You are on page 1of 9

‫מנוע זרם ישר – שליטה על מהירות וכיוון‬

‫בחיי היום יום שלנו‪ ,‬ישנן מערכות רבות הכוללות מנועי זרם ישר‪.‬‬
‫רשם סרט (טייפ ווידיאו ואודיו)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מכונת גילוח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪.DVD‬‬ ‫‪‬‬
‫ווקמן‪ ,‬דיסקמן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכות שמע‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שעוני מחוגים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מחשב (מאווררים‪ ,‬דיסק קשיח‪ ,‬דיסק נייד‪ ,‬דיסקטים וכדומה)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫ועוד שימושים רבים‪.‬‬

‫בפרק הנוכחי נבחן את המנוע ונראה כיצד אנו שולטים במהירותו ובכיוונו‪.‬‬

‫מנוע זרם ישר‪.‬‬


‫מנוע‪ ,‬לפי ההגדרה‪ ,‬הוא מתקן המסוגל להמיר סוג אנרגיה כל שהיא לאנרגיה מכנית‪ ,‬מנוע המכונית ממיר‬
‫את האנרגיה שבדלק לסיבוב הגלגלים‪ .‬מנוע אויר ממיר את האנרגיה המצויה באוויר דחוס להפעלת כלי‬
‫תעשייתי‪ .‬מאוורר חשמלי ממיר את האנרגיה שבזרם החשמל ליצירת רוח (מה לעשות? זה מכשיר שיודע‬
‫רק לעשות רוח!!)‬

‫דוגמא ציורית המראה את מבנה המנוע ‪:‬‬

‫המנוע כולל מגנט הקבוע היוצר שדה מגנטי‪ .‬כדי להפעיל את המנוע‪ ,‬מזרימים זרם בכריכות המנוע ונוצר‬
‫סביבם שדה אלקטרו‪-‬מגנטי‪ .‬כתוצאה משני השדות נוצר כוח ומומנט הגורם לרוטור להסתובב‪ .‬כיוון הזרם‬
‫בסלילים‪ ,‬קובע את כיוון השגה המגנטי ואת כיוון הסיבוב‪.‬‬

‫אלקטרוניקת הספק – מנוע זרם ישר – שליטה על מהירות וכיוון‬


‫הספקת הזרם לסלילים המסתובבים נעשית על ידי מברשות מתכת או על ידי מגע פחמי מיוחד‪ .‬מבנה זה‬
‫מבטיח שבכל שלב יוצר שדה מגנטי שיאפשר את המשך פעולת המנוע‪ .‬כאמור‪ ,‬כיוון סיבוב המנוע תלוי‬
‫בקוטביות המתח‪ ,‬כלומר אם נהפוך את חיבורי המוליכים המנוע יסתובב בכיוון הפוך‪.‬‬

‫דוגמא למנוע אמיתי ‪:‬‬


‫מנוע זרם ישר (ז"י) בנוי מגוף מתכתי קבוע המהווה בסיס למנוע ומחלק מסתובב שמעביר את התנועה‪.‬‬

‫אנו רואים את הגוף המתכתי‪ ,‬את הציר המעביר תנועה וכמובן את מוליכי הזרם‬

‫בתמונה הבאה נראה את מבנהו הפנימי של המנוע (מנוע הנמצא בכונן דיסקטים)‬

‫בחלקה הימני של התמונה אנו רואים את מערכת הסלילים‪ ,‬שבמנוע המצולם הוא החלק הקבוע‪ .‬בתמונה‬
‫השמאלית מצולם החלק המסתובב של המנוע שכולל מגנט קבוע (הטבעת הכהה שבצילום‪ .‬עקב השדה‬
‫המגנטי נוצרים מומנטים הגורמים לסיבוב הרוטור ‪.‬‬

‫הפעלת המנוע‪.‬‬
‫המנוע יופעל עי ידי הספקת מתח אליו‪.‬‬

‫אלקטרוניקת הספק – מנוע זרם ישר – שליטה על מהירות וכיוון‬


‫כאשר ניתנת הפקודה המתאימה‪ ,‬הטרנזיסטור יספק מתח למנוע ובהפסקת הפקודה המנוע ייעצר‪.‬‬

