‫החוג לעבודה סוציאלית‬ ‫המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬

‫החוג לשירותי אנוש‬

‫להרוויח את הנקודות‪:‬‬
‫כללי כתיבה אקדמית‬

‫יקר‪‬‬ ‫סטודנט‬

‫השקעת בכתיבת עבודה מקיפה ואף עמדת בלוח הזמנים; אולם הציון היה נמוך מהמצופה‪ .‬לאחר האכזבה גילית‬
‫כי חלק מהנקודות אבדו כי לא שמרת על כללי הכתיבה‪ .‬לא חבל?‬
‫חוברת זו כוללת הנחיות לכתיבת עבודה אקדמית ולהצגתה וכן כללים לציטוט ולרישום מקורות על פי ה‪-‬‬

‫‪( (A.P.A( American Psychological Association‬מהדורה ‪ .)6‬ההנחיות מתייחסות לכל הקורסים בחוג לעבודה‬

‫סוציאלית ובחוג לשירותי אנוש‪ .‬בחוגים אחרים יתכן שידרשו כללי ציטוט אחרים ולכן רצוי לברר עם כל מרצה‬
‫בחוגים אלה את דרישותיו‪.‬‬

‫הגשת עבודה ברמת נאותה היא דרישה בסיסית ומובנת מאליה באקדמיה‪.‬‬
‫אנו מקווים כי חוברת זו תסייע לך בכך‪.‬‬

‫ארנון בר‪-‬און‬
‫איילה כהן‬

‫‪2015‬‬

‫‪ ‬החוברת מוגשת לסטודנט ולסטודנטית כאחד אך כתובה בעיקר בלשון זכר‪ .‬בשם הלשון העברית ועם הסטודנטיות הסליחה‪.‬‬
 ‫תוכן עניינים‬
‫עמוד‬
‫‪3‬‬ ‫כללי כתיבה‬
‫‪3‬‬ ‫המבוא‬
‫‪4‬‬ ‫גוף העבודה‬
‫‪4‬‬ ‫שמירה על מבנה‬
‫‪4‬‬ ‫כללי כתיבה‬
‫‪5‬‬ ‫ההיבט המבני‪ :‬פסקאות‬
‫‪5‬‬ ‫תת‪-‬כותרות‬
‫‪6‬‬ ‫ההיבט המילולי‬
‫‪8‬‬ ‫ההיבט החזותי‬
‫‪10‬‬ ‫כללי פיסוק‬
‫‪11‬‬ ‫סיכום ומסקנות‬
‫‪12‬‬ ‫תזכורת‬
‫‪13‬‬ ‫כללי רישום וציטוט ביבליוגרפיים‬
‫‪13‬‬ ‫הפניה לטקסטים בהם השתמשת‬
‫‪15‬‬ ‫הבאת עובדות ורעיונות מטקסטים אחרים‬
‫‪16‬‬ ‫ציטוטים‬
‫‪19‬‬ ‫רישום מקורות ביבליוגרפיים‬
‫‪19‬‬ ‫מאמרים בכתבי עת‬
‫‪22‬‬ ‫ספרים‬
‫‪25‬‬ ‫פרקים בספר ערוך‬

‫‪26‬‬ ‫רישומים ביבליוגרפים נוספים‬

‫‪29‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬

‫‪31‬‬ ‫נספח – עמוד שער לעבודה‬

‫כללי כתיבה‬

‫‪2‬‬
‫התחלה‪ .‬קרא את הנחיות המרצה לכתיבת העבודה‪ .‬יתכן שיש לו דרישות ייחודיות אשר תכוונה את חשיבתך‬
‫ואת כתיבתך‪ .‬באופן כללי כל עבודה מורכבת משלושה חלקים‪ )1( :‬מבוא‪ )2( ,‬גוף ו‪ )3(-‬סיכום‪ .‬בעבודות של ‪+7‬‬
‫עמודים מוסיפים גם עמוד שער‪ ,1‬עמוד תוכן עניינים‪ ,2‬רשימה ביבליוגרפית‪ 3‬ואם יש צורך גם נספחים‪.‬‬

‫המבוא‬
‫המבוא מכניס את הקורא לעבודה על ידי הצגת המטרה שלה‪ ,‬המבנה הכללי שלה וכיצד חלקיה השונים‬
‫מתקשרים זה לזה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬המבוא פורש לקורא את מה שהוא יפגוש בעבודה ומה הוא אמור להבין‬
‫ממנה‪ .‬מבחינה זו המבוא הוא מעין "הנחיות דרך" לקריאת העבודה ו"מתריע" על תכנים שלה‪ .‬דוגמה למרכיבים‬
‫אלה (אך לא למבוא מלא) מוצגת להלן‪.‬‬

‫עבודה זו מקשרת בין לימודי עבודה סוציאלית בכיתה לבין הפרקטיקה של המקצוע בשדה‬
‫[הצגת נושא העבודה]‪ .‬הנושא הזה הוא בעל עניין כי ‪( ...‬הצגת הסיבות לבחירת הנושא)‪.‬‬
‫העבודה בודקת את רמת ההלימה בין הקורסים הנלמדים בכיתה בשלוש שנות לימודי‬
‫התואר הראשון לבין תוכנית ההכשרה המעשית בשנים ב ו‪-‬ג [הצגת מטרת העבודה]‪ .‬בחלקה‬
‫הראשון של העבודה מוצגים נושאי הלמודים בכיתה ומבנה תוכנית ההכשרה בשדה‪ .‬בחלקה‬
‫השני מתואר ומנותח הקשר בין שני המשתנים האלה [הצגת מבנה העבודה]‪ .‬הניתוח מראה כי‬
‫הקשר הזה מתמקד בקורסי הליבה המלווים את עבודת השדה [מסקנות העבודה]‪ .‬לסיכום‬
‫אנו מציגים מספר המלצות לעתיד [סיכום]‪.‬‬

‫לעיתים מרצה יבקש התייחסויות נוספות במבוא‪ ,‬כגון את סוג הניתוח שנבחר או לבטים אישיים‪ .‬אם רוצים‪,‬‬
‫אפשר לתבל את המבוא בקטע ספרות‪ ,‬אנקדוטה אישית או ציטטה אשר ממחישים את נושא‪ ,‬אולם תוספת כזו‬
‫אינה הכרחית‪.‬‬
‫בתום כתיבת העבודה במלואה יש לבדוק שהיא אכן התפתחה בהתאם להצהרות שצוינת במבוא‪ .‬מסיבה זו‬
‫מומלץ לכתוב את המבוא רק לאחר סיום כתיבת גוף העבודה‪ .‬כתיבה בסדר הזה גם תסייע לשמור על ראש פתוח‬
‫במהלך הכתיבה במקום שמחשבותיך בתחילת העבודה תכתבנה את עבודתך‪.‬‬

‫אורך המבוא יהיה כעשירית מאורך העבודה כולה (ללא עמוד השער‪ ,‬הביבליוגרפיה ונספחים)‪.‬‬

‫גוף העבודה‬
‫גוף העבודה הוא החלק המרכזי של העבודה‪ .‬בחלק זה יש לשים לב לשלושה היבטים‪ )1( :‬מבנה (בהתאם להנחיות‬
‫המרצה)‪ )2( ,‬שמירה על כללי כתיבה ו‪ )3(-‬עברית נכונה ובהירה‪.‬‬

‫ראה נספח בסוף החוברת‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫בעבודה קצרה (‪ 4-6‬עמודים) אין לכלול תוכן עניינים‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫ראה עמודים ‪.18-29‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מבנה‬
‫גוף העבודה מחולק ל‪ )1(-‬הצגת הנושא ו‪ )2(-‬ניתוח החומר‪ 1.‬מומלץ לכתוב כל חלק בנפרד אך אין חובה לעשות כן‪.‬‬
‫הצגת הנושא מתבססת על עובדות בלבד‪ ,‬ללא השערות או עמדות אישיות‪ .‬את השערותיך ועמדותיך האישיות יש‬
‫להשאיר לסעיף הניתוח ולסיכום העבודה‪.‬‬
‫במהלך הכתיבה מומלץ להשתמש בכל חלק בה‪ ,‬כולל בסיכום‪ ,‬בתהליך "המשפך"‪ .‬בתהליך זה מתחילים‬
‫בהתייחסות כללית לנושא ונכנסים בהדרגה לפרטים שלו‪ .‬חשיבה וכתיבה כזו תסייע למקד את העבודה ותהפוך‬
‫אותה לידידותית יותר לקורא‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בהמשך לנושא העבודה שהוצג בעמוד הקודם הרי הצעה לכתיבת הצגת‬
‫הנושא‪.‬‬
‫מבנה לימודי התואר הראשון נחלק‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬בין לימודים תיאורטיים ולימודי ההכשרה‬
‫המעשית (תוכן כללי]‪ .‬הקורסים התיאורטיים במהלך שלושת לימודי התואר נחלקים ל ‪...‬‬
‫ההכשרה המעשית בשנה ב מתמקדת ב ‪ ...‬ובשנה ג ב ‪[ ...‬תוכן יותר ספציפי]‪.‬‬
‫בעבודה זו התמקדנו בקורסים המרכזיים אשר מלווים את ההכשרה המעשית‪ .‬הקורסים‬
‫הם ‪ ...‬התכנים הנלמדים בקורסים האלה הם ‪[ ...‬תוכן עוד יותר ספציפי]‪.‬‬
‫ההדגשים בעבודה המעשית בשנה ב הם‪ ...‬ובשנה ג הם ‪...‬‬
‫בסעיף הבא ניתחנו את הקשר בין התכנים התיאורטיים וההדגשים המעשיים [ניתוח‬
‫המקשר בין התכנים השונים המועלים בעבודה]‪.‬‬

‫כללי כתיבה‬
‫ההיבט החשוב ביותר בכתיבה (מלבד תוכן הדברים) הוא שימוש בשפה נכונה ובהירה‪ .‬שפה נכונה ובהירה‬
‫משדגרת את איכות העבודה‪ ,‬מבהירה את כוונות הכותב ומאפשרת לקורא להתייחס ביתר רצינות לתכנים‪ .‬להלן‬
‫נסקרים ההיבטים המרכזיים בכתיבה טובה‪ :‬ההיבט המבני‪ ,‬ההיבט המילולי וההיבט החזותי‪.‬‬

‫‪ 1‬בעבודות מסוימות‪ ,‬כגון עבודות סמינר‪ ,‬מקובל לכלול בגוף העבודה גם פרק העוסק בסקירת ספרות ופרק הדן במתודולוגיה‪ .‬בתחילת עבודה‬
‫סמינריונית גם כותבים תמצית של העבודה כולה‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫ההיבט המבני‬
‫פסקאות‬
‫חלוקת הכתיבה לפסקאות מסייעת לקבץ את הנושאים השונים המועלים בעבודה ובכך מקילה על הכותב ועל‬
‫הקורא כאחד‪ .‬פסקה היא יחידת מחשבה אשר מבטאת רעיון מרכזי אחד במספר משפטים ולכן כל משפט‬
‫בפסקה חייב לתרום לרעיון המרכזי בה‪ .‬משפט שאינו תורם לרעיון המרכזי האחד מפריע להבין את הרעיון‬
‫בפסקה‪ .‬כמו כן‪ ,‬כל משפט צריך להיות ייחודי‪ .‬אין להזכיר תוכן כלשהו יותר מפעם אחת באותה פסקה כי אחרת‬
‫הקורא עלול לחשוב שמדובר ב"מריחה" או שמזלזלים באינטליגנציה שלו‪.‬‬
‫פסקה מורכבת לרוב משלושה משפטים לפחות כי לרוב לא ניתן לפתח רעיון במספר קטן יותר של משפטים‪.‬‬
‫מסיבה זו לא לוחצים במקלדת אחרי כל משפט ‪ Enter‬כדי להתחיל שורה חדשה‪ .‬עם זאת‪ ,‬רצוי להימנע מפסקאות‬
‫ארוכות‪ .‬כיצד נדע אם הפסקה ארוכה מדי? דרך אחת היא לכתוב בעמוד אחד לא פחות משלוש פסקאות‪ .‬מייגע‬
‫לקרוא בעמוד אחד פחות משלוש פסקאות‪ ,‬וקורא יגע מתקשה להתרכז בתוכן‪.‬‬
‫הרעיון המרכזי המוצג בפסקה מכונה 'משפט המפתח' ואת המשפט הזה ניתן לשבץ בתחילת הפסקה או‬
‫בסופה‪ .‬אם בוחרים לכתוב את משפט המפתח בהתחלה אז על כל המשפטים הבאים בפסקה לנבוע ממנו או‬
‫להתקשר אליו‪ .‬המטרה של משפטים האלה תלויה בתוכן אולם בכל מקרה הם‪:‬‬
‫יגדירו או יפרטו את הרעיון המובא במשפט המפתח;‬ ‫•‬
‫יבהירו את משפט המפתח;‬ ‫•‬
‫ידגימו את משפט המפתח;‬ ‫•‬
‫יציגו סיבות לקיומו של משפט המפתח;‬ ‫•‬
‫ישוו את הרעיון המוצג במשפט המפתח עם רעיונות אחרים; ו‪/‬או‬ ‫•‬
‫• יציגו הסתייגויות מהתוכן של משפט המפתח‪.‬‬
‫אם משפט המפתח נכתב בסוף הפסקה‪ ,‬אז עליו לסכם את כל המשפטים הקודמים בפסקה (שהתוכן שלהם דומה‬
‫לאחד או יותר מהתכנים הנזכרים לעיל)‪.‬‬
‫בתוך הפסקה על כל המשפטים להיות קשורים ברצף הגיוני ושוטף‪ .‬למשל‪ ,‬אם כותבים על "ילדים בסיכון"‬
‫מתחילים בציון הגילאים אליהם מתייחסים כ"ילדים"‪ ,‬ממשיכים בהגדרת המונח "סיכון" ורק אז מקשרים בין‬
‫שני המושגים‪ .‬באופן דומה‪ ,‬אם כותבים על אירוע מתמשך‪ ,‬אז יש לשמור על סדר כרונולוגי‪ .‬את הרצף הלוגי‬
‫והשוטף בין המשפטים משיגים על‪-‬ידי שימוש במילות קישור כגון‪" :‬ראשית‪ ,‬שנית ‪" ,"...‬אבל"‪" ,‬לכן"‪" ,‬אף על פי‬
‫כן"‪" ,‬למרות זאת"‪" ,‬יתר על כן"‪" ,‬בהמשך לכך"‪" ,‬אולם'" "לדוגמה" או "עם זאת"‪ .‬באופן דומה יש לקשר בין‬
‫כל הפסקאות הנכתבות תחת אותה תת‪-‬כותרת (כלומר‪ ,‬אין "לקפוץ" מנושא לנושא בלא להסביר לקורא מדוע‬
‫עוברים מנושא אחד לנושא אחר)‪.‬‬

