גמרא סדורה המאיר עבודה זרה לאינטרנת

‫)מלאכי ג'(‬ ‫ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו‬
‫‪ -‬מסכת עבודה זרה ‪-‬‬

‫לוח לסימו מאה ואחת חזרות‬
‫ב‬
‫ג‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ט‬
‫י‬
‫יא‬
‫יב‬
‫יג‬
‫יד‬
‫טו‬
‫טז‬
‫יז‬
‫יח‬
‫יט‬
‫כ‬
‫כא‬
‫כב‬
‫כג‬
‫כד‬
‫כה‬
‫כו‬
‫כז‬
‫כח‬
‫כט‬
‫ל‬
‫לא‬
‫לב‬
‫לג‬
‫לד‬
‫לה‬
‫לו‬
‫לז‬
‫לח‬
‫לט‬
‫מ‬
‫מא‬
‫מב‬
‫מג‬
‫מד‬
‫מה‬
‫מו‬
‫מז‬
‫מח‬
‫מט‬
‫נ‬
‫נא‬
‫נב‬
‫נג‬
‫נד‬
‫נה‬
‫נו‬
‫נז‬
‫נח‬
‫נט‬
‫ס‬
‫סא‬
‫סב‬
‫סג‬
‫סד‬
‫סה‬
‫סו‬
‫סז‬
‫סח‬
‫סט‬
‫ע‬
‫עא‬
‫עב‬
‫עג‬
‫עד‬
‫עה‬
‫עו‬
‫תרוייהו צדיקי גמורי נינהו‪ ,‬ואינו דומה שונה פרקו מאה פעמי‪ ,‬לשונה פרקו מאה ואחת‬
‫)חגיגה ט‪(:‬‬
‫‪www.GemaraSedura.com‬‬
‫א‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ב‪:‬‬
‫יהם וְ יִ ְצ ָ ּדק ּו"‪,‬‬‫שנאמר‪" :‬יִ ְּתנ ּו ֵע ֵד ֶ‬ ‫פרק ראשון לפני אידיהן‬

‫אלו ישראל;‬ ‫משנה )אז(‪* :‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ֹאמר ּו אֱ ֶמת" )ש(‪,‬‬ ‫"יִ ׁ ְש ְמע ּו וְ י ְ‬
‫‪8‬‬
‫לפני אידיה של גויא שלשה ימי‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫ו‬
‫אלו אומות העול!?‬ ‫אסור לשאת ולתת עמה‪ ,‬להשאיל ולשאול מה‪,‬‬
‫אלא אמר ¯· ‪:Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬ ‫להלוות וללוות מה‪ ,‬לפורע ולפרוע מה;‬
‫טעמא דמא דתני‪:‬ז עידיה מהכא‪:‬‬ ‫רבי יהודה אומר‪:‬‬
‫יהם ּ ַבל ֹיו ִעיל ּו‪,‬‬
‫"י ְֹצ ֵרי ֶפ ֶסל ּ ֻכ ּ ָלם ּתֹה ּו‪ ,‬וַ חֲ מ ּו ֵד ֶ‬ ‫ב‬
‫נפרעי מה‪ ,‬מפני שהוא מיצר;‬
‫יהם‪ֵ 9‬ה ּ ָמה" )ישעיהו מד‪,‬ט(‪.‬‬ ‫וְ ֵע ֵד ֶ‬ ‫אמרו לו‪:‬‬
‫ג‬
‫א על פי שהוא מיצר עכשיו‪ ,‬שמח הוא לאחר זמ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫דרש ¯·‪ ,‡ÙÙ ¯· ‡ÈÁ È‬ואיתימא ¯·‪:È‡ÏÓ˘ È‬‬

‫לעתיד לבא מביא הקדוש ברו) הוא ספר תורה‪,‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫ומניחו בחיקו‪,‬‬ ‫¯· ו˘‪,Ï‡ÂÓ‬‬
‫ואומר‪:‬‬ ‫חד תני‪ :‬אידיה;‬
‫כל מיח שעסק בה יבא ויטול שכרו‪.‬‬ ‫וחד תני‪ :‬עידיה‪.‬‬
‫מיד מתקבצי ובאי אומות העולט בערבוביא‪,‬‬ ‫מא דתני‪ :‬אידיה לא משתבש‪,‬‬
‫שנאמר )ישעיהו מג‪,‬ט(‪ָּ " :‬כל ַהג ֹּויִ ם נִ ְק ְּבצ ּו י ְַח ָ ּדו"‪.‬‬ ‫ומא דתני‪ :‬עידיה לא משתבש‪.‬‬
‫מא דתני‪ :‬אידיה לא משתבש‪.‬‬
‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬ ‫דכתיב )דברי לב‪,‬לה(‪:‬‬
‫אל תכנסו לפני בערבוביא‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫רוב ֹיום ֵא ָידם"‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫" ִ ּכי ָק ֹ‬
‫אלא תכנס כל אומה ואומה * וסופריה‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫ב‪:‬‬
‫שנאמר )ש(‪" :‬וְ י ֵָא ְספ ּו לְ ֻא ִּמים"‪.‬‬ ‫ומא דתני‪ :‬עידיה לא משתבש‪.‬‬
‫ואי לאו אלא מלכות‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫דכתיב )ישעיהו מג‪,‬ט(‪:‬‬
‫שנאמר )בראשית כה‪,‬כג(‪ּ " :‬ולְ אֹם ִמלְ אֹם יֶאֱ ָמץ"‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫יהם וְ יִ ְצ ָ ּדק ּו"‪.‬‬
‫"יִ ְּתנ ּו ֵע ֵד ֶ‬
‫‪6‬‬
‫י‬
‫ומי איכא ערבוביא קמי שמיא?‬ ‫‪14‬‬ ‫ומא דתני אידיה‪,‬‬
‫אלא‪,‬‬ ‫מאי טעמא לא תני עידיה?‬
‫כי היכי דלא ליערבבו אינהו בהדי הדדי‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אמר ל) ‬
‫דלישמעו מאי דאמר להו‪.‬‬ ‫עיקרד תברא עדי ‪.‬‬
‫מיד נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה‪.‬‬ ‫ומא דתני עידיה‪,‬‬

‫מאי טעמא?‬ ‫מאי טעמא לא תני אידיה?‬
‫משו דחשיבא‪.‬‬ ‫אמר ל) ‬
‫מא קא גרי להו תברא?‬
‫ומנל דחשיבא?‬ ‫עדות שהעידו בעצמ‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫דכתיב )דניאל ז‪,‬כג(‪:‬‬ ‫הלכ) עדות עדיפא‪.‬‬

‫יא‬
‫אכל ָּכל ַא ְר ָעא ּו ְתד ּו ׁ ִש ּנ ַּה וְ ַת ְ ּד ִק ּנ ַּה"‪,‬‬
‫"וְ ֵת ֻ‬
‫יב‬
‫ואמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫יהם וְ יִ ְצ ָ ּדק ּו" באומות העולה כתיב?‬
‫והאי "יִ ְּתנ ּו ֵע ֵד ֶ‬
‫זו מלכותיג רומי חייבת‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫הא בישראל כתיב‪,‬‬
‫יד‬
‫שטבעה יצא בכל העול כולו‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫דאמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫כל מצות שישראל עושי בעול הזה‪,‬‬
‫רש"י‬ ‫באות ומעידות לה לעול הבא‪,‬‬
‫‪ .ÂÚÓ˘È 8‬אומות העול^ את העדות שמצות מעידות ויאמרו אמת די הוא‬ ‫רש"י‬
‫שראוי ישראל להצטדק‪:‬‬
‫‪ .‰Ó‰ Ì‰È„ÈÚÂ 9‬עבוד' זרה^ תבוא ותעיד על עובדיה לחייב‪:‬‬
‫‪ .ÌÈÂ‚ Ï˘ Ô‰È„È‡ ÈÙÏ :'È˙Ó 1‬עובדי עבודה זרה‪^:‬‬
‫‪ .‡È·Â·¯Ú· 10‬כול מעורבבי ולא אומה ואומה בפני עצמה‪:‬‬ ‫‪ .Ô‰ÓÚ ˙˙ÏÂ ˙‡˘Ï ¯ÂÒ‡ ÌÈÓÈ '‚ 2‬וכולהו משו דאזיל ומודה לעבודה זרה^‬
‫‪ .‰È¯ÙÂÒÂ 11‬וחכמיה‪:‬‬ ‫ביו אידו‪:‬‬
‫‪ .ÌÂ‡Ï 12‬מלכות כשהיא לבדה‪:‬‬ ‫‪ 3‬שאלה במידי דהדר בעי כגו בהמה וכלי דכתיב )שמות כב( כי ישאל איש‬
‫‪ .ÌÂ‡ÏÓ ÌÂ‡ÏÂ 13‬מתרגמינא ומלכו ממלכו ועוד יאמ‪ 3‬לא שיי) אלא במלכות‬ ‫מע רעהו וגו' מלוה במידי דלא הדר בעי כגו מעות דכתיב )ש( א כס תלוה‬
‫וס''ת מסיפיה דקרא נפקא ל לקמ מי )בכ( יגיד זאת‪:‬‬ ‫את עמי דמלוה להוצאה נתנה ומשל לו מעות אחרי‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÓ˜ ‡È·Â·¯Ú ‡ÎÈ‡ ÈÓÂ 14‬והלא כול נסקרי בסקירה אחת שנאמר היוצר‬ ‫‪ .ÔÓÊ ¯Á‡Ï ‡Â‰ ÁÓ˘ 4‬למחר‪:‬‬
‫יחד לב כדאמר בר''ה )יח‪:(.‬‬ ‫‪ .Ì„È‡ ÌÂÈ :'Ó‚ 5‬היינו עבוד' זרה^ כדכתיב בההיא פרשה יקומו ויעזרכ‪:‬‬
‫‪ 15‬ומשני „‪ .Â‰È‡ Â··¯ÚÈÏ ‡Ï‬לדידיה לא מהניא ערבוביא אבל לדידהו מהניא‬ ‫‪ .Â˜„ˆÈÂ Ì‰È„ÈÚ Â˙È 6‬השתא סלקא דעת) דבאומות העול^ כתיב ואתמוהי‬
‫ערבוביא דמבלבלי ומסתתמי טענותיה‪:‬‬ ‫מתמה יתנו אומות העול עידיה יבואו עבודות זרות שעבדו^ ויעידו עליה‬
‫‪ .˙·ÈÈÁ ÈÓÂ¯ ˙ÂÎÏÓ ÂÊ 16‬הרשעה תרגומו של רשע' חייבת‪^:‬‬ ‫ויצדיקו‪:‬‬
‫‪ .‰Ú·Ë 17‬שמעה‪:‬‬ ‫‪ .ÌÓˆÚ· Â„ÈÚ‰˘ ˙Â„Ú 7‬ביו הדי שעבדו לע"ז^ בעול הזה‪:‬‬
‫© תשע"ח כל הזכויות שמורות לישראל יצחק בן שלמה ‪ -‬גמרא סדורה המאיר‬

‫ניתן לרכוש ולקבל מידע באתרינו ‪www.GemaraSedura.com‬‬
‫ב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ב‪:‬‬
‫ותני ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬
‫אלו פרסיי‪,‬‬ ‫ומנא ל דמא דחשיב עייל ברישא?‬
‫שאוכלי ושותי כדוב‪ ,‬ומסורבלי בשר כדוב‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫כד¯· ‪,‡„ÒÁ‬‬
‫ומגדלי שער כדוב‪ ,‬ואי לה מנוחה כדוב‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫דאמר ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬
‫מל) וצבור ‬
‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬ ‫מל) נכנס תחלה לדי‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫במאי עסקת?‬ ‫שנאמר )מלכי א ח‪,‬נט(‪:‬‬

‫אומרי לפניו‪ :‬רבונו של עול‪,‬‬ ‫ש ָר ֵאל‪,‬‬
‫ש ֹות ִמ ׁ ְש ּ ַפט‪ַ 2‬ע ְב ּד ֹו ּו ִמ ׁ ְש ּ ַפט ַע ּמ ֹו יִ ְ ׂ‬
‫"לַ עֲ ׂ‬
‫הרבה גשרי גשרנו‪,‬‬ ‫טו‬
‫מו"‪.‬‬
‫ְ ּד ַבר ֹיום ְּב ֹיו ֹ‬
‫הרבה כרכי כבשנו‪,‬‬
‫הרבה מלחמות עשינו‪,‬‬ ‫וטעמא מאי?‬
‫וכול לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה‪.‬‬ ‫איבעית אימא ‬
‫לאו אורח ארעא למיתב מלכא מאבראי;‬
‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬ ‫ואיבעית אימא ‬
‫כל מה שעשית לצור) עצמכ עשית!‬ ‫מקמי דליפוש חרו א ‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫תקנת גשרי ליטול מה מכס!‬

‫כרכי לעשות בה אנגריא!‬
‫‪10‬‬
‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬
‫מלחמות אני עשיתי‪,‬‬ ‫במאי עסקת?‬
‫שנאמר )שמות טו‪,‬ג(‪" :‬יְ הֹוָ ה ִא ׁיש ִמלְ ָח ָמה"!‬ ‫אומרי לפניו‪ :‬רבונו של עול‪,‬‬
‫כלו יש בכ מגיד זאת?‬ ‫טז‬
‫הרבה שווקי תיקננו‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫ואייז זאת אלא תורה‪,‬‬ ‫הרבה מרחצאות עשינו‪,‬‬

‫שנאמר )דברי ד‪,‬מד(‪" :‬וְ זֹאת ַה ּת ֹו ָרה אֲ ׁ ֶשר ָ ׂשם מ ׁ ֶֹשה"!?‬ ‫הרבה כס וזהב הרבינו‪,‬‬
‫מיד יצאו מלפניו בפחי נפש‪.‬‬ ‫וכול לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬

‫וכי מאחר דחזית מלכות פרס למלכות רומי ‬ ‫שוטי שבעול‪,‬‬
‫דלא מהניא ולא מידי‪,‬‬ ‫כל מה שעשית לצור) עצמכ עשית!‬
‫מאי טעמא עיילא!?‬ ‫תקנת שווקי להושיב בה זונות!‬
‫אמרי‪:‬‬ ‫מרחצאות לעד בה עצמכ!‬
‫אינהו סתרי בית המקדש ואנ בנינ‪.‬‬
‫‪1211‬‬
‫כס וזהב שלי הוא‪,‬‬
‫שנאמר )חגי ב‪,‬ח(‪:‬‬
‫וכ לכל אומה ואומה‪.‬‬ ‫אות"!‬
‫"לִ י ַה ֶּכ ֶסף וְ לִ י ַה ָ ּז ָהב נְ ֻאם יְ הֹוָ ה ְצ ָב ֹ‬
‫וכי מאחר דחזו לקמאי דלא מהני ולא מידי‪,‬‬ ‫כלו יש בכ מגיד זאת?‬
‫מאי טעמא עיילי?‬ ‫ואי זאת אלא תורה‪,‬‬
‫סברי ‬ ‫שנאמר )דברי ד‪,‬מד(‪:‬‬
‫הנ) אישתעבדו בהו בישראל‪,‬‬ ‫"וְ זֹאת ַה ּת ֹו ָרה אֲ ׁ ֶשר ָ ׂשם מ ׁ ֶֹשה"!?‬
‫ואנ לא שעבדנו בישראל‪.‬‬ ‫מיד יצאו בפחי נפש‪.‬‬
‫מאי שנא הני דחשיבי‪,‬‬ ‫יצאת מלכות רומי‪,‬‬
‫ומאי שנא הני דלא חשיבי להו?‬ ‫ונכנסה מלכות פרס אחריה‪.‬‬
‫משו דהנ) משכי במלכותייהו עד דאתי משיחא‪.‬‬ ‫מאי טעמא?‬
‫דהא חשיבא בתרה‪.‬‬
‫אומרי לפניו‪:‬‬
‫רבונו של עול‪,‬‬ ‫ומנל?‬
‫כלו נתת לנו ולא קיבלנוה?‬ ‫דכתיב )דניאל ז‪,‬ה(‪:‬‬
‫ִתנְ יָנָ ה ָ ּד ְמיָה לְ דֹב"‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫"וַ אֲ ר ּו‪ֵ 6‬חיוָ ה ָאחֳ ִרי‬
‫ומי מצי למימר הכי?‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .È¯Á‡ 7‬אחרת‪:‬‬ ‫‪ .‰ÏÁ˙ ÒÎ 1‬לפני הקב''ה לדי‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏ·¯ÂÒÓ 8‬שמיני כמו )שבת קלז‪ (:‬קט המסורבל בבשר ולשו מלבוש הוא‬ ‫‪ .Â„·Ú ËÙ˘Ó 2‬שלמה המל)‪:‬‬
‫כמו כפיתו בסרבליהו )דניאל ג(‪:‬‬ ‫‪ .Û‡ ÔÂ¯Á ˘ÂÙÈÏ„ 3‬של הקב''ה מפני פשעי צבור שמא חס ושלו יפרע מ‬
‫‪ .·Â„ 9‬אי לו מנוחה אלא הול) ובא כל שעה‪:‬‬ ‫המל) כל סורחנו מפני החרו‪:‬‬
‫‪ .‡È¯‚‡ 10‬עבודת המל) המוטלת על יושבי כרכי לעשות מלחמות ]ולצאת‬ ‫‪ .ÌÈ˜ÂÂ˘ 4‬ומרחצאות וכס וזהב הוא עסק של רומי^ גשרי וכרכי ומלחמות‬
‫בצבא[ וליטול בהמת בעבודתו‪:‬‬ ‫הוא עסק של פרסיי‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ· Ô‡Â 11‬בית שני בנה כורש‪:‬‬ ‫‪ .‰¯Â˙· Ï‡¯˘È Â˜ÒÚ˙È˘ 5‬שיהא לה פנאי שמוצאי להשתכר בשוק ומוצאי‬
‫‪ .Â‰È‡ 12‬פרסיי משתעבדי בישראל בגלות בבל וטיטוס הגל לרומי ועדיי‬ ‫מזונותיה וצרכיה בלי טורח מתעדני במרחצאות‪:‬‬
‫כול משועבדי ]לה[‪:‬‬ ‫‪ .Â¯‡Â 6‬והנה‪:‬‬

‫ג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ג‪.‬‬
‫שא על פי שמקיימי אות ‬ ‫והכתיב )דברי לג‪,‬ב(‪:‬‬

‫אי מקבלי עליה שכר‪.‬‬ ‫מו"‪,‬‬
‫ש ִעיר לָ ֹ‬ ‫ֹאמר יְ הֹוָ ה ִמ ִּסינַי ָּבא וְ זָ ַרח ִמ ּ ֵׂ‬ ‫"וַ ּי ַ‬
‫וכתיב )חבקוק ג‪,‬ג(‪:‬‬
‫ולא?‬ ‫יח‬
‫ארן"‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫דו ׁש ֵמ ַהר ּ ָפ ָ‬ ‫ָבוא וְ ָק ֹ‬
‫ימן י ֹ‬ ‫לו ּ ַה ִמ ּ ֵת ָ‬
‫"אֱ ֹ‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫ארן"?‬ ‫יט‬
‫ימן"‪ ,‬ומאי בעי ב" ּ ָפ ָ‬ ‫ש ִעיר"‪ ,‬ומאי בעי ב" ּ ֵת ָ‬ ‫מאי בעי ב" ּ ֵׂ‬
‫היה ¯·‪ ¯È‡Ó È‬אומר‪:‬‬ ‫אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫מני שאפילו גויכ ועוסק בתורה שהוא ככה גדול?‬ ‫מלמד שהחזירה הקדוש ברו) הוא על כל אומה ולשו‪,‬‬
‫תלמוד לומר‪:‬‬ ‫ולא קבלוה‪,‬‬
‫"אֲ ׁ ֶשר יַעֲ ֶׂשה א ָֹתם ָה ָא ָדם וָ ַחי ָּב ֶהם" )ויקרא יח‪,‬ה(‪,‬‬ ‫עד שבא אצל ישראל וקבלוה!?‬
‫כהני לוי וישראלי לא נאמר אלא האד‪,‬‬
‫הא למדת‪,‬‬ ‫אלא‪,‬‬
‫שאפילו גויכא ועוסק בתורה הרי הוא ככה גדול!?‬ ‫הכי אמרי‪:‬‬
‫אלא לומר ל) ‬ ‫כלו קיבלנוה ולא קיימנוה?‬ ‫‪2‬‬
‫שאי מקבלי עליה שכר כמצווה ועושה‪,‬‬ ‫ועל דא תברתהו ‬ ‫‪3‬‬
‫אלא כמי שאינו מצווה ועושה‪,‬‬ ‫אמאי לא קבלתוה!?‬

‫דאמר ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬
‫גדול המצווה ועושה יותר משאינו מצווה ועושה‪.‬‬ ‫אלא‪,‬‬
‫כ) אומרי לפניו‪:‬‬
‫אומרי לפניו‪:‬כב רבונו של עול‪,‬‬ ‫רבונו של עול‪,‬‬
‫ישראל שקיבלוה היכ קיימוה?‬ ‫כלו כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬ ‫כמו שעשית לישראל?‬

‫אני מעיד בה שקיימו את התורה כולה‪.‬‬ ‫דכתיב )שמות יט‪,‬יז(‪:‬‬
‫אומרי לפניו‪ :‬רבונו של עול‪,‬‬ ‫"וַ ִּי ְת ַי ְּצב ּו ְּב ַת ְח ִּתית ָה ָהר"‪,‬‬
‫כלו יש אב שמעיד על בנו?‬ ‫ואמר ¯· „‪:‡ÓÁ ¯· ÈÓÈ‬‬
‫דכתיב )שמות ד‪,‬כב(‪ְּ " :‬בנִ י ְבכ ִֹרי יִ ְ ׂש ָר ֵאל"!?‬ ‫מלמד שכפה הקדוש ברו) הוא הר כגיגית על ישראל‪,‬‬
‫ואמר לה‪:‬‬
‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬ ‫א את מקבלי את התורה מוטב‪,‬‬
‫שמי ואר‪ 3‬יעידו בה שקיימו את התורה כולה!‬ ‫וא לאו ש תהא קבורתכ!?‬
‫אומרי לפניו‪ :‬רבונו של עול‪,‬‬
‫שמי ואר‪ 3‬נוגעי בעדות‪,‬‬ ‫מיד אומר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬
‫שנאמר )ירמיהו לג‪,‬כה(‪:‬‬ ‫הראשונות ישמיעונו‪,‬‬
‫יתי ֹיו ָמם וָ לָ יְ לָ ה‪,‬‬
‫" ִאם‪ 7‬ל ֹא ְב ִר ִ‬ ‫יענ ּו"‪,‬‬
‫אש ֹֹנות י ׁ ְַש ִמ ֻ‬
‫שנאמר )ישעיהו מג‪,‬ט(‪" :‬וְ ִר ׁ‬
‫ֻח ּק ֹות ׁ ָש ַמיִ ם וָ ָא ֶרץ ל ֹא ָ ׂש ְמ ִּתי"!‬ ‫שבע מצות שקיבלת היכ קיימת!?‬
‫ואמר ¯·‪È‬כג ˘‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ‬‬
‫מאי דכתיב )בראשית א‪,‬לא(‪:‬‬ ‫ומנל דלא קיימו?‬
‫"וַ יְ ִהי ֶע ֶרב וַ יְ ִהי ב ֶֹקר ֹיום ַה ּ ׁ ִש ּ ׁ ִשי"?‬
‫‪8‬‬ ‫דתני ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬
‫מלמד שהתנה הקדוש ברו) הוא ע מעשה בראשית‪,‬‬ ‫וַ ּי ּ ֵַתר ג ֹּויִ ם" )חבקוק ג‪,‬ו(‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫" ָע ַמד וַ יְ מ ֶֹדד ֶא ֶרץ ָר ָאה‬
‫ואמר‪:‬‬ ‫מאי ראה?‬
‫א ישראל מקבלי את תורתי מוטב‪,‬‬ ‫ראה שבע מצות שקבלו עליה בני נח ולא קיימו;‬
‫וא לאו אני אחזיר אתכ לתוהו ובוהו;‬ ‫כיו שלא קיימו עמד והתיר לה!?‬
‫ואמר ‪:‰È˜ÊÁ‬‬ ‫איתגורי איתגור?‬
‫מאי דכתיב )תהלי עו‪,‬ט(‪:‬‬ ‫א כ מצינו חוטא נשכר!?‬
‫" ִמ ּ ׁ ָש ַמיִ ם ִה ׁ ְש ַמ ְע ָּת ִ ּדין ֶא ֶרץ י ְָר ָאה וְ ׁ ָש ָק ָטה"?‬
‫‪9‬‬
‫אמר ‪* :‡È·¯„ ‰È¯· ¯Ó‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫א "י ְָר ָאה" למה " ׁ ָש ָק ָטה"?‬ ‫לומר ‬ ‫‪6‬‬
‫וא " ׁ ָש ָק ָטה" למה "י ְָר ָאה"?‬
‫רש"י‬ ‫רש"י‬
‫‪ .'ÂÎ ÔÈÓÈÈ˜Ó Ì‡˘ ¯ÓÂÏ 6‬התרה זו לא טובת היא אלא שאי מצווי לקיימ‬
‫וא יקיימו לא יקבלו שכר‪:‬‬
‫‪ .‰ÏÈÏÂ ÌÓÂÈ È˙È¯· ‡Ï Ì‡ 7‬א לא בריתי שכתבתי שתהא נוהגת יומ ולילה‬ ‫‪ .Ô¯‡Ù 1‬אר‪ 3‬ישמעאל דכתיב )בראשית כא( בהגר )ותשב( במדבר פאר‪:‬‬
‫והיינו תורה דכתיב )יהושע א( והגית בו יומ ולילה וכתיב )דברי כט( אלה דברי‬ ‫‪ .‰ÂÓÈÈ˜ ‡ÏÂ ‰ÂÏ·˜ ÌÂÏÎ 2‬כלומר משו דלא קבלנוה לא קיימנוה‪:‬‬
‫הברית‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂ‰˙¯·˙ ‡„ ÏÚÂ 3‬פירכא היא כלומר נמצא תשובה זו קטיגור לה אמאי לא‬
‫‪ 8‬ה' דהששי יתירה וכתבה בסו מעשה בראשית לדרשה זו והכי משמע ויהי‬ ‫קבלוה‪:‬‬
‫ערב ויהי בקר יו הששי של ששה בסיו שעתידי ישראל לקבל התורה‪:‬‬ ‫‪ .˙È‚È‚Î 4‬קופא בלע''ז ומטילי בה שכר‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ„ ˙ÚÓ˘‰ 9‬מת תורה‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÂ‚ ¯˙ÈÂ ‰‡¯ 5‬נראה בעיניו וישר להתיר‪:‬‬

‫ד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ג‪:‬‬
‫מיד כל אחד ואחד הול)כח ועושה סוכה בראש גגו‪,‬‬

‫‪11‬‬
‫אלא בתחלה "י ְָר ָאה"‪ ,‬ולבסו " ׁ ָש ָק ָטה"!?‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫והקדוש ברו) הוא מקדיר עליה חמה בתקופת תמוז‪,‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא‪,‬‬ ‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬
‫שנאמר )תהלי ב‪,‬ג(‪:‬‬ ‫מכ יבאו ויעידו בה בישראל שקיימו את התורה כולה!‬
‫כד‬
‫ימו"‪.‬‬
‫יכה ִמ ּ ֶמ ּנ ּו עֲ ב ֵֹת ֹ‬
‫ימו‪ ,‬וְ נַ ׁ ְשלִ ָ‬
‫רו ֵת ֹ‬
‫מו ְס ֹ‬
‫נַת ָקה ֶאת ֹ‬
‫"נְ ְּ‬
‫‪14‬‬
‫יבא נמרוד ויעיד באברה שלא עבד עבודה זרה!‬ ‫‪3‬‬
‫יבא לב ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל!‬

‫‪4‬‬
‫מקדיר?‬ ‫תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוס שלא נחשד על העבירה!‬

‫‪5‬‬
‫והא אמרת‪:‬‬ ‫יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה‬

‫אי הקדוש ברו) הוא בא בטרוניא ע בריותיו!?‬ ‫שלא השתחוו לצל!‬
‫משו דישראל נמי‪,‬‬ ‫יבא דריוש ויעיד בדניאל שלא ביטל את התפלה!‬
‫זימני * דמשכא להו תקופת תמוז עד חגא והוי להו צערא‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫ג‪:‬‬ ‫יבא בלדד השוחי‪ ,‬וצופר הנעמתי‪ ,‬ואליפז התימני‪,‬‬
‫והאמר ¯·‡‪:‬‬ ‫ואליהו ב ברכאל הבוזי ‬ ‫‪6‬‬
‫מצטער פטור מ הסוכה!?‬ ‫ויעידו בה בישראל שקיימו את כל התורה כולה‪,‬‬

‫נהי דפטור‪,‬‬ ‫שנאמר )ישעיהו מג‪,‬ט(‪:‬‬
‫בעוטי מי מבעטי?‬ ‫יהם וְ יִ ְצ ָ ּדק ּו"!‬
‫"יִ ְּתנ ּו ֵע ֵד ֶ‬
‫מיד הקדוש ברו) הוא יושב ומשחק עליה‪,‬‬

‫‪16‬‬ ‫אמרו לפניו‪:‬‬
‫שנאמר )תהלי ב‪,‬ד(‪:‬‬ ‫רבונו של עול‪,‬‬
‫כט‬
‫מו"‪.‬‬
‫ש ָחק אֲ דֹנָ י יִ לְ ַעג לָ ֹ‬
‫" ֹיו ׁ ֵשב ּ ַב ּ ׁ ָש ַמיִ ם יִ ְ ׂ‬ ‫תנה לנו מראש ונעשנה!‬
‫אמר ¯·‪:˜ÁˆÈ È‬‬ ‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬
‫אי שחוק לפני הקדוש ברו) הוא אלא אותו היו בלבד‪.‬‬ ‫שוטי שבעול‪,‬‬
‫מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫איכא דמתני להא ד¯·‪ ˜ÁˆÈ È‬אהא‪,‬‬ ‫מי שלא טרח בערב שבת מהיכ יאכל בשבת!‬
‫אלא א על פי כ‪,‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫מצוה קלה יש לי וסוכה שמה‪ ,‬לכו ועשו אותה‪.‬‬
‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬
‫לעתיד לבא באי אומות העולל ומתגיירי;‬ ‫ומי מצית אמרת הכי?‬
‫ומי מקבלינ מינייהו?‬ ‫והא אמר ¯·‪,ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫מאי דכתיב )דברי ז‪,‬יא(‪:‬‬
‫אי מקבלי גרי לימות המשיח‪,‬‬ ‫"אֲ ׁ ֶשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ְ ּו ָך ַהי ֹּום לַ עֲ ׂש ֹו ָתם"?‬
‫כה‬
‫כיוצא בו לא קבלו גרי לא בימי דוד ולא בימי שלמה!‬ ‫" ַהי ֹּום לַ עֲ ׂש ֹו ָתם" ולא למחר לעשות‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫אלא שנעשילא גרי גרורי;‬ ‫‪17‬‬

‫כו‬
‫" ַהי ֹּום לַ עֲ ׂש ֹו ָתם" ולא היו ליטול שכר!?‬
‫לב‬
‫ומניחי תפילי בראשיה ובזרועותיה‪,‬‬ ‫אלא‪,‬‬
‫ציצית בבגדיה‪ ,‬ומזוזהלג בפתחיה‪,‬‬ ‫לפיכז שאי הקדוש ברו) הוא בא בטרוניא ע בריותיו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫כיו שרואי מלחמת גוג ומגוג ‬

‫אומרילד לה‪ :‬על מה באת?‬ ‫ואמאי קרי ליה מצוה קלה?‬
‫לה‬
‫יחו"‪,‬‬
‫אומרי לה‪ַ " :‬על יְ הֹוָ ה וְ ַעל ְמ ׁ ִש ֹ‬ ‫משו דלית ביה חסרו כיס‪.‬‬
‫שנאמר )ש‪,‬אב(‪:‬‬
‫"לָ ּ ָמה ָרגְ ׁש ּו ֹגויִ ם ּולְ ֻא ִּמים י ְֶה ּג ּו ִריק‪,‬‬
‫לו‬
‫רוזְ נִ ים ֹנו ְסד ּו י ַָחד‪,‬‬
‫יִ ְת ַי ְּצב ּו ַמלְ ֵכי ֶא ֶרץ וְ ֹ‬ ‫רש"י‬
‫לז‬
‫יחו";‬
‫ַעל יְ הֹוָ ה וְ ַעל ְמ ׁ ִש ֹ‬
‫‪ .‰‡¯È ‰ÏÁ˙· 1‬שמא לא יקבלו ישראל התורה ותחזור האר‪ 3‬לתוהו ובוהו‪:‬‬
‫‪ .ÛÂÒ·ÏÂ 2‬כשקבלוה בנעשה ונשמע שקטה‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .„Â¯Ó 3‬השלי) את אברה אבינו באור כשדי על שלא קיבל עליו לעבוד‬
‫ע"ז^ שנאסרה לבני נח ואברה ב נח הוא שלא היה בשעת מת תורה ועל ש‬
‫‪ .Â‚‚ ˘‡¯· 11‬רוב תשמישת על הגגות שאי גגותיה משופעי‪:‬‬ ‫כ) נקרא אמרפל בכיצד מעברי )עירובי נג‪ (.‬שאמר והפיל אברה בכבש האש‪:‬‬
‫‪ .¯È„˜Ó 12‬מנקב^ בכח חו גדול כמו מקדרי בהרי דעירובי )נח‪ (.‬עני נקב‬ ‫‪ .ÏÊ‚‰ ÏÚ „˘Á ‡Ï˘ 4‬דכתיב מה מצאת מכל כלי בית) אפי' סכי אפילו המנק‬
‫וחת)‪:‬‬ ‫אפילו מחט והחת הדר בבית חמיו עשרי שנה כשיוצא אינו נוטל עמו כלי קט‬
‫‪ .ÊÂÓ˙ ˙ÙÂ˜˙· 13‬שנוהגת ומושכת עד שלשה חדשי עד יו תקופת תשרי‬ ‫ובני נח נצטוו על הגזל ויעקב קיי‪:‬‬
‫הויא תקופת תמוז‪:‬‬ ‫‪ .‰¯È·Ú‰ ÏÚ „˘Á ‡Ï˘ ÛÒÂÈ· 5‬אשת איש נאסרה לבני נח דכתיב ודבק‬
‫‪ .ÂÓÈ˙Â¯ÒÂÓ ˙‡ ‰˜˙ 14‬על ה' ועל משיחו קאמר לעתיד לבא^ כדכתיב למה‬ ‫באשתו ולא באשת חבירו )סנהדרי נח‪ (.‬ויוס קיי‪:‬‬
‫רגשו גוי ולאומי יהגו ריק כלומר ננתקה מצות סוכה שהטילו עלינו‪:‬‬ ‫‪ .Ï‡Î¯· Ô· Â‰ÈÏ‡Â 6‬לא גרסינ דישראל הוה כדמפרשינ בבבא בתרא‬
‫‪ .ÊÂÓ˙ ˙ÙÂ˜˙ ‡Î˘Ó„ 15‬ואי תקופת תשרי נופלת עד לאחר החג‪:‬‬ ‫בהשותפי )טו‪:(:‬‬
‫‪ .˜Á˘È ÌÈÓ˘· ·˘ÂÈ 16‬גבי ננתקה את מוסרותימו כתיב‪:‬‬ ‫‪ .˙·˘ ·¯Ú· 7‬בעול הזה‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ¯Â¯‚ ÌÈ¯‚ ^'È˘Ú˘ ‡Ï‡ 17‬מאיליה מתגיירי ואנ לא מקבלינ דמשו‬ ‫‪ .Ì˙Â˘ÚÏ ÌÂÈ‰ 8‬בעול הזה‪:‬‬
‫גדולת דישראל קא עבדי דכתיב )ישעיה נד( מי גר את) בעניותי) עלי) יפול‬ ‫‪ .¯ÁÓÏ ‡ÏÂ 9‬דאינו יכול לעשות לעול הבא‪:‬‬
‫בעשירותי)‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÂ¯Ë· 10‬בעלילה‪:‬‬

‫ה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ג‪:‬‬
‫וכל אחד מנתק מצותו והול)‪,‬‬

‫אלאמו ברביעיות מאי עביד?‬ ‫שנאמר )ש‪,‬ג(‪:‬‬
‫לח‬
‫יושב ומלמד תינוקות של בית רב תורה‪,‬‬ ‫ימו"‪,‬‬
‫יכה ִמ ּ ֶמ ּנ ּו עֲ ב ֵֹת ֹ‬‫ימו וְ נַ ׁ ְשלִ ָ‬
‫רו ֵת ֹ‬
‫מו ְס ֹ‬ ‫נַת ָקה ֶאת ֹ‬ ‫"נְ ְּ‬
‫שנאמר )ש כח‪,‬ט(‪:‬‬ ‫לט‬
‫והקדוש ברו) הוא יושב ומשחק עליה‪,‬‬
‫" ֶאת ִמי ֹיו ֶרה ֵד ָעה וְ ֶאת ִמי י ִָבין ׁ ְשמ ּו ָעה‪,‬‬ ‫שנאמר )ש‪,‬ד(‪:‬‬
‫מ‬
‫ְ ּגמ ּולֵ י‪ֵ 6‬מ ָחלָ ב ַע ִּת ֵיקי‪ִ 7‬מ ּ ׁ ָש ָדיִ ם"‪,‬‬ ‫מו"‪.‬‬ ‫ש ָחק אֲ דֹנָ י יִ לְ ַעג לָ ֹ‬ ‫" ֹיו ׁ ֵשב ּ ַב ּ ׁ ָש ַמיִ ם יִ ְ ׂ‬
‫ל" ִמי ֹיו ֶרה ֵד ָעה" ול" ִמי י ִָבין ׁ ְשמ ּו ָעה"?‬ ‫אמר ¯·‪:˜ÁˆÈ È‬‬
‫ל" ְ ּגמ ּולֵ י ֵמ ָחלָ ב" ול" ַע ִּת ֵיקי ִמ ּ ׁ ָש ָדיִ ם"‪.‬‬ ‫אי לו להקדוש ברו) הוא שחוק אלא אותו היו בלבד‪.‬‬
‫ומעיקרא מא הוה מיגמר להו?‬ ‫איני?‬
‫איבעית אימא ‬ ‫והא אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬
‫מז‬
‫מטטרו;‬
‫ואיבעית אימא ‬ ‫שתי עשרה שעות הוי היו‪,‬‬
‫הא והא עביד‪.‬‬ ‫שלש הראשונות ‬
‫הקדוש ברו) הוא יושב ועוסק בתורה;‬
‫ובליליא מאי עביד?‬ ‫שניות ‬
‫איבעית אימא ‬ ‫יושב וד את כל העול כולו‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫מעי יממא‪.‬‬ ‫כיו שרואה שנתחייב עול כלייה ‬

‫ואיבעית אימא ‬ ‫עומד מכסא הדי ויושב על כסא רחמי;‬
‫רוכב על כרוב קל שלו‪,‬‬ ‫שלישיות ‬
‫ושט בשמונה עשר אל עולמות‪,‬‬ ‫יושב וז את כל העול כולו מקרני ראמי עד ביצי כני;‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫שנאמר )תהלי סח‪,‬יח(‪:‬‬ ‫רביעיות ‬

‫" ֶר ֶכב אֱ ל ִֹהים ִר ּב ַֹתיִ ם ַאלְ ֵפי ׁ ִשנְ ָאן"‪,‬‬ ‫יושב ומשחק ע לוית‪,‬‬
‫אל תקרי‪ִ ׁ " :‬שנְ ָאן"‪ ,‬אלא שאינ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שנאמר )תהלי קד‪,‬ד(‪:‬‬
‫ואיבעית אימא ‬ ‫לוית זה יצרת לשחק בו!?‬
‫יושב ושומע שירה מפי חיות‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬
‫שנאמר )ש מב‪,‬ט(‪:‬‬ ‫ע בריותיו משחק‪,‬‬
‫ירו )כתיב שירה( ִע ִּמי"‪.‬‬
‫ׁ ִש ֹ‬ ‫‪10‬‬
‫" ֹיו ָמם‪ 9‬יְ ַצ ֶ ּוה יְ הֹוָ ה ַח ְס ּד ֹו ּו ַב ּ ַליְ לָ ה‬
‫ועל בריותיו אינו משחק אלא אותו היו בלבד‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫אמר ליה ¯· ‡‪‰‡ÏÈÏ‚ ‡Á‬מא ל¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬

‫אמרמח ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬ ‫מיו שחרב בית המקדש‬
‫כל העוסק בתורה בלילה ‬ ‫אי שחוק לפני הקדושמב ברו) הוא;‬
‫הקדוש ברו) הוא מוש) עליו חוט של חסד ביו‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫מג‬
‫ברביעיות מאי עביד?‬
‫שנאמר‪:‬‬
‫ירו )כתיב שירה( ִע ִּמי"‪,‬‬‫" ֹיו ָמם יְ ַצ ֶ ּוה יְ הֹוָ ה ַח ְס ּד ֹו ּו ַב ּ ַליְ לָ ה ׁ ִש ֹ‬ ‫ומנל דליכא שחוק?‬
‫מה טע " ֹיו ָמם יְ ַצ ֶ ּוה יְ הֹוָ ה ַח ְס ּד ֹו"?‬ ‫אילימא מדכתיב )ישעיהו כב‪,‬יב(‪:‬‬
‫אות ּ ַבי ֹּום ַהה ּוא‪,‬‬‫"וַ ִּי ְק ָרא אֲ דֹנָ י יֱהֹוִ ה ְצ ָב ֹ‬
‫ירו )כתיב שירה( ִע ִּמי"‪.‬‬ ‫משו ד" ַב ּ ַליְ לָ ה" " ׁ ִש ֹ‬ ‫מד‬
‫לִ ְב ִכי ּולְ ִמ ְס ּ ֵפד ּולְ ָק ְר ָחה וְ לַ חֲ גֹר ָ ׂשק";‬
‫איכא דאמרי‪:‬‬ ‫דלמא ההוא יומא ותו לא!‬
‫מה‬
‫אמר ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬ ‫אלא מדכתיב )תהלי קלז‪,‬הו(‪:‬‬
‫" ִאם ֶא ׁ ְש ָּכ ֵח ְך יְ ר ּו ׁ ָש ִ ָלם ִּת ׁ ְש ַּכח יְ ִמינִ י‪,‬‬
‫כל העוסק בתורה בעול הזה‪ ,‬הדומה ללילה ‬
‫הקדוש ברו) הוא מוש) עליו חוט של חסד בעול הבא‪,‬‬ ‫ִּת ְד ַּבק לְ ׁש ֹונִ י לְ ִח ִּכי ִאם לֹא ֶאזְ ְּכ ֵר ִכי"‪,‬‬
‫הדומה ליו‪,‬‬ ‫דלמא שכחה הוא דליכא‪,‬‬
‫שנאמר‪" :‬י ֹו ָמם יְ ַצ ֶ ּוה יְ הֹוָ ה ַח ְס ּד ֹו" וגו'‪.‬‬ ‫אבל שחוק מיהא איכא!?‬
‫אלא מהא‪:‬‬
‫עולָ ם ַאחֲ ִר ׁיש ֶא ְת ַא ּ ָפק" וגו' )ישעיהו מב‪,‬יד(‪.‬‬
‫יתי ֵמ ֹ‬
‫" ֶהחֱ ׁ ֵש ִ‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪6‬‬
‫‚‪ .·ÏÁÓ ÈÏÂÓ‬שמתו כשה קטני‪:‬‬
‫‪ .È˜È˙Ú 7‬כמו )איוב ט( המעתיק הרי לשו סילוק‪:‬‬ ‫‪ .Ô„ ·˘ÂÈ] 1‬כרבי יוסי דאמר במסכת ר''ה אד נידו בכל יו דכתיב דבר יו‬
‫‪ .ÔÈ‡˘ ‡Ï‡ 8‬ב' אלפי חסירי מריבותי‪:‬‬ ‫ביומו[‪:‬‬
‫‪ .‰ÂˆÈ ÌÓÂÈ 9‬ד וז ומלמד תורה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÊÂ ·˘ÂÈ 2‬קוצב לה מהיכ תזדמ לה פרנסת‪:‬‬
‫‪ .ÈÓÚ Â¯È˘ ‰ÏÈÏ·Â 10‬ובלילה נוהג שירו )למעלה( עמי למטה שא דוד לא היה‬ ‫‪ .ÌÈÓ‡¯ È¯˜ 3‬חיה גדולה‪:‬‬
‫מנמנ אלא כשינת הסוס וכל הלילה מתעסק בשירות ותשבחות ובתורה‬ ‫‪ .ÌÈÎ ÈˆÈ· 4‬מינא הוא דמתקרי ביצי כני ודקי ה והוא אינב''א בלשו ארמית‬
‫כדאמרינ בריש מס' ברכות )ג‪:(:‬‬ ‫ובלע''ז לינטרי''ס‪:‬‬
‫‪ .„ÒÁ Ï˘ ËÂÁ 11‬נות חינו בעיני הבריות‪:‬‬ ‫‪ .ÂÈ˙ÂÈ¯· ÏÚ 5‬על עבירות שעושי בריותיו אינו משחק אלא אותו היו‪:‬‬

‫ו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ד‪.‬‬
‫מט‬
‫יה";‬
‫"וְ זָ ְר ָחה לָ ֶכם יִ ְר ֵאי ׁ ְש ִמי ׁ ֶש ֶמ ׁש ְצ ָד ָקה ּו ַמ ְר ּ ֵפא ִּב ְכנָ ֶפ ָ‬ ‫אמר ¯·‪:ÈÂÏ È‬‬
‫ולא עוד‪,‬‬ ‫כל הפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה ‬ ‫‪1‬‬
‫אלא שמתעדני בה‪,‬‬ ‫מאכילי לו גחלי רתמי‪,‬‬

‫שנאמר )מלאכי ג‪,‬כ(‪:‬‬ ‫שנאמר )איוב ל‪,‬ד(‪:‬‬
‫אתם ּו ִפ ׁ ְש ּ ֶתם ְּכ ֶעגְ לֵ י ַמ ְר ּ ֵבק"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫יצ ֶ‬
‫"וִ ָ‬
‫יח וְ ׁש ֶֹר ׁש ְר ָת ִמים לַ ְח ָמם"‪.‬‬
‫ש ַ‬‫עֲ לֵ י ִ ׂ‬ ‫‪2‬‬
‫" ַה ּק ְֹט ִפים ַמ ּל ּו ַח‬
‫דבר אחר‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬

‫מה דגי שבי כל הגדול מחבירו בולע את חבירו‪,‬‬ ‫מאי דכתיב )חבקוק א‪,‬יד(‪:‬‬
‫א בני אד אלמלא מוראה של מלכות‪,‬‬ ‫"וַ ּ ַתעֲ ֶׂשה ָא ָדם ִּכ ְדגֵ י ַה ּיָם ְּכ ֶר ֶמ ׂש ל ֹא מ ׁ ֵֹשל ּב ֹו"?‬
‫כל הגדול מחבירו בולע את חבירו‪.‬‬ ‫למה נמשלו בני אד כדגי הי?‬
‫והיינו דתנ )אבות ג‪:‬ב(‪:‬‬ ‫לומר ל) ‬
‫¯·‪ ÌÈ‰Î‰ Ô‚Ò ‡ÈÁ È‬אומר‪:‬‬ ‫מה דגי שבי ‬
‫הוי מתפלל בשלומה של מלכות‪,‬‬ ‫כיו שעולי ליבשה מיד מתי‪,‬‬
‫שאלמלא מוראה‪,‬נ איש את רעהו חיי בלעו‪.‬‬ ‫א בני אד ‬
‫כיו שפורשי מדברי תורה ומ המצות מיד מתי‪.‬‬
‫¯· ‪‡ÈÁ‬נא ·¯ ‪ ‡ÙÙ‬רמי‪:‬‬
‫כתיב )איוב לז‪,‬כג(‪:‬‬ ‫דבר אחר‪:‬‬
‫מה דגי שבי ‬
‫" ׁ ַש ַּדי לֹא ְמ ָצאנֻה ּו ַׂש ִ ּגיא כ ַֹח"‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫כיו שקדרה עליה חמה מיד מתי;‬
‫וכתיבנב )שמות טו‪,‬ו(‪:‬‬ ‫כ) בני אד ‬
‫"יְ ִמינְ ָך יְ הֹוָ ה נ ְֶא ָ ּד ִרי ַּב ּכ ַֹח"!?‬ ‫כיו שקדרה עליה חמה מיד מתי‪.‬‬
‫לא קשיא‪,‬‬
‫כא בשעת הדי‪,‬‬ ‫איבעית אימא בעול הזה;‬
‫כא בשעת מלחמה‪.‬‬ ‫ואיבעית אימא לעול הבא‪.‬‬
‫איבעית אימא בעול הזה‪.‬‬
‫¯·‪ ‡ÈÁ È·¯· ‡ÓÁ È‬רמי‪:‬‬ ‫כד¯·‪,‡ÈÁ È‬‬
‫כתיב )ישעיהו כז‪,‬ד(‪ֵ " :‬ח ָמה ֵאין לִ י"‪,‬‬ ‫דאמר ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬
‫וכתיב )נחו א‪,‬ב(‪" :‬נ ֵֹקם יְ הֹוָ ה ּו ַב ַעל ֵח ָמה"!?‬ ‫הכל בידי שמי חו‪ 3‬מצני פחי‪,‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫לא קשיא‪,‬‬ ‫שנאמר )משלי כב‪,‬ה(‪:‬‬

