‫המכון למצוינות בהוראה‬

‫הפד ומשֹול!‬
‫עקרונות הפרדת חומרים‬
‫ד"ר נורית שחם ולדמן‪ ,‬שייקה שפריר‬
‫יעוץ מדעי‪ :‬ד"ר נועה סרי‪ ,‬האוניברסיטה העברית‬
‫עריכה‪ :‬ד"ר גיא אשכנזי‪ ,‬ד"ר קובי בן!ברק‬

‫מהדורת פברואר ‪2011‬‬

‫אדר תשע"א‬

‫חומרי הלימוד הינם לשימוש במסגרת ההוראה בתכנית "מצוינות ‪ "2000‬בלבד‪ .‬אין להפיצם‬
‫ללא רשות‪ ,‬מראש ובכתב‪ ,‬מהמרכז הישראלי למצוינות בחינוך‪.‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫הקדמה‬
‫ביחידה זו נעסוק בנושא הפרדת חומרים‪ .‬נושא זה אינו רק נושא מרתק מבחינה מדעית אלא‬
‫הוא גם בעל השלכות חשובות בתחומים שונים כגון תעשיה ורפואה – הפקת חומרי גלם או‬
‫תרופות מתוך תערובות של חומרי טבע דורשת שימוש בטכניקות הפרדה‪ .‬אחת משיטות‬
‫ההפרדה הנפוצות היא טכניקה הידועה בשם "כרומטוגרפיה"‪ ,1‬עליה נשים את הדגש ביחידת‬
‫לימוד זו‪.‬‬

‫התלמידים יתנסו בשיטות הפרדה שונות‪ ,‬החל בשיטות פשוטות המסתמכות על תכונות‬
‫מוחשיות של חומרים‪ ,‬וכלה בשיטות מתקדמות המתבססות על תכונות מולקולאריות‪ ,‬שאינן‬
‫נראות לעין‪ .‬בעזרת הטכניקות שלמדו יידרשו התלמידים לתכנן ולבצע ניסויים חצי‪-‬פתוחים‬
‫כדי לפתור משימות שונות שיוטלו עליהם‪ ,‬המדגימות יישומים מעשיים לשיטות ההפרדה‪.‬‬
‫הפעילויות השונות ביחידת הלימוד ערוכות בשלבים‪ ,‬ההולכים ועולים בדרגת המורכבות‬
‫והקושי‪ .‬פעילויות אלה כוללות עידוד סקרנות וגילוי‪ ,‬מתן אוטונומיה לתלמידים בתכנון וביצוע‬
‫הניסויים‪ ,‬ודרישה לחשיבה יצירתית‪.‬‬

‫חשוב לאפשר לתלמידים לתכנן ולהתנסות באופן עצמאי‪ ,‬לטעות‪ ,‬לתקן ולהשביח את‬
‫פעילותם ובסוף כל פעילות לסכמה עם הידע המדעי‪ ,‬כפי שהוא ידוע כיום‪ .‬מומלץ להתחקות‬
‫אחר ההבנות של התלמידים לגבי מושגים שלמדו לפני הצגת התיאוריה על‪-‬ידי המורה‪ ,‬וזאת‬
‫באמצעות דיאלוג‪.‬‬

‫מבחינת התפתחותם הקוגניטיבית של הילדים‪ ,‬אנו עוסקים במעבר מן העולם הגלוי‬

‫)המאקרוסקופי(‪ ,‬אל העולם הנסתר מן העין )המיקרוסקופי(‪ .‬המעבר מן העולם המאקרוסקופי‬
‫לעולם המיקרוסקופי הוא בעל חשיבות מדעית ברורה‪ ,‬אך גם בעל חשיבות חינוכית‪ ,‬כיוון‬
‫שהינו תורם להתפתחות התפיסה המופשטת של התלמידים הצעירים‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫הפירוש המילולי הוא "רישום צבע"‪ ,‬אך הכוונה היא לכל שיטת הפרדה המתבססת על יחס משיכה שונה של החומר‬
‫המבוקש לשני חומרים אחרים‪ :‬האחד נע ומושך עימו את החומר המבוקש‪ ,‬ואילו והשני נייח ומעכב את התקדמות החומר‬
‫המבוקש‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫מבנה יחידת הלימוד‬

‫ביחידת לימוד זו חמישה פרקים‪:‬‬
‫‪ .1‬הפרדה של תערובות הטרוגניות – בדף תלמיד ‪ 1‬יוצג לתלמידים סיפור המסגרת המלווה‬
‫את היחידה לכל אורכה‪ .‬בעקבות הסיפור‪ ,‬יתנסו התלמידים בהפרדת תערובות בטכניקות‬
‫פשוטות‪ ,‬תוך זיהוי התכונה המפרידה‪.‬‬

‫‪ .2‬אנליזה באמצעות כרומטוגרפיית נייר – שיטת הכרומטוגרפיה על גבי נייר מאפשרת‬

‫הפרדת חומרים המצויים בתערובת הומוגנית‪ ,‬תוך ניצול יחס המשיכה השונה של החומרים‬
‫בתערובת לשתי פאזות‪ :‬פאזה נעה )ממס( ופאזה נחה )רצועת נייר(‪ .‬התלמידים יתוודעו‬
‫לטכניקה בדף תלמיד ‪ ,2‬ויפתרו חידה בלשית המתבססת על טכניקה זו בדף תלמיד ‪.3‬‬

‫‪ .3‬הפרדה כמותית באמצעות עמודה – בכרומטוגרפיית עמודה‪ ,‬הפאזה הנחה נדחסת לתוך‬
‫צינור זכוכית אנכי )קולונה(‪ .‬בהפרדת החומרים על עמודה יש אפשרות להפרדה בכמויות‬
‫גדולות‪ ,‬עם אפשרות של איסוף החומר הטהור בסוף התהליך‪ .‬התלמידים ימצו פיגמנטים‬
‫המצויים בעלי תרד ויפרידו אותם באמצעות עמודה בדף תלמיד ‪.4‬‬

‫‪ .4‬יישום‪ :‬הפרדה שהצילה חיים! – בחלק זה ישתמשו התלמידים בידע שצברו ובחשיבה‬
‫יצירתית כדי לפתור את המשימה שהוצגה בפניהם בשיעור הראשון )דף תלמיד ‪.(5‬‬

‫‪ .5‬סיכום‪ :‬חגיגה של צביעת חולצות – חלק זה יסכם את היחידה בחגיגה של יצירת חולצות‬
‫ייחודיות וצבעוניות )דף תלמיד ‪ .(6‬במקביל‪ ,‬יידונו באופן עיוני ההיבטים המעשיים‬
‫והטכנולוגיים של שיטות ההפרדה שנלמדו במהלך היחידה‪.‬‬

‫מומלץ להקדיש ליחידה זו ‪ 5‬שיעורים כפולים‪ :‬שיעור לכל פרק‪ .‬ניתן להקדיש לפרק ‪ 3‬שיעור‬
‫נוסף‪ ,‬במידה ורוצים לנצל את העמודות שהוכנו להפרדה של חומרי טבע נוספים‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫פרק ‪ :1‬הפרדה של תערובות הטרוגניות‬

‫הקדמה‬
‫בפעילות זו נחשפים התלמידים לעקרונות הבסיסיים של הפרדת חומרים‪ .‬הם יבצעו הפרדת‬
‫תערובות הטרוגניות בטכניקות שונות‪ ,‬ע"י שימוש בהבדלים בתכונות של החומרים כגון‪ :‬מצב‬
‫צבירה‪ ,‬משיכה למגנט וצפיפות‪.‬‬

‫רקע מדעי‬
‫עקרונות הפרדת חומרים‬

‫לא נקדים את המאוחר‪ .‬כדי להבין שיטות הפרדה מודרניות כמו הכרומטוגרפיה‪ ,‬עלינו‬
‫להתחיל מבראשית ולהכיר היטב את התיאוריה העומדת מאחורי הפרדת חומרים הנמצאים‬
‫בתערובת זה מזה‪ .‬נתחיל במושגי יסוד‪ ,‬המוכרים בוודאי לרבים מכם‪.‬‬

‫חומר טהור הוא חומר שהרכבו הכימי )היחס הכמותי בין היסודות המרכיבים אותו( קבוע‪,‬‬
‫והוא בעל תכונות קבועות ומוגדרות )כמו צפיפות‪ ,‬נקודת היתוך ורתיחה(‪ .‬לדוגמא‪ :‬מימן הוא‬
‫חומר טהור‪ ,‬שכן הוא מורכב מיסוד אחד בלבד; גם מים הם חומר טהור‪ ,‬שכן הם מורכבים‬
‫מהיסודות מימן וחמצן ביחס קבוע של ‪.(H2O) 1:2‬‬

‫תרכובת היא חומר טהור המורכב ממספר יסודות‪.‬‬

‫תערובת היא חומר המורכב ממספר חומרים טהורים ביחס שיכול להשתנות באופן רציף‪,‬‬
‫ותכונותיו משתנות באופן רציף בהתאם להרכב‪ .‬לדוגמא‪ :‬אוויר הוא תערובת של החומרים‬
‫הטהורים חמצן וחנקן‪ ,‬שכן ניתן לשנות את הרכבו באופן רציף )למשל אוויר מועשר בחמצן‬
‫לצרכים רפואיים(; מי ים הם תערובת של מים ומלח‪ ,‬והצפיפות שלהם תלויה בריכוז המלח‬
‫)ריכוז המלח הגבוה בים המלח מאפשר לאנשים לצוף עליו בשל צפיפותו הגבוהה(‪.‬‬

‫עיקר המאמצים של הכימאים הוקדש להפרדת תערובות לחומרים הטהורים )יסודות‬

‫ותרכובות( המרכיבים אותן‪ ,‬ולא להפרדת תרכובות ליסודות המרכיבים אותן‪ .‬מדוע? כיוון‬
‫שהחומרים הפעילים בחיינו הם בעיקרם תרכובות‪ ,‬ולא יסודות‪ .‬מספרם של היסודות הוא ‪100‬‬
‫לערך‪ ,‬אך מספרן של התרכובות‪ ,‬שהן צירוף של יסודות הקשורים זה בזה‪ ,‬הוא מיליונים‬
‫רבים‪ ,‬כשלכל תרכובת תכונות ייחודיות משלה‪ .‬ואמנם‪ ,‬הכימאים פיתחו במהלך השנים‬
‫טכניקות מתקדמות ויעילות מאד להפרדת החומרים הטהורים המרכיבים תערובות‪ .‬המשותף‬
‫לכל השיטות הוא מציאה של תכונה המבדילה בין החומרים המרכיבים את התערובת‪,‬‬
‫ומציאת דרך להפרדה פיזית בין החומרים המבוססת על הבדל זה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫סוגי תערובות‬

‫כאמור‪ ,‬תערובות הינן צירוף של חומרים טהורים‪ .‬מחלקים את התערובות לשני סוגים‪:‬‬
‫‪ .1‬תערובות הטרוגניות‪ :‬תערובות בהן ניתן להבחין בראייה בין מרכיבי התערובת‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬סלט ירקות‪ ,‬רוטב איטלקי )שמן וחומץ(‪ ,‬בטון‪.‬‬

‫‪ .2‬תערובות הומוגניות‪ :‬תערובות הנראות כחומר אחיד‪ ,‬גם בבחינה תחת מיקרוסקופ‬
‫אופטי‪ .2‬לדוגמא‪ :‬תה )עם או בלי סוכר(‪ ,‬יין‪ ,‬זהב ‪ 14‬קראט‪.‬‬

‫שיטות להפרדת תערובות הטרוגניות‬

‫קיימות מספר שיטות להפרדת חומרים מתוך תערובות הטרוגניות‪ .‬נסקור כמה מהן‪ ,‬שישמשו‬
‫את התלמידים במהלך הפעילויות‪:‬‬

‫‪ .1‬הפרדת מוצקים‬

‫אם אנו קונים לילד גולות למשחק‪ ,‬והוא מעוניין רק בגולות כחולות‪ ,‬הילד ייגש אל הכלי שבו‬
‫נמצאת תערובת של גולות במספר צבעים ויבחר את הגולות הכחולות בלבד‪ .‬עקרון ההפרדה‬
‫הוא הפרדה ויזואלית לפי צבע‪ .‬זו דוגמה מחיי היומיום להפרדה ידנית של תערובת‪ .‬דוגמאות‬
‫נוספות הן הפרדה על‪-‬פי גודל גרגר )בעזרת מסננת( ותכונות מגנטיות )באמצעות מגנט(‪.‬‬

‫‪ .2‬הפרדת תערובת של מוצק שאינו נמס בנוזל‬

‫השיטה המקובלת להפרדה של תערובת המכילה מוצק ונוזל מתבצעת באמצעות העברת‬
‫התערובת דרך נייר סינון‪ .‬בסוף התהליך מתקבל בכלי הנוזל שנאסף‪ ,‬ועל נייר הסינון מתקבל‬
‫המוצק שהופרד‪ .‬עקרון הפרדה זה מבוסס על השוני ביכולת התנועה של החלקיקים‬
‫המרכיבים את התערובת‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬הפרדת תערובת חול ומים ‪ -‬חול‬

‫"ארוזים"‬ ‫החול‬ ‫וחלקיקי‬ ‫מוצק‪,‬‬ ‫הוא‬
‫בגרגירים שאינם משנים את צורתם‪ ,‬ולכן‬
‫אינם יכולים לעבור דרך הנייר‪ .‬המים הם‬
‫נוזל‪ ,‬וחלקיקי המים יכולים להיפרד זה‬
‫המרווחים‬ ‫דרך‬ ‫המעבר‬ ‫בשעת‬ ‫מזה‬

‫‪2‬‬
‫ישנם גם מקרי ביניים‪ ,‬בהם ניתן להבחין בין מרכיבי התערובת רק באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני‪ .‬תערובות אלו‬
‫נקראות "קולואידים"‪ ,‬ולא נעסוק בהם ביחידה זו‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫הזעירים הקיימים בין חלקיקי הנייר‪ ,‬ולהתקבץ מחדש בצידו השני של הנייר‪.‬‬

‫‪ .3‬הפרדת תערובת של שני נוזלים שאינם מתמוססים זה בזה‬

‫בתערובת זו שני החומרים נוזלים‪ ,‬ולכן נייר סינון לא יוכל לשמש כגורם מפריד‪ .‬עלינו‬
‫להשתמש בעקרון שונה המבדיל בין החומרים‪ .‬שיטת ההפרדה במקרה זה מתבססת על‬
‫תכונת הצפיפות של מרכיבי התערובת‪ .‬בדרך כלל משתמשים ב"משפך מפריד" להפרדת‬
‫מרכיבי תערובות כאלה‪ .‬משפך מפריד הוא כלי זכוכית בצורת משפך שבתחתיתו ברז‪ .‬עם‬
‫פתיחת הברז‪ ,‬הנוזל הראשון שיצא הוא זה בעל הצפיפות הגבוהה ביותר‪ ,‬ואחריו יעבור הנוזל‬
‫בעל הצפיפות הנמוכה יותר‪ .‬דוגמה‪ :‬הפרדת תערובת שמן ומים ‪ -‬שמן אינו נמס במים וכמו כן‬
‫צפיפותו קטנה מזו של המים‪ ,‬ולכן נפריד אותם באמצעות משפך מפריד‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫דף תלמיד ‪1‬‬ ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫הפרדה שהצילה חיים?‬

‫סיפור המעשה‬
‫כיתת המצוינות יצאה לחגוג את סיום שנת הלימודים‪ .‬החגיגה‪ ,‬כך הוחלט‪ ,‬תתקיים במחנה‬
‫שיקימו התלמידים במקום מרוחק‪ .‬אחד ההורים השיט אותם לאי נחליאלי‪ ,‬מקום יפהפה שאין‬
‫רבים כמותו‪ .‬בבוקר שלמחרת המסיבה‪ ,‬בעודם מארגנים את האוהלים‪ ,‬נשמעה צעקה חדה‪.‬‬
‫אורית‪ ,‬אחת התלמידות‪ ,‬נפלה על הקרקע ופניה חיוורים‪" .‬יש לי נפילת סוכר‪ .‬עליי לשתות‬
‫משקה מתוק‪ ,‬או שאתעלף"‪ ,‬מלמלה‪ .‬מיכאל רץ להביא לה בקבוק ובו מיץ פטל‪.‬‬

‫"איני יכולה לשתות מיץ פטל‪ ,‬כי אני אלרגית לצבע המאכל שבו"‪ ,‬אמרה אורית‪.‬‬

‫"אבל זהו המשקה המתוק היחיד שיש לנו"‪ ,‬אמר מיכאל‪ ,‬אך אורית התעקשה שהיא חייבת‬
‫לשתות משקה המכיל סוכר ללא צבע מאכל‪.‬‬