‫לפעמים יש צורך בהפעלת המנוע במהירויות שונות או בכיוונים שונים‬


‫לדוגמא ניקח מכשיר ווידאו טייפ ביתי‪ .‬המערכת מאפשרת לצפות צפייה רגילה בסרט הנע במהירות‬
‫מסוימת ובכיוון קדימה אך גם מאפשרת תנועה מהירה של הסרט קדימה או אחורה (חיפוש אחר קטע‬
‫שמעניין אותנו)‪.‬‬

‫נראה תחילה כיצד ניתן להפוך את כיוון התנועה בדרך אלקטרונית‪ .‬כאמור‪ ,‬מנוע ז"י מסתובב בכיוון מסוים‬
‫ו ניתן לשנות את כיוון הסיבוב עי ידי שינוי כיוון הזרם‪ .‬במעגל הבא נראה כיצד ניתן להפוך את כיוון הזרם‬
‫למנוע‪.‬‬

‫ממסר ‪ RE2‬מאפשר הפעלה וכיבוי של המנוע‪.‬הפעלת הממסר תפעיל את המנוע והפסקת פעולת הממסר‬
‫תפסיק את פעולת המנוע‪.‬‬
‫ממסר ‪ RE1‬מאפשר בקרה על כיוון התנועה של המנוע‪ .‬כשהממסר לא מופעל המתח יגיע למנוע בכיוון‬
‫מסיום (חיובי למעלה שלילי למטה)‪ .‬כאשר הממסר יופעל כיוון הזרם ישתנה (חיובי למטה שלילי למעלה)‪.‬‬
‫על ידי סידור זה הפכנו את כיוון המנוע‪.‬‬

‫כמובן שבקרת המנוע יכולים להתבצע על ידי כל אמצעי מיתוג (מפסק ידני‪ ,‬מערכת מכנית‪ ,‬ממסר‪,‬‬
‫טרנזיסטור‪ SSR ,‬וכדומה‪.‬‬

‫אלקטרוניקת הספק – מנוע זרם ישר – שליטה על מהירות וכיוון‬


‫שיטה נוספת לשליטה על כיוון המנוע היא השיטה הבאה‪:‬‬

‫שיטה זו נקראת "‪ "H-Bridge‬בגלל צורתה‪ .‬הפעלת טרנזיסטורי מוצא השדה (‪ T1,T2 )MOSFET‬תפעיל‬
‫את המנוע בכיוון אחד‪ .‬הפעלת טרנזיסטורים ‪ T3,T4‬תגרום לסיבוב המנוע בכיוון שני‪.‬‬
‫בסוף הפרק נראה דוגמה למערכת וויסות מנוע כזאת על ידי ‪. SSR‬‬

‫שינוי מהירות המנוע‬


‫בצורה פשוטה נוכל לשנות את מהירות המנוע על ידי הוספת נגד טורי לקו הספקת המתח‪.‬‬

‫כאשר נפעיל את טרנזיסטור ‪ T2‬נקבל קצב סיבוב גבוה‪ ,‬מכוון שהמנוע מקבל מתח מלא‪.‬‬
‫כאשר נפעיל את טרנזיסטור ‪ T1‬בלבד קצב הסיבוב יהיה נמוך יותר מכוון שחלק מהמתח ייפול על ‪.R3‬‬
‫ניתן כמובן להוסיף עוד מספר נגדים וטרנזיסטורים ולקבל מספר מהירויות‪.‬‬
‫יתרון שיטה זו הוא בפשטותה הרבה‪.‬‬
‫חסרונה הגדול הוא שלא רק המהירות יורדת אלה שהספק המנוע יורד אף הוא לכן‪ ,‬עלינו להיות זהירים הן‬
‫בבחירת המנוע והן בערך הנגדים‪ .‬שיקול נוסף המעשי במנועים שאינם בעלי הספק נמוך מאד הוא שיש‬
‫פה מצב של בזבוז אנרגיה על הנגד‪ .‬לפני שנתייחס לשיטה מוצלחת יותר לשינויי מהירות עלינו ללמוד‬
‫פרק על מתנדים‪.‬‬

