‫האקדמיה לפסיכומטרי‬

‫טופס בדיקת חיבור‬

‫כדי להשיג את הציון המקסימלי בחיבור‪ ,‬אנחנו צריכים להיות ברמה של "שיפוט" מבחינת הטקסונומיה של בלום‪,‬‬
‫כלומר – אנחנו אמורים להיות מסוגלים לשפוט ולהעריך עבודה של אחרים בהתאם לקריטריונים שנקבעו להערכת‬
‫החיבור‪ .‬חשוב מאוד להכיר את שיטת הבדיקה באופן מעמיק‪ ,‬שכן אם נדע בעצמנו לזהות טעויות או נקודות חלשות‬
‫יותר בחיבור‪ ,‬נצליח לשפר את איכות החיבור שלנו בעת כתיבתו‪.‬‬

‫השיטה‪:‬‬
‫בדיקת החיבורים תתבצע לפי קבוצות הבדיקה שנקבעו בקובץ האקסל‪ ,‬כאשר כל קבוצה בודקת חיבור כל יום‬
‫בהתאם לטבלה‪ ,‬בין אם הוא נשלח ל‪ Isay-‬ובין אם לא‪ .‬בדיקה זו תתבצע במהירות‪ ,‬תוך ‪ 24‬שעות ותועבר למחבר‬
‫החיבור‪ .‬אם כותב החיבור שלח את חיבורו ל‪ , Isay-‬הוא ישלח את התשובה של‪ Isay‬לכל המחזור כשיקבל אותה‪.‬‬
‫ניתן לצלם את המסכים מאתר ‪ Isay‬באמצעות תוסף ל‪ Firefox‬ששמו‪.ScreenGrab :‬‬
‫חיבורים לעולם לא יהיו מוקלדים אלא רק סרוקים (אא"כ מדובר על סטודנט שנבחן במפע"ם ואז הוא רשאי‬
‫לבחור)‪.‬‬

‫ציוד נדרש‪:‬‬
‫‪ -‬קובץ זה‬
‫‪ -‬עט צבעוני או מרקר לסימון על גבי החיבור שהדפסתם‬
‫‪ -‬טבלת הערכת חיבור‪ -‬הקריטריונים שפרסם המרכז הארצי להערכת חיבור‪.‬‬
‫* בסוף ההערכה יש לצלם את החיבור עם ההערות שסימנתם ולהוסיף כתמונה לקובץ זה‪.‬‬

‫כמה דגשים‪:‬‬
‫‪ ‬ביקורתיות‬
‫תזכרו שזה לא רלוונטי מי כתב את החיבור שאתם בודקים (אתם‪ ,‬חבר‪ ,‬סבתא‪ ,‬אדם זר)‪ ,‬צריך להתייחס בצורה‬
‫ביקורתית ולא להבליג על כלום! ההערות חשובות מכיוון שהמטרה היא ללמוד מהן וליישם את הלקחים‬
‫והמסקנות האופרטיביות בחיבורים עתידיים‪.‬‬
‫החיבור נמדד בשני ממדים‪ ,‬תוכן ולשון‪ ,‬כך גם ההערות שלכם צריכות להתחלק להערות בממד התוכן והערות‬
‫בממד הלשון‪.‬‬

‫קריאה ראשונית‬ ‫‪‬‬

‫בשלב הקריאה הראשונית יש לקרוא את החיבור מהתחלתו ועד סופו‪ ,‬מבלי להתעכב על הערות שיש לכם‪ .‬כדי‬
‫להבין אם הרעיון ורצף התוכן מתאים לנושא החיבור הנדרש‪ ,‬חשוב להכיר לפני את הנושא שעליו נכתב החיבור‪.‬‬
‫אם שמתם לב למשהו שנראה לכם בעייתי‪ ,‬אתם יכולים לסמן אותו כדי לא לשכוח אבל לפרט את ההערה‬
‫שלכם רק בשלב הבא‪.‬‬

