‫סקירה –כתיבה ממזגת‬

‫צוות לשון עמל ב'‬

‫‪1‬‬
 ‫כתיבה ממזגת‬
‫• בכתיבה ממזגת עלינו לצרף ולאחד מקורות ממספר מקורות שונים‪ .‬עלינו ליצור מהם‬
‫טקסט שלם אחד ‪.‬‬
‫• אין מדובר בהעתקת פיסות ממקורות מידע שונים‪ ,‬אלא בכתיבה של טקסט חדש‪.‬‬
‫• עלינו לשים לב ליחסים בין מקורות המידע השונים‪:‬‬

‫‪2‬‬
 ‫תהליך העבודה‬
‫• עלינו לקרוא היטב את ההוראות בשאלה ולהבין איזה מידע אנחנו מתבקשים לאתר בטקסטים‪.‬‬
‫הסקירה הינה תמציתית מאוד ומצומצמת‪ ,‬ולכן כל מידע שאיננו רלוונטי לסקירה ‪,‬ייחשב כמידע‬
‫מיותר‪.‬‬

‫• נערוך טבלה ‪ ,‬שבה נערוך השוואה בין הכותבים‪ .‬נחפש נקודות דמיון בין הכותבים השונים‪ ,‬כמו גם‬
‫מידע מנוגד‪.‬‬

‫• נקרא את הטקסטים בקפידה‪ ,‬נאתר משפטי מפתח רלוונטיים לסקירה ונסמן אותם באמצעות מדגש‪.‬‬
‫במקביל לסימון המשפטים נמלא את הטבלה‪.‬‬

‫• נעבור לשלב הכתיבה‪ ,‬שיתבצע לפי הקריטריונים ‪,‬שקיבלנו במטלה‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫עקרונות חשובים לכתיבה הממזגת‬
‫הבניה מחדש‬ ‫הכללה‬

‫‪4‬‬
5
 ‫מבנה הסקירה הממזגת‬

‫• טיוטה – עריכת טבלה על פי תבחינים (על פי המטלה)‬

‫• פתיחה‬
‫• גוף‬
‫• סיום – ביבליוגרפיה‬

‫‪6‬‬
 ‫עריכת טבלה‬

‫(על פי המטלה)‬ ‫תבחינים‬ ‫טקסט ‪1‬‬ ‫טקסט ‪2‬‬ ‫טקסט ‪3‬‬

‫הטבלה מסייעת להדגיש את נקודות הדמיון והשוני בין הטקסטים‪.‬‬

‫רצוי לשנות את הכותרת לשמות המשפחה של הכותבים ולכתוב בסוגריים את השנה שבה המאמר נכתב‪.‬‬
‫דוגמה‬
‫(על פי המטלה)‬ ‫תבחנים‬ ‫כהן (‪)2019‬‬ ‫לוי (‪)2020‬‬ ‫אהרון (‪)2016‬‬

