Professional Documents
Culture Documents
יומן טאלנא)
יומן טאלנא)
.1סיפר הרי" :שפע אחד בלומדו היטב מסכת עירובי ודיני רה"ר החליט לחשוש לשיטת
החוז"א ולא לטלטל בשבת בבקר כשבא פארטאג'ס לביהמד"ר פגשו הב"י בפינת רח' עמוס
לפתע הוריד הרבי השטריימל ונתנו לו באומרו נע די טראגסט דא והיה זה פסק ברור.
.2הגרפ"מ סיפר להרי" :שפע אחת שאל למאטיל שתספר לו עובדה מאמא שלה חי'
ראדה יהודית וסיפרה לו שכשהיתה אמא חולה מאוד ישבה היא ליד מטתה והא"א ז"ל
היה נכנס לפעמי ע תהילי לרגע קט ויצא מיד והיה נראה שאי רצונו להתעכב ש
וביקשה האמא ממנה שמחר תראה לסדר שהאבא ישב לידה כל היו וביקשה זאת מאביה
ונענה לה וישב ש לפתע ראתה שאביה רוצה לחמוק מהחדר עצרה אותו וחזר לישב ליד
הרבנית אח"כ ראתה כ כמה פעמי ובכל פע עיכבה אותו וחזר לישב הכלל באותו היו
נפטרה הרבנית תו ימי השבעה נכנסה לאביה ואמרה בטרוניה סיאז גיווע אזוי שווער צי
זיציע לעבע די מאמ דע לעצטע טאג? ולא ענה דבר לאחר שבוע קרא לה הא"א ואמר לה
אי ווייס אז די האסט האר אוי מיר אבי השפ"א הבטיח לי פע בני א תרגיש פע שיש
ל צער ויגו עמוק תל לציו שלי ותתפלל ומבטיח שאפעל עבור ובראותי את רוע המצב
אצל אמא החלטתי ללכת לציו אבל מה אעשה שהקב"ה לא רצה וסידר שהאמא לא תרצה
שאעזבה ושלח אות בתור שוטר ולא יכולתי לפעול.
.3סיפר הגרפ"מ להרי" :שהיה ימי עיו נגד פא"י )באולמי וגשל( שלח אותו הב"י לומר
לר"א ש" שהוא מוכ ללכת איתו יחדיו עד הסו בתנאי שיעצרו החרמות והקנאות וכוונתו
שלא יתפשט נגד חב"ד ועוד דברי וענה ר"א להגרפ"מ מיט זיי )חב"ד( האב אי גאר נישט.
.4סיפר הגרפ"מ להרי" :שהיה באר"י אחרי המלחמה קראתו אמו יו אחד ואמרה לו
בלאט שיל להרב הרצוג לקבל סמיכה להוראה והאבא לא צרי לדעת מזה והוסיפה ואמרה
לו שיל אצל הלל ליכטנשטיי )חיי בער'ס ברידער( לשאול מתי ללכת לש להבח? וכ
עשה ,הל עמו בשעה היעודה ובחנו הרב הרצוג כשעה ומחצה וידע מציו מאוד ונת לו
סמיכה נלהבת שאלו אח"כ הרב הרצוג א אבא יודע שבא לכא לקבל סמיכה? וענה :אני
מאמי שכ ולא הבי הגרפ"מ מה הסוד שבדבר אח"כ הוברר לו שמי שמקבל סמיכה לרבנות
פטור מלהתייצב לצבא והיות והגיע זמ התייצבותו שלחתו אמו בשקט משו שכשאחד
נפטר מגיוס ע"י סמיכה לוקחי במקומו אחר ממשפחה אחרת וזה בטח לא ירצה האבא
חזר אצל אמו וסיפר לה שהצליח ב"ה עוד מדברי קרא לו אביו לחדרו וראה שאמו
נתלבנה כסיד ושאלו הא"א היכ היית היו? וענה :שהיה אצל הרב הרצוג לקבל סמיכה נת
הא"א אנחה תפס באבנטו שלו ואמר :לא היית צרי שה"י יעזור שתפטר מזה ג בלא זה
ואמר הגרפ"מ שהרגיש שפעל אז אביו שלא יזיק למישהו אחר הפיטורי שלו .לאחר כמה
ימי היתה הודעה מהצבא שכל ב יחיד מהמשפחה פטור מגיוס אח"כ שאל את אמו מדוע
חשבה כ ושלחתו נגד רצו אביו? וענתה לו אינ מכירו הוא היה שולח לה מכתב שיבואו
לקחת.
.5הגרפ"מ סיפר להרי" :שהא"א שלח את חותנו רי"מ שהיה בשליחות האגודה עוד בתור
אבר שישבות שבתו בדוקא אצל ר"י רוזנהיי ז"ל וישב ביחד ע משפחתו והציק לו מאוד
באמצע הסעודה כששר ר"י הנ"ל זמירות שבת כל משפחתו עזרה לו בשירה וכשנסע לגור
אמר לו האדמו"ר שלחתי לש כדי שתדע שיש ג כאלו יהודי וביאר הגרפ"מ כוונתו
שהשפ"א אמר על ר' שמשו רפאל הירש שמה שהקצאקר רבי עשה בפולי עשה הוא
בגרמניה וזה גדלות להכיר בזה )וג אמר השפ"א עליו שהוא מצדיקי יסוד עול כשרצה
מישהו לצאת נגדו(.
1
.6דיבר הגרפ" ע הרי" :בעני הבית ספר החסידי שנפתח ואמר :כתוב במדרש משל
בזאב שרצה לחטו מהעדר ונתנו לו תיש אחד שמנה שישביע רעבונו ויניח לכל העדר ש
הנמשל הוא על איוב שנתנו לס"מ כדי שיכולו לגאול את היהודי
ממצרי
ואמר
בבדיחותא :שרוצי
לעשות אויס פיער גרויסע זאכי על הבית ספר נותני
נתינה לצד השני
את עדי שטיינזל שהוא יהיה התיש של הזאבי
ובנתיי
אנחנו נוכל לפעול גדולות ולעצ
העני בפרשת שטיינזל אמר :אמנ
הוא כותב דברי
מאוד צורמי
אבל לא צרי לצאת
נגדו בחרמות.
.7הא"א אמר לאופוטשנע רב מיד לאחר תחילת נשיאותו נכנסי
אלי אברכי
סשאנט זיי
יראת שמי
אונטער די דאשקעל.
.8סיפר להגרפ"מ הנגיד ר' איטשה טאלר מחו"ל שהיה פע
ע
אביו פה באר"י ואביו היה
נצר בדחיפות להתקבל אצל רופא גדול ובא לבקש ברכה מהלבשמחה שיוכל להתקבל
באותו יו
בא לפניו אבר אחר ע
בנו לספר שיש לו תור אצל רופא גדול וביקש ברכה
להצלחה אמר לו הל"ש מי שלח אות אליו אתה כלל לא צרי להיות אצלו תמתי בחו
בסו התור נכנס אותו נגיד לל"ש וסיפר שצרי להתקבל בדחיפות אצל אותו רופא קרא
הל"ש לאותו האבר ושאל אותו את שמו של הרופא והתברר שזה אותו רופא אמר לו הרבי
אתה אינ צרי ללכת הילד יהיה בריא בלא הרופא ונת לילד תפוחי
ושקדי
וציוה לתת
את התור לנגיד הנ"ל וכמוב שהילד נרפא והכל בא למקומו בשלו
.ואמר הגרפ"מ שראה
מיד בתחילת נשיאותו של הל"ש שהול בהתנצחות נגד הרופאי
מעל דר הטבע.
.9סיפר הגרפ"מ להרי" :שהיה יהודי שבא לפני הא"א זצ"ל ואמר שהרופא נות לו
דיאטה חריפה וקשה לו לשומרה ענהו הרבי ל לבני איטשה אמר לו איטשה הרבי שלח
אלי כונתו היתה שתראה אותי ותבי כמה לא טובה האכילה אח"כ שאלו הא"א מה אמר ל
בני? וענהו כל הנ"ל אמר לו הא"א ל שוב אליו ואמור לו שאני שלחתי עמד ר' איטשה
וש
שתי ידיו הקדושות באבנטו והתחיל לדבר דברי כיבושי על תאות האכילה עד שהמאיס
בעיניו כל צורת המאכל ואמר שבקושי אכל במש כמה חודשי
.
.01עוד סיפר בש
יהודי אחד ששמעו את ר' איטשה הול בחצר ואומר לבנו נפתלי בא מהר
הגיעו לנו ענבי
והלכו ורצו בשמחה גדולה הל היהודי הנ"ל אחריה
לראות מה יעשה
הצי בחלו וראה שר' איטשה יושב בשולח ע
כל בניו ומסביר לה
שיש כא פירות מאר"י
ויש עליה
קדושה גדולה והרחיב הדיבור ללמד
הלכות תרומות ומעשרות וכשגמר רצו בניו
לאכול אמר לה
קוד
כל נביא זאת לשולחנו של האדמו"ר ואח"כ נאכל מהשיריי
.
.11סיפר להרי"
שמואל יוניבער שהיה ילד יתו
בפולי וקבל מתנה לבר מצוה כס ליסוע
להא"א וכשהמתי להכנס פגשו הב"י ושאלו מהיכ הוא? וענה :מעיר יוניעב אמר לו הב"י
ביוניעב יש הרבה יערות אפשר ש
להתחבאות וא אחד לא ידע ממ אחר שני
פרצה
המלחמה ונזכר פתאו
בדברי הרבי הב"י וברח ליערות יוניעב והיה ש
שלש ומחצה שני
ובזכות זה ניצל.
.21הטאלנא רבי שליט"א היה בכותל המערבי והיה ש
ג
ר' ד סגל והביט בפליאה על
הרבי מטאלנא הרבה זמ ושאל הסובבי
הא
לוקח קויעטל? וכששמע שכ הוציא מיד
קויעטל ורש
שמו וש
אמו וכשסיפר זאת הרי"
להגרפ"מ ,אמר הגרפ"מ :סימ שר' ד
הוא מבי.
2
.31היה איזה בעיה אצל אחד מחסידי אנ"ש בשלו
בית והיתה עצה שימציאו לזוג דירה
משלה
והכל יבוא על מקומו בשלו
וכשהגיע העני לגמר אחרי הרבה כספי
ויגיעות אמר
האבר שאינו רוצה לגור בדירה זו ששמע שהיה גר כא ר' אלער לפה ז"ל שנפטר בדמי ימיו
רח"ל ומפחד לגור פה ויסכי
בתנאי זה שמר הגרפ"מ יבטיח שאי לו מה לחשוש לבש
הגרפ"מ כובעו וחיזק את אבנטו והרצינו פניו וש
שתי ידיו הקדושות באבנטו ואמר
להרי"
שיכנס האבר לדירה ואי לו מה לחשוש וה"י יעזור שלא יהיה שו
מכשול.
.41ר' מאיר ז"ל ב הא"א היה לבקר באר"י ונכנס להרב קוק ז"ל והיה מאוד בעל צורה ומיד
שראוהו הרב קוק נבהל קימה ושאל מי הוא? וענה :שהוא ב האדמו"ר מגור ,אמר לו הרב
קוק אני יושב אתה וחושב בעני סב השפ"א ואני יושב ותמה לאיזה מדרגה צרי להגיע כדי
לחדש כאלו חידושי
והראה לו מאמר שהוא לומד בשפ"א שבר"ה לא עולי
לרגל היות ועל
שופר נאמר כיו דלזכרו קאתי כלפני
דמי וא
כ כול
בפני
ולא צרי לעלות אח "כ
ביקשו הרב קוק שיקבל ממו יי להעמיד על שולח אביו הא"א שאלו ר"מ בחיו הרי את
אינכ
מהחסידי
? ענהו :הרי עכשיו למדנו בשפ"א כיו דלזכרו קאתי כלפני
דמי.
.51אחר מלחמת יוה"כ תשל"ד אמר הב"י להרי"
החילוני
טועני
שבגלל יו
השבתו לא
היה מספיק זמ להתארג בצבא ה
טיפשי
כל הניסי
שהיו במלחמה זאת היה הכל
בזכות אות
יהודי
ששבתו ביוה"כ והתפללו בביהכ"נ ואח"כ התברר באמת שהסורי
חזרו בה
פתאו
בגלל השקט שהיה והיו בטוחי
שהכינו לה
מלכודת.
.61בקרקא היה גר גערר חסיד ושמו ר"ע זק מופלג שכוחו עמו ולא נס לחו והיה משמח
את כל העיירה מולו היה גר איזה אדמו"ר ושאלו פע
מדוע אינכ
באי
אצלי להתפלל?
ענהו ר"ע :אני הול רק לאדמו"ר שיודע מה למעלה ומה למטה אמר לו האדמו"ר :א
כ
יכולי
את
לבוא אצלי לאחר זמ הזדמנו שניה
למקוה והעלי
ר"ע את מכנסיו של
האדמו"ר וחיפש וחיפש עד ששאל את עקיבא אולי ראית מכנסי? ענה לו :רבי שיודע מה
למעלה ומה למטה לא ידע היכ מכנסיו.
.71אותו ר"ע אמר ווארט בש
חסידי
מדוע סוכות הוא ראשו לחשבו עוונות? שכתוב
בגמ' בולשת שנכנסה לעיר חביות פתוחות אסורות וסתומות מותרות וכל הבתולות אסורות
ומסבירה הגמ' לנס אי לה
פנאי שצרי מחשבה וזה הכונה ראשו לחשבו עוונות לעברות
שצריכי
חשבו .
.81הב"י אמר לר' יעקב פע
לא דאגתי לציבור שלי לבעלי תפילות טובי
או למקואות
טובי
רק דבר אחד הכנסתי בה
אחרי כל פע
גניחה אוי מה עשיתי.
.91ר' אליהו לופיא אמר פע
לרבי הב"י :שפגש פע
אבר וסיפר לו שבימי איסור עשה
לעצמו כל מיני גדרי
ואמר לו ר"א :בא נראה שתעשה גדרי
בימי היתר ונהנה מאוד מר
הב"י.
.02בראש השנה תש"נ ביו
השני עברו הכל לומר לשנה טוב לל"ש וכשעבר הגרפ"מ הל
לאחוריו ונתקל במשהו ונפל והטה עצמו שלא ליפול על הל"ש ושמע שאמר הרבי א יוד
פאלט.
.12סיפר הרי"
ששמע מר' דוד וידר מחסידי סטאמר שכל שנה בהושענא רבה שהיה ר'
יואליש זצ"ל יוצא להתפלל היה לבוש עטרה גדולה מחזיק ביד אחת הד' מיני
וביד השניה
מחזור היה אומר משהו בלחישה ומחיי פע
אחד נדחק לשמוע מה הוא אומר? ושמע
שלוחש רבונו של עול
שהמכנסיי
לא יפלו לי בפשטות שהוא ידיו תפוסות לגמרי
3
והחסידי פי' שהמכנסיי מכוו
נגד פושעי ישראל ומבקש שפושעי ישראל יהיה לה
אחיזה.
.22יו חמישי פרשת נח ד' חשו
נסע הגרפ"מ לישיבת המרכז הארצי בב"ב ובדרכו עלה
לנח את משפחת לוריא ומשפחת בוי הצטר איליו בנסיעה הרי" ודיברו הרבה אמר לו
הגרפ"מ שיספר עובדה מסבו שליט"א וסיפר שביו הבחירות לעיריה בלילה צלצל אליו סבו
שיבוא וכשבא מצאו שבור ומדוכד עד עמקי נשמתו סיפר לו שהל להתפלל מנחה בבית
כנסת הגר"א אחר התפילה התיישב העול לשמוע שיעור וחשבתי להשאר כיו
שכל כ
הרבה זמ
לא למדתי גמ' ונתברר לי שהמגד"ש הוא ר' עזריאל אויערב ונזכרתי שהוא היה
מראשי המדברי נגד אגודת ישראל ונגד הל"ש קמתי ויצאתי אח"כ חשבתי לעצמי יוחנ
יוחנ
הרי פ"ב שנה לא שנאת א יהודי ולא היה בלב על א אחד ועכשיו אינ יכול לשמוע
שיעור מיהודי ולכ
אני שבור אי שהמצב הבאני לידי כ ואמר הגרפ"מ אתה מספר זאת
בתור תמימות של סב אבל הדבר אינו כ
סבי הגאו
רבי שאול מוירשוב היה חסיד בגור
והיה מהגאוני הגדולי ובכלל לא מהחסידקאת זכורני שבליל ש"ק א פע לא עשה
קידוש לפני שעה עשירית היות והשפ"א הרבי שלו ג עשה אז קידוש.
.32דיברו על ר' ארי' ז"ל שהיה ידע
בקבלה ואמר :החידה"ר כולו קבלה השפ"א אמר לי
עליו ר' נת
לובארט שהיה באנדיט ולא מזכיר כלל כתבי האר"י וכדומה אבל כל קטע בדבריו
ה קבלה אבי ז"ל היה ממש בעלי על הקבלה אדמו"ר הב"י זי"ע היה מסתיר מאוד
אבל אצל הל"ש הוסרו כל המחיצות ויש גימטריאות והשמות הקד' זכורני שבשנת תש"ב
היתי ע הל"ש בצפת והסתובב הרבה בבתי כנסיות ישני והיו ספרי קבלה נושרי מחיקו
כסדר .אמרו על המהר"ל עהר האט זי באדעקט מיט הגיו
אי
עהר האט זי אנדעקט אי
די שמות שהסתיר הקבלה תחת מעטה של הגיו
ומחשבה אח"כ דיבר הגרפ"מ כעשר דקות
בעני
קבלה במהירות גדולה והפסיק בביטול יד ואמר געניק גיפלוידערט כבוד אלוקי
הסתר דבר.
אמר הרי" להגרפ"מ שבשפ"א על הש"ס לגבי בת קול מנהמת כיונה נכתב אי
לי עסק
בנסתרות נתרגש הגרפ"מ ואמר ברו שמסר עולמו לשומרי השבתי לי אבידה ונזכרתי
בהיותי נער קט
למדתי ברכות השחר שאלני אבי מה הפי' לעסוק בדברי תורה ואמר לי הא
הינ מכיר את פלוני נקב בש א' מהחסידי דאז ושאל מה הוא עיסוקו? אמרתי לו ,אמר לי
זה הפי' לעסוק בדברי תורה דהיינו שאפשר לעשות הרבה דברי אבל שידע האד שזה הוא
עיסוקו הדברי תורה וממילא השפ"א כתב אי
לי עסק בנסתרות היינו שלא היה זה עיסוקו
אבל זה ודאי לא שולל את ידיעתו בנסתרות.
.42סיפר האדמו"ר מסוכטשוב זצ"ל שאחיו ר"ד מסוכטשוב הוזמ
פע לשבע ברכות בגור
והיה עול גדול מאוד בשעת השולח
היה אדי וזיעה גדולה בביהמד"ר ור"ד שלא הורגל
בכ חש מאוד שלא בטוב לא רצה להפריע למהל הטיש וסבל בדומיה היה ש חסיד
סוכטשוב אחד שעלה לומר לחיי הבחי
מרחוק שרבו אינו חש בטוב ולא יכל לצעוק רק
כשהא"א הביט אליו סימ
באצבעו אליו לעבר ר"ד הביט הא"א בר"ד ומיד הוציאוהו החוצה
עד ששבה רוחו אליו והוסי לספר שתולה הסיבה שנענש והרגיש כ שלא בטוב שכשהיה נער
קט
רצה תמיד שסבו האבנ"ז ילמד עמו ופע התעקש מאוד ולא עזבו והאבנ"ז דחהו בטענה
שאינו חש בטוב ומרגיש חולשה ואפ"ה התעקש והאבנ"ז למד עמו ואמר ר"ד זה ודאי עונש
על חולשה שגרמתי לסבי.
.52הא"א אמר פע על גג ביתו בירושלי כל השירי קדש ושיר השירי קדש קדשי
שבשיר השירי נאמרו דברי הנראי כאהבה גשמית ומכל מקו א יודעי את ער ואת
סוד הדברי ומתנהגי בקדושה בדברי גשמי הרי זה קדש קדשי.
4
.62סיפר ר' י.ח .ר .שכשהיו בחורי היו מביטי דר איזה חלו לבית האדמו"ר הא"א זצ"ל
וראה פע שישב הא"א ליד השולח וכתב כנראה איזה מכתב ודפק ג' דפיקות על השולח
ונכנסה הרבנית פייגא מינטשה ואמר לה משהו )כנראה שתחתו על המכתב( וק ממקומו
הל לפינת החדר ע פניו לכותל והחזיק ב' פאותיו בידיו הקד' ורק אז נגשה הרבנית לחתו
)והיה כב ע' שנה(.
.72סיפר הגרפ"מ להרי" :שבאחד מביקורי אביו באר"י ביקר אצל ר' משה קלירס
בטבריה שאלו הא"א מה ע הנוער? כי היתה אז תקופה קשה בחינו הנערי אמר לו
ר"מ :הנוער לא אש אבל דבר אחר יורד לחיי יש פה יהודי מבוגרי חסידי ואנשי מעשה
שמתלהבי מאוד בשבת בנשמת ונופלי אצלי בדיני תורה בדיני ממונות ענהו הא"א :זה
הרי גמ' מפורשת רוב בגזל דהגמ' לא מגזימה בתרגו כתוב ורבו יוס היינו חשובי שג
ה נתפסי.
.82להגרפ"מ היה מלמד זק מאוד ושמו ר' יהודה לייבוש ליטוויי שהיה עוד מלמד של הש
משמואל והיה חסיד סוכטשוב וסיפר לו שפע אחת ישב אצל האבנ"ז זצ"ל )בהיותו מלמד
לבנו( ונכנס חסיד אחד בגרביו ושאלו האבנ"ז מה זה? ואמר :שבא לקבל נזיפה וסיפר
שהיה בורשא וקיבל טלגרמא שאשתו חולה ל"ע ולא היה יכול להזכיר בסוכטשוב והיות
שידע שמצבה חמור החליט בדעתו להכנס לגור להשפ"א ולהזכירה וברכו השפ"א ברפואה
שלימה ועל זה בא להתנצל שאלו האבנ"ז זה עזר? וענה :שכ ,שזוגתו הבריאה ב"ה שאלו
האבנ"ז אז מה אתה רוצה? וענה החסיד נכנסתי איליו בליל ש"ק ותפסתי אותו לומד חש
משפט סימ מ"ו והיא יכול רבי לפני קידוש בש"ק ,ללמוד חש משפט? ענה האבנ"ז בא
מובטחני שהנ דובר אמת היתי ק ונוסע אליו להסתופ בצילו וסיי הגרפ"מ שסיפר
זאת פע ללבשמחה ואמר :שאי זה נכו משו שהשפ"א לא היה עושה מאומה מה שלא
היה עושה זקינו החידה"ר זצ"ל וידוע שהוא לא למד בשבת נגלה כמבואר במאיר עיני הגולה
אמר הגרמ"פ שיש לו ראי' שזה לא נכו משו שהאבנ"ז באמת לא נסע לשפ"א.
.92הגרפ"מ אמר להרי" :שמכיר את הל"ש 50שנה ואינו זוכר פע אחת שיהיה בכעס או
מרוגז רק תמיד בנחת ובישוב.
.03סיפר הגרפ"מ להרי" :שסיפר לו פע ר' ישכר דב גולדשטיי ראש כולל שומרי
החומות שהיה לפני כל"ה שני ביחד ע הל"ש במקו נופש ליד ירושלי )ארזה( והיה
מוקשה לו שהחת סופר כתב בדרשות ל"ג בעומר של"ג בעומר גימטריא משה והרי חסר
6וכשהרצה הדבר לפני הל"ש ולא הספיק לגמור העני טפח לו על שכמו באומרו עומר כתוב
בתורה תמיד בלא ו'.
.13ערב שבועות ל"ה הל הל"ש אחרי הב"י ואמר אז תבי יראת ה' חיי הרבי הב"י מאוד
חיפשו החסידי פשט בדבר ומצאו שכתוב שימי הספירה נקראי מטמוני ובפסוק נכתב
"א תבקשנה ככס וכמטמוני תחפשנה אז תבי יראת ה'" וממילא לאחר שנגמר ימי
הספירה הגיע הזמ של "אז תבי יראת ה'".
.23סיפר הגרפ"מ להרי" :שכשהיה ילד היו מכניסי אותו לטיש של אביו לקראת
השמיעס פע אחת זוכר שסיי הא"א כל המתייהר הרי זה בעל מו והפטיר הא"א בלחש
דוד היכ זה כתוב? שהיה עומד בשורה ראשונה האבר ר' יצחק דוד בר' יעקב מאיר בידרמ
שהיה בקי גדול וענה האבר הנ"ל :סוכה ובעוד הא"א יוצא מהשולח הפטיר בלחש אני
כבר אוחז בסוכה מ"ו ואיני מוצא מיד נגש הגרפ"מ לדוד בידרמ לספר לו שהא"א אינו
5
מוצא ותפס ר"ד הנ"ל בראשו ואמר אוי וי זה בסוטה אח"כ כשפגש הגרפ"מ אביו בביתו
אמר הא"א דוד טעה באות אחת סוכה סוטה.
.53סיפר ר' יעקב מאיר רוזנווסר שאביו ר' טוביה היה משב"ק אצל הא"א במרינבד הגיע
אבר אחד מורשא היה רגע כמימרא אצל הא"א ויצא אחרי כ הגיע שוב וראה שמחזיק
דבר מה תחת חלוקו ונכנס שוב לא"א והתארכו הדקות ולא יצא נכנס לחדר וראה
שהאדמו"ר אינו בחדר והאבר הנ"ל עומד ליד השולח חיור כסיד יצא עמו החוצה וסיפר לו
בבהילות גופא דעובדא שבבקר נכנס לשאול על איזה עני בפרנסה וענהו הא"א לא עבור זה
אני ממונה בתפקידי ושאלו האבר והלא איתא ונהני
ממנו עצה ותושיה ענהו הא"א זה
הול על רוחניות אחה"צ הגיע ע
שפ"א על אבות שכותב עצה בעניני עוה"ז ונכנס והראה
לא"א מה שכתוב בספר לא ענה לו כלו
האדמו"ר רק ק
ויצא מהחדר והרצה האבר
הדבר הזה לפני הב"י שית לו עצה מה לעשות כששמע זאת הב"י נבהל מאוד ואמר שיסע
מיד לביתו ולא ישתהה ולטוביה אמר שירמז לו בעני צואה ולמחרת כבר היתה הלויתו
בורשא ללמד שלחישת נשיכת נחש.
.83סיפר ר' שמחה שי שבנו אברמי היה נכנס אצל הב"י מידי שבת בשבתו אחה"צ והיה
מקבל שוקולד פע
אחת באמצע השבוע היו לו כאבי
בשיניו ואמר הרופא שיש לו חורב
בפה ובאותו שבת כשנכנס אצל הב"י שאלו הב"י בלא שיאמר משהו כואבי
ל השיני
?
6
ואמר ה וביקש שיראה לו היכ כואב? ותחב הב"י אצבעו על שינו וסובב על השיני ואמר
יותר לא כואב וסיפר שאמנ מאז ועד אתה לא נזקק לטיפול בשיני .ועוד הוסי לספר:
שאצל הרבי הל"ש ג נכנס ושאל האדמו"ר מה זאת? וענה שהיה רגיל להכנס כל שבת אצל
הב"י ושאל כל שבת? נאנח ואמר :אוי הסבלנות של אחי.
.93כשישיבת פורת יוס החליטו לעשות אול חתונות תחת הישיבה הב"י קרא לעסקני
שלה ואמר :הרעש לא מפריע לי אבל התערובת איני יכול לסבול אמרו לי כמה את
חושבי שיכניס לכ לשנה ואני מוכ לשל לכ על שלש שני הראשונות ובלבד שלא יעשו
האול.
.04הרב ר' מאיר ז"ל היה ידע גדול והיה מעיי ג בספרי חוכמות פע ראהו אביו הא"א
שמעיי בספרי חול שאלו הא הינ רוצה להיות קונה הכל? מיד הניח ר' מאיר הספר ואמר
לאביו עדי שיהיה לי "וזוכר חסדי אבות".
.14סיפר הגרפ"מ להרי" :היתה פע אסיפה של רבני והיו מסובי 12אנשי ואיחר
אחד הרבני ב 5רגעי כשנכנס אמר הא"א בקול כאוב שעה ביטול תורה שאלו חותנו
אח"כ הלא איחר הלז רק חמש דקות? ענה :וחמש דקות כפול 12האינ 60דקות תמימות.
.24הגרפ"מ אמר :על תירו הא"א מדוע לא כתוב טהרות בב זקוני היא לו שזה כל אחד
צרי להיות לבד ופע אחרת תיר בצורה אחרת בחורי הרי אינ לומדי טהרות.
.34היה מדובר באיזה שידו של בחור מבוגר ואבי המדוברת נכנס להרב פישר והציע לו
השמות ואמר הרב שצרי להוסי שמות או לחת או לכלה ובבית הכלה לא רצו והחת ג
לא רצה ועלה אבי החת להגרפ"מ ושאלו עצה? אמר הגרפ"מ ח"ו כל מקובל יבלבל במוח
א שמות אצל אבי ז"ל היה עני מאוד חמור עני זה של הוספת השמות על אחריותי
שיגמרו השידו.
.44סיפר הגרפ"מ להרי" :שהיה לו הכרות ע הרב החסיד הרב יעקב לייב מנלה היה לו
ראש חרי מאוד ובילדתו עמד לסיי הש"ס בגיל 21וכשהגיע לסדר טהרות )והשיג את הד
היומי בשנתיי לער( שלח לבדו מכתב להגר"מ שפירא מלובלי ,הא להמשי ללמוד סדר
טהרות דהוא הרי עדיי צעיר? ושלח לו הגרמ"ש בחזרה מכתב בו כתב שהוא שמח בשמחה
עצומה לשמוע בשורה טוב שהגיע לבדו לסיי הש"ס ,ומברכו שיתעבד לאילנא רברברא וכו'
וכו' ,ובעני שאלתו כתב לו שעדיי עוד לא שאל את דעת הגדולי לגבי ד היומי טהרות
לבחורי ,ולכ שלא ילמד ,ושלח לו סדר מפורט של הדפי מסדר טהרות שכ יכול ללמוד,
ד ,ד ,והיה זה להתרגשות להרה"ח הנ"ל ובעודו בשואה תמיד נשא על לוח לבו המכתב
הנ"ל.
.54סיפר הגרפ"מ להרי" :שמעודו זוכר פעמי לאי ספור שהיה אביו הא"א קורא לבניו
לדבר עמ היה בראש וראשונה מדבר איזה דבר מלימוד חק ולא יעבור וואס האסט דו
היינט גיזעה וכו' ,וסיפר שהיה לו עמו איזה שיעור קבוע בילדותו ובבחרותו משעה 46
אחה"צ והיה אביו עומד בזה הזמ במלא כוחותיו וא שכבר היה חולה ונחלש ,היה לומד
עמו דברי קלי יותר העיקר שלא לבטל הקביעות.
.64סיפר הגרפ"מ דפע היה ר' פינטשע זצ"ל בגור אצל השפ"א והיה זה פורי ושאל ר'
פינטשע מדוע אי מזמרי זמר מעוז צור? ואמר השפ"א לנג "מעוז צור" לשנה אחרת
בפורי שאל המשמש את השפ"א הא לנג מעוז צור? ואמר ר' פינטשע הרי איננו.
7
.74הגרפ"מ ביו חתונתו דברו עמו אחיו הב"י והרבי הל"ש ושלחוהו מאחד לרעהו ושאל
מה לדבר ביחוד? וענהו הל"ש שישאל את הב"י וענה לו הב"י מני
ל שמדברי ש? אוכלי
ש! אמר לו שהל"ש אמר לו שיל אליו אמר לו הב"י א הוא יודע שיאמר ל הוא עד
שראה ששני אחיו אינ רוצי לענות לו דבר ברור הל לשאול את אמו? וסיפרה לו:
שכשנכנסה ליחוד שטיב ע אביו הא"א היתה מאוד בהתרגשות ובכתה מאוד מאוד ונבהלה
מצורותו של הרבי זצ"ל שהיה תאורו כמלא אלוקי וחיכה הא"א שתרגע מבכיה ואמר לה
אני רוצה שתדעי שאת יותר מיוחסת ממני עוד אמר אני אמעט בדיבור קוד אני מטבעי
שתק
ואני נזהר מאוד בדיבורי משו שעל דיבור שיוצאי מפי יכולי אלפי חסידי למסור
נפש באש ובמי וביאר הגרפ"מ :שלאחר שני עמד על עומק הרעיו
הטמו
פה וביאר
שיחוד הוא ג התיחדות ע מידותיו של האד כיו
שהוא פלג גופא משלי ואילו לא היתה
יודעת על כ שמקפיד לשתוק היה זה חסרו
ביחוד ואמר שיש לו להארי בזה כמה שעות
והוסי שאמו ביקשה מהא"א בזש"ק והבטיחה וביקשה שיזכו להובילו תחת החופה וענה
שני נות
הקב"ה ואמרה וכי צדיק גוזר נאמר רק על חסיד ולא על אשה? וחיי הא "א
והרגישה שפעלה אצלו .ומשנולד הגרפ"מ הלכה וקנתה מצעי למטתו שכ היה נהוג בהולד
ב
בתקוה שיזכו להוליכו לחופה והראתה לבעלה האדמו"ר ונהנה.
.84סיפר הגרפ"מ להרי" :שבאחת השני שהיה הא"א כא
באר הגיעו שמועות איומות
על המצב בפולי
ונאנח הא"א מאוד הב"י ניסה לעודדו ואמר לו שאמרו בש הרבי מקאצק
שכל העול לא שווה אנחה אחת ולא רק שלא ענה לו הא"א אלא הוסי אנחה נוספת
ואמר הגרפ"מ :שהיה אז תמוה אצלו קצת מדוע אביו לא עונה לבנו הב"י שהיה חביב עליו
מאוד? ואמר הב"י :אני עוד הסתובבתי אצל זקני החסידי והבנתי את הפשט שבשעה
שאמר האדמו"ר מקאצק את האימרה הזו היה עדיי
חסיד אצל הרב"ב וכששמע זאת
הרב"ב דר בחוזקה על רגלו של האדמו"ר מקאצק עד שנאנח ללמד שכשכואב צועקי.
.94ר' יודל קמינר היה חותנו של השפ"א בזיוג ראשו
והיה מאוד נכנע איליו פע אחת אירע
שנסע השפ"א לאיזה מקו ורצה להצטר עמו חותנו הר"י עשה חשבו
להתיישב לפני הרבי
אינו דר אר לעלות אחריו חבל על זמנו של הרבי לכ
מיהר לרו לעלות ממש יחד ע רבו
וכשעלה נק רגלו והתיישב מהר על יד השפ"א היה לו בקבוק מי בכיס ומהמכה החלו
המי נשפכי לאט לאט על רגלו של הר"י קמינר היה בטוח שיורד לו ד מהמכה א לא
העיז לומר ,דבר מיראת הכבוד לחתנו וכ המשיכו בנסיעה והרגיש שזב ממנו ד עוד ועוד
וידע שעוד מאט לא תשאר בו חיות ואעפ"כ לא פצה פיו כשהגיעו למחוז חפצ והשפ"א ירד
מהמרכבה זעק הר"י שיביאו עזרה והתעל עלפו
עמוק מאוד הכל מפני שהיה מדמה שזב
ממנו ד ללמדנו כמה גדול כח הדמיו ששולט בגופו של האד )וצא ולמד כל הכנעתו(.
.05ר' אלחנ
פריד סיפר שאביו היה חסיד סוכטשוב והוא עצמו נתקרב לב"י זי"ע ור' העינ
סוכטשוב ישב שבעה על אחיו ר' משה נסע אביו לנח בבית וג
ובאותו זמ
היה האדמו"ר
הב"י ש המתי
לו שיצא ושאלו היכ
אלחנ
? אמר :חולה אמר הב"י :תכנס שוב לר' העינ
ותזכיר את בנ לרופאה שלימה בתחילה לא רצה מדוע שיכנס שוב ובנו אינו חולה כל כ א
הב"י התעקש שיכנס ויאמר לרבו על בנו אלחנ
וכ עשה וכשאמר הדבר לפני הרבי
מסוכטשוב אמר תנוח דעת שהנחת דעתי היתה לי עגמת נפש וכי בגלל שבנ אלחנ
התחיל
להסתובב בגור אינו יכול לבא לנח אבלי.
.15הגרפ"מ אמר ששמע מאחד הלוריא שבקוברי
אמרו אל תשלכני מלפני ורוח קדש אל
תקח ממני היינו אל תביאני לכזה מצב שהיה מושל מלפני וישאר לי רוח הקדש כי
מדרגות בלא קירב אלוקי אינ שווי והפליג מאוד ווארט זה באמיתיותו ואמר אי לאו
8
בעני עצמו אני מחויב להפסיקכ ואני רוצה למחות מאוד על כבוד התורה שנתבזה וכי מפני
שכמה מה באר"י רוצי ממני דבר צריכי את להיות הנער השליח שלה ובזבוז הממו
שיש לכ עבור זה ומדוע א אחד לא פונה כא אילי? וסיי השיחה סיפר ר"מ שרר
לגרפ"מ :שהרב שווי לא רוצה יותר להתעסק בעני זה ואומר לכול שמי שיש לו די ודברי
יפנה באופ ישיר.
שהיו אומרי זאת בקורבי היו אומרי זאת בקאצק כי סו כל סו מבקשי האמת מגיעי
זה.תשל"ו שמע הל"ש שהבלזר חושב ללכת בבחירות הפנמיות ע שלמה לורנ והיה בשנת .35
לרעיו
בדיוק בחתונה באול וגשל ב"ב והל למשרד המלו לצלצל לאדמו"ר מבלז ששה באותו זמ
צלצל וענה
הרב לתחיהלורנ?
דגלע ש.
ללכת מאבק רוצי
כוחות בי שהינכ חוזרותנכו
והיה הא זה קלפיות מבלז
בבחירות שתיהאדמו"ר לחייבאת
רצוושאל בשוי
.25
נעלב מבלז שהרב דיברו וברחוב הטלפו וסגר שלו ש " הל אמר חת
שווי מחו"ל להגרפ"מ ודרש לו על עני השלו ובודאי שצרי להוראות לכל אנ"ש חסידי גור שכבר : הבלזאי
לפני אחרי
שנדו בחכמהאמר:
וענהועל כ?
ודבריהל"ש
וכששאלו את
לורנ,עמו בדי
עמ לבא בידיחת
הגרפ" היהשכחולכ
לא הל"הטלפו של
מטריקתעבור ע
להצביע
שנתבזה .וכי מפני
של יהודי כבוד כס
התורה חבל עלבדיבור על שאארי
למחות מאוד רוצהמדוע לעשות
ואני מחויבואי מה
להפסיקכ אניחת שכבר שראיתי
עצמו בעני
ובזבוז במצבו
הממו לעזור לו $000,01
שלה השליח הנערשל
ע ס יעקב
להיות את צריכי ר'
דבר את בנולשלוחממנירוצי"ש
רצה הלבאר"יתשמ"אובשנת מה
שכמה
והסכי אב כיבוד בגזירת גוזר שאני ואמר '? וכו 'כו הרי לו מגיע מדוע
שיש לכ עבור זה ומדוע א אחד לא פונה כא אילי? וסיי השיחה סיפר ר"מ שרר יעקב ' ר ואמר הדחוק
ע והסכידיושלח
ודברי אחר שיש לו שישלח ע
לכול שמי רקואומרללכת זה הוא יצטר
להתעסק בעני יותררוצהלא
שלפחות ביקש
שווי לא שהרביעקב :רק
לגרפ"מ ר'
באופ ישיר. האחר.
יפנה
ש לורנהל"
והיה שלמהמהרבי ע פסח
בערב נתינה הגונה
הפנמיות ללכתתמיד
בבחירות חושבלקבל
שהבלזררגיל
בירושלי היה
שמע הל"שמגבאי"וצדקה .45אחד
בשנת תשל 35
אני
מסוימי זמ
ששה באותו נצרכי
אי מבלז בתפקידי היו
לאדמו"ר בחביבות
המלו לצלצל למשרדאמר לו
לאדמו""ברוהל
כשנכנסוגשל ב ובשנת תשל"ז
בחתונה באול בדיוק
נגרע
שלא וענה
לורנ?מצא הנתינות ש.
כשחישבללכת ע
שהינככ רוצי
כלו אח"
בלאנכו
לשלו זה
מבלז האהנצרכי"רופטרו
את האדמו ושאללכל
בשוילעזור
צרי
שנת שהרבהוא זה
מבלז נעלב דיברוהל"ש
שהרבי והודה לו
וברחוב ההגוני
הטלפו מהנותני וסגר
הל"ש שלו אד א'
ושאל אמר
שנהחת שכברהבלזאי:מכל
מאומה
. כרגיל לו נות שהיה
מטריקת הטלפו של הל"ש ולכ חת ע לורנ ,וכששאלו את הל"ש על כ? אמר :אחרי הרגיל הסכו בידו
שראיתי שכבר חת ואי מה לעשות מדוע שאארי בדיבור חבל על כס של יהודי.
כביש
המחבלילועלבמצבו
$000,01לעזור לומרס של
שהשטלתות רצה ע
מקאליביעקב
את בנו ר'שהאדמו"ר
ש לשלוח יעקב
רצהרהל"
הראא"מ ב"
תשמ"סיפר .55
ובשנת
רשות
והסכילבקש בגזירתהל"ש
כיבוד אב לסבו הרבי ואמרוצלצל
שאני גוזר חילולי'?שבת
עכב כו' וכו קרה
לו הרי אנשי
מגיע כמהמדוע
שיעקב הדחוקונהרגו
ואמר ר' החו
וה גויי י " ע נהרגו ה הרי כ לומר אפשר היא באומרו ש "
ר' יעקב רק ביקש שלפחות לא הוא יצטר ללכת רק שישלח ע אחר והסכי ושלח ע הל כעס הדבר לפרס
קדושי?
האחר.
שהתבטא
מהרבי הל"ש אירנשטיי
בערב פסחמשה כועס על
הגונה שהציבור נתינה
לקבל תמיד בטלז
כשהיהרגיל להרבי הל"ש
בירושלי היה סיפרצדקהמגבאיאחד.מ.
.65ש.מ
45
שבתות 22 ה עכב הוא הבוני בצומת תקוה פתח ילדי 22 ל שקרה שהאסו
ובשנת תשל"ז כשנכנס לאדמו"ר אמר לו בחביבות בתפקידי היו אי נצרכי מסוימי אני האסיפות באחת
הנתינות מצא שלא נגרע צודק. א"כהוא לא
כשחישב יודעאח
אינניכלו
לשלושבלא
הרבי הל" אמר לו
ופטרו לכלתבורי
הנצרכי לעזורי דב
שחוללו ע"
צרי
מאומה מכל שנה ושאל אד א' מהנותני ההגוני והודה לו שהרבי הל"ש הוא זה שנת
הרבי הל"ש להשגת דירות בזול נכנס איליו ר"א בבשורה שכשפעל
כרגיל. הנדלסנות לו הסכואלעזר
הרגיל שהיה .75
בידוסיפר ר'
משמחת שהצליח להשיג 003דירות עבור אנ"ש הקפיד מאוד הרבי ואמר בצער :אלעזר
ישראל וכי
כביש בשביל כל כלל
המחבלי על כונתי היתה
שהשטלתות בשבילנו
רצה לומר היתהרכונתי
מקאליב שהאדמו" וכי זהו יותר"רטוב
יעקב לחבר"מ ב חשבתי
סיפר הרא .55
לבקשומופקר
רשות לשודד יהפ"ש לסבו בזול
הרבי הל וצלצל דירה
תהיה לו
שבתחילולי לא
ומתחת אקרה עכבאנשיצבא
משוחרר שגמר
חילש כמה יעשה
ונהרגו מה
החו
אפשר לומר כ הרי ה נהרגו ע"י גויי וה עבורנו.
באומרורקהיא
כונתנו היאהל"ש כעס כל
מבשרני כאילו ואתה
לפרס הדבר
קדושי?
.85סיפר הגרפ"מ להרי" :שהיה אבר אחד ממשפחת הרבי שהיה עוסק בעניני כספי
לו אירנשטיי והיתה
שהתבטא זה למשפחה והפריעעלדבר
משה שקוע בזה
שהציבור כועס בטלזורובו והיה"שראשו
כשהיה ספוקליציות
להרבי הל מינימ .סיפר
בכל ש.מ.
.65
באחת האסיפות שהאסו שקרה ל 22ילדי פתח תקוה בצומת הבוני הוא עכב ה 22שבתות
שחוללו ע"י דב תבורי אמר לו הרבי הל"ש אינני יודע א הוא לא צודק.
9
.75סיפר ר' אלעזר הנדלס שכשפעל הרבי הל"ש להשגת דירות בזול נכנס איליו ר"א בבשורה
משמחת שהצליח להשיג 003דירות עבור אנ"ש הקפיד מאוד הרבי ואמר בצער :אלעזר
חשבתי לחבר יותר טוב וכי זהו היתה כונתי בשבילנו כונתי היתה בשביל כל כלל ישראל וכי
מה יעשה חיל משוחרר שגמר צבא ומתחת א לא תהיה לו דירה בזול יהפ לשודד ומופקר
ואתה מבשרני כאילו כל כונתנו היא רק עבורנו.
.85סיפר הגרפ"מ להרי" :שהיה אבר אחד ממשפחת הרבי שהיה עוסק בעניני כספי
בכל מיני ספוקליציות והיה ראשו ורובו שקוע בזה והפריע דבר זה למשפחה והיתה לו
9
הסכמה בעקיפי מהב"י שמרשה לו לעסוק בזה נכנסו הל"ש והגרפ"מ לב"י לומר שהתנהגות
האבר לא טובה ששקוע ראשו ורובו בכס ומה יהיה ע משפחתו? ענה לה הרבי הב"י וכי
א היה משקיע את תאוותו בדברי אחרי היה טוב יותר יערב לו הכס ואז הבינו כוונתו.
.95אמר הגרפ"מ מיד בתחילת נשיאתו של הל"ש ראיתי שש ללבו מטרה ללחו נגד תאות
הממו והמותרות ועשה על כ תקנות הרבה ומי יודע א נסיו הכס אינו קשה יותר
מידשקייט.
.06פע אחת נפגש הב"י ע הרבי מקלוזנבורג ודיברו על תחלואי הדור ואמר הב"י שבעית
הדור הוא הפירסו הגדול שיש מכל דבר וכשהרצה את הדבר לפני הגרפ"מ ודיברו על כוונת
הב"י הסביר הגרפ"מ על פי מעשה ששמע מהבריסקר רב על וולוזי.
צרי להוסי המעשה.
.16כשהיתה בגור השריפה הגדולה נשרפו הספרי והדירה טייל אח"כ השפ"א ע מקורביו
באזור השריפה ובאו שמאי להערי גודל הנזק שלח השפ"א שישאלו מה ה אומרי? חזר
השליח ואמר :שדעת היא שהשריפה קראתה מהשלכת סגריה בוערת נתלהט השפ"א
ואמר :יש ללמוד מוסר השכל גדול מזה א ע"י פעולה רעה כה קטנה אפשר לחולל כזה
חורב והרס ע"י כמה צעדי טובי בעבודת ה"י ק"ו שאפשר לפעול נצורות וגדולות.
.26ביו ה' ז" ניס תשנ"א היה הגרפ"מ אצל פרופסור זוברמ יחד ע הרי" :ובגמר
הבדיקה שאלו הרופא מה שלו אחי הרבי? ענהו שהרבי חלש מאוד וצרי ישועה והקהל
מצפה לראותו כמקד שאלו הרופא מי מלא מקומו בנתיי? ענהו אי מי שימלא החלל
בינתיי .אמר הנ"ל לדעתי כבודכ ראוי למלאות את מקו הרבי ענה הגרפ"מ מינה וביה
או שאינכ מכירי אותו או שאינכ מכירי אותי.
.46סיפר הגרפ"מ שזוכר בכל שבת בפולי ההרגשה שאביו הא"א עושה נס כנאמר ביהושע
שמש בגבעו ד משו שהיו מגישי בטיש אצל הא"א הרבה מאכלי והיה אומר ג' פעמי
שמיעס והיה מחלק שיריי ולחיי ולא ראו שממהר ותמיד לא ער הטיש יותר מ 05דקות.
.56שאל הרי" את הגרפ"מ א עלה הרבה להרב מטשבעי ז"ל? ואמר שמתבייש לומר
שהיה אצלו רק פע אחת ג' שעות ודיברו מעני הסוגיא של שתיקה לאחר מת מעות.
.66הגרפ"מ סיפר על הקירבה שהיה לכוכב מיעקב ולהרב מטשבעי אצל אביו הא"א וזוכר
שהיה ילד ראה שני אנשי באי לא"א והיה הדרת פניה מיוחדת והיו בפני שעה וחצי
נשתומ מאוד שלא היה מציאות שיהיה אד כל כ הרבה זמ אצל אביו ור לגיסו רי"מ
ברמ"ב ושאלו אולי הנמצאי בפני מלאכי ה שכל כ הרבה זמ אבי מארי עמ? וענה
גיסו ה יותר ממלאכי ה ת"ח גדולי זה הכוכב מיעקב ובנו הרב מטשבעי וכשיצאו
הראה לה הא"א את הגרפ"מ ואמר לה זהו ב הזקוני שלי.
.76סיפר הגרפ"מ על הל"ש שהל"ש היה בבחינת עצרת כל השנה ופע אחד עלה לומר לחיי
אד חשוב ומוכר שנסע לב"י במש 03שנה וכשעלה במדרגות הלחיי שאל הל"ש את
הגרפ"מ מי הוא? וכשראה חנינא שהרבי שואל ניגש לומר שמו אחרי הטיש שאל הרח"ש
10
את הרבי כיצד אינו מכירו הוא הרי חסיד כא כ"כ הרבה שני? חיי הרבי ופטרו לשלו,
וכשיצא אמר להגרפ"מ הוא לא מבי זה כבר 03שנה שאני עובד לא להכיר אנשי.
.86כשהציאו לפני הא"א את השידו של בת ר' יעקב מאיר בידרמ היה ניחה דעתו מכ
ושלח לבית הגרי" בידרמ לשאול ושלחה היא קויעטל לא"א שהיות ומציעי לה עמו
נכבדות ועל כל שידו שהיא היתה עושה היתה שואלת אותו ג אתה היא רוצה לשאלו על
השידו הזה ויודעת באמצעה בבירור שהא"א יכול לענות לה בתור רבי בלא שו נגיעה
עצמית ושלח שמסכי ע זה השידו.
.96סיפר הגרפ"מ שבאותו זמ נכנס אחד מהחסידי לא"א ואמר שברצונו לומר לרבי שבת
ר' יעקב בידרמ מודרנית! שאלו הא"א היא הולכת בצניעות? ענה :כ היא שולחת הילד
לת"ת? ענה :כ הוסי לשאול במה היא מודרנית שהיא שרה? וענה :לא ופטרו לשלו
ורח"ל לא הוציא הנ"ל שנתו ולא עוד אלא שמי מאותו זמ ואיל השתגעה אשתו של הנ"ל
והיתה מזמרת בשוקי וברחובות.
.07סיפר ר"צ בוי שסיפר לו החסיד מרדכי דוד שטיי שהיה צרי להתייצב לצבא ונכנס
לא"א לשחרור וענה לו הא"א שיעבוד את ה"י היכ שיהיה והיה ידוע אצל החסידי תשובה
זאת שלא ישתחרר ונבהל ושאל אולי אעשה בעצמי מו וענה הא"א אי א יוד בעל מו
והוסי לשאול אולי אסע לאר"י? ואמר הא"א :כ ,סע לשלו ויהיה בהצלחה ובחזרתו
לביתו עבר דר עירה סקרנבי ואיחר הרכבת ונשאר ש בביהמד"ר וחיכו ש כמה אנשי
לרבי מסקרנבי וחיכה ג הוא לפתע נפתח הדלת וקרא איליו להכנס בהתנצלו לפני
הממתיני הוא הרי נוסע לאר"י שכבר הרגיש עליו קדושת אר"י וכשאמר שכבר נתבר מפי
הא"א אמר לו א ג הרבי מגור מסכי ודאי שתסע לחיי ולשלו.
.17היה יהודי שבא לא"א פה באר"י ואמר שעומד לפשוט רגל ורצה הסכמה מהרבי זצ"ל
ולא הסכי הא"א ואותו האד התעקש מאוד שהוא חייב להכריז על פשיטת הרגל ענה לו
הא"א אתה מוכרח לפשוט רגל עפ"י כוונת האר"י ז"ל) כונתו שא ישת אותו בעני זה( .
.27סיפר ר"מ שפירא זצ"ל שבהיותו אבר צעיר נתמנה לרב בפיטרקוב והיה זה חשיבות
גדולה ונכנס אח"כ להרבי זצ"ל ודיבר עמו רגע כמימרא ויצא החוצה ועמד מהורר חשב
שידבר עמו יותר שהרי נהיה רב של עיר שלימה בעודו עומד ומהרר ראה שיצאו ונכנסו לא "א
בזה אחר זה רבני חשובי כל אחד יותר מבוגר ממנו וכל אחד לא נשתה בחדר יותר ממנו
ונחה דעתו.
מאיד סיפר בבאו לרב מבענדי חרד לקראתו והביא לו כסא וכבדו בכיבודי גדולי עד
מאוד והרגיש שלא בנוח דעד כדי כ לא בעינ עודו יושב נכנס יהודי אחר ושוב חרד לקראתו
הרב מבענדי ושמח עמו כמוצא שלל רב ושאל ר"מ שפירא מי הוא זה? ואמרו לו :זה ר'
חיי הנושא מי של העיירה.
.37סיפר הגרפ"מ שבהיותו נער ראה תמיד על שולח אביו את הספר הקדוש בית יעקב וחשב
תמיד שזה סידור תפילה מפני שהספר לא מש משולח אביו שאל את אחיו הב"י הא זה
סידור? וענהו :א לומדי בזה הרבה יודעי כיצד להתפלל בסידור אחרי הרבה שני היה
הגרפ"מ ביקור אצל הב"י ביקור בהר כנע והזכירו הב"י הסיפור שאלו הגרפ"מ מדוע לא
מזכיר האבא בשמיעס את הש בית יעקב? וענהו :חכ די ,דוק ותשכח שבכתבי שכתוב
איתא בספרי הכוונה לבית יעקב ומשו כבוד אבותיו לא הזכירו בשמו.
11
.47סיפר מר הגרפ"מ שבהיותו אבר בשנת תש"ט בא איליו הר"ר אברה רוסט שהיה זק
מופלג והיה עוד אצל השפ"א ובקש ממנו בקשה גדולה שיראה להיות בליל הסדר אצל הרבי
החדש הב"י לכה"פ בשלח עור ויעקוב אחרי כל הנעשה וביקש הגרפ"מ מאת חותנו רשות
ללכת לרבי והסכי הב"י קבלו יפה וציוהו לשבת והכל הל במהירות בלא שו חידוש
ולמחרת השכ בבקר דפק ר"א הנ"ל ובקש שלא אחסר דבר מכל מה שראיתי וחזרתי על מה
שהיה ולא הספיק לו ושאל אולי דיבר בעני ביצי ?.ועניתי שכ ששאל את אריה וינברג
שהיה נער מדוע אוכלי ביצי בפסח ולא ענה כלו וכששמע רבי אברה רוסט כ נתלהב
מאוד וצעק כ הוא שאל ב"ה יש לנו רבי ושאלתיו שיסביר לי ההתרגשות התישב וסיפר
הייתי אבר צעיר כב עשרי בפסח הראשו של אבי הא"א זי"ע ולא ידעו אז שיסכי
לקחת ההנהגה והיתי ש בליל הסדר ובחג השבועות הגיעו העול הגדול נסיעה ובתוכ
החסיד רב"צ משרידי קאצק ושלחו לי שרב"צ קורא לי ותמהתי מאוד שאל אותי א היתי
אצל הרבי בסדר אמרתי ה שאל א"כ אמור לי מה היה? ועניתי לו שלא היה שו דבר מיוחד
והכל התנהל במהירות ושאלני הא לא דיבר מביצי? ונזכרתי שכ ,שהיה ש ילד קט בנו
של הא"א ושאלו מדוע אוכלי ביצי בפסח נתלהב מאוד רב"צ ונתרגש והסביר שרב"צ
ממגולניצר בשנתו הראשונה לכהונתו בליל הסדר אמר מדוע אוכלי ביצי בפסח מרדכי
יוס אומר ולא המשי שאלו מה? חזר על דבריו פע שנית שאל אחד הא הכונה לאיזבצר?
וענה :זכה לו מוצאי יו"ט נזדרזו לשלוח לאיזבצה שכ וכ אמר הרבי ורוצי לשאול הפי'
והסביר לה הרב מרדכי יוס שטע הפשוט באכילת ביצי בפסח הוא שתמיד יחול ט'
באב ביו שחל יו"ט א' של פסח ולכ אוכלי רמז לאבלות ומה הקשר פסח לט' באב? אצל
הקב"ה אי צרה שאי עמה גאולה ואחד תלוי בשני והכל לטובה ולפיכ גאולת מצרי היתה
בש איכה אשר איכה הוא בלשו אייער ולפיכ אוכלי ביצי וכ כל רבי שמתמנה הוא
בחינת גאולה וכשנפטר הוא בבחינת גלות והמינוי החדש של הרבי אחריו הוא שוב גאולה
ורבי שממונה מהשמי צרי לעשות אויס טרעטהי בליל הסדר הראשו זאת ההנגה של
גלות וגאולה ולפיכ נתלהב רב"צ ששמע על הא"א כ ולפיכ נתלהבתי א אני בשומעי כ
על הרבי הב"י סיי הרב רוסט והוסי מר הגרפ"מ דבב' אדר ל"ז חשכו המאורות ונפלו
השמי על האר בפטירת הרבי הב"י ובערב פסח ביררתי מי יהיה אצל הרבי הל"ש בליל
הסדר ולמחרת שלחתי לשאול נכדו מה היה בלילה? והא דיבר מאומה מביצי? ואמר לא.
החלטתי בדעתי בודאי אינו אוחז עצמו עדיי לרבי אמנ למחרת סיפרה לי זוגתי שהלכה
לבקר הרבנית פערל וסיפרה לה שאיננה מבינה פשר הדבר שהרבי שליט"א עבר כדרכו לומר
לה אגוטע יו"ט שאלה אותו מה יהיה ע הקיטל של אחיו הב"י וענה וכי בלא הקיטל א"א
לאכול ביצי ומדוע בכלל אוכלי ביצי בפסח.
.57סיפר הגרפ"מ שהיה הא"א באר"י ביקר אצל הרב קוק ואמר לו הרב שהוא חסיד של
השפ"א מקטע שראה בפרשת בלק שכתוב ש שכל גרגיר באר"י מכוו כנגד נפש של ישראל
והוסי לו הא"א שזוכר שאביו אמר לו זאת .ויש להוסי שבפע הל ע משמשו והיו
הרחובות מלאי מודעות נגד הרב והיטהו משמשו מהדר כדי שלא יראה ויצטער שאל לו
הרב מה זאת מאיר הא המודעות ה אלי וענה כ ,וביקשו שרוצה לראות היה כתוב ש
באותיות גדולות עפרא לפמיה אמר לו הרב קוק ה בודאי מתכוני עפר של אר"י.
.67סיפר הגרפ"מ שבהיותו בחור צעיר שלחו אביו הא"א ע הל"ש בעיר צפת והיתה אז עיר
עניה מאוד ואמר לו בבדיחותא עיר זו נקראת עיר המקובלי שכול עוסקי בקבלה
מעשית והראה לו תנועה בידו על שאוספי מעות.
ובאו למלו הרבה רבני לבקר את הל"ש ותו כדי שיחה שאל על המקוה בעיר משו
שראה שמראהו מוזנח מאוד התנצלו הרבני ואמרו שלאנשי אי כס לצורכי שבת ומני
יקחו כס למקוה מהודרת? לא קיבל ההתנצלות ושאל עיר ללא מקוה? סיפר הגרפ"מ
שלאחר צאת היה נסער הל"ש והל לכל מיני אנשי וא ביקר במלו בכמה חדרי
ולמחרת הל עמו להרב זילברמ והוציא הל"ש 003ל"י שהיה אז הו רב עבור המקוה הרב
12
הנ"ל אמר :לפי ערכתו יעלה השיפו 053ל"י הוציא מכיסו עוד 05ל"י ואמר לו לא ישמע
ולא יזכר שהיתי אני מעורב בדבר אבל דעו בא עוד זמ לא אשמע שעשית מקוה חדשה
ארעיש על זה עולמות .הוסי הגרפ"מ שזה היה דרכו של הל"ש שא שלא היה לו שו קרוב
ומודע בעיר היה דואג על הכל כבבת עינו.
.77סיפר הגרפ"מ שבהיותו אבר נפש בועד הישיבות בנתניה שלחו לקרוא לו מהרבי מצאנז
והיתה ש נערה שוטפת המדרגות והל מש ובאו אחריו להביאו אמר לו הרבי מצאנז ידוע
לי הקדושה של הבחורי מגור אבל אתה הרי אבר אח"כ סיפר לו הרבי מצאנז מעשה
וביקשו לומר על זה פי' שהדברי חיי היה נוהג בכל ערב פסח לעשות טיש ע חמ ובכל פע
סיפר מעשה וגמר בשיר המעלות ובירכו ברכת המזו שפע אחת היה כפרי אחד ולא היה
יודע לוח השנה ובערב פסח אחד חשב שהוא ערב שבועות ואמר לזוגתו הנה בא יו"ט שבועות
אי בו הרבה דיני לפיכ אי צור ליסוע לעיר נשאר פה ואת תואפי עוגת גבינה גדולה
לכבוד יו"ט ואפתה עוגה גדולה ולפתע בא שכנ הגוי ושאל היהודי מדוע אינ נוסע לעיר
הרי ראיתי כל היהודי עכשיו בעיר ושורפי החמ נזדעק הכפרי אוי פלוניתתא הרי זה ערב
פסח ולקחו העוגה הגדולה ושרפוהה וכ היה מספר כל שנה ועל זה אמר פשט וביקש
מהגרפ"מ שיאמר ג ושאלו איטשה מה פירשת? וענהו :א חכ אתה תאמר לבד.
.87סיפר הגרפ"מ שלפני חית בנו הראשו יעקב מאיר אמר לו אחיו הרבי הב"י אני אומר ל
בתור אח גדול משו שאבא לא נמצא עמנו ג' דברי :א' אל תעשה חתונה מפוארת משו
שאח"כ לא תוכל לרדת ולצמצ ולעלות תמיד אפשר ,ב' כמה כס שהכנת להוצאות תחי
בצד עוד 0001בשביל הוצאות חריגות ,ג' לכל זמ שהנ קובע תהיה מוכ שעה קוד,
ותקח בדעת שיכול להמש שעה אח"כ.
.97סיפר הגרפ"מ שבהיות ב י"ד היה זה לפני ט' באב ואמו חששה מאוד שיצו שהיה חלש
מאוד אמר הא"א שילכו לשאול את הרב מבריסק ואמרה אמו הרי ה מחמירי חיי
הא"א כי יודע היה שבבריסק מחמירי מאוד בפיקוח נפש וממילא מקילי בתעניות וכשבא
לפני הרב מבריסק הציג עצמו בתור בנו של הרבי מגור והביט עליו היטב ואמר רואי! אח"כ
אמר לו שבודאי יכול לאכול ובט' באב ביו בא הרב מבריסק בכבודו ובעמו וציוהו שיל
לאכול והוסי בשביל הרבי מגור צרי לעשות טובה בשלימות.
.08סיפר הגרפ"מ שבשנתו הראשונה לאחר נישאיו היה גר ע הרב מפונביז שאביו הא"א
ביקשו שיכניסו עמו לגור ואמר עליו שהוא וואילע מענטש והיו מאוד בידידות ופע אחת
אמר לו הרב שיש לו תביעה על אביו שלא חינכו לחסידות.
.18סיפר הגרפ"מ שהיה הרב חרל"פ אצל הא"א לביקור הפטיר הא"א אחרי צאתו הינ
אחד בכל דמיונות וסיפר לו אחד מהמקורבי להרב חרל"פ שהיה בזה אמת גמור.
.28סיפר הגרפ"מ שבהיות אבר הכניס ר' נח יוסקובי ספר תורה לישיבת שפ"א הל"ש
נעצר לידו ושאלו אמור כמה זמ כותב נח את הספר שלו? ואמר :שנה וחצי עשה הל"ש
תנועת ביטול בידו ,הקשה לו הגרפ"מ מדוע הינ מבטל הריני זוכר בבירור את כתיבת
האותיות אמר לו הל"ש אי כונתי על זה הספר כונתי על ספר שלו שרוש כבר 06שנה בכל
מעשי בספר נכתבי.
.38בנסיעה למירו דיבר הגרפ"מ דברי בינו לבי עצמו ופע אחד אמר כ ארבעה אבות ה
חדש אב .אב ובנו שראו את החדש .אב ידע מנער .ארבעה אבות נזיקי ,המשי ואמר:
ארבעה אמהות ה ,האומר מ האמהות לקחתי .יש א למקרא .א לבינה .ארבעה אמהות.
13
המשי :ארבעה שומרי ה שומר הברית .שומר קישואי .שומר מה מילל .וארבעה שומרי
ה.
.48סיפר הגרפ"מ שהיה בפולי אחד מהחסידי ב של ר' זינויל ברודר חת הרי" זצ"ל
והא"א הרגיש עליו בתו תוכו שרוצה להיות רבי והיה זה לפלא משו שהתנהג תמיד כאחד
מהשורה בביטול גמור א הרגיש עליו זאת וקרא לכמה מהחסידי והמשפחה וציוה שיעשו
לו שטיבעל ופקד עליו שיתנהג באדמורות והלא סבר וקיבל ונהיה רבי ופע אחד יצא הא "א
ללותו ונסע עמו במיוחד ברכבת בהחבא בשביל שלא ירגישו הבחורי ויהיה מהומה ויפגע
כבודו של הרבי הנ"ל והיה בזה הבחנה דקה מהדקה.
.58הגרפ"מ שמע מר' מאיר מרגלית שהיה גבאי של ר' ישראל מטשורקוב שסיפר בש
הריזנר שתמיד שרצו לעורר שמחה בשמי בבית רוזי היו מספרי המעשה דלהל שרצו
להוריד נשמת אברה אבינו לזה העול הרעיש השט מאוד והרגיעו דיהיה אברה אבינו
טרוד בהכנסת אורחי ולא יהיה לו זמ לעורר הע וכ בלי שי לבו איליו פעל אברה
אבינו מה שפעל וכשרצו להוריד נשמת יצחק הרעיש שוב השט מאוד ואמרו לו שאל ידאג
משו שיצחק יהיה אד שאימתו מוטלת על הבריות ויפחדו ממנו פחד יצחק וממילא לא
יפעל הרבה ולבסו היה יצחק מה שהיה וכשהגיע הזמ להוריד נשמת יעקב אבינו שוב
הרעיש מאוד ואמרו שיורידו ב' נשמות יחדיו ועל אחד מה יהיה לו רשות לפעול ומשנסתכל
על יעקב אבינו חשב זה תמי גדול ולא יפעל הרבה ומאיד ראה את עשו האדמוני פעיל
מאוד והשקיע בו כל כחו להחיטאו והצליח ויהי היו ויבאו המלאכי להתייצב אצל ה'
משוט באר וישאלו מה פעלו? ויספר השט שהצליח מאוד ועזב את יעקב שהוא הת
והכשיל את עשו למאוד ונעשה שחוק גדול בשמי אשר עד היו עדיי צוחקי ממנו.
.68באו משלחת להרי" כדי לדבר על לימוד אנגלית בבית הספר החסידי שישנ בנות
שאינ רוצות ללמוד ויוצאות מהשיעורי וצרי תחלי לזה וסיפר הגרפ"מ :שבשנת
תשכ"א הובא לפני מועצג"ת שאלה בקשר ללימוד אנגלית מאחר שיש חר מהרי"ל על
לימוד אנגלית? והקימו המועצג"ת ועדה מתוכ כדי ללב את עני החר היו בועדה הרב
דיסקי והרב שלו נח ברזובסקי הר"א ש" והגרפ"מ וכל אחד ליקט ואס ולא היה לה
מספיק ראיות לא לכא ולא לכא אמר לה ר' אלחנ סורוצקי שיש בירושלי זק מופלג
שיש לו מעשה בקשר לחר ע ר' שמאול סלנט ועשו אסיפה והביאוהו וסיפר שנפתח
בשעתו בית ספר בירושלי אליאנס כל ישראל והיה מדובר שילמדו ש ג אנגלית והגר"ש
סלנט השתת במעמד הפתיחה ולמחרת רעשה ירושלי והיה מודעות נגד ר"ש סלנט ובית
דינו היתכ שהשתת היש חר על לימוד אנגלית ועשו חברי היב די ע ר"ש סלנט
התחילו לומר לו על עני המחאה נגדו שאל הא מישהו יכול להמציא לו את נוסח חר
הגר"א על החסידי? וחשבו שאינו מבי העני ואמרו לו שמדברי פה על עני חר על
אנגלית וחזר על דבריו שרוצה שיביאו חר הגר"א והביאו הנוסח והראה לה שכתוב
ש שלא להתחת מהחסידי מעתה ועד עול וביקש שיגדילו החר על פלקטאי גדולי
ובכל מקו שיש מחאה נגדו שישימו לידו חר הגר"א וכ היה ותשקוט האר והתכוו
להראות לה שישנ דברי מגדולי עול שלא התקבלו אצל הע כשיצא המספר שאל
הרב דיסקי מה משמעות המעשה ואמר הר"א ש" איני רואה פה שו משמעות וסיפר
הגרפ"מ במרפקו להרש"נ ברזובסקי שיאמר דעתו אבל לא רצה לומר אמר הגרפ"מ להר"א
ש" אני רוצה לשאלכ א ציעי לפני בחור מישבתכ שידו ממשפחה חסידית כלו
את מונעי אותו משו החר? ואמר :לא הוסי להקשות א כ מה ע החר הא זו
טעות? ואמרו ש שמסרו לו להגר"א דברי כוזבי וכדומה אח"כ פגשו זלמ סורוצקי
להגרפ"מ ואמר לו שיכנס לאחיו הרבי הב"י וישאלנו כיצד לנהוג וכ יעשו וסיפר להב"י
דברי כהויית והפטיר הב"י אי ,ליטווקאס אח"כ אמר לו הב"י פינחס מנח דגאו איז
14
נישט קיי שפיל סו דבר אמר הב"י :היכי דקאי קאי היכי דלא קאי לא קאיהיכ שהיה
החר נהוג עד אתה שלא ילמדו והיכ שלא היה נהוג שכ ילמדו.
.78סיפר הגרפ"מ על דודו ר" מנדל מפאבני שא לא הא"א היה יכול להנהיג עדה לבד
פע אחד היה עני משפחתי והא"א הביע דעתו והיה נשמע הקול שר' מנדל דעתו אחרת נסע
ר"ש יוסקובי לר"מ ושאלו מדוע דעתו אחרת? ויש בזה משו חילול הש וענהו :א אחי
הרבי רוצה שאשנה דעתי יכול הוא לומר לי בפי' נכנס ר"ש יוסקובי לא"א וסיפר לו העני
שמע דבריו א הפטיר בשביל מה היית צרי לעשות זאת? ואמנ אח"כ שבא איליו ר"מ
אמר לו הא"א דעתי כ וכ ורמז לו שיכו דעתו איליו ..לאחר תקופה היה עוד עני שהיה
שיי לכללות הצבור ושוב הביע הא"א דעתו וחלק עליו אחיו ר' מנדל ונכנס ר"ש יוסקובי
לא"א וביקש שהרבי יעיר על כ לר"מ כמו קוד אמר לו הא"א :ש היה עני משפחתי
כא הרי זה עני כללי ומי אומר שאני צודק בדעתי אולי הצדק עמו וסיי הגרפ"מ שיש פה
מוסר השכל עמוק מאוד.
.88סיפר הגרפ"מ להרי" :שהיה לו רח"ל ב חולה בשכלו ל"ע )משה בצלאל( וסבלו הוא
וזוגתו צרות גדולות מאוד וביקשתו אמו הרבנית שיל לבקש ברכה מהרבי מבלז זצ"ל
ושאל את אחיו הבית ישראל זי"ע ואמר לו :יש ל אמא חכמה רק תעשה זאת בהשקט
למחרת נסע לתל אביב והיה יו ח מאוד והרבי מבלז ישב מכורבל במעיל פרווה והתנור
דולק על ידו נטל ידו ואמר בשמחה כמה פעמי אתה לומד טוב ושמח עמו אח"כ אמר
הגרפ"מ שיש לו ב חולה מאוד שאלו הרבי מבלז כמה פעמי שלא שומע ולא מדבר? וסיפר
הגרפ"מ :שאינו יודע משו מה נזרקה מפיו הבקשה שרוצה שהילד לא יפריע לו ללמוד תורה
ותפס ידו ובירכו שלא יריע לו ללמוד תורה ומיד למחרת בא יהודי אחד להרבי הב"י ואמר
שרוצה לפתוח מוסד לילדי מפגרי בשכל שלח הב"י לקרוא להגרפ"מ ואמר לו שישלח
בנו למוסד ויצא ממש משבעוד לגאולה ואמו הרבנית תמיד החזיקה טובה לעצמה
שבזכותה נושע בעני זה.
.98עוד סיפר הגרפ"מ שפע אחד הל ע הרבי הלבשמחה להרבי מבלז זצ"ל ושמח עמ
אח"כ אמר לה שמסתמא ישארו לטיש ובירר הלבש מחה מתי יהיה הטיש ואמרו שלא
יודעי וחיכו בער כשעה ואי קול ואי עונה וביקש הל"ש משלו פויגל שישאל את הרבי
מתי הטיש ולא רצה משו שאי זה נהוג אמר הל"ש אני יכנס לשאול ועמד להכנס אז
הסכי ר"ש פויגל להכנס ועמדו ה בפתח ואמר ר"ש פויגל להרבי מבלז שאחיו של הרבי
מגור רוצי לדעת מתי הטיש? נאנח הרבי מבלז ואמר בהתנצלות מאי לי לדעת אינני יודע
הטיש יהיה ווע סוועט זי ...ווע סוועט זי ...יצאו החוצה והמתינו עוד ג' שעות תמימות
ואח"כ ישבו בטיש אח"כ אמר הל"ש להגרפ"מ שזה היה כדאי שאלו הגרפ"מ כוונת אחי על
עצ הטיש? כי לא שמעו ממנו כלו בשולח! ענהו לו הל"ש כוונתי על מה ששמענו כשנכנסו
איליו לפני הטיש לגבי הטיש.
.09סיפר הגרפ"מ להרי" :שבהיותו ילד כב שש עבר ניתוח בבית חולי בורשא אצל ד"ר
סולוביציק והיה זה בני היחיד שהיה בו מעלית וקנה לו אביו מתנה לימי חוליו כמה כובעי
למשחק כובע שוטר וכדומה כי לא יכל לרדת ממטתו כשהגיע רמ"ב לבקרו אמרו לו שהנה
דודו בא והיה לבוש בא' מהכובעי מיהר לשמוט הכבוע מראשו והחביאו כי ידע שהדוד אינו
מרוצה מדברי כאלו שאלו רמ"ב בשלומו ואמר לו הגרפ"מ שיש לו צער מזה שהאח
היהודי מורידו במעלית בשבת ולהבדיל האח הגוי שמבי שמקפיד על כ יורד עמו במדרגות
אמר לו רמ"ב אתה חולה יש דברי של פקוח נפש וה דוחי כל התורה כולה ואל ל
להצטער אח"כ שבא אביו לבקרו אמר לו הטענה הנ"ל וקרא הא"א לד"ר סולוביציק והגיע
ועמד בהכנעה גדולה ואמר לו הא"א :לילד יש טענה צודקת טענה אמיתית מדוע האח
15
היהודי מורידו במעלית בשבת? ענה הרופא הרי פיקוח נפש דוחה שבת! השיב הא"א מה
איכפת ל
שהילד רוצה להיות שומר שבת א הוא ישמור על השבת השבת תשמור עליו
ומיד פקד הרופא שיורידוהו רק במדרגות.
.19סיפר הגרפ"מ להרי" :שאביו וכ הרבי הב"י זי"ע לא אחזו כלל וכלל מהוספת שמות
לחולי ופע אחד כשהיה בחו"ל ביקשו הצעהלימ רב )אולבסקי( שישאל את הרבי הב"י
לגבי הוספת ש עבורו שהיה מאוד חולה? וכששאל ,הב"י ענהו :אני מורה להוסי ש רק
באופ שהקרובי ירגעו ע"י כ
אבל סת כ
אינני ממלי על כ
.
.29עוד סיפר שהיתה פה תקופה קשה שנתפסו הרבה בני ובנות לקוצות הלח"י ולזוגתו
היתה אחות ושמו מירה כהיו בורזקובסקי ובא ר' מרדכי יודל אינפלד לפני סבה רמ "ב
הי"ד והציע לו שיקח חת לנכדתו את הבחור המופלג נת לובארט שלמד אז בישפ"א באר "י
והרמ"ב התלהב מאוד כיו שהיה ת"ח גדול ופרומר והיה דבר זה בעתו א
אבי הנערה
)חות הגרפ"מ דשוואר מוטל( לא אבה לשמוע על כ
ושלח לו רמ"ב מכתבי מפולי לאר
ולא ענה לו באחד הפעמי שלח מברק וכתוב בו מה זו שתיקה? והבי הא"א את הדבר ושלח
לקרוא לאחיו הרמ"ב ואמר לו קוד כל שתבוא הנערה מפולי ללמוד שנה אחת אצל שנירר
אח"כ נחליט הלאה וכ
היה ובא לאתר ואח"כ א מנדל בורזקובסקי.
.39סיפר הגרפ"מ שאביו הא"א תיק תקנה שישלמו לאברכי שלומדי בכולל דישפ"א עד
שנתיי מיו חתונת ואח"כ שידאגו לפרנסת וכשהיה הא"א ביקור באר"י באו לפניו
מהכוללי הגדולי והסבירו לפניו בטוב טע שלאחר תקנתו יפסידו ה את כספי התמיכה
מחו"ל כי יאמרו לה מדוע אינכ מחזיקי האברכי לאחר שנתיי? וראי' מהרבי מגור
הא"א לא התייחב ופטר באומרו :אז תכניסו את האברכי שלי לאחר שנתיי לכוללי
שלכ לאחר שהלכו קרא לבנו הל"ש ואמר לו לה לא עניתי כי ה לא יבינו אבל ל
אני
אומר שאיני אוחז מזה לא ברחוניות ולא בגשמיות לא בזה ולא בבא.
.49סיפר הגרפ"מ להרי" :שבעת נשיאות הרבי הב"י בשנתו הראשונה ביקש מהל"ש שהיה
נשיא הישיבה שיארי
זמ לימוד האברכי בעוד שנה והסכי הל"ש אחר שעברה שנה קרא
הב"י להגרפ"מ וביקשו שיבקש מאחיו הל"ש שיארי
בעוד שנה וציוהו שיארי
בעוד שנה
ושלא יאמר שבא בשליחותו ואמר לו הב"י הוא ישאל אות
הא שלחו אות
? ואתה אל
תענה לו וכ
היה שהל"ש שאל והוא לא ענה ושאלו הל"ש הא ציו
ג לשתוק? ולקח
אותו עמו ונכנסו שניה להב"י ושאל הל"ש לפשר הדבר? וענה הב"י :אבינו ציוה על שנתיי
ותו לא וכיבוד אב באמת דבר גדול אבל אני מרגיש ע החושי שלי שהאויר נהיה אחרת
וצריכי 5שני שאל הל"ש מצויני? וענה הב"י :מצויני יכולי להיות יותר מ 5שני
שאל הל"ש ופחותי יוכלו להחזיק מעמד? חשב הב"י וענה :אתה הרי אד חכ הפשוטי
אלו שלא אוחזי צריכי ישר לשלח שאר האברכי ישארו 5שני והמצויני יותר
והסכי הל"ש.
ב .עוד סיפר שבילדותו ידע להבחי כשבא מישהו לבקר את אביו הא הא"א מחבב את
המבקר או לא ופע אחד בהיות בורצ'י בא לבקר הרב דסטרי )יאלעס( והא"א שתה עמו
16
וכו' אבל הרגיש הגרפ"מ שאי לב אביו של ע אותו רב ונוהג היה הא"א להחזיר תמיד
ביקור תו
יו יומיי וכשעברו כמה ימי ולא הל
לבקר רב הנ"ל שאלו הגרפ"מ מדוע אי
אבא מחזיר ביקור? וענהו :הלא אי אנו בסטרי אנו בבורצ'י! הרגיש שיש דברי בגו ושאל
את דודו? וביאר לו שיתכ שהטע הוא לפני זמ רצו למנות את הרב מטשבעי בסטרי א
הרב יאלעס היה קרוב משפחה של הרב הקוד ולא ויתר על הכהונה ומששמע זאת הרב
מטשבעי ישר מש
ידיו מכ
ויתכ שלכ אי לב אבי
של עמו הוסי הגרפ"מ :לאחר
ימי מועטי בא הרב מטשבעי לא"א והיה נראה צעיר עד למאוד ממש ע חתימת זק
והא"א ממש יצא מגדרו מרוב חביבות שהראה לו ודיבר עמו שעה ומחצה בלימוד.
ג .עוד סיפר :כשעזב ר"מ שפירא את פיטרקוב שלח להזמי את הרב לאו שיבא לכה כרב
אחריו אנשי המקו רצו יותר את בני משפחת טמעקי שהיו גרי ש והיו לומדי
מופלגי והיו מחזדי גור והיו נזקקי לכל השאלות ג בכהונת הר"מ שפירא וחשבו על
בחור האחי ר' טוביה ומה עוד שהיתה זאת בושה שצרי
להביא ממרחק לחכמ ולא
להביא רב מתוככי העיר החליטו לשלוח משלחת לרבי הא"א לשאול אותו עצה וכשפרסו
לפניו השאלה? ענה לה בתמיה הא ה ירצו ופטר לשלו שאלו להרה"ק רמ"ב ואמר:
שצריכי לשאול אות הא ה רוצי להיות רבני ושאלו הא לומר לה את תשובת
הרב? וענה :בודאי ושאלו אות? ובודאי שמיענו לאחר שומע תשובת הרבי ומיד אח"כ
שלחו כתב רבנות להרב לאו ונהיה רב אחר התמנותו שלח הא"א לקרוא למשלחת שהיתה
אצלו ואמר לה צרי
לראות שלא לעזוב את משפחת טעמקי ולדאוג דיהיה לה פרנסה
בכבוד והסבירו שאחז הא"א שהרב לאו יותר מתאי לכה בקהילה כפיטרקוב שהיה אד
ידוע ונאו מיוחד אבל מאיד
צרי
להחזיק ת"ח.
ד .עוד סיפר :שפע אחד יצא הר"מ שפירא לאסו כספי עבור יח"ל באמריקה ונזדמ
שנסע ג ר' מאיר ד לאסו כספי והיה מצב לא נאי עלה ר"מ שפירא לר' מאיר ד ואמר
לו נל
בשותפות ונחלק ברוחי הרמ"ד הסכי וביקש שהשותפות תהיה חצי חצי ולא
הסכי ר"מ שפירא בטוענו שהוא נוא מלהיב ומרתק ומגיע לו %57ולרמ"ד %52ובלית
ברירה הסכי על השותפות הגיע לסנט לואיס ונתאספו ש מאות חסידי לומדי
ומתנגדי הראשו דרש ר"מ שפירא ופילפל בעני מקואות ובנה בני נפלא מתוק מדבש
בצחות לשונו והקהל נשתומ מרוב מתיקות התורה אח"כ קראו לרמ"ד ופילפל וסתר במחי
יד את כל בנינו הגדול של הרמ"ש והיה הדבר מבהיל באמצע דבריו קיבל פתק מרמ"ש שהיה
כתוב בו %05על %05ומיד מניה וביה אמר הרמ"ד מה את חושבי שידידי הרמ"ש לא
ידע מכל קושיות אלו ידע וידע ואסביר לכ את דבריו והתחיל לפרק כל הקושיות ובנה
מחדש ארמו נאה מאוד והעול לא יכל לסבול הסערה מרוב חדותא דאורייתא ומחו כ אל
כ בסימו דבריו .סיפור זה שמע הגרפ"מ מרה של סנט לואיס שהוא היה המנכה באותו
מעמד וא הוציא מאמתחתו את המסמ
בו נכתב %05על .%05
ה .עוד סיפר על עצמו :שהוא מבי מאוד טוב על דמעות ויש ג' סוגי יש סת דמעות בלא
טע הנקראי מי העי ויש ביטערע דמעות שה דמעות גרועות ויש דמעות מלוחות שה
טובי ביותר ומהפכי מרור למתוק וסיפר שהיה נער והיה ע אביו הא"א פה באר "י
ונכנס ר' שמעו אלטר לבקש רחמי על בתו הנולדת לו שהיתה מסוכנת רח"ל ולא ענהו
הא"א שו דבר והיה זה לפלא כי היה מאוד חביב על הא"א ושאל הגרפ"מ את אביו מדוע
אינכ עוני לו? לאחר כמה ימי עמד הרבי הא"א לנסוע בחזרה לפולי ובא שמעו הנ"ל
להיפרד ומאוד בכה בידעו כי כלתה אליו הרעה וזלגו עיניו דמעות ונפלו כמה דמעות על ידיו
של הגרפ"מ וטע מה והיו ביטערע טרערע ומשטע נסתכל עליו אביו הא"א במבט
חודר ,ואמנ באמצע הנסיעה כבר הגיע הטלגרמא שהילדה שחל"ח רח"ל .ע"כ מהנסיעה!!
17
.69סיפר ר' שלמה קאליש שהיתה אסיפה של כל גדולי פולי לטכס עצה כיצד להעביר את
רעת השלטו שרצו לגייס בחורי וכו' והר"ר אלימל מגרודזיסק אירח את כול והשפ"א
הגיע באיחור מה ונכנסו עמו עוד הרבה אנשי התיישב בשולח ושאל היכ אוחזי פה?
ואמרו לו שלא סכמו עדיי מאומה אמר השפ"א :דעתי היא שהדבר נוגע לכס צריכי
לאסו 000,03רובל ולשלוח לשלטו כל אחד ממכ יאמר כמה יכול הוא לתת ואני אשלי
את השאר וכ עשו אח"כ שאל השפ"א הא יש למישהו עוד מה להוסי? ואמרו :לאו אז
ק השפ"א נגש איליו הר"ר אלימל מגרודזיסק ואמר שהכי סעודת יאצייט נטל השפ"א
ידיו שתה לחיי וביר ברכהמ"ז ק ללכת ויצאו כול אחריו האבני נזר עדיי נשאר
ליישב במקומו דפק הש משמואל על השולח בכח וצעק דער שר התורה זיעצט דא תפס
האבנ"ז את בנו בשרוול ידו ואמר לו אי בי שר התורה אובער עהר איז מנהיג הדור.
.79סיפר הרבי מטאלנא שהיה פע איזה אבר לאחר חתונתו שהיה אוכל קעסט ובא לפני
הסווראנע רב שיורה לו דר תשובה היות והוא יושב ולומד תמיד ובערב מגישי לפניו יא
ולידו צלחת שמאל ומערבב את השומ לתו המרק ואירע לו שהגישו לפניו חמאה בטעות
וערבבה לתו המרק ורוצה תשובה נת לו הסווראנע רב א הארבע תשובה ולאחר צאתו
אמר :דבר כזה הרי יכול לקרות וזהו שוגג גמור רק נתתי לו אהארבע תשובה בשל הרחבות
הזו אבר צעיר מוכרח תמיד לערבב שמאל בתו המרק הרי אפשר ג בלא זה.
.89אביו של הרבי מטאלנא שליט"א היה הרבי הראשו בנוי יורק והיה יו"ר אגודת
האדמורי" ויו"ר אגודת הרבני והיה אד מאוד מעני איש פלא וסיפר עליו שפ"א
הביאו לנוי יורק לונה פארק והיה בו רכבת שדי והיה הדבר מבהיל מאוד ואנשי הדירו
רגליה ממתק זה ,יו אחד חפשו אנשי ביתו את הרבי מטאלנא זצ"ל ולא מצאוהו אח "כ
נתברר שהל להת וקנה כרטיס ונסע ברכת השדי ואמר :רציתי לראות הא יש דבר
שיפחיד אותי יותר מיראת ה' וראיתי שלא פי אויבעשטער האב אי אסאח מער מורא.
.99ופ"א הל הנ"ל לטייל על שפת הי ופגשו ש הרב צוקרמ ואמר לו ווי פאסט דא רבי
זאל געה אליינט אה מענטשע? וענהו בחכמה באותו מטבע לשו סאיז שוי געקימע די
צייט אז די רבי אליינט זאל זיי אמענטש.
.001עוד סיפר הרבי מטאלנא שליט"א :שישבו פע בבית אביו אסיפת אדמורי" הבאיאנע
רבי ועוד ודנו בבעיות הזמ ועלתה שאלה מדוע רואי שהיהדות הליטאית מתקיימת יותר
יפה בחו"ל מאשר החסידות ויש לליטאי מרכזי תורה? ולא מצאו תשובה לדבר ואמרו
לרבי מטאלנא שליט"א שהיה אז בחור ל תקרא לאבי הרי הדעת היתה תמיד בטאלנא
קרא לאביו וכשהגיע ואמרו לפניו השאלה אמר :כבר חשבתי על השאלה מזמ והתשובה
פשוטה הבחורי הליטאי היו נוסעי ללמוד בישיבות והיו אוכלי טאג "ימי" אצל
הבעה"ב ובדר כלל הבעל הבית לא היה נמצא רק הבעלבוסטע והיו תמיד צריכי להחני
לה ולומר דברי שירות ותשבחות לעקע בלע"ז כדי שיכלו להתקיי והרבני האלו הפ
היו הרבני של אמריקע אבל הבחורי החסידישע היו תמיד לומדי בשטיבעל ולא היו
נזקקי לטובת הבעל הבית ולהפי א היה איזה בעלבוס היו צוחקי ממנו ולפיכ עכשיו
היו צריכי החסידי להשתל במקוצע הנ"ל כדי שיוכלו להתקיי והודו לו כול.
.101סיפר הגרפ"מ להרי" :שביוה"כ האחרו של הרבי הא"א זצוק"ל אחה"צ בי מנחה
לנעילה שאל ווי איז שמאי? והיה זה פלא גדול שהוא עצמו יקרא למישהו בתקופה הזו
נכנס שמאי ונכנס אחריו הרבי הל"ש א ראה שהא"א רוצה לדבר ע שמאי לבד ונסוג
לאחוריו יצא שמאי כעבור רגע ומיד חברו עליו האחי הק' ושאלוהו לפשר הדבר אמר
לה :שהרבי שאל בעני החלקה שקנה לעצמו בהר הזיתי הא כבר שילמו עליה? וענהו
18
שכ ,ונחה דעתו .אח"כ בשבועות כשנפטר הא"א ולא היה אפשרי לטומנו בהר הזיתי
וטמנוהו באוהל בישפ"א ובשנת תשל"ז בתחלת נשיאותו של הרבי הל"ש אל הגרפ"מ
לביקור ואמר לו אני מאוד רוצה להעביר את האבא למקומו בהר הזיתי ככבוד הראוי לו,
מה דעת? ושתק הגרפ"מ .שאלו הל"ש האסט עפיס גיהערט פי ברידער )הב"י(? וענה :לא
שמעתי האסט עפיס גיהערט פי די מאמע? וענה :לא ובאותה תקופה אמר שמאי
גינזבורג ששמע ביוה"כ האחרו מהא"א שרוצה להיטמ בהר הזיתי ושאל הלבשמחה
את הגרפ"מ ומה דעת על ששמאי אומר כ? אמר הגרפ"מ :אני זוכר בדיוק כמו עכשיו היכ
עמד שמאי ביוה"כ אחרי מנחה ואמר שאבינו שאלו על החלקה ותו לא ואי עכשיו הוא
מוסי דברי ובשלמא אז לא רצה אולי לצער בחיי חיותו אבל מדוע לא אמר זאת מיד
אחרי פטירתו? הסכי הל"ש שזהו באמת דבר פלא והוסי :אי די סברא איז אוי אגוטע
סברא ,נו שמאי ווערט שוי אלט! אובער בכל אופ אי האלט מזאל איבער פירע דע
טאטע אוי הר הזיתי ושתק הגרפ"מ ואמנ בירר הל"ש הרבה אצל חברה קדישא כיצד
מבצעי דבר זה ולמעשה א אחד לא רצה לבצע )ואצל הל"ש לא היה חשש כלל וכלל לגבי
גופו הטהור של הא"א ואמר :טאטע איז זיכער גאנ!( עברו כמה שבועות ובאחת הלילות
בשעה 01דפק אחד מבאי ביתו של הל"ש אצל הגרפ"מ וביקשו א יכול לרדת לאלפנדרי
שהל"ש קורא לו והבי שיש דברי בגו וירד לש אמר לו הל"ש :זאגט נאר כמה אנשי
היו בהלווית הרבי הב"י זי"ע? ואמר לו שלפי עומד היה 000,002אל איש והוסי :אי די
עול איז גיוועזע זייער טרויערדיק די מיינסט אז אויב מוועט מאכע יעצט אלויה פארע
טאטע מיט מודעות וכו' וועט זיי די זעלבע עול? וענה הגרפ" :ניי ואמר הל"ש :אי די
עול וועט נישט זיי אזוי פארביטערט וסיי אי הכי לא בעינא סאיז נישט קיי כבוד פארע
טאטע! ובזה נגמר העסק.
.201סיפר הגרפ"מ שהיה הדבר לפלא בעיניו מה ששאלו הרבי הל"ש הא שמע משהו מאמו
לגבי מקו מנוחתו של הא"א משו שהל"ש היה תמיד ברוגז עמה משו שהיא אחזה
שצרי שהא"א ינוח כמה שיותר וכדומה והל"ש טע כל הזמ שצריכי לתפעל אותו כמה
שיותר וע"ז נתוכחו כל העת ופ"א היה שמנדיל בורזקובסקי עמד להנשא ע בתו של ר'
מוטל אלתר )דער ששוארצע מוטל( בנו של ר' איטשע מאיר ברמ"ב ונכנס לא"א לבקש ברכתו
ובצאתו עמד ש הל"ש ואמר לו אני מצוה עלי שתיכנס לרבי ותאמר לו שהנ מבקש ודורש
שהוא יבא לחתונה בתור אייניקעל ונגשה הרבנית פייגא מינטשא ע"ה ושאלה את מנדיל
הנ"ל מה אמר לו הל"ש? וניסה להחל ממנה א לא הרפתה ותבעתו שיספר לה והוכרח
לומר לה בקשת הל"ש אמרה לו בתוק די די וועסט אריי גיעה צו רעבי אוי מי
טויטע גו )היינו כל זמ שאחי' לא את ל להיכנס לבקש זאת בשו אופ( וכשיצא מהדירה
הל עמו הל"ש ואמר לו שהוא לא ימחל לו בשו אופ א לא יקיי ציוויו ושאלו כיצד
יעשה? אמר לו הל"ש :שבשעה שהרבנית תל לישו באחד הפעמי ישלח לקרוא לו וכ
הוה נכנס וביקש מהא"א שרוצה שיבוא לחתונתו ואמר הא"א נו אפשר פאר מיי מוישע
)רמ"ב( ואמנ בא הא"א לחתונה והל"ש שמח מאוד.
.301ר' יודל צישינסקי הוא ב של שמחה יהודה בער'ס שהיה חסיד מופלג ועושה בדחנות
וגראמע על החתונות א בחתונות של משפחת הא"א לא היה עושה מאימת רבו ובחתונת
הגרפ"מ היה המעשה שקוד לחתונה קראה לו הרבנית פייגא מינטשא ואמרה לו שא
יצליחו שהרבי הא"א וועט געבע א שמייכל יהיה זה דבר גדול ועצו )וכמוב שהיה יכול
להיות מאוד עצוב בחתונה זו ,לפי השוואה לחתונות קודמות שהיו בגור ברוב ע( א שמחה
הנ"ל פחד מאוד ובאמצע החתונה היה מצב מאוד רציני בכלל וקראה הרבנית בקול
לשמחה צשינסקי מהעזרת נשי ואמר לו :אני הרי ציותי עלי משהו ובלית ברירה ק ר'
שמחה ועלה על השולח והתחיל לומר גראמע ודמעות זלגו מעיניו ללא הר מאימת הרבי
א אמר דברי מתוקי אוז לא שמעת ובאמצע לפתע חיי הרבי הא"א חיו גדול מאוד
19
מאוד והיה התפעלות גדולה וקמו הרבי הב"י והרבי הל"ש ומחאו כ אל כ מגודל השמחה
וכמעט שלא נפלו הקירות הבית מרוב שמחה שהיתה אח"כ אמרה לו הרבנית שתזכור לו
זאת כל ימי חייה בזה ובבא את ההנאה שגר לה ולאחר ימי אחדי הכניסתו הרבנית
לא"א ואמרה :שמחה האט מי מהנה גיוועזע אמר הא"א מיר אוי ופתח את המגירה
להוציא לו מתנות ותפס איזה שעו א הרבנית רמזה לו משהו והניח מידו )כנראה שהיה
ירושה( והוציא קופסת טבק ועט כתיבה ונת לו במתנה.
.401סיפר הגרפ"מ להרי" :שכידוע היה מקפיד השפ"א זצ"ל על כתביו שא אחד לא ירא
בלי יוצא מ הכלל אבל ר"מ פאבניצר והא"א היו מציצי מפע לפע והיה ר' משה
בצלאל תמיד צועק נו נו שאסור להסתכל א ברוב צדקתו כשהיה שומע את השפ"א מתקרב
היה מיד מזהיר ע"כ וההבדל היה שר"מ פאבניצער היה מסתכל ג כשרמ"ב היה רואה
והא"א היה מסתכל שלא יראה אחיו רמ"ב )וכבר ידוע המעשה שפ"א נפל הא"א ממיטתו
בערוב ימיו פה באר"י וסיפר אח"כ שחל לו שהוא מסתכל בכתבי אביו ואחיו רמ"ב אמר
פתאו טאטע קומט ומרוב חרדה נפל ממיטתו( והיה פע שאחד מבאי ביתו של הא"א )אולי
משב"ק( נסתכל בכתבי ותפס אותו השפ"א בשעת מעשה והקפיד מאוד מאוד ניסו לדבר על
לבו ולא הועיל אמר הא"א שימתינו כמה ימי אח"כ ינסו לפייסו שלא תזיק הקפידא
ולאחר כמה ימי ניגש איליו בנו הא"א וביקש רחמי עבור אותו חסיד שלא יוזק מהקפידא
אמר השפ"א :די קענסט מי אל א בייזער? די קענסט מי אל א קפד? בלאד אויפע
אורט האב אי עה מוחל גיוועז! אמר הא"א :בכל זאת האב אי שטארק מוירא אז
נתלהב השפ"א ואמר :ל אני יכול לומר וכי מימי בקשתי איזה בקשה מאיש? הלא איני
מבקש דבר! רק זאת שלא יסתכלו בכתבי שלי בשו אופ אי עהר דאר גראבלע
)למשמש בידו( ורח"ל בו ביו נסתלק האיש לב"ע ומאז לא נסתכל הא"א .
.501סיפר הגרפ"מ להרי" :שישב אצלו ר' יענקל שלסר שהיה משמש של הא"א וג אח"כ
של אמו הרבנית וסיפר לו שפ"א היה הרבי הב"י אצל אביו הא"א ואח"כ יצא לדרכו וכבר
ירד את כל פרק המדרגות הראשו שיש מדירת הא"א )בישיבה( ור"י שלסר עמד אז על
המרפסת וראה אי שהרבנית פותחת הדלת ומחפשת אותו ונבהל מאוד שאולי קרה משהו
להא"א וזעק אוי! ותיכ מיהר להיכנס והספיק לראות שהב"י זיע"א קופ בבת אחת את כל
המדרגות למעלה ומיד נכנס הב"י הביתה והיה חוור מאוד כי נבהל וראו שהא"א נטה מעט
על צדו ולכ נבהלה הרבנית אח"כ אמר הב"י לר"י הנ"ל א אנדערע מאהל זאלסטו אזוי
נישט טועה )היינו להבהלו( ומשראה שנתכרכמו פניו אמר לו מיניה וביה אספר ל מעשה
שאשת הרה"ק מפיל היתה חכמה מאוד והיתה גרה בקומה עליונה ונכדתה גרה למטה ויו
אחד עמדה היא למעלה וראתה אי שנכנס שוטר למטה ונבהלה מאוד כי אז השוטרי יכלו
לעשות ככל העולה על רוח וא להרוג רח"ל וחכתה איזה זמ בפחד למעלה ולא רצתה
לרדת מחשש שמא תזיק אח"כ שיצא השוטר הלז והנכדה יצאה אחריו צעקה מיד למעלה
מאמע סאיז גארנישט! וקראה לה שתעלה למעלה ואמרה לה לא היית צריכה לצעוק כ
מאמע תחילה כי מיד שצעקת מאמע כמעט שלא פרחה נשמתי רק להיפ היית צריכה לצעוק
סאיז גארנישט מאמע.
.601סיפר הגרפ"מ להרי" שבהיותו ילד היו קצת מאנ"ש מפנקי אותו והיה יוסיל כ
מביא לו ציקערל מוורשא ואמו היתה אופה לו עוגיות מיוחדות כאשר אהב ובאותה שבת
שנהיה בר מצוה והגיעו חסידי ניסה לחפש את יוסיל כ כדי לקבל מטעמי א הלז
נתחמק ממנו וכ היה בטוח שאמו תאפה לכבודו מטעמי א לא וקרא לו הא"א ואמר לו
היו אתה מקבל עול מצוות ואני צוויתי שלא יאפו עבור את העוגות כי צריכי לקבל עול
תורה ולעסוק בתורה שעסק יהיה בתורה ולא בדברי אחרי .
20
.701סיפר הגרפ"מ )בקשר למחלתו של מנדל אלטשטוטער יעקובובי( שמעשה שהיה כ
היה שאביו של מנדל ר' יהושע יעקובובי כבר היה בעל בעמיו ועדיי לא היו לו זש"ק והיה
הא"א באר"י ושלח הבנדינער רב משלוח מנות מפולי לא"א לאר"י דר
יהושע הנ"ל וכתב
לו ש עצה טובה שלא יזוז מחדרו של הא"א עד שיבטיחו בזש"ק וכ
עשה הנ"ל ועמד ש
בחדרו של הא"א כל היו והא"א לא שת לבו אליו ואכל סעודת פורי וכו' ומשק ללכת
למנחה אמר לו נו זאל שוי זיי א זיעה ונולד לו בנו מנדל שכידוע הוא שבר כלי כל ימיו וא
בני אי לו ופ"א אמר יהושע הנ"ל לבנו תדע ל
א לא יהיו ל
ילדי זאלסטו נישט
פעגער )אל תנדנד(.
.801סיפר הגרפ"מ להרי" :בש ר"י הנ"ל שאמר לו שהשפ"א היה בישבו בטיש שקוע
מאוד ברעיוניו ולא היה כ"כ מתעני בנעשה בשורה ופ"א רצו בשורה להוציא מישהו החוצה
אבל היה פחד נורא ועשו ציעה לאט לאט מבלי שירגיש השפ"א עד שהשיגו מטרת א
כשנגמר הטיש ק השפ"א ואמר בניחותא א מאליגע חסידי היו עומדי בשורה רצו
לראות ולשמוע ודחפו עצמ בשביל אחרי היינט שטייט מע כדי יענע זאל נישט קענע
הערע ולדחו השני א מוועט מי
דארקיטשע )א יציקו לי( וועל אי
נישט זיצע מער
בארע טיש! )והב"י אהב תמיד לשמוע מעשה זה והיה ר"י הנ"ל חוזר זאת לפניו(.
.901סיפר הרבי מטאלנא שליט"א בש אחד שר' דודל היה בעצמו משגיח וש ליבו על
השוחטי ופע אחת שבחו לפניו אחד השוחטי שיודע להעמיד סכי חד בדרא אמר ר'
דודל סמע חל היינו רק החל זה מעלתו? והיה נשמע כאילו אומר סמ
אל שזהו ר"ת של
ס"א ולא רצו החסידי לאכול משחיטתו והיה הדבר לפלא כי לא עברו הימי ונשתמד
רח"ל.
.011עוד סיפר :שאחד השוחטי אצל ר' דודל נת פע לבתו מתחת החופה א קיש ונהיה
רעש והעבירוהו מ השחיטה ואמר ר' דודל אי
ווארט שוי אוי די קיש א צוואנציג יאהר
משו שבתחלה שנתקבל להיות שוחט ספרו עליו הפלגה שכשהול
לבתי לשחוט אזי עד
שמתכונני בני הבית וכו' לומד הוא משניות שנושא עמו בחיקו כדי שלא יהיה ביטול תורה
והיה דבר זה לצניני בעיני ר' דודל ולא מצא ח בעיניו וואס פראוועט עהר התמדה וחכה כל
העת שיוכיח עצמו במעשה לא נאות שיהיה סיבה להעבירו ועכשיו נתגלה חרפתו ברבי.
.111סיפר הגרפ"מ שהרבי הב"י בימי חורפו היתה התנהגותו מאוד אוי א שארפע וועג
ופ"א היה בערוב ימיו של הרבי הא"א זצ"ל פה באר"י שהיה רוצה לעשות קידוש לבנה על גג
ביתו והיה זה דבר נדיר מאוד והיו עמו הרבי הב"י והגרפ"מ ועוד אחד ופנה הא"א תו
כדי
הקידוש לבנה ואמר כנהוג שלו עליכ והשיבוהו ומשפנה להרבי הב"י שלו עליכ ענה לו
אי
בי א היגער )אני גר פה במקומי( ואמר לו שוב פע שלו עליכ ושוב ענה כנ"ל חיי
הא"א והמשי
לומר.
.211עוד סיפר :שפע שמע הא"א שהב"י גוער וצועק על מישהו מאוד מאוד ושאלו ווי
האסטו זי
אויס גילערענט די שפרא
? וענהו :בקאצק היו מדברי כ
! וקיבל הא"א דבריו
)אע"פ שתשובה כזו בדר
כלל לא היתה מקובלת עליו(.
.311סיפר הגרפ"מ להרי" :שבהיותו בר מצוה היה זה מש ערב המלחמה קנו לו אנ"ש
הרבה מתנות א
אביו הא"א עדיי לא קנה לו שו דבר מיוחד לבר מצוה אח"כ פרצה
המלחמה וברחו לורשא וש במקו מסתור אמר לו אביו יו אחד הרי לא נתתי ל
מתנת
בר מצוה בא ואת ל
והוציא ספר קב הישר ומסר לו ועודו מחזיק עמו בספר אמר לו כשזה
יהיה של
תלמד בזה! ולא הבי הגרפ"מ ושאלו וואס? וענהו ווע סוועט זיי דאנס זאלסטו
21
לערנע אי דעה והיה הדבר לו לפלא אח"כ ברחו עוד עד שהגיעו לאר"י ופרח הדבר
מזכרונו כלל .אח"כ כשישבו לאחר פטירת הא"א לחלק הירושה היו דברי שקבלו כבר
בחיי אביה מתנה וזה לא החשיבו בחלוקה ונזכר הגרפ"מ שאת הספר קב הישר נת לו
אביו ושאלוהו מתי זה היה והיכ? וסיפר לה כל המעשה אי שנת לו זה במקו המחבוא
ומה שאמר לו ארז דברי פלא והוסי :שאינו יודע כלל מי הביא הספר לאר"י כי הוא אינו
זכר כלל מהספר מאז בריחת מהמחבוא לאחר מכ אמר לו הרבי הב"י נו א אבינו ציוה
עלי ללמוד בזה אזי תראה לקבוע ל שיעור בזה וכ עשה וספר זה ממש שגור על לשונו.
.411סיפר הגרפ"מ להרי" :שבלודז היו גרי הרבה אנשי ולא היתה ש מקוה טהרה
ראויה לשמה א לא הצליחו לגייס כספי עבור זה והגיע הא"א במיוחד ללודז והתאכס
אצל לייבל מינצבערג חבר הסיי וש ישב כמה ימי והתרי את הגבירי והתחילו בבנית
המקוה ונמש הדבר כארבע שני וכשהגיעו לגמר הבני נעצר הדבר והיה חסר עוד סכו
כס ולא הצליחו לגייסו החליטו בלית ברירה שילכו לבקש מהרבי הא"א שימחול לבא עוד
הפע ללודז כדי להשלי הבני שלחו משלחת מכובדת מאוד מאנשי העיר מוצי" גבירי
וכדומה ובאו לא"א והוא הגרפ"מ היה אז נער כב י"ב שנה ולמד ע אביו והכניסו אות
באמצע שיעורו משו חשיבות ועמדו בהכנעה מאד ובחרדת קודש והציעו הדברי לפני
הא"א ולא היו בטוחי שיסכי כלל וא א יסכי מסתמא יקח הדבר הרבה זמ עד
שימצא הא"א יו פנוי מעסקיו הרבי ולתמהונ הגדול מיד כשסיימו דבריה הוציא
הא"א הזייגער מכיסו והסתכל ואמר :בעוד רבע שעה יוצאת הקאלייקער לורשא )ומש יש
רכבת ללודז( ועמדו כמשתוממי אי הוא מהר עלה לחדרו והודיע כי נוסע והמשמשי אצו
רצו להכי הדברי ומהר הלבישו את הגרפ"מ והביאו הבעל עגלה מכל מקו כשיצאה
הרכבת מגור ישב כבר הא"א בתוכה והצליח להביא את גמר המקוה בשעטו"מ.
.511סיפר הגרפ"מ להרי" :שסיפר לו ר' חיי גולדברג שהיה בגור בהיותו בחור בי 51
והגרפ"מ היה אז ילד ב 4 3והיה זה חג הפסח ובדר כלל היו אז בגור עול קט
והיתומי וכדומה היו מסובי אצל הא"א ועמד ר' חיי גולדברג מאחורי כסאו של הא "א
ומשהגיעו למה נשתנה שאלו הבני את הקושיות בגדול החל וכשהגיעו להגרפ"מ לא רצה
לומר ובקשוהו עוד הפע ולא אבה והא"א המתי והראה שלא ימשי עד שיאמר הילד
הקושיות וניסו לשדלו א ללא הועיל והגיעה אמו הרבנית מהחדר הסמו ודברה על לבו
ולא עזר קרא לו הא"א ואמר :הא הנ זוכר שהבטחת לי בצהרי שאתה תצעק בקול
הקושיות ביז מזאל הערע אי הימעל ואני הבטחתי שבא תצעק אזי באמת ישמעו
בשמי וא"כ תאמר ועלה על השולח ואמר הקושיות בקולי קולות.
.611סיפר הגרפ"מ שהשפ"א בערוב ימיו דיבר הרבה בעני מחית עמלק ופ"א התבטא
הלוואי דער איבישטער זאל מי מזכה זיי מוחה זיי עמלק בפועל.
.711סיפר הגרפ"מ להרי" :שאחותו מאטיל סיפרה לו אשר היא היתה המכניס ומוציא
בכל עניני המשפחה והיתה במשפחה שניר אחת שהיתה גרועה מאוד ועשתה מעשי לא
ישרי ונצלה את מעמדה בתור כלתו של הרבי הא"א נכנסה מאטיל אל אביה וסיפרה לו
על כלתו ולא ענה לה ,כעסה מאוד והרגיע אותצה מאטיל בארוהיג זא אבל לא נרגעה
ואח"כ בירר הא"א את הנעשה ושמע כל הפרטי ואמר :למאטיל בניחותא אי מיי אז
מקע זאגע אז זיאיז אינגאנצע קיי מענטש נישט )חושבני שאפשר לומר עליה שהיא כלל
אינה ב אד( ופ"א היה כא באר"י שבתה של אותה השניר ג היתה מתנהגת באופ מאוד
לא יפה וסיפר הגרפ"מ שאמו נכנסה ע האוכל לא"א ודברה בטענות נגד הנכדה אמר
הא"א :זי גראהט אריי אי מאמע ואלו היו הפעמי היחידות שהתבטא כ כי היה נקי
22
בלשונו מאוד ומאטיל העידה שא פע לא שמעה ממנו שידבר בעניני המשפחה משהו לא
טוב על מישהו ואע"פ שהיו לו הרבה עגמת נפש מ"מ לא דיבר מאומה.
.811סיפר מנח הערש ב הרבי מאמשינוב ר' מאירל שבהיותו בחור היה ע סבו ר'
שימאלע באטוואצק והיו מגיעי ש הרבה אדמורי לנופש )כי היו ש עצי מורני( וכל
פע היה סבו ר"ש הול יו אחד לבקר אצל כול ולקח אותו עמו ובקרו אצל הרבה
אדמורי ומשעמדו להיכנס לא"א נעצר סבו ר"ש ואמר לו מנח הערש! עומדי להיכנס
לגערע רבי תעשה הכנה טי אה א גרטעל ושאלו מנח הערש מדוע עד עתה לא ציות לי כ
אצל א אחד מה? נתלהב ר"ש ואמר לו דא איז אש להבת שלהבת.
.911סיפר הגרפ"מ שבפולי היו כל מיני חרקי שהיו מפריעי וג בחדרו של הא"א היו
כאלו ופ"א יצא הא"א מחדרו והמשמש שמחה ורשביאק ר בחדר מהר והרג ואמר
להגרפ"מ שיזוז כי הוא ממהר טאטע גייט באלט קימע ושאלו הגרפ"מ וכי מה א אבא
עומד לבא? וענהו :טאטע לאזט נישט הארגענע דהא"א הקפיד מאוד שלא יהרגו בעל חי
סת כ .ובערוב ימיו פה באר"י קיבלה הרבנית פייגא מינטשה פריחות וגירויי בעור ואמרו
שזה קורה לה מהעבישי שיש בבית ופ"א ישב הגרפ"מ ליד הא"א וראה הא"א עכביש
מטייל על הקיר וסימ להגרפ"מ להורגו ולא הבי אמר לו שוב דא פאטער עה נתפלא
הגרפ"מ ביודעו קפידתו של אביו על כ כל השני ושאל? ענהו הא"א :מאמע ליידט דא
דער פי! והבי אז הכוונה שסת להרוג לא רצה אבל א יהודי סובל מכ אז צרי להרוג.
.021סיפר הגרפ"מ להרי" :שאביו הא"א היה מקפיד מאוד ליטול ידיו לסעודה בימי
חוה"מ ג"פ בכל יו כדי לומר יעלה ויבא ובערוב ימיו היה לו מאוד קשה אכילת המצות
ממש יסורי והיו מפוררי לו המצות ולא ויתר על מנהגו ובפסח האחרו לימי חייו ג"כ נהג
כ ופ"א בפסח אמר לו הרופא שאסור לו לצו עד אחרי תפילת יו"ט וחייב לאכול אחר
שחרית ולא ידע כיצד יעשה קידוש במקו סעודה )שהרי אי מזונות( ולאכול ממש לא רצה
כי היה לפני העליה שלו ונזכר שפע אחד היה מעשה כזה לאחיו הרה"ק רמ"ב שכידוע
היה מאוד פרימער והיתה אשה אחת בפולי שהיתה צדקת גדולה ופרימער עד לאימה וביקש
ממנה שתכי לו לפני פסח פירורי מצה ע תפוזי וטגנה אות יחד וע"ז עשה רמ"ב קידוש
במקו סעודה וא אחיו סמ ע"ז יכול ג הוא לעשות כ )ונוס אח"כ שהא"א אמר שלא
יקחו שיריי ממאכל זה א מיד כשגמר חטפו הכל ואומרי שהרבי הל"ש נהג כ
לכתחילה במצה עשירה(.
.121סיפר הגרפ"מ שאביו היה מדריכו תמיד ללמוד בספרי מוסר ואמר לו כלל זה נקוט
ביד דכמו שבלומד'ס יש ספרי ראשוני יותר חשובי מהאחרוני כ ג בלימוד המוסר
שספרי ראשוני ה יותר חשובי והדריכו בחובת הללבות ,מסילת ישרי וכדומה אח"כ
לעת חתונתו הוסי לו שילמד אמונה ובטחו לרמב" ושאל את הרבי הב"י פשר הדבר?
ואמר לו :אתה תגדל ותראה שיש חשיבות גדולה בספר זה.
ובשנה הראשונה לנשיאות הרבי הל"ש אמר שמיעס על "נגילה ונשמחה בו וגו' ואח"כ
כשנכנסו הביתה אמר לו ה"ש "עבדו את ה' בשמחה" רמב" וחפש בכתבי הרמב" למצוא
הביאור עד שמצא ברמב" אמונה ובטחו שמדבר על כ שלמילה שמתחילה בב ע שוא
)כגו בשמחה( ישנ שתי משמעויות או "ע" או "תו כדי" ומסיי ש שמי שיודע זאת
יכול לקיי עבדו את ה' בשמחה ע שתי המשמעויות )והפליג אז את בקיאותו של הל"ש וג
שלא אמר בחו לעול רק ביחידות(.
.221סיפר הגרפ"מ להרי" :שהיה יהודי בש ר' שמואל וונגרובער שהיה בעל מספר ופ"א
בחוה"מ סיפר להא"א מעשה ומאוד נהנה וכ הוה מעשה שבעליה הראשונה של
23
החסידי לאר"י היו צריכי מצה שמורה ושלחו שליח מצפת לירושלי כדי שיביא שמורה
והיו עיכובי בדר והגיע השליח לירושלי רק בי"ג ניס
ונשאר ש לפסח הוא היה נוהג
בחומרה לא לאכול שרויה כמנהג החסידי והמנהג אז בירושלי לא היה כ והתארח אצל
אד אחד ונודע למארח שהחסיד אינו אוכל שרויה ועוד חומרות סיפר זאת לר' ישראל
ברדקי שהיה אז ראש הקהל והיה ת"ח מופלג קראו הר"ר ישראל הנ"ל ואמר לו שלא יתנו
לו להתנהג פה אחרת מכול מהיכי תיתי אמר לו אותו חסיד אני חסיד של ר"מ מפרמישל
)הגדול( וכ נוהג רבי ואני מחויב כ לנהוג אמר לו ר"י הנ"ל תאמר לי דבר לומדס בש
רב ואז נראה מיהו הרבי אמר לו אני יכול לומר חסידות בשמו גער בו הרר"י חסידות
איז קיי
לערנע
ניט איהר זאלט מיר זאגע
אלומדישע זא )ובאומרו זאת מאוד צחק
הא"א( ונזכר החסיד הנ"ל שיש לו מה לומר שבגמ' ברכות אי' "ותתפלל חנה על ה'" ואמר
ר"מ מהו על ה' אלא שבגמ' ש נכתב שאמרה חנה אל ואסתר בפני אלקנה בעלי וישקוני מי
המרי ואז יתקיי בי ונקתה ונזרעה זרע א היא לא רצתה שימחה ש ה' על המי לכ
ותתפלל חנה על ה' היינו על קדושת ה' שתפקד בבני ולא יצטר למחוק ש ה' אמר לו
הרר"י שטייט אל ה' ונתוכח עמו החסיד שכתוב "על" והוציאו תנ" והיה כתוב "על" אמר
הר"י סאיז א סלאוויטער ידי חסידי האבע
גימאכט א יד אחת ולא רצה לקבל ,ומאוד
חיי הא"א והוסי הגרפ"מ :שאז באותו מעמד העיר הוא שרש"י ש בברכות כתב ל"ג אל
תיקרי אל )בסגול( אלא על )בפתח( שהרי בקרא נכתב בפירוש "על" ואמר שג אביו הא"א
רצה לומר זאת א כשראה שהגרפ"מ אומר נשתתק וסימ
לו בידו שכיוו
לדעתו.
.321סיפר ר' יודל צישינסקי שהיה בחור אחד פליט בישיבת שפ"א ממש מ
המצוייני
והרבי הב"י כלל לא קירב אותו ואפילו לא נסתכל עליו משל היה חפ דומ והבחור הנ"ל
ממש היה יוצא מדעתו מרוב צער וכ לקח הדבר שנתיי ימי ופ"א מאוד בכה לפני ידול
באומרו הלא אני בודד ומדוע לא מקרב אותי הרבי אפשר יש בי פסול משפחה? ומאוד מאוד
נגע ללב צערו הגדול ואמר לו יודל :אני משי נפשי בכפי ואבקש מהרבי עבור ובשבת הבאה
כשקרא הרבי לכוס תה אמר לו פלוני נמצא למטה ולא ענהו הרבי ובשבוע הבא שוב פע
אמר בפחד גדול פלוני נמצא למטה אמר לו הב"י בכ
? ראה שיש כבר איזו תגובה בשבת
הבאה אמר עוד הפע דער אי
דער איז דא אינטע
אמר לו הב"י וואס פאלט דיר אה
? ראה
שיש התקדמות נוספת ובשבוע שלאחר מכ
אמר שוב פלוני נמצא למטה אמר לו הרבי
מזאגט ווי אנאר לייגט א שטיי
קענע
דעה
מענטשע
נישט אוי הייבע
אי וועל נישט
פוטער ווערע
מיט דיר נו ל תקרא לו וכשהל לעבר הפתח הוסי הרבי "על אחריות"
נבהל מאוד וכבר חשב לחזור בו א הרבי אמר שיקרא לו וקרא לו ומשעלה הבחור הנ"ל צעק
עליו הב"י ממש בלא הפסק איפה ישנת ומדוע ולמה ומי ביקש ממש בלא הר קיתונות של
צעקות התה כבר בטח היה קר ופטרו לנפשו הבחור הנ"ל הודה ליודל כי שמח שקראו לו
הג שצעק עליו עברו שני ויו אחד קיבל יודל טלפו
להזכיר האבר הנ"ל אצל הב"י כי
הוא פצוע קשה לאשר הל ברחוב ליד מקו שבוני בו ונפלה עליו אב
מלמעלה ופצעה את
ראשו ולאחר שבוע שחל"ח רח"ל הוסי יודל דאי
לנו עסק בנסתרות אבל היה בזה יותר
מרמז במה שאמר הב"י "ווי אנאר לייגט א שטיי
וכו'.
.421עוד סיפר יודל הנ"ל :שמאוד מאוד פחדו מהרבי הב"י כל מי שראהו שהיה מאוד מטיל
אימה והיה דרכו של הרבי ליסוע תמיד לחיפה ע הרשיל גינטיק והרש"ל הנ"ל ביודעו
שלוקח את הרבי קיבל על עצמו שלא לשטות מחוקי התנועה כי הוא זה והיה נוסע לאט
והרבי הב"י היה אוהב ליסוע מהר כשהכביש היה פתוח והיה אומר לו באמצע הנסיעה ע"כ
אבל הרשיל הנ"ל היה ש עצמו כחרש וממשי ליסוע כדרכו ותמיד היה הב"י אומר
מאחורה הרשיל וואס קריכסטו! האסט דא א אופענע כביש? והיה מוסי :עהר הערט דא
נישט נעבע עהר איז טויב כ היה תמיד והיה הב"י נהנה מהנהגה זו של הרשיל פע אחד
אירע שנסעו בדר והיה יודל יושב ליד הנהג ולפתע עק הרשיל מכונית אחרת והיה במקו
24
שאסור לעקו ונסתכל עליו יודל בתדמה ובדיוק בא למול אופנוע והיה כפסע ממש לפני
התנגשות ובקושי הצליחו שניה לחמוק ועצרו שוטר תנועה וצעק עליו אינ מתבייש וכו'
וכו' וחיר וגיד בכל הקללות וה נסתכלו לראות מה תגובת הרבי? א הוא ש פניו
כאינו שומע והיה מסתכל בחלו ובנתיי השוטר ממשי לצעוק אני אקח אות לבית משפט
וכו' וה חכו שהרבי יגיד משהו א פניו אל החלו ואינו שומע כביכול ותו כדי שהלה צועק
הכניס יותר ראשו לתו המכונית וראה לפתע את הרבי הב"י נשתתק ואמר אני רואה שאתה
לוקח פה במכונית מלא אז אני מחזיר ל את הרשיונות אבל אי אתה מעיז לעשות כאלו
דברי כשיש ל מלא מאחורי אני רוצה שתבטיח לי שלא תעשה יותר כנ"ל ואז התעורר
לפתע הרבי ואמר לשוטר אתה צודק אל תחזיר לו עד שהוא יבטיח ל וכשהבטיח לו אז
החזיר לו והמשיכו בדרכ ואמר הרשיל הנ"ל שאינו יודע מה זאת עלה בלבו לעקו.
.521עוד סיפר הנ"ל שבתחילה היה הב"י נמצא בהר כנע א לא היה מרוצה כ"כ כי היו ש
עוד אנשי וכו' ואמר שיחפשו איזה מקו בכרמל והציע מישהו שיש יהודי אחד נכד של
יעקב ד שהיה מחסידי קאצק ושמו יעקל זוננברג ויש לו בית של ג' קומות במרומי הכרמל
עי לא ראתה הציעו לרבי הב"י והוא שלח את יודל לבדוק הנושא ומשבא לש ראה
שבדירה התחתונה מתגורר גוי אחד בשכירותצ שהיה עשיר מופלג ובקומה השניה מתגורר
יענקל הנ"ל ולמעלה היתה דירה פנויה וכשנכנס לביתו של י"ז אמר לו סבי היה קאצקע
חסיד אבי היה גוי גמור ואני כ אמר אפיקורס להכעיס יודל כבר חשב בדעתו לפנות
אחורה א אמר לו י"ז מה שאמרתי ל עד עתה אי נפק"מ בא תראה את הדירה והסתובב
ש וראה שזהו מקו נפלא ומתאי בדיוק עבור הרבי והוחלט שהרבי יבא לגמור העני
עברו איזה ימי והגיע הב"י להת וכשעלו במדרגות עמד י"ז בפתח ואי שראה את הרבי
מתחיל לעלות לעברו אחזתו הקדחת ואמר ליודל בפחד האסט עפיס אקאפיל פאר מיר
הוריד יודל הכיפה ונת לו הב"י לא הסתכל עליו כלל וכשהגיע לפתח אמר ליודל ווי גייעט
מע דא הראה לו נכנסו הסתובב הרבי בדירה וי"ז הנ"ל הול אחריה בפחד גדול היה ש
ארו ענק ע הרבה מגירות אמר הב"י ליודל תשאל אותו הא אפשר לפתוח המגירות?
ואמר שאפשר ,פתח הב"י מגירה אחר מגירה פתח וסגר אח"כ הסתובב לעבר י"ז הנ"ל ואמר
לו די ווייסט וואס אי האב געזיכט איי אייניקעל פי יעקב ד מעג האבע א טלית אי
שטיב אפילו לא בגלוי רק בסתר באיזו מגירה מותר שיהיה ל בהאלטע טלית ,אח"כ חתמו
על החוזה שבוע לאחר מכ הראה י"ז ליודל שקנה טלית חדשה וג העלה את תפליו
ממקו המצא לדירתו ובשבת הראשונה להמצא ש יצא הב"י לטייל ונעצר מחו לבית
ואמר מה קורה פה וואס זעה אי דא? ולא הבחי יודל בשו דבר אמר לו הב"י הרי יוצא
עש מ הארובה למעלה הסתכל יודל ולא היה אפשרי בשו אופ להבחי במשהו אמר
הרבי נו הרי למטה גר גוי א"כ אפשר לדו לכ זכות שהגוי מדליק זאת ולאחר שחזרו שאל
יודל את י"ז הנ"ל מה זה שעש יוצא מהארובה? נבהל מאוד ושאל כיצד הבחי הרבי בזה
הרי כיסיתי למעלה את הארובה וסיפר שהגוי שגר למטה הול לשחק בשבת אחה"צ
וכשחוזר צרי להתרח ולכ אני מדליק את הקומע הזהירו יודל שא יקרה עוד הפע
דבר כזה לא ישאר פה הרבי ואמר לו שאולי ידבר ע הגוי שיוותר על זה שחק ממנו י"ז
שהרי הגוי הוא אתאיסט ואי בכלל מה לדבר עמו בגכגו דא ונתמזל שבאותו השבוע יצא
הרבי לטייל ויצא אחריה במכוניתו הגוי הנ"ל והאט בנסיעתו אחריה ואח"כ ירד
מהמכונית ובא עד לפני הרבי והשתחווה לפניו באיזו תנועה מיוחדת והרבי חיי אליו סיפר
זאת יודל לי"ז הנ"ל ונתפעל מאוד והחליט לנסות לדבר על לבו לגבי ההתרחצות בשבת
וכשבקש לו זאת אמר הגוי מה השאלה בשביל הקדוש הזה אני מוכ ג להתרח ביו
ראשו וכ הוה ובכל שבת היה נוסע לטייל במכוניתו והיה עוצר ליד הרבי ואומר שלו
בהכנעה והרבי היה אומר לו פאהר והסביר ליודל הרי גוי ששבת חייב מיתה.
25
.621ועוד סיפר הנ"ל שבא אחד חסיד ברסלב להתלונ על חתנו חסיד גור ואמר לו הב"י אי
ווער זאגעט אז דיי טאכטער איז יא בסדר
ובתו שהיתה בריאה עד אז לפתע נהפכה כאב
שאי לה הופכי ולא דברה ובקושי אכלה ולא עזר מאו והצרה היתה גדולה
ופרופ' דודק
אמר שצריכי לאשפזה בבי"ח לחו"נ רח"ל והר' חיי בנימי וירניק הוא היה מטפל בה
ואמר שתמיד כשמדבר עמה על הרבי הב"י נדלק אור בעינה ,ונראה לו שא הרבי ידבר עמה
היא תתרפא
ובקשו משמואל ליקווער שיציע זאת לפני הרבי והוא אמר שעדי שיודל ידבר
ע הרבי
וכשביקש אמר הב"י אתה הרי יודע שמעודי לא דברתי רק ע ארבע נשי מיי
רעבעצי ע"ה ,מיי שוועסטער ,מיי וייב ,ופייגא מינטשא )ולא חישב את אמו ובתו( וא"כ
כיצד אעשה והיה מהורהר
אחר אמר הקב"ה הסכי לימחק שמו על המי כדי להשכי
שלו א"כ ג אני יכול למחול ואדבר עמה
סיכמו שהיא תבא לרעבעצי וכ הוה שבא אל
הרבנית והיה ש וילו תמיד סגור ופתחו הוילו והרבי עבר ש ונעצר בריחוק מה ואמר לה
זאלסט רעדע ,זאלסט עסע ,זאלסט טיעה אלע זאכע וואס איידיש טאכטער דאר טיעה,
אח"כ התכופ הרבי ואמר :אי אי זאג דיר אויב די וועסט אזוי טיעה וועסטו האבי
קינדער אי איניקלע אי איהר אינקלע ויצא הרבי מהחדר
לפתע פרצה האשה בבכי גדול
כמה דקות וממש לא שלטה ע"ע אח"כ נרגעה וקמה לחצה את ידה של הרבנית ואמרה תודה
רבה ושתגיד לרבי בשמה שהוא הציל אותה והבריאה כאחד האד וגרי היו באמריקע
וזכו לדור ישרי יבור.
.721עוד סיפר הנ"ל :דפ"א התארח אצל הרבי הב"י חסיד אחד חשוב בפסח וש בטעות
קצת פיש יא על המצה והב"י ז מאוד מאוד ממש סכנת נפשות
ואח"כ בטיש חילק הרבי
הרבה פיש יא על המצה )דכ היה מנהגו( וכשחילק שיריי לחסיד הנ"ל לא ש לו פיש יא
אי די וואס עסע גיבראק זענע פישט קיי יידע?!
.821עוד סיפר הנ"ל :דהיה אחד מהחסידי החשובי אצל הרב הב"י שהיה עולה כל שבת
לקידוש
והיתה תקופה שהרבנית פערל נסעה ע הרבנית פייגא מינטשא לטבריה לחופשה
לכמה שבועות
והרבנית פערל לימדה את יודל לבשל כמותה בשביל הרבי ואמנ הצליח
במלאכתו והיה ממש כאילו היא הכינה האוכל חו מהקיגעל שלא הצליח לעשות בדיוק
ואותוהחסיד ישב בקידוש ובאמצע הקידוש הסתובב הרבי לרגע אחרונית ניצל החסיד זמ
זה ורמז ליודל על הקיגעל בחיו כי הוא הבחי שהטע שונה
ובתו כ הסתובב הרבי
בחזרה ,ובטוח במאה אחוז שלא ראה כלו אבל בשוב שלאחר מכ שלח הב"י לקרוא
לאנשי כדרכו לקידוש וכשהגיע לשמו של החסיד הנ"ל ,אמר :תאמר לו שהקיגעל נעלב
ממנו בשבוע שעבר ולכ שבועיי לא יעלה לקידוש וכ אמר לו יודל
נבהל הלה מאוד
והבטיח לו יודל שהוא לא סיפר מאומה
הנ"ל חשב שהרבי לא מתכוו ברצינות עלה
לקידוש ועמד בפתח וכשראהו הב"י רקע ברגלו באומרו ווער איז דא באלבוס ונבהל הלה
ועזב
אח"כ הוסי לו הב"י עוד שבועיי לכפרה
לאחר ד' שבועות חזרה הרבנית ושלח
הב"י לומר לאותו חסיד אז די קיגעל שוי די זעלבע פי אמהל ויכול לעלות!
.921סיפר הגרפ"מ להרי" :שהיתה תקופה שר' מנדל כשר היה ראש ישיבת שפת אמת א
היה שוהה באמריקע כי התחיל לעסוק ש "בתורה שלימה" והיה מגיע רק מדי פע לישיבה
ור' יעקב העני היה אומר שיעורי בפועל
פ"א היתה התמרמרות היתכ שמנדל נקרא
ראש ישיבה ולמעשה הוא מעבר לי וצריכי למנות את הגרי"ח לראש ישיבה )אמנ
למעשה ההנהלה פה לא רצתה את הגרי"ח( אמר הא"א שיעשו די תורה אצל הרב מויערשוב
וכאשר יפסוק כ יהיה
פסק הרב לרעת מנדל כשר היינו שראש ישיבה לא יכול לנהל ישיבה
מרחוק א זיכהו בקבלת פיצויי מ הישיבה
אח"כ חכו כול שהא"א יאמר להגרי"ח
שיתמנה להיות ראש ישיבה כמדובר א לא דיבר מאומה עבר זמ והזכירוהו על העני ואמר
שצרי לחפש
חפשו איזה מועמדי בעלי ש א הכל דחה הא"א בל ושוב וכדומה
פ"א
26
נסע הגרי"ח לפולי להא"א וחשב שידבר עמו על העני א לא כ היה וכשנפרד ליסוע חזרה
הזכיר הגרי"ח לא"א אז עס פעלט א ראש ישיבה וחשב הוא להיות בתפקיד ענהו הא"א:
עס יאג די )בוער ל( ומששמע כ מש ידיו עבר עוד זמ והחליט ר"מ פאבניצער להיכנס
בעובי הקורה נכנס לאחיו הא"א ושוב דחהו מדאר זיכע וכשיצא אמר לרי"מ ברמ"ב הלא
דבר תימה שאחי יחפש שנתיי תמימות ולא ימצא?! נכנס י"מ ברמ"ב לחמיו הרב )וכשראה
הגרפ"מ שנכנס הל אחריו( ואמר י"מ בהכנעה לפני חמיו הרבי הפאבניצער רב אינו מבי
אי יתכ לחפש שנתיי? ענה הא"א :די פארשטייסט מיר אוי נישט? אי האב א ראש
ישיבה יעקב העני אבל הלא הגמ' אומרת בברכות היכי נעביד נוקמיה לר' יהושע בר פלוגתא
הוי ס'נא צייט! ואמנ עברה עוד חצי שנה ורק אז שלח הא"א למנות את הגרי"ח.
.031סיפר הגרפ"מ להרי" :שבשנת תשי"ג לער היו דיוני של הכנסיה הגדולה והיו
דיוני שלא היו כ"כ חשובי וזאת השאירו לצעירי יותר כהגרפ"מ ,אדמו"ר מסלוני
וכו' וג הרב מנדלסו היה ש וישב בראש פע אחת באמצע דיו הכניס נער שליח קטע
של עיתו חילוני שהיה כתוב ש מעוצת קטני התורה מתכנסת וכו' והיה כתוב את שמות
כל אחד מה הגיב בצורה אחרת והרב מקוממיות צחק צחוק גדול ולא דיבר מאומה והיה
נראה ששומר על מעמדו שלא להתייחס לעני.
.131הגרפ"מ אמר ע"ע שהוא מקפיד מאוד בתוארי על מצבות כאשר הכניסו לו נוסחאות
של מצבה עבור לייבל צישינסקי ז"ל והסביר שבמדרש אי' שיש פעמי שהספד חוטא
כשמספיד פחות מדי אבל יש פעמי שהנפטר חוטא כשמספידי יותר מכפי ערכו ולכ זה
מאוד מסוכ לכתוב דברי שאולי ה יותר ממעלתו משו שהוא מצטער ע"י כ וסובל
ומתבייש למעלה בלי יכולת לתק משא"כ הספד הוא בעוה"ז ויכול לשוב בתשובה.
.231סיפר הגרפ"מ שלאחר שחזרו הא"א והרבי מסוקלוב מאר"י לפולי שאל הרבי
מסוקלוב את הא"א מה שבירושלי יש הרבה חילופי מזג אויר בצורה מאוד ניכרת? וענהו:
שבמדרש אי' שכל הרוחות של העול יוצאות מירושלי וכל אחת מש נעה למקומה ולכ
כ הוא המזג אויר ואמר הל"ש שהיה באותו מעמד נו אוירא דאר"י מחכי איזהו חכ
המכיר את מקומו וכול חייכו בהנאה הגרפ"מ שהיה מאוד צעיר מאוד ביקש להבי
והסברוהו שהרוחות של אר"י מכירות את מקומ ונשארות פה באר"י ולפיכ אויר
מחכי .ודפח"ח!!
.331סיפר הגרפ"מ להרי" :ששאל לאביו הא"א מה ה מדות טובות? וענהו :מ"ח דברי
שהתורה נקנית בה ,וי"ג מדות שהתורה נדרשת בה והתפלא כי חשב שאביו טעה
והתכוו לומר י"ג מדות של רחמי ושאל הדבר לאחיו הרבי הביתישראל שנראה לו
שהאבא טעה? ענהו הב"י :זה לא יקח הרבה זמ עד שתבי שהאבא אינו טועה אבל יקח
הרבה זמ עד שתבי את פשר דבר של י"ג מדות שהתורה נדרשת בה.
.431סיפר הגרפ"מ שבתחילת נשיאותו של הרבי הל"ש דבר עמו בטלז ושאל אותו הרבי
האסט גיזעה די בלעטער )הראית את הדפי? וכוונתו היתה לשמיעס( וענה :שכ אמר
הל"ש :חמישי אחוז ממה שאני אומר לא כתוב ש וחמישי אחוז ממה שכתוב ש אני
לא אמרתי.
.531הביתישראל סיפר להרי" :שהאופוטשנע רב היה איש גדול מאוד והפליגו בתמימותו:
ופע אחת נסע מאופוטשנע לגור וברכבת היו כסאות מרופדות וחשש משעטנז וישב על
הרצפה והיה כבד בשר וכשהגיע למחוז חפצו נפתחו הדלתות ונתגלה המחזה שהאופוטשנע
רב יושב על הרצפה וזה היה דבר מאוד מצחיק.
27
וכ
פע אחד החליטו מקורביו שכשמגיע נסיעה לגור יסדרו לו בסטנציה מיטה ראויה לשינה
ומזרו
על קפי דעד אז היה יוש
על קש ככול ,וכ
עשו ,אח"כ בבוקר באו כמה
מהחסידי לשתות תה ושאלוהו כיצד עבר עליו הלילה? ואמר :שבקושי יש
כי כשנסתובב
על יצועו קפ תחתיו המזרו
ולא יכל להרד.
וכ
היה שפע אחד נתכבד בסידור קידושי
ובקריאת הכתובה היה לכלה ש מסוב
לקריאה ונעצר כמה פעמי שלא יכל לבטא כהוג
ואמר :סאיז א מזל אז סאז נישט קיי
גט )דבגט מאוד מדקדקי בשמות( ושחקו כול מגודל תמימותו להזכיר עני
גירושי
תחת
חופה ומשסיפרו זאת להרבי הא"א לא מצא ח
בעיניו והסו היה שנתגרשו הזוג סיי
הב"י סאיז נתברר גיווארע
אז עהר איז אבעל רוה"ק.
.631סיפר ארי' אלתר גיסו של הגרפ"מ להרי" :שפ"א הל מוקד בבקר בשנת תש"ב
וראה ליד מחנה יהודה שעומד ש הרבי הב"י ליד הסוסי שהביאו סחורה ומאכיל
במספוא שהיה תלוי בשק ליד!
.731עוד סיפר הנ"ל :שפ"א הגיע משלוח של פירות להרבי הב"י ושלחו הרבי להביא פירות
לרבי הל"ש ושלח אחריו שיאמר לו שאינ מעושרי וא רוצה יש לו פרוטה חמורה .
ומשבא לל"ש ואמר לו פרוטה חמורה ביטל דבריו אי האב עס נישט גיזעה
בארע
טאטע
והרבי הב"י שאל אח"כ את ארי' מה היה? וסיפר לו נהנה ואמר :אי
כפיה דתית.
.831סיפר הגרפ"מ להרי" :דפ"א היה ע אביו בילדותו אצל סבתו באבע אסתר )אשת ר'
יעקב מאיר ,אחותו של הא"א ,וחמותו( ובקש מאביו שרוצה להתחיל ללמוד גמרא הא"א
הסכי ופתח עמו מסכת בבא מציעא ולמדו המשנה הראשונה של אלו מציעות וכתוב ש
ברש"י כריכות ברה"ר עומרי קטני ועל הפסוק "מאלמי אלומי" מתרגמינ
בירושלמי
מכרכ
כריכ
ושאל לאביו מהו מתרגמינ
בירושלמי? וענהו :שזהו תרגו ירושלמי שאל
הגרפ"מ :הא אוכל לראותו? אמר לו אביו שיל לבקש את החומשי הגדולי מהסבתא
וש יראה וכשביקש ממנה אמרה לו וכי אינ מאמי
לאבא שאומר? חזר לאביו ואמר לו
תשובתה אמר לו הא"א :די ביסט גירעכט צרי לחפש ולמצוא והביא החומשי ופתחו
ומצאו שכתוב מפרכ
פריכ
? ואמר לו אביו דאי' בספ[רי דפ' וכ' ה אותיות מתחלפות
שאלו באיזה ספר? וענה :אי
צווי ספרי "אוהל יעקב" ו"אהבת יהונת
" ובסו החודש
כשקיבל מאביו חודש געלט הל וקנה הספר אהבת יהונת
ובקש מאחיו ומקורביו שכל אחד
יעבור עבורו על קבוצת דפי לראות הא נכתב ש פ וכ' מתחלפות ולא מצאו ופנה לגיסו
רי"מ ברמ"ב שישאל את הא"א כיו
שהוא התבייש אמר רי"מ לא"א דער קליינע האט
גיקויפעט א ספר אהבת יהונת
,שאל הא"א מדוע? וענה פ"מ חיפש מהאבא אמר לגבי פ וכ'
ולא מצאו אמר הא"א :בטח קנה של הרבי ר' יהונת
לא לזה התכוונתי סיפר הגרפ"מ:
שלאחר שני רבות פה באר"י נזדמ
לידו הספר אוהל יעקב והוא על דקדוקי לה"ק והיה ש
פרק של על אותיות מתחלפות ומביא ש איתא בספר אהבת יהונת
דפ' וכ' מתחלפי.
.931סיפר הרי" :ר' דודל טאלנא היה כידוע בדרכו ממש נסתר לעי
והיה עושה דברי
הנראי משוני וכוונתו להעכערע זאכע
ואחיו הקדושי היו מאוד מחמירי בכל מיני
גינוני ותמיד כשנסעו מחו לעיר היה המשמש נושא את מיטת הרבי לכל מקו שנסע והיו
שישנו רק על מיטת ילדי וכדומה כל אחד וחומרותיו ופ"א נסע ר' דודל שלא היה מקפיד
בלקיחת המיטה ובא להתאכס
אצל חסיד של הרבי מסקווער שהיה כידוע פרימער גדול בזה
ומיד כשבאו לביתו של החסיד הנ"ל שאל הבעה"ב את משמשו של ר' דודל והיכ
המיטה?
ענהו :שלא הביאו ,הצביע החסיד על המיטות ואמר :זה של ילדי הקט
וזה של הגדול וכו'
וג כשהגיע לחדר שינה של בני הזוג הצביעה על מיטת זוגתו ואמר במהירות אי
דאס איז
וכו' אמר ר' דודל דא וויל אי שלאפע
)על מיטת האשה( נבהל מאוד אותו החסיד בחשבו
28
שלא שמע טוב ואמר שוב דאס איז די בעט פי ...אמר ר' דודל :יא דא וויל אי שלאפע
נשתומ החסיד מאוד א קיי רצונו ואח"כ כשנסע לרבו מסקווער לא יכל להתאפק וסיפר
לרבו המעה הנורא שראה אצל אחיו אמר לו :מיי ברידער דרייט אלעס איבער ....
י"ג תמוז תשנ"ב יו התמנות הגרפ"מ לכ"ק האדמו"ר מגור שליט"א:
.041סיפר אד"ש להרי" :על גודל קדושת השפ"א זי"ע ואמר :דידוע אצל כול המעשה
שכשנשא בזיווג שני ע בת הגרליצר אמר לה השי"ת יעזור שיהיה לנו ב כמו סבי )הדברי
חיי( שגתה ואמרה :אזוי ווי מיי זיידע קע שוי נישט זיי ,אמר השפ"א :איז נישט
ואמנ לא היה לה מאומה והוסי דמספרי זאת אל מופת או קפידא אובער אי ווייס
וואס איז דארטע גיוועזע וזהו הרבה יותר ממופת דכשנפטר השפ"א לב"ע חפשו מקו
בביתו לעשות טהרה ובחרו את חדרה של הרבנית שהיה גדול ומשהכנסוהו להת הפטירה
היא :דאס איז די צוויטע מאהל וואס עהר טרעהט דא איבער דאס שוועל והיו נשואי 8
שני לער.
.141סיפר אד"ש להרי" :כשרצה לבטא את הרגשתו לאחר פטירת הרבי הלבשמחה זצ"ל
דהיה דרכו של הרבי ר' העינ זצ"ל לספר מעשיות עמוקי מאוד וממש ברגעיו האחרוני
אמר :דפע אחד הגיע איזה שוטר איש חיל רוסי לבית מזיגה של יהודי פלוני ,התייצב בפתח
וקרא חזייא היינו בעל הבית! כי רצה לשתות ולא הבי היהודי מה רצונו אמרה לו אשתו
מדוע אינ מבי הוא אומר שאתה חז ותשיר משהו לפניו ,פתח פיו וזמר השוטר הנ"ל
מאוד כעס כי היה צמא והתחיל להכות היהודי אמר היהודי לזוגתו את רואה אי רצונו
שאשיר ,אמרה לו :ניי ,עהר וויל זאלסטו זינגע אובער נישט די ניגו נאר א אנדערער סיי
האד"ש זה הרגשתי עכשיו.
.241ר' מאיר גודפל נכנס בתו השבעה לאד"ש ע קויעטל שאלו אד"ש מאיר מה מהרת
יש עוד זמ עד השלושי נבהל מאיר הנ"ל ואמר :אני שומע שאלה זו פע שלישית ג
כשנפטר הא"א ונכנסתי לרבי הביתישראל וג כשנפטר הב"י ונכנסתי לרבי הלבשמחה
ועכשיו פע שלישית.
.341אד"ש סיפר להרי" בהקשר לכ שקיבל על עצמו לא לכעוס לפני 51שנה היה לו
מעשה שבא לפניו בחור מאחת הישיבות שלנו ונתוודה בפניו על זה שהוא רגיל לגנוב כספי
מ הישיבה וכו' וכו' ולאחר זמ באו מנהלי הישיבה ובקשו להעניש את אותו בחור והסכי
עמ להענישו ואבי הבחור הנ"ל היה איש תקי מאוד והיה יותר מבוגר מהאד"ש בא לפניו
הקיש נמרצות על הדלת ואמר לו אתה לא מתבייש אני חנכתי את ילדי וה אינ גנבי וכי
בגלל שאתה יושב פה על הכסא הזה אתה מרשה לעצמ לעשות הכל איני מוחל ל בזה ובבא
ויה"ר שיזרקו את בני מהישיבות וכו' וכו' ממש קללות נמרצות ובמש כל התקופה מאז
גדלה השנאה מאוד ושמע כמה פעמי האד"ש בהיות ראש ישיבה שהנ"ל מדבר נגדו אמר
האד"ש להרי" :עכשיו כשקיבל עול לפתע נכנס אותו אד ,עהר איז נישט געקומע קיי
הול על גחו וא לא נת קויעטל רק אמר אי בעט פי היינט אה זאל נישט זיי קיי
קפידא אוי מיר והוסי האד"ש סהאט אויס געקוקט גאנ א שיינע פקודה ולפתע אמר
האד"ש לאותו אד :אתה פלוני ב פלונית נבהל הלה מאי יודע האד"ש את ש אמו? אמר
לו האד"ש :מיד כשירדת מביתי ביררתי את ש אמ וירדתי לציו אבי הק' ובקשתיו שלא
יארע ל שו דבר בגיני אח"כ הייתי במירו והזכרתי ש סאיז שוי פופצע יאהר וואס
אי טראג דיי נאמע אוי מיי קאפ נו יעצט אל רבי דאר מע עפיס צי טיעה נע אי
אראפ אי גאנצע מיי קפידא.
29
.441אמר האד"ש להרי"
תו כדי שיחה אי בי אריבער אסא תהפוכות אי מיי לעבע
סאז גיוועז זאכע וואס כ'האב גיהאלטע אי זיי ביזע סו
אי האב קיי מאהל אי מיי
לעבע נישט געקיקט אוי איי אשת איש אוי
די שניערס האב אי מיקל גיוועזע אביסעל
מ הצד אודער אוי
די אייניקלע אי האב קיינמאהל נישט פארשטאנע די סארט יצה"ר
אי האב עס נישט גיהאט ,זעהט זי אויס אז די גיבוירע ווערע ביי אזא טאטע האט א
פאר פלועס והוסי
ואמר :פע
אחת כשהייתי מוכר ספרי
היה בחור אחד שיצא ונכנס
וקונה ספרי
א תלמיד חכ
יו
אחד אמר שמגיע לו מזל טוב כי נהיה חת בשעטו"מ
ולאחר כמה ימי
בא לחנות ע
כלתו והחליפו ספרי
מ האירוסי וכל ההלו יל שלה
לא מצא ח בעיני כי מסר ונת מידו לידה וכו' סהאט מיר זייער נישט גיפאלע דאס גישעפט
וכל ימי נצטערתי מדוע הייתי צרי להביט בה
,ועכשיו הגיע מעשה לידי בקשר למשהו
משפחתי ע
אותו הזוג ומאוד היה לי לתועלת המעשה הנ"ל ונחה דעתי.
.541הרי"
שאל את האד"ש בקשר לאשה שנחתכו ב' אצבעות ידיה במיקסר ועשו לה ניתוח
ולא הצליח כ"כ ורופא אחד גדול מרחובות הסכי
לקחת הטיפול ע"ע ולנתחה עוד הפע
?
אמר האד"ש :לש
מה אותו רופא רוצה לקחת הטיפול אני מפחד שיש לה
אתגר בכ וה
מתלמדי
ומתקדמי
עי"כ שלא תעשה הטיפול והשי"ת יעזור האצבעות יסתדרו בצורה
הטובה.
.641הרה"ח ר' מעשיל געלבשטיי היה מחושבי קאצק ואח"כ עלה לירושלי
והיה עושה
מעשה חריפות :ופע
אחד בא לביהכנ"ס שלו ואמר שלא יאמרו תחנו ושאלוהו למה?
ואמר :שבפולי היו אומרי
בש
הרר"ב שג
הו"א של הגמ' היא אמת והגמ' אומרת מני
למילה שהיא באותו מקו
ודילמא באודניה? והיו
קרה לי שנחת לי האוז ע"כ אני בעל
ברית לפי הו"א דהגמ' ולא יאמרו תחנו.
ושוב היה מפריע לו להר"ר מעשיל הנ"ל לראות כא מאנשי ירושלי
שלא היו פרושי
כדבעי
ופ"א בא למקוה ע
תרנגול ושאלוהו מאי האי? ואמר :דבגמ' איתא שתקנו טבילה כדי
שלא יהו מצויי כתרנגולי
אבל עכשיו צרי להביא התרנגול למקוה כדי שלא יהא מצוי
כתלמידי חכמי
.
.841להרב הירשפונג מחו"ל יש מכתב שקיבל מר' מאיר שפירא שאמר לו לשומרו ולא
להראות לא
אחד א מספר את תוכנו ומעשה שהיה כ היה שהרבי הא"א שמע שרוצי
להעביר שוחט אחד בלובלי והלא לא היה מחסידי גור ושלח הא"א מכתב לר"מ שפירא שלא
יעבירוהו ור"מ שפירא כ העבירו מהשחיטה ואחר איזה זמ הל הרב הירשפרונג לטייל
ע
ר"מ שפירא בגינה ופגשו אד
אחד פשוט ושאל את ר"מ שפירא היכי משכח"ל שיברכו
ב אד
באריכות ימי
וזו תהיה קללה עבורו והרהר רמ"ש ואמר כל מיני אופני
למה
כוונת? ואמר הלה כשמברכי
אד
שבנו נפטר לו בחייו רח"ל לאריכות ימי
זוהי קללה כי
הוא בצער נבהל מאוד רמ"ש מה השיחה הזאת והחויר ממש ולאחר איזה רגעי
ראו את
הפאסט טרעגער מתקרב אליה
והפטיר רמ"ש ווער ווייסט וואס קומט אינטער ומסר לו
הדוור מכתב מהא"א והיה כתוב ש
)בער( אני מכירו וידידו ואני מכיר את ישיבתו יח"ל
וג
את חסרונותיה ואני מעלימ
ואיני מספר
וגזרתי אומר שהשוחט ישחוט נת רמ"ש
להרב הירשפונג הנ"ל וצווהו שלא יראהו לאיש ואמר :רמ"ש כל זמ וואס אי לעב וועט די
שוחט נישט שעחטע! ואחר איזה ימי
חלה בגרונו והיתה לו מורסיה ולא היה כ"כ נורא א
30
נפטר לב"ע הא"א לא היה בהלויה ולא בא לנח ואחרי השבעה נכנסו אליו כמה תלמידי
מ
הישיבה והירשפונג בתוכ ונחמ לאחר שיצאו נשאר הרב הנ"ל לבד בחדר ושאל את
הא"א הא יש לכבודו איזה שה טענות? ענהו הא"א :אי האב נישט גיהאט קיי
טענות
נאר אי האב גיהאלטע
אז די ישיבה דאר זיי
אי
אר ישראל.
ויצא עכשיו ספר על הקאזניצער שהיה חי לפני המלחמה ונכתב ש שבא לאחר חנוכת הבית
ליח"ל ומדד את בית המדרש לארכו ולרחבו ואח"כ שאל בזע בשביל מה צרי כזה בני
איבער צי לאזע
פאר די גויי?!
.941כשהביאו לאד"ש את הספר ביתו נאוה קודש קבלו בברכה ואמר :אי שרייב א
שווערעהרע ספר "וכל מעשי בספר נכתבי".
.051באחד מהנסיעות אמר אד"ש להרי" :שנפל ברעיונו אגידאנק פאר צוויי יאהר צוריק
היית עושה מזה אגרויסע מאמר דרש"י כתב ועשו לה ציצית ע"ש וראית אותו כמו
מצי מ
החרכי ולכאורה מדוע לא הביא רש"י לשונות הצצה אחרי הכתובי לפני שיר
השירי כמו יצי ופרח ,ויצ צי ,שג ה לשו
ראיה שנראו לעי
? ונתלהב מאוד ואמר:
הקב"ה מלא כל העול כבודו והוא מחיה את הכל ,ורואה את הכל וא אד היתה לו כזו
הרגשה והבחנה שהשי"ת ממש פה מביט וצופה הוא לא היה עושה שו דבר עבירה וא לא
היתה בחירה לפיכ עשה הקב"ה מס להסתיר את עצמו כביכול ושוב יש בחירה טוב ורע
א השי"ת עשה בתו המס הזה חורי קטני ודרכ יש הארות והוא צופה ומביט א יש
לפעמי שאנשי שוכחי שישנ חרכי במס ושוכחי שעי
פקוחה על כל דרכיה לפיכ
נת
הקב"ה מצוות ציצית כדי להזכיר וזכרת וגו' ועשית אות שע"י הציצית זכרו
שהקב"ה צופה מבעד למס ההסתר וזוהי כוונת רש"י :ציצית ע"ש וראית אותו כמו
מצי מ
החרכי היינו שהציצית הוא בבחינת מצי מ
החרכי להזכיר שהקב"ה רואה
הכל.
.151כשהיו אצל הרופא שאל הד"ר את הרי" מי אתה? ענה לו הרי" :אני משתדל לעזור
לרבי במידת היכולת הפטיר אד"ש הרבה מעבר לכ.
לאחר מכ
ביקש הרופא שאד"ש יתרכז באיזו נקודה כל שהיא מש זמ
ועשה זאת
עהצהיו"ט ושאלו הד"ר כיצד עשה זאת כבודו כ"כ טוב? ענה :אני חושב על משהו .אמר
הד"ר הרבה כס הייתי נות
כדי לדעת מה כבודו חושב .הפטיר אד"ש בשקט הרבה היו
נותני.
.251כשהסתובב אד"ש ע הרי" בהמתנה לרופא שאלו לפתע לאט לאט כמונה מעות כמה
זמ
לדעת יקח לי לעשות תשובה?
31
בה"י התשנ"ב התשנ"ג
אבר שלמד בימי בחרותו ביש"פ ונזרק בגי
חוצפה ,וכשהתחיל אד"ש להנהיג נכנס ביו
הראשו
לבקש מחילה ,וענה לו אד"ש מהאט מיר גמיטשעט )דחקו בי( עד שלקחתי ההנהגה
אבל כשלקחתי קיבלתי ע"ע לאהוב כל יהודי בלא יוצא מ
הכלל כמו אייגע
קינד.
הרי" קיבל ממנו פתק ואמר לו אד"ש אי האב מקבל גיוע
אוי זא אגיטע קבלה נע אי
האלט בזא עכ"ל ,ובפתק היה כתוב אני מקבל ע"ע לאהוב כל אחד ואחד בלב ונפש בלא
יוצא מ
הכלל בנפש רוח ונשמה באמת.
באחד מהימי הראשוני נכנס בחור שצרי להתגייס ויש לו הרבה בעיות ,וענה כל המקבל
עליו עול תורה מעבירי
ממנו עול מלכות ,וכשבא לצבא קרא לו המפקד לחדרו ואמר לו
עכשיו אצלי רגע של חסד תאמר האמת רצונ ללמוד או לא ,וענה שרצונו ללמוד וקיבל על
המקו פטור לתמיד.
ב' אנשי סיפרו שבימי הראשוני נכנסו ע קויעטל וקיפלו בידו בלי להסתכל בכתוב ש
וענה על כל מה שנשאל בקויעטל.
שאל את הרי" מה נשמע בכולל שלו ? וענה רבנס כולל ,אד"ש חיי ושאל מה לומדי ?
וענה קדושי
,אמר אד"ש דדא ביה כולה ביה דעיקר צו זיצע
או
לערנ
.
אחרי ההחלטה לקחת ההנהגה קרא לנ .מאנדל ואמר לו שיקרבו כאחד מבניו ויהיה מנוי
עמו ע שאר ילדיו ,וכ
אמר לנ .ר' יענקל שנשאר אצלו נכד של רבו זי"ע ויקרבו מאד די
שא זא וויינג אופ אויב די מיינסט שלא יקרבו בתור נכדו של רבו זי"ע ,וכ
קרא לכל
משמשי אדמו"ר זצ"ל ואמר לה ששכר גדול מאוד ויכיר לה טובה על כ ,ולמשמשי
רי"א אמר שימשיכו לשמשו די וואס זענ
באהיה אזוי ביימיר.
אמר להרי" שהחליט לקבל ע"ע עול ההנהגה לאחר לילה שלא יש
בו כלל ונת
לו שתי
דפי שכתב בה לעצמו באותו לילה ,ואמר האלט דאס בזא ,שמענו חלקי מהכתוב ש
,הנני קשור לכל אחד ואחד בנר"
,במקו שאי
אנשי מוהרי"א אינו רוצה עצוב עצוב בלב
השתדל להיות איש וכתוב איש על העדה.
ÏÎ ÔÈ· ‰Ú·˘‰Ó ÂÓ˜˘ È˘ÈÏ˘ ÌÂÈ· ÒÎ ‡"ËÈÏ˘ ‡ÏË ‡·Ò
ˆ:Ù"Â˜Ï ÂÈÁÈ˘ ˘"‡ ¯Â·È
אד"ש עמד כל הזמ
על רגליו ולא רצה לשבת עד שסבא יצא.
ס.ט .בפרשת השבוע "יפקוד ה"א הרוחות איש על העדה".
אד"ש מדאר אובער זיי
האיש ? שטיט במקו שאי
אנשי השתדל להיות איש ,אי האב
מקבל גיועי
אוי זא ,אי האב משתדל זיי
,אני ישתדל ,אני ישתדל.
ס.ט .ברצוני להכנס שוב ע קויעטל התקשרות ועכשיו רק עובר ככול .
אד"ש שוי
פו
לאנג האב אי גידארפט גיבע
א קויעטל צו דיר.
ס.ט .אני לא קורא קויעטל רק לפעמי לא לשכוח ש מבקש אני שיכתבו על נייר ,אי ליי
נישט קאי
קויעטל.
אד"ש ביקש ברכה מסבא על .1כח ובריאות לנהל עדה גדולה כזאת.
.2שמחת הלב שעדיי
שבור מפטירת אחיו האדמו"ר זצ"ל.
ס.ט .ביר מאוד וסיי "יארי ימי על ממלכתו".
32
אד"ש נעי מאד במחיצת הרבי אבל יש עול גדול בחו ,י"מ הנכד הכניס קויעטל ובא לי
לתועלת .וסבא יצא.
הברית הראשו שהוזמ אד"ש היה של האבר ד.ש .קורנגוט וכשנכנס להזמי שאל באיזה
שעה יהיה הברית? וענה בשעה שהרבי ירצה ,ואח"כ אמר שוב רבי ,וצעק עליו שאינו רבי
והוא אומר פע שניה רבי ,אבל לפני שיצא אמר לו אי מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות.
הלב שמחה היה לבקר בחיי הבית ישראל את האדמו"ר מאמשנוב זצ"ל )ר"מ( והיה בדיוק
במקוה וביקש מהמשמש שיל לומר לו שאחיו של האדמו"ר מגור בא לבקרו ,ירד המשמש
ואחריו הלב שמחה ,וכשאמר המשמש שאחיו של האדמו"ר מגור בא ענה ר"מ אי וויס
נישט ווער איז דרבי או ווער איזדברידער ,אמר לו הלב שמחה מאריל מאריל מדוע אתה
מדבר שטויות ? ענה לו ר"מ מאמשינוב אבי האמרי אמת עשה מעשה גדול ומכל בניו נת
ההנהגה בצואה הראשונה לאחיו ר' משה בצלאל לכ משמי יתנו לו מתנה שכל בניו אחריו
יהיו אדמורי" ,וב"ה נתקימו דבריו.
בשבעה על הבית ישראל שאל הלב שמחה את אד"ש מעני שבצואה של אבא כתב בני יצחק
ומאיר לא ינהגו שררה והרי יצחק לא היה בי החיי ? ) כשנכתב היה תרצ"ו שנתיי לאחר
פטירת ר' יצחק ( ואמר לאד"ש אולי אבא התכוו עלי ,וכ נשנה הדבר פעמיי.
ליבל וינברג נכנס בתור להזמי את אד"ש לברית ,ואמר ג"פ בהמש השיחה בשו פני
ואופ אי הא נישט צו נעמ סנדקאות פו זיד ,ושאל א לא היה אצלו סנדק ? וענה ליבל
שתמיד היה הסבא .אמר אד"ש א"כ למה ילד זה יהיה אחרת מכול.
הרי" קיבל טלפו ביו חמישי בלילה מאד"ש.
אד"ש מדוע אני לא יבוא מחר לברית של אחי בנהדר ?
הרי" יהיה לסבא עגמת נפש.
אד"ש אני יבוא לאחר הסנדקאות.
הרי" ג כ יהיה לסבא עגמת נפש.
אד"ש לפחות תתנצל ותאמר וי אי קי מיאקט ושוברי ושיעלו מיד לאחר הברית לקבל
מזל טוב.
בערש"ק פנחס עלה ס.ט .ע הבעל ברית ,הרי" ,ועוד ,לביתו למעלה היו הרבה דברי
משוני.
אד"ש מזל טוב.
ס.ט .ענה מזל טוב.
אד"ש בשלמא אי זאג מז"ט או דברית וואס זאגט דטאלנא רבי מז"ט ? אי אויב אוי
דרבסטוה סאיז דא עבדות אני נות עליכ ?
ס.ט .שטייט דא "הללו עבדי ה'".
אד"ש "עבדי ה'" איז ההנהגה ? ידאר יוד !
ס.ט .שיש אחד עבד ה' וכול דבקי בו.
ס.ט .ביקש ברכה מהרבי.
אד"ש דרבי איז נפטר גיווער .וחילק לכול לחיי
אד"ש משה רבינו לא ישב וא אחד לא יכל לשבת עשה ה' ידי משה כבדי וישב ,וכ כא
טאלנא רבי לא יושב ,ומי ישב ? עשה ה' שרגליו קצת כבדות ועי"ז ישב.
33
ס.ט .מיד התיישב וישבו כול ,והזכיר יהושע ב ברנדיל.
אד"ש מרדכי דאיי ברודער איז נישטא ?
הרי" הוא לא רצה להפריע בדירה.
אד"ש מוטל ,א גריס או א מז"ט .ולס .באוז אהר איז דא דטאלנא רבי.
ס.ט .ביקש ברכה להמש הגזע הקדש
אד"ש אמר כ.
ס.ט .שר ניגו ששרי בקרלי ואד"ש עזר לו ואמר ג לבניו שיעזרו.
ולאחר שהלכו אמר אד"ש לד.ח .החזקתי חזק ראש איתו שלא ירמה אותי והצלחתי הבנתי
כוונתו.
אד"ש ביר את סבא פעמיי שיהיה במצב רוח טוב.
הרי" הזכיר את ס.ט .לבקשתו ,שהתכוו ביו של הברית המש לגזע קדש בחיי חיותו
ולא ח"ו שיל מהעול שכ נוהגי בטשרנוביל מקבלי מנהיגות בחיי של האד.
אד"ש תחילה הגיב מה הוא ש לב למה שנאמר כא יש בזה חשיבות ?
הרי" סבא חסיד ויודע שכל מילה כא אינה סת.
אד"ש אי האב אוי גימעיינט בחיי חיותו אודאי ,ח"ו נישט וואס אהר טארכט אי נא
מעהר בחיי חיותו איז אטאפולטה לשו ממעינט נישט נאר גיעלבט נאר זאל זאיי גילעבט
בחיות בחיי ליעב חיותו זאל זאי גיעלבט.
אמר להרי" טאטא האט גיהאט אס פני ,ידער זי וואס איז גיוע א'מנהיג האט גענימע
איי זא .דרבי דבית ישראל זי"ע האט געפריט דעיקר בעני קדושה וטהרה יסוד .דרבי
פו ז' תמוז האט געפריט דעיקר בעני אהבת ישראל גיטע מידות ,אי שעפיר דעיקר פו
טאטא ביי מיר תורה ,גילערנט מיט מיר ,א סא שיעורי אי נע די הנהגה דעיקר תורה:
אמר לאדמו"ר מסטריקוב שנכנס יש מחלוקת בפוסקי הא יותר טוב לבר על תפוח של
או עדי לקלפו ולהכינו לאכילה ואח"כ לבר .בוורקא נהגו לבר על של בגור נהגו לקל ,
ואולי מרמז כ"א דינו בוורקא נהגו לקרב את כול אהבת ישראל אפי' א הקליפות ,בגור
סיננוהפסולת ולכ הקפידו לקל קוד הקליפה ואח"כ לבר .
כשדברו על סדרני אמר אד"ש להרי" שמגיל קט מפחד הוא מאוד מאימרת חז"ל אסור
לפסוע על ראשי ע קדוש שאינו יכול לסבול שמרביצי וצועקי על יהודי ורוצה סדר אבל
בניחותא.
אמר למ .מנדל שעלה בשבת לסעודה חסידי זאג אי בי שבת ליו"ט אלא אוכל נפש בלבד
שבשבת לא צרי אורחי ורק ביו"ט צרי אורחי ולכ מותר לבשל.
אמר להרי" שיודע בע"פ כל התפילות בגמ' ברכות הנאמרי לאחר י"ח ממה שלמד ע
אביו הא"א ועדיי מהדד באוזניו מילותיו לפני שהל לישו "ונשכי ונמצא יחול לבבנו
ליראה את שמ ".
אמר לב.ק .דעיקר איז ד"אשר יוציא" ארוס נעמ פו גימענקייט.
אד שאל א לכתוב על מצבת אביו שעבר מאורעות השואה ? ענה אד"ש שזה לא אויס
גיהעלט לכתוב שואה ,ובנ" מוזכר המילה שואה רק על גויי.
34
אבר מאשדוד ניצל מתאונת אוטובוס אגד ונכנס באותו יו ואמר שהיה לו נס ולא הספיק
לומר מה הנס אמר אד"ש יוא א תאונה ,והאבר ש כס על השולח
ואמר אד"ש פאר
דפוס רפו"ש וזה היה פלא שרצה לומר שכואבת לו הרגל.
כשחזר מחידה"ר אמר ראיתי בחורי ב"ה יושבי ולומדי אבל היו קצת עצובי ואולי
מהפטירה ? הרי חסידי יודעי להתחזק שותי לחיי ולומדי ד גמ' ובשמחה.
כשהיה האדמו"ר מויזני לביקור אצל אד"ש סיפר לו אד"ש שאביוהא"א זי"ע היה מקפיד
ללכת לישו
בתשע וחצי ,ופע שהיה אסיפת אדמורי" ורבני בביתו רצו החסידי לראות
א ג יל לישו
בזמ
,פינפ מניט פאר נאיי
נא גיקמע
)עגלות ע אדמורי"( .בתשע
ועשרי לא נשאר כזית רבי ,ובתשע וחצי כבו האורות כרגיל.
כשהיה האדמו"ר מסלוני לביקור אצל אד"ש סיפר לו אד"ש שכאשר הבית ישראל שלחו
ללכת לאסיפת ימי עיו
של אגו"י ,שאלתיו ע מי אני ידבר ע מי אני יתחבר ? ואמר לי ע
ר' שלו נח )שאז היה עדיי
ראש ישיבה(.
והאדמו"ר מסלוני סיפר שפע לא היה להשיג אתרוג וסבו קיבל בתור רבי ,ואמר
ששלושי שנה היה כדאי השטריימל
של ההנהגה בשביל לקיי מצוות התורה דאתרוג.
הרי" ראה ששתה כוס מי עד החצי ודיבר ודיבר ופתאו שאל א הסיח דעת וצרי לבר
או לא צרי ? ואמר נו ספק ברכות להקל וביר ) .והסביר זאת הרי" לפי שו"ת עני ב
פכמא שמדוע לא כתוב ספק ברכות לא לבר? אלא שיש אנשי שעל כל דבר היו רוצי
לבר וקשה לה לא לבר ויש אנשי הפו שלא היו כלל מברכי וקשה לה לבר ונפסק
35
להלכה בספק ברכה שכל אחד יעשה בצורה שיותר קל לו ולכ אנשי שקשה לה לא לבר
בספק ברכה ה מברכי שכ קל לה(
דיבר אד"ש בכאב שרק עברו שבועיי מהפטירה וכבר שכחו כ"כ מהר מאדמו"ר זצ"ל וסיפר
שנכנס משגיח לשאול א לנסוע לקמע"פ ואי לזה פני.
אמר להרי" שמאוכזב מהבחורי הקטני שאינ יודעי לכתוב קויעטל ובפרט שיש
שגיאות נוראות בכתיב ,ושכל בחור קט יצטר לקבל רשות מהמשגיח ,ושיראה המשגיח
לכתוב איתו הקויעטל ,ושלא יבאו יותר מפע בשש שבועות נסיעה ,ובחור גדול ואבר פע
בחודש ,וצבא ויו הולדת שיאמרו דר חנינא שי ולא לבוא במיוחד ,ולפני שהל קרא לו
שוב ואמר יצחק מנח 02האט יוא עפס ,אויפ דע קמע קומע פו חו לעיר.
נכנס אבר ע צרה גדולה ,הראה לו אד"ש ערמה גדולה של קויעטל על השולח ניחמו
ואמר "אתה לא יחיד די אלע דארפא גיהולפ ווער".
הפסיק לאכול ע הרבנית שג אמו הרבנית פייגא מינטשא לא אכלה ע הא"א וכששאל
את הא"א מדוע לא אוכל ע אמה ? אמר לו שבזמ שאי ביהמ"ק שולחנו של אד מכפר
כמזבח ואשה אינה נמצאת במזבח.
סיפר להרי" שלפני הרבה שני היה מועצג"ת והציע א' מהאדמורי" שיהיה ג ישיבות
של חצי יו לימוד חצי יו עבודה ואמר לו הבית ישראל שהוא ג אוחז מזה משו שיש
בחורי חלשי וע"י זה ה ילמדו משהו במש היו ,אובער די ליטוישע גדולי עשו רעש
גדול ועזב את כל העני ,וסבא ט .הוסי שג רצה פע לעשות תורה ומלאכת הקודש ודיבר
על זה ע הרב מטשבעי וסבר כמותו אבל יע לו לא לעשות כיו שיוציאו עליו פטשקואילי
מהליטוישע גדולי.
י.ש.ד .נהג לתת את הטלית בברית ,ובברית הראשו שהיה אצל אד"ש נת כהרגלו ואד"ש
אמר לו שאינו רוצה לקחת ממנו את החזקה אבל שית לאנשי שאי לה ילדי שזה
סגולה לילדי ,והיה בברית אח"כ ויכוח למי לתת הטלית והבעל ברית שלח את מו' ד.ח.
לשאול ואמר ששיי לבעל ברית כמו כל הכיבודי להחליט למי לתת את הטלית בשביל
שית לרבי.
36
נחו אלבו ביקש מהרי" שיספר לאד"ש שאחרי השבעה של הבית ישראל עמדו הרבה
מכוניות ליד הבית מדרש שרצו להסיע את הלב שמחה ,וכששאלו את הל"ש א יסע ע
יענקל גינזבורג שתמיד הסיע ? ענה צרי להכיר לו טובה ושלח לו פירות ,ואמר שהוא רוצה
ליסוע מיט רבינס נהג .וכשסיפר הרי" את הסיפור לאד"ש אמר נחו ויל פיר גיט ציויסע.
אד"ש נכנס לפדיו הב ,והגישו לו כסא ,ואמר שאינו רוצה לשבת עכשיו שבאי הסבות
הקדושי מג"ע או טאטא ז"ל )בעל פדיו הב היה נכדו של הא"א( ולאחר כמה דקות אמר
שאפשר להכניס התינוק ולהתחיל את הפדיו והתיישב ,וראו כול ממש בחוש שחיכה
לראות את האבות ורק אז נת רשות להתחיל הפדיו והתיישב במקומו.
אמר לא' שהוא סופר כבר הרבה שני והתאונ שאי לו פרנסה ,שהגמ' אומרת שאי לסופר
פרנסה ויחפש עבודה אחרת ,וכששאל על צבא ,אמר שהוא כבר מבוגר ויכול לעשות צבא
באי מפריע.
ענה בחיוב ליצחק גולדקנופ על קמפ לילדי ובתנאי שיהיה מסגרת חינוכית וידברו ש
הרבה על כ"ק האדמו"ר זצ"ל ,ובאמצע חשב י.ג .שאד"ש לא הבי משהו ,וחזר שוב על
דבריו ,אמר לו אד"ש בעברית ,יצחק מה קורה ל אתה חושב ששכחתי הכל אני מבי טוב.
מספרי שבס.ג' .הראשו להנהגה ישב ע משפחתו וע משפחת מו' י"א בשלו שטיב ורעד
כל הזמ ,ובבית אמר שרעד היות שכל הזמ ראה את האדמו"ר זצ"ל יושב ש.
דיבר ע הרי" על השמיעס ואמר שאינו רוצה שיתגלגלו ברחובות כליקוטי שיחות ,ויהיה
מסודר ופנימי.
דיבר ע הרי" בעני אדור גיי ,ואמר שאצל אחיו עברו יותר מפע אחת ומרגיש אצלו
שמספיק פע אחת וכשרואה אות הוא רואה כל אחד אדוי אי אדור.
אמר לבנו ד.ח .שתמיד יכל לדבר פתוח בדרשות על נושא אידשקייט אבל היו בתור מנהיג
קשה לו ויכול רק ברמז ואינו יודע למה.
כשהיה הגרש"ז אורבא לביקור אצל אד"ש ,אמר לו אד"ש שחושב באיזה חדר יושב ועל
כסא מי יושב ,של אחיו הקדושי ,תופס אותו פחד ויראה.
ברו גולדקנו מנהל רוחני דחידר חיפה אירג בתחילת שנת תשנ"ב את הכיתה הגבוה של
הת"ת שיבחנו הילדי את חומר הנלמד באותו שנה בכיתה ולקראת סו השנה יבחנו אצל
הראש ישיבה )אד"ש( ודיבר ע"כ ע הראש ישיבה כמה פעמי במש השנה ואפילו אמר
שאולי הוא יבוא אליה לחיפה ,וכשנהיה רבי שלח ב.ג .את ב הרבי מו' שאול לשאול מה
לעשות ? וענה אד"ש שאינו יודע א יהיה לו זמ לבחו אבל לבוא בוודאי כדאי שיבאו והוא
מחכה לה ,ושאל הרי" להיכ יבאו לבית מדרש או לבית למעלה ? ואמר עדי בבית
מדרש שיהיה לזה פרסו "קנאת סופרי תרבה חכמה" .וכשנכנסו שאל מה למדת ?
ואמרו קידושי ,אמר לה ילדי סיימת מסכת בבא קמא ,מא דבעי למהוי חסידא
לקיי מילי דניזקי ,וזה היה דבר פלא שהרי סיימו קידושי .וכשנכנס לאחר מכ י.מ.ס.
ואמר שלמדו קידושי אמר לו אד"ש אני שמעתי בב"ק וא זה קידושי בוודאי שצרי
להיות חסיד.
והסביר הרי" שאי כא טעות משו שהיו כמה ילדי שסיימו קוד לכ בב"ק וזה היה
יותר לש שמי שהרי קידושי היה בשביל להבח והזכות הזאת של בב"ק גרמה לסיו על
37
קידושי וכמו מעשה שהיה אצל ר"מ שפירא שאמר בסיו גדול מי יודע איזה מצוה נעשת
קוד שהביא למצוה זאת.
אד"ש סיפר להרי" על הלב שמחה שהיו לו כל החושי במצב מיוחד ושהיה ג בעל
חלומות ,אבל אני אמר אד"ש היתי בעל חלומות יותר גדול ממנו וכ היו קוראי לי
במשפחה בעל החלומות שידעו שכל החלומות מתקיימי ,ופע חלמתי שהלב שמחה הול
ע משקפיי ולמחרת אמרתי לו שראיתיו ע משקפיי ,ואמר לי נו לא תמיד צרי
להצליח שהרי אני רואה טוב ,אבל לאחר שעבר שבוע ימי הלב שמחה החל ללכת ע
משקפיי ,וכשפגשו אד"ש אמר לו הל"ש אני מרי ידי אתה מיוחד .וכל זה היה בחיי
הא"א.
אד"ש אמר להרי" שהלב שמחה לקח הרבה דברי מאביו הא"א אבל אהבת אר ישראל
לקח לגמרי ופע שמע ממנו על הפס' "והתחזקת ולקחת מפרי האר" שלכאורה קשה
מה הכוונה "והתחזקת" בשביל מה צרי להתחזק ? ותיר כמו שהפר שהיה מיועד לעובדי
הבעל בימי אליהו לא רצה ללכת והיו צריכי להשפיע עליו כ"כ כא פירות א"י לא רצו
לצאת מא"י וכשיראו שרוצי לקחת לא יתנו לכ צרי להתחזק .ואמר אד"ש שרק אוהב
א"י כזה אמיתי יכול לומר כזה ווארט.
הזכירו אצל אד"ש את א.ב.ש .שיוש אצל ס.ט .בלילות והגיב ב ארבע שלאפ? ביי אזא רבי
דארפמע זאיי או.
הרי" הזכיר אשה שהרופאי לא נותני לה לחזור לשבת לביתה ובמשפחה מאד מבוהלי
,וענה א ה עצבניי יכולי להשאר בביה"ח אבל אני אומר שאי זה כלו ויכולה לחזור
הביתה.
בחור בא לירושלי לשבת אבל היה אצל הוריו כל השבת ברמות ובא ברגל בס.ג .ובמוצאי
שבת נכנס גיזגענ יחד ע כל הבחורי ,אמר לו אד"ש שלו עליכ ,שזכר שלא היה
בשלו נעמ.
הודה להרי" על המשקפיי החדשי שסידר לו ואמר שב"ה רואה כ"כ טוב אפי' פרצופי
בגלריה ,וכשיצא הרי" מהחדר ע הפני לאד"ש קרא לו ושאלו בגלל שנהיתי רבי צרי
לצאת ככה ?
הרבנית סיפרה להרי" שלפני הרבה שני היה לה מעשה נורא של רוה"ק אצל בעלה ושאלה
אותו ע"כ וענה לה זה מכח אבי שאני בנו ,שאלה אותו א יהיה פע רבי או רוצה להיות
רבי ? וענה אינני רוצה ,ואינני יכול.
הלב שמחה השאיר הרבה כתבי בכת"י על התורה ,ש"ס ,שו"ע ,וקבלה מו' הרי"א חשב
בתחלה לא להוציא לאור כל זה ,משו שהיה כתוב ש בכל מקו "לזכרו ולא לשכחה "
והבי שהכוונה לא להדפסה ,אמר לו מו' נ.מ .ששאל פע את הסבא ע"כ ואמר לו שאסור
לכתוב סת תורה שבע"פ ולכ כותב כ לזכור שזה כל הטע שהוא יכול לכתוב.
נכנס א.מ.פ .שנפטר לו ילד ,וניחמו שג לו היה ילד ב חמש שנפטר וב"ה יש לו ילדי
טובי ,וכ לאדמו"ר זצ"ל היה כזה סיבה וב"ה נולד לו לאחר מכ ר' יענקל.
38
היה מודעה במודיע מהרב אטלס על ישיבה חדשה שנפתחת בחיפה בברכתו ובעידודו של
כ"ק מר
אד"ש ,והקפיד ע"כ שלא מבקשי רשות לפני שמזכירי את שמו בעיתו
,והוסי
רואי שישראליק לא נמצא) .י.שנידר ישב שבעה ל"ע (.
ציוה לבחורי שלא יבאו לשלושי אלא שילמדו ,אברכי מי שרוצה יכול לבוא ,ואמר
להרי" שרוצה לגשת לעמוד במעריב אבל שלא ידעו מזה הצבור קוד בשביל שלא יהיה
בלגע
,ושמ.ל .יעמוד בעמוד וא י.ש .יאמר שיש חיוב יאמרו לו שלכבוד השלושי צרי את
מ.ל .וכשהוא יצא הוא יגש לעמוד .אבל לבסו לא ניגש .ואמר עוד שאחיו היה חסיד של
מיעוט נסיעות ולכ
הבחורי לא צריכי לבוא.
אבר שעוסק ע בעלי תשובה רצה להשפיע על הורי שגרי בשכונתו שיכניסו את ילדיה
לממלכתי דתי ולא לבית ספר חילוני גמור והיה אותו אבר זקוק לקבוצת אברכי שיסייעו
בידו ויעברו מבית לבית וכשנכנס פע ראשונה ע קויעטל שאל על כמה וכמה דברי ,ואחד
השאלות היה א יכול לקחת את האברכי למבצע ההשפעה ? וענה אד"ש על כל השאלות
חו משאלה זו ,ונכנס פע שניה ע קויעטל רק ע"ז ואד"ש לא הסתכל בקויעטל אלא ישר
קיפלו והחזיר לו הקויעטל ואמר זיי מצליח ,ונכנס פע ג' ושאל בפה ,ושאלו אד"ש כמה
זמ
יש עד מנחה ולא ידע מה לענות וחנינא נכנס ואד"ש דיבר עמו והוא מעצמו יצא החוצה.
ושלח את הרי" לשאול ,וענה לו אד"ש אבר שלנו מתחנ בכלל בצורה אחרת ומי יודע
כמה יכול להזיק לו הביקורי בית ולשלוח ילד חילוני מבית חילוני לממלכתי דתי מי יודע
כמה זה יעזור לאותו ילד וכמה זמ
זה יחזיק ,איי
בליק נישט קאיי
גיטע בליק מאכט
אלוא אי
האר מי יעשה ניתוח לב פתוח ? א אונזרע יונאגמא
וואס פיארצ בקדושה
וטהרה איז אגרוסא קידוש הש ,אתה יכול לומר לו שאני יותר נוטה ללא מלכ
.
והוסי וסיפר שהיה הרבה פירושי לשמייכל של אביו זי"ע ,ופע אמר מאיר אחיו הגדול
לאביו מא
שווגער רי"מ לוי
אומר כל הזמ
על אגו"י שזה קידוש ה' ואי
בכל האגודה כ"כ
הרבה יי
לעשות קידוש והוא כבר אוחז בקידוש ה' ,וצחק הא"א כמסכי לאימרתו ,ומי
לנו גדול מהא"א שהיה חסיד של אגדות ישראל ובכל אופ
הסכי לדבריו ,ואמר להרי"
שיאמר לאותו אבר שכתב בקויעטל שיהיה מזה קידוש ה' שהוא חושב שלא זה קידוש ה'
אלא שאברכי שומרי עצמ בקדושה וטהרה זה קידוש ה'.
וסיפר אותו אבר שבקויעטל הראשו
לא כתב כלל את המלה קידוש ה' אלא בקויעטל השני
שאד"ש קיפלו וכלל לא ראה מה כתוב בו.
מו' שאול סיפר להרי" שאד"ש סיפר לו שהיה אבר גוראי בעיירה בפולי
והתפלל בשטיבל
של חסידי גור והוא היה עיידי אצל רב מסוי ,ופרצה מחלוקת בעיירה בעני
הרבנות וכל
מתפללי השטיבל אחזו ע הרב השני ונגד הרב השווער של אותו אבר ,ובביתו רצו שהוא
יתמו בשווער שלו נגד השטיבל ,ובצר לו נסע לגור לא"א לשאול כיצד לנהוג ? אמר לו הא "א
למה לא זוכרי מה שנאמר כא
? ולא ידע אותו אבר למה הכוונה ,עד שנזכר ששנתיי
קוד היה היה בקו"פ ואמר הא"א א בחור ,א אבר דא האב
השטיבל ,מיט האלט
מיט
דשטיבל דאס א חיזוק אויב סאיז דא א מחלוקת דארפמ
העלט
מיט דשטיבל ) זה היה
שנתיי קוד וידע הא"א שעוד יבוא לכא
בכזו שאלה(.
סיפר י .צישנסקי לאד"ש שהבית ישראל כיבד מאוד את הרבנית פייגא מינטשא ותמיד
שעלה לבקרה לבש בגדי שבת ,ואמר לו אד"ש שכ
נהג אביו הא"א א אשת אביו בת
הגורליצר.
אמר להרי" לגבי סידור קידושי
שהוזמ
בהיותו עדיי
ראש ישיבה שיזמינו בספק מישהו
אחר שלא יעלב א בסופו של דבר הרבי יבוא והוא יחליט בשעת מעשה א לבוא או לא ,
39
והוסי בסיפור שי.ל .אלתר התחת בשנת תש"ז היה הא"א מאוד חלש ולא ידע א יבוא
לסידור קידושי א לא ,וי.ל.א .היה תלמיד בטשבעי ,אמר הא"א שיזמינו את הרב
מטשבעי ז"ל על ספק וא יהיה לו כח יבוא הוא בעצמו וא לא יהיה לו כח יסדר
הטשיבנער ,ופחדו מכבוד הרב מטשבעי ,ואמר הא"א אהר איז היימש אגיטע פריינד ולא
יהיה לו אכפת ,וכשהרצו הדברי לרב מטשבעי אמר שיו"ט אצלו שהגרערר רבי קורא לו
היימשע וציוה להביא יי לשתות לחיי ,ושג כא יזמינו מי שלא יעלב.
סיפר שבא הרב מטשבעי לסעודת ברית של מו' י.מ , .וראה פע ראשונה ששוכבי אינטער
דטיש והתפלא ,אמר לו הבית ישראל שרוצי לקיי הוי מתאבק בעפר רגליה ,והתכוו
על הרב מטשבעי ,אמר לו הרב מטשבעי ממינט אי ממאינט אי.
הרבנית פייגא מינטשא ביקשה מש .צישנסקי שיגיד בדחנות בחתונה של אד"ש ,אמר
והצליח לעלות חיו על שפתיו של הא"א כמו לפני המלחמה ובקשה מאד"ש שיכיר טובה
למשפחה זו ע"ז שגר שיחיי הא"א כמו בגיטע זמני לפני החורב.
ח.פרסטר עשה קידוש לבתו ,ושאל א לקרוא לה פייגא מינטשא ע"ש א אד"ש ? וענה לו
שמכיר כמה שקראו לבת בשמה וה לא התחרטו ע"כ ,היא היתה אשה חכמה.
אמר לאשר ניהוז ששאל מה לומר בכנס לנשי? כל העול נהיה פרו וכול אומרי שגור
עומדת אינטער שטנלינג הצניעות לא מורה רק כיסוי מטר הוי אדער ארופ ,סאיז דא נא
דקרוי פי צניעות חסידשע ינגלייט ,אי או נשי במאי זכיי דנטרו לבעליה שנותנות
לבעליה לבוא נסיעה להרבה ימי.
ענה לפלוני על קויעטל המלא בדברי טובי ,סאיז שרייבט זא זייער לאכט !
בעש"ק אכל אד"ש ברלב"ח אחרי הברית ונשאר אוכל ,ושאל את י.ש .מה יעשו א מה
שנשאר ? וענה שהוא ית זאת לבחורי שיריי ,וענה אד"ש סאיז דע אזוי לאכט דאס
מאכ שיריי.
אמר להרי" על קריאת ש יהודא מחוקקי על ספרו של מו' אריה זצ"ל שמאוד מצא ח
בעיניו ויש לו ע"ז ב' גימטריות ,ואמר עוד שאינו חושב לתת הסכמה היות והוא עכשיו רבי
ויחשבו שזה מצוות עשה מהתורה לקנות את זה.
נענה לבקשה ללכת ע קפוטה באמצע השבוע ,ואמר כל מה שעשה אבי בתור מנהיג לא
אכפת לי לעשות.
האדמו"ר מסוכטשוב היה אחרי שעשה ברית לביקור אצל אד"ש ,ובירכו בברכת מז"ט
,ואמר אתה הרי יודע כמה קשה להיות רבי ,צחק האדמו"ר מסוכטשוב מה השויו בי גור
לסוכטשוב ,ואח"כ דיברו בעני יצה"ר ואמר לו אד"ש תשובה מאבני נזר שסובר שיצה"ר
הוא דמיו עד כדי כ שמתיר בכח סברא אשת איש ואי זה סת סברא .
40
הרי" חיפש מסגרת למשקפיי החדשי שיהיו כמו הקודמי ,ושאלו מדוע מחפש וענה
שרוצה לקיי "מל ביופיו תחזינה עיני" ,ואמר אד"ש "מל ביופיו" מינמע דע ברילע ?
היה בבר מצוה אצל פרבשטיי ) חת י.ל .היינה ( ואמר שאינו רוצה לומר כלו שהיו הוא
כבר רבי וצרי לשמור על הדבור ,משו שעושי פירושי מכל מילה שלו ,והוסי ב'
סיפורי.
א' שכ"ק הא"א אמר בחדר יחוד לאמו הרבנית פייגא מינטשא שלא תכעס א ימעט איתה
בדיבור היות ויש אלפי איש שעל כל מילה היוצאת מפיו ילכו באש ובמי.
ב' שפע חיפש הא"א דבר מה ולא רצה בשו פני לומר מה מחפש וכשמצא את מה שחיפש
שאלה הרבנית פייגא מינטשא למה לא אמר לה מה מחפש ? וענה שלא קל לו להוציא מילה
מפיו אחרי שאחריו נמצאי עשרות אלפי איש החרדי לכל מוצא פיו.
י .שפירא שאל את אד"ש א רוצה שיל עמו בטיול פאר טאקס ? וענה שלא ,היות וכל היו
נמצא ע העול ורוצה קצת זמ לבד ,ואח"כ אמרו לי .שפירא שיכול להיות מסוכ מאינשי
דלא מעלי שהול בבוקר לבד ואמר לאד"ש שכ אומרי אנשי שזה מסוכ ,אמר לו אד"ש
אני הול בדרכי אבי זי"ע ולא יכול להעשות לי כל רע.
סיפר להרי" שהיה נוכח אצל הלב שמחה לפני הפירע כשבא אד מאוד מכובד מחסידי
סטמאר בשליחות מהבית ישראל להפרד לפני שנוסע לחו"ל ,ואמר לו הלב שמחה שאינו
אוחז מכל אלו שצועקי נגד אר ישראל ,לא שאי מה לצעוק ולבקר אבל א"י זה כמו
סידורל וכשסידור נופל צרי להרי ולנשק ,ולכ שיאמר לה בחו"ל בשמו שאי זה נכו
לצעוק כ"כ על מגרעות א"י אלא לנשק.
אד נגיד בא פע לא"א ואמר שקבע א אשתו שתעמוד במקו אחד בתחנת הרכבת
ויאסו אותה אח"כ ורצה הא"א לגעור בו אבל לא הוא בעצמו וקרא לבית ישראל והוא כבר
הבי מה הא"א רוצה וצעק הב"י על אותו אד כמה נשי הית צרי לראות עד שמצאת את
של ) שחיפשה במקו שקבע איתה( ויותר לא הביאה עמו לגור.
מ.ש .פזינצבסקי סיפר להרי" שבגור לא שאלו את מנח זמבה על השמיעס ולא ידע למה
ואמרו לו שאינו אומר נכו ,וכשהרצה הדברי לפני הב"י ) כשהיה בחיפה ( אמר לו זיי
האב גיהעלט שמוסי משלו ומסביר דבריו של הא"א ולא תמיד מכוו לאמת ,אבל אני
יודע שכמעט תמיד כוו לאמת.
אד"ש סיפר לסקוורא רבי שפע הביאו לא"א פירות מא"י ואמר שאי לפירות חשיבות רק
בא"י ולא בחו"ל והראי' ממשה רבינו ששואלי וכי לאכול מפירותה הוא צרי וא"כ מדוע
היה צרי להכנס והרי היו יכולי להביא לו לחו"ל אלא הראי' שאי לזה כל חשיבות בחו"ל
,והוסי הבית ישראל שהא"א התכוו לנות שלא רצה לקבל ממנו אבל האמת שחיבב
פירות א"י ג בחו"ל.
שאלו את אד"ש א רוצה שיבנו לו מקוה בביתו ברח' שואר ? וענה שכתוב מהחיד"א בספר
פתח עיני איזה עשיר השמח בחלקו עשיר ר"ת עיני שיני ידי רגלי שיש אות
ומתפקדי ,וב"ה יש לו רגלי ורוצה ללכת בה ואינו רוצה מקוה בביתו.
כשנשאל אד"ש היכ רוצה לשבת בשעת הטיש ? אמר שמצדו במקו שיכלו לראות כמה
שיותר אנשי ,וזה יצא בשליש השלח ,ושאלו אותו א מסכי ? וענה שבוודאי מסכי
41
והוסי טאטא ז"ל האט אוי
נישט גזיאצי באמצע השלח אלא באמצע הבית מדרש ,
ומעני שאותו מקו שרצו שישב אד"ש זה באמצע הבית מדרש.
אמר לב.ק .בשבת לפני היארצייט של בנו ,שלא ידאג וטוב לה ש מאוד ה הרי נפטרו
לפני גיל עשרי .
אמר להרי" לאחר הטיש הראשו שמאד נהנה מהטיש והיה סדר ושקט ,ומאוד שיבח את
הרי" על שלא היה צרי
שו דבר ועמד בגלריה וחילק בסדר ,ואמר הרי" לאד"ש על
השמיעס הב' שהיה ממש כהבית ישראל ,וענה אי
זאג וי סאיז זאג זא
,אי וי אזוי סאיז
זאג זע
.
הראה לבנו מו' ד.ח .פתקי שהכי לפני שבת ואמר שרש וחשב שזה יאמר בשמיעס אבל
לבסו אמר לגמרי דברי אחרי ,ואמר אד"ש שרואי והרגיש שאינו אומר סת אלא
משמי מה ששמי לו ,צי סו האב אי
גיזעט אנדרש ווי סאזגט זע
.
אד"ש אמר לנכדו א.מ .אלתר ב מו' אריה זצ"ל שכשהיה ילד קט קרא לו אביו הא"א זי"ע
ושאלו א רוצה לקבל הקפה ע ס"ת ? וענה שמאוד רוצה ,ואמר לו אביו רק א ילמד כ
וכ
,ורט מדוע הוא אחרת מאחרי ? ואמר לו שהוא אחרת משו שהוא בנו ,וא לא
ילמד לא יקבל .ואח"ז שלח את הבית ישראל לומר לו א רוצה עליה ע כל הנערי שילמד
עמו מדרש ושוב רט ור לאביו ושאלו מדוע כ
אומר לו אחיו הגדול ) הב"י( ? וענה לו אביו
שזה בא ממנו וכ
צרי
להיות וא לא ילמד עמו לא יקבל עליה ,ולאחר זמ סיפר לו הב "י
שג אצלו שהיה קט היה כ
שציוה עליו ללמוד ע פטר יחיאל ורק אז יקבל הקפה ע
ס"ת וכשרט מדוע אמר לו בגלל שיכול ולכ צרי
ללמוד וזה שהוא בנו מחייבו ללמוד יותר ,
ואח"ז שאלו א רוצה עליה ע כל הנערי ואמר בוודאי ואמר לו אביו רק א יבח מה
שלמד ע הדוד ,אצל הדוד מו' יעקב מאיר ,ורט מדוע אצלו שבוח קשה ? וענה לו אביו
דווקא אצלו שבוח קשה שהרי אתה יכול ) .והוסי ע"ז אד"ש לנכדו שכ
ג הוא צרי
לדעת שנכד זה מחייב ונת חבילת שוקלדות לאביו חורגו ואמר א תלמד טוב ית ל
כל
פע אחד (.
סיפר אד"ש להרי" שיש מכתב מהא"א כשהיה ע השפת אמת בעיירת מרפא שכתב לבית
שישגיחו על הילדי שילמדו היטב ויקנה לה דברי טובי מהמקו שנמצא ,והוסי בני
ישראל יקח פתקאות מהמלמד ע"ז שלמד כי מוחו חרי ושנו יותר מכול וצרי
לדעת
ולהבח יותר טוב מה ,והתגלגל המכתב ליהודי סוחר לאחר פטירת הא"א ורצה למכורו
בהו רב בהראותו רק המילי בני ישראל יקח פתקאות שיש בדבר רמז שינהיג העדה ונהיה
די ודברי שהקונה לא הסכי לקנות עד שיראה את כל המכתב ,עד שהגיעו הדברי לפני
הלב שמחה ואמר שיש כא ג קצת פחיתות כבוד לב"י כאילו היה צרי
השגחה יותר
מכול ,וציוה לגנוז המכתב ,והוסי אד"ש שרואי כמה דר
אר היה לל"ש מאחיו עד
כדי כ
שהבי שכזה מכתב צרי
גניזה.
אד"ש אמר להרי" למחרת צו גדליה שנת תשנ"ב ירח המרח אזלעכע גיפרלכע תקיעות
וער וויסט וואס איהר וועל זאיי יעצט.
42
אמר להרי" שאינו חושב לעשות טיש בר"ה לא בגלל עצ הדבר שהרי אביו ואחיו זי"ע כ
עשו אלא שנהיה לאחרונה כל הראש רק בשורות ור"ה זה יומא דצלותא וצרי הרבה
להתפלל ,ועושי סמני באותו יו ואיזה סימ זה שלא מתפללי כדבעי.
נכנס אבא לשאול על שידו על בחור מישפ"א ,ואמר לו כל הציוני שקיבל הבחור מהמבח
כניסה לישיבה ועד אותו יו ) .בחור מקיבו ד'(.
אבר שטר היה אצל ס.ט .ואיחר להיכנס ,ולמחרת כשנכנס אמר שרצה כבר לשאול אתמול
רק התעכב בטאלנא ואיחר ,ואמר לו אד"ש טוב מאוד שהלכת לש לא הפסדת כלו ותמיד
תראה ללכת לש.
בחורי שלחו את הרי" לשאול על טיול ,וענה טיול בתו השנה ,אבלי אנחנו על
האדמו"ר זצ"ל ,מקומות הקדושי למה לא ושישמרו על העיני .וכ ג אמר לישיבה
לצעירי שישמרו על העיני ורק להתפלל ויחזרו בעוד היו גדול.
סיפר אד"ש להרי" שהיה פע ע הל"ש אצל הרה"ק מבלז זצ"ל בסוכות באושפיזא דיוס
הצדיק ,ואמר לה האדמו"ר מבלז שיהיה לו לכבוד א יהיו אצלו בטיש ,וכשהתאר הזמ
שאלו למשמש ר' שלו פויגל מתי צרי להיות הטיש ? והשיב שאינו יודע ,מתי שהרבי יצא ,
וביקש הל"ש שיכנס לשאול ולא רצה ואמר לו הל"ש שא לא יכנס לשאול הוא בעצמו יכנס
לשאול ,ורק אז הסכי לשאול ונכנס והל"ש ואד"ש עמדו בדלת וראו שהוא יושב ולומד
וכששאל מתי יצא לטיש ? התנצל ואמר מתי מתי מתי שאני ייצא ,כאילו שאי זמ קבוע
אלא כשיוצא יוצא ,והמתינו כ 3שעות עד שיצא לטיש .לאחר הטיש כשחזרו אמר הל"ש
לאד"ש שזה היה כדאי ושאלו אד"ש הא בגלל התורה שאמר ? וענה הל"ש שלא אלא
בשביל לשמוע התשובה מתי ייצא לטיש.
סיפר אד"ש להרי" שלאחר פטירת אביו נסע להרה"ק מבלז ,ושאלו הא השאיר לו אביו
צוואה לפני פטירתו ? וענה שלא ,ודחקו אולי בכל זאת השאיר לו איזה צוואה ? ונזכר
שאמר לו אביו הא"א את הפסוק " ועתה בני דע את אלוקי אבי ועבדהו " וגו' והתלהב
מאוד הרה"ק מבלז ואמר נו מה אמרת שלא אמר כלו הרי הוא אמר הרבה מאוד וחזר על
הפסוק בהתלהבות ולאט ,ואמר אד"ש שרק אז עשה דהרע איזו צוואה השאיר לו אביו
זצ"ל
ובימי השבעה על הלב שמחה הזכיר הרי" לאד"ש את המעשה ואמר שיש כא רמז ברור
לקבלת ההנהגה שהרי הפסוק נגמר " ב בחר ה' " ,וקיבל זאת .
לאחר חודשי מספר של ההנהגה הגיע מכתב לאד"ש מהרב מנורול ,שבאותו יו שאד"ש
היה אצל הבלזר רב ג הוא היה ואמר הרה"ק מבלז שהיו היה אצלי בנו של האדמו"ר
מגור זצ"ל ואביו השאיר לו צוואה בעני ההנהגה ויגיע יו שצריכי לפרס זאת .
וביו השנה של בעל הלב שמחה התפרס בטעות הסיפור בעיתו המודיע על הל"ש
וכשהיגעו הדברי לפני אד"ש הגיב ואמר אולי ג אצלו היה אותו סיפור.
סיפר אד"ש להרי" שהזכיר לפני הבלזר רב את בנו מ.ב , .והיה דרכו לחזור על כל דבר ג'
פעמי וחזר על הש שלש פעמי ,ושאלו מה הוא רוצה ? ואמר שרוצה ברכה שלא יפריע לו
ללמוד וביר ותו שבוע מצא עבורו מקו שיחזיקו אותו.
סיפר י.מ .קנובלובי שאמרו הרופאי על בנו שצרי טיפול חמור על דבר מאוד חמור ונכנס
עמו לל"ש ,והל"ש אמר מי הוא והצביע עליו אני לא רואה שיש לו משהו ,וכ היה שהכל
הל .
43
בברית של מ.ב .בנו החולה של אד"ש גח אחרי הסנדקאות הבית ישראל ואמר דבר מה
באוזנו של אד"ש ,ולאחר שכול הלכו שאלו הלב שמחה מה אמר לו הב"י ? ואמר לו אד"ש
שאמר אזלכע מענטשע האבע אוי
אמהעל א הויכע נשמות.
סיפר האבר
א.ש .פאנוש שנכנס לשאול על עבודה לאשתו להיות מורה בביה"ס לבני
בממלכתי דתי ? וענה שיכולה והרבני התירו שאשה תלמד לבני קטני ג אצלנו וכ"ש
ש ,והדגיש רק עד גיל 9ולא גיל ,01וחזר שוב ואמר עד 9מותר 01אסור ,ולא ידע מה כ "כ
מדגישו ? ואח"ז במש
השבוע היה לה הצעה טובה והכל היה טוב מכל הצדדי ולפני
שגמר נזכר בדברי אד"ש ושאל באיזה גיל הילדי ואמר כתה ז' גיל , 01ומיד ביטל הכל ,
והבי מה רצה אד"ש .
י.פ .אבר
נכנס לומר על נס שקרה בביתו שנפל קיר ולא קרה לבני ביתו כלו ,ולפני
שהספיק לומר את דבריו הקדימו אד"ש ואמר נו היה נס בבית וכו .
נכנס בחור לאד"ש ואד"ש ראה שיש לו אוזניות באוזניו ואמר לבחור שיוריד האוזניות
וישמע ג בלא זה וכ
היה
ש.ו .הביא יי לשבת וכשהזכירה אותו הרבנית בשעת הסעודה שהביא יי אמר אד"ש נו הרי
זה גמ' אתא חמרא ובטש לשרגא ) והעני ש בגמ' מדובר בעני שוחד וד"ל (.
אבר
שלח את הרי" לשאול דבר מה בשבילו ,ושאל אד"ש כמה ילדי יש לו ולא ידע ועצ
אד"ש עיניו ואמר הוא היה ע קויעטל ,ואחרי חצי דקה אמר שמונה ילדי שש בני ושתי
בנות.
אבר
כתב בטיוטה של הקויעטל בשורה התחתונה שרוצה דברי חיזוק בש אד"ש לאשתו ,
ולבסו בקויעטל עצמו לא כתב ,ולפני שיצא אמר לו אד"ש צריכי לחזק ג בבית תאמר
בשמי וכו'.
א .וסרצוג עמד ברח' יוס שוור ע בנו ובתו לראות את אד"ש נוסע לבית המדרש ,
וכשנכנס לקו"פ ע בנו נת לו אד"ש עוד שוקולד ואמר זה בשביל בת
הרי היא ג פה
ראיתי אותה ברחוב כשנסעתי.
הרי" הביא רופא חילוני ובבית למעלה נת לו אד"ש כמה פעמי יד וכ כשהיה אצלו אד"ש
נת לו יד ,אבל כשפע הביא את הרופא למטה בביהמד"ר באמצע התור והושיט את ידו
לאד"ש ,ש אד"ש את ידיו תחת השולח ואמר לו תודה רבה ) .וממש רואי חילוק בי
הדירה למעלה לביהמד"ר (
נכנסו כמה בחורי גיזעגנע לטיול בחצור ואמר רק חצור ומקומות הקדו' ולא לטייל ,ונסעו
כ לטייל וטבע ל"ע בחור בנו של פ .קורנפלד וכשסיפרו לרבי הגיב ואמר אהר האט זא
נישט
גיזעגינט .והיה נסער מאוד מפטירת הבחור ואמר בבית לרבנית מה יכולתי לעשות ומה עוד
יכולתי להזהיר אמרתי שלא יסעו ,הוא לא נפרד ממני ואי
אוכל לשומרו.
וכשנכנס הסבא של הבחור אמר לו אד"ש שלא נפרד ממנו ,מפרגט נישט וואס קע אי
טעוה.
וכששאלו א לא לכתוב בהמודיע המקו וש הישיבה ? אמר שהדבר מפורס בכל
העיתוני ומה יש כא להסתיר סאיז א גרויסא חילול ה' ווי פעלט דארט א אינזרע בחור.
44
לאחר מעריב שהתפלל לפני העמוד שהיה היארצייט של אמו אמר לח.ש .בקושי יכולתי
להתפלל מעגמת נפש על פטירת הבחור.
אמר לומר לפ .קורנפלד זה קשה אבל צריכי
להתחזק ,ויכולי
להתחזק ג
אני עברתי
כזאת ב' פעמי
ע
שני
מבני וב"ה לאט לאט מתחזקי
ושג
הוא יתחזק.
וכשבא לנח
סיפר שאביו הא"א חזר מלוית בתו אמא של בנימי אלתר ראה בי כול
יהודי
שהזכיר עצמו לפני 22שנה שנפטרה לו בתו ,וניגש אליוהא"א ואמר לו יעצט שפירסט מא
טע
.
ואמר להרי"
ולימ"ט א
הייתי ראש ישיבה הייתי סבור לזרוק את הבחורי
שנסעו עמו
לטיול ,ועכשיו שאני רבי ...ולא סיי
כוונתו.
כשהיה עדיי ראש ישיבה ובא לנח
אצל משפחת קורניק באבד את בנ
י.א .סיפר שכשבא
לא"י אחרי החורב אד
שאיבד למעלה מארבעי
צאצאי
במשפחתו והיה שבר כלי וביקש
ממנו שיכנס להזכירו אצל אביו הא"א זי"ע שיאמר לאד"ש דברי חיזוק בשבילו ,ואמר לו
אביו לומר לאותו יהודי דברי דוד המל ע"ה בצקלג שלקחו בשבי הכל ויתחזק דוד בה'
אלקיו ובאמת הכל חזר ,ולא הבנתי התשובה אי יחזק אותו בזה שהרי ש
הכל חזר
מהשבי אבל כא הרי כבר נעקדו ונשחטו על קידוש ה' באש הגדולה אשר שר ה' ? ושאלתי
את אבי וענה הא"א תגיד לו כמו שאמרתי ל בלא שינו ,ויצאתי ואמרתי ואותו איש כ"כ
שמח והתחזק מזה ,ואחרי זמ הבנתי מחסידשע ספרי
שהכל אותו הדבר וכל המיתה
בעוה"ז זה רק הסתר ובזה חיזק את היהודי הנ"ל שהכל יחזור וכל מה שה
אינ
זה רק
הסתר .והוסיפו החסידי
דבר פלא שבשבת פר' עקב דיבר כ"ק אד"ש מזה שמיתה זה רק
הסתר ויומי
לאחר מכ נפטר הבחור הנ"ל ויהי כנבואה לפני המעשה.
הרבנית הראתה לאד"ש קטע בעיתו הכותב על הטיול כל בוקר שלו ע"פ צוואת אמו ע"ה
ושאלה הא
זה נכו שיש לו כזו צוואה ? וענה א צוואה ? זי האט גיואלט זלאי גיי כסדר ,
ואמרה לו שנראה שמישהו משלנו הכניס הכתבה שאל מדוע כ את חושבת הא
בגלל שזה
כתבה אוהדת ? ואמרה שיודעי
כל הפרטי
ולא הגיב.
כשאד"ש היה ילד קט אמר בציווי אביו מה נשנתנה בליל הסדר ובאמצע נתקע ולא ידע
להמשי והתחיל לבכות בכי תמרורי
,אמר לו אביו הא"א אל תבכה עוד יבוא זמ שכל
מילה היוצאת מפי תהיה חשובה בשמי
וישמעו ש
טוב.
סיפר להרי"
)כשהיה עדיי ראש ישיבה( כמה גדול כחה של תשובה ,שפע
כשהיה עדיי
ילד קט והיה אוהב להסתכל על האנשי
שהיו באי
לגור ראה אד
ופניו היו נראי
כמלא ושאל את אביו מיהו אותו אד
? ושלח אביו את י.מ .ב רמ"ב לראות מה אומר
הילד ולא מצא אותו ואמר לו שפע
הבא שיבוא יקרא לו ויראה לו אותו ,וכשהיגיע אותו
45
אד קרא לגיסו וגיסו אמר לא"א על מי הכוונה ,ואמר הא"א אהר האט גיט צו גיטרופי ,
וכשהיה כבר אד"ש בא"י סיפר לו פע אליהו כי טוב שהוא התפלל בשטיבל גוראי והיה ש
קומדנט ע חברה והיה תקנה כל ע"ש לבוא וללמוד בשטיבל כמה שעות לפני שבת ,ופע
באמצע שיושבי ולומדי הגיע הוילדער קוזניצר ודפק על הבימה ואמר שהוא זקוק לשני
אברכי חזקי וכול השתתקו והסתכלו מה יאמר הקומדנט ,והוא הסכי שאחד יל וזה
היה אליהו כי טוב ,והבטיח שהוא יחזור עד כגוונא ,והל עמו הרבה מאוד ובדר אמר לו
אנחנו נגיע למקו מסוי וכשאני ירמז ל על אד מסוי תתפוס אותו בצד אחד ואני בצד
שני ונל ולא תשגיח אפי' א יצעק ,והגיענו לתאטראו ואנשי נכנסי ע הכרטיסי
ופתאו רימז הקוזניצר על איזה אד ושניה תפסו אותו והלכו והוא צעק שחבל שהוא
כבר קנה כרטיס ולא עזר לו כלו ,והביאו אותו לשטיבל של הקוזניצר ואני חזרתי לשטיבל
בדיוק שאמרו כגוונא ,ולאחר זמ הגיע עוד הפע הקוזניצר לגערר שטיבל וקרא לי והמתי
אותו יהודי בחו והיה נראה כחרדי גמור ובכה והתחנ אני רוצה להישאר אצל ,ואמר
הקוזניצר אני עושה מגוי יהודי אבל מיהודי לחסיד זה עושי בגור תהיה אית וה יקחו
אות עמ לגור .ושאלו אד"ש אולי אתה יודע את שמו של אותו אד ואמר לו והתברר שזה
אותו אד שהיה נראה לאד"ש כמלא .
הא"א אמר פע על מישהו שהוא חסיד ,והל אד"ש כשהיה ילד לברר עליו ולא שמע שו
דבר מיוחד ,ושאל את אביו עלכ ? ואמר לו אביו שהציע לאותו יהודי עיצה במסחר ולא
הצליח המסחר והפסיד הרבה כס וממשי לבוא אלי זה נקרא חסיד!
י .בקר סיפר שאד"ש היה עדיי ראש ישיבה והיה לו )לי .בקר( שלישיה ובחדש השמיני אמרו
הרופאי שצרי לנתח דחו וא לא ח"ו ימתו וג האמא תהיה בסכנה וצלצל לאד"ש
ואמר שרוצה לעלות ואמר לו שלא צרי ואפשר דר הטל' ,וסיפר את כל הבעי' ואמר לו
אד"ש שלא יעשה ניתוח ושיסמו על השי"ת שיודע לבד מה צרי לעשות ולא עשה כלו
וב"ה נולדו בזמ כול בריאי ושלמי ע אמ.
רמ"ב זי"ע סיפר לבנו שאחיו הא"א אמר לו בתחילת הפירע שלו שרואה שיש ירידת
הדורות ,שבזמנו אצל השפת אמת כשהיה נכנס לביהמד"ר כול היו בורחי שכ"א הבי
שאינו ראוי שהרבי יראה את פניו ,ועכשיו נכנס אני לביהמד"ר וכול דוחפי עצמ
ראשוני וה בטוחי שאני רוצה לראות.
אומרי שכ"ק אד"ש חל שמ"ב זי"ע בא אליו ואמר לו יישר כח ואכיר ל טובה גדולה ,
ושאלו ע"מ ע"ז שאני מקרב נכדכ ואמר לו שלא ,אלא ע"ז שניאות לקבל עלי עול ההנהגה
,והוסי שרצה לומר לו שבנימי אלתר כבר איננו בחיי אבל נעל ממנו פתאו .
סיפר הרב נ.ח .אדלר חת האדמו"ר מויזני זצ"ל להרי" שהיה בנתניה ע הלב שמחה
וביקשו לבוא למאורע שעושה באיזה יארצייט והל"ש לא רצה והפציר בו ושאלו מדוע אינו
רוצה לבוא ולכבדו ? וענה לו הל"ש אצלי לשבת במזרח זה כמו לשבת על גחלי ,א מוכ
אתה שאשב בתו כול כאחד האד אני אבוא ,אבל אתה הרי תרצה שאשב בראש ולכ
איני מסכי.
ועוד סיפר הנ"ל להרי" שנסע ג' פעמי ע הלב שמחה במטוס ובכל הג' פעמי ישר
בתחילת הטיסה חילק הלב שמחה פירות לכל האנשי הדתיי שהיו במטוס ,וכששאלו
מדוע מחלק ? ענה הל"ש מה אעשה שאני אוהב לתת לשני.
46
הבית ישראל התאונ מדוע הלב שמחה הול לכל שמחה ולכל מקו ,אי מטעי דאר זיי ?
והתכוו לכבודו שאי זה מכובד.
שאל הבית ישראל את הרב מטשבעי מי יודע יותר ללמוד החזו"א או הרב משול ראט ?
וענה שהרב ראט יודע יותר מהחזו"א ,הגיב הבית ישראל היות והיה לו התקרבות הדעת
למזרחי לכ לא זכה שיהיה מפורס כמוהחזו"א ולא ידעו ממנו כ"כ.
הרבנית מאטיל לוי ע"ה אמרה לאד"ש ,לאמא שלי היה טבע של נקמנות ולאבא זי"ע בכלל
לא ,וכל הילדי קיבלו ממנה קצת מזה ,אני נוקמת בדר כלל באחד מהמשפחה ,אחי
הבית ישראל נוק ביצה"ר ועליו מוציא טבע זה של נקמנות ,והוסי אד"ש שחשב איפוא
יש ללב שמחה טבע זה ? הרי הוא כ"כ רחוק מזה ,וחשב אחרי שהל"ש התחיל להנהיג שש
זאת בכל המלחמות נגד כל הדברי הלא טובי שהיו צריכי תיקו בכלל ישראל אבל לפני
ההנהגה באמת לא יודע .
הבית ישראל אמר פע שהרב קוק לא היה רק נאה דורש אלא נאה מקיי ,שהיה אד
ששפ קיתו של שופכי עליו באמצע דרשה ואח"כ היה צרי טובה ממנו ועשה לו הטובה
ללא שו חשבו לזה שביזהו קוד לכ.
אד"ש וכ הלב שמחה אמרו טאטא זצ"ל האט מעהר גיהלטע פי קוק לגבי ר' י.ח .זוננפלד.
האדמו"ר מסאטמר זצ"ל כשהיה עדיי צעיר והיה רב בקאהל ביקש פגישה ע הא"א בעניי
הרב קוק ,ובא לפגישה ע הרבה אנשי ,וישר שהגיע ק הא"א ונעמד לתפילת מנחה ,
ולאחר שהל אמר הא"א שעשה כ משו שבאו עמו הרבה אנשי ,לבסו ביקש פגישה
נוספת ובא לבדו ובידו כל ספרי הרב קוק ,ומבחו שמעו כל הזמ את קולו של הסאטמר רב
בקול רעש גדול ומפע לפע שמעו את קולו של הא"א בשקט ,וכשיצא אמר שאינו יכול א
הא"א שכל הטענות שיש לו נגד הרב קוק מגיב הא"א ואומר מה הראי' מהספר דיברת איתו
פע אחד ? סע לאר ישראל ותדבר עמו אולי יהיה לו תירו עבור.
הרב מטשבעי אחרי ניתוח היה אסור לו לישו כמה שעות ולא ידעו מה לעשות כדי שלא יש
,ואמר מה הבעי' שישמו לו תפילי והרי אסור לישו ע תפילי ,והפליגו דבר זה מאוד
שהיה הטבע שלו כפו לתורה שע"י התפילי לא יש.
אחד סבל מסחרחורות וכאבי ראש ועשה כל טצדקי שבעול ולא עזר כלו ונכנס לאד"ש ,
ושאלו אד"ש א יוש מספיק ? וענה שכ ,ושאלו א אוכל ג' ארוחות ביו ? וענה שכ ,
אד"ש הסתכל עליו חזק ואמר לו אי בי דגערר רבי אי אי זאג דיר די האסט גארניש הכל
דמיונות אל תחשוב ע"ז וזה יעבור .וכ היה.
היה לבקר בבית חולי עזרת נשי את הרב נת לובארט ,ואמר לו אפילו חרב חדה מונחת
על צוארו של אד אל יתייאש מ הרחמי ,והתאונ נת שצרי להגיע לעזרת של אנשי ,
וענה לו אד"ש שזה לא נורא " עול חסד יבנה " כ העול שאחד צרי להגיע לטובת השני.
שאלו את אד"ש א רוצה ליסוע לנוח ? וענה אני עצמאי ,לא שכיר ,יו שלא אהיה בעבודה
לקבל עול למחרת יהיה כפול אנשי ,ומה יועיל החופש?
אד"ש סיפר להרי" שנפל באמצע התור פלורסנט על השולח ,והספיק לענות על הקויעטל ,
ועשה הפסקה לנקות הכל ,וכשחזר לקבל העול נכנס שוב אותו יהודי ושאל א יש איזה
47
רמז בזה שנפל הפלורסנט בדיוק אצלו ? וענה לו אד"ש דער עני
איז אז דפלורסנט גיעוו
רופ
ולכ
נפל שלא רצה שיעשה מזה עני
,וכשפנה היהודי לצאת אמר לו אי
אד נוק
אצבעו מלמטה עד שיכריזו עליו מלמעלה ג אני וג אתה צריכי לעשות חשבו
נפש.
מתתיהו ראט סיפר על הקירבה הגדולה שהיה להרי פריימ
אצל הלב שמחה ושכיבדו מאוד ,
וביו פטירתו שאל הא אמר משהו על מקו קבורתו ? וענה מתתיהו שאמר שרוצה
שיקברהו דווקא בערד ,והתפלא הל"ש הרי אי
בערד חלקת שומרי שבת ואיי יקברהו ש
? ואח"כ אמר אולי לזה התכוו
שהוא יהיה הראשו
לפתוח את חלקת שומרי שבת ,ושלח
העסקני שיעסקו בזה והסכי ראש העיר ופתחו חלקת שומרי שבת וש נקבר.
ובמנחה באותו היו הזיז הלב שמחה את כול ממקומו שהיה עומד בתפילה ואמר שוי
דא
,צדיקי קומע
או
שבת אי
אהר שוי
דא אזוי שנל .
והלב שמחה דיבר יותר מצידקותו ולא מהכס
שנת
לישיבה.
וביארצייט שלח יי
ופירות.
א.מ .סגל סיפר להרי" ג' לשונות של הלב שמחה על הספר ראש גולת אריאל
א' למה ילמדו הילדי בסימנר הסטוריה דווקא פאר הדור על החזו"א ,ג אבי היה גדול
ויכולי ללמוד ג עליו הסטוריה.
ב' יצא ספר על גדולת הלטאי בדור שלפני השואה ולא מוזכר ש מאומה התועלת שעשו
האדמורי" וזה עיות ההסטוריה וצרי לומר האמת.
ג' צרי ספר שישק
הפעילות של אבי זי"ע מה עשה עבור כלל ישראל ,וג שיוכלו ללמוד
מהספר אורחת חיי .
שלח לומר להורי ששלחו ילדיה ללמוד בישיבת נתניה שיכולי לשולח לעמנואל ולוקח
על עצמו שלא יקרה כלו ) .הישיבה לא נפתחה בנתניה בגלל אינשי דלא מעלי (.
אמר להרי" ביו א' לא ישנתי כל הלילה אנשי מצלצלי בדברי דחופי והכל אני לוקח
על עצמי ה' יעזור שיהיה לי כח.
48
אד"ש ביר שיהיה בריא ויארי ימי עד ביאת משיח ועל הרגלי אמר "רגלי חסידיו
ישמור" ,ושאל על אמיתי מה שמו ? ומה הוא לסבא ? וכששמע את הש אמר ג בעל מחבר
הפיוט ה' ה' קראו לו אמיתי ,ועל דוד אמר הוא הרי נולד ב י' אייר יארצייט של הרה"ק ר'
דוד מטאלנא וקראו לו על שמו.
ס.ט .דיבר א הרבי משהו בעני חינו.
אד"ש שידבר על כ ע ר' יצחק.
אד"ש ליוהו עד הדלת עד שיצא.
א .בירנשטוק נכנס יו לפני הברית ואמר שהברית נדחה מפני שהילד צהוב ואמר לו אד"ש
דער וואכט נאכט איז האנט ,ושלח את ח.ש .לומר שצרי לדחות הברית ,וענה שוב
שהוואכט איז האנט ,וכ היה שירד כל הצהבת והברית היה בזמ ואד"ש היה סנדק.
היה ויכוח בי א.מ.ס .לא .סורסקי א לכתוב כל התקופה לפני מלחמת העול הראשונה
באריכות או בקיצור שאולי ח"ו יהיה משמע שהא"א היה עסק ,וכ שזה לא יעניי ,
והצדיק אד"ש את דעתו של א.מ.ס .שצרי לכתוב באריכות ואי מה לחשוש שיאמרו על
אביו וצרי לידע ההסטוריה מפעליו של הא"א זי"ע ואמר שמונח הרבה עמקות במילותיו
של הלב שמחה על הספר שאמר שיכתבו מה עשה אוי טעוי ושילמדו אורחת חיי.
האדמו"ר הלב שמחה שהנהיג את הסטנציה וכ את נהדר אמר חז"ל לא גיזמו סת בלשונ
ואמרו גדולה הכנסת אורחי יותר מקבלת פני השכינה ,ולא מצאנו עוד מקו כזה הפלגה ,
ויש חטאי שלא חמו אפי שכינתא ,יוצא שהכנסת אורחי תיקו גדול ג לכאלו חטאי.
במוצאי ש"ק לא יש אד"ש כלל והיו טלפוני מאוחר בלילה מיקרי דחופי ,ושלחה
הרבנית את הרי" למחרת שיאמר לאד"ש שאולי צרי בלילה לנתק הטלפו ,וענה לו אד"ש
לקחתי ההנהגה בשביל לעזור אינני רוצה לנתק הטלפו זה עני שביני לבי קוני וצרי אני
לענות.
וביו שלמחרת קרא להרי" ואמר אתה דואג שאני לא יש ,אינני יש לא בגלל הטלפוני ,
זה לא עני גדול אני עונה וחוזר לישו ,אינני יוש ממכתב ששלח לי אדמו"ר מחו"ל ולו
ישיבה שלומדי ש גערר בחורי ששאלוני א ללמוד כתובות פרק ראשו סוגית פתח
פתוח ואמרתי לה שלא ,וכותב הנ"ל שחושב שאי זה נכו ושקר גמור שבחורי שלנו לא
יודעי מעניני אלו וכל בחור ב ט"ו שני יודע הכל ומדוע שלא ילמדו זה מהגמ' והוא
עצמו למד סוגיא זו ע בחורי בגיל בר מצוה ,וכאב לאד"ש מאוד שיש אנשי שאוחזי
בכזה מצב ולא יכולי להאמי שיש בגור דור דעה בחורי עד החתונה שלא יודעי כלו
מחיו של אבר ,ושלח ש .זילברשטי שיענה להאדמו"ר תשובה.
49
צלצל אבר לאד"ש מבוהל שבנו מאבד את הנשימה כל כמה דקות ואינו יודע מה לעשות ,
וענה לו אד"ש אי מה לדאוג יש לו שבר במעי וזה גור לאיבוד הנשימה ויהיה בריא ,
ומרוב התרגשות שאל האבר מי אמר ? וענה אד"ש שיהיה טוב ואי לו מה לדאוג ושיל
לרופא ,וכ היה שהלכו לרופא ואמר כדברי אד"ש שזה רק שבר במעי.
נת 005 $להוצאות בית המדרש ביארצייט של אמו הרבנית פייגא מינטשא ואמר סאיז
נישט מת בסתר.
לא הרגיש טוב ביו ג' י' אלול וביקשהו שלא ירד למנחה ושלא יקבל עול ולא הסכי בשו
אופ ובא במסירות נפש למנחה וקיבל עול כרגיל.
טדי קולק ראש עירית ירושלי רצה לבוא לרבי ודחה כמה פעמי וביו הנ"ל נת אישור
שיכול לבוא ואמר להרי" יו זה טוב להכניס כזה אד שהרי אני לא מרגיש טוב ולא
אצטר להארי.
וטדי שאל מה אומר האדמו"ר מגור על התופעה שכח השמאל גובר בירושלי ? וענה לו
אד"ש כתוב בספרי שלנו שיש הרבה סוגי יצרי באד אבל רוב צריכי כ"מ דברי כדי
שיוכלו לקיימ ,למשל אד שיש לו יצה"ר של גניבה צרי להיות בשביל זה בבית הזולת
ולקחת חפ של הזולת ,וצרי המימצאי לגנוב שלא יהיה ש שוטר או סת אד אחר ,
וכ בכל היצהרי השפלי צרי הרבה דברי כדי שיוכלו להתקיי ,יצר אחד אינו צרי
לכלו ובכל זמ ובכל מקו ובכל דבר אפשר לעשותו בקלות זה יצר המחלוקת ,שנאה לשו
הרע ורכילות ,וזהו בס הכל העני אנשי השמאל ה אנשי ריקי מכל תוכואי לה שו
עני אלא שמחפשי על מי לצעוק וע מי לריב ,ולכ שיש בירושלי חרדי שמי עליה
המחלוקת ,וס הכל צרי ראש העיר לתת תודה לדתיי ולדאוג לה שלולי ה כבר מזמ
היו מפני את כל האבני לעברו של ראש העיר .הוא מאוד נהנה ואמר בהתפעלות לעמוס
בר חיי שהיה עמו אתה שומע עמוס התשובה ניצחת שעונה האדמו"ר) .כ"ז סיפר אד"ש
להרי"(
50
ס.ט .הזכיר את י.ד.מ .לשידו שהיה לו באותו יו יו הולדת.
אד"ש השידו כבר נמצא שהרי כתוב ארבעי יו קוד יצירת הולד מכריזי בת פלוני
לפלוני ,וצרי רק ברכה שימצא הנכו ויגיע הזמ.
ס.ט .שאל את הרבי הא מכיר את יחיאל ?
אד"ש יוא ליבל'ס בחור אהר איז אי ישל" .אד"ש ביר שוב את סבא א כתיבה וחתימה
טובה א גיט גיעבנשט יאהר ,וסבא יצא ).אד"ש עמד כל הזמ(.
ר' נת לובארט שלח לומר לאד"ש הפסוק "כי א זכרתני את כאשר יטב ל ועשית נא עמדי
חסד וגו' ואמר אד"ש לומר לו שכתוב ש שיוס לא היה צרי לסמו על שר המשקי אלא
על הרבש"ע "אשר ש ה' מבטחו ולא פנה אל רהבי".
י.נ פלדמ נכנס לשאול על ש לבנו שרוצה לקרוא שמחה בוני ע"ש הלב שמחה וענה לו יוא
פאר וואס נישט ,והוסי סאיז דא באלט דער חדש דיארצייט פו הרב"ב מפשיסחה איז
דא אודאי גיט.
אד"ש אמר למ.ה .תעסוק ע ילדי מהחידר ה' יעזור שתעסוק בילדי של עצמ.
אד"ש ענה לי.ג .ששאל על הרדמה כללית לילד בטיפול שני ג לי היה אותו שאלה והבית
ישראל אמר לי שאעשה הרדמה כללית רק לראות שיהיה רופא טוב ,ולמה שיסבול הילד.
סיפר ד.ש .שיינפלד ששמע משלו פויגל המשב"ק של ר"א בלזר ,שהיה קצת לפני מלחמת
ששת הימי פחד גדול ובתחילה ירד לא הצטרפה ואח"כ עשתה שלו ע מצרי להלח
בישראל והפחד היה גדול יותר ופגש את הלב שמחה והל"ש אמר לו אינני יודע מה כול
מפחדי ,עד עכשיו שהיה רק מצרי לא הבנתי מה צריכי היהודי את סיני שזה בטוח
שננצח ומה יצא לנו מהמדבר ועכשיו שירד הצטרפה מבי אני הכל הרי צריכי את הכותל
מערבי ,את קבר רחל ,את חברו מערת המכפלה.
בחור מישפ"א חת ביו חופתו היה צרי להכנס ע קויעטל ולא נכנס מסיבה כלשהו ושלח
את הרי" ע הקויעטל שלו ,ודובר שיכנס במיוחד כשיבוא בשבע ברכות ,וכשדיבר בקו"פ
ד.ח .ע"כ שלא היה ורוצה להכנס הגיב אד"ש אהר איז דא גיוע דא ,וכשדיבר ממנו שוב
הרי" ואמר שרק הכניס בשבילו הקויעטל והוא עצמו לא היה ,ענה אד"ש יוא אודאי דאס
האב אי גיעמיינט.
נכנס לקו"פ חסיד סקוור מחו"ל ע קויעטל ולא כתב עיקר בעייתו שרצה לומר וחשב בלבו
שזה יאמר אח"כ בע"פ ,וישר שנכנס התחיל אד"ש לשאלו בעני בעי' זו והיה ממש לפלא.
על כפתורי באוזני יש מקבלי תשובות חיוביות ויש שלא ,ולאחד ענה "כפתורי
היוצאי מכפתור" ואזר אומ ושאל זאל אי מאכ צו נישט ? וענה אד"ש דארפס נישט
מאכ יהיה טוב כ.
כשהזכירו את א .כה שעבר תאונת דרכי לפני חג השבועות )שהיה עדי ראש ישיבה( ענה
"הרופא לשברי לב" והיה הדבר לפלא שהרי נפגע ברגלו ולא היה לו כלו בלב ,אבל בסופו
של דבר הבינו שנפטר מהתק לב.
א.י .זילברברג חת ר' ש .ליפשי נפגע בתאונת דרכי ושלחו את הרי" להזכירו בקו"פ
ושאל עליו אד"ש מי הוא ואינו מכירו ? והרי" הזכיר שעשה ברית לפני כחדש בבית המדרש
51
ואד"ש היה סנדק ,וענה אד"ש אהר האט גימאכט הברית דאר אי שוי גארניש וויעס
ווער איז ,שטייט למה רפאנו בשמיני מפני שהיא רפואה ומילה היא בשמיני ,דהייבשטר
וואט העלפ אהר וואט זאי אינגאנצא געזונט!
נכנס אבר לשאול על שידו ולפני שאמר הש וכו' רק הספיק לומר מציעי לי ,ענה אד"ש
תגמור זה טוב ה' יעזור ,ויצא נדה ולא ידע בנפשו מה לעשות ,ולסו התור נכנס שוב וישר
שנכנס אמר לו אד"ש במאור פני לפני שהספיק לומר משהו ,שוב אתה כא אתה הרי רוצה
לומר שהנ חושב על שידו פלוני כ זה טוב תגמור וה' יעזור.
שלחו את הרי" לשאול א למחוק את הגרפ"מ אלתר מכל הקסטות של קול הד ,ושל
אלעל מפני שזה לא כבוד ? וענה שלא ,זה לא איכפת לי ,ואמר הרי" ששאולי מפני כבוד
הצבור ,וענה אד"ש ולמה שאפסיד שיותר לא יעסקו אנשי בדברי תורתי שחידשתי הרי
הרבה זה כבר לא יקרה ,ואמר הרי" שלא מתכווני למחוק כל הדברי רק הש המלא
של אד"ש רוצי למחוק ,וענה א זה קל ווארפס נישט.
הרופא אמר לאד"ש שלא ידבר כ"כ בקול והרבה ,ובשבת קדש פרשת כי תצא אמר השמיעס
בקול וברור וכול שמעו ,ואח"כ שנכנס בבית אמר לבנו ד.ח .רציתי לשמוע בקול הרופא
שהרי ניתנה רשות לרופא לרפאות ,אבל מה אעשה שאני אומר מה שנותני ואי שנותני.
תקופה מסוימת שלח הבית ישראל כל יו את א .בו לפני שפתח לקבל עול לפני הצהרי
לראות א לומדי למטה בכולל ,וכ אחה"צ לראות א י .ניהוז כבר התחיל השיעור ,
ופע לא ירד ושאלו הבית ישראל א ירד לראות ? וענה שלא ,אמר לו הב"י טיפש אתה לא
מבי א לומדי למטה אני יכול לפתוח למעלה כתוב "וידי משה כבדי" וכתוב וכי ידיו של
משה עושות מלחמה אלא בזמ שישראל מסתכלי כלפי מעלה וכו' שאחד קשור בשני כ"ז
שלומדי יש כח ברבי ,וכ"ז שפתוח יש יותר כח ללמוד.
דיבר פע הבית ישראל מאוד בחריפות נגד אנשי שעושי שמחות בפרסומת גדולה ומדוע
לא מפחדי מעי הרע ,ולפעמי יותר מזיק עי טובה של חבר מעי הרע של שונא ,וזה היה
בדיוק כשהתחת הרב מבלז ע בתו של האדמו"ר מויזני שליט"א ,ולאחר חמש שני בא
הבלזר להזכיר עצמו שאי לו ילדי ל"ע קרא הבית ישראל לא .בו ואמר לו תעיד מה
אמרתי ל לפני חמש שני וזה שאי ל ילדי זה מעי הרע שהיה בחתונה.
י .מרגלית עשה שמחה וכל העתו היה מלא מברכות עליו ,וא .בו היה מכניס העתו כל
בוקר ובאותו יו דפד הב"י ואמר יוסל מרגלית ועוד יוסל מרגלית איי אנשי עושי זאת
? ואח"כ בירר היכ עושה הברית ואמרו לו שעושה באול גדול ושלח לקרוא לו ואמר לו
שיקבל ע"ע לעשות השמחות א ורק בבית ולא בפרסו ,והילד הזה היה מאוד חולה ותלה
הבית ישראל הכל בגלל הפרסו והוסי שעשה ג אצל הלב שמחה קידוש ושאלו הל"ש
היכ עושה הקידוש? ואמר כא בבית המדרש ,אמר הלב שמחה לא! תעשה בבית ,זה יותר
טוב.
אד"ש שלח את הרי" לעסוק בשלו בית מסוב שהאשה חכמה מאוד והתחילה לשמוע
הרצאות בכיו המזרחי ,ואח"כ קרא לו ודיבר כמעט שעה ,ואמר אני לומד הרבה בחסידשע
ספרי בכול ה הראשוני כול ללא יוצא מהכלל וה באחרוני וביותר עכשיו שנעשתי
רבי הנני לומד בה ותמיד היה לי שאלה הרי הרב'ס צריכי לדבר לצבור מה לעשות ולכ
מוב כל הווארטער שבאי למעשה ,אבל מדוע כול מלאי ג בדברי מחשבה מחשבת
ישראל ,רעיונות ,הא לזה ג צרי ? והשפ"א ג מלא מזה ואפי' הבית ישראל ובא "א
52
מתגנבי פה וש רעיונות זה טוב למהר"ל וכדו' ומדוע בספרי אלו ? וחשבתי שיש לכל דבר
יצה"ר ואפי' שכתוב ביוה"כ לית ליה רשות לאסטוני ,מסופר בגמ' שקרה הרבה פאשלות
ביוה"כ ואי יתכ כדבר הזה אלא יש בזה הרבה דרגות וא לא למעשה נכנס היצה"ר
במחשבה ,ולכ לאנשי מצומצמי דברו למעשה ,ולאנשי שראש פתוח והרעיונות רצי
במוח וח"ו יכולי ליפול לדברי לא טובי ג רצו לעזור ולכ כתבו כול ג רעיונות
סת במחשבה לתת לה במוח במה לעסוק ולחשוב ועי"ז להציל מרדת שחת ואולי ג אני
צרי לומר מזה הנה אבר זה לא ידע לענות לאשתו הוא הרי מצומצ רק מה שלמדו
אברה יוס וזהו זה.
אד"ש אמר לשיקמ על הישיבה שדובר שתהיה בנתניה עוד לפני שידעו שיהיה בעיות ,
הישיבה תהיה ש אולי חצי שנה או אפשר דאס אוי נישט ,ואפ"ה עבדו ע"כ ,ובסו פו
התקיי בעמנואל.
אד"ש אמר להרי" יש אנשי ההופכי הפסוק "העבר עיני מראות שוא " ומבקשי העבר
שוא מעיני שלא יהיה בכלל השוא ואינו כ בזה העול היצר נמצא בכל דבר וצרי האד
לעצור עצמו מראות שוא ולא להעביר השוא מהעול.
שאלו את אד"ש אולי לעשות תקנה לקראת החגי שלא ישכרו דירות במחיר מופרז ? וענה
שעצ הדבר טוב ,אבל מי אמר בכלל שצרי לשכור דירות באי נסיעה צרי להשאיר
האשה בבית ולבוא לבד.
ס.ט .שאל את הרי" א קיבל כבר פסק מאד"ש ? וענה שלא ולמחרת צעק עליו אד"ש על
משהו מסוי שלא מסר כ"כ טוב ,ונהנה הרי" וסיפר הדבר לס.ט .ואמר לו כתוב "יהלמני
צדיק חסד" כשצדיק הול ומוכיח זה חסד ,ולמחרת התנצל אד"ש בפני הרי" שצעק עליו
ושלא התכוו אותו ,וסיפר הרי" את כל הסיפור ע ס.ט .לאד"ש ,ונהנה אד"ש ואמר
קושיא אחת יש לי על הרוח הקודש של הסבא זה הרי לא היה פסק שלא התכוונתי אות ,
אבל אתה עוד תקבל פסק.
אד"ש ביקר אצל הרב פריינד ראב"ד ירושלי והתאונ לפניו נכנסי אלי מאות אנשי
להתיע ולהתבר ואני חושב מה אני ומה חיי שאוכל לבר ,הנה כא חנינא שי עומד לידי
בבית המדרש כשלושי שנה והוא יכול להעיד שאני היו לא מתפלל שו דבר פע הייתי
יכול להוריד דמעה והיו ג זה לא ,וענה הרב פריינד שעצ הדבר שבאי אנשי רבי זה
עצמו נות כח לרבי לבר וג יש זכות אבות ,ואמר אד"ש נו אז אני לוקח א"ז בתור פסק
הלכה שהרב פסק שבכח הרבי יש לי כח לבר ואני סומ על פסק זה ויהיה יותר קל לענות.
אמר להרי" שהבחורי והאברכי כל זמ התפילה מסתכלי עליו אינני מבי ה לא
צריכי להתפלל ? הרי יש מקומות שמתבלבלי מהודו לה' עוברי ליהי כבוד שיש פסוקי
דומי ,שיסתכלו בסדור ויתפללו וקצת יסתכלו ג עלי.
הא"א ביקר רב ,ואשתו נגנה במטבח ורצה להפסיקה ,ואמר לו הא"א שיעזוב אותה לנפשה
הרי הנגו זה החיי שלה ואנחנו יכולי לדבר בחו ,והפי' שבגמ' בקידושי כתוב גברי בעי
חיי נשי לא בעי חיי ,וזה תלוי בניגו א קוראי בלשו בתמי' יש לה חיי ,אבל א
קוראי בנוחתא אי לה חיי.
53
מו' שאול ביקש מאד"ש שלהרי" יהיה מקו כל טיש בגלריה ,ואמר אד"ש איזה שאלה
ומה שתרצה תת לו ,זה קצת מדי הכרת הטוב למה שאני חייב לו על כל העבודות שעשה
בשבילי.
נכנס אבר להזכיר אשתו שאומרי הרופאי שהתינוק לא שוכב ישר ואולי בזמ יצטרכו
ניתוח ,ואד"ש הגיב כ בוודאי שיעשה הניתוח וזה טוב מאוד ,והיה בעיניו לפלא ואח "כ
בשעת מעשה הרופאי לא הצריכו ניתוח והוא בדווקא רצה ניתוח בגלל דברי אד"ש ועשו
הניתוח וגילו ל"ע גידול ברח והבינו הנס שא לא היה עושה הניתוח היתה האמא בסכנה.
מלמד בת"ת נכנס לשאול א לעשות טיול לילדי שנבחנו החומר הנלמד וידעו ושאלו אד"ש
וי למקומות הקדושי ? וענה שלא אלא לסאפרי בת"א ,ואח"כ שלח את ד.ח .לשאול א
יסע דווקא למקומות הקדושי או לסאפרי ? וענה מה ה מקומות הקדושי חברו ,קבר
רחל ,הרי זה היו מקו סכנה ,הגליל עצמו אינו סכנה אבל הדרכי לש סכנה ,א"כ טוב
באמת שיסע לסאפרי זה הרי ג מא"י כל מקו בא"י מקו קדוש הוא ,העיקר שישמרו
הילדי ברוחניות ש ובדר.
ביו ה' י"ט אלול ביקר אד"ש את נת לובארט בביה"ח הר הצופי ופ .קורניק היה ש
וסיפר שאד"ש הגיע בלויית ח .שי וי .שפירא ,במסדרו שאל אד"ש היכ שוכב ופ.ק .הראה
לה החדר ואמר שהוא באמבטיה וכבר צרי לחזור ,אד"ש אמר שלא ימהרו אותו יש לו
זמ ,כשהגיע ע כסא גלגלי ביקשו מהרבי לשבת מולו ולא רצה ואמר הגמ' אומרת " ואת
הדר ילכו בה " ילכו זו ביקור חולי צריכי ללכת לא לשבת ,ואח"כ התיישב מולו ונשע
על המקל הסתכל בפניו ואמר אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אד אל ימנע עצמו מ
הרחמי ,אל ימנע אד עצמו מ הרחמי ,כתוב שהמבקר נוטל אחד מנ"ט מחוליו ,וכא
שהוא כ"כ חלש אולי אפשר לקחת יותר ,ח .שי ניגש וצעק לנת באוז הרבי כא והוא
מבר ,וענה בקול חלוש אני רואה אני רואה ,אד"ש ק ניגש ג לאוזנו ואמר ה' יעזור
שיהיה שנה טובה לכול שנה טובה ל שתהיה בריא ) באידיש ( וירדו ,במעלית אמר חנינא
לרבי שנת ענה שהוא רואה שהרבי נמצא ,ואד"ש הגיב בכאב אזא מורדיקא אזנע מוח וואס
האט גיועסט אזוי פיל או האנט ? כשירדו אמר י .שפירא לרבי שפ .קורניק מגיע כל יו
חמישי לטפל בנת ,אד"ש הסתובב אליו ואמר בחיו אגרוסע מצוה ,בפתח ביה"ח הגיע ח.
פרסטר ואד"ש צחק ושאל מה אתה עושה כא ? והזכיר עצמו שנפל וקיבל מכה חזקה ברגל ,
ושאלו אד"ש מה ל ליפול ואי נפלת ,אולי תל פחות תנוח נו אתה הרי הול בשביל
אחרי וצרי אתה ללכת א"כ אי זה כלו ,והזכיר לו את א.מ .רוטבלט שנפל וצרי ניתוח
אבל מפחדי שא"א לעשות הרדמה מקומית רק כללית וענה אד"ש לא נורא לפעמי זה טוב
כללי אי כאבי ,אח"כ ניגש אד לאד"ש להזכיר בנו שעבר ניתוח ואד"ש ענה רפואה
שלמה בתו שאר חולי ישראל.
נכנסו לאד"ש מחברת הצלה וברכ ונת לה תרומה של ג' מאות שקל ולפני שעזבו אמר
לה זה לא בשביל פרסומת בעתונות ,ורצו להדפיס בד ולחלק בבתי כנסיות בשבת שג
אד"ש תר ושלחו את הרי" וענה א זה יחד א אחרי לא איכפת לי רק בעתונות לא
רוצה.
נכנסו ג' בחורי קטני שהכינו לדפוס חידושי תורה שלה ,ועלעל אד"ש בדפי ואמר
דברי טובי ,ושלחו את הרי" לשאול א מרשה להדפיס ? וענה שלא התכוו בשעת
מעשה שידפיסו אלא שזה דבר טוב שבחורי עוסקי בדבר טוב וג באמת יש ש דברי
טובי ,אבל אחרי שהכינו קלינע קינדר לא נורא ושידפיסו.
54
אבר ממשפחה גוראית ) אבא ,אח ( חת
אצל חסיד קרלי
נכנס לעימות ע המשפחה
שהוא רוצה לשלוח בתו לביה"ס בית יעקב וה רוצי שישלח לקרלי
לבית ברכה ,ושאלו
את האדמו"ר מקרלי
וענה שלא יכול לענות לבת ישראל לא ללמוד בבית ברכה ,וגדלה אש
המחלוקת עד מאוד ,ואח"כ נפלה אשתו למשכב ותלו במשפחה שזה קפידה מקרלי
ולא ידע
הא להמשי בדעתו או להכנע למשפחה שזה שאלה של בריאות .ושלח את הרי" לספר
כל העני
לאד"ש וענה אד"ש נראה לי שהאבר צודק וא"א היו להכריח כל בת להצטמצ
ולא ללמוד בבית יעקב ובכלל חשוב חינו הילדי כפי הבנת של ההורי ולא צרי
להתערב ,ואמר שצרי האבר לקבל גיבוי ויותר להכנס לחברה בגור אבל לענות בעני
בריאות אשתו כשיכנס אותו אבר ע הקויעטל דענטצמאל אי וול קענ
ענפרע
.
אד"ש דיבר ע הרי" על תקנת הלב שמחה בעני
האתרוגי ,ואמר שנחמ לו הלב לראות
אברכי באי ע אתרוג שבזיו
להסתכל עליו וע"ז הרי נאמר בהידור מצוה עד שליש ,
ואות אברכי יכולי לבזבז לסעודות גדולות ולזרוק לזבל ולמה כא
לא ? ולא לזה התכוו
הלב שמחה וצרי לדעת להבדיל ,ואמר שיקחו ועדת רבני ע עסקני הצרכניה ויחליטו על
מחיר מסוי ועל האתרוגי ,ויקחו אתרוגי טובי במחיר טוב ויקוי המצוה בהידור ולפי
תקנת הלב שמחה.
אד"ש אמר להרי" אחרי שלקחו ממנו את הגלריה ,אי ויל דיר היטעי
מיט גאלדנה
פפאירי
זה לא בשביל כל הבלג
.