‫קריאה מעמיקה‬ ‫‪‬‬

‫לאחר הקריאה הראשונית‪ ,‬נקרא שוב את החיבור בצורה מעמיקה וביקורתית‪ .‬בשלב זה ‪ ,‬תכתבו ותפרטו על כל‬
‫הערה שיש לכם‪ ,‬כך תוכלו להעריך את החיבור בצורה יעילה ונכונה‪.‬‬
‫ההערות נחלקות לשני סוגים‪:‬‬
‫הערה "טבעית" ‪ :‬אלו ההערות ש"קופצות" לכם מהחיבור עצמו‪ ,‬למשל שגיאת כתיב‪ ,‬מילה שגויה‪ ,‬משפט‬
‫ארוך‪ ...‬ברגע ששמתם לב למשהו כזה‪ ,‬עצרו‪ ,‬סמנו אותו‪ ,‬ופרטו בדף ההערות שלכם‪ ,‬לפי מספר ההערה‪.‬‬
‫הערה "יזומה" ‪ :‬אלו הן ההערות שמגיעות מהבדיקה הביקורתית שלנו כאשר היא מונחית באמצעות‬
‫הקריטריונים שנכתבו ע"י המרכז הארצי‪ .‬לדוגמה הערכת הציר הרעיוני‪ ,‬מבנה פסקה‪ ,‬לכידות התוכן ועוד‪.‬‬
‫כמעריכי החיבור‪ ,‬בזמן הקריאה יש לעצור כמה פעמים כדי לבחון את מה שקראתם עד כה‪ ,‬לדוגמה בסוף כל‬
‫פסקה או בסוף טענה חזקה‪.‬‬
‫*סמנו כל הערה בטקסט עצמו‪ ,‬וכתבו לצידה מספר‪ .‬בדף פירוט ההערות לחיבור יש להרחיב על כל הערה לפי‬
‫מספר ההערה באופן מסודר‪.‬‬
 ‫סיכום ההערות‬ ‫‪‬‬
‫אחרי שסיימתם לקרוא את הטקסט‪ ,‬הוא צריך להיות מלא בסימונים ומספרים‪ ,‬ובדף ההערות יהיה פירוט‬
‫בהתאם‪ .‬עברו על כל הערה שכתבתם ותראו אם יש לכם משהו לשנות או להוסיף‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בתיבת הטקסט האחרונה‪ ,‬הוסיפו במלים שלכם סיכום המפרט את דעתכם באופן כללי‪ .‬בתיבה זו‪ ,‬אין‬
‫צורך לפרט על הערות ספציפיות‪.‬‬
 ‫סריקת החיבור עם ההערות‪:‬‬ ‫‪:‬פירוט ההערות לחיבור‬

‫‪.‬הפסקה הראשונה מנומקת היטב ומציגה את הרקע הכללי לסוגייה‪ ,‬אך לא מציגה את‬ ‫‪.1‬‬
‫(אפשר להוריד את תיבת הטקסט אם היא מפריעה להעתקת קובץ התמונה)‬
‫עמדת הכותב ולקורא לא מובן מה יהיה המשך הפסקה והאם אופי הטיעונים יהיה בעד או‬
‫נגד‪.‬‬
‫‪.‬הטיעון הראשון מוצג בשורה רווח מהפסקה ובכך החיבור מסודר ונוח לקריאה‪ .‬בפסקה‬ ‫‪.2‬‬
‫השנייה‪ ,‬ניתן לראות טיעון ראשון‪ .‬הטיעון הראשון אמור לבסס ולנמק את דעת הכותב ולא‬
‫כל כך הבנתי את עמדתו ואת מה הנימוק הראשון בא להסביר לי‪.‬‬
‫הפסקה השלישית מכילה את הטיעון השני שאמור להביא חיזוק נוסף לעמדתו של הכותב‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הטיעון כתוב בצורה יפה ומעניינת מאוד‪ ,‬אך לא היה לי ברור איזו טענה הוא בא לחזק‪.‬‬
‫הבנתי מן הנאמר שדעתו של הכותב היא בעד הורדת המחירים אך זה לא נכתב באופן ברור‬
‫ומובהק‪.‬‬
‫‪.‬הפסקה הרביעית היא מעין פסקת סיכום‪ ,‬יש בה את ההתחשבות בדעת הנגד וההתייחסות‬ ‫‪.4‬‬
‫אליה‪ ,‬אך לא ראיתי חזרה על הטענות המרכזיות בקצרה בהתאם למבנה פסקת הסיכום‪.‬‬
‫החיבור היה מלא בביטויים שהעשירו את השפה וגרמו לקריאה להיות מעניינת ואיכותית‬ ‫‪.5‬‬
‫יותר‪.‬‬
‫‪.‬מילות קישור‪ -‬בחיבור יש שימוש מגוון במילות קישור‪ ,‬דבר שמחבר את המשפטים בצורה‬ ‫‪.6‬‬
‫יפה ועניינית וגורם לטקסט להיות מגובש ואחיד‪.‬‬
 ‫‪:‬המשך פירוט ההערות לחיבור‬ ‫המשך סריקת החיבור עם ההערות‪:‬‬