‫נג‬
‫כא בישראל‪,‬‬ ‫" ִצ ִּנים ּ ַפ ִחים ְּב ֶד ֶר ְך ִע ֵ ּק ׁש ׁש ֹו ֵמר נ ְַפ ׁש ֹו יִ ְר ַחק ֵמ ֶהם"‪.‬‬
‫כא באומות העול‪.‬‬
‫ואיבעית אימא לעול הבא‪.‬‬
‫¯·‪‡ÈÁ ¯· ‡Á‡ È‬נד אמר‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫כד¯·‪,˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫" ֵח ָמה ֵאין לִ י" שכבר נשבעתי‪,‬‬ ‫דאמר ¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫" ִמי יִ ְּתנֵנִ י" )ש( שלא נשבעתי‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫אי גיהנ לעתיד לבא‪,‬‬
‫אהיה " ׁ ָש ִמיר ׁ ַשיִ ת" וגו'‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫אלא הקדוש ברו) הוא מוציא חמה מנרתיקה ומקדיר‪,‬‬
‫רשעי נידוני בה וצדיקי מתרפאי בה;‬
‫והיינו דאמר ¯·‪:È¯„ÒÎÏ‡ È‬‬ ‫‪11‬‬
‫רשעי נידוני * בה‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מאי דכתיב )זכריה יב‪,‬ט(‪:‬‬ ‫דכתיב )מלאכי ג‪,‬יט(‪:‬‬
‫"וְ ָהיָה ּ ַבי ֹּום ַהה ּוא‬ ‫" ִ ּכי ִה ּנֵה ַהי ֹּום‪ָּ 5‬בא ּב ֵֹער ַּכ ּ ַת ּנ ּור וְ ָהי ּו ָכל ז ִֵדים‪,‬‬
‫נה‬
‫אֲ ַב ֵ ּק ׁש לְ ַה ׁ ְש ִמיד ֶאת ָּכל ַהג ֹּויִ ם ַה ָּב ִאים ַעל יְ ר ּו ׁ ָש ִ ָלם"‪,‬‬ ‫וְ ָכל ע ֵֹׂשה ִר ׁ ְש ָעה ַק ׁש וְ לִ ַהט א ָֹתם ַהי ֹּום ַה ָּבא‬
‫"אֲ ַב ֵ ּק ׁש" ממי?‬ ‫אות אֲ ׁ ֶשר לֹא יַעֲ זֹב לָ ֶהם ׁש ֶֹר ׁש וְ ָענָ ף"‪,‬‬ ‫ָא ַמר יְ הֹוָ ה ְצ ָב ֹ‬
‫אמר הקדוש ברו) הוא‪ :‬אבקש בניגני שלה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫לא שורש בעול הזה ולא ענ לעול הבא;‬
‫צדיקי מתרפאי בה‪,‬‬
‫רש"י‬
‫דכתיב )ש‪,‬כ(‪:‬‬
‫‪ .Ì˙˘ÙÂ Ì˙‡ˆÈÂ 6‬סיפא דוזרחה לכ הוא ופשת לשו שומ וריבוי ועובי כמו‬
‫רש"י‬
‫)תרגו בראשית א( פושו וסגו וכמו )איוב לה( ולא ידע בפש מאד‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ„‰ ˙Ú· ÁÎ ‡È‚˘ ‡‰È˘ Â‰Â‡ˆÓ ‡Ï 7‬א ישגיא כחו יתחייבו כול‬
‫כלייה‪:‬‬ ‫‪ .‰¯Â˙ È¯·„Ó ˜ÒÂÙ‰ 1‬מי שעוסק בתורה ופוסק על דברי שיחה בטלה‪:‬‬
‫‪ .Ï‡¯˘È· Â‰ÈÈÂ¯˙ ¯Ó‡ ‡ÈÁ ¯· ‡Á‡ '¯ 8‬וה''ק אע''פ שבעל חימה אני חימה‬ ‫‪ .ÁÂÏÓ 2‬דברי לחלוחי ועיקר ל''א הנכתב בלוחות‪:‬‬
‫אי לי כבר נשבעתי מקצו עלי)‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÓ˘ È„È· ÏÎ‰ 3‬מחושות ומכאובות הבאי לאד כול על ידי גזירת שמי‪:‬‬
‫‪ .È˙È ÈÓ 9‬סיפא דהאי קרא הוא‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÁÙ ÌÈˆÓ ıÂÁ 4‬צני צנה פחי חולי הבא ע''י חו כמו )שיר ב( עד שיפוח‬
‫‪ .˙È˘Â ¯ÈÓ˘ 10‬לשו אר‪ 3‬גזירה וחורב ודוגמתו )איכה ג( השאת והשבר‪:‬‬ ‫היו‪:‬‬
‫‪ .È¯„ÒÎÏ‡ È·¯„ ÂÈÈ‰Â 11‬אדלעיל קאי דאי הקב''ה בא בטרוניא ע בריותיו‪:‬‬ ‫‪ .‡·‰ ÌÂÈ‰ 5‬השמש הבאה דבכמה דוכתי קרינ לשמשא יומא‪:‬‬

‫ז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ד‪.‬‬
‫יכם"‪,‬‬
‫יכם ֵאת ָּכל עֲ ֹונ ֵֹת ֶ‬‫ַעל ֵּכן ֶא ְפקֹד עֲ לֵ ֶ‬ ‫א יש לה זכות אפד‪,‬‬
‫מא דאית ליה סיסיא ברחמיה מסיק ליה?‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫וא לאו אשמיד‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫אישתיק ולא אמר להו ולא מידי‪.‬‬

‫רמו ליה סודרא בצואריה וקא מצערו ליה‪,‬‬ ‫והיינו דאמר ¯·‡‪:‬‬ ‫‪3‬‬
‫אתא ¯·‪ Â‰·‡ È‬אשכחינהו‪,‬‬ ‫מאי דכתיב )איוב ל‪,‬כד(‪:‬‬

‫" ַא ְך ל ֹא ְב ִעי יִ ׁ ְשלַ ח יָד ִאם ְּב ִפ ֹ‬
‫ידו לָ ֶהן ׁש ּו ַע"?‬
‫אמר להו‪ :‬אמאי מצעריתו ליה!?‬ ‫נו‬
‫אמרו ליה‪:‬‬ ‫אמר הקדוש ברו) הוא‪:‬‬
‫ולאו אמרת ל דאד גדול הוא?‬ ‫כשאני ד את ישראל‪,‬‬
‫נז‬
‫ולא ידע למימר ל פירושא דהאי פסוקא!?‬ ‫אי אני ד אות כאומות העול‪,‬‬
‫אמר להו‪:‬‬ ‫דכתיב )יחזקאל כא‪,‬לב(‪:‬‬
‫אימר דאמרי לכו בתנאי‪,‬‬ ‫ימ ָ ּנה" וגו'‪,‬‬
‫ש ֶ‬‫" ַע ָ ּוה ַע ָ ּוה ַע ָ ּוה אֲ ִ ׂ‬ ‫‪4‬‬
‫בקראי מי אמרי לכו!?‬ ‫אלא אני נפרע מה כפיד של תרנגולת‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫אמרו ליה‪ :‬מאי שנא אתו דידעיתו?‬

‫אמר להו‪:‬‬ ‫דבר אחר‪:‬‬
‫נח‬ ‫אפילו אי ישראל עושי מצוה לפני כי א מעט‪,‬‬
‫אנ דשכיחינ גביכו רמינ אנפשי ומעיינ בקראי‪,‬‬
‫אינהו לא מעייני‪.‬‬ ‫כפיד של תרנגולי שמנקרי באשפה ‬
‫אמרו ליה‪ :‬לימא ל את‪.‬‬ ‫אני מצרפ לחשבו גדול‪,‬‬
‫אמר להו‪ :‬אמשול לכ משל‪,‬‬ ‫ידו לָ ֶהן ׁש ּו ַע";‬
‫‪6‬‬
‫שנאמר‪ִ " :‬אם ְּב ִפ ֹ‬
‫למה הדבר דומה?‬ ‫בשכר שמשוועי לפני ‬
‫לאד שנושה בשנינט בני אד‪,‬‬ ‫אני מושיע אות‪.‬‬
‫אחד אוהבו ואחד שונאו‪,‬‬
‫אוהבו נפרע ממנו מעט מעט‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫והיינו דאמר ¯·‪:‡·‡ È‬‬
‫שונאו נפרע ממנו בבת אחת‪.‬‬ ‫מאי דכתיב )הושע ז‪,‬יג(‪:‬‬
‫"וְ ָאנ ִֹכי ֶא ְפ ֵּדם וְ ֵה ּ ָמה ִ ּד ְּבר ּו ָעלַ י ְּכזָ ִבים"?‬
‫אמר ¯·‪:‡‰Î ¯· ‡·‡ È‬‬ ‫אני אמרתי אפד בממונ בעול הזה‪,‬‬
‫מאי דכתיב )בראשית יח‪,‬כה(‪:‬‬ ‫כדי שיזכו לעול הבא‪,‬‬
‫" ָחלִ לָ ה ְּל ָך ֵמעֲ ׂשֹת ַּכ ָ ּד ָבר ַה ּזֶה לְ ָה ִמית ַצ ִ ּדיק ִעם ָר ׁ ָשע"?‬ ‫"וְ ֵה ּ ָמה ִ ּד ְּבר ּו ָעלַ י ְּכזָ ִבים"‪.‬‬
‫אמר אברה לפני הקדוש ברו) הוא‪ :‬רבונו של עול‪,‬‬
‫חולי הוא ל)ס מעשות כדבר הזה להמית צדיק ע רשע‪.‬‬ ‫והיינו דאמר ¯· ‪ ÈÙÙ‬משמיה ד¯·‡‪:‬‬ ‫‪7‬‬
‫ולא?‬ ‫מאי דכתיב )ש‪,‬טו(‪:‬‬

‫ְ‬
‫והכתיב )יחזקאל כא‪,‬ח(‪" :‬וְ ִה ְכ ַר ִּתי ִמ ּ ֵמך ַצ ִ ּדיק וְ ָר ׁ ָשע"!?‬ ‫רוע ָֹתם וְ ֵאלַ י יְ ַח ּ ׁ ְשב ּו ָרע"?‬
‫"וַ אֲ נִ י יִ ּ ַס ְר ִּתי ִח ַ ּז ְק ִּתי זְ ֹ‬
‫בצדיק שאינו גמור‪.‬‬ ‫אמר הקדוש ברו) הוא‪:‬‬
‫סא‬
‫אוי לרשע – ואוי לשכנו!?‬ ‫אני אמרתי איסר ביסורי בעול הזה‪,‬‬
‫סב‬
‫בצדיק שאינו גמור‪.‬‬ ‫כדי שיחזקו זרועות לעול הבא‪,‬‬
‫"וְ ֵאלַ י יְ ַח ּ ׁ ְשב ּו ָרע"‪.‬‬
‫אבל בצדיק גמור לא?‬
‫והכתיב )ש ט‪,‬ו(‪ּ " :‬ו ִמ ִּמ ְק ָ ּד ׁ ִשי ָּת ֵח ּל ּו"‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫משתבח להו ¯·‪ Â‰·‡ È‬למיני ב¯· ‪ ‡¯ÙÒ‬דאד גדול הוא‪,‬‬
‫ותני ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬ ‫שבקו ליה מיכסא דתליסר שני‪.‬‬
‫אל תקרי‪ִ " :‬מ ִּמ ְק ָ ּד ׁ ִשי"‪ ,‬אלא ממקודשי‪,‬‬ ‫יומא חד אשכחוהו‪,‬‬
‫אלו בני אד שקיימו את התורה מאל" ועד תי"ו!?‬ ‫אמרו ליה‪:‬‬
‫הת נמי כיו שהיה ביד למחות ולא מיחו ‬ ‫כתיב )עמוס ג‪,‬ב(‪:‬‬
‫הוו להו כצדיקי שאינ גמורי‪.‬‬ ‫חות ָהאֲ ָד ָמה‪,‬‬
‫" ַרק ֶא ְת ֶכם י ַָד ְע ִּתי‪ִ 8‬מ ּכֹל ִמ ׁ ְש ּ ְפ ֹ‬
‫¯· ‪ ‡ÙÙ‬רמי‪:‬‬
‫רש"י‬
‫ְּב ָכל ֹיום"‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫כתיב )תהלי ז‪,‬יב(‪ֵ " :‬אל ז ֵֹעם‬ ‫‪ .Ô‰Ï˘ È‚È· 1‬בספר זכרו מעשיה‪:‬‬
‫‪ .Ì„ÈÓ˘‡ Â‡Ï Ì‡Â 2‬ובדי אפקוד עליה ולא בחמלה כי א בדקדוק‬
‫רש"י‬ ‫כדאמרינ לעיל מקדיר עליה חמה מנרתקה אולי יבעטו‪:‬‬
‫‪ .È˙Ú„È 8‬אהבתי כמו )תהלי א( יודע ה' דר) צדיקי וכמו )שמות לג( ואדע) בש‪:‬‬ ‫‪ .‡·¯ ¯Ó‡„ ÈÓ ÂÈÈ‰Â 3‬שהקב''ה ד אומות העול בדי‪^:‬‬
‫‪ .‡ÈÒÈÒ ‰ÈÏ ˙È‡„ Ô‡Ó 9‬זע‪:‬‬ ‫‪ .‰ÓÈ˘‡ ‰ÂÚ ‰ÂÚ ‰ÂÚ 4‬עיווי עיותה ולעי אשימנה וכ תירג^ יונת חוביהו‬
‫‪ .‰ÈÏ ˜ÈÒÓ ‰ÈÓÁ¯· 10‬מעלהו על אוהבו והנ זועפי )בראשית מ( מתרגמינ‬ ‫חבו בחוביהו אתפרע מינהו‪:‬‬
‫נסיסי לשו אחר סוסיא סוס שעסקו רע את אוהבו מעלי עליו כדי שימות‪:‬‬ ‫‪ .„ÈÙÎ 5‬ניקור ביקדור''א בלע''ז שמנקרי מעט מעט וכ נפרע מה מעט מעט‬
‫‪ .ËÚÓ ËÚÓ ÂÓÓ Ú¯Ù 11‬כ ישראל נפרע מה הקב''ה את כל עונותיה‬ ‫בהסתר פני בוהיה לאכול לפדות מעונותיה כדי שיזכו לעוה''ב‪:‬‬
‫בעוה''ז כדי שיזכו ליו הדי ומאומו' העול^ אינו נפרע מה כלל כדי לטרד‬ ‫‪ .ÚÂ˘ Ì‰Ï 6‬אני נות לה פדיו כמו )שמות יד( ויושע ופרק וכמו )ב''ק פ‪ (.‬ישוע‬
‫מ העוה''ב ופקידה משמע מעט מעט כאד שפוקד את חבירו לפרקי‪:‬‬ ‫הב פדיו‪:‬‬
‫‪ .ÂÏÁ˙ È˘„˜ÓÓ 12‬גבי )ארבעה( משחיתי שבאו להשחית את ירושלי כתיב‬ ‫‪ .‡·‡ ¯''‡„ ÂÈÈ‰Â 7‬אפד לישראל בממונ והיינו כפיד של תרנגולי פורעי‬
‫ביחזקאל‪:‬‬ ‫מעט מעט ונוגשי) בצדקה‪:‬‬

‫ח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ד‪:‬‬
‫שלא כעסתי עליכ כל אות הימי;‬ ‫מוד"!?‬

‫מו ִמי יַעֲ ֹ‬
‫זַע ֹ‬
‫וכתיב )נחו א‪,‬ו(‪" :‬לִ ְפנֵי ְ‬
‫שא כעסתי עליכ ‬ ‫לא קשיא‪,‬‬
‫לא נשתיירעג משונאיה של ישראל שריד ופליט‪.‬‬ ‫כא ביחיד‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫והיינו דקאמר ליה בלע לבלק‪:‬‬ ‫כא בצבור‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫" ָמה ֶא ּקֹב ל ֹא ַק ּבֹה ֵאל‪,‬‬

‫ּו ָמה ֶאזְ עֹם לֹא זָ ַעם יְ הֹוָ ה" )במדבר כג‪,‬ח(‪,‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫עד‬
‫אות הימי "לֹא זָ ַעם יְ הֹוָ ה"‪.‬‬ ‫" ֵאל ז ֵֹעם ְּב ָכל ֹיום"‪,‬‬
‫וכמה זעמו?‬ ‫וכמה זעמו?‬
‫רגע‪.‬‬ ‫רגע‪.‬‬
‫וכמה רגע?‬ ‫וכמה רגע?‬
‫עה‬
‫אמר ¯·‪ ,ÔÈ·‡ È‬ואיתימא ¯·‪:‡È·‡ È‬‬ ‫אחת מחמש ריבוא‪ ,‬וששתסג אלפי‪,‬‬
‫ושמונה מאות‪ ,‬ושמוני ושמונהסד בשעה‪,‬‬
‫רגע כמימריה‪.‬‬ ‫זו היא רגע‪.‬‬
‫סה‬
‫ומנל דרגע הוה ריתחיה?‬ ‫ואי כל בריה יכולה לכוי אותה שעה‪,‬‬
‫דכתיב )תהלי ל‪,‬ו(‪:‬‬ ‫חו‪ 3‬מבלע הרשע‪,‬‬
‫" ִּכי ֶרגַ ע ְּב ַא ּפ ֹו ַח ִּיים ִּב ְר ֹצו ֹנו";‬
‫‪8‬‬ ‫דכתיב ביה )במדבר כד‪,‬טז(‪" * :‬וְ י ֵֹד ַע ַּד ַעת ֶעלְ ֹיון"‪.‬‬ ‫ד‪:‬‬
‫ואיבעית אימא מהכא‪:‬‬ ‫השתאסו דעת בהמתו לא הוה ידע‪,‬‬
‫"חֲ ִבי ִכ ְמ ַעט ֶרגַ ע ַעד יַעֲ ָבר )כתיב יעבור( זָ ַעם" )ישעיהו כו‪,‬כ(‪.‬‬ ‫" ַּד ַעת ֶעלְ ֹיון" הוהסז ידע!?‬
‫מאי דעת בהמתו לא הוה ידע?‬
‫ואימתעו רתח?‬ ‫בעידנא דחזו ליה דהוה רכיב אחמריה‪,‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫אמרו ליה‪ :‬מאי טעמא לא רכבתא אסוסיא?‬
‫בתלת שעי קמייתא‪,‬‬ ‫אמר להו‪ :‬ברטיבא שדאי ליה‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫כי חיורא כרבלתא דתרנגולא‪.‬‬ ‫מיד‪,‬‬

‫כל שעתא ושעתא מחוור חיורא!?‬ ‫ָ‬
‫לוא ָאנ ִֹכי אֲ תֹנְ ך"!‬ ‫תון‪ ...‬הֲ ֹ‬ ‫ֹאמר ָה ָא ֹ‬ ‫"וַ ּת ֶ‬
‫כל שעתא אית ביה שורייקיעז סומקי‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫אמר לה‪ :‬לטעינא בעלמא‪.‬‬
‫וההיא שעתא לית ביה שורייקיעח סומקי‪.‬‬
‫אמרה ליה‪" :‬אֲ ׁ ֶשר ָר ַכ ְב ָּת ָעלַ י"!‬
‫¯·‪ ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬הוה מצער ליה ההוא מינא בקראי‪,‬‬ ‫אמר לה‪ :‬אקראי בעלמא‪.‬‬
‫יומא חד נקט תרנגולא‪,‬‬ ‫עו ְד ָך ַעד ַהי ֹּום ַה ֶ ּזה"!‬
‫סח‬
‫אמרה ליה‪ֵ " :‬מ ֹ‬
‫ואוקמיה בי כרעיה דערסא‪ ,‬ועיי ביה‪,‬‬ ‫ולא עוד‪,‬‬
‫סבר כי מטא ההיא שעתא אלטייה‪.‬‬ ‫אלא שאני עושה ל) רכיבות ביו ואישות בלילה‪,‬‬
‫כי מטא ההיא שעתא נימנ‪,‬‬ ‫כתיב הכא‪:‬‬
‫אמר‪ :‬שמע מינה לאו אורח ארעא למיעבד הכי‪,‬‬‫‪10‬‬ ‫" ַה ַה ְס ֵּכן ִה ְס ַּכנְ ִּתי"‪,‬‬
‫עט‬ ‫וכתיב הת )מלכי א‪,‬ב(‪:‬‬
‫דכתיב )משלי יז‪,‬כו(‪:‬‬
‫טוב"‪.‬‬
‫" ַּגם עֲ ֹנו ׁש לַ ַּצ ִ ּדיק ל ֹא ֹ‬ ‫לו ס ֶֹכנֶת"‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫" ּו ְת ִהי ֹ‬
‫אלא מאי "וְ י ֵֹד ַע ַּד ַעת ֶעלְ ֹיון"?‬
‫תנא משמיה ד¯·‪:¯È‡Ó È‬‬ ‫שהיה יודע לכוי אותה שעה שהקדוש ברו) הוא כועס בה‪.‬‬
‫בשעה שמלכי מזרח ומערבפ מניחי כתריה בראשיה‬ ‫סט‬
‫והיינו דקאמר להו נביא לישראל‪:‬‬
‫ומשתחוי לחמה‪,‬‬ ‫מו ָאב‪,‬‬ ‫" ַע ִּמי זְ ָכר נָ א ַמה ּי ַָעץ ָּבלָ ק ֶמלֶ ְך ֹ‬
‫מיד כועס‪.‬‬ ‫עור ִמן‪ַ 7‬ה ּ ׁ ִש ִּטים ועד ַה ִ ּגלְ ָּגל‪,‬‬‫ֹתו ִּבלְ ָעם ּ ֶבן ְּב ֹ‬
‫ּו ֶמה ָענָ ה א ֹ‬
‫אמר ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬ ‫קות יְ הֹוָ ה" )ע"פ מיכה ו‪,‬ה(‪,‬‬ ‫לְ ַמ ַען ַּד ַעת ִצ ְד ֹ‬
‫ע‬
‫לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומא‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫קות יְ הֹוָ ה" )ש(?‬
‫מאי "לְ ַמ ַען ַּד ַעת ִצ ְד ֹ‬
‫פא‬
‫ביומא קמא דריש שתא ביחיד‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫עא‬
‫דלמא כיו דמפקיד דינא מידחי‪.‬‬ ‫אמר לה הקדוש ברו) הוא לישראל‪:‬‬
‫אי הכי ‬ ‫דעועב כמה צדקות עשיתי עמכ‪,‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬ ‫‪ .ÌÂÈ ÏÎ· ÌÚÂÊ 1‬ואפילו הכי קיימי וכתיב מי יעמוד‪:‬‬
‫‪ .„ÈÁÈ· 2‬מי יעמוד‪:‬‬
‫‪ .ÂÙ‡· Ú‚¯ ÈÎ 8‬אלמא דרגע הוי אפו‪:‬‬ ‫‪ .¯Â·ˆ· 3‬א על גב דבכל יו זוע מתקיימי‪:‬‬
‫‪ .È˜ÈÈ¯ÂÒ 9‬נוקייש לשו לע''ז כמו חוטי חוטי ולשו ישמעאל קורי לחוט‬ ‫‪ .‡·ÈË¯· 4‬באחו‪:‬‬
‫סוריאק‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÏ È‡„˘ 5‬השלכתיו לרעות‪:‬‬
‫‪ .‡Ú¯‡ Á¯Â‡ Â‡Ï 10‬לכוי שעת זעמו‪:‬‬ ‫‪ .˙ÎÂÒ 6‬לשו מחממת‪:‬‬
‫‪ .‡˙ÈÈÓ˜ ÈÚ˘ ˙Ï˙· 11‬בשעת חרו‪:‬‬ ‫‪ .Ï‚Ï‚‰ „ÚÂ ÌÈË˘‰ ÔÓ 7‬עד באכ אל הגלגל שהפלתי לפניכ שונאיכ‪:‬‬

‫ט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ה‪.‬‬
‫דצבור נמי!?‬
‫ואמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬ ‫דצבור נפישא זכותיה‪.‬‬
‫לא עשו ישראל את העגל ‬ ‫‪9‬‬
‫אי הכי ‬
‫אלא לית פתחו פה לבעלי תשובה‪,‬‬ ‫דיחיד דצפרא נמי לא!?‬ ‫‪1‬‬
‫שנאמר )דברי ה‪,‬כה(‪:‬‬ ‫פב‬

‫כיו דאיכא צבורא דקא מצלו לא מידחי‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫" ִמי‪ 10‬יִ ּ ֵתן וְ ָהיָה ְל ָב ָבם זֶה לָ ֶהם‪,‬‬

‫והא אמרת ‬ ‫‪3‬‬
‫לְ יִ ְר ָאה א ִֹתי‪ָּ ...‬כל ַה ּי ִָמים" וגו'‪.‬‬ ‫שלש ראשונות הקדוש ברו) הוא יושב ועוסק בתורה!?‬
‫והיינו דאמר ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬משו ¯·‪:È‡ÁÂÈ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫איפו)‪.‬‬
‫לא דוד ראוי לאותו מעשה‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫ואיבעית אימא ‬
‫ולא ישראל ראוי לאותו מעשה‪.‬‬ ‫לעול לא תיפו)‪,‬‬
‫לא דוד ראוי לאותו מעשה‪.‬‬ ‫תורה דכתיב בה אמת‪,‬‬
‫דכתיב )תהלי קט‪,‬כב(‪:‬‬ ‫דכתיב )משלי כג‪,‬כג(‪" :‬אֱ ֶמת ְקנֵה וְ ַאל ִּת ְמ ּכֹר" ‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫"וְ לִ ִּבי ָחלַ ל ְּב ִק ְר ִּבי"‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫אי הקדוש ברו) הוא עושה לפני משורת הדי;‬
‫ולא ישראל ראוי לאותו מעשה‪.‬‬ ‫די דלא כתיב ביה אמת ‬ ‫‪6‬‬
‫דכתיב‪:‬‬ ‫הקדוש ברו) הוא עושה לפני משורת הדי‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫" ִמי יִ ּ ֵתן וְ ָהיָה לְ ָב ָבם זֶה לָ ֶהם‪,‬‬

‫אמרפג ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫לְ יִ ְר ָאה א ִֹתי‪ָּ ...‬כל ַה ּי ִָמים" וגו'‪.‬‬ ‫מאי דכתיב )דברי ז‪,‬יא(‪:‬‬
‫אלא למה עשו? *‬ ‫ה‪.‬‬ ‫"אֲ ׁ ֶשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצ ְ ּו ָך ַהי ֹּום לַ עֲ ׂש ֹו ָתם"?‬
‫לומר ל) ‬‫‪13‬‬
‫" ַהי ֹּום לַ עֲ ׂש ֹו ָתם" ולא למחר לעשות‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫שא חטא יחיד ‬ ‫" ַהי ֹּום לַ עֲ ׂש ֹו ָתם" ולא היו ליטול שכר‪.‬‬
‫אומרי לו‪ :‬כל) אצל יחיד‪,‬‬
‫וא חטאו צבור ‬ ‫ואמרפד ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫אומרי לו‪ :‬כל) אצל צבור‪.‬‬ ‫כל מצות שישראל עושי בעול הזה ‬
‫באות ומעידות אות לעול הבא‪,‬‬
‫וצריכא‪,‬‬ ‫שנאמר )ישעיהו מג‪,‬ט(‪:‬‬
‫דאי אשמועינ יחיד ‬
‫משו דלא מפרס חטאיה;‬
‫‪14‬‬
‫ֹאמר ּו אֱ ֶמת"‪,‬‬
‫יהם וְ יִ ְצ ָ ּדק ּו וְ יִ ׁ ְש ְמע ּו וְ י ְ‬‫"יִ ְּתנ ּו ֵע ֵד ֶ‬
‫אבל צבור דמפרס חטאיהו ‬ ‫יהם וְ יִ ְצ ָ ּדק ּו" אלו ישראל‪,‬‬ ‫"יִ ְּתנ ּו ֵע ֵד ֶ‬
‫פה‬
‫אימא לא;‬ ‫ֹאמר ּו אֱ ֶמת" אלו אומות העול‪.‬‬ ‫"יִ ׁ ְש ְמע ּו וְ י ְ‬
‫ואי אשמועינ צבור ‬
‫משו דנפישי רחמייהו;‬ ‫ואמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫פח‬
‫אבל יחיד דלא נפישי רחמיה ‬ ‫כל מצות שישראל עושי בעול הזה ‬
‫אימא לא;‬ ‫באות וטורפות לאומות העולפו על פניה‬
‫צריכא‪.‬‬ ‫לעול הבא‪,‬‬
‫שנאמר )דברי ד‪,‬ו(‪:‬‬
‫והיינו דאמר ¯·‪È‬פט ˘‪ ÈÓÁ ¯· Ï‡ÂÓ‬אמר ¯·‪:Ô˙ÂÈ È‬‬ ‫יתם‪,‬‬‫ש ֶ‬‫" ּו ׁ ְש ַמ ְר ּ ֶתם וַ עֲ ִ ׂ‬
‫מאי דכתיב )שמואל ב כג‪,‬א(‪:‬‬ ‫ִּכי ִהוא ָח ְכ ַמ ְת ֶכם ּו ִבינַ ְת ֶכם לְ ֵעינֵי ָה ַע ִּמים"‪,‬‬
‫"נְ ֻאם ָ ּדוִ ד ּ ֶבן יִ ׁ ַשי ּונְ ֻאם ַה ֶּג ֶבר ֻה ַקם ָעל"?‬ ‫נגד העמי לא נאמר‪ ,‬אלא "לְ ֵעינֵי ָה ַע ִּמים"‪,‬‬
‫"נְ ֻאם ָ ּדוִ ד ּ ֶבן יִ ׁ ַשי" שהקי עולה של תשובה‪.‬‬ ‫מלמד שבאות וטורפות לאומות העולפז על פניה‬
‫לעול הבא‪.‬‬
‫ואמר ¯·‪ ÈÓÁ ¯· Ï‡ÂÓ˘ È‬אמר ¯·‪:Ô˙ÂÈ È‬‬
‫כל העושה מצוה אחת בעול הזה ‬ ‫רש"י‬
‫רש"י‬ ‫‪ .ÈÓ ‡¯Ùˆ„ 1‬בתפלת יוצר‪:‬‬

‫‪ .ÂÏˆÓ ‡¯Â·ˆ 2‬שחרית בכל מקומות תפלת מוספי הואיל וזמנה כל היו והיא‬
‫‪ .Ï‚Ú‰ ˙‡ Ï‡¯˘È Â˘Ú ‡Ï 9‬כלומר גבורי ושליטי ביצר היו ולא הי' ראוי‬ ‫שיחת שחרית וצהרי יש שמתפללי אותה בבקר ויש מאחרי‪:‬‬
‫להתגבר יצר עליה אלא גזירת מל) היתה לשלוט ב כדי לית פתחו פה‬ ‫‪ .˙¯Ó‡ ‡‰Â 3‬ראשונות יושב ועוסק בתורה שניות ד והכא אמרת בקמייתא ד‪:‬‬
‫לבעלי תשובה שא יאמר החוטא לא אשוב שלא יקבלני אומרי לו צא ולמד‬ ‫‪ .‰˜ ˙Ó‡ 4‬הוצא הוצאות על תלמוד תורה‪:‬‬
‫ממעשה העגל שכפרו ונתקבלו בתשובה‪:‬‬ ‫‪ .¯ÂÎÓ˙ Ï‡Â 5‬בחנ למוד אחרי‪:‬‬
‫‪ .'Â‚Â ‰Ê Ì··Ï ‰È‰Â Ô˙È ÈÓ 10‬בסיני נאמר אלמא גבורי ואמיצי לבב ביראת‬ ‫‪ .˙Ó‡ ‰È· ·È˙Î ‡Ï ÔÈ„ 6‬והא דכתיב )תהלי יט( משפטי ה' אמת במשפטי‬
‫היו‪:‬‬ ‫הכתובי בתורה וציו לישראל קא משתעי דלעיל מיניה כתיב פקודי ה' ישרי‪:‬‬
‫‪ .‰˘ÚÓ Â˙Â‡Ï] 11‬דבת שבע[‪:‬‬ ‫‪ 7‬מוספי כל השנה ה שבח וסיפורי מעשה אבל מוס ראש השנה מתו) שהוא‬
‫‪ .ÏÏÁ È·Ï 12‬יצר הרע חלל בקרבי ואי לו כח לשלוט בקרבי‪:‬‬ ‫מתפלל מלכיות זכרונות שופרות מיפקד דינא טפי ואל יפרוש אד עצמו מ‬
‫‪ .ÍÏ ¯ÓÂÏ 13‬גזירת מל) היתה לית פתחו פה לשבי‪:‬‬ ‫הצבור‪:‬‬
‫‪ .Ô‰È‡ËÁ ÌÒ¯ÙÓ„ 14‬ואיכא חילול אימא לא ליתקבלו‪:‬‬ ‫‪ .Ì˙Â˘ÚÏ ¯ÁÓÏ ‡ÏÂ 8‬דאי מצות לעתיד‪:‬‬

‫י‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ה‪.‬‬
‫שנאמר )ישעיהו נז‪,‬טז(‪:‬‬ ‫מקדמתו והולכת לפניו לעול הבא‪,‬‬

‫צוף‪,‬‬ ‫עולָ ם ָא ִריב‪ ,‬וְ ל ֹא לָ נ ֶַצח ֶא ְּק ֹ‬ ‫" ִ ּכי‪ 7‬ל ֹא לְ ֹ‬ ‫שנאמר )ישעיהו נח‪,‬ח(‪:‬‬
‫מות אֲ נִ י ָע ִ ׂש ִיתי"!?‬
‫טוף‪ּ ,‬ונְ ׁ ָש ֹ‬
‫ִ ּכי ר ּו ַח ִמ ְּל ָפנַי יַעֲ ֹ‬ ‫בודצ יְ הֹוָ ה י ַַא ְס ֶפ ָך"‪.‬‬
‫ֶיך ִצ ְד ֶק ָך ְ ּכ ֹ‬
‫"וְ ָהלַ ְך לְ פנ ָ‬
‫ָ‬
‫לא תימא אנו לא באנו לעול‪,‬‬ ‫וכל העובר עבירה אחת ‬
‫אלא אימא צה כמי שלא באנו לעול‪.‬‬‫‪8‬‬
‫מלפפתו ומוליכתו ליו הדי‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫שנאמר )איוב ו‪,‬יח(‪:‬‬

‫למימרא‪,‬‬ ‫צא‬
‫ֹאבד ּו"‪.‬‬
‫חות ַּד ְר ָּכם יַעֲ ל ּו ַב ּתֹה ּו וְ י ֵ‬
‫"יִ ּ ָל ְפת ּו ָא ְר ֹ‬
‫דאי לא חטאו לא הוו מייתי?‬
‫והכתיב פרשת יבמות ופרשת נחלות!?‬ ‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬אומר‪:‬‬
‫על תנאי‪.‬‬ ‫קשורה בו ככלב‪,‬‬
‫שנאמר )בראשית לט‪,‬י(‪:‬‬
‫ומי כתיבי קראי על תנאי?‬ ‫יה לִ ׁ ְש ַּכב ֶא ְצלָ ּה לִ ְה ֹיות ִע ּ ָמ ּה"‪,‬‬
‫"וְ ל ֹא ׁ ָש ַמע ֵאלֶ ָ‬
‫אי‪,‬‬
‫דהכי אמר ¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫"לִ ׁ ְש ַּכב ֶא ְצלָ ּה" בעול הזה‪,‬‬
‫מאי דכתיב )בראשית א‪,‬לא(‪:‬‬ ‫"לִ ְה ֹיות ִע ּ ָמ ּה" לעולצב הבא‪.‬‬
‫"וַ יְ ִהי ֶע ֶרב וַ יְ ִהי ב ֶֹקר ֹיום ַה ּ ׁ ִש ּ ׁ ִשי"?‬
‫מלמד שהתנה הקדוש ברו) הוא ע מעשה בראשית‪,‬‬ ‫אמר ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬
‫ואמר‪:‬‬ ‫בואו ונחזיק טובה לאבותינו‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫א מקבלי ישראל את התורה מוטב‪,‬‬ ‫שאלמלא ה לא חטאו אנו לא באנו לעול‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫וא לאו אחזיר אתכ לתוהו ובוהו‪.‬‬ ‫שנאמר )תהלי פב‪,‬ו(‪:‬‬

‫"אֲ נִ י ָא ַמ ְר ִּתי אֱ ל ִֹהים ַא ּ ֶתם ּו ְבנֵי ֶעלְ ֹיון ּ ֻכ ְּל ֶכם"‪,‬‬
‫מיתיבי‪:‬‬ ‫חבלת מעשיכ " ָא ֵכן ְּכ ָא ָדם ְּתמ ּות ּון" וגו')ש ז(‪.‬‬
‫" ִמי יִ ּ ֵתן וְ ָהיָה לְ ָב ָבם זֶה לָ ֶהם" )דברי ה‪,‬כה(‪,‬‬
‫לבטל מה מלא) המות ‬ ‫למימרא דאי לא חטאו לא הוו מולדו?‬
‫אי אפשר‪ ,‬שכבר נגזרה גזרה;‬ ‫והכתיב )בראשית ט‪,‬ז(‪" :‬וְ ַא ּ ֶתם ּ ְפר ּו ּו ְרב ּו"!?‬
‫הא לא קיבלו ישראל את התורה‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫עד סיני‪.‬‬
‫אלא כדי שלא תהא אומה ולשו שולטת בה‪,‬‬ ‫בסיני נמי כתיב )דברי ה‪,‬כו(‪:‬‬
‫שנאמר )ש(‪:‬‬ ‫יכם"!?‬ ‫"לֵ ְך אֱ מֹר לָ ֶהם ׁש ּוב ּו לָ ֶכם לְ ָאהֳ לֵ ֶ‬
‫יהם לְ עֹלָ ם"!?‬‫יטב לָ ֶהם וְ לִ ְב ֵנ ֶ‬‫"לְ ַמ ַען יִ ַ‬ ‫לשמחת עונה‪.‬‬
‫הוא דאמר כי האי תנא‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫והכתיב )ש‪,‬כה(‪:‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫צג‬
‫ֵיהם לְ עֹלָ ם"!?‬ ‫יטב לָ ֶהם וְ לִ ְבנ ֶ‬ ‫"לְ ַמ ַען יִ ַ‬
‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬ ‫לאות העומדי על הר סיני‪.‬‬ ‫‪54‬‬
‫לא קיבלו ישראל את התורה‪,‬‬

‫אלא כדי שלא יהא מלא) המות שולט בה‪,‬‬ ‫והאמר ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬
‫שנאמר )תהלי פב‪,‬ו(‪:‬‬ ‫מאי דכתיב )בראשית ה‪,‬א(‪:‬‬
‫"אֲ נִ י ָא ַמ ְר ִּתי אֱ ל ִֹהים ַא ּ ֶתם ּו ְבנֵי ֶעלְ ֹיון ּ ֻכ ְּל ֶכם"‪,‬‬ ‫"זֶה ֵס ֶפר ּת ֹולְ דֹת ָא ָדם" וגו'?‬
‫חבלת מעשיכ " ָא ֵכן ְּכ ָא ָדם ְּתמ ּות ּון" )ש‪,‬ז(‪.‬‬ ‫וכי ספר היה לו לאד הראשו?‬
‫מלמד שהראה לו הקדוש ברו) הוא לאד הראשו ‬
‫ו¯·‪ ÈÒÂÈ È‬נמי‪,‬‬ ‫דור דור ודורשיו‪ ,‬דור דור וחכמיו‪ ,‬דור דור ופרנסיו‪,‬‬
‫הכתיב‪:‬‬ ‫כיו שהגיע לדורו של ¯·‪ ‡·È˜Ú È‬‬
‫צו‬
‫ֵיהם לְ עֹלָ ם"‪,‬‬
‫יטב לָ ֶהם וְ לִ ְבנ ֶ‬
‫"לְ ַמ ַען יִ ַ‬
‫שמח בתורתו ונתעצב במיתתו‪,‬‬
‫אמר‪:‬‬
‫טובה הוא דהויא‪,‬‬ ‫"וְ לִ י ַמה ּי ְָקר ּו ֵר ֶע ָ‬
‫יך ֵאל‬
‫הא מיתה איכא!?‬ ‫צד‬
‫יהם" )תהלי קלט‪,‬יז(!‬
‫אש ֶ‬‫ֶמה ָע ְצמ ּו ָר ׁ ֵ‬
‫ואמר ¯·‪:ÈÒÂÈ È‬‬
‫רש"י‬ ‫אי ב דוד בא עד שיכלו נשמות שבגו ‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ .'ÂÎÂ ÂÏÎÈ˘ „Ú 6‬אוצר יש ושמו גו ומבראשית נוצרו כל הנשמות העתידות‬

‫להולד ונתנ לש‪:‬‬
‫‪ .·È¯‡ ÌÏÂÚÏ ‡Ï ÈÎ 7‬לאחר זמ הגאולה ולא לנצח אקצו מלגאול כי רוח‬
‫אשר לפני נשמות שבגו יעטו הוא המאחר כמו העטופי ללב )בראשית ל(‬ ‫רש"י‬
‫ונשמות שאני עשיתי‪:‬‬
‫‪ .ÌÏÂÚÏ Â‡· ‡Ï˘ ÈÓÎ 8‬לפי שה חיי לעול וכל זמ שה קיימי אי אנו‬
‫חשובי כלו‪:‬‬ ‫‪ .Â˙ÙÙÏÓ 1‬מעטפתו לשו מלבוש כמו מלפפי את התינוק בשבת )שבת קכט‪:(:‬‬
‫‪ .‰¯Â˙‰ ˙‡ Ï‡¯˘È ÂÏ·˜ ‡Ï ‡‰ 9‬הוי שומע מכא שלא קבלוה לקבל שכר‬ ‫‪ .ÂÈ˙Â·‡Ï 2‬עושי העגל‪:‬‬
‫היו בעול הזה אלא שלא תהא אומה ולשו שולטת בה וזו היא טובה‬ ‫‪ .ÌÏÂÚÏ Â‡· ‡Ï 3‬שהיו כמלאכי ולא הולידו בני‪:‬‬
‫הכתובה כא למע ייטב לה‪:‬‬ ‫‪ .Ì˙Â‡Ï 4‬בני שהיו כבר בעמידת בסיני‪:‬‬
‫‪ .¯Ó‡„ ‡Â‰ 10‬ר''ל‪:‬‬ ‫‪ .‰ÂÚ ˙ÁÓ˘Ï 5‬שעד עתה נאסר לה אל תגשו אל אשה‪:‬‬

‫יא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ה‪:‬‬
‫צז‬
‫אמר לה משה לישראל‪:‬‬ ‫אמר ל) ¯·‪:ÈÒÂÈ È‬‬
‫כפויי טובה בני כפויי טובה‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫כיו דליכא מיתה ‬
‫בשעה שאמר הקדוש ברו) הוא לישראל‪:‬‬ ‫אי ל) טובה גדולה מזו‪.‬‬
‫" ִמי יִ ּ ֵתן וְ ָהיָה לְ ָב ָבם זֶה לָ ֶהם"‪,‬‬
‫היה לה לומר‪ :‬ת אתה!‬ ‫ו˙‡ ˜‪ ‡Ó‬נמי‪,‬‬
‫הכתיב‪ָ " :‬א ֵכן ְּכ ָא ָדם ְּתמ ּות ּון"!?‬
‫כפויי טובה‪.‬‬ ‫מאי מיתה?‬
‫דכתיב )במדבר כא‪,‬ה(‪:‬‬ ‫עניות‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫ַה ְּקל ֵֹקל"‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫נַפ ׁ ֵשנ ּו ָק ָצה * ּ ַב ּ ֶל ֶחם‬
‫ה‪" :‬וְ ְ‬ ‫דאמר מר‪:‬‬
‫ארבעה חשובי כמתי‪,‬‬
‫בני כפויי טובה‪.‬‬ ‫אלו ה‪:‬‬
‫דכתיב )בראשית ג‪,‬יב(‪:‬‬ ‫עני‪ ,‬סומא‪,‬‬
‫צט‬
‫ָה ִא ּ ׁ ָשה אֲ ׁ ֶשר‪ 6‬נָ ַת ּ ָתה ִע ּ ָמ ִדי‪,‬‬ ‫ֹאמר ָה ָא ָדם‪,‬‬‫"וַ ּי ֶ‬ ‫ומצורע‪ ,‬ומי שאי לו בני‪.‬‬
‫ִהוא נָ ְתנָ ה ִּלי ִמן ָה ֵעץ וָ א ֵֹכל"‪.‬‬
‫עני‪.‬‬
‫א משה רבינו לא רמזה לה לישראל ‬ ‫‪7‬‬ ‫דכתיב )שמות ד‪,‬יט(‪:‬‬
‫אלא לאחר ארבעי שנה‪,‬‬ ‫" ִּכי ֵמת ּו ָּכל ָהאֲ נָ ׁ ִשים"‪,‬‬
‫שנאמר )דברי כט‪,‬ד(‪:‬‬ ‫ומא נינהו?‬
‫ק‬
‫אולֵ ְך ֶא ְת ֶכם ַא ְר ָּב ִעים ׁ ָשנָה ַּב ִּמ ְד ָּבר"‪,‬‬
‫"וָ ֹ‬ ‫דת ואביר‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫וכתיב )ש‪,‬ג(‪:‬‬ ‫ומי מתו?‬

‫קא‬
‫"וְ לֹא נָ ַתן יְ הֹוָ ה לָ ֶכם לֵ ב לָ ַד ַעת" וגו'‪.‬‬ ‫מיהוי הוו‪ ,‬אלא שירדו מנכסיה‪.‬‬
‫אמר ¯·‪:‰‬‬ ‫סומא‪.‬‬
‫שמע מינה ‬ ‫דכתיב )איכה ג‪,‬ו(‪:‬‬
‫לא קאי איניש אדעתיה דרביה עד ארבעי שני‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫עולָ ם"‪.‬‬
‫יבנִ י ְ ּכ ֵמ ֵתי ֹ‬
‫הו ׁ ִש ַ‬
‫" ְּב ַמחֲ ׁ ַש ִ ּכים ֹ‬
‫אמר ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬משו ¯·‪:‰‡· È‬‬ ‫מצורע‪.‬‬

‫מאי דכתיב )ישעיהו לב‪,‬כ(‪:‬‬ ‫דכתיב )במדבר יב‪,‬יב(‪:‬‬
‫יכם ז ְֹר ֵעי ַעל ָּכל ָמיִ ם‬ ‫" ַא ׁ ְש ֵר ֶ‬ ‫" ַאל נָ א ְת ִהי ַּכ ּ ֵמת"‪.‬‬
‫מור"?‬ ‫ְמ ׁ ַש ְּל ֵחי ֶרגֶל ַה ּ ׁש ֹור וְ ַהחֲ ֹ‬
‫אשריה ישראל‪,‬‬ ‫ומי שאי לו בני‪.‬‬
‫בזמ שעוסקי בתורה ובגמילות חסדי ‬ ‫דכתיב )בראשית ל‪,‬א(‪:‬‬
‫יצר מסור ביד ואי ה מסורי ביד יצר‪,‬‬ ‫" ָה ָבה ִּלי ָבנִ ים וְ ִאם ַאיִ ן ֵמ ָתה ָאנ ִֹכי"‪.‬‬
‫יכם ז ְֹר ֵעי ַעל ָּכל ָמיִ ם"‪,‬‬ ‫" ַא ׁ ְש ֵר ֶ‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫ואי זריעה אלא צדקה‪,‬‬ ‫" ִאם ְּב ֻח ּק ַֹתי ּ ֵתלֵ כ ּו" )ויקרא כו‪,‬ג(‪,‬‬
‫שנאמר )הושע י‪,‬יב(‪:‬‬ ‫אי " ִאם" אלא לשו תחנוני‪,‬‬
‫קב‬
‫"זִ ְרע ּו לָ ֶכם לִ ְצ ָד ָקה ֶק ְצר ּו לְ ִפי ֶח ֶסד"‪,‬‬ ‫וכ הוא אומר‪:‬‬ ‫‪3‬‬
‫ואי מי אלא תורה‪,‬‬ ‫צח‬