‫‪7‬‬
 ‫פתיחה‬
‫• בפתיחה עלינו להציג את הנושא באופן כללי‪ .‬לעיתים משפט הפתיחה ישמש הגדרה לנושא‬
‫המרכזי בסקירה‪.‬‬
‫• דוגמות‪:‬‬
‫נושא ה‪ ...‬מעסיק את החברה מספר שנים‪.‬‬
‫תופעת ה‪ ...‬מתייחסת ל‪ ...‬ובאה לידי ביטוי ב‪...‬‬
‫• במהלך הכתיבה יש לציין בסוגריים את שמות המשפחה של הכותבים ואת שנת הפרסום של‬
‫מקורות המידע‪.‬‬
‫• כבר בפתיחה עלינו לעמוד על היחסים בין המקורות – נקודות מאחדות‪ ,‬נקודות משלימות‬
‫או נקודות מנוגדות‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫נגיף הקורונה מעסיק את העולם בתקופה האחרונה‪ .‬רבים מציינים את השפעות הנגיף מבחינה מדעית ורפואית‪ ,‬ורבים דנים בהשפעותיו הרבות‬
‫על הכלכלה‪.‬‬
‫כהן (‪ ,)2019‬לוי (‪ )2020‬ואהרון (‪ )2016‬מציגים את השפעות הנגיף על הכלכלה העולמית‪ .‬אהרון (‪ )2016‬מוסיף מידע על אודות השפעות‬
‫הנגיף מבחינה רפואית‪.‬‬
‫‪8‬‬
 ‫גוף‬
‫• הטקסט צריך לשלב את המידע מן הטקסטים השונים‪.‬‬
‫• הטקסט צריך להביא לידי ביטוי את המשותף לטקסטים השונים לצד הייחודיות של כל טקסט‪.‬‬
‫• הניסוח של הטקסט צריך להיות בלשון הכותב ולא בלשון הטקסטים המקוריים‪.‬‬
‫• יש לעשות שימוש בפועלי אמירה מגוונים תוך ציון שם המשפחה של המחבר ובסוגריים השנה שבה המאמר נכתב‪.‬‬
‫דוגמות‪ :‬לוי (‪ )2020‬גורס‪/‬מציין‪/‬מסביר‪/‬מדגים‪/‬משווה‪/‬מצביע על‪/..‬מוסיף‪ /‬טוען‪/‬מדגיש‪...‬‬
‫• יש לנסח משפטים שיש בהם מילות השוואה‪/‬עימות‪/‬ניגוד‪.‬‬
‫דוגמות‪ :‬בדומה ללוי (‪ )2020‬כך גם כהן (‪...)2019‬‬
‫כשם ש‪ ...‬כך‪...‬‬
‫שלושת הכותבים מעלים את הטענה ש‪ /...‬מתוארת תופעה של‪/ ...‬בניגוד ל‪/...‬‬
‫לעומת‪/‬בשונה מ‪...‬‬
‫• יש להקפיד על דרכי מסירה מגוונות‪:‬‬
‫‪ .-‬דיבור ישיר או ציטוט‪ :‬שם משפחה של הכותב (שנת פרסום הטקסט) ‪ +‬פועל אמירה‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬אהרון (‪ )2016‬טוען"‪.".......‬‬
‫‪ .-‬שימוש בהסגרים‪ :‬לפי‪/‬לטענת‪/...‬לפי דברי‪ /..‬לפי דעתו של‪ ...‬שם משפחה של הכותב (שנת פרסום הטקסט)‪,‬‬
‫דוגמה‪ :‬לפי לוי (‪..... ,)2020‬‬
‫‪ .-‬שימוש בדיבור עקיף‪ :‬שם משפחה של הכותב (שנת פרסום הטקסט) ‪ +‬פועל אמירה ‪ +‬מילת שעבוד‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬לוי (‪ )2020‬טוען ש‪ , ...‬כהן (‪ )2019‬גורס כי‪...‬‬

‫‪9‬‬
 ‫סיכום דרכי מסירה‬

‫‪10‬‬
 ‫סיום – רישום ביבליוגרפיה‬
‫בסוף הטקסט הממזג יש לכתוב את פרטי הטקסטים המקוריים על פי מוסכמות האקדמיה‪.‬‬
‫כיצד מבצעים רישום ביבליוגרפי?‬
‫‪ .-‬יש להציג את הפריטים הביבליוגרפים על פי סדר א"ב של שמות הכותבים (שמות משפחה)‪.‬‬
‫‪ .-‬זכרו! מפ"ת ש"מ‬
‫שם משפחה של הכותב‪ ,‬אות ראשונה של השם הפרטי כתובה בגרש‪( .‬שנת פרסום)‪" .‬שם המאמר"‪ .‬מקום‬
‫פרסום‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫מחוון להערכת כתיבה ממזגת‬