‫‪ .‬לא ראיתי פסקה המכילה בצורה ברורה את דעת הנגד וההפרכה שלה אלא חלקי משפטים‬ ‫‪.7‬‬
‫(אפשר להוריד את תיבת הטקסט אם היא מפריעה להעתקת קובץ התמונה)‬
‫שמציגים אותה‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪.10‬‬
 ‫הערכת החיבור‬
‫אחרי שקראתם את החיבור וההערות‪ ,‬העריכו את החיבור בכל אחד מהקריטריונים בטבלה המצורפת‪.‬‬

‫הערכת ממד הלשון‬ ‫הערכת ממד התוכן‬

‫קריטריונים‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫סיכום ‪1‬‬ ‫קריטריונים‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫השתמשו בטבלת ההערכה של המרכז הארצי להערכת הציון הסופי של החיבור‪.‬‬
‫רעיוני‬
‫המצורפת)‪.‬‬ ‫המפרט את דעתכם באופן כללי ציר‬
‫(בתיבה‬ ‫בנוסף‪ ,‬הוסיפו במלים שלכם סיכום *‬ ‫דיוק סמנטי‬ ‫*‬
‫אפשר להוסיף הערות לשימור ושיפור או הצעת רעיונות שונים‪ .‬חשוב שהסיכום יביע את‬
‫כתיבה עיונית‬ ‫*‬
‫קשר בין הרעיון‬ ‫*‬
‫ציון כללי לממד התוכן‪:‬‬
‫לפיתוחו‬ ‫‪4‬‬ ‫ציון כללי לממד הלשון‪:‬‬
‫תחביר‬ ‫*‬ ‫‪5‬‬

‫חשיבה ביקורתית‬ ‫*‬ ‫עושר לשוני‬ ‫*‬ ‫חוות דעת כללית‪:‬‬

‫התוכן‬
‫מילות‬ ‫לכידות‬
‫על ידי‬ ‫הטקסט‪ .‬הנימוקים העשירו את קו *‬
‫המחשבה שלי והחיבור היה בשפה גבוהה ומאורגן‬ ‫לשון‬ ‫תקינות‬
‫לאורך‬ ‫הטקסט היה ענייני ומעניין מאוד אך התקשיתי להבין את* עמדת הכותב‬
‫קישור מתאימות‪ .‬היה שימוש בניבים וביטויים דבר שהעשיר את הטקסט והעיד על יכולת לשונית גבוהה של הכותב‪.‬‬
‫חוות דעת מילולית ממד התוכן‬ ‫חוות דעת מילולית ממד הלשון‬
‫עמדת הכותב לא הייתה לי כל כך ברורה‪ .‬לא ראיתי משפט המציין‬ ‫הטקסט היה כתוב ברמה לשונית מאוד גבוהה‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬לא‬
‫את העמדה שתוביל את הנימוקים אחריה לאורך הטקסט‪ .‬היה‬ ‫ראיתי שגיאות דקדוק מסוימות והטקסט היה מאורגן על‬
‫ספציפיות‪ .‬קישור‪ .‬כמו כן‪ ,‬הייתה‬
‫ידי מילות‬ ‫הפסקאות על‬
‫הערות‬ ‫ביןצורך לפרט על‬
‫ביןואין‬
‫חיבורכללי‬
‫דעתם באופן‬ ‫ידי שימוש מגוון במילות קישור‪.‬‬
‫חשיבה ביקורתית ופיתוח הרעיון היה מעניין‪.‬‬