‫ש ָר ֵאל ִּב ְד ָר ַכי יְ ַה ּ ֵלכ ּו‪,‬‬‫"ל ּו ַע ִּמי ׁש ֵֹמ ַע לִ י יִ ְ ׂ‬
‫שנאמר )ישעיהו נה‪,‬א(‪:‬‬ ‫יע" )תהלי פא‪,‬ידטו(‪,‬‬ ‫יהם ַא ְכנִ ַ‬ ‫אויְ ֵב ֶ‬‫ִ ּכ ְמ ַעט ֹ‬
‫הוי ָּכל ָצ ֵמא לְ כ ּו לַ ּ ַמיִ ם"‪.‬‬ ‫" ֹ‬
‫ואומר‪:‬‬
‫לו ֶמ ָך" וגו'‪,‬‬
‫"ל ּוא ִה ְק ׁ ַש ְב ּ ָת לְ ִמ ְצ ֹו ָתי וַ יְ ִהי ַכ ָ ּנ ָהר ׁ ְש ֹ‬
‫יך" וגו' )ישעיהו מח‪,‬יחיט(‪.‬‬ ‫חול זַ ְר ֶע ָך וְ ֶצאֱ ָצ ֵאי ֵמ ֶע ָ‬ ‫"וַ יְ ִהי ַכ ֹ‬
‫רש"י‬
‫‪ .‰·ÂË ÈÈÂÙÎ 4‬אינ מכירי להחזיק טובה לבעליה‪^:‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬

‫‪ .Ï˜ÂÏ˜‰ ÌÁÏ· 5‬קל הוא המ ומפני שהיה נבלע בכל אבריה ואינ יוצאי‬ ‫" ִמי יִ ּ ֵתן וְ ָהיָה לְ ָב ָבם זֶה לָ ֶהם" )דברי ה‪,‬כה(‪,‬‬
‫לחו‪ 3‬קראוהו קלוקל ורגנו על כ) והיא היתה לה טובה גדולה שלא היו צריכי‬
‫לטרוח ולצאת שלש פרסאות לפנות דתניא )ברכות ס( כשה נפני אי נפני לא‬
‫רש"י‬
‫לצידיה ולא לפניה אלא לאחריה ומחנה ישראל ג' פרסאות היה‪:‬‬
‫‪ .È„ÓÚ ‰˙˙ ¯˘‡ 6‬לשו גנאי הוא שתולה הקלקלה במתנתו של מקו והוא‬
‫עשאה לו לעזר‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÈÚ 1‬שמשחטאו שלטו בה מלכיות^ המכלי את ממונ כל היו בוהיה‬
‫‪ .‰ÊÓ¯ ‡Ï 7‬לתוכחה זו אלא לאחר מ' שנה במשנה תורה בערבות מואב אמר‬ ‫לאכול‪:‬‬
‫לה ולא נת לכ לב לדעת שתהיו יודעי לשאול מה היה מבקש מכ ]אלמא[‬ ‫‪ .Ì¯È·‡Â Ô˙„ 2‬דאמר מר )נדרי סד‪ (:‬כל מקו שנאמר נצי נצבי אינ אלא דת‬
‫א משה רבינו לא נזכר לתת על לבו דבר זה עד מ' שנה‪:‬‬ ‫ואביר והכא במבקשי נפשו כתי' נצי היינו אות עברי שהלשינו עליו‪:‬‬
‫‪ .‰È·¯„ ‰È˙Ú„‡ ˘ÈÈ‡ È‡˜ ‡Ï 8‬לדעת סו דעתו ותבונתו עד מ' שנה שהרי‬ ‫‪ .ÈÏ ÚÓÂ˘ ÈÓÚ ÂÏ ¯ÓÂ‡ ‡Â‰ ÔÎÂ 3‬שהקב''ה מתחנ לפניה שישמרו את‬
‫משה לא רמזה לישראל עד מ' שנה‪:‬‬ ‫התורה לו עמי היינו תחינה כמו ה לו יהי כדבר) )בראשית ל(‪:‬‬

‫יב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ו‪.‬‬
‫קג‬
‫" ּו ִמ ָּכל ָה ַחי ִמ ָּכל ָּב ָ ׂשר"‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫מור"‪.‬‬
‫" ְמ ׁ ַש ְּל ֵחי ֶרגֶל ַה ּ ׁש ֹור וְ ַהחֲ ֹ‬
‫‪1‬‬
‫אמרה תורה‪:‬‬ ‫תנא „·‪:Â‰ÈÏ‡ È‬‬

‫הבא בהמה שחיי ראשי אברי שלה‪.‬‬ ‫לעול ישי אד עצמו על דברי תורה‪,‬‬
‫מור" למשאוי‪.‬‬ ‫כ" ּ ׁש ֹור" לעול וכ"חֲ ֹ‬
‫האי מיבעי ליה למעוטי טריפה דלא!?‬
‫טריפה מ"לְ ַחי ֹּות ז ֶַרע" )ש ז‪,‬ג( נפקא‪.‬‬ ‫שלשה ימים‪,‬‬
‫הניחא למא דאמר‪ :‬טריפה אינה יולדת; *‬ ‫ו‪.‬‬
‫אסור לשאת ולתת עמהם וכו'‪.‬‬
‫אלא למא דאמר‪ :‬טריפה יולדת ‬
‫מאי איכא למימר!?‬ ‫ומי בעינ כולי האי?‬ ‫‪2‬‬
‫אמר קרא‪:‬‬ ‫והתנ )חולי ה‪:‬ג(‪:‬‬

‫" ִא ָּת ְך" )ש ו‪,‬ש( בדומי ל)‪.‬‬ ‫בארבעה פרקי בשנה‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫המוכר בהמה לחבירו צרי) להודיעו‪:‬‬

‫אמה מכרתי לשחוט‪,‬‬
‫ודלמא נח גופיה טריפה הוה!?‬
‫" ָּת ִמים" )ש‪,‬ט( כתיב ביה‪.‬‬ ‫בתה מכרתי לשחוט;‬
‫ואלו ה‪:‬‬
‫ודלמא תמי בדרכיו היה!?‬ ‫ערב יו טוב האחרו של חג‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫" ַצ ִ ּדיק" )ש( כתיב ביה‪.‬‬ ‫ערב יו טוב הראשו של פסח‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫דלמא תמי בדרכיו‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫וערב עצרת‪ ,‬וערב ראש השנה;‬

‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫קד‬
‫וצדיק במעשיו!?‬ ‫‪15‬‬ ‫וכדברי ¯·‪:ÈÏÈÏ‚‰ ÈÒÂÈ È‬‬
‫לא סלקא דעת) דנח גופיה טריפה הואי‪,‬‬ ‫א ערב יו הכפורי בגליל !?‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫דאי סלקא דעת) דנח טריפה הוה‪,‬‬ ‫הת דלאכילה סגיא בחד יומא‪,‬‬
‫אמר ליה רחמנא כוות) עייל‪ ,‬שלמי לא תעייל!?‬ ‫הכא דלהקרבה בעינ תלתא יומי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫והשתא דנפקא ליה מ" ִא ָּת ְך"‪,‬‬ ‫ולהקרבה סגי בתלתא יומי?‬
‫"לְ ַחי ֹּות ז ֶַרע" למה לי?‬ ‫והתנ‪:‬‬
‫אי מ" ִא ָּת ְך" הוה אמינא ‬ ‫שואלי בהלכות הפסח קוד הפסח שלשי יו;‬
‫לצוותא בעלמא‪,‬‬ ‫‪16‬‬ ‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪ :‬שתי שבתות!?‬
‫ואפילו זק ואפילו סריס‪,‬‬ ‫אנ דשכיחי מומי דפסלי‪ ,‬אפילו בדוקי שבעי ‬
‫‪11‬‬
‫קה‬
‫כתב רחמנא‪" :‬לְ ַחי ֹּות ז ֶַרע"‪.‬‬ ‫בעינ תלתי יומי;‬
‫אינהו דמחוסר אבר אית להו ‬
‫איבעיא להו‪:‬‬ ‫בתלתא יומי סגי‪,‬‬
‫שלשה ימי ה ואידיה;‬ ‫‪17‬‬ ‫דאמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫או דלמא ‬ ‫‪18‬‬ ‫מני למחוסר אבר דאסור לבני נח?‬
‫‪12‬‬
‫ה בלא אידיה?‬ ‫דכתיב )בראשית ו‪,‬יט(‪:‬‬

‫תא שמע )כא ב(‪:‬‬
‫¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬אומר‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫שלשה לפניה ושלשה לאחריה אסור;‬
‫אי סלקא דעת) ה ואידיה‪,‬‬ ‫‪ .Ï‚¯ ÈÁÏ˘Ó 1‬משלחי ומשליכי רגלי יצר הרע הבא על האד מעליה יצר‬
‫¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬יו אידיה חשיב להו מעיקרא‪,‬‬ ‫הרע קרוי אורח כדכתיב ויבא הל) לאיש העשיר )שמואל ב יב(‪:‬‬
‫‪ .È‡‰ ÈÏÂÎ ÔÈÚ· ÈÓÂ 2‬דחיישינ דזבי לה גוי^ להאי בהמה לצור) יו אידו ג'‬
‫וחשיב להו לבסו ?‬ ‫ימי קוד לכ‪:‬‬
‫איידי דתנא‪ :‬שלשה לפניה ‬ ‫‪ .ÌÈ˜¯Ù '„ È‰· 3‬מחזקינ ליה לאינש דכל מא דזבי בהמה שחיט לה ביומיה‬
‫תנא נמי‪ :‬שלשה לאחריה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ומשו הכי קאמר אמה מכרתי לשחוט ואל תשחט אתה את הבת שאמכור משו‬
‫אותו ואת בנו דביו אחד מחייב האחרו ואלו ימי א''א בלא בשר וקוני הכל‪:‬‬
‫‪ .‚Á Ï˘ ÔÂ¯Á‡‰ Ë''ÂÈ ·¯Ú 4‬מפני שהוא יו השלמת קרבנות החג דתנ מי‬
‫רש"י‬ ‫שלא חג וכו'‪:‬‬
‫‪ .ÔÒÈ„ „''ÈÂ 5‬משו פסחי‪:‬‬
‫‪ .ÈÁ‰ ÏÎÓÂ 13‬על ש שהיה עתיד נח להקריב מה דכתי' ויקח מכל הבהמה‬ ‫‪ .˙¯ˆÚ ·¯Ú 6‬משו שלמי חגיגה ועולת ראיה‪:‬‬
‫הטהורה וגו' )בראשית ח(‪:‬‬ ‫‪ .‰''¯Ï ÔÎÂ 7‬יו טוב הוא ואוכלי בשר‪:‬‬
‫‪ .ÂÈÎ¯„· ÌÈÓ˙ 14‬עניו ושפל רוח‪:‬‬ ‫‪ .Î''‰ÂÈÂ 8‬נמי משו כל האוכל ושותה בט' בו וכו'‪:‬‬
‫‪ .ÂÈ˘ÚÓ· ˜È„ˆ 15‬בלא חמס‪:‬‬ ‫‪ .ÏÈÏ‚· 9‬היו רגילי להרבות שמחה יותר קתני ערב יו טוב אלמא לא זבי‬
‫‪ .‡ÓÏÚ· ‡˙ÂÂˆÏ 16‬לעמוד עמו י''ב חדשי בתיבה ומיהו טריפה לא תעייל‬ ‫איניש מקמי סעודה אלא חד יומא ואילו מכרה אתמול לא היה מזהיר לו היו‬
‫שלא תמות ובטל הצוותא אבל זק וסריס שפיר דמי קמשמע ל‪:‬‬ ‫דהא אי אד קונה ג' ימי קוד לכ צרכי סעודת יו ג'‪:‬‬
‫‪ .Ô‰È„È‡Â Ô‰ 17‬שלשה ולא הוו להו אלא שני ימי קוד‪:‬‬ ‫‪ .‰·¯˜‰Ï 10‬לע"ז גוי^ מחזר אחריה ג' ימי‪:‬‬
‫‪ .Ô‰ ‡ÓÏ„ Â‡ 18‬שלשה לבד האיד‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ˜Â„· 11‬טילא בלע''ז‪:‬‬
‫‪ .Ô‰È¯Á‡Ï ‰˘Ï˘ ÈÓ ‡˙ 19‬אע''ג דליתנהו אלא שני דהא חשבינ לאיד‬ ‫‪ .Á È·Ï ¯ÂÒ‡„ 12‬להקריב לגבוה ודומיא דקרבנות שנהגו אבותיה לשמי ה‬
‫בהדי קמאי קרי להו לבתראי נמי ג' וקא חשיב לאיד בהדייהו‪:‬‬ ‫נוהגי לע"ז^ שלה‪:‬‬

‫יג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ו‪:‬‬
‫שמע מינה‪.‬‬
‫תא שמע‪:‬‬
‫איבעיא להו‪:‬‬ ‫דאמר ¯· ˙‪ ÈÓÈ„·‡ ¯· ‡ÙÈÏÁ‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫משו הרווחה;‬ ‫‪12‬‬
‫נוצרי קו לדברי ¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬לעול אסור;‬‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫או דלמא ‬ ‫ואי סלקא דעת) ה ואידיה ‬

‫משו "לִ ְפנֵיקטו ִע ֵ ּור לֹא ִת ּ ֵתן ִמ ְכ ׁשֹל" )ויקרא יט‪,‬יד(?‬
‫‪13‬‬
‫האיכא ארבעה וחמשה דשרי!‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫למאי נפקא מינה?‬ ‫אליבא ד¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬לא קמבעיא לי‪,‬‬

‫דאית ליה בהמה לדידיה‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫דודאי הקז בלא אידיה;‬
‫אי אמרת משו הרווחה ‬ ‫כי קא מבעיא לי אליבא ד¯·‪,Ô‬‬
‫הא קא מרווח ליה;‬ ‫מאי?‬
‫אי אמרת משו "לִ ְפנֵיקטז ִע ֵ ּור לֹא ִת ּ ֵתן ִמ ְכ ׁשֹל" ‬
‫הא אית ליה לדידיה‪.‬‬ ‫אמר ¯·‪ :‡È‬תא שמע )ש(‪:‬‬
‫קט‬
‫ואלוקח אידיה של גוי‪:‬‬
‫וכי אית ליה ‬ ‫קלנדא‪ ,‬סטרנריא‪,‬קי וקרטסי;‬
‫לא עבר משו "לִ ְפנֵיקיז ִע ֵ ּור לֹא ִת ּ ֵתן ִמ ְכ ׁשֹל"?‬ ‫ואמר ¯· ‪:‡·¯ ¯· ÔÈÁ‬‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫קלנדא שמונה ימי אחר תקופה‪,‬‬
‫קיח‬
‫*‬ ‫¯·‪ Ô˙ È‬אומר‪:‬‬ ‫ו‪:‬‬ ‫סטרנריא קיא שמונה ימי לפני תקופה;‬
‫מני שלא יושיט אד כוס של יי לנזיר‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫וסימנ)‪:‬‬
‫ואבר מ החי לבני נח?‬ ‫‪16‬‬
‫חור וָ ֶק ֶדם ַצ ְר ָּתנִ י" )תהלי קלט‪,‬ה(;‬
‫‪6‬‬
‫" ָא ֹ‬
‫תלמוד לומר‪:‬‬ ‫ואי סלקא דעת) ה ואידיה ‬ ‫‪7‬‬
‫"וְ לִ ְפנֵי ִע ֵ ּור לֹא ִת ּ ֵתן ִמ ְכ ׁשֹל";‬ ‫עשרה הוו!?‬ ‫‪8‬‬
‫והא הכא דכי לא יהבינ ליה שקלי איהו‪,‬‬ ‫תנא כוליה קלנדא חד יומא הוא חשיב ליה‪.‬‬
‫וקעבר משו "לִ ְפנֵי ִע ֵ ּור לֹא ִת ּ ֵתן ִמ ְכ ׁשֹל"!?‬
‫הכא במאי עסקינ? דקאי בתרי עברי נהרא‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫אמר ¯· ‡˘‪ :È‬תא שמע )כא(‪:‬‬
‫דיקא נמי‪ ,‬דקתני‪ :‬לא יושיט‪,‬‬ ‫לפני אידיה של גויקיב שלשה ימי;‬
‫ולא קתני לא ית;‬ ‫ואי סלקא דעת) ה ואידיה ‬
‫שמע מינה‪.‬‬ ‫ליתני‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫קיג‬
‫אידיה של גוי שלשה ימי!‬
‫איבעיא להו‪:‬‬ ‫וכי תימא ‬ ‫‪10‬‬
‫נשא ונת‪,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫האי דקתני לפני אידיה ‬

‫מאי?‬ ‫למעוטי לאחר אידיה;‬
‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪ :‬נשא ונת אסור;‬
‫‪19‬‬ ‫ליתני‪:‬‬ ‫‪11‬‬
‫קיד‬
‫¯‪ ˘È˜Ï ˘È‬אמר‪ :‬נשא ונת מותר‪.‬‬ ‫אידיה של גוי ולפניה שלשה ימי!‬
‫אלא שמע מינה ה בלא אידיה;‬
‫איתיביה ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬ל¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬
‫קכ‬
‫אידיה של גויקיט נשא ונת אסור;‬ ‫רש"י‬
‫מאי לאו הוא הדיקכא לפני אידיה!?‬
‫לא‪,‬‬ ‫‪ .È¯ˆÂ 1‬ההול) בטעותו של א"א שצוה לה לעשו' לה יו אד בא'^ בשבת‪^:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ ÌÏÂÚÏ Ï‡ÚÓ˘È È·¯ È¯·„Ï 2‬לעשות עמה משא ומת ג' ימי לפני יו‬
‫רש"י‬ ‫א' וג' ימי לאחריו הרי כל השבת כולה‪:‬‬
‫‪ .‰˘ÓÁÂ ‰Ú·¯‡ 3‬רביעי בשבת וחמישי בשבת‪:‬‬
‫‪ .‰ÁÂÂ¯‰ ÌÂ˘Ó 12‬דרווח ואזיל ומודה לע"ז^ ועבר ישראל משו לא ישמע על‬ ‫‪ .ÌÈÓÈ 'Á 4‬לפני תקופת טבת הוי אידיה כל שמונה‪:‬‬
‫פי) )שמות כג(‪:‬‬ ‫‪ .ÍÓÈÒÂ 5‬דלא תימא קלנדא לפני התקופה וסטרנלייא לאחר התקופה‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÚ ÈÙÏÂ 13‬דמזבי ליה בהמה ומקריבה לע"ז^ ובני נח נצטוו עליה דהיא‬ ‫‪ .È˙¯ˆ Ì„˜Â ¯ÂÁ‡ 6‬אחור כתיב ברישא ומתניתי נמי האיד דלאחר התקופה‬
‫אחת משבע מצות בד' מיתות בסנהדרי )נו‪ (.‬ונהי דאמר עמד והתיר מיהו אל‬ ‫תנא ברישא‪:‬‬
‫יעברו על ידי) שהרי עתידי ה לית את הדי על שאי מקיימי אות ואע''פ‬ ‫‪ .„''Ò È‡Â 7‬יו איד קא חשיב במתניתי ע ימי שלפניו‪:‬‬
‫שאי לה שכר בקיומ' )ואהני( קא עבר ישראל משו ולפני עור לא תת מכשול‬
‫)בחילול שבת משו ממצוא חפצ) ודבר דבר(‪:‬‬ ‫‪ .ÂÂ‰ ÌÈÓÈ ‰¯˘Ú 8‬להו ואמאי קתני שלשה עשרה בעי למתני מאחר דקי''ל‬
‫דשמונה ימי מוש) ימי האיד‪:‬‬
‫‪ .‰Ó‰· ‰ÈÏ ˙È‡„ 14‬לגוי^ להקריב ואי לא מזבי ליה ישראל אפ''ה פלח ליה‬
‫בדידיה‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÓÈ ‰˘Ï˘ ^ÌÈÂ‚ Ï˘ Ô‰È„È‡ È˙ÈÏ 9‬אסור לשאת ולתת עמה דמשמע הכי‬
‫כשמגיעי ימי אידיה אסור שלשה ימי משא ומתנ ולמה לי למיתני לפני‬
‫‪ .¯ÈÊÏ ÔÈÈ ÒÂÎ Ì„‡ ËÈ˘ÂÈ ‡Ï 15‬שמא יבא לשתותו‪:‬‬ ‫דמשמע לפני האיד שלשה‪:‬‬
‫‪ .Á È·Ï ÈÁ‰ ÔÓ ¯·‡Â 16‬לפי שנאסר לה דכתיב א) בשר וגו' )בראשית ט(‪:‬‬ ‫‪ .ÈÙÏ ‡˙ ÈÎ‰Ï ‡ÓÈ˙ ÈÎÂ 10‬למעוטי לאחר דאי הוה תני סתמא לא הוה ידעינ‬
‫‪ .‡¯‰ È¯·Ú È¯˙· ‡ÓÈÈ˜„ 17‬זה מצד זה וזה^ מצד זה דאי לא יהיב ליה לא מצי‬ ‫הנ) שני ימי לבד האיד מתי אי לפני אי לאחר ולהכי תנא לפני למעוטי לאחר‪:‬‬
‫שקיל‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ¯ÂÒ‡ Ì‰ÈÙÏ ÌÈÓÈ ‰˘Ï˘ ^ÌÈÂ‚ Ï˘ Ô‰È„È‡ È˙ÈÏ 11‬דלישתמע דתנא דיד‬
‫‪ .Ô˙Â ‡˘ 18‬לפני אידיה עמה מהו בהנאה‪:‬‬ ‫באידיה איירי אלא מדלא אדכר במתני' לאסור כלל ש''מ כל הנ) ג' דקתני‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ 19‬ליהנות מאותה סחורה‪:‬‬ ‫במתני' אלפני קאי ואידיה ממילא משתמע דכ''ש דאסור וה בלא אידיה קתני‪:‬‬

‫יד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ו‪:‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫אידיה דוקא‪.‬‬

‫גזרה ללוות מה אטו להלוות;‬
‫¯·‡ אמר‪:‬‬ ‫איכא דאמרי‪:‬‬
‫כולה משו דאזיל ומודה הוא‪.‬‬ ‫איתיביה ¯·‪ ˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬ל¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫אידיה של גויקכב נשא ונת אסור;‬
‫קכו‬
‫לפורען ולפרוע מהן‪.‬‬ ‫אידיה אי‪,‬‬
‫לפני אידיה לא!?‬
‫בשלמא לפורע משו דקא מרווח להו;‬ ‫תנא‪:‬‬
‫אלא לפרוע מה מעוטי קא ממעטקכז להו!?‬ ‫אידי ואידי אידיה קרי ליה‪.‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫גזירה לפרוע מה‪ ,‬אטו לפורע;‬ ‫תניא כוותיה ד¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬
‫¯·‡ אמר‪:‬‬ ‫כשאמרו אסור לשאת ולתת עמה ‬ ‫‪1‬‬
‫כולה משו דאזיל ומודה הוא‪.‬‬ ‫לא אסרו אלא בדבר המתקיי;‬ ‫‪2‬‬
‫אבל בדבר שאינו מתקיי לא;‬ ‫‪3‬‬
‫וצריכי‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫ואפילו בדבר המתקיי נשא ונת מותר‪.‬‬
‫דאי תנא לשאת ולתת עמה ‬
‫משו דקא מרווח להו ואזיל ומודה;‬ ‫‪10‬‬
‫תני ¯· ‪ „È·Ê‬ב„·‪:‡ÈÚ˘Â‡ È·¯ È‬‬
‫‪4‬‬
‫אבל לשאול מה דמעוטי קא ממעט להו ‬ ‫דבר שאי מתקיי מוכרי לה‪,‬‬
‫שפיר דמי;‬ ‫אבל אי לוקחי מה‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫ואי תנא לשאול מה ‬

‫משו דחשיבא ליה מילתא ואזיל ומודה;‬‫‪11‬‬
‫ההוא מינאה‬
‫אבל ללוות מה ‬ ‫דשדר ליה דינרא קיסרנאה ל¯·‪ ‰‡È˘ ‰„Â‰È È‬ביו אידו‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫צערא בעלמא אית ליה‪,‬‬ ‫הוה יתיב ¯‪ ˘È˜Ï ˘È‬קמיה‪,‬‬

‫אמר‪ :‬תוב לא הדרי זוזי;‬ ‫אמר‪ :‬היכי אעביד?‬
‫ואי תנא ללוות מה ‬ ‫אשקליה אזיל ומודה!‬
‫משו דקאמר‪:‬‬ ‫לא אשקליה הויא ליה איבה!‬
‫בעל כרחיה מיפרענא‪,‬‬ ‫אמר ליה ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬
‫והשתא מיהא אזיל ומודה;‬ ‫טול וזרוק אותו לבור בפניו‪.‬‬
‫אבל ליפרע מה דתו לא הדרי זוזי ‬ ‫אמר‪ :‬כל שכ דהויא ליה איבה!?‬
‫אימא צערא אית ליה ולא אזיל ומודה;‬ ‫כלאחר יד הוא דקאמינא‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫צריכא‪.‬‬
‫קכג‬
‫להשאילן ולשאול מהן‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר‪:‬‬ ‫בשלמא להשאיל דקא מרווח להו‪,‬‬
‫נפרעין מהן כו'‪.‬‬ ‫אבל לשאול מה מעוטי קא ממעט להו!?‬
‫ולית ליה ל¯·‪ ‰„Â‰È È‬א על פי שמיצר עכשיו ‬ ‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫שמח הוא לאחר זמ?‬ ‫גזרה לשאול מה אטו להשאיל;‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫¯·‡ אמר‪:‬‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬ ‫כולה משו דאזיל ומודה הוא‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫אשה לא תסוד במועד‪ ,‬מפני שניוול הוא לה;‬

‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫ומודה ¯·‪ ‰„Â‰È È‬בסיד שיכולה לקפלו במועד ‬

‫‪14‬‬ ‫להלוותןקכד וללוות מהן‪.‬‬
‫שטופלתו במועד‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫בשלמא להלוות משו דקא מרווח להו;‬
‫קכה‬
‫א על פי שמצירה עכשיו ‬ ‫אלא ללוות מה מעוטי קממעט להו!?‬
‫‪ .ÈÎÈ¯ˆÂ 9‬למתני במתני' לכולהו‪:‬‬ ‫‪ .Ô‰ÓÚ ˙˙ÏÂ ˙‡˘Ï ¯ÂÒ‡ Â¯Ó‡˘Î 1‬לפני אידיה‪:‬‬
‫‪ .Â‰Ï ÁÂÂ¯Ó ‡˜„ ÌÂ˘Ó 10‬גרסינ‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÈ˜˙Ó‰ ¯·„· ‡Ï‡ Â¯Ò‡ ‡Ï 2‬עד יו אידיה דחזי ליה קמיה ביו אידו‬
‫‪ .‡˙ÏÈÓ ‰ÈÏ ‡·È˘Á„ 11‬דצרי) ישראל לשאול את כליו וידע דהדר ליה את‬ ‫ואזיל ומודה‪:‬‬
‫כליו בעי‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÈ˜˙Ó ÂÈ‡˘ ¯·„ Ï·‡ 3‬כגו ירק וכיוצא בו מותר‪:‬‬
‫‪ .„ÂÒ˙ ‡Ï 12‬לא תת סיד על פניה במועד‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÚ˘Â‡ È·¯ È·„· 4‬במתניתא דבי רבי אושעיא דאיהו סידרה למתניתא וכ ר'‬
‫‪ .‰Ï ‡Â‰ ÏÂÂÈ˘ ÈÙÓ 13‬בעודו על פניה וא על פי כשנוטלתו מאדימה‬ ‫חייא‪:‬‬
‫ומצהיל פניה כיו דהנאה זו אינה אלא עד לאחר המועד וניוול בתו) המועד‬ ‫‪ .Ô‰Ó ÔÈÁ˜ÂÏ ‡Ï Ï·‡ 5‬דמרווח ליה שמתו) שאינו מתקיי מתאוה הוא‬
‫אסור‪:‬‬ ‫למכרו‪:‬‬
‫‪ .ÂÏÙ˜Ï 14‬לנוטלו מעל פניה‪:‬‬ ‫‪ .‰‡È¯Ò˜ 6‬דינר מצורה חדשה שפסל קיסר את הראשונה וגזר על זו‪:‬‬
‫‪ .„ÚÂÓ‰ ÍÂ˙· 15‬כגו שבאה לסוד בתחלת המועד ולבסו יו או יומי תטלנו‬ ‫‪ .„È ¯Á‡ÏÎ 7‬שלא יבי שמדעת השלכתו וכיו שרואה שאבד ממ) לא ישמח‪:‬‬
‫ונהנית הימנו בתו) המועד‪:‬‬ ‫‪ .‡Â‰ ‰„ÂÓ„ ÌÂ˘Ó ‰ÏÂÎ 8‬שהגוי^ ישמח כשישראל צרי) לו‪:‬‬

‫טו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ז‪.‬‬
‫אלא הלכה כ¯·‪ ‰„Â‰È È‬למה לי?‬ ‫שמחה היא לאחר זמ!?‬
‫פשיטא!‬ ‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬
‫דמחלוקת ואחר כ) סת הלכתא כסת‪,‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫הנח להלכות מועד‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫מחלוקת בבבא קמא וסת בבבא מציעא‪,‬‬ ‫דכולהו מיצר עכשיו שמחה לאחר זמ‪.‬‬
‫דתנ )בבא מציעא ו‪:‬ב(‪:‬‬ ‫¯·‪ ‡È‬אמר‪:‬‬
‫כל המשנה ידו על התחתונה‪,‬‬ ‫גויקכח לעני פרעו לעול מיצר‪.‬‬
‫וכל החוזר בו ידו על התחתונה!?‬
‫מתניתי דלא כ¯·‪;‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫ו¯· ‪?!‡Â‰‬‬ ‫דתניא‪:‬‬
‫משו דאי סדר למשנה‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫¯·‪ ‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫דאיכא למימר‪:‬‬ ‫מלוה בשטר אי נפרעי מה‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫סת תנא ברישא ואחר כ) מחלוקת‪.‬‬ ‫מלוה על פה נפרעי מה‪,‬‬

‫אי הכי ‬ ‫מפני שהוא כמציל מיד‪.‬‬
‫כל מחלוקת ואחר כ) סת לימא ‬ ‫‪12‬‬
‫אי סדר למשנה!?‬ ‫יתיב ¯· ‪ ÛÒÂÈ‬אחוריה ד¯·‪,‡·‡ È‬‬

‫כיקלה לא אמרינ אי סדר בחדא מסכתא‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ויתיב ¯·‪ ‡·‡ È‬קמיה ד¯· ‪,‡Â‰‬‬
‫בתרי מסכתי אמרינ‪.‬‬ ‫ויתיב וקאמר‪:‬‬
‫ו¯· ‪?!ÛÒÂÈ‬‬ ‫הלכהקכט כ¯·‪,‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫כולה נזיקי חדא מסכתא היא‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫והלכהקל כ¯·‪.‰„Â‰È È‬‬
‫קלב‬
‫ואי בעית אימא ‬ ‫‪15‬‬ ‫הלכהקלא כ¯·‪,‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫משו דקתני לה גבי הלכתא פסיקתא‪:‬‬ ‫הא דאמר‪.‬‬
‫כל המשנה ידו על התחתונה‪,‬‬ ‫כ¯·‪.‰„Â‰È È‬‬
‫קלג‬
‫וכל החוזר בו ידו על התחתונה‪.‬‬ ‫דתנ )בבא קמא ט‪:‬ד(‪:‬‬
‫הנות צמר לצבע‪...‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫לצבוע לו אדו וצבעו שחור‪ ,‬שחור וצבעו אדו *‬ ‫ז‪.‬‬
‫לא יאמר אד לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב;‬ ‫‪16‬‬
‫¯·‪ ¯È‡Ó È‬אומר‪:‬‬
‫¯·‪ ‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬אומר‪:‬‬ ‫נות לו דמי צמרו;‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫אומר אד לחבירו הנראה שתעמוד עמי לערב‪.‬‬ ‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫א השבח יתר על היציאה ‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫הלכהקלו כ¯·‪.‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬ ‫נות לו את היציאה;‬

‫וא היציאה יתירה על השבח ‬
‫תנו רבנ ‪:‬‬ ‫נות לו את השבח‪.‬‬
‫הנשאל לחכ וטימא ‬ ‫אהדרינהו ¯· ‪ ÛÒÂÈ‬לאפיה‪,‬‬
‫לא ישאל לחכ ויטהר;‬ ‫קלד‬
‫אמר‪:‬‬
‫לחכ ואסר ‬ ‫בשלמא הלכה כ¯·‪ ‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬איצטרי)‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫לא ישאל לחכ ויתיר;‬ ‫סלקא דעת) אמינא ‬

‫היו שני‪,‬‬ ‫יחיד ורבי הלכה כרבי;‬
‫קא משמע ל הלכה כיחיד;‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .˙˜ÂÏÁÓ 9‬דרבי מאיר ורבי יהודה בהגוזל בב''ק‪.‬‬
‫‪ .Ì˙Ò ÍÎ ¯Á‡Â 10‬ל תנא בבבא מציעא כר' יהודה וכל מחלוקת שנחלקו תנאי‬
‫ואח''כ סת לנו במשנתנו כאחד מה הלכה כמותו דכיו דסתמיה אחר‬ ‫‪ .ÂÈ˘ÎÚ ¯ˆÈÓ Â‰ÏÂÎ„ 1‬כל מה שהתירו לעשות במועד מיצר הוא באותה שעה‬
‫המחלוקת ש''מ דקמו רבנ בטעמייהו ומסתברא טעמא דהאי)‪:‬‬ ‫כגו שחיטה ותיקו סעודה והתירו לו משו שמחה דלאחר זמ שבתו) המועד‪:‬‬
‫‪ .‰˘ÓÏ ¯„Ò ÔÈ‡ 11‬סידרא דמתניתי לאו דוקא ושמא משנה אחרונה היא‬ ‫‪ .Ô‰Ó ÔÈÚ¯Ù ÔÈ‡ ¯Ë˘· ‰ÂÏÓ 2‬לפני אידיה מפני ששמח הוא לאחר זמ ביו‬
‫נשנית ראשונה בבית המדרש‪:‬‬ ‫אידו דכיו דנקט שטרא ישראל עילויה כל שעתא מסתפי מיניה‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎ ÈÓ Ì˙Ò ÍÎ ¯Á‡Â ˙˜ÂÏÁÓ ÏÎ 12‬אלמה קיימא ל כל מחלוקת ואחר כ)‬ ‫‪ .ÂÏ Ô˙Â 3‬הצבע‪:‬‬
‫סת הלכה כסת ביבמות בפ' החול‪) 3‬מב‪:(:‬‬ ‫‪ .Â¯Óˆ ÈÓ„ 4‬נות לו צבע זה דמי צמר לב כבתחלה א ירצה דסבירא ליה‬
‫‪ .¯„Ò ÔÈ‡ ÔÈ¯Ó‡ ‡Ï ÈÎ 13‬אלא סמכינ אסידרא ה''מ בחד מסכתא‪:‬‬ ‫לר''מ כל המשנה מדעת בעליו נקרא גזל וקנאו בשינוי וכדמפרש בבבא קמא‬
‫‪ .Â‰ÏÂÎ ÔÈ˜ÈÊ 14‬תלתא בבי‪:‬‬ ‫בהגוזל עצי ונוטל הצמר לעצמו אע''פ שהוא מעולה עכשיו בדמי‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÈ‡ ˙ÈÚ·È‡Â 15‬להכי אהדרינהו רב יוס לאפיה דאי נמי אי סדר למשנה לא‬ ‫‪ .¯ÓÂ‡ ‰„Â‰È '¯ 5‬א''כ נמצא זה משתכר בשינויו אלא ידו על התחתונה‪:‬‬
‫איצטרי) לומר הלכה כרבי יהודה דודאי הלכתא כי האי סתמא דכל המשנה לא‬ ‫‪ .Á·˘‰ Ì‡Â 6‬שהשביח הצמר‪:‬‬
‫הוה שייכא למיתנייה הת בהשוכר דהא לא איירי בההוא פירקא בשינוי אלא‬ ‫‪ .‰‡ÈˆÈ‰ ÏÚ ¯˙È 7‬שהוציא הצבע נות לו בעל הצמר את היציאה סמני ועצי‬
‫בחזרה ומדתניא הת ש''מ הלכתא קא פסיק ואזיל‪:‬‬ ‫ושכר פעולה כשכיר יו ולא שכר של כמו שהתנה עמו וא היציאה יתירה על‬
‫‪ .‰‡¯‰ 16‬עתה נראה לשו הבוא נבוא )בראשית לז( לא יאמר לו בשבת הנראה‬ ‫השבח כו'‪:‬‬
‫א תעמוד עמי לערב לעשות במלאכתי לערב‪:‬‬ ‫‪ .Ú˘Â‰È '¯Î ‰ÎÏ‰ 8‬דשרי במלוה על פה‪:‬‬

‫טז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ז‪:‬‬
‫‪ ÌÈÓÎÁ‬היינו ˙‡ ˜‪?!‡Ó‬‬ ‫אחד מטמא ואחד מטהר‪,‬‬

‫ה בלא אידיה איכא בינייהו‪,‬‬ ‫אחד אוסר ואחד מתיר‪,‬‬
‫˙‡ ˜‪ ‡Ó‬סבר ‬ ‫‪7‬‬ ‫א היה אחד מה גדול מחבירו בחכמה ובמני ‬
‫ה בלא אידיה;‬ ‫הל) אחריו;‬
‫ו¯·‪ È‡¯˙· Ô‬סברי ‬ ‫‪8‬‬ ‫וא לאו ‬
‫ה ואידיה‪.‬‬ ‫הל) אחר המחמיר;‬
‫¯·‪ ‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫איבעית אימא ‬ ‫בשל תורה הל) אחר המחמיר‪,‬‬
‫נשא ונת איכא בינייהו;‬ ‫בשל סופרי הל) אחר המיקל‪.‬‬
‫˙‡ ˜‪ ‡Ó‬סבר ‬ ‫אמר ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬
‫נשא ונת מותר;‬ ‫הלכהקלז כ¯·‪.‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫ו¯·‪ Ô‬בתראי סברי ‬ ‫‪9‬‬
‫נשא ונת אסור‪.‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬

‫וכול שחזרו בה אי מקבלי אות עולמית‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫ואיבעית אימא ‬ ‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬

‫ד˘‪ Ï‡ÂÓ‬איכא בינייהו‪,‬‬ ‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫דאמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫חזרו בה במטמוניות אי מקבלי אות‪,‬‬
‫בגולה אי אסור אלא יו איד;‬ ‫‪10‬‬ ‫בפרהסיא מקבלי אות‪.‬‬
‫˙‡ ˜‪ ‡Ó‬אית ליה ד˘‪,Ï‡ÂÓ‬‬ ‫איכא דאמרי‪:‬‬
‫¯·‪ È‡¯˙· Ô‬לית להו ד˘‪.Ï‡ÂÓ‬‬ ‫‪11‬‬
‫עשו דבריה במטמוניות מקבלי אות‪* ,‬‬ ‫‪3‬‬
‫ז‪:‬‬
‫בפרהסיא אי מקבלי אות;‬
‫‪4‬‬
‫איבעית אימא ‬ ‫¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬ו¯·‪ ‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬אומרי‪:‬‬

‫ד‪ È„Ó‰ ÌÂÁ‬איכא בינייהו‪,‬‬ ‫קלח‬
‫בי כ) ובי כ) מקבלי אות‪,‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫שנאמר )ירמיהו ג‪,‬כב(‪ׁ " :‬ש ּוב ּו ָּבנִ ים ׁש ֹו ָב ִבים"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ È„Ó‰ ÌÂÁ‬אומר‪:‬‬

‫אינו אסור אלא יו אחד לפני אידיה‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪ ÂÎÚ ¯ÙÎ ˘È‡ ˜ÁˆÈ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫˙‡ ˜‪ ‡Ó‬לית ליה ד‪,È„Ó‰ ÌÂÁ‬‬ ‫הלכהקלט כאותו הזוג‪.‬‬
‫ו¯·‪ È‡¯˙· Ô‬אית להו ד‪.È„Ó‰ ÌÂÁ‬‬ ‫‪12‬‬
‫משנה )ב(‪:‬‬
‫גופא‪:‬‬ ‫¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬אומר‪:‬‬
‫‪ È„Ó‰ ÌÂÁ‬אומר‪:‬‬ ‫שלשה לפניה ושלשה לאחריה אסור;‬
‫אינו אסור אלא יו אחד לפני אידיה;‬ ‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬
‫אמרו לו‪:‬‬ ‫לפני אידיה אסור‪,‬‬
‫נשתקע הדבר ולא נאמר‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫לאחר אידיה מותר‪.‬‬
‫והאיכא ¯·‪ È‡¯˙· Ô‬דקיימי כוותיה!?‬
‫מא ‪?ÌÈÓÎÁ‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫‪ È„Ó‰ ÌÂÁ‬הוא‪.‬‬ ‫אמר ¯· ˙‪ ÈÓÈ„·‡ ¯· ‡ÙÈÏÁ‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫נוצריקמ לדברי ¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬לעול אסור‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫רש"י‬ ‫וחכמים אומרים‪:‬‬

‫לפני אידיהן ‪ -‬אסור‪,‬‬
‫‪ .Ô‰È„È‡ ‡Ï· Ô‰ ¯·Ò ˜''˙ 7‬כדדייקינ לעיל דקתני לפני אידיה של גוי^‬ ‫קמא‬
‫שלשה ימי ש''מ שלשה לפניה לבד האיד קאמר‪:‬‬ ‫לאחר אידיהן ‪ -‬מותר‪.‬‬
‫‪ .È‡¯˙· Ô·¯Â 8‬דלא יהבו סימנא איכא למימר הואיל ולא אשכח מידי ביניה‬
‫איכא למימר בהא אתו לאפלוגי דה ואידיה ג' קאמר‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ Ô˙Â ‡˘ È¯·Ò È‡¯˙· Ô·¯ 9‬סתמא קאמרינ ולא קתני אסור לשאת‬ ‫רש"י‬
‫ולתת כתנא קמא דמשמע לכתחלה הוא דלא הא דיעבד שפיר דמי‪:‬‬
‫‪ .‰ÏÂ‚· 10‬אי הגוי אדוקי בע"ז כל כ) כדאמרינ לקמ גוי^ שבחוצה לאר‪3‬‬
‫לאו עובדי עבודה זרה^ נינהו כו' ועוד דמסתפינ מינייהו‪:‬‬ ‫‪ .Â¯ÊÁ˘ ÔÏÂÎÂ 1‬אגזלני ועמי האר‪ 3‬קאי‪:‬‬
‫‪ .Ï‡ÂÓ˘„ Â‰Ï ˙ÈÏ È‡¯˙· Ô·¯ 11‬דכיו דלא מסיי בהדיא במאי פליגי איכא‬ ‫‪ .Ô˙Â‡ ÔÈÏ·˜Ó ÔÈ‡ 2‬להחזיק בתורת חברות לסמו) עליה‪:‬‬
‫למימר לטפויי אתו דשמעינ לתנא קמא דקאמר לפני אידיה אסור לשאת ולתת‬ ‫‪ .Ô‰È¯·„ Â˘Ú 3‬בסתר עבירות שעברו עד הנה‪:‬‬
‫עמה וסתמא דמילתא כשאי יד אומו' העול^ תקיפה על ישראל קא אמר ואתו‬ ‫‪ .‡ÈÒ‰¯Ù· 4‬הואיל ופקרו כל כ) שוב אי נותני לב לשוב בתשובה שלימה‪:‬‬
‫אינהו למימר לפני אידיה לעול אסורי ואיפכא ליכא לשנויי דתתרי‪ 3‬שפיר‬ ‫‪ .ÌÈ··Â˘ 5‬משמע מזידי ופרהסיא לשו מרד וגאוה כמו ויל) שובב בדר) לבו‬
‫דסת תנא בתרא לטפויי אתא‪:‬‬ ‫)ישעיהו נז(‪:‬‬
‫‪ .ÌÂÁÎ Â‰Ï ˙È‡ È‡¯˙· Ô·¯ 12‬דלא יהבי חושבנא אלא אסור סתמא קאמרי‪:‬‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ ÌÏÂÚÏ 6‬שלשה לפניו ושלשה לאחריו והוא עצמו כלומר כל שבעת ימי‬
‫‪ .¯·„‰ Ú˜˙˘ 13‬לא יצא דבר זה מפי אד לעול ל''א לא יצא דבר זה לחו‪:3‬‬ ‫השבת‪:‬‬

‫יז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ח‪.‬‬
‫דתליא באשלי רברבי;‬ ‫‪11‬‬

‫תניא איד)‪:‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫‪ È„Ó‰ ÌÂÁ‬אומר‪:‬‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬ ‫מוכרי לה סוס זכר זקקמב במלחמה;‬ ‫‪1‬‬
‫שואל אד צרכיו ואחר כ) יתפלל‪,‬‬

‫‪12‬‬ ‫אמרו לו‪:‬‬
‫שנאמר )תהלי קב‪,‬א(‪:‬‬ ‫נשתקע הדבר ולא נאמר‪.‬‬
‫" ְּת ִפ ּ ָלה לְ ָענִ י ִכי יַעֲ טֹף וְ לִ ְפנֵי יְ הֹוָ ה יִ ׁ ְש ּפ ְֹך ִ ׂ‬
‫קמו‬
‫יחו"‪,‬‬
‫ש ֹ‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫והאיכא ·‪ ‡¯È˙· Ô‬דקאי כוותיה‪,‬‬
‫ואיקמז שיחה אלא תפלה‪,‬‬ ‫דתנ )כא ו(‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫שנאמר )בראשית כד‪,‬סג(‪:‬‬ ‫·‪ ‡¯È˙· Ô‬מתיר בסוס!?‬

‫"וַ ּי ֵֵצא יִ ְצ ָחק לָ ׂש ּו ַח ַּב ּ ָ ׂש ֶדה";‬
‫‪15‬‬
‫·‪ ‡¯È˙· Ô‬לא מפליג בי זכרי לנקבות‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫¯·‪ Ú˘Â‰È È‬אומר‪:‬‬ ‫איהו מדקא מפליג בי זכרי לנקבות ‬

‫יתפלל ואחר כ) ישאל צרכיו‪,‬‬ ‫כ¯·‪ Ô‬סבירא ליה‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫שנאמר )תהלי קמב‪,‬ג(‪:‬‬ ‫ול¯·‪ Ô‬נשתקע הדבר ולא נאמר‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫" ֶא ׁ ְש ּפ ְֹך לְ ָפנָ יו ִ ׂש ִיחי ָצ ָר ִתי לְ ָפנָ יו ַא ִ ּגיד"‪.‬‬

‫תניא‪:‬‬
‫ו¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬נמי‪,‬‬
‫השבת מתעשר זרע וירק וזירי;‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫הכתיב‪ֶ " :‬א ׁ ְש ּפ ְֹך לְ ָפנָ יו ִ ׂש ִיחי"!?‬ ‫אמרו לו‪:‬‬

‫הכי קאמר ‬ ‫נשתקע הדבר ולא נאמר‪.‬‬
‫ְ‬
‫אימתיקמח " ֶא ׁ ְש ּפ ֹך לְ ָפנָ יו ִ ׂש ִיחי"?‬
‫בזמ ש" ָצ ָר ִתי לְ ָפנָ יו ַא ִ ּגיד"‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫והאיכא ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬דקאי כוותיה‪,‬‬
‫ו¯·‪ Ú˘Â‰È È‬נמי‪,‬‬ ‫דתנ )מעשרות ד‪:‬ה(‪:‬‬
‫הכתיב‪ְּ " :‬ת ִפ ּ ָלה לְ ָענִ י ִכי יַעֲ טֹף"!?‬ ‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬
‫הכי קאמר ‬ ‫השבת מתעשרקמג זרע וירק וזירי!?‬
‫אימתי " ְּת ִפ ּ ָלה לְ ָענִ י"?‬ ‫הת בדגנוניתא‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫בזמ ש"לִ ְפנֵי יְ הֹוָ ה יִ ׁ ְש ּפ ְֹך ִ ׂשיחו"‪.‬‬

‫אמר ליה ¯· ‡‪ ÈÓÂÈÓ ¯· ‡Á‬ל‡·‪:ÈÈ‬‬
‫גברא רבה אתא מאתרי‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫מכדי קראי לא כמר דייקי ולא כמר דייקי‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫כל מילתא דאמר ‬
‫במאי קמיפלגי?‬ ‫אמרי ליה‪ :‬נשתקע הדבר ולא נאמר!?‬
‫כדדריש ¯·‪,È‡ÏÓ˘ È‬‬ ‫אמר ליה‪:‬קמד איכא חדא דעבדינ כוותיה‪,‬‬
‫דדריש ¯·‪:È‡ÏÓ˘ È‬‬ ‫דתניא‪:‬‬
‫לעול יסדר אד שבחו של מקו ואחר כ) יתפלל;‬ ‫‪18‬‬
‫מנל?‬ ‫שואל אד צרכיו בשומע תפלה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ממשה רבינו‪,‬‬ ‫קמה‬