‫תת‪-‬כותרות‬
‫תת‪-‬כותרות מציינת מעבר מנושא מרכזי אחד לנושא מרכזי אחר‪ .‬למשל‪ ,‬אם כותבים על עוני ורוצים לפרט‬
‫תפישות שונות של עוני ניתן לחלק את הכתיבה לתת‪-‬הכותרות "עוני אבסולוטי"‪" ,‬עוני יחסי" ו"עוני‬
‫סובייקטיבי"‪ .‬בדומה לכתיבת פסקה‪ ,‬גם בין תת‪-‬הכותרות יש למצוא דרך לקשר בין הדברים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬ניתן‬
‫להתחיל את הפסקה הראשונה תחת תת‪-‬הכותרת "עוני יחסי" (אם הנושא נדון לאחר תת‪-‬הכותרת "עוני‬
‫אבסולוטי") במילים‪" :‬דרך אחרת לבחון עוני היא להשוות את מצב האדם הנחשב לעני לסובבים אותו‪ .‬לדרך זו‬
‫קוראים עוני יחסי"‪ .‬כתיבה בסגנון כזה מסייעת לקורא לקשר בין חלקי העבודה השונים‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫ההיבט המילולי‬
‫ההיבט המילולי מתייחס לכתיבה בשפה נכונה ובהירה‪ .‬לכל סטודנט‪ ,‬ובמיוחד למי ששפת אימו אינה עברית‪,‬‬
‫מומלץ לבצע עריכה לשונית לפני מסירת העבודה תוך התייחסות לכל הנקודות הבאות‪.‬‬

‫רצוי לכתוב בגוף שלישי ("נאסף חומר" ולא "אספתי חומר")‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן להשתמש בגוף ראשון‬ ‫•‬
‫("אספתי חומר") אם‪ ,‬לדעתך‪ ,‬חשוב להדגיש זאת‪ .‬בכל מקרה יש להקפיד על אחידות השימוש באותו גוף‬
‫(שלישי או ראשון) לאורך כל העבודה‪.‬‬

‫חשוב להקפיד על עברית פשוטה‪ ,‬מכובדת ותקנית‪ .1‬למשל‪ ,‬אין לכתוב "ממקבלי השירות מצופה שאינם‬ ‫•‬
‫ילכלכו את הנחל"‪ .‬במקום זאת יש לכתוב "מצופה ממקבלי השירות שהם לא ילכלכו‪ ."...‬באופן דומה לא‬
‫כותבים "אני לא סגורה על עצמי" (סלנג) אלא "אני לא בטוחה בעצמי"‪ ,‬ולא "הייתי מטפלת בשנה‬
‫האחרונה בשלוש מטופלים" אלא "טיפלתי במהלך השנה האחרונה בשלושה מטופלים"‪ .‬כמו כן לא‬
‫כותבים "המון נשים באות לטיפול בלשכת הרווחה" אלא "רוב המטופלים בלשכות הרווחה הם נשים"‪.‬‬
‫בדוגמה האחרונה יש לציין גם מה הכוונה ב"רוב"‪ :‬האם הכוונה ל‪ 51%-‬או ל‪ 90%-‬מהמטופלים? שני‬
‫המספרים מציינים "רוב" אך יש הבדל משמעותי מאד ביניהם‪.‬‬

‫בהמשך למשפט האחרון‪ ,‬יש להמעיט במילות תואר כי הן עמומות‪ .‬למשל‪ ,‬רצוי לא לכתוב "המקלט‬ ‫•‬
‫מאובזר היטב" כי המילה "היטב" היא סובייקטיבית‪ .‬עדיף לפרט את האבזור ולהשאיר לקורא להחליט‬
‫אם האבזור מספיק אם לאו‪ .‬באופן דומה רצוי לא לכתוב "בית קטן" כי אנשים שונים מבינים את המילה‬
‫"קטן" בדרכים שונות‪ .‬כתבו במקום זאת "בית בן קומה אחת"‪.‬‬

‫יש להימנע גם מהכללות כי הן לרוב לא נכונות‪ .‬למשל‪" ,‬אבא שלו תמיד מרביץ לו‪ ".‬האם זה באמת נכון?‬ ‫•‬
‫האם האב מרביץ לו גם כשהוא (האב) ישן? או‪" ,‬סביבתו של הגן הקיבוצי מתאימה לכל ילד‪ ".‬באמת?‬
‫לכל ילד? אין יוצאים מן הכלל?‬

‫יש להימנע ממלל (יותר מדי מילים)‪ .‬למשל‪ ,‬סטודנט כתב‪" :‬המרכז 'גיל הזהב' המכונה כאמור לפי גיל‬ ‫•‬
‫השוהים בו ממוקם בעיירת הפיתוח חצור הגלילית ברחוב התש"ח ‪ .18‬המרכז משמש כ'בית לקשיש'‬
‫לקשישי העיירה חצור הגלילית בלבד ולכן איננו מקבל לשירותו קשישים‪ ,‬מהסביבה או מערים‬
‫אחרות‪ ."...‬נתעלם לרגע מהשגיאות בעברית ומטעויות הפיסוק המרובות במשפטים האלה‪ .‬האם לא היה‬
‫יותר פשוט לכתוב (ולקרוא) רק משפט כמו‪" :‬מרכז 'גיל הזהב' בחצור הגלילית מקבל קשישים מהעיירה‬
‫בלבד"? (מיקומו המדויק של הארגון‪ ,‬לרוב‪ ,‬אינו רלוונטי; אולם‪ ,‬אם אתה חושב שעובדה זו באמת‬
‫חשובה‪ ,‬אז ניתן כמובן להוסיף אותה)‪ .‬באופן דומה‪ ,‬מדוע נחוצה המילה "במשך" במשפט "לרוב הדיירים‬
‫מחכים במשך זמן רב לתורם" (במקום "לרוב הדיירים מחכים זמן רב לתורם")? באופן דומה‪ ,‬מדוע‬
‫נחוצה המילה "בתוך" במשפט "פגשתי אותו בתוך הבית" (במקום "פגשתי אותו בבית")? וכן‪ ,‬מדוע‬
‫להוסיף את המילה "בשנת" ב"בשנת ‪( "2009‬במקום להסתפק ב‪"-‬ב‪ ?)"2009-‬ככל שכותבים יותר מילים‬
‫שניתן היה לוותר עליהן‪ ,‬כך קשה יותר לקרוא את העבודה והציון עליה ירד‪.‬‬

‫‪ 1‬הדוגמאות להלן לקוחות מעבודות סטודנטים‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫נסה לכתוב משפטים קצרים‪ .‬משפטים ארוכים קשים לקריאה‪ .‬נסה להתמודד‪ ,‬למשל‪ ,‬עם המשפט הבא‪:‬‬ ‫•‬
‫"משפטים ארוכים‪ ,‬הנובעים מכך שלדובר יש רעיון מסובך שאותו הוא רוצה להביע ואשר‬
‫מכילים כמה וכמה רעיונות משניים והסברים בתוכם‪ ,‬כגון מדוע האם‪ ,‬האב ושלושת‬
‫ילדיהם אוכלים מזון שונה לחלוטין‪ ,‬עם דוגמאות לכל אחד מהם‪ ,‬מקשים מאוד על‬
‫הקורא‪ ,‬המעונין לדעת מה בדיוק רוצים ממנו‪ ,‬שהרי הוא שכח זה מכבר איך התחיל‬
‫המשפט‪ ,‬מאיפה משתין הדג ולמה התכוון המשורר‪".‬‬

‫הימנע מקלישאות ("מכה שאינה כתובה בתורה"‪" ,‬אש בשדה קוצים"‪" ,‬יש כסף מפה עד אפריקה")‪.‬‬ ‫•‬
‫הקורא מעוניין בתוכן ולא במילים יפות‪.‬‬

‫נסה להשתמש בשפה "חיובית" ולהמעיט במילות "שלילה"‪ .‬למשל‪ ,‬במקום לכתוב "למשה אין כמעט‬ ‫•‬
‫כוחות‪ "...‬ניתן לכתוב "למשה יש כוחות מועטים‪ " ...‬ובמקום "הוא צריך להפסיק להתלונן כל הזמן‪"...‬‬
‫ניתן לכתוב "הוא צריך להתלונן פחות‪."...‬‬

‫מומלץ לגוון את הדרך בה משתמשים בשמות של מחברים עליהם מסתמכים בכתיבה‪ .‬כך‪ ,‬לא רצוי‬ ‫•‬
‫להתחיל משפט ב‪"-‬רוזנפלד (‪ )2009‬טוען כי ‪ "...‬או "על פי זומכטר (‪ ."... )2001‬במקום זאת עדיף לכתוב‬
‫את תוכן הדברים של הכותבים ולציין את המקור רק בסוגריים בסוף המשפט (כיצד יש לעשות כן מצוין‬
‫בהמשך)‪ .‬כתיבה בהירה מתמקדת בתוכן ולא במקורות לנכתב‪.‬‬

‫לפי לייהי (‪ ,)2008‬הפחתת מס משפיעה לרעה על נשים משתי סיבות עיקריות‪.‬‬ ‫דוגמה אל תכתוב‪:‬‬
‫במקום זאת כתוב‪ :‬הפחתת מס משפיעה לרעה על נשים משתי סיבות עיקריות (לייהי‪.)2008 ,‬‬

‫מדוע? כאשר מתחילים משפט עם שם אז מה שעומד במרכז המשפט (כלומר‪ ,‬מה שהקורא מתרשם‬
‫שחשוב) הוא שם המחבר ולא התוכן‪ .‬כתיבה בסגנון זה אולי מתאימה כאשר מביאים דברים מפי אנשים‬
‫ידועים מאד (מרכס‪ ,‬צ'רצ'יל‪ ,‬פרוייד או בן‪-‬גוריון) אך לא כאשר מדובר במרבית הכותבים (שאת‬
‫שמותיהם בין כה וכה לא זוכרים)‪.‬‬

‫ובהמשך לכלל הקודם‪ :‬כל שימוש בנתון‪/‬רעיון ממקור חיצוני (כלומר‪ ,‬שלא אתה חשבתה עליו באופן‬ ‫•‬
‫אישי) מחייב לרשום את המקור ממנו הנתון‪/‬רעיון נלקח‪ .‬השימוש במקורות הוא חלק מהותי בכתיבה‬
‫אקדמית‪ .‬את רישום המקור יש לכתוב מייד לאחר השימוש בנתון‪/‬רעיון ולא בסוף הפסקה (גם אם כל‬
‫החומר בפסקה מבוסס על אותו מקור)‪ .‬על הדרך בה רושמים את המקור ראו בהמשך‪.‬‬

‫בהתחייבות יש לעמוד‪ :‬כאשר כותבים "להלן ארבע דוגמאות" יש להביא ארבע דוגמאות‪ ,‬וכאשר כותבים‬ ‫•‬
‫"מצד אחד" אז הקורא מצפה גם ל"מצד שני"‪ .‬באופן דומה‪ ,‬אם מציינים ש"מחקרים רבים טוענים כי‬
‫‪ ,"...‬אז יש לציין כעדות לכך מספר מחקרים ולא רק מחקר אחד או שניים‪ .‬מחקר אחד או שניים אינם‬
‫"רבים"‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫ואם מזכירים מספרים‪ ,‬אז אין לכתוב שבמשפחה ישנם "כחמש נפשות"; או שיש חמש נפשות או לא! רק‬ ‫•‬
‫אם מזכירים מספרים גדולים‪ ,‬אז יש מקום להשתמש ב"כ‪ ."-‬למשל‪" ,‬בבית‪-‬הספר לומדים כ‪500-‬‬
‫ילדים"‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬כאשר מציינים מספרים גדולים רצוי לעגל את המספר ולא לציין אותו במדויק (‪ 509‬או‬
‫‪ .)521‬מספר מדויק‪ ,‬אלא אם הוא באמת נחוץ‪ ,‬מקשה על הקריאה ולרוב גם לא ייזכר על‪-‬ידי הקורא‪.‬‬