‫בחיפושם אחר משקה ממותק‪ ,‬התברר לחבורה שלא נותרה להם שתייה אחרת מלבד מיץ‬
‫הפטל‪ .‬התלמידים ישבו על החול‪ ,‬מסביב לפחמי המדורה של ליל אמש‪ .‬על החול היו פזורים‬
‫בקבוקי פלסטיק ריקים ותיק עזרה ראשונה‪ .‬לא הייתה קליטה של טלפונים סלולריים על האי‪,‬‬
‫והסירה שצריכה הייתה להחזירם אמורה הייתה להגיע רק בעוד שעתיים‪ .‬הזמן היה קריטי‬
‫עבור הילדה החולה‪.‬‬

‫"מה שעלינו לעשות"‪ ,‬אמר מיכאל‪" ,‬הוא להפריד את צבע המאכל מהסוכר שבמשקה‪ .‬זה כמו‬
‫להפריד גולות אדומות וגולות לבנות מעורבבות בשקית – צריך רק למצוא תכונה המבדילה‬
‫בין שני החומרים‪ ,‬ולהפריד אותם על‪-‬פיה‪ .‬אני אדגים לכם‪"...‬‬

‫‪6‬‬
 ‫דף תלמיד ‪1‬‬ ‫הפרֵד ומשֹול!‬
‫המשך‬

‫הפרדת תערובות‬
‫בטבלה שלפניכם כל משבצת ריקה מייצגת צנצנת המורכבת משני חומרים שונים‪ .‬עליכם‬
‫להפריד את שני החומרים זה מזה‪ִ .‬חשבו לפני שתבצעו‪ .‬תחילה תכננו ורִשמו בכל משבצת‬
‫מהי התכונה אותה תנצלו כדי להפריד את שני החומרים מהתערובת ולקבל כל חומר בנפרד‪.‬‬

‫שבבי עץ‬ ‫חול‬ ‫שמן‬ ‫מים‬ ‫סוכר‬

‫שבבי ברזל‬

‫שבבי עץ‬

‫חול‬

‫שמן‬

‫מים‬

‫שקלו את החומרים‬
‫השתמשו בציוד כדי להפריד את החומרים על‪-‬פי התכונה המפרידה‪ִ .‬‬
‫שקיבלתם‪ ,‬והשוו לכמויות המקוריות של החומרים לפני הערבוב‪.‬‬

‫שאלות‬
‫לגבי כל אחד מזוגות החומרים‪ ,‬ענו על השאלות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬באיזו מידה הצלחתם לסלק שאריות של חומר אחד מהחומר האחר‪ ,‬או במלים אחרות‪:‬‬
‫מה דרגת הניקיון שהשגתם?‬

‫‪ .2‬האם הצלחתם לקבל חזרה את כל החומר שהיה לפני הערבוב‪ ,‬או במילים אחרות‪ :‬מה‬
‫הניצולת של שיטת ההפרדה?‬

‫‪7‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫ניהול הפעילות‬
‫תנו לתלמידים זמן למלא את כל הטבלה לפני שאתם מחלקים להם את התערובות‪ .‬אין צורך‬
‫שכל קבוצה תפריד בפועל את כל הזוגות האפשריים המופיעים בטבלה‪ ,‬אך המינימום הוא‬
‫שכל קבוצה תקבל ‪ 4‬תערובות‪:‬‬

‫‪ .1‬שמן ‪ +‬מים‬
‫‪ .2‬נוזל ‪ +‬מוצק‬
‫‪ .3‬מים ‪ +‬סוכר‬
‫‪ .4‬מוצק ‪ +‬מוצק‬
‫המטרה של הפרדת שתי התערובות הראשונות היא לימוד טכניקות עבודה )עבודה עם משפך‬
‫מפריד ועבודה עם נייר סינון ‪ +‬משפך(‪ ,‬שישמשו את התלמידים בהמשך היחידה‪.‬‬

‫התערובת השלישית )מים ‪ +‬סוכר( שונה מכל שאר התערובות בניסוי זה בכך שהיא תערובת‬
‫הומוגנית‪ .‬היא תשמש אותנו כקצה חוט שיוביל את הדיון אל הפרק הבא‪ ,‬ועל כן היא מופיעה‬
‫כאן‪ .‬ההפרדה במקרה הזה תתבצע ע"י אידוי המים‪ .‬שיטות הפרדה המתבססות על ההבדל‬
‫בנקודות הרתיחה של החומרים בתערובת נקראות "זיקוק"‪.‬‬

‫בתערובות של שני מוצקים יכולה להיות יותר מדרך אחת להפרדה‪ .‬למשל‪ ,‬תערובת של סוכר‬
‫וחול ניתן להפריד באמצעות פינצטה וזכוכית מגדלת )על‪-‬פי מראה הגרגירים(‪ ,‬או על‪-‬ידי‬
‫הוספת מים והמסת הסוכר )על‪-‬פי מסיסות(‪ .‬יש לאפשר לתלמידים לבחור בדרך הנראית‬
‫להם‪ ,‬וכל דרך המביאה לתוצאה הרצויה היא נכונה‪ .‬אם זאת‪ ,‬יש מקום לשאול עם התלמידים‬
‫על היעילות היחסית של השיטות השונות‪ ,‬ובכך להגיע לדיון במושגים "דרגת ניקיון" ו"ניצולת"‪.‬‬

‫דיון‬
‫אחרי שהתלמידים ענו על השאלות בדף התלמיד‪ ,‬דונו בנושאים הבאים‪:‬‬
‫הדגשה של מציאת תכונה מפרידה‪ ,‬שאינה פוגעת בחומר שיש לטהר‪ .‬דוגמאות לפעולות‬ ‫‪-‬‬
‫פוגעות ‪ -‬מעיכה או חימום בטמפרטורה גבוהה‪.‬‬

‫מידת היעילות של הפרדת החומרים‪ .‬האם‪ ,‬לאחר שהתלמידים הוציאו את כל שבבי‬ ‫‪-‬‬
‫הברזל מן החול‪ ,‬לא נותר ולּו שבב ברזל אחד? ומנגד – האם לא נספח קצת חול אל‬
‫שבבי הברזל שהוציאו?‬

‫כאן המקום להגדיר לתלמידים באופן כמותי את המושגים נצולת ודרגת ניקיון‪ ,‬ולדון ביחסי‬
‫הגומלין ביניהם‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫ִנצולת‪ :‬היחס‪ ,‬המבוטא באחוזים‪ ,‬בין כמות התוצר בתום תהליך ההפרדה לבין כמותו‬
‫בתחילת התהליך‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬עלינו להפריד את החומר קפאין מתערובת של ּפֹולֵי קפה כתושים‪ .‬נניח שבתוך‬
‫‪ 1,000‬גרם של פולי קפה יש ‪ 10‬גרם קפאין‪ ,‬אך לאחר ההפרדה קיבלנו ‪ 8‬גרם תוצר‪,‬‬
‫שמתוכם ‪ 6‬גרם קפאין‪ 4 .‬גרם קפאין אבדו בתהליך‪ .‬נצולת תהליך ההפרדה היא‬
‫‪. 6/10 x 100 = 60%‬‬

‫כמות חומר שהתקבלה‬

‫= ניצולת‬ ‫‪× 100‬‬
‫כמות חומר שהייתה בתערובת‬
‫ניתן לתת לתלמידים לחשב את נצולת התהליך שביצעו על‪-‬פי הנוסחה‪:‬‬

‫דרגת ניקיון‪ :‬אחוז החומר הטהור בתוצר הסופי‪ ,‬לאחר שלבי הטיהור‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬בתהליך הפרדת הקפאין מתערובת של ּפֹולֵי קפה כתושים קיבלנו ‪ 8‬גרם תוצר‪ ,‬אך‬
‫רק ‪ 6‬גרם מתוכם הינו הקפאין הרצוי‪ .‬התוצר הסופי שהתקבל מכיל ‪ 2‬גרם תוצרי לוואי‪ .‬דרגת‬
‫הניקיון של התוצר היא ‪. 6/8 x 100 = 75%‬‬

‫כדי להבהיר לתלמידים את יחסי הגומלין בין שני המושגים‪ ,‬ניתן להשתמש בדוגמא הבאה‪:‬‬
‫מחפשי הזהב‬
‫מחפשי הזהב עומדים בפני ערמה גדולה של חול ובה גרגרי זהב מועטים‪ .‬גרגרי הזהב וגרגרי‬
‫החול אינם בעלי גודל אחיד‪ .‬למרות שבממוצע גרגרי הזהב גדולים יותר מגרגרי החול‪ ,‬יש‬
‫גרגרי זהב הקטנים מגרגרי החול‪ ,‬ולהפך – יש גרגרי חול הגדולים מגרגרי הזהב שבערמה‪.‬‬

‫למחפשי הזהב שתי מסננות‪:‬‬

‫הפרדת זהב מגרגרי חול‬
‫‪140‬‬ ‫האחת בעלת חורים בקוטר‬
‫‪120‬‬ ‫של ‪ 1‬מ"מ‪ ,‬והשנייה בעלת‬
‫מספר הגרגרים‬

‫‪100‬‬ ‫גרגרי‬
‫החול‬ ‫חורים בגודל של ‪ 2‬מ"מ )ראו‬
‫‪80‬‬
‫קווים מקווקווים בגרף(‪ .‬באיזו‬
‫‪60‬‬
‫גרגרי‬
‫‪40‬‬ ‫הזהב‬ ‫מהן עליהם להשתמש?‬
‫‪20‬‬ ‫אם ישתמשו מחפשי הזהב‬
‫‪0‬‬
‫במסננת בעלת חורים בגודל‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2 2.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪4‬‬
‫גודל הגרגרים )מ"מ(‬

‫‪9‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫‪ 1‬מ"מ‪ ,‬כל גרגרי הזהב יישארו על המסננת‪ ,‬לשמחתם של המחפשים‪ .‬אך שימו לב‬
‫ששמחתם מוקדמת מדי‪ ,‬כיוון שרבים מגרגרי החול )כל הגרגרים הגדולים מ‪ 1-‬מ"מ( ייוותרו‬
‫אף הם על המסננת יחד עם גרגרי הזהב‪ .‬המחפשים יקבלו את כל הזהב )ִנצֹו ֶלת גבוהה(‪ ,‬אך‬
‫הוא עדיין יהיה מזוהם בחול )דרגת ניקיון נמוכה(‪.‬‬

‫אם כך‪ ,‬כדי להגביר את דרגת הניקיון של הטיהור‪ ,‬כל שעליהם לעשות הוא להשתמש‬
‫במסננת בעלת חורים גדולים יותר‪ ,‬וזאת כדי שגרגרי החול יסתננו דרכה )דרגת ניקיון גבוהה‬
‫יותר(‪ .‬זהו צעד נכון‪ ,‬אך גם חלק מגרגרי הזהב יסתננו דרך המסננת‪ ,‬והמחפשים יאבדו חלק‬
‫משללם )נצולת נמוכה יותר(‪.‬‬

‫ִנצֹו ֶלת וניקיון – שיקולים מעשיים‬

‫אם כך‪ ,‬באיזו מסננת על מחפשי הזהב להשתמש? זו שאלה העומדת לא רק בפני מחפשי‬
‫זהב‪ ,‬אלא בפני כל יצרני התרופות והכימיקלים‪ .‬הנצולת באה לעולם על חשבון דרגת הניקיון‪,‬‬
‫ולהפך‪.‬‬

‫אין פתרון חד משמעי לדילמה‪ ,‬וצריך לשקול כל מקרה לגופו‪ .‬למשל‪ ,‬תרופות המוזרקות‬
‫לוורידים חייבות להיות בעלות דרגת ניקיון של יותר מ‪ .95%-‬גם במקרים אלה יש הקפדה‬
‫רבה יותר על זריקות המוזרקות באופן תדיר )אינסולין‪ ,‬המוזרק לחולי סוכרת על בסיס יומי(‪,‬‬
‫מאשר על תרופות המוזרקות באופן חד‪-‬פעמי )נסיוב נגד הכשת נחשים‪ ,‬למשל(‪ .‬כיוון‬
‫שאינסולין מופק היום בשיטות של הנדסה גנטית ואין מגבלה מעשית לכמות שניתן לייצר‬
‫)בניגוד לזהב‪ ,‬שהוא מתכת נדירה(‪ ,‬הרי יצרני האינסולין מקפידים מאד על דרגת הניקיון על‬
‫חשבון הנצולת‪ .‬הם מוכנים להישאר עם ‪ 1%‬מכלל האינסולין המופק מן החיידקים‪ ,‬ובלבד‬
‫שהחומר הפעיל בתרופה המוזרקת יהיה בדרגת ניקיון גבוהה ביותר‪ ,‬לפחות ‪.99%‬‬

‫גם השיקול של חוקרי המשטרה יהיה דומה‪ .‬הם מעוניינים לקבל חומר טהור מזירת הפשע‪.‬‬
‫הם אינם מעוניינים בהפקת כמויות מסחריות )הנצולת אינה חשובה להם(‪ ,‬אך הם חייבים‬
‫להקפיד על כך שהדוגמה הנלקחת מזירת אירוע הפשע )טיפת דם‪ ,‬למשל(‪ ,‬תהיה טהורה‬
‫)דרגת הניקיון חשובה(‪.‬‬

‫בניגוד ליצרני התרופות או חוקרי המשטרה‪ ,‬יצרני פלסטיק ממוחזר יעדיפו נצולת על‪-‬פני‬
‫דרגת ניקיון‪ .‬כיוון שהפלסטיק הממוחזר משמש לאריזה‪ ,‬ולא להזרקה או לאכילה‪ ,‬הם יעדיפו‬
‫נצולת גבוהה‪ ,‬שתוזיל את מחיר המוצר הסופי; פלסטיק ממוחזר בדרגת ניקיון נמוכה הוא‬
‫עדיין חזק דיו עבור מרבית צורכי האריזה‪ ,‬ודרגת הניקיון שלו אינה משמעותית בדרך‪-‬כלל‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫פעילות נוספת‬
‫חול‪ ,‬שבבי עץ‪ ,‬שבבי ברזל‬
‫אם נותר זמן לאחר הדיון‪,‬‬
‫ציפה במים‬
‫ניתן לתת לתלמידים תערובת‬
‫לא‬ ‫כן‬
‫המורכבת משלושה )או יותר(‬
‫מהם‬ ‫ולבקש‬ ‫חומרים‪,‬‬
‫חול‪,‬‬ ‫שבבי עץ‪ ,‬מים‬ ‫למרכיביה‪.‬‬ ‫אותה‬ ‫להפריד‬
‫שבבי ברזל‪ ,‬מים‬
‫במקרה כזה עליהם להכין‬
‫ִמגְנּוט‬ ‫סינון‬ ‫תרשים זרימה המתאר את‬
‫ויבוש‬
‫לא‬ ‫כן‬ ‫הם‬ ‫אותו‬ ‫הפעולות‬ ‫סדר‬
‫מתכננים לבצע‪ .‬לדוגמא‪:‬‬
‫שבבי עץ‬

‫חול‪ ,‬מים‬ ‫שבבי ברזל‬

‫סינון‬
‫ויבוש‬

‫חול‬

‫‪11‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫פרק ‪ :2‬אנליזה באמצעות כרומטוגרפיית נייר‬

‫הקדמה‬
‫לאחר שהתנסו בעקרונות הפרדת חומרים נראים לעין מתוך תערובות הטרוגניות‪ ,‬יעברו כעת‬
‫התלמידים לשיטות מתוחכמות יותר‪ ,‬שנועדו להפרדת תערובות הומוגניות‪ .‬שיטת ההפרדה‬
‫העיקרית בה נתעמק מכאן ואילך היא הכרומטוגרפיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬התלמידים יכירו באופן שטחי‬
‫שתי שיטות הפרדה נוספות‪ :‬שיטת הזיקוק )בה פגשו כבר התלמידים כשהפרידו את תערובת‬
‫הסוכר והמים( ושיטת המיצוי )בה ישתמשו התלמידים בפרק הבא(‪.‬‬

‫בפרק זה ישתמשו התלמידים בטכניקה הפשוטה ביותר של הכרומטוגרפיה – כרומטוגרפיית‬

‫הנייר‪ .‬ב"דף תלמיד ‪ "2‬התלמידים ילמדו את העקרונות הבסיסיים של כרומטוגרפיית הנייר‬
‫באמצעות נייר סינון‪ .‬עקרונות אלה יעזרו להם לפתור את החידה הבלשית המוצגת להם ב"דף‬
‫תלמיד ‪."3‬‬