‫דכתיב )דברי ג‪,‬כד(‪:‬‬ ‫אמר ליה‪:‬‬
‫ָ‬
‫אות ֶאת ַע ְב ְ ּדך" וגו'‪,‬‬
‫"אֲ דֹנָ י יֱהֹוִ ה ַא ּ ָתה ַה ִח ּל ֹו ָת לְ ַה ְר ֹ‬ ‫בר מינה דההיא‪,‬‬
‫וכתיב בתריה‪:‬‬
‫אעברה נא ואראה את האר‪ 3‬הטובה; *‬ ‫ח‪.‬‬ ‫רש"י‬
‫¯·‪ Ú˘Â‰È È‬סבר ילפינ ממשה‪,‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪ .Ô˜Ê ¯ÎÊ ÒÂÒ Ô‰Ï ÔÈ¯ÎÂÓ 1‬בתו) המלחמה שאינו אלא לקלקל ומלתא דלא‬
‫שכיחא הוא ולא אתי למיל מינה למכור בהמה אחריתי דהא דאמרי רבנ אי‬
‫רש"י‬
‫מוכרי לה בהמה גסה לא אסרו אלא משו שאלה או שכירות כדאמר בפירקי‬
‫דלקמ )טו‪ (.‬והכא במלתא דלא שכיחא לא גזור רבנ‪:‬‬
‫‪ .ÒÂÒ· ¯È˙Ó ‡¯È˙· Ô· 2‬לפי שמלאכתו לרכוב אד עליו ואי במלאכה זו חיוב‬
‫‪ .È·¯·¯ ÈÏ˘‡· 11‬חבלי עבי וחזקי ויש אומרי באילנות גדולות כמו ויטע‬ ‫חטאת שהחי נושא את עצמו דתנ במשילי פירות )ביצה לו‪ (:‬אלו ה משו שבות‬
‫אשל )בראשית כא( כלומר הא לאו כוותיה אתו עבדי פלוגתא דרבנ נמי היא‬ ‫לא רוכבי על גבי בהמה‪:‬‬
‫כדקתני לקמ וחכ''א כו'‪:‬‬ ‫‪ .‰·˜Ï ¯ÎÊ ÔÈ· ‚ÈÏÙÓ ‡˜ ‡Ï 3‬בי זק לבחור איהו מדקמפליג ואוסר בבחור‪:‬‬
‫‪ .ÏÏÙ˙È Î''Á‡Â 12‬י''ח‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÏ ‡¯È·Ò Ô·¯Î 4‬דאסרי משו תורת כלי זיי דקטיל בסיחופיה כדלקמ‪:‬‬
‫‪ .ÛÂËÚÈ ÈÎ 13‬עטיפת נפשו ודאגת לבו יתפלל תחלה והדר לפני ה' ישפו) שיחו‬ ‫‪ .¯·„‰ Ú˜˙˘ Ô·¯ÏÂ 5‬שיהא מותר בזק דכול אסורי‪:‬‬
‫שמונה עשרה‪:‬‬ ‫‪ .˙·˘‰ 6‬ירק של תבלי שקורי אוי''ר ובלשו רומי אניט''ו‪:‬‬
‫‪ .‰ÙÈËÚ 14‬לשו כאב ופריחת לב מתו) צרה כמו בהתעטפ כחלל )איכה ב(‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ¯ÈÊÂ ˜¯ÈÂ Ú¯Ê ¯˘Ú˙Ó 7‬בי שלקטו כשהוא ירק בי שלקטו כשהוא זירי‬
‫‪ .‰„˘· ÁÂ˘Ï 15‬תפלת המנחה תק בפרק תפלת השחר )ברכות כו‪:(:‬‬ ‫דולדיילש''א בלע''ז ובי שהניחו עד שצמחו גרעיני זרעו בתוכו והוקשו וחבט‬
‫‪ .„È‚‡ ÂÈÙÏ È˙¯ˆ˘ ÔÓÊ· 16‬כבר קוד לכ‪:‬‬ ‫צרי) לעשר את הזרע מדרבנ דאורחיה למיכליה זרע וירק וזירי הלכ) כולהו‬
‫‪ .'ÂÎ È˜ÈÈ„ ¯ÓÎ ‡Ï 17‬דהא איכא לשנויי הכי והכי‪:‬‬ ‫הוו להו גמר פירי‪:‬‬
‫‪ .‰''·˜‰ Ï˘ ÂÁ·˘ Ì„‡ ¯„ÒÈ 18‬שלש ברכות ראשונות אבות גבורות וקדושת‬ ‫‪ .‡˙ÈÂ‚„· 8‬הגדל בגנה דראוי לאכול זרע וירק וזירי אבל הגדל בשדות אינו‬
‫הש שאי בה תפלה אלא שבח ואח''כ בשאר ברכות יש דברי תחנה ותפלה‪:‬‬ ‫נאכל ירק אלא זרע כעי חרדל‪:‬‬
‫‪ .‰˘ÓÓ ÔÈÙÏÈ ¯·Ò Ú˘Â‰È '¯ 19‬להסדיר שבח תחלה הלכ) יתפלל י''ח תחלה‬ ‫‪ .ÔÈ¯˙‡Ó 9‬ממקומנו ממדי‪:‬‬
‫דאיכא שבח בתחלת‪:‬‬ ‫‪ .‰ÏÙ˙ ÚÓÂ˘· 10‬מארי) בה ושואל צרכיו‪:‬‬

‫יח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ח‪.‬‬
‫ויו שעלה בו מ הי‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫ו¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬סבר לא ילפינ ממשה‪,‬‬
‫ויו שיצא בוקנה מבית האסורי‪,‬‬ ‫שאני משה דרב גובריה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫וגויקנו שעשה משתה לבנו ‬

‫אינו אסור אלא אותו היו‪ ,‬ואותו האיש בלבד‪.‬‬ ‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬
‫לא כדברי זה ולא כדברי זה‪,‬‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫אלא שואל אד צרכיו בשומע תפלה‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡·¯ ¯· ÔÁ‬‬
‫קלנדא )כא( שמונה ימי אחר תקופה‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫סטרנריא )כא( קנז שמונה ימי לפני תקופה‪,‬‬ ‫הלכה‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫וסימנ)‪:‬‬ ‫שואל אד צרכיו בשומע תפלה‪.‬‬
‫קנח‬
‫חור וָ ֶק ֶדם ַצ ְר ָּתנִ י" )תהלי קלט‪,‬ה(‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫" ָא ֹ‬
‫אמר ¯· ‪ ˙ÏÈ˘ ¯· Ï‡ÂÓ˘ ·¯„ ‰È¯· ‰„Â‰È‬משמיה ד¯·‪:‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫א על פי שאמרו‪:‬‬
‫לפי שראה אד הראשו יו שמתמעט והול)‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫שואל אד צרכיו בשומע תפלה ‬
‫אמר‪ :‬אוי לי‪,‬‬ ‫אבל א בא לומר בסו כל ברכה וברכה‪,‬‬
‫שמא בשביל שסרחתי ‬ ‫מעי כל ברכה וברכה אומר‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫עול חש)קנט בעדי‪ ,‬וחוזר לתוהו ובוהו‪,‬‬

‫וזו היא מיתה שנקנסה עלי מ השמי!‬ ‫אמר ¯· ‪ È˘‡ ¯· ‡ÈÈÁ‬אמר ¯·‪:‬‬
‫עמד וישב שמונה ימי בתענית‪,‬‬ ‫א על פי שאמרו‪:‬‬
‫כיו שנפלהקס תקופת טבת וראה יו שמארי) והול) ‬ ‫שואל אד צרכיו בשומע תפלה‪,‬‬
‫אמר‪ :‬מנהגו של עול הוא‪,‬‬ ‫א יש לו חולה בתו) ביתו אומר בברכת חולי‪,‬‬
‫הל) ועשה שמונה ימי טובי‪.‬‬ ‫וא צרי) לפרנסה אומר בברכת השני‪.‬‬
‫לשנה האחרת עשא לאלו ולאלו ימי טובי‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫הוא קבע לש שמי‪,‬‬ ‫א על פי שאמרו‪:‬‬
‫קסא‬
‫וה קבעו לש עבודה זרה‪.‬‬ ‫שואל אד צרכיו בשומע תפלה‪,‬‬
‫אבל א בא לומר אחר תפלתו‪,‬‬
‫בשלמא למא דאמר‪ :‬בתשרי נברא העול ‬ ‫אפילו כסדר יו הכיפורי אומר‪.‬‬
‫יומי זוטי חזא‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫יומי אריכי אכתי לא חזא;‬

‫אלא למא דאמר‪:‬‬ ‫משנה )ג(‪:‬‬
‫קמט‬
‫בניס נברא העול ‬ ‫ואלו אידיה של גוי‪:‬‬ ‫‪3‬‬
‫הא חזא ליה יומי זוטי ויומי אריכי!?‬ ‫קלנדא‪ ,‬וסטרנריא‪,‬קנ וקרטיסי‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫קנא‬
‫דהווקסב זוטי כולי האי לא חזא‪.‬‬ ‫ויו גנוסיא של מלכי‪,‬‬
‫ויו הלידה‪ ,‬ויו המיתה;‬ ‫‪5‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬

‫יו שנברא בו אד הראשו‪,‬‬ ‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬
‫כיו ששקעה עליו חמה‪,‬‬ ‫כל מיתה שיש בה שריפה ‬
‫‪6‬‬
‫אמר‪ :‬אוי לי‪,‬‬ ‫קנב‬

‫קסג‬
‫יש בה עבודה זרה;‬ ‫‪7‬‬
‫שמא בשביל שסרחתי ‬ ‫ושאי בה שרפה ‬

‫עול חש)קסד בעדי‪ ,‬וחוזר לתוהוקסה ובוהו‪,‬‬ ‫קנג‬
‫אי בה עבודה זרה‪.‬‬
‫וזו היא מיתה שנקנסה עלי מ השמי!‬
‫יוקנד תגלחת זקנו ובלוריתו‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .'ÂÎ Â˜Ê ˙ÁÏ‚˙ ÌÂÈ Ï·‡ 8‬שאי זמ קבוע לרבי אלא כל אחד ואחד‬
‫רש"י‬
‫כשמגלח עושה יו איד‪:‬‬
‫‪ .Â˙È¯ÂÏ· 9‬כשמספר פעמי הרבה מניח בלורית מאחריו ומגלחה משנה לשנה‬
‫ויו שמגלחה עושה יו איד‪:‬‬ ‫‪ .‰È¯·Â‚ ·¯„ 1‬גדולת מעשיו וחכמתו רבה ונאה לו לשבח ולהעדי בשבחו של‬
‫‪ .ÌÈ‰ ÔÓ ‰ÏÚ˘ ÌÂÈÂ 10‬מקריב זבחי לע"ז^ על דבר שניצל ובכל הנ) אינו‬ ‫מל) מלכי המלכי אבל איניש בעלמא מיחזי כיוהרא‪:‬‬
‫אסור אלא אותו היו ולא לפניו ולא לאחריו דלא חשיבי כולי האי‪:‬‬ ‫‪ .‰Î¯·Â ‰Î¯· ÏÎ ÔÈÚÓ 2‬א היה משכח תלמודו מארי) בחונ הדעת א בעל‬
‫‪ .‰ÙÂ˜˙‰ ¯Á‡ :'Ó‚ 11‬היא תקופת טבת שעושי^ ח' ימי רצופי איד‬ ‫תשובה הוא מארי) בהרוצה בתשובה וכ כול‪:‬‬
‫כדלקמ‪:‬‬ ‫‪ .Ô‰È„È‡ ÂÏ‡Â :'È˙Ó 3‬דאסורי ג' ימי לפניה‪:‬‬
‫‪ .ÍÓÈÒÂ 12‬שלא תחלי לומר קלנדא קרי אות דלפני התקופה‪:‬‬ ‫‪ .‡¯Â¯ËÒÂ ‡„Ï˜ 4‬כולהו מפרש בגמרא‪:‬‬
‫‪ .È˙¯ˆ Ì„˜Â ¯ÂÁ‡ 13‬אחור כתיב ברישא מתני' נמי הנ) דלאחר התקופה תנא‬ ‫‪ .‰„ÈÏ‰ ÌÂÈÂ 5‬של מל) עושי כל בני מלכותו יו איד משנה לשנה ומקריבי‬
‫ברישא‪:‬‬ ‫זבחי‪:‬‬
‫‪ .ÍÏÂ‰Â ËÚÓ˙Ó˘ ÌÂÈ 14‬מתשרי ועד טבת‪:‬‬ ‫‪ .‰ÙÈ¯˘ 6‬ששרפו עליו כלי תשמישו כדר) המלכי‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏ ‡ÊÁ ‡‰ 15‬יומי אריכי ביו תקופת תמוז והיה לו לידע שמנהגו של עול‬ ‫‪ .Ê"Ú ‰· ˘È 7‬כלומר אותו היו עובדי ע"ז^ והוא לה יו איד וכ משנה‬
‫הוא‪:‬‬ ‫לשנה כל ימי בנו ובכל הנ) דחשבינ הכא חשיבי ליה ואסור ג' ימי לפניה‪:‬‬

‫יט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ח‪:‬‬
‫א אנ נמי תנינא‪ ,‬דקתני )כא(‪:‬‬ ‫‪9‬‬

‫היה יושב ובוכה כל הלילה‪ ,‬וחוה בוכה כנגדו‪,‬‬
‫יו תגלחת זקנו ובלוריתו‪,‬‬ ‫כיו שעלה עמוד השחר אמר‪:‬‬
‫ויו שעלה בו מ הי‪,‬‬ ‫מנהגו של עול הוא;‬
‫ויו שיצא בו מבית האסורי‪,‬‬ ‫עמד והקריב שור שקרניו קודמי לפרסותיו‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫קעה‬
‫וגוי שעשה משתה לבנו ‪-‬‬ ‫שנאמר )תהלי סט‪,‬לב(‪:‬‬
‫קעז‬
‫אינוקעו אסור אלא אותו היו‪ ,‬ואותו האיש בלבד;‬ ‫יטב לַ יהֹוָ ה ִמ ּ ׁש ֹור ּ ָפר ַמ ְק ִרן ַמ ְפ ִריס"‪,‬‬
‫"וְ ִת ַ‬
‫‪2‬‬
‫קסו‬
‫בשלמא אותו היו לאפוקי לפניו ולאחריו‪,‬‬ ‫מקרי ברישא והדר מפריס‪.‬‬
‫אלא אותו האיש לאפוקי מאי?‬ ‫‪10‬‬
‫קסח‬
‫לאו לאפוקי משעבדיו?‬ ‫‪11‬‬ ‫אמרקסז ¯· ‪:‰„Â‰È‬‬
‫שמע מינה‪.‬‬ ‫שור שהקריב אד הראשו ‬
‫קר אחת היתה לו במצחו‪,‬‬
‫תניא‪:‬‬ ‫שנאמר‪:‬‬
‫קעח‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אומר‪:‬‬ ‫יטב לַ יהֹוָ ה ִמ ּ ׁש ֹור ּ ָפר ַמ ְק ִרן ַמ ְפ ִריס"‪.‬‬
‫"וְ ִת ַ‬
‫ישראל שבחוצה לאר‪ 3‬עובדי עבודה זרהקעט בטהרה ה!‬
‫‪12‬‬
‫" ַמ ְק ִרן" תרתי משמע!?‬
‫כיצד?‬ ‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬
‫גויקפ שעשה משתה לבנו וזימ כל היהודי שבעירו‪,‬‬ ‫"מקרן" כתיב‪.‬‬
‫א על פי שאוכלי משלה ושותי משלה‪,‬‬
‫ושמש שלה עומד לפניה‪,‬‬
‫מעלה עליה הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתי‪,‬‬ ‫בעיקסט ¯· ‪:‰˙Ó‬‬
‫שנאמר )שמות לד‪,‬טו(‪:‬‬ ‫רומי עשתהקע קלנדא‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫"וְ ָק ָרא לְ ָך וְ ָא ַכלְ ּ ָת ִמ ִ ּז ְב ֹ‬

‫חו"‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫וכל העיירות הסמוכות לה משתעבדות לה;‬
‫אות עיירות אסורות או מותרות?‬
‫‪4‬‬
‫ואימא עד דאכיל!?‬ ‫¯·‪ ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬אמר‪ :‬קלנדא אסורה לכל היא;‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪ :‬אי אסורה אלא לעובדיה בלבד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫א כ נימא קרא ואכלת מזבחו‪,‬‬

‫מאי "וְ ָק ָרא לְ ָך"?‬ ‫תניאקעא כוותיה ד¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫משעת קריאה‪.‬‬ ‫א על פי שאמרו‪:‬‬
‫הלכ)‪* ,‬‬ ‫ח‪:‬‬ ‫רומי עשתה קלנדא‪,‬‬
‫כל תלתי יומי‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫וכל עיירות הסמוכות לה משתעבדות לה;‬
‫בי אמר ליה מחמת הלולא‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫היא עצמה אינה אסורה אלא לעובדיה בלבד;‬ ‫‪6‬‬
‫ובי לא אמר ליה מחמת הלולא אסור;‬ ‫‪16‬‬

‫וסטרנריאקעב וקרטסי‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫קעג‬
‫מכא ואיל) ‬ ‫ויו גנוסיא של מלכי‪,‬‬
‫אי אמר ליה מחמת הלולא אסור‪,‬‬ ‫ויו שהומל) בו מל) ‬
‫ואי לא אמר ליה מחמת הלולא שרי‪.‬‬ ‫לפניו אסור‪ ,‬אחריו מותר;‬
‫וגויקעד שעשה משתה לבנו ‬ ‫‪8‬‬
‫וכי אמר ליה מחמת הלולא ‬ ‫אי אסור אלא אותו היו ואותו האיש‪.‬‬
‫עד אימת?‬
‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬
‫עד תריסר ירחי שתא‪.‬‬
‫ומעיקרא מאימת אסור?‬‫‪17‬‬ ‫רש"י‬
‫רש"י‬ ‫‪ .ÂÈ˙ÂÒ¯ÙÏ ˙ÂÓ„Â˜ ÂÈ˙Â¯˜˘ 1‬דאמר מר כל מעשה בראשית בקומת נבראו‬

‫שור ע קרניו מגודלי וכיו שיצא ראשו תחלה נמצאו קרנותיו קודמות‬
‫לפרסותיו‪:‬‬
‫‪ .‡È˙ ÈÓ Ô‡ Û‡ 9‬כרבי יוחנ דעיירות המשועבדות מותרות‪:‬‬ ‫‪ .¯Ù ¯Â˘Ó '‰Ï ·ËÈ˙Â] 2‬אמר דוד ותיטב לה' תפלתי משור שביו שהיה שור‬
‫‪ .È‡Ó ÈËÂÚÓÏ ˘È‡‰ Â˙Â‡ ‡Ï‡ 10‬פשיטא דמי שלא גילח היו ושאר גוי^‬ ‫דהיינו אותו יו שנולד כדכתיב שור או כשב וגו' הרי עשוי ונגמר כפר שהוא ב‬
‫שלא עלו בו ביו מ הי מותרי‪:‬‬ ‫ג' שאפילו מקרניו לא חסר[‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ„·ÚÂ˘Ó ÌÈ˘‡ ÈËÂÚÓÏ Â‡Ï ‡Ï‡ 11‬לאותו האיש דמותרי דלא אמרינ‬ ‫‪ .‡„Ï˜ ‰˙˘Ú˘ ÈÓÂ¯ 3‬תקנו אותו יו להקריב זבחי וכל עיירות הסמוכות לה‬
‫מא דזבני ממטו ליה למפלח‪:‬‬ ‫לרומי יודעי אנו שה משתעבדות לה לרומי לית המס ולהביא לה כל צרכיה‬
‫‪ .‰¯‰Ë· 12‬כלומר בלא כוונה ואי שמי על לב‪:‬‬ ‫אבל אות עיירות אי עושי קלנדא מי הוי אסור לשאת ולתת עמה דנימא‬
‫‪ .ÍÏ ‡¯˜Â 13‬משמע שאתה קרוי לו מעלה אני על אכילת) כאילו הוא מזבחו‪:‬‬ ‫הואיל ומשועבדות לרומי יש לומר מה שה קוני עכשיו יביאו לרומי להקריב‬
‫‪:‡ÏÂÏ‰ ¯˙·„ ÔÈÓÂÈ ÔÈ˙Ï˙ ÏÎ 14‬‬ ‫בני רומי‪:‬‬
‫‪ .¯Ó‡ ÔÈ· 15‬זה גוי^ לישראל מחמת הלולא אני עושה סעודה זו‪:‬‬ ‫‪ .˙Â¯˙ÂÓ Â‡ 4‬הואיל ואי מקריבי ה ואי יו איד זה שלה‪:‬‬
‫‪ .ÂÏ ¯Ó‡ ‡Ï ÔÈ·Â 16‬מסתמא להלולא מכוי ואסור דכל ימי הלולא מקריב‬ ‫‪ .‰È„·ÂÚÏ 5‬בני רומי‪:‬‬
‫לעבודה זרה‪^:‬‬ ‫‪ .‰ÓˆÚ ‡È‰ 6‬כלומר כל עצמה של איסור אינה אלא לעובדיה‪:‬‬
‫‪ .‡¯˜ÈÚÓÂ 17‬קוד שיכניס את אשתו מאימת חיישינ להלולא א הזמי אנשי‬ ‫‪ .ÌÈÒË¯˜Â ‡ÈÏ¯ËÒÂ 7‬סיפא דבריית' וכולהו מפרש לקמ‪:‬‬
‫לסעוד אצלו‪:‬‬ ‫‪ .ÈÂ‚ 8‬ביו משתה בנו פלח לע"ז^ על שהגיע לכ)‪:‬‬

‫כ‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ח‪:‬‬
‫שלחו להו‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ‡ÙÙ‬משמיה ד¯·‡‪:‬‬

‫קפג‬
‫אנ ישראל בהד וספר תורה בהד!‬ ‫מכי רמו שערי באסינתי‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫כפו להו‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫עשרי ושית שני קמו להו בהימנותייהו בהדי ישראל‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫ולבתר תריסר ירחי שתא שרי?‬
‫קפא‬
‫מכא ואיל) אישתעבדו בהו‪.‬‬ ‫והא ¯· ‪ ‡È˘¯˘Ó ·¯„ ‰È¯· ˜ÁˆÈ‬איקלע לבי ההוא גוי‪,‬‬
‫מעיקרא מאי דרוש‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫לבתר תריסר ירחי שתא‪,‬‬
‫ולבסו מאי דרוש?‬ ‫ושמעיה דאודי‪ ,‬ופירש ולא אכל!?‬
‫מעיקרא דרוש‪:‬‬ ‫שאני ¯· ‪,‡È˘¯˘Ó ·¯„ ‰È¯· ˜ÁˆÈ‬‬
‫"נִ ְס ָעה וְ נֵלֵ ָכה וְ ֵאלְ ָכה לְ נֶגְ ֶּד ָך" )בראשית לג‪,‬יב(‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫דאד חשוב הוא‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫ולבסו דרוש‪:‬‬ ‫קפב‬

‫"יַעֲ ָבר נָ א אֲ דֹנִ י לִ ְפנֵי ַע ְב ּד ֹו" )ש‪,‬יד(‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫וקרטסים‪.‬‬
‫מאי קרטסי?‬
‫עשרי ושית שני דקמו בהימנותייהו בהדי ישראל מנא ל?‬ ‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫דאמר ¯· ‪:‡‰Î‬‬ ‫יו שתפסה בו רומי מלכות‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫כשחלה ¯·‪,ÈÒÂÈ È·¯· Ï‡ÚÓ˘È È‬‬ ‫והתניא‪:‬‬

‫שלחו ליה‪ :‬רבי‪,‬‬ ‫קרטסי ויו שתפסה בו רומי מלכות!?‬
‫אמור לנו שני ושלשה דברי שאמרת לנו משו אבי)‪.‬‬ ‫אמר ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬
‫אמר להו‪:‬‬ ‫שתי תפיסות תפסה רומי‪,‬‬
‫מאה ושמני שנה קוד שנחרב הבית ‬ ‫אחת בימי קלפטרא מלכתא‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫פשטה מלכות הרשעה על ישראל;‬

‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬
‫ואחת שתפסה בימי יוני;‬
‫שמני שנה עד לא חרב הבית ‬ ‫דכי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר‪:‬‬
‫גזרו טומאה על אר‪ 3‬העמי ועל כלי זכוכית;‬ ‫תלתי ותרי קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכלו להו‪,‬‬
‫עד דשתפינהו לישראל בהדייהו‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫ארבעי שנה עד לא חרב הבית ‬ ‫והכי אתנו בהדייהו‪:‬‬ ‫‪7‬‬
‫גלתה סנהדרי וישבה לה בחנות‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫אי מינ מלכי מנייכו הפרכי‪,‬‬
‫למאי הלכתא?‬ ‫אי מנייכו מלכי מינ הפרכי‪.‬‬
‫אמר ¯·‪:ÈÓÈ„·‡ ¯· ˜ÁˆÈ È‬‬ ‫ושלחו להו רומאי ליונאי‪:‬‬
‫לומר שלא דנו דיני קנסות‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫עד האידנא עבידנא בקרבא‪,‬‬
‫השתא נעביד בדינא ‬
‫דיני קנסות סלקא דעת)?‬ ‫מרגלית ואב טובה‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫והאמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫איזו מה יעשה בסיס לחבירו?‬

‫‪9‬‬
‫בר זכור אותו האיש לטוב‪,‬‬ ‫שלחו להו‪:‬‬

‫ו¯·‪ ‡·· Ô· ‰„Â‰È È‬שמו‪,‬‬ ‫מרגלית לאב טובה‪.‬‬
‫שאלמלא הוא נשתכחו דיני קנסות מישראל;‬
‫נשתכחו לגרסינהו!‬ ‫אב טובה ואינ)‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫אלא בטלו דיני קנסות מישראל‪,‬‬ ‫איזו מה יעשה בסיס לחבירו?‬
‫קפד‬
‫שגזרה מלכות הרשעה שמד‪:‬‬ ‫אב טובה לאינ)‪.‬‬
‫כל הסומ) יהרג‪,‬‬ ‫אינ) וספר תורה‪,‬‬
‫וכל הנסמ) יהרג‪,‬‬ ‫איזו מה יעשה בסיס לחבירו?‬
‫ועיר שסומכי בה תחרב‪,‬‬ ‫אינ) לספר תורה‪.‬‬
‫‪ .Â‰Ï ÂÙÎ 11‬רומאי ליונאי‪:‬‬ ‫‪ .È˙ÈÒ‡· È¯Ú˘ ÂÓ¯ ÈÎÓ 1‬לעשות שכר ליו המשתה‪:‬‬
‫‪ .ÂÓ˜ ÔÈ˘ ˙È˘Â ÔÈ¯˘Ú 12‬רומאי בהימנותייהו לישראל‪:‬‬ ‫‪ .È˙ÈÒ‡ 2‬עריבות ששורי בה שעורי לעשות שכר ל''א נותני עפר בעריבות‬
‫‪ .‡¯˜ÈÚÓ 13‬כי קמו רומאי בהימנותייהו‪:‬‬ ‫וזורעי ש שעורי קוד ימי החופה ומביאי לפני החת והכלה כשה צמוחי‬
‫‪ .˘Â¯„ È‡Ó 14‬רומיי‪:‬‬ ‫ואומרי לה פרו ורבו כשעורי הללו שממהרי לצאת מכל התבואה‪:‬‬
‫‪ .Í„‚Ï ‰ÎÏ‡Â 15‬יעקב ועשו שוי בגדולה‪:‬‬ ‫‪ .‡Â‰ ·Â˘Á Ì„‡„ 3‬ושמח ממנו הגוי^ מאד‪:‬‬
‫‪ .Â„·Ú ÈÙÏ 16‬דר) השר להל) לפני‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÎÏÓ ÈÓÂ¯ Â· ‰ÒÙ˙˘ ÌÂÈ 4‬שנלחמו ע יוני ונצחו ומלכו בכל העול‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .‰Ë˘Ù 17‬שלטה‪:‬‬ ‫·‪ .‡˙ÎÏÓ ‡¯ËÙÏ˜ ÈÓÈ‬של אלכסנדריא כדאמר בהמפלת במסכת נדה )ל‪(:‬‬
‫ונלחמו רומיי עמה ונצחוה ותפסו ה המלוכה‪:‬‬
‫‪ ^.'Ú˘¯‰ 18‬רומי‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÈÙ˙˘„ „Ú 6‬רומאי לישראל בהדייהו‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÁ· 19‬מקו בהר הבית וחנות שמו‪:‬‬
‫‪ .Â˙‡ ÈÎ‰Â 7‬רומאי לישראל אי מינ מלכי כו'‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÒ˜ ÈÈ„ 20‬אונס ומפתה ושלשי של עבד שנתנה תורה קצבה אחת ליקר‬
‫ולזולל ומאחר שלא ישבו בלשכת הגזית לא דנו ובטלו דיני קנסות דכתיב‬ ‫‪ .˙ÈÏ‚¯Ó 8‬אינה חשובה כאב טובה‪^:‬‬
‫בתשלומי כפל שהוא קנס אשר ירשיעו אלהי דהיינו מומחי וסמוכי בש רבי‬ ‫‪ .ÒÈÒ· 9‬כ תרגו כנו בסיסיה למושב חברתה להושיבה עליה‪:‬‬
‫כדאמרינ בסנהדרי ומי שאינו סמו) אינו ד דיני קנסות‪:‬‬ ‫‪ .ÍÈ‡ 10‬הוא נופ) קרבונקל''א‪:‬‬

‫כא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ט‪.‬‬
‫אלמא מאת ושית הוו ‬ ‫ותחו שסומכי בו יעקר;‬ ‫‪1‬‬
‫ואת אמרת ‬ ‫מה עשה ¯·‪?‡·· Ô· ‰„Â‰È È‬‬

‫מאה ושמוני הוו!?‬ ‫הל) וישב בי שני הרי גדולי‪,‬‬
‫אלא עשרי ושית שני קמו בהימנותייהו בהדי ישראל‪,‬‬ ‫ובי שתי עיירות גדולות‪,‬‬
‫ולא אישתעבדו בהו‪,‬‬ ‫בי שני תחומי שבת‪ ,‬בי אושא לשפרע‪,‬‬
‫ואמטו להכי לא קא חשיב להו‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫וסמ) ש חמשה זקני‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫כשפשטה מלכות הרשעה על ישראל‪.‬‬ ‫¯·‪ ¯È‡Ó È‬ו¯·‪ ‰„Â‰È È‬ו¯·‪ ÈÒÂÈ È‬ו¯·‪,ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫ו¯·‪,ÚÂÓ˘ Ô· ¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫‪10‬‬
‫ו¯· ‡‪ ‡ÈÂ‬מוסי ‪ :‬א ¯·‪;‰ÈÓÁ È‬‬
‫אי טעי האי תנא ולא ידע פרטי כמה הוה‪,‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬
‫כיו שהכירו בה אויבי ‬
‫לישייליה לספרא כמה כתיב‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫אמר לה‪ :‬בני‪ ,‬רוצו!‬
‫וניטפי עלייהו עשרי שני;‬ ‫‪14‬‬
‫אמרו לו‪ :‬רבי‪ ,‬ואתה מה תהא עלי)?‬
‫ומשכח ליה לחומריה‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫אמר לה‪ :‬הריני מוטל לפניה כאב שאי לה הופכי‪.‬‬
‫וסימני)‪:‬‬
‫ָ‬
‫יתך" )בראשית לא‪,‬מא(‪.‬‬ ‫ש ִרים ׁ ָשנָ ה ְּב ֵב ֶ‬
‫"זֶה ִּלי ֶע ְ ׂ‬ ‫אמרו‪:‬‬
‫לא זזו מש‪,‬‬
‫אי טעי ספרא‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫עד שנעצו לגופו שלש מאות לולניאות של ברזל‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫נשייליה לתנא כמה חשיב‪,‬‬ ‫ועשאוהו לגופו ככברה!?‬

‫ונבצר מינייהו עשרי שני‪,‬‬
‫ומשכח ליה לחומריה‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬
‫‪17‬‬
‫וסימני)‪:‬‬ ‫לא תימא דיני קנסות‪,‬‬
‫ספרא בצירא‪ ,‬תנא תוספאה‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫אלא שלא דנו דיני נפשות‪.‬‬
‫מאי טעמא?‬
‫תנא „·‪:Â‰ÈÏ‡ È‬‬ ‫כיו דחזו דנפישי להו רוצחי ולא יכלי למיד‪,‬‬
‫קפז‬
‫ששת אלפי שנה הוי עלמא‪,‬‬ ‫‪20‬‬
‫אמרו‪:‬‬
‫שני אלפי תוהו‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫מוטב נגלי ממקו למקו‪ ,‬כי היכי דלא ליחייבו‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫דכתיב )דברי יז‪,‬י(‪:‬‬

‫רש"י‬ ‫ית ַעל ּ ִפי ַה ָ ּד ָבר אֲ ׁ ֶשר ַי ִ ּגיד ּו לְ ָך ִמן ַה ּ ָמ ֹ‬
‫קום ַהה ּוא"‪,‬‬ ‫ש ָ‬‫"וְ ָע ִ ׂ‬
‫מלמד שהמקו גור‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‡‪ .Â‰Ï ·È˘Á ‡Ï ÈÎ‰Ï ÂËÓ‬ר' ישמעאל לעיל בהדי הנ) דפשטה על ישראל‬
‫דהא בהנהו לא שלטה עליה דשותפי הוו‪:‬‬ ‫מאה ושמני ותו לא?‬
‫‪ .‡˙ È‡‰ ÈÚË È‡ ‡ÙÙ ·¯ ¯Ó‡ 10‬דתנייה לה) מתני' דצא וחשוב אחר חורב‪:‬‬ ‫קפה‬
‫והתניא‪:‬‬
‫‪ .Ú„È ‡ÏÂ 11‬במני שני שאחר חורב הבית כמה שני טעה בשנה שהוא עומד‬ ‫קפו‬
‫¯·‪ * È·¯· ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬ ‫ט‪.‬‬
‫בה לא ידע אי שנת כ' היא על המאות או שנת כ''א או שתי‪:‬‬
‫‪ .ÂÂ‰ ‰ÓÎ ÈË¯Ù 12‬אי אד טועה במאות אלא טועה בשנה או בשתי דהיינו‬ ‫מלכות פרס בפני הבית שלשי וארבע שנה‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫פרטי דמאות ואלפי הוו כללי‪:‬‬ ‫מלכות יו בפני הבית מאה ושמוני שנה‪,‬‬
‫‪ .‰ÓÎ ‡¯ÙÒÏ ‰ÈÏÈÈ˘ 13‬לסופר הכותב גטי ושטרות שהוא מונה למלכות יו‬ ‫מלכות חשמונאי בפני הבית מאה ושלש‪,‬‬
‫כדאמר לקמ )י‪ (.‬בגולה אי מוני אלא למלכות יו ואי מוני לתחלת מלכות‬ ‫מלכות בית הורדוס מאה ושלש;‬
‫שהיו שש שני מקוטעות שלא מלכו אלא בעיל ומשש שני ואיל) פשטה‬
‫מלכות ומש והלאה מוני לה כדאמר לקמ נישייליה האי תנא לספרא כמה‬ ‫מכא ואיל) ‬ ‫‪7‬‬
‫פרט השני יש לו על הכלל שלו‪:‬‬ ‫צא וחשוב כמה שני אחר חורב הבית;‬ ‫‪8‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈÏÚ ÈÙËÂ 14‬תנא עשרי שני א יש לו לסופר פרט ט''ו על כללו למני‬
‫יוני יש לו לתנא ל''ה פרט על כללו למני שני חורב‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‰È¯ÓÂÁÏ 15‬קשר כלומר סכו חשבונו ימצא כהוג שהרי מני הסופר מתחיל‬
‫ש''פ שני קוד החורב כדתניא לעיל דיו נטלו מלכות לסו ל''ד לבני הבית‬
‫הוס עליה שש שני שאי מוני לה הרי תחלת מניינ לסו מ' לבניינו‬ ‫‪ .ÌÂÁ˙ 1‬אלפי אמה סביבות העיר‪:‬‬
‫דהיינו ש''פ קוד חורב נמצא כשהתחיל תנא למנות לחורב ומנה כבר כ' שנה‬ ‫‪ .'ÂÎ Ì˘ ÍÓÒÂ 2‬והני רבנ בתר חורב הבית הוו טובא‪:‬‬
‫נשל כלל הסופר להיות ד' מאות וכשהיה לסופר אחת פרט הי' ליה לתנא כ'‬ ‫‪ .˙Â‡ÈÏÂÏ 3‬חניתות‪:‬‬
‫ואחת כשהיה לסופר עשר שני פרט היה לו לתנא ל' כשהגיע הסופר לת''ק‬ ‫‪ .Â·ÈÈÁÈÏ ‡Ï„ ÈÎÈ‰ ÈÎ 4‬רוצחי קטלא דאי דני דיני נפשות אפילו בסנהדרי‬
‫ואחת יש לו לתנא קכ''א דהוי פרטי כ''א וה''ה דמצי למיתני נבצר מנייהו תמנ‬ ‫קטנה שבכל עיר אלא בזמ שהיתה סנהדרי גדולה בישיבתה ובמקו המיוחד‬
‫ואידי ואידי חד חושבנא ודר) קצרה נקט למלתיה‪:‬‬ ‫לה והוא לשכת הגזית‪:‬‬
‫‪ .‡¯ÙÒ ÈÚË È‡Â 16‬בפרטא דידיה נשייליה לתנא כמה פרטא דיליה ונבצר‬ ‫‪ .Ì¯Â‚ ÌÂ˜Ó‰ 5‬לחייב הנדו וא אינ ש לא ידונו והאי קרא בדיני נפשות‬
‫מינייהו עשרי וטעמא כדפרישית וא יהיו לו לתנא מאתי ול' יהיו לו לסופר‬ ‫קאי כי יפלא ממ) דבר בפרשת שופטי ושוטרי בזק ממרא‪:‬‬
‫שש מאות ועשר וא יש לתנא מאתי ועשר יהיו לו לסופר חמש מאות ותשעי‬ ‫‪ .˙È·‰ ÈÙ· Ò¯Ù ˙ÂÎÏÓ 6‬בזמ הבית בעודו בנוי לאחר שבנאו כורש נמשכה‬
‫וה''ה דמצי למיתני ניטפי עלייהו תמנ אלא משו דר) קצרה נקט ועוד דבעי‬ ‫מלכותו שלשי וארבע שני ובטלה ותפשוה בני יו ומלכו מאה ושמוני הרי‬
‫לאוקומי בצירותא אספרא ותוספתא אתנא משו סימנא דספרא בצירא ותנא‬ ‫מאתי וי''ד ובני חשמונאי נטלו מלכות מיוני ומלכו ק''ג והורדוס אחריה‬
‫תוספאה‪:‬‬ ‫ק''ג הרי ד' מאות וכ' שנה שהיה בית שני בישובו‪:‬‬
‫‪ .ÍÓÈÒÂ 17‬שלא תתחל הי מבצר והי מטפי דלא תחלי'‪^:‬‬ ‫‪ .ÍÏÈ‡Â Ô‡ÎÓ 7‬ממלכות הורדוס ואיל) חרב הבית ובטלה מלכות‪:‬‬
‫‪ .‡¯Èˆ· ‡¯ÙÒ 18‬מדקדק בתיבות וכותב במסורה בחסרו אותיות‪:‬‬ ‫‪ .·Â˘ÁÂ ‡ˆ 8‬והבא למנות סדר חכמי וחייה או שני שטר חוב או שו מעשה‬
‫‪ .‰‡ÙÒÂ˙ ‡˙ 19‬תני תוספתא‪:‬‬ ‫המאורע ימנה לחורב מעכשיו כ) וכ) שני לחורב הבית אלמא מאת ושית‬
‫‪ .ÌÈ˘ ÌÈÙÏ‡ ˙˘˘ 20‬נגזר על העול להתקיי כמני ימי השבוע וביו‬ ‫קוד חורב הבית פשטה דהא אמר לעיל דרומיי וישראל נטלו יחד המלכות‬
‫השביעי שבת ובשבעת אלפי נוח לעול‪:‬‬ ‫מיוני וקתני הכא דישראל מלכו קוד חורב מאת ושית‪:‬‬

‫כב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף ט‪:‬‬
‫לישייליה לספרא כמה כתיב‪,‬‬‫‪13‬‬

‫שני אלפי תורה‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫וניטפי עלייהו ארבעי ותמני‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫שני אלפי ימות המשיח;‬ ‫‪3‬‬
‫ומשכח ליה לחומריה;‬ ‫ובעונותינוקפח שרבו ‬

‫קפט‬
‫וסימני)‪* :‬‬ ‫ט‪:‬‬ ‫יצאו מה מה שיצאו‪.‬‬
‫" ַא ְר ָּב ִעים ּו ׁ ְשמֹנֶה ִעיר" )במדבר לה‪,‬ז(;‬
‫‪15‬‬
‫שני אלפי תורה מאימת?‬ ‫‪4‬‬
‫ואי טעי ספרא‪,‬‬ ‫אי נימא ממת תורה עד השתא;‬

‫נשייליה לתנא כמה קתני וניבצר מינייהו ארבעי ושמונה‪,‬‬ ‫ליכא כולי האי‪,‬‬
‫ומשכח ליה לחומריה‪,‬‬ ‫דכי מעיינת בהו‪,‬‬ ‫‪65‬‬
‫וסימני)‪:‬‬ ‫תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא דהואי!‬

‫ספרא בצירא‪ ,‬תנא תוספאה‪.‬‬
‫‪1716‬‬
‫אלא מ"וְ ֶאת ַה ּנ ֶֶפ ׁש אֲ ׁ ֶשר ָע ׂש ּו ְב ָח ָרן" )בראשית יב‪,‬ה(‪,‬‬

‫‪7‬‬
‫אמר ¯· ‪:Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬

‫‪8‬‬
‫וגמירי‪:‬‬
‫האי מא דלא ידע כמה שני בשבוע הוא עומד‪,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫דאברה בההיא שעתא בר חמשי ותרתי הוה‪,‬‬
‫ניטפי חד שתא‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫כמה בצר מדתני תנא?‬ ‫‪9‬‬
‫ונחשוב כללי ביובלי ופרטי בשבועי‪,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ארבע מאה וארבעי ותמניא שני הויי‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫ונשקל ממאה תרי‪,‬‬ ‫‪21‬‬ ‫כי מעיינת ביה ‬ ‫‪11‬‬
‫ונשדי אפרטי ונחשובינהו לפרטי בשבועי‪,‬‬ ‫מ"וְ ֶאת ַה ּנ ֶֶפ ׁשקצ אֲ ׁ ֶשר ָע ׂש ּו ְב ָח ָרן" עד מת תורה ‬
‫וידע כמה שני בשבוע‪,‬‬ ‫ארבע מאה וארבעי ותמניא שני הויי‪.‬‬
‫וסימני)‪:‬‬ ‫‪22‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬
‫אי טעי תנא ולא ידע פרטיה כמה הוי‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡˙ ÈÚË È‡ 12‬דתני ובעונותינו שרבו יצאו מה מה שיצאו ורוצה למנות כמה‬
‫יצאו מימות המשיח וטועה בשנה או בשתי או יותר דלא ידע פרטי על כלל‬
‫המאות כמה הוו דאי אד טועה במאות לפיכ) לא הוצר) רב פפא לתת סימ‬ ‫רש"י‬
‫בטעותא דכללי‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÙÏ‡ È˘ 1‬ראשוני נגזר עליו להיות תוהו בלא תורה‪:‬‬
‫‪ .‡¯ÙÒÏ ‰ÈÏÈÈ˘ÈÏ 13‬המונה למלכות יו כמה פרטי הוא כותב על כללא דידיה‪:‬‬ ‫‪ .‰¯Â˙ ÌÈÙÏ‡ È˘Â 2‬בלא ימות המשיח‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÙËÂ 14‬תנא בפרטא דידיה על פרטא דספרא‪:‬‬ ‫‪ .Â‡ˆÈ Â·¯˘ ÂÈ˙ÂÂÚ·Â ÁÈ˘Ó‰ ˙ÂÓÈ ÌÈÙÏ‡ È˘Â 3‬משני אלפי אחרוני מה‬
‫‪ .‰˘ Á''Ó 15‬שהרי מני התנא מתחיל לאחר קע''ב שני לחורב הבית‬ ‫שיצאו ומשיח לא בא‪:‬‬
‫ששלמו שני אלפי תורה ומני הסופר מתחיל ש''פ שני קוד חורב הבית הרי‬ ‫‪ .ÂÈ˘ÎÚ „ÚÂ ‰¯Â˙ Ô˙ÓÓ ‡ÓÈ È‡ 4‬עד גמר ארבעת אלפי לבריאת עול‬
‫מני הסופר קוד לתנא תקנ''ב שני וכשמונה התנא ארבעי ושמונה שנה‬ ‫כדקאמרת ליכא ב' אלפי‪:‬‬
‫נשלמו כללו של סופר לשש מאות והתחיל פרטו מכא ואיל) כשהיה לו שנה‬ ‫‪ .Â‰· ˙ÈÈÚÓ ÈÎ„ 5‬בשני קמאי דתוהו קוד מת תורה תרי אלפי ופרטי מאל‬
‫פרט היו לו לתנא מ''ט כשהיו י' שני פרט היו לו לתנא נ''ח וה''ה דמצי למימר‬ ‫ג' תמ''ח שני משכחת בהו‪:‬‬
‫ונבציר מינייהו נ' ושני שנה שהי' לו לסופר קוד שהתחיל תנא למנות אלא‬ ‫‪ 6‬הכי גרסינ „‪ .'ÂÎ ‰¯Â˙ Ô˙Ó Ì„Â˜„ È˘· Â‰· ˙ÈÈÚÓ ÈÎ‬ולא גרסינ ועוד דכי‬
‫משו דאנח סימנא מ''ח עיר ועוד דבעי לאוקומי בצירותא אספרא משו סימנא‬ ‫מעיינת כו' ופירוש כדפרישית צא וחשוב שנות דור ודור שחי כל אחד קוד‬
‫דספרא בצירא תנא תוספאה‪:‬‬ ‫שנולד בנו דשני שאחרי כ אתה נות לב ותמצא מאד עד שנולד נח תתרנ''ו‬
‫‪ .‰‡ÙÒÂ˙ ‡˙ 16‬קורא מקרא של בתוספת אותיות לישנא אחרינא קרי‬ ‫שני ונח חי תק''ב שני קוד שנולד ש דכתיב )בראשית ה( ויהי נח ב חמש‬
‫תוספאה וזה נראה עיקר דלעני קריאה דקרא לא שיי) תנא כלל אלא קרא‪:‬‬ ‫מאות שנה וגו' כשנולד בנו הראשו היה ב ת''ק שני ויפת הוא הגדול מח‬
‫‪ .¯ÈÚ ‰ÂÓ˘Â ÌÈÚ·¯‡ 17‬בערי הלוי כתיב‪:‬‬ ‫שנה וח גדול מש שנה הרי תק''ב שני לנח כשנולד ש כדכתיב )ש יא( ב‬
‫‪ .ÚÂ·˘· È˘ ‰ÓÎ· Ú„È ‡Ï„ Ô‡Ó È‡‰ 18‬קאי למני סדר שמיטות שהיו ישראל‬ ‫מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתי אחר המבול וא ש לת''ק שני דנח‬
‫מוני והולכי בפני הבית דקי''ל שביעית בזמ הזה נהגא ואפי' )לר''מ( דאמר‬ ‫אתייליד כי מטו שנתי אחר המבול הוה ליה בר ק''ב דהא כתיב )ש ז( ונח ב‬
‫בזמ שאתה משמט קרקע אתה משמט כספי מודה הוא דמדרבנ נהגא בפ'‬ ‫שש מאות שנה והמבול היה חשוב תק''ב דנח ומאה דש עד ארפכשד והוס על‬
‫השולח גט )גיטי לו‪ (.‬ובמשקי בית השלחי )מו''ק ב‪:(:‬‬ ‫נ''ו של פרט הרי תרנ''ח וארפכשד הוליד את שלח בל''ה הרי תרצ''ג ומשלח עד‬
‫‪ .‡˙˘ ‡„Á ÈÙË 19‬על שני דמחורב ועד שנה שהוא עומד בה מהאי טעמא‬ ‫עבר ל' הרי תשכ''ג ומעבר עד פלג ל''ד הרי תשנ''ז ומפלג עד רעו ל' הרי תשפ''ז‬
‫דתניא )תענית כט‪ (.‬מגלגלי זכות ליו זכאי וחובה ליו חייב כשחרב הבית‬ ‫ומרעו לשרוג ל''ב הרי תתי''ט ומשרוג לנחור ל' הרי תתמ''ט ומנחור לתרח כ''ט‬
‫בראשונה מוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ותשעה באב היה וכ בשניה‬ ‫הרי תתע''ח ומתרח לאברה ע' הרי תתקמ''ח על אל ומאברה עד יצחק ק'‬
‫אלמא שתא דחורב אתחלתא דשמטה למהדר הוות ומא דמני לשני חורב לא‬ ‫הרי אלפי ומ''ח ומיצחק עד מת תורה ת' שני כיצד ס' עד שנולד יעקב‬
‫מני לההיא שתא בהדי שני דחורב אלא בהדי שני דק ביתא הואיל ונפק ליה‬ ‫וברדתו למצרי כתיב ימי שני מגורי שלשי ומאת שנה הרי ק''צ משנולד יצחק‬
‫רובא בט' באב הלכ) מא דבעי לממני שמטה לוספה לשנת חורב על מני שני‬ ‫וישראל היו במצרי רד''ו הרי ד' מאות ומ''ח שני על אלפי לבריאת עול‬
‫דבתר חורב‪:‬‬ ‫נמצא ממת תורה עד ד' אלפי לבריאתו של עול אל וחמש מאות וחמשי‬
‫ושתי‪:‬‬
‫‪ .ÈÏÏÎ ·˘ÁÂ 20‬המאות ביובלי שתי יובלות למאה לקצר מניינו‪:‬‬
‫‪ .'Â‚Â ˘Ù‰ ˙‡Â ÔÓ ‡Ï‡ 7‬ומתרגמינ דשעבידו לאורייתא‪:‬‬
‫‪ .ÈË¯Ù‡ È„˘ÈÂ È˙¯˙ ‰‡Ó ÏÎÓ ÏÂ˜˘Â 21‬כר' יהודה דאמר )ר"ה ט‪ (.‬שנת‬
‫חמשי עולה לכא ולכא היא שנת יובל והיא שנת תחלת השמטה הבאה ונמנית‬ ‫‪ .·'' ¯· Ì‰¯·‡ ‰Â‰ ‡˙Ú˘ ‡È‰‰„ È¯ÈÓ‚Â 8‬הוסיפ על אל ותתקמ''ח שהיו‬
‫לראש יובל הבא דאי כרבנ הא אמרי שנת חמשי היא שנת יובל היא שנת‬ ‫ביד) כשנולד אברה הרי אלפי תוהו‪:‬‬
‫חמשי ובחמשי ואחת מתחיל מני יובל הבא נמצאת שנה מתוספת על סדר‬ ‫‪ .Ô¯Èˆ· ‰ÓÎ„ 9‬ל) השתא דתורה דתני תנא‪:‬‬
‫השמטה לכל יובל ולרבי יהודה משהתחילו למנות השמיטי לא זז הסדר משבע‬ ‫‪ .ÌÈ˘ Á''Ó˙ 10‬היו בציר ל)‪:‬‬
‫שני לז' שני‪:‬‬ ‫‪ .‰¯Â˙ Ô˙Ó „Ú Â˘Ú ¯˘‡ ˘Ù‰ ˙‡ÂÓ ˙ÈÈÚÓ ÈÎ 11‬הכי הוו הוס אות על‬
‫‪ .ÔÓÈÒÂ 22‬דלא תעביד כרבנ אלא כר' יהודה למשקל תרתי שני מכל מאה כי זה‬ ‫מני מת תורה ונמצא אלפי מכווני מואת הנפש אשר עשו וגו' עד גמר ד'‬
‫שנתי ובמסכת ערכי )יב‪ (:‬פרכינ לר' יהודה חורב בית שני במוצאי שביעית מי‬ ‫אלפי לבריאת עול והוא קע''ב שני לאחר חורב כיצד הרי מנית עד יציאת‬
‫משכחת ליה מכדי בית שני כמה ק ארבע מאות ועשרי פש ליה תמני שני‬ ‫מצרי תמ''ח על עוד אלפי וכתיב )מ''א ו( ויהי בשמני שנה וארבע מאות‬
‫לארבע מאה דיובלי שדינהו אעשרי הרי עשרי ושמונה אשתכח דבשנת‬ ‫שנה לצאת בני ישראל עד ויב שלמה את הבית הרי תתקכ''ח על אלפי כשנבנה‬
‫השמטה חרב ומשנינ הנ) שית שני עד דסליק עזרא ומקדיש לא מני שמיטי‬ ‫הבית וימי בית ראשו ד' מאות ועשר הרי שלשה אלפי ושל''ח שני וגלות‬
‫הלכ) דל מנייהו שית שני קמייתא אשתכח דבעשרי ותרתי ליובל חרב והיא‬ ‫בבל ע' שני הרי ת''ח וימי בית שני ת'') הרי תתכ''ח נמצא קע''ב חסרי מד'‬
‫מוצאי שביעית‪:‬‬ ‫אלפי והכי תני בסדר עול‪:‬‬