‫‪12‬‬
 ‫מטלת סקירה‬

‫לכבוד יום הבריאות בבית הספר נתבקשת להכין סקירה בנושא "אורח חיים בריא"‪.‬‬
‫בסקירה תאר את ממדי ההשמנה בישראל‪ ,‬וכתוב את ההמלצות להתמודדות עם הבעיה על‬
‫פי שני המאמרים המצורפים‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫שלב א‪ :‬הבנת מטלת הסקירה וסימון דרישות המטלה‬

‫שלב ב‪ :‬הכנת טבלה‬

‫‪14‬‬
 ‫לכבוד יום הבריאות בבית הספר נתבקשת להכין סקירה ספרותית בנושא "אורח חיים‬
‫בריא"‪ .‬בסקירה תאר את ממדי ההשמנה בישראל וכתוב את ההמלצות להתמודדות עם‬
‫הבעיה על פי שני המאמרים המצורפים‪.‬‬

‫ממדי ההשמנה‬

‫ההמלצות‬
‫להתמודד עם‬
‫הבעיה‬

‫בעמודה הראשונה‬
‫נכתוב את התבחינים‬
‫‪15‬‬ ‫מתוך השאלה‬
 ‫לכבוד יום הבריאות בבית הספר נתבקשת להכין סקירה ספרותית בנושא אורח חיים‬
‫בריא‪ ,‬בסקירה תתארו את ממדי ההשמנה בישראל וכתבו את ההמלצות להתמודד עם‬
‫הבעיה ע"פ שני המאמרים המצורפים‪.‬‬

‫בראש הטבלה‬
‫נכתוב את שמות‬ ‫תבחינים‬ ‫רוזנבלום (‪)2017‬‬ ‫ד"ר איסן (‪)2016‬‬
‫כותבי המאמר‬
‫(שמות משפחה)‬
‫ממדי ההשמנה‬
‫ושנת פרסום‬
‫המאמר‪.‬‬
‫ההמלצות‬
‫להתמודד עם‬
‫הבעיה‬