‫יש להשתמש בכתיבה מלאה ("בדרך‪-‬כלל" ולא בד"כ; על‪-‬ידי ולא ע"י)‪ .‬השימוש בקיצורים אסור בעבודה‬ ‫•‬
‫אקדמית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מותר להשתמש בראשי תיבות בתנאי שבפעם הראשונה בה אתה כותב את‬
‫המילים המליאות בעבודה הפנתה את תשומת לב הקורא שבהמשך תשמש בקיצור‪ .‬למשל‪" ,‬משה הוא‬
‫עובד סוציאלי (להלן עו"ס) ותיק אשר מועסק בלשכה לשירותים חברתיים (להלן לש"ח) בקרית שמונה‬
‫(להלן ק"ש)"‪ .‬למרות כל זאת‪ ,‬ניתן להשתמש בקיצורים כאשר נהוג לכנות את הגוף בו מדובר בדרך זו‬
‫כמו צה"ל‪ ,‬האו"ם‪ ,‬חו"ל או מנכ"ל‪ׂ.‬‬

‫יש להמעיט ככל הניתן בחזרות על דברים שנכתבו קודם לכן (ומכאן שרצוי להימנע ממילים כמו‬ ‫•‬
‫"כאמור" או "כפי שנכתב קודם לכן")‪ .‬כאשר חוזרים על דבר שכבר הזכרת‪ ,‬משדרים לקורא שהוא לא‬
‫יכול לזכור את מה שהוא קרא קודם לכן‪ ,‬ואף קורא לא אוהב שמזלזלים באינטליגנציה שלו‪.‬‬

‫הימנע מסתירות‪ .‬למשל‪ ,‬אין לכתוב במקום אחד שהארגון משרת ‪ 35‬אנשים ובמקום אחר ‪ 30‬אנשים או‬ ‫•‬
‫להתייחס אל אותו ארגון פעם כ"מועדון לקשישים" ופעם כ"בית זקנים"‪ .‬באופן דומה‪ ,‬אין לכתוב‬
‫בעבודה אשר נכתבה ב‪ 2014-‬כי "בשנים האחרונות הוכרה אלימות נגד נשים כפגיעה בזכויות אדם"‬
‫כאשר המקור מבסס על אמנה מ‪ .1982-‬הפער של ‪ 32‬שנים בין ‪ 1982‬ל‪ 2014-‬אינו מתיישב עם המילים‬
‫"בשנים האחרונות"‪ .‬הדבר הבולט ביותר לעין הקורא הן סתירות וטעויות וכתיבתן תפגע בוודאות בציון‪.‬‬

‫ההיבט החזותי‬

‫גודל ‪.12‬‬ ‫פונט‬

‫רווח כפול בין השורות (כולל בביבליוגרפיה)‪ .‬אין להכניס רווח נוסף בין פסקאות (כלומר הרווח בין‬ ‫רווחים‬
‫פסקאות דומה לזה בין כל שאר השורות)‪ .‬כמו כן יש לוודא שהוכנס רווח בין מילה למילה ובין כל‬
‫משפט למשפט‪.‬‬

‫חובה למספר את כל העמודים בעבודה‪ ,‬למעט את עמוד השער (ראו נספח ‪ .)1‬כלומר‪ ,‬המספר מתחיל‬ ‫מספור‬
‫לאחר עמוד השער‪ .‬רצוי‪ ,‬אך לא חובה‪ ,‬שמספרי העמודים יודפסו בתחתית העמוד מצד שמאל‪.‬‬

‫תחילת כל פסקה תהיה מוזחת פנימה (‪ )indented‬כחצי סנטימטר‪ .‬יוצאת מכלל זה הפסקה‬ ‫פסקאות‬
‫הראשונה לאחר כותרת שאותה מתחילים בתחילת השורה‪ ,‬ללא הזחה‪.‬‬

‫כל הטקסט חייב להיות מיושר בשני צדדיו‪.‬‬ ‫יישור‬

‫‪8‬‬
‫להדגשת מילה או ביטוי משתמשים בדפוס שמן (‪ )Bold‬בעברית והטיה (‪ )italics‬בלועזית‪ .‬אין‬ ‫הדגשה‬
‫להשתמש בקו תחתי להדגשה בשום מקום בעבודה‪ ,‬גם לא בכותרות ובתת‪-‬כותרות‪.‬‬

‫כותרות ותת‪-‬כותרות עומדות בפני עצמן; אין להוסיף כל פיסוק (נקודה סופית‪ ,‬נקודתיים או מקף)‬ ‫כותרות‬
‫אחריהן‪.‬‬

‫מספרים עד ‪ 10‬כותבים במילים ומספרים מ‪ 10-‬ומעלה ‪ -‬בִ ְספָרות (חמישה שולחנות; ‪ 11‬שולחנות)‪.‬‬ ‫מספרים‬
‫אולם כן רושמים בִ ְספָרות‪:‬‬
‫מספרים אשר מבטאים זמן (ילד בן ‪ ,3‬שנות ה‪ 5 ,80-‬דקות‪ 8 ,‬חודשים)‪ .‬אולם "אחד" או "אחת"‬ ‫•‬
‫יירשמו תמיד כמילה (ילד בן אחד ולא ילד בן ‪.)1‬‬
‫מספרים המקדימים יחידת מידה (‪ 4‬ס"מ‪ 12 ,‬מ"ר)‪.‬‬ ‫•‬
‫מספרים אשר מבטאים פונקציה מתמטית או סטטיסטית (‪ ,5%‬הוכפל ב‪.)3-‬‬ ‫•‬
‫מספרי נבדקים‪ ,‬סכומים ודרגות בסולם (‪ 3‬נבדקים‪ ,‬ציון ‪ 5‬בסולם בן ‪ 7‬דרגות‪.)₪ 5 ,‬‬ ‫•‬
‫מספרים בסדרה‪ ,‬בפרק בספר ובחלק בטבלה (ניסוי ‪ ,3‬לוח ‪ ,2‬שורה ‪ ,5‬פרק ‪( 9‬או פרק ט אם כך‬ ‫•‬
‫כתוב במקור]‪ ,‬עמ' ‪[ 41‬או עמ' מא‪ ,‬אם כך כתוב במקור)‪,‬‬
‫כל אחד מהמספרים ברשימה של ארבעה מספרים או יותר (‪...‬זכרו ‪ 7 ,4 ,3‬ו‪ 12-‬מילים‪ ,‬בהתאמה)‪.‬‬ ‫•‬
‫כל מספר בתקציר העבודה (למעט‪ ,‬כמובן‪" ,‬אחד" או "אחת")‪.‬‬ ‫•‬

‫בכל ציטוט ובהעתקת כינויים וביטויים מיוחדים יש להשתמש במירכאות כפולות (" – ")‪.‬‬ ‫מירכאות‬
‫מירכאות בודדות (' – ') משמשים רק בקטע הנתון כבר במירכאות כפולות כדי לציין שהקטע מופיע‬
‫במקור במירכאות כפולות‪ .‬למשל‪ ,‬אם תרצה להעתיק את המשפט "על‪-‬פי הכתוב ב‪TheMarker-‬‬
‫(‪ 20‬ביוני ‪ ,2011‬עמ' ‪" )1‬יצרני החלב הבינו‪ :‬אפשר להתיר את הרסן"‪ ,‬יש לכתוב אותו כך‪" :‬על‪-‬פי‬
‫הכתוב ב‪ 20( TheMarker-‬ביוני ‪ ,2011‬עמ' ‪'" )1‬יצרני החלב הבינו‪ :‬אפשר להתיר את הרסן'"‪.‬‬

‫טבלה מציגים במרכז העמוד ואת הכותרת שלה מעליה‪ ,‬במרכז הטבלה‪ .‬כל טבלה מקבלת מספר‬ ‫טבלאות‬
‫הנכתב לפני הכותרת (למשל‪ ,‬טבלה ‪ :2‬משפחות עניות במדינת ישראל לפי מחוזות)‪ .‬כאשר מציגים‬
‫יותר מטבלה אחת‪ ,‬הטבלה הראשונה מקבלת את המספר ‪ ,1‬השנייה את המספר ‪ 2‬וכיוצא בזאת‪.‬‬
‫אותו כלל חל על לוחות‪.‬‬

‫כאשר החומר הכלול בטבלה נלקח ממקור כלשהו יש לרשום את המקור מייד מתחת לטבלה בדרך‬
‫הבאה‪ :‬מקור‪.______ :‬‬

‫אם אתה מצרף נספחים לעבודה‪ ,‬אז חובה להפנות את הקורא אליהם בטקסט במקום בו אתה‬ ‫נספחים‬
‫מזכיר את החומר שנכלל בנספח‪ .‬לכל נספח נותנים מספר (למשל‪ ,‬נספח מס' ‪.)3‬‬

‫בתיאור או בציטוט ממקורות יש להשתמש אך ורק בלשון עבר‪" :‬מוריסון (‪ )1999‬טען" (לא "טוען")‬ ‫זמני לשון‬
‫או "כהן (‪ )2000‬הסביר" (לא "מסביר")‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫יש להמעיט בהערות שוליים‪ .‬אם תוכן ההערה אינו מספיק חשוב להיכלל בטקסט אז ייתכן שניתן‬ ‫הערות‬
‫לוותר על ההערה‪.‬‬ ‫שוליים‬

‫כללי פיסוק‬
‫הנקודה מסיימת משפט ואין רווח בינה למילה האחרונה במשפט‪ .‬שימו לב שבסוף כל משפט‬ ‫נקודה‬
‫אכן שמתם נקודה ושלאחריה השארתם רווח אחד לפני כתיבת המשפט הבא‪.‬‬

‫הפסיק מורה על הפסקה בקריאה במשפט‪ .‬אין להרבות בפסיקים (בפרט לא במשפטים קצרים)‬ ‫פסיק‬
‫ויש להקפיד שלאחר הפסיק יש רווח‪ .‬כפי שנכתב "אין צורך לשים‪ ,‬ליתר ביטחון‪ ,‬פסיק לפני‬
‫ואחרי כל מאמר מוסגר‪ ,‬או לתקוע פסיק‪ ,‬שאחריו באה מילת זיקה‪ ,‬או לדחוף עוד פסיק‪ ,‬ואחריו‬
‫מילת חיבור‪ ,‬או‪ ,‬סתם‪ ,‬לזרוע פסיקים‪ ,‬שיהיה"‪.‬‬
‫מתי כן משתמשים בפסיק?‬
‫כאשר רושמים רשימה של פריטים ואין ביניהם 'ו' החיבור‪.‬‬ ‫•‬
‫דוגמה‪ :‬מדברים פורטוגזית בפורטוגל‪ ,‬בברזיל‪ ,‬באנגולה ובמוזמביק‪.‬‬
‫שימו לב שאין להוסיף פסיק לפני הפריט האחרון כי יש בו 'ו' החיבור‪.‬‬
‫• כאשר מפרידים תמורה (תוספת או תוכן לוואי שמעשירים את התוכן) משאר המשפט‪.‬‬
‫דוגמה העבודה הסוציאלית‪ ,‬שיש הטוענים שהיא מקצוע פרה‪-‬מקצועי (תמורה)‪ ,‬התפתחה‬
‫בסוף המאה ה‪.19-‬‬
‫(כיצד אנחנו יודעים שהתוספת למשפט "שיש מי שטוענים שהיא מקצוע פרה‪-‬מקצועי" היא‬
‫תמורה? כי ניתן להבין את המשפט גם ללא התוספת הזו ("העבודה הסוציאלית החלה להתפתח‬
‫בסוף המאה ה‪.)"19-‬‬
‫• כאשר מפרידים בין חלקים במשפט מורכב‪.‬‬
‫דוגמה כדי לכתוב עבודה טובה‪ ,‬כלומר כזו שתקבל ציון גבוה‪ ,‬יש להקפיד על כתיבה נכונה‬
‫וברורה‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬אין לכתוב פסיק לפני "כי" או "כיוון"! (לכן יש לכתוב "הפקידה הסבירה כי‪ "...‬ולא‬
‫"הפקידה הסבירה‪ ,‬כי‪.)"...‬‬

‫לנקודה פסיק שני שימושים‪.‬‬ ‫נקודה פסיק‬

‫היא מחברת בין שני משפטים שהקשר ביניהם חזק יותר מהקשר בין משפטים המופרדים‬ ‫•‬
‫בנקודה‪.‬‬
‫אני נשארתי לבד; כולם נסעו‪.‬‬ ‫דוגמה‬
‫היא מפרידה יותר חזקה מהפסיק ומסייעת בצמצום מספר הפסיקים במשפט ארוך‪.‬‬ ‫•‬
‫נסעתי ללונדון‪ ,‬אנגליה; למונטריאל‪ ,‬קנדה; ולניו‪-‬יורק‪ ,‬ארה"ב‪.‬‬ ‫דוגמה‬
‫זאת ועוד; ראיתי גם כלנית שחורה‪.‬‬

‫קו מפריד בא במקום שישנה השמטה במשפט או במקום פסיקים‪ ,‬סוגריים או נקודתיים‪.‬‬ ‫קו מפריד‬
‫הבניין גבוה – ‪ 40‬קומות‪ .‬משה רוצה בננה ומוסטפא – תפוח‪.‬‬ ‫דוגמאות‬

‫‪10‬‬
 ‫העבודה הסוציאלית – שיש הטוענים שהיא מקצוע פרה‪-‬מקצועי – החלה‬
‫להתפתח בסוף המאה ה‪.19-‬‬
‫לפני ואחרי הקו המפריד חובה להוסיף רווח‪.‬‬

‫משתמשים במקף בין שתי מילים ויותר אשר מצטרפות למושג אחד‪.‬‬ ‫מקף‬
‫בית‪-‬ספר‪ ,‬בית‪-‬חולים‪ ,‬שיקול חברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬בן‪-‬יומו‪ ,‬אב‪-‬בית‪-‬דין‪.‬‬ ‫דוגמאות‬