‫רקע מדעי‬
‫פירוש השם כרומטוגרפיה הוא "רישום צבע"‪ .‬הסיבה לשם זה היא היסטורית‪ .‬החומרים‬
‫הראשונים שהופרדו בשיטה זו היו בעלי צבע‪ ,‬ואחרי הפרדתם נראו כרישום צבעוני‪ .‬כיום‬
‫הורחבו עקרונות השיטה‪ ,‬והכימאים מפרידים היום בעזרת הכרומטוגרפיה גם חומרים חסרי‬
‫צבע‪ ,‬אבל השם ההיסטורי נותר השם המקובל‪ .‬הכרומטוגרפיה מאפשרת להפריד חומרים‬
‫ביעילות ובדייקנות רבה ולחקור כל אחד מהם באופן נפרד‪ .‬לפני שהומצאה שיטה זו‪ ,‬לא ניתן‬
‫היה להבין תהליכים מורכבים על‪-‬ידי בידוד חומרים וזיהויים בתערובות שונות‪ .‬בעשרות‬
‫השנים האחרונות התפתחה שיטה זו והתפצלה לשיטות שונות ומורכבות‪.‬‬

‫עקרון פעולה‬
‫העיקרון על‪-‬פיו פועלת הכרומטוגרפיה מבוסס על הזרמת חומר נע )נוזל או גז( על גבי שכבה‬
‫של חומר נַייח‪ .‬למערכת הזו מוסיפים את התערובת שאותה רוצים להפריד‪ .‬התערובת הזו‬
‫זורמת יחד עם החומר הנע‪ .‬החומרים השונים שבתערובת נעים במהירות שונה‪ ,‬משום שהם‬
‫נמשכים בעוצמות שונות הן אל החומר הנייח והן אל החומר הנע שבו הם מומסים‪ .‬החומרים‬
‫הנמשכים חזק יותר אל החומר הנייח מאשר אל החומר הנע – ינועו לאט יותר‪ ,‬ואלה‬
‫הנמשכים חלש יותר אל החומר הנייח מאשר אל החומר הנע – ינועו מהר יותר‪ .‬החומר הנייח‬
‫המס ֵּפח‪ ,‬והחומר הזורם נקרא – הפאזה הנעה‪ ,‬או החומר‬
‫ַ‬ ‫נקרא – ָ‬
‫הפאזָה הנחה‪ ,‬או החומר‬
‫המריץ‪.‬‬
‫ֵ‬

‫קיימות שיטות רבות המתבססות על עיקרון זה‪ .‬השיטות השונות נקראות לעתים על‪-‬פי‬
‫הפאזה הנחה‪ :‬כרומטוגרפיית שכבה דקה )‪,(Thin Layer Chromatography – TLC‬‬

‫‪12‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫כרומטוגרפיית נייר‪ ,‬כרומטוגרפיית עמודה ועוד‪ .‬לעתים הן נקראות על‪-‬פי הפאזה הנעה‪:‬‬
‫כרומטוגרפיית נוזל )‪ ,(High Pressure Liquid Chromatography - HPLC‬כרומטוגרפיית‬
‫גז )‪ .(GC‬השיטות השונות דורשות מכשור וציוד שונה והן מותאמות לחומרים שונים‪ .‬חשוב‬
‫להדגיש כי אמנם השיטות בהן משתמשים התלמידים ביחידה זו הן יחסית "פרימיטיביות"‪,‬‬
‫ואינן דורשות ציוד משוכלל ויקר‪ ,‬אך העקרונות העומדים בבסיס הפעולה של הציוד המודרני‬
‫זהים לאלו אותם פוגשים התלמידים בעבודתם עם האמצעים הפשוטים יחסית‪.‬‬

‫יחס העיכוב‬
‫ההפרדה הכרומטוגרפית מבוססת על כך שלחלקיקים המרכיבים חומרים שונים יש‬
‫אינטראקציות שונות עם הפאזה הנחה והנעה‪ .‬עובדה זו גורמת לכך שחומרים שונים ינועו‬
‫למרחקים שונים על‪-‬פני הפאזה הנחה בזמן הרצה נתון‪ .‬שוני זה ניתן לביטוי כמותי על‪-‬ידי‬
‫קבוע שנקרא ‪") Rf‬יחס העיכוב" ‪-‬‬
‫‪.(Retardation Factor‬‬
‫המרחק שעבר החומר מנקודת ההתחלה‬
‫= ‪Rf‬‬
‫המרחק שעברה חזית הנוזל מנקודת ההתחלה‬ ‫יחס העיכוב ‪ Rf‬מוגדר כך‪:‬‬
‫יחס העיכוב מבטא את היחס שבין מיקום‬
‫הכתם הנבדק ומיקום חזית המריץ‪ .‬לכל חומר‬
‫המאפיין אותו בתנאים נתונים )סוג‬ ‫יש ‪Rf‬‬
‫הנחה‪,‬‬ ‫הפאזה‬ ‫וסוג‬ ‫מבנה‬ ‫המריץ‪,‬‬
‫הטמפרטורה וכד'(‪ .‬אם המשימה היא להפריד‬
‫בין שני חומרים‪ ,‬הרי ברור שככל שיחסי‬
‫העיכוב יהיו שונים זה מזה‪ ,‬כך תהיה ההפרדה‬
‫ביניהם טובה יותר‪ ,‬וזאת כיוון שההבדל‬
‫במרחק הפיזי שאותו הם יעברו על הפאזה‬
‫הנחה יהיה גדול יותר‪.‬‬

‫חישוב יחס העיכוב על‪-‬פי הדוגמה‪:‬‬

‫‪7.5cm‬‬
‫= )תכלת ( ‪R f‬‬ ‫‪= 0.94‬‬
‫‪8.0cm‬‬
‫‪8.0 cm‬‬ ‫‪7.5 cm‬‬ ‫‪1.9cm‬‬
‫= )צהוב ( ‪R f‬‬ ‫‪= 0.24‬‬
‫‪8.0cm‬‬
‫‪1.9 cm‬‬

‫‪13‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫היות ונקודת הצבע הראשונית "נמרחת" בתהליך והופכת לכתם צבע מאורך‪ ,‬יש לבצע את‬
‫המדידה מקו העיפרון )מתחילת ההרצה( עד למרכז החלק הרחב של כל כתם‪ .‬את החומר‬
‫המופרד ניתן‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬לראות ככתם צבע‪ .‬חומרים שאינם בעלי צבע ניתנים להבחנה ע"י‬
‫הקרנה במנורת ‪) UV‬המפיצה אור אולטרא סגול(‪ ,‬או ע"י סימון בדרך ספציפית )למשל ע"י‬
‫תגובה בינם לבין חומר אחר‪ ,‬היוצרת כתם צבע(‪ .‬באופן זה ניתן למדוד את המרחק אותו‬
‫התקדם החומר על‪-‬גבי הפאזה הנחה‪.‬‬

‫את ערכי ה‪ Rf-‬של החומרים השונים שהופרדו ניתן להשוות לערכי ‪ Rf‬ידועים‪ ,‬או להריצם יחד‬
‫)בכרומטוגרמה‪ 3‬אחת( עם חומרים ידועים‪ ,‬ועל‪-‬ידי כך לזהות את הרכב התערובת‪.‬‬

‫יש להדגיש שגם שינוי של אחת מהפאזות )הנחה או הנעה( מספיק בכדי לשנות את ה‪,Rf -‬‬
‫ובוודאי גם שינוי שתי הפאזות במקביל‪ ,‬ולכן עבור כל תערובת יש למצוא את השילוב‬
‫האופטימאלי בין שתי הפאזות שיוביל להפרדה מיטבית‪.‬‬

‫הסבר חלקיקי לכרומטוגרפיית נייר‬

‫בין כל שני חלקיקים קיימים כוחות משיכה‪ ,‬שמקורם במשיכה חשמלית בין מטענים מנוגדים‪.4‬‬
‫דוגמא לכוח כזה הוא כוח המשיכה הפועל בין מולקולות המים לנייר‪ ,‬הגורם לתופעת הנימיות‪,‬‬
‫בה המים נמשכים ועולים בתוך החללים הצרים הקיימים בין סיבי הנייר‪ .‬אם המים מכילים‬
‫חומר מומס בתוכם‪ ,‬מולקולות החומר המומס נמשכות הן למולקולות המים והן לסיבי הנייר‪.‬‬
‫אם‪ ,‬באופן יחסי‪ ,‬מולקולות המומס נמשכות חזק יותר למים מאשר לנייר‪ ,‬הרי שרוב הזמן הן‬
‫יימצאו בתנועה עם המים‪ ,‬ויתקדמו במהירות לאורך הנייר‪ .‬אם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מולקולות‬
‫המומס נמשכות חזק יותר לנייר מאשר למים‪ ,‬הרי שרוב הזמן הן יימצאו צמודות לסיבי הנייר‪,‬‬
‫ורק מדי פעם יעזבו את מקומן ויסחפו מרחק קצר עם המים‪ ,‬לפני שיחזרו וייצמדו אל הנייר‪.‬‬
‫התוצאה‪ ,‬במקרה האחרון‪ ,‬היא קצב התקדמות איטי של המומס לאורך הנייר‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫התרשים המתקבל מהרצת כרומטוגרפיה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אמנם‪ ,‬המולקולות המרכיבות את החומר הן ניטרליות‪ ,‬אולם הן עצמן מורכבות מחלקיקים טעונים – גרעיני האטומים‬
‫החיוביים והאלקטרונים השליליים‪ .‬מנגנוני האינטראקציה בין המטענים החשמליים שבתוך המולקולות‪ ,‬והדרך בה הם‬
‫יוצרים כוחות משיכה בין המולקולות‪ ,‬הם מעבר לרמת הדיון ביחידה זו‪ .‬המתעניינים יכולים לעיין בספרי כימיה תיכונית‬
‫המלמדים את הנושא "כוחות בין‪-‬מולקולאריים"‪.‬‬
‫‪14‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫פאזה נעה‬

‫פאזה נחה‬

‫דוגמא‪ :‬בציור למעלה מתואר מצב בו יותר מולקולות מומס )בשחור( נמצאות בתנועה עם‬
‫הפאזה הנעה‪ ,‬מאשר ספוחות על פני הפאזה הנחה‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬קצב ההתקדמות של‬
‫המומס יהיה גבוה‪ ,‬שכן משך הזמן בו כל מולקולת מומס אינה מתקדמת הוא קטן‪ .‬מצב זה‬
‫קורה כאשר המשיכה של המומס לפאזה הנחה קטנה ביחס למשיכה של המומס לפאזה‬
‫הנעה‪.‬‬

‫קוטביות‬

‫מידת האינטראקציה של חומר עם מים )או עם חומרים בעלי מבנה דומה( נקראת "קוטביות"‬
‫)פולאריות(‪ .‬חומרים שלהם אינטראקציה חזקה עם המים מכונים "קוטביים"‪ ,‬ואילו חומרים‬
‫שהאינטראקציה שלהם עם המים חלשה מאד נקראים "לא קוטביים"‪ .‬ניתן לדרג את החומרים‬
‫השונים על סקלה של קוטביות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ארבעת הנוזלים איתם יעבדו התלמידים ביחידה‪,‬‬
‫מסודרים על‪-‬פי סדר קוטביות עולה‪ ,‬הם‪:‬‬

‫פטרול אתר )חומר דמוי בנזין( > אצטון > אלכוהול )אתנול( > מים‬

‫גם את החומרים המומסים בנוזלים אלה ניתן לדרג ע"פ הקוטביות שלהם‪ .‬מומסים שנעים‬
‫מהר כשהנוזל המריץ הוא מים מכונים "קוטביים"‪ ,‬וחומרים שנעים לאט )או לא נעים כלל(‬
‫מכונים "פחות קוטביים" )או "לא קוטביים"(‪ .‬כדי להריץ חומרים שלא נעים כלל בנוכחות מים‪,‬‬
‫ניתן להשתמש בנוזל בעל קוטביות פחותה‪ ,‬למשל אלכוהול‪ .‬זו הסיבה שבניסוי ההפרדה של‬
‫צבעי "טוש" )דף תלמיד ‪ (3‬יש לספק לתלמידים גם אלכוהול כממס אפשרי‪.‬‬

‫יש לזכור שאם צבע לא "רץ" בנוכחות מים‪ ,‬אין הדבר אומר שהוא כלל לא קוטבי‪ ,‬אלא יתכן‬
‫שהקוטביות שלו נמוכה יותר משל הצבעים האחרים‪ ,‬והמשיכה שלו לנייר גדולה מהמשיכה‬
‫שלו אל המים‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫דף תלמיד ‪2‬‬ ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫ֵמרֹוץ הצבעים‬
‫המשך סיפור המעשה‪...‬‬
‫"אתם רואים?" אמר מיכאל‪" ,‬זה מאד פשוט להפריד חומרים מתערובת!"‪.‬‬

‫"זו לא חוכמה"‪ ,‬השיבה נטע‪" .‬בכל התערובות שהתלמידים הפרידו ניתן היה להבחין ב ְר ִאיָה‬
‫בין המרכיבים‪ .‬הסוכר וצבע המאכל שבמיץ הפטל עשויים מחלקיקים זעירים כל‪-‬כך שאי‬
‫אפשר לראות אפילו בעזרת זכוכית מגדלת‪ ,‬ולא ניתן לתפוס אותם אפילו בעזרת פינצטה‪ .‬איך‬
‫נוכל להפריד ביניהם?"‬

‫"גם במים עם הסוכר לא ראינו את החלקיקים‪ ,‬ובכל זאת הצלחנו להפריד!"‬

‫"נכון‪ .‬אבל אם נרתיח את מיץ הפטל‪ ,‬יישאר בכוס גם צבע המאכל עם הסוכר‪ .‬וחוץ מזה‪,‬‬
‫ראית מה קורה לסוכר כאשר מרתיחים את המים – הוא משנה את צבעו ומתקלקל!"‬

‫"מה שאתם אומרים‪ ",‬ניסתה נעמי להרגיע את הוויכוח‪" ,‬הוא שקל להפריד תערובת ֶה ְטרֹו ֶגנִית‬
‫באופן ידני‪ ,‬אבל יש לנו בעיה להפריד תערובת הֹומֹו ֶגנִית‪ ,‬בה לא ניתן להבחין בראיה בין‬
‫המרכיבים‪ ,‬אפילו לא במיקרוסקופ" )נעמי אהבה להשתמש במלים קשות אותן למדה מצפייה‬
‫בערוץ המדע(‪" .‬בדיוק בעיה כזאת עמדה בפני החוקר הבריטי ארצ'ר מרטין‪ .‬בשנת ‪1944‬‬
‫שּפרֵק מתוך חלבון‪ ,‬אך ללא הצלחה רבה‪ .‬באחת‬
‫עסק מרטין בהפרדה של חומצות אמינו ֵ‬
‫הארוחות במועדון הפקולטה גולל מרטין את בעיותיו בפני חברו‪ ,‬ואף רשם בעט תיאור סכמטי‬
‫של שיטת ההפרדה על מפית נייר‪ .‬קצה המפית נרטב במקרה בקפה שנשפך לפני כן מהספל‪.‬‬
‫תוך כדי שיחה ערנית‪ ,‬שם מרטין לב לכך שהדיו שעל המפית נפרדת לשלושה אזורים‪,‬‬
‫הצבועים באדום‪ ,‬צהוב‪ ,‬וירוק‪ .‬הוא מיהר למעבדתו ושיחזר את הניסוי‪ ,‬בתחילה עם דיו‬
‫ומאוחר יותר גם עם חומצות אמינו‪ ,‬כאשר נייר סינון ממלא את מקומה של המפית‪ .‬תגלית‬
‫מקרית זו זיּכתה את החוקר מרטין‪ ,‬יחד עם ריצ'ארד סינג'‪ ,‬חוקר נוסף שסייע לפתח שיטה זו‪,‬‬
‫בפרס נובל בשנת ‪ .1952‬פיתוח השיטה הווה מהפכה שהביאה להישגים גדולים מאד בענפי‬
‫מדע שונים‪ ,‬כגון ביולוגיה‪ ,‬ביוכימיה ורפואה‪ .‬שיטת ההפרדה הזו נקראת כרומטוגרפיה‪,‬‬
‫מהמלה היוונית כרֹומֹוס‪ ,‬שפירושה צבע"‪ .‬נעמי הורידה את משקפיה וניקתה אותם בחולצתה‪,‬‬
‫כשהבעה של סיפוק על פניה – מיכאל ונטע עמדו פעורי פה לנוכח מבול המידע שנחת עליהם‪,‬‬
‫ושכחו את הוויכוח ביניהם‪" .‬אל ִּת ָראּו כל‪-‬כך המומים‪ .‬זה מאד פשוט‪ .‬אני אדגים לכם‪"...‬‬