‫כג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף י‪.‬‬
‫ושבקיה לאלפא קמא ונקטיה אלפא בתרא‪,‬‬ ‫‪9‬‬

‫" ִּכי זֶה ׁ ְשנָ ַתיִ ם ָה ָר ָעב ְּב ֶק ֶרב ָה ָא ֶרץ" )בראשית מה‪,‬ו(‪.‬‬
‫והאי מאוחר הוא!?‬
‫אמר ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬ ‫אמר ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬
‫בגולה אי מוני אלא למלכי יוני בלבד‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫אחר ארבע מאות לחורב הבית‪,‬‬
‫הוא סבר דחויי קא מדחי ליה‪,‬‬ ‫א יאמר ל) אד ‬
‫נפק דק ואשכח‪,‬‬ ‫קח שדה שוה אל דינרי בדינר אחד אל קצא תקח‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫דתניא‪:‬‬
‫בגולה אי מוני אלא למלכי יוני בלבד‪.‬‬ ‫במתניתא תנא‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫אחר ארבעת אלפי ומאתי ושלשי ואחת שנה‬

‫אמר ¯·‪:‡È‬‬
‫‪11‬‬ ‫לבריאת עול‪,‬‬
‫מתניתי נמי דיקא‪,‬‬ ‫א יאמר ל) אד ‬
‫דתנ )ראש השנה א‪:‬א(‪:‬‬ ‫קח ל) שדה שוה אל דינרי בדינר אחד אל תקח‪.‬‬
‫באחד בניס ראש השנה למלכי ולרגלי;‬ ‫מאי בינייהו?‬
‫ואמרינ‪:‬‬ ‫איכא בינייהו תלת שני‪,‬‬
‫למלכי למאי הלכתא?‬ ‫דמתניתא טפיא תלת שני‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬
‫לשטרות;‬
‫‪12‬‬
‫ההוא שטרא דהוה כתיב ביה * שית שני יתירתא‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫י‪.‬‬
‫ותנ )ש(‪:‬‬ ‫סבור רבנ קמיה ד¯· ‪:¯ÓÈÓÏ‬‬
‫באחד בתשרי ‬ ‫האי שטר מאוחר הוא‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫ראש השנה לשני‪ ,‬ולשמיטי;‬ ‫ניעכביה עד דמטיא זמניה ולא טרי ‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫ואמרינ‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬

‫לשני למאי הלכתא?‬ ‫האי ספרא דוקנא כתביה‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫ואמר ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬ ‫והנ) שית שני דמלכו בעיל דאנ לא חשבינ להו‪,‬‬
‫לשטרות;‬ ‫הוא קחשיב ליה ובזמניה כתביה;‬
‫קשיא שטרות אהדדי!‬ ‫דתניא‪:‬‬
‫ומשנינ‪:‬‬ ‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬
‫כא למלכי ישראל‪,‬‬ ‫שש שני מלכו בעיל‪,‬‬
‫קצב‬
‫כא למלכי אומות העול‪,‬‬ ‫ואחר כ) פשטה מלכות בכל העול כולו‪.‬‬
‫קצג‬
‫למלכי ישראל מנינ מניס;‬
‫קצד‬
‫למלכי אומות העול מנינ מתשרי‪,‬‬ ‫מתקי לה ¯· ‡‪:·˜ÚÈ ¯· ‡Á‬‬
‫קצה‬
‫ואנ השתא מנינ מתשרי‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫ואי סלקא דעת) ליציאת מצרי מנינ‪,‬‬ ‫ממאי דלמלכות יוני מנינ?‬ ‫‪7‬‬
‫מניס בעינ למימני!‬ ‫דלמא ליציאת מצרי מנינ‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫אלא לאו שמע מינה ‬

‫למלכי יוני מנינ?‬
‫רש"י‬
‫שמע מינה‪.‬‬
‫‪ .Á˜˙ Ï‡ 1‬שהיא ק‪ 3‬הגאולה ותקב‪ 3‬להר הקודש לנחלת אבותי) ולמה תפסיד‬
‫הדינר‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .ÔÈ˘ ˙Ï˙ ‡ÈÙË ‡˙È˙Ó„ 2‬לחשבו הברייתא מוש) הגלות שלש שני יותר‬
‫‪ .‡ÓÏ„ 8‬בי אנ בי הא ספרא האי דמנינ לש''פ שני קוד חורב לאו דעתי‬ ‫דאמרינ לעיל אחר קע''ב שני לאחר חורב נשלמו ארבע אלפי הוסי עליה‬
‫אמלכות יו אלא ליציאת מצרי מנינ‪:‬‬ ‫רל''א דקתני בברייתא הרי הק‪ 3‬לאחר ת''ג לחורב ורבי חנינא ת' קאמר כשאמר‬
‫‪ .‡Ó˜ ‡ÙÏ‡Ï ‰È˜·˘Â 9‬דמיציאת מצרי ומתחלינ למימני מתחילת אלפא‬ ‫רבי חנינא למילתיה עדיי לא עברו ת' לחורב‪:‬‬
‫בתרא והיא שנה ראשונה ליו שפשטה מלכות בכל העול דמיציאת מצרי ועד‬ ‫‪ .‡˙¯È˙È ÔÈ˘ ˙È˘ 3‬שבא לפני ב''ד בשנה שנכתב בו ומצא בו שש שני יותר‬
‫חורב אל וש''פ שני ת''פ שני עד בני בית ראשו ות''י דבניינו הרי תת''צ‬ ‫ממניינ כגו שהיו עומדי בשנת חמש מאות למלכות יו ובו היה כתוב בשנת‬
‫ושבעי דגלות בבל ות''כ דבית שני הרי אל וש''פ שני ומלכות יו נמי פשטה‬ ‫חמש מאות ושש שני לוה פלוני מפלוני וסת היה כתוב ולא היה כתוב בו שו‬
‫בכל העול ג' מאות ושמוני שני קוד חורב שהוא תחלת אל שני וכיו‬ ‫מלכות‪:‬‬
‫דדעתי איציאת מצרי ליכא למתלי הנ) שית שני אלא במחילת השעבוד ושטר‬ ‫‪ .‡Â‰ ¯ÁÂ‡Ó 4‬מלוה עשה עמו טובה ומחל לו שעבוד קרקעות של שש שני‬
‫מאוחר הוא‪:‬‬ ‫וכל מי שיקנה קרקעו בתו) שש שני אינו מפסיד שהרי זמ מכירה קוד לזמ‬
‫‪ .ÌÈÂÈ ÈÎÏÓÏ ‡Ï‡ ÔÈÂÓ ÔÈ‡ 10‬וכיו דלמלכות יו מנינ ואיכא למיתלי להנ)‬ ‫טריפת השטר‪:‬‬
‫שית שני בספרא דוקנא תלינ ביה ולא תלינ ליה במחילת השעבוד שאי כל‬ ‫‪ .ÛÈ¯Ë ‡Ï ‰ÈÓÊ ÈËÓ„ „ÚÂ 5‬אינו יכול לטרו לקוחות אלא אות שיקחו ממנו‬
‫אד עושה כ‪:‬‬ ‫משש ואיל)‪:‬‬
‫‪ .‡˜È„ 11‬דלמלכות יו מנינ‪:‬‬ ‫‪ .‰È·˙Î ‡˜Â„ ‡¯ÙÒ 6‬מדקדק בחשבונות הוא ואינו הול) אחרינו שאי אנו‬
‫‪ .˙Â¯Ë˘Ï 12‬דכל אימת דקאי מלכא מכי מטי שילהי אדר סלקא ליה שתא‬ ‫מתחילי למנות לתחלת מלכות יו אלא לאחר שש שני שמלכו בעיל והוא‬
‫ובניס ריש שתא תנינא למיכתב בשטרי‪:‬‬ ‫מונה לתחלת מלכות ושיעבודו מיו כתיבתו הוא ומהיו והלאה יטרו ואי‬
‫‪ .ÔÈÓ È¯˘˙Ó ‡˙˘‰ Ô‡Â 13‬כל תשרי מחדשי שתא אלמא ודאי מניינא דיד‬ ‫כא מחילה לפי שחמש מאות שלנו ה חמש מאות ושש לתחלת‪:‬‬
‫למלכי האומות הואי ואי ל) מלכות באומות מתחלת שלש מאות ושמוני שנה‬ ‫‪ .È‡ÓÓ 7‬דהאי דמנינ לשטרי לש''פ שני קוד חורב דעתי למלכי יו דתימא‬
‫קוד אלא מלכות יו דאי סלקא דעת) דהאי דמנינ לשלש מאות ושמוני שנה‬ ‫דהנ) שית שני יתירתא היינו האי דאתחיל למימני מתחלת מלכות דניחא ל)‬
‫קוד חורב דדעתי איציאת מצרי מניס בעו למימני ולחדושי שתא דקיי''ל‬ ‫למימר הכי ולא ניחא ל) למימר מאוחר הוא לפי שאי דר) למחול שעבודו שמא‬
‫בשמעתא קמייתא במסכת ראש השנה דליציאת מצרי מניס מנינ‪:‬‬ ‫ימכור זה כל נכסיו בתו) זמ האיחור ויפסיד את חובו‪:‬‬

‫כד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף י‪:‬‬
‫קצו‬
‫ויהב ליה יונה לעילאי‪,‬‬ ‫ויום גנוסיא של מלכים‪.‬‬
‫ואמר ליה לתתאה‪:‬‬ ‫קצז‬
‫מאי יו גנוסיא?‬
‫אימר לעילא דלמפרח מ ידיה יונה‪.‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‰„Â‰È‬‬
‫אמר‪:‬‬ ‫קצח‬
‫יו שמעמידי בו את המל)‪.‬‬
‫שמע מינה ‬
‫הכי קאמר לי ‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫קצט‬
‫את בעי מינייהו דאסוירוס ברי ימלו) תחותי‪,‬‬ ‫יו גנוסיא‪ ,‬ויו שמעמידי בו את המל)!?‬
‫ואימא ליה לאסוירוס דתעביד טבריא קלניא‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫לא קשיא‪,‬‬
‫הא דידיה‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫הא דבריה‪.‬‬

‫רו‬
‫מצערי לי חשובי דרומאי‪.‬‬ ‫ומי מוקמי מלכא בר מלכא?‬ ‫‪2‬‬
‫מעייל ליה לגינא‪,‬‬ ‫והתני ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬

‫כל יומא עקר ליה פוגלא ממשרא קמיה‪.‬‬ ‫" ִה ּנֵה ָקטֹן נְ ַת ִּת ָ‬
‫יך ַּבג ֹּויִ ם" )עובדיה א‪,‬ב(‪,‬‬
‫אמר‪:‬‬ ‫שאי מושיבי מל) ב מל);‬
‫שמע מינה הכי קאמר לי ‬ ‫" ָּבז ּוי ַא ָּתה ְמאֹד" )ש(‪,‬‬
‫את קטול חד חד מינייהו‪,‬‬ ‫שאי לה לא כתב ולא לשו!?‬ ‫‪3‬‬
‫ולא תתגרה בהו בכולהו‪* .‬‬ ‫י‪:‬‬ ‫ר‬

‫אלא מאי יו גנוסיא?‬
‫ולימא ליה מימר בהדיא!?‬ ‫‪9‬‬ ‫יו הלידה‪.‬‬
‫אמר‪ :‬שמעי חשיבירז רומי ומצערו ליה‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫רא‬
‫רח‬
‫ולימא ליה בצנעה!?‬ ‫יו גנוסיא ויו הלידה!?‬
‫משו דכתיב )קהלת י‪,‬כ(‪:‬‬ ‫לא קשיא‪,‬‬
‫עוף ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם ֹיולִ ְ‬
‫יך ֶאת ַה ּק ֹול"‪.‬‬ ‫" ִ ּכי ֹ‬
‫הא דידיה‪,‬‬
‫הא דבריה‪.‬‬
‫הוה ליה ההוא ברתא דשמה גירא‪,‬‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫קעבדה איסורא‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫יו גנוסיארב שלו‪,‬‬
‫שדר ליה גרגירא‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫יו גנוסיארג של בנו‪,‬‬
‫שדר ליה כוסברתא;‬
‫‪13‬‬ ‫ויו הלידה שלו ויו הלידה של בנו!?‬
‫רד‬
‫שדר ליה כרתי‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫אלא מאי יו גנוסיא?‬
‫שדררט ליה חסא‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫רה‬
‫יו שמעמידי בו את המל)‪,‬‬
‫ולא קשיא‪,‬‬
‫כל יומא‬ ‫הא דידיה‪,‬‬
‫הוה שדר ליה דהבא פריכא במטראתא וחיטי אפומייהו‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬
‫הא דבריה‪,‬‬
‫אמר להו‪ :‬אמטיו חיטי ל¯·‪.È‬‬ ‫ואי קשיא ל) דלא מוקמי מלכא בר מלכא ‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫על ידי שאלה מוקמי‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫לא צריכנא‪ ,‬אית לי טובא‪.‬‬ ‫כגו אסוירוס בר אנטונינוס דמל)‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫רי‬
‫אמר ליה‪:‬‬
‫ליהוו למא דבתר) דיהבי לבתראי דאתו בתר)‪,‬‬ ‫אמר ליה אנטונינוס ל¯·‪:È‬‬
‫ודאתי מינייהו ניפוק עלייהו‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫בעינא דימלו) אסוירוס ברי תחותי‪,‬‬
‫ותתעביד טבריא קלניא‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫רש"י‬
‫ואי אימא להו חדא עבדי‪,‬‬
‫‪ .'ÂÎÂ ‰È·Î¯‡ ‡¯·‚ È·¯ È˙ÈÈ‡ 7‬כלומר הרכב את בנ) עליה ועלי) ותהא‬ ‫תרי לא עבדי‪.‬‬
‫טבריא מסורה בידו‪:‬‬ ‫אייתי גברא ארכביה אחבריה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ .‰ÈÏ ‡ÓÈ‡Â 8‬לבר) דליפרחה ליונה מ ידיה כלומר דליעבד טבריא קלניא‬
‫להוציאה מתחת עולו‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏ ‡ÓÈÏÂ 9‬בפרהסיא‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÏ„ 10‬מצערי ליה לרבי‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‡¯ÂÒÈ‡ ‰„·Ú 11‬זנתה‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏ ¯„˘ 12‬אנטונינוס לרבי עשב ששמו גרגירא רוק''א בלע''ז והבי רבי מה‬ ‫‪ .‰È¯·„ ‡‰ ‰È„È„ ‡‰ 1‬כשמעמידי ב מל) בחיי אביו להחזיקו במלוכה שמח‬
‫לי ולעשב הזה ודאי סימנא הוא דשלח לי גרגירא נגרר' ונמש) לב גירא ע‬ ‫האב ועושה אותו יו איד‪:‬‬
‫הנואפי יודע היה ללמוד אנטונינוס‪:‬‬ ‫‪ .ÈÓ˜ÂÓ ÈÓÂ 2‬רומיי מלכא בר מלכא כל הני יו אידיה דמתני' דרומיי נינהו‬
‫‪ .‰ÈÏ ¯„˘ 13‬רבי כוסברתא בלע''ז אלוינאר''א כלומר שחוט הבת כוס ברתא‬ ‫כדתניא לעיל יו שתפסה בו רומי מלכות ותניא רומי עשתה קלנדא‪:‬‬
‫שתי מלות‪:‬‬ ‫‪ 3‬כתב ולשו של רומיי מאומה אחרת באה לה אחרי תקנו לה כל ספריה‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏ ¯„˘ ¯„‰ 14‬אנטונינוס כרתי בלע''ז פורי''ש כלומר א כ יכרת זרעי‪:‬‬ ‫‪ .‰Ï‡˘ È''Ú 4‬נוטלי רשות מ השרי ומבקש האב מה להעמיד בנו תחתיו‪:‬‬
‫‪ .‡ÒÁ ‰ÈÏ ¯„˘ ¯„‰ 15‬לייטוג''א בלע''ז כלומר חוס עלה‪:‬‬ ‫‪ .ÒÂÈÂË‡ Ô· ÒÂ¯ÈÂÒ‡ ÔÂ‚Î 5‬דמל) על ידי שאלת אביו‪:‬‬
‫‪ .‡˙‡¯ËÓ 16‬דיאסקאות של עור כמי שקי גדולי‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÏ˜ 6‬בת חורי שלא תת מס לעול משו דאית בה רבנ ואנטונינוס עצמו‬
‫‪ .Â‰ÈÈÓÂÙ‡ ÈËÈÁÂ] 17‬שא יפתחו השקי רואי החטי ולא יבינו[‪:‬‬ ‫היה משמש בפני רבי כדלקמ ומשו הכי היה אוהב לרבנ‪:‬‬

‫כה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף י‪:‬‬
‫יה"‪ ,‬ולא כל מלכיה‪,‬‬ ‫" ְמלָ ֶכ ָ‬

‫יאיה"‪ ,‬ולא כל שריה‪.‬‬
‫ש ֶ‬ ‫" ָכל נְ ִ ׂ‬ ‫הוה ליה ההיא נקרתא דהוה עיילא מביתיה לבית ¯·‪,È‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫כל יומא הוה מייתי תרי עבדי‪,‬‬

‫תניא נמי הכי‪:‬‬ ‫חד קטליה אבבא דבי ¯·‪ È‬וחד קטליה אבבא דביתיה‪,‬‬
‫יה"‪ ,‬ולא כל מלכיה‪,‬‬ ‫" ְמלָ ֶכ ָ‬
‫יאיה"‪ ,‬ולא כל שריה;‬ ‫ש ֶ‬ ‫" ָכל נְ ִ ׂ‬ ‫בעידנא דאתינא לא נשכח גבר קמ)‪.‬‬
‫יה"‪ ,‬ולא כל מלכיה‪,‬‬ ‫" ְמלָ ֶכ ָ‬ ‫יומא חד אשכחיה ל¯·‪ ‡ÓÁ ¯· ‡ÈÁ È‬דהוה יתיב‪,‬‬
‫פרט לאנטונינוס ב אסוירוס;‬ ‫אמר‪:‬‬
‫לא אמינא ל) בעידנא דאתינא לא נשכח גבר קמ)!?‬
‫יאיה"‪ ,‬ולא כל שריה‪,‬‬ ‫ש ֶ‬ ‫" ָכל נְ ִ ׂ‬ ‫ריא‬
‫אמר ליה‪ :‬לית די ילוד אשה‪.‬‬
‫פרט לקטיעה בר שלו‪.‬‬ ‫אמר ליה‪ :‬אימא ליה דניזילריב לההוא עבדא‪,‬‬
‫רטו‬ ‫דגני אבבא דקאי וליתי‪.‬‬
‫קטיעה בר שלו מאי היא?‬
‫דההוא קיסרא דהוה סני ליהודאי‪,‬‬ ‫אזל ¯·‪,‡ÓÁ ¯· ‡ÈÁ È‬‬
‫אמר להו לחשיבי דמלכותא‪:‬‬ ‫אשכחיה דהוה קטיל‪,‬‬
‫מי שעלה לו נימא ברגלו‪,‬‬
‫‪6‬‬ ‫אמר‪ :‬היכי אעביד?‬
‫יקטענה ויחיה‪,‬‬ ‫אי איזיל ואימא ליה דקטיל ‬
‫או יניחנה ויצטער?‬ ‫אי משיבי על הקלקלה!‬
‫אמרו לו‪ :‬יקטענה ויחיה‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫אשבקיה ואיזיל ‬
‫קא מזלזלינ במלכותא!‬
‫אמר להו קטיעה בר שלו‪:‬‬ ‫בעא רחמי עליה ואחייה ושדריה‪.‬‬
‫חדא ‬ ‫אמר‪:‬‬
‫דלא יכלת להו לכולהו‪,‬‬ ‫ידענא זוטי דאית בכו מחיה מתי!‬
‫דכתיב )זכריה ב‪,‬י(‪:‬‬ ‫מיהו‪,‬‬
‫חות ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם ּ ֵפ ַר ְ ׂש ִּתי ֶא ְת ֶכם";‬‫" ִ ּכי ְ ּכ ַא ְר ּ ַבע ר ּו ֹ‬
‫בעידנא דאתינא לא נשכח איניש קמ)‪.‬‬
‫מאי קאמר?‬
‫אלימא דבדרתהו בארבע רוחות‪,‬‬ ‫כל יומא הוה משמש ל¯·‪,È‬‬
‫‪4‬‬
‫האי כארבע רוחות?‬ ‫מאכיל ליה‪ ,‬משקי ליה‪,‬‬

‫לארבע רוחות מבעי ליה!‬ ‫כי הוה בעי ¯·‪ È‬למיסק לפוריא ‬
‫אלא כש שאי אפשר לעול בלא רוחות ‬ ‫הוה גחי קמי פוריא;‬
‫כ) אי אפשר לעול בלא ישראל;‬ ‫אמר ליה‪ :‬סק עילואי לפוריי)‪,‬‬
‫ועוד ‬ ‫אמר ליה‪:‬ריג לאו אורח ארעא לזלזולי במלכותא כולי האי‪.‬‬
‫קרו ל) מלכותא קטיעה‪.‬‬ ‫אמר ליה‪:‬ריד מי ישימני מצע תחתי) לעול הבא!‬
‫מימר שפיר קאמרת‪,‬‬ ‫אמר ליה‪ :‬אתינא לעלמא דאתי?‬
‫מיהו כל דזכי מלכא ‬ ‫‪8‬‬
‫אמר ליה‪ :‬אי‪.‬‬
‫שדו ליה לקמוניא חלילא‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אמר ליה‪ :‬והכתיב )עובדיה א‪,‬יח(‪:‬‬
‫כד הוה נקטי ליה ואזלי‪,‬‬ ‫"לֹא יִ ְהיֶה ָ ׂש ִריד לְ ֵבית ֵע ָ ׂשו"!‬
‫‪10‬‬
‫אמרה ליה ההיא מטרוניתא‪:‬‬ ‫בעושה מעשה " ֵע ָ ׂשו"‪.‬‬
‫ווי ליה לאילפא דאזלא בלא מכסא!?‬
‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬
‫תניא נמי הכי‪:‬‬
‫נפל על רישא דעורלתיה קטעה‪.‬‬ ‫"לֹא יִ ְהיֶה ָ ׂש ִריד לְ ֵבית ֵע ָ ׂשו"‪,‬‬
‫אמר‪ :‬יהבית מכסי חלפית ועברית‪.‬‬
‫יכול לכל;‬
‫כי קא שדו ליה‪,‬‬ ‫תלמוד לומר‪" :‬לְ ֵבית ֵע ָ ׂשו"‪,‬‬
‫אמר‪ :‬כל נכסאי ל¯·‪ ‡·È˜Ú È‬וחביריו‪.‬‬ ‫בעושה מעשה " ֵע ָ ׂשו"‪.‬‬
‫אמר ליה‪ :‬והכתיב )יחזקאל לב‪,‬כט(‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫יה"!?‬
‫יא ָ‬
‫ש ֶ‬
‫יה וְ ָכל נְ ִ ׂ‬
‫דום ְמלָ ֶכ ָ‬
‫" ׁ ָש ּ ָמה אֱ ֹ‬
‫‪5‬‬
‫‪ .ÂÏ‚¯· ‡ÓÈ ÂÏ ˘È˘ ÈÓ 6‬בשר מת ומצערו‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÁÈÂ 7‬ויבריא‪:‬‬
‫‪ .‡ÎÏÓ ÈÎÊ„ ÏÎ 8‬נוצח את המל) בדברי בושת הוא למל) ומשפט האיש‬ ‫רש"י‬
‫להשליכו‪:‬‬ ‫‪ .Â‰ÈÈÏÚ ˜ÂÙÈ Â‰ÈÈÈÓ Â˙‡„Â 1‬היוצאי מבני) יוציאו הוצאות למלכי רומי‬
‫‪ .‡ÏÈÏÁ ‡ÈÂÓ˜Ï 9‬בית מלא עפר‪:‬‬ ‫העומדי אחרי על סמ) הממו הלז‪:‬‬
‫‪ .‡˙ÈÂ¯ËÓ 10‬רומית‪:‬‬ ‫‪ .‡˙¯˜ 2‬מערה לשו נקרת הצור )שמות לג(‪:‬‬
‫‪ .‡ÙÏÈ‡ 11‬ספינה‪:‬‬ ‫‪ .È·¯„ ‰È˙È·Ï 3‬ללמוד תורה‪:‬‬
‫‪ .‡ÒÎÈÓ ‡Ï· 12‬כלומר אוי ל) הואיל ועליה אתה נהרג שלא מלתה את עצמ)‬ ‫‪ .‰ÈÏ ˘Ó˘Ó 4‬משמש לפניו בסעודה‪:‬‬
‫ותטול חלק עמה‪:‬‬ ‫‪ .ÌÂ„‡ ‰Ó˘ 5‬בגיהנ משתעי קרא‪:‬‬

‫כו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יא‪.‬‬
‫כי נקטי ליה ואזלי‪,‬‬ ‫יצא ¯·‪ ‡·È˜Ú È‬ודרש‪:‬‬

‫חזא מזוזתא‪ ,‬אותיב ידיה עלה‪,‬‬ ‫"וְ ָהיָה לְ ַאהֲ רֹן ּולְ ָבנָ יו" )שמות כט‪,‬כח(‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫אמררטז להו‪ :‬מאי האי?‬ ‫מחצה לאהר‪ ,‬ומחצה לבניו‪.‬‬

‫אמרו ליה‪ :‬אימא ל את‪.‬‬
‫אמר להו‪:‬‬ ‫יצתה בת קול ואמרה‪:‬‬
‫מנהגו של עול‪,‬‬ ‫קטיעה בר שלו מזומ לחיי העול הבא‪.‬‬
‫מל) בשר וד יושב מבפני ועבדיו משמרי אותו מבחו‪,3‬‬ ‫בכה ¯·‪ È‬ואמר‪:‬‬
‫ואילו הקדוש ברו) הוא‪,‬‬ ‫יש קונה עולמו בשעה אחת‪,‬‬
‫עבדיו מבפני והוא משמר מבחו‪,3‬‬ ‫ויש קונה עולמו בכמה שני‪.‬‬
‫שנאמר )תהלי קכא‪,‬ח(‪:‬‬
‫בו ֶא ָך ֵמ ַע ּ ָתה וְ ַעד ֹ‬
‫עולָ ם"!‬ ‫את ָך ּו ֹ‬
‫"יְ הֹוָ ה יִ ׁ ְש ָמר צֵ ְ‬ ‫אנטונינוס שמשיה ל¯·‪,È‬‬
‫איגיור‪.‬‬ ‫אדרכ שמשיה ל¯·‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫תו לא שדר בתריה‪.‬‬ ‫כי שכיב אנטונינוס‪,‬‬

‫אמר ¯·‪:È‬‬
‫ֹאמר יְ הֹוָ ה לָ ּה ׁ ְשנֵי ֹגויִ ם )כתיב גיי( ְּב ִב ְטנ ְֵך" )בראשית כה‪,‬כג(‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫"וַ ּי ֶ‬ ‫נתפרדה חבילה‪.‬‬‫‪3‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫כי שכיב אדרכ‪,‬‬

‫ריז‬
‫אל תקרי‪ֹ " :‬גויִ ם"‪ ,‬אלא גאי‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪* :‬‬ ‫יא‪.‬‬
‫ריח‬
‫זה ¯·‪ È‬ואנטונינוס‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫נתפרדה חבילה‪.‬‬
‫שלא פסקו מעל שולחנ ‬
‫לא חזרת‪ ,‬ולא קישות‪ ,‬ולא צנו‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫אונקלוס בר קלונימוס איגייר‪.‬‬
‫לא בימות החמה‪ ,‬ולא בימות הגשמי‪,‬‬ ‫שדר קיסר גונדא דרומאי אבתריה‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫דאמר מר‪:‬‬ ‫משכינהו בקראי‪,‬‬

‫צנו מחת) אוכל‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
‫איגיור‪.‬‬
‫חזרת מהפ) מאכל‪,‬‬ ‫הדר שדר גונדא דרומאי אחרינא אבתריה‪,‬‬
‫קישות מרחיב מעיי‪.‬‬ ‫אמר להו‪:‬‬
‫והא תנא „·‪:Ï‡ÚÓ˘È È·¯ È‬‬ ‫לא תימרו ליה ולא מידי‪.‬‬
‫למה נקרא שמ קישואי?‬ ‫כי הוו שקלו ואזלו‪,‬‬
‫מפני שקשי לגופו של אד כחרבות!?‬ ‫אמר להו‪:‬‬
‫לא קשיא‪,‬‬ ‫אימא לכו מילתא בעלמא‪:‬‬
‫הא ברברבי‪,‬‬ ‫ניפיורא נקט נורא קמי פיפיורא‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫הא בזוטרי‪.‬‬ ‫פיפיורא לדוכסא‪ ,‬דוכסא להגמונא‪,‬‬

‫הגמונא לקומא;‬
‫ריט‬
‫ויום הלידה‪ ,‬ויום המיתה וכו'‪.‬‬ ‫קומא מי נקט נורא מקמי אינשי?‬ ‫‪6‬‬
‫מכלל ד¯·‪ ¯È‡Ó È‬סבר ‬ ‫אמרי ליה‪ :‬לא‪.‬‬

‫לא שנא מיתה שיש בה שריפה‪,‬‬ ‫אמר להו‪:‬‬
‫ולא שנא מיתה שאי בה שריפה ‬ ‫הקדוש ברו) הוא נקט נורא קמי ישראל‪,‬‬
‫רכ‬
‫פלחי בה לעבודה זרה;‬ ‫‪12‬‬ ‫דכתיב )שמות יג‪,‬כא(‪:‬‬
‫אלמא שריפה לאו חוקה היא;‬ ‫‪13‬‬ ‫"וַ יהֹוָ ה הֹלֵ ְך לִ ְפנ ֶ‬
‫ֵיהם ֹיו ָמם" וגו'!‬
‫מכלל ד¯·‪ Ô‬סברי ‬ ‫‪14‬‬ ‫איגיור‪.‬‬
‫שריפה חוקה היא;‬ ‫הדר שדר גונדא אחרינא אבתריה‪,‬‬
‫והא תניא‪:‬‬ ‫אמר להו‪:‬‬
‫שורפי על המלכי ולא מדרכי האמורי;‬
‫‪1‬‬
‫לא תשתעו מידי בהדיה!‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÂÈ·ÏÂ Ô¯‰‡Ï ‰˙È‰Â 1‬בלח הפני כתיב וכה נוטל מחצה כדאמרינ בסדר‬
‫‪ .ÌÈÈ‚ È˘ 7‬כתיב וקרינ גוי‪:‬‬ ‫יומא )יז‪ (:‬ונוטל חלה אחת משתי חלות של עצרת וארבע או חמש ממעשה לח‬
‫‪ .È·¯Â ÒÂÈÂË‡ 8‬זה בא מעשו וזה בא מיעקב‪:‬‬ ‫הפני והת מפרש לה דפלגא היא והכי נמי השוה אותי נגד כול שהזכיר שמי‬
‫‪ .˙¯ÊÁ 9‬לייטוג''א בלע''ז‪:‬‬ ‫לבד‪:‬‬
‫‪ .ÔÂˆ 10‬רפנ''א בלע''ז‪:‬‬ ‫‪ .ÔÎ¯„‡ 2‬שר שבאומות^ היה‪:‬‬
‫‪ 11‬חיתו) והיפו) מועילי למאכל‪:‬‬ ‫‪ .‰ÏÈ·Á ‰„¯Ù˙ 3‬אהבתינו שנקשרה נפש בנפש‪:‬‬
‫‪ .‰· ÈÁÏÙ 12‬עושי אותו יו איד קבע כל ימי בנו העומד תחתיו‪:‬‬ ‫‪ .‡„Â‚ 4‬גדוד‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÏ‡ 13‬מדלא תלי ר''מ טעמא בשריפה אלמא לאו חק הגוי^ הוא לש‬ ‫‪ .‡¯ÂÈÙÈÙ‡Ï ‡¯Â ËÈ˜ ‡¯ÂÈÙÈ 5‬נוטל ומולי) האבוקה לפני אפיפיור כול מיני‬
‫עבודה זרה‪^:‬‬ ‫שררה ה זה למעלה מזה‪:‬‬
‫‪ .Ô·¯Â 14‬דתלו טעמייהו בה קסברי חוקה היא לה‪:‬‬ ‫‪ .‡ÓÂ˜ 6‬מל)‪:‬‬

‫כז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יא‪:‬‬
‫ושאי בה טריפה מותר;‬ ‫ואי חוקה היא ‬

‫ואיזהו עיקור שאי בה טריפה?‬
‫*‬ ‫יא‪:‬‬ ‫אנ היכי שרפינ?‬
‫המנשר פרסותיה מ הארכובה ולמטה!?‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
‫יהם לֹא ֵתלֵ כ ּו"!?‬
‫והכתיב )ויקרא יח‪,‬ג(‪ּ " :‬ו ְב ֻח ּק ֵֹת ֶ‬
‫תרגמא ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫אלא‪,‬‬
‫בעגלה המושכת בקרו‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫דכולי עלמא שריפה לאו חוקה היא‪,‬‬
‫רכג‬
‫אלא חשיבותא היא‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫יום תגלחת זקנו ובלוריתו‪.‬‬ ‫והכא בהא קמיפלגי ‬

‫איבעיא להו‪:‬‬ ‫¯·‪ ¯È‡Ó È‬סבר ‬
‫היכי קתני?‬ ‫לא שנא מיתה שיש בה שריפה‪,‬‬
‫יו תגלחת זקנו והנחת בלוריתו;‬ ‫‪13‬‬
‫ולא שנא מיתה שאי בה שריפה ‬
‫רכא‬
‫או דלמא ‬ ‫פלחי בה לעבודה זרה;‬
‫יו תגלחת זקנו והעברת בלוריתו?‬
‫‪14‬‬
‫ו¯·‪ Ô‬סברי ‬
‫מיתה שיש בה שריפה ‬
‫תא שמע‪ :‬דתניא תרוייהו‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫חשיבא להו ופלחי בה;‬
‫יו תגלחת זקנו והנחת בלוריתו‪,‬‬ ‫ושאי בה שריפה ‬
‫יו תגלחת זקנו והעברת בלוריתו‪.‬‬ ‫לא חשיבא ולא פלחי בה‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫גופא‪:‬‬
‫עוד אחרת יש ברומי‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫שורפי על המלכי‪,‬‬
‫אחת לשבעי שנה ‬ ‫ואי בו משו דרכי האמורי‪,‬‬
‫מביאי אד של‪ ,‬ומרכיבי אותו על אד חיגר‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬
‫שנאמר )ירמיהו לד‪,‬ה(‪:‬‬
‫ומלבישי אותו בגדי אד הראשו‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫בו ֶת ָ‬
‫יך ַה ְּמלָ ִכים" וגו'‪.‬‬ ‫רכב‬
‫פות אֲ ֹ‬ ‫ש ְר ֹ‬
‫לום ּ ָתמ ּות ּו ְכ ִמ ְ ׂ‬
‫‪3‬‬
‫" ְּב ׁ ָש ֹ‬
‫רכד‬
‫ומניחי לו קרקיפלו של ¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬בראשו‪,‬‬ ‫‪20‬‬
‫רכה‬ ‫וכש ששורפי על המלכי ‬

‫ותלו ליה בצואריה מתקל ארבעה זוזי פיזא‪,‬‬
‫‪21‬‬
‫כ) שורפי על הנשיאי‪.‬‬
‫ומחפי את השווקי באינ)‪,‬‬
‫ומכריזי לפניו‪:‬‬ ‫ומה ה שורפי על המלכי?‬
‫ס) קירי פלסתר!‬ ‫‪24‬‬ ‫‪2322‬‬ ‫מיטת וכלי תשמיש;‬
‫אחוה דמרנא זייפנא!‬ ‫‪25‬‬ ‫ומעשה שמת ¯·‪,Ô˜Ê‰ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬‬
‫דחמי חמי!‬ ‫‪26‬‬ ‫ושר עליו אונקלוס הגר שבעי מנה צורי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ודלא חמי לא חמי!‬ ‫והאמרת‪:‬‬

‫מה ה שורפי עליה?‬
‫רש"י‬ ‫מיטת וכלי תשמיש!?‬
‫‪ .‰ÙÈ¯Ë ‰· ˘È˘ ¯Â˜ÈÚ 9‬שהבהמה נטרפת בו אסור לעשותו וא על פי שאי‬ ‫אימא ‬
‫סופו ליהנות ממנה אסור לגרו לבהמה טריפות בידי‪:‬‬
‫‪ .¯˘Ó 10‬משיר וחות) פרסות שני רגליה‪:‬‬
‫בשבעי מנה צורי‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪ .‰ËÓÏÂ ‰·ÂÎ¯‡‰ ÔÓ 11‬אבל מ הארכובה ולמעלה טריפה אלמא מדאסור‬

‫לטרפה בבהמה טהורה עסקינ וטהורה מאי כלי תשמיש איכא‪:‬‬ ‫ומידי אחרינא לא?‬ ‫‪6‬‬
‫‪ .ÔÂ¯˜· ˙Î˘ÂÓ‰ ‰Ï‚Ú· 12‬שיושב בו המל) דהיינו כלי תשמישו‪:‬‬ ‫והתניא‪:‬‬

‫‪ .Â˙È¯ÂÏ· ˙Á‰Â Â˜Ê ˙ÁÏ‚˙ ÌÂÈ 13‬יו שמגלח זקנו וכ בו ביו הנחת בלוריתו‬ ‫עוקרי על המלכי ואי בו משו דרכי האמורי!?‬ ‫‪7‬‬
‫יו שמגלח זקנו שער ומניח בלורית אפודלי‪ 3‬מאחורי העור לש ע"ז‪^:‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬
‫‪ .Â˙È¯ÂÏ· ˙¯·Ú‰Â 14‬לסו שנה שמגלח אותה בלורית לבדה‪:‬‬
‫‪˙¯·Ú‰Â Â˜Ê ˙ÁÏ‚˙ ÌÂÈ Â˙È¯ÂÏ· ˙Á‰Â Â˜Ê ˙ÁÏ‚˙ ÌÂÈ Â‰ÈÈÂ¯˙ ‡È˙„ 15‬‬
‫סוס שרכב עליו‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫·‪ .Â˙È¯ÂÏ‬ותרתי מתני' נינהו ולאו גבי הדדי תניא להו‪:‬‬ ‫ובהמה טהורה לא?‬
‫‪ .˙¯Á‡ „ÂÚ 16‬עוד איד אחרת יש לה לרומיי שאינה שנויה במשנה‪:‬‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫‪ .ÌÏ˘ Ì„‡ 17‬כנגד עשו‪:‬‬ ‫עיקור שיש בה טריפה אסור‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪ .¯‚ÈÁ Ì„‡ 18‬כנגד יעקב צולע על יריכו כלומר עדיי עשו שולט על יעקב‪:‬‬
‫‪ .ÔÂ˘‡¯‰ Ì„‡ Ï˘ 19‬וה בגדי חמודות שהיו לעשו‪:‬‬
‫‪ .Ï‡ÚÓ˘È '¯ Ï˘ ÂÏÙÈ˜¯˜ 20‬כה גדול ומהרוגי מלכות היה ומתו) יפיו נכנס‬ ‫רש"י‬
‫בלב בת קיסר והפשיט עור פניו וחנטה באפרסמו שתהא מקויימת ולא ישתנה‬ ‫‪ .È¯ÂÓ‡‰‬אינה מדרכי האמורי לחוש ללא תעשה כמעשיה )שמות‬ ‫‪ÈÎ¯„Ó ‡ÏÂ 1‬‬
‫ועדיי מונח בגינזי רומי‪:‬‬ ‫כג(‪:‬‬
‫‪ .‡ÊÈÙ„ 21‬פז והוא אב יקרה עד מאד ואינו מצוי בעול‪:‬‬ ‫‪ .‡Â‰ ‡˙Â·È˘Á 2‬מי ששורפי עליו מראי שמיתתו חשובה לה חשיבא לה‬
‫‪ .¯˙ÒÏÙ È¯È˜ ÍÒ 22‬חשבו הקצי כזב ]הוא[ נבואת יעקב שקרא לבניו לאחרית‬ ‫המיתה ששרפו עלה ופלחי לעבודה זרה‪^:‬‬
‫]הימי[ שסופ ליגאל כזב הוא‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÓ˙ ÌÂÏ˘· 3‬בצדקיהו כתיב‪:‬‬
‫‪ .ÍÒ 23‬חשבו‪:‬‬ ‫‪ .È¯Âˆ ‰Ó ÌÈÚ·˘ 4‬משמע הכס שר צורי משקל של צור והוא כ''ה סלעי‬
‫‪ .È¯È˜ 24‬קצי‪:‬‬ ‫והסלע ד' דינרי והדינר הוא משקל זהוב קושטנטינ''ה‪:‬‬
‫‪ .‡ÙÈÈÊ ‡¯Ó„ ‰ÂÁ‡ 25‬אחיו של אדונינו עשו זייפ הוא יעקב שרימה לעשו‬ ‫‪ .‰Ó ÌÈÚ·˘· 5‬כלי תשמיש היו שוי שבעי מנה‪:‬‬
‫וחשב ליטול ברכה להיות גביר לאחיו‪:‬‬ ‫‪ .‡Ï ‡È¯Á‡ È„ÈÓÂ 6‬מפסדינ אלא כלי תשמישו‪:‬‬
‫‪ .ÈÓÁ ÈÓÁ„ 26‬הרואה בשמחה זו עכשיו רואהו ומי שאינו רואה עכשיו לא‬ ‫‪ .ÔÈ¯˜ÂÚ 7‬בהמה הגידי לבד שעל פרסותיה עוקר וחות) אפוגרימ''ט בלע''ז‪:‬‬
‫יראה עוד דעד ע' שנה אינה נעשית‪:‬‬ ‫‪ .ÂÈÏÚ ·Î¯˘ ÒÂÒ· 8‬דהוא כלי תשמיש‪:‬‬

‫כח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יא‪:‬‬
‫מאי אהני לרמאה ברמאותיה ולזייפנא בזייפנותיה?‬ ‫‪1‬‬
‫אמר ליה ¯· ‪ ‡„ÒÁ ·¯ ¯· ÔÁ‬ל¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬ ‫ומסיימי בה הכי‪:‬‬

‫מאי קבועי ה?‬ ‫ווי לדי כד יקו די!‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫הכי אמר אבוה דאימ)‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬
‫קבועי ה לעול‪,‬‬ ‫הכשיל פיה לרשעי‪,‬‬
‫תדירא כולה שתא פלחי להו‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫אי אמרו זייפנא אחוה דמרנא כדקאמרי;‬
‫השתא דאמרי‪ :‬דמרנא זייפנא מרנא גופיה זייפנא הוא‪.‬‬
‫אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫בגולה אינו אסור אלא יו איד בלבד‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫ו˙‡ „‪ Ô„È‬מאי טעמא לא קחשיב לה להאי?‬ ‫‪4‬‬
‫ויו איד נמי מי אסיר?‬ ‫דאיתא בכל שתא ושתא קחשיב‪,‬‬

‫והא ¯· ‪ ‰„Â‰È‬שרא ליה ל¯· ·¯‪ ‡Â‬לזבוני חמרא‪,‬‬ ‫דליתא בכל שתא ושתא לא קחשיב‪.‬‬
‫ול¯· ‚‪ Ï„È‬לזבוני חיטי בחגתא דטייעי!?‬
‫‪15‬‬
‫שאני חגתא דטייעי‪,‬‬ ‫הני דרומאי‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫דלא קביעא‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫ודפרסאי מאי?‬

‫מוטרדי וטוריסקי‪,‬‬‫‪6‬‬
‫משנה )ד(‪:‬‬ ‫מוהרנקי ומוהרי‪.‬‬

‫רכט‬
‫עיר שיש בה עבודה זרה ‬ ‫‪17‬‬
‫הני דפרסאי ודרומאי‪,‬‬

‫חוצה לה מותר‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫דבבלאי מאי?‬
‫רל‬
‫היה חוצה לה עבודה זרה ‬ ‫‪19‬‬
‫רכו‬
‫מוהרנקי ואקניתא‪,‬‬
‫תוכה מותר‪.‬‬ ‫‪20‬‬
‫בחנוני ועשר באדר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מהו ליל) לש?‬ ‫‪21‬‬
‫בזמ שהדר) מיוחדת לאותו מקו ‬ ‫‪22‬‬

‫אמר ¯· ‪ ‡„ÒÁ ·¯ ¯· ÔÁ‬אמר ¯·‪,‬‬
‫אסור;‬ ‫ואמרי לה אמר ¯· ‪ ‡·¯ ¯· ÔÁ‬אמר ¯·‪:‬‬
‫וא היה יכול להל) בה למקו אחר ‬ ‫‪23‬‬
‫חמשה בתי עבודה זרהרכז קבועי ה‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫מותר‪.‬‬ ‫‪24‬‬ ‫אלו ה‪:‬‬

‫בית בל בבבל‪ ,‬בית נבו בכורסי‪,‬‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫תרעתא שבמפג‪ ,‬צריפא שבאשקלו‪,‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫היכי דמי חוצה לה?‬ ‫‪25‬‬

‫נשרא שבערביא‪.‬‬
‫רכח‬
‫אמר ¯·‪ ˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬משו ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬ ‫כי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר‪:‬‬
‫כגו עטלוזא של עזה‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪26‬‬ ‫הוסיפו עליה‪:‬‬
‫יריד שבעי בכי‪ ,‬נדבכה שבעכו‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫רש"י‬ ‫איכא דאמרי‪:‬‬