הבית ישראל אמר לב.ק .אחרי שהיה כתוב בעתו
שניצל מטביעה ,פע חשבתי שלכל סיפור
אפי' שאינו אמת יש משהו נגיעה לאמת ,עכשיו שהתפרס בעתו
שנצלתי מטביעה ולא היה
כלל כזה סיפור יודע אני שיכול להיות כתוב ומפורס סיפור ולא יהיה לזה שמ מ
האמת.
אד"ש סיפר להרי" שלפני שני רבות קרא לו הבית ישראל ודיבר איתו על אד תמי
שהסתב קשה מאוד בחובות כספיות ,ורוצה לעזור לו בסכו גדול שיצא מהסב ,ושאד"ש
יאסו את הכס מכמה יהודי אמידי ומוכ
לצאת מגדרו ויכול אד"ש לומר בשמו שיתנו
סכו נכבד ,כעבור כמה ימי בא אד"ש לב"י וכל הכס בידו ,אמר לו הב"י אי וויל דיר
מדרי זאי
ווי אזוי דאר מע
טאה
,קי מארג
,ובא למחרת והב"י ש את הכס
במגירה וכעבור כמה דקות נכנס אותו אד שהיה מוזמ
לשעה זו ,ואמר לו הבית ישראל
בטרוניה ככה לא עושי וכ לא מתנהגי ליפול בחובות ב"א צרי להיות זהיר בפרט בעניני
ממונות ובפרט בזמני כאלו ) היו זמני קשי מאוד ( רציתי לעזור ל ואי
בידי היכולת ,
ופטרו ,אותו יהודי פר בבכי מר על אי העזרה והתקוה שהיה לו והב"י הראה בידיו שאי
לו
במה לעזור ,וכשהתחיל אותו יהודי לצאת מהחדר קרא לו שוב הב"י קי אהר ,ואמר א
תת
לי תקיעת כ בפני ב' עדי שלא תחזור לסור ומהיו תהיה זהיר במשנה זהירות
בעניני כספי ולא תעשה כ שוב אני מוכ
לעזור ל .וקרא הב"י לעוד אד נשוא פני
ואמר הנה ב' עדי ) אד"ש והאד הנוס( והבטיח אותו יהודי לא לחזור לסורו וכו' וכו' ,
ואז הוציא הב"י מהמגירה כל הכס ,אח"כ נת
לו שקית ע שקדי והיה שוה הרבה כס
שהיה מחסור ואמר קח זה לדמי בושת :ואמר אד"ש שמאותו יו עד פטירתו היה באמת
נקי מכל רבב ממו
.
סיפר ס.ט .שפע היה במ"א ונתנו לו שישי בפרשת כי תבא ולא הבי
הבעל קורא בקשתו
להפסיק לפני הקללות כנהוג בחצרות האדמורי" והטולנא קיבל התוכחה ,וביו א' כלתה
אליו הרעה היתכ
כזאת בישראל לקבל תוכחה ור לכתובת הידועה לבית ישראל והב "י
צחק מאוד ואמר אי
ל מה לדאוג אני מבטיח שלא יאונה ל כל רע ,הרי הצדיקי הפכו
תמיד הקללות לברכות א"כ התברכת במיטב הברכות.
55
ס.ט .סיפר שתמיד הבית ישראל היה מטיב לו החלומות ,והלב שמחה לא היה מטיב אלא
מבטל מכל וכל ואמר לו הרי החלומות שוא ידברו.
אד"ש דיבר ע בנו ד.ח .ומתו דבריו הבי ד.ח .שיש עני גדול שהאד עצמו יכתוב
הקויעטל בכתב ידו שהרבי רואה דברי גדולי בקויעטל ובפרט שזה כתב ידו של האד
עצמו.
י.מ .הלפגוט נכנס לבקש ברכה שהוא בעל תפילה בימי נוראי ושיהיה גילונגע ושהתפילות
יעברו דר בית המדרש ,וענה לו אד"ש שיש ב' משמעות לגלונגע א' בפשטות שהצבור יהנה
מהחזנות ולא תהיה צרוד באמצע ולא תזיי ,אבל יש עוד משמעות שיעלה לרצו לפני
הבורא יתבר שמו ויפתחו ליבות בני ישראל ותעשה התפילה מה שצרי ,ראיתי משל
משלחת של אנשי מביני נקראה למל לדבר עמו בעני נחו ,והיה לה חשיבות גדולה
שנקראו לדבר ע המל ולאו כל אד זוכה ,ובהגיע היו המיוחל הגיעו לארמו המלכות
ובמסדרונות היו דברי יפי ונחמדי ועמדו להסתכל על היצירות היפות ושכחו שצריכי
לבוא למל ובנתיי המל מחכה ,והנמשל שיש אנשי שנגשי לעמוד ואומרי בר"ה הא
הא הא וחושבי אי יפה אני מתחז ובנתיי המל מחכה.
אד"ש אמר להרי" שפע עסק בדמותו של החזו"א וקרא עליו ספרי למד ספריו ומאוד
נהנה ממנו ,וחיפש הבדלי בינו לבי אביו הא"א זי"ע ומצא הבדל מעני שהחזו"א היה
פרומר והא"א היה רחוק מהיות פרומר וחשב מדוע אביו לא היה פרומר ? ח"ו לומר שהיה
חסר לא"א יראת שמי הוא זוכר את אביו אי ממש רעד מהו"א ספק ספיקא באיסור
דרבנ וא"כ מה הטע ? אלא שכל אחד צרי אחיזה במשהו ולאביו הא"א היה החסידות
ולא היה צרי יותר לכלו ,אבל החזו"א א הייתו גדול ממש היה חסר לו החסידות ולכ
אחז עצמו בפרומקייט שיעורי גדולי וכו' והסביר שחושב שכ כל הקנאי נאחזי בכל
מיני כאלו דברי ,קנאות למוסדות שלנו וכו' כי חסר לה החסידות ורוצי לאחוז במשהו
לכ נתפסי לזה.
פ .ליצמ וי .ברודא רצו לטוס לחו"ל בעני קול הד ולשניה בעיות בויזה משו שהרבה זמ
היו באר ,פ.ל .נכנס לקו"פ לשאול מה לעשות וענה לו אד"ש שלא יחשוש ולא יעכב הנסיעה
בגלל זה ,והוסי דער פארובל איז די פאפיער איינער פיערטמע איבער או מפקיקט או
איינער נישט ,וכ היה על פ.ל .כמו דילגו וחתמו ונסע בלא שו בעיות והשני י.ב .עשו בעיות
ועכבוהו והיה צרי לשל מסי וכו'.
הא"א היה בטבריה בקברו של התנא סומכוס ,ואמר כתוב דחק סומכוס ונכנס ) קידושי (
שקברו דחוק ש בי שני קברי אחרי.
הבית ישראל שמע שד.ל ) .השדכ ( מעיר כל בוקר אנשי שמבקשי ממנו ,ואמר לו תעיר
אות ויהיה ל בחיי כל טוב.
הבית ישראל אמר שהיה צדיקי שבשבת היה לה השתנות בגופ ממש.
הגיע פאקס לאד"ש מיהודי מחו"ל להזכיר עצמו ובסופו היה בקשה שאד"ש יאמר להרי"
שיסדר לו מקו בגלריה בימי נוראי ,ואד"ש שאל את הרי" א ית לו מקו ? וענה
שכבר לא מחלק המקומות ,שאל אד"ש וא תאמר לה שיתנו לו מקו ה לא ישמעו
בקול ? וענה שיותר טוב שה הבעלי לבד לחלק וה יסדרו א"ז על הצד הטוב ביותר.
56
·Ù"Â˜Ï .Ë.Ò ÒÎ ·"˘˙ ÏÂχ ‰"Î '„ ÌÂÈ
ס.ט .מז"ט על אירוסי הנכד.
אד"ש ברוכי תהיו אי"ה בשמחות אצלכ בקרוב.
ס.ט .דרבי זאל האבע אסא
נחת.
אד"ש נחת אמ ,פו אלע ארו או ארו ,פו זע
אוי
,נחת טקי אותיות חת כלי ע
העשוי לנחת אינו מקבל טומאה ,זאל טקי זאיי אזוי.
ס.ט .הגיש קויעטל.
אד"ש קרא בעיו וביר
דהייבשטער וועט העלפ אגיט גיבענשט יאהר ,כתיבה וחתימה
טובה ,ווינש מיר אוי
א ברכה הצלחה וכו'.
ס.ט .ביר
בכל הלב את אד"ש ,והזכיר את יהודא כה המשמש.
אד"ש יוא זאי זיידה איז דא
יעצט נפטר גיווער ,אביגדור ב יהודא הכה .
וכ"כ ביר
אד"ש את כל הנכדי מטולנא.
אד"ש עמד כל הזמ משסבא נכנס עד שיצא.
ביו ד' כ"ה אלול צלצלו מישל" לשאול א לרדת להלויתו של הרב פיקרסקי ? וענה אד"ש
לי.ד .פלינקר ,הגדולי ודאי שירדו הקטני אינני יודע ,הוא הרי אמר ש שיעורי בקי
ולרב צרכי לרדת ,תענה לה שהגדולי ירדו ,והקטני שיחליטו בישיבה ההנהלה.
הרי" צלצל אח"כ לי.ד.פ .לשאול על ישפ"א ? ואד"ש שאל את י.ד .מי בטלפו ? וענה
הרי" ,נגש אד"ש לטלפו ואמר ר' איצה וואס אידו בדר
כלל אי ישיבה יעצט ? וענה שיש
בדר
כלל שיעורי ,ואמר אד"ש שלא כדאי לבטל תורה של כול ואולי רק בני הקיבו
ירדו ולא כל הבחורי ,לצעירי יוא א סברא שירדו כול אהר איז גיעוו דארט אשטיקל
ר"מ.
סיפר ב.ק .להרי" שהבית ישראל שלחו ביחד ע עוד יהודי להיות בועדה של ישיבת א"א ,
והאד השני החליט להתפטר היות והמנהל מנס לא נת לו דו"ח כבקשתו ,וכשנכס ב.ק.
לב"י אמר לו מה זאת אומרת שהוא התפטר אני הרי שמתי אותו בועדה וצרי
ממני רשות
להתפטר.
י.ד .פלינקר הכי קויעטל של כל הבחורי המבוגרי והכניס אחרי האירוסי ושאל א זה
זמ טוב להזכיר ? ואד"ש נהנה מהרעיו ונענע בראשו שזה זמ טוב והתיישב לקרוא כול ,
ושאל על כמה א ה ג מהמבוגרי ובאותו קטגוריה ? ולבסו ביר
כול דהייבשטער
וועט העלפ אלא גיהלופ ווער די יאהר.
יהודי נכנס לשאול א לעשות בדיקה של דור ישרי ? ואד"ש ענה שמתנגד לזה ולא אוחז
מזה ומאי ברודער דרבי זצ"ל האט אוי
נישט גיהלטע פו דעי ולא צרי
לעשות.
57
מעשה בחסיד סוכטשוב אצל האבני נזר שהיה לו חולה בביתו ,והיה בשכנות ע השפ "א
ונכנס לבקש ברכה משו שהיה מאוד דחוק ,ובירכו ,אח"כ נסע לרבו האבני נזר לבקש
מחילה שהיה אצל רבי אחר לבקש ברכה וענהו האבנ"ז העיקר שקיבלה ברכה והיא בריאה ,
ואמר אותו חסיד לאבני נזר שאינו מבי איזה מי רבי הוא זה שראהו לפני כניסתו לטיש
בחדרו ולמד ש" חו"מ סימ פ"ו והיה תמוה בעיניו חסידשע רבי לומד לפני הטיש שו"ע ?
ואמר לו האבני נזר א הייתי יודע שמה שאתה אומר זה וואר )אמת( הייתי נוסע אליו ! ,
סיפור זה סיפר א' מהמלמדי של אד"ש שהיה חסיד סוכטשוב לאד"ש ,וכשאד"ש הרצה
הדברי לפני הלב שמחה אמר הל"ש שאינו מאמי שהיה אמת שיודע שלא היה דרכו של
השפ"א ללמוד שו"ע לפני הטיש ,ואמר אד"ש לל"ש שיש לו ראי' שהוא צודק שהרי האבנ"ז
אמר לחסיד ההוא שא היה יודע שזה אמת היה נוסע אליו וידוע שלא נסע לשפ"א להיות
חסיד וראי' שלא למד השפ"א שו"ע לפני הטיש ,ונהנה הלב שמחה מדברי אד"ש ) כל זה
סיפר אד"ש כשהיה עדיי ראש ישיבה להרי" (.
א .וסרצוג ביקש מאד"ש רשות לעמוד באמריקנא וינקעל ,וענה לו מה צרי אתה לזה זה
כבוד לעמוד ש לא ידעתי ? ועוד אתה הרי תופס כמה מקומות לא מקו אחד.
הלב שמחה בא לבקר את ר' אברה טברינער ללא הודעה מוקדמת ומאוד נבהל ואמר שלא
הכי כלו ,והתכוו למיני מתיקה ומשקה ,ואמר לו הל"ש מה צריכי להכי לפני שאני בא
? וענה תשובה טועה ,וענה הל"ש נו זה עור רגע אחד חרטה על העבר וקבלה על העתיד אי
שוי .
אבר פלוני נכנס לאד"ש לשאול על טיפול בעני שלא יהיה עוד ילד לאשתו וענה אד"ש א
ה לא מפחדי שיעשו ,ונסע לטולנא לשאול פשט ולפני שהזכיר העני ורק אמר שאשתו בת
14אמר ס.ט .היא בת 04והב שיולד זה עוד 1ביחד זה , 14ולא ידע נפשו שענה לו לא
לעשות הטיפול ,וחזר שוב לאד"ש ולא הספיק לומר כלו אמר לו אד"ש מה באתה עוד פע
לומר שאת מפחד נו באמת יותר טוב כ על תעשה הטיפול ויהיה ל עוד ילד ,וכוונו שניה
לדבר אחד ) .בסוד קדושי מי יעמוד (.
פע בשעת התפילה דיברו שני יהודי והבית ישראל פתח ונגש אליה ונת סתירה לאד
שלישי שעמד ש ,אח"כ נכנס אותו אד להתנצל שלא הוא דיבר וענהו הב"י דבר ראשו
א מדברי על יד כבר מגיע ל סתירה ,ודבר שני לה א הייתי מרבי לא היו יותר
באי לביהמד"ר ואתה הרי כ תבוא אפי' שנתתי ל פליק ,ובכ ה קיבלו המסר שלה
והבינו טוב שלא כדאי יותר לדבר בתפילה ) .י .ליברמ ששמע מבעל המעשה (
יהודי זק מאמריקע שמע מהרב מפאבני ששאל את הא"א לפני חתונתו ע הרבנית פיגא
מינטשא בשביל מה לו להתחת פע שניה ובכזה גיל ? וענה הא"א אי וויל שטעל א מנהיג
פאר משיח דור.
בחור הגיע מהשואה כא באר והיה מתפלל יפה מאוד בהתלהבות ומתו הסידור ואמר לו
י.מ .לוי שכא מתפללי בע"פ ומסתכלי רק על הרבי והפסיק אותו בחור להתפלל מתו
הסידור והסתכל על הרבי ,ולאחר שעברו כמה ימי קרא לו הא"א ) וזה היה חידוש
שבקושי דיבר ( ואמר לו בחור מדוע הפסקת להתפלל כ"כ טוב נהנהתי מאוד מאוד.
אד"ש שאל את הרי" ביו חמישי ד' תשרי תשנ"ג אי עברו ב' ימי ר"ה בטולנא ? וענה
שסבא אמר שהיה מקושר כל הזמ לרבי והתכוו עליו בכל התפלות שיהיה בריא ולכח
בהנהגה ,וג בטבילתו במקוה ,ואמר אד"ש וואס מאכט אהר אזע רעש פו מיר.
58
מוהרי"א אמר בר"ה שמרגיש רעש גדול בשמי שיש בייטער חדש לדור רבי חדש והוסי
ראיתי את אבי בחלו והיה מאוד גישמייחלעט ומ
הסת בגלל זה שמרוצה מההנהגה.
קרא קויעטל מתחלתו ועד סופו הפו ,ובפע אחרת שהגיש אבר קויעטל ישר הפכו וקרא
הפו ,ופלא.
א .ברנדוי
גבאי צדקה סיפר שהבית ישראל שאל אותו פע בשמחה מדוע לא ביקשת צדקה
? ופע אחרת שהיה קרוי לשמחה אצל הלב שמחה ורצה לאסו אמרו לו שאי
דעת הרבי
נוחה מזה ושאל את פי הל"ש ואמר לו איני יודע אתה הרי גבאי צדקה אבל מצד שני יש
אנשי שלא נהנהי מזה ,והחליט לא לאסו ,אחרי גמר השמחה עבר הלב שמחה לידו
ונת
לו 02לירות ואמר נו הרי לא אספת ,והשנה בסליחות לפני ר"ה אמר אד"ש סליחות ע
הבחורי בישיבה וג הוא אמר עמה ולא ידע מה לעשות כדעת הבית ישראל ולאסו ,או
כדעת הלב שמחה ולא לאסו ,ונשאר על מקומו ולא אס ,ואחרי הסליחות נגש אליו אד"ש
ונת
לו 02שקל כמו שבזמנו נת
לו הלב שמחה 02לירות.
59
ב.ק .סיפר שהביא שנה אחת בליל הסדר לבית ישראל ברחצה קערה ע מי לנטילת ידי
ועשה הבית ישראל סימ בידו למורת רוח ) ולא דיבר שהקפיד לא לדבר כלו עד הסו
לשולח ערו ( ואחרי זה אמר לו הבית ישראל מה הבאת לי אגנאצא ויאדנע ע מי ?
ולשנה אחרת הביא ברחצה הקערה של מי אחרוני ונהנה הבית ישראל מאוד .
ב .קורניק סיפר שאמר לו פע הלב שמחה ,קנו לישיבת חידה"ר מברשות לשירותי ומדוע
לא מנקי בזה אחרי ההצטרכות בביה"כ ה לא יודעי פסוק בתורה " ושבת וכסית ".
וא.ק .סיפר בש אבר נ .הורבי שהוא ג זוכר שכשהיה בחור בחידה"ר יצא הלב שמחה
מהשירותי ואמר אני לא מבי מארסט ארופ א מצות עשה " ושבת וכסית" נקיות הרי זה
התנאי הראשו לכל הדברי הטובי.
אד"ש דיבר בטלפו בערש"ק תשובה ע הרי" ואמר לו שהרבנית חושדת בו שנת כס
לש.צ.ו .לחלק למלמדי ומ הסת הרי" ג סבור כ ולכ מצלצל לומר אתה והיא
חושדי בכשרי לא נתתי לו מאומה הוא עשה תשובה ונת ,אתה מאמי ? היא לא
מאמינה לי ,והוסי
אני רוצה שתדע זה חשוב לי מאוד שיהיה למלמדי גרומער בקעשנה
ברויח בכיס וילמדו בננו יותר טוב ,וזה העיקר חינו דור החדש.
הרי" הכניס קויעטל בשביל אבר חשוב מחו"ל שצרי הרבה שני לישועה בבני ,ולא
ענהו שו דבר ,ואמר הרי" מ הסת ירצה אותו אבר לשמוע תשובה ,ואמר אד"ש לא
ידעתי ששמו ג מאיר אהר וועט האבי אלכטיקע ישועה.
כשהיה עדיי ראש ישיבה אמר לאבר ש 02שנה לאחר החתונה לא היו לו ילדי לעשות
טיפול מסוב ,וכשהתפלא הנ"ל אמר לו הרבה אנשי ניושעו אצלי ג אתה תיושע .וכ
היה.
60
י .ברוידא היה לפני שמחה וכשהיה אצל הלב שמחה אמר לו הרבי שיש לו תאומי ,ובלידה
יצא אחד לבד ואמרה היולדת שיבדקו טוב אולי יש עוד אחד היות והרבי כ אמר ,וצחקו
ממנה ופתאו הרגישה כאבי ובדקו וראו שיש באמת עוד ילד וכל הרופאי הודו בפליאה
על המופת של הל"ש .וה היו קטני מאוד ואמר הרבי שיהיו עוד גדולי ואי מה לחשוש.
ש.ביאלסטוצקי סיפר שהיה בחנוכה לעכט אצל האמרי אמת והסתכל עליו כל הזמ ,ואח"כ
קרא לו הבית ישראל ואמר לו אתה מסתכל רק על אבי ,מדוע ? צריכי קצת על אבי ,קצת
על הנרות ,וקצת ג עלי ,וכשנכנס אחרי שני כשהבית ישראל כבר הנהיג אמר לב"י דאס
וואס די האסט גיזעקט קיקע אויפ מיר ממימענט יעצט ונהנה הב"י מאוד.
אמר לאחד ששאל על כפתורי באוז שזה הרי לא יועיל ,אבל שיעשה בהצלחה ומאוד
הסתפק בפי' התשובה ונכנס שוב לשאול ,וענה לו הרי אמרתי ל לעשות ובפרט שבדיר או
שטוב ויל מעה מאכ ,וכ היה.
אבר נכנס לאד"ש על קניית ומכירת דירה ממש לפני יוה"כ ,וענה לו בדיוק עכשיו לפני
יוה"כ שאלה על דירה ,וענה שיש לו עכשיו קונה וענה לו ג לי יש קונה ,לקונה עבדיו בדי .
אבר מבוגר נכנס ע קויעטל יומי לפני יוה"כ וענהו רק על החצי ראשו של רוחניות ועל
החצי השני שאלה בעני ממו לא ענה ,ואמר האבר שיש המש בקויעטל ,וענהו אד"ש
במחזור שלי ג כתוב עוד המש.
נכנס אבר ואמר תורה שלמה שצרי ליסוע ליוה"כ ויחזור ליו"ט סוכות וצרי ליסוע שוב
וכו' ,וענהו אד"ש בעברית מצידי אתה יכול ליסוע מעכשיו ועד ר"ח חשו .
שלחו קויעטל ע הרי" לפני יוה"כ מעשה נורא באחד שחלה בעיני ,הצי רגע כמימרא
בקויעטל ואמר נישט יעצט ,ורק אחרי יומי שלח את י.ד.פ .לומר להרי" שרצה לבקש
עליו ה' ירח עליו.
דיבר ע הרי" על החתימה שלו בשיקי של קול אריה שחושב להפסיק לחתו ולתת זכות
החתימה לבנו ד.ח .אבל מצד שני חושב כתוב " אשרי משכיל אל דל " ומ הסת שמח
האד חו מקבלת הכס עצמו ג מעצ תשומת הלב של הרבי בזה שכותב לו שיק ,וא
לא יחתו אי יתקיי הפסוק ,ועוד האד יחשוב למה לד .לדעת שאני במצב קשה ומה
שא.מ .סגל חות הוא נראה זק ומראיי אנשי זקני בעני הספר על אבי ואנשי
מתיחסי אליו כזק אבל דניאל ? ולבסו קבע שיעבור זכות החתימה לד.ח .ורק בערב פסח
ור"ה שנות מילגות לנצרכי ימשי לחתו לקיי " אשרי משכיל אל דל ".
אד"ש דיבר ע הרי" בעני זה שמתערב בשלו בית וזה עולה לו הרבה מאוד זמ איני יודע
אי נהג אבי זי"ע בזה היכרתיו כא באר ולא היה שיי ,ובפולי בנושא זה לא ידעתי הייתי
ילדו ,ומאמי אני 06אל משפחות עוד היו קצת בעיות בשלו בית ואי נהג איני יודע ,
כא אצל אחי כול התערבו בזה ,הבית ישראל יותר כאד רגיל לפרטי פרטי ,הלב שמחה
ג התערב בזה אבל יותר כרבי רבישע תשובות ,ואני לא יודע ,מצד אחד א השי"ת אמר
שמי שנכתב בקודש ימחה על המי פ.מ .ודאי שמותר לו למחות שמו ) שמו של אד"ש
בגימטריא שמי ( נו א"כ נעסוק בזה בכל המר.
אד"ש דיבר ע הרי" בעני הסעודת יארצייט של מו' אריה זצ"ל שיש כל שנה במוצאי יו "ט
ואמר שרוצה דאר אויס לבוא הרי אתה עשית כל השני ואתה לא מאלו שפתאו ימלאו
61
את האוטבוס ביארצייט של בני ארי' זצ"ל אולי לא אהיה כל הזמ אבל אבוא ,לא צרי
כמוב פרסומא ניסא ,מסתכל אני הרבה בספרו ארי במסתרי ,וסייעתה דשמיא לכתוב
כ"כ יפה אני היו הרי עוסק קצת בזה אומר ווארטער בשמיעס.
ובמוצאי יו"ט ראשו של סוכות הגיע אד"ש לסוכה של הרי" ב , 02.8ישר שנכנס אמר
שאינו מרגיש טוב אי קע גאר נישט אריי נעמ אי מאהל נאר הער דסיו ,א.מ .היתו
עשה סיו מסכת תענית ואד"ש כל הזמ סקר את הקהל ,כשגמר הסיו כול נעמדו
והרי" שאל מי יאמר הקדיש ? וענה א הילד יכול לומר יותר טוב ,הרי" שאל א יאמר
הילד הדר שהכי ? ואד"ש אמר שכ ,הילד אמר יפה ואד"ש אורו פניו וכל הזמ עזר לו
ותיק אותו למשל שאמר משה הרבי הוסי רבינו ,כשגמר ההדר אמר אד"ש יפה מאוד
אמרת יפה מאוד ,אד"ש ק ואמר סאיז דא דא הרבי ) הטולנא רבי ( ויי ) היה מגש ע יי
( איז דא אל דא ,אגוט מועד נת יד לסבא והתחיל ללכת חזר והוציא מהשקית 2בקבוקי
יי ואמר להרי" שיחלק ,שקדי בשקית ואמר שיחלק ,שוקלדות לדוד והוסי ליבל מיט
דקינדער.
מו' י.ד .אמר להרי" שבדר הלו לפני שנסעו אמר הרבי שרוצה להביא שוקלדות וחישב
שתי לדודל שלו ,ולאחותו הקטנה יותר הרי לא אוכלת ובחזור אמר שמאוד נהנה
מהווארט שאמר הילד והיה אצלו חידוש ,הילד אמר בש ספר בית אהר ואני חשבתי שזה
בית יצחק ) איצה ( סאיז פאסט פאר איצה ראוי הדברי לו לר' יצחק מנח ,והוסי על
הווארט שכתוב " שאל אבי ויגד זקני ויאמרו ל " יגד לשו אגודה צי גיבנדע ,ולשו
קשה כגידי שאבא שהוא קשור יותר לב יכול לדבר עמו דיבורי קשי אבל סבא שקצת
יותר רחוק כבר כתוב ויאמרו ל לשו אמירה רכה ) .הווארט היה שמשה אמר בט"ו באב
שאלי היה הדבור ושאולי הרי לפני זה ג דיבר עמו הקב"ה ? ועוני שעד עכשיו היה
אמירה ועכשיו היה דיבור ולכאורה זה לא מוב התירו שהרי דיבור זה לשו קשה ואמירה
יותר טוב שזה לשו רכה ? וע"ז אומר הבית אהר שאחד שטוב ע השני יכול לדבר עמו
קשה ולכ עד עכשיו שהיה משה נזו דברו עמו באמירה רכה ועכשיו אלי היה הדיבור לשו
קשה יודע שהוא היימשע (.
ביו"ט בבקר עברו כול בסוכה לומר לחיי ,יארצייט של מו' אריה ,וכשהרי" עבר קרא
לו אד"ש נת לו מזונות ואמר איצה וינברג אגיטע פארנד.
ח.א .פרומ סיפר ששאל בעל דפוס את הא"א א יכול להדפיס במחזור רק מה שאומרי
בגור ? וענהו.
א' תאמי לי שאני אומר הכל ואינני יודע מה לא אומרי.
ב' למה לקחת ההנאה מאנשי שיכולי לדפד ולדלג כל מה שלא אומרי בביהמד"ר.
ש.ג .נכנס בסוכות ואמר שאמו באנגליה ורוצה לבוא לאר ישראל ,וענה אד"ש שהיא
צודקת מאוד סאיז דא א סגולה לאריכות ימי " למע ירבו ימכ על האדמה " שטייט ,
בהצלחה ,ונת לבנו ישראל שקולד ואמר אתה כבר לא צרי לאמו אתה מחויב בכל מצוות
סוכה תעשה ברכה בסוכה ,למע ידעו דורותיכ.
הרי" היה בסוכה בביהמד"ר ושאלו אד"ש למה לא הביא ג את בנו יענקלה ? וענה שלא
רצה להטריח ,ונת שקדי והוסי חופ מלאה ואמר דאס איז ספציל פאר יענקלה ,אח"כ
אמר לדוד סוכת דוד ,נת לו שוקולד ואמר אתה לא צרי לאמו אתה חייב בסוכה.
אד"ש אמר לאדמו"ר אחד שאסור לכתוב בחוה"מ וא"כ אי כותב הקב"ה בהושענה רבה
הקויעטל ? אלא רק לטובה יכול לכתוב שזה פיקוח נפש כמו הווראט של הקדושת לוי יו"ט
של ר"ה שחל בשבת שה' לא כותב רק טוב כי בשבת מותר לכתוב רק פיקוח נפש.
62
אד"ש סיפר להרי" שהיה קפדה בפולי ) בגור ( לקבל עליה בשמחת תורה ,והחליפו ג'
פעמי בעל קורא בביהמד"ר כדי שיקראו הרבה ורק כא באר שהא"א היה חלוש נהגו
לקרוא רק שני פעמי.
אד"ש אמר להרי" וימ"ט חסידי עבדו הרבה על ביטול היש ,היו נהיה קיימ"ל שכ"א
עובד על ביטול היש של השני.
אד"ש אמר באמצע ההקפות לילד שצריכי לשמוח ע התורה ג באמצע השנה בחידר
כשלומדי.
אד"ש אמר לחנינא שי בשמחת תורה בבוקר אחרי התפלה צריכי אולי לומר הגומל שהכל
ב"ה עבר בשלו.
מ .מנציק היה בחוה"מ ע בנו וקיבל שוקולד ,ובתור המהיר בערב ש"ת עבר שוב ע בנו
ואד"ש לקח שוקולד ביד לתת לו והחזיר היד ואמר הער האט שוי גיהעט.
כשהיה עדיי ראש ישיבה היה ברית בר"ה והתלכל הטלית מד ,ובמוצאי החג עלה בעל
הברית לבקש סליחה ,וענה סליחה ? לא רק הטלית היתה מלוכלת מד אלא ג היד שלי
והשארתי בכוונה בתפילה להראות לה' זכות ד הברית.
אד"ש סיפר להרי" שזוכר פע שהרמ"ב זי"ע קיבל כל הנערי ולמחרת היה בהפסקה מני
וקיבל ש עליה ואח"כ השתמט מלקבל עליה בביהמד"ר בתפלה אצל הא"א ,ובסעודה שאל
אביו הא"א מדוע לא קיבל מ"ב אחי עליה ? וכששמע מ"ב שכ שאל בא מיד להתנצל )
והוסי שלא היה דרכו לבוא ביו לסעודה רק בא להתנצל ( ואמר שהיות וקיבל פעמי
עליה חשב שלא ארי ) ישר ( לקבל פע ג' אבל ע הרבי רוצה יעשה מיד מני בביהמד"ר
ויקבל עליה ,ואמר הא"א שלא צרי שזה סברא נכונה .ואמר אד"ש להרי" שג הוא חושב
לומר לחנינא שלא ית לו כל הנערי כי הרי יקבל ב' עליות ח .תורה וח .בראשית.
אד"ש אמר להרי" כתוב " אשר שברת " ודורשי ישר כח ששברת ,וצרי להבי מה
הראי' מהמלה אשר שהכוונה לישר כח ? אלא שחז"ל אומרי א ראית ת"ח שעבר עבירה
63
אל תהרהר אחריו ביו שבוודאי עשה תשובה ובודאי משה רבינו היה עושה תשובה א
המעשה שעשה לא היה טוב והיה מספיק שיאמר לו ה' פסל ל ב' לוחות כראשוני ולא
להזכיר לו את העבירה שעשה שאי
מזכירי
לבע"ת את עברותיו ומדוע אמר " אשר שברת "
סימ
שלא היה עבירה אלא מצוה.
אד"ש צווה לי.מ.ט .לפני יזכור שיאמר לבחורי שיסתובבו ע הפני לאחור ולא יסתכלו
לבית המדרש.
בהקפות שניות לא קיבלו הבחורי הקפה ואד"ש אמר זייערה מכובד בכבוד התורה איז
מזאל זיצי
אי
לערנ
.
אד"ש אמר להרי" על אבר שצרי להפקד בזש"ק הוא הרי לומד טוב בעיו
מסכתא
קידושי
,הוא יגיע לד שכתוב ש כל מצוות האב על הב
וועטר גיהולפי
וער
.
להרב יעקב יצחק ויסבלו זצ"ל היה קפוטה ירושה מר' איזקל מזידיטשוב זי"ע והרבה
פעמי רצה הבית ישראל לראותו וש הידי בכיסי ושאל למה לא השאיר כלו בכיס.
וכ
היה לו ג ספר סיפורי על ר' איזקל מזידיטשוב ושאל הבית ישראל ממנו את הספר
וכשהחזירו אמר לו מצא ח
מאוד בעיני סיפור אחד ,שהיה לו שותפות ע אבר כל ערב
בטור ושו"ע ובליל יו כפור חשב האבר אי
זה מתאי לבוא ללמוד בטור ביוה"כ ואחר
זמ
שלח הרבי לקרוא לו ושאל למה לא בא ללמוד ? והתנצל שחשב שיוה"כ וכו' וענה לו מה
זה לא יו אנחנו יש לנו קביעות ובודאי נלמד כל יו ,והוסי הבית ישראל אני ג כ אינני
מוותר באי ימי טובי נסיעות גדולות אינני זז מסדר יו שלי.
יונת
לנדא סיפר להרי" שהיה תלמיד טשבעי
והל בליל פורי לרב מטשבעי
זצ"ל ע
משלוח מנות ומצאו יושב ולומד בהתמדה ,ושאלו מה לומד ובח
אותו ,למחרת בפורי
פאר טאקס נקרא לקו"פ לבית ישראל ושאלו א הול לרבו הרב מטשבעי
וענה שהיה כבר
64
אתמול ,ושאלו ומה עשה ? וענה שלמד ובחנו ,ואמר הבית ישראל דער טשביענר רב איז א
תוס' יוד .וכשהרצה הדברי
לפני אד"ש ,אמר לו אד"ש אתה יודע מה הפי' בזה ? יש אנשי
שויתרו על סדר יומ
בזמני
מסוימי
ולא יכלו ללמוד ולכתוב כ"כ הרבה בתורה ,אבל יש
אנשי
שלא מותרי
א יו
על סדר לימודי
וה
גדולי
כהתוס' שהספיק כ"כ הרבה וזה
היתה כונתו במב שאמר תוס' יוד ) .וכמו המעשה לעיל מר' איזקל מזידיטשוב (.
בסוכות תשנ"ב שלח אד"ש את בנו ד.ח .לסבא טולנא שיפציר בו חזק לברכו בזש"ק וביקש
ג
מהרי"
שילחו שלא יצא מהסבא בלא ברכה ,וסבא סיפר שהיו שני נשי
שהיו צריכות
להושע בזש"ק ,אחת היתה עשירה והשניה שכנתה היתה עניה ובאו לר' דוד מטולנא והיה
צרי פרוטקציה להכנס מהרנ והעשירה בכספה פתחה הדלת ונכנסה וקבלה ברכה והשניה
לא הספיקה וכבר סגרו הדלת ולא נכנסה והיתה עצובה מאוד ונתנו לה עצה שיש לר' דודל
אח באותו עיר ,ר"י מרחמסטריווקא שתל אליו ,ואמרה לו כשנכנסה אני האמת אגיד
שרציתי להתבר מאחי ר' דודל אבל כבר סגור ש
ובאתי לכא התחיי ר"י ואמר אחי
באמת יותר גדול ממני אבל יכולה את לומר לחברת שכל החיתולי
ושאר הדברי
שקנתה
שתת ל שאת תתפקדי לפניה וכ היה ,וסיי
סבא היו
אני כמו הרחמסטריווקא אבל
א"א לדעת אולי תפקד מכא ולא ממקו
אחר.
כשהיה בדיחה דעתו של האדמו"ר מבהוש היה מספר שפע
אחת ניצח את האדמו"ר
מויזני זצ"ל שהיה אצלו נחבא ב"פ במלחמת העול
ואח"כ שלח מתנה יקרה הכרת הטוב
ושאלו האדמו"ר מבהוש מה זה צרי להיות ? וענה האדמו"ר מויזני שזה לא ממנו אלא
מאשתו ,ושאלו הרי הכס ממ מה שקנתה אשה קנה בעלה ,וענהו שהכס נמצא אצלה
והיא הבעה"ב על הכס ,אמר לו הבהשער אספר ל מעשה מזקני ר' דודל מטולנא באו אליו
איש ואשה במחלוקת שכ"א טוע שהשני משוגע ואינ
יודעי
להכריע מי באמת המשוגע ?
שאל ר' דודל היכ מונח הכס ומי מנהל את עניני הכספי
? וענה הבעל שזה אצל האשה ,
אמר ר' דודל א
הכס אצלה אתה המשוגע .וד"ל.
אד"ש דיבר ע
הרי"
על שמחת תורה שצרי לתת לבחורי
קצת יותר לשיר ,יש לה
אנרגיה למה שלא יוציאו בדברי
טובי
,אח"כ אמר עושי
לכל דבר שיעור אבל שהשמחה
תהיה בלא שיעור בלא הגבלות ,אח"כ אמר שלא צרי עזרת נשי
גדולה ובכלל מאוד מאוס
בעיני הדבר שנשי
עומדות ומסתכלות אי זה דרכנו ולא מחינונכנו כל כבודה בת מל
פנימה וצרי לדבר מזה שלא יבואו בכלל.
כתוב שמשה רבינו כתב שמונה פסוקי
אחרוני
בדמע ומסביר השפת אמת שהכוונה
בדימוע בערבוב בלא הצרו הנכו והראי' שהרי אי אומרי
שבחו של אד
בפניו ,ואומר
שאולי אי זה כל שבחו אלא מקצת ,ואולי ביו
מותו כ מותר .והקשה ע"ז הרי"
את כ"ק
אד"ש בבהעלות כתוב שה' אמר לאהר ומרי
לצאת וברש"י שלא ישמע משה כל שבחו ,
וקשה שהרי משה כתבו ואי כא מקצת שבחו אלא כולו שבשביל זה ה
יצאו ? וכ לא היה
יו
המיתה ולא היה ש
דימוע ? ואי כתבו משה רבינו ? וענה אד"ש ע"פ מעשה מהחוזה
שאמר אפי' אשמע בת קול שאני צדיק גמור לא התרגש ,מי יודע אי אראה בעוד דקה ,ולכ
ש
בבהעלות אפי' שהכל שבחי
אי קושיא אי כתבו משה שלא יתרגש מי יודע מה יהיה
עוד דקה אבל כא הקושיא גדולה שכתוב שלא יהיה עוד כמשה בנבואה שכ ישאר לתמיד
ולכ צרי להגיע שבדמע הכוונה לדימוע .ודפח"ח.
ס.ט .אמר שכתוב חל ש
שמי
על הסוכה והרי כתיב בבעל גאה אי אני והוא יכולי
לדור
בכפיפה אחת ? ואי שו
די שאסור לקחת מבעל גאה עצי
לעשות סוכה וראי' שבסוכות
65
יכולי כול להגיע לענוה אמיתית לדעת שאנחנו באמת כלו וחל ש שמי על הסוכה של
כאו"א.
ר"א מפורסוב אמר שיש די
בחו"מ אמר לאד חייב אתה לי וענה ה
אפי' בפני עדי יכול
לומר אח"כ משטה אני ב
ולא כתוב ש שדי
זה משתנה בר"ה ויוה"כ שאז לא אומרי
משטה אני ב
,ראי' מוכחת מההלכה שמותר לעשות ווערטל בר"ה וביוה"כ.
היה מדובר פע שהא"א יסע לכותל מערבי בשעה מסוימת והלב שמחה הקדי קצת הזמ
הנקבע ולקח את אביו והחזירו ,אח"כ בא הבית ישראל בשעה שנקבעה לקחת אביו ואמר לו
שכבר היה ושאל את אביו אני לא ב
? וענהוהא"א מה אעשה אהר איז דא! שהיה ש כל
הזמ
.
י .זילברשטיי
שאל את אד"ש כשהיה עדיי
ראש ישיבה ,שכתוב במשנה בסוכה אמרו לו
א"כ התנהגת לא קימת מצות סוכה מימ
ומדוע לומר כ
לאד זק
? וענהו אד"ש ע"פ
מעשה בחסיד קאצק שנודע לו בגיל שמוני שתפיליו אינ כשרי ופסולי מעיקרא והתחיל
לרקוד וחשבו שח"ו נטרפה דעתו מרוב צער ,והסביר לה ששמח שלכה"פ מהיו יזכה
לקיי המצוה של תפילי
,וזה מה שהתכונו לומר לו שלשיטת שסברו שפסול שלפחות
מהיו יתחיל לקיי מצות סוכה.
ביו ד' כ"ד תשרי הזכיר הרי" את ס.ט .שחל חלו לא טוב וקצת מפחד ,וענה אד"ש מה
הוא עושה עסק מהחלו הרי הוא יודע טוב מאוד אי
מסתדרי בזה ,בברכת כהני אחד
מסדרי הכל הוא יודע בדיוק מה לעשות בברכת כהני .אבל בכל זאת רוצה הוא לשמוע
ממני ולא יהיה רגוע תאמר לו שאמרתי בפה מלא חלמא טבא חזית וכו' שלש פעמי זאל
נישט מקבל זאיי
תענית זאל טרינקע
והכל יהיה טוב " יאכלו ענוי וישבעו " ) .סבא אמר
שיודע מה צרי
לכוו
(.
האמרי אמת זי"ע אחז מאוד מהאדמו"ר מויזני בעל דמשק אלעזר ואומרי שאפי' שלח
פע אליו קויעטל ,וכשנפטר אמר הא"א שלא ידע שמצבו היה כ"כ קשה וא היה יודע לא
היה נות
שיקחו אותו מזה העול ,ושאל נכדו ליבל היינא מה הסבא היה עושה ? וענה
הא"א א אתה היתה יודע אתה היתה עושה ולא אני.
האמרי אמת זי"ע לא אכל מזונות בסוכה משו ספק ברכה א לעשות לישב בסוכה או לא
ובשנותיו האחרונות ציוה הרופא שיאכל כל שבת בהפסקה בי
שחרית למסו וכשהגיע
סוכות לא ידע מה לעשות ואמר לו נכדו ליבל היינא שהסבא יעשה מזונות ואני יוציא הסבא
בבירכת לישב בסוכה ,והקפיד הא"א ואמר בלשו
הגמ' מאי דמבעיה לי פשיטא ליה לליבל
היינא.
ביו"ט ראשו
של סוכות תשנ"ג עשה אד"ש קידוש בסוכה בביהמד"ר וביר
לישב בסוכה
והיה לפלא שידוע כנ"ל שאביו לא היה עושה ,ובדר
אמר לבנו עשיתי לישב בסוכה אע"פ
שלא צרי
לעשות היות וחנינא אמר לי לישב בסוכה ,גדול כבוד הבריות ולכ
עשיתי ברכה.
הרב ש .ברנדר היה בבלז והתיישב בסוכת הרבנית ולמד וכשנכנסה הרבנית לסוכה צעק עליה
משו שלא ידע שזו הרבנית וסוכה זו שלה שהיה בחור טוב ולמד
גדול ,ועשתה גיאולד אצל
הרב מבלז זצ"ל שיזרוק המחוצ הזה מהחצר וענה לה א יש לי בבלז בחור אחד שלא יודע
שאת הרבנית שלי אזרוק אותו ? ?
66
היה יהודי שהיה חשו בני ל"ע ותמיד שהזכיר אצל הא"א הפ הקויעטל כאומר אי מה
לעשות ,ופע ראהו הבית ישראל עצוב ושאלו ע"כ ? ואמר לו את כל הנ"ל ,ואמר לו הבית
ישראל למה הנ כותב בקויעטל שאפקד בב זכר ,כתוב שיהיה לי זכר ) דהיינו שישאר ממני
דורות ( וכ כתב בקויעטל וברכו הא"א ולתקופת השנה נולדה לו בת וביתו התחתנה ונולדו
לה ילדי והיא נפטרה בחייו והבי האיש כוונת הבית ישראל שיהיה לו זכר שאפי' לא תשאר
הבת יהיה לו זכר מנכדיו.
ס.ט .אמר בש ר' דודל טולנא ,בנגעי יש די שדווקא הכה חייב לומר המילה טהור או
טמא ,וא הוא ע"ה בא זר ת"ח לראות ולפסוק ,אבל לא נהיה כמו שאמר עד שיאמר הכה
מה שהת"ח הזר אמר לו לומר ואז נהיה האד טהור או טמא ,ולזה התכוו דוד המל
שביקש שכל העוסק בתהילי יהיה כעוסק בנגעי ואהלות שכל האומר תהילי אפי' בלא
להבי מה אומר יועיל כהכה הע"ה.
ס.ט .שמע מחסיד ישיש שהיה פרי אצל ר' דודל טולנא ואיחר בשבת לבוא לתפלה ואחרי
שחרית בא אליו ר' דודל ואמר לו אי אהבת עול ידחה אהבה רבה ? !
אד"ש סיפר להרי" על ר"מ מפאבני שהיה אד גדול וחסיד ופע לא קיבל תשובה טובה
מהא"א על איזה צרה שהיה לו ,ועלה להתחזק אצל החסיד רב"צ ובכה מאוד ואמר לו רב"צ
לבכות ? ושאלו ואתה א פע לא בכית ? וענה שבכה בכל חייו רק ב' פעמי.
.1שלא היו לו ילדי ונדנדה לו הרבנית שיבקש ברכה מהרבי ואמר לו רבו החידה"ר א
תרצה ותבקש יהיה ל וכ עברו עוד שני ולא נפקד ושלחתו אשתו לרבי מראדזמי ואמר
רב"צ לרבי מראדזמי אני גיהולפי כי רבי החידה"ר הבטחני אבל האשה שלי עושה פיגי ,
ואמר לו א הרבי ביר ודאי שאתה גיהולפי ולאחר זמ נזכר מה היה ברכתו של החידה"ר
שצרי לבקש ונכנס לביהמד"ר ובכה בדמעות שליש ונפקד בבני.
.2ששמע מהחידה"ר שאומר הערש בער נישט גיפליט אי קאצק ,והוא היה חסיד כל השני
של הערש בער וכאב לו שהל כל הימי והשעות שהסתובב אצלו לבזבוז שהבי מרבו
החידה"ר שלא כ"כ אחז מהערש בער.
אד"ש סיפר להרי" כשהיה עדי ראש ישיבה שפע אחת כשהיה בחו"ל והתאכס אצל י.
הענד ונהנה מאוד מהאכסניא והבטיח לו ב זכר ,שהיה ל"ע חשו בני ,ולמחרת נסעו
יחדיו לר"מ פינשטיי וסיפר הנ"ל שהבטיחו לו ב ושאל או אמידל לא טוב ? וענהו אד"ש
לא אני הבטחתיו ב זכר ,וכשבא לאר נקרא לקו"פ להרבה זמ לשמוע אי עבר עליו
הנסיעה בחו"ל וסיפר ג לרבי שהבטיח להנ"ל ב זכר ושאלו הלב שמחה בת לא טוב ?
והתעקשתי ואמרתי אבל אני הבטחתי ב זכר ,וכעבור 9חודשי צלצל הנ"ל לבשר שנולד
ב"ז ואמרתי לו אל תוותר ותצלצל לרבי לבקש שג ברכתו על בת יתקיי וכ היה
שלתקופת השנה נולדה לו ג בת והתקיימו שני ההבטחות.
אד"ש סיפר להרי" על סבו הרב מוירשוב שלא היה נקרא מ החניוקעס אבל אפ"ה הקפיד
מאוד שלא לקדש על היי בליל ש"ק לפני השעה 01ואפי' שהפריע לו מאוד כי כ נהג רבו
השפ"א.
ס.ט .סיפר להרי" שבתחילת ההנהגה של הלב שמחה נזכר וסיפר ללב שמחה סיפור שהיה
בעת פטירתו של ר' דודל טולנא והשאיר נכד קט בר מצוה ר' נחמוטשה טולנער והיה לו לר'
דודל עוד אחי כהטשרנובלא והרחמסטריווקא והיה חסיד חשוב בטולנא שחשב מה אסע
לכזה רבי צעיר ב י"ג שני אסע לאחי האדמו"ר ,ובדר חשב אני הרי זק ושבע ימי
וצרי רבי שיתפלל עלי ולא לרבי שאצטר אני להתפלל עליו ושינה כיו ונסע לטולנא לרבי
67
הצעיר והתכוו לרמז על הלב שמחה שלקח ההנהגה בגיל ,08וענה לו הלב שמחה נו את
תתפללו כסדר עלי ואני אתפלל כסדר עליכ
ויהיה טוב.
סיפר אד"ש להרי"
שלא יכול לשכוח אי שהייתי סמו למיטתו של אבי זי"ע בימיו
האחרוני
וממש לא משתי ממיטתו רגע כמימרא ופתאו
שלחה אמי בגזירת כיבוד א
שארד לחדר לאכול משהו שהיה יו"ט שבועות ירדתי והתחלתי לאכול ושמאי גינזבורג
המשמש דפק על הדלת והבנתי שזהו זה עכשיו הוא נפטר ודפיקה זו גרמה לי לדפיקה בלב
שלא אשכח לעול
.
אד"ש אמר להרי"
אחרי שבת בראשית ,ב"ה אנייע הנהגה מהאט גיטאנ ש"ת אבער
דעיקר סאיז גיוע א רבי האט זע מוסר נפש גיוע פאר אינ 7יאהר גילגע קרענק אל פאר
אינ ,חשבתי שיהיה משהו יותר גדול שבזה נוכל להנציח שמו אבל עכשיו שאי מרגיש אני
שחייבי
משהו ,לפחות זה )אשדוד( לא באפשרי להכריח ליסוע לכ רק אמרתי שיזכירו
אבל ברצוני היה שמי שיכול שיסע לזכרו ולכבודו של הלב שמחה.
דיבר בבדיחותא ע
הרי"
ואמר לו על אשה אחת שהזכירוה לשידו ועשתה תנאי קוד
למעשה שרוצה רק בעל שישב וילמד בכל זמ ובכל גיל ,ואמר יש לי הצעה טובה בשבילה
הרב ש" הוא הרי יושב ולומד בכל גיל ,אבל אולי לאחרונה לא כ"כ הוא הרי עוסק קצת
בפוליטקא.
אד"ש סיפר להרי"
שהיה תקופה שגרו ג' בניו של הא"א ביחד בגור ,לבית ישראל זי"ע קנו
דירה גדולה וכבר אז היה מתנהג ברביסטוה והיה צרי דלתות להכנס מכא ולצאת מכא ,
וליצחק רבינס וללב שמחה היה ב' דירות סמוכי
וקיר מבדיל בינה
,וסיפר לרבי נחמיה
ברגמ שבר"ה בלילה ישבו אצל ר' יצחק רבינס חבורתו ואמר הרבה ווערטל וצחקו מאוד
והיה כבר מאוחר בלילה ופתאו
דפק הלב שמחה על הקיר ואמר איצה פאר דערשטא טאג
רוחניות האסט שוי יוצא גיוע !
) הוסי סיפור זה לאחר המילתא דבדיחותא שרצה לחזור לענות על השאלה (.
ביקשו מהרי"
לשאול על זמ התפילה ,משו
שביקשו מחנינא ולא רצה לשאול ,ואמר
הרי"
לאד"ש שביקשו הבעלי מלאכה שרוצי
להיות בר"ח בתפילה ,וענה לי מאוד נוח
מוקד
,הפו ב 7זה טוב ואפי' יותר מוקד
,אולי חנינא לא יכול אני יכול לומר לו שלא
צרי לבוא ,זה טוב לכול
ג
למלמדי
ולאברכי כולל שכול
יבואו בזמ.
נכנסו כל הועדה של הת"ת יחד ע
צ .קופרברג על הת"ת ,ואד"ש אמר כל ילד זה ספר קודש
,וכתוב שאסור להחזיק בבית ספר שאינו מוגה ,בגירסא כתוב שבשתא כיו דעל על ,א"כ
צריכי
המלמדי
להשגיח על הילדי
לנווט ולחנ שיהיה ספר מתוק בלא דופי ,ובפרט
שעושי
ג
מאמצי
בגשמיות לעשות טוב וצריכי
לשי
כוחות בזה ,ג
אני יעזור
וישתת .ולצ.ק .אמר ,פע
הת"ת היה קט נו הי
ב"ה עול
גדול ,ושאל אותו סא'ריקצע
אביסעל ? ) והתכוו לרמז לו ולא נרמז (
הרי"
דיבר לפנה"צ על אחותנו חוה ,ואמר יש לי אחות חוה ע"ש ,וקטע אותו אד"ש יוא
יוחנ ב חוה ,ויש לה כאבי
חזקי
בגב כמה חודשי
וראו בצילו
שנשבר הברזל ששמו
לה בגב בניתוח ,ואמר אד"ש א אזנע גו קע אמהל מקרי זאיי יכול לגרו
לגידול ,
68
והרי" נרעד כולו ואמר שע"ז בא להזכיר שהרופאי חוששי מגידול ממאיר ,וישר אמר
אד"ש לא חייב להיות ,לא אמרתי שזה הכרח ,לא תמיד הרופאי צודקי לפעמי יש
טעות ,לפעמי זה לא גידול ממאיר דהייבשטער וועט העלפי דהייבשטער וועט העלפי
הרי" אמר שג ליבל ומוטל עברו ניתוח וג לה ברזל ,והגיב אד"ש אזוי ,אי האב נישט
גוועסט אזלעכה בעלי יסורי ,הרי" אמר ש האמא הוא ואד"ש קטע אותו יוא אי וויס
הערש יענע ווא איז גיוע דא א'קויעטל ואמר את הש ג.מ.ב.ל .דהייבשטער וועט העלפי ,
התעני מאוד מה ה ומה מעשיה ? והרי" סיפר על הנסיו של י .שלא רצה לקבל
אדריכלות בביה"כ רפורמי ואד"ש הגיב מאוד בהתפעלות דהייבשטער דהייבשטער כאומר
יש לו חילי בכל מקו ,שאל את הרי" איפוא ה גרי ? וענה באפרת ושאל איפו זה ?
ולא ידע לומר ,והתפלא אד"ש א שוועסתר אי די ביסט קיי מאהל נישט גיוע באיר ? אמר
שיעשו הבדיקות עד הסו וה' יעזור לרפואה.
אד"ש אמר להרי" כמה שעות האב אי גיבטשקעט מיט נת ) לובארט ( אוי כל מיני זאכ
גירעט ,נתתי לו פע לכתוב ספר תורה ושאלתיו מה יכו בכל ש ? ודרש לי 3שעות ולא
חזר על מילה אחת פעמי ,ואחרי כמה יריעות הפסיק וירדתי מעלות רבות ונתתי למישהו
לכתוב וכתב ב 3שעות כל הס"ת.
הלב שמחה הסתובב הרבה ע נת לובארט ואחרי שגמר אמר לנכדו נחמיה מנדל נו מתי
תגדל אתה ת"ח וגאו כמו נת ?.
א.י.ר .הוזכר ע"י הרי" על בנו שנכוה ,ושאל אד"ש א זה לא אחד שהיה לו הרבה עסקי
ע י.מ.ט ? .וענה הרי" שכ ,אמר אד"ש סאיז א סברא זאל מפייס זאיי איצה מאיר !
שבוע אחרי זה קרא להרי" ואמר לו גיסו של מ.ד .פשנדזה היה כא להזכיר ילד על כויה
וסיפר לי על רופא ברמת ג שלא עושה השתלה רק ש משחות וזכרתי הפרטי לומר ל
שתגיד לא.י.ר .אולי יועיל ג לבנו ,ואמר בע"פ שמו וכתובתו ומספר הטלפו .
כשהיה הלב שמחה כבר חולה ביקש מ.ד.פ .לשאול על השויגער שלו א לעבור צינטור ?
ומתתיהו היה משמש ובקושי דיבר הלב שמחה וענה מקע נישט מאכ ולא עשו ,אח"כ חברו
כל המשפחה שלא היו חסידי גור שהרבי לא הבי וג חולה וכ עשו הצינטור ונפטרה ל"ע
פתאו אחרי שבוע ותלו בזה שלא שמעו בקולו.
כשהיה הלב שמחה חולה הזכיר חנינא שי את פלינקר שהרופאי אומרי שלא יחיה ומצבו
מאוד קשה ,וענה הלב שמחה דרבי זאקט נישט אזוי ,וחשב שלא הבי וחזר שוב שמצבו
קשה וכו' וענה הל"ש שוב דרבי זאגט נישט אזוי וכ היה וב"ה חי וקיי עד היו הזה.עד
.021
בווארט של נכד אד"ש י.מ .ליפל חילק אד"ש לחיי וא.י.א .לא הגיע בידו ליד אד"ש ורצה
להתקרב ושלח אד"ש דר מישהו אחר ואמר הרי הבית ישראל הקפיד לא לתת מיד ליד !
סיפר ב .קורניק כשהיה בחור בישפ"א הגיע לבית ישראל לסעודה קצת מוקד ,ושאלו הב"י
מה מיהרת כ"כ בסעודת שבת ואתה כבר כא ? וענה שלא מיהר ואפי' ביקש עוד מנה מי.
קאפ במטבח ,ושאלו נת ל ? וענה שלא ,לא היה כבר ,ומאז כל פע בסעודה שהשתת
נת לו הב"י עוד ואמר נו נע די עסט דא פאר אפר מאנשי ופע קרא לו ואמר אל תקח
ללב שאני מעליב אות שאתה רעבת אוכל כ 4אנשי כתוב בא"א ע"ה אכילתו נגד 04איש
ויש בזה דברי גדולי שתיק כל אכילת כ ג אתה.
69
חסיד גור פתח חנות באותו רחוב שהיה חנות של חסיד אחר ופרצה בינה מחלוקת ,והביא
אותו חסיד לשו מרבו שא לא יסגור החנות לא יוציא שנתו ,ובצר לו נסע לא"א זי"ע ואמר
לו הא"א בשמי יש רוצחי ? יש די תורה א יפסוק הרב שאי בעיה של השגת גבול היה
סמו ובטוח שלא יאונה ל כל רע לשניכ יש פרנסה וכ היה.
בנסיעה בחזור מאשדוד הזכיר ח.ש .את ס.ט .שבא במסירות נפש אע"פ שהרופא אסר עליו
לבוא ,והגיב אד"ש אהר טוט אזוי אלא מעל ,אהר פאלגט נישט די דוקטורי רוב מאהל ,
סו סו אהר איז גירכעט ,אי מזייעט אז אהר קע ,אהר פירט אויס אל וואס אהר וויל.
אד"ש ציוה לחנינא שי להכריז במוצאי ש"ת שכל הבחורי מכובדי בכבוד התורה בזה
שישבו וילמדו כל החור ,וכשנכנס שאלו אד"ש הכרזת ? וענה שכ ,ושאלו אד"ש ומי שמע
אות בכלל? נו בחור שלא ילמד בחור יהיה לו תירו שהרי לא שמע את הציווי מחנינא )
ממ.מנציק ששמע מי.ד.( .
ביו ד' ר"ח מר חשו היה ברית אחרי התפלה והיה דוחק ,אד"ש קרא לי.מ.ט .אחרי הברית
בטרוניה מדוע לא עושה סדר חשבתי באמצע לעזוב התינוק לקו ולעשות סדר המוהל
התאונ שלא יכול לעשות כ ברית והיה מאוד איכפת לו ולמחרת כבר היה סדר יותר טוב.
אד"ש היה אצל ש .אירנשטיי בחנוכת הבית אחרי התור ,ואמר אגוטע ישוב לחיי ויצא ,
השכ ממול פתח הדלת ואמר לו אד"ש א שכ טוב הסתובב לה ואמר אהר האט גרקועגע
אגיטע שכ ,וכשירד במדרגות בקומה של הרי" נעצר ש ואמר להרי" בחיו אגוטע
נאכט ,שכ טוב.
הרב שבדרו סיפר שפע הא"א זי"ע היה לבקר השווער שלו הרב חיי ברו אוירבע והכי
עוגות לכבוד הביקור ,והא"א שאל א הפרישו חלה ? וענה שכ ,ושאל שוב הא הפרישו
חלה ? והל מהר למטבח לשאול וענתה אשתו שבודאי הפרישה ,אבל יש עוגה אחת שאינה
שלה והלכו לשאול השכני ששלחוהעוגה והתברר שבאמת שכחו להפריש מאותו עיסה
חלה.
אד"ש אמר להרי" הרב ואזנר היה אצלי שאל אותי ב"ה יש הצלחה בהנהגה ? ועניתי לו
ב"ה הרבה דברי שג אני לא חשבתי עוזר ה' בהצלחה ,רק בעיה אחת יש לי שאי לי
לעצמי זמ ,חו מכמה דקות בבוקר שאז יש לי זמ לעצמי לחשבו הנפש) .בשעת הטיול(.
נסע פע ע הבית ישראל זי"ע ומהחלו ראה אבר הול ע העגלה של הילד והאשה
אוחזת קופסת השטריימל ,צחק הבית ישראל ואמר מזכירי לי אלו את הווארט של הרב"ב
" דור עיקש ופתלתול " שהגוי אוחז היי והיהודי הנר בשבת.
ס.ט .סיפר בג' חשו יארצייט של ר"י מרוזי שבאחד מבניו חל שיצטר ללכת בגלות או
לשבת בבית הסוהר ע ירצה נשמה גבוהה לבנו ,ושאל פי הרבנית שלו מרת חוה ע"ה וענתה
לו וואס טואט מענישט פאר קינדער ונולד לו אז השעטינער ובאמת אח"כ ישב בבית סוהר.
ס.ט .סיפר שהרש"ז מרשקוב היה תלמיד אצל הרב מסאור ונסע פע לר"י מרוזי וכשחזר
לרבו שאלו הרב מסאור בקפידה שמעתי שהיית אצל הרוזינער וענה לו הרש"ז בחכמה
בודאי בודאי ,חשבתי לעצמי שלא יהיה אכפת לרבי שאבקר אצל צדיק הדור ! אמר לו
הסאורענר השקעבר רב תמיד הל והול בתמימות ולא יכול לאנות לו כל רע.
70
ס.ט .עמד בתור להכנס לר' אברה יעקב מסדיגורא זצ"ל והיה תור גדול ובאמצע יצא
הסדגרר וחזר ובחזור סקר את התור וש לב לסבא נגש אליו ואמר אוהו חשבתי בגלל
הכובע הרחב שאתה רב הונגרי לכ חשבתי נו רב הונגרי יכול לחכות בתור ,ועכשיו הנני
רואה שזה אתה שאר בשרי והכניסו ראשו
מ .עקשטיי שמע בהלוייתו של ר' א.י .מסדיגורא מפ"ק של הבית ישראל א דריטל ) שליש (
וועלט איז גישטאנ אוי אהיי.
יצחק אייזנר למשפחת אייזנר המפורסמת לא הל לו בעסקיו במסחר ונכנס לבית ישראל
לקבל ברכה ,ואמר לו בנח כתוב שאמרה היונה מוטב מזונות מרי וביד הקב"ה ולא מתוק
וביד בשר וד ,והרי הכל משמי ג מה שביד האד ומה החילוק ? וענה הב"י מה שאד
מתכנ לו לפרנסתו ודאי מ השמי אבל לעיננו ע"י ב"ו זה הגיע ,ומה שבא מהצד פתאומי
לא מחושב יותר ניכר שהוא ע"י הקב"ה בעצמו ופטרו לשלו ,ולא הבי מה כונתו ,ובחזור
לביתו באו אצלו שני אנשי וביקשהו שיעשה בוררות בינה שהיה ג ת"ח וג פיקח וקיבל
מה על המקו סכו עתק בשכר הבוררות והבי לאלתר ברכתו של הב"י שקיבל בהיסח
הדעת פרנסה.
אד"ש סיפר לי.זילברשטיי שהיו שני אחי א.ד .אייזנר וז .אייזנר ושניה היו סוחרי
גדולי ופע אמר הא"א לרבנית מעניי שהול טוב לאח אחד ,לשני הול פחות טוב
במסחר וכ להפ ,רצוני להטיב ע שניה כאחד.
אד"ש סיפר להרי" שהיה אצלו לביקור האדמו"ר מסלוני ואמר לאד"ש ששמע שיש
הצלחה גדולה בהנהגה ,וחשבתי בליבי צרי לומר בלי עי רע.
הרי" שאל על י .רוזנשטרו למשגיח בישיבת עמנואל ? וענה אד"ש הוא גיס של י.מ.ט .נו
יהיה לו ממי ללמוד אי להיות משגיח ,סאיז גוט פאר אהיי או פאר זיי ,פאר וואס נישט
מיט הצלחה.
י.מ .אלתר נכנס לאד"ש לומר שהנ"ל נהיה משגיח ואמר מהאט גינועמ יהודא והפסיקו
אד"ש ואמר לו או ב"ה מהאט צו גינועמ פי מיר יהודא שפירא ,וענה לאד"ש שא.י.א.
יבקש בשבילו ואד"ש נהיה חזרה רציני.
יוסל דריימ חיכה לאד"ש ברחוב ע"י הבית ואד"ש אמר לו אתה עומד כא כחו היו אצל
אברה אבינו היה ג' אנשי וג כא דרי מ ,נו ש היה בשורות טובות שיהיה ג אצל
בשורות טובות.
יודל צישינסקי סיפר שהבית ישראל קרא לו ביו הראשו שנהיה משב"ק ואמר לו ,יודל פי
דא הנא טארגמע נישט גאר נישט ! שלא יספר כלו.
ס.ט .אמר למ .יש אנשי המצטערי מאוד מבניני של ישיבות ,מוסדות ,בתי מדרשי ,
שנשארו בגולה כישיבת חכמי לובלי ,ומתנחמי אולי כשיבוא משיח יעתקו הכל לכא
לאר ישראל כנאמר עתידי בתי כנסיות וכו' אבל אני אוחז שהנחמה היא כבר עכשיו ,מי
אומר שהעיקר זה הקירות של הבית כנסת? העיקר זה הרוחניות שבדבר ,ובזה שיש כא
באר תלמידי של ר' מאיר שפירא שאוחזי ישיבות והולכי בדרכיו כבר עכשיו נמצאי
כא הרבה ישיבות חכמי לובלי ומה יש להצטער על הנמצא ש ,כהרב וואזנר בב"ב וכהרב
71
פלקסר בישפ"א ,וכ בבתי חסידי
כל חצר שהרוחניות נשאר העיקר נשאר כגור וכו' וזה
הכוונה עתידי שיש כבר עכשיו א"ז ממש כא .ודפח"ח.
אד"ש אמר להרי"
בש
א .כי טוב שאמר בש
הא"א זי"ע על הפתג
אי דבר העומד בפני
הרצו שהרי אי זה נכו ? אלא הכוונה אי דבר העומד להפריע ב"א מלרצות ,אי דבר
העומד בפני האד
לרצות כנאמר בספרי
שיקבלו תוכחה ע"ז שלא רצו ולא ע"מ שלא עשו ,
והוסי כמדומה לי שהמקור הראשו זה בחיד"א.
סיפר שמעיה טויסיג הי"ו ,בחנוכה לפני 5שני
היה בטולנא ורצה מעות חנוכה מהרבי
מטולנא כנהוג לסגולה למטבע הצלחה ,ולטולנא לא היה כס ,והוציא שמעיה מכיסו כס
להקנות לרבי וית לו חזרה ,והוציא שקל ומטבע של 01אגו' ובחר הטולנא רבי ב 01אגו'
באומרו בזה מצוייר חנוכיה ויש שייכות לחנוכה סובב המטבע הלו וחזור הלו וחזור אחוז
שרעפי
,נת לו בידו ואמר נו נאדע א ציינריל ,ולא הבי כוונתו ,לא עבר שבוע ובטל'
חסיד סקוורא מחו"ל באשר שמע שיש לו בירושה מכתב מהבית אהר מקרלי ובסופו
תוספת בכתב יד של האדמו"ר ר' יצחק מסקורא זי"ע וידוע אצל
שאי בכלל בנמצא כתב
יד של האדמו"ר ר"י הנ"ל ,וגביר אחד נפגע בתאונת דרכי
וקיימ"ל שמי שמהנה לרבי יכול
להשפיע עליו חסדי
,רוצה המטלפ לקנות ממנו המכתב בעד אל דולר מזומ ! כדי שיוכל
לתתו לרבי מסקורא ויהנהו ועי"ז יושע ברפואה ,והסכי
ונת המכתב וקיבל עשר אל דולר
,ואז הבי את בירכתו של הטולנא שיהיה ל עשיריה ,ונסע לטולנא לתת חלק מהמעשר 005
דולר וכמוב שסבא הכחיש הכל ולא זכר כלל שאמר שיזכה בציינריל ,ושאלו ש 005אי זה
מעשר ? וענה שית עוד 005לקרלי ,ובדרכו חזרה חשב שקיבל רק תשע אל דולר וקצת
חסר בברכתו של הטונלנא רבי וקנה כרטיס מפעל הפיס וזכה בשווי של 0001דולר.
נטע ציינוריט יהודי חסידי זצ"ל ,ק
מוקד
למחרת הבחירות באמריקא וביקש בתחנוני
שיאמרו לו מי נבחר לנשיא ארה"ב ,וכשהתפלאו מה לו לחסיד ע
הבלי עול
הזה ? הסביר
לה
רוצה אני לדעת מיהו הגוי הנבחר שכול
בחרו בו ואז יאמר בשמחה ברכה בש
ומלכות שלא עשני גוי ,ג
כגוי זה הנבחר.
צ .ביאלסטוצקי סיפר להרי"
שחל
אחרי פטירת הבית ישראל זי"ע ב' לילות שבא אליו
הבית ישראל בחלו
ודורש ממנו סכו
כס בשבילו והבטיח לו בחלו
שית ,ונכנס ללב
שמחה לשאול מה יעשה ? וענה הלב שמחה הנודר בחלו
א רבנשע שאלה פרייג רבני
או
קו
צריק ,ושאל את הרב אלישיב והרב פישר ושניה
צידדו שאפשר להקל א
אי לו
לשל
הסכו
,וחזר את פסק
לפני הלב שמחה ,ושאלו מה בדיוק אמר לו הב"י בחלו
?
וחזר על החלו
,אמר לו הל"ש הוא הרי ביקש ממ שתת לו נו כשיבוא לכא בחזרה תת
לו הוא הרי בשמי
אדרבא שיבוא ,ופטרו לשלו
,שני
אח"כ הרויח סכו
אדיר של כס
והכניס ללב שמחה המעשר ואמר לו הל"ש זייער גוט האסט יעצט יוצא זיי דער חלו
אוי ,
ונזכר שהסכו
שהכניס היה בדיוק אותו סכו
שנקב הבית ישראל בחלו
.
בעני העברת הא"א מקברו להר הזיתי
סיפר י.מ .סלר שהלב שמחה מאוד רצה להעבירו
והתאונ הרבה ע"ז שלא יכול להעבירו שהחברה קדישא לא רצו להעביר היות שרצו הבטחה
שלא יאונה לה
כל רע ולא הבטיח
ואמר שבטוח לו שגופו של
ואי כא בזיו ,וב .קורניק
סיפר שהיה ביו
פטירת הבית ישראל בפני
ושאל הלב שמחה איפוא נקבור אותו וענה ב .ק.
שתמיד ששאלו אותו על מקו
קבורה היה ממלי על הר המנוחות ,הגיב הלב שמחה אי דער
טאטא אי הר הזיתי
אי דזי ארגע אנדש מזאל ליגי אי הר הזיתי
ע"י אביו.
ואד"ש סיפר להרי"
כשהיה עוד ראש ישיבה שהרגיש שהטע
העיקרי שלא העביר הלב
שמחה את הא"א היה עני של כבוד אביו שפע
שאל הל"ש את אד"ש א
חושב שיהיה
72
לאביו הא"א לויה כמו לב"י וענה אד"ש שלא חושב היות ואת הב"י כול הכירו וכול היו
קרובי אליו אבל הא"א עבר כ"כ הרבה זמ ,ואמר הלב שמחה יא האב זייער מורא פי
כיבוד אב.
וכ הזכיר אד"ש לל"ש שביוה"כ האחרו שהא"א קרא לשמאי גנזבורג ודיבר עמו בעני
הקבר יצא שמאי וסיפר לה שהא"א שאלו בעני המערה א שלמו את כל הכס ? וכלל לא
אמר שהא"א אמר שרוצה להיקבר דווקא ש וכל הסיפור שרוצה דווקא ש סיפר שמאי רק
לאחר הפטירה ,ודבר זה אומר דרשני.
הבית ישראל לא נת פע לקבור יהודי בהר הזיתי באומרו אי וויס נישט ווי לאנג האט
מע קענ דארט ארויפ גיי.
מוטל גוטרמ סיפר שהיה מתפלל במני ותיקי ואמרו תחנו בג' חשו ובז' חשו לא אמרו
ושאל הבית ישראל מדוע לא אמרו תחנו ? ואמרו לבית ישראל יארצייט של ר' מאיר שפירא
מלובלי ,ואמר הבית ישראל בטרוניה ג' חשו יארצייט פו דר' ישראל מרוזי אמרו תחנו
ולא היו צריכי לומר ,והיו צריכי לומר ולא אמרו.
אד"ש קרא להרי" לפנה"צ ואמר לו הסוד לקרוא קויעטל איני יכול למסור ל אבל
לשמוע קויעטל אתה יכול והקריא לפניו קויעטל של וכשגמר הפטיר חסידי זאג נא א
סאיז א קפידה נישט אריי קוקע אי א קויעטל ולכ רק הקריא לפניו ולא הראה לו.
י.מ .סלר סיפר ששאלו פע הלב שמחה מדוע גר בחיפה הרי יש תקנה לא לגור באותו עיר של
ההורי ? וענה י.מ .שהוא התחת לפני התקנה הזו ,חיי הלב שמחה ואמר לפני התקנה ?
לא יכול להיות זה תקנה מאוד ישנה " על כ יעזוב איש וגו'.
סיפרה הרבנית להרי" שאד"ש היה עדיי ראש ישיבה אמר לה שמעני תמיד שמזכירי
לפניו אשה לברכה לפני לידה ,א אומר כמו שהיא האמא נולדה כ ג תוליד ,נולדה בת
ולא ב ,ושאלתו הרבנית אז אי אתה יודע לומר כ בדיוק כשנולד בת ? וענה בתמימות
אינני יודע מעני שתמיד זה יוצא כ.
והשנה בליל ט' באב היה ג כזה מקרה אצל פ .הרשנבו שאמר אד"ש מי שענה לא יענה
לבת.
היה בקו"פ רב הונגרי והתעכב קצת והיה קרוב לזמ מנחה ונכנס חנינא שי לומר שצרי
לגמור השיחה שזמ מנחה מגיע ק אד"ש מהכסא ללותו החוצה ואמר נו חנינא איז דא א
הונגרושע ) כלומר הוא מתנהג בסדר לגבי (.
ביו ד' ח' מר חשו היה הרי" בביה"ח ע חוי וצלצל מש א יכול לבוא ואד"ש נגש
לטלפו לשאלו מדוע לטרוח ומה לא טוב דר הטלפו ואח"כ אמר אד"ש שיכול לבוא מתי
שרוצה להוציא בזמ הלויתו של ר' סנדר אורי אהר איז גיוע אוויטער יוד ,שכ ,אל קצת ,
יונגער זאל מע נישט אוועק גיי פו דער וועלט הרי" הגיע ושאלו לפרטי פרטי על חוי ,
ואמר שקצת מסוב ובדיקה אחת מראה נקי לגמרי ,אד"ש אמר שנראה לו ויש לו הרגשה
שיהיה בסו טוב ,שיאמר לצוקרמ שיעזור ויהיה טוב ,הרי" אמר שהיא מאוד חלשה
ואמר אד"ש ג לחזקי שיש כח הכל מאת הבורא ולולא שנות לה כח אי יש כח ועוזר
ג לחלשי וג לה ,הרי" אמר שהיא נפש יקרה ומבקש שתבריא אד"ש ענה דהייבשטער
וועט העלפי נפש יקרה בודאי שמה חוה כש אמא של סבא ,הרי" רצה לדבר על עוד
דברי שהיה צרי ואמר לו אד"ש ר' יצחק מנח תעזוב כל העיסוקי עכשיו ,אשוועסתר
73
איז חישבער תראה לעזור ולעסוק בזה ויעזור ה' ,ואמר על עצ הניתוח שיש אנשי שאח"כ
מסתדרי בזה ולוקחי כדורי חימאי.
למחרת נכנס הרי" למעלה בדירה ואמר שהרופאי אומרי שח"ו המחלה ל"ע פגעה בכל
העצמות כ מראה הבדיקה של מוח עצמות ,אד"ש הזדעזע והגיב זה יסורי נוראי כאבי
,אבל יש אנשי שג א זה חיי ומתפקדי הי"ת יעזור ,נו תאמר אתה משהו והרי"
אמר שרוצה שתהיה בריאה רפואות וישועות ,אד"ש לא הוציא מילי אלו מפיו אלא אמר
אמ.
ובאותו יו נכנס ס.ט.לקו"פ אחרי התור ע קויעטל על חוי אד"ש לקח הקויעטל והגיב א
רבי געט א קויעטל ? א רבי דאר ליינע א קויעטל ! אד"ש קרא בקול מילה במילה וכשגמר
נת סבא פדיו 051ש"ח אד"ש לקח בלא אומר ודברי אד"ש שאל זי איז קלענר פי ר'
יצחק מנח פו ליבל אוי ? וס.ט .ענה שכ ,אי פו מוטל ? וס.ט .ענה שיותר גדולה ,אד"ש
אמר זי האט אגרויסע זיידע אויוע אי הימעל ר' דודל טולנא אהר מאכט א גרצקע דארט !
זי דאר אוי צי האבע א גזינטע זיידה ,סבא אמר אי וויל תשובה טועי אד"ש ענה
תשובה טועה דאר מע אלא תשובה איז זייער גוט גדולה תשובה שמביאה רפואה לעול ,
אד"ש שאל איזה בדיקות עוברת ? וסבא ענה שלא יודע הגיב אד"ש מזאל נישט וויעס מזאל
נישט דארפע ווסע די זיידעס פו הימעל טיעה ,דער רבי דער זיידה דא האט אוי צי
טיעה היא עסקה כל השני ע חולי צרי ה' לעזור לה בודאי ,סבא אמר דעיקר איז דרבי
ואד"ש ענה יוא אודאי אוי צי טיעה ,דהייבשטער וועט העלפי דהייבשטער וועט העלפי ,
סבא שאל א יכול להוסי לה ש ברכה שכתוב באברה אבינו בפרשה והיה ברכה? אד"ש
ענה זייער גוט אגוטע נאמ אברה אבינו האט טאקי גיהאט אריכות ימי ,ואמר אד"ש
לסבא על יהודא שפירא פי אהיי קמע אוי נעמ א ברכה אהר איז א כה.
הרי" היה לפנה"צ לשאול על שש אנשי שלא הבינו תשובות ,וסיפר שאד"ש זכר כל מילה
שאמר לכאו"א ואמר לו כ אמרתי וכו' ועל אחד מה שאל ומה ענית לו ? ואמר לרבי מה
ענה ונהנה אד"ש ואמר כ נכו כ התכוונתי.
אד"ש נת שוקלד לילד קט ,והזכיר אביו שיש לו בביתו בחור בר מצוה שהול לישיבה
הוציא אד"ש עוד שוקלד ושאל אהר קע עס ? והתפלא על השאלה ובבואו לביתו נודע לו
שכל פי בנו התמלא ע פצעי ולא יכול לאכול כלו ,ואחרי זמ נתרפא.
הלב שמחה אמר פע לרבי מאלכסנדר כתוב "כי תשא את ראש בנ"י" א ראש צדיק הדור יש
רק אחד ,השאר ה רק רבעל קטני ,וליבל סבינר שהיה תמי שאל פע את הלב שמחה
א זה נכו שכ אמר ? וחזר הרבי מילה במילה.
הלב שמחה אמר לאבר חשו בני להיות בשמחה ,והתנצל א יהיה לי בני אהיה
בשמחה ,וענה לו הלב שמחה אי וויס נישט קאיי חשבונות אי הימעל האט מע ליב
אמנטש בשמחה.
אבר נכנס ללב שמחה שקיבל הבטחה מהבית ישראל לילדי ועדי לא נושע ,צחק הלב
שמחה ואמר מאיי ברידער צקי האבע א דקונג.
הסטיפלא דח פע ברוגז אבר ואמר לו שלא יהיה לו ילדי ,והל מהר ללב שמחה
בבהלה ואמר לו הלב שמחה אי אהר הערט דא נישט ) והיו יש לו ב"ה תאומות (
74
ואותו אבר נכנס ללב שמחה ע ספר שהוציא לאור ,הניח הרבי ידו על הספר ואמר אבער
נישט מיואש ווער
פו
קינדער.
אצל הא"א זי"ע בשני האחרונות הכניס אד משלוח מנות ולא היה לו הרבה שני ילדי
והלב שמחה דחפו לבקש ברכה להפקד בזש"ק הרי הא"א את ראשו ואמר נו זאל אהר
גיהולפי
ווער
,וכעבור 9חודשי נולד לו ילד.
אד"ש היה ביקור בטלז אצל האדמו"ר מסלוני והיה ביחידות איתו למעלה משעה וכשיצא
אמר צריכי לעשות את זה מפע לפע זה מועיל.
ר' יוחנ
מרחמסטריווקא שאל את ר' אהר
בלזר א לשד בנו ר' מוטלה ע בתו של ר'
סנדר אורי שהוא במקורו בעל תשובה ? ושאלו הבלזר רב היכ
היא לומדת ? וענה בבית יעקב
,אמר לו הבלזר בזמני קשי של היו ,כל בת הלומדת בבית יעקב נקראת בת ת"ח.
אד"ש אמר העול חושבי שבת ת"ח העיקר זה האבא ,וזה טעות הגמ' אומרת את זה על
הבת שתדע אליכותיה טוב והלכות צניעות וכשרות וזה הכוונה בת ת"ח ובדר כלל שהאבא
ת"ח ג היא יודעת וזה כוונת הגמ'.
מ .מרגלית היה בקו"פ ולפני שיצא אמר לו אד"ש כ"מ שהיא מרגלית שמה !
הרי" שאל פי' בתשובה של אד"ש על בדיקה ,זה לא סימפטי יש שעושי א"ז רפו"ש ,וזכר
אד"ש הכל והתאני
מיהו האבר ואח"כ אמר מה אתה סברת ? והרי" אמר שחשב א
הוא חסיד שלא יעשה אלא יסמו על ברכתו של הרבי ,ואמר לו אד"ש ג בלי להיות חסיד
זה היתה כוונתי שלא יעשה רק א יכריחו אותו הרופאי.
אבר שנכנס לשאול א להוריד השקדי לבנו בניתוח לאחר שסבל מזה רבות וענהו אד"ש
פעמיי שלא ינתח והמצב רק הסתב והל ושלח את הרי" לשאול בשבילו ,וענה אד"ש ה'
יתבר לא ברא שו אבר בחנ ויש לשקדי מעלות לדוגמא קורא אני הרבה והיה
סטיסטקא בזמ
שהיה מחלת שיתוק ילדי באר וכל הילדי שלא הורידו לה השקדי
לא חלו במחלה ולכ
לא מיהרתי לומר לו לכרות אבר שה' עשה לילדו אבל א המצב
מתמש ולא יכול לסבול ג זה צרי שידע שאי
זה פשוט וכ"ז שמחזיק מעמד שלא יוריד
רק א לא מסתדר בשו אופ
יכול לכרות ולא יהיה לו כל רע מניתוח השקדי.
75
הרי" ביקש מאד"ש לבקשת הרבנית שיעבור בדיקה כ"ש לפני נסיעתו לחו"ל והיה ספק
אצל מי לעשות? רופא אחד טוב מאוד ומכיר את אד"ש משני אבל הבדיקה רוצה לעשות
רק בבית החולי ,ורופא שני פחות מיוחד אבל מוכ
בביתו פרטי ולא בית חולי.
ואמר אד"ש להרי" בדר כלל אד עושה חשבו
שלבית חולי יש ג' חסרונות
.1הרגשה רעה מכל מה שנעשה מסביב רואי חולי מחוברי למכשירי אנשי גוססי
בקושי בחיי וכדומה וכל הסובב קודר מאוד.
.2צרי הרבה לעמוד בתור כא
רש כא
דבר אחר ,אפילו ברוסיה רצו לענות אנשי
הסתפקו בלהעמיד בתור ובזה עינו אות במריטת עצבי בהמתנה.
.3פינוק ,אד מעדי מקו פרטי ושקט ממקו ציבורי וגדול.
עכשיו ר' יצחק מנח נעביר הכל עלי
טע ראשו לא שיי אצלי אתה יודע מה קורה בפע אחד שפתוח אצלי ? אני מחושל מכל
הצרות שנכנסי אלי יכול אני כבר להכנס לחדר מתי ולמכו
שרת מבלי להתרגש ,עד כדי
כ.
טע שני ודאי לא שיי מה א כשהייתי ראש ישיבה ר' יצחק מנח לא נת
לעמוד בתור
היו שאני מתפקד כגערר רבי ודאי.
רק טע השלישי בגלל שבפולי
לגיל זקנה של אבי זי"ע נולד פ.מ.א .וגדל מפונק לא יל
לביה"ח ? אד צרי לעבוד על עצמו וזה יהיה לי העבודה והעדי בביה"ח.
כשנולד ר' דודל רחמסטריווקא ביו הברית עלה הבית ישראל לאחל מז"ט לר"י ושתה
לחיי ושאל אי קרא לו ? וענה דוד ,ושאל ע"ש מי ? וענה ע"ש אבי ר' דודיה וע"ש הס"ק ר'
דוד לייקעס ,הגיב הב"י יכול אתה לומר ע"ש דוד המל.
לשאלת הרי" את הבית ישראל א לעשות לשווער שלו הקרנות ? ענה סאיז גורניש אזוי
לאכטיג והבי
שלא לעשות ולא עשו.
ר"מ מנדברונא טייל ע בנו וראו אבר בש"ק הול למקוה וחוזר ושאל את בנו ראית
המראה ? ושאל מה ראה אבי ? וענה בהליכתו למקוה היה יותר לכטיג מחזירתו מהמקוה
מה הפי' ? וענה בנו בהליכתו הל מקיו מצוה דאורייתא ובחזירתו מקיו מצוה דרבנ
,
אמר לו אביו אי אלומדישע תירו ,האמת בהליכתו הל בלב נשבר אוי מה עשיתי ולכ
זרחו
פניו ובחזירתו כבר הרגיש טוב אני כבר אחרי המקוה ולכ
לא כ"כ האיר.
ב .קורניק סיפר שהיה בש"ק אחרי הטיש בלילה ובאו להודיע שנולדה בת לא .נייהוז ואמר
הבית ישראל לחנינא או נא הקידוש איז דא ושיקבל עליה אע"פ שיש כאלו שמחכי עוד
שבת ,ולא הבי
איזה עוד קידוש יש וכעבור כמה שעות נסע חנינא בעצמו לביה"ח ונולדה ג
לו בת והבי
כוונת הב"י אבל לו אמר הבית ישראל שיקבל עליה בשבת אח"כ.
הרי" נכנס יו אחד לקו"פ והיה פתוח נביא מיכה וא"א עה"ת ,וג היה הספר ונכתב
בספר שהכניס לו הרי" ) על המאמרי במודיע ( וראה שבהקדמה שכתב ש על מלחמת
המפר שלא עמדו לה בצרת אלא הגרפ"מ יש כוכב וכתוב ש בכתב יד קדשו זה לא נכו
.
76
אד"ש אמר להרי" שאינו אוחז מהרבצת יתר של המלמדי וזכור לו שראה בחזו"א
שלמלמד מותר להרבי רק אחרי שיודע בבירור לפני ההכאה שהמחדל החינוכי שלו הוא
שצרי להגיע להרבצה ,ואמר הרי" לאד"ש בש ב .קורניק שאמר באסיפה שלא ירביצו
ע מקל רק ביד שהמלמד ג ירגיש את המכה שנת ,ונהנה אד"ש.
ב .קורניק שאל את אד"ש בהיות בנו בר מצוה בט"ו כסליו א יניח בט"ו חשו ואז יחסר
יו אחד מחדש או שיתחיל יו קוד ? וענה אד"ש ג אצלי בהנחת תפילי היה חדש חסר
וציוני אבי זי"ע להתחיל יו לפני תארי החדש כדי שאניח חדש מלא לפני הבר מצוה.
ח .שי ביקש מהרי" לדבר עליו טוב בקו"פ על הצטרפותו לנסיעה לחו"ל ,ואד"ש הסכי ,
אח"כ שראה אד"ש את חנינא אמר לו נו די האסט אגיטע חבר איצה ,אביטער.
אד"ש עוד בחיי הבית ישראל שלח פע יהודי ספרדי ללב שמחה לבקשו ברכה על בנו שלקה
במחלה ברגלי ואמר לו שא לא ירצה לשמוע שמו לרפואה שיזכיר לו טובה שפע עשה לו
,וכשבא ללב שמחה ישר קיבלו יפה ושאלו בדיוק מה מצב בנו ואמר לו שית לבנו לשתות
רק מי מינרלי ויתרפא ,וכול צחקו עליו ,אבל רצו יראיו יעשה והתרפא הילד לגמרי.
אד"ש היה לנח אצל משפחת אורי ואמר חבל על דאבדי ולא משתכחי ,וכשאמרו לו שר'
נחומצה רחמסטריווקא הבטיח לו עוה"ב פע לר' סנדר שעזר לו בימי המצור ,אמר אד"ש
ג אני זכיתי לראות פע את ר' נחו זצ"ל כמה שבועות לפני שנפטר זה היה בשנות הצ'
ובאתי ע אבי לאר ושלח אבי שליח שרוצה לבוא לבקרו ,ולא רצה ר' נחומצה ומיד לקח
שני בניו אברה דב ור' דודיה ולקחו אותו לא"א לבקרו וכשבאו כבר היה הא"א במדרגות
ללכת אליו ,ונחרד הא"א שהטריח עצמו לבוא ,וכיבדו מאוד.
חסיד גדול איכס בביתו ראש ישיבה גדול מליטא וכבדו מאוד בכל יו ,ופ"א בא רבו לעיר
ומיהר מאוד ושאלו ראש הישיבה מה ל נחפז ? וענה החסיד רבי בעיר ורוצה אני מאוד
לראותו ,ושאלו בלגלוג מה כבר תשמע ממנו ? בוא שב לימיני ותשמע דברי תורה ערבי
ומתוקי ,ענהו החסיד מצינו בתורה ביעקב אבינו שאמר "ואבואה אילה" ושואלי אפי'
קל שבקלי אינו אומר כ ומתרצי ע"ז כל מיני תירוצי ,ואילו בבלע הרשע שאמר לא
אעבור את פי ה' אפי' ית לי בלק מלא ביתו כס וזהב אומרי שעינו גבוהה ,לכ"א
מסבירי הדברי הפוכי מהפשט הפשוט ? אלא סיי החסיד נמצאינו למדי לא משנה
מה שומעי משנה ממי שומעי יותר טוב לשמוע מיעקב אבינו כהרבי אפי' המלה "ואבואה
אילה" ויהיה הסבר על הדברי ,מלשמוע מבלע אתה שאפי' תאמר מילי טובי יכולי
להתפרש לרע.
הבית ישראל סיפר להרי" בקידוש ,על האפטשנר רב זצ"ל שהיה אד גדול ,ותמי גדול
ולא רצה לשבת על כסא ברכבת מחשש שעטנז והתיישב על המדרגות וכשבא לעיר ונפתחו
הדלתות צחקו כול ש ברצי ממראהו ההדור שיושב על המדרגות והוא הגיב בתמימות
תראו אי שכול שמחי עמדי.
ופע סידר קידושי והיה לכלה ש מסוב ,ואמר נס שזה לא גט ) שבגט צרי להיות דיוק
רב בשמות ( וכששמע מזה הא"א אמר זה לא מצחיק ,אד גדול לא סת מדבר ואחרי זמ
לא רב התגרשו השני ל"ע.
ס.ט .סיפר ששמע מהבית ישראל זי"ע בס.ג .לפני השמיעס שאומר " ונפשי כעפר לכל תהיה
".
77
ס.ט .סיפר שהבית ישראל בא אליו לביקור כשאמרו הרופאי שיש לו בעיות ע הלב וצרי
לשכב ,נת לו יד ואמר לו בר' יוחנ שטייט יהב ליה ידיה ואוקמיא וכ אני נות ל יד
להרימ דוקטורי וויסע גאר נישט ,אי הימעל ווייסט מע בעסר או מזאגט דארט אז
סאיז גארנישט ,והוסי ס.ט .שהרגיש שהבית ישראל כמו מטה אזנו ושומע מה אומרי
בשמי ואומר לו.
אד"ש אמר להרי" שלא תמיד צודקת הבחנת משגיח ,שכול ניבאו לו רעות על עתידו של
בנו מו' שאול והוא ידע שיהיה טוב שהיה לו שני הבטחות:
.1פע התחצ שאול בביהמד"ר לבית ישראל ונכנס אד"ש להתנצל בפני הב"י על התנהגות
בנו ,ואמר לו הב"י זה לא נורא ,אי בי אוי גיוע אזא וילדע קוזה יהיה ל ממנו הרבה
יודש נחת
.2פע ר לכביש ונת לו אד"ש סתירה ושאלו הלב שמחה מדוע נת לו הסתירה הרי לא
קרא כלו ? וענהו מה צרי אני לחכות עד שיקרה כמעשהו של הצואני שנת פע לילדיו
סתירות וכששאלוהו מדוע ? ענה אני צרי לחכות שתשברו את השעו ואז להרבי ,אמר לו
הלב שמחה אל תפחד מבטיח אני שיהיה ל ממנו הרבה נחת.
הרי" היה אצל אד"ש ביו ה' ט"ז מר חשו וסיפר לו אד"ש שהיה לנח הורי שכולי
שנפטרה בת בתאונת דרכי ונחמ אד"ש שג לו יש שני בני א' בהר הזיתי וא' בהר
המנוחות ,השי"ת נות כח הרבה להחזיק מעמד בכל מצב .וכשירד ונכנס למכונית אמר לו
חנינא שי שהגיע לכא הוואסע סלונימער אד"ש יצא מהמכונית ונת ידו לאדמו"ר מסלוני
ונכנס חזרה ,ואמר לח .טאטא זצ"ל האט זייער מקפיד גיוע אוי שטיי פאר ידער אלטער
יוד ,סאיז אפסוק מפורש אי תורה "והדרת פני זק ויראת מאלוקי" ביי טאט ז"ל האט
דאס גיהולפי ביי מיר נישט ,אמר חנינא לרבי העול אומר שתפוח לא נופל רחוק מהע ,
וענה אד"ש אבער א הויכע בוי ,גאר הוי נופל התפוח כ מאוד רחוק .
הרי" הזכיר שוב חוה ברכה בת ג.מ.ב.ל .שעברה הטיפול הראשו ,וענה אד"ש יוא
דהייבשטער איז א בורא רפואות הרי" אמר שאבא חושב אולי על חו"ל ,וענה אד"ש סאיז
דא וואס טיעה דאס ,דהייבשטער איז א בורא רפואות וחזר על הש.
אד"ש אמר להרי" הפקחות של אבי ז"ל ,פע הוא רצה שש.ב .ליזרזו ז"ל יאמר שיעור
מוסר בישיבה ושאל מי יכול להפריע לו ? ואמרו לו ש של בחור וקרא לו הא"א ואמר לו
שרוצה שש.ב .ליזרזו יאמר שיעור מוסר שיראה לעזור שלא יפריעו וישתתפו ,וכמוב שהכל
היה על צד היותר טוב ,דבר זה נת לי דר בישיבה תמיד לקחת המפריע ואיתו לעבוד.
אד"ש ענה לבנימי קאה שית לבנו ש ע"ש הלב שמחה זייער אגוטע נאמ בונ מיט
בנימי איז צויי ניעמ ,ואח"כ בבית עשו בעיות שרוצי לקרוא ע"ש הסבא יצחק ידידיה
פרנקל ,ושלח את הרי" לשאול ,וענה אד"ש יצחק ידידיה איז גיוע אגוטע פארנד מיט
דרבי ז"ל הוא ודאי מסכי בשמי בתור ידידו שיקראו לנולד ע"ש חבירו יצחק ידידיה ,אני
זוכר טוב מה שעניתי לו לקרוא שמחה בוני ע"ש הרבי זצ"ל שישאר ע זה בעזרת ה' לפע
הבאה יולד לו עוד ב ויקרא לו שמחה בונ.
אד"ש אמר להרי" על י.מ .רובינשטי בחור בישיבה שיחזקו ויעודדו שהול לגמור ש"ס
ואח"כ הוסי פע א' בשפציר לא ראיתיו ,ונזכר י.מ .שזה היה בליל שבת שהסתובב הרבי
מאוד מוקד ועדיי לא גמר סעודת שבת שאוכל אצל גיסו מ.ב.
78
אבר נכנס להזכיר אשתו שנכנס לה דמיו שיש לה ינע מעשה ח"ו ,ואד"ש ביר ואמר שזה
כלו ותהייה בריאה והאשה ביקשה שוב להזכיר שהיה תוצאה לא טובה בבדיקה ,וביקשו
מהרי" ונכנס לקו"פ ואמר לו אד"ש זי איז געזונט ואי מה לפחד אבל יודע אני שכ"ז שלא
תשמע ברור ממני תרצה שוב ושוב לעשות בדיקות ,תאמר לה בשמי שאני אומר בפה מלא
אי לה כלו והכל דמיו היא תהייה בריאה וחזקה תראה נחת מהילדי ,וא בכל אופ
רוצה יכולה לעשות עכשיו בדיקות.
אריה גרוביס קיבל שנה שעברה ערב ר"ה תשנ"א כרטיס שנה טובה מאד"ש ונאבד לו והיה
עצוב מאוד ונכנס לרבי לומר שהוא מאוד שבור שהיה לו כרטיס שנה טובה ונאבד ,שאלו
אד"ש א יש לו עט לקח ד וכתב בכתב ידו הק' הנני לאשר בזה ששלחתי להרב אריה
גרוביס כרטיס שנה טובה וע"ז באתי על החתו פ.מ .אלתר.
הלב שמחה הגיב פע על א .גרוביס הנ"ל שאמרו שהוא מסכ וחולה ,אוי אזע זאגט מע
אגעזינטע משוגנער.
אבר מערד צלצל לאד"ש להזכיר בנו מתאונה שיש לו שבר וכויות .וביקש מהרי" שיזכיר
שוב את הסיפור שהיה ג איזה שהוא שאלה רפואית ואד"ש ענה שאי מה לדאוג ויהיה לו
רפו"ש ג בזה וג בזה ואמר יש לו אחוז קט של כויה ומנה כמה מיקרי שהזכירו והיו
אחוזי יותר גדולי ונתרפאו ב"ה .אח"כ שאל את הרי" הוא אמר לי תאונה ומדבר על
כויה אי זה יכול להיות ? הוא צלצל במוצאי ש"ק ואמר שהתאונה היה בעש"ק מה זה ? אני
חושב שנסע בעש"ק במכונית והיה לו סיר מרק ח וקרא תאונה ומזה נשפ על הילד ,
וכששאל הרי" את האבר מה היה אמר לו בדיוק כמו שאמר אד"ש.
ש.ב .רייכמ ביקש מד.ח .שיזכיר בעני הדירה שלו שיש לו משפט ע שכני ושאל אד"ש
איפו הדירה וד.ח .התבלבל ואמר בר"ח הרצל ,אמר אד"ש הרצל? לא סוקלוב סאיז א פריע
געגיענט צרי לעבור מש ,שיהיה לו הצלחה במשפט ,והיה פלא שא פע לא אמר לאד"ש
שגר בר"ח סוקלוב.
הרי" נכנס יו אחד לדבר על דבר חולי בעני תור לרופא של אד"ש ,וישב אד"ש בלא
הכובע ,וכשגמר שאלו אד"ש א יש לו עוד דברי לדבר ? וענה א יש זמ ,וענה אד"ש
צאייט ב"ה איז דא ,דשאלה נאר ע הכובע שא יש רבישע שאלות צרי כובע ,ק ולקח
הכובע וענה על הכל.
אד"ש אמר להרי" דרבי דלב שמחה ,דברידער ז"ל האט גיהעט מדת הנצחנות ,אהר האט
אונגהויבע צו פיר אהר האט דאס אריי גיליגעט אי רפואות.
סיפר ש.ב .לנדא שדפקו פע באלפנדרי כמה בחורי הונגרי ע חולה בכסא גלגלי שנתנו
לו הרופאי חודש חודשיי לחיות ובא מיוחד מחו"ל להפרד לפני מותו מהמקומות
הקדושי ורוצה ג ברכת פרידה מהלב שמחה לפני עלותו לשמי ,כשנכנסו שאלו הלב
שמחה מה יש לו ? וענה הכל כנ"ל ,ואמר הלב שמחה אי זיי גורנישט וקרא ברו קי אריי
,ושאל אהר זייעט אויס ח"ו אז אהר גייעט ? וענה שלא נראה בכלל כ ,ואמר הל"ש מאי
משמש זאגט אוי אז סאיז נישט רעכטיג ,דאדקטורי פלאשי ,זיי וויס נישט וואס זיי
רעדי ,האסט נא זא געזונט ,נת פירות ויצאו .וכעבור שנה ומחצה הגיע הרוג ברגליו
בריא להודות לרבי על המופת הגדול.
79
סיפר ש.ב .לנדא שצלצלו להודיע באלפנדרי על י.ה .רובנשטיי מחיפה שמצבו כריתי והול
למות ,ויצא הרבי מחדרו ואמר לו ישיעה העשל איז זייר שלא
והיה מאוד רציני ,וש.ב .לא
ענה כלו ,אח"כ היה צרי להכנס לחדר וישב הלב שמחה מהורהר ואמר לו שוב כנ"ל
שיהושע העשל מאוד חולה ,ורק אז תפס שצרי לסנגר עליו ואמר לרבי אהר האט נא
קלינע קינדער אי ישיבה ,וישר נתפס בזה הלב שמחה ואמר אזוי איז שוי גאר עפיס אנדרש
,וראה ממש אי שבהתחלה כאילו הסכי שהמצב לא טוב ואח"כ ששמע משהו לזכותו לא
הסכי וחי אחר כ תקופה ארוכה .
סיפר ש.ב .לנדא שהיה ע הלב שמחה בערד והגיע טלפו ממאיר גולד ובכה בטל' שמצאו לו
ל"ע גידול ממאיר והרבי נגש לטל' וביטל הכל ואמר לו די ביסט דארט אי אמריקע מוויעסט
דארט גאר נישט ,קי דא אי אר ישראל והגיע תו יומי לערד ולקחו הלב שמחה לטייל
בחו וביקש שיוציא הצלו הלב שמחה לקח הצילו והסתכל מול השמש והנ"ל הראה לרבי
כא הגידול וביטל הכל ואמר אי זיי גאר נישט די האסט גאר נישט ,ועלה למעלה לדירה
וצלצל לרופא שיעשה לו שוב כל אות בידקות שעשו בחו"ל ויצא הכל כשמ זית ז נקי מכל
רבב בלא שו גידול.
סיפר ש.ב .לנדא שבימי חוליו של הלב שמחה נשארו הרבה דברי באמצע ובפרט בעניני
ממו ולא רצה לענות על זה ,ופע שלחו אותו לשאול על מגרש שהיה באמצע עני והיה
בעיה של הפסד ,ענה לו הלב שמחה המתחיל במצוה אומרי לו גמור והצביע ללמעלה שה'
יגמור הדבר.
סיפר ש.ב .לנדא שעמד ע מוהרי"א בקטבינט למעלה בשעת ההלויה וראה פניו שוחקות ,
וכשראה את תמיהתו ע"כ אמר לו מוהרי"א שטייט דא אי גמרא נ"מ לקיבליה בשמחה.
בשבת קדש פרשת וירא בטיש בס.ג .נת אד"ש לד.ח .חלה ע הערינג ואמר פאר ר' איצה
אח"כ ביקש בחזרה החלה והוסי
ע"ז ארבע פרוסות ואמר פאר אלא טולנא איינקלע.
הרבי מסקוורא זי"ע היה מאוד מארי בהכנות לתפילה והיה דרכו להתפלל מאוחר פע
שאיחר מאוד הרהיב עוז א' מ החסידי ונכנס לומר שהשעה היא כ וכ ,ענהו הרבי לשעו
אי מה לעשות לכ הוא הול ,אני יש לי מה לעשות ולכ איני הול.
אד"ש אמר להרי" שסת שאלה יותר קל לו ששואלי בע"פ חו מקויעטל להזכרת כל
המשפחה פע אחת בתקופה ,או עני של רפואה שאז יותר טוב בקויעטל.
ביו ב' כ' מר חשו תשנ"ג נסע אד"ש לת"א לתל השומר לבדיקה על העי ,הרי" היה ש ,
היה הפסקה של חצי שעה בי בדיקה לבדיקה ואז נסע הרי" ע הרבי ,במכונית נת י.
שפירא לרבי כוס מי חמי אמר אד"ש נא א כוס אי נא א כוס אי שפטער דאר
אי
ארויס גיי אי סאיז אימיטע וועג שתיתי כבר שמונה כוסות ,הרי" אמר לרבי אולי י.
שפירא מפחד מזוגות ולכ רוצה לתת עוד כוס ,אד"ש ענה יוא זוגות ,י .שפירא האט נישט
ליב זוגות אהר האט ליב ציפוריע אליינט ,קאצקר רבי זאגט על הרמב" שפוסק שאי
היו שדי שעי"ז שפסק התבטלו השדי כמו"כ בזוגות היו אי מה לחשוש.
בהפסקה בטיול סיפר י .שפירא לאד"ש שכשהיה הלב שמחה כבר חולה ביקשו יהודי להזכיר
בקו"פ לברכה שהול לעבור ניתוח על העי ושאל ג' רופאי והסכימו ,וכשהרצה הדברי
לפני הלב שמחה אמר ,אז דריי דקטורי זאג מזאל מאכי ,המתי מעט והמשי דאר
מע פארגי א פרדע דאקטער ! ושאל רופא רביעי ואמר לו שח"ו לא יעשה הניתוח וראו
אח"כ שהוא צדק ,אמר אד"ש להרי" סיניש קיי פשטא מעשה .וכשהיו אצל הרופא אמר
80
הרופא שרואה שינוי לטובה ופלא בעיניו שיותר מבוגר העי נהית יותר טובה ,מ הסת
הקב"ה מחיי לרבי ולכ יש לו עי טובה ,אמר אד"ש להרי" דער דאקטער זאגט אז אי
האב עי טובה ,עי טובה דבר גדול ,ביי דעלטרע יאר איז נישט קאיי רבותה דעיקר איז
בדיונגע יאהר צי האבע עי טובה ,ארבעטי אוי דע ,נישט דווקא עי במחלקת אברה
יוס ,נאר פשוט עי טוב פאר גינ יענ אי אלא זאכ ,הרי" אמר לאד"ש שהרבי דיבר
מעי טובה בשמועס ולכ יהיה לכול ,הגיב אד"ש אזוי ווי דווארט פי קאצק מיט דשדי.
כשיצאו מהמכונית נפל להרי" כפתור אד"ש הרי ואמר זה של.
כשהיו אצל הרופא ,אמר הרופא לאד"ש שטוב מאוד המשקפי החדשי וטוב שהוא מחלי
אות כסדר ,אמר אד"ש זה הכל בגלל ידיד טוב שלי שדואג לי כל הזמ ועשה לי המשקפי
ודואג שהחלי אות הרב וינברג והצביע עליו.
שאלו את אד"ש א לצלצל לב"ב לומר שמאחר קצת ? ואמר ניי מדאר נישט ,דסוכה האט
נישט פסול ווער.
שאלו את אד"ש א לצלצל לב"ב לומר שמאחר קצת ? ואמר ניי מדאר נישט ,דסוכה האט
נישט פסול ווער.
מ .ראט סיפר שהרבה פעמי בימי שהלב שמחה היה חולה ולמדו בחדר תמיד הגיב ותיק
כל טעות שלה.
פרופסר לאבי ראש מחלקת גרעינית בתל השומר סיפר להרי" על זעזוע שהיה לו באמונה
לפני שני ,שהיתה במחלקה חולה אשה צעירה שטיפלו בה עד של"ע הגיעו למסקנא
שיוצאת מגדר טיפולית ואי כבר מה לעשות ,והיו צריכי להודיע לה ע"כ שתפנה המיטה
וימיה כבר ספורי וכיבדו אותו במבצע וכשהרצה הדברי לפניה אמרה לו בקול תקי
ובטוח אני מאמינה שיש אלוקי בשמי ,ונת לרופאי רשות לרפאות לא רשות ליאש
ולקחת חיי וכשירצה אמות ,וכ"ז שחיה אני אמשי לחיות באמונה ובשמחה ,עקבתי
אחריה ויצאה מזה לגמרי וקולה הבטוח באומנה טהורה והנס הרפואי גר לי לקצת אמונה.
רב ליטאי סיפר למ .זיידה שפגש את אד"ש בטיולו בבוקר ואמר לו אד"ש ב"ה סוברי בחצי
עבד וחצי ב חורי שכופי את רבו ובהתחלה סברו עובד יו אחד את רבו ויו אחד את
עצמו ואמרו לה ב"ש תקנת את רבו ואת עצמו לא תקנת ,אני מסתובב וחושב הנני עבד
לכמה אלפי יהודי כ ירבו ומתי יהיה תקנת את עצמו ?
אד"ש היה לנח אצל משפחת עדס ואמר ש שהיה תמיד מונח בליבו.
ואמר עוד שכתוב "ובא השמש וזרח השמש" ובגמ' מובא על כמה תנאי וכ"א היה גר
במקו אחר והסביר שכמו השמש כששוקעת כא זורחת במקו אחר בחצי השני של כדור
האר כ בצדיק שנפטר כא שקעה השמש אבל בצד אחר עולה צדיק אחר שמאיר ,והוסי
עוד ווארט ששמש ששוקעת הולכת מאתנו ונעשה חש אבל השמש עצמה נמצאת ע כל
האור שלה כ הצדיק כשנפטר כא נהיה חש אבל הוא עצמו נשאר ע כל האור שלו ועולה
לשמי עשיר גדול ע כל המצוות ,ועוד אמר שבנו אריה זצ"ל נפטר ביו"ט א' של סוכות
והיה צרי לאחוז עצמו חזק כל הזמ לקיי מצות ושמחת בחג ורק אח"כ להתיישב שבעה
וג אצל אביה היה כ שנפטר בסוכות.
נ .רוטשטיי סיפר שבתקופה שעסק בעני בנק לאומי בפקודת הרבי הלב שמחה זי"ע שפכו
בביתו זפת והלב שמחה קרא לו ואמר לו התכוונו הרי אותי א"כ אני צרי לשל ל ע"כ
וענה שיותר טוב לו שהרבי חייב ועוד יבקש ,אח"כ היה לו סיפור אצל אשתו שהתינוק היה
81
בסכנה גדולה ונכנס להזכיר אמר לו הלב שמחה נו אני הרי חייב ל מאז וביר אותו והכל
הסתדר בדר נס.
י.מ .פרסטר סיפר שהכניס כובע ללב שמחה ורצה לשל
לו ואמר י.מ .לרבי שכל השלושי
שנה אצל הבית ישראל ג
לא שיל
,צחק הלב שמחה ואמר נו אי קע באצוליע יעצט פאר
דגאנצע דרייסיג יאהר ,אבל בסופו של דבר לא לקח כס וביר אותו מאוד ,וכ יבלחט "א
אצל אד"ש רצה לשל
ואמר שלא לוקח כס והסכי
ובירכו מאוד לפרנסה טובה.
ל .הנדלס קיבל ל"ע יענע מעשה בבט ומוהרי"א דיבר עמו לטוס לחו"ל לערו הניתוח אצל
רופא מפורס
,והכניסהו לקו"פ ללב שמחה בחדשי
האחרוני
ואמרו שנוסע לחו"ל וכו'
האדמו"ר ישב מכופ ולא היה נראה ששמע וכשגמרו לומר הרי
פתאו
ראשו וענה ברור
ניי ! מאכ דא היא אי ירושלי
וכ היה וב"ה יצא מזה ועבר הניתוח בהדסה.
הרופא אמר לאד"ש שצרי תמיד ללכת ע
משקפיי
כשרוצה לראות משהו מסוי
,ואמר
אד"ש להרי"
תמיד הקפדתי מאוד להסתכל בציצית ב "וראית
אותו" בדווקא בלא
משקפיי
שלא יחצו המשקפיי
,עכשיו הרופא אומר אולי אפסיק ג
אחי הרבי הלב
שמחה לא היה מוריד המשקפיי
בציצית אני לא צרי להיות יותר פרומער ממנו ,אח"כ
סיפר שבאר היה ללב שמחה ראיה טובה והא"א אמר לו שיל לדוקטר ואמר שכדאי שיל
ע
משקפיי
לקריאה ומיד שמע בקול הרופא היות ואביו שלחו וקנה לקריאה אח"כ אמר
לו אביו אגאנצא טאג ? אע"פ שיכל להסביר שהרופא אמר רק לקריאה הל ע
זה כל היו
אע"פ שראה טוב ואמר כיו שיצא מפמיה דאבא שלא רצה לשנות.
לרבי הלב שמחה בתקופת מחלתו היה אח רופא שטיפל בו במסירות ,וסיפר להרי"
שקוראי
לו עמי ,ותמיד קרא לו הרבי עמי זכר נא ,ולא היה אפי' פע
אחת שקרא לו עמי
לבד אלא תמיד בתוספת זכר נא ,
וכ בלילה האחרו קרא לו כ ,ושאל פע
את מוהרי"א מדוע? והסביר לו שאביו כולו תורה
וכל דבר מקשר ע
התורה ולכ חביב לו לקרוא בפסוק ולא סת
עמי.
ועוד סיפר שבהתחלה היה רק באמצע השבוע ואח"כ התבקש ממנו להיות בשבתות ובחגי
והסכי
שהרגיש עצמו מקושר מאוד ,ואשתו עשתה לו צרות מאוד ,ופתאו
יו
אחד
הפסיקה אשתו מכל המריבות עמו והסכימה שיל כל פע
שהיה לו משמרת בשבת ובחג ,
והיה הדבר לפלא בעיניו ,עד שפע
שאל אותה ? ואמרה לו א
מקבלי
טלפו מכבוד הרב
שמודה ומבר אותה ע"כ היא מסכימה ,שהלב שמחה צלצל אליה ואמר לה תודה רבה על
המסירות שמרשה לבעלה להיות אצלו בשבת ומכיר לה טובה ע"כ ובירכה בכו"ט ,והוא
עצמו נזכר שהלב שמחה ביקש ממנו את הטלפו שלו.
ועוד סיפר שאשתו סובלת מסוכר וא"א לעשות ניתוח קיסרי והיה לו שני מקרי
שהילד היה
במצוקה ונחנק ל"ע ולא יכלו להוציאו בניתוח ,ובתקופה ששימש הלב שמחה אחז לפני
שמחה והזכיר בקו"פ ובירכו ,וכשהגיע שעת הלידה שוב יצאו ואמרו הילד במצוקה ,ור
לטלפו וביקש להזכיר ואמר לו המשמש שהרבי אמר שיאמר קפיטל תהילי
,ואמר במר
ליבו קפיטל שנזכר בדיוק ק"ל שיר המעלות ממעמקי
וכשגמר לומר הפרק תהילי
נולד בנו
למז"ט ,והסביר ללב שמחה שבדיוק יצא לו פרק טוב שסימנו ק"ל שהילד יצא בקלות ,
ממעמקי
מרמז על הילד שנמצא עמוק בבט אמו ,והוא לא כ"כ דתי נאמר ש
א
עונות
וגו' ,הלב שמחה מאוד נהנה ,ואמר לו מגיע ל שאהיה בברית ואקח סנדקאות אבל אתה
יודע שחולה אני ואי בי כח לצאת ולבא לעשות כא בבית יהיה משונה אצל החסידי
,
חושב אני לשלוח שליח ותת לו סנדקאות ושלוחו של אד
כמותו ויהיה זה כמו שאני היתי ,
והוסי ואמר מקובל אצלנו שסנדקאות זה סגולה לילדי
א"כ ודאי טוב שאשלח את
המשמש י .שפירא וכ היה ובדיוק שנה לאחר מכ נולד לי .שפירא בנו.
82
ועוד סיפר יהודי צלצל לדירה ללב שמחה ואמר שהרופאי אומרי שהתפוצ לילדו
הפנדציט וצרי לנתחו דחו
,ועמי נכנס לרבי ואמר הרבי אפורציא ניי מדאר
נישט ,ולא
האמינו לו בטלפו שהיה לה פלא שהרבי לא יסכי לניתוח פנדציט ,ושלחו את מרדכי
זוננפלד לשאול ) ובדר כלל הרבי לא היה עונה פעמיי על אותו שאלה אבל כא ידע הרבי
שיש אנשי שלא סומכי על עמי ( וענה הלב שמחה אותו תשובה ,ולא עשו הניתוח ורצו
לזרקו מביה"ח שמסכ את בנו ובסו
התברר שהיה לו כל הסימני של פנדציט שהתפוצ כי
היה לו דלקת כ"ש והסתדר בכי טוב בלא ניתוח.
ועוד סיפר צלצלו על ילד שנמצא במצוקה ורוצי לנתח ,וניגש עמי ללב שמחה ששכב בעיני
עצומות במטה ואמר לאזנו הנאמר בטלפו ,ואמר הרבי אי זיי נישט אמדרא
ולא עשו
והיה ממש נס גלוי פתאו הסתדר והילד התהפ סיבוב מאה מעלות ויצא בלידה רגילה.
ועוד סיפר שהלב שמחה היה הרבה עסוק ע קונו וראו זאת בחוש ואפי' הוא שהיה חלוני
הרגיש זאת.
ועוד אמר שיכול להעיד שלא ראה כזה מסירות נפש וכיבוד אב כמו שראה על מוהרי"א ע
אביו.
ועוד סיפר שבא לנח קרא לו אד"ש ואמר לו מה באזנו ,וסוד זה יקח עמו לעול האמת.
ועוד סיפר שב"פ קרא לו אד"ש פתאומית באמצע הלילה בלא שא
אחד ידע ובקשו שיספר
לו כל מה שקורא אצל אחיו והשביעו שלא יעלי ממנו כלו ,וא
שהיה תחת פחדו של
מוהי"א לא יכל לסרב וגילה לו הכל.
ועוד סיפר שאד"ש קרא לו פע א' אחרי הפיר וביקשו שיבדוק אותו ואמר היית אצל אחי
ברצוני שתבדוק ג אותי.
סיפר י.מ .הלפגוט שאיצה רוזמרי הכניסו ללב שמחה ביו חופתו וישב הרבי ואמר משניות
פסוקי וביקש י.ר .מהרבי שיברכו ולא רצה ,ורצה לקחת ידו של הרבי לתת לו אמר הרבי
אוי ווי דאס נישט דאס נישט וראו ממש שיכול ולא רוצה להתעסק ע אנשי.
ביו חמישי כ"ג מר חשו שלח הרי" את מו' ד.ח .ע התהילי של ר' דודל טולנא לרבי
היות וכל פע כשהיה ראש ישיבה לקחו עמו ,וביקש לשאול א הרבי רוצה ודאי שלסבא
יהיה זכות ,אבל א זה עול לא צרי ? וענה אד"ש לד.ח .שיאמר להרי" ודאי רוצה אני
לקחת א"ז ואי זה עול ,הפו א הסבא מרשה יש לי געזגענ טוב ע זה ,זה ג שמירה
תהילי מאד גדול ,ובכלל גישמק לומר בזה תהילי ג פי' טוב יש בזה ,שימסור יישר כח
לסבא טולנא.
83
אד"ש היה ביקור בב"ב בחדר של גור לחלאקה של נכדו וביקשו מהרבי שיעלה ג לכולל ,
הגיב הרבי מיד בחיו רבי איז טאקי בגימטריא חדר ,אובער או דער כולל ) רבי
,212חדר
( 212ולא עלה.
אד"ש היה לנח יהודי ירושלמי ע המשב"ק י.ד .פלינקר ,וסיפר שאביו הנפטר היה עושה
כל שנה לא"א הקושיקל של הד' מיני והיה מקבל ע"ז מטבע דאז ,ובשנה האחרונה לחיי
האמרי אמת לא נת לו הכס ,ובבית כשחזרו קרא אד"ש לי.ד .נת לו 02שקל ואמר לו
אותו יהודי אמר שאבי חייב לאביו נוי אחזיר חוב זה בער כמו היו 02שקל ,תשי
במעטפה אולי יתבייש ,ונת לו ) וכמבו שהירושלמי לקח זאת בשמחה (.
נכנס אבר לאד"ש ואמר שחושב לקרוא לבתו שרה משו שנולדה בפרשת חיי שרה ,ואמר
לו אד"ש יותר טוב שתוסי ש חיה ,לאשתו של אחי הבית ישראל קראו חיה שרה ,הוא
לא רצה לבקש מאנשי שיקראו כ לבת אבל לרצות רצה ולכ כדאי ויהיה ל זכות.
נכנס אבר לאד"ש ואמר שחושב לקרוא לבנו שמחה בונ ע"ש הרבי הלב שמחה ,ואמר לו
אד"ש שיש ווארט חסידי עה"פ בתהילי " שבית שבי " הנאמר במשה רבינו ר"ת של כמה
צדיקי ישראל ב שרה
הבעש"ט ,ועוד וכ שמו של הלב שמחה שמחה ב יהודית ,ושאל
האבר הרי זה ש אחד ? וענה אד"ש אי נעמ איז געניק.
סיפר ר' נת לובארט זצ"ל שאמו שהיתה ביתו של ר' שמעלה אחי השפ"א סיפרה לו שהיתה
בשעת מעשה שבא השפ"א לנח המשפחה אחרי שנפטר ר' שמעלה והשאיר 7בני ו
7בנות
ואמר אזא אכזריות קע וועז נאר דבעל הרחמי אליינט.
ועוד סיפר שפע הראתה לו אמו מקו שש עמד ר' שמעלה פע להתפלל והיתה אח"כ
האר רטובה מדמעות ויכלו למלאות כמה כוסות.
ועוד סיפרה לו אמו שהיה דרכו של ר' שמעלה לבזבז הרבה כס לצדקה והיה נכנס לחובות ,
והשווער שלו ר' נפתלי אונגער היה משל בשבילו ,ופע נהיה בעל חוב גדול ולא ידעו מהיכ
לשל ,ובכה קצת ע"כ ונרד וראה אביו ר' אברה מרדכי ב החידה"ר בחלו ואמר לו אל
תבכה קנה כרטיס פיס במקו פלוני ותזכה ,וכ היה קנה וזכה בהרבה כס ובא השווער
שלו לומר לו שית לו הכס ויחזיק בשבילו לתת לצדקה והוא יחזיק חשבו בכדי שלא יהיה
שוב בעל חוב ,וענה לו ר' שמעלה מה אעשה שהחזרתי החובות בזה וכבר בזבזתי השאר
לצדקה.
י .גולדקנופ סיפר להרי" שביקש מאד"ש שהילדי יעמדו בגלריה הישנה בכל לילה
מלילות חנוכה לראות את הדלקת הנרות ,ושאלו אד"ש בגלריה הרי עומד ר' יצחק מנח
וינברג ? וענה לאד"ש חו ממקומו והסכי אד"ש.
ר' דודל מטולנא זי"ע היה לבקר את בנו הגדול של ר' ישראל מרוזי ושאלו ר' דודל ששמע
שאמר פע אביו ר' ישראל מרוזי וואס א'פני היה לי א היו קוראי לי פייבוש ! שהיה לו
שתי סבות והיה שאלה א לקרוא לו ישראל או לקרוא לו פייבוש ולבסו קראו לו ישראל ,
ושאלו מה מונח במילי תמוהי אלו ? וענה לו שמקובל בחסידי שהיצר הרע בא לבכות
לפני הקב"ה איזה עבודה יהיה לו שהולכי לתת התורה לישראל ? ונת לו הקב"ה נשמות
גבוהות שיהיו תחת ידו ולא ירדו לעול הזה ,ואח"כ כשבא משה רבינו למרו לקבל התורה
נתנו לו המלאכי מתנות וג מלא המות נת לו כמה מנשמות שהיו לו והוריד משה רבינו
לעול וזה הכונה שבית שבי שמעו בר יוחאי יצחק ב שלמה
האר"י ,ישראל ב שרה
84
הבעש"ט ,ואבי זי"ע ישראל ב שלו ,וזה היתה כוונתו א היו קוראי לו פייבוש לא היה
בר"ת של שבי ולא היה יורד דר משה רבינו.
ב .קורניק סיפר שאצל הבית ישראל היה רגיל לקבל קליפות פירות אחרי שהבית ישראל
אכל הפרי עצמו שהקפיד לא לזרוק הקליפה ,ואילו אצל הלב שמחה א פע לא נת
הקליפות לשריי ותמיד ציוה לזרוק ,חו מפע א' בשבת שנת לב .ואמר דאס איז פאדיר.
כשהיה אד"ש עדיי ראש ישיבה ונסע לחו"ל היה מדובר שיסעו איתו א.מ .אלתר ונחמ ,
והרי" רצה לדבר עמ על כ וביקש רשות מהראש ישיבה לספר לה ב' מעשיות ,ושאלו
מה תספר לה ? ואמר הרי".
.1יש מכתב מז .זילברשטיי לצישנסקי ,כשנסע אד"ש פע ראשונה לחו"ל לאסו כס
למוסדות והיה אמור של .צישנסקי יסע איתו ויל איתו לכל מקו וכתבו לו ש במכתב
וואוה ועוד 3חסידי דאז שיזהר וישמר על נפשו מהראש ישיבה ולא ירגיש שהוא חבר שלו
שמקובל אצל החסידי שלכל בני הא"א יש רוח הקדש והוא אי שטיק פייער !
.2י.י .מנדלסו היה צרי להיות בראש ועד הבחורי וקרא לו אביו הרב מקוממיות ואמר לו
א יצטר ל בגלל זה שיהיה ל עסק א הראש ישיבה אינני רוצה הוא שטיק פייער ,שמע
אד"ש ב' דברי אלו זלגו עיניו דמעות ואמר בהתרגשות יוא דער טאטא האט גיעזוגט אוי
מיר גדולות.
אד"ש אמר להרי" שלא היה כמעט בנמצא לקבל הבטחה מדודו ר' מ"ב זי"ע והיה קמצ
בהבטחות ובפרט שיכל להחבא מזה שהיה לו אח אדמו"ר וסמכו עליו ,ופע א' ראה מכתב
בעני שידו לנכדתו ע נת לובארט וכתב ש שיפתחו שערי ג עד א יעשו השידו הזה
ע נת.
אד"ש אמר להרי" ווארט מהאמרי אמת על פרשת תולדות שכתוב כשבא עשו לקחת
הברכות אמר לו אביו שכבר נת ליעקב " גביר נתתיו ל ודג ותירוש סמכתיו ול איפוא מה
אעשה בני " ורש"י מסביר למה נקט הברכה השביעית ? לומר לו א גביר שמתיו ואתה עבדו
כבר לו יכול אני לתת ל כלו כיו שכל מה שקנה עבד קנה רבו ,ושאל הא"א א"כ מדוע
הזכיר את ברכת דג ותירוש ? ותיר שיש די בימי בצורת רשאי העבד לומר לאדונו או
פרנסני או שתוצאני לחירות א"כ יכול עשו לחשוב שיש לו דר לצאת מעבדות בשני בצורת
ואז יוכל לקבל ברכה ולכ הוסי לו יצחק שלא יחסר לו שו דבר מדג ותירוש ולא יהיה לו
שנת בצורת.
.Ù"Â˜Ï ‰ÁÓ È¯Á‡ .Ë.Ò ÒÎ ‚"˘˙ ÂÈÏÒÎ '‡ È˘ÈÓÁ ÌÂÈ
אד"ש עמד וציוה על סבא לשבת.
ס.ט .לא רצה לשבת.
אד"ש א סבא לא ישב ג אני יעמוד.
ס.ט .התיישב ואמר סאיז שווער צזיציע.
אד"ש בחיו ,סאיז נא שווערר צו שטייע.
ס.ט .הגיש לפני הרבי את דוד ב הרי".
אד"ש אוהו דוד ,אגרויסע יונגעל ,וואס לערנסטו ?
ד.ו .ענה בשקט היות והתבייש.
אד"ש זע צו שיימע איז אגוטע מידה ,ושאל שוב בעברית מה אתה לומד ?
ד.ו .גיטי.
אד"ש זאל זאיי צו גוטע ,זאל זאיי גוט ,הוציא שש שוקלדות ונת לו בידו.
ס.ט .הציג את יחיאל ואמר אויכ איינקעל לערנט אי ישל".
85
אד"ש יוא ,א בחור דהייבשטער וועט האלפי וקעס אגרויסע בחור.
ס.ט .הציג את י .כה.
אד"ש כה.
ס.ט .ביקש ברכה לרפואה.
אד"ש בירכו חזק ,ולפתע ק הסתובב בחדר שארפ חזר ואמר לסבא טולנא רבי זאל מי
אוי אונוינשיע צי זאי געזונט.אד"ש וואס מאכט דער איינקעל ?
ס.ט .צריכה רפואה ורוצה באמת להזכיר חוה ברכה בת ג.מ.ב.ל.
אד"ש ביר דהייבשטער וועט האלפי א'רפואה שלימה.
סבא ק ,ואד"ש ביר אגוטע חדש אגוט יאהר.
בביהמד"ר נישק סבא את כסאו של אד"ש ואח"כ הפרוכת של ארו קדש וסיפר ליבל שפע
יצא איתו מהבית ישראל וסבא מרוב בלבול נישק הצד השני שאי מזוזה וחנינא שי העיר
לסבא שהמזוזה בצד השני וענה לו סבא דא בדרבי דארפ מע קושע אלא וונד אלא זייטי.
הבית ישראל זי"ע נהג לתת בשבת בסעודה בנפרד ליושב ראשונה ואח"כ נת צלחת מרכזית
ליושבי רחוק ,תמיד א היושב קדימה לקח יחד ע כול מהצלחת מרכזית נהנה הב"י
ואמר ווארט מהחידה"ר שכתוב אצל רות דבר חכמה ראה בה שני לקחה ושלשה לא לקחה
והקשה החידה"ר מה הדבר חכמה הרי זה הלכה מפורשת ? ותיר שדי שלוקטי רק שני
זה לכל עני אבל לעני שהוא ג גר מותר ללקוט ג שלש וזה היה החכמה שקוד לקטה ע
כול את השני שידעה שאת השלש כול ישאירו ורק אח"כ לקטה את השלש שהיה מותר
לה ,וכ אותו אד שאוכל קוד ע כול ואח"כ יאכל בצלחתו הנפרדת.
מובא מחת הש משמואל שאמר האבני נזר שידוע לו שהשפ"א נהג לצו בערב ר"ה ואמר
כתוב הרי בהלכה שגדולי מתעני ,אני אינני מחזיק אותו לגדול ,אבל העול אוחז דברי
של צער בודאי יש לחשוש בצנעה.
ביו חמישי א' כסליו כשרצה אד"ש לרדת מביתו למנחה ישבה אשה קשת רוח במדרגות
ורצתה בדווקא להפגש ע אד"ש המשמשי והבני ניסו להניא אותה ,ולא רצתה בשו
אופ לזוז ,וכשסיפרו זאת לאד"ש אמר שהוא ירד וידבר איתה ,וכשירד אמר לה בעני
הילדי תשמעי למה שיאמר ל ר' יצחק מנח וינברג ,בעני שאר הדברי אומר לחנינא
מה לומר ל ,וסיפר חנינא שאד"ש אמר לו כשבאו לומר לי שהיא יושבת במדרגות חשבתי
מה לי ולצרה הזאת יכול אני לרדת מהקיבו ולא לעבור כלל דרכה אבל אמרתי כ עוני את
המעקות ,חנינא אי הייס גערר רבי נישט נאר כבוד ,דברי לא נעימי ג צריכי לקבל
הא ? !
חנינא שי הזכיר א .ויסבלו שנולדה לו בת והוא ב"א של הרי" ,אמר לו אד"ש הוא ג
נכד של הרה"ק מליזענסק שמעתי פע מי"ו שקוראי לליקוטי שושנה בש זה ,שבאידיש
זה וויס בלו.
מ .ויל מנהל ת"ת רמות נכנס לשאול א יש צור לעשות מאמצי ללמוד בת"ת באידיש או
שטוב עברית ? אמר לו אד"ש כשהיתי ילד קט לימדני הרבי בת"ת עשרה מכות ובמכת חש
אמר לי פענסטר חלו ,וכשהרצתי הדברי לפני אבי זי"ע תיק אותי ואמר לא פענסטר
אלא פינסטר ,אבל שבשתא כיו דעל על וחשבתי בליבי אי זה טעות מה שלמדני רבי בת"ת
יש ב' פי' במכת חש א' חלו וא' חש ,ורואי שא לא מביני ונכנס סת טעות זה
מיותר ומה צרי את זה.
86
נכנס י .וקסלמ ע בנו הבר מצוה ושאלו אד"ש א מדבר עברית או אידיש ? וענה שמבי
אידיש ,ואמר אד"ש זה לא בושה לדבר עברית.
הבית ישראל אמר פע בקידוש פרשת תולדות רבקה אמרה ליעקב עלי קלילת בני ,ומנא
ידעה ? אלא שאמרה לו קללה מאמא זה אותו דבר כמאבא השוה הכתוב אב לא אני הרי
מצוה אות ללכת וא אינ שומע בקולי יהיה ל ודאי קללה ,מאבי זה ספק קללה א "כ
מהר תעשה כמצותי ולא עלי קללת בני ודאי שתבא עלי יותר בטוח משל אבי שהיא רק
בספק.
בתחילת הנהגתו של הרבי בית ישראל זי"ע הוריד מנכדי אביו הא"א הסיוע דר הכוללת
והיו מאוד מרוגזי עליו ,וכשחית ל .היינא בתו ע א.מ .אלתר נכנס ל.ה .לבית ישראל
לבקש סיוע בכס ,וענה לו שאי לו ,ואמר ל.ה .שהיה מקובל אצל אביו הא"א לתת ,וענה
הב"י אצל אבי היית נכדי אצלי את לא נכדי ,והיה לה בגלל זה שינאה גדולה על
הבית ישראל ,ובאותו זמ שלח הבית ישראל מכתב לפר אלבוי שית סכו נכבד לל.ה.
היות ומחת בת וכותב ש אע"פ שאינו ראוי אבל א תת סכו הגו אצא מגדרי ואבטיח
ל ולזוגת אריכות ימי ובריאות ,והכל בתנאי שלא ידע ילוד אשה שאני ציותי לתת וכ
היה ונת סכו עצו ) .ב .הוכרמ הראה המכתב להרי" והראה המכתב לאריה אלתר (.
ג .אייזנר אמר להרי" שבפולי כיבדו ב של הא"א יותר משמכבדי היו את הרבי בעצמו
,ועוד אמר לו שהמעבר בי הא"א לב"י היה קשה שבעתיי מהשינוי והמעבר בי הבית
ישראל ללב שמחה.
סיפר יהודי להרי" שעסק פע ברופאי כדוגמת י .צוקרמ ,ופע קרא לו הלב שמחה זי"ע
לשאול אותו את מי מציע לו לקחת איזה רופא לעני מסוי? והוסי לו שרוצה שיענה בלי
נגיעות והיה לי לפלא מה עני נגיעות אישיות לשאלה איזה רופא לקחת ? וחשבתי וענתי לו
על רופא פלוני ,אח"כ התברר לי שהלב שמחה לקח רופא אחר לא כעצתי ,וכשנכנסתי
לשאול מדוע ? ענה לי הרבי ענית ע נגיעות ! ומאוד לא הבי מה שיי בזה נגיעות ובגלל
מעשה זה הפסיק להתעסק בנושאי אלו ,והרבה חשב בנושא וראה שכ צדק הלב שמחה
והרבה פעמי לא מרגישי שלפעמי ממליצי על רופא מסוי בגלל שדיבר עמ יפה.
כשהאדמו"ר מויזני בא לנח דיברו מעני אנשי פשוטי של פע שהיו ת"ח מופלגי ,
וסיפר אד"ש שזוכר יהודי ) ונקב בשמו ( שהיה פשוט בתכלית הפשטות והיה נדח בשורה
ביחד ע כול ואחרי שנפטר מצאו באמתחתו מאות תשובות בהלכה ובפלפול אליו וממנו
לגדולי הדור ובעיקר מהגאו מרוגאצוב ובחיי חיותו לא ידעו מגאנותו כלל.
ומוהרי"א סיפר שפע סיפר לו הלב שמחה שהיה לו מלמד פשוט שלמדו מה שמלמדי
ילדי ופע בעת חדותא אמר לילדי תמיד אני בוח אתכ עכשיו את תבחנו אותי
ומצאהו יודע בלשו ש"ס גמ' משניות ועוד.
בכנס באנגליה שכבו חסידי מתחת לשולח ואומרי שלא היה דעת אד"ש נוחה מזה ושאל
הא כא זה טיש ? ובירושלי אח"כ כשהיה כנס סיו ירושלמי בבניני האומה ציוה לחנינא
לכתוב שלא ישכבו תחת השולח ולא יחכו לו בכניסתו וביצאתו ,ולא ידחפו שיתנהגו בדר
אר ויכבדו רבני ואדמורי".
אבר שהיה חשו בני נכנס ללב שמחה זי"ע ופר בבכי ואמר אינני יוצא מכא עד
שיבטיחו לי ב זכר ,הרבי שידלו שיותר כדאי באלפנדרי בביתו ויצא בלא הבטחה ,
ובאלפנדרי אמר לו הלב שמחה אצל הסבא שלי השפ"א ישב אבר יקר שלא נפקד בזש"ק
87
ותמיד ביקש רחמי על עצמו ולא נענה ,פע ישב בביהמד"ר והגיע יהודי לא מקומי פשוט,
ובקשו שיעזרהו לכתוב קויעטל שצרי
להפקד בזש"ק ,וכתב לו הקויעטל וביקשו שיספר לו
מה היתה תשובת הרבי השפ"א ,וכשיצא סיפר לו שהשפ"א שאלו א מסכי להתחזק
בשמירת שבת ,וטהרת המשפחה ותפילי ? וענה שכ ובירכו בזש"ק ,ביקשו אותו אבר
שיודיע לו א באמת נפקד ,וכ
היה שנפקד אותו יהודי בתקופת השנה בב זכר ,נכנס אותו
אבר
החסיד לשפ"א בשברו לב ובכה אני יושב כא שני כחסיד שומר ג על כל הדברי
אלו ויותר מזה ולא נענתי וכא בא אד פשוט ומקבל מבוקשו למה נגרע ? ענהו השפ"א לא
מה שהוא קיבל ,אתה צרי
! כאומר נשמות כאלו יכול אני לתת ל
אבל אינ בשביל
,וכ
סיי הלב שמחה לאותו אבר
.
י.ח .רוגזנסקי סיפר שהיה כא באר כשהאמרי אמת בא נסיעה והיה חביב בעיניו מאוד
שמדברי בלה"ק ופע עבר ברחוב וראה שני ילדי חילוני משחקי ומדברי עברית
נעמד והתכופ לשמוע אות מדברי וראו על פניו הקדושות הנאה וקורת רוח.
אד"ש סיפר להרי" שזוכר שיהודא צדקה היה ילד ונכנס פע לאביו הא"א וקיבל משהו
ואמר בעברית שבת שלו ונהנה הא"א וביקשו שיאמר פע ב' בעברית ואמר שבת שלו
ואח"כ כמה פעמי חזר הא"א ואמר בעברית אומרי שבת שלו.
י .ליזרובי חמיו של א.מ .קורניק סיפר לו שפע היה גרצקע בישיבת חידה"ר בנושא יהדות
ושלחו הבית ישראל לש לדבר בנושא ,והיה לו מאוד לא נעי לעסוק בזה ,ואמר לו הבית
ישראל מה הבושה לדבר מזה אצלי זה בדיוק כמו להניח תפילי ושאר המצוות.
אמר פע הבית ישראל להנ"ל מה לעשות ,אני עוסק בזה היות ויודע אני שירדתי לעול
הזה רק בשביל לתק חטא זה .
אד"ש שאל את הרי" מה נשמע אצל חוי ? וכשענהו עמד אד"ש ואמר זי איז דא
יונג נו
איונגע מענטש ועשה תנועה ע היד שיכולה להתגבר והוסי דהייבשטער ועט האלפי
דהייבשטער ועט האלפי.
אחרי מלחמת ששת הימי קיבל הלב שמחה רשיו ליסוע לחברו למערת המכפלה והצטר
אליו גיסו של מוהרי"א קאה ,וסיפר שעצרו אות בדר
חיילי ומשו מה לא נתנו לה
להמשי
הגיב הלב שמחה ואמר אפשר א'קפידה פו מאמא רחל ונסעו חזרה לקבר רחל
ונכנסו ש להתפלל ,ב גוריו היה ש וניגש אליו הלב שמחה ולחש לו מה באוז והוא נהיה
מאוד אדו ,אח"כ הגיע אלו פיקוד הדרו ואמר שנוסע לחברו וביקשו הרבי ליסוע
אחריו והסכי ונסעו ונתנו לה לעבור.
נחמיה רוזנפלד סיפר שהיה יהודי באמריקע שהיה לו ספר מהא"א זי"ע א הרבה הגהות
וקנה ממנו בדמי מרובי וראה שיש רק קצת הגהות מהא"א והשאר ממישהו אחר ,ושאלו
על כ
? וענהו שיאמי לו שהכל מהא"א זי"ע ודרכו היתה לשבת בחדר הספרי ולכתוב
בשתי ידיו בבת אחת ולכ לא מכיר כתב היד שביד שמאל שנראה אחרת ,ולאחר פטירת
הא"א ציוה הבית ישראל למי שיש לו מהא"א דבר מה שיחזיר שגנוב הוא שאי דרכו של
אביו לתת או למכור ספרי ,ומיד בנסיעה הראשונה שלו לאר ישראל הביא הספר לב"י ,
ושאלו ממי יש ל
הספר ? וענה מפלוני אמר לו הבית ישראל שיכול לקחת הספר לעצמו זה
לא גנוב יודע אני שקיבל מאבא הרבה ספרי והיה דרכו להכנס ולצאת אפי' ללא רשות ,
הוא היה משיג לאבי כתבי יד ותמורת קיבל ספרי.
88
הלב שמחה רצה פע להתפטר מנודניק שלא הבי שצרי כבר ללכת ,נגש למטבח והביא לו
בננה ואמר בננה בגימטריא ויצא.
אבר נכנס לאד"ש לבקש שרוצה להכנס לכולל של הרי" ושאלו הרבה שאלות מדוע ולמה
? ואחרי ככלות הכל שלחו להרי".
אבר נכנס לקבל ברכה שהול להיות ראש כולל ,ושלחו אד"ש להרי" ואמר יש לו תכנית
טובה בכולל שלו שאלהו ואולי תעשה ג אתה כ.
נכנסו מהת"ת בחצור לשאול כמה ללמוד ובאיזה אופ ואמר אד"ש כדי שתכתבו בשמי
דברי ותתלו על הקיר אינני אוחז מזה ,דבר ע הרי" הוא ידרי אות בנושא.
אד"ש סיפר להרי" שרוח החיה בכל נסיעת הבריחה של הא"א היה הרבי הלב שמחה וכמה
פעמי שרצו לנוח באמצע הדר וח"ו היו יכולי להאבד א לא הדחיפות והתקיפות של
הלב שמחה שאמר ליסוע הלאה.
אד"ש סיפר להרי" שהאדמו"ר החסדי דוד מסוכטשוב פגש אחרי פסח תרצ"ט את הלב
שמחה בלודז וביקשו היות ואומרי בש אביו שמבטיח שלא יהיה מלחמה ,חשוב לו מאוד
לדעת א זה נכו ויאמר בשמו ששלחו לשאול ,הרבי הלב שמחה בא לשבת קדש לגער ונכנס
לקו"פ ואמר שיש לו שליחות מהרבי מסוכטשוב לשאול וכו' ,הא"א לא ענה דבר ) ,והיה
לפלא שהיה מאוד אהוב על אביו ( אח"כ נשנה הדבר בש"ק בלילה ששאל ולא ענה ושוב ביו
,וכ בס.ג .שאל ולא ענה ,ובמוצאי ש"ק הל הא"א לטייל ע סיגריה ושלח לקרוא ללב
שמחה והיה מאוד ציקועכט ואמר אי זאג אז סהאט נישט זאי קאיי מלחמה ? אוי ווי
וואס אי זיי וואס וועט זיי ,ווי קע אי זאג אז יוא מה יעשו כל אלפי החסידי
והיהודי שנמצאי כא ,מה שצרי להיות אז יקרה כבר עכשיו ,אי קע נישט זאג ,אי
טאר נישט זאג !
אד"ש סיפר להרי" שסיפר לו גיסו י.מ .לוי שפגשו החסדי דוד ממש ערב פרו המלחמה
וביקשו לומר בשמו לאמרי אמת שיש לו בחורי וואס פיישמענ רביס' פו יענע דור
בצדקות ובמעשיה הטובי ,ולא הספיק לומר לא"א עד אחרי המלחמה כא באר ,
וכשהרצה הדברי זלגו עיניו דמעות הרי ידיו למעלה ונאנח.
בשבת פרשת ויצא אכל ע אד"ש ג י.ד .פלינקר ובאמצע הסעודה הל להכי הפירות יפה
בצלחת ולא ש לב שאד"ש נכנס למטבח ועומד מאחוריו ורואה אי שמסדר ,וכשגמר אמר
לו שבת איז טאקי א'מלכה ,א'כלה ,בואי כלה בואי כלה ,אובער מדאר נישט אלא
קישוטי ותכשיטי.
א .ויסבלו נכנס במוצאי ש"ק תולדות על הולדת ביתו ואמר לו אד"ש אתה הרי נכד של הר'
אלימל מילזנסק זי"ע נו ר' אלימל מאוד ישמח א יהיה לו נכד ת"ח ,לא משנה כמה
עכשיו בת בת ת"ח אבל מעכשיו ,יש ל הרי כל הכוחות והכשרונות תלמד ותלמד שתהיה
באמת בת בת ת"ח.
אבר נכנס בשאלה מאוד מטופשת ביו ה' לסדר ויצא ואמר לו אד"ש אתה יודע שהשאלה
לא שאלה ,ולי הרי אי זמ ,אז כל טוב ,וכשנסוג אחורה בבושת פני קרא לו אד"ש ודיבר
עמו זמ רב אי מעשיו וכו' וכו' והרגיש שרצה לפייסו ולכ קרא לו שוב.
89
פע רצו להכנס להרה"ק מבלז זי"ע ביו הושנא רבה וצעק מה רוצי ממני ג היו להכנס
ע קויעטל ,צרי אני ג זמ לעצמי ללמוד ולהתפלל ,אחרי קצת זמ פתח הדלת ואמר
מה אמרתי שלא יכנסו ע קויעטל ? שכ יכנסו כול איוד דאר נישט אויס פיר אל ביז
צי סו.
הרי" שאל את אד"ש בש משגיח דישיבת שפתי צדיק ר' ד .ליברמ שנהג עד היו ללמוד
ע הבחורי פע בשבוע ירושלמי ולא כל יו ד ,ועכשיו נתעוררו אולי ללמוד כל יו ד
בגלל הכנס והחיזוק בדבר לימוד הירושלמי ושאלתו א לשנות או להשאר כמו שהיה עד
היו ? אד"ש ענה אני בהחלט איתכ צריכי ללמוד ולהבי הרבי הלב שמחה התכוו
בתקנה לפתוח תלמוד ירושלמי שהיה סגור לגמרי ,בשביל סגולת התורה לקרוא בלי להבי
לא צרי בדווקא ירושלמי אפשר ג בבלי ,הוא התכוו שיבינו הנלמד ובזה יפתח הירושלמי
,ג רמזתי זאת בכנס ,יש לי בזה שני סיפורי מהרבי הלב שמחה.
.1היה אבר מג"ש בירושלמי בשטיבל וראה שד של אחרי הד בבלי לא כ"כ הול
וביקשני שאשאל בקו"פ את אחי א ללמוד פחות ,וממילא יקשיבו יותר לשיעור ? הרבי
היה ב"ה בריא ונכנסתי לשאול ואמר לי יותר חשוב ללמוד ולהבי מללמוד סת בודאי
ובודאי מסכי אני שיפחת מד וילמד פחות ויבינו ,אד"ש שאל את הלב שמחה ומה יהיה
בסיו שתמיד יפגרו אחרי כול ? וענה לו הל"ש לא נורא אזכר וכשיגמרו הכל שיבואו
ואת לה בקבוק יי ) .והוסי אד"ש שכ היה וכשסימו שלח לה הלב שמחה בקבוק יי
והוסי ג ווארט (.
.2יהודי נכבד ראש ישיבה בחו"ל היה באר וביקשני להכנס ללב שמחה לשאול היות
ולומדי אצלו בישיבה גמרות מסדר בבלי וחשב ללמוד הירושלמי ששיי למסכת הנלמדת
בישיבה ויש אצלו בחורי מגור שטענו שזה נוגד התקנה של הרבי שתק ד היומי לפי הסדר
? והסכי אד"ש להכנס איתו יחד ,ואמר לו הלב שמחה ודאי סדר זה דבר גדול ולכ תיקנתי
ד היומי ,אבל יותר חשוב לבחור לדעת ולהבי מה הוא לומד ולא סת לקרוא ובכלל
באמת דבר גדול ללמוד ירושלמי הקשור לבבלי והנני מסכי לזה ,וכשפנו ללכת קרא לאותו
ראש ישיבה ואמר לו אבל אתה זכית בראש טוב משמי לא בכדי ,אתה כ צרי ללמוד ג
לפי הסדר ,ואחרי לימוד מה שלומדי בישיבה תלמד לפי הסדר ד היומי .וסיכ אד"ש
ע הרי" שיענה לד.ל .שימשי לתת שיעור רק פע בשבוע.
מו' ד.ח .אמר לאד"ש בשבת פרשת ויצא אחרי הסעודה בבוקר שנולד בעש"ק ב לאחותו
הקטנה של ר' איצה וינברג והסבא הרבי מטולנא ביקש לומר נולד ב"ז נתרפאו כל המשפחה
שיתחיל משמי לחיי לנו ,אד"ש חיי ואמר נו אהר איז גירכעט נתרפאו כל המשפחה !
אד"ש שאל את הרי" אי יש למ .קוזק זמ לועדה של הת"ת בשלמא א .גוטליב מתעסק
בדולרי ויש לו זמ אבל הוא ממה מתפרנס ? ולא ידע הרי" מה להשיב ,שוב התעני
אד"ש כמה ילדי יש לו ? והזכיר הרי" את אליקו שצרי להפקד בזש"ק ואד"ש אמר
פע של"צ לעסוק ברפאות ,וענה אד"ש אזוי האב אי גיעזעגט נו דהייבשטער וועט טאקי
האלפי.
בשבת ויצא לקראת סו הסעודה קרא אד"ש לי.ד .פלינקר שיכנס ואמר כתוב מי גילה לו
ששמי שמש וקשה הרי הוא חל שבאי השמש והירח והכוכבי ולכ ידע שש אביו יעקב
זה שמש ? ותיר הא"א שחל יוס ממש על אביו ועל אמו ולה שינה ואמר שראה שמש
וירח ,ושפיר מוב השאלה מי גילה לו ששמי שמש אח"כ הוסי כתוב " על חלומותיו ועל
דבריו מה זה הלשו הכפול ? אלא ראי' שהיה חלו והיה ג דבריו שאמר לה אחרת ממה
שראה בחלו.
90
אד"ש אמר להרי" אלע לויבע דאיי כולל ,דדר
הלימוד וואס איז גיעלונגע ,אי אוי
דהתמדה וחשק.
אד"ש סיפר להרי" שפע שהיה עדיי ראש ישיבה עלה א.מ .קורניק בבקשה שלא ילמדו
סוגיא דר"א דמילה שמביא לו מחשבות ואד"ש ביטלו מכל וכל שלא מביא סוגיא זו
להירהורי אבל נת לו רשות לא ללמוד ובזכותו הוסי אד"ש להרי" הבנתי דבר שהיה
קשה לי הרבה שני שכתוב אצל המגיד של הבית יוס שגער בו כשראה שקורא שני מקרא
ואחד תרגו במרוצה כאד הר ע"ג גחלי לוחשות ואמר לו למת ,ולא הבנתי מדוע
באמת לא קרא הבית יוס טוב השני מקרא וכו' אבל עכשיו הבנתי שהיה פרשיות כאלו לא
כ"כ חסידשע והבי בדעתו שצרי
למהר בה כסוגית ר"א דמילה וע"ז אמר לו המגיד ד "ת
אינ מקבלי טומאה ולא צרי
למהר בה כ"כ ומתאי גחלי לוחשות כנאמר בא"א.
אד"ש סיפר להרי" שהיה ב הא"א לרב"צ אוסטרוה ב' חילוקי דעות.
.1שהא"א אחז מאוד מר' מ"י מאיזבצה וסבר שלא יודעי בכלל מה היה אז המחלוקת
וקרא לו תמיד ר' מרדכי יוס ואמר שכל המחלוקת כבר לא שייכת ,ורב"צ עוד היה מונח בו
המחלוקת מאז ולא יכל א פע לומר ר' מרדכי יוס.
.2הא"א לא אחז מר' גרשו העינ
מרדזי בעל התכלת ורב"צ אחז ממנו מאוד ,ופע שמעו
שכשבאו לומר לשפ"א שנפטר בעל התכלת שאל הא קברו אותו ע התכלת ? הא"א הביא
ראי' מזה שהשפ"א לא אחז ממנו ולכ שאל כ
אפי' לאחר פטירתו ,ורב"צ טע שהשפ"א
אחז שהוא אד חזק ע עקרונות ומ הסת רצה שיקברהו ע התכלת.
ב .קורניק סיפר ששמע ממוהרי"א ששמע מהרבי הלב שמחה שאמר הא"א שכל המחלוקת
בי קאצק לאיזבצה היה דבר גדול ואי לנו בזה השגה ופע עמדו בחו חסידי ואנשי
מעשה והתוכחו מאוד בנושא ויצא הא"א מחדרו ואמר שמי מרדכי ע"ש ר' מרדכי יוס
מאיזבצה ,הגיב א' מ החסידי ואמר א אבי
היה יודע שתאמר כ
לא היה נות ל
ש
זה ,ואמרו החסידי שלא הוציא שנתו.
ב .קורניק סיפר שבצפת היה אצל הבית ישראל יותר פתוח עני הנשמות והגלגולי והיה לו
לב .ב' מעשיות.
.1היה כלב גדול שהל
אחריה בטיול ולא נת מנוחה וישב ע"י כשישבו על הספסל ורצה ב.
לגרשו אמר לו הבית ישראל בונ לאז אופ דאס איז א'גלגול.
.2ישב איתו פע בהר כנע והרבה ציפורי עפו על הע וצפצפו בקול גדול ,נתלהבו פניו של
הבית ישראל ואמר בונ אתה שומע ציפורי מצפצפות ,נשמות גילגולי ,ושתק.
ב.ק .סיפר שהיה רב א' שהל
ע הבית ישראל בירושלי ברחוב ורצה לקראת חתולה
ונעצרה ע"י ,אמר אותו רב לבית ישראל א הית רבי הונגרי הינו כבר אומרי שזה עני של
תיקו גילגולי אמר לו הבית ישראל ברצינות אל תצחק כ כ.
יו אחד כשטייל אד"ש בבוקר ברח' אלפנדרי ביקש ממנו ספרדי להשלי מני בביהכ"נ
לקדיש דרבנ ,ושאלו אד"ש א הוא עשירי ? וענה שכ ,וישר שנכנס אד"ש ש לב שהוא רק
תשיעי ,אמר לו אד"ש אתה אמרת שקר ,שקר אני לא אוהב ! ויצא ולא נכנס שוב לש.
ח.ג .אבר
שעובד לא רישמי החליט השנה בינו לבי עצמו מה צרי
כל שנה כאב ראש להשיג
דיחוי מישיבה ,מכולל ,אתגיס לצבא ואוכל לבוא לעבודה בהיתר ,הל
ללשכת הגיוס ביו
א' י"א כסליו ואמר שלא הביא דיחוי כבימי ימימה ורוצה להתגייס ורוצה לשמוע במה
מדובר ,אמרו לו כל התנאי ונתנו לו זמ לחשוב ,בבואו הביתה ומליבה לפומיה לא גליא
91
לא אחד בעול מקבל טלפו מאביו שהיה באותו היו אצל אד"ש בשביל דבריו ,ולפני
שיצא שאלו אד"ש וואס מאכט דאיי זי חיי ? וענה ב"ה ,אמר לו אד"ש אי האב גיהערט
אז האר וויל זע שטעל צי די מיליטער זיי אהיי אופ ציהעלטע ! ונבהל האבא ואמר שלא
שמע שרוצה ,ולכ צלצל לשמוע !
ח.ג .הנ"ל היה לו תאונה והתקלקל לו כל המכונית והיה בהפסד כספי רציני ובכה לפני הרבי
מטולנא ,ואמר לו הטולנא רבי אתה הרי אבר צעיר ולא עשית שמחה ,בעזרת ה' תפקד
בזש"ק ותעשה שמחה ג זה יסתדר והיה הדבר בעיניו לפלא ,אח"כ נהיה גיהולפי ועשה
משפט בעני המכונית ואמרו לו חכמיו שחבל לעשות המשפט שלא ירויח כלו וממש קרוב
לזמ השמחה שעשה יצא לא רק זכאי אלא בתשלו גבוה של פיצוי והרויח הרבה כס.
לר' ד.א .מנדלבוי היה בעבר חידושי תורה מאד"ש להדפיס בספרו החדש קבא דקשייתא
של בעל החלקת יואב ושלח את הרי" לשאול א להדפיס לאחר שנהיה רבי ,ואמר אד"ש
להרי" אצל אבי זי"ע בחיו באמת נת חידו"ת בירחוני אבל היו באמת חידושי תורה אצלי
הרי הכל קש ,ובסופו נת רשות להדפיס.
יהודי הל להוציא קוב חידושי מגדולי ישראל על כמה ממסכתות הש"ס וביקש מאד"ש
שית ג חידושי תורה ,ושלחו אד"ש לדבר ע"כ א הרי" ,ועלה הרי" לשאול מה לענות ,
אמר לו אד"ש הנני חושב מה יצא לי מזה שיתפרס בשמי חידושי תורה ,כבוד ? יש לי ב"ה
כבוד מעל ומעבר לראש ,ובנפרד מובא בספרי שאד המקבל כבוד בעוה"ז שלא מגיע לו
יורד לו בעוה"ב מכבודו בג עד ! שידעו שאני למד ? א לעול שלי החסידי ,מאי נ "מ
לה א אני יותר ת"ח או פחות ת"ח ,הרי כבר אבוד לה ,ולצבור סת אי ,דבר א' חושב
אני א יהיה לתעולת שידרב אברכי ובחורי לעסוק בתורה שיראו שהרבי ג מחדש
בנגלה בש"ס הרי זה עני של להרבות כבוד שמי ,ובשביל כבוד שמי לא אכפת לי
שיתפרס ,לא אכפת לי להפסיד כבוד בג עד.
לפני יציאת הרי" מהחדר ביו ג' י"ג כסליו שאלו אד"ש וואס מאכט דאי שוועסתר חוה ?
וענה שעשתה שוב טיפול השבוע וצריכה שבוע הבא לעבור בדיקה סי טי ומבקשי ברכה
שיראה דברי טובי ,ענה אד"ש וידיו למעלה דהייבשטער וועט האלפי דהייבשטער וועט
האלפי.
ואמר ל .איז גיוע ביי מיר אייר נעכטי ווגע זאיי חולה רפואה שלימה ,ואח"כ לעצמו
בשקט אמר צע קינדר זיצט או לערנט אי כולל.
ב .קורניק סיפר שהבית ישראל פע אמר לו א יוצא שאד צרי מקוה ואי לו ויעבור זמ
תפלת מנחה או מעריב ,שחרית ,צרי להתפלל ולא יבטל התפלה במזיד בדיעבד שאי לו
מקוה ,אבל תורה לא כדאי ללמוד.
ד .ליברמ משגיח דישיבת שפתי צדיק שאל את אד"ש עוד בהיותו ראש ישיבה מה לומר
לבחור שאוחז לפני מעריב וצרי מקוה וש בחצור בילתי אפשרי ללכת למקוה בלילה ,
וענהו אד"ש בודאי שצרי להתפלל וא"א לעבור במזיד ולא להתפלל בגלל חומרת חסידי
שהולכי למקוה ,לאחר כמה ימי שלח לקרוא לו ואמר לו שחל שרואה את אביו זי"ע
יושב בחדר ולומד ורוצה להכנס אליו ,ואד גדול שפניו מאירי מונע בעדו מלהיכנס והוא
צועק לו הרי הוא אבי והוא אינו מניחו להיכנס עד שגבר עליו ונכנס והרי אביו הא"א ראשו
אליו וחיי ,אמר אד"ש למשגיח ר' ד .פתרו החלו הוא ,תשובתי אלי לא מצא ח בעיני
אד גדול זה ח"ו יהיה זלזול בתקנת עזרא ולכ לא הניחני להכנס ,השמייכל של אבי הראה
לי שעניתי נכו וכ צרי לעשות ,אבל רמז נתנו לי בריב זה שצרי לחזק מאוד עני זה שח"ו
92
לא יהיה זלזול בקפדת החסידי ולחזק הבחור וכו' שזה רק יוצא דופ שאי ברירה אבל
תמיד שיכולי צרי להקפיד מאוד מאוד לא לומר שו דבר קדוש בלא מקוה.
אבר המתגורר בהר נו נכנס לקו"פ באומרו שאי לו פרנסה מהכתיבה ומבקש ברכה
שיצליח בכתיבה לפרנסה ,אמר לו אד"ש אי יתכ שתרויח מהסופרות א רואה אני אות
בכל ברית כא בביהמד"ר ?
ב' אברכי גליק ומלצר עשו פי' ספר ,ועלו לאד"ש בהיותו ראש ישיבה להסכמה ולא הכיר
ונת לה הסכמה חלשה ,אח"כ דיבר ע הרי" עליה ואמר לו הרי" שה אברכי מגור
מביהמד"ר ועומדי בשורה ככול ,אמר אד"ש אויב אזוי זענ אברכי יראי שמי וכתב
הסכמה יותר נלהבת והוסי אברכי יראי שמי.
הבית ישראל דיבר פע ע הרי" על אחיו רש"ז בקפידה שהיה אז במצב ירוד ,וסינגר עליו
הרי" ואמר אהר איז גישטענ אי שורה ,אמר הבית ישראל ביי מיר דער שטיי אי שורה
איז נישט קאיי אב הבוח !
א.ל .לרנר שדכ נכנס לקבל ברכה להצלחה בשידוכי ,אמר לו אד"ש עניי עיר קודמי
וצרי להדר קוד בבחורי חצור איפו שאתה גר ונקט ב' שמות של בחורי ישפ"א שגרי
בחצור ,ועל א' אמר אהר האט אשווגער וואס דאר גיהולפי ווער מיט קינדר ) מ.
הרשקובי ( הוציא מהמגירה שש שוקלדות ונת לו בשבילו.
באחת מנסיעותיו של האמרי אמת לאר ישראל בא לאר דר היבשה ואמר צקימע אי
אר ישראל דארפמע פריוע אלא וועג !
הא"א שאל את הרב יהודא צדקה כשהיה עוד ילד קט יש במסכת שבת כ"ד פרקי ויש
כאלו קטני שנראה שיכלו לצר אות לפרק אחד ויש כאלו גדולי ומדוע ? וחיפש תירו
ולא מצא והיה כבר מאוחר בלילה וראה אור בבית הכ החיי ונכנס הילד ושאלו וענה לו
ששבת נקראת כלה ובכלה כתוב שיש לה כ"ד תכשיטי לכ רצו בדווקא כ"ד פרקי ,
ולמחרת ענה התשובה לא"א ומאוד נהנה הא"א מזה.
הרבי משטפנשט זי"ע בנו של ר' ישראל מרוזי היה פע לביקורת רפואית אצל פרופסר גדול
,ואמר הרופא למשמש שאינו מבי הוא רואה בבדיקות שאד זה חלוש היות וליבו כל הזמ
חושק ומתאוה ,והרי רואה עליו שיש לו הרבה כס ) שהרי בני ר"י מרוזי הלכו הכל יקר
במלכות ( ומדוע לא קונה בכס כל הבלי עוה"ז להשקיט רעבונו ? וכשהרצה המשמש שאלת
הרופא לפני הרבי צחק הרבי ואמר יוא טאקי תאוה "נכספה וג כלתה נפשי לחצרות ה'".
ב .קורניק עשה בר מצוה לבנו ישראל ואד"ש אמר לילד שהוא כבר לא תינוק וצרי מהיו
לקבל עליו עומ"ש ועול תורה ומצוות ,ולאחיו הקט שאל מה לומד ? וענה חומש ומשנה ,
ושאל איזה ? וענה חומש בראשית ומשנה ברכות ,ונת לו שוקלד ואמר א אתה לומד
מסכת ברכות יכול אתה הרי לעשות ברכה.
ב .קורניק ביקש מהרי" שיאמר לאד"ש שעושה בר מצוה ולא רוצה להטריחו לבוא אבל
מצד שני צרי להזמי משו ד"א לכ שולח את הרי" בתור שליח ,אד"ש מאוד נהנה ועשה
שיימכל גדול.
93
האבר מרדכי ש .חת ר"ח מאנדל חבר של הרי" מטשבי ביקשו מאוד שיכנס עמו
להזכירו להפקד בזש"ק ,נכנסו והאבר הגיש קויעטל ,אחרי גמר הקריאה הרי אד"ש
עיניו הק' לעבר הרי" כשואל מה אתה פה? אמר הרי" ישנתי עמו בחדר אחד בישיבה
בטשבי ובקשני שאהיה לו לפה ,בחדר זה יש אליהו וללה ג ובטוחי אנחנו שנהיה
גיהולפי כא ומבקשי מי שענה לאליהו הוא יענה למרדכי ,אד"ש מאוד נהנה ואמר טאקי
גירכעכט ,במרדכי שטייט ותהי לו לבת ,מדרשנט טאקי לבית ,אובער אי מקרא יוצא מדי
פשוטו בת ,דהייבשטער וועט האלפי גיהולפיע ווער טאקי דא ,די ביסט אויכ א'קרוב
ומבשר אל תתעל דהייבשטער וועט האלפי ,דהייבשטער וועט האלפי.
הרי" נכנס לומר שהיה אצל רופא גדול ואמר שהיה טעות בכל מה שאמרו על סבא טולנא
ויש לו רק דיסקוס קשה ,אד"ש מאוד שמח ואמר איש טוב מבשר טוב לכתחלה לא כ"כ
דאגתי חשבתי שלא יהיה רציני ,סב כל השני מצטייר בעיני כאד הלוח ע הזיקנה ,
מעלה גדולה מאוד ,לא ראיתי עוד כזה לוח אני מתפלל עליו כל יו וחושב עליו שיוכל הוא
על הזיקנה ולא ח"ו הזיקנה תוכל עליו ,דהייבשטער וועט האלפי.
ביו ה' לסדר וישלח קרא אד"ש להרי" והיה מאוד גישמייכל וכשנכנס אמר לו אד"ש
אמרתי לי.ד .שיראה א אינ מוסר שיעור או עושה דבר מה שתבוא ,והנה באתה ז"א
שאינ אומר שיעור עכשיו ,ולא שו דבר מיוחד אז מה אתה עושה כא בישיבה ? ) והיה
הכל בשמייכל ( אח"כ הוציא ההזמנה לחתונה של הנכד והראה לו ושאל נו מה אתה אומר
על חוש הפיוט שלי נהיתי משורר.
י.מ.ט .ביקש מאד"ש שיצוה על הרי" לעזור לו בעני הסדר בחנוכה אד"ש קרא להרי"
ואמר אני באמת אמרתי שיותר לא תעסוק בסדר זה לא בשביל ובביהמד"ר בודאי ,עכשיו
אינני מבקש אבל בישיבה איצה מאיר איז אביסעל אוגיפריגעט ביי דבחורי זאג זיי די אי
ויל זאל זאיי שטיל גאר שטיל חנוכה מיז מהדר מהדרי ,מהדרי מ המהדרי ,קע זאיי
אז מיז שטיל לכבוד הנרות דאס איז אוי הידור מצוה עומדי בדר אר לנרות ,ליידער
מהאט פרגעס כבוד ביהמד"ר ביי די זיבע יאהר דרבי איז גיוע ניש געזינט ,פירמדות
קוזעס אי ויל נישט מזאל שטיי אזוי סאיז נישט כבוד ביהמד"ר ,סאיז אל גיווע ועג
גשמיות דאר זאיי אודאי א'סדר אי רוחניות מזאל לערנ גיט פי 9עד 1קע זאיי אי
האב איבער פיר דשפציר פי פאר טאג צי פאר מיטוג.
אד נכנס לקו"פ לומר שעובר מבח נהיגה ומבקש ברכה ,ובירכו אד"ש ולפני שיצא אמר לו
אד"ש מקנא אני ב אתה עובר רק פע אחת מבח נהיגה וזה קל ,אני עובר יו יו מבח
נהיגה ) הנהגה (ומבח קשה מאוד ! האד קצת התרגש וחשב שמתכוו הרבי לרפואה
והתחיל לבר את הרבי שיהיה בריא ,ואמר לו אד"ש אינני מתכוו להיות בריא אלא שלא
אטעה בתשובותי ולדעת מה להשיב לשאולי דבר.
אד"ש ציוה לא .אדלר לומר בשמו מז"ט ג בביתו על הולדת הב .
אד"ש סיפר להרי" כשהיה עוד ראש ישיבה י.נ .בינקה הגבאי היה יודע אי לנהוג לא כמו
הגבאי של היו ,יהודי היה בא לי.נ.ב .שית לו טיש ונכנס להזכיר בעש"ק וענה לו הבית
ישראל מה יש הוא כבר נת ל כס לא רוצה ,וכשיצא ושאלו אותו יהודי אמר לא יודע עוד
לא יצא לי לשאול ,וכ למחרת ניסה שוב ולא רצה הבית ישראל ,י.נ .אמר לאותו אד לא
היה זמ לשאול בעד ונת לו חזרה כספו ,ולא אמר על הרבי כלו ,אבל חנינא יוצא ואומר
מה אעשה והרבי לא רוצה אולי אנסה שוב ,ואח"כ אומר שוב מה אעשה ניסתי מאוד הרבי
לא רוצה ,והכל ש על הרבי ולא עליו.
94
כשהיה הלב שמחה לנח את בני האדמו"ר מביאלה זצ"ל אמר לה עדת גור לא רצתה
להפרד אלא להיות תחת אד אחד כדי שלא תתפרד החבילה ולכ בחרו בי ,לא שאני צדיק
מיוחד וכ לא היה אחר שירצה ,וכ אצלכ כדאי שאחד יקח ההנהגה ולא תתפרד החבילה
) ולא שמעו בקולו וכול נהיו אדמורי" (.
הרבי מבהוש שליט"א היה אצל אד"ש ואמר לו אד"ש נו אתה הרי מבי איזה פקעיל קבלתי
הרי ג אתה קיבלת עכשיו כזה פקעיל .
אבר צלצל באמצע הלילה שילדו לא מפסיק לבכות ומאוד דואגי בביתו ,וישר שהרי
אד"ש השפופרת לפני שאמר הנ"ל שמו אמר לו אד"ש יוא נחמ ) שמו היה כ ( סאיז גאר
נישט אפשר א'שבר וכ היה.
נכנסו 4אברכי מטע מבצע שבתות לשאול על המש הפעילות של נסיעות אברכי לשבת ,
ובאמצע השבוע ? אד"ש שאל הרבה שאלות לפרטי פרטי ולא יצאו א דבר ברור ושלחו
את הרי" ,אמר לו אד"ש מה אעשה ואינני אוחז מזה ,וא פע לא אחזתי מזה ואינני
מבי זאת ,כל צדיק יש לו דבריו וכל צדיק מתאי לדורו בפעליו אבל יש דברי שלא עשה
הבית ישראל כאביו ,וכ הלב שמחה כאחיו ,הוא ראה בזה דברי גדולי לי אי לזה קשר ,
אברכי שלנו מה התועלת ? וא יש שאלות מסובכות ה יודעי לענות ? מצד שני כל
השני היתי חסיד ,ללכת לבטל דברי טובי של אחי במחי יד ח"ו וח"ו לכ רציתי שלא
לבטלו ושימשיכו לשלוח בטו נמו אחת לשתי שבתות וא יחזיק כ באש נמוכה מה טוב
ויתקיי דברי אחי זצ"ל ולהפ א ידע ממילא ג לא אכפת לי ,לכ אני נוקט בשיטה זאת
לא לבטל בכוונה שאי זה עבירה וג לא לחזק במיוחד ,צרי להסביר לה זאת שיבינו
שלא יפרסמו בשמי כ או כ שימשיכו לעסוק בזה ומה שיהיה יהיה לבד ,סומ אני עלי
שתדע אי להסתדר אית.
הרי" שאל א להכנס ע ש.צ .וייס בעני הת"ת לפני מנחה או אחרי מנחה ? אמר לו
אד"ש אחרי מנחה לא בא בחשבו ,עוד לא הורגלתי לשבת על הכסא בנוח בזמ שאני יודע
שבחו מחכי אנשי ,מרגיש אני כיושב על גחלי ,דבר זה יקח הרי זמ ,יותר כדאי לפני
מנחה
אד"ש ענה להרי" תשובה בעני מסוי נגד אד פלוני ולפני שיצא אמר לו אד"ש רגע אני
הרי גערר רבי והוא הרי חסיד גור ,צרי אני לחשוב ג לצידו משהו לזכותו ,וניסה לומר כל
מיני דברי רחוקי לצידו א בא בחשבו כ או כ ורק אחרי שראה ממש בכל הכיוני
שאי שו צד לטובתו אמר להרי" שתשאר התשובה כמו שאמרתי.
נכנס בחור לומר שנפגש ע בחורה ורוצי לגמור למז"ט אבל היא רוצה בדווקא עוד פגישה
לפני הווארט והוא חסיד ויודע שלא נוהגי כ ,ומה יעשה ? אמר לו אד"ש ביסט גירכעט א
חסידשע בחור ! ולפני שיצא אמר לו אד"ש מדאר קלער וואס איז בעסר ,תצטר הרי
ממילא להפגש שוב ע בחורה אחרת ויותר טוב א זה יהיה א אותה אחת וכ היה ונגמר
השידו למז"ט.
95
אבר צעיר נכנס בקו"פ קצת בבהלה שלילדו הקט חו גבוה יומיי ,93אמר לו אד"ש
בעיברית אתה עוד צעיר ואינ יודע שזה לא נורא 93מעלות בתינוק זה כמו במבוגר 73לא
נורא זה יעבור שו דבר.
ס.ט .צלצל ביו ה' כ"ב כסליו לפנה"צ לאד"ש ואמר שרוצה לבשר בשורה טובה על נכדתו
חוה ברכה בת ג.מ.ב.ל .שעברה יו האתמול סידרת בדיקות ויש שינוי גדול לטובה ,אד"ש
שמח ואמר ב"ה שמעתי כבר בשורה טובה זו מנכד ר' יצחק מנח ויעזור ה' לרפואה
שלימה ,נו יעצט דאר דזיידה זאיי אינגאנצע גזיענט מהאט דא אינזנע ,סבא שאל על
מה מתכוו הרבי שהרי הוא לא חולה ? וענה אד"ש במה שדיבר ע הרי" ) על הדיסקוס (
אד"ש אמר מגיע חנוכה וסבא אמר שזה באמת יביא רפואה וישועה לכול ,אד"ש ענה יוא
אמ ,סבא אמר שהיה בטבריה מירו צפת לבקש ואמר אד"ש אויס גיפוילט אל גיט פאר
אלע ,אד"ש אמר לסבא דמאמא האט ליב אז דקינדר זענ צופרידיע ,סבא שאל וואס מינט
דרבי ? וענה אד"ש דרבי וויסט גאנ גיט וואס אי מאיי דמאמא איז צופרידיע אז דקינדר
זענ צופרידיע ,דשכינה הייסט דא דמאמא ,דאר א יוד זאיי בשמחה וייל דשכינה ויל.
אד"ש אמר להרי" ראיתי בספר של ראשו אולי בר' אברה ב הרמב" שה' מכניס בכל
אד רצונות שבלא זה היה חסר לו מהחיות למשל רצו לאכול שא לא היה לאד לא היה
אוכל וח"ו היה מת ל"ע ,וכ ילדי קטני שיש לה רצו לשחק דבר טוב הוא שהרי
המשחק של הילדי מפתח אות ועוזר לה לגדול ,חושב אני שזה הוראה לבטל השעות
המרובות של הת"ת בכיתות הנמכות וחושבני שכיתות א.ב.ג .צריכי לגמור ב 4אחה"צ ולא
ב , 6שיהיה לה זמ לשחק קצת בבית ע האחי ולא לבוא אחרי יו של בלא כלו ,
ובכלל כמה יכולי לקלוט ביו של.
הרבנית ביקשה מאד"ש שיבקש מהרי" לדבר בזאת חנוכה בכנס של בנות גור ,אד"ש קרא
להרי" ואמר שיש לי לשאול ג' שאלות בסירוב לדבר.
.1הא אתה מפחד מאברה יוס אני יכול לסדר ל אצלו היתר שירשה ל ליסוע ?
.2הא אתה מפחד שירד חנ בעיני הבחורי כא בישיבה ולא תהיה אהוב עליה כמקוד
?
.3א אתה מפחד שתצליח יותר מדי ?
אני מבטיח שזה חד פעמי ולא אבקש עוד אפי' שתצליח מאוד ,ביי מיר דאס איז הכשרת
האברכי הבנות לומדות הרבה מאוד ,ולפעמי גור בעיות בשלו בית שהבחורי לא
יודעי כ"כ הרבה דבר אחד נשאר לנו שיש לנו חסידשע בחורי וזה ה יכולי למכור ,
הבנות לא יודעות מה זה וצרי לתת לה בזה הבנה ,אי ויל נא מאכ מאיי טאטא אבי
ז"ל שלח פע לקרוא לר' דוד מינצברג בפולי ואמר לו בבית פלוני יש כנס בנות אמרתי לה
ששולח אני אות לדבר עמ להשפיע עליה להכנס לבית יעקב ,ככה עשה אבי בכח הכריחו
לדבר בפניה הוא היה יהודי מפורס וחסיד ,אינני מדמה ממש ש היה עני של פקוח נפש
שהיה דחו שילמדו בבית יעקב ,אבל רואי החשיבות ,בכל אופ מברכ אני בכל לב
להצלחה ,ומשאיר זאת לשיקול דעת האישי ,אי הייסט נישט !
ואח"כ אמרה הרבנית לאד"ש שהרי" לא רוצה לדרוש בכנס שאשתו מפחדת מעי הרע ,
אד"ש קרא להרי" ואמר דאיי רעבצי האט מורא פי עי הרע ? די בעסט מאיי שליח
האסט נישט וואס ציזורגיע !
במוצאי ש"ק פרשת וישב נר א' דחנוכה ,אחרי ההדלקה בפני שאל אד"ש את מו' ד.ח .כבר
הדלקת ? וענה שלא ,אמר אד"ש מוצאי שבת לא כ"כ נורא הזמ הרי בי כ ובי כ
בתחילת הלילה עוד שבת ,דבר שני כתוב עד שתכלה רגל מ השוק פע היה נגמר בשקיעה
96
היו הרבה יותר מאוחר ,ועוד בפרט לטע שכתוב בחסידשע ספרי רגל מ השוק הכוונה
לרגילות ,ליידער דרגילות איז נתפשט גיוער אגאנצא נאכט.
אח"כ הסתובב לב .קורניק ואמר דער ארשטע טאג איז כולל אלע טאג ,נות כח לכל הימי
של חנוכה ,ראי' מב"ש שסוברי פוחת והול וביו האחרו אחר כל ההארות פר אחד וראי'
שא' יכול להכל ,אבי ז"ל אמר תמיד תירו על קושית הבית יוס שהטבע הוא ג נס ועצ
ההדלקה היה ג נס ,נאמר מי שאמר לשמ וידלק יאמר לחומ וידלק שמ ג צרי אמירת
הקב"ה להדלקה.
ואחרי הפסקה אמר חנוכיה זו מהבית ישראל הוא נהג להדליק בזה בשבת ,אבי ז"ל אהב
להדליק בחנוכיה שתולה בדלת עצמה יש לי כזה ממנו ,בחנוכיה הזו חושב אני להדליק
בביהמד"ר אע"פ שלא תולה מפני פרסומי ניסא שגדול הוא מאוד והתולה יותר קט ,הבית
ישראל קיבל זאת ירושה מהקצקר רבי ואני קיבלתי את זה אחרי פטירתו מהרבי הלב
שמחה לא רציתי אבל הוא ציוני לקחת ,פע אחת הוא עצמו הדליק בזה ורציתי שישאר
אצלו אבל הוא לא רצה ,חושב אני להדליק בזה בביהמד"ר ג בגלל שדומה למנורה ,שבע
נרות אסור אבל שמונה כמה שדומה יותר למנורה יותר טוב.
אח"כ פנה לכול ואמר בילדותי שאלתי את המלמד שלי מדוע אומרי במוצאי שבת חנוכה
ויהי נוע הא זה לא יו"ט חנוכה ? וענה לי היות ומשחקי בחנוכה בקויעטלע ולא
מנצלי הזמ אי זה יו"ט ,אינני יודע א ענה זאת באמת או בהלצה אבל יש בזה אמת ,
שבת כול מקיימי כול יודעי וכ יו"ט ,חנוכה יכול להתפס לחיצוני לכ צרי לומר
ויהי נוע ,צריכי באמת לנצל הזמ ,הסתובב לי .קורניק ואמר בעיברית הבנת מה
שאמרתי ? צרי לנצל את הזמ ,לא לבזבז.
ב.ק .סיפר שהלב שמחה אחרי פטירת הבית ישראל רצה באמת את החנוכיה של הקצקר
אבל אמר אשתי הרי נכדת האדמו"ר מקאצק וכשתשמע תשמור את זה בארו סגור כל הזמ
ולא אוכל בי כ להדליק בזה ,יותר טוב שיהיה אצל אחי.
פרופסר בראו אמר להרי" שכל חולה כמה שיותר לא מרגיש טוב שוכח עול ומלואו ורק
עצמו ובשרו מעני אותו ,אבל הרבי הלב שמחה לא היה כ ,תמיד שבאתי לבקרו ולבדקו
אמר לפני כנסתי אליו לישרו ולהלבישו אפי' לשי לו משקפיי שרוצה לקבל אותי יפה ,
וממש תמיד התרגשתי מזה ואמרתי בשביל מה צרי לטרוח ולא הסכי א שהיה חלש
שאכנס ולא ישב יפה בבגדיו ובמשקפיו.
ביו א' כ"ה כסליו נר ב' דחנוכה הגיע ס.ט .לביהמד"ר ,אד"ש נכנס אחרי מנחה לשלו
שטיב וסבא עמד ש ,אד"ש ניגש אליו ואמר סהאט גידורי אביסל צאייט ביז אי קי
אריי אונ צינציע דטולנא רבי זאל זיצי דרוייל ! אח"כ בהדלקה במעוז צור הסתובב אד"ש
וציוה להביא לסבא כסא ,סבא ישב ומיד נעמד ,ואד"ש שוב הסתכל והראה שישב וסבא
כבר לא ישב ,אחרי ההדלקה והשמיעס אמר אד"ש לסבא אגוטע חנוכה אגוטע חנוכה כל
טוב נחת.
מו' שאול אמר להרי" ששמע שאד"ש אומר לס.ט .חנוכה איז דא מצות זקני והצביע על
סבא ,וכ באמצע מעוז צור הסתובב אד"ש לשאול הראה לו על סבא ואמר מצות זקני.
אד"ש אמר לועד של הת"ת אידיש איז אהיילק לשו ? סאיז דא א'לשו חול ! ומה הגרצקא
שילמדו דווקא באידיש א'ינגעל וואס פיישטט נישט אידיש אשוט אוי זאיי צאייט ,אז
אהר לערנט נישט צי ליב דאידיש איז חול שבחול.
אד"ש אמר להרי" בג' דחנוכה קע זאיי אי בי אביסעל מארי בדער שמועס ,אובער
אי האב גיקלרט סאקימעט עול פי חו לעיר מדאר זיי אריי בערנגע ,גייט ארויס מער
אי מער ,אח"כ התעני בסדר א הכל בסדר בחנוכה לעכיט בביהמד"ר.
97
אד"ש נת להרי" בא' מימי חנוכה שיק בשביל דבר מסוי ואחרי שנת לו ביקש בחזרה
השיק ומחק את המלה הרב ואמר יעצט איז גוט !
אד"ש סיפר להרי" על השפ"א שהיה בטבעו סגור מאוד ולא היה לו בכלל יחסי חו וכדומה
,ואביו הא"א היה ההיפ הגמור ,ושמע אד"ש סיפור שלאחר שהיה שריפה בגור בביהמד"ר
של השפ"א באו שמאי לבדוק את הנזק ושאל השפ"א מה ה אומרי ? אמרו לו שיש לה
השערה שהשריפה פרצה עקב בדיל סיגריה ,התלהטו פניו של השפ"א ואמר באידיש א
מניצו אחד של בדיל סיגריה במקו לא טוב יכול לצאת כזה שריפה וחורב ,כמה וכמה
מידה טובה מרובה מדבר טוב א' נבראי עולמות שלמי.
אד"ש דיבר ע הרי" על נושא מסוי ואמר זהו מושכל ראשו ,ואמר הרי" ביי דחסידי
איז דא קיימ"ל שמושכל ראשו זהו רוה"ק אצל רביס' אד"ש הרי עיניו הק' ושאל ר' יצחק
מנח די קלערסט אז אי בי א'רבי אי אי האב רוה"ק ? וענה בודאי ,הרי ידיו הק'
ואמר הלואי !
אד"ש אמר להרי" שאביו הא"א כל לעכטיל אמר ב' תורות וציוה לנג ב' ניגוני ,הבית
ישראל נהג כ רק ביו האחרו ולא כל יו ,לכ הוא מסכי ביו ה' שהיה ר"ח אפי' שלא
יו האחרו לשיר ב' ניגוני ולומר ב' מאמרי היות ואבי נהג כ כל יו.
ר' שלמה מזויל אמר על הלב שמחה אהר איז א'יוד מיט אגרויסע לב נשבר ,לא ראיתי יהודי
גדול כזה שלא אוחז מעצמו.
ר' א .קוטלר שאל את הבית ישראל הרי החפ חיי היה גדול ג בנגלה וג בצידקות
וגדולתו בתורה לא התפרסמה מ הסת בגלל שביקש ע"כ שהיה עניו ולא רצה שיתפרס
א כ מדוע לא ביקש שלא יתפרס שהוא צדיק ? וענהו הבית ישראל אהר האט דע נישט
גיהלטי אז אהר איז א צדיק !
הרב אוירבע מטבריה סיפר שאמר לו הלב שמחה בחיי הבית ישראל אני נכנס וכפו לאחי
כמו אצל אבי !
ביומנו של ר' בנימי אלתר ז"ל נמצא כתוב שפע למד הא"א ע ב' בניו הלב שמחה ויבל"ח
טובי אד"ש וכשהגיעו בגמ' ברכות עתידי בחורי ישראל שלא טעמו טע חטא לית ריח
טוב כלבנו ,פנה הא"א לאד"ש ואמר דאס פעסט פאר דיר דאס גיהערט פדיר.
בנו של בנימי א.מ .הכניס זאת לאד"ש ,אד"ש קרא בהתענינות והגיב הרבה מאוד למדתי
ע אבי זוכר אני כל דבר ודבר שלמדתי איתו בתחלה למדנו הרבה ,אבל ג בערוב ימיו
שהיה כבר חלש לא הניח השיעורי זכורני אפי' בי פסח לשבועות האחרו לימי חייו למד
איתי שיעור יו יו א אומר ל ווארט שאמר בגמ' ברכות כתוב אסור להרצות מעות מידו
לידה ואפי' גדול כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גהינ ,ושאל יעלה על הדעת שמשה רבינו
ע"ה יעשה כ ? אלא הכוונה אפי' אד גדול כמשה רבינו יאמר לי זה לא יזיק לי זה לא
מפריע אינו נכו ולא ינקה ח"ו.
בחור שלמד בישפ"א היה חת אצל אד ומשפחתו מורינו ,ביו בהיר א' החליט מורינו
לבטל השידו מפני שהגמ' אומרת ננס לא ישא ננסית שמא יצא מה אצבעו ,ונראה לו
ששניה נמוכי ,ונסע ללב שמחה שהיה אז בערד לומר מחשבתו דחהו הלב שמחה ואמר
זה לא הפשט בגמ' ,ממינט אפעס אנדרש ,ועלה אז בזמנו לראש ישיבה )אד"ש( לשאול מה
יעשה ,ואמר לו שבודאי אסור לו לבטל ח"ו השידו ,והלא קצת התעקש שכ כתוב בגמ' ,
98
וכשהרצה ראש הישיבה לפני הרי" הדברי אמר הרי" שיש ש שפ"א שמסביר שדי זה
נאמר רק בכהני משו שנמו מדי או גבוה מדי פסול לכהונה ולכ אסור לכהני לגרו
למעוט שבט הכהונה ,אבל בישראל אי שו עני שננס לא ישא ננסית ,אורו פני ראש
הישיבה והודה מאוד להרי" ואמר אי בי זיכער אז דאס מינט דרבי וקרא למורינו הנ"ל
והראה לו השפ"א ושקטה האר.
נכנסו משלחת מהעדה החרדית שאד"ש ג יסכי להפגנת ענק נגד חטוטי שכבי בגבעה
הצרפתית ,ענה לה אד"ש בודאי דבר גרוע הוא זה וצרי לזעוק על כ ואי כא המקו
והתירו לפרוש וכמו כול ג אני תומ במאבקי בשביל להרבות כבוד שמי ,אבל
מאיד גיסא צרי מאוד להזהר ולהזהיר גוררת לא רצויה בדברי אלו ,וכל הצעירי
שמחפשי רק הבלעג המכות וכדומה אי בזה מרבה כבוד שמי ,ובכלל לצעוק על שוטר
יהודי אפי' שהוא רשע גמור ,נאצי ,איז ביי מיר א עוולה אזוי וי חטוטי שכבי !
יש מכתב מהא"א זי"ע ללב שמחה זי"ע שיכתוב מכתביו במספרי ולא באותיות היות והיה
לו כתב יד מאוד קשה ולא קריא.
כל שמונת ימי החנוכה הדליק אד"ש בביהמד"ר ע ברכה ,ובביתו חזר והדליק בחנוכיה
שבא הדליק כל השני בלי ברכה ואמר כתוב בגמ' מי שיש לו ב' פתחי שידליק בשניה
ושני בתי לא יגרע ואדליק בשניה
אבר שנכנס ללב שמחה להזכיר שאשתו אוחזת בחדש השישי ,אמר הלב שמחה שהיה
בתקופת מחלתו דזיביטע וחשב חנינא שלא שמע טוב ואמר שוב והלב שמחה הגיב שוב
דזיביטע ,וכמוב שכ היה ונולד כחשבונו של הל"ש.
א .אדלר הכניס את בנו בבריתו של אברה אבינו ביו שירד שלג ואמר אד"ש גדול יו
הגשמי שאפי' פרוטה שבכיס מתברכת וכתוב בא תינוק וככר בפיו ,ובשלג אומרת הגמ'
שהוא כ 5פעמי גש א"כ בודאי היו פרוטה שבכיס מתברכת ,ושאל האדמו"ר מאשלג
את אד"ש הרי כתוב בזהר ששלג זה די ? וענה אד"ש בחיו אבל השלג נמס אח"כ ואי די.
כתוב במשנה א יש קמח יש תורה אמר ר' אייזקל מסטרטי זי"ע בהלצה דואר נקרא
באנגלית מיל ,וקמח באידיש ג נקרא מיל ,ולכ נהג לשלוח מכתבי לאסו כס ואמר א
יש קמח דהיינו דואר יש תורה אפשרי להחזיק מוסדות.
ב .קורניק סיפר ששמע מהבית ישראל ,ששמע מרב"צ אוסטרובה ,שהיה אד שהתחצ
לרב העיר שהיה זק מופלג ,וקרא לו ר' גרשו היענ ונת לו סתירה חזקה עד כדי כ שנשרו
שיניו ואמר לו לריב רבתה א הרב רק לו אי כח במותניו ולכ אני הכתי אות ,אבל סליחה
תל לבקש ממנו.
סיפר א.מ .סגל שנכנס אד לאד"ש ,ואמר לו אד"ש ראיתי לפני 35שנה בשדה תעופה
באירופה ואמרתי ל כ וכ ,ואותו אד נזכר מהסיפור והתפעל מזכרונו של אד"ש שזה
היה רק במקרא כל הפגישה הזו ולא היה לו כלו א אד"ש.
י.ד .פלינקר שאל את אד"ש א יכולי הבחורי לרדת בזאת חנוכה למנחה ? וענה אד"ש
יוא אודאי כל יו שיוצא דופ אפשרי.
99
הרי"
דיבר ע
הרבנית בטלפו ושאל על כתבה בעני הכנס של ישיבת עמנואל ואד"ש אמר
שרוצה לדבר איתו ונגש לטלפו ובירר בדיוק מה יהיה כתוב ,אח"כ הוסי חסכת לי טל'
רציתי לצלצל ,היא חזרה מאוד מרוצה היא אומרת שעוד לא שמעה כזה דרשה מימיה והיה
נפלא ,אי בי זייער צופריד ,שכר הרבה מאוד אגיטע נאכט.
אד"ש היה בשתית לחיי
בכתיבת ס"ת של נ .רוטשטיי ונת יי ואמר למלא גרונ
של ת"ח
יי ,וראה צ .ביאלסטוצקי ואמר בחיו מדאר אהיי
אוי געבע ,שא
לא הוא יעשה
בג"צ.
הרי"
שאל ביו
ב' ד' טבת א
ללכת להפגנה נגד חיטוטי שכבי ? וענה אד"ש בחורי
לא
ילכו ,ביטול תורה לא צרי ,יונגאלט וואס זיצי לערנ אויכ נישט ,דאס איז נישט פאר זיי ,
מקע זאגע דתהילי
וואס דמועצת האט געזוגט ,אי ממשי זאיי ואטר לערנ.
א .אדלר רצה לעשות גמ"ח לע"נ בתו שנפטרה אמר לו אד"ש פאר דאיי טאכטר דארפסט
גאר נישט מאכ זי איז שוי אויויע אוי דרכטיקא אורט ,אויב סת
פאר דיר קענסט.
הרבנית ביקשה מאד"ש שיבקש מהרי"
שידרוש שוב אצל נשי אגו"י ואמר לה אד"ש בשו
פני
ואופ סאיז גיוע חד פעמי אי אפי' סאיז גיוע זייער מוצלח סהאט גידורי צאייט ביז
אי הא
בעטי נא אמהל.
הלב שמחה לא אהב שצועקי
חזק בתפלה ופע
אמר על קארלי הא
ה
ניסו בטובות ?
וכ מספר ס.ט .שהיה פע
בטבריה אצל הלב שמחה וכשנכנס הרבארלה רבי אמר הלב
שמחה דער שרייער איז שוי דא!
י.מ .אלתר ב מו' ש.נ .היה רגיל לעלות לבקר את דודתו הרבנית מאטיל ע"ה ,והרבה פעמי
היה ש
ג
אד"ש שהיה עדיי ראש ישיבה והיו רגילי
לומר דברי בדיחה ,פע
אחת קרא
הבית ישראל לי.מ .לשאול מה הול ש
וכשסיפר על הבדיחות הגיב הבית ישראל צריכי
להיזהר ממנו הוא לא איש פשוט ,אח"כ שעלה שוב לא הגיב י.מ .לבדיחות ושאלו אד"ש
איצה מאיר מה קרא ל ? וענה אתה עולה לשמי
בבדיחות ומשאיר אותי כא מה זה שווה ,
ולא הגיב על זה אד"ש בביטול אלא נראה כמסכי
.
הרי"
שאל את אד"ש כשהיה ראש ישיבה רשות להוציא מחידה"ר דברי
למדני
ולקבצ
ביחד על סדר מסכתות ,ואמר לו אד"ש הרעיו טוב מאוד אבל אני לא יכול להרשות ל
משו
מעשה שהיה ,כשהיתי צעיר רצה ש .גינזבורג ללמוד איתי שיעור בספר הזכות ולא
ידעתי למה הוא חותר ,אחרי כמה ימי
הראני שהכל חתו
וכל דבר שמביא חסר המקור
היכ נמצא הגמ' היכ נמצא הזהר ,והוא ידע כל דבר איפו זה ,וביקש ממני שאני יבקש
רשות מהאמרי אמת להוציא ספר הזכות ע
מראה מקומות ואד"ש עצמו לא רצה להכנס
ושלח את אמו ע"ה ואמרה לא"א דער קליינער לערנט א'שיעור מיט שמאי אי ספר הזכות ,
הרי
עיניו הק' ושאל אי וואס וילער דארפער ? חייכה הרבנית ואמרה שהוא רוצה רשות
להדפיס מחדש את ספר הזכות ע
מקורות ,ענה הא"א א'ספר וואס דער זיידה דחידה"ר
האט אליינט גישרובע מיט זאנע הענט האב אי נישט קאיי העזה דאס או צרירי ! ולכ
סיי
אד"ש ג
בזה אפי' שאינו כתב ידו אני לא רוצה לגעת.
בתחילת נשיאותו של הבית ישראל ציוה לגבאי י.נ .בינקה שבטיש יקרא ללחיי
רק למי
שהרבי מצוה אותו ,אבל בפירות יכול לקרוא לכל מי שרוצה להוציא שמאי גינזבורג שלא
יקרא לו בכלל ,ובטיש הראשו שישב הלב שמחה רמז כל הזמ לגבאי שיקרא לשמאי שהיה
משב"ק הראשי אצל אביו זי"ע וי.נ .העלי
עי משו
שהיה מצווה ועומד מהבית ישראל ,
100
לאחר הטיש נגש הלב שמחה לי.נ .ואמר לו א לא תקרא שבת הבאה לר' שמאי אני אזרוק
אות
מביהמד"ר ! ובצר לו נכנס י.נ .לבית ישראל לשאול מה לעשות ? וענה לו הב"י מיט
מאיי ברידער זאלסט נישט דארועג או צוהיבע ,ומאז קרא לו ככול.
הבית ישראל אמר פע בקידוש טאטא ז"ל האט גיהלטיע פי ר' פינטשה זי"ע אז אהר איז
דגערסטע מאנטש אוי דוועלט.
הבית ישראל אמר פע בקידוש טאטא ז"ל האט שטרק גיהלטי פי זאיי שווגער דער
בנדינר רב ,אהר האט זע
נישט פארגינט צו קיקע אוי אהיי ,אהר האט זייער שטרק
גיוענט ווע אהר האט מנח אבל גיוע מער ווי בזיי קינדר.
אד"ש אמר למ .שינברגער מהעדה החרדית ,יש אבני נזר בעני מלחמת מצוה אע"פ שמותר
בשבת ,אבל מלחמת עמלק שהיה כל מגמת נגד השבת אולי אסור לחלל שבת במלחמה זו ,
ואותו דבר בהפגנות נגד המדינה כל מגמת לבטל תורה צרי
הרבה לחשוב ולחשוש א
כדאי להפגי ולעשות את מלחמה על חשבו ביטול תורה שזה כל מגמת.
היה חסיד גדול אצל האבני נזר והיה ש דבר ור' וולפטשי שמו ,פע התבטא אצלינו
בסואכטשוב לא יתפעל הרבי לא מלמד עצו ,או מידע עצו בנסתר ,או ממתמיד עצו ,
אבל מהחידה"ר כ היות ולמד כ"כ הרבה והכל בשיפלות עצומה זה דבר גדול השפילות
באמת.
אד"ש דיבר ע הרי" על שבת שבע ברכות בארוכה ,אינו אוהב הבלג ,הלמפלע
וכדומה ,
זכורני הרבה חתונות של נכדי אבא ז"ל ולא הלכו ע בגדי שבת ולא התחפושות וכדומה ,
סטנציה אינני רוצה שיהיה לומר לא לבוא איני יכול אבל שיהיה מקו מיוחד לישו יבינו
שצרי
לבוא ,אברה יוס מבקש על הבחורי הוא היה זה שהיה צרי
להבי הפו
אינני
רוצה בחורי בשבע ברכות א בחור לא צרי
לבוא זה לא בא בחשבו ,טאטא ז"ל האט
מיר קימאול נישט גענימע צי א שבע ברכות ,יהיה ג' טישי קצרי רק ס.ג .ארו
דיבר בעני
שרוצה שיהיה לכל אחד זמ לנוח שיעשו הפסקות קצרות כבר היה פע כ
זה לא נורא ,
אינני אוהב שהעול הוא זה שמנהל השירה בחותנה שישירו רק כשיאמרו לה לא נהנהתי
בחנוכה ששרו יוני בלא שיאמרו לה לשיר ,רוצה שיעברו רגיל בליל ש"ק והוסי אני הרי
רואה אז את כול ואפי' שזה רק פע א' אבל זה חשוב לי אני רואה את כול וצרי
אני
לזה.
בס.ג .פרשת ויגש בקו"פ הזכיר אד"ש את ר' נת לובארט ז"ל ואמר בשמו שאמר לו פע
שרוב האמוראי היו או כהני או לוי ,ומנה רב חסדא ורב כהנא שכתוב במפורש בגמ'
שהיו כהני.
בחונכה אצל הבית ישראל רצה פע הלב שמחה שיכנס יהודי עשיר בפני השלו שטיב
יחיאל מאיר פיק שמו ,והבית ישראל לא רצה ,אבל אחרי הפצרות של הלב שמחה הסכי
הבית ישראל מפני כבודו של אחיו ,ולפני ההדלקה ציוה הבית ישראל שיכניסו לש ג את
ר' יוס בער שטיצברג ,ואת מוטל אוסטרובה ,באומרו בצל החכמה בצל הכס א צרי
אני בפוקדת אחי לכבד עשיר אכבד ג החסיד.
אומרי בישפ"א שאד"ש הגיב על ההתפרצות בהפגנות בזריקת אבני ושריפת פחי אשפה ,
שומר נפשו ירחק מה ,דאס איז נישט א ועג.
101
אד"ש דיבר ע הרי" וי.מ.ט .על השבתות השמחות ובעיקר על בריתו של ד.ח , .וי.מ.ט.
אמר אולי אלו שבאי בשבת זו לא יבואו בשבת הבאה ,הגיב אד"ש משתמע ממ
או השבת
הזו או שבת הבאה צריכי לבוא ומה א אלו שלא רוצי לבוא כלל ,לא טוב ? שהייתי
צעיר כתב לי מכתב א' מזקני החסידי חכ נפלא ,פינחס מנח הנ
קרוב מדאי ללאכטיל,
כמה שיותר רחוקי מהאור נהנהי ממנו יותר ,וכמה שיותר קרובי נהני פחות ! היתי
מאוד קרוב סמו
אצל אבי ז"ל ולא שמעתי בקולו וחבל מ הסת היתי יכול לקבל יותר ,
אצל אחי הלב שמחה בתחלה היה הכל פנימיות ובסופו היה חולה עיקר החיזוק נהיה אונ
צרירע דער קלמקע זייע ובשביל זה נסעו הכל ,ב"ה אני בריא וזה לא העיקר צרי
לשי
דגש על הפנימיות ,באי הרבה מאבדי העיקר ,השמיעס כבר לא עיקר והרצו כבר לא
משנה ,אי זה רצוני ואי מזה כלו ,העיקר הפנימיות ,ויי יונגער האט מע מעהר.
אד"ש התעני מה היה בשלו זכר ובברית אצל מוהרי"א כשהלב שמחה היה בריא ואח"כ
אמר אי
ויל נישט מאכ אגרטשקע אסא
טעמי ,אפי' על א אויג ,אזויפיל יאהר גיוערט
אי שפטער א חתונה ,פי דעסט ועג מאיי זי א שמחה ד.ח .איז א איש אמוני ,א
ארנסטע יונגארמ וואס האר וועט ועלי וואט זיי ,רעד אדור
מיט אהיי די ביסט דא
זאיי גאנצא רבי.
פע דיבר בארוכה אד"ש כשהיה ראש ישיבה בעני חת אביו ר' יצחק מאיר ב ר' משה
בצלאל ואמר על עצמו שהיה דבק בו מאוד כחסיד לרבו וקנה ממנו הרבה.
ביו חמישי י"ד טבת תשנ"ג ישב הרי" אצל אד"ש כמעט שעתיי על ההזמנות
לאדמורי" ורבני וסיוג לשלש.
חלק א' הזמנה ע שליח מיוחד מהרבי.
חלק ב' הזמנה מהרבי עצמו ובדואר.
חלק ג' הזמנה מיעקב מאיר בלבד.
והארי
על כל או"א ואמר על סבא טולנא שרוצה שיהיה סוג א' והרי" הגיב דזיידה דאר
נישט אהר איז א'חסיד ,וענה אד"ש תמיד אצל הבית ישראל הצטייר סב
בעיני כחסיד
אמיתי וכ אצל הלב שמחה היה כחסיד מהשורה ,אצלי בהתחלה אמרת שהוא חסיד ולא
היה כ"כ נראה לי ,בחנוכה ראיתיו עומד ומתעקש לא לשבת ראיתי חסיד ישיש מהו ,הוא
באמת מחזיק עצמו לחסיד ,אובער ביי מיר אהר איז א'רבי ! אי
דאר אהיי מכבד זאיי
על א רבי ,אשלח במוצאי ש"ק יעקב מאיר ע הזמנה מיוחד כמו שאר הסוג א'.
אבר
הכניס לרבי קויעטל ארו
כמכתב ובתוכו כתב ששאל דבר זה את הבאבא אלעזר
והטולנא רבי ,אד"ש קרא להרי" והראה לו המכתב ואמר יש כא הרבה דברי
שמקוממי אותי אבל שורה א' יותר מהכל אבר
שהתחנ
אצלינו ,חינו
חסידי יעשה כזה
השוואה צי שטעל באבא אלעזר צי טולנא רבי ,באבא אלעזר א סוחר ! טאקי גיהאט גאר
אגרויסע זיידה ,טאטא אוי
אגרוסע אבל מאז יש הרבה חולי רע במשפחת אבו חצירא
גרורות ענפי פרנקי אי פאר שידנעס ,מגייט שוי נישט בדרכי אבות ,משא"כ בצד השני
טולנא רבי א'בחיינטע מאנטש א'הילקא מאנטש ,אלא יאהר מוסר נפש אוי ערקתא
דמסאני ,זע
נישט ריקע מדרכי אבות ,ב אחר ב צי ר' מוטלה מטשרנוביל ,אי אי
גיי
נישט אריי דביטול או דהכנעה דא צי גור כזה עיות כזה השוואה בי שניה זה הכי הפריע
לי.
מ.ע .אינפלד צלצל לשאול א להכניס בהמודיע מז"ט על החתונה או הברית ואד"ש דיבר
ע"כ א הרי" מה הוא אומר ואמר שנראה לו שלא כדאי ,אמר הרבי שיאמר בשמו שלא
102
יכנסו מודעה והוסי אי בי דיר מכיר טובה האסט מכו גיוע צי מא דעה אפי' אל א עויג
דאר מע נישט.
אד"ש אמר לישראל קורניק המסדר של החתונה עד 01רוצה אני סו החתונה כיבוי אורות
מוחלט ,יהיה זה מבח אצלי א לקחת אות שוב לחתונה הבאה.
אד"ש ראה שבמעטפות שנשלחו מהאיחוד היה כתוב רק שמות האנשי ולא היה כתוב
ומשפ' ושאל הא לא הוזמנו ג הבית יעקב ? שמחה של הרבי מגור צרי לתת תשומת לב
ג לה ,וציוה שיכתבו התנצלות מהועד המסדר בכל השטיבלע שנשמט בטעות במעטפות
ומשפ' שידעו שה ג מוזמנות.
ס.ט .ביקש מד.ח .שיהיה שליח שלו לומר לאד"ש מז"ט שאינו רוצה לבד לצלצל שהוא חסיד
ולא צרי לצלצל לבד ומבקשו שיהיה ג שליח לקבלה להעביר לו בחזרה ברכתו של הרבי ,
וכשהרצה הדברי לפני אד"ש ,נהנה מאוד ואמר טאקי זאג אהיי א ברכת מז"ט מכל הלב
,אי דהייבשטער וועט האלפי אסא גיטע יאהר געזינטע ,נחת פי אלא קינדר ,אינקלע
אי איר אינקלע ,דער איינקעל וואס דאר דגרויסע רפואה ישועה זאל האב טאקי
דגרויסע רפואה.
אד"ש ציוה את בנו ד.ח .להזמי ס.ט .לברית לכבדו בברכות ,ס.ט .התעקש מאוד ואמר
שמסכי רק עמידה לברכות שזה סנדק שני וצרי זה לתיקו ולא לכיבוד ,ולא ידע מה
לעשות בברכות וחשב להזמי את האדמו"ר מרחמסטריווקא ,ואד"ש נהנה מהרעיו ואמר
שטוב מאוד שיזמינו יחד ע הרי" לברית.
י.מ.ט .אמר בישפ"א שאד"ש אמר לו ולהרי" ביחד שמעתי מאבי ז"ל וואס האט א בחור
ציטיע אי א שבע ברכות ,אי יכול אני להתיר לבחורי לבוא ,ס.ג .מרשה לבחורי כל
הטיש אבל לפני ברכת המזו ברגע שהתחיל לחלק השקדי שיעזבו את ביהמד"ר מהגלריה
ומהשורות אינני זוכר שבע ברכות בגער היתי ילד ובחור אבי א פע לא לקחני איתו.
ביו ד' י"ג טבת אמר ד.ח .שיעור בכולל ואמר לאד"ש שהול לומר שיעור בכולל ונהנה
אד"ש מאוד ואמר לו ג אני אמרתי שיעור לפני שעשיתי ברית אצל ילדי הראשו.
הבית ישראל דיבר על המדינה ע ב .קורניק ואמר מצוה לחסר ממו רשעי מדובר ג בה
,כמה שיותר לקחת מה זה טוב.
103
פע סיפר הבית ישראל להרי" אד שבא לעיר גדולה והיה צרי לנקביו ולא היה לו היכ
לצאת עד שראה דלת של רופא ונכנס ואמר צערו שאינו יכול להתפנות הביא הרופא שיסל
ואמר לו לנסות ויבדוק אותו לראות מה הבעי' וכמוב אי שהביא השיסל מיד יצא הרבה
הרבה ושאלו הרופא מה אמרת שאינ יכול לצאת ? וענהו א'מלאסט מיר א רק נותני לי
ודאי שאני יכול פשוט לא נתנו לי .אמר זאת בנדו דבר שלא עשה לא מפני שלא רצה אלא
שלא נתנו לו לעשות
ס.ט .בשיחה ארוכה על אמונה אמר שיש משל יהודי עמד על גשר בי גדול מאוד וחשב מי
ברא אלה הי והאר והשמי וראה לצידו ילד קט חופר בור קט באדמה ושאלו מה אתה
עושה חור ומה רצונ בכ ? וענהו הילד בתמימות שרוצה שכל מימי הי יכנסו לבור שלו ,
נזדעזע אותו יהודי ואמר אי יכנסו כל מי הי לבור כזה קט ,וא"כ ג אי יכנסו תשובות
לשאלותי על ה' בכזה ראש קט ,אלא א"א להבי בכלל.
ג .אייזנר פגש אד שהפסיק להאמי בגלל השואה ,ואמר לו ג.א .טרנזיסטור מבי אתה אי
פועל ? ומה אתה שואל רק על ה' ,שני אח"כ פגשו ואמר לו רק ממילותי אלו נהיתי בעל
תשובה גמור .
אד"ש אמר למו' ד.ח .בשבוע שנולד בנו במז"ט ,שאלה מפרוסמת " ומבט לשמ המה
נימולי " ,הרי ברית זה ביו השמיני? ותיר כל השמונת ימי ה הכנה לברית וכול
מקשה אחת ,א"כ שיי לומר מבט לשמ המה נימולי שהכל דבר א' ) ,בש אביו הא"א (
ועוד תיר חסידישע יונגאלייט ,שהעיקר בתינוק מתחיל מדר ההורי אי התנהגו
בקדושה וטהרה וזה הכוונה מבט לשמ ,אח"כ הוסי " צדיק אוכל לשובע נפשו ובט
רשעי תחסר " שלרשע חסר הבט הזה של מבט לשמ שהתהנהגותו ברשעות מגיעה
מחוסר התנהגות טובה בקדושה וטהרה של אביו ואמו ,והוסי מאמר העול עה"פ הזה
שצדיק כששבע מספיק לו ,משא"כ הרשע כששבע מצטער אוי מדוע אי לי עוד בט שאוכל
למלאות תאותי עוד וזה הכוונה תחסר שמצטער שחסר לו.
ביו ג' י"ב טבת אמר אד"ש להרי" הלילה ישנתי טוב יותר מכל הלילות מתחילת הפיר ,
הוצאתי הטל' לפני 11ופתחתי עיני היה מאוחר ,דבר א' היה לי עגמת נפש נזכרתי שיו
שלישי היו ,מוישלה מחכה למטה לטיול איתי והפסיד היות וישנתי.
ביו ה' י"ד טבת דיבר אד"ש ע הרי" על שליחות ההזמנות לאדמורי" ורבני ,ועל
ראב"ד ירושלי ר' משה אריה פריינד אמר הוא יהודי צדיק פי די פייצאטישע צדיקי וואס
מדאר ,אני אוחז ממנו מאוד מצדקותו ,חסר היו כאלו ,ועל האדמו"ר מרחמסטריווקא
אמר אהר איז א קויעטל יוד.
אד"ש דיבר ע הרי" בערש"ק ויחי ט"ו טבת על השלו זכר של בנו ואמר הנני רוצה מאוד
להשתת בשמחתו ויש לי תכנית לשבת שטיקעל טיש ,ישירו ניגו אומר ווארטער לא
שמיעס ואח"כ יעברו ,אינני רוצה הפרסו קוד היות ויש אנשי שמרגישי חובה לבוא
אינני יכול לסבול שאנשי חושבי שחייבי ,כ ידעו רק אדור גיי מי שיכול יבוא.
י.מ .טומא הסתובב בהפסקה בש אד"ש לכל הזקני שלא צריכי להטריח עצמ לבוא
לאדור גיי וכל מי שקשה לו שישאר בבית.
בעש"ק ט"ו טבת היה פרופסר בראו אצל אד"ש בנוכחות הרי" הרופא שאל את אד"ש
מדוע הבחורי של שורפי עגלות זבל ? אד"ש אמר אי לי כח לענות ,אבל הוא יענה ל
טוב מאוד והצביע על הרי" ,הרי" ענה לו ב' תשובות.
104
א' הבחורי של הרבי מצוי לא לשרו ואי א א' מה שמשתת בהפגנות אלו.
ב' עצ הטענה על עבירה קטנה זו מראה שהחרדי במעלה עליונה דאל"כ מדוע יבואו
בטענות על דבר זה ומצפי שהצבור החרדי לא יעשה כאלו הפגנות הרי בהפגנות אצל
חילוני נגמר הכל בצורה הרבה יותר גרועה וש לא באי בטענות ? אלא בגלל שמביני
שהצבור החרדי יותר מחונ ,הרופא קיבל ,אד"ש שמע כל התשובה והוסי לאט כמונה
מעות יו יבוא וכולכ תתחרטו ,ומדוע לא תקדימו החרטה כבר עכשיו ,ואולי א תקדימו
היו ג יוקד לבוא אותו יו שכולנו מצפי לו.
בחור הנוסע לחתונת אחיו בחו"ל שאל את אד"ש מתי לחזור אחרי החתונה מיד או שיכול
לחזור אחרי גמר השבע ברכות ? חיי אד"ש וענה בודאי סאיז בעסר ארויס גיי פאר די שבע
ברכות ,לצאת מהאול לפני ברכת המזו.
ביו א' י"ז טבת הסתובב הרי" אצל האדמורי" בשליחות אד"ש להזמינ לחתונה
ואח"כ בירר אד"ש בטל' כל מה שהיה ,אח"כ אמר לי.ד .פלינקר ע"ז שאצל הבלזר רב ענה
רק הגבאי ולא מצאו את האדמו"ר אמר בדר הלצה אבי ז"ל אמר פע אמגייט צי א רבי
אויב איז דא גיט ,אויב איז נישט דא נא בעסר !
יו ב' ח' טבת בסעודת הברית של מו' ד.ח .הביא אד"ש בקבוק יי שקיבל מהבית ישראל
לברית של בנו ד.ח .ושפ לבקבוק אחר ואמר שישמרו את זה לחתונת הנימול.
אמר באמצע הסעודה ווארט על גדולי עול היו ש והצביע על ס.ט .ואמר סאיז גיוע דארט
רביס אשטייגר ווי דער טולנא רבי.
כשהביאו הבשר סיפר אד"ש שהיה אד שבא לבכות לשינאוואר על בנו שיצא לתרבות רעה
ועיי בדבר ואמר שנראה לו פקעיל קשה ,ושאלו א אכלו חלבי או בשרי בסעודת הברית של
בנו ? ונזכר שאכלו חלבי ,אמר לו השינאוואר מקובל אצלי מאבי הדברי חיי שצרי
להקפיד לאכול בשר בסעודת ברית ,וא אכלת אצלו חלבי אי תיקו בשבילו ,והוסי
אד"ש מה המקור לזה ? שיש ב' בריתות למול ערלת בשר וערלת הלב ,ערלת בשר כורתי
בברית אבל אי כורתי עורלת הלב ? שכתוב מאכלות אסורות מטמטמי את הלב ,והפו
א אוכלי מאכלות כשרי בקדושה וטהרה בזה מלי את ערלת הלב לכ צרי בברית
לאכול בשר כשר למול את ערלת הלב ג.
שלח פירות לכולל של איצה וכ כל הסעודה שלח לאיצה שיריי.
יו ג' בערב עשה הרי" סעודת שלישי למילה בביתו של ד.ח .כשנכנס אד"ש ש ספודיק
והשווער של ד.ח .ישב ע כובע ומיד ק להחלי אמר לו אד"ש לא נורא יש בזה הרבה
מנהגי ,יש שהולכי בחתונה בגדי שבת אפי' מחותני רחוקי כמו בחתונה שעשיתי ע
הרב קליי ויש כאלו שרק משפחה ,ביי אונ אי גער ,דעיקר שמחה איז אי האר.
הפירות הגיש אליקו קוזק ודניאל אמר אהר דאר גיהלפי ווער אד"ש לא הגיב אח"כ
לקח צלחת ומילאה פירות וקרא אליקו וכשנגש אמר ברו אשר יקו את דברי התורה
הזאת ,וכשנת הצלחת אמר נע פירות האסט האבע פירות !
יו ה' בדרכו לשבע ברכות בת"א ביקשוהו שיבקר בשתי כוללי של גור בקרית הרי" לוי
ואמרו שיעשו את שני הכוללי יחד ,אי הרבה מדרגות ,לא מארי את הדר אולי בשתי
דקות .כשנכנס וראה שיש רק 6אברכי אמר הקב"ה נכנס לביהכנ"ס ולא מצא עשרה מיד
כועס אולי אתנו יש , 01ובמכונית לאחר הביקור אמר ג' לוגי פוסלי את המקוה והסביר
היה כא ג' שקרי ) באידיש שקר ליגענט (.
.1אמרו שלא מארי הדר ,ולקח יותר מחמש דקות.
.2אמרו שאי הרבה מדרגות ,והיה יותר מדרגות מאברכי.
105
.3אמרו שיש ב' כוללי ,ולא ראיתי אפי' א'.
ביו ה' הנ"ל בערב עשה איחוד מוסדות גור שבע ברכות באול מלכי ישראל ,אד"ש קרא
להרי" ואמר ראשית כל צרי
לקחת רשימת נפגעי הטרור אנשי שנעלבו ולתת לה שבע
ברכות זה במקו החתונה ,דבר שני ציוהו להזמי את הרב סולמו מפתח תקוה ואמר הרבי
הלב שמחה אמר לי פע מדאר אהיי מכיר טובה זאיי ,על מלחמתו בעני השבת בפ"ת ,
אינני יודע א הספיק אחי להכיר לו טובה ,ואני יכיר לו טובה בשבילו בהזמיני אותו לש"ב ,
ואפי' א הכיר לו טובה מדוע אמר לי אחי זאת מ הסת רצה שג אני יכיר לו טובה.
הזמי ג את הרבי מבאי.
הגאב"ד פריינד ג היה בש"ב הוא לא רצה ליטול ידיו ואד"ש הגיש לו עוגה ואמר דאס איז
היימש גיבעקעט סאיז דאר נישט קיי הכשר ,ואח"כ אמר לו שנה הבאה היא הרי שנת
השמיטה ובימינו זה רק דרבנ ולא צרי
להחמיר בזה כ"כ ,הלואי יעזור ה' שיהיה שמיטה
מ התורה שיהיו ישראל על אדמת ואז יהיה עני להחמיר ,ולאחר הש"ב סיפר הגבאי של
הראב"ד שהיה כא רוה"ק שבדרכו לש"ב דיבר מזה הרב פריינד שמפחד משנת השמיטה
שכל שנה ממצאי עוד חומרות ועוד חומרות ובדיוק דיבר ע"כ אד"ש.
האיחוד ביקש מהרי" לבקש מאד"ש לדבר על האיחוד ,ואד"ש דיבר חזק בגדולת האיחוד
,וסיי בברכה שית ה' באמת לכאו"א המסייע בכל טוב בגו"ר ,הרכיב משקפיו וסקר אחד
אחד כל היושבי בשולח והיה נראה כמבר
כאו"א.
בשבת בש"ב שרו עוד ישמע וגו' אמר אד"ש לנחמיה ר' יענקל הסבא של
הלב שמחה יחזור
בתחית המתי ויהיה קול שמחה.
ביו א' כ"ד טבת אמר אד"ש כשנכנס לש"ב בצהרי חלק מצער גידול בני שצריכי לעבור
זה שאני צרי
לבוא לכל ש"ב.
ס.ט .סיפר שבש"ב אצל ב .לוי הגיע ג ר' דוד סולוויציק מבריסק לא נשאר זמ רב ולא
המתי לברכת המזו באומרו שצרי
ללכת לומר שיעור ,כשיצא אמר אד"ש ג אנחנו
בשיעור כל המשמח חת זוכה לתורה ) ס.ט .הסביר שזה לא היה טענה על ר' דוד שהרי יושבי
השיעור לא היו בש"ב ,אלא לאלו שנשארו התכוו לומר שלא מפסידי שיעור בתורה
שמתקיי ע"י הש"ב ( ,לפני ברכת המזו כאשר ציוה אד"ש לתת לס.ט .את הברכת המזו
גח אד"ש לאזנו של סבא ואמר בחיו
יותר טוב לבר
מלקבל 7ברכות זה הרבה יותר מאמ
לומר כל ה 7ברכות ,וכא זה רק רבותי.
אד"ש שאל את ר' דוד הנ"ל א שמע חומרא שהחת צרי
לשתות רביעית יי כל יו היות
וקוראי לזה שבעת ימי משתה ? וענה שלא שמע ואמר אד"ש נו א את בבריסק לא
שמעת מ הסת אי כזה חומרא ,יש סמ
לדבר הרי בכה"ג שמתחת ביוה"כ לא יכול
לשתות רביעית יי.
הרי" סיפר שחיכה למטה ואד"ש הגיע רגלי ע בנו מו' שאול וכשראהו נת חיו
ואמר
שומר הס ,הרי" ענה שאמר בטל' לרבי מסלוני שיחכה למטה כדי שימצאו בניקל
המקו ,אמר אד"ש יוא אווארט דאר זאיי אווארט שיחכה ביז אהר קומעט ,שלא יעלה
אחרי אד"ש ללמעלה.
אבר
צלצל מביה"ח ברבע ל 2בלילה לשאול בעצת אד"ש על בנו הנמצא בביה"ח שזקוק
לניתוח ,אד"ש ענה בסבלנות מרובה ובאריכות ,אחרי זמ רב היה בקו"פ על נושא אחר
וכשפנה ללכת שאלו אד"ש מה נשמע א בנ
ולא ידע לאיזה ב כוונת הרבי ? אמר לו אד"ש
לב של 2בלילה.
106
פ .קורניק סיפר שמוהרי"א סיפר למקורבו שבתחלת מחלתו של הרבי הלב שמחה לא דיבר
ע א
אחד רק ע משמשו ר"י רוזמרי ,ואפי' ע בנו ר' יעקב אריה לא דיבר ,חו
מפע
אחת שהיה לבד איתו בחדר אמר לו פתאו הלב שמחה דער טאטא ז"ל האט גיפלגעט א
סא מאהל ריפע מאיי ברודער דראש ישיבה א קליינע רבעלה ! הוסי
מוהרי"א ידעתי
טוב מה כוונתו).וכ מספר בנו א.מ(.
ביו חתונת א נכדו א.מ .ב ר' אריה זצ"ל קרא אד"ש להרי" ואמר לו יש זהר שאומר
ששיי לשמוח ובאותו זמ ממש להיות עצוב ,אני עכשיו מרגיש כדברי הזהר.
אד"ש אמר בזמ מחלתו של הלב שמחה שעונה ולוקח ע"ע הרבה דברי משו שבתחילת
הפירע אחרי ב' אדר תשל"ז אמר לו הרבי הלב שמחה אי לי כח והנני לוקח ההנהגה בתנאי
שתעזור לי ,ואחר כ לא ביקש ממני שו דבר והסתדר ב"ה לבד ,ולא הבנתי כוונתו שביקש
שאעזור לו ,אבל ב 7שני אלו שחלה ל"ע הבנתי שהתכוו לזמ הזה ולכ עזרתיו.
ד.ח .סיפר שפע רצה לדחוק באביו לבר על דבר קשה מאוד ואמר טאטא האט דא גויזע
גרויסע זאכ ,הגיב אד"ש וואס מאיינסטי מלחמת המפר
? ) ב' סיפורי אלו מפ .הרשנבו
(
ד.ח .סיפר להרי" שלאחר החתונה אמר לו אד"ש שיש לו עגמת נפש שלא כיבד כלו את
ס.ט .בחתונה ואפי' ש לב שיהודא כעס ,ולא הבי דניאל מה עני י .שפירא לכא ואמר לו
אד"ש כוונתי לי .כה משמשו ,ד .אמר שסבא חסיד ואינו חפ
בכיבודי ,ענהו אד"ש מה
שהוא לא צרי אי לזה קשר אלי אני צרי לכבדו ומצטער שלא כיבדתיו בכלל.
י.ד .טיטלבו ,תור גדול למוסדות ערד לא קיבל טיש בכל השבת ש"ב וכשנכנס בתור
המהיר במוצאי ש"ק עצרהו אד"ש ואמר לו ,לא ראיתי בא
שולח בפני את הזבולו
תומכי תורה ג צרי לכבד והיה לי מאוד עגמת נפש ,נת לו 2בקבוקי יי ושקדי ושאלו
א מתרצה בפיוס זה ע"כ שלא זכר להכניסו לטיש ושלחו לשלו ) .מפי מ .ברגמ (
ביו ה' כ"ח טבת אמר אד"ש לי.ד .פלינקר תרד לראות א י.מ.ט .והרי" נמצאי ,תקרא
קוד לי.מ.ט .אותו אני צרי רק לדקה ,אח"כ להרי" איתו הרי אני תמיד מארי ,
וכשהרי" נכנס אמר לו עכשיו זה הזמ להודות ל על הכל תמיד מאחורי הקלעי והכל
בכוונה שהכל ידפוק על הצד היותר טוב ובעיקר הכל למעני מה אני ירויח מזה ,שבע ברכות
יחסי צבור ע הרבני ,דניאל ברית שלישי למילה.
י.מ .גוטרמ ביקש מהרי" שישאל על הכולל שלו א צריכי לבוא כל יו למנחה
שנמצאי רחוק מאוד ? ובב' שבט דיבר ע"כ א אד"ש ואמר אד"ש מצד א' אינני רוצה
לכבות לחלק החסידי בכולל את הברע לבוא למנחה בזה ה תולי כל החסידות ,ומצד שני
תורה זה דבר גדול וביטול תורה מני ? כמה ה 05 ,04יחסר מני בביהמד"ר א לא יבואו
למנחה ? אני חושב שיעשו תורנות וכל שבוע יבואו חלק 01או 5והשאר יחזיקו הסדר וילמדו
טוב ,ואלו שאוחזי באמת ללמוד יכולי לא להיכנס לתור ואלו שיותר רוצי לבוא יכנסו
יותר פעמי לתור.
אח"כ שאל אי בכולל שלנו ? וענה הרי" שאנחנו קרובי מאוד וג הוספנו חצי שעה לפני
ורבע שעה אחרי הסדר להשלי את זמ מנחה.
אד"ש שאל אתה בא למנחה ? אינני מבי לפעמי את האנשי ,הנה למשל משה רוזנבו
עומד כל מנחה בחלק החדש ,רואה אני אותו יו יו ,ימי חורפיי ,גש ,קר ,הרי
בפני הביהמד"ר כ"כ ח ונעי מה יש לו לחפש ולעמוד בדיוק ש ? הרי" ענה אולי קובע
107
מקו לתפלתו ,אמר אד"ש יודע אני גדולת הקובע מקו אבל שאלתי לכתחילה מדוע קבע
לעמוד במקו קר שאי בו חימו ובפני הביהמד"ר ח.
הבית ישראל אמר להרי" בחיפה קושית העול לר"מ שחוב היא לעבד לצאת לחרות מדוע
יוצא בש ועי ? העול מתר שכזה אדו שמפיל ש ועי זה זכות לצאת ממנו ,אינני מבי
תירו זה דהתוס' מביא שאפי' היה עבדו של קצי אי נ"מ לר"מ ונחשב לחוב ? לי נראה
לתר אמר הבית ישראל כתוב בגמ' ברכות יסורי ממרקי עוונותיו של אד ק"ו מש ועי
נראה מהגמ' שש ועי יסורי ה ,ולכ נכו הדבר שר"מ סובר שעבד חוב לו לצאת לחרות
זילה ליה פריצא ליה ,אבל באותו רגע שמקבל זבנג שמוצאי לו את הש ועי היסורי
איידל אהיי אויס ואז כ רוצה בשחרור זה ואינו חוב אלא זכות.
א' מנכדי אד"ש בכה לאמו שעבר לומר אגוטע שבת לא קיבל ראי' מסבו ,הא גרוע אני
יותר מכל ילד אחר ? וכשהגיע טענתו לסבו קרא לו ואמר תאמי לי שרואה אני ומסתכל
היטב על כאו"א ולא מדלג על א אחד ומדוע תאמר כדברי האלו ,אתה רוצה אני יאמר ל
מי היו החמש שעברו לפני והחמש שעברו אחרי ?
·Ù"Â˜Ï .Ë.Ò ÒÎ Ú"ÈÊ ‡˘ÂÊ È·¯ ˜"‰¯‰ ËÈȈ¯‡È Ë·˘ '· '‡ ÌÂÈ
··.¯"„Ó‰È
אד"ש דער רבי זאל זוצי.
ס.ט .לא צרי.
אד"ש דרבי דארמנט אלא מאהל יהושע השל ב בריינדל אהר זיצעט ,אז דטולנא רבי
שטייט אהר וועט זיצי ,טולנא רבי דאר זיצי פאר אהיי אוי.
ס.ט .התיישב וכ הרבי וסבא אמר שאיצה סידר לו שיבוא.
אד"ש יוא ר' יצחק מנח ,טאטא ז"ל האט מקפיד גיוע צוריפע א מאנש מיט דער גאנצא
נאמ ,ביי מיר איז דא נא אסא אי האב 9איצעס אי ישיבה דאר אי מפרט זאיי כדי
מזאל ויסע וימע אי מאי ,והתחיל למנות איצה פלקסר ,איצה זילברשטיי ,איצה
רוזמרי ,איצה טומא ,איצה זילברברג ,איצה דאיי איינקעל ,יצחק מנח איז א יחיד ביי
מיר.
ס.ט .היו יארצייט של סבי הרה"ק רבי ר' זושא היה לו עסק ע אנשי ואמר העיקר לא
לכעוס שזהעיקר העבודה.
אד"ש הבי מתו דבריו שרוצה לדבר ביחידות ושלח את כול החוצה ,כשהתחילו לצאת
שמעו שס.ט.אומר לאד"ש הבית ישראל אמר לי פע פלגא עלי ופלגא על הוא התכוו ג
לעני של כעס.
סבא אמר שביחידות שאל שאלה מסובכת וביקש שהרבי יכריע ,ובתו הדברי אמר לו
אד"ש אי אנפר ? אי זאג וואס מלייגט מיר אי מאהל !
אח"כ נכנסו שוב כול.
אד"ש על יחיאל דאס איז ליבלס.
ס.ט .הזכירו שחוששי עליו מאולכוס וצרי לעשות השבוע בדיקה בבית חולי.
אד"ש דהייבשטער וועט העלפי א רפואה שלימה ,דזיידה האט אוי גשריבע א ספר מג
דוד ,דאר אהר זאיי געזונט ,אסיא דאסיא במג ,מג שוויה.
ס.ט .הזכיר את מ .גולדמ ואמר אהר איז מאי גיטריע משמש.
אד"ש אהר איז גיטרי דאר אהר אוי עס ווינג שיריי ,אי דהייבשטער וועט העלפי ,
טולנא רבי קע שוי זיכע אנייא גבאי וויל ביז אהי אי אהר ווערטער א חת ,ולמ .אמר אל
תאכל כ"כ הרבה זה יעזור ל עצמ ,לדיבור הקשה ולשידו.
אד"ש אמר לסבא שבעני שדיברו ידבר באורכה ע הרי" ,בירכו באריכות ימי
ובבריאות ארו או ארו בכל המשפחה.
108
בב' שבט תשנ"ג דיבר אד"ש ע הרי" על נושא מסוי והגיב אתה הרי דואג לי כל הזמ
לבריאות מביא לי רופאי תדאג שלא יביאו אותי לעגמת נפש הזה ונחסו מכל הזמ של
הרופאי.
.2ס.ט .אמר כתוב "קח ל בשמי ראש מר דרור" אמרו צדיקי קח ל אד צרי לקחת
לו מנהיג ומורה דר ,אבל שיבחר מנהיג כזה שבשמי ראש שהוא גדול לא רק כא
בעוה"ז אלא ג בשמי ,והראי' שתדע שהוא גדול ג בשמי מר דרור א קורא דרור
לכל המרירות של הצבור הוא בשמי ראש !
.3ס.ט .סיפר חסיד סדיגורא ביקש ברכתו של ר' דודל טולנא והוסי הרבי שלי אומר שהרבי
מטולנא מסתובב בשמי בנעלי בית כב בית ,אמר לו ר' דודל א אני ש כב בית או לא ,
לא אדע אבל דבר אחד זה בטוח שהרבי של גילה ל שהוא מסתובב בשמי ויודע מה נעשה
ש.
.4ש .בידרמ סיפר היה בירושלי של פע חסיד קאצק ומשה קאצקר שמו ,ובזמנו נפטר
רב חשוב שכל ימיו לא הל למקוה וזלזל בנושא זה מאוד ,וכשנפטר ולקחוהו לטבילה
במקוה לטהרה ,עלה הקוצקאי לרבה של ירושלי ר' שמואל סלנט זצ"ל ושאלה בפיו כל
ימיו בחיי חיותו היה אב הטומאה שלא הל א פע למקוה עכשיו שהוא מת ונהיה אבי
אבות הטומאה מה צרי פתאו למקוה ? ולא היתה תשובה לרבה של ירושלי.
.5הרי" סיפר שאד"ש סיפר לו בד' שבט ,אד שלבנו היה מחלה ונכנס לשאול את אביו
הא"א זי"ע מה לעשות בעני שידוכי לספר המחלה או לא לספר ? ענה הא"א הרי יכול
להתחת ולהביא ילדי ,שידברו שידוכי ,אבל לא יעלימו מחלתו ,ולא שמע הנ"ל בקול
הא"א ושיד בנו בלא לומר שחולה ,לימי נולדה לו בת ונהיתה חולה ונודע דבר מחלתו
והיה צרי לתת גט ,אחרי עבור זמ רב שלח שליח להזכיר אצל הא"א ) שהתבייש לבוא
בעצמו ( וענה אי האב שוי געזעגט אז אהר קע חתנה האבע ,ושידכו בשנית ושמע לציווי
ואמר שיש לבנו המחלה אבל הא"א אמר שיכול להתחת והסכימו להשתד עמו ,והיו ה
משפחה יפה מהמוצלחות באר.
.6הרי" סיפר שאד"ש סיפר לו בד' שבט ,לשפת אמת היה בת שעסקה בתבונה בשלו בית
,ופע היה מדובר שתצטר ליסוע לעזור לאחיה בעני זה ולא רצתה ליסוע וקרא לה אביה
השפ"א לברר מדוע מסרבת ? וענתה שהמקו רחוק ואי לה כח ליסוע ,ובמקו הנ"ל אי
לה שו קרוב והכל ש מהצד השני ,וכ נראה לה דבר מסוב ,אמר לה השפ"א אותי לא
חינכו וגידלו כ אחות בשביל אח צריכה לרצות ללכת באש ובמי בשביל לעזור לו.
109
.7הרי" סיפר שאד"ש סיפר לו בד' שבט אד מסוי עשה שידו בעיר פאבני בפולי
ואח"כ רצה לבטל השידו והמרא דאתרא ר' מנח מנדל פאבניצר התנגד לביטול השידו ,
הנ"ל שהיה חסיד גור שלח לשאול את דעת הא"א בנידו
בלא לומר שכבר שאל את רב העיר
והתנגד לכ ,וענה הא"א נו נו ,כאומר א אתה רוצה בטל השידו ,ובאמת ביטל השידו
והקפיד עליו מאוד הרב מפאבני ותמיד שדיברו אצל הרב מאותו בחור היה אומר חתנו של
זה וזה שבעיניו היה עדיי
חתנו ,אח"כ השתד הנ"ל א בחורה אחרת וביו של החתונה
נפטר אבי החת
והבינו שזה מקפידתו של הרב מפאבני ,ולתקופת השנה נולדה לה בת
וחלתה מאוד ושוב תלו בקפידתו של הרב הנ"ל משו שאפי' לאחר שנישא בשנית היה תמיד
אומר כשדיברו על אותו אבר מי חתנו של זה וזה ,נסע האבר לא"א וסיפר את כל המעשה
שהיה ושהא"א הסכי לביטול השידו והוא חסיד ושמע לקול רבו ומה יעשה עכשיו שבתו
חולה ,הגיב הא"א החולה תהיה בריאה היות ואני הסכמתי לכ ,אובער אהר איז פארט
דרב פי
שטוט )והקפיד שלא שמעו לקולו ולא אמרו לו שרב העיר מתנגד(.
.8הרי" סיפר ב' אנשי נכנסו בתור א' אחרי השני באותו נושא הראשו
קיבל תשובה
בשפה רפה והיה משתמע מהתשובה שיש משהו לא בסדר אצלו בבית ועשו בדיקות והיה ג
כ נראה ,והשני קיבל תשובה מאוד חמה ,וידעו א' מהשני ופחד הראשו
מאוד מהתשובה
שקיבל ושלח הרי" לשאול את אד"ש ,הגיב אד"ש כ
זוכר אני שאת השני בירכתי מאוד ,
והראשו
מה אתה חושב שסת אני עונה ,מה ששמי לי משמי מה שאומרי לי זה אני
עונה .ע"כ מסעודת ה' שבט
אד"ש אמר להרי" הצבור לא יודע גודל חסידתו של דודי ר' מנח מנדל מפאבני לאבי ,יש
שטועני שלא היה חסיד ,היה לו קביעות לבוא כל ר"ח ,הוא היה חסיד !
אבר נכנס לקו"פ ע קויעטל ,אד"ש לא הסתכל בקויעטל קיפלו וש על השולח
והתחיל
לשאולו על מצבו ,ואח"כ חיזקו בעני
לימוד התורה לא להתפעל מהסתרות והפרעות
וכדומה ויצא האבר משתומ שכ כתב בקויעטל שרוצה ברכה להתחזקות בתורה וענה
אד"ש בלא להסתכל בפני.
) אד"ש עצמו סיפר זאת לד.ח .שענה רביש בלי להסתכל (.
על שאלה מסוימת אמר אד"ש להרי" האנט זיי אי א סא זאכ
אנדרש אי פאר שטיי
א'סא זאכ
אנדרש !
ועל שאלה מסובכת אחרת אמר אי זיצ דא אוי דע בנקיעל נישט בצידקותי ,נאר צוליב
מאי
טאט
ז"ל ובכוחו עונה אני ולוקח ע"ע דברי אפי' קשי.
שאל פע א' את הרבי הלב שמחה אומרי שהתורה של הצדיקי משמי בא ואי לפעמי
הרבי מכי
קוד ? ענה בהלצה יש צדיקי שאומרי מה שנותני לה בפה משמי ,ויש
צדיקי שאומרי ובשמי מסכימי לדבריה.
אחרי חתונת נכדתו של אד"ש היה אצל הרב א.מ.ש .ואמר אד"ש בהלצה לי .שפירא לפני
הבית אולי היה סברא שלא תעלה דהרי אתה כה
ורשעי בחייה וכו'.
לפני החתונה דיבר אד"ש ע הרי" על הכיבודי מתחת החופה ואמר מצד אחד יותר קל
א יבוא הרב ש" לחופה היה פוטר לי הרבה בעיות למי לתת שכול מביני שחייב אני
לתת לו ,אבל מצד שני היתי מאוד רוצה שלא יבוא ,שלא יהיה מתחת החופה ווער וויס ווע
אהר איז גיוע
לעצטא מאהל אי
א'מקוה.
110
מו' ד.ח .סיפר להרי"
שהאלמנה טיפינבונער מאנגליה שלחה לשאול את אד"ש ,היות
ומחתנת בת וכתוב שההורי
באי
מעול
האמת אולי היה סברא שבנה הבחור שלומד
בישפ"א ישתת
ג
בחופה שיראהו אביו ז"ל ? ענה אד"ש לא שמעתי שבזה יש כיבוד אב ,
הוא הרי בשמי
בעול
האמת ויודע יותר טוב כמה חשוב החסידות ויהיה לו הרבה יותר
נחת רוח שיראה שבנו חסיד ולא נמצא תחת החופה ,ובכלל דבר זה לבוא מעול
האמת זה
דבר רוחני ,ורוחניות למעלה מהזמ וצמצו
המקו
ומ הסת
יראה את בנו ג
בלא
שיבוא לחופה.
ס.ט .ביקש בשבת פרשת בא שיזכירו אותו בקו"פ שתמיד היה לו כח בשובבי
לעשות
מעשי
ועכשיו חלש הוא ומבקש שיקחו הרבי על כתפיו ,אחרי סעודת שבת בלילה הזכיר
י.ד .פלינקר ,אד"ש הקשיב והיה רציני ואמר וואס מאיינט אהר ? פעסט קע אי אוי
נישט !
היה יהודי משגיח כשרות במלו וידע שתמיד צוחקי
עליו וכשלא רואה מזלזלי
בו ומשו
כ חשב לעזוב ,ופגש את הבית ישראל בכפר שמריהו ושאלו הבית ישראל למה נפלו פני ?
וסיפר לו כנ"ל ,אמר לו הבית ישראל א
תל יהיה יותר גרוע ? וענה בודאי ,אמר לו הב"י
א"כ בשביל זה לבד כדאי ומה אכפת ל מה עושי
אח"כ ,יש ריוח גדול שבטנ
לא מלאה
באסור רק חצי וזה ג
שכר גדול.
וכעי זה היה אצל השינאווא שהיה מחנה צבא שפעל ש
רבות שיהיה אוכל כשר ושאלוהו
הרי ממילא אוכלי
ש
ג
הרבה מאכלי
לא כשרי
? וענה שהאוכל הכשר מפריע להכניס
עוד אוכל לא כשר וזה כולו ריוח.
וכעי זה היה אצל ר' ישראל מסלנט שבנו יצא ל"ע לתרבות רעה וכשבנו נסע לחו"ל שלח
לברר היכ אוכל ופעל רבות שיעשו אוכל במיוחד כשר במסעדה שש
אכל ואמר שדברי
המטמטמי
את הלב כמה שפחות יותר טוב אפי' שמצדו הוא ממשי לאכול דברי
אסורי
.
אד"ש אמר להרי"
בש
אביו הא"א ,כתוב בגמ' גיטי ניזו זה ארוחה המצומצמת שצרי
למחיתו של האד
,פרנסה זה העדפה יותר מהצור ,שהעול
מתלונ כל העול
ניזו
בשביל חנינא בני שלעול
אי פרנסה רק בדיוק כדי מחיתו וזה משו
שהכל מגיע מהצדיק
והוא די לו בקב חרובי מע"ש לע"ש לכ לעול
יש ניזו ולא פרנסה.
בפגישה בי חבר הכנסת א.י .שפירא להרי" סיפר הנ"ל להרי".
.1לאחר מלחמת יוה"כ היה לו הצעה משר האוצר דאז מר ספיר להיות שר הדתות ,ונסע
לבית ישראל לשאול ,וענה לו הב"י אי האלט נישט דארפי ושלחו ,כשהיה למטה קראו לו
שוב ושאלו הבית ישראל אתה לא שואל למה אני לא מסכי
? והסביר לו הבית ישראל עוד
יבוא יו
והאנשי
שלנו יצטרכו אות וא
תהיה שר מטעמ
לא יוכלו לקחת אות ובכלל
אינני אוחז משר ,שאל א.י.ש .את הבית ישראל מה א
י.מ .לוי שהיה שר במשרד הסעד ?
ענהו הב"י די ביסט אוי מאיי שוועגר?
.2הרב מטשבעי אחז כולל בישיבתו ונת מילגה חודשית ,פע
בתוקפת הבחירות חיסר
אבר א' הרבה בסדרי
משו
שהיה קנאי ועבד הרבה לקלקל לאגו"י ובסו
החודש שלח
הרב כס
כרגיל ,שאלוהו הוא הרי חיסר וג
עבד נגד הרב שאוחז מאגו"י ומדוע שלח לו
הכס
? וענה הרב מטשבעי א
הוא משוגע מה אשמה אשתו והילדי
?
.3הרבי הלב שמחה שלח אותו לראש ישיבה ) אד"ש ( שילכו משלחת לאדמו"ר מבלז על
נושא מסוי
שיצביע אית
,וכשעלה לראש ישיבה אמר לו בפליאה כ אמר אחי ? אני אומר
111
ויצאו כול ,למטה אמר א.י.ש .לאד"ש שהוא רוצה לתת לו קויעטל שהראה רוח הקדש
שלא קיבל דבריה ,וצחק אד"ש.
אד"ש אמר לבחור שנהיה בר מצוה צרי לנצל כל יו ,יו שעובר לא יחזור אפי' תחיה 081
שנה יהיה חבל על כל יו שלא חוזר.
הרבי הלב שמחה שלח את שמשו לנדסברג לרבי הבית ישראל להביא 11מצות וביקשו
שמשו לומר 31שיהיה ג בשבילו 2והסכי ,וכשבא ש.ל .לבית ישראל ואמר שהלב שמחה
רוצה 31מצות שאלו הבית ישראל כמה ביקש 11או 31והרגיש שמשו שהב"י רואה האמת
ברוח הקדש שבאמת צרי הלב שמחה רק 11ולא .31
פ .ליצמ נכנס בא' מסעודות הש"ב בדיוק כששרו ברו ה' ,אמר אד"ש בבדיחותא למ.
מנדל " יחשוב לו בבצרה תקלוט כבצר " מה הוא נכנס עכשיו כששרי זאת הוא חושב שכא
זה ערי מקלט.
בחור מחו"ל היה גר בסביבה של מנזר ונפל במחשבות ע"ז ר"ל ,וכשבא ללמוד או להתפלל
הפריע לו במיוחד בחושבו אי אני יכול ללמוד ולהתפלל שכ וכ חשבתי קוד לכ ,וכתב
מכתב קורע לב להרי" לבקש על נפשו בקו"פ ,הבית ישראל קרא המכתב וציוה להרי"
להוציא גמ' שבת מהארו דפד לד קי"ח והראה לו שכתוב כל העונה אמ יהא שמיה רבה
בכל כוחו אפי' יש בו שמ ע"ז מוחלי לו ,הוסי הבית ישראל אינני מתכוו הגדולה של
האמ שמוחלי לו ,עיקר כוונתי שתכתוב לאותו בחור שרואי מהגמ' חיזוק גדול אפי' שיש
בו שמ ע"ז יכול הוא לענות אמ יהא וכו' בכל כוחו ,וכמו"כ בחור זה שבא ללמוד ולהתפלל
יכול הוא אפי' שיש בו שמ ע"ז ,והתחזק מאוד ויצא מזה לגמרי.
ב .קורניק אחז בידו ספר של ר' צדוק הכה מלובלי זי"ע ,ושאלו הבית ישראל מה ביד ?
וכשענה ר' צדוקס' ספר הגיב הרבי עשות ספרי רבי אי ק.
אבר צעיר אחרי החתונה נכנס לקו"פ ולא כתב בקויעטל את אשתו ,קרא הבית ישראל
לחנינא בנוכחתו ושאל מה קרה רק עברו ימי השבע ברכות וכבר התגרש ? וכשלא הבינו מה
מתכוו אמר בהצביעו על הקויעטל הוא הרי לא כתב ש אשתו.
סיפר הרי" ששמע ממ.ד .וולקובי שבא' מטיוליו של הא"א כשהתיישב לנוח שאל אותו
הא"א א לומד תהילי ע רש"י ? וכשענה לא ,אמר הא"א מדאר לערנ תהילי מיט
רש"י ,מדאר לערנ תהילי מיט רש"י ,אח"כ הוסי כתוב "כי אראה שמי וגו' ירח
וכוכבי" ,מדוע לא אמר ג שמש ? הרד"ק מסביר שדוד התעורר באמצע הלילה ומה
שראה הוא אמר ולכ לא אמר שמש שאיננה בלילה ושיבח מאוד את הרד"ק.