‫‪16‬‬
 ‫דף תלמיד ‪2‬‬ ‫הפרֵד ומשֹול!‬
‫המשך‬

‫המשימה‬
‫לפניכם ‪ 3-4‬סוכריות "עדשים" בצבעים שונים‪ .‬עליכם להשיב על השאלה‪ :‬האם כל צבע‬
‫המצפה את הסוכרייה הינו חומר טהור‪ ,‬או שהוא מורכב מתערובת של מספר צבעים?‬

‫הוראות‬
‫‪ .1‬הכינו פיסת נייר כרומטוגרפיה ברוחב ובאורך‬
‫מתאימים לכוס הכימית שבה תשתמשו‪ ,‬כך שתוכלו‬
‫לתלות אותה על קיסם בתוך הכוס )ראו ציור(‪.‬‬

‫‪ .2‬סמנו בעזרת עיפרון קו ישר‪ ,‬המרוחק כ‪ 2-‬ס"מ‬

‫מתחתית הנייר‪ .‬זהו "קו הזינוק"‪.‬‬

‫‪ .3‬טפטפו טיפת מים על הסוכרייה‪ ,‬וגרדו באמצעות‬

‫קיסם את הציפוי‪ ,‬עד שיתקבל בקצה הקיסם צבע‪.‬‬

‫‪ .4‬העמידו בעזרת הקיסם את הצבעים הנבדקים על קו‬

‫הזינוק במרווחים של ‪ 1‬ס"מ זה מזה‪ .‬רשמו בעיפרון‪,‬‬
‫בראש הנייר‪ ,‬איזה צבע העמסתם בכל נקודה‪.‬‬

‫‪ .5‬שפכו מים לכוס עד לגובה כ‪ 1-‬ס"מ )פני המים צריכים להיות מתחת לנקודות שבנייר –‬
‫ראו ציור(‪.‬‬

‫‪ .6‬תלו את נייר הכרומטוגרפיה על קיסם בתוך הכוס‪ .‬הניחו לנוזל לעלות ו"להריץ" את נקודות‬
‫הצבע‪.‬‬

‫‪ .7‬סיימו את הרצת הכרומטוגרמה על‪-‬ידי הוצאת נייר הכרומטוגרפיה מן המים‪ .‬עשו זאת‬
‫כאשר הנוזל רץ עד גובה של ‪ 3/4‬לערך מגובה הדף‪.‬‬

‫‪ .8‬סמנו בעפרון את הגובה המקסימאלי אליו הגיעו המים‪.‬‬

‫‪ .9‬זַהּו את הרכב הצבעים של כל התערובת‪.‬‬

‫‪ .10‬מדדו את הגובה של כל נקודת צבע ביחס לקו ההתחלה‪ ,‬ואת הגובה שאליו הגיעו המים‪.‬‬
‫שמרו את התוצאות לשימוש מאוחר יותר‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬
‫‪4‬א‬
‫ניהול הפעילות‬
‫יש להניח לתלמידים להתנסות בהרצה כרומטוגרפית‪ ,‬על‪-‬פי הבנתם‪ .‬זיהוי הטעויות בהרצה‬
‫צריך להיעשות על‪-‬ידי התלמידים בבואם לבחון את התוצאות שהם קיבלו‪ .‬לאחר המסקנות‬
‫הראשוניות יש להנחותם על‪-‬פי הנקודות הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬חשוב לסמן את קו הזינוק בעפרון ולא בעט‪ ,‬מכיוון שהדיו שבעט עשוי להיפרד אף הוא‪.‬‬

‫‪ .2‬בניסוי זה יש צורך להעלות על הדף לפחות שתי נקודות חומר‪ ,‬וזאת בכדי שלכל הרצה‬
‫תהיה חזרה כפולה‪ .‬הרצה כרומטוגרפית עם חזרות באה להראות שתוצאת הניסוי אינה‬
‫מקרית ואינה תוצאה של שיבוש בנקודת חומר מסוימת‪.‬‬

‫‪ .3‬יש להבהיר שהסיבה לשימוש בכמות קטנה של ממס )המים( בתוך הכוסית‪ ,‬היא לגרום‬
‫לכך שהממס לא יציף את כל הדף‪ ,‬כולל את התערובת‪ ,‬או במילים אחרות ‪ -‬החומר‬
‫)התערובת( על‪-‬גבי הנייר חייב לבלוט מעל פני הממס כדי שלא יומס ויימהל בממס עוד‬
‫לפני תחילת ההרצה‪.‬‬

‫‪ .4‬הכנסת הנייר לתא ההרצה תהיה בצורה ישרה ביחס למישור האופקי‪ ,‬וזאת כדי שהממס‬
‫יתחיל להריץ את החומרים הנחקרים באותו הזמן‪.‬‬

‫תוצאת הניסוי היא שבעוד חלק מהצבעים עולים יחד עם הנוזל במעלה הנייר כנקודה אחת‪,‬‬
‫צבעים אחרים נפרדים למספר אזורים צבעוניים‪ .‬מכאן נסיק כי חלק מצבעי המאכל הם צבעים‬
‫טהורים‪ ,‬ואילו חלקם הם תערובת של מספר חומרי צבע )פיגמנטים(‪.‬‬

‫הסבר‬
‫אנלוגיה‬
‫כדי להסביר לתלמידים מדוע קווי הצבע התקדמו בקצב שונה על הכרומטוגרמה‪ ,‬השתמשו‬
‫באנלוגיה הבאה‪:‬‬
‫משפחה המונה אם‪ ,‬אב‪ ,‬בן ובת יוצאים להשתתף בעדלאידע‪ .5‬הבן והבת מחופשים‪ ,‬ורוצים‬
‫לצעוד ברחוב בין שאר הצועדים המחופשים‪ .‬הוריהם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬לא התחפשו‪ ,‬ואינם‬
‫מרגישים בנוח בין הצועדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬בנות המשפחה מעוניינות מאד גם להיכנס לחנויות‬
‫הבגדים הרבות שלאורך מסלול הצעדה‪ ,‬ואילו בני המשפחה לא מגלים כל עניין בכך‪ .‬מה‬
‫יקרה אם ארבעת בני המשפחה יתחילו את המסלול באותו הזמן? הבן‪ ,‬שיבלה את כל זמנו‬
‫בין הצועדים‪ ,‬יגיע ראשון לסוף המסלול‪ .‬הבת‪ ,‬שמידת משיכתה לצועדים ולחנויות גבוהה‪,‬‬

‫‪5‬‬
‫תהלוכת תחפושות ברחובה הראשי של העיר‪.‬‬
‫‪18‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬
‫‪4‬א‬
‫תחלק את זמנה בין הצועדים לחנויות‪ ,‬ותגיע מאוחר יותר לסוף המסלול‪ .‬האב‪ ,‬שמידת‬
‫משיכתו לצועדים ולחנויות נמוכה‪ ,‬יבלה‪ ,‬בלית ברירה‪ ,‬את חלק מזמנו בין הצועדים‪ ,‬וחלק‬
‫מזמנו בחנויות‪ ,‬ויגיע לאחר זמן דומה לבת‪ .‬האם‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬היא בעלת העדפה ברורה‬
‫לביקור בחנויות‪ ,‬ועל כן תבלה את רוב זמנה במדידת בגדים וקנייתם‪ .‬במקרה הטוב היא תגיע‬
‫אחרונה לסוף המסלול‪ ,‬אך כלל לא ברור אם תזכה לסיים אותו‪...‬‬

‫קישור האנלוגיה לניסוי‬

‫אחרי הצגת האנלוגיה‪ ,‬בקשו מהתלמידים לשייך כל מרכיב באנלוגיה למרכיב אותו הוא מייצג‬
‫בניסוי‪ .‬לכל אחד מהמרכיבים הגדירו את המונח המדעי המתאים לו‪:‬‬

‫‪ o‬החנויות שלאורך המסלול מייצגות את נייר הסינון‪ ,‬שאינו זז לאורך הניסוי‪.‬‬

‫המונח המדעי המתאים הוא "הפאזה הנחה" או "החומר הסופח"‪.‬‬

‫‪ o‬זרם הצועדים מייצג את המים העולים בנייר‪ .‬המונח המדעי המתאים הוא‬
‫"הפאזה הנעה" או "הנוזל המריץ"‪.‬‬

‫‪ o‬בני המשפחה מייצגים את החומרים השונים שהעמסנו על הנייר‪.‬‬

‫‪ o‬ההעדפות של בני המשפחה מייצגות את המשיכה היחסית של החומרים‬

‫לנייר ולמים‪.‬‬

‫הסבירו לתלמידים כי מידת המשיכה של החומרים המרכיבים את התערובת אל הנייר‬

‫)הפאזה הנחה( מצד אחד‪ ,‬ואל המים )הפאזה הנעה( מצד שני‪ ,‬היא שקובעת את קצב‬
‫ההתקדמות של החומרים ביחס להתקדמות חזית הנוזל‪ .‬ההפרדה של החומרים השונים‬
‫בתערובת נובעת ממאזן כוחות של כל חומר הנמצא בתערובת – כל חומר נמשך בכוח שונה‬
‫אל המים ואל הנייר‪ .‬החומר שיצר אינטראקציה חזקה עם הנייר‪ ,‬או היה בעל אינטראקציה‬
‫חלשה עם המים‪ ,‬עוכב בהתקדמותו על‪-‬גבי הנייר ביחס לחומר שלא יצר אינטראקציה חזקה‬
‫עם הנייר‪ ,‬או שהיה בעל אינטראקציה חזקה עם המים‪" ,‬ורץ" על הנייר במהירות גבוהה יותר‪.‬‬

‫חישוב כמותי של התוצאות שהתקבלו‬

‫התוצאה המתקבלת בסיום הרצה בממס מסוים‪ ,‬הנקראת "כרומטוגרמה"‪ ,‬היא שורה של‬
‫נקודות‪ ,‬שכל אחת מייצגת אחד ממרכיבי התערובת‪ .‬לכל חומר טהור יש קצב התקדמות‬
‫אופייני לו יחסית לנוזל המריץ הנתון ולחומר הסופח הנתון‪ .‬עבור מערכת של פאזה נעה ו\או‬
‫פאזה נחה שונות‪ ,‬ההפרדה המתקבלת תהיה שונה‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬
‫‪4‬א‬
‫שני התנאים העיקריים הקובעים את כושר ההפרדה הם סוג הנייר )הפאזה הנחה( וסוג‬
‫הממס )הפאזה הנעה(‪ .‬מכאן שמרחק התנועה של כל חומר הוא קבוע בתנאי ניסוי מסוימים‪.‬‬
‫שוני זה ניתן לביטוי כמותי על‪-‬ידי קבוע שנקרא ‪") Rf‬יחס העיכוב" ‪.(Retardation Factor -‬‬

‫המרחק שעבר החומר מנקודת ההתחלה‬ ‫יחס העיכוב ‪ Rf‬מוגדר כך‪:‬‬

‫= ‪Rf‬‬
‫המרחק שעברה חזית הנוזל מנקודת ההתחלה‬

‫יחס העיכוב מבטא את היחס שבין מיקום הכתם הנבדק ומיקום "חזית המריץ"‪ .‬לכל חומר ‪Rf‬‬
‫המאפיין אותו )באותם התנאים ‪ -‬אותו המריץ‪ ,‬אותו הנייר‪ ,‬אותה טמפרטורה וכדומה(‪.‬‬

‫הנחו את התלמידים לחשב לכל כתם צבע שהתקבל בהפרדת צבעי במאכל את ה‪Rf -‬‬
‫האופייני לו‪ .‬יש לבצע את המדידה מקו העיפרון )מתחילת ההרצה( עד למרכז החלק הרחב‬
‫של כל כתם‪.‬‬

‫ראינו כי ישנם צבעי מאכל המכילים סוג פיגמנט אחד בלבד‪ ,‬ואילו אחרים מורכבים ממספר‬
‫פיגמנטים‪ .‬שאלו את התלמידים‪ :‬כיצד נוכל לדעת האם הפיגמנטים שבצבעים הטהורים הם‬
‫אלו המשמשים ליצירת התערובות? לא מספיק לומר כי הצבעים נראים דומים‪ ,‬שכן ראינו כבר‬
‫שהעין שלנו אינה רגישה מספיק כדי להבחין בין צבע טהור לבין תערובת צבעים‪ .‬יחס העיכוב‬
‫נותן לנו מדד כמותי לדמיון בין הפיגמנטים – אם צבעים הנראים דומים מתקדמים באותה‬
‫מידה‪ ,‬הדבר מעיד על דמיון במבנה החלקיקים שלהם‪ .‬אין בכך הוכחה חד‪-‬משמעית‪ ,‬אבל‬
‫סביר להניח שהם מכילים את אותו הפיגמנט‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם צבעים הנראים דומים‬
‫מתקדמים במידה שונה )יחס העיכוב שונה(‪ ,‬הרי אנו יכולים לומר בוודאות כי מדובר‬
‫בפיגמנטים שונים‪ ,‬בעלי מבנה כימי שונה‪.‬‬

‫המשך הפעילות‬
‫בחלק השני של הפרק יתמודדו התלמידים עם חידה בלשית‪ ,‬דמוית חקירה של המחלקה‬
‫לזיהוי פלילי )מז"פ( במשטרה‪ .‬בחידה זו צריכים התלמידים לזהות צ'קים )המחאות( מזויפים‬
‫בעזרת כרומטוגרפיית נייר‪ .‬התלמידים יקבלו צ'קים מזויפים‪ ,‬בהם הסכום )בספרות ובמילים(‬
‫שּונה על‪-‬ידי הוספת ספרות ומילים‪ .‬השינויים בוצעו באמצעות עט שונה בעל אותו צבע‪ ,‬כך‬
‫שאינו מאפשר זיהוי באמצעות ראייה‪ .‬נוכל לזהות אם הדיו שונה בחלקי הצ'קים השונים רק‬
‫על‪-‬ידי הפרדה כרומטוגרפית‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬
‫תלמיד ‪3‬‬
‫דף ‪4‬א‬

‫תעלומת הצ'קים במּכֹולת‬

‫זה יומיים רועשות וגועשות הרוחות ביישוב רמת‪-‬חיים‪ .‬לא ניתן לקנות במכולת את המצרכים‬
‫הבסיסיים‪ .‬סביב המכולת מתוח סרט סימון משטרתי‪ ,‬שעליו מודפס באותיות שחורות על רקע‬
‫צהוב‪" :‬זירת פשע – אין מעבר"‪ .‬במכולת שוהים חוקרים מהמחלקה לזיהוי פלילי של‬
‫המשטרה‪.‬‬

‫השמועות עוברות מפה לאוזן וכולם יודעים שמדובר במעשה ִמרמה‪ ,‬אבל של מי?‬
‫הכל התחיל כאשר גברת תמר שרוני בדקה את חשבון הבנק שלה והתברר לה שהוצאות‬
‫הבית הינן גבוהות ביותר‪ .‬לאחר בירור מקיף עם הבנק‪ ,‬הגיעה הגברת שרוני למסקנה‬
‫שחשבון המכולת אינו תואם את היקף‬
‫הקניות של בני הבית‪.‬‬

‫כאשר התלוננה הגברת שרוני בפני מר חן‬

‫ווני‪ ,‬בעל המכולת‪ ,‬הוא טען בתוקף שאינו‬
‫יודע במה מדובר; הוא בסך הכל פדה את‬
‫הצ'קים שגברת שרוני שילמה בסוף כל‬
‫חודש‪ .‬וזאת‪ ,‬כך הדגיש‪ ,‬לאחר בדיקת‬
‫החשבון על‪-‬ידה‪.‬‬

‫עקשנית‬ ‫כאישה‬ ‫שרוני‪ ,‬הידועה‬ ‫גברת‬

‫)במיוחד בכל הנוגע לכספה(‪ ,‬לא התייאשה‬
‫ומרמה‪.‬‬
‫והתלוננה במשטרה על גניבה ִ‬

‫מר חן ווני מצידו מיהר להגיש תלונה‬

‫במשטרה על הטרדה מצד גברת שרוני‪.‬‬

‫העניינים הוסיפו להתחמם‪ .‬בנוסף להחלפת האשמות בין שני הצדדים‪ ,‬החלה המשטרה‬
‫לחקור בנושא‪ .‬צו חיפוש בחתימת השופט רעם הוצג בפני מר חן ווני‪ ,‬והמכולת הוכרזה כזירת‬
‫פשע‪ .‬על‪-‬פי הממצאים בשטח‪ ,‬כך טענו חוקרי המשטרה‪ ,‬המכולת ברמת‪-‬חיים שימשה‬
‫למרמה וזיוף מסמכים‪ ,‬ומר חן ווני היה החשוד העיקרי‪.‬‬
‫כבסיס ִ‬