‫נקודתיים משמשים לציון רשימה של ארבע פריטים או יותר (אך לא של שמות אנשים)‪.‬‬ ‫נקודתיים‬
‫קנדה מורכבת ממספר פרובינציות‪ :‬קולומביה הבריטית‪ ,‬אונטריו‪...‬‬ ‫דוגמה‬
‫שים לב שלא שמים נקודתיים אחרי "כגון" או "למשל" או "כמו"‪.‬‬

‫גרש משמש לקיצור מילה‪.‬‬ ‫גרש‬

‫מס' (מספר)‪ ,‬עמ' (עמוד)‪.‬‬ ‫דוגמאות‬
‫ד' גרוסמן‪ ,‬ע' עוז‪ ,‬נ' ברנע‪.‬‬
‫אין לשים נקודה אחר המילה המקוצרת אלא גרש בלבד‪.‬‬ ‫•‬
‫אין לקצר את המילה 'מספר' במשפט "מספר המשתתפים אינו ידוע"‪ ,‬אבל ניתן לקצר אותה‬ ‫•‬
‫בשימושים מקובלים כגון מס' טלפון‪ ,‬מס' בית‪.‬‬
‫כאשר אותיות אינן קיצור אלא מבטאות מיקום ברצף הן תיכתבנה ללא גרש; למשל‪ ,‬כיתה ג‬ ‫•‬
‫(לא כיתה ג')‪ ,‬כרך כח (לא כרך כ"ח) תהילים פרק קיט (לא קי"ט)‪ ,‬שלב א בניסוי (לא שלב א')‪.‬‬

‫גרשיים (") משמשים לקיצור שמות שמבטאים אותם כמילה (ש"י עגנון‪ ,‬צה"ל‪ ,‬תע"ס)‪.‬‬ ‫גרשיים‬

‫כאשר כותבים‪ :‬ועוד‪ ,‬וכו'‪ ,‬וכיו"ב או וכדומה מסיימים בנקודה (‪ ).‬ולא ברצף נקודות (‪ .)...‬באופן‬ ‫רצף נקודות‬
‫כללי‪ ,‬רצוי להימנע משימוש ברצף נקודות‪ ,‬אבל אם עושים בהן שימוש‪ ,‬אז מספרן מוגבל לשלוש‬
‫בלבד (‪.)...‬‬

‫המעיט בסימני קריאה‪ .‬תנו לטקסט לדבר בעד עצמו‪.‬‬ ‫סימן קריאה‬

‫סיכום ומסקנות‬
‫לאחר שהצגת את העובדות וניתחת ועיבדת אותן‪ ,‬כתוב בקצרה (משפט‪-‬שניים)‪ ,‬בסוף העבודה‪ ,‬את כל אחד‬
‫משלבי העבודה‪ .‬פרק זה‪ ,‬האחרון בעבודה‪ ,‬מארגן ומסכם את הרעיונות המרכזיים בעבודה‪ .‬בסיכום יש להשתמש‬
‫רק ברעיונות ובנושאים שעלו בגוף העבודה; אין להוסיף בסיכום כל חומר חדש‪.‬‬
‫אם אתה מוסיף מסקנות‪ ,‬אז זכור שעליהן להתייחס באופן מתומצת לסוגיות‪/‬שאלות אשר הוצגו במבוא‬
‫לעבודה‪ .‬ניתן להציג את המסקנות על‪-‬פי סדר הצגת השאלות במבוא או על‪-‬פי סדר אחר (למשל‪ ,‬להתחיל‬
‫במסקנה החשובה ביותר ולהמשיך במסקנות חשובות פחות או להפך)‪ .‬מהמסקנות ניתן להעלות גם השלכות‬
‫תיאורטיות (להמשך בדיקה) ו‪/‬או מעשיות (כגון הצעה לפרויקט)‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫תזכורת‬
‫לפני הגשת העבודה‪ ,‬ערוך עליה הגהה יסודית‪.‬‬
‫• הקפד על הנחיות המרצה‪.‬‬
‫• בדוק את השפה‪.‬‬
‫• תקן טעויות כתיב‪.‬‬
‫• הסר תכנים אשר חוזרים על עצמם‪.‬‬
‫• בדוק שהכתיבה עקבית‪.‬‬
‫• בדוק שלכל עובדה‪/‬נתון‪/‬רעיון שהבאת ציינת את המקור ממנו הוא‬
‫נלקח‪.‬‬
‫• תעבור על הפיסוק‪.‬‬
‫• שמור על רווחים (בין המילים‪ ,‬בין השורות‪ ,‬בין חלקי העבודה)‬
‫ומחק רווחים מיותרים‪.‬‬
‫• בדוק עקביות בגודל ובסגנון הכותרות‪.‬‬
‫• בדוק כי כל הפריטים הביבליוגרפים המוזכרים בגוף העבודה‬
‫רשומים בביבליוגרפיה‪.‬‬
‫• בדוק כי כל הנספחים שהקורא הופנה אליהם אכן צורפו לעבודה‪.‬‬

‫לאחר שסיימת לכתוב את העבודה‪ ,‬הנח אותה בצד וחזור אליה למחרת או לפחות לאחר‬
‫מספר שעות‪ .‬קרא אותה מחדש‪ .‬קרוב לוודאי שתגלה כי ניתן לשפר אותה‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫כללי ציטוט רישום מראי מקום ביבליוגרפיים‬
‫מראי מקום ביבליוגרפיים משמשים למספר מטרות‪.‬‬

‫הם מציינים מהיכן לקחת ציטוטים ישירים מטקסט אחר;‬ ‫•‬

‫הם מראים מהיכן לקחת את הרעיונות והעובדות אותם הבאת בטקסט; ו‪-‬‬ ‫•‬
‫הם מפנים את הקורא לכתבים אחרים בנושא‪.‬‬ ‫•‬

‫אין דרך אחת נכונה לרשום מקורות לרעיונות ולציטוטים בטקסט‪ .‬במקצועות שונים משתמשים‬
‫בכללים שונים וכך עושות גם הוצאו ת לאור שונות‪ .‬למשל‪ ,‬במדעי הרוח נהוג להשתמש בכללי ה‪-‬‬
‫‪ )M.L.A.( Modern Language Association‬בעוד שבמדעי החברה מקובלים יותר חוקי ה‪-‬‬
‫‪ .)A.P.A.( American Psychological Association‬בשל הבדלים אלה‪ ,‬הכללים בעמודים הבאים‬
‫מציינים רק דרך אחת כיצד יש לרשום את המקורות הביבליוגרפיים‪ .‬הדבר החשוב הוא להיות‬
‫עקבי; יש להשתמש רק בגוף אחד של כללים לכל אורך הכתיבה‪.‬‬

‫בחוג לעבודה סוציאלית ובחוג לשירותי אנוש נהוגים כללי ה‪.A.P.A.-‬‬

‫הפניית הקורא למקורות בהם השתמשת‬

‫לרוב כאשר אנחנו כותבים‪ ,‬אנחנו לא הראשונים שכתבנו על הנושא; אחרים עשו זאת לפנינו‪ .‬כאשר אתה מסתמך‬
‫על מקור כלשהו או רוצה להפנות את הקורא אליו עליך לציין זאת‪.‬‬

‫הדוגמה הבאה מראה כיצד הפניה כזו מבוצעת‪.‬‬

‫"ביקורת על השימוש במודלים בעבודה סוציאלית אשר פותחו במדינות מערביות במסגרות לא‪-‬‬
‫מערביות החלה בשנות ה‪ 50-‬במאה הקודמת (‪ )Brown, 1957; Hooey, 1954‬ונמשכה ביתר שאת‬
‫בשנות ה‪Almozor, 1966; Branscome, 1961; Clifford, 1966; Gore, 1967; Paraison, ( 60-‬‬
‫‪".)Robertson, 1963 ;1966‬‬
‫במשפט זה המחבר לא רק מציין שהובעו ביקורות על השימוש במודלים מערביים במסגרות לא‪-‬מערביות; הוא‬
‫גם מראה את קיומן של הביקורות על‪-‬ידי ציון דוגמאות למחברים שהביעו את הביקורת‪.‬‬

‫זו תמצית הכתיבה האקדמית‪ :‬חייבים להוכיח את כל מה שכותבים על‪-‬ידי‬

‫הסתמכות על כתבים קודמים בנושא‪.‬‬
‫כיצד מציינים את המקורות (בהמשך לדוגמה)?‬

‫מיד לאחר הצגת התוכן רושמים את שם המשפחה של המחבר (ורק את שם המשפחה)‪ .‬לאחריו מוסיפים‬ ‫•‬
‫פסיק ולאחר מכן את השנה בה הטקסט יצא לאור ‪ -‬הכל בין סוגריים עגולים‪.‬‬
‫(‪)Hooey, 1954‬‬ ‫(מילר‪)2006 ,‬‬ ‫דוגמה‬

‫‪13‬‬
‫לחילופין‪ ,‬ניתן לכתוב‪ :‬על פי מילר (‪ ... ,)2006‬אך עדיף להימנע מלהתחיל משפט בשמו של‬
‫מחבר (ראה ההמלצה בנדון בעמ' ‪.)7‬‬
‫כאשר מציינים מקור שיצא לאור בעברית‪ ,‬רושמים את שנת ההוצאה הלועזית (למשל‪,)2011 ,‬‬
‫אולם לפעמים מצוינת שנת ההוצאה רק לפי התאריך העברי‪ .‬במקרה זה רושמים שנה זו‪.‬‬
‫לדוגמה גל (תשס"ח)‪.‬‬

‫כאשר שני מחברים כתבו את הטקסט עליו מסתמכים‪ ,‬כותבים את שמות המשפחה של שניהם עם "ו"‬
‫ביניהם (או את קיצור המילה ‪ - & - and‬באנגלית)‪.‬‬
‫(ברנד וקדם‪)1996 ,‬‬ ‫דוגמה‬

‫(‪)Dixon & Scherell, 1995‬‬

‫כאשר שלושה‪ ,‬ארבעה או חמישה מחברים כתבו את הטקסט‪ ,‬רושמים את כל שמות המשפחה שלהם‪.‬‬
‫אולם במקרה זה שמים פסיק לאחר השם של המחבר הראשון‪ ,‬השני וכו' ואת ה‪'-‬ו' (או &) לאחר שמו של‬
‫המחבר האחרון‪.‬‬
‫דוגמה (אורון‪ ,‬מארק ועופר‪)2001 ,‬‬

‫(‪)Lombard, Grobbelaar, & Puis, 2003‬‬

‫שימו לב שיש כאן הבדל בין עברית לאנגלית‪ .‬באנגלית‪ ,‬כאשר יש ‪ +3‬מחברים‪ ,‬שמים פסיק לפני ה‪;&-‬‬
‫בעברית – לא‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬אם אתם מצטטים את אותו מקור פעם נוספת בעבודה (כאשר יש ‪ +3‬מחברים)‪ ,‬יש לרשום רק‬
‫את שם המחבר הראשון בתוספת המילה "ואחרים" או באנגלית ‪( et al.‬שפירושן "ואנשים אחרים")‪.‬‬
‫שימו לב שבאנגלית שמים נקודה רק לאחר ‪.al‬‬

‫כאשר יש ששה או יותר מחברים רושמים רק את שם המשפחה של המחבר הראשון ולאחר מכן‬
‫"ואחרים" (או באנגלית ‪.)et al.‬‬
‫(יקל ואחרים‪)1984 ,‬‬ ‫דוגמה‬

‫)‪)Paine, et al., 1999‬‬

‫כאשר מציינים יותר ממקור אחד‪ ,‬מפרידים את המקורות השונים על‪-‬ידי נקודה פסיק (;)‪.‬‬ ‫•‬
‫(גל‪ ;2006 ,‬דורון‪)1986 ,‬‬ ‫דוגמה‬

‫(‪)Brown, 1956; Hooey, 1954‬‬

‫כמו כן‪ ,‬כאשר מציינים יותר ממקור אחד‪ ,‬יש לרשום את שמות המחברתים לפי סדר האלף‪-‬בית‪.‬‬
‫(גל‪ ;2006 ,‬דורון‪ ;1986 ,‬כספי‪)2007 ,‬‬ ‫דוגמה‬

‫(‪)Branscombe, 1961; Clifford, 1966; Robertson, 1963‬‬

‫כאשר משתמשים במקורות בעברית ובאנגלית יש לרשום ראשית את המקורות בעברית‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫(דורון‪)Titmuss, 1970 ;1986 ,‬‬ ‫דוגמה‬

‫כל מקור המוזכר בטקסט חייב להיות רשום בביבליוגרפיה בסוף העבודה (למעט מקור המובא ע"י מחבר אחר)‪.‬‬
‫בהמשך מוסבר כיצד רושמים את המקורות בביבליוגרפיה‪.‬‬

‫הבאת עובדות ורעיונות מטקסטים אחרים‬

‫כמעט בכל עבודה תזכיר רעיונות‪ ,‬נתונים או עובדות שקראת עליהם במקום אחר‪ .‬הנימוס מחייב שתציין בטקסט‬
‫את המקורות האלה ובאקדמיה זו חובה‪ .‬אם לא תאמץ את הקוד הזה‪ ,‬קרוב לוודאי שיאשימו אותך בגניבה‬
‫ספרותית (פלגיאט)‪ ,‬שהיא העבירה האקדמית החמורה ביותר‪.‬‬

