‫האקדמיה לפסיכומטרי‬

‫טופס בדיקת חיבור‬

‫כדי להשיג את הציון המקסימלי בחיבור‪ ,‬אנחנו צריכים להיות ברמה של "שיפוט" מבחינת הטקסונומיה של בלום‪,‬‬
‫כלומר – אנחנו אמורים להיות מסוגלים לשפוט ולהעריך עבודה של אחרים בהתאם לקריטריונים שנקבעו להערכת‬
‫החיבור‪ .‬חשוב מאוד להכיר את שיטת הבדיקה באופן מעמיק‪ ,‬שכן אם נדע בעצמנו לזהות טעויות או נקודות חלשות‬
‫יותר בחיבור‪ ,‬נצליח לשפר את איכות החיבור שלנו בעת כתיבתו‪.‬‬

‫השיטה‪:‬‬
‫בדיקת החיבורים תתבצע לפי קבוצות הבדיקה שנקבעו בקובץ האקסל‪ ,‬כאשר כל קבוצה בודקת חיבור כל יום‬
‫בהתאם לטבלה‪ ,‬בין אם הוא נשלח ל‪ Isay-‬ובין אם לא‪ .‬בדיקה זו תתבצע במהירות‪ ,‬תוך ‪ 24‬שעות ותועבר למחבר‬
‫החיבור‪ .‬אם כותב החיבור שלח את חיבורו ל‪ , Isay-‬הוא ישלח את התשובה של‪ Isay‬לכל המחזור כשיקבל אותה‪.‬‬
‫ניתן לצלם את המסכים מאתר ‪ Isay‬באמצעות תוסף ל‪ Firefox‬ששמו‪.ScreenGrab :‬‬
‫חיבורים לעולם לא יהיו מוקלדים אלא רק סרוקים (אא"כ מדובר על סטודנט שנבחן במפע"ם ואז הוא רשאי‬
‫לבחור)‪.‬‬

‫ציוד נדרש‪:‬‬
‫‪ -‬קובץ זה‬
‫‪ -‬עט צבעוני או מרקר לסימון על גבי החיבור שהדפסתם‬
‫‪ -‬טבלת הערכת חיבור‪ -‬הקריטריונים שפרסם המרכז הארצי להערכת חיבור‪.‬‬
‫* בסוף ההערכה יש לצלם את החיבור עם ההערות שסימנתם ולהוסיף כתמונה לקובץ זה‪.‬‬

‫כמה דגשים‪:‬‬
‫‪ ‬ביקורתיות‬
‫תזכרו שזה לא רלוונטי מי כתב את החיבור שאתם בודקים (אתם‪ ,‬חבר‪ ,‬סבתא‪ ,‬אדם זר)‪ ,‬צריך להתייחס בצורה‬
‫ביקורתית ולא להבליג על כלום! ההערות חשובות מכיוון שהמטרה היא ללמוד מהן וליישם את הלקחים‬
‫והמסקנות האופרטיביות בחיבורים עתידיים‪.‬‬
‫החיבור נמדד בשני ממדים‪ ,‬תוכן ולשון‪ ,‬כך גם ההערות שלכם צריכות להתחלק להערות בממד התוכן והערות‬
‫בממד הלשון‪.‬‬

‫קריאה ראשונית‬ ‫‪‬‬

‫בשלב הקריאה הראשונית יש לקרוא את החיבור מהתחלתו ועד סופו‪ ,‬מבלי להתעכב על הערות שיש לכם‪ .‬כדי‬
‫להבין אם הרעיון ורצף התוכן מתאים לנושא החיבור הנדרש‪ ,‬חשוב להכיר לפני את הנושא שעליו נכתב החיבור‪.‬‬
‫אם שמתם לב למשהו שנראה לכם בעייתי‪ ,‬אתם יכולים לסמן אותו כדי לא לשכוח אבל לפרט את ההערה‬
‫שלכם רק בשלב הבא‪.‬‬