‫בין הממצאים שאספו החוקרים במכולת היו שלושה צ'קים שנמצאו באחת המגירות‪ ,‬וכן עט‬
‫הסּברֹו של מר חן ווני לגבי הצ'קים והתנהגותו בזמן‬
‫ֵ‬ ‫שצבעו תואם את צבע הכתב בצ'קים‪.‬‬
‫התשאול לגביהם‪ ,‬עוררו את חשדם של החוקרים‪ .‬חוקרי ה"מחלקה לזיהוי פלילי" )מז"פ(‬
‫ִ‬
‫החליטו לבדוק את תקינותם של הצ'קים הללו‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫דף תלמיד ‪3‬‬
‫המשך‬ ‫הפרֵד ומשֹול!‬
‫‪4‬א‬
‫המשימה‬
‫אתם אנשי המחלקה לזיהוי פלילי‪ .‬משימתכם היא לפענח את הפשע‪ ,‬על‪-‬פי שלושת הצ'קים‬
‫והעט שקיבלתם לבדיקה‪ .‬ענו על השאלות‪:‬‬

‫• האם שלושת הצ'קים הינם מזויפים?‬

‫במרמה וזיוף?‬
‫• האם מר חן ווני אכן אשם ִ‬

‫הוראות‬
‫‪ .1‬קבלו את שלושת הצ'קים והעט מהמורה‪.‬‬

‫‪ .2‬תכננו ניסוי שיביא אתכם למסקנה או לאישוש טענת אחד הצדדים המעורבים בפרשה‪.‬‬

‫‪ .3‬קבלו אישור מהמורה ובצעו‪.‬‬

‫מהן מסקנותיכם? השוו אותן לקבוצות מז"פ אחרות בכיתה‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫ניהול הפעילות‬
‫ישנן שתי שיטות לפענוח התעלומה‪:‬‬
‫שיטה א'‪ :‬התלמידים ימיסו את הדיו בעזרת מעט אלכוהול וישאבו בעזרת פיפטת פסטר‪ .‬יש‬
‫לדגום מספר אזורים בצ'ק )חתימה‪ ,‬סכום‪ ,‬תאריך וכדומה(‪ .‬ההפרדה תתבצע על נייר סינון‪.‬‬

‫שיטה ב'‪ :‬ניתן לבצע את ההפרדה על הצ'ק עצמו‪ ,‬כך שנייר הצ'ק יהווה את הפאזה הנחה‪.‬‬

‫שיטה ב' היא בעייתית‪ ,‬שכן כושר הספיגה של נייר צילום הוא נמוך‪ ,‬וקצב עליית המים בו איטי‬
‫מאד‪ .‬אם התלמידים בוחרים בשיטה ב' הניחו להם לנסות‪ ,‬אך כעבור זמן מה גשו אליהם‬
‫וכוונו אותם אל הפתרון המוצע בשיטה א'‪.‬‬

‫אם יתגלו הבדלים באופן שבו הופרד הדיו למרכיביו בספרות השונות‪ ,‬וקצב ההרצה יהיה‬
‫שונה )‪ Rf‬שונה(‪ ,‬סימן הוא שנעשה שימוש בשני סוגי דיו על אותו הצ'ק‪ ,‬וזו עשויה לשמש‬
‫ראייה שהצ'ק מזויף‪ .‬בזמן ניתוח התוצאות יש לוודא כי התלמידים הקפידו על תנאי ניסוי‬
‫זהים‪ .‬אם דגימות הדיו הורצו על ניירות שונים או במשך זמן שונה‪ ,‬הדבר עלול לפגום‬
‫באמינות התוצאות!‬

‫אין לשלול רעיונות נוספים שהינם בני‪-‬ביצוע‪ .‬התלמידים מקבלים ‪ 3‬צ'קים כדי לאפשר להם‬
‫לנסות פתרונות שונים‪.‬‬

‫ניתן להשתמש כנוזל מריץ במים או באלכוהול )ניתן לתת לחלק מהתלמידים מים ולחלק‬
‫אלכוהול(‪ .‬בדקו לפני השיעור כי מתקבלת הפרדה טובה של הדיו לפחות באחד מהממסים!‬

‫הוראות להכנת הצ'קים המזויפים מופיעות בנספח כלים וחומרים בסוף החוברת‪.‬‬

‫אתגר‬
‫נסו מספר עטים ומצאו שני עטים שונים בעלי דיו שאינו מסיס במים )‪ (Rf = 0‬אבל מסיס מאד‬
‫באלכוהול )‪ .(Rf = 1‬במקרה כזה לא תתבצע כל הפרדה בכל אחד משני הממסים – במים‬
‫יישארו כל הפיגמנטים בנקודת ההתחלה‪ ,‬ובאלכוהול כל הפיגמנטים ירוצו עם חזית הנוזל‬
‫המריץ‪ .‬כדי להשיג הפרדה עלינו להשתמש באלכוהול כנוזל מריץ‪ ,‬אבל להקטין את המשיכה‬
‫של הפיגמנטים אליו כדי לקבל יחס עיכוב קטן מ‪.1-‬‬

‫הפתרון – שימוש בתערובת של שני ממסים‪ .‬כיוון שהפיגמנטים אינם מסיסים במים‪ ,‬משמעות‬
‫הדבר כי המשיכה שלהם אל המים היא קטנה‪ .‬הוספת מים לאלכוהול תקטין את המשיכה של‬
‫הפיגמנטים לנוזל המריץ‪ ,‬ותקטין בהתאם את יחס העיכוב‪ .‬על‪-‬ידי ניסוי וטעייה ניתן למצוא‬
‫את היחס בין האלכוהול למים שייתן הפרדה מקסימלית בין הפיגמנטים‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬

‫פרק ‪ :3‬הפרדה כמותית באמצעות עמודה‬

‫הקדמה‬
‫הפעילות שהתלמידים יבצעו היא הפרדת תמיסה בכרומטוגרפיית עמודה – בידוד פיגמנט‬
‫הכלורופיל הנמצא בעלי התרד‪.‬‬

‫רקע מדעי‬
‫כרומטוגרפיית עמודה‬
‫עד כה נחשפנו לכרומטוגרפיה מסוג אחד – כרומטוגרפיית נייר‪ .‬כרומטוגרפיה זו משמשת‬
‫בעיקר לאנליזה של חומרים – זיהוי המרכיבים המומסים בתמיסה‪ .‬ראינו שבכדי לזהות האם‬
‫הצ'ק מזויף אין צורך בכמויות גדולות של דיו‪ .‬המטרה לא הייתה להשתמש בדיו זה‪ ,‬אלא רק‬
‫לאפיין את תכונותיו‪ .‬בשיטות מסוג זה נעזרת גם המשטרה בכדי לזהות חומרים הנמצאים‬
‫בזירת הפשע )‪ ,DNA‬למשל(‪ .‬אך במקרים רבים אחרים יש צורך לבצע הפרדה בכדי לקבל‬
‫כמויות גדולות של החומרים המטוהרים‪ ,‬וזאת כדי שניתן יהיה להשתמש בהם‪.‬‬

‫כרומטוגרפיית עמודה )קולונה( היא שיטה המאפשרת הפרדה של כמות גדולה יחסית של‬
‫תערובת‪ .‬שיטה זו מאפשרת איסוף של החומר הטהור בסוף התהליך‪ ,‬זיהויו‪ּ ,‬כימּותֹו ושימוש‬
‫בו לצרכים שונים‪ .‬בעזרת כרומטוגרפיית עמודה ניתן לקבל כמויות גדולות יחסית של חומר‬
‫טהור בדרגת ניקיון גבוהה‪ ,‬ללא חומרי הלוואי שהיו בתערובת המקורית‪ ,‬כך שניתן להשתמש‬
‫בו בצורה הטהורה לצרכים הרצויים‪ .‬ניקוי חלבונים לצרכים רפואיים הוא דוגמה רֹווָחת‬
‫לשימוש בכרומטוגרפיית עמודה‪.‬‬

‫בכרומטוגרפיית עמודה‪ ,‬הפאזה הנחה נדחסת לתוך קולונה‪ ,‬שהיא צינור זכוכית אנכי‬
‫שבתחתיתו ברז‪ .‬החומרים המקובלים בשימוש לפאזה הנחה הם אלומינה‪ ,‬סיליקה ג'ל‪,‬‬
‫מגנזיה‪ ,‬עמילן‪ ,‬פולימרים של רב‪-‬סוכרים ועוד‪ ,‬שהינם לרוב חומרים קוטביים )פולריים(‪.‬‬

‫כדי לקבל דרגת ניקיון גבוהה בהפרדה יש להשתמש בחלקיקים בעלי גודל קטן ואחיד ככל‬
‫האפשר על מנת ששטח הפנים יהיה גדול ככל האפשר‪ ,‬וכך תגדל האינטראקציה עם חלקיקי‬
‫התערובת‪ .‬מצד שני‪ ,‬ככל שגודל החלקיקים קטן יותר כך מואטת תנועת הפאזה הנעה במורד‬
‫העמודה‪ ,‬ומתארך זמן היציאה של החומרים המופרדים מהעמודה‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬
‫מבנה העמודה‬ ‫הפרדת החומרים בעמודה במשך ההרצה‬

‫ציר הזמן‬

‫באופן עקרוני‪ ,‬ניסוי בכרומטוגרפיית עמודה מתבצע באופן הבא‪:‬‬

‫בשלב ראשון ממלאים ודוחסים את העמודה בחומר המשמש להפרדה )הפאזה הנחה(‪ .‬ניתן‬
‫לשמור את העמודה ובה הפאזה הנחה לשימושים חוזרים רבים ולתקופות ארוכות‪.‬‬

‫בשלב השני‪ ,‬בעת ביצוע ההפרדה‪ ,‬מעמיסים בראש העמודה את התערובת שאת מרכיביה‬
‫)או את אחד מרכיביה( מבקשים להפריד‪ ,‬פותחים את פתח העמודה הנמצא בתחתיתה‪ ,‬כך‬
‫שהתערובת להפרדה שוקעת אל תוך החלק העליון של הפאזה הנחה‪.‬‬

‫בשלב הבא מוסיפים את הפאזה הנעה במנות קטנות יחסית‪ ,‬תוך הקפדה על מינימום פגיעה‬
‫בפאזה הנחה‪ .‬הפאזה הנעה שוקעת אל תוך העמודה בכוח הגרביטציה‪.‬‬

‫אם החומרים המופרדים הם בעלי צבע‪ ,‬ניתן לזהותם מיד‪ ,‬בדומה לכרומטוגרפיית נייר‪ .‬אם‬
‫הם חסרי צבע‪ ,‬ניתן לזהותם על‪-‬ידי‪:‬‬

‫ואפיונם‪.‬‬
‫א( איסוף מקטעים )כמויות מדודות( של נוזל ביציאה מהעמודה ִ‬
‫ב( הפעלת חומרי זיהוי‪ ,‬כגון אינדיקטורים‪ ,‬על כל מקטע‪.‬‬

‫הפיגמנטים בתרד‬
‫הפיגמנטים העיקריים הקיימים בתרד‪ ,‬ע"פ סדר קוטביות עולה‪:‬‬

‫• בטא‪ָ -‬קארֹוטן – צהוב‪-‬כתום‬

‫• ֵפאֹופיטין )תוצר פירוק של הכלורופיל( – אפור‬
‫• כלורופיל ‪ – a‬ירוק‪-‬כחול‬
‫• כלורופיל ‪ – b‬ירוק‬

‫‪25‬‬
 ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬

‫ְטֹופילִים )תוצרי פירוק של הקארוטן( – צהוב‬

‫• ְק ַסנ ִ‬
‫הבטא‪-‬קארוטן הוא חומר לא קוטבי‪ ,‬ושאר הפיגמנטים הם בעלי קוטביות נמוכה‪-‬בינונית‪ ,‬ולכן‬
‫אינם מתמוססים טוב במים )לכן כשמבשלים אפונה במים‪ ,‬המים נשארים חסרי צבע ולא‬
‫הופכים ירוקים(‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הם נמסים היטב בפטרול אתר‪ ,‬שהוא לא קוטבי‪ ,‬ובאצטון‪,‬‬
‫שהוא בעל קוטביות בינונית‪:‬‬

‫פטרול אתר‪ ,‬בטא‪-‬קארוטן > כלורופיל > אצטון >> מים‬

‫כדי למצות ולרכז את הפיגמנטים‪ ,‬משתמשים בתכונות המסיסות שלהם‪ ,‬ובתכונות המסיסות‬
‫של הפטרול אתר והאצטון במים‪ .‬הפטרול אתר‪ ,‬שאינו קוטבי‪ ,‬לא מתמוסס במים‪ .‬האצטון‪,‬‬
‫בעל קוטביות בינונית‪ ,‬מתמוסס היטב במים‪ .‬בשלב הראשון ממצים את הפיגמנטים מהצמח‬
‫ע"י שטיפת רסק עלים באמצעות אצטון‪ .‬בשטיפות הראשונות‪ ,‬מתערבב האצטון עם המים‬
‫שבעלים‪ ,‬ומסלק אותם מהרסק‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬שוטף איתו האצטון את הפיגמנטים‪ .‬את תמיסת‬
‫הפיגמנטים באצטון מערבבים עם נפח קטן של פטרול אתר ונפח גדול של מים‪ .‬הפיגמנטים‪,‬‬
‫שאינם מסיסים במים‪ ,‬עוברים לתוך הנפח הקטן של הפטרול אתר‪ .‬האצטון‪ ,‬המסיס במים‪,‬‬
‫עובר לתוך הנפח הגדול של המים‪ .‬באופן זה מושג ריכוז של הפיגמנטים בנפח קטן‪ .‬שיטת‬
‫הפרדה זו‪ ,‬המבוססת על ההבדל במסיסות של חומר בממסים שונים‪ ,‬נקראת "מיצוי"‪.‬‬

‫בהרצה של הפיגמנטים על נייר או דרך סיליקה ג'ל )בעלי קוטביות בינונית‪-‬גבוהה(‪ ,‬הגורם‬
‫המשפיע על קצב ההתקדמות הוא יחס הקוטביות של הפאזה הנעה והפאזה הנחה‪:‬‬

‫פטרול אתר‪ ,‬בטא‪-‬קארוטן > כלורופיל > אצטון > נייר‪ ,‬סיליקה ג'ל > מים‬

‫מים‪ :‬לא ניתן להשתמש במים כנוזל מריץ‪ ,‬בשל המשיכה החלשה של הפיגמנטים למים‪.‬‬

‫פטרול אתר‪ :‬הפטרול אתר מריץ היטב את הקארוטן‪ ,‬בשל המשיכה החלשה של הקארוטן‬
‫לפאזה הנחה הקוטבית‪ .‬הכלורופיל‪ ,‬בהיותו קוטבי יותר‪ ,‬נמשך חזק יותר לפאזה הנחה מאשר‬
‫לפטרול אתר‪ .‬התוצאה היא שהכלורופיל לא מתקדם כלל )‪ .(Rf = 0‬בכרומטוגרפיית נייר‪ ,‬בשל‬
‫היכולת הנמוכה של הנייר לקלוט מולקולות כלורופיל‪ ,‬הכלורופיל "נמרח" על הכרומטוגרמה‪.‬‬
‫בכרומטוגרפיית עמודה‪ ,‬שטח הפנים הגדול של הסיליקה ג'ל מאפשר החזקה של כל‬
‫הכלורופיל במקומו‪ ,‬בתחילת העמודה‪.‬‬

‫אצטון‪ :‬האצטון מריץ היטב את הקארוטן‪ ,‬בשל המשיכה החלשה של הקארוטן לפאזה הנחה‬
‫הקוטבית‪ .‬הבעיה שהוא מריץ היטב גם את הכלורופיל‪ ,‬בשל המשיכה החזקה בין הכלורופיל‬
‫הקוטבי לבין האצטון הקוטבי‪ .‬התוצאה היא שהאצטון מריץ את כל הפיגמנטים בקצב‬
‫מקסימאלי )‪ ,(Rf = 1‬ולא משיג הפרדה‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫דף תלמיד ‪4‬‬ ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬

‫התרֶד‬
‫צבע ֶ‬
‫המשך סיפור המעשה‪...‬‬
‫"מצוין!" קרא מיכאל בהתרגשות‪" ,‬באמצעות הכרומטוגרפיה ניתן להפריד בין חלקיקים‬
‫בתערובת הומוגנית‪ ,‬בדיוק כמו שרצינו‪ .‬ההבדל במשיכה של חלקיקי צבע המאכל והסוכר‬
‫לנייר הוא התכונה שמאפשרת הפרדה‪ .‬אם התלמידים הצליחו להפריד בין צבעי מאכל שונים‬
‫בסוכריות העדשים‪ ,‬בוודאי נוכל להפריד בין צבע המאכל לבין הסוכר במיץ הפטל!"‬