‫אלקטרוניקת הספק – מנוע זרם ישר – שליטה על מהירות וכיוון‬


‫מתנדים‬
‫בפרק על ספקים ממותגים הזכרנו את נושא המתנד‪.‬‬
‫המתנד הוא רכיב‪ ,‬או מספר רכיבים‪ ,‬אשר יכולים "לשבור" את המתח הישר ולהפכו למתח משתנה‪ .‬חלק‬
‫מהמתנדים יוצרים מתח חילופין כפי שהגדרנו אותו בפרק על מתח חילופין‪.‬‬
‫בפרק הנוכחי אנו לא משתמשים במת ח חילופין‪ ,‬אלה במתח משתנה‪ .‬מתח שחלק מהזמן הוא אפס וחלק‬
‫מהזמן הוא מתח חיובי כל שהוא (מתח מוגדר ‪ 0.5 :‬וולט‪ 0.5 ,‬וולט ‪ 05.5‬וולט וכדומה)‪ .‬דוגמא לצורת מתח‬
‫כזאת היא הבאה‪:‬‬

‫‪5V‬‬
‫צורת אות זו נקראת "אות ריבועי" בגלל צורתה‪.‬‬

‫דוגמא למתנד לוגי‪:‬‬

‫המתנד מורכב משער (‪ )GATE‬המסומן ב ‪ U1‬מסוג ‪ .NOT‬זה שער שהיציאה שלו הפוכה מבחינה לוגית‬
‫לכניסה‪ .‬כלומר‪ ,‬אם הכניסה ב"‪ "5‬לוגי היציאה ב"‪ "0‬לוגי ולהפך‪ .‬צורת העבודה של מתנד זה היא‪:‬‬
‫בהפעלת המתח הקבל מהווה קצר ולכן הכניסה תהיה במתח נמוך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫היציאה לכן תהיה במתח גבוה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאחר זמן מה התלוי בערכי הנגד והקבל‪ ,‬הקבל ייטען דרך הנגד למתח גבוה מספיק כך שהיציאה‬ ‫‪‬‬
‫תרד למתח נמוך‪.‬‬
‫עכשיו הקבל יתפרק דרך הנגד שוב בזמן התלוי בערכי הנגד והקבל‪ ,‬עד שירד למתח מספיק נמוך‬ ‫‪‬‬
‫כדי שהיציאה תעלה שוב‪.‬‬
‫כל התהליך יחזור על עצמו‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ביציאה נקבל אות במתח עולה ויורד כפי שראינו קודם‪.‬‬

‫אלקטרוניקת הספק – מנוע זרם ישר – שליטה על מהירות וכיוון‬


‫נראה עתה מתנד משוכלל יותר‪:‬‬

‫במקום נגד בודד נרכיב נגד קבוע בטור עם נגד משתנה (פוטנציומטר‪ -‬נגד שניתן לשנות את ערכו כמו‬
‫כפתור כיוון עוצמה במערכת שמע)‪ .‬על ידי שינוי ערך הנגד אנו משנים את תדר האותות‪ ,‬כלומר את מספר‬
‫האותות השניה‪ .‬יש לציין שבשינוי הפוטנציומטר משתנה הן פרק הזמן של "יש מתח" והן פרק הזמן של‬
‫"אין מתח"‪.‬‬

‫שינוי מהירות המנוע‬


‫נתבונן במעגל הבא בוא אנו שולטים על מהירות המנוע ללא הפסד אנרגיה‪..‬‬

‫מפסק ‪ SW1‬מפעיל ‪ /‬מפסיק את הפעלת המנוע‪ .‬במצבו הפתוח המנוע פועל‪ .‬במצב סגור המנוע מכובה‪.‬‬
‫מפסק ‪ SW2‬שולט על מהירות המנוע‪ .‬במצב פתוח מהירות המנוע מרבית‪ .‬במצב סגור מהירות המנוע‬
‫תהיה נמוכה‪ .‬מכיוון שהאות הריבועי זהה בחלקו ה"אין מתח" לחלקו ה"יש מתח" המנוע יפעל המהירות‬
‫איטית קבועה ‪.‬‬
‫שיטת בקרה זו יכולה לשרת אותנו גם בשיטות שינוי מהירות המפורטות בהמשך הפרק‪.‬‬