‫השמניםשרית רוזנבלום‬ ‫? ביותר מפת ההשמנה של ילדי ישראל‪ :‬באיזו עיר הילדים‬
‫‪Ynet 13.12.17‬‬
‫‪ ‬חוסר פעילות גופנית‪ ,‬השמנת יתר והקשר להתפתחות מיומנויות מוטוריות‪ ‬בקרב ילדים‬ ‫בעמודה הראשונה נכתוב את‬
‫ד"ר איסן דיאנה המכללה האקדמית בוינגייט מכללת גבעת ושינגטון ‪2016‬‬ ‫התבחינים מתוך השאלה‪.‬‬
‫‪16‬‬
 ‫כעת נקרא את המאמרים‪.‬‬
‫נסמן את ממדי ההשמנה‬
‫בישראל ואת הדרכים‬
‫להתמודד עם בעיית‬
‫ההשמנה‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫הילדיםשרית רוזנבלום פורסם‪Ynet 13.12.17‬‬ ‫?ביותר שמניםהמפת ההשמנה של ילדי ישראל‪ :‬באיזו עיר‬
‫מצפון ועד דרום‪ :‬מגפת ההשמנה של ילדי ישראל איננה פוסחת כמעט על אף יישוב‪ .‬המפה של משרד הבריאות מגלה את הנתונים‬
‫המבהילים‪ :‬אחוזים גדולים מהתלמידים סובלים מעודף משקל ‪ -‬בעיקר ביישובי הפריפריה ובמגזר הערבי‪ .‬במקום הראשון‪ :‬שדרות‬
‫‪ -‬שבה כמעט כל ילד שני שלומד בכיתה ז' סובל מעודף משקל‪" .‬זו בעיה לאומית"‪.‬‬
‫מגפת ההשמנה איננה פוסחת על מדינת ישראל‪ ,‬אולם כעת מתבררים ממדיה המבהילים של התופעה‪ :‬נתונים ראשונים מסוגם‪ ,‬שאסף‬
‫משרד הבריאות מתלמידי כיתות ז' בכל בתי־הספר במדינה‪ ,‬מגלים את מפת ההשמנה החמורה של ילדינו‪ ,‬בייחוד בדרום ובמגזר הערבי‪.‬‬
‫בתואר המפוקפק "העיר שבה חיים הילדים השמנים ביותר"‪ ,‬זוכה שדרות‪ ,‬שבה שיעור הילדים השמנים עומד על ‪ ,49%‬כלומר ‪ -‬כל ילד‬
‫שני‪ 53% .‬אחוז מהבנים בעיר סובלים מהשמנה‪ ,‬ו־‪ 45%‬אחוז מהבנות‪ 13% .‬אחוז מהתלמידים אף מוגדרים כבעלי השמנה חמורה‪ .‬מיד‬
‫אחרי שדרות מככבות בראש הרשימה שלוש ערים ערביות‪ :‬בטירה ‪ 48%‬מהילדים סובלים מהשמנה‪ ,‬בטייבה ‪ ,47%‬ובסחנין ‪ .41%‬גם‬
‫שם יותר מ־‪ 10%‬מהילדים סובלים מהשמנה חמורה‪.‬‬
‫"בעיה לאומית"‬
‫התוצאות הללו משקפות למעשה את משקלם המדויק של כל התלמידים בני ה־‪12‬־‪ 13‬בישראל‪" .‬הנתונים קשים ביותר"‪ ,‬אומר פרופ'‬
‫איתמר גרוטו‪ ,‬המשנה למנכ"ל משרד הבריאות‪.‬‬
‫"אין ספק שמדובר בבעיה לאומית‪ ,‬שחייבים לפתור אותה‪ .‬ילדים שמשמינים בגיל כה צעיר יהפכו‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬למבוגרים שמנים‪,‬‬
‫ויהיו מועדים לסבול מכל המחלות הכרוכות בהשמנה‪ :‬מסוכרת‪ ,‬דרך מחלות לב וכלי דם ואפילו סרטן‪ .‬הנתונים גם מראים בבירור כי יש‬
‫פערים משמעותיים בשיעורי ההשמנה בין ילדים מיישובים במצב סוציו־אקונומי נמוך לאלה שהם במצב גבוה‪ .‬המדינה חייבת לפעול על‬
‫מנת לבלום את מגפת ההשמנה אצל כולם ולעזור למי שזקוקים לעזרה‪ .‬למען המטרה הזו אנו פועלים כעת"‪ .‬‬
‫מנכ"ל משרד הבריאות‪ ,‬משה בר סימן טוב‪ ,‬הוסיף‪" :‬ערי ישראל שמנות מהצפון עד הדרום‪ ,‬לכן הרפורמה שמוביל משרד הבריאות היא‬
‫צורך אמיתי שעולה מהציבור ‪ -‬שרוצה לצרוך מזון בריא‪ .‬יותר ‪ .‬יש פערי מידע בין הצרכנים‪ ,‬שאינם יודעים כמה מלח‪ ,‬סוכר ושומן‬
‫יש במוצר‪ ,‬ותפקידנו לעזור להם לאכול יותר בריא‪ ,‬ולכן עלינו לקיים דיון נוסף היום (ד') בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של‬
‫הכנסת על תקנות סימון המזון‪".‬‬
‫‪18‬‬
 ‫רוזנבלום (‪)2017‬‬ ‫איסן ספורטה (‪)2016‬‬

‫ממדי ההשמנה‬ ‫אחוזים גדולים מהתלמידים סובלים מעודף‬

‫משקל ‪ -‬בעיקר ביישובי הפריפריה ובמגזר‬
‫הערבי‪.‬‬

‫ילדים שמשמינים בגיל כה צעיר יהפכו‪ ,‬קרוב‬

‫לוודאי‪ ,‬למבוגרים שמנים‪ ,‬ויהיו מועדים לסבול‬
‫מכל המחלות הכרוכות בהשמנה‪ :‬מסוכרת‪ ,‬דרך‬
‫מחלות לב וכלי דם ואפילו סרטן‪.‬‬