והלב שמחה פע תיר שדוד אמר כי אראה ושמש א"א לראות ולכ לא מוזכר שמש.
112
ביו ה' י"ג שבט דיבר אד"ש ע הרי" על ט"ו שבט ואמר אינני זוכר בגור שעשו עסק
מהפירות ,ובטישי שיצאו בט"ו שבט לא נתנו פירות מיוחדי ,וג כא בטיש אינני רוצה ,
אולי רימו ,התורות כ היו הרבה ,הרבה דיברו מט"ו בשבט.
הוסי ואמר אחינ הוציא ספר על ט"ו בשבט פליאה בעיני הוא מביא ממני תורה ,מהרבי
מסלוני ,ומסבי זי"ע ספר הזכות שכתב כ"כ הרבה ועמוק על ט"ו הוא לא מביא כלו ,
איפוא השכל ואיזה פני יש להביא אותי ולא את סבי ?
הרי" שאל רשות להדפיס שו"ת בהלכה של ר' אריה זצ"ל ויקרא ש הספר יהודא מחוקקי
,אד"ש נהנה מהש ונענה לזה והוסי הנני מציב תנאי.
.1שיאמרו המפיצי שאי שו חובה לקנות בגלל שהוא בני.
.2שיכתב על הספר בקט שהוא ב האדמו"ר מגור ורק בשער הספר ,ולא יוזכר שהוא ב
הרבי מגור בכל הפרסומות.
.3שלא ית הסכמה רק אולי ברכה.
.4שכל הרוחי של הספר יל א ורק ליתו ב ר' אריה זצ"ל.
אח"כ הרהר ואמר להרי" הא הנ עוד זוכר ממנו מאריה ? אני חושב עליו הרבה ,הספר
ארי במסתרי מיוחד מיוחד ,מילא שאר הספרי לא מיוחד עוד ריאנו ושמענו ,הוא לא
משחק במגרש כיחיד הרבה כותבי על הש"ס ,וספר המצוות נו ,אבל ארי במסתרי באמת
משהו מיוחד ,אינני רוצה להגזי אבל זה מזכיר שפת אמת ליקוטי ,דברי עמוקי
ובקיצור.
ש .שי היה אצל הרבי הלב שמחה בט"ו שבט ויצא בלי לקבל פרי אח"כ קרא לו שוב הרבי
ואמר בחיו ,יאמר עלי הפתג אגנ יאהר שיכור פורי נכתר ,ונת לו פירות בריוח ושלחו
לשלו.
בעש"ק פרשת בשלח היה ברית במשפחתו של מ .ראט וכשנכנסו לקו"פ כשחילק אד"ש
לחיי אמר קוראי לו מתי ,מה זה הש מתי ? מצאנו בתורה " פ תדבקני הרעה ומתי "
והוא לפורענות ואצל גוי ,צרי לקרוא לו בשמו המלא מתתיהו ,ולפני שיצא חיי אד"ש
ואמר מתתיהו ונת לו בקבוק יי .
בזמ הבלג אצל מו' נ .מנדל נכד הלב שמחה אמר אד"ש שאינו יודע מה רוצי ממנו הרי
אמר בפירוש קוד שאינו בעל מדות וה' יעזור שיגמר הדבר לטובה.
אח"כ אמר הרב שפר ללב שמחה בש הרב אלישוב שא יגדלו לו שערות בכ ידו ש יהיה
שלו בית ואוחז שצרי גט ,אמר הלב שמחה בחיו שערות בכ היד לא מצוי היו אי ,ש
בעזרת ה' יהיה סדר והכל יבוא על מקומו בשלו וכ היה ) .פ .קורניק בש אביו ב(.
כשאמרו ללב שמחה שבאבא מאיר אבוחצירא אמר שיהיה שלו בית אצל נכדו ויהיה טוב ,
אמר הלב שמחה א קבלה היא נקבל.
113
וכשיצא מהא"א שאלו משמשו עד שנפגשי ע האדמו"ר מגור לא היה כבר מה לשאול כי
א זאת ? ענהו האדמו"ר מבאי נכנסתי אליו ומהפחד ומיראת הכבוד התבלבלתי ושכחתי
הכל ולכ שאלתי שאלות אלו.
.2האדמו"ר ר' אברה יעקב מסדיגורא זצ"ל אמר פע שכל החשבונות שמובא בספרי
הגאוני להתאי איש לאשה לגבי נישואי פעלו עד בוא הבעש"ט לעול ,אבל משבא אור
הבעש"ט לעול ביטלו הצדיקי כל העני הזה ולוקחי את זה על עצמ.
.3ר' דודל טולנא זי"ע בכל אכסניותיו שאל תמיד איפוא מטת האשה וש יש ופע שאלו
נכדו ר' נחומטשה מילא הסבא לא פרומער כאחיו הרבי מסקויר ,אבל כ"כ לחפש בדוקא
לישו על מטת בעלת הבית ? ענהו ר' דודל הנני מחבב מיטה שעושי בה מצות התורה
בקדושה וטהרה.
.4הרבי הלב שמחה זי"ע היה פע בטבריה וסבל הרבה מיתושי ולא יכל לישו בלילה ,
הביאו מנורה כחולה ולא רצה שישתמשו בזה ,כעבור כמה ימי הגיע עוד משמש וציוהו
הרבי שיעלה לגג להוריד אנטנה של טלויזיה ,וכשעלה צעקה השכנה ושלחה כלב גדול לעבר
הרבי וכשהגיע ליד הרבי הרכי ראשו ולא עשה שו דבר ,ולאחר שהורידו האנטנה הסכי
הלב שמחה שישימו המנורה הכחולה נגד היתושי ,ואמר לא רציתי מנורה כחולה ,ולמעלה
אנטנה ויאמר ח"ו יש לרבי מגור היענה מעשה בביתו והיית נקיי מה' ומישראל לכ חיכה
שיורידו האנטנה.
.5הרבי הלב שמחה אמר פע בפרשת יתרו כתוב " ויבא אהר וכל זקני ישראל לאכל לח
ע חת משה לפני האלוקי " וברש"י לפני ה' מכא שהנהנה מסעודה שת"ח מסובי בה
כאילו נהנה מזיו השכינה ,ולמעלה ברש"י ומשה היכ הל ? אלא שהיה עומד ומשמש
לפניה .ומכא אמר הלב שמחה ראי' שגדולה הכנסת אורחי יותר מקבלת פני השכינה
שהרי היה ש עני של קבלת פני השכינה ומשה ויתר ע"ז והל לעסוק בעיני אכילת עומד
ומשמש שהיה מאכיל א"כ מוכח שגדולה הכנס אורחי שעסק בה משה רבינו ע"ה יותר
מלשבת ולהנות מזיו השכינה.
.6בהלויתו של ר' אברה יעקב מסדיגורא זצ"ל שיבחוהו כל האדמורי" בכל מיני פני ,
הרבי מויזני ר' חיי מאיר אמר שהיה שומר הברית והפליג מאוד קדושתו שיכל ללכת
בעיני פתוחות ברחובות ת"א ולא ראה כלו ,הגיב על כ הבית ישראל אני רואה שהוא
מבי בדברי האלו ומאז נתקשר מאוד בידידות אמת ע הרבי מויזני.
.7כשהתחת הרבי מביא שליט"א בא לקבל ברכת מז"ט מהרבי הלב שמחה והגבאי רח"ש
לא הציגו שהוא יהיה בעתיד הרבי מביא וקיבלו הרבי כרגיל בכל חת ,אחרי זמ נודע ללב
שמחה שהוא הרבי מביא לעתיד קרא לח.ש .ונת לו על הראש כל השטויות שיש ל בראש
אינ חוס מלספר לי ,וכא מגיע חת שמיועד להיות רבי ואינ אומר לי ,הנני חייב לפייסו
ועלה במיוחד ביקור בשבע ברכות אליו לביתו וישב ש הרבה זמ חילק פירות וכו'.
.8הא"א אמר פע לל.י .וידסלבסקי כשראו את הלב שמחה מגיע אהר האט נא זאיי
אגרויסע רבי .ע"כ מהחברה.
ר"ש גולדשטו חת הרב מטשבעי זצ"ל היה לבקר את הא"א יחד ע חותנו ושאל הא"א
שאלה בגמ' וענה תירו ,ובדר כשהלכו אמר הרב מטשבעי לר"ש צרי להסתכל ש
במהרש"א הא שואל שאלת הא"א ,שאלו הר"ש מדוע לא אמר לא"א שזה שאלת
114
המהרש"א ? ענהו חשבתי א הגערר רבי אומר שאלה ולא מזכיר שכתובה במהרש"א מ
הסת לא הבנתי דברי המהרש"א וזה לא השאלה.
אבר שלח את ב .קורניק לשאול היות ויש רענו מסכות אב"כ א ללכת לקחת ? ענה אד"ש
א הוא חושש וירגע מזה שיקח ,אני אוחז שלא צריכי לזה כלל ולא יהיה כלו.
הלב שמחה רצה לרמז לאבר שצרי לעשות דיאט משו שהוא יותר מדי שמ ,ואמר לו
במליצה הגעת כבר לגבורות ? ) 08קילו ( ,תקיי יותר טוב איזהו גבור הכובש את יצרו.
היה ב' בריתות והראשו היה נכד ראש הישיבה ) אד"ש ( ורצה הלב שמחה שהראש ישיבה
יקח סנדקאות ,ואמר הראש ישיבה ביי די צוייטע ,וחשבו באותו מעמד בשני וכשהגיע השני
אמר הראש ישיבה שהתכוו לפע אחרת כשיולד עוד נכד ,וכשנולד לו נכד אצל בנו יעקב
מאיר היה הרבי הלב שמחה בערד והזמינו אותו לברית ,ובאמצע הדר היה לו פאנצר והיה
צרי לחזור לערד ,וצלצל שאינו יכול לבוא ויעשו הברית בלעדיו ,והוסי "מוצא שפתי
תשמור" דאס איז דא דצוייטע ,ונזכר אד"ש ) הראש ישיבה דאז ( מה שאמר בברית
הקוד.
י.מ.רובנשטיי בחור מישפ"א גמר ש"ס ,הרי" ביקש עליו שיכנס למעלה בדירה לא כרגיל
בתור בביהמד"ר ,אד"ש אמר יוא סאיז כדאי קנאת סופרי תרבה חכמה מזאל זא אופ
לערנ פי אהיי ,גענדיקט ש"ס ,וכשפנה הרי" לצאת קרא לו אד"ש ושאל אחיו התאו
יהודא נמצא בישיבה ? אולי כשתקרא לו להכנס יהיה לאחיו עגמת נפש 001 ,בחורי
יתחזקו ללמוד אבל אחד ירפה ידיו מעגמת נפש לא שווה לי כל העסק ,אמר הרי" אולי
הרבי יאמר קוד מילה טובה על יהודא ולאחר מכ יקרא לי.מ .ואמר אד"ש שבאמת כ
יעשה ויאמר קוד ליהודא שהרבי אמר שהוא חסידשע בחור וכו'.
וכשנכס הנ"ל נת קויעטל קרא אד"ש הקויעטל ואמר בתו הדברי בחור גומר ש"ס
לפעמי אולי נכנס קצת גאווה ,הכל כתוב בקויעטל אבל על גאוה אינ כותב ,וכששאל מה
ללמוד מעכשיו ? אמר לו אד"ש לא ראיתי הרבה הצלחה באלו שלומדי עיו ,יותר טוב
שתחזור שוב על כל הש"ס ,תוס ' צרי ללמוד כשיודעי כבר כל מקו שתוס' מביא בלא
להסתכל ואפי' שיודעי ג צרי להסתכל בגמ' שתוס' מצטט אני ג יודע כל מקו שתוס'
מביא ואעפ"כ אני מסתכל ש.
כ אמר לו אד"ש שיכתוב סיכומי על הגמ' ,ולאחר מכ אמר אד"ש להרי" גנבתי ממ
רעיו אמרתי לו שיסכ.
סיפר מ .הר שנכנס לקו"פ ע קויעטל להזכיר חולה ומרוב חפזו כתב הכל חו מש
החולה ,אד"ש ענה ולפני שיצא אמר לו אד"ש בחיו לחולה קוראי כ וכ נכו ? ונזכר
שלא כתב הש ,ופלא שידע אד"ש לבד הש.
אבר שבתו ל"ע חלתה במחלה ממארת ונכנס לקו"פ להזכירה ,אמר לו אד"ש באנחה אתה
גר בקרית הרי" לוי ,מדברי לה"ר ,רכילות ,מחלוקת ,ואח"כ באי בטענות צריכי
מאוד להשמר מזה ולהתחזק באהבה ואחוה ושלו וריעות.
וכשנכנס הרב נ .פייגנבו הרב של קריית הרי" לוי לבקש בעבור כמה צרות בבית של
אברכי ענהו אד"ש מאוד בחומרה מה זאת שיש אברכי שאי לה שו שיעור במש
השבוע ,ומה א לה"ר ורכילות ,ומדוע לא באי יותר לשטיבעל באמת א"א לדעת כאו"א
אי מתנהג בביתו אבל ע"י שבא לשטיבל יועיל לו להתנהג ביותר קדושה וטהרה ג בבית ,
ושאל את אד"ש א להעביר את דבריו לאברכי וענה בודאי.
115
אומרי שאד"ש הגיב בבדיחותא על המחלוקת בחצרות סלוני ,הדולר השחור בדר כלל
יותר שוה ויקר מהדולר הלב
.
אד"ש אמר להרי" ביו א' ט"ז שבט ,אברה יוס זיידה היה אצלי בירכתי אותו ,יש לו
ראש טוב ו ...אחרי הרהור אמר אהר האט א גיטע קאפ אובער אהר וועט בלבע
בלערנ
!
הרבי מסטמאר זצ"ל היה פע בבית וראה שהמיטות בחדר שינה קרובות אחת לשניה ,אמר
נופל ברעיוני ווארט שכתוב אפי' קורות ביתו מעידי עליו לעתיד לבוא ומדוע שלא יעידו
המיטות שבחדר שינה ? אלא שה קרובי ,וקרובי פסולי לעדות.
הרי" הזכיר את ס.ט .שהרופאי נוטי להצריכו ניתוח על הדיסקוס דאל"כ יצטר ח"ו
לשבת בכסא גלגלי ,אד"ש הרחיב בנושא ואמר ניתוח בהרדמה כללית לפעמי מזיק ,
זכורני שקרא לי הרבי הלב שמחה זצ"ל ושאל אותי מה אני אומר 6רופאי נוטי לנתח ו1
לא הרי יש כא
יותר מרוב ובודאי צרי לשמוע בקול ? נטיתי אז במחשבתי שצרי לברר
מה הסיבה של האחד ,ושאלתי את הלב שמחה מדוע הוא חולק ה הרי רופאי גדולי ?
וענה לי מה נ"מ הרי ה רוב ,הבנתי שדעתו נוטה להסכי לניתוח ושוב לא חלקתי ,בצאתי
חיפשתי הרופא הא' ושאלתיו מ"ט הל נגד כול ? וענה לי אי
לי בכלל ויכוח אית ה
מדברי על עצ הניתוח שיצליח אני מדבר אי יראה האד אחרי הניתוח ,וראיתי אח"כ
שהוא צדק שהאד נהיה לגמרי אחרת ר"ל ,אבל מאיד גיסא סב נראה חזק ברוחו
ובמוחו ומזה אי
לו מה לחשוש ,פקוח נפש דוחה שבת ,לראות סב בכסא גלגלי מסתבר
שאצלו זה פקוח נפש והיה רצוי כ
לעבור הניתוח שח"ו לא יגיע לזה ,אבל אינני מכריע עוד
צרי לשקול שוב כל הצדדי ,והוסי ואמר זאיי
דביקות אי
הייבשטער איז להפליא אינני
מפסיק להתפעל מדביקתו בבורא בכל עת וזמ
.
אד"ש סיפר להרי" כשהיה בחור שאל את אביו הא"א זי"ע אי צרי לנהוג בעני
מקוה ?
וענהו פע בחדש ,הבנתי מדבריו שמתכוו
חו מעש"ק וש"ק והכוונה לראש חדש .הלכתי
לספר הדברי לאחי הבית ישראל ,וידעתי שהוא יעשה זע קאכ
שהיה שאר ,ואכ
נדלק
ור לדבר ע"כ ע אבי הא"א הלכתי להקשיב מה עונה אבי ,ושמעתי אי הבית ישראל טוע
שאבא מדבר לדור של פע אבל בחורי של היו צריכי יותר להשגיח ,אבי ענה פינחס
מנח אלטר לא צרי לזה שהוא א פע לא יגיע לצור במקוה ! שאר הבחורי נו נו ,הבית
ישראל יצא ואמר לאד"ש שאבא אומר שהיו זה באמת אחרת ,אמר לו אד"ש אבל מה
אמר ל עלי קוד זה ?
116
.2הוא שמע דבר והפכו מהבית ישראל בעני הרב מרעננה פ"א עמד הב"י הרבה זמ מאחורי
החלו לשמוע תפילתו ואמר היה משתל כל הנסיעה בשביל לשמוע כזו תפילה מכזה יהודי ,
ופ"א אמר מה אתה אומר לי בש הרב מרעננה הוא בכלל בדעת הוא לא יודע מה הוא מדבר
ומה הוא עושה.
.4הל פע ע הבית ישראל לפנות בוקר והיה על האר פיסת עיתו ידיעות אחרונות ,
הרימו הבית ישראל קרע חלק ואמר ע"ז ,עוד חלק ג"ע ,עוד חלק ואמר שפכ"ד.
.5פע לקח ד .הנ"ל את הב"י במכוניתו והיה במכונית חבילה עטופה בעתו ידיעות
אחרונות יצא הב"י בבהלה מהמכונית וצעק עליו מלא המות בביתו של זה ? אי אני יכול
ליסוע אית ג איש שלומי אשר בטחתי בו ?
.6היה פע בכפר שמריהו ואמר לו הבית ישראל שלמחרת לא יבוא אליו אלא יסע לחיפה
ויתק כל מה שצרי ,ובלילה בהיותו בביתו בב"ב באו אב ובנו ליטאי וביקשוהו שיקח
לבית ישראל לשאול שאלה דחופה א ליסוע מחר לחו"ל לנתח בת שנמצאת בסכנה והרב
מרעננה אמר שאינו יכול לדעת על חו"ל רק באר יודע לענות בזכות אר ישראל ,וציו
ללכת לבית ישראל ,ופחד ליסוע אית שאמר לו הב"י לא לבוא אבל היות שראה שהדבר
דחו
נסע אית הגיעו לכפר שמירהו ב 3לפנות בוקר וראו מהחלו את הבית ישראל יושב
ולומד ופחד להכנס ופתאו ק הב"י נגש לחלו ושאל איימצר איז דא ? וענה דוד ,אי דוד
לוינטל ,אמר הבית ישראל דער משוגענר דפיגא איז שוי ואטר דא ? ידעתי שתבוא הכניסו
וסיפר לו בפני את כל המצב כנ"ל ושמחכי בחו האבא ובנו לדעת מה יעשו א בת ,
הצביע הבית ישראל על הגמ' ואמר זה שאתה מפריע לי ללמוד לא אכפת ל ? תאמר לה
שיסעו לחו"ל ויעזור ה' ויצליח הניתוח ותהיה בריאה ויראו ממנה בני ונכדי ,ה לא
צריכי אפי' להכנס ויסעו ויצליחו ,וכ היה התרפאה והתחתנה וכו' וכו'.
.7אחרי פטירת הרה"ק ר' אהר מבלז זי"ע לפנות בוקר אמר הבית ישראל לד .לוינטל בא
נל לש ,ואמר דוד שאי את מי לנח שלא השאיר בני ,גער בו הב"י משוגנר אתה אומר
לי מה לעשות ,והלכו רגלי עד קטמו שש היה ביהמד"ר שלו וראו ש הרבה אנשי
יושני על ספסלי ביהמד"ר והסתובב הב"י הלו וחזור והיה נראה שמחכה שמישהו יקו
ורצה ד.ל .להעיר מישהו ושוב גער בו הב"י משוגנר העל
מיר נישט צי ,ולבסו
התעוררו
כמה יהודי והעירו עוד והתאספו סביב הב"י ,אמר לה הב"י יש לי עליכ הרבה רחמנות
באמת מרח אני עליכ והל ולא דיבר יותר כלו.
.8אמר לו הבית ישראל משל מהחפ חיי ,אד שצרי ללכת להדיי אצל מל וביקש
מאוהבו הגדול שיבוא איתו ולא הסכי ללכת כלל איתו ואמר מי אני שאבוא אל המל ,
117
ביקש מעוד אחד מאוהבו ואמר לו הנני מוכ ללות אות עד הדלת של המל אבל לא בפני
,
ביקש באקראי מאד
שלישי שקצת היה ידידו והסכי
ללכת עמו עד המל ולסנגר עליו
בשביל שיצליח בדי ,כ האד
הול למות ועולה להדיי בבי"ד של מעלה אוהבו הגדול
שהוא הכס לא מסכי
ללותו ,קרוביו ומשפחתו ילוהו עד קברו ותו לא ,מצוות ומעשי
טובי
שעשה באקראי בעלמא ה
יסנגרו עליו.
.9שאל פע
הבית ישראל את ד.ל .אתה מקפיד לא ללכת לרביס אחרי
? וענה שמקפיד ,
שאל הב"י בתמיה ואצל הבלזר רב א פע
לא הית ? ענה פ"א היתי ,ושאלו הב"י נו ונהית
חסיד בלז ? וענה ח"ו ,צחק הב"י ואמר מה היה קורא אילו לא נהית חסיד בלז ואני ארויח ?
!
.01פע
אחרונה שהיה ד.ל .בקו"פ אצל הבית ישראל ,אמר לו הב"י לפני שנסע דוד דודל
אי האב גרויסע רחמנות וואס ועט זאיי מיט דיר .ע"כ
אד"ש אמר לחת כתוב בספרי
שיו
החתונה כיוה"כ מוחלי לו על כל עוונותיו ,שמעתי
מהאדמו"ר מאמשנוב זצ"ל א
יו
החתונה כיוה"כ 01ימי
קוד
עשרת ימי תשובה ויו
הראשו שלה
ר"ה והיה אצל החת 01ימי
קוד
.
אד"ש סיפר להרי"
כשהיתי ילד קט לפני כחמישי
שנה עברתי ניתוח וזכרוני שהיו
מרדימי
הרדמה כללית ע"י שהיו צריכי
לנשו
חומר חרי וביקשוני שאספור עד שלש ,
וספרתי אחת שתיי
ונרדמתי ,זכורני אפי' החלו
שחלמתי כשהיתי רדו
,כשהתעוררתי
כאב והסתובב לי הראש ,וכשהיתי ילד ידעתי שמשוגע זה נקרא א' שהסתובב לו הראש,
וזכרתי ישר שקמתי שספרתי רק שתי
ונרדמתי ולא ספרתי שלש ,התחלתי לצעוק מה זה
כא אומרי
לי לספור עד שלש ולא נותני
לי ועכשיו עשו אותי משוגע שמסתובב לי הראש ,
היה ש
פרופסור גדול דק' ליבובי והתפעל מאוד ואמר כזה זכרו שני
לא ראיתי שאפי'
גדולי
קשה לזכור ובפרט ילד כזה קט ,ואמר המילה הפולנית שאמר הרופא ) .ג
את
החלו
סיפר להרי"
והוסי חלו
זה סיפרתי פ"א לפני 05שנה לאמי ע"ה ועכשיו אתה
השני (.
אד"ש אמר להרי"
בבלז הקפידו מאוד לדייק בלשו ,ושמעתי בעצמי מפ"ק ר' אהר מבלז
זי"ע שאמר בש
אביו ר' ישכר דב שאמר בש
אביו וכו' עד השר שלו
מבלז ,כשיש מו
בחת ,לפני שנגמר השידו הינו רבונישע שאלה א
לספר על המו
או לאו וכפסקו צרי
לנהוג ,אחרי שנגמר השידו מי שמספר המו
הינו רשע מרושע ,וסיי
שמעתי א"ז מראוב
אייזנר.
בעיני הרי"
היה לפלא שבתחלה אמר ששמע בעצמו מר' אהר בלזר וסיי
בש
ראוב
אייזנר ,ובהזדמנות פגש את ר.א .ושאלו ע"כ ,אמר לו ר.א .שלפני הרבה שני
היה לו שאלה
כזו ואד"ש שהיה ראש ישיבה היה בחו"ל ושאלו וענהו ששמע מר' אהר בלזר בעצמו כנ"ל
ואמר לו ר.א .שג
שמע כדבר זה מחסיד בלז ישיש ,וכחצי שנה לפני הפירע היה לו שוב עני
לשאול מעי זה ועלה לאד"ש ואמר לו אד"ש ראוב אייזנר אומר בש
הבלזר רב כ וכ ,
וצחק ראוב ואמר הרי אתה שמעת מהרב מבלז בעצמ ומדוע אתה אומר בשמי ? אמר לו
אד"ש ומה אכפת ל שאני אומר ג
בשמ.
אד"ש נסע לראות הדירות בקרית גת ורד אחריו צל
של עיתו שאל אד"ש את חנינא מה
הוא רוצה ממני שכל הזמ מצל
הוא חושב שאני הרבי מחב"ד שכל הזמ מצלמי
אותו ?
אמר ח.ש .לאד"ש שש
בחב"ד יש סגולה לשי
תמונת הרבי לאשה בעת לדתה ,הגיב אד"ש
118
צריכי לשי התמונה כל התשע חודשי ולא בסו ) כאומר צריכי להתנהג בקדושה
וטהרה מלכתחלה (.
הב"י אמר פע לב .קורניק ,א הרבי מסטמאר היה גר באר ישראל היה סובר אחרת
בדעותיו והיה מדבר פחות שאר על אר ישראל.
הב"י היה פע לבקר אצל הרב מטשבעי והתחבאו כמה בחורי בקומה השניה ואחרי שעזב
ירדו במרוצה לרו אחריו ,והרב מטשבעי עוד עמד ליד הדלת וכשרא אמר לה רוצו
בחורי א היה לי כח צעיר ג אני היתי ר אחריו.
ביו ב' כ"ג שבט היה ס.ט .בבר מצוה של פרלברג אד"ש הגיע לש אחרי התור בשביל לומר
מז"ט ,סבא נעמד כשאד"ש נכנס ,אד"ש אמר לו א אתה עומד לא שוה לי כל מה שבאתי ,
וא את לא יושבי אי אוכל לשבת וישבו שניה ,אד"ש אמר לסבא אתה הרי יש ב ג
זק שקנה חכמה ,וג זק באמת בגיל ,צרי אתה רק להיות בכוחות נו יכול להיות אלטרע
יוד מיט יונגע כוחות ! אמ
כשההורי היו גרי בכפר דרו ס.ט .הזדמ לת"א לביהמד"ר בלז ופגשו ר' אהר בלזר
וביקשו שישאר לטיש שעור לכבוד זקנו ר' יהושע מבלז והיה בערב יו הולדת לאמא ורצה
הסבא לתפוס האוטובוס האחרו לכפר לאחל מז"ט והתבייש לומר ע"מ נוסע ואמר לרב
מבלז שממהר ,ושאלו מה יש ל למהר תשאר לטיש ,וסבא התעקש ליסוע לאחל לאמא
מז"ט והרב מבלז הפציר בו מאוד ואמר מה יש ל למהר מה יש ל למהר ,וסבא נסע אול
בסופו של דבר קרא קלקול באוטובוס ועוד מכשולות והגיע ס.ט .לשערי הכפר ב 21בלילה
ההורי כבר ישנו ולא היה למי לומר מז"ט ,ושומר הכפר כמעט ירה בו שלא זיהה מי הוא
ולא ידע לומר הסיסמה כנהוג ,הפטיר ס.ט .מאז למדתי שלא ממהרי לשו מקו ,ומאז
הקפדתי ללכת לבלז לטיש של ר' יהושעל בלזר.
א .בו הוציא גמ' נדרי בתוספת חידושי תורה מאדמור"י גור מעשי ידי הרב הרי"
והכניסו לקו"פ ,אד"ש עלעל בדפי וקרא בעיו המבוא ,וכשהגיע לקטע שנכתב על ר' אריה
זצ"ל שנכתב בפני בגלל שנפטר בקוצר שני על א הפער בשני הגיב אד"ש איצה וינברג
טרפעט אלא מאהל צי דער ראכטיקע ווארט !
אד"ש אחרי ברית בביהמד"ר חילק יי ואמר ג בברית הראשו היה חלוקת לחיי "הוציא
לח ויי" אח"כ אמר לבעל הברית עברית אידיש ,מדאר אויס ניצי דער טאג ,ניצול ,
אגרויסע טאג.
אד"ש אמר להרי" החבר של חבר הנהלה בישיבת עמנואל ,יצחק מאיר שמעונס פע היה
אצלי ע פני ת ומסכ ,אמרתי לו שמזכיר לי סיפור שהיה נעל באיזה מקו כל הזמ
אוכל וחשבו מי הוא זה הגנב? חשבו בגדולות האריה ,הזאב ,השודדי ,ולבסו ראו שזה
חתול קט תמי בקושי הול הוא השודד שגונב כל האוכל ,וע"ז נאמר בתהילי "ידכא
ישוח" מלשו עני דכא שפל בר ובכל אופ הוא הכל ,אתה יודע מה ענה לי תשובתו מונחת
לי בעצמות עד היו אני טולנר חסיד ,ג הוא כזה ידכא ישוח מסכ טמבל לא מבי כלו
מכנסיו נופלי ,ואפי' הכי יודע הכל וראשו בשמי ,הנה אד"ש בראשו להרי" ואמר
הערסט דאיי זיידה.
ביו ג' כ"ד שבט נכנס לקו"פ א.י .זיידה לשאול א להמשי בת"ת או לעזוב לנוכח
שמכפישי שמו והולכי נגדו ,אד"ש ענה אברה יוס הנני מכיר מזמ אתה ערלכע
119
יונגרמא ,אבל ג קצת ח מזג וכל דבר מפריע ל ,עצ הפרנסה מהמלמדות וכ
מהסופרות חלשה חו מהעבודה הקשה זה מאוד מתיש יו של לעבוד עד מאוחר ,אני
מפרג ל מכל הלב פרנסה הרבה יותר טובה ,ללכת לכולל לא כדאי לא תקבל ש פרנסה
כמו בת"ת ,בר א להיות מג"ש בכולל אולי ,אינני נכנס לעצ הויכוח מי צודק אינני מבי
בכלל מה הוא רוצה ממ ומה יש לו לכעוס הוא קופרברג בהנהלה הגשמית ? וא תצא יהיה
לו מלמד יותר טוב ? אינני יודע ,מה תפסיד ש מה כל כ טוב ש הגשמיות הרוחניות ?
אבל אני מתכוו הבריאות של ג בישיבה היית בחור טוב קומדנט טוב אבל מחומ מפריע
ל כל דבר לבריאות של כדי ל לצאת מהת"ת לא עכשיו מהיו למחר צרי שתמצא קוד
מקו עבודה אחר אולי מג"ש בישיבה ,אפשר מאוד להנות ממ ,וכמוב שלא תוותר על
הפיצויי שיתנו ל ,אבל להשאר בשביל לנצח במחלוקת אי טע הבריאות של קוד לכל
,נת יד ובחיו אמר דהייבשטער וואט העלפי שתמצא תחלי יותר טוב ותצליח ) .תרגו ,
הכל היה באידיש(
·Ì˜ ˘"„‡ Ì"ȯ‰ „ΠÌÚ „ÁÈ ˘"„‡Ï .Ë.Ò ÒÎ Ë·˘ 'Ï '‡ ÌÂÈ
.‡ÒÎÓ
אד"ש חבל שלא זכרתי שהרבי מטולנא רוצה לבוא כל ר"ח היתי בא איל ולא הית טורח
לבוא לכא ,פע אחרת מרימי טלפו שרוצי לבוא ואני היתי בא אליכ כזה טירחה.
ס.ט .רק בשביל מילי אלו צריכי להיות א פיינע מענטש.
אד"ש אז דער טולנא רבי וועט זיצי ג אני אוכל לשבת.
ס.ט .התיישב ולחש לעצמו בשקט נו שהרבי מכבדני ,שלא יזכור לי עוונות ראשוני אני
היתי גר באמריקע.
אד"ש גח לסבא ואמר בחיו מספרי שהרבי ר' נפתלי מרופשי הל ע רבו החוזה זי"ע
ויש מספרי שהחוזה הל ע רבו ר' אלימל מליזנסק בתשלי ואמר הרבי יזרוק העבירות
ואני ארימ עבירותיו של הרבי אצלי ה מצוות ,ג אני אומר העבירות של הטולנא רבי
אצלי מצוות האמריקע של טולנא אצלי מצוה.
ס.ט .אוי מה מדבר הרבי איזה פער בנינו ,לי הרבי מתכוו מ הסת לברכני שיהפכו
העבירות למצוות ,אמ !
אד"ש צחק מאוד כנהנה.
ס.ט .ביקש מאיצה שיאמר בעני הנסיעה לטבריה ואיצה אמר שיש יארצייט בה' אדר ר'
וולול מטשארני אוסטרה וסבא נהג ליסוע כל שנה ,ורוצה ברכה גיזגענ וכ לומר שאולי
יארי ש עד אחרי ש"ק או שיחזור לפני שבת.
אד"ש הוא היה מתלמידי המגיד ? אי הוא נכד ? היארצייט בשבת ?
הרי" היארצייט בה' אדר יו שישי ,הוא היה מתלמידי המגיד חות ר' ישראל אברה ב
הרבי ר' זושא ,והוא היה ג חות ר' דודל מטולנא זי"ע.
אד"ש מה צרי לתכנ אי נ"מ מה שהטולנא רבי יחליט יהיה טוב דהייבשטער וועט העלפי
מזאל פורי געזינט ,זאיי דארט געזונט ,אי צוריק קומע געזונט.
ס.ט .ביקש מהרי" שיאמר מצבו הרפואי ,ואיצה אמר שרוצה ברכה היות וניתוח לא בא
בחשבו אצלו וסובל ורוצה ברכה וסבא צעק שלא אצטר ח"ו ....ואיצה הזכיר שמו יוחנ ב
חוה שיצליח להתגבר על כאבי הדיסקוס.
אד"ש עשה תנועה ביד לאיצה במורת רוח וענה יש כא ב' דברי.
א' אני אבר כמו שצרי כ"א לבר הרב ) והסתכל במבט חזק על איצה כאומר כ צרי
לומר הרב ,לא כמו שאמר יוחנ לבד ( יוחנ ב חוה לרפואה שלימה בתו שאר חולי ישראל
זהו הרי נוסח הגמ'.
ב' הצדיקי מהפכי הכל לטובה הנה ביעקב אבינו ע"ה היה לו מחלוקת ע שרו של עשו
נראה לי שהיה ש ג דיסקוס המלא עשה ליעקב קוועטש ש בגיד הנשה ועשה לו
דיסקוס ויעקב אבינו נלח איתו ולא נת והפ הכל לטובה כתוב בו "ויבוא יעקב של"
120
בגופו בתורתו נו א"כ יכול אני לבר ג
שיהיה לטולנא רבי אגנצה שיעור קומה יוא אגנצה
שיעור קומה אזוי וי דארט הסתרות שרו של עשו ולח
והפ הכל לטובה.
ס.ט .סטרא דמיונות טאקי קומה שלימה אני רק דבוק כפו כא אצל הצדיק.
אד"ש ש
לא היה דמיונות ש
היה באמת מלחמה ממש נת לו קוועטש ואפי' הכי ניצחו
יעקב אבינו.
ס.ט .רציתי לומר לרבי יש כא טעות אחת הרבי עצמו הסכי
פע
שאני רק המקשר א בריק
היו לי סבות גדולי
,ועכשיו יש לי נכדי
טובי
והיתי רוצה שהרבי יסכי
שיהיה מי
שיחזיק בגזע קודש שלא יפסק אני לא .....ששיי לו דברי הצדיקי
חשבתי איצה ויל נישט
אפשר זאיי זי אהר ווערט בר מצוה.
אד"ש מי אתה מתכוו דוד ,אינני מבי בכלל מה צרי לדיבורי
אלו הרי רואי
אנו
שהאיל מלבלב ועושה פירות ומה צרי לדאוג לענפי
הרי הוא ילבלב עד שהמשיח יבוא ,
כשיבוא גואל צדק כול
יהיו בריאי
א"כ יש לנו הגזע לפנינו ול"צ לדבר על אחרי
.
סבא ק
ללכת ואיצה סיעו לקו
,אד"ש ר בצד השני וג
סיעו לקו
ואמר תמכי
דאורייתא.
ס.ט .אני הרי לא לומד מאומה ובמה יש כא תמכי דאורייתא ?
אד"ש צחק ואמר כתוב לכל יהודי יש אות בספר תורה ,וא
לכל יהודי פשוט יש אות מה
לרבי ? מ הסת
לא אות אלא הספר תורה בעצמו נו לכ רוצה אני להיות תמכי דאורייתא.
ליוהו עד הדלת ואמר תמכי דאורייתא.
בחו הזכיר ס.ט .הבחור מנדי גולדמ ,ואד"ש ענה א
מורידי
במשקל בגשמיות מעלי
משקל ברוחניות ה' יעזור.
כ באמצע הזכיר סבא שהיה יארצייט של אמו חוה ואיצה הזכיר אחותו חוה ברכה בת
ג.מ.ב.ל .שעוברת טיפולי
וביר אד"ש לרפואה.
א .גוטליב ומ .קוזק נכנסו לקו"פ בעני הת"ת ובתו הדברי
אמר לה
אד"ש ר' איצה
וינברג איז מאיי איש אמוני
,ידער רבי דאר האב אי מענטש ,איצה איז מאיי מענטש ,
איש אמוני
.
אד"ש אמר להרי"
הבחורי
לא צריכי
להשאר בביהמד"ר לחכות שאצא ללחיי
לא
צרי הכל הכל מחר אתפלל ש
ויהיה לחיי
,ובפרט שהיה אצל אחי הבית ישראל א'
מהעיקרי
ללכת לישו מוקד
,הנני רוצה שיעלו לישיבה ישר אחרי מעריב ויגמר הכל לפני
01
ד .ליברמ שלח את הרי"
לשאול בקו"פ א
לבוא לציו הבית ישראל ביארצייט ,היות ויש
היו
ג
ז' תמוז ? אד"ש ענה אהר איז דא גיוע א'רבי פי אר ישראל הוא הגבר הקי
עול
,בנה יהדות החרדית ,סאיז שוי גיוער איי גפירעט א'מסורת ,מענטש ווער גיהולפי ,
בודאי דאר מע קומע.
אד
רצה לפתוח עסק מסוי
והיה נראה ריוחי מאוד וראשו מסוגו באר ונכס לקו"פ ,
ענהו הבית ישראל בביטול שלא יעשה וחשב להתוכח שהיה נראה לו ממש הפסד ,אמר לו
הבית ישראל דל מהכא רבי ע
רוה"ק חכ
אני קצת יותר ממ פשוט זה לא משתל
,
אח"כ שלח לומר לו אתה חושב שהנ חכ
וראשו לעשות זאת אצלי לבד כבר היו חמשה
אנשי
אחרי
שהולכי
לפתוח כזה עסק וה
כבר באמצע ומה תרויח כשתפתח אתה ?
אד"ש סיפר להרי"
כשהיה אסיפת מחנכי
בפע
הראשונה עורר המשגיח ר' גודל אייזנר
בעי' וטע שהמלמדי
לא מיומני
והיה צרי לעשות קורס שידעו אי צרי ללמד ,להעביר
שיעור כר' יצחק פלקסר לפעמי
לכעוס כהבית ישראל וכו' ,ושלחו אותי לבקש הסכמת
121
הבית ישראל ,נכנסתי לקו"פ והרצתי הדברי והוספתי שמקוי שיהיה לכה"פ הצלחה של
חמישי שישי אחוז ,ענה לי הבית ישראל אינני מסכי א הולכי על כזה דבר טוב צרי
ע כל המר שיהיה שמוני תשעי אחוז הצלחה ,זה דבר חשוב ,רק דבר אחד אני מבקש
שלא יקראו לזה קורס אינני אוהב המילי האלו שיעשו זאת בלא לומר המילה קורס.
אד"ש קרא לי.מ.ט .ואמר לו שהיה אצלו אד בש יצחק דרמבוס והוא מנהל עזבו של
פלוני והשאיר סכו עתק לטובת הישיבה שפ"א וביקש אד"ש מי.מ.ט .שיראה לומר במשרד
ולסדר העני ,למחרת שאלו אד"ש א כבר סידרו העני ? וענה י.מ.ט .שסיפר במשרד ועוד
לא נסעו אליו ,אמר אד"ש כזה דבר לא צרי להזניח ,לא צרי לחכות צרי כבר ליסוע
אליו לסדר כל העניני תראה לזרז וג אני יתקשר ,וכ היה שטלפ למשרד שיסדרו העני
ולא הבינו מה כ"כ ממהר אד"ש ,ביו ה' גמרו הכל לסדר החתימות וכדומה וביו א'
שאח"כ שבק לו ר' יצחק דרמבוס חיי לכל חי והבינו למפרע כל המהירות שראה ברוח
קדשו שיכולי להפסיד הכל א לא ימהרו.
כשחילק אד"ש לחיי בסעודת ב' אדר אמר חנינא הרי לא נמצא הוא נסע להלויתו של
עזריאל ,נו יהודא יחלק.
אד"ש אמר להרי" היה אצלי מבי גדול בפרנסת הסופרי והבתי והסביר דרשות שלמות
בעני המיתו בארה"ב ומדוע אי בזה פרנסה ,אינני יודע ומפחד מכל מה שאמר ,דבר אחד
מפחדני יותר מהכל גמ' בסנהדרי אנשי כנסת הגדולה התפללו שלא יתפרנסו מהספרות נו
אי יהיה מזה פרנסה.
ס.ט .סיפר שהיה חור קשה ולא ידע א ללכת לטיש של הבית ישראל ושכב במיטה ואיצה
חזר הטעמי שלמדוהו בת"ת ונת לו דחיפה כשאמר אזלא גרש קפ מהמיטה ללכת
שהרגיש שרמזו לו משמי שיל וכשהגיע תפסו הבית ישראל במדרגות דישפ"א ואמר נו
אהר האט גיברוכ דע יצה"ר.
אד"ש אמר להרי" אינני יודע מה קרא א אני עונה למישהו ה' ירח כבר הוא ר להזמי
מודעות אבל.
אד"ש סיפר לי .שפירא ששמע מר"ש ווזניקר מעשה שאביו היה גר בבנדי ונכנס פע לא"א
לשאול מה יעשה שאינו יכול לבוא כ"פ לגער להרצות שאלותיו ? וענהו הא"א שיל לגיסו
הרב מבנדי ויאמר לו בשמו שיענה ,ויעשה כל מה שיאמר ,ולאחר תקופה קצרה נתפס אביו
של ר"ש הנ"ל לבית האסורי ובנו שמעו הל לרב מבנדי להזכיר אביו ,ובתחלה לא רצה
לענות שאינו רבי ,ואמר לו ר"ש שגיסו הרבי הא"א ציוה לאבי לעשות כ ללכת אלי ,ואז
הסכי לענות ולקח הקויעטל וקרא בו בקול גדול ובכל מקו שהיה כתוב משהו לא טוב
כבית האסורי עשה פס באצבעו כמוחק וכשגמר לקרוא אמר לו שיכול ללכת וכ היה שהכל
התבטל ויצא נקי מכל הסיפור.
אד"ש סיפר לי .שפירא פע אמרתי לבחור בישיבה שא"א להתפלל מהר וצרי לכוו מה
שאומרי ,ושאלני מה א הרבי הלב שמחה שמתפלל כ"כ מהר ? עניתי לו אי יכולי
אנשי פשוטי להדמות לגרויסע רביס ,ושאלני הרי אנחנו מתפללי איתו בביהמד"ר מהר
ולא מאיט הקצב בשביל הצבור ? ועניתי לו כשאד מתפלל ע הצדיק זה משהו אחר הוא
מעלה הכל הכל למעלה.
122
אד היה בקו"פ ואחרי שקיבל התשובה רצה לטעו עוד טענותיו שחשב שאי כ"כ טוב עבורו
התשובה ,הפסיקו אד"ש ישר בתחילת טענותיו ואמר מדוע אתה מנסה להתוכח ? אני
בעצמי לא יודע מה עניתי ל ומדוע ,מה ששמי בפי אני עונה א"כ הטענות והויכוחי
מיותרי !
גיסו של א.ח .שרייבמ נכנס להזכירו שנמצא בביה"ח ואמר שקוראי לו א.ח .ב שושנה
רייזל ואמר זאת בשקט כאשר עמד כבר בפתח הדלת לצאת ,כשיצא מביה"ח ונכנס לקו"פ
אמר לו אד"ש בחיו גיס היה כא והזכיר הוא אמר שושנה רייזל הא לא קוראי לה
רחל רייזל ?
אד שהסתב בעסק ומשפט ונכנס לבקש ברכה מהא"א זי"ע וענהו הא"א ה' יעזור ותו לא ,
אד זה לא הסתפק בכ שחשב שצרי ברכה יותר גדולה ושוב נכנס לתנות גודל הצרה ,ולא
הוסי הא"א שו דבר רק חזר ה' יעזור ,לא יכל המסכ להתאפק ואמר אזא אכזריות אי
דאר אבעסרה ברכה ויצא ,לבסו עזר ה' וזכה במשפט על הצד היותר טוב ,והבי
שהתשובה שקיבל היתה טובה מאוד ונקפו לבו על המילי אכזריות והתבייש לשוב לגור
והתרחק ולא בא ,כעבור הרבה שני חשב שכבר נשתכח הדבר ובא לגור בי מאות ואלפי
בנסיעה גדולה ,עצרו הא"א ואמר הא אזא אכזריות ? !
חת ומשפחתו נכנסו לקו"פ ושאל אד"ש ילד ב 01מה לומד ? וענה קידושי ושאלו מדוע
כתוב נקנית בג' דרכי ולא דברי ? וענה אד"ש שדר זה רק אמצעי להגיע למה ,דבר זה
ש עצ הדבר בעצמו ,לכ באשה שאינה העיקר נאמר דר שהעיקר להגיע לתורה ויראה
ותכלית הבריאה והוסי בחיו אתה קט ולא כ"כ מבי אבל ה והצביע על החת והמחות
מביני טוב ,ג אתה לכשתגדל יכנסו הדברי טוב ב ותבי.
הרי" היה נוכח כשי.מ.ט .דיבר בקו"פ על קרית גת ואמר י.מ.ט .לאד"ש שיש בעי' קצת
ביהדות בחלק מהדירות ,ושאל אד"ש מה שכני ? וענה י.מ.ט .לא אלא שיש ש יחידת
הורי מיוחדת ז"א שירותי בפני החדר שינה של ההורי ,ואד"ש בלבלו ושאלו בדיוק
מה זה ואחרי שהבי כביכול שאלו נו איני מבי איזה בעי' באידשקייט כבר יכול להיות ש
ילמדנו רבינו ? וענה י.מ.ט .אולי שבבית רגיל יודעת האשה צניעות יתרה שהרי האמבטיה
נמצאת במקו אחר של הדירה ,אבל כא שזה בתו החדר שינה היא תורה היתר לעצמה
שהרי כבר נכנסת למיטה ולא תצא מהמרח בצניעות ,אד"ש חיי וביטל דבריו ואמר מזה
אינני פוחד ,א לחפש חסרו בזה מצאתי דבר יותר גרוע אולי האבא ישב בשירותי הגדול
וילד יצטר ג ויכנס לחדר שינה שהרי ש יש עוד שירותי והאמא יושנת ,נו להעיר את
האמא זה חמור ,אבל ממילא אמרת שיש קירות גבס קל להעביר ואפשר לשנות בקלות ,מי
שירצה ישנה.
אד"ש אמר להרי" אברה יוס זיידה היה אצלי כתב קויעטל יפה ) חזר בע"פ מילה
במילה כמעט כל הקויעטל ( הוא ארלכע יונגרמא בישיבה זכורני הוא היה כאליהו
קליקשטיי שלח תמיד,רק אליהו קליקשטיי לח לש מלחמה ,הוא היה קצת אחרת
לח כשאחז שצרי ללחו ובדר כלל הצליח ,יעצתי לו לצאת ,א"א כ בבריאות א כ"כ
הרבה מלחמות ,צרי לדאוג שלא יצא בחנ הועדה צריכה לדאוג שיקבל פיצויי
המתאימי כמה שצרי .
סיפר אבר ליטאי ת"ח הרב הורבי ,שהיה בשנת תש"ה גר בירושלי וקבע ללמוד שיעור
ע ילד אחר בישפ"א והיה אז זמני קשי הפגזות ועוצר מהבריטי ,הרבי הבית ישראל
הסתובב בישיבה ומצא ח בעיניו התמדת בתורה והשותפות וליו כל יו בערב אחרי גמר
123
הלימוד לבית ע פנס גדול ,יו אחד נכנס הבית ישראל ורא קוראי פתק שתלה בקיר ,
הזדעזע ואמר באמצע הלימוד יש זמ לקרוא פתק ,פתק נעשה בשביל אלו שלא לומדי ,
ומאז הפסיק ללות ולא זכו לליויו יותר ,ופע נוספת היה שנז בו הב"י וראה שחלשה
עליו דעתו ,ורצה לפיסו נכנס לאביו הא"א ויצא ע תפוח ואמר זה שוה הרבה כס אצל
החסידי כ זה בשביל.
הרבי הא"א אמר פע לר' ליבל יוד ,בירושלי ברוכעטמע מעהר צי זגע תהילי שטייט
דא " ובשירי דוד הנשמעי בעיר ".
אבר היה בבית החולי בעש"ק פרשת תרומה ע אשתו בהריו ולח ד גבוה והשאיר
אותה ש לשבת ואמרו לו שכדאי שיבוא שוב אולי יהיה משהו במש השבת ,ונכנס בש"ק
בהפסקה בלילה ואמר הכל ולא הגיב אד"ש ,ואזר אומ ושאל רצוני לדעת א ללכת לש
רגלי או לא צרי? הוריד אד"ש ראשו על השולח זמ מועט הרי ואמר אינ צרי ללכת לא
יהיה שו חדש בשבת ,היא הרגישה טוב ותמשי להרגיש טוב כל השבת.
אבר ליטאי סיפר להרי" שהיה לפני כחמש שני אצל אד"ש שהיה עדיי ראש ישיבה אולי
כשלש דקות ביחד ע עוד אד וקוד לכ ולאחר מכ לא היה א פע ואי לו שו שייכות
לגור ,והשבוע נכנס אמר לו אד"ש נראה לי שהיית אצלי לפני כארבע וחצי שני ע פלוני ,
ועמד נדה מכח זכרונו.
הרי" סיפר ג' מיקרי שבה הסביר אד"ש הרבישע תשובות שאי לה קשר לדעתו
הפרטית ,ומחולק ממנו עצמו בתור אד.
א' אד"ש הקי דר הרי" ועדת ה 8גו מכל הישיבות הקטנות שיעסקו בכל מה שצרי
ובפרט ברישו וביציאות בחורי מישיבות ,ורצה להדגיש כח הרב אצלו ואמר שיאמר
לה שא ירצו לזרוק בחור מישיבה פלונית יצטרכו לשבצו בישיבה אחרת ,וא יחליטו
שא ישיבה לא יכולה לקבלו מסכי הוא לדבריה שיזרקוהו ,ומיד הוסי ומה שאני יענה
רביש כשיבואו לשאול אותי על זה אני לא ערב ולא אדע אי אענה לבחור רביש.
ב' אד"ש שאל א יש לבחורי חו"ל סדר ומסגרת מסוימת בבי הזמני ? בחורי נכנסי
לשאול א ליסוע לחו"ל לפסח ,אחי הרבי הלב שמחה לא כ"כ נת הוא רצה יותר שיהיו כא
,אני קצת פחד חשש איזה סדר יו יש לה ? זה יו"ט ,ליצה"ר זה ג יו"ט ,לכה"פ ה
תחת ההורי ,א היתי יודע שאפשרי לסדר לה מסגרות אפשרי שהיה לי יותר קל
להשאיר ,צרי לדבר ע י.מ.ט .בנושא ,דאר וויל בחורי גיי דא אריי פרגע ,אי ענפר
רביש ,אי אנפר רביש איז נישט קיי נ"מ.
ג' בחור גרוע מישפ"א נזרק ע"י המשגיח י.מ.ט .ביו ה' מהישיבה ונכנס הבחור לאד"ש לומר
שזרקוהו ושאל א ליסוע לשבת הביתה או להשאר בישיבה ,ענהו אד"ש תתכונ לשבת מיט
דאגנצה בער ,ושאל שוב א כוונת אד"ש כא בירושלי וענהו אד"ש גריי זע צי צו שבת
מיט דאגאנצה בער ,ביו ו' ערש"ק תרומה למחרת צלצל אד"ש להרי" לומר כמה דברי
וא' מהדברי היה ע"ז ואמר א היתי עונה בתור ראש ישיבת שפ"א היתי צרי להצדיק
המשגיח י.מ.ט .ולעזור לו ,ולא ח"ו לענות לבחור הפו מהמשגיח ,מה אעשה הבחור נכנס
בתור לשאול שאלה את הרבי עניתיו רביש מה ששמי לי ,ומ הסת היה צרי להשאר
כא ,רצוני שתתנצל בשמי אצל י.מ.ט .להסבירו רביש איז אנדרש ,וביו א' שיעלה ונדו
בעני הבחור הזה.
אד"ש שאל את י.מ.ט .בנוכחות הרי" א היה טישי בפסח אצל הרביס הקודמי ? וענה
שכ אמר לו אד"ש אני לא יודע ,אינני מבי ,כל השנה אוכלי הרי בביהמד"ר וכל הספרי
מלאי ע חמ ,הא מנקי ד ד לפני פסח ? ודאי שלא שיי ,ואח"כ בפסח בטיש
124
יפתחו סידורי ויפלו חתיכות לח חמ ? אולי היה אז עול יותר קט ,אינני יודע א
אעשה טישי בפסח.
אד"ש הל בעש"ק תרומה רגלי לנח ע י.ד .פלינקר ובדר ביקשו יהודי ספרדי שיברכו ,
ובירכו תבור מפי עליו ,נכנס ג לת"ת וביקר בכיתות בחלק אמר לערנסט ,שטייגט אי
לערנ ,בכיתתו של אברה יוס זיידה שאל מה לומדי ? גיטי זאל זאיי צו גוטע
דהייבשטער וועט העלפי ,לצבי קופרברג אמר א'משגיח אי ת"ת איז דער קב חומטי.
סיפר הרב משה פרידמ להרי" ששאלו את האדמו"ר ר' חיי מאיר מויזני מדוע מרחק
ביתו צפורה שיצאה לתרבות רעה ר"ל ואינו מקרבה? וענה אד שמתרחק בגלל תאוה שיי
לקרבו משו שלא עמד בנסיו היצה"ר וע"י הקירוב יחזור לשורש למוטב ,ביתי ציפורה
התרחקה בגלל דעות וא זה אי מה לעשות.
ועוד סיפר הנ"ל שקרא לה וביקשה מאוד דבר אחד לשמור טהרת המשפחה ,והוסי את הרי
נגד כפיה דתית ולכ עזבת אותנו ,ולשיטת אי ג כפיה לא דתית א לא תשמרי ע"ז לא
יוכל בנ להיות דתי א ירצה ולשיטת צריכה את לשמור על טהרת המשפחה ,ונכנסו
דבריו באזניה וקיימה דבריו במלוא.
אבר נכנס ע קויעטל וביקש שיהיה לו נחת מילדיו ,אד"ש שאלו מתפלל הנ במני ? השיב
בשלילה ,אד"ש שאלו כשאתה מתפלל ביחידות מתפלל הנ בבית או בשטיבל ? וענה בבית ,
אד"ש שאלו שיעור במש היו יש ? השיב ד היומי שיעור בשטיבל בערב ,אד"ש שאלו
שאלה בגמ' כמה דפי קוד לד הנלמד באותו יו ולא ידע להשיב ,אמר לו אד"ש ידעתי
בני ידעתי שהנ אינטר שטלינג ,אבל לא ידעתי עד כדי כ ,ה' יעזור שיהיה לילדי נחת
ממ.
הרי" נכנס ללב שמחה לשאול בעני ש בנו ,שהשווער הרב ויסבלו זצ"ל נהג לומר חצי
ש זה שו דבר ,והוא אינו יכול לקרוא ב' השמות ? ענהו הלב שמחה גארנישט איז טאקי
גארנישט ,וכ לפחות יש חצי ש.
סיפר עזריאל פזניצבסקי שפע חזר מהי בחיפה ע הרבי הבית ישראל והגיעו לשטיבל
בשלש וחצי לפנות בוקר ומרחוק ראו דמות אד מחכה בפתח השטיבל ,הוא לא ש לב
מיהו אבל הבית ישראל נהנה וצחק מאוד ואמר דער זלענער איז שוי דא אהר שטייט שוי ,
וכשהתקרבו קצת יותר ראה את ס.ט .עומד בפתח.
שאלו את ס.ט .על א.י.ס .א יברח לאר או שישאר ש באנגליה למשפט? ואמר שח"ו
להשאר אלא יברח וישל לערבי כספ ,ואמרו לס.ט .שאד"ש אמר אחרת ,ואמר שהוא
לא מאמי ושישאלו שוב דהרי זה ממש פיקוח נפש ,ונכנס חתנו לשאול ואמר אד"ש אות
הדברי שאמר ס.ט .שיברח לאר וישל לערבי כספ דזה הרי פיקוח נפש.
אד"ש דיבר ע הרי" ואמר שכל שנה מתחלקי הישיבות בחורי טובי וחלשי
ומעבירי מכא לש ,רציתי פע אחת להפסיק את זה וידעו שכל ישיבה מקבלת הרישו
שלה ,אדרבא יהיה תחרות בי הישיבות וכל א' יצטר להוכיח עצמו מגידי שיעורי טובי
ומשגיחי טובי ,ישיבה שיהיה חלש מאוד הרישו אצלה שתסגר ,נפתח אחר יותר טוב.
הרבי מסקוורא שליט"א היה ביקור אצל אד"ש לפנה"צ בדירתו של אד"ש ולא היה א
משמש ושאל את אד"ש היתכ גערר רבי בלי משמש ? וענה אד"ש שלא מרגיש טוב ולא רצה
שהשב"ק ידבק ממחלתו ולכ שלחו ,ולמחרת אמר אד"ש להרי" אחרי שהלכו הוא
125
ופמליתו הסתכלתי טוב ובדקתי הא לא גנבו שו דבר ידוע שיש בסקוירא קיימ"ל
שירושות מותר בגניבה בפרט פאר רבינ ,ראיתי ג שלא היו כל ההא הא לו הכרתי כמה
בפני שה מכא הוא השאיל אות שיהיה עול כשיבוא.
אד מכובד בגור רצה להכניס משלוח מנות לרבי הבית ישראל ,ושאל את ב .קורניק ואמר
לו שלא נראה לו איש לרעהו כתוב והרבי חבר ? וידיד ? לא שמע בקולו והכניס משלוח
מנות בפורי ,שאלו הבית ישראל מה זה ? ענה משלוח מנות ,שאלו כ פיגא משלוח מנות
אבל מה זה ? וענה ממנו ,ושאלו בטרוניה אני רואה שזה ממ אבל מי שלח את זה ? ויצא
בבושת פני מהחדר.
היה בטיש שמיעס ואחרי הפסקה הוסי אד"ש עוד ווארט וכתבוהו ביחד שהיה נראה מתוכ
העניני שהוא המש על א ההפסקה ,וכשהכניס מו' ד.ח .לרבי להגהה שאלו אד"ש
בהצביעו על החלק הנוס דאס אי האב אוי גיעזוגט ? וענהו שכ אכ בהפסקת זמ ,אמר
לו אד"ש דאס אי האב גיעזוגט מיט אופנע אויגע ! שאי זה מהשמיעס וחילקו חלק זה
מהשמיעס.
לפנות בוקר בפורי נכנס הרי" לרבי הבית ישראל ואמר כל הפושט יד נותני לו רוצה אני
יר"ש ,ענהו הבית ישראל די ביסט גרייט טאקי זא פושט יד זאיי אוי דע ? !
אד"ש אמר להרי" פע ענו תשובות ברמיזא וידעו שיש מי שמבי ,אבל היו לפי
השואלי צרי לענות ביתר זהירות מי המבי ? זכורני שנכנס אד לשאול על שידו וענה לו
הא"א הציעו את זה לר' משה בצלאל אחי ) ,והתכוו שכמו שהוא לא עשה שהוא ג לא
יעשה ( ושאל השואל ומדוע לא נגמר השידו ? וענה הא"א שאחי פחד מיתו ,ועשה השואל
השידו שחשב לעצמו שהוא יזהר מיתו יותר ,ולא עלה יפה הזיווג ,דהיינו הוא לא הבי
טוב התשובה ונכשל ,ובודאי היו.
הרי" אמר לאד"ש בהקשר לדבר מסוי ווארט מר"מ מקוברי זצ"ל שההבדל בי המשנה
הוי מקבל כ"א בסבר פני יפות ,לחנופה הינו דק יותר מחוט השערה ,וכעבור כמה ימי
אמר לו אד"ש אתה לא יודע כמה עמוק וטוב הווארט שאמרת לי סאיז אריי אי מיר אדור
אי אדור.
תמיד שהיה ב.קורניק מזכיר פלוני לבית ישראל היה מסכי לקרוא לו? פע אחת הגיב
הבית ישראל להיפ מי אמר ל שטוב בעבורו ההתקרבות לפעמי לא רואי מה טוב לפלוני
זה שהזכרת לטובתו טובה ההתרחקות ,שלא יעלה.
ליבל סבינר אמר פע לבית ישראל שפלוני מתאונ על שאי הרבי מקרבו לעומת אחרי
שה מקורבי ,ענהו הבית ישראל אתה חושב שבזה אי הדי של כל המהרהר אחר רבו
כמהרהר אחרי השכינה ומה א אמונת חכמי ?
אד"ש אמר פע אבי הא"א אמר מה שפעל גדולות הרבי מקאצק בפולי פעל ועשה ר' שמשו
רפאל הירש בגרמניה.
נכנס קנאי חשוב לא"א ודיבר נגד ר' שמשו רפאל הירש ענהו הא"א בחומרא שאד גדול
הוא ואסור לדבר עליו ,וכשיצא קרא לו שוב ואמר אל תעיז לדבר עליו רעה אתה תתחרט על
כ.
126
הא"א שלח פע את הרי" לוי להיות שבת אצל ר' יעקב רוזנהיי וכשחזר רט שאחרי
הסעודה בש"ק ר"י הנ"ל רקד ע ב"ב מסביב לשולח ולש שלחני השווער ? ענהו הא"א
בחיו רציתי להראות ל שיש ג בצורה אחרת ערליכע יודע גיטא אי יראי ה'.
אבר שפירא מחצור נכנס גיזגענ במוצאי פורי אצל הרבי הלב שמחה ושלח לקרוא לו ונת
לו בקבוק יי ואמר פורי ווערט נישט בטל ,ולא ידע למה מתכוו הרבי במילי אלו ,אח"כ
היה לו תאונה התהפ ע מכוניתו ויצא הוא ואשתו ע הילדי ללא כל פגע ויהיה נס גדול
ורק אז הבי כוונת הלב שמחה שהנס ממשי ג היו ,וכשצלצל לבשר ולהודות ענהו הלב
שמחה א נשבר ל הבקבוק יי אפשר לשלוח ל עוד בקבוק.
י .ליזרובי נכנס להזכיר בנו מ.ז .שהסתב ויושב בבית הסהר ומה יהיה הסו ? ענה אד"ש
היה לי אח מאמא יהודא לייב טעמקי והיה לו צרות ע גיוס לצבא ונכנסה הרבנית להזכירו
,ולא ענה כ"כ בחיוב ,ואח"כ שהשתחרר ב"ה בנס אמר הא"א למישהו אחר ידעתי כל הזמ
שישתחרר ולא דאגתי ,וכששמעה זאת הרבנית נכנסה ושאלה א הרבי ידע מדוע לא אמר
לה ונת לה לדאוג .ענה הא"א די ביסט דא א מאמא ,א מאמא דאר וויענ אויפ דקינד !
היה בחור טוב ומיוחד שבא מבית מודרני ורצו הוריו לשלחו לישיבה תיכונית ,וכמה
ממלמדיו רצו וניסו להטות הכ שיכנס לישיבה קדושה והלכו לבית ישראל ,וכמוב שסידר
הדבר על הצד היותר טוב ,וכשדיברו על הנושא אי נופל נשמה כזאת טובה בבית כזה ?
אמר הבית ישראל בתחלה מחלקי נשמות לפי עני למי שמגיע אבל לקראת הסו זורקי
נשמות טובות מי שתופס תופס ,עלתה לו רואי זאת אצלי בטיש ) בתחלה היה מחלק כל
דבר ע כוונה מסוימת ובסו היה זורק שקדי ומי שתפס תפס (.
אבר נכנס לשאול על פטור מהצבא ,ענה לו אד"ש אינני יכול להציע ל לעשות פטור פע
אחת המלצתי ואמר כשתפסו אותו שהרבי מגור יע לו לעשות פטור ,וקיבלתי טלפו
מטננבוי שצלצלו אליו מהצבא היתכ שהרבי מגור ממלי לשקר ולהשתגע ? בקושי יצאתי
מזה אמרתי לו הוא לא נורמלי איזה גערר חסיד יזכיר ש רבו ויסבכו בכזה דבר וזה ל
הראי' שהוא לא נורמלי ,והתקבל התירו ,אבל להבא אני צרי להזהר.
בחור נכנס ע קויעטל על מצבו העגו ,אמר לו אד"ש אל תכניס ראש בשטויות תפוס
פרופיל קצת רוחניות ובשמחה.
אד"ש סיפר שלמד מסכת מגילה ע אביו הא"א זי"ע וכשהגיעו לגמ' ובעאי למיכס דרא
אבתרה הראהו דברי המהרש"א ח"א שהקערה הזאת ג"כ נעשית מדברי מאכל ושפיר רצה
לאוכלה ,חיי הא"א ואמר אולי למד המהרש"א גמ' זאת בפורי ואז חידש זה.
אד"ש קרא להרי" ביו ה' תענית אסתר ובתו הדברי אמר לו יש ווארט מר' מוישנהו
מבאי הי"ד הגמ' אומרת בג' דברי אד ניכר בכוסו ,בכיסו ,ובכעסו ,הכל הול ג על
פורי ,בכוסו יש הבדל אי שותי אי משתכרי ,בכיסו לפתוח יד נדיבה ,ובכעסו
יו מבולבל צרי לשלוח מנות וכו' צרי לא להתרגז לאחוז ראש יו גדול כא התחפושת
לא הצליחה וכא צרי להגיע משלוחי המנות ,יש גירסא לית שמחה דלית בה תיגרא אני
חושב שזה הול על פורי ,אגרויסע טאג אי מפאגעסט מכניסי הראש בקטנות ומתרגזי
ושוכחי העיקר.
זכורני כשעשיתי ברית לבני הקט ד.ח .רציתי משו מה שהכל ידפוק ושלא יהיה יותר מדאי
אנשי בסעודת הברית שלא יקשה על אחי הבית ישראל והכנסתי בזה כל ראשי רצתי לכא
ולש לצעוק בדלת זו ובדלת זו ,אחי הלב שמחה שדרכו היה תמיד לדבר במילה אחת קרא
127
לי ואמר אתה הרי הבעל שמחה ? בשעת מעשה לא חשבתי מה הוא אומר אבל אח"כ תפסתי
עצמי כמה חבל יו
כזה גדול ברית ,בעל השמחה יכול להגיע ואני ר
מדלת לדלת לצעוק
שלא יכנסו וכו' כ ג
כא בפורי
אנשי
מאבדי
כל היקר והחשוב ,שוכחי
העיקר.
הרי"
שאל את אד"ש א
מסכי
לשימת פתק בביהמד"ר המורה לא להביא קפצוני
ודברי
של ריח ? שאלו אד"ש מה זה קפצוני
פצצת ריח רע שילדי
זורקי
? וענה שלא
מתכוו עד כדי כ אבל ג
הדברי
האחרי
לא טוב ,אמר אד"ש אי אפשר לבטל מנהג
ישראל שמובא ברמ"א לדפוק בהמ ? הרי"
ענה שלא רוצה לבטל ואפשרי לדפוק בדברי
אחרי
רק מתכוו הקפצוני
שעושי
ריח שאולי יזיק לאד"ש ,אמר אד"ש א
אפשר
לדפוק ע
דברי
אחרי
ולא יבוטל המנהג באמת טוב לבקש לא להביא זה מפריע לי ,ומ
הסת
זה מפריע להרבה אנשי
זקני
נו בשביל טובת כול
אפשר לבקש דבר זה.
ציוה להכי משלוח מנות אותו הדבר לכול
ואמר לרעהו שיהיה שוה שלא יהיה לאחד כ
ולאחד כ ,חו
ממה שאשלח אני.
אד"ש אמר להרי"
אתה חושב שאתה פרומער אני יותר פרומער ממ אני פרומעק ,ומנה לו
חומרא אחת שלו.
הרי"
שאל את אד"ש על מ .ראט א
להכנס למסחר של תפילי עבודת יד? ושאל אד"ש
הוא הרי מתכוו פרנסה אי יהיה לו מזה פרנסה כמה זה יכניס כמה אנשי
יקנו ? ענה
הרי"
שחושב שהרבה רוצי
את זה והפרומקיט נכנס כל שנה יותר ויותר ,הגיב אד"ש כ
ידעתי כל שנה נכנסי
עוד 001משוגעי
אינני מתפעל מזה בכלל אינני רואה בזה צדקות
גדולה הפרומקיט הזה זה רק נערוי ותו לא.
סיפר הרי"
שהרבה פעמי
ישר שעוזב את החדר כבר יושב אד"ש ולומד כמו שהוא כבר
אחרי כמה שעות לימוד.
אד"ש היה לבקר את י .גרינפלד וכשנכנס החויר הנ"ל שזכר הקיימ"ל בפולי שהא"א בא
לבקר מישהו היה סימ שההוא הול לעול
העליו ,ואד"ש ישר הבי חרדתו נגש למטתו
ואמר לא באתי לבקר חולה ,באתי לומר ל שאתה בריא !
הרי"
נכנס ללב שמחה לשאול א
להקפיד על אכילת עו בהכשר מיוחד או אפשר
להסתמ על אגו"י ואמר ודאי ודאי שאפשר לסמו ע"ז אינני רואה מה צרי להחמיר.
אבר הכניס לבית ישראל משלוח מנות ושאלו הב"י מה זה ? וענה בתמימות משלוח מנות
איש לרעהו ,צעק עליו הבית ישראל א'פרישע רעהו.
128
הגיב הרבי מסטרטי אזא בחור היתי רוצה פאר מאיי פערלה ,ומעני שכיו טוב ובסופו של
דבר השתד איתו ונהיה חתנו באמת ע
הפערלה הזו.
הא"א בעליית שחיק טמיא לשלטו בגרמניה אמר צריכה אגו"י ללכת ולקנותו בכס ,אמר
לו י.מ .לוי יסקלנו באבני
,והניד ראשו במורת רוח.
בליל פורי
אכל אד"ש סעודה ברלב"ח ואחרי הדגי
ביר ברכת המזו ,וכשהמשב"ק רצה
להכניס הלאה ) היה מוכ סעודה שלמה ( הגיב אד"ש אבי הא"א ז"ל וכ אחי הבית ישראל
הקפידו שלא לאכול בליל פורי
סעודה בשרית בשביל להבדיל בי סעודת הלילה לסעודת
היו
,שהרי בסעודת היו
יוצאי
ידי חובה ולא בסעודת הלילה.
בסעודת פורי
ביו
אמר אד"ש א
פורי
היה כל השנה וואוט גיט גיוע !
אמרו החסידי
בדיחה מדוע שמחי
הליטאי
בפורי
? משו
אות
ב' פסוקי
שנקראי
במגילה בלשו איכה ! ומדוע לא תיקנו לקרוא כל המגילה בלשו איכה והיתה שמחה יתרה ?
שפחדו מהוללות ! ולא רצו להגזי
בשמחה ! וכ מספרי
לחילופי שפגש צדיק חסידי בט'
באב רב ליטאי ושאלו היו
שכבר כולנו כמו שאתה רוצה ) עצובי
( מה יש ל להיות עצוב ?
צלצלו לדירה למעלה להזכיר את א.י .רובנשטיי שקיבל התקפת לב ושוכב בביה"ח ,וענה
אד"ש זה דמיונות אי לו התקפת לב ,ובאמת למחרת צלצלו שקבעו הרופאי
שלא היה לב
רק אנגינה חזקה.
129
שבת אחת צעק הבית ישראל על א.י .רובנשטיי על כל דבר שעשה ולא ידעו מדוע ,ובמוצאי
ש"ק קיבל טלפו דחו שיסור לביתו בב"ב שביתו מאוד חולה והרופאי מבוהלי ורוצי
לעשות ניתוח ,ולמחרת אחרי הבדיקות מצאו שיצאה מהכל ולא צרי ניתוח ,וכשהזכיר
אצל הבית ישראל נהנה הבית ישראל ואמר נו לא צריכי ניתוח הא ,והבי שכל ההתקפה
עליו במש השבת היה בשביל לעזור לו בדבר זה.
היה פע גרצקע בישיבה חסידית באידשקייט וביקש הבית ישראל מהרי" שיעלה על הכתב
שמות הבחורי והכניסו לקו"פ וסגר כל הדלתות וציוהו לשי המשקפיי בכיס וקרא ש
אחד ונת לו מכות נאמנות וכ בכל ש וש קרא והרבי והיה פניו של הרבי להבה כמלא
ה' צבקות ,והבי שיש לו בזה עבודה נוראה שבזה מעלה אות ומכפר לה עוונות .
אד"ש אמר לחת כתוב באמת שלחת מוחלי לו כל עוונותיו אבל צרי ג לעשות תשובה על
כ ,והראי'.
.1הקאצקר רבי אמר המקדש אשה ע"מ שאני צדיק גמור מקודשת שמא הרהר תשובה ,
ומדוע צרי להרהר בתשובה הרי מוחלי לו על הכל אלא ודאי שצרי ג לעשות תשובה.
.2הבית ישראל אמר פע לרב מטשבעי שכתוב בכה"ג ומתקני לו אשה אחרת תחתיו
שמא תמות אשתו שנאמר " וכפר בעדו ובעד ביתו " ,ומדוע צרי כפרה באשתו השניה הרי
ישר שמקדשה ביוה"כ הוא נהיה אוטומטית חת ומוחלי לו ? אלא ודאי שאעפ"כ צרי ג
תוספת תשובה מעצמו.
ב .קורניק דיבר על הועדה של הת"ת ובתו הדברי אמר לאד"ש שהרי" עושה דבריו
בועדה ערלי ,הגיב אד"ש אוי מאיי איצה דארפסט מיר זאג ,ר' איצה מאכט פאר מיר
על נאר ערלי !
ר"מ מקוזמיר סיפר שבטולנא לא היו אומרי תחנו כל חדש אדר בחשבו שהוא כחדש ניס
שכתוב בהלכה היות ויצאו רוב ימי החדש בלא תחנו לא אומרי כל החדש ,כמו כ אדר
בר"ח לא אומרי ,מ י"א עד י"ז לא אומרי ,ומכ"ג ג לא אומרי יוצא רוב חדש
בקדושה ולא אומרי כל החדש.
אמרו בהלצה א תחפש חסיד סקוירא תמצאוהו או בביהמד"ר או במקוה ,א תחפש
חסיד טולנא תמצאוהו או בזאיי רבעי או יושב ושותה לחיי בצוותא.
ס.ט .פגש את ר' יוס חיי זוננפלד מתבוסס בבו בשבת ללכת למול פלוני ,ושאלו ס .ט.
מדוע כ"כ במסירות נפש בבו ? וענה היו צריכי לעבור הרבה בבו !
הרי" שלח בפורי משלוח מנות לאד"ש עוגה גדולה וקטנה ,בקבוק יי גדול וקט וכתב
ע"ז א' המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכו ליבו ,אד"ש נהנה ואמר לרבנית שתאמר להרי"
אבי ז"ל הא"א אמר בתורה יש ריבוי שנאמרי בלשו ג שמלפני זה ב ל שה לב ,וכ
המיעוטי שבתורה שנאמרי בלשו א אותיות שלאחריה ה ב ל שה לב ,וזה הכוונה
א' המרבה בג ואחד הממעיט בא ובלבד שיכו ליבו ששניה עושי לב.
בעש"ק פרשת כי תשא י"ט אדר תשנ"ג למעלה בדירה אמר אד"ש להרי" אד בדר כלל
לא צרי לחטוא ואי סיבה שיחטא ומי אש בחטא או הרבש"ע או הצדיק רבו ,כתוב על
הקב"ה שהוא נושא עוו באמת החסידשע ספרי מסבירי שמעלה העברות ,אבל בפשיטות
שכתוב בתורה האיש ההוא ישא חטאו שהוא נושא ע"ע עברה וכ יש להסביר הקב"ה
130
מאשי עצמו וזה נושא עוו שלוקח האשמה עליו שלכ חטא היהודי בגללו ,וזה ג הכוונה
בפרשה שמשה רבינו אמר לה' "ועתה א תשא חטאת וא אי מחני נא מספר " שהתכוו
לסנגר ולומר בחטא זה לא אשמי היהודי אלא או אתה הקב"ה וזה הכוונה א תשא
חטאת ,או אני הצדיק יקח ע"ע ולכ מחני נא ) אמר זאת בקול בוכי והיה נראה שמנסה
לסנגר (.
הרי" סיפר על הא"א שרצה לרדת מהרכבת במקו שחנתה ,והפסיד הרכבת ואח"כ רעשה
כל אותה עיר שהיה תאונה א מאות הרוגי ופצועי ,ובא רב העיר שהיה מתנגד גדול ר"מ
אטלס ואמר לא"א שלא ית לעשות כא יושקה מעשיות ,וענהו הא"א שהוא לא רשע וא
היה יודע ברוה"ק שיהיה תאונה היה אומר לכול לרדת ואי לו כלל רוה"ק אלא קיבל על
עצמו היות והרבה אנשי באי לשמוע עצתו ,תמיד יאמר את המשוכל ראשו וה שומעי
לדברו ועושי כפי שאומר ולכ ג הוא עצמו מקיי כל מושכל ראשו ,והיות שעלה בדעתו
שצרי לרדת מהרכבת הוא ירד ,ומאוד שיבח אותו מתנגד את דבריו.
הרי" אמר לאד"ש בעש"ק כי תשא על פטירת האדמו"ר מאמשינוב בנוי יורק ,והגיב אד"ש
הוא היה עני כמעט ולא היה כא באר ישראל אהר איז גיוע אוילער יוד.
היה יהודי חסיד טולנא שהיה ל"ע חשו בני והיה גר רחוק מטולנא וכס אי ליסוע הרבה
פעמי ,ואשתו הלכה לאחיו של ר' דודל הרבי מטשרקאס לבקש ברכה והיה דרכו לבקש
סכו כס כ וכ ועי"ז יבטיח ,וביקשה להביא סכו כמני ב זכר ויבטיח לה שתפקד ולא
רצה בעלה לתת לה שהיה חסיד טולנא ולא טשרקאס וביקש כבר ברכה מרבו ,והלכה היא
ואספה כל הכס והביאה לפניו ,כשהסתכל בקויעטל אמר נו אחי כבר פעל שתפקדי לכ לא
אקח רק חלק קט מהכס כמו שדר של מבשר טוב.
היה אסיפה בישפ"א של הצוות הרוחני של ישיבת חידה"ר ואד"ש עלה למעלה לדבר כ 01
דקות ודיבר על חיזוק בלימוד התורה ולהיות יותר מעורה בנעשה אצל הבחורי ,והוסי
שרוצה שילמדו מכא ממג"ש בישבתו הרב יצחק מנח וינברג שמאז שנכנס לישיבה עוסק
ע בחורי חלשי בדווקא ועושה קבוצות של בחורי כאלו ולומד אית ועי"ז מעלה אות
,וילמדו ממנו לעסוק ג ע החלשי.
הלב שמחה היה פע בי נתניה והל עמוק עמוק עד שלא נראה כבר לעי ,וכשחזר שאלו
פלוני מה א " ונשמרת מאוד לנפשותיכ " והראהו הלב שמחה על סוכת המציל ,ושאלו
הפלוני הרי ריקה הסוכה ואי ש עכשיו מציל ? ענהו בחיו בהצביעו כלפי מעלה "כי קל
שומרינו ומצילנו הוא" !
מספרי שפע כשחל ערב פסח בשבת ולא היה בבוקר לח משנה ציוה הלב שמחה להביא
מצה ועשה ביחד בריחוק אחד מהשני המוציא בלי לפחד ולהתבלבל שהרי היה זה חמ וזה
מצה.
א.י .בורנשטיי זצ"ל סיפר להרי" שהש משמואל היה בטוח אחרי פטירת השפ"א שיבואו
כל הצבור לאביו האבני נזר נסיעה וציוה להכי סוכה גדולה בחג השבועות לקלוט את
הבאי ,ובסופו של דבר נסעו הכל בהמוניה לגור לא"א זי"ע והרגיש האבני נזר שעשו
סוכה גדולה ושאל מה פתאו עשו סוכה כה גדולה ? וענהו שכ ציוה בנו ,ושלח לקרוא לבנו
ושאלו מדוע אמר לעשות סוכה כה גדולה ? וענה חשבתי שיהיה לה שכל לבוא לכא ,אמר
לו האבני נזר אתה חושב שההבטחה של השווער שלי האדמו"ר מקאצק לחידה"ר "וצדקתו
לבני בני" זה רק לב' דורות ,יעמוד לה בירכתו עד ביאת משיח !
131
הרי" אמר פע לאד"ש שהר"י מטשורקוב זי"ע אמר פע ,לא היה בהיסטוריה כהחידה"ר
,מצאנו מסירות נפש לתורה ,לתפלה ,אבל לחסידות ? ולחידה"ר היה מסי"נ לחסידות לכ
יעמוד לה זכותו עד ביאת משיח.
אמר אד"ש אני חושב שהחידה"ר זכה לכ שימשי השולשלת עד ביאת משיח בגלל שלמד
תורה בשפלות ואע"פ שהיה גאו עול וישיבתו היתה ש דבר למד הכל בשפלות ,וסיפר
מהרב רובושטי מפריז שאביו היה מלמד בכפר ולא הצליח ע א' מהילדי שהיה ראשו
סתו ,והזכירו אצל החידה"ר ואמר לו שיביאו אליו ,כשהביאו אמר לו החידה"ר תניחו
כמה ימי אצלי ,לאחר כמה ימי קרא לו החידה"ר ואמר לו אתה יכול עכשיו לקחת אותו
חזרה ויהיה הכל בסדר ,וכ היה ונפתח לבו והבי הכל ,ושאל את רבו החידה"ר אי פעל
כל זאת ? וענה לו החידה"ר בפשטות התורה כ"כ גדולה וכ"כ עמוקה וצרי תמיד לרדת
בשביל ללמד ומה משנה א מלמדי ת"ח או מלמדי ע"ה בי כ ובי כ צרי לרדת א
יורדי משנה כמה יורדי ? והביא אד"ש ראי' לדבריו שהחידה"ר למד תורה בשפלות.
סיפר י.מ .שפרנובי שבשנת תש"י היה אסיפות של מועצג"ת בב"ב והבית ישראל התאכס
בביתו של החסיד ר' הרשיל ריגל ,ובאו כמה בחורי מישפ"א ושבתו בב"ב אות ימי
לראות הבית ישראל יוצא מביתו נכנס לביתו מגיע למועצג"ת וכו' ובאחד הימי הל
החזו"א א כמה מחשובי תלמידיו והסיבו ליבו לכ שמסתובבי כא בחורי והולכי
ומבזבזי זמנ לריק לראות הרבי ,ואולי שיאמר מה לרבי הבית ישראל ? גער בה החזו"א
ואמר מה את מדברי ,זה חלק מכבוד התורה ,אזוי איז גיוע ביי חז"ל !
סיפר י.מ .שפרנובי שבטיש האחרו יתרו תשל"ז שאל הבית ישראל אותו כמה שוכבי
מתחת השולח ופחד לומר האמת ששכובי 7אנשי דזה היה יותר מדאי ,ופחד לומר כמו
תמיד שזה שקר ,ונפלט לו מהפה , 4אמר לו הבית ישראל פיר ,פיניו ,זעקס ,זיבע ,דעיקר
איז זאל זאיי מוסי והול.
הבית ישראל סיפר להרי" שהיה שבע ברכות בעיירה קטנה בפולי ולא יכל הא"א לעבור
ואמר את נצבי א את תשארו במקו יכול להיות ויל משה ,והוסי הבית ישראל
נראה שבזמ משה רבינו ג היה כזה חסידות רצו והלכו אחריו ואמר לה כ את נצבי
במקומתיכ גייט נישט נא יוכל להיות ויל משה.
י .יעקב מלא רצה פע ללוות אד"ש בלילה כשהיה עוד ראש ישיבה ,אמר לו אי צור
המזיקי של ירושלי מכירי אותי כבר היטב ,וא הלכה שאסור לת"ח ,רואי היו
כול שאינני ת"ח בספר שיצא תורת שעשועי.
אד"ש היה בשבע ברכות של נכד הרבי מסדיגורא ,היה ויכוח מי יפתח ראשו בברכה ,ואמר
אד"ש עז פני א פע לא היתי אי פאלג וואס מהאייסט ! וביר ראשו ,ביציאתו רצו
הרבה לתת לו יד ולא הסכי אמר אני מאמי לכ בלא יד.
ואמר ג ווארט ענבי הגפ בענבי הגפ שנקטו דווקא גפ שכתוב שזה הטע הכי טוב ,ועיקר
איסור כלאי בו ,ונקרא נטיעה ,וג בחתונה נקרא נטיעה לכ מברכי שכא זה גפ בגפ
שמותר ולא כהאיסור כלאי.
אד"ש אמר להרי" תמיד פירשתי לעצמי את מאמר חז"ל שוטה אסור לרח עליו מתכווני
לשוטה המאבד כל מה שנותני לו ועליו אסור לרח שלפעמי טובתו לא לקבל ואז יתחזק
וישמור על כספו ,זכורני מעשה במנהל מוסד שתמיד נפל לחובות גדולי והיה נצר ותמיד
עזר לו הרבי הבית ישראל ,פע העזתי פני ושאלתי אולי אפשר לעזור לו בצורה אחרת ?
132
ושאלני הבית ישראל במה בלא לתת ? ועניתי כ לאד
כזה שתמיד שוקע בחובות טוב לא
לתת ,וענה כ אבל אתה תעשה זאת ,והסכמתי ואמרתי לאותו אד
שהפע
לא עוזרי
לו
ולא מקבל כלו
,וזה באמת עזר ומאז עמד על רגליו בלא כל העזרה.
אד"ש אמר להרי"
בשבוע של פרשת החדש שרוצה להחזיר לו כס שחייב לו ,עכשיו זה
הזמ כתוב "עבד לוה לאיש מלוה" ובניס זה זמ חירות לצאת מהעבדות ,וכשכתב השיק
אמר מי יותר בע"ח מיהודי להקב"ה כמה הוא נות לו בני
,חיי
,מזונות ,ארי
אי
ארי
אי אאלע
יעצט איז דער צייט עבד לוה לאיש מלוה צוריק געב דהייבשטער דחובות
,ניס.
י.מ .הלפגוט הוצע לו ליסוע לקונצרט בחו"ל ונכנס לקו"פ לשאול ? ענהו אד"ש שיברר א
יקבל כס ? וענה בודאי ,אמר לו אד"ש שצרי לברר אבל א
ישלמו כס ג
על הקונצרט
עצמו או רק על הנסיעה הלו וחזור ? וכ יברר א
יהיה בקונצרט מחיצה בי גברי
לנשי
? וכשבירר על דברי
אלו נענה בשלילה והבי שלא צרי ליסוע ,ולא נכנס לומר לרבי שלא
נוסע ובאותו שבוע נכנס השווער שלו לרבי בעניניו ולפני שיצא אמר לו אד"ש חתנ היה כא
לשאול על נסיעה לחו"ל לקונצרט ,שמעתי שבסו לא נסע !
סיפר ח .א .פרומ ששמע מבנימי אלתר שהבית ישראל לא נת להוציא הספר אמרי אמת
והלב שמחה מאוד רצה שיצא לאור ,בשבועות האחרו תשל"ו אמר הלב שמחה לבנימי
שעשה אויס פוילע אצל הבית ישראל ויכול להדפיס ,ובכל זאת פחד בנימי לסמו רק ע"ז
ונכנס לקו"פ לשאול ,הבית ישראל הל בחדרו מהורהר נת לו טפיכה על הכת ואמר אתה
תדפיס הספר כבר אחרי.
מכתב של נ .מנדל לסבו הלב שמחה נגמר מחכה לתשובה ממ סבא ,הרבי הלב שמחה כותב
לו בחזרה יפה כתבת שמחכה אתה לתשובה בפרט שרבי
מתדפקי
על דלתי ומחפשי
עצה
צרי אני ודאי לעשות תשובה.
ערב ר"ח ניס קראה מועצג"ת ליו
תפלה לרגל המצב הבטחוני הקשה ,הרי"
היה לפנה"צ
בקו"פ ושאל על הבחורי
ואברכי הכולל א
ליסוע לכותל ? אד"ש שאל מה לומדי
בכולל ?
והתעני בנעשה בכולל ,אח"כ אמר להרי"
אני ג
לא חושב ליסוע לכותל ,אינני צרי
ליסוע לש
בדווקא בי כ כל התפלות עוברות דר הכותל המערבי ,אפשר להתפלל
בביהמד"ר יאמרו ג
תהילי
בביהמד"ר.
לפנות בוקר ערב ר"ח ניס הל אד"ש רגלי למאפית זוננפלד ,אפו ש
מצות לרבי ,אד"ש
נת המקל לבחור ואמר ומקלכ
בידכ
) לא רצה להסתובב ע
המקל במאפיה ( שפ מי
והתחיל להסתובב ,והפסיקו קצת מקצב העבודה אמר לא באתי להפריע תעבדו והל מש
.
בשנות מחלתו של הרבי הלב שמחה לא נסע אד"ש למי
שלנו ובשנה האחרונה ביקש ליסוע
ואמר להרי"
רוצה אני לראות פע
אי זה נראה ,ופלא !
י.מ.ט .שאל א
יורשה הצבור ליסוע למי
שלנו שהיו
הצבור גדל ויכול להיות מסוכ ,ענה
אד"ש אינני יכול לעצור זאת ולומר לא ליסוע היה בזה תמיד חשיבות ואסר מצות ,אולי
יודיעו שלא מחייבי
ליסוע יהיה צבור שימנע מליסוע 7שני
היה לה
חופש ה
אשמי
שיש רבי חדש.
133
ב .קורניק סיפר שהיה נוכח פע בעת שצעק ח .לרנר על נ .מנדל והלב שמחה ראה א"ז קרא
לו ואמר ראיתי שצעקת על נכדי הנ
באמת צודק והוא במעשיו לא צודק ,אובער פאר פאלי
נכד א"א להחלי הוא תמיד ישאר נכדי ,א'גבאי קמע טאשי !
ביו ג' ר"ח ניס לפנה"צ סיפר אד"ש להרי" באריכות על ניס ת"ש ,הא"א זי"ע ברח
מאירופה במצב קשה ונחו לפני פסח באיטליה ,ליל הסדר עצמו היו מחולקי לב' קבוצות
הא"א והלב שמחה בחדר אחד ושאר כל המלוי בחדר אחר.
בזמני הטובי היה כמה מאורעות חשובות לפני פסח ,מי שלנו שנקרא בפולי מצה ואסר
,אפית מצות ,בדיקת חמ ,וביעור חמ ,ש בזמ הקשה לא היה שיי
מצה ואסר ואפית
מצות ,והיו צריכי לבקש שישלחו מצות ונכנס הבית ישראל לשאול א לשלוח לאמריקא
שיביאו שמש יותר בטוח שיגיע ואולי ג מצות יותר טובות או לאר ישראל וספק א יגיע
? הא"א השיב אר ישראל אר ישראל איז זיכר אי בעסר ,ובאמת כ
היה שהגיע מאר
ישראל יותר מהר וטוב מאשר אנשי אחרי ששלחו שיביאו לה מאמריקא.
היתי בחור צעיר וזכרתי ימי מקד ורציתי במשהו להיות והתעקשתי ונדנדתי שרוצה אני
להיות או בבדיקת חמ או בביעור חמ שלא היה שיי
שניה ,ונכנס הבית ישראל שוב
לשאול במה אשתת ? הוא עשה מזה שאלה שלמה ,הא"א ענה ג' מעלות לבדיקה מהביעור.
א' אומרי בבדיקה ג ביעור חמ ,ומוכרי אז החמ ) כ
נהג אבי ז"ל ( וכלול בזה מה
שיהיה למחרת.
ב' בודקי בכל מקו בחורי ובסדקי.
ג' מבערי לא רק חמ ממש בעי ,מבערי ג את הלא נמצא החמ מה שלא ניכר לעי ,
דער זמ האט א'גרויסע חשיבות ולמדתי ממנו כלל שבדיקה יותר חשוב מבעור.
קנו ש כלי חדשי והלכנו אני ופ .לוי לטבול הינו הצעירי מכול ,היה אז זמ קשה
מלחמה פחדו ולכ נכנסנו גיזגענ שהולכי למקוה העירונית לטבול כלי.
אבי קרא לי ואמר צרי
אתה ג להסתפר האמא תמיד דאגה לי ופינקה אותי ואמרה שלא
צרי
אי לו הרבה שערות ,אבי העיר מגיע ימי הספירה ,אמי דחקה שאוכל להחזיק עד
שבועות ,אמר אבי מתכוו אני בעיקר הפאות המצוה שיראו פאות שיורדו השערות וישארו
הפאות לפני שיצאתי מהחדר אמר לי שאסתכל בראי ידעתי חסידות אסור להסתכל בראי
ולא הבנתי כוונתו ושאלתי לא להסתכל בראי ? ואמר לא ,תסתכל כ בראי ,יצאתי תמהה
ואמרתי לאחי הבית ישראל שידעתי שיכעס אבי ציוה להסתכל במראה אמר לי אתה הול
להסתפר אצל גוי כשתגדל תדע הלכה מפורשת א מסתפרי אצל גוי צרי
להסתכל
במראה.
הרי" אמר לאד"ש שפע הוסי לו שהבית ישראל אמר לו כתוב באמת שאד חשוב לא
צרי
להסתכל במראה שמפחד להרגו ,זה עוד יהיה אבל לבנתי אתה צרי
להסתכל ,
אד"ש צחק ואמר לא סיפרתי חשבתי ששכחת גידנקעס ?
134
אד"ש הגיב בחיו.
ס.ט .היו ר"ח ניס רוצה אני ברכה מהרבי מתי אזכה כבר לבער החמ שלי ממני.
אד"ש יוא ר"ח ניס ,דאיי איינקעל ר' יצחק מנח האט אמאל באשריבע א כתבה ,ש
כתוב מאמר נפלא ר"ח ניס ר"ח למלכי ,מא מלכי רבנ כתוב בספרי שהצדיקי ,
הרביעס עושי מעשיה בתורה ובתפלה ובזה מסתובב למעלה כל המינויי ממני שרי
קיסרי וכו' והכל משתנה בעבודת הצדיקי.
ס.ט .בהתלהבות יוא דרבי מאכט דאס.
אד"ש יוא טולנא רבי וויסט אוי פי דעיי ,ניס מלכי.
ס.ט .צעק צדיק גוזר והקב"ה מקיי.
אד"ש בירכו מאוד שיהיה בריא.
ס.ט .אני רוצה ברכה לישוב הדעת.
אד"ש יוא ישוב הדעת דבר גדול ה' יעזור בשמחה ובבריאות ובישוב הדעת.
אח"כ הכניסו הניני דוד ,יצחק אייזיק ומנח נחו ,אד"ש הרי ב' ידיו ואמר אוהו דוד ,
דוד קע גיבע מיר א ברכה דוד קע וינטשע זאיי ברכות זאל מקוי ווער ,אח"כ אמרו על
יצחק אייזיק ומנח נחו וחזר על שמ יצחק אייזיק אי דקליינע זיי האייסע אלא נא
גיטא יודע.
קמו וליוהו קצת ואמר אגיטע חדש אגיטע חדש.
אחרי החתונה של קמפינסקי חת מו' י.מ .היה הרי" בקו"פ ואמר לו אד"ש בחיו טעמתי
קצת בחתונה מליקר ביצי וכבר חשבו שזה אני מחבב יש כבר כא בדירה כמה ארגזי
מליקר ביצי מה רוצי ממני.
אד"ש היה בדירתו החדשה של א.מ .אלתר בר"מ הכינו כסא יפה בשבילו ולא התיישב עליו
רק על כסא אחר ואמר בחיו התיישבתי כא ע"י העוגה שאני אוהב ,עשה ברכה מזונות
וביקש שיקחו ואמר כתוב בנגעי " אשר לו הבית " כתוב בספרי שנגעי באי על צרות
עי שהבית רק שלי ולא מכניס אורחי ,לכ עושי חנוכת הבית להראות טוב עי שמכניס
אנשי לביתו ונות לה לאכול ,עי טובה משנה הכל ,העי הופ הנגע לעונג ,אח"כ שתה
לחיי והיה ג ליקר ביצי ואמר מזה אינני רוצה לשתות ,ביצי זה סימ אבילות בפסח
אוכלי ביצה משו שט' באב נופל תמיד באותו יו של יו א' של פסח ,אבל אי לו פה אבל
עכשיו ימי ניס אינ ימי אבילות ,ביציאתו קבע מזוזה בפתח הבית ע ברכה.
סיפר הרב פלקסר שאד"ש אמר לו לאבי הא"א יש ג' פירושי הבית ישראל ,הלב שמחה ,
ואני !
135
א.מ .קורניק סיפר שאביו הזכיר ביתו שצריכה ללדת והרופאי אומרי שאולי יצטרכו
ניתוח ,ענה אד"ש אי דהייבשטער וועט העלפי ,אח"כ בשעת הלידה יצא אחת והשניה
חמקה ופחדו והכינו הכל לניתוח אבל ב"ה יצאה ג השניה בלא ניתוח ,וכשבאו לבשר
לאד"ש ,שאל נו היו צריכי ניתוח ? וענה שב"ה לא ,אמר אד"ש אמרתי ל שהי"ת יעזור.
אד"ש סיפר להרי" שהיה מטבעו סקר ואהב לדעת כל דבר ,והיה לאביו הא"א משב"ק ב
של חסיד קאצק וראה שמאוד מכבד אביו ושאלו מה ראה לכבדו כ"כ וענהו שאביו קרא לו
וילמדו ב' דברי חשובי מקאצק שצרי משב"ק לדעת.
.1היה רבי גדול שהתאלמ ל"ע והדליק בעצמו נרות שבת והניח המשב"ק בעש"ק הפמוטי
בצד א' של השולח ובצד השני ש הגביע לקדש והחלות ,וכשהגיע הזמ לקדש על היי צעק
הרבי על המשמש מדוע ש בצד השני הפמוטי ולא ש באותו מקו שש מקדשי על
היי ,לשבוע הבא החלי המשב"ק וש הפמוטי באותו מקו של החלות ,וצעק עליו הרבי
מדוע הניח כא הפמוטי ,ולא ידע מה לעשות ונכנס לקו"פ לשאול ילמדנו רבינו היכ להניח
הפמוטי ? אמר לו הרבי א אני רוצה לצעוק עלי ויש לי בזה עני מה אכפת לי היכ
הפמוטי מונחי ,ורצה שידע שהרבי צועק משו שכ רצונו ולא משו סיבה מסוימת ,
אבל אמר המשב"ק לאד"ש בינתי לא יצא לי להשתמש בכלל זה שאבי לא צועק.
.2היצה"ר עושה חשבו שיותר טוב לפתות הרבי מאשר אד פשוט משו שכשהרבי ישתכנע
לדבריו כל החסידי כבר ברשותו ולכ מנסה כל כוחו לפתות הרבי וכשלא מצליח יוצא ע
כל הכעס ומניח הכל על מי שרואה ראשו והוא המשמש לכ אמרו בקאצק המשמשי של
הרבי תמיד קלקעס שעליה מונח כל זעמו של היצה"ר.
הסבא קדישא מראדושי אמר כל רבי לפעמי סובל מחסידיו עצמו אשר לפעמי חושבי
כמה טוב הול לרב ואפי' שלא מתכווני לרעה ולא יודעי שמזיק לרב משו עי רעה ,
וכמה שהחצר יותר גדולה יש עליו יותר מחשבות ומזה צרי מאוד להזהר.
ר' ליבל וינברג היה בשנת תשל"ט ע ס.ט .בציו הרשב"י במירו וניגש יהודי שזכה להפקד
בב בכור וכבר עבר יותר משנה מאז ונפל דמיו בראשו שיותר לא יזכה לזש"ק עד כדי כ
שדמיי שיש לו ע"כ רמז מהלב שמחה וסיפר כל הנ"ל לס.ט , .אמר לו ס.ט .הכל דמיונות אי
בזה כלו אתה כבר גיהולפי ויעזור ה' שיהיה הכל כשורה ובניקל ויהיה לפלא בעיניו וכשבא
לביתו נודע לו שלא נפל דבר מדברי ס.ט.
ואצל מ .וינברג בבנו בכורו שלא ידע שיש אצלו חדש וס.ט .אמר לו נו ה' יעזור כשורה ובניקל
הרי אתה מחכה ,ורק אח"כ נודע לו שצדק.
ג' ניס בחתונת דני פרידברג אמר ס.ט .כתוב אצל מיכל בת שאול שלא זכתה לבני היות
ולעגה על דוד המל ע"ה שרקד לפני ארו הקדש ,ומדה טובה מרובה השמח בשמחת מצוה
וכ בחתונה שמצוה לשמח חת ומרקד ע הרוקדי בוודאי סגולה היא להפקד בזש"ק )
אונזרע רביעס בית ישראל אסא גיערט וועג מדה טובה מרובה ( וציוה על אבר שירקוד
ע כול בשביל שיפקד בזש"ק.
ועוד סיפר ש שבד' ניס זה יומא דהילולא של ר"י מרחמסטריווקא אחיו של ר' דודל טולנא
,וסבו ר' מנח נחו מטולנא היה חת אצל בתו של ר"י הנ"ל ושהה הרבה שני איתה בלא
להפקד בזש"ק ונכנסו כמה מעשירי וחשובי טולנא לר"י מרחמסטריווקא שיצוה על רב
להפרד מנכדתו וישא אחרת שהיא בת בני ,ענה לה בקפידה כתוב שאשה יוצאת משו ב'
דברי או הקדיחה תבשילו או שמצא בה ערות דבר ,שניה בשניה נקי מכל וכל ואי
136
סיבה ואי כל סיבה להפרד ,ואמרו שכול יצאו מקפידתו בש ועי ומאוד הזיק לה
הקפידה ,וכעבור זמ מועט נפקד בזש"ק והיה לו עשרה ילדי.
אד"ש היה בשבע ברכות ואמרו עליו כמה מגדולי ליטא שהיו ש שהוא ת"ח ,אד"ש נעמד
ואמר מה יש בראשכ שאני ת"ח יש לי חסידי שה עשר פעמי יותר ת"ח ממני והל.
ובשבע ברכות אחר שהיה וראה את ר' יצחק זילברברג מג"ש בישפ"א אמר אהר איז פי
מאיי עידית שבנכסיו.
לספרדי שפגשו בטיול בבוקר ושאלו א הול למקו מסוי וצרי ליוי אמר אד"ש אני
הול לעשות רצו קוני.
אד"ש שאל את הרי" וי.מ.ט .מה הול בפנימיה דישפ"א בבי הזמני א נקי ש ? א
אוכלי ש בפסח ? ובעיקר א יש שמירה על הבחורי א יש משגיח בנושא של יהדות א
יש מנעולי ? והוסי לבחורי יש בי הזמני ליצה"ר ג יש בי הזמני וצרי להזהר שלא
יזיק לבחורי ,וסיפר לה שעוד בחיי הבית ישראל היה קצת טענה לאחיו הלב שמחה על
ההנהלה שלא נקי בישיבה ולקח המנהל י.ל .אלתר את הלב שמחה שיראה שא"א לשמור על
נקיו והראה לו חדרי שיש ש הרבה לולבי שהיו משאירי חסידי שהיו באי להו"ר ,
ואח"כ היה כמה פעמי ואפי' אחרי הפירע של הלב שמחה ששאל הל"ש את אד"ש מה
נשמע ע הלולבי וא יש עוד לולבי.
וכשפנו לצאת מהחדר אמר לה אד"ש חושבני שכוונתו של הלב שמחה לא היתה כפשוטו
לשאול על לולבי ,הוא התכוו לשאול מה ע יהדות אצל הבחורי ,דלולב מרמז על
השדרה מדת יוס ולכ שאל ברמז מה נשמע ע הלולבי.
פלוני קיבל הצעה לערו תוכנה מסובכת לצבא בעניני נשק וכדומה והיה לו שאלה מסובכת
א לעשות את התוכנה בכזו צורה או בכזו צורה וישב הרבה זמ להסביר להרי" שיכי
רקע בנדו אצל אד"ש וביקש ממנו שישאל א יכול לבוא לקבל תשובה ? ערכו הכל בכתב
ולאד"ש לא היה זמ ואמר שיקרא א"ז בשעת האוכל ,למחרת קרא להרי" וידע הכל
לפרטי פרטי ואמר שהפלוני הזה מדומיי וחושב שצריכי לו וממילא לא יצא מזה כלו ,
ואותו פלוני חשב שאד"ש טועה והתעקש ע"כ ,אבל בסופו של דבר צלצל להרי" שלא נפל
מדברי אד"ש כלו ואמרו לו בצבא שלא צריכי זאת.
בז' ניס צלצל אד"ש להרי" ואמר ברכה פרטית לאד פרטי לא צריכה להכנס בהמודיע
ואינני מסכי לפרס דברי כאלו ) פלוני רצה לפרס ברכת אד"ש לגביו ( משא"כ ברכה
ששלחתי לכולל לצבור מקומה באמת ג בעתו למשל על ר"א פישר ששלחתי ברכה ליגדיל
תורה ש בחו"ל לא אכפת לי שיתפרס בעתו אגוטע נאכט.
ח' ניס בשומעו על פטירת ר"ד פריי אמר אד"ש למ.י.ד .אביו היה חסיד צאנז בעל צורה
כשראני פע א' אמר לי ראיתי אבי פע אחד ונהייתי גערר חסיד ,זכורני בילדותי יו
אחד שלא בא המלמד וציוני אבי ז"ל ללמוד ע ר"ד פריי ולמד עמי מדרש ולכ אולי הוא
נקרא רבי.
ט' ניס יארצייט של הרבנית סימא אשת האדמו"ר מטולנא ר' מנח נחו זצ"ל אמר ס .ט.
כשנהיה אבר וציוהו לשאת תואר של אדמו"ר והתבייש מה לו ולצרה הזו קראה לו הרבנית
הנ"ל ואמרה לו בנש"ק הנ בי כ ,וסבות אדמורי" היו ל ,ה' עוזר לכול ויעזור ל נו
מה צרי יותר ,והוסי שהיתה אשה חכמה מאוד ,צדקנית ,היתה נראת כמלכה.
137
ר' שמאי גרינהוז היה ע קויעטל אצל אד"ש על בנו י.ד .ואד"ש שאלו די קימעסט אדור
מיט ר' יצחק וינברג ,אי
ויל אדור
רעד
מיט אהיי אי
דאר
ר' איצה וועסטי קריגע
א
תשובה ,זיי מיר צדרמנ
צו רעד
מיט ר' איצה.
אבר
נכנס לקו"פ להזכיר בעי' בביתו וציוהו אד"ש לדבר ע"כ ע ר' איצה ,האבר
אמר
שאיצה קצת עסק בזה בתחלה ויודע קצת פרטי ,הגיב אד"ש א ר' איצה עוסק בזה זה
טוב אתה מטופל בידי טובות.
ועוד אמר ס.ט .החש בכל גופו יעסוק בתורה שחלק גדול מהכאב מונח בדמיו
ובזה
שחושבי על כ
,וא האד ילמד ראשו לא יהיה פנוי ויהיה כולו עסוק בתורה וממילא לא
יחשוב בצערו ויעזור לו וירוח לו.
ביו ו' ערש"ק פרשת צו שבת הגדול צלצל אד"ש להרי" ואמר ,אמרתי לעשות הזריקה
היה לי מזה עול ,לא ישנתי בלילה ,קיותי לה' שיעבור הכל כשורה ,רציתי לדעת אי
עבר
ומה נשמע ואי
הוא מרגיש ,הרי" ענה שב"ה הכל בסדר וכו' ,אד"ש מאוד מאוד נהנה
וביר
.
הרי" הזכיר חוה ברכה בת ג.מ.ב.ל .שחושבי שצרי
ליסוע וכו' אד"ש ענה דהייבשטער
וועט העלפי
זאל זאיי
צו רפואה ,א'רפואה שלימה ,זאל זאיי
צו גיטע
.
אד"ש חיפשתי אות
אתמול אחרי מנחה שלחתי דניאל לקרוא ל
לתת ל
צקי צדקה
לפסח כבכל שנה ,כשיצא נזכרתי שאתה לא מרגיש טוב ולא באת למנחה ,הגבור הגדול ...
והכל נופל עלי
,סבא ,אחות ,דברי שאני שולח ,נו נברכ
מה נשמע בבית
הכל בסדר
יעזור ה' הבאי לבית
יבור
,ביי אסתרל זאל זאיי
בקרוב א מז"ט ,בעלט יענקלה וועט
זאיי
א מדובר ,דוד דאנדרע יאהר בר מצוה ,אי
דענדרע נחת וכל טוב.
אח"כ צלצל ס.ט .להודות לרבי ולומר שרוצה להכיר טובה שהרבי כ"כ עושה בשבילו ,אד"ש
צחק ואמר שאינו עושה כלו ,רק מתפלל ומבקש בשביל יהודי טובי ,וביר
את סבא
מאוד שיבריא ויוכל ללכת על רגליו חזק וטוב ,ויהיה לו אריכות ימי ושני.
אד"ש דיבר ע הרי" וי.מ.ט .על המי שלנו ואמר חושבני קצת ללכת ש גייע
א שפעציר
דער עול קימעט דא
צו זייע
,י.מ.ט .הגיב שאי
איפוא לטייל.
ביו א' י"ג ניס
כשהגיע אד"ש למי שלנו ציוה לעצור ממש בתחילת הדר
אע"פ שיכלו
ליסוע עוד כברת דר
והל
רגלי כמו שאמר לה ויכלו כול לראות.
138
כשעבר ליד הרי" חיי מאוד ונענע בראשו חזק.
בחזור עמד ס.ט .להסתכל על הרבי אד"ש ציוה לעצור המכונית פתח החלו ואמר רפואה
שלימה ) א .דינקל אומר שג אמר אגוט יאהר טולנא רבי אגעזונט יאהר א כשרע או א
פריילכע יו"ט (.
ובמכונית אמר אד"ש לחנינא החיל הבלתי מנוצח !
אד"ש אמר לי.ד .פלינקר לפני בדיקת חמ צריכי לחפש ולבדוק כל החמ לא רק חמ זה ,
כל סוגי החמ ג ברוחניות בלב.
ביו ב' י"ד ניס רצה אד"ש לומר שמועס אחרי שריפת חמ והיה בילתי אפשרי ולכ אמר
רק קצת ובפני אמר לבנו ד.ח .מה ה דוחפי רציתי רק לומר " ויאכלו בנ"י את בצק
בטר יחמ " האברכי צריכי לידע זאת ,בטר יחמ שלא יהיה לה זמ לחטוא לכ
של יחטאו כדברי הרבי מקאצק לחסידיו שלא יחטאו משו שלא יהיה לה זמ .
וכשהל לשרו החמ אומרי שאמר הנני הול לשרו חמ של כלל ישראל).י.מ.ט(.
לפני הסדר ביקש אד"ש מנכדיו שלא יגנבו האפיקומ וכ"א יקבל ממנו מתנה בלא זה ,
וכשרצו בסדר להזכיר אנשי שצריכי להפקד לא רצה לשמוע ואמר הנני זוכר כול
הצריכי ישועה ,שאלוהו ע נהגו בני אביו הא"א להסב בסדר ? וענה מאיר אחי תמיד עשה
דבריו לעצמו ) וי"א שאמר שהיה רחב ולא ראו א היסב או לא ( אחי הבית ישראל תמיד
הל וחזר ולא ידעו מה הוא עושה ,אחי הלב שמחה לא הסב.
ביו ו' דפסח ערב שביעי נכנסו צוות הרוחני דישפ"א אחרי שחרית לפני התור ,אד"ש ציוה
שיכנסו ג בניו מו' שאול ומו' ד.ח .באומרו היו ה ג חלק מהצוות.
אד"ש חילק יי לכול ואמר יש דעות שצרי לקיי שמחת החג בכל יו מחוה"מ בשתיית
רביעית יי אי שמחה אלא ביי ,חשבתי ראי' לדבר מגמ' פסחי ,הגמ' דנה בעני אי
אומרי ב' קדושות על כוס א' ומק' מדוע פסקו לומר יקנ"ה ומתרצת הגמ' שאי לו רק כוס
א' ולא נשאר לו יותר לכ מותר לומר ב' קדושות בכוס א' ,ומדייקינ ש שמדובר ביו"ט
אחרו דפסח ואמר אד"ש ראי' מדוע לא היה לו יי אלא וודאי שמצוה לשתות כל יו לכ לא
נשאר.
כשענה אד"ש לחיי טובי ולשלו אמר זה ברכה טובה כא בצוות שיהיה שלו בי
המשגיחי המג"ש לבחורי שאחד ישפיע על השני ויסתדרו וזה שלו ויותר גדול מהכל ,
אח"כ חילק שקדי לאבות ולבני וביר באגוטע יו"ט.
אד"ש דיבר בארוכה ע חנינא שי על מצב בריאותו של האדמו"ר מטולנא שליט"א שרואה
שיורד בבריאות וחבל.
בערב יו"ט אחרו דפסח אמר ח .שי לאד"ש בש ס.ט .שתמיד הקפיד לבוא בכל רגל לקיי
החובה להקביל פני רבו ברגל ,אבל השנה אינו רואה שיוכל לבוא ויש לו חו גבוה ,לכ
מבקש לצאת י"ח דר חנינא כשליח ואולי יצליח לבוא במוצאי יו"ט ויחשב תשלומי כיו"ט ,
אד"ש הגיב כ הוא לא צרי לבוא ,אבל כפי מה שאני מכירו אהר האט נא קימע .ויודע
צדיק נפש צדיקיו וס.ט .הגיע בתחילת התור של השלו נעמ דיו"ט בשעה , 6אד"ש ניגש
איליו לקבל פניו.
ס.ט .הכריז בקול באתי לקיי חייב אד להקביל פני רבו ברגל.
אד"ש שומע אני ומקבל התוכחה היתי צרי באמת לבוא לרבי להקביל פניו ברגל.
ס.ט .ניי ח"ו ,התכונתי עלי שבאתי להקביל ,רצוני לבקש ברכה ובקשה שיזכרנו בתפלותיו
לבריאות.
139
אד"ש מיותר לבקש ע"כ הנני כבר מזמ מכוו כל יו בכל ג' תפילותי את הרבי ב ושי
חלקינו עמה !
אד"ש אגוטע יו"ט ורפואה שלימה.
ס.ט .הציג הניני ישעיהו ,דוד ,אמיתי ,ואד"ש בירכ ויצאו.
בחוה"מ פסח שהיה הרי" חת אצל הרב ויסבלו זצ"ל קראו הבית ישראל וציוהו ליסוע
לש בשליחותו ע מצה ויי ולפרוס בשלומו וכו' הרי" נבהל וניסה לרמז לבית ישראל
שהוא רק חת ומה יעשה א ארוסתו תמצא ש ? והבית ישראל בכוונה לא נרמז ,עד
שאמר במפורש מה יעשה א ? צחק הבית ישראל ואמר א תראה אותה ש תגיד לה
אגוטע מועד! אח"כ שאל אי הול הסדר בטולנא והתעני בפרטיו ושאל א כול שואלי
מה נשתנה ? ואמר אינני יודע מדוע נהיה לאחרונה אצלינו מנהג זה המגיע מהמודרני שרק
הקטני שואלי ,אי זה נכו כל אחד צרי לשאול ,זכורני סדר אצל אבי ז"ל כול שאלו ,
מאיר אחי יכל להיות אבי עמד ושאל את אבי מה נשתנה וכ כול.
מ .קוזק סיפר בש ר' ל .לוי שהיה נוכח בעת עריכת הסדר באיטליה ת"ש אצל הא"א ולא
היה ש מני ובברכת המזו אמר הא"א נבר אלוקינו ,והיה בעינה לפלא ורצו לרמז שאי
01ועשה ע הראש שיודע ואפי' הכי אמר אלוקינו.
כ השנה בעת עריכת הסדר אצל האדמו"ר מטולנא שליט"א היה רק 9אנשי וס.ט .אמר
נבר אלוקינו ורמז לו נכדו שאי 01ולא נרמז.
ס.ט .סיפר שהיה פע ספק ברכות ודנו בזה כל רבני טולנא והילד ר' נחומטשה סבא של סבא
ראה הבלג ואמר לי יש עצה ונשתתקו כול לשמוע מהי עצתו של הנכד וענה בתמימות א
יש ספק בברכות מתאפקי ולא אוכלי ושלו על ישראל ,ושיבח סבו ר' דודל טולנא זי"ע
התשובה.
הרי" היה מעורב בסידור מקו האוכל לבחורי בני חו"ל שנשארו באר בפסח ,ואד"ש
מאוד התעני בדבר ובעיקר שאל בעני הכשרות ,האבר שעסק בזה נכנס לקו"פ לבקש
ברכה שיצליח בכשרות בפסח ,ענהו אד"ש על זה ברכה ? כשרות צרי לעמול חזק לא לישו
בלילה להשגיח טוב במש כל היו לא לנוח ולא לשקוט אז מסייע ג הקב"ה ומצליחי ,
אתה מתכונ כ ? הוא ענה שלא חשב ,אבל עכשיו שהרבי אומר מקבל ע"ע ומבקש ברכה
שיהיה טוב ויצליח כל השנה בפרנסה ,ובירכו חזק להצלחה.
הרי" אמר לי.ד .פלינקר שיבקש מאד"ש רשות שרוצה להקנות החמ בכולל לגוי וצרי
רשות מאד"ש היות והבעה"ב נת הדירה לרבי אמר אד"ש אני מתפלא עליו על ר' איטשה
הוא הרי יודע ההלכות אני לא יעבור בבל יראה החמ אינו שלי רק של האברכי שנמצאי
ש כל השנה והשאירו חמ ,אמר י.ד .שרק רוצה רשות על המכירה ,אמר אד"ש אה אני
לא הבנתי הוא רק רוצה ההרשאה למכור משו שאני הבע"ה זה אני מבי כ תאמר לו בקני
ובמני זה שלו.
שנה שעברה ) תשנ"ב ( לפני פסח עשה הרי" כמה שליחויות טובות למע אד"ש ולא הרגיש
שו התפעלות בעצמו לטובה ,והיה קצת מדוכד ועלה לישיבה לדבר ע"כ ע אד"ש ופגש
את אד"ש יורד באומרו נוסע אני למי שלנו רוצה אני לראות מקרוב שנה אחת אי זה
נראה ,וכאשר הרי" הרצה הדברי הנ"ל אמר לו אד"ש תעזוב מחשבות אלו ,זה דמיונות
לא צרי להרגיש ,אתה היהודי עשה את של ובשמחה ,הבית ישראל אמר פע אחרי
ששמעתי מאבי ז"ל שעובד ה' לא צרי להרגיש התעלות ביקשתי מאיתו יתבר שלא ארגיש
כלו ואעשה הכל רק לש פועלו בלא שו שינוי והתפעלות.
140
אד"ש סיפר להרי" כשהיתי ילד קט
חלמתי שאומרי בעיר אליהו הנביא בא ורצתי
לראותו וראיתיו נתתי לו יד ואמרתי לו שלו והחזיר לי שלו והתעוררתי ,סיפרתי זאת
לאימי וביקשתי שלא תספר לאבי התביישתי ,אבל היא סיפרה וקרא לי אבי והתעני
מה
היה פרטי החלו ואי ידעתי שזה אליהו ,תחילה צעקתי מדוע אמא סיפרה היא הבטיחה
לי שלא תספר ,אבי אמר לי שלא אכעוס משו שאפשר ליפול פי
אלא מדרגות ,ואח"כ
הרצתי לפניו כל מה שראיתי בחלו ,שתק קצת זמ
ואמר בחיו אשרי מי שראה פניו
בחלו !
היה פע ספק גדול בעני
אלמנתו של ר"א זצ"ל א תמשי לגור באר או תעבור לחו"ל
ורצתה לעשות גורל הגר"א ואד"ש לא כ"כ רצה ,הרי" חל שהול לעשות גורל הגר"א
ולא יודע מה עושי ופתאו בא ר"א זצ"ל בחיו גדול ואומר מה צרי גורל הנה פתח כא
ופתח לו הפסוק "לגור באר באנו" והוסי הנה אתה רואה כתוב בפירוש .והתעורר ולמחרת
הרצה הדברי לאד"ש וקיבל דברי בנו כפסק אע"פ שהיה רק חלו וציוה לה להשאר כא
באר ישראל כדברי החלו של הרי".
כשהיה צרי לצאת לאור הספר ארי במסתרי מר' אריה זצ"ל קרא אד"ש להרי" ואמר
אצלי אי
זה פשוט כ"כ להוציאו יש ש הרבה מדברי קבלה והוא היה אבר צעיר ,אתמול
בלילה הוחלט אצלי שרשאי אני להוציאו משו שראיתי בחלו שבא לביתי הרב אשלג בעל
הסול ושאלתיו מדוע בא ? וענה במאור פני לתת הסכמה על ספרו של בנ הרי יש ש
הרבה דברי טובי בעניני קבלה ,והיה לי לאות על היתר ההוצאה.
אד"ש ענה ב' פעמי תשובה והביא סיוע לדבריו משולי הגליו
שהוציא הרי" בגמ' נדרי ,
ובאחד היה הסיפור אצל ר' יודל טאב וממש התפלפל בעני
זה שכתוב בשולי הגליו
ועפ"ז
פסק לו תשובתו.
סיפר ח.א .פרומ
שביומנו של הרה"ח ר' בנימי
אלתר נמצא כתוב שבאחד מהשני כא
באר ישראל חיפש לפני סליחות אד"ש סליחות בבית הא"א להתפלל בו ,והא"א ישב
בכורסתו חלש ,ופתאו הרי ראשו ושאל בתנועת יד מה מחפש בנו הקט
,וענהו סליחות ,
הגיב הא"א מי שלא עושה עבירות כל השנה לא צרי סליחה !
היה אבר יקר בזמ
השפ"א ואכל פע בפסח מצה וע"ג בצל שלא סבר שיש בזה בעי' ,והיה
באכסנייתו זק
חסיד והקפיד עליו מאוד וצעק עליו וביישו היתכ
כזאת בישראל מצה
שרויה ,ומנהגו של השפ"א היה לערו שולח
כל יו מימי חוה"מ ובאותו יו ציוה השפ"א
בטיש להביא בצל ש על המצה ושלח שיריי לאותו זק
חסיד שצעק אמש על האבר ,
והבי
שחו מהרוח הקדש שראה כא
שג לא עשה טוב שצעק על האבר וסובר השפ"א
שאי
זה עבירה ומאותו יו ואיל אכל בפסח בצל על המצה.
אבר נכנס לקו"פ לשאול מתי לעלות לקבר אמו שנפטרה בחוה"מ ואמר שיש בזה שיטות
רבות לזמ
העליה ,ענה אד"ש אי
לה נ"מ מתי תעלה יותר טוב שתשי ראש להתנהג יפה
בבית מענה ר משיב חמה ואז יהיה לאמא נחת רוח גדולה !
שנה שעברה ) תשנ"ב ( אמר אד"ש להרי" בהשתפכות ובהתרגשות הנני יוצא מהכלי
מדברי הטור סו הלכות יו"ט ופלא בעיני מאוד שלא מביאי אותו כול ,בשו"ע ,במ"ב
מובא רק עד הקטע האחרו
,וההוא חשוב מאוד דברי גדולי וצרי לדעת אות והראה
לו הכתוב וז"ל מדת החסידי אשר הש לנגד תמיד ,ובכל דרכיה ידעוהו ,בעת שמחת
141
אז יותר ויותר מברכי ומשבחי להקב"ה אשר שמח ,ויאמר האד בלבו בעת שמחתו
והנאתו ,וא כ שמחת העה"ז אשר היא הבל כי יש אחריה תוגה וצער א"כ מה תהא
שמחת העה"ב התמידית שאי אחריה תוגה ,ויתפלל להקב"ה שיטה ליבו לעבדו לעשות
רצונו בלב של ,ושישמחנו בשמחת עול ויזכנו לחיי העוה"ב לאור באור פני מל חיי.
יו ד' כ"ג ניס נכנס א.י .זיידה לקו"פ לשאול א לעזוב כבר הת"ת או שישאר כ"ז שאי לו
מקור פרנסה חילופי ? אד"ש שאלו א עובדי בבית ? וענה שלא ,אמר אד"ש א היו
עובדי היתי ממלי ל כבר לעזוב הת"ת ,כבר אמרתי ל שזה ש לא בשביל ,אבל בלא
עבודה לא רצוי צרי לחפש ,נת יד ובירכו בהצלחה ואמר מחפשי אנשי כמו א הית
מחפש הית מוצא כבר עבודה ,תרצה תחפש ותמצא עבודה בהצלחה.
יו ו' כ"ה ניס ערש"ק פרשת שמיני צלצל אד"ש להרי" ושאל דער עיקר מה נשמע
בבריאותו של סבא ? אח"כ שאל את הרי" א יכול לעלות לאחר ששמע שצרי לשאול
כמה דברי והוא עצמו צרי לדבר עמו ) ,ובאמת י.ד .פלינקר סיפר להרי" שאד"ש שאלו
ביו ד' וה' א הוא בהיכל (.
הרי" נכנס אד"ש אינני אומר מה לידידי בביתי אלא אוהו ידידי בביתי.
הרי" מה עליו לעשות בעני אחותו חוה ברכה שיש מחלוקת בי הרופאי א להשאירה
במצב הקיי או לעשות השתלה נוטי יותר לקבל דעת המשתילי וא צרי הוא להתערב
?
אד"ש אני אישית מחזיק מדעת פרופסר רובינזיו ב"א שנראה טוב ,יותר טוב לא להורגו ,
ומה צרי להכניס עצמו בדברי מסוכני ,אבל עיקר בריאות האד זה המצב רוח ,
אהיימשע מאנטש לא יודע כלו ובמצבו מתחזק ,אחות במקצועה אחות היא לא תרגע כ "ז
שיודעת שיכולה להציל עצמה בהשתלה ותמיד תחשוב מדוע לא ללכת הלאה לכ חושבני
שבמיקרה שלה כ צרי לתת לה לעשות ולבקש מה' שיעזור שיצליח ותבריא.
אחרי הרהור קצר אמר אד"ש אתמול בלילה היה אצלי אד לא משלנו ספרדי עשיר גדול
השאיר על השולח סכו נכבד ,ביתו קיבלה לפני 4שני ל"ע ינע מעשה בלסת והתרפאה
לגמרי והרופא אמר שא יעבור 5שני ויהיה הכל נקי מהסת לא יחזור ,ועכשיו עברו 4
שני ומציעי לו שידו ושאלתו א לספר המחלה ,או לשתוק או לחכות עוד שנה ואז לא
יצטר לספר שהרי הרופא אמר ? הביט חזק בהרי" ואמר אה סאיז שווער צו זיצע אויפ
דבינקעל ,פעמי מרגיש אני בשאלות כיושב אויפ צוועקס.
הרי" שאל 9שאלות מסובכות ועל כול ענה אד"ש.
אד"ש על חוה רפואה שלימה ואבא ויהודא יכולי להכנס לפני התור אי ויל מחזק זאיי
מעודד זאיי אונוינשע.אח"כ שאל אד"ש א היה לנח את נייהוז ואמר שרוצה לנחמ וכ
לבקר את הרב ואזנר שנמצא בירושלי.
אד"ש סיפר להרי" שהיה יהודי בפולי ושמו יוס כ ופע אחרי שחזר הא"א מלויה חלו
מנעלי והיה קר וכפור על האר הוריד מעילו וזרקו על האר והל הא"א ע"ז ,הגיב הא"א
בגמר ההליכה התנהגות כזאת מתאי לגביר ולא היו ימי מועטי ונהיה לגביר גדול ,כל
לודמיר היתה שלו.
הבחורי בגור לא אהבוהו שהיצר צעדיה בלודמיר שרצה שהא"א ינוח ,והוסי אד"ש
ת"ח ג לא היה ) סיפר פע ר' גודל אייזנר להרי" שפע ישב הא"א ע אחיו ר' משה
בצלאל ואמר ר' יוס כ בהתרגשות "כי ישבו אחי יחדיו" ,וצחקו מאוד שלא ידע שהמש
הפסוק אינו לטובה "ומת אחד מה" ( פע בא' הנסיעות של הא"א עשה דבר שנהנה הא"א
מאוד ותמורת זה הזמינו הא"א להיות בפסח בגור ,לפני בדיקת חמ אמר הא"א שהוא
יעשה ברכה ויבדוק בבית וימנה שליחי לבדוק בשאר מקומות ונפל זכותו של ר' יוס הנ"ל
לבדוק בביהמד"ר ועמד בדו"ר ואחרי הברכה הל בשליחות לבדוק בביהמד"ר ,ואמר אד"ש
142
שזוכר כמו היו פתאו היה צעקות נוראות מביהמד"ר והוא היה ילד ונבהל מאוד ,שלח
הא"א לראות מה קרא נכנסו לביהמד"ר וראו ר"י הנ"ל על הארו
קודש ולא יכול לרדת
ואינו מדבר רק צועק ולאחר בירור נודע שהיו כמה בחורי שאמרו לו שכתוב בהלכה
שהבודק בביהמד"ר צרי לבדוק ג מעל הארו
קודש והאמי
לה שהיה ע"ה גדול ורצה
לומר שאינו יכול לעלות אמרו לו שג אסור לדבר ורמז לה שאינו יכול לעלות וה הביאו
לו סול ועלה ובדק למעלה וכשרצה לרדת נעלמו הבחורי ע הסול ולכ
התחיל לצעוק
ולא דיבר שאמרו שאסור ,וכשספרו לא"א אמר בחיו מהסת זה הלודמיר בחורי.
אד"ש סיפר להרי" שהיה א' מהמשבקי" אצל אביו ז"ל איצה גרוינ שמו והיה ע"ה גדול
ותמי ,ואהב לגנוב תמיד שיריי בשביל אלו שהיו מתארחי אצלו ,פע רצה א' מנכדי
הא"א ללמדו ד"א והיה באותו יו הרבה בריתות כמדומה 31אס כל הערלות וש בצנצנת
סגורה עט יפה ע מפית וש בקצה השולח
שהיה קידוש והיה בטוח שיקח הצנצנת בתור
שיריי וכ היה שראה שא א' לא רואה לקח הצנצנת וכשפתח באכסניתו היה ללעג וזוכר
אד"ש שהיה מזה צחוק בגור כמה ימי.
וכ
סיפר שפע עשו לא"א בדיקת ד ושמו בבקבוקו
את הד ושמו במקרר דאז עד
שיעבירו לרופא ואח"כ זה נעל והיה עגמת נפש גדולה שיצטרכו לעשות שוב בדיקת ד
והפכו את כל הבית וראה הא"א ושאל מה מחפשי ? וכששמע הגיב שיחפשו אצל איצה
גרוינ ובדקו אצלו ומצאו ש והתנצל שחשב שזה יי
.
הבית ישראל סיפר להרי" שאביו הא"א הראה פע למשב"ק ב.ל .אחרי התפילה את רגליו
שה פצועי ממכות הדוחפי ,ובשבת לפנות בוקר הל הנ"ל ע קרשי ומסמרי ובנה
מחיצה לא"א שבתוכה יעמוד בתפלה ולא הועילו כל הטענות שאסור בשבת ,והא"א נכנס
לתפילה בבוקר ונעמד בתוכו להתפלל ,והוסי הבית ישראל א אני היתי ש לא היתי מניח
לו אבל כ היה מעשה.
פע בקידוש אצל הבית ישראל נכנסה דבורה והבית ישראל כל הזמ
עקב אחריה בעיניו הק'
,והבי
המשב"ק ח .לרנר שקצת פוחד ,והתחיל ללכת אחרונית בשביל לדפוק עליה ע
מגבת ,הסתובב הבית ישראל ואמר לו רומנישער וואס טואסטו הרבי ר' ברו ממזבוז היה
אומר ידוע ל רבש"ע שברו מפחד מאוד מקוזק ונכנס לפני ולפני חדר בתו חדר מפחד
אבל מאיסור קל דרבנ
מפחד הרבה יותר ,וכ
אני קצת מפחד מדבורה אבל מחילול שבת
מפחד אני הרבה יותר.
בש"ק פרשת שמיני היה אד"ש בבית מנח אלתר לרגל הולדת נכדה ,בת לבנו א.מ .וישב ש
הרבה זמ
,בתו הדברי אמר שכתוב במדרש שהיה לבועז 03בנות ועשה לה 06סעודות ,
ואולי מכא
הרמז לקידוש 03בהולדת ו 03בחתונת.
לא רצה לחלק ואמר אינני מלצר.
הפסיקו לאכול ואמר כתוב בגמ' שרבי שאל מדוע לא אוכלי ואמרו לו שבר קפרא יושב
בסו השולח
ומדבר בד"ת ולא מניח לאכול ,ניגש אליו רבי ושאל מדוע עושה כ ? וענה בר
קפרא לא הזמנת אותי לאכול לכ
הנני מדבר ד"ת ,אבל אני אמר אד"ש כ
מוזמ
כא
לאכול ולא צרי להפסיק לאכול ,לפני שיצא אמר כתוב זק
המעכב האכילה אינני רוצה
להיות זק
המעכב האכילה שלא אוכלי בגללי והל.
נת
ג פרי לשמעו
נפתלי ב
ר"א פלוטשעניק ואמר בנפתלי כתוב אילה שלוחה וברש"י
פירות גינוסר גיטא פירות.
ועוד אמר בב
יש הרבה מצוות ,ברית ,פדיו
הב
,בר מצוה ,חתונה ,בבת לכאורה עד
החתונה אי
כלו אבל בשבת הראשונה יש כ
מצוה כתוב "למע
ינוח וגו' ובת" שמצוה לא
143
לעשות חילול שבת ע"י א"כ רמז לעשיית קידוש בשבת שאז מתעורר המצוה ע"י הבת
החדשה .ובחיו אמר בדיוק השבת עשה קידוש ומתאי לפרשה כתוב והתקדישת.
סיפר י.ד .פלינקר שביו ב' כ"ח ניס דיבר עימו אד"ש ג' פעמי על הרי" ובירר ע נמצא
בישיבה ,וא אומר שיעור שלא יפריע לו ,ובכל פע דחה שלא יקרא לו עד שלבסו אמר
כבר מאוחר ולא יהיה לנו זמ ארו לדבר ויש לי הרבה מה לומר ידחה למחר.
5-Ï ˙˜„ 01 - · ¯"„Ӊȷ· Ù"Â˜Ï ÂÒÎ ‚"˘˙ ÔÒÈ Á"Î '· ÌÂÈ
‡·‡ .(˙˜„ 02 ȯÁ‡ ‡ˆÈ) Â"ȉ ÈÂω ‡„‰È , Ì"ȯ‰ , ÈÓÈÂÏ˘ ,
אד"ש ציוה לי .שפירא לתקוע מפתח בדלת המפריד בי השלו שטיב לחדר המתנה באומרו
לפעמי מגיע חנינא ופותח ,שלא יפריע לי באמצע.
אד"ש לי .לוי אני מבי שאתה הבעל מה ההתלבטויות בנידו ?
י.ל .פירט העני שלא יודעי א לעשות השתלה באר או בחו"ל.
אד"ש כשמדברי על עניני נפשות ,להציל נפש מישראל צריכי לדעת שאי כא עני של
ספק כספי וכדומה ,אי זה רלונטי לחשוב כ וזה לא מחשבה נכונה ,וכ לפעמי חושבי
שלא רוצי להטריח ליפול על אנשי אחרי שיעזרו וג זה לא נכו ,אני מכיר קצת
משפחת וינברג הוא הרב וינברג גיס מקורב אצלי מאוד עדי לא רוצה להטריח מהסת ג
אשת ,ובאשה זה יותר תמיד חושבת לא להטריח אנשי וזה במקרא שלנו לא נכו ,וזה
לא צרי להיות צד לא ליסוע.
רוצה אני אבל לעורר צד שלא אמרת שחושבני שהוא חשוב וכ צד נכו ,מה א המצב רוח
הבטחו העצמי החשק להמשי לחיות זה א יחסר ש בחו"ל לא שווה אולי כל הנסיעה.
אמי ע"ה טופלה הרבה ע"י דוקטור קוק וסיפר לי פע אותו רופא שהוא היה תלמיד
בהדסה איפא שחוי של עובדת לא היו לפני ארבעי חמישי שנה והיה עוזר למלמדו
שהיה רופא גדול בגרמניה ,והיה דרכו להקפיד שישרור שקט מוחלט בשעת ניתוח ושלא
יפריעוהו באמצע אחרת לא היה מצליח ,פע עמד דוקטור קוק ע רופאו בניתוח והחזיק
הבשר שצרי לתפור והמנתח בטעות תפר יחד ע הבשר את אצבעו והיות שאחז באמצע לא
רצה דוקטור קוק לומר מילה שלא יסוכ החולה ,שתק וסבל יסוריו בדומיה למעלה משעה
ורק לקראת הסו שרצה לסגור הכל ביקשו שישחרר לו היד ,התפעל מאוד הרופא הגדול
מתלמידו שכ שתק ואמר לו רצוני להנות אות ולקחו סיור במחלקה וציוהו לכתוב בד ה
עברו על 12חולי ועל כאו"א אמר דיאגנוזה א יחיה או ימות והוא רש הכל בד ,כעבור
חדשיי שלש בדקו דוקטור קוק והרופא הגדול וצדק ברוב והתפלא מאוד קוק מני זאת
לרופאו ,אמר לו הרופא אינני נביא אלא ידוע לי שהמוטביציה הרצו והחשק התענינות
בנעשה הוא ס החיי ,הסתכלתי לכל אחד בעיני באלו שראיתי כל הנ"ל רצו והתענינות
ידעתי הוא יחיה ואיפא שראיתי הכל יוש כבוי ידעתי שימות ,אמר אד"ש רצוני לומר מכ
זה העיקר וזה צרי לשקול.
יש לנו חסיד גור שמו יוס לייב אלתר הוא נסע לחו"ל לעבור ניתוח לב פתוח והנה אחרי
הניתוח והכל הצליח פתאו התחיל מצבו להדרדר עד כדי כ שהרופאי חשבו להתייאש ,
קיבלתי טלפו דחו מה עושי? עלתה בליבי מחשבה באותו זמ עבר ש ניתוח עוד יהודי
מביהמד"ר אברה פאלו שמו והכל עבר אצלו כשורה התהל ש על רגליו כאחד האד ,
חשבתי זה מה שגורע שרואה השני כ והוא עוד שוכב וזה מוריד לו המצב רוח ציויתי מיד
בטלפו באמצע הלילה שא.פ .לא יראה ולא ימצא ש בחדרו והמצב באמת התחיל להשתפר
עד שיצא מזה לגמרי והבריא ושוב רואי עני זה של מצב רוח.
כתוב במשלי "רוח איש יכלכל מחלהו" עיקר רפואת האד מצב רוחו.
כתוב בגמ' שבת שמותר לחלל שבת בשביל יולדת שהיא בסכנת חיי ואפי' להדליק לה נר
ליתובה דעתה ,ואפי' סומא שלא רואה מותר שיש לה יותר מנוחת הדעת בזה שלאחרי יש
אור ,ומקשי ) מג"א ( מדוע שלא ירמו ויאמרו לה שהדליקו הנר שהרי היא סומא ולא
144
רואה וממילא לא יצטרכו לחלל שבת ? ומתרצי אולי תראה באצבע ותשאל כמה זה א' או
ב' ומזה שיהיה חש ולא ידעו לענות תבהל ותהיה בסכנת חיי ,רואי מפסוק זה ומגמ' זו
כמה חשוב לרפואה בטחונו של החולה ומצב רוחו וזה צרי לשקול.
אבא גדול מאוד הסכנות והפשלות כא באר ,וש בחו"ל יש הרבה מעלות.
אד"ש אני מבי שכולכ נוטי לש לחו"ל ,אבל מרגיש אני שאינני יכול שלא לעורר העני
הזה שהוא אמת ,יושב אני על הכסא כא בשביל לענות אמת ואינני יכול לחטוא לאמת
מדבר אני בכנות ,בדר כלל שבאי לשאול ממלי אני לעשות כא באר ,זכות של אר
ישראל ובכלל מה צרי הנסיעה ,ודאי דבר שלא עושי כא לא שיי ,או לחלופי דבר ברור
שעושי ש יותר טוב ,אבל דברי שווי נוטה אני יותר לכא מש ,ובפרט אחרי מה
שאמרתי בכל אופ ש אי את הבית והילדי האוירה וכ"ז משפיע על המצב רוח זה הרי
עני של הרבה זמ והשיקו לאחר הניתוח והכל במקו זר גויי ,משא"כ ע"י הבית ילדי
וכו' זה מוסי הרבה במצב רוח.
אבא שוב ניסה לומר שש אי סיכו וכא הסיכו רב והיחס של הרופאי ש והאחיות
יותר מענטשל מכא באר.
אד"ש הפריעו באמצע דבריו ר' ישראל וינברג דורש הנ בגינ או אומר אתה רצו בת ?
אבא את רצו ביתי.
אד"ש ומה אומר בעלה ?
י.ל .אשתי חוי באמת מתלבטת בנושא והיתה מאוד מעדיפה ע"י הבית והילדי ,משפחה ,
ומצד שני כול אומרי שש יותר טוב.
אד"ש מבי אני שתשובת אחרת מחמי ,אינני הול לומר רגש של אבא לבת ,מבי אני
היטב דברי ודבריכ אני רק חוזר לומר ילדי חשוב מאוד ,הפסוק לנגד עיני "רוח איש
יכלכל מחלהו" ,שתיקה כדקה והמשי ואולי אשאל כאד פרמיטיבי מיוש כמוני אולי לא
לעשות בכלל השתלה ולהשאר כא ? א היתי עונה לחסיד הסר למשמעתי היתי אולי מעדי
בלא כלו ,ובכל אופ חושבני שתשובתי היא צרי לדבר ע חוי והיא צריכה להחליט א
תוכל לעמוד בבטחו ובמצב רוח ש ,ג ש טוב וא חסר לה זה יחסר לה הכל ולא כדאי.
אד"ש הרחיב הדיבור על עצ הטיפול והראה ידע רב בדיוק בכל פרטי העני.
י.ל .הגיש קויעטל ע פדיו ואמר רוצה אני ברכה.
אד"ש הכס תשי בצדקה והראהו על קופה שעמדה על השולח הקויעטל לקח וש אצלו
נת לו יד ואמר בכל מה שתבחרו באיזה דר שיהיה מברכני שיעזור ה' יתבר להצלחה
מרובה ושיהיה לה רפואה שלימה .אמ.
א' מראשי התיישבי בגוש קטי נכנס בביהמד"ר לקו"פ לבקש שיעשה אד"ש קריה חסידית
בגוש קטי ומבטיחו דירות וכל מה שצרי בחנ ,אד"ש ענה שלא יכול לענות על אתר כ או
לא ,וזה שאלה קשה בכל אופ רוצה לומר לו שהחסידות כא מאוד מפונקת ברוחניות
וחושש ש באזור יחסר לה הרבה מצרכיה בחסידות ולא נראה לו.
כשהיתה הרבנית של י.ה .סנקבי בגיל 04מצאו אצלה מחלה קשה ואמרו נואש לחייה ור
בנה לקו"פ לבית ישראל בקול רעש גדול להזכירה לרחמי שכ דברי הרופאי ,הבית
ישראל יצא אליו לדלת ואמר מה אתה מרעיש ועושה בלג אפשר לחיות ע זה ארבעי שנה
,ולא נפל מדבריו וחיה מאז בדיוק 04שנה.
הבית ישראל התבטא פע להרי" לפנות בוקר בקבלו כוס תה דאיי זיידה וועט האבע גור
אריכות ימי.
יו ג' ערב ר"ח אייר יצא אד"ש להיכל לחפש את הרי" אמרו לו שמוסר שיעור עמד כדקה
ע"י הפתח והיטה אזנו להקשיב לשיעור אח"כ קרא לי.מ.ט .ואמר לו שכשיגמור השיעור
145
יצוהו להכנס לקו"פ אח"כ שלח את י.ד .פלינקר לומר שישתה וינוח קצת אחרי השיעור ורק
אח"כ יכנס אהר איז מ
הסת אויס גימטשעט.
כשנכנס אמר אד"ש מבי
אני שגמלה בלב החלטה ליסוע לחו"ל אינני מתנגד ,רק ראיתי
כחובה שידעו הצד הזה של הבטחו
והמצב רוח שהוא חשוב ,שלא יהיה טעות שלא לקחו
בחשבו
צד זה ,ילדי דבר חשוב הוא צרי לפעול לראות ולסדר שיוכלו הילדי להיות
איתה ש זה נות
חיזוק ועידוד.
¯"ÂÓ„‡‰ ¯"„Ӊȷ· ‰ÁÓ ÈÙÏ ÒÎ ¯Èȇ Á"¯„ '‡ ÔÒÈ 'Ï '„ ÌÂÈ
.ԉΠ.È Â˜·˘Ó ÌÚ ‡"ËÈÏ˘ ‡ÏÂËÓ
אד"ש אני היתי צרי פע לבוא אצליכ לא כ"פ את אילי מה אעשה שאי
לי זמ
.
ס.ט .ברצוני ברכה לבריאות ,לכח ,לתאבו
.
אד"ש נת
ידו בחביבות וביר מאוד שה"י יעזור לבריאות ואריכות ימי.
ס.ט .ביקש לדבר ביחידות וכול יצאו היה לבד כ 01דקות.
ס.ט .ביקש ברכה בשביל י .כה
ואד"ש לא הגיב ס.ט .ביקש שוב שיבר את י .כה
.
אד"ש נו יש לו כא
רבי ויכול לקבל ממנו ברכה.
ס.ט .אהר איז דא א גערר חסיד כמוני ורוצה ברכה מהרבי.
אד"ש הפרשה של השבוע בעני
קדושת כה
ובת כה
,נו בדיוק פרשה של כה
ומתאי לברכו
בהצלחה.
ס.ט .הזכיר שאי
לו כלל תאבו
וכמעט שלא אוכל כלו.
אד"ש כתוב בפסוק "פותח את יד ומשביע לכל חי רצו
" ובזוה"ק מוסבר שה' יתבר הוא
זה שמכניס לכל חי את הרצו
וצרי לבקש מה' שית
תאבו
.
ס.ט .הזכיר את נכדו הרי" לשבח שעוזר לו.
אד"ש יוא איצה העלפט אלא ,זאיי
שוועסתר ,מיר העלפטער אוי צי א סא.
ס.ט .הא יש עוד זמ
למנחה ?
אד"ש יש עוד כמה דקות עד תפלת מנחה ,בדיוק זמ
לעשות תשובה ,ח"ו אי
כוונתי לרבי ,
כונתי לעצמי שצרי אני לשוב ר"ח זמ
כפרה לכל תולדות !
אד"ש ליוה את ס.ט .עד הדלת ובירכו באגוטע
חדש.
כששאל מ .וינברג את ס.ט .מה היה כשהיה ע אד"ש לבד בחדר ? ענה לו ס.ט .לא קיבלתי
הוראה לומר ,הוא לא אמר לי לאמור ,אהר האט גיעזוגט טיפע זאכי
!
אד"ש אמר להרי" בא' מהפעמי שנסעתי לחו"ל לאסו כס בשביל המוסדות שאלני
הבית ישראל כמה אני חושב שאביא ? ועניתי שהמביני אומרי שאחזור א הרבה כס
שיש ש הרבה גבירי ,הגיב הבית ישראל דוד המל איז א גרסארע מבי
ולא הבנתי כונתו
,לבסו הגבירי לא נתנו כמעט כלו והאנשי הפשוטי אנשי הכוללי נתנו כ"א כפי
יכולתו ,כשחזרתי ונכנסתי לקו"פ שלו נעמ
,אמר לי הבית ישראל בחיו נו דוד המל ידע
146
מה שאומר "אל תבטחו בנדיבי" שה לא נותני " ,בב אד שאי לו" האנשי
הפשוטי שאי לה הרבה "תשועה" ה נותני.
פ .ליצמ הזכיר בר"ה תש"נ אבר שיש לו רק בנות ורוצה ברכה לבני ,ענהו הלב שמחה
סאיז צו שפעט אובער זאג אהיי נישט אויס.
פ .ליצמ הזכיר בר"ה תש"נ קויעטל מאבר מחו"ל שרוצה ברכה למחשבות קדושות ,ענהו
הלב שמחה אתה הרי הקראת את הקויעטל חאפ זא אריי אוי מחשבות קדושות.
א .ליהמ בחור בישפ"א ביקשו הלב שמחה ) עוד בחיי הבית ישראל ( שיל לקנות לו צהריי
וכ נשנה הדבר כמה ימי ,והורה היתר לעצמו לקחת שכר טירחה והשאיר אצלו העוד ,
וכעבור תקופה שלחו להביא צהריי כביו יו ולא נת לו כס ,והתפלא ,אמר לו הלב
שמחה בחיו מהעוד של כל הימי יש ל להביא צהריי !
נ .בנצלובי נכנס לקו"פ ע קויעטל ואד"ש שאלו ומה נהיה ע דבר פלוני שהזכרת אצלי ?
ונזכר נפתלי שלפני 6שני כשהיה בחור הל ע אד"ש כשהיה ראש ישיבה ושאלו שאלה
ועכשיו זכר מזה אד"ש ושאלו מה נהיה.
אבר נכנס לקו"פ לבקש רשות לעשות רשיו נהיגה ענהו אד"ש אינני עובד במשרד התחבורה
אי אני יכול לתת רשיונות ,יש ל קאמדנט תשאל אותו ,אינני יודע ע בגור נותני
רשיונות זה לא משרד התחבורה.
ולפעמי עונה שיש לשאול את רב העיר והתבטא הוא יודע המצב בפרנסה א צרי.
אבר שהתחיל לעסוק בשלו בית הזכיר שמו של אד"ש כמה פעמי ולא היה לרוחו של
אד"ש ואמר להרי" זאלסט זייע אופ הקע שלא יעסוק בזה יותר אינני רוצה שיוזכר שמי
בכל דבר.
י.מ.ט .נכנס בעש"ק תז"מ על סדרי הטיש אמר לו אד"ש בדר אגב שמעתי שאתה יותר
מדאי משתמש בשמי אי לי מזה נחת רוח וברצוני שלא יוזכר כ"כ הרבה שמי ,שמי איננו
למכירה.
אבר נכנס לקו"פ בחרדה שהרופאי אומרי שיש חשש לגידול אצל ביתו ,ענהו אד"ש א
אני גערר רבי אני אומר שזה כלו ! וכ היה.
גביר בא לחתונת הרבי מסלוני הצעיר ) השחור ( והיה ג אצל הרבי מסלוני הזק ר' ש.נ.
) הלב ( ובאמצע הבי שאולי בא הנ"ל לחתונה החויר ושאל איר האט גקומע צו חתונה
פו אוטו דער ? והגיב אד"ש בספרו להרי" שלא חשב שזה עד כדי כ שעולה לו בריאות
ועכשיו שרואה כמה עולה לו בריאות צרי מאוד מאוד להזהר בזה.
הבית ישראל נהג לומר בפרשת מצורע בש ר' וול מסטריקוב המצורע הוא איש אמת הוא
לא מסתיר שו דבר ומדבר לה"ר שלא מוחל על עוולות ,הכה לכאורה איש שקר אוהב
שלו ורוד שלו אבל כא צרי כביכול לבוא איש האמת לאיש השקר ויותר מובא ברש"י
בש הגמ' שא אומר הכה טהור ולא נרפא הנגע הוא טמא ,ואמר ר' וול הנ"ל שאומר
הכה א לא הית כזה איש אמת יכולתי לעזור ל אבל שאתה כזה איש אמת והול ישר
א"א לי לעזור ל וא לא נרפא הנגע אתה טמא.
147
בש"ק פר' תז"מ בטיש בשלו זכר של מו' נ.מ .אמר אד"ש למוהרי"א שהוא עצמו ג עשה
שלו זכר בשבת תז"מ לבנו בכורו מו' י.מ .והבית ישראל אמר ש שבדיוק מתאי הפרשה
" וילדה זכר וביו השמיני " הקריאה מעורר הזמ
,וכ
היה אז בדיוק אבלי בתו השנה
על אביה הא"א ,מוהרי"א שאל א השתת הבית ישראל בברית בסעודה אפי' שהיה
בשנה ? וענהו אד"ש שכ
הוא השתת בברית ובסעודה ואמר סאיז דא סעודת מצוה.
י .גולדקנופ עשה נסיו
בביהמד"ר ,סדר חדש שהילדי יעמדו לפני השורה ראשונה
בתפילה ,ואחרי השבת הראשונה אמר אד"ש הנסיו
לא הצליח ,ילדי דוחפי מסתכלי
לכל עבר ועלי ,לא מתפללי ילדי צריכי לעמוד ע"י אביה ותפקיד האבא לשמור עליה
שיתפללו אינני חפ שיעמדו ,הרבה יותר חשוב התפילה.
הבית ישראל התבטא פע אבי ז"ל אמר לי בצעירותי אתה משקיע יותר מדאי רק בשביל
השני ,לא שמעתי בקולו והמשכתי אועק געב
פאר יענ ,אי האב נישט קאיי
חרטה !
הרבנית קרא להרי" בנוכחות אד"ש לדבר על סערה שקרא בת"ת שא.י .זיידה הל נגד
המשגיח צבי קופרברג ואי
הדבר סובל דיחוי ,הרי" מאוד שיבח את א.י.ז .ואמר שהוא לא
כ"כ אש ,אחרי שיצא מהחדר אמר אד"ש היא קצת קיצונית ,מכירו אני היטב הוא באמת
ח מזג יש לו א"ז מאמו שתחי' היא ג כזאת ציקוכט ,כא
הוא עשה טעות ,מעשה לא נבו
,מילא א היה ממשי ש אני מבי
רוצה לריב עד הסו ,אבל הוא בי
כ עוזב בפקודתי
ולמה לו כל המריבה אני מכיר מעלותיו אני מסמפט אותו מאז ומתמיד ,המלצתי עליו
כשהשווער שלו שאל עליו ואמרתי לו שא פע הוא לא יתחרט א יקח אותו לחת
,כדאי
שיתנצל לצבי קופרברג ל"צ מיט גרוסע ד"א מספיק התנצלות גרידא.
סיפר ב .וקסלשטיי
שסיפר לו ר"י קלינהנדלר מב"ב שהיה בשבע שנות הסגירה אצל הלב
שמחה נסיעה ,והיה לו קשר ע אד"ש וביקש ממנו שיסביר לו מה באי כול נסיעה כמו
פע הרי הרבי חולה ? וענהו אד"ש ) שהיה עוד ראש ישיבה ( עצ האסיפה יחד חסידי
דבר גדול ,ואפי' לבוא לראות את נטע סלר כדאי ומספיק.
בזמ
שהרי" למד בטשבעי
נכנס בחור שלמד ש לבית ישראל ושאלו הבית ישראל על
בחור אחר בישיבה ,ולא רצה לענות שחשב בדעתו שזה לשו
הרע ,אמר לו הבית ישראל
הרבה לפני שירדה נשמת לעול גמרתי 63פע הלכות לשו
הרע א שואלי אות תענה !
שלמה זלמ
וינברג סיפר שהיה דרכו הרבה לעמוד בתפילה אצל הבית ישראל בשורה
הראשונה באזור המיועד לבני חו"ל ונכדי הא"א והיה אבר הממונה על הסדר מ.
סלומיאנסקי והיה לי איתו מריבה תמידית הוא זרקני ואני עמדתי ,פע אחת ראה הבית
ישראל כל המריבה ואחרי התפילה רמז לו שיכנס לקו"פ וכשנכנס אמר לו הבית ישראל לאז
אהיי שטיי
אהר איז אויכ א איינקעל !
148
אבר שפורט השקי מחו"ל בשביל אד"ש סיפר להרי" שיו א' כשקיבל חבילת השיקי
מאד"ש אמר לו על שיק מסוי שרוצה שיברר מי הנות ולש מי נת והוסי שכל זמ שלא
יתברר הדבר לא רוצה להשתמש בכס הזה ולא רוצה שיהיה מונח אצלו ,כעבור זמ נכנס
לאד"ש לומר שבירר שמו וכתוב בפירוש בשיק באנגלית לפקודת הרבי מגור ,אמר לו אד"ש
בחיו אני ג יודע לקרוא שפת האנגלית ויודע שכתוב ש שמי אבל רצוני לדעת ממנו לש
מי שלח הכס ,ולאחר בירור נודע שאותו פלוני לא חסיד גור אלא פשוט דיברו אצל בבית
כנסת בגדולת נתינת צדקה לעניי אר ישראל ושלח לש עניי אר ישראל וחשב שהגערר רבי
יחלק ,וצדקו רוה"ק שלא רצה לגעת בכס זה ששי לצדקה.
י.מ .סלר סיפר שנסע ע הלב שמחה לטבריה ושאלו א רוצה לקחת איתו עוד מישהו ? וענה
שכ את ח .לרנר ,ושאלו הלב שמחה אהר ויל פורע ? ושאלו ורצה ,ועשה ש ח .לרנר שער
סגור וכתב עליו שעות שבה פתוח ,והיה לו מריבה ע א' מאנשי טבריה שתמיד היה יוצא
ונכנס ללב שמחה שבא שלא בזמ ובשו אופ לא רצה להכניסו ,והיהדי הנ"ל סיפר זאת
ללב שמחה ,קרא הל"ש לי.מ .סלר ודיברו בטרוניה מדוע עשו שער וכו' שאי דרכו בכ ,
אח"כ כשחזרו לירושלי היה פע שדפק פלוני בדלת וי.מ .אמר לו עכשיו לא נכנסי פתוח
בביהמד"ר והלב שמחה הרגיש בדבר קרא לו ואמר מדוע טורק הדלת בפני הבאי האסט
זע אויס גילערנט פו חיי אי קע נישט דאיי ניגו ,ושאל א לתת לכול להכנס ? וענה
שכ ,ומני אז כול נכנסו ולא אמר יותר מילה ,ואחרי שבוע קרא לו הלב שמחה ואמר אני
רוואה שזה קשה ,תראה בנחת לבקש ממי שיכול שיכנס בביהמד"ר בתור ולא כא בבית.
יו ב' ה' אייר י.ד .פלינקר החזיר את גמרת אד"ש מהרי" ,הגיב אד"ש אני מאוד מרוצה
שעוסק בזה ומוציא החידושי ,אבל תגיד לו שאולי הגיע הזמ שיתחיל לעסוק בחידושי
שלו להוציא לאור ה נפלאי.
יו ד' ז' אייר לפנה"צ אמר אד"ש להרי" חזקיהו לב היה כא היו ,ירדתי לטיול היומי
וראיתיו ,נו חתנו של הרבי זצ"ל הזמנתיו לכוס קפה והסכי א אני רוצה לתת לו למה לא
,הוא הרגיש מאוד בנוח נהנהתי ממנו ,התבלבלתי ולקחתי מקלו ורצה שאשתמש בזה
אמרתי לו שיש לי כמה ולא צרי ואפי' יכול אני לתת לו אחד משלי ,ואמר א הרבי ית
ישמח מאוד ונתתי לו ,מחר יש ברית של נחמיה אינני חושב לעשות טיש יש הרי אח"ז
סעודה ,אינני מרגיש טוב ,השיעול האלרגיה ,אסתפק בסעודה במלכי ישראל אח"כ ענה
להרבה שאלות שהיה להרי" לשאול.
אד"ש התעני במעשהו של יאיר לוי ח"כ מש"ס היושב בתפיסה ואמרו לו שהוא מאוד עצוב
ושבור מכ ,הגיב אד"ש חושבני שהוא לא עצוב מזה שיושב ,אלא מזה שיודע שעוד הרבה
עשו כמותו ורק הוא יושב וה לא.
ביו ה' ח' אייר לפנה"צ התקיי סעודת הברית במלכי ישראל של מו' נ.מ .ס.ט הגיע אד"ש
ק מכסאו ונת לו יד ,אח"כ אמר נו יודל משמש האט אויכ אינגעל א ברית באמצע
הסעודה סבא ניגש לומר לחיי הושיט הרבי ידו והפטיר דער טולנא רבי גלייבט מיר נישט
או א האנט וצחק.
אד"ש אמר להרי" היה אצלי הרבי מקרית גת כשהתחלתי לדבר בלימוד נגמרה מהר
השיחה ,נזכרתי במאמר חז"ל הרוצה להפטר מחבירו אל יפטר ממנו אלא מתו דבר הלכה
שמתו כ זכרהו ,יש ווארט נפלא מהרבי ר' בער זי"ע כל אד צרי להיות מחובר ודבוק
ברבש"ע ללא הפסקה ,והרוצה להפטר מחבירו להניח עצמו מהחיבור אל יפטר אסור לו
א פע ,אלא מתו דבר הלכה שבשעת הלימוד מותר לו להניח מדביקתו בבורא שאל"כ לא
149
יוכל לרכז מוחו בלימוד ,הוספתי ע"ז מדילי שמתו כ זכרהו ע"י התוה"ק יזכור יותר את
הקב"ה ולכ מותר להפרד שמתו כ התורה ,זכרהו את הקב"ה.
הרבי מבלז זצ"ל מביא ווארט זה ומוסי הצבור חושב בטעות שאסור ללמוד בניטל ,זהו
הכוונה שביו זה שהטומאה גוברת א"א לסמו ע"ז ולהפרד מהדבקות ג בלימוד ומזה
נלקח שלא לומדי שאסור בלילה זה להפרד מהדבקות בו יתבר ג ע"י לימוד.
אד"ש אמר להרי" זכורני הלויתו של גיסי ר' י.מ .לוי זצ"ל הספדתיו אני והר"ח קריזוירט
זכורני שדיבר טוב נהנהתי מאוד מדבריו ,היה קשה מאוד לומר הנקודה הנכונה מצד אחד
היה יהודי חסיד בנש"ק ומצד שני היה חבר כנסת ,וג אני התקשתי לומר המתאי הר"ח
הנ"ל אמר טוב הנקודה ,כתוב בגמ' שישעיהו קילל את ישראל ולא נתקררה דעתו עד שאמר
שיחסר לה מתורגמ ,וצרי להבי מה האסו שיחסר מתורגמ ? אלא העיקר זה רצ
הדורות המסר מהשכינה ממשה רבינו לע ,וזה תפקידו של המתורגמ לעמוד בי הע לבי
הקב"ה ולמסור לע הדברי ,וצרי מתורגמ אמי אמיתי שלא יסל שאז יהיה הגרוע
מכל יפסק ח"ו המסר של המש הדורות ,וסיי באומרו הרי" לוי היה מתורגמ ולא
סת מתורגמ ,אמי שמסר מהרוחניות לע.
הרה"ק ר' דודל מטולנא היה ידוע בבדיחותיו והיה מונח בזה דברי נשגבי פע היה
חתונה שהשתתפו בה כל צדיקי בית טשרנוביל והיה לה מנהג שמסתובבי ז"פ הרבעיס
כמו בחופה שמסתובבי האמהות ,וכשגמרו כל הסיבובי הלכו כול ברצינות רביעס ע
משמשיה והרה"ק ר' דודל טולנא עשה תנועה ע הפה כמו שרוצי שהחמור שדש או זורע
יפסיק את מלאכתו עושי תנועה ע הפה פרורר ומבי החמור שצרי להפסיק כ עשה ר'
דודל ואמר אנחנו כהחמור שמסתובבי ועכשיו נפסיק.
ופע אמר הרה"ק ר' דודל כתוב "ויבר דוד את ה'" אימרותי ה ברכות להקב"ה " ,לעיני
כל הקהל ויאמר דוד" הצבור חושב שאומר אני סת דברי.
יש אשה ושמה גרינפלד ומספרת שזוכרת שאמא שלה חלתה מאוד ושלחו לא"א שליח מיוחד
שיזכירה לטובה שתבריא ,וכשחזר לא רצה לשאת פני איש ולא דיבר כל הדר מאומה ולא
ידעו מה קרא לו וכשבא לבית נכנס לחולנית ואמר לה בש הרבי שהיא בריאה וישר
התיישבה על המיטה ,ואז סיפר שציוה עליו הא"א בדווקא לא לענות שו דבר לא אחד
ולא להתעכב רק לבוא ולומר לחולה רפואה שלימה וכ היה שהבריאה בניסי.
אד"ש סיפר שתמיד היה בגור ולא יצא לו לנסוע נסיעה ,והשתוקק לזה וג' פעמי שהיה
אביו באוטווצק הוא נסע ,כל השבוע למד בת"ת פע הא' נסע ע משמשל שלא ידע הדר
וב' פעמי האחרות נסע לבד ופע אחת נסע לידו ילד ע אביו או סבו ושמע שאומר לו
היצה"ר הול ע האד לכל מקו ג כשנוסעי נסיעה וג כשכותבי קויעטל לרבי ,
ושאל הילד אולי לא נכנס ע קויעטל ? ענהו האבא הרבי קורא הקויעטל של לא של
היצה"ר ,ונרעש מאוד מדבריו והל לספר זאת לאחיו הבית ישראל ושאלו א דברי החסיד
נכוני ? ענהו הבית ישראל כ אמת היצה"ר הול לכל מקו כשתגדל תבי זאת היטב !
ס.ט .היה פע בטבריה וצלצל לנכדו ליבל שיזכירו בקו"פ משו שנכנס לו פחד שלא ירגיש
טוב והוא בנכר וצרי עוד ליסוע למירו ,ליבל נכנס לקו"פ ,וענהו הלב שמחה וואס האט
אהר מורא אהרפארט דא יעדר יאהר אי אלא מאהל האט אהר הצלחה אהר האט נישט
וואס מורא צהאב מיט גרויסע הצלחה.
150
אבר נכנס לשאול א לפתוח חנות בסנטר ? 1ענהו אד"ש אינני מדבר בעני כשרות המקו
זאת לא אדע ,אבל לעצ העני של פרנסה נראה לי שמקו זה רחוק מההפסד וקרוב לריוח
ואפשר לפתוח בהצלחה.
בשבת מברכי סיו הכניסו לבית ישראל פרי חדש ועשה שאלה א אפשר לבר בשבת בימי
הספירה שהחיינו ? ואמרו ש האנשי שלא ,קרא לב .קורניק וציוהו לבר שהחיינו
ולהוציאו והפטיר ה אומרי שאסור לכ לא אעשה אבל אתה תוציא אותי.
יו ג' י"ג אייר לפנה"צ אמר אד"ש להרי" היה אצלי אד נכבד ע קויעטל בנו בחור
מבוגר ומצעי לו שידו הכל בסדר רק יש חסרו אחד לכלה לא תורשתי ולא רפואתי ,רק
מראה חיצוני לא כ"כ יפה ,הבחור רוצה ולא אכפת לו העיקר להתארס ,וההורי מתלבטי
מה יאמרו הבריות ,אמרתי לו חשוב ! מדוע לא לעשות השידו משו שיש יו א' שהוא יו
החתונה שכול רואי ולאחר מכ זה משתכח רק הבעי' שיש צל ושמי התמונות באלבו
ויראו א"ז באלבו מפע לפע שהרי במש החיי מי רואה ומי ש לב ,ומאיד גיסא
בחור מבוגר בישיבה מתחיל לרדת ברוחניות לא כ"כ לומד לא בחשק לא בהתלהבות ,תפילה
לא תפילה ושאר דברי שיורדי ברוחניות ,ובשמי יש צל ויש אלבומי הכל נכנס ש
לאלבו ,נו שיעשה חשבו מה יותר טוב שהתמונות בחתונה יצאו טוב או התמונות למעלה
בשמי יצאו טוב ,אמרתי לו אולי זאת קצת בניחותא לכ מספר אני ל בשביל שתיצור
איתו קשר תסביר לו חומרת העני שיבי שבנו צרי להתארס ויהיה הכל טוב תורה בשמחה
בחשק וכל התמונות אלו חשובי הרבה יותר מהחתונה.
הרבנית תליט"א דיברה ע הרי" בעני בנה שאול שהצליח מאוד בחו"ל והיו עשרות
טלפוני לשבחו מחו"ל ,אד"ש נכנס באמצע ושאל מה מדברי ? וענתה הנ"ל אד"ש הגיב
בביטול הכל חנופה ! הרי" הגיב החנופה כ %02נשאר לנחת אמיתי ה 08 %הנותרי ,
הגיב אד"ש יוא מאיי זי שאול קע לערנ ב"ה.
אד"ש הראה להרי" מכתב קויעטל והרי" לא הבי כ"כ הכתב ,אמר לו אד"ש הוא כותב
אות צ' מאוד קט יותר מ ד' וואייסט אויס אז אי בי ביי אהיי גאר אקליינע צדיק !
לבקשת פלוני שאד"ש יופיע אצלו אמר אד"ש להרי" בטלפו ג אני יכול ללבוש קפוטות
יפי ,להצטל בהמודיע ולהופיע במקומות מה אעשה ואני עסוק פשוט אי לי זמ !
בעני מאורע שהיה צרי להיות בגור ודובר כשבוע אחרי שבועות ביטלו אד"ש באומרו צרי
לחשוב על הציבור כול מרגישי מחויבות לבוא בחג השבועות וישר לאחר שבוע להטריח
לבוא שוב ,בשו אופ לא ,יש לדחותו.
אד נכבד המקורב בחצר היה אצל אד"ש בעודו ראש ישיבה והתבטא אז אד"ש כמבטיח על
נושא מסוי ,הגיב אותו פלוני כשמבטיחי צריכי לקיי ! ענהו אד"ש בנוהג שבעול ילד
קצת שובב שכותב שיק אביו שלא רוצה שיסתב מכסה ההוצאה ומכבד השיק שהוציא בנו ,
אבי היה אד גדול ויכול לכסות הבטחותי ! וכשהתחיל אד"ש להנהיג בא אותו אד ואמר
נו עכשיו הזמ שבודאי יכול לקיי ההבטחות מכח עצמו ענהו אד"ש אי האב גיהאט
אטאטא וואס איז גיוע גרויס ביז הימל !
אד"ש סיפר מדברי נפלאי שהיה בי הבית ישראל לאביו הא"א ,ובטוח שהיה מונח בזה
סודות גדולי מאוד.
151
.1עשו קידוש לבנה על הגג ואמר הא"א כנהוג ג' פעמי שלו עליכ לג' אנשי וכשהגיע
לומר לבית ישראל ענהו אי בי
א'היגע ולא ענה עליכ שלו.
.2היה בי
הבני תור לעמוד ע"י האבא בתפילה משו שביקש שישגיחו לבל ידלג או יטעה ,
ועשה הא"א כריכות ביד כנהוג ועשה צורת י' ויצא הרצועה קצת ארו ,נגש הבית ישראל
ואמר טאטא סאיז אלנגע נו
והראהו הא"א שזה י' אמר שוב הבית ישראל לא זה נו
ארוכה
,אחרי התפלה שאלו הא"א בתערומת מדוע לא הנחת לי מהי' ענהו הבית ישראל כי נו
זה
לא י' וי' זה לא נו
.
סיפר אד"ש שבעת השבעה על אביה בא' מהימי שאלה מאטיל אחותו את הבית ישראל
א אמר אביה משהו בדבר ההנהגה ,ומשו מה שאלה זאת הסעירה מאוד את רוחי
והתחלתי לבכות ואמר עד היו מתחרט אני שבכיתי ולא זכיתי לשמוע מה ענה לה הבית
ישראל.
אבר מאשדוד התקשר לפנה"צ לבית אד"ש ושאל א יכול לשאול שאלה ? ענהו אד"ש
שפתוח אחה"צ בביהמד"ר ,והתנצל שדחו לו לעכשיו ,והסכי אד"ש ,ושאל א למכור
מניה פלונית שיש לו או לא למכור שיש אומרי להפסד ויש אומרי לרויח ? ענהו אד"ש
וכשהלכת לקנות המניה ג שאלת כא
א לקנות או לא שעכשיו אתה שואל א למכור ? !
וסגר הטל'.
מוהרי"א סיפר שהא"א היה לביקור אצל הרב קוק וביקש ממנו שיריי ,ואמר לו הרב קוק
שהיה מעדי להיות שיריי דהינו עניו מלחלק שיריי ,אבל בסופו של דבר עירבב הא"א
אוכלו באוכלו ואכל.
יהודי ישיש י .פיק מארה"ב מספר שהיה לו חבר טוב שאס הרבה כס להציל משפחה
מאירופה בשנות השואה ועד שהצליח לאסו את כל הכס שנדרש נהרגו כול ,והשתמש
בכל הכס לצרכיו הפרטיי ולפני שנפטר כתב מכתב להנ"ל שמפחד מיו הדי
שהכס היה
בשביל מטרות צדקה והצלת נפשות והוא השתמש בזה לצרכיו ומבקש ממנו שיזכירו בקו"פ
לטובת נשמתו ,ושלח קויעטל ע כל הסיפור לרבי הבית ישראל וכעבור זמ
רב קיבל מכתב
מהבית ישראל וכ לשונו אל תקפיד שלקח לי זמ
לענות ל ,הרבה דמי עלה לי הדבר הזה
,אבל כבר היתי על קברו וסידרתי העני
על הצד היותר טוב.
וכשהיה אד"ש בחו"ל ושמע מסיפור זה ביקש מי .פיק לראות המכתב והתפעל מאוד.
סיפר משה וינברג שנכנס בתחילת הפירע
לאד"ש על טיפול שעושה כבר חצי שנה ולא רואה
שו שינוי לטובה ,וענהו אד"ש תעשה עוד פע פעמיי ,וכ היה אחרי שני טיפולי נהיה
גיהולפי
לאחר ט"ו שני מהחתונה ,ורצה להנות את אד"ש ושאל בנו מו' י.ד .איזה ספר
יכול להכניס ואמר לו ש של ספר קבלה שהיה פע לאד"ש והשאילו לר' נת
לובארט ז"ל
ולא החזירו וקנה הספר ונכנס לקו"פ באומרו הכרת הטוב על הברכה הגדולה ,אד"ש לא
ביטל הדבר וקיבל הספר ,ולשבת הבאה אמר בשמועס ווארט בש הספר הנ"ל.
יו ג' כ' אייר היה הרי" כשעה וחצי בקו"פ לפנה"צ ובתו הדברי שאלו אד"ש א רוצה
ליסוע לחו"ל ע חוה אחותו ? שהרי עסק הרבה בשבילה אח"כ אמר אי האלעט נישט פו
דגאנצא נסיעה ,אובער מקע
נישט מעכב זאיי
,סגר ב' עיניו הקדושות ואמר לבר ודאי
צרי ובר מאוד שיסעו לשלו ותחזור מתו בריאות לחיי ולשלו ויצליח כל הטיפול
וכו'.
152
אבר נכנס לקו"פ יש לי היו יארצייט אד"ש הגיב או אי האב נישט קאיי מעניט צאייט !
) אח"כ ביקש שיתנצלו בשמו על דבריו (.
בש"ק אחר התפלה אמר אד"ש לחנינא שאחד מהשמות במי שבר לחולי חסר ש אחד של
האמא ,והתנצל שכ קיבל מהמשפחה אמר אד"ש שיברר שוב במשפחה ,ואחרי הבירור
נודע שבאמת יש לאמא של החולה ב' שמות והתפעל חנינא אי ש לב בי כ"כ הרבה שמות.
אבר נכנס לשאול על ש לבנו א לקרוא ש.ב .על ש הלב שמחה או משה ע"ש אביו
הנפטר ? ענהו אד"ש שיקרא ע"ש הרבי הלב שמחה ועל אביו יקרא בעזרת ה' בב הבא
אהסט נא האבע.
כעבור זמ נכנס לקו"פ על דבר אחר ,ושאלו אד"ש ב כמה בנו שנולד? וענה 4חודשי ,אמר
לו אד"ש נו אבי כבר היה אצלי שתי פעמי מה יהיה ע ש על שמו ,האסט נא האבע.
הרבי הלב שמחה אמר לב .קורניק כשבטל חצות כתוב באמת בזהר הקדוש על כ אבל הרבה
דברי כתוב ש ולא נוהגי כ.
ירד גש בי פסח לשבועות וחנינא אמר לאד"ש את דברי ר"פ מקורי שמובא בשמועס של
הלב שמחה שסגולה היא לכאב ראש ,הגיב אד"ש
א' זה עזר אולי לראש חשוב כמו אחי הרבי זצ"ל.
ב' מהסת כתוב עוד דברי בספר ומי שנוהג כל מה שכתוב ש מועיל לו ג זה ,אבל רק זה
מכל הספר ?
אבר נכנס לשאול א לברוח מהאר היות והסתב במס הכנסה ? ענהו אד"ש זכורני פע
אד מאנ"ש הסתב ופחד על נפשו ורצה לברוח ולא קיבל תשובה ברורה מהלב שמחה ,
ושלחני לברר ,הלכתי לשאול ואמר לי הלב שמחה וואס אהר איז נא דא ? שבודאי צרי
לברוח ושאלתיו מדוע לא אמר בפי' ? והסביר לי כ"כ הרבה שמעתי מאבינו ע"ה בשבח אר
ישראל ,בקדושת אר ישראל כ"כ חיבב והשתוקק על א"י אינני יכול לומר ולצוות ליהודי
לצאת מאר ישראל אבל ודאי שאחזתי שיברח נו אני ג שמעתי על אר ישראל אבל לא
כ"כ הרבה כמו אחי הלב שמחה ,א"כ יכולני לומר ל בפה מלא פאר געזונט אהייט.
בחומש סעודה של הרבי הלב שמחה אצל השפ"א ישב לו הבית ישראל מתחת השולח והלב
שמחה אמר קצת לאט הנוסח ,אמר לו הבית ישראל שהיה פריגער קצ'קעא ריד ,והתגלגלו
יחד במריבה ונגמר כל הסיפור.
ב' אנשי נכנסו לשאול על שידו ,ולשניה ענה אד"ש באותו לשו יעזור ה' שתלכו בדר
הישרה ,ולא ידעו א התשובה חיובי לגמור או לא ? ושלחו הרבנית תליט"א לשאול וענה
אד"ש ודאי התכוונתי לחיובי וכ ענה שאינו עונה אלא מה ששמי לו בפה ,ואח"כ כשנכנסו
המחותני שהולכי לגמור ברכ שוב באותו לשו יעזור ה' שתלכו בדר הישרה.
נכנס אבר לספר שקנו אנשי דירות מיד עזרא באשדוד ועכשיו מבקשי עוד 51אל דולר ,
אד"ש אמר שאסור לתת לה וצרי להקי ועדה לברר מדוע ,ושלא יתנו עד שידעו בבירור
שחסר הכס ,ושאל הנ"ל א מרשה לו אד"ש לפרס בשמו ? וענה שכ ,אח"כ שלח ר'
אשר אנשי שלו מיד עזרא להסביר העני לאד"ש ,ואד"ש הסביר לה הכל והראה לה
שיודע יותר טוב מה ,וכשנכנס אותו אבר שוב אמר לו אד"ש ה לא יודעי מה שה
מדברי ,בתחלה לא רציתי להתערב היות ויש לבני י.מ .ג דירה ש ויאמרו נגיעות ,אבל
כואב לי כ"כ הרבה אנשי יפסדו ש כס ושלא בצדק ,לא צרי לוותר וצרי לבדוק הדבר
עד הסו לקחת עור די וא לא ירצו שא א' לא ישל.
153
אבר קצת מודרני שלח את הרי"
לשאול את הבית ישראל כמה צרי להיות המרחק בי
המטות ? ענה הבית ישראל מה הנ"מ בדיוק העיקר שיהיה בכזה מרחק שלא יוכל לתר
פשוט בטעות נפלתי ש
.
אד"ש סיפר להרי"
על נסיעה שלו ע
הבית ישראל למירו ואמר בדר הרבה ווארטער ג
לומדישע ,וזוכר כשהגיע אי שנכנס לקבר הרשב"י והיה פניו פני להבה לא מעלמא הדי.
י.מ .סלר סיפר שהתווכח פע
ע
הלב שמחה שילבש סוודר שהיה קר בחו
והלב שמחה לא
רצה ,בסו לקח ובחזור בא לשימוש שנהיה מאוד קר ,כשנכנסו לבית אמר לו הלב שמחה נו
בדיעבד צדקת בחזור היה קר אחי ר' מאיר נהג תמיד לומר הפתג
בדיעבד איז אגוטע
ברודער.
ובפע
אחרת שהתעקש הרבי שלא ללבוש הסוודר ומאוד הצטנ אמר כתוב "ציני
ופחי
בדר עיקש " שהיתי עקש ולא נעתרתי לבקשה ללבוש סוודר והצטננתי.
י .שניידר הכי חומר גדול על הרה"ק ר' נחמילה זצ"ל ויצא יותר גדול מהחידושי
,כמה
ימי
לפני ההדפסה קרא לו הלב שמחה ואמר רצוני שתקצ
מהסיפורי
הרבה ,צרי
שיהיה יותר קט מהספר עצמו אי זה כבוד שמהחידושי
שלו בתורה יש כ"כ קצת
ומתולדותיו יהיה ספר עב ,ואמר י .שניידר למוהרי"א שחושב שבקיצור מפעלו בחיו יש ג
פחיתות כבוד ,ומהתורה הרי כול
יודעי
שנאבד ,ומו' רי"א שאל ע"כ את הלב שמחה
וענה לו אביו אי הפו כבוד חמי לא יגרע שכול
יודעי
שהיה גדול ומפעל חיו גדול אולי
כבודו של הסופר זה לא צרי אני לדאוג !
אד"ש אמר להרי"
על אבר שהוזכר בקו"פ בש
א' יש לו ב' שמות הוא היה אצלי ב'
פעמי
וזוכר אני שמו מהקויעטל.
בחור נכנס לקו"פ שמציעי
לו להיות קומאדנט גדול בישיבה גדולה ואמרו לו שהעיקר
להחדיר לבחורי
שבסול
הערכי
צרי להיות אצל בחור החברה לפני הכל ואפי' לפני
כיבוד הורי
,והוא עצמו אינו כ"כ מסכי
ע
זה ושואל א
זה נכו ? וא
לקחת החברה ?
ענהו אד"ש תעזוב את כול
,תל לר' איצה וינברג תתיע
איתו ומה שיגיד ל תעשה.
אד"ש ביקש מהרי"
לעבור על רשימות האיחוד לשנה הבאה והיה ב' ישיבות ע
רישו
מאוד קט וציוהו אד"ש ליסוע לש
בשליחותו לספר לה
המספר הקט של הבחורי
ולטעו שזה מחדל חינוכי של הצוות ולתת לה
עצות לשיפור הישיבה כדי שלא ישנה הדבר
בשנה הבאה ויוכיחו עצמ
ברישו
הבא.
אח"כ אמר בהרהור חושבני תמיד מי ית לי לתת בלב המשגיחי
הדר הנכונה ללכת בשביל
הזהב בחינו ,אידשקייט נושא חשוב מאוד הוא ,כתוב על חטא שחטאנו לפני בביטול
תורה אחי הלב שמחה מביא בעבירות חמורות שה
מבטלי
תורה ,אפשר ללמוד ודברי
מכוערי
ווישע אופ דתורה ,וזה חשוב מאוד להשגיח ע"ז בגיל צעיר היצה"ר אלי
,
בטובות לבד קשה צרי קצת משטר מתח אבל זה לבד ג
לא טוב היות ובחור שמקבל רק
הקשה והמתח כשיפול יתיאש ויותר לא ירצה לחזור ואז אנחנו מאבדי
נפש יקרה ובשביל
154
להחזיק בחור שנפל שירצה לקו ולהמשי צרי דר השניה קירוב אהבה בנוח אבל זה לבד
ג לא טוב ,ומי ית והיו ה יודעי לגשר ולפסוע בי שניה להחזיק הבחורי שביל הזהב
צרי כא.
פע נסע הבית ישראל יחד ע אחיו האד"ש ויהודי בש חיי טייטל ובאמצע הדר בדר
הלצה אמר אד"ש לח.ט .מה צרי אתה שניה ג חיי וג טייטל הרי הגימטריא שלה
שוה וזה כפילות מספיק ל או חיי או טייטל ) חיי = , 86טייטל = ( 86נעלב אותו ח.ט.
והלשי לבית ישראל שאחיו צוחק עליו ,פנה הבית ישראל ואמר אתה הרי יודע טוב
גימטריות תעשה לו מהר גימטריא טובה ,ענה אד"ש על אתר חיי טייטל ביחד בגימטריא
ממו ) ממו = , 631חיי טייטל = .( 631
הרב נת לובארט נהג לומר אד שיש לו תאוה אל ישברה ,א ישברה יהיה לו שני ומה
הועיל ,צרי לקחת התאוה ולתקנה לנצלה לדברי טובי שבכל דבר יש דבר טוב.
אד"ש התעני אצל הרי" על הגמ' שעושה בעבור א .בו א מוצא חידושי שלו הראויי
לבוא על הכתב ? והוסי לו ג העי יעקב שיוציא מש וכו'.
הרי" אמר דבר א' ממה שכתוב ש הגמ' מספרת באריכות ובדיוק עבירתה של ערפה ומאי
נ"מ לנו ? אלא רצתה הגמ' לרמז לנו למוד גדול שאבר שעושה מצוה נמש בו אור גדול
ומוש אותו אור להמשי לעשות מצוות ומעשי טובי ,אבר שח"ו עושה עבירה נמש עליו
חוש וטומאה ומושכת אותו לדבר עבירה ,הדבר הראשו שעשתה ערפה שלא כדבעי
שהפנתה עור לנעמי ולכ המשיכה לעשות דברי מאוסי בערפה ,וזה לנו לימוד שח"ו
אד שנכשל בכל עבירה שהיא שיראה לעשות באותו אבר שנכשל הרבה מעשי טובי שח "ו
עבירה זו לא תמשו האבר לרע.
הרי" שאל א להכניס בשולי הגליו ווארט שהיה כתוב ש במסכת סוטה שבעלה בא
עליה בדר ר"ת של שבעלה ברו ה' שמסר עולמו לשומרי ומוזר ש מאוד הווארט ,אמר
אד"ש שלא צרי שאינו פשט רק ר"ת ,ולפני שיצא אמר אד"ש סאיז א שיינר זא ס'שטימט
דא דר"ת ,כדאי כ לשי.
יו א' כ"ה אייר היה הרי" לפנה"צ הרבה זמ ובתו הדברי שאלו אד"ש מה נשמע א
הסבא טולנא ? וענה הרי" שצרי עוד חיזוק בעני הבריאות אבל בכח הרצו שלו מתגבר
יש לו רצו חזק .אד"ש ענה בודאי ובודאי יש לו רצו חזק וזה עוזר אבל חושבני שברצו לבד
לא היה מצליח להגיע בגיל זה לכל מה שעושה יש כא ג הרבה רבשיע כוחות וזה הכח שלו ,
דהייבשטער וועט אהיי העלפי כסדר אזוי .אמ !
‡ÙÂ¯Ï , ·"·Ï Ì"ȯ‰ ÌÚ Ì„˜ÂÓ ¯˜Â·· ˘"„‡ ÚÒ ¯Èȇ Â"Î '· ÌÂÈ
.Ì"ȯ‰ ÈÙÓ Í¯„‰Ó ÌÈ¢ ÌÈÚ˘ , Í"˘ ·¯‰Ï , Â˙ÁÏ , ÌÈÈÚ
.1כשירד אד"ש למכונית אחז בידו ספר הק' שערי קדושה להרח"ו ,נכנס לאוהל של הא"א
ואמר מתו הספר ,אח"כ במכונית פתח הספר.
הרי" הצי לראות גודל האותיות.
אד"ש רוצה הנ ללמוד בספר שערי קדושה ?
הרי" לא ,מסתכל אני רק בגודל האותיות אולי צרי ספר יותר גדול .אד"ש הקריא מתו
הספר בקול הכעס היא מדה מגונה מאוד ואפי' כשזה לבני ביתו ויכול להפריע לקבל רוח
הקודש ,וכ היה ג בתחילת הדר בחזור.
155
אד"ש כ ,אני יש קצת מאוד ,במוצאי ש"ק האחרו ישנתי אולי כשעה אחת יש לי דאגות ,
נכנסי אנשי ע צרות גדולות ,וצרי לעזור לה.
הרי" אולי כדי שהרבי יתחיל לקחת כדורי שינה בצורה מבוקרת ?
אד"ש תחלה דיבר על הכדורי מה ה ומה התועלת שלה ,ואמר חושבני בכלל כתוב צרי
שיחלה עצמו עליו ,מי אמר שזה לא חלק מהתפקיד שאצטער שלא אוכל לישו ועי"ז יתרפא
המזכיר מצרתו חושבני שאסור לי לעשות פעולות שאיש יותר טוב ,הפו כ אקיי א
ת"ח הוא צרי שיחלה עצמו עליו ויעזור לה ה' מצרותיה.
הרי" אומרי שצדיקי פועלי בשנת הרבה ,מסופר על האריז"ל שיש כמה שעות
והתפלא תלמידו ואמר לו אח"כ שפעל הרבה בשינה ומהסת הכוונה לשנה טובה ,ויש
מקשי שבגמ' כתוב שר' יוס קרא תגר על אביי שיש עד מתי עצל תשכב מתי תקו
משנת מדוע א"א לתר שעשה דברי גדולי בשנתו כהאריז"ל ?
אד"ש אינני אוהב סוג שאלות כאלו יש בזה דברי גדולי ,בכלל נשמות אחרות ,סוג
דברי אחרי ,לערבב תנאי ואמוראי ע דורות אח"כ ,איני נכנס לגדולת שכול היו
גדולי אבל להעתיק דבר אחד מדורות אחרי זה לא.
.3אד"ש הרחיב הדיבור בעני ממלכת רוזי על כל אדמוריה מהראשו ר' ישראל זי"ע וכל
המסתע בידיעה עצומה במשפחלוגיה דש ,והוסי מספרי שהיי בקידוש אצל א'
מהאדמורי" דש עשה ממש קאכ בשעת הקידוש והיה לפלא ,שמעת מזה ?
הרי" מובא בספר ששאלו ע"כ לצדיק אחד ואישר הדבר ,וכ אבא של סבי האדמו"ר ר'
דוד מרדכי מטולנא היה פע אצלו ובדק לפני הקידוש את הכוס מכל צדדיו אולי טמו ש
דבר מה ,וכ את היי ,ואח"כ הסתכל חזק על היי בשעת הקידוש וראה שממש מעלה
בועות רתיחה ,והסבא מוסי שהיה קצת פחד לבדוק משו שהיה מטיל אימה אבל אביו לא
היה בטל ובדק.
אד"ש הוא אומר על אביו שלא היה בטל ,סב שליט"א ג לא בטל ,רחוק מזה.
הרי" מובא ג ששאלו לצדיק שהיה ש א ראה שהיי עושה קאכ ? וענה על היי אינני
יודע שלא הסתכלתי אבל בטוח לי שהוא עצמו עשה קאכ מאוד בקידוש שעליו הסתכלתי.
אד"ש עלי ג יכול אני לומר כ ,אבל להיפ ,אני עצמי כקרש עומד סת ועושה קידוש ,
אבל היי אוהו עושה קאכ ,ובחיו פשוט מקדש אני על מי ענבי מוגז.
הרי" אנחנו מאמיני ויודעי האמת שאפשר לעמוד סת אבל בפני יוקדת אש.
אד"ש קצת הרצי ואמר כ אמרתי בשמועס וזה אמת נדב ואביהו מתו היות ולא ציו
הקב"ה ובכל מצוה צרי האד להשקיע מס"נ עד כדי כ שנשמתו תעלה למעלה ורק בכח
הציוי חוזר אליו נשמתו וה שלא היה לה ציוי נפטרו ,ובאהר הכה היה כ באמת בכל
דבר ודבר שעשה ואש המזבח תוקד בו בכה שמסר נפשו בכל מצוה וחי רק מכח הציוי
שהקב"ה החזיר לו נשמתו ,ואש המזבח תוקד בו.
.4אד"ש חשבתי מכבר ,סיפור יכול לבוא בגמ' וכדומה ,אבל במשניות כל סיפור צרי
תלמוד ,רבי הק' הרי עשה משניות כחומש ומדיקי כל מילה בדבריו ולדגומא הביא ב'
משניות.
א' במשנה הראשונה בברכות מעשה ובאו בניו מבית המשתה וכו' .1 .מה רוצה התנא
להשמיענו בסיפור זה א"א לכתוב ההלכה בלי סיפור?
.2מה צריכי לבייש בני ר"ג שעברו חצות ולא קראו ק"ש ?
.3מה הבעי' ללכת לבית המשתה וכ להתפלל היו אי חתונות ? לא מתפללי מעריב מה
היתה ש הבעי' ?
ונראה לי להסביר בני ר"ג לא הלכו סת לכל חתונה ) ,אני היתי ר לכל חתונה ה לא ה יו
ריקי כמוני ( אלא היו ש שושביני של החת ,ולכ לא קראו ק"ש מצד ההלכה חת וכל
שושביניו פטורי מקריאת שמע ,ושאלת הייתה שהרי ק"ש זה לא רק קבלת עומ"ש בשעת
156
הקריאה ותו לא זה מועיל לכל היו להיות כפו תחת עול מלכות שמי ולכ קוראי
פעמיי ביו ק"ש של בוקר מועיל לכל היו וק"ש של מעריב מועיל לכל הלילה ,וזה הייתה
שאלת הא הפטור עוזר להיות כפו בעול מלכות שמי לכל הלילה ג כשנגמר הפטור או
שעוזר רק לשעת הפטור אבל לאחר מכ צרי לקרוא ? וע"ז ענה לה ר"ג צריכי את
לקרוא שיהודי צרי להיות תחת עומ"ש וכשנגמר הפטור צרי מיד לקרוא קריאת שמע.
ב' במסכת מכות כתוב אמא של כה"ג היו מספקי לה מזו ומי שלא יתפללו על בניה
שימותו ,חושבני שלבוא מירושלי עד ערי מקלט שהיה בחברו היה מאוד קשה ,ומ
הסת אמו של כה"ג גרה בירושלי ליד בנה ,ולהסחב ע מי ומזו זה טירחה וזמ בשביל
מה היה צרי כל זה הרי היה לה קצת צדקות וקצת מילה בשמי ולמה שלא יספיק שתל
לבית המקדש ותתפלל שלא יתקבלו תפלות הרוצחי על בנה ודי ,שהרי א תפילת
הרוצחי חוששי שיתקבל תפילתה בודאי תתקבל ? ועוד צרי להבי מדוע דווקא אמא של
כה"ג ולא אבא ? אלא מלמדתנו המשנה שאמא של כה"ג זה לא דבר פשוט א זה לשו
רחמי היא צריכה להרבות ברחמי וזה חלק מהתפקיד שבנה מקריב קורבנות ועובד
העבודה והיא עושה פעולות של חסד ורחמי ע"י שמביאה לה מזו ומי אפי' לאנשי
פשוטי כרוצחי.
.5כשהגיעו לב"ב ראו מהחלו אבר חסיד גור עומד לתומו ברמזור חליפה פתוחה וכרסו
הולכת לפניו ,פתאו ש לב במכוניתו של אד"ש וישר סגר החליפה ,אד"ש מילמל לעצמו ,
שמנת ,עבית ,כיסית ,והראה בידו שסגר החליפה.
.6היה אצל הרב ש" אד"ש אמר שלא עלתה על ליבו כלל להכנס לקואליציה " ,הלא משנא
ה' אשנא ומתקוממ אתקוטט" ולא צרי להאזי למה שאומרי כלי התקשורת ,זה ביצה
שלא נולדה וג התרנגולת שצריכה להטיל הביצה לא נולדה ולא יעשה דבר בלא להתייע
ע הראש הישיבה ושלא צרי להתרגש מדברי התקשורת שאוהבי לומר דברי לא נכוני
,הרב ש" הודה מאוד ואמר שהרבי מחייהו ממש בדברי אלו וביקש שיצאו מהחדר
שרוצה לדבר ביחידות ,כ ביקשו אד"ש לסמו ידיו על מנהל חדש בחינו העצמאי ר "מ
לוריא.
הרי" לא עלה ונשאר במכונית וכשירד אד"ש אמר לו מי למד לעשות כאלו דברי חכמי
! והוסי הרב ש" רצה ללוותי ,לא הסכמתי א היה מלוה היתה נשאר כא עוד שעה.
אד"ש רצה שיקחו את הרי" בנתיי לדירתו בי .הלוי ואמר הרי" שלא צרי ויכול ליסוע
לבד חזרה לירושלי ,אמר אד"ש ומה אני יעשה וע מי אפטפט בדר ,הרי" אמר שלא
צרי הדירה ויכול להשאר במכונית.
וכשעלה לחתנו ר' דב ליפל הוציא הרי" מחברת לכתוב ,ושאלו אד"ש מה זה נייע חידושי
? וענה מה ששמעתי כא ,ושאל אד"ש אני יוכל לראות את זה אחר כ ? וענה כ.
157
הרי" ולחברי הנ"ל היה סבא שהיה גרפלוג גדול ועסק בזה בזמנו כ 71שנה והביאו אותו
לדרוש בנושא בישיבתנו ,הוא הראה בזה דברי
גדולי
ולפי שני מילי
היה אומר זה נמו
זה גבוה וכדומה ,ושאלתיו א
היתי מביא לו כתב יד של מישהו והיה רואה בזה שאותו
אד
רוצח א
היה פוסק לו גזר די מוות בלי די תורה שצרי דווקא עדי
,וענה שכ
שהיה פוסק די מוות ,הבאנו לו מכתב מהחפ חיי
הסתכל בכתב יד ואמר שהאד
שכתבו
היה מושחת במדותיו ,וכשגלו אזנו שהח"ח כתב המכתב הזדעזע ואמר ששני
עובד בזה
ותמיד כוו לאמת ופלא בעיניו שטעה והיה ממש עצוב ושבור מסיפור זה.
אד"ש אני דווקא אוחז מחכמה זאת ,יש בזה מ האמת ,הסיפור מהח"ח פלא בעיני ,הח"ח
היה של
במדותיו בר לבב אתה רואה את המכתב מאבי צרי אני להרהר בדבר לחפש לזה
תשובה.
שמעתי על הח"ח שפע
בא אליו שליח מישיבה פלונית ומאוד כיבדו האכילו והשקו וכו'
הכנסת אורחי
כדבעי ,לפני שעזב ביקש מכתב המלצה מהח"ח על ישיבתו והסכי
הח"ח
לכתוב אבל הנ"ל רצה שיכתוב שישיבתו הישיבה הטובה ביותר ,אמר לו הח"ח בתקיפות
את אמתחת כספי לא את ,שג
לו היה ישיבה ולזה לא יכול להסכי
לכתוב להנ"ל
שישיבתו יותר טובה משל הח"ח ,רואי
כא קצת נוקשות אבל זו נוקשות טובה ונכונה
ורואיה לשבח ואי בזה שחיתות המדות.
א"א לתר כהסיפור במשה רבינו ע"ה באור פני משה ,שעל הכתב צרי לראות מה האד
עכשיו ואחרי שעובד על עצמו צרי לראות בכתב עדינות ולא שיחתות המידות.
עצ
עיניו הק' ואחרי הרהור קצר אמר חושבני שיש לי תירו על כ ,זכור ל אולי מה היה
כתוב במכתב הנ"ל ?
הרי" חושבני שהיה מכתב המלצה על מישהו מסוי
.
אד"ש זה התירו שדר הכתב יודעי
התכונות זה רק בכתב שמביע רגשי הלב השראת
הנפש שהכותב מעביר רשמי ליבו דר היד בכתיבה וזה בכתיבה נורמלית ,והח"ח שכתב
מכתב זה אולי לא רצה לכתוב המכתב והיה כפוי בשעת הכתיבה ,לא ע
אקדח מול הראש ,
אבל נודניק שרצה שוב ושוב ,לא חסרי
נודניקי
מכיר
אני ג
הרבה ,ולכ בכתב זה לא
היה נית להבחי מידותיו ,אבל אי זה סתירה לחכמה עצמה כשכותב ביחד ע
הלב.
הרי" יש קושיא מדוע פסול הממזר לכתוב ס"ת יכולי
לשומרו שיכתוב לא יבוא ממזר
בקהל ה' ? יש שמתרצי
שלא יכוו ב ה' לשמה ,ואולי לפ"ז יהיה תירו.
אד"ש סיי
כ ,נראה לי נכו שהיות ולא יכתוב בכל כוונת ליבו לא יהיה הוא הכותב ויחסר
באמת אד
שכותב שרק היד כתבה ולא הוא.
אד"ש בקויעטל ג
רואי
הרבה ,אי זה חכמת גרפלוגיה ח"ו ,שמעתי מחסיד ישיש שפע
קרא הרבי ר' העינ מאלכסנדר לסבי השפ"א זצ"ל ואמר לו ברצוני ללמד סוד קריאת
הקויעטל ,הוציא לו קויעטל שכתב פלוני ב אסתר ע
ג' טעויות ע' במקו
א' ,ש' במקו
ס' ,ט' במקו
ת' ,עשטר ,ואמר לו א
כול
הסתדר אותו פלוני רק ה ר' נשאר מיט דער
ר' דרשע האט אהר נישט העצה גיגעב .אינני יודע סוד הקויעטל אבל יכול אני לומר
שהטעויות הנכנסות אצלי ה
הרבה ונוראות לא יודעי
לכתוב ,אולי אפשר לסנגר ה
מאוד מתרגשי
בשעה שכותבי
הקויעטל.
אד"ש סיי
אנכי נפשי כתבת יהבת.
אד"ש מעני לעני ,היתי פע
בטורונטו ביקור אצל הרב פרייס וסיפר לי בזמ המלחמה
היה במרתפ
גוי אמ מיוחד שידע לצייר ע"פ כתב יד בלא להכיר ולראות את האד
שמצייר
,הבאתי לו כתב יד של הא"א ותמונה מעתו יש שראו רק קצת ממצחו של הא"א ולא יכל
לראות בזה כלו
,וישב סגור כ 4שבעות וצייר את הא"א לפי כתב יד ,הוא הראני הציור
נרתעתי לאחורי עוד לא ראיתי ציור כל כ מוצלח של אבי זה היה ממש אבי ,ממש יצאתי
מהכלי
עד כמה חכמה זו יכולה להגיע שדר הכתב יד ידע לצירו כמוב שלא רצה לתת לי
אפי' לצל
את הציור ורואי
כמה שיש בכל זה מהאמת ,חכמה בגויי
תאמי.
158
.8אד"ש זכורני שהיתי ילד התקשתי בכתיבה באותיות מסוימות וציוני אבי לעשות
תרגילי
בכתיבה ,ישבתי פע
וכתבתי אות ל' הרבה דיקתי שירד יפה הרגל העליונה של הל'
ולפתע שמתי לב שעומדי
מאחורי הסתובבתי וראיתי את אבי ואמי ,ואבי אמר לי דצאייט
איז דא זייער טייער ! היה אכפת לי ואמרתי לאבי הרי אבא ציוני לעשות התרגילי
,אבי
אמר של התכוו כלו
ואני יכול להמשי ,והקשבתי ושמעתי שאבי אומר לאמי בשקט ,אי
מא אשטקעלה ) שלא גומר הל' יפה בסיבוב אלא גומרו ישר כמקל ( עשיתי פע
חשבו
במכתב אחד אני מרויח רבע דקה.
.9אד"ש הרבי מטשורקוב זצ"ל היה ביקור אצל אבי זצ"ל וכיבדו מאוד ,וללוותו לא יצא
וביקשתי רשות ללוותו ובחו אמר ווארט ההבדל בי בעל עבירה לבר מצוה ,שלגבי מצוות
נחשבי
אנחנו כבני
שלא מתפרדי
מהוריה
לגמרי ותמיד קשורי
אנחנו למצוה ,
משא"כ לעבירה איננו בני
שיכולי
להפרד מזה ע"י תשובה ולכ נקראי
בעל עבירה כמו
שבעל יכול לעזוב אשתו ע"י גט כ אנו יכולי
להפרד מהעבירה ע"י תשובה ,היתי ילד קט
והתביישתי לדבר במקו
גדולי
אבל היה קשה לי ושאלתי בקול הרי אומרי
בעל תשובה ?
הטשורקובער חיי ושאל מי הילד הזה ? ואמרו לו בנו הקט של הרבי ,הוא לא ענה והל.
עמד ש
חסיד ישיש וענה לי בעל תשובה בכל זאת מגיע מעבירה ועד שלא יעיד עליו יודע
תעלומות יכול ח"ו עדיי לחזור לסורו ואינו נחשב כב.
.01אד"ש זוכרני בשכונת ימי משה הלכנו לטייל א
האבא הא"א זצ"ל אחי הלב שמחה
בצד ימינו ואני בצד שמאלו ולמולנו הגיע יהודי מצוחצח נמו קומה עניבה יפה ,שעו זהב
הל מדודות ישר ,והיה נראה לי כאחד מגדולי הליטאי
,וכשקרב לאבי נתנו יד אחד לשני
אבי נענע לו בראשו ברוב חשיבות לא דיברו מאו
והל ,אחי לחש באזני אבי זה הרבי
מהושעטי שאומרי
עליו דברי
גדולי
.
הרי" הוא היה נכד ראשו של ר' ישראל מרוזי.
אד"ש חבל שלא ידעתי שהוא ממש נכד של הרוזינער היתי מסתובב לכה"פ שוב לראותו את
צורת פניו ,ר' שלמה שרייבר ז"ל היה חסיד גדול של הושעטי זכורני שסיפר לי לפרטי
פרטי
מהנעשה ש
,ידע בדיוק כמה זמ מתפלל רבו תפלת י"ח כמה דקות לוקח לו עד
אתה חונ וכמה זמ עד תפלת כל פה ,בנו ישראל צרי עכשיו ישועה גדולה.
.11אד"ש זכורני שהייתי ילד קט קראתי ק"ש על המיטה ממש כפשוטו ,תמיד עקבתי
אחרי אבי וראיתי שאינו עושה כ אלא בחדרו קורא כרגיל ורק אח"כ נכנס למיטה לישו ,
שאלתיו ע"כ ,וענה לי אי אפשר על המיטה צרי הכנה גרטל כובע וכ"ז לא יכול להעשות
במיטה ,שאלתיו אבל כתוב בפירוש בסידור ק"ש שעל המיטה ? השבני אבי קוראי
ק"ש
ואח"כ לוקחי
הקריאת שמע על המיטה מלייגט זע שלופע מיט ד'ק"ש עול מלכות
שמי
.
.21הרי" ר"ש גולדשטו חת הרב מטשבעי סיפר לי שאבי חותנו הכוכב מיעקב היה חסיד
הושעטי והיה ש
אימה יתרה ופע
בעריכת השולח ציוהו לשבת ולא היה ספסל ועשה
עצמו כיושב למעלה משעה ולא אמר מילה מרוב פחד.
אד"ש אינני יודע א
היה כזה סיפור אצל אבי אבל ג
היה אצלו פחד גדול ,אצל אחי הבית
ישראל היה פחד שהטיל ועשה הוא עצמו שהיה הדור צרי כ להבנות ,אצל אבי ז"ל היה
פחד מיראת הכבוד בלא שעשה משהו מיוחד כדי שישרה פחד ,זכורני בטיש המתח ,כל
תזוזת עי ממנו גרמה לרעד וכול
הסתכלו במעשיו.
היה אצל אבי ב' כיבודי
מיוחדי
שעשה.
.1לתת מכוסו לשתות לחיי
וקראו לזה בחצר פלוני קיבל בכר.
.2כשלא ביר בעצמו ברכת המזו וכיבד מישהו אחר לבר ,פלוני קיבל דאס בענטשי.
159
היה חסיד גדול בגור הרב מניישטט חשוב מאוד היה בחצר גור וכ אצל אבי ,פע
היה
בשבת וקיבל בענטשי ודיברו על כ
ימי
רבי
,ופע
שניה שבא לשבת קיבל הבכר וג
על
כ
דיברו ימי
רבי
,ובפע
השניה שקיבל שמע אד"ש את הא"א לומר בלחש פע
אחת
פעמי
פע
שלשית לא איני אוהב חזקה.
זוכר אני טוב הגרטצקע שהיה שבת אחת שבאו לגור ג' אורחי
חשובי
:
.1בנו של ר"מ מפאבני שנהיה רב בפאבני לאחר שאביו ר"מ נהיה רב בקאליש.
.2חתנו של ר"ש יוסקובי ר' י.ד .מאמשינוב אחרי פטירתו של אביו ר' יוסלה היה הוא
לאדמו"ר והיה בשבוע הראשו שכיה כאדמו"ר בא נסיעה לסבו הא"א.
.3הרב מניישטט.
היה מתח גדול מי מבי ה ג' אלו יקבל הכיבוד ,את חטאי אני מזכיר היו
תמיד עקבתי
אחרי התורה שאמר אבי בטיש ,ובשבת זו היה בראשי רק מה יהיה ע
הכיבודי
,פע
היה אבי עור
ג' שולחנות אבל באותו שבת היה רק א' ולכ המתח היה גדול שרק שני
יכלו לקבל ,יכלו למשש המתח באויר ,באמצע הטיש ניסה ר' יצחק מאיר ב"ר משה
בצלאל לומר לאבי שנמצא כא הרב מניישטט וצרי
לתת לו א' מהכיבודי
אבי לא ענה
כלו
,בסופו של דבר קיבלו ב' נכדיו א' הבנטשי וא' הבכר ,והרב הנ"ל לא קיבל כלו
,
כשנכנסתי אח"כ לדירה שאלני גיסי הגדול הרי"
אלתר מה מדברי
בביהמד"ר ? אמרתי
לו שאומרי
בהלצה שכדאי להרב מניישטט לבוא שוב נסיעה שבטח יקבל א' מהכיבודי
לפיצוי מעל ומעבר לנורמלי ,אמר לי גיסי הנ
זוכר שבפע
הב' שכיבד אבי
להרב הנ"ל
לחש לעצמו אי
האב נישט ליב קאיי חזקה ונזכרתי שבאמת כ
אמר ,אמר גיסי במלא
העוז והאמונה תדע ל
יקירי כלל בחיי
מילה אחת מאבי
הגדול לא נופלת ריק
וא
אמר שלא יהיה כא חזקה לא ישנה ,ולא ית שוב כיבוד להרב הנ"ל וא
באמת יצטר
בואו לכיבוד הוא לא יבוא לכא יותר ! וכ היה שהיתה נסיעתו האחרונה באותו שבת ו 4
שבעות לאחר מכ נפטר.
.31אד"ש זכורני בעני גיסי ר"ש יוסקובי שרצה מאוד שחתנו ר' יעקב דוד יעבור לגור
באמשינוב אחרי פטירת אביו ולא היתה ניחא דעתו של אבי הא"א מזה ואחז שישאר בעירו
וחיפש ר"ש אמתלאות לסיבה שיעבור ,פע
טע לאבי שכדאי שיעבור משו
שאולי יעשו
ש
רבי אחר וכשירצה לבוא על קברי אבות ביארצייט לא יניחו לו ,אמר לו אבי והצביע עלי
שעמדתי בקצה החדר ,א
בעי' שכזאת יכול ג
בני הקט להסתדר.
.41אד"ש חושב אני לפעמי
בגדולת אבותי אבי האמרי אמת ,סבי השפת אמת תוק אותי
פחד כאלו אנשי
גדולי
,ומי אני ומה אני.
הרי" סבי שליט"א אומר על הרבי שרואה כא דברי
גדולי
.
אד"ש מה כוונתו על מופתי
,זה אינו דבר גדול ,אומרי
החסידי
שבפשיסחה התגלגלו
מופתי
מתחת השולחנות וא אחד לא התכופ להרימ
רק ר' יעקב אריה מרדזמי שהיה
קצת תמי
נהיה לבעל מופת גדול.
הרי" סבי שליט"א מתכוו לדברי
גדולי
שצדיקי
לוקחי
על עצמ
,ונקט דוגמא
שאד"ש לקח ע"ע עני מסוב
,הסבא מספר שהיה חסיד של ר' דודל טולנא חת אצל חסיד
מסדיגורא ,ושאל את רבו ר' דודל א
יכול ליתו התנור שבביתו משו
שתופס מקו
,
וענהו שכ על אחריותו ,וכששמע מזה השווער שלו נסע לשאול את רבו מסדיגורא ,וענה
שאסור ככתוב בצואת ר"י החסיד ,ונהיה מחלוקת גדולה מזה זה אומר רבי אמר כ
וזה
אומר רבי אמר כ
,ונסע החסיד טולנא שוב לרבו לשאול מה לעשות שזה עני של שלו
בית
? אמר לו ר' דודל בעוד ימי
אחדי
אני אפגוש את האדמו"ר מסדיגורא בחתונה ואשאל
אותו ע"כ ,וכשנפגשו שאלו וענה שאמר שאסור ככתוב בצואת ר"י החסיד ,שאלו ר"ד
טולנא אני שואל אות
בשביל לומר לאותו יהודי שבא לשאול מה שכתוב בצואת ר"י החסיד
160
הוא ל"צ אות זה הוא יודע לבד ובשביל זה אנחנו לא יושבי על הכסא אנחנו יושבי על
הכסא לקחת על עצמינו במסירות נפש שמה שצרי ח"ו להיות יהיה על ראשנו !
אד"ש נהנה מאוד מהסיפור ,והוסי כ בצואת ר"י החסיד כתוב הרבה דברי שאפשר
להקל בה ,זכורני סיפור משידו שבא לפני הבית ישראל כלה וחמותה אותו הש וענה
שאפשר לעשות השידו ואי מה לחשוש והתירו היה שיש לאמא שתי שמות ,וראה
שהשואל לא כ"כ מרוצה וחקרו מדוע נפלו פניו ? וגילה שכבר שאל את הרה"ק ר"א מבלז
וציוהו לא לעשות שידו כזה שהוא נגד צואת ר"י החסיד ,אמר הבית ישראל טיפש מדוע
אמרת לי בשמו ע צואת ר"י החסיד היתי מסתדר א הבלזר רב אני לא יכול להסתדר
ושלא תעשה השידו.
והסביר אד"ש שבצואה כתב דברי כללי ותמיד אפשר לשנות ולתר אבל כא שאמר
הבלזר רב על סיפור מסוי בזה לא יכולי לתר.
זכורני שאימי הרבנית שאלה על השידו בשבילי שקראו לה פיגא מינטשא ולאשתי קוראי
ציפורה פיגא ? וענה אבי ז"ל די הייסט דא רעבצי ,ועשו השידו.
במשפחתי יש הרבה שידוכי שנעשו שלא ע"פ צואת ר"י החסיד ,ש אבי כש מחותנו ,
השווער שלי ,שמי כש גיסי.
הרי" אולי אותו תירו שאמר הא"א להרבנית שקוראי לה לא בשמה כ אצל הרבי א
גיסו שלרבי לא קוראי בשמו אלא רבי.
אד"ש בחיו ע"ש העתיד אולי היה לו רוה"ק הרי א פע לא כעס .לל.הינה יש ג חת
אריה אלתר גיסי ולו עצמו יש חת י.א.רפפורט אולי אצלו יש כ תירו שקוראי לו בדידי
הוא עובדא ) הוציא ספר שכתוב ש הרבה בדידי הוא עובדא (.
.51אד"ש ר' קופל זילברברג עבר ניתוח לב מהראשוני באר ובאו לומר לי שהוא מאוד
עצוב ומדוכד ובוכה כל היו ,באתי לבקרו ושאלתיו ע"כ ,וענה לי שהיה אצלו לבקר ר'
נת לובארט ואמר לי שיודע להסתכל בכ ידו של אד לראות קו חיי שבו ואמר לי אחרי
ההבטה שאי לי קו החיי וזה סימ שלא אקו ממחלתי ,ביטלתי דבריו מכל וכל והלכתי
בטענה לנת מה זה לומר כ ליהודי ,הסו היה שיצא מזה חי וקיי ושאלתי לנת מה היה
ל הנה הוא חי וקיי? אמר לי נשבע אני ל שלא היה לו קו החיי ,טענתי לו ולא הנחתי
אבל הנ רואה שהוא חי ,ענה לי אני הול לבקרו ,חזר וצהלו פניו כשהיתי אצלו אז לא היה
לו קו החיי ועכשיו חזר לו קו החיי מבטיח אני יש לו עכשיו קו החיי ,הוסי אד"ש נו
אני יודע ?
.61במסדרו של הביה"ח אמר אד"ש להרי" קוראי לרופא גוטמ ,היה אצלי בתחלת
השבוע אבר מאנ"ש גוטמ שעובר היו ניתוח וצרי רפואה ,א רבי הייסט אגוטע יוד אויכ
גוטמ ,אתה ג בנש"ק ביחד נתפלל על גוטמ זה שיבריא.
וכשעברו ש צעקה ש אשה זקינה אוי אזא צדיק או אהר לאיט ,אד"ש הבליע חיו
ואמר להרי" אתה שומע מה היא אומרת.
.71אד"ש אינני מבי טענת הליטאי על האדמורי" שה לא יודעי ללמוד ,יש לה כזה
קיימ"ל ,ובכלל הטענה שהרבי ז"ל היה סוחר מה יש בזה חסרו לכוחו הגדול ברוחניות ,
כמה גדולי תנאי ואמוראי היו סוחרי למחיית.
איקלע לידי ב' תמונות ) אינני מהעוסקי בזה ומתעניני בתמונות ( אבל ראיתי ההבדל בי
חסיד לליטאי ,תמונה א' היה אסיפת רבני כא באר כשהיה כא ר' אהר קוטלר לביקור
הוא יושב ולצידו מגדולי האדמורי" דאז אנשי ש ענקי רוח ,ורואי את הזלזול והגאוה
שלו כלפיה ,כאילו אני הרב הגדול ביותר בתורה וה הרבעס , .....תמונה שניה ישבו אצל
א' מהאדמורי" )קופשי( גדולי תלמידיו גאוני אר ומצוקי תבל ומנה שמות חלק מה ר'
161
מאיר אריק וכדומה והוא היה צעיר בקושי חתימת זק ,ורואי
בתמונה באיזה הכנעה
ושפלות יושבי
אלו לפניו כעבדא קמי מריה.
.81הרי" אומרי
בש
הרבי מטשורטקוב שזכות זאת של החידה"ר שמסר נפשו לחסידות
שנפטרו לו כ"כ הרבה ילדי
בנסיעותיו לפשיסחה עומדת עד היו
לחסידות גור.
אד"ש כ אומרי
זה בש
כמה צדיקי
,יש בזה עמקות שא אחד לא ש
לב ,כול
מדברי
בעצ
במס"נ שהיה מוכ לאבד הילדי
לחסידות ,אני רואה בזה עוד דבר ,מסופר
על יהודי פשוט שנסע לרבי ר' זושא ותמיד נושע בברכותיו פע
הגיע ולא מצאו בביתו ושמע
שנסע הרבי ר' זושא לרבו המגיד ממעזריטש ,חשב אותו יהודי בלבו לרבי יש ג
רבי ואני
נוסע אליו אסע לרבו ואושע יותר ,וכ עשה והתחיל לרדת מאוד בכל עניניו ,בא בקובלנא
להרבי ר' זושא מי יותר צדיק שאל אתה או רב ? כמוב שענה שהמגיד יותר גדול ממנו ,
א"כ שאל מדוע נפלתי 01מעלות אחרונית כשנסעתי אליו ? ענהו הרבי ר' זושא כשלא
דקדקת לאיזה רבי ליסוע ומי יותר גדול ,ג
משמי
לא בדקו אחרי והסכימו לברכתי
ונתנו ל מכל טוב ,אבל כשהתחלת לחקור ולדרוש מי ומי ,פתחו ג
פינקס לראות בדיוק
מצב וכמוב שלא נתנו ל יותר ,סבי החידה"ר אחז עצמו מאוד בשפלות ,ובודאי פחד
ממשמשי בפנקסו ואפ"ה בחר לו דר בעבדות ה' והחליט שרבו בפשיסחה יותר יועיל מרבו
בקוזני ומסר נפשו הרבה יותר מעני הילדי
,בעני זה שא
יברר מי יותר גדול יתחילו
למשמש בפינקסו לדעת מה מעשיו ואפ"ה לא עזב דרכו ונסע .זה עמקות שלא שמי
לב
בסיפור נסיעת סבי לפשיסחה.
.91כשהגיעו חזרה שאלה הרבנית אי עברה הנסיעה? ואמר אד"ש שמאוד נהנה מהנסיעה ,
ושאלה מה ההנאה ליסוע לרופא לטיפול בעי ? וענה היות ונסעתי ע
הרב וינברג .ע "כ
מהנסיעה !
אד"ש אמר להרי"
אבי כותב במכתבו ודבר זה חסר אצלכ
מי יודע כמה הל וחסר דבר
זה מאז ועד היו
בזמנינו !
ב' שותפי
שלחו כס לחו"ל להפקדה בבנק וקיבלו תשובה מהבנק שהכס לא הגיע ליעדו ,
ואח"כ קיבלו פקס שהגיע רק המעטפה בלא תוכנה הסכו
היה גדול והיו מאוד עצובי
,
נכנסו לקו"פ וסיפרו כל הנ"ל ,אד"ש התחיל לצחוק ואמר אני לא מבי מעיקרא מאי קסבר
לגמרי לא ,ולבסו מאי קסבר רק המעטפה ,ולא הבינו כוונתו ,אמר לה
אד"ש את
רואי
שזה מביא אותי לידי צחוק סימ שזה כלו
,אני לא יודע אבל ה' יודע שזה כלו
והכל יהיה בסדר ,ולמחרת בבוקר הגיע לה
פקס שהיה טעות בבנק והוכנס הכס לחשבו
לא נכו וכשצלצלו לבשר ע"כ לאד"ש אמר לה
הרי אמרתי שא
זה מביא אותי לידי צחוק
סימ שזה כלו
.
אבא של בחור נכנס להתייע על ישיבה גדולה לבנו ,וענהו אד"ש אתייע ע
ר' יצחק וינברג
ותבוא שוב לקבל תשובה ,ולפני שיצא אמר לו אד"ש תל אתה בעצמ אל ר' איצה ותאמר
לו ששלחתי אליו תאמר לו כל התלבטוית בנידו ומה שיאמר ל כ תעשה ובהצלחה ) יו
ג' כ"ז אייר (.
ש.ז .וינברג היה לפנות בוקר אצל הבית ישראל ושאלו א
לומד ? וענה שלא ,שאלו הבית
ישראל למה ? וענה שאי לו חשק ,פנה הבית ישראל להרי"
ואמר תאמר לו הגמ' ודילמא
מעיקרא לא כוו דעתו ועכשיו כוו דעתו ? מחינ ליה חברותא כלפי שמיא .היה לי סבא
חידה"ר שמעת עליו הוא אמר כתוב כפה עליה
הר כגיגית וקשה מדוע הרי אמרו נעשה
162
ונשמע ? אלא ידע הקב"ה שיבואו כאלו זלמינ כמו שלא ירצו ללמוד ובשבילה כפה ההר
כגיגית שידעו שלכול יש חלק בתורה וחייבי ללמוד ג בלי חשק.
חתנו של אד"ש ר' דב ליפל רצה שלנחו קרנוויסר יהיה ג מקו קבוע בגלריה בעת עריכת
הטיש כהרי" ואמר לו אד"ש הרי" זה במקו לקבל טיש ,ובשביל נ.ק .יכולי לתת אבל
לא חזקה.
‡ÏÂËÓ ¯"ÂÓ„‡‰ ¯Â˙· Ô¯Á‡ Ù"Â˜Ï ÒÎ ÔÂÈÒ Á"¯ ‰ÏÈÏ· '‰ ÌÂÈ
˘Ô·Â‡¯ '¯ ˜"˘·Â ÔÓ„Ï‚ .Ó Â˘Ó˘Ó χÈÁÈ Â„Î ÌÚ ‡"ËÈÏ
·.ÔÈÈˢ¯Â
כשהגיעו יצא לקראת אד"ש ונת ידו לסבא ועזר לו להכנס.
ס.ט .התנצל על שאיחר לבוא היות ונסע לכותל המערבי ער"ח להתפלל והיה ש השבעת
חיילי לכ התעכב ,העיקר שיהיה אויס גיפוילט התפילה ואנחנו ג מושבע כהחיילי
מושבע ועומד מהר סיני.
דבר שגילה לי הלב שמחה מדוע עשה כ וכ ,וסקר אותי לדעת א גילה ג לבנימי ,
ושאלתי אותו ע"כ ולא ידע ,וכעבור זמ ניגש אלי בנימי באומרו באמת הקדמתני אבל הוא
כבר אמר לי.
יש מכתב מהרבי הלב שמחה לבנימי אלתר ,שהתאכס בחיפה והיות שכתוב מהמקובלי
לא ללו בחיפה במילוי הלבנה עברתי לצפת ,והחסידי שביררו העני אומרי שאי כזה
דבר בקבלה רק התכוו במליצה שהגיע לש הרי" לוי גיסו ונהיה מלא באכסניה ולזה
התכוו מילוי ,הלבנה לוי ,שהיה סוג אחר ממנו שהיה קראצר ולכ עבר לצפת.
בשבע ברכות אצל א.ד .רוזנברג היה אד"ש כדקה לא טע כלו רק אמר על כל מה שהכינו
שזה שיריי בראיה בעלמא קני.
בשבע ברכות אצל מ .זוננפלד היה אד"ש כדקה חילק לחיי ואמר דרבי דלב שמחה איז אויכ
דא ,מרדכי איז דא גיוע א משמש.
‚¯·È Ì"ȯ‰ (Á·Ï¯·) Ù"Â˜Ï ÂÒÎ ·¯Ú· 9 ‰Ú˘· ÊÂÓ˙ ËÈ '‰ ÌÂÈ
Ô¯‰‡ Ô˙Á‰Â ÂÈÒÈ‚ Ô˙ÂÁÓ‰ ‡ÏÂËÓ ‡˘È„˜ ‡·Ò , ÂÈ·Â
.ÔÈÈË˘Ï˜ÈÙ
אד"ש ק מכסאו וניגש לדלת לכיו סבא ואמר ב"ה זה היו קיויני לו חיכינו לו הנה הגיע
למזל טוב.
אד"ש ציוה לסבא לשבת ואמר דער חת איז טאקי המל שטייט "והיה כשבתו" אובער אהר
איז יונג אהר וועט זא אויס לערנ וי מזיעצט אהר זאל ויעסו וי אזוי "והיה כשבתו".
ס.ט .התיישב.
אד"ש ציוה להביא יי חילק לכאו"א ביד ואמרו לחיי ,וכשמזג לסבא שאל הרבי לפני
מעריב ? אני כבר התפללתי מעריב !
ס.ט .יש בדיחה מר' יוחנ מרחמסטריווקא בדיחות שלה שלפני כל סעודה שותי לחיי
לומר שהכל ,ובכלל ברכה זה שנוכל להנות מהעוה"ז אחרי הברכה ונאכל את הסעודה
163
לתאבו כ לפני מעריב לפני שהולכי להתפלל לפני הקב"ה מותר לעשות ברכה לפני התפילה
ק"ו ב בנו של ק"ו שיוכלו להתפלל בתאבו.
אד"ש נהנה מאוד וחזר על הווארט ואמר מעריב איז דא ק"ש קבלת עול מלכות שמי ,מויל
זייע וי מיז מקבל מלכות שמי טרינקענדיק שג בשתיית לחיי מקבלי מלכות שמי ,
חילק ג לעומדי בדלת ,אח"כ אמר נולד ב זכר במשפחה נתרפאה כל המשפחה אנייע
עיידי איז אויכ נולד ב זכר נו רפואות וישועות פאר אלע אלע דזיידה זאל זאיי געזונט ,
אח"כ קרא לי.ש .שיביא בקבוק יי ואמר ר' יצחק מנח מחות מדאר די ריפע ביי דנעמ
מחות די ביסט נישט צו גיועוינד צו נעמ מחות ונת לו הבקבוק.
ציוה להביא עוד בקבוק יי וקרא לחת ואמר דער חת האט האבע איז שוי פאר אלע
אח"כ אמר לו בעברית קיבלת כזה בת ת"ח צרי אתה ללמוד היטב ,קיבלת כזה בת ת"ח
אתה לומד אבל אפשר תמיד יותר ללמוד יותר.
כול קמו ואד"ש אמר שיושפע משמחה זו הרבה שפע שמחות.
ס.ט .הזכיר את חוה ברכה בת ג.מ.ב.ל.
אד"ש כבר אמרתי קוד נולד ב"ז במשפחה נתרפאה כל המשפחה התכוונתי לה באמת
חולה זאל צוריק קומע געזונט.
ביו ד' יח תמוז סיפר אד"ש להרי" שהיה אתמול בבית מאיר וישב כג' שעות לחשוב אי
לכתוב מכתב בעני הקו הנפרד באוטובוסי לבקשת העסקני שדרשו שג אד"ש יוציא
מכתב כשאר הרבני.
חתמתי שמי ב כ"ק האדמו"ר האמרי אמת זי"ע = אע"פ שבדר כלל אינני חות כ ,
והסיבה לכ היא שרציתי לעשות כאבי אשר כל מילה היתה מדודה ושקולה ,אבי היה ש
בחשבו את כול ,ולכ לקח לי הרבה זמ אבי היה כותב ב 5דקות אבל לי לקח 3שעות
וכשהגעתי לסו חתמתי שמו שהרגשתי שכיונתי לאמת וכתבתי מה שהוא היה כותב.
לעצ העני חכחתי בדעתי ה מביני שגור דבר פשוט שיצאו בקול קורא בעד אידשקייט
שמירת העיני ! אבל אני חשבתי בגלל שמתאי כ צרי אני כבר לחתו ? בשביל כבוד
מפסידי הנקודה של ההנהגה ? יש ווארט נפלא בפרשת השבוע מהכתב סופר "ולא תהיה
עדת ה' כצא אשר אי לה רועה" ומדייק תיבת "לה" שיש רועה שמתכוו את עצמו ולא
את הצא שצרי לו לפרנסתו וכדומה אבל בעת צרה וסכנה יברח על נפשו וישאיר הצא לבד
,אבל מאיד יש רועה שכוונתו הצא לא את עצמו ובעת סכנה מתגלה העני אשר הוא מסור
ולא עוזב לנפש וכל מגמתו הצא ! צרי בכל דבר לחשוב עמוק בהגיו מה ע הצבור
הצא ,ומה יש לה מזה.
למשל תעמוד אשה ברח' שטראוס ע ילדי קטני וצריכה להגיע לרמות לארוחת ערב וג
בבית מחכי עוד כמה קטני נו הרבי חת על קוי נפרדי היא לא תוכל לעלות על
האוטובוס אלא תצטר להמתי חצי שעה זה יושר ?
ועוד א' שיצטר ליסוע לבאר שבע כול מודי שא צריכי ג המחמיר הכי גדול יתיר לו
ליסוע באוטובוס רגיל אבל הוא רגיל ליסוע רק באוטובוס ע גברי והוא יעשה זא פליר
אינגאנצי.
קל לא להתייחס לאחרי אני מסודר אני נוסע א נחמ קוי נפרדי מה ע כל הצבור
ובכלל חולק אני על כל העני שמירת העיני צריכה להיות בכל מקו ולא רק באוטובוס.
לכ כתבתי ברכה לעוסקי בזה שזה דבר טוב א יש אבל בעיקר לחזק עני שמירת העיני
בכלל ולדעת שזה העיקר ,העסקני א יבינו טוב ,מה שכתבתי בוודאי לא יספק אות ולא
יהיו מרוצי מזה אבל מה לעשות לא אחטא לאמת בגלל כבוד או משהו אחר.
משלחת מישיבת איתרי וישיבת חברו,ר"מ אליפנד ור"י ברטלר ,ביקשו מהרי" שיכי
הקרקע אצל אד"ש בעני חסידשע בחורי מודרני מישיבת הישוב שהולכי ללמוד
164
בישיבות ליטאיות ורוצי לשאול את אד"ש לאיזה ישיבה ללכת ,ובקשת שאד"ש ימלי
על הישיבות שלה שכ
היה בזמ הבית ישראל וחדש ימינו כקד.
הרי" הרצה הדברי לאד"ש
אד"ש מה דעת
בעני?
הרי" צרי
לדרוש מה לכה"פ להכניס בצוות ג חסידשע משגיחי ומגידי שיעורי ,
בזמני היה ,אחרת אי
אפשר שיקבלו ש חינו
חסידי וג נרויח עוד פרנסה לאברכי
חסידיי.
אד"ש ר' יצחק מנח וינברג ! אתה מתכוו בזה לאברה יוס זיידה?
הרי" לא התכוונתי בדווקא לו אבל א אד"ש אומר.
אד"ש בדברי
אתה צודק אני אומר לה א רוצי לקבל חסידשע בחורי צריכי לתת
לה מינימו של צרכיה כמשגיח חסידי ,מכיר אני את ר"י ברטלר מחות ע גיסי אריה
משפחתו מחסידי ויזני והוא תלמיד בליטא ונהיה לגמרי ליטאי אני יאמר לו שיראה מעצמו
חסידי ולמד בליטא בלא משגיח חסידי ושכח מכל מקור מחצבתו.
הרי" את ר"מ אליפנד אד"ש מכיר ?
אד"ש כ בודאי הגדרתי אותו כנחו רוטשטיי של הליטואקס!
מעני לעני אספר ל
מעשה שהיה לי אצל אחי הבית ישראל זי"ע ,נקראתי לקו"פ ואמר לי
אתה ראש הישיבה ברצוני לבקש
להכניס לישיבה שתי בחורי ואמר לו שמות ה למדו
בישיבות תיכוניות של המזרחי ונטו לחסידות] אבינו הא"א היה לוח גדול נגד המזרחי נגד
השיטה לא נגד האנשי יש ש נשמות טובות כאלו שיכולי לבנות בתי חסידיי וטובי
ואלו הב' חבל להפסיד! כמוב שנכנסו והצליחו ,הבית ישראל דיבר בכללות הרבה אבל לא
תמיד גמר לומר הכל ,כעבור תקופה התגלגל לידי בקשה על בחור אחר מהמזרחי שנוטה
לחסידות ורוצה להכנס לישפ"א נו היה לי כבר הוראה מהרבי להכניס וכמעט שהכנסתיו
אבל בכל אופ אמרתי אשאל בקו"פ ,נכנסתי ואמר לי הב"י אני חושב שלא תכניס אותו
צרי
לדעת לפתוח הדלת ומיד לסגור המזרחי זה פלונטר גדול דבר סבו
מאוד צרי
להזהר
יש כאלו שמכניסי אבל צרי
מהר לסגור שלא יהיו יותר מדאי היימיש ,והבנתי שאי זה
עקרו תמידי ,לא משנה שהיה כא ג עני של רוה"ק ב' בחורי אלו ה היו מהמשפחות
היפות בגור ואותו פלוני שלא הוכנס בפקודת הרבי התברר בסו שהיה מקולקל עד היסוד
דבר רקוב מאוד.
בעני דור ישרי בדיקת ד נגד המחלה הגנית בי בני הזוג בדר
כלל עונה אד"ש שלא
לעשות.
א' אבר
נכנס לשאול על שידו
לבנו ע לעשות וענהו אד"ש אי מה לחשוש ואי בשביל מה
לעשות.
ב' אבר
נכנס כנ"ל וענהו אד"ש ביי אונ איז מיז נישט חושש או ממאכט נישט א אתה
רוצה בדווקא אפשר לעשות בהצלחה ,ושאל את אשתו ואמרה לו הרי הרבי אמר שמי שלא
עושה הוא משלנו א"כ א נעשה לא נהיה בכלל ביי אונ ,ומה זה כדאי וחזר התמי והרצה
דברי אשתו בקו"פ חיי
אד"ש ואמר לו כ היא צודקת היא הסבירה טוב את תשובתי.
ג' נכנסו לשאול כנ"ל והיה מדובר כבר לגמור השידו
,ענה אד"ש סאיז אגלייכע זא
צו
מאכי סי הייעסט דא
דור ישרי! ולהפתעת התגלה שזה לא בסדר והשידו
לא נעשה
ברגע האחרו.
יחזקאל רוזמרי הרגיש ברע מאוד במוצאי ש"ק אויפריפע של נכדו שטר והבהלהו למיו
ומצאו שליבו מפרפר במצב לא טוב ואישפזוהו במחלקת לב ובנתיי צלצלו לאד"ש וענה אי
לכ מה לחשוש אי זה כלו הוא יצא וירקוד בחתונה א
סגרו הטלפו ועלו למעלה וראה
זה פלא עושי לו שוב בדיקה והיה הלב בסדר גמור והשתחרר וביו א' רקד באמת בחתונה
כדברי אד"ש.
165
טלפו לפנה"צ אצל אד"ש להזכיר חולה קשה ,ואמר אד"ש אני מבטיח
שתבריא ותעשה
שמחה אל תהיה עצוב א תהיה שמח תעזור לי בתפילותי בעזרת ה' יהיה בסדר גמור.
אבר
נכנס ע קויעטל אד"ש קרא ואמר אינני מסוגל לקרוא כא מילה אחת אולי אתה
יכול לעזור לי והחזיר לו הקויעטל ,האב
נבהל )הכתב היה ברור( ושלח למוחרת לפנה"צ
לשאול את אד"ש ,תחילה אמר אינני זוכר כזה דבר ואח"כ אמר שישלח שוב הקויעטל אבל
לא אותו קויעטל שיכתוב אחר ויקבל תשובה!
אד"ש שלח את הרב מנדלזו מקוממיות והרה"ח חיי מנדל שידברו בכל הישיבות דגור
בשליחותו בעני עי טובה.
ביו א' כב תמוז היתה אסיפת צוות בישפ"א להכתיר מו' שאול אלתר לראש ישיבה ,אד"ש
נכנס וישב כמה דקות ואמר שאביו האמרי אמת שייסד הישיבה תמיד רצה שתתנהל ע"י
נכדיו ,היה תקופה באמת רי"ה סנקבי משו שלא היה מי שינהלה מהנכדי וב"ה מאז
התנהל ע"י ,באמת לא היה כדבעי ואולי התקלקל אבל ב"ה עכשיו שתי נכדי של אבי זי"ע
ינהלו אותה בני מו' שאול ובני מו' ד.ח .ומקוה שיעזר ה' שיתקנו כל מה שקלקלתי.
ביו ב' כג תמוז לפני הנסיעה לבית מאיר צלצל אד"ש להרי" והתעני מאוד מה בדיוק ע
ההשתלה ,מתי תעבור וכמה זמ וביר
שיעזור ה' שיצליח כל הטיפול ותבריא ותחזור לכא
לאר ישראל בבריאות הגו בשלמות.
מספרי שאבר
נכנס לקו"פ ושאל א לדרוש ברופאי לזש"ק אמר לו אד"ש לחכות עד
חנוכה ,ובחנוכה נפקד בזש"ק בלא שו פעולה רפואית.
וכ אבר
שנכנס כנ"ל ואמר לו אד"ש עוד מעט יגיע פורי ונראה אז ..ואחרי פורי נכנס
להזכיר העני ולא קיבל כל מענה וכעבור ג' חודשי התברר לו שכבר בפורי הוא נפקד
בזש"ק.
וכ מספרי שבחתונת נכדו הכניסו קויעטל של 05אברכי הנתוני בצרות בעני ילדי ,
וכשלושי מה כבר מחכי לשמחות,
אד"ש רצה לראות את מקו ביהמד"ר החדש ואמר שבבוקר בטיולו יכול ללכת לש ,שאלו
י.מ.ט .שידוע שאד"ש רוצה בטיולו להיות לבד ? ענהו אד"ש בודאי אני יל
לבד ואתה תחכה
ש באתר הבניה.
מו' ד.ח .מספר שנסע ע אד"ש אחרי הניתוח על העי ואמר אד"ש עכשיו אחרי הניתוח
שרואה אני מה נעשה ברחוב מבי אני מה י.מ.ש .רוצה בעני שמירת העיני ברחוב.
יו ד' כה תמוז אחה"צ נכנס הרי" לקו"פ בפקודת אד"ש היה זמ רב ,בתו
הדברי שאל
מה עליו לעשות ע בחור שיש לו עבר פלילי באידשקייט ורק הוא יודע מזה ,ואותו בחור
נרש לא' מהישיבות ואינו יודע א לומר ש לצוות העני משו שלא ירצו לקבלו.
אד"ש הוא ילמד ש ?
הרי" יש לו ראש טוב ונראה שילמד.
אד"ש במוסד אחר ג ילמד?
הרי" לדעתי רק במוסד זה יצליח.
אד"ש הא אתה חושב שישתפר ג באידשקייט ? וכמה?
הרי" אני נות להערכתי %05להצלחתו בכללות.
166
אד"ש א אתה נות לו %05אני נות %57ויותר מכח התורה ,התורה נותנת לאד יותר
ממה שחושבי ,אנשי באי לשאול כ"ד מתייחס אני אילו היה בני היו אני יותר מבוגר
מתייחס אני לשואל אילו היה נכדי ,חושבני שא לא היו מכניסי את נכדי למוסד ההוא
בגלל %52שלא יצליח היה אכפת לי ,ולכ שיכנס ש למוסד ההוא ותאמר לה שיש לו עבר
באידשקייט אבל לא בווארט ותנאי וחופה וקידושי ,לא בדיוק המצב אלא שיזהרו ויטפלו
בו ושיכנס לש ובעזרת ה' יצליח ,בתורה כתוב המאור שבה מחזירו למוטב לא כתוב לטוב ,
יש טוב ויש מוטב ,טוב איז גוט מוטב איז נא בעסר ,וזה הכוונה שהתורה מחזירה את
האד ליותר טוב מטוב ולכ אמרתי שא אתה נות לו %05אני נות לו %57היות ויהיה
למוטב ליותר טוב מטוב רגיל ,ודלוגו עלי אהבה התורה נותנת קפיצה ליותר ממה שחושבי.
וכ בהזדמנות אחרת אמר אד"ש להרי" ניצחו מוטב לא כתוב ניצחו טוב שאד שהיה לו
נסיו מלחמה ביצר והתגבר הוא נהיה יותר טוב ממה שהיה קוד לפני המלחמה הוא נהיה
יותר מחושל ולכ כתוב ניצחו מוטב נא בעסר ממקוד].
ר"ש מוירסלוב אמר ווארט חסיד כתוב "אב מקיר תזעק וכפיס מע יעננה" והגמ' דורשת
בזה שאפי' קורות ביתו של אד מעידי בו לעתיד לבא בבי"ד של מעלה ,ואמר כתוב
"נחפשה דרכינו ונחקורה" א נחפשה דרכינו דהיינו ששבי בתשובה ,ונח קורה הקורה
תנוח שלא תצטר לבא להעיד בבי"ד).הרי" אמר ווארט זה לאד"ש ונהנה מאוד(.
ר' אלעזר הנדלס סיפר לנכדו מ.ז.ל .שרצה ליסוע לאר ישראל בשנת תרצ"ו ואמר לו הא "א
א כול מסכימי ואשתו לא הסכימה לכ אמר לו משה בצלאל שלא יסע ,אחרי תקופה
אמר לו הא"א שיחכה עוד שבועיי ויסע איתו שנוסע לצמיתות לאר ישראל ,אחרי שבוע
היה חתונה בגור של ר"ש יוסקובי שהא"א אומר לב .לוי אומרי לי להשאר אני נשאר,
וכשנגש ר"א אמר לו הא"א המצב באר ישראל טוב מאוד סע לחיי ולשלו ,אח"כ
הכנסתו הרבנית לחדר הספרי וראה אי הכל כבר ארוז ומוכ לנסיעה כל הספרי היו
מסודרי בארגזי הא"א עבר ואמרה הרבנית שאלעזר נוסע ורוצה שוב גיעזגענ ,אמר
הא"א באנחה זייעסט זיי פאר מיר לאסט מע נישט פאר! אי בלייב דא.
יו א' כ"ט תמוז היה אד"ש בהלויתו של הבחור אברה נחו לב ז"ל ולפני הקדיש מאביו
יבלחט"א אמר אד"ש שהיה בחור נקי וצדיק סבל הרבה בימי חייו ולא נהנה מעול הזה
כלו שיהיה למלי יושר ,וכ נסע להר המנחות.
·‡ÏÂËÓ ¯"ÂÓ„‡‰ Ù"˜· ‰È‰ ·È¯ÚÓ È¯Á‡ ÊÂÓ˙ Ë"Î '‡ ÌÂÈ
.ÔÓ„Ï‚ .Ó Â"˜·˘Ó È΄¯Ó „„ ÂÈ ÌÚ Á"¯ „·ÎÏ
אד"ש ניגש עד הדלת וסחב כסא עמו כדי שסבא יתיישב בתחילת החדר ולא יטרח ללכת עד
השולח ,הרבי ציוה להביא ג בשבילו כסא וכ ישבו בלי שולח בתחילת החדר.
אד"ש ראה את דוד ואמר אוהו דוד איצע'ס אהר איז דודל טולנר ,נולד ביארצייט של זקנו
י' אייר ,ש ידיו על ראשו ואמר "ישימ א' כאפרי וכמנשה" ,היו יש יארצייט גדול
אהר הכה ע"ה גדולי צדיקי במיתת יותר מבחייה להמלי טוב כתוב מיתת צדיקי
מכפרת וג ר"ח מכפר.
ס.ט .ברצוני להזכיר כרגיל נכדתי ו...
אד"ש קטע את דבריו ואמר כ בודאי לרפואות וישעות שהרבי יהיה בריא וה"י יעזור נחת
מכל הנכדי והניני וכ שיהושע העשיל ב בריינדל יצא לחירות וכ אברה יצחק ב
)סירומפה(.
ס.ט .הציג את מנדל שיש לו היו יו הולדת.
אד"ש בירכו אי"ה אויפ שמחות.
ס.ט .אי ויל נישט שטרע רבעי א סא וק.
167
אד"ש ליוהו עד הדלת ושוב אמר נחת פו אלע.
·˘Â‚Ï Ì"ȯ‰ ÌÚ „ÁÈ· ˘"„‡ ÚÒ ˆ"‰Á‡ ·‡ ÌÁÓ Á"¯ '· ÌÂÈ
„ÔΠ,ÌÈÈÚ‰ ÏÚ ‰˜È„·Ï ¯˜ÈÚ·Â ,ÌÈÏ·‡ ÌÂÁÈÏ ,Í"˘ ·¯‰Ï ,Ô
ÌÈÏ·‡ ÌÂÁÈ· ‰È‰ ¯ÂÊÁ·Â ,Â˙· ψ‡ ¯ˆ˜ ¯Â˜È· ‰È‰
·¯ÍÂ˙Ó ÌÈÚ˘ .(ÔÓʉ ·Â¯ ¯·È„ „ÁÈ· ˙ÂÚ˘ 5).‡˜ÂÂȯËÒÓÁ
.‰ÚÈÒ‰
.1סיפרו לי שכשנפטר הסבא השפ"א לא נגעו בשו דבר מהירושה חיכו למוצא פיו של
הבכור אבי הא"א זי"ע ,הוא קרא לכול ואמר מיששתי הכל לבשתי הכל ואינני מרגיש בזה
כלו אני לא צרי כלו החפצי תחלקו בניכ )כ ג כתוב בספר של א.מ .סגל( והבגדי
יתנו רק לעניי וציוה שיכריזו שהעניי יבואו לקחת הבגדי וחילק הכל לזה קפוטה לזה
מכנסיי וכו' ,אחרי ככלות הכל אמר הא"א רוצה אני מאוד חולצה אחת מאבי מיד הלכו
לאתר עני שקיבל חולצה ורצה ע"ז הרבה כס אבי היה עני ולא היה לו לשל החסידי ראו
שממש בנפשו הדבר לקבל חולצה וחיפשו עד שמצאו עני שהסכי במחיר סביר להחזיר
החולצה לא חינ וקנה ממנו הא"א את החולצה .לאבי היה חרדת קודש מחולצה זו ממש
ראו החיבה והקדושה שהרגיש בחולצה זו לא להבי ,כשברחו בתחילת המלחמה הוא אחז
כל הזמ את החולצה הזו עמו ,וחולצה זו לבש רק פע א' בשנה ביוה"כ ! סיפור מעניי היה
בשנתו האחרונה ,ביוה"כ הל ע זה ,אבי היה מקפיד לא לצאת מחדרו אפי' באמצע
הלילה בלא שלאפראק ,הוא היה צרי בליל יוה"כ לשירותי ולקחוהו ב' המשמשי
ונבהלו מאוד שהל ע שלאפראק פתוח ומתחת בצבצה החולצה שהיתה ארוכה מאוד
והיה נראה לה כתחריכי ,אני ישנתי אז בדירה אצל אבי והתעוררתי וראיתי שה
מופחדי וסיפרו לי בבהלה שאבי הול ע תחריכי הרגעתי אות שזה רק חולצה ,אבי
ש לב שהיה כא די ודברי ושאל מה דיברו? לא היה נעי ,אבל מאבי לא היה שיי
להסתיר כלו ואמרתי שחשבו החולצה לתחריכי ,הגיב אבי ואמר סאיז א סברא !
וכשנפטר אמרתי לפני אחי הגדולי הבית ישראל והלב שמחה סיפור זה ולכ החליטו
לקוברו ע חולצה זו.
כשישבנו לדבר על הירושה ודיברו לחלק הספרי של אבי מאוד רציתי שיפול בחלקי הטור
שו"ע והרמב" היות וראיתי מאות פע את אבי לומד בזה בכזה אהבת תורה לכ רציתי
שאזכה בירושה בספרי אלו דווקא ,הרצתי הדברי לפני הבית ישראל ואמר לי מעני
רוצה לראות דבר יפה כ"א מאיתנו רוצה מהספרי דבר אחר ,אני מאוד חפ בפחד יצחק
ספר יקר המציאות שאלו את הלב שמחה ואמר שרוצה את הסידור שבו התפלל הא"א ,יצא
שכ"א קיבל את מה שרצה.