‫נתברא שבעכו‪.‬‬
‫‪ 13‬ה''ג ‪:‡˙˘ ‰ÏÂÎ ¯È„˙Â‬‬
‫‪ .‰ÏÂ‚· 14‬אי אנו יכולי להעמיד עצמנו מלישא ולית עמה שביניה אנו‬
‫¯· „‪ ‡Ú„¯‰Ó ÈÓÈ‬מתני איפכא‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫יושבי ופרנסתנו מה ועוד משו יראה‪:‬‬ ‫יריד שבעכו‪,‬‬

‫‪ .ÈÚÈÈË„ ‡˙‚Á· 15‬יו לשנה מתקבצי כל סוחרי העיר לאכול ולשתות ולחוג‬ ‫נדבכה שבעי בכי‪.‬‬
‫לש ע"ז^ פלונית וכא קורי קופנדרי''א‪:‬‬
‫‪ .‡ÚÈ·˜ ‡Ï„ 16‬אי חוששי לה כל כ) א אי עושי לה בכל שנה‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .Ê"Ú ‰· ˘È˘ ¯ÈÚ :'È˙Ó 17‬שיו איד יש לבני העיר היו לע"ז^ שבעיר‪:‬‬
‫‪ .¯˙ÂÓ ‰Ï ‰ˆÂÁ 18‬לשאת ולתת ע היושבי חו‪ 3‬לעיר שאי נמשכי אחר‬ ‫‪ .‰‡Ó¯Ï È‰‡ È‡Ó 1‬ליעקב שרימה את עשו ולקח את ברכתו‪:‬‬
‫אותה ע"ז^ שכ מנהג זה עובד את שלו וזה עובד את שלו ויו איד של אלו אינו‬
‫ביו איד של אלו‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ„Ï ÈÂÂ 2‬לעשו‪:‬‬
‫‪ .Ê"Ú ‰Ï ‰ˆÂÁ ‰È‰ 19‬כלומר ע"ז^ שהיו עובדי ליראה שלה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ„ ÌÂ˜È „Î 3‬כשיקו יעקב‪:‬‬
‫‪ .¯˙ÂÓ ‰ÎÂ˙ 20‬שאי בני העיר עובדי לאותה יראה‪:‬‬ ‫‪ 4‬ה''ג ‪‡‰ ·È˘Á˜ ‡˙˘ ÏÎ· Â‰˙È‡„ È‰ ‡‰ ·È˘Á˜ ‡Ï Ë''Ó Ô„È„ ‡˙Â‬‬
‫„‪:·È˘Á˜ ‡Ï ‡˙˘ ÏÎ ‡˙ÈÏ‬‬
‫‪ .Ì˘Ï ÍÏÈÏ Â‰Ó 21‬לאותה העיר ביו עבודה זרה^ שלה לספר ע אחד מבני‬
‫העיר‪:‬‬ ‫‪ .È‡ÓÂ¯„ È‰ 5‬הני ימי אידיה דמתני' אי אסורי אלא לבני רומי‪:‬‬
‫‪ .ÌÂ˜Ó Â˙Â‡Ï ˙„ÁÂÈÓ Í¯„‰˘ ÔÓÊ· 22‬שאי דר) יוצאה מאותה העיר ליל)‬ ‫‪ .ÔÈ¯‰ÂÓÂ È˜¯‰ÂÓ È˜ÒÈÈ¯ÂËÂ È„¯ËÂÓ 6‬שמות ימי אידיה קבועי^ שיש לה‬
‫לעיר אחרת ודר) הכבושה מכא לאותה העיר מיוחדת לאותה העיר לבדה אסור‬ ‫בכל שנה‪:‬‬
‫ליל) ש מפני חשד שנראה כמהל) לעובדה‪:‬‬ ‫‪ .¯„‡· ¯˘ÚÂ 7‬בעשרה באדר‪:‬‬
‫‪ .Ì‡Â 23‬דר) מסלול זה הול) ג לעיר אחרת‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÚÂ·˜ 8‬ולקמ מפרש קבועי כל השנה שכל ימות השנה עושי עובדיה יו‬
‫‪ .¯˙ÂÓ 24‬דהרואה אומר למקו אחר הול)‪:‬‬ ‫איד ומקריבי זבחי ואסורי במשא ובמת לעול‪:‬‬
‫‪ .‰Ï ‰ˆÂÁ ÈÓ„ ÈÎÈ‰Â :'Ó‚ 25‬כמה יהא רחוק אותו שוק שחוצה לה מ העיר‬ ‫‪ .‡˙Ú¯È˙ 9‬ש ע"ז‪^:‬‬
‫ויהא מותר לשאת ולתת ע יושביו‪:‬‬ ‫‪ .‚ÙÓÂ 10‬ש העיר‪:‬‬
‫‪ .‰ÊÚ Ï˘ ‡ÊÂÏËÚ‬עטלוזא שוק של בהמה כמו איטליז דתנ )בכורות לא‪(.‬‬
‫‪26‬‬ ‫‪ .ÂÎÚ·˘ ‰Î·„ ÈÎ· ÔÈÚ·˘ „È¯È 11‬ואית דאמרי נתברה שבעכו‪:‬‬
‫שוחטי באיטליז ונמכרי באיטליז‪:‬‬ ‫‪ 12‬ה''ג ‪:È˘ÈÏ È¯˙ È‰ ‡ÎÙÈ‡ È¯Ó‡„ ˙È‡Â‬‬

‫כט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יב‪.‬‬
‫לא חשו להרמא חכמי משו צינורא‪,‬‬

‫דכוותה הכא נמי לא חשו להרמב חכמי‪,‬‬ ‫ואיכא דאמרי‪:‬‬
‫משו לפני אידיה‪.‬‬ ‫בעא מיניה ¯·‪ ˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬מ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬
‫עטלוזא של עזה‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫מהו לילך לשם וכו'‪.‬‬ ‫מהו?‬

‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אמר ליה‪:‬‬
‫רמג‬
‫עיר שיש בה עבודה זרה ‬ ‫לא הלכת לצור מימי)‪,‬‬‫‪3‬‬
‫רלא‬
‫אסור ליכנס לתוכה ולא מתוכה לעיר אחרת‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫*‬ ‫וראית ישראל וגוי‬ ‫יב‪.‬‬
‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬ ‫ששפתו שתי קדירות על גבי כירה אחת‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬ ‫ולא חשו להרלב חכמי?‬ ‫‪5‬‬
‫כל זמ שהדר) מיוחדת לאותו מקו אסור‪,‬‬

‫אי הדר) מיוחדת לאותו מקו מותר‪.‬‬ ‫מאי לא חשו להרלג חכמי?‬ ‫‪6‬‬
‫רמד‬ ‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬

‫ישב לו קו‪ 3‬בפני עבודה זרה ‬ ‫‪16‬‬
‫רלד‬
‫לא חשו לה חכמי משו בשר נבילה;‬
‫‪7‬‬
‫לא ישחה ויטלנה‪,‬‬ ‫לא אמרינ ‬

‫רמה‬
‫מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה‪,‬‬ ‫דלמא מהדר אפיה ישראל לאחוריה‪,‬‬
‫וא אינו נראה מותר‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫ושדי גוירלה נבילה בקדירה‪,‬‬
‫רמו‬ ‫רלו‬
‫נתפזרו לו מעותיו בפני עבודה זרה ‬ ‫דכוותה הכא נמי לא חשו לה חכמי‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫רלז‬
‫לא ישחה ויטל‪,‬‬ ‫משו דמי עבודה זרה ביד גוי‪.‬‬
‫רמז‬
‫מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה‪,‬‬ ‫¯·‡ אמר‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫וא אינו נראה מותר‪.‬‬ ‫רלט‬ ‫רלח‬

‫רמח‬
‫לא חשו לה חכמי משו בישולי גוי‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫מעיי המוש) בפני עבודה זרה ‬ ‫דכוותה הכא נמי לא חשו להרמ חכמי‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫לא ישחה וישתה‪,‬‬ ‫משו יו איד;‬ ‫‪12‬‬

‫רמט‬
‫מפני שנראה כמשתחוה לעבודה זרה‪,‬‬
‫וא אינו נראה מותר‪.‬‬ ‫¯·‪ ‡ÏÂÚ ¯· ‰‬אמר‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪19‬‬
‫פרצופות המקלחי מי לכרכי ‬
‫‪18‬‬
‫רש"י‬
‫לא יניח פיו על פיה וישתה‪,‬‬ ‫‪ .‰ÊÚ 1‬עיר של פלשתי והיה בה ע"ז^ והיה חוצה לה ישוב סמו) לעיר מאד‪:‬‬
‫רנ‬
‫מפני שנראה כמנשק לעבודה זרה;‬ ‫‪ .‰ÊÚ Ï˘ ‡ÊÂÏËÚ 2‬דסמוכה לעיר מאד מהו מי שרי מתני' כה''ג או לא‪:‬‬
‫כיוצא בו לא יניח פיו על סילו וישתה‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .¯Âˆ 3‬עיר שישראל וגוי^ דרי בה‪:‬‬
‫מפני הסכנה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .‰¯È„˜ ˙˙ÈÙ˘ 4‬כשמניחי אותה אצל האור על גבי כירה קרי שפיתה לשו‬
‫שפות הסיר )יחזקאל כד(‪:‬‬
‫מאי אינו נראה?‬ ‫‪ .ÌÈÓÎÁ Â˘Á ‡ÏÂ 5‬אע''פ שסמו) איסור אצל היתר מאד הכא נמי אע''פ שבני‬
‫אילימא דלא מתחזי;‬ ‫‪22‬‬ ‫העיר האסורי סמוכי לבני חוצה לה שאי לה ע"ז^ היו לא חשו‪:‬‬
‫‪ .Â˘Á ‡Ï È‡Ó 6‬איכא למימר בשתי קדירות דליל הכא דכוותה‪:‬‬
‫והאמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫‪ .‰ÏÈ· ¯˘· ÌÂ˘Ó 7‬ואע''ג דאיכא למיחש לאיסור דאוריית' לא חשו לאחזוקי‬
‫כל מקו שאסרו חכמי מפני מראית העי‪,‬‬ ‫‪23‬‬
‫איסור בקדירות מ הספיקא‪:‬‬
‫אפילו בחדרי חדרי אסור!‬‫‪24‬‬
‫‪ .ÈÓ ‡Î‰ 8‬לא מחזקינ דמי עבודה זרה בידי גוי^ שבחוצה לה דנימא אסור‬
‫אלא אימא‪:‬‬ ‫למכור לה בהמה שדמי הללו שהוא מקבל מה מחמת בהמה זו דמי עבודה‬
‫א אינו נראה כמשתחוה לעבודה זרה רנא מותר‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫זרה^ ה שהבהמה היו לצור) בני תוכה היא ונקרבי היו לעבודה זרה^ והוא‬
‫איסור דאורייתא מלא ידבק ביד) מאומה וגו' )דברי יג( וכ''ש היכא דידעינ‬
‫וצריכא‪,‬‬ ‫דמשל חוצה לה ה דלספק איסורא דרבנ לא חיישינ דנימא דלמא האי גברא‬
‫שיי) בתר בני תוכה והוי היו יו אידו ועבר האי גברא אדרבנ דאסרי לישראל‬
‫לשאת ולתת עמ ביו איד‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .¯Ó‡ ‡·¯ 9‬האי לא חשו לאו לבשר נבילה קאמר דניל מינה דכוותה דלא‬
‫ניחוש לדמי ע"ז דהא לא דמי דהת לית הנאה לגוי^ דנישדי נבילה לקדירה‬
‫‪ .‡ÎÈ‰ ÏÎ 14‬דתני שיש בה ע"ז^ משמע שהיו עובדי ליראה שלה‪:‬‬ ‫דמיסתפי דאי חזי ליה ישראל תבע ליה בדינא אבל הכא מתכוי גוי^ לעשות‬
‫רצו חבירו אלא ה''ק לא חשו לה חכמי‪:‬‬
‫‪ .‰ÎÂ˙Ï ÒÎÈÏ ¯ÂÒ‡ 15‬משו חשד דאמרי איהו נמי אזיל למפלח‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÂ‚ ÈÏÂ˘È· ÌÂ˘Ó 10‬דלמא סמי) ישראל לגוי^ לבשליה וקאכיל בשולי גוי^‬
‫‪ .ıÂ˜ ÂÏ ·˘È 16‬נתחב לו קו‪ 3‬ברגלו‪:‬‬ ‫דרבנ‪:‬‬
‫‪ .‰‡¯ ÂÈ‡ Ì‡Â 17‬מפרש לקמ‪:‬‬ ‫‪ .''‰Â 11‬היכא דפשיטא דדמי הללו מתו) תיבתו לקח וליכא למיחש‬
‫‪ .ÌÈÓ ÔÈÁÏ˜Ó‰ ˙ÂÙÂˆ¯Ù 18‬פרצופות אד חלולי ונכנס סילו מי לאחוריה‬ ‫לאיסורא דאורייתא לא חשו חכמי לספק איסורא דרבנ‪:‬‬
‫לתוכ ויוצאי דר) פיה‪:‬‬ ‫‪ .Ì„È‡ ÌÂÈ ÌÂ˘Ó 12‬למיחש דלמא האי גוי^ שיי) בתר בני תוכה ושקיל וטרי‬
‫‪ .ÌÈÎ¯Î· 19‬דר) יושבי כרכי להתנהג בגדולה להכי נקט כרכי‪:‬‬ ‫האי ישראל בהדיה ביו אידו‪:‬‬
‫‪ .ÔÂÏÈÒ ‚''Ú 20‬צינור מחובר בקרקע‪:‬‬ ‫‪ .¯Ó‡ ‡ÏÂÚ ¯· ‰·¯ 13‬ביו איד של בני עזה לא שרא ר''ח לשאת ולתת ע‬
‫‪ .‰ÎÒ ÈÙÓ 21‬שלא יבלע עלוקה שנשו''א בלע''ז‪:‬‬ ‫בני עטלוזא ולא דמי לשתי קדירות דהת ליכא למיחש משו בישולי גוי מכי‬
‫‪ .ÈÊÁ˙ÈÓ ‡Ï„ ‡ÓÈÏÈ‡ 22‬שאי אד רואהו‪:‬‬ ‫חתי^ ישראל חדא זימנא בגחלי אבל הכא איכא למיחש דלמא האי גוי^ שיי)‬
‫בתר בני תוכה הואיל וסמוכה לה ומתני' דקתני דחוצה לה מותר לאו בסמוכה‬
‫‪ .ÌÈÓÎÁ Â¯Ò‡˘ ÌÂ˜Ó ÏÎ 23‬דבר המותר ואסרוהו מפני מראית העי שהרואהו‬ ‫כולי האי קאמר ור''ח לפני אידיה הוא דשרי וה''ק לא חשו לה חכמי לשמא‬
‫חושדו בדבר עבירה‪:‬‬ ‫נתזה צינורא מתו) קדירת גוי^ לתו) קדירת ישראל הואיל ואיסור קל הוא חדא‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ ÌÈ¯„Á È¯„Á· ÂÏÈÙ‡ 24‬במקו שאי אד רואה אסרוהו‪:‬‬ ‫דלא שכיח ועוד דאי נמי שכיח בטיל ברובא ה''נ לא חשו לאיסור חוצה לה של‬
‫‪ .‰ÂÁ˙˘ÓÎ ‰‡¯ ÂÈ‡ Ì‡Â 25‬שפונה אחריו או צידו לצד עבודה זרה‪^:‬‬ ‫בני עזה ואע''פ שסמוכה לה ממש‪:‬‬

‫ל‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יב‪:‬‬
‫אפשר דחיי פורתא עד דמפקיד אביתיה‪.‬‬ ‫דאי תנא קו‪,3‬‬

‫משו דאפשר למיזל קמיה ומשקליה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫אבל מעות דלא אפשר אימא לא;‬

‫לא ישתה אד מי בלילה‪,‬‬ ‫ואי תנא מעות ‬
‫וא שתה דמו בראשו‪,‬‬ ‫דממונא;‬
‫מפני הסכנה‪.‬‬ ‫אבל קו‪ 3‬דצערא אימא לא;‬
‫מאי סכנה?‬ ‫ואי תנא הני תרתי ‬
‫סכנת שברירי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫משו דליכא סכנה;‬
‫וא צחי‪,‬‬ ‫אבל מעיי דאיכא סכנה‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫מאי תקנתיה?‬ ‫דאי לא שתי מיית אימא לא;‬

‫אי איכא אחרינא בהדיה‪,‬‬ ‫צריכא‪* .‬‬ ‫יב‪:‬‬
‫ליתרייה ולימא ליה ‬ ‫‪12‬‬
‫פרצופות למה לי?‬ ‫‪3‬‬
‫צחינא מיא‪.‬‬ ‫משו דקבעי למיתני‪:‬‬ ‫‪4‬‬
‫ואי לא ‬ ‫כיוצא בו לא יניח פיו על גבי הסילו וישתה‪,‬‬

‫נקרקש בנכתמא אחצבא‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫מפני הסכנה‪.‬‬
‫ונימא איהו לנפשיה‪:‬‬ ‫מאי סכנה?‬
‫פלניא בר פלניתא‪ ,‬אמרה ל) אימ) ‬ ‫עלוקה‪.‬‬
‫אזדהר משברירי ברירי רירי ירי רי בכסי חיורי‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬
‫משנה )ד(‪:‬‬ ‫לא ישתה אד מי לא מ הנהרות‪ ,‬ולא מ האגמי‪,‬‬
‫רנב‬
‫עיר שיש בה עבודה זרה‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫לא בפיו ולא בידו אחת‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫והיו בה חנויות מעוטרות ושאינ מעוטרות ‬ ‫‪16‬‬

‫וא שתה דמו בראשו‪,‬‬
‫זה היה מעשה בבית שא‪,‬‬ ‫מפני הסכנה‪.‬‬
‫ואמרו ‪:ÌÈÓÎÁ‬‬ ‫מאי סכנה?‬
‫המועטרות אסורות‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫סכנת עלוקה‪.‬‬
‫ושאינ מעוטרות מתרות‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫מסייע ליה ל¯·‪,‡ÈÁ È‬‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫הבולע נימא של מי ‬ ‫‪6‬‬
‫אמר ¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫מותר להח לו חמי בשבת;‬

‫לא שנו אלא מעוטרות בוורד והדס‪,‬‬
‫‪19‬‬ ‫ומעשה באחד שבלע נימא של מי‪,‬‬
‫דקא מתהני מריחא;‬ ‫‪20‬‬ ‫והתיר ¯·‪ ‰ÈÓÁ È‬להח לו חמי בשבת‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אבל מעוטרות בפירות מותרות‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫אדהכי והכי‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪:Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬
‫ליגמע חלא‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .Ê‚Ó˘ ‡ÏÁ 10‬חומ‪ 3‬חזק איגר''א בלע''ז‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‡‪:ÔÈ·‡ ¯· È„È‬‬
‫‪ .È¯È¯·˘ 11‬שד הממונה על מכת סנוירי לא גרס הכא לא מ הנהרות ומ‬ ‫האי מא דבלע זיבורא מחייא לא חיי‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫האגמי דה''ה נמי מ הכלי‪:‬‬ ‫מיהו לשקייה רביעתא דחלא שמגז‪,‬‬

‫‪10‬‬
‫‪ .‰ÈÈ¯˙ÈÏ 12‬יקיצנו משנתו ולימא ליה צחינא מיא‪:‬‬

‫‪ .‡Ó˙Î· ˘˜¯˜ 13‬יקשקש בכיסוי החצבא על החצב דלידמי כגברא בהדיה‪:‬‬
‫‪ .È¯ÂÈÁ ÈÒÎ· È¯ È¯È È¯È¯ È¯È¯· È¯È¯·˘ È¯È¯·˘Ó ¯‰„ÊÈ‡ 14‬לחש הוא ומתמעט‬ ‫רש"י‬
‫והול) מש השד כאשר הוא שומע מיעוט תיבות אות אחר אות עד רי וכ הוא‬
‫הלחש להבריחו מש סנוירי תרגומו שברירי )בראשית יט(‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÓ˜ ÏÊÈÓÏ 1‬עד שיעבור מכנגד ע"ז‪^:‬‬
‫‪ .‰¯Ê ‰„Â·Ú ‰· ˘È˘ ¯ÈÚ :'È˙Ó 15‬ודר) הגוי^ להיות לה יו שוק ויריד‬
‫ביו איד‪:‬‬ ‫‪ .‰ÎÒ ‡ÎÈ‡„ ÔÈÈÚÓ Ï·‡ 2‬דאי לא שתי מיית בצמא‪:‬‬
‫‪ .˙Â¯ËÂÚÓ ˙ÂÈÂÁ ‰· ÂÈ‰Â 16‬וסימ הוא לה שאות חנויות של כומרי'^ ליטול‬ ‫‪ .Ï''Ï ˙ÂÙÂˆ¯Ù 3‬הא תנא מעיי דאיכא סכנת צמא וקא אסר‪:‬‬
‫מה מכס‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂÏÈÒ È·‚ ÏÚ ÂÈÙ ÁÈÈ ‡Ï Â· ‡ˆÂÈÎ È˙ÈÓÏ ÈÚ·„ ÌÂ˘Ó 4‬דגבי מעיי תנא‬
‫‪ .˙Â¯ÂÒ‡ ˙Â¯ËÂÚÓ 17‬מפרש בגמ'‪:‬‬ ‫שחייה ולא תנא הנחת פה הלכ) לא שיי) למיתני כיוצא בו גביה אבל בפרצופות‬
‫תנא הנחת פה ושיי) למיתני גבייהו כיוצא בו דאסור נמי הנחת פה דאילו לשחות‬
‫‪ .˙Â¯˙ÂÓ ˙Â¯ËÂÚÓ ÔÈ‡˘ 18‬דבאות שאי מעוטרות לא שקלי מינייהו מיכסא‬ ‫ולשתות בידו ליכא סכנתא דבדיק להו בידיה‪:‬‬
‫לעבודה זרה ולא מטיא לע"ז^ הנאה מינייהו ואי משו דנושא ונות ביו איד‬
‫ה''מ לזבוני להו דלמא מזב ליה בהמה ואזיל ומקריב לה לע"ז^ אי נמי דר)‬ ‫‪ .˙Á‡ Â„È· 5‬ממהר וזורק בפיו ואינו בודק אבל בשתי ידיו יכול לעכבו בידו‬
‫לוקח להיות שמח ואזיל ומודי אבל למזב מינייהו דבר המתקיי שרי דסת‬ ‫ויעיי‪:‬‬
‫מוכר עצב הוא‪:‬‬ ‫‪ .‡ÓÈ 6‬היא עלוקה‪:‬‬
‫‪ .Ò„‰Â „¯ÂÂ· :'Ó‚ 19‬של תקרובת עבוד' זרה^ והוא סימ לה שחנויות הללו‬ ‫‪ .ÂÏ ÌÁ‰Ï 7‬מי חמי לשתות בשבת דסכנת נפשות היא כדקתני בברייתא דמו‬
‫של עבודה זרה^ ה‪:‬‬ ‫בראשו‪:‬‬
‫‪ .‡ÁÈ¯Ó È‰˙Ó ‡˜„ 20‬וורד והדס דר) לשטח לפני עבודה זרה^ ואסורי‬ ‫‪ .ÈÎ‰Â ÈÎ‰„‡ 8‬בתו) זמ שמחממי לו המי ישקוהו חומ‪ 3‬שלא ימהר למות‪:‬‬
‫משו תקרובת עבודה זרה‪^:‬‬ ‫‪ .‡¯Â·ÈÊ 9‬צירעה‪:‬‬

‫לא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יג‪.‬‬
‫מפני שהוא כמציל מיד;‬ ‫‪8‬‬

‫וא היה כה ‬ ‫דאמר קרא )דברי יג‪,‬יח(‪:‬‬
‫מטמא בחוצה לאר‪ 3‬לדו ולערער עמה;‬ ‫"לֹא יִ ְד ַּבק ְּבי ְָד ָך ְמא ּו ָמה ִמן ַה ֵח ֶרם"‪,‬‬
‫וכש שמטמא בחוצה לאר‪ 3‬‬ ‫נהנה הוא דאסור‪* ,‬‬ ‫יג‪.‬‬
‫כ) מטמא בבית הקברות;‬
‫אבל מהנה שרי‪.‬‬
‫בבית הקברות סלקא דעת)?‬
‫טומאה דאורייתא היא!‬ ‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬
‫אלא בית הפרס דרבנ;‬ ‫‪9‬‬ ‫אפילו מעוטרות בפירות נמי אסור‪,‬‬
‫קל וחומר ‬
‫ומטמא ללמוד תורה ולישא אשה‪,‬‬ ‫נהנה אסור‪,‬‬
‫אמר ¯·‪:‰„Â‰È È‬‬ ‫מהנה לא כל שכ?‬ ‫‪2‬‬
‫אימתי?‬
‫בזמ שאי מוצא ללמוד‪,‬‬ ‫מיתיבי‪:‬‬
‫אבל בזמ שמוצא ללמוד אינו מטמא;‬ ‫¯·‪ Ô˙ È‬אומר‪:‬‬
‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬ ‫יו שעבודה זרהרנג מנחת בו את המכס‪,‬‬
‫אפילו בזמ שמוצא ללמוד יטמא‪,‬‬ ‫מכריזי ואומרי‪:‬‬
‫לפי שאי אד זוכה ללמוד מכל;‬ ‫רנד‬
‫כל מי שנוטל עטרה ויניח בראשו ובראש חמורו ‬
‫אמר ¯·‪:ÈÒÂÈ È‬‬ ‫יניח לו את המכס;‬
‫מעשה ב‪ Ô‰Î‰ ÛÒÂÈ‬שהל) אחר רבו לציד ללמוד תורה;‬
‫‪10‬‬
‫וא לאו אל יניח לו את המכס;‬
‫ואמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫‪11‬‬ ‫יהודי שנמצא ש מה יעשה?‬
‫הלכה כ¯·‪;ÈÒÂÈ È‬‬ ‫יניח נמצא נהנה!‬ ‫‪3‬‬
‫אלמא פליגי!?‬ ‫לא יניח נמצא מהנה!‬

‫‪4‬‬
‫מכא אמרו‪:‬‬
‫אמר ל) ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬‬ ‫רנה‬
‫הנושא ונות ביריד של גוי ‬
‫לעול‪,‬‬ ‫בהמה תיעקר‪ ,‬פירות כסות וכלי ירקבו‪,‬‬
‫לא פליגי‪,‬‬ ‫מעות וכלי מתכות יוליכ לי המלח;‬
‫ולא קשיא‪,‬‬ ‫ואיזהו עיקור?‬
‫כא בלוקח מ התגר דשקלי מיכסא מיניה‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫המנשר פרסותיה מ הארכובה ולמטה;‬
‫‪5‬‬
‫כא בלוקח מבעל הבית דלא שקלי מיכסא מיניה‪.‬‬

‫קתני מיהת‪:‬‬
‫אמר מר‪:‬‬ ‫יניח נמצא נהנה‪,‬‬
‫בהמה תיעקר‪.‬‬ ‫לא יניח נמצא מהנה!?‬
‫והא איכא צער בעלי חיי!?‬ ‫אמר ¯· ‪,È„È‡ ·¯„ ‰È¯· ‡È˘¯˘Ó‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫קסבר ¯·‪ ˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫אמר רחמנא )יהושע יא‪,‬ו(‪:‬‬ ‫פליגי ¯·‪ Ô‬עליה ד¯·‪,Ô˙ È‬‬
‫יהם ְּת ַע ֵ ּקר"‪.‬‬
‫" ֶאת ס ּו ֵס ֶ‬
‫‪13‬‬ ‫ואנא דאמרי כ¯·‪ Ô‬דפליגי עליה‪,‬‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬סבר לא פליגי‪.‬‬
‫אמר מר‪:‬‬
‫ואיזוהי עיקור?‬ ‫ולא פליגי?‬
‫מנשר פרסותיה מ הארכובה ולמטה‪.‬‬ ‫והא תניא‪:‬‬
‫רנו‬
‫ורמינהי‪:‬‬ ‫הולכי ליריד של גוי‪,‬‬
‫רנז‬
‫אי מקדישי‪ ,‬ואי מעריכי ואי מחרימי‪ ,‬בזמ הזה‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫ולוקחי מה בהמה‪ ,‬עבדי‪ ,‬ושפחות‪,‬‬
‫וא הקדיש והחרי והערי) ‬ ‫בתי‪ ,‬ושדות‪ ,‬וכרמי‪,‬‬
‫בהמה תיעקר‪,‬‬ ‫וכותב ומעלה בערכאות שלה‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .˙Â¯ÈÙ· Ï·‡ 1‬מותרי ליקח מה וא על גב דמטיא הנאה לעבודה זרה^ בהנ)‬
‫זביני לית ל בה כדמפרש במהנה מותר‪:‬‬
‫‪ .Ì„ÈÓ ÏÈˆÓÎ ‡Â‰˘ 8‬שמתו) כ) יהיו לו עדי ומסייעי להציל מ העוררי‪:‬‬ ‫‪ .˘''Î ‡Ï ‰‰Ó 2‬והא מהנה הוא שהחנווני שבתוכ סוחרי מעות של כומרי‬
‫‪ .Ò¯Ù‰ ˙È· 9‬שדה שנחרש בה קבר וחשו חכמי עד מאה אמות דלדלה‬ ‫ה אי נמי הוא יהיב ליה לבעל המעות מסחורתו שעושה ש ומטיא להו הנאה‬
‫מחרישה את כתיתי העצמות ושמא יעבור על עצ כשעורה ויסיטנו‪:‬‬ ‫אבל שאינ מעוטרות לאו דכומרי ה‪:‬‬
‫‪ .Ô„ÈˆÏ 10‬לחוצה לאר‪ 3‬ואר‪ 3‬העמי מטמא מדרבנ כבית הפרס‪:‬‬ ‫‪ .‰‰ 3‬מ הריח של עשבי או של בשמי‪:‬‬
‫‪ .ÈÒÂÈ È·¯Î ‰ÎÏ‰ ÔÁÂÈ È·¯ ¯Ó‡Â 11‬ומדאיירי ר' יוחנ ש''מ שמיעא ליה לר'‬ ‫‪ .‰‰Ó 4‬נות מכס‪:‬‬
‫יוחנ ה) מתני' ולוקחי מה בהמה פליגא אדרבי נת‪:‬‬ ‫‪ .‰ËÓÏÂ ‰·ÂÎ¯‡‰ ÔÓ 5‬אבל עיקור שתטר בו אסור לעשות כ בידי בבהמה‬
‫‪ .‡ÒÎÈÓ ‰ÈÈÓ ÈÏ˜˘„ 12‬מ הלוקח ונמצא מהנה‪:‬‬ ‫ואע''פ שהיא אסורה בהנאה‪:‬‬
‫‪ .¯˜Ú˙ Ì‰ÈÒÂÒ ˙‡Â 13‬ביהושע כתיב אלמא מותר לרדות בכ)‪:‬‬ ‫‪ .·˙ÂÎÂ 6‬שטרות‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .ÔÈÓÈ¯ÁÓ ÔÈ‡Â‬קסבר סת חרמי לבדק הבית דפלוגתא היא ]בערכי[ )כח‪(:‬‬ ‫‪ .Ô‰Ï˘ ˙Â‡Î¯Ú· ‰ÏÚÓÂ 7‬מקו גדוליה ושופטיה ומעלה שטרותיו לפניה‬
‫וכיו דהשתא ליכא בית המקדש אתי בהו לידי תקלה דמתהני מהקדש ומעילה‪:‬‬ ‫לחתו וא על פי שכבוד ותפארת היא לה ואיכא למימר דאזיל ומודה‪:‬‬

‫לב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יג‪:‬‬
‫תניא‪:‬‬ ‫פירות כסות וכלי * ירקבו‪,‬‬ ‫יג‪:‬‬

‫הגוי והרועירנט בהמה דקה ‬ ‫‪12‬‬
‫מעות וכלי מתכות יוליכ לי המלח;‬
‫לא מעלי ולא מורידי‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫ואיזהו עיקור?‬
‫נועל דלת בפניה והיא מתה מאיליה!?‬ ‫‪1‬‬
‫אמר ליה ¯·‪ ‰ÈÓ¯È È‬ל¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬ ‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬

‫קתני‪:‬‬ ‫‪15‬‬
‫שאני הת‪ ,‬משו בזיו קדשי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫לוקחי מה בהמה‪ ,‬עבדי‪ ,‬ושפחות;‬ ‫ונשחטיה מישחט!?‬ ‫‪3‬‬
‫עבד ישראל;‬ ‫אתו בהו לידי תקלה‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫או דלמא ‬
‫רס‬
‫אפילו עבד גוי?‬ ‫ולישויה גיסטרא!?‬
‫‪5‬‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬

‫מסתברא עבד ישראל;‬ ‫אמר קרא )דברי יב‪,‬גד(‪:‬‬
‫רסא‬
‫דאי עבד גוי ‬ ‫"וְ נִ ּ ַת ְצ ּ ֶתם ֶאת ִמזְ ְּבח ָֹתם‪...‬‬
‫למאי מיבעי ליה?‬ ‫‪16‬‬ ‫יכם"‪.‬‬
‫ש ּון ֵּכן לַ יהֹוָ ה אֱ ל ֵֹה ֶ‬
‫ל ֹא ַתעֲ ׂ‬
‫כי אתא ¯·‪ ÔÈ‬אמר ¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫¯·‡ אמר‪:‬‬
‫רסב‬
‫אחד עבד גוי ואחד עבד ישראל‪,‬‬ ‫מפני שנראה כמטיל מו בקדשי‪.‬‬
‫מפני שמכניסו תחת כנפי השכינה‪.‬‬ ‫נראה?‬
‫מו מעליא הוא!?‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫הני מילי ‬ ‫‪6‬‬
‫אטו בהמה מאי מכניס תחת כנפי השכינה איכא?‬ ‫בזמ שבית המקדש קיי דחזי להקרבה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫רסג‬
‫אלא משו מעוטינהו‪,‬‬ ‫‪17‬‬
‫השתא דלא חזי להקרבה לית ל בה‪.‬‬
‫כל היכארסד דממעטי שרי‪.‬‬
‫וליהוי כמטיל מו בבעל מו‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫¯·‪ ·˜ÚÈ È‬זב סנדלא‪ ‰ÈÓ¯È È·¯ ,‬זב פיתא‪,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫דא על גב דלא חזי להקרבה אסור!?‬
‫אמר ליה חד לחבריה‪ :‬יתמא‪ ,‬עבד רב) הכי?‬
‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬
‫בעל מו‪ ,‬נהי דלא חזי לגופיה לדמי חזי‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫אמר ליה איד)‪ :‬יתמא‪ ,‬עבד רב) הכי?‬ ‫לאפוקי הכא דלא לדמי חזי ולא לגופיה חזי‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫ותרוייהו מבעל הבית זבו‪,‬‬

‫וכל חד וחד סבר חבראי מתגר זב‪,‬‬ ‫אשכחיה ¯·‪ ‰ÂÈ È‬ל¯·‪ È‡ÏÈÚ È‬דקאי אפיתחא דצור‪,‬‬
‫דאמר ¯·‪:‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È·¯„ ‰È¯· ‡·‡ È‬‬ ‫אמר ליה‪ :‬קתני‪:‬‬
‫לא שנו אלא בלוקח מ התגר דשקלי מיכסא מיניה‪,‬‬ ‫בהמה תיעקר;‬
‫אבל בלוקח מבעל הבית דלא שקלי מיניה מיכסא מותר‪.‬‬ ‫עבד מאי?‬ ‫‪11‬‬
‫עבד ישראל לא קא מיבעיא לי‪,‬‬

‫רנח‬
‫אמר ¯·‪:‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È·¯„ ‰È¯· ‡·‡ È‬‬ ‫כי קא מיבעיא לי עבד גוי‪,‬‬
‫מאי?‬
‫אילמלא היה ¯·‪ÔÁÂÈ È‬‬ ‫‪21‬‬
‫אמר ליה‪ :‬מאי קא מיבעיא ל)?‬
‫הא זימנא באתרא דקא שקלי מיכסא ‬
‫אפילו מבעל הבית הוה אסר‪.‬‬ ‫רש"י‬
‫אלא אינהו היכי זבו?‬
‫מבעל הבית שאינו קבוע זבו‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .˙Ï„ ÏÚÂ 1‬ואי לה מה תאכל ותמות‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ˘„˜ ÔÂÈÊ· ÌÂ˘Ó Ì˙‰ 2‬דאי אמרת תיעקר אינה מתה מהרה נראה בזיונה‬
‫רש"י‬ ‫לזמ מרובה‪:‬‬
‫‪ .ËÁ˘ÈÓ ‰ÈËÁ˘Â 3‬דאי משו שחוטי חו‪ 3‬אבדק הבית לא מיחייב וכדתניא‬
‫]בשני שעירי[ )יומא סג‪ (:‬שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרב וכו'‪:‬‬
‫‪ 12‬ה''ג ‪ .‰˜„ ‰Ó‰· ÌÈÚÂ¯‰Â ÌÈÂ‚‰‬ה ישראל וה גזלני הרי ה כגוי'‪^:‬‬
‫‪ .‰Ï˜˙ È„ÈÏ 4‬לאכלה‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏÚÓ ÔÈ‡Â 13‬אות מ הבור א נפלו לתוכה אלא יניח וימותו‪:‬‬
‫‪ .‡¯ËÒÈ‚ 5‬יחתכנה לשני הא ליכא בזיו קדשי דמתה מהר ותקלה ליכא דלא‬
‫‪ .ÔÈ„È¯ÂÓ ÔÈ‡Â 14‬אות לבור להמית אות בידי אלמא עבד גוי^ אסור להמיתו‬ ‫אכלי מינה‪:‬‬
‫בידי‪:‬‬
‫‪ .Ó''‰ 6‬הוא דהוי מטיל מו גמור ואסור משו כל מו לא יהיה בו‪:‬‬
‫‪ .È˙˜ 15‬לרבנ דפליגי עליה דר' נת לוקחי מה עבדי ושפחות‪:‬‬
‫‪ .ÌÈÈ˜ ˘„˜Ó‰ ˙È·˘ ÔÓÊ· 7‬דקרינא ביה תמי יהיה לרצו )ויקרא כב( להקריב‬
‫‪ .‰ÈÏ ÈÚ·ÈÓ È‡ÓÏ 16‬כלומר מאי מצוה יש כא דנשרי ליה‪:‬‬ ‫אבל השתא נראה בעל מו הוא ולא אסור מדאורייתא‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÈËÂÚÓ ÌÂ˘Ó 17‬שממעט הגוי'^ ומדלדל שלוקח בהמת שמשתמשי‬ ‫‪ .ÌÂÓ ÏÚ·· ÌÂÓ ÏÈËÓÎ ^ÈÂ‰ÈÏÂ 8‬לרבא פרי) דאמר נראה כמטיל מו כלומר‬
‫בה‪:‬‬ ‫מדרבנ הוא דאסור אמאי לא עבר מדאוריית' משו דלא חזי להקרבה הרי מטיל‬
‫‪ .‡Ï„Ò Ô·Ê 18‬ביריד של עבודה זרה לקח סנדל מ הגוי‪^:‬‬ ‫מו בבעל מו דמעיקרא לא חזי להקרבה ופליגי ביה תנאי בבכורות )לג‪ (:‬גבי‬
‫‪ .‡Ó˙È 19‬בלא דעת‪:‬‬ ‫בכור שאחזו ד ואיכא למ''ד אסור להקיז אפילו הוא מת משו לא יהיה בו מו‬
‫‪ .ÈÎ‰ Í·¯ „·Ú 20‬לעשות סחורה בשוק של עבודה זרה דשקליה^ מיניה מכסא‬ ‫וה''ל למיתני מפני שמטיל מו בבעל מו ואמאי תנא נראה‪:‬‬
‫ומהנה‪:‬‬ ‫‪ .ÈÊÁ ÈÓ„Ï 9‬לחללו באחר ומקריב חלופיו וקרינא בו תמי יהיה לרצו משו‬
‫‪ .‡¯˙‡· ÔÁÂÈ È·¯ ‰È‰ ‡ÏÓÏÈ‡ 21‬דשקלי מכסא מבעלי בתי הוה אסר ליקח‬ ‫חלופיו‪:‬‬
‫אפילו מבעל הבית והשתא דר' ירמיה קי ל דשקלי מבעלי בתי‪:‬‬ ‫‪ .È˜ÂÙ‡Ï 10‬השתא כשאי בית המקדש קיי דשו בהמה לא חזיא לא לגופה‬
‫‪ .ÚÂ·˜ ÂÈ‡˘ 22‬ולא מסיק מוכסי אדעתייהו למיגבי מינייהו דלא תגר ולאו‬ ‫ולא לדמי הלכ) נראה בעלמא הוא ולא מיתסר מדאורייתא אלא מדרבנ‪:‬‬
‫בעה''ב קבוע‪:‬‬ ‫‪ .È‡Ó „·Ú 11‬לקח ש עבד מאי לרבי נת מה יעשה לו יעקרנו או לא‪:‬‬

‫לג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יד‪.‬‬
‫בפטוטרותיה שנו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫משנה )ה(‪:‬‬
‫לבונה‪.‬‬ ‫רסה‬
‫אלו דברי אסורי למכור לגוי‪:‬‬
‫אמר ¯·‪ ˜ÁˆÈ È‬אמר ¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫אצטרובלי ובנות שוח ופטוטרות‪,‬‬ ‫‪21‬‬
‫לבונה זכה‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫ולבונה‪ ,‬ותרנגול הלב;‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫תנא‪:‬‬ ‫מותר למכור לו תרנגול לב בי התרנגולי‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ומכול מוכרי לה חבילה‪.‬‬ ‫ובזמ שהוא בפני עצמו ‬

‫וכמה חבילה?‬ ‫קוטע את אצבעו ומוכרו לו‪,‬‬
‫פירש ¯·‪:‡¯È˙· Ô· ‰„Â‰È È‬‬ ‫רסו‬
‫לפי שאי מקריבי חסר לעבודה זרה‪.‬‬
‫אי חבילה פחותה משלשה מני‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ושאר כל הדברי‪:‬‬
‫וליחוש דלמא אזיל ומזבי לאחריני ומקטרי!?‬ ‫סתמ מותר‪ ,‬ופירוש אסור;‬ ‫‪4‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫¯·‪ ¯È‡Ó È‬אומר‪:‬‬

‫אלפני מפקדינ‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫רסח‬
‫אלפני דלפני לא מפקדינ‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫א דקל טב וחצב ונקלבסרסז אסור למכור לגוי‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫ותרנגול לבן‪.‬‬ ‫גמרא‪:‬‬ ‫*‬ ‫יד‪.‬‬
‫אמר ¯·‪ ‰ÂÈ È‬אמר ¯·‪ ‡¯ÈÊ È‬אמר ¯· ‪,„È·Ê‬‬ ‫מאי איצטרובלי )כא(?‬
‫תורניתא‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫ואיכא דמתני אמר ¯·‪ ‰ÂÈ È‬אמר ¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬

‫תרנגול למי ‬ ‫ורמינהו‪:‬‬
‫מותר למכור לו תרנגול לב;‬ ‫‪16‬‬ ‫הוסיפו עליה‪:‬‬ ‫‪7‬‬
‫תרנגול לב למי ‬ ‫אלכסי ואיצטרובלי‪ ,‬מוכססי ובנות שוח;‬

‫אסור למכור לו תרנגול לב‪.‬‬ ‫ואי סלקא דעת) איצטרובלי תורניתא‪,‬‬
‫תורניתא מי איתא בשביעית‪,‬‬
‫תנ )כא(‪:‬‬ ‫רסט‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬ ‫זה הכלל‪:‬‬
‫מוכר הוא לו תרנגול לב בי התרנגולי‪.‬‬ ‫כל שיש לו עיקר יש לו שביעית‪,‬‬
‫היכי דמי?‬ ‫וכל שאי לו עיקר אי לו שביעית!?‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫אילימא ‬
‫‪17‬‬
‫דקאמר תרנגול לב למי תרנגול לב למי;‬ ‫אלא אמר ¯· ‪:‡¯ÙÒ‬‬
‫אפילו בי התרנגולי נמי לא!‬ ‫‪18‬‬ ‫פירי דארזא‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫אלא לאו ‬ ‫וכ כי אתא ¯·‪ ÔÈ‬אמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬

‫דקא אמר תרנגול למי תרנגול למי‪,‬‬ ‫פירי דארזא‪.‬‬
‫ואפילו הכי ל¯·‪ ‰„Â‰È È‬‬
‫בי התרנגולי אי‪,‬‬ ‫בנות שוח‪.‬‬
‫בפני עצמו לא‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫ול˙‡ ˜‪ ‡Ó‬אפילו בי התרנגולי נמי לא!?‬ ‫תאיני חיוראתא‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬
‫ופטוטרות‪.‬‬
‫רש"י‬ ‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫‪ .Â˘ Ô‰È˙Â¯ËÂËÙ· 11‬פטוטרות דמתני' לאו מי הוא באפי נפשיה אלא ה''ק‬ ‫רש"י‬
‫אי מוכרי לה כל אלו איצטרובלי ובנות שוח בעוקציה לפי שתולי אות‬
‫בפני ע"ז^ ודרכ לעובד בכ)‪:‬‬
‫‪ .ÁÂ˘ ˙Â·Â ÔÈÏ·Â¯ËˆÈ‡ :'È˙Ó 1‬מפרש בגמרא‪:‬‬
‫‪ .‰ÎÊ ‰Â·Ï 12‬מי לבונה היא‪:‬‬
‫‪ .ÈÂ‚Ï ¯ÂÎÓÏ ¯ÂÒ‡ 2‬דלצור) ע"ז^ קבעי לה‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÓ ‰˘Ï˘ 13‬משקל שלשת מני דהא ודאי לסחורה קא מכוי‪:‬‬
‫‪ .ÌÈÏÂ‚¯˙‰ ÔÈ· Ô·Ï ÏÂ‚¯˙ ÂÏ ¯ÎÂÓ 3‬לקח גוי^ מישראל תרנגולי הרבה‬
‫‪ .ÔÈ„˜ÙÓ ÈÙÏ‡ 14‬על לפני עור אנו מצווי שלא לית מכשול בדבר האסור לו‬ ‫מותר למכור ביניה תרנגול לב דכיו דשקיל מיניה אחריני לאו לעבודה זרה^‬
‫וכל הני דאסרינ לזבוני להו משו לפני עור לא תת מכשול דב נח מוזהר על‬ ‫קא בעי להו‪:‬‬
‫עבודה זרה‪^:‬‬
‫‪ .Ô˘Â¯ÈÙÂ ÔÓ˙Ò 4‬מפרש בגמרא‪:‬‬
‫‪ .ÈÙÏ„ ÈÙÏ‡ 15‬כגו הכא דהאי ודאי לאו לעבוד' זרה^ קבעי ומשו דלא‬
‫ליזדב איהו לאחריני ומקטרי לא מפקדינ למיסר‪:‬‬ ‫‪ .·Ï˜Â ·ˆÁ ·Ë Ï˜„ 5‬מפרש בגמ'‪:‬‬
‫‪ .ÂÏ ¯ÂÎÓÏ ¯˙ÂÓ 16‬לנכרי^ תרנגול לב כיו דלא אידכר לב לאו לעבוד' זרה^‬ ‫‪ .‡˙È¯Â˙ :'Ó‚ 6‬מי ארז והיא שטה כדאמר בר''ה )כג‪:(.‬‬
‫קבעי‪:‬‬ ‫‪ .Ô‰ÈÏÚ ÂÙÈÒÂ‰ 7‬לעני שביעית‪:‬‬
‫‪ .ÈÓÏ Ô·Ï ÏÂ‚¯˙ ¯Ó‡„ ‡ÓÈÏÈ‡ 17‬וא''ל ישראל לא מזבנינא ל) אלא בהדי‬ ‫‪ .¯˜ÈÚ ÂÏ ÔÈ‡˘ ÏÎ 8‬להתקיי באר‪ 3‬בימות הגשמי כגו קישואי ודילועי‬
‫אחרינא‪:‬‬ ‫וכיוצא בה‪:‬‬
‫‪ .‡Ï ÈÓ ÔÈÏÂ‚¯˙‰ ÔÈ· ÂÏÈÙ‡ 18‬דהא גלי דעתיה דלעבודה זרה^ קבעי ליה‬ ‫‪ .˙ÈÚÈ·˘ ÂÏ ÔÈ‡ 9‬ומותר לעשות מה סחורה ואינו מצווה להפקיר‪:‬‬
‫וניחא ליה דליזבו שאר התרנגולי בשביל הלב‪:‬‬ ‫‪ .‡Ê¯‡„ È¯ÈÙ 10‬גלנ''ט‪:‬‬

‫לד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יד‪:‬‬
‫אמרי‪:‬‬ ‫הכא במאי עסקינ?‬ ‫‪1‬‬
‫לעול סתמ דקאמר חיטי חוורתא‪,‬‬ ‫כגו דאמר זה וזה‪.‬‬

‫רעד‬
‫פירוש דקאמר לעבודה זרה;‬
‫ופירוש אצטריכא ליה‪,‬‬ ‫תניא נמי הכי‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫סלקא דעת) אמינא ‬ ‫‪12‬‬