‫ההמלצות להתמודד עם‬ ‫המדינה חייבת לפעול על מנת לבלום את מגפת‬

‫ההשמנה אצל כולם ולעזור למי שזקוקים לעזרה‪ .‬הבעיה‬
‫למען המטרה הזו אנו פועלים כעת‬

‫ולכן עלינו לקיים דיון נוסף היום (ד') בוועדת‬

‫העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת על תקנות‬
‫סימון המזון‪".‬‬

‫‪19‬‬
 ‫‪ ‬‬
‫חוסר פעילות גופנית‪ ,‬השמנת יתר והקשר להתפתחות מיומנויות מוטוריות‪ ‬בקרב ילדים‬
‫ד"ר איסן דיאנה המכללה האקדמית בוינגייט מכללת גבעת ושינגטון ‪2016‬‬

‫סקר כללי‪:‬‬
‫דו"ח‪ OECD )2010(  ‬המתייחס לבעיית ההשמנה העולמית מגלה שבישראל למעלה‪  ‬מ‪ 20%-‬מהילדים בגיל ‪ 6‬סובלים מעודף משקל‪ .‬נתוני המועצה לשלום‬
‫הילד ב‪ 2014-‬מגלים שאחד מכל שלושה ילדים בארץ סובל מסוג כלשהו של השמנת יתר‪ .‬כמות הילדים הסובלים מעודף משקל בארץ כמעט הכפילה‬
‫עצמה במשך עשור זה (מ‪ 18.5%‬ל ‪.)33%‬‬
‫הסיבות העיקריות לכך ‪:‬‬
‫שינוים בהרגלי האכילה‪ ,‬באיכות ובכמות המזון שהילדים צורכים‪ .‬חוסר תנועה ופעילות גופנית‪.‬‬
‫מחקרים מלמדים ‪ ,‬כי עד היום הדגש העיקרי ‪  ‬הושם על בעיית הרגלי האכילה‪ .‬תעשיית המזון הדיאטטי ומספר הדיאטות הרבות ‪ ,‬המוצעות בימים אלו‬
‫בשוק ‪ ,‬הן הוכחה לכך‪ ,‬אולם לאחרונה תופעת חוסר התנועה הפכה למוקד המעניין ‪  ‬את החוקרים ‪,‬ורבים מהם נעזרים ‪ ‬בעובדה זו על מנת להבין את‬
‫התופעה‪.‬‬
‫כיום ידוע שאחד הגורמים העיקריים בהשמנת יתר אצל ילדים הוא חוסר‪/‬אי בפעילות גופנית‪ .‬בעבר הילדים היו מבלים שעות רבות במשחקי רחוב וחצר‪,‬‬
‫עוסקים בפעילות גופנית חופשית‪ .‬לעומת זאת כיום‪ ,‬הילד מבלה את מרבית זמנו מול הטלוויזיה והמחשב ללא תנועה‪ .‬הפרדוקס הוא שטבעו של הילד הוא‬
‫לנוע‪ .‬ילד קטן אוהב לרוץ‪ ,‬לטפס‪ ,‬לזחול וכדומה‪  ,‬ואילו אנחנו ההורים מדכאים את היצרים הטבעיים מסיבות שונות (נוחיות ההורים‪ ,‬ביטחון)‪.‬‬
‫ילדים מגיעים למערכת החינוך ולשיעורי חינוך גופני מצוידים ברקע מוטורי דל‪ .‬המיומנויות המוטוריות הבסיסיות שלהם מפותחות פחות בגלל חוסר‬
‫התנועה ומשקלם במקרים רבים‪  ‬גבוה מה‪  BMI-‬הממוצע לגילם כתוצאה מתזונה בלתי מאוזנת ‪,‬ובעיקר מחוסר תנועה מגיל צעיר‪ .‬בשיעורי חינוך גופני‬
‫מתבקשים הילדים לעסוק בפעילות גופנית ספורטיבית (כדורגל‪ ,‬כדורסל‪ ,‬אתלטיקה‪ ,‬התעמלות)‪ .‬פעילות זו דורשת לרוב שליטה במיומנויות מוטוריות‪,‬‬
‫מיומנויות שלא פותחו כראוי ‪,‬ולוקות מפאת חוסר התנסות בפעילות גופנית או חוסר‪/‬אי פעילות גופנית כלל‪.‬‬
‫המלצות‪ :‬יש להגדיל את מספר שעות החינוך הגופני בבתי הספר‪ .‬כדאי לאבזר את בתי הספר במכשירי ספורט לשימוש המורים והתלמידים‪ .‬יש להקנות‬
‫בשיעורי חינוך מסרים לעידוד הספורט והפעילות הגופנית כאורח חיים‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫רוזנבלום (‪)2017‬‬ ‫ד"ר איסן (‪)2016‬‬