כ החפצי חשבתי אני מאד רוצה הס"ת של היהודי וכ הגרטל של המגיד מקאזני ,זכרוני
נכד אחד מנכדי אבי שהתעקש שג לו מגיע חלק בגרטל ודרש שיחתכו את זה ויחלקו לכמה
זכרוני אי שהקפדתי עליו ואמרתי לו גרטל של הרבי מקאזני כל תפירה וכל חוט יש בזה
כונות ואתה רוצה שיגזרו את זה ובאמת יש בזה אור של ל"ב אמה בדיוק כמו האבנט ,
בסו כשדברו מהחפצי אמר הבית ישראל הוא גר כא אינני חפ לקחת מכא הס"ת וג
הגרטל אי לי בזה צור ושאל את הלב שמחה אתה רוצה באלו ואמר שלא ונשאר אצלי ב'
דברי אלו כמו שרציתי ,בלא זה הרגשתי שא לא יתנו לי אמכור אפי' הדירה בשביל לקחת
את זה וא לא אצליח אני יוותר רק א יתנו לי את התפילי שהל ע זה כל יו ובסופו של
דבר לא הוצרכתי לזה ) .וג התפילי נמצאי אצלו(.
לאחר פטירתו של הבית ישראל קרא לי הרבי הלב שמחה ואמר אבינו אחרי פטירתו של
השפ"א אמר שלא מרגיש כלו הוא אמר זאת מענוה ,אני באמת לא מרגיש כלו ,אולי
אתה רוצה מהחפצי ,אמרתי לו אני ק"ו ב"ב של ק"ו לא מרגיש אבל אולי אקח קופסת
טבק מהבית ישראל זה ארגיש שהרי זה מריח ,הלב שמחה נהנה וציוה שיביאו לי מירושת
הב"י קופסת טבק מזהב.
168
זכרוני שהיה אצל אבי הא"א קפוטה של היהודי הקדוש פע קרא לרבי הלב שמחה ואמר
לו אני קצת פעש )שמ
( הקפוטה לא נסגרת עלי קח את זה אתה ותלבש אותו ,אתה צרי הרי
להיות גיהולפי
ע ילדי וזה סגולה לילדי )אז עוד לא זכה לזש"ק( ,פע אמר לי הלב
שמחה באותו יו שאבינו ציוה לבשתיו לגמרי בכל אותו היו אבל מאז אינני מעיז ללבוש
את זה רק מפע לפע אני מכניס לש יד ועוד יד אבל לא לובש לגמרי.
.2אד"ש הארי בזה שהול לבד פאר טאג וצרי את זה לעצמו לחשבו
הנפש ,משה דריימ
היה אצלי לשאול שפע הל כל יו ג' חשבתי אני באמת לא צרי ולא רוצה אבל מצד שני
יש בני דודי ערבי מסתובבי הרבה בחולצות כחולות ....וכדומה נו פע בחדש ,אמרתי
לו שיבא פע בחדש.
הרי" יש אבר העוקב אחרי הרבי ולא רוצה להפריע רק מרחוק א"כ ג בעיה זו נפטרת
בקל בלי צור להפסיד הפרטיות.
אד"ש בהתפעלות ,למי כונת?
הרי" שמעתי שנפתלי בנצלובי הרבה מסתכל על אד"ש מרחוק שאינו רוצה להפריע.
אד"ש עשה תנועה בידו כלפי מעלה בלא אומר ודברי והיה נראה שנהנה מהרעיו
.
.3כשהגיעו לירושלי אמר אד"ש :היתי כבר לנח ברחמסטקיווקא כשישבתי ש היה רק
האדמו"ר דפה ואמרתי שאבוא שוב ,ולפני שהלכתי הגיע ג הרבי דחו"ל ולכאורה אינני
צרי לבוא שוב שהרי כוונתי היתה עליו ולבסו פגשתיו ,אבל מילה אמרתי שאבוא שוב
ברצוני לקיי דברי יש זמני אולי מאוחר אבל לילה האחרו
תעלו לראות א זה עוד
טיטיק ,וכ
היה שעלה וישב ש קצת ,כשיצא נגש איליו פלוני לבקש תרומה לישיבה אד"ש
חיפש בכיסי ולא מצא ,הרי" רצה להוציא מכיסו כס אמר אד"ש אני מסתדר הוציא
פנקס שיקי וכתב .
.5יכול אני לספר הרבה על הסבא השפת אמת הוא היה מלא מ
השמי ,ובפרט על אבי
זי"ע ,יש לכל אחד תכונה אני קורא לזה "דימוי עצמי" אולי אתה תקרא לזה ש אחר ,
דהיינו כל אחד חושב מה אומר עלי השני במעשה הזה אי יחשבו עלי האחרי בפעולה
הזאת וכדומה יש שמפחדי מזה וביו ולילה עוסקי בזה ומפריע לה להל החיי ויש
פחות יש צדיקי אבל פע אחד באיזה פעולה כ"א חושב ,לכה"פ פע ביו פע בחדש,
ובהתרגשות סיי הנני יכול להעיד לפני כסא הכבוד בבי"ד של מעלה הרבה עקבתי אחרי
אבא ז"ל ואצלו לא היו כאלו מחשבות בשו דבר קט
או גדול לא חשב מה יאמרו אחרי,
"בלתי לה' לבדו" היה לו עסק ע רבבות אנשי עסקי צבור כלל זכאי
ופנימי בחצר א פע
וא רגע לא חשב זה יאמר זה יאמר ,זה מדרגה גדולה.
.6סיפר לי יהודי שגר בר"ח אלפנדרי שהיה ילד בת"ת ע חיי כשהגיע אבי זי"ע לביקור
באר"י בפע הראשונה הוא ביקר בכל כיתה ושאל בכיתתו מה לומדי? וענו בפרשתו של
יצחק אבינו .שאל מה זה "ויעתר" ? ענו כול הרש"י הרבה והפציר ,שאל מדוע נקט רש "י
כפל הלשו
הרבה והפציר? וענה אמשול לכ משל :ילד אוהב סוכריות )אמר שאבי אמר א
צוקרקע לא נראה לי אבי אמר א צוקרעל רק הוא ירושלמי וחושב כלשונו מימי ימימה(
ואביו אוהבו נות
לו אבל יודע שיותר מדאי לא טוב זה יזיק לבריאות יכאב הבט
ולכ
לא
נות
הרבה אבל הילד שאינו מבי
בזה יודע שזה טעי ורוצה בדוקא ודוחק ומרבה ומפציר
169
עד שהאבא מעלי עי מהגרעו שבדבר ונות לו עוד סוכריה!! הנמשל :הקב"ה לקח את
אאע"ה מהעול חמש שני לפני זמנו כדי שלא יראה נכדו עשו שיוצא לתרבות רעה מהסת
עוד חמש שני אברה אבינו בעול היה טוב מאוד ולכ הקב"ה חיכה ולא נת ליצחק
הבני ,אבל הילד יצחק לא ידע וביקש ואביו הקב"ה לא רצה לתת שידע מה יהיה אבל
הרבה והפציר ולא יכל לעמוד בתחנוניו לכ על א הגרעו הביא לו ילד ,ע"כ דברי האיש
בש אבי האמרי אמת זי"ע.
יש לי להוסי בזה ב' דברי:
א' א לא שראיתי עליו שנכרי דברי אמת לא היתי מאמי שאמר אבי כ שהכרתיו וכל
דבריו ברמז קל מילה או שתי ולא כזה אריכות ועוד בצורת משל ונמשל ,הרי א יאמר ל
אד משפט בשמי פחות או יותר תדע לומר א אמרתי לפי נוסח המשפט מכירי אד
יודעי א אומר כ או כ וכ אצלי לגבי אבי ,אבל ראיתי שזה נכו והסברתי הדבר שיצא
מגדרו משו חביבות שהיה לו לילדי אר ישראל והדברי ק"ו ע יש עני מצוה וחביבות
לפירות אר ישראל מה יש ל יותר מילדי שה פירות פריבל זכורני שחזר האבא
שאלות אחותי מה ראית באר ישראל ? ענה ראיתי אידשע אר ישראל קינדער שזה היה
חביב לו מכל.
ב' זה חיזוק לכל אלו האברכי שמחכי להושע ודאי צרי לבקש ולהתפלל אבל לפעמי
צרי לחזק שיש מנהיג לבירה וכל דבר ולכל עכבה הסיבה שלה.
.7הרופא שאל את אד"ש מה הדבר העיקרי ששמח בו וש לב שרואה יותר טוב אחרי
הניתוח שהיה חסר לו מקוד?
אד"ש עד היו ראיתי אנשי מחייכי בלבד עכשיו אני רואה אנשי מחייכי ע
העיינ!!
הרופא שאלתי את הרב ש" ג קושיא זו הוא עבר כא ג הניתוח הזה )אד"ש ישר ידע
והוסי שלא כ"כ הצליח שבא מאוחר לניתוח והתפלא הרופא מאפוא יודע הרבי הכל כאילו
שקרא את תיק הרפואי שלו( והרב ש" ענה לי ראיתי ילדי!
אד"ש אסביר ל אצלי ב"ה יש משפחה ענפה ע ילדי בלי עה"ר ולכ דבר זה ג לפני
הניתוח היה בתשומת לב בלא הראיה החדה ,הוא הרב סבל תמיד במשפחתו נחת לא היה לו
מהילדי לכ בביתו לא ראה זאת רק אחרי הראיה החדה ש לב לזה דבר ראשו ברחוב.
.8אד"ש יש בבני ברק רחוב חב"ד? יש בב"ב רחוב לנדאהוא הרי היה רב כא כ"כ הרבה
שני? ידוע ל שלא היה כזה חסיד של הרמ"מ?
הרי" כ אומרי שהיה מדובר ש במקומו ולא קבלוהו בגלל הראש הטוב ,דבר מופלא
ראיתי בספרי בהיסטוריה שבאו לקחת הרי" למאסר לא היה הרמ"מ ש שהל לטייל
ע ארוסתו ואי לא מתביישי לכתוב כזה דבר?
אד"ש זכורני סיפור שאבי זי"ע שהה במרנבאד לצור מרפא והיה ש למשב"ק פ .לוי היה
אבר יקר ,אבי היה מאוד איידל ולא אמר בפירוש דברי ,יו אחד רצה להיות לבד ואי
ישלח את פ .אמר לו יש כא במרינבאד הרבה רביעס ל תחזה קצת באדמורי" ,הל כא
וש וחזר אחרי כמה שעות לב כסיד מבוהל שאלו הא"א מה קרא שהוא כ נפחד? אמר
ראיתי להרי" מטייל ע אשתו בניחותא ברחוב ,הזה רבי? הא"א הגיב "דאס איז פו
דקליינע עבירות זיינא"!!
אבי היה מאוד זהיר בלדבר נגד אנשי ובפרט בגנות מישהוא ומה הפי' כ לומר? יש לי בזה
פשט ,הבית ישראל אמר לי פע )בדר אגב משה כשר שהיה אד טוב אזענדא יונגרמא
אמר לי כשהרצתי הדברי לפניו שהוא אמר רעיו זה לבית ישראל ,לא נראה לי משו
שהב"י אמר זאת מעצמו ולא בשמו( אני שמקפיד מאוד על האברכי שלנו שלא יטילו ע
האשה ברחוב אי כונתי כ"כ דבר זה בלבד שזה עצמו לא כ"כ גרוע ,אלא תמיד בבית ינהג
פחות ממה שנוהג ברחוב וכל מה שמתיר לעצמו ברחוב בבית יתיר יותר לכ אסרתי ללכת
170
ברחוב ביחד ,נו בבית ירד ויטייל ע אשתו? אבל א זה יעשה ברחוב מי יודע מה יתיר
לעצמו בבית?!! כ
נראה לי התכוו
אבי שא זה עושה ברחוב מי יודע מה עושה בבית אבל
לא ח"ו כאילו שתפסו באיזה עבירה.
ומעני
לעני
שמחה בונ ליזרזו
נהיה חת
במשפחה ירושלמית וה הפכו העול ע"מ שיל
ע אשתו ברחוב כל השבדרוני למינה וכו' הוא היה אופגהיטע
ממדרגה ראשונה אבר
משי והגיע הדבר לאזני הא"א ואמר שישאלו רב ומה שיפסוק יעשה אמר החת
דנ
ש.ב.
והיה ע הרב יפסוק ללכת ביחד יקבל הפסק אבל בתנאי שלא ידברו כלו גייע
שטימדיק
שהרי גמרא מפורשת היא לא יספר ע אשה בשוק אפי' אשתו שאי
הכל בקיאי
בקרובותיו
נו ע גמרא לא יכל הרב להסתדר וללכת בלא לדבר מה יועיל ופסק שלא צרי ,כשהגיע
הדבר לאזני אבי הא"א נהנה צחק ואמר א תלמיד חכ געט זע אלא מאהל איי
עצה!
.9שאלו א רוצה אד"ש לנח אבל חסיד גור בת"א ? אמר א זה בדר למה לא ,כשעלו
היה ש הרבה קומות ושמו כסא אמר כתוב "טוב ללכת לבית האבל" אינני רוצה לשבת,
וכשהגיע למקו והיה הרבה קומות קצת נאנח ואמר כתוב הרי "טוב ללכת" לא לעלות כ "כ
גבוה.
.01אד"ש חזר על השמועס שאמר בביהמד"ר על אהר
הכה
ומדתו אוהב שלו והוסי על
האבות ,שכתוב כשרצו לדחות עשו אמרו בשמי עד כא
זכות כיבוד אב שלו ואפי' בביהמ"ק
שקטרגו שמחריב אמרו עד כא
עומדת לו זכות כיבוד אב ואמר שכתוב בגמ' שבת שיצחק
עצמו התפלל עליו וזה הכונה שעומדת לו יותר מעצ הזכות ,דהיינו התפילה של אביו יצחק
נגד הקטרוג והוסי יצחק היתה מדתו די
פחד יצחק ולכ
יכול יותר לבקש ולקרב הרשעי
וכ
הוא המדה מה שיותר די
ושאר יש יותר העני
לקרב כמו שהיה אצל אחי הקדושי
הבית ישראל היה די
שאר וקירב הרבה בעלי עבירות משא"כ הרבי הלב שמחה לפעמי
לא יכל לסבול הרבה דברי שאצל הב"י היו עוברי במצב אחר ,ג כתוב בגמ' שאברה
ויעקב אמרו ימחו על קידוש שמ ורק יצחק אמר פלגא עלי ופלגא עלי שרק הוא ביקש
עליה רחמי ואמרו ישראל אתה אבינו רואי שמדת הדי
היא המקרבת.
הרי" סבא טאלנא אמר ווארט בש סטרטי
"ויסעו מקהלתה וגו' ויסעו מהר שפר ויחנו
בחרדה" שהיהודי לא נשארו אצל יעקבקהלות יעקב ולא אצל אברה אבינו שנקרא הר
שהרי אמרו ימחו על קידוש שמ רק "ויחנו בחרדה" יצחק פחד יצחק שרק הוא ביקש
עליה רחמי.
אד"ש סאיז א שיי
ווארט פעסט צו ר' רבי זושא ז"ל.
הרי" אחי לילב שאל ג בחרדה כתוב אח"כ "ויסעו מחרדה"?
אד"ש בודאי ,אבל אי
זה שאלה כל התורה נמצאת במרו כחטיבה אחת אבל כל אות וכל
פסוק ג כחטיבה נפרדת כל דבר עול מלא תלוי מאיזה מקו מסתכלי ובודאי יש ג
הפסק שהרי כתוב "ויחנו בחרדה" א"כ כ
כתוב "ויחנו בחרדה".
.11אד"ש יש לומדישע שטיקלע בחידושי הרי" ובאבני נזר שפזורי ואפשרי להוציא מזה
ספר נפרד על מסכתות.
הרי" שאלתי פע את כ"ק אד"ש וענה לי שלא יכול להתיר היות ובעצמו שמע מאביו ז"ל
לשאלת ר"ש גינזבורג לעשות מראי מקומות בספר הזכות שהחידה"ר בעצמו כתב ספר
הזכות אי אפשר ליגוע בזה ולשנות ולכ
ג אד"ש לא יכול להתיר לי ליגוע בחידה"ר.
.21אבי ז"ל למד עימי פע גמ' ברכות "חסידי הראשוני היו שוהי
שעה אחת
ומתפללי" ,ומה עשו בשעה זאת? התפללו שיוכלו להתפלל טוב ,תפילה קוד התפילה ,
חשבתי רמז לעני
זה של תפילה קוד התפילה כתוב "לעול יתפלל אד ואח"כ יעשה
171
חפציו" איזה חפצי יש לו לאד א לא חפצי שמי? וכמה יפה לאד העומד ומתפלל לפני
קונו א"כ בדרש זה הפי' לעול יתפלל אד קוד שיעשה חפציו תפילה קוד התפילה
שעשית חפציו ג הכונה לתפילה!
.31כתוב בשדה אחוזה שצריכה להפדות בחמישי שקלי ולא משנה א שדה טובה או לא
הכל אותו שווי ומובא הלשו בי א זה שדה משובחת ובי א במחוז וברש"י מחוז לשו
עיר ובמקו אחר כתוב בפירוש שהיה עיר באר"י ששמה היה מחוז ומדוע רש"י אומר מחוז
לשו עיר ולא אומר שיש עיר ושמה מחוז? אלא על אר"י אי אפשר לדבר וא"א לומר שבאר"י
מקו זה או אחר אינו טוב לכ לא רצה רש"י לומר מקו פלוני אינו טוב עד כדי כ נזהר
מלדבר על אר"י ולכ נקט סת מחוז עיר ולא מקו מסוי.
מספרי שכ"ק מר אד"ש חיבב בילדתו תפוחי והחסידי הבטיחוהו שק תפוחי שיל
לשאול את אביו הא"א אי נראה אליהו הנביא וכששאל אמר לו אביו תענה בכל הכוח
ובכונה יו יו אמ יהא שמיה רבה ותקפיד על כ חודש אומר ל ,אחרי החודש נכנס
לשאול עשיתי ככל אשר ציותני ועכשיו רוצה לדעת אי נראה אליהו הנביא באותו רגע חל
ועבר לפניה אחיו ר' יצחק הצביע הא"א עליו ואמר "וואס פעליט דעיי יונגרמא צו איס
קוקע ווי אליהו הנביא?!
בפולי היה יהודי חסיד וגביר גדול למד ות"ח אברה דוד אייזנר שמו וכשהזקי רצה
לצאת מהעבודה ללימוד ונכנס לקו"פ ענהו הא"א "אברה דוד דו וויעסט דא אז אי הואב
פייאנט ליידקגייערס!!
בדיחה :רבי שנהג לאכול הכל בגלוי ולחלק שיריי רק העו אכל בחדרי חדרי וחסיד אחד
הל לבדוק מה סוד הדבר וראה פשוט שהופ האדמו"ר העו לגל של עצמות יצא החסיד
ואמר מבי אני הנאמר בצעטיל קט של הר"א מליזנסק "לא יסתכל אד בשעה שחיה ועו
נזקקי זה לזה".
בדיחה :רבי שנהג לתת תרופות ואחד רצה ללעוג עליו וטע בפניו שיש לו ג' מחלות .1משקר
.2שוכח כ"ד .3אי לו טע באוכל .נת לו הצדיק מרקחת עשויה מגללי התחיל לאכול
והרגיש רע וצעק אוי רבי מה נתת לי צואה? ענהו הרבי הנה התרפאת מהכל .1שקר=אמת
אמת זה באמת צואה .2 ,שוכח=טע זה לעול לא תשכח .3 ,אי טע באוכל=הנה הרגשת
טוב טע האוכל ,בעוה"ז קיבלת א"ז צונ בעוה"ב תקבל ח שכל המלעיג על חכמי נידו
בצואה רותחת.
אצל הבית ישראל פאר טאג נקרא לכוס תה הרי" ע בחור שאחיו היה ת"ח חשוב
מהליטאי.
הב"י איפוא ישנת הלילה?
הבחור אצל אחי.
הב"י ומה עשית ש?
הבחור סיימנו יבמות ומתחילי אנחנו ב"ב.
הב"י קרא לשניה לשול שטיב ואמר יש לי מכתב מר"י פינק ז"ל הוא קבור כא בהר
המנוחות ,הוא היה עילוי ולמד עצו כבר בתור בחור צעיר גמר ש"ס הוא כותב שהיה ביקור
בגור אצל השפ"א ושאלו "יונגרעמ קוענס לערנ "? וחשבתי מה לומר כ הרי זה גאוה ,לא
הרי זה שקר שבאמת ידע = עניתי א ביעסל ,ענה לי השפ"א וואר קע דא מאיי ואביסעל ??
והוא ממשי לכתוב זה היה מוסר טוב כשעניתי אביסעל חשבתי בליבי אני יודע הרבה אבל
בענוה אומר קצת והאמת אמר לי השפ"א לא אתה באמת יודע קצת!
172
אני מוסי פסוק בדברי "הואיל משה באר התורה הזאת" ברש"י התחיל ,אחרי 04שנה
אחרי שלומד כ"כ הרבה מפי הגבורה ולימדה לאהר והזקני ולכל ישראל אומר רק התחיל
וכ כתוב מהרבי מקאצק "תורת ה' תמימה" שא אחד עוד לא נגע בזה .משה רבינו ידע
ללמוד יותר מכל הליטואקס ואומר התחיל ואתה אומר סיימנו יבמות??!!
.2אד"ש :היתי באמריקא פע והתאכסנתי אצל רוזנבוי גיסו של י .פיצבורגר זילברברג
יש לו ספריה נהדרת ומצאתי ש שו"ת מהר" רוטנבורג והרבה עינתי בזה שהוא סבי ולא
היה לי אז הספר וג היה מהדורה ראשונה וכשראה כ רצה לתת לי א"ז מתנה ולא
הסכמתי בשו אופ והתעקש מאוד מדוע שלא אזכה לתת זאת במתנה אמרתי לו אינני
רוצה משו "לא תחמוד" שכתוב שעוברי ע"ז אפי' א משלמי והיות ומאוד רציתי א"ז
עכשיו אינני יכול לקחת א"ז .כעבור כמה ימי היה ש אספה וזק אחד סיפר לי שהיה
בילדותו בוינא אצל דודו וש התאכס אבי בא"א זי"ע בדרכו חזרה לפולי מאר"י והא"א
כל היו היה יושב ש בספריה ופע לפע היו מגישי לו לש כוס שתיה ופע כשזכיתי
להכניס את השתיה ראיתי את הא"א מעיי בספר יקר המציאות שהיה ש ואמר לי לקרוא
לדודי ושאלו מאיפוא יש לו ספר זה וכו' וכשראה דודי כמה חשוב ספר זה בעיני הא"א אמר
שנות ספר זה במתנה והא"א בשו פני ואופ לא הסכי לקחתו ואמר כתוב הרי "לא
תחמוד" .וסיי אד"ש נהנתי שזכיתי לכוו במעשי למעשה אבותי ומשמי היה שסיפרו לי
בדיוק הסיפור!!
.3היה אצלי הרבי מסלוני הצעיר ר"א שרוצה שאתה תעסוק בשלו בית מסוי אצל א'
מחסידיו ואמרת שאתה לא עוסק בדברי כאלו רק בפקודתי ובא לבקשני שאצוה אות
לקחת! אמרתי לו ר' יצחק מנח וינברג מבי לבד חשיבות העני לעסוק בשלו בית וג
בלעדי היה לוקח רק פשוט אי לו זמ אני מטיל עליו הרבה עבודה הנה רק עכשיו עוסק
בשבילי בשיבו של מאות בחורי וכ לשק מחדש שתי ישיבות שלנו אני מאמי שרק זה
הבעיה וא יהיה לו זמ למה לא.
173
.4אד"ש אחרי כמה ווערטער בחסידות אמר נו בלי תורה לא זז שו דבר תאמר קושיא
בלומדעס.
הרי" הרצה קושית האור שמח אי יכל שמואל שהיה נזיר להיות בביהמ"ק פרוע ראש?
וכ אי יכל להרוג את עמלק שהיה אסור להטמאות למתי?
אד"ש פלפל בזה ,ואח"כ הוסי חשבתי תמיד בכל הסיפור של שמואל נמצא רק אמו חנה
היא עלתה לבקש ברכה ,היא התפללה ,היא העלתה אותו אח"כ לביהמ"ק ,איפוא אלקנה
בכל הסיפור? חשבתי לתר ע"פ שמקשי מדוע ע"ה היה מנוח שהל אחרי אשתו הרי רצה
לדעת מהמלא וקראה לו לו אשתו שיבא ומה היה צרי לעשות? ומתרצי ע"פ משל בנפח
ששמע בדרשה שצרי אמונה שכ"ד יגיע לבד לביתו ולא רצה יותר ללכת לעבודה שלו וצעקו
עליו פרנסה ולא זז ולבסו נשברה לשר חשוב אופ מרכבתו והביאו לביתו של הנפח כל כליו
ותיק לשר האופ והתקיי שהכל בא איליו לביתו וזה הכונה ע"ה היה מנוח שא רוצה
המלא לומר ל משהו שיבוא ויאמר ל מה אתה הול אחרי אשת )תולדות יעקב יוס(,
ועפ"ז חשבתי לומר ג באלקנה הוא היה מהנביאי וידע שא רוצי שיבואו איליו ,ועוד
יותר לפעמי צדיק ביושבו בשקט ומתפלל ולא הול ומרעיש עולמות עושה פעולה יותר
גדולה בשמי ממישהו אחר ,וכא ג אי אפשר לדעת ע לא עשה פעולה בשמי ע"י
תפילותיו בשקט.
והוסי עוד ווארט על שמואל "כי ש ביתו" לכל מקו שהול שהרי היה נזיר ופיחד להיות
אצל השני מפני הטומאה ויי ולכ רק אכל ושתה משלו לבד.
.5כשדברו על התפילי של הא"א ועל הירושות סיפר הרי" שהדברי חיי השאיר תפילי
שלו והיה לו עוד ב' בני מאשה שלישית לפני בר מצוה וכל האחי טענו שיל התפילי לבר
מצוה בחור ,והבכור השינוואר טע שבכור נוטל פי שני ורוצה את התפילי ,טע לו
הגרוליצער שהיה שארפר כתוב בכור נוטל פי שני במוחזק ולא בראוי וכל העני שאתה
רוצה בתפילי זה לא על עצ התפילי אלא ע"ז שאבא הל ע זה כל השני וכיו בזה
כוונות גדולות וכ אתה עי"ז תעלה נו א"כ זה ראוי לבוא אחרי מיתת האב ואי בזה פי
שני .אד"ש נהנה מאוד מהסיפור והוסי לפלפל בזה עד בוא הביתה .ע"כ
בתשל"ז כ"ד תשרי נכנס לקו"פ סבא טולנא ע ספר הקדוש תולדות יעקב יוס ורצה לתת
א"ז במתנה לכבוד יו הולדתו של הרבי:
הב"י מה זאת?
ס.ט .זה דפוס שני וקיבלתי זאת מהרבי מסקוירא.
הב"י יש לי הספר תולדות ועוד דפוס ראשו ומה לי בזה צור.
ס.ט .בההיא הנאה דמקבל מיניה גמר ומיקני נפשיה!
הב"י אחזיקו יו.
בכ"ו תשרי יו הולדתו של הרי" נקרא לקו"פ פאר טאג והיה על השולח הספר ופתוח
היה בד האחרו שש כתב ש.ז.ו .כל שמות המשפחה:
הב"י ווער האט דא גיפצאקט?
הרי" שלומי ,והב"י צחק.
הרי" לסבא היה דפוס ראשו חמדו הרבי מסקור וסבא ישר נת לו א"ז מתנה והחזיר לו
את שלו דפוס שני והחליט לתתו לרבי.
הב"י אל וואס פאלט אהיי דער טאלנא רבי .ונת להרי" א"ז במתנה שיחזיקו אצלו.
לאבר שנכנס לשאול על בנו שנרש לתפארת מ"ב וחבירו הטוב לא התקבל ענה אד"ש
"דיבוק חברי איז אגרויסע זא תשלח אותו לחידה"ר ביחד ע חברו הטוב"
174
לאבר שנכנס בביתו למעלה ביו ו' ערש"ק ושאל שאלה ארוכה ענה בקצרה והפטיר אינני
יכול להארי בערש"ק אינני הלל.
אד"ש סיפר להרי" שהשפ"א היה מטיל אימה גדול היה פחד גדול בביהמד"ר בזמנו ,הוא
דיבר מעט ומיעט בנסיעות מחו לגור ,זכורני פע חסיד ישיש בר דעת הראה לי על מפת
הבית שהיו נכנסי לשול נעמ ואמר לי עד היו מפחד אני לעבור על השוועל הזה מפחד
ומורא של סב השפ"א.
ישיבה בגור נקראה לאד"ש בעני טענת הרי" שהמג"ש להלכה מועל בתפקידו ובמקו
ללמד בני יהודה קשת בהלכה אומר לה פלפולי ומחייב לכתוב ואי ה מסכימי לכ
ורצה שיפטרוהו .הצוות התנצל שיודעי מבעיה זאת והעירו לו כמה פעמי ואינו שומע
והיות שאביו חולה לב מפחדי לפטרו .אד"ש הרצי ואמר יש כא מביניכ שחיתנו כבר
ילדי נו מה לא עושי בשביל הילדי הולכי לקנות שולח בוחרי הצבע הטוב וכו'
כשבאי לקחת רואי שרגל אחד לא במקו שלש רגלי עומדי יפה במקומ ואחד עקו
באי בטענה עונה הנגר העובד שלי אביו חולה לב ואיני יכול לפטרו הא מישהו מכ היה
קונה השולח? נשמות של בחורי יגדלו עקו בטענה שאביו חולה לב??!
אד"ש סיפר להרי" יש מכתב בי הר' אלימל מליזענסק לר"מ מפשווערסק ראיתיו בפולי
כשהיתי ילד .הר"א כותב ששולח לו פרשיות של תפילי ורוצה שיראה א ה מהודרי
והר"מ כותב חזרה שה מהודרי אבל לא זורח עליה אור שיראו שהיה כתבה תמה ממש
בלא שו פניה ולבנשקי" כבניו של הר"א צרי תפילי ממש לש"ש בלא שו פניות ,לא
ידוע אני א המכתב אמת היה לי בזה הרהורי דברי באמיתות ,השווער של סיפר ל
ע"ז?
הרי" לא.
אד"ש אולי זה עוד ראיה שהמכתב לא אמת ,אחרת הית מהסת שומע ע"כ מהשווער של.
לעשות שלו צרי כל אחד לסגת קצת מעמדתו ,וכ"ז שכ"א יתבצר בדעותיו ולא ירצה לזוז
לא יוכל להעשות שלו וזה העני שבתפילת י"ח בהגיע המתפלל לעושה שלו עליו לעשות ג'
פסיעות אחורנית )ודפח"ח(
אד"ש התאונ לי.ד.פ .מכניסי כא אנשי דברי ,שולחי ועושי הרבה דברי כול
כביכול מתכוני אותי ,אבל האמת מתכוני את עצמ מישהו שאל אותי מה אני צרי וא
בכלל אני צרי לכגו דא כ"א שולח וזהו ואני צרי לסבול.
·Ì"ȯ‰ ÌÚ „ÁÈ· ˆ"‰Á‡ ˘"„‡ ˜"Î ÚÒ ·‡ ÌÁÓ 'È ÈÚÈ·¯ ÌÂÈ
:‡ÙÂ¯Ï ·"·Ï
.1התעקש להזדרז לחזור לירושלי שיוכל לקבל עול ואמר שכבר יומי שלא קיבל אנשי
ערב ת"ב ויו ת"ב וזה יותר מדאי וחוב גדול וקדוש אצלו התור.
175
אד"ש היה לו עוד ש ,הרי" לא זכר.
הרי" יש לו בני טובי ג בכולל שלי א.מ .ופ"א.
אד"ש אני יאמר ל למה יש לו בני טובי הכרת את אביו ליבל סבינר? אני הכרתיו על כ
היד הוא היה יהודי תמי תמימות עוזרת לבני טובי!
.3הרי" דיוח על סיו מסכת בכולל ושיש מחר סעודה והסכי שיכנסו ג' אברכי ע
קויעטל להזכיר וית בקבוק יי לסיו.
.4הרי" ראב"ד ירושלי הרב פריינד שליט"א ציוה למוסדות שלו שילמדו בלי חופש בכלל
גלל המלחמה בצפו שצרי רחמי ,אברה בו ביקשני שאשאל אולי ג בגור יעשו כ
ויבטלו הבי הזמני בחדרי ,בישיבות ,בכוללי היות וזה זמ מלחמה.
אד"ש ר' משה אריה יהודי צדיק פלא לי עליו מדוע ,הוא עושה מזה עסק ואז נהיה באמת
מלחמה ומצב קשה ,אני אוחז הפו צריכי למעט בדבר ,זה אינו מלחמה רק כמה ימי
לקחת לה היכולת ,אתה יודע אי עובד טיל? יש בזה דלק נזיל זה צרי התשתית מלמטה
א יפריעו לה יהיה לה קשה לתפקד ,הפו צרי לצאת לעשות בי הזמני אפי' הטיולי
שיעשו כמוב לא למקומות מסוכני ואז ה"י יעזור ,שנתנהג רגיל יהיה באמת רגיל ויעבור
כעבור כמה ימי באמת פלא לי על ר' משה אריה אהר איז א יוד א צדיק.
]הרי" הוסי
בסעודה ווארט שהתורה רצתה שיחזרו מעורכי המלחמה עוברי עבירה
התורה חמלה עליה מהבושות ולכ הוסיפה עוד דברי חת וכו' .הכל לחפות על הבעלי
עבירה וכ בגמ' מקשי שלב"ש רק מצא בה ערות דבר יכול לגרש ולב"ה אפי' הקדיחה
תבשילו ולכ"א נראה שב"ה מחמירי אחרת מכ"מ שהיו ענוי ועלובי? והתירו תלוי אי
מסתכלי ב"ש היו חריפי ואמרו רק מצא בה ערות דבר בשביל שיצא קלקול לאשה שכול
יודעי למה התגרשה ויוקשה עליה לחיות ,משא"כ ב"ה הקילו על האשה שתוכל לבנות
חיי חדשי וחיפו ואמרו על כל דבר קט אפשר לגרש ולא ידעו מחמת מה התגרשה ,וזה
מעט אור על דברי כ"ק אד"ש כ"ד אי שמסתכלי עליו.
והוסי
עוד ווארט בגמ' שבת כתוב אחד עשה כב"ש ואחד עשה כדברי ב"ה מדוע שינו
בלשו? משו שב"ש שהיו חריפי לא רק אמרו על עשו! משא"כ ב"ה ענוי רק כדברי ב"ה
שמאמירת לעשיה היה הבדל.
והוסי
עוד שאומרי בסיו כ תעזריני להתחיל ולסיי מה צרי להתחיל ודאי א רוצי
לסיי צריכי להתחיל? אלא תיר שמתחיל ע"מ לסיי יש לו רצו עז לגמור וסדר אי
ללמוד ומתי הוא יסיי בעזרת ה' לכ אומרי להתחיל ולסיי.
ועוד הוסי
בש הח"ח אנו עמלי וה עמלי ולא מקבלי שכר ולכאורה הרי ג ה
מקבלי שכר? אלא נגר שיעשה שולח ג' שבועות ויעבוד קשה לא יקבל כס
א בסו
לא
הצליח לעשות השולח וזה הכונה ה עמלי ואינ מקבלי שכר על העמל רק על התכלית
יש שולח יש כס
,אי שולח אי כס
,משא"כ אנו עמלי ומקבלי שכר על עצ
העמל אפי' בלא הרבה תפוקה על כל עמל של יהודי ברוחניות יש שכר[ )ודפח"ח(.
.5אד"ש כשהיתי צעיר היה קשה לי הסיפור בגמ' שחרבה ירושלי וביהמ"ק על הקרב
ששלח והיה לו מו בדוקי שבעי שלנו זה מו ולגוי אינו מו ולא הקריבוהו וכעס המל
מה כ"כ קשה לעשות שדלנות ולבא למל ולהסביר לו שבתורה יש מו לנו ולא לה ולכ לא
נקרב? יותר מאוחר בשני ראיתי מהר"ל ממש מיוחד )וחזר כמה פעמי שזה מהר"ל מיוחד
ומאוד הרחיב ושיבח( הוא מסביר מדוע באמת לנו זה מו שיהודי במהותו צרי להיות
קדוש לשמור על עי טובה ,על פה קדוש ולכ אפי' כזה דבר דק דוקי שבעי פוסל בקרב של
יהודי וכ בשפתי שצרי א אופגריינטא מאהל ,משא"כ גוי שאינו בזה לא שיי לפסול אצלו
בכאלו דברי דקי שהוא גרוביע וחומרי ולכ לא יכלו להסביר ד"ז לגוי ויותר היה מתרגז
על החילוק.
176
כ בסיפור של קמצא ובר קמצא כול שואלי מילא על בעל הסעודה ושונאו מביני שבגלל
נחרב הבית משו שרבו אבל מה אש אוהבו של בעל הסעודה שג בגללו נחרב הבית?
והתשובה בעל הסעודה היה אד רע בלי עי טובה בצורה מוגזמת שעד כדי כ שנא ולא היה
מוכ שישב בביתו בלי לאכול וישל כל הסעודה ,א"כ החבר ג אש שאי מצא לו חבר
כזה לכזה אחד אסור להתחבר וכל החברות לא שוה והיא רק קמפניה נגד השני ,כמו
שעושי בבחירות מער הליכוד שמתחברי לא בעצ החברות אלא בעיקר נגד השני ,כ
בישיבה החבורות זלגיסטי וברוינרסטי שעיקר האחדות נגד השני וע"ז נאמר על קמצא
ובר קמצא נחרב הבית שג זה שמצא לעצמו כזה חבר שאי לו עי טובה אש בתוצאות.
עי טובה זה העיקר ,עי טובה זהו כל היהודי וצרי הרבה עבודה א זזי קצת למעלה או
קצת למטה כבר לא טוב.
.6דיבר מאנשי בעלי צורה ושיבח ,ובפרט התלהב מהרב נת לואברט ז"ל ואמר הוא היה
כילי הוא היה כל חיותו וישותו בתורת ה' דגאנצא לעבי אופ גגעבע פאר תורה או גיליבט
מיט דתורה.
.7סיפר הרבה פעמי שפע קרא לו אחיו הבית ישראל כשנכנסתי ראיתי שכא יהיה
משהו פניו היו להבה תפסני בזק ואמר אתה הרי ראש ישיבה וצרי אתה לדעת לתמיד,
בחור חלש ,בחור נפל ,אפי' אדור גיפלעי בעבירות חמורות ל"צ לרחק צרי לקרב להשאיר
בישיבה ,ישוב בתשובה ויבנה עצמו מחדש ,לא כ א בחור וואס איז משחית ומחבל ומזיק
מקלקל אחרי אסור להחזיק בישיבה אפי' יו אחד הוא הרי חב לאחרינה.
אברכי מהכולל שלחו המשב"ק י.ש .לשאול א מרשה בבי הזמני ליסוע טיולי? אד"ש
ענה זה הרי בי הזמני למה לא ,ללמוד ג מותר קצת אפי' שזה בי הזמני ,עצה טובה יש
לי לומר ליסוע מקומות הקדושי מעולה ,אבל גבולות ,מי ,הרי ,לא כדאי כתוב הרי
"ונשמרת מאוד לנפשותיכ" תרתי משמע )נפש גשמי נפש רוחני(.
ב' אברכי נכנסו לשאול על שידו לבחור מבוגר וענה כל שידו בשביל לענות מצייר אני
אילולי המדובר היה בני וכדו' מה היתי עושה וכ אני עונה כא מצייר אני הדבר וזה חלש
לא כדאי לעשות ,ויעזור ה"י שידו אחר.
אבר נכנס לקו"פ לאמור :מצאתי במקוה 03אל דולר עמדתי בנסיו שלא לבכניס בכיס
והחזרתיו לבעליו מבקש אני ברכה שלא אצטר להכשל בכאלו נסיונות שיהיה לי לבד כאלו
סוכמי שאהיה עשיר! אד"ש נהנה מהרעיו וצחק בירכו מאוד ואמר שצודק עמ ישראל
צריכי פרנסה ושלא יחסר לו כל טוב וכ בירר מאוד המעשה לפרטי פרטי איפוא בדיוק
מצא ואי החזיר וכו'.
י.מ .יוסקובי נכנס לקו"פ שנוסע כל יו למערת הבית ישראל ואנשי אומרי לו שזה
מסוכ היו .ענהו אד"ש דער וואס האט נישט מורא היט אהיי דהייבשטער ויכול אתה
ליסוע כל יו.
יש שנות רשות ליסוע לשכ ולא' שאל ע מי נוסע ? וענה באוטובוס ,שאלו כ ,אבל מי
הנוסעי? וענה חסידי ברסלב ,אמר לו אד"ש אתה יכול ליסוע .ולאחר שאל הא כתוב
מהאריז"ל שש קבור יוס הצדיק? ידוע לי על חברו קבר רחל שהאריז"ל העיד ,אבל על
שכ חושבני שבכלל לא כתוב בדיוק שש קברו של יוס הצדיק ,ויש שאומר אפי' בלי
לשאול שלא יסעו לשכ ,וכ בת"ב לא נת ליסוע אפי' לחברו.
177
ווארט שאמר הרי" בסעודה :כתוב "והיו חיי תלואי ל מנגד ופחדת לילה ויו"
התורה היא הרפואה לאד לכל מכאוביו וה החיי של האד וזה הכונה "והיו חיי
תלואי ל מנגד" שהתורה נמצאת מול האד ויכול ללמוד להציל חייו ולהטיב עמו ,ואפ"ה
"ופחדת לילה ויו" שאנחנו לא בטוחי מפחדי ומדוע? "ולא תאמי בחיי" היות והאד
לא מאמי באמת שזאת התרופה וזה יועיל לו לחייו וזה החסרו שיש לנו מול העניי רפואה
לכל הפחדי והמחלות ואיננו מתרפאי היות "ולא תאמי בחיי" שצרי כ להאמי בזה
וירפא לו .ודפח"ח
יו חמישי י"א מנח אב נכנסו בתור אחה"צ בקו"פ ג' אברכי מהכולל ז.ה .א.מ.ק .א.ל.
ע קויטעל הכתוב בו שמות כל אברכי הכולל והנוסח :זכינו בעזהשי"ת לסיי בשנה זו את
כל מסכת גיטי במסגרת הלימוד בכולל נר יהודה אריה בפיקוחו ובהכונתו של הרי" וינברג
שליט"א והננו להזכיר את עצמינו לברכת הצלחה בתורה ובכל העניני מתו הרחבה
ושמחה וכל טוב.
אד"ש קרא בעיו רב הקויטעל ואמר בחיו רחב מאוד "נו מהאט גיענדיקט גיטי זאל
זאיי צו גוטע! מזאל זאיי גוטע יונגעלייט ,דהייבשטער זאל העלפי זאל זאיי מיט
הצלחה או מיט שמחה.
א.ל .אמר שעושה סעודת סיו היו בביתו ,אד"ש אמר :אי האב טאקע גיוואלט פרגע
אינטרעסירי ,לח בפעמו וציוה על י.ש .להביא בקבוק יי ונת לה לסעודה.
יו חמישי י"א מנח אב נכנס לקו"פ אחרי מנחה אחי הרי" להזמי אד"ש לתנאי
שיתקיימו ביו ראשו ,אד"ש שמח ואמר מזל טוב א סא נחת בודאי שאבוא אחרי התור
ושאל איפוא זה וביקש שיזמי ג את י.ש .וח.ש.
]לפני הרי" נכנס מוטי הלפגוט ואד"ש אמר עכשיו היה תלמיד של ע ברכת מז"ט שנולדה
לו בת אמר הרי" ג מאחרי יש עוד תלמיד ע אותו מעשה ,אחריו עמד אחיו איציק
הלפגוט שג נולדה לו בת וכשנכנס מאוד חיי אד"ש אוהו מז"ט[
אד"ש שאל אי עבר המבחני בישפ"א )מבחני כניסה( וביקש לדעת מה תוצאות המבח
בפרט במושגי )כ ביקש שיעשה שאלות קלות במושגי שרוצה לראות בטוב על בחורי
ישראל( הרי" אמר שאד"ש נראה מותש ואולי לפע אחרת ואד"ש הסכי ,אד"ש אמר
שצרי לתת לו כס למשהו מסוי והרי" אמר שלא צרי לטרוח.
אצל ר' דודל מטאלנא היה חז יוסלה טולנר והיה לו מקהלה שלמה פע שכבר הזקי והיה
צרוד כשהגיע ימי הנוראי קרא לו הרבי ר"ד ושאלו כמה משל לפלוני ולפלוני לכל
המקהלה ואחרי שגמר כול שאלו נו לא היה כדאי לתת כמה פרוטות למא דהוא שיהיה ל
ג חז?
178
.2כשעברו ע"י בני הבורסה אמר במקו זה יש הרבה פרנסה לאנשי ,יהודי מאמיני
יודעי שהכל מאת הבורא א"כ כל השפע בבני זה ישיר מלמעלה א"כ א"א לבטל מקו זה
דהייבשטער זאל
מאמיני לבנייהודי פרנסההצנור
לאנשי, משמי יש
הבני הרבה
מעלזה יש שממש כא
במקו איזה עני
הבורסה אמר אופבני
בכלע"י יש לזה
כשעברו .2
דא!ישיר מלמעלה א"כ א"א לבטל מקו זהביינקורטירע זה
נישטכל השפע בבני
זאלא"כ הרכלע
הבורא שהכלאמאת
העלפי יודע
יודעי
יש לזה בכל אופ איזה עני שממש כא מעל הבני משמי יש הצנור לבני דהייבשטער זאל
אחרי הצו?
ביינקורטירע דא! מרגיש טוב
זאל נישט אד"אשהרכלע העלפי"
יודע .3הרי
אד"ש ב"ה הצו לא קשה אולי אח"כ ,באיכה משו מה ממש בכיתי יותר מכל השני
ריגשוני והרגשתי שגור לי ללח ד גבוהה וכ היה הפסוקי
הצו? טוב אחריהחורב
מרגישלליבי"שאת
ולקחתי" אד
.3הרי
. גבוהה
אד"ש ב"ה הצו לא קשה אולי אח"כ ,באיכה משו מה ממש בכיתי יותר מכל השני ד לח והיה שמדדתי
שגור לי ללח ד גבוהה וכ היה והרגשתיזי"ע?
האמרי אמת הפסוקיכ"ק
ריגשוני הצומות אצל אתנראה
החורב היה ולקחתי אי
לליבי הרי"
בגלל שא פע לא עשה עסק ממה שהיו צריכי לעשות וא לענות ל
גבוהה. לח דאוכל שמדדתילא
והיה אד"ש
מהתעניות הכתובי לא היה חסיד חו
זי"ע? האמריאבל
אמת שינויכ"אוק בעיה,
שו אצל הרגישו
הצומות היהלאנראה
איצ
לצו כתוב"
הרי
שלמחרתו אחד פ " יוהכ זכורני סיגופי בלא האכילה בעני נורמלי
אד"ש לא אוכל לענות ל בגלל שא פע לא עשה עסק ממה שהיו צריכי לעשות ואהתנהג ותמיד צומות של
צמת הרי אמי שאלה ,חלש ואני צמתי הרי כלו קרא לא :אמר וכשבאו
כתוב לצו צ לא הרגישו שו שינוי או בעיה ,אבל חו מהתעניות הכתובי לא היה חסידונבהלו ונפל מעד
יוהכ"פ אחד שלמחרתו הצו! מרגישי את
זכורני האכילההיו
בלא סיגופי הרגשתי הצו? אתמול
נורמלי בעני ותמיד? ענה
התנהג ולא היו
צומותאתמול
של
הרילאכול
צמת אמייכול
שאלה מי
לאכול ת"ב
צרי חלש, יוהכ"פ מי
צמתי ואני מלובלי
כלו הרי הרביקרא
של :לא
אמר הווארט
כמווכשבאו ונפלאד"ש
ונבהלו והוסי
מעד
הצו?! אבל אח"כ השפיע אתלאכולצרי עצמו שמי
מרגישי הכיפורי היו אתמול ביו
הרגשתי הצו? הרגיש כלו ולאא לא
היו? ענה אתמולהא"שלכ
והוסי אד"ש כמו הווארט של הרבי מלובלי יוהכ"פ מי צרי לאכול ת"ב מי יכול לאכול . החולשה
שלכ הא"א לא הרגיש כלו ביו הכיפורי עצמו שמי צרי לאכול? אבל אח"כ השפיע
ש :.שמעתי פע את אחי הגדול ר"מ זצ"ל מדבר ע אמי על גרשקא מסוימת ועשה .4אד"
החולשה
קוכע ואמר שהכל צרי לעשות לשני אובער נישט זאיי ינעמס' הענד .ולא הבנתי מה כונתו
מסוימתשאתה
ועשה לעשות עד על טוב
גרשקא והכל
לשניאמי
לעזור ע
צריכי מדבר
שלפעמי"מ זצ"ל
אחי הגדול רוהסבירה לי ושאלתיש:את אמי
שמעתי פע את .4אד"
דבר אבל הזולת את לתפעל לעזור צרי ב טו לא כבר וזה לעשות צרי שהוא
קוכע ואמר שהכל צרי לעשות לשני אובער נישט זאיי ינעמס' הענד .ולא הבנתי מה כונתו מה עושה ממש
נכנס הא"א
שאתה שהסבירה
לעשות עד ובדיוק טוב עושה,
לשני והכל שהאחר
לעזור בשבילו
צריכי לא טובה
שלפעמי זה לי עצמו יעשה
והסבירה שהוא
את אמי שטוב
ושאלתי
ותזכור
דבר צוויעסאבל
זא הזולת לעזורחשובער
לתפעל את סאיז א
יואצרי
לא"אטובכברהאוזה לי
לעשותאמר
ואמרה הנ"ל מדברי?
שהוא צרי ושאל מה
עושה מה ממש
למישהו הבעזר היתי שני הרבה כעבור . הענד ' יענמעס להיות לא
שטוב שהוא עצמו יעשה זה לא טובה בשבילו שהאחר עושה ,ובדיוק שהסבירה נכנס הא"אאבל חשוב לעזור זה את
יענעמס' הענד
ותזכור עושהצוויעס
כבר זא והרגשתיאשאני
חשובער הקורהיוא סאיז
בעוביהא"א נכנסתי
אמר לי וממש הנ"ל ושכחתיואמרה
מדברי?מסוי בדבר
ושאל מה
הדבר ואמר
למישהו וסיפרתי לו
בעזרה שני היתיזי"ע שמחה
הרבה הענד.הלב
כעבור יענמעס'ק מר
לשולחי כ" הלכתי
להיות אבל לאאבי ז"ל
בדבריחשוב
ונזכרתילעזור
את זה
יותר אותי ופטר צודק אתה הבית בבני הרבה שגורה והיתה לי
בדבר מסוי ושכחתי וממש נכנסתי בעובי הקורה והרגשתי שאני כבר עושה יענעמס' הענדידועה זו אימרא יוא
. ז " ע ראעבו
ונזכרתי בדברי אבי ז"ל הלכתי לשולחי כ"ק מר הלב שמחה זי"ע וסיפרתי לו הדבר ואמר שלא ש מלהתעסק
יוא אימרא זו ידועה לי והיתה שגורה הרבה בבני הבית אתה צודק ופטר אותי יותר
ומנו .כ"מ "מעשי טובי" של הרב מבלז.
בלזר ע"ז מחתונת
אעבו הרבה
ש שלא .5דיבר
מלהתעסק
מבלז.בדוד המל ע"ה כתוב שלמות,
קבוצותהרב לדחות
טובי" של מ" ,ולא
מעשי כול לקרב
ומנו כ" צריבלז מנהיג
מחתונת דיברש:
הרבה ..56אד"
"אנשי צוריה קשי ואני ר משוח למלוכה" שלא רצה להלח נגד ,כמדומני מהפסוקי
נלח ע
כתוב בחייע"ה
הרבה המל
עבר בדוד קבוצות הוא
שלמות, עטו במשי,
לדחות מעריסה
כול ,ולאלקרבמביתו
למלוכהנלקחצרי
מנהיגש:לא
דוד
אד"בנ"
.6
א אלא ? " למלוכה ומשוח ר ואני " הכונה ומה שאול ע הסתב במלחמות
"אנשי צוריה קשי ואני ר משוח למלוכה" שלא רצה להלח נגד ,כמדומני מהפסוקי בצבא היה גלית
אנשי
ע נלחשימנעו
דבריבחיי
לעשותהרבה
הוא עברבמשי ,לא
עטוהצבור
שכבות מביתוע כל
מעריסה למלוכה וקשר
נלקח לו גישה
צרילאשיהיה
מנהיגדוד
בנ"
אנשי " ואמר תו מלכו בתחילת והיה שהנהיג אלא ו " ח מפחד זאת אמר
גלית היה בצבא במלחמות הסתב ע שאול ומה הכונה "ואני ר ומשוח למלוכה"? אלא א לא לכ איליו מלגשת
שימנעובקללות
אנשי ממנו ,וכ
דברי מישהו
לעשותולאלאידח שכבותלכול
הצבור גישהכלוקשר שיהיה לו
וקשר ע שרוצה גישה קשי"
שיהיה לו צוריה צרי
מנהיג
שלא כלו עשה לא עצמו הוא אבל לו שיחזיר לשלמה ציוה רק ג "ב שמעי
מלגשת איליו לכ לא אמר זאת מפחד ח"ו אלא שהנהיג והיה בתחילת מלכותו ואמר "אנשי שקללו הנמרצות
וכ יש כאלו
בקללות ממנו,אצלי
וסיי ג שיתרחקו.
מישהו כאלוולא ידח וקשריהיו
לכול יחזיר לו
שאגישה ממנו עי"ז
שיהיה לו לדחות"צבור
שרוצה רקצה
צוריה קשי
שקללו שמעי ב"ג רק ציוה לשלמה שיחזיר לו אבל הוא עצמו לא עשה כלו שלא הנמרצותגרה!
שמעי ב
רקצה לדחות צבור ממנו עי"ז שא יחזיר לו יהיו כאלו שיתרחקו .וסיי ג אצלי יש כאלו
אני מרגיש סיפוק רב והנאה ממעשה ידי שהצלחתי בניתוח וכו' הא זה הרגשה הרופאגרה! .7
שמעי ב
מותרת וטובה או ח"ו גאוה ואסורה?
.7הרופא אני מרגיש סיפוק רב והנאה ממעשה ידי שהצלחתי בניתוח וכו' הא זה הרגשה
מותרת וטובה או ח"ו גאוה ואסורה?
179
179
אד"ש כל אחד מרגיש הנאה וסיפוק ממעשה שעושה והצליח יש הבדל בי זה לגאוה =
בתחנה הסופית ,א עי"ז מגיע לרצו להמשי ולהטיב ע הזולת ומחפש עוד ועוד דברי
להועיל ,לטוב אי סו וא רואי שמצליחי תמיד אפשר לחדש ולנסות לשפר לייעל וזה
נות דירבו זה טוב ,משא"כ א לזה הגיעו וסו פסוק עשיתי טוב וזהו זה גאוה שאסורה,
סיפוק הנות פריו בעבודה משובח ורצוי וטוב ,סיפוק הנות רפיו גרוע הוא והוא הסממ
של הגאוה.
הרופא שמעתי כא דברי חכמי ונבוני שמאחר לא שמעתי.
הרי" אמר ווארט מעצמו שכתוב בפרשה "היטיבו כל אשר דברו" ובמדרש כאד המטיב
את הנרות .ומה הקשר? באד יש התלהבות ואח"כ נכבה ויש דבר קבוע האצור בפנמיות
בלב ,בנר יש שלהבת שדולקת יפה מאוד אבל לזמ קצר ויש נר שהטיבו אותו עשוהו פח
כיבוהו למע ידלק אח"כ יפה והרבה זמ וכ כא היהודי ראו שהשלהבת עולה גבוה י'
דברות מהגבורה אבל רצו לא להשאר רק בזה אלא שישאר לאח"כ לכ ביקשו שיפסיק ה'
לדבר אית ומשה ידבר בשביל לאצור העני בפנמיות יותר וזה הכונה במדרש כאד המטיב
את הנרות שמכבה באמת את השלהבת אבל זה למע ידלק אח"כ ימי רבי לכ הוטב
בעיני הקב"ה בקשת היהודי דבר אתה עמנו לאצור הקדושה .ודפח"ח
„·¯Ìȯ·„ ÂÓÁ ˜"˘ ÏÈÏ ‡Ï‡Ë ‡·Ò ψ‡ ˘ÈË‰Ó ÌÈ·ÂË ÌÈ
‚"˘˙‰
.1אצל הר"ד מטאלנא היה עול גדול מאוד ,ואצל א' מאחיו לא היה ציבור ופע שנפגשו
שאל האח מדוע אצלי הציבור קט ואצל כזה ציבור גדול? ענהו ר' דודל זי"ע יש לי הרבה
גבאי וכדומה ,אד בא א צרה לוקח לו הרבה זמ עד שנכנס אלי שעות מחכה כא מחכה
ש הוא מתייאש וש כל בטחונו בהקב"ה מבקש ממנו והוא בודאי שיכול לעזור ונרפא
וחושב הוא רבי גדול וממשיכי לבא משא"כ אצל כ"א שבא ישר נכנס ומקבלי אותו יפה
ולא חושב רגע על הקב"ה וש כל מבטחו ב נו...
.2היתי פע בקבר רחל ע הרב שמעו בידרמ מללוב זי"ע אמרנו ספר תהילי במילי
"עיבדו את ה' בשמחה" ממש ראיתי בעיני בו"ד שקפ ועמד בהתלהבות באויר.
.3היתי פע שבת במירו והיה ש הרמ"מ בידרמ מללוב ע חסידיו נכנסתי ש והיה
איתי בחור חסיד קרלי אמרקאי ודחה אותו מאוד ולא קירבו ונת ש לכול שריי ואותי
קירב מאוד והבחור ריחק מאוד נגשתי והארתיו ובקשתי שית לו משהו ולא רצה והיה לפלא
בעיני כל השני אח"כ הוברר לי שיצא בחור זה לתרבות רעה וראיתי רוה"ק שלא רצה
לקרבו משו שראה מצבו.
.4ר' מושלה מזלטפול שלח מכתב לאמרי אמת וכתב לכבוד הצדיק המפורס הרב וכו' אמר
ע"ז הא"א א צדיק איז אהר א מפורס איז טאקי בי אי!
.5בנו ר' הערשלה מזלטפול היה חת אצל הרבי משורטקוב והיה לאחר חתונתו אצל השווער
ונאבד לזוגתו תכשיט יקר מאוד בג העיר שמלא אנשי והתייאשו מלמוצאו וק"ו לקבלו
בחזרה ואמר הרבי משורטקוב אחרי שבוע שילכו לאיפוא שנאבד וימצאו א"ז ש במקומו
וכ הוא ויהי לפלא אמר השורטוקבער ראיתי לנכו לעשות כ רק להראות לחתני שג
אנחנו יודעי )שראה שמרוחק מבית רוזי ומקורב יותר לטשרנוביל(.
.6התאכסנתי אצל ר' הערשלה ויו אחד באתי מאוחר מאוד דפקתי הערתי אותו מהשינה
וכו' אח"כ קיבלתי ממנו מכתב שמבקש ממני סליחה אולי לא נהג עמדי כ"כ בכבוד באותו
לילה עד כדי כ היה מצוי במדות ולא כעס שהערתיו וכו'.
180
.7בטיש אצל ר"א מסטולי
היה אבר שעמד גבוה על עמוד וחל במחשבתו רגע הרהור
באמונה הסתכל לעברו הסטולינער ואמר זה שאני רואה עכשיו מה שאתה חושב זה לבד
מספיק ל לדעת שיש בורא עול!
.8אמרו לפני ר' מוטלה מרחמסטריווקא מה זאת שחסידי לא שומעי בדבר הלכה
ומתפללי מאוחר? ענה כתוב מצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה א"כ את הליטוקאס
שישר מתפללי בתחלת היו מצוה וכל היו מצוות אנחנו ישר בתחלת היו עבירה לא
מתפללי א"כ כל היו עבירות היה צרי להיות מראיכ כפני השמש ואנחנו החסידי
פנינו כשולי קדירה שחורי ומה אעשה וזה לא נראה ככה!!
.9ר"ש מזויל חל שיר נפלא ואמרו לו שזה ניגו
משערי ג"ע ויש לו א"ז בשכונתו בביהכ"נ
וחיפש בכ"מ התפילה והגיע לקרלי
ואמר באמת מתפללי טוב אבל לא זה הניגו
ששמע עד
שהגיע לביהמד"ר דר"ש מללוב ואמר זהו כא
בדיוק הניגו
ששמע בחלו משערי ג"ע ומאז
בא כל יו לשמוע תפילת רבי שמעו
מללוב.
י.מ.א .מספר שנקרא לקו"פ לבית ישראל וחקר אותו אודות פלוני בהרחבה וכשגמר אמר לו
האיש הזה צרי מחר לבוא לכא
טוב פע שיהיה לי רוח הקודש!
י.ד.פ .מספר שביו א' י"ד מנח אב דיבר עמו אד"ש על הרי" ושיבחו מאוד שאי
לו עוד
כזה חיל נאמ
ועושה כל דבריו בהשכל ואוחז ממנו מאוד רצה לדעת מתי התנאי ומה יעשה
א התור? י.ד .אמר שאיטשה גמיש ולא אכפת לו מתי הרבי יבוא ובכל זמ
זה טוב לו אד"ש
הנה
בראשו.
ובאמת אחרי התור הגיע כ"ק אד"ש ברבע לעשר ישב נינוח מאוד ושליו הרי" שאל א
רוצה לקרוא התנאי? ואמר אני בעל קורא? לא הכנתי! וקרא הרב אורי ויסבלו .אח"כ
אמר הרבי ווארט על ה
ה
הדברי הנקני באמירה .אח"כ מזג יי
וציוה לסבא לשתות
קוד ולבר החת
אח"כ הרבי שתה וביר לחיי לכול ביר החת
וסבא אמר עוד וארט
על יי
.אח"כ חילקו מזונות אד"ש אמר עוד ווארט ציוה לחת
לומר דבר תורה והפסיקוהו
בשירה סבא טאלנא נת
השעו
ואד"ש ביקש שיפתח ורוצה לראותו ויהי לפלא אמר ווארט
על השעו
בש אביו שוב ביר והל.
החת
של הרי" טוע
שכשנכנס כ"ק מר
אד"ש לתנאי וראה כסא אחד יפה ניגש לרבי
מאטלנא ואמר לו שישב על הכסא שזה הוכ
בשבילו ענה הרבי מטאלנא מורא רב כמורא
שמי התיישב אד"ש על הכסא היפה ואמר לטאלנא לכה"פ תשי יד על הידיות ותוכל
להנות ג מזה ,אח"כ מלמל לעצמו בדופקו על הכסא ביי מיר דאס איז עצי אשרה!
בפתח ראה אד"ש את א.י.ג .נת
לו יד ואמר בחיו יהושע א ירצה ה' ביי דיר אויפ שמחות
בקרוב!
בשבת נחמו בקו"פ ציוה אד"ש לתת לבנו מו' שאול את כוס של ברהמ"ז בסעודה והוסי
הוא הרי עלה לגדולה שנהיה ראש ישיבה כתוב בגמ' שהיה ספק לרב יוס עשרי וכמה
שני ואח"כ פשט אחרי שנהיה ראש ישיבה הספק היה א שינוי קונה ומדוע פשט רק
אח"כ? אלא ראה בעצמו שהוא אותו רב יוס והנה אחרי שנקרא בפי כל ראש ישיבה מרגיש
בעצמו שינוי לטובה לכ
יכל לפסוק ששינוי הש נחשב שינוי וקונה כ כא
בשאול שנהיה
שמו ראש ישיבה נהיה בעל מדריגה וצרי לקבל הבענשי
.
ביו חמישי י"ח מנח אב לפנה"צ צלצל כ"ק מר
אד"ש לבית הרי" שליט"א לפני נסיעתו
לבית מאיר ,דיבר כג' רבעי שעה ,סיפר על שהל בבוקר וראה באי קבוצה של בחורי
181
נוראי וכל העול נופל עליו ,דיבר מעני
רבי
שהיה אצלו ,וכ
מעני
הרישו של הישיבות
ועוד.
אבר נכנס לקו"פ להזכיר חולה אד"ש אמר לו שלא יל לא רופא רק לר' איטשה וינברג
שיש לו רופא טוב ,והתפלא הרי" שלא אמר שו דבר לאד"ש על רופא ושלחו לאיזה רופא
צמחוני שנודע לו ממנו.
המשגיח החסיד ר"ג אייזנר ז"ל אמר פע להרי" שמעתי פע סיפור על החסיד ר"ז
שטיצברג ז"ל שהתעקש ליסוע ירושלימה לא"א זי"ע להזכיר שנולד לו ב
בשנת תש"ח אע"פ
שהיה פחד שלא יוכל לחזור וכ הוא שהיה מצור ולא הסתדר לחזור ולא היה בברית,
אמרתי דיאגנוזה ע"כ ב
זה שנולד לאותו חסיד יהיה רחוק מאביו בחסידות ותפוח זה יפול
רחוק מאוד מהע היות וחסידות וכו' זה טוב אבל לא על חשבו
הבית והילדי שבה צרי
להשקיע מיו שנולדי.
„·¯˙Â˙Á ·¯Ú ‡"ËÈÏ˘ È΄¯Ó '¯ ÂÈÁ‡ ψ‡ ‰„ÂÚÒ· Ì"ȯ‰ È
‚:‡·‡ ˜ÁˆÈ ÂÒÈ
.1בחור נכנס לכ"ק אד"ש ביו חופתו )כשהיה ראש ישיבה( וביקש מילי חמות שרוצה
לבנות בית חסידי .אמר לו אד"ש :כלל גדול בתורה הוא "ואהבת לרע כמו" ,מאי דעל
סאני לחבר לא תעביד ,ואיד פירושא וא רצונ בחיי פרישות זיל גמור = שב ותלמד
שהתורה היא הדר לחיי חסידות ופרישות )גמור מלשו
לימוד(.
.2אד"ש אמר להרי" אד הינו ע השדה ,וכתוב כלי ע העשוי לנחת אינו מקבל טומאה,
וחת
אותיות נחת א"כ חת
שעומד על עקרונותיו ומחזיק עצמו פעסט בדברי טובי
מובטח לו שיהיה כלי שאינו מקבל טומאה ,והוסי ע"ז מ.ז .ששמע ווארט זה מהבית ישראל
בש אביו זי"ע והוסי הב"י זי"ע מי שמבי
טוב עמוק דברי אבי ז"ל כבר עומד בחצי הדר
שכבר סלל חצי מהעבודה שזה עקרו
עמוק וחשוב.
.3הבית ישראל היה בשבע ברכות של הרי" בבית וג
אצל סבא טאלנא והסתכל ביי
וחשבו
שרוצה לדעת ההכשר אמרו שזה מחיי בער אמר "אלע ויינע
פי
אר ישראל איז כשר".
הטשביענר ראש ישיבה אמר לבית ישראל על הרי" אהר איז א כלי ענה הב"י "מטבילי
כלי על גבי כלי".
אח"כ אמר ווארט משל למל שהמליכוהו רק ליו אחד ,א יש לו שכל ביו זה עושה
חוקי וכו' שיעזרוהו ג לאחר מכ
וזה הכונה חת
דומה למל וכתוב "והיה כשבתו על
כסא מלכותו" שזוכר אז לתכנ
צעדיו להבא ואז מצליח ג אח"כ.
ובשבע ברכות בחיפה בבית חמיו הרב מו' י.י .ויסבלו זצ"ל אמר הבית ישראל זי"ע
חסידי זאג
נא כל הנושא אשה לש"ש כאילו ילדה וזה הכונה בת תחילה סימ
יפה לבני
שא מתכוני לש"ש זה עצמו כבר בת תחלה וזה סימ
יפה לבני.
.4אד"ש סיפר להרי" שבכל חתונה היה מבקש הא"א כמה הזמנות א ירצה לחלק ]ויש
מכתב שלא יותר מעשר שזה כבר הרבה[ היה לאבי ז"ל חת
הר"ש יוסקובי אהב להשתד
ע רבישע שידוכי לא אהבוהו כ"כ בחצר בגלל זה ופע שחית
וידע שהא"א רוצה לשלוח
הזמנות החליט לעשות רשימה של כל הרביעס בפולי
אולי ירצה הא"א לשלוח לה היה אז
לכה"פ 004רעביס וכשהכניס הרשימה הגיב אבי ז"ל מה זה איגוד הסנדלרי? ]שרבעיס איז
182
א גוטע יוד וכ"א יש לו הצבור שלו ומה הקשר בי אחד לשני זה לא מקצוע כמו סנדלר
שעושי אגודה אחת[.
.5הר"ש מסלנט הביא לירושלי את האדר"ת לרב ובסידור קידושי הראשו בירושלי
טעה וביר בחופה שהכל נהיה בדברו ותו כ"ד תיק לבופה"ג והיה תמיה רבתי על הטעות
וע"ז שחזר ואמר בופה"ג הרי אמר שהכל ובדיעבד יצא? ובסעודת החתונה הסביר שהאמת
שכ"א שמסדר חו"ק צרי להיות שליחו של החת והחת המקדש והוא צרי לשתות א"כ
כשטועה ואומר שהכל יכול החת לומר לתקוני שדרתי ולא לעוותי לכ היה צרי לתק
לבופה"ג.
ולעצ השתיה הא"א היה שותה בהבלעה ומסבירי שכתוב אסור לת"ח שישתה בשוק
והחופה צריכה להיות בדוקא בחו שיהיה זרע ככוכבי השמי לכ מקפידי שהמסדר
שהוא ת"ח שהרי כל מי שאינו יודע בטיב גיטי וקידושי לא יהיה לו עסק בה לכ אסור לו
לשתות להדיה.
.6הרב מטשבעי זצ"ל הסביר מדוע מוחלי לחת וכלה על כל עונותיה שכתוב ג' שותפי
באד אביו אמו והקב"ה ומתי נחתמת שותפות זו בחתונה וכתוב אפי' על ר"ל שלא עשה ע
כ"א עסק ואד שדיבר עמו נאמ היה בלא כלו ק"ו על הקב"ה בעצמו א רוצה לעשות
שותפות ע החת והכלה צריכי להיות נקיי לכ מוחלי לה על הכל.
.7כשישבו שבעה על החסיד ר"מ הורבי ז"ל סיפרו ש על מסירות נפש שהיה לו כשהיה
מאוד חולה ורצה מקוה והיה סגור וקפ מהחלו בשביל לטבול אע"פ שהיה מאוד חלוש
וחולה ,וכשסיפרו א"ז ישב ש הרבי הלב שמחה הגיב בהתפעלות שסיפור זה מיוחד מאוד
אבל אי בזה כזה פליאה אחרי חינו כ"כ חזק של אחי הבית ישראל .ע"כ מהסעודה!
משלחת מהתימני ביקשו מהרי" להכנס אית לקו"פ בענינ ,הרבי נהנה מדבריה
ומהמבטא בעיקר אמרו שרוצי לקעקע את הטהרה מה ורוצי עזרה ,אד"ש שאלה שהרי
הרב פלדמ היה ש ? ה ענו הוא בא רק להצטל .אד"ש צחק ואמר שידבר איתו שיעזור
לה אח"כ אמר אי האב זייער מורא פו "ושב מאחרי".
הרי" נכנס לקו"פ על אד שהתחצ מאוד לכ"ק אד"ש בשאלה מה לעשות? ענה אד"ש לא
לעשות כלו ! דמדרש דקיטשט מיר שכתוב בפרשה "בני את לא תתגודדו" א אי
מחלוקת בני את א יש מחלוקת אינכ בני שבאת דורשי אפי' מוטעי אפי'
מזידי וכו' ולא מסתכלי ע"ז משא"כ במחלוקת כבר לא יקראו בני לכ לא רוצה להגיב
כלו .
אד"ש התאונ שק בבוקר אינו רואה כלו כדקה ורק אח"כ רואה ואולי כדי ללכת לרופא
אח"כ אמר להרי" שיותר טוב כ משו שאד מתעורר ובטוח שהכל מגיע לו וחייב לראות
ירגיש מה זה שאינו רואה ואח"כ שיראה יבי חסד ה'.
מו' ד.ח .מספר שאד"ש סיפר לו שנכנס לשבע ברכות האחרו בבלז אמר לרב מבלז טוב
עשיתי שבאתי רק עכשיו שכל הגדולי כבר היו ואי יהיה פני חדשות וא"כ כשבאתי רק
עכשיו הועלתי ,ענהו הבלזר א הרבי ארלי אקוה שדבריו ג ארלי כשק אד"ש ללכת
אמר דיברו כא על ארלי נו אחרי שישבתי על הכסא הזה )שישב על הכסא של הבלזר(
אקוה ...
183
אד"ש הרחיב הסטוריה בזמנו על מבחני בישיבה שנתנו פרסי הזכיר מ.ב .שלא ידע
במבח ודיברו א לתת לו פרס שהיה בחור טוב וכ הזכיר את ב.ש.ר .שהיה אז בחור
בישיבה.
הרי" הזכיר את פ.א.ק .שלמד בבי הזמני ע מו' ד.ח.
אד"ש שיבח והגיב פינטשה הוא השני יש לב.ק .ב לפניו אברה מרדכי
יו שני כ"ט מנח אב התשנ"ג שבע ברכות בבית מרדכי וינברג לכבוד החת יצחק גרינהויז
לחברה וכו'
סיפר מו' א.מ .במוהרי"א:
.1התפללתי פע בביהמד"ר מנחה בר"ח ושכחתי לומא יעלה ויבא ,אחרי קדושה נכנסתי
פנימה לחזור שוב תפלת י"ח שהתביישתי לומר שוב תפלת י"ח בביהמד"ר .כשנכנס סבי ז"ל
הלב שמחה שאלני אברמי מה קרא שרצת פנימה ישר אחרי אתה קדוש הבט כאבה ל?
עניתי שכחתי לומר יעלה ויבא ,הגיב הסבא ז"ל בפליאה פאר געסי? ווי אזוי קמע
פאגעסי?!
.2כשלקח הסבא הלב שמחה ז"ל חת לביתו רבקה את מאיר מנדל נסעו להרב הק' מבלז
זצ"ל לקבל ברכת מז"ט הרב זי"ע קיבל את הלב שמחה מאוד בכבוד ובירכו במזל טוב ונת
לו ב' ידיו אח"כ ש מגבת על ידיו ונת לאבי החת ישראל מנדל והיה לפלא שהיה ישראל
מנדל מקורב גדול בבלז .ואחרי כחדש שבק חיי לכל חי הר"י מנדל ותלו החסידי שימת
המגבת ברוה"ק שידע שיסתלק.
.2סיפר בש אביו שסיפר לו הלב שמחה שהיתה אסיפה בעני הקמת הישיבה הגדולה שפת
אמת ודיברו איזה ש לקרוא לישיבה ,הגיב הרב יונגראייז מהסת רוצה הרבי לקרוא
לישיבה על ש אביו השפת אמת ,הגיב הא"א האמת שלא רציתי לקרוא ע"ש היות וברצוני
שיהיה ישיבה כלל חסידית ושכול ירצו לתמו בה לא רק מגור וכ שיקרא ע"ש אבי יתמכו
בה רק חסידי גור ,אבל אחרי שכבר אמרו כא ש זה שוב לא ירד וב יכבד אב א"כ שמו
יהיה שפת אמת.
.3אביו נסע ע הרבי הלב שמחה לטבריה ועשו שיט בכנרת והיה ש עוד ספינה של כמה
שקצי וזרקו עליה כל הזמ דברי ואביו פחד וביקש מהלב שמחה לברוח ולא נת לו
לברוח ולא פחד כלל כעבור זמ מה התהפכה הספינה של השקצי אמר לו הלב שמחה
עכשיו הזמ לברוח שאינ יכולי לרדו אחרינו וברחו מש.
.4אביו היה שות של הלב שמחה ללימוד מדרש והל"ש היה חשו בני ופע אחד החליטו
כל החברה שזה עת רצו וחברו כול יחד על הלב שמחה שיבקש ע"ע ילדי תחלה לא הגיב
רק נתלהבו פניו כפני מלא ,ולאחר מכ אמר זה באמת עת רצו ויעזור ה' אבל צרי אני
להרבה רחמי ,וכ היה שנפקד אז בביתו הראשונה אחרי הרבה שני אבל לא עלתה לו
ונפטרה כשהיא קטנה ותלו בזה שאמר אבל צרי אני להרבה רחמי.
184
:‚"˘˙‰ ÌÈËÙ¢ ˙˘¯Ù ˜"˘ ÏÈÏ· Ì"ȯ‰ ȯ·„Ó
.1אד"ש :דיבר ע הרי" בנושא יהדות והדר בזה שיש שעוסקי בעבר כ חטא לא חטא
ואמר בהתלהבות מאיי וועג איז אנדרש תורה מיט שמחה!לא לנבור במה שהיה אלא
להתחזק בלימוד התורה חזק ובשמחה לנסות עוד תורה ועוד תורה מיט שמחה!
.2אד"ש :סיפר להרי" היה אצלי אבר ושאלה בפיו צרי לאהוב את האשה או לא? עניתי
לו דאכצי סאיז א גמ' מפורשת אסור לאד שיקדש האשה עד שיראנה שמא ימצא בה דבר
מגונה ותתגנה עליו והתורה אמרה "ואהבת לרע כמו" וואסיט אויס אז האשה אויכ בכלל
ואהבת בודאי צרי לדעת מה כא ומה לא צרי להבי א אוהבי עצמו או את האשה יש
בזה עמקות אבל בלב פנימה בודאי ובודאי א האשה הול למלות רצו הבורא והיא שות
במעשי בראשית עד זיבלא בתרייתא ודאי שיש מקו לאהוב שטייט אויס גפיערט "אני ה'"
א יודעי אהבה בצורה קדושה מה היא יש שכינה ביניה אני ה' אומר הקב"ה אני ג
ביניה שות במעשיכ!
.3אד"ש :אמר לי.מ.ט .מדוע בני שאול יושב בהיכל בצד יש הרי את מקומי שהיתי יושב
בישיבה הוא הרי היו ראש הישיבה ואני כבר לא יושב בחו שישב במקומי במרכז.
.4אד"ש :אמר לנחמ וידסלבסקי צרי לתת להרב יצחק מנח וינברג כס מהאיחוד שיסע
למנוחה הוא עושה ועושה למעלה מכוחותיו למעננו לכה"פ .$0001
.5אד"ש :אמר להרי" שמעתי שיש בחורי שלא רוצי להיות בישיבות ברצוני שתפרס
בשמי שכל בחור צרי להשמע להוראות ועדת השיבו ולהכנס לאיפו ששלחוהו אח"כ
אפשרי לסדר.
הרי" :אולי נעשה ועדת ערעור שיוכלו ההורי לגשת אליה וישמע טענותיה בעיני
אנשי אחרי.
אד"ש :כ דברי טובי תמיד קולעי מי ניקח?
הרי" :אולי י .פיק ומ .איילנברג.
אד"ש :צרי ג מגוש ד אולי מוטל דריימ עובד באיחוד זייערר גוט זייערר גוט.
.6אד"ש:ביקש מהרי" לעסוק בסיבו של שלו בית שא אחד לא מצליח לפתור את
הבעיה.
הרי" :בודאי אעסוק בזה כפוקדת הרבי.
אד"ש ומה אכיר ל טובה ואעשה ג ל?
הרי" יש לי ב' בקשות:
א' לחזק ידי מו' ד.ח .שאומר שיעור וחסר לו בטחו ואולי הרבי יבקר בשיעור דקה לחזקו.
אד"ש נהנה ואמר :שיבקר אצלו וכדי שלא יהיה קנאה במעשה בראשית יכנס ג לב' מגידי
שיעורי האחרי .אח"כ אמר אינני יודע איפוא כ"א אומר שיעור.
הרי" אולי יל ע הרבי יעקב דוד מגיע לו קצת ..
אד"ש כ אמת בית מאיר!
וכ היה שהל וביקר בכל שיעור זמ מועט וכ ביקר בהיכל.
ב' להכניס לקו"פ רשימה משיעור ב' בחורי שהצטיינו במבח.
אד"ש הסכי ובחיו אמר זה בקשה לה ומה בקשה ל?
י.ד .פ .הכניס הקויטעל ואמר אד"ש אתפלל בעד .למחרת נקרא הרי" לקו"פ ואמר לו
אד"ש ב"ה הקויטעל אצלי והראהו שזה בכיסו בחולצה ההנתי בזה כבר ב' אנשי ואני עצמי
נהנה ב"ה אתפלל עליה וכבר התפללתי עליה .ולי.ד.פ .אמר יש ש ש אחרו ב אסתר
185
יענטה זה טעות בש נראה לי שזה ש של סבתא אמו של אביו התפללתי וראיתי שזה לא
טוע זה לא הבחור של י.ז .הוא מהסת ביקש פרוטקציה ובכלל לא קיבל ציו
טוב שמו של
אמו כ וכ ואמר את הש הנכו
.
.7ביו שני ו' אלול לפנה"צ נקרא הרי" לקו"פ בראשית אמר אד"ש על מ .ראט שהתקשר
מביה"ח להזכיר בנו ע חו גבוה רציתי לדבר עמו בטלפו
עומד מבוהל בביה"ח להרגיעו
שזה כלו ויעזור ה"י אבל י.ד .לא הבי
ואמר בשמי הברכה וסגר .הרי" הרצה כרגיל כמה
שאלות וענה על כול בתו הדברי סיפר שהיתה באר"י משפחה חסידית חסידה שמה וא'
מה היה גר ע"י חיפה ושלח בנו שמואל חסידה לחיידר חב"ד שזה היה בזמני הה בנמצא
והתקשר אותו שמואל לחסידות חב"ד ונהיה א' מהשורה )בזמ
הרי"( אחרי חתונתו היה לו
ל"ע כמה צרות ממחלה וכו' ובתקופה זו בדיוק הגיע נסיעה לאר האמרי אמת זי"ע חברה
עליו אשתו שיסע לירושלי לבקש ברכת הרבי ולא הסכי ח"ו ללכת לרבי אחר אביו הקפיד
ורצה שיל להזכיר ולבסו הסכי שאביו יל בשבילו כתב הקויטעל ושלח ע אביו בשבילו,
בהיות והיו הדרכי קשות ושמעו כמה מחסידי גור שנוסע לירושלי שלחו עמו קויטלע
כשנכנס לא"א הכניס כל הקויטלע יחד והא"א לקח אחד וביר לקח שני וביר וכשהגיע
לקויטעל של בנו קיפלו והניחו בצד ולא ענה עליו כלו אלא אמר דאס קויטעל גיהערט נישט
צו מיר! והסביר שהאמרי אמת הרגיש שאותו אבר שכתב הקויטעל כתבו וליבו לא היה
עמו.
.2הקפיד מאוד בלימודו ובח
אותו כסדר ופע שאלו פירוש על הפסוק "אשה לה'" ורק ידע
הטייטש ולא ידע ההסבר והסביר לו אביו אשה קרב
לה' והל לרבו להעיר לו שלא מספיק
שהילד ידע לומר הטייטש צרי ג להקפיד שיסביר בלשונו פירוש הפסוק.
.3הרה"ק ר"מ בצלאל אלתר דודי פע ראה שזרקתי כובע למישהו שדח בביהמד"ר קרא
לי והסביר בטוב טע ודעת שכל יהודי ספר תורה וכמו שצרי לכבד ס"ת ולנשקו ולחבקו כ
כל יהודי ואי אפשר ח"ו לזרוק כובעו של יהודי ומאוד נכנסו דבריו בקריבי שהיה מדבר
מאוד בחו ובהתלהבות.
.4כשהיתי כב
6עברתי ניתוח בביה"ח בוורשא אצל רופא דתי והביאו לי כ"מ כובעי
לשחק ובעת שוכבי כ אית שמעתי שבא דודי הרמ"ב זי"ע לבקרני ובפחד זרקתי הכובעי
היות וידעתי שמקפיד על לבוש זר ועל שעטנז ,התאוננתי אז לאבי שמורידי אותי בשבת
במעלית והאח דתי ומדוע לא יעשו זאת ע"י גוי או בכלל לא והא"א הרצה הדברי לפני
הרופא וטע
שהיה זה לצור החולה ופק"נ מותר אמר הא"א באידיש מה יש ע הילד רוצה
במאוד לשמור על השבת ,וא ישמור באמת טוב את השבת השבת תשמור אותו שומר שבת
ונענע הרופא לבקשה) .ויש מכתב שהא"א כותב על אד"ש בני הנ"ל משומרי שבת והכונה
לסיפור הנ"ל(.
.5היתי ע הרבי הלב שמחה בצפת ואמר לי אומרי שזה עיר המקובלי עוסקי כא
בקבלה מעשית והראה בכ ידו שנוררעס.
186
.6כשרצו לקחת את מ.י .איינפלד לצבא ענה הא"א שלא יגיסו אותו היות והפני
שלו
שחורות והיה לפלא וכשהגיע להתייצב טע
א' מהמפקדי
שהוא שחור מדאי בפני
ולא
צרי אותו בצבא והשתחרר.
כ
היה פע
בעני
הצבא ששלחו הא"א שיבקש ברכה מהרבי מראדושי והתעקש הנ"ל
שרוצה ברכה מכא
אמר לו הא"א אני מברכ שתצליח להחל מהצבא אבל תל ג
לבקש
ברכת הרבי מראדושי וכשבא לש
וסיפר שהוא חסיד גור אמר לו הראדושיצר מה אתה
צרי לברכתי א
אתה כבר מבור מהרבי מגור ולבסו השתחרר דר פרוטקציה של יהודי
מראדושי שהיה לו יד בצבא.
כשהיה אד"ש ראש ישיבה דובר בתכנית ליסוע לחו"ל והיה ויכוח בי
היוצאי משרתיו מי
יזכה ליסוע אמר אז למשמשו א.י.ג .כשרצה אבי ז"ל כא
באר"י נתבקש להוסי משמש א'
יותר היות והיה חלוש ענה הא"א כשהיתי צעיר היה לי כח לשמש ב' משמשי
עכשיו שאני
זק
ותשוש אוסי עוד משמש לשמשו אי
לי כח ,כ
אני הוסי אד"ש בחיו אי
לי כח
לשמש כ"כ הרבה משמשי
.
יו
חמישי ט' אלול לפנה"צ בקו"פ לפני נסיעת אד"ש לבית מאיר י.ד.פ .הגיש קויטעל
מהרי"
שליט"א :היה כתוב שצבור האברכי
סיי
בסו זמ
שעבר יפה מסכת גיטי
והתחילו עכשיו ביתר שאת מסכת יבמות וחשב לקחת כל הכולל למקומות הקדושי
להתפלל לשנה טובה ,והוא עצמו חושב להשאר כמה ימי
בצפת ביחד ע
אחיו מוטל ורוצה
לשאול א
כשר בעיני המל הדבר ויעשו את זה או שלא וישארו.
אד"ש קרא הכל בחופזה וחיי מאוד כנהנה ואמר כ
מדוע לא זה דבר טוב וג
שישאר ע
אחיו מוטל כ
אני הרי עוד ידבר עמו פני
בפני
לפני שיסע וכבר אשמע בדיוק וארחיב כבר
הדיבור עמו בנושא.
אד"ש שיבח מאוד את הר"י ברודא בפני הרי"
שיודע מתי לשאול ומתי לא ושאל עליו
הרי"
הוסי שבאמת הצבור מאוד מרוצה ממנו.
אד"ש סיפר להרי"
שנכנס אליו י.ק.ל .מתורה ויהדות לע
לבקש כס 03אל דולר בעבור
י.ד .כ באומרו שצרי לעזור לו והוא חסיד גור עניתי לו קוד
כל חובותיו לו מסתכמי
ב
03אל דולר אלא בכמה מאות וגערר חסיד נראה לי שא פע
לא ראיתיו חו מפע
א'
שבא ע
הרבי מטאלנא כוללת הוא ג
לא משל
כתוב עניי עיר קודמי
יש לנו בחצר
מספיק אנשי
שצריכי
לעזרה.
בגמ' כתובות נאמר שרבי זירא אמר הא מילתא שמעתי מר' אבא ואילו לא שמעתיה שוב מר'
אבא מעכ
היתי שוכח השמועה והקשה הרב מטשבעי
ממ"נ א
שכח והוזכר ע"י ר' אבא
מעכ
מדוע לא אמר כ שכחתי והזכיר לי וא
לא שכח מני
לו שהיה שוכח הרי עדיי
זוכר?
ותיר שכתוב שר"ז אמר שצ
כדי לשכוח תורת בבל שרצה לזכור רק תורת אר"י וזה הכונה
א
היתי יודע השמועה הזאת רק מפי ר' אבא מבבל היתי שוכחה היות וצמתי לשכוח כל
תורת בבל אבל עכשיו ששמעתי ג
מר"א מעכ
שהיה מאר"י ונהיה תורת אר"י שוב לא
אשכח את זה! ודפח"ח.
„·ÎÏ ˘"„‡Ï ÚÈ‚‰ ‡Ï‡Ë ‡·Ò ‚"˘˙‰ ÏÂχ 'Ë ·¯Ú· È˘ÈÓÁ ÌÂÈ
‰¯È„Ï ˙‚¯„Ó‰ ÈÙÏ ¯ˆÁÏ Â˙‡¯˜Ï ‡ˆÈ ˘"„‡ Â˙„ω ÌÂÈ
··:¯"„Ó‰È
אד"ש אוהו טאלנא רבי אי האב גישעפירט אז איר גייט קומע
.
ס.ט .אי בעייט א ברכה אויפ אריכות ימי
.
187
אד"ש יוא דהייבשטער וועט העלפי טאקי אריכות ימי ושני מתו בריאות ושמחה נחת
פו אלע איינקעל.
נו דרבי זאל מיר אוי אונוינטשע אויפ אריכות ימי.
ס.ט .ביר בחו נחת מהילדי ואריכות ימי ושני מתו בריאות.
אד"ש התעני מה המצב ואי מרגיש וכ אמר שיצא החוצה לקראתו כדי שלא יצטר
לטרוח ולעלות המדרגות.
כ לחש מה באוזנו וס.ט .אמר לו בחזרה ולא שמעו מה.
אד"ש יש לטאלנא רבי מכונית בחו? אנישט יגיד לנהגו לקחת אותו הביתה.
ס.ט .יש לי ב"ה ולא צרי.
בירכו שוב אחד את השני באגוט יאהר וכו'.
מוצאי שבת קודש פר' כי תצא י"א אלול התשנ"ג אחרי הבדלה בקאבינט מו' ד.ח .נכנס
ואמר :ר' איטשה וינברג רוצה להכנס הוא נוסע למקומות קדושי ע הכולל
אד"ש בחיו מה הוא עוזב אותי לבד?! אמר לי.ש .שיכי בקבוק יי בארו וציוה על הרי"
להכנס.
הרי" אני חושב מחר ליסוע למקומות הקדושי ע הכולל.
אד"ש יוא זייער גליי פאר וואס נישט דער ארשטע זא מזאל מיר אינזינענ האבע בייטע
פאר אלע אי אויכ אויפ מיר ,ניגש לארו והוציא בקבוק יי ואמר מהסת חו ממקומות
קדושי מעט זוציא צוזמע א קמפניה חברותא קדישא נו חמרא וחייה לפו רבנ מזאל
פורי געזונט ומזאל צוריק קומע געזונט.
הרי" חושבני להשאר קצת ע אחי מוטל.
אד"ש להשאר? וא אצטר דברי חשובי מהסת יהיה ל ש קשר טלפוני יוא דארפסט
טאקי זאע אופ ריענ מוטל ...ראה את דוד ואמר פאר דוד דאר מע אעפס גיעב ונת ג'
שוקלדות והפטיר אני לא בטוח א זה חלבי .וכשפנה הרי" לצאת דפק לו אד"ש על כתפיו
ואמר בעט או מיט שמחה מיט שמחה.
.2הרי" אד שהיה בתפקידו ראש ישיבה אבל רוב זמנו עסק בגביית כספי וכעבור שני
רוצה לעזוב את מלאכת השנור ורוצה להתיישב ללמוד ולומר שיעורי ושאלתו הא לעשות
זאת או לא?
אד"ש צד אחד לא נמנה בשאלה מה ע הבחורי שומעי השיעור ג עליה צריכי לחשוב,
אד מבוגר שיצא מהלימוד לחזור ממש קשה וספק גדול א יוכל לומר שיעורי טובי כמו
פע ומדוע שיפסידו וג הוא עצמו כשאד עסוק ומצטמצ זמ הלימוד לומדי טוב
בשעות הפנאי אבל כא שיהיה לו הרבה זמ פנוי מי יודע א ינצל הכל ללימוד ,יותר טוב
שימשי באסיפת הכס להחזקת הישיבה וילמד בשעות הפנאי.
188
.3בחור מבוגר נכנס לקו"פ לשאול על שידו וענהו אד"ש שבוודאי שיגש לפגישה דהרי הוא
כבר בחור מבוגר ,הבחור שאל ומה אני יאמר ש בפגישה? ענהו אד"ש :זה אני כבר לא
אומר גש לר"י מ .וינברג ויעמיד על העניני.
.6א.א .מחיפה ביקשני לבא לחנוכת הבית אולי אכנס ג לחצור אולי מירו צפת לבקש על
השנה החדשה לפי הכח נו אתה תהיה ש ובחיו אולי אכנס איל לביקור.
.7כשהיתי בקו"פ אצל הבית ישראל לפני הנסיעה לחיפה להפגש אמר לי בדיוק מה לומר
ושכבר הלכתי שלח לקרוא לי וציוה עלי ב"פ זאלסט איר קוקעי אי אויגע אריי .והיה
לפלא שדברה המיועדת ע אביה על ספקותיה ואמר לה תעשי ל סימ א לא יסתכל ל
בעייני לא כדאי וא יסתכל בעייני אי הוא שאר
וכדאי.
.8הרבי הבית ישראל התערב מאוד בשידוכי ועשה ממש מעשה שדכ משא"כ הרבי הלב
שמחה ענה רק תשובות קצרות ולא פסק כמעט בזה הבית ישראל אמר מני אדע א השידו
משמי מציעי לי שפלוני רוצה בפלוני זורק אני באמצע אב א בכל אופ נהיה השידו
יודע אני שזה משמי.
.9נכנס בחור לקו"פ שנודע לו שאמו היתה גויה ורוצה לדעת מה עליו לעשות וענהו אד"ש
אי ל שו עני להיות יהודי עלי לקיי 7מצות בני נח ותו לא )מפי השמועה(.
.01אד"ש דיבר בארוכה ע הרי" והרבנית בעני הנהגת האברכי בעני שלו בית
והתנהגות וכ אמר שכל אחד מילדיו קיבל ממנו הדרכה לפרטי למשל מה לדבר ע הכלה
בחדר יחוד.
.11אמר לי.מ.א .על מחותנו ח.ד.ר .אפשר לשי לו תרבוש לב בראשו וכבר יראה כאחד
מחכמי הספרדי ויכול להכנס למועצג"ת שלה.
ÂÈÎÊ˘ Ï„‚ ÌÈÓ ‰ÙÈË ÌÈ„ÓÁ Ìȯ·„Ó ˜ÏÁ ˙Ùˆ - Ô¯ÈÓ ÚÒÓ
‚"˘˙‰ ÏÂχ Â"Ë-·"È ‡"ËÈÏ˘ Ì"ȯ‰Ó ÚÂÓ˘Ï
באוטובוס בהלו:
.1הרה"ק ר' דוד מטאלנא נהג לומר הרבה תהילי כמנהג כל צדיקי טשרנוביל ,הגבאי
הרשה לעצמו לכתוב פה וש בפני הספר שמות של נצרכי ונושעו ומאז נהיה קיי"ל
שמסוגל האמירה והכתיבה בספה"ק הזה להושע ,כשברח הרד"מ לאמריקא מחמת המציק
הקג"ב ברוסיה נת לו אביו הרה"ק רמ"נ מטאלנא התהילי הנ"ל לשמירה.
כ"ק מר הבית ישראל היה לביקור אצל הסבא מטאלנא ורצה ס.ט .להביא מתנה לב "י
התהילי הב"י זי"ע דפד
כמעט ד
ד
ועיי בזה אח"כ אמר נראה באמת שאפשר לפעול
בתהילי זה אבל כנראה נכד יכול יותר לפעול לכ כדאי שישאר התהילי אצליכ ונת
הספר לסבא בחזרה.
כ"ק מר אד"ש אמר לפני א' מהנסיעות הנני מתוח מהנסיעה תמיד אני במתח אינני יודע
מדוע ,מדה זאת לא ראיתי אצל אבי זי"ע.
הרי" אולי רוצה לקחת התהילי של זקני שיש בו סגולה לשמירה.
189
אד"ש כ ידוע לי עליו שאלוס' תהילי )בנו מו' שאול לקח זאת כשלא היו לו ילדי וכתב
ש שמו וש זוג'( א הסבא מסכי בודאי אני רוצה ,ומיני אז בכל נסיעה לקח עמו
התהילי ,א רש שמו ב"פ ע ש אמו פייגא מיזייה .כ אמר שהפירוש ש טוב ,וכ
ביקש שהרי" יאמר בזה תהילי בשעת הניתוח על העי.
.2כשנפטר צעיר האדמו"ר ר' מנח שלמה מסאכטשוב בא הבית ישראל לחזק ודיבר ע
האלמנה דברי חזקי שאסור לחטוא בזה שמתייאשת וצריכה לגדל ילדי וכו' ,וכשהגיע
בנה הגדול להכנס לישיבה נודע לב"י שמכניסה אותו לפונביז והבית ישראל רצה שהוא יהיה
מנהיג לבית סאכטשוב כאשר ידוע שדאג לכל החצרות שיפרחו קרא להרי" ושאלו עצה מה
לעשות שישאר בחסידות בישיבה הזאת שהרי רוצה שיהיה לאדמו"ר אשטקע אבי א רבי
שישאר מה זכר והציע הרי" לכתוב לפלוני הגרש בבני ברק ויש לו קשר משפחתי ע
סאכטשוב שילמד עמו וישי עליו עי וכ היה בפקודת הבית ישראל עשה עמו הנ"ל שיעור
בחסידות וש עליו עי .הב"י אמר להרי" אהר איז נישט היימיש דא צריכי להודות לו
על כ .עברשבוע והרי" נקרא לקו"פ ושאלו הא כבר הודה לו? ענה הרי" שיודע שהנ"ל
צרי להיות בירושלי בשבוע הבא ואז יודה לו ,אמר הב"י די ביעסט א וילדע מענש לבקש
ממנו מהר שלחת מכתב ולהודות מחכה אתה שיבוא ,תוציא מהארו חומש דברי ,דפד
הב"י בפרשת כי תבא והראה לו בפרשת ביכורי כתוב "וענית ואמרת" לשו הרמת קול.
ושאל ידוע שהמרי קולו בתפילתו ה"ז מקטני אמנה ומדוע כא צרי הרמת קול? ותיר
הב"י בדר כלל אד הצרי ישועה מבקש טובה מרי את קולו ומבקש אוי רבש"ע ולכ
ההודאה צריכה להיות לכה"פ באותו טו של הבקשה ,ולא יש כא קצת כפיות טובה ולכ
רש"י אומר בביכורי שאינ כפוי טובה משו שיש כא עני של הכרת הטוב ,וצוהו לכתוב
כבר מכתב תודה ,כתב המכתב והכניסו לב"י והיה מוגז לשבח חיי הב"י ואמר ג כ"כ
מוגז לא התכוונתי שצרי באמת להודות כמו הבקשה אבל לא צרי להגזי בשבח.
.3בתהילי "שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג" ומדוע צרי דוד המל ע"ה להדגיש
הבדידות דוקא על גג? ויתכ שאד הנוסע לטיול ורואה הרבה דברי יפי רוצה ובטבעו כ
להעביר את החויה לאחר אחרת לא שוה לו כל מה שראה כ הצפור שרוצי לבטאות
הבדידות הציפור עומדת על הגג ומשקיפה על פני היקו ואי לה למי לומר החויה אז
מרגישה ביותר הבדידות.
.4אבר נכנס לשאול על ש לבתו פייגא ויש לו סבתא בחיי שקוראי לה צפורה פייגא
וענה אד"ש יש במשמעות פייגא שתי דברי .1צפור .2תאנה ולכ שפיר לקרוא פייגא
מלשו תאנה אע"פ שיש ש פייגא במשפחה שמשמעותו צפור והוסי אצלי היה כ קראו
לאמי פייגא ואפ"ה שידכו אותי ע צפורה פייגא שלאמי המשמעות היתה תאנה ולהרבנית
שלי המשמעות צפור.
בטבריה
.1כשהא"א היה בקברו של סומכוס הגיב דחק עצמו ונכנס.
.2היה פלוני שנצר לישועה גדולה והיה אצל הרבי הלב שמחה ניגש עמו לחלו חדרו )היה
בטבריה( הצביע לעבר קברו של ר"מ בעל הנס ואמר ל לש והתפלל בודאי תושע ש ,יקרא
ניסי ,ש יכול להיות ניסי שמו הרי ר"מ בעל הנס.
190
צדקו דבריכ שאפשר במפלי אלו להגיע ולחזות באדיר במרו ה' אבל שפיל לסיפא דקרא
"עדותי
" = התורה הקדושה "נאמנו מאוד" יותר אמיני ומראי שאדיר ה' ול"צ להגיע
לזה.
.2יש גמרא על רבי יוחנ ב"ז שבכה לפני פטירתו שאינו יודע באיזה דר
מוליכי אותו לג"ע
או לגהנו ,בעלי המוסר מאריכי מאוד בגודל יראת העונש ואימת יו הדי .ולהיפ
יש
ווארט חסידי מר"מ מזויל ז"ל שריב"ז היה כזה עניו והיה בטוח שמגיע לו גהנו והצטער
ובכה שבאחרית ימיו יש לו בליבו עוד ספק א הול
לג"ע וע"ז הצטער שבודאי היה צרי
להיות בטוח שמקומו בגהנו עד כדי כ
הענוה.
ר"א הגדול מקרלי בספרו בית אהר כותב אע"פ שרק י"א חודש מבקש מאוד ללמוד
משניות כל הי"ב ואולי אזכה אח"כ להכנס לגהנו ,שהיה אצלו זכות הגהנו.
אחרי פטירת הרבי ר"א מלזנסק ביו ההילולא ישב מאוד מהורהר החוזה מלובלי ונכנס
ר"מ מראקוב שאלו החוזה מה היה בשמי כשעלה הנוע אלימל
? ואמר שהושיבוהו
בהיכל הכי מפואר וחשוב בג עד והרבי ר' אלימל
היה בטוח שהוא נמצא בגהנו ספק כ
אל כ ואמר הקב"ה כזה טוב א בגהנו כזה כ"כ טוב מי יודע מה הול
בג עד .צחקו
כול ממאמרו הגיב החוזה מלובלי אמת ר' מרדכי כ
בדיוק היה בשמי.
צדיקי אמרו רבי ר"ת רע בעיני ה' וג ר"ת ראש בני ישראל א הרבי אוחז עצמו באמת
לרע בעיני ה' אז הוא ראש בני ישראל.
.3כ"ק מר אד"ש נסע לחו"ל ורצו להצטר איליו פלוני בצורה לא מכובדת הרי" ביקש
שיורשה לו לומר לה כמה מילי חמות התעני אד"ש מה יאמר לה אמר הרי" ששמע
כשנסע פע ראשונה צישנסקי ע הראש ישיבה לחו"ל קיבל מכתב מכמה זקני חסידי
בת"א שידע ויזהר על נפשו שבפולי היה קיי"ל שכל בני האמרי אמת ה בעלי רוה"ק וצרי
להזהר מה כמאש ולכ אע"פ שבודאי צרי
ליסוע איתו בציווי של הבית ישראל יזהר
וישמר על נפשו מלחשוב שהוא אד פשוט וינסה להתחבר עמו .ועוד סיפר שהיה צרי
ב
הרב מקוממיות זצ"ל להיות בועד בחורי וקיבל טלפו בהול מאביו ז"ל א זה אומר
שצרי
אתה לקשר אישי ע הראש ישיבה הנני מצוה עלי
בכיבוד אב שלא תכנס לועד
בחורי היות והראש ישיבה שטיק פייאר ולא רוצה שיתעסק עמו .אד"ש שמע הכל זלגו
עיניו דמעות ואמר יוא ,טאטא האט גיעזוגט אוי מיר טאקי גדולות .והסכי שיאמר לה
הסיפורי הנ"ל.
191
אחריה אמר לו הקב"ה כל צעקה שרק יהיה לא יבטא את גודל העני ולכ מה תצעק
לפעמי הדבר כ"כ נורא וא"א למילי לבטא אות .כמו"כ אמר לה אנחנו ניצולי השואה
הטרגדיה איומה וגדולה מדאי מלומר זאת בראיו.
.2אצל הבית ישראל כל בחור מחו"ל שרצה להתקרב היה עני והרבה זכיתי להכניס בקו"פ.
בחור האחרו קיבלתי מכתב על בחור שממש חי במס"נ ש ורוצה לבא לאר"י ורוצה לדעת
מה לעשות נקראתי בבוקר פאר טאג ואמרתי כל העני ענה הב"י אי זה עני שלי ,והיה
לפלא גדול שתמיד עסק בזה וכ היה שוב שהוזכר הדבר אמר אי זה כבר עני שלי ואח"כ
כשהוחלפו המשמרות בא הבחור וזכה לקירבה מיוחדת אצל הרבי הלב שמחה זי"ע ושלחו
לישיבה והיו מחשובי אנ"ש והבנתי שכל מנהיג חסידיו וראה שזה שיי למנהיג הבא.
כ היה מעשה באבר שאשתו חלתה ל"ע במחלה קשה והזכיר בקו"פ אצל הלב שמחה וענה
אני לא יכול לעזור וכ כל פע שהזכיר קיבל תשובות קשות והזכירו הרי" אצל הראש
ישיבה )אד"ש( ומאוד התעני מה ש אמו וביר בחו ,כשהתחיל לנהיג אמר לו אד"ש
כשנכנס שיודע מכל הפרשה ואז כבר ביר רק היה צרי לחכות וישר שהתחיל להנהיג חל
הברכה והבריאה.
בדר למירו
.1היה קיי"ל אצל החסידי שהנמצא ע הרבי ברשב"י נושע בכל והיה באמת הרבה
שקיבלו ברכה בפרט בזש"ק ונושעו אצל הקבר כי .מונדרי ונ .סקולסקי וע .פזניצבסקי פע
רצה לקחתני עמו לרשב"י ואמר שאחכה אצל השווער זצ"ל הב"י בא לבקר וישב ש קצת
אח"כ ראה שאינו בקו הבריאות וציוה עלי להשאר איתו ולא נסעתי.
192
כ אצל הלב שמחה ידעו מזה ופע זעק ש אבר לא מאנ"ש לרבי שצרי להפקד בזש "ק
וענהו הלב שמחה זצ"ל א ודאי נעשה אד נאמר בעברו ולתקופת השנה נולד לו ב.
.2הבית ישראל זי"ע הקפיד מאוד מחו לירושלי בהליכה בפאות בחו וראה פע את
הצדיק ר"ל בש"ב וגער בו שהפאות בחו אבל להרי" אמר וציוה תל כמוני ג בחיפה ע
פאות בחו ואולי שהיתי נראה צעיר מאוד ורצה שאראה קצת יותר טוב.
.2סיפר לי פע אד"ש שהמגיד מטריסק היה מדבר הרב בעני תיקו הברית והיה לו בחצרו
חסיד גדול ועשיר מקושר בלו"נ אבל ע"ה גדול ופע היה בטיש בס"ג בשובבי ובכה מאוד
המגיד מה יהיה ע תיקו הברית והחסיד הנ"ל לא יכל לסבול צערו של רבו ואחרי שבת
התפר לרבי ואמר ככל אשר יושת עלי את כס שיזרקו הברית היש ואקנה לרבי תיקו
הברית חדש ולא יצטר לבכות איי יתוק הברית...
.3שמעתי ג מאד"ש משל מקדמוני שרצה הח שיבי החת גדולת הכס ולא נת לו
הרבה רק מעט מעט שיבי את החשיבות וקישר א"ז לאברכי הכולל שלומדי ומקבלי כס
שצרי לדעת שא לומדי אי גדול מזה אבל א לא קרוב להשחתה.
.2הבית ישראל אמר פע שגערר בחור שמקיי המוטל עליו בתורה ויראת שמי הינו בגדר
מברר מקחו של צדיק שכול מנעני בראש ואומרי ניכר עליו שהוא חסיד בחצר גור.
.3מדוע היה הגוי שרצה לאכול מקרב פסח חייב מיתה היכ נמצא בז' מצות בני נח איסור
לאכול מקרב פסח? ויש תירו מפולפל שאצל יהודי השחיטה מתרת אע"פ שמפרכס ואצל
גוי ההריגה מתרת ולא שחיטה א"כ מפרכסת אסורה לגוי משו אבר מהחי ובפסח שצרי
לצלות ראשו על כרעיו וקרבו הינו עוד מפרכס וא"כ לא שיי קרב פסח שאינו מפרכס
וכשרצה לאכול הפסח יוצא שעובר על אבר מהחי וב נח נהרג על כ"א מז' המצות .ויש
193
מתרצי שגונב מחלקו של היהודי שכול מנויי בפסח ועל גניבה ג חייב מיתה ולכ אמרו
שצרי להורגו.
במצודה בצפת
.1הרבי מזידטשוב ראה פע בנו מתאמ לאכול תפוח לא טוב ושאלו מדוע? וענה שיהיה בל
תשחית א לא יאכל שא אחד לא ירצה לאוכלו ויזרקו א"ז ענהו הרבי התפוח נברא בשביל
האד ולא האד בשביל התפוח וא אינו טוב אי שו עני להתאמ ולאכול ומותר
לזורקו.
.2הרבנית ז"ל מסאכטשוב שמעה דו שיח באמצע הלילה אצל בעלה האדמו"ר ר' היענ זצ"ל
ונבהלה ושלחה המשב"ק ר' פישל ז"ל אמר לו ר' היענ היה אצלי עכשיו פלוני שהיה
מחסידיו ונפטר שבוע קוד אהר איז גיוע שוואר ווי אקויעל וביקש תיקו הוא היה כא
מקושר ולכ העמדתיו במקו טוב.
]הרבנית הנ"ל היתה צדקנית וזכתה שבא הבית ישראל לבקרה ג אחרי פטירת בעלה ,כ
ראתה פע דמות שבאה לבעלה מעול האמת ושאלה את בעלה והפליג מאוד שזכתה
לראות[.
.3בתפילה אומרי "תקע בשופר גדול לחירותינו ושא נס לקב גלויותינו" ובפסוק כתוב
"כנשוא נס הרי תראו וכתקוע שופר תשמעו" וקשה מדוע נהפ הסדר? ותיר הרב
מטשבעי זצ"ל שכתוב בספר הברית שהרע והברק נוצרי ברגע אחד רק הטבע שאד
רואה יותר מהר משמיעה לכ שומעי הרע אח"כ א"כ אמר מוב מאוד תקיעת השופר
תהיה לפני הנס ולכ בתפילה כשמבקשי אומרי קוד שיתקע ואח"כ ישיא הדגל משא "כ
בתפילה בר"ה מביאי הפסוק שמתאר אי יראה לעתיד לבא ואז קוד נראה שהעי תופס
יותר מהר את הדגל המור ואח"כ נשמע את קול השופר.
.4בגמ' שבת אצל דוד המל שאלו אבא מוטל בחמה וכלבי רעבי מה לעשות? הסביר הרב
מטשבעי זצ"ל היה ספק א מת דוד ניתת נשיקה או מלא המות הרגו והנ"מ שמת רגיל
מטיפתו של מלאה"מ מסריח ומרקיב וזה העושהו מטמא משא"כ במת בנשיקה ,והכלבי
צעקו וכתוב כלבי צועקי סימ שמלא המות בעיר לכ רצה שיתנו לה לאכול ואז יראו
א יפסיקו הסימ שרק היו רעבי ואבינו יהיה מותר בטלטול שמת מיתת נשיקה ואי בו
איסור ,אבל א ימשיכו לצעוק סימ שאינו מחמת רעבו אלא מחמת מלא המות ויהיה
אסור בטלטול.
.5הביכורי באי מכל שבעת המיני ורש"י נוקט רק ג' גפ תאנה ורמו? מסביר הרב
מנח זמבה בש האמרי אמת זי"ע שכתוב מהאריז"ל שתיקו לחטא המרגלי היה
ביכורי ואצל המרגלי כתוב שהביאו ג' דברי אלו גפ תאנה ורמו מוב שפיר שנוקט
רש"י בדוקא אלו.
.6מובא ברש"י שדבר שאד מקפיד חוצ ורש"י אומר שהאד יורידו פע ,מחדש השפ"א
שעיקר הדבר אינו בקפידה אלא תלוי א האד יוריד א"ז או לא שא רוצה להוריד הוי
חציצה ומתר עי"ז קושיא שנאמר ביו"ד שמותר לטבול ע קשר בשער שנעשה ע"י שדי
וכול שואלי מדוע? ולפ"ז מוב כמי חומר שהאד אע"פ שמקפיד לא יוריד לעול הקשר
שמפחד שיזיק לו שכתוב שמי שיתירו השדי יזיקו לו ולכ א א פע לא יורידו אינו
חציצה ,והקשה הרי" מגמ' שבת היה ש כתוב על בשרו הגמ' מפלפלת אי יעשה בטבילה
שהדיו עצמו חוצ וקשה לפי השפ"א הרי האד אע"פ שמקפיד א פע לא יוריד שהרי יודע
194
שאסור למחוק הש א"כ הוא כמו הקשר של השד שלא מתירי אותו ואי כא מקו
לחציצה ומה בעיית הגמ'? וצ"ע
בגינת המלו
.1אד"ש עקב פע אחרי א' מיוצאי משרתיו ותפסו בהרבה מעילות קרא להרי" שהיה
מעורב בעני ואמר ודאי לפלא בעיני
שאני ממשי
לקרבו כלא היה והרי מעל פה וש ידוע
לי מצבו ועכשיו שמסתובב כא מחזיק מעמד יפה בדברי אחרי ,מפחד אני א את לו
פליק ירד מטה מטה ביהדות עד כדי איסור ממש.
.2הרי" הרצה לפני אד"ש כתבה שלמה פילוסופיה על חצרות האדמורי" שהיו שקירבו
דלת הע והמיוחדי הפסידו מזה כתלמידי הבעש"ט והיו שלכ ריחקו כול ורק קירבו
המיוחדי והצדיקי כפשיסחה קאצק והיו כגור שידעו למזג ג לקרב את כול וג לתת
מקו מיוחד לבני העליה.
אד"ש לא דובי ולא יער ה לא מביני כלו בתורת החסידות לא בחצר זה ולא בחצר זה
יש עורכי דיני כל אחד מתמצא ומיוחד בנושא מיוחד אח"ז כשרוצי לתת לה תיק
נותני לכ"א לעסוק במקצוע שיודעי שהשתל בזה במיוחד ,כ הצדיקי בכל הדורות
כ"א עולה במדרגותיו ובמצבו ומשמי מסדרי לכל צדיק הדור והחסידי שצרי
לפי
מידותיו לכ היו צדיקי שעסקו רק בבני עליה ,והיו רק בפשוטי ע והיו באמצע שכ"א
קיבל משמי החסידי לפי גדולתו בעבודת בוראו.
.3אבר
נכנס לקו"פ לשאול אי
יעבוד את בוראו ענהו אד"ש בקאצק אמרו שצרי
לחפש
האמת ומוצאי אותה עי"ז שקוברי חזק את השקר אמר האבר
שווארט זה קצת גבוה
בשבילו ומה יעשה למעשה? ענהו אד"ש בחיו
כ תלמד טוב תורה לפנה"צ ,אחה"צ תשמור
עצמ
עיני וכדומה ותהיה בשמחה זה מספיק.
.4הרב מטשבעי זצ"ל היה מספר גדול ג בחסידות מלבד גדולתו בתורה פע עלו איליו ב'
אנשי חשובי מעירו בגליציה וערש"ק היה ודיברו כשעה ארוכה על העיר וכדומה פתאו
התחיל אחד מה לשאול שאלה בלימוד ק הרב מטשבעי ואמר נו סאיז דא
ערב שבת
ואי זמ.
.5בחור בפולי חלה במחלה נוראה ל"ע ונכנס לכ"ק מר האמרי אמת ענהו "מזאל טיעה
גמיעטה זאכי" שיעסוק ברפואה כמה שיוכל אחרי תקופה שלא הועיל מאומה בא שוב
לקו"פ וענהו "שיסע לעיירת מרפא אולי יוטב לו ש" ,אחרי תקופה שלא עזר כלו נכנס בלב
נשבר ובכה מאוד על מצבו במחלה ארוכה ואי לו מרפא ענהו הא"א "תאכל ותתפלל תלמד
ותהיה יהודי ויעזור ה"י לטוב" הל
לשאול באורי ותומי להרה"ק רמ"ב זצ"ל מה פירוש
התשובה ואמר לו הרבי התכוו שתקפיד לאכול כל יו לפני התפילה ויוטב ל
שהרי אמר
תאכל ואח"כ תתפלל .הקפיד ע"ז הבחור ומני אז לא ידע שו זכר מהמחלה הזאת והתחת
והוליד ילדי וכו' בבאר ישראל אצל הבית ישראל נעלב פע מפלוני בשטיבעל שש לב
שאוכל לפני התפילה והחליט שכבר עברו רוב שנותיו בטובה ויכול כבר להפסיק והתפלל
ואח"כ אכל למחרת חזרה איליו המחלה בצורה גרועה מאוד ודרש בכל טובי הרופאי ולא
הועיל עד שנפטר לעול שכולו טוב.
הב"י זי"ע ציוה שיכתבו על המצבה בעל יסורי
כשבא הב"י לנח שאלו הב מדוע ענה הא"א רק בפע השלישית לאבי התשובה שריפאה
אותו ולא ענה ישר בהתחלה? וכ מדוע מגיע לאבי כזה עונש א פע אחד ויחידה לא עשה
פולג? ענהו הבית ישראל שאלה הראשונה :אצל אבי ז"ל לא היתה שו בעיה להועיל לו
במחלתו הבעיה היתה במקבל לא תמיד החולה ראוי לישועה שיכול הצדיק לפעול עליו ולכ
195
אמר בתחילה כ ואח"כ כ עד שהיתה שעת הכושר שהיה ליבו נשבר והגיע הזמ שיוכל
להועיל לו ומאז נושע .שאלת השניה :אי זה עונש אלא דבריו של הצדיק נמצאי בשמי
כחומה והקשר של האד לצדיק הוא בזה שעושה פלוג ברגע שיו אחד לא שמע ניתק
הקשר ולמחרת כבר לא הועיל.
.6הרבי הלב שמחה ציוה על ר' זליג לאכול לפני התפילה ופע ביו צו חשב שלא צרי
לאכול לפני התפילה ואכל אחרי התפילה ומיד לא הרגיש בטוב והובהל לביה"ח אח"ז נכנס
לקו"פ לבקש מחילה וכו' חיי הרבי מאוד ואמר שאי כלו ואחרי שיצא אמר הלב שמחה
"זליגס' עבירות"..
.7ר"א קוטלר ז"ל היה אצל הבית ישראל ואמר שיש לו קושיא החפ חיי ז"ל היה גדול
מאוד ה בתורה וה בצדקות והתפרס מאוד בצדקותו ובלימוד בכלל לא וחושבני
שמהסת ביקש מהקב"ה שלא ידעו שהוא גאו ,אבל קשה לי מדוע לא ביקש שלא ידעו
שהוא צדיק? ענהו הב"י א ליטושע שאלה הוא אחז עצמו בכלל לצדיק?!! ור"א קוטלר
התפעל מאוד מהתירו ואמר עמוק עמוק שלא חשב על הראיו.
בטאלנא קלויז
.1הגמ' אומרת שבביכורי העשירי מביאי בסל של כס ומקבלי אותו בחזרה והעניי
בסל נצרי ולא מקבלי בחזרה וזה מה שאומרי בתר עניא אזלא עניותא ,הסביר זקנינו
מטשרנובי זי"ע אי זה עונש לעני אלא מהשמי רוצי לרח על העני ורוצי לרמז לו שלא
מקבל בחזרה הסל של נצרי כדי שיל מאיתו מזלו של עני ויוכל להביא שנה הבאה בסל של
כס וזה הכוונה אזלא שהולכת ממנו .והוסי בזה הרי" כמו הרעיו שכתוב שיאה עניותא
לישראל וכתוב באיכה ניטל מבת ציו הדרה שאמרו הצדיקי שיל ג הדר זה של העניות,
וכ במ כתוב במה עשו גמילות חסדי שהרגישו כל הטעמי במ אבל לעני לא היה מושג
מה לבקש וזה היה גמ"ח שהעשיר אמר לעני מה כדאי לו להרגיש וכ כא אזלא עניותא
שיהיה לו מושג של עשיר.
.2סבא טאלנט מקפיד מאוד על אורחת ערב בדוקא ליטול ידי לפת וכ הרבה צדיקי
וההסבר בזה שכתוב בש האוהב ישראל זי"ע שנאמר בגמ' התקנה של רבנ שיבוא אד
לביהמד"ר א רגיל לקרוא קורא לשנות שונה ואוכל ומבר ויוש ומה היו צריכי להוסי
אוכל? ומסיימת הגמ' וכל העובר על דברי חכמי חייב מיתה לכ אמרו צדיקי היות וכתוב
כל העובר ומוזכר ג האוכל הקפידו לאכול ארוחת ערב ,ויש בזה הסבר עמוק כתוב
מהרוזינער על שתי לח יבצעו תמימי ב' אכילות א' כפשוטו ב' ולח אשר הוא אוכל
וערבית זה רשות שצרי להזהר בדברי הרשות ותמימי ח"ו יכולי ליפול בזה לכ הקפידו
לאכול ולבר בכונה ברכת המזו שהיא מהתורה ולא רשות וזה יועיל להתגבר על הרשות
ודפח"ח.
ד"ת בארוחות
.1הרבי הלב שמחה זי"ע אמר פע מדוע כל חתונה יהודית כתוב כאילו בנה אחת מחורבות
ירושלי מדוע בדוקא חורבה מדוע לא נאמר כאילו בנה בית בירושלי? ללמדנו בא:
שהולכי לבנות בית בישראל רוצי בדוקא שהיסודות יהיו ישני בית חדש אבל יסודות
ישני יהדות ולכ לא נקטו בית בירושלי שמשמע שג היסוד חדש אלא חורבה מחורבות
ירושלי שהבית חדש אבל יסודותיו בהררי קדש ישני.
" .2ולקח הכה הטנא מיד" טנא בגימטריא שישי ויש שישי סדרי בש"ס ללמדנו שכל
שפע מהקב"ה צרי כלי קיבול וכלי הקיבול שלנו זה הטנא הש"ס ללמוד תורה.
196
.3היה יהודי חסידי יחזקאל מילשטיי ומסר נפשו בימי המצור להביא עו לא"א ובירכו
הא"א שלא יאונה לו כל רע וראה ממש ניסי גלויי שנפלו פצצות בכ"מ הזדמניות ולו עצמו
לא קרא כלו.
.4הנ"ל קיבל מר' הינע מסאכטשוב זצ"ל משלוח מנות לתת לבית ישראל זי"ע והתנצל
שיצא שיכניס המשלוח מנות רק אחרי הטיש ויהיה כבר מוצאי פורי ענהו הרבי
מסאכטשוב לא נורא כתוב כל הנות דור לת"ח בזמ הזה כאילו הקריב ביכורי ובקדשי
הלילה הול אחרי היו א"כ שפיר לתת לרבי משלוח מנות במוצאי הפורי ,כשהביא
המשלוח מנות אמר לו הבית ישראל נו זה כבר לילה אבל כתוב כל השופ דמ של רשעי
כאילו הקריב קרב ובפורי מחית עמלק א"כ הרי כקדשי והלילה הול אחרי היו ,אמר
יחזקל מילשטיי לפני /הב"י מה שאמר הרבי מסאכטשוב צחק הב"י ואמר תורתי טובה
משלו שאצלי לא צרי להיות ת"ח משא"כ בתורתו.
.2אבר נכנס להזכיר השויגער ואח"כ היה צרי ליסוע דחו לביה"ח איתה ונסע ג ע
הגברת ונשארו הילדי לבד והשאיר לה פתק ילדתו בצ 11התעוררה ונבהלה צלצלה לרבי
בבהלה בקול בוכי שנמצאת לבד ואבא ואמא בביה"ח ע סבתא אד"ש הרגיע שיודע מזה
ומבטיח שתהיה בריאה ועוד מעט יחזרו ההורי הביתה ,ושאלה ע היא רוצה שיספר לה
סיפור? ואמרה שח"ו רק רצתה ברכה ,אד"ש נהנה מהסיפור וספרו למחרת לח.ש.
.3הרבי מקפאטשני זצ"ל בחו"ל אמר פע כשראה את הרבי מטאלנא והיה אז אבר צעיר
אד זה עוד יהיה ברבות הימי מגדולי הצדיקי ממש כחד בדרא אבל אהר אהעט גארניש
וואזי שלא יראו עליו מבחו שו דבר!
.4פלוני היה באיטליה יחד ע הא"א זי"ע בפסח כשברחו מפולי והיה אז כ"ק אד"ש ילד ב
,41לאחר כער 04שנה כשהיה אד"ש ביקור באמריקא ביקר אצל הרבי מבלוזוב ופלוני ג
היה ש נגש אליו אד"ש ואמר שמכיר אותו וזוכר אותו מאיטליה.
.5אבר נכנס לקו"פ לשאול על טיפול מסוי שיש בזה קצת אחוזי לסיכו ובירכו אד"ש
בהצלחה ושיעשה בלא פחד הקשה השואל שכתוב בשו"ע חמירא סכנתא מאיסורא ולא
197
הולכי בסכנה אחרי הרוב וחוששי למיעוטה דמיעוטה ואולי צרי
לחשוש לאחוזי
מועטי אלו? החזירו אד"ש בשאלה הולכי הרי בדיני נפשות אחרי רוב דעות א"כ מצינו ג
הפו
שיש מיעוט שלא מסכי ואפ"ה מוצאי הנידו להורג שזה סכנה ? יכול אתה לעשות
הדבר בלא שו פחד ויהיה בהצלחה.
.6יש מרצה בשמירת הלשו שמספר שהב"י זצ"ל שאל פע פלוני דבר לה"ר ולא ענה צעק
עליו שיענה ואמר זה הרי לשו הרע צעק עליו שוב שיאמר וענה דברי הרב ? צחק הב"י ואמר
נכו רק רציתי לנסות
א תעמוד בנסיו) .הרי" חולק על הדבר שלא ניראה נכו .ואפי'
א כ אי זה חינוכי לספר זאת במוסדות חסידי(.
.7בשפת אמת ליקוטי פר' כי תבא מק' במדרש"ת בת קול יוצאת כ תשנה לשנה הבאה
א"כ לא מת אד מעול? וי"ל הב"ק יצאה רק כשהביא וקרא והתשנה לשנה הבאה יכלה
להתקיי ג במביא ואינו קורא וסידר הקב"ה בשנה זאת שצרי
למות שיצא לו להביא ולא
לקרוא .ועוי"ל :בשכר הבאת הביכורי יצאה בת קול אבל בשנה זאת שהביא לא מכוחו
אלא מכח הב"ק לא יצא עוד פע ב"ק א"כ תמיד זה היה לסירוגי שנה ראשונה ושלישית כ
ובשניה ורביעית לא וכ הלאה א"כ יכל למות לסירוגי .מעיר הרי" ע"ז כמה דברי:
א' על עצ הקושיא מדוע לא עוני פשוט שמא יגרו החטא שג ביעקב אבינו ע"ה שקיבל
הבטחה מפורשת מהקב"ה ירא ואמר שמא יגרו החטא אז א הבת קול כ"כ קשה
להסתדר היה ב"ק וגר החטא ולכ מת?
" .8ברו
אתה בבוא
וברו
אתה בצאת
" כש שביאת
לעול בלא חטא כ
יציאת
מהעול בלא חטא ומכא אומר הרש"ש בב"מ ק"ז סתירה לאומרי שיש גלגול שהרי כתוב
ביאת
לעול בלא חטא ואמר הרי" שאי כא סתירה שהרי ג בקללה כתוב ארור אתה
198
בבוא ובצאת וצרי לדרוש אותו דבר זאת אומרת יש הזוכה לבא לעול הזה בנשמה
חדשה ויש שלא ואי כא סתירה.
יו שני כ' אלול קרא כ"ק מר אד"ש להרי" בישיבה ואמר :אמרתי וביקשתי שתסדר לי
תור אחה"צ על העי ,אני מאוד צרי א"ז אבל רוצה אני שתבטל ,ר' יצחק מנח תבי זה
החנות שלי א"א לי לסגור החנות בדיוק בעונה באי אנשי לפני ר"ה דער עול איז
חשובער ביי מיר ווי מאיינע צרכי ,אתה הרי גיטריי לי מאוד א אסגור אחד למחרת אשב
עד 11בלילה אולי תסדר לפנה"צ תור בירושלי ולא אצטר ליסוע.
הרה"ק ר' ישכר דב מבלז זצ"ל אמר כתוב "הנסתרות לה"א" מצד הקב"ה היה מספיק
לעשות רק יחודי של המצוות "והנגלות" מדוע ציוה הקב"ה לעשות מעשה המצוות "לנו
ולבנינו עד עול" שנוכל להראות ולהעביר המסר לדור הבא אי לעשות שביחודי לא
רואי כלו.
הרי" אמר ששמע בש הלב שמחה כתוב אצל יוס הצדיק שאמר לאביו "לא כ אבי" והרי
אסור לומר כ לאבא אלא לומר כ כתוב בתורה? ותיר הל"ש שהרי מדברי יוס נהיה
פסוק בתורה וזה לא סת אמירה אלא יש בדברי יוס דברי גדולי ונשגבי מבינתינו.
יו שלישי כ"א אלול נסע כ"ק מר אד"ש ע הרי" אחרי הברית לשערי צדק כשנכנס
למכונית אמר אד"ש חשבתי שארא בברית למטה בשורות הראשונות ,על טיש אמר בר"ה
לא בא בחשבו )בסופו של דבר כ היה( שבת תשובה כ ה רוצי לדעת בדוקא מקוד
אמרתי אני רוצה להחליט שעתיי קוד וא לא יכולי אז לא ,מדוע ה מלחיצי כ"כ
ומה הדחיפות לדעת קוד.
הודיעו לאד"ש באותו יו על פציעה קשה בביתו של ח.מ .וענה זי איז א נפש יקרה.
יו רביעי כ"ב אלול פאר טאג בטיול ברחוב ניגש א.י.ג .לאד"ש ואמר חיי מילר שלחני ולא
גמר אד"ש עשה תנועה ע היד ואמר אני מבי שזהו זה כבר אתמול הבנתי שמצבה אנוש
ואי מה לקוות ה שאלו א להוסי ש? ואמרתי רק א זה ירגיע אותו אבל אי צור,
בירר כל הנעשה ואמר לחיי יש לב טוב אוהב לעזור לאנשי הוא שבור ורצו מהסת
צריכי לחזקו אח"כ הל וחזר ושאל אולי הוא נמצא עדיי ש אסע קצת לחזקו ולאמצו.
יו חמישי כ"ג אלול כ"ק אד"ש נסע שוב ע הרי" לשערי צדק בחזור נסעו לנח את ח.מ.
בדר ראה אד"ש אבר מהכולל י.ל .הול ג לחיי:
אד"ש אבר זה שראינו שמו יונת לא יונת בורנשטיי ולא יונת חזק יונת חת ר' איטשה
רוזמרי הוא ,מעני באיזה כולל הוא לומד הרי עכשיו לפנה"צ?
הרי" גרדא אהר איז ביי מיר אי כולל.
אד"ש ס'איז דא דער בעסטה כולל אי ירושלי מזיעצט ומלערנט ואי זה שמסתובב
לפנה"צ? נו אני מבי חיי הרי נות כס לכולל ומהסת החליטו לעשות משמרות כל יו
מישהו אחר מהכולל גאנ גוט!
הבית ישראל היה לנח רב בחיפה שנפטרה לו בת צעירה רח"ל והרב קצת דיבר לא יפה כלפי
שמיא מרוב צער אמר הב"י כשיצא כתוב אבל אי לו פה והכונה ג לזה שלא נחשב בשמי
לחטא כל דבריו שאומר כי אי לו פה.
אשה שזלזלה בבקשת בעלה להזמי שח"ל ובסופו נפטר ל"ע לא יכלה להרגע ממצפוני ליבה
על המעשה הרע ושלחה בנה לכ"ק הרב הלב שמחה שלא יכולה להנח על העול שעשתה,
199
אמר הלב שמחה לומר לה בפסקנות אי לה מה לחשוש לעבירה שידה במעל א היה נשאר
בעלה לחיות עוד דקה העול היה נחרב הרי הכל מדוקדק ומתוכנ כבר מששת ימי בראשית
ומה שיי לומר שהיא עשתה.
יו חמישי כ"ג אלול התשנ"ג היה כ"ק מר אד"ש בחנוכת הבית במרכז גוטניק ובתו
הדברי אמר בספר תורה צרי כל האותיות ע חסר אות אחת אפי' קטנה כל הס"ת פסול
כ באר ישראל אר הקודש כל חלק שיי לאר ולא מותרי על אות אחת.
200
.3אד"ש סיפר לי :לשפ"א היתה בת אסתר נישאה לרי"מ בידרמ סבתא שלי אמא של
הרבנית פייגא מינטשה פע חלה אצלה ילד דלקת קרו המוח ונסעו איתו לוורשא ש היה
ביה"ח בגור לא היה כלו ובי לבי נסעה לשפ"א אביה להזכיר החולה לרפואה השפ"א שמע
וביר אחרי עבור כמה שעות קרא לה השפ"א ואמר התיישבתי בדעתי א על כזה אופ
שהילד לא יהיה לגמרי בדעה וואס דארפמעי איי רעסי וכיונו השעה שיצא מפיו הק'
המילי ונסעו תיכ לביה"ח ושמעו שנפטר ל"ע בדיוק בזמ הזה שהשפ"א כ אמר ,היה לה
לסבתא ב בכור יצחק דוד ת"ח מופלג ופע חלה בדלקת ראות בפולי זה היה גרוע מאוד
יותר למות מלחיי אשתו של הבית ישראל חיה שרה היתה אחות ילדה קטנה וזכרה שאחיה
נפטר ממחלה ובתמימות ניגשה לאמא לשאול כמה זמ יערו המחלה של יצחק דוד עד
שימות ,נבהלה אסתר ונכנסה בבהלה לשפ"א לבקש רחמי עליו ענה השפ"א אי וואס פאלט
דיר איי הוא יבריא ויחיה יתחת ויהיה לו ילדי אי ...ולא המשי לומר כלו ,וכ היה
שיצא מזה והיו משפחה ילדי אי ...הוא נהרג בשואה.
.4אד"ש סיפר לי :אד מהימ מאוד סיפר לי שהיה גר בעיר רחוקה בנויזילנד עסק
במסחר של כבדי צב והיה לו קרובי במהנהטע נסע לש פע ובמעלית נפגש ע הרבי מ"מ
שניארסו מחב"ד שליט"א שאלו הרבי מהיכ יהודי? וענה מנויזילנד שאל מקוה יש ש?
וענה לא .כל הפגישה והדיבורי לא ארכו יותר מרבע דקה .כעבור 04שנה! עבר היהודי הנ"ל
בתור בחלוקת הדולר ,בחב"ד לא היה לו שו קשר לא לפני פגישה זאת ולא אחרי ועוד
שהשתנה מאוד וכשעבר עצרו הרמ"מ ושאל נו יש כבר מקוה בנויזילנד?! התנצל הנ"ל שעבר
מש וכבר לא גרש אמר לו כוונתי היתה שתשאר ותעשה מקוה.
.5הרבי מצאנז הדברי חיי היה בביקור בקרקא ונכנס לבקר את הרבי שהיה ש בנו של
המאור ושמש ואת הרב דש בנו של החת"ס ביקר רק באקראי ברחוב ושאלוהו היתכ הוא
הרי רב של העיר מרא דאתרא? ענה ב' ראיות יש לי שרבי יותר חשוב:
א' "מחוטב עיצ ועד שואב מימ" מה הכוונה? חוטב עצי מתכוני הצדיקי הגוטע יודע
שאומרי עצות ושואב מימ מתכוני הרבני ששואבי מי ואי מי אלא תורה והנה
כתוב קוד הרבי חוטב עצי עד שואב מימ.
ב' הקב"ה לכא' היה צרי לבחור לעשות ביהמ"ק על הר סיני שש ניתנה תורה במת תורה
ומה שיי מקו יותר מוכשר לכ? אפ"ה בחר הקב"ה מקו לשכינה בהר המוריה שש
היתה עקידת יצחק שזה מרמז על הגוטע יודע מסירות נפש בשביל כלל ישראל.
.6הרבי מסאטמר היה יהודי נכבד ת"ח וצדיק הרב מטשבעי אמר עליו שעני הציונות היתה
אצלו כחבית חומר נפ אבל חו מזה היה בסדר אצל הא"א זי"ע היה לביקור וכיבדו מאוד
ודיברו יפה ,כשרק רצה לשי על השולח עני הציוני ק הא"א ממקומו ופרס בשלומו
והל.
כשהיה אצלו הבית ישראל לביקור צעקה הרבנית שלו שלא יכנס ע כ"כ הרבה משמשי
התנצל הרב מסאטמר שהיא פולישער ענה הב"י וה המשמשי רומנישער.
בדרכו חזרה מאר"י התאכס במלו יקר בשוי ג' ימי לבקשת החסידי למנוחה אח "כ
היה ש יהודי המספר שהציג עצמו כרב כדי שיתנו לו הנחה בכס כמו שנתנו לרב מסאטמר
ולא באו להחלי הסדיני וכשהתפלא על כ מדוע? אמרו לו שחשבו שכל הרבני אותו דבר
שהרב מסאטמר לא יש ולא נכנס למיטה ג' ימי שהיה כא ולא היה צרי להחלי
הסדיני ,עד כדי כ היה קדוש וטהור.
כ היה אוהב הרבה להתבדח פע בא אליו יחזקאל בסר ואמר שהחלי שמו אמר פע
ראשונה שרואה אני אד באמריקא שנהיה יותר טוב בעסר! ,בברית פע הנימול שט אותו
אמר נו עשיר יענה עזות והתקיימה הברכה ונהיה עשיר ,כשראה פע המיטות קרובות אחד
201
לשניה אמר שמבי מדוע לא כתוב שהמיטות של אד יעידו עליו לעתיד לבא משו שה
קרובות וקרוב פסול לעדות ,פע היה אצל ר"א מבלז וכיבדוהו שחרית בשבת והתחיל מעד
הנה בנשמת ובבלז לא נהגו כ ונתנו לו צביטות הגונות על זה שמיפר את המנהג היה מספר
את זה ואומר עד הנה מרגיש אני את העד הנה שאמרתי בבלז.
.7יש שפ"א שהובא כבר שאומר העיקר במקוה לא הקפידה אלא העתיד ליטלו ואינו עתיד
ליטלו והקפיד ולא קפיד זה רק מראה מקו לעתיד ליטלו אבל במיקרא שיהיה בטוח שלא
עתיד ליטלו אע"פ שמקפיד אינו חוצ האבנ"ז מקשה מגמ' בר"ה נקב בזכרותו של שופר
ותקע יצא ידי תקיעה שמי במינו אינו חוצ ולדברי השפ"א מה צרי מי במינו אפי' שיהיה
מי בשאינו מינו א אינו עתיד ליטלו הרי לא חוצ וכא בודאי שלא יטול הזכרות שהרי לכ
ניקב שלא יכל להוציא א"כ א יהיה מי בשאינו מינו לא יחצו ומדוע צריכה הגמ' לנקוט
בדוקא מי במינו?
.8אד"ש ב"ה הרבנית היתה אצל רופא עיני ואי לה כלו ה"י יעזור שיהיה לה תמיד
עיני טובות כמו סבא שלה הרה"ק רמ"ב אלתר היה לו עיני טובות זכורני צייר גדול
התגורר בגור התבטא פע שא יצליח לצייר הליכתו של רמ"ב בשוק בגור את העיני
הקדושות יהיה זה הציור הכי מוצלח שלו ,אפי' גוי הבי הקדושה שניבטה מעיני רמ"ב.
הרי" ידיד סיפר לי שצייר גדול רצה לצייר הב"י זי"ע ואמר שאינו רוצה היות ורואה צער
עמוק בעיני שלא יכנסו בתמונה ולא רוצה לצייר רק דבר מדויק.
אד"ש מעני מאוד מכל הכיוני ראשית הבית ישראל היה מלא חיות מר ושמחה ובדיוק
בעיני היה עצב ,מצד שני זה לא פלא ע"כ מה שהוא הפסיד בשואה הרבנית שלו היתה
מיוחדת בנו ובתו אני לא יודע א היה לאבי עוד נכד כמוה יש לי מכתב באנגלית מאשה
שהיתה ביחד ע בתו שנהרגה בשואה עד שנשלחה להריגה היא מתארת אותה כמלא כמה
שעזרה ועודדה ומעני שג כותבת שעמוק בעיני היה לה עצבות.
שמעתי כשנפטר ל"ע אחי השפ"א ר' שמעו הל השפ"א להלויה והשתת בכל הקבורה
שלא כדרכו ובביה"ק כבר לא היה לו כח והתיישב על אב ,צייר מפורס שהיה ש ניצל
ההזדמנות לצייר אותו טיפס על ע וציירו זה היה קשה לתפוס את השפ"א תמיד הל
בזריזות ולא ישבהרבה זמ .התמונה הגיע לסבתא שלי שהיתה ביתו אסתר ולא כ"כ רצתה
להראותו ושאלתי את גיסי רי"מ ברמ"ב מדוע? והסביר לי שהשפ"א היה תמיד עליז היה לו
לאכטיקע לאבדיגע אויגע וג בתמונה צייר הצייר עיני שוחקות וקצת היה אכפת לה
כאילו בכזה טרגדיה ג עיני צוחקות.
הב"י היה בהרבה דברי מאוד דומה לשפ"א כ שמעתי מהרבה זקני כל גידולו היה ממש
דומה ומעני שכא היה הפו הצייר איבח על הב"י עיני עצובות אפי' שכל כולו היה שמח
ועל השפ"א עיני שוחקות מי יעמוד בסוד גדוליזכות תג עלינו.
כ הוסי לספר על תמונת אביו הא"א שראה אצל הרב פרייז בקנדה ושמאוד מצא ח בעיניו
התמונה והוסי הסבר כל אד עיקר הפני זה בעיני הנה כשרוצי להסתיר פלוני שמי
פס על העי וזה מספיק אפי' שבתמונה עוד רואי שאר הפני כ אצל אבי רוב התמונות אי
המבט ע העיני כא הצייר הצליח באומנות המבע שלו ע העיני וזה מה שלקח אותי,
בכלל אצל אבי ג בעיני סגורות היה פחד ממנו כמו פתוחות וכ כשיש ,ואולי זה עבודתו
של צדיק הדור שכשעיניו סגורות ג יהיה כמי שעיניו פתוחות.
התשנ"ד
כ"ק האדמו"ר מטאלנא אמר כתוב "את ה"א תירא" לרבות ת"ח ז"א שבלא דרשה זאת היה
כ"א ואחד מפחד וראוי לפחד ממשהו מסוי וכשדורשי את לרבות ת"ח נופלי כל
הפחדי ונשאר לפחד רק מה' ומהצדיקי וזה הפירוש בתהילי "דרשתי את ה' ומכל
202
מגורתי הצלני" שאחרי שדרשנו את לרבות ת"ח יודעי אנחנו שאי לפחד שוב משו דבר
בעול זולתי מה' ומצדיקי והוסי
שבודאי היראי והצדיקי עוזר לה ה' שלא יפחדו
משו דבר.
הרי" שאל את אד"ש בעני אברכי הכולל של ישיבת נזר ישראל א להשאר בירושלי
בעשרת ימי תשובה? וענה יש לה תפקיד חשוב ללמוד ע בחורי אינני מבי ורואה שו
צור להשאר ללמוד יותר חשוב מהכל.
אד"ש אמר להרי" שמעתי מהרבי מסלוני שליט"א ואע"פ שזה לא תמיד נכו הרבה אמת
יש בזה שאמר בשידו א בא לפני ב אפיקורס או ב של מומר לתאבו אע"פ שלגבי
התורה האפיקורס יותר גרוע אולי לשידו יותר טוב משו שבב נכנס התכונות של האבא
ובדעות אפשר תמיד לשנות ואפי' שהאבא רע בדעות הב יהיה טוב משא"כ בתאות שעובר
בירושה זה גרוע יותר.
הא"א במרינבאד יצא פע מחדרו ואמר בחיו היו אני כבר אויס קעפלוטש מאכר שבלילה
היה בחדרו גנב ולקח לו את הכובע )מפי מ .סולניק שהיה ש(.
הרב י.י .ויסבלו זצ"ל אמר יש תוס' בתענית שמוציאי תיבה לרחובה של עיר ושמי בה
אפר מקלה אומר תוס' של אפר עצמות אד ומקשי העול אי מותר לשרו
אד? ויש
מתרצי אד גוי ומק' עליו שתוס' אומר הטע להזכיר עקידת יצחק ואי יזכירו עקדתו
של יצחק מגוי? וענה הנ"ל ז"ל בתוס' בר"ה כתוב שלכתחלה יש לתקוע בשופר של איל ולא
של פרה להזכיר עקידתו של יצחק אבינו א"כ הכל כמי חומר בתוס' היה כתוב ע"א
ופירשוהו בטעות עצמות אד ,ואינו אלא הכונה עצמות איל שזה באמת מותר לשריפה
ומוזכר שפיר באיל עקידתו של יצחק שבסו
עקדו האיל ודפח"ח.
מו' י.ד .סיפר שאביו כ"ק אד"ש סיפר לו שהיה אצלו אבר ע קויטעל ובתוכו נשק
שמצבו
עגו פארבלונדשעט ורקוב ותליתי הדבר היות ואי לו מדרי ,אני מכירו מהישיבה שלמד
בישפ"א ותמיד היה כ עצמאי זה לא טוב אבר אחרי החתונה צרי מדרי.
הרי" סיפר לאד"ש המעשה מהבית ישראל שאמר על הסיפור מר"א זידיטשוב שמצא ח
בעיניו שביוה"כ לא ביטל הקביעות שלו ללמוד טור והוסי
על עצמו שג אצלו כ יכול
להיות יוה"כ שמחת תורה פורי ולא משנה מקבעותיו ,אמר אד"ש אי זה מפליא אצל אבי
ז"ל ראו זאת תמיד וכ אצלי זכרוני פע הלכתי ע אבי זי"ע בואלי והיה ש בתי חסידי
של קראלי וזעקו מאוד כהרגל בפסוקי דזמרה שאל הא"א א ג בר"ה ויוה"כ שהתפילה
ארוכה צועקי כ? וכשלא נענה בחיוב אמר זה לא חכמה קביעות זה קביעות א משקיעי
כח בפסוקי דזמרה לא משנה יוה"כ או יו רגיל.
וע"י רעיו זה מתר הרי" הרמב" שמביא בעבודת יוה"כ שצרי להקריב ב' תמידי וזה
הרי לא קשור לעבודת יוה"כ? אלא שלא לשנות מהקביעות זה דבר חשוב ולכ כתבו
הרמב".
נכנסו אברכי שרוצי למכור 4מיני בביהמד"ר ענה אד"ש זה דבר טוב וחשוב ,כתוב
באמת שבימי בי יוה"כ לסוכות לא עושי עבירות ימי גדולי ,אבל ליידער זמני שלנו
קשה והרחובות מסוכני לרוחניות ולכ א אפשר בלי לצאת לרחוב זה חשוב ובירכ
בהצלחה.
203
בשנת תשל"ב דיבר הבית ישראל ע ב .קורניק על הצו שלא מרגיש טוב והוא אחרי ניתוח
אמר בונ שהרבי ינוח כל היוה"כ ויהיה לו יותר קל ,בלילה אחרי כל נדרי קרא הבית ישראל
לפלוני ודבר עמו כחצי שעה אח"כ קרא לבונ ואמר בונמל מה אתה אומר צרי
אני ללכת
לישו ? וענה בודאי א יושני לא מרגישי בכלל את הצו אמר הב"י אבל מה אעשה
שהתוה"ק רוצה שכ ירגישו את הצו!
דרכו של הב"י היתה להסתובב לפני הטיש ולומר מי ישב ומי לא ופע ראה שיושב בשולח
מ.י .אינפלד אמר הב"י לבנו מ.ע .שיאמר לו לצאת ואמר אני מפחד לומר לו צחק הב"י ואמר
אי
האב אויכ מורא פו אהיי.
" .2וכל אד לא יהיה באוהל מועד אמר כ"ק הא"א זי"ע שהכה"ג בעבודתו היה צרי
לא
לזכור מצרכיו ומדבריו הגשמיי וזה הכונה "וכל אד" עניני אד לא יהיה באוהל מועד
בבקשתו .שאלו רצ"ה פסח פרנק ז"ל הרי בתפילתו בקו"ק מובא שמבקש כ דברי גשמיי?
ענה הא"א זה היה בשביל אחרי ואי זה "אד" משו שהגשמיות של השני זה הרוחניות
של
ולכ לא נאמר "בכל מאודכ בק"ש בוהיה א שמוע משו שזה של רבי.
.3ר"ש מזויל שמש שיש בעיה בשנחיי על ב' יוה"כ ולא הבי שיש בעיה של צו וישר התלהב
ואמר או אז ה יאמרו ד"פ בשכמל"ו בקול ר כמלאכי.
יו ראשו י"א תשרי התשנ"ד 03.4לפני מנחה נקרא הרי" לקאבינט:
אד"ש דיבר בעני הדלקת שיש לו בעי ורוצה ליסוע למחרת לרופא אבל רוצה לחזור למנחה.
הרי" היתי אולי צרי
להכנס בעשי"ת הדלקת גדולה אבל חשבתי יש צבור גדול...
אד"ש כ באמת היה צבור גדול וטוב עשית שלא נכנסת.
הרי" הרבי עשה מספיק מעבר לכוחות בעשי"ת א"כ מותר לוותר יו אחד על מנחה בשביל
הבריאות.
חנינא שי נכנס ,אד"ש :יש לי היתר מרב והצביע על הרי" לא לקבל מחר צבור ולא לבא
למנחה.
204
שתי קמתי לראות מה קורה שעוד היה חוש ,שאלני אחי מה קמת? ואמרתי נהיה חוש
ורוצה אני לראות מה קרה עשה תנועה ע ידו הקדושה שאשב ויעשו זאת אחרי והפטיר
"ביי מיר כבר נהיה חוש לפני ב' שני" בפטירת הרבנית יוטלה!! ואע"פ שידעו כמה עשתה
צרות אמר בלא גוזמא שבפטירתה נהיה לו חוש.
.2כתוב בגמ' ב"ב ד טז" .א"ר לוי שט ופנינה לש שמי נתכונו דרשה רב אחא בר יעקב
בפפוניא אתא שט נשקיה לכרעיה" קשה לי איפוא מצאנו כזה דבר ששט יבוא וינשק
ברגליו? ומדוע דוקא כרעיה? ובכלל קשה מדוע רק נשקיה לר"א בר"י ולא ללוי שהוא זה
שדרש שהשט נתכוי לש"ש? ונראה לי להסביר ר' לוי דרש לש"ש נתכוי אבל לשט אי בזה
שו תועלת ,ר"א בר"י דרשזאת בפפוניא וזה מצא ח בעיני השט שמובא בגמ' בכמה
מקומות שהיו אנשי פפוניא תמימי ופשוטי למשל במי שלנו שבא כל העיר למחרת ע
כלי לקבל מי מהרב א"כ שמח כ יש לי עבודה רבה להכשיל בני אד בעבירה אבל א
ישמעו בני פפוניא ששט לש שמי מתכוי א"כ אי זה כ"כ נורא לעבור עבירה ויהיה לי
עבודה קלה ולכ נשקיה ודוקא אכרעיה "עוו עקבי יסובני" לרמז שעכשיו יהיה לו קל
להחטיא ח"ו .אבל זנ היה טעות של היצה"ר סאיז נישט אזוי כתוב בסו פרק כל הגט על
רב אחא ב"ר יעקב שהיה "דחיל חטאי" אד שכולו יראת שמי ומפחד מעבירה ודורש
אפי' כזה דבר ששט לש"ש לא יכול להביא נזק והפו בזה עזר לה להתחזק ובודאי שלא
נכשל א אחד מאנשי פפוניא בגלל דרשתו של ראב"י רק השט כ חשב .ודפח"ח
.3אחרי טיפול א' אצל הרופא היתה הפסקה ושאל הרי" את אד"ש א רוצה לטייל או
לשבת במסדרו אצל הרופא או במכונית? ענה אד"ש ללכת אי לי כח ולשבת ברצוני יותר
במכונית מכא נו תאמר אתה מדוע וכשלא ענה אמר אד"ש בחיו כא א אשב הרי אתה
תעמוד ואינני יכול לסבול א"ז מאז שנהיתי רבי כול עומדי מה אתה צרי לסבול ,כ נשב
במכונית תהיה ע"כ יושב יותר נוח לי לראות יושב.
כשנכנס למכונית נאנח ממש בזעקה ואמר שכינתא בגלותא וממש שינה קולו לקול בוכי
ואמר עד מתי וכמה נצטר לחכות ומתי כבר תבוא הגאולה הרי זה ממש נורא השכינה הק'
בגלות.
הרי" אני יודע דבר אחד שהרבי שלנו צרי להרגיש טוב ולהיות בריא עד 021ואז יהיה
מהסת ג טוב לשכינה העיקר לי שהרבי יהיה בריא ולא בהרגשת גלותא.
אד"ש אני מבי שאתה מתכו לרבי שליט"א מטאלנא שיהיה בריא אמת הוא צרי רפואה
והוא צדיק גדול ,הוא היה אצלי לפני ראש השנה ביקשתי ממנו שיתפלל עלי לרפואה והוא
הרי צרי לאותו דבר ויעזור לו ה"י תחלה שמעתי מאבי זי"ע האמרי אמת מדוע נענה תחלה
שכל אד המבקש ישועה ושפע בשביל פלוני והקב"ה נעתר לו עובר השפע דרכו לאותו אד
וא הוא עצמו צרי לאותו דבר נוושע שהרי הישועה בי כ עוברת דרכו א"כ נשאר ג
אצלו נו באמת זה קצת קשה לומר אבל כל השפע עובר דר הפיסגה שישי שהרי מבקש
עלי.
אחי ליבל היה אצלי ע קויטעל בלי עי הרע עשר ילדי ואני מסתכל עליו נראה כילד כל
המשפחה כ נראי ילדי כשמעמיקי חזק בפני סב הרבי שליט"א ג רואי פני
צעירות זה עני של ענוה אולי להראות צעיר ,יש לי במשפחה הרבה לאושפיזי רוב ביו
הראשו אברה מרדכי ,אברמי ,אצל משפחת וינברג ענוי בסו יעקב ,דוד.
כ חשב לבקר את הרבי מלובלי בב"ב ואמר להרי" לא נעי לי מסב שליט"א אד זק
כ"כ מגיע כ"פ טורח עצמו לבא כל ר"ח ולפני כל מאורע הבטחתי שאהיה אצלו וצרי אני
לקיי זאת פע לבא איליו קוד אהיה אצלו אח"כ אבקר אצל הלובלינר.
.4הרי" ראיתי הספדי על ר"ח מיליקובסקי ז"ל קצת היה לי לפלא מדוע צרי לעשותו
צדיק הדור א כול יודעי במחילה שהיה ממש קוקו ולא היה חסר מה לשבחו באמת.
205
אד"ש אני יפיס דעת באמשינוב הול הכל מאוחר אמר לי פלוני בבדיחותא שהתחילו
לאטו
ש
חדרי
א"כ ה
מדברי
על ר"ח שמלפני הרבה שני
שהיה אז אד
נורמלי,
היתי ש
לנח
היו ש
ב' גדולי
שדיברו מגדולת
אני מתכו לא של הנפטר אלא של עצמ
חשבתי מה אומר נזכרתי שהיה פע
אצלי וזעק על הירושה שצרי לקבל מהשווער שלו ובנו
לקח הכל ,ספרתי סיפור זה לא אמרתי ע"מ דיבר אלא אמרתי שהיה איש אמת שכ"ד שאחז
עשה בזה קאכי באמת ויצאתי ידי חובה לומר שבחו של מת ודבריו של מת וזה היה אמת
שעשה בכל דבר קאכי.
במדרגות נפגשתי ע
ר' ברו שמעו שניארסו שבא לנח
.
הרי" בנו ביקשני שאזכירו הוא היה בקו"פ חזר מחו"ל ר' נחו
.
אד"ש זכורני שהיה שנייארסו חשבתי איזה אינקעל בחב"ד לא ידעתי שזה בנו של הרב
ב"ש מטשבעי.
.5אד"ש הרחיב הדיבור על חסידות ברסלב וכל ההתנגדות עליה ולמה ומי היו החולקי
.
הרי" בטאלנא היתה התנגדות גדולה לחסידות זאת שמעתי מסבי שליט"א שאמרו אומ
קונה בשבח כלי שלהיות חסיד באומ זה טוב רק לחלשי
שוואכע כלי
!
אד"ש נהנה מאוד והוסי יש בזה הרי מחלוקת מ"ד אחד סובר שאינו קונה ולפ"ז יש כנגד
עוד יותר שאפי' שוואכע כלי
לא יקנו שו
דבר באומ.
.6אד"ש כתוב בגמ' ברכות על רבי יוחנ שישב בפתח טבילה והראה לה
כ טבולו וכ
טובלו ושאלוהו אי לא מפחד מיצר הרע וענה אנא מזרעה דיוס שלא שלטה בו עינא בישא
לא הבנתי הרי הגמ' אומרת על רבי יוחנ שהיו לו גבות ארוכות ועבותי
ולא ראה כלו
והיו
ב' מזלגות של כס שבזה הרימו לו הגבות כשרצה לראות א"כ מה הקושיא כא שצרי לומר
מזרעיה דיוס אנא?
הרי" אולי גדלו בגיל מבוגר יותר וכל הסיפור בגמ' היה כשהזקי ומה שכתוב בגמ' שעמד
בפתח בית הטבילה היה בגיל צעיר שעדיי לא היו לו גבות ארוכות.
אד"ש נהנה מהתשובה ואמר לא ידעתי שזה משתנה דוקא בגיל מבוגר אני מכיר הרבה
אנשי
ע
גבות גדולות לאו דוקא זקני
והתחיל למנות כמה אנשי
בגור צעירי
א
גבות
ארוכות.
.7אד"ש אבי הא"א זי"ע היה בעיירת מרפא והיה ש
הרבה רביעס' ובא לש
רבי חשוב
מאוד אבל לא ידוע ע
בנו וביקר אצל כל הרביעס' ויצא בסיבוב שאצל אבי ביקר אחרו
ולפני שנכנס אמר לבנו בא נעשה כמה דקות הכנה ,וכשיצא שאלו בנו אבא הייתה כא אצל
כל הרביעס' ולא אחד לא אמרת לי שצרי הכנה רק כא בגור ומדוע? ענהו אביו יש ש "ס
של
כול
מסכתות חשובות אבל יש ברכות שבת חגיגה וכו' ויש בבא בתרא הכי שמ וגדול
הגערר רבי הוא הבבא בתרא של הרביעס' הוא הכי חשוב!!
יו
ג' י"ג תשרי התשנ"ד ב 03.4בקו"פ עשה הרי"
מה שצרי בשביל העי אח"כ הזכיר
הסעודה שעושה במוצאי החג:
אד"ש אני יודע הכל וזוכר ,נראה לי ששנה שעברה היתי קצת זמ לא הרגשתי טוב ,היה
קידוש ראיתי ש
הרבה פרצופי
שלא היה לה
שו
קשר ע
ר"א ז"ל ונראה לי שאת ר'
יצחק מנח
וינברג לא ראיתי אני רוצה לדבר ע
י.מ.ט .שיהיה קצת אנשי
ממש מצומצ
מי שיש לו קשר ע
הילד א.מ .או מאוד קשור היה לר"א ז"ל .יישר כח על אתמול סידרת
הדבר על צד היותר טוב לא שיי יותר טוב.
א.מ.ר .שאל את אד"ש לפני הפירע מדוע מחתי
שמו כ"כ הרבה פעמי
בספרי
שלו?
וענהו שפע
עשה לעצמו קביעות כ"פ שיגמור הספר יחתי
שמו וע"י מספר החותמות ידע
6
כמה פעמי וחשב אח"כ שלא טוב שיכול ליפול לגאות לכ חת שמו הרבה פעמי בכל ספר
שלא יהיה לו לסימ כמה למד בכל ספר.
)הרי" טוע שכנראה זה לא הטע הנכו משו שבכל ברכת מזו שיש לאד"ש בבית יש
חתו הרבה פעמי שמו של אד"ש ואולי אמר כ מהתחמקות(.
הסבא שמרלר סבו של נ .בנצלובי שהיה בתפקיד משגיח בת"ת ע חיי כשלמד כ"ק אד"ש
בילדותו נקרא לקו"פ לא"א וציוהו שלא יניח לבנו בשו דבר וישמור עליו וישי עליו עול
תורה ומצוות והוסי אהר האט דא זאיי א גרויסע רבי.
א .אלתר מספר שכ"ק הרבי מויזני זצ"ל היה אצל כ"ק מר הבית ישראל זצ"ל אחרי שהיה
גרצקע בחצרו שר"י שליט"א זרק קבוצה טובה מהעילית והעידית של ויזני התאונ ואמר
מאיי שוטה האט ארויס גיפורעפ דסמטנע פי חצר! לי זה לא משנה בכל מקו אני יסתדר
אבל הוא עצמו יפסיד מזה ומי ישאר לו כשינהיג!
הרב מטשבעי אמר בדר צחות כתוב חכ עדי מנביא היות ולנביא יש ציווי לומר כל מה
שקיבל והוא באיסור א לא יאמר משא"כ חכ יכול לשתוק ולא צרי כל דבר לומר א"כ
עדי זה שיכול לשתוק מזה שחייב לדבר!
צדיקי אמרו "כי שמעת לקול אשת" זה עצמו היה טענה על אד הראשו שא אשת
אמרה כבר הית צרי להעצר ולא לעשות שאתה השליט ולא האשה.
אבר נשאר בר"ה באשדוד לפקודת הרבי שישאר מני בשטיבעל אח"כ נכנס לקו"פ לומר
שנשאר ושמע שהרבי אמר ברכה לנשארי שיבוא עליה ברכתו ורצה לקבל ברכתו ענהו
אד"ש יוא סאיז גאנ שווער אופ לעזע דער משפחה אויפ דריי טאג!!
פע ביקר הבית ישראל זי"ע אצל הרב מטשבעי זצוק"ל ובדיוק שנכנס אחז הרב מטשבעי
באמצע לימודו ומיד רצה לסגור הספר אמר לו הבית ישראל טשבענרב לא חסר לי גחלי
רתמי תגמור העני שאתה לומד ואז נדבר ופתח שוב וגמר העני.
אד שבנו לא התקבל לישיבה שרצה נכנס לאד"ש לטעו מה זאת שאחרי שאינ
משתייכי לגור מכנסי בניה בקלות לגור ואי לה שו מגבלות והוא שהוא גערר חסיד
צרי לסבול וללכת למקו אחר ממה שהוא רוצה ובנו שבור? ענהו אד"ש :מני ל מה יותר
טוב האד יראה לעיני והאלוקי יראה ללבב לפעמי יכול להצליח יותר במקו אחר
והפו הלב נשבר שלא קיבלוהו יכולי לגרו הצלחה גדולה מאוד יותר מהמשוער והרבה
יותר ממה שהיה מצליח א היה מתקבל במקו שרצה להכנס.
מוהרי"א שאל את אביו הלב שמחה זי"ע בזמ שהרבנית יוטא הניה ע"ה היתה מאוד חולה
והתעקש הרבי שישימוה א מכשירי וכו' מדוע שלא יניחו לה לבד ואולי טוב יותר
שתסתלק מהעול וא הראה גמ' בנדרי שלפעמי טוב לחולה הבקשה שימות ויפטר
מהיסורי .ענהו הלב שמחה א הית מכיר ויודע מי היה אבא שלה סב ר' נחמילה זצ"ל
א הית מכיר ויודע מי היה הסבא שלה השפ"א לא הית מדבר כ!
ראשו לחשבו עוונות שכתוב בולשת שנכנסה לעיר היינות אפי' הפתוחות כשרות שאי
לה זמ וראש במלחמה לנס משא"כ כל הבתולות אסורות לכהונה שזה יצר תקפ ולא
צרי מחשבה ועושי זאת ג במלחמה וכמו"כ ראשו לעבירות שצריכי חשבו זה באמת
לא עושי בי יוה"כ לסוכות אבל עבירות כאלו שהול בקל בלא מחשבה ודאי שצרי
207
להזהר ]כמו"כ אמר אד"ש לגבי ה 4מיני שהרחוב גרוע ג בימי אלו שלא עושי בו
עבירות[.
הסוכה בגור נפלה ונכנסו כמה גבירי שרוצי לעשות סוכה חזקה מברזל שיחזיק ולא יפול
אמר לה הא"א בחו לאר הדירת קבע צריכה להיות עראי שצריכי כול לעלות לאר"י
ואת רוצי לעשות הדירת עראי קבע?!
ר"ח מבריסק היה במקו אחד ע רמ"ב אלתר זי"ע ולא רצה ללכת לפניו שכה כיבדו עד
שאמר אקח בידי התפילי ובזה אסכי שהתפילי צריכי לעבור קוד והוסי בנו ר"ו שמי
שהכיר אביו כמה הקפיד לא לטלטל סת התפילי מבי כמה היתה קשה השאלה אצל אביו
והסכי לקחת התפילי עד כדי כ אחז מגדולתו של רמ"ב זי"ע.
כשיצא חידושי ר"ח מבריסק ציוה ר"ו לבניו שלא יתנו לר"מ זמבה ולא ידעו למה ,וכשבא
לבקש הספר לא היה נעי לסרב ונתנו לו ,וכשחזר ר"ו אמר לה שכ אמר היות ויודע
שיעבור על כל הספר ביו אחד וכ היה שבא לומר שהספר טוב מאוד ושעבר עליו מתחלה
ועד סו ולא יכל לסבול ר"ו שמה שכתב אביו כ"כ הרבה זמ יעברו עליו ביו אחד.
.3אחרי שהיו אצל הרופא נכנס אד"ש למכונית וחשב מחשבות קד' וכעבור 5דקות פתאו
הזדעק ווי איז ר' איטשה שחשב שנשאר בת"א ולא ש לב בכלל שר' איטשה ישב כל הזמ
לידו כ"כ היה שקוע במחשבותיו.
.4הרבי מבאבאב שליט"א יהודי גאלציני חכ ברעש בעני חב"ד לחצו מכא ומש שיאמר
משהו לא רצה להתערב רק אמר אי האב מורא פי חזרת הש"' אהר איז א קליגער
מענטש.
.5ביתי אסתר מחנכת טובה מאוד פע בביה"ס בית יעקב בב"ב הרצתה ביארצייט של
החזו"א עליו אח"כ בה' שבט הרצתה על השפ"א באו הורי ליטאי במשלחת להנהלת
הביה"ס היתכ הרצאות על רעביס' קראו לה המנהל ת לשואלה היתכ לעשות דברי בלא
רשות? ענתה מדוע לא רעשו כול כשדברה על החזו"א? אמרו לה על גדולת התורה לא צרי
רשות לדבר אבל על רבי ...ענתה דיברתי בגדולתו בתורה אמר המנהל לא ידוע לי שהשפ "א
היה גדול בתורה רק רבי ככל הרביעס' כשספרה לי הדבר ציויתי עליה ישר להתפטר בכזה
ביה"ס אסור להשאר והיה חבל לה שהיא מורה טובה ובאו אלי משלחת לביתי אמרתי
לה אביא לכ ראי' ממכ שהשפ"א היה גדול בתורה שהיתי בחור באר"י רציתי להתחיל
ללמוד קדשי וחיפשתי שפ"א על הש"ס )אצל אבי זי"ע היה סט אחד ולא רציתי לקחת(
ומצאתי בחנות וזה עלה הרבה כס 7ל"י אמרתי לו לבעל החנות שישמור לי ואשל לו
טיפי טיפי שאאסו לאחר כ"ג חדשי היה לי כל הסכו ובאתי לחנות ואי את הספר אמר
לי המוכר היה כא ר' ולועל מבריסק שרוצה ללמוד ע התלמידי זבחי וא"א ללמוד בלי
שפת אמת ואמרתי לו שהוזמ כבר וענה לי תורה דרבי יותר חשוב שהוא יחיד ואני לצבור
של ,תראו עד כדי כ היה חשוב בעיניו הלימוד בשפ"א שהתיר לעצמו בספק גזל ולקח
הספר שכבר הזמנתי.
208
.6אד"ש אמר להרי" כשיצא מהביקור אצל הרב ש" שאכפת לו מאוד דבר אחד כשדברו
בעני הרוטציה אמר הרב ש" הרי הרבי מבי שאי שו דמיו בי מ.א .לבי בויאר ובודאי
צרי בויאר להיות יותר שני ראש העיר הוא הרי ב תורה! ראשית אכפת לי שאינני רואה
שבויאר יותר ת"ח וב תורה ממשה אירנשטי ושנית מנה אד"ש הרבה מה שהיו בעיריה
ואינ בני תורה ואחרו מה הקשר בי ראש עיר לב תורה המושגי ש כ"כ הפוכי ידער
זא ב תורה וואס דאר זאיי א ב תורה בעיריה דוקא.
אח"כ כשדיבר הרי" ע מ.ח.ש .ע"ז שלא ש גרטל כשדיבר ע אד"ש צחק אד"ש ואמר
מה אתה רוצה הרי צרי ב תורה!
כ ראה אד מגוש וידיו במכנסיו ואמר יוא א ב תורה.
.7הרי" עמדתי ביוה"כ בגלריה וראיתי שכ"ק אד"ש עומד הרבה מאוד בתפילה אולי זה
יותר מדאי מאמ וצרי יותר לשבת.
אד"ש אמת אני מקפיד לעמוד מתחלת התפילה קרבנות פסקי דזמרה עד יוצר ראיתי כ
אצל אבי ז"ל שהקפיד בזה ,שמעתי ממנו פע כמה מילי אנדלעכה ווארטער אובער סאיז
אריי אי מיר אדור אי אדור או מקע דאס נישט פארגעסי אבי היה עומד בתחילת
התפילה ואח"כ כשנחלש היה מתיישב וישב אפי' בויבר דוד ,אח"כ נחלש יותר וישב אפי'
בתפילת י"ח אבל תמיד בתחילת התפילה עמד והיה בעיני לפלא שהרי ישדברי בתפילה
שבה צרי לעמוד ומדוע מתאמ בתחלה ואח"כ יושב היה מהראוי שישב בתחילה ויעמוד
למשל בתפילת י"ח .אינני זוכר א שאלתי אותו או שהבי לבד שאני לא מבי אותו ואמר,
בכל אופ אמר לי אז אבא בודאי א עושי חשבו צרי לשבת תחילה ולעמוד במקו חשוב,
אבל מה אעשה שכ"ז שיכול אני לעמוד אינני מסוגל לשבת ואח"כ באמת כבר אי לי כח
ואמר זאת מאוד בהתלהבות כל זמ אז מקע שטיי ווי אזוי קמע זוצע.
היתי תמיד ליד אבא וראיתי שהשקיע עבודה רבה בלאל אשר שבת בשבת קודש והיה
מתלהב וממש עובד קשה מאז אינני מסוגל לשבת בנוח בקטע זה אפי' שאני יושב בקטע זה
אני ק אני נזכר באבי ז"ל אי שאמר א"ז בהתלהבות הלווי שאני בישיבה יכו מה שהוא
כיו בעמידה.
הרי" אומרי בש קרלי שלא שרי בקל אדו כמקומות אחרי שאוחזי באמצע
שיסי פייאר שטלטמע זינגע שבאמצע המלחמה שיורי אש לא נעצרי לשיר.
אד"ש מעני זכור לי מהסיפור על ר' שלמה קרלינר שנהרג שהיה באמצע שירת קל אדו
א"כ כ שרו ...מעני יותר בדיוק מהווארט שה אמרו שזה כמו לירות אש כמו כ ירו בו
בקנה שריפה בשעת שירתו קל אדו ,כ ככה זה בכל דבר יש לס"א כנגד בדיוק באותו דבר
ובאותו מצב בכל דבר ודבר זה כ וכ כא אמר והשקיע כוחות בתפילה כיורה אש וכנגד
הס"א התאמ וירו בו בסו כדור בראשו וכ נהרג זי"ע.
.8אד"ש הרחיב הדיבור על חסידות ברסלב שלא אחזו משיטת בפולי ואחיו הלב שמחה
זי"ע הרבה דיבר נגד וקרא לה טויטא חסידות שאי לה רבי חי שינהיג אות.
הרי" אומרי שליקוטי מוהר" היה הרבה על שולח האמרי אמת.
אד"ש אני לא ראיתי א פע ולא שמעתי ע"ז מאחי אני חושב שזה לא נכו ,בודאי ר"נ היה
אד גדול אבל מכא ועד לאחוז ,הוא כותב ש הרבה וילדע זאכ לא בשביל דורות שלנו
אנשי פשוטי ראית פע הספר?
הרי" לא ,בטאלנא מקפידי בזה מאוד.
אד"ש עיקר הקפידה היתה על תלמידו נת נעמירובער ]ואחרי מחשבה אמר ר' נת לואברט[
מובא ש שאמר ר"נ לחסידיו שנות לה צירופי הא"ב של שבת בסיפורי המעשיות שכותב,
יש לא"ב הרבה צירופי וכ"א נות השפעה אחרת למשל ביו חול ביוצר יש א"ב אל ברו
209
גדול דעה הכי ופעל וכו' ובשבת יש בתפילת יוצר א"ב אחר אל ,ברו
,גדלו ,וכו' זה הכל
השפעות שבאות דר
צירופי הא"ב.
.9אד"ש בני השפ"א שלחו הגליונות לפני ההדפסה לר' חיי מבריסק ומאוד התפעל
מלמדנותו של הסבא השפ"א והפליג מאוד בשבח הספר.
הרי" שמעתי מר' שמואל טויסיג שאמר לו ר"ו בריסקר שאביו אמר לו חיפשתי איפוא
מתגלה שהיה השפ"א רבי ולא מצאתי בכל קטע וקטע מדבר כלמד עד שמצאתי מקו אחד
שכותב מדוע יוש בביהמ"ק צרי
קידוש ידי ורגלי היות והיוצא מהביהמ"ק צרי
קידוש
ידי ורגלי זה שיוש ג יוצא שעיקר האד זה נשמתו ומה יש לנו מזה שנשאר בשר
ועצמות בביהמ"ק ע נשמתו עולה למעלה ולכ כל יוש צרי
קידוש ידי ורגלי משו
שהוא יוצא וזה כבר שיי
לחסידות.
אד"ש אינני מבי מדוע אי זה נכו מצד הלמדנות זה הרי גמ' שנשמתו של אד עולה
למעלה ובאמת האד אינו כא ,מה הגמ' זה ג רבישע תורות ,אני יסביר ל
א ליטואק
וואס אהר קע נישט טאפי מיט דהנד איז ביי אהיי א רבישע תורה ,אבל יש מקומות
אחרי שזה רבישע תורה .ולא פירש למה מתכוו.
הרי" יש בסוכה שפ"א יפה תוס' מקשה ר"ג קנה אתרוג באל זוז א היה יותר מחומש
ממונו מדוע באמת היה מותר ולא היה צרי
לקנות בכ"כ הרבה כס ,וא פחות מחומש
א"כ היה עשיר גדול ומה הרבותא שקנה באל זוז? ומתר השפ"א שהיה פחות מחומש
והרבותא שכל אד בדר
כלל מתוכח ע המוכר ומוריד קצת מהמחיר ולבסו המוכר
מסכי וכא היה החידוש שבשביל המצוה לא התוכח ר"ג ולא ניסה להוריד מהמחיר אלא
קנאו במלא הכס ומוסי השפ"א מכא הוראה לכתחלה שאד הקונה חפ למצוה כאתרוג
שיש עני לא להתוכח על המחיר.
אד"ש שפ"א יפה צרי
לראות שהמוכרי לא ידעו מחידוש זה ויעשו מחירי גדולי
ויאמרו לקוני שאסור להתוכח במחיר.
‡:‚Á‰ ˙ÂÓÈ· ‰˘Ú‰Ó „"˘˙‰ ÌÈ˙·ڷ ‚Á ¯Ò
יו רביעי י"ד תשרי ערב יו"ט
כ"ק מר אד"ש יצא מהקאבינט ע נר זכרו הדליקו על השולח בשלו שטוב ואמר לעצמו
היה לי ב יקר שבער כנר לא האמנתי שיכבה הנר כ"כ מהר!
210
בזש"ק אד"ש לא הגיב מו' ד.ח .הוסי אהר לערנט ביי ר' איטשה או כולל אד"ש ענה אי
וויאס ,כ הזכיר הרי" הבחורי שצריכי לזיוג ואד"ש הגיב על אחד בשמו יוא ישראל
חיי ,היה על השולח מגש ע שקדי אמר אד"ש בחיו
כתוב בגמ' לא סמכינ אניסי נו
מחלוקת אביי ורבא וציוה להרי" לחלק לכול ועקב בעיניו על כאו"א שקיבל אח"כ אמר
אגוטע מועד ק ונת ידו בחביבות לסבא טאלנא ס.ט .הזכיר את יהושע הלפרי הגיב אד"ש
אלע דארפי גיהולפי ווער סוכה זה הזמ שכול יוצאי מהבית נו שיצא ג הוא ,מש
נסע אד"ש לכותל המערבי נשע על הקיר כמה דקות ע הידי למעלה וכ נישק הכותל ג"פ.
דברי כ"ק האדמו"ר מטאלנא שליט"א בסוכתו של הרי"
אחרי שהרבי נסע:
שמענו עכשיו דברי הרבי שליט"א ת"ח עצמ אש כ כל צדיק וצדיק עשיתי פע ג
סיו עמ"ס חגיגה כילד חכי זה אמר לי הרה"ק ר' אהר מבלז זצוק"ל שקשה אי
בכלל
מגיע הת"ח לגהנו שצרי
לומא שאי אש של גהנו שולטת בו? אלא הסביר הצדיקי
כשעולי למעלה רוצי בדוקא ללכת לג"ע דר
גהנו להוציא מש נשמות שהיו קשורות
בה וזה הכונה כשעוברש לא ישלוט בו אורו של גהנו כמו"כ הסברתי דברי בית אהר
בצואה שיאמרו עליו קדיש ג אחרי י"ב חודש שאינו יודע מתי יזכה לגהנו שהפי' אותו
דבר שרצה להיות בגהנו זמ רב להוציא מש נשמות ואינו יודע כמה זמ יערו
לו לתק
הנשמות ,רבותי אי זה רק לאחר המיתה כמוב גדולי צדיקי במיתת אבל ג בחיי
הצדיקי מכניסי עצמ למקומות מסוכני ולוקחי על עצמ פרשיות מסובכות למע
הציל נשמות וזה הצדיקי האמתיי ,אד צרי
לדעת שצרי
מדרי
רבי כמו אויר לנשימה
אינני מדבר סת מרגיש אני זאת בעצמי ,אצלי להיות חסיד זה עני של פקוח נפש ,ב"ה
שמצאתי כא בגור כאלו רבעיס זה התחיל אצל הבית ישראל זי"ע היה דבר נורא פרשה
מופלאה וא"א לי כא לפורטה נכנסתי לקו"פ ואמר לי פלגא עלי ופלגא עלי
וקיבל ע"ע
לעזור בדיוק היו אושפיזא של יצחק שאמר כ
ג נכדי שמו כ ויעזור ה"י ,וכ אצל הרבי
הלב שמחה ראו דברי כאלו ,וכ אצל יבלחט"א כ"ק מר אד"ש אומר אני לכ בבירור
מעשי שהיו אצלי שלוקח ע"ע דברי שא רבי לא מוכ לקחת וזה גדולה יותר מכל דבר
ולכ אני כא חסיד ומקושר וכ
צרי
להיות ויעזור ה"י שיגדל המסיי לתפארת המשפחה
ויהיה ג כ"תח שאוכל ושותה אחרת ויהיה לרבי שליט"א נחת ממנו וכ לכול אגוטע.
]פלוני לח שיפרט מה היה הסיפור אצל הבית ישראל וענה החכמה מספרי שילד הל
ע
סיר סגור ברחוב שאלוהו האנשי איזה תבשיל יש בפני ענה א אמי היתה רוצה שתדעו
מה יש ש לא היתה שמה מכסה על הסיר.[...
א .אלתר סיפר בסוכתו של הרי" שתמיד היה מספר לו גיסו אד"ש על חלומות והיה מאז
ומתמיד בעל חלומות וכ אמר לו פע שהמגיד שלו בחלו הרבה פעמי זה הרב מפאבני
זצ"ל ,פע היה במשפחה כמה סיבות רח"ל ושאל בחלומו את הרב מפאבני מדוע? וענה
כתוב "משפטי ה' אמת צדקו יחדיו" א היה במשפחה יותר אחדות היה מספיק סיבה אחד
וכול היו מצטערי אבל כשאי אחדות ליידער כ"א היה צרי
להצטער..
211
מוצאי שבת חוה"מ
בביהמד"ר
אגוטע ווא מזל נישט פאגעסי צו מאכי הבדלה ,אגוטע מועד )בקול ר(.
בשלו שטוב
עשה הבדלה ואמר בשקט הנה אל ישועתי והבדלה רגיל ,ח.ש .טע כ"ק הבית ישראל לא
אמר הנה אל הגיב אד"ש נו טאטא ז"ל האט גיפלגעט אזוי מאכי שטיל.
)ב.ק .מכחיש ואומר שח.ש .לא יודע וג הב"י והל"ש אמרו בשקט(.
יו ראשו ח"י תשרי ג' דחונמ"ס אחרי התור בבוקר לרופא עיני
אד"ש היה לי אתמול בלילה דבר מעני שכבתי בלא משקפיי והסתכלתי לעבר הקיר
בסוכה יש ש קישוט יפה ממוטי רושצקי והצלחתי בעי ימי המודלקת לקרוא כל הכיתוב
אפי' האותיות הקטנות ניסיתי שוב ושוב בעי השניה שאינה מודלקת לא הצלחתי לקרוא
ובעי זאת כ ואפי' בבריאות אינני מצליח לקרוא כ"כ רחוק מעני לא?
הרי" כתוב בשפ"א שסוכה מלשו ראיה סוכו אולי לכ הראיה מיוחדת בזכות הסוכה.
אד"ש אוהו ומה תסביר א"כ מדוע רק בעי ימי א כ היתי צרי לראות בלא משקפיי
ג בעי שמאל אני יודע תאמר שיש הבדל בי ימי לשמאל וכדומה מיט אזלעכה משוגנע
חסידי איז נישט דא וואס צו טועה!
הרי" ר' דוד בנו של הרבי מרחמסטריווקא ביקשני לבקש שהרבי שליט"א יחזיר לו ביקור
בטשרנוביל יש בזה קפידה גדולה.
אד"ש יוא אהר גיוע ביי מיר אי קע אהיי רחמסטריווקא רבי איז א קויטעל יוד א
וויעלר יוד ,נעב אי שהוא נראה צישרוקעי מצב בריאותו ירוד גילה לי שאפי' ביוה"כ לא
צ צרי כל הזמ נוזלי בגו אד צעיר עד כדי כ...
הרי" היה סיפור אצל אביו ר' יוחנ שהיה באמירקא וביקר אצל הרבי מחב"ד וחיכה
שיבוא איליו אופ גיעבע אוזיעט כנהוג ושמע שהרבי מחב"ד לא יוצא ולא עושה ביקורי
אמר ר' יוחנ שגומר עמו יחסי ויותר לא רצה לדבר בענינו שכ"כ הקפיד בזה שצרי לעשות
אופ גיעבע אועזיט.
אד"ש צחק ,עד כדי כ ,נו אני מבי וחשבתי לבד לבוא איליו ביקור אולי מחר ,ומה אומר על
כ שיש כא עוד נכד לבית טשרנוביל שבא פעמי רבות מבוגר ממני ובקושי נסחב מתי
אחזיר לו ביקור סב האדמו"ר מטאלנא שליט"א?
הרי" סבא בא כחסיד ויהיה לו עגמ"נ א הרבי יטרח לבוא איליו.
אד"ש עשה תנועה ע היד כאומר לא נורא.
)ולמחרת צלצל אד"ש להרי" לשאול ע הרי" רוצה לבא איתו לרחמסטריווקא ואמר
הרי" שאולי ח .מילר שרוצה חיזוק וכ היה שהל ע ח .מילר(.
212
יו ראשו ח"י תשרי אחה"צ ס.ט .הגיע בי מנחה למעריב בתור
אד"ש ק מכסאו וניגש לדלת ליוהו עד השולח הוציא כסא וביקש מסבא להתיישב.
ס.ט .לא באתי בשביל להתעכב ,יש תור גדול בחו רק לקיי חייב אד לקבל פני רבו ברגל
ולעבור בי כל היהודי.
אד"ש תמיד את מטריחי עצמכ לבוא ומתי אני יעשה חייב אד צרי אני לבוא עוד
הזדמנות ג לטאלנא ,אגוטע מועד ,מזאל זאיי גגעזונט אי שטארק נחת פו אלע .וסבא
יצא.
אבר מאנ"ש נכנס בתור ואמר חייב אד לקבל פני רבו ברגל ,ענהו אד"ש תקיי חייב אד
לטהר עצמו ברגל! )וכבר היה מעשה בראש ישיבה גדול שבא לבקר הבית ישראל בחוהמ"ס
וכשנכנס אמר באתי לקיי חייב אד להקביל פני רבו ברגל ענהו הב"י די זיי בעסר מקיי
חייב אד לטהר עצמו ברגל! מפי הרי" ששמע ממנו עצמו(.
אד ת"ח נכנס לקו"פ בתור ושאל מה נשמע ע הרבי? ענה לו אד"ש תאמי לי אני עסוק כל
היו בצבור אי לי זמ רגע אחד לחשוב ע"ע ואיי אדע אי אני מרגיש!
יו שלישי כ' תשרי ה' חוהמ"ס בטלפו לאד"ש מבית מ.ד.מ.
הרי" לא כדאי להזניח מחר יכול אני להביא הרופא אל הרבי.
אד"ש ח"ו מה פתאו להטריח אד לבוא לכא אני תמיד מעדי לבוא לרופא ולא שיבוא
אלי וג ש יש מיכשור טוב ואצלי מה כבר יכול להביא אבל מחר אי לי זמ הו"ר התפילות
והעול זה ב"ה יותר טוב ומה יקרה א יהיה אחרי יו"ט?
הרי" אחרי שהחלטנו לטפל לא כדאי להזניח שלא יחזור כעשי"ת ח"ו.
אד"ש אני ידבר לבד ע הרופא ת לי המספר ואראה.
טלפו שני מאד"ש
אד"ש אהיה מחר בעזרת ה"י כל היו בדירה למטה בביהמד"ר ושיראה לבא לא בזמ
שאקבל קהל.
הרי" וכ לא כשהרבי נח אקוה ברבע לאחד.
אד"ש זייער גוט אגיטע הו"ר אגוטע קויטעל יישר כח.
213
אד"ש מלמל לעצמו זה דברי קטני דאס קע אי אויכ ,ובקול אי מרגיש בנ שהול
לצבא?
הרופא מדוע כבוד הרבי שואל עליו ב"ה הכל בסדר אצלו.
אד"ש לפני כג' שני לקחני הרב וינברג פע ראשונה אצלי והזכרתי אז אצלי את בנ
שמתחיל צבא בירכת אז בכל ליבי הכרת הטוב על הטיפול והתפללתי עליו ורציתי לשמוע
א הכל בסדר איתו ב"ה.
הרופא הזכיר ביתו שהולכת לצבא.
אד"ש לא הגיב כלו וכשדחק שוב פע אמר אד"ש כ נו זה יהיה ,והיה נראה שמתחמק
מלברכו ע"כ.
אד"ש קרא להרי" כשיצא ושאל א הרופא עוד כא וחיפש בארו כדקה ונת לו ברונפיע
ובנסיעה התפעל מאוד הרופא שהרגיש כא רוה"ק שהיה ליקר שמאוד חביב עליו וקשה
להשיג כא באר ומאוד רצה את זה ואד"ש הרגיש ברוה"ק שרוצה זה ונת לו.
.2כשנה אחרי החתונה נקראתי לקו"פ אצל הבית ישראל זי"ע פניו היו להבי כפני מלא
ואמר לי כתוב בגמ' ברכות תפילת ערבית רשות ואח"כ קבועוהו רבנ להלכה חובה ,מה היו
צריכי לזה ומדוע היו צריכי להיות יותר פרו מהזמני הקודמי? אלא פע היו אנשי
א ראש חזק ויכלו לעמוד בדברי הרשות בלא בעיה ,אח"כ היה מיעוט הדורות רצו רבנ ווע
סאקימעט דער נאכט שידע האד שאי רשות! או מצוה או אסור לכ קבועוהו חובה והתכו
ג לדברי אלו שאי בה רשות אודער א מצוה אודער א איסור.
.3היו ב' חסידי אצל ר' דודל מטאלנא זי"ע שיצא לה ל"ט בסוכות לאחד ענה שיעשה מה
שצרי בביתו ויצא לישו בסוכה ולשני ענה שידחה הל"ט לאחרי סוכות והיה הנ"ל
ממשפחתו והעיז לשאול מדוע לחבירו ענה אחרת? ענהו הרבי מטאלנא זי"ע דבר זה נקרא
אכילה את הלח אשר הוא אוכל אצל חבר שמתנהג בחסידות זה אכילת ארעי ומותרת
חו לסוכה אבל אצל שאתה לא מתנהג בחסידות זה אכילת קבע ואסור לאכול קבע חו
לסוכה לכ ציותי לדחותו אחרי סוכות!
.4שפת אמת בסוכה מסתפק מה הדי בסוכה תחתונה בכשרות ועליה סוכה עליונה שיש בה
01טפחי עציבות א נאמר שאזלינ לחומרא לפסול התחתונה משו שנאמר שבעליונה
מספיק 01טחי עציבות והסוכה העליונה כשרה וממילא הסוכה למטה פסולה או שנאמר
שהיות ואת הסוכה העליונה אי אנחנו מכשירי משו דאזלינ לחומרא ואמרינ שצרי 01
טחי שוחקות וממילא נכשיר את הסוכה התחתונה? ואומר ויותר נראה להחמיר לפסול ג
התחתונה דלחומרא אמרינ דכשירה בהכי ואפי' שבאמת פסלינ ג לעליונה אבל בשביל
לפסול התחתונה אמרינ שהעליונה כ כשרה .ולהרי" נראה לכאו' ההפ משו שמילא בב'
סוכות נפרדי ודאי שבכ"א צרי ללכת לחומרא אבל כא צרי לקבוע למעלה כשר או פסול
ואחרי שקבעת למעלה פסול א"א לקפו ולומר שלמטה פסול שאולי למעלה כשר והביא לכ
ראי' שיש די המספתק א ביר צרי לבר שוב ברהמ"ז שספק דאורייתא לחומרא
וכשמבר יכול להוציא אחד שבודאי לא ביר ולפי השפ"א היה צרי להיות הדי שלא יוכל
להוציא שהרי לגבי כל אחד נאמר לחומרא שאולי הראשו ביר ולא יכול להוציא את השני
214
אלא ודאי אחרי שקובעי שצרי לבר יכול להוציא השני כמו"כ א פסלינ
סוכה העליונה
הסוכה שתחתיה כשרה.
אביו של האבני נזר זצ"ל נהג במוצאי יוה"כ לקחת אתרוג בלא בחירה ותמיד פתחו רק
בסוכות והיה אתרוג יפה מאוד ומהודר ,בשנותיו האחרונות הפסיק מנהג זה וטרח לחפש
אתרוג יפה ושאלוהו ע"כ והסביר כתוב "האלוקי עשה את האד ישר" וישר מולי ידיו
לטוב א"כ היה צרי להיות שהיד תל ישר לערימת האתרוגי ולבד לבחור האתרוג הכי
טוב ,אבל העבירות מסתירי לכ
במוצאי יוה"כ שאד טהור לגמרי שפיר לי לשלוח היד
ובודאי יקח הכי מהודר ,משא"כ עכשיו שהגעתי לשנות אבותי וצרי לדאוג שמא ימות א"כ
בודאי לא כיפר יוה"כ עד הסו שאל"כ אי אמות ושוב כבר איני נקי וישר וצרי לברר לבד
האתרוג ולא לסמו על ידי בלבד.
דברו מעני
הרבי מאוסטרווצה שיודע ללמוד הגיב האמרי אמת אהר קע
לערנ
מאיי
יעקב
מאיר קע
אויכ לערנ
,וכ
אמר אד"ש להרי" רי"מ בידרמ
היה למד
עצו רואי זאת
בכל שורה בשפ"א .ור"נ לואברט אמר למ.ו .רי"מ היה משכמו ולמעלה אתה שומע הוא היה
משכמו ולמעלה!
אד"ש סיפר להרי" שהיה באמריקא וראה פתק שהיה כתוב ש מסכי חמישי על
חמישי וזה היה במעשה שבאו לדרוש באמריקא דאז רמ"ד פלוצקי בעל הכלי חמדה ור"מ
שפירא מלובלי
כ"א לישיבה שלו ר"מ שפירא לישיבת חכמי לובלי
ורמ"ד למתיבתא
בוורשא ודברו בינה ללכת ביחד ולקבל הכס ,אבל רמ"ש טע
שהוא דרש
יותר טוב לכ
צרי הוא לקבל %57ולא %05והסכי רמ"ד בלית ברירה ובמקו הראשו
דרש רמ"ש
ואח"כ עלה רמ"ד והפרי כל דברי רמ"ש ומיד כתב לו פתק אני מסכי 05על 05ומיד רמ "ד
תיר כל הקושיות שהקשה על דברי רמ"ש בטוב טע ודעת עד כדי כ היה רמ"ד למד
.
כ"ק מר
האמרי אמת זי"ע שאל שאלה תורנית כ"ג גדולי כא
באר כשהיה בא' מהנסיעות
ולא ידעו לענות לו כדבעי אמר וואיסט אויס אז מאיי
ר' מנח קע
טאקי לערנ
שלא מצא
כדוגמתו.
סיפר ר"ש קוטלר להרי" בש אביו ר"א שהיה תלמידו של ר' ברו בער וראה יו אחד
שיושב בחלישות הדעת ושאלו מדוע? וענהו שכבר ג' שבועות מתקשה בדברי הרשב"א פלוני
215
והיה כא לביקור ר' מנח זמבה ושאלו על הרשב"א ומהשרוול הוציא ג' תירוצי אחד יותר
טוב מהשני עד כדי כ היה גאו אדיר ,אבי הניח דעתו של רבו רב"ב שר' מנח זמבה לא
עושה גרנגעי כ"כ דברי הרשב"א כמו הרבי ובירכו באריכות ימי על שהניח דעתו.
כשמלאו להס"ק מטאלנא שליט"א י"ג שני ער לו אביו סעודת בר מצוה ברוב פאר והדר
באו הרבה רבני ואדמורי" וכשהגיע לדרוש דרשת הבר מצוה נעמד הנער ובמקו לדבר
פר בבכי מר ויהס כל הקהל מה קורא כא וענה הנער הנה כול מברכי אותי שאגדל
לתורה ויראה ואי יתקיימו כל הברכות בכזה אמריקא טמאה ברצוני ליסוע ללמוד באר" י!
וכשחברו על אביו שישלחו ענה א יהיה לי ב אחר שהיה סבא ב יחיד וסבא הבטיח
ולתקופת השנה נולד לו ב מנח נחו ושלח הנער ב ה 41לבד באניה וש היה חוק להוריד
הכובע בחדר האוכל ולא רצה הנער להוריד בשו אופ ורב איתו גוי גדול והיה הנער לבדו
ועמד במס"נ ולא הניחו וצעק עליו מצא ל אנשי בגיל לריב את ,היה באותו אוניה יהודי
מקנדה וראה כל זה והרצה הדברי לפני הרבי מסטרטי הגיב כזה בחור במס"נ היתי רוצה
לפערלה שלי ומשמי סובבו כעבור שני שנהיה חת באמת אצל ר"מ מסטרטי זה בבתו
פערלה.
ר"ח דרוקמ היה בקו"פ וביקש שוב ושוב שיצא אד"ש לעזרת יש"ע והשטחי בקול קורא
אמר לו אד"ש ר' חיי יצאת ידי חובת הש דרוקמ לעשות לי דדריקע בנושא ואל תבקש
יותר ע"ז!!
אבר נכנס על שידו לבחור מישפ"א אמר לו אד"ש די קענסט ר' איטשה וינברג הוא
והרבנית שלי ידידי טובי מאוד תרצה הדבר בפני שניה וה יעסקו בזה וזה ירו ויגמר
בכי טוב.
אד"ש אמר להרי" שח .מילר הפסיד הרבה למע השלו שיש רוטציה בכל התיקי ולכ
בפרט בירושלי כדי שיהיה יותר נציגי ואז יהיה לו יותר סיכויי מדאר אהיי אויפ
הייבע.
אבר שלא הרגיש בטוב ואמרו שחוששי לדברי גרועי וצרי להכנס לבדיקות לביה"ח
אמר לו אד"ש שיכנס ואמרו לו שיכול בפרטי ולא יצטר לביה"ח ושלח הרי" את ב.ק.
לשאול א יכול לקחת פרטי ואמר אד"ש שלא אלא יכנס לביה"ח מיד ודוקא יעבור ש כל
הבדיקות .ויהי לפלא.
ח .מילר בבית מאיר נכנס לקו"פ לפני הח"כ שבאו מהליכוד ואמר שהרי" אמר לו הנחיות
שאל אד"ש מה? ואמר שישמור על כבודו של הרבי ושהרבי לא יתחייב כלו ,אמר אד"ש
בחיו הראשו הנחיה בשביל אבל השני הנחיה לי נו ר' איטשה תמיד מתכוי רק לטובתי
והוא ג חכ רחוק מלהיות טפש.
כ"ק אד"ש סיפר להרי" שדברו אצל אביו שהרב י"מ בידרמ זצ"ל יבוא לאר"י ויהיה כא
רב אמר לו הא"א אתה מיקל אני נהנה מזה שאתה מיקל תמשי להקל ש באר"י חו
מדבר אחד לגבי שמיטה תחמיר ככל שתוכל.
סיפור זה סיפר ג אד"ש בתנאי של א.י.ז .והוסי יודע אני שאבי ז"ל התכוו שיחמיר
בשמיטה בעני המכירה שהקילו באר הרבנות למכור הקרקעות ולא לגבי חומרות אחרות.
216
ביו רביעי כ"ח תשרי עבר כ"ק מר אד"ש עקירה בש ע"י רופא דר י.ש .והרופא היה גדול
ומגוש אמר אד"ש בבדיחותא לבנו מו' ד.ח .כ"א לפי דרכו הרי" מביא רופא צנוע וקט
כמוהו י.ש .מביא רופא גדול כמוהו...
217
בשואה בגטו לכ"מ שהל ע 3בקבוקי יי זה היה בקבוקי אלו רצה לשמור נדרו להביא
היי להחתונה שלי )אד"ש פר ממש בבכי( הכל הל ש בטרבלינקא וזה היה כונתו של אבי
שידע שלא יזכה וחבל על כ"כ הרבה בקבוקי יי!
כשהגיעו לברכת המזו אבי זי"ע ישב כולו אחוז מחשבות ראו תוגה על פניו ,אבי אמר
שהסבא י"מ בידרמ יבר תמיד נהגו שהרבי מבר בס.ג .ולא הסכי רי"מ לבר אבל אבי
הא"א התעקש שהוא יבר אמר הסבא י"מ לאבי אני יבר בחתונה ,אמר אבי אני יבר
בהחתונה ואתה תבר עכשיו זכורני שליבי התמלא שמחה ששמעתי בפירוש הבטחה מאבא
שיחיה בהחתונה שלי ג לא תפסתי את המשמעות שידע שסבי י"מ בידמ לא יזכה לכ רצה
בדוקא שיבר עכשיו במאמר המסוגר יש אנשי שאומרי שאמי ע"ה איחרה מלחת אותי
מחמת זה שידעה שאבי יארי ימי שהבטיח שיהיה בחתונה ,אני יודע בבירור שאי זה נכו
אע"פ שידעה שהא"א כ אמר שיהיה בחתונה.
זכורני שביו ראשו נכנס ר' מנדלה להפרד ראיתי ב' בניו שבאו איתו נכנסי וג אני
נכנסתי הרבה אינני זוכר מעצמי אבל בחליפת המכתבי שלה כתוב הכל הא"א הסתובב
בחדר כולו אש ממש נעצר מול אחיו ואמר את אבא הרי הכרת טוב מה אני לעומת אבינו
והתחיל לדבר בגנות עצמו דברי שאסור לעלות על הכתב ,אחיו ר"מ ענה לו מאוד בחכמה
זייער שיי או קלוג )אד"ש לא אמר מה ענה( ]הרבי נאנח ואמר מה הועיל לו חכמתו ביו
תוכחה וצרה שנספה בשואה כמו כול[
הא"א אמר אז לר"מ אבא השאיר ספר הקדוש שפת אמת עה"ת בשביל כל יהודי ויהודי כפל
שוב ואמר כתב הספה"ק שכל יהודי ויהודי ימצא עצמו ש בספר ,זה הנקודה שרציתי להגיע
אמרת דבר פלא 71פירושי טובי במאמר אחד בשפת אמת ,כ אי זה פלא א אבי אמר
ידער יוד זאל האבע א חלק אי דשפת אמת.
ÌÈÈÚ ‡ÙÂ¯Ï ˘"„‡ ˜"Î ÌÚ Ô¢Á ¯Ó Á"¯ ȯ˘˙ 'Ï È˘È˘ ÌÂÈ
.1דיבר מעני הרישו לישיבות ואמר בבדיחותא צרי כבר לדבר מהרישו של שנה הבאה
הזמ ר מהר אח"כ הוסי אני מרגיש כבר את חנוכה אי בי שוי אי דחנוכה ליאכט.
.2אד"ש התעני בסבא טאלנא אי ההרגשה שלו וא מתפלל ג"פ ביו במני ואמר דאיי
זיידה איז א אנטרסנטה יודלה אהר העלט זע זייער שיי אי אזא גיל ב"ה.
הרי" הגיב בביטול שלא.
אד"ש מה אתה מדבר אי ש גבאי שסוגרי דלת לפעמי אנשי הרבה באי לש לא?
יש כאלו שבאי כא ואומרי כ אמר הרבי מטאלנא כ אמר סימ שמקבל קהל.
הרי" כ ,אבל לא הרבה לא רציני שיהיה שעות קבלה.
אד"ש מה אתה עושה מזה יותר קט ממה שזה אתה מפחד אולי מעי הרע?!
.3כשהגיעו למרפאה שאל את הרי" אי כא שאלה של מתי כביה"ח? הרי י.ש .הוא כה.
.4כשנכנס הרי" לרופא לפני אד"ש ישב ש יהודי זק שהיה צרי להבדק והרופא אמר לו
שיצא ואח"כ יקבלו והרי" הסביר לו בפני יפות ובדר אר שה מוזמני וזה הרבי מגור
וכדומה וסבר וקיבל ויצא ,כשיצאו מהרופא ניגש אותו יהודי זק לרבי נת שלו ואמר
דאיי משמש האט גיערט מיט מיר מיט אזא סבר פני יפות .אד"ש הסתכל לעבר י.ש.
בתמיה אמר הזק ניי דצוייטער משמש והצביע על הרי" חיי הרבי ואח"כ כשהמשיכו
ללכת לחש באוזנו של הרי" תזהר י.ש .יהרוג אות שאתה ג משמש.
.5הרי" הזכיר בעני מסוי את הרבי מסלוני ואמר שמזקי וידיו רועדות הגיב אד"ש
הוא תמיד רעד בידיו תמיד היה קשה החלטה כ לעשות לא לעשות בהרבה מערכות
צבוריות.
218
.6דיברו בעני אד מסוי שצרי להשמר מלאכול ביצי ואמר אד"ש לא רק ביצי אלא
כל דבר שמעורב בזה ביצה אח"כ שאל בבידחותא מה יעשו בארילנד? ולא הבי הרי"
כונתו ,שאלו אד"ש אתה יודע אי אומרי אירלנד באנגלית? וענה הרי" כ אייר לאנד
אמר אד"ש נו א כל המדינה נקראת מדינת ביצי מה יעשה אד שצרי להשמר מזה.
.7דיברו מעני עי הימי של אד"ש שצרי לעבור ע"ז ג ניתוח קטרק ושהיא עי חלשה:
הרי" צדיקי תמיד אומרי שצרי להגביר הימי על שמאל א"כ אני מקוה שא השמאל
רואה ב"ה טוב והימי צרי לגבור יראה בעזרת ה"י אד"ש על הימי יותר טוב.
אד"ש תפשתי אות בטעות העי בעצמותה רואה? לא! לכל דבר יש עצבי במוח וידוע
שהמוח צידו הימי שולט על שמאל האד ,וצידו השמאלי שולט על צד הימי א"כ נהפו
הוא א רואה אני עכשיו טוב בעי שמאל ז"א שעצבי הראי' הימיני במוח חזקי וא
אינני רואה טוב בעי ימי ז"א שעצבי הראי' שבמוח השמאלי אינ חזקי וכל תורת
הפוכה ,חשבתי פע לב חכ לימינו וכול יודעי שהלב בשמאל? יש הרבה הסברי ,המוח
הוא השליט על הכל א"כ לב חכ לימינו שהלב פועל ע"י הוראות המוח של צד ימי באמת
אע"פ שהלב עצמו של האד נמצא בצד שמאל.
.8כשחזרו הביתה הזמי אד"ש את הרי" למעלה לדבר עמו כמה דברי ,אד"ש ישב לכתוב
לו שיק לדבר מסוי וכתב תארי א' מר חשו וישר תפס עצמו שהיו ערש"ק זה ל' תשרי
א"כ א' מר חשו בשבת! הרהר כדקה שלמה על הטעות ואמר להרי" כתוב בשו"ע חו"מ
שטר שכתוב בו בשבת או בעשירי בתשרי )יוה"כ( כשר וזמנו מאוחר שאומרי שכתב קוד
תארי מאוחר שבודאי לא כתב בשבת וביוה"כ ,נו השו"ע מדבר הרי על מישהו לא? הרי לא
יכתבו סת הלכה א"כ תתקיי ההלכה הזאת בי הנה טעיתי ג וכתבתי תארי של ש"ק.
לאד שלח על אד"ש שיענה לו תשובה הגיב אד"ש אתה נות לי צו על תנאי.
ולפלוני אחר שלח הגיב אתה תתבע אותי לבג"צ.
נכנסו ביארצייט של ר"נ לואברט ז"ל ואמר אד"ש שהרב הירשפרונג מני"ו אמר לי פע שכל
תורתו וגדולתו הכל בזכות נת שמאוד חידד אותו בשאלות ותחריות ביח"ל.
י.ד.פ .שאל את אד"ש א לעמוד בשורה בטיש? וענהו אד"ש שלא צרי אתה הרי כא
מסתובב בדירה יו יו ומדבר עמי ורואני ובחורי אחרי אי לה א"ז א"כ לוקח אתה
מה העני לעמוד יכול אתה להסתכל במקו אחר.
הבית ישראל זי"ע אמר פע להרי" אחרי חתונתו בהרבה מקומות כתוב על השכינה ע"ג
מלמעלה ומדוע כא כתוב זכו שכינה בינה? אלא א איש ואשה מתנהגי כדבעי מגיע
השכינה בדוקא בינה לעזור לה לחיות בפירוד ולא כ"כ קרוב לכ בדוקא שכינה בינה!
הח"ח ז"ל הסביר פע אנשי חושבי שלשידו צרי שיהיה אותו טבעיי ומעלות לשני בני
הזוג ואי זה נכו הנה יש באיש ואשה אותיות זהי ואותיות לא זהי וראה זה פלא
האותיות הזהי עושי אש והאותיות הלא זהי עושי את הש י ה ללמד שלא צרי
דוקא להיות אותו דבר ההיפ האחר שיש בינה גור את השכינה לבא.
219
ס.ט .הזכיר שרוצה ברכה שיש לו ב' בריתות בב"ב ביו ה' שיוכל לעמוד בזה.
אד"ש בירכו ,צחק ואמר צווי קענ זאיי אויפ אלא בריתות אליהו הנביא מיט דטאלנא רבי,
כ בירכו בבריאות ונחת.
יו רביעי ה' מר חשו אמר אד"ש למשב"ק י.ד.פ .שיאמר להרי" שלא יבוא היה אצלו
גניבה היו וכדאי שישאר לנוח בביתו ,צרי אותו לחזק בבית הוא הרי רוצה לבא לכא
בשביל אחרי חיי קודמי שקוד יעסוק בשבילו.
התעני מאוד בפרטי הגניבה בדיוק אצל י.ד.פ.
.2אד"ש סיפר להרי" לפני הרבה שני היתי אצל גדול פלוני והתוכח איתי על בחורי
ישפ"א התלהב אותו רב גדול ואמר לי א יצא אחד לדיינות מהישיבה של יגדל בכ ידי
שערות! אמרתי לו ומה תעשה א אביא ל בחור כזה? ענה לי כמו שיפתחו ארובות השמי
וירד מבול ,אמרתי לו אינני צרי לכל האותות והמופתי רק א אביא ל אפי' לא עוד כמה
שני אלא למחר רוצה אני שתעמוד ותגיד טעיתי ,צחק אותו גדול ואמר שמסכי ,הלכתי
לישיבה למד אז אצלינו שמואל פלדמ למד טוב וידע מתחתי אותו כל הלילה שיחזור וכדאי
וכו' ולמחרת הבאתיו אותו רב ניסה בכל כוחו להכשילו בשאלות פה וש והבחור לא נת
עמד מוצק וענה הכל ,נו חיכיתי שיעמוד בדיבורו ויאמר טעיתי אמר בעצב הכל אני יכול
ומוכ חו ממה שביקשת לעמוד ולומר טעיתי! כ זה בליטא!
.3אד"ש דיבר ע הרי" מעני נת לואברט זצ"ל ואמר :נת איז גיוע א כלי הרהר ואמר ה'
נת וה' לקח ,היה לו ג דברי מוזרי שאינני מבי עד היו הזה למשל נזהר מאוד מדברי
הראשוני והנה אמר לי שכתוב בגמ' יד לעי תקצ וברש"י לפני נטילת ידי שחרית ואמר
לי כמה פעמי שרש"י טעה ואי זה הפשט אלא כמו יד לאמה הכונה כל היו ואי נ"מ לפני
נטילה כ יד לעי הכונה כל היו וטע שא העול היה יודע פירושו היו חוסכי הרבה
בעיות בעי.
ג לא תמיד היה עומד בדיבורו הבית ישראל אמר לי לקחת לחבר את רש"נ מסלוני
והתחברתי עמו נת לא אחז ממנו ותמיד גער בי מה מצאתי בו ושלא אסתובב אצלו אמרתי
לו שמילה של הבית ישראל אצלי קודש קודשי וחייב אני להתידד איתו ,ביטל זאת מכל
וכל ואמר שאי בו כלו וחבל על הזמ ,שאסתובב אצל ר' ברו שמעו שניארוס שאחז
ממנו מאוד ותמיד שיבח אותו ,פע שאלתיו מה א רב"ש וקיללו נמרצות וכו' והתפלאתי
מה קרה ושמעתי שזרקו הנ"ל מטשבעי וכבר לא אחז ממנו .אבל חבל על דאבדי אהר איז
גיוע א כלי א מיוחד.
220
.4פלוני נכנס לשאול א להיות חז בבית כנסת בכס? ענה אד"ש :א בשביל פרנסה רצונ
תברר על המחירי וא זה נראה טוב למה לא ,א לסת לא כדאי חבל על הזמ.
.5כתוב בגמ' זבחי שמוס של ר"ח שחל בשבת קדוש יותר משל ר"ח רגיל משו שהוא
נקרא מוס של שבת ר"ח ,וכ תמיד של שבת מקבל קדושתו של שבת ואינו ככל תמיד של
יו חול ומגמ' זאת מכריע האור שמח שחולה שצרי לאכול ביו הכיפורי שדינו שאינו
מקדש שיוה"כ לא מצרי קידוש ,ג א נופל יוה"כ בשבת שאז י"א שיעשה קידוש לכה"פ
מדי שבת מכריע האור שמח לא כ אלא אינו מקדש שאינו שבת רגילה והיא שבת יוה"כ וג
השבת לא מצריכתו קידוש .וכ בגיליוני הש"ס לר"י אנגל מובא מכח זה חידוש שהקדושות
נהיה אחד לעני לח הפני של שבת בעצרת שדינו כמו החלות של עצרת שהיא קדושה
אחרת .מקשה הרי" על שניה :יש די מפורש בגמ' ונפסק כ להלכה בשו"ע יו שחייבי
באכילה צרי לחזור א לא הזכירו כמו רצה של שבת שיש בו חובת אכילה צרי לחזור
משא"כ יעלה ויבא של ר"ח שאי חיוב אכילה לא צרי לחזור ובשבת ר"ח אע"פ שצרי
לאכול משו השבת לא צרי לחזור על יעלה ויבא שאינו משו הר"ח חובת האכילה .ולפ"ז
סותר דבריה הרי הכל נהיה קדושה אחת והיה צרי להיות הדי שיצטר לחזור משו
היעלה ויבא דזה אחרת מכל ר"ח זה שבת ר"ח? וצע"ג!
.2סיפר מעשה של בעני כמה אנשי שהפסידו כספ בעני בנק צפו אמריקא נאנח ואמר
סב הצדיק מזכיר ורוצה תמיד לישועת יהושע ב בריינדל הוא בעזרת ה"י יגמור מעצרו
ויצא ומי יעזור נעב לאלו ששבורי מהפסד ש בבנק!!
.3חשבתי כתוב בפרשת וירא "ויעלהו לעולה תחת בנו מובא בנביא על דוד המל שעשה
עמשה לשר צבא תחת יואב רוב המפרשי מסבירי הכונה תחת בדרגה פחותה ויש מי
שמסביר תחת ממש תחתיו ,אבל מונח בפסוקי כדברי רוב המפרשי שתחת הכונה שיואב
נשאר בצבא ועמשה היה בדרגה פחותה ממנו וזה הכונה כא אברה אבינו ע"ה הרגיש
התעלות גדולה בזה שיביא בנו לקרב ואחרי ציוי הקב"ה שלא ישחטהו רק יעלה איל
במקומו הרגיש שהאיל הוא תחת בנו בדרגה פחותה.
כתוב בספרי הקדושי שכל הכח שיש לנו היהודי בכל השני לעמוד בנסיונות של קידוש
ה' למסור הנפש בעבורו יתבר הכל מכוחו של אאע"ה שעמד בנסיו העקידה א"כ בודאי
ובודאי א היה מעלה ממש את בנו היה הכח הרבה יותר גדול ,הנה רואי שהיו יהודי
שלא עמדו בנסיו בזמ האנוסי וכדומה ,וא היה באמת שוחט לא היה בנמצא יהודי שלא
ימסור עצמו למע קדושת ה"י וזה הכונה איל תחת בנו שהיה ירידה בדרגה שא היה
מקריב בנו ממש כוחנו במס"נ היה הרבה יותר גדול.
וכ בתוכחה נאמר "תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה" שבודאי כל התוכחה ועצ
העונש זה דבר גדול כתוב יסורי ממרקי גלות מכפרת ,מיתה מכפרת וכ הכל א"כ לעבור
כל הקללות זה דבר גדול ,אבל ק"ו ובודאי לעבוד ה"י בשמחה זה הרבה יותר גדול ומעלת
השמח בעבודת ה"י ע לאכול ולשתות יותר גדול וזה הכונה כל התוכחה זייער פיי אבל כ "ז
תחת אשר לא עבדת שזה פחות דרגה בא הית עובד ה"י בשמחה שזה העיקר זאיי תורדיק
מיט שמחה וכל טוב.
221
הרי" כ ,סבא מספר מסבותיו שהיו נותני סגולות בפרט ר' דודל.
אד"ש יש לי בבית שרשרת של אבני סגולה שלחש עליה ר' הלל מראדושי
ויש אומרי
ורגלי לדבר שעוד לחש עליה סבו של ר"ה הסבא קדישא מראדושי
יש לי א"ז מהשווער
שלי רא"מ אלתר שהיה מונח אצלו ,האמא של הרבנית השויגער שלי היתה חולה מאוד בינע
מעשה והחמיר המצב ולא הלכה מהעול אמרו מביני שתוריד השרשרת שמפריע לה למות
והורידו וכ היה תו שבוע נגמרה מסכת היסורי ונפטרה .כ היה אצל אחותה של הרבנית
אשת ר"נ ורדיגר שהיתה חולה מאוד אמרתי אז שיורידו השרשרת ושוב לא סבלה ונפטרה
מהעול ,עכשיו נמצא אצלי ,חלק קט מזה נאבד אבל רובו של השרשרת נמצאית אצלי.
הרי" א מותר לי לשאול אי מגיע שרשרת מראדושי
לגור וידוע שהיה מחלוקת בי
חידער קאצק גור לראדושי
שלא אחזו מהמופתי?
אד"שהנ שואל כעני ותקבל תשובה כהלכה!
השווער שלי רא"מ אלתר חת הינו אצל הרב זילברמ מוירשוב ,אותו רב ז"ל היה חת אצל
יהודי צדיק שנקרא ר' חיי מנובדאבאר והיה חסיד קוזמיר וגיס של ר' הלל מראדושי
וקיבל ממנו השרשרת שהיה צרי לו למעשה במשפחתו ועבר מר' חיי לביתו אשת הרב
מוירשוב והיא העבירה זאת לבתה השויגער שלי.
הסבתא אשת הוירשובר רב ז"ל בת ר"ח מנובדאבאר הנ"ל היתה אשה מיוחדת צנועה
ושקטה וזכיתי לשמשה לשרתה והיות שאהבה אותי הסכימה לספר לי ב' מעשיות:
א' בני ר"ח הנ"ל נסעו לגור לשפת אמת ונהיו ש חסידי ר"ח שהיה בקוזמיר התפלא מה
מחפשי בגור ,ושמעה ששאל פע את בנו בכורו ר' בעריש מדוע הנ נוסע לגור ומה חסר ל
כא הא אי עבודה תפילה בקוזמיר? ענה לו בנו ר' בעריש אבא בדורות שלנו להחזיק מעמד
ביהדות העיקר זה תורה והתורה נמצאת היו בגור כאלו תורות ששומעי ש אי בנמצא,
אמר לו אביו א אצמצ מחשבתי אוכל לומר ל כל שבת מה אמר רב ,אחרי הנסיעה
הראשונה מאז כשחזר שאל ר' בעריש את אביו טאטא מה אמר הרבי בליל שבת ואמר לו וכ
מה שאמר השפ"א בס.ג .והתפלא מאוד ושאל את אחותו הסבתא שלי אולי היה כא מישהו
מגור ואמר התורה לאבא ואמרה שלא היה כא א אחד וכ ניסהו כמה פעמי וכל פע
אמר בדיוק מה שאמר הרבי ,עד כדי כ.
ב' הר"ח הנ"ל למד תמיד בשטיבעל והיה קר בפולי בחו
אשתו ציותה על בתו הסבתא
הזאת שתקח ע"ע מצוה ללכת כל יו ולתת לו כטס מי חמי ע חלב ,לא היה זה קל
להעמיד קומקו וזהו זה היו צריכי להביא מי מהנהר ולחמ וכו' וקיבלה ע"ע והביאה
כל יו פע אחד ראתה שיושב אביה ר"ח ולומד ע אד זק נשוא פני והתפלאה
שנובידאבאר היתה עיירה קטנה ולא הכירה אותו וכ היה כמה ימי ושאלה את אביה מי
הוא הפלוני שלומד עמ אמר לה בהתפלאות אוהו ראית אותו זה אליהו הנביא.
והוסי על כ אד"ש ב' פרטי:
.1שלא רצתה לספר סיפור זה ואמרה שמפחדת שיוריד ויפחית משנותיה שכזה דבר לא
מספרי והיתי צעיר ולא הבנתי דבריה ודחקתי בה שתספר ובאמת אחרי שסיפרה כמה
שבועות לאחר מכ נפטרה.
.2היא היתה כזאת צדקת וכשסיפרה זאת אמרה לי בהתפעלות תראה איזה אבא היה לי
שזכה לגילוי אליהו ,ולא תפשה בכלל שג היא בגדולה שהיא ג זכתה לראות את אליהו
הנביא.
עוד סיפור נורא היה לי עמה ,פע עלו לומר לי שנפלה ושברה את אג הירכי היתי אז
אצלה ע הרבנית כחדשיי לשמשה וניתוח לא היה אז בנמצא ואח"כ נסענו חזרה
לירושלי ,יו אחד קראה לי לבא ואמרה בלילה חלמתי שאבי ז"ל ר' חיי בא ואמר לי
בטרוניא מדוע אני מטריחה אנשי לבא ולשרתני? התנצלתי ששבור לי אג הירכי אמר לי
איפוא בדיוק והראתי לו המקו בחלו ונגע ש וציוה עלי מהיו את בריאה ולא מטריחה
א אחד ולמחרת תלכי יפה על רגלי ,ולמרבית הפלא למחרת הלכה כאחד האד עד יו
מותה.
222
ע"ש של צדיק זה ר' חיי מנובידאבאר אבא של אשת הרב מוירשוב ז"ל קראתי שמו של בני
דניאל חיי
חיי ע"ש כ ר"ח מנדל נקרא ע"ש שהרי הוא ג נכדו.
.2אד"ש היה בתחלה קצת עגמ"נ ,לא מצאתי רמז בפרשה ,תמיד כ"ד שאני עושה מחפש אני
רמז בתורה בפרשה ,אח"כ אורו עיני מצאתי דבר טוב ממש מציאה כתוב בפרשת השבוע
"הכו בסנורי" ובתרגו בשבריריא ובתרגו יהונת בחרודרוריא מילה זאת כתובה ג
בבכורות על מומי של קרב בעי וזה כעי נקודה לבנה בעי ,חיפשתי בערו הוא היה
ראשו ומצאתי שמביא כל זה ומוסי "בלע"ז קטרק"!
.4לפני שחבש המנתח את העי אחרי הניתוח הוציא ב' אצבעות ושאל את אד"ש מה רואה?
וענה ויקטוריה )סימ של נצחו של צרציל(.
.5אד"ש שמח מאוד שרואה ואמר שיבר הגומל בעזרת ה' בש ומלכות.
הרי" ראיתי בספר באוצה"ס בישפ"א הנקרא עני ב פחמא על ספק ברכות להקל שלא
נאמר אסור אלא להקל כ"א לפי הרגשתו א' מרגיש שיותר קל לו לא לבר הוא לא צרי
לבר וא' כל היו רוצה להודות ואסור סת לבר אבל כשיש ספק הפו רוצה לבר
ומקלי לו שיכול לבר.
אד"ש מעני אי כ"ד מתגלגל אד שיכתוב ספר ע ש שכזה משונה ויפול לאוצה"ס
דישפ"א ואתה בדיוק תראה א"ז ואחרי שהרהר אמר סאיז אובער טאקי אזוי אי האב
ליבציזגע ברכות!
]מו' ד.ח .סיפר להרי" ששאל את אד"ש על ברכת מעי ג' שעושה בנפרד על יי ופירות
והתחמק מלענות מה טעמו רק אמר שלא זוכר שחילק בינה[.
.6אד"ש אמר להרי" היה אצלי אד פלוני שכבר כי"ח שנה לא ביקר בגור שאלתיו א
זוכר שנסעתי איתו פע מת"א לירושלי לפני 23שנה? והוא נבהל מהזכרו ואמר שנזכר,
שאלתיו א זוכר מה אמרתי לו בנסיעה? והשיב שדברתי על הרבה נושאי אמרתי לו אני
מתכוו בזמ שעברנו ליג אבו ג'וש שאז אמרתי דבר פלוני ,התפעל האד ואמר אני בטוח
שהרבי זוכר רק בגלל שלרבי יש רוה"ק ,מעני הרבה פעמי אנשי תולי דברי ברוה"ק
ואינו כ אני באמת זוכר ובמעשה הזה וכ בהרבה פעמי זוכר אני באמת.
מו' ד.ח .סיפר להרי" שאד"ש אמר לו ג כהנ"ל שזוכר ,ואנשי תולי ברוה"ק ואח"כ
הוסי ולפעמי קורא הפו שאנשי תולי שמישהוא אמר לי וזה לא נכו ,למשל צעקתי
על פלוני שמתערב בשלו בית ולא היה זה לרוחי והיה בטוח שמישהו אמר לי ודיבר עליו
223
בזה אצלי ואמרתי לו שיראה ל שבעל החלומות אמר לי והאמת שא אחד לא אמר לי ,וכ
אד אחר אמרתי לו שאד צרי להטהר ולראות שמעשיו לא יהיו מכוערי ורגז ושאל מי
כבר לכל עלי בקו"פ ולא הד"מ א אחד לא אמר מילה עליו.
.7הרי" הרבי אמר שאמר הפרשה עד "וה' פקד את שרה" אולי יוכשר הזמ להזכיר כמה
שצריכי ישועה?
אד"ש צחק והסכי וביר כמה שהרי" הזכיר וכ ענה שאלה לאבר בנושאי אלו.
.9אד"ש דיבר בארוכה מעני מחלת הנפילה ל"ע הסוגי שיש בזה כ או כ ושאל א
הרי" יודע שלמוחמד ימ"ש היה מחלת הנפילה?
הרי" למדתי ע"כ בנתיב מאיר.
אד"ש א שמוציקע טמארדיקער ישמעאל.
.01כשקבעו תור לביקורת ביו שני י"ז מר חשו אמר הרי" לאד"ש שזה יוצא יו לפני
הבחירות שאלו אד"ש א רוצה ללכת איתו להצביע?
.11הרי" סיפר לנו שהיה לביתו צירי מוקדמי והזכיר בקו"פ אצל הב"י זי"ע והבטיח
שיהיה טוב אח"כ לסוכות רצה ליסוע לחיפה לשווער ז"ל ונכנס לשאול והתפלא הבית
ישראל שטע הרי על צירי לפני ר"ה ועכשיו רוצה ליסוע? ענה הרי" שב"ה הרבי הבטיח
והכל עבר ויכול ליסוע ,אמר הב"י אתה א הסיפורי של כבר מצאת מופת ממני אתה
והגלאצינע מעשיות! אח"כ הרהר ואמר )היה שנת תשל"ד מלחמת יוה"כ( מילא אנחנו
יהודי מאמיני בני מאמיני ויודעי שנצח ישראל לא ישקר ובזה שמי הטחו שה"י לא
יעזוב אותנו לעול אבל ה החילוני אינני יכול להבי ממה מתחזקי וע"מ בוטחי נכו
שהיו ה יותר חכמי מהגוי אבל ה כ"כ הרבה וסו כל סו יגיעו לשכל אי להלח
ובמה יש לה לבטוח?
.21אד"ש ביקש ממוהרי"א שיעשה החתונה והש"ב כמו שתמיד עשה ואמר מוהרי"א שלא
רוצה להטריח את אד"ש לעשות ג"פ טיש בש"ב ולכ מעדי לעשות בב"ב ואמר לו אד"ש
שלכה"פ יעשה הש"ב האחרו בביהמד"ר ויעשה טיש.
224
.31היה לב מו' י.מ .חומש סעודה וציוה אד"ש שלא יעשו עסק ופירסו רק למעלה בדירה
ולהזמי רק את המלמד שלו לקידוש.
.41יהודי מבית מרקחת אופלטקא סיפר שהיה מצבו לא טוב והיה לו חידק ברגלו והיה צרי
לעבור ניתוח והרופאי כא באר המליצו לו לא לעשות את הניתוח שמירב הסיכויי לא
להצליח אלא הפו ח"ו יהיה יותר גרוע ונכנס לשואל את אד"ש מה לעשות ואמר לו אד"ש
שיעשה הניתוח והוא רוצה לראותו כשחוזר מחו"ל בא על רגליו ולא כעכשיו ע כסא גלגלי
וכ היה שעשה הניתוח והצליח וכשחזר ונכנס לרבי אמר לרבי קיימתי את מצוות הרבי
שאני כבר ללא כסא גלגלי ובירכו אד"ש שלא יצטר ג לקביי!
.51אד"ש ציוה שלא יוציאו הרבה פירות בטישי רק קצת על השולח לכבודשבת ולא בשביל
לחלק לכל הביהמד"ר.
·‡"˙Ï ˆ"‰Á‡ 6 ‰Ú˘· ˘"„‡ Ô¯Ó ˜"Î ÚÒ Ô¢Á ¯Ó Ê"È È˘ ÌÂÈ
ÌÈÚ˘ ¯ÂÊÁ „ÏÙÈ˘ .Ó ˙„Πψ‡ Ìȇ˙Ï ,ÔÈÚ‰ ÏÚ ˙¯Â˜È·Ï
˘˘‰ÚÈÒÏ Û¯Ëˆ‰˘ ‡"ËÈÏ˘ Ì"ȯ‰ ÈÙÓ ÂÚÓ
.1אד"ש דיבר בעני הבחירות ואמר שהאמת ששניה לא כ"כ טובי טדי קולק רשע
ואהוד אולמרט שקר ,אבל הרע במיעוטו והבטיח הרבה למע האידשקייט לכ פסק לנסות
את החדש וכדאי הדבר על הספק שיהיה יותר טוב באידשקייט אפי' בסיכו זה שטדי יעלה
וירצה לנקו ביהדות התורה.
הרי" אד"ש לא יכול לעשות אויס פויל משמי שנצליח?
אד"ש ענה בבידחותא אתה מדבר כל הזמ ואי אוכל והשתתק סגר עיניו הקדושות כדקה
מלמל פסוקי מכ"מ מקומות ואח"כ פתח עיניו ואמר יוא דהייבשטער וועט העלפי מזאל
האבעי הצלחה.
.2כשנכנס מהמכונית מהווארט אמר להרי" החת אמר פעשטל על המקדש בתמרה,
חשבתי לומר אצל תמר כתוב אי לו אלא לב אחד לאביו שבשמי וזה הרמז המקדש = אד
שהול לקדש אשה צרי לדעת ולזכור בתמרה = שיהיה לו לב אחד לאביו שבשמי לא ח"ו
מחשבות בגשמיות רק לה' בלבד!
225
כתלמיד וכ ר"ש היינה הוא היה חסיד גדול של אבי הא"א זי"ע וכ אחז מאוד מבנו הלב
שמחה זצ"ל ,משא"כ מאחי הבית ישראל לא אחז וד"ז בא לידי ביטוי בהרבה פעמי זה היה
מאוד אכפת לי אהבתי את אחי הב"י בלו"נ ,ופע שהיה נראה הדבר יותר מדאי אזר אומ
ר"ש היינה ושאלו היתכ שהוא אינו מערי את הב"י בנ של קדושי ומדוע שונה הערכתו לו
מלשל אחיו הרש"ב?! ענה לו ש"ב ליזרזו ,רבי ל"צ ללמוד ולדעת ללמוד רבי איז גאר עפס
אנדרש אבי בדיוק יצא שהוא ג גדול בתורה ,אילולא שהיה רבי ג היה גדול הדור ,אבל
סת אד אפי' גדול מאוד ב של רבי כ צרי ללמוד ולכה"פ לכבד האחרי הלומדי
לכה"פ שיראו שאוהב תורה ויש לו מה מזה ,אחי הרש"ב לומד ומכבד לומדי תורה ,אחי
הר"י יוצא ונכנס ע אנשי א פע לא ראיתיו פותח ספר לא מוקיר רבנ ומדוע שאחזיק
ממנו? לא ידענו מה להשיב ולי במיוחד היה אכפת אמרתי בליבי אני צרי להראותו לר"ש
ליזרזו שזה לא נכו ,שמעתי פע מאמי שיש יהודי שידע לומר לי עליו על אחי הבית ישראל
הלכתי לברר אצלו ולאחר שהפצרתי בו אמר לי שהב"י עשה עמו שותפות על חידה"ר מסכת
שבועות וכשגמרו למדו חידה"ר על חו"מ )ונמש מאז שבא הנ"ל לאר עד אחרי כמה שני
שעשה הב"י פיר( וידעתי בבירור שיודע הרבה ללמוד מי עושה שותפות בחידה"ר ספר כזה
קשה ומסוב רק מי שמונח בלימוד היהודי הנ"ל היה ת"ח גדול ויודע ספר ,הרצנו הדברי
לפני הרש"ב ליזרזו ואמר א אדע בבירור שזה אמת אקח דברי ואכבדו מהיו אבל אינני
מאמי שדבר זה אמת שהוא ילמד חידה"ר חו"מ .רציתי לברר הדבר עד הסו ושאלתי
היהודי הנ"ל מני היה לה ספרי שהיה קשה מאוד ע ספרי ואמר לי שלקח במשאלה
אחד מליבל היינא תחלה לא רצה לתת אבל גילה לו שזה בשביל הב"י ונת נו הלכתי בשמחה
לש.ב.ל .ואמרתי לו אתה יכול לאמת הסיפור אצל ליבל היינא ושאלו וראה שאמת השאיל
החידה"ר לבית ישראל ומאז שקטה האר.
ועוד היה לי פע סיפור מעני יהודי מת"א משגיח באניות פע החלי עמו לב מת"א שרצה
ליסוע לחתונת ביתו בחו"ל והדבר מצא ח בעיניו ולא רצה לעזוב העבודה התפתח בינה די
תורה מסוב ,לב הנ"ל היה חברמ והביא ראיות מכא ומש התחיל בהשוכר את הפועלי
וכל ד' חלקי שו"ע וכבר היה נראה שיפול הדי לטובתו נגד המשגיח היש ,לאחי הבית
ישראל מאוד היה אכפת שאחז שזה עוולה לעשות כ לזק המשגיח ושלחני לטעו אצל ר"י
פלקסר נגד אותו לב ,כמוב בסודי סודות שח"ו לא ידעו שהרבי שלח זכורני אי שניוט הכל
בכזה חכמה ר"י פלקסר היה צעיר בתוקפו והתפעל ושאלני מי שולח אותי שיודע כ"כ טוב
שו"ע והדיני תורה וכ הכל בחכמה כעור די ממולח ואז ג ראיתי כמה רב גובריא של אחי
הב"י זי"ע ]הסו היה שניצחתי למע הזק וקיבל הרבה פיצויי וג לב נשאר על מעמדו
שבי כה היה הנ"ל זק[.
.2יש די בפרה אדומה שעושה מלאכה שנפסלת וא הכניסה לרבקה בשביל שתינק ותידוש
פטור היות וגרמא בנזיקי פטור וכא עצ המעשה אינו של נזק שבשביל שתינק מותר ,רק
זה שחשב ג ע"ז שתידוש ועשתה מעשה נפסלה אבל פטור משו שהיה כא רק מחשבה
בעלמא שחשב שג תידוש והמחשבה אינה עולה רק בגדר גרמא בנזיקי ולכ פטור .מקשה
אחיו של הרב מטשבעי זצ"ל הרב מדוגבורגה יש מחלוקת לעני שבת אד שהל לצוד דגי
וזה איסור שבת דאורייתא והעלה דגי ותינוק א חייב או פטור א אזלינ בתר מחשבתו
שהיתה רק לצוד דגי א"כ חילל שבת ,או בתר מעשיו שבמציאות הציל תינוק נפש אחת
מישראל וע"ז אי חילול שבת ,ולכאורה אפי' לצד הזה שאזלינ בתר מחשבה הרי בשבת ג
חייבי רק על מעשה ממש ולא על מחשבה ומחשבה נקרא רק גרמא ולא מעשה א"כ מה לנו
ממחשבתו שהיא לצוד דגי הרי במציאות עשה מעשה היתר שהכניס הרשת לצוד ילד
והצילו בדיוק כמו שהכניס פרה אדומה לנוק וא פטור בנזיקי שיפטר ג בשבת? ונשאר
בצ"ע!
226
בחור נכנס לקו"פ בשברו לב ובבכיה שאינו זוכר שו דבר מלימודו ומשקיע כ"כ הרבה בזה
ולא רואה פירות ,נעמד אד"ש ובהתרגשות רבה אמר מקנא אני ב
כ"כ בעמל וביגיעת
התורה של
אני א פע לא מתייגע כ"ד שאני לומד פע אחד כבר מוכנס בראשי ודי ,ואתה
בדיוק כמו שצרי
מתייגע חזק בלימוד התורה כמו שצרי
.
]בספר פני אריה על מסכת ברכות מובא מהמחבר שהתאונ פע השפת אמת ע"ז שכל דבר
מבי על נקל ולא נשכח ממנו וחסר לו יגיעת התורה ופחד אולי ח"ו לא לומד כדבעי[
הרי" נקרא לקו"פ אצל הבית ישראל זי"ע ביחד ע הרב א .שמולבי בנו של הר"ח
שמולבי ז"ל והיה בשבוע דפרשת תולדות אמר הב"י כתוב ברבקה שהצטערה בצער לידה
שעברה ע"י ביהכ"נ ופירכס יעקב לצאת ועברה ע"י בתי ע"ז ופירכס עשו לצאת ודרשה את ה'
ואמר לה ב' גויי בבטנ
וקשה מה הועילו בתשובה זאת להרגיע אותה מצער לידה? נראה לי
אמר הבית ישראל בודאי רבקה לא הצטערה על עצ הצער בכאבי כ"כ הרבה זמ חיכתה
לזה ועכשיו תתצטער אלא פחדה שיש ש אחד ליטואק שג לומד תורה וג חושק בטומאה
וזה היה אכפת לה וזה כאב לה אמרו לה שני גויי בבטנ
,שני גויי טובי מליטואק אחד!
אח"כ אמר אני יסביר לכ כונתי ערבוב טוב ברע איננו טוב ומזה פחדה אבל כשאמרו לה
שני גויי אחד טוב עד הסו ולא יהיה בו שמ רע ואחד רע עד הסו נרגעה שזה טוב שאי
ערבוב והצדיק לגמרי צדיק מעולה הוא .ודפח"ח!
הבית ישראל אמר כתוב אוי לו למי שהעול מטעי בו ומה הוא אש? אלא העול אינו
גול וא אנשי אומרי על אד שבחי ז"א שיכול להגיע לכ
ולכ מגיע לו עונש שא
מדברי עלי
ואי ב
מדוע באמת אי ב
מזה?!!
אד"ש אמר להרי" על נוסח של מצבה לשווער של ר"ד דריימ שמפחד תמיד משבחי על
מת שכותב שנפרעי מהספד ומהמת ומזה מפחד ביותר שלמת אי אפשרות לתק הדבר
ולכ הוריד הרבה מהשבחי וכ לפני הלוית גרוסברד מחנוה"ע אמר הרי" לאד"ש אולי לא
כדאי ללכת שהוא אחרי ניתוח ואמר שרוצה ללכת אבל יזהר מלדבר ש שהוא יאמר תירו
שהוא אחרי ניתוח ובי כ
צרי
להזהר טובה לנפטר לא לדבר יותר מדאי דברי לא נכוני.
הרבי היה בחו"ל אצל גביר אברה נח קליי והוציא מהארו יי יש נוש לתת לרבי לחיי
אד"ש שאלו נח יש ל
מי ענבי? וכשהביא אמר לו הרבי קוראי ל
בדר
כלל אברה,
קראתי
נח היות ובנח אחרי ששתה יי לא היה כ"כ דברי טובי.
באחד מהפעמי שיצא אד"ש מהצבור באמריקא התחילו כול לשיר והיה למורת רוחו
הסתובב ושאל מפריטזע
דא אזוי?
כשחזר אד"ש מחו"ל וראה ברשימת הנותני כס לס"ת שנכתב לע"נ בנו ר"א זצ"ל את
האדמו"ר מטאלנא אמר להרי" אכפת לי שהוא נת סב
הוא רבי ורבי לא נות מרבי לא
לוקחי לרבי צרי
לתת הרי" ענה שסבא חסיד ורוצה לתת ככול אול אד"ש נענע
בראשו ללאו ואמר פו ארבעי נעמטמעניש צו א רבי געטמע.
]כשהרצו הדברי לפני האדמו"ר מטאלנא אמר לתת לרבי והרבי מקבל זה נקרא שנת
כשרבי לוקח ומסכי לקבל זה הדבר הכי גדול שיכול לתת בהוא הנאה דמקבל מינה גמר
ומקני נפשיה[
ר"י ברודא מספר שאבר
נכנס לקו"פ להפרד שנוסע לחו"ל ביחד ע כל משפחתו לחתונה
בחו"ל ואד"ש הגיב א הרופא יסכי והיה בעיניו לפלא אבר
צעיר ולא סובל על כלו ואינו
דורש ברופאי וחשב שאד"ש כיו לאד אחר ,קרוב לנסיעה נכנס גיזגענ אמר אד"ש שוב
227
א
הרופא יסכי
הבי
האבר שאי
זה סת
והל לעשות בדיקות ומצאו הכבד נפוח מאוד
וגילו שיש לו חיידק רציני בכבד שצרי לשכב הרבה ונשאר במיטתו ולא נסע.
]אביו שנבהל נכנס לרבי שמפחד מדברי הרבי ומי יודע מה יש לו הרגיעו הרבי ואמר יהיה ל
בנ חזרה זה לא כלו
זה יעבור[
אבר ליטאי הוציא ספר ורצה לתיתו לאד"ש ולהצטל
שמע שהרבי יוצא פאר טאג הזמי
צל
שיעמוד הכ
וחיכה לרבי וכשיצא הרבי נת
לו הספר והצל
ציל
ב' פעמי
אד"ש
הקפיד פנה לצל
ואמר פע
אחד לא מספיק? אח"כ פנה למחבר ואמר אני רואה שאתה
כותב ספר יודע הנ קצת בתורה אינ מתבייש לעסוק בתמונות?!
228
החליטה שאי לה מה להפסיד ונסעה שוב לר' הלל מראדושי בדיוק כפי שקבע לה כל הדר
והנה הפלא ופלא מופת חות אי שהגיע התחילה הילגדה ללכת כאחד האד בלא שו
בעיה ,הודתה לו מאוד ולא ידעה נפשה מרוב שמחה וכשחזר בעלה מסאכטשוב זעקה עליו
אתה והרבי של שמנה שני הילדה לא הולכת ורק נסעתי לראדושי והנה היא לפני
בריאה והולכת הנ חייב ליסוע לר' הלל להודות לו על כ!! נו הרב מקשוינז שראה שבאמת
הילדה בריאה אמר שחייב להוע ע גיסו הרב מקיאנצק בעל החלקת יואב שג הוא היה
חסיד בסאכטשוב ויראה מה הוא אומר וכשהרצה לפניו שאלתו אמר החלקת יואב זה שאלה
קשה ליסוע לראדושי אבל מאיד גיסא הכרת הטוב חושבני שזה רבישע שאלה מה עלינו
לעשות ונסעו לרב האבני נזר ושאלוהו ענה האבני נזר הנה אנכי עכשיו מתקשה בפירוש
תוס' במסכת ע"ז סעו לר' הלל ותשאלוהו פשט בדברי התוס' א יאמר דבר המתקבל על
הדעת תאמרו לו יישר כח על המופת ,וא לא ידע להשיב פירוש בתוס' ל"צ לומר ,נסעו ב'
הרבני ותרעש האר רבני חשובי כאלו ועוד מסאכטשוב לראדושי וכשרק עמדו בדלת
ועוד לא אמרו כלו ק ר' הלל מכסאו הוציא מהארו גמ' ע"ז והתחיל ללמוד התוס' הקשה
קושית האבנ"ז ותיר כמי חומר ,נתפעלו ב' הרבני מרה"ק הגללויה ,שאלו א' את השני
הפירוש טוב? וכשהגיעו למסקנא שכ צעקו לתו חלל החדר יישר כח ופנו חזרה לדרכ.
אד"ש נהנה מהסיפור ואמר מה שחבל בסיפור זה ובהרבה סיפורי כגו אלו שיודעי כ"כ
הרבה פרטי בת כמה הבת וכו' וכו' אבל התוס' כבר לא וחבל אילולי היינו ג יודעי איזה
תוס' מה הקושיא ומה התירו היינו מרויחי למעשה דבר חשוב כפירוש בתוס' מכל הסיפור
הזה.
זכורני שנפגש אבי זי"ע ע הרה"ק אהר מבלז וסיפר ר"א ששמע שזקינו בנה הביהמד "ר
בבלז ע"פ ספר קדוש והיתה תקופה שלא בנה היות ונאבד ממנו הספר וכל הבניה היתה ע"פ
הספר ואחרי תקופה שמצאו בשנית המשי לבנות ,שאל הא"א ומה היה ש הספר? ענה
הרב מבלז בתמימות זה לא סיפרו לי ולא שאלתי .נראה לי הוסי אד"ש שזה משק מאוד
מצד אחד הסיפור לכשעצמו מתאי לבלז ומצד שני אבי ז"ל שכ"כ היה לו מעני ישר
למעשה א אפשר לדעת איזה ספר זה שנרויח משהו וא לא מה זה מעני.
הרי" אומרי בש צדיקי שבית המדרש של בלז היה בו קדושת אר"י כמו שסופר
מקוד על חב"ד.
אד"ש בחיו אתה ג עושה אותו דבר תלי תניא בדלא תניא אולי צ"ל שבחב"ד יש קדושת
אר"י כמו בבלז.
" .2ויברכהו ויאמר אתה זה בני עשו" ומדוע שואל אחרי שכבר בירכו? אלא שמקוד לכ
שחשד שיעקב עושה ערמה וכשהגיע למסקנא שאינו כ אלא זה עשו היה לגבי יעקב חושד
בכשרי שצרי לברכו לכ ביר את יעקב והכונה "ויברכהו" על יעקב וכשראה שעשו העומד
לפניו שותק שוב התעורר הספק הא אתה עשו שלא מסתבר שאני מבר את יעקב והנ
שותק ולכ שאל שוב הא זה עשו.
.3ביעקב נאמר "שבה ואכלה" ובעשו נאמר "יקו אבי ויאכל" וזה הרמז כא כנאמר בש
הצדיקי לא כל העושה מעשיו במהירות זריז הוא ולא כל העושה דבריו במתינות עצל הוא
אלא צרי אד לבחו היטב כל דבריו בכור המבח לדעת א זה טוב או לא ורק אח"כ
229
לעשות מעשיו בזריזות וזה הכונה שיעקב ביקש "שבה ואכלה" קוד
תתיישב בדעת ואח"כ
תאכל משא"כ עשו רוצה בכל דבר לחטו מהר בלא ישוב הדעת וזה "יקו
".
" .4ה גביר שמתיו ל" שמה שקנה עבד קנה רבו ומה צרי להוסי בפסוק "ודג ותירוש
סמכתיו"? אלא כתוב בגמ' שרשאי עבד לומר לרבו בשנות בצורת או פרנסני או הוצאני
לחרות ואז לא יהיה עבדו לכ אמר שלא יהיה לו שנת בצורת "שדג ותירוש סמכתיו".
" .5וישבת עמו ימי
אחדי
עד אשר תשוב חמת אחי" אי תדע כמה זמ לשבת ש
כשתרגיש בנפש ששב חמת אחי "ממ" שכמי
פני
לפני
א
תרגיש בעצמ שכבר אינ
שונא לו תדע שג
ממנו ירד השנאה כמסופר מהחת"ס שהעביר אד
ממשרתו ושנאו מאוד
וירד אותו אד
לתרבות רעה ונהיה ליסטי
ורצה להרוג החת"ס פע
פגשו ביער ועד שהגיע
לחת"ס נשקו וחסקו ואמר החת"ס שכשראהו מרחוק וידע השנאה שיש לו עליו הכניס בליבו
הרבה אהבה לאותו ליסטי
עד שידע בבירור שג
ליבו נהפ וכ היה .
" .6למה אשכל שניכ
יו
אחד" והרי יעקב מת הרבה לפני עשו שהוא מת רק ביו
שבאו
לקבור יעקב אחרי ההספד והחניטה? אלא שיו
הקבורה נקרא ונחשב שפיר יו
אחד.
È·¯‰ ˜"Î ÒÎ 7 ‰Ú˘· ¯"„Ӊȷ· „"˘˙‰ ÂÈÏÒÎ Á"¯ È˘ ÌÂÈ
‚¯·È Ê"˘¯‰ „ΠÌÚ „ÁÈ Ù"Â˜Ï ÒÎ ‡Ï‡ËÓ
ס.ט .באתי לכבוד ר"ח ,אני מבקש ברכה מהרבי לרפו"ש בעיקר יש לי בעיות ע
הרגלי
.
אד"ש בחיו דעיקר דארפ מע זאיי דפוס זאל נישט האב צוטיע מיט דרבי ,אודאי
דהייבשטער וועט העלפי .חבל שאת
טורחי
כ"כ ובאי
עד כא אני צרי לבא פע
בר"ח
אילכ
בבית וג.
ש.ז.ו .הגיש לרבי סידור ואמר שרוצה לתת לרבי הסידור של זקינו שהוציא.
אד"ש לקח הסידור ואמר אוהו יוא סידור פו ר' שבתאי סאיז אגוטע סידור אי וויס נוסח
האריז"ל.
ס.ט .נכדי הוציא זאת לאור שקרוי ע"ש רש"ז מראשקוב נכד בעל הסידור והוא היה אבא
של אמי.
אד"ש צריכי
לשל
כמה זה עולה?
ש.ז.ו .אני רוצה לזכות לתת לרבי מתנה.
אגוטע חודש וכשפנו לצאת ראו שאד"ש מעלעל בדפי הסידור.
ישבו פע
כ"ק הא"א זי"ע ובנו הב"י ואכלו פירות הא"א בדק שלש מתולעי
והמשי לאכול
בלא בדיקה ולשאלת הב"י מדוע? ענהו הא"א הרי כתוב בהלכה שצרי לבדוק רק שלש
והשאר מותר בלא בדיקה שאל הב"י הרי כתוב שיש מחמירי לבדוק כאו"א? ענהו הא"א
אני לא מהמחמירי
אמר הב"י אבל אני כ ובדק כאו"א לפני אכילתו.