‫הדוגמאות הבאות ממחישות כיצד מכירים תודה לעבודה של מחברים אחרים‪.‬‬

‫דוגמה ‪1‬‬
‫"גידנס )‪ )Giddens, 1991‬טוען שהמונח גלובליזציה חייב לתפוס מקום מרכזי בלקסיקון של מדעי‬
‫החברה‪".‬‬
‫במשפט הזה הכותב מראה שהוא לקח את הרעיון שגלובליזציה מהווה מונח חשוב במדעי החברה מ‪Giddens-‬‬
‫(‪ .) 1991‬שימו לב שאחרי ציון שם משפחתו של הכותב ממנו נלקח הרעיון (במקרה זה ‪ )Giddens‬מוסיפים את שנת‬
‫ההוצאה לאור של המקור אחרי השם (במקרה זה ‪ )1991‬והכול בסוגריים עגולים‪ .‬הדוגמה גם מראה שכאשר‬
‫מביאים מראה מקום בלועזית יש לרשום את שם‪/‬שמות המחבר‪/‬ים בעברית (ללא תאריך) לפני מראה המקום‬
‫בלועזית‪.‬‬

‫דוגמה ‪2‬‬
‫"מכיוון שבמערכות החינוך המקומיות נהוג לקבל את דברי המורה כמעט כתורה מסיני ומחשבה‬
‫עצמית היא מושג זר (‪ ,)Raditlhokwa, 1994; Silavwe, 1995‬סטודנטים אפריקאים רוצים ללמוד‬
‫'נכון' ו'לא נכון'‪ ,‬כמו בספר חוקים‪ ,‬במקום ליצור ולגלות ידע בעצמם (‪".)Hutton, 1994‬‬
‫כאן המחבר מביא לידיעת הקורא שהוא לקח את הרעיונות שהוא מציג מכותבים אחרים‪ .‬הוא לקח את הרעיון‬
‫שמערכות החינוך האפריקאיות אינן מעודדות חשיבה עצמאית מרדיקטלהוקה (‪ )Raditlhoka, 1994‬ומסילאוווה‬
‫)‪ (Silavwe, 1995‬ואת הרעיון שהסטודנטים רוצים ללמוד מה 'נכון' ומה 'לא נכון' מהטון ( ‪. )1994 Hutton,‬‬

‫דוגמה ‪3‬‬
‫בדוגמה הקודמת המחבר מסמן שהוא קרא את הטקסטים המקוריים שהוא ציטט‪( ,‬כלומר את הכתבים של‬
‫‪ ,)1995( Silavwak‬של ‪ )1994( Raditlhoka‬ושל ‪ .)1994( Hutton‬אולם לפעמים אנחנו מסתמכים על דברים‬
‫שהמחבר שקראנו מצטט או מסתמך עליהם‪ ,‬בעוד שאנחנו לא קראנו את הטקסט המקורי‪ .‬מקרה כזה מופיע‬
‫בדוגמה הבאה‪.‬‬
‫"על‪-‬פי משרד האוצר (‪ ,2002‬בתוך גל‪ ,‬תשס"ה‪ ,‬עמ' ‪ )87‬הסכום הכולל מהטבות המס במדינת ישראל‬
‫נאמד ב‪ 2002-‬ב‪ 30.4-‬מיליארד ‪".₪‬‬
‫במשפט זה אנחנו מסמנים לקורא שאת המספרים שאנחנו מביאים קראנו אצל גל (תשס"ח) ולא בטקסט‬
‫המקורי שמתוכו גל לקח אותם (משרד האוצר‪ .)2002 ,‬שימו לב כיצד המסר הזה מועבר‪ :‬המחבר כתב "בתוך"‬

‫‪15‬‬
‫המאמר‪/‬ספר שהוא קרא ואת מספר העמוד בו מופיעים המספרים (גל‪ ,‬תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪ .)87‬כמו כן הוא מציין את‬
‫המקור לנתונים עצמם (משרד האוצר‪ .)2002 ,‬שימו לב שיש להוסיף פסיק לאחר ציון התאריך של המקור הראשי‪.‬‬
‫בעברית ניתן להחליף את המילה "בתוך"‪ ,‬כמו בדוגמה‪ ,‬במילה "אצל"‪ .‬באנגלית כותבים ‪ .in‬בכל מקרה יש‬
‫להקפיד להשתמש באותה מילה (בתוך או אצל) לצורה זו של ציטוט לכל אורך העבודה‪.‬‬

‫כאשר מצטטים מקור שמופיע בטקסט אחר רושמים ברשימה הביבליוגרפית רק את המקור שקראתם‪ .‬הסיבה‬
‫לכך היא שאם הקורא מעוניין לקרוא את החומר המקורי‪ ,‬אז הוא יכול למצוא את הדברים במקום שציינת‪.‬‬

‫ציטוטים‬
‫כאשר אתה מעתיק שניים או יותר מילים (משפטים‪ ,‬צירופי לשון או ביטויים) מתוך טקסט חובה להראות‬
‫שהניסוח אינו שלך‪ .‬לשם כך יש להפעיל שני כללים‪ .‬ראשית‪ ,‬יש לכתוב את החומר המצוטט בין גרשיים‪ ,‬תוך‬
‫שימת לב שהקטע הועתק בדיוק כפי שהוא מופיע במקור (גם אם במקור ישנן טעויות – ראה להלן)‪.‬‬

‫על‪-‬פי אורון‪ ,‬מארק ועופר (‪ ,2001‬עמ' ‪" ,)13‬מוצר כלכלי הוא מוצר המספק צורך אנושי‪ ,‬אך‬ ‫דוגמה‬
‫אינו מצוי בשפע כזה המאפשר השגת כל כמות רצויה ממנו מבלי לוותר על מוצרים רצויים‬
‫אחרים"‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬כפי שניתן לראות בדוגמה‪ ,‬יש לציין את מספר העמוד ממנו הועתקו המילים‪ .‬את מספר העמוד רושמים‬
‫לאחר תאריך ההוצאה לאור ע"י הרישום "עמ'"‪ .‬שימו לב שיש להוסיף פסיק לאחר התאריך‪.‬‬

‫לחילופין ניתן לכתוב את מספר העמוד בסוף הציטוט‪:‬‬

‫על‪-‬פי אורון‪ ,‬מארק ועופר (‪" ,)2001‬מוצר כלכלי הוא מוצר המספק צורך אנושי‪ ,‬אך אינו מצוי‬
‫בשפע כזה המאפשר השגת כל כמות רצויה ממנו מבלי לוותר על מוצרים רצויים אחרים" (עמ'‬
‫‪.)13‬‬
‫אם הציטוט נלקח מטקסט אשר מופיע במקור על יותר מעמוד אחד‪ ,‬יש לציין זאת (למשל‪ ,‬עמ' ‪ .)46-45‬שימו‬
‫לב שמספרי העמודים‪ ,‬כמו כל מספרים שרושמים‪ ,‬מסודרים מימין לשמאל‪.‬‬

‫ציטוטים חלקיים‬
‫לפעמים רוצים להשתמש רק בחלק אחד או בחלקים מהמקור‪ .‬אולם מכיוון שאתה משמיט חלק מהמילים‬
‫המקוריות (דבר שעלול לשנות את כוונות המחבר)‪ ,‬עליך להבהיר לקורא שאתה לא מביא ציטוט מלא‪ .‬את‬
‫ההבהרה הזו מתבצעים בכך שמחליפים את המילים החסרות בשלוש נקודות רציפות (‪ )...‬עם רווח אחד לפני‬
‫ורווח אחד אחרי שלוש הנקודות‪ .‬למשל‪ ,‬בדוגמה הקודמת‪ ,‬יתכן שתבחר לקצר את הציטוט‪.‬‬
‫על‪-‬פי אורון‪ ,‬מארק ועופר (‪" ,)2001‬מוצר כלכלי הוא מוצר המספק צורך אנושי‪ ,‬אך אינו מצוי‬
‫בשפע כזה ‪ ...‬מבלי לוותר על מוצרים רצויים אחרים" (עמ' ‪.)13‬‬

‫שינוי הציטוט‬
‫בפעמים אחרות תרצה לבצע שינוי קל בציטוט או להוסיף לו דבר מה‪ .‬יתכן שתבחר לעשות כן כדי להוסיף הסבר‬
‫(דוגמה ‪ 1‬להלן)‪ ,‬לשנות חלק מהתוכן (דוגמה ‪ )2‬או לשנות משהו בסגנון (דוגמה ‪ .)3‬שים לב שבכל השינויים מהסוג‬
‫הזה משתמשים בסוגריים מרובעים‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫דוגמה ‪ – 1‬הוספת הסבר‬
‫"המאפיין השלישי של המצב [ריבוי תרבויות במדינת ישראל] הוא מאות אלפי מהגרי עבודה‬
‫("עובדים זרים") מאפריקה‪ ,‬מדרום אמריקה‪ ,‬ממזרח אירופה‪ ,‬וממזרח אסיה המפתחים בישראל‬
‫תרבויות אתניות שאינן מהוות‪ ,‬לפחות עד עתה‪ ,‬חלק אינטגרלי מהקולקטיב הלאומי" (יונה ושנהב‪,‬‬
‫‪ ,2005‬עמ' ‪.)60-59‬‬
‫בדוגמה זו המחבר מצטט את יונה ושנהב (‪ ,)2005‬אולם מסביר בסוגריים המרובעים מה הכוונה במילה‬
‫"המצב"‪ .‬ההבהרה למונח מהגרי עבודה ("עובדים זרים") נכתבה בטקסט המקורי שמצוטט ולכן מועתק כפי‬
‫שהוא בטקסט הזה‪ .‬שימו לב שאת הנקודה הסופית שמים לאחר מראה המקום‪.‬‬
‫דרך אגב‪ ,‬בציטוט זה ישנה טעות בפיסוק‪ .‬האם תוכל לאתר אותה?‬

‫דוגמה ‪ – 2‬שינוי חלק מהתוכן‬

‫הטקסט המקורי‪:‬‬
‫‪"The recognition that mothers occupy a range of power positions which shift would‬‬
‫‪enable an appreciation that they might be victims in one situation, for example, in‬‬
‫‪relation to their husbands, but in relations to the social worker or their children they‬‬
‫‪may be in a position of some power for a variety of reasons" (Fawcett, 1994, p. 75).‬‬

‫הטקסט המתוקן‪:‬‬
‫‪"The recognition that [parents] occupy a range of power positions which shift would‬‬
‫‪enable an appreciation that they might be victims in one situation, for example, in‬‬
‫‪relation to their [partners], but in relations to the social worker or their children they‬‬
‫‪may be in a position of some power for a variety of reasons" (Fawcett, 1994, p. 75).‬‬

‫במקרה זה המחבר אשר השתמש בטקסט של פוסט (‪ )1994 ,Fawcett‬בחר להחליף את המילים ‪ mothers‬ו‪-‬‬
‫‪ husbands‬בהן השתמשה פרסט במילים ‪ parents‬ו‪.partners-‬‬

‫דוגמה ‪ – 3‬שינוי סגנון‬

‫הטקסט המקורי‪:‬‬
‫"ב‪ 1998-‬אנו מציינים את שנת ה‪ 150-‬להופעת חוברת קטנה זו‪ ,‬אשר קרוב לוודאי השפיעה יותר מכל‬
‫חיבור פוליטי יחיד אחר‪ ,‬מאז "הצהרת זכויות האדם והאזרח" של המהפכה הצרפתית"‬
‫(הובסבאום‪ ,1998 ,‬עמ' ‪.)13-14‬‬

‫הטקסט המחודש‪:‬‬
‫"ב‪[ 1998-‬ציינו] את שנת ה‪ 150-‬להופעת [המניפסט הקומוניסטי]‪ ,‬אשר קרוב לוודאי השפיעה יותר‬
‫מכל חיבור פוליטי יחיד אחר‪ ,‬מאז "הצהרת זכויות האדם והאזרח" של המהפכה הצרפתית"‬
‫(הובסבאום‪ ,1998 ,‬עמ' ‪.)13-14‬‬
‫גם בציטוט זה ישנה טעות בפיסוק‪ .‬האם תוכל לאתר אותה?‬

‫‪17‬‬
 ‫ציטוט ארוך‬
‫כאשר מצטטים ‪ 40‬מילים ויותר מזיחים (מפנימים) את הטקסט המצוטט משני הצדדים ולא מוסיפים גרשיים‬
‫בתחילת ובסוף הציטוט‪.‬‬
‫דוגמה על‪-‬פי גדרון‪ ,‬בר וכץ (‪ ,2003‬עמ' ‪,)10‬‬
‫בשנים האחרונות אנו נתקלים לעתים קרובות ובהקשרים שונים במושגים "עמותה"‪,‬‬
‫"מוסד ללא כוונות רווח"‪" ,‬ארגון התנדבותי"‪" ,‬קבוצת אינטרס"‪" ,‬המגזר השלישי"‬
‫ו"חברה אזרחית"‪ .‬כתבות המתייחסות למושגים הללו מתפרסמות בעיתונות‬
‫הישראלית כמעט מדי יום ביומו‪ ... .‬כל אלו הפכו בשנים האחרונות לחלק מרכזי בדיון‬
‫הציבורי בישראל‪.‬‬

‫אזכורים חוזרים לאותו מקור‬

‫כאשר מאזכרים יותר מפעם אחת מקור שנכתב על‪-‬ידי שלושה מחברים או יותר רושמים רק את שם המחבר‬
‫הראשון ותוספת "ואחרים" או באנגלית ‪.et al.‬‬