‫"מה זה יעזור?!"‪ ,‬קראה לעומתו נטע בכעס‪" .‬הכמות של החומר שאפשר להפריד בשיטה הזו‬
‫היא מזערית – נקודה קטנה של חומר בכל פעם‪ .‬וחוץ מזה‪ ,‬בסוף ההפרדה הצבעים נשארו‬
‫על הנייר‪ ,‬ואי אפשר להשתמש בהם‪ .‬זו שיטה מצוינת לזיהוי איכותי של חומרים‪ ,‬כמו‬
‫בתעלומת הצ'קים‪ ,‬אך אין כל אפשרות להשתמש בה להפקה כמותית של חומרים‪ ,‬כך שיהיה‬
‫אפשר להשתמש בהם לצרכים אחרים‪ .‬אורית צריכה הרבה סוכר‪ ,‬ומהר!"‬

‫"זה לא מדויק"‪ ,‬אמרה נעמי בקול שקט‪" .‬אם במקום לחכות שהמים יעלו בכוח הנימיות‪ ,‬ניתן‬
‫להם לרדת בעזרת כוח הכבידה‪ ,‬נוכל להעביר כמות גדולה יותר של נוזל דרך הפאזה הנחה‪.‬‬
‫זה בדיוק מה שעשה הבוטנאי הרוסי מיכאיל ְצוֶט בתחילת המאה ה‪ ,20-‬במהלך מחקרו על‬
‫כלורופיל‪ .‬ב‪ 1901-‬סינן צווט תמצית מצמחים באמצעות אבקת גיר שנדחסה בצינור דק של‬
‫ְטים )חומרי צבע(‪ .‬כאשר יצק את התמיסה בראש‬
‫ְמנ ִ‬
‫זכוכית‪ .‬התמצית הכילה מספר ִּפיג ֶ‬
‫העמודה‪ ,‬נפרדו הפיגמנטים על‪-‬פי כושר ספיחתם לגיר‪ .‬התוצאה הייתה סדרה של טבעות‬
‫צבעוניות שירדו במהירויות שונות במורד הצינור‪ .‬זו בעצם הפעם הראשונה שהשתמשו‬
‫בשיטה כרומטוגרפית להפרדת חומרים‪ .‬צווט גם נתן לשיטה את שמה‪ ,‬כרומטוגרפיה‪ ,‬על שם‬
‫מגוון הצבעים השונים המתקבלים בהפרדה של תמציות צמחים‪ .‬זה ממש יפה! אתם מוכרחים‬
‫לראות בעצמכם‪"...‬‬

‫המשימה‬
‫הפרדה והפקה כמותית של פיגמנטים שונים מתוך תמצית עלי תרד‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫דף תלמיד ‪4‬‬ ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬
‫המשך‬

‫מיצוי פיגמנטים מעלי תרד‬

‫ַּבשו ‪ 10‬גרם עלי תרד בעזרת נייר מגבת‪ ,‬והכניסו למכתש‪.‬‬
‫‪ .1‬י ְ‬
‫‪ .2‬שימו כפית שטוחה של חול במכתש ו ִּכתשו באמצעות ֵע ִלי‪.‬‬
‫‪ .3‬הוסיפו ‪ 10‬מ"ל אצטון והמשיכו לכתוש עד לקבלת עיסה אחידה‪.‬‬
‫‪ .4‬העמידו משפך בתוך כוס כימית בנפח ‪ 250‬מ"ל‪ ,‬והניחו בתוכו נייר סינון מקופל בצורת‬
‫חרוט )כמו בניסוי הפרדת התערובות(‪.‬‬
‫‪ .5‬העבירו את תוכן המכתש אל תוך נייר הסינון‪ ,‬ובחשו בזהירות באמצעות מקל זכוכית‪,‬‬
‫עד שהטפטוף אל תוך הכוס פוסק‪ .‬שימו לב לא לקרוע את נייר הסינון!‬
‫שטפו את העיסה שנותרה בנייר הסינון באצטון‪ :‬הוסיפו לעיסה ‪ 5‬מ"ל אצטון ובחשו עד‬
‫‪ִ .6‬‬
‫שהטפטוף אל תוך הכוס פוסק‪ .‬שימו לב לשינוי בצבע הנוזל! השטיפה מסלקת את‬
‫שאריות המים מהעיסה‪ ,‬ומאפשרת לכמות גדולה יותר של פיגמנטים להתמוסס באצטון‪.‬‬
‫‪ .7‬מקמו את המשפך עם העיסה מעל מבחנה‪ ,‬הוסיפו ‪ 10‬מ"ל אצטון ובחשו‪ .‬התמיסה‬
‫המתקבלת במבחנה צריכה להיות בעלת צבע ירוק כהה מאד‪ ,‬שכמעט ולא ניתן לראות‬
‫דרכה‪.‬‬
‫‪ .8‬העבירו את התמיסה הכהה שהתקבלה מהמבחנה אל תוך משפך מפריד‪ .‬הוסיפו ‪ 5‬מ"ל‬
‫פטרול אתר )נוזל דמוי בנזין(‪ ,‬פקקו ונערו‪ .‬הוסיפו ‪ 15‬מ"ל מים מזוקקים‪ ,‬פקקו ונערו‪.‬‬
‫המתינו להפרדות השכבות‪ .‬אם השכבות לא נפרדות‪ ,‬הוסיפו כמה טיפות תמיסת מלח‬
‫רוויה∗ ונערו שנית‪.‬‬
‫‪ .9‬רוקנו את השכבה התחתונה אל תוך משורה בנפח ‪ 25‬מ"ל‪ .‬העבירו את השכבה‬
‫העליונה בחזרה למבחנה‪.‬‬

‫ִחשבו‪ :‬הוספתם ‪ 10‬מ"ל של תמיסת פיגמנטים באצטון ל‪ 5-‬מ"ל פטרול אתר ו‪ 15-‬מ"ל מים‪.‬‬
‫• ע"פ נפח הנוזל שרוקנתם אל המשורה‪ ,‬באיזה מהנוזלים התמוססו רוב הפיגמנטים –‬
‫במים או בפטרול אתר?‬
‫• באיזה מהנוזלים התמוסס רוב האצטון?‬

‫הפעולה אותה ביצעתם בשלב ‪ 9‬נקראת "מיצוי" – העברה של מומס מנוזל אחד לנוזל אחר‪.‬‬
‫בעזרת תהליך המיצוי הצלחתם להפריד את הפיגמנטים מהאצטון‪ ,‬ולרכזם בנפח קטן של‬
‫פטרול אתר‪ .‬אם כן‪ ,‬גם תהליך המיצוי הוא שיטת הפרדה‪ .‬שיטה זו מתבססת על ההבדל‬
‫בתכונת המסיסות של חומר בנוזלים שונים‪.‬‬

‫∗‬
‫בנוכחות האצטון‪ ,‬הפטרול אתר השומני מסוגל להתערבב עם המים‪ .‬הוספת המלח מבטלת את השפעת האצטון‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫דף תלמיד ‪4‬‬ ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬
‫המשך‬

‫הכנת העמודה‬
‫‪ .1‬הרכיבו את העמודה )קולונה( על עמוד הברזל‪.‬‬
‫‪ .2‬בעזרת מקל ארוך הכניסו חתיכת צמר גפן קטנה )‪ 0.1‬גרם( לתחתית העמודה )לא‬
‫בשכבה דקה של חול )‪ 5-10‬מ"מ(‪.‬‬
‫לדחוס!(‪ ,‬וכסו ִ‬
‫‪ .3‬סגרו את הברז בתחתית העמודה‪ ,‬והוסיפו ‪ 5‬מ"ל פטרול אתר אל תוך העמודה בעזרת‬
‫משפך‪ .‬אם שכבת החול הופרעה‪ ,‬נערו את העמודה כדי להחזירה למקומה‪.‬‬
‫‪ .4‬שקלו ‪ 2‬גרם של סיליקה ג'ל לתוך מבחנת זכוכית ארוכה‪ .‬הוסיפו ‪ 10‬מ"ל של פטרול אתר‬
‫למבחנה ופקקו אותה‪ .‬ערבבו את תוכן המבחנה עד שכל הסיליקה ג'ל תרחף בנוזל‪,‬‬
‫ושפכו במהירות את כל תוכן המבחנה אל תוך העמודה‪ ,‬דרך המשפך‪.‬‬
‫‪ .5‬מקמו ּכֹוס כימית בנפח ‪ 100‬מ"ל לאיסוף הנוזל בתחתית העמודה‪ .‬ניתן להשתמש בנוזל‬
‫שנאסף בכוס לשטיפת העמודה בשלבים הבאים‪.‬‬
‫‪ .6‬בעזרת פיפטת פסטר הוסיפו‬

‫פטרול אתר )‪ 5‬מ"מ(‬

‫את‬ ‫ושטפו‬
‫ִ‬ ‫אתר‬ ‫פטרול‬
‫ודפנות‬ ‫המשפך‬ ‫המבחנה‪,‬‬
‫חול )‪ 5‬מ"מ(‬
‫העמודה משאריות האבקה‪.‬‬
‫בתחתית‬ ‫הברז‬ ‫את‬ ‫‪ .7‬פתחו‬
‫העמודה‪ ,‬והורידו את גובה פני‬
‫הממס עד כ‪ 5-‬מ"מ מעל גובה‬
‫סיליקה ג'ל )‪ 4‬ס"מ(‬ ‫הסיליקה‪ .‬סגרו את הברז‪.‬‬
‫‪ .8‬הוסיפו שכבה דקה של חול )‪5-‬‬

‫חול )‪ 5‬מ"מ(‬ ‫‪ 10‬מ"מ(‪.‬‬

‫‪ .9‬בעזרת פיפטת פסטר הוסיפו‬
‫צמר גפן )‪ 5‬מ"מ(‬
‫ושטפו את דפנות‬
‫פטרול אתר ִ‬
‫החול‪.‬‬ ‫משאריות‬ ‫העמודה‬
‫הקפידו לתת לנוזל לזרום על‬
‫דופן הכלי‪ ,‬ולא להתיזו ישירות‬
‫על החול‪ ,‬כדי שלא לפגוע‬
‫באחידות פני שכבת החול‪.‬‬
‫‪ .10‬הורידו את פני הנוזל לגובה של ‪ 5‬מ"מ מעל פני החול‪ .‬הקפידו שמעל החול תהיה תמיד‬
‫שכבת נוזל בכדי שהעמודה לא תתייבש‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫דף תלמיד ‪4‬‬ ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬
‫המשך‬

‫בחירת נוזל מריץ‬

‫רֹוטן )בעל צבע צהוב‪-‬‬
‫והק ֵ‬‫בעלי התרד שני פיגמנטים עיקריים‪ :‬הכלורופיל )בעל צבע ירוק( ָ‬
‫כתום(‪ .‬קצב ההתקדמות של הפיגמנטים בעמודה תלוי בשני גורמים‪ :‬המשיכה שלהם לחומר‬
‫ממנו עשויה העמודה‪ ,‬והמשיכה שלהם אל הנוזל המריץ‪ .‬כדי לקבל הפרדה טובה בין‬
‫הפיגמנטים צריך קודם לברר מה מידת המשיכה שלהם לנוזלים שונים‪ ,‬ולבחור את הנוזל‬
‫שישיג הפרדה מרבית‪.‬‬

‫לשם כך נשתמש בטכניקה שלמדנו בניסוי הקודם – כרומטוגרפיית נייר‪:‬‬

‫‪ִ .1‬חתכו ‪ 3‬רצועות נייר סינון ארוכות מעט יותר מאורך‬
‫מבחנה וברוחב המתאים למבחנה‪.‬‬
‫‪ .2‬סמנו שתי נקודות בעיפרון על הנייר‪ ,‬האחת בגובה ‪2‬‬
‫ס"מ והשנייה בגובה ‪ 7‬ס"מ מתחתית הנייר )ראו ציור(‪.‬‬
‫‪ .3‬העמיסו‪ ,‬באמצעות קיסם עץ‪ ,‬את תמצית עלי התרד‬
‫באזור הנקודה התחתונה‪ ,‬בכל אחד מהניירות‪ .‬כדי לרכז‬
‫‪ 5‬ס"מ‬ ‫כמות גדולה יותר של חומר‪ִ ,‬חיזרו על פעולת ההעמסה‬
‫שלוש פעמים לפחות‪ ,‬כשאתם ממתינים להתייבשות‬
‫הנייר בין העמסה להעמסה‪ .‬הקפידו להעמיס את החומר‬
‫‪ 2‬ס"מ‬
‫כך שיהיה נקודתי ככל האפשר‪.‬‬
‫‪ .4‬רשמו בראש כל נייר את הנוזל שישמש להרצת הפיגמנטים‪ :‬מים‪ ,‬אצטון ופטרול אתר‪.‬‬
‫‪ .5‬סמנו שלוש מבחנות בשמות הנוזלים‪ :‬מים‪ ,‬אצטון ופטרול אתר‪ ,‬והכניסו את הנוזל‬
‫המתאים לכל מבחנה‪ ,‬בגובה של ‪ 1‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ .6‬העמידו את המבחנות בצורה מאונכת‪ ,‬והכניסו לכל מבחנה את הנייר המתאים‪.‬‬
‫‪ .7‬הניחו לכרומטוגרמה להתפתח עד שחזית הנוזל תגיע לנקודה העליונה‪.‬‬
‫‪ .8‬הוציאו את הניירות מהמבחנה והניחו אותם על מגבת נייר לייבוש‪.‬‬
‫‪ַ .9‬חשבו את מקדם העיכוב )‪ (Rf‬של שני הפיגמנטים עבור כל אחד מהמריצים‪.‬‬

‫ִחשבו‪ ,‬על‪-‬פי ערכי ‪ִ Rf‬‬

‫שחשבתם‪:‬‬
‫‪ o‬מה תוכלו לומר על המשיכה היחסית של הפיגמנטים לנייר בנוכחות מים? אצטון? פטרול‬
‫אתר?‬
‫‪ o‬באיזה נוזל כדאי להשתמש כדי להשיג הפרדה המרבית?‬

‫‪30‬‬
 ‫דף תלמיד ‪4‬‬ ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬
‫המשך‬

‫הפרדת הפיגמנטים בעמודה‬

‫הנחיות כלליות‪:‬‬
‫‪ o‬כל תוספת של נוזל לעמודה תתבצע באמצעות פיפטת פסטר‪ ,‬בצורה שלא תפגע‬
‫באחידות שכבת החול העליונה – על‪-‬ידי הזרמת הנוזל על דופן העמודה בקצב איטי‪.‬‬

‫‪ o‬הקפידו שפני הנוזל לא ירדו בשום שלב אל מתחת לפני שכבת החול!‬

‫העמסה‪:‬‬
‫‪ .1‬הורידו את פני הנוזל בעמודה עד לגובה החול‪.‬‬
‫‪ .2‬העבירו חצי מ"ל מתמצית עלי התרד אל העמודה‪.‬‬
‫‪ּ .3‬פִתחו את הברז בתחתית והניחו לנוזל לטפטף אל תוך כוס איסוף‪ ,‬כך שהתמצית תחדור‬
‫כולה אל תוך שכבת החול‪ .‬סגרו את הברז‪.‬‬
‫‪ .4‬הוסיפו מעט נוזל מריץ בכדי לשטוף את דפנות העמודה‪ ,‬והורידו את פני הנוזל עד גובה‬
‫החול‪ .‬סגרו את הברז‪.‬‬

‫הרצה‪:‬‬
‫הוסיפו ‪ 1-2‬מ"ל של נוזל מריץ‪ ,‬ופתחו את הברז‪ .‬בכל פעם שפני הנוזל יורדים לגובה של ‪5‬‬
‫מ"מ מעל החול‪ ,‬הוסיפו מנה נוספת של נוזל‪ .‬משך כל התהליך המשיכו לאסוף אל כוס‬
‫כימית את הנוזל היוצא מן הברז בתחתית העמודה‪ ,‬ושימו לב להתקדמות הפיגמנטים‪.‬‬

‫ִחשבו‪ :‬האם בחרתם בנוזל מריץ מתאים? פנו למורה אם נראה לכם שיש בעיה‬
‫בהתקדמות הפיגמנטים‪.‬‬

‫איסוף‪:‬‬
‫‪ .1‬החליפו את כוס האיסוף במבחנה ברגע שהפיגמנט הראשון מתחיל לצאת בתחתית‬
‫העמודה‪.‬‬
‫‪ .2‬החזירו את כוס האיסוף לאחר שכל הפיגמנט הראשון יצא‪.‬‬
‫‪ .3‬החליפו את הכוס במבחנה חדשה בכל פעם שפיגמנט אחר יוצא מהעמודה‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬

‫ניהול הפעילות‬
‫הכנות‬
‫מיצוי הפיגמנטים מעלי התרד ובנית העמודה הן פעולות מורכבות‪ ,‬הדורשות זמן רב לביצוע‬
‫נאות‪ .‬מומלץ שכל קבוצה תעבוד במקביל על שתי המשימות‪ ,‬כך שחלק מחברי הקבוצה‬
‫יעסקו במיצוי‪ ,‬בעוד חבריהם בונים את העמודה‪ .‬אם הזמן לא מספיק לביצוע הניסוי‪ ,‬ניתן‬
‫להמשיך בשיעור הבא‪:‬‬

‫‪ .1‬את התמצית יש לשמור במבחנה פקוקה במקרר לשבוע הבא‪ .‬במידה והתמצית‬
‫מתייבשת‪ ,‬יש להוסיף לה ‪ 2‬מ"ל של פטרול אתר ולנער היטב‪.‬‬

‫‪ .2‬יש להוסיף לעמודה ‪ 10‬מ"ל פטרול אתר‪ ,‬ולפקוק היטב‪ .‬אסור שהעמודה תתייבש!‬

‫בהפרדה על‪-‬ידי המשפך המפריד‪ ,‬יכול להיווצר מצב שבו השכבות לא נפרדות‪ .‬מכיוון‬
‫שמולקולות האצטון נמשכות גם לפטרול אתר וגם למים‪ ,‬נוצרות כדוריות זעירות של פטרול‬
‫אתר המוקפות במולקולות אצטון‪ .‬כדוריות אלו מפוזרות במים כמו שהשומן מפוזר בחלב )זו‬
‫הסיבה שהתערובת המתקבלת היא "חלבית" – עכורה(‪ .‬הוספת המלח מחלישה את המשיכה‬
‫בין המים לאצטון‪ ,‬דבר הגורם לכדוריות להתחבר זו לזו וליצור פאזה רציפה הנפרדת מן‬
‫המים‪ .‬אחרי ההיפרדות‪ ,‬שתי הפאזות צלולות‪ ,‬דבר המעיד על היעלמות הכדוריות ויצירת‬
‫שתי תערובת הומוגניות – מימית ואורגנית‪ .‬בסוף התהליך‪ ,‬מתקבלים כ‪ 25-‬מ"ל של נוזל ירוק‬
‫בהיר מאד‪ ,‬וכ‪ 5-‬מ"ל של נוזל בעל צבע ירוק כהה‪ .‬ניתן להסיק כי בתהליך המיצוי‪ ,‬רוב‬
‫הפיגמנטים עוברים לתוך הפטרול אתר‪ ,‬ואילו רוב האצטון עובר אל המים‪ .‬שימו לב כי הוספת‬
‫כמות גדולה של מלח תגרום לחלק גדול מהאצטון לעבור לפטרול אתר‪ ,‬דבר שאינו רצוי!‬

‫בניית העמודה הינה מורכבת‪ .‬יש להקפיד עם התלמידים על השלבים השונים‪ ,‬תוך שמירה‬
‫קפדנית על כך שהעמודה לא תתייבש‪ .‬השכבות השונות צריכות להיות מיושרות ודחוסות‬
‫ככל האפשר‪ ,‬בכדי שהנוזל המועבר בעמודה לא ימצא נתיבים שאינם עוברים דרך הפאזה‬
‫הנחה‪ .‬יש להקפיד על קצב טפטוף איטי יחסית בכדי שתהליך ההפרדה יתבצע כראוי‪.‬‬

‫בחירת נוזל מריץ‬

‫מערכי ‪ Rf‬שחושבו‪ ,‬התלמידים צריכים להסיק כי המשיכה היחסית של שני הפיגמנטים לנייר‬
‫גדולה בנוכחות מים וקטנה בנוכחות אצטון‪ .‬בנוכחות פטרול אתר‪ ,‬יש הבדל במשיכה היחסית‬
‫לנייר – הכלורופיל נמשך חזק יותר מאשר הקארוטן‪ .‬ההבדל במשיכה היחסית הוא התכונה‬
‫המשמשת להפרדה‪ ,‬ועל כן הפטרול אתר הוא הנוזל המתאים להרצה‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬

‫בהרצה באמצעות פטרול אתר סביר שהתלמידים יקבלו כרומטוגרמה בה הכלורופיל "מרוח"‬
‫מקו ההתחלה ועד גובה מסוים‪ ,‬בשל יכולת הספיחה הנמוכה של הנייר‪ .7‬יכול להיות שיתקבל‬
‫גם "צל" צהוב של קסנטופילים )בעלי קוטביות בינונית( סביב כתם הכלורופיל‪ .‬במקרה כזה‪,‬‬
‫המליצו לתלמידים לחזור על הבדיקה כשהם מעמיסים כמות קטנה יותר של פיגמנט‪ .‬בכל‬
‫מקרה‪ ,‬הסבו את תשומת ליבם לקו הצהוב הנמצא בחזית הנוזל המריץ – זהו הקארוטן‬
‫המבוקש‪ .‬הקארוטן ממשיך להתקדם עם חזית המריץ גם לאחר שחזית הכלורופיל נעצרה‪.8‬‬

‫הפרדת הפיגמנטים בעמודה‬

‫אחרי שהתלמידים יתחילו להריץ את התמצית בעמודה‪ ,‬הם יבחינו כי הכלורופיל "נתקע"‬
‫בראש העמודה‪ ,‬ולכן לא יוכלו לאסוף אותו‪ .9‬בשלב זה עומדות בפניהם שתי אפשרויות‪:‬‬

‫‪ o‬להמשיך להריץ את הקארוטן באמצעות פטרול אתר עד לאיסופו המלא‪ ,‬ואז להחליף את‬
‫הנוזל המריץ לאצטון על מנת להריץ את הכלורופיל‪.‬‬
‫‪ o‬להחליף את הנוזל המריץ לתערובת של פטרול אתר ומעט אצטון‪ ,‬שתאפשר גם לכלורופיל‬
‫להתקדם‪ ,‬אך בקצב איטי )תערובת אופטימלית‪ 10% :‬אצטון‪ 90% ,‬פטרול אתר(‪.‬‬
‫הניחו לתלמידים להגיע לפתרון בעצמם‪ ,‬על‪-‬פי תוצאות כרומטוגרפיית הנייר אותה ביצעו‪.‬‬
‫הניחו להם גם לטעות‪ ,‬אם זו בחירתם‪ .‬במידה ולא התקבלה הפרדה טובה‪ ,‬ניתן לחזור על‬
‫הניסוי בעזרת אותה העמודה – שטפו את העמודה על‪-‬ידי הרצת ‪ 5‬מ"ל של אצטון )לסילוק כל‬
‫הפיגמנטים( ולאחר מכן הרצת ‪ 5‬מ"ל של פטרול אתר‪ .‬העמודה מוכנה לפעולה!‬

‫בהפרדת הכלורופיל ייתכן ויופיעו מספר צבעים שונים‪ ,‬תלוי במידת הטריות של העלים‪ .‬ניתן‬
‫לזהות את החומרים על‪-‬פי צבעם וסדר הופעתם‪ ,‬בהתאם לרשימה המופיעה ברקע המדעי‬
‫)ככל שהחומר קוטבי יותר‪ ,‬קצב התקדמותו נמוך יותר(‪.‬‬

‫פעילות נוספת‬
‫לאחר סיום הפעילות ניתן להשתמש בעמודה כדי להפריד פיגמנטים ממקורות צמחיים‬
‫אחרים‪ ,‬כמו עלי כותרת של גרניום אדום או עלים של יהודי נודד סגול‪ .‬התלמידים ודאי יופתעו‬
‫לגלות שגם מחלקי הצמח הצבעוניים ניתן לבודד את הכלורופיל הירוק!‬

‫‪7‬‬
‫בהתאם לאנלוגיה בה השתמשנו‪ ,‬ה"חנויות" ברחוב הנייר הן קטנות ולא יכולות להכיל מספר רב של קונים‪ .‬אם כמות‬
‫גדולה של קונים מגיעה לרחוב‪ ,‬החנויות הראשונות יתמלאו במהירות עד אפס מקום‪ ,‬והקונים המאוכזבים יאלצו להמשיך‬
‫ללכת במורד הרחוב‪ ,‬עד שימצאו חנות פנויה‪ .‬ככל שיש יותר קונים‪ ,‬כך יאלצו אחרוני הקונים לנוע רחוק יותר במורד‬
‫הרחוב עד שימצאו חנות פנויה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫לאחר שכל הקונים נכנסו לחנויות‪ ,‬היחידים שממשיכים לנוע במורד הרחוב הם הילדים המחופשים‪ ,‬שאין להם כלל עניין‬
‫בקניות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫הסיליקה ג'ל עשויה במכוון מגרגירים זעירים בעלי שטח פנים גדול‪ ,‬כך שה"חנויות" ברחוב הסיליקה ג'ל הן רבות‬
‫ומרווחות‪ ,‬וכל הקונים מוצאים חנות פנויה כבר בתחילת הרחוב‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬

‫פרק ‪ :4‬יישום‪ :‬הפרדה שהצילה חיים!‬

‫הקדמה‬
‫בפעילות זו נגיע‪ ,‬בשעה טובה‪ ,‬לסיומו המיוחל של סיפור המסגרת בו פתחנו את היחידה )דף‬
‫תלמיד ‪ .(1‬התלמידים יבנו עמודת הפרדה באמצעות האביזרים הזמינים על האי על‪-‬פי‬
‫הסיפור‪ :‬בקבוק פלסטיק‪ ,‬תחבושת‪ ,‬צמר גפן‪ ,‬חול ופחמים‪ ,‬ויפרידו את הצבע האדום ממי‬
‫הסוכר‪ .‬עקרון בניית העמודה בחלק זה דומה מאוד לעקרון המשמש בניקוי מים – כמו‬
‫הפילטרים לטיהור מי השתייה בבית – המבוסס על בניית עמודה מחומרים סופחים )כמו‬
‫פחם( והזרמת המים דרכם‪.‬‬

‫בניית העמודה הכרומטוגרפית תיעשה בעזרת חומרים הזמינים על‪-‬פי המתואר בסיפור‬
‫בלבד‪ .‬אין לתת לתלמידים הנחיות‪ ,‬אלא לאפשר להם להיות יצירתיים‪ ,‬תוך התבססות על‬
‫העקרונות המדעיים שלמדו ביחידה‪ .‬זכרו ‪ -‬יש יותר מדרך אחת שתביא לפתרון המשימה‪,‬‬
‫וחשוב שהתלמידים ירגישו כי הפתרון אליו הגיעו הוא פרי יכולתם האישית והקבוצתית!‬

‫לפני חלוקת דף התלמיד‪ ,‬וודאו כי התלמידים זוכרים את סיפור המעשה‪ .‬אם לא‪ ,‬הקריאו להם‬
‫שוב את הסיפור מדף התלמיד הראשון‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫דף תלמיד ‪5‬‬ ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬

‫הפרדה שהצילה חיים!‬

‫סוף סיפור המעשה‬
‫"איזה יופי!" התלהב מיכאל‪" ,‬באמת צבעים יפים‪ .‬לכל פיגמנט יש יחס שונה בין מידת‬
‫המשיכה שלו לסיליקה ג'ל לעומת המשיכה שלו לנוזל המריץ‪ .‬ההבדל הזה ביחס המשיכה‬
‫גורם להם להיפרד‪ ,‬והמבנה של העמודה מאפשר לנו להזרים בתוכה כמות גדולה של נוזל‪,‬‬
‫ולאסוף בתחתיתה את החומרים המופרדים‪ ,‬אחד אחרי השני‪ .‬בדיוק מה שאנחנו צריכים!"‬

‫"מה אתה מתלהב?"‪ ,‬קטעה אותו נטע‪" .‬שכחת איפה אנחנו? מאיפה נשיג כאן עמודה‬
‫כרומטוגרפית? שלא לדבר על סיליקה ג'ל‪ ...‬כל מה שיש כאן זה חול – הרבה חול‪ ,‬ושום דבר‬
‫אחר!"‬

‫"וגם פחמים מהמדורה של ליל אמש"‪ ,‬הוסיפה נעמי‪ ,‬מסתכלת סביב‪" .‬ובקבוקי פלסטיק‬
‫ריקים‪ .‬ותיק עזרה ראשונה‪ .‬בטח אפשר להנדס משהו מכל הדברים הללו‪ .‬למשל‪ ,‬הפחם ידוע‬
‫כחומר בעל כשר ספיחה גבוה‪ .‬משתמשים בו במטהרי מים כדי לספוח תרכובות לא רצויות‬
‫הנמצאות במי השתייה‪ ,‬משום שחומרים רבים נמשכים אליו חזק יותר משהם נמשכים למים‪.‬‬
‫אבל אני חושבת שסוכר נמשך למים חזק יותר מאשר לפחם‪".‬‬

‫"הבנתי אותך!" קרא מיכאל‪" .‬אני יודע בדיוק מה צריך לעשות‪"...‬‬

‫רגע חושבים‪...‬‬
‫האם גם לכם יש רעיון כיצד‬ ‫•‬
‫לטהר את המים מן הצבע‬
‫האדום?‬

‫תכננו‪ ,‬הראו למורה ובצעו‬ ‫•‬

‫צבע‬ ‫הפרדת‬ ‫ניסוי‬ ‫את‬
‫המאכל ממיץ הפטל כדי‬
‫להציל את אורית‪.‬‬

‫המשימה‬
‫הפיקו ממיץ הפטל כוס שלמה של מי סוכר‪ ,‬ללא צבע מאכל‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬

‫ניהול הפעילות‬
‫אין לשלול רעיונות נוספים שהינם בני‪-‬ביצוע בתנאי המעבדה!‬

‫פתרון אפשרי‪:‬‬

‫שלב ‪ :1‬הכנת העמודה‬

‫‪ .1‬חתכו את תחתית בקבוק הפלסטיק שבידיכם‪.‬‬

‫וסגרו את הפיה עם תחבושת בכדי שגרגרי החול לא "יברחו" החוצה‪.‬‬
‫‪ .2‬הפכו את הבקבוק ִ‬
‫‪ .3‬בעזרת מקל ארוך הכניסו חתיכת צמר גפן לתחתית העמודה וכסו עם שכבה של חול‪.‬‬
‫‪ .4‬הרכיבו את הבקבוק )הקולונה( בעזרת טבעת על עמוד הברזל‪ ,‬כך שהפיה הצרה‬
‫מופנית כלפי מטה‪.‬‬
‫‪ .5‬הכניסו שכבת פחם כתוש ספוג במיץ פטל‪ ,10‬הדקו היטב‪ ,‬ומעליה עוד שכבת חול‪.‬‬
‫‪ .6‬מקמו כוס לאיסוף ממס בתחתית הקולונה‪.‬‬
‫‪ .7‬התחילו להזרים מיץ פטל דרך הקולונה עד שכל שכבות הקולונה רטובות‪.‬‬

‫שלב ‪ :2‬הפרדת הצבע האדום‬

‫בשכבת החול‬
‫‪ .1‬המשיכו להוסיף את מיץ הפטל לראש העמודה בזהירות‪ ,‬ללא פגיעה ִ‬
‫העליונה‪.‬‬
‫‪ִ .2‬אספו דוגמאות של נוזל בתחתית העמודה‪.‬‬

‫יש להקפיד על כך שהשכבות השונות בעמודה תהיינה מיושרות ככל האפשר ומהודקות‪ ,‬כך‬
‫שהפאזה הנעה תחלוף דרך הגרגרים‪ ,‬ולא תמצא נתיבים העוקפים את השכבה‪ .‬יש להקפיד‬
‫עם התלמידים על קצב טפטוף סביר ואיטי בכדי למנוע הצפות‪.‬‬

‫על התלמידים להכין מראש מספר כוסות איסוף בקרבתם בכדי שיוכלו להחליפן בקלות‪.‬‬

‫המטרה הסופית אינה לאסוף את הצבע האדום‪ ,‬אלא להראות ולהסביר שבתנאי‬
‫הכרומטוגרפיה שבחרנו‪ ,‬הצבע האדום נקשר באופן חזק יחסית לפאזה הנחה ואינו משתחרר‬
‫עם הפאזה הנעה‪ ,‬ולכן אנו יכולים לאסוף מים שטוהרו מצבע מאכל‪ .‬יש להדגיש שההפרדה‬
‫נעשתה רק עבור הצבע האדום )צבע המאכל(‪ .‬הסוכר הממתיק את מיץ הפטל יוצא מן‬
‫הקולונה עם המים‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫מים לא מחלחלים טוב דרך פחם יבש‪.‬‬