אד"ש סיפר להרי"
שכשעשה הרבי הלב שמחה בר מצוה לבנו מוהרי"א היה שבת וכ"ק
הרבי בית ישראל הגיע ג
לסעודה והביא עמו כל האוכל שהחמיר לא לאכול אוכל מאחרי
,
הרבי הלב שמחה קצת הקפיד ואמר בתמיה לאד"ש אני לא בנו של הא"א כמוהו ,מדוע שלא
יאכל מהיכ לקח מנהג זה הא
אבינו ז"ל היה פרומער אצל מי לקח מידה זו?! היתי חסיד
גדול של הב"י והטענה הציקה לי בחזור מהסעודה אזרתי אומ ושאלתי את הב"י מדוע
מחמיר כ"כ אפי' כשאוכל אצל אחיו? ענה הב"י זי"ע יש ירידת הדורות וא
לא יראו
החסידי
הפשוטי
שרב
מחמיר מאוד יגיעו ה
ח"ו לירידה ויאכלו ח"ו נבילות וטריפות,
אבל כשרואי
שהרבי כ"כ מחמיר כל אחד יוריד קצת מהחומרה שלי ויאמר שזהרק מנהגו
של הרבי אבל ישארו ע
הכשרות כדבעי! עברו שני
ונשבה ארו אלוקי
ובא השמש וזרח
230
השמש ואחי הרבי הלב שמחה התחיל להניג עשיתי חתונה לבני מו' שאול בסיו התשל"ז
אמרו לי שאכנס לשואל ע רוצה שיכינו במיוחד אוכל בשבילו כמו שנהג אחיו הבית ישראל
נכנסתי לקו"פ וכשהרצתי הדברי ענה אינני פרומער ולא צרי להכי מיוחד בשבילי איפוא
החתונה במודיעי נו האוכל ש כשר וישר ג בשבילי ,נזכרתי בכל המעשה היש ע הרבי
הבית ישראל וביקשתי רשות לומר משהו והרצתי כל הנ"ל לפני אחי הרבי הלב שמחה הגיב
הל"ש מאוד בהתרגשות אחינו הב"י היה מיוחד בזה שידע את הדור והכירו הוא היה מחנ
מספר 1קיבלתי דברי ורוצה אני שיהיה בשבילי אוכל מיוחד ,בחתונה כשהגישו את האוכל
התברר שהצימעס שהכינו מיוחד התקלקל גח הרבי הל"ש ואמר לי בבדיחותא אתה הרי
יודע שהכל לפני בשביל הצבור נו מדוע שאפסיד את הצימעס שישימו לי מאכל זה
מהאול.
הרי" אמר בש החיד"א שמביר רמב" במורה שגוי אע"פ שמשיג אמונה שיש בורא
בעול אינו יכול להאמי שמשגיח על כל דבר ויורד כביכול מגדולתו להתעסק בהשגחה
פרטית בעול הזה הטעי הדבר הרב החיד"א ז"ל שכתוב "ר על כל גויי ה' = על השמי
כבודו" שגוי כשמאמי שיש בורא עול סובר שרק על השמי כבודו ואינו משגיח למטה
אבל היהודי סוברי ואומרי "מי כה' אלוקינו המגביהי לשבת" = שהוא כ"כ גבוה וגדול
שג הסתכלותו בשמי השפלה היא אכ כבר יכול להסתכל ולהשגיח ג באר וזה הכונה
"המשפילי לראות = בשמי ובאר" שמשפיל עצמו ואי נ"מ ומשגיח ג באר .ודפח"ח.
בברכות מובא שלח צרי לברכתו טיבול במלח או בלפת אבל א הוא לח משובח ל"צ
לחכות לטיבול וראוי לברכת המוציא מיד ובלשו הגמ' לית די צרי בשש וברש"י מלשו
המתנה כנאמר בסיסרא "מדוע בוששו פעמי מרכבותיו" ולכא' קשה הרי יש פסוק קוד
בתורה על משה רבינו שבושש מלבא ומש יכל רש"י להביא ראי' שבושש הכונה המתנה?
והתירו שרש"י בכונה לא רצה להביא פסוק המקרג ומדבר בעני העגל והל עד סיסרא
ומש הביא ראי' .ודפח"ח.
הרב יעקב יצחק ויסבלו זצ"ל סיפר לחתנו הרי" שליט"א שאחרי שהגיע הרב רוסט
שליט"א לכה כרב דחסד"ג בחיפה היה כ"ק הבית ישראל זי"ע לביקור אצלו ושאלו מה
אומר על הרב הצעיר ששלח לכא? ענה הרב ויסבלו הרבי יודע שאני מגאלציה ויש ווארט
גאליציני אמר רב גידל אמר רב שלרב צרי להיות שתי מעלות שיהיה רב ושיהיה לו גידול
שיראה כרב והוא נראה צעיר וכו' ,אמר הב"י הווארט יפה אבל מזה אינני דואג שבעזרת ה"י
עוד יהיה לו גידול אני מפחד מכאלו שיש לה רק ההאמר רב גידל ואי לה אמר רב שרק
נראי מהודרי ואי בה תורה .אח"כ הוכיח עצמו מאוד הרב רוסט בעיקר בכשרות של
בית המטבחיי וכשבא שוב הב"י לבקרו אמר הרב ויסבלו זצ"ל לרבי שרוצה לשבח הרב
רוסט שעובד מאוד טוב וכו' ונהנה הב"י מאוד.
מספרי שנכנס בחור מתולדות אהר לאד"ש להתאונ שהרביצו לו בחורי דישפ"א בעיד
הבחירות ענהו אד"ש נו באמת לא עשו מעשה טוב אבל מה הנ רוצה עכשיו למעשה,
והתאונ שוב ששברו לו המשקפיי הוציא אד"ש פינקס שיקי ושאל כמה עלה ל החדש
ורש לו שיק על הסכו ופטרו לשלו.
כשישבו בני הרב ויסבלו שבעה שלח הבית ישראל שליח ולא בא בעצמו לנח וכשהיה
אצלו הס"ט שליט"א אמר לו שיתנצל בשמו שלא בא איצלה וויעסט אז אי גיי שוי נישט
ארויס )תשלז(.
וכ כשעשה חנינא שי ש"ב אמר לו הב"י אתה לא יודע שאני כבר לא יוצא ולא הבינו דבריו.
231
מ.ל.ל .סיפר שהבית ישראל היה פרומער גדול ומדד הט"ק שלו כ"פ אחרי הכביסה וכ
אמר
שהרי"
היה מהיחידי
שעוד קיבל התקרבות בתקופה האחרונה.
יו
רביעי ג' כסליו הרי"
היה בקו"פ ובתו הדברי
נת
אד"ש ב' בקבוקי יי
שית
למחרת
לישיבת נזר ישראל והוסי אחד לבחורי
שיושבי
ולומדי
ואחד לאברכי
דש
של
הכולל ,ולצוות אינני שולח זה תזכורת שצריכי
להשתפר עוד לא שכחתי מהרישו
החלש
אני רוצה שיפור.
232
הכל טוב אבל ידע שלמחרת יגיעו הסתרות הגהנו וא יהיה מוכ לזה וידע מזה יחזיק
מעמד.
היה אצלי יהודי פע וסיפר שקיבל ע"ע דבר מסוי קל מאוד ,אמרתי לו כדאי לומר בלא
נדר אמר לא שחשב הפו שיאמר ע נדר ואז יחזיק בזה שהרי זה דבר קל אמרתי לו כל
הווארט הנ"ל והוספתי לו לכ כדאי לומר בלא נדר משו שאח"כ יגיעו ההסתרות ,היהודי
לא שמע בקולי ואח"כ בא לספר שמתחרט ע"כ שבאמת לא עמד בזה כמו שחשב אפי' שהיה
דבר קל!
אד"ש סיפר להרי" היתי בתנאי וכשקמתי ללכת נפל המקל ,התכופפו שתי המחותני
להרי וברגע הראשו היה כמי קטטה בינה שכ"א תפס המקל להרי ,אמרתי לה כתוב
ליתא כתובה דלא רמא ביה תיגרא נו שיה זה התיגרא מחיוכ המהר הבנתי שלא ירדו לסו
דעתי ,כונתי היתה יותר עמוק כתוב בגמ' סבי דאזלי אתיגרא מקל ולכ ביותר יכול
להתקיי במריבה זאת על המקל תיגרא דברי הגמ' ליתא כתובה דלית ביה תיגרא.
אד"ש אמר להרי" לפני שני רבות ר' יענקל הראה לי גמ' ורש"י מקור חזק לתקנתו של
אביו הרבי הלב שמחה במיעוט אנשי בחתונות זה נפלא מאוד מאוד והמקור חזק ויפה
כתוב "והצנע לכת ע ה"א" והגמ' לומדת מה דברי שדרכ לעשות בפרסיה אמרה תורה
והצנע לכת ומה ה תנחומי אבלי והכנסת כלה וברש"י בסוכה מט :א ש צרי הצנע
לסעוד במדה נאה ולשמוח במדה נאה והנה מפורש לחתונה צנועה כתקנות.
כשעזב אד"ש את חו"ל אמר בבדיחותא אי להשיג עכשיו בכל החנויות פילי למצלמה
ביזבזו הכל עלי!
יו חמישי י"א כסליו לפנה"צ בשעה 01הגיע אד"ש לנח את סבא טאלנא שישב שבעה על
האח הצעיר ר' מנח נחו הגיע ע הגבאי ח.ש .נאמ ביתו הרי" שליט"א ובנו מו' שאול
ומו' ד.ח .כשנכנס הל קוד לביהכנ"ס וכ ביציאתו נכנס שוב לביהכ"נ פתח ש ספר מאור
עיני ועיי בו מעט בפני ישב מול סבא ושתק הרבה זמ התאנח ואמר אצל צדיקי
כשנפטרי נאמר ונאספת לשו אסיפה וכ כתוב על יארצייט הילולא כתוב שהאבות הסבות
באי בחתונה מעול העליו וכ לקבל צדיק שנפטר באי הסבות לקבל פניו אי הכונה
דוקא לצדיק אלא כל אד שנפטר מגיעי האבות לעזור לו זכות אבות ובלחישה הוסי א
כשרע ,שתק שוב זמ רב סקר כל הקהל וכ התמונה של ר' דודל שעל הקיר אח"כ אמר כתוב
טוב ללכת לבית האבל מללכת וכו' וכתוב והחי ית אל ליבו שעושה תשובה ע"י האבלות ,נו
היה הרבה יותר טוב לשבור הלב מקוד ולא להגיע לזה לאבלות?
בחור ציל את אד"ש ,הסתובב בחיו ואמר סאיז בעסר מזאל מאכי אבילד אויפ שמחות!
פנה לסבא ואמר במתינות שלא תדעו יותר מצער רק שמחות המקו ינח אותכ בתו
שאר אבלי ציו וירושלי .ע"כ
233
כותב ש טוב מאוד סאיז אגוט ספר במשנה נאמר וכי ידיו של משה עושות מלחמה אלא
בזמ
שישראל מסתכלי כלפי מעלה ומשעבדי לב וכו' ומקשה שהקושיא במקומה
עומדת מה צרי לידי משה באמצע הרי העיקר שישעבדו ליב בני ישראל לאביה
שבשמי? ועונה הפלא ופלא אי אפשר לדרוש שאד סת ישעבד ליבו לאביו שבשמי זה
קשה ,לכ
צריכי למשה רבינו שירי ידיו כלפי מעלה ורואי שהצדיק מכניע עצמו עי"ז יש
לכול התעוררות ומשעבדי ליב ,כמו"כ מוב
לי שאלתי באמת כל העני
זה והחי ית
אל
ליבו לשוב בתשובה אבל קשה סת לומר לבני אד שובו ,עושה הקב"ה אבלות רואי כזה
צדיק כמו הרבי מטאלנא יושב שבעה צברוכע
זה מזכיר לעשות תשובה ואז יתכ
והחי ית
אל ליבו.
ס.ט .אמר בשבעה שיש בדיחה מהרבי מסאטמר ז"ל שרצה אבא לקחת ילדו לרבי ולא רצה
שחשב שזה הרבי מהחיידער שמלמד וילד רוצה חופש אמר לו אביו אל תדאג איננו הולכי
לרבי שלומד אנחנו הולכי לרבי שלא לומד ואמר שכ
זה הרבעיס דרבי וואס לערנט נישט.
אד"ש היה רב מפורס הרב ירושלמסקי יש מכתב ממנו שכותב על האדמו"ר מגור שתואר
פניו כפני מלא ה"צ ואי
תארי במכתב ולא יודעי א מתכוי
לאבי האמרי אמת זי"ע או
לסבי השפ"א זי"ע שאת שניה ראה.
חושבני שהכונה לסבא ,בודאי שניה היו גדולי ,אבל השפ"א לפי מה ששמעתי היה נראה
יותר כמלא ,זכורני שהיה רופא שניי בגור ואבי הל איליו לטיפול כשישב על הכסא
התפעל הרופא מצורתו ואמר דער רבינר איז א מיוחד כוכב אבל אביו הרבינר שנפטר )שפ"א(
היה צורתו ממש כמלא.
השפ"א היה מאוד מעמיק במחשבה אחוז רעיונות ושרעפי רוב היו ,היה אצלו הרבה
זמני שראו שאינו כא
שמרח באויר וכל כולו עסוק בעסקי שמי ,תמיד היה בילתי לה'
לבדו ,יש לי בזה ג סברא פשוטה הוא היה קצת כבד שמיעה ידעו מזה במשפחה לכ
היה
יותר עסוק ע עצמו והיות ותמיד עסק במלאכת שמי בילתי לה' לבדו היה תמיד
פאטראכט ולא היה בנמצא כלל כא
.אבי זי"ע כמה שהיה גדול דר אחרת היתה לו תמיד
ראו שג נמצא כא
תמיד היה ער לכל הנעשה מסביב ידע כל דבר וא פע לא היה נהיה
מיוחד כאילו איננו כא
,אינני יודע מה היה כשנסגר לא הייתי בפני ,אבל כשהיה פתוח
לצבור תמיד היה בנמצא ,בזמ
אחד ראו שממש מרח בשמי ואינו נמצא בעוה"ז = שעה
לפני שבת היה מסתובב אחוז שרעפי ומעש
הרבה ,פע אמר לו הרופא שלא יעש
אמר
אבי הכל אני מוכ
לוותר אבל שעה לפני שבת לא לעש
אינני יכול ...ג כא
באר ישראל
בשנותיו האחרונות שהיה חלוש וטישי
כבר לא ער אבל שעה לפני שבת ראו עליו שינוי
צורה וראו שנהיה לגמרי אחרת עד השבת האחרונה.
הרי" כ"ק אד"ש ג עיש
פע או מעש
?
אד"ש בקפידה ,מדברי כא
מאנשי גדולי רעביס פו
זיידה פו
טאטא
ואתה מכניס
אותי אני ג רבי?!
234
ואח"כ אמר כשהייתי צעיר עישנתי מעט שתי שלש סיגריות ליו יותר משו שוי
כול
עישנו וכשנהיתי חת באותו שנה או בשנה ראשונה לחתונה השווער שלי כל הזמ אמר שלא
בריא לעש והפסקתי לגמרי אבל לגמרי ,וב"ה אני מרגיש בזה תועלת שומעי על הקול כל
הסימפונות ב"ה פתוחות טוב.
יו ה' י"א כסליו אחרי הברית בדר לבית וג לנח את ס.ט .שליט"א:
יו הגשמי יו גדול גשמי ברכה ,בתחלת החור היה אצלי הרב מנדלזו מקוממיות ואמר
על הגש ,התפללתי לא כ"כ חזק וב"ה ירד טיפות גש קל ,הוא היה אצלי שוב ואמר שצרי
גש חזק אנשי זרעו בשישית ,השתמשתי בלשו הגמ' לא כ ביקשתי כחוני והתפללתי
וב"ה היו יורד גש כדבעי!
נוסעי לצדיק הטאלנאי הוא לפני התפילה אני ג לפני תפילה תפילה אחרת הוא שחרית
אני מנחה.
ח.שי היה פע מעשה אצל הבית ישראל זי"ע שהרבי מטאלנא בא רגלי לטיש בחור.
אד"ש קטע והוסי כ אני יודע כל המעשה ,וג מי גר שיבוא זה נכדו הקט שאמר אזלא
גרש.
יש שאומרי שלצדיקי טשרנוביל קוראי טווערסקי מלשו טבריה ע"ש העיר טבריה,
שמעת ע"ז חנינא?
ח.שי ה הרי גרו ברוסיה ולא באר
ישראל
אד"ש ברוסיה ג גרו יהודי ,יש לי בזה סברא עמוקה כתוב בגמ' שטבריה מלשו טבור
שעומדת בטבורה של אר"י ,תינוק כתוב שבמעי אמו קשור אליה בטבור ,הצדיקי בחו"ל
היו מקושרי לאר"י כתינוק לאמו בטבור לכ נמשכו דוקא לש טבריה טווערסקי.
היה כמה ישובי באר"י בעיקר צפתטבריה ,חסידי ואנשי מעשה ג בחברו היה ישוב
גדול חסידי חב"ד וליטוישע היה ש הפרעות מהערבי ימ"ש מעני שיותר הרוגי היו אז
בדוקא מהישיבה ולא מהמתישבי ,הרי ידיו ואמר ומי יודע מה ולמה בדיוק כ ה' רצה.
ה עשו ישיבה אח"כ כא בירושלי ע"ש חברו דש ,יודע מזה חנינא לא אלו שניהלו ש
אלא אחרי ,היה לה ראשי ישיבות חשובי הרב אפשטיי ת"ח חשוב ,מה אתה אומר על
ספרו?
הרי" ראיתי בספריו דברי טובי ,ונראה לי שהיה ת"ח גדול.
מו' ש .לא ראיתי א פע הספר.
אד"ש על מה הספר לבוש מובכר?
הרי" זה ספר על הרמב".
235
אד"ש משפחת חברוני ג ע"ש חברו ,היה לו ב כא.
ח.שי הב"י שלחני פע שליחות איליו הוא לא היה מרוצה שבנו כא.
אד"ש זה היה רק בתחלה אח"כ שוב הודה ושמח על הקירוב כא ,בנו מרדכי היה יהודי
מיוחד אלטישע יונגראמ אפיינער.
מו' ש .החת של אתמול קשור לכא ,אחיו עיידי של ר"מ חברוני ז"ל .ע"כ!
אד"ש סיפר להרי" היה אצלי פע בנימי אלתר לבוררות בעני סידור שהוציא ע עוד
אחד והיה בינה מחלוקת בעני הכס השני טע שלא עשה טוב ורוצה הכס בחזרה עיינתי
בסידור והצדקתי את השני ,בנימי כעס ואמר אני רואה שהדוד נהיה קנאי ,אמרתי לו אספר
ל מעשיה :לבר מצוה שלי הביא לי ב .מינ מתנה סידור שיצא בפולי עבודת ישראל שמו
אבי הא"א זי"ע דפד מעט ואמר לי לשי בארו חשבתי שמתכוי לשי יחד ע כל
הסידורי וכשראה שאני הול לשי אמר לי שאשי גבוה למעלה והבנתי שלא ניחא דעתו
מזה ,אמי הרבנית בדיוק נכנסה ושאלה מה ראה כבר הרבי שלא טוב? וענה הוא לא מביא
זמירות האריז"ל וזה היה אצלו לחסרו גדול שבזמני של היו לא להביא זמירות האר"י!
כ אני הסתכלתי בסידור זה וראיתי שאי כא זמירות של האריז"ל בליל ש"ק נ א"כ הצדק
ע השות שזה לא סידור טוב ויש לי כבר פסק הלכה מסב הא"א זי"ע.
אבר חשו בני דחק באד"ש שיבטיח לו בני ענה לו אד"ש אני לא גדול מיעקב אבינו
שאמר התחת אלוקי אני שמנע ממ פרי בט! הנ"ל לא התייאש ואמר שכתוב בתורה
"ויעתר לו ה'" ואיתא במדרש מה הקב"ה פוקד עקרות א הצדיקי פוקדי עקרות! שתק
אד"ש כדקה ולאחר מכ בירכו מאוד.
י.ד .שיינפלד לימד את מו' נחמיה בר"מ וסיפר שפעמי זכה לביקור של סבו הרבי הלב
שמחה זי"ע
.1לימד הילדי שצרי ליטול 4פעמי כל יד ולמחרת בא הל"ש ואמר הילד אומר שצרי 4
אי רק שלש פעמי ,זה רק חומרת הגר"א.
.2לימד שצריכי לאכול לפני שבאי לת"ת פת שחרית והגיע למחרת ואמר הסבתא נותנת
לו דייסה זה כמו לח דג ויוצא בזה פת שחרית.
אבר שעשה פדיו הב אמר לו אד"ש מובא בראש גולת אריאל שאבי הא"א פדה בנו הרבה
פעמי ככתוב בביאור הגר"א שפדה י"ג פעמי ,המעשה כתוב בש מאטיל אחותי וזה לא
נכו טאטא ז"ל איז נישט גיוע אנורויעזער! הוא פדה רק פע אחד מכה ,גיסו הרב מבענדי
וג הרי" לוי חתנו היו כהני ונת לה מטבע משו ד"א וכבוד המשפחה ומאטיל ראתה
המטבע וחשבה שזה לפדיו ממש.
בתחלת נשיאותו של כ"ק הבית ישראל זי"ע הסתובב מאוד חזק הרב מפונביז הרב כהנמ
אצלו והסביר שמטבעו הוא מבי ואוהב להסתובב במקומות שמצליחי ורואה כא חצר
מצליחה אנשי חריפי מנהיג טוב ולכ בחר להסתובב כא .אחרי תקופה פסק מלבוא כ"כ
הרבה והורגש שהצטנ מההתלהבות ופע לח עליו הבית ישראל שיאמר לו מה קרה ולא
רצה לומר עד שביקש א הרבי יבטיח שלא יקפיד עליו יאמר הטע ,אמר לו הב"י שלא
יקפיד ,אמר הרב כהנמ ראיתי באמת אנשי מצליחי וראשי טובי אבל במש הזמ
ראיתי שאת עיקר מגמת להצלחה שמי בלנגח אחד את השני ולהרע ולהצר לשני וזה אינני
יכול לסבול ,הב"י שתק דקה ואמר אפי' שהבטחתי שלא אקפיד מקפיד אני שכאב לו הדבר
שזה אמת.
236
הרי" נכנס לקו"פ לבקש רחמי על פלוני שהרופאי הגדולי חוששי ממחלה קשה,
ואד"ש ענה אפי' חרב חדה מונחת על ימנע עצמו וכו' ,הרי" הגיב בשביל זה טרחתי כ "כ
למענו? אד"ש חיי ושאל מה הוא עושה? אמר הרי" שעובד וג לומד חומש רש"י כל יו
ע ילדי ,אמר אד"ש נו הוא לומד אוהב ללמוד ה"י יעזור לא תמיד הרופא הגדול יודע מה
לומר שיל לרופא קט ובטוח אני שיסתדר ויאמרו לו שזה לא המחלה הנוראה שאמרו
ויהיה במאה אחוז בריא.
א.י.ג .מספר שהיה הרבה פעמי שואל א הראש ישיבה צרי עוד משהו היה עונה כ אני
צרי יראת שמי ובזה אתה לא יכול לעזור.
א.ו .נכנס שנולדה לו בת וחושב לקרוא רחל אבל חושש ששמע שצרי הא בש אמר אד"ש
שלא שמע מדבר כזה שצרי הא אבל שמע שיש שמפחדי מרחל שהיתה עקרה ובאמת יש
רחל עקרות ולכ כדאי להוסי ש ואז כבר יכול ג ע הא לקיי מנהג זה.
ר"ג אייזנר אמר שכיבדו לבני הא"א בפולי יותר ממה שמכבדי אות היו בתור רבעיס
וזוכר שנסעו במיוחד לעיר רחוקה לקנות מזלגות לדג מלוח שידעו שמגיע לסעודה הרש"ב ב
הא"א ואהב לאכול הערינג ע מזלג.
א.ו .נכנס לשאול א לעשות זריקה נגד כאבי בלידה? ואמר אד"ש א היא רוצה למה לא
אברח ה"י יעזור שלא יצטרכו וכ היה שרצו לחתו לעשות הזריקה שלא יהיה כאבי וישר
יצא הולד ולא היו צריכי לזה כלל.
מובא בתוספתא דמסכתא ברכות פרק רביעי מעשה ברבי טרפו הביאו לפניו דלי של צונ
אמר לה כיצד מבר בורא נפשות רבות וחסרונ ,אח"כ אמר לה מדוע היה לערבי בדיוק
ריחות טובי שלא לצער את הצדיק יוס כשהורידוהו למצרי ,אח"כ אמר לה מפני מה
זכה יהודה למלכות שהודה לתמר ,ומה הקשר בי ג' אמרות אלו? וי"ל אד רגיל קשה לו
להבחי ולחלק ולראות בדבר טוב כשזה טובע בדברי אחרי בי לרעה בי לטובה אבל
הקב"ה שמשפטו אמת יודע לבודד ולהבחי כל דבר לאשורו א טוב הוא וכו' וזה החוט
המקשר בי ג' דברי אלו:
מי :לאד שיש לו כל טוב אינ כלו והרי מוצ הוא בדברי טובי אבל אי זה מגרע
מעצ חשיבות של המי שיש שנצר לאד ויותר טוב לו מכל חללי עלמא ולכ לימד על
מי אומר בורא נפשות רבות וחסרונ שמי לכשעצמ חיי ה לאד הצרי לה.
יוס :היה במצב הכי גרוע בחור נמכר ונקרע מבית הוריו ומה כבר נ"מ שיש ריח רע או טוב
בדר למצרי להמכר לעבד ,אבל אינו כ כל דבר נמדד וזה ג חסד שיש ריח טוב ולא רע על
א המצב הנורא שבו שרוי כל דבר מוסי לטובה או לרעה.
237
יהודה :מה זה כזה דבר גדול להודות על מעשה כביכול עבירה שעשה ולא לאבד שלש נפשות
אבל אינו כ כל דבר נמדד לפי מה שהוא וכ
בזכות זה זכה למלכות שהודה ועמד בנסיו לא
לאבד ג' נפשות .ודפח"ח!
הא"א לכא' סותר עצמו שאומר על סעודות שבת שצרי
לחזור מי ששוכח רצה אבל כשאוכל
סעודה רביעית ולא אמר רצה אינו חוזר שאי זה חיוב ומה יעשה אחד ששכח ויאמר זה
לרביעית ול"צ לחזור ויאכל עוד אחד לסעודת שבת ומצדד הא"א שא"א וכ איתא בעוד
ספרי
שנראה הדעת נוטה שכל סעודה נתפסת לשבת ואיאפשר להחליט שאינה לש
סעודת שבת ולכ כבר תפס לפי הסדר וא
שכח צרי
לחזור ומביא ראי' מסוכה שכתוב
שאסור בהנאה ג
הדפנות אבל רק כשיעור ואפוא השיעור שאסור הראשו שכבר נתפס
בקדושתו.
ולכא' הא"א עצמו אומר על הנ"ל ביוס שאמר לה
כתוב בגנבתו ולא בכפילו שיקח הכוס
הגביע בשביל כפילו ועל הקר צרי
להמכר ולכ צרי
אותו לעבד ולכא' לפי דבריו הדעת
נוטה אי
אפשר לקחת קר ולומר שזה כפל בודאי הראשו קר והשני כפל .וצ"ע
סיפר הרה"ח ר' ליבל לוי ז"ל שנכנס בטרוניה לסבו הא"א זי"ע מדוע לא זוכה לשיעור ע
הסבא כשאר הנכדי
? הא"א ענה שכבר חילק כל זמנו ואי לו בשבילו זמ ,טע ליבל שיבקש
מפלוני הנכד שכ לומד שיותר בשבילו וידע שלא"א יש חשיבות בשיעור שהנ"ל קצת התנדנד
חיי
הא"א ואמר אחרי האופ נעמ יש לי לעצמי 31דקות אקדיש ל
מזה 7דקות! תבוא כל
238
יו אחרי התור ,וכששאל מה נלמד ואי נספיק? ענה גמ' מגילה וא תרצה נספיק! והספיקו
ללמוד עד פורי מגילה וכ
במש הזמ
עוד 4מסכתות גדולות.
חכ בדעתו ע ליסוע לנח בקרית ארבע את משפחת ההרוגי שמצטער מאוד על
הטרגדיה ,הרי" אמר ששמע שה מאוד מודרני ואולי מה יאמרו הבריות אחרי זמ
אמר
אד"ש יעצת לי עצה טובה באמת לא כדאי ליסוע לש.
אחרי הרופא:
הרי" הא אני יכול לבקש משאלה?
אד"ש כל אשר תשאל אעשה.
הרי" ישיבה לצעירי משקיע כוחות לשפר ואד"ש עוד לא ביקר ש מתחילת הפירע
.
אד"ש אתה מתכוי
תפארת משה בצלאל?
הרי" לא ,ישיבה לצעירי כא
בעיר ה מאוד ביקשו ויהיה לה לחיזוק.
אד"ש בודאי למה לא אמרתי שאעשה כדברי? מי ש משגיח היו לא הב
של הערלה?
וכשראה שהרי" לא מבי
אמר זה שנעלב מאוד א לא אשלח לו כל פע שיריי א.י.
הרי" הוא משגיח בישיבת ערלוי.
אד"ש אוהו הש תוא כמעט אות אותיות ,ויעקב מנח לא משגיח ש?
הרי" היו בעיקר ארנריי הוא משקיע כוחות.
כשהגיעו לישיבה:
אד"ש הסתובב בי
השולחנות כול ,נגש לצוות ואמר מרגישי כ
ריח תורה שיעזור ה"י
להצלחה בלימוד התורה.
239
וכשירד אמר אמרת לי שי.ל .הגבאי כא לא ראיתיו.
כשנכנסו למכונית:
הרי" אעיז לומר שכתוב במדרש שצדיקי מעול לא אמרו דבר טוב והתחרטו ממנו הרי
יצא מפ"ק תפארת מ"ב.
אד"ש כ ,מצידי למה שלא ניסע לש שאלה א יש לנחמ זמ.
וכ ש הסתובב בי השולחנות ואמר דבר מה לצוות הרוחני.
לשאלה מסובכת ענה אד"ש רביעש שמקעט מיר ניעשט אובער דאס איז ארבונישע שאלה
פריג א רב וכששאל בשבילו שוב הרי" הגיב אד"ש אמרתי לו לעשות שאלת חכ.
כתוב המסתכל בנשיא עיניו כהות והרי דבר גדול הוא להסתכל בצדיק והיו עיינ רואות את
מורי? אלא מסביר הא"א הכונה המסתכל בעיו ורוצה להבי מעשיו ודבריו אז עיניו כהות
שא"א לרדת לדעת הצדיק ולמעשיו.
240
הרב מטשבעי זי"ע סיפר ששמע פע על שע צדיק נסתר והביא לו שעו לתיקו והוא )השע(
הבי שאיו הלה לתיקו גרידא בא וישר אמר לו רבי יהודי רוצה הנ
לשמוע משהו אומר ל
מה העני העשר פתיתי שמחביאי ומחפשי בערב פסח שהרי כל העני נלמד חיפוש
מחיפוש אצל בנימי ויוס וש היה באמת כ
שהחביאו במכוו וחיפשו א"כ ג אנחנו
מחביאי ומחפשי.
דיברו בארוכה בעני ממלכת חב"ד על אדמוריה הקודמי שהיו אנשי הש ועל הריי"צ שלא
היה מקובל כ"כ אצלינו ועל הרמ"מ שפלא שאוחז כ"כ מהריי"צ ,כ סיפר הרי" שהיה צרי
לסדר חו"ק בחתונת הרמ"מ הרדזינר בנו של בעל התכלת וכשבא לחתונה וראה שבאי
החת והכלה בכרכרה אחת לא יכל לסבול דבר זה שבפולי לא היו רגילי לכאלו דברי
וק וברח ולא סידר החו"ק ,אמר אד"ש שיודע אפי' היכ התקיימה החתונה שהיה ליודלה
מהכולל )י .רובינשטיי( סבא בפולי עשיר גדול והיה לו רחוב של ובני גדול מאוד וש
התקיימה החתונה ברוב פאר והדר.
הרופא אמר לאד"ש היות ושמע שכל דבריו בחכמה ובהשכל ולא נופל מדבריו כלו ויש
לבתו ולחתנו בעיה קשה לכ מבקש א יכולי לעלות להרצות הבעיה ולקבל עצתו וברכתו?
ענה אד"ש כ בודאי הרבנית שלי מדברת טוב אנגלית ואני אדבר עמו ואברכנו.
אמרו לי שהרב מערלוי ר"י סופר דומה מאוד מאוד לסבו החת"ס בדמות פניו ,מה אעשה
שהוא לא כ"כ ,הרי" סינגר שיש בו נקודה פנימית ארליכע אד"ש ביטל בידו ואמר מה
אומר אנשי חושבי שדיוק הפני זה משהו הנה אביא ל
ראי' מוכחת שזה כלו זקני
אומרי לי השכ והערב שדומה אני מאוד לאבי הא"א ומי כמוני יודע מיעוט ערכי ומעלתי
לגבי אבי זי"ע שהיה גדול בענקי ומה כבר יש מזה שאני דומה לו כתוב אמנ ביוס הצדיק
זיו איקוני שלו דומה ליעקב ומה הרבותא כל ב דומה לאביו כל משפחה שנולד ילד אומרי
למי הוא דומה ומה הרבותא שלא יהיה דומה יוס ליעקב? יש כא טעות אי הכונה כפשוטו
אלא דבר רוחני זיו אוקיני כל הרוחניות כל מה שהיה בו התוכ זה מסר ליוס וזה הכונה
שביוס היה דמות דיוק של יעקב כל תוכו ברוחניות וזה הרבותא שלא היה בשאר
השבטי ,וזה גדולה ולא עצ מראה הפני שדומה א' לשני.
האגדה מספרת שרבני יש"ע ביקשו מאד"ש שילכו להפגנות ג החרדי ,וענה לה שדבר
כזה אינו טוב משו שיעלה שוב הנושא גיוס בני ישיבות שיאמרו מדוע מפגיני ולא הולכי
לצבא ועוד שיהיה מזה רק הסתה נגד החרדי ויאמרו ה סת מפגיני כמו שמפגיני על
כל דבר.
ביו ב' כ"ט כסליו נר ו' היה הוד ס.ט .שליט"א בגור ,אד"ש פנה איליו בשירת מעוז צור
וציוהו לשבת ,בשמועס אמר אד"ש שכותב בשפ"א הלל והודאה לבע"ת וצדיקי גמורי
כשגמר השמועס פנה לסבא ואמר אי
האב נישוט גוועסט אז צדיקי גמורי קימע אוי
צו
מיר! ובירכו באגוטע ר"ח וחנוכה וס.ט .הל
.
241
הוא לא היה רבי והנסיעה היתה קשה ומתישה ממקומו בולזי לורשא בפולי ,כשכבר עמדו
לערו החופה נת החת נשיקה לכלה הל מהר הרב מולזי לקח מעילו ואמר למשמש שהיה
עמו נוסעי
מהר חזרה הביתה ,ניסו להניעו שכבר עושי
החתונה וא"א לסרב ולא רצה
בשו
פני
נודע הדבר למחות וביקש ולא נענה ,איי
המחות שיסגור כל הברזי
של
המימו לישיבה וכו' ולא נענה ,חברו עליו שאר הרבני
שהיו ש
מדוע כ"כ מוכ לבייש
ולהפסיד ומה כבר עשה החת ומי החת שאפשר לדרוש ממנו להתנהג כדבעי והרי החזקת
ישיבה שלמה מונחת כא .ענה הנצי"ב ואמר" :לעיני כל ישראל" נגמרת התורה ,אד
שמוכ לעבור עבירה לעיני כל ישראל בהפרסיה בזה נגמר התורה ושווה להפסיד הכל וע"ז
א"א לוותר.
הוסי אד"ש :דבר ראשו :האמת שלעיני כל ישראל לא נגמר התורה אלא מתחילי
מתחלת בראשית אלא תלוי במה המדובר א
מדובר בעבירה באמת בזה נגמר התורה וא
במצוה מתחיל בזה התורה בראשית ,כו אנחנו נמצאי
במצות נר חנוכה מצוה דרבנ של
הפרסיה זה ג
לעיני כל ישראל שרצו רבנ לפרס
הנס ובזה מתחילה התורה שזה דבר
גדול מאוד.
ובפע אחרת הוסי אד"ש דבר שני :סיפור זה סיפר הרב מבריסק שבא לנח
את הבית
ישראל והלב שמחה ויבלחט"א אד"ש אחרי פטירת אדמו"ר הא"א זי"ע ואמר מדה טובה
מרובה א
לעיני כל ישראל בעבירה נגמרת התורה כמה דברי
טובי
ומצוות עשה אביכ
לעיני כל ישראל ובוודאי שזה פעל ועשה דברי
גדולי
עד למאוד ,ומאוד נהנו האחי
הקדושי
מדברי הרב מבריסק שקלעו למטרה.
ג .כשבקשו מהרב מבריסק לכה כרבה של בריסק לא רצה ולא עזר שו
השתדלות עד שבא
אד
פשוט מהעיר ואמר רבי אני לא מבי חמישי
אל איש מחכי
ל ואתה מתמהמה
מלבוא? ישר שינה דעתו ונסע לכה ש
כרב ,וכששמע סיפור זה בעל החפ חיי
זי"ע בכה
מאוד ואמר הרי בודאי לא סת
שלא רצה להיות ש
רב והיה לו טעמי
צודקי
ואפ"ה לא
יכל לסרב משו
שפשוט הרבה אנשי
מישראל מחכי
ולא יכל לאכזב ציבור א"כ בודאי
שהקב"ה לא יאכזב חמישי
אל איש יהודי
שמאוד מחכי
שיבוא משיח וא
רואי
שלא בא א"כ אי חמישי
אל שמחכי
שיבוא?....
ד .במנורת ביהמ"ק היה מצות הטבת הנרות יותר חשובה מההדלקה שכשרה בזר ומדוע לא
נתק בחנוכה מצות הטבה שהרי נאמר שחנוכה זכר למנורה שלכ אסורה באורה כ שאל
האבני נזר? מובא בעבודת ישכר שטומאה הותרה בצבור ומדוע עשה הקב"ה נס כזה גדול
למצוא שמ טהור ושיספיק לשמונה ימי
? משו
שהיה השתוקקות גדולה של כל כלל
ישראל ג
הנשי
והט לחנו מחדש את ביהמ"ק דווקא בשמ טהור ולכ עשה הקב"ה נס
בזכות ההשתוקקות של כול
דוקא לשמ טהור שימצאו וידליקו בדוקא שמ טהור לפי"ז
רוצה הרי"
לתר שמצוה עצמה קל לכול
לעשות וההכנה יותר קשה וקשור לכ"א לפו
מדרגתו וזה הכוונה בעני שלא תקנו שו
דבר בעני ההכנה של מצוה שזה ההטבה וכל
התקנה היתה רק במצוה שהיא ההדלקה בשביל שיהיה שייכות לכול
שהרי בלא כול
לא
היה נהיה הנס ,ומעני לעני כתוב "היטבו אשר דברו" כאד
המטיב את הנרות ומה הקשר?
אלא שבעני ההטבה מכבי
הנרות בשביל שידלק יותר טוב והעני שלפעמי
ההתלהבות
צריכה להכבות בזמ בשביל שיהיה לזה קיו
וזה היתה בקשת בנ"י במת תורה ,אבל חנוכה
יש כ עני להוציא ההדלקה לחו פרסומי ניסא.
242
ביו חמישי זאת חנוכה לפנה"צ בקו"פ:
ביקשה הרבנית מאד"ש חנוכה געלט לפלוני ,הגיב אד"ש את יודעת למי באמת אני רוצה
לתת חנוכה געלט קהל ע ועדה לר' יצחק מנח וינברג תמיד יודע לעשות ולעשות ולא
מראה עצמו ולא מבקש כלו הוא לא דר כא
כל החנוכה לא עמד ע"י הנרות ולא ביקש
חנוכה געלט .שאלה הרבנית והוא יהנה מזה שאד"ש ית
לו בפרסומת??? חיי אד"ש ואמר
כ
כ הוא!!
ביקשו מאד"ש שיעסוק בנושא מסוי ואמר שבחנוכה לא רוצה לעסוק בזה אלא אחרי
חנוכה ,חשבו שמתכוי
העול של ההדלקה לכ
בזאת חנוכה הזכירו שוב א רוצה לעסוק
בזה אמר אד"ש ביי מיר האנט איז אוי חנוכה שאינו רוצה עדיי
לעסוק בזה.
הזכירו בקו"פ בזאת חנוכה למעלה מט"ו אנשי שנולד לה למז"ט בת הגיב אד"ש בחיו
יש שמתפלאי מדוע קוראי זאת ולא זה אי
זה פלא זאת לשו
נקבה כ"כ הרבה קדשי
ב"ה.
מו' יא"ל מספר שכל פע שנכנס לקו"פ אצל הלב שמחה זי"ע לשאול דבר מה או להזכיר
היה שואלו א שאל את הסבא או א הזכיר אצל הסבא.
כשנכנס כ"ק מר
אד"ש למכונית ביו שני ו' טבת ליסוע לרופא עייני אמר להרי" יש לי
עגמת נפש גדולה ואני רוצה למחות ע"כ באזני לכתוב דבר מפורש בחומש ולהדפיסו הנני
מוחה על ביזוי כבוד סבי התרגו יהונת
בפרשה אומר שאע"פ שביקש יעקב מיוס בנו שי
נא יד תחת ירכי לא ש יוס ידו שלא רצה משו כבוד אביו ורק אמר אעשה כדברי
243
לקיי דבריו שביקש אבל לא נגע ש ,הפירוש יהונת עושה במקו פשטעיל של ואד"ש
חזר כמעט מילה במילה מדבריו )עיי"ש( שבודאי לא רצה יוס שהרי אסור אפי' לרחו ע
אביו וכ"ש ליגע במילתו ואע"פ שבמהר" מובא להיתר בסיפא כותב לאיסור עכ"ד ,אני נכדו
של המהר" מרוטנברג לא היה ולא יהיה הוא לא מתיר ולא רוצה להתיר ולא מדבר על
אביו אלא על שווער וחת ובכלל לא הבי פירוש זה את דברי החומש כבר שהייתי ילד ידעתי
ששי נא יד לא הכוונה ליגוע ממש במילה אלא מתחת הכסא ואעפ"כ יוס לא רצה ג זה
משו כבוד אביו והיכ כתוב שיעקב רצה שיוס יגע ממש במילתו כתוב שרצה שיהיה
כשבועה בנקיטת חפ הא בספר תורה כ נוגעי בספר עצמו? רק ע"י מטפחת ויש תשובות
שהס"ת על התיבה ונוגעי בתיבה א"כ ראי' מוכחת שאי הכוונה ליגע ח"ו במילתו אלא
באיזור הזה בכסא וראי' טובה היא ,איני יודע מי חיבר פירוש יהונת זה א תמצא מישהו
יותר מקורי תראה להודעני )הרי" מצא פירוש של ראשו החזקוני שאומר כ כדברי פי'
יהונת שיוס לא עשה כדברי אביו יעקב שהרי אסור לרחו עמו וכ"ש לשי ידו ומשמע
שג למד שהכוונה היתה לנגיעה ממש(
י.ד.פ .הראה לרבי את החזקוני אד"ש לא נרגע ואמר שחושב שהחזקוני אע"פ שהיה קדמו
מביא מדרשי לא ידועי שאי לה מקור אחר רק אצלו ולא ביקר את זה כ"כ ויכול להיות
שהכניס ג ממדרשי חיצוניי ולא נראה לו שזה אמת ולא יכול למחול ולומר שזה הפי'
שעלתה על דעת יעקב אבינו ורצה שיוס יאחוז במילתו.
י.פ .נכנס לקו"פ לשאול ע להמשי בשיעורי על מחשב או להעדי ללמוד ע בחורי
ולקבל כס? ענהו אד"ש כתוב "בזעת אפ תאכל לח" אי זה ברכה אלא קפידה על חטא
ולכ בודאי אחד שיכול ללמוד ולקבל שכר בטלה ולהתקיי עדי לאכול מע החיי והדעת
מללכת לעבוד בהצלחה
אד"ש סיפר להרי" :שהיה לאביו קפידה לא לקחת סנדק מאד שאינו מגדל זק ופע
התעקש פלוני שרוצה הא"א לסנדק אע"פ שלא מגדל זק ולא רוצה לגדל ואמר א הרבי לא
יהיה סנדק לא אמול בני וביו השמיני שראה הא"א שעומד בדבריו ולא חושב למול עבר על
גדרו ובא לסנדקאות וכשק אמר אתה חושב שהנ מוצלח שנצחת וגרמת שאעבור על גדרי
כולנו הפסדנו מזה עוד נסבול ממנו ואח"כ בפרו המלחמה הנוראה בת"ש היה ילד זה
מהקפאעס היותר גרועי והצעיר הרבה ליהודי.
ר"ה מראדושי אמר פע לא' שאי לו ילדי שאי זה פלא ע"כ ששמו נקרא ע"ש אשה ואי
יכול גבר להוליד כאשה והסביר שיש בזה קפידה לא לקרוא ע"ש אשה או להיפ.
בחור מבוגר נכנס לשאול א ליסוע לעמוקה לבקש להיות חת ענה אד"ש בבדיחותא כתוב
ברבי יהונת ב עוזיאל כל עו הפורח מעל ראשו נשר לפעמי בבחורי מבוגרי הבעיה זה
ההורי שנעמדי על קטנות צרי לשלוח את אבי לעמוקה שישר הפייגלע מהראש
ותהיה עי"ז חת.
ביו שני ו' טבת השתת סבא טאלנא שליט"א בחתונת פלומניק של אד"ש ע אחותו של י.
כה אד"ש ניגש איליו ואמר נו אז דגבאי שווסתער האט חתונה שלפעט אהר דער רבי אווי
אח"כ הזכיר סבא שנולד למז"ט לנכדו שלמה ב ,אד"ש אמר לשו חכמי מרפא ואמרו
נולד ב זכר במשפחה נתרפאה כל המשפחה רפואות וישועות.
244
א .גמ' מפורשת זבחי מעשה שאמרו לר' פרידא שעומד בחו בנש"ק אמר מאי נ"מ א הוא
בר אורי יכנס בי א הוא בנש"ק או לא אבל א הוא לא בר אורי ורק בר אהבה אישה
תכלה!
ב .כ"ק מר אד"ש אמר לו בנסיעה כתוב הרי שזאת התורה לא תהיה מחולפת ולא תהא
תורה אחרת ,אמת? וא כתוב זה כ ואי זה רק תורה בכתב הכל משנה ,הלכה ,נו מדוע
כתוב כא בשלט "מחל ההלכה" ההלכה הרי לא תתחל ,אחרי דקה הוסי אי זה בדיחה
יהודי מאמי אינו מסוגל להוציא מפיו מילה כזאת אפי' שלא כיו לזה לא בדיבור ולא
בכתיבה מחל ההלכה הרי ההלכה לא תתחל.
ד .בזמ אבי זי"ע האמרי אמת כשהיה כבר חולה תפסו אד מכובד במעשה גניבה כפשוטו
היה אז ויכוח מעני בי שני אחי האדמורי" הרבי הבית ישראל והרבי הלב שמחה אי
צרי להתנהג ע אד זה וכ"א הסביר שכ היה נוהג אבינו ,הבית ישראל ממש בער לא יכל
לסבול בעל עבירה אמר שצרי לקרוא לו לצעוק עליו לזרוק אותו וכו ,הלב שמחה אמר
שצרי לנסות קוד להבי את השני מה היה מדוע גנב וכו' הבית ישראל לא רצה בשו פני
לשמוע על כ אי ויל נישט אריי גיי ביי אה אי שו פו אגנב ובאמת זרקו וכו' ואח"כ
ריח עליו והחזירו זה היה מעני אי כל אחד ודרכו הוא ובאמת שניה אמת אלו ואלו
דברי אלוקי חיי וכ"א כיו לדרכו של אבינו ,אני הרבה פעמי חושב יש לפעמי כאלו
מיקרי אי צרי לנהוג ע כהב"י זי"ע או כהל"ש זי"ע או ללכת בדר שלי בדר אחרת
שלישית ) ...סת ולא פירש(
כ אמר :היתי חסיד של שניה אבל יותר היתי מקורב אצל הב"י אהבתי יותר דרכו הבנתי
דבריו ברמז והוא הבי אותי הוא היה חרי פפר יש אנשי שאוהבי זאת וכ אני ,אצלו
היה הכל חרי משא"כ אצל הל"ש היה הכל מתוק....
245
ותתע וכו' ,ומסביר הפירוש שכוונתו על עני דקדוק ושורש המילה ,וכמדומני שאי זה נכו
אלא שכוונתו להסביר העני כמו ותתע שכתוב שטעתה והלכה לדרוש בע"ז ג כא ותלה
לשו טעות שעשו שטיות ולא דבר הנכו בשביל הרעב וכ מצאתי באב עזרא מפורש על
פסוק אחר בתנ" "כמתלה לה יורה זיקי" זכורני שלמדתי הרבה אב עזרא צרי לדעת
להסבירו יש אב עזרא על פסוק שאני הסברתי אותו טוב בקהלת ז' "כי העושק יהולל חכ"
א לוקחי לחכ כספו הוא נשאר חכ אע"פ שנלקח ממנו כספו "ויאבד את לב מתנה"
משא"כ הפו שנותני לחכ מתנה שוחד יעור עיני חכמי אז מאבד מחוכמתו בלבו,
זכורני שאבי ז"ל אמר לי שאומרי שבקושי יכל האב עזרא לשאת ראשו מרוב יראת שמי
ושאלתיו למה דווקא עליו אומר אבא כ? וענה בחיו אתה רואה לבד הפירושי של ראש
כזה ,להחזיק? אחרי שני הבנתי בדורו להסביר כל דבר ולהלח בהשכלה ולהשאר ביראת
שמי זה עבודה גדולה.
הרי" :יש אב עזרא מוקשה על הפסוק "כאשר שש ה"א להטיב עימ כ ישיש להרע ל"
בקללות ואומר ע"ז האב עזרא כאשר שמענו כ ראינו ואי לזה הסבר ושמעתי שהאב עזרא
לא בא להסביר הפסוק אלא להתאונ שאת ה"כאשר" שטוב לנו רק שמענו שפע היה טוב,
אבל ל"ע את הרעה "כ ישיש" זה אנחנו רואי ורואי ,אד"ש נהנה מאוד.
הרי" :הוסי ואמר :ששמע זאת מאחותו של הפרופסור י .ליבובי ששמה נחמה ליבובי.
אד"ש :אתה הול לומר לי מי זאת נחמה? אמי ע"ה רצתה לדעת כא באר"י הלשו קודש
ע כל הדיקדוק בפרוטרוט והביאו אותה ולימדה את אמי בבית אבי הרבה פעמי ולכ אני
מכירה ,אמי ידעה אח"כ באמת מדויק עברית ודיברה ממש כאחת מאר ישראל שני.
ו .סבא טאלנא בש צדיקי "וירא מנוחה כי טוב = אע"פ שאד יודע שמנוחה מכל הצרות
והיסורי בגשמיות וכ ברוחניות זה טוב" ,ויט שכמו לסבול" מבכרי הצדיקי הדר
הקשה מלאה המכשול היסורי והנסיונות שמזה יש לבורא נחת רוח יותר גדולה ועוברי
הכל בגשמיות וברוחניות למע שמו יתבר ,ונאה הדבר למי שאמרו!
יו רביעי ט" טבת נכנס אד"ש לאסיפת האידשקייט לכמה דקות אד"ש ציוה שיבואו ג
כל המשגיחי דגור ולא רק אידשקייק:
אמר יש גמ' שבת על יראת שמי שזה קב חומטי ,הגמ' אומרת שאומר לו מוטב שלא העלת
ומדוע לכה"פ יש לו התבואה וכ בתורה מדוע מוטב שלא העלת? אלא בא ללמדנו שיותר טוב
א לא ביראת שמי ובקדושה וטהרה בלא תורה כלל עד כדי כ שזה גור שיהיה מתולע
ומקלקל התבואה כ צריכי את המשגיחי לראות לחזק הדבר להשגיח בחורי קטני
תולעי קטני גודלי צרי יותר שמירה ג התולעי גדולי יותר ויש המקלקלי אחרי,
מגי"ש לא צרי חיזוק עצ הדבר בשיעוריו יש לו חיזוק ,משגיחי צריכי חיזוק הרי
עבודתו שלא יהיה כלו שהכל יהיה על מי מנוחת צריכי להתחזק בעבודתכ וה"י יעזור.
כשק לצאת נת שקדי ואמר שצרי לבדוק מתולעי כפשוטו כ אמר שאביו אמר שורש
החסידות טבילת עזרא שהכוונה כל הסובב התקנה גדרי וסייגי.
הרי" נקרא לקו"פ ג"פ בא' מהפעמי באמצע דבריו כתב על פתק "עת צרה היא ליעקב
וממנה יושע" ועשה כמה קוי מתחת יושע אח"כ קרע לגזרי וציוה להרי" לשי בפח!
246
סיפר אד"ש להרי" שפע קרא לו אחיו הרבי הב"י וציוהו לעשות שותפות ע פלוני ואמר
בחוזקה רק בלימוד לא ח"ו חסידות ולא יר"ש כעבור כמה ימי פגשו אחיו הרבי הל"ש
ומעצמו כיו לאותו רעיו ואמר בניחותא כדרכו היה לי סברא שתעשה שותפות בלימוד ע
פלוני ,רק בתורה בנגלה לא בחסידות ויראת שמי ,ונהנה אד"ש שכיונו לאותו דבר וכעבור
זמ הבי כוונת שבחור זה היה בירידה קשה ברוחניות וידעו שע"י התורה עמו יתחזק אבל
מצד שני לא רצו שיקלקלו לכ ציוו שלא ידבר עמו רק ילמד עמו!
כשחזר אד"ש מחו"ל פע אחד ונכנס לרבי הבית ישראל שלו נעמ אמר לו הבית ישראל
בחיו וחיבוק אוהו דרבי איז דא! )א"מ במהורי"א(
ב .קורניק מספר שציוהו הבית ישראל פע להכניס הספרי שהשתמש לפני בוא הקהל
ואח"כ אמר לו שלא התכוי כל הספרי רק הפירוש על אב עזרא אבי העזר שיש
שמפקפקי בזה ולא רצה שיראו שהוא זי"ע כ מסתכל בזה ולומד בזה.
כ"ק אד"ש סיפר להרי" שאביו הא"א למד עמו פע הגמ' שר"ג הנשיא הכריח את ר' צדוק
לבוא במקלו ותרמילו ביוה"כ שחל בחשבונו שסבר שטעה ושאל הא"א הרי זה איסור קל
דרבנ ומדוע לא הכריחו לשבת ולאכול עמו ולעבור על איסור תורה ביוה"כ שחל בחשבונו?
אלא לימוד גדול ומוסר השכל מכא אד שיש לו היכולת וכדומה נשיא כר"ג ואוחז שהשני
טעה בכל אופ לא מצוהו עד הקצה האחרו שיודע אולי ימרוד אולי לא יעמוד בנסיו של
ההכנעה לכ בכוונה ציוהו רק בדרבנ ולא איסור תורה דרסטי נגד שיטתו ,הא"א שאלני
אתה מבי ועניתי כ ,לא הסתפק בזה ושאל שוב הא הבנת זה צרי לדעת טוב! והוסי
אד"ש אני היו מבי טוב דבריו.
הרי" מוסי בזה שני דברי
א .בספה"ק נוע אלימל נאמר בפרשת ויחי מדוע נאמר "שיכל את ידיו כי מנשה הבכור"
מהו ה"כי" הרי היה צרי להיות הפו? אלא יעקב אבינו יכל במקו לשכל ידיו לבקש
ממנשה שיעמוד בשמאל ואפרי בימי ,רק לא רצה עד כדי כ לביישו שהרי הוא באמת
הבכור וזה הכוונה שיכל ידיו ולא הזיזו ממקומו כי מנשה הבכור ולא רצה לביישו כ"כ
ודפח"ח
ב .נאמר בתוס' על הלוי שעזרא גזר עליה לא לקבל מעשרות שלא רצו לעלות והרי נאמר
בפסוק מפורש שכ קיבלו? אלא שעזרא לא רצה ברגע אחד לגזור ולעשות מעשה דרסטי אלא
הל שלבי שלבי קוד שיקבלו אח"ז הוריד והוריד וק"ל
אפיקורס שאל אי יתכ שמאמיני אנחנו בבני ביהמ"ק השלישי הרי נאמר בפסוק בפירוש
על בית שני גדול יהיה כבוד בית האחרו נהראשו ,א"כ השני הוא בודאי האחרו ולא יהיה
עוד? ענהו גדול אחד בתורה הרי נאמר בפרשת שמות על שתי אותות מהמטה וכתוב וא לא
יאמנו ל לקול האות האחרו שית עוד אות של הד א"כ חזינ שנקרא בלשו התורה
אחרו אפי' שיש אח"כ עוד והטעי בזה שנאמר והיה הד לכ לאות על הבתי שמכת ד
יהיה אות לאמיתות הבתי בתי מקדשות שבודאי יבנה ה"י בית המקש השלישי בב"א אע"פ
שנאמר בשני אחרו כנאמר במכות .ודפח"ח!
כ"ק אד"ש הראה להרי" מכתב של אביו הא"א שהיה כא באר"י ושאל שאלה תורנית
את החכמי הספרדיי וענו לו כדר הספרדי וכמוב שעל תירו זה לא היה כדאי
הטלטול מביתי לכא ,ואמר לי גיסי רי"מ ברמ"ב שצרי לדייק כל מילה במכתב כמה גדול
אהבת תורה של אבי ,אד לא צעיר והטלטול מגור לירושלי לא היה דבר פעוט ואמר שרק
זה שהתירו לא טוב לא כדאי הטלטול אבל א היה תירו טוב היה כדאי כל הטלטול מגור
לאר"י בשביל לשמוע תירו הגו ליישב סתירה בדברי רש"י.
247
בנימי אלתר כותב בזכרונותיו שנכנס לסבו הא"א זי"ע לומר שקשה לו ללמוד ע תוס'
וענהו הא"א יש אנשי שכל מגמת ונשמת יורדת לעול הזה בשביל התורה כהסבא
החידושי הרי" ,ויש שכל נשמת ירדה לעול הזה בשביל האהבה ויראה וחסידות לאו
דוקא תורה כהסבא השפ"א ,אבי השפ"א היה ג חכ וחט ג תורה! אפי' שבא לעול
בעיקר לעבודת הש"י ,והוסי אד"ש להרי" אבי לא רצה לעשות לו פאניקיע בגיל צעיר
ולכ ענה לו כ אבל אני אומר ל תוס' זה לימוד מיוחד זה פסידא דלא הדר א לא מלמדי
ללמוד תוס' צרי לדעת אי לאט לאט ללמוד ולדעת ג תוס' ,אבי האמרי אמת אמר על
החידושי הרי" אהר איז גיוע א תוס' יוד!
הרי" שמע מי .לנדא שהיה בפורי אצל הבית ישראל ושאלו א היה כבר אצל רבו הרב
מטשבעי ז"ל וענה שאתמול שאלו הבית ישראל ומה עשה? וענה שלמד ושיתפו בלימודו אמר
הב"י דער טשבענער רב איז א תוס' יוד! אד"ש הסביר להרי" תוס' יוד הכוונה שכל חיותו
הוא מפלפול התורה.
בחור נכנס לקו"פ שחטא ושמע שיש תיקו ללמוד רצו 5שעות ואי לו מתי בגלל סדרי
הישיבה רק בלילה ושואל א ללמוד בלילה? אמר אד"ש יודע אני שהלילה זה לא זמ טוב
בפרט לבחור צעיר בישיבה ,תלמד היטב בסדרי הישיבה בלבד וא באמת תלמד ותשוב יעלה
כ 5שעות ברציפות לתקו אותו דבר בדיוק.
כ"ק אדמו"ר מטאלנא שליט"א כתב מכתב ארו לכ"ק אד"ש בעני המצב שיעקב הכי עצמו
לדורו וזה כבר ראינו בממשלת השמאל שעושה מחוות ,לתפילה שעתידי להתכנס בכותל
המערבי ומדוע אי שו תכונה בעני למלחמה ,שיבקשו ללמוד אי לשאת נשק לכה"פ מאלו
שכבר עשו צבא וכו' ועוד כאלו רעיונות על דר זה.
י.כ .המשב"ק הכניס המכתב אד"ש דפד בדפי נת חיו גדול ואמר אני צרי לקרוא זאת
בישוב הדעת ואח"כ אענה בעזרת ה"י תשובה.
ביו חמישי ט"ז טבת נקרא הרי" לקו"פ לפנה"צ ואד"ש אמר לו בחיו קבלתי מכתב
מהסבא יש לו רעיונות ,אנשי שגמרו צבא אני לא מכיר הרבה אולי מנדל צישינסקי ,אולי
בטאלנא יותר
הרי" :הסבא תמי.
אד"ש :הסבא רחוק מלהיות תמי הוא יודע מה שרוצה יש במכתב קטעי טובי לא
שטיות.
הרי" :אני נסיתי להניאו מזה ושכנעתי ולא הצלחתי אי לי הסבר אחר אלא שמחפש
בזיונות.
אד"ש :צחק מאוד ועשה ע היד שלא צרי להניאו ואמר המכתב ישרת אותי ואני
הרוחתי ממנו אני קיצוני ביותר במועצת על המצב ,אני יאמר ביו ראשו הבעל"ט
במועצג"ת שגדול אחד מפורס שלח לי מכתב ואומר התוכ לא בשמו מפני כבודו ויעזור לי
שא יש גדול שהגיע מחומרת המצב עד כדי כ יוכלו לכה"פ להבי את דרכי.
תאמר לסב בשמי שאני יחיד במועצג"ת וביו ראשו ידונו בזה.
יו חמישי לפנה"צ ט"ז טבת אמר כ"ק אד"ש להרי" בזמ מלחמת המפר כול הרגישו
שרצונ להתפלל ,עכשיו אינו כ במקו שיהיה המטרה רק ליו תפילה לזעוק ולהתחנ על
המצב הקשה כ"א לוקח ע"ז טרמפ לצרכו ולנגיעתו וזה מפריע לי ולכ אני קצת מסתייג
מהפתק שחתמו להתפלל ש ,כ"א מבי שא צרי לקחת חפ ממקו גבוה לא יעלו ח"ו על
ספר תורה בשביל להגיע מרגיש אני שלקחו את הכותל המערבי ואת התפילה לעשות בה
קרדו לנגח כ"א מגמתו זה מב"ב רק ע יהיה חר על שונאו החדש עובדיה וזה מירושלי
רק ששמע שאני לא מסכי פתאו כ מסכי וכ כול.
248
זכורני מעשה ששמעתי לפני 44שנה לכל פרטיו היה רב בהורנדנע ר' בנימנקע שמו א
פייצעטישה ליטוואק א פארביעסנא ועקש
לטובה ,כוונתי לטובה היה אד גדול ירא
שמי ובפלכו נהיה רב רב צעיר חבר של בנו ר' יהושע לייב שהיה אח"כ רב מבריסק ,אותו
רב צעיר הסתב ע השוחט והיה בינה שנאה ,פע אחת טעה הרב בדברי רמ"א מפורשי
והשוחט שלח מכתב לר' בנימי היתכ להחזיק כזה רב הטועה בדבר משנה נגד הלכה
מפורשת של הרמ"א וצרי להעבירו מהרבנות! הרב שידע על כ נסע מהר לעיר הורדנע
לחלות פני הרב פע היה זה עני של נפשות טפלי תלויי בו פרנסה ,בבואו לעיר פגש בחבירו
ב הרב ר' יהושע לייב תינה לפניו צרתו אמר לו רי"ל לא נראה לי שתצליח אבי מדקדק בדבר
וא טעית בדבר רמ"א הוא יעביר מהרבנות התחיל אותו רב צעיר בוכה על מר גורלו וכו'
נגע הדבר לליבו של רי"ל ואמר לו הנה אמציע ל ארבעה קושיות נהדרות מגמרות מפורשות
נגד פסקו של הרמ"א תכנס לאבי ואל תאמר לו על המכתב רק שלמדת את הרמ"א ולפני 4
קושיות חזקות ואינ יודע אי לנהוג א יבוא הלכה למעשה בדבר ,וכ כשיבוא המכתב לא
יכעס אבי שיבי שלא היתה טעות בדברי הרמ"א אלא בדבר שאלותי וכ היה ,אח"כ קרא
ר' בנימקע לבנו ר' יהושע לייב וגער בו והוכיחו ראה בני אתה וידיד גדלת ביחד הוא ב"ה
רב גדול והנה מוציא מתחת ידו ארבע קושיות נהדרות על הרמ"א ואתה מה ל עצל?! שתק
רי"ל ולא ענה שו דבר שהכל ממנו .ע"כ הסיפור.
הוסי אד"ש :הסיפור אמיתי שמעתיו איש מפי איש ,אבל אינני אוחז מהסיפור ,באמת דבר
גדול טפלי תלויי בו אבל לעשות תורת ה' פלסטר? תורת ה' אמיתית ובשביל פרנסה לעשותה
פלסטר ,אינני סבור שמעשה זה היה נכו לעשותו ,להקשות סת קושיות שידע שההלכה
אחרת סמיות עיני בשביל להציל יהודי על חשבו התורה איננו נכו!
כלפי מה הדבר אמור כהנ"ל בתפילה בכותל שאי זה נכו לקחת דבר גדול כזה ולעשות
פוליטקע!
האמרי אמת זי"ע הל פע לטייל ע בנו הקט הוא ניהו כ"ק מר אד"ש ושאלו מה הפירוש
לעסוק בדברי תורה הוא מותיב והוא מפרק ראית פע את פלוני בעיירה גור מה עסקו וענה
יש לו גיולעב
חנות ,ראית פע מה עושה שהשוטר קורא לו ר מהר אח"כ בחזרה שחבל לו
להפסיד כל דקה מהחנות ,כ בני התוה"ק לעסוק בדברי תורה שנדע שהתורה זה הגיולעב
שלנו וחבל להפסיד רגע אחד מהעסק הזה של התורה הקדושה.
ב .הרי" היה נוכח אצל אד"ש כשצלצל חנינא שי להציע דבר מסוי ואד"ש התייע ע
הרי" ואמר לח"ש בטלפו ר' יצחק מנח זאגט שלא כדאי ,וחנינא לא ידע מי הוא זה אמר
אד"ש אתה מכירו מותר ל לשמוע בקולו הוא בנש"ק נכד האדמו"ר מטאלנא.
ג .הרבנית אמרה להרי" ברצוני לומר ל והרבי ישמע ,נכנס לי גרגיר אבק בעי הלכתי
לרופא והוציא לי ברגע נת לי תרופה אנטביוטיקה .א היה קורא כזה דבר אצל הרבי איזה
בלג שהית עושי רופאי ביה"ח וכו' וכו' מה הרעש הנה הסתדרתי יפה.
הרי" :מקובל אצל חסידי שכל דבר מקבלי ה רק דר הצדיק והוא המשפיע כל דבר
יש חלק מהחסידי שצריכי להגיע לרופאי א יהיה לנו רבי בריא לגמרי אי יקבלו סיוע
249
חלק זה של החסידי ומצד שני צריכי אנו לרבי בריא לכ
הרבי נוסע פע בחודש לעי
יושב ש קצת בדיקה וכו' לא כלו אבל עושה עסק כדי להיטיב ע כל חסידיו ,כ
אמרו
בש הרבי מפרמשל
שאמר שהוא שואל ברופאי לא בגלל שצרי אלא שיועיל לחסידי.
הרבנית נהנתה מאוד מהתשובה הניצחת ואמרה לרבי יש ל מלי טוב מה אתה אומר על
דבריו הנפלאי.
אד"ש :ר' יצחק מנח האט אלע מאל מיר גרויס מאכי
ביז דער הימעל!
ד .ילד הסתב בפלילי ועשו נגדו תביעה בבית משפט ,אדהכי נכנס לישיבה והתעלה מעלות
רבות בתורה ,והגיע הזמ
שצרי לעמוד במשפט ושלחו את הרי" לשאול פי כ"ק אד"ש מה
לעשות בבחור מצד אחד יותר טוב שלא יבוא למשפט שכבר שכח הכל ומתנהג כדבעי ולמה
לשוברו להזכירו עוונות ראשוני ,אבל מצד שני אולי יהיה לו הבושה תזכורת טובה לשמור
עצמו יותר?
אד"ש שמע השאלה בכובד ראש ואמר דער בעל דבר איז חומד א גוטע קאפ! לא שהטפשי
לא חוטאי אלא שעיקר מחלמתו להפיל ראשי טובי ,דאס איז זאי
סמעטנא אהיי צו
בערשי
איז שווער ,אמת עכשיו ב"ה עשה תשובה ומתנהג טוב אבל היצה"ר מחכה עוד שנה
עוד שנה הוא יבוא שוב ,אי
אפטרופוס לעריות ,אני לוקח ע"ע הסיכו
וסבור שזה טוב
לעמוד למשפט ידע הבחור שלא דבר פשוט עשה והנה הוא עומד לפני שופט זה יזיז לו וזה
טוב ,אפי' שיהיה אזיל סומקא ואתי חיורא לפעמי כדאי הבושה לחזקו לא לשמוע לעצת
היצר שוב.
כשפנה הרי" ללכת קרא לו אד"ש שוב ושאל אתה תעביר כל דברי כ? וענה שכ
.
אמר לו אד"ש זה תשובה כבר לעכשיו שיקלוט המשגיח טוב את התשובה אחרי חצי יו או
יו תאמר לו שאמרתי שישקיע כס אפי' עד חמש אל שקל שהתובע לא יגיע למשפט וכ
שהשופט לא יחזור שוב על פרטי המעשה ,אינני סבור שזה טוב להזכר בדיוק בעבירה ואי
נעשתה ובנדו
שגר לכ זה יפריע ,אבל עצ הדבר שיצטר ליסוע לעמוד לפני שופט זה
כניעה טובה וחיזוק לעצמו להתגבר בעתיד על היצר.
ה .יש כתבי מהאמרי אמת זי"ע שכתוב ש בש זקינו החידושי הרי" על האב
עזרא
שפלא אי שיכל לאחוז ראשו מרוב יראת שמי שהיה בו ומסביר הא"א מדוע דוקא דבר זה
של האב
עזרא שהקודמי לפניו היה לה חיזוק מבני
ביהמ"ק והיותר רחוקי היה לה
חיזוק מהגאולה שמתקרבת והוא היה באמצע ונצטר להרבה יראת שמי כדי לקבל
החיזוק.
ו .סיפר להרי" יהודי ישיש ד .שפיגל שהיה נוכח כשהתאכס
הא"א זי"ע שבוע בקרקא
לרגל נישואי נכדו נח יוסקובי ובא ביקור לאדמו"ר ר"מ מביא
ושאל שאלות פשוטות כמו
א הספר מאיר עיני הגולה אמת? ושאלוהו אח"כ מדוע לא דיבר לעני
יותר ? וענה ר "מ
מביא
זי"ע הכנתי עצמי הרבה מאוד לפגישה הזאת ע הגערר רבי ומה אעשה שברגע שנכנס
לחדר נפל עלי פחד גדול ושכחתי הכל ולהציל כבודי חיפשתי מה לומר וזה מה שיצא.
כ
דברו ש מהגמ' ירושלמי שכתוב שכדי להשתמש בשמות של שמו יתבר צרי להיות
שלא להזקק לבריות הפליט הא"א מפיו "ויבטחו ב יודעי שמ" ואחרי שהל חזר הר"מ
מביא
את כל מה שהיה ואמר הבנת מה אמר כא
הרבי מגור ווארט נפלא? יודעי שמ אלו
שיודעי לדרוש בש ורוצי להשתמש בו צריכי להיות ויבטחו ב שאי
לה צור
לבריות רק יש לה הכל מאתו יתבר אחרת אסור לה להתעסק בזה.
ועפ"ז אומר הרי" :הסבר בחומש שאמרו דת
ואביר הלהרגני אתה אומר וע"מ סמכו
הרי לא הרג משה בכח אלא בש המפורש ומה היו כ"כ בטוחי שמשה לא יהרג? אלא
שידעו שעכשיו משה צרי לה שלא יאמרו לה"ר עליו לפרעה שהרג את המצרי ולכ
אמרו
250
לו אתה לא יכול להרגנו בש המפורש שהרי אתה נצר לבריות לנו ולכ אינ יכול להרגנו
בש המפורש כדברי הירושלמי הנ"ל.
ז .פלוני נכנס לבקש ברכה וענהו אד"ש מדאר בעטי אזר אומ ואמר שצדיקי אומרי
שהיהודי הפשוט צרי להזכיר עצמו אצל הצדיק והצדיק מתפלל בעדו ,ענהו אד"ש נו צרי
לחפש א"כ את הצדיק ,אני ג מחפשו אולי תאמר לי איפוא הצדיק ויתפלל בעדינו...
ח .בונ לוי הכניס לאד"ש דבר פלוני והרבי הראה הדבר להרי" והוסי נו אולי צרי
לשל?
הרי" :בונ צרי ברכה מאד"ש ושווה לו יותר מכס.
אד"ש :אולי הוא צרי כס לסימנר אולי הוא רוצה שאדבר ע שמעו פרס.
הרי" :פע היה ההשפעה דר שמעו פרס עכשיו הרבי רק צרי ללחו על הכפתור
בתפילתו והשפע יגיע לסמינר.
אד"ש :די מייענסט אזוי!
ט .פלוני נכנס לומר שהשקיע הרבה כס בבגדי חור ועכשיו א אחד לא קונה אי חור
אמר אד"ש עוד ירד וירד בעזרת ה"י הרבה גש ויהיה ל הרבה קוני.
י .הרב מקוממיות נכנס להזכיר על גש ואמר אי לי מושג בזה.
יא .סבא טאלנא היה בקו"פ ביו חמישי בלילה וביקש להכנס בפרטיות ואי ידוע הרבה על
הנאמר רק סבא עצמו אומר שג דובר על המכתב ואד"ש אמר לו שאינו רואה בגור הרבה
אנשי המתאימי לכ אולי סבא יודע יותר ,ויאמר הכל במועצג"ת וכאשר יפסקו יהיה,
אד"ש נת לו יד וכ הל עמו עד הדלת ואז אמר לסבא אי בעייט דטלנא רבי זאל זאיי
געזונט ,דרבי דאר טעוה בעיקר אוי וייגע תפילה בעטי דער תרגו זאגקט בחרבי
ובקשתי בצלותי ובבעותי! ע"כ
הרבי מרמאני היה כא באר"י ופגשו הבית ישראל זי"ע כשהל לטייל פאר טאג והיה בדיוק
עלות השחר נת לו יד ואמר הב"י מפציע עכשיו אילת השחר כ הוא גאולת של ישראל
קימעה קימעה וכ כשהיה בקו"פ לא דיבר דברי מיוחדי וכשיצא אמר הרימנצער הכנתי
עצמי לדבר דברי גדולי ומרוב פחד לא יכולתי לומר כלו.
הרב החסיד ר' נטע סלר נכנס לקו"פ לאד"ש לומר שבנו י"מ עושה קידוש בחיפה ואינו חושב
ליסוע שאי לו כח ענהו אד"ש א היה גר בבני ברק לא היתי ממלי שתסע וחבל על הכח,
אבל לחיפה כדאי המאמ ,חיפה צריכה לראות יהודי טוב כמו.
אד"ש אמר לח.מ.ק .שעושי יו תפילה דבר טוב להתפלל צריכי ישועה ג אני חושב
להיות בכותל המערבי אחה"צ אינני רוצה להיות יש ש הפגנה של הימי...
סיפר א.מ .במהורי"א שסבו הרבי הלב שמחה הכי עצמו בתשמ"ה להסתלק מהעול ובבית
חולי לפני הניתוח נפרד ממש מכל המשפחה מאביו מוהרי"א ומנכדיו ,לנכדו מו' נ.מ .אמר
שיראה לא לפנק את הילדי ,אחרי הניתוח היה תקופה של יותר משבוע שלא דיבר הרבי
הל"ש זי"ע א א אחד אפי' לא ע בנו מוהרי"א ,רק ע אחיו הראש ישיבה דאז דיבר והיה
פע שהסתגר עמו כחצי שעה ,אחרי תקופה זו חזר לדבר ע כול ובפרט ע בנו מוהרי"א
עד פטירתו ,וכשדבר עמו בפע הראשונה אמר לו הל"ש אבי הא"א זי"ע היה קורא תמיד
לבנו הקט אחי הראש ישיבה דער יונגע רבי! והבי מוהרי"א למה הכוונה.
251
אבר נכנס לקו"פ ובקשה בפיו לעזוב את הכולל ולצאת לעבוד ענהו אד"ש תבא עוד שנה,
כעבור שנה בדיוק נכנס שוב לאד"ש ע קויטל ,ישר שנכנס שאלו אד"ש עברה כבר שנה?
קרא הקויטעל הישיר עליו מבט נוקב ואמר בלי תורה זה לא הול! מה אתה מבטיח לי?
האבר ענה בתמימות חשבתי שהרבי יבטיח לי! ענה אד"ש :א אתה מבטיח לי אני אבטיח
אני רוצה לכה"פ כל יו שעה וחצי שיעור ללמוד ג בליל שבת קודש אתה מסכי? האבר
הבטיח ,אמר לו אד"ש :א"כ ג אני מבטיח תעבוד ,תשמור על העיני ותצליח.
ביו רביעי כ"ב טבת ישב הרי" הרבה זמ בקו"פ על הזמנות לחתונה באמצע שאל אד"ש
יהושע גולדשמיד כבר קיבל ובתחילה חשב הרי" איזה רב? אמר אד"ש :אני מתכוי אהרו
יהושע בו טובה גיטל ,הוא עבד כא כ"כ הרבה מגיע לו הזמנה אישית ,תאמר בשמי לבערל
שישלח לו הזמנה.
אבר סיפר בקו"פ שילד שביתו הרוס ברוחניות וצרי לשקמו ושתי אחיו התקלקלו ,דחקו
בו אחיו לייאשו מה צרי להיות חסיד גור והנה זרקו אותו מהת"ת ואי לו תקנה ומה צרי
להיות דתי אמר לה הילד בעוז הרבי שליט"א אמר בשמועס בשבת שאפי' על עבירות
חמורות אפשר לעשות תשובה ואינני לאחר יאוש ,והאבר שהוא איש חינו התכוי בזה
להראות עד כמה חיזקו דברי אד"ש ילד מסכ זה.
אד"ש :הרצה הדבר לפני הרי" ואמר ברצינות אני רואה מכא עד כמה צרי אני להזהר
מאוד בדברי שלא יהיה מכשול שיכולי להבי שאפשר לקלקל וה"י ימחול.
הרי" :אמר שרואה את התמונה הפו שהילד התחזק מזה.
אד"ש :אתה אומר כ והאבר הנ"ל אומר כ ,אבל אני יודע שזה לא כ ,צרי להזהר במה
שאומרי יותר שלא יהיה מכשול שלא יבינו שאפשר לחטוא שהרי מועיל תשובה ג
בחטאי קשי!!
השיחה הנ"ל התחילה בזה שאד"ש דיבר ע הרי" על מצב בריאותו ואמר שמרגיש ב"ה
טוב רק יש לו מתח מאוד ואז אמר מצד אחד רבי אומר שמועס צרי לדבר טוב שלא לקטרג
תמיד אחרי שאומר אני משהו חזק חוששני א עשיתי טוב הרי צרי להיות יהודי טוב לא
לקטרג אבל מצד שני מפחד אני שמא עי"ז יהיה מישהו שיקל ראשו זה הרי עבירה חמורה
וח"ו שיצא מכשול א אומר רק טוב לכ יש לי מזה מתח גדול אי לנוט לומר בלא קטרוג
אבל שיבינו חומרת העני.
אד"ש אמר להרי" שכתוב "הירא את דבר ה' הניס" במכת ברד זה היה בלע שלכ היה לו
אתו ואי יתכ לומר עליו הירא את דבר ה' וכ נאמר על משה ולא ק בישראל אבל
באומות העול ק בלע היתכ? אלא הכוונה שלכל אד יש שתי עיני אחד לראות
גדולת הבורא והשניה לראות שפלות עצמו ,לבלע היה עי אחד שהיה שתו העי לכ היה
שיי שיהיה לו יראת שמי שזה ראה גדולת הבורא ,אבל שפלות עצמו לא ראה לכ היה
בטומאה וכדומה ,והוסי זה הפירוש סומא באחת מעיניו פטור מלעלות לרגל היות ובשביל
לעלות להראות לפני הקב"ה צרי ב' עיני לראות גדולת הבורא ושפלות עצמו וזה הסומא
באחת מעיניו לא רואה שפלות עצמו ולכ שלא יעלה ,ואמר אד"ש בירושלי השיגו מדרגות
רוה"ק וראו חיבתכ לפני וא יחסר שפלות עצמו לא טוב.
הרב אהר קוטלר טע פע שיש סיפור מהרב"ב מפשיסחה שאמר שיכול להביא משיח אבל
בגלל שיהיה חלישות הדעת להרב מאפטא שישאל מי הביא ויאמר בונ הרוקח לכ לא
מביאו ושאל איזה טע יש בכזה סיפור חסידי לעכב הגאולה בשביל חלישות הדעת של
הרב? ענהו בנו ר' שנאור הרי זה פסוק מפורש בתורה שמשה רבינו מושיע של ישראל נצטוה
252
ללכת לגאול את ישראל ממצרי ו 7ימי לא רצה ללכת רק בגלל שלאחיו אהר יהיה
חלישות הדעת רק אחרי ששמע ורא
ושמח בליבו התרצה ללכת.
סבא טאלנא סיפר שאביו היה נוהג לספר שנסע הרב בעל התניא ופגע במרכבה של פרי
ונשבר לה משהו ויצא הפרי
בחמת זע ורצה להכות את העגלו אמר העגלו שהוא לא
הסיע הסוסי אלא הרב שיושב בפני ולבסו נפל עליו פחד הרב ולא עשה כלו אח"כ שאל
הרב את העגלו כ
יאה ל
לעשות? ענה בתמימות עשיתי חשבו א הרבי באמת צדיק הרי
לא יאונה לו כל או וא הרבי סת שקר באמת מגיע לו מכות! והבית ישראל היה תמיד
מוסי שזה היה אצל יוס שאחיו שמוהו בבור אאתה באמת צדיק ומושל תנצל וא לאו
מגיע ל
באמת הבור.
ב .הרב מטשבעי היה פע לבחו בת"ת חיי עול ולמדו ש פרק המוציא יי ושאל
התלמידי איזהו דבר שיעשה אותו אד היו בזמננו בשבת ויעבור על חילול שבת גמור,
משא"כ בזמ הבית יעשה בדיוק אותו דבר ויהיה פטור? ולא ידעו התלמידי והרב מטשבעי
היה בטוח שהמגי"ש או המשגיח יודעי ובקש לומר ולא ידעו והיה לרב מטשבעי צער
מאוד שבייש הרבני שלא חל שלא ידעו וברח מש ,ורצו אחריו לכה"פ לשמוע מה
התירו
וענה שכתוב ש בד פ :ששיעור חול להוצאת שבת מלא כ סיד ובגמ' אפי' לרבנ
שמקלקל הסיד קלקולו זהו תיקונו שבזמ החורב אסור לסוד בבית סיד לב מדאי ויוצא
שרק בזמ החורב היה שיעורו טוב לרבנ אבל בזמ הבית שמותר סיד לב יהיה השיעור
אחרת עיי"ש.
ד .אד"ש היה אצל בנו מו' שאול בקביעת מזוזות ואמר ש על חדרו הקט בסלו מה זה ? זה
חדר כביסה!
253
ה .אד"ש היה אצל בנו מו' ד.ח .ביו
הולדת של בנו הביא מתנה ואמר לחברה חאפסט אריי
באלט יהיה תקנות ג
ביו
הולדת.
ו .אד"ש אמר להרי"
היה בשבוע העבר אסיפת אידשקייט והשבוע ג
וכ כל חודש צריכי
לחזק ,אבל כל העול
לא נברא אלא לצוות לזה שא.י .יהיה צופרעידי מה לעשות!
ז .אד"ש שאל מי קיבל הזמנות פע
שעברה ע
כיתוב בפני
וענה 4א' מה
היה הרב
אהרנסו שנפטר אמר אד"ש שג
עכשיו יהיה , 4כתב לרש"ז אוירבע להרבי
מרחמסטריווקא ולרבי מסלוני
כתב רפו"ש ושאל א
יעלב ואמר אני איש אמת אני יודע
שהוא חולה ומברכו ברפו"ש והרביעי הוסי את רי"ז סגל מקובל שהיה לו פע
פגישה ע
הרבי שליט"א ואוחז ממנו.
ביו
שני כ"ז טבת היה הרי"
בשליחות אד"ש אצל האדמו"ר מסלוני
שליט"א ,הרבי
מסלוני
התרגש מאוד מהכיתוב של אד"ש ואמר בהתפעלות בשורות אלו שהרבי כתב מונח
רוח הקודש אני באמת חולה :ביו
שישי כמעט ונסעתי לביה"ח זה ברכה מצוינת עבורי שו
דבר אחר לא היה מדבר אילי חו מברכה זו.
הרי"
היה ביו
שלישי בקו"פ ואמר כל הנ"ל והוסי ראינו ממש בעיננו רוח הקודש ,אד"ש
ביטל במחי יד ואמר אהר איז אביעסל חונ או די ביעסט איי אלטע חונ לא היה ולא
נברא.
הרי"
הגיב שיש לו עד שהיה עמו ש
וג
היה עליו מאוד ניכרי דברי אמת ,הגיב אד"ש נו
מה אתה רוצה לומר שיש לי רוח הקודש כ נו היה כא באמת רוח הקודש.
אד
עסק במסחר של סוכר בזמ הבריטי
כא באר וגזרו שלא יעסקו בזה יותר ומטה
לחמו נשבר נכנס בשברו לב לאמרי אמת זי"ע ואמר לו בקצרה יהיה ל הצלחה והחליט
באמונה פשוטה ללכת עד המושל הגדול דאז בכח ברכתו של הא"א ולמרבית הפלא הגיע עד
איליו וישר הסכי
לאשר לו לסחור בסוכר וראה בחוש את ברכתו של הא"א זי"ע.
מוטי רושצקי מספר שהרבי הלב שמחה זי"ע כשנסע לחו לאר לחתונת מו' אריה ז"ל ב
יבלחט"א אד"ש ביקשו לקנות הרבה שוקולדות ולארוז אות
שרוצה לחלק ש
בחו"ל לכל
הילדי
,שאל מוטי שאפשר לקנות ש
במקו
ומה צרי לסחוב מאר"י? ענה הרבי זצ"ל
צרי לחנ את הילדי
לחבב אר ישראל שיהיה לה
חשיבות שהרבי הביא שוקלד מאר
ישראל!
כ סיפר :שהרבי אמר שאינו רוצה לחלק לילדי
ג
פירות כמו המבוגרי
שזה נראה מגוש
כזה יד קטנה מחזיקה פרי כזה גדול ולכ אהב לתת לילדי
דווקא שוקולדות.
כ סיפר שתמיד הרבי זצ"ל דחפו ללכת פע
בשבוע לחברה ואמר לו שאתה יושב ש
ע
החברי
שוה הרבה מאוד יותר מהרבה שעות שאתה נמצא כא אצלי.
מספרי
שפלוני נכנס לאד"ש והתאונ שמצבו בפרנסה בכי רע והוציא 01שקל מכיסו ובכה
ואמר רבי זה עשר שקל האחרו שנשאר לי ענהו אד"ש ג
בעשר שקל יכולי
להרויח הל
האיש וקנה בזה פיס וזכה בעשר אל שקל.
254
ב .אד"ש שאלו א דיבר ע החת והוסי יש כא במכונית שתי דודי של הכלה י .שפירא
דוד ,ואני עלטער פעטר א אתה רוצה לומר עליו ג גנאי תדבר בשקט ,הרי" אמר שאינו
מכירו כ"כ אבל דיבר עמו בשבת ונראה בייש ועניו ואד"ש נהנה.
ג .נת לאד"ש מהרופא קלטת וידאי על הניתוח השני ,אד"ש שאלו ומה יש לי לעשות ע זה?
וענה הרי" אולי הרבנית ,אמר אד"ש כ באמת את זאת לרבנית היא כבר תדע מה לעשות
ע זה.
ד .אד"ש סיפר לי :שהיה אצל הרבי מויזני להזמי לחתונה ואח"כ ביקש הרבי מויזני את
כול לצאת והרבי לחש באזני אתה רוצה לדעת מה אמר לי בשקט רק שאל מה אומר אני על
המצב ותו לא.
הרי" :זה טוב לו בשביל החסידי כ כול יודעי שבא הרבי מגור רק להזמי לחתונה
וכ יודעי שיש בינה ג דבר סתר.
אד"ש :נכו אתה צודק א היתי חושב על כ ש בשעת מעשה היתי נשאר ש ביחידות עוד
דקה להגדילו בעיני חסידיו ,כ אמר אד"ש שנזכר שלא שלחו הזמנה לבנו ישראל וצרי ג
חיזוק ושיראה הרי" לשלוח דר ב"ל הזמנה ג איליו.
ה .הרי" :אמר לי.ש :.בנוכחות אד"ש שצרי לדאוג שהרבי יאכל קצת שא אוכל הרבה
זה מפריע לו.
אד"ש :כ ,זה נכו כמה שפחות זה מצוה.
הרי" :שי.ש .היה רוצה ללכת כל חתונה של הרבי בספודיק אבל אינו רוצה להיות יוצא
דופ ועכשיו ה' עזר לו שיכול ללכת בספודיק שהוא דוד.
אד"ש :צחק ואמר :בתחילה הכנסת בו ועכשיו אתה משבחו .אתה יודע שבברית שלי הלכו
כול ע בגדי שבת נו נולדתי לאבי לעת זקנה ב זקוני אבל לא רק הגערר חסידי הלכו
בבגדי שבת כול כול = זה פשוט היה א שבתדיקע ברית נולדתי בשבת!
הרי" :הבית ישראל זי"ע הראה ספר חסידי שחסיד אחד יצא תמיד חלו נעל בהלויה
ושלמו לו משמי שנפטר בתשעה באב שכול הלכו אז בלא נעל ,וכ הב"י אמר בש הא "א
על אהר הכה שנפטר בר"ח אב שאז מתחיל תשעת הימי שכול מצטערי שיצטערו עליו
שהיה משכי שלו והוסי הב"י שזה אמר אביו הא"א והוא מוסי שאהר הכה היה טוב
ליהודי ולא רצה שיצטערו מיוחד בשבילו לכ ביקש מה' למות בחדש אב שבי כ
מצטערי ואז יהיה פחות צער ,וכ"ז אמר בשביל לומר שהאמת שהלכו סת בבגדי שבת
בגלל השבת אבל משמי רצו באמת בהשתתפות כול בשמחה לכ יצא בשבת! אד"ש נהנה
מאוד.
ו .אד"ש :אמי ע"ה אמרה לי בש מאיר יוסקובי ז"ל שאמר על העיירה לודז שהיו בה
הרבה גבירי חדשי שעסקו במסחר אבל היה יותר רוח ורוש מאמת והמשיל עליה את
הגלגל של המרכבות דאז שיש בזה 4ברזלי וכשהכרכרה נוסעת נראה שיש הרבה מאוד
ברזלי בגלגל ,וכשרק נעצר לרגע רואי שיש רק 4כ הגבירי עושי רוח וכדומה רק
יעצרו יראו שזה כלו ,הוסי אד"ש :היו ביושבי על הכסא יכול אני להמשיל דבר זה
ליידער על הרבה אנשי בנושאי שוני רק יעמדו ויראו שאי כלו...
ז .אבי הא"א זי"ע היה פע בקאליש וביקש ללכת לבית הקברות היה תדהמה גדולה
מהבקשה היות שהיה מאוד רחוק מנושא זה של הליכה לבית הקברות בגור עצמו זכורני
אולי ב' פעמי בס"ה שהל לקברו של אביו השפ"א ביארצייט פע לא היה אפי' עשר למני
והיו צריכי לקרוא לעשירי שיוכל לומר קדיש ויותר פעמיי לא הל מאשר כ הל ,וש
255
בקאליש הל וביקש להיות על קברו של המג אברה באומרו שרוצה להיות על קברו של
סבו כשהגיעו לש היה המקו מוזנח ועזוב האמרי אמת זי"ע הוציא סכו נכבד של כס
ואמר שיתנו זה לעשות ש המקו מנעשל בחזור אמר קרוי אני אברה מרדכי ע"ש סבי
בנו של החידושי הרי" סבורני שאברה קראו לו ע"ש סבנו המג אברה.
הוסי אד"ש לספר :ספר מג אברה היה אהוב וחביב על אבי ולמד בו כמעט כל יו ואפי'
כא באר בשנותיו האחרונות ,היה באבי שלימות גדולה ולדוגמא אמר כמה פעמי ע"ז
שהמג אברה מתקי כ"פ את העולת תמיד באומרו דלא כהעולת תמיד שבחו הא"א
ואמר שאינו יודע מה רוצה מהעולת תמיד ויש לו הספר ותמיד לומד בו ורואה שיש בו
דברי נחמדי.
באחד מהנסיעות של הא"א היה עמו ר' נפתלי ב ר' מאיר הי"ד וקנה הספר עולת תמיד
והביא לסבו הא"א אמר שיש לו בבית בפולי אחד ולכ ישאיר זה כא .ואחרי השואה שהכל
הל ש לאבדו השתמש בזה כא באר"י ,לאחר פטירתו חשקה נפשי מאוד לקבל בירושה
ספר זה שידעתי כמה היה חביב בעיני אבי וכמה למד בזה וחשבתי לבקש ,סו כל סו חילקו
הדברי וכרצוני יצא וקיבלתי הספר.
ח .אד"ש דיבר הרבה בלימוד ואמר שכתוב בעירובי שמחיצה מאנשי א ה לדעת זה
עומדי אינה מחיצה וא עומדי סת הוי מחיצה והסתפק א שמי ש ילדי קטני
לדעת לעמוד ש כמחיצה ,מצד אחד א יודעי הרי לא הוי מחיצה או שנאמר שידוע
שלקט אי דעת ואולי ג כא לא יהיה נקרא שעומד לדעת וכ יהיה מחיצה?
ט .דברו מעני האופרופ ואמר הרי" לאד"ש שפע אמר הרבי הלב שמחה זי"ע לחת
במוצאי שבת אופרופ חת דומה למל ,חת מוחלי לו כל עוונותיו מזיעט מזיעט ,והתפלאו
השומעי שכל הנאמר בחת זה מיו חופתו ומה עני יש בשבת שלפני זה ומצא הרי"
בערו לנר בסופו בספרו על שו"ע בהלכות סוכה שמדבר ש על עליות מי קוד למי ומונה
ש חת ומביא ואי יתכ בסוכות חת בשמחת תורה הרי אי נושאי נשי במועד ומסביר
שודאי השבת שלפני החתונה נקרא כבר לדינא חת ולכ מדברי ש בחת שמתחת כבר
אחרי שמחת תורה אבל כבר נקרא חת שבשבת היה לו אופרופ וראי' לדברי הל"ש.
אד"ש נהנה והוסי :קוד כל א אחי הרבי הלב שמחה אמר לא צרי ראי' שבודאי כ,
אבל ג לי יש להוסי א' :כתוב במלכי שמוני לה ממתי שנהי מל ,ולאו דוקא ממש
שמולכי אלא ממתי שאימני עליהו כבר נקראי מל וכ בחת שבת קוד זה כמו אימני
עליהו שמכריזי שהוא החת .ב' :זכורני כשהיתי ילד היה פע בגער רעש גדול פלוני קיבל
תמיד בשבת לפני היארצייט עלי' ובשנה אחת לא קיבל אינני יודע א שכחו או שמישהו
עשה לו שטיקעל רק זוכר אני שהיה מזה ויכוחי וגרטשקע עד שהגיע לקו"פ ושאל אבי זי"ע
מה הרעש בחו וסיפרו לו שפלוני כועס ע"כ שלא נתנו לו עלי' בשבת לפני היארצייט כנהוג,
היתי נוכח בחדר כשאבי ענה ואמר מה כל העני שנותני עלי' בשבת קוד משו שכתוב
שכ"א נידו בשמי ,ובשבת יש לו עלי' כמוב תלוי כמה שהיה לו שייכות ע השבת ואז
זוכה לפי"ז לעלי' בשבת ובמוצאי שבת יורד בחזרה )אבי היה לו לשו נקיה ואפי' לא רצה
לומר לגהני רק בחזרה ותו לא( וכ ביארצייט יש לו עלי' יותר גדולה ואח"כ יורד ,ובשבת
לפני היארצייט עושי חשבו א כבר עלה וצרי לעלות באמצע השבוע ביארצייט נשאירו
למעלה משבת עד היארצייט וזה העני שמקבלי עלי' בשבת ,וסיי אבי א"כ פלוני אוחז
שאביו היה כ"כ גדול וצדיק א"כ איננו כלל בגדר זה ולא צרי כלל לעלי' בשבת ומדוע כל
הרעש והכעס! מעניי שלא מצאתי בשו מקו טע זה רק מאבי .ועפ"ז ג יוב עני
האופרופ שבת קוד.
היה שני אח"כ מעשה כזה אצל אחי הבית ישראל זי"ע שעשו שטיקעל לפלוני ולא נתנו לו
עלי' בשבת ונעלב ועשה ע"כ בלג וקרא לי הב"י הוא ידע הכל ושאלני א היתי נוכח בפולי
כשהיה כזה מעשה ורצה לדעת בפרוטרוט כל מה שהיה ואמר כשסימתי נו א יש לו
256
יארצייט באמצע השבוע משאירי אותו משבת הקודמת כבר יכולי להשאירו לשבת הבאה
שהרי בי
כ ובי צרי לעלות א"כ יקבל השבת עלי' ,והוסי אד"ש בטוחני שבמילי אלו
של הב"י העלה לאותו נפטר והשאירוהו ג לשבת הבאה!
ביקשו מהא"א זי"ע שיחזק בנו הבית ישראל אחרי שנודע לו מאבידתו הנוראה ואמר אני ג
איבדתי הרבה ואח"כ אמר אי
לי היו סבלנות ובני יודע מזה שאיבדתי הסבלנות או
גדילדיקט )א.מ .במוהרי"א(
אמר הבית ישראל פרעה היה אמגושי מכש רשע וידע בבירור שהוא בכור והקב"ה אמר
שיהרוג כל בכור והאמי
בזה ואעפ"כ הל לשכב על מטתו וזה ההדגשה ברש"י על מטתו
והרי כ"א יודע שישני על המטה אלא שרצה להדגיש כמה היה ראכטיקע רשע שידע והאמי
ואעפ"כ ש פס והל לישו
רגוע על המטה.
אברה קופרמ
ז"ל נכנס לאמרי אמת לשאול שרוצה ליסוע לאר ישראל ומפחד מהגבולות
שאי
לו כ"כ רשיו
טוב ועוד חושש מה יהיה פרנסה ש באר"י ענה לו הא"א בעני
הגבולות
אני לא דואג ,ובעני
הפרנסה אני דואג ,וחשב לא ליסוע והל לשאול את הרה"ק רמ"ב כנהוג
ענה לו הרמ"ב שבודאי לא יעצרו ותצליח לעבור כל הגבולות ,וזה שאמר שדואג על הפרנסה
זה תשובה טובה שדואג ל שיהיה ל פרנסה שלקח הדבר על עצמו.
אדמו"ר מחו"ל נכנס לקו"פ ושאל א זה נכו
שהא"א כתב בשתי ידיו וענה אד"ש שאמו
הראתה לו פע וכ
הרבי הלב שמחה אמר לו שכתב הרבה פעמי שתי עניני שוני בשתי
ידיו בבת אחת והוסי אד"ש העיקר שכל מוחו היה נתו
בדברי עליוני ולכ
לא הפריע לו
הכל כ
ידע מאוד הרבה חכמות הסטוריה וחשבו
וכדומה ושו דבר לא לקח לו מעיקר
עיונו בתורה ובעבודת ה"י.
אד"ש ציוה את הרי" לדבר בפני בנות הסמינר בב"ב בהוסיפו זה ציווי אבי זי"ע ג היה
מצוה לת"ח לדבר בפני בנות ,אתה מפחד מאברה יוס? "כי מלאכיו יצוה ל לשמור בכל
דרכי" אני יסתדר איתו.
ערב החתונה דיבר אד"ש ע הרי" בטלפו
ושאלו א יהיה וישאר ללו
? ואמר שלא יהיה
היות וסבא טאלנא צרי לו לפגישה אצל רופא גדול ,אמר אד"ש רציתי באמת לשואל עליו
ראיתי שלא בא בר"ח והבנתי שאינו חש בטוב ,לא שצרי לבא אבל קבע לעצמו לבא ולא בא
חששתי שלא מרגיש טוב ,אח"כ אמר שלש"ב לכה"פ יבוא במקו החתונה.
ב .הרבי אמר בהמש הנסיעה לא הית בחתונה אז אומר ל אינפורמציה מאתמול לא היה
לי כ"כ הרגשה טובה לסבלנות לעול אבל סגרתי העיני ושמחתי בשמחתי הפרטית וב"ה
היתי מאוד שמח ,היה אנשי חשובי בלחיי ,הגיע ר' מיכל פיינשטי
ממש דבר של עגמת
257
נפש מה קרא לו סוחבי אותו נראה נורא הזקי ,הרב לנדא היה ,הרבי מויזני איחר והיו
צריכי לחכות לו מה לעשות ,רציתי לתת למוהרי"א ברכה אחריתי ג בברהמ"ז דקינדער
האבע מיר נישט געלזאט אמרתי ליצחק מאיר )בר"ש אלטר( שמצאתי ב' טעיות בספר בית
אמת (1כתב בקושטא ע ת'(2 ,הוא מביא בש אבי בש המגלה עמוקות שחסד ואמת
בגמטריא חת וזה שרצה הקב"ה לברוא העול במדה"ד ואח"כ שית רחמי וכ באד
תחילה נברא זכר ונקבה באחד ואח"כ נבראו שניי זכר ונקבה לבד ואי זה נכו אני נכדו של
המגלה עמוקות להדפיס בשמו טעות חסד ואמת שניה כלולי במדת הדי ורחמי זה דבר
אחר לגמרי ומה מקשר בי חסד לרחמי ,הדי זה ג חסד וג אמת המגלה עמוקות רק
אמר שחת מוחלי לו כל עוונותיו ואז ג החסד והאמת מודי שטוב לו שנברא שהרי
עכשיו הוא נקי בלא עונות ולכ זה בגימטריא חת וכלה שראו ג האמת והחסד אומרי
יבוא ,אמרתי זאת בחתונה ברמז לא הסברתי ל אני מסביר.
ג .כשהוריד כ"ק אד"ש הכובע אצל הרופא ראה הרי" שיש לו ב' כיפות כיפה גדולה וע"ז
יותר קט ,ושאל את אד"ש א יכול להוריד אחד? הנה אד"ש בראשו לכ שהרי" יוריד
הכפה המיותרת והוסי בודאי ביסט גרכעט וואס פארשטיי די דוקטורי ויגע יראה
עילאה אי יראה תתאי!
ד .היה הפסקה אצל הרופא בי בדיקה לבדיקה ואד"ש טייל בחו:
הרי" :שאל א אד"ש יהיה מוכ לבקר בכמה מוסדות דגור?
אד"ש :ענה כ למה לא אצל מי אתה מתכוי?
הרי" :נזר ישראל.
אד"ש :רק א זה לא ליסוע הרבה זמ אי לי כח להסתובב הרבה בפקקי של ת"א כמה
זמ זה יקח?
מו' ד.ח :.חצי שעה.
אד"ש :לא רצה ושאל איזה עוד ישיבה?
הרי" :אולי אמרי אמת?
אד"ש :גבוה מאוד.
הרי" :מאור יעקב? והוסי :הרבי הבטיח לה ביקור.
אד"ש :יותר טוב שתשמור ההבטחה לפע אחרת עכשיו אבוא לש ג בלא הבטחה רוצה
אני לבקר ש ,למה לא קוראי לזה מאור יעקב? חשבתי אולי מאור יצחק יצחק מאיר.
הרבי נסע כל הדר בלא גרטל וכשהגיעו לישיבה אמר כא צרי כבר גרטל סאיז דא עבו דת
הקודש .הרי" נת את שלו חיי אד"ש א רבישע גרטל הסתובב ש ב' פעמי בכל הטורי
וכשנכנס למכונית בחזרה אמר אני רגוע עכשיו ב"ה יושבי ולומדי ,אני יודע שזה לכבודי
אבל זה מוסד כמו כול רואי לכה"פ שכשרוצי יכולי לשבת וללמוד ,ראיתי את מ"ב ב
הרי"מ נו יהיה לו יותר עני בישיבה בגלל בנו ,אולי כדאי עכשיו ליסוע לבקר את ראש
הישיבה שלה ר' חיי קליקשטיי אני יודע היו טוב מקרוב מה זה לסבול על העיניי
ראיתיו אתמול בלחיי אי שצרי לעזור לו ללכת רחמנות ,גילוי אליהו לא זכיתי הפע לא
ראיתי בנו אליהו?
הרי" :ישב בפינה ולמד ע בחור.
אד"ש :חיי ואמר אהה כ נזכר אני כתוב בספרי שלכ"א יש גילוי אליהו בצורה אחרת
כ"א לפו מדרגתו ,אני אוהב התורה ואולי לכ זכיתי לגילוי אליהו בצורה שלומד תורה.
ה .כשחזרו לבני ברק ביקש אד"ש שיעלה לבית וג שישאר לש"ב ,כשעלה אמר אד"ש
לרבנית ר' איטשלה רוצה לומר ל מזלטוב הוא לא היה אתמול בגלל סבו שליט"א ,הרבנית
אמרה להרי" בנוכחות אד"ש שמעת מהמופת של הרבי? הרי" ענה יש הרבה מאוד למה
מתכוונת הרבנית? ענתה שי .קורניק המסדר של החתונה שאל כחדשיי לפני החתונה א
258
לקנות פלסטיקי שמא ירד גש ויהיה סככה על כל הצבור וזה עולה סכו עתק? ענה הרבי
הקב"ה לא אוהב שיהודי יצטרכו להוציא כ"כ הרבה כס אי מה לקנות ובטוח אני שלא
יהיה גש ויהיה יו יפה וכ היה וזה היה כחודשיי לפני החתונה ,אד"ש חיי ואמר את
רוצי ח"ו שאצא מדעתי ר' איטשה במכונית כל הזמ מכניס רוח הקודש רוח הקודש ,אני
מגיע הביתה שוב רוח הקודש אני עוד אצא מדעתי.
הרבנית אמרה יישר כח להרי" על שדיבר יפה אצל הבנות בסמינר גור ושמעה מהרבה
שההד היה חזק .אד"ש התערב ואמר שבאמת רצה להודות ולצלצל במיוחד והיה טרוד
בחתונה ובאמת שמע שדיבר מאוד טוב האסט געטו א גרויסע זא ר' דוד מינצברג היה
אשארפע יוד קאמדנט פו ינגאלייט ודוקא אבי הא"א שלחו לדבר בפני בנות בית יעקב ,אני
מכיר ל טובה על כ.
ו .אמר על נחמ שהוא מצונ אתמול ג המכונית שלו היתה מצוננת ובדר מהקבלת פני
נעצרה כמה פעמי אבל אחרי החתונה אמרתי לו זה כבר יכול להעצר עכשיו כבר לא
ממהרי .ע"כ
ב של בנימי אלתר הראה לרבי שליט"א רשימות מאביו ז"ל וכתוב ש כל מה שהיה בשבת
ש"ב של אד"ש אצל אביו הא"א זי"ע ויש ש רשימה שמצד הכלה היה שמונה מוזמני אמר
לו אד"ש שזוכר בדיוק מי היה ומנה לו רק שש ואמר שמתפלא שכתוב שמונה ולא יודע מי
ה עוד 2וכמעט בטוח שהיה רק שש.
אד"ש דיבר ע הרי" על הג' טישי בשבת ש"ב ואמר שמאוד מפריע לו שאנשי לא
מסתדרי בסעודת שבת בבוקר והציע בש י.מ.ט .שיהיה מוקד הטיש ויוכלו להיות כבר
אחרי הכל ב 21ואד"ש נהנה והסכי ואמר שרוצה שיהיו טישי קצרי.
אד"ש הרחיב הדבור על אנשי שממהרי להוציא ספרי בלא הגהה מדויקת וסיפר שלקח
הרבה זמ עד שהוציאו הספר שפ"א בגלל זה ,ואביו היה מאוד נזהר בזה וחבל שכהיו אי
שו דבר ממה שכתב בידו הקדושה רק מכתבי תורה ולכ הוא חושב שזה ספר מאוד חשוב
שמחתי שראיתי שאתה אומר שיעור במכתבי תורה זה רעיו טוב! השפ"א היה כולו לה' ולא
ידע בכלל מדברי אחרי ולא היה מלומד ואפ"ה לשונו בספר קב ונקי אני מתכוי בדקדוק
הלשו והסגנו ,משא"כ דברי שעשו לבד זה כבר בעיה בפרט בדברי תורה לומדעס לא
חסידות אנשי שלא יודעי חושבי שאפשר הכל לכתוב וזה הפסד .זכורני שאבי קרא לי
ודיבר אז מעט ואמר לי ציויתי על בנימי לאסו הווארטער נו הרי אנשי רבי קיבלו מזה
חיזוק כביכול התנצל ע"ז שציוה לבנימי לאסו ,חיכיתי שיאמר ההמש מה הוא רוצה
ממני ולא המשי ולא הבנתי בשביל מה קרא לי ומה רצה ,אחרי שני שהבית ישראל לא
נת להוציא והרבי הלב שמחה נת בא אלי להסכמה חשבתי זה היתה כוונתו שארגיש פושר
בעני מצד אחד שאסכי שיצא שא לא כ לא יהיה כלו ואי דייקינ כולי האי לא גמרינ
ומצד שני שאדע שבנימי אס ולא אבי כתב לבד ולכ צרי ביקורת שיכול להיות טעיות
אח"כ בא א.מ .סגל לכתוב ספר סיפורי על אבי נזכרתי שיצא מב ר"מ מפאבני ספר על
החידושי הרי" מאיר עיני הגולה רואי ש בהסכמה של אבי שמצד אחד היה קשה לתת
הסכמה על מעשה א בכלל היה ומצד שני אי דיקינ כולי האי לא יצא כלו ולכ הסכי
בסו שיצא והוא באמת עבד קשה לנפות ,כ לסגל ציויתי שיוציא שלכה"פ יהיה משהו אבל
לנפות נו אולי הוא כבר מגזי ,ויותר מדאי לצד השני ג לא צרי שהוא לא מוציא.
סבא טאלנא היה בש"ב ביו חמישי במלכי ישראל כשאמר לחיי לרבי ענהו אד"ש ודפק
למוהרי"א על היד שיענה ג הוא לס"ט לחיי ,בסו הסעודה נגש איליו וברכו על הרגלי
ואמר על איטשה שב"ה ג איטשה עוד מעט מחת ומחכה להזמנה לחתונה בעזרת ה"י.
259
„„ ‰ÈÚ˘È ÂÈ ÌÚ Ù"˜· Ë·˘ ‡"È Ô¢‡¯ ÌÂÈ· ‰È‰ ‡Ï‡Ë ‡·Ò
‰Â˙ÁÏ ‰Óʉ ÌÚ Ï‡ÈÎÏÓ
כשנכנסו אמר אד"ש לס.ט :כל הזמ את מטריחי עצמכ לבא לכא אני צרי לבא
אילכ פע.
ס.ט :.אני הול להזמי הרבעס לחתונה ובראשונה פותח כא אצל הרבי.
אד"ש :מאי נ"מ לי לדעת שאתה בא לכא הראשו ,הרבי רוצה שאפול ח"ו בגאות שאתה
מכבדני הראשו?
ס.ט :.אני מרגיש כא היימיש לכ אמרתי הראשו ,הרבי הבית ישראל אחז בזקני כמה
פעמי.
אד"ש :לקח ידו של סבא ש בזקנו ואמר נו דטלנא רבי זאל מיר אוי שעלפעי ביי בארד
זאל אי זאי אייהמשע!
ס.ט :.הראה ההזמנה.
אד"ש :פתח הסתכל וביר מאוד במז"ט ובנחת וכו' כ אמר שיודע מיהו המחות הרבי
מקפעטשני ועוד.
הא"א שלח את הרבי הל"ש ומאטיל לבקש מהרבי הב"י שיתגרש אחרי שהוברר שהרבנית
איננה בת בני ענה הבית ישראל אני לא אעשה כדבר הזה לצער א יודשע טאכטער! ולהרבי
מסלוני זצ"ל אמר כתוב במשה רבינו שהילדי נקראו כל שבט הלוי שמנהיג שרוצה
להתמסר לקהל יותר טוב שאי לו ילדי פרטי וא"כ ג כא טוב לקבל שלא יהיה לי לבד
ילדי ואוכל להתמסר לכלל ישראל!
ביו חמישי ט"ו בשבט קרא אד"ש להרי" לפנה"צ :כשנכנס אמר לו אוהו ויפל צאייט
אחכה לר' יצחק מנח שלי נת לו מלא השק פירות ט"ו בשבט וכ אתרוג מבושל שאכל
מזה ,והוסי :נת אמר לי שצרי לאוכלו כ בלא בישול ע הקליפה והגרעיני ואח"כ
לשכב מכוסה בסדי נו הוא היה לא נורמלי בקושי ע בישול ע ש סוכר א"א להכניס לפה
והוא רצה שיאכלו א"ז כ.
הרי" ביקש בש סבא שרוצה לבא לדבר על עני מסוי שמפחידו והרי" התנצל מאיי
זיידענס נערשקייטע ,אד"ש השתיקו ואמר זה לא נערשקייט סאיז רעבישע זאכי והתעני
מאוד בכל הנושא.
אח"כ דיברו על משקפיי חדשות ואמר יהודה רוצה שיהיה יפה רביעש נו אתה רואה ג לי
יש רבישע זאכי אח"כ ש עליו משקפיי ישני מאוד ואמר נו עכשיו אני נראה מאוד
רעביש.
אחה"צ נכנס ס.ט .בביהמד"ר:
אד"ש :מדוע שלא תודיע לי ואבוא אני אילכ כל פע להטריח?
ס.ט :.אני רוצה לומר דבר שמפריע לי וזה לו כבר הרבה שני א אחד בעול לא יודע מזה
רק אמרתי לבית ישראל וללב שמחה ו עכשיו יבלחט"א אני רוצה לומר לאד"ש.
אד"ש :את עושי כזה השואה בי כאלו גדולי לי? אולי בתור חבר טוב תאמרו לי תמיד
שהרבי מטאלנא נכנס מרגיש אני בלב חמימות של חבר טוב.
ס.ט :.התרגש מאוד ואמר הרבי כ"כ מחזק אותי נו אז באמת זה זמ טוב לנצל לבקש על
נפשי ופירט הנושא שרוצה לומר ואמר שסבותיו לא התפעלו מזה וכו' והוא כ.
אד"ש :זה לא נורא ג לי היה פחדי שוני ומשוני ואי זה כלו אב"א קרא שאפשר
דבר שהצטער בו צדיק יכשל בו זרעו שא סבותי עזרו בדבר זה לאנשי בודאי לא יכשל
בזה הוא .ואב"א סברא א עד עכשיו הכל בסדר ודאי שימשי להיות טוב.
ס.ט :.הודה מאוד.
אד"ש :ביר מאוד.
260
כ דיברו על החתונה ואד"ש אמר בבידחותא ג המחות י.מ.פ .הזמי אותי עכשיו א אבוא
לא יוכלו לזרוק אותי שאני מוזמ משתי הצדדי ג מטאלנא וג ממנו.
ב .הגיעו לרופא מוקד בחמש דקות ושאל הרי" א לצאת מהמכונית קצת לטייל בתחילה
לא רצה ואחרי שתי דקות יצא ואמר שרוצה לטייל כעבור כמה פסיעות נגש אליה כלב גדול
ושחור והתיישב מול הרבי ,כ"ק אד"ש נת חיו גדול מאוז לאוז לכלב בצורה מוגזמת
והתחיל לחזור כשחזר לחש באזנו של הרי" נו הספקנו ב"ה הכל :לטייל ,לתק גלגול! והנה
הרופא בא!
ג .הרי" :ח"כ א.י.ש .ביקש לדבר עליו טוב אצל הרבי שעושה ורוצה לעשות.
אד"ש :בשביל לשתות בארשט ל"צ שיניי פתג זה מתאי עליו לפעמי שכבר עושה
משהו לבסו מתברר של"צ אותו לדבר פעוט כזה!
הרי" :הוא שאלני מה לעשות בעני הרבי שהיה מאוד היימיש ועכשיו שהרבי רבי אי
צרי לנהוג? אמרתי לו מה ששמעתי מהחסיד משה ראוב פרקל ז"ל שרב"צ סיפר שנהיה
חסיד אצל הא"א בגלל שאמר לו על זה שהא"א אכל בשר ולרב"צ נת חלבי ואכלו על שולח
אחד והגיב ע"כ הא"א שאסור רק א מכירי ואנחנו הרי לא מכירי! ולכ זה גר לו
להיות חסיד וכ אמרתי לו שידע שא שהיה קוד היימיש צרי לדעת שרבי זה דבר אחר
לגמרי ,וכ את הווארט שאמרה אשתו של או ב פלת שג א יקח קרח את ההנהגה יהיה
הוא רק התלמיד שלא יכירו ויתרחק ממנו.
261
אד"ש :קוד כל אסביר ל העני ,רב"צ הכיר טוב את אבי הא"א זי"ע וידע שאצלו הלכה
זה דבר רציני הוא ידע שאבי איז א ערכליכע מא וא מסכי לאכול בשרי ולתת לו חלבי
אי זה בדיחה שמרגיש שלא מכירו שנהיה מנהיג ולכ התפעל מאוד ונהיה חסיד ,דבר שני
אסביר ל את עומק העני בפשטות חושבי שהגדולה היא לרב"צ להרגיש שנהיה רבי כבר
אינו חבירו זה טעות זה דבר גדול? כ"כ קשה להבי שפלוני נהיה גדול אתה אפי' שהיית
היימיש וחבר צרי להתרחק אולי אצל מוניה זה דבר קשה לא אצל אד רגיל ,עיקר
הרבותא היא אצל הצדיק אצל אבי זי"ע שיצליח לעשות שבזה שנהיה רבי כבר אינו בדרגה
שוה א ידיד וחבר וזה עיקר הקושי וזה עיקר הגרויסקט של הצדיק לקחת אד שהיה ידיד
טוב וחבר ולהרגיש שאינו מכירו ברגע אחד שנהיה רבי עד כדי כ שיורשו לאכול באותו
שולח בשר וחלב.
אד"ש :אספר ל סיפור מעני ויפה מרב"צ הנ"ל ,הוא היה חסיד גדול אבל בשנותיו
האחרונות כבר היה זק וחולה קצת שכח פה וש היו לו זמני קשי ,ממש במחצית שנתו
האחרונה היה בגער תקופה אחרונה וכשהיה לו זמ קשה התעקש שלא רוצה לאכול בכלל
ומה צרי לפנק גופו בתאות ,ולא היה בדיחה בעלמא פשוט לא בא אוכל לפיו ונחלש מאוד
}אד"ש הוסי ראה מה בי חסיד שמאבד דעתו בזקנתו ללטואק זה שנהיה פארקלאכט
העלט אי איי שריי אי בי גרויס וזה מבי שלא צרי לאכול{ ולא ידעו מה לעשות עמו
ולא רצה לשמוע מא אחד רק מהרבי בית ישראל שמע ,הבית ישראל היה בא ואומר לו
רב"צ אי הייעס זאלסט עסי והיה אוכל כ היה כמה פעמי ,פע אחד הבית ישראל לא
היה בגערר הוא היה גר בורשא ורב"צ שוב לא רוצה לאכול ,לראות הוא כבר לא ראה ,היה
ש איינקעיל פלוני דומה קצת להבית ישראל ואמר הרי רב"צ לא רואה אכנס איליו אדבר
שארפ כהבית ישראל ואצונו לאכול נו ניסה וניסה ורב"צ לא משתכנע ,אוהו ראו שיש דברי
בגו שאלוהו רב"צ אי ידעת להבדיל בי זה לבי הבית ישראל? לא ענה רב"צ כלו רק
חיי והראה בידו על אפו כאומר הרחתי שישר הרגיש מתי זה באמת הב"י ומתי לא ,זה
חסיד!
אד"ש :הא שמעת עוד דבר מר' משה ראוב על רב"צ?
הרי" :פע שאלו אחד מדוע בא לביהמד"ר בטישי ויושב ולומד ממ"נ א ללמוד יכול
בבית וא לרבי שיעמוד שינסה לראות לשמוע? ענהו ר' מ"ר כ לימדני רבי רב"צ צרי לבא
לרבי לביהמד"ר וללמוד ,רק ללמוד וללמוד אבל לבא לביהמד"ר.
אד"ש :הזכרתני מעשה שפע אמר לי אבי זי"ע אי אוסטרבה איז דא לומדי לומדי תורה,
ומהסת זה הכוונה ש היה הקאמדנט רב"צ ותמיד ישב ולמד לכ ידעו ג ה שצרי
לחכות את הקאמדנט ולמדו ונהיו לומדי ,משא"כ בשאר מקומות ,דוקא שמעתי שרב"צ
היה נסחב מסעודה לסעודה וכל היו ישב בי חסידי וסיפר מעשיות ומתי למד? אבל
בטישי כל אלו שהסתובבו אצלו עמדו בשורה ואז יכל ללמוד...
אד"ש :סב שליט"א רצה לבא לדבר בט"ו בשבט ולבסו דיבר כבר בשבע בערב והיה כבר
לילה נו חסידי אומרי בקדשי הלילה הול אחר היו כ ג בט"ו בשבט בכלל בכל מה
שלא מביני אומרי תמיד הלילה הול אחר היו ...ע"כ!
הרי" היה בקידוש אצל הבית ישראל פרשת יתרו והבית ישראל רמז באצבעו לאבר צעיר
נכדו של הא"א שישב וכשישב אמר לו הבית ישראל כתוב שמשה רבינו אמר לבני ישראל
דברי קשי ולבית יעקב אמירה רכה ולכאו' לא מובא בתורה חילוק רק כתוב שאמר
"ואת תהיו לי ממלכת כהני וגוי קדוש"? אלא יש מילה שכ"א שומע אי שרוצה ופסוק
זה רק בית יעקב קיבלוהו כאמירה רכה שטוב לה בזה ובני ישראל קיבלוהו כאמירה קשה
שידעו שיש בזה אחריות גדולה פנה הב"י לאותו אבר ואמר לו רמזתי משהו ואתה כבר
הבנת מה שרצית להבי שציותי לשבת! ניסה אבר זה לעמוד אמר לו הב"י שישב.
262
ב"ק מספר שפע היה כלב שהל תמיד אחרי הב"י והמשב"ק רצה לזרוק עליו דברי ואמר
הב"י שיעזבוהו זה לא חתול זה כלב ופע בשבת הל אחרי הב"י הרבי הל"ש והראה
לאנשי שמעני
שהול אחריו ומאז לא ראוהו .וכ
בצפת בהר כנע
היה לו ב"פ סיפור על
כלב פע הל תמיד כלב אחרי הב"י והב"י אמר לו שרוצה תיקו
.ופע השנית אמר לב"ק
זה לא יל בטובות שיזרוק עליו אב
.
ה .האמרי אמת זי"ע קרא פע לבתו בריינדל שתעשה למענו דבר מסוי ושלחה במקומה
את בתה אחרי שהלכה אמר הא"א לרבנית ביתי בריינדל היתה כא
ולא כיבדת אותה
התפלאה הרבנית ואמרה לרבי שלא היתה זאת בתו אלא הנכדה ,ולא הרגיש כלל.
ו .חסיד גדול של השפ"א לא רצה להיות חסיד אצל הא"א פע היה צרי לעצה גדולה בעני
מסחר ושאל בעצת הא"א ועשה כמו שציווה והפסיד הרבה כס וכעס מאוד ופגש את הא"א
בעיירת מרפא אמר לו הא"א רבי לא נמדד בהצלחות רבי צריכי אע"פ שיש ג אי הצלחות!
ז .הבית ישראל אמר לב.ק .אבי ז"ל ביקש מאוד מילדיו שיתפללו לאט מילה במילה אצלי
פעל ששמעתי בקולו ובאמת בפני היו שומעי כל מילה כמונה מעות.
ח .הבית ישראל אמר לב.ק .כשראה את ס.ט .מגיע בגש שוט ע קבוצת בחורי אלע
רביעס ראיתי כבר אבל רבי כזה משוגע להגיע במס"נ בכזה גש לא ראיתי וציוה להכניסו
אחרי הטיש לתה וכל מי שבא עמו ג והארי מאוד איתו כחצי שעה ואמר ווארטער וראו
שנהנה יוצא מהכלל מזה שהל בכזה גש שוט.
263
ט .הבית ישראל הל ע ב.ק .וראה אבר הול ע אשה ושאל א זאת אמו? וב.ק .הכיר
שזאת אשתו הב"י עשה קאכ ואמר לא בחנ אני אומר הגרועי שלנו כטובי שלה
בדברי אלו.
י .בשבעה של הב"י בכה מאוד אד"ש בלילות וממש שמעו למטה צעקות ודפיקות נכנס ב.ק.
לספר לל.ש .ע"כ הרי שתי ידיו למעלה ואמר מה אפשר לעשות הוא צודק.
יא .בניגונו של הנוע אלימל שמכופפי ועולי הרעיו בזה שחסיד צרי לדעת שהעיקר זה
לעשות ביגע לצדיק.
יב .רב"צ היה פע בסעודה ונתנו סרדיני ואכל ואכל שאלוהו א זה טוב? ענה שחשב
שזה פרפיל.
יג .נכנס בחור לאד"ש לא מאנ"ש לבקש חיזוק ולמד עמו אד"ש בתור קטע מסילת ישרי
חנינא נכנס באמצע שראה שמתעכב הרבה זמ אמר לו אד"ש מה אתה חושב שאני רק יוע
פיננסי לעסקי ורופא נשי??!!
ב .היה רופא אצל אד"ש ודובר קוד שהרי" יבקש בשבילו לברכו ברכה וכשגמר הטיפול
שאל הרופא את הרי" נו הרב וינברג מה ע מה שדברנו? ופנה לאד"ש שהרב וינברג אמר לו
שהרבי יברכו אמר אד"ש נו הרב אמר ל שהוא יבר אות ,הרופא שאל מה ג הוא יכול
לבר? ענה אד"ש בודאי הוא ג רב .הרי" אמר לאד"ש שממנו יכול לקבל בכ"מ אבל בכא
הוא רוצה מהרבי ויש לו חולנית בביתו אשתו נכה ,אד"ש ר איליו נת לו ב' ידיו ובירכו
מאוד ובסיו אמר כל הרופאי מודי שמצב רוח שמחה עוזר הרבה לבריאות צרי להיות
תמיד בשמחה שמח כמה שאפשר.
ג .אד"ש קרא להרי" וכשהגיע ישב אד"ש ולמד גמ' כתובות ומאוד היה שקוע הרבנית
אמרה להרי" בדלת שג היא צריכה אותו כבר יותר מעשר דקות ולא יכולה להפריע לו נו
אתה תמיד מסתדר בא נראה אמר לה הרי" אני מסתדר רק ע אנשי לא א מלאכי,
264
אד"ש הרי את הראש ואמר וואס מלאכי? אמרה הרבנית הוא אומר שאתה מלא אני
כבר עשר דקות מנסה להפריע ואתה שקוע בלימוד ,אד"ש אי כ זה כשלומדי לא צרי
להיות בשביל זה מלא ר' איטשה ג יודע מה זה ללמוד תשאלי אותו..
ב .כשעברו ליד ישיבת נתיב מאיר אמר הרי" שכא למד בימי נעוריו אד"ש אמר שיודע
שש זה ע"ש מאיר ברלי שקרא לעצמו בר איל זכורני סיפור שכתב מאיר בר איל בפולי
בעתו של המזרחי נגד אגו"י וכתב שג מאביו הנצי"ב יש לו לזה סמוכי כתב נגדו ר"מ בלוי
בבטאו של אגו"י קול ישראל שלא הכיר כלל את אביו וכו' כתב ע"ז אח"כ מאיר בר איל
בחריפות נגד וכמוב שר"מ בלוי לא שתק וג כתב נגד בחריפות והתבטא שבטוח לו שאביו
הנצי"ב מתהפ בקברו בראותו דרכו של בנו .הא"א ששמע מזאת אמר ג אני בטוח בכ
אבל מה צרי לכתוב כזה דבר בעתו?!
265
ס.ט :.ציוה שישירו ניגו שמח ששמע כא באר"י שהא"א זי"ע היה באר ,שרו קצת וסבא
אמר לרבי שזה שמע כא באר כשאביו היה ,אד"ש הנה בראשו ע"כ.
אד"ש :אהיה אחד המרבה ואחד הממעיט שלא אארי ובלבד שיכוי ליבו שיהיה ברכות
ושמחות.
צל עשה תמונה:
אד"ש :נו עכשיו בודאי שאני יכול ללכת כבר עשו לי תמונה וזה ישאר נו מהאט מיר גיכפאט
ביי דבילד ופנה לאבא ע"ז מתאי לומר אריי גיכפאט.
ס.ט :.אמר מחר בעזרת ה"י ברית אצל נכדי לייבל בגור יודע אני שמדייקי וצרי לבא בזמ
בעזרת ה"י אעשה מאמ לבא בדיוק בזמ הרבי הרי יהיה סנדק.
אד"ש :אנחנו מחכי לגאולה השלימה שלא תהיה בזמ רוצי שיהיה קוד הזמ שיהיה
אחישנה לא בעתה!
ש.ז .נת
לחיי והרי" הציגו שהוא אח ונענע אד"ש בראשו.
אמיתי נת
לחיי והרי" הציגו שהוא אח של החת
ולומד בגור באשדוד ,אד"ש הסתכל
ואמר בהתפעלות אוהו אשדוד.
אבא :הוא אבל לא גערר הוא טאלנער חסיד.
אד"ש :מקע גאר נישט וויעסי הנה ר' יצחק מנח למד ביי דפרמעד ונהיה חסיד גור וג
הוא מי יודע מהאט אהיי שוי אריי גיכפאט אהר לערנט ביי אינ דא זאקט מע אריי
גיכפאט אני לא רוצה לומר הסוד שהוא מסתובב ג בגור.
אבא :התקומ :מאיטשה זה לא ראי' הוא תמיד היה גערר אע"פ שרציתי שיהיה חסיד
סאכטשוב.
אד"ש :גלייב מיר דעיקר מזאל זאי ראכטיקע חסידי ,חסידי פירושו שחסיד הרבה יותר
גדול מצדיק כתוב בגמ' חסיד שרפ צדיק קובר החסיד תמיד בהתלהבות בבעירה הצדיק רק
קובר ועשה תנועה ע היד א גרוסע מצבה....
נת חתיכה מזונות למ .רוזנברג וכ סקר את כול וציוה שיתנו מהמגש לכול.
החת
נת
יד לסבא וסבא אמר דרבי איז דא אלע ברכות פי
רבעי
זאל מקיי וער
לבני
עדי עד אח"כ הושיט יד לרבי הרבי נענע בראשו ולא אמר כלו ,נת
שוב יד לסבא :שמחות
אוי שמחות בריאות נחת אלע איינקלע ב"ה איטשה לייבל.
ס.ט :.הגיש קויטעל ואמר יהודי צלצל מקוד להזכיר עני של פקוח נפש אמרתי לו הרבי
בא ואזכיר אצלו.
אד"ש :הסתכל בחלקיק השניה ו אמר :הרי קוראי לו פינחס ר"ת פקוח נפש חס ה' יתבר
ירח עליו יחוס וירפאהו.
ס.ט :.הגיש חוברת שהוציאו לכבוד הש"ב מטמוני מנח נחו
אד"ש :הסתכל בחוברת בהתענינות.
ס.ט :.אמר זה מסבי האדמו"ר ר' מנח נחו בנו ר' דוד מרדכי אבי היה פע בגור נראה לי
עוד אצל הרבי...
אד"ש :איר מיינט פאר תרס"ה אצל השפ"א?
ס.ט :.הנה בראשו
הרי" :מעשה אבות סימ לבני שאביו כבר היה בגור לכ הסבא ממשי בגור.
אד"ש :צחק ואמר כתוב בתורה "גר יהיה זרע"!
אד"ש ק ואמר שלא רוצה להארי נת
שוב יד לסבא בחביבות ובירכו לא שמעו מה וסבא
אמר שנוסע לבני ברק בערב לשבע ברכות ורוצה לעשות גיזגענ
.
אד"ש :אמר כתוב שכל אר ישראל יהיה ירושלי והשמחה מפשטת להכל א"כ בני ברק זה
ג כא עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלי ואי זה נורא ליסוע.
ס.ט :.הציג את מ .גולדמ ואד"ש אמר :יוא בפרשה כתוב "כפות זהב טהור" גולדמ.
בדר ראה את לייבל ושאל א הכל בסדר אצל התינוק וא הברית יהיה בזמ.
כשנכס אד"ש למכונית אמר אי האב אביסל צו פיל זא גירייצט מיט דאיי טאטא!
266
הרי" :יש לי עגמת נפש.
אד"ש :מאחות החולה?
הרי" :ח"ו ב"ה היא בריאה והולכת כבר לעבודה וה" יעזור הלאה ,רק מזה שאבי לא
התנהג יפה הוא פשוט לא חסיד וק"ו לא גערר חסיד ולא יודע שצרי להתנהג בד"א.
אד"ש :לא נורא זה היה בסדר גמור בכ"מ שאני הול העול מתנהג בדר אר פע מותר
לדבר עמי כדבר איש אל רעיהו.
מוטל איז אוי אברודער לא ראיתיו?
הרי" :הוא היה התחבא מאחורה.
אד"ש :מוטלה איז אבהלטנע אהר מיט דזיידה.
אד"ש :לא הבאתי שו דבר לחת דרשה גישענק לא יפה והנה לא רק שלא הבאתי אלא
קבלתי החוברת.
הרי" :כתוב באד חשוב שעצ הדבר שבא זה ההנאה.
אד"ש :הקנישט אי קאפ מדאד חשוב ,כשנכנס לבית הסתובב להרי" ואמר זאיי
בשמחה! ע"כ.
יו שני כ"ו שבט התשנ"ד ברית של הרה"צ ר' לייבל וינברג:
אד"ש נכנס לביהמד"ר נגש לסבא וחיי מאוד ונענע בראשו ,אחרי הברית נגש אד"ש לסבא
נת לו שתי ידיו בחביבות מז"ט ,סבא אמר דהייבשטער וועט העלפי זאל אי ווער
אמנעש! אד"ש ענה אמ ,אי אי אוי!
כשנכנס אד"ש לשלו שטוב נעמד סבא ,אד"ש אמר לו לשבת סבא התיישב ואמר מזעל
קענ גוט שטיי.
אד"ש :בברית עומדי יש פסוק ויעמוד הע בברית מתאי הברכה על כ שיעמוד טוב.
אד"ש מזג בכוסיות מי ענבי הגיש לסבא ואמר סיאז נאר מי נישט שטארק ,עשה ברכה
נת יד לסבא לחיי מז"ט.
נת להרי" ואמר ר' יצחק מנח ,ללייבל ,לחת.
נת ליחיאל ואמר א ברידער פי חת חת דמי למולות.
נת למוהל ואמר יש לו מהסת עוד בריתות ,אבל מי ענבי מותר לשתות.
נת לרבי מסוכטשוב לחיי מז"ט.
וכ נת לבנו מו' שאול.
ענה למ .רוזנברג אי"ה ביידיר אויפ שמחות.
אמר :אד שמכניס בנו לברית הוי כמקריב קרב ,ובקרב צרי נסכי ,וכתוב למלא גרונ
של ת"ח יי זה כמו נסכי בזמ הזה ,ונת בקבוק יי ללייבל .והוסי נתרפאה כל המשפחה
שמחות.
ס.ט :.הזכיר את יהושע העשל שיצא מהתפיסה.
אד"ש :ב בריינדל שמו יהושע יה יושיע יה איז מדת די.
חילק שוקלדות לכל הילדי חיי מאוד לצדוק מנח )היה אחרו( אמר לסבא נו
דהייבשטער וועט העלפי שיושפע משמחה זו שפע גדול בשמחות אצל כול די אלע וואס
דארפי גיהולפ ווער מיט קינדער ,וסבא אמר אמ.
אד"ש נעמד י .כה נגש להזכיר אביו שקיבל התקפת לב ענה אי וייס מה המצב עכשיו? ה"י
יעזור לרפואה
ליבל נגש להזכיר השווער שלו הרבי ש יד על המזוזה ואמר האסט דא דאיי זיידה צו
דארמנ אח"כ אמר קראת לבנ ע"ש הסבא ה"י יעזור שהשווער יהיה בריא.
חסידי מספרי שאבר צלצל לאד"ש שאשתו בחדש השמיני ויש צירי וציוהו להכנס
בדוקא למעיני הישועה ע רופא פרטי אחרי שבירר שיש ש מחלקה לפגי אח"כ היה צרי
דחו ניתוח וצלצל מבוהל לשאול והרבנית ענתה שכבר סגור ויכול להשאיר ש וכשאמר
267
שמו התפלאה הרבנית ואמרה לפני שהרבי הל לנוח אמר לי פלוני בביה"ח ע אשתו היא
צריכה ניתוח א"כ היה לו כבר התשובה מ
המוכ
ועשה הניתוח והיה הכל כשורה אמר לו
הרופא שנס עשה שבא למעיני הישועה שבמקו אחר היו מתמהמהי
להוציא הילד היות וזה
בחדש השמיני והנולד היה בסכנת חיי.
ר' איטשה פרלמ
נכנס לקו"פ בשאלה שמציעי לו להשקיע כס בכולל של הרי" בקניית
הדירה ע"י הרבי אמר לו סאיז זייער אגוטע כולל אי האב דארט מאנא מענטשי
אי קע
די יונגאלייט זיי אלע דריי
זא דא מלערנט גוט איז דאס כדאי וכ
למוחרת בדירה אמר
אד"ש להרי" עשיתי אותו צי רעדי
בשביל הרחבת הכולל של.
דובר בקו"פ על אד מסוי שיכנס על דבר מסוי ובנתיי יאמר לו אד"ש עוד דבר אחר
אמר הרי" א לא כדאי שיכנס למעלה בדירה בגלל שלמטה עונה הרבי רק מה שאומרי
לו מלמעלה ולא יאמר הדבר השני צחק הרבי ואמר אבל בכל אופ
ג אני נמצא למטה
בביהמד"ר.
כשביקר האמרי אמת באר ישראל בא לביקור אצל הרב קוק והתוכח עמו על עניני
משוני שכתב בספריו אמר הרב קוק לרבי שא היה לו זמ
יכל בשבועיי להסביר לו שכל
דבר ממה שכתב יש לו מקור בגמ' אמר לו הא"א אומרי עלי שיש לי עילויש קאפ וא לי
צרי הדבר להשכיל בשבועיי שלמי כמה צרי לפשוטי ע והרי אתה מפרס לכול וזה
הבעי' אי תרצה שיבינו א לי לבד לוקח שבועיי.
יו חמישי כ"ט שבט התשנ"ד סבא טאלנא בערב אחרי מעריב בקו"פ לכבוד ראש חדש:
אד"ש :יצא לכבודו החוצה ושאלו א רוצה להתקבל בחו שלא יצטר להכנס.
ס.ט :.רצה להכנס .נכנס והתיישב.
אד"ש :מרגישי שכבר ר"ח אדר פורי אזא גרויסע מנעטש מאכט ליצנות אי
קימעט צו
מיר אי
אהר איז זע מטריח.
ס.ט :.ביקש ברכה.
אד"ש :רק לאחרונה היית אצלי בשביל שמחות והנה שוב באת שתמיד תבואו רק
לשמחות.
ס.ט :.שאל מתי זה ב' אדר.
אד"ש :היו זה כ"ט שבט מחר יו שישי ל' שבט א' דר"ח אדר שבת אי"ה שבת ר"ח ויו
ראשו
ב' אדר אובער מדאר זאיי
נישט צו זאיי
בייז אדר באדר אסור לכעוס ,הסעודה
תהיה אי"ה במוצאי שבת קודש אחרי הטיש.
סבא נעמד ללכת ואד"ש אמר לו :אתה הרי צדיק יסוד עול יסוד הכוונה לרגלי נו צרי
אתה א"כ רגלי חזקות ובריאות ,אד"ש תפס בידו של סבא וליוהו לדלת ,סבא התרגש
ואמר אוהו איזה זכות מנהיג הדור מולי אותי .הגיב אד"ש :יש סוגיה שלימה בגמ' רכוב
ומנהיג לפעמי צרי הרכוב למנהיג אבל לפעמי צרי המנהיג לרכוב בדלת אמר אגוטע
חדש אדר ונפרד לחיי ולשלו.
268
עומק רק שטחי( ענה לה הרבי אשריכ הספרדי שאת תמימי אמת שאת מתכווני
לש"ש אבל אח"כ מתפרקי דברי בגלל אחרי שנוטי לפוליטקא ושקר והתמי
בפוליטקא לא מצליח ולכ לא כדאי להכנס לבו כזה אספר לכ סיפור והמבי יבי היה לי
סבא השפת אמת זי"ע הוא היה מלא )הרבי הוסי להרי" דאס האבע זיי ליב ה פתחו
עיני גדולות מלא!( הוא נהג לכתוב דברי תורה והקפיד שא אחד לא יסתכל ויגע בזה
וכמוב שזה גרר את הסקרנות עשרת מוני ,יו אחד הל סבי למקו אחד ניצל את
ההזדמנות חסיד אחד גדול שרצה לדעת מה כותב הרבי ש נפשו בכפו והתגנב לחדר והצי
בכתבי ,הצי ונפגע הסבא חזר וראהו בקלקלתו הקפיד מאוד סבי עליו התנצל החסיד
בבהלה התכוונתי לש שמי! שאלו השפ"א ומה הספקת לראות? לא כלו אמר לו השפ"א
אני יאמר ל מה כתבתי זה היה בפרשת שלח ש כתוב שסיחו לא נת ליהודי לעבור
בארצו פ בחרב אצא לקראת ושאל מדוע פ הוא הרי המאיי והאד שלא נות רשות
לעבור ואומר פ הוא היה צרי לומר אל תעבור בארצי כי בחרב אצא לקראת? אלא
שסיחו אמר על עכשיו לא אכפת לי עכשיו את רק רוצי לעבור "לש שמי" אבל אינני
רוצה להרשות לכ פ בחרב אצא לקראתכ בפע אחרת ואז תדעו מעכשיו כל המקומות ,
כ סיי השפ"א לחסיד עכשיו אתה לש שמי ומי יודע אח"כ מה קורה? "ל יש לשני
אי" וזה מה שיוצא מזה ,סיי אד"ש למשלחת אקוה שהבנת ופטר לשלו.
ג .כשעברו ע"י הר הרצל אמר אד"ש מעני ש רשעי ירקב והוא נזכר בכ"מ שעוברי
וכול מדברי הר הרצל.
ד .בגמ' מנחות ד כט .נאמר "מעשה והיתה מנורת בית המקדש יתירה על של משה בדינר
זהב והכניסוה פ' פעמי לכור והעמדיהו על ככר" ומקשי המפרשי:
רש"ש :אי יתכ שעד אז השתמשו במנורה בפסול שהרי הדי שהמנורה תשקול ככר זה
מעכב?
המהר" שפירא מתר :שמותר לעשות מנורה בדברי אחרי כשאי זהב וכתוב בכמה
מקומות שזה טהור מכניסי אותו לאור אינו חסר כלו והנאמר שצרי ככר לעכב זה רק
בזהב וכא שהכניסוהו לכור פ' פעמי ונחסר ראי' שזה לא היה זהב טהור א"כ לא היה צרי
הדי של ככר לפסול ולכ היה מנורה כשרה.
269
הרי" דוחה דבריו :שמה שיוצא בזהב טהור סיגי זה הלא זהב ואי שו ראי' ממה
שנקט שלא היה זהב ודאי שהיה זהב טהור וממה שנשאר בודאי לא נחסר וזה שנחסר
מסיגי שמתערבבי בו וממילא נשאר קשה קושיית הרש"ש שהיה בפסול עד אותו מעשה.
השפת אמת מתר :דבימי שלמה עצמו היה המעשה ששקלוהו אחרי שגמר לעשותו ומצא
שיתר והכניסוהו לכור פ' פעמי והכל היה קוד שהשתמשו בזה בבית המקדש וא"כ אי
קושיא.
הרי" מעיר :שהלשו מעשה והיתה משמע שפתאו קרה אחרי זמ רב ולא קוד
שהשתמשו?
ומתר הרי" :דלק"מ דבתוספתא דמנחות פרק אחד עשר נאמר עשרה מנורות זהב עשה
שלמה אעפ"כ לא היו מדליקי אלא בשל משה שנאמר וגו' א"כ התירו פשוט אע"פ שעשה
שלמה לא השתמשו בפסול שתיד השתמשו בשל משה ופע היה מעשה ובדקו א' מהמנורות
שלו ומצאוהו פסול באמת והכניסוהו לכור והעמידוהו על ככר .ודפח"ח.
ב .אבר לא מאנ"ש נכנס לקו"פ שיש לו כאבי ראש חזקי שאלו הבית ישראל רצונ בברכה
או בעצה? וענה בעצה ,אמר לו קח כדור נגד כאב ראש והפסיד הבחור ועד היו לא מתפטר
מכאב ראש.
ג .אבר שהתחת ויצא שהכניס הכתובה להבית ישראל והעיר לו הבית ישראל שהשמות
שלו ושל הכלה מודפסי ונוהגי שהכל מודפס אבל השמות כותבי בעט והוסי זאל
נישט זאיי גדריקעט דער ליעב אח"כ בחופה היה מסדר חו"ק הרבי מסלוני זי"ע וג העיר
מדוע השמות מודפסי ולא כתובי והחת נבהל ורצה לשנות וכבר היה מאוחר ודחו דבריו
שזה לא נורא ועד היו הזה ל"ע חייו מאוד גדריקעט ולא ראה יו טוב אחד בחייו.
ד .בעת הקבורה של הבית ישראל זי"ע ניגש בנימי אלטר ז"ל לרבי הלב שמחה וסיפר לו
שכששאל את הבית ישראל על קבורתו של אביו שמעו נפתלי אמר לו הבית ישראל שנות
רשות לקוברו במערת המשפחה בהר הזיתי אבל שישימו בצד ,שכל הפרונט הקדימה יהיה
ריק וחזר שוב שישאיר מקו בקדימה וישימו רק בצד והיה מוב שמתכוי עליו אמר הרבי
הלב שמחה כ בודאי זה היה רצונו ל ספר זאת לחנינא )שכל הזמ טע שהרבי רצה להקבר
בהר המנוחות( אח"כ הרהר הלב שמחה ואמר הוא אמר שישיארו מקו כל החלק הקידמי
ריק נכו והיה נראה שחושב ע"ע) .ז' תמוז(.
ה .מו' א.מ .במוהרי"א כשהיה ילד נכשל פע וראה בחלו ראוה טלוזיה פתוחה כעבור זמ
יותר מחדש שמע שהבית ישראל נמצא בבני ברק אצל הערשל ריגל ר לש לקבל שלו
מדודו וכשהגיע הושיט לו יד הבית ישראל וגער בו מני ל שאני כא איפוא ראית אותי
בטלוזי'!!
ו .הרי" חשב פע שלא לטלטל כדר רבו הבית ישראל ובאותו שבת נקרא לטייל ע המל
ובתחילת הסיבוב הוריד הב"י הספודיק תחב לו בידיו ואמר קח נו אתה הרי כ מטלטל!
ז .קרא תמיד המחשבה וידע לומר ברוה"ק וידוע המעשה מהטלנא רבי שאמר לו כשהגיע
איר האט גיברוכע דע יצה"ר שחכ בדעתו א לבא שהיה חור ולא הרגיש טוב.
270
ח .הר"י מרחמסטרווקא ישב פע ע אחיו ר' דודל מטאלנא וטע לו שאומרי שחסידי
טאלנא הנ שקצי יותר מדאי עליזי ואמיצי ענהו ר' דודל אמת שיש לי כאלו ומה אעשה
שה פיקחי מאוד ולכ יש בה ערממיות הנה אספר ל מעשה ותדע עד כמה שה חכמי
אמרו לי על חסיד טאלנא פלוני שאינו מתנהג כשורה בביתו וצועק ודוחק באשתו ציותי
לקרוא לו נכנס החסיד באימה וביראה לקו"פ הרבי קורא לו נקטתי לשו ערומי ואמרתי
שמעתי אז די דריקעסט דאיי חיבור } 2משמעיות מדפיס חיבור דוחק האשה{ ענני החסיד
א הרבי היה רואה את החיבור היה נות הסכמה על הדריקע נו ועוד שלא יהיו שקצי
סיי ר' דודל.
ט .בסדיגורא נהגו לאכול בש"ק מרק ע קשא ופע התאכס ש ר' דודל ולא אכל שאלו
הרבי מסדיגורא נו מה יהיה ע המנהג הזה לאכול מרק ע קשה נענה ר' דודל בלייבט א
קשה )שנשאר הקשא ונשאר הקושיא עליו(.ע"כ
נכנס לקו"פ משגיח דישיבת מאור יעקב ואמר לו אד"ש בתו הדברי מדוע שלא תלמדו
מהרי" וינברג בישיבה שלי לומד כל הזמ ע החלשי? שאלתי את בני הראש ישיבה אי
בקיבו אמר לי לי אי שו בעי' ר' איטשה וינברג לומד ע החלשי ומדוע שלא תקחו
בצוות אנשי שיקדמו החלשי? היה בחור בישיבה מגמג מפגר לא ידע צורת אות ולמד
אצל הרי" בשיעור וידע ובנה עצמו ויודע לומר ולהבי וממש ככל אד את צריכי ללמוד
ממנו.
אבר נכנס לקו"פ וכתב שרוצה לזכות בברכת הגפ והתכוי כמאמר העול געזינט פרנסה
נחת ,אמר לו אד"ש :אתה מתכוי גבורה פרנסה נחת ונבהל האיש שגבורה זה דיני ואמר
שלא גבורה אלא געזינט ,ענהו אד"ש :געזונט איז אויפ דאייטש )גרמנית( ולכ אמרתי גבורה
בלה"ק כשזה טוב זה מצוי.
אבר נכנס לבקש ברכה להצלחה בחינו הילדי ,ענהו אד"ש בחינו יש ג' דברי א' :יגיעת
ההורי שזה תלוי בכ ואי לזה קשר אילי ,ב' :עידוד מהמחנכי ,ג' :סייעתא דשמיא זה
אני לוקח ע"ע לבר.
צ.ר .נכנס לקו"פ להזמי לש"ב שעושה אמר לו אד"ש שאי לו זמ לזה ואינו יודע א יבא
אח"כ הוסי ובכלל למה שאבא מהסת יהיה ש צלמי עתונאי!!!
271
הצליחו עכ"ד ,שאלו ר' אהר ומה עשיתי אני? ענה ר' ניס :הרב עמד מאחורי הכסא ובכה
מאוד ,ומה עשה אבי? ענה ר' ניס הל להתפלל מנחה ,אמר ר' אהר אחרי המעשה הזה
התפלל אבי מנחה שאינני זוכר כזה מנחה וכל אחד יכול להבי מדוע וכ חזר על דבריו ג"פ
וכ ציוה על המספר ר' ניס לומר ג"פ שכל אחד יכול להבי מה משמעות של הסיפור.
והסביר הרי" אולי שכתוב "אולת אד תסל דרכו ועל ה' יזע לבו" ולא מבי שהכל מאת
הבורא והכל בהשגחה מלאה לכ לפעמי אנחנו עצמנו נמצאי בתמונה כמו אות יעקס
שאמרו כזה שטות שהעיזי עשו כזאת ולא הבינו שהרועה עשה זאת.
ב .אמרו שהיו לר' אהר 5בני חרשי אלמי היות ולא יכל לגש עצמו אהר קדוש ה',
והיה פרוש מאוד ואמר שנצטוה לא לשמוע מא אחד בעניני רוחניות אפי' לא לאביו רק
לנשמה שלו מה שתאמר,וכ אמר אחרי השואה שג הקריב קרבנות כששמע שמתו בניו ש ,
זי"ע.
ג .בעני מצות מחית עמלק כידוע שבפשטות מדובר על שנאה לעמלק בלבד ,וידוע שהב"י
אחז שאד צרי להרגיש אשמה שהוא אש ,וכ צרי להבי אי נקיי היו מחית עמלק?
להסביר ג' דברי אלו מצא הרי" ילקוט שאומר שהיה מל שעשה פרדס וציוה לעבדיו לא
להכנס לש וש ש כלב גדול בלא ידיעת ופע שהתגנב לש השר שלו קיבל נשיכות וכו'
וכשרצה המל להזכיר לו עוונו בדר יפה אמר ראה מה עשה ל כלב שוטה זה וכ בעמלק
שלא בא סת שהרי רפו ידיה מדברי תורה וה היו לא בסדר ומשה שהיה ידיד של
ישראל לא רצה לומר לה מוסר ישירות לכ אמר זכור את אשר עשה ל עמלק ותבי שאתה
צרי להשתפר ,דבר שני כתוב מהמגיד ממזריטש שכל אד וכל דבר צרי להיות לו חיות
ממשהו ועמלק כל חיותו מזה שישראל לא נשמרי והפו כל אחד מישראל ששומר עצמו
בטהרה מת ממש בפועל עמלק אחד ולפי"ז מוב כל העני שכל אד צרי באמת לזכור
ולשנוא עמלק אבל לדעת שזה מחייב אותו לשמור עצמו שמזכירי לו כא משהו ובזה
שבאמת ששומר עצמו מקיי בפועל מחית עמלק שגור למחית עמלק שמסתלקת ממנו
החיות .ע"כ
אבר נכנס לשאול את אד"ש א ליסוע לפולי בהיות שמצאו ש ס"ת והוא סופר ורוצי
שיעבור ע"ז יו יומיי לראות א כדאי לקנותו מהגוי ,שאלו אד"ש א יספיק ביומי
לראות הכל? וענה שרק רוצי שיראה מלמעלה א בכלל כדאי לקנות וכמוב שאח"כ יעבור
הגהה ,אמר אד"ש :בודאי שיסע לחיי ולשלו ,אח"כ אמר :כדאי לעשות הנסיעה סמו
לכ"א אדר א כבר ליסוע מדוע לא להכנס ביארצייט להרבי אלימל מליעזנסק אפשר ש
להיות גיהולפי ולקבל ש ישועה זה מקו קדוש.
אד"ש הראה להרי" מכתב גדול שכתב והכי לשלוח לאישיות גדולה אמר לו אד"ש את
רואה השורה הראשונה של תוארי לקחה לי כפל זמ לכותבה מכל המכתב עצמו )היו בו
הרבה דברי חשובי ( כ"ז למדתי מאבי ז"ל הוא היה קמצ בתוארי וכל תואר כתב בישוב
הדעת ,פע ראו בני הבית שכתב לפלוני מכובד תואר פחות כבוד וביקשו מאוד שיוסי ולא
רצה ודחקו מאוד שהפלוני יעלב והסכי וכתב וכשהוסי התואר נשפ על המכתב דיו וכל
המכתב התקלקל הגיב אבי זה משמי להראות שצדקתי ואי צור להוסי אני לא יכול
לכתוב תואר על אד שאינני אוחז מזה.
א.מ.ס .סיפר להרי" :שהיה כזה מעשה שדחק הרבי הלב שמחה באביו הא"א זי"ע להוסי
תואר לאד ולא רצה אחרי שמוא דחק הסכי לכתוב רק ה' ה' ה' ואמר אני לא מסוגל
לכתוב דבר שאינני אוחז כתבתי רק ה' והוא יחשוב מה שרוצה.
272
דברי שנאמרו בסעודת הילולא דהר" לנגזר זי"ע זצוק"ל האדמו"ר מסטרטי חות הר"י
מטאלנא שליט"א בהשתתפותו של סבא טאלנא והרי" שליט"א שאר האחי והחברה:
א .בעל ההילולא ר' משה זי"ע נהג בסעודה שלישית לזמר בנוסח סטרטי את הבני היכלא
ומזמור לדוד ,וכשהיה מסיי היה מכבד לשיר יצוה פלוני שקראו לו ר' מנדל רוזנגרט
ותמיד יצא שאמר "לאור ימי מנדלה" שסיי במזמור לדוד = במילי לאור ימי
וכיבד את מנדלה ולשונו תדבר משפט וכ היה שהארי ימי עד אחרי מאה שנה וס.ט .לקח
פע את המשפחה לראותו בבית אבות בבני ברק.
ב .אד שהיה מתפלל בבית מדרשו נולדו לו ל"ע בני חרשיאילמי ובצר לו בכה אצל רבו
ר' משה שית את ברכתו ,אמר לו :בעזרת ה' הב הבא שיולד ל קרא לו משה ע"ש )בחיי
חיותו( ולא יהיה כאחיו וכ היה שנולד לו ב וקרא לו משה והיה ילד רגיל .
ג .הרב יעקב יצחק וויסבלו זצוק"ל הפליג בתפילת החמה של חסידי סטרטי וסיפר
לחתנו הרי" שליט"א שנכנס פע בגלציה לשטיבל של חסידי סטרטי להתפלל קבלת שבת
והיה נראה שכול עולי לשמי ע הסטנדרי מרוב חמימות והתלהבות ובכה כשסיפר
זאת.
ד .הרבי ר' ברו מסרט ויזני לא חיבב את הקנאי ופע יצא לדבר על קבר דוד המל בהר
ציו והיה בחברת ר"י מסטמאר שאמר שאי זה נכו ולא מונח ש דוד המל ודבר מאוד
בזלזול נענע הרבי מסרט ויזני ואמר :אמת שאולי אי זה מדויק ממש אותו מקו שש
קברו של דוד המל אבל ש באיזור קצת קדימה קצת אחורה אבל זה בטוח שבוילימסבורג
בנוי יארק הוא לא מונח!
ה .ס.ט .שיבח את השווער שלו שהיה בקי בע"פ בכל ששה סדרי משנה ,ידע לנג בנעימה
ושמר על הנוסח המקורי של בית סטרטי שהיה מלא ח של פע.
ו .היה לו גביר בביהמד"ר שתמיד התחמק לבא ע קויטעל רק לפני כל נדרי כדי שלא יבקש
ממנו כס עצרו הרבי ושאל ומה א פדיו? נזעק הגביר רבי עכשיו לפני כל נדרי? ענהו ר"מ
בחכמה :ע"כ
אד"ש סיפר להרי" :שהיה לו מלמד שהיה עוד מחסידי קאצק ואמר לו שהיתי ילד אהבתי
הלכה אחת יותר מכל ההלכות "אי קידוש אלא במקו סעודה" היות וכל הדברי
כששאלתי מה יהיה ע יעבור ולא עשה כדבעי מקבל עונש וכו' וכא אומרי לו לא קדשת
במקו סעודה לא יצאת תקדש שוב ותאכל.
כשאד"ש היה עוד ראש ישיבה קרא פע להרי" והיה מאוד תפוס מחשבות נת לו פתק
ואמר תקרא ,והיה כתוב ש כותרת גדולה צוואה ואח"כ היה כתוב בעבור שאי אד יודע
עתיו ורגעיו רוצה הוא לכתוב צוואה ובפרט שהוא חלוש וחולה ורוצה למסור מודעה שפלוני
בחור מהישיבה אש בקיצור ימיו בגלל גרצקע שעשה באותו זמ והיה לראש ישיבה מזה
עגמת נפש גדולה ,הרי" הזדעזע וביקש רשות לקרוע הנייר אמר לו הראש ישיבה מדוע
לקרוע זה הרי צוואה שצרי לשמור עליה ולקרוא אותה ליד מטתי ,התחנ הרי" ולבסו
הסכי קרע א"ז לחתיכות קטנות וזרקו בפח.
כעבור הרבה שני השנה בתשנ"ד אדר דיבר אד"ש בארוכה ע הרי" על אנשי שעושי
טעיות ואח"כ מתנק בה ופתאו אמר לדוגמא דאיי איצלה ולא הבי הרי" למי כוונתו
ואמר שוב נו דאיי איצלה ואמר שמו של הבחור הנ"ל והוסי הצלת אותו אז ממות לחיי
לכ אני קורא לו דאיי שעכשיו יש לו צרות "והזהר בגחלת שלא תכוה"
273
דברי הרי" בליל ש"ק פרשת כי תשא פורי התשנ"ד:
א .אד"ש כתב מכתב לכנס של הרבנות הראשית והסיבה לכ היתה שיו קוד הודפס
בהמודיע כתבה על הכנס והיה כתוב שאד"ש ישלח ברכה אד"ש מאוד הקפיד וקרא להרי"
ואמר שאמרו לו שזה בני
חת של הרב לאו ומאוד מקפיד עליו שעשה כדבר הזה בלא רשות
ולאחר בירור הוברר שלא היה הנ"ל ולא הוא הכניס כתבה זו הגיב אד"ש היות וחשדתי בו
לחנ אני צרי לפייסו ובירכו ולכ ג שלח מכתב ברכה.
ב .י.מ.ט .עלה בערש"ק לשאול הא לשי שמירה בביהמד"ר בגי ההתפרעיות של הערבי?
ואד"ש הסכי לכ.
ג .אד"ש אמר להרי" שאביו הא"א שיבח מאוד את דברי האב עזרא שמסביר במגילה
מדוע אסתר הזמינה את המ לעוד משתה ולא ביקשה כבר במשתה הראש ? שהצדיקי
שרוצי לפעול ישועה ויש לה תוכנית אי אפ"ה מחכי לאיזה רמז מהשמי שיראו
שהולכי בדר הנכונה לכ במשתה הראשו עוד לא ביקשה כלו רק אחרי שראתה
שמתחיל להיות טוב ליהודי שהיה פרשת הסוס שהמ לקח את מרדכי ברחוב העיר למחרת
כבר ביקשה וכ דר כל הצדיקי בכל דור.
ה .אד מכובד מליטא סיפר להרי" שהרב ש" אוחז מאוד מאד"ש ומפחד ממנו וחרד לכל
מוצא פיו וכשהרצה הדבר לפני אד"ש הגיב :היה אצלי יהודי ישיש שהגיע לבר מצוה של
נכדו שהוא ג נכד של הרב מרקובי מגדולי ליטא חבר במועצת שלה וביקשני שאכתוב
כמה מילי טובות לבחור הבר מצוה אע"פ שאי דרכי בכ אבל חשבתי יהודי ישיש סיפר לי
ג סיפור מהשפ"א נו כתבתי כמה מילי על הבר מצוה שידע שצרי לשמור על התורה וכו'
וכו' היהודי חזר אח"כ ודמעות בעיניו שאלתיו הא ח"ו קרה משהו? ענה לא! רבי אלו
דמעות של שמחה אינכ יודעי מה הפירוש גערר רבי בליטא
היו בבר מצוה כל גדולי
ליטא לכבודו של הרב מרקובי ושמעו שהבאתי מכתב מהרבי כל אחד רצה לראות כול
שיבחו המילי שתמיד יודע מה לכתוב הדבר המתאי והנכו נו.
ובדר אגב סיפר לי סיפור נפלא הסכת ושמע אביו היה חסיד בפולי ויקר המקרה שאמו
באחד מחדשי העיבור לא הרגישה בטוב והסתב העני והובלה לביה"ח בורשא גדולי
הרופאי אמרו שצרי דחו לנתח ולהוציא העובר ושניה בסכנת חיי בצר לו שאל א
אפשר לחכות יו? וענו :בדיעבד כ ,נסע בחופזה לגור להרבי השפ"א זי"ע כתב במהירות
קויטעל ונכנס בדחילו ורחימו ,השפ"א הביט בקויטעל רגע כמימרא והגיב אי ,שאלו האיש
ומה אעשה? ענה השפ"א אהיי נעמ ! שאלו האיש על אחריותו של הרבי? והנה השפ"א
בראשו .וכ היה ורעשה כל הביה"ח על כזה דבר וב"ה היה הכל כשורה ויצאתי אני
כ
סיפר אותו ישיש שהוא הב הזה הנולד בברכתו של השפ"א.
מדברי הרי" בסעודת פורי מוצאי ש"ק אצל הרה"ח נפתלי פרקל:
274
א .בחור מישפ"א נכנס לקו"פ ואמר שרוצה לעשות נח"ר לרבי ,אמר לו אד"ש הנ יודע במה
לעשות ,ענה הבחור שחושב א ילמד ויתפלל וישמור עצמו יהיה לרבי נח"ר ,ענהו אד"ש
באמת כ א תקיי דברי יהיה להקב"ה נחת ממ ולכ יהיה ג לי ממ נח"ר.
ב .ב.ק .שאל ביו שישי א ליסוע למערת הבית ישראל כהרגלו? וענה אד"ש שלא יסעו בגלל
הפרעות של הערבי ימ"ש והוסי פורי יו גדול אפשר ג כא לעשות אויס פוילע !
ג .אומרי שהגיב אד"ש על מספר ההרוגי הרי במגילה כתוב ) 57אל(.
ד .הבית ישראל שלח לאדמו"ר מאוזרוב משלוח מנות יי ואמר לשליח לומר לו שהיי יותר
זק ממנו) .הוא היה כבר ב (08
ה .בשנה הראשונה לפטירת ר"א ז"ל ב יבלחט"א אד"ש חיפש זמ מה בי הבקבוקי לתת
יי טוב לסיו שעשה הרי" ולבסו נת יי מקולקל בלא ידיעתו אח"כ שאל בעני מסוי,
וכששמע ששלח יי מקולקל הגיב בצער ג בפטירת בני לא הצלחתי ולקחוהו ממני בלא
רצוני וג כא לא הצלחתי בבחירת היי ...
ו .כשהיה אד"ש עוד ראש ישיבה הכניס הרי" איליו אבר אשר נמצא בבנו נקודה בעי
שהרופאי חששו לגידול אד"ש בירכו וביקשו שיביא איליו הילד וכשהכניס הילד ובכה
מאוד אמר הרבי אינני רואה שו דבר מיוחד בעינו זה נראה לא רציני אח'כ אמר לאבר מה
תת לי א אבטיח שלא יאונה לו כל רע מזה ותזכה לגדלו ולרקוד בחתונה שלו ולראות
ממנו דור ישרי? וענה כל מה שיצווני אמר אד"ש לא דברי גדולי רק שתתנהג בבית
כשורה בתורה ותפלה ומבטיח שיהיה טוב וכ היה ולא נודע מהנקודה שו רע.
ז .אד"ש קרא להרי" ואמר לו היה אצלי אבר בבכיה גדולה שמצאו אצל אשתו נקודה
בעי והרופא הגדול אמר שיש חשש רציני לגידול חושבני שתעשה לו תור אצל הרופא שטיפל
בי בעני הדלקת א הוא יאמר שלא נראה לו רציני ונוס לזה יש את דעת הרופא הקט
שהיה לפני הרופא הגדול שזה לא רציני ולאחר שיהיה לי חוות דעת של ב' רופאי לוקח אני
על עצמי שזה לא כלו ואי זה גידול ,כ הוסי שלא יאמרו מה היתה חוות דעת של הרופא
הגדול .התפלא הרי" שהרי אי לאותו רופא כל קשר לדברי אלו אבל עשה את התור
כמצווה והתפלא הרופא מה לו ולדברי אלו? והסביר לו הרי" שצריכי אמונת חכמי
ואמר הרופא שלא נראה לו והבטיח אד"ש.
ח .עיקרי החסידות אמונת חכמי ורואי זאת במגילה ויעבור מרדכי שלא קיימו פסח
מצות התורה ולא פצה א אחד פיו להתנגד וזה היה בס"ה בש אסתר המלכה וזה ללמדנו
אמונת חכמי.
ט .בהפטרה נאמר ששאול אמר שקיי דבר ה' אע"פ שידע בעצמו שהשאיר אגג לחיות אלא
שנזרקה מפיו נבואה שעי"ז שהשאיר בחיי את אגג עוד לילה אחד נולד סבו של המ והיה
כל סיפור פורי והגיעו ל"קיימו וקבלו היהודי" ולכ קיי דבר ה' בזה שקיימו וקבלו.
י .אנשי צריכי לדעת שהרבה עבודה מושקעת בכל תשובה של הרבי ובהפטרה נאמר
ששמואל זעק כל הלילה בעבור שאול ואעפ"כ לא אמר לו שו דבר רק "קרע ה' הממלכה
ממ" ,ולא ידע כמה ביקש קוד בשבילו מהקב"ה וכמה עבודה השקיע.
275
יא .הרי" עסק בפרשה מסובכת של שלו בית וביקש מאד"ש באשר איננו גר ש באזור
ויכול רק פע בשבוע להתעסק ע פרשי' זו לכ צרי אבר שגר באותו אזור שיכול לעלות
מדי פע בפע להיות כשוטר לסדר הדברי הקטני בינה וחשב על איזהו שכ שיכול
לעלות אמר לו אד"ש הרעיו טוב אבל הש של האבר איננו טוב בעבור זה אני גערר רבי
יושב על הכסא בשביל שיהיה לאברכי מוח נקי ממחשבות רעות אי יכול אני לקחת על
עצמי כזה דבר ולהרשות לאבר משלי לעסוק בזה ואולי ישמע מה משהו לא טוב כמה זה
יזיק לו באמת שלו זה דבר גדול כתוב שמי שנכתב בקדושה ימחה על המי בשביל להשכי
שלו אבל שמו של הקב"ה נשאר קדוש אתה קדוש ושמ קדוש משא"כ אבר א יזיק לו
ברוחניות מה שהוא לא שווה כל השלו הנני יושב בכסא זה בעיקר בשביל לדאוג שיהיו
אברכי ע מחשבות קדושות לתפילה ולתורה כדבעי עדי לשלוח לא היימשע לש אי
כונתי ממש לא היימיש אלא אבר שלא יזיק לו שבי כ כבר עוסק בכאלו נושאי ויודע
מכל הדברי האלו .ע"כ
חסידי מספרי שחנינא שי אמר לרבי שהערבי מזהירי שינקמו בנו על חשבו חברו
ענה אד"ש אינזרא נקמה וועט זאיי א סא מעיר ווי זיער נקמה.
הרבי ר' עינ בורנשטיי מסאכטשוב זצ"ל שלח משלוח מנות לבית ישראל וכבר היה לקראת
ערב מוצאי פורי ואמר הרבי מסאכטשוב לשליח הנות דור לת"ח כאילו הביא ביכורי
ובקדשי הלילה הול אחר היו וביכורי ג קרב לכ לא נורא שיגיע במוצאי פורי,
וכשהגיע השליח התפלא הב"י על האיחור ושאל הרי הוא אד מדויק? והרצה השליח דבריו
נענע הב"י ואמר :ת"ח אינני ,אבל יודע אני שכתוב "כל השופ דמ של רשעי כאילו
הקריב קרב " ובזה ג הוי קדשי שהלילה הול אחר היו.
בחג השבועות שאל הב"י את הרי" א מישהו הול רגלי חזרה לבית וג אחר התפילה?
וענה שכ אחיו רש"ז נת לו הב"י כמה דברי וציוהו לומר לר"מ מאמשינוב שזה משלוח
מנות ממנו מ הסת הוא כבר אוחז בפורי.
"משתה ושמחה" הכונה שהשמחה תבא ע"י המשתה אע"פ שלבד קשה להגיע לזה שהזמ לא
גור שמחה" ,שמחה ומשתה" הכונה שיש זמ שהוא עצמו גור השמחה ויכולי להביע
אותו במשתה .ומדויק במגילה בזמ שמדובר על בני אותו דור כתוב בדוקא "שמחה
ומשתה" שלא היו צריכי לאמצעי שיביא לה השמחה שהיה אצל הנס לכ היה שמחה
ומשתה ,משא"כ כשכתוב שקבעו לדורות הבאי כתוב בדוקא משתה ושמחה שפורי קיבלו
לקיי בכל מצב שיהיה ג א אי הזמ גור שמחה יעשו משתה ויגיעו לשמחה ,ודפח"ח.
זיווגו של אד הינו דבר שמימי ולא דבר שכלי שיאמר אד נצר איש ואשה שדומי
במדותיה וראי' לדבר אמר החפ חיי זי"ע שלאיש ואשה יש אותיות זהות ואותיות נגדיות
דווקא השוות א' וש' עושות המלה אש שאינו טוב והאותיות הנגדיות יה עושי צירופי של
ש ה' ללמד שהנגדי הוא הטוב והכל רוחני ושמימי.
י.ד.פ .הכניס ביו הפורי משלוח מנות מהרי" לאד"ש הרבי אמר שיאמר להרי" שיי
טוב ויש יביא בעזרת ה"י בחתונה הבעל"ט ועכשיו שולח כ יי כמו כול ,אח"כ אמר לי.ש.
שיוסי עוד קומפוט יותר מהרגיל ואמר דאס איז פאר איטשה וינברג ולפני שיצא הזכירו
שוב שיאמר שיביא יי יש בחתונה.
276
אבר נכנס לשאול על טיפולי בעני ילדי ואד"ש הרחיב עמו הדבור על אופ הטיפולי
וכמה שני הוא אחרי החתונה בירכו והסכי ,לפני שיצא אמר לו הכל בתנאי שתהיה
אופגהיט שא לא זה כל הטיפולי לא יעזרו העיקר להיות אופגהיטע בקדושה.
מ .רוזנפלד עלה לראש ישיבה בזמנו כשנולד לו בנו בכורו והלידה לקחה המו זמ אמר לו
אד"ש שהרבה פעמי בפע הראשונה לוקח הרבה זמ ובירכו במז"ט כשכבר יצא קרא לו
ואמר אבל בפע השניה הול לפעמי מאוד מהר וצרי להשגיח מאוד למה וליסוע
לביה"ח והשבוע אחרי כשנתיי ימי עשה שמחה שני' וזכר מדברי אד"ש ומיהר לביה'ח
ותו 01דקות היה לו ב בשעה טובה ולא נפל מדבריו ארצה.
ב .אד"ש :אנחנו עוברי במקו שיש תחנה לקו ?01ברצוני היה לחזק דבר זה לעלות תחנה
אחת ליסוע בזה ונחו הנהג יחכה בסו התחנה ואצא בזה י"ח שחיזקתי דבר טוב שג אני
נסעתי בזה! וכשנענה שלא עוברי דר קו 01אמר בפע אחרת.
ג .הרי" :גיסי ר' אורי נוסע ע בניו לליזענסק בבית צלצלו לבקש להזכירו שמפחדי בגלל
הפיגועי של הערבי בפרט אחרי הפיגוע בניו יארק.
אד"ש :הרי כתוב "תפול עליה אימתה ופחד" שהגויי צריכי לפחד מאתנו לא אנחנו
מה ,ה הרי נוסעי למקו קדוש ללזענסק וה הרי נכדי של הרבי ר' אלימל ונוסעי
איליו בטח שאי לה מה לפחד זיי זאל פאר געזונט אי זאל צוריק קומע געזונט.
ד .הרי" :הזכיר את נחו אלבו שהוא הציע על הטיול בג וכשנכנס למכונית אמר אד"ש
לנחו שנהנה ומגיע לו יישר כח על ההצעה שלו.
ה .כשקרא אד"ש להרי" לפני הנסיעה בישיבה דיבר בדיוק ע אבא של בחור שיש לו בעי' ,
אד"ש חשב תחילה שזה גיסו ר' אורי ושאל כשנכנס הפרעתי ל לדבר ע גיס זה היה
ויסבלו? וענה הרי" שלא ,אלא אד אחר פלוני ויש לו בעי' ע ב הגיב אד"ש כ אני
מכירו ג את אביו וסבו אני מרח עלי יש ל עבודה!
ו .כשנכנסו לג לטייל הל לקראת אד שהיה נראה מפחיד ולא מיושב בדעתו קרא הרי"
לא.מ .אלתר שיגש איליו ואמר לאד"ש אברמי יסתדר עמו הוא נראה שיכור ואברמי מסתדר
ע שיכורי ,שאל אד"ש :וואס אברמי מסתדר ע משמשי?
כשהתחילו ללכת אמר אד"ש :א"א להכיר א הוא יהודי או גוי צריכי להזהר מסתובבי
ג הרבה גויי ביננו וקשה להכיר בינה מי יהודי ומי גוי אח"כ אמר אד"ש :ר' יצחק מנח
277
תחשוב כתוב שא לא שיש לנו כלל ללכת אחרי הרוב א"א היה להרוג אד שרצח נפש
דילמא במקו נקב הרגו ודבר מבהיל הוא עד כמה צרי תמיד להסתכל בעי טובה על השני
רואי עשרה יהודי ראוב הורג את שמעו וצרי לסנגר ולומר דילמא במקו נקב הרגו רק
אחרי שיש רוב דעת התורה זה הטובה וזה העי טובה לראות שלא במקו נקב הרגו ,א"כ
שומא עלי להסתכל בכל דבר בעי טובה ומדוע שאומר אולי הוא גוי הרי גוי דבר רע הוא
ויהודי דבר טוב הוא וצרי תמיד לראות טוב יהודי ,כל יהודי במצב הכי גרוע יש בו טובה
שהוא יהודי משא"כ גוי תמיד יהיה בו נקודה רעה של גוי הסתובב אד"ש לעבר הפלוני הלז
סקרו מעט זמ ואמר אהר איז א יוד.
בחזור אחרי שעה נגש אד"ש לא.מ .ושאלו נו הסתדרת איתו? ואמר שכ ,נתתי לו שקל ,שאל
אד"ש הוא שותה שכור? אמר א.מ .שהוא לא מדבר לעני וכל הזמ אומר פסוקי
מהתורה ,חיי אד"ש והעי מבט לעבר הרי" כאומר רואה אתה יהודי הוא!
ז .אד"ש :התחלתי ללמוד כבר בגמ' פסחי מענינא דיומא למדתי ש בגמ' לעול ילמד
אד שלא לשמה מתו שלא לשמה בא לשמה ראיתי מכבר א שיינער פשט וכיונו לדבר אחד
אח המהר"ל ר' חיי ובעל תולדות יעקב יוס ושניה ממש אותו משל כתוב שהתורה
למימיני בה סמא דחיי ולמשמיאלי בה סמא דמותא ולא לשמה הוא ס המות וידוע
בחולה שצרי רפואה קשה והיא בעצ ס המות צרי להזהר לקחת בדיוק במנו הנכו
שקבל ולא יותר ואז מרפאוהו משא"כ א לא ישגיח על המנו ויקח בכמות גדולה את
התרופה ימות שהרי זה בעצ ס המות לו כ בדיוק התורה שלא לשמה שטובה היא במינו
נכו קצת קצת אבל א ילמד יותר מדאי שלא לשמה יהיה לו ס המות כאותו שלקח יותר
מדאי מהראצפט והעיקר צרי לשמה .ודפח"ח )ומעיר הרי" שהחזיר הגמ' פסחי לאד"ש
כמה ימי קוד וגמ' זו בד נד ופלא כ"כ הרבה דפי(
והוסי אד"ש :ווארט מעצמו קשה לי מהו הלשו לעול ילמוד אד שלא לשמה שמשמע כ
שיעסוק בזה הרבה כ משמש הלשו "לעול" והיה צרי להכתב בתחילה ילמוד אד שלא
לשמה ולא לעול? ותירצתי לתורה לשמה אי שיעור אפשר ללמוד מיראת ה' ,מאהבת ה',
לראות ממש באותיות התורה את שמו יתבר ועוד מדרגות ,ובודאי הלומד ומתגאה יותר
גרוע מהכל שהגאוה גרועה יותר מהכל ונאמר בפירוש אי אני והוא יכולי לדור ביחד
נמצאת אומר שכ"פ שלומד ויודע שלא הגיע לתכלית צרי לשאו להגיע ליותר מזה ואז
מתברר לו שלא למד לשמה לכ נאמר "לעול" ילמוד אד שלא לשמה תמיד בכל מדריגה
ידע שיש מדרגה יותר גדולה בתלמוד תורה וכשיגיע לזה יבי שקוד למד שלא לשמה וכ
לעול .ודפח"ח.
ח .אד"ש אמר להרי" :כ"פ אחרי שאני קורא ל צרי אני לקרוא ג לי.מ.ט .וכדומה שלא
יעלבו ה ג מאנשי הצוות ,משא"כ כשאני קורא לאחד מה יודע אני שאינני לחו לקרוא
ג ל אח"כ שאתה מבי ויודע שאי מה להעלב )וכ בנסיעה זאת קרא לי.מ.ט .אח"כ לכמה
דקות ואמר לו על נדבה של איש פלוני לישיבה ופטרו לשלו(
278
ב .סיפר סבא טאלנא שהרבי מזלטפולר כתב מכתב לכ"ק האמרי אמת זי"ע לכבוד הצדיק
המפורס הגיב האמרי אמת המפורס באמת הנני אבל צדיק זה הוא עצמו!
ג .חסיד לא חכ אמר לר' דודל מטאלנא שרוצה ליסוע לאר"י להקבר ש וענהו ר"ד זייער
פיי שאל ומדוע שהרבי לא יבוא ג לאר"י? וענה ר"ד שכתוב שמלאכי מביאי לאר"י
אחרי הפטירה כל מי שזוכה ,שאל החסיד ומדוע לרבי להטריח מלאכי לבא לקחתו? ענה ר'
דודל בחכמה לא אטריח מלאכי בחנ אלו המלאכי שיקחו אות מאר"י בחזרה לכא
יביאו אותי לאר"י )סיפר סבא טאלנא(
ד .סיפר סבא טאלנא רציתי ליסוע למקומות הקדושי בל"ג בעומר תשל"ג ובאתי גיזגענ
לכ"ק הבית ישראל ,בגיזעגנ יצא הבית ישראל מפוזר ומופחד בקפוטה פתוחה והטלית קט
התנופ ואמר לי זייער גיט זייער גיט שאתה רוצה ליסוע מאדר בעט צרי באמת ישועה
בעצט בעצעט והיה פלא ואח"כ הבנתי כשפרצה מלחמת יוה"כ.
ה .סיפר ר"ח שי היתי כותב כל ערב ר"ה מכתב ברכה לרבי ר' יצחק מפשווערסק וכ "ק
הבית ישראל היה מוסי כמה מילי וכתב תמיד להרה"צ קדוש יאמר לו ,בשנת תשל"ז
כתבתי והב"י שאל מה זה? ואמרתי כרגיל מכתב ושאלתי א רוצה כבכל שנה להוסי כמה
מילי? אמר הבית ישראל האי יאהר דארפמע נישט! ולא הבנתי כונתו ואח"כ נפטרו ב'
המאורות ר' איצקיל ביוה"כ והב"י בב' אדר זי"ע.
ו .סיפר ר"ח שי שכ"ק האמרי אמת שאל את אד"ש א אומר תפילה שלפני התפילה של
הרה"ק ר' אלימל? וענה בשלילה ,אמר לו שכדאי לומר זאת ודבר חשוב הוא אבל הוסי לו
שלא יהיה רגילות בתפילה זאת מספיק לומר פע בחדש כדאי ערב ר"ח וכ אני אומר.
ז .סבא טאלנא אמר כתוב אוי למי שהעול מטעי בו לא כתוב טועי אלא מטעי שעד כדי
כ מכניסי הטעות ג בו שחושב באמת שהוא גדול.
ח .אמר הרי" שהבית ישראל אמר מה אשמתו של זה שהעול מטעי בו? אלא שא הצבור
אומר פוק חזי מאי עמא דבר ראי' שיכול להגיע לזה וע"כ מגיע לו "או לו" שמדוע באמת לא
הגיע למה שהעול מטעי בו.
ט .סיפר הרי" :נכדתו של הרה"ק ר"א מליזנסק שאלה אותו בליל הסדר היתכ כזה דבר
קריעת י סו? ביקש שיביאו קערה ע מי והראה לה אי שבנ"י עמדו בצד אחד ומצרי
בצד אחריה ומשה רבינו הרי ידו בפקודת הקב"ה ונבקעו המי וכשעשה כ נבקעו באמת
המי בקערה ואח"כ שבו והיה לפלא ממש כקריעת י סו.
י .אמר הרי" שראה בספר של אחד מהחסידי הראשוני להסביר הנאמר בהגדה ש"פ
אפילו כולנו חכמי מצוה עלינו לספר ביציאת מצרי שיאמרו אנשי מה לנו לספר מופתי
ממצרי הרי יש לנו רעביס היו שעושי אותו דבר בדיוק כמו הניסי של פע אעפ"כ
אומרי אפי' כולנו חכמי ויודעי לעשות מופתי כאלו מצוה עלינו לספר ביציאת מצרי.
יא .סיפר ר"ח שי אד שהיה לו מיחושי נוראי בבטנו וחששו לדברי נוראי הל לר'
איצקיל הניח ידו על בטנו ונעלמו המיחושי.
יב .סיפר הרי" רבי אלעזר בנו של הרבי ר' אלימל לא רצה בשו פני להנהיג ופע באה
אשה ע קויטעל וישבו הרבה מתלמידי ר"א זי"ע ושלחוה לר' אלעזר ואמר לה מצטער אינני
279
רבי אמרה א כ תביא לי בחזרה הקויטעל החזיר לה ר' אלעזר ואמר היא תהיה גיהולפי
מיד היות והיא היחידה שמאמינה לי שאינני רבי.
יג .סיפר הרי" שהיה שקע בבני שהיה גר בו ר' אלעזר ואמר שדחקו בו להיות רבי ולא רצה
בשו אופ ושזרק כול מהחדר טרק את הדלת בכזו חוזקה עד שנפל אב מלמעלה ולא נת
לתקנו להראות לכל נכדיו שלא רצה להיות רבי וילמדו ה ממנו.
יד .אמר הרי" שהרבי ר"א אמר שהגאולה תהיה תלויה בקירוב נכדיו בעוה"ז ולכ בירכ
בעניות שיצטרכו להגיע לאנשי ועי"ז שהאנשי יקרבו נכדיו תחוש הישועה העתידה בב"א.
טו .סיפר ר"ח שי :הבית ישראל היה רק פע אחד בחברו והתפלל רק במדרגות ורח"ש
הפציר בו שיכנס בפני ולא רצה הגיב מסגד ,אח"כ נעמד בפתח המערה ולא התקרב נגש
אליה חיל יהודי והצביע להראות כא אברה כא יצחק אמר הב"י לחנינא זאל זיי אלע
קומע צו אינ! ויצא.
טז .סיפר ר"ח שי :אד"ש סיפר לי שהגיע הרבי הדמשק אליעזר זצ"ל לאמרי אמת ק
הא"א מלוא קומתו נבהל הדמשק ושאל בשבילי הרבי ק? ענה הא"א מדוע שלא אקבל
יראת שמי שלקו הוא סגולה ליראת שמי ,הוסי אד"ש ואמר אני ג ק הרבה לאנשי
זקני בגלל זה אצל אבי ראו שעזר הסגולה אצלי לדאבוני לא ,אמר חנינא העול אומר
שתפוח לא נופל רחוק מהע הגיב אד"ש כ ,זה א הע רגיל משא"כ בע גבוה במיוחד
נופל התפוח רחוק מאוד....
יז .סיפר א.י.ג .שחזר פע אד"ש מברית אמר יש לי מאה גימטריאות על המילה "ברית"
בלבד ומנה כמה מה.
יח .ר' אברה אלימל מקרלי ייסר פע חסידיו מי כא חסיד? וא אחד לא העיז לענות ,
נענע חסיד צעיר ואמר אני חסיד! התפלאו כול מה זאת? אמר בתמימות אני שור כל
ערש"ק הצפרני וכתוב חסיד שורפ .ע"כ
הנאמר בליל ש"ק ויקהל פרה בבית הרי" שליט"א )מהנסיעה ביו רביעי(
א .היתי למעלה אצל אד"ש לפני הנסיעה לרופא ושאלה הרבנית ע מי יסע הרבי? ואמר
הרבי פע שנסעו ע מרכבה וסוסי ג היה בעיה ע איזה סוסי ליסוע וג היו ע
איזה נהג ליסוע לכה"פ עלינו דרגה במקו לבחור בי הסוסי בוחרי בי האנשי לבסו
אמר שנחו אלבוי כבר מזמ לא הסיע ושיאמרו לנחו לבא.
ב .אד"ש שאל את הרי" א לקחת המשקפיי אולי ירצה הרופא לבדוק ג בדיקה של
ראיה? ואמר הרי" :שא הרבי רוצה לא יאמר שלא אבל אי שו צור שרופא זה אינו
מתמחה בזה ובנתי א פע לא בדק בדיקה כזאת אול אד"ש העדי לקחת המשקפי,
כשישבו אצל הרופא פנה הרופא לאד"ש ואמר כדי שיהיה תיק מושל א היו לרבי כא
המשקפי היתי יכול לבדוק ג את זה והיה טוב ,ענה אד"ש שבאמת הביא המשקפי ובדק
ג את הראיה ,כשחזרו סיפר הרי" לרבנית תליט"א את הרוה"ק בעני המשקפי ואד"ש
עמד בצד כל הזמ והקשיב ,כשגמר ניגש הרבי ושאל נו מה את אומרת על זה? ענתה לימדו
אותי שמשתמשי ברוה"ק לדברי אחרי נעלי יותר חיי אד"ש ונכנס לחדרו.
ג .בנסיעה שאל הרי" א מותר לו להעיר להמודיע על זה שלאחרונה יש תמונות של
אלימות כמעט כל יו וזה נות מסר שלילי לילדי שרואי את המודיע? ענה אד"ש בודאי
280
שתגיד אתה צודק מאוד ראיה של העי יכולה להזיק ולעשות רוש
לא טוב תדבר ע
ישראל שניידר הוא מבי עני ובודאי יסכי
עמ
,זכורני ששמעתי כשהיתי צעיר מהרב
שלמה שרייבר שהמדורני
המחנכי
אומרי
היו
שצרי
להמחיש כל דבר לילד שיראה
בעי ועי"ז יבי יותר טוב וה
צודקי
וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא ומצא סמ
שכתוב
"והגדת לבנ
" בסיפור יציאת מצרי
שעושי
לילד סימני
שיראה וישאל שיומחש לו יותר,
ובודאי לגריעותא שמזיק והנ
צודק ולא בשמי יכול אתה לומר זאת.
ד .אד"ש שאל מה אתה אומר על חב"ד? ה
משוני
שמעתי שהודיעו ש
בחגיגיות שהניתוח
קטרק של הרבי עבר בשלו
וכו' ובהבלעה וב' בחורי
נפגעו קשה ,חשבתי בדר
צחות כתוב
"לא יגרע מצדיק עינו" שב"ה העי של הצדיק לא נגרע שהניתוח הצליח אבל רק עינו שמצד
שני איבד שתי
מחסידיו ,אבל אולי אסור לומר כזה בדיחה היות והפירוש הפשוט בפסוק
על הקב"ה שהוא לא גורע עינו מהצדיק והעי הול
על הקב"ה לא על הצדיק השוה עי של
מעלה לעי של מטה?
הרי" ענה :שבחב"ד לא נורא כאלו ווארטר הרי אצל
הרבי כמעט כמו הכביכול
הגיב אד"ש :בחיו
זאת לא שמעתי רק שמעתי מחסידי חב"ד שאמרו מיר האבע אי
כביכול אי דער נא
אי רבי.
ה .הלכתי בכל הטיול לצד השמאל של הרבי וכל פע
שעבר סיבוב היתי צרי
להחלי צד
גער בי ואמר שאשאר בצד ימי כתוב בפירוש "שב לימיני" שלא צרי
להחלי כ"פ לצד
שמאל.
ו .בעת הטיול אמר אד"ש :עכשיו זה הזדמנות לדבר על דבר חשוב מה אתה אומר על
השמיעס? יש לי בזה הרבה התלבטיות ,חשבתי לדבר בעיקר על תורה ,אבי זי"ע למד עמי
הרבה ומרגיש אני שזה היה העיקר ,ע
תורה לא מפסידי
וזה דבר טוב ,ומה לעשות
שבנתיי
זאקטזע
אידשקייט ,מכיר אני הרבה ספרי חסידות יש המדברי
לשמי
,ספרי
הרבי מלובלי ,החידה"ר זי"ע אמר הרבה תורה אי ממנו כמעט ממש אידשקייט ,שפת אמת
יותר מהרלי"ש רעיונות דברי
גבוהי
,אצל אבי זי"ע הא"א הכניס כל הש"ס בשמיעסי
הוא היה כולו תורה ותמיד חידש דברי
חדשי
והביא הרבה גמרות בשמיעס זכורני שהיתי
ילד קט היה שני דברי
שלא ידעתי מה ה
ומאוד היתי סקר לדעת מה זה ועל מה זה ,
דבר ראשו כל מוצאי שבת היתה באה גויה מהדלת האחורית ולוקחת שקי
גדולי
ולא
ידעתי מה לוקחת ומה פתאו
? עד שביררתי ונדנדתי וסיפרו לי שיש הרבה וועש בחצר בבית
והגויה היא הכובסת .דבר שני כל יו
חמישי היה מגיע לאבי איטשה איזקעס הוא היה יושב
בגער חסיד גדול בעל מחשבה הוא היה נכנס ע
שתי מזודות ויוצא ע
שתי
אחרות ודבר
זה סיקר אותי עד למאוד מה זה ושאלתי את אמי חשבתי אולי זה ג
כביסה של אבי שלא
רוצי
לתת לגויה אבל שתי מזודות מלאות? אמי לא ענתה ושלחה אותי לגיסי הרי"
ברמ"ב ,אחרי הפצרות )כשרציתי ידעתי להיות נודניק( אמר לי כל שבוע רוצה אבי
לדעת
מה אמר בפרשה הזאת בשני
עברו וחסיד זה איטשה אייזקעס כותב ואוס והוא מביא
התורות של שבוע זה ולוקח של שבוע שעבר ,תאר ל
ר' יצחק מנח
שתי מזודות מלאות
בשמיעס כל שבוע! ונראה לי שלכ רצה לדעת מה אמר שהיה כולו תורה ותמיד רצה לחדש
דברי
שלא אמר ,אבל ג
הוא לא אמר בפירוש אידשקייט ,הרבי הבית ישראל כבר דיבר
יהדות כמעט כל פע
אבל איידל מוסתר הוא ידע אי
ומתי הוא היה אגוטע ראש חברה ידע
מה הדור צרי
וידע אי
לומר זאת ,הרבי הלב שמחה היה רבי משני
עברו לא לדור הזה
כלל כולו היה גבוה לזכור בכל המעשי
את ה"י אבל הוא היה טיפוס קיצוני אמרו לו
שהמצב באידשקייט לא טוב וצרי
לחזק אז אמר דברי
באידשקייט תצלנה האזני
דברי
המבהילי
כ"כ פתוח ,אני לא יודע באיזה דר
ללכת העיקר אצלי שהצבור ישמע שהצבור
281
יהיה טוב ולא לחדש ולומר תורה לשמי בנתיי אומר אני כ הרבה אידשקייט כ יוצא לי,
אמרו לי ג לומר אולי צרי לשנות?......
ז .השפת אמת זצ"ל היה חסיד אצל הרבי ר' הינע מאלכסנדר אבל עשה דברי ע"ד עצמו
שמעתי מזקני החסידי שבשבת פע כבו המאורות בטיש ונכנס גוי והדליק נרות בביהמד"ר
סגר השפ"א עיניו ויצא מביהמד"ר שלא רצה להנות מהאור מעשה שבת היו חסידי שרצו
להרע לו הוא היה אבר צעיר וכ לנהוג בפני רבו שהיה זק מופלג הביט אחריו הרבי ר'
הינע ואמר שלא יעיזו לגעת בו הוא יודע מה שעושה.
ח .אבי זי"ע אמר לי פע מאיי הייליקע טאטא )אד"ש הוסי פעמי יחידות שמעתי מאבי
על השפ"א תואר זה היילקע( סיפר לי סיפור שקרא לו הרבי ר"ה מאלכסנדר והראה לו
קויעטל שכתבו ש את הש אסתר בצורה כזאת "עשטר" ואמר לו אתה רואה ע כל
האותיות הוא הסתדר רק ע הר' הרשע לא הסתדר ע"כ דברי ר"ה אמר השפ"א לא"א בזה
לימד אותי ר"ה סוד הקויעטל אי צרי לקרוא קויעטל .הוסי אד"ש ואמר להרי" :תמיד
חשבתי מתי יבוא לידי ואדע פשט בדברי אלו שהרי לא בכדי אמר לי אבי זאת ,מלפני
שנתיי מבי אני היטב יש לי בזה שש פשטי! אד"ש נעצר ושאל זעקס? יוא שש ,שבע,
שמונה ,תשעה! תשע פשטי יש לי במעשה זה ,אתה אצלי נקודת ליבי וחשוב בעיני מאוד ל
אומר פשט אחד מהפשטי ,כתוב "אנכי" אומרי חז"ל ר"ת אנא נפשי כתבת יהבת אד
מגלה עצמו בכתיבה שלו ,חסידי אמרו שרבי אינו הקב"ה שנות שכר ועונש וצרי להראות
לרבי החסרונות ולא את המעלות ,זה לא דבר קל להסכי להראות חסרונות ,לא כול
יכולי תקנו הרבעס קויעטל ובקריאה בקויעטל רואי ה הנעשה באד ,כתוב באור
החיי הקדוש שאד שיש בו משהו עמוק לא ימלט שלא יוציא פע בדיבור או לכה"פ
בכתיבה וזה התכוי לפעמי אד שטועה במילה באות זה מביא את הצדיק להבי את
החסרו וא האד לא טועה צרי הצדיק יותר לעמול למצוא החסרו ואותו אד שכתב
במקו א' אות ע' היה קל לדעת החסרו מסוי שצרי תיקו וכ בכל הטעיות משא"כ הר'
הרשע לפעמי יש באד חסרו ולא רוצה להתגלות וקשה לצדיק לתקנו וזה רמז שהוא
היחיד שלא השתנה וקשה לתקנו.
הנאמר ביו ש"ק בהליכה רגלי לבית וג לאופרופע של ב"א אורי ני"ו:
א .ביו רביעי י"ט אדר בטיול בג סקר אמרתי לפני הרבי משו סיבה שהיא שב"ה הצבור
כ"כ מרוצה ויוצא מחוזק מאוד מהקו"פ סבי מטאלנא אומר תמיד בש צדיקי שכתוב
בפסוק "קח ל בשמי ראש" שצרי לקחת רבי שהוא ראש בשמי וראי' יהיה ל "מר
דרור" מי שקורא דרור למרירות של אנשי הינו ראש בשמי וב"ה כול יוצאי מעודדי
ומרוצי:
אד"ש :נהנה מהוראט ושאל אתה מתכוי ברצינות?
הרי" :רק בשבת בא איליו יהודי מפ"ת סלומו כ"כ שמח שאד"ש מאוד עודדו וחיזקו.
אד"ש :נכו הוא היה אצלי ראתי אצברוכ נפש שאלתיו אתה מבי יותר טוב עברית ודברתי
עמו חזק לנחמו ולעודדו:
אד"ש :יודע הנ דברי נפלאי קורי כשאני יושב על הכסא למטה ואני עצמי עומד
ומשתומ אספר ל מורידקע זא שהיה לי ,כשאנשי נכנסי ע קויעטל טייל מאהל
מסתכל אני קוד על הנכנס ואח"כ בקויעטל ולפעמי הפו קוד קורא הכתוב בקויעטל
ואח"כ עונה ,ולפעמי אני עונה עוד לפני שראיתי מי העומד לפני ,שבוע שעבר ישבתי ונכנס
מישהו ע קויעטל ועוד לא ראיתי מי העומד לפני ראיתי כתוב פלוני וכו' עברתי עבירה
חמורה ורוצה הנני לשוב בתשובה ומבקש דר תשובה ,משו מה הרגשתי שהעומד לפני הינו
בחור מישיבה פלונית ועשה כ וכ ועניתי לו בעברית אתה כתבת כל מה שעשית? אני חושב
שעשית דבר יותר ממה שכתוב תגיד האמת! ומיד חשבתי לעצמי הרי לא ראית ע מי אתה
282
מדבר ואולי עומד לפני אד זק ובכלל לא בחור כמו שאתה חושב הרמתי עיני וראיתי שלא
טעיתי ובדיוק כמו שחשבתי כ היה שהיה זה בחור מישיבה פלונית כפי שהבנתי וענה לי
שהרבי צודק שעשה יותר ממה שכתוב ,אמרתי לו כשראיתי שמתחיל לבכות שיספר
למשגיח הכל מה שהיה ויהיה טוב מהיו ואני אתפלל עלי שתצליח!!
ב .אד"ש שאל מה אתה אומר על דניאל והשמיעס? הבני אומרי שג אני יכתוב ,אני
דוקא עובר בדייקנות עליו וחושבני שהוא מצליח לכתוב טוב ,לפעמי כותב אני חלק
מהדברי ולא מראה לו ואח"כ כשמביא מה שכתב אני משוה בי דבריו לדברי והוא ב"ה
כותב מאוד טוב לא מחסיר מהרעיו כמעט.
ג .אד"ש הרחיב הדבור בעני דוברי היהדות בגור ואמר שאיננו יודע מדוע כול בדוקא ע
ראש קט? צרי ג חכמה! בוני קורניק כבר החכ מכול אבל הוא קצת משוגע ,משה
איילנברג כ חכ אבל לא עוסק בזה כל היו ,השאר סת לא חכמי ובראש א"י ,עכשיו
עשו אבר חדש אתה מכירו לאזנגה שמו ,מכירו אני היטב לא חכ רבה יכלו כמוהו למנות
עוד 003אברכי הוא מהחברה של בני דניאל אתה מכיר א.ט .ש בחברה מהסת
הכניסוהו בגלל רחמנות הרידער החדש לאזנגה נכנס אילי לאחרונה ע קויעטל וראיתי שזה
ערו טוב מנוסח יפה חשבתי הוא כבר היה כמה פעמי ולא כתב כ מהסת יד בני דניאל
כא וזה הנוסח שלו) .כשהרצתי הדבר לפני דניאל התפעל מרוה"ק ואמר שבדיוק קויעטל זה
כתב וכמעט א פע לא כותב קויעטל (.
הרי" :ששמע בש הרבי הלב שמחה שיסוד דבר חשוב מאוד ועליו עומד כל הבני אבל
יסוד בלא בני ג אינו כלו שצרי ג אח"כ לראות שיהיה המש בעוד דברי לא רק
האידשקייט
אד"ש :הפליג בשבח הווארט ושאל א הוא מוסמ בש הרבי הלב שמחה שהוא לא שמע
מזה? אמר הרי" שזה לא מוסמ אלא כ שמע:
ד .דיבר על הרבני ועל קרית גת שחשב אולי להביא לש את הרב צ'רסקי מחצור ,בני אמרו
לי שמוהרי"א כבר ביקש ממנו על בית שמש ,אביו הרבי הל"ש עשה הרבה דברי כ אבל
היה לו סייעתא דשמיא ושו דבר לא ניזוק מזה הוא באמת בנו אבל יש לו כזה סעייתא
דשמיא? אני צרי לחשוב הייטב כמה פעמי ומה א חצור עצמו וכו' וכו'.
ה .הרי" דיבר על האסיפה של ההורי בעני הרישו :אד"ש שאל מה אמר? וענה שאמר
השפ"א שמשה רבינו טע "אנוכי הריתי את הע הזה" ומשמע שא היה האבא היתה
טענת צודקת ומני לו כלכ הרבה בשר? אלא שלאבא יש תמיד מה לעשות והיה כבר
מסתדר אפי' למעלה מדר הטבע ,הוסי אד"ש הזכרתני מעשה ויכול אתה לומר להורי
מעשה זה והוא חשוב ,היה לי אח מאמא ליבל טעמקי והגיע צו גיוס האמא מאד פחדה
ונכנסה לאבי ולא ענה כלו הייתי ילד קט ותמיד אמא היתה מלאה בשמחה וניהלה כל
החצר יו אחד רואה אני אמא יושבת ובוכה ואומרת תהילי לא הבנתי מה קרה נגשתי
לשאול? וסיפרה לי על הצו גיוס של בנה שאלתי ומדוע לא תבקש ברכה מאבא? אמרה לי
תהיה אתה השליח הטוב ותבקש מאבא ,אמרתי לאבא שאמא בוכה ובקשתי שיבטיח שיהיה
טוב וג לי לא ענה והיה לפלא ,כעבור תקופה חדש שתיי הגיע מברק מורשא הבירה שליבל
שוחרר לגמרי האמא כ"כ שמחה קראה לי ואמרה את ל הזכות להיות המבשר הראשו
לאבא שב"ה השתחרר ,רצתי בשמחה לומר לו וכשפתחתי לומר הגיב "אי וויס שוי" הייתי
כ"כ מאוכזב שמישהו הקדמני ובאתי בטענה לאמא שלי שאינני הראשו והיא התפלאה
מאוד מי אמר כבר? בארוחת הצהריי שאלה א יודע מליבל? וענה יוא דקליינער האט מיר
גזוגעט ושאלה ע"ז שאמר שיודע? וענה ידעתי כל הזמ שישתחרר ואפי' אמרתי לאמא של
)אחותו של הא"א אסתר( ,לאימי הרבנית פייגא מינטשה היה תערומת על אמא שלה מדוע
283
לא גילתה לה ונתנה לה להיות כ"כ במתח ובפחד ובהזדמנות כשנפגשו שאלה אותה מדוע לא
גילתה אזנה? ענתה הרבנית אסתר שהא"א בעצמו ציוה עליה שלא תאמר ,וגדלה הפליאה
שבעתיי מדוע? ושאלה את הא"א ע"כ? וענה צרי
בכל דבר את הלב של אמא ,אמא בשביל
ב צריכה לדאוג לבכות ולבקש ולא רציתי לגלות אע"פ שידעתי שישתחרר שתדעי לעשות מה
שאמא צריכה לעשות לדאוג לבקש להתפלל ולבכות! זה סיפור שמותר להורי לדעת כמה
יגיעה צרי
לבני סיי אד"ש.
ו .כשהייתי ילד שלחה אותי אימי הרבה פעמי לאבי בשליחות זכורני דברי שמתחרט אני
עליה ויש מה ששמח אני עליה ,לדוגמא היתה אשה קשת רוח וביקשה תמיד מאימי
להזכר לטובה אצל הא"א ואימי שלחה אותי להזכירה וראיתי שהיה לאבי זי"ע עגמת נפש
והבנתי אח"כ שהיה מהסת פעקל קשה וידע שלא יכול לעזור והצטערתי ,כ זכורני שאימי
שלחתני להזכיר פלוני ולא שאלתי ע השעה טובה להכנס ונכנסתי בבהלה להזכיר וראיתי
שעשיתי טעות שהפרעתי ,ולטובה ג זוכר אני כא באר היה יו הולדת או יו החתונה
ונכנסתי לומר שפע בפולי היה יו זה יו שמח וטוב הרי אבי זי"ע ראשו וחיי
מאוד
ונהנתי שזכיתי לשמייכל.
ז .שאלו את הרה"ק רמ"ב על רשיו לברוח מגיא ההריגה בפולי? וענה קוד כל דעיקר
דברודער והתכוי שלא יעסקו בו בתחלה רק באחיו הא"א ,והיה אד מסוי שפירש דבריו
אחרת ואמר לא"א שלא צרי
מקו לרמ"ב שאינו רוצה לעלות בכלל לאר והיה ידוע
במשפחה שמאוד הקפיד עליו רמ"ב ע"כ ,ורמ"ב ביקש מהא"א שיקח עמו על מקומו את
בנימי אלתר נכדו שהיה יתו מאבא ואמא ואמר הא"א שצרי
לשאול את הרבנית א היא
מסכימה שהיא תצטר
לגדלו ואמרה ודאי שכ ,ובפע אחרת סיפר אד"ש :שהא"א אמר
כשלקחו את בנימי אלתר הרי הוא יתו ,והתורה ציותה בפירוש לרח על יתו ולכ צרי
לקחתו.
דרשת הרי" שליט"א בסעודת האופרו
בבית וג:
א .משגיח דישיבת פוניבז הרב פלינדרדר ז"ל נכנס ע בנו החת במוצאי שבת אופרופ לרבי
הלב שמחה זי"ע ואמר הרבי חת דומה למל
מזעיט מזעיט! והתפלא המשגיח הרי אי שו
די חת עד יו החופה ומה יש לראות בשבת אופרופ והגיעו הדברי אילי דר
גיסי ר "א
ויסבלו ומצאתי בעזר ה' סמ
מדברי הראשוני לדברי הרבי דהנה בערו
לנר בסופו יש
קונטרס על הלכות סוכה ,וש בהלכות שמחת תורה מפלפל מי ראוי לקבל עליה חת תורה
וכותב ש בש הראשוני שא יש חת יש לו די קדימה ואי
יתכ שיהיה חת בשמחת
תורה הרי אי נושאי נשי במועד? וא לפני המועד הרי בשמחת תורה כבר יהיה לאחר
השבע ברכות אלא מסביר ש בש הראשוני שהיה לו בשבת עליה לתורה לפני החתונה
ואז כבר נקרא חת.
ב .בפרשת ויקהל נאמר בצלאל רק בארו ומובא בספרי שהעגל היה עבירה שרצו לגש
דמות אלוק' ובארו שהיה בו כרובי ג היה חשש שמא יבוא מי לטעות שוב לגש אלוק'
בצורה לכ חפשו מישהו מיוחד שרק הוא יעשה הארו לכ נאממר "ב חור" שהיה היחיד
במעשה העגל שמסר נפשלו למיתה בשביל לא לטעות אחרי העגל כזה אחד יכול נכדו לבנות
הארו ע הכרובי בלא פחד שיבוא לטעות ח"ו .כ הוסי הרי" :חת דנ שהול
לבנות
בית נאמ ארו קדש יסמו
על זקנו ר' דודל זי"ע שמסר נפשו בעבור חסידיו כמו שאמר ע"ע
כמה פעמי ועי"ז נקל לא לטעות.
ג .ביוצר בפרשת פרה נאמר "המת בבית אינו טמא ,יצא ממנו אותו מטמא" וכול תמהי
שמת הרי מטמא בבית טומאת אהל? והסביר הרבי מאנטניה זצ"ל שיש די עובר שמת כ"ז
שהוא במעי אמו לא מטמא א יצא ממעיה או אז מטמא את אמו וזה הפי' מת עובר ,מת
284
בבית בבט אמו שנקרא בגמ' בכמה מקומות בית אינו טמא יצא ממנו אותו מטמא את אמו
שנהית בגללו טמאה.
יו
ראשו כ"ג אדר קרא אד"ש ב"פ להרי"
ודיבר עמו בארוכה ענה לו על 4שאלות
מסובכות ,בפע
השני שמע הרי"
שאומר הרבי לרבנית "קראתי לשר המשטרה" שאלה
הרבנית בפליאה למי לשר המשטרה? ענה אד"ש כ קראתי לר' יצחק מנח
וינברג הוא שר
המשטרה שלי הוא שומר עלי.
יו
שני כ"ד אדר קרא אד"ש להרי"
וכשנכנס שוב קרא לו או הנה שר המשטרה שלי ,
בתו הדברי
אמר אני עושה ל פולג אמרתי לי בטיול בג סקר לקרב ולחזק השבוע היו
אצלי ג' בחורי
מבוגרי
והארכתי עמ
בדבור וחיזקתי אות
! )הרי"
בטיול אמר שכ
הרבי עושה לא שיעשה(
פלוני נכנס לרבי הלב שמחה לבקש ברכה על בעיה רצינית והוסי שפע
כבר היה לו בעיה
זאת אצל הבית ישראל והתבר מפיו וניצל ועכשיו שוב חזר הגיב הרבי הלב שמחה זי"ע
אינ זינ דא ביידע פו איי טאטא וזה לא בעיה בכלל בשבילי לבר על הבעיה הזאת וביר
אבל מחנ כמו אחי מי ית לנו תמורתו אהר איז גיוע אגוטע מחנ! )תשל"ז(
הרבי אמר פע
אבי הא"א נת אגודת ישראל לידי גיסי הרי"
לוי את החינו של הדור
לרבי הבית ישראל זצ"ל ואת אהבתו לאר ישראל נת לרבי הלב שמחה זצ"ל.
אבר ליטאי נכנס לאד"ש לפני שנה והיה לו בעיה רצינית ולא כתב רק שמו וש
אמו בלבד
אמר לו אד"ש נבר אות שתתארס? ענה שהוא אבר ,התנצל אד"ש הרי לא כתבת ש
אשת ולכ חשבתי שאינ נשוי אולי את
לא חיי
ביחד? ואמר שח"ו ,וכ הארי עמו
אד"ש בדבור עד שהגיע לבעיתו וענה לו על הכל הנ"ל התרגש מאוד והתקשר לרבי ונהיה
מאנ"ש.
בגמ' ב"ק נאמר שש ורגל לא ידיענ האי מינהו מפקת ולכ יבואו שניה
,והקשו
הראשוני :הרי ספק ממו לקולא שהמוציא מחביריו עליו הראי' ומדוע אפשר לחייב ממו
משו
האי מינהו מפקת ששקולי ה ויבואו שניה
ומדוע לא נאמר שא"א לחייב א אחד
מה
שאני יאמר שכוונת התורה בשני? הרשב"א מתר :ספק נזיקי זה יותר חמור מספק
285
ממו .והקשו עליו כול :שהנאמר ספק ממו לקולא מובא בהרבה מקומות על נזיקי ואי
יכול לתר
שנזיקי יותר חמור מסת ממו ובשניה נאמר המוציא מחבירו עליו הראי'?
ותיר כ"ק מר אד"ש להרי" :שמובא בד ה' וכולהו כי שדית בור בינהו אתיא כולהו א "כ
יוצא שלחייב ש ורגל ידוע לנו מהבמה מצינו שהוא אחד מלימודי התורה ובודאי שחייב ש
ואי
ברה"רנזיקי מקומות על
לפוטר להלכותיהבהרבה
מובאהוא
ש ורגללקולא
בתורה ממו ספק
בכלל שהנאמר
שנאמר כול:
כל מה כלל עליו
לפוטר, והקשו ממו.
וא"א ורגל
הראיר'? עליו מחבירו המוציא נאמר ובשניה ממו מסת חמור יותר
א"כ שפיר אפשר לומר האי מינהו מפקת שכ"א מה או ש או רגל שתרצה לחייבו ברה" שנזיקי לתר
יכול
להלכותיה".כ
אתיא כולהו א יבואובינהו
שניה שדית בור
מינהוכימפקת
האיוכולהו
בד ה'
שמובאהפי'
:אי' וזהלהרי"הר
ש עליו מר אד"
מחבירו ותיר כ"ק
המוציא נאמר
שלחייב ש ורגל ידוע לנו מהבמה מצינו שהוא אחד מלימודי התורה ובודאי שחייב ש יוצא
ודפח"ח!
ורגל וא"א כלל לפוטר ,כל מה שנאמר בכלל בתורה ש ורגל הוא להלכותיה לפוטר ברה"ר
כמהר
ישברה" לחייבו שתרצה
אד זק שאי אומרירגל
או ש או שכ"א מה
שהחסידי מפקת"
מינהולהרב ש
האיאמרלומרמבלז
שהרביאפשרשפיר"ש א" כ
סיפרו לאד
להלכותיה.
שניה פעמי ילד יבואו
הינו חמש מבלזמפקת
מינהווהרבי
האי"ש כ וזה ,הפי'
הגיב אד הרל'אי'שני
עליובני מחבירו
אברכי המוציאשלש נאמר
אברכי והוא
ודפח"ח!
ב !01
כמה
זמישחור סו זק
אד אומרי שאי
הונגסברג אצל ר"זשהחסידי
בסעודת"וואכנאכט
אמר להרב ש מהרי"מבלז נחמדי שהרבי
ששמענו סיפרו לאד"שדברי
בני :ל' שני ,הגיב אד"ש כ והרבי מבלז הינו חמש פעמי ילד אברכי שלש והוא
התשנ"ד סעודת פרידה כ"ו אדר אברכי
מסופר על הא"א זי"ע שבאחד מהנסיעות לאר"י עבר דר מצרי והסתובב כמה שעות א.ב !01
בג החיות והיה ש קו שהסתובב ע מטריה הגיב הא"א כ היה נראה נבוכדנצר בזמנו
חור סו זמ
והל ע הונגסברגבחו"ל אצל ר"ז
שעות בסאפרי כנאכטכמה
שהסתובבבסעודת ווא
הלב שמחה מהרי"
על הרבי ששמענו
נחמדימסופר
דברילחיה ,כשנהפ
: אדר ו
מקלו בלא פחד מהחיות וחשבתי ג לקחת הכולל לסאפרי אבל מה יאמרו הבריות ע"כ שלא" כ פרידה סעודת ד " התשנ
שעות והסתובבאכמה
אני יבי להרב קוק מצרי
דרשאמרבא"אהמעשהעבר
וידוע לאר"י
מהנסיעות שבאחד
מתקימת, הא"א זי"ע
הנסיעה לא עלולכ יבינומסופר
התועלת א.
נראההרבה זמ
נבוכדנצר .בזמנו לה יקחשהרי היה
העול"א כ
הגיב הא מהמטריה
יאמרו כל שבועייע
שהסתובב אחריבספרקו
והיה ש דבריהחיות
התמוהי בג
שנהפ לחיה ,כ מסופר על הרבי הלב שמחה שהסתובב כמה שעות בסאפרי בחו"ל והל ע
שלא
יהיו"ככול
הבריות ע
יאמרו? שלא
מילהמהבשמיני
מדוע אבל
לסאפרי הנאמרהכולל ג :לקחת
להסביר וחשבתי"ר
בש החידה מהחיות
פחדנזר מובאבלא
באבני ב.מקלו
יבי אראני
שרצו להרב קוק
החידה" אמר ע"זמוב?שאמר
המעשהלאבא"א מתקימת ,וידוע
אסורי וזה שה בתחלה הנסיעה לא
ולכ עצבי
התועלתואמו יבינו
שמחי ואביו
הנאה זמ.
בגשמי, יוסי הרבה
לה יקח פשוטשהרי העול
שאד יאמרו כל
בשמיני עצבמה
לכ עשו שבועיי
אחרינדנוד התמוהי בספר
בשלמות בלא דבריהשמחה שיהיה
וודאי אד גדול יוסי הנאה ברוחניות שהיא גבוה מעל גבוה אבל כ"כ רצו שיהיה השמחה
הנאמר מדוע מילה בשמיני? שלא יהיו כול להסבירגשמי.
פשוט:בהוספת
החידה"ר
בשלאד נזראפי'
כדאי באבני
מובא היה
בשלימות ב.
שמחי ואביו ואמו עצבי שה בתחלה אסורי וזה לא מוב? אמר ע"ז החידה"ר שרצו
בגשמי,
הנאה במלכי
יוסישטייל
פשוטבשעה שאדזי"ע
בשמיניישראל
עשו הבית טאג לכ
ופגשני פאר עצב
באתינדנוד
בשלמות בלא
צעיר "פריצ"השמחה ג.שיהיה
כשהיתי
השמחה שיהיה רצו כ "כ אבל גבוה מעל גבוה שהיא ברוחניות נאה
ישראל קרא לי ושאל א כשנטלתי ידי ע"י המטה התעוררה האשה? ועניתי שכ ,אמר ה יוסי גדול אד וודאי
האשה ,אפשר לסמו על דעת הראשוני גשמי.מעירבהוספת
פשוטובנתי
לקולאד
אפי'רוצה היושרכדאי
שאתה בשלימות היה
הב"י ומה
שכל הבית כד"א וליטול בחו
!
ג .כשהיתי צעיר "פריצ" באתי פאר טאג ופגשני הבית ישראל זי"ע בשעה שטייל במלכי
אמר
במי ,ולא
ועניתי שכ
מאוד? קימ
אחדהאשה התעוררה
המטהובמקו ידיוידי ע"י
בהרבה מי כשנטלתי ושאל א
מאוד ליטול החמיר מסלנט לי
ישראל קראד .ר"י
הראשוני
ידעו"ימה קרה עד שהתברר שהשפחה צריכה כל פע ללכת רחוק למלאות מי ואמר שאינו
דעת על לסמו אפשר ,האשה מעיר ובנתי לקו רוצה שאתה היושר מה ו הב
בחו
!הטירחה שלה .ע"כ! חשבו וליטול להיות כד"א
מחמיר על שכל הבית רוצה
286
החסידי מדוע לא אמר לו הרב בעל התניא אלא שלחו לר"ש מקרלי וייל אי חב"ד נישט
דא קיי טאמר!
הוסי הרי" :שזה מאוד משק
גישתו של כל חסיד חב"ד אבל הוא היה אומר טע אחר
בגלל שהר"ש מקרלי היה מיוחד בעני הזה של ההתלהבות וכא היו זקוקי לכ.
ג .מובא ברש"י :בג' מקומות תשא,ויקהל ,פקודי ,שבגדי השרד אינ בגדי כהונה אלא
המכסה ששמו על כלי הקדש שנסעו ממקו למקו הרבה ראשוני חולקי עליו :ועלה
ברעיוני דבר חדש וטוב שבגדי השרד ה בגדי הלוי ומובא מחלוקת מענינת בש משמואל
בש אביו :מובא שלא היו ללוי בגדי מיוחדי ועבדו באות בגדי שהיה לה ומסביר
ע"פ חסידות שכה הינו פנימי וצרי בגד מיוחד לכסותו אבל לוי הינו מקי
ול"צ בגד מיוחד,
אבל בתורת הלוי :מובא בש תוספתא שודאי היה ללוי בגדי מיוחדי לעבודת וכ
מוב ע"פ דברי רש"י בתענית על משה רבינו שהגמ' שואלת במה שמש בשבעת ימי
המילואי? ורש"י מסביר שבודאי מסתבר לגמ' שלא שמש משה באות בגדי שהל בה
כל היו א"כ ג בלוי יש הסברא הזאת ,א"כ אומר הרי" הפלא ופלא מצאנו הסבר לבגדי
השרד שה בגדי הלוי שלא היה בה שש שלא הותר כלאי אלא לכהני בעבודת .
ודפח"ח! ע"כ!
אד"ש אמר להרי" על המשב"ק י"ש שאמר לו לה"ר על פלוני והארי בעני שדובר ,אח"כ
אמר בחיו כתוב הרי בגמ' ליכא דידע לישנא בישא וכו' ידע=יהודה.
סבא טאלנא בקו"פ אחרי מנחה יו ראשו ר"ח ניס התשנ"ד:
אד"ש ברכו באגוטע חדש וציוהו לשבת ,סבא ישב רגע כמימרא וק לא רצה להרבות בזמ,
אד"ש אמר לו "צדיקי דארפ גוט שטיי דהייבשטער וועט העלפי זאלסט קענ אלע מאהל
גוט שטיי" סבא הראה את הנכדי הרבי נת לכ"א שתי שוקולדות לדוד אמר אוהו דודל
טאלנאר על ילדי ליבל אמר מזייעט אוי
זיי או מדרקענט אז זיי זענ ליבעלס קינדער ,על
אמתי אמר סבא שלומד גישמק באשדוד אמר אד"ש גישמק? אי אשדוד! סבא אמר
שמציעי לו לקנות שטח ולבנות ביהכ"נ בעיר ולא יודע בשביל מה צרי את זה וא בכלל
לעשות את זה? ענה אד"ש פאר וואס נישט שיש הרבה מה לעשות מזה יש הרי ג מפעל
המשניות ,אד"ש בירכו באגוטע חדש ושיהיה בריא ויצאו.
מוסי
יחיאל שאד"ש שאל את אמתי מה לומדי בישבה? וענה גיטי אמר אד"ש זאל זיי
צו גיטע וכ אמר אשדוד איז א מקו תורה.
כשסבא ק אמר לרבי ואתה קדוש יושב שהרבי ישאר לשבת אבל הרבי חיי נעמד ואמר
צדיקי דארפ שטיי אוי.
כשסבא ק ללכת לקחו אד"ש ביד כמשמש וסבא אמר ניי ניי ואד"ש אמר יוא יוא ולא
הרפה מידו עד הדלת.
287
בס"ג בטיש פרשת פקודי החדש ראה אד"ש את י.ק .בשורה הראשונה ואמר לי.מ.ט .הרי
הוא עמד כבר בליל ש"ק בשורה הראשונה מדוע עומד שוב? שלח לו צלחת פירות ויצא ,וכ
כשעזבו הבחורי את השורה לפני ברכהמ"ז בגלל השבע ברכות והסתערו האברכי לעבר
השורה נפל לא' מה הכיפה ואד"ש אמר לי.מ.ט .או וי הוא עומד בלי כיפה ולא נרגע עד
שראה שיש לו כבר כיפה.
מדברי הרי" בליל ש"ק פרשת ויקרא אחרי הטיש ז' ניס התשנ"ד:
א .כתוב עה"פ "ויקרא ה' אל משה" שת"ח שאי
בו דעת נבלה טובה הימנו ומדוע דוקא
בלשו
הזה? נאמר ונפסק בדבש שכל הנופל בפני כשר לאכילה שיש בדבש כח להפו הכל
לדבש כרגלי הדבורי שנשאר בדבש וכ
כל דבר איסור ,התורה יותר טובה מדבש מתוקה
מדבש ומופת צופי והיא מקור הדעת והחכמה א"כ אד הלומד תורה ומונח בתורה בודאי
היה צרי להיות בו הרבה דעת ,ולפ"ז מוב
ת"ח שאי
בו דעת שלומד תורה ולא קלט הדעת
נבלה טובה הימנו שהרי א תפול נבלה בדבש תהיה מותרת לאכילה משו שתקלוט ותהפ
לדבש.
ג .כתוב בתהילי "על נהרות בבל ש ישבנו ג בכינו" וקשה מהו הג בכינו ישבנו ובכינו
היה צרי לומר? ותיר האמרי אמת זי"ע שמי התחתוני הפסיקו לבכות כששמעו שעל
הקרבנות יהיה מלח ויהיו קרובי להקב"ה ,אבל אחרי החורב
שידעו שנגמר עני
הקרבנות
ושוב יתרחקו מהקב"ה חזרו לבכות שוב אנ
בעינ
למהוי קריבא למלכה וזה הכונה על
288
נהרות בבל ישבנו ושמענו את המי את הנהרות בוכי שוב שנתרחקו ואי קרב ע מלח
לכ ג בכינו אנחנו הגולי הצטרפנו לקול בכי הנהר .ודפח"ח!
ד .ביו חמישי ה' ניס היתי בקו"פ והראה לי מכתב מאישיות מכובדת ועשיר גדול ששולח
לאד"ש שקי של 05ש"ח בסכו של 0052שקל שיחלק אד"ש לכבוד פסח לנצרכי וימלא
הספח ויחזיר לו ושאלני מה אני אומר? היתי נפע מהחוצפה הכפולה ואמרתי א' זה בושה
וחוצפה שגביר כזה גדול שולח לרבי מגור כזה סכו פעוט :ב' הרבי המשב"ק שלו שצרי
לעשות זאת? אני אוחז שצרי לשלוח א"ז בחזרה בלא שימוש .אד"ש חיי ואמר :אתה
תמיד קנאי בנושאי אלו לא כ"כ נורא הוא באמת רצה לקנות אותי ולא השיג מבוקשו ג
אני חשבתי שזה לא כ"כ יפה אבל מדוע לא לחלק יש באמת אברכי שיהנו מכל סכו כס
ג 05ש"ח וזה לתועלת ,תצלצל לד"ח ונשמע מה בפיו וצלצל וכמוב שכעס ודיבר הרבה
יותר ממה שהרי" דבר צחק אד"ש ואמר את אנשי צעירי וישר כועסי מה יש זה לא
כ"כ נורא וכדאי לחלק ,אמר הרי" שיכול להשיג כס ממישהו אחר הגיב אד"ש הרי בכל
מקו שתשיג כס החשבו יהיה אותו דבר שחבל על הכס הזה שיכול להתחלק לנצרכי
אני כבר יראה מה לעשות).וכ אמר ששלח למשפחה נזקקת ס של 000,01ש"ח(
ה .ביו הנ"ל שאלתי את אד"ש מתי רוצה לעשות ההכנסת ספר תורה לע"נ ר"א ז"ל? ואמר
שנוהגי לעשות בסיו וחושב בחדש זה יש מכתב על תארי שלפני שבועות שיותר מקובל
וכ עשו ג על ספרו של הב"י זי"ע וג כשהכניס הרבי הל"ש ספר תורה ,וכ אני בעצמי
שהכנסתי אבל ברצוני היה לעשות בסו החדש ולא לפני שבועות ,זכורני האוירה לפני
שבועות בגור המתח גדול מדאי בשביל לעשות הכנסת ס"ת ,זכורני בטוח הכנסת ס"ת בגער
בסיו וזכורני ג את הלפני שבועות בגער ולא נראה לי בזכרוני שהיה ב' הדברי ביחד
ונראה לי שזה היה אחרי שבועות בכל אופ א אדע בטוח שג אבי הא"א עשה בדוקא לפני
שבועות ברצוני לפני שבועות ,אבל א לא אכניס בסו חדש סיו.
הרי" :אפשר לשאול את א"מ סגל.
אד"ש :כ ,בודאי כדאי לשואלו הוא יותר מבוגר ממני ,חיי ואמר אני מבי כוונת שהוא
יכול לברר יש לו מקורות ,לפי חשבוני היתי אז בהכנסת ס"ת ב שנתני או שלש ובאמת
א"א לסמו עלי הא היה לפני שבועות או אחרי ,תברר!
ו .אד"ש כשהיה ראש ישיבה היה לביקור אצל החבד"י שליט"א ואמר לו הרבי מחב"ד שרצה
לצאת בתוק נגד המנהג החדש שנוהגי לעשות מגלת יסוד ולטמו באדמה בהנחת אב
הפינה וחיפש ולא מצא לזה שו מקור ויש בזה הרי פסוקי וכדומה ומדוע לטומנ בעפר,
רק ראה אחרי זמ תמונה של הרב מטשבעי זצ"ל חות על מגלת יסוד של ישבת כוכב
מיעקב א"כ ידע מ הסת מקור לכ שהיה רב גדול ולכ לא יוצא נגד זה ,אמר לו אד"ש ומה
הראי' אולי הרב מטשבעי רק חת על מגלת היסוד אבל לא קבר א"ז באדמה והטענה של
הרבי נשארת במקומה? נהנה מאוד החבד"י מחריפות אד"ש וביקשו לברר בשבילו באמת
באר"י דבר זה ,וכשהגיע אד"ש ארצה שאל את חתנו הגרש"ב שניארסו ואמר ששאל באמת
חותנו הרב זצ"ל מה זאת ואמרו לו שנוהגי לחתו ולקבור ולא הסכי ואמר לחתו למה
לא אבל לקבור מה פתאו לקבור פסוקי ונשאר במשרד הישבה עד היו הזה ושלח מכתב
לחבד"י שצדק בהשערתו ולא נפל מדבריו מאומה.
ז .ברמב" פ"ח ה"ה מהלכות חמ ומצה מובא סדר ליל יו"ט בזמ הבית ושלא בזמ הבית
וכל מקורו ממשנה בפסחי והוציא בדעתו הגדולה חלקי שמתאימי לומר בזמ המקדש
ומה שלא שיי לומר בזמ הבית רק בזמננו ,ומביא ש בנוסח הברכה בזמ הבית "והגיענו
ללילה הזה לאכול בו מצה ומרורי" ולכא' פלא גדול וקושיא עצומה מדוע לא כתב הרמב"
ג "פסח" הרי ודאי בזמ המקדש אכלו פסח וודאי מתאי בנוסח הברכה שמודי לה'
289
שהגענו לזמ הזה לאכול פסח מצה ומרור ולהיכ נעל המלה "פסח" וצע"ג! וכשהרצה
הקושיא לפני ראש ישבת שפ"א רש"א שליט"א קילס הקושיא מאוד ולא מצא לה מזור
ותרופה .ע"כ!
יו ראשו ח' ניס התשנ"ד :צלצל הרי" לרבנית לדבר בעני רופא לאד"ש ,הרבי נגש
לטלפו ואמר תסביר היטב ג בעלה של הרבנית מקשיב ,אח"כ כשגמר הוסי אד"ש כ יש
עוד מעלה גדולה שאסע לרופא את לרבנית קצת חופש ממני ויהיה יותר קל לנקות לפסח.
אד"ש צלצל שוב כעבור זמ לבית הרי" ואמר שחושב בהפסקה שיש בי טיפול לטיפול אצל
הרופא לנצל הזמ לנסיעה לביקור אצל הרב מערלוי חנינא וח .מילר דחקו בי כל השבוע
האחרו שצרי לבקרו שעשה שמחה ולא היתי אצלו ארויח ע"י הביקור הזה ב' דברי כאחד
שהייתי ביקור אצלו ,ולא היתי יחד את שידעו שיודע אני לבקר גדולי ג בלא צור ליסוע
בדוקא כשה רוצי אלא כשאני רוצה.
כשנכנס אד"ש למכונית אמר להרי" :כשצלצלתי איל ברגע הראשו לא זיהיתי הקול
אבל ישר אח"כ תפסתי שהקול קול יעקב נו ב"ה גדל מרגישי על הקול שגדל ,צרי לומר לו
שכתוב בזמ שהקול קול יעקב אי הידיי ידי עשו א"כ יש ג לו חלק בעזרה לעול כולו
להנצל מהזמ הקשה שבו אנו נמצאי.
הרי" הזכיר את דוד שמניח תפילי בעזרת ה' ביו שלישי הבעל"ט ,אד"ש הגיב :אוהו
ב"ה מזל טוב ,נו יש ל פעשטיל מוכ לומר לו קט שהגדיל בי שני פסחי ,אולי עוד יבוא
משיח ויהיה ביהמ"ק ונוכל כולנו לעשות פסח ראשו כהלכתו בביהמ"ק הלואי ,אמר
הרי" :המשיח צרי להיות בריא .הגיב אד"ש :משיח יוא משיח איז אי א שווערא מצב.
אד"ש אמר בנסיעה :כתוב בגמ' פסחי היה יושב בבית המדרש ונזכר שיש חמ בתו ביתו
מבטלו בלבו אחד שבת ואחד יו"ט ,בשלמא שבת משכחת לה כגו שחל י"ד להיות בשבת
]כהאי יאהר[ אלא יו"ט ווי אזוי מבטלו בתר איסורא? הגמ' עונה בתלמיד היושב לפני רבו
ונזכר שיש לו עיסה מגולגלת בביתו ומתירא שמא תחמי ומקדי לבטל קוד שתחמי ע"כ
הגמ' ,יש כא מוסר השכל גדול אפשר להיות תלמיד בביהמד"ר לפני רבו ,בשבת ביו"ט
וצרי לפחוד ולדאוג שמא תחמי שעוד שיי שמא יהיה מעשה חמ יצה"ר דאס איז
אגרויסע לימוד פו די גמ' שהיצה"ר לא שובת ונמצא בכל מקו אפי' ביו"ט בביהמד"ר לפני
רבו צרי להיות ער ולשמור שמא תחמי.
כשגמרו אצל הרופא נת הרי" ג' מצות לפסח לרופא ע מעטפה ע כס מהרבי:
במכונית:
אד"ש :מה הבאת לו כבר בשמי?
הרי" :שלש מצות.
אד"ש :מהיכ ה?
הרי" :מהחבורה של יהושע גולדשמיד מצות מהודרות.
אד"ש :ומה הוספת?
הרי" :קצת כס במעטפה.
אד"ש :צחק ואמר אולי לא ידע ויפתח רק ביו"ט ויהיה לו מוקצה ביו"ט עליה?
הרי" :יש לו שפחה גויה וכו'.
אד"ש :אבל הרופא יחשוב שאסור לתת לגוי לגעת בכאלו מצות מהודרות ,אח"כ הוציא
מכיסו 052ש"ח דח להרי" בכיס ואמר שלש מצות מהודרות כ"א עולה 05ש"ח והשאר
על המעטפה.
290
הרי" :לימדו אותי שמרבי לא צרי לקחת ,רק לתת ואני כלל לא נצר עכשיו קיבלתי
מיהודי טוב הרבה כס
ועכשיו שוב.
אד"ש :אסור לסרב לרבי בדיוק כמו כל מה שאתה אומר ואני מצוה ל לקחת מספיק אתה
מוציא בשבילי.
291
אד"ש :וואס הייסט א' קליי אויבע?
הרי" :נאר פאר איי מצה.
אד"ש :ביי יו"ד איז דא א' חילוק צווישע א' קליי אויב אי א' גרויסע אויב.
ס"ט :אי
האב שוי אביסעל גיגאבי ביי שפירא אי ראחמסטריווקא אויב ,זאל זיי א'
כשערע יו"ט.
אד"ש :אי קאצק קאצקע חסידי האבי גיזאגט אז דער וועלט ווינטשט א' פרילעכ
פורי אי א'כשערע פסח אבער מדאר או ווינטשע פארקערט א' כשרע פורי אי א'
פריילעכע פסח וויל פורי איז סיי ווי פריילי
"ליהודי היתה אורה ושמחה" מדאר נאר
זעהע זאל זיי בסדר כשר ,אי פסח וועט דו
אוודאי זיי כשר מדאר נאר זעהע זאל זיי
פריילי
.
:˘"˙È Â˙„·ÚÏ Â·Ï ˙·˘ÁÓ ˙‡˙ ‰Ê· „·Ú˘Ï
בחור מבוגר בישפ"א נכנס להזכיר שב"ה קיבל פטור מהצבא אמר לו אד"ש התפטרת
מהצבא ה"י יעזור שבקרוב תתפטר ג מהישבה תהיה חת כדאי לעשות קביעות ללמוד קצת
כל יו זה בוודאי יעזור.
ביו חמישי י"ב ניס נסע אד"ש אחרי מנחה למוצא לשאיבת מי שלנו כשיצא מהמכונית
בדיוק הגיע סבא טאלנא ניגש איליו הרבי נת לו ידו הקדושה ואמר "לשנה הבאה בירושלי
הבנויה" אחרי השמועס המתי כמה דקות ושאל על א"מ במהורי"א א נמצא.
אד"ש אמר להרי" :ע"ע שהוא חלש מטבעו לבצע ,הרבה דברי שעושה אע"פ שלפעמי
מגיע לאנשי לקבל על הראש למשל ש.צ.ו .מנהלו של הת"ת שעושה צרות ורוצה כ
וכ
ואיני אומר לו כלו ,יודע אני שיש בלב
עלי ע"כ וכאשר אמר הרי" שח"ו וא פע לא
היה ליבו חלוק על המקו ,אמר אד"ש אני חושב שאתה משקר הרי בגללי א.י.ז .יצא
מהת"ת ואי לו פרנסה זה אכפת לי אבל כאשר אני יושב בחדר ונכנס אבר
חושב אני רק על
טובתו יש סוג אנשי קלקשטייני רק נגד הזר נגד כל העול כאליהו קליקשטי אתה ר'
יצחק מנח עומד בראש האנשי האלו א.י.ז .ג שיי
למפלגה הזאת צ.ק .ההפ
הגמור
הוא מל
השאננות לא להזיז כלו ולכ חשבתי שלעול לא יסתדרו וטוב לו לצאת מש וכ
בהרבה דברי חושבני העיקר התכלית לאותו אד ולא דבר אחר.
כשנסעו לביקור אצל הרב מערלוי אמר אד"ש להרי" :מה אתה אומר עליו שהוא לא חכ
רבה מיותר לומר אבל מה עוד? חושבני שהבעיה העיקרית שלו שהוא בעל רגש גדול ולא
עומד ברגשותיו ולכ עושה לפעמי דברי משוני ובוכה כל הזמ.
אבר
סבל חור של מרטיבות בדירתו ולא אמר מאומה ע"כ בקו"פ בתחלת ניס היה לו
משפט בעני מסוי ע שכ ונכנס להזכיר בקו"פ לברכה שיצליח במשפט ענהו אד"ש :סבלת
הרי כל החור מספיק יעזר
ה"י שתצליח במשפט ויהי לפלא!
אבר
נכנס להזכיר בנו ב החצי שנה שגילו אצלו שבר במעיי מלידה ושואל על ניתוח? ענהו
אד"ש מעני כבר בברית הרגשתי עליו שאינו בסדר ואפי' שאלתי את יוסל המוהל א אפשר
למולו שנראה לי חולה ואמר שאפשר והנה עכשיו אתה מספר על שבר.
כשהיה אד"ש אצל הרופא ביחד ע הרי" ,אמר אד"ש :אני יוש בלילה רגיל 4שעות
ולפעמי שתי שעות ומשלי במש
היו ,הרופא התפעל ואמר אי
אפשר כ"כ קצת? ענה
הרי" :כ
זה נראה שכל כלל ישראל סמוכי ונשעני על הכתפיי של הרבי .הגיב אד"ש:
אי עזוב אותו במה שהוא אומר זה רק בגלל שעו הקי.
292
כשנסעו להרב מערלוי ,אמר אד"ש :ברצוני לומר שמאוד מתאי לפני פסח לבקר אצלו
שהרי ערל אסור בקרב פסח וצרי
להסיר הערלה לפני פסח אתה מרשה לי לומר זאת ש?
ענה הרי" :א יהיה ש רק הרב דש לא נורא הוא לא יבי להעלב אבל א בנו שמעו
סופר יהיה ש לא כדאי הוא חרי ופוליטקאי גדול ויעשה מזה עסק.
כשהגיעו לערלוי ישב ש אד"ש בנחותא ודיבר מאוד בדר
כבוד וכו' ובנו שמעו לא היה ש
אחרי כמה דקות הגיע בנו שמעו ואי
שראהו אד"ש אמר בדוקא פסח איז א זמ פי הסרת
הערלה וכו' וכשנכנס למכונית אמר לא שמעתי בקול
!
אד"ש אמר להרי" :כשנפטר החת"ס השאיר אחריו הרבה מאוד כתבי וישבו בניו וחתניו
וניפו כל הכתבי בי"ג נפה והוציאו השו"ת חת"ס שיש היו והשאירו הרבה מאוד מדבריו
שלא הביאו לדפוס משו שסברו שזה פחיתות כבוד בשביל להוציא לאור ,ואח"כ אנשי
מצאו פה וש כתבי והוציאו ברעש גדול שמצאו כתבי החת"ס ולא תפסו שהפו
שהיה
הכל בידי המוציאי ולא הוציאו בכונה שלא אחזו שזה יהיה לכבוד.
כ לא"א זי"ע היה כתבי של החת"ס עמ"ס שבת ונת ליהודי נכד החת"ס הרב שטר שהיה
עוסק בכתבי החת"ס והוסי לו שאינו יודע א כדאי להדפיס שנראה שכתב כשהיה צעיר,
הרב הנ"ל הסתפק הרבה א להוציא הכתב בגלל דברי הא"א אבל לא עמד בפיתוי והוציא
אול אח"כ אמר שמתחרט ששמע מגדולי עול שהחת"ס הינו "גנרל" בכל ספריו אבל בספר
זה על מסכת שבת הינו "חייל פשוט" שאינו ככל חידושיו כדברי הא"א ,דבר זה הוסי
אד"ש :ביקורת גדולה לכל מוציאי הספרי שממהרי ולא חושבי מה לכבוד ולתועלת
ורק חושבי שהעיקר שיצא עוד ועוד.
הוסי אד"ש :ג אני עצמי נכשלתי בזה ואספר ל
האי
הוצאתי ספר לפני שני מאור
יעקב שמו ,דברי תורה מסבי הרי" בידרמ זצ"ל וחיפשתי עוד ועוד חידושיו להדפיס היה
לי מכתב שהודפס בחלקו בדגל התורה בפולי וחלקו השני לא הודפס ולי היה הכתב יד
והעלתי בדפוס ,חשבתי הנה דבר חדש וטוב אעשה להנות הצבור בדבר חדש ,פגשני הרב
מנדל כשר וביקש רשות לעלות לביקור וכשישב שאל א יכול לומר ביקורת על הספר
החדש? ואמרתי בודאי מעוני אני לשמוע ביקורת ,אמר לי ראיתי שהדפסת כל המכתב של
הא"א הרי זה מכתב לדגל התורה והית צרי
לברר מדוע לא התפרס החלק השני ,הא"א
כתב לנו שאולי יוכשר מה בעיני ועדת הביקורת וכשקבלנו מכתב זה חשבנו שאינו לכבודו
החלק השני .נאמר ש מדוע גדל לושתי זנב הרי אי כל חדש תחת השמש? אלא שבתחלה
נברא אד הראשו ע זנב ולא רצה להדמות לבהמה וריח עליו הקב"ה ונטלו וושתי
שהיתה פרוצה ונתכונה לדבר עבירה חזר לה הזנב כבתחלה ואי זה חדש תחת השמש וזה
293
ע"ד צחות ולא ידענו בנפשנו לבד ליגוע בדבר ששלח הא"א ועלינו לשאול את פי בנו בכורו
ר"מ הי"ד ואמר לנו להשמיט חלק זה והנה אתה מוסי זה ,דבריו של ר' מנדל כשר נכנסו בי
חזק והיה לי עגמת נפש גדולה אני רוצה תמיד בכבודו של אבי ומחפש ביקרו והנה נכשלתי
כא ובצר לי נכנסתי לכ"ק הבית ישראל והרציתי לפניו כל המעשה ,דרכו של אחי הבית
ישראל זי"ע היה תמיד שמאל דוחה וימי מקרבת נחמני ואמר משמי רצו שחידוש זה
יתפרס ולכ גלגלו ע"י הזכות שיתפרס דבר תורה זה של אבינו ואי זה נורא ולאיד גיסא
אמר שבאמת הא"א הקפיד להוציא דברי לא טובי וזוכר שכעס מאוד שיצא מאיר עיני
הגולה ע השמטות שהוא הוציא למשל שהיה כתוב שבעלה של תמריל נפל בעבירה חמורה
של ניאו והמגיד מקוזני עבד קשה לתקנו בזכות הצדקה שעשה ולא רצה הא"א שיפרסמו
דבר זה .ע"כ!
שאלו את אד"ש ביו"ט ראשו א יעברו לומר אגוטע יו"ט? וענה לא צרי בי כ נכנסי
כול לומר אגוטע יו"ט בימי החוה"מ.
ביו"ט הראשו הזכיר אד"ש את הרבי הלב שמחה זי"ע שיו הולדתו לשיטתו הוא ביו"ט
ראשו והיה נוהג ללכת מוקד ממקומו ולתת לכהני לעמוד וכ עשה אד"ש ביו טוב
ראשו.
דברי הרי" בסעודת החברה בבית ר' מוטל וינברג אור לח"י ניס התשנ"ד:
א .ראיתי בספר עשרה מאמרות להרמ"ע מפאנו שיש ד' יסודות בכל דבר ואחד מה "אש"
ומזה מגיע לאד עני הכעס ופסח זמנו מסוגל לאד להרגיל עצמו לנצל "האש" לדברי
טובי להתלהבות בתורה ועבודה ולהנצל מאש רעה הגורמת למדת הכעס המגונה.
כ בפסח יש עני של רענו הזכרו "למע תזכור את יו צאת מאר מצרי" וזה קשור
לתפעול האנרגיה לטובה שדובר לעיל שע"י מתרענ הזכרו שידוע שאנשי שסובלי
משכחה אומרי לה לתפעל האנרגיה אפי' להגיע לידי כעס בשביל לרענ הזכרו וזה הקשר
שבפסח יש עני זה לזכור ולנצל האש לדברי טובי והצדיקי באמת נחונו לזכרו מיוחד.
כמסופר לעיל מכ"ק מר אד"ש שזכר מגיל צעיר מאוד הכנסת ס"ת בגור כשהכניס גיסו מו'
294
איטשה מאיר בהרה"ק רמ"ב ס"ת בתמוז יחד ע שמחת ש"ב של בתו ואד"ש זכר שזה לא
היה לפני שבועות אלא לאחר מכ וזה היה בג' תמוז.
ב .אד"ש סיפר להרי" :לר' שבתי פרנקל המו"ל של רמב" המוגה היה אח שהיה חת
אצל אחי הגדול ר' מאיר וזכה עוד להיות אצל השפ"א ונהג השפ"א ללמוד ע נכדיו ולסיי
כל שנה ארבע חלקי שו"ע ולמד ג הוא עמו והיה לה דפוסי חדשי של שו"ע שהודפס
ש הגהות הגר"א ורע"א ולשפ"א היה דפוס יש שלא הודפס בזה הגהות אלו ,וכ"פ שאמר
משהו עיינו ש מהר לראות אולי מכוי לחידושי הגאוני המודפסי ,ופע ש לב לכ
ושאל מה ה מסתכלי? ואמרו לו שיש לה הגהות מהגר"א ומרע"א .הגיב השפ"א :ר'
עקיבא אייגר למד תורה לשמה! הסיפור נאמר ע"י לומר שהשפ"א דייק דוקא על רע"א ולא
על הגר"א למעט בגדולת הגר"א כביכול אבל אני אומר ל שאינו כ )הוא היה יותר מדאי
שאר( השפ"א רק רצה לומר שניכר בחידושי אד שלומד תורה לשמה ונקט רע"א ולא כיו
ח"ו למעט מהגר"א.
ג .אד"ש סיפר להרי" :רע"א רצה בערוב ימיו ליסוע לפשיסחה וכשהכי עצמו לנסיעה
גערו בו בחריפות נו עקיבא קו שוי הגיב זה כבר יותר מדאי בשבילי להתחיל בגיל מבוגר
התנהגות כזאת שהיה רגיל כל דבר בניחותא ובכבוד ומנע עצמו מליסוע וכששמע זקיני
החידה"ר מעשה זה הצטער מאוד שהפסידו ביקור של כזה גאו וצדיק ואמר נו הערש בער
האט נישט גיפלעט אי פשיסחה! וכששמע מזה החסיד רב"צ מאוסטרובה בכה מאוד שהבי
שהחידה"ר לא כ"כ נוחה דעתו מהערש בער והוא הסתובב שעות ע"ג שעות אצלו והצטער על
השעות שהלכו לריק.
ד .אד"ש המשי לספר :לרב"צ לא היו ילדי ודחקה בו אשתו שיבקש מרבו החידה"ר
ברכה להפקד בזש"ק והבטיח לו החידה"ר שא ירצה ויבקש יהיה לו ילדי ואח"כ נשכח
ממנו דבר זה ולא נפקד ודחקה בו שוב אשתו שיסע לרי"א מראדזמי שהיה ידוע בנפלאותיו
ובמופתי ונסע לש וכיבדהו מאוד ולא הוציא מפיו מדוע בא רק כשנפרד אמר לרי"א נו
א הרבי הבטיח לי ילדי בטח שיהיו לי ילדי ולא רצה להזכיר אצלו בפירוש ,הרדזמינר
קצת הקפיד על צורת הבקשה להבטחה לילדי אבל ישר מחל ובירכו בילדי וכ היה
שנפקד בזש"ק ע"י שעמד בקר זוית ובכה הרבה שנזכר שהחידה"ר אמר לו שא יבקש
ויבכה יהיה לו ילדי.
פע היתי יחד ע הרבי הלב שמחה זצוק"ל ודובר על קדיש על נפטר וסיפרתי בפניו את
הסיפור הידוע שרב"צ קרא לבנו לפני פטירתו ואמר לו משניות וקדיש אחרי פטירתי לא
איכפת לי א תקיי או לא ,אבל זה ברצוני שתקפיד לקיי שח"ו לא תשכח לתת תיקו
בשטיבעל ביארצייט שלי לזה קראתי שתמיד תזכור להביא הלחיי והמזונות ביארצייט
לבית החסידי.