‫קריאה מעמיקה‬ ‫‪‬‬

‫לאחר הקריאה הראשונית‪ ,‬נקרא שוב את החיבור בצורה מעמיקה וביקורתית‪ .‬בשלב זה ‪ ,‬תכתבו ותפרטו על כל‬
‫הערה שיש לכם‪ ,‬כך תוכלו להעריך את החיבור בצורה יעילה ונכונה‪.‬‬
‫ההערות נחלקות לשני סוגים‪:‬‬
‫הערה "טבעית" ‪ :‬אלו ההערות ש"קופצות" לכם מהחיבור עצמו‪ ,‬למשל שגיאת כתיב‪ ,‬מילה שגויה‪ ,‬משפט‬
‫ארוך‪ ...‬ברגע ששמתם לב למשהו כזה‪ ,‬עצרו‪ ,‬סמנו אותו‪ ,‬ופרטו בדף ההערות שלכם‪ ,‬לפי מספר ההערה‪.‬‬
‫הערה "יזומה" ‪ :‬אלו הן ההערות שמגיעות מהבדיקה הביקורתית שלנו כאשר היא מונחית באמצעות‬
‫הקריטריונים שנכתבו ע"י המרכז הארצי‪ .‬לדוגמה הערכת הציר הרעיוני‪ ,‬מבנה פסקה‪ ,‬לכידות התוכן ועוד‪.‬‬
‫כמעריכי החיבור‪ ,‬בזמן הקריאה יש לעצור כמה פעמים כדי לבחון את מה שקראתם עד כה‪ ,‬לדוגמה בסוף כל‬
‫פסקה או בסוף טענה חזקה‪.‬‬
‫*סמנו כל הערה בטקסט עצמו‪ ,‬וכתבו לצידה מספר‪ .‬בדף פירוט ההערות לחיבור יש להרחיב על כל הערה לפי‬
‫מספר ההערה באופן מסודר‪.‬‬

‫סיכום ההערות‬ ‫‪‬‬

‫אחרי שסיימתם לקרוא את הטקסט‪ ,‬הוא צריך להיות מלא בסימונים ומספרים‪ ,‬ובדף ההערות יהיה פירוט‬
‫בהתאם‪ .‬עברו על כל הערה שכתבתם ותראו אם יש לכם משהו לשנות או להוסיף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בתיבת הטקסט האחרונה‪ ,‬הוסיפו במלים שלכם סיכום המפרט את דעתכם באופן כללי‪ .‬בתיבה זו‪ ,‬אין‬
‫צורך לפרט על הערות ספציפיות‪.‬‬
‫סריקת החיבור עם ההערות‪:‬‬ ‫‪:‬פירוט ההערות לחיבור‬

‫‪.‬הפסקה הראשונה מנומקת היטב ומציגה את הרקע הכללי לסוגייה‪ ,‬את דעתו ואת עמדת‬ ‫‪.1‬‬
‫הנגד ובכך ברור לקורא מה הוא עומד לקרוא בהמשך‪.‬‬
‫‪.‬הטיעון הראשון מוצג בשורה רווח מהפסקה ובכך החיבור מסודר ונוח לקריאה‪ .‬בפסקה‬ ‫‪.2‬‬
‫השנייה‪ ,‬ניתן לראות טיעון ראשון המבסס ומנמק את דעתו של הכותב‪.‬‬
‫הפסקה השלישית מכילה את הטיעון השני המבסס את עמתו של הכותב‪ .‬יש לצייו‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫שהרווחים נשמרים ונוח מאוד לקרוא את החיבור‪.‬‬
‫‪.‬הפסקה הרביעית הינה פסקה המכילה את הצגת עמדת הנגד והתחשבות בה‪ ,‬ואחריה ישנה‬ ‫‪.4‬‬
‫הצעת פשרה הוגנת יותר תוך כדי הפרכת טענת הנגד‪ -‬דבר שמחזק את עמדתו של הכותב‪.‬‬
‫‪.‬הפסקה החמישית היא פסקת הסיכום בה הכותב חזר על דעתו ועל הנימוק העיקרי בקצרה‬ ‫‪.5‬‬
‫וסגר את החיבור בצורה מסכמת‪ ,‬עניינית ומסודרת‪.‬‬
‫‪.‬מילות קישור‪ -‬בחיבור יש שימוש מגוון במילות קישור‪ ,‬דבר שמחבר את המשפטים בצורה‬ ‫‪.6‬‬
‫יפה ועניינית ומבהיר מה עמדתו של הכותב‪.‬‬
 ‫‪:‬המשך פירוט ההערות לחיבור‬ ‫המשך סריקת החיבור עם ההערות‪:‬‬