‫‪36‬‬
 ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬

‫פרק ‪ :5‬סיכום‪ :‬חגיגה של צביעת חולצות‬

‫הקדמה‬
‫בפעילות זו‪ ,‬התלמידים ינצלו את תהליך הכרומטוגרפיה כדי לייצר לעצמם חולצה צבעונית‬
‫ומקורית‪ .‬את הזמן הארוך שצריך להמתין עד להשלמת התהליך ננצל כדי לדון בהיבטים‬
‫טכנולוגיים של השיטה‪.‬‬

‫סיכום‬
‫בזמן ההמתנה להרצת הצבעים בחולצות‪ ,‬שאלו את התלמידים‪" :‬היכן לדעתכם משתמשים‬
‫בשיטות אותן למדתם ביחידה זו?"‬

‫להלן מספר דוגמאות שבהן הפרדת חומרים מיושמת הלכה למעשה‪:‬‬

‫גילוי תרופות‪ :‬תרופות רבות מקורן בתערובות עממיות שהיו מקובלות בעמים ובשבטים‬
‫רבים משך דורות‪ .‬אלא שכיום אנו‬
‫יודעים שרק אחד )בדרך‪-‬כלל( ממרכיבי‬
‫הפעיל‬ ‫המרכיב‬ ‫הוא‬ ‫התערובת‬
‫במרקחת‪ .‬בכדי להפוך תרופה עממית‬
‫)הקרויה גם "תרופת סבתא" בלשון‬
‫העם( לתרופה מקובלת‪ ,‬עלינו לגלות מי‬
‫מבין אלפי החומרים המרכיבים את‬
‫התערובת הוא המרכיב הפעיל‪ ,‬לבודד‬
‫אותו‪ ,‬להוכיח שהוא אכן המרכיב‬
‫הפעיל‪ ,‬לזהות את מבנהו המולקולרי‬
‫ולייצר אותו בכמויות מסחריות‪ .‬הדוגמה‬
‫הבולטת ביותר היא תרופת הפניצילין‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1928‬הבחין אלכסנדר פלמינג‬
‫לראשונה כי עובש בשם "פניציליום" מפריש חומר המעכב התרבות של חיידקים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫רק ב‪ 1941-‬נעשה יישום לתופעה זו‪ ,‬לאחר שייצרו את התרופה האנטיביוטית "פניצילין"‪,‬‬
‫שמקורה בפטרייה הנ"ל‪ .‬השבטים ביערות הגשם‪ ,‬השבטים בהרי קווקז ועמים אחרים הם‬
‫מקור לא אכזב של תרופות‪ ,‬שחלקן הפכו למסחריות ולשימושיות עבור העולם המערבי‬
‫)ואת חלקן איננו מכירים עדיין(‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫ַה ְפרֵד ומשֹול!‬

‫ייצור תרופות בדרגת ניקיון גבוהה‪ :‬בעזרת הפרדת חומרים מוודאים בעת שלבי הייצור‬
‫שהתרופות המיוצרות מכילות את החומר הפעיל בלבד‪ ,‬ללא חומרים מזהמים לא רצויים‪,‬‬
‫העלולים לגרום לתופעות לוואי‪.‬‬

‫ייצור חומרי מזון ללא מזהמים‪ :‬בעזרת שיטות להפרדת חומרים בודקים את רמת‬
‫החומרים השונים הנמצאים במשקאות ומזון‪ .‬ריכוז גבוה מדי של חומרים מסוימים עלול‬
‫לגרום להרעלה‪.‬‬

‫מעקב אחר רמת זיהום האוויר‪ :‬ניתן לבדוק את רמות זיהום האוויר על‪-‬ידי הפרדת‬
‫המזהמים וזיהויים‪ .‬הדבר מאפשר להתריע בפני אנשים רגישים על רמות גבוהות של‬
‫זיהום אוויר בימים מסוימים‪.‬‬

‫הקפדה על רמות נמוכות של חומרי הדברה בפירות ובירקות‪ :‬לצערנו‪ ,‬אנו נאלצים‬
‫להשתמש בחומרי הדברה‪ ,‬הרעילים גם לאדם‪ ,‬בכדי למנוע ממזיקים להרוס את היבול‪.‬‬
‫באמצעות השיטות להפרדת חומרים בודקים שכמות חומרי ההדברה במזוננו הינה ברמה‬
‫שאינה גורמת נזק לאדם‪.‬‬

‫פיתוח הדברה ביולוגית‪ :‬כדי להימנע משימוש בחומרי הדברה רעילים‪ ,‬ביוכימאים חוקרים‬
‫מהם החומרים שצמחים משחררים לאוויר כדי למשוך אליהם‪ ,‬או לדחות מהם‪ ,‬חרקים‪ .‬על‪-‬‬
‫ידי זיהוי חומר כזה ניתן לפתח הדברה ביולוגית‪ ,‬שהינה בריאה יותר וטובה יותר לאדם‬
‫ולסביבה‪.‬‬

‫ייצור שמנים בדרגת ניקיון גבוהה‪ :‬רמת הניקיון של שמן המנוע והדלק המשמשים‬
‫במכוניות ובמטוסים‪ ,‬מנוטרת על‪-‬ידי הפרדת החומרים מהם הם מורכבים‪.‬‬

‫הפרדת הנפט למרכיביו השונים‪ ,‬מהם מייצרים את הדלקים למיניהם‪ ,‬וכן פלסטיק‬
‫ושקיות ניילון‪.‬‬

‫הפרדת קפאין מיתר חומרי הטבע המצויים בפולים כדי לנצלו לשימושים שונים )למשל –‬
‫תוסף במשקאות "אנרגיה"(‪ ,‬או כדי לייצר קפה נטול קפאין‪.‬‬

‫‪38‬‬
‫דף תלמיד ‪6‬‬ ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫וזאת התעודה שלמדתם כרומטוגרפיה!‬

‫כולכם מוזמנים בזאת לתחרות עיצוב החולצה הכרומטוגרפית‪ ,‬שאותה תיקחו לביתכם כפרס‬
‫על מעשיכם הטובים על האי וכאות עידוד להיותכם כימאים כה מוכשרים!‬

‫בתחרות זו אנו "משחקים" בכרומטוגרפיה לעיצוב תלבושת ייחודית‪ .‬מובטח שאיש לא יוכל‬
‫ליצור חולצה זהה ויפה כמו זאת שלכם! נסו ותראו‪.‬‬

‫שלב א'‪ :‬הכנת החולצה‬

‫ציירו על גבי החולצה ציור ככל העולה על רוחכם בעזרת עטי סימון לא מחיקים )מרקרים(‪.‬‬
‫ניתן להוסיף טפטוף שעוות ָּפרָפין מנר רגיל‪ ,‬לפני השימוש במרקרים ובמריץ‪ ,‬כדי ליצור‬
‫הּפרָפין?‬
‫ָבע‪ .‬מהו‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬תפקיד ָ‬
‫אזורים בהם החולצה לא ִּתצ ַ‬

‫התחילו את הציור מגובה של ‪ 10‬ס"מ לפחות מתחתית החולצה‪ .‬ציור במרווחים גדולים ייתן‬
‫תוצאה ברורה יותר‪.‬‬

‫שלב ב'‪ :‬הכנת מתקן לתליית‬

‫החולצה‬
‫הכניסו מקל עץ בין שרוולי החולצה‬
‫עמודים‪,‬‬ ‫שני‬ ‫בין‬ ‫אותה‬ ‫ותלו‬
‫כמתואר בציור‪.‬‬

‫שלב ג'‪ :‬חולצה כרומטוגרפית‬

‫שפכו אלכוהול למגש עד לגובה‬
‫של ‪ 2-3‬ס"מ‪ .‬הכניסו את החולצה‬
‫למגש‪ ,‬כך שהקצה התחתון שלה יטבול באלכוהול‪ .‬המתינו בסבלנות והניחו לאלכוהול לעלות‬
‫במעלה החולצה‪ .‬הוסיפו אלכוהול במידת הצורך‪ .‬בסוף ההרצה‪ ,‬הניחו את החולצה לייבוש‪.‬‬
‫אם השתמשתם בפרפין‪ ,‬לאחר הייבוש יש להרחיק את הפרפין על‪-‬ידי התכתו במים חמים‪.‬‬
‫לאחר מכן תוכלו לקחת את החולצה לביתכם וללבוש אותה‪ .‬תתחדשו!‬

‫‪39‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫נספח‪ :‬כלים וחומרים‬

‫דף תלמיד ‪) 1‬לכל צוות(‪:‬‬
‫• ‪ 4‬צנצנות עם זוגות החומרים‪:‬‬
‫‪ o‬שמן ‪ +‬מים‬
‫‪ o‬מים ‪ +‬סוכר‬
‫‪ o‬נוזל ‪ +‬מוצק )מים ‪ /‬שמן ‪ +‬שבבי ברזל ‪ /‬שבבי עץ ‪ /‬חול ‪ /‬סוכר(‬
‫‪ o‬מוצק ‪ +‬מוצק )שניים מתוך‪ :‬שבבי ברזל ‪ /‬שבבי עץ ‪ /‬חול ‪ /‬סוכר(‬
‫יש לשקול ולרשום על כל צנצנת את משקל כל אחד מהחומרים‪.‬‬
‫• צלחת פטרי ומכסה‬
‫• מגנט‬
‫• מקל זכוכית‬
‫• פינצטה‬
‫• זכוכית מגדלת‬
‫• ‪ 4‬כוסות ‪ 100‬מ"ל‬
‫• מסננת‬
‫• נייר סינון עגול‬
‫• משפך‬
‫• משפך מפריד‬
‫• פלטת חימום‬

‫דף תלמיד ‪) 2‬לכל צוות(‪:‬‬

‫• סוכריות "עדשים" בצבעים שונים‬
‫• מים‬
‫• נייר סינון לכרומטוגרפיה‬
‫• כוס כימית ‪ 100‬מ"ל‬
‫• עיפרון‬
‫• קיסמים‬
‫• סרגל‬
‫• מספריים‬

‫‪40‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫דף תלמיד ‪) 3‬לכל צוות(‪:‬‬

‫• צ'קים מזויפים )הכנה מפורטת בהמשך(‬
‫• מים‬
‫• אלכוהול‬
‫• כוס כימית ‪ 100‬מ"ל‬
‫• פיפטות פסטר‬
‫• נייר סינון לכרומטוגרפיה‬
‫הכנת הצ'קים‪:‬‬
‫‪ .1‬הדפסת עותק אחד של כל צ'ק לדוגמא )מצורף בהמשך( לכל צוות‪.‬‬
‫‪ .2‬מילוי כל צ'ק באופן מלא‪ ,‬כולל תאריך וחתימה באותה עט‪ .‬בכל צ'ק רושמים תאריך וסכום‬
‫)ללא אגורות( וחתימה שונה‪ .‬בצ'ק אחד ‪ -‬להשאיר רווח מתאים בין המילה ש"ח למילה‬
‫שלפניה ולא למלא שום סימן מימין לסכום הנרשם במספרים‪.‬‬

‫‪ .3‬זיוף הצ'ק הנ"ל נעשה בעט בעל צבע זהה אך מסוג שונה‪ ,‬כך שלא ניתן יהיה להבחין‬
‫בהבדל בין התוספת למקור‪ .‬מוסיפים לסכום את הספרות ‪ ,000‬ואת המילה "אלף" לסכום‬
‫במילים ברווח שהושאר‪ .‬יש לבצע ניסוי מקדים‪ ,‬ולוודא שלכל עט כרומטוגרמה שונה‪ ,‬כך‬
‫שהתלמידים יראו הבדל ניכר בין סוגי העטים‪.‬‬

‫הצ'ק לפני‬
‫הזיוף‬

‫הצ'ק לאחר‬
‫הזיוף‬

‫‪41‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫צ'קים לדוגמא‪:‬‬

‫‪42‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫דף תלמיד ‪) 4‬לכל צוות(‪:‬‬

‫מיצוי‪:‬‬
‫• עלי תרד טריים )‪ 10‬גרם(‬
‫• אצטון )‪ 100‬מ"ל – לכל השלבים(‬
‫• פטרול אתר )‪ 100‬מ"ל– לכל השלבים(‬
‫• מים מזוקקים )‪ 100‬מ"ל– לכל השלבים(‬
‫• תמיסת מלח בישול רוויה )‪ 10‬מ"ל(‬
‫• חול )‪ 2‬כפיות(‬
‫• מכתש ועלי‬
‫• משפך ‪ +‬נייר סינון עגול‬
‫• כוס כימית ‪ 250‬מ"ל‬
‫• משפך מפריד‬
‫• משורות ‪ 10‬מ"ל ו‪ 25-‬מ"ל‬
‫• מבחנת זכוכית קצרה ‪ +‬מעמד מבחנות‬
‫• מקל זכוכית‬
‫• כפית חד‪-‬פעמית‬

‫הכנת העמודה‪:‬‬
‫• סיליקה ג'ל )‪ 2‬גרם‪ ,‬גודל גרגר ‪ 75-300‬מיקרומטר(‬
‫• פטרול אתר‬
‫• חול‬
‫• צמר גפן )כדור(‬
‫• מקל ארוך )שיפוד עץ לשישליק(‬
‫• קולונה בנפח של ‪ 25‬מ"ל )ניתן להשתמש בביורטה(‬
‫• משפך‬
‫• עמוד ברזל ‪ +‬תופסן לקולונה‬
‫• מבחנת זכוכית ארוכה ‪ +‬פקק‬
‫• כוס כימית ‪ 100‬מ"ל‬
‫• פיפטת פסטר‬
‫• צלוחית שקילה‬

‫‪43‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫בחירת נוזל מריץ‪:‬‬

‫• פטרול אתר‬
‫• אצטון‬
‫• מים מזוקקים‬
‫• נייר סינון לכרומטוגרפיה‬
‫• ‪ 4‬מבחנות זכוכית קצרות ‪ +‬מעמד מבחנות‬
‫• סרגל‬
‫• טוש לא מחיק‬
‫• קיסם‬

‫הפרדת הפיגמנטים בעמודה‪:‬‬

‫• פטרול אתר‬
‫• אצטון‬
‫• פיפטה להעברת כמות מדודה )לאו דווקא מדויקת( של ‪ 0.5‬מ"ל‬
‫• פיפטת פסטר‬
‫• משורה ‪ 10‬מ"ל‬
‫• ‪ 5‬מבחנות זכוכית קצרות ‪ +‬מעמד )סה"כ ‪ 10‬מבחנות קצרות במעמד לכל השלבים(‬

‫לכל הכיתה‪:‬‬
‫מאזניים בדיוק של ‪ 0.1‬גרם‬
‫נייר מגבת‬

‫‪44‬‬
 ‫הפרֵד ומשֹול!‬

‫דף תלמיד ‪) 5‬לכל צוות(‪:‬‬

‫‪ 2‬בקבוקי פלסטיק של משקה קל בנפח ‪ 500‬מ"ל – האחד ריק והשני מלא במיץ פטל‬ ‫•‬
‫ערכת עזרה ראשונה המכילה‪:‬‬ ‫•‬
‫מספריים‬ ‫‪o‬‬
‫‪ o‬תחבושת ‪ /‬פד גזה‬
‫‪ o‬צמר גפן‬
‫חול שטוף ומיובש )‪ 2‬כוסות(‬ ‫•‬
‫פחמי עץ טבעי )למנגל(‬ ‫•‬
‫‪ 5‬כוסות פלסטיק חד פעמיות‬ ‫•‬
‫עמוד ברזל ‪ +‬טבעת‬ ‫•‬

‫דף תלמיד ‪) 6‬לכל צוות(‪:‬‬

‫• ‪ 2‬עמודי ברזל ‪ +‬תופסנים‬
‫• מקל מטאטא באורך של ‪ 80‬ס"מ‬
‫• מגש פלסטי‬
‫• חולצת טי )טי‪-‬שירט( לכל תלמיד בצוות‬
‫• אלכוהול )‪ 0.5‬ליטר(‬
‫• נר שעווה‬
‫• טושים לא מחיקים )מרקרים( בצבעים שונים‪ .‬נסו לבצע הפרדה של הצבעים על פיסת‬
‫בד קטנה לפני השיעור‪ ,‬ומצאו אילו צבעים עובדים הכי טוב‪ .‬רצוי לנסות גם תערובות‬
‫של אלכוהול ומים ביחסים שונים כדי למצוא איזה מריץ משיג את ההפרדה הטובה‬
‫ביותר )כמו בתעלומת הצ'קים בדף תלמיד ‪.(3‬‬

‫‪45‬‬