הרבי הלב שמחה צחק מאוד ואמר לי אני יסביר ל הדברי ,הא הכרת את רב"צ? ועניתי
שלא ,אמר לי אבל אני כ הכרתי אותו הוא היה כלי מפואר חסיד אמיתי חסיד בר דעת שידע
חסידות מהו ובנו לא היה בכלל דומה לו פשוט שבפוטי אפי' קצת מודרני וזה היתה כוונת
רב"צ ודאי שלא זלזל במשניות ובקדיש ביארצייט אבל הוא רצה שלבנו יהיה אחיזה ומזה
בנו לא יתחזק אבל לצוות לו להביא כל שנה תיקו יצטר גלל זה בנו להחזיק עצמו בחבורה
ע כול וזה יחזיק אותו לא לסור מדר אבות ובחכמה סידר זאת כ! אח"כ הרהר ואמר
ברכתו של זקננו החידה"ר ודאי היתה צריכה להתקיי ולכ זכה רב"צ בב אבל קפידתו של
הרי"א מרדזמי ג יש לה מה לומר ורגע זה של חלישות הדעת גרמה מהסת שיהיה לו ב
כזה מודרני ולא כלי כמוהו.
295
ה .אבא שבנו רצה ללכת לצבא ופחד מאוד שיצא לתרבות רעה בא לבכות אצל הרב מטשבעי
זצ"ל ובקשו שיבא איליו היה אצלו כמה דקות והל
לצבא אבל נשמר מכל והיו הינו אבר
מפואר ושאלוהו מה היה הסוד שהחזיקו להשאר יהודי כשר ומה אמר לו הרב מטשבעי?
ענה הוא אמר לי אתה הרי יודע שיש סכנה בצבא ברצוני שתקבל ע"ע חזק קבלה אחת וקלה
שלא לומר תחנו בא יו בצבא והבטחתי לו ודבר זה לא נת לי ש מנוח אי
אפשר שלא
לומר תחנו א לא מתפללי ולכ דבר זה החזקני וחזר לדר
האמת עד כדי כ
היתה
חכמתו של הרב מטשבעי שידע שמשהו אחר לא ישמע לו .ע"כ!
אבר
נכנס בא' מימי חוה"מ והיה לו בעיה שרצה לפרט והחליט במחשבתו שידחה השאלה
לאחרי יו"ט שלא בוער ובלא לומר כלו שאלו אד"ש בדיוק על דבר זה וענהו דבר דבור על
אופניו.
מ.ר .שאל את אד"ש הא לתת בטיש תמרי כבכל שבת? וענה אד"ש אני לכשעצמי הייתי
אוכל תמרי אבל לא כדאי בטיש בכל אופ זה לכל הצבור ואד חשוב אני צרי
יותר
להזהר ול"צ לשי תמרי.
אבר
נכנס לפני החג לומר על ניתוח שבר וענה אד"ש שיחכה אולי לא צרי
בכלל ניתוח
לפעמי מסתדר לבד ,ואחרי החג שנכנס לאד"ש אמר לו אד"ש לעשות הניתוח והוסי
רציתי שבבית יהיה שמחת יו"ט בשלימות ולא יחשבו על הניתוח לכ אמרתי שיכול להסתדר
לבד וכשעברו ימי החג בשמחה יכול אתה לעשות הניתוח.
ב .היה כמה פעמי שהגעתי מאוחר לטיש וכבר עמדו השורות וציוה הרבי לפתוח השורות
ולהכנסני והיה דחוק קצת ודחפו אותי הגיב הב"י לדוחפי נו יאמרו רב דחפו!
ג .כשהיתי בחור כא באר"י והלכתי בעיר העתיקה לכותל המערבי ראיתי פתאו אד בעל
צורה גדול והיה נראה כמרח והול
גבוה גבוה מעל האר ועבר בי האנשי והל
מקיר
לקיר וראיתי שאנשי לא שמי לב רק אני והשתוממתי על המחזה ממש ריח באויר בלא
דמיו ואולי היה אליהו הנביא.
296
ד .כתוב בגמ' שהמלוה בריבית שוטה גדול הוא שלוקח עדי ומחתימ ע"ז שהוא רשע שהרי
יש עדי על השטר שלווה בריבית ,וכ מסתכל אני על אנשי ששמי מודעות בעתו למז "ט
וכו' לכבוד ולתפארת וכול יודעי שה עצמ מכניסי א"ז ומודיעי בשער בת רבי
תראו אני רוצה כבוד.
ה .בסקוירא לא אמרו בטישי תורה ובכלל מיעטו בדבור כשהיתי צעיר שלחני אבי פע
להיות כל חג הפסח אצל הרבי מסקוירא זצ"ל ושמעתי ממנו הנאמר בפסוק "חכמת המסכ
בזויה" שמסכ הוא לשו אוצר = מחס כנאמר ערי מסכנות וברש"י ובתרגו בית אוצר
שחכ שאוצר בתוכו חכמתו ולא אומר בזו יה שבזה יש ש ה' שזה דבר טוב ג לשתוק.
ע"כ!
ב .סיפר לי ב.מ .שלקח את אד"ש לתפילת שחרית בחוה"מ שאל הרבי א כבר קרא ק"ש?
וענה שלא ,דהרי מספיקי בתפילה לומר ק"ש עוד בזמ אמר לו אד"ש כ אינני מתכוי לזמ
ק"ש יהודי בבקר לפני שמתעסק ע כל דבר שהוא לפני שפוגש אד כדי לו לומר דבר ראשו
שמע ישראל ה"א ה"א קבלת עומ"ש!
ג .הרב"ש שניארוסו חת דהרב מטשבעי זצ'ל התחת בסיביר הרחוקה אחרי כמה שני
שהיה חת ובשבת ש"ב התעורר שאלה על שתית היי בש"ב בסעודה שלישית שזה מבוכה
בהלכה והיה ש מתגורר זק מחסידי סדיגורא ורצה הרב מטשבעי לכבדו וציוה שיקראוהו
לשאול פיו אולי יודע אי נהגו בסדיגורא והוסי הרב מטשבעי אע"פ שאינני יודע א יועיל
משהו אבל עיקר כוונתי לכבדו לשי לב איליו וכשבא הישיש אמר שזוכר שהרבי מסדיגורא
ציוה לא' מהמסובי לא לבר בירכת המזו והוא שתה היי שהרי מותר לו לשתות שעוד
אוכל ס"ג ונהנה מאוד הרב מטשבעי וציוה לעשות כעצה הזאת שא' לא יבר וישתה,
והוסי משמי זיכינו לשמוע דבר זה היות וחשבתי לדאוג ליהודי זה ולכבדו) .ובגור נהגו
לשתות הכוס ג בס"ג(.
ד .אד"ש ש לב לפכי קטני בכל מיני מקומות והדבר מבהיל על הרעיו ,חזרנו פע ע
נחו אלבו והגיעו לתחלת הרחוב שמגיע לבית הרבי והיה ש פקק גדול וסיבו לחש
אד"ש להרי" האמת שאפשר כבר כא לרדת וללכת הביתה רגלי נגיע מהר יותר מלשבת
ולחכות אבל זה לא יפה כביכול אנחנו הסתדרנו והשארנו את נחו לבד להסתב וישב
אד"ש כל הזמ עד שהצליח להגיע לבית אד"ש.
297
וכ פע שנתתי לרופא מצות מאד"ש ושמתי כס
בפני ביקש אד"ש שאצלצל לומר שיש
כס
בפני אולי לא יפתח המצות עד הסדר ויתבייש שיש בפני כס
עד כדי כ
דאג לבושתו
של הרופא שצלצל מיוחד להרי" שיאמר לו שיוציא הכס
לפני יו"ט.
ה .הבית ישראל שלח את הרי" לברר דבר מה ביהדות והיה צרי
לענות תשובה והבירור
לא היה ע בשורה טובה וחכ
בדעתו א לומר? ואמר לו אברה יוס
אירנשטיי שלא
יאמר כלו בחג הפסח אלא יחכה עד לאחר החג ,ביו"ט שביעי של פסח קרא לו הבית ישראל
ושאל מדוע לא עלה כל הזמ לומר תשובה על השליחות? וענה שא"י הציע לו שיחכה עד
לאחר החג אמר הבית ישראל יש לו טעות בדיוק הפו
עכשיו הזמ המוכשר לדבר ע"ז כתוב
שבקריעת י סו
עשה ה' למצרי בו בי וטבעו ומאיד
גיסא בני ישראל יצאו מהי
ומהבו א"כ יו"ט זה מוכשר הוא לצאת מהבו מכל הדברי האלו וע"י שתאמר ונסדר
הדבר נעזור לו להחל מהבו.
ז .סיפר לי ש.ב .נויפלד שהיה מתפלל בשני האחרונות של הא"א כל שבת בישפ"א ובקושי
הא"א הל
וסחבו אותו ממש אבל שהיה מגיע לעליה לתורה לברכות התורה עיני ראו ולא זר
אי
שקבל אדמומית בלחיי ואמר הברכות בקול ר ושמעו כול.
ח .שמעתי שסיפר משמשו של הא"א ד .סנקבי שהיה באמצע הלילה במשמרת אצל הא"א
נמנמתי ופתאו ראיתי שהא"א יושב על מטתו ומתחיל להתפלל שחרית מתחלה לאט ובקול
כמונה מעות נבהלתי מאוד היה עוד לילה ולא ידע מה לעשות ,ר מהר לבית ישראל וסיפר
לו ,הב"י ר ואמר שהוא יפסיקו ויאמר לו שעוד לילה וכשהגיע ראה אי
שאביו מתפלל טוב
וכו' לא מלאו ליבו להפסיקו רק עמד בצד והקשיב כשגמר הא"א נשכב שוב לישו בבקר
הגיע שוב הב"י להניח לו תפילי הא"א הניח קרא ק"ש ותו לא וציוה להוריד הגיש לו הב"י
סידור ואמר שצרי
להתפלל שחרית לא הסכי הא"א ואמר כשהתפללתי שחרית היה
הזמ! ומוסי
הרי" שכתוב בגמ' אימתי שעת רצו בשעה שהצבור מתפללי ומובא מאחד
מקדמאי שהיה כתוב בגמ' אות צ' ופירשו שהכונה צבור אבל יכול להיות בשעה שהצדיקי
מתפללי אז זה עת רצו ומי יעמוד בסוד קדושי וטהורי.
ט .הא"א היה זריז במיוחד וא
בזמ חולשתו הקפיד על הדקות ופע רחצו משמש ולקח
קצת זמ התאנח הא"א ואמר פע הייתי עושה כל זאת בשלש דקות ועכשיו ,4,5שש דקות
ואי לזה סו
.
י .כשהיה אד"ש עדיי ראש ישיבה יצא לדבר ע"כ שהרי" מאוד אוחז ממנו ,ואמר לו אד"ש
אתה לא משוגע יחיד בעני זה זכורני שבקשתי מא' ממשמשי אאז"ל שיסדר לי זמ טוב
במיוחד להכנס אצל אבי ,וכ
היה ומאוד נהנתי ביקשני המשמש הזה אח"כ בזה הלשו ידוע
לי בבירור שסו
כל סו
תהיה אתה לאדמו"ר גדול ואז לא תסתכל עלי ברצוני שתבטיח לי
בטובת הנאה שסידרתי ל
עכשיו שתזכריני לטובה ג אז שתהיה רבי וביטלתי דבריו מכל
וכל אני אהיה רבי? ולא נת מנוח ואמר שבטוח לו שכ הנה ל
סיי אד"ש עוד משוגע כמו
שכ
חושב .ע"כ!
298
יו שני כ"ג ניס התשנ"ד :נקרא הרי" לקו"פ והיה זמ רב
אד"ש :הא אתה יודע מהמכתב שהכניס סבא טאלנא בעני המש
השולשלת שרוצה
שהרבי יצוה על איטשה שיסכי לקחת ע"ע את המש
ההנגה?
הרי" :בשעת מעשה לא ידעתי אבל אח"כ נודע לי.
אד"ש :ומה יש ל
לומר ע"כ?
הרי" :ב' דברי כא לא דופקי :א' אני מכיר את החצר מקרוב ואי כא משהו שעליו
שיי
לדבר אי חצר ואי חסידות .ב' אני יודע מצבי שאני רחוק מלכה כאדמו"ר.
אד"ש :קוד כל לא נגעת בנקודה שלישית ומה א להפיס דעתו של אותו זק? זכורני לפני
שש או שבע שני דיבר איתי הס"ק על אחי
מוטל ואמרתי לו אז אי וואס טויג נישט ר'
יצחק מנח ושמח אני שכיונתי לדעתו הגדולה עכשיו שרוצה ב
.
יש בכל הנושא טעות אחת כתוב "אז הוחל לקרוא בש ה'" יש בזה הרבה פשטי ויש
פירוש שפע היה ש הש קדוש בלתי לו לבדו ואז נהיה חולי וכ"א קרא בש ,כ
באדמורי" קוד כל יש מושג רבי ובמה הוא רבי בזה עצמו שנקרא רבי ,מלבושיו הדר
פיטער ,יש לו רכב אולי ג מוסדות אח"כ מנהל ג לפעמי שלח ולפעמי מקבל ג קהל
הא אתה חושב שלרבי ר' זושא וכדומה היה פיטער ורכב? לא היה לה! ביהמד"ר היה ,היו
רכטיקע רעביס רבי זה ששומע צרותיו של השני ומנסה לעזור לו רבי זה שיושב ומתפלל
וחושב אי
לעזור לכלל חו מזה יכול להיות לו כל הנ"ל ולא הפו
נו לעזור לו בזה הנ
יכול
הכרתי הרבה יהודי בפולי שהיו רעבישע מענטשי במעשיה ובעבודת אע"פ שלא היה
לה שו סימ של אדמו"ר וליידער מכיר אני אנשי בלא שו צורת אדמו"ר ויש לה
תואר אדמו"ר א"כ חושבני שהדבר פשוט כ
אחי
לייבל חסיד באמת אבל לא יותר מזה
אי לו מעו הראש הפתוח לפתור בעיות ,אחי
מוטל ג צ'צקה גיט אבל צעיר ולא ראה
הרבה בחיי ג קצת פחד ואתה יש ל
נסיו בעזרה לזולת וסב
אד גדול ומהסת ג לא
מתכוי הפיטער והרכב אלא את עצ הדבר לכ חושבני לומר לו שראיתי הקועטיל ודיברתי
עמ
ואני אוחז כמוהו שאתה ראוי לכ
לעזור לו בנושא ותשועה ברוב יוע ויכול לשלוח
אילי
אנשי ג להתייע ואתה מקבל ע"ע לקחת זאת וזה שאתה עוזר לאנשי יקרא
אצל
כדבר הזה ואצלו יתפרש כהמש
השולשלת וירגע אח"כ חיי
אד"ש כמוב לא לפני
שיחתו לי על פתק תנאי קוד למעשה שכ"ז בתנאי שהוא סב
שליט"א יל
לקראת משיח.
כ דיבר על ר"מ בורנשטיי שרוצה להכנס בפרטיות לאד"ש והסכי אד"ש בתנאי שיכנס
עמו הרי" והוסי הכרתי את אביו הרה"ח א.י.ב .הוא היה אד אציל.
דברי הרי" בסעודת שלישי למילה ליצחק פלדמ בבית ר' מוטל וינברג אור לכ"ה ניס
התשנ"ד:
א .נכנסתי ע אבר
בנש"ק שזה לו 41שני שלא זכה לזש"ק והוציא עכשיו ספר של סבו,
אד"ש התעני בספר ובמחיר ואח"כ שאלו ומה נשמע אית
? האבר
פר בבכי מר וביקש
שצרי
להושע בזש"ק אד"ש הרהר זמ רב ואמר לו הסברא שלי אומרת שצרי
אתה להושע
הרי מגיע אתה מבית של אדמורי" גדולי וכמה נשאר ממשפחת
וראוי שג ממ
יהיה
זכר והמש
למשפחת
הגדולה ,הרהר שוב נת ידו ואמר הרי אמרתי מילתא בטעמא וא
הסברא כ
בודאי יעזור ל
ה"י.
ב .מגי"ש בישבה התבטא לבחורי שלה אי כזה מושג של גיטע זמני וזה רק לעובדי ה'
בחור כל הזמני שוי וצרי
תמיד ללמוד ,נהיה מדבריו רעש גדול והתנגדות גדולה מצד
המשגיחי והבחורי דקיימ"ל בכל השמיעס שיש זמני טובי ,והגיעו הדברי להרי"
וביקשהו שירצה הדבר לפני אד"ש.
אד"ש אמר :כתוב על רשעי שכל ימיה כחגי וזאת משו שכל העול דומה לה
כמישור ישר בלא שו עבודה ולכ באמת אי לה חילוק בזמ טוב ,משא"כ הצדיקי
שנדמה לה כהר עובדי כל הזמ את ה' משקיעי כוחות ובודאי כשמגיעי לראש ההר יש
299
לה זמ טוב שגמרו עבודה אחת ,ושוב חוזרי לעבודת בודאי א עובדי היטב בישיבה
בחדש חשו ואח"כ כסליו משקיעי בתורה ועבודה מגיע אח"כ חנוכה והוא לה בודאי
אגוטע זמ ,משא"כ שלא משקיעי כלו בודאי שאי חילוק כל ימיה כחגי.
ג .בעני ספירת העומר חשבתי רעיו מדוע מגיעי כ"כ גבוה ואטהר ואתקדש בקדושה של
מעלה? מובא ברמב" שמעלת הנטהר מטומאתו גדולה וניכרת מהטהור מעיקרא ,אע"פ
ששניה לכא' שוי כרגע בנקיו אפ"ה יתרו הטהרה ניכרת על אחד שנטמא ונטהר יותר
מטהור מעיקרא כנאמר ויתרו האור מ החוש וזמ זה של ספירה גדול מאוד בנ"י יצאו
ממ"ט שערי טומאה והכינו עצמ למדרגה הכי גדולה למת תורה ומובא בא"א בש הזהור
שמי שנשמר בימי הספירה לא יצטר לעמוד בדי בר"ה ויוה"כ א"כ מוב שהסופר ספירת
העומר ונשמר בימי אלו שניכר בו יתרו הטהרה מ הטומאה כנאמר מי ית טהור מטמא
שיתרו הטהור ניכר יותר אחרי העברה מהטומאה לטהרה ,ויכול בודאי להגיע לקדושה של
מעלה.
כ בעני ברית מילה מתקשר רעיו זה מובא שאלה ידועה מדוע אאע"ה שקיי כל מצות
התורה אפי' עירוב תבשילי לא קיי מצות מילה שהיא כ"כ חשובה וחיכה לציוי של ה'?
החזו"א מתר :שמצות מילה הינה כריתת ברית בי ישראל לאביה שבשמי וא"א לכרות
ברית א אי את הצד השני ולכ רק במצוה זו היה צרי אאע"ה לחכות לציוי של הקב"ה
ואז יכל שפיר לכרות ברית ,הרב מבריסק ענה תירו עמוק :ברית מילה אינה עצ הדבר
בלבד אלא הסרת הערלה וכנאמר שצרי הטפת ד ברית מנולד מהול דלמא ערלה כבושה
אבל בלא ערלה כבושה אי שו עני בהטפת ד ברית כמוה כסת הורדת ד שאי בו שו
עני רק אחרי שיש ערלה ונצטוינו להסיר הערלה או אז מתקיי בשלמות מצות מילה לכ כל
זמ שלא נצטוה אאע"ה במצות מילה לא היתה לו ערלה דהיינו לא היה בו מאוסה הערלה
ולא היה שיי לקיי מצות מילה שעיקרה הורדת הערלה ,רק אחרי שנצטווה נהפ הערלה
לדבר מאוס ואז מקויי היטב מצות מילה ,ורעיו זה תוא לרעיו שאמרנו בספירה יתרו
האור מ החוש שעיקר האות ברית אחרי הורדת הערלה כיתרו הטהור שנטהר מטומאתו.
משגיח בישיבת גור נכנס לרבי אחרי פסח ואד"ש שיבח מאוד את ר' יצחק מנח ושלחו
למשגיח זה להרי" להתייע עמו ושאל המשגיח שאינו יודע מי זה ר' יצחק מנח? צחק
אד"ש ואמר אני מתכוי לר' איטשה וינברג שמו הפרטי הוא ר' יצחק מנח.
אד"ש דבר בטלפו בארוכה על פלוני שצרי לזורקו מהביהמד"ר שאומר בשמו דברי
שאינ ושאל הרי" הא מרשה לו אד"ש לעשות מעשה? ישר אמר אד"ש שצרי לברר
הדבר היטב לפני שצועקי עליו וכו' ,אמר הרי" ידעתי שאד"ש ישר ירח שאד"ש טוב
מאוד וצחק אד"ש.
300
נחת רוח בראות הבני והנכדי בתשוקה נדחפי לראות את הרבי יותר מאשר אמרית
יזכור במתינות.
בכל זמ שאמר דברי אלו עמד הרבי מאחוריו והקשיב והרי" לא הרגיש כלל וכשגמר
שאלה הרבנית את הרבי מה הוא אומר לדברי הטענה שלה?
אמר אד"ש :הוא צודק מאוד ,ויש לי להוסי יש שתי סוגי בכיות יש בכי של הנפש והוא קצר
ושקט ועיקרי ככתוב "במסתרי תבכה נפשי" וזה הבכי הרצוי ג ביזכור ומספיק לזה רגע
כמימרא זה הרי פנימי בלב ,ויש בכי של הגו הוא ארו הוא ממוש הוא של פינוק ואינו
הרצוי ביזכור בודאי שלא הרי ביו"ט תקנו יזכור הא יתכ בכי של צער בחג ובודאי לדבר
זה לא התכוונו להצטער בימי שמחה ולכ לא צרי אריכות מיותרת.
ב .אד"ש דיבר איתי בארוכה על אחיו הגדול ר' מאיר זצוק"ל והפליג בשבחו שהיה אד גדול
מאוד ובס"ה הבדיל בינו לבי אביו הא"א שש עשרה שני בלבד! והוסי צרי אתה לומר
לידיד א"מ סגל שעוד 031שנה כשיגמור לכתוב על אבי ואח"כ כשיעבור עוד 031שנה
שיגמור על הבית ישראל והלב שמחה מותר לו לכתוב כר מיוחד על ר"מ שהוא היה אד
גדול מאוד ,מאיר אחי אחז מאוד מסבי ר' יעקב מאיר בידרמ ואמר עליו שיש לו רבישע
כוחות עד כדי כ כשלא הזדמ לו ליסוע לגור והיה צרי להזכיר משהו היה מזכיר ממש כמו
בפני רבי אצל הסבא ר' יעקב מאיר בידרמ.
כ פע זלזל אד פלוני בכודו של ר' יעקב מאיר ואותו אד נהיה שטיקעל רבי ומקוד לכ
היה שטיקעל רב וישב פע ביחד ע רי"מ בבי"ד ונכנס אחי ר"מ וזכר את קפדתו על אותו
יהודי }ובדר אגב הוסי אד"ש שר"מ היה אד שליו ונינוח וא כבר הצליחו להרגיזו
שיקפיד היה ארעד ציטרניש )רעידת אדמה({ ר"מ ניגש לאותו אד ואמר מילא ר' יעקב
מאיר הינו רב מושל וכ רבי מושל והכל טוב אבל אתה רברבי חצי רב חצי רבי וחצי רב
הינו כלו וחצי רבי הינו כלו א"כ הנ כלו אחד גדול ויצא בקפידה מלשכת הבי"ד!
ג .היה יהודי צדיק בהונגריה ר' ישעיה קארסיטר שמו ואמר פע בבדיחותא אומרי ביקו
פורק רברביא גרויסא רעביס ,ע זרעיא קליינא רעביס ,טפלא נא קלענרע רעביס ,אי
ווי איז אי? ונשיא נשמע כשאומרי במהירות שעי' שג אני ר' ישעיה נמצא ביקו פורק
ב"ונשיא".
ד .נכנסתי לקו"פ ביחד ע ר"מ בורנשטיי וסיפר לרבי בש דודו ר' אהר ישראל בנו של
הש משמואל ששמע מאביו הש משמואל שהרב מביאלה אביו של האבני נזר אמר פע
שהידיד הכי טוב שלו הינו א"מ בנו של החידה"ר ,אד"ש אמר שא פע לא שמע מזה ומאוד
התעני בזה ועשה חשבו א מתאי השני ,כ דברו ע"ז שהא"א כשהיה גר בביאלה דבר
בלימוד ע הרב מביאלה וג עשה חשבו א מתאי ע השני.
ה .אד"ש הל רגלי מביתו לאול מלכי ישראל לסעודת ברית של אברה בו בלויית בנו מו'
שאול ומשמשו י"ד פלינקר ,אד"ש עיי בדרכו במכתב פנה לי.ד.פ .ואמר ברצוני שתמסור לר'
יצחק מנח ....שאול אמר לרבי שהרי" ידיד טוב של א .בו ומ הסת יפגשו אד"ש ש
ויוכל לבד לדבר עמו ,הגיב אד"ש ר' איטשה ש? מכירו אני קצת יותר טוב לא חושב שיהיה
ש ,וכשיצאו מש לחזור הביתה שאל אד"ש בחיו את בנו נו ר' יצחק מנח היה כא?!
ו .פלוני העוסק ברפואה נכנס לבקש מהרבי הלב שמחה שיעשה בדיקה שמגלה א ח"ו יש
מחלה הארורה במעיי אמר לו הל"ש לעצ העני כבר לפני חצי שנה עברתי זה וב"ה אי לי
כלו ,ולדברי שצרי אני לחשוש משו שיש סבירות גבוהה אצל הרופאי שזה עני
תורשתי ולאחי היה אומר אני בוודאות יודע אני שהצבור מדבר כ ואי זה נכו לאחי הרבי
הבית ישראל לא היה מחלה ארורה זו בכלל ,יש המיחסי זאת לשפ"א שחלה אז במחלה
301
נדירה לא נראה לי ,וג לאבי הא"א לא היה את זה ולא לבית ישראל וכ אמר אד"ש שלל"ש
ג לא היה זה.
ז .ב.ק .מספר שיודל צישינסקי דחק פע בבית ישראל לבר
שכנו שלא מאנ"ש לרפואה
שלימה ,והתעני הבית ישראל בדיוק במצבו הרפואי והתברר שכול לאחר יאוש וע"פ דר
הטבע אי לו שו סכוי דחק יודל בטענה שהרבי יכול לפעול ג שלא ע"פ דר
הטבע ענהו
הבית ישראל יודל לעמול כ"כ קשה שלא ע"פ דר
הטבע משאיר אני להיימשע .ומוסי
הרי" שמבהיל על הרעיו שכשהוא הזכיר את יודל אמר לו אד"ש כ
כמכוי לדברי הב"י
שיודל חלה שלא כדר
הטבע ויעזרהו ה"י ג שלא כדר
הטבע בשביל יהודה צרי
לעשות
הכל.
ח .אבר
נכנס לשאול בעני דירה ובביתו לא הבינו כל התשובה ונכנס למחרת שוב ,ישר
שנכנס חיי
אד"ש ושאל וואס שלו בית? והופתע האיש לרוה"ק והתנצל שלא הבינו ברור
ורוצי לשמוע תשובה ברורה אמר אד"ש לא צרי
להתנצל בשביל זה אני יושב כא על
הכסא וענה תשובה מדויקת בפרוטרוט שתניח דעת כול.
ט .דבר בעני הפוליטקא ואמר לנו שהבית ישראל היה זהיר מאוד בכל דבריו ופינק את
הגדולי דליטא ופע נסע כולו מתוח למועצג"ת וכשחזר שאלו המשב"ק מדוע נסע בכזה
מתח? וענה פשוט לא ידעתי א אצליח להעביר עני שרציתי וב"ה שהצלחתי ,משא"כ הרבי
הלב שמחה לא שאל א אחד ולא התחשב בא אחד וסיפר לו עסק אחד שלפני הבחירות
בתשל"ז רצו הליטאי להתפלג מחמת שנת הרבי הל"ש ברכה לפא"י ונסע לטלז ולא
התרגש הל"ש כלל ואמר בשביל כזה דבר צרי
לפרוש ואמר שיעשו כנס וש יאמר שתומ
רק באגודה ,ונסע לאסיפה ואמר רק אייר ר"ת אני ה' רופא
וראו עליו שאינו כא כלל אלא
מרח בעולמות העליוני..
ומאיד
גיסא סיפר אד"ש להרי" שהל"ש קרא לו ואמר לו אתה הרי בעל עצה תאמר לי
עצה מה לעשות בעני הרב הזק מבני ברק שכל דבר שיודע שאני מציע הול
נגד בחרב וחנית
ויש דברי חשובי ודברי של טע וכל דבר מתנגד ולא איכפת לי שיאמר בשמו העיקר
שיהיה מקויי .ע"כ!
יו שני ל' ניס בשעה 03.8בערב בביהמד"ר הגיע האדמו"ר מטאלנא להכנס לכבוד ר"ח
אייר אור לא' אייר ביחד ע נכדו ר' יצחק מנח וינברג:
כשנכנס הס"ק ק אד"ש לכבודו עד הדלת ואמר "כל המקבל פני זק
כמקבל פני שכינה!
הס"ק שאל וואס? ואד"ש חזר שוב "כל המקבל פני זק
כמקבל פני שכינה צריכי א"כ
לקבל את הפני ולכ
קמתי.
ס.ט :כ זק אני באמת )ואח"כ הוסי בענוה שרצה לומר לרבי שהוא זק כסיל אבל הסתפק
בזה שהסכי שהוא זק(.
אד"ש :הזיז במיוחד כסא עבור סבא שישב.
ס.ט :.אסור להראות שא"א ללכת לכ אני הול
בדוקא שיראו שכא אפשרי לי ללכת.
אד"ש :ה' יתבר
לא עושה שו דבר בחנ וה' ברא באד רגלי בשביל ללכת בה נו יעזור
ה"י שבאמת יוכל ללכת בה עוד ועוד.
ס.ט :.באתי רק לומר אגוטע חדש ולהתבר
.
אד"ש :כ"כ את מטריחי עצמכ בשביל זה.
ס.ט :.ב"ה זה לא כ"כ טירחה וטוב ללכת.
אד"ש :הושיט ידיו לס"ק ובחמימות אמר דהייבשטער וועט העלפי אייר איז ר"ת אני ה'
רופא
,אי אייר איז אוי
ר"ת רבי יוחנ ירפה אמ!
ס.ט :.אמ .היה משתל לבא רק בשביל הברכה הזאת.
302
אד"ש :א הרבי ישב נוכל ג לשבת.
ס.ט :.התיישב ,ואמר :הסבא שלי ר' דודל מטאלנא אמר שבאייר היה זמ של הדגלי
וכתוב "בש ה' אלוקינו נדגול" לשו דגל הסיפא היא ימלא ה' כל משאלותי שזה זמ
טוב.
אד"ש :אני מאוד מחבב לומר פסוק זה וכבר חדש של שלא אמרתי ב"ה שהפסוק שוב
מוזכר ע"י הרבי.
הרי" :הגיש הזמנה לבר מצוה של דוד מרדכי נ"י.
אד"ש :כבר הזמנה? הרי החתונה בסיו לא מתחתני הרי בספירת העומר ,יש כאלו
שמתחתני בל"ג בעומר ,הסתכל בפני ואמר אוהו בר מצוה של דודל ,דוד איז אגוט קינד.
ס.ט :.שאל וואס?
אד"ש :דוד איז אטייער קינד אני קורא לו תמיד ר' דודל טאלנער.
אד"ש פנה להרי" לדבר באיזה עני ופנה לסבא ואמר :אני מדבר עמו דברי שביני לבי
ר' יצחק מנח ,ובחיו
הוסי "סודות התורה".
הרי" :מחר מתחיל הזמ בכולל.
אד"ש :איזה כולל ? כולל של הסבא מטאלנא?
הרי" :רעבנס כולל.
אד"ש :הפסיקו שוב רעבנס מתכוי אתה לכולל של הטאלנא רבי?
הרי" :נר יהודה אריה! גמרו ב' פרקי ראשוני ממסכת יבמות גפ"ת וחשב לצאת קצת
ע"י ירושלי לשבת משקה לחיזוק.
אד"ש :נהנה ואמר :אוהו ר' יצחק מנח איז גיווער אברונריסט פאר וואס נישט א קומזי
ולסבא אמר בדלת לרבי אסור לעשות קונצי את צריכי להיות לגמרי בריאי על
הרגלי .ע"כ!
יו שלישי א' אייר ב' דר"ח לפנה"צ בפארק קנדה ע הכולל דברי פתיחה מהרי"
שליט"א לזמ הקי הבעל"ט התשנ"ד:
א .כשעברו בדר
ע"י קבר שמואל הנביא סופר:
הבית ישראל היה פע כא בנבי סמואל הסתובב ואמר "מרגישי שזה מקו קדוש!
ד .י.מ.ג .ביקש מאד"ש שיבוא לבקר בישבת בית ישראל אשדוד אמר לו אד"ש האמ לי יותר
ממה שאתה רוצה שאבוא רוצה אני לבא לישבה צרי לחכות להזדמנות שאהיה בנסיעה,
אולי השבוע אהיה באזור ע ר' יצחק מנח וינברג.
303
משה שלש בנות בוגרות ולא מצאו לה שידו והוזכר כמה פעמי לא"א ולא ענה ובעלת
הבית ניצלה את ההזדמנות ובכתה אצל הרבנית לבקש על נפשה לברכה בזיוג הגו לבנותיה
בשכר הטירחה שכ"כ טורחי תמיד באכסניה ,הרבנית נכנסה להזכיר והא"א התאנח ותו
לא ושוב ביקשה והזכירה האכסניה לטובה ושוב התאנח ,שאלה ומה א תשובה? ענה לה
אבי דבר נורא עד למאוד החת"ס הקדוש החזיק בישיבה בחורי מבוגרי זה לא טוב ואסור
סביבו נשערה מאוד הקב"ה מדקדק ע צדיקי כחוט השערה אולי זה קפידא משמי
שעכשיו נכדותיו מחכות.
אימי לא אמרה נואש ואמרה אבל ה לא כ"כ צדיקי ,חיי הא"א וביר ובפרק זמ קצר
התארסו כול.
אני עשיתי מראה של התפעלות הגיב אד"ש מה יש אי לזה אישור מסגל?
אח"כ הוסי הסיפור נורא וצרי הסבר ,החת"ס היה איש אלוקי ובודאי אהיילגע מענש
תורה היה חשוב בכל מקו אבל אצל אבי תורה בטהרה ,הוא היה זהיר במיוחד בנושא זה
של תורה בטהרה לכ הדקות הזאת הורגשה בעיניו עד כדי כ להבי שהיתה קפידה בשמי
על הבחורי המבוגרי שלא גער וזירז אות החת"ס להתחת ושיהיה תורת בטהרה.
א"מ סגל אומר שהב"י היה מספר אחרת הסיפור הנ"ל שהא"א אמר פע מדוע נכדיו של
החת"ס מתחתני מאוחר היות והוא עצמו התחת מאוחר לכ כל משפחתו כ.
304
ולא את דרכו שלו דהיינו צרי עמל ויגיעה וזה הכונה הפורש ממ = משיטת כפורש
מהחיי ,ור"ע ראה כא
את ר"ט עומד ותמהה והתלמיד בקלות הבריק והוציא תירו
תירו טוב אבל בודאי שר"ט ג חשב עליו ג יכל להגיע לזה ,יש אמירה ויש אמירה לא
היתה כא
קפידה הוא אמר א אדע בטוח שיהיה ל אריכות ימי כר"ט לא נורא תל
בדר הזאת עד שתראה ותכיר שתורה צרי יגיעה צרי לעמול עד שיודעי ואומרי תירו
בודקי היטב א זה נכו
וזו היתה הבעיה של ר"ע ומה יהיה א לא תארי ימי ותשאר
בדר הזו לענות בחופזה תירו אי תדע דר התורה מהו וכמוב
כשגגה היוצאת מפי שליט
היות ויצא מפי הצדיק שלא יארי ימי מת כעבור זמ
קצר אבל ר"ע שאמר זאת לא התכוי
שימות אלא להסביר העני
של יגיעת התורה וזה הכונה צהבו פני שהשבת את הזק
דהרי
ג הוא הל בדר הזאת והגיע למסקנא שלא זו הדר אלא צרי יגיעה וזה שאמרו לר"ע
מה ל אצל אגדה כל ל אצל נגעי ואהלות שהתכוי
לומר לו הרי הדר שבחרת ל זה
יגיעת התורה שנרמזת בנגעי ואהלות ולא אצל אגדה דברי שאינ צריכי יגיעה.
ודפח"ח! ע"כ מהנסיעה!
יו רביעי ב' אייר נסע כ"ק מר אד"ש ע הרי" לת"א לרופא עיני ,ביקר אצל הרבי
מסדגורא ,ביקר באשדוד בישבה ובכולל בקריה של חסידי גור בבית שמש ,הכל ביוזמתו
של הרי" קטעי שזכינו לשמוע:
א .כשגמרו אצל הרופא בת"א שאל אד"ש אצל מי אפשר לבקר עכשיו הרי בי
כ אנחנו כא
?
בישבות הרי מוקד מדאי מהסת בארוחת בוקר ואמר שיל לבקר את האדמו"ר
מסדיגורא ,אני יאמר לו שהייתי כא
בקירוב מקו אצל רופא ולכ
עליתי לבקור שלא
יחשוב שבאתי במיוחד מירושלי לבקרו לא עד כדי כ עוד אצטר לבקר את כל חברי
מועצג"ת ,נחמ
שאל א לצלצל להודיע? וענה שלא ביקור פתע יותר טוב.
כשהגיעו ישב הסד"ג ע טלית ותפילי
,אד"ש ישב ש כ 02דקות על הרי" אמר הוא
היוע שלי אד"ש דיבר בעיקר בעני
שמעו
פרס שהיה אצלו ואמר באנחה פרס וויל פאר
קויפע
דגאנצה מדינה פאר זיי ,נכדו של הסד"ג ציל והרי" גער בו מאוד במכונית שיבח
אד"ש את הרי" על גערתו בנכד שציל ,הסד"ג הביא כוס גדולה של 777ואד"ש שאל מה
זה? וענה שרצה שישאר שיריי.
305
רוה"כ של א .בו ביקש מהרי" שיאמר שג לו יש כולל במקו אחר ושאד"ש יבוא לש
הרי" לא הסכי לבקש והציע לו לא לבקש אבל החכ ביקש ואד"ש ענה קצת בקפידה מה
אתה רוצה ממני כבר הסתובבתי כא ואל לעוד מקו ואני ע כאב לב?!
כשיצאו מהמקו בדיוק הגיע הרב ד.ג .רבה של הקריה ,אד"ש נת לו יד בחביבות והרב
אמר יש כא עוד כולל ,אד"ש ענה אני מקוה שאתה יודע הדר לש לבד ואינ צרי ליווי!!
ד .אד"ש :ג לי יש העצעה ליסוע לבית וג לבקר את הסבא הוא תמיד מגיע אילי.
הרי" :לא כדאי לפנה"צ הוא לפני התפילה ובהכנות לכ וקשה לו לקבל אורחי.
אד"ש :יהיה עוד הזדמנויות הרי יש לו ג דירה מתחת כא בעיר אולי נעשה ל הפתעה
ונבקרו ש.
ה .כשהגיע לביתו צלצל ליעקב ליצמ לבשרו שקיי ההבטחה שיבקר בקריה ומאוד נהנה.
ע"כ!
יו רביעי ב' אייר :הסתובב אד"ש בחזרת הש" של מנחה ונת צדקה לעני ומרחוק ראה
עני שני והתחיל מפסיע לעברו האנשי שעמדו בקרבת העני דחפוהו שירו לרבי לקבל
הכס ,לאחר התפילה שינה אד"ש להפתעת כול מדרכו הביתה ופנה לעבר ב' האנשי
שהריצו את העני ואמר :לא צרי לדחו העני שיל ,ברצוני ללכת לעני מדוע שאפסיד שכר
פסיעות יש הרי שכר בכל פסיעה ופסיעה כשהולכי לתת צדקה מצוה.
י.ד .פלינקר מספר שביו שלישי א' אייר לפנה"צ שאלו אד"ש מדוע ר' יצחק מנח לא נכנס
והיכ הוא? וענה שנסע לטיול ע הכולל ,שאל אד"ש :מה עכשיו לעשרה ימי ואני הרי צרי
אותו דחו להרבה דברי ומה אעשה? ענה י.ד.פ .שנסע רק לכמה שעות ,והנה אד"ש בראשו
שזה בסדר.
אבר ספרדי דפק בדירה ופתחו לו ואמרו שיכנס בתור בביהמד"ר ובדיוק עבר אד"ש קרא לו
פנימה והתנצל האבר שלא צרי ולא ידע שפתוח למטה ויכנס כמו כול ולא הסכי אד"ש
וציוהו להכנס ושאלו למבוקשו ואמר שצרי הרבה כס לדבר פלוני חשוב הוציא אד"ש
פנקס שקי וכתב לו 007ש"ח.
306
הרי" :הרי הוא כלל לא אכל?
אד"ש :נו זה מה שאמרתי שהוא לא מתכופ כי לא אכל ,אבל באמת יש ש כזה מנהג לא
להתכופ אינני מבי מנהג זה ,אצל אבי זי"ע לא ראיתי זה בכלל ,כשאכל התכופ כמו כל
אד ,אכילה או שהיא מצוה גדולה או שהיא עבירה וממ"נ א אוכל למצוה לש שמי
לחיזוק לעבודת ה"י מדוע שלא יתכופ? לכזית מצה ג לא התכופפו לשתית כוס של קידוש
ג לא מדוע? וכ כל אכילה ע כוונה טובה היא מצוה ,וא ח"ו לצד השני אד שאוכל
לתאוה לא לש"ש שזה עבירה מה יעזור שלא מתכופ לאוכל? יש דבר אחר שכתוב כמי
שכפאו שד והכוונה לא למעשה עצמו אלא למחשבה ,וג כא אפשר לאכול בכונה לש"ש כמי
שכפאו שד ,אבל לא להתכופ? אתה הרי נכד לאדמור"י רוזי אולי תסביר לי העני? מה
אתה שותק?!
ב .אד"ש :יש לי שאלת מחקר הרבי מלובלי = החוזה זי"ע היה ידוע כת"ח גדול ,רב גדול
בעיר וכדומה ,משא"כ הרבי מלזענסק שהיה ידוע כצדיק עובד ה' ולא כת"ח ובספרי
שהשאירו אחריה הנוע אלימל מלא מגמרות כמעט כל עמוד מוזכר קטע גמ' ,פע לא
היה אוצר המאמרי לחפש ומביא הרבה גמ' פזורות ,משא"כ ספרי הרבי מלובלי ברוב רק
על הפרשה על המדרש במקו.
הרי" :שמתי לב שבשפ"א מובא מעט מראשוני החסידות משא"כ באמרי אמת הרבה
מאוד.
אד"ש :מהסת כול אמרו מראשוני החסידות והשפ"א הרי כתב בעצמו לכ כתוב מעט
משא"כ הא"א הרי רק נאס מכתבי החסידי מה שאמר ויכול להיות שא היה כותב
בעצמו היה מקצר ,הנה הסבא החידה"ר זצ"ל אמר הרבה תורה אומרי שעמד על ספסל
ואמר כשעה תורה והוא עצמו כתב רק ספר הזכות כ"כ צמצ עצמו בספר כזה קט ,א היה
מצמצ עוד יותר היה נשאר הזכות בלא הספר.
אני מסתכל בכל החסידשע ספרי מראשוני תלמידי הבעש"ט וכו' דגל מחנה אפרי ספר
מעני הרבה חזיונות ג בספרי הסבא אני מסתכל מג דוד צריכי להתרגל לנוסח הוא
מדבר בעיקר הרבה מאמונה ,אמונה פשוטה נכו?
הרי" :בטשרנוביל כמעט ולא אמרו תורה ,הסבא ר' דודל היה מאלו שאמרו הרבה ג
ברוזי לא אמרו בשלח תורה.
אד"ש :א"כ אי יש כ"כ הרבה ספרי מרוזי?
הרי" :אולי אמרו אחרי התפילה שלא בטיש.
אד"ש :ומה אתה רוצה מהרבי מסדגורה שלא אמר לנו בשיחה כלו הוא לפני שחרית,
ותורה אומרי אחרי התפילה .ג דבר זה לא מוב לי מדוע באמת לא לומר תורה אצלינו כל
הרבעיס אמרו ,מהסת רצו החסידי לשמוע והיה לרבעס מה לומר ומדוע שתקו אולי היו
כול בעלי מדרגה והיה מספיק ברמיזא?
ג .אד"ש :התחלתי לומר לרבי מסד"ג דברי ש .פרס הוא לא הבי ,ל יכול אני לומר
בפרוטרוט ,שאלתיו הרבה שאלות נגד התכנית שלה ,על כל דבר היה לו תשובה לא קבלתי
דבריו אבל הוא לא נשאר חייב שמעו לא טיפש הוא הכי טוב שיעורי בית ,שאלתיו בסו
שאלה ניצחת ולא ידע להשיב ,אמרתי לו כל אד שרוצה להציע תכנית חושב עמוק כל
ההשלכות ולא יגיע ע התוכנית ,חושב מה יהיה א זה לא יתקבל ומה יהיה א זה לא
יעבוד כמו התוכנית והיכ נעצרי יש אד שג המפלט האחרו להתאבד אצלו בחשבו
וחושב הכי הרבה בסופו של דבר העסק נדפק אני מתאבד ,אד כזה הול רחוק בתכנית,
משא"כ אד אחר שאצלו אי כלל צעד כזה של התאבדות אי זה בחשבו ונעצר בתכנית שלו
קצת קוד ,אדוני שמעו כמוב יש סיכוי טוב והתקוה של רבה להצליח )לשיטתו של ש.פ(.
אבל תודה לי שבתת הכרה חושב הנ ומה יהיה ע הכל מסתב והול מסתב והול וכל
המדינות מסביב ירד סוריה לאחר קבלת שטחיה חזרה והערבי ביו"ש ומצרי פותחי
307
במלחמה ואי שו ברירה אז אתה ואשת וכל המשפחה מסודרי ברגע ,טסי לחו"ל
ושלו ,אינני יכול לדרוש ממ במצב של וע"פ הדר של לעשות חושבי ומה א אלו
שאי באפשרות לברוח הרי לא חונחת ע"פ התורה לחשוב כ אע"פ שזה מחשבה נכונה
אבל אנחנו שאי לנו כזו תוכנית אנחנו נעצרי קוד אנחנו לא בורחי מהאר אנחנו
נשארי כא ורק כא ומה שיקרה לכל היהודי יקרה ג לנו ולכ לנו התוכנית נעצרת
הרבה הרבה קוד היות והאתבדות והבריחה לא באי בחשבו החשיבה שלנו ,ומה תענה
על כ? האיש היה המו השתומ מעומק השאלה ותשובה לא היה לו ואמר :אינני אוהב
לענות מהר צרי לחשוב וכשיהיה לי תשובה אענה ,שאלתיו וא לא יהיה ל תשובה
וכנראה שלא יהיה אז מה יהיה כלו תמשו ידי מהתכנית?! ולא ענה לי כלו רק חיי.
למעשה יש לי הרגשה בלב שסו כל סו יהיה טוב כבר הרבה פעמי דברו מהחלפות וכדומה
אפי' דברו לעבור כמדינה לאר אחרת ובסו לא יצא כלו ה"י יעזור שג כא לא יצא כלו
ויהיה א טוב לישראל אמ.
ד .אמר אד"ש :שהיה רוצה לבקר את חנו אירנשטיי אבל הבי מאחיו א.י .שמצבו גרוע עד
כדי כ שא"א לבקרו נאנח ואמר להרי" :האסט דא אזא גרויסע זיידה פאר וואס
דארמנסטי נישט ביי אהיי?
יש עוד שתיי שסובלי קשה מאוד ומקוה אני שיפסיקו לסבול השויגער של בני יצחק דוד
כבר א"א לראות הסבל וכ יחיאל נרקיס מצבו החמיר מאוד )הוא באמת נפטר כעבור כמה
ימי(
הרי" סיפר :מה שאמר ב.ק .שהבית ישראל אמר שלא ע"פ דר הטבע כדברי אד"ש על
יודל צישינסקי.
אד"ש הגיב :אינני מבי ומה אתה מספר לי כא מופת ,זה מופת? חשבתי שתספר שהבריא
כבר וזה יהיה מופת ,הרהר דקה ואמר באמת פלא הב"י אמר פאר די אייגנע ,חסידי יש
הרבה אייגנע יש קצת ה"י באמת צרי לעזור ג שלא ע"פ דר הטבע וירפאהו במהרה אמ!
אד"ש :א כבר אתינא לדבר במופתי אספר אני ל מופת ממני אבל לא מופת אהוב עלי
צלצל יהודי שצרי לעשות ניתוח קטרק על העי ,להרבה אנשי אומר אני שלא כדאי רופא
גדול חבל על הכס אפשר לעשות אצל רופא קופת חולי ,אני הרי לא יודע מה אני עונה
ואמרתי שבודאי ינותח בהצלחה אבל רק אצל רופא מומחה ,לא הספתקתי בזה ואמרתי
לאחד מהמזכירי אתה יודע שאצלי זה כמעט כמו בחב"ד יש לי שתי מזכירי האחד ד"ר
ברוידא והשני הרב שפירא חילוק קט יש ,ש בחב"ד רבי מאוד אצלי ב"ה לא רבי פשוט
כול מפחדי משפירא ,ד"ר ברוידא עובד ג בחול וג בשבת הוא מזכיר במי שבר חולי
דר אגב הוא מזכיר לי הסיפור בקבצ שהיה ב' ימי טובי ושבת והל כל הזמ ע היד
מושטת כעושה כס ,ושאלוהו מה זאת שבת ויו"ט היו? ענה שכזה הפסקה גדולה בעבודה
ג' ימי מפחד שישכח לכ עושה חזרות כ הוא מזכיר ג בשבת שלא ישכח העבודה ,ושלחתי
את תזכורת לאד זה שיעשה דוקא דר רופא מומחה ,הדבר משו מה לא הוב כראוי
והניתוח נעשה ע"י רופא זוטר ובאמצע נפל חלק מהקטרק על הרישתית והעסק הסתב
וצלצלו דחו להזכיר והתנצלתי שאמרתי בדוקא רופא גדול זה מופת לא כ"כ טוב הא?!
ה .זרק מהחלו ג"פ טישו כשניגב הא ומר להרי" ג' פעמי לזרוק מהחלו בשטח ציבורי
זה עבירה על החוק ,זרק עוד ג' פעמי ואמר אתה יודע מזה באמת א יעבור שוטר הוא
יכול לעצור אותי אני עבריי עברתי על החוק ,דוקא רוצה אני להרגיש קצת עבריי כמו ברו
מרזל ג הוא עבריי לא? כל המדינה עבירה )מ(.
ו .דיבר על הרבה רעביס ושאל מי יותר בעינ משונה האדמו"ר מאוזרוב או האדמו"ר
מקרלי שניה נראי לי משוני אבל מי יותר? )קוקו(
308
ז .אד"ש :יודע אתה מנהגי המדינה? היו כל הדגלי עד חצי התור יו הזכרו לחיילי
אח"כ בתופי מעלי את הדגל.
הרי" :אד"ש רוצה להזכיר לי לעשות תשובה
חטאת נעורי.
אד"ש חיי ואמר :אני יאמר ל האמת מה שאני חושב ,שמעתי פע מאימי ע"ה כמדומני
שראתה בצאינה וראינה כ ראיתי זאת במאור ושמש במקו אחר לא מצאתי לזה מקור
מדוע נבראו השדי והמזיקי בערב שבת בי השמשות? הקב"ה רצה לברוא עוד אנשי חו
מאד וחוה והכי הנשמות שלה ופתאו קדש השבת והיה צרי להניח מכל מלאכה
נשארו הנשמות בלא הגופי וזה השדי ,המדינה בדיוק אותו דבר ובציור הפו יש כא
מדינה ע כנסת וחברי שרי ומשרות וכו' יש גו אבל בלא נשמה ,חבל מאוד ע"כ היו
צריכי להכניס השדי הנשמות בגו והיה יוצא משהו ,א"א לזלזל משהו היה אז הרב
מבריסק אמר שהיה שמייכל מהשמי ליהודי והפסידוהו ,ג מאבי זי"ע הבנתי כ שהיה
שעת כושר והחמצנו לקחוהו הציוני בלא נשמה והפכוהו רק לגו.
ח .הרי" :בני יעקב מסיי ישיבה קטנה ומתלבט להכנס לאשדוד
בית ישראל או לחיפה
אור שמחה.
אד"ש :ומדוע לא חושב בכלל על שפת אמת? הוא לא רוצה להפריע ל ע הרבעסטוה שאני
הול לשי עלי? הוא חושב מ הסת בגלל שלא כדאי ,יש אנשי שחושבי שאבא
בישיבה זה חסרו חושבני שזה טעות זה יכול להיות ג מעלה.
הרי" :אד"ש אומר לי להכניסו לישפ"א ,אני יכניס.
אד"ש :א הייתי היו ראש ישבת שפ"א הייתי משכנע אות להכניסו לישפ"א עכשיו בתור
רבי הנני ראש ישבה על כל הישיבות כאחד ככל אשר תעשה תצליח.
ט .ביו ה' היתי בקו"פ ודיבר בעני הרבנית שלא מסכימה בנתיי לדברי הרופא ולא יודע
מה יותר קל להסתדר ע העי החולה או א הרבנית? אח"כ אמר אינני רוצה להפתיע אות
סב אד גדול הגיע במיוחד ע קועיטל ומבקש שאסכי ,מגיע בר מצוה בעזרת ה' אומר
ש שאתה הממשי ,ניסיתי להתקומ מאוד ,אד"ש הגיב :אינני גזמ ולא אוהב פרסומת
וצרמוניה לא אשי שתי ידי על ראש ואכתיר אות אבל משהו לעשות צרי להפיס דעתו
של הסבא שליט"א לא באתי לשאול אות רשות רק לידיד כזה לכה"פ לומר קוד התוכנית
שתדע מה אני הול לעשות..
י .אבר נכנס בחוה"מ פסח לשאול הא יכול ליסוע לבית
אל לגיסו שעושה ש סעודת
חנוכת הבית? אד"ש ענה :שלא כדאי עכשיו די מתוח בעזרת ה"י עוד יבוא זמ שיוכלו ליסוע
לכל המקומות בלא פחד .ע"כ!
היה תקופה שסבא טאלנא התפלל בזכרו משה ולפני התפילה בא לביהמד"ר והצי בפני
כ"ק הבית ישראל שקיבל קהל לפנה"צ והב"י ש לב שהרבי מטאלנא מגיע מצי ובורח,
אחרי כמה ימי קרא להרי" בבוקר ושאלו על כ מה זה שמגיע? והרי" השיב שאולי
רוצה לראות פני הרבי לפני התפילה ,צחק הב"י ואמר בהלצה כתוב לתת צדקה לפני התפילה
שנאמר "אני בצדק אחזה פני" הא סב מתרג הפסוק אני בצדיק אחזה פני שצרי
לראות פני צדיק לפני התפילה!
היה שבת שהתאכס סבא טאלנא בבית הרי" ובבוקר מוקד פאר טאג הל הרי"
לביהמד"ר קראו לו למעלה והב"י זי"ע שאלו איפוא הסבא? וענה שעדיי יוש גער בו הבית
ישראל הרי השארתו לבד ע אשת ויש איסור יחוד ,יחוד אי לו קשר לאד רע או צדיק ג
לזק וכדומה יש איסור ,הרי" הצטדק שלהלכה בעלה בעיר וביו וכו' אי איסור והראה לו
309
הב"י בהלכה שיטה שמחמירה וצרי להחמיר ,ציוהו לחזור לביתו ולהשאר עד שיקו וח"ו
שלא יעיר אותו.
אמר פע אד"ש להרי" :כל דבר שמחליטי לעשות ביו הראשו
הכל דופק ע כל
ההתלהבות אבל אח"כ זה דוע ומזה צרי להזהר וזה העני
שביו השני לבריאת העול
נברא הגהנו שבתחלה הכל דפק שאפי' שבתחלה הכל דפק נברא ביו השני הגהנו לרמז
שאפי' שתחלה הכל בהתלהבות כבר ביו השני יכולי להגיע לגהנהו שהכל מצטנ
.
אמר אד"ש להרי" :אני לומד ד היומי כל יו והנני מקדי כל יו עוד כמה דפי שיהיה
לי רזרבה א פע לא יצא ללמוד באותו היו אני כבר למדתי.
יו שלישי ח' אייר היה הרי" בקופ :היה אד"ש נראה כפני מלא ושאלו כמה דברי
אח"כ אמר שמרגיש ב"ה יותר טוב הסתובב פאר טאג שעה שלימה והרגיש טוב ,אולי תגיד
שזה בזכות מ.ד .שהלכתי עמו היו ,כמוב
שלא יוותר על התפקיד יו שלישי שלו! זה הפו
ק"ו מה א הלכתי ע כזה פיגא כמ .הרגשתי טוב ודאי שאני בסדר ,אח"כ הרי" יצא
ודבר ע הרבנית אד"ש עבר ואמר היו אני רואה שהרב וינברג ברוגז איתי ומדבר ע
הרבנית יכול אני לעלות למעלה לחדרי ללמוד שהרי הוא לא מדבר איתי.
ב .ביו חמישי י' אייר לפנה"צ נקרא הרי" לקו"פ אד"ש סגר בתחלה הדלת ואמר לו רגע
יש לי הפתעה בשבל אני רוש הקדשה בספר לבנ )ואד"ש כתב ש שדוד מרדכי הינו ב
וני
ונכד לאדמור"י טאלנא(
אד"ש דיבר על איזה עני
חינוכי והסביר שילד נקלט במוחו הרבה דברי אפי' שוליי ונחרט
בראש מאוד חזק ג לשני רבות והביא דוגמא שכשהיה ילד לא היה לו קל בכלל גדל
במטרפולי
של היהדות החרדית ולא היה מי שישמור עליו אמו נסעה הרבה פעמי והיתה
צריכה לקחתו עמה אבל לא בכל מקו יכל להיות והיתה משאירה אותו לפעמי אצל הסבא
והסבתא בורשא הרי" בידרמ
והסבתא אסתר ולפעמי במונקטוב לפני ורשא אצל הרב
דש ר' מאיר ורשביאק! אני בתור ילד מאוד לא אהבתי להיות במונקטוב לא היה ש מה
לעשות היה לי מאוד משעמ ,רב חשוב היה ר"מ יהודי זק
וכ
הרבנית שלו ומה היה לי
לעשות ש ,תמיד שנסעו לורשא וראיתי מהאוטו את השלט "מונקטוב" אחזני רעדה
וביקשתי מאמי שלא תשארני ש שני עברו השואה וכו' נסעתי ע כמה אנשי שוב לפולי
לפני כמה שני וכשעבר האוטו לורשא וראיתי השלט מונקטוב אחזני רעדה ונזכרתי מאז עד
כדי כ נכנס בילד כל דבר.
ובדר אגב זכורני שפע היתי אצלו אמרו לי שהיו יהיה מעני
שהרב מסדר חו"ק וראיתי
שהרבנית שלו הולכת כרגיל לא ע בגדי שבת והתפלאתי משו שלא הבנתי שזה מעשי
שבכל יו ואינה כלל צד בחתונה ,ושאלתי מדוע לא הולכת הרבנית בבגדי שבת? פנה הרב
310
ר"מ לאשתו ואמר נו הב של הרבי אומר! והלכה לשי מלבושי שבת עד כדי כ היה דר
אר
בפולי לבני האדמו"ר היתי ילד קט.
היא היתה דומה מאוד לדודה שלי ומרחוק כשראתיה הולכת יפה אמרתי בקול אוהו הדודה
פלוניתא הולכת יפה והיה מזה צחוק גדול.
ג .אד"ש קרא למשב"ק י.ד.פ .ואמר לו שיל לקנות ספר שפ"א בשביל הבר מצוה ,י.ד .שאל
עה"ת או עה"ש? ענה אד"ש :מעשה אבות סימ לבני ר' יצחק מנח עוסק הרבה בשפ"א על
הש"ס תקנה לו עה"ש ,וכשהביא סט והיה קט אמר לו אד"ש זה איננו מכובד כ"כ לר' יצחק
מנח צרי מתנה מכובדת והחליפו בשפ"א גדול!
ד .בערש"ק שאל אד"ש את הגבאי רח"ש מה נות לר' איטשה? וענה שנות לדוד עלי',
ולהרי" טיש בס"ג ,אד"ש אמר :אני מכירו הוא לא ירצה לשבת בטיש הוא עומד תמיד
למעלה אי ל עליה בשבילו? אמר ח.ש .שיכול לתת הגבה או גלילה ,אמר אד"ש :כ ת לו
גלילה לכבוד הבר מצוה גולל נוטל שכר כול.
ה .בעל הבית של מרקחת אופלטקא ברח' יפו נכנס לאד"ש שצרי לעבור ניתוח מסוב על
רגלו ,אמר לו אד"ש :שיעשה וה"י ירפאהו אבל זה יהיה הרבה יותר קל ממה שהרופאי
חושבי ,ולא הבי כונת אד"ש ,וכשהתעורר אמרו לו הרופאי שתכננו ניתוח מסוב מאוד,
ולהפתעת לא היו צריכי לכל זה כדברי הרבי ,והוסי שטלפו ראשו שקיבל היה מאד"ש
שבירר על מצבו אי מרגיש.
ו .השפ"א אמר פע שיש קעפיטל תהילי אחד שמוסגל לעשירות ולא יודעי איזה,
ושאלוהו שאפשר לומר כל התהילי? וענה שיש קעפטיל אחד שמסוגל לעניות ,ושאלוהו
שאפשר לקחת 051אנשי וכ"א יאמר קעפטיל וזה שיתעשר יאמר לכול הפרק שלו וכול
ידעו מה מסוגל לעשירות? חיי ואמר זה שיתעשר לא יגלה!! ע"כ!
יו חמישי י' אייר הגיע כ"ק אד"ש ב 4אחה"צ לאול החדוה לבר מצוה של הבחור דוד
מרדכי ב
הרי" שליט"א:
אד"ש נת מז"ט לאבי הב ,לחת הבר מצוה ולסבא טאלנא ,כ סקר את הצבור ועשה ע
ידו לשאר היושבי בשולח הנשיאות.
אד"ש שאל א יותר טוב לדבר באידיש או בעברית ומהסת מבי יותר טוב עברית ,ואמר
יש ל מלא היה ל מלא המייע
מה לעשות קבלת יצר טוב כתוב בספרי שכל מצוה
שעושי בוראי מלא ששומר על האד ומסייעו ,בפרשה כתוב "כי תבואו אל האר
ונטעת כל ע
מאכל" אד ע
השדה א פרישע בוי א פרישע בחור בר מצוה לאילנא רברבי
יגדל שיעזור ה"י שיל בדר הנכונה בדר רבותיו זכות אבות מסייעת גרויסע זיידעס.
שאל את הרי" א אפשר לפתוח הבקבוק יי? מזג לעצמו ולסבא טאלנא ,חיכה עד שסבא
ישתה ראשו ,הראה לדוד שית יד קוד לסבא טאלנא אח"כ אמר לחיי לכול וביר את
סבא טאלנא.
אמר שבעה"ב לא בצע העוגה לכ עשה בפה"ג קוד ,איטשה חת העוגה.
אמר שהיה נשאר לסעודה אבל הוא טרוד ואינו מרגיש טוב אכל מהעוגה והרי" חילק
לכול ,שתה כוס מי חמי ק ואמר מז"ט שוב יד לסבא ולבר מצוה נת הספר מתנה
והל.
מדברי הרי" בסעודת פסח שני התשנ"ד אצל הר"א ויסבלו ני"ו:
א .הרבי הצמח צדק זצ"ל אמר פע על חיזוק בעבודת ה' משל ממעשה שהיה באד שהיה
מסיע ממקו למקו מכונה שהיו מסובבי אותה והיה עושה קולות של זמרה ושמחה והיה
לו נער שמחה כפיי וצעק פריילי פריילי ,היו מתאספי אנשי וכ"א נת את הפרוטה
311
וכ התפרנס והילד קיבל בשכרו לאכול ולשתות ,פע הרגיז הילד את הבעה"ב ונת לו
סתירה מצלצלת קהל ע ועדה וכ מבויש ונכל היה צרי הילד שידע שפרנסתו כא מצויה
להמשי למחוא כ ולצעוק פריילי פריילי ,כ האד מקבל מפע לפע סתירה מהקב"ה
וצרי להמשי למחוא כ פרייל פרייל.
כשהרצה אחד מהמשפיעי הגדולי הרצ"ד ח זצ"ל הדברי הסתפק מה באמת קורא
בכזה מצב? הראיה השטחית אומרת שהילד בתוכו עלוב ,עצוב ,פגוע אבל עושה עצמו בשביל
פת לחמו ומוחא כ וצועק פרייל אבל יש צד לומר שבאמת בפנימיותו שמח הוא והפרייל
מגיע ע"י שיודע שיו יבוא וישכח ממנו כאב המכה והעלבו הצורב וכא יש לו פרנסה אוכל
ושתייה וא"כ בתו תוכו שמח הוא באמת על א העלבו ,וזה חקירה שצרי לתת עליה את
הדעת מה מונח לאד בתו תוכו.
ב .הרי" סיפר לאד"ש :ששמע מחיי כ" שהתאכס אצלו הרבי הל"ש ע בנו מוהרי"א
ובתו רבקה והרבנית ,ועבר עליה יו קשה והבת נאבדה והרבנית צעקה עליו מאוד וכו' וכו'
בסו היו שמע שאומרת הרבנית יוטא הנא לרבי הל"ש זי"ע אי דבר העול אומר שלכל
האנשי הטובי יש נשי רעות ,מיד אמר לה בניחותא אני לא כזה יהודי טוב ואת ח"ו לא
אשה רעה.
אד"ש נאנח ואמר :אתה מספר לי ,אחי הרבי הל"ש היה יהודי צדיק גאו בצדקות כמה
שסבל לא התרע ותמיד היה שמח ושליו הוא היה חד בדרא בזה.
ג .אד"ש הרחיב הדבור בהבדל בי הרבניות של אביו הא"א זי"ע ואמר שאמו ע"ה היתה
מאוד טובה לא"א בפרט כשהיה זק שרתה אותו בנאמנות והרבה פעמי ראה על אביו
הקורת רוח וההנאה על צעד זה שהתחת איתה שלא היה קל לעשות כזה דבר ,שהיא לקחה
הרבה ע"ע בשביל לא להטריחו.
זכורני שהגעתי קצת מוקד מלימודי לאכול ושמעתי צעקות מהמטבח והיתי סקר לדעת מי
המדיי ש אצל אמי ומהרתי להגיע ,אמי היתה מחנכת גדולה וידעה השעה שאני צרי לבא
ולא רצתה שאראה מי ומי ומה הדברי וכבר חיכתה לי בחו ע דבר מאכל ושלחה אותי
לחצר לשחק ,רציתי מאוד לדעת ותירצתי שאני רעב חייכה אילי ואמרה מה ל למהר
ולשמוע כאלו דברי עוד יגיע זמ שתצטר לשמוע ומה ל לדחוק השעה ,חיי אד"ש ואמר
להרי" :אתה כבר תתלה הדבר ברוח הקדש שלה שהתכוונה לזה שאני יהיה רבי ,לא!
כוונתה היתה שאגדל ולא ימלט שלא אשמע בדברי האלו.
אמי עסקה הרבה בשלו בית ,זכורני שכבר היתי אבר ועליתי לביתה ושמעתי שוב צעקות
והבנתי שעוסקת בשלו בית ,זכרתי היטב דבריה כשהיתי ילד וירדתי לאחור בחזרה בשביל
שלא אתקל בזוג ולא אראה מי ה ,בדיוק הגיע אחי הרבי הל"ש לבקר ושאלני א פלוני
אלמוני נמצא למעלה תאמר לאמ שש השלו בית זה המריבות כ ה חיי ומזה יש
לה חיות ולא כדאי להשקיע ש בשלו בית ,עליתי ואמרתי לאמי כל דבריו ולא קיבלה,
לימי אחרי פטירתה התגלגל לידי תיק זה והיתי צרי להכנס ש בעובי הקורה וראיתי
שצדק אחי זי"ע בכל דבריו שאמר שש השלו בית זה המריבות זכותו תג עלינו.
ד .הרבי מקאצק כשישב שבעה התאנח מאוד על אשתו והתפלאו עליו אמר לר"י מוורקא
את מביני כלל מה זה אשת נעורי ,וכ היה אצל הרבי הלב שמחה שיצא מחדרה וראה
שאחדי מהמשמשי וכו' לא מביני מה כל הרעש סביבה הפטיר וואס פאר שטיי זיי איופ
א אשת נעורי!
ה .אד נוכל סיב הרבה אנשי בחובות במרמה וג חלק מאנ"ש מתושבי ערד ,לפני
שנתיי כשרצה להכניס בנו למוסדות שלנו והיתי השליח לשאול פ"ק והיה נקרא אבר בעל
תשובה שמתקרב וכו' לא נת אד"ש בעיניו הצופיות למרחוק ואמר לא! נחר בהוסיפו ע
312
שוני אל תתערב ,כ אמר לרבה של ערד שרצה לפתוח ישיבה דרכו מי זה יש לו כלל
משפחה? וכשענה שלא ,הגיב אד"ש מה הוא פרוש? והבי שלא נוחה דעתו מזה ,וכ לאבר
ששאל א להשקיע אצלו? לא הסכי וכשהנ"ל הפציר אמר לו תשאל מביני.
ו .הרה"ק רבי יהודא צבי לאנגנר מסארטי זי"ע יו הילולא שלו בי"ד אייר פסח שני,
ומספרי עליו שביקש לפני פטירתו שיטבלהו בדוקא בביהמד"ר מסוי שהיה ש מקוה
שמקורו מעי ונשמט מידי החברה קדישא ולא ידעו מה לעשות שנסח במימי המעיי וכבר
חשבו שנאבד מה ופתאו מעצמו צ לפניה ועלה ,ויהי לפלא גדול.
כ היה בעירו מושל רשע מאוד שר בצבא ועשה הרבה צרות ,וקרא בהחבא לחייט ובקשו
שיתפור לו בדיוק אות המדי של אותו גוי לבש נגש למראה ועשה כיורה בבואה שנשקפה
בראי ואמר נו הרגתי אותו וכעבור זמ שמעו שבדיוק באותו רגע נורה למות אותו רשע ע"י
מתנקש גוי .זי"ע .ע"כ!
יו שני י"ד אייר פסח שני התשנ"ד נכנסו לקו"פ ברלב"ח כ"ק הרבי מטאלנא ,נכדו
הרי" וינברג ובנו דוד מרדכי ונינו של הס"ק אמתי מלכיאל:
אד"ש יצא לקראת לדלת ואמר :ר' יצחק מנח מה קורא כא כמה השיעור לקבל כבוד?
שוב לבא ע הסבא ולהטריח.
ס"ט :באתי לומר מזל טוב מגיע הרי לרבי מזל טוב.
אד"ש :כ ,מגיע לרבי ג מזל טוב על הבר מצוה האמת שכל אחד נהיה כל יו מחדש בר
מצוה מעוד מצוות ועוד מצוות שעושה ,בבר מצוה לא היה לי זמ להארי
אבל עכשיו ג בר
מצוה כל יו מחדש.
הרבי ביקש מסבא טאלנא לשבת וכשישבו שאל אד"ש את דוד מרדכי אי
מרגיש האורח
החדש אצל
היצר טוב מרגיש בנוח?
הרי" :הבאתי לכבוד הבר מצוה יי וקועטיל ופדיו ,בטשרנוביל נהוג לתת ג פדיו.
אד"ש :לקח הקויטעל בידו הקדושה ועיי בה ,לקח הפדיו ושמו לכיו סבא טאלנא ואמר:
את זה אני לא צרי
לקחת העול אומר שר' מרדכי מטשרנוביל פירנס צדיקי הנסתרי,
לבחור הבר מצוה הרי קוראי דוד מרדכי ,דוד ע"ש הטאלנער ומרדכי ע"ש הרבי
מטשרנוביל כ?
ס"ט :כ.
אד"ש :אנחנו לא יודעי מי ה הצדיקי הנסתרי בקושי יש לנו כס לפרנס הצדיקי
הגלויי ואי
נפרנס הצדיקי הנסתרי אני לא צדיק גלוי ולא צרי
נסתר ומה צרי
לתת
לי כס לפרנסני! אד"ש ביר
את הרי" ובנו ואת ס"ט.
ס"ט :היו היארצייט של סבי הרבי מסטרטי.
אד"ש :אני חושב שיש קשר בי סטרטי לזידטשוב.
ס"ט :חושבני ליסוע לטבריה ולמירו.
אד"ש :א"א לדעת א תסעו לש!
ס"ט :נבהל ואמר :כל שנה אני נוסע וברצוני ג השנה לכ באתי לעשות גיזגענ ולבקש
ברכה.
אד"ש :בודאי אבל א"א לדעת א תסעו הרי משיח הול
לבא כל יו וא יבא הרי צרי
לבוא מרומי ,וא יבוא לאר"י דר
טבריה טוב שתסעו לש לקבל פניו ,ודאי שהרבי
מטאלנא צרי
לקבל פניו ,אבל א יבוא לכא קוד מהסת ג רשב"י יבוא עמו ומה צרי
לטרוח ליסוע לש וה יהיו כא ,אומרי אחכה לו בכל יו שיבוא מתכוני ברצינות לכל
יו ויו ממש ,הרבי יסע בעזרת ה' בתנאי שהמשיח לא יבוא עד אז.
את נמצאי ש בהדלקה?
הרי" :סבא מגיע יותר מאוחר.
ס"ט :אני עושה הדלקה בלילה בטבריה ורק למחרת במירו.
313
אד"ש :גירכעט במשנה מוזכר המקו הראשו של הדלקה בטבריה.
אד"ש :תסעו לחיי ולשלו מזאל אויס פוילע אל גוט תזכרו ש לטובה את כול ואותי
כל כלל ישראל יודע דארפ גיהולפי ווער מיט ישועות.
ס"ט :והיו פסח שני באמת שיושעו כול.
אד"ש :הרי ידיו הקדושות למעלה ואמר :כ פסח שני תרעי פתיחי דהייבשטער וועט
העלפי.
הרי" :הסבא ביקש להזכיר את נינו אמתי שרוצה שילמד ע בני דוד מרדכי חסידות.
אד"ש :יוא ,דהייבשטער וועט העלפי סזאל זאיי גוט ,להיכ אתה שולחו?
הרי" :לחצור.
אד"ש :את יענקלה לישיבת שפ"א וגומר ש ,ואת דוד לש לחצור זייער גוט ,ולסבא אמר
שאלתיו להיכ שולח את בנו הקט.
ס"ט :דהייבשטער וועט העלפי מזל האב נחת.
אד"ש :בחיו רחב יוא יוא.
ליוהו עד הדלת וס"ט פתאו אמר לרבי על איטשה אהר שטייט ווי א חסיד ,אד"ש צחק
ואמר :סוועט זאיי גוט!
החת היקר א.פ .נכנס לקו"פ ע קויעטל כשהיה כבר בדלת שאלו אד"ש אתה חת של ר'
יצחק מנח? והנה בראשו ,קרא לו איליו שוב ושאלו אתה לומד בספרי מוסר? וענה שכ,
שאלו במה? וענה אורחות צדיקי שער השמחה ,אמר אד"ש :שער השמחה איז גוט ,זייער
גוט זיי ממשי אובער לערנ אוייכט אי חובת הלבבות שער הבטחו!
כשהיה אד"ש בבית שמש עברו דר מנוחה ונחלה ושאל אי קוראי לרחובות? וענו לב
שמחה ,בית ישראל ,חיי אד"ש ואמר :א בליטא קוראי לרחובות בשמות אלו אני כבר
יודע אי יקראו לרחובות שלנו הרב מט.
כשנסע לבקר בסדגורא אמר בחיו אבי אמר לי פע כשהולכי לבקר רבי א הוא נמצא
טוב וא לא הרבה יותר טוב.
ביו שלישי ט"ו אייר צלצל אד"ש להרי" ב"פ לדבר עמו כמה עניני ,ואמר הרי" לאד"ש
שח"ש נעלב על אי הזמנתו לווארט ויש לו תערומת על י.ש .אולי אפשר לפייסו .אמר אד"ש:
אתה צודק ודואג לכול מחר ביו רביעי ט"ז אייר יש מועצג"ת אשלח את יהודה למלאכתו
ואקח רק את חנינא אני חושב ללכת ברגל לש ואל עמו.
אד"ש שלח מכתב תנחומי לבני הר' יחיאל נרקיס בידי הרבנית ואמר כתוב אשתו כגופו א"כ
אני עצמי מגיע כביכול לנח וזה יותר משליח ,הנה כתוב מצוה בו יותר מבשלוחו ולגבי
טירחת סעודת שבת מובא רבא מכריח רישא וכדומה והיו שולחי הרבנית לקנות הדג
ולבשלו ראי' שאשתו כגופו מועיל יותר משליח ולכ שיקבלו המכתב ממנה כאילו אני עצמי
ש.
314
במירו
כשחילק לחיי חיפש כוס נקיה למשגיח טוביה ירט באומרו א ריינע יונגארמ
דאר
אריינע גלוז!
ב .כשהתחיל ואס הרה"ח א.מ.ס .חומר על הא"א שלח הרבה לכ"ק אד"ש כשהיה ראש
ישיבה ,אחד מהערות סיפר לנו שהיה כתוב בש כמה מנכדי הא"א ששמעו מפ"ק הבית
ישראל שהתבטא על אביו שהיה בשנותיו האחרונות "בילתי לה' לבדו" הגיב ע"כ אד"ש ה
לא הבינו כונת אחי הבית ישראל ,אבינו הא"א זי"ע היה כל ימי חייו בילתי לה' לבדו ,רק
דר הצדיקי להסתיר זאת ובעוד בכוח קל לה ,משא"כ כשמזקיני וחולי קשה לה
להסתיר ורואי כול עבודת הנפלאה ,וזה היתה כוונתו שבשנותיו האחרונות ראו כול
שהוא בלתי לה' לבדו שהיה חולה ואי
בו כח להסתיר אבל בודאי כל ימי חייו היה בנסתר
בילתי לה' לבדו.
ג .אבר מחסידי ויזני שרבו ציוהו להתגרש נכנס לקו"פ בעני
הגירושי
בהסתירו את
מוצאו ,אד"ש שאלו א משתיי לאיזה אדמו"ר? וענה שמשפחתו אביו וכו' נמצאי
בוזיני ,ושאלו אד"ש ואתה? וענה שהוא לא ,שאלו אד"ש קצת בחיו ממתי לא מעכשיו!?
וענה האמת שעד עכשיו היה ש אבל לא מוצא ח
בעיניו ולכ
בא לשאול כא
,אמר לו
אד"ש :צרי לשמוע בקול הרבי שש נמצאי ולא רצה לענות לו כלל.
ג .הבית ישראל אמר פע להרי" על ב"א של החידה"ר ר' פינטשה מפיל שהשפ"א וכ
אביו הא"א אחזו בזמנ שר' פינטשה הוא האד הגדול ביותר בדור וכ
יש מכתב מהא"א
שכול יודעי שכל גדולי הדור בכ אחת ור' פינטשה בכ שניה מכריע את כול.
ועוד סיפר הבית ישראל שנהג הנ"ל לשתות ברונפי
69וכשהזקי
דחקו בו בש הרופא
להוסי מי ,בשעת פטירתו שאל את הרופא על מה כל הרעש והטיפולי? וענהו שיש לו מי
בראות ,קרא מהר לבניו ואמר לה את רואי בגלל המי שהוספתי לי ב 69אני עכשיו
מסתלק מהעול שיש לי מזה מי בראות.
וכ
מוספר עליו שעבר פע מאוחר לטיש של השפ"א דר המטבח והיתה ש אשה ושאל
אותה מי היא? וענתה שהיא עגונה וצריכה ישועה ,ואמר לה תמלחי מהיו כ וכ את הבשר
ויבא בעלי וכ
היה.
תמיד היה זורק עצמו מהמטה כשק בבקר וצועק ע"ע פינטשה פופער עד מתי תשכב .ע"כ!
יו שני כ"א אייר נקרא הרי" לקו"פ לפנה"צ והיה כשעה שלימה בי הדברי שנאמרו:
א .שאל על הכנסת ס"ת ע"ש ר' אריה ז"ל ,ואמר אד"ש :שהיה רוצה לקבוע על תארי של ל'
סיו
ר"ח תמוז והוא ישתת בטקס רק בביהמד"ר ,אח"כ אמר שצרי לכבד כל אלו
שהשתתפו בהוצאות הס"ת שישלחו לה הזמנות כבוד ,ואולי יעברו במיוחד בקו"פ ,לגבי
הסעודה אמר אחי הבית ישראל זי"ע נפטר בלא ילדי כול היו ילדיו אחי הרבי הלב שמחה
הכניס בתו השנה בר"ח סיו
ס"ת ע"ש וכול באו והיה מהראוי שיזמי
כול ,אבל הוא
אמר אז שסעודה הוא רוצה מצומצ בחוג המשפחה והיחיד שהוזמ
לא מהמשפחה היה
הסופר אני ג לא מחויב יותר בפרט שאי
זה ס"ת על רבי אלא על בני לכ
חושבני שהסעודה
תהיה מצומצמת בחוג המשפחה.
ב .הרי" אמר שנוסע לתת מתנה לרופא של הרבי ,ושבחו אד"ש על הכרת הטוב שעושה
למענו ,אח"כ אמר הרי" שחושב להכנס ג לקרית גת נת
לו אד"ש בקבוק יי
ואמר שישב
ש ע האברכי החדשי ויחזק ויאמר לה בשמו שה האב
פינה של הקריה אברכי
הראשוני צרי שיהיו האב
פינה דא גיוויקעט ביראת שמי גיט אדור אי
אדור שא
לא יהיה האב
פינה ביראת שמי יהיו ה חב לאחריני לבאי אחריה ויש עליה אחריות
להתנהג בקו"ט.
כ
הוסי הרי" שבדעתו להכנס לסאפרי להתאורר ונהנה אד"ש מאוד.
315
ג .הרי" שאל על כ
שברצונו להוציא קוב של הכולל על מסכת יבמות ולהדפיס בתוכו ג
דברי אד"ש? ובתחלה זלזל אד"ש מה צריכי לשטיות שהוא כותב ,ואח"כ אמר :שא רוצה
ית לו הגמ' שלו ואולי ימצא ש דברי הראויי להדפסה .ע"כ!
יו חמישי כ"ד אייר נקרא הרי" לקו"פ לפנה"צ באמצע השיעור והיה זמ רב בי
הדברי שנאמרו:
א .שאלו אד"ש על חתונת ביתו בשעה טובה? ואמר הרי" שזה יומיי לאחר חג השבועות
ולא צרי
הרבי להטריח עצמו לבוא .אמר אד"ש :מה אתה סח כבר כתבתי התארי
ביומ
שלי קוראי לחת ג וינברג לא? ודפד ביומ והראה להרי" שכתוב חתונת אסתר וינברג
ע פינקלשטיי אהרו הכה והוסי אולי אבוא לשבע ברכות אני ארצה לשבת זמ רב.
ב .סיפר אד"ש :שנסע בשליחות אחיו הרבי הבית ישראל לארופא לאסו כס בשביל
ביהמד"ר החדש )תשט"ו( וכשנכנס לדבר בא' מבתי המדרש בלונדו נגש איליו יהודי זק
ישיש נעמד מולו סקר אותו במבט חודר כדקה ואמר בקול ר בש ומלכות ברכת שהחינו
בהוסיפו ב"ה שזכיתי לראות בחיי נכדו של הרבי שלי.
הייתי בטוח שטועה ומתכוי לאבי הא"א זי"ע ולא יודע שיש לו ב כה צעיר ,אמר לי הזק
אינני טועה רבי מתכוי אני למי שנקרא היו השפת אמת הוא היה הרבי שלי בפולי אני
היו בל"ע ב , 39אספר ל
מסב
השפ"א היה קשה לי בפרנסה נכנסתי איליו כגנב חסיד
ויצאתי כחסיד ברמ"ח אברי ושס"ה גידי ,תשאל מה הפי' אגיד ל
הייתי אבר
,אצל
השפ"א לא נסעו בחורי ורציתי ליסוע לאמריקא לארופא שמעתי שיש ש פרנסה אבל
ידעתי שהרבעס שלנו הס מלהזכיר מקומות אלו שרחוקי מאידשקייט זה היה אצל ליסוע
לאמריקא כמו להזרק לנהר וויסל ,ומצד שני ליסוע בלי לעשות גיזגענ מהרבי לא בא
בחשבו שאלתי את החברה הבנדיטי מה עושי כא? יעצו לי להכנס לקו"פ ולומר
שחושבני לעבור דירה להקל עלי בפרנסה ותו לא ומה משנה לרבי א אעבור מלודז' לעיר
סמוכה או מלודז' ללנודו ,נכנסתי ואמרתי כעצת חברי ,נע בי הרבי מבט חודר ורציתי
לברוח מרוב פחד ולא היה דרכו בכ
להארי
ולהסתכל כל דבריו היה ברמז ובזריזות הוא
שאל יודע אתה לעשות משהו לפרנסה מהידשע זאכי שוחט חז? ועניתי שלא ,אמר לי
שוחט חושבני שלא בשביל
חז כ תראה קוד ללמוד חזנות ואח"כ תסע זה יחזיק אות
כל ימי
באידשקייט! עשיתי כדברי הרבי א שחשבתי מיד ליסוע התעכבתי עוד חודש
ללמוד קצת פרק חזנות ,נסעתי ללונדו וישר שנכנסתי לשטיבל הראשו שאלו אותי מה אני
יודע ואמרתי חזנות וישר קיבלו אותי לחז וקבלתי משכורת חודשית וב"ה לא נפל מדברי
הרבי מאומה ,כל יוצאי חלצי נשארו כא יהודי טובי בזכות החזנות ,וב"ה שזכתי לראות
עכשיו נכדו.
הוסי
אד"ש להרי ואמר :יש ללמוד מהסיפור ב' דברי ,א' חסידי של פע אוחז ליסוע
ויהי מה אבל חייב לעשות גיזעגנ ולא יסע בלא זה ,ב' המופת בדברי זקני שידע שע"י שיהיה
חז לא יוכל לרדת מיהדות ,זוכרני התדמה שאחזני אתה יודע מה זה חז אצל השפ"א דבר
כזה מודרני אבל עיני מנהיג היו לו וידע שזה ודוקא זה יחזיקו ביהדות.
316
דברי טובי ששמענו בל"ש פרשת בהרבחוקותי חזק כ"ו אייר התשנ"ד:
א .פלוני נכנס לשאול א לחדש רשיו לנשק שהיה לו ועבר הזמ? שאלו אד"ש א צרי לזה
עכשיו? וענה שלא צרי במיוחד ,אמר אד"ש :שלא יחדש הרשיו ,ואח"כ הוסי אינזרע חרב
איז ד'תורה דהייבשטער וועט העלפי יש לי הרגשה שבעזרת ה' נוכל לה וננצח.
ב .אבר נכנס לשאול על בעיה רצינית בחינו ואמר לו אד"ש יש אד בביהמד"ר ר' יצחק
וינברג שמו סומ אני עליו בכלל ובפרט בעניני חינו ,תראה לגשת איליו ועשה כעצתו.
ג .הרבנית ביקשה מהרי" שיעסוק בשלו בית מסוי ובדיוק יצא אד"ש מחדרו ואמר לה
מה את רוצה ממנו הוא הרי עסוק ערב חתונה ,אמרה הרבנית הוא הרי לדברי עילוי גדול
ומה הבעיה בשבילו לעשות שניה? אד"ש חיי אח"כ פנה להרי" ודיבר מעני קרית גת
שקיבל לה"ר שהאברכי לא כ"כ בחסידות ש וישר אמר שלחתי לש וודאי שלא אסמו
על אחר ורוצה אני לשמוע ממ.
ד .כשדברו על ההכנסת ס"ת אמר אד"ש שיעיי ביומנו מתי טוב לו וכשהגיע לשבוע של כ"ג ,
כ"ד סיו אמר אולי כא? פנה לחיי מילר שעמד ש ושאלו זה תארי טוב בשביל תהיה
כלל באר אולי תסע לחו"ל? ח"מ נדה התרגש ואמר רוה"ק ,ממש היו בבקר צלצל אילי
גוטניק מחב"ד שמחת בכ"ד ומבקש שאבוא לחתונה וכבר הרבי שואל! הרבי ביטל העני
ואמר שיש לו עוד טע למה לא בתארי הנ"ל ,אלא יהיה בר"ח תמוז אבל בל' סיו שיהיה
לכה"פ בחודש שניתנה בו התורה.
ה .פלוני נכנס לא"א לשאול על שידו ענהו "אי קע אייה נישט" וכשהגיע הדבר לצד השני
נכנס בטענה לא"א שהרבי ודאי מכירו והוא מאנ"ש ,אמר לו הא"א הא צרי אני לענות
לכ"א עד הסו ? אמרתי אי קע אהיי נישט ולא סיימתי הכוונה היתה אי קע אהיי
נישט צו רעדע שהרי אני ואתה יודעי שבת חולה ואי אדבר ל בחור בריא ולא תרצה
אבל לו לא רציתי לומר שו דבר לכ אמרתי תחלת המשפט ותו לא.
יו שני כ"ח אייר התשנ"ד נכנסו בקו"פ כ"ק הס"ק מטאלנא שליט"א נכדו הרי"
שליט"א המחות פינקלשטיי והחת אהר ני"ו:
אד"ש :יצא לקראת לדלת הרי ב' ידיו ואמר :אזא כבוד וואס אי קריעג האנט דגרויסע
רבי ,רבי יוחנ איז דא:
ס"ט נכנס לחדר:
אד"ש :יש לי עגמת נפש שהרבי כ"כ טורח לבא לכא אבל ב"ה באי בשביל שמחות שתמיד
יבואו לשמחות.
ס"ט :באתי במיוחד כדי.
אד"ש :הפסיקו ואמר :בהראותו על הכסא קוד שהרבי ישב אח"כ נשמע מה בא במיוחד.
ס"ט :התיישב ,ואמר :באתי במיוחד כדי להזמי את הרבי שליט"א לחתונה.
אד"ש :ידיד טוב לא צרי הזמנה ,אני מוזמ ועומד לחתונת ר' יצחק מנח ודאי שאבוא,
ופתח ההזמנה והסתכל בה.
אד"ש :פנה לחת ואמר :החת עושה כמו שצרי ,כמו שכתוב בתורה קוד לקח בת ת" ח,
אח"כ האופריפע ושבועות קבלת התורה ואח"כ ביו רביעי שבו לכ לאהליכ דוד המל
ע"ה אמר בתהילי א אבא באהל ביתי ,א אעלה על ערש יצועי ..עד אמצא מקו לה'
החת יבנה אהל ויעשה מקו לה' יבנה בית חסידי בקו"ט ויהיה ש ה' על ערש יצועי על
המטה וה"י יעזור שיהיה הכל לש"ש ויראה בני ובני בני עוסקי בתורה ובמצוות.
ס"ט :בהתפאלות לחת הערסט וואס דרבי זאגט דא!
317
ס"ט :לאד"ש :רציתי להזמי את הרבי לסידור חו"ק איטשה הרי כא תלמיד.
אד"ש :אמת ,תלמיד ויותר מתלמיד כאילו ילדו כב ממש אבל אינני רוצה בסדור קידושי
זה בשבילכ ,ולי טוב ג ברכה.
ס"ט :וזה הדבר לי טוב ברכה ולרבי יהיה סידור חו"ק.
אד"ש :לא ולא ,סידור קידושי בשבלכ אני יסביר לרבי מגיע שבועות עול גדול ובאותו
שבוע ביו חמישי יש לי סידור קידושי אצל פלומניק וא אקח סידור קידושי ביו רביעי
מפחד אני מעי הרע.
ס"ט :בהשתאות ,וואס?
אד"ש :העיקר שנבוא לחתונה ונשמח בודאי שאבוא וארקוד העיקר שהטאלנא רבי יהיה
בריא ובעיקר ברגליו צרי הרי כוחות לחתונה צרי לרקוד לרקוד ולשמוח.
הרי" :החת רוצה לעשות גיזגענ רוצה ליסוע מחר ערב ר"ח למקומות הקדושי להתפלל.
אד"ש :יוא ,מזאל אויס פוילע אלס גוט מזאל פאר געזונט ומזאל צרוק קומע געזונט אתה
לא נוסע לבד?
החת :יש עוד עשרה בחורי מהישיבה.
אד"ש :כ ,לחיי ולשלו.
ס"ט :ברצוני לדבר דבר פרטי ע הרבי.
כול יצאו והס"ק נשאר כ
01דקות וכשק ללכת נכנס הרי" שוב.
יו שלישי כ"ט אייר אור לר"ח סיו דברי טובי שנשמעו בסעודת ר"ח אצל הסופר
ראוב פרומ הי"ו ע"י הרי" שליט"א:
א .הרי" שאל את אד"ש לפנה"צ על ר.פ .הסופר שאינו רוצה להיות בכתיבת האותיות
שמתבייש מהאנשי שיהיו ש והוא צעיר ,אמר אד"ש :מי ה האנשי החשובי שיהיו
ש אני לא אד חשוב ,אולי ר' יענקל הוא אד חשוב ,הוא מתבייש לא הבייש למד כתוב
אי המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה ,הוא כתב כל הספר וצרי להיות ג בסו ,בושה זה לא
דבר רע זה סימ יהודי יבוא ויתבייש ויכתוב.
ב .אד"ש ביקש מהרי" שיכתוב נוסח על הפרוכת של הס"ת ,והכניסו בבקר לאד"ש ,היה
כתוב מורנו הרב ר' י.א .וכו' הגיב אד"ש :צרי למחוק "מורנו" בשמי כמדומני שאי מורנו
ש אי כזה טיטל בגלל שאנשי כא בעול קבעו למי לקרוא מורנו אי בזה כלו ש
בעול האמת" ,הרב" צרי להשאיר זה דבר שיש ג ש בשמי אמת שהיה רב.
אח"כ אמר ברצוני לכתוב ג נוסח משלי ויהיה שתי מעילי אחד לכל השנה יהיה כהנוסח
של שהוא ג טוב ,ובחג יהיה פרוכת לבנה ובזה יהיה נוסח שלי ,אינני רוצה שיהיה כתוב
ב כ"ק אד"ש מה צרי להזכרני ,וכתב לע"נ בני.
כ שאל מדוע לא כתוב בנוסח ירושלי? והוסי הרי" בנוסח שלו רב בירושלי ,ובנוסח של
אד"ש נלב"ע בירושלי.
ג .אד"ש כתב מכתב תנחומי לאבר בחו"ל שנפטר לו ב והביא להרי" העתק והקריאו
בסעודה מובא ש הסיפור ברבי יוחנ שהראה עצ עשירי ומסביר מה הנחמה שאד לא
יחשוב שדוקא עליו כביכול יש קפדה שג ר' יוחנ שהיה צדיק קרה כזה דבר וא"א לדעת
רצו ה' ומדוע עושה כאלו דברי ,ומסיי שאינו חושב עצמו ח"ו כר' יוחנ אבל ג לו נאבדו
ב' בני וכשבנו התייסר חשב ע"כ שהכל מאתו יתבר שמו ,ולסיו כותב דבר מבהיל שהיה
בברית של הילד וכבר אז הרגיש שהילד לא בריא והרגיש כבר בצער.
ד .אד"ש מביא לכל ברית במשפחה מע"ד )מי דבש( ובברית של בנו של מוהרי"א )נחמיה( לא
היה מע"ד אמר אד"ש לא נורא כל העני בזה שיש סגולה שהילד יגדל ת"ח דהתורה נמשלה
318
לדבש ,אבל כא
לא צרי להגיע לסגולה שכבר נאמר כל שהוא ת"ח הרבי הלב שמחה ובנו
ת"ח מוהרי"א ,וב
בנו דהוא בעל הברית שוב אי
התורה פוסקת וכו'.
ה .פע יצא הא"א זי"ע משיעור ע ילדיו במסכת מנחות פרק רבי ישמעאל אומר העומר
וכו' ,שאל בנו ר' יצחק שהיה נסתר שאינו מבי
מדוע חוזרת המשנה ב"פ האומר וצחקו
כול ,ובדיוק חזר הא"א ושאל על מה צוחקי? והוצרכו לומר לו מילתא דבדיחותא של ר'
יצחק ,אמר הא"א לבנו רוצה אני שתאמר מיד הד בע"פ גפ"ת עוד יחשבו שהנ ע האר,
החויר ר' יצחק שתמיד היה נסתר אבל מצות אביו שמר ואמר בע"פ כל הגפ"ת ,ויהי לפלא.
ו .הבית ישראל שאל את נ"ס מדוע איחר לבא לביהמד"ר? ענה נ"ס שנסע לכותל והתעכב,
הגיב הבית ישראל ג כא
זה כמו כותל ,עמד ש רי"מ בר"ש אלטר ולחש כ
,ש מדברי
לקיר ופה מדברי לקיר שמע הבית ישראל דבריו ומאוד צחק.
.7מדוע ניתנה התורה דוקא במדבר? דבכ"מ יש דבר המגדירו משא"כ מדבר הינו מקו
צחיח בלא צמחי בלא כלו רק חול ושמש יוקדת וזה בא לרמז ולתת חיזוק לכל אחד
שיכול לעלות במעלות התורה ,אפי' שבכל המקצועות נמדד הדבר בדר כלל לפי הראש
הטוב וכדומה התורה ניתנה במדבר להראות שכל אד בכל מצב ובאיזה מקו שהוא נמצא
יכול להתעלות בתורה .ע"כ!
יו חמישי ב' סיו התשנ"ד :נכנסו כל משפחת וינברג לגיזגענ
חיי אד"ש ואמר מז" ט,
לאחר כמחצית השעה נכנס הרי" שליט"א לעשות גיזגענ
וישר שנכנס חיי אד"ש ואמר
אגרוס פו
דאיינא ברידרע
,בירכו מאוד במזל טוב ובנסיעה טובה.
אח"כ דיבר על הס"ת ע"ש של בנו מו' ארי' ז"ל ואמר כתוב עת ללדת ועת למות בני ר"א נולד
וכבר מת ,אתה בזמ
שמחה ומה אני צרי להפריע ל בדברי אלו אבל אתה ידיד טוב
והארי בזה.
לאחר מכ
קרא לי.ש .וציוהו להביא בקבוק יי
ואמר אגברא חמרא וכו' ]גמ' על בי הילולא
שציוה ר"ג להוסי יי
לשמחה[ האצט מיר אינזינע
דארט!
ב .סיפרה מאטיל לוי
ע"ה שלא שמעו א פע מילה שקצת מגונה מהא"א זי"ע ופע אחת
זוכרת שנכנס אחרי הטיש בפורי ואמר אני עיי כגזל
,והיה לפלא אמירה זו.
ג .עוד סיפרה מאטיל ע"ה שגערה פע בבעלה הרי" לוי
שתמיד היה אומר אני הול ללמוד
אני הול להתפלל וכדומה שאת אביה תמיד ראו ללמוד או להתפלל וכו' ואילו אתה הול
ללמוד וכו' במקו לעשות למעשה.
319
ד .סיפר הרב י.ד .רוסט להרי" שנמנו וגמרו יו אחד שצרי לזרוק את מוטל האדו
מהנהלת ישפ"א ורצו ע"כ אישור מהא"א והתייעצו ע"כ ע הרבי הלב שמחה ,אמר לה
א תתחילו לדבר סרה ביהודי לא ישמע לכ אבי ,לכ כדאי קוד שיאמרו לו שרוצי
להעבירו מהמשרד בלא טע וא ישאל מדוע יאמרו לו מטע זה וזה ,וכשאמרו לא"א
הגיב :אופ זאגע א יוד?! ונשאר בהנהלה עד יומו האחרו.
ה .היתי פע בקידוש אצל הרבי הבית ישראל ואמר על הנאמר שהזקני נשמטו לה אחד
אחד כשהלכו משה ואהר לעמוד לפני פרעה והיכ פרע לה במת תורה שציוה לזקני
לעמוד מהצד ולא להתקרב ,ומה הקשר ההשמטה שלה למת תורה? אלא הזקני היו
גדולי בתורה ראשי ישיבות וכשבאו משה ואהר לבקש להתעסק למע הכלל השתדלות
אצל פרעה להקל על היהודי נשמטו לה באמר זה תפקיד של גוטע יוד רעביס ולא שלה
בני תורה שצריכי ללמוד וחבל לה על הזמ ,לכ חיכה לה הקב"ה עד מת תורה
להראות לה שאי הדבר כ שכא ה חשבו בטוח ששיי לנו מת תורה ואנחנו נהיה
קרובי אמר לה הקב"ה "ואל הזקני אמר שבו לנו בזה" שמי שאינו רוצה לעזור ליהודי
ג במת תורה אי לו מקו ורק זה שרוצה לעסוק למע הכלל יש מקו במת תורה.
והוסי שמובא בגמ' בבלי טפשאי שקמי מקמי ס"ת ולא מיקמי רבנ ומה גדולת של רבנ
שבתורה כתוב 04יכנו ובצרו רבנ חדא והעמידו ב , 93ומדוע אומרת הגמ' דוקא דברזה על
רבנ? דדבר זה היא עיקר גדולת רבנ שהורידו מכה מיהודי וזה סוד של רבנ להועיל
ולהטיב ע יהודי.
ו .הגיעו פע להלשי על משבקו של הרבי מצאנז שמכניס לכיס כס שמגיע לחצר ע"י
החסידי ,אמר הדברי חיי בשמי בג עד יש כסא מיוחד יפה עד למאוד כולו עשוי זהב
וכס ותלוי בו מרגליות שאלתי למי מיועד כסא זה? ומדוע עומד ריק? ענו לי שנעשה בשביל
העוסק ע הצבור ולא לוקח לכיסו כלו ועד היו לא הצליח שו אד לישב עליו ואת
רוצי בדיוק מהגבאי שלי שלא יקח כס?!
ז .הלומד תורה שלא ע"מ לעשות ראוי היה שתהפ לו שלייתו על פניו ומדוע דוקא לשו זה?
משו שמלא לומד כל התורה ע האד ולבסו סוטרו ושוכח כל התורה וא"כ זה לימוד
שלא ע"מ לעשות ואח"כ מייגע ולומד שוב ע"מ לעשות ,אבל א ילמד שוב שלא ע"מ לעשות
מיותר הכל דזה כבר עשה ע המלא לפני לידתו ולכ דוקא כתוב לשו זה שתהפ לו
שלייתו על פניו.
ח .הא"א הקפיד שלא יקבלו עליה בביהמד"ר רק אנשי שמגדלי זק ופע בשבועות
חשקה נפשו של אחד מהמגולחי בעליה וכשמכרו העליות שלח אד אחר שירנה עבורו
והנ"ל קנה עליה בהרבה כס וכשהגיעו לתת העליה הבי הגבאי את הרמאות שנעשתה ולא
נת לו עליה שידע שהא"א מקפיד ע"כ ,במוצאי החג כשנכנס המגולח גיזגענ אמר לרבי
ממ"נ א חושבי לתת שהרי מוכרי העליות מדוע לא נתנו לי ומתרצי שאי ל זק וא
לא חושבי לתת מדוע כלל מוכרי העליות הרי בי כ נותני למי שרוצי? הא"א לא ענה
כלו ,אח"כ קרא לחתנו רי" ברמ"ב וסיפר לו הטענה של אותו היהודי ,שאלו חתנו ומה
ענה הרבי? ואמר לא עניתי משו שלא היה לי תשובה עשיתי באמת תקנה לא לתת עליה
בלא זק אבל למכור עליות תקנה קדומה היא מימות הגאוני ואי ידחה תקנה שלי תקנת
הגאוני הרי כונת היתה לאפשר לכאלו בלא זק ג לקבל עליה ע"י שיקנו בכס ,ולשנה
אחרת ציוה הא"א שיתנו לו עליה בשבועות .ע"כ!
320
אד"ש :סאיז ביי דיר האנט אגרויסע טאג חתונה.
הרי" :הזכיר כמה אנשי.
אד"ש :ענה :והוסי אתה חושב על אחרי יפה ,ואת עצמ אינ מזכיר כלל ,אינני נות
מתנות יקרות לחת שלא מהמשפחה אע"פ שהיתי רוצה היות ואי לדבר סו ,אבל ל
ברצוני לתת אתה אהוב עלי כב תשאל את אסתר של מה רוצה מכס טהור ואת ל
}למחרת ביו חמישי שלח אד"ש את המשב"ק י.ד.פ .ע כלי כס וציוהו לתת לחת אבל
שקוד יביאו לבית הרי" בשביל שיראה{
ליל החתונה בשעה 55.9באול פנורמה חלק
קט ממה שראינו ושמענו:
אד"ש ישב כחצי שעה! נת מז"ט לכל המסובי בראש השולח ,הגישו מזונות ,ושאל לא
רוצי שאטול ידי? רצו להביא מי ולח בנתיי נעמד אד"ש ולחש לאוזנו של הרי"
סוד בחיו גדול ,כשהגיע המי אמר לחת ולהרי" שאי זה לצאת ידי חובת ש"ב ועוד
יהיה חייב אי בלייב א בעל חוב ,אמר שהכל על מי חמי לפני הנטילה ,נטל ידיו ואכל
שרו עוד ישמע סקר הקהל ,שתה מי ענבי ונת לחיי לכול ,שרו שיר שמח ובנתיי
אמר לחת ווארטער.
הרי" :אפשר לשיר שיר המעלות ,ובדיוק הביאו לאד"ש דגי.
אד"ש :אנ אדעתי דבעה"ב סמכינ חסידי אמרו שהכונה בעה"ב על הקב"ה אבל פשוטו ג
יש ,אמרת לשיר שיר המעלות ואתה כא הבעה"ב א"א לי כבר לאכול דגי ,ודח הצלחת.
הרי" :אני רק חצי בעה"ב והמחות לא אמר לשיר.
אד"ש :בחיו ,אוהו נכנס אני כא בי שני מחותני לאז מרי ארויס.
הרי" :הרבי יסכי לבר.
אד"ש :תת לסבא טאלנא לבר.
ס"ט :היתי פע ע הרבי הבית ישראל וג נת לו הבענטשי.
הרי" :שהרבי יגיד כל השבע ברכות.
אד"ש :לא בא בחשבו תחלק השבע ברכות.
כששרו שיר המעלות שוב דיבר ע החת:
לפני ברכת המזו אמר אד"ש לסבא דוי הסר ,ס"ט אמר שבטשרנוביל לא אומרי דוי
הסר ,אמר אד"ש :כ ,לא העיקר לומר העיקר להיות דוי הסר ,אד"ש ביר ברכה אחריתא
בקול ר ,ק ורקד ע החת נת יד בחביבות לכול והל ,בדר הגיש הרי" את הרופא
זלפרוינד ואד"ש שמח איתו ,כ נת יד בחביבות לאדמו"ר מקרלי .ע"כ!
הרב מאיר שפירא מלובלי נכנס לאמרי אמת לשאול על פלוני הא לקחתו להיות משגיח
בישיבתו שאמרו עליו גדולות? ענהו הא"א אהר איז א פקח ,כשיצא היה בטוח שכונת הרבי
שיקח אותו לישיבה בזה ששיבח אותו שהוא פיקח ,חברו עליו החסידי שיל לשאול את
הרה"ק רמ"ב אלטר שתמיד הסביר פשט בדברי הא"א תחילה סירב שהרי התשובה פשוטה
ואי שו ספק ,לבסו התרצה אמר לו רמ"ב אחי הרבי מדבר מאוד בקיצור ,וכ אחי לא
יאמר דבר גנות בפירוש על ב אד ולכ לא אמר ל בלשו חיובית שתקח אותו למשגיח או
בהצלחה הוא רק אמר ל שהוא פקח אי זה מעלה הנה בחומש מנוי פקח יחד ע עוד
מומי "מי ש פה לאד או מי ישו אל או חרש או פקח או עור" וזה היתה כונתו שלא
תקח אותו למשגיח ,ולימי הוברר שהיה אותו פלוני מקולקל בדעותיו ונגע ההשכלה נגעה
בו וראו כול שצדקו דברי הא"א.
צפורה וידסלבסקי סיפרה לבית ישראל שזוכרת שכשהיה ילד והיא היתה ילדה יותר גדולה
וניהלה החנות של דודה השפ"א והביאה לו את החשבונות של החנות ופע כשדיברה ע
השפ"א בעניני החנות בדיוק עבר הבית ישראל כשהוא עדיי ילד קט וזעק א רבי מדבר ע
נשי! צחק השפ"א ואמר הוא יגדל רבי יותר גדול ממני!
321
יו שני י"ג סיו התשנ"ד:
נקרא הרי" לפנה"צ לקו"פ בעיקר דיבר עמו על מצב הבריאות של העי.
בתו
הדברי אמר לו אד"ש היו אצלי אתמול שתי תלמידי של
אמרו לי בעני השבע
ברכות ,לא התכונת להזמי אותי שאבוא? ענה הרי" :שרק רצה להודיע .אד"ש :חשבתי
אח"כ שהיתי צרי
לתת לה בקבוק יי אני עוד את לה בקבוק יי.
אבר
שלח את י.ב .לשאול בשבילו שאלה ובנתיי למד בביהמד"ר חובת הלבבות שמדבר
שצרי
להודות על כל דבר לה"י ובקו"פ אמר אד"ש לי.ב .שיאמר לאבר
שיכוו במודי על
כל דבר ויהי לפלא שכיו לדבר שלמד באותו עת.
322
א .זכיתי להיות שעה תמימה לפנה"צ ביו רביעי כ"ב סיו
בקו"פ ,אד"ש הוציא מהמגירה
קויעטל ואמר לי קויעטל זה העלתי במיוחד בשביל קיי"ל שלא מראי קויעטל לכ
אקריא
לפני הכתוב ברצוני להתייע עמ בנושא ,אד"ש קיפל הש והתחיל לקרוא הפסיק ואמר
יש לי סייעתא דשמיא בעני
קריאת הקויעטל ,משמי אני מסתכל כ"פ במקו אחר
בקויעטל אינני יודע הא זה קורא אי מסובבי משמי שאקרא דוקא כא
ולא כא
ובקועטל זה קראתי רק הקטע הראשו
ורק לאחר שיצא ראיתי ההמש וכו'.
ב .הרי" שאל שאלה בעני
רפואה ואד"ש אמר שלא תמיד יש הצלחה בדוקא ברופא
מפורס ,והוסי שהיה אצלו אד ע בעיה מסוימת ואמר שחושב לעשות ניתוח אצל רופא
מפורס ,שאלתיו וכמה ההוצאות? וענה כ , $ 0005אמרתי לו אני עצמי סבלתי במקצת
בנושא זה ודר הרי" הגעתי לרופא פשוט בת"א שטיפל בהרב לאו ואמרתי לו שא היה
מוכ
להוציא כ"כ הרבה כס שינסה קוד רופא זה בקצת כס וכ עשה וב"ה התרפא
לגמרי ולא היה צרי כלל ניתוח ,ראיתי כ קיבלתי אומ ושלחתי איליו חולה גמור בנושא
ממש משכתי אותו ממטת חוליו שלא האמי
שיוכל כלל להרפא ורופא זה ריפא אותו לגמרי
בעזרת ה"י אע"פ שאינו רופא גדול.
הרי" :א לדי
יש תשובה חסידי אמרו מכא
שניתנה רשות לרופא לרפאות מכא
מתכווני מהצדיק שהרבי אומר ללכת נהיה הרפואה.
אד"ש :יודע הנ ע"מ אמרו זאת החסידי.
הרי" :על האמרי אמת.
אד"ש :נו א אתה יודע אז מה אתה משוה איזה דמיו
יש בי
אבי זי"ע לביני!!
ג .אד"ש אמר לי הגבאי רח"ש הונגרי ממוצאו מרגישי זאת לפעמי הוא נגש אילי בהצעה
לדחות ההכנסת ס"ת לשבוע הבא היות והרבי מסטמאר מגיע ויהיה ביו ג' עול גדול
בקבלת פני ואח"כ בחמישי יהיה ההכנסה ויהיה עול קט
ואנשי ישוו מפג
כוחות ,איזה
שטות דחיתי אותו בקש מישהו מתכוי
כא
לעשות מפג
כוחות אח"כ הארי בדבור על
הסיגיטר ועל ר' יואליש זצ"ל.
ד .בחור ספרדי נכנס לקו"פ ובעיתו גדולה נפל עליו פחד שרודפי אחריו והגיע עד לכדי
שגעו
ומפע לפע תוק אותו הפחד ור וצועק מרה שרודפי אחריו להורגו ,אד"ש שאלו
היכ
לומד? וענה אצל הרב צמח שיש לו ישיבה בסמו לבית אד"ש ,הרבי שאלו בניחותא
הא כבר תפסו אות כבר פע? ואמר שלו הרגיעו הרבי ואמר לו ג אחרי רודפי וא לא
תפסו עד היו היה סמו ובטוח שלא יתפסו אות ג המיקו הינו טוב רחובות קטני
ובתי מדרש בכל פינה ,ולכל מקו אפשר ישר להכנס א"כ מה ל לדאוג ג א נניח שבאמת
רודפי אחרי לא יתפסו אות א פע.ויצא מאושר מהקו"פ.
הרי" מוסי בזה ב' הסתכליות:
א .ידוע המעשה בר' דודל טאלנא שידע לרפאות משוגעי והל לרוח כאו"א ועי"ז היה לו קל
לרפואת כאחד שאמר שנהיה זכוכית ופחד לעשות כל תנועה מחשש שישבר וציוה להושיבו
בכח ולגבאי אחר ציוה לשבור באותו זמ
כלי זכוכית ואמר לו שיותר כבר לא יוכל להשבר
ונרפא מאותו שגעו
,כ
בסיפור זה אד"ש ירד לרוחו של אותו משוגע ,וזה הכונה ויחכ
שלמה מכל האד במדרש אפי' מהשוטי שידע לא לבטל דבריה לגמרי שעי"ז לא יהיה
לה תרופה אלא לקבל דבריה וע"פ שגעונ לרפואת.
ב' .הצדיק שרחוק מאוד מתאות העול הזה צרי לרדת לכאו"א שמגיע איליו ג לברכת
הצלחה במלחמת היצר ומאי נ"מ לו כבר בי
תאות אכילה או שאר תאות ובי
שגעו
זה הכל
אצלו ירידה בדרגה ורק אנחנו חושבי שאצל המשוגע צרי לרדת ולא אצלנו אבל האמת
אינו כ אלא ג אצלנו צרי הוא לרדת ממדרגתו.
323
יו ראשו כ"ו סיו התשנ"ד לסדר קרח ,כ"ק מר אד"ש נסע לפנה"צ ע הרי" לרופא
עיני והמלי מאוד לעשות הטיפול על העפע שצונח:
א .אד"ש אמר להרי" בדר :ראיתי בשבת את חתנ הצעיר פינקלשטיי ה בקבלת שבת
וג
בבקר הוא מתפלל בגור בביהמד"ר? חשבתי נכד חדש במשפחה מ הסת
הוא אצל
הסבא הרי הוא רבי ויש לו ביהמד"ר? הרי" נדה מהשאלה ואמר :הוא לא מחוייב יותר
מהנכדי
עצמ
שלא הולכי
לש
להתפלל .אמר אד"ש :לא ידעתי שאת
כלל לא הולכי
את לייבל אני לא רואה בתפילות הוא תמיד מתפלל אצלי בבימד"ר? מוטל ג
אינני רואה ג
הוא מתפלל תמיד בגער? אני חושב שאי זה נכו סבא כה חשוב ,רבי ,יש לו לבד ביהמד "ר
לא להתפלל אצלו א פע
? חושבני שעוד תקרעו את השער מהראש מצער ועגמת נפש שלא
שירתת
די צרכיכ
את הסבא ,ודאי שלא צרי תמיד וכו' אבל מפע
לפע
אולי לא כול
ביחד אלא לעשות תורות וכ תסחוב ג
את הנייע איידי
של ,סב אד
גדול יש לו מני ,
מדוע לא!!
ג .כשנכנס אד"ש למכונית אמר :קצת אכפת לי שאתה צרי ליסוע ביטול תורה דרבי
ודיחיד רבי
כונתי לתלמידי
יחיד אתה ,הגמ' בתענית קוראת מא יחידי
תלמידי חכמי
מי עוד ת"ח כמו?!
324
מהבית ,ובבית עשה ר' חיי אוירבע בירור מדוע לא אכל הא"א העוגה והתברר שפחדה
הרבנית שלא יספיק העוגה שעשתה לבד לכל האורחי לכ קנתה ג מהרחוב והתבלבל לה
העוגות ולפני האורחי שמה העוגה שעשתה ולפני הא"א העוגה שקנתה ,ועד כדי כ הרגיש
הא"א שלא לאכול בהוסיפו שהוא עצמו לא כ"כ היה מחמיר אבל בבית הזה יש בזה חומרא
שהרי הקפידו לומר שזה עשוי לבד לכ לא רצה לאכול מהעוגה.
כ"ק מר אד"ש כתב בהזמנה של מורינו שאול לשנת "ופקוד גפ זאת" והיה בזה רוה"ק
שהיה באמת צרי לברכה ששבע שני לא נפקד בזש"ק ,ואצל בנו מו' יא"ל כתב לשנת
"והארכת ימי" והיה בזה רוה"ק שהיה צרי לברכה שנפטר ל"ע ב ז" שני.
כשכ"ק אדמו"ר הלב שמחה שמע שיש כולל לבעלי תשובה הגיב ואמר :מי לוקח ע"ע כזה
אחריות לכזה דבר לא טוב שבעל תשובה ילמד כל היו הוא יכול להשתגע אלא צרי
שיעבדו ויקבעו עיתי לתורה }ועיי בהסברו של הרי" בבטאו החסידות ודפח"ח!{
כשהיה האדמו"ר זצ"ל מסטמאר בביקור באר"י קרא ללייבל גובנר שהיה אז אבר צעיר
וסגר בעדו הדלת וציוהו לומר כל ההנהגה של הרבי הב"י ע האברכי וכשגמר לייבל לומר
הכל בפרוטרוט כל ההנהגה של האברכי בגור נאנח האדמו"ר מסטמאר ואמר :אילו הייתי
יכול לפעול אצלי בסטמאר על עשרה אברכי בלבד שיסכימו להתנהג כ בקו"ט הייתי הופ
את כל סטמאר!!
ב .כשהגיע הרי" והסופר ראוב פרומ ני"ו ע הס"ת נעמד אד"ש מלא קומתו ואמר:
הספר עוד לא גמור ואי לו עדיי קדושת ספר תורה רק קדושת חומשי ואולי לא צרי
לקו ,רק מפני מראית העי שזה ס"ת ,ואולי ס"ת שהולכי ממש עכשיו לגומרו דינו אחרת
וצרי לקו מפניו יש ע"כ רמז בגמ' שכתוב שקמו בבלי "מקמי" ס"ת "מקמי" מלשו לפני
עוד לפני שנגמר הס"ת כבר קמו.
ג .אד"ש שאל את הסופר אי כתב הפסוק בכי תצא "פצוע דכ' בא'=דכא או בה'=דכה
בהוסיפו יש בזה מחלוקת וב' גירסאות מהאריז"ל וכו' בגור נהגו הרוב לכתוב בה' ולא בא',
הסופר בהתרגשותו כי רבה לא זכר האי כתב ,הרי" הציע שאפשר לגלול ולראות ,אמר
אד"ש :לא צרי עד כדי כ ,אול לאחר מכ נגש אד"ש לספר והתחיל לגלול לבד ,הבי
הרי" שכ רוצה לראות ועזר לרבי לגלול וכשהגיעו לפסוק הנ"ל הביט אד"ש ובחיו רחב
של שביעות רצו הכריז אוה שטיט "דכה" מיט ה'!
325
ד .כתב אות ב' וע' באומרו שצרי רפואה על ב' עיניו לכ
מהדר לכתוב בספר תורה אות ע'
שיהיה לו לרפואה.
ה .מוהרי"א הגיע לכתוב אות יחד ע בניו אד"ש כבדו מאוד ,בשתית הלחיי דברו על
האמרי אמת מה שזכר מוהרי"א היכ
ישב הא"א בדר כלל ,כ
דברו על ההסקה שהיה ח
והגיב אד"ש שההסקה עוד לא הייתה בזמ
אביו ,הרי" שאל א ג בניו יכתבו אות? ואמר
אד"ש :א' ודאי אברה וועט שרייב
נחמיה אלע אלע.
ז .ראב"ד ירושלי הרב פריינד הגיע לכתיבת אות ,אד"ש קבלו בכבוד גדול וביקשו שינוח
לפני כתיבת האות ,הראה למשמשו היכ
לנקות המשקפיי במי ,לאחר כתיבת האות כבדו
אד"ש בלחיי והתעקש הרב הצדיק שאד"ש ישתה קוד ואד"ש התעקש שהרב ישתה
קוד ,אמר הרב :שהרבי הרי בעה"ב .הגיב אד"ש :את עושי אותי בעה"ב דעת בעה"ב
היפ דעת תורה ,צחק הרב פריינד וביר קוד ,כמו"כ ביר את אד"ש באריכות ימי
ושני ,ואד"ש בירכו אי"ה ביידיר אוי שמחות.
ח .אמר בחיו צריכי להשאיר אות למשיח שיבוא לכתוב אות ,הגיב הר"מ קליי
שיבוא
אבל במהרה ,והרי אד"ש ידיו למעלה.
ט .בשתיית הלחיי ע הר"מ קליי
אמר אד"ש :כתוב בגמ' מגילה שנת
יי
לכ"א ממדינתו
זה יי
מאמריקע מהמדינה של ,אח"כ אמר יש די
בשו"ע שרב אסור בשתיית יי
כדי שיוכל
לפסוק הלכות אולי לא כדאי שישתה הרב רביעית שמא יתעורר שאלה בס"ת שנוכל לשמוע
פסק די
.
יא .שאל הא כול כתבו? ואמרו שכ
,פנה להרי" המחות
הראשי ושאל הא כתב אות?
והתחמק שלא צרי ,אמר אד"ש :אל ישנה אד מ
הנמהג כול כותבי ג את וחזר שוב
אל ישנה אד מ
המנהג ונגש הרי" לכתוב אות.
לאחר מכ
כתב אד"ש את הל' האחרו
וסביר שהס"ת לפני גימורו אי
לו קדושת ס"ת ,וב
ל' זה האחרו
נגמר הס"ת ונהיה לו קדושת ס"ת ,עכשיו אפי' שיפסל כבר אי
לו די
כמקוד
326
שקוד היה לו די של חומש ועכשיו של ס"ת פסול שזה לגמרי די אחר וא"כ יש חשיבות
בזה שגמר והכשיר הספר להיות ס"ת.
יב .שאל הא הספר עבר הגהת מחשב? וכשענו שכ ,אמר :צרי לזכור ג לתק מה
שהמחשב אומר ,לפעמי שוכחי העיקר ויודעי רק שעבר הגהה במחשב ולא זוכרי
שצרי ג לתק א הראה איזה טעות.
יג .נת לסופר שיק בס 081ש"ח בשקל הקודש בהוסיפו סאיז דא א' מנהג ישראל לתת
לסופר בכתיבת האותיות .ע"כ!!
ביו חמישי הנ"ל לפנה"צ היה כ"ק מר אד"ש ביקור אצל הרבי מסטמאר שליט"א והרבי
מסטמאר התנצל שבגור יודעי לברוח מהרבי לעשות ריוח וכא הפו שכול דוחפי,
אד"ש אמר להרי" שאיננו נראה קנאי א' סולידע מענטש נראה שאוכל ושותה ג כדבעי,
הייתי ש כעשר דקות וכמעט שנחנקתי מרוב אנשי ודוחק.
הרב מאיר זילברשטיי מספר שלאחר קבורתו של הרה"ק ר' אהר מבלז זי"ע שאל הבית
ישראל באנחה ומי השאיר לה אחריו? ואחרי הרהור אמר אולי ר' איצקיל מפשוורעסק
אמרו לב"י שאומרי שהילד ישכר דב יהיה הממשי הגיב הבית ישראל אובער אהר איז
איונגעיל אח"כ סיי אזוי ווי אהר אהט שוי נישט זאיי!
327
זע" ובעזרת ה"י יהיה לו אריכות ימי ושני ברצוני כ לבקרו ותאמר לו שעוד אהיה אצלו
לביקור בעזרת ה"י.
אד"ש סיפר להרי" וכ סיפר לאדמו"ר מסטמאר בביקור שפע אביו הא"א נסע בכרכרה
בעיירה צאנז והיה שקוע בספר ולא ש לב לנעשה בחו כדרכו בכ"פ ופתאו הרי" ראשו
וציוה לעצור הסוסי ועצרו קצת רחוק )הסביר אד"ש עד שהצליחו לעצור הסוסי( ציוה
הא"א לחזור כברת דר עד לפני בית מסוי ויצא מהכרכרה ונח ש על אב קצת זמ ועזב
והיה לפלא גדול מה זאת? וחתנו רי"מ ברמ"ב הל לברר העני ונודע שהיה ש ביתו של
הדברי חיי מצאנז זי"ע והרגיש בקודשת המקו .
כ סיפר אד"ש שאשת השפ"א שהיתה נכדת הדברי חיי נסעה פע לצאנז וכתבה ב'
קויעטל שלה ושל אחותה ועל הקויעטל שלה שהיה מוזכר בו השפ"א אמר הדברי חיי
איזה הבדל בי הקויעטל שמו זורח ממש בשמי וכשחזרה וסיפרה שהייתה בצאנז שאלה
השפ"א א הזכירה אותו על אוזנו שהיה כבד שמיעה וענתה שלא והצטער על כ.
ז' תמוז התשנ"ד פניני שנלקטו בסעודת ההילולא של כ"ק הרבי הלב שמחה זי"ע
בביהמד"ר:
א .פלוני נכנס לקו"פ לרבי הלב שמחה באומרו שהרופאי מצווי לעשות זריקה פלונית,
דחוהו הרבי כבר עשית ולא הבי כוונתו ושלח את א.י .אירנשטיי לשאול פי' הדבר? וענהו
הרבי שוב מה הוא רוצה הוא כבר עשה הזריקה ולפליאתו הגדולה חיי הרבי ואמר הרי
בפרשה כתוב בעני זריקה "וזרקתי עליכ מי טהורי" יצא כבר י"ח זריקה בזה ול"צ
לזריקה מהרופא וכ היה.
ב .מו' א.מ.א .נכנס לשאול על בדיקת אולטראסאונד? וענהו הסבא שיעשה הרי מרומז כ
בפרשה חקת ולא הבי כוונתו עד שהרצה הדברי לפני הרי" ואמר שכתוב בפרשה תרגו
יהונת ובדיק יתיה בי"ח טריפות והיא שיי לבדוק בי"ח טריפות הרי מצוי לשרו הפרה
בשלימותה ויש טריפות שצרי כדי לבודק לפתוח מעי הבהמה? ומובא מר"מ זמבה לתר
אליבא דהתוס' במסכתא שבת שהענ היה מאיר כ"כ חזק שהיה מראה לה מה בתו
החבית ומוב לפי"ז שהעבירו את הפרה ע"י הענ וראו כל הנעשה בבטנה ,וא"כ מרומז
בוודאי אולטראסאונד בפרשת חוקת.
ג .פלוני נכנס לרבי הלב שמחה להתבר על עסק גדול שרוצה לעשות הרבי שאלו כמה יצטר
להשקיע בשביל שגשוג העסק? וענה $ 000,01הרהר הרבי ואמר לתת ל כ"כ הרבה כס אי
לי ,התנצל האיש שלא התכוי לבקש הכס מהרבי רק להתבר בברכת הצלחה ,הרבי זי"ע
כלא שומע אמר אבל להלוות ל אני יכול לא את כל הכס אד צרי ג מעצמו לעשות
משהו את ל $ 000,8ותכתוב לי שיקי דחויי כמו סכו ההלואה ואפרע ממ מדי חדש
מיד הוציא הלב שמחה כס ומנה לו טבי ותקילי $ 000,8מזומ והפלוני נרעש ונפחד רש
שיקי על הסכו ,כעבור זמ רב בדק האיש בחשבונו וראה שהרבי לא מוציא השיקי וב"ה
ההצלחה רבה והעסק מצליח ורוצה להחזיר חובו לרבי שלח את ר' אלעזר הנדלס וביקש
מהרבי שיפדה את השיקי התחמק הרבי ואמר צרי לבדוק הנושא מדוע באמת לא יוצא
ועד יומו האחרו לא פרע.
ד .כ"ק הס"ק מטאלנא נסע לשבת לגלות באחד מערי השדה ונכנס להפרד יחד ע נכדו
מוהרי"ל וינברג וכשנשאל מדוע נוסע? ענה הס"ק שיש לו ישיבה )כולל( ואוס אחרי שבת
קצת כס מיד הוציא הרבי זי"ע שטר הכי גדול שהיה בזמנו 005לירות ונת ,הס"ק הזדעק
שלא לזאת הייתה כוונתו ולא רוצה לקחת מהרבי הכס רק רצה לעשות גיזגענ אבל הרבי
328
לא מוותר ודח לידיו את השטר ,בחו ציוה הס"ק לליבל לשמור השטר ולא להוציאו ורש
ע"ז נתקבל מכ"ק אד"ש )היו זצ"ל( והתארי ונמצא השטר עד היו בידי ר' לייבל.
ה .הרב מאיר זילברשטיי סיפר שפגש ברחוב את כ"ק הרבי הלב שמחה שני רבות לפני
הנגהתו וסיפר לו הרבי שחוזר זה עתה מחו"ל והיה ש לבקר את הרבי מחב"ד והרבי
מחב"ד שאל מדוע אומרי כל החסידי שחידושו של הבעש"ט זי"ע היה שמחה הרי קדמו
הרמב" בספרו שכותב שכל דבר מצוה צרי לעשות בשמחה? המשי הלב שמחה ואמר לא
עניתי לו כלו ביודעי שיתוכח ורוצה לומר את תירוצו ,אבל ל אומר התירו האמיתי
הרמב" מדבר רק בשמחה של מצוה הבעש"ט תיק שמחה כל היו ,שמחה ג בדברי
הרשות ,תמיד תמיד לעבוד על מצב זה להיות בשמחה בכל מצב ובכל מקו ולא רק בדבר
מצוה.
ו .אבר מב"ב הזכיר דר המשב"ק ש בתו וש אמה שעשתה טיפול באוזנה ע הרדמה
כללית ,כעבור יותר מחצי שנה היה בערב ר"ה ע קויעטל שלו וכל משפחתו להתבר בשנה
טובה הרבי הלב שמחה עבר במרוצה על הקויעטל וברגע כמימרא נעצר בש בתו ושאל ומה
נשמע איתה הכל בסדר באוזנה.
ז .כ"ק אד"ש אמר להרי" שיאמר לח"כ א.י.ש .שיהיה גורל בעני הרוטציה ושלא יחשוב
שגורל זה פשיטת רגל ,ג בגורל יכולי להצליח וה"י יעזור שישאר ,כעבור שבוע שיצא
באמת הנ"ל שישאר בגורל אמר הרי" לאד"ש שיש כא מופת חות שכ רצה אד"ש וכ
באמת נהיה אד"ש ביטל במחי יד את המופת אמר הרי" :שבתקופת הבחירות שהיה
בה מחלוקת שזכו הליטאי בשני ח"כ התהלכה בדיחה ברחוב שיו זה של הבחירות הל
הקב"ה בפארק ובצילינדר ולכ זכו ,אינני יודע מה היה אז סיי הרי" ,אבל ביו של הגורל
בודאי שהל הקב"ה ע אויזזעק שהרי יצא א.י.ש .האד"ש נהנה מאוד ,ומאוד צחק.
ח .האד"ש אמר הספד במועצג"ת על הרבי מחב"ד ולמחרתו נדפס בעתו.
האד"ש אמר להרי" :ה לא כתבו כ"כ טוב ולא הבינו כונתי אני אמרתי שהרבי מחב"ד
היה הכי גדול במעשי ,יש ב' עניני כמובא בגמ' בעל מעשי הוא אד שעושה הרבה
מעשי טובי ותיקוני ובדק הבית בעול אבל יש אד גדול גדול בעצ אישיותו ה
כתבו שאמרתי שהיה באישיותו הכי גדול ואי זה נכו ואי אוכל לומר כ אבי זי"ע היה
הרבה יותר גדול ,אחי הקדושי היו בודאי יותר גדולי כוונתי היתה גדול הדור במעשי
אשר מי ידמה לו בכ"כ הרבה פעלי שעשה למע הכלל בהפצת תורה ויהדות לע .ע"כ!!
אד"ש הסביר להרי" מדוע מתעקש דוקא על גורל משו שמרגיש שאביו הא"א זי"ע היה
עושה אותו דבר ולא היה משנה מהחתימה שחתמו אע"פ שהיה לה הרבה תירוצי טובי
וצודקי שלא לכבד ההסכ ,אבל הוא מרגיש ממש שכ היה אביו נוהג ולכ לא רוצה
לשנות ,ובטוח שה"י יעזור שלא יגר לגור גלל כ שו נזק וימשי להיות לה נציגה.
מו' ד.ח .ב אד'ש אמר לרבי שהחסידי מדברי שהיה רוה"ק בפרשת קרח בס"ג שדיבר
בעני צדיק שמת בלא בני וכו' ולמוחרת נפטר הרבי מחב"ד ,אד"ש כמוב ביטל העני מכל
וכל ואמר שלא היתה כוונתו לכ אח"כ הרהר ואמר אובער סהאט זע אזוי ארוייס גירעט
קע זאי טאקי א' שייכות!!
אד"ש סיפר להרי" שבתחלת דרכה של האיחוד שלחו אנשי לאסו כס מחו"ל ותקופה
שלחו את ש.ה.ו .ומ.ז.פ .היה יהודי עשיר באמריקא נות גדול למוסדות ר' לייבל כהנשט
נת הרבה כס ובדר כלל בסדרת שיקי מאוחרי ,ויהי היו פרצה מחלוקת בי השניי
329
על מספר שיקי מי הביא שעל כל הבאה לקחו אחוזי ואד"ש שהיה בזמנו יו"ר האיחוד
ישב באסיפה ועלה רעיו לצלצל ללייבל הנ"ל לשואלו שיאמר לבד מי היה השליח הגיב
אד"ש :שאי זה נכו משו שא רואה נדיב שיש מחלוקת בעני ההתרמה יחלש לבו מלתת
עוד ,וכמוב שלא הגיעו לעמק השווה ומאוחרי הגב שלח ש.ה.ו .מכתב ללייבל הנ"ל שיאמר
מי הוא הזוכה המאושר? וענה שיגיע לאר יאמר ,וכשהגיע עשו לו מסיבה קטנה ק ואמר
בהיות שרואה שיש מריבות מהיו ית השיקי רק לראש ישיבה יו"ר האיחוד ודרכו יגיע
הכס לאיחוד ולא ית יותר לשליחי מאר"י ,כעבור שנתיי שהעסק התנהל למיישרי
כשהוא שולח לי שיקי והנה יו אחד הפסיק לשלוח ואי יותר נתינה מהנ"ל לאיחוד
כשפגשתיו באר"י שאלתיו בנימוס מה קרה שהפסיק לשלוח? הזדעזע ואמר הראש ישיבה לא
קיבל השנה השיקי? ואני הרי שולח בתו לב כבימי ימימה! אחרי בירור קצר התברר
שקיבל מכתב מהראש ישיבה שעבר לרחוב יואל ושישלח לש הכס ולכ לא הגיע הכס
לראש ישיבה רק לרחוב יואל ,באותו זמ הקפדתי מאוד על ש.ה.ו .מעשה גנבה בחוצפה
כזאת ובאסיפה הבאה של האיחוד נתתי למ.ז.פ .המכתב שישאלהו מה זה וע"מ זה? וצעק
ש ש.ה.ו .שלא רוצה לענות ולא רוצה לדבר מזה.
בתחילת ההנהגה שרציתי להתחיל לטפל בענינו ידעתי שצרי אני דבר ראשו להוריד
הנגיעות שלי ,היתה לי עבודה קשה בזה וב"ה מחלתי והורדתי כל הנגיעות ואז פניתי
לעבודה!!
דברי הרי" שנלקטו בעזה"י בסעודת ג' למילה למ .ארשטר אור לי"ב תמוז:
א .מובא בגמ' מפני מה נתקנה ברכת רופא חולי בשמינית שהמילה בשמינית והמילה
צריכה רפואה לכ נתקנה בשמינית ,מובא באבני נזר שהסביר שאחד ממעלותיו של הקב"ה
הוא "בורא רפואות" וכתוב שעד יעקב אבינו לא היה חולי בעול ומה היה להקב"ה במדה זו
של "בורא רפואות"? רק לברית מילה שזה מצוה שנצטוו עליה ישראל וצריכה רפואה ורק
בשביל זה הקדי עני הרפואה ולכ בדוקא נתק ברכת רופא חולי עמו ישראל בשמיני ע"ש
המילה שהרי למילה היה בתחילה כל עני הרפואה.
ב .ראיתי בכתב סופר דבר מבהיל ואקטואלי לזמננו ,הנביא ישעיהו אמר תוספת על הקללה
"ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתר" ומסביר שאע"פ שיש צער גדול ואבדה רבה
בפטירת צדיק יש בזה ג מעלות גדולות א .מיתת צדיקי מכפרת.
ב .שאנשי בוכי ולוקחי ללב פטירת הצדיק ושבי בתשובה שלימה .ג .שאי הקב"ה
לוקח צדיק מהעול עד שיהיה אחר כמוהו וישר יש צדיק אחר שעונה ומייע .והקללה
היתה לא שיקח הקב"ה הצדיק אלא יעשה סילוק של צדיקי באופ שונה שלא יהיו כל
מעלות אלו אלא יהיו רק החסרונות ע"י שלוקח הצדיק ועושה אותו שבר כלי אבל הוא ע וד
בחיי ,אי מיתת צדיקי מכפרת ,אי תשובה כ"כ כפטירתו שאנשי כבר דשו בזה שני
שהרבי חולה ,לא ק צדיק אחר במקומו שהרי הוא חי ובנתיי אי מי שיענה עצה ותושיה,
דבר מבהיל זה תוא מצבו המשונה של הרבי הלב שמחה זי"ע שהיה חולה שבע שני בלא
שידעו על מה ולמה ,וכ מצבו של הרבי מצאנז זי"ע וכ מצבו של הרבי מחבד זי"ע בב'
שנותיו האחרונות ,וזה חיזוק לנו שהנה הנה משיח בא שכבר נתקיימה ג קללה זאת
האחרונה של ישעיהו וכבר יבוא הגאולה בב"א.
ג .מספרי על ר' אייזל חרי שטעה בדבר הלכה בפסק שפסק אחרת ממנו הבאר היטב
וכשאמרו זאת לפניו חלשה דעתו מאוד רצה האומר לפייסו ואמר לו רבי את יודעי הרבה
יותר מלימודו של הבאר היטב ,ענהו ר"א באנחה יכול להיות שראשי יותר טוב ולמדתי יותר
אבל הוא חי לפני שישי שנה ובכל זאת נש אויר אחר יותר צלול ויותר נקי והיה מדור
קוד וא"א להשוות דור אחד לקודמיו.
330
ד .מספרי שרבי ר' ברו
מגורלי שאל פע מחסידי בלז על רב החדש הרה"ק ר' ישכר דב
רוקח ואמרו שיותר גדול מאביו שכ
קיימ"ל בבלז כל רבי גדול מקודמו ,הגיב ר' ברוכל
שהיה פיקח יוצא לדבריכ שאבי ע כל מה שהיה חולה לקחני לראות אד קל שהרי את
הרה"ק ר' ישכר דב מכיר אני וא"כ צרי
אני להוריד מאביו גדולה ומסבו גדולה וא"כ
שלקחני אבי לשר שלו מבלז לקחני לאד קל?! והתכוי לצחוק עליה על שאמרו כ
שהרי
בודאי הדור הקוד היו יותר צדיקי .ודפח"ח!
ה .כשלקחו את הרב בעל התניא זי"ע למאסר רצו בדוקא לקחתו בשבת וביקש לכה"פ
שישבתו בשבת ולא שמעו לקולו אמר הבעל התניא צווחי א עקתי בטלי ושביתי שישברו
הגלגלי יהיה ממילא שביתת שבת וכ
היה שנשברו הגלגלי ובע"כ שבתו בשבת.
ו .יהודי ת"ח כתב ספר עבה על מחלה מסוימת שיכולה לגרו לאנשי בגדלות שלא יוכלו
להביא ילדי ולכ מוכיח שצרי
להתנהג בנושא כ
או כ
ויש לו הסכמות מכל גדולי הדור
וביקש ג מכ"ק מר אד"ש ,וכתב לו אד"ש במכתב א"א לי לכתוב שבודאי כל הלוקה בדבר
פלוני זה לא יהיה לו ילדי שא רבנ כ
יפסקו האי
יהיה באמת תקומה לכ"א שילקה
בזה ,וכמה דמעות שפכו נשי עגונות על ההלכה שנפסקה שאד שנפל למי שאי לה סו
שאשתו אסורה ואמרו הצדיקי שא היה נפסק שאשתו מותרת לא היה בנמצא אד
שינצל ממי שאי לה סו ולכ פסקו אשתו אסורה שהרי כל המציאות בעול סובב בגלל
רבנ ובגלל פסק ,וכ כא לא כדאי לקבוע עובדא שא"א לה להביא ילדי כדי שבאמת
יהיה תקומה לאלו שלקו במחלה זו.
ז .כ"ק הרבי מסטמאר שאל בביקורו את האד"ש א כבר התפלל שחרית? וענה שכ ,כבר
התפלל וכבר היה סנדק בב' בריתות והוסי אחרי כזה תפילה שלא נקראת כלל להתפלל.
]וכ אמר בברית שפגש את כ"ק האדמו"ר מטאלנא והתנצל שאוחז לפני התפילה אמר אד"ש
ג אני אוחז לפני התפילה לפני תפילה אחרת ,ובכלל תפילה כמו שהתפללתי אינה תפילה[.
פניני יקרי שנשמעו בבית הרי" ליל ש"ק פרשת בלק ט"ז תמוז התשנ"ד:
א .בערש"ק נכנס א.מ.א .לקו"פ למעלה בבית אד"ש באמתלא לשאול דבר מה אד"ש גער בו
שסת מחפש להכנס והוסי מדוע אינ
לומד מר' איטשה וינברג תמיד לשרותי כשאני
צרי
,וכשלא לא רואי אותו!
ב .אד"ש סיפר פע מר' גרשו לפידות יהודי ישיש בירושלי שאמר בבדיחותא כדאי לחיות
כרבי ולמות כרב ,רב אי לו חיי צרי
לפסוק הלכה ועל כל פסק יש עוררי טענות ומענות
וכל ימיו אנחה מאיד
גיסא על רבי אי שאלות הכל לש שמי וכל מעשיו באמונה ל"צ
לפסוק הלכות ולקבל עוררי על פס"ד ,אבל למות טוב כמו רב שכשמת נספד כהלכה עצרות
התעוררות בימי השבעה ובשלושי וכו' ,משא"כ רבי ישר ששמי אותו באדמה בלא
הספדי צועקי כבר מז"ט יש לה כבר רבי חדש!
ג .פלוני תבע מסופר פרשה חדשה והראהו צילו של פרשה שכביכול קנה ממנו ויש בו טעות
וכשנשאל היכ המקור תיר עצמו שהרבי מגור לקחו להראות עד כמה יכול להיות טעות
בכתב סופר ,ושלח הסופר את מו' ד.ח .לברר הדבר ,אמר לו האד"ש לא היו דברי מעול.
ד .הרבי מצאנז זצ"ל היה ביקור אצל הרבי מסידגורא זצ"ל בא"י ובהמש
השיחה אמר
הרבי מצאנז ב"ה שיכולי להפגש צאנז ורוזי שיש שלו ונשכח כל המחלוקת שהיה פע.
הגיב הרבי מסדיגורא בודאי! פע שהיינו בארמונות ואת בצריפי היה מחלוקת ,אבל
היו שאת בארמונות ואנחנו בצריפי מי צרי
למחלוקת ובודאי שיש שלו.
331
ה .הרבי מסטאמר לעג על אלו שאומרי
שיודעי
מקו
קברו של דוד המל מני שבדיוק
ש
קבור? אמר לו הרבי מצאנז זצ"ל אבל זה ברור שבוילמסבורג דוד המל לא קבור
ובאר"י בודאי שכ!
ו .אד
חשוב בעל משפחה התחיל להדרדר ביהדות ובאו בניו בבקשה להרי"
אולי יועיל
האד"ש לומר לו מילה שח"ו לא יל מדחי לדחי ,הרי"
שלח קוד
חוקר פרטי בכס לברר
א
הלה"ר נכו ואמר החוקר ברחל בת הקטנה שהמצב לא טוב .הרי"
דיבר ע
הרבי על
הנושא אמר אד"ש :הוא עוסק בעניני
טובי
וחשובי
והאי נפל כ מאיגרא רמא לבירא
עמיקתא כשיבוא אילי אדבר עמו ,לאחר זמ מה קרא אד"ש להרי"
לדווח לו מה היה
ואמר שאותו יהודי בא באמת ודיבר בעני מסוי
בילתי לה' לבדו ,אמרתי לו שמספרי
מתלמידי הבעש"ט שראה פע
אד
שקורא ק"ש והמלי הקב"ה בשמי
ובאר ובד' רוחות
וכו' נגש איליו ואמר על עצמ שכחת להמלי את הקב"ה! כ אתה עוסק בדברי
טובי
ואל
תשכח להמלי קוב"ה על עצמ ,האד
נדר ושאל הרבי חושד בי במשהו? וזה היה קצת
לראי' שהחוקר צודק ,אד
נקי לא חושב ישר שחושדי
בו ,אמרתי לו לא שאני חושד אלא
שאני יודע ורוצה שתעשה בעני הזה כ וכ קפ היהודי ואמר שמוכ להשבע בספר תורה
שהוא נקי ואמרו עליו שקר ולה"ר ,אד"ש דפק על השלח ואמר אני בחדר זה לא אומר שקר
ולא מקבל לה"ר ואני יודע מה שאני אומר ת תודה לאלוקי ישראל ותעשה כ וכ ויגמר
הדבר בכי טוב .האד
יצא מרוגז על האד"ש וישר חשד בבניו שדברו בו סרה ולא רק שלא
עשה כדברי הרבי אלא שהדיר בניו מכל נכסיו וכו' וכו' .הבני
ביקשו שוב מהרי"
שיזכיר
לטובה בקו"פ שהמצב נהיה גרוע אמר אד"ש להרי"
:שיאמר לה
שלא ידאגו בכל זאת
המקו
קדוש משפיע ובטוח שיזוז בו לטובה וסו כל סו ישתנה ויקבל המוסר ויעשה ככל
מה שאמרו לו ויהיה את
בסדר.
כעבור כמה חודשי
עשה האד
ככל אשר הצטווה והתפייס ע
ילדיו וביקשו מהרי"
שיאמר לאד"ש וכשהרצה הרי"
לפני אד"ש ,אמר אד"ש אני יודע הוא היה אצלי כא ,אבל
ברצוני לומר ל דבר חשוב :הרבה חשבתי בנושא וצרי אתה לדעת בבירור שאד
זה לא
כ"כ גרוע כמו שאמר החוקר החוקר הגזי
בדבריו ,לכל יהודי יש חזקת כשר ,הוא בנש"ק
נכד של צדיקי
אפי' שבאמת היצה"ר קשה מאוד וקשה להתפטר ממנו אבל בכל זאת יש לו
חזקת ישראל כשר וברצוני שלא תל עליו במחשבה שהכל היה אמת צרי אתה לדעת
בבירור שדברי החוקר היו מוגזמי
ויש לו חזקת ישר וכשר.
ז .מובא בגמ' וכ נפסק ברמב"
שכל דיי שיש לו הרגשה חזקה בדבר ממו המוטל
במחלוקת א
דינו כ או כ יכול לפסוק ולהוציא ממו ע"פ ההרגשה שלו דהיינו ע"פ
האמודנא שלו בלא עדי
ובלא שו
ראי' וכל מה שנאמר בתורה ע"פ שני
עדי
יקו
דבר
זה הכל כשהדיי לא יודע ומסתפק בדבר אבל א
קי
ליה לדיי שפלוני עני מרוד ואי לו
למשל גביע כס מיוחד והמפקיד טוע שזה שלו יכולי
להוציא מהיתומי
בלא עדי
כלל.
ושאל הרב מקוטנא זצ"ל שהרי נפסק להלכה בכל מקו
שאי עד נעשה דיי ומדוע שלא יוכל
הדיי לפסוק לפי האמדונא שיודע שכ הדבר בלא להשתמש בדי עדות שע"ז יש לנו הלכה
למשה מסיני שאי עד נעשה דיי אבל תיפוק ליה מזה שלאחר ראייתו ודאי יש לו אומדנא
שכ וכ היה הסיפור ויפסוק לפי ליבו כדברי הרמב"
?
ח .לפני כשנה הזכירו אצל אד"ש ילד בעייתי שצרי טיפול אמר אד"ש הוא עוד ידרדר ויגיע
לכ שיהיה לו כרטיס טיסה לחו"ל אבל בסופו יתיישר ויעמוד טוב ,הדבר היה מופלא דהרי
הוא עוד נער קט? והגיע לטיפול לידי הרי"
וב"ה עומד יציב על רגליו ומכא לש
סיפר
הקט שכבר היה לו מוכ כרטיס טיסה לחו"ל ולא נפל מדבריו כלו
.
332
אד שלא מאנ"ש נכנס לקו"פ שיש לו בעיה ע ילד וצרי לטוס לחו"ל וצרי עזרה אד"ש
חיזקו מאוד ועדדו ותו לא ,וכשהגיע לש עמדה לשירותו כל הזמ גברת אחת שעובדת ש
בביה"ח בצורה מאוד מיוחדת ,ולא הבי מה זאת עד שהוברר לו שהאד"ש צלצל מיוחד
לבקש ממנה שתעזור לו ,והיה בבחינת אמור מעט ועשה הרבה.
פניני חשובי שנשמעו מפ"ק הרי" שליט"א בסעודה אצל ר .פרומ אור לכ"א תמוז
התשנ"ד:
א .הלילה יומא דהילולא של הרבי משטפינשט זי"ע נכדו של הרבי מרוזי מספרי שהר "י
מרוזי למד עמו א"ב וכשהגיע לאות יוד אמר מספיק תדע שאתה יהודי.
כ אמר לפני פטירתו ששמח שלא אמר א פע תורה בשולחנו הטהור.
להס"ק מטאלנא שליט"א יש סטנדר עמוד תפילה שהוא ירושה ממנו.
הוא היה חסיד גדול של ר' דודל טאלנא.
ב .היה חסיד גדול הרש"ב ליזרזו ז"ל נפטר בגיל צעיר ב ל' שנה הא"א ציוה על האד"ש
ללמוד עמו אוואנע לימוד והוסי א' שטייגער ווי מנחת חינו ,כ פע סיפר אד"ש ששאלו
הא"א מה די אד שקיי מצות כתיבת ספר תורה אבל הרשעי לקחו לו הספר הא
מספיק שכתב בזמנו וקיי המצוה או שצרי עכשיו לס"ת ואי לו וממילא צרי לכתוב שוב?
כמוני שכתבתי ס"ת בפולי והרשע ימ"ש לקח הכל! שאל את רב הרש"ב וכששאלו אמר
שיש בזה דיבורי בספר מנחת חינו במצוה זאת וכשהרצה הדבר לפני אביו הא"א אמר כ
חשבתי שידבר מזה.
היה שנה שהורידו את הא"א לחצר רחמסטריווקא למי שלנו ולפני ששאב לחש בונ איז
דא? וחשבו הכל שמתכוי לבנו הרבי הלב שמחה והיבלוהו מהר לאביו הרי עיניו הקדושות
ואמר הוא מהסת למעלה אמר הרבי הלב שמחה אבי מחפש את הרש"ב ליזרזו ורצו
לישיבה למעלה וקראו לו שירד למי שלנו עד די כ הגיע התמדתו בתורה.
ג .שמעתי פע מהחסיד ר' גודל אייזנר ז"ל שאמר על אישיות מסוימת שהוא חסיד גדול ובנו
אינו כ"כ ...שהוא )גודל( יודע סיבת הדבר משו שכשנולד התעקש אביו ליסוע לא"א לבשר
על הולדת בנו והיה זמ מלחמה ומצור ואמרו לו שאולי לא יוכל לחזור לברית ולא שמע אלא
העיקר ליסוע לרבי ובסו לא הצליח לחזור שהיה מצור ולא השתת בבריתו של בנו אמר
ר"ג זה הסיבה צרי להשקיע הרבה בילדי יותר מבחסידות עצמו ולא להיפ והוסי עוד
שהא"א אמר הרבה פעמי שרבי זה הטפל העיקר זה האד עצמו שצרי לקבוע דרכיו
בעבודת ה"י חזק והעיקר בחינו הילדי ואת ההדבק בחכמי ותלמידיה כתוספת.
והוסי הרי" שהאד"ש סיפר לו כמה שזוכר ומונח לו בעצמות שלפני כל יו"ט קרא לו אביו
זי"ע והראה לו במחזור היכ מתפללי ומה אומרי וכו' בהוסיפו אבי לא היה אד צעיר
רשכבה"ג עול גדול ולפני כל חג תמיד לא שכח "ושננת לבני" להראות בעצמו לבנו מה
לומר במחזור עד כדי כ חשוב הלימוד לילדי.
ד .יהודי שהציעו לו לעבוד כמנהל חשבונות בהיכל שלמה ושלח חותנו לשאול את הבית
ישראל ענה הב"י "היכל שלמה"? לא הסתפק היהודי בתשובה זאת ונכנס לבד גער בו הבית
ישראל ואמר ברצונ שאסכי שתכנס לעבוד בהיכל שלמה?! וכשיצא קרא לו ואמר אולי
סברא שתנסה למצוא משרה במשרדי הממשלה .והסביר הרי" שהרבי אחז שאנשי שה
לדעת חרדי ולא מתנהגי כדבעי כאנשי המזרחי היכל שלמה יכולי יותר להשפיע רע
משו שהאד משלנו לא מרגיש מה ריחוק כ"כ ,משא"כ לעבוד בממשלה שכול בכלל לא
דתיי ניקל שיודעי לשמור מרחק שאינ כמונו .והוסי שהיה מעשה אצל ר"ו מבריסק
זצ"ל ששאל לו בנו על ב' דירות א' ע"י בית מאיר של המזרחי וא' ע"י ההסדרות מה לקנות?
333
וענה ח"ו שלא יקנה הדירה ע"י בית מאיר אלא ע"י ההסתדרות והסיפור תוא כנ"ל
בהסבר.
ה .יהודי סיפר להרי" שמתמחה בקרנות פנסיה וכו' וקיבל טלפו ביו לפני יוה"כ בשנה
שנפטר הרב סנקבי
לשעבר ראש ישיבת שפת אמת מהרבי הלב שמחה שמבקש שיסדר ע
ההנלה הפנסיה לאלמנתו של ראש הישיבה וחשב אותו יהודי שמתכוי ישר אחרי עבור
החגי אמר לו הרבי כונתי כבר הלילה לפני הלויה לא את לערו הלויה עד שיסודר
הפנסיה! וקרא לכל חברי ההנלה בערב יוה"כ לפני הלויה וישבו וסדרו הפנסיה ,אח"כ אמר
הלב שמחה למ.ל .זה יעזור ג ל שידע שא לא יעבור חק זה עכשיו לפני הלויה לא יתקבל
ההחלטה לעול ועי"ז יועיל לכל חברי ההנלה בעתיד עד כדי כ דאג הרבי הלב שמחה
לאחרי אפי' שהיה ערב יוה"כ.
ו .מ.ל .סיפר להרי" שהיה בצפת אצל הרבי בית ישראל כשהגיע הידיעה שהמצב אצל
הרה"ק ר"א מבלז לא טוב ,הרבי היה מאוד ציקוכט וציוה עליו ועל שאר האנשי שהיו ש
ליסוע להתפלל בקברי ,וכשחזרו מלהתפלל ראו שהרבה אנשי חילוני מסתכלי
בהשתאות לכיו המרפסת שהשתכ ש הרבי ומיהרו לראות על מה זה וראו את הבית
ישראל עומד במרפסת ופניו להבי כלפי השמי וכ ידיו מרומות כלפי מעלה ועמדו כ
כחצי שעה לראות את המחזה) .ועוד סיפר כשנודע במוצאי ש"ק שקלי שמצב הב"י קשה
הל הנ"ל לי"ד מבלז להזכירו ולא זע ולא נע התרגז הנ"ל ואמר הייתי אני אצל הבית ישראל
כשהזכירו את דוד והרעיש עולמות ואתה יושב ולא זז ממקומ(.
ז .הבית ישראל היה לבקר את ר' איתמר מנדבורנא זצ"ל ובגמר הביקור התחיל הנדבורנא
ללותו ולא נת לו הבית ישראל ,אמר ר' איתמר א הרבי היה יודע עד כמה אני רוצה ללוותו
היה מניח לי ללכת שטיקעל קט נהנה הב"י והניח לו.
ח .הבית ישראל הקפיד מאוד שלא לזרוק דבר יש והכל נת לאכול אפי' דברי מקולקלי
ופע פאר טאג מזג להרי" חלב בתה והיה יש וחמו
אמר לו הרבי לא נורא בפולי היו
שותי חלב כזה והכריחו לשתות .כ מספר ב.ק .שתמיד שאלו הב"י על אוכל שנשאר א
מסכי לאוכלו ותמיד נענע בראשו להסכמה אכל קצת וזרק ,פע שמעה הרבנית תליט"א
ששואל אמרה לו בונ תמיד זורק אח"כ מאז נת הב"י לבונ רק דברי טריי והיה מפטיר
אתה הרי לא אוכל יש!
ט .מו' ד.ח .סיפר להרי" שבסעודת ש"ק פרשת בלק אמר האד"ש ווארט על יהושע ב נו
ושנאמר שלא היו לו בני רק בנות ,ופתאו אמר ומה נאמר על א.י .ב ט.ג .שאי לו לא
בני ולא בנות הוא היה כא צרי להטיב עמו צרי להתפלל עליו שימצא מקומו ויגיע אל
המנוחה ואל הנחלה.
י .הס"ק מטאלנא ביקר את האדמו"ר ממכנווקא זצ"ל וסיפר על כ"ב תמוז יארצייט הר"ש
מקרלי שאוחזי ש בקרלי שאינו יו מג' שבועות שהרי יש יו מיותר ואומרי ביו זה
שהחיינו וכו' הגיב הרבי ממכנווקא שלא מבי אומרי שהחיינו ביו פטירת רב? וכ נשנה
הדבר ג"פ סבא הסביר והוא שאל מדוע לומר שהחיינו ביו פטירת רבי? ומאז הקפיד עליו
הס"ק שעשה ליצנות מעדה קדושה כקרלי .ע"כ!
4
החסר ,ד.ח .אמר לרבי שהרי" אומר שמאוד מתגעגע לרבי אבל מחזיק מעמד ושמח שהרבי
נהנה ונח ,אד"ש צחק ואמר כ כ ידוע לי מסירותו אילי.
אבר שלח את מו' ד.ח .לשאול על ילדו להכניסו לחיידר שע"י הבית ומצד שני לומדי ש
באידיש וכו' וענה שלא נורא שידע עוד שפה וילד קט ל"צ ליסוע רחוק וטוב ללמוד ע"י
הבית ,הרבנית עברה ושאלה במה מדובר? ענה אד"ש אמרתי לו לומר לחבירו שישלח בנו
ללמוד לא בגור וצחק ואמר תשובה נגד המימסד.
הרי" ראה מכתב שכתב אד"ש לנכדו החדש חת ר"ב ליפל שאינני נמצא כעת בביתי ואי
עמדי ספרי שאוכל לעיי היטב לענות ואפי' מנחת חינו אי עמדי א שבבית החסידי יש
ספרי למכביר וג מנחת חינו מה אעשה שבבואי לש הנני נרד מריבוי השואלי אותי
שאלות.
דברי נפלאי שנאמרו ביו חמישי כ"ח תמוז התשנ"ד בנסיעת כל האחי הקדושי
נכדי הס"ק מטאלנא לערד לביקור אצל הס"ק מטאלנא:
א .סיפר האד"ש להרי" :שהיה לאביו משב"ק בונ ליבל ואביו חסיד קאצק קרא לו לפני
התמנותו למשמש באומרו בקאצק אמרו בדיחה מדוע כל הגרויסא רעביס משמשיה לא
טובי כנאמר באלישע הוא קדוש ואי משרתו קדוש שהיצר מל זק וכסיל עושה חשבו
יותר קל להחטיא רבי גדול וע"י אד אחד יפלו ברשתי הרבה מאוד אנשי כל חסידיו,
ומנסה בכל כוחו הרבה זמ להכשיל הרבי וכשלא הול לו והצדיק לא מניח עבודת ה"י בגללו
יוצא מחדרו של הרבי בחמת זע והראשו שפוגש ש עליו כל זעמו ולכ בדר כלל העומד
בדלת דפוק .נבהל בונ ליבל ובצר לו נכנס לקו"פ לא"א לספר את דברי אביו הקאצקאי
ואולי לא כדאי להיות משב"ק אמר לו הא"א תעשה לעצמ כל יו שיעור בתורה ושוב אי
ל ממה לחשוש.
אותו משב"ק היה בא' מהנסיעות של הא"א באר ישראל וחברו עליו חבריו שיספר לה
מהחויה ולא ידע כלו רק מרבו ואפי' שבקשו שיצייר לה האי נראה הכותל המערבי אמר
בתמימות תאמינו לי שכחתי להסתכל כל הזמ הסתכלתי על הרבי ואינני יודע אי נראה
הכותל.
ב .לפני רבות בשני היה לבחור מישפ"א משבר ,משו שהיה בכשרונות ירודי מאוד ולא
הצליח בלימודו והכל לא הל ,וביקש מהרי" שימלי טוב בעדו אצל הראש ישיבה הוא
ניהו עט"ר מר אד"ש והעלהו לקו"פ והבחור מהתרגשותו ומשפל מצבו בכה בכי רב נעמד
הרבי תמ בו בשתי ידיו בחו ואמר :תאמי לי מקנא אני ב ממש מקנא יש מושג של יגיעת
התורה עמל התורה אי לי א פע עסק בזה כל דבר תמיד אני תופס תמיד זוכר לא מתאמ
כלו כ ברכוני משמי כמה דמעות שפכתי שאזכה פע ג לעמל ויגיעה בתורה והנה לפני
אד שכל ימיו יגיעה כל דבר עולה לו בעמל ועוד עצוב הנ ,אתה מבור בדבר טוב עמול
ועמול בשמחה ותתחזק ומיותר לסיי שהדברי נכנסו עמוק בלב וכהיו הינו מפארי
האברכי המצליחי.
ג .האד"ש דיבר פע על בחורי ישיבה ואמר להרי" :כתוב אצל יעקב אבינו שנלח ע שרו
של עשו י"א כגוי נדמה לו וי"א כתלמיד חכ נדמה לו כמדומני שיש כא רמז לבחורי
הישיבה שיש לה שתי אופני בנסיו ,לפעמי מייאש ואומר בי כ אתה חלוש ,לא לומד
תהיה כבר חוטא וכדומה וזה כגוי נדמה לו ,ולפעמי הפו אתה כבר כ"כ צדיק ות"ח ולומד
נהדר ומה צרי אתה עוד לעמול ומותר ל קצת לדבר וכדומה וזה כת"ח נדמה לו ושניה
מקבלי חיזוק מדרכו של יעקב אבינו שניצח את היצר וסלל דר לכל האנשי ללמוד בלא
ליאות ולא לשמוע לא לגוי נדמה לו ולא לת"ח נדמה לו ,וסיי בחור שלומד התורה היא
תעודת האחריות עליו וכשיש אחריות הכל טוב.
335
ד .אבר הגיע השבוע ביו ראשו
לחיפה להכנס לקו"פ ואמרו לו שא"א רק מוזמני
והמשב"ק י.ש .הסכי להכניס בשבילו הקויעטל אד"ש קרא ולא ענה למשב"ק כלו ולפני
נסיעתו קרא אד"ש לאותו אבר ואמר בוא נכנס פנימה הרי אינ חפ שישמעו וקיבלו בחדר
וענה לו על הכל למרות איסור המשבקי".
ה .הס"ק מטאלנא ואבא וינברג וליבל נסעו בערש"ק לערד משו שכל הרופאי דכא
המליצו לליבל להכנס לביה"ח עקב כאבי בגבו ,המשב"ק אמר שהרבי איננו בביתו ועוד
מדברי מה לעשות ירד הרבי זי"ע מביתו אבא נגש לומר שהמשמש אמר שהרבי איננו
התנצל הרבי הל"ש זצוק"ל שהוא באמת לא ידע שירד לטייל וחזר בלא ידיעתו הרבי עלה
שוב כיבד בשתיה קרה וכו' שמע בחצי אוז
הדברי ואמר לחזור לביה"ח בשו פני
ואופ
,מספיק סבלת ול"צ לסבול עוד כל מה שצרי לבדוק אפשרי ג בלא ביה"ח ,אח"כ
דיבר בארוכה כחצי שעה על הצור בדירות להשכרה ואמר שבזה תיראה המדינה במצב
הרבה יותר טוב ואי
כוונתו רק לציבור החרדי אלא לכול לחילוני ולחיילי וכדומה,
אח"כ אמר הרופא המנתח מחו"ל בדיוק כדברי הרבי וצלצל ליבל לבשר שהרופא אמר כדברי
הרבי.
)הס"ק כמוב
נשאר לשבת בערד בלא קפוטה ובלא שטיירמל וכו'(
ו .היה שבת שהס"ק מטאלנא היה בעיר האבות ערד והרבי הל"ש לא הרגיש בטוב ולא ירד
לשטיבעל ובחור טיפש סחב את הס"ק שיעלה בדווקא לבית הרבי ,הרבי הקפיד מאוד על
הבחור שהטריח את הס"ק לעלות ולא אחז הרבי לשבת סעודה שלישית ע העול ,הוא
ציוה להכניס את הס"ק והתנצל שאינו בכח לשבת ואמר לו תמיד צרי לשבת ע העול ,יש
הרי ציבור גדול בשטיבעל ואת צריכי לשבת ש ע העול ולא לעוזב ,אח"כ שלח הרבי
פירות לסבא שיחלק בס.ג .בשטיבעל ,אח"כ אמר שלא חשב לרדת למעריב אבל א הס"ק
הטריח עצמו ג הוא ירד,
)נכדו א.מ .במוהרי"א טוע
שצרות רבות פקדו את הבחור הזה מקפידתו של סבו שהקפיד
ע"כ שסחב את הס"ק למעלה(.
ב .הרב שנאור קוטלר ז"ל בנו של ר' אהר
סיפר לי פע שאביו ר' אהר
ראה פע את ר'
ברו בער בחלישות הדעת וכששאלו מדוע? אמר שזה כבר לו כמה שבועות שמתייגע בפשט
ברשב"א מסוי ולא מוצא והנה פגש את ר' מנח זמבה ומהשרוול הוציא לו ג' פשטי אחד
336
יותר טוב מהשני .רצה ר' אהר לפייסו ואמר :רבי אבל ל עושה הרשב"א קרענקיע אי ל
מנוח בזה שאינ מבי דבריו הוא ר' מנח משחק ע הרשב"א.
ג .הרבה פעמי היה הבית ישראל זי"ע מתייחס בדבורו להליכתי ברגל מבית וג בשבתות,
ופע שאל כמה זמ הלכת? ועניתי ג' רבעי שעה ,אמר הרבי :לא יכול להיות מבית עד הר
הרצל בלבד 02דקות וכ פע נת ידו בחיו גדול ואמר היא הגעת היה ל טרמפ?!
ד .הרבנית תליט"א צלצלה בערש"ק ער"ח שהרבי אמר שהיה רוצה לראותי א יכול אני
לבוא והיתי ש כחצי שעה ויותר .בי הדברי:
א .שאל דבר ראשו על מצבו של הס"ק מטאלנא והתעני היכ הוא וכו' ובעיקר התעני
במצב בריאותו והרגשתו ובירכו.
ב .דיבר בארוכה על שהותו בחיפה בימי אלו ואמר :תחלה חששתי מהאויר ש שיזיק ולא
יתאי לי ,ב"ה הדבר אינו כ האויר טוב לי ואני נהנה ש מאוד ,הול אני כל בוקר
כשעתיי ומרגיש שהדבר מעמידיני על רגלי 81 ,שנה לא לקחתי חופש כבר שנתיי שעובד
אני ללא ליאות ,קשה .הדבר הגיע לכדי פקוח נפש והיתי חייב לצאת לנוח וב"ה שיש לי ש
מנוחה אבל אנשי שולחי פקסי קליינע קאפ נערישע מענטש על שטיות כבוד זאכי דאס
נעמט מיר אואק דער גאנצא מנוחת הנפש ,לדוגמא :פלוני דיברו עליו לה"ר בקו"פ 5אנשי
ממשפחתו כבר היו כא כ"א לומר בשבילו משהו ,לא מספיק אחד?!
)ג להרב אשר נייהוז שביקש לביקור בחצור אמר שהיה כבר שעת ה 0במצבו ולכ נסע לנוח
בלבד ולכ לא יכול לבוא לביקור בחצור(.
ג .דיבר על רב מסוי ואמר :דודי הרב ר' מנדל מפאבני היה אומר בבדיחותא כשאשה
חוטאת יכולי להלשי לבעלה ,כשאיש חוטא יכולי להלשי אצל רב העיר לייסרו ,כשחסיד
חוטא אפשר לומר לרבי ויועיל ,אבל מה עושי כשרב חוטא? נהיה פרשה שלמה "אשר נשיא
יחטא"!
ד .הרי" הגיש קויעטל בעני מסוי האד"ש קרא וענה והחזיר הקויעטל ,הרי" אמר:
חסידי אוהבי שהקויעטל נשאר אצל הרבי ,הגיב אד"ש :בלחישה באוזנו "חסר ל שיציצו
כא בקויעטל"!
ה .סיפרו לאד"ש ששלחו משלחת לנת גרינברג בעני מכתבו ,שאל רי"מ ג היה במשלחת?
וענו שלא .שאל אז מי דיבר עמו? וענו י.מ.ש .ועוד ,עשה בידו תנועת ביטול ואמר :ר' יצחק
מנח רעט!
אח"כ ביו ו' דיבר בארוכה על כל הנושא ואמר שהוא כאוב מאוד שאי מי שיסביר וראה
בעתונות אי שמ.פ .מסביר הסברי ויוצא שהוא צודק או לכה"פ צד שוה לרבי והאמת
נעדרת ,שאל את הרי" א מוכ להתראיי באותו עתו להציג הצד שלו? ואמר :שבודאי,
שאלו אד"ש :א חושב שיהיה לו תשובות על כל שאלותיו? וענה שמקוה להכי טוב שיעורי
בית והאמת תדבר ,והודה לו האד"ש מאוד ע"כ.
ו .קבוצת אברכי העוסקי בגמ"ח בצרכי אוכל לחולי ולמשמשיה בביה"ח הדסה פנו
להרש"ז אוירבע שיכתוב מכתב להנהלת ביה"ח להענות לדרישות שלה לממ חלק
מהאוכל של החולי הדתיי שלא רוצי לאכול אוכל לא כשר ובפרט בשמיטה .וכתב מכתב
חרי להנהלת ביה"ח וביקש שיצרפו לחתימתו עוד חתימות של גדולי ישראל ,וביקשו את
הרי" לבקש מאד"ש ,הרבי עיי במכתב ושאל מה אמרת לה ? הרי" ענה :שאמר שאי
דר הרבי לחתו ולכה"פ אולי ישלח שליח בע"פ לומר בשמו שמסכי ,אד"ש הנה בראשו
337
שכ באמת יעשה ,אחרי הרהור לקח שוב המכתב והראה באצבעו הק' על המילה "שמיטה"
ואמר כתוב בפסוק "גיבורי כח לשמוע בקול דברו" ומוסבר הכוונה על שומרי שמיטה שה
הגיבורי
האמתיי
,מפקירי
שדותי
בלא עבודה ובמה אני שאי לי שדה אעשה לשמיטה
בגבורה הנה דרכי א פע
לא לחתו
ולכ חושבני שכ אחתו
ואהיה גיבורי כח לשמוע
בקול דברו לצאת מגידרי ולחתו
למע שמירת שמיטה ג
בביה"ח ולבש הגרטל וחת
במקו
ובגדול.
ז .הא"א הקפיד מאוד לבקר בכל עיר את רבה של העיר עד דכי כ שסיפר האד"ש שלפעמי
כשלא מצא ח בעיניו הרב או שהיה לו עליו קפידה לא התעכב בעיר ההיא כדי שלא יצטר
לבקר את הרב ולהיות בעיר ולא לבקר את הרב ג
לא רצה.
ח .היה פע
הפגנה של גוש אמוני
וקבעו לצאת פאר טאג מע"י הפסגה ,06והס"ק היה
בטוח שבא משיח כ"כ הרבה אנשי
והעיר את סבתא ע"ה בשמחה שהנה הנה משיח בא.
338
יקרא ל זרע" ועכשיו אתה אומר להעלותו ועכשיו להורידו וכו' ,אמר הרי" :אינני יודע
מה היה באאע"ה ומ הסת ג לא היו לו קושיות על הקב"ה ,חיי אד"ש ואמר אז אני
אשאל מדוע כא נוגע אני ומסתכל בעתו חילוני ועלי צעקתי בביתי שלא הבאת צילו?
אמשול ל משל אד שמלאכתו קצב עומד כל היו באטליז ולא מפריע לו שנוגע בשומ
ובד בבשר ובעצמות ,אבל אח"כ בביתו כבר מתנהג כאד רגיל וכל לכלו ינקה מיד ויפריע
לו ככל אד .כא זה האטליז שלי כא אני עובד פוליטקא בשביל אגודת ישראל חייב אני
להסתכל פה וש דע מה שתשיב לכ אי לי בזה קפידה ובביתי הנני אויס קצב זה בית של
יהודי של ראש ישיבה לכ מקפיד אני לא לגעת ולא להכניס וכשצרי רק צילו) .זה היה
פע היחידה שזמינו לבית פינחס הכל בשביל שישאל ויענה לו ודפח"ח(
ב .הרי" סיפר לרבנית שידע כבר מקוד שאצלו יגמר העסק לא טוב היות והאד"ש החזיר
לו הקויעטל וכשסיפרה זאת לרבי לא ביטל הדבר אלא אמר :הוא יהודי חכ!
ג .האד"ש ישב פע נינוח ונת לי סקירה על כל הגלריה של הזקני שהיו בזמנו כשהיה צעיר
מי למעליותא ומי להיפ בתו הדברי :הזכיר את מוטל אוסטרובער ליכטנשטיי אביו של
חיי בער ואמר עליו שהיה אד המעלה ת"ח גדול ומאוד מאוד החזיק ממנו ,כ דיבר על
שמואל ליקיווער בורנשטיי אביו של א.מ .ואמר שהיה ג לו מעלות גדולות אע"פ שהיה לו
קצת ביקורת עליו ואמר שהיה קומאדנט גדול מאוד בפולי ופע שתי בחורי מחסידיו רצו
לערו סקר כמה אהדה יש לו בציבור והלכו בשבועות בלילה כשהיתה גור מלאה מפה לפה
העירו כל יש בביהמד"ר בחצרות וכו' ושאלו מי מכיר את שמואל הנ"ל ורוב רובו של החצר
נענה בה .כ אמר שהיה לו מקו גדול אצל הרבי בית ישראל והיה מהמקורבי ביותר ויכלו
דרכו לסדר הרבה אצל הבית ישראל.
כ סיפר הרי" שאמר פע ר"מ מאמשינוב לבית ישראל יש לו חסידי שרופי ששכב
שמואל בביה"ח אחרי התקפת לב קשה וכמעט שהיה בעול העליו ובא ר' מאירל לבקרו
ושאל שמואל ב? ומלמל מילי רכ והתכופ ר"מ לשמוע מה ש אמו? ושמע שאומר אי
האב א רעבי! והתפעל ר"מ וסיפר זאת להרי" על חסידתו של שמואל בורנשטיי.
ד .כשדובר על נת לואברט ועל היותו פרא אד אמר האד"ש אבל היה נקי מכל חטא והיה
בקדושה אד המעלה ,שאל הרי" הא זה משתל להיות לא כ"כ והקדושה תהיה כיסוי?
אמר אד"ש :לא תמיד ,אבל הקב"ה צרי כאלו נשמות טהורות והוא היה אחד מה!
ה .ר' אריה לוי בא ע אשתו לרופא ואמר :הרגל של אשתי כואבת לנו!
ו .ב.ל .אמר לאד"ש בליל שבת ש של אד שחשב שאד"ש שואל עליו וד.ח .אמר ש אחר,
התחיי אד"ש ואמר מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי.
339
אחרי שחזר מהבר מצוה קרא להרי" ואמר :מרגיש אני ב"ה הרבה יותר טוב על העי
מלפני הצהריי אולי לא צרי לרופא רק לדבר ע ר' יצחק מנח בכל אופ מתי התור
רביעי וכו' יישר כח גדול......
ב .מש נסע לביקור פתע ביוזמת הרי" לישיבת תפארת משה בצלאל למדו היטב והיה לו
נח"ר.
כשיצאו מהישיבה:
אד"ש :ב"ה יש לי נחת רוח לומדי היטב ה עוסקי בגמ' תיקו העול.
הרי" :בחורי חסידיי שלומדי כ היטב בסו זמ באמת תיקו העול.
אד"ש :חיי ואמר ממש הוצאת המילי מהפה שלי זה מה שרציתי לומר בדיוק לומדי
תיקו העול וזה מה שעושי ,חשבתי לפרש :הצדיקי רבנ של הדור מתי באי ה לידי
תיקונ כשהצבור שלה בסדר בזה ה באי לידי תיקונ ,וזה הפירוש כל דתקו רבנ כעי
דאורייתא תקו שכל דתקו רבנ מתי הוא תיקונ של צדיקי כעי דאורייתא כשהצבור
ש עינו בתורה בלבד.
כשנכנסו למכונית לאחר תמב"צ:
שאל הנהג נחמ א הרבי רוצה ליסוע לישיבה לצעירי? וענה שלא.
הרי" :יכול להיות שיהיה קנאה בי הישיבות וזה היו אחרו בישיבות.
אד"ש :א כ נוסעי א אתה אומר אתה צודק.
כשגמר הסיבוב בישל"
:
ביקשוהו שיכנס ג לחדרי שלומדי ש ,בא' מה למד ח.ב.ז .ע בחור ונעמד בפחד וכל
השולח נפל וכו' ,כשיצא הרבי שאל את הרי" אינני יודע מי לומד ע מי?
כשנכנס לחדר אחר אמרו לו שזה הכולל של הישיבה והיה חדר גדול ובס"ה 4אברכי,
כשיצא אמר להרי" בחיו זה היה ע הכולל או בלא הכולל?
כשירדו מישל"
:
אד"ש :שראה לנחמ ברידער ר' העינ ארנריי ויש לו כבר שערות לבנות כבר הרבה צרות
ל"ע.
הרי" :א כ לאחיו נחמ אי צרות ב"ה שהרי אי לו שערות לבנות,
אד"ש :הרהר חיי ואמר :לנחמ יש ג הרבה רדיפות שונאי מקנאי הוא ישב כבר
בתפיסה יותר מהרבי הריי".
ג .בדר חגר פתאו אד"ש חזק הגרטל ואמר לעצמו :אי בי גרייט! הסתובב להרי"
ואמר :אני אומר באמת בכנות אי בי גרייט באמת גרייט! ולא הבי הרי" כוונתו ,חיי
מאוד והצביע למול הייתה מכונית ועליה שלט גדול הכונו לביאת המשיח וע"ז אמר כ .
אח"כ הרהר ואמר בבדיחותא יש לי פשט חדש בי"ג עיקרי מדוע הב' האחרוני קוד אני
מאמי בתחית המתי ואח"כ אני מאמי בביאת המשיח? דהרי לביאתו של משיח צרי
להיות קוד תחית המתי )חב"ד(.
340
ד .אד"ש סיפר שלגיסו הרי" לוי זצ"ל שהשבוע יהיה יו הילולא שלו היה צרי לעבור
ניתוח אפנדציט בפולי בצורה מסובכת שכבר התפוצ ולקחוהו לפרופסור סולובייציק שהיה
שומר תומ"צ ורופא מפורס וב"ה הצליח מאוד ,האמרי אמת בא לבקרו וביקש הרופא
לדבר עמו וישב עמו זמ רב שהיה לכשעצמו חידוש גדול ,אח"כ סיפרו לא"א שהרופא יצא
מהתפעלות ואמר מילא על הניתוח אפנדציט יודע הרבי הכל כמוני מגמ' חולי בית הכוסות
והמסס וכדומה כל הטרפות הכתובות ש ,אבל שידע כ"כ טוב על המח של האד מוח עליו
ומח תחתו זה חידוש אצלו הוא לומד ע"ז כבר שלש שני יו ולילה והא"א יודע בדיוק
כמוהו ,הגיב הא"א בחיו ס'שטייט אל אי תורה!
ב .רבני מהגול רצו שאבוא לש לחזק ,שלחתי בני מו' שאול ראש הישיבה אמר ש שיעור
והסתובב ש בכל המקומות שמעת מזה? הרי" ענה שיודע ועוד באותו יו השתת בערב
במסבה של הת"ת ודיבר להורי ,אד"ש התפעל ואמר :שלא ידע שעוד הספיק לחזור ולדבר
ג בת"ת ,שאל כמה זמ דיבר וא דיבר יפה? כ שאל א מסתדר עמו בישיבה ואי נוהג
בישיבה?
]למחרת אמר להרי" אמרת לי שבני דיבר בת"ת ולא סיפרת לי שג אתה דברת בני שאול
אמר לי שהוא דיבר דקה אחת ואתה אמרת דרשה יפה תמיד אתה מספר על אחרי ומסתיר
על עצמ[.
ג .הרי" המלי שאד"ש יסע לחיפה בשבוע הבא לנוח שהרי כ"כ נהנה ש ב"ה ,אד"ש אמר:
שבאמת חושב ליסוע אבל לזמ קצר משו שביו חמישי צרי להיות חזרה פניע לוי עושה
בר מצוה אי כונתי לפניע לוי שבשמי שמהסת ג יבוא כונתי לבר מצוה בחור ששמו
פניע לוי הוא עושה הבר מצוה אביו בונ ג יהיה.
342
אד"ש :נו הוא עוד יגדל זה הקט גדול יהיה ,דוד איז אלכטיקע קינד.
ס.ט :.כונתי לגבוה ,הוא נמו.
אד"ש :ג זה יעבור הוא יגדל כאחיו יענקלה ג גדל בסו.
ס.ט :.נשתה לחיי ,וציוה להביא מי ענבי.
הרבי חיכה עד שסבא ישתה אח"כ הוא שתה נתנו ידי ובירכו לחיי.
ס.ט :.נו דרבי געט מיר האנד אי אהר מאכט ביי מיר יהב ליה ידא ואוקמיה.
אד"ש :חיי ,הלואי והיתי יודע הסוד היא לעשות זאת והיתי עושה ,לא אארי זה בכל
אופ ערב שבת ואי זמ ,אגוטע שבת אי מזאל זאיינד געזונט.
ס.ט :.ברצוני ללוות את הרבי ,כזה זכות.
אד"ש :ח"ו ח"ו ,והל מהר מהר.
במכונית לאחר הביקור בטאלנא:
אד"ש :הסבא מדבר מדוד הוא געבינדט איליו הדבר מוב אהר האט טאלנא אויגע .היכ
יהיה הסבא בשבת?
הרי" :א"א לדעת אצל הסבא עד הרגע האחרו.
אד"ש :מהסת יהיה בעיר השבת הרי ט"ו אב יו טוב לא היו ימי טובי לישראל כט"ו
באב הותרו לבא שבטי זה בזה ,מהסת ירצה להיות בי קהל ציבור יותר גדול עתיד
הקב"ה לעשות מחול לצדיקי.
ס.ט .כששמע אמר :הו"א של רבי צרי לקיי והגיע לעיר
ועל סו דברי הרבי ,אמר :הרבי מתכוי שיש צדיקי שצריכי מחול מלשו מחילה שעתיד
הקב"ה למחול לצדיקי כמוני!
בא' מהנסיעות אמר הרי" לאד"ש יש לי גיס חסיד חב"ד שרו משה סלוני שמו ב הרה"ח
זליג סלוני וסיפר לי מופת מרבו הרמ"מ זצ"ל שפע היה אד"ש ש ב 077בעודו ראש
ישיבה ויצא לו להתפלל ש תפילה ועשה הרבי מחב"ד מעשה שהרעיש את הביהמד"ר שלא
עשה א פע בכל ימי נשיאותו כרבי בזה שהביא בידו כסא לתפילה כדי שישב עליו אד"ש
והבינו שהיה בזה רוה"ק והכמה לסומכו לרבי אחרי פטירת הלב שמחה זי"ע.
הגיב אד"ש :זוכרני היטב את האירוע והוא נכו זה היה תפילת מעריב ובאמת הביא כסא
שאשב ,אבל א להגיע לסמ מציווי לשבת מה צרי ללכת כ"כ רחוק עד חב"ד באמריקא,
אחי הרבי הלב שמחה זצ"ל אמר לי תמיד לשבת ,אחי הבית ישראל זי"ע א פע לא ציוני
לשבת חו מפע אחד והיה לזה סיבה ואכמ"ל ,אבל אחי הלב שמחה זי"ע תמיד בכל פע
ובכל מקו ובכל זמ ציוני לשבת ,אולי אי זה כזה ראי' כי היה אחי אבל זה ג סמ.
אח"כ הרהר אד"ש ואמר :אינני מבי בכלל מה הקשר בי ציוי לשבת להנהגה ,מנהיג צרי
לשבת? במשה רבינו ע"ה נאמר "ואתה פה עמוד עמדי" מנהיג צרי לעמוד ,לעמוד טוב ללכת
ולעמול בדברי למע הכלל והפרט ולא לשבת א"כ כל המופת נופל וחולק אני בכלל על הרמז
שאי בו כלו לגבי ההנגה.
בא' הנסיעות שאל הרי" את אד"ש על בנו דוד מרדכי שהסבא שליט"א מטאלנא מתנגד
שילמד בישיבת חצור ,אמר אד"ש :צרי לשאול את סבא א כלה ונחרצה עמו שילמד א
343
ורק בירושלי לא צרי להתנגד וצרי לשמוע בקולו ,אבל כדאי להשפיע עליו שכדאי לנסות
שילמד ש שנה ואז יראו אי מתאקל וא ג אז ירצה שיעבור יוכל אז לעבור.
ב .אד"ש נכנס ישר אחרי מנחה ואמר שאפשר לומר תהילי ג בלעדיו ,וכ אמר לכול
בלייבט געזונט.
ג .כשהתיישב במכונית ישר שאל וואס מאכט ר' יצחק מנח ווי איז אריבער דנסיעה וא
היה בדירה? מו' ד.ח .אמר :שג למד עמו בבא קמא ,ואמר בש הרי" קושיא ,אד"ש פלפל
בקושיא ואמר תירו שאמרו ג הרי" ,וחייכו ,אמר אד"ש :שמבי שכיו בתירוצו לדברי
הרי".
ד .אד"ש סיפר סיפור על אביגדור כה ז"ל ואמר הוא סבא של יודל כה משמש כונתי לא
לשפירא אלא למשמש של הרבי מתכוי אני משמשו של הרבי מטאלנא סבא של הרי".
ה .אד"ש שאל מה נהיה ע דודל? וענה הרי" :שהשפיע על סבא שיל ללמוד בחצור ,אמר
הרבי :תנוח דעת שהנחת את דעתי הוא צרי ללמוד ש ,בירושלי הוא לא היה מצליח
כ"כ בלימודיו.
ו .אד"ש התלונ על י.מ.ב .שהיה 4פעמי לא פחות ודרש במפגיע שהרבי יהיה בחתונת ביתו
ולא קיבל התירו שיש לרבי חתונה באותו יו של פלומניק שהאד"ש דוד.
ז .אד"ש אמר להרי" :גיס הרב נפתלי היה אצלי ע נכד שהתחיל להניח תפילי לא
כיבדתיו מספיק ולא אמרתי להביא כסא בשבילו הוא רב וב אחא ב לר' אלימל מליזענסק
ב אחר ב לרבי ר"א לא דבר פשוט הוא ,ברצוני שתתנצל בפניו ממני שהיתי צרי לכבדו.
ח .בע טל חיכה מו' ד.ח .כשראהו אד"ש אמר לו וואס הסטי גידארפט אזוי זע מטריח
זאיי זע? אהה צוליב בערל!
ט .הרי" צעק על אד שעמד ש במסדרו להסתכל על אד"ש ,ואד"ש שאל את בנו מו' ד .ח.
מה הוא צועק? ענה שגוער באד המסתכל ,אמר אד"ש :אינני מאמי שהרי" יכול לסלק
אד הוא אד כזה עדי מלצעוק ולסלק.
י .מהרופא עד שהגיעו לבני ברק אמר כמה פעמי את הפרק אשרי וכו' ואמר זאת בכל מיני
צורות ,ובחלק מהפעמי דייק בהרבה מילי כמו שמדייקי בבריסק בקריאת שמע ,וכ
עשה תנועות משונות ,והיה לפלא.
יא .אד"ש אמר שהרבה אנשי עושי כביכול בשבילו דברי אבל מתכוני את עצמ יותר
ומזכירי לו מעשה שהיה ,כשהיה צעיר ונסע ע אביו הא"א לאר"י נסעו ברכבת בדר חיפה
ירושלי ובמקו א' זרקו הערבי אבני וסגרו החלונות נהיה ח מאוד אח"כ הגיעו
344
לתחנה והמתינו ש כ 01דקות וירדו הרבה אנשי לקנות מי ובקרו שלה היה חדר
לרבי והמשבקי" וחדר למשפחה אמי ע"ה וכמו"כ היה קרו מהרבה זקני חסידי
וחשובי ,פתאו נגש אילי אד מכובד זק ושאלני א אני רוצה לשתות? ועניתי שלא,
)והוסי שאהב מאוד להסתכל נו וכדומה כשהיה ילד ועמד והסתכל בחלו ולא היה צמא
למי( עבר כמה דקות ושוב הזק כא פ.מ .אתה לא רוצה לשתות? ועניתי שוב לא ,אמר לי
אותו זק אתה צרי לשתות אביא ל קצת ויצא ,ושמעתי המולה בחו שהזק הנ"ל עשה
צעקות פ.מ .ב הרבי צרי מי וישר ר א' מהחסידי והביא שתי' ,והבנתי שנעשה כא
עוולה שאותו אחד רצה לבד שתיה ולא היה בכוחו לעמוד בתור והבי שא פ.מ .צרי מי
יגיע מהר וג הוא ישתה! זה שר היה אביגדור כה סבו של המשב"ק בטאלנא יהודה כה.
יב .בביה"ח:
אד"ש :שאל את הרופא על העפע שצונח?
הרופא :ודאי צרי לעשות קוד ,זה יותר יפה כ?
אד"ש :אני בדברי האלו לא מתחשב ולא חושב ע"ז כלל באיזה צורה אני הול וכדומה ,ג
להסתפר יכולתי פע בחצי שנה כ להסתפר וכ במלבושי ומה נ"מ לי צורת העי?
הרופא :אבל אתה רבי גדול הא אתה לא חושב שבשביל החסידי צרי אתה להופיע
מסודר ויפה ובחליפה וכובע לא מרופטי א"כ ג בעי לא עצומה ועפע צונח.
כשיצא הרופא לרגע:
אד"ש :אפי' אזא גוי פאר שטייט אי מל ביופיו!
הרופא :זה לא מפריע ל סת כ?
אד"ש :מאוד מאוד מפריע לי בפרט שכבר עי ואי לי כח שצונח יותר.
ע"כ מהנסיעה!
דברי שנאמרו מפ"ק של הס"ק מטאלנא שבת קדש כ"ב מנח אב התשנ"ד:
א .בערב שבת היה יומא דהילולא של הרה"ק רבי אהר מבלז זי"ע ,זכיתי להסתופ בצילו
כשהיה בתל אביב ,וזכיתי לג' דברי שבדידי הוה עובדא:
.1שביתי יחידתי מרת גיטל היתה לפני לידה הסתב כל העסק והיתה בסכנת נפשות מקשה
לילד ,ורצתי לש וביקש לומר הש ג' פעמי כ נהג וכ ג חזר ג' פעמי על הש גמב"ל
בת צ"פ ואח"כ שהה מעט ואמר ג"פ מז"ט והסתכלתי בשעו וחזרתי לביה"ח ובדיוק בזמ
הזה שאמר מז"ט יצא הולד והיה הכל כשורה ג ע היולדת וג ע הולד והברית היה
בזמנו וקראו לו שלמה זלמינא ני"ו.
.2נסעתי לאר"י באניה והיה ש חסיד בלז סוחר ,והביא תפוחי לאר"י והיה חלק מונח
תחת המטה שישנו עליה ,וחשבתי שיקפיד הרב ,והוא לא סיפר כלו לרב עלכ ,אח"כ
כשפגשתיו סיפר לי שישר שהכניס לרב את התפוחי ,שאלו הרב א לא היו מונחי תחת
המטה שישנו עליה? ולא רצה לקבל.
.3בכ"ג שבט היה טיש בבלז יארצייט של הר"י מבלז ובלילה היה יו הולדת של בתי יחדתי
ועשו לה במשפחה מסיבת יו הולדת בכפר דרו והרבנית נ"ע מאוד ביקשה שג אבוא לש
345
והזמנתי טקסי ליסוע לש ,רציתי ליכנס לרב ופחדתי שיזמנני לסעודה ואאחר ביקשתי
מהמשב"ק שלו פויגל שיסביר לרב שאני ממהר לכ לא אשאר לסעודה ,וכשנכנסתי לקו"פ
באמת הזמי אותי ובקשני שאשאר לטיש לסעודת היארצייט ,והמשב"ק שלו פויגל אמר:
ישר כמו שביקשתי ,אמר הרב נו שאולי אהיה לכה"פ בתחלה ואבר באמצע ואטול ידי
במקו אחר בכוונה לבר באמצע ,ועוד הייתי צעיר בחסידותי ולא ידעתי שהו"א של רבי
כדאית לשמוע ועוד שנת לי עזרה ועצה ליטול ידי במקו אחר וכ עשיתי ומהירתי למונית
ליסוע למסבה ,והיה בדר פנצ'ר לא ע"פ דר הטבע לא גלגל וכו' ובסופו הגעתי לכפר דרו
בחצות הלילה ,היה אז משמר ולא ידעתי הסיסמא וכמעט שהשומר ירה בי שחשב שזה
מחבל ולא היתי לא ביו הולדת ולא במסבה והפסדתי הטיש ,עד כדי כ גדולי דברי
חכמי ומתאי סיי הס"ק ע הפסוק בהפטרה "אשר הל חשכי ואי נוגה לו" שנדרש
בגמ' ברכות א לדבר מצוה הל נוגה לו וא לא הל לדבר מצוה חשכי.
ב 1/מובא בספר אהל משה בש זקני הרה"ק ר"ד מטאלנא זי"ע "והיה עקב תשמעו את
המשפטי האלו" שבזמ עיקבתא דמשיחא יהיו כל חוקי התורה משפטי ולא חוקי
שיבינו את התורה הכל כמשפט ולא כחק.
ב 2/מובא בספר ליקוטי אוהב ישראל בש זקיני האפטא רב זי"ע "והיה כי תבואו אל
האר" אי והיה אלא לשו שמחה ,והיה זה לשו עתיד ומה השמחה? שש הויה בסדרו יש
בו קוד יה נגד אב וא ואח"כ וה נגד ב ובת ,ולעתיד יהיה הש הפו כלשו והיה קוד
וה נגד ב ובת ואח"כ יה נגד אב וא וזה לרמז שיהיו הבני יותר טובי מהאבות וזה
השמחה.
ב 3/חשבתי לפרש "והיה עקב תשמעו " לפי שני הצדיקי האלו שג כא נאמר והיה לשו
שמחה והשמחה שהש הפו שהב והבת יהיו יותר טובי וזה בעיקבתא דמשיחא וזה אמת
ויציב זכורני הישיבות באמריקא בזמני 4שעות אנגלית היה חובה וכדומה ולא היה שיי
להגיע מש ללמוד כא באר"י וכהיו הכל משתנה והבני ב"ה יותר טובי מהאבות וזה
הכוונה ממש בעיקבתא דמשיחא שיהיה והיה ,שמחה .ודפח"ח!
ג .היה בזמ זקיני הרה"ק ר"ד מטאלנא גזירה שילמדו רוסית בחדרי ובאו לשאול בעצתו?
וענה :שלא אכפת לו שבסו היו ילמדו הילדי שעה הרוסית אבל בדוקא ובקפידה
שהמורה יהיה גוי ולא יהודי ,שילד שרואה יהודי מלמד יכול להתקרב לנושא אבל א
המורה הוא גוי מבי הילד שצרי ללמוד שפה רוסית אבל אי לו שו קשר לנושא ולא יסח
מזה לדברי אחרי וכ היה אצל הר"י מקרלי סטולי שאמר על לימודי חול שילמדו אבל
בדוקא שיהיה מורה גוי ולא יהודי.
346
הא' נ.פ .והשני א.י.ז , .אמר אד"ש שהיה מעדי לתת התפקיד לא.י.ז .היות ונ.פ .יו יהיה
.....יו יהיה פאר שלופע
אבל א.י.ז .יותר במר וכו' אבל צרי
לומר לו שיקפיד מאוד על
הזמני שיראה לשי כל המר בתורה ובקידו הבחורי וא יש לו טענות שיפנה רק
לאד"ש או להרי" ,הנה בת"ת עבר זמ
כול יודעי שצ.ק .לא כולו תכלת וא.י.ז .לא כולו
חייב צרי
לראות להצליח.
כ
דיבר על ההפגנה של חטוטי שכבי ואמר שאינו חפ בחתימה היות ותמיד הסתייג
מחתימה בפרט במקרי של הפגנה שמסתיי באלימות ,אבל אמרו לו שאנשי יאמרו שלא
רוצה שיבואו להפגנה ולא אכפת לו מזה לכ
חושב לבוא ,וכ
היה שבא רגלי ועמד זמ
מה
בי
המפגיני וחזר לביהמד"ר.
בא' מהנסיעות שנסע אד"ש ע הרי" לפני הכניסה לירושלי ,אמר אד"ש :באי
לירושלי בה נאמר שאוכלי מעשר ובמעשר נאמר "למע
תלמד ליראה" א"כ צריכי כבר
להתלבש במצות היראה זה כבר דבר אחר ,כתוב "למע
תלמד ליראה" וואסט אויס שע"י
תורה ,לימוד התורה היטב באי ליראת ה"י צרי
באמת להתחזק בתורה.
כ
הזכיר כמה פעמי שעוד לא התפללו מעריב ואמר :צריכי לזכור שאוחזי לפני קבלת
עומ"ש של ערבית וצרי
לזכור תמיד שעוד לא קבלנו עלינו עומ"ש.
שאלו על שידו
בחור מיוחס נכד הא"א? וענה יחוס יש דורשי לשבח ויש דורשי לגנאי
צרי
טוב לחשוב על הדבר גמ' קידושי
הטעה לשבח מקודשת והשאלה א זה שבח.
אד"ש דיבר בהרחבה ע הרי" על אחותו מאטיל ע"ה שהיתה חכמה ומלאה מר וכשהרבי
הבית ישראל עבר הניתוח בחיפה בתשל"א היא עודדה והמריצה את כול ליסוע לחיפה
והיה ש בחיפה כמה דברי מעניני:
א .שהרבי הל"ש זי"ע אמר לאחיו הפסוק "ויתחזק ישראל וישב על המטה" ואח"כ כל מי
שנכנס אמר הבית ישראל אחי הרש"ב היה כא
וחיזקני מאוד מאוד.
ב .מאטיל סיפרה לאד"ש ולרבי הבית ישראל שראתה בחלו את אמא שלה הרבנית חיה
ראדה ואמרה לה מאוד בשמייכל שלא תדאג ויהיה טוב ,הוא "הב"י יתגבר על זה ועוד יש לו
שני לחיות בבריאות וכו' ,הבית ישראל מאוד נהנה מדבריה והיה מאוד גישמייכלט.
הוסי אד"ש שחזרו לירושלי הצטר עמ נח יוסקובי וידעתי שהוא חרי ואחותי עוד
יותר ויהיה מעני
ולכ
ביקשתי ממנה שג נח רוצה לדעת מהחלו שלא שמע ,סיפרה
מאטיל שוב החלו ,אמר נח :אינני מבי
יש הרי ג אבא במשפחה )הא"א( ומדוע דוקא
האמא באה בחלו לבשר שהרבי יבריא ויחיה ,ומה ע האבא? רגע כמימרא הגיבה מאטיל
בחכמתה ואמרה :האבא היה רבי של כלל ישראל ולא היה לו בדוקא קשר לזה יותר מזה,
אבל אמא נשארה אמא פרטית של הרבי לכ
היא בדוקא באה בחלו לבשר שעוד יחיה
בבריאות ודפח"ח.
אד"ש דיבר ע הרי" על הכולל ,ואמר הרי" :שחושב בזמ
הבא לעזוב נשי נזיקי
ולהתחיל קדשי ,אד"ש אמר :קדשי רעיו
טוב אולי בכורות אחשוב ואומר תשובה,
וכעבור כמה ימי אמר שחשב שכדאי ללמוד מסכת יומא שזה יהיה המעבר בי
נשי נזקי
לקדשי שיש ביומא מענינא קדשי וכ
יוה"כ ובדיוק מתאי לזמ
אלול.
י.מ .שפרנובי נכנס לקו"פ לומר ששמע על הכולל של הרי" שהוא מיוחד ואולי שיעבור
ללמוד בישיבת מאור יעקב? ענהו אד"ש :ידעתי שזה כולל הטוב ביותר ולא ידעתי שצרי
להפסיקו.
347
פע השתדכו הר"י מבלז זי"ע ע חצר צאנז ובשבת ש"ב היה מתח שבבלז לא נהגו לומר ה'
מל
ביצוה בס"ג ובצאנז כ נהגו לומר ה' מל
ולא ידעו מי יהיה המנצח בדבר ,כשהגיעו
ליצוה נעמד חסיד אחד מצאנז ואמר בקול ברצוני לומר עכשיו משהו ונראה מי יאמר שזה
לא נכו אני אומר ה' מל
ומי יעמוד לומר ח"ו שה' איננו מל
?! ונהנו כול.
יו ראשו ל' אב א' דר"ח אלול נכנס הוד כ"ק הס"ק מטאלנא לאד"ש בביהמד"ר ב
9
בערב ע נכדו הגדול הרי" שליט"א:
אד"ש :ר לדלת ואמר :חבל שהטאלנא רבי מחמי לי המצוה הייתי אני צרי
לבא למר,
ולא שתטרחו לבא אילי.
ס.ט :.הרבי ב"ה כבר היה אצלי לביקור זכיתי וזה מספיק וב"ה אומרי שאני בריא הנה אני
הול
ב"ה.
אד"ש :כ היתי לביקור אבל לא באתי לכבוד ר"ח ,וברצוני לבא ג לרבי לכבוד ר"ח ,אבל
הטאלנא רבי יותר מבוגר ממני ראה עול גדול אנשי צדיקי יותר ,ולכ הוא זריז יותר
ממני והקדי לבא לפני לכבוד ר"ח.
הסבא עמד והאד"ש אמר :צריכי באמת טאלנא רבי בריא שיל בבריאות ויעמוד
בבריאות אבל עכשיו אפשר לשבת והתיישבו:
אד"ש :אני חושב נכד
ר' יצחק מנח עשה עימי הרבה טובות וב"ה שמתחילי קצת כטיפה
להחזיר לו טובה ,הנה ר' יצחק מנח למד ע בני שאול ,וע בני דניאל לא רק למד אלא
לומד עד היו ועוזר לו והוא ממש תלמידו ועכשיו מתחילי להחזיר טובה יחיאל לומד אצל
דניאל והוא מאוד מרוצה ממנו בשיעור ויענקלה ג לומד בישיבה בני שאול בח אותו וידע
הייטב ויהיה תלמידו וב"ה אמגעט אופ אביעסל הכרת הטוב.
ס.ט :.ב"ה ה לומדי בשפת אמת שפת אמת תכו לעד.
אד"ש :סיי הפסוק של שפת אמת תכו לעד ועד ארגיעה לשו שקר.
ס.ט :.השבוע ימלאו לי 87שני ואכנס בעזרת ה"י בי' אלול לשנת ה 88וצרי
אני לברכה.
אד"ש :נו רק 88ויש לטאלנא רבי בעזרת ה"י עוד 33שני מתו
בריאות הגו והרבה נחת
וכח.
ס.ט :.אמ אמ ,נו עכשיו זה כבר מוצאי שביעית וכתוב שב דוד בא בו ה"י יעזור שנזכה
כבר שיבוא.
אד"ש :בודאי ,אבל למי יש כח כ"כ הרבה לחכות עד מוצאי שביעית זה עוד 28יו כתוב
אחכה לו בכל יו שיבא ומקוי שיבא בכל יו למי יש כח לחכות 28יו ,הצדיקי צריכי
לבקש ,טאלנא רבי זאל געבי איי קוועעטש זאל שוי זאיי דגאולה.
ס.ט :.כ ,הרבי יכול לפעול הנה כ"כ הרבה קויעטל
על השולח ויעזור ה"י שהכל יתקיי
לטובה הברכות.
אד"ש :אמ ,סאיז אגוטע ברכה.
שאלו א הס"ק רוצה בקבוק יי? והאד"ש אמר בודאי שצרי לתת לכבוד ר"ח יי,
והוסי :שאינו רוצה שסבא יטרח שהמשמש יקח וסבא הושיט יד ימי וצעק כ אני לוקח
ביד ימי ,הסבא ק והאד"ש ניגש ואמר :רוצה אני בזכיה ג לשמש ת"ח .כ ביקש הס"ק
שהרבי יזכורו בתפילותיו אי בי דא כסדר מקושר ,אמר האד"ש :אי אי בי אוי כסדר
מקושר.
אד"ש הושיט ידו מתחת סבא לעזור לו ללכת ,סבא הזדעזע וצעק ח"ו שהרבי ישמשו אבל
הרבי לא ויתר.
בדלת הזכיר דינקל לסבא שרצה לשי כס בקופת צדקה שעומדת על שולחנו של אד "ש
הרבי שמע ור מהר לשולח והביא לסבא הקופת צדקה ,סבא שלשל לפני שטר של 50
שקל ואמר לרבי "וצדקה תהיה לנו" אד"ש חיי מאוד ואמר "לנו" לשו רבי סאיז כולל
מיר אוי אי דברכה ,בירכו באגיטע חדש אלול אגוט יאהר גיטע זמני ,אפריש יאהר,
ועוד ויצאו.
348
על הצדקה אמר האד"ש שיש מקפידי לא לתת בלילה רק בעת רצו ,אמר סבא :אצל
הרבי תמיד עת רצו ,והאד"ש נהנה.
ב .אמר להרי" ד"ש מבנו יענקלה שרואהו בישיבה לומד ב"ה טוב והארי
בו בכשרונותיו,
כ אמר את ב"א יחיאל רואה אני ג הוא מתנדנד טוב ולומד טוב ב"ה .גרדא בסיבוב
האחרו לא ראיתיו.
ג .אד"ש כתוב בגמ' בפייס שפתח אחד פתוח לקדש שיהיה רעש מהפייס "בית אלוקי נהל
ברגש" ואחד פתוח לחול שהזק יוכל לשבת ,ומדוע לא הכל בקדש בלא הזק שישב? כתוב
בתוס' שלאו אורח ארעה להיות בגלוי ראש בעזרה שבפייס אחד הוריד הכובע וכ
היו
מפייסי ,והוסי הרבי :אע"פ שהיה יכול לשי כיפה? אולי גילוי של קצת מהראש אינו דר
אר בעזרה אבל בפשטות היה הבעיה גילוי ראש לגמרי ויש לי לכ
ראי' שהרי בשבעת ימי
קוד יוה"כ הפרישו כה"ג ללשכת פרהדרי וכתוב שכה"ג מסתפר פע בשבוע והיכ הסתפר
בשבוע זה בודאי במקדש בלשכת פרהדרי הרי לנו שהל
בלא כיסוי של על ראשו במקדש
שהרי לשכה זו היתה פתוחה לקדש.
ד .היה בחידה"ר והיו הרבה בחורי בחו ור מהר לביהמד"ר לפני הבחורי ועמד והסתכל
עליה שה נכנסי לביהמד"ר ,אח"כ במכונית אמר :איזה ישיבה של א.י.א .כ
לומדי?
ה .האד"ש ניגש בחידה"ר גדולה להר"נ קרנביסר ואמר :ב"ה המצב משתפר פע אמרו
בחידה"ר בחור לומד מדרש עכשיו צדו עיני רשב"א ,ריטב'א.
ו .בחידה"ר קטנה ניגש לנחמיה אלטר במוהרי"א ושאלו אי
היה בהר כנע והיא
מרגיש
אביו מו' רי"א? וא נהנה ש וכו' ,כ לפני שעזב ניגש שוב נת לו יד בחביבות וברכו
בהוסיפו שנהנה לראותו לומד ומלמד תלמידי בישיבה.
ז .האד"ש שאל במכונית את הרי" על מצבו של הס"ק? והרי" אמר :שי.מ.ב .הזמינו היו
לסידור חו"ק ורצה לשאול את פ"ק א לקחת הדבר שמפחד שלא ירגיש טוב בפרט שלוקח
ע"ע ואולי שישאל רופא? אד"ש ענה :דאיי זיידה איז א מסירות נפש יוד סאיז זייער גוט
זאל יוא גיי שלא יפחד ולא יל
לרופא כלל שיסדר החו"ק כהרגלו תמיד ללכת ולפעול
ובטחוני שבעזרת ה"י בזכות זה ירגיש יותר טוב ולא יהיה לו שו מכשול והרגשה לא טובה.
ח .אד"ש דיבר על האדמו"ר מויזני שליט"א שהזכירוהו שלא מרגיש טוב ,אמר הרי":
הוא עבד קשה עכשיו בנסיעה למקומות הקדושי ע קהל חסידיו ,אמר אד"ש :כ ,אמת
הוא עובד מאוד קשה ,הוא משקיע הרבה בתפילה ,אולי בבדיחותא אפשר לומר כתוב בגמ'
המגביה קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמונה הוא לא נות אמו בחסידיו שג א יתפלל
פחות וירעיש עולמות פחות ימשיכו להיות חסידיו וזה מקטני אמונה שלא מאמי כ"כ
בחסידי שלו ולכ צרי
להרעיש ולהשקיע הרבה בתפילות!
349
ולעצ דברי הגמ' תמיד לא הבנתי הפי' הפשוט שנקרא מקטני אמונה שחושב שהקב"ה לא
שומע ,וכשמגביה קולו כבר מבי שהקב"ה שומע הרי המרחק כה רב ומה עוזר לו א מגביה
קולו לשטתו של אותו אד? אלא חשבתי לפרש בדר אחרת יהודי העומד בתפילה לפני
הקב"ה ומאמי בזה חזק באמונה ברורה שהקב"ה שומע אותו לא צרי לשו פעולה כדי
לכוי הלב בתפילה שהרי עומד הוא לפני מל מלכי המלכי הקב"ה אבל אחד שקצת פחות
אצלו האמונה כדי להתחזק בכוונת הלב בתפילה צרי לעשות פעולות אחרות לכ ,וזה הפי'
המגביה קולו שצרי להגיע לפעולות חיצוניות כדי לכוי לבו ה"ז מקטני אמונה שא היה
באמת מרגיש שעומד לפני הקב"ה היה ואני תפילה ומתפלל היטב בלא כלו ,ודפח"ח!
ט .בדר לרופא ניגש אד"ש ליהודי זק שעבר ברחוב ופרס בשלומו ועזר לו להסתדר ע
המקל שלו וכדומה ,אח"כ פנה להרי" ואמר :כתוב בפסוק "קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי
רוח יושיע" תמיד תמה אני מילא יושיע מוב אבל אצל הנשברי לב במה מועיל לה שה'
קרוב אילה הא בזה נהיה כבר לא שבור לב הרי לא כתוב שיושיעו משברונו שירפאהו
ממחלתו? חושבני שהפירוש הוא כל אד רגיל פחות או יותר יודע כל אחד מה ה
הצטרכיותיו ובמה אפשר לעזור לו אע"פ שכל אחד מוטבע בטבעי ורצונות אחרי ,אד
שהינו נשבר לב מסכ מדוכא הרבה יותר קשה לדעת במה אפשר לעזור לו כ"א יש לו זיינע
זאכי משל למה הדבר דומה לאד הרוצה מאוד להייטיב ע זולתו וקונה לו טייפ גדול
והלה בכלל חרש ולא יכול לשמוע השירי מה הועיל? לכ אמר הפסוק קרוב ה' לנשברי לב
הקב"ה קרוב לכל המסכני ומבי היטב כ"א מה הוא צרי ומה חסר לו בהיותו נשבר לב
מדוכא ואז יכול לקיי את המש הפסוק "ואת דכאי רוח יושיע" שע"י שיודע ומבי כ"א
בדיוק מה הוא צרי יכול לעזור לו במה שאפשר .ודפח"ח!
י .אד"ש אמר להרי" :זכורני בשנת תשי"ד הרבה לפני מת תורה )הרבי קורא הרבה פעמי
להנהגה מת תורה( היה סיו הש"ס בבלי וכיבדו אותי לדרוש ולהיות הפותח במסכת
ברכות כמדומני שהרבי מקלויזנבורג היה המסיי ,כ"ד שאלתי את אחי הרבי הבית ישראל
זי"ע וג כא שאלתי א להסכי לכ? ואמר שכ למה לא ,להגדיל תורה ולהאדיר ,זכורני
שדיברתי על המשנה השניה מאימתי קוראי שמע בשחרית ,כול בדר כלל מדברי על
המשנה הראשונה אני אהבתי תמיד להיות הפו משהו חדש אמרתי צדיקי אמרו קריאת
שמע בערבית הכונה לקבלת עומ"ש בגלות שהלילה מרמז עליה א כ שחרית מרמז על
הגאולה כונת המשנה מאימתי קוראי שמע בשחרית מתי תהיה כבר קבלת עומ"ש בגאולה
שלימה משיכיר בי תכלת ללב הגמ' אומרת שיש תכלת אמיתי ויש קלא איל הדומה
לתכלת אבל הוא מזויי כתוב ביומא שאמרו לשחיטת התמיד ברקאי משו שפע עלתה
אור כוכב וחשבו שכבר יו וטעו לכ תקנו לומר ברקאי ז"א שיכול להיות אור אבל אינו
האור האמיתי עליו מתכוני כתוב בגמ' שראה אילת השחר מפציע ואמר כ גאולת של
ישראל קימעה קימעה וזה הכונה שיש מדינה אתחלתא דגאולה אבל צריכי לדעת שעוד לא
הגענו לאור האמיתי הגאולה תהיה משיכיר בי תכלת לקלא איל בי אור האמיתי לאור לא
אמיתי ,הדברי עשו רוש רב הרבי מסטריקוב עוד זוכר ווארט זה הוא ניגש אילי לפני כמה
שני ואמר שעוד זוכר הווארט הוא היה תלמיד של הרב מבריסק זצ"ל ולכ חיבב ווארט
קנאי זה ,כשבאתי לרבי הבית ישראל כבר שמע מהדרשה ואמר סאיז צו שאר הוא היה אז
הרבי המנהיג ואני רק בעל דרש ,כהיו אומר אני באמת ווארט הפו )והוסי בבדיחותא:
אולי ווארט זה לא ימצא ח בעיני רא"ש הוא רוצה לשי כול בחר את ש"ס ועובדיה
וקרית ספר( כתוב בהמש המשנה משיכיר את חבירו בריחוק ד' אמות ,אד שחייב נידוי
צרי להיות בריחוק ד' אמות מזולתו וזה כונת המשנה מאימתי קוראי שמע בשחרית מתי
נזכה לקבלת עומ"ש בגאולה האמיתית משיכיר שהאנשי יכירו במעלת כל יהודי ויהודי
ויקרבו כל יהודי ויהודי ג אלו הרחוקי הצריכי להיות רחוקי ד"א או אז תבא הגאולה.
ודפח"ח!
350
יא .אד"ש להרי" :תאמר משהובלימוד.
הרי" :יש קושית המנחת חינו מדוע לא מובא ברמב" שאמרו האיר עד שבחברו? ותיר
הרי" שיש הרבה ראיות שכונת הרמב" רק לדיני שיהיו לעתיד לבא ולא לספר הסטוריה
לכ לא מביא למשל איסור במות אע"פ שנכתב בו הרבה הלכות בגמ' ולכ ג לא מביא
חברו שהרי יקומו כבר ישיני חברו ומה לנו להזכיר חברו.
אד"ש :נהנה ,ואמר :שלא שמע א פע מהרעיו זה שהרמב" מדבר רק על עתיד לבא ולא
הסטוריה דבר זה צרי ראי' .ולעצ קושית המנחת חינו אולי כלל לא יאמרו לעתיד לבא
ברקאי ולא האיר שהרי כתוב שיהיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יאיר שבעתיי
ולא יהיה ספק בכלל ביו מתי האיר היו ודו"ק.
כשהגיע הרי" לביתו פתח חת סופר על הש"ס ונפתח לו בגמ' בב"ב מרחיקי איל מהעיר
עשרי וחמש אמה משו נוי העיר וא הוא ע
פרי שיש לו הרבה ענפי חמישי אמה
ואיל סרק בי כ ובי כ מרחיקי חמישי אמה והרמב" מביא רק את די איל הפרי
שיש בו חילוק בי 25ל 50ולא מביא כלל די איל סרק והקשה בתיו"ט מדוע השמיט
הרמב" די זה? וכותב בחת"ס שדברי הרמב" רק במה שיהיה בזה נפקותא לעתיד לבא
ונאמר עתידי אילני סרק שיתנו פירות א"כ לעתיד לא יהיה איל סרק רק איל פירות ולכ
אי לרמב" שו נ"מ להביא די זה ובכונה השמיטו עכ"ד החת"ס! וממש היה מופת חות
להרי" שאמר הרבי צרי ראי' וישר שבא לביתו נפתח לו הספר ממש ראי' מוכחת לדבריו
הטובי בדברי הרמב" .ודפח"ח!
ב .אד"ש אמר :פלוני תמיד מוצא אותי בכל מיני הזדמניות לשאול שאלות מהסת חוס
לעצמו נסיעה לירושלי הוא עוד חושב שיש בזה מעלה בנתיי אני מארי א ועונה לו בכל
פע ששואל חושבני לומר לו שיש לי משרד בירושלי וש אני מקבל קהל!
ג .אד"ש אמר להרי" אתה מחבב מופתי אספר ל שתי הרגשות שהיו לי ובעצמי לא אדע
מדוע כ עניתי ובשניה צדקתי:
.1נכנסו להזכיר פלוני לא דבר מיוחד והרגשתי שהמצב ל"ע הרבה יותר גרוע ממה שה
חושבי ועניתי בהתא ולבסו אמרו כדברי.
.2נכנס אילי י.ג .כולו מבוהל זה כשעתיי ויותר שבנו נאבד אמו לקחה אותו לכותל המערבי
,ר"ח גמרו מוקד בחיידר וסיכמה איתו שיחכה לה כעבור 20דקות היא בנשי והוא
בגברי ולא הגיע שלחה לחפשו ניגשה למשטרה הודיעו ברמקול וכבר למעלה משעתיי
חיפושי והאבא כולו לב רועד מבוהל ,עניתי לו על אתר זה שו דבר ימצאו אותו הוא כא
הוא נמצא! כעבור 10דקות הוא שוב בפני בשמחה הילד משחק כא בביהמד"ר פלוני ראהו
בכותל ושאלו א אביו נמצא ואמר שלא ולקחו עמו לביהמד"ר בלא ידיעת אמו ,והיה בדיוק
כדברי.
חשבתי אח"כ מדוע היה כזה דבר ומדוע כ קרה לה כזה פחד ומורא? אינני מבי חומרא
כזאת לשלוח ילד לבד לגברי ומה היה קורה א היה איתה בנשי ממ"נ א כה גדול שלא
תדאג לו וא יותר קט שלא תשלח אותו לגברי או שלא תקח אותו כלל זה הלימוד
351
שלמדתי מכא יכולי להיות מגושמי ופה פתאו פרו כ"כ פע היו יותר בקדושה
בדברי אחרי ובזה לא היו כלל פרו.
יו רביעי י' אלול התשנ"ד ,אד"ש צלצל לבית הרי" בלילה מחיפה:
הרי" :וואס מאכט דרבי אי געזונט?
אד"ש :בבריאות ב"ה יש לי לבשר טוב מרגיש טוב ב"ה ,וואס מאכט מאיי ר' יצחק מנח?
נא אמהל דער אלטער נודניק שטרט די.
אח"כ ביקש אד"ש מהרי" טובה שיעסוק בנושא מסוי מסוב שהגיע לרבי בתור,
וכשסיפר אד"ש להרי" חוצפתו של הפלוני שנכנס ,הזדעזע הרי" מהחוצפה אמר לו
אד"ש :אל תבהל לא התבלבלתי ולא עשיתי זא פליר אפי' שהיה כבר חוצפה בגוזמא
עצרתי עצמי ודיברתי יפה ,אפי' מיט אשמייכל עצמתי עיני ואמרתי לו אי זיצ דא אוי דער
בענקיל פי געררע רבעי אי אויב נישט חאטש אוי דבענקיל פי געררע רבעי זו ,אי אויב
פאר דיי אוב אי נישט קיי זכות חאטש אוי דבענקיל פו געררע רבעבינס א ברידער נישט
אוי צו זאיי דאיי משמש! עצמתי עיני וחיכיתי בסבלנות שיצא מהחדר!
יו שישי י"ב אלול נקרא הרי" לפנה"צ לקו"פ בבית אד"ש:
א .הרבי אמר על השבוע בחיפה שלא היה כ"כ מוצלח היה ח מרגיל תמיד פאר טאג לכה"פ
יש אויר ואני מסתובב שעה ויותר השבוע כבר מוקד היה ח היתי צרי לקצר בטיול בוקר,
ג היה אצלי פיגא אחד וואס האט אטעל גימעכט גאנ חיפה.
ב .הרי" הביא לרבי משקפיי חדשי הרבי רצה לבדוק א רואה בזה אותיות מאוד
קטנות ,והיה על השולח פתק רפואי באותיות קטנות מאוד ,הרי" הקריב הפתק חיי
אד"ש ואמר :א רוצה אני לבחו הראיה מדוע שלא אנסה מיט היילקע אותיות ,יש לי
ילקוט שמעוני בדפוס קט מאוד וק מהר ,טיפס על כסאו והוריד ילקוט שמעוני קט וקרא
בזה במרוצה ואמר שב"ה הרי" כיו היטב במשקפיי וברופא וב"ה זה טוב ומוצלח.
בא' מהנסיעות של אד"ש ע הרי" למד הרבה במסכתא יומא וחידש ופלפל בהרבה נושאי
וכ שאל את הרי" בהרבה מקומות שיאמר חידוש ,אח"כ הגיע אד"ש לגמ' שמסבירה
המשנה כלל היה במקדש כל המטיל מי טעו קידוש ידי ורגלי היות ואסור לאחוז
ולהשתי ויש ניצוצות וצרי לנגב בידו שלא יאמרו שהוא כרות שפכה לכ צרי ג קידוש
ידי ,חיי ושאל את הרי" כא בגמ' יש ל ג חידוש?
ענה הרי" :ששאל פע מגמ' בסו ש"ס על אמורא שעמד על גג בית הכנסת שש ויתב
בנהרדא והטיל מי ואמר לו אמורא אחר שיאחוז באמה וישתי והגמ' מקשה היתכ?
ומתרצי כמה תירוצי וא' מה בעיתתא דשכינה שאני שהיה בית המדרש חשוב מאוד
ומפחד השכינה לא יבוא לידי טומאה לכ מותר לאחוז ,וקשה כא מדברי בבית המקדש
עצמו שודאי יש פחד שכינה ומדוע שלא יאחוז הרי אי חשש לטומאה ולא יצטר לנקות
הניצוצות וממילא לא יצטר קידוש ידי?
הסטייפלא ענה לי :יש דרגות ולא כ"א מהכהני היה בדרגת האמורא.
הר"ח קנייבסקי ענה לי :שהמקו של הטלת מי בבית המקדש היה במחילות וכתוב
מחילות לא נתקדשו וא כתוב במפורש ע"ז שלא נתקדשו א"א לומר שיש ש פחד שכינה.
ואני תירצתי :שיש הבדל בי מקו שנמצאי בו לפעמי אז ההרגש גדול כר"י בבית הכנסת
בנהרדעא לכהני שש בית יו יו ונכנס לש ברגילות לכ א"א לומר תי' של פחד
שכינה.
אד"ש נהנה הרחיב הדבור על הנושא ואמר :יש לי תירו כתוב שנפטר צרי טהרה טבילה
במקוה וזה מפני שלפני פטירתו נטמא בקרי מחמת פחד המות שראה מלא המות מלא
עיני שבא לקחתו וכ באשה צריכה טבילה שנטמאת מפחד א"כ חזינ שהפחד גור טומאה
352
וכא כתוב שהפחד גור להשמר מטומאה והיא זה מסתדר? אלא יש שני סוגי פחד ,יש פחד
אבל האד עוד בשליטה על עצמו הוא נשאר אד ומפחד וזה הפחד גור להשאר בטהרה
וא"א להטמא וזה דרגא פחותה בפחד וזה היה ש על גג ביהכ"נ שאמר לו אחוז באמה
שמותר שלא יבוא לידי הרהור וטומאה מחמת פחד השכינה שנמצא ש ,משא"כ פחד איו
ונורא שהאד נהיה אויס אד והשליטה ע'ע מאבדת כל כיו זה פחד הפו שמביא טומאה
וזה באד שהול למות וא"כ מוב שג בבית המקדש שהיה מורא שכינה גדול היה מעי
פחד זה ולכ היה יכול להגר ח"ו טומאה ולכ היה אסור והצריכו קידוש ידי.
ומצא הרי" סמ לדברי אד"ש :בספר מתלמידי הבית יוס שמקשה מה הנס הגדול
ביוה"כ מעשרה ניסי שלא ראה כה"ג ביוה"כ קרי והדבר תמוה עד למאוד? ומביא לתר
ע"פ הזוהר ועוד ש"וכל אד לא יהיה באהל מועד" והיא כה"ג עצמו היה ש שנהפ מאד
למדריגת מלא וכתוב שכל אד שמת נטמא וא"כ היה לכה"ג מיתה שנהפ למלא והיה
צרי ח"ו להביא טומאה וזה היה הנס שלא נטמא ותוא ודו"ק!
אד"ש שאל את הרי" היא מסתדר ג לומר שיעור כל יו לשיעור ב' ויש לו הרבה על
הראש? אח"כ היה אצלו מו' ד.ח .ודיבר עמו על השיעור של הרי" ,אמר ד.ח :.הרי"
מוציא השיעור מהשרוול ,צחק אד"ש ואמר :כ ,ב"ה הוא עושה הרבה זכורני ביו שעשה
בר מצוה עוד אמר שיעור בישיבה ומהסת בבית עוד מילא שתי קסטות לקול הד,
ולהרי" עצמו אמר כתוב במשנה על דאטפת אטפו יכול להיות ג לטובה סידרת לבני ד.ח.
מגיד"ש ודחפת שיאמר שיעור כל יו הנה ג אתה נהיית למגיד"ש.
אבר שאשתו נכנסה למשבר נפשי נכנס לקו"פ ע קויעטל לשאול א לקחתה לרופא נפש?
אמר אד"ש :לא צרי כבר אולי התרגשה ממשהו ה"י יעזור ,האבר אמר שדיבר קוד לכ
ע הרי" והמלי לקחתה לפסיכולוג ,אמר אד"ש :חשבתי באמת לדבר איתו ע"ז אני כבר
ידבר עמו ,ולפני שיצא הנ"ל אמו לו אד"ש :צרי להתחזק מגיע שנה חדשה.
353
וכשהיה הרי" בקו"פ אמר לו הרבי כשקראתי בהתחלה הקויעטל לא ידעתי עוד מה אתה
אומר והרגשתי שזה יסתדר לבד וכ
אמרתי לו ,אמר הרי" א הרבי רואה כ
לא אמרתי
כלו ,אמר הרבי :כ ,אולי היה לה איזה התרגשות היו איז אשוואכע דור מיט נערוי צרי
יותר לשי לב בבית וה"י יעזור לאט לאט שתחזור לאיתנה לא צרי
למהר ללכת לרופא היה
לי הרגשה בקריאת הקויעטל שיסתדר לבד.
אד"ש סיפר לבניו שנכנס אליו אבר
שחל שהאד"ש בא אליו בחלו ואומר לו שא צרי
לסוע שיזהר ע מי נוסע ולמחרת היה לו נסיעה מחו לעיר והיה לו טרמפ ונזכר בדברי
החלו ופחד ליסוע ואח"כ נודע לו שהנהג באמת עשה תאונה נרגש מאוד האבר
ונכנס לרבי
לספר כל הסיפור ,נענתי ואמרתי סיי אד"ש באמת חשבתי עלי
באותו הלילה.
יו רביעי י"ז אלול התשנ"ד היה הרי" לפנה"צ בקו"פ זמ רב:
שאל הרי" את אד"ש על רופא פלוני א כדאי להרשימו ולהביאו לסליחות? האד"ש נהנה
מהרעיו ואמר שהרי" מכוי טוב בכל צעדיו וכדאי באמת וצרי
לומר לו שהבחורי
והאברכי מחו לעיר לא באי לסליחות רק לר"ה שיבי שהצבור הגדול שיראה זה רק
חלק קט מהצבור ,אח"כ שאל הרבי היכ יעמוד? אמר הרי" :שחשב להעמידו בגלריה
במקו שהילדי עומדי ,ולא הבי תחילה אד"ש לאיזה גלריה הכונה והתחיל למנות
העזרת נשי והקטנה והחדשה וכו' אח"כ כשהבי אמר פשוט הית צרי
לומר בגלריה היכ
שאתה עומד בטיש זה אני יודע.
אחה"צ ביו הנ"ל שלח אד"ש 4אנשי מהתור להרי" א' לא מאנ"ש שאל היא
ידע
הרי" מכ
וא הוא עומד בתור ואד"ש יאמר לו? ענהו אד"ש ר' יצחק מנח איז דא א ב
בית ביי מיר הוא לא עומד בתור הוא נמצא אצלי כל יו בלא תור והוא כבר יטפל בבעיה
של
.
יו חמישי אור לי"ט אלול יארצייט הרה"צ בנש"ק הגאו הרב יעקב יצחק זצ"ל ויסבלו
בסעודת הילולא בבית הרי" ,בהשתתפות הס"ק מטאלנא שליט"א והבני למשפחת
ויסבלו ,והרי" שליט"א:
דברי הס"ק מטאלנא שליט"א:
א .כתוב בגמ' שבת שאברה אבינו ויעקב אבינו אמרו לקב"ה על בנ"י כשחטאו ימחו על
קדושת שמ
ואילו יצחק אבינו לא ויתר והגיע לפלגא עלי ופלגא עלי
ועפ"ז מוב הנאמר
בתורה "ויסעו מקהלתא" מיעקב אבינו שנקרא קהלת יעקב שלא סינגר עליה "ויחנו בהר
שפר" אברה אבינו ע"ה" ,ויסעו מהר שפר" שג אמר ימחו על קדושת שמ
"ויחנו
בחרדה" יצחק=פחד יצחק שרק הוא סינגר עליה ,והוסי ווארט זה שמעתי מבעל
ההילולא זי"ע.
ב .הגר נקראת שפחה וממנה ישמעאל שאנו סובלי מה ,כתוב "הפח נשבר ואנחנו נמלטנו"
בשפחה יש אותיות "פח" וכ אותיות "שה" וזה הכוונה "הפח נשבר" שא נוציא הפח
משפחה אנחנו השה נמלטנו שיהיה ליהודי תקומה ,בדיוק השנה נהייתי ב פ"ח וצרי
לבקש באמת מהקב"ה שיהיה ואנחנו היהודי שה קדשי נמלטנו מכל הצרות והגויי.
ודפח"ח.
ג .אומרי בברכת מעי שלש ב"פ ונאכל מפריה ומוסיפי בקדושה וטהרה מדוע? וחשבתי
שבתחלה מדברי סת על פירות ואח"כ מדברי בדוקא על מעשר הנאכל בדוקא בירושלי
ולכ חוזרי שוב לבקש ונאכל מפריה מעשר בירושלי ומתאי בקו"ט.
354
ד .הרב ויסבלו ביקשני פע שאזהר לעטו בקובק יי ששלח עימי שא לא הרי ישבר
וכמוב שהגעתי לירושלי ע בקבוק שבור וצלצלתי לשואלו מני ידע ברוה"ק שישבר וצחק
מאוד.
ב .כשנפטר התפלא הבית ישראל שלא השאיר צוואה ,ואמרתי שציוה הכל בחייו ,בכל או פ
העיר הב"י שצרי להשאיר צוואה ופלא שלא השאיר ,ולכ היה בעיני לפלא שלא השאיר
הוא עצמו זי"ע צוואה.
ב .הרב זצ"ל סיפר שרבי אחד שלח לומר לאד שהסיג גבול חבירו ,הצדיקי נקראי
מאורות טובי "מאורות שברא אלוקינו כח וגבורה נת בה להיות מושלי בקרב תבל"
דהיינו שיש לה הממשלה לאות ב' שבאמצע המילה "תבל" שמי שלא שומע בקול
מוציאי הב' ונשאר ממנו תלעול.
ב .בא' מימי השבוע הזכרתי אבר שקבע זמ חתונת בנו לח"י שבט ,האד"ש אמר שח"י
תארי טוב כתוב בפסוק "חי חי יודו וישבחו" אח"כ שאל מי המחות שלו? ואמרתי שמו,
הרבי שיבח מאוד את אחיו של המחות בר אורי אבר יקר וכשגמר שאל בחיו והמחות
בעצמו מה הוא? ועשיתי תנועה כאומר שהרבה פחות ממנו ,אמר האד"ש עכשיו אלול כא
אני צרי לומר רק טוב על היהודי יש הרי ג כא מזוזה ,וניגש פתאו למזוזה ש יד
ימינו ואמר ברצינות :אלע יודע זענ גוט! אלע יודע זענ פיי! אלע יודע זענ וויל!
ג .מצאתי במדרש שמואל במ"ח דברי שהתורה נקנית בה במיעוט דר אר שמסביר
לת"ח בתשמיש למעט אפי' משבת לשבת וראי' ניצחת בעד הרבי הב"י זי"ע ,כ מסביר ש
במעוט ביישנות שאי הבייש למד ודפח"ח.
ד .זכורני את הרבי מקלויזנבורג בפ' כי תבא בנתניה שסינגר והפ כל הקללות לברכות
"ובאכלת בשר בני ובנותי" אמר :מזאל קענ אסעי פליישיק ביי דקינדער שיש משפחות
355
שהילדי התקלקלו וא"א היה לאכול בשרי מחמת הכשרות וזה הברכה בתורה שיוכלו
לאכול ויהיה הכל בכשרות .ודפח"ח!
הגבאי הרח"ש אמר לרבי שבונ לוי דוחק בו לבקש שהרי" ידבר בפני בנות הסמינר
בפתיחה בבניני האומה ,האד"ש אמר :הרי" מה פתאו? הוא היו מגי"ש בישיבה ולא
סת שואל ומשיב ,ואצלו בבית מתנגדי לזה ,הרח"ש שאל הרי דיבר כבר כמה פעמי? ענה
אד"ש :כ ,בפקודתי תמיד מדבר אבל אי זה לתמיד ג אבי ציוה לר"ד מינצברג לדבר,
וכמו"כ כשמרגיש אני בצור רב מצוהו לדבר אבל לא בכל פע ,שיק אהיי צו מיר אני
אדבר עמו.
356
יצאו כבר היה כמה דקות לפני סליחות וכשיצא אד"ש לביהמד"ר סקר הגלריה לראותו,
ועשה ע היד.
יו רביעי כ"ד אלול התשנ"ד ,הגיע כ"ק הס"ק מטאלנא ב 9בערב ע נכדו הרי"
שליט"א להכנס לקו"פ אצל מר אד"ש ,להתבר בשנה טובה ,אד"ש כבר יצא מהקבינט
ליסוע לביתו ובדיוק הגיע הס"ק:
אד"ש :קיבלו במאור פני והתנצל על הטירחה רבה שהס"ק טורח ובירכו בכתיבה וחתימה
טובה ואגוט יאהר.
אד"ש :ציוה שיביאו כסא לשבת.
ס.ט :.לא צרי אני יכול לעמוד היטב ,וצרי לעמוד בדר אר אצל הרבי.
אד"ש :צרי באמת טאלנא רבי בריא ,טאלנא רבי שעומד והול אבל מותר ג לשבת.
ס.ט :.בפרשה כתוב "את נצבי" שיוכלו לעמוד באמת ,את אותיות אמת.
הביאו כסא והס"ק התיישב רגע ונעמד באומרו :קיימתי הציווי לשבת ועמדתי.
אד"ש :נהנה מאוד פנה למשב"ק ואמר :למדתי היו לימוד חשוב ,למדתי היו לימוד טוב!
אד"ש :ביר את סבא שיהיה לו נחת מכל יוצאי חלציו ,נכדי ,כול שילכו בדר אבות
הצדיקי לבית טשרנוביל ויהיה א ורק שמחות ,עוד שמחות אצל ר' יצחק מנח בביתו
ובניו וכ אצל לייבל ואצל כול.
ס.ט :.רציתי להזכיר את ניני שרוצה להיות חת.
אד"ש :צחק ואמר :מי לא רוצה להיות חת ,כול רוצי ,למי הכוונה?
ס.ט :.כוונתי לניני אמיתי הלומד באשדוד.
אד"ש :ביר אצל כול בשמחות כ"א מה שצרי .
ס.ט :.אני ג רוצה לבר את אד"ש:
אד"ש :הפסיקו ואמר :אני כבר שמעתי מהטאלנא רבי מה שהיתי צרי לשמוע ,ברכה טובה
"את" אותיות אמת שאהיה רבי באמת!
ס.ט :.ח"ו לא היתה לי כזאת כונה הרבי רבי ברצוני לבר בבריאות ,ואמר :שהרבי יהיה
בריא ונחת והצלחה ,ושכל ברכותיו של הרבי יתקיימו.
אד"ש :נהנה מאוד ,ואמר :סאיז אגוטא ברכה אמ ,וכ למר ג צריכי לברכה זאת ,ג
רבי שיתקיימו הברכות וברכה זאת ג!
ס.ט :.לא הספקתי ללכת למקוה לפני בואי אצל הרבי ל"צ מקוה הרבי בעצמו מטהר כמקוה
בטשרנוביל אומרי סוד המקוה אריי ארויס וג כא ב"ה היה כ מצאתי הרבי כבר הול .
אד"ש :הרי" איז א חכ ,מה עושי עכשיו?
הרי" :הרבי יכול ללכת והס"ק קצת ינוח ולאחר מכ יסע.
ס.ט :.ודאי ,אלוה את הרבי ,הרבי לא צרי להתעכב בשבילי.
אד"ש בירכו שוב והל.
)ג אמר אד"ש באמצע טאלנא רבי האט נא אסא געזונטע גוטא יאהר(.
357
לתת שיק על הסכו אבל אחרי שעשית תשובה ועשית הכל כדבעי בשלימות ג אני אעשה
הכל בשלימות ואת בדוקא מזומ ,חיפש במגירה מזומ ס
10,000ככר כס ונת לפלוני
בעבור צדקה.
ב .רופא העי של הרבי כתב בקויעטל בתו בצבא שיש לה ספיקות באמונה ,הרבי ענה :אי,
היא צריכה בחור חבר שלבסו יתחת עמה ואז כבר לא יהיו לה ספקות ולא בעיות זה הכל
כשאי מה לעשות מתחילי לחשוב ,יהיה לה בעל ומשפחה כבר יהיה תעסוקה ומחשבות של
שטויות לא ימלאו את ראשה ,הרופא התפעל מאוד שהרבי ענה תשובה כהלכה שג הוא כ
הרגיש שזה הבעיה.
ג .בערש"ק טילפ הרבי לשאול על העי משהו? ואמר :זה רק לתירו בעלמא סת רציתי
לדבר עמ
אני לא נודניק קט ,כמה עלה המשקפיי? ענה הרי" ,400 :האד"ש שאל שוב
א באמת כ
או שהרי" מוריד בכונה שלא יעלה לרבי יותר? ענה הרי" :יש בפני
חשבונית של הס
הנ"ל ,אמר הרבי והרופא לא משקר? אח"כ שלח את י.ד.פ .ע ד' מאות
וביקשו לברר שוב א באמת כ
עלו המשקפיי.
ד .אבר
אמר בקו"פ שיש לאשתו תאומי והרופאי ממליצי נתוח וכ מוהרי"א ענה
אד"ש :לא צרי
ויצא בעזרת ה"י בניקל הילד השני לפעמי עושה בעיות אבל בסופו של דבר
ג יצא לבד בלא ניתוח וככל דבריו היה לא נפל שערה.
ה .הס"ק מטאלנא התאונ ע"כ שמפחד שלא יהיה לו כח לתקוע בשופר השנה שזה מלאכה
קשה לנשו ,אמרו לו נכדיו כתוב הרי בגמ' שתקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה א"כ אי
מקו לדאוג? ענה הס"ק :חכמה ר"ת חילו מפניו כל האר ודבר זה יותר קשה ממלאכה
ובודאי שהעבודה קשה.
ב .הפאקס התקלקל והמשב"ק י.ד.פ .נסע לתקנו וכשחזר שאלו אד"ש כמה עלה? ואמר
סכו ,שאלו הרבי זה תערי וינברג? ניגש לרבנית וסיפר לה שאלתי את י.ד .על המחיר א
זה תערי וינברג רי"מ תמיד מסתיר ממני המחיר המלא ומוסי מכיסו לכ שאלתי.
ג .כל השבוע היה במתח מאימת יו הדי )לדברי ר"י ברוידא( וביו הזה כבר ענה לכול
בחיו
תחל שנה וברכותיה סקמעט אגוט יאהר .אמ!
358
יו שני כ"ט אלול התשנ"ד ערב ראש השנה שלח כ"ק מר אד"ש סלסלה מלאה כל טוב
להרי" ,היחיד מכול וש לבד בקבוק יי וכו' ולשנה טובה נכתב ונחת לאלתר לחיי
טובי ולשלו תחל שנה וברכותיה!!!
‰"˘˙‰
פניני שנלקטו ביומא האריכתא ראש השנה התשנ"ה ,יו ג' וד':
א .בא' מהנסיעות שנסע כ"ק מר אד"ש ע הרי" אמר :בהקב"ה נאמר "לעול ה' דבר
ניצב בשמי" שדבריו של הקב"ה עומדי חזק וא"א שיזוז מזה מאומה וכמו שאומר
הקב"ה כ
חייב להתקיי במלואה וכמו"כ הצדיקי ההולכי בדר
הקב"ה הדבר במדותיו
לא יפול מדבריה דבר אע"פ שלא מתכוני בדוקא לדבר זה ,אבל כיו שיצא מפיה
"ולשונו תדבר משפט" אמר דוד המל
נהיה כדבריה והוסי לדוגמא א' מני רבות אצל אבי
הא"א זצ"ל ואחי זצ"ל.
.1אבר
מחסד"ג רצה לעבור לגור באר"י והשווער התנגד נכנס לא"א לומר רצונו והתנגדותו
של השווער ,הא"א ענה :שיראה לשלוח השווער איליו וכשנכנס שאלו מדוע מתנגד אתה לכ
שחתנ
יעלה לאר"י? וענה :שמפחד שלא יהיה לו ש פרנסה והיא
יסתדר ,ענהו הא"א :לא
כדאי להפסיד לגור באר"י מפני דאגת פרנסה ה"י יעזור ע בעיית הפרנסה וימצא כבר
משהו ,אפי' א קלייכער סייד לפרנסתו העיקר לגור באר"י זה כדאי ,השווער שהיה ג
מאנ"ש כמוב שסבר וקיבל ואמר לחתנו שמאשר את יציאתו לאר"י ולא אמר לו כלל מדברי
הרבי על הפרנסה ,סו דבר שהתפרנס אותו אבר
מסיידות באר"י כדברי הא"א אבל היה
ארכטיקע קלייכער ומת קלייכער וקראו לו קלייכער הכל היה מזה שיצא מפה קדש סייד וכ
היה צרי
להיות.
.2אבר
מאנ"ש שההורי מאוד התערבו בחיי המשפחה שלו והדבר לא מצא ח בעיני אחי
זצ"ל )הרבי לא פירש א כונתו לכ"ק הבית ישראל זי"ע או לכ"ק הלב שמחה זי"ע( ומאוד
הקפיד בדבר ושלח לקרוא לאביו של האבר
וגער בו ע"כ שמתערב לה בעסקיה הפרטיי
וציוהו שיעבור דירה ולא יגור בשכונת להקל עליו מלהתערב ,ושאל להיכ אעבור? אמר
הרבי לא משנה לי להיכ העיקר לא באותו העיר שלה אפי' באוסטרליה ,הדבר יצא מפי
הרבי ודברו ניצב בשמי וכ
היה בדיוק שלא מרצונו שלא בטובה הגיע אותו אבא בדוקא
לאוסטרליה וגר ש וכ גמר ש ע חייו כי כ
יצא מפ"ק.
ב .סיפר ר"א אלתר גיס האד"ש שזוכר כשעשה הרש"ב ליזרזו ברית בישפ"א למעלה כובד
הא"א זי"ע בסנדקאות ,והיה נהוג תמיד שכ"ק הבית ישראל זי"ע מקבל ברכות ,והרבי
הל"ש זי"ע מקבל עמידה לברכות ,החסיד הנ"ל היה איש אמת ות"ח גדול אבל אחז מאוד
מהרבי הלב שמחה ולא מהבית ישראל ואמר בגלל שכול עושי כ
ג אני צרי
לעשות כ
?
הפ
הסדר נת לרבי הל"ש ברכות ולאחיו הגדול הב"י עמידה לברכות הל"ש לא רצה ברגע
הראשו לגשת ורמז לו הב"י שיגש ולאחרי הברית נעל הב"י ,הל"ש נגש לשב"ל ואמר לו
שירו מהר לחפש הב"י ולפייסו ולא מצא אותו בביתו ,הל"ש לא רצה לבא לסעודת הברית
עד שיפייסו והבטיח שב"ל שעד סו היו ימצאוהו ויפסהו ובסופו של דבר עבר היו ולא
מצאו אמר לו הל"ש באנחה אינני יודע א אוכל לעזור ל
! ולא ארכו הימי ונחלה הרשב"ל
ונפטר בדמי ימיו ב ל' שנה והזהרו בגחלת שלא תכוו זי"ע.
ג .הב"י אמר פע אבי זי"ע א פע לא הקפיד אבל היו הרבה שניזוקו כשפגעו בו זה היה
מחמת החסידי שהיו לו שה הקפידו על כבוד רב וזה הזיק לאנשי האלו.
359
ד .בחיפה החליפו יו אחד את מקו טיולו של האד"ש פאר טאג והרבי השתעל ש מאוד
ולא נהנה וכשחזרו אמר המקו מלוכל
מאוד ואי רצוני יותר לטייל ש לא ראיתי את
הש שאני רואה תמיד לפני שחרית ,והיה באמת מקו טמא מאוד במש
כל השני ש
בחיפה מלא פריצות.
ה .אבר
נכנס לקו"פ להזכיר אביו שחולה מאוד ,ובירכו האד"ש ואמר :ידוע לי מזה אבי
היה אצלי וכבר הבטחתי לו שיצא מזה בבריאות ,האבר
התפלא מאוד שהרי אי אביו
מאנ"ש וידע היטב שלא היה לאחרונה אצל האד"ש וג רתוק הנ"ל למיטתו וכשהרצה הדבר
לאביו אמר לו חלמתי אתמול בלילה שאני בקו"פ וראיתי דמותו של הרבי ואומר לי כדבריו
איל
שאצא מזה בבריאות ופלא!
ו .אבר
נכנס לשאול על ניתוח ברגל בנו האד"ש הסכי ואמר אבל זה לא מכה סת חבר
נת לו בעיטה ,נכו? וכ
היה האמת לאחר מכ שלחו אד"ש לרופא גדול שג יסכי לניתוח
ורצה לדעת א ג הבחי בדבר שאי מכה גרידא אלא בעיטה והרופא לא הבחי.
ב .הב"י אמר פע להרב ש .רפאל דיי זיידה אי גהנו )שהיה מראשי המזרחי( פרייט זע
שטארק אז די דרייסטע
דא ביי מיר.
ג .קנאי שלח מכתב מלא גידופי לר' אברה יעקב מסדיגורא זצ"ל ונודע לא' מאנשיו ונסע
במרוצה לביתו להוציא המכתב מתיבת הדאר לחסו
לו עגמ"נ והגיע באיחור שכבר לקחו כל
הדאר ושאל את רבו א הצטער מאוד וא קיבל מכתב מלא גידופי? ואמר שלא ,אלא
קיבל מכתב מירושלי אבל זרקו לפח בלא לפתוח ולתמיהתו כי רבה מהמופת אמר :שאי
מופת פשוט הבול היה הפו
מודבק על המעטפה חשבתי מכתב זה מהסת מאנשי
מבולבלי שמדבקי הפו
לכ לא פתחתי אלא זרקתי ישר לפח.
ד .אמרו לר"י מרוזי זי"ע שהשר שלו מבלז זי"ע אומר שה ממלכות בית דוד אמר ע "כ
ר"י מרוזי שמעתי שכשמתעיי מוריד הספודיק מראשו והופכו לכר תחת מראשותיו זה
ראי' ברורה שאינו ממלכות בית דוד ,כזה דבר אינו תוא ע מלכות.
ה .א .אלתר אמר להאד"ש שראה בכתבי הרמ"מ שידוע שנשיאנו ה ממלכות בית דוד,
ומני לה מקור לכ
? הגיב האד"ש :אינני אומר שהוא משיח לבית דוד ,אבל שה מצאצאי
מלכות בית דוד יכול מאוד להיות ול"צ לזלזל.
ו .הרי" דיבר ע האד"ש בעני הגלריה של הילדי ,והתבטא :הגלריה של י .גולדקנופ,
הקפיד אד"ש ,ואמר :מה פתאו הגלריה שלו ממתי הוא ש בעה"ב אולי א יקנה א "ז
בכס מלא יהיה שלו ,הוא שיל ע"ז?