‫ממדי ההשמנה‬ ‫אחוזים גדולים מהתלמידים סובלים מעודף‬ ‫דו"ח‪OECD )2010(  ‬המתייחס לבעיית ההשמנה העולמית‬
‫משקל ‪ -‬בעיקר ביישובי הפריפריה ובמגזר‬ ‫מגלה שבישראל למעלה‪  ‬מ‪ 20%-‬מהילדים בגיל ‪ 6‬סובלים‬
‫הערבי‪.‬‬ ‫מעודף משקל‪ .‬נתוני המועצה לשלום הילד ב‪ 2014-‬מגלים‬
‫שאחד מכל שלושה ילדים בארץ סובל מסוג כלשהו של‬
‫ילדים שמשמינים בגיל כה צעיר ‪,‬יהפכו‪ ,‬קרוב‬ ‫השמנת יתר‪ .‬מספר הילדים הסובלים מעודף משקל בארץ‬
‫לוודאי‪ ,‬למבוגרים שמנים ויהיו מועדים לסבול‬ ‫כמעט הכפיל את עצמו במשך עשור זה (מ‪ 18.5%‬ל ‪.)33%‬‬
‫מכל המחלות הכרוכות בהשמנה‪ :‬מסוכרת‪ ,‬דרך‬ ‫שינוים בהרגלי האכילה‪ ,‬באיכות ובכמות המזון שהילדים‬
‫מחלות לב וכלי דם ואפילו סרטן‪.‬‬ ‫צורכים‪ .‬חוסר תנועה ופעילות גופנית‪.‬‬

‫ההמלצות להתמודד עם‬ ‫המדינה חייבת לפעול על מנת לבלום את מגפת‬ ‫יש להגדיל את מספר שעות החינוך הגופני בבתי הספר‪,‬‬
‫ההשמנה אצל כולם ולעזור למי שזקוקים לעזרה‪ .‬הבעיה‬ ‫כדאי לאבזר את בתי הספר במכשירי ספורט לשימוש‬
‫למען המטרה הזו אנו פועלים כעת‬ ‫המורים והתלמידים‪ ,‬יש להקנות בשיעורי חינוך מסרים‬
‫לעידוד הספורט והפעילות הגופנית כאורח חיים‪.‬‬
‫ולכן עלינו לקיים דיון נוסף היום (ד') בוועדת‬
‫העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת על תקנות‬
‫סימון המזון‪".‬‬