‫אזכורים חוזרים ורציפים לאותו מקור‬

‫כאשר מסתמכים על מקור אחד מספר פעמים ברציפות (כלומר‪ ,‬בלא להזכיר מקור אחר בין האזכורים למקור‬
‫הראשון) לא רושמים את המקור פעם נוספת אלא משתמשים במילה "שם" (ובאנגלית במילה ‪ ,Ibid.‬שפירושה‬
‫"באותו מקום"; לחילופין ניתן להשתמש במילים ‪ ,op. cit.‬שפירושם "בעבודה שצוטטה")‪.‬‬
‫דוגמה למרבית האנשים חסר מה שמילס (‪ ,Mills, 1959‬עמ' ‪ )6‬מכנה "דמיון סוציולוגי"‪ .‬מילס מתאר את‬
‫התכונה הזו כ"יכולת לעבור מפרספקטיבה אחת לשניה – מהפוליטי לפסיכולוגי; מבינה על‬
‫משפחה יחידה להערכה השוואתית של תקציבי מדינות העולם; מתפישת העולם התיאולוגית‬
‫למערכת הצבאית; משיקולי תעשיית הנפט ללימודי שירה בת ימינו" (שם‪ ,‬עמ' ‪.)7‬‬

‫שימו לב שכאשר מובאים שני ציטוטים נפרדים מאותו עמוד באופן רציף‪ ,‬אין לחזור על מספר העמוד אלא‬
‫לכתוב רק "שם"‪ .‬הרישום הזה מיידע את הקורא שאם ברצונו לקרוא את המקור‪ ,‬אז עליו לקרוא את החומר‬
‫שמופיע בעמוד שנרשם בציטוט הקודם‪.‬‬

‫חומרים מהאינטרנט‬
‫כאשר דולים חומר מהאינטרנט רושמים אותו כמו כל מקור אחר‪.‬‬
‫מגוונים‬ ‫חברתיים‬ ‫בנושאים‬ ‫רב‬ ‫דוגמה בפרסומי המוסד לביטוח לאומי ניתן למצוא חומר‬
‫(‪.)http://www.btl.gov.il‬‬
‫אולם‪ ,‬אם אין לחומר שם מחבר מפורש‪ ,‬מציינים את כותרת החומר בין סוגריים‪ ,‬בתוספת התאריך‬
‫ובביבליוגרפיה רושמים את המקור המלא‪.‬‬
‫דוגמה בישראל חיים מעל ל‪ 2-‬מליון ילדים‪ ,‬מתוכם ‪ 330,000‬ילדים ובני נוער המצויים במצבי סיכון‬
‫ומצוקה (ילדים בסיכון‪.)2009 ,‬‬
‫אולם כאשר הכתובת באינטרנט קצרה כותבים את כולה בטקסט‪.‬‬
‫דוגמה מכון אדוה ערך יום עיון בסמינר הקיבוצים בנושא חינוך והסללה בישראל‬
‫(‪.)http://www.adva.org‬‬

‫‪18‬‬
‫כאשר כתובת האינטרנט ארוכה ואינה נכנסת במלואה במקום המיועד לה יש לחלק אותה באחד מחלקי‬
‫הפיסוק בה‪.‬‬

‫טעויות במקור‬
‫אם מצאת טעות במקור המצוטט (או דבר מה שלדעתכם מהווה טעות)‪ ,‬אז מציינים את הטעות על‪-‬ידי הוספת‬
‫המילה 'במקור' (או באנגלית ‪ )sic -‬מייד לאחר הטעות‪ .‬המילה 'מקור' או ‪ sic‬נכתבת בסוגריים עגולים‪.‬‬
‫"השירותים שמועבר (במקור) על‪-‬ידי הארגון שונים ומגוונים‪".‬‬ ‫דוגמה‬

‫“‪"The shop has it's (sic) finger on the fashion pulse.‬‬

‫‪Lisa Dominelli (1997, p. 4) quotes Katherine Kendall (1978, p. 43) whereby "the‬‬
‫‪uniqueness of social work as a distinct professional activity rests on its capacity ... to‬‬
‫‪foster every inner strength of the person toward the goal of finding his (sic) own‬‬
‫"‪solution ...‬‬
‫בדוגמה האחרונה‪ ,‬דומינלי מראה שלדעתה קנדול טעתה כשהיא כתבה על ‪ the person‬בלשון זכר (‪ )his‬בלבד‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬התוספת של דומינלי חשובה כי היא מרמזת גם על השקפת עולמה‪ :‬ככל הנראה שהיא הוסיפה את‬
‫ההערה כי היא פמיניסטית או תומכת בתקינות פוליטית‪.‬‬

‫רישום מקורות בביבליוגרפיה‬

‫מקורות שונים (מאמרים‪ ,‬ספרים‪ ,‬פרקים בספרים וכו') נרשמים בצורות שונות‪ .‬יש להקפיד על צורת‬
‫הרישום הנכונה לכל סוג של מקור‪.‬‬

‫מאמרים בכתבי עת‬

‫שם משפחה של המחבר‬
‫מספר הכרך‬ ‫אות ראשונה של שמו הפרטי עם גרש‬
‫מספר החוברת בכרך‬ ‫שם כתב העת‬ ‫שם המאמר‬ ‫שנת פרסום‬

‫מספרי עמודים‬
‫ברק‪ ,‬א' (‪ .)1980‬התסקיר וקצין המבחן למבוגרים‪ .‬חברה ורווחה‪(2 ,‬ב)‪.162-170 ,‬‬
‫נקודה‬ ‫פסיק‬ ‫פסיק‬ ‫נקודה‬ ‫נקודה‬ ‫פסיק‬

‫שישה מרכיבים‪ ,‬בסדר הבא‪ ,‬נחוצים לרשום מאמר בכתב עת‪.‬‬

‫‪ 1‬שם המחבר(ים) מחבר אחד‬
‫התחיל בשם המשפחה של המחבר ולאחריו פסיק‪ .‬לאחר מכן רשום את ראשי התיבות של‬
‫שמו‪/‬תיו הפרטי‪/‬ים (המצוין בגרש בעברית ועל‪-‬ידי נקודה בלועזית)‪.‬‬
‫דוגמה פרדס‪ ,‬י'‬
‫‪Abatena, H. J.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫שני מחברים‬
‫פעל לפי הכלל הקודם בתוספת "ו" לפני שם המשפחה של המחבר השני (או & באנגלית)‪.‬‬
‫אביזוהר‪ ,‬מ' ושביט‪ ,‬י'‬ ‫דוגמה‬
‫‪& Sussman, L., & Kuzmits, F. E.‬‬
‫שים לב שבלועזית מוסיפים פסיק לפני ה‪ &-‬אך לא בעברית‪.‬‬

‫שלושה מחברים ויותר‬

‫לאחר השם הראשון רושמים פסיק ולאחריו את השם השני‪ .‬יש להמשיך כך לכל‬
‫המחברים אך בלועזית מוסיפים פסיק לפני השם האחרון‪ .‬זכרו לכתוב "ו" (או &‬
‫באנגלית) לפני השם האחרון‪.‬‬
‫דוגמה חביב‪ ,‬י'‪ ,‬כהן‪ ,‬מ' ולרמן‪ ,‬ר'‬
‫‪Lombard, A., Grobbelaar, M., & Pruis, S.‬‬
‫כאשר מספר המחברים הוא עד חמישה‪ ,‬כותבים בטקסט רק את שם המחבר הראשון עם‬
‫התוספת "ואחרים‪ .".‬אולם בביבליוגרפיה רושמים את כל שמות המחברים אם מדובר‬
‫בעד ששה מחברים‪ .‬כאשר יש יותר מששה מחברים‪ ,‬ורק אז‪ ,‬רושמים רק את שם‬
‫המחבר הראשון בתוספת "ואחרים"‪.‬‬

‫רשום את שנת ההוצאה לאור של כתב העת (שמצוין לרוב על העטיפה שלו) בסוגריים עגולות‬ ‫‪ 2‬תאריך‬
‫אחרי שמות המחברים ולאחר מכן נקודה‪.‬‬
‫דוגמה אדלר‪ ,‬מ' (‪.)1997‬‬
‫‪Johnson, M. R., & Levine, J. (1995).‬‬

‫עכשיו העתק את שם המאמר במלואו ולאחריו הוסף נקודה‪.‬‬ ‫‪ 3‬שם המאמר‬

‫דוגמה ארגון פעולות מתנדבים לעזרת הורים לילדים‪-‬מפגרים‪.‬‬

‫שים לב שכאשר רושמים מאמר באנגלית רק המילה הראשונה נרשמת עם אות גדולה (אלא‬
‫אם המילה היא מילת עצם פרטית [‪.)]proper noun‬‬
‫‪Standards for social work qualification in South Africa.‬‬ ‫דוגמה‬

‫אולם‪ ,‬אם שם המאמר מורכב משני חלקים‪ ,‬כאשר החלק הראשון מופרד מהשני בנקודה‪,‬‬
‫בנקודתיים או במקף‪ ,‬יש לכתוב גם את המילה הראשונה לאחר הנקודה‪ ,‬הנקודתיים או‬
‫המקף באות גדולה‪.‬‬
‫‪Men's and women's gender role journeys: Metaphor for healing,‬‬ ‫דוגמה‬
‫‪transition, and transformation.‬‬

‫‪ 4‬שם כתב העת לאחר שם המאמר רושמים את שם כתב העת ולאחריו פסיק‪ .‬את השם מדפיסים בהדגשה‬
‫(‪ (bold‬בעברית אך בהטיה (‪ (italics‬בלועזית‪ .‬רק בכתיבה בכתב יד מותחים קו תחת השם‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫דוגמה‬
‫‪Social Work,‬‬ ‫במחשב‬
‫חברה ורווחה‪,‬‬
‫חברה ורווחה‪,‬‬ ‫בכתב יד‬
‫(שים לב ששם כתב העת הוא ‪ Social Work‬ולא ‪Social Work the Journal of the‬‬
‫‪ .National Association of Social Workers‬באופן דומה‪ ,‬שם הכתב עת חברה ורווחה‬
‫אינו חברה ורווחה רבעון לעבודה סוציאלית‪).‬‬
‫באנגלית כותבים את האות הראשונה בכל המילים בשם כתב העת באות גדולה (למעט‬
‫מילות קישור כמו ‪ of‬או ‪.)and‬‬
‫‪Journal of Social Policy,‬‬ ‫דוגמה‬

‫לאחר שם כתב העת רושמים את מספר הכרך שלו ואת מספר החוברת ולאחריהם‬ ‫‪ 5‬מספר כרך‬
‫פסיק‪ .‬המספר האחרון נכתב בסוגריים עגולים מיד אחרי מספר הכרך‪ .‬את שני המספרים‬ ‫ומספר חוברת‬
‫ניתן למצוא על כריכת כתב העת או בעמודו הראשון‪.‬‬
‫דוגמה ‪( ,)1(10‬כלומר‪ ,‬כרך ‪ ,10‬חוברת מספר ‪)1‬‬
‫בעברית‪ ,‬אך לא בלועזית‪ ,‬מדגישים את מספר הכרך (אך לא את מספר החוברת)‪.‬‬
‫דוגמה ‪)1(10‬‬

‫הפריט האחרון שיש לציין הוא מספרי העמודים בו מודפס המאמר ולאחריהם נקודה‪.‬‬ ‫‪ 6‬מספרי עמודים‬
‫‪.354-533‬‬ ‫דוגמה‬

‫רישום המקורות‬
‫ברשימה הביבליוגרפיה רושמים אך ורק את המקורות אשר הוזכרו בטקסט ואשר אתה קראת במקור‪.‬‬ ‫•‬
‫המקורות נרשמים לפי סדר האלף‪-‬בית של שמות המשפחה של המחברים‪ .‬כאשר רושמים יותר ממקור‬ ‫•‬
‫אחד של אותו מחבר (או אותם מחברים) רושמים תחילה את הפרסום המוקדם יותר (כלומר‪ ,‬בסדר‬
‫כרונולוגי)‪.‬‬
‫ברשימה הביבליוגרפית האות "ה" והמילה ‪ The‬אינן נלקחות בחשבון‪.‬‬ ‫•‬
‫"הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה" נרשמת תחת האות "ל"‪.‬‬ ‫דוגמה‬
‫‪ The United Nations Organization‬נרשם תחת האות "‪.”U‬‬
‫במקורות אשר נכתבו על‪-‬ידי מחברים שונים עם אותו שם משפחה ועם אותה אות בתחילת השם הפרטי‬ ‫•‬
‫(כגון‪ ,‬אוהד כהן ואהרון כהן) יש לכתוב את שמו המלא של אחד המחברים כדי הבדיל ביניהם‪.‬‬
‫(כהן‪ ,‬אוהד וכהן‪ ,‬א')‪.‬‬ ‫דוגמה‬
‫כאשר רושמים מקורות בעברית ובלועזית מתחילים ברישום המקורות בעברית‪.‬‬ ‫•‬
‫את כל הפריטים יש להדפיס בפסקה תלויה (השורה השניה מוזחת) (ראו הדוגמאות להלן)‪.‬‬ ‫•‬

‫דוגמאות לרישום מאמרים מכתבי עת שמאחדים את כל הכללים‬

‫‪21‬‬
‫גירון‪ ,‬י'‪ ,‬ברזון‪ ,‬מ'‪ ,‬כהן‪ ,‬א' ופרומר‪ ,‬ד' (‪ .)2001‬תחושת רווחה לפני ההתערבות מקצועית ואחריה‪ :‬התאמה בין‬
‫תפיסת הפונה לתפיסת העובד הסוציאלי‪ .‬חברה ורווחה‪ ,‬כ"א (‪.280-255 ,)3‬‬

‫קמרמן‪ ,‬ש' ב'‪ ,‬וקאהן‪ ,‬א' י' (‪ .)1997‬המדיניות בנושא המשפחה מאז מלחמת העולם השנייה‪ :‬צמיחתה של‬
‫מחוייבות לאומית‪ .‬ביטחון סוציאלי‪.52-40 ,16 ,‬‬