פניני שנלקטו בסעודת ג' דמילה של מ .ראט מוצאי צו גדליה אצל הס"ק מטאלנא:
360
א .הס"ק מטאלנא שליט"א דיבר בחוזקה על האד"ש וכל אדמור"י גור ,ואמר :בר"ה מסופר
בהפטרה על חנה ועלי הכה שחשבה לשיכורה ,מובא בספרי
הקדושי
שבאורי
ותומי
רואה הכה הכל ועי"ז באותיות יודע לענות והיה בלבול שהיה לה תשובה "כשורה" כמו
שעוני
לכל המעוברות שהולכות לילד ,שתלד כשורה ונהפ לו לשכורה שה
אות
אותיות
לכ אמר שהיא שיכורה ,כ כל הצדיקי
כשבאי
לפניה
בקויעטל רואי
הכל באותיות
הקויעטל ועי"ז עוני
ומברכי
,וכ מסופר בצדיק אחד שהשתהה הרבה בענית תשובה על
קויעטל והסביר ראה את ש
של מדת הדי שורה על שמו של האבר וכ"כ שהה להסתכל עד
שנהפ מש
ה' של די לש
רחמי
ואז ענה ,וכ יודע הוא בבירור שאדמורינו עוסקי
בסוד
זה ובכלל בגור הול הכל ב"ה כשורה.
ב .ברא"ש איתא שמצות כתיבת ספר תורה זה בדוקא בזמ שלמדו מהספר תורה אבל בזמ
הזה שעיקר התורה לומדי
מספרי
,שכותבי
תורה שבע"פ שיי לקיי
המצוה בשאר
ספרי
.ומובא מהאמרי אמת שדייק "ועתה כתבו לכ
את השירה הזאת" שהתורה מדייקת
"ועתה" שרק עכשיו שלומדי
מהתורה עצמה כתבו לכ
תורה דווקא אבל ברבות הימי
יקיימו המצוה בשאר הספרי
.מוסי הרי" שליט"א נופ משלו מובא בספרי השו"ת על
אד
נכבד שהשאיר בצואתו סכו
נכבד למעשה טוב ונשאלה השאלה צדקה לעניי
או ספר
תורה לבית הכנסת? ופסקו הרבני
שצדקה הרבה יותר חשובה מספר תורה ואולי ג
שיי
לדרוש "ועתה" שאי עני צדקה שכול
במדבר היו אותו דבר ולא היו עניי
צרי לשי
הכס לספר תורה אבל בזמנינו אד
צרי להדר לתת מכספו לצדקה לעניי
לפני שנות
לכתיבת ספר תורה .ודפח"ח!
ב .אבר מאנ"ש אחה"צ בקו"פ :חסר לי שמחה ,ענהו אד"ש :תקח שמחה באשראי ,שאל
האבר :איני מבי מהי כוונת הרבי? אמר אד"ש :אשראי זה הקפה ,מגיע יוה"כ הוא מתחיל
בשמחה אומרי
"אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה" ,אח"כ מגיע סוכות זמ שמחתינו
ואח"כ שמחת תורה הכל בשמחה ואח"כ לומדי
היטב כל החור בשמחה "פקודי ה' ישרי
משמחי לב" תקח כבר עכשיו שמחה על החשבו!
361
ג .צבי בילאסטוצקי אחה"צ בקו"פ :הרבי שאלו כמה היה ההוצאות בדירה בחיפה? והבי
שרוצה לתת ,אמר לרבי :שנוהג בעסק טוב שמזדמ לו לא לקחת שות ,חיי האד"ש ואמר:
וג לא שות טוב כמוני! אח"כ אמר צבי שא .בו חייב לו חוב גדול והרי" אמר לו בהלצה
שימחול לו ע"כ ,הגיב אד"ש :לגמרי למחול עד כדי כ אבל עושה מחצה לחצי למחול היה
סברא.
יו ג' ח' תשרי התשנ"ה ,בי כסה לעשור :הרי" נקרא להרבה זמ לפנה"צ לקו"פ:
א .האד"ש ישב ע "ונכתב בספר" )מאמרי שאמר בהיותו ראש ישיבה ונכתבו ע"י הרי"(
ואמר בחיו יודע הנ מי חיבר את זה? כתוב כא הרבה דברי טובי ערו היטב ויש לי
הנאה ,אבל לא כתוב מי ערכו אולי משה דריימ ,כתוב כא שמו?
ב .האד"ש אמר :שראה שאמו של ר"ש בידרמ נפטרה חשבתי ללכת לנח הוא מגיע
לפעמי לטיש לומר לחיי ...היו אולי יקשה עלי ,אולי מחר .הרי" אמר :של"צ בכלל
ויכול להיות שליחו ,אמר הרבי שהוא עוד יראה אבל היה רוצה ללכת איתו בערב יוה"כ
בבקר א שיי ש לנח בבקר.
ג .האד"ש שאל מה שלומו של הסבא מטאלנא? והוסי :דאיי זיידה איז אלייב ,אי האב
אהיי כסדר אינזיענ אולי היתי צרי לבקרו אולי יצא ביו לפני סוכות ניסע איל יו
להתבר בשנה טובה.
באחד מהנסיעות אמר הרי" לאד"ש :ששמע מר"ג אייזנר ז"ל בש ר' איטשה זצ"ל ב
הא"א שאמר בדר הלצה מדוע דופקי סלח לנו בתפילת י"ח במוצאי יוה"כ הרי לפני רגע
כמימרא מחלו הכל ולא הספיקו עוד לחטוא וע"מ דופקי סלח לנו? ותיר שבגור אומר
הקהל בקדיש ברי הוא לעילא מכל בירכתא ושירתא ובעשרת ימי תשובה מוסיפי לעילא
ולעילא ובחצי קדיש לפני תפילת י"ח עוד אומרי לעילא ולעילא שרגילי מעשרת ימי
תשובה והאמת שכבר צרי לומר רק לעילא אחד ועל עבירה זאת דופקי.
אמר אד"ש :אחי ר' איטשה ז"ל לא אמר סת בדיחות ,מונח כא רעיו ואסביר ל אותו,
כתוב א טוב לישראל" שהקב"ה נת "א" ימי טובי לע ישראל 12 ,יו שיש בה
הארות גדולות אור ושפע טוב ,איתרעותא דלעילא גדולה ולכ ג אומרי בקדיש לעילא
ולעילא השמי ושמי השמי אבל העיקר רצונו יתבר ועבודת האד אינו בימי טובי
אלו אלא בדוקא בימי הפשוטי בה כביכול אי כלו ואז צרי האד לעמוד במבח
לראות הא יודע להתנהג כדבעי הא לקח השפעות טובות מימי טובי יודע עכשיו
להתנהג כמו שצרי בימי הרגילי וזה עיקר מגמתו של האד וזה עיקר התכלית של
הימי הטובי ,ולכ במוצאי יוה"כ העיקר הוא לעבור ליו רגיל של חול תפילת ערבית
ולהיות בהתנהגות טובה ,והאומר לעילא ולעילא במעריב בעל דמיו הוא וממשי ההערה
שכבר איננה ולכ מגיע לו לו באמת לדפוק סלח לנו ע"ז שנגמר כבר הלעילא ולעילא ועכשיו
צריכי התנהגות טובה בלעילא בלבד ,עכד"ק של אד"ש .ומוסי הרי" :שאמר לו ר"מ
הורבי ז"ל שראה את כ"ק הרבי הבית ישראל זי"ע במוצאי יוה"כ שש הספודיק בקופסא
ומלביש כובע לקרוא ק"ש שעל המטה שזה מראה יו חול לגמרי ומרמז כנ"ל בדברי אד"ש.
פניני שנלקטו בימי טובי :יוה"כ ,שבת ,סוכות ,שמחת תורה ,התשנ"ה:
א .סיפר ר"א אלתר ני"ו גיסו של האד"ש :בתחלת שנות נשיאותו של כ"ק הבית ישראל
זי"ע רצה פלוני מחשובי החסידי להכנס לקו"פ ולנסות למת ולהוריד ההתלהבות
והחומרות של הב"י מהצבור ,היות ולא היה לו כח שוב להכנס למשטר חזק חסידי וסבר
שהדור לא כשר לכ ,ופיחד להכנס ,ובחר באד חשוב מאוד שידע שמלתו תופסת מקו
אצל הרבי והשפיע עליו להכנס לקו"פ ולומר אולי יחוס ויוריד קצת מהחומרות שאי הדור
362
יכול כ"כ להתנהג בחסידות ,נכנס הנ"ל לקו"פ והרצה דבריו והבית ישראל לא ענה שו דבר,
אחרי שיצא אמר הב"י לכמה מאנשיו מה הוא חושב רוצה אני לבנות דור להקי יהדות
חרדית מחדש והוא יפריע לי! לא עבר שבוע ונית
על אותו נכנס צרה ל"ע משהו גרוע מאוד
והתחרט הפלוני מאוד ע"כ שדחפו להכנס.
ב .סיפר ר"א אלתר ני"ו גיסו של האד"ש :היה לו חבר רחוק מחסידות ובקושי דתי ,אבל
כל דבר שאל את הב"י והיה דבוק בו והנ"ל פגש בבחורה ורצה להתחת איתה והתברר לו
שההורי שלה מחללי שבת ולא ידע מה לעשות ונכנס לקו"פ ,שאלו הב"י זי"ע א שומרי
ש בבית טהרת המשפחה? ואמר :שלא יודע ,אמר הב"י :תשאל אותה ואח"כ אענה ל
תשובה ,אמר הנ"ל :שמתבייש לשאול כזה שאלה! צחק הב"י ואמר :כ"כ הרבה שעות
דברת על כל הנושאי שבעול כבר פטפטטת ואת זה א"א לשאול? תשאל! שאל ואמרה
שבודאי דבר זה מאוד מקפידי ג אמא שלה וג היא תלמד ההלכות ותקפיד אמר לו הב"י
שמסכי לשידו
ושיתחתנו ולפני החתונה שיבקש מאביה שיבוא איליו וכשהגיע אמר לו:
ב"ה בת
מצאה בחור טוב ובעזרת ה' יחיו ביחד בטוב ואיזה טע יהיה לשבתות שיבואו
לביקור אנא תקבלו ע"ע לכה"פ לשמור שבת והדברי עשו את שלה ונהיו בע"ת גמורי
ההורי והזוג הצעיר!!
ג .מוהרי"א סיפר בשבעה על אביו הרבי הלב שמחה זי"ע :עשר שני לפני פטירת אביו
נפטר בז' תמוז הרה"ח רמ"ר פרקל ובהלויה ציוה הל"ש את בנו מוהרי"א שיאמר קדיש
יתו עליו היות ולימדו הרבה שני וכל המלמד את ב חבירו תורה כאילו ילדו ,ורח"ש הגי
עליו באומרו שיש לו אבא ואמא שיחיו עד 120ואי אומרי קדיש יתו כ
,ושוב ביקש
הרבי מבנו שיאמר וכשלא רצה אמר הל"ש בעצמו והוסי מוהרי"א :שפחד כסדר מתארי
זה ופלא והפלא שבאמת נפטר הל"ש בתארי
זה ז' תמוז תשנ"ב.
ד .א"מ אלתר ברמ"ב ז"ל נכנס לשאול את הבית ישראל מדוע אינו יושב על כסא בביהמד"ר
והיה כבר בגיל מבוגר וכול לפניו ישבו )עד תשל"א לא היה כסא( וחשבו כול שיאמר כ"מ
תירוצי אבל על תירו שאמר א אחד לא חשב ,וכ
אמר :בפשטות רגיל אני לקו מוקד
מאוד בבקר ומפחד אני שארד א אשב לכ מעדי אני לעמוד ולא להרד איזה פני יהיה
ל
א הרבי של
ירד באמצע התפילה.
ה .א .ליהמ סיפר שבא אליו משמשו של חיי זאב מאל
ישיש שהיה חסיד גור בבהלה
שנראה לו שנפטר ,ורצה א.ל .להיות המבשר לרבי הבית ישראל ור מהר לדירה הב"י יצא
ושאלו לרצונו? ואמר :שהזק רח"ז נפטר ,הגיב הב"י :חיי זאב נפטר? לא! הוא לא נפטר,
אתה היית ש? והתנצל ששמע ממשמשו בחור ,אמר הב"י שיל
לבד לברר ולראות וכמוב
שבא לש וראה שהנ"ל חי ורק היה נדמה לבחור וכבר ר לפרס זאת.
ו .פלוני בת"א מחסד"ג שמע בתחילת נשיאותו של הרבי הבית ישראל שקשה מאוד בעני
כס ,והוציא מחסכונותיו הו עתק בלא לספור ונסע לרבי והניח החבילה על השולח ואמר
לרבי שיכול להשתמש בזה כמה שרוצה ,שאלו הב"י א ספר את הכס? וענה שלא ,הב "י
לקח חלק גדול ובירכו ואמר שיכיר לו טובה ע"ז.
הנ"ל נהג לבא כל יוה"כ נסיעה מת"א והב"י נהג להסתובב בי כל נדרי למעריב עד שהגיע
הזמ פע ניגש איליו הב"י ואמר :חושבי שלא הגיע הזמ אבל כבר הגיע הזמ! הסובבי
חשבו שמדבר על זמ מעריב אבל הנ"ל פר בבכי והבי הרמז ולא הגיע חג הסוכות ושבק
חיי לכל חי ועלתה נשמתו לגנזי מרומי.
363
ז .החז ר' יוס חענטשינער בפולי לא רצה לגשת לעמוד שנה אחת שהיה במצב רוח רע
שהפולני ימח שמ הרגו בנו בחור צעיר וציוה הא"א זי"ע שיקחוהו בע"כ לעמוד וכבר
יתפלל וכ היה שהתפלל כדבעי כל השני .
ח .הב"י קרא לרא"ה ראטה אחרי שנפטר בעל שחרית ואמר לו ברצוני שתגש לעמוד ג
שחרית וג מוס אי רצוני שאברכי צעירי יגשו לעמוד ,ובסו לא אסתייעה מילתא ואז
התחיל לגשת לשחרית רמ"ש שליט"א.
ט .הב"י קרא פע לר"מ ראטה ושאלו מאטל וילסט זאל זאיי אגוט יאהר? וענה בודאי,
אמר הב"י :זאג דאיי טאט זאל שריי הוי ביי דעדאבינ וועט זאיי אגוט יאהר.
י .האד"ש מהשמועס של ר"ה והלאה התחיל לומר גימטריאות שלא נהג כ קוד ואמר
שפתחו לו שפע חדש של גימטריאות אולי 200ואינו יודע מה יהיה לעול מזה אבל הוא
אומר מה שנותני לו משמי ,וכ אמר שיש לו הרבה יותר אבל הוא מתאפק מלומר.
יא .האד"ש דיבר בקפידה על פלוני מחסד"ג בעשרת ימי תשובה ,ורצה הרי" לסנגר עליו,
ואמר לרבי :שיודע שעבר קשה את מאורעות השואה שאלו אד"ש זאת מני ל? וענה:
שיוחנ הילר ז"ל שג עבר את המלחמה סיפר לו פע על כמה יהודי מהבימד"ר אי
שעברו קשה את המחנות ואחד מה היה פלוני זה ,הרהר הרבי ואמר :אתה צודק ויודע
להמלי טוב ,כתוב הרי על קדושי לוד שנהרגו על קידוש הש אי ברי' יכולה לעמוד
במחיצת.
יב .אד"ש אמר להרי" :על מחלה מסובכת שגילו במשודכי שלוקח ע"ע העני ול"צ לספר
שו דבר לצד השני ובעזרת ה"י יעלה הזיוג יפה.
יג .בחור מישפ"א בא להרי" שאמרו לו על כלתו שעברה ל"ע ב"פ משבר נפשי ולוקחת
כדורי ומה יעשה ועכשיו נזכר שג לא קיבל לפני הווארט תשובה טובה בקו"פ ומבקש על
נפשו מהרי" שישאל בקו"פ מה יעשה? ודיבר עליו הרי" ,אמר אד"ש הא יכול לברר
הדבר היטב ,וע"מ שאומר שלא קיבל תשובה טובה כבר אמרתי כמה פעמי שאיני יודע מה
אני אומר הכל משמי ,הרי" בירר בעוד מקו והוברר הדבר שאמת דיברו והיה ב"פ
משבר ודרשה ברופאי והעביר הכל לרבי ,אמר לו הרבי :מה שהיה כבר היה ובטוחני שלא
יחזור ,תאמר לבחור שלא יבטל השידו ויתחת בשעה טובה ומבטיח אני שיהיה בסדר ושוב
לא תסבול! והבחור התחת וב"ה כבר עברו ב' שני מאז והכל בסדר.
364
.2אד"ש :ברצוני לומר ל החידושי בדברי תורה שעלו ברעיוני ,דני בני אומר לי שמכל דבר
קט שאתה שומע אצלי עושה אתה מטעמי ומרחיב הדבר הרבה יותר ממה שאמרתי וחבל
שלא אומר ותוסי חכמה ותאמר ג לאחרי ,ואמר כמה חידושי שעדיי לא זכינו לשמוע.
)מו' דניאל חיי אמר להרי" שאמר לפני כחודשיי כשנסע ע הרבי וביקש הרבי שיאמר
משהו בלמוד ,ואמר אולי הרבי יאמר ואז הוסי ר' איטשה ששומע רק כחמש דקות מהרבי
מספיק לו לעשר שיעורי והרבי נהנה(.
.3אד"ש :שלחתי אית במוצאי שב"ק לנכדי א.מ .שקדי היא מרגיש?
הרי" :ב"ה מרגיש יותר טוב ומכי עמו את הפלפול לסעודה ליומא דהילולא של אביו
זצ"ל.
אד"ש :כ ,אמו עשתה מזה יותר ממה שזה הוא הרי ב יחיד אני מבי אותה ,הרבנית
אומרת שב"ה אצלכ מוצאת מקו לנחמה ומגיע לכ הרבה ע"ז בודאי אבוא ג לסעודה
כמו בכל שנה אולי א ארגיש בטוב אארי ,ומה ע הסבא שליט"א אולי כדאי לעשות
הסעודה ש בטאלנא בבית וג כדי לא להטריחו אני מוכ ליסוע לש ,ואולי הפו הוא
ירגיש שלא בטוב שצרי לשנות בגללו ולא יכול אפי' לבוא לכא.
.4הרבי העביר ביקורת על יוה"כ בדירה בביהמד"ר שהרגיש לא טוב חלש ,והצו עבר עליו
קשה ,היה אור בחדר כל הלילה והיה קשה עליו עבודת השינה בליל יוה"כ ולכ היה
בחולשה.
.5הרי" :אולי הרבי יעזור לי בעני ד' מיני יש לי הרבה חששות מהאתרוגי.
אד"ש :מה יש ל כ"כ לחשוש ,נראה ל שהאתרוגי ה שמור ונעבד? באמת יש מקו
לחשוש אתרוגי כ"כ יפי אבל אי כל איסור בעני נטילתו למצוה ,ראית את המחירי
כתוב בעתו שהרב הצדיק אפרתי אומר שא יכוסו כל ההוצאות ירד המחיר ,יתחילו לחלק
חינ ,אמת שהוא עוד לא פשט את הספק אני מוכ לפשוט לו הספק א כוסו כבר כל
ההוצאות ,מכיר אתה את הצדיק אפרתי הוא תלמידו של הרב אלישיב ועכשיו תלמידו הוא
ד.ל .אי נותני כאלו מחירי בשמיטה כ לומדי לגנוב ,אולי מורכב זה הבעי' ומה אוכל
לעזור בזה?
הרי" :אני יודע שכל אתרוג שהרבי יאמר עליו שאינו מורכב בטוח שאיננו מורכב ואז לא
יהא כלל בעיות.
אד"ש :היא יכול אני לתת ל אתרוג ולומר זה אינו מורכב יש לי רוה"ק? אני מצטער ר'
יצחק מנח בזה אינני יכול לעזור ל.
.6אד"ש :דיבר בעני לועג לרש ושאל את הרי" א יש לו איזה חידוש בזה?
הרי" :שמעתי מר' חיי מיליקובסקי ז"ל שלעג על החסידי שסוברי שחייבי לשי
אבנט והוכיח דבריו מכח קושיא מדוע ציצית צרי להחביא בבית קברות ואבנט לא
מחביאי וכול הולכי ע אבנט? אלא ראי' שג החיי וג המתי יודעי היטב שהדבר
מיותר וממילא אי כא לועג לרש.
אד"ש :צחק מדבריו ואמר :חושבני לתר תירו אחר אמיתי יותר כל העני של לועג לרש
הינו משו "ולמתי חפשי" שא"א לה לקיי מצוות ומצטערי ע"ז דכל אחד היה נות
מליו דולר שיוכל לקיי מצוה אחת שכה חשובה בשמי ,ומסופר על הגאו ז"ל שאחז
הציצית לפני פטירתו ובכה שמפסיד כזו מצוה חשובה ,ולכ כל דבר צרי להחביא מפניה
שהיו יכולי לעשות א היו בחיי ,אבנט חובה היא לכל יהודי ולא כדברי ר"ח אבל כל
ענינו הוא להבדיל בי הערוה ללב לאד השוכ בעוה"ז יש חציו ולמטה המלא בתאוות
וכדומה ומושכו לרע וחציו ולמעלה המח והלב המושכו לטובה וצרי אבנט להפריד ולהבדיל,
365
המת שכבר נפרד מהעול הזה ל"צ להגיע לזה ואי כא לועג לרש שבזה הוא לא מקנא בנו
הפו
הוא לועג לחיי שעוד צריכי להפרדה זאת משא"כ הוא שכולו רוחני.
הרי" :עכשיו בשמי בודאי יודע ר"ח ז"ל שהפירוש של הרבי הוא הנכו ולא פירושו.
אד"ש :אני בטוח שר' חיי יושב בג עד היו ,הוא הרי היה מונח כל חייו בתורה הקדושה.
אח"כ הוסי אד"ש בבדיחותא :צרי
לחקור מה ע אלו שהולכי ע תכלת אולי א אי
כ
ההלכה אי בזה לועג לרש שיודעי המתי שאי בזה צור
,וכ הגאו רחפ"ש אולי מותר
לו להכנס בציצית בביה"ק הרי בודאי שאי בזה לועג לרש ,צריכי כ"כ הרבה?
.7אד"ש :עלה ברעיוני חידוש ,מובא בגמרא שרבי יהונת מוכיח שב סורר ומורה היה וישב
על קברו ולא כדברי רבנ שאומרי שלא היה ב סורר ומורה ומקשי המפרשי רבי יהונת
היה כה והיא
היה בבית הקברות? וכ היא
ישב על קבר שזה בזיו הנפטר לישב על קברו?
וחשבתי לתר כתוב שהיה מקו מיוחד לקבורת הרוגי בי"ד ולא היו נשארי ש תמיד
אלא אחרי עבור עיכול הבשר היו קוברי עצמותיה כ"א באחוזת אבותיו וא"כ ב' הקושיות
מתורצות כמי חומר הוא היה בבית הקברות של הרוגי בי"ד וכבר פינהו ולכ היה מותר
להכנס ומותר לישב על קברו הריק ,ומובא באור שמח על הרמב" שרוצח שנקבר בעיר
מקלט לכו"ע קברו לא מטמא אחרי שהעלו עצמותיו לאחוזת אבותיו היות ונקבר לכתחלה
ע"ד להעבירו מש וכמו"כ בהרוגי בי"ד ובתוכ ב סורר ומורה שלכו"ע קברו לא יטמא
אחרי שהעבירו עצמותיו שנקבר ע"ד כ ,ועוד ראי' שכתוב לפי סדר הדורות שכבר לא דנו
דיני נפשות הרבה לפני זמנו של רבי יהונת והיא
אמר אני ראיתי אותו אלא בודאי שהיה
כבר דבר יש ובודאי כבר נתעכל בשרו והעבירוהו לקברי אבותיו.
.8אד"ש :אתה יודע מה העינוי הכי קשה אצלי ביו הכיפורי? נעילת הסנדל! רגלי ישרה
ויש לי מדרסי וביוה"כ א"א ללכת אית וזה כואב מאוד ישבתי אולי יותר מהרגיל ביוה"כ
ולא מחמת חולשה אלא מחמת כאב ברגלי.
.9אד"ש :דיבר ע הרי" בכאב על איזה נושא שהיה בביהמד"ר בשבת שהפריע לו ,והגיב
ומי זכר בכלל ששבת זה היה שבת לפני היארצייט של בני ר' אריה ז"ל ובשבת כואבת כזאת
צרי
לבלבל במח ע כאלו דברי...
ובשיחה זאת אמר הרבי מדוע השתרש המנהג בכל המקומות שלעמוד לשלוח חז שליח צבור
מדקדקי שיהא בר הכי ירא שמי זק וכדומה משא"כ בעליה לתורה כ"א שיש לו יארצייט
או כס וכו' מקבל בלא שו פקפוק ,התורה ח"ו פחותה מהתפילה? ישראל נוהגי משהו
אי לזלזל בזה ויש לזה הסבר צודק ,התורה פתוחה לכל אע"פ שמעלתה גדולה ממזר ת"ח
קוד לכה"ג ע"ה ולכ כל הרוצה לבא ולבר
על התורה רשאי ולכ אי לדקדק בדבר ,תפילה
שצרי
כוונת הלב ובפרט להיות שליחו של הצבור צרי
כבר להיות בר הכי וירא שמי.
.01אצל א' מהרופאי של העי בודקי ב' בדיקות של ראיה ,א .בד קבוע בקיר מרחוק ,ב.
בד קרוב באותיות קטנות.
והאד"ש אמר פע להרי" מילא הד הגדול קבוע בקיר אבל בקרוב אותיות קטנות מה אני
צרי
דוקא הד שלו שכתוב ש סת מילי אפשר בתהילי קט הרי בשביל כל זה צריכי
הראיה .הרי" זכר הדבר ולקח עמו עכשיו תהילי קט וכשרצה הרופא לבדוק הוציא
הרי" התהילי ושאל את הרופא א אפשר לבדוק בזה? הרופא קצת נעלב ואמר שאי כא
רק עני של אותיות קטנות יש ש כ"מ סוגי וג בתהילי הוא רגיל וצרי
דוקא הנייר
הזה.
כשיצאו מהרופא חיי
אד"ש ואמר להרי" :יצאה בת קול ואמרה אל תהי צדיק הרבה,
ובמכונית אמר האד"ש להרי" :אתה יותר מדאי חסיד ,אמרתי באמת אבל רופא זה רופא,
אספר ל
סיפור חושבני שלא כתוב בשו מקו והסיפור מדיוק שמעתי מהחסיד ר' בוני
366
לעביל משבקו של אבי זי"ע והוא שמע מאביו חסיד קאצק ששמע בעצמו מפ"ק של הרבי
מקאצק זי"ע שידוע שהחוזה מלובלי רצה להביא את משיח ונזרק בדר פלא מחדרו
בשמחת תורה וראו שהיה משונה שעמדו על החלו בקבוקי
וה
לא נפלו והיא הוא נפל,
וחיפשוהו ומצאוהו במקו
רחוק בי השיחי
גונח וענה כששאלוהו מי הוא? יעקב יצחק
ב מאטיל ,והביאוהו לחדרו ומי היה זה שהביאו לחדרו לא ידעו והרבי ר' נפתלי מרופשי
רצה לדעת מי הרי
את הרבי ובירר ומצא שהרר"ב מפשיסחה הרימו קרא לו וצעק עליו
היא העזת לגשת ולהרי
את הרבי מכל התלמידי
והחסידי
מלא ליב לעשות כ
והיא לא יראת לגשת לרבי ועוד בכזה מקרה פלאי? ענהו הרר"ב אתה באמת החכ
ואני
יותר חכ
עשיתי חשבו כול
בפחד ולא יודעי
מה קרה וכ"א עושה חשבו אני יעיז להרי
את הרבי ומה יהיה ישאר ח"ו הרבי גונח בי השיחי
חשבתי בעצמי אינני מרי
עכשיו את
רב של ישראל אלא חבילת עצי
בעלמא ובזה היה לי כח לעשות מה שעשיתי ולהביא את
הרבי בלא התפעלות בחזרה לחדרו שלא חשב על הרבי אלא על חבילת עצי
! הר' נפתלי
התרגש מאוד מדברי הרר"ב סמ ידיו עליו ואמר עוד תהיה רבי גדול ותעשה מקרשי
אנשי
,והתכוי אד"ש שאצל הרופא לא היה צרי להתייחס אליו כ"כ כאדמו"ר ולהביא
התהילי
.
ט"ו .ר' יצחק הוטנר אמר :הבעש"ט ידוע בתור גדול בנסתר בחסידות משא"כ בתורה,
והגר"א ידוע בתור גדול בנגלה הלכה ולא בנסתר ,והנה הבעש"ט נלב"ע בדיוק בחג מת
תורה והגר"א בחג הסוכות ללמד שהכל היה בשניה
ושניה
שקולי
.
.2הצביע על הכסאות והיה מוכ כסא יפה באמצע בשבילו ,ושאל את הרי"
מהיכ נכנס
הס"ק מטאלנא? והראה מהיכ ,התיישב אד"ש על הכסא האחרו ,כשסבא נכנס ק
אד"ש
נת ידו בחביבות לסבא ואמר :אגוטע מועד ציוהו לשבת על הכסא באמצע שהיה באמת
מוכ עבורו ,סבא התנצל שהרבי מצוה וישב על הכסא.
.3הרי"
התנצל שהילד א"מ עוד לא נמצא עשה ע
היד שלא נורא ,חיי ואמר :בתורה
מובא שאברה
חיכה ליצחק מאה שנה וכא יצחק מחכה לאברה
...
.4הרי"
הגיש כוס מי
חמי
וצלחת פירות ,הרבי ביר שהכל ואמר שלא יטע
מהפירות.
הצביע לסבא שיאכל ,הס"ק לקח תמר ושאל הא
לבר על התמר לישב בסוכה? הרבי אמר:
יוא לישב בסוכה ,הס"ק בדק והרבי אמר :כתוב ברא"ש שכ"מ שאפשר לבדוק ל"צ לסמו
על החזקה וטוב שבודק מתולעי
אע"פ שיש חזקה שאי.
הגרעי נשאר לסבא ביד והרי"
רצה לקחתו וסבא לא נת ,חיי אד"ש ואמר :הרי כתוב
חזקה על חבר שאי מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוק ונכו הדבר שלא רוצה לתת הגרעי.
.5הרי"
שאל א
לשיר שיר המעלות ולא מצא ח בעיני האד"ש.
367
סקר היטב כל היושבי והעומדי ולחלק מה חיי.
.6הילד הגיע ועשה סיו על מסכתא סוכה ובסופו כתוב על בילגה שסתמו למשמרתה חלונה
שותא דיונקא בשוקא או מאבא או מאמא ,התחיי האד"ש ואמר לילד בעברית מדוע כתוב
בגמ' דוקא שוק הרי ילד לא טוב מדבר בכ"מ לא טוב וג בחיידר ידבר רע ומדוע בשוקא?
אלא שבחיידר יש משגיחי טובי וג הילד הרע מפחד רק ברחוב שאי משגיח ניכר עליו
דיבורו.
.7הילד אמר קדיש הרבי נעמד והושיב את סבא שלא יעמוד וכשראה שרוצה לקו התיישב,
רק באמ יהא שמיה רבא ק במקומו במרוצה וס"ק רצה שוב לקו והתיישב מהר חזרה
לכבודו של סבא והראה בידו לסבא שלא צרי לקו.
.8הילד אמר פלפול ובסופו שר המשב"ק י"ש "ושמחת בחג והית א שמח" וכשגמרו לשיר
אמר האד"ש :כתוב בגמ' א לרבות ליל יו"ט לשמחה ובכ"מ אכי וגמי מיעוטי וכא זה
מרבה ,אצל הילד ה"א" קצת ממעט יו"ט הראשו לא כ"כ שמח אבל מהיו והלאה יהיה
רק טוב ושמח!!
.9חלקו יי והאד"ש שתה קצת ,נת לחיי לס"ט ולכול ,הצביע על יוסל צוקרמ ואמר:
שותי יי לא צריכי להגיע לצוקרמ כתוב הרי בראש כל אסיא אנא חמר ,הסתובב לסבא
טאלנא ומלמל :היה נראה שאומר רפואה שלימה.
נת להרי" לחיי ואמר :בעל אושפיזא ר' יצחק מנח.
.01הצביע על הוינטלטור ואמר :הצבור רוצה אויר ולי זה מפריע לא אארי אגוטע מועד
וק ללכת.
.11היה קצת בלג ואמר :צוופנישט דסוכה "סוכת דוד הנופלת".
.21בפתח ניגש בנו של נ"כ ואמר שהוא כא שכ ,אמר אד"ש :יוא אי וייס!
י"ח .סיפר החסיד ב"ק ש בסעודה שבגור תמיד ביו ד' דעשי"ת אמר רמ"ל סליחות
"ישמענו סלחתי" וביו ה' דעשי"ת אמר ראה"ר סליחות ה' ה' ,שנה אחת חזר הב "י
מהשפאציר פאר טאג ושמע בכל הבתי כנסת שאומרי ה' ה' ביו ד' דעשי"ת שהיה יו
הקריאה אפי' שאינו יו ה' דעשי"ת ונהגו כמנהג טשרנוביל לומר י"ג מדות דוקא ביו
הקריאה אפי' שאינו יו ה' דעשי"ת נגש לחז רמ"ל ואמר לו ע ה' חזקו ונתחזקה ואמרו
כמו כול י"ג מדות אחרי הסליחות קרא הב"י לגבאי רינ"ב וצעק עליו מדוע עמד בעמוד
רמ"ל ולא ראה"ר? התנצל הגבאי שתמיד אומרי ביו זה ישמעינו סלחתי ולא ה' ה' וה'
ה' אומרי למחרת ,צעק עליו הב"י כל ירושלי אומרי היו י"ג מדות ואני יאמר אחרת?!
לשנה אחרת שיצא יו הקריאה לפני ה' דעשי"ת כבר פחד הגבאי ונכנס לשאול בקו"פ מה
לומר? אמר לו הב"י מה השאלה בודאי ישמיענו ולא י"ג מדות אומרי זאת אצלינו בה'
דעשי"ת והיה לפלא! והוסי ב"ק שתמיד אהב הב"י לכה"פ פע אחד לעשות כמו כול
בהרבה דברי כ היה נוהג.
י"ט .הב"י אמר תמיד בש הרה"ק רל"י מברדיטשוב מדוע נקרא סוכות ראשו לחשבו
עוונות? שכשעושי תשובה מאהבה כל הזדונות נהפכות למצוות לכ ראשו לחשבו עוונות
שאנחנו רוצי לספור העבירות כמעשהו של רח"ד דוקטור שלא ויתר על א יו שהכל נהפ
למצוות והטעי הב"י הפסוק שמבקשי "חטאת נערי ופשעי אל תזכור" אבל "כחסד" א
עשיתי תשובה מאהבה "זכור" שכ יזכור כל העוונות שנהפכי לזכיות .ודפח"ח!
368
כ .לר"מ מורקא זי"ע היה חבורת אברכי והיו מלוכדי ביחד לתורה ויראה וכשנהיה רבי
קצת התרחק מה והיה סגור פה וש ,וכאב לה הדבר קרא לה ואמר :כתוב אחרי
פטירת יעקב אבינו שפיחדו אחי יוס לי ישטמנו יוס ואמרו לו אבי ציוה מה קרה שכ
חשבו? אלא כל זמ שיעקב היה חי היה הוא הרבי ויוס היה את בחבורה אחת ביחד
וכשנפטר יעקב ונהיה יוס רבי התחיל פה וש לסגור עליה הדלת שכ צרי רבי להיות
מובדל ולכ נבהלו וחשבו ששוט אות ולא כ היה ודו"ק ,וכ מובא ווארט על אשת או ב
פלת שאמרה משה הרב ואתה תלמידו קרח הרב ואתה תלמידו הכוונה שאמרה לו אתה
חושב שתרויח שתהיה מקורב אצל קורח יותר ממשה שמתנשא טעות ביד ג כשקרח יהיה
רב תהיה אתה תלמידו ומרוחק ממנו שהרבי רחוק מהחסידי ובזה הצילה אותו.
כ"א .פלוני מחשובי עסקני אגו"י מאנ"ש ביקש מהרי" שידבר עליו טוב בבית המל מחמת
איזה טענה שהיה להאד"ש עליו וכשדיבר בשבחו אמר אד"ש :אני מבי שהוא שלח אות
לדבר בזכותו יש לי חסרו גדול שיש לי זכרו טוב וזוכר אני היטב כל צעדיו במש כל דרכינו
באגו"י משני אמר עלי אבי זי"ע בור סיד נכו תלוי מה מכניסי בבור אבל לא שכחתי שו
דבר.
הנ"ל נכנס אח"כ לבדו לקו"פ ,אמר לו אד"ש :תאמי לי שאני זוכר כל דבר שעבר עלינו היתי
ביחד אית באגו"י 22שנה ובתפקיד של יושב ראש מרכז הארצי היו צריכי להרש אצלי
בכל אסיפה מי שרוצה לדבר ויכול אני למנות ל עכשיו בכל ה 22שנה כל אסיפה מה דובר
וא נרשמת לדבר ואיזה מספר היית! והתחיל למנות לו כמה אסיפות והוסי :יש עול גדול
בחו וחבל על הזמ אבל א תרצה בהזדמנות אחרת אומר ל! הנ"ל יצא נדה מזכרונו של
האד"ש לזכור כזה דבר שולי.
כ"ב .י .ברוידא הזכיר בחור בר מצוה שנכנס קצת לפחד וענהו אד"ש המשפחה הונגרית
ועושי לו כנראה פאנקי על הדרשה וכדומה שלא יכניסו אותו ללח לדעת היטב הדרשה
ולא יצטרכו להזכיר אצלי פחדו ,אי זה הלכה למשה מסיני לדעת היטב הדרשה.
כ"ג .אבר נכנס לספר נס גדול שהיה לו שנת לבנו הקט תפוח מרוסק וכמעט שנחנק שלא
ריסק טוב ורצה שיאמר לו אד"ש מה לקבל ע"ע בהיות לו כזה נס? אמר לו אד"ש :שיקבל
ע"ע מה שרוצה ואי לו בזה נ"מ רק דבר אחד יכול לומר לו שיקבל ע"ע פע האחרת לרסק
היטב התפוח שלא יהיו חתיכות גדולות וממילא לא יצטר להגיע לנס!
כ"ד .אבר רצה להוציא ספר לילדי על הא"א זי"ע וא"מ סגל התנגד וביקש מהרי"
להכניס הדבר לשמוע חוות דעתו של האד"ש ,הרבי אמר :בודאי מצד אחד אוחז אני לא
למהר להוציא דברי שלא יהיו לכבוד ולכ אינני מסכי להוצאת הספר של האבר שאיננו
כ"כ לכבודו של אבי אבל מצד שני אמ"ס ג צרי לדעת שאי דייקינ כולי האי לא גמרינ ג
נאמר בגמ' וג הוא מארי מדאי בהוצאתו.
כ"ה .יהודי ישיש מב"ב ליפשי שמו כתב מכתב לאד"ש ששמע כשהיה הרבי מסטמאר אצל
אד"ש נמנו וגמרו שהחידה"ר לא פגש את הדברי חיי ויש לו סיפור שכ נפגשו ,שלח לו
האד"ש מכתב בחזרה שלא נמנו וגמרו רק דברו ע"ז וממעט בתוארי ויסלח לו שאינו מכירו
ומודה לו על המעשה ,והיהודי שמח על מכתבו של האד"ש ובא בסוכות להכנס וישר בדלת
חיי אליו האד"ש ואמר ליפשי? התפעל ואמר הרבי הרי כתב שאינו מכירו אמר אד"ש:
הרגשתי ,התנצל האד"ש שיש צבור גדול ולא יכול להארי בירכו ויצא.
369
כ"ו .י .תלמיד היה תמיד בשמחה ומיליו היו בבדיחותא ושאלו אותו בר"ה האחרו לימי
חייו אי הרגיש התעלות בתפילה? ענה שכול סגרו העיניי בברכת כהני אני סגרתי הא
שעמד ע"י הכהני וכול הורידו הנעלי ונשארו בגרביה.
כ"ח .בספר נפש החיי של ר"ח מוולזי נאספו כל התשובות נגד עדת החסידי ומובא ש
מה ששיבח הבעש"ט אמירת התהילי של האנשי הפשוטי כלומדי התורה שהרי דוד
המל ביקש שיעלו אמרית התהילי לפני הבורא כנגעי ואהלות ודוחה א"ז שמי אמר
שנענה הקב"ה לבקשת דוד המל והסכי שיהא כנגעי ואהלות וראי' לדבר מגמ' ערוכה
שמונה כל אלו שלא שלטה בה רימה ומקשה הגמ' מדוע לא מוני את דוד המל שביקש
א
בשרי ישכו לבטח? ומתרצינ ההוא רחמי הוא דקבעי והכונה שדוד ביקש אבל לא נענה
והיא ימנה א אלו שבאמת לא שלטה בה רימה ,וא בזה לא נענה מי אמר שבזה שיהיה
תהילי כנגעי ואהלות כ נענה? ותיר הרה"ק רמ"צ מסאורא זי"ע שהפירוש בגמ' אחרת
דבודאי ובלא שו ספק א ביקש דוד נענה בכל דבריו והכונה ההוא רחמי דקבעי שזה לא
היה בלא תפילה ולכ לא נמנה עמ שה היו ג בלא להתפלל ע"כ ודוד באמת לא שלטה בו
רימה אבל היה בסיבה שביקש מהקב"ה .ודפח"ח!
כ"ט .הר"ש מסלוני ביקר פע את ר"ח מבריסק ושאל מדוע כל תלמידי הגר"א צאצאיה
פה וש התקלקלו והיחיד שכל מטתו שלימה מתלמידי הגר"א הינו ר"ח מוולזי בעל הנפש
חיה? ולא ענהו כשיצא ליוהו ב ר"ח אמר הר"ש לבנו לאבי לא רציתי לומר אבל לי יש
תשובה היחיד שלא חת על החר נגד כת החסידי היה ר"ח מוולזי לכ זכה בכ
וכשהרצה הדברי לפני ר"ח מבריסק הגיב יש דברי בגו.
וכשהשתד ר"ח ע חסיד גור ושאלוהו מה ע החר? ענה שכל כוונת החר היה רק על
חב"ד ולא על כל החסידי.
ל .הרב מטשבעי זצ"ל אמר שכתוב "רקב עצמות קנאה" שזה הגור לרקב ,אבל כ"ז בקנאה
סת משא"כ בקנאת סופרי בקנאה טובה לא וזה הכוונה שנאמר כל ימיו היה מתקנא
ברצועה שיצאה מיהודה לתו שטחו של בנימי וכתוב עליו ידיד ה' ישכו לבטח אפי' שבי
כתיפיו שכ ונתקנא בו כל היו בכל זאת בשרו שכ לבטח בלא רקבו.
ל"א .מהו עני של הקפות שניות שנהגו באר"י? כתוב ברמב" שכל מצוה צרי לעשות
בשמחה ונשאלת השאלה בסוכות שנאמר לנו לשמוח בשמחה יתירה במה נקיי השמחה
בשמחה וכ בשמחת תורה במה נקיי השמחת תורה בשמחה? אלא כשנגמר החג ונגמר
המצוה לשמוח שמחי שוב בשמחת התורה ובזה מקימי את השמחה היתירה .ע"כ
מהחגי!!!
באחד מהביקורי אצל הרופא עיניי שוחחו אד"ש והרי" על קרני לייזר והיה נוכח ג בנו
של אד"ש מו' י.ד .ואמר לרבי שקרא ע"כ באינצקלופדיה לבית ישראל ,נהנה הרבי ואמר
שלא ראה א"ז אבל מבי שזה טוב ,ואמר אד"ש להרי" על י.ד :.מאיי זו האט ליב צויעס
אל ,הרי" שאל הא כתוב ש מדוע נקרא בש קרני לייזר והא זה ע"ש הממציא? אמר
370
י.ד :שלא כתוב ,חיי אד"ש ואמר :ר' יצחק מנח
וינברג האט ליב צו פרגע אלא מאהל
אגוטע קושיא שאי לה תשובה.
371
מנח מנדל גדליה ולכא' ממש בזה הדבר יהיה ג תלוי המנהג הא לתת חצי ש או לא א
נאמר ששני שמות שיש לאד זה דבר מורכב אז אי עני לקרוא לאד חצי ש וזה כלו
אבל א יש לאותו אד שני שמות נפרדי אפשר לקורא לו רק ש אחד ולא צרי
שני
השמות.
והאבנ"ז פושט להכשיר הגט ומביא ראי' מזה שכתוב ונפסק להלכה המקדש אשה ע"מ
שהוא יוס ונמצא ששמו יוס שמעו מקודשת וא זה היה ש מורכב מדוע מקודשת הרי
יוס אינו יוס שמעו? אלא ע"כ זה שיש לו ב' שמות זה לא ש אחד מורכב אלא ממש ב'
שמות ולכ הוא באמת יוס כמו שאמר רק יש לו תוספת של ש ואי זה חסרו ומקודשת.
הרי" מביא ראי' לצד השני שכתוב שאסור לקרוא ש ע"ש הרשעי וקשה מר' ישמעאל
כה"ג למ"ד שישמעאל לא עשה תשובה? ומתרצי שהיה לר' ישמעאל ב' שמות ,ולכא' א זה
ש מורכב מוב התירו שישמעאל לבד אינו ישמעאל מורכב ע עוד ש ,אבל א זה ב'
שמות נפרדי מה עוזר שיש עוד הרי נקרא בש ישמעאל ע"ש ודו"ק .ודפח"ח!!
ב .ביו שישי שלח הרי" קויטעל בתוספת פדיו לרגל יו הולדתו ,האד"ש קרא בעיו רב
את הקויעטל ודובר למעלה על גובה הגיל.
ביו א' ז"כ תשרי אמר האד"ש להרי" :מה זאת ששלחת כ"כ הרבה כס אינני מבי מדוע
אנשי נותני כ"כ הרבה ,ג בתור מכניסי אברכי צעירי הרבה כס מילא היה לה
נראה לי שהכס בא לה בקלות לא אנשי שעובדי על הכס אי לה בו כ"כ חשיבות לכ
נותני ,בכל אופ חייב אני ל
הרבה כס ועכשיו נתת? אחזיר ל
הכל עכשיו!
אמר הרי" :שלתת אצל הרבי זה לקבל ,האד"ש לא ויתר והל
למגירה להוציא כס ,ביקש
הרי" שוב והתחנ שהאד"ש לא יחזיר ונתרצה האדמו"ר ונשאר הכס אצלו.
ג .הרי" סיפר לאד"ש שחל בערב יו"ט סוכות שנכנס אד לביתו ושבר את הפיט של
האתרוג ואח"כ לפני יו"ט כשפתח הקופסא היה הפיט שבור.
הגיב אד"ש :ובבית מ הסת דואגי מאוד ובקשו להזכיר? וכשענה הרי" שכ ,אמר
האד"ש :קוד כל אי מה לדאוג נטילת פיט זה סימ טוב הפו
הנשי צריכות לדעת מזה
והיא יודעת זה הרי סגולה לנשי לשמחות בעזרת ה"י ,הרהר ואמר :הדבר באמת מופלא
ר' יצחק מנח דאס זאקט עפעס ,אולי להראות
שאתה יותר מדאי פרו וצרי
אתה לא
להיות כ
,לאחר זמ מה כאשר דיבר הרי" ע הרבנית ניגש אד"ש ואמר :מתחרט אני ע"מ
שאמרתי ל
מקוד פתרו החלו יכול אתה ליל
הלאה בדרכ
ולא צרי
לרדת
מחומרותי
.
ד .הרבנית תליט"א סיפרה להרי" :שסיפרה לה הרבנית פייגא מינטשה ע"ה שלא היתה
צריכה לראות הספר בעיניה כדי לדעת שעכשיו לומד בעלה הא"א זצ"ל "זוהר" היות ופניו
372
היו משתני והיה כולו קור ממש באור של קדושה והרגשו עליו וראו שהוא עכשיו משהו
אחר וישר ידעה שלומד קבלה.
הרי" שאל א ראתה שינוי אצל כ"ק אד"ש? ואמרה :שפע ראתה אותו מאוד משונה
ומש
ב' פאותיו על מצחו חזק והבינה שהקבלה עכשיו על השולח.
בתו
הדברי נכנס האד"ש ושאל במה מדברי? וענתה שסיפרה לו על אביו כהנ"ל ,הגיב:
אמי ע"ה הכירה אותו כבר בזקנותו ואז היה לה זה לסימ לאחי וגיסי שהכירוהו בציערותו
היו סימני אחרי לדעת מתי לומד קבלה )סת ולא פירש כוונתו(.
אח"כ התחיי
ושאל :ומתי רואה את עלי שאני לומד קבלה? והשיב :כשאת רואה שאני לא
מבי שו דבר הא!!
ה .כשהיה הבלג ע חה"כ מ"פ הצטער האד"ש ע"כ שנהיה כביכול ב' צדדי שלו ושל מ.פ.
וביקש הרי" להתראיי אצל א .ארצי להוכיח לע צדקת הצדיק ורשעת הרשע ,קיבל
אישור והתראיי והיה בהצלחה גדולה עד למאוד ,אח"כ הוברר שחה"כ עצמו מעוני
שיתפרס הראיו בשביל להכחישו ולטעו שהוא נרד ומסכ וחסידי גור מוציאי עליו
שקרי שאל הרי" הא בכזה אופ כדאי להוציא המאמר לאור בעתו או יותר לא
להוציא? אמר אד"ש :כל מטרתי היתה לש"ש שידעו האמת ויבינו שיש רק צד אחד א
הראיו לא יביא למטרה וימשי
להיות אש בי הצדדי מה הועלנו סת לומר שאני צודק
בלא שו תועלת אי לי בזה צור
.
ו .הב"י זי"ע קרא פאר טאג לכוס תה יו אחרי יו וביו הראשו היה לאחר ל"ט ורק דיבר
עמו ,ביו השני קרא לו קי אהר היו אפשר להרבי ל
וחבט בו בחביבות כדרכו והבי
שרצה לרמז שידע מהל"ט יו קוד ולכ כביכול לא רצה לנגוע בו.
ז .כשהיה האד"ש ראש ישיבה הראה פע אב עזרא על פרשת בראשית ואמר שכא מונח
סודו של קדושת אבר
חסידי וביקש הרי" לראות הקטע חת
האד"ש נייר וכתב כל האב
עזרא ע תוספת ביאור ממנו ונת לו.
ח .אבר
ביקש מאד"ש לזכות בפייס והבטיח לביהמד"ר החדש ,הגיב אד"ש :הרבה
מבטיחי ולמעשה כשיש כס אינ נותני.
ט .האד"ש סיפר להרי" שאחותו מאטיל סיפרה כשאמה הרבנית חיה ראדה חלתה מאוד
ביקשה מבעלה הא"א שישב ע"י מיטתה וביקשה ממאטיל שתשמור עליו שלא יתחמק,
הא"א ניסה להתחמק כמה פעמי ומאטיל מנעה ממנו ,ולא הבינה מדוע לא יכול לשבת ע"י
מיטתה ובאותו היו נפטרה.
ככלות השבעה קרא לה הא"א ואמר לה אני מבי שיש בלב
תערומת עלי מדוע ניסיתי
להתחמק ביומה האחרו של אמא וברצוני להסביר ל
חיכיתי לתו השבעה שלא יהא
בשעת כעסו ,אבי זי"ע השפת אמת קרא לי פע ואמר א יהיה ל
זמ קשה תעלה אלי על
קברי ואעשה בעבור
כל טצדקי שבעול לעזור ל
ראיתי שהמצב אצל האמא קשה ורציתי
לעלות על קברו אבל זכרתי שאמר שא אחד לא ידע והיא
יכולתי לגלות ,הקב"ה יותר חכ
מכולנו וג מאבי השפ"א ורצה לקחת את האמא לכ נת בלבה רצו שאשב ע"י מיטתה ונת
לי שומר כמאטיל ...
י .הבית ישראל זי"ע קרא להרי" ודיבר עמו אודות ישיבה אחת מעדת הליטאי שירדה
פלאי במעשי אשר לא יעשו וביקש ראש הישיבה את עזרת הב"י.
סיפר הב"י להרי" שלפני כמה שני שנפתחה הישבה בא אלי ראש הישיבה דש שאלתיו
מה עושה לטובת הישיבה? ומנה הרמי" והמשגיחי וכו' ,שאלתיו ומה א אד שישגיח
373
על האידשקייט של הבחורי? ענני בקול גדול ביי אונז איז נישטו גארניש חו מהתורה ול"צ
לכ"ז בעני האידשקייט אמרתי לו אחי יהא ל אשר ל ואתה עוד תסבול ותתחרט והנה
הוא עומד עכשיו לפני שוקת שבורה וצרי ממני עזרה!!!
י"א .האד"ש סיפר שהרבי הל"ש אמר לו פע כשהיה הפסקת חשמל ה לא מביני מה זה
אשת נעורי אצלי נהיה חוש בעת פטירתה כבר לפני שנה.
י"ב .הב"י אחז מאוד מר"מ מסלוני שהיה יהודי חסידי אמיתי והתבטא פע לח"ש הוא
עובד ה' מיט א רציחה! והיה עמו מעשה שהל להתגרש מאשתו שעשתה לו צרות והמשב"ק
אמר לו שראה שמנקה מעילו ע כל הרגש שוב חזר בו ולא רצה יותר לגרשה.
374
אד"ש :לא נורא ,התורה שמחה ע האד ג כשיושב והרי מביני יותר טוב כשלומדי
תורה בישיבה ,ולנענועי ג אפשר הכל לכוי בישיבה ,יעקב אבינו זק ויושב בישבה ונוסי
אנחנו עוד אחד טאלנא רבי זק ויושב בישבה.
ס.ט :.ק והאד"ש אמר :ראיתי שהישיבה ג כואבת ומתנצל אני אולי היה יותר נוח לעמוד
וציותי לשבת.
ס.ט :.ומה אומר הרבי על נכדי הרי" הוא עוזר לי כ"כ תמיד.
אד"ש :ולי נכד זה אינו עוזר בלא סו
ולחצי גור אינו עוזר? הוא אד ע לב טוב ועוזר
ב"ה לכול.
ס.ט :.מגיע לו ברכה טובה ע"כ.
אד"ש :כ ,אני מברכו בהרבה הצלחה ושמחות ........................
אד"ש :לקח ידו של סבא ואמר :יאמי לי טאלנא רבי ג אני עושה קצת בשביל הקהל אני
יושב כא ומנסה לעזור לאנשי א"כ מגיע ג לי ברכה.
ס.ט :.ממי רוצה האד"ש לקבל ברכה?
אד"ש :ממכ ,לא אניח לכ לצאת מהחדר עד שאזכה בברכה טובה.
ס.ט :.את הרי עושי הכל במסירות נפש בשביל כלל ישראל ובודאי יעזור ה"י להצלחה
וכל היוצא מפיכ יעשה!
אד"ש :אמ ,פנה לרח"ש ואמר :נו סהאט גילונט אזא גיטע ברכה.
ס.ט :.פנה ללכת ואמר :הסבות אמרו בש הרבי מנשכיז זצ"ל שלא אמר מר חשו אלא ר
חשו.
אד"ש :דבר זה לא מפריע לי בכלל ר מר אני כבר אוחז בכסליו.
ס.ט :.מזאל האבע אלכטיקע חנוכה.
אד"ש :אמ ,טאקי דאס האב אי גימענט
האד"ש נת ידו לסבא ועזר לו ללכת וליוהו עד הדלת.
)הס"ק אמר כשיצא שהיה היו אגוטע פרואכטס אצל הרבי ,והתפעל מאוד מתשובת הרבי
על הרופא הגדול והקט(.
פניני שנלקטו בשבת קדש פרשת נח ג' חשו יומא דהילולא דהרבי מרוזי מוהר"י זי"ע
ובזכות שזכינו לבא הוד כ"ק האדמו"ר מטאלנא לשבות בעיר:
א .הס"ק מטאלנא אמר :שהוא דור חמישי לרבי מרוזי רבי ישראל! באשר בנו בכורו הרב
שלו יוס
היה חות הרה"ק אברה יהושע העשיל ממזבוז )נכד הרבי מאפטא( והמזבוזר
זי"ע היה חות הרה"ק רש"ז מראשקוב ,והרש"ז מראשקוב היה חות הרב ד"מ טוורעסקי
אביו של כ"ק האד"ש מטאלנא א"כ הינו בדיוק דור חמישי ,ובאשר אומרי בסדג' שעצמו
של יו מכפר מבקש שימחלו באמת ביו קדוש כזה כל עבירותיו!
ב .הרבי מוהר"י מרוזי זי"ע אמר לרבי אהר מטשרנוביל שהוא רבי יותר גדול ממנו בהיות
שפע נפגשו ובירכו כ"א את השני שיהיה ירא שמי והנה סיי הרוזנאי ברכתי נתקיימה
והנ מלא ביראת שמי וברכת עלי לא התקיימה וא"כ אני רבי יותר גדול.
ג .רבי אהר מטשרנוביל שלח בגד א' מבגדי לב שלו למוהר"י מרוזי ,החזירו ואמר :שהבגד
כולו מלא ביראת שמי אפי' הבטנה כולה מלאה ביראת שמי.
ד .הרבי הב"י זי"ע אמר :שהעול חושב שקוראי לו ישראל ע"ש רבי ישראל מרוזי
שהברית היה סמו לג' חשו ,חושבני שע"ש הבעש"ט נקראתי כ! ואומרי שהגיב הרבי
הלב שמחה זי"ע בבדחותא שלא ע"ז ולא ע"ז אלא ע"ש אביו של החידה"ר שהיה רב בגור,
רבי ישראל!
375
ה .הבית ישראל זי"ע עלה לומר מז"ט בבית מוהר"י מרחמסטרווקא כשהכניס בנו את בנו ר'
דודל שליט"א בבריתו של אאע"ה ושאל היא קראו לו וע"ש מי נקרא כ? הסביר ר' יוחנ
כל השולשלת אביו ר' דוד וע'ש מי נקרא ,קטע אותו הב"י ואמר :זאג שוי נא דוד המל
ע"ה!!
ו .הבית ישראל זי"ע היה מבקר הרבה את הרבי מסאכטשוב רבי היענ זצ"ל ואחז ממנו
מאד ועלה אפי' ב"פ אחרי פטירתו לבקר במיוחד את מחברתו אשת חבר הרבנית ע"ה
מסאכטשוב ,ופע אחרי שישב הב"י זמ רב אצל ר"ה שאלו בנו אברה יוס בורנשטיי ז"ל
מה הארי כ"כ אצלו? ענהו אביו זה שמקנא ברבי מגור סכל הוא אי בכלל במה לקנאות ב ו,
ולא פירש יותר והבי שהב"י תינה לפניו כמה מצרותיו ל"ע.
ז .סיפר האד"ש להרי" :שהיה ש"ב במלו באבד לאחד מנכדי הא"א בהשתתפות הא"א
זי"ע בשנותיו האחרונות וישב כל הזמ בראש כפו ולא התעני בכל הסובב אותו ,חו מב'
דברי ציוה להזמי לש"ב את ר"ה מסאכטשוב מבית וג ,ושאל באמצע הש"ב א ר' היענ
הגיע ,וכאשר נכנס לש רב חשוב מהונגריא הרי ראשו ושאל מי הרב הזה?
ח .ר"ה זצ"ל שיבח את ר' מאירל מאמשינוב שנהג תמיד לבא לש ולשבת אפי' בקידוש
שלאחר התפילה ,ולא שמו לב כלל שאינו טוע כלו אלא הציג כאילו הוא ככול בהיותו
עדיי לפני תפילת שחרית ורק אהב לבא לשמוע חזרת הש" וקריאת התורה וכדומה..
ט .משמשו של ר"ה פישל דימנטמא סיפר שכמה פעמי סיפר לו ר"ה זצ"ל על נפטרי
שבאי איליו בלילה לתיקו וא אמר לו פע על חבירו חסיד בחצר שנפטר שהיה אצלו
אתמול והיה נראה שחור ממש מעבירות ולא הנחתיו עד שעלה בידי להעמידו במקומו.
י .האד"ש אמר להרי" :שיש לו הרבה מעשיות על החסדי דוד שהיה אחיו של ר"ה והיה
רבי בסכאטשוב בפולי לאחר הש משמואל ,באומרו החסדי דוד היה אוהב גדול וחבר טוב
של אבי הא"א.
חוהמ"ס תשנ"ה :אושפיזא דיוס הצדיק קיבל גלילה בביהמד"ר אבר קצת ריק פ"י
והאד"ש קצת הקפיד בדירה לאחר התפילה אמר לבניו מה יש לפינחס ע יוס? אולי ע
אשת פוטיפרע!
היה יהודי ישיש באנגליה שסיפר שהיה ילד אצל ר' דודל מטאלנא וקרה שנמצא בס"ת טעות
ורצה ר' דודל בדוקא שלא יפסלוהו ולא יחליפו הספר תורה וביקש שיביאו ילד שיקרא,
וקראו לו ,וקרא טוב והוכשר הס"ת ולא היו צריכי להחליפו ושמח מאוד הר' דודל ואמר
לילד נהנתי ממ יהיה ל אריכות ימי וחי הנ"ל למעלה ממאה שנה.
376
מסור אחד שהתפרנס ממלאכתו בזויה זו הל לבית עולמו וחילק לכל בניו מאוצרותיו ולבנו
הקט לא נת כלו
,שאלו הקט אבא מה יהיה עלי? ענהו :אות אני אוהב מאוד ואת ל
יותר טוב מכול
רשימה של אנשי
שאפשר להלשי עליה
ותאמר לה
לעלות ל דמי לא
יחר כל חדש ותתפרנס בכבוד ,שאלו הב ואולי האנשי
לא יפחדו ממני ולא יתנו לי כל
חדש? ענהו האבא :מה אתה מדבר ה
הרי אונטל מענשי !!
ב .אד"ש אמר להרי" :פלוני נכנס אלי בבקשה שעומד לפני שמחה משפחתית גדולה ומאוד
רוצה שיגיע ג
קרוב משפחתו שהוא בסכסו גדול עמו אבל לא ידוע בצבור וא
לא יבא
ידעו כול
ומבקש מהרי"
שידבר ע
הקרוב שאולי יאות לבא ומה יפסיד ע
יבא!
הרי"
בירר הנושא והשיב תשובה להאד"ש שהפלוני מוכ ומזומ לקיי
מצות הרבי ולבא
לשמחה אבל יפסיד את שלו
ביתו שאשתו לא מוכנה בשו
פני
שישתת בשמחה ומאימת
בטריקת דלת בפניו.
אמר אד"ש :א"כ יוצא שהמבקש יפסיד בזה שקרובו לא יבא "כבוד" משו
שידברו שיש
סכסו דהיינו ימנע ממנו כבוד שעדיי לא היה לו ,והוא יפסיד דבר שכבר יש לו א"כ נפשוט
השאלה מגמ' סנהדרי ד ה' שירד רבה בר חנה לבבל ביקש ר"ח מרבי יורה? וענה :יורה,
שאל ידי ? וענה :ידי ,יתיר בכורות? יתיר ,אח"כ כשירד רב לבבל שאל שוב יורה? יורה,
ידי ? ידי ,יתיר בכורות? אל יתיר ,והגמ' מבררת מדוע לא קיבל רב היתר הוראה ג
לגבי
להתיר בכורות הרי היה בקיא גדול בזה? ומתרצינ משו
כבודו של רבה בר בר חנה ע"כ
לשו הגמ' ,והקשה אד"ש או כבוד פו רב איז גארניש? אלא מכא נבי ,רבה בר בר חנה כבר
קיבל היתר הוראה ולתת לרב ג
אותו דבר לוקח לרבה בר בר חנה כבוד שכבר קיבל,
משא"כ לא לתת לרב יתיר בכורות זה מניעת כבוד שצרי היה לקבל ,א"כ ג
כא אח זה
שרוצה שקרובו יבוא לחתונה זה בשבילו אי נתנית כבוד ,אבל לומר לקרוב לבא ולהפסיד את
אשתו את השלו
בית זה לקיחת כבוד ולכ משיב אני שלא יבוא ולא יערער שלו
ביתו
והשני יפסיד את הכבוד שעדיי לא קיבלו.
377
ו .דיבר על שיעורו של רמ.ח.ד .שאומר הרבה ר"ש ור"ל גורבי וכדומה והוסי :שמעתי
שיעור
ממש א' מחיה שומעי היימשע שמות חידה"ר ,אבני נזר ,שפ"א.
ז .ביו השישי בסעודת הברית אצל הנכד מו' מ"ב קמפינסקי לא אמר אד"ש בברהמ "ז
"נודה לשמ
" ואחרי ברהמ"ז אמר :שכחתי לומר נודה לשמ
עוד מעט כבר יעשו מזה הלכה
לדורות שלא אומרי ביו שישי לכ ברצוני לומר עכשיו אחרי ברהמ"ז להוציא מלב ואמר
ע ש הש.
ח .הרבי מצאנז זצ"ל שהיה אונ על בנו כשחזר מהלויה עוד היה יו ויכל להתפלל שחרית
ושמח כ"כ ואמר :כל היו דאגתי של אוכל היו לומר "הודו לה' קראו בשמו" ב"ה שיכול
אני לומר והתפלל כ"כ בשמחה.
פניני שנלקטו בסעודת הילולא דהס"ק המאור עיניי בחצרות טאלנא בהשתתפות הס"ק
מטאלנא ונכדיו הרבני הרי" וכו':
א .פתח הרב ואמר :פע התחילו אנשי דלא מעלי ע הס"ק המאור עיני ,אמר לה :כתוב
באמת בתורה "ולא נח אלקי" שאני נחו אינני גוט ח"ו אבל את "דר
אר פלישתי"
וכמוב שהקפידה עלתה לה לרעה ,כ סיי הס"ק צרי
לומר היו כיהודי באר הקדש
הרוצי לקיי מצות ישוב אר"י בהידור אנחנו באמת לא אלוקי ,אבל דר
אר
פלישתי!
ב .בל"ג בעומר תשל"ג נכנס הס"ק גיזגענ לכ"ק הב"י שנוסע למירו להתפלל ,יצא איליו
הבית ישראל כולו שאר ע הקפוטה פתוחה והט"ק ע ברוח ואמר לו בחזקה צריכי
באמת להתפלל סע והתפלל שיהיה לנו שנה טובה ,וכשפרצה מלחמת יו הכיפורי בל"ד
הבנתי למפרע סיי הסבא שהצדיקי רואי הכל קוד ולזאת היתה כוונתו.
ג .המהרי"ל דסקי אמר שבכ"מ בתורה כתוב קוד ש העצ ואח"כ התואר ולפ"ז היה
צרי
להכתב בישמעאל והוא יהיה אד פרא ומדוע כתבה התורה "והוא יהיה פרא אד"?
ללמד
שהעצ של ישמעאל זה פרא ולא אד והתואר יכול להיות ג אד דהיינו הפרא
יהיה בצורה של אד.
ד .א' מחסידי הא"א זי"ע הארי
ימי וראייתו נעשתה עליו קשה התאונ ע"כ אצל רבו
הא"א ,ענהו הרבי :מה אתה באה בטענות הרי ה גישענגעט יאר שניתנו ל
במתנה כ"כ
אריכות ימי? השיבו החסיד רבי הרי כתוב כל הנות בעי יפה הוא נות ,מצא הדבר ח
בעיני הא"א וגרמו דבריו לעת רצו והתבר
מפ"ק ואורו עיניו.
ה .האד"ש סיפר שגיסו רי"מ ברמ"ב אמר לו פע לשי לב לדבר מעניי שכ"פ בנסיעותיו של
אביו לומד ללא הר במרכבה אבל בעיר טשנסטכוב בלא שהוא מסתכל לחו מתחלת העיר
ועד סופה סוגר הספר ולא לומד ,וכשראה אד"ש שהדבר אמת שאל מדוע? וענו לו :מחמת
ריבוי המנזרי והטומאה שיש בעיר הזאת.
ו .אמר האד"ש :פע אמר לי מלמד בפולי מדוע נאמר ט' קבי שיחה נטלו נשי הרי בעינינו
חזינו הרבה גברי מפטפטי ללא הר? אלא הכונה שיחה של אותו נושא נטלו נשי
שיכולות לדבר שעות על אותו נושא.
ז .לבחור חת מישפ"א שצרי
לקבל עליה לתורה בשבת האופרופ נאמר ע"י הגבאי ועושי
דברו י"ש דוידובי שאי לו עליה ויעשה האופרו במקו אחר ,נפגע הבחור מאוד והגיעו
378
הדברי לאוזני האד"ש ,הקפיד וקרא לרח"ש ואמר לו מבי אני שאתה הבעה"ב כא
בביהמד"ר ובוא נחלי מקומות שב אתה כא ותענה תשובות ואני יעמוד בדלת זה עבודה
יותר קלה האמ לי ,וא אינ רוצה להחלי ברצוני שתת לכל החתני עליה ומיד סודר
העני.
ח .הרבי הל"ש היה במקו פלוני וידעו שרוצה לחלק פירות והביאו לפניו תאני ,אמר:
אינני רוצה לחלק לאנשי שבאידיש תאנה אומרי פייג ופייג צרי אד להראות לעצמו
ולא לאחרי.
ט .פע בישיבת מועצג"ת שלח הרב מבריסק שליח לומר דברו בעני מסוי והגיב הרבי
מסדיגורא רא"י שכדאי שיבוא הרב מבריסק בעצמו לומר דברו ולא דר שליח ,ענה השליח
בחוצפה מה יש לבעה"ב להתערב בדעת תורה! הגיב רא"י סדיגורא בענוה אבי זצ"ל אמר עלי
שיודע אני ללמוד ,כ"ק הבית ישראל הבי את אשר לפניו וציוה לשליח לבקש סליחה מהרבי
מסדיגורא ולא רצה ולא אר שבוע ימי ונפטר אותו שליח והיה רעש גדול ,אמר על כ הרב
מבריסק יוא דאס קענ זיי! וכששאל ר"א קוטלר לאחר מעשה את הבית ישראל מה הרעש
הגדול שבשביל כ היה צרי הנ"ל למות? ענה לו :מפרשת קרח שכתוב "א כמות כל אד
תמותי לא ה' שלחני וא בריאה יברא ה'" סימ שה' שלחני ומדוע ג א ה' לא שלחני
יקבלו קרח ועדתו מיתה? אלא מלמדת אותנו התורה שקרח ודאי ימות היות ודיבר בחוצפה
נגד צדיק הדור ומיתתו נקנסה עליו מ"מ רק א ימות כמות כל אד לא ה' שלחני.
ב .כאשר נכנס ההרי" לכ"ק הבית ישראל זי"ע בסוכות התשל"ד לעשות גיעזגענ שנסע
לשווער בחיפה אמר לו הרבי :תמהני היא מחזיקי מעמד כל אות ציוני חילוני
בשלמא אנחנו יודעי בבירור ובאמונה שיהיה טוב נצח ישראל לא ישקר אבל ה מה ה
חושבי הרי ערבי מכל צד יתעצמו יתרבו ויהיו חכמי יותר וכו' ובמה נאחזי?
ג .העדה החרדית אירגנה הפגנה בליל ש"ק ברחוב בר איל כדי שיסגרוהו בשבתות ,תגובת
האד"ש היתה ג אני שומר שבת ודואג לקיומה אבל יותר דואג מחינו הצעירי ובדר כלל
לא מצליחי לשמור על הבחורי הצעירי שלא ישתוללו ש אח"כ ויצא שכרו בהפסדו,
לחתו על ההפגנה לא אחתו אבל אבוא ואשלח את האברכי בדוקא ולא הבחורי
והילדי.
זכורני שבחור מהישיבה נתפס ע"י המשטרה בהפגנה בירושלי ובתור ראש ישיבה דאגתי לו
וסדרתי ע"י חכי" שישוחרר מהר ,הרבי הב"י קרא לי ואמר :מ הסת חושב הנ שעשית
מעשה טוב לשחררו ,לא היה קורא כלו ע היה נשאר ש לילה אחד והיה לומד לקח
ולימוד לתמיד שמקו של חסידשע בחור איננו בהפגנה כלל וכלל ,אל תפרוש מהצבור ולכ
אל .
בנו מו' ד.ח .אמר שהוא יתפלל שלא יסגרו הכביש צחק אד"ש ושאלו מדוע? ענה :שיהיה ש
כרחוב ר"ע בב"ב ויצטרכו משמרות הצניעות ומה יותר טוב.
ד .אד שקיבל תשובה שלילית מהאד"ש על שידו ובנתיי הצד השני גמר שידו אחר והוא
נמצא בהמתנה ובצר לו הזכיר עצמו לשידו טוב וקצת רמז שיש לו טענה על האד"ש שלא
הסכי לשידו שהוצע קוד לכ ,הרגיש אד"ש בדבר ואמר :שידו הוא משמי וא זה
שיי לאותו אד אפי' רבי לא יכול לקלקלו.
379
ה .אד ת"ח וחשוב חת
אצל חסיד גור התקרב בשני האחרונות לחצר ושלח כל ילדיו
למוסדות גור לחיידר ולישיבה ,ובתקופה האחרונה התברגז ע החצר משו שהסתב
ע
כס אצל כמה מאנ"ש ולא בא יותר לביהמד"ר והוציא ילדיו מהת"ת ,ב
אחד כבר גדול
בישיבה התנגד ואחז בקרנות המזבח ולא היה אכפת לו להפסיד בית אביו העיקר להשאר
במוסדות גור ,הגיע הדבר למחלוקת רצינית בי
האבא לב
ואיי לפנות למשטרה לאסור על
הישיבה להחזיקו כב
חטו והתגללו הדברי לידי אד"ש.
האד"ש קרא להרי" ואמר לו :שרוצה שיעסוק בזה להשפיע על האבא לוותר לב
ללמוד
במוסדותינו לא איכפת לי גוראיותו של הבחור אני רחוק מלעבוד במסיו
ובכלל גור לא
מחפשת חדשי אכפת לי שלוות הנפש של הילד וא כ"כ קשור במקו וחפ בזה יזיק לו
ההתנהגות של אביו הרוצה דוקא להכריחו ללמוד במ"א ,צרי
להסביר לו שישאר בעה"ב
לגביו לגבי שידוכי וכדומה רק יניחו ללמוד בגור.
הוסי אד"ש ואמר :כבר מלפני זמ
רב ציינתי לעצמי על אביו שהוא נטע זר בתוכינו ואינו
מאנ"ש ,אומר ל
מתי האבא הנ"ל עשה ברית בביהמד"ר אתה יודע שאני מסתכל פה וש
על הצבור אינני רואה בפרטות אנשי אבל להרגיש מרגישי ,בכל ברית מרגיש אני שהעול
עושה מיט האלטעי
ע השמחה פחות או יותר ,כשיצאתי לברית שלו והרגשתי שא אחד
מהביהמד"ר לא משתת בשמחה א אחד לא עושה מיט האלטעי
ציינתי לעצמי הוא לא
מאנ"ש הוא נטע זר.
)אמר הרי" :כמה עומק יש במעשה זה ,מל
ליבו לב כל הע שמרגיש האד"ש את ליבות
האנשי בברית הא ה משתתפי בשמחה או לא אע"פ שכלפי חו לא רואי כלו(.
יו ראשו י"ח מר חשו התשנ"ה:
האד"ש נסע לקרית גת ולפני זה ביקשו ח.מ .שיסע ,אמר אד"ש :שיבוא בתנאי אחד שיהיה
הדבר הפתעה ,אח"כ כשביקש ח.מ .להצטר לנסיעה והסכי אד"ש ,אמר אד"ש לבנו מו'
ד.ח .אני חושש שכל בקשתו לחיזוק הקריה היה בשביל ליסוע עמי.
כשהגיע אד"ש לקריה היו כול מוכני לביקור ,והאד"ש הקפיד ואמר לח.מ .די ביעסט
נישט קיי
אונטל
מענש לא אסמו
עלי
יותר!
ולהרב מקוממיות שהיה נוכח והתנצל שבא באקראי אמר :מקרה זה לא טוב.
לאברכי אמר :לומדי ב"ק מא
דבעי למהוי חסידא לקיי מילי דנזיקי
.
האד"ש סיפר להרי" :שהרבי מסלוני שליט"א אמר לו פע יש במה לקנות בחצר גור בזה
שקבעו לעצמ שלא צריכי דוקא להשתד
ע חצרות אדמורי" ,לכל אדמו"ר יש כאב
ראש לחפש בית אדמו"ר אחר וכא
בגור הכל פשוט מאוד.
ב .הרב שמואל חפר חתנו של הרש"ג גיסו של הרמ"מ זי"ע מחב"ד פגש את הס"ק מטאלנא
וסיפר לו שיש לה בבית מטבע מהרה"ק ר' דודל זי"ע שקיבלה אשתו מאמה שהיא בתו של
380
הר"ז שקבלה מאמה אשת הר"ז שהיא קיבלה זאת מר' דודל בעצמו שפע כשהיתה ילדה
קטנה במרוצתה כמעט ופגעה בריצתה בר' דודל ובירכה ונת לה המטבע וכ
עבר בירושה
כשמירה.
ג .הרבי ר' מנח נחו מטאלנא היה היימיש בבית הפרי מושל המחוז ועזר לו רבות
וכשהיה צרי
לדעת חדשות היה מגיע איליו לשמוע ופע ישב הפרי במסבת הרבה שרי
ובא הרה"ק לשמוע החדשות ובדיוק הגיע ידיעה שהקיסר מת ,פלט הרבי מפיו בשוכחו מי
המסובי כ
יאה וכ
נאה למי שמיצר לישראל! ומיד נזכר מי כא היושבי ויכולי להורגו
נעשה לו נס והג עליו מושל המחוז והסביר את דבריו וכו' כשחזר לביתו עשה סעודת הודיה
וביר
הגומל.
ה .הר"ד לוינטל היה בקו"פ לפני ב' שני ע הרי" ויצא שאמר שאינו מסוגל בלא הרבי
להכניס ילד לחופה ,אמר אד"ש :זה לא יהיה בעיה.
השבוע הול
הנ"ל לחת בת ובא בטענה שצרי
אד"ש להיות מסדר חו"ק ובמשפחה התנגדו
שלא יהיה תקדי לטירחתו של האד"ש ,הרבי קרא להרי" ושאלו הא מאשר טענתו? ענה
הרי" :שזוכר את דברי הרבי כנ"ל .אמר אד"ש :אני מבי שבמשפחה מפחדי על כ
שיראו
עוד אנשי וכ
יעשו ,כתוב חוצפה כלפי שמיא מהני וא היה כא עני של חוצפה היה עלי
לפחד שלא יחקוהו שאר חוצפני החצר אבל כא זה משוגע ומזה אינני מפחד שא אחד לא
יחקהו שא אחד לא רוצה להיות משוגע ולכ אהיה ש מסדר חו"ק.
ו .אד"ש אמר להרי" מחבב אני את ח.י .שויר מת"א חרי ויודע ספר אבל אל תמהר אליו
ע קויעטל הוא רחוק מזה ,שמעתי ממנו ווארט טוב ,במשנה תענית על ט"ו אב מכוערות
שבה היו אומרות קחו מקחכ לש שמי ובלבד שתעטרנו בזהובי ,וקשה לא די שאי
לה כלו עוד מבקשות יותר מאחרי כס? אלא נאמר במקו אחר בגמ' שהאמת שבנות
ישראל נאות ה אלא שעניות מנולת וזה כונת ובלבד שיעטרנו בזהובי ושוב לא יהיו
עניות ויהיה ניכר יופי של בנות ישראל.
ז .הב"י פגש בר"ש יוסקובי ואמר לו מילא אני לוקח בחור למשמש מהחלשי והופכו
לבינוני או טוב אבל אתה לוקח בחור טוב למשמש והופכו לחלש ומה התועלת בדבר?
ח .מובא מרבי משה מביא :ששאל הא מאכל גזול חמור כחפ איסור של טבל וכדומה
שבזה נאמר שאשה המאכילה בעלה תצא בלא כתובה או שזה איסור על האד עצמו ואינו
כמאכל איסור בעצמותו?
הרב מטשבעי זצ"ל :מביא ראי' ממדרש שמקשה מדוע היו צריכי בהמותיו של אברה
אבינו להיות זמומי הרי הגמ' מספרת על חמורו של ר"פ ב"י שלא רצה לאכול דבר שלא
מעושר ומהסת ג כ
היו בהמותיו של אברה אבינו ע"ה? ומתר המדרש שאי סומכי
על הנס ולכא' א נאמר שגזל הוא איסור רק על הגברא יכלו לענות תירו פשוט שכל מה
שנאמר בצדיקי אי הקב"ה מביא תקלה על ידיה מק"ו מבהמת רק לגבי דבר מאכל
שהוא בעצמותו אסור אבל שאר דברי או מאכלי שבזמ נאסרו ולא בעצמות כחמ
בפסח יכול צדיק וק"ו בהמתו להכשל וא"כ הדבר פשוט שבהמתו של אאע"ה לא תהיה
בטוחה מגזל שאינו כדבר איסור בעצ משא"כ חמורו של ר"פ ב"י שהיה מאכל טבל שבעצמו
אסור ,ומדלא משני הכי המדרש ראי' מוכחת שגזל נאסר בעצמותו והוי כטבל.
381
הרי" שליט"א :מוכיח הפו שהגמ' לומדת מ"קרבנו" מיותר לרבות הגזול שפסול לקרב,
וא נאמר שגזל הוא איסור בחפצא הרי כבר למדנו שכל דבר צרי שיהיה מ"משקה ישראל"
וכ"ז שאינו ממשקה ישראל אסור לקרב אלא ודאי הראי' שהאיסור על האד ולא על החפ
בעצמו.
פניני שנלקטו בסעודת ג' דמילה של נפתלי פרקל אצל ר' מוטל בבית בהשתתפות הרי"
שליט"א כ"ו מר חשו
התשנ"ה:
א .מסופר על בחור שלמד חכמות חיצוניות וזרקוהו מהישיבה ולאחר מכ נעשה עו"ד גדול,
ובסופו נפל ראש הישיבה למשפט כבד שהתנהל נגדו ונגד הישיבה ע"י הלשנה ואותו עו"ד
הנזרק מהישיבה עזר לו לצאת זכאי במשפט ע"י עבודה ויגיעה רבה ,כשעלה ראש הישיבה
להודות לעור די שעבד בשבילו כ"כ קשה והצילו מהמשפט שאלו אותו תלמיד :ילמדנו
רבינו כשלמדתי בישיבה חכמות זרקת אותי מהישיבה בטענה שצרי ללמוד רק תורה והנה
רק בזכות זה שלמדתי את יתר החכמות ניצלת מהמשפט? ענהו תשובה נצחת :משל בב'
שותפי שהחליט אחד מה לצאת לדר בשביל המסחר ביו קור ושלג והשני לא רצה
משו שפחד שיצטנ ויתקרר ,הפציר בו שותפו ונסע בע"כ ,באמצע הדר נחלה אותו פחד
וכמעט שקפא למות ולקחו מהשלג ושפשפוהו חזק ,דיש בתכונה של השלג שמחמ הב אד
והצילוהו וריפאוהו ,טע אותו שות הנה כ"כ פחדת מהשלג ובסופו של דבר השלג הציל
אות נענה אותו חולה ואמר :שוטה א הייתי נשאר בבית לא היתי צרי להגיע לשלג
שיצליני!!! כ כא א לא היו מתקלקלי בחורי ועוזבי דר התורה לא היו מגיעי
הלשנות ומסירות ומשפטי ולא היו צריכי עו"ד! )נאמר הדבר כלפי ש .קרליב שאמרו
שהחזיר בתשובה וטע הרי" שג קלקל הרבה ואכמ"ל(.
ב .כשהיה הרי" צעיר ונולדה לו בתו הראשונה שאלו הרבי הב"י כשהיתה בגיל ג' חדשי נו
זי אנטריקלט זע? וחשב הרי" שהכוונה לזחול וענה :שהיא עוד קטנה ,דפק לו הב"י על
מצחו בחיו שהבי שלא יודע הרי" מה פי' המילה אנטויקעלט זע ואמר שהפי' מתפתח!
ג .הב"י קיבל פע פדיו 100לירות והחזיר לנות ,25אמר לו הפלוני ברצוני לחיות מאה
שנה ,אמר לו הב"י :כדאי לחיות פחות אובער געזונטע יאהר ,והאיש חי בדיוק 75שנה
בבריאות ,ויהי לפלא.
ד .אבר נכנס לקו"פ )בערד( ע"כ שיש לו חובות וקשיי בפרנסה ,אמר לו אד"ש :כתוב
הרעותי את מעשי קיפחתי את פרנסתי! אח"כ שאלו מדוע יש ל חובות וכמה? וענה סכו
גדול ,שאלו אד"ש מה קנית? וענה בבהלה שקנה טייפ ,אמר לו אד"ש :יש קצת כס צרי
לקנות טייפ גדול ולהכנס לחובות א"א להסתפק בקט?!! וביקש מהרי" שידבר עליו לטוב
בקו"פ ,ואמר אד"ש :מבי אני שאי זה כס שעבד עליו קיבל כס מהאבא ומהשווער
ומבזבז זאת עד שהגיע לחובות כ זה נראה אהר האט גיגויפעט אזא מעשיו!
ה .אבר נכנס לקו"פ שהיה לו מכשול ביו הקדוש ,אמר לו אד"ש :אי ל מה לדאוג והשנה
תעבור בסדר אבל מהיכ בא לאבר חסידי מעשה שכזה!
ו .יצחק רצה דוקא שעשיו יקבל הברכות ע"י יגיעה לכ אמר לו "שא נא כלי וקשת" שמה
היה לו נ"מ בדבר היא יעשה האוכל אלא התכוי להכנה שיביא כ"ד ביגיעה ולכ שיעקב
הביא שאל "מה זאת מהרת"? ולכ ג עשיו לא לבש באותו יו את בגדי נמרוד שהיה לה
טבע שהחיות פחדו מזה.
382
פניני שנלקטו בסעודת מרעי בבית א"מ קורניק בהשתתפות הרי" שליט"א יו ד'
כ"ח מר חשו התשנ"ה:
א .הר"ש גור היה לנח את הרבי'ס כשישבו שבעה על הרבי הבית ישראל זי"ע ,ואמר:
שכתוב בירושלמי מת שהגיע לגבורות הוא מיתת נשיקה ,שאלו הרבי הלב שמחה היכ יש
כזה ירושלמי? ענה הר"ש :אולי זה מדרש ,שאלו הל"ש היכ יש כזה מדרש? נבו
הר"ש,
חיי
הלב שמחה ואמר :זה אינו ירושלמי ואינו מדרש זה גמ' בבלי מו"ק ד כ"ח ע"א.
ובזמ אחר אומרי שאמר הלב שמחה שיתחילו ללמוד ירושלמי לא יוכל לומר הר"ש גור
על כל דבר שזה ירושלמי שכ
היה דרכו.
ב .האד"ש נסע ע הרי" לפנה"צ לרופא עיניי וביקרו ג בישיבת מאור יעקב:
.1הרבי סיפר בחיי אבי כא באר סיפר לי אחי הרבי הלב שמחה שבח את פלוני )א.א .גיסו
של אד"ש( 90ד גפ"ת ממסכתא גיטי ויותר התפלאתי על הבוח שידע לבחו את כל גיטי
גפ"ת ממה שהתפלאתי על אתו פלוני שנבח ,הבחי אחי בפליאתי ואמר :גמ' מיט תוס' כל
הש"ס כבר ידעתי היטב בגיל
!
.2הרבי דיבר על פדיו הב של נכדו שיהיה ביו ראשו ואמר שאינו יודע עוד מה ע
הבחורי א ית לה רשות לרדת! כ רוצה שיהיה הרבה חלה שיוכלו לחלק לכול בריוח,
שו וסוכר ל"צ הרבה לא ראיתי אצל אבי בזה קפידא.
וסיפר הרי" מסבא טאלנא שפע נכנס הר"י מרחמסטריווקא לבית מדרשו וראה שהוא
ריק מאנשי אמרו לו שהלכו כול לפדיו הב לקחת חלה שכתוב שיש בו סגולת פ"ד
תעניות ,אמר הר"י כתוב שהיה יוצא ד בקוה"ק וש תורה מונחת ד הינו פ"ד ויכולי
בד גמ' בביהמד"ר לקבל סגולת פ"ד תעניות כמו בחלה ולא צרי
ללכת.
הרבי נהנה מאוד ואמר :חסידי אמרו שכל חסידשע ווארט מובא לזה מקור בגמרא ויש לי
בזה מקור ,כתוב כל הלומד תורה אומר עליו הקב"ה שכאילו פדאו לי ולבני מבי או"ה וזה
ממש כדבריו .ודפח"ח
.3הרבי רצה לבקר את הס"ק מטאלנא באומרו שבא תמיד בר"ח ומותר לי להקדימו ,אמר
הרי" :שאינו יודע א יחסו
ביקור שהרי הסבא יבוא ממילא וג השעה אינה כ"כ נוחה,
אמר הרבי :א"כ נוותר הרי הוא בי כ
יבוא אלי.
383
וכשבא דיבר עמו אד"ש כמה דקות ,אמר שמחה לרבי אולי רוצה הרבי לבקר ג בישיבה
עצמה? אמר אד"ש :כ
,למה לא! והתחיל ללכת לכיו
הישיבה הרי" היה בספק גדול א
צרי הרבי לבקר בישיבה דאי
זה ד"א וג לא מגיע לה וכו' וכו' ,הרבי עצמו פנה לשמחה
ואמר :לשאת דברי אינני מתכוי
רק סיבוב בישיבה ,ניצל הרי" ההזדמנות ואמר לשמחה
בקול שהרבי ישמע זה לא רחוק מכא
עד הישיבה טירחא? האד"ש נעצר ואמר :כ
,באמת
חשבתי שאי
לי כח ,תאמר בשמי שרציתי לבא ואתה השליח לכל הצוות אצלינו החסידי
עושי קאכ
על הו"א של גמרא בבא מציעא כתוב בראיה בעלמא קני א"כ רואה אני מכא
הישיבה וזה עצמו כבר כמו שהייתי ש.
האד"ש פנה ללכת לכיו
המכונית ולחש באוזנו של הרי" הרי אמרת שצרי לחזקו?
במכונית אמר :הבנתי משאלת שלא רצית שאבקר ש למה? אמר הרי" :משו שזה אינו
לכבודו של הרבי ולא מגיע לה ולא ידעו להערי זאת .אמר אד"ש ביסט גירכעט! אחרי דר
אמר הרבי א הייתי פוגש ש את מ .אליפנט אולי היה כדאי שהיה מוריד מהשכר דירה
שלוקח כל חדש מיצחק מאיר אלטער.
.6הרבי דיבר על פורי שהמ
אמר "וכל זה איננו שוה לי" וכ
כל הגויי אומרי על
היהודי שאינ שוי ומקטרגי ,אבל הקב"ה אומר בני בכורי ישראל ולדידי שוה לי
שהיהודי שוי לו כ
.
ב .הס"ק מטאלנא אמר :בש הרבי הבית ישראל מדוע רצה יעקב כ"כ לצאת מאמו הרי
למד תורה ממלא ? משו שהיה לצידו חבר עשיו ושלעכטע חבר גרוע מאוד ג א הרבי
הוא מלא .ודפח"ח.
ג .האד"ש סיפר להרי" :שהציעו לו השידו ע הרבנית תליט"א אמר לו אחיו הרבי הלב
שמחה כתוב יבדוק באחיה עשיתי בשביל שירות זה ובחנתי את המל"ג של ארי' אלתר
וידע היטב היטב.
ור"א אלתר הגיס סיפר להרי" :ששבועיי לפני שנהיה האד"ש חת
קראו לו לא"א זי"ע
והיה הדבר חידוש שהאמרי אמת קורא לו ,ושאלו מה לומד? וענה :ב' מסכתות ,שאלו הא"א
שתי שאלות בכל מסכת ואח"כ כשנהיה האד"ש חת
הבי
שרצה האמרי אמת לקיי מאמר
הגמ' יבדוק באחיה ולכ
שאלו.
ד .האד"ש סיפר להרי" :שגיסו ר"א הנ"ל עבר בצעירותו קורס לספרנות כדי שיוכלו לקבל
את ספריתו של ר"א סירקיס ז"ל ,וסיפר לו אז בהתפעלות שאמר המרצה שבספרי ישני
384
מאוד כדאי ג להסתכל על הכריכה ממה היא עשויה שפע היה נייר יקר וכרכו ספרי ע
ספרי ישני ויכלו למצוא בכריכת ספר יש
שער בלעט של ספר הרבה יותר יש
.
]וכשהרצה הרי" הדבר לפני ר"א הנ"ל התפעל מזכרונו של האד"ש שהדבר נאמר לפני יותר
מל' שנה בדר אגב ואד"ש זכר כל מילה[.
ה .כשנסעו האד"ש והרי" ביו ד' לרופא :היה ברחוב יהוס שוואר עגלה גדולה בכביש
והפריע המעבר ,המשב"ק י.ד.פ .ר להזיזו ,האד"ש הצי מהחלו
ושאל זה של ספרדי? ופנה
להרי" ואמר :זכורני כשהייתי צעיר מאוד הייתי אביסעל ווילד ,שאל אותי חבר מה הר "ת
במי שבר "פב"פ"? ועניתיו פרנק באלייבט פרנק ,יש לה טבע מעני
ברח' יוס ב
מתתיהו
ראיתי פתחו מוס כזה רחוב קט
מכל הצדדי מכוניות היא אפשר לפתוח מוס? צריכי
לטפל במכונית וכל התנועה עוצרת שמתי לב כמה פעמי יושבי ש במנוחה ולא אכפת
לה כלל זה פרנק ,וכ
פע כא
ברחוב היה א' שפירק סחורה מאחור הסתר תור ענק של
מכוניות צפרו רעשו ואינו משי לב ,פרנק .לכ
שאלתי מ
הסת עגלה באמצע הרחוב זה של
פרנק ,אבל "ועמ כול צדיקי" יש מה טובי ,מאוד טובי!
ו .האד"ש אמר :ראיתי משל מר' ישראל מסלנט שכותב תלמידו ר' יודל מנוברדוק
והתפעלתי מאוד "מל שהיה לו מקורב נאמ
ביתו ורבו המקנאי בו והמביאי לה"ר עליו
אשטייגער ווי די!" ופע התערב א' מאנשי המל על מליו
דולר א יצליח לגרו שהנאמ
ימרה את פי המל וביקש מהמל שיצוהו לא להוריד מלבושו העליו
בפני אד ,קרא המל
לנאמנו וציוהו על כ ,השר ניסה להכשילו ע"י שאמר לכול שיש להנ"ל גיבנת כדי שירצה
להוריד חלוקו להראות שאינו נכו
הדבר ,הנאמ
עמד בנסיו
ולא הוריד ,ראה השר שבדר
זו לא יל פירס שמצבו של המל בכס קשה ואוצרות המלוכה מתרוקני ואז ניגש לנאמ
והבטיח לו סכו נכבד ע יאות להוריד בפניו מלבושו העליו
ולא הסכי אמר לו את
500,000דולר לאוצר המלוכה א תוריד בפני לו לרגע אחד וניאות הנאמ
בשביל המל
ועשה כדבריו ,קרא המל לנאמנו ואמר :אתה הרי נאמני ומדוע המרת פי? ענה שהתכוי
לטובה להכניס באוצר המלוכה סכו גדול באשר שמע שהקופה מתרוקנת ,אמר לו המל
טיפש רצית להרויח לי 500,000דולר והנה שהמרת פי צרי אני לשל מליו
דולר! וזה
הכונה במגילה "וכל זה אינו שוה לי" שהכונה על היצר הרע שמבלבל לאד לחטוא נגד רצו
ה' ומראה לו כביכול שיש ריוח להקב"ה אבל האמת אינו כ
אלא זה לא שוה ויש הפסד.
385
ח .בנסיעה ביו ד':
הרי" :למדתי ע הבחורי לכבוד השמחה הלכות פדיו הב ואמרתי לה קושית השפ"א
שנפסק שלפדות ב בכור צרי
שיהיה גופו ממו ונלמד מהתורה בגזיה"כ לא צרי
דוקא כס
טוב ג שוה כס אבל העיקר לא שטרות חוב שאי גופ ממו אע"פ שאפשרי לגבות בזה
כס .והגמ' מספרת על ר"כ שלקח סודר ששוה פחות מה' סלעי ואמר לדידי שוה לי ה'
סלעי והיה טוב היות ולו היה חשוב הסודר כה' סלעי .והקשה השפ"א מדוע שלא יועיל
לפדות בנו בשט"ח לא בתורת החוב שיש בשטר שהרי יש לנו בזה גזה"כ אלא בתורת לדידי
שוה לי שבכל נייר יש בו בעצמו שוה פרוטה לצור ע"פ צליחתו ולדידי שוה לי בתור ה' סלעי
שיוכל אח"כ לגבות בו כספו?
עצרו האד"ש ואמר :ת
לי לחשוב תשובת השפ"א לבד ותיר האד"ש מעצמו:
.1הנייר בכל הלואה צרי
להיות מממונו של הלוה ומכספו ונמצא בכל זמ החוב אצל
המלוה וכשמחזיר לו הכס חוזר השטר ללוה לצור ע"פ צליחותו ומהדי זה שלו א"כ כשית
המלוה לכה שט"ח לא יוכל הכה לומר לדידי שוה לי שהרי הנייר הזה לכשעצמו לא שיי
למלוה והיא
יפדה בנו באמירת לדידי שוה לי א הנייר בכלל לא שלו )של המלוה( וצרי
לחזור ללוה) .תירו זה לא מוזכר בשפ"א והוא מאד"ש לבד(.
.2כשאומר אד על חפ מסוי לדידי שוה לי מונח באמת בחפ לגביו שווי של ה' סלעי
למשל בר"כ שהיה אד חשוב ולקח סודר בה' סלעי אע"פ שלא שוה ברחוב ה' סלעי אבל
לאד חשוב זה שוה שצרי
לסודר אבל בשט"ח ג כשיאמר לדידי שוה לי אי זה באמת
בשוי הנייר ג לגביו אלא ששוה לו כדי לגבות בו כס ואי כא שו שווי בחפ עצמו.
)בתירו זה כיו האד"ש לתירוצו של השפ"א(.
וסיי האד"ש :שהקב"ה ודאי אומר על היהודי לדידי שוה לי "בני בכורי ישראל".
פניני שנלקטו בחברה אצל מוטל יו רביעי ו' כסליו לסדר ויצא:
.1אבר
נכנס לקו"פ ודיוח על עני רפואי בביתו והוסי את דעתו של יוס צוקרמ ,אמר
אד"ש אחרת מקביעתו של צוקרמ והגיב בביטול לדבריו באומרו א נתייחס ברצינות לכל
דברי יוסל לא שבקת חיי לכל בריה.
.2סיפר מו' נחמיה מאנדל שסבו הרבי הלב שמחה זי"ע אמר לו על קטע שפתאמת מעניי
למדתי הקטע כבר שבעי פע! ובכל פע רואה אני בזה דברי חדשי.
386
.3הב"י אמר פע לרח"ש רבי כמו הרבי מסטרופקוב צרי לכבד כ צרי להראות רבי
אמיתי ,ובפע אחרת כשביקש ללמדו היא קוראי קויטעל צחק הב"י ואמר :קוד
צריכי ברכה שיבואו אנשי ע קויטל ואח"כ ללמוד הלכות קריאת קויטל.
.4הב"י אמר לב"ק אבי זי"ע ביקש מילדיו שיתפללו לאט אצלי הועיל בבקשתו.
.5הרי" היה בקו"פ לפנה"צ ועל השולח עמד הספר "נצח שבנצח" הצביע האד"ש על הספר
ואמר :דאיי ברודער גיפלעט מיר ,יש לו אומ.
.6האד"ש דיבר ע הרי" בעני הממשלה ודרכה בשלו ואמר :שאינו מבי ואינו יורד
לסו דעת בויתורי הנוראי שעושי יש פתג בדואי האומר ניקח נקמת ד אפי' אחרי
40שנה מהמעשה ,הוסי ואמר :עושי מעשה בפזיזות שהרי ה ע צמא ד ופזיז בנושא
ג כעבור 40שנה ,בשנת תש"ו נהרג כא באר"י ר' חנו אירנשטיי מחסידי גור ,אז לא היה
שו סיבה להורגו לא חשבו על מדינת ישראל ואפ"ה נהרג משו היותו יהודי כשאמרו לאבי
הא"א הבשורה הרעה שנהרג הרי ידיו והגיב :דארט )בפולי( אי דא )באר"י( הלכה
בידוע! סיי אד"ש :אינני מבי מה ה חושבי מוותרי ונותני הכל ובסו מי יודע מה
הערבי יעשו הרי ה פרא אד שונאי של היהודי ויכולי ח"ו להפתיע אינני רוצה
לחשוב מה עלול לקרוא ובעזרת של הממשלה.
.7פלוני כתב מכתב לאד"ש וכונתו היה להתחיל חליפת מכתבי בינו לאד"ש שהוא מדפיס
הרבה מכתבי בינו לבי גדולי הדור האד"ש החזיר לו מכתב שניכר מתו מכתבו שהינו
פליט שעבר שואה )זה נכו( הנה ג אני עברתי השואה ונלקחתי ב' ימי לעבודת כפיה ואי
בכוחי לנהל מערכת מכתבי ולכ בודאי יבי מצבי כמצבו שלא אמשי שוב בקסת הסופר
וכו'.
.8י.ב .הזכיר אבר הונגרי שצלצל לומר שהיה כא בימי נוראי והצי בחצר גור ונדלק
ועכשיו בגולה בוער ליבו בקרבו לחסידות זאת ושואל מה עליו לעשות? ענהו האד"ש לומר
שחסידי אמרו בש הבעש"ט זי"ע שמקו של האד נחשבת למקו שמחשבתו נמצאת
א"כ מספיק שבמקומו חושב על כא ונחשב כאילו נמצא כא ממש!
.2אמרו לר' מ.ז .שיתנהג אחרי נשואיו כסידור ביתיעקב וכ נהג סבו הרבי מפיל ,קרא
הבית ישראל זי"ע לאחיו הרב שלמה ואמר לו תולי ברבי מפיל השפתי צדיק היה אד
גדול מאוד ולכ יכל לנהוג כ לא כ היו בדור חלש.
וכ אמר הביתישראל לכ"ק הרבי מטאלנא אנחנו ג יודעי מהנאמר בסידור ביתיעקב
אבל בדורות שלנו אמרינ "וכוש ילד את נמרוד".
.3ב.ק .מספר שנכנס חות להתלונ על השיטה ואמר הב"י שיאמר לחתנו לנהוג אחרת וקרא
לו קוד ואמר לו שיצעק עליו בפני השווער שלא ינהג בחסידות וידע שאי כונתו באמת לכ,
ובאמת כ עשה קרא לחות ולחת וציוהו להיות מתו.
387
וכ עוד מעשה באחד שנכנס לשאול את הב"י הא לקחת חסיד גור לבתו היות ששמע
מפרישות הגדולה? דחהו הב"י ואמר :כדאי ל
לעשות השידו
רוב לא שומעי בקולי
וכו'.
.4האד"ש סיפר שהיה בגור קפידה גדולה בעני רבי אחד וכדומה עד כדי כ
ששנה אחת
בשנות ה צ' לא היה האמרי אמת בגור בראש השנה ואחיו רבי משה בצלאל הי"ד שהיה
תושב גור ובעל תוקע נסע בערב ר"ה לעיירה קטנה סמוכה מפני שלא רצה להיות בביהמד"ר
בגור שמא ח"ו יחשוב פלוני שג הוא מעלה התפילות למעלה ולא כ
הוא אלא הכל הרבי
בלבד וניסו למונעו מליסוע ולא הסכי ,במוצאי ר"ה שאלתו בתו א היה כדאי להתייסר
במקו רחוק מביתו בר"ה? וענה הכל כדאי העיקר שידעו שיש רבי אחד.
ובנוס טע מוסי הרי" שבשנה הראשונה שנחלה הרבי הלב שמחה והיה בר"ה בביה"ח
לא רצה האד"ש שהיה אז ראש ישיבה שיעלו לביתו כבכל שנה להתבר
בלשנה טובה אלא
הסתובב כל הזמ בביהמד"ר שיאמרו לו רק בביהמד"ר.
.5הרבנית סיפרה שהאד"ש שאלה מה אומרת על הספר "נצח שבנצח" שיש בו הרבה חומר,
אבל הוסי יש דברי שלא מבוקרי ולא היו צריכי להכתב ולמשל הסיפור על משמשו של
הטשרקאסר שאמר על הרבי שבטח ירד גש שעל עוו גזל יורד מבול וכזה סיפור אינו ראוי
להכתב שנראה כליצנות ממש כמו הליטאי הצוחקי.
.7פלוני ת"ח חיבר ספר על מגילת אסתר ואמר לו אחד מרבני ליטא החשובי שספר כזה
צרי
הסכמה מאד גדול מהחסידי ונכנס לקו"פ והרצה הדבר אמר לו האד"ש בחיו
א
לאד גדול כונת
טעית בכתובת ,אח"כ עלעל בדפי הספר ואמר במגילה רב הנסתר על
הנגלה ונקרא מגילה שא לומדי תורה לשמה מתגלת המגילה לאד .המחבר אמר:
שהעיקר בספרו כותב על השמות החבויי במגילה ועל הקב"ה שנמצא בכל פרט מהסיפור,
אמר אד"ש :כ אני רואה והוסי :א דעתי מספקת אות
חושבני שהחיבור ראוי להוציאו.
.8מנהל בנק טפחות נכנס ע הרי" על תכנית שלמה שהכי בשביל הציבור החרדי ולבקש
הסכמתו של אד"ש ,אמר לו הרבי :ראית בחו הצבור שמחכה אני כא שאול בשביל הצבור
לענות לה שאלות לכ אבקש סליחת
ע אקצר ואשאל כמה שאלות בעני והאד"ש
התחיל לסבכו בשאלות מדויקות על התכנית והנ"ל לא ידע מה לענות והתנצל שצרי
להכי
388
עצמו יותר טוב ובאמצע הוציא מחשב והאד"ש עשה הכל בראשו וכשאמר שהבנק גדול
אמר לו אד"ש :שאי בזה כזה מעלה לטובת הצבור שלא אכפת להנהלת בנק גדול בטובת
הלקוחות כ ביקש הנ"ל שהאד"ש יסכי לשבת עמ אסיפה בעני והרבי התחמק שאל
המנהל מה כ"כ קשה לשבת הנה אני טרחתי מחו לעיר ולבשתי חליפתי של ימי הנוראי
ובאתי לכא האד"ש התחיי ואמר :בודאי שברצוני לשבת אבל בשביל מה אני צרי
לטרוח א"א לי לשלוח ע הרב וינברג דעתי וכו' וכו'.
בחו התפעל המנהל ואמר :כבר 40שנה אני עוסק בבנקאות ולא להאמי שהרבי שלא למד
בנקאות וכ"כ הדמו הרבי בידיעותיו עד שלא ידע מה לענות.
.2אד"ש סיפר להרי" :שהיהודי הנ"ל סיפר לו בילדותו שהנודעביהודה ביקש שלא
יפריעוהו מלימודיו ורק בתקנות חדשות יבוא להחליט ורצו להחליט שהעניי לא
יסתובבובבתי הכנסת לאסו כס רק יהיה מקו מסוי שש יבואו וכל אחד יקבל ממו
קצוב והיה דבר זה תקנה חדשה ולכ הזמינו את הרב ישר ששמע במה מדובר ק ואמר:
מה הזמנת אותי הרי זה תקנה ישנה מועד ארבע ארצות ,התחילו ראשי הקהל לחפש
בפנקסי של ועד ארבע ארצות ולא מצאו נכנסו לשואלו היכ זה כתוב אמר לה לא לועד
ארבע ארצות זה כונתי אלא לנאמר בחומש ועד ארבע ארצות ,סדו ועמורה אדמה וצבאי,
שה לא נתנו לתת צדקה לעניי.
.3אד"ש סיפר להרי" :בתחלת ההנהגה של אבי הא"א זי"ע נהגו לכבדו בסנדקאות וכ
בברכות עד שציוה הא"א לכבד אחר בברכות וכשנולד לחתנו ר"ש יוסקובי ב נכנס לקו"פ
לשווער לשאול מה יקרא לבנו? וענה הא"א אני הרי יהיה ש! דהיינו שאז יחליט מה לקרוא
לו ובברית אמר הא"א אהר נח ,הש נח הבינו כול שהיה במשפחה סבא נח ,ר' נח שחור,
אבל אהר מדוע? טכסו עצה לשאול את הא"א בסעודת הברית ופחדו מאוד מהא"א והדר
אר היה גדול והחליטו גיסו הרב מבענדי וגיסו הרב י"מ בידרמ חתני השפ"א שישאלו א'
את השני והא"א ישאל מה מדברי וישאלוהו כ עשו ושאל ע"מ מדברי? ואמרו:
שרוצי לדעת מדוע נקרא שמו אהר ? ענה הא"א :אהר הכה היה אוהב שלו ורוד שלו
ואנחנו כולנו צריכי עכשיו לשלו בעול! היה אז ערב פרו מלחמת העול.
.4האד"ש דיבר ע הרי" על הרבי מסלוני שרוצה לבקרו ,והיה אצלו הזמנה של חתונת
בתו של שמאול ברזובסקי וחת שמו בבקשה להתפלל עליו ומבי שהוא בנו של הרבי
מסלוני ורוצה שיברר לו עלכ שידע הא לומר מזלטוב לסבא ולבסו הוברר שאינו בנו
אלא מהמשפחה אד אחר.
389
.5אבר נכנס לקו"פ לשאול בהיות שעבר לדירה חדשה מה עליו לעשות? ענהו האד"ש? יש
הרבה מנהגי והרבה דברי ,אני חושב שהעיקר לשמח את הקב"ה והוא אוהב אחדות
תזמי
חברי ותעשה סעודה א אי
ל אפשרות אפשר רק ארוחת ערב העיקר לשבת ביחד
לשמוח ולהודות זה הכי חשוב ,ג לפני השינה תאמר לאשה שתאמר תפילה יש את זה
מודפס מה שאומרי בחנוכת הבית.
פניני שנשמעו בליל שבת קדש פרשת וישלח ט"ז כסליו התשנ"ה:
.1אבר מב"ב ליטמ
שמו נכנס לקו"פ קיבל בקבוק יי
על שמחה ובעת אשר הגיש הרבי
הבקבוק צנח לאר ונשבר הגיב האד"ש :בחיו לאבר הבקבוק נשבר היות ולא נתתיו ל
בלב של היות ואיני שותה הכשר של בלז.
.3הביתישראל זי"ע הביא פע בישיבת מועצג"ת את אחיו הרבי הלבשמחה שחשש שצרי
רוב לדבר פלוני והרבי הלבשמחה שאל ג את המזכיר ר"פ לוי
מה הוא אומר והקפיד
ראמ"ש ואמר :ג את הבעלי בתי שואלי? מה ה קשורי לדעת תורה של מועצג"ת.
הלבשמחה ק בקפידה ואמר :גיסי הרב מבענדי
היה ת"ח גדול וידע ללמוד וחינ היטב
את ילדיו.
.4אבר מחו"ל שלח את ר"י ברוידא לשאול בקו"פ שהוא עד היו ג למד וג עבד וחושב
להיטיב ע פרנסתו ורוצה ללמוד שעה פחות ,וכמו"כ להוריד את האוזנזוק
ולקנות מכונית
וכמו"כ שואל היא לקבל גדרי וסייגי? האד"ש ענה :שעה פחות לא נורא העיקר ללמוד
היטב ,להוריד את האויזנזק
לא נורא בכלל ,מכונית לא מרויחי זמ
הרי מחפשי הרבה
זמ
מקו לחנות במקו העבודה ,גדרי וסייגי שיראה לא להתלוצ ולא לעשות ווערטלי
בק"ו ע נשי וג סת כ שישמור על פה נקי וכדומה.
390
אצלי פינה חמה בלב .יש גבולות ויש טשטוש גבולות ,ויש גבול לטשטוש ,הרבי מחב"ד
טשטש גבולות בקירובי שלו לחצר חב"ד אבל עבר כל גבול בצורה מוגזמת כל צרוע וכל זב
כל אד מלוכל קיבל דולר וברכה וספר התניא וכדומה ג מלכת היופי ,זה דבר גרוע מאוד
בבחינת מה מרגישי אלו שה יכולי להמשי בדרכ הקלוקלת ולהיות מאנ"ש וזה לא
טוב השאיר אחריו צבור חסר אחריות מה משוגעי ואנה אנחנו באי מפחד אני ממה
שיהיה ש ,ולכ אני בגלל דרכו לא יכול לקרב צרי אני לעמוד על המשמר לעמוד על
הגבול שידעו אחרי הטשטוש הנורא שעשה שיש גבול.
האד"ש אמר לבנו מו' ד.ח .בערד מקפיד אני לקרוא לכ"א בשמו המלא למדתי זאת מאבי
זי"ע ,כשהייתי צעיר בפולי ביקשני הא"א שאקרא מהחדר הסמו ל"יצחק" הלכתי
במרוצה לקיי מצות כיבוד אב ולא מצאתי יצחק בחדר וחזרתי לאמור לא מצאתי ביקש
שוב הא"א שאחפש היטב "יצחק" ראיתיו ש מקוד הוא כבר עזב? הלכתי שוב וחיפשתי
היטב ולא מצאתי יצחק וחזרתי שוב בלי לקיי השליחות ופתאו תפסתי עצמי אולי
מתכוי אבי לאחי הגדול "איטשע" והיות וכול קוראי לו איטשע בחצר ,במשפחה וכו' לא
נקלט לי יצחק על איטשע אחי ושאלתי את אבי א מתכוי לאחי איטשע? חיי אבי הא"א
ואמר :בברית שנתתי לו שמו לא קראתיו איטשע אלא יצחק!
פניני יקרי שנלקטו בשבת קדש פרשת וישב כ"ג כסליו התשנ"ה:
.1הרבי מאוסטרווצה קיבל מגביר סכו נכבד של כס וציוה לבנות בו ביהמד"ר לקהלה
והיה הוא נות מפע לפע לפועלי מסכו זה וכמוב שלא בא א פע לש לראות היא
מתקדמת העבודה וכולו היה בשמי בעבודת הקודש ,נכנס איליו ראש הקהל בטענה שכ
לא יגמר בנית ביהמד"ר בטוב והעבודה מתנהלת בעצלתיי וצרי יותר להשגיח על המלאכה
והרבי לא עונה וממשי להיות עסוק בעסקיו אמר ראש הקהל רבי גמ' ערוכה היא "הרוצה
לאבד מעותיו ישכור פועלי ואל ישב עמה!? חיי האוסטרווצער וענה :אני ילמד פשט
אחר הרוצה לאבד רק מעותיו ולא את לבו אל ישב עמה אבל הרוצה לאבד ג מעותיו וג
את לבו שישב עמה! דהיינו שעבודת בי כ תתנהל בעצלתיי וכ מאבד רק מעותיו וכ
מאבד ג ליבו ויותר טוב לעסוק בזמ זה בצרכי שמי.
.2פלוני אמר בקו"פ שלא יצא מחדרו של אד"ש עד שיובטח לו העני שבגינו נכנס הגיב
אד"ש חכה כא כמה אנשי ותשמע מה שאני שומע ומיד תצא מעצמ שלא תוכל לעמוד
בלשמוע כ"כ הרבה צרות!
.3פלוני נכנס לשאול רשות ליסוע לירד וכשנשאל מדוע בדיוק לש? ענה שיש לו בעיות
בשלו בית וחשב להתפלל על קברו של אהר הכה שהשכי שלו בי איש לאשתו חיי
האד"ש ושאל חשבת ליסוע לבד או ע אשת? וענה ביחד איתה א"כ סיי האד"ש לכ"מ
שתסע עמה ג כא באר יהיה אותו סגולה ויחזור השלו לבית ול"צ עד כדי כ ליסוע
לירד.
.4פלוני נכנס ע קויטל שהיה לו מקרה ביוה"כ ומבקש תיקו ענה האד"ש אי נ"מ יוה"כ
או כל השנה הדבר גרוע ונורא ה' ירח ויעזור שלא תגיע לידי זה שוב.
.5פלוני לא מאנ"ש הוציא חוברת שפ"א על התורה מסודר בצורה אחרת ע מקורות וכו' על
נושאי מסויימי והכניס לרבי הרבי עלעל ,ואמר :יש כא עבודה יפה ברצוני שתגש
לרי"מ וינברג וממנו תשמע בעני עצה ותושיה.
391
.6פלוני נכנס לקו"פ לבקש בהיות ושמע שיש גוי זק שניחו בחוש ריח מפותח שמריח כתב
יד ויודע לומר היכ בכל מקו
בעול
יש עוד כזה כתב יד ,א
ית לו האד"ש כתב ידו של
הא"א זי"ע אולי ימצאו דר גוי זה כל אות
כתבי ידות אבודות שכ"כ חפשו האד"ש ענה
לו שנראה לו שהיות וכ"כ הרבה אנשי
משני
שני
עסקו בזה לנסות לאתר ולחפש מקו
המצאו של הכתבי יד והעלו חרס התבקש מאיליו לומר שהדור לא היה זכאי וראוי לקבל
דבריו ולכ סבבו שלא ימצאו ממנו כלו
לכ נראה לי שלא יועיל הרבה אבל זה דבר מעני
ויש בו לפעמי
מהאמת וסיי
הרבי יש לי איש נאמ ר' יצחק מנח
וינברג שמו תגש איליו
ותספר לו הכל הוא כבר ית ל כתב יד מאבי!
.01האד"ש אמר להרי" :ב .וידסלבסקי מוציא ספר על הרבי הל"ש והראה לי ג
דברי
בשמי ויש ש
בשמ ואמרתי לו שאיני זוכר על פרט מסוי
בסיפור על המקוה בצפת
שאמרתי וכ כתוב ש
שהגאו רש"ז אוירבע שאל את האד"ש על ידיעת הלבשמחה
בלימוד ואמר לו שיכול להעיד שלמד עמו בצפת הרבה וכו' חיי הרבי שהרי"
זוכר כ"כ טוב
392
מה ששמע ואמר שא"ז לא יכתבו כ היה כתוב שהלבשמחה קיבל מאביו את אהבת אר"י
והוסי ע"ז האד"ש הסיפור שלא רצה לומר בפירוש לי"ג שיעזוב האר אע"פ שהיה צרי
משו שלא היה מסוגל לומר ליהודי לעזוב האר וכ הוסי :בנות טע שראה בכתביו של
הלבשמחה מדוע לא שאל משה רבינו את הקב"ה בעני בקשת בני גד וראוב להשאר בחו"ל
שידע שמהקב"ה לא יקבל שו תשובה בנדו להרשות ליהודי לא להכנס לאר"י לכ פסק
לה לבד .ודפח"ח!
.2מהו נס של טמאי ביד טהורי? ואולי הכוונה שעצ הדבר שהיו טהורי בזמ כזה קשה
זה היה הנס ואי הכונה זה נית ביד זה אלא שהיה בכלל יהודי שהחזיקו עצמ בטהרה.
פניני
שנשמעו בסעודת מרעי
אצל הרה"ח ר' ראוב פרומ כ"ז כסליו התשנ"ה:
.1כ"ק האד"ש סיפר להרי"
:אצל השפתאמת היה חסיד ר' משה זאב יוסקובי נגיד
ועשיר ואח"כ נהיה מחות אצל האמריאמת ע בנו ר' שלמה ולאחרי פטירת השפ"א שלח
כמוב כל בניו לא"א זי"ע אבל הוא עצמו לא נסע פע הוצר לשאלה מסובכת בעסקי
ממו והיה נ"מ בממו רב דחקו בו בניו שיסע לגור לא"א לשאול ונענה להפצרות נסע קיבל
תשובה ברורה כדת מה לעשות וכ עשה והפסיד רוב ממונו בעצה שהא"א נת לו וכמוב
שהוסי הסיפור סיבה גדולה לא להיות חסיד ומנע עצמו מלבא לגור פע אחת היה בעיירת
מרפא ופתאו למולו הול הא"א ולא יכל לברוח ניגש אליו הרבי ואמר :בתורה בפרשת
שלח כתוב שמשה רבינו טעה בשילוח המרגלי ונהיה בזה בכיה לדורות וב' מקדשות נחרבו
ואפ"ה פרשה אחרי זה קרח דיבר סרה במשה רבינו נענש כ"כ בפצתה האדמה פיה ולכא'
הרי משה רבינו כ"כ טעה כנאמר בפרשה הקודמת אלא ללמדינו סיי הא"א אז משה רבינו
בלייבט משה רבינו! והבי היטב את העני.
393
.2האד"ש אמר לאבר שלא יקנה רכב ואח"כ הוסי לו א לא תעמוד בנסיו ותקנה יכול
אתה להמשי לבא לכא ותמיד נקבל ונענה ל תשובות!
.3הב"י זי"ע אמר לב .קורניק מעני הרב מבריסק וכ אשתו של הגבאי יהושע נח בינקה לא
מרגישי טוב ולא הבי בוני מה הקשר של הרב מבריסק לאשתו של יהושע נח ואחרי
כשבועיי נפטרו שניה באותו היו והבי מדוע צירפ הביתישראל.
.4מובא בספרו של ר"י ענגל בש ספר התשב" שהיות וכתוב כ"ג ע"י יוחנ ולא ע"י
מתתיהו סימ שיוחנ היה הכ"ג ולא מתתיהו ומקשה הרי" מדברי הריטב"א שפוסק לא
לחתו בשטר פלוני עד ב פלוני אלא פלוני ב פלוני עד והעד הול על הפלוני וראי' לדבר
מביא הריטב"א מהפסוק "שאול ב קיש מל ישראל" ובודאי הול מל ישראל על שאול
ולא על קיש אע"פ שכתוב קוד לכ שמו וש אביו שאול ב קיש ולכא' עומד דבר זה
בסתירה לדברי התשב" ולפי הריטב"א מתתיהו היה הכה"ג .ודו"ק.
.5להמגיד מטריסק היה ב ר' מרדכי מקוזמיר הוא היה אד מיוחד והיה בסכסו ע
אחיו ר' יעקב ליבנו ר' מרדכי הנ"ל נפטר ללא ילדי ל"ע וממש לפני פטירתו אמר :אחי
חושב שאצטר לו א'פייג וכשנפטר בא אחיו לקיי טובה לנפטר ע"י עשיית חליצה אול
לא הספיק ונפטר ש בעיר וקברוהו ליד אחיו ש בקוזמיר.
כ מסופר שהיה אצלו רבי להתאונ שאי לו עול והחצר לא מתפקדת שאל אותו ר'
מרדכי ע מה מדליק בחנוכה את הנרות? וענה :בשמש רגיל אמר לו ר"מ תקנה שמש גדול
מאוד מיוחד ובו תדליק והיה לפלא מה עני זה לבקשתו? כעבור שמנת ימי חנוכה הגיע
אד גדול לאותו רבי וסיפר שהיה משמש אצל א' האדמורי" ברוסיה והיות שהיה צרי
לברוח מרוסיה לפולי הוא מבקש להיות כא משמש והתיישב אצלו והפריח רוח חדשה
בחצר והחסידות גדלה עד למאוד ואז הבינו את המופת בנר הגדול כנגד השמש המגודל.
כ אומרי שאמר על האמריאמת זי"ע הוא הול ישר ויגיע רחוק.
כ מספרי כשהיה אומר בברכת המזו הרחמ הוא ישלח לנו את אליהו הנביא היה מגיע
להתפשטות הגשמיות ממש והיה בלא הכרה כמה דקות סיפור זה סיפר רד"מ אביו של
הס"ק מטאלנא שליט"א שזכה לבקרו בביתו.
פניני שנלקטו בשבת קדש פרשת מק ,שבת חנוכה ל' כסליו התשנ"ה:
.1אד"ש דיבר ע הרי" בעני אד מסוי שצרי לטפל בו ואוחזי באמצע העני וביקשו
האד"ש לדחות העני לאחר חנוכה בהוסיפו ג החשמונאי דחו את היוני עד אחרי חנוכה!
.2חסיד ישיש אמר בבדיחותא "צדקת כהררי קל" = הצדיקי נופשי בהרי" ,ומשפטי
תהו רבה" = הדייני נופשי בי ,ומי נשאר בעיר וצרי לישועה אני ואשתי ככתוב "אד
ובהמה תושיע ה'".
.3פלוני נכנס לאד"ש בשאלה היות ויש לו בביתו ילד מאומ בפקודת הרבי הביתישראל
זי"ע והגיע עכשיו לענות שידוכי ואינו יודע הא כשר הוא בתכלית ויכול להציע לו שידו
טוב לגמרי או לא? ענהו האד"ש :בזמנו כשלקחתו לאימו קרא לי אחי הביתישראל ואמר
לי המלצתי לפלוני לאמ ילד ביררתי הדבר היטב לפני כ והילד כשר בתכלית ואי בו בעיה
צרי אתה לדעת מזה סהאט נא צוני קומע!
.4א.מ .ויגדרובי נכנס לבשר שנולד לו ב אמר לו האד"ש :כ אני יודע סב היה אצלי
ואמר לי חשב הנ"ל שהרבי טועה בו באבר אחר שהרי סבו איננו בעול הזה כבר הרבה
394
שני ,והתחיל לומר שהוא פלוני ב פלוני קטעו האד"ש ואמר :כ כ ,אני יודע סב
היה
אצלי ובישר לי כבר שנולד ל
ב.
.5בעיירת מרפא נפגשו בשבת הא"א זי"ע והרב מאיר שפירא מלובלי וכבדו הא"א
להתפלל לפני העמוד כל השבת דהיינו מהודו במנחה דער"ש עד מוצ"ש ובמנחה של שבת לא
אמר צדקת
ושאלו הא"א מדוע? הצביע על אביו של א.מ .סגל שהיה ש ואמר :שהוא אמר
לו שבגור לא אומרי צו"צ והא"א הקפיד.
האד"ש סיפר להרי" שבאמת בגור חשבו שלא אומרי צו"צ ולא אמרו ג אב הרחמי
אבל הוא רצה לדעת ועיי היטב באביו זי"ע וראה שכ אמר צו"צ תמיד וכ גמר ב"אד
ובהמה תושיע ה'" ובאר"י רצה הרבי הביתישראל שינהגו ע"פ ההלכה וקבע להקפיד לומר
תחנו וכדומה וזכור לו שקרא לו )לאד"ש( הרבי הב"י ושאלו הא הא"א אמר צו"צ והוסי
מכא מאר"י זה לא ראי' אלא מה היה ש בפולי? וענהו שזכור בבירור שאמר כל שבת
במנחה צו"צ.
דברי נחמדי שנאמרו בשבת קדש פרשת ויגש ז' טבת התשנ"ה:
.1הרי" הזכיר באמצע השבוע חולה לבקשת אחיה הרה"ח ר' משה פרידמ בהוסיפו
שהאד"ש אמר לו פע שמכיר את אביו של משה שהוא מחשובי חסידי ויזני הרבי הגיב
שאינו זוכר כזה ש ופרידמ מזכיר לו אד אחר אבי הא"א בפולי אע"פ שהיה מטיל
אימה מיראת הכבוד ג ראו הרבה פעמי פני שוחקות א'שמייכל כשהגיע לאר"י אחרי
החורב היה שבר כלי חלוש וחולה ובעיקר כאוב על אבד עמו ומשפחתו א'שמייכל היה ממש
יקר המציאות כמה שניסו וכמעט ולא הצליחו זכורני שיו אחד נכנס איליו יהודי שהיה גר
בעיר העתיקה ושמו פרידמ ואבי זי"ע קבלו במאור פני מיט א'שמייכל אני הייתי בחור
צעיר וכ"כ עני אותי מה זכה פלוני? ולאחר שהל
שאלתי את אבי וענה :הוא שירת אותי
בברלי ולא הוסי יותר כלו הלכתי לאמי לברר ואמרה לי שהיה הנ"ל גר בעיר ברלי
והיה שוחט וכשהא"א בא לש לנופש שחט ג בשבילו ולהכרת הטוב חיי
איליו.
לא ראיתיו עוד פע רק בחתונה שלי.
אח"כ אמר האד"ש על החולה אתה אומר שאחיה "ליגט אי לערנ" התורה מביאה רפואה,
הרפואה הכי טובה תורה היא יכולה לשנות מצב עד בלי הכר יכולה להפו
אשה בלא הכרה
לע הכרה ה"י ירח וישלח לה רפו"ש.
.2הרי" שאל את האד"ש על שיעור באפרת הא ליסוע לש לומר השיעור לבקשת אחותו
חוה ברכה בת גמב"ל? והרבי ענה :בודאי שיסע ודבר גדול הוא הרבצת התורה בכל החוגי
ויש בזה ג עני של קדוש ה' שיראו במזרחי חסיד גור ויודע ללמוד כ"כ טוב והוסי שאי
לו מה לפחד בדר
מהערבי שיירות מצויות ש וכו'.
.3הרי" הגיש לרבי רשימת הבחורי שה הסדרני בגלריה בימי החנוכה האד"ש אמר:
אחד כבר חת ב"ה והצביע על מינקה שנהיה חת ,אח"כ אמר :דרישתי מהסדרני היא
שא אחד לא יצא פגוע שינתנהגו יפה ,ברשימת הסדרני רואה אני את י.ק .הוא מתאי
לדרישתי מבחו נראה גדול ומפחיד וכ
יכול לשלוט על הסדר שצרי
משמעת אבל באמת
בפני הלב הינו רחו וטוב וכ
לא יהיו נפגעי.
.4המשב"ק י.ד.פ .נשאר כל לילה בדירה לשמור ולא השתת בלאכטיל כל ימי החנוכה
האד"ש הערי
זאת מאוד ורצה שיהיה לכה"פ בלאכטיל במוצאי שבת קרא למשב"ק י.ש.
ושאלו מי ממונה על הסדר מי נכנס ומי לא ללאכטיל? שאל י.ש .מדוע האד"ש שואל? ענהו
הרבי :שמבי שצרי
סדר אבל היה רוצה לבקש מקו אחד בשביל י.ד.פ .ותו לא )עד כדי כ
שמבקש מקו בהדלקתו(.
395
.5מדוע דווקא חושי ב ד הרג את עשו ולא השאר? משו שה כול נכנסו לויכוח ואז
מתעוות כל העני והוא היה חרש ולא שמע כלו רק ראה העני שיעקב אבינו שוכב ועשו לא
נות להכנס למערה לכ היה לו פשוט שצרי להורגו על החוצפה ,שלפעמי שהאד נכנס
לויכוח מאבד כל התמונה הנכונה.
.6בחור שנכשל קיבל חיזוק ממשגיחו בישיבה שהדבר לא נורא והעיקר להמשי בטוב ולא
להשבר וכו' וכו' וכשנכנס לקו"פ הרבי דיבר עמו מאוד בחזקה על הנושא ויצא שבור לגמרי
וכולו תמי' על המשגיח שדיבר אחרת מהרבי התגלגל הדבר להרי" בבקשת המשגיח מה
עליו לומר מהיו בנושא זה וכשהרצה הדבר לפני המל הרחיב האד"ש מאוד בדיבור
ובער נביא את דברי האד"ש קוד כל זכר האד"ש כל מילה שאמר לבחור והוסי:
כשנכנסי אברכי על דבר זה מצד אחד אי הדבר כ"כ נורא כבר נפתח מעיינ וכו'
ולפעמי בא מכעס והכעס עבירה מספיק גדולה וצרי להזהר בזה וא אני רואה פני
חסידיי של אבר חסידי מבטל אני הדבר שזה כלו ול"צ לחשוב בדבר והעיקר הלאה
וכשנכנס בחור מצד אחד יותר גרוע ולפעמי לא כ"כ שלא מבי ולפי העני אני עונה
כשהבחור טוב זה לפעמי איתות משמי שית הבחור אשוקעל רציני אמרתי לבחור
תחלה דברי קשי שצרי לקבל האיתות משמי אבל מצד שני חיזקתיו וראיתי שהוא
כבר לא שומע הוא לא צרי להתייאש יש לי עגמ"נ שמסתובב הבחור בלא ראש צרי לראות
לומר למשגיח שידאג שיכנס אלי שוב ואחזקו וכ צרי להיות מצד אחד להתחזק ומצד שני
להבי האיתות משמי ואשוקעל רציני )הלשו בדיוק נמצא באמתחת הרי"(.
.3הרב מסוקולוב אמר שהעונש הגדול ביותר היה בזה שאמר יוס לאחיו "אנכי אכלכל
אתכ" שלהגיע לכ שהשני המכלכל זה עונש מספיק גדול.
וכ נהג מאוד בהשתמשות משבקי" ופע אמרו לו מדוע כ"כ מנצל המשמשי הרי נאמר
בגמ' סוטה י' ע"א על שמשו "זכור לי כ"ב שנה ששפטתי את ישראל ולא אמרתי לאחד מה
העבר לי מקל ממקו למקו" ומשמע שהשתבח בזה שלא השתמש באנשי? ענה הרבי
מסוקולוב :הפשט בגמ' אחרת לא שלא ניצל אלא שלא היה צרי לצוות לה שהיו כ"כ
מיומני וממושמעי וידעו לבד מה הרבי צרי ודייק ,שלא כתוב שלא העביר המקל ע"י
אחר אלא שלא אמר לאחד מה דהיינו שעשו לבד!!
396
.4האד"ש אמר להרי" :בילדותי שמעתי מהמלמד שלי ומגיסי רי"מ ברמ"ב הרבה מעשיות
על הישובנקי דהיינו יהודי שגרו במתי מעט בעיירה מלאה גויי בלא בית כנסת ובלא
סביבה יהודית עמי האר נוראי ורק מפע לפע היו נפגשי ע רב או שבא אליה או
שנסעו ה לעירות שבה היה ישוב יהודי
ומעשה בישובניק אחד שהיה מופיע כמה פעמי
בשנה לרב לסדר כל שאלותיו ושנה אחת לא הגיע והרב במסעותיו טרח להכנס למקו
מגוריו לשאול בשלומו ולראות מדוע לא בא? ענהו הישובניק :רבי זקנתי וסבתי ואי בי כח
שוב לבא לעיר וגמלה בליבי החלטה שאפסוק לי לבד כל שאלה חמורה
אחמיר ע"ע בלא
שאדע ההלכה וכל שאלה קלה
אקל להיתר וב"ה אני מסתדר! שאלו הרב הא כבר בא
למעשה שאלות כאלו? ענהו בודאי אשתי עשתה לי כר וכסת חדשי לחור ותפרה אות ע
המחט של המיגלע של הטשונט ונשאלה שאלה חמורה א אי לכר וכסת די בשרי? ופסקתי
לעצמי לחומרה וא פע אחרי סעודה חלבית לא אש על כר וכסת אלו רק כעבור שש שעות
הא גוי אני להכשל באיסור חמור של בשר וחלב?! וכ לאיד גיסא הגוי שכח אצלינו סיר
גדול שלו וחשבתי שאלה פשוטה הא מותר להשתמש בסיר? ופסקתי לעצמי בודאי טעות
גוי מותר ואמצנו את הסיר ובשלנו בו השכ והערב מאכלי ...תמיד ידעתי סיי האד"ש
להרי"
שזה רק בסיפורי אבל לא יקו ולא יהיה כזה טעות להפו הדבר ,ואני מזועזע
עומד תמה ונדה שמעשה כזה קרה לפני יו בקהלתי ועוד בראשות של מו' א.י.א .נכנס אלי
לספר על אבר ופסק לא מצא ח בעיני במקו שהיו צריכי להחמיר הקילו ובמקו שהיו
צריכי להקל החמירו זה חסידות? זה תורה? חבורת עמי האר אני ממש מזועזע שדבר
שתמיד חשבתי שלא שיי שיהיה רק בסיפורי קורה אצלי בקהילה
לא רציתי לפגוע בו
נזהרתי בלשוני אמרתי לו שזה שאלה הלכתית וצרי לשאול רב
והוספתי שישאל בדוקא
את ר"מ שפר ביודעי שלא ישא פניו לה ויעמיד על טעות!
.5האד"ש הראה להרי" :מכתב מאת הרב של גילה שכותב לרבי שקשור איליו בעבותות
אהבה ושאלה בפיו היות שב"ה מאוד מצליח בעבודתו ויש בער 30,000נפשות כ"י בגילה
וברוב חילוני והוא עובד עמ להכניס מושגי ביהדות לכול
ובעיקר לקח ע"ע עני
הבר מצוה לעשות טקס לכל בחור ומרויח מזה הרבה קשר רוחני ע המשפחה וע הבחור
להכינו לעליה לתורה ולקראת ההפטרה ,תפילי
ולאחרונה נתקל בבעיה של חילול שבת
שבאי מהמשפחה ברכבי ואינו יודע מה עליו לעשות הא להפסיק לגמרי טקסי אלו
וע"י זה להפסיד הרבה מעבודתו לקרב יהודי לעבודת ה"י דהרי יש כ חילול שבת או
להתעל מבעיה זו? והיה שמח א יענה לו האד"ש תשובה בכתב.
קוד כל שאל האד"ש את הרי" :א מכיר רב זה והא יודע מה הקשר שלו לגור עד כדי
כ שכותב שקשור בעבותות אהבה והא היה כא פע בכלל?
הרי" :אני יודע שהיה לו קשר ע הרב שילה רפאל ז"ל ואולי הביאו הנ"ל פע לרבי.
אד"ש :הכנתי לו מכתב בנושא ואני רוצה לתת ל לעיי בזה לפני שאשלח לו.
הרי" :מדוע שישלח הרבי מכתב מהסת שאל הרב הנ"ל עוד רבני השאלה ולאחר מכ
יעשו השוואות
ואפשר לענות בש הרבי בע"פ ולהביאו לרבי.
אד"ש :אתה צודק אבי זי"ע היה מאוד נזהר במכתבי שאח"כ יעשו מזה עני
ואת תהיו
מוכני לענות לו תשובה?
הרי" :בודאי אני מוכ להסביר לו תשובת הרבי וג להביאו לשמוע מהרבי עצמו.
אד"ש :בצעירותי היה לי חנות ספרי ביפו
פע נכנס אד שבקושי היה נראה יהודי וקנה
הרבה ספרי אח"כ שאל הא אוכל להשיג לו תפילי בזול? עניתי שאי אצלי תפילי בזול
א תפילי שיהיה כשר עולה הרבה כס וא תפילי פסולי שה בזול א"א לי למכור
שאינני מסוגל להכשיל ולמכור תפילי פסולי
הקונה נהנה מישרותי וסיפר לי שהוא רב
אורטודוקסי באמריקא ויש לו תחרות סמויה תמיד ע הרפורמי ומנסה לעורר בלבות
הצעירי עני ביהדות ו
א' מהטקסי שעושה הוא בר מצוה והוא עושה הטקס בשבת ויש
עליה לתורה ודרשה וקידוש
והרפורמי עושי ביו ראשו שהוא יו חופש לגויי ומעלה
397
אחת יש לה עליו שיש לה טקס של הנחת תפילי והוא שעושה זאת בשבת מפסיד א "ז
ולא ידע מה לעשות ושלח לרב גדול לשאול שרוצה להניח לה תפילי בשבת שלא יעדפו עליו
הרפורמי? וענה לו שבודאי לא יוציא ממנו פסק הלכה שמותר להניח תפילי בשבת אבל
בלא די אומר לו תחזקנה ידיכ ותמשי במעשי והבי שיכול להניח לה תפילי שאלתי
אותו ומדוע לא תעשה אתה הבר מצוה ביו ראשו? וענה לי שמרגיש שילד שיעשה הבר
מצוה ביו שבת של היהודי יגדל כיהודי אבל משא"כ עשיית הבר מצוה ביו מנוחת
הגויי יגדל ח"ו הילד כגוי .ביררתי הפסק של הרב הזה ומצאתיו אמת וכוונתי להעביר
לרב זה שהדבר מאוד לא פסוק וברור וצרי לדעת בכל אחד היא לנהוג לחשב שכר מצוה
כנגד ההפסד או ההיפ הוא כותב רק נסיעות בשבת מהסת לפעמי אפי' מצלמי צרי
לדעת בכל מקו היא לנהוג ואי בזה פסק תמידי.
הרי" :התקשר אליו וקבע זמ להכנס עמו לרבי )ובדר אגב סיפר הרב שהיה אצל הרבי ב'
פעמי ,וכ באמת צילמו כבר כמה פעמי בשבת ,וכ ששלח לעוד כמה רבני את השאלה
כהרב אלישיב( הרי" והרב נכנסו לקו"פ:
אד"ש :לרבה של גילה :שלחתי את התשובה ע"י הרי" מפני שהוא יד ימיני ונאמ ביתי
הוא ראש ישיבה בישיבת שפ"א אח"כ אמר לו :צרי לעשות שיעורי בתורה בתורה
שבכתב ש מונח הכל יש כ"כ הרבה תושבי בעיר וכל יהודי יש לו חלק בתורה ותמיד
ימצא עצמו בה ולכ כדי לשמור קשר לכא' כדאי ללמוד עמ תורה התורה היא כדיסק
קשוח שבו מונח הכל התורה היא קוד אלוקי כל כלל ישראל וכמו הרעיו של הד היומי
שמקשר את כול כ באמת התורה שבכתב מקשרת את כול וזה חשוב מאוד אח"כ
הוסי :על השאלה שזה מאוד אינדוידואלי ותלוי' וכו'.
ר.ש.ג :.אני רוצה ברכה )ואמר זאת בהברה כמו שלנו החסידי( שלא יצא מכשלה מתחת
ידו וידע מתי כ לקרב ומתי לא האד"ש ענה :כא בחדר בדר כלל אנשי מגלי כל מה
שבלב ואומרי האמת אפשר לומר ברכה ובאמת אברכ שתתנהג כמו שצרי בתורה
ויראה ובודאי יעזר ה"י שיהיה ל הצלחה גדולה בלא מכשול בכל מעשה ידי.
)הרב התפעל שבאמת היה לו שאלה הא ללמוד בשיעוריו חומש או משהו אחר יותר למדני
וכיו הרבי למחשבותיו ואמר לו ללמוד עמ חומש(.
.2הרי" היה בקו"פ וצלצל חה"כ א.י .שפירא לשאול אולי כדאי לא לעשות הצבעת אי אמו
בכנסת על דברי שמעו פרס נגד דוד המל ע"ה משו שההצבעה בי כ לא תעבור שיש לה
רוב ויהיה חילול ה' שעל כזה דבר ג לא הצליחו להפיל הממשלה ושנית :העונה מטע
הממשלה לפי מה ששמע יהיה שולמית אלוני ויעל דיי וה יפתחו הפה ח"ו הרבה יותר גרוע
ממה שדיבר שמעו פרס ויהיה בזה שוב ביזוי כבוד שמי ושואל את האד"ש הא צודק
הוא בטענתו לדחות האי אמו או לא?
האד"ש ענה לו בטלפו )ברמקול והרי" שמע( קוד כל ר' א.י .שפירא ברצוני לשואל דבר
אחד לפני תקופה לא היה מצב כ"כ טוב וממש מהראשוני שידעו מכ ורצית בדוקא
שידעו מכ זה היה אני ומדוע דוקא אני חשבת מחמת הכסא שעליו אני יושב מחמת זכות
אבות שמסייעת ומחמת אחי הקדושי שהיו לי אוכל אולי לשנות המצב לטובה ומה אתה
חושב שעשיתי לקחתי את ספרו של דוד המל ע"ה נעי זמירות ישראל ואמרתי בכונה פרקי
תהילי ומ הסת אמרו עוד יהודי תהילי וב"ה הבראת הא ברצונ באמת לוותר
ולא למחות על כבודו של דוד המל ע"ה?!
398
הח"כ נבהל מאוד ובכה ואמר :ח"ו ח"ו ושהרבי ימשי להעתיר בעדי לבריאותי.
האד"ש אמר לו שיחכה ויצלצל עוד כעשרה דקות ויענה לו תשובה סופית כשסגר אמר
הרבי להרי" כוונתו לא היתה נכונה הוא חבר טוב של שמעו פרס ולכ קיבל ממני מה
שקיבל אבל לעצ טענותיו אומר את האמת צרי לברר הא ה המשיבי וכ לברר הא
המפד"ל מציעי ג אי אמו אז ממילא יהיה ע"כ הדיו ואפשר להשאיר את ההצעה שהרי
צרי למחות והאד"ש בירר ונודע שהמפד"ל מציעה אי אמו וכשצלצל שוב אמר לו האד"ש
שלא יבטל האי אמו וימחה על כבודו של דוד המל ע"ה.
.3שמשו לנדסברג ני"ו מספר שפתח בער"ש בקבוקי כציווי הרבני והרבי הלבשמחה
עבר ושאלו בשביל מה זה? וענה כנ"ל ביטל הרבי את הדבר ואמר שלא צרי ואי בזה
חילול שבת ויכולי לפתוח בשבת.
.4נפתלי פרקל עבר במוצאי שבת ואמר האד"ש לחלל "ירא שמי יוצא ידי שניה" ולא ידע
מה כוונתו ושאל פי מו' ד.ח .ואמר לו שהיה מעשה בפולי שאד נכנס לא"א ושמע שאומר
"רבי יהודה מחייב" ונבהל והל לשאול את הרה"ק רמ"ב אחיו של הא"א אמר לו רמ"ב:
אחי לומד הרבה בע"פ ובדיוק אמר בקול חלק ממשנה ואי בזה כלו וכמו"כ אמר ד.ח.
שאולי למד בע"פ משהו ולכ כ אמר.
.5אבר נכנס להזכיר שזוגתו בהריו ע תאומי ובירכו האד"ש ואמר לו לחזק בבית
שהקב"ה שולח שתי לבות לשתי תינוקות ושולח ג כל מה שצרי לשניה ולאמא יהיה
טוב בעזרת ה' ולא הבי חיזוק זה לש מה? ולאחר מכ הסתבכו העניני וכל הרופאי
ייאשו אות שהדבר לא יהיה כדבעי ונכנס שוב להזכיר ביטל האד"ש הכל ואמר :שיהיה
הכל בסדר נגד דעת כל הרופאי וכ היה שנולדו לו תאומי למז"ט והכל בסדר )גיסו של
נ.פ .וסופר בחברה(.
.6האד"ש דיבר ע הרי" על הכנס של האיחוד בבניני האומה ואמר :אינני יודע מה קרה לי
פע לא היה אכפת לי מי ומי ההולכי וכמה אנשי נמצאי הורדתי הכובע ודיברתי בלא
שו מורא היו אני לחו מה אומר ומה אדבר אולי ההנהגה...
.7בקשר לעני מסוי אמר האד"ש להרי" :א הייתי יוש שששבע שעות ביממה היה
טוב ליידער אי זה כ מגיע אני באמת מוקד הביתה ב 9בדר כלל אני כבר בבית אבל
אינני מסוגל לישו צרות של היהודי בתור בפרט וג המצב הקשה בכלל קו קו
קוועטש אי אשעה צווי צי שלפעי וביו משלי אני עוד שעה!!
.8אבר נכנס לקו"פ ע קויעטל שלוקח לו הרבה זמ בהכנות לתפילה ובתפילה עצמה
ושואל הא עליו להמשי כ או לשנות הדר? ענה לו האד"ש :פע היו אנשי גדולי
ויכלו לעמוד בזה הדורות התמעטו הרבי'ס שלנו היו ריאלייה מענשי והבינו את הדור
וקבעו זמ תפילה התפילה באריכות מגיעה או מגאות או מנרווע אתה צרי להפסיק ע
זה דאוינע גיח נורמל טיעה וואס מדאר טועה או גיי לערנע .
.9הרי" שאל את האד"ש בעני אשה דתיה ספרדיה שעוסקת בעזרה לחולי מסוכני ע"י
התקשרות במוח החולה ועוד כל מיני פעולות והמשפחה רואה קצת שינוי לטובה ואחיה
של החולה מפחד אולי יש כא עני של טומאה ושאל אחיה רמ"פ את הרבי
מרחמסטריווקא ואמר שאינו יודע בכוחות הטומאה וכדאי לשאול את הרבי מגור ולכ שלח
את הרי" לשאול את האד"ש תחלה שאל אד"ש א זה פרידמ ממשפחת היתומי מב"ב
וישר תיק שאי זה ה וזה משפחה מויזני .ולגופא של עני אמר :מסטרא אחרא אינני
399
מפחד צרי להיות בעל מדריגה צרי שיהיה סטרא דקדושה גדול שיהיה נגדו כזה סטרא
אחרא גדול והיו בדורות שלנו אי מה לחשוש כישו ג אי מה לחשוש היא הרי אשה
דתיה ויש לה חזקת כשרות ומדוע שנחשוד בכוחות של כישו אבל לי יש פחד מדבר אחר
שלא אמרו אותו כתוב רוב בגזל א"כ מותר בזה לחשוד אני חושב מה א גזל הרי זה לא
עוזר והכל בלו וסת לוקחת כס מהמשפחה שהיא לחוצה ומוציאה כס לריק! נו א יש
בזה רגיעה נפשית למשפחה אפשר להמשי בזה אע"פ ש ...וסיי יבוא הנס מ"מ }היא
נפטרה ל"ע למחרת{
.01האד"ש בטלפו להרי" )ביו ד( מה נשמע ע הס"ק מטאלנא הא לא היה סברא
לבקרו בביתו? ומש עבר לשאול על שאר צורכי הרפואה במשפחה? ענה הרי" שהמצב
משתפר אצל כול וצריכי לגמר טוב ברפואה לכול.
האד"ש אמר" :סאיז גוט יעצט ווער נא וילסטי צו דאמנע? הרי" היה מבולבל ולא זכר
שו דבר רק היה אצלו יו קוד אבר ע בעיה מסובכת וכתב לו קועטיל זכר רק אותו
והזכירו שאל האד"ש לכ יש קשר אליו? לא ידעתי וחבל ראיתי באמת שהקועיטל אינו
כתוב לפי השגתו והיה כתוב טוב יש אברכי שאינני מכיר והיה לי ספק הא מדבר ע
מדרי או לא ,אברכי צעירי כול צריכי למדרי ושואל אני אות מי המדרי שלה
הרבה שני לאחר החתונה יש ויש ,יש כאלו שמחזיקי עצמ אפ"ה במדרי וחברה ויש
כאלו שלא צריכי לזה כאברכי מבוגרי והוא שמונה שני אחרי החתונה ולא רציתי
לשאול הא יש לו מדרי שאולי אי לו ויתבייש והרי הוא ל"צ עכשיו לכ והיה נ"מ בדבר
זה לגבי התשובה סגרתי את עיני והרי ידעתי שכל מה שאני אומר מגיע ישר משמי ומה לי
נ"מ וסמכתי על סייעתא דשמיה ועניתי מה שעניתי וב"ה ע"כ.
.11הרי" שאל את האד"ש על אבר שקשה לו מאוד בפרנסה ואי לו דירה ואי לאביו
והשווער יכולת לעזור לה וממש באו מי עד נפש ומציעי לו ליסוע לעיר בגרמניה להיות
ש כלי קדש ויצליח להתפרנס בכבוד ולאגור חסכו אבל מצד שני כזה מקו רחוק מכל
רוחניות?
האד"ש ניתח את כל צדדי הבעיה ואמר :יש כא מצד אחד שלש בעיות רוחניות בעיה שלו
א ח"ו ירד בדרגתו ,ובעיה שלה ח"ו שתרד בדרגתה ,ובעיה של שניה ביחד צווי מענשי
אוי אאינזיל אולי לא ימצאו חברה לא הוא ולא היא ויתנהגו שלא כדבעי ומצד שני
להמשי כא הוא יכנס ח"ו ליאוש ולעצבות ואפי' שיעזרו לו בכס פה וש היא יעמוד על
רגליו לתמיד והוא יכול לאבד כל המצב רוח והחוס וג בבית יורד כל הער א"כ בודאי
תשובתי שצרי ליסוע שעצבות ויאוש הרבה יותר גרוע מחששות אלו ולבעיות של ש אפשר
להסתדר לקשור אותו לכא לעשות תנאי שיבוא לכא נסיעות ויתקשר עמכ מפע לפע
וכ חליפות מכתבי וכומ"כ יהיה ש רק שנה שתיי שהילדי קטני מאוד ולא צרי כ"כ
בתי חינו בשבל וכעבור שנתיי יחזור לכא.
.21הרי" נקרא פארטאג לכוס תה אצל כ"ק מר הרבי הביתישראל זי"ע ביו שהיה
צרי להתארס ע ב"ג שתחי' לאויטו"ש וכ קרא לבחור אחר שכבר היה חת ובאותו יו
נהיה ר"ש גור רב ראשי לישראל יצא הב"י נגש להרי" ואמר לו בחיו :אז א'ערב רב קע
ווער א'רב איז א'ערב חת איז אוי חת ומגיע לו כבר מז"ט.
אחרי ששתה הכוס תה אמר בהצביעו על הרי" ככה א"א להיות חת קוד כל נעלי לבנות
כמו ...וצרי לצחצח ועוד הצביע על הטלית קט שמבצב מהחליפה ואמר :זה לא יפה יש
מחלוקת ושיטות בעני גודל הט"ק אד נמו יכול לסמו ללכת בשיעור יותר קט שלא יצי
כ אי זה יפה.
400
.31אבר שנשא אשה פע שניה אחרי גירושי נכנס לקו"פ שאינו מסתדר עמה שרוצה
להתנהג לא כ"כ כמו בגור אמר לו האד"ש :שלא יעשה בעיות וימשי לגור עמה סאיז אל
בעסר פו צו זיי אליינט!
.2יהודי נכנס לרבי האמריאמת בפולי לשאול א ללמוד באונברסיטה רפואה או תלמוד?
ענהו הא"א יותר טוב לי שתהיה רופא יהודי מאשר גוי שיודע תלמוד ונהיה רופא מפורס
דתי והגר אח"כ לאמריקא והיה רופא ירא שמי ד"ר פרנק שמו.
.3אד"ש סיפר להרי" שזוכר חסיד אחד בפולי שלא אמר את המילה "נשי" אלא קרא
לה תמיד "שעשני כרצונו" והל עמו פע אחד וראה מרחוק קבוצת נשי אמר לו שיל
עמו ממקו אחר מפני שיש ש הרבה שעשני כרצונו.
.4פלוני נכנס לקו"פ לשאול על שידו בשביל בנו והדיוח על הבת בכל מדה נכונה היה נהדר
אבל חלשה בלימודי והציוני לא טובי ואשתו מורה ומפחדת מזה ומה לעשות? ענה
האד"ש :כתוב לקחת בת ת"ח ולא שהבת עצמה תהיה ת"ח וא שאר הדברי טובי מה יש
לחשוש אמר הנ"ל שאשתו מפחדת מאוד שהילדי יהיו כמותה ויהיו ג ה חלשי
401
בלימודי? ענהו אד"ש :א היא תשמע בקולי תאמר לה שאי זה חשבו אמיתי ולא נמנעי
משידו
מחמת דבר כזה ילדי זה מתנה משמי והיא
שנותני אות כ
מקבלי ,ולבקש
הרי תמיד צרי
ואפשר.
.5האד"ש דיבר פע בארוכה ע הרי" :על הרבי מביאלה זצוק"ל ואמר לו שזוכר פע
אסיפה של אגו"י שישב על יד ר"א סילבר שהיה גאו גדול ול גדול וכבדו את הרבי מביאלה
לדבר והוא שהיה יהודי עובד ה' בחמימות ותמי דדיבר מאוד בחזקה ובהתלהבות
וכשסיי אמר ר"א סילבר לאד"ש זה היה אהייסע סעודת שלישית תורה שאינו מתאי
לכנס של אגו"י.
אמר הרי" לאד"ש :שזוכר שפע קרא לו הרבי מביאלה בעני בחור שהיה משמש אצלו
ובתו
הדברי אמר לו ווארט שנאמר ביהודי הנות סלע לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה
צדיק גמור ובגוי אמרינ שהצדקה שנות אינו שוה כלו משו דלגרמיה היא דעביד ומה
כא בשביל שיחה בני זה אחרת? ומסביר תוס' שבגוי א בסופו של דבר לא מקבל מבוקשו
בועט ,והיהודי א לא מקבל ממשי
להאמי ולא בועט והטעי הרבי מביאלה על הפסוק
בפרשה "ושמתי פדות בי עמי ובי עמ
למחר יהיה האות הזה" שמחר יהיה האות בי הגוי
ליהודי בצדקה כשלא מקבל הנצר
א בועט או לא.
האד"ש נהנה ואמר להרי" :הזכרתני ווארט מאבי זי"ע הוא נהג ללמוד עמי הרבה כל
פע בדבר אחר ופע למד עמי ברכות השחר בשו"ע ומג אברה והראני מהאריז"ל טע
הברכה כל בוקר שלא עשני גוי שמא נדבק בו בלילה נשמת גוי לכ צרי
לומר כל בוקר
הברכה והוסי הא"א עה"פ "ושמתי פדות בי עמי ובי עמ
למחר יהיה האות הזה"
שלמחר ידע א נדבק בו נשמת גוי וכו' .כשיצאתי מהלימוד פגשתי באחי הגדול הבית
ישראל ושאל מה למדנו? והרציתי לפניו הווארט של האבא ,ונהנה מאוד ,שאלתיו ומהיכ
ידע האד באמת שלא נדבק בו נשמת גוי שיכול לבר
שלא עשני גוי אולי כ נדבק בו באמת
נשמת גוי? התלהב אחי הב"י וענה :יהודי שיוש כמו שצרי
וק בבוקר ואומר מודה אני
נוטל ידיו ושמח בקו"ט בהיותו יהודי ומרגיש שמבר
בכונה שלא עשני גוי שוב אי לו צור
לפחד שמא נדבק בו נשמת גוי.
.6הרבי הלבשמחה היה בקידוש אצל הרבי מביאלה ואמר הוא זצוק"ל ווארט מספר
הקדוש שפתאמת ,הגיב הל"ש זי"ע שאי כזה שפ"א ציוה הרבי מביאלה להביא ספר שפ"א
והראה לל"ש שהווארט מודפס כמו שאמר ציוה הרבי הל"ש להביא מביתו ספר שפ"א
והראה לה שאצלו לא הודפס ווארט זה שהיה הבדל בי הדפוסי.
.7נת לואברט ז"ל שכב בביה"ח אחרי טיפול בעינו ובא לבקרו הרבי הלבשמחה לראות
הא הכל בסדר ולא נת לנת לדבר ולא הבי נת מדוע אינו מניחו לדבר? אמר לו הרבי מה
את
גמ' מפורשת היא והתאמ הגאו נת ולא זכר הגמ' אמר לו הרבי בגמ' נדרי
שדיברו קשה לעי והיות שהיה אחרי טיפול בעי לא רצה שידבר.
.8הרבי הלבשמחה אמר פע גמ' והיה רב חשוב שהטיח בפניו שאי כזה גמ' כלל הגיב
הל"ש ובהגהות הב"ח ש במקו עיינת ,ומצאו שבהגהות הב"ח מוסי קטע גמ' שציטט
הרבי הל"ש זכותו תג עלינו
402
}והוסי הס"ק שמאוד פלא שבספר הק' ב"י מובא עשרות פעמי הווארט על החרש היה
לב החדש הזה לכ בר"א ב ערו ולא מוזכר בש הספר הקדוש מאור עיניי שהוא
הראשו שכתב זאת והיה תלמידו של הבעש"ט{.
ב" .שבט" ר"ת שמר ברכ טהר ,וכ שלו ברכה טובה ,וכ שיהיו בני טובי ,אמ.
ג .משל ביהודי שהיה פע מלמד תינוקות בעיר ולא היה פרנסתו מצויה ונסע למרחק לאסו
כס ולפני שחזר שלח מכתב לביתו בר"ת "מת בעיר ושכח לעשות הנקודה בת' שיבינו
שהכוונה מלמד תינוקות בעיר והיה משמע שמת וישבה עליו האשה שבעה ולאחר מכ הגיע
והיה מלוכל בלב ולכ היה נראה לה שהגיע מעול האמת נבהלה מאוד וברחה והכל היה
בגלל ששכח לעשות הנקודה בת' וזה לרמז שעיקר הצבת הנקודה הפנימית שהופכת כל
הקערה על פיה והופכת מלמד תינוקות למת והעיקר צרי לעבוד על פנימיות!
ד .בחתונת ר .וקסלבוי היה המסדר חו"ק הר"א בינה ז"ל והס"ק היה ש והעיר שהעדי
ה שני בשלישי ואינ כשרי לעדות ועשה המסדר חו"ק ליצנות מהס"ק שאינו יודע בטיב
גיטי וקידושי ולא יתערב ואח"כ בביתו ראה הס"ק הלכה מפורשת כדבריו ותהו העיר.
.2אבר נכנס להתלונ על קשיי בפרנסה הצביע האד"ש על ערימת הקויעטל שעמדו על
השולח ואמר לו ראה ערימה זאת צרות של כלל ישראל וכול עלי היו כלנה האמ לי
צרת אינה צרה לגבי כל הנעשה כא.
.3האד"ש דיבר בטלפו ע הרי" מחיפה ובתו הדברי הזכיר הרי" את גיסו הרב אורי
ויסבלו שהוצר לעבור ניתוח דחו על שברחוזר ומבקשי ברכה לרפואה האד"ש שאל
מה הבהלה בדבר שנשמע מודאג והרי שבר הוא דבר פשוט והרבה אנשי עוברי זאת? ענה
הרי" שמטבעו הר"א אד חלוש וקשה לו הדבר בפרט שזה פע שניה וצרי חיזוק אמר
האד"ש בפרשה שעברה כתוב "והחטה והכסמת לא נכו כי אפילות הנה" וברש"י ועדיי היו
רכות ויכולות לעמוד בפני קשה אתה אומר שהוא וויי נו א"כ יוכל לעמוד בפני קשה עושי
בייג ועובר הכל ובעזרת ה"י יבריא.
.4אבר מחסידי סערט ויזני נכנס לשואל על שידו בגור? וענהו אד"ש :בחיוב וכשנכנס
החסיד גור אמר לו האד"ש מכירו אני משני הוא התפלל בשבתות במנינו של הרי" לוי
ז"ל וכשהרצה הדבר לפני כמעט שנפל מרוב התפעלות על זכרונו המופלא של אד"ש שהיה אז
הנ"ל ילד ואביו לקחו לפעמי להרי" לוי להתפלל ועכשיו הוא אד מבוגר ולא היה לו
שו קשר במש כל השני לאד"ש ובכלזאת זכרו!
.5אבר נכנס להזכיר שהרופאי מודאגי בעני שליה שנקרעה והבטיחו אד"ש שהכל יהיה
בסדר ואל ידאג וכ היה ועשה ברית בשעה טובה מוצלחת.
403
.6משלחת של רבני ובינה נויגרשל וסברניק מערכי נכנסו לקו"פ להאד"ש לומר שיש
בדעת לעשות בית מדרש להדרכת דע מה שתשוב שה יהיו הגו
שיענה בשביל כל הצבור
החרדי לע היושב בציו החילוני כל הדברי שצריכי ביאור או ויכוח וזה יהיה דבר
מאוגד וכ לא כ"א יאמר מה שרוצה ויש לה הסכמות מהרבה רבני ואדמורי" ורוצי
ג את ברכתו והסכמתו של אד"ש.
הרבי שאל למשל במה יעסקו? ואמרו :בהסבר מה הוא הקו של היהדות החרדית בעני
מדינת ישראל .שאל האד"ש :ומה באמת הדעה אצלינו? ואמרו :יש הקו הקיצוני כגו
סאטמר והקשורי אליו ,ויש את הקו הכללי שלנו .שאל האד"ש :יש קו כולל? ואמרו:
שלא ידוע לה בזה חילוקי דעות.
אמר לה אד"ש :לפני הרבה שני עשו בי"ד רוחני לעתו המודיע שיפסוק בכל מיני שאלות
שיעלו לעתו נבחרו אני ,הרב מערלוי ,ור"ש ברמ בעשור למדינת ישראל ביקשו שהמודיע
יכתוב דברי בעני המדינה ונשלחה השאלה לבי"ד ,אמרתי ועניתי קוד כל לפני שנדו א
המודיע יתייחס למדינה או לא בא ונשמע א יש קו אחד בדעת היהדות החרדית בעני
המדינה הרב מערלוי שליט"א אמר דעתי על המדינה הוא טוב לו שלא נברא משנברא,
שאלוהו ועכשיו שנברא? ענה :נשאר אותו דעה שטוב לו שלא נברא משנברא ר"ש ברמ
אמר :שאסור בכלל לעסוק בזה ולחוות דעה בזה ואי לנו בזה עסק כלל והאד"ש אמר:
אד שנכנס לחנות כלי לקנות כלי אפשר לומר שהכלי הזה טוב או רע? תלוי בזה שישתמש
בזה יבשל בזה אוכל וית לנצרכי הרי זה טוב יבשל ח"ו ס המות להרעיל מישהו הרי זה
רע כ המדינה גו
מסוי ככלי ,יתנו בו חוקי ישרי ותכני טובי יהיה טוב ,יתנהגו
שלא ע"פ התורה יהיה רע! הלכנו לשאול דעת של גדולי ישראל הרבי הביתישראל זי"ע
לא רצה כלל להתערב ואמר :מאי נ"מ לנו מה דעתינו בעני המדינה צרי לדעת דבר אחד
צרי מאוד להזהר מה הלכנו לשאול את דעת הרב אברמסקי ודעתו של הרב כהנמ
מפונבי והתנאי שלי היה שלא אומרי דעתו של כאו"א מה אמר רק הדעות ושניה ז"ל
אמרו כדברי שהמדינה היא ככלי כנ"ל .וכמוב שלא כתבו כלו בעני המדינה בסופו של
דבר.
ורואי ממעשה זה שאי בדיוק קו משוה ,הוסי
הרבי ואמר :למעשה בעני ברכתי
והסכמתי תגשו בשמי לאיש ימיני הגאו הרי" וינברג שליט"א והוא כבר ישב עמכ בנדו .
לפני שיצאו מהחדר קרא לה אד"ש שוב ואמר :יש לי שאלה ל"צ לענות ישר במקו
תחשבו הא בית המדרש הזה יהיה כבית מדרשו של ש ועבר? לא אמרתי כלו! ...
.7בחור נזרק מישיבה בגלל אלימות מופרזת שהרבי בישיבה ואביו נכנס לקו"פ לשאול
מה לעשות שא
ישיבה לא רוצה לקבלו? והאד"ש שלחו להרי" וכ אמר לר"י ברוידא
שהרי" ידע כבר היא להסתדר והוסי
האד"ש אלימות זה דבר לא טוב זכורני משני
בחור בישפ"א שהרבי לחבירו וחזיתי בדבר שזה היה מכה של רציחה ולא טעיתי לדאבוני
לא עברו כמה שני אחרי חתונתו מת בהפתעה ותליתי הדבר בהשתלשלות ממכות אלו,
והמכה ל"ע סובל עד היו הרבה צרות וסבורני שהכל בגלל מכות אלו שד הנפטר תלוי בו
עד כמה צרי ללמוד מזה כמה חמורה האלימות והמכות וציוה לומר שוב להרי" לטפל
בזה.
404
אחרי מעריב התיישב האד"ש בשטיבל לשתות לחיי והס"ק ישב מולו מתחת השולח שכבו
החסידי וא' מה שלא ידע רגלו של מי מפריעה בעט הרבה בסבא והס"ק הזדעק אוי דפוס
אוי דפוס האד"ש נראה לא מרוצה מהדחיפות ומהצעקות ומיהר בכל שתיית הלחיי היה
כוס מכס אחת לרבי ואמר :טאלנא רבי דאר האבע א'בעכר ושפ מכוסו לכוסות סת
שעמדו בשולח ומזג לס"ק לכוס הכס בצוותו שישתה לפניו.
ועל צעקתו של הס"ק אמר לו האד"ש :ביציאת מצרי איז אוי גיוע איינעק אי מאיז
ארויס פו דעיי הרבי שלח יי לי .כה בהוסיפו :אהר האט נישט גידארפט אהיי דא
אהר שלעפי ,וכשק האד"ש ללכת ועבר ע"י נת יד לסבא ואמר לי"כ בעברית למה סחבת
אותו לכא?
האד"ש אמר ש הווארט מהשפ"א על השכמת שחרית וערבית שא הולכי לישו מוקד
זה חלק מהשכמת שחרית.
ברכב מבני ברק לירושלי אמר האד"ש לגבאי ר' חנינא שי שליט"א אינני יודע היא
עושי כ משמשיו של הרב מטאלנא לקחת יהודי ב מאה בעל יסורי בקושי עומד על רגליו
ולהביאו אלי לחיפה אני מתבייש אני צרי ללכת אליו והוא בא! רח"ש אמר :שיש לס "ק
חיות מזה .אמר אד"ש :הית צרי לראות איזה דוחק היה והוא צעק ראטוועט לא עושי כ
לקחת יהודי בכזה מצב ולהטריחו לבוא אלי.
כ דיבר על היותו בחיפה ואמר :שהיה מיותר כל החופש היות והעול היה אותו דבר
וגרצקה בשטיבל היה בתפילה בפרט בר"ח בשחרית היה יותר בלג מהביהמד"ר והיה כבר
יותר טוב בירושלי.
ב .האד"ש אמר להרי" :מעני שבספר שפת אמת הלשו מאוד מדויק ומתוק ע"פ לה"ק
משא"כ בשאר ספרי החסידות והסבא השפ"א היה כולו קדש לשמי ומהיכ ידע תורת
הדקדוק? אלא שהסבא חפר עמוק מאוד מאוד אהר איז גויע זייער טי אי א'מגרובעט טי
מוצאי הכל שלמטה יש כל שורש החכמה והגיע ג ללה"ק מדויק ומדוקדק.
ד .נאמר בגמ' על ר"י ב זכאי שארבעי שנה הראשונות בחייו עסק בפרקמטיה מסחר,
ארבעי השניי למד תורה ,וארבעי האחרונות לימד אחרי ,וס"ה חי מאה ועשרי שנה.
ובשפ"א עהש"ס מקשה שמובא בגמ' דברי שאמר ע"ע ריב"ז ובינה "מימי לא קדמני אד
לביהמד"ר" והרי ארבעי שנה הראשונות עסק במסחר וקדמו אד לביהמד"ר ומה הפי'
"מימי לא קדמני אד"? ומתר שכל ימי לא קדמני אד כוונתו על יו עומדו על דעתו מאז
שלמד בלבד.
ומטעי הרי" בזה לכבוד ההילולא כמה דברי:
א .שהשפ"א לא מקשה על כ שאמר ריב"ז שלא דיבר שיחת חולי בארבעי הראשונות
משו ששיי לעסוק במסחר ולא לדבר שיחת חולי ,וא"כ מדוע קשה לו על מה שאמר מימי
לא קדמני אד הרי לעסוק במסחר ולקו כל בקר מוקד ולהגיע ראשו לביהמד"ר זה דבר
405
שבהחלט יכול להיות? אלא שהדבר היה ברור לשפ"א שאי שו
רבותא באד
שמגיע ראשו
אבל הוא ג
הול ראשו ואי בו שו
עדיפות מאד
היושב ולומד כל היו
.
ב .מובא בש
הרבי מקאצק זי"ע ששאל הקב"ה ממלא ימיה
ושנותיה
של הצדיקי
מיו
ליו
והרי מצאנו הרבה צדיקי
שנפטרו ביו
אחר משנולדו? והסביר שכל צדיק יש בו יו
שעמד על דעתו ומיו
זה ממלא הקב"ה שנותיו ונפטר בדיוק באותו תארי ולא הכוונה
דווקא יו
הולדתו ממש ,ומוטע
בזה הפסוק "יודע ה' ימי תמימי
" שעה"פ הזה דרשו כ
שה' יודע היו
שעמד אותו צדיק על דעתו ולפי"ז אומר הרי"
:מוב השפ"א שמימי לא
קדמני הכוונה מיו
שעמד על דעתו זה היו
שהחל לעסוק בתורה ולפני כ לא נחשב לימיו.
.9אבר נכנס לקו"פ לחיזוק ביהדות וענהו האד"ש תקשיב היטב מה שאני מדבר בליל
שבת בשמועסי ויהיה כמו דברי חיזוק בפרטיות.
.01אד"ש שלח את גיסו יו"ר האיחוד לבקש ממוהרי"א לבא לכנס ,וכבדו לדבר אמר
מוהרי"א שרוצה לדבר דברי ברכה בתנאי שיאמר ג
דברי ביקורת כאביו הל"ש זי"ע
בישיבת א"א שעל האיחוד לדאוג לקורת גג לכל הבחורי
דחסד"ג ,אמר לו היו"ר שאי
מקו
להערה הזאת בכנס משו
שהאיחוד לא עוסק ברוחניות של הישיבות ,אמר מהורי"א:
שא
כ לא ידבר כלל.
וכשהרצה הדברי
לפני כ"ק מר אד"ש הצדיק האד"ש את דברי שניה
שאי במה זאת
ראויה לביקורת זאת ולעצ
הביקורת אמר :מוהרי"א צודק אזוי איז גיוע דחינו פי
אינזרע רעביס פי אלא יאהר לדאוג לכאו"א שלא יפלט א בחור אפי' הגרוע ממוסדותינו
הקדושי
.
.11כ"ק האד"ש היה בביקור אצל הרבי מסערט ויזני בחיפה והתוכחו מי יבר ראשו
בפה"ג ,אמר האד"ש :פע
קודמת בירכתי אני הראשו ואת
השני א"כ עכשיו תברכו את
ראשו ולפליאתו של הרבי מסערט היכ היה פע
קודמת? אמר לו האד"ש :בש"ב של בני
שאול בחיפה והשתת האדמו"ר מסערט והאד"ש אבי החת קיבל ברהמ"ז והרבי מסערט
קיבל ברכה אחריתא! התפעל הסערט מזכרונו של הרבי ,וכ ביקשו שידבר לפני בחורי
הישיבה הסכי
אד"ש ואמר לה
:שאפי' שיחיו 200שנה יהיה חבל על שנות הבחרות
שינצלהו "טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו" ושיבח את אדמור"
בפניה
.
האדמו"ר מסערט של את הרבי הא
נח בחיפה? וענה אי היו
אפשר לנוח יש פאקסי
וטלפו ,אולי קצת לפנה"צ.
מה שזכינו לשמוע בשבוע דפרשת בשלח ,ז' י"ג שבט התשנ"ה:
.1האד"ש אמר להרי" :היה לי השבוע שאלה שקשה להכריע בה ,נכנסו שתי משגיחי
לשאול על בחור שחובל ומזיק בישיבה וישיבה זאת כבר תחנה שלישית אצלו שכבר נזרק
בעבר משתי ישיבות על דברי
אלו ומה יעשו עמו? פסקתי לה
שיזרקוהו אי לו מקו
במוסדות שלנו א"א להפקיר כל הבחורי
ברוחניות וא
לא עוזר אצלו כבר בשלש ישיבות
אי מה לעשות.
לה
ירד אב מהלב ה
התפטרו ממנו ,לי נהיה אב גדולה בלב מה עושי
עמו הוא הרי ב
של הקב"ה הוא הרי נפש יהודית באמת בישיבות שלנו לא ומה כ הרבה חשבתי כאב לי הלב
נפש יהודית חשבתי שאי לי מה לעשות רק להתפלל לה' שית לו דר הטובה התפללתי ואני
ממשי להתפלל!!
.2נ.ב .עמד בעשי"ת והסתכל בכ"ק מר אד"ש התחיי ואמר :נו עשרת ימי תשובה תלוי
ועומד.
406
.6ביו חמישי י"א שבט דיבר האד"ש ע הרי" ואמר :אבר היה אצלי לבקש שרוצה
להכנס לכולל של הרי" ונזכרתי בכולל של שאני נקרא ש הנשיא וב"ה יש לו ש מאוד
טוב של כולל רציני ושל אברכי שיושבי ולומדי.
הרי" :אני מעביד קשה.
אד"ש :זה דבר אחרו
שאאמי
שר' יצחק מנח מעביד קשה ,בכל אופ
מי לומד ש?
הרי" :הזכיר חלק כז.ה .וא.י.ז ,.אח"כ אמר :יש לי שאלה קשה בכולל כבר זמ
רב יש
אברכי טובי ב"ה אבל לא מתאימי למסגרת הכולל ומפריעי קצת וחשב לזורק ומצד
שני אחריות א יצאו אולי ירדו מדרגת?
אד"ש :לעצ העני
אי
זה חשש ולא צרי להסתכל ע"ז בכלל והעיקר להרבות תורה בכולל
למסגרת הקיימת ולראות שלא יהיו מניעות וא יש כאלו שמפריעי צריכי להוציא,
שאל שמות על מ.ח.ק .עיק אפו ותו לא על מ.א .שאל הרי אמר שיהיה רק עד חת' וב"ה
כבר התחת
ומדוע צרי באמת להשאר בכולל ועל י.ח .שאל הוא הרי גר בבית שמש ומדוע
צרי לבוא כל יו ש חסר מני
וכא
הוא לא חסר מדוע שלא ילמד ש ודי ,וביר כול
בהצלחה.
ג .בעיד
הגרצקה בפתח תקוה על הקולנע הפתוח בשבת ביקש הס"ק מחסידו ב.נ .שיסור
לראש העיר דב תבורי ויבקשו באשר שיו הקדוש יו הכיפורי לכולי עלמא לא מחללי
וג החילוני מביני זאת ,לכה"פ בפרשת אחרימות שקוראי בזה פרשת יוה"כ שיהיה
סגור ולא אסתיעא מילתא לדבר עמו אבל המעני
היה שמכל השנה באותו שנה שנתיי
היה סגור בלא סיבה מיוחדת בפרשת אחרי ויהי הדבר למופת.
פניני יקרי שזכינו לשמוע בשבוע דפרשת יתרו ,י"ד כ' שבט התשנ"ה:
408
.1האד"ש דיבר בעני נסיעותיו לחיפה ואמר בתו הדברי :אבי זי"ע הא"א נסע הרבה
מאוד ולקח הרבה זמ רק הנסיעה עצמה ,מקומות מרוחקי ומקומות שלא היו ש הרבה
אנשי ויהודי חרדיי בכלל ,ותמיד התפלאתי מה אבי צרי לכל זה והא לא יכול לנוח
במקומות קרובי יותר ולא לבזבז כ"כ הרבה זמ? ושאלתיו פע ע"כ וענה לי הרי מקומות
אלו צריכי קיו ובמה יהיה קיומ? חשבתי בילדותי שכונתו לאנשי שעסקו באכסניה
והתפרנסו מזה ,וכשגדלתי ועינתי בספרי הבנתי יותר עמוק כל העול לא נברא אלא לצוות
לזה כל דבר בכל העול מתקיי מכוחו של צדיקי הדור שצריכי לו כמשל הרמב" על
הארמו שנבנה בכ"כ הרבה יגיעות והכל בשביל צדיק א' שיעבור ש וינוח ש וזה היתה
כונתו א לא אצטר מקומות אלו לא יהיה לה קיו ממש!
.2אד"ש דיבר בעני קירוב רחוקי ואמר :שאצל רבותינו לא ראו בזה כ"כ עני בפרט לא
כדר החבדי"ת אבל זה מתקזז שכשאנשי מתנהגי בקו"ט כדבעי יכולי להועיל בלא
משי ליהודי הרחוקי מכל דת בלא שו עבודה נוספת.
.3יצחק ברוידא הזכיר כל שבוע בתחלתו אבר שנוסע לרוסיה לצור פרנסתו וחוזר לשבת,
הרבי ביר כרגיל בנסיעה טוב ולפני שבועיי כשהזכיר אמר לו הרבי :שבוע זה יכול הוא
ליסוע שבוע הבא לא חושב שיוכל ליסוע כדאי לומר לו כבר ששבוע הבא לא יסע אולי זה
משנה לו לסדר עניניו ,וכשהרצה הדבר לא הבי הנוסע במה מדובר ומדוע שלא יסע אבל
כשנגמר השבוע הבינו כול שהיה שביתה בטיסות לרוסיה עקב סכסו בי אנשי הבטחו של
אל על לבי הרוסי ובדיוק כל השבוע הזה לא היה שו טיסה לרוסיה וראו בחוש רוה"ק
שהופיע בבית מדרשינו ואשרינו.
.4אבר נכנס לקו"פ ע שאלה וקיבל תשובה ברורה ומשו מה שאל שוב ,הגיב האד"ש:
אתה לא חושש לשאול שוב אחרי שקבלת תשובה? אתה לא יודע שאני אומר מה שאומרי
לי בשמי ולש מה לשאול שוב!
.5הרב אטלס שלח פלוני לא מאנ"ש לבקש ברכה מהאד"ש כשהיה בחיפה על ניתוח לב
לאביו הרבי אמר :אינני בטוח שסובל מהלב ול"צ ניתוח לב אולי זה בעיה בכליה! הנ"ל
שאינו מחסד"ג לא קיבל דברי הרבי נגד חוות דעת של הרופאי וחת להסכמה לניתוח לב
וכשערכו כל הבדיקות האחרונות לפני הניתוח ראו סתירות בכל הממצאי ועשו שוב סידרת
בדיקות והגיעו למסקנה שאי לו שו בעיה בלב אלא בכליה כדברי א"ח מאד"ש.
.6אבר נכנס לבשר על שמחה בביתו שנולד לו למז"ט והאד"ש שמח עמו בצורה מגוזמת,
התפלא ע"כ ושלח את מו' ד.ח .לשאול לשמחה זו מה מרמזת? וענה האד"ש :בדיוק ביו זה
כל האנשי שעמדו בתור לפניו הזכירו רק צרות וצרות ולכ כשבא לפני משהו חדש ב"ה
שמחה שמחתי מאוד.
.7אבר נכנס לשאול הא להשקיע כספו בניירות ער בבורסא? ענהו האד"ש :בגמ' כתוב
לחלק כספו שליש בפרקמטיה ,שליש בקרקע וכו' ולא כתוב בשו מקו את כל כספו
בקרקע רק שליש ,ומדוע שתפסיד ותכניס כל כספ בקרקע.
.8יו שני ט"ו בשבט הרי" נקרא לקו"פ לפנה"צ לזמ רב :שאל שאלה מסחרית
בשביל ...וענהו על השאלה והרחיב הדבור על י .עצמו ואמר שלא מסיח דעתו ממנו 24שעות
ביממה ורואהו מנופח וכועס על כל העול ועל עצמו ולפעמי קצת מתפייס ומסתכל בטוב,
אח"כ הרהר ואמר היו חמשה עשר בשבט יו טוב להזכיר ומדוע שלא תזכיר אהר יהושע
ב טובה גיטל לגוטע פירות ,הזכירו הרי" וביכו שיעלה מזלו לטובה ,כמוכ הזכיר עוד
409
בכנס נשות גור ,הרבי הרי הראש וקרא לו שאלו מה אמרה לו הרבנית?
הרי" :שהרבי רוצה לתת לו ברכה.
אד"ש :קוד שטער מיר נישט יעצט אי דאר רעד
מיט אימצר וביר לה' ברכת בורא
נפשות רבות ,אח"כ פנה להרי" ואמר :יוא אברכ ברכה טובה שיהיו דברי יוצאי
מהלב ונכנסי ללב ,ויהיו דברי יוצאי מלייב ונכנסי ללב ויצאו מלב ויכנסו בלייב ,אתה
מבי
מה אמרתי?
וכשהזכיר אב ב.ב .ואמר עליו שאוהב ללמוד תורה אמר הרבי :אתה אומר שהוא אברכי,לא.
הרי":
העלפי
אוהבש :בחיו ,יש בזה פרד"ס אומר ל רק הפשט ,אתה נקרא לייב כאריה התגברת על
וועט דהייבשטער ו " ט זמ
אגוטע : ואמר ק קינדער בערנג
קע
תורה תורה אד"
!! בשמחה פירות מיט
רצונ שלא לדבר ש ולציוויי שמעת כ
לדבר א"כ דברי יוצאי מלב אריה ויכנסו ללב של ווער
גיהולפי
אהר זאל
לדבר
האריות ממשלגובהסכמתו ברכה על
לקבללהכנסשהול הול
אשה ואתההרבניתאחוריאמרה לו
ארי ולאבדלתאחוריונאמר"פ:
שוב לקו נקרא
והיות הרי"
השומעות,
הרבנית?על משפחתו.
בירכולובפרטיות
מה"כאמרה שאלואח ללייבלו
אליה, שיכנסווקרא
הרי הראש גורכ ,הרבי
הרבה נשי נשותכ" בכנס
לדבר בפני
. ברכה
הרי" נקרא בשלישית לקו"פ :האד"ש נת
בידו מכתב ובו נוסח שכתב הרבי מחאה נגד לו לתת רוצה שהרבי : " הרי
בורא ברכת ' לה וביר אימצר מיט רעד
דאר אי יעצט נישט
המכות של בלז במכנווקא והיה כתוב בו בכללות נגד אלימות והצור ללכת לדי
תורה ,היה מיר שטער קוד : ש " אד
דברי"עיוצאי
ואחרי מגור זישיהיו
הא"אטובה
ברכהשמו ב
שחתאברכ
שליט"אהרבי יוא
פריינדואמר:
להרי" פנההרב רבות,ד אח"כ
ירושלי נפשות ראב"
חתו
אתה
מהלב ניכר האדמו"ר מרחמסטריווקא באומרו שרוצה שס"ט יחתו לפניו ,הרבי אמר
, בלייב ויכנסו מלב ויצאו ללב ונכנסי מלייב יוצאי דברי ויהיו , ללב ונכנסי ריוח
להרי" :סע לסב שליט"א ואמור לו שאתה שליח וחתמתי כ בתנאי שג הוא זק
? אמרתי מה מבי
טשרנוביל יחתו על הכרוז ":ילא. הרי"
אדמור
התגברת על
מהעט כאריהתשמר נקרא"לייב
השמרפ
" הנאמר אתה
מחמתהפשט,
חותרקבכלל אומר ל אליופרד"ס
שמדרכו אינו כשבאו בזה
בחיו ,יש ש:אמר הס""ק
אד
של
לדידיללביוחנ
ויכנסו מלבלאאריה
צריכי יוצאי
וחת " דברידברי
חכמי לדבר א"כ
כ
בקול מצוהשמעת
לשמוע ולציוויי
שאבל לדבר לו
צריכי מהשלא רצונ
וכ
מטאלנא.ארי ולא אחורי אשה ואתה הול להכנס לגוב האריות ממש ונאמר אחורי והיות ,
טווערסקי ב
הרהד"מהשומעות
לדבר בפני כ"כ הרבה נשי שיכנסו ללייב אליה ,אח"כ בירכו בפרטיות על משפחתו.
נגד
אמרה:מחאה כתב ,הרבי
הרבנית נוסח ש
הרי" ובולבית מכתב
פירות סלסלהבידו
מלאה ש"ש נת
האד
האד"שלח"פ:
בשלישית לקו
שלישי ט"ז שבט יו נקרא הרי" .9
היה , תורה לדי
ללכת והצור אלימות נגד בכללות בו כתוב
שהרי" יאכל הפירות והסלסלה ישלח לרופאי הרבי ,אמר הרבי :לא אינ מכירה את ר'והיה במכנווקא בלז של המכות
ואחריבשבט( מגורו זי"ע הא"א
פירות ט" שמו ב
סלסלת שחת
שקיבל מכלאגור
שליט"
היחידהרבי יחלקפריינד
לכול! ) הפירות הרב
מנח"דאתירושלי חתו ראביצחק
ריוח ניכר האדמו"ר מרחמסטריווקא באומרו שרוצה שס"ט יחתו לפניו ,הרבי אמר
שליט""הא :ואמור לו שאתה שליח וחתמתי כ בתנאי שג הוא זק
סבהתשנ בשבט סע ל:ט"ו להרי"
שני יו
הכרוז על
האד"ש קיבל טלפו
שהיה תאונה ע"י ביה"ס החסידי ונפגעו שתי בנות ומבקשי ברכה ע" כ, יחתו טשרנוביל י" אדמור
מהעט
להרגיעו הואשצרי תשמר
השמרפ
" הנאמר "
אח"כ מחמת ואמר
בכלל הרגיעו
והאד"ש חות שמדרכו אינו
להזכיר כשבאו אליו
ברוידאי מבוהל הס""כק אמר
צלצל ר"י אח
יוחנ
וכ
ש באזור וכנראה ראה את התאונה ולכ
צלצל ולכ
הוא כ"כ מבוהל )ובאמת כ היה
לדידי צריכי לא " וחת חכמי דברי בקול לשמוע מצוה אבל לו צריכי מה גר
(...הרהד"מ מטאלנא. עדיב
טווערסקי
וחכ
כשהרי" היה בקו"פ סיפר לו האד"ש מהתאונה ואמר :שבתחלה היה לי עגמ"נ על הבשורה
לפירות:
מסוגל אמרה
ואהרבנית
הרי", לבית
לפירות ומקובל פירות
שמסוגל סלסלה מלאה
ט"שו בשבט
האד"
שלחגדול
שבט כ"כ
ט"זשהיו
חשבשלישי
יו אבל
הרעה.9
היו'
שזכותאת ר
ובטוחנימכירה
מכל:רעלא אינ
לשומרהרבי
הרבי ,אמר לרופאי
נמצאי ישלח
שכבר והסלסלה
לפירות הפירותמסוגל לא יאכל
נולדו בודאי שהרי"
שעוד
כשאמרבשבט( זהט"ו
כלו ) פירות
סלסלתוב"ה שקיבל
עברה סיטי קשה גור
אחת היחיד מכל
לא)במצב
לכול! יחלק
שניה הפירותב"ה מנח את
עמדה לה
יצחק
חמשה עשר
זאת אד"ש בצהריי עוד לא היה תשובה וידע ברוה"ק שכ יאמרו באמת אח"כ(.
יו שני ט"ו בשבט התשנ"ה:
ברכה ע" כ,
אצל ומבקשיברית שתיהבנות
היה השבוע ונפגעוק וב"
החסידיבזש"
לא נפקדוביה"ס
תאונה ע"22ישנה שהיה
על זוג ש טלפו
סיפור בעתו
ש קיבל
התפרס האד"
הוא
ת להרגיעו
היולד שצריאצלה אח""כ
ש שהיו ואמר אד
הרגיעוק מר
והאד"ש
מבעלה כ" מבוהללהזכיר
שמופת זה ברוידאי
א להרי" הרבניתי תליט"
וסיפרהצלצל ר"
אח"כ
היה ונכנסה כ
הרבנית רפואה)ובאמת
מחמתמבוהל
הוא כ"כ
ולכ
בעיה
צלצלשו
ולכ
ואי
התאונה שנה
נשואי 21 שכבראת
מאוד ראה
וכנראה באזור
ובכו ששלהואמאגר
לרבי וביקשה ,ואמר :בזכות אבותי אני מאוד מקוה שיהיו גיהולפי
וכעבור עשרה חודשי (...עדי וחכ
כשהרי" היה בקו"פ סיפר לו האד"ש מהתאונה ואמר :שבתחלה היה לי עגמ"נ על הבשורה נולד.
הרעה אבל חשב שהיו כ"כ גדול ט"ו בשבט ומקובל שמסוגל לפירות וא מסוגל לפירות
שעוד לא נולדו בודאי מסוגל לפירות שכבר נמצאי לשומר מכל רע ובטוחני שזכות היו
חמשה עשר עמדה לה
ב"ה שניה לא במצב קשה אחת עברה סיטי וב"ה זה כלו )כשאמר
410ק שכ יאמרו באמת אח"כ(. זאת אד"ש בצהריי עוד לא היה תשובה וידע ברוה"
בעתו
התפרס סיפור על זוג ש 22שנה לא נפקדו בזש"ק וב"ה היה השבוע ברית אצל
וסיפרה הרבנית תליט"א להרי" שמופת זה מבעלה כ"ק מר
אד"ש שהיו אצלה היולדת
ואמא שלה ובכו מאוד שכבר נשואי 21שנה ואי
שו בעיה מחמת רפואה ונכנסה הרבנית
לרבי וביקשה ,ואמר :בזכות אבותי אני מאוד מקוה שיהיו גיהולפי
וכעבור עשרה חודשי
נולד.
410
אבר נכנס שהרופאי ממליצי נתוח לב שנולד והאד"ש לא הסכי ואמר :שלא נראה לו
שצרי והרופאי אמרו שידע שזה אחריותו ונבהל ונכנס שוב ענה לו האד"ש :שאי לו מה
לפחד שיחתו ויקחהו מביה"ח וכ עשה ,אחרי זמ שלחו לו מכתב אזהרה מביה"ח שכדאי
לו לנתח ושידע שיש עליו אחריות גדולה נכנס בשלישית אמר אד"ש שהדבר מחשיד וצרי
בדיקה שנראה לו שרוצי לעשות על הילד ניסוי ואחרי בירור קצר התברר שהאד"ש צדק.
פלוני נכנס לרבי הב"י בטענה שמתו בירור על בחור שמציעי לו לקחת לחת לבתו הוברר
לו שאינו עומד בשורה בטישי ושאלתו הא לסרב בגלל זה לשידו? ענהו הב"י ח"ו הוא
בס"ה איי אידלע בחור ולכ לא עומד.
פלוני נכנס לרבי שליט"א לשאול על ישיבה גדולה לבנו ומסתפק בי ישפ"א לאור שמחה
בחיפה? ענהו אד"ש שמאז פטירתו של הרבי הלב שמחה מקפיד שלא להתערב בעניני
הישיבות כפע אנשי יטענו שממלי על ישיבה אחת יותר מהשניה ואני צרי לדאוג לכול
411
מישיבת חיפה ,חידושי הרי" נישט אזוי!
האד"ש אמר לפלוני אבי הא"א אמר פע שלבו נהיה לב אב מרוב צרות ששומע לא הבנתי
דבר זה אע"פ ששמעתיו ,כהיו שאני יושב ושומע צרותיה של ישראל מרגיש אני ג שליבי
נהפ
ללב אב!
בשוה שניה טובי לשניה יש מעלות ישפ"א יותר רחבה מכניסה ג בחורי חלשי
ג
טובכא אולי! יותר
יושב אני במטותאבישפ"א
טוביואמר:
האד"ש בחורי
בעיקר קטעו
מכניסהבדיבור
מצומצוהארי
יותר מסובכת
ע בעיהחיפה פלוני"כ
נכנס משא
חתני יש"כלי שתי
הרבה צרות מלשבתוטוב ש
ולשמוע כ לגשמיותולא10 הרי9לרוחניות
לפעמי ב מגיע כוונת
הבייתה ב לא אבל ובחיפה
אחה"צ הגשמיותמ5
כל יו
! אזוי נישט " הרי חידושי
מאבדי אפי' התאבו לחיות ובבית צרי
להתפלל מעריב ולעשות ג מה לעצמי ובקושי, חיפה מישיבת
נשאר משהו לישו לכ קצר ואמור בדיוק מה הבעיה.
האד"ש אמר לפלוני אבי הא"א אמר פע שלבו נהיה לב אב מרוב צרות ששומע לא הבנתי
שליבי לשיבתאני ג
שפתיצדיק ישראלבנומרגיש
צרותיה.ד.שללשלוח יושבציותי
ושומעלבני מו' י שאני נא
, כהיו
מא
דיר ששמעתיו,אי
אמרפ להרי":
האד"זהש אע"
דבר
בה ויקבל ש חינו
טוב ג יש מעלה שזה רחוק הוא מנהל היו ג' רבעי החצר אב! נהפ
ללב
ישיבה טו זה
מרחוק יהיה יותר טוב.
פלוני נכנס ע בעיה מסובכת והארי
בדיבור קטעו האד"ש ואמר :במטותא! יושב אני כא
ולשמוע כ"כ הרבה צרות מלשבת
האלימות? של10
בלז נגד לפעמי ב הבייתה ב9
חתימת הס"ד מגיעאומר על
:מהאחה""צ יוש מ5
שאל הרי כל
האד"
ובקושי
לעצמיהוא טוע
מה אבל ולעשות ג
הבלזר, מעריבכבוד של
פחיתותלהתפלל שאנשי צרי
אמרו שזה לחיות ובבית
התאבוויכוח מאבדי אפי'
שהיה עלכ
הרי":
נשאר שזה מראהו בקלקלתו שלא מוחה באלימות ורק מחמת הלח ציוה על הס"ד שלו
. הבעיה מה בדיוק ואמור קצר לכ לישו משהו הפו
לחתו.
צדיק שפתי לשיבת בנו לשלוח . ד . י ' מו לבני ציותי , נא
דיר מא
אי
ש :הרהר ואמר :לא כל העול עילויי גדולי כמו
ורוב חושבי שטחי וחשבו זה : " להרי אמר ש האד"
אד"
החצר רבעי ' ג היו מנהל הוא רחוק שזה מעלה יש ג טוב חינו
של
אע"פ שהוא נכו בודאי לא עלה בדעתו של הרב דש שאנשי חושבי כמו שאתה ש ויקבל בהטו ישיבה זה
מרחוק יהיה יותר טוב.
חושב.
412
את הקב"ה בדרכיו כנאמר מה הוא רחו א אתה וכו' וזה מה שנאמר "לא עשה כ לכל גוי"
אחר מה שנאמר "מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל" שביהודי יש עני של חיקוי
לדרכי הקב"ה מדשא"כ לכל גוי שאי בו דבר זה ולנו אסור לחקותו בכלל.
פנה לבר מצוה בחור וביר שיגדל כהסבות וזכות אבות מסייעת וכמו שהיה עד היו בלא
חטא שימשי להיות בלא חטא ויהיה לו חברי טובי וילמד תורה בהתמדה בשמחה ועוד.
כ אמר :הסבא לא יכל לבא בעזרת ה' יהיה בחתונה הרי כתוב בספרי שהסבות באי
מהעול הבא לשמחות ,הרהר ואמר :א יכולי לבא סבות מעול האמת בודאי יכולי
לבא בחיי חיות והסבא שיהיה בריא נמצא כעת ג כא בבר מצוה.
בחו נת לליבל מעטפה ) 500ש"ח( ואמר :א' קליינקעייט(.
בביקור שהיה הבית ישראל זי"ע אצל ר' מוטל דיי אמר לו ר' מוטל שהיה חולה ווארט
שהגמ' דורשת כש שצרי אד להודות בעת שמחה כ צרי להודות בשעת צרה ל"ע
שכתוב בתהילי "כוס ישועות אשאובש ה' אקרא" וכ כתוב "צרה ויגו אמצאובש ה'
אקרא" ,אבל יש חילוק סיי החסיד הנ"ל דהפסוק "כוס ישועות אשא ובש ה' אקרא" זה
פסוק אחד משו שקל לאד להודות ולבר את ה"י בעת שמחה ,משא"כ "בצרה ויגו
אמצא" נגמר הפסוק ובש ה' אקרא" זה תחילת פסוק חדש משו שלא קל לאד בשעה
שסובל יסורי להודות וכשיש הפוגה קצרה ביסורי יותר קל להתבונ ולבר והתכוי
להזכיר עצמו אצל הרבי שיקל עליו ממכאוביו ,נהנה הבית ישראל מהווארט וחזר עליו הרבה
בקידוש.
יו שלישי כ"ג שבט התשנ"ה לסדר משפטי ,הרי" בקו"פ לפנה"צ:
א .כשנכנס אמר לו הרבי בחיו הרב וינברג למי באת לאדו או לגברת.
ב .הרי" :הזכיר את הסבא קדישא מטאלנא שסובל ומבקש מהרבי ברכה ,והזכיר הגמ' לא
ה ולא שכר.
אד"ש :הזדעזע מהסבל הגדול ,ואמר :אני מעביר דרכ שליחות אליו שידע בבירור שאני
מבטיחו שהיסורי ילכו וירגיש הרבה יותר טוב יש לי כא למטה אבא טוב אבא חשוב
התפללתי ש ואני ימשי להתפלל ש עליו יוחנ ב חוה לרפואה שלימה וכל טוב אבל
בתנאי אחד שיראה לא לשבת כל הזמ ויל כל יו קצת אפי' כל יו מחדרו למרפסת וחזור
לא לוותר וזה מספיק.
)ס.ט :.בשומעו דברי הרבי ירד ממטתו והתחיל צועד לעבר המרפסת היות וכ אמר הרבי
והיסורי היו עד לב השמי זעק הסבא מעומק הלב א אי לי אמונת חכמי מדוע צרי
אני לחיות(.
ג .הרי" :הזכיר לאד"ש אבר שנכנס למשבר עקב מחשבות אשמה בעני מסוי שנגר ע "י
ומבקש ברכה ועצה.
אד"ש :תאמר לו בשמי שכתוב עה"פ "היטיבה ה' לטובי" ברבינו יונה שאד שמתכוי
לטובה עוזר לו ה' שהכל יהיה לטובה ,וא"כ הוא שבודאי לא התכוי לכל מה שאירע והתכוי
רק לטובה בודאי שבשמי מחשיבי הכל לטובה והוסי :שישב וילמד בהתמדה ובשמחה
והשאר ישאיר לי אני לוקח הכל עלי ושאר הדברי לחשוב בזה הכל עצת היצר הבעל דבר
אוהב לבלבל ולהעציב שלא יחשוב ע"כ רק ילמד ואני לוקח על אחריותי!
י.ש .הזכיר לפני מנחה פלוני והוסי פדיו בשבילו האד"ש ביר ולאחר תפילת מנחה
ואמירת י' פרקי תהילי אמר האד"ש למשב"ק אמרו עכשיו בביהמד"ר הפסוק "וית לו
מזהב שבא ויתפלל בעדו תמיד כל היו יברכנהו" נתת כס התפללתי עליו ואתפלל אליו
ויבריא בעזרת ה"י.
413
החסיד ר' יעקב תלמוד אמר פע בבדיחותא שבאי לרבי לקבל תשובה לא אכפת א
התשובה תהיה "תצא רוחו" או "ישוב לאדמתו" העיקר שיהיה "ביו ההוא" שיענה על אתר
ולא ידחה לבא פע אחרת.
א' מהרבני זי"ע אמר בבדיחותא :השינוי הנאמר בשלשה פסוקי אלו א" .ואהבת לרע
כמו
לשו אהבה ב".לא תשנא את אחי
בלבב
" לשו שנאה ג" .נשיא בעמ
לא תאור"
לשו קללה ,שכ"א לדרגתו סת יהודי אפשר לצוות לאהוב ,אבל אח קשה מצוה התורה רק
לא לשנוא ,ונשיא שג זה קשה מדאי באה התורה רק בבקשה לא לקללו .ודו"ק.
כ"ק האמרי אמת זי"ע היה לביקור אצל האדמו"ר מטשורקוב רבי ישראל זצוק"ל וביקשו
הא"א שית לו תקיעת כ על בקשה שיבקש ממנו ואמר :שקוד צרי
לשמוע מה הבקשה
אח"כ ית תקיעת כ וביקש והפציר הא"א שית לו תקיעת כ על בקשתו עוד לפני ששומע
מה ולא הסכי הנ"ל בשו אופ ואמר :שאינו משנה מדרכי אבותיו וקפידה גדולה אצל
לא לתת סת תקיעת כ כ"ז שלא יודעי במה מדובר ,ולבסו הא"א ביקשו שהיות וידוע
בי הצדיקי להקפיד להחזיר ביקור מבקש ממנו שלא יחזיר לו ביקור ולא יטריח עצמו וע "ז
הוא רוצה תקיעת כ ,התחיי
הרבי מטשורקאב ואמר :נו מזל ונס יש לי שלא סטיתי מדרכי
אבות ולא נתתי לכבודו תקיעת כ וואס א'פני האב אי
גיהעט ווע אי
קימע נישט צוריק
בזואכי דע רעבי?!!! )הרי" בש נינו(.
הרבי מזלטלפול סיפר לר"י מרחמסטריווקא שהשווער שלו נהג שיחכו לחתנו הנ"ל בתפילת
י"ח שהיה מארי
בתפילתו יותר מהשווער והוסי :ראה עד כמה גדולה ענוה של הרב
מטשורקאב שציוה לחכות ,והוסי הרי" המספר ואמר :ראה עד כמה גדולה הענוה של
הרבי מזלטלפול שסיפר ולא הבי שיש כא ג מגדולתו שחיכו לו בתפילת י"ח.
יהודי עבד בעני שמיטה והתפרנס בכבוד ובביתו רצו שיפסיק מחשש הערבי שצריכי
להסתובב בשטחי ונקלע ב י' אייר בשנה שחלפה לאול נהדר לסעודת הילולא של ר"ד
מטאלנא והס"ק אמר לו כשעבר לומר לחיי אל תעזוב עבודת שמיטה עבודה קדושה
וחשובה ה"י יעזור שלא יארע כל תקלה ע"י ולא ע"י כל העוסקי בזה ותתבר
בכל טוב
)והתפלא והשתומ האיש שזה לו פע ראשונה בטאלנא וא פע לא דיבר עמו(.
מדברי האדמו"ר מטאלנא שבת מברכי אדר א' ז"כ בשבט פרשת משפטי התשנ"ה:
בליל ש"ק:
א .כתוב הכל תלוי במזל ואפי' ספר תורה שבהיכל והדברי באמת מענייני מאוד הנה
השאגת אריה זכה וכמעט כל בחור בר מצוה אומר מספרו פלפול על תפילי ג אני בדרשת
הבר מצוה שלי אמרתי הסברו של השאגת אריה בעני מחלוקת רבנ וריה"ג ומונח בזה
משהו מדוע וכ בשו"ע ידוע לי מחסידי שתמיד נהגו כהט"ז ולא כהש"
ובמה זכה וכ
בספרי השו"ת תמיד העדיפו לפסוק כפסקי החת סופר על האחרי ,ואמאי? מצאנו ג
בגמ' ששואלת על הרבה אמוראי במה זכו ובמה האריכו ימי ומוני כ"מ דברי והכונה
שהיו מיוחדי בדברי מסוימי וזה גר לה כמו הדבר שנאמר חד בדרא הא היה באמת
היחיד אלא שהיה בדבר מיוחד ומסוי היחיד וזה זיכה אותו וכ כל אלו ,המשנה ברורה
ידוע בפי כל החפ חיי ומדוע נבחר דוקא בש זה משו שבזה היה יחודו שעשה ספר של
על הלכות לה"ר שא אחד לא חשב לעשות ובזה היה יחיד בדורו ולכ נקרא ע"ש זה החפ
חיי בפי כל העול כ הרבי מלובלי נקרא החוזה שראה דברי נפלאי וקיבל זאת מתנה
מאת רבו הנוע אלימל
ובמה זכה מובא בספרי שהיה לו נסיו במידת היסוד כמעשהו של
יוס הצדיק ועמד בזה בגבורה ועי"ז ששבר עצמו זכה מרבו למתנה כזאת להיות החוזה
414
התיר עגונות וכדומה בראייתו הרחוקה וכ באמת השאגת אריה מובא שלמד תורה מתו
הדחק ורדיפות ולכ זכה ,ובודאי יש בזה ג עני של נשמות כל נשמה וזכותה אי וויס .......
ב .מובא בספר הקדוש אור החיי בפרשה פירוש ואח"כ דוחהו שאינו אמת וצרי להתבונ
מדוע בכלל הביאו ואומר אח"כ שאינו אמת? בציעורתי אמרתי שיש כא מוסר השכל אד
חושב שתופס מלאכי אומר ועושה דברי טובי אבל צרי לדעת שא סוטי מהאמת זה
לא טוב ובכל דבר צרי להתבונ את האמיתות של הדבר ולכ מביא פי' זה ללמדנו שנתבונ
שא זה אינו אמת נבטלו .ועוד פי' ע"פ דברי זקינו המאורעיני בישמח לב שבפרד"ס כל
דבר מסתדר במקומו ולכ דבר שאינו נכו ע"פ פשט לא יכול להכתב בפשט אבל ברמז או
בסוד כ יכול להכתב ולכ ג כא שמדבר האוה"ח בדר הפשט אומר שאינו אמת אבל
בדרוש ע"פ רמז כ מביא האוה"ח פירוש זה ולעני ראשו שדברנו שהאוה"ח זכה ומקובל
מאוד בחסידי עד כדי כ שאחד מגדולי האדמורי" יצא לטיש לפי גודל האוה"ח דהיינו
רק כשגמר ללמוד את כל האוה"ח יצא ,וכ הרמב" שמוצאי בו הרבה דברי קבלה.
ג .השבוע יחול יארצייט של הרבי הבית ישראל זי"ע שחיזק כל ימיו את כול והייתי מבי
הזוכי להסתופ בצילו וזכותו תג עלינו כ ממשיכי דרכו יבלחט"א האד"ש מגור שמחזק
בדר נפלאה אנשי ורק לאחרונה כתב מכתב מלא תוכ וחיזוק על כל המצב חיזק לבבות
שבורי ותוהי מה צרי לעשות וזה חשוב ,כשעולי לשמי א' מהשאלות ציפית לישועה
ולכ צרי באמת כל אחד ואחד לצפות כסדר לישועה שקרובה לבא בב"א.
ב .ב"פ אמר לי האדמו"ר הרבי הלב שמחה זי"ע על פרי הפמלה שהוא פרי חשוב ובריא ופע
נת לי לאכול מצלחתו.
שוב הזכיר בארוכה את כ"ק הבית ישראל שהיארצייט שלו בב' אדר ודיבר ג על האד"ש
בברכות עד בלי די.
415
סעודה שלישית:
השבת בירכו כבר את חדש אדר הבעל"ט משנכנס אדר מרבי בשמחה וצריכי לזה במאוד,
אמר לי יהודי טוב "גש" בגמטריה "שמחה" יהודי באר מצרי ע כל ההסתרות ומ"ט
שערי טומאה בחרו לגור דוקא בגש לרמז על השמחה שזה העיקר וזה מחזיק האד בכל
מצב שהוא עומד ובכל עני ובכל מצב שהוא אפשר להתחזק בשמחה ,ובפרט בחדש אדר
שמרבי בו בשמחה ,וזכות הצדיקי ובפרט אלו שזכינו להסתופ בציל כהרבי הבית
ישראל וב"ה כהיו לומדי כל נכדי במוסדות התורה של גור בנשיאות האד"ש ,ימלי הוא
ממרו עלינו לחדש טוב ולכל טוב ע"כ מהס"ק מטאלנא.
האד"ש אמר פע להרי" :שהול לספר לו פרטי דבר שלא סיפר לשו ילוד אשה והיה
בעני ניתוח שעבר בהיותו ילד ,ואמר לו בי הדברי שהרופאי נבהלו כשמדדו לו החו
שהיה מאוד נמו ואמרה לה אמו הרבנית פ.מ .ע"ה שאי מה לדאוג שיודעת שזה טבעו
שיש לו חו נמו יותר מהרגיל ,ולכ הוסי האד"ש כשיש לי קצת חו הוא באמת כמו חו
גבוה אצל אד אחר.
הרבי הבית ישראל זי"ע שאל פע את הרי" כמה זמ הל רגלי בשבת לביהמד"ר? וענה ג'
רבעי שעה שהל מאוד מהר הגיב הבית ישראל :שקר ,מבית הורי עד הר הרצל זה כבר
רבע שעה.
ב .הרי" סינגר פע על אחיו הרש"ז ובתו הדברי אמר אהר שטייט או שורה הגיב
הבית ישראל :א'פרישע אב הבוח שורות למי שיש כח ומר עומד ובזה לא יהיה שו
מעלה.
ג .כשבא הבית ישראל בתשל"ו לבקר את הס"ק מטאלנא אמר על החלו כבר מתוק גאנ
שנעל פאר טאלנא )נשבר בביקורו בשבע ברכות של הרי" תשל"ג(.
ד .נ.ר .מספר שהב"י כבדו בשתיית לחיי וחיפש פה וש מה לתת לו ועל בקבוק אחד )ליקר
ב"ג( אמר לו זה בשביל חייבי כריתות וחיפש ונת לו מליקר אחר ,שבת אח"כ נקרא לקידוש
והיו עוד אברכי כרגיל ולאחד מה אמר הב"י ל יש ליקר מיוחד והוציא ליקר ב"ג ונת לו
והבי נ.ר .שהכל בשבילו שיבי שצרי לדבר ע האבר והל לדבר עמו והתברר שבאמת
אינו בסדר ביהדות והתחרט ונכנס לב"י ע קויעטל ונהנה הבית ישראל שהבי הנ"ל כוונתו.
ה .האד"ש סיפר להרי" :שפע בגור לא רקדו בהקפות בשמחת תורה רק בהקפה של הרבי,
והב"י בגיל שמנה שהיה מאוד חביב על זקנו השפ"א תפסו בתמימות ורקד עמו ג בהקפה
שניה וכול רקדו עמו ומאז רקדו בכל ההקפות.
ו .ל.ו .נכנס לשאול את הרבי הב"י שאביו רוצה שית מתנה לכלה בימי האירוסי ולא עשה
מזה הב"י עסק ואמר :מה הבעיה רק לא תת לה ביד ולמחרת חקר בדיוק לפרטי פרטי מה
היה.
416
ז .משפחת זילברברג בבית וג הבית ישראל לא נת לה לריב ע האבא בעני ישיבה,
וכשהגיע הרבי הלב שמחה ונכנס הב א.י .אמר לו הרבי שיל לגערר ישיבה ולא צרי לשאול
את אביו מקו שלבו חפ ובא אביו להתווכח ולא נת לו הרבי ואמר שוב מקו שלבו חפ .
ח .אבר נכנס ללב שמחה לשאול על המש עניני הבית שהרופאי המליצו להפסקה מחמת
סכנה והלב שמחה היה אז באנגליה וענהו שלא יודע ושישאל את המדרי ר' מרדכי יוס
קמיונקא וזה אמר לו שבודאי ימשי ויהיה הכל בסדר ולא הבי האבר מהיכ נלקח אומ
זה? הסביר לו רמ"י שקבלה היא אצלו מחסידי כשהרבי אומר דבר זה כוונתו שמקבל
אחריות על כל מה שיענה וא נות לו השופר לתקוע מדוע שלא אומר תשובה טובה ואפ"ה
נכנס האבר לל"ש לספר מה שענה נהנה הלב שמחה ואמר :טוב מאוד שכ ענה ובאמת
עשה שמחות והיה הכל בסדר .ע"כ מסעודת ב' אדר.
אבר בש י.ב .צלצל בבהלה באמצע הלילה לאד"ש בהיותו ראש ישיבה שבביה"ח מבהילי
שאשתו ושלושת עובריה בסכנת חיי ואצל הלב שמחה סגור ומה יעשה? האד"ש הרגיעו
מאוד ואמר לו שבודאי יצליח בבקר להזכיר העני אצל הרבי ולא יהיה ח"ו כלו ובכלל לא
צרי להתייחס לדברי הרופאי שה לפעמי מגזימי ולא אומרי נכו ובטוח שיהיה
בסדר וכ היה שילדה בשלו וכול יצאו מכלל סכנה.
ל.ו .סיפר על חבירו שקיבל הבטחה מהרבי הלב שמחה לב ונולד כעבור ט' חדשי ב ומצאו
אצלו פגיעה מוחית ל"ע וכעבור שנה נכנס לל"ש להזכיר שהבטיח ב וזה מה שיצא והסבל
נורא הל"ש מאוד הקפיד ושאל אני הבטחתי אני מבטיח פע אח"כ נרגע ושאל בשקט מה
יש לו לב וכשענה פגיעה מוחית הנה בראשו וכעבור שבוע נפטר הילד ממש בדר מופת,
ולאחר מכ זכה לעשות עוד שמחות.
פלוני נכנס לקו"פ ע קויעטל שיש לו בעיות ע עיניו ומפחד שיפסיד הראיה האד"ש שאלו
ומי כתב ל את הקויעטל? וענה שהוא בעצמו כתב הפטיר הרבי ומה אתה רוצה הרי רואה
הנ טוב ופטרו לשלו.
כ"ק מר הבית ישראל קרא לחסיד ס.ד .לשואלו מדוע הפסיק לשבת באסיפות של הנהלת
ישפ"א הרי הוא חלק מההנהלה? אמר סנדר :אינני רוצה לדבר באחיו של הרבי שהוא נשיא
הישיבה ,הבית ישראל ציוה עליו לומר מה כונתו? ואמר :שבכל אסיפה שיש דיו וכ"א אומר
דעתו מנג הוא ב ב ב ופוסק ישר מה לעשות בלא דיוני ובלא לשמוע טענות וכ א"א
לנהל אסיפה והוסי ס.ד .במליצה א זה "ודברת ב" ששר כל הזמ אז "בשבת בבית"
מעדי אני לשבת בביתי! הקפיד הבית ישראל ואמר :שפיל לסיפא דקרא "ובלכת בדר
ובשכב ובקומ" הוא בב ב שלו שומר עלי בכל המקומות האלו ואתה כ מזלזל בזה
הזהר ממנו הוא אד גדול ,סיי ס.ד .הסיפור ונאנח ואמר :שיודע שהדבר עלה לו יקר
והזהר בגחלת שלא תכוה.
האד"ש אמר לבנו מו' ד.ח .שהזמינוהו מחב"ד לכנס סיו הרמב" לילדי והוסיפו שכהיו
יש בחב"ד שתי פלוגות המשיחיסטי והשפויי וה מהשפויי וא יבא יחזק מאוד ,אמר
הרבי לבנו :ה תפסו אותי ממש בנקודה רגישה וזה סיבה אמיתית לבא רק מחמת השפעת
אשלח עמ ברכה לש!
מובא ברמב" :שאד שנהיה טמא בביהמ"ק צרי מיד לצאת וא שהה כדי שיעור
השתחויה עובר על טומאת מקדש וצרי לבחור דר הקצרה ולצאת וא בחר בדר ארוכה
417
עבר וחייב אע"פ שיצא יותר מהר מההול בדר הקצרה שהנ"ל הל יותר לאט .והדבר צרי
ביאור הרי ההול במרוצה אמנ הל בדר הארוכה אבל יצא מביהמ"ק מהר יותר מההול
בדר הקצרה?
הסביר את הדבר הרי" שליט"א ע"פ דברי כ"ק מר הבית ישראל :שקרא לו ודיבר עמו
בארוכה אודות פרשה מסוימת ובתו הדברי אמר לו שדוד המל ע"ה אומר בתהילי
"יתייצב על דר לא טוב רע לא ימאס" וכונתו שלקבוע שהאד עומד על דר לא טובה לא
יקבע עצ העבירה שהאד עובר משו שהאד יכול ליפול בעצת היצר ,אלא לקבוע זה א
מואס ברע או לא שכשאד עובר עבירה אבל לא טוב לו ולא נוח לו ומואס ברע ומה יעשה
ונכשל אבל כשאד כבר לא מואס ברע ומרוצה בה ג א לא יספיק לעבור העבירה הוא
כבר עומד על דר לא טוב ,וזה הכונה "רע לא ימאס" בלבד בלא העבירה עצמה כבר מראה
לנו על דרכו שאינה טובה.
ולפי"ז יוב נהדר דברי הרמב" אד שלכה"פ בוחר בדר הרצויה והנכונה כנפסק לו
בהלכה והול בדר הקצרה לא ילקה ולא יעבור ג א יצא מאוחר יותר )כ"ז שלא שהה
כדי שיעור השתחויה( משא"כ הבוחר ברע והל לו בדר הארוכה לא כמו שנצטוה אע"פ
שהול במרוצה ויצא מהר יותר יתחייב על טומאת מקדש שלא מאס ברע ובחר בדר הלא
רצויה הדר הארוכה .ודפח"ח!!!
אחרי פטירת אמו של הרע"א התחיל הרב ללכת כפו ושאלוהו בני המשפחה מה קרה ומה
הקשר לפטירתה של אמו? וענה :שבאמת היה צרי ללכת כפו מזמ שכבר הזקי ואי לו
כח לעמוד זקו רק התאמ כל הזמ שמא תראה אמו ותתצטער ושו כבוד א הל כל
הזמ זקו ועכשיו שנפטרה ואי כבר חשש של כיבוד א שוב אי כח במותניו להתאמ
וללכת זקו בהוסיפו ע"ז את הפסוק בתהילי שאמר דוד המל ע"ה "ואני כאבל א קודר
שחותי" שבאבלותו על אמו שנפטרה התחיל ללכת כפו שחוח .ודפח"ח!!
הרי" שאל על אבר שהסתב בשלו בית והכל התחיל מחמת שלא יש כלל בחדר שינה
כל הזמ מחשש הרהורי והאד"ש אמר :שא"א כ לחיות וא התחת צרי להתרגל ואי
מהחכמה לברוח והפליג באומרו שאפילו א יצטר ללכת למקוה בגלל זה אפ"ה שיש ש
עד שיתרגל.
האד"ש כשהיה ראש ישיבה אמר בחתונת בנו מו' י.ד .נתחיל בעזרת ה"י מלמטה למעלה וכ
היה שבנו מו' י.ד .עשה שמחה ראשו אח"כ בנו מו' ארי' זצ"ל ואח"כ בנו מו' שאול.
הרי" שאל בקו"פ :על אבר שרוצה לעבור דירה היות ונפל בנסיו שחושב כל הזמ על
אשה שכנה ומרגיש שהמצב עמו לא טוב ומפחד שזה יגיע לדברי לא טובי האד"ש אמר
שא"א לוותר ע"כ הבעל דבר מסתדר בכל מקו ולא חסר לו נשי ומי ערב לנו שבמקו
אחר לא יביא לו נשי צרי לעבוד ולהתגבר במקומו וצרי להשקיע כמה שיותר המחיר יקר
אבל צרי לעשות את זה ,ת לי 24שעות לחשוב ,אח"כ שלח האבר לשאול שוב למעשה מה
לעשות שאינו יכול ענה האד"ש בקפידה שא הוא מסודר בפרנסה במקומו ואשתו ג
עובדת שלא יעבור דירה בגלל הנסיו והדמיו וצרי להתגבר ושידע שא לא יתגבר הוא
משוגע ואינו ב אד בכלל ואי שו תירו.
האד"ש אמר להרי" :בהקשר לדבר מסוי שזוכר ששמע בפולי מחסיד ישיש מחסידי בעל
התכלת האדמו"ר מראדזי זצ"ל שאמר שלשה כשה זקני לא שווי שו דבר מלמד
זק ,חייל זק ,וסוס זק ,והוסי בהסברו :מלמד מדוע נשאר במלמדות שלו ולא נהיה ראש
ישיבה או שאר כלי קדש הראיה שהוא לא יוצלח .וכמו"כ חייל זק מדוע לא עלה בדרגה
ונהיה למפקד רמטכ"ל ורק נשאר חייל פשוט כ"כ הרבה שני וזה ראי' שלכתחלה לא היה
418
טוב ,וכמו"כ הסוס א היה סוס טוב היו עובדי עמו הרבה ולא היה מארי ימי שהיה מת
וא רואה הנ סוס זק
סימ
ביד שאינו שווה כלו.
האד"ש נוהג תמיד לומר במחלת השפעת ,שפעת בפ' רפויה ובהיותו ראש ישיבה ואמר כ
חיי הרי" ושאלו הרבי מדוע צוחק? וענה :שכל העול אומר שפע בפ' דגושה ולכ
חיי
שהרבי אומר דוקא שפעת בפ' רפויה הגיב הרבי ואמר :מדוע שאומר בפ' דגושה שיהיה
בכל התוק צרי שיהיה פחות מחלה לא א כל התקיפות בפ' רפויה והבי
שכונה עמוקה
לו בזה למעט המחלה ורק כשאמר אצל גוי המלה שפעת הקפיד לומר בפ' דגושה לחזק
המחלה.
הב"י שלח פע את הרי" :לברר על בחור לשידו לבתו של הרבי מלובלי
שליט"א
וכשהגיע ע המידע שלא מצא ח
בעיני הב"י הגיב הבית ישראל :אי
קדש הקדשי דאר
אהר זעכר נישט אריי
גיי
דימה הרבי מלובלי
לקדש הקדשי.
בתחילת ההנהגה של האד"ש דיבר ע הרי" על הטיש ואמר :יש הרי בגור תרפ"ט רבני,
תרפ"ט בנשקי" ,ומ
הסת יהיה כל שבת תרפ"ט בעלי שמחות ,והאי ישבו כול על יד
השלח
אפי' שיהיה שתי טישי כל שבת? הרי" אמר שא יקפידו לכבד ג העומדי
בגלריה יוכלו להרויח הרבה מקו שאל האד"ש הא יסכימו רבני כהרב מקוממיות
והרב רוסט לעמוד ש? ענה הרי" :שחושב שכ
שהרי רואי טוב ושומעי טוב ויקבלו
שיריי.
האד"ש סיפר להרי" :על מלמדו שהיה חסיד סאכטשוב תלמידו של האבני נזר ואמר
בשיעורי הרבה משמו פע בפורי קט
לא רצו הילדי ללמוד כ"כ בנימי
אלתר וליבל
היינה ג למדו עמו והביאו משקה משכר ונתנו למלמד בתואנה שישתה שהרי בפורי צרי
לשתות העניות היתה גדולה והמשקה בכל זאת היה טוב והמלמד שתה הוא לא השתכר
ואחז ראש אבל מה שרצו הצליחו כבר לא למדנו באותו היו וכשהיה בגילופי
חברנו עליו
שיאמר משהו מהאבני נזר לא כתמיד פלפול אלא בדר צחות ,ואמר :שפע רבו האבני נזר
היה מאוד בבדיחותא ואמר על ספר מסוי מדוע כל המחברי ספרי כותבי קוד הקדמה
שלה ואח"כ דברי תורה הרי אי
זה דר אר שמקדימי דבריה לדברי תורה והיה
מהראוי לכתוב קוד כל הדברי תורה ואת ההקדמה בסו הספר? אלא ודאי הטע משו
שלא יהיה ד"ז הקדמה אלא אחור שהרי נדפס בסו הספר אבל כשמסתכלי בהקדמה
והאד מפאר עצמו א"כ הינו שוואנ )זנב( חוזרת הקושיא שזנב באמת מתאי לאחור
ומדוע שלא ידפיס ההקדמה באחורי הספר!!
רבי שלמה קאליש חתנו של החלקת יואב ותלמידו של האבני נזר סיפר להרי" שאביו סיפר
לו על חסיד שהיה לו צרה גדולה בביתו ובא להזכיר אצל רבו האבני נזר והיה דרכו לומר
ארבע שיעורי ביו ובדיוק למד בעיו
תוס' קשה אמר לו האבני נזר בטוח אני בשכר זה
שלא תפרעיני עכשיו להבי
דברי התוס' הקשי תושע במה שאתה צרי והוסי החסיד
ר"ש לא בדקנו מה שנהיה ובטוח לנו שנושע רק ד"ז עבר אצלינו בודאות שכדאי להגיע בדיוק
בזמ
שהרבי עסוק בלימודו וכבר היתה מובטחת הישועה.
כ
אמר להרי" שבסאכטשוב היו אומרי על ההול לגור כנאמר בפסוק כל נבלה...
ח.ש .נכנס לקו"פ לומר שאד שהיה מוכר כל הזמ
כערבי וטוע
שאמו יהודיה ורוצה להכנס
לרבי האד"ש אמר :שיכנס לא אארי עמו הרבה ,האיש נכנס והאד"ש שאלו לרצונו? וענה
שהוא עני ורוצה כס תרומה אמר לו הרבי :שבדר כלל נות
עכשיו יש לי חובה בבנק
ואשתי חולה ואי
באפשרותי ופטרו לשלו.
419
אבר הזכיר לידה דר ר"י ברוידא והיה לו ברשמתו של אותו היו עוד שתי שמחות על
הראשוני ענה האד"ש בברכת מז"ט רגילה ועל השלישי הרהר האד"ש ואמר :שה"י יעזור
שהאמא תהיה בריאה וג הילד יהיה בריא והיה לפלא בעיני ר"י ברוידא וכ בעיני האבר
שהרי הכל היה בסדר ,וכעבור יו בפתאו ממש הסבכו העניני והיתה היא והילד בסכנת
חיי וברכתו של האד"ש עמדה לה וב"ה יצאו מהכל.
אבר נכנס לשאול שרוצה לעשות רשיו נהיגה בהיות שנוסע הרבה לפרנסתו לגרמניה וש
צרי מעיר לעיר ולוקח לו הרבה זמ בתחבורה הציבורית נת לו האד"ש ברכה והסכמה
וכשהתחיל לצאת מהקו"פ קרא לו האד"ש שנית ואמר :בי עיר זאת לעיר זאת נקט בשמות
הערי יש כביש מפותל ומסוכ ש תראה להיזהר בנסיעת ,נדה האבר שהרבי יודע
בדיוק מה נעשה על הכבישי בגרמניה וכשהבחי האד"ש בפליאתו אמר :כ זה כ נכו אני
לא היתי ש אני מרגיש.
הרי" נת לרבנית תליט"א שהיתה חולה בדלקת ראות את הספר הקדוש תהילי דהרה"ק
ר' דודל מטאלנא והרבי אמר אח"כ להרי" יישר כח גדול ע"ז שהיה לה חיזוק מזה ,היא
שאלה אותי הא לכתוב שמה? והמלצתי לה שלא ג אני אמרתי בזה תהילי בפולי ,
שאול בני ג פעל בתהילי זה היא אמרה במש השבת כל הספר אני ג עשיתי אריי כאפי
ואמרתי יו תהילי.
האד"ש דיבר ע הרי" :בארוכה על הבחור בוני ליקוער שהיה משמשו )בחיי אביו הא"א
בפולי ( ואמר עליו שהיה "יקר" והרבה עשה למענו הל עמו ,למד עמו ,סידר לו כל דבריו
הרבה אני חייב לו הכרת הטוב על כל מה שעשה עימי ,מה לעשות הכל השמיד וכילה הרשע
מגרמניה! אמי הרבנית ע"ה היתה צריכה ליסוע תקופה כמה ימי בשבוע מחו לגור לצרכי
רפואה אי כא המקו להארי עוד אספר ל בדבר זה פרטי פרטי ,בכל אופ אצל אבי
זי"ע היה הרבה תפקידי ,ארוחת הצהריי היה זמנה של האמא היא היתה מכניסה
הצהריי והיא היתה מוציאה ואז היה זמנה לדבר ע אבי כל מה שרצתה להזכיר וכדומה
כל היו היה אבא עסוק ולא דיבר עמה ,כא היה זמנה ומקומה ועכשיו שהיתה צריכה
להעדר היתה צריכה למנות ממלא מקו ושמה עיניה בבוני ליקוער שהיה מוצלח מאוד
מאוד וג אני שרציתי להכיר לו טובה דחפתי שתציע אותו הוא באמת היה גילונגענג בצורה
מיוחדת יש מי שמניח דבר על השולח וזה גילייגעט ויש מי שמניח וזה לא כ"כ והוא היה
מניח בצורה מיוחדת .היה לאבי הרבה משמשי המבוגר היה ר' שמחה ורשבייאק כה היה
ואחי לא כ"כ חיבבו בתור משמש ,היתי נוכח בשעה שהאמא נכנסה לומר שמבקשת לשי
את בוני בחור כ קראו לו בחצר רצו לצחוק ממנו שהוא עוד בחור חלק קראו לו בוני
משמש ,אבי זי"ע מיעט בכלל בדיבור וכשאמרה ההצעה שאל "א ה ה ה" אמא הבינה ואמרה
"שמחה"? והנה בראשו שבאמת זה כוונתו היא נסתדר ע שמחה כשישמע שלקחו בחור
צעיר לתפקיד כה ר ונישא ענתה האמא ע דברי יותר קשי אתה מסתדר תסדר ג ע
זה! בשמחה רצתי לבשר לו על מינויו במקו אמי כל צהריי ,כמוב שהדבר נשמע בבית
המשבקי" ונהיה רעש גדול שמחה עשה כזה ויצעקו שכל הבית הזדעזע הא"א אמר לו
שהוא ת"ח וכה ולא היה רוצה להשתמש בו ממש בתור מלצר וזה ג רק לתקופה קצרה
ולא כל יו וכו' וכו' היקר הזה בוני נכנס חזק למשמשות וחידש בה הרבה הלכות והיה
ממש מיוחד וכיו הרבה לאמת בכל רמז ובכל תנועה של אבי וראיתי שהוא מאוד גילונגע
והא"א מאוד מאוד נהנה ממנו וכבר נהיה כמשמש ותיק בכל דבר יו אחד קלטו אוזני
שהאבא מדבר ע האמא ואומר לה שבוני ליקוער יותר מדאי גילונגע וצרי לדאוג לשידו
מהיר ויפסיק המשמשות ,האמא שאלה מדוע? וענה לה שישי כשרונותיו בתכלית שבא
לעול ולא כא להיות כל חייו משמש והא"א קרא לא' משדכני החצר וציוהו שימהר לחפש
420
לו שידו ולגמור העני כששמעתי שיחה זו רצתי מהר לספר לו והוא נהיה מאוד עצוב
וממש בכה שהול לאבד את המשמשות הוא ביקשני שאבקש בשבילו אצל הרבי ואני
הרגשתי שאני לא יכול לסרב אפי' שהרבה ביקשו לעשות דרכי דברי ונמנעתי מלעשות כא
ידעתי כמה שבוני מסור בשבילי הוא ממש היה הכל בשבילי יצאתי מגדרי ונכנסתי לקו"פ
האבא הרי עיניו הקדושות וישר הבי ושאל וואס בוני? עניתי שכ שהוא בוכה ופרצתי ג
אני בבכי ,אבי קרא לי והסביר לי אד צרי לחיות את חייו לעצמו לנצל כשרונותיו לעצמו
לביתו לילדיו ומשמש משקיע הכל כא ולא מנצל לעצמו הוא ג נהיה מצומצ הכל
בשמשות להוסי בזה חידושי ובדברי אחרי נהיה מצומצ ג אני נהיה צו געבינד צו
אהיי יותר מדאי בגיל מבוגר קשה לצאת מהרגל ואני מפחד שלא אעמוד בנסיו לכ
בשבילי ובשבילו טוב שיתחת מהר ויפסיק עני המשמשות וישקיע כל הגלונגייט שיש לו
בילדיו ובעצמו לקיי תפקידו בעול הזה בשעת מעשה הרבה לא הבנתי דברי אבי הא "א
זי"ע וככל שהשני עברו הבנתי יותר חזק ויותר חזק וג גדולתו שאמר שלא רוצה להכנס
לנסיו שיהיה קשור איליו יותר מדאי כמוב שלא עבר זמ רב ונהיה חת והתחת ,הא "א
הקפיד ג כשבא נסיעות שלא יהיה לו שו דבר במשמשות והקפיד תמיד לשלוח שיסע
במהרה חזרה לביתו הבית הראשו לא הצליח והרבה סבל מהשויגער ומביתו ילדי לא היו
לו ובסו הוצר להתגרש ומי יודע א לא המשבקו"ת היא שהפריע בסופו נשא בית שני
והיה הכל על מי מנוחות והיה נראה שעכשיו הנה מתגשמת דברי אבי ויכניס כל כוחו בחינו
ילדיו וכו' עד שבא אותו רשע ימ"ש והעלה את כול על המוקד בשריפה גדולה ולא השאיר
מה כלו! כ דיבר האד"ש ע הרי" אודות משבקו שלו שמאוד מצליח ולכ צרי לראות
לחתנו במהרה שישקיע מרצו וכוחו בעצמו.
רש"ז וינברג סיפר שכ"ק מר הבית ישראל אמר פע לי.ו .אני מאוד מחבב ומערי את
איטשה טאלנר אתה יודע מדוע? מחמת שהוא בר דעת! ולכ קירב ג רש"ז בתור אחיו של
הרי".
אבר כתב בקועטיל שיש לו משפט בערכאות ומבקש ברכה להנצל בפרט שעכשיו ימי אדר
וכתוב לקבוע אז די שבריא מזליא של היהודי הרבי חיי ואמר :באמת יהודי אינו גוי אבל
לצערינו בתי המשפט מצדיקי היו יותר הגויי מהיהודי ומתאי מימרא זאת של
הגמרא.
הרבנית פ"מ ע"ה קיבלה טלפו שנולד במשפחתה בת ונכנסה לבעלה הא"א זי"ע לבשר
הא"א ענה :מזל טוב מזאל זא נישט דאשרקע! הרבנית מאוד נבהלה ולא אמרה דבריו
לאחרי רק שלחה לברר הא הכל בסדר? ואמר שב"ה הילד והיולדת הכל בבריאות
כעבור שבוע הגיע בדחיפות ידיעה שהיולדת הסתבכה בהרעלת ד וממש נמצאת בסכנת
חיי נכנסה הרבנית לא"א והגיב :הרי כבר אמרתי שלא יפחדו ויהיה טוב ,הרופאי טיפלו
בה ואמרו שעד שנה מקוי שתצא מזה ויעבדו עמה לאט לאט בערב ר"ה נכנסה הרבנית
פ.מ .ואמרה שהנה עברה שנה אצלינו והרופאי אמרו שיקח שנה שיבר שכבר עכשיו יגמר
השנה ,הא"א מאוד נהנה חיי וביר ונהיתה בריאה לגמרי.
יו רביעי ט"ו אדר א' התשנ"ה ,הרי" בנסיעה ע כ"ק אד"ש
פניני שזכינו לשמוע:
.1אד"ש :אמר הרבה פעמי המימרא יעקב אבינו לא מת בכל ההברות ששיי חסידי,
ליטאי ,ברסקאי וכו' אח"כ פנה להרי" ואמר :יש לי לשואל קושיא נאמר בגמ' בעני
חלוקת האר שכ"א חירושת אבותיו חוזר ,זה שאומרי לירושת אבותיו אני חוזר מילא
אאע"ה ויצחק אבינו כתוב שנפטרו ושיי ירושה אבל על יעקב אבינו נאמר לא מת וא"כ אי
ה ירשו שיחזירו הכל ליעקב אבינו שהוא חי? חיי הרבי ושאל יש ל תשובה?
421
הרי" :אולי לגבי ממו א"א לבא ע למדנות ומדרש ולכ דרשו היהודי את הירושה.
אד"ש :חיי ואמר :נכו נכו ,ה הראו תעודת פטירה של יעקב ואמרו שמגיע לה הירושה.
.2אד"ש :אמר דבר למדני מגמרא ירושלמי ,ושאל הא הרי" לומד ירושלמי?
הרי" :לא.
אד"ש :ירושלמי גמ' קשה אני לומד ד היומי אחרי שלש ארבע מחזורי מרגישי
מתיקות וערבות הגמ' ירושלמי יש בו ג מעלה שאפשר לפלפל ולהסביר אי שאתה רוצה
אי בזה הרבה מפרשי.
.3הרי" :המשנהברורה בביאורהלכה כותב שמותר לשמוע ולצאת ידי חובת תקיעת
שופר במקומות המטונפי משו שאי בזה הזכרת ש שמי.
אד"ש :נסער מאוד והארי בזה הדיבור ואמר שאינו רוצה לקבל לה"ר על הרדינר חיי
ואמר :כ"ז שלא ראיתי בתו הספר בעיני דברת לה"ר על הרדינר היתכ לשמוע קול שופר
במקו טינו הרי כל המצוות יש בה עני של קבלת עומ"ש ובתקיעת שופר בפרט כתוב
פסוק מפורש "ותרועת מל בו" ובגמ' אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכ ובמה
בשופר א"כ במצוה זו יש קבלת עומ"ש ובגמ' נאמר הרוצה לקבל עומ"ש יפנה ויטול ידיו
ויקרא ק"ש חזינ שלקבלת עומ"ש צרי לפנות מכל זה ולעמוד במקו קדוש והיא יאמר
ש ז"פ למנצח והברכה היא יאמר?
הרי" :המ"ב מדבר באופ שעומד ש ושומע מבחו ורק יוצא ידי חובת התקיעה מהתורה
אבל אינו אומר הברכה ואינו אומר למנצח.
אד"ש :לא קיבל ,ואמר :צרי להתייגע בדבריו אינני מסכי לכ לעשות מצוה ובפרט
תקיעת שופר בשירותי.
הרי" :יש עמוד של גמ' שאמר ר"א מבית הכסא ומקשה הגמ' היתכ? ומתרצינ לאונסיה
שאני ומקשה ש השפ"א מה שיי אמירת ד"ת באונס? ובגלל קושיא זאת גורס אחרת
בגמ' לא שאמר אלא ששמע שהוא היה בבית הכסא ושמע דבר תורה מבחו ולאחר מכ חזר
עליו.
אד"ש :נהנה מהדימוי של דבריו לדברי הסבא השפתאמת והוסי :רואי עד כמה היה
דחוק לסבא השפ"א ד"ז לומר ד"ת במקו טנופת ולכ לקח עצמו להתוכח ע רש"י ולגרוס
אחרת שלא כדרכו.
422
.5בעני המ"ב שהוזכר לעיל אמר אד"ש להרי" :ששמע מיודל צישינסקי בנו של יעקב יואל
ז"ל שאמרו בבדיחותא שאסור לעשות קועטשי על לומדישע שטיקעל של ליטואק כי אפשר
לקבל מזה מרידעי משו שחושבי ע"כ בבית הכסא.
כ אמר על דודו הרה"ק משה בצלאל הי"ד שהקפיד בהטלת מי לא להכנס בכלל לשירותי
רק עמד בצד משו שהיה מקפיד להוריד הט"ק כשנכנס לביה"כ קבוע מחמת קדושת הט"ק
אע"פ שמצד ההלכה מותר.
ירדנו מהרכב לפתע ניגש יהודי לאד"ש ובקש ברכה על עיניו בירכו אד"ש בחו שיהיה לו
רפו"ש ויראה בעיניו תמיד דברי טובי עד שיראה מה נחת אמיתי מכל יוצאי חלציו
הנ"ל המשי לבקש עוד ברכה והתחיל לבכות שיש לו בת בוגרת ולא מצליח בשידוכי
אמר לו אד"ש :הלא כבר אמרתי ל שתראה בעיני נחת .התלהב האיש וצעק אוי הרי
באמת הרבי כבר אמר אוי הרבי כבר אמר )היינו שהתפעל על שאד"ש ברכו בעני נחת עוד
קוד שבקש( אד"ש המשי ללכת ולחש באוזני אי האב באלט גימערקט אז דער עיקר
וואס פעילט איה איז נחת ]מיד הבחנתי שעיקר מה שחסר לו הוא הנחת[...
דובר בעני חכמת הגרפלוגיה ]הכרת מדות האד ואופיו ע"י כתב ידו[ והארי בזה בידענות
מופלגת סיפרתי לפניו על אחד מהפרופסורי הגדולי בזה שקיבל לידיו כתב יד של אחד
מגדולי צדיקי הדור הקוד שהיה מופלג ביותר במדותיו התרומיות זהות הכותב לא נאמרה
לאותו פרופסור ועל פי הכתב יד החליט הפרופסור שהכותב לא היה משובח במדותיו
כששמע הפרופסור את זהותו של הכותב השתומ מאד ואמר שאי לו הסבר לכ שחכמת
הגרפלוגיה לא תאמה במקרה זה את אופיו האמיתי של הכותב .שאלני אד"ש כלו יודע הנ
מה היה תוכ של אותו כתב יד? אמרתי לפניו שתוכ המכתב היה בקשת המלצה למוסד
מסוי ,נענע אד"ש ואמר :כל חכמת הגרפלוגיה היתה כבר ידועה לחז"ל והיא מרומזת
בדברי הגמ' "אנא נפשי כתבת יהבת" יסוד העני הוא בזה שההכותב משקיע את מהות
אופיו בכתיבה ועל כ ניכר בכתב אופי האד אול פעמי שהכותב כותב את הדברי ולבו
בל עמו כפוי הוא בכתיבת הדברי מכל סיבה שהיא ובמקרה כזה לא נית להכיר מ הכתב
את מידת הכותב ולכ במקרה דנ לא מ הנמנע שאותו צדיק שהיה א הוא ראש ישיבה
נאל לכתוב את מכתב ההמלצה ולבו בל עמו שמא יזיק הדבר לישבתו הוא וכיו שהדבר
נכתב בצורה הזו שגה הפרופסור באבחנתו ,ג הארי בדברי התפארת ישראל בסו מסכת
קידושי ובדברי האור פני משה בעני משה רבינו ואמר :שחסידי לא קיבלו את הנאמר ש
שהרי נאמר חכמת אד תאיר פניו ונאמר הכרת פניה ענתה ב.
בשבתו במקו אליו נסענו הוריד את מגבעתו ועל ראשו הקדוש היו מונחי שתי כיפות
באופ שהכיפה השניה בלטה ניגשתי אליו ושאלתיו א כדאי להוריד את הכיפה הנוספת
חיי ואמר "א' ודאי ,וואס פארשטיי זיי אי יראה עילאה יראה תתאה" ]בוודאי מה
מביני ה ביראה עילאה וביראה תתאה[.
בדר חזור לירושלי היה בדבקות עצומה ובעצימת עיניי ואמר בי השאר בעל פה את כל
שירת דבורה כשסיי אמר :הגמ' בפסחי אומרת כל הכועס א חכ הוא חכמתו מסתלקת
וכל המתייהר א חכ הוא חכמתו מסתלקת על כ קוראי לאדמו"ר "גיטע יוד" ]יהודי
טוב[ שהרי א יקפיד ויכעס יאבד כל חכמתו כ ג א יתייהר וסיי ונפשי כעפר לכל תהיה
והמשי ואמר הרבה פסוקי מעני ענוה .אח"כ אמר :איתא בגמ' פסחי ס"ה הרודה חלות
דבש בשבת בשוגג חייב חטאת וברש"י ש כתב "ורודה מדכתיב ויטבול אותה ביערות
הדבש" ואמר :יכול להיות שכוונת רש"י שא על פי שמשמעות רודה הוא לשו שלטו
וכדכתיב "והוא רודה בכל עבר הנהר" וג יונת הל ע מטה שהוא סימ של שלטו
כדאיתא בשו"ע חש משפט סימ א' שבי כלי הדייני יש מקל ורצועה לרדות הע אבל
423
אפשר לטבול המטה ביערות הדבש שיהיה מקל נוע ויש בזה הוראה לכל מי שיש בידו מטה
לרדות שיזכור שיש לטבול את ראש המטה ביערות הדבש.
.7אד"ש סיפר להרי" :לאחי הרבי הלב שמחה היו פאות יפות מאוד והל עמ תמיד
מתחת הכפה אבי הא"א קרא לו פע בשבת הוריד ואמר :כ תל בשבת ומאז הקפיד
מאוד כל ימיו להוריד הפאות בשבת ג בשנותיו האחרונות שהיה חלוש וג כשכבר נשרו
שערותיו תמיד יכלו לראות בשבת שמצי כמה שערות של הפאות בשני הצדדי לקיי דברי
אבינו זי"ע.
כ פגש הא"א את חתנו רי"מ לוי כא באר הוריד לו הפאות ואמר :באר ישראל תל כ,
היצר הרע סניפו בחו"ל אבל העיקר נמצא כא באר"י ונגדו צרי לפאות בחו שזה עוזר.
ב .אד"ש :הבית ישראל אחז מאוד מהחזו"א משא"כ הרבי הלב שמחה ולא מחמת אישיותו
אלא שהיה אכפת לו שפלג זה הליטאי מנהל את הכל ,וכשעשה הל"ש בר מצוה לבנו יחידו
מוהרי"א לקחו לחזו"א לקבל ברכה וכבד מאוד אח"כ שאל החזו"א מה מוהרי"א לומד
וע מי לומד? ענה הלב שמחה :שילדו אוהב ללמוד לבד הגיב החזו"א :לבד ,איננו דבר טוב
צרי תמיד ללמוד בחברותא וגמ' ערוכה "חרב על הבדי" על ת"ח שעוסקי בד בבד.
הל"ש אמר אח"כ לאד"ש כל הסיפור בהוסיפו אהר האט מיר אריי געזוגט אובער אהר איז
גירכעט אהר זאגט א'גמרא רציתי להפיס דעתו ואמרתי לו שג החזו"א לומד כל היו לבד
ואינו חפ בשותפי .ובאמת מוהרי"א תמיד אהב ללמוד לבד.
ג .אד"ש :הביתישראל שלח אותי ואת פ .לוי לת"א במוצאי שבת לבר מצוה שעשה י "מ
אברמובי לבנו כהיו הרב מחצור צבי אברמובי לא ישבנו בגלל זה בטיש וישר במוצאי
שבת נסענו להפתעתינו הגיע לש החזו"א לומר מז"ט וי"מ התפלא שבא שהרי בס"ה שלח
לו הזמנה בדאר כמו כול ,הציגו את אד"ש בפניו ונהנה מאוד כשהל ליוהו אד"ש ושמע
שאומר למשמשו באתי בשביל לחזק היהדות שאז נבחר י.מ .לחבר בעריה )אח"כ בבית אמר
שנהנה מאוד מבנו של האמרי אמת(.
הוסי
אד"ש :חזו"א לשיטתו ,נסעתי פע ע אחד מאנשיו שהיה אז משמשו של החזו "א
וסיפר לי שכאשר ישב ר' עמר בלוי בבית האסורי על ההפגנות למע השבת ביקש החזו"א
לבקרו בדר שאלו המשמש הרב אוחז משיטתו של עמר בלוי? וענה שלא ,שאלו ומדוע
הול הרב לש? ענה :אינני מבקר את עמר בלוי מבקר אני את השבת! אמר אד"ש זה כמו
הסיפור בבר מצוה שהחזו"א היה עושה דברי לחינו.
424
ד .אד"ש :חסידי של פע בתלאביב כגו איצה צישינסקי שהיה מקי עולה של תורה
ויראה בת"א בימי הה והיה צעק גדול מאיד גיסא החסיד ליבל סבינר )קורניק( שהיה
3/4ליטואק ואחד וחצי חסיד היה מדבר בנחת ובשקט והיה בינה ויכוח אי צרי להתנהג
החליטו ללכת לשאול את החזו"א ע מי הצדק? אמר החזו"א שאיצה יהודה בערס צודק
וע זה לתועלת מותר לצעוק שאל ר' ליבל סבינר ואפי' על ספק מותר להלבי פני חבירו
ברבי? וענה :שא זה לצור יהדות וחיזוק מותר אמר אד"ש :שהבי כנ"ל שידע מצב
העיר תלאביב ונהנה מחוזק ואומ של איטשה שהיה כורח וצור השעה.
ה .אד"ש :היתי בשבת בת"א ונמנו וגמרו זקני החסידי ללכת לחזו"א אני לא רציתי
להצטר אבל ביקשתי שאפי' שאני לא הול שיספרו לי אח"כ מה היה וכשהלכ אמר זאב
זילברשטיי שהוא לא הול עמ חברו עליו כול מדוע הוא פורש מהצבור? הוא בשו אופ
לא הסכי ללכת ואמר :כשתחזרו אומר לכ הטע .וכשחזרו ובפיה מלא שבחי ומלא
התפעלות מהחזו"א מצדקתו ומגאנותו ומדותיו חברו כול על ז.ז .שיאמר לה סיבת הדבר
שלא הל? אמר לה שיודע שיש ש הכל אבל דבר אחד חסר ש ולכ העדי להשאר בבית
וזה שמחה שהכל קוצר בלא שמחת חיי שיש בחסידי ברבות הימי סיי הרבי :ראיתי
שצדק מאוד בהגדרתו היה ש כל המעלות חו מחדות חיי ושמחה וכשפגשתי את ז.ז.