‫‪21‬‬
 ‫כעת הגענו לשלב החשוב ביותר‪.‬‬
‫נתבונן בטבלה‪ .‬ננסה למצוא את היחס בין‬
‫המאמרים‪ ,‬את נקודות האחדה ביניהם ואת‬
‫המייחד של כל מאמר‪ .‬נכתוב את המסקנות‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫רוזנבלום (‪)2017‬‬ ‫ד"ר איסן (‪)2016‬‬ ‫שני המאמרים מתארים את‬
‫בעיית ההשמנה ונותנים‬
‫המלצות‬
‫בעיית ההשמנה‬ ‫דו"ח‪OECD )2010(  ‬המתייחס לבעיית ההשמנה העולמית אחוזים גדולים מהתלמידים סובלים‬ ‫שני המאמרים מסכימים‬
‫מגלה שבישראל למעלה‪  ‬מ‪ 20%-‬מהילדים בגיל ‪ 6‬סובלים מעודף משקל ‪ -‬בעיקר ביישובי‬ ‫שבעיית ההשמנה בארץ הולכת‬
‫מעודף משקל‪ .‬נתוני המועצה לשלום הילד ב‪ 2014-‬מגלים הפריפריה ובמגזר הערבי‪.‬‬
‫שאחד מכל שלושה ילדים בארץ סובל מסוג כלשהו של‬ ‫מתעצמת‬
‫השמנת יתר‪ .‬כמות הילדים הסובלים מעודף משקל בארץ ילדים שמשמינים בגיל כה צעיר יהפכו‪,‬‬
‫קרוב לוודאי‪ ,‬למבוגרים שמנים‪ ,‬ויהיו‬ ‫כמעט הכפילה עצמה במשך עשור זה (מ‪ 18.5%‬ל ‪.)33%‬‬
‫שינוים בהרגלי האכילה‪ ,‬באיכות ובכמות המזון שהילדים מועדים לסבול מכל המחלות הכרוכות‬
‫בהשמנה‪ :‬מסוכרת‪ ,‬דרך מחלות לב וכלי‬ ‫צורכים‪ .‬חוסר תנועה ופעילות גופנית‪.‬‬
‫דם ואפילו סרטן‪.‬‬

‫ההמלצות‬
‫להתמודד עם‬
‫המדינה חייבת לפעול על מנת לבלום‬ ‫יש להגדיל את מספר שעות החינוך הגופני בבתי‬ ‫שני המאמרים נתנו המלצות‬
‫הבעיה‬
‫את מגפת ההשמנה אצל כולם‬ ‫הספר‪ ,‬כדאי לאבזר את בתי הספר במכשירי ספורט‬ ‫בתחומי חיים שונים‬
‫ולעזור למי שזקוקים לעזרה‪ .‬למען‬ ‫לשימוש המורים והתלמידים‪ ,‬יש להקנות בשיעורי‬ ‫רוזנבלום שרית המלצה בתחום‬
‫המטרה הזו אנו פועלים כעת‬ ‫חינוך מסרים לעידוד הספורט והפעילות הגופנית‬ ‫המשפטי‪ -‬תקנה‬
‫כאורח חיים‪.‬‬
‫ולכן עלינו לקיים דיון נוסף היום‬ ‫ד"ר איסן ספורטה דיאנה בתחום‬
‫(ד') בוועדת העבודה הרווחה‬ ‫החינוכי‬
‫והבריאות של הכנסת על תקנות‬
‫סימון המזון‪".‬‬

‫‪23‬‬
 ‫מתחילים‬
‫‪24‬‬
 ‫דוגמה לפתיחה שמציגה את הנושא‬

‫השמנת יתר עלולה לפגוע באורח החיים הבריא‪ .‬ילדים רבים בעולם ובארץ בפרט סובלים מעודף משקל‪ .‬לחוסר תזונה יש השפעה‬

‫ניכרת לחלות במחלות שונות‪.‬‬

‫רוזנבלום (‪ )2017‬ואיסן (‪ )2016‬מתארות את תופעת ההשמנה בישראל‪ ,‬תופעה שהולכת ומתעצמת‪ .‬רוזנבלום (‪ )2017‬מצביעה על‬

‫הסיבות לתופעת ההשמנה ועל המחלות העלולות להיגרם כתוצאה ממשקל יתר‪ .‬עוד היא מציגה המלצה משפטית להתמודדות עם‬