‫אלקטרוניקת הספק – מנוע זרם ישר – שליטה על מהירות וכיוון‬


‫שאלת אתגר ( במידה ולמדתם לוגיקה) ‪ :‬נתח את פעולת המעגל‪.‬‬

‫בשיטות הבאות ניתן לשלוט על מהירות המנוע כרצוננו (בן ‪ 05%‬ל ‪.) 05%‬‬

‫שיטת אפנון רוחב דופק – )‪(PWM - Pulse Width Modulation‬‬


‫בשיטה זו אנו שומרים שחלק האות שבו "אין מתח" יהיה קבוע ואילו החלק שבו "יש מתח" משתנה‪.‬‬
‫המעגל יהיה דומה למעגל הקודם עם מספר תוספות‪.‬‬

‫שאלת אתגר ‪ :‬נתח את פעולת המעגל‪.‬‬

‫נראה כמה דוגמאות לצורת האותות שניתן להגיע במעגל זה‪.‬‬

‫ניתן לראות שה חלק של "יש מתח" הולך וגדל ואילו החלק של "אין מתח" נשאר קבוע‪ .‬היחס בן שניהם‬
‫משתנה כרצוננו‪ .‬המנוע יסתובב במהירויות שונות והפסד ההספק יהיה נמוך‪.‬‬
‫החיסרון בשיטה זו הוא שאם החלק של "יש מתח" יהיה קטן מדי המנוע לא יוכל להתחיל לעבוד‪ .‬ניתן‬
‫להתגבר על כך בתכנון המעגל למצב "יש מתח" מינימלי שיבטיח פעולת המנוע‪.‬‬

‫אלקטרוניקת הספק – מנוע זרם ישר – שליטה על מהירות וכיוון‬


‫נראה דוגמא למעגל מושלם‪.‬‬

‫שיטת אפנון זמן הדופק )‪(PMM - Pulse Period Modulation‬‬


‫שיטה זו דומה מאוד לשיטה הקודמת‪ .‬אנו שומרים שאות "יש מתח" יהיה קבוע כך שיבטיח את הפעלת‬
‫המנוע בכל מקרה‪ .‬צורת האותות תהיה למעשה הפוכה לצורה שראינו קודם לכן‪ .‬ניתן לשנות את המעגל‬
‫שראינו קודם לכן שיוציא אותות הפוכים‪ .‬צורת האותות הפעם היא הבאה‪.‬‬

‫שאלת אתגר‬
‫ניתן לבצע שינוי זה במספר אופנים‪ .‬נסה לגלות לפחות שני שינויים !!‪.‬‬

‫וויסות מהירות על ידי רכיבים נוספים‪.‬‬


‫קיימים רכיבים מיוחדים הנקראים "‪ "TIMERS‬אשר מתוכננים להוצאת אותות ריבועים וזאת בהוספת‬
‫מספר מואט של רכיבים חיצוניים‪ .‬אחד הרכיבים הפופולריים ביותר הוא ‪ IC‬מסוג "‪ ."000‬נראה דוגמא‬
‫למעגל המבוסס על ‪.IC-555‬‬

‫אלקטרוניקת הספק – מנוע זרם ישר – שליטה על מהירות וכיוון‬


‫נראה עכשיו דוגמא למעגל " ‪." H-Bridge‬‬

‫‪ U1‬הוא דוחף מסוג ‪ SSR‬הכולל מספר טרנזיסטורי ‪( MOSPET‬מוצא השדה) ומבצע‪ ,‬כרשום בצד שמאל‪,‬‬
‫את כל פעולת הבקרה של המנוע‪ .‬הפעלה ‪ /‬הפסקה ‪ /‬כיוון מהירות נעשים על ידי כניסה ‪ .Pin1‬כיוון תנועת‬
‫המנוע נעשית על ידי כניסת ‪. Pin 2‬‬

‫אלקטרוניקת הספק – מנוע זרם ישר – שליטה על מהירות וכיוון‬

You might also like