‫‪Kuzmits, F. E., & Sussman, L. (1986). Twenty questions about AIDS in the workplace. Business‬‬
‫‪Horizons, 29(70), 36-42.‬‬

‫‪Lombard, A., Grobbelaar, M., & Pruis, S. (2003). Standards for social work qualifications in South‬‬
‫‪Africa. Social Work/Maatskaplike Werk, 39(1), 1-17.‬‬

‫ספרים‬
‫שם משפחת המחבר‬
‫עיר ההוצאה לאור‬
‫ראשי תיבות של שמו הפרטי‬
‫שם הספר‬
‫בית ההוצאה לאור‬ ‫שנת הוצאה לאור‬
‫סואל‪ ,‬ת' (‪ .)2001‬עימות בין השקפות‪ :‬המקורות האידיאולוגיים למאבקים פוליטיים‪ .‬ירושלים‪ :‬שלם‪.‬‬

‫נקודה‬ ‫נקודתיים‬ ‫נקודה‬ ‫פסיק‬

‫נקודה‬

‫ספרים רושמים בחמישה שלבים‪ ,‬בסדר הבא‪.‬‬

‫כמו מאמרים בכתבי עת‪.‬‬ ‫‪ 1‬שם(ות) המחבר(ים)‬
‫עם זאת ישנם ספרים שאינם כתובים בידי מחבר זה או אחר אלא הם ערוכים (כלומר‪,‬‬
‫הם כוללים פרקים אשר נכתבו ע"י מחברים שונים)‪ .‬במקרה זה מוסיפים את המילה‬
‫"עורך‪/‬ים" בסוגריים עגולים לאחר שם(ות) העורך(ים)‪ .‬באנגלית כותבים "‪"Ed.‬‬
‫(הקיצור של ‪ )editor‬או "‪."Eds.‬‬
‫בנזימן‪ ,‬ע' (עורך)‪.‬‬ ‫דוגמה‬
‫‪Volmer, H., & Mills, D. (Eds.).‬‬
‫כמו במאמרים בכתבי עת‪ .‬לרוב ניתן לאתר את שנת ההוצאה לאור של ספר‬ ‫‪ 2‬תאריך‬
‫בתחתית עמוד השער או בעמוד הבא‪.‬‬
‫שים לב שישנם ספרים אשר מודפסים בשנים שונות‪ ,‬כגון ספרים שמודפסים תחילה‬
‫בכריכה קשה ולאחר מכן בכריכה רכה‪ .‬יש לציין את שנת ההוצאה של הספר‬
‫שקראתם‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫ועוד הערה‪ .‬ישנם מוציאים לאור במדינת ישראל אשר מציינים רק את התאריך העברי‬
‫ולא את התאריך הלועזי בספריהם‪ .‬במקרה זה כותבים את התאריך העברי‪ .‬אבל‪,‬‬
‫כאשר מצוינים שני התאריכים (לועזי ועברי) כותבים רק את התאריך הלועזי‪.‬‬

‫השלב הבא הוא לרשום את שם הספר ולאחריו נקודה‪.‬‬ ‫‪ 3‬שם הספר‬

‫בספר בלועזית כותבים רק את האות הראשונה של המילה הראשונה באות גדולה‬
‫(‪( )capital letters‬בנוסף‪ ,‬כמובן‪ ,‬למילים שהם שמות שתמיד מתחילים באות גדולה)‪.‬‬
‫אם שם הספר מחולק לשניים‪ ,‬אז גם האות הראשונה בחלק השני נכתבת בגדול‪ .‬אם‬
‫אתה משתמש במחשב הדגש את השמות של ספרים בעברית בהדגשה (‪ (bold‬ואת‬
‫שמות הספרים בלועזית בהטיה (‪ .)italics‬רק אם כותבים ביד מדגישים את השם על‪-‬‬
‫ידי מתיחת קו תחתיו‪.‬‬
‫דוגמה המניפסט הקומוניסטי במבחן הזמן‪.‬‬
‫‪World risk society.‬‬

‫ישנם ספרים אשר מוצאים לאור במהדורות חדשות‪ .‬מהדורה חדשה פירושה שהטקסט‬
‫המקורי שונה בדבר מה‪ .‬אנחנו מסמנים את מספר המהדורה לאחר שם הספר ומיד‬
‫לאחר מכן מוסיפים נקודה‪.‬‬
‫דוגמה מבוא לכלכלה – מיקרו כלכלה‪ .‬מהדורה שניה מורחבת‪.‬‬
‫‪Dimensions of social welfare policy. 6th edition.‬‬

‫אותו כלל חל גם לגבי ספר שמוצא לאור ביותר מכרך אחד ואתם מבקשים לציין‬
‫שמדובר בכרך ‪ ,2‬למשל‪.‬‬
‫דוגמה ביטחון סוציאלי‪ .‬כרך ב‪.‬‬
‫‪Power. Vol. 2.‬‬

‫‪ 4‬מקום ההוצאה לאור לאחר שם הספר‪ ,‬רשמו את העיר בה ממוקם המוציא לאור לאחריה נקודתיים‪.‬‬
‫שים לב שרושמים אך ורק את שם העיר‪ .‬את השם הזה תוכלו למצוא בעמוד בו‬
‫מצאתם את שנת ההוצאה לאור‪.‬‬
‫דוגמה ירושלים‪:‬‬
‫‪Cambridge:‬‬
‫(במספר פרסומים תראו שכאשר רושמים מוציא לאור בארה"ב מוסיפים גם את ראשי התיבות של‬
‫המדינה בה נמצאת העיר (דוגמת ‪ CA‬בשביל קליפורניה או ‪ TX‬בשביל טקסס)‪ .‬את התוספת הזו‬
‫מוסיפים כי בארה"ב ישנם ערים עם אותו שם במדינות שונות‪.‬‬

‫שים לב‪ :‬ישנן הוצאות לאור אשר מדפיסות ספרים במספר מקומות בעולם‪ .‬במקרה זה‬
‫רושמים רק את שם העיר בה הספר המסוים יצא לאור‪ .‬כאשר הדבר לא ברור‪ ,‬רושמים‬
‫את העיר הראשונה שמוזכרת בעמוד הראשון של הספר או בעמוד הבא‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫לבסוף רושמים את שם ההוצאה לאור ומסיימים בנקודה‪.‬‬ ‫‪ 5‬שם ההוצאה לאור‬
‫שים לב‪ :‬רושמים רק את שם ההוצאה לאור ‪ -‬ללא "בע"מ" או המילה "הוצאת"‬
‫(ובאנגלית‪ ,‬בלא ‪ Ltd. ,Inc.‬או ‪.)Company‬‬
‫כתר (לא הוצאת כתר)‪.‬‬ ‫דוגמה‬
‫ידיעות אחרונות (לא הוצאת ידיעות אחרונות)‪.‬‬
‫‪( Sage.‬לא ‪.)Sage Ltd.‬‬

‫דוגמאות לרישום ספרים שמאחדים את כל הכללים‬

‫יקל‪ ,‬ח'‪ ,‬צ'ילאג‪ ,‬ד'‪ ,‬צ'ליק‪ ,‬ח' ובר‪-‬און‪ ,‬א' (‪ .)1984‬התערבות משפחתית משימתית בזוגות צעירים במצוקה‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬מועצת בתי הספר לעבודה סוציאלית בישראל‪.‬‬

‫כהן‪ ,‬ב' (עורך) (‪ .)1998‬המניפסט הקומוניסטי במבחן הזמן‪ .‬מהדורה מחודשת‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.‬‬

‫סמואל‪ ,‬י' (‪ .)1996‬ארגונים‪ :‬מאפיינים‪ ,‬מבנים‪ ,‬תהליכים‪ .‬מהדורה שנייה מורחבת ומעודכנת‪ .‬חיפה‪:‬‬
‫אוניברסיטת חיפה ותל‪-‬אביב‪ :‬זמורה‪-‬ביתן‪.‬‬

‫רוזנטל‪ ,‬ר' (עורך) (‪ .)2005‬שורש הדברים‪ :‬עיון מחודש בשאלות עם וחברה‪ .‬ירושלים‪ :‬כתר‪.‬‬

‫‪Bhikhu, P. (2000). Rethinking multiculturalism: Cultural diversity and political thought.‬‬

‫‪Bassingstoke: Macmillan.‬‬

‫‪Radtke, H. L., & Stam, H. J. (Eds.) (1994). Power/gender: Social relations in theory and practice.‬‬
‫‪London: Sage.‬‬

‫‪Scott, J. (Ed.). (1994). Power. Vol. 2. London: Routlege.‬‬

‫פרקים בספר ערוך‬

‫תמיד מצוין‬ ‫נקודה‬ ‫שם הפרק‬ ‫שנת הוצאת הספר‬

‫צבן‪ ,‬י' (‪ .)2005‬ארבעה מעגלי‪-‬חיים ומה שביניהם‪ .‬בתוך‪ :‬ר‪ .‬רוזנטל (עורך) (‪ .)2005‬שורש הדברים‪ :‬עיון מחודש‬
‫בשאלות עם וחברה (עמ' ‪ .)124-135‬ירושלים‪ :‬כתר‪.‬‬
‫נקודתיים‬ ‫מספרי עמודים‬

‫בספר ערוך מכונסים פרקים או מאמרים אשר נכתבו ע"י מחברים שונים‪ .‬ברישום פרק‪/‬מאמר אחד בספר כזה‬
‫נוהגים לפי הכללים הבאים‪.‬‬

‫כמו בכתבי עת‪.‬‬ ‫‪ 1‬שם(ות) המחבר(ים)‬

‫‪24‬‬
 ‫כאשר הפרק יצא לאור לראשונה באותו תאריך שהספר יצא לאור אז כותבים כתאריך‬ ‫‪ 2‬תאריך‬
‫את שנת הוצאת הספר‪ .‬כאשר מצוין שהפרק‪/‬מאמר פורסם בתאריך מוקדם יותר (לרוב‬
‫בכתב עת) אז כותבים את תאריך פרסום המאמר לאחר שם המחבר ואת תאריך‬
‫פרסום הספר לאחר שם העורך (ראו דוגמה בהמשך)‪.‬‬

‫כמו בכתבי עת אולם לאחר הנקודה מוסיפים "בתוך‪ ":‬או‪ ,‬באנגלית‪."In:" ,‬‬ ‫‪ 3‬שם הפרק‪/‬מאמר‬
‫שים לב שבאנגלית כותבים ‪ In‬עם אות גדולה בתחילה‪.‬‬
‫ועוד‪ :‬ברישום המאמר בספר מציינים את מספרי העמודים בהם המאמר מודפס‪ .‬את‬
‫מספרי העמודים רושמים מייד לאחר שם הספר בסוגריים עגולים (דוגמאות בהמשך)‪.‬‬
‫שים לב שבמקרה זה הנקודה הסופית רשומה לאחר הסוגריים העגולים בו צוינו‬
‫מספרי העמודים ולא לאחר שם הספר‪.‬‬

‫בספר ערוך כותבים את שם העורך בצורה שונה מהמקובל‪.‬‬ ‫‪ 4‬שם העורך‪/‬ים‬

‫מתחילים בראשי התיבות של השם הפרטי ומסיימים בשם המשפחה ולאחר מכן‬
‫מוסיפים את המילה "עורך" או "עורכים" בסוגריים‪ .‬באנגלית רושמים ‪ Ed.‬לעורך‬
‫אחד או ‪ Eds.‬למספר עורכים‪ .‬באנגלית כותבים את הקיצור ‪ Ed.‬עם אות גדולה‬
‫בתחילה ועם נקודה בסוף‪.‬‬

‫כמו בספרים‪ ,‬אבל מוסיפים מיד לאחר שם הספר את מספרי עמודי הפרק בסוגריים‪.‬‬ ‫‪ 5‬שם הספר‬

‫כמו בספרים‪.‬‬ ‫‪ 6‬עיר‬

‫ההוצאה לאור‬
‫והמוציא לאור‬
‫דוגמאות לרישומי פרקים או מאמרים בספרים ערוכים‬
‫פלסנר‪ ,‬י' (תשס"ד)‪ .‬הכלכלה הישראלית והאידיאולוגיה הסוציאליסטית‪ .‬בתוך‪ :‬מ' נאור (עורך)‪ .‬מדינה וקהילה‬
‫(עמ' ‪ .)28-20‬ירושלים‪ :‬מאגנס‪.‬‬

‫קונסטבל‪ ,‬נ' (‪ .) 2006‬עובדות פיליפיניות בבתים בהונג קונג‪ :‬הכללים והיחסים בבית‪ .‬בתוך‪ :‬ב' ארנרייך ור'‬
‫הוכשילר (עורכות) (‪ .)2006‬האישה הגלובלית (עמ' ‪ .)78-56‬תל‪-‬אביב‪ :‬בבל‪.‬‬

‫‪Parsons, T., & Henderson, A. (1974). Introduction. In: T. Parsons, & A. Henderson (Eds.). The‬‬
‫‪theory of social and economic organisation [Max Weber] (pp. 38-54). New York: The Free‬‬
‫‪Press.‬‬

‫)‪Polsby, N. W. (1960). How to study community power: The pluralist alternative. In: J. Scott (Ed.‬‬
‫‪(1994). Power (pp. 53-65). Vol. 2. London: Routledge.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫רישומים ביבליוגרפיים נוספים‬
‫ספרים‬
‫ישנם ספרים המוצאים לאור ללא שמות מחבריהם‪ .‬לרוב מדובר בספרים של ארגונים‪ .‬פריטים כאלה רושמים‬
‫כדלהלן‪.‬‬

‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (‪ .)1995‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪ .1995‬ירושלים‪ :‬הלשכה‬

‫המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬

‫היחידה לתאום פעולה בשטחים (‪ .)1973‬השטחים המוחזקים ‪ :1971/72‬נתונים על הפעילות‬

‫האזרחית ביהודה ושומרון‪ ,‬רצועת עזה וצפון סיני‪ .‬תל‪-‬אביב‪ :‬משרד הבטחון‪.‬‬

‫‪United Nations Development Programme (2008). Human development report 2008.‬‬

‫‪New York: Oxford University Press.‬‬

‫ספר מתורגם‬
‫בספרים מתורגמים יש לציין בנוסף לשם המחבר גם את שמ(ות) המתרגם(ים)‪ .‬את שם המתרגם רושמים לאחר‬
‫שם הספר‪.‬‬
‫דוגמה וילן‪ ,‬צ' (‪ .)2006‬כלכלה עירומה‪ :‬מפשיטים את מדע הכלכלה‪( .‬מ' אילן‪ ,‬מתרגם) תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫ידיעות אחרונות‪.‬‬

‫בנוסף לתרגום‪ ,‬ישנם ספרים אשר עוברים גם עריכה במהלך התרגום‪ .‬במקרה כזה יש לציין גם את שם העורך‪.‬‬

‫ניבור‪ ,‬ר' (‪ .)2004‬בני האור ובני החושך‪ :‬הצדקה לדמוקרטיה וביקורת על סניגוריה המסורתיים‪.‬‬ ‫דוגמה‬
‫(א' נווה עורך וא' אמיר תרגום)‪ .‬ירושלים‪ :‬שלם‪.‬‬
‫‪Dostoevsky, F. (1964). Crime and punishment. (G. Gibian Ed., & J. Coulson Trans.).‬‬
‫‪New York: Norton.‬‬

‫תזות‬
‫תזות של סטודנטים בב‪..‬א‪ .‬ובמ‪.‬א‪ .‬לרוב אינם מתפרסמים ברבים‪ .‬הדוגמאות הבאות מראות כיצד יש לרשום‬
‫תזות כאלו‪.‬‬

‫פלד‪ ,‬ע' (‪ .)1989‬זוגיות בצל אלימות – מדוע וכיצד הן נשארות? (עבודת מ‪.‬א‪ ,.‬בית‪-‬הספר לעבודה‬
‫סוציאלית‪ ,‬אוניברסיטת חיפה)‪.‬‬
‫‪Naidoo, S. (1994). Acquired immune deficiency syndrome: knowledge, attitudes and‬‬
‫‪sexual activity among Black adolescents. (MA thesis, University of Port Elizabeth).‬‬

‫מאידך‪ ,‬בעבודות דוקטורט‪ ,‬הרישום שונה במקצת‪:‬‬

‫‪26‬‬
 ‫אפרת‪ ,‬ר' (‪ .)2007‬הבנייה פנומנולוגית של זוגיות הומוסקסואלית‪-‬לסבית‪ :‬דיאלוג בין חוויה‬
‫ומשמעות‪ .‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪ .‬חיפה‪ :‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬

‫הצגות בכנסים‬
‫גם הצגות בכנסים לרוב אינן מתפרסמות‪ .‬שים לב בדוגמאות הבאות שיש לרשום שמדובר בעבודה שהוצגה בכנס‬
‫ואת מיקום ותאריך הכנס (כולל החודש והיום‪/‬ימים בהם הכנס נערך)‪.‬‬

‫דביר‪ ,‬מ' (‪ .)2005‬בני משפחה זה לא רק פציינטים – משפחות כמקדמות רפורמות חברתיות‪ .‬נייר‬
‫שהוצג בכנס בנושא טיפול ומחקר בזוג ובמשפחה‪ .‬תל‪-‬חי‪ :‬המכללה האקדמית תל‪-‬חי‪21 ,‬‬
‫לספטמבר‪.‬‬
‫‪Southerland, D. V. (1999). HIV/AIDS and the Commenwealth. Commonwealth‬‬
‫‪universities respond to AIDS. Paper presented at the Conference of the Social,‬‬
‫‪Demographic and Development Impact of AIDS, Durban, 8-9 November.‬‬

‫עיתונות‬
‫מאמרים וקטעי עיתונות נרשמים כמ ו מאמרים בכתבי עת; כלומר‪ ,‬רושמים את שם המחבר (העיתונאי) ולאחריו‬
‫את שם המאמר‪/‬קטע ואת שם העיתון‪ .‬ההבדל היחיד הוא שבמקרה של מאמר‪/‬קטע מעיתון רושמים את התאריך‬
‫המלא של ההוצאה‪.‬‬

‫מייזלס‪ ,‬ר' (‪ .)2007‬סיפור אחד עם סוף טוב‪ .‬הארץ‪ 21 ,‬בספטמבר‪.‬‬ ‫דוגמה‬

‫‪Anderson, P. (1994). Grave new world. The Natal Mercury, 30 January.‬‬

‫כאשר קטע מהעיתון מופיע ללא שם של עיתונאי אז רושמים רק את כותרת הקטע‪.‬‬

‫וול סטריט‪ :‬אפקט הריבית התפוגג והמסחר נחתם בירידות‪ .‬הארץ‪ 21 ,‬בספטמבר ‪.2007‬‬ ‫דוגמה‬
‫השמש זורחת על כולנו‪ .‬מאמר מערכת‪ .‬הארץ‪ 21 ,‬בספטמבר ‪.2007‬‬

‫‪Three cloned babies on the way: doctor says pregnancies are inprogress. Daily News‬‬
‫‪(Durban), 24 April 2002.‬‬

‫התבונן פעם נוספת בדוגמה האחרונה‪ .‬תראה שאחרי שם העיתון הוספה המילה ‪ .Durban‬הסיבה לכך היא שיש‬
‫יותר מעיתון אחד בעולם בשם ‪ Daily News‬ולכן יש לציין שמוצאו של העיתון ב‪ .Durban-‬אין צורך לציין את‬
‫מיקומו של העיתון הארץ או של ידיעות אחרונות כי יש רק עיתון אחד בשמות אלו‪.‬‬

‫חוקים ותקנות‬
‫ברישום חוקים מציינים את השם (המלא) של החוק עם התאריך בו הוא חוקק‪ .‬כאשר מדובר בחוק ישראלי‬
‫מציינים את הת אריך העברי והלועזי של החוק עם מקף בין השניים‪ .‬לפני התאריך מוסיפים ופסיק ומסיימים עם‬
‫נקודה‪ .‬כאשר רושמים סעיף בחוק או בתקנות עושים זאת לאחר שם החוק בסוגריים עגולים‪.‬‬

‫חוק החברות‪ ,‬תשנ"ט‪.1999-‬‬ ‫דוגמה‬

‫‪27‬‬
 ‫תקנות ההגנה [שעת חירום] ‪( 1945‬תקנות ‪ 84‬ו‪.)85-‬‬
‫חוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪.1997-‬‬
‫שים לב שבניגוד לכללי הכתיבה הנכונה‪ ,‬במקרה של חוקים לא שמים רווח משני צדי המקף‪.‬‬

‫מספר מקורות של אותו מחבר שנכתבו באותה שנה‬

‫לפעמים אנחנו עשויים להשתמש במקורות אשר נכתבו על‪-‬ידי אותו מחבר ויצאו לאור באותה שנה‪ .‬כדי להבחין‬
‫בין הכתבים האלו מוסיפים את האות "א" (או "‪ )"a‬לאחר השנה של הפרסום הראשון ואת האות "ב" (או "‪)"b‬‬
‫לאחר הפרסום השני כפי שניתן לראות בדוגמאות הבאות‪.‬‬

‫אחדות‪ ,‬ל'‪ ,‬כהן‪ ,‬ר' ואנדבלד‪ ,‬מ' (‪2006‬א)‪ .‬ממדי העוני והפערים בהכנסות ‪( 2004/5‬יולי ‪ - 2004‬יוני‬
‫‪ .)2005‬ירושלים‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫אחדות‪ ,‬ל'‪ ,‬כהן‪ ,‬ר' ואנדבלד‪ ,‬מ' (‪2006‬ב)‪ .‬ממדי העוני והפערים בהכנסות ‪ – 2005‬ממצאים עיקריים‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫‪Osei-Hwedie, K. (1995a). Southern Africa regional approaches to indigenising social‬‬

‫‪work education and practice: The case of Botswana. Paper presented at the‬‬
‫‪Institute for Indigenous Theory and Practice Workshop: Indigenous Social Work‬‬
‫‪Education and Practice. Cape Town, 16-18 October.‬‬

‫‪Osei-Hwedie, K. (1995b). A search for legitimate social development education and‬‬

‫‪practice models for Africa. Lweiston: Edwin Mullen.‬‬

‫מחברים עם אותו שם משפחה‬

‫אם השתמשת במקורות אשר נכתבו על‪-‬ידי מספר מחברים עם אותו שם משפחה‪ ,‬יש לרשום בטקסט גם את‬
‫האות הראשונה של שמם הפרטי לפני שם המשפחה גם כאשר הפרסומים אינם מאותה שנה‪.‬‬

‫"על פי המחקרים האחרונים (ג' כהן‪ ;2005 ,‬ר' כהן‪"... )2004 ,‬‬ ‫דוגמה‬

‫רישום מאנציקלופדיה‬

‫‪Bergman, P. G. (1993). Relativity. In The new Encyclopedia Britannica (Vol. 26,‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬
‫‪501-508). Chicago: Encyclopedia Britannica.‬‬

‫באקדמיה יש להמעיט ככל הניתן משימוש בויקיפדיה כמקור לנתונים ו‪/‬או למידע‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫דפים מהאינטרנט‬
‫ככל שניתן רושמים חומר שהורד מהאינטרנט כמו מאמרים‪.‬‬

‫‪http://www.police.gov.‬‬ ‫דוגמה משטרת ישראל‪ .‬המתנדבות לאגף התנועה‪.‬‬

‫‪il/districtmain.asp?path=/web_atan/hitnadvut.xml‬‬
‫‪.‬‬
‫כאשר לחומר אין שם מחבר מפורש‪ ,‬הרישום מבוצע בדרך הבאה‪.‬‬
‫‪You're better off backpacking - VSO warns about perils of 'voluntarism'.‬‬
‫‪http://society.guardian.co.uk /voluntary/news/02148112,00.html‬‬

‫תזכורת‪ :‬מקור מהאינטרנט‪ ,‬אלא אם יש לו מחבר מפורש‪ ,‬נרשם באופן מלא בגוף העבודה כל עוד הכתובת‬
‫קצרה‪ .‬לא רושמים את הפריט פעם שנייה ברשימה הביבליוגרפית‪.‬‬

‫פרסומים ללא תאריך‬

‫כאשר דבר מה מתפרסם ללא ציון תאריך מציינים במקום שמיועד לתאריך "ח‪.‬ת‪( ".‬חסר תאריך) [ובאנגלית –‬
‫‪( n.d.‬ראשי התיבות ל‪.[(no date-‬‬

‫מידע ממקור אישי‬

‫בהבאת מידע שהתקבל באופן אישי (ראיון‪ ,‬מכתב‪ ,‬דואר אלקטרוני) רושמים את שם המרואיין‪/‬כותב ‪ -‬בתוספת‬
‫העובדה שמדובר בתקשורת אישית ותאריך קבלת המידע‪ .‬במקרים אלה רושמים את ראשי התיבות של שמו‬
‫הפרטי של המקור לפני שם המשפחה‪ .‬אין לכלול מידע ממקור אישי ברשימה הביבליוגרפית אלא בטקסט בלבד‪.‬‬

‫(מ' כהן‪ 4 ,‬בינואר‪ ,2007 ,‬תקשורת אישית)‬ ‫דוגמה‬

‫(‪)G. Formers, personal communication, February 24, 2003‬‬

‫הערה סופית‬
‫כפי שהוסבר‪ ,‬אין דרך אחת נכונה לצטט מקורות או לרשום פריטים ביבליוגרפיים ולכן יתכן שבמקורות שונים‬
‫תמצא דרכי רישום שונים‪ .‬מסיבה זו אין להעתיק מה שנמצא בביבליוגרפיה אחת לביבליוגרפיה שלך אלא יש‬
‫להתאים את הרישום לכללים בהם השתמשת בעבודתך‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫אנחנו יודעים שנדרש מאמץ רב לעמוד בסטנדרטים המפורטים בחוברת זו‪ .‬אנו מאמינים כי ביכולתך‬
‫לעשות זאת אך בעיקר שלא ניתן לדלג על הסטנדרטים האלה במידה ורוצים להגיע לשלב ה –‬

‫ביבליוגרפיה‬

‫‪anual of the American Psychological‬צ ‪American Psychological Association (2010). Publication‬‬

‫‪Association. 6th Edition. Washington DC : American Psychological Association.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫נספח‬

‫המכללה האקדמית תל‪-‬חי‬

‫הפקולטה למדעי החברה והרוח‬
‫החוג ל __________________‬

‫שם‪/‬נושא העבודה‬
‫____________________________________________‬

‫מוגש במסגרת הקורס‬

‫_____________________________________________‬

‫מוגש למר‪/‬ד"ר‪/‬פרופ' _____________‬

‫מגיש‪/‬ים‬
‫שם ____________________________________ ת‪.‬ז‪___________________ .‬‬
‫שם ____________________________________ ת‪.‬ז‪___________________ .‬‬

‫תאריך‬

‫‪31‬‬