ושאלתיו מני ידע אז שכ הוא העני? חיי האיש בחיוכו החכ קירב פיו לאוזני ולחש
ידעתי שאי בכל העול כמו בגור אצל הרבי ולא שידעתי באמת מה חסר אי האב גישועס
אי גיטרופע שבדיוק זה חסר ש .ע"כ מהחזו"א!
.9אד"ש הארי בשיחה מעמיקה על מקל ,משענת ,ואמר :שכתוב ביהושע ב נו כשהל
להיות מנהיג הדור "טול מקל וה על קדקד דבר אחד לדור ולא שתי דברי" ומדוע במשה
רבינו לא היו צריכי לכ? משו שמשה הגיע ליהודי בתור מנהיג ויכלו לקבל ממנו
בהכנעה משא"כ יהושע היה משרת כל הארבעי שנה סידר ספסלי בבית המדרש והיה
חסר ההכנעה של הדור איליו לכ רק בו נאמר קח מקל וה על קדקד שלא ירגישו כ "כ
היימיש וגרויס וזה העני של מקל שחובט להכניע האד ובסופו האד יכול לקבל השפעות
מהצדיק ונקרא משענת וזה שכתוב אצל אלישע שישי המשענת על הילד להחיותו וכ נאמר
במחלוקת בי ר"ג לר"י שציוהו לבא איליו ביוה"כ שחל בחשבונו במקלו ובתרמילו ומדוע
נקט דוקא דברי אלו? אלא מקל הכונה כח המשפיע והתרמיל הינו כח המקבל וזה שאמר
ר"ג א ברצונ לקבל ממני מצדיק הדור וג להיות לבד משפיע על אחרי קוד הנ צרי
להתכופ אילי ע כל הכוחות ,וזה מה שג כתוב פני משה כחמה ופני יהושע כלבנה
שהחמה היא המשפיע והלבנה היא המקבל שיהושע תחילה קיבל ממשה רבינו ורק אח "כ
השפיע על כלל ישראל .ע"כ מהנסיעה!
אד"ש שלח בטיש לאבר ואמר :שחשב שהינו אחיו שהיה בדיוק לאחר סיפור מצער של
פטירת ילדתו בפתע פתאו ורצה לחזקו ,אבל הצביעו החסידי שטעות איננה קיימת אצל
הרבי שבדיוק בזמ ששלח לו נלקחה בתו של אבר זה לביה"ח וב"ה יצאה מכל הבעיה
אח"כ.
אד"ש דיבר ע הרי" :בעני בנו מו' ד.ח .ואמר הרי" :שב"ה יש לו ב ובעזרת ה"י עוד
מעט עוד אמר אד"ש :לא ,הפע יהיה זה בת! וכ היה.
כשדיבר הרבי על זמ הנסיעה שאל לא יהיה בדיוק מפריע באמצע התפילה ברבע לעשר? וכ
בבקורו של הנסיעה צלצל בשש וחצי ושאל הא זה מפריע והא העיר מהשינה?
425
הרב מטשבעי
אמר פע בבדיחותא שלתולדות יעקב יוס היה שלש תקופות מתנגד ,זמ
שהתנדנד בי
שתי השיטות ,חסיד בצורה נפלאה ולכ
במשפחת אוירבע שה נכדיו יש כל
המיני ליטאי חסידי ובאמצע.
אד"ש שלח בשבת יי
בטיש לא.ל .בהוסיפו הרי השבת יארצייט של סבו הרבי ר"ה
מאלכסנדר ואע"פ שמקובל שנפטר באדר ב' ורק אז יש היארצייט זכורני מפולי
כשהיתי ילד
שערכו היארצייט באדר א'.
ב .סיפר ב.ק .שהיה ע הבית ישראל לבקר בדירתו של מוהרי"א ישר אחרי חתונתו וש לב
ישר כשנכנס שיש ידית בדלת הראשית שא"א לפתוח רק ע מפתח והעיר הב"י שכדאי
להחליפו משו שיכול לבצר שאלות של יחוד כשזה נסגר אמר הרי" שכבר היה מעשה
אצל כ"ק הסבא מטאלנא שנשאר לבד ביו בבית הרי" והב"י רצה שהוא יחזור להיות עמו
משו איסור יחוד אמר הרי" לב"י :שיש בדובב מישרי שביו אי
בעיה אמר הב"י
שרוצה לראות הדבר בספר והראה לו.
ג .הב"י סיפר כששמע החתסופר על 300חסידי המסתופפי בצל כ"ק מר
הרבי מקאצק
שאל בתמימותו מהיכ
יקחו 300מזלגות שחשב שכ"א אוכל מסודר במזלג.
ד .א.ש .נזרק מביהמד"ר בגי
מחלוקת ע הל"ש זי"ע בחיי הא"א אמר לו הא"א שיפייס
את בנו ועי"ז יזכה בנו מ .לילדי וכשנפטרה בתו של מ .בא בטרוניא שהא"א הבטיח לו
ילדי אמר הרבי הל"ש אבי הבטיח לו ולא לי ומה זה עסקי!
ה .היה ילד מודרני שהוריו רצו שיכנס לתיכו
ור' דוד אוירבע אחיו של הגרש"ז עבד עמו
ע"מ להכניסו לישיבה קדושה ובא לפני אחיו לשאול עצה מה לעשות ע ההורי ,אמר לו
הגרש"ז :שיל לרבי הבית ישראל שהוא חכ וידע אי להסתדר וכשהרצה הדברי בש
הגרש"ז לרבי הבית ישראל אמר כדרכו מה אעשה ומה אוכל לעשות וכמוב
שבסופו של
דבר דיבר ושלח את אנשיו והבחור נכנס לישיבה קדושה והצליח מאוד לאחר מכ
שלח
הגרש"ז את אחיו להודות לביתישראל על עזרתו ,ובהזדמנות שאל היא באמת מבית כזה
מודרני גודל בחור כזה טוב? ענהו הב"י :בדורות האחרוני כבר לא מחלקי בדוקא נשמות
אלא זורקי ומי שתופס תופס רואי א"ז אצלי בטיש! )שהיה בסו הטיש זורק שקדי
בצורה מיוחדת(.
ו .בזמ
השואה הנוראה תפסו את בנו של הרב מבענדי
לעבודת כפיה והרביצו לו מכות
נאמנות וביזוהו וכו' בסו היו כשחזר לביתו רקד כל הזמ
ופז לא אני לא אני והיו
בטוחי בני הבית שהשתגע האיש מרוב צרות ומכות עד שנרגע מהשירה והריקוד והסביר
שכתוב בפסוק "בכל צרת לו צר" הקב"ה מצטער ע יהודי ויהודי ולא רצה שהוא יגרו
צער להקב"ה צער לכ
רקד ורקד בפזמו
לא אני לא אני שאני לא מצטער ולא מצער את
הקב"ה!!
426
ז .הב"י הקפיד על פאות מתחת הכיפה מחו לירושלי ,אבל להרי" אמר כשהיה חת
שנראה צעיר כילד ולכ יל ע הפאות למטה.
ולב.ק שאל הב"י הולכי כל השבוע מתחת לכיפה? וכשענה כ הוסי לשאול ובשבת ג?
וכשענה כ התפלא ושאל ומתחת לחופה ג כ? והבי בוני שרוצה שילכו כ רק באמצע
השבוע.
וכ אד"ש כשהיה ראש ישיבה ציוה לכל בניו ללכת דוקא בפאות בחו ג מחו לירושלי.
ח .הב"י הקפיד ג על ספודיק במקומות חילוני ופע היה השווער של הרי" בבית
החולי רוטשילד בחיפה והל הרי" בשבת לבקרו וכשהיה לאחר מכ אצל הבית ישראל
וכדרכו שאל כל הפרטי? גער בו מדוע לא השארת הספודיק בבית פחדת שיגנבו ל
הספודיק וישמו במקומו שטריימל קצר ככיסוי של השווער?!
ט .כשלמד הרי" בישיבת כוכב מיעקב טשבעי למד שותפות ע חבר בליל שישי כל הלילה
בביהמד"ר דגור למטה כ"ק מר הביתישראל זי"ע כדרכו הסתובב מוקד לפנות בוקר
וראהו לומד ניגש ושאל מה עושי כא? וענה שעושי משמר שאל וואס מישמש? וענה
שליל שישי חשבו ללמוד שאל מה הוא ליל שישי? א תאמר הכנה לשבת מבי אני מה הוא
עני ליל שישי ,יש עני להכי לשבת והזמינו לכוס תה ולמעלה בדירתו אמר :במה באמת
יכול אד להכי עצמו לשבת זקני החסידי אמרו לכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל
מלמדינו שע"י התורה ולימודה יכולי להגיע לשבת ההכנה האמיתית היא רק דר התורה
ומינה מתברכי כל שיתא יומי אי כוונתי לספרי חסידות אלא פשוט גמ' ע תוס' בעיו!
ע"כ מהסעודה!!
לכ"ק מר האמרי אמת היה חבר מנעורי ושמו ר' מנלה רוזנשטרו היה לה קשר גדול כל
השני היה פע ונפטר לר' מנלה על פניו בנו יודל הא"א טרח ליסוע מגור לורשא והשתת
בכל מסע ההלויה ע הקבורה וכו' ובזבז כמעט יו של שלא כדרכו על הלוית ב ידידו,
ברבות השני נפטר ידיד זה והא"א היה בדיוק באותו העיר וביקש שיודיעוהו כשעוברת
המטה יצא מביתו ד' אמות ותו לא היה הדבר לפלא גדול שלחבר וידיד כ"כ טוב לא עשה
עשירית ממה שעשה לבנו העיז פניו אחד מבאי הבית ושאל ? ענה בחיו גמ' ערוכה היא ב
חבר מת טעו שהרי חבר קיי ולמענו צרי לעשות הכל חבר מת פרוק שהרי כבר
חבורת אינה קיימת עוד שנפטר ובשל מי הרעש הזה .ודפח"ח!!
כ"ק מר הבית ישראל אמר הרבה פעמי מילי שלא בדקדוק הנכו והיה לו בזה סודות
היה תקופה שאמר בשמועס "בכל עת יהיו בגדי לבני וגו' אמר לבני בצירה במקו
לבני בפתח נכנס פלוני להעיר לו ע"כ ובשמועס אחר כ אמר שוב לבני בצירה ושאלו אחר
כ נו הפע אמרתי טוב? ולא ארכו הימי והזיק הדבר להנ"ל .
אד"ש סיפר להרי" :שהא"א זי"ע קרא לחסיד הרש"ב ליזרזו ז"ל ואמר לו שיש לו מצוה
של "ושננת" והינו זק כבר ואי לו כח וממנה אותו לשליחו ללמד לבנו תורה ובאמת אחז
הרבי כל ימיו את הרשב"ל לרבו מובהק.
והרבי הל"ש היה מקושר עמו מאוד ובחזור מהלויתו חילק תפוחי באומרו "והחי ית אל
לבו" הא"א שלח לומר לל"ש שלא יקח כ"כ חזק ללב את פטירתו אמר הל"ש שאביו קלע
לעני שלא היה לו יו כזה קשה במש ימי חייו כמו יו פטירתו של ידידו הרשב"ל.
האד"ש אמר להרי" :שא יצליחו בקריה החדשה בפרדס חנה יהיה לו נח"ר גדול מאוד
והוסי בחיו :ח.מ .יהיה על הפני.
427
האד"ש הראה להרי" :ידו ורגלו הפצועה לאחר נפילתו בחיפה וסיפר לו בפרוטרוט כיצד
נפל וכו' ואמר :כשנפלתי חשבתי הרי א
אחד לא רואה ולא כדאי לקו במרוצה ונחתי קצת
ורק לאחר מכ התרוממתי וכשהייתי אצל הרופא שיבחני עלכ שלא כדאי לקו במהרה
רק להתבונ ולהרגע ורק אז לקו הוסי
אד"ש :שחשב ,יש כא לימוד גדול לרוחניות אד
שנופל ונבהל ורוצה לקו במרוצה יכול להגיע לידי הפסד רק צרי להתבונלהרגע ולחשוב
נפלתי נפלתי ועכשיו אקו ואהיה טוב מחדש.
ב .ידעתי בטוח שלא אירא כלו לאד"ש כשנפל שהרי לא יתכ רב של כל בנ"י שעוזר לכ"כ
הרבה אנשי שיהיה לו נפילה המזקת.
ג .סיפר על ביקורו של הרבי הביתישראל זי"ע אצלו וגער בו שמפחד מדברי הרופאי שיש
לו בעיות ע הלב ואמר :שבשמי יודעי יותר טוב וש אומרי שאי לו כלו והוא בריא
אול!! ע"כ!!
מובא בגמ' שבת שאשת א' האמוראי רצתה להקדי זמ הדלקת הנר לימדה ההוא סבא
שלא תקדי ולא תאחר אלא תדליק בדיוק בזמ הדלקת ובספר שפתאמת מובא שהגמ'
אומרת רק סברא לאקדומי והיא לא אמרה לא
אחד ואי אד יודע מה בלבו של חבירו
ומנא ידע ההיא סבא ללמדה ע"כ? אלא שלא ימלט שההיא סבא הינו אליהו הנביא ושוב לא
קשה מני לאליהו הנביא מה שחשבה בלבה עכ"ד השפ"א הוסי
ע"כ מר האד"ש
להרי" :מדוע זכתה אותה אשה לגילוי אליהו הנביא? אלא שבתחלה כתוב שהדליקה
מאוחר ולימדוה שלא לאחר סברה להקדי בדבר זה שחשבה להקדי נעשתה שבירת
המדה שלה שהרי היא היתה רגילה לאחר וזה היה מדתה של שלעפ וכשאד שובר טבעו
ומקדי אחרת ממה שגופו הורגל עד כה מגיע לו ע"כ גילוי אליהו .ודפח"ח!
על גמ' זו אמר רי"ד מאמשנוב מדוע באמת אסור להוסי
ולהקדי בהדלקת הנר של שבת
שכל מצוה זאת תיקו על חטא אד הראשו שנגר ע"י האשה שהיא כבתה נרו של עול
והכל התחיל מזה שהוסיפה על דברי הקב"ה שאמרה חוה שאסור לגעת בע ודבר שנעשה
לתק חטא שנגר ע"י תוספת א"א להוסי
.
אד"ש סיפר להרי" :שהיה צעיר וראה את אביו זי"ע שמדבר ע פלוני מהחסידי והיה
פניו של אביו בחיו ,והיה בעיניו לפלא שידע שהשיחה היתה גערה לפלוני על דבר מסוי
וא זה גערה אי מקו כא לחיו? הלכתי לגיסי הרי"מ ברמ"ב אלטר שהיה רבי בהרבה
דברי הרבה שאלתיו וענה לי שמחיו של רבי צרי להזהר בדיוק כמו מילה חריפה ואי
שו סתירה בגערתו של הפלוני לחיו ,והוסי
לי אתה לא הכרת את ר' פינטשה הא"א אחז
428
עליו שהיה אד הכי גדול בדורו רפ"א רוטנברג ב אחיו של החידה"ר וממנו אספר ל
שחיו
אינו דבר נעי באחרית ימיו היה סגי נהור וסיפר שבילדותו לקחו אביו להרב"ב שהיה סגי
נהור וקראו לו בעירו דער בלינדער רבי וכשהיה בחצר שאל ר' פינטשה בקול ווי איז דער
בלינדער רבי? והרב"ב עשה שמייכל קרא לו ובירכו סיי ר"פ אני עכשיו סגי נהור כמוהו
מחיוכו של הרב"ב וסיי גיסי רואי מכא שחיו
של רבי איננו כזה דבר פשוט והב מדוע
אבי
חיי
.
אד"ש סיפר להרי" בארוכה :כל פרטי נס ההצלה של אביו ושיבח את אחיו הלב שמחה
שרק בזכותו נצלו וורק בזכותו המשיכו בנסיעה והיה מקו שהא"א התעקש לרדת ולעשות
תחנה והיה הדבר בנפש וכול פחדו רק הל"ש עשה כאינו שומע וציוה להמשי
ליסוע וכ
עברו הנסיעה בשלו.
פלוני מאנ"ש נכנס לקו"פ אמר לו אד"ש שמעתי שנפלת! התנצל הלה שלא נפל ואינו יודע מה
רצונו של האד"ש אמר לו הרבי אני אומר ל
ששמעתי שנפלת ,אמר הפלוני האמת יודע אני
שלא נפלתי א הרבי רוצה שאומר סת שנפלתי אומר ...האד"ש לא נח דעתו ופטרו הנ"ל
לא הבי מה הסוד בדבר ושבוע אח"כ נפל האד"ש בחיפה! כשבועיי אח"כ נכנס הנ"ל שוב
לרבי בדבר מה אמר לו הרבי אינני מבי אני לא נפלתי ואומר אני לכול שנפלתי ואתה
נפלת ומתעקש לומר לכול שלא נפלת .ולא הוב הדבר?
אד"ש אמר להרי" :בנפלתי כאב לי במקו אחד ואח"כ כאב במקו אחר והבנתי שהעיקר
לטפל בשורש הבעיה שמש נמש
הכאב למקומות אחרי וזה לימוד לפעמי יש לאד
בעיה ברוחניות ומנסה לטפל בה ואינו יוצא מזה ואינו מבי שעיקר הבעיה שלו איננה זה
אלא השורש שמש זה משפיע וא לא יתק ש לא ירפא לו "תחת אשר לא עבדת את ה"א
בשמחה" מה מונח מתחת העני שאת השורש צרי
לרפאות.
פלוני נכנס להתאונ על ח.מ .שסמ
עליו בעני מסוי שהבטיח לו שהכל בסדר ובסו
הסתב
עד למשפט ורצה שהרבי יגער בח.מ .אמר לו אד"ש :כא המקו לדבר לה"ר על
שני אנשי? לא הבי הנ"ל כונת הרבי ,התחיי
הרבי ואמר :הנה דברת לה"ר על ח.מ .שאמר
והבטיח ולא עשה כלו וסיב
אות
עד כדי כ
והנה דברת לה"ר על עצמ
שהלכתה לח.מ.
ומי סומ
עליו ומי בכל החצר יודע שא"א לסמו
עליו?!
429
.2אד"ש :לביה"ח תלהשומר קוראי ג שיבא ע"ש רופא שכ היה שמו ידוע ל עליו?
הרי" :לא.
אד"ש :התאנח ,חיי ואמר :זה כבר האיטלגנט שלי? אני קראתי עליו קורות חייו הוא נלח
חזק נגד הפלות הוא היה רופא גדול בתחילת המדינה ועשה הרבה תחבולות להציל עוברי
הוא קנה מקררי שהיה בזמנו יקר המציאות ונת מתנה לכל זוג שהסכי להשאיר העובר,
כ מי שבכל זאת לא הסכי היה נות בקבוקי מי פשוטי כביכול חומר לעזור להפיל ולא
עזר וכו' וכ הציל הרבה הרבה ילדי וחשבתי כל הזמ מה זכה האיש ובמה קיבל כזה
התעוררות לנושא? וראיתי שממקורו היה אביו מחסידי קאסב והיה שר בבית שירי
חסידיי ואע"פ שבנו הרופא התקלקל תמיד היה נהנה בשירי החסידיי ואולי זה מה
שמש אותו לעשות כזה דבר טוב ראה סיי הרבי :כמה גדול כחה של שירה חסידית!
אתה הרי אוהב סיפורי ממני ,ובכ אינני בעל מנג גדול אבל קצת יודע לשיר פחות מאחי
הרבי הלבשמחה וקצת יותר מאחי הרבי הביתישראל הוא היה חלש יותר בנגינה כשהיתי
ילד היתי ע אבי זי"ע בעיירת מרפא קערני והיה ש ג האדמו"ר מאנטוניא הוא וחסידיו
ובשבת ישבו ביחד ה לא שרו בקול שידעו שאבי ג נמצא באכסניה וכבר הל לישו אבל
ישבו ע רב ושרו בשקט אני עני אותי לשמוע שירי לא מגור ה שרו והרבי שר
להרי" השיר במלואו אי די די די וכו' ואמר :הניגו נכנס לי בעצמות ונהנתי ממנו מאוד
ברבות הימי זכרתי רק תחלת הניגו והחלק השני לא זכרתי וכמה שניסתי להזכר לא
נזכרתי הגעתי לחיפה לנפוש קיבלתי קהל בשטיבל כל אחד וצרותיו התיישבתי קצת ללמוד
והניגו יוצא כולו במלואו פאל ראשו פאל שני במתיקות ,ושר שוב להרי" כל השיר חשבתי
ברעיוני מה בדיוק עכשיו נזכרתי בו במלואו הלא דבר הוא ביררתי אצל המשבקי" מי
היה כא? ואמרו שג הרבי מסערט ויזני נפש בדירה זו כמה פעמי ,חשבתי עמדו כא
חסידי שרו הניגו בכיסופי ונכנס בקירות ואני שמעתי הניגו מהקירות של הבית ראה
כמה כחה של ניגו חסידי!
430
אד"ש :אוסי ל עוד בדיחה ,מדוע אומר אני בדיחות? פע הייתי אצל המשיח הרבי
מחב"ד זצ"ל ואמר לי שאל השישי שיי לחסידות וצרי ללמוד הרבה חסידות להכי
עצמ
לסו ותמיד דיבר על ההכנה למשיח ,וא"כ למדתי בגמ' שר"ל אמר שכתוב "אז ימלא שחוק
פינו" שרק בזמ
משיח יהיה מותר לשחוק וצרי הרי הכנה לכ הנה הנה משיח בא לכ
אני
אומר בדיחות כדי שנוכל למלא שחוק פינו בזמ
משיח נו עכשיו יש ל כבר 36בדיחות,
סיי הרבי ואמר :הרי כתוב "אשרי כל חוכי לו" לו= 36חוכי מלשו
חיו שמחה!
א.ד .וי.כ .נכנסו לקו"פ לבקש שהרבי יצוה את הסב"ק מטאלנא ללכת לד"ר ליפו בשביל רגלו
הרבי ניתח את העני
ואמר :שבאמת מצבו של הסב"ק מצרי ללכת אבל אינני יכול לצוות
לרבי אבל להסביר לו ולבקשו כ
אד"ש חת פיסת נייר מקועטיל וכתב לסבא מכתב יפה
שכדאי ורצוי ללכת לרופא.
למחרת כניסת קרא אד"ש להרי" :וסיפר לו שהיו אצלו שאלתי א אתה הרי" יודע
מזה? ואמרו שכ
,התנצל הרי" שבאמת ידע מזה כבר מזמ
שסבא לא רוצה ללכת ואמר
שא הרבי יצוהו יל ורק חשבתי שיותר כדאי שיגיע הדבר דר משבק"יו אמר אד"ש :כ
הבנתי ,רק רציתי לדעת א המשפחה יודעת זכורני אצל הרבי הלבשמחה כל הזמ
טופל
בידי צוות משמשי אבל הכל היה צרי להיות בתיאו ע המשפחה ע מוהרי"א לכ
ביררתי א את יודעי מזה שיהיה תיאו משפחה ומשמשי.
432
ביו ראשו י"ז אדר ב' עבר האד"ש בבקר ניתוח
על העפע של העי ונסע הלו וחזור ע הרי",
וכ למחרתו ביו שני י"ח אדר ב' נסע שוב
האד"ש ע הרי" לת"א להורדת התחבושת,
קטעי שזכינו לשמוע משני הנסיעות יחד:
.1כשהרופא הוריד התחבושת ראו שנהיה כתוצאה מהנתוח כפצע גדול ונראה לעי מאוד
מפחיד.
אד"ש :חיי ,ואמר :אי דבר אנשי יחשבו שמישהו נת לי סנוקרת.
הרופא :מני הרבי יודע כזו עברית ,סנוקרת?
אד"ש :אי זה עברית ,מילה זו כתובה בגמרא במסכת ב"ק שדנה בנזקי אד הנות לחבירו
סנוקרת שצרי לשל כ וכ כדיני ופסקי התורה.
.2הרי" :יש בדיחה שמספרי שהיה עני שגר ע"י הביהמד"ר ולויל צדוק והיה עני מאוד
והרב מבריסק חיפש בנרות עני שיהיה באמת עני כדי שיוכל לקיי בו מצות מתנות לעני
בהידור וכשמצא אותו שמח עמו ולא נתנו לו חסידי הרב מבריסק להתעשר בשביל שיוכל
תמיד הרב שלה לקיי בו המצוה של מתנות לאביוני .
אד"ש :צחק ואמר :נו צרי הרי לסנגר על כל ע ישראל ובריסק מכלל יהודי לא יצא כתוב
הרי על כל יהודי שצרי להדבק בקונו במדותיו מה הוא רחו א הוא רחו וכו' וכתוב
במדרש ששאלו את ר"א מאחר שהקב"ה אוהב כ"כ את העני מדוע אינו מפרנסו ומדוע כתוב
"לא יחדל אביו מקרב האר" וענה כדי לתת לעשיר הזכות לתת צדקה ולהחזיק עניי
א"כ הבריסקאי רוצי לאחוז במדתו של הקב"ה לשמור שיהיה עני כדי שהעשיר או
לחילופי הרב מבריסק יקיי בו המצוה.
.3הרי" :היה לי השנה חידוש בקריאת המגילה שר' ח.מ.ק .קרא "ע גבוה חמישי אמה"
לא בדגשה של אות ה' אלא כאילו שכתוב בא' ושאלתי לבעלי הדקדוק ואמר שכ הוא
הנכו.
אד"ש :בודאי ,אני יודע מזה זה חט נעלמת )ואמר עוד מילה בשפת המדע( ,ולא רק בגבוה
במגילה ג בהלל "אלוה" צרי לומר לא בה' רפויה אלא באל מאותו טע בדקדוק
כמעט א אחד לא מדגיש אולי נחמיה ברוינר שיודע טוב דקדוק אני לא ידע גדול בדקדוק
אבל כבר מגיל שש יודע אני לומר בהלל "אלוה" בהדגשת אל שמעתי זאת מאבי זי"ע שידע
הכל הוא למדני מה להתפלל והיא וג זאת אמר לי שכא צרי להקפיד לקרוא בכזה פתח.
הוסי אד"ש ואמר :אספר ל דבר יפה מכיר הנ את ר' מנדל קאלישר = מנדל לוי הוא בעל
תפילה בביהמד"ר בתהילי בפרק נ"ו כתוב בפסוק האחרו "כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי
מדחי וגו' וצרי לומר רגלי )בפתח( הוא אומר רגלי )בחיריק( בהלל ג יש פסוק דומה ש
באמת צרי לומר רגלי )בחיריק( "כי חלצת נפשי ממות ..את רגלי מדחי" ואולי מתבלבל
מש לא רציתי להעליב וחיפשתי ביותר משלושי תהילי מכל הסוגי בכול בפרק נ"ו
כתוב רגלי )בפתח( אמרתי לגבאי ר' ח.ש .שצרי לומר בפתח והתכונתי שיעיר לו נו עובר
שוב סיבוב ומגיע לקפיטל נ"ו ושוב ר' מנדל בשלו בחיריק אמרתי שוב לחנינא והנה עכשיו
בתענית אסתר היה שוב פרק נ"ו ואמר שוב בחיריק יותר אינני יכול לומר אבל ברצוני
שתדע שא יצא יומ מהאיחוד וש יהיה כתוב מנהגי גור ויכתב שבגור נוהגי לומר רגלי
בחיריק הנני מוחה ואומר שבגור אומרי רגלי בפתח רק החז טעה!
433
.4יש ל ד"ש מבנ יענקלה רואה אני אותו בסיבוב הוא לא מרגיש שאני נכנס הוא לומד
ב"ה ג
יש ל ד"ש משרגא הוא לומד אחה"צ ע
בנו של יצחק יששכר הקטנצ'יק בבקר אני
לא רואה אותו הוא כ מרגיש שאני נכנס הוא קפצ כזה אבל ב"ה ג
לומד הוא בחור שמח.
יו שני י"ח אדר ב' התשנ"ה אחה"צ בביהמד"ר ,הס"ק מטאלנא הגיע להכנס לקו"פ:
האד"ש יצא לקראתו למסדרו לפני החצר וש נעמדו לדבר כעשר דקות:
ס.ט :.אוי מהאט א' זכות צקומע צו
רעבי דרבי איז אזוי גרויס וואס אהר טיט נאר!
אד"ש :חיי.
ס.ט :.הזכיר נכדתו חוה בת צפורה.
אד"ש :חנה?
ס.ט :.חוה.
אד"ש :הנה בראשו ,ואמר :יוא אי וייס רפו"ש.
ס.ט :.אי לי כח ללכת לרופא.
אד"ש :הרבי צרי ללכת לרופא לד"ר ליפו יש לרבי רופא אחר? רופא יותר טוב? הוא רופא
טוב וחשוב ללכת איליו כדאי ללכת איליו.
ס.ט :.הדר הלו וחזור עליו זה עלי לטורח ואפי' מהלב אני מפחד שלא יזיק.
אד"ש :כו"ע מודי
ויודעי
שלרבי יש לב טוב אי מה לחשוש ולפחד לא יזיק כלו
אני
מבטיח כדאי ללכת.
ס.ט :.התאונ בכלל על מצבו.
אד"ש :רפו"ש ,צרי להתחזק.
ס.ט :.הראה על נינו אמיתי.
אד"ש :אמיתי ,אני מכיר אותו בחור כארז.
ס.ט :.הראה על אליהו דינקל בהוסיפו :שצרי להיות חת.
אד"ש :הנה בראשו וביר.
ס.ט :.הראה על י .כה לברכה.
אד"ש :בזכותו של יודל כה והרבי מטאלנא התחלתי להשתמש במשמש שלי יודל שפירא
בתחלה פחדתי הוא כה וסור להשתמש בכה שמעתי שהטאלנא רבי משתמש ביודל כה
אמרתי מעשה רב ג
לי מותר להשתמש ע
יודל כה שלי נו הרבי עזר לי בזה.
ס.ט :.חיי ונהנה.
אד"ש :כבר כואב לי הרגלי
לעמוד.
ס.ט :.בודאי שהרבי יל לשבת לקבל עול
ואני עוד ינוח כא.
434
חלילה יסריחו יהיה הפסד קודשי משא"כ בענינו א הדלתות לא ינעלו נית יהיה לנעול
אות בידי ולא מפסידנ מידי ודו"ק! .
אחר עצ את עיניו .לאחר שהות קצרה ביקש לומר תפילת הדר וכשלא נמצא מיד האבנט
הצעתי לו את אבנטי ואמר תפילת הדר בהתלהבות עצומה ,אחר שסיי אמר :אתה עכשיו
בלי גרטל נזכרתי ממעשה פלא שהיה אצל אחי וראשי הבית ישראל זי"ע אחד מהרבני
ששמש כרב גדול מטע המדינה נהג לבקר יחד ע רבני צעירי אצל הרבי הבית ישראל,
מדי שנה בחול המועד פסח וסוכות ,אחד מהרבני הצעירי סיפר שבאחד הביקורי יצא
הרבי הבית ישראל אל כל הרבני הצעירי נת לכול יד מלבד ל"רב" אחד שלא הושיט לו
את ידו אלא שאלו בגערה מיט ציצית גייעסטע? ]כלו הול אתה ע ציציות[ ואכ התברר
שאותו "רב" הל באותה שעה בלא ציצית .לשנה אחרת בחג נזדמנו שוב ליסוע ואותו הרב
לפני עלותו לרכב נזכר בסיפור העגו של שנה שעברה וכיו שג עתה לא הל ע ציצית
ביקש מהרב הגדול להמתי מעט עד שיביא ציצית אבל הנ"ל לא רצה ורגז ואמר :שאי זמ
להמתי כשהגיעו לירושלי לפני שנכנסו לב"י בכה אותו רב וביקש מאחד הרבי האחרי
שית לו את הציצית שעליו משו שבו )היינו בנות הציצית( בוודאי לא יחשוד האדמו"ר
שאינו הול ע ציצית בהיותו ירא שמי אמיתי נענע אותו רב להפצורותיו ונת לו את
ציציותיו כשנכנס הב"י מיד ניגש אל אותו רב ושאלו גייסעט דה מיט דיינע איגענע ציצית
]כלו הול אתה ע הציציות של[ ויהי לפלא!
הוסי
האד"ש והסביר ההול בציצית פועלי עליו הציציות אור של הכנעה ושפלות לפי
שתעכלת דוטמה לרקיע הדומה לכסא הכבוד וכיו שלא ראה עליו הבית ישראל את אור
ההכנעה הבי שהציצית ה בבגד שאול הפטור מציצית.
אחר מש זמ פתח ואמר בחיו מצאתי מקור להנהגה החסידית של נא מאכע א' רבי
]לחקות הנהגת הרבי[ בד
ס"ו .מובא הסיפור שנעלמה הלכה מבני בתירא הא מותר
לשחוט פסח בשבת ולמד הלל שמותר משו שילפינ "במועדו" במועדו" מתמיד שדוחה
שבת כ פסח דוחה שבת מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליה והלל קנטר בדברי
שלא ידעו משו שלא שמשו את שני גדולי הדור שמעיה ואבטליו אח"כ שאלוהו שכח ולא
הביא סכי מער"ש מהו? ונתעלמה ממנו הלכה מפני שקנטר ,ואמר :הנח לה לישראל
שא לא נביאי ה בני נביאי ה ולמחרת היו הסכיני תחובי לפסח בצמרו או בגדי
בי קרניו והגמ' ש מסבירה שאי כא חשש מעילה משו שעשו כחומרתו של הלל שלא
מעל אד בעולתו שהיה מביאה חולי לעזרה ומקדישה ע"כ הגמ'.
העיר האד"ש :חומרא זאת של הלל מסתבר שעשה רק לעצמו וכל הקהל לא נהג כ שהרי
נאמר בגמ' "שכ היה נוהג הלל" משמע ששאר הע לא נהג כ והנה כא לפתע נהג כל הע
כהלל מדוע? אי זאת אלא משו שדרכ היתה נא מאכע דע רבי' ]לחקות את הרבי[
וכיו שאתמול הושיבוהו נשיא עליה מיד ביררו כול מה דרכו של הרבי וכששמעו מחומרא
זאת של רב כול חיקו את אותה חומרא ולא הקדישו רק בעזרה.
435
הוסי אד"ש בחיו :נא מאכי א' רעבי איז אגוטע זא אובער נאר אי רוחניות נישט
סת אי דער וועלעט אריי ]לחקות רבי הרי זה דבר טוב אבל רק ברוחניות ולא בדברי
בעלמא[ ג לזה מצאתי מקור בירושלמי פרק ב' ממסכת מועד קט הלכה ב' הת איתא ר'
שמעו ב ר' ינאי קט כרמא במועדא ]בצר כרמו במועד משו שהיה דבר האבוד[ חמוניה
כל עמא וקטפ בתריה ]ראו כל הע ובצרו א ה כרמיה א על פי שאצל לא היה זה
דבר האבד[ בשתא חוריתא שבקיה ויבש ולא כ נהגו כל עמא אמר ילפו מקלקלתא
ומתקנתא לא ילפו ]לשנה אחרת הניח כרמו ויבש ולא כ נהגו אחריו כל הע ,אמר :מחקי
אותי רק במה שנוח לה ולא במה שלא נוח לה[ וסיי בחיו יש אמנ לחקות הנהגה
טובה אבל להשגיח שיהיה תמיד בגדר של מתקנתא.
אחר מש זמ התחיל לדבר מדודו הקדוש הרב מבענדי חת השפת אמת זצ"ל וסיפר בי
השאר כ היתי פע באוטווצק בילדותי ע אבי הקדוש הא"א זי"ע ולקראת שבת היינו
אמורי לחזור לגור בשבת בשל שמחה משפחתית אלא שלפתע חליתי באנגינה ולא היתה
שו אפשרות לקחת אותי לגור הוחלט להשאירני באוטווצק לפני שנסעו הרגעני אבי ואמר
לי שג הרב מבענדי נשאר באוטווצק והוא ישגיח עלי ומיד אחר השבת יחזור הרב מבענדי
ששמע שכ אמר לי אבי שמח על כ כמוצא שלל רב ואכ כל השבת טיפל בי בנאמנות וסיפר
לי סיפורי וכו' שבת זו לא אשכח לעול ,זכורני כשאבי חזר רצתי איליו בצעקה טאטא כ "כ
התגעגתי אלי! אח"כ שאלתיו הא מותר לדבר באמצע תפילת י"ח? וענה :בודאי שלא
רציתי להיות בטוח ושאלתיו שוב אז אסור לדבר באמצע תפילת י"ח בשו אופ? וענה:
בודאי שלא מדוע אתה שואל? עניתי :שבשבת עמדתי בתפילות ע"י הרב מבענדי ושמעתיו
מדבר באמצע תפילת י"ח הא"א התפלא ושאל מה שמעת? עניתי :אומר דברי משוני
כשרצה אבי לדעת בדוקא מה אמר? עניתי :שמעתיו אומר טאטא זיסר טאטא זיסר! ]אבא
מתוק אבא מתוק![ התחיי הא"א ואמר :הרב מבענדי כולו קדש אד גדול מאוד אינו ח"ו
סת מדבר טאטא זיסר כונתו לשכינה והקרוב לה' מותר לו לומר כ ומאז ידעתי להסתכל
על הבענדינר רב בצורה אחרת שכולו רוחני .מכל מקו אצל אבי הקדוש לא שמעתי מעודי
כדבר הזה א שהתלהבותו בתפילה היתה גיואלדיג ]עצומה[ כנראה שהאיפוק הוא בדרגה
גדולה יותר כמו שאומרי על הלל הזק שהיה רבו של יונת ב עוזיאל שאצלו לא נשר עו
הפורח בשעת לימוד משו שעצר את אש ההתלהבות בתוכו פנימה.
המשי לדבר בהפלגות נוראות על אביו הקדוש ובי השאר אמר כ :יש דבר שרציתי לשאול
אבי ובסו לא אסתיעא מילתא ואני מתחרט ע"ז כ"כ עד היו הזה כשהייתי כא באר
למדתי בעחיי אצל הרב חייקל מילצקי ז"ל הוא הכניס בי אהבת תורה והרבה לומדישע
זאכי הוא היה איש צדיק ואמר פע בשבוע שיעור מוסר בטוב טע ודעת ג סיפורי ע
מוסר השכל ואפי' מסיפורי האדמורי" הבעש"ט ותלמידיו אהבתי מאוד את השיעורי שלו
ובפרט את שיעור המוסר פע סיפר סיפור ידוע ,היה רב דרש שבא לעיר ודרש על לח
הפני והלהיב הקהל על מעשה ביהמ"ק ועל עבודת לח הפני .אחד משומעי הדרשה יהודי
תמי חשב שמהיו יתחיל ג הוא להביא כדוגמת לח הפני ע"י חלות שישימ בארו
הקדש בדחילו ורחימו כמעשה לח הפני לכבוד השכינה בבית מקדש מעט בביהכ"נ וכ כל
יו שישי כשא אחד לא ראה נכנס דר החלו והניח את החלות .בסו התפילה כשהגבאי
סידר את ביהכ"נ מצא לפתע חלות טובות בארו הקודש וכיו שהיה עני סבר שמישהו קיי
בו מת בסתר ועל כ לקח החלות לביתו כ עברו הרבה שבתות אותו תמי ואשתו מכיני
ומטיבי הבצק והחלות וכל יו שישי מתגנב וש בארו קדש בדחילו ורחימו והגבאי אח"כ
לוקח ונהנה והיהודי שראה בשבת בבוקר בשעת פתיחת ההיכל לקריאת התורה שהחלות
אינ הבי בתמימותו שהקב"ה באמת לוקח החלות פע אחת חזר ובא אותו הרב הדרש
לעיר בסיבוב שני וביו שישי עלה לביהמד"ר להכי הדרשה שיאמר ולפתע ראה אד נכנס
בעד החלו וש חלות בארו קדש ומבר להקב"ה שלוקח החלות ועוד מוסי להקב"ה
ברכת "בתאבו" ניגש איליו וגער בו וצעק עליו שזה אפיקורסות וחילול ש שמי ואסור
436
לעשות כ כשהצטדק אותו יהודי שאדרבא מדרשת הרב בשנה שעברה הבי כ נז בו הרב
קשות ואמר לו שטעה בהבנתו ואי בזה שו נחת רוח להקב"ה וכו' וכו' האיש הל בבושת
פני ובכה ואמר לאשתו שתפסיק מהיו באפיית החלות והכל היה טעות ומי יודע א לא
היה בזה איזה קלקול למחרת שלח האר"י ז"ל לומר לאותו רב צו לבית כי מת אתה כיו
שמיו שנחרב הבית לא היה אד שעשה נחת רוח להקב"ה כאד זה ואתה קלקלת הדבר
ואולי למעלה הוא יוכל לעשות לנשמתו טובה כולי האי ואולי ולא עזר לו שו תירוצי
ולמחרתו נפטר אותו הרב ,ע"כ הסיפור!
הוסי אד"ש ואמר :הוא ר' חייקל סיפר עשרת מוני יותר יפה ובטוב טע התעוררה לי
מיד ע שמיעת הסיפור קושיא עצומה על הסיפור אלא שהתביישתי לשאול חשבתי אשאל
את אבי ובסו לא אסתיעא מילתא ומאד מאד אני מצטער ע"כ שלא שאלתי אותו אילו היתי
שואל אותו בוודאי היה מאיר את עיני.
היה קשה לי היכ היושר באמת הרב גר להפסק בנח"ר שעשה אותו יהודי אבל הרי הוא
היה זה שגר לנח"ר שיבוא שהרי בגלל הדרשה שלו בשנה הקודמת התחיל היהודי בהנהגה
זו ומ היושר שלכה"פ יופחת מעונשו? זה יושר ודי אמת? כמה אני מצטער שאי לי על זה
תשובה מאבי הא"א זי"ע וחושבני שיש לי תירו ואולי תירו זה היה עונה אבי והוא
אמיתי ומוסר השכל גדול בשמי מחשיבי יגיעה ועמל בעבודת ה' שתהיו עמלי בתורה.
אותו בעל דרש נהג בוודאי לומר דרשות לצור פרנסתו ולמרות שכמוב גלגלו זכות לידו
שאותו תמי התעורר לנהוג כפי שנהג אול לרב הדרש לא היתה בזה שו יגיעה מיוחדת
והרי זה כאחד שאבד כס ומצא אותו עני לאחר מכ והתפרנס בזה שא על פי שיש לו שכר
אי זה שכר כשכר מי שהתייגע בנתינת צדקה לכתחלה אבל כשבא הרב לקלקל ש יגע צעק
וגיד והתאמ בקלקול לכ נענש כ"כ שהזכות שבאה בלא יגיעה לא יכלה לכפר על הקלקול
שבא ביגיעה .ודפח"ח!!
הוסי לספר ג על זקנו השפת אמת ואמר :שאי לתאר ואי לשער גודל המורא רב שהיה
לבני הבית מהשפת אמת זי"ע שמעתי מגיסי ר' שלמה יוסקובי חתנו של הא"א שנהיה חת
תו כדי השבוע של השבע ברכות של גיסי הגדול יותר הקדוש ר' יצחק מאיר ב דודי הקדוש
ר' משה בצלאל זצוק"ל עוד בחיי השפ"א .וכ סיפר ר' שלמה הנ"ל .הגענו לחדרו של השפ"א
אני הבחור הצעיר ואבי ר' משה זאב יוסקובי ,השפ"א ישב בראש השולח ומשני הצדדי
עמדו הא"א זי"ע וגיסיו הרב מבענדי ,רי"מ בידרמ רמ"ב אחיו של הא"א ועוד שאר האחי
נכנסנו וראינו אי שכול עומדי ביראת הכבוד השפ"א הרי עיניו ואמר לחת נו שישב
חשבתי אני בחור צעיר אשב וכל הגדולי האלו יעמדו והתמהמתי הרי השפת הקדוש שוב
ידו והראה על הכסא והתיישבתי והיתי בטוח שעכשיו יתיישבו כול אול א אחד לא ישב
וראיתי לחותני הא"א עומד באימה ויראה וברעדה התפעלתי מאד ב בכור אצל אביו
בשמחתו שמחת אירוסי וכזו רעדה! השפ"א מזג יי לי ולכול נת יד לכול מזל טוב
וכבר לאחר כמה דקות נגמר כל הווארט ומזה למדתי עד כמה צרי להיות מורא רב וכל
פע שאני נזכר במראה הזה חוט אותי חיל ורעדה.
אמר לי אמור משהו על הפרשה ]פרשה שמיני[ אמרתי לפניו מה ששמעתי מהרב החסיד ר'
ישראל שמעו קסטלני ז"ל ששמע מהרבי הלב שמחה זי"ע לפני כארבעי שנה כתוב
בפרשת השבוע שמשה רבינו כעס על אהר ובניו מדוע נשר שעיר ר"ח ולא נאכל באנינות
והקשה הרבי הלבשמחה היכ היה משה רבינו עצמו מדוע לא היה ש להשגיח הלא כל
הימי היה הוא האחראי ולהיכ הל? וענה הלב שמחה בפשטות משה הל להלוית נדב
ואביהוא שהרי אהר ובניו הנותרי היו אסורי לצאת והוא היה דוד שלה אולי הוא לא
נטמא הל מרחוק אבל שלא ישתת בהלויה? לכ לא היה!
437
אד"ש :נהנה מאוד ,ואמר :אחי הלב שמחה היה גאו באמירת דברי אמתיי שכאלו כמהו
לא אוכל לומר אול אנסה לומר על הפרשה מעי זה
כתוב אחר שריפת נדב ואביהו "וכל
בית ישראל יבכו את השריפה אשר שר ה'" המפרשי מתקשי מדוע כתוב "יבכו" לשו
עתיד? יש שאומרי שבאבדת צדיק ככול שהזמ מתרחק מרגישי יותר בחסרונו ולכ
"יבכו" לשו עתיד
.אני פירשתי פשוט הרי היה זה בר"ח ניס שאסור בהספד ותענית ויש
שפוסקי כל חדש ניס ולא יכלו לעשות הספד כראוי לאות צדיקי ולכ כתוב לשו עתיד
עוד נעשה עליה הספד אחרי ניס ואז יבכו! ודפח"ח.
סיפר כשנסעתי ע אבי הא"א זי"ע לאר"י באוניה היתי בחור בר מצוה אבי ישב למטה
בחדרו והגה בתורה והקפדתי לשהות במחיצתו
באחד הימי עליתי לסיפו וראיתי עו
גדול יורד עד למי תופס דג בפיו ועולה ע הדג
אחי הבית ישראל שעלה לסיפו לחפשני ג
ראה את זה ניגש אלי ואמר :אתה רואה רצו שלא לחנ תעלה על הסיפו והראו ל את
ה"של" שכתוב בתורה בפרשת שמיני עליו כותב רש"י שהוא עו ששולה דג מהי.
כשחזרנו ממקו שהותינו אמר :ברש"י שמיני איתא על החסידה שעושה חסד ע חברותיה
ובש החידה"ר ז"ל שלכ החסידה היא עו טמא לפי שעושה חסד רק ע חבורתיה והקשה
אד"ש :והרי נאמר "ואהבת לרע כמו" משמע רק לרע? ותיר :לאהוב ממש הוא רק
לרע אבל לעשות חסד בודאי חובה על כל אחד ואחד בלא שו עני של חברות לכ הוא
טמא .ודפח"ח!!
נסיעה יו ב' ח"י אדר ב' תשנ"ה:
נכנס לרכב ע גמ' מסכת פסחי ומיד כשהתיישב אמר אי האב גיהאט א' רוהיגע טאג
נעכטע גילערנט ב"ה פי כל שעה ביז תמיד נשחט 32בלעטער ]היה לי אמש יו רגוע ב"ה
הספקתי ללמוד מפרק כל שעה עד פרק תמיד נשחט ל"ב דפי[ גפ"ת ,רמב" ,שפת אמת
]כבוד קדושת האדמו"ר זצ"ל עבר יו קוד ניתוח והיה חבוש בעי אחת על כ לא היה
קבלת קהל באותו יו[
ר"י אומר א התמיד ר"ש אומר הפסח בי"ד ושאר כל הזבחי וכו'
ר"י ור"ש תרוויהו לשיטתייהו הכה העובד תפקידו להעלות את הבעלי שלא יהא
ברשותייהו חמ ר"י הוא ר"י בר אילעי עליו נאמר בסנהדרי שקר הח זה דורו של משה
ויהושוע שניה עשו קרב פסח בהידור והבל היופי חזקיה עשה פסח בהידור אשה יראת ה'
זה דורו של ר"י בר אילעי א הוא עשה פסח בהידור רב שאפילו בתמיד צרי להשגיח שלא
יהא חמ לא אחד בקצה העול ובשפת אמת מדבר מזה א ג לגבי תמיד אמרינ אפילו
אחד בקצה העול דהוא קרב ציבור דכל ישראל ורבי יעקב בידרמ בהגהותיו מביא
שנסתפקו בזה תוספות במנחות עיי ש ,ר"ש לשיטתו יכולני לפטור כל העול מ הדי כל
הקרבנות בזמ הפסח שיי להעלות את כלל ישראל שלא יהא חמ ברשות.
אמרתי לפניו מחלוקת צל"ח וחכ"א בעני לא תשחט על חמ אי אמרינ עשה דוחה לא
תעשה כשאי באפשרותו לשרו החמ ואמרינ שישחט על החמ מדי עשה דוחה לא תעשה
ודברי ר' עקיבא אייגר מהשאגת אריה החולק וסבירא ליה דלא שיי בזה עדל"ת ואמר שעל
פי זה ג בתמיד סו סו אפשר יהיה לשחוט אליבא דר"י מדי עשה דוחה לא תעשה וא כ
לא יתבטל התמיד באופ דא"א ועל פי זה מיושבת קושית השפת אמת ,ודפח"ח.
המתי מעט והמשי ואמר :בד ס"ד :מובאת מחלוקת אביי אמר ננעלו תנ שסמכינ
אניסא ורבא אמר נועלי תנ דלא סמכינ אניסא
וקשה על אביי ממסכת יומא ,שנאמר
במשנה שנזהרו בכה"ג שלא יאכל דברי המביאי טומאה אע"פ שא' מעשרה ניסי שנעשו
בבית המקדש שלא אירע טומאה לכה"ג ביוה"כ חזינ דלא סמכינ אניסא?
וכ בבשר
קדשי ששטחוהו על שולחנות שיש שלא יסריח אע"פ שא' מהניסי היה שלא הסריח בשר
הקדש מעול וא כ חזינ דלא סומכי על הנס? והוסי שבתיו"ט הקשה כ.
438
אמרתי לפניו שראיתי בא' מספריו של הרב החיד"א לתר :שבאמת בכ"מ לא סומכי
על
הנס אבל בפסח בו כתוב רוב ניסי
הפלאת בלילה והוא זמ מסוגל לניסי
על כ סובר אביי
שכא מותר לסמו על הנס.
אד"ש :שיבח את תירוצו של החיד"א והוסי :אני חשבתי לתר תירו פשוט והרבה
פעמי
הוא האמיתי ש
ביומא ובעני בשר הקודשי
יש סיכו במה שנסמו על הנס לפי
שא
תארע תקלה לא יהיה לנו כה"ג לעבודת בית המקדש כ ג
בבשר הקודשי
שא
חלילה יסריחו יהיה הפסד קודשי
משא"כ בענינו א
הדלתות לא ינעלו נית יהיה לנעול
אות
בידי
ולא מפסידנ מידי ודו"ק! .
אחר המתנה נוספת פתח ואמר :מגמ' בד ס"ה .אפשר ללמוד יסוד חשוב ומוסר השכל גדול
לעובדי ה' הצעירי
בחורי
ואברכי
שנמצאי
בתוק חסידות כבתחלתה איתא ש
במשנה סבירא ליה לר"י שאפשר היה למלא כוס מד
התערובת ובגמ' ש
שכיו שכהני
זריזי ה ליכא למיחש שמא נתערב בד
התערובת ג
ד
שלא נתקבל בכלי ופרי בגמ' אי
זרזי ה אמאי משתפ ומתרצינ אגב זריזותייהו דעבדי משתפ וברש"י ש
שממהרי לרו
ולקרב ולזרוק מיתשיד מידייהו ,והלימוד שפעמי
מתו הזריזות יכולה לקרות תקלה אבל
אחר התקלה האלטמע קאפ ]מחזיקי
ראש[ מאתרי
את התקלה ומתקני
אותה מיד כ
ג
אחר הנפילה צריכי
לידע בזריזות היכ נפלתי וממה צריכי
להשמר ולהמשי את
עבודת הקודש בשמחה.
אחר עצ
את עיניו .לאחר שהות קצרה ביקש לומר תפילת הדר וכשלא נמצא מיד האבנט
הצעתי לו את אבנטי ואמר תפילת הדר בהתלהבות עצומה ,אחר שסיי
אמר :אתה עכשיו
בלי גרטל נזכרתי ממעשה פלא שהיה אצל אחי וראשי הבית ישראל זי"ע אחד מהרבני
ששמש כרב גדול מטע
המדינה נהג לבקר יחד ע
רבני
צעירי
אצל הרבי הבית ישראל,
מדי שנה בחול המועד פסח וסוכות ,אחד מהרבני
הצעירי
סיפר שבאחד הביקורי
יצא
הרבי הבית ישראל אל כל הרבני
הצעירי
נת לכול
יד מלבד ל"רב" אחד שלא הושיט לו
את ידו אלא שאלו בגערה מיט ציצית גייעסטע? ]כלו
הול אתה ע
ציציות[ ואכ התברר
שאותו "רב" הל באותה שעה בלא ציצית .לשנה אחרת בחג נזדמנו שוב ליסוע ואותו הרב
לפני עלותו לרכב נזכר בסיפור העגו
של שנה שעברה וכיו שג
עתה לא הל ע
ציצית
ביקש מהרב הגדול להמתי מעט עד שיביא ציצית אבל הנ"ל לא רצה ורגז ואמר :שאי זמ
להמתי כשהגיעו לירושלי
לפני שנכנסו לב"י בכה אותו רב וביקש מאחד הרבי
האחרי
שית לו את הציצית שעליו משו
שבו )היינו בנות הציצית( בוודאי לא יחשוד האדמו"ר
שאינו הול ע
ציצית בהיותו ירא שמי
אמיתי נענע אותו רב להפצורותיו ונת לו את
ציציותיו כשנכנס הב"י מיד ניגש אל אותו רב ושאלו גייסעט דה מיט דיינע איגענע ציצית
]כלו
הול אתה ע
הציציות של[ ויהי לפלא!
הוסי האד"ש והסביר ההול בציצית פועלי
עליו הציציות אור של הכנעה ושפלות לפי
שתכלת דומה לרקיע הדומה לכסא הכבוד וכיו שלא ראה עליו הבית ישראל את אור
ההכנעה הבי שהציצית ה
בבגד שאול הפטור מציצית.
אחר מש זמ פתח ואמר בחיו מצאתי מקור להנהגה החסידית של נא מאכע א' רבי
]לחקות הנהגת הרבי[ בד ס"ו .מובא הסיפור שנעלמה הלכה מבני ביתרא הא
מותר
לשחוט פסח בשבת ולמד
הלל שמותר משו
שילפינ "במועדו" במועדו" מתמיד שדוחה
שבת כ פסח דוחה שבת מיד הושיבוהו בראש ומינוהו נשיא עליה
והלל קנטר
בדברי
שלא ידעו משו
שלא שמשו את שני גדולי הדור שמעיה ואבטליו אח"כ שאלוהו שכח ולא
הביא סכי מער"ש מהו? ונתעלמה ממנו הלכה מפני שקנטר
,ואמר :הנח לה
לישראל
שא
לא נביאי
ה
בני נביאי
ה
ולמחרת היו הסכיני
תחובי
לפסח בצמרו או בגדי
439
בי קרניו והגמ' ש מסבירה שאי כא חשש מעילה משו שעשו כחומרתו של הלל שלא
מעל אד בעולתו שהיה מביאה חולי לעזרה ומקדישה ע"כ הגמ'.
העיר האד"ש :חומרא זאת של הלל מסתבר שעשה רק לעצמו וכל הקהל לא נהג כ
שהרי
נאמר בגמ' "שכ
היה נוהג הלל" משמע ששאר הע לא נהג כ
והנה כא לפתע נהג כל הע
כהלל מדוע? אי זאת אלא משו שדרכ היתה נא
מאכע דע רבי' ]לחקות את הרבי[
וכיו שאתמול הושיבוהו נשיא עליה מיד ביררו כול מה דרכו של הרבי וכששמעו מחומרא
זאת של רב כול חיקו את אותה חומרא ולא הקדישו רק בעזרה.
הוסי אד"ש בחיו :נא
מאכי א' רעבי איז אגוטע זא
אובער נאר אי רוחניות נישט
סת אי דער וועלעט אריי ]לחקות רבי הרי זה דבר טוב אבל רק ברוחניות ולא בדברי
בעלמא[ ג לזה מצאתי מקור בירושלמי פרק ב' ממסכת מועד קט הלכה ב' הת איתא ר'
שמעו ב ר' ינאי קט כרמא במועדא ]בצר כרמו במועד משו שהיה דבר האבוד[ חמוניה
כל עמא וקטפ בתריה ]ראו כל הע ובצרו א ה כרמיה א על פי שאצל לא היה זה
דבר האבד[ בשתא חוריתא שבקיה ויבש ולא כ נהגו כל עמא אמר ילפו מקלקלתא
ומתקנתא לא ילפו ] לשנה אחרת הניח כרמו ויבש ולא כ נהגו אחריו כל הע ,אמר:
מחקי אותי רק במה שנוח לה ולא במה שלא נוח לה[ וסיי בחיו
יש אמנ לחקות
הנהגה טובה אבל להשגיח שיהיה תמיד בגדר של מתקנתא.
אחר מש
זמ התחיל לדבר מדודו הקדוש הרב מבענדי חת השפת אמת זצ"ל וסיפר בי
השאר כ
היתי פע באוטווצק בילדותי ע אבי הקדוש הא"א זי"ע ולקראת שבת היינו
אמורי לחזור לגור בשבת בשל שמחה משפחתית אלא שלפתע חליתי באנגינה ולא היתה
שו אפשרות לקחת אותי לגור הוחלט להשאירני באוטווצק לפני שנסעו הרגעני אבי ואמר
לי שג הרב מבענדי נשאר באוטווצק והוא ישגיח עלי ומיד אחר השבת יחזור הרב מבענדי
ששמע שכ
אמר לי אבי שמח על כ
כמוצא שלל רב ואכ כל השבת טיפל בי בנאמנות וסיפר
לי סיפורי וכו' שבת זו לא אשכח לעול ,זכורני כשאבי חזר רצתי איליו בצעקה טאטא
כ"כ התגעגתי איל
! אח"כ שאלתיו הא מותר לדבר באמצע תפילת י"ח? וענה :בודאי שלא
רציתי להיות בטוח ושאלתיו שוב אז אסור לדבר באמצע תפילת י"ח בשו אופ? וענה:
בודאי שלא מדוע אתה שואל? עניתי :שבשבת עמדתי בתפילות ע"י הרב מבענדי ושמעתיו
מדבר באמצע תפילת י"ח הא"א התפלא ושאל מה שמעת? עניתי :אומר דברי משוני
כשרצה אבי לדעת בדוקא מה אמר? עניתי :שמעתיו אומר טאטא זיסר טאטא זיסר! ]אבא
מתוק אבא מתוק![ התחיי
הא"א ואמר :הרב מבענדי כולו קדש אד גדול מאוד אינו ח"ו
סת מדבר טאטא זיסר כונתו לשכינה והקרוב לה' מותר לו לומר כ
ומאז ידעתי להסתכל
על הבענדינר רב בצורה אחרת שכולו רוחני .מכל מקו אצל אבי הקדוש לא שמעתי מעודי
כדבר הזה א שהתלהבותו בתפילה היתה גיואלדיג ]עצומה[ כנראה שהאיפוק הוא בדרגה
גדולה יותר כמו שאומרי על הלל הזק שהיה רבו של יונת ב עוזיאל שאצלו לא נשר עו
הפורח בשעת לימוד משו שעצר את אש ההתלהבות בתוכו פנימה.
המשי
לדבר בהפלגות נוראות על אביו הקדוש ובי השאר אמר כ
:יש דבר שרציתי לשאול
אבי ובסו לא אסתיעא מילתא ואני מתחרט ע"ז כ"כ עד היו הזה כשהייתי כא באר
למדתי בעחיי אצל הרב חייקל מילצקי ז"ל הוא הכניס בי אהבת תורה והרבה לומדישע
זאכי הוא היה איש צדיק ואמר פע בשבוע שיעור מוסר בטוב טע ודעת ג סיפורי ע
מוסר השכל ואפי' מסיפורי האדמורי" הבעש"ט ותלמידיו אהבתי מאוד את השיעורי שלו
ובפרט את שיעור המוסר פע סיפר סיפור ידוע ,היה רב דרש שבא לעיר ודרש על לח
הפני והלהיב הקהל על מעשה ביהמ"ק ועל עבודת לח הפני .אחד משומעי הדרשה יהודי
תמי חשב שמהיו יתחיל ג הוא להביא כדוגמת לח הפני ע"י חלות שישימ בארו
הקדש בדחילו ורחימו כמעשה לח הפני לכבוד השכינה בבית מקדש מעט בביהכ"נ וכ
כל
יו שישי כשא אחד לא ראה נכנס דר
החלו והניח את החלות .בסו התפילה כשהגבאי
440
סידר את ביהכ"נ מצא לפתע חלות טובות בארו הקודש וכיו שהיה עני סבר שמישהו קיי
בו מת בסתר ועל כ לקח החלות לביתו כ עברו הרבה שבתות אותו תמי ואשתו מכיני
ומטיבי הבצק והחלות וכל יו שישי מתגנב וש בארו קדש בדחילו ורחימו והגבאי אח"כ
לוקח ונהנה והיהודי שראה בשבת בבוקר בשעת פתיחת ההיכל לקריאת התורה שהחלות
אינ הבי בתמימותו שהקב"ה באמת לוקח החלות פע אחת חזר ובא אותו הרב הדרש
לעיר בסיבוב שני וביו שישי עלה לביהמד"ר להכי הדרשה שיאמר ולפתע ראה אד נכנס
בעד החלו וש חלות בארו קדש ומבר להקב"ה שלוקח החלות ועוד מוסי להקב"ה
ברכת "בתאבו" ניגש איליו וגער בו וצעק עליו שזה אפיקורסות וחילול ש שמי ואסור
לעשות כ כשהצטדק אותו יהודי שאדרבא מדרשת הרב בשנה שעברה הבי כ נז בו הרב
קשות ואמר לו שטעה בהבנתו ואי בזה שו נחת רוח להקב"ה וכו' וכו' האיש הל בבושת
פני ובכה ואמר לאשתו שתפסיק מהיו באפיית החלות והכל היה טעות ומי יודע א לא
היה בזה איזה קלקול למחרת שלח האר"י ז"ל לומר לאותו רב צו לבית כי מת אתה כיו
שמיו שנחרב הבית לא היה אד שעשה נחת רוח להקב"ה כאד זה ואתה קלקלת הדבר
ואולי למעלה הוא יוכל לעשות לנשמתו טובה כולי האי ואולי ולא עזר לו שו תירוצי
ולמחרתו נפטר אותו הרב ,ע"כ הסיפור!
הוסי אד"ש ואמר :הוא ר' חייקל סיפר עשרת מוני יותר יפה ובטוב טע התעוררה לי
מיד ע שמיעת הסיפור קושיא עצומה על הסיפור אלא שהתביישתי לשאול חשבתי אשאל
את אבי ובסו לא אסתיעא מילתא ומאד מאד אני מצטער ע"כ שלא שאלתי אותו אילו היתי
שואל אותו בוודאי היה מאיר את עיני.
היה קשה לי היכ היושר באמת הרב גר להפסק בנח"ר שעשה אותו יהודי אבל הרי הוא
היה זה שגר לנח"ר שיבוא שהרי בגלל הדרשה שלו בשנה הקודמת התחיל היהודי בהנהגה
זו ומ היושר שלכה"פ יופחת מעונשו? זה יושר ודי אמת? כמה אני מצטער שאי לי על זה
תשובה מאבי הא"א זי"ע וחושבני שיש לי תירו ואולי תירו זה היה עונה אבי והוא
אמיתי ומוסר השכל גדול בשמי מחשיבי יגיעה ועמל בעבודת ה' שתהיו עמלי בתורה.
אותו בעל דרש נהג בוודאי לומר דרשות לצור פרנסתו ולמרות שכמוב גלגלו זכות לידו
שאותו תמי התעורר לנהוג כפי שנהג אול לרב הדרש לא היתה בזה שו יגיעה מיוחדת
והרי זה כאחד שאבד כס ומצא אותו עני לאחר מכ והתפרנס בזה שא על פי שיש לו שכר
אי זה שכר כשכר מי שהתייגע בנתינת צדקה לכתחלה אבל כשבא הרב לקלקל ש יגע צעק
וגיד והתאמ בקלקול לכ נענש כ"כ שהזכות שבאה בלא יגיעה לא יכלה לכפר על הקלקול
שבא ביגיעה .ודפח"ח!!
הוסי לספר ג על זקנו השפת אמת ואמר :שאי לתאר ואי לשער גודל המורא רב שהיה
לבני הבית מהשפת אמת זי"ע שמעתי מגיסי ר' שלמה יוסקובי חתנו של הא"א שנהיה חת
תו כדי השבוע של השבע ברכות של גיסי הגדול יותר הקדוש ר' יצחק מאיר ב דודי הקדוש
ר' משה בצלאל זצוק"ל עוד בחיי השפ"א .וכ סיפר ר ' שלמה הנ"ל .הגענו לחדרו של השפ "א
אני הבחור הצעיר ואבי ר' משה זאב יוסקובי ,השפ"א ישב בראש השולח ומשני הצדדי
עמדו הא"א זי"ע וגיסיו הרב מבענדי ,רי"מ בידרמ רמ"ב אחיו של הא"א ועוד שאר האחי
נכנסנו וראינו אי שכול עומדי ביראת הכבוד השפ"א הרי עיניו ואמר לחת נו שישב
חשבתי אני בחור צעיר אשב וכל הגדולי האלו יעמדו והתמהמתי הרי השפת הקדוש שוב
ידו והראה על הכסא והתיישבתי והיתי בטוח שעכשיו יתיישבו כול אול א אחד לא ישב
וראיתי לחותני הא"א עומד באימה ויראה וברעדה התפעלתי מאד ב בכור אצל אביו
בשמחתו שמחת אירוסי וכזו רעדה! השפ"א מזג יי לי ולכול נת יד לכול מזל טוב
וכבר לאחר כמה דקות נגמר כל הווארט ומזה למדתי עד כמה צרי להיות מורא רב וכל
פע שאני נזכר במראה הזה חוט אותי חיל ורעדה.
441
אמר לי אמור משהו על הפרשה ]פרשה שמיני[ אמרתי לפניו מה ששמעתי מהרב החסיד ר'
ישראל שמעו קסטלני ז"ל ששמע מהרבי הלב שמחה זי"ע לפני כארבעי שנה כתוב
בפרשת השבוע שמשה רבינו כעס על אהר ובניו מדוע נשר שעיר ר"ח ולא נאכל באנינות
והקשה הרבי הלבשמחה היכ היה משה רבינו עצמו מדוע לא היה ש להשגיח הלא כל
הימי היה הוא האחראי ולהיכ הל? וענה הלב שמחה בפשטות משה הל להלוית נדב
ואביהוא שהרי אהר ובניו הנותרי היו אסורי לצאת והוא היה דוד שלה אולי הוא לא
נטמא הל מרחוק אבל שלא ישתת בהלויה? לכ לא היה!
אד"ש :נהנה מאוד ,ואמר :אחי הלב שמחה היה גאו באמירת דברי אמתיי שכאלו כמהו
לא אוכל לומר אול אנסה לומר על הפרשה מעי זה כתוב אחר שריפת נדב ואביהו "וכל
בית ישראל יבכו את השריפה אשר שר ה'" המפרשי מתקשי מדוע כתוב "יבכו" לשו
עתיד? יש שאומרי שבאבדת צדיק ככול שהזמ מתרחק מרגישי יותר בחסרונו ולכ
"יבכו" לשו עתיד .אני פירשתי פשוט הרי היה זה בר"ח ניס שאסור בהספד ותענית ויש
שפוסקי כל חדש ניס ולא יכלו לעשות הספד כראוי לאות צדיקי ולכ כתוב לשו עתיד
עוד נעשה עליה הספד אחרי ניס ואז יבכו! ודפח"ח.
סיפר כשנסעתי ע אבי הא"א זי"ע לאר"י באוניה היתי בחור בר מצוה אבי ישב למטה
בחדרו והגה בתורה והקפדתי לשהות במחיצתו באחד הימי עליתי לסיפו וראיתי עו
גדול יורד עד למי תופס דג בפיו ועולה ע הדג אחי הבית ישראל שעלה לסיפו לחפשני ג
ראה את זה ניגש אילי ואמר :אתה רואה רצו שלא לחנ תעלה על הסיפו והראו ל את
ה"של" שכתוב בתורה בפרשת שמיני עליו כותב רש"י שהוא עו ששולה דג מהי .
כשחזרנו ממקו שהותינו אמר :ברש"י שמיני איתא על החסידה שעושה חסד ע חברותיה
ובש החידה"ר ז"ל שלכ החסידה היא עו טמא לפי שעושה חסד רק ע חבורתיה והקשה
אד"ש :והרי נאמר "ואהבת לרע כמו" משמע רק לרע? ותיר :לאהוב ממש הוא רק
לרע אבל לעשות חסד בודאי חובה על כל אחד ואחד בלא שו עני של חברות לכ הוא
טמא .ודפח"ח!!
ירדנו מהרכב לפתע ניגש יהודי לאד"ש ובקש ברכה על עיניו בירכו אד"ש בחו שיהיה לו
רפו"ש ויראה בעיניו תמיד דברי טובי עד שיראה מה נחת אמיתי מכל יוצאי חלציו
הנ"ל המשי לבקש עוד ברכה והתחיל לבכות שיש לו בת בוגרת ולא מצליח בשידוכי
אמר לו אד"ש :הלא כבר אמרתי ל שתראה בעיני נחת .התלהב האיש וצעק אוי הרי
באמת הרבי כבר אמר אוי הרבי כבר אמר )היינו שהתפעל על שאד"ש ברכו בעני נחת עוד
קוד שבקש( אד"ש המשי ללכת ולחש באוזני אי האב באלט גימערקט אז דער עיקר
וואס פעילט איה איז נחת ] מיד הבחנתי שעיקר מה שחסר לו הוא הנחת[....
דובר בעני חכמת הגרפלוגיה ]הכרת מדות האד ואופיו ע"י כתב ידו[ והארי בזה בידענות
מופלגת סיפרתי לפניו על אחד מהפרופסורי הגדולי בזה שקיבל לידיו כתב יד של אחד
מגדולי צדיקי הדור הקוד שהיה מופלג ביותר במדותיו התרומיות זהות הכותב לא נאמרה
לאותו פרופסור ועל פי הכתב יד החליט הפרופסור שהכותב לא היה משובח במדותיו
כששמע הפרופסור את זהותו של הכותב השתומ מאד ואמר שאי לו הסבר לכ שחכמת
הגרפלוגיה לא תאמה במקרה זה את אופיו האמיתי של הכותב .שאלני אד"ש כלו יודע הנ
מה היה תוכ של אותו כתב יד? אמרתי לפניו שתוכ המכתב היה בקשת המלצה למוסד
מסוי ,נענע אד"ש ואמר :כל חכמת הגרפלוגיה היתה כבר ידועה לחז"ל והיא מרומזת
בדברי הגמ' "אנא נפשי כתבת יהבת" יסוד העני הוא בזה שההכותב משקיע את מהות
אופיו בכתיבה ועל כ ניכר בכתב אופי האד אול פעמי שהכותב כותב את הדברי ולבו
בל עמו כפוי הוא בכתיבת הדברי מכל סיבה שהיא ובמקרה כזה לא נית להכיר מ הכתב
את מידת הכותב ולכ במקרה דנ לא מ הנמנע שאותו צדיק שהיה א הוא ראש ישיבה
442
נאל לכתוב את מכתב ההמלצה ולבו בל עמו שמא יזיק הדבר לישבתו הוא וכיו שהדבר
נכתב בצורה הזו שגה הפרופסור באבחנתו ,ג הארי בדברי התפארת ישראל בסו מסכת
קידושי ובדברי האור פני משה בעני משה רבינו ואמר :שחסידי לא קיבלו את הנאמר ש
שהרי נאמר חכמת אד תאיר פניו ונאמר הכרת פניה ענתה ב.
בשבתו במקו אליו נסענו הוריד את מגבעתו ועל ראשו הקדוש היו מונחי שתי כיפות
באופ שהכיפה השניה בלטה ניגשתי אליו ושאלתיו א כדאי להוריד את הכיפה הנוספת
חיי ואמר "א' ודאי ,וואס פארשטיי זיי אי יראה עילאה יראה תתאה" ]בוודאי מה
מביני ה ביראה עילאה וביראה תתאה[.
בדר חזור לירושלי היה בדבקות עצומה ובעצימת עיניי ואמר בי השאר בעל פה את כל
שירת דבורה כשסיי אמר :הגמ' בפסחי אומרת כל הכועס א חכ הוא חכמתו מסתלקת
וכל המתייהר א חכ הוא חכמתו מסתלקת על כ קוראי לאדמו"ר "גיטע יוד" ]יהודי
טוב[ שהרי א יקפיד ויכעס יאבד כל חכמתו כ ג א יתייהר וסיי ונפשי כעפר לכל תהיה
והמשי ואמר הרבה פסוקי מעני ענוה .אח"כ אמר :איתא בגמ' פסחי ס"ה הרודה חלות
דבש בשבת בשוגג חייב חטאת וברש"י ש כתב "ורודה מדכתיב ויטבול אותה ביערות
הדבש" ואמר :יכול להיות שכוונת רש"י שא על פי שמשמעות רודה הוא לשו שלטו
וכדכתיב "והוא רודה בכל עבר הנהר" וג יונת הל ע מטה שהוא סימ של שלטו
כדאיתא בשו"ע חש משפט סימ א' שבי כלי הדייני יש מקל ורצועה לרדות הע אבל
אפשר לטבול המטה ביערות הדבש שיהיה מקל נוע ויש בזה הוראה לכל מי שיש בידו מטה
לרדות שיזכור שיש לטבול את ראש המטה ביערות הדבש.
.2אד"ש התחיל לדבר דברי קבלה ואמר בער החיצוני מתלבשי על הפערד זה זוהר
בפרשת בלק ולכ בשבת צרי לשבת ע שולח של ארבע רגליי נגד החיצוני שבפערד
פסוק בתהילי "אל תהי כסוס כפרד" סוס הסמ נגד שני עיני והו' המפריד בינה צרי
לעשות פאר קוקע ג בסעודת שבת מתקני אבי הא"א אכל פיש וציבעל ,ג במאכלי
שה השש מתקני קוגעל ויי ביי כתוב "ויבא לו יי וישת" ויש ש מרכא טפחא שזה 4
ושניה ביחד הוא שש אז היי הוא השישי וכ הקוגעל ולכ צרי לשי בקוגעל יי אצל אבי
שמו יי אצלי הרבנית שמה קוניאק היא אומרת שזה יותר טוב העיקר מתוק לא חמו ולא
יותר מדאי פע הכניסו כא קוגעל י .קורניק יכלו להיות שכור מהקוגעל אבל לעתיד לבא
הכל יתוק כל החיצוני ג הסוס כתוב "ובמצהלות הסוס יהיה כתוב קדש לה'" ועוד ועוד.
.3האד"ש אמר אפשר ללכת לבקר את ישיבת מאור ישראל אע"פ שאני קצת במתח ועוד
לפני הרופא בזכותו של מוהרי"א זה הרי ישיבה שהוא פתח כדאי בשבילו ללכת הרבי עשה
ש סיבוב וראה כמה בחורי רצי למקומות ללמוד כשראוהו ביציאתו ניגש אליו אבר
האד"ש שאלו הא הוא כא משגיח או מגי"ש? וענה :שהוא מנהל משק הגיב הרבי :אני
חושב שהבחורי מרגישי שאי משגיח ראיתי כמה לא לומדי רק רצו כשראוני...
443
.4אד"ש הארי הדברו על החסיד ר' הירש מטומשוב משמשו של הרבי מקאצאק זצ"ל
ואמר :יש לו בבני ברק נכד משה אירנשטיי שמעתי שהרבי החידה"ר שאל את ר' הירש על
סדר פטירתו של הרבי מקאצק אח"כ שאלו הא נכו הדבר שהרבי מקאצק אמר על בנו ר'
דוד אז מאיי דודל וועט עפס פודרע וועט מע דע טלר פי הימעל דלנגע )שישר יקבל
רצונו מהשמיי(? ענה ר' הירש אובער אהר פודרעט נישט! והתכוי על הרבעיסטוה ונהנה
החידה"ר מתשובתו ועשה באצבעו כנהנה ואמר טוב טוב.
כ בזקנותו המשי ליסוע לשפת אמת ופע כשהיה כבר זק מאוד רצה ליסוע לגור וכשרצו
למנוע אותו מליסוע אמרו לו שזה ממש סכנת נפשות הנסיעה בכזה חור ובכזה גיל ,אמר
לה :וואס דא אי דער לעבו אז מקע נישט פאר צו ארבו! שעיקר חייתו מהנסיעה לרבי
ומה צרי לחיות א לא ליסוע לרבי.
וכשנפטר היה בנסיעה מעירו לגור נסיעה לרבי וכשהיה בורשא הרגיש שקיצו קרב קרא
לחברה קדישא ואמר לה שהרבי מקאצק פע אמר לי אתה נמש לורשא והבנתי שאקבר
כא ולא צרי להחזירני לטומשוב ונקבר באמת ש בורשא .תנצב"ה.
.5אד"ש להרי" :ברצוני לספר ל כמה היה אבי האמריאמת זי"ע עסוק וציקועכט
בתפילה ואפי' בהקשבה בקריאת התורה ולא ש לב בכלל לכל הנעשה בביהמד"ר בגור:
מעשה א':
זכורני כשהייתי ילד קט והיה ע"י הביהמד"ר מסדרו כזה שהיה נקרא אי צוויעש דטיער
ש עמדו הנשי באופרופעי לזרוק סוכריות וכו' ופע היה אופרו של אחד הנכדי
והנשי עמדו עמדו בי הדלתות וכמה מה בהעזה מבני המשפחה נכנסו ממש לביהמד"ר
אחת מה הייתה אסתק היינה בתו של אבי היה אחד ב דוד שמאול היינה אחיו של ליבל
ולא ידע לבטא טוב האות ק' ובמקומו אמר ט' וכ במקו ש' ימי אמר ש' שמאל ור אילי
בריאת התורה ואמר לי שאסתכל לכיו הארו טודש )קודש( שארה ש את אסתר
שהתקרבה כ"כ למעלה מעל הגג עמדו הרבה בחורי ואברכי לראות את אבי ולא היה
בנוי כל צרכו מ הסת ונפלה לבינה בדיוק על ראשה של אסתר ונהיה בלג ומאטיל הצילה
המצב שפכה מי והזעיקו פעלשר וכו' כל הביהמד"ר רעש ואבי היה שקוע בהקשבת קריאת
התורה במוצאי שבת נכנסה הרבנית ע"ה באמצע שהיה פארשפיל להזכיר את אסתר
ששוכבת בגלל נפילת הלבינה ,הא"א התחיל לשאול על כל המאורע ולא ידע מכלו היתי
צעיר זה היה הרבה לפני המלחמה אבי זי"ע שמע טוב וראה טוב ובאמת לא ש לבו ולא ידע
מה שהיה בביהמד"ר ובדר אגב :כל דבר של אבי היה מחושב דבר ראשו אמר :א נפל
לבינה ז"א שלא בנוי ש טוב למעלה והדבר צרי תיקו ומיד ציוה שיחזקו למעלה את
הלבני ,דבר שני שאל היא נפל על ראשה לבינה מתי היתה בביהמד"ר? והתחמקו מפניו
קרא לשמחה ורשביאק המשמש לשאול פרטי המעשה ולא היה ברירה ואמר שנכנסה יותא
מבי שתי הדלתות ועמדה ממש בביהמד"ר הא"א כמוב עשה בלג היתכ אשה בעזרה
ומדוע נכנסה ומאז ואיל נהיה משטר לא לצאת מבי שתי הדלתות.
מעשה ב':
הרב מבענדי זצ"ל היה אד גדול מאוד ובתפילתו ובפרט שנתרגש עשה תנועות משונות
בידיו ובפניו פרצופי משוני היה לו חזקה לקבל עליה אקדמות ועמד על הבימה כל זמ
שירת האקדמות וכמוב שלא ש ליבו לכל הנעשה ובאומרו האקדמות עשה פרצופי
ותנועות משונות ,הילדי ילדי נעמדו מול הבימה ועשו אותו נא מאכי וצחקו אני את
חטאי אני מזכיר עמדתי פע לחקות אותו ולצחוק עד ששמעתי מאבי עליו דברי גדולי
והפסקתי הבלג היה גדול זכורני שנה אחת שבניו של הרב מבנדעי ובראש נפתלי החלו
להרבי לכל מי שמחכהו או צוחק ומאיד גיסא היינה ביקש מנפתלי ב ר' איטשה שיבוא
להרבי בחזרה והיה ממש גראצקה אבי הא"א עמד לא רחוק מכל הבלג והסתכלתי ובחנתי
444
היטב הא רואה מהנעשה והוא לא ראה כלו ולא שמע כולו היה בדביקות נפלאה בשמיעת
האקדמות וראו בחוש שהוא אינו בנמצא כא
כלל.
היתי פע באוטווצק בילדותי ע אבי הקדוש הא"א זי"ע ולקראת שבת היינו אמורי
לחזור לגור בשבת בשל שמחה משפחתית אלא שלפתע חליתי באנגינה ולא היתה שו
אפשרות לקחת אותי לגור הוחלט להשאירני באוטווצק לפני שנסעו הרגעני אבי ואמר לי
שג הרב מבענדי
נשאר באוטווצק והוא ישגיח עלי ומיד אחר השבת יחזור הרב מבענדי
ששמע שכ
אמר לי אבי שמח על כ
כמוצא שלל רב ואכ
כל השבת טיפל בי בנאמנות וסיפר
לי סיפורי וכו' שבת זו לא אשכח לעול ,זכורני כשאבי חזר רצתי איליו בצעקה טאטא
כ"כ התגעגתי איל
! אח"כ שאלתיו הא מותר לדבר באמצע תפילת י"ח? וענה :בודאי שלא
רציתי להיות בטוח ושאלתיו שוב אז אסור לדבר באמצע תפילת י"ח בשו אופ
? וענה:
בודאי שלא מדוע אתה שואל? עניתי :שבשבת עמדתי בתפילות ע"י הרב מבענדי
ושמעתיו
מדבר באמצע תפילת י"ח הא"א התפלא ושאל מה שמעת? עניתי :אומר דברי משוני
כשרצה אבי לדעת בדוקא מה אמר? עניתי :שמעתיו אומר טאטא זיסר טאטא זיסר! ]אבא
מתוק אבא מתוק![ התחיי
הא"א ואמר :הרב מבענדי
כולו קדש אד גדול מאוד אינו ח"ו
סת מדבר טאטא זיסר כונתו לשכינה והקרוב לה' מותר לו לומר כ
ומאז ידעתי להסתכל
על הבענדינר רב בצורה אחרת שכולו רוחני.
445
שהיה לו בעיות ברגלו ועד אז כבר גדלה המשפחה מאוד והגביע כבר התמלא עד למעלה ביי
והשפ"א עשה בפה"ג וחילק לכל המסובי
וממילא ר' מנדלה ראה בפי' שהשפ"א עושה
קידוש דהרי מה זה קידוש בפה"ג על כוס מלא שמחתי ברעיוני שמתור בזה ג
דעתו של
אבי זי"ע וג
טענתו של ר' מנדלה שהיה אד
גדול הלכתי לרבי הלב שמחה והרצתי בפניו
כל החשבו נהרו פניו חיי ש
עלי שתי ידיו הקדושות ואמר :כ בדיוק לזה התכונתי שאי
זה נכו שהשפ"א עשה קידוש! וראיתי כמה צרי לדייק במילה של אחי ושמחתי שהשערתי
היתה נכונה.
ועוד התפעלתי מאבי זי"ע שאפי' שידע בבירור שאי כא כונת קידוש שזכר השני
שקדמו
לזה וידע שלאחיו יש טענות עליו וזה בא מטעות לא אמר כלו
אבל על הטענה השניה שלו
לגבי הבשמי
לא אמר לי הלב שמחה כלו
.
יש דבר שרציתי לשאול אבי ובסו לא אסתיעה מילתא ואני מתחרט ע"ז כ"כ עד היו
הזה
כשהייתי כא באר למדתי בע חיי
אצל הרב חייקל מילצקי ז"ל הוא הכניס בי אהבת
תורה והרבה לומדישע זאכי הוא היה איש צדיק ואמר פע
בשבוע שיעור מוסר בטוב טע
ודעת ג
סיפורי
ע
מוסר השכל ואפי' מסיפורי האדמורי"
הבעש"ט ותלמידיו אע"פ
שהיה ליטאי אהבתי מאוד את השיעורי
שלו ובפרט את שיעור המוסר פע
סיפר סיפור
ידוע היה רב דרש שבא לעיר ודרש על לח
הפני
והלהיב הקהל על מעשה ביהמ"ק ועל
עבודת לח
הפני
.אחד משומעי הדרשה יהודי תמי
חשב שמהיו
יתחיל ג
הוא להביא
כדוגמת לח
הפני
ע"י חלות שישימ
בארו הקדש בדחילו ורחימו כמעשה לח
הפני
לכבוד השכינה בבית מקדש מעט בביהכ"נ וכ כל יו
שישי כשא אחד לא ראה נכנס דר
החלו והניח את החלות בסו התפילה כשהגבאי סידר את ביהכ"נ מצא לפתע חלות טובות
בארו הקודש וכיו שהיה עני סבר שמישהו קיי
בו מת בסתר ועל כ לקח החלות לביתו
כ עברו הרבה שבתות אותו תמי
ואשתו מכיני
ומטיבי
הבצק והחלות וכל יו
שישי
מתגנב וש
בארו קדש בדחילו ורחימו והגבאי אח"כ לוקח ונהנה והיהודי שראה בשבת
בבוקר בשעת פתיחת ההיכל לקריאת התורה שהחלות אינ
הבי בתמימותו שהקב"ה
באמת לוקח החלות פע
אחד חזר ובא אותו הרב הדרש לעיר בסיבוב שני וביו
שישי
עלה לביהמד"ר להכי הדרשה שיאמר ולפתע ראה אד
נכנס בעד החלו וש
חלות בארו
קדש ומבר להקב"ה שלוקח החלות ועוד מוסי להקב"ה ברכת בתאבו ניגש איליו וגער בו
וצעק עליו שזה אפיקורסות וחילול ש
שמי
ואסור לעשות כ כשהצטדק אותו יהודי
שאדרבא מדרשת הרב בשנה שעברה הבי כ נז בו הרב קשות ואמר לו שטעה בהבנתו ואי
בזה שו
נחת רוח להקב"ה וכו' וכו' האיש הל בבושת פני
ובכה ואמר לאשתו שתפסיק
מהיו
באפית החלות והכל היה טעות ומי יודע א
לא היה בזה איזה קלקול למחרת שלח
האר"י ז"ל לומר לאותו רב צו לבית כי מת אתה כיו שמיו
שנחרב הבית לא היה אד
שעשה נחת רוח להקב"ה כאד
זה ואתה קלקלת הדבר ואולי למעלה הוא יוכל לעשות
לנשמתו טובה כולי האי ואולי ולא עזר לו שו
תירוצי
ולמחרתו נפטר אותו הרב ,ע"כ
הסיפור!
הוסי אד"ש ואמר :הוא ר' חייקל סיפר עשרת מוני
יותר יפה ובטוב טע
התעוררה לי
מיד ע
שמיעת הסיפור קושיא עצומה על הסיפור אלא שהתביישתי לשאול חשבתי אשאל
את אבי ובסו לא אסתיעא מילתא ומאד מאד אני מצטער ע"כ שלא שאלתי אותו אילו היתי
שואל אותו בוודאי היה מעיר את עיני.
היה קשה לי היכ היושר באמת הרב גר
להפסק בנח"ר שעשה אותו יהודי אבל הרי הוא
היה זה שגר
לנח"ר שיבוא שהרי בגלל הדרשה שלו בשנה הקודמת התחיל היהודי בהנהגה
זו ומ היושר שלכה"פ יופחת מעונשו? זה יושר ודי אמת? כמה אני מצטער שאי לי על זה
תשובה מאבי הא"א זי"ע וחושבני שיש לי תירו ואולי תירו זה היה עונה אבי והוא
אמיתי ומוסר השכל גדול בשמי
מחשיבי
יגיעה ועמל בעבודת ה' שתהיו עמלי
בתורה.
אותו בעל דרש נהג בוודאי לומר דרשות לצור פרנסתו ולמרות שכמוב גלגלו זכות לידו
446
שאותו תמי התעורר לנהוג כפי שנהג אול לרב הדרש לא היתה בזה שו יגיעה מיוחדת
והרי זה כאחד שאבד כס ומצא אותו עני לאחר מכ והתפרנס בזה שא על פי שיש לו שכר
אי זה שכר כשכר מי שהתיגע בנתינת צדקה לכתחלה אבל כשבא הרב לקלקל ש יגע צעק
וגיד והתאמ בקלקול לכ נענש כ"כ שהזכות שבאה בלא יגיעה לא יכלה לכפר על הקלקול
שבא ביגיעה .ודפח"ח!!
.01בחזור כשעבר דר רמות והזכירו בני ה"ת תפארת בית ישראל לחש אד"ש להרי"
באוזנו מרדכי וייל ,נת וייל ,מאיר וייל ,פע היה במשפחות וייל גרויסע גדולי תורה!!
ע"כ מהנסיעה!!
בא' מהנסיעות אמר אד"ש להרי" :הא"א זי"ע נסע בא' מהפעמי לאר"י כדי לעשות
שלו בי הרב קוק ז"ל להרב זוננפלד ז"ל וכשחזר שאלוהו א' מהאנשי החשובי מה נהיה
ע השלו ואולי צרי לנסות שוב ביתר שאת? אבי ענה כדרכו תמיד בקיצור וכ אמר:
כתוב בגמ' יומא "ושמו" =בנחת וכ בעשיית שלו בברכת כהני כתוב "ויש ל שלו"
משמע שלעשות שלו ג צרי בנחת וא"א בקול רעש גדול להכריח לעשות שלו.
אד"ש הוסי ואמר :א אני עונה ואומר דרש בנוסח של אבי זי"ע כתוב "ושמו את שמי על
בני ישראל ואני אברכ" ג בברכות צרי שימה בנחת א"א להכריח אד לקבל ברכות ,וכ
נאמר בגמ' "ושמו" שלא יפזר ג בברכות כ ל"צ לפזר ברכות!!
בא' מהנסיעות אמר האד"ש להרי" :כתוב בגמ' בבא בתרא ד קמט .מעשה באיסר הגר
שהפקיד סכו כס רב אצל רבא והיה לו ב רב מרי שלא היה במקו והתפלפל רבא היא
יקנה במקומו רב מרי את כס זה מרבא שהרי אי כא לא די ירושה ולא מתנה ולא חליפי
וכו' וכו' עד שאמרו שהוא יכול לקנות בקני אודיתא! מספרת הגמ' אדהכי נפק אודיתא מבי
איסור איקפד רבא! אמר אד"ש אפשר לומר בבדיחותא מה הקפיד רבא הרי הכס לא היה
שלו? אלא קפדתו היתה היא כבר ידע איסר ש בביתו שכא בביהמד"ר אמרו על קני
אודיתא שרק אמרו בביהמד"ר וכבר ידע ועשה? אלא שהיה ש ביפר מענש אד ע ביפר
והעביר ישר ידיעות מהביהמד"ר החוצה בביפר וע"ז כעס רבא אד ע ביפר בביהמד"ר??!!
כ"ק מר הבית ישראל זי"ע אמר פע על רא"ק חתנו של ר' איסר זלמ מלצר השווער שלו
היה יותר ירא שמי ויותר בעל דר אר! וכ בהנחת אב פינה בישפ"א אמר היו צדיקי ר'
איסר זלמ היה כזה.
בחור שהתחיל לזלזל בתפילה במני לאחר שנהיה חת וכשנכנס לאד"ש בירכו אד"ש כדרכו
ומעצמו פתאו אמר :דאוינ מיט א' מני איז אגרויסע זא!
447
האחרי שית לו את הציצית שעליו משו שבו )היינו בנות הציצית( בוודאי לא יחשוד
האדמו"ר שאינו הול
ע ציצית בהיותו ירא שמי אמיתי נענע אותו רב להפצורותיו ונת
לו את ציציותיו כשנכנס הב"י מיד ניגש אל אותו רב ושאלו גייסעט דה מיט דיינע איגענע
ציצית ]כלו הול
אתה ע הציציות של
[ ויהי לפלא!
הוסי האד"ש והסביר ההול
בציצית פועלי עליו הציציות אור של הכנעה ושפלות לפי
שתעכלת דוטמה לרקיע הדומה לכסא הכבוד וכיו שלא ראה עליו הבית ישראל את אור
ההכנעה הבי שהציצית ה בבגד שאול הפטור מציצית.
.3מובא ב"פ במדרש הסיפור על המל
שחלה והיה צרי
לשתות חלב לביאה והל
אחד
ובחזור התוכחו האברי מי החשוב ואמרה הלשו אני ואמרה למל
שהביא חלב כלבתא!
ובמ"א כתוב חלב חזירתא! ובסופו של דבר אמר שיטעמו וראו שזה של לביאה וע"ז נאמר
"מות וחיי ביד הלשו" ומה יתרו לבעל הלשו אמר האד"ש :שחוב שאי זה רק משל
אלא סיפור שהיה והוסי מדוע נאמר כלבה או חזירה? שכל עני הלה"ר גובל ע גסות הרוח
גאוה וזה העיקר עבודה של האד לא להתגאות ומכל החיות נאמר בכלב שהוא עז פני
וגאות ובחזיר ג נאמר שהוא בעל גאוה ומראה לכול את הסימ הטהרה שלו אבל הוא
באמת טמא ולכ בחר המדרש דוקא בכלבתא או חזירתא וזה ללמדנו שהלשו הכי חשוב
אבל צרי
להזהר מגאוה שמביאה לידי לה"ר וכו' .ודפח"ח!!
.4אמר האד"ש את הזוהר חסיד שמתחסד ע קונו וצרי
ללמוד ולא ע האר חסיד
והוסי הרבי בחיו
כ ד גמ' זה העיקר ר' ש"ז אוירבע
הרב יצחק מנח וינברג "הודו לה'
כי טוב כי לעול חסדו" )והתכוו על סיפורו של הרי" שהגש"ז אמר הודו לה' וגו' ע"ז
שהאד"ש לומד גפ"ת לפנה"צ(.
448
כשיצא ר אחריו נכדו ב בנו מו' י.מ .נת לו קצה ידו ולא גרסו במיוחד וכשהתיישב
במכונית אמר באוזנו של הרי" :אהר דאר ניש זע שפיער בעסר פי די אלע בחורי אי
ישיבה אפי' שהוא נכדי! זה חינוכו של הרבי!!
.6בדר לישיבה סיפר אד"ש להרי" :עד כמה צרי להיות מורא רב כמורא שמי סיפר
לי גיסי ר' שלמה יוסקובי שנהיה חת בש"ב של גיסי היותר גדול ר' י"מ ברמ"ב
עוד בחיי השפ"א .וכ סיפר ר ' שלמה הנ"ל .הגענו לחדרו של השפ"א אני הבחור הצעיר
ואבי ר' משה זאב יוסקובי ,השפ"א ישב בראש השולח ומשני הצדדי עמדו הא"א זי"ע
וגיסיו הרב מבענדי ,רי"מ בידרמ רמ"ב אחיו של הא"א ועוד שאר האחי נכנסנו וראינו
אי שכול עומדי ביראת הכבוד השפ"א הרי עיניו ואמר לחת נו שישב חשבתי אני
בחור צעיר אשב וכל הגדולי האלו יעמדו והתמהמתי הרי השפת הקדוש שוב ידו והראה
על הכסא והתיישבתי והיתי בטוח שעכשיו יתיישבו כול אול א אחד לא ישב וראיתי
לחותני הא"א עומד באימה ויראה וברעדה התפעלתי מאד ב בכור אצל אביו בשמחתו
שמחת אירוסי וכזו רעדה! השפ"א מזג יי לי ולכול נת יד לכול מזל טוב וכבר לאחר
כמה דקות נגמר כל הווארט ומזה למדתי עד כמה צרי להיות מורא רב וכל פע שאני
נזכר במראה הזה חוט אותי חיל ורעדה.
.7אד"ש דיבר בארוכה על הסדר נאכט אצל אביו וסיפר :שהיה ילד קט אולי כב ארבע
והושיבוהו ליד אביו ויותר ראה מהנעשה מתחת השולח ממה שנעשה למעלה ונבהל מאוד
שישב תחת השולח חסיד גור ע שער שחור כולו מלא בזק ושפ ויותר מזה עשה לו כל
הזמ תנועה ע היד שישתוק אח"כ הבנתי שהיה דיו הא יתנו לשכב אינטער טיש בסדר
ואמו והבני החליטו שלא ולכ ביקשו הנ"ל שיהיה בשקט בשביל שלא יזרקוהו מש אני
ילד קט ב ארבע נבהלתי וצעקתי בקול טאטא יושב כא מתחת השולח כלב שחור ע זק
אבי ישר הבי מה המדובר ולא רצה שיהיה מזה גרצקה אולי ג לא רצה לבישו ולא הסתכל
בכלל לש רק לקחני על ברכיו ובנחת ובסבלנות ליטפני והסביר לי ניי אי זה ח"ו כלב הוא
חסיד גור מהביהמד"ר הוא לא יעשה ל כלו הוא איש טוב ואי ל מה לפחד שאלתי א "כ
מדוע אינו יושב כמו כול ע"י השולח ומדוע יושב על האר מתחת השולח ככלב? ושוב ענני
בנחת ובסבלנות פסח זה זמ חרות כ"א צרי לשבת בנוח הנה תראה כל השולח מלא
מהמשפחה ואי לו מקו מרגיש הוא בקווימעט תחת השולח חזרתי למקומי קצת רגוע
וקצת בפחד ושוב כבר לא זוכר אני שו דבר מאותו סדר כ"פ הצצתי לראותו ,כ זה זכרו
של ילד קט.
אבל משני אחרות זכורני הרבה דברי אבי היה נראה כמלא הל ע הקפוטה של הרבי
מקוזני זצ"ל וכ ע הגרטל שלו שהיו לבני וחו מזה הל ע עוד קיטל מהסת של איזה
צדיקי הכל היה מלא הוד הוא אמר את ההגדה ע הגדת ברכת השיר תמיד כשהיה מגיע
להלל הגדול היה מתלהב מאוד א לא שידעתי שהוא בשר וד היתי מבטיח שהוא מלא
ועולה תיכ ומיד לשמי כ"כ היה בהתלהבות בהודו לה' זה היה מחזה שלא ישכח לעול .
449
ולעשות מה צחוק ומה זה חסר לו? וענה :אני יודע מה עלי לעשות .לימי היה צרי
באופ
דחו ליסוע בחשמלית הזאת יהודי גביר גדול ובעל צדקה והיה בכיס בגדו סכו עתק של
מטבעות זהב ורעד מפחד בגלל הכס הרב שהיה לו קראו לו ג יצחק אוובע
והיה ג
גבוה ושמ
כאיטשה רעבינס כשעלה שמע קול הבהרה שהל
בכל הקרו
שיעזבו אותו זה
הדיקער יוד שעושה מה צחוק ושכיסיו מנופחי מנייר טואלט .סיי הרבי אחי ר'
איטשה יכל לעשות כזה קונ של רוה"ק שידע שיצטר
גביר זה לעבור והכי
מקוד
שהגנבי ידעו שהשמ
רק צוחק עליה ואי
מה לגנוב אצלו ועי"ז ניצל אותו בעל צדקה!
ב .אחי היה ממונה על הרבה מסדרי הביהמד"ר וכ
לומר לאנשי על קבלת טיש אצל אבי
כבוד התורה היה גדול ורבני קבלו טיש והיה כאלו אפי' שתיי או שלש ,היה רב אחד
שתמיד כשהגיע נסיעה קיבל שלש טישי
והכל בפקודת אבי הא"א שבת אחד כשהגיע
הא"א לא הזכירו אפי' לטיש אחד ,איטשה בתפקידו יצא לומר לרב בצער שהשבת אינו
מקבל כלו קיבל הרב הדבר בעצב וכמוב
בלא עוררי
רק שאל את איטשה מדוע ומה
קרה? איטשה שראה בצערו ובאמת לא ידע סיבת הדבר נכנס לשאול את הא"א? ) הוסי
אד"ש :א אחד לא היה מעיז להכנס לשאול אבל איטשה בטוב ליבו היה מסוגל ג לזאת(
הא"א ענה :ע כל הכבוד שהוא רב לדי
תורה צרי
ללכת וא קוראי לו לדי
תורה מדוע
שלא יל
?! הדבר יצא מפי הא"א ואיטשה ר לומר הדברי לאותו רב נבהל אותו רב ואמר
לאיטשה שיאמי
לו שיש כא
טעות היה לי סכסו
ע אד מעיירתי והוא הרב אמר לפלוני
בא נל
לדי
תורה לרב אחר שכא
אני הרב ונעשה מה שיפסוק ואותו פלוני לא רצה ללכת
ולא רק זה אלא שהל
לא"א להלשי
על הרב שהרב לא רוצה לבא לדי
תורה ראה איטשה
על אותו רב שנכרי
דברי אמת נכנס שוב לאביו בדר
אר להודיע על הטעות המצערת שלא
הרב המסרב אלא היהודי שבא להלשי
כמוב
שקיבל הרב שלש טישי
ובמוצאי שבת אמר
הא"א שלא יברכו בברכת פרידה עד שיאמר בפה מלא שמוחל לו על שחשד בו וקיבל עליו
לה"ר ולאחר מכ
בירכו במיטב הברכות ופטרו לשלו כעבור זמ
לא נרגע הא"א ואמר
לבנו איטשה שאינו מוצא מנוחה ע"ז שנכשל וקיבל לה"ר על הרב הזה ,ניחמו איטשה שכתוב
"ברית כרותה לשפתיי" ענהו הא"א :לא אצלי! אני לא מקבל א פע לה"ר! אולי היה
משמי איזה סיבה שאקבל ולאותו אד יהיה חלישות הדעת הכל משמי בסיבה מיוחדת!
ג .כשהיה האד"ש ילד קט
איחר פע בחנוכה להכנס לעמוד ע"י אביו וכבר הכל היה סגור
מהביהמד"ר שורות שורות של חסידי ומהבית כבר עמדו בכל הצדדי והדלתו היו סגורות
ומה יעשה הב
נזכר שאחיו איטשה א פע לא עומד קדימה ותמיד יושב במערבו של
הביהמד"ר ר לש בבכיה ומצאו סיפר לו צרתו שנשאר בחו מיד לקחו בידו נדח ועלה על
האנשי וקפ עמו לבפני הניחו ממש ע"י אביו ברגע האחרו
הא"א עמד כבר ע הנר
להדליק הסתובב בחיו
לבנו הקט
ואמר :האסט אגוטע ברודער = איטשה! ומיד ביר
אקב"ו להדליק נ"ח.
אח"כ שאלו את האד"ש אחיו וגיסיו הגדולי היא
חשב ע"כ ללכת לאיטשה? וענה
בתמימות :שתמיד יודע שאיטשה יושב בחו אמרו האחי לאיטשה ראה להיכ
הגעת שג
הקט
יודע היכ
מקומ
אמר לה :הנה ראו שצמח מזה תועלת שהכנסתיו להדלקה.
ד .פע אמרו לו מבני הבית מוסר ע"כ שיושב תמיד מאחור ומדבר ע כול ענה :לא
עשיתי מעודי רע לאד מישראל ויודע אני היטב את אשר אני עושה ,ועזבוהו לנפשו.
ה .זכורני סיפר האד"ש כל פרט בעת פטירתו בערב שבת קדש אמי ע"ה שלא היתה אמו
מיררה בבכי ואמרה כזה טוב לב כמוהו לא נמצא אולי המשיח יהיה כזה טוב ובאמת היה
מיוחד בטוב לבו תמיד הסתובב לשמוע מריבות בי
אד לחבירו בי
איש לאשתו וסידר הכל
ועשה שלו כאהר
הכה
שעשה שלו בי
כול כמו"כ היה מאוד מעורב בחצר לתק
כל
450
הנצר משא"כ לכבודו של אבי להשליט סדר היה כצור החלמיש בלא פחד ומורא היה מנהג
למשמש ר' שמחה ורשביאק להכניס נרות לחדרו של אבי בערב שבת ש היה אומר שיר
השירי במתיקות ובדבקות והמראה היה נורא ר"ש ורשביאק היה כה ופאותיו ישרות היה
עוד משמש שלא היה כה ופאותיו מקורזלות באותו ערש"ק ידעו שהמצב רע היתי בחדרו של
אבי וכשנפתחה הדלת הבחי אבי ברגע כמימרא בפאה במקורזלת של המשב"ק השני הבי
שאיטשה נפטר ואסורה הכניסה בבני לכהני ניגש אילי ואמר בצער האסט גיהאט אגוטע
ברודער איטשה!
באותו שבת קיבל במקו כה הרב מפאבני והא"א שמח שהרב אחיו נמצא ששאל אותו
הרבה שאלות היא לנהוג זכורני שהח"ק אמרו שכל בטנו של איטשה היה תה מיט טשאלנט
זי"ע אמ!! ע"כ לבנתיי מהנסיעה!!!
סיפר הר' י.ח.ר .שהיה משבק"ו של ר' יצחק הנ"ל שפע נכנס אד חשו בני ל"ע לא"א
לבקש על נפשו להפקד בזש"ק ושלחו הא"א לבנו איטשה הסתובב עליו ר' איטשה ואמר מה
אתה רוצה ממני אתה כבר מזמ גיהולפי וכ היה שנפקד בזש"ק והיה הדבר לפלא.
כ סיפר על חכמתו שפע ישב מ"י אינפלד בטיש ללא רשות שהיה גבר אלי ולא יכלו
להוציאו ולאיטשה חרה הדבר למע הסדר הטוב שלח את משמשו שיאמר לו שמקבל עליה
במנחה בשבת ,וכמוב שיצא מהטיש לקבל העליה לחזור כבר לא יכל ועליה כמוב שלא
קיבל.
יו השישי כ"ט אדר ב' התשנ"ה ערב ר"ח ניס ,ממש לפני כניסת השבת הגיע כ"ק מר
האדמו"ר מטאלנא שליט"א לאד"ש:
אד"ש :יצא אליו למסדרו ע"י המקרר ושאלו מדוע היה צרי לטרוח כ"כ ולבוא?
ס.ט :.להתבר כמנהגי לכבוד ר"ח.
אד"ש :חדש טוב ושבת טוב.
ס.ט :.התלונ על רגליו ועל מצב בריאותו.
אד"ש :נת ידו הק' ובירכו בחו לבריאות ולנחת אח"כ אמר :כתוב אי משיח בא בערבי
שבתות ,סת ולא פירש כונתו נכנס לחדרו והסב"ק נסע בית וג
)אח"כ אמר האד"ש למשמשיו שמתפעל ממרצו של הטאלנאי לבא בכזה מצב ושבחו מאוד(.
451
כלו והתייע ע חברו וידידו ר"ב מנדלזו מקוממיות אמר לו חברו הטוב יש פתג חרטה
איננה מעשה סוחר וא כבר נמצא בגור שלא יתחרט ושיבח הס"ק דבריו וכ עשה והמשי
להסתופ בצילו של הרבי הב"י זי"ע.
.2אד"ש :שמאי גינזבורג אמר לי שכ"ק הבית ישראל עשה הרבה תנועות כמו שראו אצל
הרב מבאבני ר' מנדלה זצ"ל והאמת שזכורני תנועות שלו כשל אחי הבית ישראל כידי
שלובות וכו' וכ טע שהרבי הלבשמחה עשה תנועות כבנו של הפילצר ובאמת זכורני שהיה
לו הרבה מחיוכו ומפיזמונו והבעת פניו של הל"ש אבל זה ששמאי אומר שכל רבי מחכה
מישהו אינני יודע ,ולחש באזנו של הרי" כהיו יש רבי בגור שאינו מחכה את א אחד!
.3הרי" :בהקשר לדבר פלוני שדיבר ע האד"ש בירכו שיזכה לחיות עד ביאת משיח.
אד"ש :חיי ,ואמר :משיח ליגעט שוי אי מונטפיורי סאהיי קאלט דארט נעב זכורני
פע במועצג"ת שדנו בבלג על משיח והציע הרבי מבוסטו שישלחו שליח מהמועצג"ת לרבי
מחב"ד עצמו ולשאול אותו ,ולפרס בשמו שהוא בעצמו אומר שאינו משיח .שאלתי אותו
ומה תעשה א יאמר שהוא כ משיח? ענני הרבי מבוסטו אקחהו לביה"ח שלי ואת לו
זריקת ארגעה!
הרי" :א הרבי משיח או לא אינני יודע אבל הרבי יביא את המשיח ,זה בטוח!
אד"ש :וואס?
הרי" :חזר על דבריו.
אד"ש :באזנו של הרי" ,אתה קוקו.
.4אד"ש :הבר מצוה שלי היתה בלודמיר והגיעו במיוחד חו מהמשפחה 81אורחי מכמה
מקומות היה ש שחת ברחובות וירד גש וגר לאורחי להתפס במחלת הטיפוס ,בפולי
מחלה זאת היתה מסוכנת יותר מ %04למיתה וזה היה מגיע ע חו גבוה אבי הא"א
קיבל הידיעה קשה ואמר :אנשי באו במיוחד לשמחה שלי ונהיו חולי לוקח אני ע"ע שא
אחד מה לא ינזק ולא ימות ח"ו כל הזמ אח"כ עקבנו אחרי הידיעות מה אי זה דבר
של מה בכ לקחת אחריות על 81איש כ"א היה מאושפז במקו אחר עבר זמ ועוד זמ
וקיבלו ידיעות מפה ומש שיוצאי ב"ה מהמחלה ומבריאי אבי כל הזמ שאל על משה
חיי פרומ שהיה בינה לא בכדי שאל עליו הוא היה ממש במצב קשה ומסוכ הוא אושפז
452
בורשא זכורני שהאמא ע"ה נכנסה לומר שב"ה כל הי"ז חולי הבריאו והא"א התעקש מה
א האחרו
רמ"ח פרומ
ציוה לקרוא לי ואמר לי אנשי אלו באו לבר מצוה של ה
חייבי להיות בריאי נשאר אחד אסור שהוא ישאר כ הוא חייב להבריא וכשאנר זאת
דפק על השולח
ברגע כמימרא דפקו בדלת והמשב"ק בוני ליבעל הכניס טלגרמא מורשא
שב"ה רמ"ח הנ"ל יצא מכלל סכנה ומתחיל ב"ה להבריא וראו בחוש את המופת ולשנו
תדבר משפט!
.5הרי" :בפסח תשל"ג קרא לי הרבי הביתישראל ושאל אותי הא אני נוסע לחיפה
למחות
שלי הרה"צ רבי יעקב יצחק ויסבלו זצ"ל? והתפלאתי ע"כ שבגור לא נוסעי
והב"י ציוה כ
ליסוע ונת
בעבורו בקבוק יי
ומצה בהוסיפו שיאמר לו שכתוב בזוהר שמצה
מיכלה דאסוותא שהיה נצר לרפואה שאל הרי" :מה יעשה א הכלה תהיה ש? ענהו
הב"י :בחיו ,תאמר לה אגוטע
מועד) .בסו לא היתה הכלה ותלה הרי" בב"י שסידר
משמיי שלא יפגשה( .הב"י התעני
במיוחד במהל הסדר אצל הס"ק מטאלנא שליט"א
ושאל הא כול שואלי מה נשתנה? ענה הרי" :רק הילדי שואלי .הגיב הבית
ישראל :אינני יודע מדוע ומהיכ
נלקח המנהג הזה ,א נהגו כ אבותיו בטשרנוביל בסדר
אבל אצל אבי כל הילדי שאלו אפי' הגדולי ,הנשואי אחי ר"מ שאל ר' איטשה וכול! כ
שאל ,הא הסבא עונה מעבדי היינו או חוזר לומר מה נשתנה? ענה הרי" :הסבא מתחיל
מעבדי היינו ומוסי דער תירו איז ....אמר הביתישראל :אצל אבי לא היה כ הוא
עצמו בשואל האחרו
אמר לעצמו בשקט ג את כל המה נשתנה ורק אח"כ עבדי היינו.
אד"ש :זה שאצל אבי שאלו כול נכו
זכורני כ ואספר ל בזה מעשה אבל זה שאבי ג
אמר מה נשתנה לא ראיתי כשהייתי בסדר אסביר ל אי
כא
סתירה אצל אבי היה שתי
זמני עד תרצ"ד ומאז ועד אחרית ימיו ,עד תרצ"ד היה מלא שמחה תורה ותפילה ומעשי
הר געש ממש ,כמוב
שג מאז ועד אחרית ימיו היה מלא בתורה ווא זייער ווא עד יומו
האחרו
ממש אני עד ע"כ ,אבל לא כמו שהיה קוד הוא לא אחז לעשות כבר כ"מ שעשה
קוד ואולי הדור לא היה ראוי יש שתלו זאת באותו רשע ימ"ש שהצליח אז מאוד
בגרמניה ,אמי ע"ה תלתה זאת בפטירתו של גיסו הרב מבענדי
זצ"ל שהיה חביב עליו
ומקושר אע"פ שהיה עוד גיסי ואחי אנשי צורה כסבי רי"מ בידרמ
זצ"ל היא אמרה
שכשנפטר הרב מבענדי
נלקח מאבא אשטיק חיות! זכורני בעת הבריחה מגיא ההריגה
לאר"י בערב פסח באיטליה התחנה האחרונה לפני אר"י היה יו מיוחד אצל האבא זי"ע
מלא שמחה ושפע ווארטער וד"ת אחרת מכל העת של הבריחה ועמדתי מלא שמחה ודיברתי
ע פ .לוי
שיראה איזה זמ
טוב ב"ה ובדיוק עבר אחי הביתישראל אמר לנו נערוני זה
נקרא זמ
טוב? אינכ יודעי השני הקודמי אי שהאבא היה נראה! וזה סימוכי
לדברי
שהיה שינוי בדרכו של האבא הביתישראל היה פיקח והכל ידע וש לב לכל פרט וא אמר
ל שהא"א אמר מה נשתנה ראה זאת בסדרי שהיה ואני שלא ראיתי זה היה אחרי תרצ"ד
שהיה שינוי ואז ג הב"י לא היה בכל הסדרי הוא גר בורשא.
הרי" :מובא בשו"ת חת"ס דיוק בדברי הרמב" שמביא לשו
המשנה בפסחי וכא
הב
שואל ומוסי וממשי הקורא מה נשתנה ומדוע שינה הרמב" מלשו
המשנה? אלא סובר
הרמב" שהב
שואל כ"א מה שקשה לו והנוסח של המה נשתנה אומר הקורא שהוא מסדר
הסדר ואומר ההגדה ואולי לכ
אמר הא"א שוב מה נשתנה שזה מסדר האמירה לכול.
אד"ש :נהנה מאוד ,ואמר :אינני יודע א אבי ראה החת"ס אע"פ שהיה בקי בהרבה ספרי
אבל את הרמב" בודאי שראה ויכול להיות.
הרי" :הזכיר לאד"ש שאמר בתחלה שיש לו מעשה בעני
השאלה בליל הסדר.
אד"ש :כ
,ברצוני לספר ל שנה אחת שהייתי קט
מאוד לימדו אותי לשאול מה נשתנה
והיתי צרי לומר בתחלה באידיש טאטא אי וויל די פרגע
די פיר קושיות כנהוג ישבתי
וחיכיתי והיה הרבה זמ
כול שאלו מר' מאיר הבכור ונכדי וכו' היה הרבה זמ
ואני יושב
ושומע שא אחד לא אומר באידיש טאטא וכו' חשבתי לעצמי מדוע אני כ
צרי לומר וג
453
הייתי מרוגש כולי ילד קט אבי זי"ע היה נראה כמלא
חשבתי אברח לא' החדרי
ולא
אשאל בכלל א אחד לא ישי
לב כזה עול
גדול אומר ועושה ברחתי וכשהגיע תורי אבי
הא"א לא שכח ממני וציוה לחפשני ולהביא אותי אמי ע"ה מצאה אותי מה קרה? אמרתי
שאינני רוצה לומר טאטא וכו' אמרה לי בסדר תשאל כמו כול
רק המה נשתנה באתי
ובנתיי
אמרו לא"א שברחתי בגלל זה הוא קרא בסבלונות ושאל אתה לא רוצה לשאול
הקושיות? ועניתי שכ ,בודאי אני רוצה אמר :א"כ מדוע שלא תאמר באידיש טאטא אי
וויל די פרגעי הרי אתה באמת רוצה לשאול והוסי :תאמר בקול תשאל בקול שישמעו ג
בשמיי
ששאלת ,הבנתי בשני
שאחרי שלא סת
אמר בשמיי
העני שהשאלה ג
לבקשה
לקב"ה וכא הב שואל מאת הקב"ה שנה אח"כ כבר לא רציתי לומר אחרת מכול
ואמרתי רק מה נשתנה.
היה תמיד מתח של דר
אר ויראת הרוממות אצל אבי בסדר פרט במה נשתנה היה קצת
לויז היה אחד מהמשמשי
שבלבל הקטני
אי מטבילי כ טבילי שיקח עוד קצת זמ
והא"א חיי
.
הרי" :שאל על הכזית?
אד"ש :הוא לא הקפיד על כזית גדול לא היה מתנפח פיו אזוי ווי זיי חושבני שבכור
בכלל
לא ש
כזית ,הקפיד ליטול ידיו כל יו
בחוה"מ ,והקיל לשתות תה אחרי האפיקומ.
בכלל כל ההגדה אמר בהתלהבות גדולה ובקול ר
כקיטור ובהלל הגדול בכלל היה בשמי
מראה נורא ,כ נהג בשני
שאני זוכר לומר שיר השירי
אחרי שנגמר הסדר מסופר
בצדיקי
שאמרו ממש בכלות הנפש פסוקי
בשיר השירי
וראו זאת עליו.
כ בערב שבת כל שבת במש
השנה היה אבי עולה למעלה לחדר והיה מכי הנרות לאמי
ע"ה אח"כ נתנה לו לאכול חתיכת דג תמיד השאיר ואמר :שיתנו לקליינע )לי( שאני אגמור,
אח"כ ירד למטה לחדר ואמר שיר השירי
אמי היתה מכינה אותי לשבת מסדרת הבגדי
הפאות ואמרה לי לרדת לחדרו החדר היה סגור ברינדעל והאבא היה ניגש לפתוח בשבילי
ותמיד בפיו היה א' מפסוקי שיר השירי
אח"כ המשב"ק הכניס נרות אחרי
שהיה אבי
מדליק לבד בלא ברכה שסמ
על הברכה שאמא ע"ה אמרה אח"כ חגר האבנט חזק מאוד
ואמר לעצמו "שבת" ונכנס לביהמד"ר להתפלל הדבר נחרט חזק במחשבתי כל שבת כמעט
אותו סדר ובאותו זמ.
454
יצא לי פע לספר הדבר לפני אחי הרבי הלבשמחה זצ"ל ונהנה מאוד ואמר לי :שעשיתי לו
צו טרעפי שפע ישב בשבת אחי ודובר על השפ"א וטענו כול שלא עני אותו שו דבר
והלבשמחה טע שאעפ"כ דבר שרצה ואחז כ התעני וסיפור זה ממש לראיה לדבריו
שהיה לו בזה עני שהא"א ישב דוקא לידו וידע לתת לו קניפ בשביל זה
.7אד"ש :זכורני עוד דבר שבזכות הרי" ברמ"ב גיסי ההנתי את הלבשמחה הייתי ילד
קט ושמעתי האחי והגיסי דני מדוע אצל השפ"א היתה כזאת עניות הא"א סיפר לי
כמה פעמי שנתנו לו ולאחיו רמ"ב כ"א חצי ביצה והשפ"א לא רצה להנות מא אחד ,אבל
פליאת היתה להיכ הל הנדוניה שהבטיח השווער ר"י קמינר שהיה עשיר הרי לכה"פ כמה
שני טובות יכל לחיות בריוח מהנד שקיבל והיא הכל היה בעניות? והחליטו לשאול את
הדוד ב ר"י קמינר שהיה גיס של השפ"א ר' ברו קמינר שמו הוא היה בראשית דרכו פלפער
ושמע מאבי שצרי למעט בדיבור ומאז לא דיבר יותר מ 001מילי ביו ויהי מה רק זמז
ושר החליטו בני המשפחה לשלוח את הרבי הלבשמחה שהיה ידידו הטוב שינסה להוציא
ממנו הדבר וביקשוהו שיל בבקר שיש סיכוי שיאמר משהו לפני גמר 001המילי אני
הלכתי אחריו לראות מה יהיה שאע"פ שהיתי קט ופחדתי ממנו שהיה נראה מפחיד כ"ד
עני אותי הל"ש לא שאל ישירות ע"ז קוד שאל מה עשה הא"א בירושת אביו? הנ"ל לא
ענה בפה רק עשה תנועה ע הידי שחילק ,אח"כ שאל על השפ"א? ועשה תנועה שאינו
יודע .אח"כ שאל על הנדוניה של אביו ר' יודל קמינר להיכ נעלמה והשפ"א בגלל זה היה
תמיד עני? חיי מאוד ר' ברו קמינר כמסתיר סוד ולא ענה כלו.
בהזדמנות תחת א' השיחי ע הרי"מ ברמ"ב גיסי סיפרתי לו כל העני אמר לי אני כ
יודע מה שה לא יודעי לשפ"א היה חסיד נאמ ר' מנלה רוזנשטרו וישר אחרי החתונה
נת לו כל הנד ואמר שאינו רוצה להנות מכס שהוא עצמו לא עבד עליו ורוצה שיעשה
מהנד קר לחלק צדקה לעניי .הדבר נשכח כולו ממני וכ עברו שני כא באר פע
דיבר עמי הרבי הלבשמחה בזמ הנהגתו על דירות וחתונות ויצא לדבר על נדוניה שאי
לאנשי לתת נד לבניה והזכיר את העני שפע חקרו במשפחה על השפ"א להיכ נעל
הנד שלו ופתאו נזכרתי בכל הסיפור והרצתי לפניו דברי הגיס ששמע מר' מנלה רוזנשטרו
בעצמו נהנה מאוד הלבשמחה שנודע לו פתרו הדבר ונהנה שזכרתי כל הדבר אע"פ
שהייתי ילד והיה זה שוב בזכות רי"מ הנ"ל .ע"כ מליל שבת הגדול!!
סיפר יהודי ישיש לר' ח"ש הגבאי שהיה נוכח בזמ שבא הרבי הב"י איתו לבקר את הרה "ק
ר"א מבלז זצ"ל ובפע אחרת הגיע הביתישראל בלי חנינא ושאלו הר"א מבלז על חנינא?
ולא ענה ,והמשי בשיחה אח"כ שאלו שוב הרה"ק מבלז היכ רח"ש? שאלו הביתישראל
מה כ"כ חשוב ל חנינא? ענהו הרה"ק אצלינו יש חשיבות גדולה לנכדי הרבי ר' אלימל
מליזענסק.
גיסו של האד"ש א.א .סיפר להרי" :שהיה ברמת ג וסיפר לו יהודי שהיה סטודנט דתי
בירושלי הוא וחבירו והחליטו להכנס לרבי הביתישראל הציג הראשו עצמו לב"י בתור
סטודנט דתי שאלו הב"י אתה דתי היכ הציצית של הרי אינ הול ע ציצית? נבו
האיש שבאמת לא הל ע ציציות והרבי ידע זאת ברוה"ק.
א.מ.ס .סיפר להרי" :העמקו של הא"א בתפילה שפע נפל ילד מלמעלה לביהמד"ר והיה
גרצאקה גדולה והא"א לא ש לב כלו רק המשי כרגיל בתפילה.
סיפר ר' י.ח.ר .שהיה פע כשעברו לומר לחיי כא באר לא"א והר"מ בנו בכורו של הא "א
החזיק בקבוק יי ומזג לפלוני ונעצר התור כעס עליו הרבי הלבשמחה וסחב ממנו הבקבוק
יי וציוה לאנשי שימשיכו לעבור גער בו ר' מאיר שהוא קט וכו' הא"א ש ידיו על פניו
455
ואח"כ אמר ללבשמחה שיפייסו והוסי :תמיד ה חיו בשלו ר"מ היה אד גדול ראה
פע סדר אצלו והיה נראה כמלא ממש ובסדר אצל אביו הא"א היה יחיד שהיה אומר
ההגדה בקול יחד ע אביו ובאמת הרבי הלב שמחה כעס עלכ.
הרה"ח ר' משה גדליה מרקובי ז"ל למד תקופה ע כ"ק אד"ש כשהיה צעיר והאד"ש
כדרכו אמר הרבה בדיחות באמצע הלימוד ולא היה נראה ששיי במציאות שיודע החומר
הנלמד יו אחד בלומד סוגיות מסובכות בגמ' ב"ב הגיע הא"א זי"ע ושאל את המלמד
רמ"ג הא הנער יודע? והיה צר לו לומר האמת שאינו יודע ומצד שני לשקר ג לא רצה אמר
לא"א הילד אומר שהוא יוד התיישב הא"א לבחו בנו וידע ישר והפו כל הגמ' בצורה
ברורה.
בשנה שעברה במי שלנו ציל פוטו מלאכי הרבה תמונות פנה הרבי לעומדי סביבו ואמר
בחיו :מדוע צרי לעשות עוד תמונה ועוד תמונה הרי לא השתנתי במאומה ממקוד ואני
אותו דבר ומה צרי כל פע עוד תמונה? יהודי באמת צרי להתעלות ולהראות כל יו
אחרת אבל לצערי אני לא כזה!
השנה במי שלנו היה בלג גדול הקפיד האד"ש ואמר :חושבני ששנה הבאה ישארו כא כל
החזקות והבלג ואני אקח מי שלנו ממקו אחר!
יו ראשו כ"ג ניס התשנ"ה ,אחרי שבעת ימי חג הפסח ,פניני שזכינו לשמוע מפה
ומש במש ימי החג:
.1הר"ש צינבירט סבל רבות משכ רע שכתב נגדו ומסרו למשטרה ונת הממו לגז של התנור
למצות מצוה בטאלנא וביקש ברכה בעת אפיית המצות בשכר זה שאותו מוסר ימות וכו'
הס"ק לא רצה לקלל יהודי באשר הוא ואמר :שה"י יעזור זאל אהיי נאמס ווער! סיפר
ר"ש הנ"ל בהתרגשות שעוד באותו היו דפק שכ זה באומרו שנאמס לו כבר להתעסק עמו
ומחליט לעזוב כל המחלוקת בינה.
ב .אמר על הכרפס צנו ,מדוע רבי במשנה לא מזכיר כרפס? שכל העני לשינוי וברבי נאמר
שלא פסק מעל שולחנו צנו וחזרת שוב לא היה בצנו כל שינוי לכ השמיטו מהמשנה.
ג .אמר ביח שא ילד לא יגנוב האפיקומ וכ"א יקבל אח"ז מהרבנית הסבתא מתנות.
ד .אמר בבדיחותא :שהעול אומר מדוע נכנס נח למגילה "ונוח בט"ו" שבפורי צרי
לשתות ונח אהב להשתכר ,כ ביי כתוב יי יש שדעת זקני נוחה הימנו שהיי כ"כ טוב
שנח מגיע יחד ע הרבנית שלו לכ נאמר נוחה מיט איר צוזמא.
ה .ציוה לבנו מו' שאול שיסב האחרי לא הסיבו )אצל הא"א לא הסיבו(
456
ו .אמר רק עד השירי האחרוני ואחרי שהלכו אמר לבדו בשקט אחד מי יודע וחד גדיא.
ז .כשק אמר שנראה לו וצרי עוד לחשב ש"ל ול כי ל א
ל ל ה' הממלכה כי לו נאה"
בגימטריה תשנ"ה.
ח .א' מנכדיו ילד קט ביקשו לראות את אליהו הנביא ,ואמר לו א תהיה ראוי לכ בודאי
תראהו.
.3האד"ש דיבר ע בנו מו' י.ד .ואמר לו :שיו"ר אגו"י בגרמניה רוזנהיי אמר על אבי
הא"א זי"ע שמקנא בו שאינו ככל הרעביס "שאי לו חצר" והסביר דבריו שכל אחד חושב
בכל דבר שהוא היכ חצרי תגדל או תקט ולפי"ז מחשב צעדיו משא"כ האדמו"ר מגור חושב
רק על כלל ישראל ולא מעני אותו מה יהיה מחצרו א יגדל או יקט.
חושבני הוסי
הרבי :שזה הבעיה של דורינו וא היה בידי כח היתי יושב ימי ע כל גדולי
הדור להוציא מלב חולה רעה זאת של חצר שלי.
עוד חשבתיסיי הרבי :שדורינו לקה כ"כ במחלה הנוראה שתא אחד בגו
שור
כל התאי
וזה ממש עני זה שכ"א חושב על חצרו ומצדו שכל החצרות ישרפו ואולי מרמז המחלה
הנוראה על תשובה בדבר נורא זה.....
.5הרי" הסביר בסעודה עני הרשע המשכיל ששואל מה העבודה הזאת לכ? שמסכי לכל
המצוות אבל לא לטרחה וליגיעה שלפני עשיית המצוה שרואה שליגיעה יש חשיבות גדולה
בעבודת ה"י ולזה לא מסכי וציר
לזה המעשה שסיפר רבו של אד"ש הרב מלצקי שלרב
הדרש לא היגיעה ולעושה הלח היה יגיעה כתוב כבר כל המעשה למעלה.
.6חתנו של הרבי מו' א.ד .ליפל סיפר לו שאבר בב"ב טעתה אשתו ועשתה בפסח הנשה הזו
קניידלע מקמח רגיל במקו קמח מצה שמורה ונכשל ל"ע בחמ גמור בפסח הגיב
האד"ש :זה מוסר השכל ולימוד גדול לנו שצרי כ"א להתחזק בשמירת מנהגיו שיש לנו
מנהג וחומרא בפסח לא לאכול גיברוקעס ועי"ז נאסר לנו קניידלע בכלל ג לא מקמח מצה
ובודאי שא"א להגיע לטעות כזאת.
457
.7כ"ק הרבי הביתישראל שלח את הרי" לברר דבר ביהדות במקו פלוני והתשובה אחרי
הבירור לא היתה משמחת והגיע כבר פסח ולא ידע הא כדאי לספר לב"י ביו"ט להעציב
רוחו? ושאל את מו' א.י.א .ואמר לו שלא יספר ביו"ט שביעי של פסח קרא לו הרבי הבית
ישראל פאר טאג לכוס תה ושאלו בקפידה מדוע לא השיב בשליחותו תשובה? והתנצל
שאמרו לו ביו"ט לא כדאי! חיי הב"י ואמר :טעות ביד הפו ,כתוב במדרש כשטבעו
המצרי בי ה"י עשה הרבה בו והרתיח האדמה והמי ובני ישראל עברו ויצאו מהבו
יו"ט ז' דפסח איז א' זמ ארויס צוגייע פו בלועטה עכשיו העיתוי המתאי לספר ולעזור
ביהדות.
.8ר"י מרוקו סיפר להרי" :שאירס בתו ע חסיד גור והלא גר למות בנהיגה במכונית
וגלל כ רצה לבטל השידו הב"י אמר לו שלא יבטל בהוסיפו יענקל זה יכול לקרות אצל כל
אחד ,לא שמע בקול הרבי וביטל השידו ואח"כ אירע לו שגר למותו של האדמו"ר
מסוכטשוב רמ"ש במכוניתו ולא יכל לסלוח לעצמו והבי כמה צריכי להזהר במילה של
הרבי שג לו קרה כזה מקרה כמו שאמר הביתישראל.
.9כ"ק ההביתישראל היה לבקר את האדמו"ר ר' העינ מסאכטשוב זצ"ל והנ"ל אמר בש
השווער שלו האדמו"ר מקרימלוב שכתוב "ותעל שעות מ העבודה" שהיו במצרי עובדי
ה' גדולי כל שבט לוי שלא השתעבדו ומאיד גיסא היו ש כל בנ"י המשועבדי בעבודה
קשה וזה כונת הפסוק "ותעל שעות" של בנ"י המשועבדי יותר "מהעבודה" של עובדי ה'.
הביתישראל מאוד נהנה וכשיצא אמר הווארט יותר גדול ממנו )ונחלקו החסידי הא
יותר גדול מר"ה או מהשווער שלו(.
סמ לזה הרי" :שכתוב קדמה צעקת בנ"י לצעקת משה רבינו והטע משו שה צעקו
באמת מקירות לב ומשה רבינו ידע בסתר ליבו שיש ישועה ולא היה כ"כ מקירות לבו כמו
בנ"י לכ קדמה צעקת לצעקתו.
.01אד"ש אמר לאבר גבאי של שטיבעל באשדוד שההפסקה נעשתה ללמוד כונת הא "א
באמת ללמוד ואפי' לא כשני מקרא ואחד תרגו שזה חוב לכ"א לגמור עד שבת ולא
בהפסקה.
.11אבר מהעיר שאל בקו"פ הא לשלוח ילדו ב השלש לת"ת ברמות ששמע שהוא ת"ת
טוב ומצד שני מפחד מהנסיעות? המלי לו האד"ש שישלח לש באומרו :הת"ת ש מאוד
טוב יש ש צות שרוצה לעשות ומוכ לשמוע עשיתי ש ועדה רוחנית ומשפרי ש הכל.
458
אהר הכה נכנס להזמי לסנדקאות שאל אד"ש מה א הסבא הרבי מטאלנא? וענה:
שהוא ג רוצה הפסיקו אד"ש אז דער שווער וויל ווייס אי דשאלה ווגע דער זיידה?
וענה :ששאל את הסבא ואמר שרוצה באמת שהרבי יהיה סנדק הרבי שאל מתי הברית?
יו חמישי כ' ניס התשנ"ה ה' דחוה"פ ערב יו"ט ז' דפסח:
הס"ק מטאלנא הגיע לרלב"ח כשעה לפני כניסת החג:
אד"ש :יצא לעברו לדלת במאור פני לקח ידו ,ואמר :מזל טוב מזל טוב ב"ה נולד ב זכר
נרפאה כל המשפחה.
ס.ט :.הייתי אצל ד"ר ליפו וטוע שיש שיפור לטובה ברגל.
אד"ש :נו עכשיו צרי להיות הרפואה בשלימות להיות עלטער עלטער זיידה בריא אגזונטע
רבי.
ס.ט :.הראה לכיו הדלת ,ואמר :באתי לקיי המצוה חייב אד לקבל פני רבו ברגל וצעדו
לעבר השלו שטוב.
אד"ש :ציוה להביא לס"ק כסא.
ס.ט :.מה א סנדקאות בודאי איטשה הזמי את הרבי לסנדקאות באתי ג להזמי ברצוני
שהרבי יקח.
אד"ש :ח"ו לי לקחת סנדקאות מרבי מעלטער עלטער זיידה ב"ה זכה לב ני יוצאי חלציו
הסבא צרי להיות סנדק ובכלל הטאלנא חסידי יהרגוני א אקח לרב הכיבוד.
ס.ט :.אי לי חסידי ובפרט כאלו חסידי ואני לוקח תמיד סנדק שני ,אקח בשני.
אד"ש :מה כונתו בשני?
אמרו :כונתו עמידה לברכות.
ס.ט :.כ ,זה סנדק מעומד.
אד"ש :כתוב באמת לעמוד בברית "ויעמוד הע בברית" והרבי יהיה בעזרת ה' עומד טוב
בבריאות אבל הסנדקאות מגיע לו לא יהיה לי הרגשה טובה א אקח הכיבוד ,ארגיש מאוד
לא טוב בכיבוד זה .יודע אני שהשווער כ"א רוצה אבל אני? בירכו באגוטע יו"ט ובגאולה
שלימה .והסבא קדישא נסע!
)לגבאי ר' ח.ש .ששאל אמר האד"ש הברית הרי ביו שני יש לי עוד זמ להתיישב בדעתי מה
לעשות(.
459
בבוקר צלצל האד"ש להרי" לומר שרוצה לבא לברית לכבד את הסבא להיות ולא לקחת
סנדקאות רק ברכות.
האד"ש איחר והגיע לאול נהדר בו נער הברית מיד אחרי הברית התיישב בי
האדמו"ר
מטאלנא לבעל הברית והאדמו"ר מרחמסטריווקא הבלג
היה גדול נשברו דברי ועל
השולח
נשפ יי
לרוב.
אד"ש :בחיו ,כתוב יי
שנשפ כמי סימ
ברכה הוא ובט"ז בטורי זהב כתוב שנאמר כמי
שמי לא אכפת לא אחד שנשפ כ יי
שלא אכפת שנשפ אחרת אינו כמי הוא סימ
ברכה כשלא מקפידי.
ווי הייסט דע קליינע?
ס.ט :.יעקב יענקל.
אד"ש :הא רוצי לשתות מי ענבי לומר לחיי?
ס.ט :.יוא ,מעט טרינקע
לחיי בודאי .ביר ואמר לחיי.
אד"ש :דרבי זאל מי אוי טיילע
,ואמר :אי"ה וועטר ביי דורות אי"ה אצל עוד איינקלע.
ס.ט :.נתרפאה כל המשפחה.
אד"ש :אוט אזוי .עשה ברכה על המזונות.
ס.ט :.ג עשה ברכה על המזונות.
ס.פ :.סבא טאלנא זכה לראות דור חמישי לאו כל אד זוכה לכ.
אד"ש :לא כל אד הוא רבי! ב"ה עלטער עלטער זיידה הוא קוד והדבר עולה דורות
למעלה בקדש הרעביס ר' נחו ולמעלה בקדש ר' דודל.
ס.ט :.אוה אתיקו
.
אד"ש :בגערה ,אליהו הנביא קומעט אוי א' ברית פאר וואס טרעבטמע
אהיי אוועק מיט
צלמי! אני והוא דארט שטייט קנוא קנאתי לה'.
ד"א :אני חושב לבא לגור באר השנה.
אד"ש :יחד ע כל היהודי ביחד ע משיח .פנה לס"ק ואמר :דער יוד וויל קומע
קיי
אר"י דהייבשטער זאל העלפי
מיט משיח צוזמא
.
ד"א :אני אבל מתכוי
שאבא השנה לגור כא
.
אד"ש :אי מאיי
אוי דאס יאהר!
אד"ש :ראה את דוד מרדכי ב
הרי" ,פנה לסבא ואמר :דוד הנה ר' דודל טאלנא אהר
הייסט נא אהיי.
הרי" :הזכיר אברכי שצריכי להפקד בזש"ק כ=שב"צ ב
חוה ויהונת
לבקובי.
אד"ש :בזכות שמחת הברית ה"י יעזור שיהיו גיהולפי
.לאחר מכ
שתה לחיי ואמר לכל
הקהל.
הרי" :שתה מהכוס של הרבי מה שנשאר.
אד"ש :חיי ,ואמר :חשבתי שגמרתי לשתות הכל והנה נשאר מה בשביל כ כתוב "ולא
ידבק ביד מאומה מהחר" שצרי להזהר בזה חושבי שנפטרו מהיצה"ר לגמרי והנה
נשאר מה ביד מזה! אמר מזל טוב ולחיי לר' יצחק מנח וכ
ביר אי"ה שמחות אצל
ישראל חיי קולסקי בחור מבוגר מישפ"א שעמד ש ,וביר ברכה אחרונה.
ברכב האד"ש:
מהאט מיר אופ גינערט רציתי מאוד לבא לברית ואחרתי אש בזה משמשי שלא זרזני
ואכפת לי.
בביתו:
אד"ש :אמר לרבנית :שאכפת לו שלא היה בברית מאוד רציתי לכבד האדמו"ר מטאלנא
להיות ולא לקחת סנדקאות
הרבנית :היה ש בלג
ושיעולי בברכות ולא הפסדת כלו.
460
אד"ש :חיי ,ואמר :ואולי זאת רציתי לראות ולא להפסיד.
יו שלישי בלילה אור לכ"ו ניס
התשנ"ה ,סעודת ג' דמילה בטאלנא קלויז רח' דוד חז
:01
פתח הס"ק ואמר :האד"ש ציוני לקחת הסנדקאות ,לא רצה בשו פו"א שיער הברית
בביהמד"ר שלו והוא יהיה הסנדק אל אוק גיגבע פאר מיר דאס איז א' רבי רבי מפקיר
הכל בשביל זולתו ולעצמו ל"צ כלו אני גערר חסיד בלו"נ סבי הר"ד לא רצה לשבות ביאס
והל לשבות בעיירה קטנה סמוכה היות ודברו ש על רבו האוהב ישראל וזה התקשרות
לצדיק עד כדי כ לא רצה הכל לכבודו של רבו.
כ יש מעשה ידוע בזקני שאמר שפע ישבו בתפילי והיו בבתי כשנשאל מדוע מסתובב
בי הגבירי להתרימ ובחר לשו ערומי וכל מעשיה של הצדיקי קדש זכורני ר'
יענקלה מדטרויט שהביאו לפניו גביר גדול שנת הרבה צדקה אבל חילל שבת וקירבו מאוד
ליט ידו ואמר לו חבל על גולדנע האנד זאת שתשר בגהנו ומיד חזר הנ"ל בתשובה ולא
חילל השבת רואי מילה של צדיק כמה עושה רוש .
כשאחזו בקומפוט:
התעורר שאלה בפירות סיפר הס"ק שישבו פע הרבה מרבני אוקריאנה ודנו בשאלה
בברכת הפירות ולא ידעו לפסוק היא? נכנס סבי רד"מ שהיה ילד קט ושאל ומה הבעיה מי
אמר שחייבי לאכול פרי זה שא היו מוותרי ולא רוצי לאכול פרי אחד התיישבו כל
השאלות בדבר הברכה.
הרי" :היה יהודי חסיד טאלנא שהיה מלמד בצאנז וקיבל רשות ליסוע לרבו לחנוכה
וכשחזר שאלו הרבי מצאנז מה ראית ש בטאלנא? סיפר הנ"ל בהתרגשות על החנוכיה
הגדולה שהיתה לר"ד כמי בית גודל של חדר והיה צרי לעלות במדרגות ולהכנס ממש
בפני ולהדליק )והסביר הס"ק שרצה להכנס כולו במצוה כמו בסוכה שנכנס כולו( התאנח
הרבי מצאנז אוי א לי היה כזה חנוכיה אוי כמה חבל שלי אי כזה חנוכיה התפלא
הטאלנאי ושאל ומה היה א לצאנזר רבי היה כזו חנוכיה? אמר הרבי מצאנז היתי מוכרה
ומחלק כספה להרבה עני ואלמנות! לא נשאר חייב החסיד מטאלנא ואמר :הרבי שלי ר'
דודל בי כ מחלק אלפי כספי לעני ואלמנות וחו מזה יש לו חנוכיה כזאת יפה.
461
א' מהחסידי ביר את הס"ק כתוב כל ההתחלות קשות לזכות לקבל ב
ני
היה קשה
ולקח הרבה זמ
אבל מעכשיו ירו
בקלות והס"ק נהנה מאוד.
ע"כ משמחת המשפחה מזלטוב!!!
המשב"ק י.ד.פ .קיבל טלפו
מאד שרצה לקנות הספר כשלג ילבינו וראה הטלפו
של בית
האדמו"ר בהסכמה וחשב ששיי בטלפו
הזה להשיג הספר י.ד .הסביר לאותו פלוני שזה
לא בית המו"ל וכו' וטרק הטלפו
,האד"ש עבר בדיוק ושאלו מה רצו בטלפו
? סיפר וכעבור
כמה דקות ראה שאד"ש מחפש ספר כ"ש אח"כ ניגש איליו ע הספר כשלג ילבינו והראה לו
שכתוב כתובתו של המחבר והטלפו
שלו שימסור למטלפ
התנצל י.ד .שכבר טרק הטלפו
,
הגיב האד"ש אשוט טיעה
טובה א' חסד פאר א'יוד.
האד"ש הראה להרי"
:מכתב מאבר ירושלמי שמבקש כס בעבור שמצבו קשה והוא
בע"ח ומצב רוחו ירוד וכ
הוסי שתי קושיות על ספר תורת שעשועי.
הרי"
:אני יכול לברר עבור הרבי הא באמת הוא נצר.
אד"ש :הרי כתוב אי
בודקי
למזונות? בכל אופ
בעני
הקושיות ברצוני להשיב ה קלו
קושיות דיברתי ע בני יצחק דוד ואמר לי שיכול לענות על השאלות.
הרי"
:ביקש שהאד"ש לא יענה שאינו לפי כבודו ובאמת מו' י.ד .יענה.
כשהגיע הרי" לביתו קיבל טלפו
מהאד"ש ואמר לו לומד אני הרבה ספרי מוסר וה
שגורי על לשוני כחובת הללבות ,אורחת צדיקי ועוד אצל אבי היה ממש סימ
העכרעס
אצלי לא אנא כחלא לגבי חמרא לאבי זי"ע אבל בכל אופ
פתחתי הספר ארחת צדיקי
ונפתח בשער האכזריות חשבתי סימ
הוא משמי שאני לא צרי לברר אלא לתת לו סכו
הגו
הנה הגיע לידי והנ"ל מבקש על נפשו לחסד אי
שיעור וצרי לעשות חסד ,אולי תוכל
לברר מהר אינני רוצה להטריח.
הרי" בירר ומצא שאינו כצעקתה ואי
ש המצב כ"כ גרוע אבל הדבר כבר לא עזר והחסד
גבר ושלח האד"ש שיק נכבד.
2
הימי בדוקא ולא לעשות שבת ואח"כ ששה ימי וכמו"כ בתורה הקדושה א מתייגעי
בה סו כל סו מוצאי בה מתיקות וחשק רב והרי נאמ עלינו דוד המל
ע"ה שכותב על
התורה " מתוקה מדבש ונופת צופי" וזה בודאי ע"י יגיעה וע"י הבנת הנקרא האד"ש אמר
לי היא
אביו הא"א גרס באורייתא תדירה וא בשנותיו האחרונות שהיה חלוש למד גמרא
לבד אפי' בלא רש"י אבל כאוכל לח חוקו בכזה תאבו וחשק והדבק במדת הרבי ללמוד
בחשק בהתמדה וביגיעה.
סיפר אבר
לא מאנ"ש שהציעו לו לעשות טיפול נשי לב"ב ו %01הצלחה בס"ה ופגש את
האד"ש בבר מצוה של פעסיל )חתנו של מו' י.א .אלתר( ושאל הא לעשות הטיפול? אד"ש
לקחו לצד ושמע בסבלנות כל הפרטי ואמר בדיוק מה לעשות והבטיחו שיצליח וכ
היה
והרופא התפלא מאוד שיצא %001בסדר.
463
מו' ד.ח .ב האד"ש דיבר באסיפה וסיפר שאמר לו האד"ש כשהיה סגור אחרי הניתוח על
העי היה לו זמ להרהר וחשב מדוע לוקה דורינו במחלה הארורה כ"כ הרבה? וחשב שמחלה
זאת תא אחד שור ומכלה כל התאי
כ דורינו לוקה מאוד בי אד
לחבירו וכ"א דוחה
חבירו ולא מתחשב בו רק ע"ע ובזה צריכי
לשוב ולהתחזק ושאל הב ד.ח .רשות לפרס
הדברי
ואמר :בודאי ראוי לפרסמו שיתחזקו בבי אד
לחבירו עי טובה.
אבר שנכנס ע
קויעטל על בעיה במקו
עבודתו והאד"ש לא ענה כלל על דבר זה רק דיבר
ע"כ שהוא שמ וכבד ולכ לוקח כל דבר בכבדות ,צרי להיות קל תעשה דיאטה ותקח כל
דבר בקלות ויעזור ה"י שהכל יסתדר ויהי לפלא.
על עני מסוי אמר האד"ש בטלפו להרי" :מסופר שבאו אנשי
מהאו"
וצלב האדו
לבקר שבויי
במלחמת העול
הראשונה וציוו על השבויי
לענות על השאלה בני כמה ה
?
שיאמרו בני עשרי
ואחת על השאלה כמה זמ את
בשבי? יאמרו שנה על השאלה הא
יש לאכול ולשתות? יאמרו ג
זה וג
זה .החיילי
היו איכרי
מגושמי
ולא ידעו כלו
עמי
הארצות וכשבאו אנשי הצלב האדו
הפכו השאלות וכששאלו כמה זמ את
בשבי? ענו
כול
עשרי
ואחד שני
ששאלו בני כמה את
? ענו כול
בני שנה וכששאלו אנחנו לא
מביני
או שאת
משוגעי
או שאנחנו משוגעי
? אמרו :כול
ג
זה וג
זה .סיי
האד"ש
צחק ואמר :בנושא זה ג
אותו דבר או שאתה משוגע או היא או אני או כולנו!
באחד מהימי:
אד"ש :הא
אתה מאמי שיכול אני הרבי כהיו
להתמודד ע
דיבוק וכדומה?
הרי" :לא ענה.
464
אד"ש :וא נאמר שהיו אני יכול אתה מאמי שג בשני קודמות כשעדיי לא היתי רבי
יכולתי להתעסק בדיבוקי וכדומה?
הרי" :בודאי שכ!
אד"ש :אספר ל מעשה נורא שהיה עמי ,בחלקו הקט סיפרתי לכמה מב"ב אבל בפרוטרוט
גמור א פע לא ואספר ל כשנולד בני שאול היה אחי הרבי הביתישראל זי"ע בצפת
הברית היה בשבת וסעודת הברית נערכה בביתי והיה מאוד שמח הרבי הלבשמחה ניהל
העסק והיה שמח במיוחד ועוד מחשובי אנ"ש ג בנו של הרב מוירשוב השתת שהיה אד
ר המעלה וכמוב שנשפכו דברי תורה ,חסידות ומעשיות והשתיה כדת והרגשתי שמחה
עילאית רוחנית משהו מיוחד פתאו מפריעי לי מב"ב ומוסרי שבדלת עומדת אשה
משוגעת צועקת ולא תעזוב עד שאגש לדלת לא רציתי להפסיד השמחה והד"ת בשולח
וביקשתי שיאמרו בשמי שתל ,חזרו ואמרו שא"א להזיזה והצעקות עד לב השמיי וא
אני לא אגש היא תכנס פנימה ניגשתי לדלת בחפזה ובכעס גדול ורציתי מהר לחזור אינני
מהחסידי הגדולי כאברה יוס אבל אינני גימינע יונג ח"ו הסתכלתי על העומד בדלת
צורתה של האשה היה מבולבל וצעקותיה עד לב השמיי אבל שמתי לב שלא שומעי א
לא מילה אחת שו אות ושו חיתו הדבור רק צעקות בליל של צעקות ג קולה היה
משונה ומפחיד לא כקול אשה חשבתי אציע לה כס ותל והיות והיה שבת ולא יכולתי
לתת צעקתי בקול תלכי עכשיו ותחזרי במוצאי שבת את ל עשר לירות שהיה אז סכו גדול
הקולות נדמו וכבר שמעתי קול מדבר ברור וכ אמרה אני בתו של פלוני אלמוני שפגע פע
באבי זצ"ל ואי לו מנוח ולכ אני השתגעתי וברצוני היות שאני יודעת שאתה ב חביב
לאבי שתמחול לי בפה מלא וינוח לי ולו מיהרתי לחזור לסעודה אמרתי לה בקול ר
באומ ובבטחו מכיר אני היטב את אבי זי"ע ולא היה נוק ונוטר והיה ר לרצות אני מוחל
לו בלב של לאבי וכ אבי הוא השוכ מלמטה ואני כא בדירה למעלה שנינו מוחלי לו בלב
של וברגע כמימרא נעלמה האשה כאילו בלעתה האדמה ארופ גיגלשט ביי די טערפ וזהו .
מיהרתי לחזור והסחתי דעתי אחה"צ עליתי למטתי קצת לנוח בדר כלל לא ישנתי בשבת
אחה"צ אולי אז התאמצתי בברית התחלתי לשחזר מה כא היה וחיל ורעדה אחזתני
אחזתי שתי ידי בראשי ורעדתי היא לקחתי אומ להבטיח ולמחול ומה אני ואולי אבי לא
מסכי ואני מדבר בשמו באיזה רשות עד כדי כ הייתי מבוהל שב"ב הרבנית הרגישה
ושאלה הא איני חש בטוב? ישר במוצאי שבת ביררתי על בתו של אותו פלוני שרציתי
לתת ה 01ל"י אפי' שההבטחה היתה בשבת אבל מוצא שפתי תשמור והוברר לי שאי לו
בכלל בת לא רציתי לחקור יותר בפרשה והבנתי שהיה אולי הוא בעצמו כא לאחרי
פטירתו מחופש לאשה או שנכנס כדיבוק באשה זאת ורצה לבא על תיקונו וא הלכה
מהסת ניתק!
האד"ש המשי :וע סיפור זה אספר ל עוד סיפור מעני לעני הני' שי בתו של שמעו
נפתלי אלטר התארסה בראשונה ע בחור בש משפחה אייכנשטיי נכד לאדמור "י
זידיטשוב היה הרב היסוסי בשידו וכ"מ עיכובי אבל יצא לפועל וניגשו לחתונה באמצע
הסעודה ניגש אילי המחות שמעו נפתלי וביקשני מאוד שאשאר למצוה טאנ בהוסיפו
שאי לו מי שישאר נשוא פני ומאוד מבקש שאסכי לרקוד ע בתו הכלה דרכי לא היתה
בכ אבל אמרתי בודאי ובאמת ריחמתי עליו יתו בלא הורי אביו היה ממש מורי ורבי
בהרבה דברי ואהבתיו גיסי י"מ ברמ"ב וקצת הכרת הטוב החלטתי שאשאר לפתע
בהתקרב סו החתונה הרגשתי בקרבי בעירה וקול קורא פינחס מנח ל אל תשאר למצוה
טאנ אתה לא יכול להשתת בכזה מצוה טאנ שיהיה בסופו של דבר גט התפלאתי
ונלחמתי ע עצמי אי עולה בדעתי כאלו מחשבות אבל ההרגשה הזו לא נתנה לי מנוח ואי
שהוא שהמחשבות נלחמות בקרבי מצאתי עצמי בחו הול לביתי מחו לאול קצת רגזתי
ע"ע אבל הול אני לביתי פגשתי בדרכי את חיי יצחק שויר שהיה ידידי ול גדול ואמר
לי מה אתה אומר על השידו הזה הא יחזיק מעמד? ועניתי :ומדוע לא בעזרת ה' )א
שידעתי שהיו הרבה בעיות והבחור היה עצבני ולוקח כדורי( אמר לי היא ית החידה"ר
465
בשמי שנכדתו תנשא לנכד של הזידיטשוב וידוע הרי כמה לח החידה"ר נגדו לכבוד
רבותיו ולא רצה להיות בעיר אחת עמו וכ"ש באכסניה אחת וכא
יהפכו למחותני? הקשתי
לו הרי כתוב שבחופה באי כל הסבות הצדיקי מעול העליו
הנה היה חופה ומ
הסת
באו החידה"ר והרבי מזידיטשוב ולא אירא כלו ומ
הסת בשמיי השלימו בינה
התריס נגדי חיי יצחק ואמר :ידוע שטייל מאהל קומע
זיי ביי דחופה אי
טייל מאהל
קומע
זיי ביי ד' מצוה טאנ הנה מדוע ר' פינחס מנח לא נשאר למצוה טאנ?!
לא ארכו הימי והשידו התפוצ והפלוני נת
גט והרגשתי שהיה משמיי כזה הרגשה
בקרבי לא להיות במצוה טאנ שלא את
גושפנקא לדבר שלא היה טוב ולא היה לו קיו.
והדבר פלא והפלא!!
כמה דברי ישני ששמענו מהרי" ששמע מכ"ק האד"ש בתקופה שכיה כראש ישיבה:
.1האחות מאטיל ע"ה תפרה לעצמה בגד ושאלה את אביה הא"א זי"ע הא רוצה לראותו?
ואמר :בודאי ,שתלבש הבגד ותראהו וכשבאה לפניו הקפיד קצת שהשרוולי היו קצת
קצרי ואמר בניחותא :מהסת נגמר ל הבד יש עמי שיריי מקפוטה שעשו לי אולי
תתפרי לשרוולי תוספת ועשתה כמצוותו וחיבבה מאוד את הבגד אע"פ שלא התאי סו
השרוול לכל הבגד וקראה לו בגד של כיבוד אב!
.4זכורני סיפר אד"ש שדחפוהו פע בביהמד"ר בגור וזרק כובע של אחד מה ודודו הרה "ק
רמ"ב ראה והבני
אד"ש שית
לו מוסר ע"כ ובאמת לאחר התפילה אמר לו כל יהודי הינו
ספר תורה והוא קדוש ובודאי א"א להרי יד על ס"ת סיי האד"ש :שכ"כ נכנסו דבריו
ללבו ומאז לא היה מסוגל להרי יד על יהודי.
.5דיבר עמו דודו הרה"ק רמ"ב הי"ד בגעגועי שיזכה להרוג עמלק והיה פלא בעיניו שהרי
היה דודו כזה רחמ
ואיש טוב והסביר לו דודו :שרחמי ואכזריות זה הכל דבר יחסי
לתורה וא התורה מצוה לא לחמול על עמלק ולהרג אי
זה אכזריות.
.6היה אבר בביהמד"ר דגור שגיסו הרי"מ ברמ"ב אמר עליו שהוא מהחכמי של החצר
ועשה רוש נהדר פע ציוה עליו הא"א שיקרא לשלש אנשי מהביהמד"ר ור אד"ש
לקרוא לו שרצה להנותו שאלו האיש הרבי הזכיר שמי? ענהו אד"ש :שלא! אלא ציוה סת
לקרוא לג' אנשי ,אמר לו הנ"ל שיחפש אחרי והוא אינו רוצה להכנס התפלא אד"ש
מדוע? ענהו :מהדודל האלו צרי לפחוד מצאנו בדוד המל פסוקי של "אנכי תולעת ולא
איש" אבל במ"א שצרי לנקמה יודע ג לתת צואה להרוג את פלוני ואת אלמוני ומהרעביס
צרי אותו הדבר להזהר.
466
.7האד"ש סיפר שעמד ע המשב"ק של אביו ר"ש גינזבורג ודיברו על פלוני מחסד"ג
שמסתובב אצל הרב הרצוג והגיב עליו הרש"ג הוא סת א'סקרופ
עלוקה
ומיד שמעו את
הא"א דופק על השולח בחדרו ר המשמש לראות מה רוצה? אמר לו הא"א :א"א בשמוש!
נבהל מאוד וביקש מהרבנית אמי ע"ה שתבקש עליו
נכנסה הרבנית בטענה שכל הזמ
מתאונ הרבי שאינו שומע וכא שמע המילה סקרופ מהחדר השני? אמר הא"א :וואס זאל
אי טועה אני לא סובל שמדברי רע על יהודי.
.8היה באר ישראל קבוצת אנשי שקראו לעצמ אחוה ועשו כ"מ עסקי ע כס משות
והלב
שמחה היה נגד שראה שעושי כל מיני פוילע שטיק ורצה שאביו הא"א יגער בה
ענהו הא"א :הרי ה באחדות ועוזרי אחד לשני וזה טוב
אח"כ רצו לעשות שבועת
אמוני אחד לשני ובא הל"ש בשנית בקול רעש גדול שעכשיו ודאי יסכי אביו הא"א לאסור
עליה ולפרק החבורה הזאת הנקראת אחוה ושוב לא השתכנע הא"א ואמר :מה אעשה וה
עוזרי אחד לשני ונמצאי באחדות ואינני יכול להפריע לכזה דבר טוב!
ר"י ברוידא מספר שהיה אצלו קביעת רופאי שהברית של בנו ידחה מזמנו ביו השמיני
וכשנכנס לקו"פ אמר לו האד"ש כקובע
הברית ביו שישי אי"ה! )היה בזמנו( ולא התוכח
ע דבריו וכ היה שעשה הברית בזמנו ביו השישי.
ר"י ברוידא מספר שפלוני נכנס ע קויעטל לאד"ש אחרי שהראה הקויעטל לאדמו"ר
מרחמסטריווקא והגיב האד"ש דאס איז א'אויס גליינטע קויעטל!
אבר מאשדוד רז'מינסקי שעוסק נגד תמונות תועבה בפרסומות נכנס לקו"פ בעני ויכוחי
בועדה איזה תמונה לפסול ואיזה לא צרי לפסול
ואמר לו האד"ש :יש לי אד נאמ
מאנשי הרי" וינברג שמו ירא שמי באמת ותלמיד חכ בכל דבר הקשה ויש בו ויכוח
תביא איליו בשמי ויפסוק לכ ותשובתו תהיה אצלכ כקדש קדשי.
הרה"ח יודל צישינסקי סיפר להרי" כמה סיפורי על הרבי הבית ישראל:
.1כשנכנס להיות משמש בקו"פ אמר לו הבית
ישראל מכא לא מוציאי שו דבר החוצה
וכל ימי חייו לא היה מסוגל לספר דבר מפחדו.
.2אביו שהיה חסיד גדול נהג לזמר בסעודות שבת כל הזמירות הכתובות בסידור והיה חיזוק
גדול לבני המשפחה ביושב ע אביה בתל
אביב דאז המלאה חולי
יו אחד חזר אביו
מנסיעה וחדשות עמו שראה שהב"י שר בטיש רק כל מקדש ומנוחה ושמחה והוא לא צרי
467
להיות יותר מרבו ופסקה הזימרה בליל שבת מבית צישינסקי .הר"י הנ"ל היה תקופה קצרה
לאחר מכ ע הב"י בצפת לנפוש ובשבת בסעודה אמר הב"י כל הזמירות בסידור פנה
בחיו ליודל ואמר לו בירושלי העול מפריע לכ מסתפק אני בשני זמירות כא בנופש אי
מפריעי ויכול אני לומר הכל תאמר לאבי שיכול להמשי בזמירות הרבי אומר הכל.
והתפעלו יודל ואביו שלא נאמר לרבי הב"י זי"ע שו דבר מזה.
.3סיפר שהלביש תמיד קפוטה מיוחדת לביקורי אשת אביו הרבנית פייגא מ .אמו של
האד"ש.
.4נהג הבית ישראל להלביש הקיטל לפני הסדר ואח"כ להכניס האנשי המוזמני שחיכו
בחדר המתנה שנה אחת עמד מוכ לתת לב"י הקיטל וכשיצא מהקבינט לשלו שטוב פניו
היו להבי וגער ביודל המשמש מדוע עומד סת ולא מכניס האנשי? ניגש יודל לפתוח
הדלת ושוב גער בו שיביא לו הקיטל ללבוש וכשהביא לו הקיטל גער בו שוב שיכניס הקהל
מבולבל כולו ניגש לדלת והראשו שנכנס היה י .אייזנר ציוה הב"י לסגור שוב הדלת לקח
הקיטל ואמר לי .אייזנר הכל טוב כשאפשר ללבוש לבד הקיטל ולא שמלבישי כבר את
האד בקיטל תכריכי ,ותקופה קצרה אח"כ נפטר ר"י הנ"ל והבי יודל כל העני.
.5כשנולדה לו בתו הראשונה היה בשבת והגיע באמצע הטיש של ליל שבת וחותנו נטע סלר
ישב בטיש והוא נעמד בחלו של המטבח וכשראהו הב"י מזג כוס יי לנטע ואמר :מגיע ל יי
למז"ט על הולדת הנכדה מחותנ יודל והתפלא נטע שכבר הספיק חתנו להודיע ואח"כ
התברר לו שלא אמר מאומה לרבי ויהי לנס!
כמה שבועות לפני הפירע של האד"ש ביקש הרי" לקבל "הקונטרס הגדול" שכותב האד"ש
במסכתות הש"ס ובפרט בב"ק לסדרו ע"מ להדפיסו אד"ש נהנה מאוד ונת רשות כמוב
שאח"כ אחרי האירוע בז' תמוז השתבשו העניני ובני האד"ש שמו וטו והדבר נגנז עכשיו
הרי" עלעל ש ומצא קטע שמוזכר ש הבחור הינ אירנשטיי שליט"א ששאל שאלה
ודבר ראשו התפעל הרי" מהראיה למרחוק שכתב על בחור בישיבה "שליט"א" שהעתיר
עליו לאריכות ימי ,דבר נוס חשב לתת למשפחה שידפיסו לקונטרס שלה ,ושאל רשות
בקו"פ?
בתחלה שאל האד"ש איזה הינ? השחור הוא תמיד שאל טוב והכי השיעורי וענה הרי":
הנפטר! הגיב האד"ש :הנפטר ,ג היה לו ראש ישר לא מבריק והיה בחור טוב ובודאי יש ל
רשות לתת ולהדפיס לניחו המשפחה ולזכר נשמתו.
אח"כ שאל אד"ש אולי אוכל לדעת ע"מ ה הסתרי תורה דש? וענה הרי" :הנאמר שהוא
שיעור פתיחה על מס' ב"ב בשנת תשל"א אמר האד"ש :שזוכר כל מילה מהשיעור וחזר על
שבע קושיות ששאל ותירו אחד ,ואמר :בעיקר הגעתי לעני שמירת העי ש שהכל מהיזק
ראיה מגיע מנישט קיי גהיטענא אויג ששמירת העי היא העיקר.
יש מכתב מחנו אירנשטיי המספר לחבירו שנכנס עבורו לכ"ק הבית ישראל זי"ע להזכירו
לטובה ליו הולדתו החל בד' אייר ושאלו הב"י מדוע מזכירו דוקא היו? וענה אהר
יארצטע האנט הגיב הרבי די וועסט אוי זע יאהר האנט!!
ומסיי ש היענ את מכתבו שאיננו מבי כונת הרבי שאי לו יו הולדת בתארי זה
והשנה נודע ברבי רוח קדשו של הב"י זי"ע שביו זה נגמרו הי"ב חדש מיו פטירתו ועשו
לו הקמת מצבה וזה היה התארי !
468
בחב"ד מספרי שאמר בבדיחותא גיסו של הרבי הרש"ג להרמ"מ יש לי ראיה מוכחת שאינ
מל המשיח שהרי במל נאמר בתורה "ולא ירבה לו סוסי" וכא בחצר מסתובבי כל כ
הרבה פערדי!
חסידי רוזי אומרי א בג' חשו יו פטירת רבינו זי"ע שותי החסידי לחיי בב' חשו
שהיה הרבי חי בודאי ובודאי שצריכי לשתות לחיי.
כ""ק מר הב"י זי"ע אמר פע לר"מ שצרנסקי אכבד אות לשבת בטיש לא בזכות אלא
שאני מכבד לומדי תורה וחתנ הר"ש זילברשטיי שליט"א הינו ת"ח.
אבר מאנ"ש שזכה להפקד בזש"ק הרבה שני אחרי חתונתו בברכת האד"ש אירע לו סיבו
בחדשי האחרוני ונכנס לקו"פ לבקש על נפשו אמר לו הרבי בשבת העברה שלחתי ל
פירות בטיש לא לחנ שלחתי אלא בשביל שתוושע בפירות וכ יהיה ואי ל מה לדאוג
הקב"ה יודע יותר טוב ממני וממ וידע א לקיי זה או בפע אחרת אבל היה סמו ובטוח
שכ יהיה!
אחד מהפעמי שהיה כ"ק האד"ש צרי תור לרופא עיני חשב הגרי"מ לקבוע תור ביו
שישי לנוחיות האדמו"ר שאז שקט ש במרפאה והרבה פעמי העדי הרבי יו זה ושאל
בקו"פ ענהו האד"ש השתנתי הרבה ממה שהיה פע .היו ביו שישי בבוקר אצלי כבר
בחינת שבת והיא אסע בשבת ! ודחה התור ליו אחר.
ומעני לעני:לאחד מנכדי הא"א זי"ע יצא לערו סעודת פדיו הב ביו שישי ישב האד"ש
קצת זמ שלא כדרכו והתנצל שביו שישי כמה דקות הינ חשובי כזמ ארו בימי החול!
ומעני לעני:אבר מחו"ל קיבל רשות מאד"ש )דר הגרי"מ( לצלצל לשמוע בעצמו תשובת
האד"ש וחשב שיו שישי יהיה הנוח ביותר לרבי וכשצלצל התפלא לשמוע מאד"ש המילי
בערב שבת אינני יכול לדבר בטלפו! וכמוב אח"כ הסכי הרבי לענות לו כל מבוקשו
שתמיד ירד לע במסירות נפש.
פלוני נכנס לקו"פ לברכת הדר לנסיעה לחו"ל אמר לו האד"ש :בדר אפשרי לעשות
מצוות ואפשרי ח"ו ההיפ ארו קיקע איז א עבירה אריי קוקע אי א ספר איז א מצוה.
לחתנו ר"ב ליפל אמר שלא יחכה ליו ראשו ע בנו להנחת תפילי בפע הראשונה ויניח לו
כבר במוצאי שבת חבל על יו לימודי של הילד לילה באמת לאו זמ תפילי אבל זה רק
חינו ואבי הא"א ג הניח לילד פע ראשונה תפילי בלילה.
הרי" :שאל בקו"פ בעני שאלה בעניני בית מסובכת ויש בו צד חלוש להקל אבל הנראה
פשוט ע"פ גמרא ושו"ע להחמיר?
האד"ש :רצה בדוקא להקל מחמת כ"מ נסיבות נחוצות וביקש מהרי" שיברר מי ה
המקילי ומדוע?
הרי" :מצא שיש תשובה מר' שלמה קלוגר המתיר לגמרי ומפלפל בזה והרצה הדבר לפני
הרבי.
אד"ש :ציוה שכ יעשו כר' שלמה קליגר להקל מחמת הרבה סיבות במצבו של השואל
אח"כ שאל האד"ש את הרי" :הא ידוע ל הא ר"ש קלוגר היה טוב ע סבי החידה"ר
אולי בעני מצות מכונה או שאר דברי?
469
הרי" :לפי ידיעתי במצות היה לצד החידה"ר והחולק עליו היה הרב מלמברג ובשאר
הדברי לא שמע.
האד"ש :אסביר ל טעמו של דבר בשאלתי כשאני פוסק כדבר ברור הלכה שהיא פשוטה אי
לי מה לפחוד ומה לחשוש שהרי כ היא התורה וזה הדר אבל כשצרי ללכת בעקיפי
ולעשות קולא נגד דבר פשוט בגמ' ובהלכה בודאי הרבעיס מוכני למסור עצמ לכלל ולכ
מקילי וסומכי על קולות אבל לזה כבר צריכי גב חזק לכ שאלתי הא החידה"ר טוב
עמו וממילא יהיה בשמיי לצדי לעזורני אבל א לא ...........אע"פ שכתוב בשמי עשו
שלמא בהדייהו ומהסת יש ש שלו אי לי ידיעה מהנעשה ש לכ רציתי לדעת הא
החידה"ר סבי איננו במחלוקת ע ר"ש קלוגר סומ אני ובטוח שיעזור לי בשמיי!
אד"ש ענה תשובה לא ברורה לאבר מאשדוד ושלח האבר את ר"י ברוידא לברר הדבר
הגיב הרבי בכאב בקושי שכנעתי עצמי לתת לו יד ועוד דורש שאענה תשובה ברורה?!
כשנפטר מ' רי"מ מאמשינוב זצ"ל שלח הב"י את הרי" לברר הא בנו מנח הערש נקרא
מספיק נורמלי כדי לקיי בו מצות תנחומי אבלי? וכשנענה בחיוב ביקש מהרי" שיסדר
שיהיה ש ג נכדו האדמו"ר הנוכחי וציוה עליו לקחת עול ההנגה שהיא עבדות אבל צור
השעה כעבור תקופה בירר הב"י עליו ושמע שאינו נוהג כלל באדמורות ביקש הב"י מהרי"
שיל ע הס"ק מטאלנא בשליחותו לדוש ממנו לכה"פ ג' דברי :א' שא בא יהודי ע
קויעטל שיקרא ויבר ב' שלא יל יחידי ברחוב אלא ע משמשו ג' שיל ע חליפה
ברחוב .הרבי מאמשנוב קיבל רק הדבר ללכת ע חליפה ועל הקויעטל אמר :שאינו יודע
ומבי הסוד בזה ועל המשמש אמר :שאי לו כל כ הרבה חסידי שילכו עמו.
א' השטיבלע באשדוד שאל את האד"ש על אי אמירת תחנו בשבוע של הוד שבהוד? ואמר
האד"ש :שאי קפידה ויכולי לא לומר והוסי :א מפחדי שיהיה ח"ו זלזול בתחנו
אפשר לחזקו בתקנה לאחר שבוע של הוד.
וכ לת"ת שיש בו מני לילדי בר מצוה ששלח לשאול? אמר :אפשר להקל ויש שאינ
אומרי בכלל בימי הספירה שהיה כחול המועד העיקר להחדיר לילדי טוב מעט בכונה
מהרבה שלא בכונה.
מסופר על רב ליטאי ששמע מחסידי האדמו"ר מטשורטקוב שהסבירו שכל תנועה הפשוטה
ביותר של רב הינו סודות נפלאי ויחודי אמר לה אותו רב :ראי מוכחת מגמ' סו
שבת ד קנ"ז :שעולא ראה את רבה בר הונא שישב בגיגית מלאה מי ומדד שאל אותו הרי
אסור למדוד בשבת רק מדידה של מצוה ומדוע מודד? וענה :מתעסק בעלמא אנא וברש "י
שלא לצור אלא לעיסוק בעלמא והנה לא אמרו עליו שכל תנועה שלו תיקוני ויחודי
ומה שונה רבכ שצרי כ"ד להסביר ולא לומר כפשוטו מתעסק? וענהו א' מהחסידי :שג
ש הפי' מתעסק בעלמא לתק העול.
וכשהרצה הרי" הדבר לאד"ש חיי ואמר :רבה בר הונא ודאי אמר לו כנאמר ברש"י שלא
היה לו כונה אלא מתעסק כמו כל רבי שלא מספר האמת ,אבל בודאי עשה בזה יחודי
ושניה אמת .ודפח"ח!!
לקבוצת אברכי ששאלו על טיול לגול? אמר האד"ש :אפשר ליסוע א זוכרי מה'
ולהתנהג כגערר יונגלייט וצרי לזכור שבק"ש נכתב "ובלכת בדר"!
שבועיי לפני חג מת תורה דחה האד"ש הרבה עניני שרצה לעשות ע הרי" וכ תורות
לרופאי עי בהתנצלו שהכל יעשה לאחר מת תורה אי בי שוי שבועתדי'ג אמת ולכ אי בי
זמ לכל אלו!
470
הרי" שאל על בחו לשידו בשביל ביתו תחי'? ענהו האד"ש :בחור זה הציעו בזמנו בשביל
נכדתי אצלי תורה פיתיו גדול הוא כ"א יש לו משהו שקונה אותו אני מערי תורה מאוד
ושמעתי על בחור זה שהוא ממש ס"ת לומד ולומד ובהתמדה וכו' וכמעט שלא עמדתי בנסיו
ורציתי מאוד לקחתו לחת לנכדתי אח"כ הרהרתי שוב אני מתחת עמו או נכדתי בשבילי
בזה נגמר העני אבל היא צריכה חיו צריכה מילה טובה ועידוד מפע לפע היא מתחתנת
עמו ובררתי הא חו מתורה שהיא באמת העיקר יהיה לה ג הצד השני של תשומת לב
רצויה וכששמעתי שלא כמוב שלא עשיתי השידו ושמחתי שברגע האחרו עמדתי בנסיו
וחשבתי נכו ולגבי איד פירושא ו.....
הר"י ברוידא שאל על אבר שרוצה ליסוע לשכ? וענה האד"ש :א יסע לש שמי וילמד
כל הדר ויהיה אופגהיטע מכל רע בדר יכול ליסוע הרי ביוס כתוב מחייב את ...די נישט
גיטע!
על נסיעה למירו לל"ג בעומר ברוב נת רשות ליסוע בהוסיפו :שילמדו בדר ,רשב"י לא
יקפיד א יקימו "בלכת בדר" האמור בק"ש.
כשהיה האד"ש עדיי ראש ישיבה התאונ יו אחד להרי" על ריבוי האנשי שעולי איליו
לשאול עצתו וברכתו על צרותיה ומה רוצי ממני אני לא רבי והוסי :סבתא שלי אסתר
בידרמ בצעירותה היתה מלומדת מאוד וידעה הרבה שפות ותרגמה לאביה הקדוש השפ "א
זצ"ל מכתבי וקויעטל שהגיעו בכ"מ שפות ועזרה בזה מאוד לשפ"א יו אחד בתרגמה
לשפ"א מכתב שהיה בו טרגדיה גדולה נגע מאוד ללבה הצעיר ופרצה בבכי מר השפ"א
הרגיע אותה שטוב שבוכה וע"י דמעותיה יושעו המזכירי בקויעטל וזה תפקיד של כל יהודי
לעורר רחמי על אחרי אבל מאז לא נת לה יותר לתרג והסביר :כשישבתי על כסאי
להיות מנהיג נתנו לי משמי לב של טטר )אומה אכזרית טטרי כקוזקי שלב היה
אדיש( כדי שאוכל לסבול צרותיה של כלל ישראל ולהתפלל עבור אבל היא אסתרל אי
לה לב של טטר אלא לב רגיל ורחמנות עליה וכשסיי הרבי פנה להרי" ואמר :ג אני רק
אחיו של הרבי הל"ש ולא רבי ומני לי לב טטר לסבול כל העולי אילי!
471
כשהרי" נגש אמר :מזל טוב עוד אתמול בלילה רציתי לצלצל ולא ידעתי א כבר נגמר
אע"פ שאמרת לי במוצאי שבת ,לפעמי יש עיכוב הסבא היה צרי לבא מטבריה המודיע
לא ראיתי וצלצלתי לרבנית לשאול ואמרה לי מה את כבר היה כתוב בהמודיע לכ צלצלתי
עכשיו .הרבי ביר מאוד ואמר :תהיה שליחי בברכות לכל המשפחה מצד וכ בצד השני
לכלה כבר אמרתי מזל טוב )הרי" מציי רוה"ק שידע שהכלה הרימה( אבל לשאר תמסור
בשמי.
הרי" :התנצל שהרבי הטריח עצמו לצלצל בימי הנופש.
אד"ש :מה אתה אומר זה טירחה שמחת הרי היא שמחתי וחבל שלא השתתפתי בפועל
מהסת תעשה ג תנאי ואשתת בשמחה ממש הרי אתה כמשפחתי ממש.העיקר אי
מרגיש הסבא הרבי ומה מצב רגלו?
הרי" :הוא היה אצל ד"ר ליפו והרופא מרוצה מהמצב ברגל ולא מודאג.
אד"ש :הלואי ,מה אומר ל ר' יצחק מנח הלואי! כל טוב כל טוב וסגר הטלפו.
אד"ש סיפר להרי" :באר בשנותיו האחרונות של אבי הא"א זי"ע הביאו את ד"ר צונדק
לבודקו שהתאונ על מכאובי במעיי ולא מצא שו דבר חריג שאל הרופא כמה זמ
עורכת הסעודה? וענו שהארוכה ביותר היא 7דקות! אמר הרופא :שכא הבעיה וצרי לאכול
לאט לאט ואז ירגיש טוב הרצו הדבר לפני הא"א ,ואמר :אינני יכול להתפנות לזה יותר
מדקות אלו.
אד"ש סיפר להרי" :שאלו את אבי הא"א זצ"ל שהרופאי כהיו לא מביני הסכנה
הגדולה ביולדת הנזכרת בגמ' ובחז"ל כסדר? וענה בקיצור כדרכו הסכנה כמו שהיתה אז
האחריות ירדה ולכ הכל נראה קל!
והוסי :בגמ' מובא הרבה סגולות ורפואות ואינ מועילי היו אי זה כ ומי שיתנהג ככל
דברי הגמ' במאכל ובמשתה וכו' יועילו לו הדברי הבעיה שאנחנו השתננו ומתנהגי אחרת.
בזמ שהותו של הרבי הל"ש בחו"ל בתחלת הנהגת אחיו הב"י היה זמ מה אצל אבר שנת
לו ולמשפחתו כל חדריו ואשתו הסתפקה בשינה במטבח נגע הדבר ללבו של הל"ש ובירכו
בפירות שהיה חשו בני ולתקופת השנה נושע.
כ היה באכסניה אחרת והיה לבעל האכסניה ילד ע שיתוק ילדי ל"ע וכתב קויעטל לרבי
הב"י לאר ורצה לשלוח ע פלוני שנסע ואיחר ולא שלח וחזר הביתה עצוב שאלו הל"ש מה
אירע? וסיפר לו כל הדבר ,אמר לו הל"ש זה חסיד? חסיד מאמי שהרבי קורא ג מכא
וציוהו לשי בספר וזהו ולתקופה אח"כ התרפא ילדו בנס והוסי :שאינו יודע ע היו
המופת של מי? הבית ישראל או הלב שמחה.
אד"ש דיבר ע הרי" :על הרב קוק ומעלותיו ואמר :שהיה חסיד גדול של הספר שפת
אמת ובפרט אחרי שראה שכתוב ש שכל גרגיר באר"י הוא נגד נשמה של יהודי.
הטעי הרי" :ששמע ממשמשו שהל עמו פע ועברו ע"י קיר שהיה מלא ממודעות נגדו
ורצה להטותו לדר אחרת והתעקש ונעמד לקרוא הגיב ואמר :ה כותבי עפרא לפומי מ
הסת כונת לעפר אר"י נו אי זה כ"כ נורא עפר אר"י.
הטעי הס"ק מטאלנא :שהרב קוק היה מהנעלבי ואינ עולבי בצורה מיוחדת וראה
בעיניו כמה פעמי דברי מבהלי והתפעל ממנו.
ר' הערשלה מזלטפול זצ"ל דחק בס"ק מטאלנא שליט"א שיחתו עמו ועו רעביס על כתב
למע הרבי מקרלי ומוסדותיו והיו חתומי כבר 4רעביס מזקני הדור אמר הס"ק :בענוה
שכתוב במשנה בכלאי א יש שתי מכא ושתי מכא חמישי יוצא זנב ולכ מסכי
לחתו כחמישי זנב וחת!
472
סיפר הסב"ק מטאלנא שליט"א על ידידותו ע ר' יענקלה מקרלי
דיטרויט שהיה מגיע
להתאכס
אצלו הרבה שבתות היה בשכונתו רבי רע מעללי שהזיק לו שבת אחת קבע
הס"ק ליסוע לעיר מסוימת וליוהו ר' יענקלה לרכבת וראו ש את הרבי הנ"ל שאלוהו להיכ
נוסע? וענה :ג לעיר הזאת יסרו ר' יענקלה שאי
זה מהיושר והעיר קטנה וא"א לשתי
מלכי להשתמש בעיר אחת ולא רצה הנ"ל להמנע מליסוע אמר לו ר' יענקלה אבוא מיוחד
שבת איל ואתפלל בבית מדרש ואעשה ל כבוד גדול ורק אז ניאות האיש ולא נסע סיי
הס"ק :שהיה הקרבה גדולה מצד ר' יענקלה לשבות אצל הרבי הנ"ל בשבת ועשה הכל למענו
שיוכל להיות ש בעיר לבדו!
האד"ש סיפר להרי" :שכשהיה קט
שאל פע את גיסו בגדול רי"מ ברמ"ב ז"ל מדוע
שלמה יוסקובי עושה חתונות ע הרבה רעביס ואבי הא"א בעצמו אינו כ
? ובדיוק עבר
הא"א התחיי ואמר להרי"מ יש ל עבודה ע הקט
לענות לו הרי"מ ברמ"ב אמר :יש
הרבה מדות טובות שה"י מצוה כחסד ,אהבה ,יראה ,וכו' וכו' ולכל רבי יש מדה אחת נכונה
טובה וכשמשתדכי אלו ע אלו מנסי לחבר ולקשר מדות הטובות אבי הא"א יש בו כל
המדות הטובות הנדרשות ושוב אי
לו צור בלהשתד ע רעביס אחרי הרצה האד"ש
לא"א תשובתו והיה נראה שנהנה מאוד שחיי.
473
עלתה המתנה הוא א פע לא רוצה ממני כס תמיד צרי לרו אחריו ולבקש ממנו
שיסכי לקחת כס.
הרופא עי של אד"ש שאלו מהו טיש בליל שבועות? ענהו הרבי :יושבי ביחד בשבת אחי
בשמחה ומתכונני ביחד לקבלת התורה.
האד"ש אמר להרי" בהקשר לדבר מסוי :ראיתי ווארט מהמוגלנצר זצ"ל מדוע אימצו
החסידי את הב"י בליל פסח לומר הלל נגד שיטת הפוסקי האחרי ולעני תיקו חצות
שפוסק הב"י כחובה לקו ולקונ על חורב הבית לא אמצהו החסידי ולא לקחו ע"ע
לחובה? אלא אד בדר כלל מקבל בעת שמחה השתתפות בשמחתו מאת כל אד אפי' קצת
זר ורחוק ממהו הוא מגיע בעת חדוה ומשתת ומבר מז"ט משא"כ בעת צרה ל"ע כאד
היושב על מתו הוא לא מרוצה מאד רחוק שיושב ויושב ונתקע לו בזמני לא נעימי רק
הקרוב לו באמת מרגישי טוב עמו על שנמצא ומנח בזמ זה כמו"כ היהודי החסידיי
שמרגישי עצמ רחוקי מהקב"ה בעת שמחה פסח מצטרפי ואומרי הלל וזה דבר טוב
והקב"ה שמח עמ אבל תיקו חצות שזה בכיה בבתי גוואי וצער צרי להיות היימש
להשתת וה הרי רחוקי לכ לא אימצו זאת סיי אד"ש החסידי היו חכמי ואמרו
מאמרי חכמי.
ר' אברה יצחק רוטשטיי זצ"ל סיפר להרי" :שאמרו לו מזקני ירושלי כשנתמנה להיות
מנהל של בית היתומי דיסקי שיש לה קבלה ללכת בעת צרה לקברו של מהרי"ל דיסקי
וישע והוא עצמו השתמש בזה הרבה פעמי וראה ניסי גלויי וכשבנו הנחלת משה ז"ל
חלה ונטה למות חיפש יו של את קברו ולא מצא והתפלא הרי היה ש כמאה פעמי
והיא לא מוצא ובערב באותו יו נפטר בנו ל"ע והבי שמשמי הסתירו ממנו הקבר.
הרבי ר' ברו מסערט ויזני זצ"ל סיפר לר' ישעיה וקסלמ שקבעו לו בצעירותו זמ להכנס
להא"א זי"ע בשעה 11לפנה"צ ואיחר בשתי דקות וראה הצער על הא"א כשאמר בתערומת
"צווי מינוט"! וסיי :שזוכר עד היו המילי האלו והצער ונת לו לימוד גדול על הזמ
היקר.
474
וכ מובא מחלוקת בעני הפסוק "והשבתי חיה רעה מהאר" הנאמר בפרשת בחוקתי יש
אומרי הפי' שלא תעבור כלל אבל רשב"י טוע שאי זה השבתה אלא שתהיה ולא תזיק
וזהו אותו רעיו לא להתעל לגמרי מהגשמיות להתנתק מזה כמו שלא יהיה בכלל חיה רעה
אלא יהיה ולא תזיק דהיינו לעסוק בגשמיות וראשו יהיה בשמי ברוחניות וזה היה רשב"י
ללמד בני יהודה קשת לעסוק בגשמיות ולהיות רוחני.
וזה הקשר לג' דמילה שאות ברי"ק ניתנה להחליש הרע שאפי' שעוסקי בגשמי הרע
להחלישו ולהיות רוחני וזה הברית שנשאר לתמיד שאד מהול בעצ ובזה זוכר ושומר
לקיי גשמיות מעורבב ברוחניות בחדא מחתא וזה שהיה דרכו של רשב"י עלינו לזכור
במוצאי יו גדול כזה דל"ג בעומר לחשוב להבי וללכת בזו הדר .ודפח"ח!!
.2בגור הרבי לא נושא תפקיד אבל תפקידו העיקרי לשאת בעול ולקחת ע"ע דברי גדולי
וזה יותר מהכל ,אבל במקומות אחרי היה הרבה עניני לומר אקדמות והשקיעו בזה
כוחות ,לומר תפילת מנחה בערב ר"ה ,לומר העננו בסליחות ,ועוד עניני.
דברי שזכינו לשמוע במש חג השבועות והשבת קוד פרשת נשא התשנ"ה:
.1אד"ש סיפר להרי" :שהיה אצלו שליח של ראשי הממשל פרס ורבי שרוצי לתת
לחרדי דירות להשכרה בקו הירוק והאד"ש דחה הההצעה ודיבר נגד ראשי הממשל
שמפקירי כל הישובי האלו והיא יתנו ש דירות ומי ירצה לגור ש וכו' וסיי :שאותו
שליח התגאה שסבו היה מחסידי גור הרבה אנשי מתגאי בכ ואי זה רבותא מאיי
טאטע איז גיוע ארבעי אוי דער וולעט!!
.2אבר נכנס לקו"פ להזכיר שמשעול חזק נגר לאשתו לידה בחודש השביעי והתינוק שוקל
בסה"כ קילו ושש מאות גר הרגיעו האד"ש באומרו :ג אני נולדתי בחודש השביעי וב"ה
גדלתי והיתי לאיש באמת ברוחניות איני עד כדי כ טוב אבל בגשמיות נישט קשע! ג אני
שקלתי כ ואפ"ה היה ברית בזמנו הא"א התעקש שכתוב "וביו השמיני ימול בשר ערלתו"
וכ ג אצל אמי היתה הלידה בגלל סיבה שיהודי אמר בדיחה ואמי צחקה מאוד ועי "ז
נגר לה ללדת בחודש השביעי.
.3פלוני שאל על שידו לבתו? וענה האד"ש שאינו מכיר את המדובר אבל מכיר את אחי
המדובר ולר"י ברוידא ששאל שוב? ענה :הוא )השואל( חסידשע יוד ומהסת יבררו היטב
שלח את הרי" לשאול בקו"פ מה כוונת האד"ש שאינו מבי התשובה ולא יודעי הא
לגמור השידו או לא? ענה האד"ש להרי" :אני עונה ברמז ואנשי לא מביני ,אינני יכול
לומר יותר מרמז אחיו נכנס אילי הוא לא מוצא ח בעיני הוא נכנס ע שעו יד יש עונד
שעו יד ויש עונד שעו יד הוא עונדו בצורה שלא מוצאת ח בעיני וזה היתה כוונתו של
האד"ש שמאחיו ילמדו עליו שלא יהיה חסידשע יונגרמא ורק רמז על כ.
475
.4כשבא הרבי הב"י לנח את בני הרבי מויזני ר' חיי מאירל זצ"ל אמר לה :אביכ היה
חכ וכתב בצוואתו שנות
ההנהגה לשני וכ"א יעזור לשני אני לבד בהנהגה יש לי אח
שיכול וראוי לכ
ואינו רוצה לעזור לי במאומה.
.5כשנקרא הרש"ז וינברג פע הראשונה לכוס תה אצל הרבי הביתישראל ,אמר לו :אינני
מסיונר! מי הבא
הלו אחי
איטשה? איטשה איז אגאנצה רעבלה!
.6כשלמד הרי" בנ"מ אמר לו הרבי הב"י זי"ע שיכול ללמוד כל הנלמד ש בהוסיפו שיש
להרי" ראש טוב מאוד ולא יזיק לו כלו אבל לחבירו בוימגולד ציוה הרבי שלא ללמוד
שמא יארע לו עי"כ מכשול ובמבחני יעתיק מידידו הרי" וכ
היה עד שנתפסו במח
אחד
והר"מ שהיה יודע שנוסעי השני לחצר הקודש גור גער בה בפני כול היתכ
לעשות
עוולה כזאת ועוד צדיקי כאלו ההולכי לרבי ומנה 81לאוי
בהעתקת מבח
הרי"
שהיה צעיר לימי נבהל מאוד והר"מ הוסי שאדרבה שיביא לו היתר מהרבי מגור על
העוולה הנוראה.
באותו תקופה היה הרי" נקרא לקו"פ כל ליל שבת אחרי הטיש והיה מארי
עמו הרבי
הביתישראל בדיבור ומכבדו במיני מתיקה ושתיה ושולחו עד כדי כ
שפע בא ע חו
וציוהו הב"י לישו
על מיטתו בקאבינט והעיר אותו אחרי כשעה ללכת חזרה לבית וג
.
באותו שבת כשנכנס שאלו הרבי מדוע מראהו אינו כתמול שלשו? סיפר הרי" :כל מה
שהיה .חיי
הב"י ואמר :אל תפחד תענה לה בשמי שכתוב אי
איסור חל על איסור כל
הלימוד שלה איסור והיא
יחול על איסור של י"ח לאוי
?!
אח"כ הוסי :כתוב במדרש "ל
אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכ" ומה מעשיה שא
מריחה חטה שלקחה חברתה ונפל לה לא לוקחת שנזהרת בגזל והלא שאל הב"י כל מה
שלוקחי גזל הוא שהכל שיי
לבעל השדה? אלא שזה כוונת המדרש שאי
לה קצי
שר
ומושל ולכ
היא טועה להיות פרו בשקר שמקפידה על גזל בחברתה ולא בכל שעה וזה
הכונה ראה דרכיה וחכ שתלמד ממנה שהכל זה בגלל שלא מסתובבי אצל מנהיג אצל רבי
לכ
באי לכאלו טעיות להחמיר בדבר שאינו נכו
שהרי הכל גזל וזה צרי
ללמוד כל אד
לקחת לעצמו ,קצי
ומושל שיורה לו הד
בו יל
.ודפח"ח!
דברי שזכינו לשמוע בשבוע דפרשת בהעלות ז' י"ב סיו
התשנ"ה:
.1הרי" היה בבית האד"ש בשעה שקיבל טלפו
על ב
אחותו פישל לוי
ששוכב במצב קשה
בביה"ח ורוצי לנתקו מהמכשירי בכדי שימות האד"ש יצא מגדרו וצלצל בכבודו ובעצמו
לביה"ח ודיבר ע גדולי הרופאי דש לשדל שלא יעשו זאת ,צעק עליה שע"פ ההלכה
היהודית אסור לעשות כדבר הזה והולכי נגד מי שאמר והיה העול ולא כדאי לה וכו'
ולא הרפה הרבי מהטלפו
בצעקות ממש עד שהסכימו שמשאירי אותו מחובר לכשירי
כשסגר אמר האד"ש להרי" :שלא ידאג מהצעקות היתי צרי
לעשות בייזע פני כדי
שאצליח בבקשה ואינני כועס כלל ,ועל כבודי אי
דבר כתוב אפי' על חיי שעה מחללי
השבת
וא את השבת מותר לחלל ודאי שאת כבודי מותר לחלל אח"כ הרהר ואמר :ומה יעשה
חולה שאי
לו את הרבי מגור לדוד? מהסת יש עוד כאלו מקרי ואי
לה מי שיעזר
במלחמה הזאת!
.2פלוני נכנס לבשר בקו"פ שנולד לו ב
התעני
האד"ש היכ
אוחז במספר הילדי? וענה:
שלש עשרה לפני שיצא אמר לו האד"ש :לא מגיע ל
יישר כח ע"כ זה מצוה.
476
.4הרי" שאל את האד"ש על אשה צעירה של"ע קבלה התמוטטות עצבי והאד"ש לא נת
בתחלה לקחתה לטיפול בכפר שאול
עברו כמה ימי ע נסיונות של הרי" לטפל בה
בדרכי אחרות עד שראו שאי שו מנוס וחייבת טיפול אמיתי בביה"ח למשוגעי
נכנס
שוב הרי" לקו"פ לשאול? וענהו :שישר ידע בטלפו הראשו שמקומה ש בכפר שאול )וכ
סיפרה הרבנית תליט"א להרי" :שישר שהוריד אד"ש בטלפו אמר לה האד"ש רחמנות
אשה צעירה צריכה להתאשפז בבית משוגעי( אבל מכיר אני היטב המשפחה האבא
והאחי והבנתי שישר יטבעו א"ז בחות בל ימחק שהיא משוגעת בלא תקנה והנה ג הרבי
מסכי ויאשמו עצמ וכו' ה קצת מזוכיסטי ולכ רציתי להראות לה שהעול אינו חוב
ואי זה סו פסוק ויש לה תקוה והתעקשתי עוד יו ועוד יו שיראו שיש תקוה
וכ עכשיו
שמסכי אני שתל לש זה רק בתנאי קוד למעשה שתדבר ע כל המשפחה לחזק שידעו
בבירור שדבר כזה קורה ואי זה דבר אבוד ועוד תתרפא בעזרת ה' ויחזיקו עצמ שמחי
וחזקי!
.5האד"ש סיפר להרי" :פגישתו הראשונה ע גדולי ליטא בכניסה לא' מישבות מועצג"ת
שהתוכחו שני גדולי מי יכנס ראשו כ"א כמוב כיבד את השני עד שלבסו אמר א' מה
הרי אתה נושא עמ ספר קודש ולכ ל הזכות קדימה
אח"כ באסיפה עצמה שרצו לדעת
מני הדעות בנושא מסוי אמר אותו גדול שנכנס ראשו אני לא צרי לחוות דעה הרי
גדולתי היא רק בספר שאני אוחז
וראה האד"ש כמה מונח בה השקר ששיחק ענוה
ולבסו נעלב שבסופו של דבר כיבדוהו רק בשביל הספר!
477
.7יו רביעי ט' סיו התשנ"ה התקיי סעודת תנאי לחת ארי'
פיק עב"ג נחמה בת הרי" שליט"א באול באבוב ירושלי,
האד"ש הגיע לכעשרי דקות וישב מאוד נינוח בשלוה והראה
חיבה מיוחדת להרי" מאוד גישמייכלט וזה תוכ של חלק
מהדברי:
א .הרבי עמד על רגליו והביט בסבא קדישא מטאלנא שג הגיע וחיכה שיתיישב ,הסבא
הסס קצת בראותו כסא יפה מוכ
לכבודו המחות
הרי" אמר לסבא שלרבי יש ג כסא
ושישב צרי לקרוא התנאי פנה האד"ש לסבא ואמר :האט נישט קיי
מורא ר' יצחק
מנח ווארט נישט אוי א' בנקעל הסבא חיי מאוד והתיישבו שני הצדיקי.
ג .הרב אורי ויסבלו שליט"א קרא הכתובה וכשסיי העד זאב הוניגסברג הוסי האד"ש
"הלוי" סאיז כשר אזוי אויכעט ,כשגמר לקרוא אמר האד"ש :שישברו הצחת ,ואח"כ ביר
לכול מזלטוב .נת
יד לכול ואמר לאביו של הרי" מז"ט זיידה.
ד .לסבא קדישא שביר בפה"ג אמר האד"ש שהמזונות קוד לברכה ,אח"כ בירכו אי"ה
וועטר דורות .הסבא אמר :שיהיה בסדר גמור והגיב האד"ש :אמ
.הסבא אמר :זאל זאי
אי
אגוטע שעה .אמר אד"ש :שוה בשוה שלו צווי מאהל שוה.
ז .אמר האד"ש :בתנאי הולכי ע בגדי משי בגדי שבת ,בווארט לא ,בתנאי כ
מה
המקור? הגמ' בסנהדרי
ג ההפטרה של שבת חנוכה ,יהושע ב
צדוק הל בבגדי לא יפי
הגמ' אומרת שהבנות לקחו לא הגוני לכהונה לא עשו שידוכי טובי אבל א כ
עושי
שידו טוב הפו צרי ללכת בגדי טובי בגדי שבת.
ט .החילוק בי
תנאי לווארט הוא מובא בזה מחלוקת אביי ורבא אביי סובר שארית
ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב אמרו מילה זה מילה ולא יתחרטו רבא אמר אי
אד
478
טורח בסעודה ומפסידה הלכה כרבא זה לא מיע"ל קג" לכ
עושי סעודה וטורחי,
וצריכי כול לטעו והראה להרי" שיחלק וכשראה את אהרו
פינקלשטיי
חיי
להרי" ואמר :דער עיידי קרגיעט נישט קעסט דחת
האט האב
טענות.
ב .כשהיו אצל הרופא לקח הרבי ד שבו בודקי מרחוק את הראיה ישר נתנו להרי"
בהפטירו "נע דאס צי פו
מיר רגע כמימרא וויס אי שוי
אל וואס שטייט דא אי האב
פאלער
דע בדיקה".
479
הרופא :מהרב וינברג הבנתי שכבוד הרב יכול לעשות דברי יותר מוצלחי.
אד"ש :חיי ואמר :היא אני יכול להבטיח יכול אני להתפלל ומבטיח אני שלא אפסיק
להתפלל עד שיצא הילד מביה"ח.
הרי" :אמר לרופא אחרי כאלו מילי יכול אני להבטיח שהילד יבריא.
אד"ש :בחיו ,זה כבר הבטחתו של הרב וינברג.
ברכב:
אד"ש :חושבני שהאנשי שדורשי ומבקשי הבטחה טועי ואי מביני העני .ג
כשצדיק מבטיח לא חייב להיות שיתקיי יותר מא לא יבטיח ברכתו ותפילתו של צדיק
תועיל אותו דבר בי א יבטיח או לא .הצדיק מבטיח לפעמי אפי' כשיודע שהדבר לא
יתקיי וזה יכול להיות משו ב' טעמי או שציווהו כ משמיי לומר נוסח של הטחה אבל
אי בזה שו סיכוי ,או שיש לו איזשהוא עני בזה להבטיח! היה רבי גדול בעל מופת
מהגדולי ביותר החיה מתי וכדומה אתה יודע שמו אלישע כתוב בו פי שניי מאליהו
הנביא וכששלחו לו שילחות מהמל א יחיה או ימות? אמר" :אמור ,לא חיה יחיה" ויש
ש כתיב ויש קרי כתיב "אמור ,לא חיה יחיה" קרי "אמור ,לו חיה יחיה" והעני יש מה
שכתוב בשמיי שימות וכ היה שבאמת מת אבל יש את הקרי מה שהצדיקי מקבלי ציוי
לומר והוא קיבל ציוי לומר לו שהוא כ חיה יחיה אע"פ שבאמת הוא מת כמו שהיה כתוב
בשמיי.
וכ יש ולו אנחנו ולא אנחנו כשזה לא אנחנו אז ג ש לא חיה יחיה אבל כשזה לו אנחנו
לקב"ה אז אמור לו חיה יחיה אתה מבי?
כ בשבת אסור לחלל שבת אבל בשביל מלכות שמי מחללי ומקריבי קרבנות בשבת
דוקא ,כדי שתמליכוני עליכ את יודעי מה זה שתמליכוני עליכ בזאלצע!
ד .אד"ש עלה לבקר בישיבת תפארת משה בצלאל והיו כבר בשיעורי פתח חלק מהכתות
ואמר דבר מה ,ביר את ג.ס .בנחת מהילדי והתלמידי וכ את ח.ש .שיהיה ג לו נחת
מהילדי.
ה .אד"ש אמר ברכב שרוצה לבקר את הזק א .סירומפה בהיות שכתב לו מכתב ומתאונ על
מצבו הגרוע והוסי להרי" :לפני ל"ב שנה לער נשלחתי בשליחות מאת כ"ק הרבי
הביתישראל זיע"א לאירופא לטובת המוסדות והיה אמור להתקיי דרשה ממני בא'
הערי המרכזיי דש ,אהר הזה היה אבר צעיר והיה גר מרחק של כ 31שעות נסיעה
הלו וחזור וצלצל לשאול הא הוא מחויב לבוא? וכמוב שאמרתי ח"ו בפרט שלא היה
מביתו חסיד גור רק התקרב לרבי הב"י ,כשנכנסתי לאול לדרוש ראיתיו בי היושבי
והתנצל שלא יכל לשבת בבית הרבי שלח את אחיו בשליחות ואני לא אבוא?! אחרי כזו דר
של 31שעות מגיע לי לטרוח בעבורו.
הרבי שאל להרגשתו וכו' שתה ש כוס מי חמי ,ואמר :שאפשר לעשות לחיי בדיעבד
ג על מי.
הזק ר' אהר סירמפה אמר לרבי :שזוכר שהיה בזמ המחלמה חבורה שלמדו תמיד ביחד
וכו' והוא היה בינה ופע נתפס אחד בהברחה וכו' וכול דאגו לו משו שכל הסכויי היו
שיענש בעונש חמורוהרב ר' דוד .....אס את כול וציוה על אחדות ולהתאמ ללמוד
ולהתפלל ביתר שאת ולתת הכל בעבור זכותו של הנ"ל ולאחר מכ שאל הא יש למישהו
לשתות לחיי? ואמרתי שיש אצלי קצת חלב ושתו לחיי על החלב ואח"כ היה לנס ולפלא
שחזר האיש בלא שו עונש והבינו שהיה בזכות זה.
האד"ש ק נת ידו הקדושה לרא"ס ואמר "יוא ר' אהרו אזוי איז דאס א מחזיקי א' ע
השני באחדות לא מחפשי לראות חסרונות רק המעלות ומשתדלי להחזיק קשר יפה וחזק
באהבה ואחוה לא יכולי הגויי לשלוט ולא יכול א אחד להזיק כלל וכלל ,אבל כשרבי
480
ולא אוחזי באחדות ,מחפשי לראות חסרונות אחד אצל השני א"א להעזר ,ג הגוטע
יודע לא יכולי לעזור לה כלל וכלל הבנת?! ורמז לו במשפחתו על המחלוקת.
יו רביעי ט"ז ניס סעודה אצל ר' משה דוד מרדכי בהשתתפות כ"ק הס"ק מטאלנא
שליט"א לכבוד יארצייט הרבי הבית אהר מקרלי זיע"א:
פתח הרב :היו יומא דהלולא דהרבי מקרלי הבית אהרו זי"ע יש סיפור אולי סיפרתי כמה
פעמי ,אבל מסיפורי החסידי ומלמוד אי מה להפסיד לא המדרש עיקר אלא המעשה,
היה חסיד של הבית אהר שעשה חנוכת הבית בביתו והרבי אמר שאינו יכול לבוא ובדיוק
הגיע ר' משה מקורשטוב שהיה נכדו של המאור עיניי וחשב להזמינו במקו רבו ,הנ"ל
הסכי להיות אורחו ולשמוח בחנוכת הבית אבל בתנאי שלא יהיה אד אחר בבית .ולאחר
שהגיע לש ר' משה הנ"ל הודיע הבית אהרו שהוא כ יכול להגיע והיה החסיד במיצר מצד
אחד הבטחתו לר' משה מקורשטוב שלא היה קטל קניא ומצד שני הוא היה חסיד של הבית
אהרו .לבסו עשו שבת בחיד והתפללו בנפרד ור"מ אמר בא' הפעמי שרוצה לשמוע את
תפילתו של הבית אהרו והל איליו ושאל על ניגו אחד מני נלקח ניגו זה? וענה הבית
אהרו :מאבי ואבי מסבי וכו' עד קבלה שהוא מג עד העליו ! ובניגו אחר שאל שוב ר' משה
הנ"ל את הבית אהרו מני ניגו זה? והשיבו :מאבי ואבי מסבי וכו' עד קבלה שהוא מג עד
התחתו .כשחזר לאסניית רצו חסידי ר' משה להתלוצ קצת מר' אהרו ושאלו לרב
ילמדינו רבינו מה ההבדל בי ג עד התחתו לעליו ? הבי את כוונת בשאלה הרצי מאוד
ואמר בתקיפות" :אז ר' אהרו זאגט אזוי איז דאס רעכטיק"! והתכוי לחזק באמונת
חכמי שא"א לנו להבי הדבר בסת וח"ו לא להתלוצ.
כ סיי הסבא קדישא כ"מ יש מנהגיו ,תורתיו ,ונוסחתו אפי' בגור וכ"א צרי להתחזק
באמונת חכמי לדעת שכ"ד אינו סת ולדבוק בדברי הטובי כמו שצרי .עכדה "ק
ודפח"ח!
.2דיבר בעני ראיתו למרחוק ודיבר על הגלריות בביהמד"ר ואמר :כל טיש אני רואה אות
עומד במקומ ג בלא משקפיי.
.3בדר אמר אד"ש לעצמו בקול הכונו לביאת המשיח ,הסתכל הרי" בחלו לראות אולי
ראה כזה שלט ,חיי האד"ש ואמר :המשיח בצד ימי )היה ש כזה שלט( .אח"כ הרהר
ואמר :הכנה למצוה גדולה מהמצוה וג אחכה הכונו .......
.4אד"ש :אתה אוהב חידושי ג אני חדשתי משהו כתוב הרב שגלה מגלי ישבתו עמו
משו עביד ליה מילי דתהוי ליה חיותה ,חושבני שא יגלה רב הונגרי לערי מקלט יצטרכו
לעשות דבר אחר לתת לו הרבה ניר ועט ויצוהו לכתוב תשובה ספר שו"ת שזה בשבילו החיות
הגדולה ביותר וראיה שמקבל אני כל שבוע י"ח ספרי שו"ת מרבני הונגרי.
481
.5התאונ ע"כ שבקועטלי הרבה אנשי כותבי טעיות בכתיבה ושאל מה עלי לעשות?
להעיר ,אולי יעלבו מכ מילא קועטל של צעיר ,או פרנק או גוי לא יודע לכתוב מילא אבל
אנשי מבוגרי ,ומילא טעות ביוד או בא באל או בעי יש טעיות הרבה יותר גדולות.
וסיפר המעשה מהשפ"א שקרא לו הרה"ק ר"ה מאלכסנדר ללמדו סוד הקועטיל והראה לו
קועטיל של חסיד שכתב אסתר בטעות עשטר והוסי מיט דע רשע הר' לא הסתדר
להחליפו וזה סוד הקועיטל .ע"כ מהנסיעה!
הרב משה יאדלר נכנס לקו"פ בימי נוראי התשנ"ה והרבי הבטחו שעוד יזכה לקיי
ושננת לבני ,וכשדחק שוב הוציא הרבי בקבוק יי מהארו נת לו ואמר שישמור זה
לשמחה וכעבור זמ קצר נפקד בזש"ק ובמש הט' חדשי היו בעיות וכ"פ הבטיחו אד"ש
לטובה ,וב"ה כשנולדה לו בת בשעה טובה 12שנה אחרי החתונה אמר לו האד"ש בברכת
המז"ט בת תחלה סימ יפה לבני.
א.י.ז .נכנס על עני מסוי והאד"ש שיבח את הגרי"מ במיוחד בטיפול באנשי קשי יו
ורוח שיודע לנווט כ"א לפי רוחו ויודע לשלוח כל אחד למקומו הראוי לו יוצא מהכלל והוסי
ג לא.מ .במוהרי"א עזר מאוד הרבה וכ לאנשי רבי בחצר .והוסי הוא אמנ קצת
פלפר אבל אומר לו בפירוש שלא לומר לא אחד.
נכנסו לשאול בקו"פ על השר שיטרית ממשרד הדתות שבא לברית בביהמד"ר הא לקרוא
לו למצוה? וענה :שאינו מתערב וא"א לדעת המניעי של כל אד וזה יחליט בעל הברית א
רוצה לכבדו או לא.
מובא בכת"י ממר השפ"א זי"ע יותר טוב אד העמל הרבה שעות בפרנסה ובמעט שנשאר
מנצל לתורה ,מאשר אד העמל הרבה שעות בתורה אבל במעט שנשאר מבטל והול .....
!!!
.2הרבי הלב שמחה זי"ע פגש פע בהרה"ח בוני קורניק עוד בחיי כ"ק הרבי הבית ישראל
זי"ע שמח עמו ואמר משמש בקדש ,משמש בקדש ובקשו שימחול על תפקידו ויקנה לו
חמאה בשבילו כשהביא החמאה לביתו באלפנדרי אמר בחיו הלב שמחה לבנו מוהרי"א
היו יש לנו חמאה קדושה הרי ניקנתה בידי משב"ק!
.3חסיד סלוני וש משפחתו קליי סיפר להגרי" שבהיותו בחור נסע לחופש למלו גלי
צאנז בנתניה ובעודו שוחה להנאתו בי ע חבר שמעו צעקות מחו לי שקוראי לה ולא
רצו לחזור אבל עני אות במה המדובר וראו שעומד ש יהודי מבוגר ואמר לה משמשו
שהינו אח של הרבי מגור וצרי לחזור לחדרו למלו ואינו רוצה משו שמרגיש אחריות שה
שוחי וכבר ערב ואי מציל ואולי יצטרכו לעזרה לכ יושב כא ומחכה שה ילכו ואז ג
הוא יל .לא היה לה נעי אד מבוגר ומכובד ודואג לה חשבו נעשה עצמינו הולכי
482
וכשיסתלק נחזור לשחות ,אבל הרבי הלב שמחה שהיה ג חכ עדי מנביא קרא לה
ובקש להבטיח לו שלא יחזרו הערב וילכו באמת ולא היתה לה ברירה אלא ללכת באמת.
בהזדמנות סיפר הרי" סיפור זה לכ"ק מר האד"ש הגיב האד"ש ואמר :מעשה זה אינו
פלא אצל אבי הא"א זי"ע גדלו ונתחנכו לכ ג הרבי הלב שמחה וג הרבי הבית ישראל כל
מגמת היה לעזור לכל יהודי לבל יטבע בי ,אני לא זכיתי לכ אבל ה בודאי ,לאו דוקא
י כזה אלא כל י וכשבא מעשה ממש לידו שלא יקיי זה היה הדבר הטבעי ביותר שנשאר
עד שילכו שמא יצטר לעזור.
.4גוטניק מחב"ד רצה לעשות מלחמה נגד הפלג המשיחי בחב"ד ושאל ע"כ את האד"ש
ואמר לו :בודאי שאינ צרי להחזיק מה ולהיות כאחד מה ,אבל מלחמה לש מה
יהודי מאמיני באמונה פשוטה כ"א ודרכו ומה צרי לריב ולהפריע.
.5האד"ש היה ביקור בישיבת אור שמחה ושאל א יש כמה מגמות בלימוד שראה כמה סוגי
גמרות ולא לימוד אחד ואחיד .ובירכ בהצלחה.
.6יצחק הרשקובי שהיה משב"ק אצל הרבי הלב שמחה נדנד לו מאוד שיאמר לו הא
הבטחה גדולה מברכה או לא וענהו הלב שמחה שנראה לו שאי יותר בהבטחה מברכה ואולי
הפו הבטחה פחותה מברכה ושאל הנ"ל מה ההסבר? וענהו הלב שמחה הבטחה הינה כשיק
ושיק א"א תמיד לפרוע לפעמי הבנק סגור !.....ולא פירש יותר.
.7סיפר ד .לוינטל שהיה אצל הרבי הבית ישראל כשהגיע ר' י.מ.ק .לשאול על אביו שחלה
הא לעשות ניתוח וציוה הבית ישראל לנתחו לאחר הניתוח כשאביו לא ק מההרדמה ובא
לרבי הבית ישראל והבית ישראל ברכו והתעקש הרי"מ קנובלובי שהבית ישראל יבטיח,
כעס עליו הבית ישראל עלכ שחושב שהבטחה יותר גדולה מברכה וציוהו לצאת מחדרו
ובכה הרי" הנ"ל וכעבור כמה ימי נפטר אביו ,הרב מקוממיות הר"ב זצ"ל הגיע להבית
ישראל ושאל א גלוי וידוע לפניו שימות מה היה צרי לנתוח? וענהו הבית ישראל סואט
אזוי גדור צו זיי כשיצא תפס הגר"ב מנדלזו בראשו אבוי שנכשל בהרהור אחרי רבו ורגע
כמימרא נכנס שוב חלו נעל לבקש מחילה!
הר"ד לוינטל שאל אז את הרב מרעננה זצ"ל מה זה שהצדיקי מברכי ואח"כ לא
מתקיי? וענהו שיש כ"מ עולמות והצדיק שורה בעול מסוי וכשמבר או מבטיח הדבר
מתקיי ,מה לעשות שפעמי האיש שמדברי עליו לא נמצא באותו עול לכ לא מתקיי
בו הברכה.
.8סיפר הר"ד לוינטל שהסיע את הרבי הלב שמחה ואחותו מאטיל לבקר את הבית ישראל
בחיפה אחרי הניתוח בתשל"א ונפל באותו זמ למשכב הרי"מ לוי גיסו ואשתו מאטיל
אמרה שלא יאמרו לבית ישראל שח"ו יכול להזיק לבריאותו ,הר"ד הנ"ל נסע לרב מרעננה
והרעיש ש עולמות שיפעל שעוד יחיה זמ מה שלא יוקשה עכשיו על הגיס הרבי הבית
ישראל שהוא חלוש מהנתוח הרהר הרב מרעננה ואמר שא יסכי הבית ישראל יוסיפו לו
ש וברשות הרבי מרחמסטריווקא ויאמרו התפילה על ציונו של הא"א במני ומבטיחו
שיחיה ,הר"ד נסע חזרה לחיפה וסיפר הכל לבית ישראל אמר שמסכי להוספה אבל לא
בשמו ,נסע למר האד"ש שהיה אז ראש ישיבה וכינס עשרה יהודי והוסיפו לו את הש
חיי .כעבור כמה ימי נפטר רי"מ לוי אח"כ כשנודע הפטירה להרבי הבית ישראל ודוד
לוינטל הגיע אמר לו נו היכ הבטחת הרב מרעננה של? דוד כעס ונסע לרב מרעננה בטענה
ענהו בתמימות טעיתי ביו אחד בלבד חשבתי שיש לו חיי עד שבת ובשבת הייתי אני
מצילו ומה אעשה שבשבת נפטר.
483
}על הרב מרעננה שמע ר"ד מהבית ישראל פע שהוא גדול מאוד ומתפלל יפה ופע הפו
שהוא כבר לא בדעת וכעס שלוקח הרבה כס
{
.9הרי" דיבר בטלפו ביו שישי כ"ה סיו התשנ"ה לבית האד"ש:
הרבי נגש לטלפו ,הלו דאס איז מאיי ר' יצחק מנח? דבר ראשו אשאל לשלו סב
שליט"א יש לי ממנו עול ומתפלל אני עליו כסדר .הרי" ענה שעשו תור לרופא שלישי
כתשובת הרבי ומחכי לדעתו .הרבי הגיב האמת שדעתי האישית נוטה לשב ואל תעשה
עדי
אבל רוצה אני לשמוע עוד חות דעת של רופא ואז אחליט מה עלינו לעשות ,בכל אופ
הינו בודאי בעל יסורי גדול וה"י ישלח לו במהרה רפואה שלימה בתו שאר חו"י.
.2חיי להרי" ואמר :יש ל ד"ש מהמחות של פיק הייתי בשבע ברכות בחיפה אצל גיסו
ווי ב"ה יש ל מהחת וב"ה נחת מהעיידי וב"ה נחת מהנכד ומה אתה עומד מודאג.
.3בחיפה נכנס אילי אד מכיר אני את כל משפחתו היטב צד אביו וצד אמו לפי חשבוני היה
צרי להיות בטבעו סתירה רצינית בי רגש ולב ח לבי כחישות מפני שמצד אביו כול קרי
מזג וקשוחי ומצד אמו כול בעלי לב רגיש במיוחד ומה כבר יוצא מכזה אחד ,לא היתי
צרי לחשוב הרבה זמ רק התחיל לדבר וראיתי קאני צודק בדיאגנוזה שלי.
.4האד"ש אמר להרי" :היה אצלי בחיפה פלוני והתאונ על שלו בית אצל בתו וחתנו
שלחתיו אילי בהמלצה חמה שתעזור לו א יהיה ל זמ .כעבור זמ נכנס אילי שוב ובפיו
בעיה שבביתו לא כ"כ מרוצי שאת תעסקו בדבר וסיבות בדבר ,לא עניתיו עמד וחיכה
לתשובתי והוסי
שמחכה ,אמרתי ג אני מחכה ,שאל למה? אמרתי שתבי לבד דברי ויצא
נו את יכולי לומר ברו שפטרני מפקעיל זה אבל אל תאמר בש ומלכות מי יודע ....
הר"י ברוידא סיפר להגרי"מ שהפלוני שלחו לשאול את הרבי מה יעשה למעשה? וציוהו
האד"ש לומר להרי"מ שיטפל בזה א יש לו זמ והוסי
בחיו כבר סיפרתי מזה להרי"מ
ואמרתי לא שלא יאמר ברו שפטרני בש ומלכות הנה זה חזר איליו.
.01בנסיעה אמר הרבי להרי" :ברמב" נפסק בפרק שביעי מהלכות רוצח הלכה א'
"תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלי רבו עמו שנאמר וחי עשה לו כדי שיחיה" ומוסי
הרמב"
טע "וחיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובי " עכ"ד וחשבתי מקור
בגמ' פסחי ד
מ"ט ע"ב ע האר אסור להתלוות עמו בדר שנאמר כי היא חיי ואור
ימי על חייו לא חס על חיי חבירו לא כ"ש ע"כ הגמ' .ושאל הרבי הרי על חייו שה נראי
בעיניו כחיי הגשמיי בודאי חס הוא אוכל טוב שותה טוב וכ יש ושומר על עצמו כמו
שצרי ומדוע שיהרוג חיי זולתו הת"ח? אלא בודאי שהוא כ מחמת שדבר ידוע ומפורס
שחיי הת"ח באמת החיי הגשמיי כלולי וחבוקי בחייו הרוחניי לכ הע"ה שאינו לומד
ועל חייו הרוחניי אינו חס יגיע להרוג ממש חיי הת"ח שחייו הגשמיי תלויי וחבוקי
484
בחיי הנצח של תורה ויר"ש לכ כתב הרמב" טע הגלות של תלמדיו שזה ממש חייו.
ודפח"ח!!
מה שזכינו לשמוע בשבוע דפרשת חקת ז"כ סיו ג' תמוז התשנ"ה:
.1אבר ושמו א.מ .ר .נכנס לקו"פ ע קועטיל להזכיר בנו שסובל מאוד מפצעי בעור ואי
לרופאי מזור בעבורו וסבלו מעיק ומפריע האד"ש התפלא ,בירושלי לסבול מעור? מילא
ת"א על יד הי יש זיעה אבל כא אינני מבי? ולא ארכו הימי ונעל כל הפצעי ולא נודע
כי היו פע ויהי לפלא!
.2אבר שלא מאנ"ש נכנס לקו"פ לבקש ברכה להצלחה לעבור דירה היות וגר בדירה קטנה
ויש לו ששה ילדי בל"ע ,הרבי ברכו מאוד והוסי ודאי תשעה נפשות בדירה קטנה זה קשה
ובלתי אפשרי רצה האבר לתק שזה שמנה נפשות אבל התאפק ולא אמר כלו ובביתו
הוברר לו מה שלא ידע שהוא כמעט תשע נפשות והתפעל מאוד וביקש ממו' ד.ח .שיאמר
זאת לרבי ולא הייתה שו תגובה הרבי ישר עבר על עצ הדבר שקשה לו באמת ולא דיבר
על הרוה"ק.
.3אבר מאנ"ש שמטופל ע"י ר"ש זילברברג מב"ב נשלח ע"י לקו"פ לשאול שאלה בענינו
וכשענהו האד"ש הוסי תעביר לר"ש את תשובתי היו והדגיש היו ולא הבי מה הקשר
לר"ש הנ"ל שהרי הייתה שאלה פרטית בביתו רפואית .וכשהרצה הדבר לפני ר"ש הנ"ל ג
התפלא מה צרי לדעת מזה היו? כעבור כמה שעות היה לו שיחת טלפו דחופה מחו"ל
בעני כזה אצל אבר אחר והבי שיש לו כבר תשובה ברורה וענהו ככל אשר שמע .ופלא!
.4לפני ט"ו שני לער ביקר כ"ק מר האד"ש בארופה וישב לפני התפילה בבית מו' מ"מ
וישב ש ג מו' י.מ .בר"ב אלטער וביקש ממ"מ שיביא לכוס תה ג הבריינע צוקער
והתפלא האד"ש ושאל מהו בריינע צוקער ומדוע לא טוב סוכר רגיל? צחקו שניה ואמרו לו
שיחכה והביא מ"מ שוקלדות הקפיד האד"ש ע"כ שאוכלי שוקלד לפני התפילה וזכר לה
זה כעבור שני וג השבוע שהגיע מ"מ לחתונת בתו של י"מ בר"ב אמר האד"ש לבנו מו'
ד.ח .הא הוא הגיע לברוינע צוקער!!!
.5יו רביעי א' דר"ח תמוז התשנ"ה; דברי הרי" בסעודה אצל א.מ.ק:.
א .נקראתי לקו"פ היו זמ רב ,תחלה שאל על הוד הסב"ק מטאלנא ומה אומר הרופא
השלישי? והרצה הרי" כל דבריו של הרופא ,הגיב הרבי כ מסכי אני לכל דבריו כבר
בתחלה נטיתי לומר שב ואל תעשה שאני וכ"ז שאפשר לשמור כ באל תעשה עדי ד"ר
בראו אוהב לומר דברי בלא אחריות מרובה ,אע"פ שהוא רופא גדול כבר לפני שני
אבדתי את האמו בו הייתי לבקר את ח"ב ליכטנשטיי והוא יצא ממנו ואמר לי שאינו מבי
מה טע יש לו בחיי כאלו וכ לא מדבר רופא .
אינני יכול לסבול שעוד לא ביקרתי אצל סב וכ"כ הרבה פעמי הבטחתי אתה חייב למצוא
זמ שאבוא איליו לבקור מגיע לו ביקור סב יהודי צדיק ומיוחד.
ב .הרי"מ ביקש בעבר כס מאד"ש מהגמ"ח יד אריה עבור אבר ת"ח מגי"ש ר' מ.ח .ד.
שמוציא ספר על הש"ס והנ"ל ביקשו שיביא לרבי כמה גליונות מהספר שהול לצאת ,הרבי
אמר להרי" בודאי אני את לו סכו הגו כבר בספרו הראשו נתתי מגיע לו מגי"ש זכורני
בספר הקוד ג הכניס מגליונותיו וזוכר אני הכל ,הצביע על השולח ואמר :ראה כ"ז רק
מהיו לפנה"צ )היה מלא מכתבי( ורק מהתיבה כא ,והיא יהיה לי זמ לעבור על
הגלייונות את יודעי היא לעשות הדבר פאר פיצע תאמר לו שהיה אצלי וביקשתי
להשאיר כדאי לשי במטבח כא יל לאבוד ,אי לו הרבה מה לחדש אני כבר מכיר כל
485
הרעיונות שלו לכל מחבר יש מהל משלו ודר רגילה אחרי ששמעתיו כמה פעמי יודע אני
כבר הכל מה יאמר!
כשהרי" פנה ללכת קרא לו שוב ואמר :באמת כלפי אד יצאתי ידי חובה שאת תעשו
פיצע והוא ישמח ויקבל כס
,אבל חשבתי מה ע כלפי שמיא אמרתי שהסתכלתי תוציא ד
ואסתכל באמת הרבי העי
מבט ואמר "לאו דווקא" החזיר ואמר נו עכשיו באמת תאמר לו
שהסתכלתי ואפי' הערתי הערה וכו'.
והתפעל הרי" מהאד"ש על כל המהל והאמת שנר לרגליו.
ג .האד"ש אמר להרי" :כבר שני חושב אני מדוע ולמה המחלה הנוראה גורמת למות
יותר מהר אצל צעירי מאשר אצל הזקני וא נתר שהנגי
של המחלה אצל הצעיר אלי
יותר ומסוכ הרי ג גופו מחוס יותר ויותר בכח מאשר אצל הזק שהנגי
חלוש והרי ג
גופו חלוש וא"כ אי זה תירו שיחסי הכוחות שוי חלש לגו
חלש וחזק לגו
חזק הרבה
שני הסתובבתי בשאלה זאת ושאלתי טובי הרופאי הגדולי ואמרו לי ג מהל מחשבה
זאת כהנ"ל אבל אי לה תירו על השויו בי הכוחות חשבתי לתר אע"פ שזה נכו
שהדבר יחסי יש חילוק אחד אד צעיר שכוחו במתניו ודמו תוסס מטבעו נלח כל הזמ
והמלחמה מתישה ,כל גופו נחלש מאוד ולכ הכח של הנגי
החזק והמלחמה התמידית
מכריעי אפי' נגד גו
צעיר וחזק .משא"כ הזק שגופו חלוש באמת אבל ג אינו נלח כסדר
ואי דמו תוסס נשמר כוחו לכה"פ מתשישות זאת לכ מחזיק מעמד מהנגי
אע"פ שגופו
חלוש שהרי אי לו תוספת בעיה זאת של מלחמה!
הביט בהרי" ואמר במתינות ובמחשבה כ הוא ביצר הרע כתוב בגמ' אלמלא הקב"ה עוזרו
אינו יכול לו ,ועכשיו שהקב"ה עוזר לו הוא יכול לו? הרי הקב"ה יכול לו לא הב אד ומדוע
כתוב בגמ' שהאד יכול ליצה"ר הרי אי זה נכו האד לא יכול הקב"ה הוא המנצח? אלא
הכונה כ לאד יש כוחות נגד היצה"ר מהקב"ה אבל מהמלחמה עצמה נהיה האד מותש
מאוד מהמלחמה התמידית לכ הקב"ה עוזרו שלא להתעיי
מהמלחמה ואחרי שנת לו
הקב"ה כח על המלחמה התמידית שוב הכוחות שוי ויכול לו האד.
ד .החסיד מוטל הורבי ז"ל סיפר להרי" שפע עזר מאוד האבר ליבל ויסבוי ז"ל לבית
ישראל או שהצילו מנפילה בבור בהסתובבו במקו שבוני ואמר לו הבית ישראל שיכיר לו
טובה עבור זה ,כעבור זמ חלה מאוד ליבל הנ"ל ואביו החסיד ר' מנדל ביקשו שיבוא הרבי
לבקרו שיזכיר לו הטובה שהבטיח ובשכר זאת ירפא ,הבית ישראל בא לבקרו וליבל לא
הזכיר התרע עליו אביו ושאלו אח"כ מדוע? ענהו ליבל שומר אני ההבטחה הזאת שיכיר לי
טובה למקו יותר חשוב לעול הבא ,כעבור זמ שנפטר סיפר ר' מנדל הדבר לבית ישראל
הגיב הרבי בנ היה אקלוגע חסיד.
ומוסי
הרי" לימי חלה ר' מוטל ג במחלה הנוראה וממש קוד הבטיחו הבית ישראל
שיקרא לו לקידוש והפצירו בו שיזכיר לבית ישראל ועי"ז ירפא ענה כמו המעשה הנ"ל
ששומר הקידוש לעוה"ב ולא מבזבז ההבטחה בעול הזה ,וכל ימי חוליו השתדל לשלוח
לבית ישראל ד"ש שמרגיש נהדר כדי שלא יצטער )והוסי
הרי" שג לו הבטיח הב "י
קידוש ושומרו(
.6יו חמישי ב' דר"ח תמוז התשנה; הוד האדמו"ר הזק
מטאלנא הגיע לרלב"ח לקו"פ
לכבוד ר"ח כהרגלו בקדש:
המשב"ק יהודה שפירא נכנס לומר לרבי שהטאלנא רבי הגיע ,האד"ש קפ ממש ממקומו
והתרע ואמר לי.ש .מדוע ולמה הוא בא לכא בקושי הול בקושי עומד על רגליו זק וצדיק
ממני והוא בא אילי ,ר החוצה שלכה"פ לא יצטר לעלות המדרגות וציוה להביא כסא
בחו וש עשו פראוי בירכו א' את השני בגוטע חדש ובריאות.
ס.ט :.שאל על רופא גדול מחו"ל מומחה לנמק שהרי" רוצה להביאו לסבא?
486
אד"ש :התפעל להביא מיוחד מחו"ל ושאל על שמו?
ואמרו :ד"ר ריקו.
אד"ש :ליפו ,ריקו ,וואס דער נ"מ אבי מזאל זאיי
געזונט וימצאו באמת רפואה .מה אומר
הסבא ע"כ?
ס.ט :.שחשב שכדאי ומה יש להפסיד.
אד"ש :ומה צריכי לדידי א את סבורי שכ
בודאי שכ
.
ס.ט :.כ"ד שואל אני פי הרבי ורוצה לדעת דעתו.
אד"ש :הסכי לביאתו של הרופא.
.8בחור נכנס לקו"פ בשאלה הא להצטר לנסיעה לחו"ל ע הוריו וכתב שג הוא עצמו
רוצה ליסוע ,האד"ש נהנה שדיבר אמת שמרצונו ליסוע ואמר לו שטוב להיות דובר אמת,
והוסי :בפרשה כתוב זאת התורה אד כי ימות באהל התורה צריכה לכסות כל האד
כאהל א מפסיקי מביטי החוצה נהיה חלונות חורי באהל לאו דוקא הבטה כל היסח
הדעת ,א תקבל ע"ע ללמוד היטב עד הנסיעה וללמוד היטב ישר כשתחזור וג בדר לא
לבזבז הזמ
מרשה אני ל ליסוע בברכת הצלחה אבל להבטיח ולקיי.
.9בחור שאינו דובר עברית נכנס לקו"פ בשאלה מסובכת וענהו הרבי בעברית ולא הבי
,
ניסה שוב בקויעטל ולעצת המשגיח כתב שיש לו בעיה ע עברית ושובנענה בעברית ולא הבי
,בפע הג' אמר בפה שאינו מבי
עברית חיי האד"ש ואמר :ברו משיח אלמי וענהו
באידיש כשפתו!
.01לפני שלש שני בימי השבעה על הרבי הלב שמחה זי"ע היה דיוני מי יקח ההנהגה ,
מוהרי"א לא רצה מפני כבוד דודו וטע
שהוא גדול ממנו בגיל ,בתורה וביראה ובחכמה,
והאד"ש ג לא רצה ,הרי" היה בפני בקו"פ שעות והרבה יד לו בהשפעתו שיסכי לקחת
ההנהגה ,אחד מהדברי שאמר שהרבנית לא תסכי והרי" דיבר עמה ועלתה לומר
שמסכימה .האד"ש אמר אז להרי" מעשה נורא שאלתי את כל בני כ"א בנפרד מה דעתו
ע"כ שאקח ההנהגה המעני
ביותר היה ע בני שאול הוא אמר לי בתמימות שאשאל את אבי
הא"א מה דעתו הסתכלתי עליו בפליאה וענה שוב ברצינות שבטוח שא ארצה אקבל
תשובה מאבי! באותו הלילה ראיתי את אבי זי"ע כולו קור
מאורה דקדושה וקרא לי והראה
לי משנה באבות פ"ב משנה ב' וכל העוסקי ע הצבור יהיו עוסקי עמה לש שמי
שזכות אבות מסיעת וצדקת עומדת לעד וידעתי התשובה שאקח ההנהגה.
ומעני
מוסי הרי" :שאמר לו מו' א"מ במוהרי"א שאביו אמר לו שבטוח שהראו משמי
לרבי לקחת ההנהגה שאל"כ לא היה מסכי והנה הדבר אמת והסיפור לאשורו:
487
.2הרבי הלב שמחה זי"ע שהיה תמיד צהלתו בפניו ענה מאוד יפה על ברכות האנשי למזל
טוב על חתונת בתו בפע הב' ע מו' חזקיהו לב אע"פ שכבר נת גט אחרי יו והצבור לא
ידע.
וסיפר מו' י.א .אלתר שנכנס לומר מז"ט וענהו כ"כ יפה ולפני שיצא הפטיר סאיז שוי דער
נא!
וכ סיפר מו' שמחה שי שפגשו כשבוע אח"כ ושמח עמו ולא אמר לו כלו רק הפטיר שמ
ג שמחה סאיז אגרויסע זא|!
.3סיפר האד"ש להרי" פרטי רבי מחתונתו וזוכר שהכלה היתה במלו באבד רחוק
ממקו החופה והיה צרי ללכת כל הרחוב לכסותה כנהוג לפני החופה ,כ סיפר ששאל אחיו
הגדולי מה צרי לדבר בחדר יחוד והתחמקו מלענות לו ושאל את אמו? וענתה לו שיודעת
מה אמר לה הא"א שיתנהגו בכבוד זל"ז ושתדע שידבר מעט שכל מילה חשובה בהיותו רבי
ובקשה ממנו הבטחה לב והבטיח ,בקשה ממנו שיבטיח שיזכו ביחד להכניסו לחופה וענה
ששני נות הקב"ה שאינו בידו הקשתה ומדוע לחסידי יכול הרבי להבטיח ולי לא חיי
הא"א וידעה שהתקבל והתקיי שהיה בחופתו.
ב .הרבי טלפ בעשר להרי" ושאלו הא מגיע לישיבה שצרי שיעלה איליו ,הרי" נסע מיד
והיה בקו"פ זמ רב בתחלה התנצל הרבי שהבטיחו לבא אבל יש דברי דחופי ,הוציא
מכיסו קועטיל וציוהו לקרוא באומרו "תתרגל הרי יגיע זמני שתצטר לקרוא קועטל
טאלנא"! כשגמר דיבר האד"ש בעני מה לעשות ע הבעיה בקועיטל אח"כ סיפר להרי"
בהקשר לכ בשנה ראשונה להיותי ראש ישיבה התארס בחור בש י.ג .ותהו אח"כ העיר
בשמועות לא טובות שמסתובב בערבי ע כלתו שלא כמנהג גור כמוב שכ"ק מר הבית
ישראל זי"ע שלח לקרוא לי באומרו שדבר זה שיי אילי ואראה לברר לעשות מה ששיי,
488
ביררתי כמה שיכולתי הבחור בעצמו הכחיש מכל וכל באומרו שהכל שקר וג חביריו צידדו
לטובתו היה לו ידיד טוב אברה אטלס שהעיד שהוא בחור טוב ולומד היטב ולא יתכ
כדבר
הזה ,הרצתי הכל לבית ישראל והגיב נו דבר זה שיי ל ,לא הבנתי כוונתו והיה לי לפלא
שתמיד היה הוא שעסק בכגו
דא לא עברו ימי מועטי ובדלת דופק יהודי מהביהמד"ר ר'
א.ד .בוכה ודבר סתר לו בשבילי בתו התארסה בשעה טובה ושוד ושבר מטיילת בערבי ע
החת
ומה יהיה מה ,הבנתי כבר היטב מדוע אמר אחי הבית ישראל ששיי לי שהנה יודע
אני האמת שנכו
הדבר חשבתי הרבה מה לעשות מצד אחד לא שיי לשתוק מצד שני
להתחיל ראש בראש ולהפסידו לגמרי ג לא כדאי זה משפחה שלימה ודורות הבאי
החלטתי שהצד הנכו
להקדי החתונה כמה שאפשר קראתי לצדדי והסכימו רק אמרו
שיש בעיה של כס הוצרתי מכיסי 005ל"י סכו גדול בזמ
הזה העיקר שיתחתנו מהר .כמה
שמיהרו הדבר היה צרי עוד להשאר בישיבה כשתי חדשי והדבר נודע בישיבה שאמת
נעשתה התועבה הזאת בישראל והיה דרישה מהחבערס בהצעתו של י.מ .קנובלובי לכה"פ
בחדשיי אלו שנמצא בישיבה שיוריד את האויז
זאקע
! את חטאי אומר היו לא הבנתי
כ"כ העני
ומה התועלת בדבר ,אבל ככל שעברו השני והרהרתי בדבר ראיתי שטוב ונכו
דיבר הרי"מ קנובלובי א"א להיות אד עושה כרצונו ועוד מחזיק בלבוש הגוראי ,לכה"פ
שיעלה הדבר ביוקר וירגיש שמוריד בשביל זה האיזע
זאקע
! אומר ל מחשבתי על אויזע
זאק
לעצמו לא מי יודע מה חשוב ויש אנשי בלא זה ומתנהגי כדבעי ,והפטיר דר אגב
נראה לי שדייטש שחט מכות ממשמרת הצניעות הול ע איזע
זאק
אבל אד שהול
כהתלבשות ואינו חפ להתנהג כהמנהג צרי להוריד ולהרגיש שהקריב משהו א"א דאס זא
העלט
ביי מיר אי
גרטל אי
טועה
וואס מויעל ,וברצוני סיי הרבי ג בנדו
דיד
שתשפיע
על נות
הקויעטל שלכה"פ יעשה זא לועז
קועסט
בזה שיוריד האויז
זאק
! אח"כ אמר
הרבי הדבר הגיע לבית ישראל וקרא לי לשמוע מה עשיתי בבחור ונהנה מצעדי ואמר שכ ג
הוא היה נוהג והפטיר אתה חושב שאתה חיתנת אותו ב 005ל"י אני ג נתתי ש הרבה
יותר מזה .אח"כ דיבר עימי שמועס ארו בכל עני
זה של דרכו ביהדות ועל המגרעת של
הטיול בי
החת
והכלה ,הרהר האד"ש ואמר כשהוא רציני וכאוב להרי" אנשי משחקי
חושבי שזה לא כלו אח"כ משלמי לה משמיי על כל דבר ,מתאונני ולא יודעי על
מה עשה ה' לנו והכל מדברי שמזלזלי בה!!
.6סיפר פלוני שאביו יהודי ירושלמי נכנס לקו"פ אצל הרבי הבית ישראל לבקש על פרנסה,
שאלו הבית ישראל יראת שמיי יש ל כבר? שאתה דואג על פרנסה וענה בתמימות שיש לו
יראת שמיי שאלו הבית ישראל מני
ל? ואמר הרבה דברי אינני עושה מחמת ציווי של ה'
איני מדליק חשמל בשבת לא מחמת יראת שמיי ,חיי הבית ישראל מתמימותו ואמר א
יש ל יראת שמיי ג פרנסה יהיה וכ היה שמצא מקור למחיתו בריוח!
.7דברי הרי" בליל שבת קדש פרשת בלק אחרי הטיש בגור:
א .האד"ש סיפר להרי" :שבשנותיו הראשונות של אחיו הרבי הבית ישראל כרבי יצא לו
ללכת ע שניי מהחסידי הגדולי לקידוש של א' מהחבורה ודברו אודות ההנהגה
החדשה בעיקר בעניני בית ויהדות שהתחיל הבית ישראל להנהיג ,התבטא א' מה בקול מה
שאמר בלע על הקב"ה הוא קדוש ומשרתיו קדושי יעסוק בדבר זה! אני סיי הרבי
תפסתי מהר העני
והגבתי בחו וברצינות "ועל דבר זה נסמית עינו"! מה אומר ל שניה
לא ראו והיו סגי נהור בימיה האחרוני ל"ע! ומוסי הרי" שאחד מה עבר נתוח בעינו
ולא הצליח ,וכשדברו לאד"ש לעשות נתוח והסתפק בדבר אמר להרי" פלוני עשה ולא
הצליח אבל אי
זה ראיה לגבי הרי ש היה דבר אחר לגמרי!
ב .מובא בספר הק' הלב שמחה בש החיד"א על הצדיקי שנשארו ג אחרי מיתת
והרי
כתוב ואל עפר תשוב? והשיב שע"י חתיכת הערלה ונתינתה בעפר נתקיי כבר הפסוק הנ"ל.
489
והקשה הרי" לאד"ש ע"כ שחלק מהצדיקי אלו שנאמר בגמ' שנשארו אחרי מיתת כתוב
בפירוש שנולדו מהולי כדוד המל ע"ה והאבות הקדושי ושוב מה שיי לומר עליה
ערלה בעפר שאי לה בכלל? הגיב האד"ש אתה באמת שואל אתה ברצינות שואל? הרי ה
בחייה עצמ כבר קיימו ואל עפר תשוב שהיו בעצמ כעפר ועל דוד המל נאמר שאחז
עצמו כתולעת ובכאלו צדיקי שבחייה התנהגו כעפר שוב אי קושיא ואל עפר תשוב.
ודפח"ח!!
והוסי אחי הרבי הלב שמחה למד הרבה בספרי החיד"א ,כ אבי הא"א אהב מאוד ספריו
והיה קורא לה ספרי האזולאי.
.3על אבר מסוי אמר האד"ש להרי" לפני זמ רב היה ממש מאנ"ש הל ע הלבוש אפי'
אויז זאק הכל התחיל להתדרדר מוור קט היצה"ר הינו וור הוא נכנס בו שהוא יפה
תאמי לי שהוא רחוק מזה אבל בזה התחיל לכרס בו התולעת והגיע למה שהגיע.
אד"ש :אמר לרבנית :שאכפת לו שלא היה בברית מאוד רציתי לכבד האדמו"ר מטאלנא
להיות ולא לקחת סנדקאות
הרבנית :היה ש בלג ושיעולי בברכות ולא הפסדת כלו.
אד"ש :חיי ,ואמר :ואולי זאת רציתי לראות ולא להפסיד.
הרבנית תליט"א :שאלה את הרי" בנוכחות האד"ש שאינה מבינה מדוע ציוה הרבי
מקאצק לחדיה"ר לשרו חיבורו הטוב על השו"עהש"?
הרי" :הסתכל על האד"ש הא לענות?
אד"ש :בודאי תענה לה אני נסיתי ולא הצלחתי.
הרי" :קוד התשובה הידועה שכתוב בספרי שאמר שעי"ז יפסיקו להסתכל בש" ויהיה
כא אי כבוד לש".
הרבנית :אינני מבינה זאת כ היא כל התורה כולה זה בונה וזה סותר והא לכ צריכי כל
הלומדי להפסיד חיבור כזה גדול והרי יש מספיק מחלוקות של תנאי ואמוראי שאחד
מבטל דברי השני?
הרי" :אני חושב תירו ואיני יודע הא הוא נכו מובא בהרבה מקומות שנפטרי ג
יכולי להקפיד ולקבל חלישות הדעת והנה החידה"ר הפסיד בני רבי מקפדתו של הרבי
מקוזני רבי וילד אחד נשאר לו לכה"פ להמש הדורות והוא הביא את השפ"א וכו' וג הוא
נפטר לאחר מכ בחייו ,אולי בחיבורו זה ראה הרבי מקאצק שיהיה קפידה כזאת של הש"
שהיה נגר ח"ו נזק לב חביב זה ולהמש וידע שהדור צרי מנהיגי ממנו שיאירו את
דרכ של כלל ישראל כמו שהרבי מקאצק עצמו אמר לחידה"ר שפיל לסיפא דקרא "וצדקתו
490
לבני בני" א"כ ציוהו להקריב חיבור זה על המוקד ולהניח דעתו של הש" וישראו לנו
מנהיגי הנה הוד כ"ק מר
האד"ש מה הינו עושי בלעדיו?!
אד"ש :נהנה מאוד וכ
הרבנית והוסי אד"ש ואמר :א בשביל מנהיג הדור כמוני אולי
היה כדאי הפו שהחידה"ר יוציא חיבורו ...אבל בשביל אבי הא"א מנהיג הדור האמיתי כדי
היה שלא הוציא חיבורו.
הרי" שאל את האד"ש על אשה צעירה של"ע קבלה התמוטטות עצבי והאד"ש לא נת
בתחלה לקחתה לטיפול בכפר שאול עברו כמה ימי ע נסיונות של הרי" לטפל בה
בדרכי אחרות עד שראו שאי
שו מנוס וחייבת טיפול אמיתי בביה"ח למשוגעי נכנס
שוב הרי" לקו"פ לשאול? וענהו :שישר ידע בטלפו
הראשו
שמקומה ש בכפר שאול )וכ
סיפרה הרבנית תליט"א להרי" :שישר שהוריד אד"ש בטלפו
אמר לה האד"ש רחמנות
אשה צעירה צריכה להתאשפז בבית משוגעי( אבל מכיר אני היטב המשפחה האבא
והאחי והבנתי שישר יטבעו א"ז בחות בל ימחק שהיא משוגעת בלא תקנה והנה ג הרבי
מסכי ויאשמו עצמ וכו' ה קצת מזוכיסטי ולכ
רציתי להראות לה שהעול אינו חוב
ואי
זה סו פסוק ויש לה תקוה והתעקשתי עוד יו ועוד יו שיראו שיש תקוה וכ
עכשיו
שמסכי אני שתל לש זה רק בתנאי קוד למעשה שתדבר ע כל המשפחה לחזק שידעו
בבירור שדבר כזה קורה ואי
זה דבר אבוד ועוד תתרפא בעזרת ה' ויחזיקו עצמ שמחי
וחזקי!
האד"ש :פנה להרי" ולרבנית באומרו יש לי שאלה להתייע ע הרב והרבנית אבר
שאל על אשתו שרוצה לעשות חוג מחול באחד מהקריות החדשות שלנו קוד כל יש לו
שאלה רפואית וזה אני לקחתי ע"ע וחו מזה שואל על עצ העני
? ומה את אומרי?
הרבנית :צחקה ואמרה מה היא חושבת לעשות מזה כס וכ
כל הנשי הצעירות חושבות
לעשות כס ולבסו לא יוצא מזה כלו
אד"ש :לא שאלתי על בעיה זו של הכס רק על עצ חוג מחול לעשות בקריה שלנו? ופנה
להרי" לחוות דעה בנושא.
הרי" :אני חושב שזה דבר טוב ואי
בזה חסרו
כמוב
א הכל מתנהל על טהרת הקדש
ויש בזה הרבה סיפוק והתרעננות וג בריאות.
האד"ש :בירר מאוד בפרטיות מדוע יש בזה המעלות שהרי" מנה וא אי
חשש להיות
הבעלי ש? והסביר עצמו שכאשר נשאל בשאלה זו הרגיש בדעתו שישר נוטה לאסור
ובשביל מה צרי חוג מחול אבל עשה לעצמו חשבו
שצרי ג לחשוב ולרדת להרגשת
של
הבנות והנשי וכו' וא אי
בזה עולה מדוע שלא יתיר דבר זה ,ולכ
שמח לשמוע חוות דעת
מהרי" .והוסי :שבת בסימנר מרגישה טוב בכל הבחינות ואח"כ שמתחתנת מרגישה
ירידה תלוי במה זכתה ואולי זה נות
חיזוק והתרעננות.
אח"כ שאל והיא יגיע התשובה?
הרי" :שאי
זה מכובד שהאד"ש ירד לקטנות ואפשר לענות לר"י ברוידא שיאמר לאבר
שישאל את הרב בקריה.
491
אד"ש :ומה אעשה א הרב יענה תשובה רבנית ויאסו חומר של שו"ת מרבני אחרי?
הרי" :צרי לומר ג לרב שישלחו איליו הדברי ומה הוא צרי לענות.
אד"ש :ואת מסכימי לכ שיבלבלו לכ במח ,ואמר :שבאמת יאמרו לברוידא שישלחו
לרב ויאמרו לרב שישלח האבר להרי" והוא כבר יסביר לאבר שצרי להיות הדבר על
טהרת הקדש ואז יהיה מותר ורצוי.
492