‫הבעיה בעוד שאיסן (‪ )2016‬מציינת המלצה בתחום החינוכי לפתרון הבעיה‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫פסקה ראשונה‬
‫בגוף = בעיית‬
‫ההשמנה‬
‫גוף‬
‫באשר לתופעת ההשמנה בקרב ילדים‪ ,‬רוזנבלום (‪ )2017‬וד"ר איסן (‪ )2016‬מתארות את ממדי התופעה‪.‬‬
‫ד"ר (‪ )2016‬מציגה במאמרה את דו"ח‪ OECD )2010(  ‬המתייחס לבעיית ההשמנה העולמית‪ .‬לפיו‪ ,‬הדו"ח בישראל‬
‫למעלה‪  ‬מ‪ 20%-‬מהילדים בגיל ‪ 6‬סובלים מעודף משקל‪ .‬נתוני המועצה לשלום הילד ב‪ 2014-‬מגלים שאחד מכל שלושה‬
‫ילדים בארץ סובל מסוג כלשהו של השמנת יתר‪ .‬כמות הילדים הסובלים מעודף משקל בארץ כמעט הכפילה עצמה‬
‫במשך עשור זה‪ .‬רוזנבלום (‪ )2017‬מוסיפה כי אחוזים גדולים מהתלמידים סובלים מעודף משקל בעיקר ביישובי‬
‫הפריפריה ובמגזר הערבי‪ .‬לפי רוזנבלום (‪ ,)2017‬ילדים שמשמינים בגיל כה צעיר יהפכו‪ ,‬קרוב לוודאי‪ ,‬למבוגרים‬
‫שמנים‪ ,‬ויהיו מועדים לסבול מכל המחלות הכרוכות בהשמנה‪ :‬מסוכרת‪ ,‬דרך מחלות לב וכלי דם ואפילו סרטן‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫פסקה שניה בגוף=‬
‫דרכים להתמודדות עם‬
‫הבעיה‬

‫באשר לדרכים להתמודדות עם תופעת ההשמנה‪ ,‬רוזנבלום (‪ )2017‬וד"ר איסן (‪ )2016‬מציעות המלצות בתחומים שונים‬
‫למניעת ההשמנה‪ .‬רוזנבלום (‪ )2017‬מתייחסת להמלצתו של מנכ"ל משרד הבריאות ושל המשנה למנכ"ל בהיבט המשפט‪.‬‬
‫לדבריהם‪ ,‬יש לחוקק תקנה בכנסת שתחייב את יצרני המזון לסמן את רכיבי המזון על המוצרים כדי שהציבור ידע כמויות‬
‫שונות במוצר‪ ,‬כגון‪ :‬מלח‪ ,‬סוכר ושומן‪ .‬באופן זה אנשים ירכשו מוצרים בריאים יותר‪.‬‬

‫ד"ר איסן ספורטה (‪ )2016‬תומכת בהיבט חינוכי‪ .‬לפיה‪ ,‬יש להגדיל את מספר שעות החינוך הגופני בבתי הספר‪ ,‬לאבזר את‬
‫בתי הספר במכשירי ספורט לשימוש המורים והתלמידים ולהקנות בשיעורי חינוך מסרים לעידוד הספורט והפעילות הגופנית‬
‫כאורח חיים‪.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫סיום ‪ -‬ביבליוגרפיה‬

‫איסן‪ ,‬ד' (‪" .)2016‬חוסר פעילות גופנית‪ ,‬השמנת יתר והקשר להתפתחות מיומנויות‬
‫מוטוריות‪ ‬בקרב ילדים"‪ .‬המכללה האקדמית בוינגייט‪ ,‬מכללת גבעת וושינגטון‪.‬‬

‫רוזנבלום‪ ,‬ש' (‪" .)2017‬מפת ההשמנה של ילדי ישראל‪ :‬באיזו עיר הילדים הכי משמינים?"‪Ynet .‬‬
‫‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫טיפים לכתיבה ממזגת (סקירה)‬

‫בהצלחה!‬
‫צוות לשון עמל ב'‬

‫‪29‬‬