‫‪.‬רמה לשונית גבוהה‪ -‬לאורך כל הטקסט הכותב השתמש ברמה לשונית גבוהה תוך הצגת‬ ‫‪.7‬‬
‫(אפשר להוריד את תיבת הטקסט אם היא מפריעה להעתקת קובץ התמונה)‬
‫עמדתו וטענותיו‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬הוא לא חזר על עצמו במהלך החיבור‪.‬‬
‫‪.‬החזרה על הטענות בפסקת הסיום הייתה בקצרה על ידי אזכור דבריו‪ ,‬ולכן‪ ,‬לא התעייפתי‬ ‫‪.8‬‬
‫ונשארתי קשובה גם בפסקה החותמת את המאמר‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
 ‫הערכת החיבור‬
‫אחרי שקראתם את החיבור וההערות‪ ,‬העריכו את החיבור בכל אחד מהקריטריונים בטבלה המצורפת‪.‬‬

‫הערכת ממד הלשון‬ ‫הערכת ממד התוכן‬

‫קריטריונים‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סיכום ‪1‬‬ ‫קריטריונים‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫השתמשו בטבלת ההערכה של המרכז הארצי להערכת הציון הסופי של החיבור‪.‬‬
‫רעיוני‬
‫המצורפת)‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הוסיפו במלים שלכם סיכום המפרט את דעתכם באופן כללי ציר‬
‫(בתיבה‬ ‫דיוק סמנטי‬ ‫*‬
‫שונים‪ .‬חשוב שהסיכום יביע את‬‫אפשר להוסיף הערות לשימור ושיפור או הצעת רעיונות *‬
‫כתיבה עיונית‬ ‫*‬
‫קשר בין הרעיון‬ ‫*‬
‫ציון כללי לממד התוכן‪:‬‬
‫לפיתוחו‬ ‫‪6‬‬ ‫ציון כללי לממד הלשון‪:‬‬
‫תחביר‬ ‫*‬ ‫‪5‬‬

‫חשיבה ביקורתית‬ ‫*‬ ‫עושר לשוני‬ ‫*‬ ‫חוות דעת כללית‪:‬‬

‫התוכןמילות‬
‫לכידות על ידי‬ ‫הנימוקים היו טובים בעיניי והעשירו את קו המחשבה שלי‪ .‬החיבור היה *‬
‫בשפה גבוהה ומאורגן‬ ‫תקינות לשון‬ ‫הטקסט היה ענייני ונימק לי בצורה מעניינת ומפורטת *‬
‫את עמדת הכותב‪.‬‬
‫קישור מתאימות והיה נוח לקרוא אותו מפאת הכתב הברור ושורות הרווח שתרמו להבנה‪ .‬נהניתי לקרוא את החיבור ולמדתי מאופן הכתיבה והמחשבה של המחבר‪.‬‬
‫חוות דעת מילולית ממד התוכן‬ ‫חוות דעת מילולית ממד הלשון‬
‫התוכן היה לי מאוד ברור והבנתי את עמדת הכותב מנימוקיו‬ ‫הטקסט היה כתוב ברמה לשונית מאוד גבוהה תוך שמירה‬
‫העניינים והמשכנעים‪ .‬היה מיקוד ולכידות בין הפסקאות על ידי‬ ‫על רצף ענייני ולכידות של החיבור‪ .‬לא ראיתי שגיאות‬
‫ביקורתית ופיתוח הרעיון היה‬ ‫הערותחשיבה‬
‫ספציפיות‪.‬‬ ‫הייתה‬ ‫כמו כן‪,‬‬
‫לפרט על‬ ‫קישור‪.‬צורך‬
‫מילותכללי ואין‬
‫דעתם באופן‬ ‫דקדוק מסוימות והטקסט היה מאורגן וברור על ידי שימוש‬
‫מעניין ועקבי‪.‬‬ ‫מגוון במילות קישור‪.‬‬