‫אמר ¯·‪ :‰„Â‰È È‬אימתי?‬
‫‪3‬‬
‫האי גברא לאו לעבודה זרהרעה קא בעי‪,‬‬ ‫בזמ שאמר תרנגול זה לב‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫רעו‬
‫אלא מיבק הוא דאביק בעבודה זרה‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫אבל א אמר זה וזה מותר‪ ,‬ואפילו אמר תרנגול זה‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫וסבר ‬ ‫גוירע שעשה משתה לבנו‪,‬‬

‫כי היכי דההוא גברא אביק ביה‪,‬‬ ‫או שהיה לו חולה בתו) ביתו מותר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫כולי עלמא נמי אביקו‪,‬‬

‫אימא הכי כי היכי דליתבו לי;‬ ‫והתניא )כא ג(‪:‬‬
‫קא משמע ל‪.‬‬ ‫גוירעא שעשה משתה לבנו ‬
‫אינו אסור אלא אותו היו‪ ,‬ואותו האיש בלבד;‬ ‫‪8‬‬
‫בעי ¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫אותו היו ואותו האיש מיהא אסור!?‬

‫תרנגול לב קטוע למי‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡È˘¯˘Ó ·¯ ¯· ˜ÁˆÈ‬‬
‫מהו למכור לו תרנגול לב של?‬ ‫בטווזיג‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫מי אמרינ ‬
‫מדקאמר קטוע לאו לעבודה זרהרעז קבעי;‬ ‫תנ )כא(‪:‬‬
‫או דלמא ‬ ‫ושאר כל הדברי‪:‬‬
‫איערומי קא מערי?‬ ‫‪15‬‬
‫סתמ מותר‪ ,‬ופירוש אסור;‬
‫א תימצי לומר האי איערומי הוא דקא מערי ‬ ‫מאי סתמ ומאי פירוש?‬
‫תרנגול לב למי‪ ,‬תרנגול לב למי‪,‬‬ ‫אילימא ‬
‫ויהבו ליה שחור ושקל ויהבו ליה אדו ושקל‪,‬‬ ‫‪16‬‬ ‫סתמ רעב דקאמר חיטי חוורתא‪,‬‬
‫רעג‬
‫מהו למכור לו לב?‬ ‫*‬ ‫פירוש דקאמר לעבודה זרה‪,‬‬ ‫יד‪:‬‬
‫מי אמרינ ‬ ‫לא סתמ צריכא למימר דמזבנינ‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫כיו דיהבו שחור ושקל‪ ,‬אדו ושקל ‬ ‫ולא פירוש צריכא למימר דלא מזבנינ!‬
‫לאו לעבודה זרהרעח קא בעי;‬ ‫אלא ‬
‫או דלמא ‬ ‫סתמ דקאמר חיטי‪,‬‬
‫איערומי קא מערי?‬ ‫פירוש דקאמר חוורתא;‬
‫תיקו‪.‬‬ ‫מכלל דתרנגול אפילו סתמ נמי לא!?‬
‫‪11‬‬
‫רבי מאיר אומר‪:‬‬

‫רש"י‬
‫אף דקל וכו'‪.‬‬
‫אמר ליה ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬ל‡·‪:ÈÓÈ‬‬ ‫‪ .‰ÊÂ ‰Ê ¯Ó‡„ Ú''·‰ 1‬מתני' דלר' יהודה בפני עצמו לא ולת''ק לגמרי אסור‬
‫גמירי דעבודה זרהרעט דאברה אבינו ‬ ‫כגו דמעיקרא אדכר לב ושחור ואדו הלכ) לב לרבי יהודה בפני עצמו אסור‬
‫כיו דמעיקרא אדכר והשתא שקיל לב ואזיל ליה מעיקרא נמי איכוי ללב והאי‬
‫ארבעה מאה פירקי הויי‪,‬‬ ‫דאדכר שחור איערומי אערי דידע הוא דאי שאיל לב לחודיה לא זבי ליה‬
‫ואנ חמשה תנ‪,‬‬ ‫ישראל ובי התרנגולי מותר דמיגו דשחור לאו לעבוד' זרה לב נמי לאו‬
‫ולא ידעינ מאי קאמרינ‪.‬‬ ‫לעבודה זרה^ ורבנ אפילו בי תרנגולי נמי אסור הואיל דקתבע לב ומיהו‬
‫תרנגול סתמא בי לר' יהודה בי לרבנ מותר למכור לו תרנגול לב כרבי זירא‪:‬‬
‫ומאי קשיא?‬ ‫‪ .ÈÎ‰ ÈÓ ‡È˙ 2‬כדתרצא רב נחמ דבאומר זה וזה פליגי‪:‬‬
‫דקתני )כא(‪:‬‬ ‫‪ .È˙ÓÈ‡ 3‬תרנגול לב אסור למכור‪:‬‬
‫¯·‪ ¯È‡Ó È‬אומר‪:‬‬ ‫‪ .Ô·Ï ‰Ê ÏÂ‚¯˙ ¯Ó‡˘ ÔÓÊ· 4‬מכור לי והאי זה לאו דוקא‪:‬‬
‫רפא‬
‫א דקל טב וחצב ונקלבסרפ אסור למכור לגוי;‬ ‫‪ .‰ÊÂ ‰Ê ¯Ó‡ Ï·‡ 5‬אינו מותר למכור לו אלא שניה יחד אלמא רבי יהודה‬
‫בדאמר זה וזה קאי ומשו הכי בפני עצמו לא הואיל ואמר לב ומדרבי יהודה‬
‫נשמע לרבנ‪:‬‬
‫‪ .Ô·Ï ‰Ê ÏÂ‚¯˙ ¯Ó‡ ÂÏÈÙ‡Â 6‬א היה גוי^ שעושה משתה לבנו או שיש לו‬
‫רש"י‬
‫חולה בתו) ביתו‪:‬‬
‫‪ .¯˙ÂÓ 7‬דלסעודתו קבעי ליה משו נוי ולחולה נמי קבעי ליה משו רפואה‪:‬‬
‫‪ .ÈÚ·˜ Ê"ÚÏ Â‡Ï ‡¯·‚ È‡‰ ‡''„Ò 12‬דהא אי דר) חיטי להקריב לע"ז‪^:‬‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ ÂÈ‡ 8‬לשאת ולתת עמו אלא אותו היו משו דמקריב הוא היו‬
‫‪ .‰È· ˜È·‡ ˜·ÈÓ ‡Ï‡ 13‬קשור ואילו קוני מידו שו חפ‪ 3‬לצור) ע"ז^ היה‬ ‫לעבודה זרה^ ואזיל השתא ומודה‪:‬‬
‫נותנה בזול מתו) שהוא אדוק לע"ז^ וסבור כי היכי דאביקנא בה ויהיבנא כל‬ ‫‪ .‚ÈÊÂÂË· 9‬האי משתה דקתני מותר למכור לו תרנגול לב לאו במשתה חופת‬
‫מידי דאית לי בזול לצור) ע"ז^ כ''ע נמי אדוקי בה סבר אימא לע"ז^ קבעינא‬ ‫בנו דהא ודאי לתקרובת ע"ז^ קבעי ליה אלא במשתה של מריעות שעושי‬
‫ויהבו לי בזול ומיהו אי לבו לעבוד' זרה^ ולישתרי קמ''ל‪:‬‬ ‫הנערי זה ע זה וקורי קמפרוייש''א דלא חשיב כולי האי שיקריבו לעבוד'‬
‫‪ .ÚÂË˜ 14‬רגל‪:‬‬ ‫זרה‪^:‬‬
‫‪ .ÌÈ¯Ú‡ ÈÓÂ¯ÚÈ‡ 15‬דידע הוא שאי קטוע מצוי וימכרו לו של אלא להוציא‬ ‫‪ .ÔÈ·ÊÓ„ ¯ÓÈÓÏ ‡ÎÈ¯ˆ ‡Ó˙Ò Â‡Ï 10‬דלא תנינ אלא תרנגול לב אבל חיטי‬
‫מלב שלא יבינו שלצור) ע"ז^ הוא תובע קטוע‪:‬‬ ‫חוורתי מותר‪:‬‬
‫‪ .ÏÈ˜˘Â ¯ÂÁ˘ ‰ÈÏ Â·‰ÈÂ 16‬כלומר כשמוכרי לו שחור לבדו שקיל ליה ואליבא‬ ‫‪ .‡Ï ÈÓ ÔÓ˙Ò 'ÈÙ‡ 11‬וקשיא לרבי זירא דאמר תרנגול למי מותר למכור לו‬
‫דר' יהודה מיבעיא ליה הכי ולא לרבנ דרבנ אפי' בי התרנגולי אסרי‪:‬‬ ‫תרנגול לב‪:‬‬

‫לה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף טו‪.‬‬
‫ו·‪ ‡¯È˙· Ô‬מתיר בסוס‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫דקל טב הוא דלא מזבנינ‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫הא דקל ביש מזבנינ?‬

‫גמרא‪:‬‬ ‫והתנ )כא(‪:‬‬
‫למימרא דאיסורא ליכא‪ ,‬מנהגא הוא דאיכא‪,‬‬ ‫אי מוכרי לה במחובר לקרקע!?‬ ‫‪2‬‬
‫היכא דנהיג איסור נהוג‪,‬‬ ‫אמר ליה‪:‬‬

‫היכא דנהיג היתר נהוג?‬ ‫מאי דקל טב? פירות דקל טב‪.‬‬
‫ורמינהי )כא ב(‪:‬‬ ‫וכ אמר ¯· ‪:‡Â‰‬‬
‫רפז‬
‫אי מעמידי בהמה בפונדקאות של גוי‪,‬‬ ‫פירות דקל טב‪.‬‬
‫מפני שחשודי על הרביעה!?‬ ‫‪11‬‬
‫אמר ¯·‪:‬‬ ‫‪12‬‬ ‫חצב‪.‬‬

‫מקו שהתירו למכור התירו לייחד‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫קשבא‪.‬‬
‫מקו שאסרו לייחד אסרו למכור; *‬ ‫‪13‬‬
‫טו‪.‬‬
‫רפב‬
‫רפח‬
‫ו¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬אמר‪:‬‬ ‫‪14‬‬ ‫נקלבס‪.‬‬
‫רפג‬
‫א במקו שאסרו לייחד מותר למכור;‬ ‫מאי נקלבס?‬
‫מאי טעמא?‬ ‫כי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר ¯·‪:ÛÒÂÈ ¯· ‡ÓÁ È‬‬
‫גוירפט חס על בהמתו שלא תעקר‪.‬‬ ‫קורייטי‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫וא ¯· הדר ביה‪,‬‬ ‫‪15‬‬

‫אמר ליה ‡·‪ ÈÈ‬ל¯· „‪:ÈÓÈ‬‬
‫דאמר ¯· ˙‪ ‡ÙÈÏÁ‬אמר ¯· ˘‪ ÈÓÈ·‡ ¯· ‡ÏÈ‬משמיה ד¯·‪:‬‬ ‫רפד‬
‫תנ נקלבס )כא(‪,‬‬
‫גוירצ חס על בהמתו שלא תעקר‪.‬‬ ‫ולא ידעינ מהו‪,‬‬
‫ואת אמרת קורייטי‪,‬‬
‫ובכל מקום אין מוכרין להםרצא בהמה גסה כו'‪.‬‬ ‫ולא ידעינ;‬
‫מאי טעמא?‬ ‫מאי אהנית ל?‬
‫נהי דלרביעה לא חיישינ‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫אמר ליה‪ :‬אהנאי לכו‪,‬‬
‫מעביד ביה מלאכה חיישינ‪.‬‬ ‫דכי אזלת הת ‬ ‫‪5‬‬
‫רפה‬
‫וניעביד‪,‬‬ ‫אמרת להו נקלבס ולא ידעי;‬
‫כיו דזבנה קנייה!?‬ ‫‪17‬‬ ‫אמרת להו‪ :‬קורייטי‪,‬‬
‫גזירה משו שאלה ומשו שכירות‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫וידעי וקא מחוו ל)‪.‬‬
‫משנה )ו(‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫רפו‬
‫‪ .‰¯Â·˘· ¯È˙Ó 9‬מפרש טעמא בגמ'‪:‬‬ ‫מקו שנהגו למכור בהמה דקה לגוי ‬ ‫‪6‬‬
‫‪ .ÒÂÒ· ¯È˙Ó 10‬שאי מלאכתו אלא לרכיבה ורכיבה שבות היא ולאו מלאכה‬ ‫מוכרי;‬
‫משו דחי נושא את עצמו לא איכפת ל אי אתי להשאילו ולהשכירו‪:‬‬ ‫מקו שנהגו שלא למכור ‬
‫‪ .‰ÚÈ·¯‰ ÏÚ ÔÈ„Â˘Á˘ ÈÙÓ :'Ó‚ 11‬ואיכא משו לפני עור לא תת מכשול‬ ‫אי מוכרי‪.‬‬
‫דבני נח נצטוו על הרביעה דכתיב )בראשית ב( והיו לבשר אחד יצאו בהמה וחיה‬
‫שאי נעשי בשר אחד )סנהדרי נח‪:(.‬‬ ‫ובכל מקו אי מוכרי לה בהמה גסה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ .'ÂÎ ¯ÂÎÓÏ Â¯È˙‰˘ ÌÂ˜Ó· ·¯ ¯Ó‡ 12‬כלומר יחוד נמי במנהגא תליא מילתא‬ ‫עגלי וסייחי‪ ,‬שלמי ושבורי;‬ ‫‪8‬‬
‫ומקו שנהגו למכור דקתני מתני' כגו במקו שאי חשודי על הרביעה לפיכ)‬
‫התירו לייחד‪:‬‬ ‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬מתיר בשבורה;‬
‫‪9‬‬
‫‪ .„ÁÈÈÏ Â¯Ò‡˘ ÌÂ˜ÓÂ 13‬כדקתני אי מעמידי מיירי במקו שחשודי על‬
‫הרביעה שמנהג בכ) ולפיכ) אסורי למכור והכל הול) אחר המנהג ולא קשיא‬
‫הא דלא קאמר נמי כי האי לישנא מקו שאסרו למכור אסור לייחד כי היכי‬ ‫רש"י‬
‫דקאמר מקו שהתירו למכור התירו לייחד משו דהתירו למכור דקתני קא‬
‫מהדר אמתני' דקתני מקו שנהגו למכור מוכרי דתנא דיד לא איירי אלא‬ ‫‪ .˘È· Ï˜„Â ·Ë Ï˜„ 1‬שני מיני דקלי ה‪:‬‬
‫במכירה ומקו שאסרו לייחד דקמהדר אההיא דאי מעמידי דמיירי באיסור‬
‫יחוד‪:‬‬ ‫‪ .Ú˜¯˜Ï ¯·ÂÁÓ· Ô‰Ï ÔÈ¯ÎÂÓ ÔÈ‡ 2‬כדמפ' לקמ )כ‪ (.‬משו דכתיב לא תחנ לא‬
‫תת לה חניי' בקרקע‪:‬‬
‫‪ .„ÁÈÈÏ Â¯Ò‡˘ ÌÂ˜Ó· Û‡ ¯ÓÂ‡ ‡''¯Â 14‬כדקתני בההוא דאי מעמידי התירו‬
‫למכור דיחוד בכל מקו אסור משו מכשול דרביעה ולא במנהגא תליא מילתא‬ ‫‪ .‡·˘˜ 3‬מי תמרי כמו )מגילה ז‪ (:‬מלא טסקא דקשבי ואית דאמר היינו חצובה‬
‫אבל במכירה ליכא למיחש לרביעה דגוי^ חס על בהמתו מלרבעה מאחר שקנאה‬ ‫שבו תיח יהושע את האר‪) 3‬ב''ב נו‪ (.‬ועשב נאה הוא‪:‬‬
‫כדי שלא תעקר שנעשית עקורה ברביע' הלכ) במנהגא תליא מילתא היכא‬ ‫‪ .ÈËÈÈ¯Â˜ 4‬מי פירות וי''א עפרורית קרטי לבונה ואינו נראה דא''כ אמאי לא‬
‫דאחמור עלייהו דלא מזבני אחמור והיכא דלא אחמור שרי ולגבי העמדת בהמה‬ ‫ידעי‪:‬‬
‫בפונדקאות של גוי^ שהבהמה של ישראל היא אי הגוי^ חס עליה מלרבעה‬ ‫‪ .Ì˙‰Ï ˙ÏÊ‡ ÈÎ„ 5‬לא''י‪:‬‬
‫וקא עבר אלפני עור לא תת מכשול ואהכי אסור‪:‬‬ ‫‪ .‰˜„ ‰Ó‰· ¯ÂÎÓÏ Â‚‰˘ ÌÂ˜Ó :'È˙Ó 6‬כגו מקו שלא נחשדו על הרביעה‬
‫‪ .‰È· ¯„‰ ·¯ Û‡Â 15‬וקסבר כר''א‪:‬‬ ‫והכי מפרש לה בגמרא ואל ישנה אד מפני המחלוק' לא גרס לה הכא אלא‬
‫‪ .ÔÈ˘ÈÈÁ ‡Ï ‰ÚÈ·¯Ï„ È‰ 16‬דגוי^ חס על בהמתו שלא תעקר‪:‬‬ ‫בפסחי )נ‪ (:‬גרס לה‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÈ˜ ‰·Ê„ ÔÂÈÎ 17‬ואינה של ישראל ומשו לפני עור לא תת מכשול לא‬ ‫‪ .‰Ò‚ ‰Ó‰· Ô‰Ï ÔÈ¯ÎÂÓ ÔÈ‡ ÌÂ˜Ó ÏÎ·Â 7‬מפני שמיוחדת למלאכה ועושה‬
‫קעבר דבני נח לא נצטוו על השביתה אבל גבי רביעה ליכא למימר הכי משו‬ ‫בהמתו מלאכה בשבת‪:‬‬
‫דהת קעבר אלפני עור לא תת מכשול )ויקרא יט( לפני שבני נח נצטוו על‬ ‫‪ .ÌÈ¯Â·˘Â ÌÈÓÏ˘ ÌÈÁÈÈÒÂ ÌÈÏ‚Ú 8‬ואפילו שבורי שאינ ראוי למלאכה גזרו‬
‫הרביעה אבל על השבת לא נצטוו בני נח ומה שאסור לישראל לומר לגוי^ עשה‬ ‫בהו רבנ דלמא אתי לאחלופי ואתי למזב להו גדולי ושלמי הראוי למלאכה‬
‫לי כ) זהו משו ממצוא חפצ) ודבר דבר )ישעיהו נח( דבור אסור‪:‬‬ ‫ואיכא למיחש להו לשאלה ולשכירות ולנסיוני כדמפרש טעמא בגמ'‪:‬‬

‫לו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף טו‪:‬‬
‫ואי סלקא דעת) שכירות קניא‪,‬‬ ‫שאלה קנייה‪,‬‬

‫‪2‬‬
‫אמאי לא יאכילנה?‬ ‫ואגרא קנייה!?‬

‫פרה דידיה היא!?‬
‫אלא שמע מינה ‬ ‫אלא אמר ¯‪:‡·ÈÈ È·¯„ ‰È¯· ÈÓ‬‬
‫שכירות לא קניא‪.‬‬ ‫גזירה משו נסיוני‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫דזמני דזבנה לה ניהליה‬

‫והשתא דאמרת שכירות לא קניא‪,‬‬ ‫סמו) לשקיעת החמה דמעלי שבתא‪,‬‬
‫גזירה משו שכירות‪ ,‬וגזירה משו שאלה‪,‬‬ ‫ואמר ליה‪:‬‬
‫וגזירה משו נסיוני‪.‬‬ ‫תא נסייה ניהליה‪,‬‬
‫ושמעה ליה לקליה‪,‬‬
‫¯· ‡„‡ שרא לזבוני חמרא אידא דספסירא‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫ואזלא מחמתיה‪ ,‬וניחא ליה דתיזל‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫אי משו נסיוני ‬ ‫והוה ליה מחמר אחר בהמתו בשבת‪,‬‬

‫‪5‬‬
‫הא לא ידעה לקליה דאזלא מחמתיה;‬ ‫והמחמר אחר בהמתו בשבת ‬

‫ואי משו שאלה ושכירות ‬ ‫חייב חטאת‪.‬‬
‫כיו דלא דידיה היא לא מושיל ולא מוגר;‬
‫ועוד ‬ ‫‪11‬‬
‫מתקי לה ¯· ˘‪:È„È‡ ·¯„ ‰È¯· ‡˘È‬‬
‫משו דלא ניגלי ביה מומא‪.‬‬ ‫ושכירות מי קניא?‬
‫רצד‬ ‫והתנ )כא ט(‪:‬‬
‫¯· ‪ ‡Â‰‬זבי ההיא פרה לגוי‪,‬‬ ‫א במקו שאמרו להשכיר ‬ ‫‪6‬‬
‫אמר ליה ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬ ‫לא לבית דירה אמרו‪,‬‬

‫מאי טעמא עבד מר הכי?‬ ‫רצב‬
‫מפני שמכניס לתוכו עבודה זרה;‬
‫אמר ליה‪ :‬אימור לשחיטה זבנה‪* .‬‬
‫‪12‬‬
‫טו‪:‬‬ ‫ואי סלקא דעת) שכירות קניא‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫ומנא תימרא דאמרינ כי האי גוונא?‬ ‫‪13‬‬

‫האי כי קא מעייל לביתיה קא מעייל!?‬
‫דתנ )שביעית ה‪:‬ח(‪:‬‬ ‫שאני עבודה זרהרצג דחמירא‪,‬‬
‫·‪ È‡Ó˘ ˙È‬אומרי‪:‬‬ ‫דכתיב )דברי ז‪,‬כו(‪:‬‬
‫לא ימכר לורצה פרה החורשת בשביעית;‬ ‫‪14‬‬ ‫ית ָך"‪.‬‬
‫תו ֵע ָבה ֶאל ּ ֵב ֶ‬
‫"וְ ל ֹא ָת ִביא ֹ‬
‫ו·‪ ÏÏ‰ ˙È‬מתירי‪ ,‬מפני שיכול לשוחטה‪.‬‬
‫אמר ¯·‪:‰‬‬ ‫מתקי לה ¯· ‪:‡È˘¯˘Ó ·¯„ ‰È¯· ˜ÁˆÈ‬‬
‫מי דמי?‬ ‫ושכירות מי קניא?‬
‫הת אי אד מצווה על שביתת בהמתו בשביעית‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫והא תנ )תרומות יא‪:‬ט(‪:‬‬
‫הכא אד מצווה על שביתת בהמתו בשבת!?‬ ‫‪16‬‬ ‫ישראל ששכר פרה מכה ‬
‫יאכילנה כרשיני תרומה;‬ ‫‪8‬‬
‫אמר ליה ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫וכה ששכר פרה מישראל‪,‬‬

‫וכל היכא דאד מצווה אסור?‬ ‫א על פי שמזונותיה עליו ‬
‫והרי שדה‪,‬‬ ‫לא יאכילנה כרשיני תרומה;‬ ‫‪9‬‬
‫דאד מצווה על שביתת שדהו בשביעית‪,‬‬

‫ותנ‪:‬‬
‫·‪ È‡Ó˘ ˙È‬אומרי‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫לא ימכור אד שדה ניר בשביעית‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪17‬‬
‫‪ .‰Ï‡˘ ÌÂ˘Ó ‰¯Ê‚ 1‬אי שרינ לזבוני בהמה גסה ולא חיישינ למאי דעבדה‬
‫מלאכה בשבת אתי הוא לאושולי בהמתו לגוי^ ועביד בה מלאכה בשבת וקא‬
‫עבר בלאו דכתיב )דברי ה( לא תעשה כל מלאכה וגו' וכל בהמת) דהשתא בהמת‬
‫רש"י‬
‫ישראל היא ומצווה הוא על שביתתה‪:‬‬
‫‪ .‰ÓÂ¯˙ ÈÈ˘¯Î ‰ÏÈÎ‡È ‡Ï 9‬לפי שאינה שלו ואינו יכול להאכילה תרומה‬ ‫‪ .'ÈÈ˜ ‰Ï‡˘ 2‬לימי שאלת' דכיו דחייב באונסי הרי היא שלו‪:‬‬
‫אלא לבהמתו קנוית כספו‪:‬‬
‫‪ .ÈÂÈÒ 3‬מנסה לה אי אזלא שפיר כשהיא טעונה‪:‬‬
‫‪ .‡¯ÈÒÙÒ„ ‡„È‡ 10‬ע''י סרסור ישראל והמוכר נמי ישראל‪:‬‬
‫‪ .'È˙ÓÁÓ ‡ÏÊ‡Â 4‬מחמת קולו שהיא מכרת והולכת‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÂÓ ÈÏ‚Ó ‡Ï„ „ÂÚÂ 11‬כיו דהוא למכרה לקחה אינו רוצה שיודע בה מו‬
‫שבה הלכ) לא מושיל ולא מוגיר‪:‬‬ ‫‪ .¯ÓÁÓ 5‬לא שיי) למימר אלא בבהמה הטעונה משאוי ופעמי שנות עליה‬
‫משא לנסותה א הולכת יפה וה''ל מחמר בשבת ואיכא למ''ד בפרק בתרא‬
‫‪ .‰·Ê ‰ËÈÁ˘Ï ¯ÂÓÈ‡ 12‬ותלינ לקולא ומתניתי בבהמה טמאה אפילו בסתמא‬ ‫במסכת שבת )קנד‪ (.‬דחייב חטאת והת פלוגתא‪:‬‬
‫א''נ בטהורה ובמפרש ליה גוי^ דלקיומיה קאי‪:‬‬
‫‪ .ÌÂ˜Ó· Û‡ 6‬הכי קתני במתני' אי משכירי לה בתי בא''י אבל בחו''ל‬
‫‪ .‡¯ÓÈ˙ ‡ÓÂ 13‬דהיכא דאיכא למיתלי במכירה דלפני עור תלינ לקולא דתנ‬ ‫משכירי וא במקו שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו שידור בו הגוי^ אלא‬
‫כו'‪:‬‬ ‫לבית העצי לבית האוצרות מפני שמכניס לתוכה ע"ז‪^:‬‬
‫‪ .˙ÈÚÈ·˘· ˙˘¯ÂÁ‰ ‰¯Ù ÂÏ ¯ÂÎÓÈ ‡Ï 14‬ישראל החשוד על השביעית לא‬ ‫‪ .‡ÈÈ˜ ˙Â¯ÈÎ˘ È‡Â 7‬מאי איכפת ליה לישראל א עייל לה גוי ע"ז^ בדידיה‬
‫ימכור לו חבירו פרה המלומדת לחרוש משו לפני עור וגו'‪:‬‬ ‫קא מעייל‪:‬‬
‫‪ .˙ÈÚÈ·˘· Â˙Ó‰· ˙˙È·˘ ÏÚ ‰ÂÂˆÓ Ì„‡ ÔÈ‡ 15‬הלכ) ליכא למיגזר משו‬ ‫‪ .‰ÓÂ¯˙ ÈÈ˘¯Î ‰ÏÈÎ‡È 8‬אע''פ שמזונותיה עליו אינו גזל א האכילה‬
‫שאלה ושכירות ונסיוני ואי משו לפני עור לא תת מכשול תלינ בשחיטה אבל‬ ‫תרומת כה לפי שתרומה ממו שאי לה תובעי היא שהרי נותנה לכל כה‬
‫גבי גוי^ לעני שבת אד מצווה על שביתת בהמתו בשבת ואיכא למיגזר משו‬ ‫שירצה וא רצה היה יכול ליתנה לכה זה שהשכיר לו פרתו ואותו כה מסתמא‬
‫כל הני‪:‬‬ ‫ניחא ליה ומחיל א האכילה הרבה כרשיני תרומה דמה לו להקפיד והלא אינה‬
‫‪ .Â‰„˘ ˙˙È·˘ ÏÚ ‰ÂÂˆÓ Ì„‡ 16‬שנת שבתו יהיה לאר‪:3‬‬ ‫מיוחדת לו לפיכ) מתו) שיודע שנות לבהמתו מאות כרשיני הרבה בעי יפה‬
‫‪ .¯ÂÎÓÈ ‡Ï 17‬לו לישראל החשוד על השביעית‪:‬‬ ‫יותר משאילו היו שלו ניחא ליה ואינו גזל אי נמי שנפלו לו מבית אבי אמו כה‪:‬‬

‫לז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף טו‪:‬‬
‫אבל מעמידי בהמה בפונדקאות של כותי‪,‬‬

‫‪2‬‬
‫ו·‪ ÏÏ‰ ˙È‬מתירי‪ ,‬מפני שיכול להובירה!?‬
‫זכרי אצל נקבות ונקבות אצל זכרי‪,‬‬
‫ואי צרי) לומר זכרי אצל זכרי ונקבות אצל נקבות;‬ ‫מתקי לה ¯· ‡˘‪:È‬‬
‫ומוסרי בהמה לרועה שלה‪ ,‬ומייחדי עמה‪,‬‬ ‫וכל היכא דאי אד מצווה שרי?‬
‫ומוסרי לה תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות;‬ ‫והרי כלי‪,‬‬
‫אלמא לא חשידי!‬ ‫‪16‬‬ ‫דאי אד מצווה על שביתת כלי בשביעית‪,‬‬
‫ועוד ‬ ‫ותנ )ש‪:‬ו(‪:‬‬
‫תניא‪:‬‬ ‫אלו ה כלי‪ ,‬שאי האומרצו רשאי למוכר בשביעית‪:‬‬
‫אי מוכרי לה ‬ ‫‪17‬‬ ‫המחרישה וכל כליה‪ ,‬העול‪ ,‬והמזרה‪ ,‬והדקר!?‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫לא זיי‪ ,‬ולא כלי זיי‪,‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫אלא אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬
‫ואי משחיזי לה את הזיי‪,‬‬ ‫כל היכא דאיכא למיתלא ‬ ‫‪6‬‬
‫ואי מוכרי לה ‬ ‫תלינ‪ ,‬וא על גב דמצווה;‬

‫לא סד‪ ,‬ולא קולרי‪,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫וכל היכא דליכא למיתלי ‬ ‫‪7‬‬
‫ולא כבלי‪ ,‬ולא שלשלאות של ברזל‪,‬‬

‫‪22‬‬ ‫‪21‬‬ ‫לא תלינ א על גב דאינו מצווה‪.‬‬
‫אחד גוישא ואחד כותי;‬ ‫רצז‬
‫מאי טעמא?‬ ‫‪23‬‬
‫¯·‪ ‰‬זבי ההוא חמרא לישראל החשוד למכור לגוי‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫אי נימא דחשידי אשפיכות דמי;‬ ‫‪24‬‬

‫אמר ליה ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫ומי חשידי?‬ ‫מאי טעמא עבד מר הכי?‬
‫האמרת‪:‬‬ ‫‪25‬‬
‫אמר ליה‪ :‬אנא לישראל זביני‪.‬‬
‫רצח‬
‫ומייחדי עמה;‬ ‫אמר ליה‪ :‬והא אזיל ומזבי ליה לגוי!?‬
‫שב‬
‫אלא משו דאתי לזבונה לגוי!‬ ‫לגוי קא מזבי‪ ,‬לישראל לא קא מזבי?‬
‫וכי תימא ‬
‫כותי לא עביד תשובה‪,‬‬ ‫‪26‬‬ ‫איתיביה‪:‬‬
‫ישראל עביד תשובה;‬ ‫‪27‬‬ ‫מקו שנהגו למכור בהמה דקה לכותי ‬
‫והאמר ¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ¯·‪:‰Â·‡ ¯· ‰‬‬ ‫מוכרי;‬
‫רצט‬
‫שג‬
‫כדר) שאסור למכור לגוי ‬ ‫מקו שנהגו שלא למכור ‬
‫שד‬ ‫אי מוכרי;‬
‫כ) אסור למכור לישראל החשוד למכור לגוי!?‬
‫רהיט בתריה תלתא פרסי‪,‬‬ ‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬ ‫מאי טעמא?‬
‫ואיכא דאמרי‪:‬‬ ‫אילימא משו דחשידי ארביעה;‬
‫פרסא בחלא‪,‬‬
‫‪30‬‬ ‫ומי חשידי?‬
‫ולא אדרכיה‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫ש‬
‫אי מעמידי בהמה בפונדקאות של גוי‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫שה‬ ‫זכרי אצל זכרי ונקבות אצל נקבות‪,‬‬

‫אמר ¯‪:‡ÓÁ ¯· ÈÓ‬‬ ‫‪11‬‬
‫ואי צרי) לומר נקבות אצל זכרי וזכרי אצל נקבות;‬ ‫‪12‬‬
‫רש"י‬
‫ואי מוסרי בהמה לרועה שלה‪ ,‬ואי מייחדי עמה‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪ .˜ÂÈ˙ Ì‰Ï ÔÈ¯ÒÂÓ ÔÈ‡Â 15‬דמשכי ליה למינות ועוד משו משכב זכור וה‬ ‫ואי מוסרי לה תינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות;‬ ‫‪15‬‬
‫מוזהרי עליו דכתיב )בראשית ב( ודבק באשתו ולא בזכור‪:‬‬

‫‪ .È„È˘Á ‡Ï ‡ÓÏ‡ 16‬כותי ארביעה ואפי' הכי קתני בברייתא קמייתא דבהמה‬
‫דקה תליא במנהגא הא בהמה גסה אסור לזבוני להו אלמא משו דהדר מזבי‬ ‫רש"י‬
‫ליה לגוי^ חיישינ‪:‬‬ ‫‪ .¯È ‰„˘ 1‬חרושה דסתמא לזריעה קיימא ועבר אלפני עור‪:‬‬
‫‪ .Ô‰Ï ÔÈ¯ÎÂÓ ÔÈ‡ 17‬לגוי‪^:‬‬ ‫‪ .‰¯È·Â‰Ï 2‬לעשותה שדה בור שלא יזרענה‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÈÊ ‡Ï 18‬סיי ורומח‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÏÎ ÏÎÂ ‰˘È¯ÁÓ‰ 3‬דסתמייהו לעבודת קרקע והשתא לאו משו שתא‬
‫‪ .ÔÈÈÊ ÈÏÎ 19‬בית יד לרומח ונד לסיי ‪:‬‬ ‫דלקמיה הכא קא זבי להו שהרי כל שעה ה מצויי‪:‬‬
‫‪ .Ô„Ò 20‬לשו בו רגלי איש ובלשו אשכנז שטו''ק בלע''ז ציפ''י‪:‬‬ ‫‪ .‰¯ÊÓ‰ 4‬פל''א שבו זורה את הגור לרוח להעביר הקש וכשאי גור עודר בה‬
‫‪ .ÌÈÏ·Î 21‬בווי''ש בלע''ז‪:‬‬ ‫את הקרקע‪:‬‬
‫‪ .˙Â‡Ï˘Ï˘ 22‬פרויי''ש וכל הנ) משו דלא ליזקו בהו ישראל‪:‬‬ ‫‪ .¯˜„‰Â 5‬מרא פישור''א‪:‬‬
‫‪ .Ë''Ó 23‬אכותי קאי‪:‬‬ ‫‪ .ÈÏ˙ÈÓÏ ‡ÎÈ‡„ 6‬כגו בהמה ושדה ניר דשדה אד קופ‪ 3‬לקנותו משו דאינו‬
‫‪ .ÌÂ˘Ó ‡ÓÈ È‡ 24‬דכותי אשפיכות דמי חשידי‪:‬‬ ‫מצוי לו כל שעה לקנות ומשו שתא דלקמ קא זבי ליה‪:‬‬
‫‪ .˙¯Ó‡ ‡‰Â 25‬לעיל מתייחדי עמה אלמא לא חשידי‪:‬‬ ‫‪ .ÈÏ˙ÈÓÏ ‡ÎÈÏ„ 7‬כגו כלי הללו‪:‬‬
‫‪ .‰·Â˘˙ „È·Ú ‡Ï 26‬לחזור בו ולחוש לדברי חכמי שאסרוהו למכור לגוי‪^:‬‬ ‫‪ .‡¯ÓÁ 8‬ליכא למיתלי בשחיטה‪:‬‬
‫‪ .‰·Â˘˙ „È·Ú 27‬וציית ולא מזבי ליה לגוי‪^:‬‬ ‫‪ .‰ÈÏ Ô·ÊÓ ‡Ï Ï‡¯˘ÈÏ 9‬בתמיה הלכ) תלינ בישראל‪:‬‬
‫‪ .Ë‰¯ 28‬רבה‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÓ‰· 10‬זכרי אצל גוי^ זכרי דרבעי להו‪:‬‬
‫‪ .‰È¯˙· 29‬דההוא ישראל למיהדר ולמיזב חמרא מיניה‪:‬‬ ‫‪ .˙Â·˜ 11‬אצל גויות^ נקבות כדמפרש בפ' שני )לקמ כב‪ (:‬דגוי^ מצוי אצל‬
‫‪ .‡ÏÁ· 30‬בי החולות מקו קשה להילו)‪:‬‬ ‫נשי חבריה וזימני דלא משכח לה ורבע לבהמה דישראל‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÎ¯„‡ ‡ÏÂ 31‬לא השיגו ודומה לו בפלגש בגבעה )שופטי כ( כתרו את בנימי‬ ‫‪ .˙Â·˜ Ïˆ‡ ÌÈ¯ÎÊ Ï''ˆ‡Â 12‬לפי שגויה^ נרבעת לזכר‪:‬‬
‫הרדיפוהו מנוחה הדריכוהו בעריה מקו מנוחת השיגו השבטי לבני‬ ‫‪ ^.ÈÂ‚ ‰ÚÂ¯Ï ‰Ó‰· ÔÈ¯ÒÂÓ ÔÈ‡Â 13‬משו רביעה‪:‬‬
‫בנימי‪:‬‬ ‫‪ .Ì‰ÓÚ ÔÈ„ÁÈÈ˙Ó ÔÈ‡Â 14‬שחשוד על שפיכות דמי‪:‬‬

‫לח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף טז‪.‬‬
‫שו‬
‫והאידנא דקא מזבנינ‪,‬‬ ‫כדר) שאסור למכור לגוי ‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫אסור למכור ללסטי ישראל‪.‬‬
‫לפרסאי דמגנו עילוו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫היכי דמי?‬
‫אי דחשיד דקטיל ‬
‫עגלים וסייחים‪.‬‬ ‫פשיטא!‬
‫שז‬
‫תניא‪:‬‬ ‫היינו גוי!‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬מתיר בשבורה‪,‬‬ ‫ואי דלא קטיל ‬
‫מפני שאינה יכולה להתרפאות ולחיות‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫אמאי לא!?‬
‫אמרו לו‪:‬‬ ‫לעול דלא קטיל‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫והלא מרביעי עליה ויולדת‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫והכא במאי עסקינ? במשמוטא‪,‬‬
‫וכיו דמרביעי עליה ויולדת אתו לשהויה!?‬ ‫דזימני דעביד לאצולי נפשיה‪.‬‬
‫אמר לה‪ :‬לכשתלד‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫אלמא לא מקבלת זכר‪.‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬

‫אי מוכרי לה תריסי;‬
‫בן בתירא מתיר בסוס‪.‬‬ ‫ו‪ :ÌÈ¯ÓÂ‡ ˘È‬מוכרי לה תריסי‪.‬‬
‫תניא‪:‬‬ ‫מאי טעמא?‬
‫·‪ ‡¯È˙· Ô‬מתיר בסוס‪,‬‬ ‫אילימא משו דמגנו עלייהו;‬
‫מפני שהוא עושה בו מלאכה שאי חייבי עליה חטאת;‬ ‫אי הכי ‬
‫ו¯·‪ È‬אוסר מפני שני דברי‪,‬‬ ‫אפילו חיטי ושערי נמי לא!?‬
‫אחד משו תורת כלי זיי‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪* :‬‬ ‫טז‪.‬‬
‫ואחד משו תורת בהמה גסה‪.‬‬ ‫אי אפשר הכי נמי‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫בשלמא תורת כלי זיי איכא ‬

‫דקטיל בסחופיה;‬ ‫‪13‬‬ ‫איכא דאמרי‪:‬‬
‫אלא תורת בהמה גסה מאי היא?‬ ‫‪14‬‬ ‫תריסי היינו טעמא דלא ‬
‫אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫דכי שלי זינייהו קטלי בגוייהו;‬ ‫‪3‬‬
‫לכשיזקי מטחינו ברחיי בשבת‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫ו‪:ÌÈ¯ÓÂ‡ ˘È‬‬
‫מוכרי לה תריסי‪,‬‬
‫אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫דכי שלי זינייהו מערק ערקי‪.‬‬
‫הלכה כ·‪.‡¯È˙· Ô‬‬
‫אמר ¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ¯·‪:‰Â·‡ ¯· ‰‬‬
‫איבעיא להו‪:‬‬ ‫הלכה כ‪.ÌÈ¯ÓÂ‡ ˘È‬‬
‫שור של פט‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫מהו?‬ ‫‪17‬‬
‫תיבעי ל¯·‪,‰„Â‰È È‬‬ ‫אמר ¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪:‰·‰‬‬

‫תיבעי ל¯·‪;Ô‬‬ ‫אי מוכרי לה עששיות של ברזל‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫תיבעי ל¯·‪ ‰„Â‰È È‬‬ ‫מאי טעמא?‬

‫עד כא לא קא שרי ¯·‪ ‰„Â‰È È‬‬ ‫משו דחלשי מינייהו כלי זיי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אלא בשבורה דלא אתי לכלל מלאכה‪,‬‬ ‫אי הכי ‬

‫אפילו מרי וחציני נמי!?‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫אמר ¯· ‪:„È·Ê‬‬
‫רש"י‬ ‫בפרזלא הינדואה‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪ .ÔÂÂÏÈÚ È‚Ó„ 9‬נלחמי לשמור העיר ואת יושביה‪:‬‬

‫רש"י‬
‫‪ .˙Â‡Ù¯˙‰Ï ‰ÏÂÎÈ ‰È‡˘ 10‬ומסתמא לשחיטה זבנה ולא משהי ליה ולא חזי‬
‫ליה ישראל בי גוי^ דתיפוק חורבה מיניה לזבוני שלימה‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏÚ ÔÈÚÈ·¯Ó ‡Ï‰Â 11‬ומשהו לה ומא דחזי לה בי גוי^ ילי מינה לזבוני‬ ‫‪ 1‬ה''ג ‪ .‰È˘Ù ÈÏÂˆ‡Ï „È·Ú„ ‡ËÂÓ˘Ó·Â ÏÈË˜ ‡Ï„ ÌÏÂÚÏ‬לסטי השומט‬
‫שלימה‪:‬‬ ‫ממו מיד בעליו ונמלט והול) וכשרודפי אחריו נלח ומציל עצמו ומאבד זה‬
‫‪ .„Ï˙˘ÎÏ 12‬תאסרוהו דלא תלד לעול‪:‬‬ ‫את ממונו‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÙÂÁÈÒ· ÏÈË˜„ 13‬מלמדהו להרוג בידו את הנופלי במלחמה סיחופיה מכת‬ ‫‪ .¯˘Ù‡ È‡ 2‬בלא איבה‪:‬‬
‫יד בהמה וחיה קרי סיחופא שמכה כלפי מטה כמו סחופי כסא )שבת סו‪ (:‬אדנטי''ר‬ ‫‪ .Â‰ÈÈÈÊ ÌÈÏ˘ ÈÎ„ 3‬כשכלי כלי זיינ במלחמה קטלי בתריסי‪:‬‬
‫בלע''ז‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÈ˘˘Ú 4‬חתיכות עבות שקורי מש''ש‪:‬‬
‫‪ .‡È‰ È‡Ó ‰Ò‚ ‰Ó‰· ˙¯Â˙ 14‬כלומר איסור טע מכירת בהמה גסה מאי היא‬ ‫‪ .Â‰ÈÈÈÓ È˘ÏÁ„ 5‬מחלישי אות בקורנס עד שנעשו דקות ועושי מה כלי‬
‫הא לא עביד מלאכה דחייב חטאת דנגזור משו נסיוני‪:‬‬ ‫זיי‪:‬‬
‫‪ .ÌÈÈÁ¯· ÂÈÁËÓ 15‬ואב מלאכה היא‪:‬‬ ‫‪ .È¯Ó ÂÏÈÙ‡ 6‬פושיו''ר‪:‬‬
‫‪ .ÌËÙ Ï˘ ¯Â˘ 16‬שפיטמו ושמ מאד ואינו ראוי למלאכה‪:‬‬ ‫‪ .ÈÈˆÁÂ 7‬דולדורי''א לא נזבי להו דחלישי מינייהו כלי זיי‪:‬‬
‫‪ .Â‰Ó 17‬למכרו לגוי‪^:‬‬ ‫‪ .‰‡Â„È‰ ‡ÏÊ¯Ù· 8‬של אר‪ 3‬הודו שאי עושי אותה אלא לכלי זיי‪:‬‬

‫לט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף טז‪:‬‬
‫‪17‬‬
‫אבל בוני עמה בימוסיאות ובית מרחצאות‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫אבל האי דכי משהי ליה אתי לכלל מלאכה ‬ ‫‪1‬‬
‫שט‬
‫הגיע לכיפה שמעמידי בה עבודה זרה ‬
‫‪18‬‬
‫אסור;‬
‫אסור לבנות‪.‬‬ ‫או דלמא ‬
‫אפילו ל¯·‪ Ô‬לא קא אסרי הת ‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫אלא דסתמיה לאו לשחיטה קאי‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫אמר ¯· ‪,‡„ÒÁ ·¯ ¯· ÔÈÁ‬‬ ‫אבל האי דסתמיה לשחיטה קאי ‬

‫ואמרי לה אמר ¯· ‪ ‡·¯ ¯· ÔÁ‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫אפילו ¯·‪ Ô‬שרו?‬
‫חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫אבל לא למכירה;‬ ‫‪20‬‬

‫ואני אומר‪ :‬א למכירה‪,‬‬ ‫דאמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫מקו שנהגו למכור מוכרי‪,‬‬ ‫של בית ¯·‪ È‬היו מקריבי שור של פט ביו איד‪,‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫שלא למכור אי מוכרי‪.‬‬ ‫חסר ארבעה ריבב שאי מקריבי אותו היו אלא למחר‪,‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫חסר ארבעה ריבב שאי מקריבי אותו חי אלא שחוט‪,‬‬

‫תנ )כא(‪:‬‬ ‫חסר ארבעה ריבב שאי מקריבי אותו כל עיקר;‬
‫אי מוכרי לה דובי ואריות‪,‬‬ ‫מאי טעמא?‬
‫ולא כל דבר שיש בו נזק לרבי;‬ ‫לאו משו דלמא אתי לשהויי‪.‬‬
‫טעמא דאית ביה נזק לרבי‪,‬‬ ‫וליטעמי)‪,‬‬
‫הא לית ביה נזק לרבי שרי!?‬ ‫‪21‬‬ ‫שאי מקריבי אותו היו אלא למחר ‬
‫אמר ¯·‪:‡ÏÂÚ ¯· ‰‬‬ ‫מאי טעמא?‬
‫בארי שבור‪* ,‬‬ ‫‪22‬‬
‫טז‪:‬‬ ‫אלא‪,‬‬
‫ואליבא ד¯·‪.‰„Â‰È È‬‬ ‫‪23‬‬ ‫¯·‪ È‬מיעקר מילתא בעי‪,‬‬
‫וסבר יעקר ואתי פורתא פורתא‪.‬‬
‫¯· ‡˘‪ È‬אמר‪:‬‬ ‫‪24‬‬
‫סת ארי שבור הוא אצל מלאכה‪.‬‬ ‫וכי משהי ליה ‬ ‫‪7‬‬
‫בריא ועביד מלאכה!?‬ ‫‪8‬‬
‫מיתיבי‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬

‫כש שאי מוכרי לה בהמה גסה ‬ ‫אמר לי זבידא‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫כ) אי מוכרי לה חיה גסה;‬ ‫בר תורא משהינ ליה ועביד על חד תרי‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
‫ואפילו במקו שמוכרי לה בהמה דקה ‬ ‫‪25‬‬
‫רש"י‬
‫משנה )ז(‪:‬‬
‫·‪ .‰ÓÈ‬נמי כעי מגדל קצר הוא וגבוה כדאמר במס' סוטה )מא‪ (.‬בימה של ע‪3‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אי מוכרי לה דובי ואריות‪,‬‬
‫עושי לו בעזרה ואנו קורי אותו אלמבר''א והיו עושי אותו לדחו מש איש‬ ‫ולאשח כל דבר שיש בו נזק לרבי‪.‬‬
‫להמיתו ובכל אלה יש נזק לרבי וכדי שלא יתפש ישראל ש אסור לבנות‬
‫עמה‪:‬‬
‫‪ .˙Â‡ÈÒÂÓÈ· 16‬גרסינ בני שאינו לצור) ע"ז^ ומפרש לקמ בפרק רבי ישמעאל‬
‫‪15‬‬
‫אי בוני עמה בסילקי‪ ,‬גרדו‪ ,‬איצטדייא‪ ,‬ובימה;‬
‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫)נג‪ (:‬וקורי לו אלט''ר דקתני בימוסיאות של גוי^ מותרי ומאי בימוס בימה של‬
‫אב אחת ומקריב זבחי דהוי תשמיש דתשמיש לע"ז‪^:‬‬
‫‪ .˙Â‡ˆÁ¯ÓÂ 17‬בקרקע ה עשוי עמוקי מאד והמי נופלי מתחת ואנשי‬ ‫רש"י‬
‫רוחצי מלמעלה ע''ג הנסרי‪:‬‬
‫‪ .‰ÙÈÎ 18‬אריוולד''י דר) גוי להעמיד ע"ז^ בבית המרח‪ 3‬שלה‪:‬‬
‫‚‪ .ÒÂÎ¯ÈÙÏ ‰˜„ ‰Ó‰·Î :'Ó‬כדאמר גבי בהמה מסוכנת בשחיטת חולי )לז‪(.‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ ‰Î‡ÏÓ ÏÏÎÏ È˙‡„ È‡‰ Ï·‡ 1‬דמשהו ליה וחזו ליה לאחר זמ בידיה‬
‫בהמה דקה שפשטה ידה אחר שחיטתה ולא החזירה אסורה דבהמה מסוכנת היא‬ ‫ואע''ג דהשתא ליכא למיחש לנסיוני מיהו נפקא מינה חורבה למכור שאר‬
‫ואינה מותרת עד שתפרכס וא לא פרכסה הויא כמתה קוד שחיטה ופישוט יד‬ ‫שוורי לגוי‪^:‬‬
‫לדקה אינה אלא הוצאת נפש אבל גסה בי פשטה ולא כפפה בי כפפה ולא‬ ‫‪ .‡ÓÈÈ˜ ‰ËÈÁ˘Ï Â‡Ï 2‬דכחושה ומשהו לה לגדל וולדות‪:‬‬
‫פשטה פירכוס היא וכשרה הכי מפרש הת וחיה גסה נמי דרכה לפשוט יד‬ ‫‪ .ÔÈ·È¯˜Ó 3‬מס ודור למל)‪:‬‬
‫בהוצאת נפש הלכ) שחט חיה גסה מסוכנת ולא פרכסה אלא פשטה ידה ולא‬ ‫‪ .ÌËÙ Ï˘ ¯Â˘ 4‬ועבודת בזיו היתה‪:‬‬
‫החזירה אסורה‪:‬‬ ‫‪ .Ô··È¯ '„ ¯ÒÈÁ 5‬הוציא ד' ריבואות ממו לבטל שלא יקריבוהו ביו איד‪:‬‬
‫‪ .‰¯ÈÎÓÏ ‡Ï Ï·‡ 20‬למיתלי במנהגא אלא כבהמה גסה היא ובכל מקו אי‬ ‫‪ .¯ÁÓÏ ‡Ï‡ 6‬ולמיעקר פורתא מיכוי‪:‬‬
‫מוכרי‪:‬‬
‫‪ .‰Î‡ÏÓ „È·ÚÂ ‡È¯· ‰ÈÏ Â‰˘Ó ÈÎÂ 7‬אתקפתא היא כלומר ואי משהו ליה‬
‫‪ .‡‰ 21‬ארי דלית ביה ניזקא כגו ארי תרבות שרי אלמא חיה גסה מוכרי לה‬ ‫בריא תו למעבד מלאכה דקא בעית למיסריה‪:‬‬
‫וקשיא לרב וסייעתא לרב חנ‪:‬‬
‫‪ .‡È¯· 8‬מתחזק‪:‬‬
‫‪ .¯Â·˘ È¯‡· 22‬הא דקתני מתני' דארי תרבות שרי בארי שבור‪:‬‬
‫‪ .‡„È·Ê 9‬פט היה‪:‬‬
‫‪ .‰„Â‰È '¯„ ‡·ÈÏ‡Â 23‬דשרי דכוותיה בבהמה גסה אבל לרבנ אסור ולרבי‬
‫יהודה נמי ארי של אסור וחיה גסה כבהמה גסה כרב‪:‬‬ ‫‪ .‡¯Â˙ ¯· 10‬שור שפטמוהו משהי ליה עד דכחיש‪:‬‬
‫‪ .¯Ó‡ È˘‡ ·¯ 24‬אפילו תימא בארי של ומתני' ר' יהודה היא דשרי בשבורה‬ ‫‪ .ÔÈ¯˙ „Á ÏÚ „È·ÚÂ 11‬בשוורי אחרי‪:‬‬
‫וכל אריות שבורי ה אצל מלאכה דארי לאו בר מלאכה הוא אבל רבנ דאסרי‬ ‫‪ .È˜ÏÈÒ· :'È˙Ó 12‬לשו טירה גבוהה היא כדאמר בסדר יומא )כה‪ (.‬לשכת‬
‫בשבורה אסרי נמי בארי ור' יהודה נמי בשאר חיה גסה כגו ערוד דטחני בהו‬ ‫הגזית כמי בסילקי גדולה היתה וש דני בני אד ומפילי אותו ומת‪:‬‬
‫ריחיא כדלקמ מודה דאי מוכרי‪:‬‬ ‫‪ .ÌÂ„¯‚ 13‬בני אחד הוא לדו נפשות כמו שני שעלו לגרדו בר''ה )יח‪:(.‬‬
‫‪ 25‬ה''ג ‪ .ÔÈ¯ÎÂÓ ÔÈ‡ ‰Ò‚ ‰ÈÁ ‰˜„ ‰Ó‰· Ì‰Ï ÔÈ¯ÎÂÓ˘ ÌÂ˜Ó· ÂÏÈÙ‡Â‬וש''מ‬ ‫‡‪ .‡ÈÈ„ËˆÈ‬מקו שעושי ש איצטדנית שור כמו שור האיצטדי )ב''ק לט‪(.‬‬
‫‪14‬‬
‫חיה גסה אינה כבהמה דקה למכירה‪:‬‬ ‫מנגח והורג אנשי ושחוק הוא לה‪:‬‬

‫מ‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף טז‪:‬‬
‫חיה גסה אי מוכרי לה;‬

‫תיובתא ד¯· ‪?!‡·¯ ¯· ÔÁ‬‬
‫‪1‬‬
‫אמר ¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬ ‫תיובתא‪.‬‬

‫כי הוינ בי ¯· ‪,‰„Â‰È‬‬
‫‪6‬‬
‫אמר ל‪:‬‬ ‫¯·‪ ‡È‬רמי מתניתי אברייתא ומשני;‬ ‫‪2‬‬
‫גמירו מינאי הא מילתא‪,‬‬ ‫תנ )כא(‪:‬‬

‫דמגברא רבה שמיע לי‪,‬‬ ‫אי מוכרי לה דובי ואריות‪,‬‬
‫ולא ידענא אי מ¯· אי מ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫ולא כל דבר שיש בו נזק לרבי;‬
‫חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס‪.‬‬ ‫טעמא דאית ביה נזק‪,‬‬
‫כי אתאי לקורקוניא‪,‬‬ ‫הא לית ביה נזק מוכרי;‬
‫אשכחתיה ל¯· ‪,È˘‡ ¯· ‡ÈÈÁ‬‬ ‫ורמינהי‪:‬‬
‫ויתיב וקאמר משמיה ד˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫כש שאי מוכרי להשי בהמה גסה ‬
‫חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס;‬ ‫כ) אי מוכרי להשיא חיה גסה‪,‬‬
‫אמינא שמע מינה ‬ ‫ואפילו במקו שמוכרי בהמה דקה‪,‬‬
‫משמיה ד˘‪ Ï‡ÂÓ‬איתמר‪.‬‬ ‫חיה גסה אי מוכרי!?‬
‫כי אתאי לסורא‪,‬‬ ‫ומשני‪:‬‬
‫בארי שבור‪,‬‬
‫אשכחתיה ל¯·‪ ‰ÈÓ¯È ¯· ‰‬דיתיב וקאמרשיד משמיה ד¯·‪:‬‬
‫ואליבא ד¯·‪.‰„Â‰È È‬‬
‫חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס;‬
‫אמינא שמע מינה ‬ ‫¯· ‡˘‪ È‬אמר‪:‬‬
‫איתמר משמיה ד¯· ואיתמר משמיה ד˘‪.Ï‡ÂÓ‬‬ ‫סת ארי שבור הוא אצל מלאכה‪.‬‬
‫כי סליקת להת‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫אשכחתיה ל¯· ‡‪ ÈÒ‬דיתיב וקאמר‪,‬‬ ‫מתקי לה ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬ ‫‪3‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‡È¯Â‚ ¯· ‡ÓÁ‬משמיה ד¯·‪:‬‬ ‫מא לימא ל דארי חיה גסה היא?‬
‫דלמא חיה דקה היא!‬
‫חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס;‬
‫אמרי ליה‪:‬‬ ‫¯· ‡˘‪ È‬דייק מתניתי ומותיב תיובתא;‬ ‫‪4‬‬
‫ולא סבר לה מר דמא מרא דשמעתתא ¯·‪?‰ÈÓ¯È ¯· ‰‬‬ ‫‪8‬‬
‫תנ )כא(‪:‬‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫אי מוכרי לה דובישיב ואריות‪,‬‬
‫פתיא אוכמא‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫ולא כל דבר שיש בו נזק לרבי;‬
‫מינאי ומינ) תסתיי שמעתא‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
‫טעמא דאית ביה נזק‪,‬‬
‫הא לית ביה נזק מוכרי;‬
‫איתמר נמי‪:‬‬ ‫וטעמא ארי‪,‬‬
‫אמר ¯·‪ ‡¯ÈÊ È‬אמר ¯· ‡‪ÈÒ‬‬ ‫דסת ארי שבור הוא אצל מלאכה;‬
‫אמר ¯·‪ ‰ÈÓ¯È ¯· ‰‬אמר ¯· ‪ ‡È¯Â‚ ¯· ‡ÓÁ‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫אבל מידי אחרינא דעביד מלאכה לא;‬
‫חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפירכוס‪.‬‬ ‫תיובתא ד¯· ‪?!‡·¯ ¯· ÔÁ‬‬
‫תיובתא‪.‬‬
‫אין בונין כו'‪.‬‬
‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫וחיה גסה מיהת מאי מלאכה עבדא?‬
‫שלש בסילקאות ה‪:‬‬ ‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫של מלכי‪,‬שטו ושל מרחצאות‪ ,‬ושל אוצרות‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫אמר לי ‪ ‰„Â‰È ¯Ó‬דבי ‪:ÈÁÂÈ ¯Ó‬‬
‫‪5‬‬
‫טחני ריחייאשיג בערודי‪.‬‬

‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .‰„Â‰È ·¯ 6‬תלמידו דרב ותלמידו דשמואל‪:‬‬
‫‪ .Ì˙‰Ï 7‬לאר‪ 3‬ישראל‪:‬‬ ‫‪ .‡·¯ ¯· ÔÁ ·¯„ ‡˙·ÂÈ˙ 1‬דאמר ואני אומר א למכירה‪:‬‬
‫‪ .¯Ó ‰Ï ¯·Ò ‡Ï 8‬דהא שמעתא רבה בר ירמיה אמרה משמיה דרב אנא‬ ‫‪ .'ÂÎ ‡˙ÈÈ¯·‡ 'È˙Ó ÈÓ¯ ‡È·¯ 2‬חיה גסה אי מוכרי וארי תרבות קתני‬
‫אשכחתיה בסוריא דיתיב וקאמר לה משמיה דרב אלמא איהו קיבלה מיניה ואת‬ ‫מתניתי דמוכרי ואע''ג דחיה גסה הוא‪:‬‬
‫אמרת רב חמא בר גוריא קיבלה מרב‪:‬‬ ‫‪ 3‬ה''ג ‪ .ÔÏ ‡ÓÈÏ Ô‡Ó ÔÓÁ ·¯ ‰Ï ÛÈ˜˙Ó‬דהאי ארי חיה גסה הוא דלמא חיה‬
‫‪ .‡ÓÎÂ‡ ‡È˙Ù 9‬כלי שחור כמו )לקמ לג‪ (:‬הני פתוותא דבי מיכסי אוכמא‬ ‫דקה הוא‪:‬‬
‫שנשתחר ע''י מלאכה כלומר ג אתה רגיל ותדיר בתורה כמו )ברכות כח‪ (.‬מכותלי‬ ‫‪ .'ÂÎ 'È˙ÓÓ ˜ÈÈ„ È˘‡ ·¯Â 4‬ומותיב תיובתא ולא גרסינ ומותיב מברייתא והכי‬
‫בית) ניכר שפחמי אתה חכמה מפוארה בכלי מכוער )תענית ז‪ (.‬דרכ של תלמידי‬ ‫פירושו אנ אותבינ לעיל לרב מדוקיא דמתניתי דנקט דבר שיש בו נזק הא ארי‬
‫חכמי שמצטערי על לימוד תורה ואינ מכבסי בגדיה‪:‬‬ ‫תרבות שרי וקס''ד דהוא הדי לשאר חיה גסה ורב אשי שנייה אליבא דרב ארי‬
‫‪ .ÍÈÓÂ È‡ÈÓ 10‬מינאי דאמינא ל) משמיה דרב חמא ומינ) דשמעת ליה מדרבה‬ ‫שאני דשבור הוא אצל מלאכה ומה) דוקיא דנקט במתני' ארי הא שאר חיה דבת‬
‫בר ירמיה‪:‬‬ ‫מלאכה היא כדלקמ אע''ג דליכא ניזקא אסור דייק רב אשי ומותיב בתיובתא‬
‫‪ .‡˙ÚÓ˘ ÌÈÈ˙Ò˙ 11‬תיאמר שמועה בש אומרה דהכי הוה דרב חמא בר גוריא‬ ‫לרב חנ בר רבא דפליג עליה דרב וגרסינ במסקנא תיובתא דרב חנ בר רבא‪:‬‬
‫קיבלה מרב ורבה קיבלה מרב חמא‪:‬‬ ‫‪ .È„Â¯Ú· ‡ÈÁÈ¯ ÈÁË ÈÁÂÈ ¯Ó È·„ 5‬חמור הבר‪:‬‬

‫מא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יז‪.‬‬
‫שכא‬
‫"ל ֹא ָת ִביא ֶא ְתנַ ן ֹזונָ ה ּו ְמ ִחיר ֶּכלֶ ב‪,‬‬ ‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫שכב‬
‫יך לְ ָכל נ ֶֶדר" )דברי כג‪,‬יט(‪,‬‬ ‫ּ ֵבית יְ הֹוָ ה אֱ ל ֶֹה ָ‬
‫שתי להיתר ואחת שטז לאיסור‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫שיז‬
‫מהו לעשות הימנו בית הכסא לכה גדול?‬
‫‪13‬‬
‫ולא אמרתי לו כלו‪.‬‬ ‫יהם ְּבזִ ִּקים" )תהלי קמט‪,‬ח(‪.‬‬
‫ַמלְ ֵכ ֶ‬ ‫‪4‬‬
‫"לֶ ְאסֹר‬
‫שכג‬
‫אמר לי‪ :‬כ) לימדני ישו הנוצרי‪:‬‬
‫" ִּכי ֵמ ֶא ְתנַ ן ֹזונָ ה ִק ָּב ָצה וְ ַעד ֶא ְתנַן ֹזונָ ה י ָׁש ּוב ּו" )מיכה א‪,‬ז(‪,‬‬ ‫ואיכא דאמרי‪:‬‬
‫ממקו הטנופת באו‪,‬‬ ‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫למקו הטנופת ילכו;‬ ‫כול להיתר‪.‬‬
‫והנאני הדבר‪,‬‬ ‫והתנ )כא(‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫על ידי זה נתפסתי למינות‪,‬‬ ‫אי בוני עמה בסילקי‪ ,‬גרדו‪ ,‬איצטדייא‪ ,‬ובימה!?‬
‫ועברתי על מה שכתוב בתורה‪:‬‬ ‫אימא‪:‬‬ ‫‪6‬‬
‫יה ַד ְר ֶּכ ָך" )משלי ה‪,‬ח(‪,‬‬ ‫" ַה ְר ֵחק ֵמ ָעלֶ ָ‬

‫של גרדו ושל איצטדייא ושל בימה‪.‬‬
‫זו מינות;‬
‫"וְ ַאל ִּת ְק ַרב ֶאל ּ ֶפ ַתח ּ ֵב ָית ּה" )ש(‪,‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫זו הרשות‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫כשנתפס ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬למינות ‬
‫‪7‬‬
‫ואיכא דאמרי‪:‬‬ ‫העלהו לגרדו לידו‪.‬‬

‫יה ַד ְר ֶּכ ָך"‪,‬‬‫" ַה ְר ֵחק ֵמ ָעלֶ ָ‬ ‫אמר לו אותו הגמו‪:‬‬
‫זו מינות והרשות;‬ ‫זק שכמות) יעסוק בדברי בטלי הללו!?‬
‫"וְ ַאל ִּת ְק ַרב ֶאל ּ ֶפ ַתח ּ ֵב ָית ּה"‪,‬‬ ‫אמר לו‪:‬‬
‫זו זונה‪.‬‬ ‫נאמ עלי הדיי‪.‬‬
‫כסבור אותו הגמו‪:‬‬
‫וכמה?‬ ‫עליו הוא אומר‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬ ‫והוא לא אמר אלא כנגד אביו שבשמי‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫ארבע אמות‪.‬‬ ‫אמר לו‪:‬‬

‫הואיל והאמנתי עלי)‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫ו¯·‪,Ô‬‬ ‫‪15‬‬
‫דימוס‪ ,‬פטור אתה‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫האי " ֵמ ֶא ְתנַ ן ֹזונָ ה" מאי דרשי ביה?‬

‫כד¯· ‪,‡„ÒÁ‬‬ ‫כשבא לביתו נכנסו תלמידיו אצלו לנחמו‪,‬‬
‫דאמר ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬ ‫ולא קיבל עליו תנחומי‪.‬‬
‫כל זונה שנשכרת לבסו היא שוכרת‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫אמר לו ¯·‪ :‡·È˜Ú È‬רבי‪,‬‬
‫שנאמר )יחזקאל טז‪,‬לד(‪:‬‬ ‫תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני!‬
‫" ּו ְב ִת ּ ֵת ְך ֶא ְתנָ ן וְ ֶא ְתנַ ן לֹא נִ ּ ַתן לָ ְך וַ ְּת ִהי לְ ֶה ֶפ ְך"‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬אמור‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬רבי‪,‬‬
‫ופליגא ד¯·‪,˙„Ù È‬‬ ‫‪17‬‬ ‫שמא דברשיח מינות בא ליד) * והנא)‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫יז‪.‬‬
‫שיט‬
‫דאמר ¯·‪:˙„Ù È‬‬ ‫ועליו נתפסת למינות?‬
‫לא אסרה תורה אלא קריבה של גלוי עריות בלבד‪,‬‬ ‫אמר לו‪,‡·È˜Ú :‬‬
‫שנאמר )ויקרא יח‪,‬ו(‪:‬‬ ‫הזכרתני‪,‬‬
‫רו לֹא ִת ְק ְרב ּו לְ גַ ּל ֹות ֶע ְרוָ ה"‪.‬‬
‫ש ֹ‬
‫יש ֶאל ָּכל ׁ ְש ֵאר ְּב ָ ׂ‬
‫יש ִא ׁ‬
‫" ִא ׁ‬ ‫פע אחת הייתי מהל) בשוק העליו של ציפורי‪,‬‬
‫שכ‬
‫ומצאתי אחד מתלמידי ישו הנוצרי‪,‬‬
‫‪ ‡ÏÂÚ‬כי הוה אתי מבי רב‪,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ויעקב איש כפר סכניא שמו‪,‬‬
‫הוה מנשק להו לאחתיה אבי ידייהו‪,‬‬ ‫אמר לי‪ :‬כתוב בתורתכ‪:‬‬
‫ואמרי לה‪:‬‬
‫אבי חדייהו‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .˙Â¯ˆÂ‡ Ï˘Â 1‬לסגולת המל) בוני בני חזק‪:‬‬
‫‪ .¯˙È‰Ï 2‬בוני עמה‪:‬‬
‫‪ .„Á‡Â 3‬הוא של איסור שאי בוני עמה‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .Ì‰ÈÎÏÓ ¯ÂÒ‡Ï 4‬של מלכי אסור שדני ש נפשות‪:‬‬
‫‪ .È˜ÏÈÒ· Ô‰ÓÚ ÔÈÂ· ÔÈ‡ Ô˙‰Â 5‬אלמא איכא בסילקי דאסירי‪:‬‬
‫‪ .ÏÂ„‚ Ô‰ÎÏ 13‬שפירש מביתו לפני יו הכפורי ללשכת פרהדרי וש היו‬ ‫‪ .ÌÂ„¯‚ Ï˘ È˜ÏÈÒ· 6‬אבל בסילקי סתמא שהיא לדירת מלכי מותרת‪:‬‬
‫מתקני לו כל צרכיו‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÈÓÏ 7‬מיני רומיי תפסוהו לכופו לעבודה זרה‪^:‬‬
‫‪ .˙Â˘¯‰Â 14‬שולטנות שנותני עיניה בבעלי ממו להרג וליטול ממונ‪:‬‬ ‫‪ .¯ÓÂ‡ [‡Â‰] ÂÈÏÚ 8‬כלומר הדי עמ) דדברי בטילי ה‪:‬‬
‫‪ .Ô·¯Â 15‬דלית להו האי דבר מינות דיעקב‪:‬‬ ‫‪ .ÔÎ ¯Ó‡ ‡Ï ‡Â‰Â 9‬אלא נאמ עלי הדיי האמת שבאמת דנני לית לי צרה‬
‫‪ .ÛÂÒ·Ï 16‬היא נבזית בעיני כל ושוכרת והכי משמע מאתנ זונה קבצה קבצה‬ ‫שפשעתי לקוני‪:‬‬
‫מאתנ הזונה ובאתנ זונה ישוב להינת‪:‬‬ ‫‪ .È˙Ó‡‰ 10‬במה שדנתני עלי)‪:‬‬
‫‪ .˙„Ù È·¯„ ‡‚ÈÏÙÂ 17‬הני ארבע אמות דרב חסדא‪:‬‬ ‫‪ .‰˙‡ ¯ÂËÙ ÒÂÓÈ„ 11‬דימוס היא היתה ש יראתו ונשבע בה‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈ„È È·‡ 18‬בזרועותיה‪:‬‬ ‫‪ .Í‡‰Â 12‬ישר ]הדבר[ בעיני)‪:‬‬

‫מב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יז‪.‬‬
‫ואמר להושל ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬ ‫ופליגא דידיה אדידיה‪,‬‬

‫זוודושלא לה זוודתא;‬ ‫דאמר ‪:‡ÏÂÚ‬‬
‫ומתה!?‬ ‫קריבה בעלמא אסור‪,‬‬
‫מדקאמרה קלה שבקלות ‬ ‫משו ל) ל)‪,‬‬
‫מכלל דמינות נמי הויא בה‪.‬‬ ‫אמרי‪ :‬נזירא‪,‬‬
‫סחור סחור‪,‬‬
‫ומעבירה לא?‬ ‫לכרמא לא תקרב‪.‬‬
‫אמרו עליו על ‡‪¯ÊÚÏ‬שלב ·‪,‡È„¯Â„ Ô‬‬ ‫"לַ עֲ ל ּו ָקה ׁ ְש ּ ֵתי ָב ֹנות ַהב ַהב" )משלי ל‪,‬טו(‪.‬‬
‫שלא הניח זונה אחת בעול שלא בא עליה;‬ ‫מאי " ַהב ַהב"?‬
‫פע אחת שמע שיש זונה אחת בכרכי הי‪,‬‬ ‫שכד‬
‫והיתה נוטלת כיס דינרי בשכרה;‬ ‫אמר ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר ‪:‡·˜ÂÚ ¯Ó‬‬
‫נטל כיס דינרי והל) ועבר עליה שבעה נהרות;‬ ‫קול שתי בנות‪,‬‬
‫שלג‬
‫בשעת הרגל דבר הפריחה‪,‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שצועקות מגיהנ ואומרות בעול הזה הבא הבא‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫אמרה‪:‬‬ ‫ומא נינהו?‬

‫כש שהפרחהשלד זו אינה חוזרת למקומה ‬ ‫מינות והרשות‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫כ) ‡‪ ‡È„¯Â„ Ô· ¯ÊÚÏ‬אי מקבלי אותו בתשובה!‬

‫איכא דאמרי‪:‬‬
‫הל) וישב בי שני הרי וגבעות‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר ‪:‡·˜ÂÚ ¯Ó‬‬
‫אמר‪:‬‬ ‫קול גיהנ צועקת ואומרת‪:‬‬
‫הרי וגבעות בקשו עלי רחמי!‬ ‫הביאו לי שתי בנות שצועקות‬
‫אמרו לו‪:‬‬ ‫ואומרות בעול הזה הבא הבא‪.‬‬
‫עד שאנו מבקשי עלי) נבקש על עצמנו‪,‬‬
‫שנאמר )ישעיהו נד‪,‬י(‪:‬‬ ‫חות ַח ִּיים" )משלי ב‪,‬יט(‪.‬‬
‫ַשיג ּו ָא ְר ֹ‬
‫יה ל ֹא יְ ׁש ּוב ּון וְ ל ֹא י ּ ִ ׂ‬
‫‪5‬‬
‫" ָּכל ָּב ֶא ָ‬
‫עות ְּתמ ּו ֶטנָ ה"!‬ ‫" ִ ּכי ֶה ָה ִרים יָמ ּו ׁש ּו וְ ַה ְ ּג ָב ֹ‬
‫וכי מאחר שלא שבו היכ ישיגו?‬
‫אמר‪:‬‬ ‫הכי קאמר ‬
‫שמי ואר‪ 3‬בקשו עלי רחמי!‬ ‫וא ישובו לא ישיגו אורחות חיי‪.‬‬
‫שלה‬
‫אמרו לו‪:‬‬
‫עד שאנו מבקשי עלי) נבקש על עצמנו‪,‬‬ ‫למימרא‪,‬‬
‫שנאמר )ש נא‪,‬ו(‪:‬‬ ‫דכל הפורש ממינות מיית?‬
‫" ִּכי ׁ ָש ַמיִ ם ֶּכ ָע ׁ ָשן נִ ְמלָ ח ּו וְ ָה ָא ֶרץ ַּכ ּ ֶבגֶ ד ִּת ְבלֶ ה"!‬ ‫והא ההיא דאתאי לקמיה ד¯· ‪ ‡„ÒÁ‬ואמרה ליה‪:‬‬
‫אמר‪:‬‬ ‫קלה שבקלות עשתה בנה הקט מבנה הגדול;‬ ‫‪6‬‬
‫חמה ולבנה בקשו עלי רחמי!‬ ‫ואמר להושכה ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬

‫שכו‬
‫אמרו לו‪:‬‬ ‫זוודו לה זוודתא;‬
‫‪7‬‬
‫עד שאנו מבקשי עלי) נבקש על עצמנו‪,‬‬ ‫ולא מתה!?‬

‫שכח‬
‫שנאמר )ש כד‪,‬כג(‪:‬‬ ‫ההיאשכז לא הדרא בה שפיר‪.‬‬
‫בו ׁ ָשה ַה ַח ּ ָמה"!‬ ‫"וְ ָח ְפ ָרה ַה ְּל ָבנָ ה ּו ֹ‬
‫איכא דאמרי‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫אמר‪:‬‬ ‫ממינות אי מעבירה לא‪,‬‬

‫כוכבי ומזלות בקשו עלי רחמי!‬ ‫והא ההיא דאתאי קמיה ד¯· ‪ ‡„ÒÁ‬ואמרה ליה‪:‬‬
‫אמרו לו‪:‬‬ ‫שכט‬
‫קלה שבקלות עשתה בנה הקט מבנה הגדול;‬
‫עד שאנו מבקשי עלי) נבקש על עצמנו‪,‬‬
‫שנאמר )ישעיהו לד‪,‬ד(‪:‬‬
‫"וְ נָ ַמ ּק ּו ָּכל ְצ ָבא ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם"!‬ ‫רש"י‬
‫אמר‪:‬‬ ‫‪ .Â‰ÈÈ„Á È·‡ 1‬חזה דר) בני אד כשיוצאי מבית הכנסת מיד הוא נושק לאביו‬
‫ולאמו ולגדול ממנו בארכובה או בפס ידיו ]משו כבוד[‪:‬‬
‫אי הדבר תלוי אלא בי‪,‬‬ ‫‪ .Ì‰È‚Ó ˙Â˜ÚÂˆ˘ 2‬על רוב ייסורי גיהנ‪:‬‬
‫הניח ראשו בי ברכיו‪,‬‬ ‫‪ .˙ÂÈÓ 3‬צועקת הבא תקרובת לע"ז‪^:‬‬
‫וגעה בבכיה עד שיצתה נשמתו;‬ ‫‪ .˙Â˘¯ 4‬צועקת הבא ממו ודורונות וארנונא ומס למל)‪:‬‬
‫יצתה בת קול ואמרה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂ·Â˘È ‡Ï 5‬כל המשתמדי^ אחר שנאבקו במינות אינ שבי וא שבי‬
‫ממהרי למות מתו) צרה וכפיית יצר וזו גזירת מל) עליה למות‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÏ˜·˘ ‰Ï˜ 6‬עבירה קלה שבידה זו היא שעשתה בנה קט מבנה ]גדול בנה[‬
‫הגדול בא עליה והולידה ממנו בנה הקט ובאה לקבל די ולשוב בתשובה‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡˙„ÂÂÊ· 7‬תכריכי צידה לדר) )בראשית מב( מתרגמינ זוודי לאורחא ותכריכי‬
‫ה צידה לדר) מתי‪:‬‬
‫‪ .¯·„ Ï‚¯‰ 9‬תשמיש הרגל התחלה כמו )אבות פ''ג מי''ג( מרגילי את האד‬ ‫‪ 8‬ה''ג ‪ .˙ÂÏ˜·˘ ‰Ï˜ ‰¯Ó‡˜„Ó‬ולא מתה אתקפתא היא ואיכא דמותבי הכי‬
‫לערוה ממשיכי ]והיינו התחלה[‪:‬‬ ‫אמינות אי מעבירה לא והא ההיא דאתיא כו' ומתה ומשנינ מדקאמרה קלה‬
‫‪ .‰ÁÈÙ‰ 10‬רוח‪:‬‬ ‫שבקלות מכלל דמינות נמי הוה בה ומשו הכי מתה‪:‬‬

‫מג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יז‪:‬‬
‫שלח‬
‫ו¯·‪ ÔÂÈ„¯˙ Ô· ‡ÈÁ È‬למינות‪,‬‬ ‫¯·‪ ‡È„¯Â„ Ô· ¯ÊÚÏ‡ È‬מזומ לחיי העול הבא;‬
‫אמר לו ¯·‪ ‡Ë¯Ù Ô· ¯ÊÚÏ‡ È‬ל¯·‪:ÔÂÈ„¯˙ Ô· ‡ÈÁ È‬‬ ‫והא הכא בעבירה הוה ומית!?‬
‫אשרי) שנתפסת על דבר אחד‪,‬‬ ‫הת נמי ‬
‫אוי לי שנתפסתי על חמשה דברי!‬‫‪8‬‬
‫כיו דאביק בה טובא כמינות דמיא‪.‬‬
‫שלט‬
‫אמר לו ¯·‪:ÔÂÈ„¯˙ Ô· ‡ÈÁ È‬‬
‫אשרי) שנתפסת על חמשה דברי ואתה ניצול‪,‬‬ ‫בכה ¯·‪ È‬ואמר‪:‬‬
‫אוי לי שנתפסתי על דבר אחד ואיני ניצול‪,‬‬ ‫יש קונה עולמו בכמה שני‪,‬‬
‫שאת עסקת בתורה ובגמילות חסדי‪,‬‬ ‫ויש קונה עולמו בשעה אחת‪.‬‬
‫ואני לא עסקתי אלא בתורה בלבד‪.‬‬ ‫ואמר ¯·‪:È‬‬
‫וכד¯· ‪,‡Â‰‬‬ ‫לא דיי לבעלי תשובה שמקבלי אות‪,‬‬
‫דאמר ¯· ‪:‡Â‰‬‬ ‫אלא שקורי אות רבי!‬
‫כל העוסק בתורה בלבד ‬
‫דומה כמי שאי לו אלוה‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫¯·‪ ‡ÈÁ È‬ו¯·‪ Ô˙ÂÈ È‬הוו קאזלי באורחא‪,‬‬
‫שנאמר )דברי הימי ב טו‪,‬ג(‪:‬‬ ‫מטו להנהו תרי שבילי‪,‬‬
‫שלו‬
‫ש ָר ֵאל לְ ל ֹא אֱ ל ֵֹהי אֱ ֶמת‪,‬‬‫"וְ י ִָמים ַר ִּבים לְ יִ ְ ׂ‬ ‫חד פצי אפיתחא דעבודה זרה‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫שמ‬ ‫וחד פצי אפיתחא דבי זונות‪.‬‬

‫תו ָרה"‪,‬‬‫מו ֶרה ּולְ ל ֹא ֹ‬ ‫ּולְ ל ֹא ּכ ֵֹהן ֹ‬
‫מאי‪" 10‬לְ לֹא אֱ ל ֵֹהי אֱ ֶמת"?‬ ‫אמר ליה חד לחבריה‪:‬‬
‫שכל העוסק בתורה בלבד ‬ ‫ניזיל אפיתחא דעבודה זרהשלז * דנכיס יצריה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫יז‪:‬‬
‫דומה כמי שאי לו אלוה‪.‬‬ ‫אמר ליה איד)‪:‬‬
‫ניזיל אפיתחא דבי זונות ונכפייה ליצרי‪,‬‬
‫ובגמילות חסדי לא עסק?‬ ‫ונקבל אגרא‪.‬‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫כי מטו הת חזינהו‪,‬‬
‫¯·‪ ·˜ÚÈ Ô· ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬ ‫איתכנעו מקמייהו‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫לא ית אד מעותיו לארנקי של צדקה‪,‬‬ ‫אמר ליה‪ :‬מנא ל) הא?‬ ‫‪4‬‬
‫אלא א כ ממונה עליו תלמיד חכ‬ ‫אמר ליה‪:‬‬

‫כ¯·‪?!ÔÂÈ„¯˙ Ô· ‡ÈÁ È‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ָעלֶ ָ‬
‫יך ְּתב ּונָ ה ִתנְ ְצ ֶר ָּכה" )משלי ב‪,‬יא(‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫" ְמזִ ּ ָמה‪ִּ 65‬ת ׁ ְשמֹר‬
‫הימנוה הוא דהוה מהימ‪,‬‬
‫מיעבד לא עבד‪.‬‬ ‫אמר ליה ¯·‪ Ô‬ל¯·‡‪:‬‬
‫מאי " ְמזִ ּ ָמה" )ש(?‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫אילימא תורה‪,‬‬
‫אמר לו‪:‬‬ ‫דכתיב בה זימה‪,‬‬
‫מעות של פורי נתחלפו לי במעות של צדקה‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫ומתרגמינ‪ :‬עצת חטאי‪,‬‬
‫וחלקתי לעניי!?‬ ‫וכתיב )ישעיהו כח‪,‬כט(‪:‬‬
‫מיעבד עבד‪,‬‬ ‫" ִה ְפלִ יא ֵע ָצה ִהגְ ִ ּדיל ּת ּו ׁ ִש ּיָה";‬
‫כדבעי ליה לא עבד‪.‬‬
‫אי הכי זימה מבעי ליה!?‬
‫אתיוהו ל¯·‪,‡Ë¯Ù Ô· ¯ÊÚÏ‡ È‬‬ ‫הכי קאמר ‬
‫שמא‬
‫אמרו ליה‪:‬‬ ‫מדבר זימה תשמור עלי)‪ ,‬תורה תנצרכה‪.‬‬
‫מאי טעמא תנית‪,‬‬
‫ומאי טעמא גנבת!?‬
‫‪14‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫אמר להו‪:‬‬ ‫כשנתפסו ¯·‪‡Ë¯Ù Ô· ¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫אי סייפא לא ספרא‪,‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .Ê"Ú„ ‡Á˙ÈÙ‡ ÈˆÙ 1‬פתוח לפתח ע"ז^ כמו )תהלי כב( פצו עלי פיה‪:‬‬
‫‪ .‰È¯ˆÈ ÒÈÎ„ 2‬נשחט יצרא אנשי כנסת הגדולה בקשו רחמי ונמסר ביד‬
‫‪ .ÌÈ¯·„ '‰ ÏÚ 8‬חמש עלילות ה שואלי עלי‪:‬‬ ‫והרגוהו כדאמרי' בד' מיתות בסנהדרי )סד‪ (.‬כלומר ניזיל בההוא שבילא ולא‬
‫‪ .‰ÂÏ‡ ÂÏ ÔÈ‡˘ ÈÓÎ 9‬להג עליו‪:‬‬ ‫ניזיל אפיתחא דבי זונות שלא ישלוט בנו יצר הרע‪:‬‬
‫‪ 10‬ה''ג ‪:‡ÏÏ È‡Ó‬‬ ‫‪ .Â‰ÈÈÓ˜Ó ˙ÂÂÊ ÂÚÎÈ‡ 3‬נכנסו מפניה לקובת‪:‬‬
‫‪ 11‬ר' חנינא ב תרדיו גבאי של צדקה הוה‪:‬‬ ‫‪ .‡‰ ÍÏ ‡Ó 4‬דסמכת אנפש) למיתי הכא ולא מיסתפית מיצר הרע‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .ÌÈ¯ÂÙ Ï˘ ˙ÂÚÓ‬שגביתי מבני העיר לחלק לעניי לסעודת פורי ותנ )ב''מ‬ ‫‪ .ÔÈ‡ËÁ ˙ˆÚ 'ÈÓ‚¯˙ÓÂ ‰ÓÈÊ 5‬עצת הוא תרגו של זימה היא וחטאי הוא‬
‫עח‪ (:‬אי העני רשאי ליקח מה רצועה לסנדלו‪:‬‬ ‫תוספת התרגו מפרש שעצה זו רעה היא של חטא אלמא דזימה היינו לשו עצה‬
‫‪ .‰˜„ˆ Ï˘ ˙ÂÚÓ· ÈÏ ÂÙÏÁ˙ 13‬וסבור הייתי שה של צדקה וחלקתי לעניי‬ ‫ותורה נקראת עצה דכתיב )ישעיהו כח( הפליא עצה הגדיל תושיה ומשמע תורה‬
‫שלא לסעודת פורי ואני פרעתי משלי את^ של פורי ל''א מעות שלי לסעודת‬ ‫תשמור עלי)‪:‬‬
‫פורי נתחלפו לי במעות של צדקה וסבור הייתי שה של צדקה וחלקתי לעניי‬ ‫‪ .‰ÓÈÊÓ 6‬מ הזנות‪:‬‬
‫ולא חזרתי ליפרע מארנקי של צדקה‪:‬‬ ‫‪ .‰¯Â˙ ÍÈÏÚ ¯ÂÓ˘˙ 7‬דסיפיה דקרא תבונה תנצרכה מזימה תשמור עלי) מכל‬
‫‪ .˙·‚ 14‬גנב ולסטי היית‪:‬‬ ‫דבר רע והרהור חטא ואנו הולכי הלו) ודבר בדברי תורה‪:‬‬

‫מד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יח‪.‬‬
‫אזל ולא אתא‪.‬‬ ‫ואי ספרא לא סייפא‪,‬‬

‫ומדהא ליתא הא נמי ליתא‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫אתיוהו ל¯·‪,ÔÂÈ„¯˙ Ô· ‡ÈÁ È‬‬ ‫ומאי טעמא קרו ל) רבי!?‬ ‫‪2‬‬
‫אמרו ליה‪:‬‬ ‫רב של תרסיי אני‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫אמאי קא עסקת באורייתא?‬

‫אמר להו‪:‬‬ ‫אייתו ליה תרי קיבורי‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫" ַּכאֲ ׁ ֶשר ִצ ַ ּונִ י יְ הֹוָ ה אֱ ל ָֹהי" )דברי ד‪,‬ה(‪.‬‬ ‫אמרו ליה‪:‬‬
‫הי דשתיא והי דערבא?‬ ‫‪5‬‬
‫מיד גזרו עליו לשריפה‪,‬‬ ‫איתרחיש ליה ניסא‪,‬‬

‫ועל אשתו להריגה‪,‬‬ ‫אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫ועל בתו לישב בקובה של זונות‪.‬‬ ‫ואתאי זיבורא ויתיב על דערבא;‬ ‫‪7‬‬
‫אמר להו‪:‬‬
‫עליו לשריפה‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫האי דשתיא והאי דערבא‪.‬‬
‫שהיה * הוגה את הש באותיותיו‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫יח‪.‬‬
‫מאישמב טעמא לא אתית לבי אביד!?‬
‫‪8‬‬
‫והיכי עביד הכי?‬ ‫אמר להו‪:‬‬

‫והתנ )סנהדרי יא‪:‬א(‪:‬‬ ‫שמג‬
‫זק אני‪,‬‬
‫אלו שאי לה חלק לעול הבא‪:‬‬ ‫ומתיירא אני שמא תרמסוני ברגליכ‪.‬‬
‫האומר‪ :‬אי תורה מ השמי‪,‬‬ ‫שמד‬
‫אמרו ליה‪:‬‬
‫ואי תחיית המתי מ התורה‪...‬‬ ‫ועד האידנא כמה סבי איתרמוס?‬
‫‡·‡ ˘‡‪ ÏÂ‬אומר‪:‬‬ ‫אתרחיש ניסא‪,‬‬
‫א ההוגה את הש באותיותיו!?‬ ‫ההוא יומא אירמס חד סבא‪.‬‬
‫להתלמד עבד‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫ומאי טעמא קא שבקת עבד) לחירות?‬
‫‪9‬‬
‫כדתניא‪:‬‬ ‫אמר להו‪:‬‬

‫"לֹא ִתלְ ַמד לַ עֲ ׂש ֹות" )דברי יח‪,‬ט(‪,‬‬ ‫לא היו דברי מעול‪.‬‬
‫אבל אתה למד להבי ולהורות‪.‬‬ ‫ק חד מינייהו לאסהודי ביה‪,‬‬
‫אלא מאי טעמא אענש!?‬ ‫אתא אליהו אידמי ליה כחד מחשובי דמלכותא‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫שמו‬
‫משו דהוגה את הש בפרהסיא הוה‪.‬‬ ‫אמר ליה‪:‬‬
‫מדאתרחיש ליה ניסא בכולהו‪,‬‬
‫ועל אשתו להריגה‪.‬‬ ‫בהא נמי אתרחיש ליה ניסא‪,‬‬
‫דלא מיחה ביה‪.‬‬ ‫וההוא גברא בישותיה הוא דקא אחוי!‬
‫‪11‬‬
‫מכא אמרו‪:‬‬ ‫ולא אשגח ביה‪ ,‬ק למימר להו;‬

‫כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה ‬ ‫הוה כתיבא איגרתא‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫נענש עליו‪.‬‬ ‫דהוה כתיב מחשיבי דמלכות לשדורי לבי קיסר‪,‬‬

‫שמה‬
‫ושדרוה בידיה;‬
‫ועל בתו לישב בקובה של זונות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫אתא אליהו‪ ,‬פתקיה ארבע מאה פרסי‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫דאמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬

‫פע אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי‪,‬‬
‫אמרו‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו;‬

‫מיד דקדקה בפסיעותיה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪ .‡˙ÈÏ ‡‰„Ó 1‬כש שאי השני' בי דהא אי שתיה באד אחד כ) אי חבירת'‬
‫בי והאומר לכ עלי שקר נמצא בדבריו‪:‬‬
‫והיינו דאמר ¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫‪ .È·¯ ÍÏ Â¯˜ Ë''Ó 2‬הרי עלילה שלישית‪:‬‬
‫מאי דכתיב )תהלי מט‪,‬ו(‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÈÒ¯Ë 3‬גרדיי‪:‬‬
‫שמז‬ ‫‪ .È¯Â·È˜ 4‬פקעיות לימשיל''ש‪:‬‬
‫"עֲ ֹון עֲ ֵק ַבי יְ ס ּו ּ ֵבנִ י"?‬
‫‪ .‡·¯Ú„ È‰ ‡È˙˘„ È‰ 5‬איזה של שתי ואיזה של ערב‪:‬‬
‫עונות שאד דש בעקביו בעול הזה ‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .‡¯Â·ÈÊ ‡˙‡ 6‬זכר אותיבא על דערבא‪:‬‬

‫‪ .‡˙¯Â·ÈÊ È‡˙‡Â 7‬נקבה אותיבא על דשתיא והבי שהוא נס הנעשה שהשתי‬
‫רש"י‬ ‫מקבל ערב כנקבה המקבלת זכר‪:‬‬
‫‪ .Ô„È·‡ È·Ï 8‬בית שאוכלי ושותי לכבוד ע"ז ומקבלי זיבול לע"ז^ ומפקחי‬
‫‪ .‰ÙÈ¯˘Ï ÂÈÏÚ 14‬למה נענש כ)‪:‬‬ ‫על עסקיה לידע מה היא צריכה ומתנדבי‪:‬‬
‫‪ .ÂÈ˙ÂÈ˙Â‡· Ì˘‰ ˙‡ ‰‚Â‰ ‰È‰˘ ÈÙÏ 15‬דורשו בארבעי ושתי אותיות‬ ‫‪ .˙Â¯ÈÁÏ Í„·Ú 9‬וה גזרו על כ) לפי שהוא דת יהודית‪:‬‬
‫ועושה בו מה שהוא חפ‪:3‬‬ ‫‪ .‰ÈÏ ÈÓ„È‡ 10‬לההוא גברא‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎ ‡È˙„Î „·Ú „ÓÏ˙‰Ï 16‬ומיהו הקב''ה מדקדק ע הצדיקי כחוט‬ ‫‪ .ÈÂÁ‡ ‡˜„ ‡Â‰ ‰È˙Â˘È· 11‬רשע) תראה ותודיע שרשע אתה והוא ינצל ע''י‬
‫השערה )יבמות כא‪ (:‬ואפילו להתלמד יש לחוש לכבוד הרב וקרא דלא תלמד‬ ‫נס‪:‬‬
‫לעשות במילי אחרניתא תוקמה כמו נטיעת קישואי דסנהדרי )סח‪ (.‬ודמות צורת‬ ‫‪ .‡˙¯‚È‡ (‡ÓÂÈ) ‡Â‰‰ ‡·È˙Î ‰Â‰ 12‬דבעו חשובי רומי לשדורי לקיסר על‬
‫לבנה דר''ג )ר''ה כד‪:(.‬‬ ‫עסקיה שדרוה ההוא שעתא בידיה דההוא גברא‪:‬‬
‫‪ .‰·Â˜· 17‬אהל זונות כדכתיב )במדבר כה( אל הקובה‪:‬‬ ‫‪ .‰È˜˙Ù‬אליהו וזרקו ד' מאה פרסי למע לא ישוב ]עוד לביתו[ כמו )ר''ה כה‪(.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .‰˜„˜„ 18‬לפסוע פסיעות נאות וכתיב )תהלי מה( כל כבודה בת מל) פנימה‪:‬‬ ‫שקל קלא פתק ביה‪:‬‬

‫מה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יח‪.‬‬
‫שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבי‪,‬‬ ‫מסובי לו ליו הדי‪.‬‬
‫וספר תורה מונח לו בחיקו‪.‬‬
‫הביאוהו וכרכוהו בספר תורה‪,‬‬ ‫בשעה שיצאו שלשת צדקו עליה את הדי‪,‬‬
‫והקיפוהו בחבילי זמורות‪ ,‬והציתו בה את האור‪,‬‬ ‫הוא אמר‪:‬‬
‫והביאו ספוגי של צמר ושראו במי‪,‬‬ ‫לו" )דברי לב‪,‬ד(;‬
‫" ַה ּצ ּור ּ ָת ִמים ּ ָפעֳ ֹ‬
‫והניחו על לבו‪,‬‬ ‫ואשתו אמרה‪:‬‬
‫כדי שלא תצא נשמתו מהרה‪.‬‬ ‫" ֵאל אֱ מ ּונָ ה וְ ֵאין ָעוֶ ל" )ש(;‬
‫אמרה לו בתו‪ :‬אבא‪,‬‬ ‫בתו אמרה‪:‬‬
‫ארא) בכ)!?‬ ‫‪8‬‬
‫" ְ ּגדֹל ָה ֵע ָצה וְ ַרב ָהעֲ לִ ילִ ּיָה‪,‬‬
‫אמר לה‪:‬‬ ‫חות‬ ‫אֲ ׁ ֶשר ֵעינ ָ‬
‫ֶיך ְפ ֻק ֹ‬
‫אילמלי אני נשרפתי לבדי ‬ ‫שמח‬
‫היה הדבר קשה לי‪,‬‬ ‫ַעל‪ָּ 2‬כל ַּד ְר ֵכי ְּבנֵי ָא ָדם " )ירמיהו לב‪,‬יט(‪.‬‬
‫עכשיו שאני נשר וספר תורה עמי ‬ ‫אמר ¯·‪:È‬‬
‫מי שיבקש עלבונושנ של ספר תורה הוא יבקש עלבוני‪.‬‬ ‫כמה גדולי צדיקי הללו‪,‬‬
‫שנא‬
‫אמרו לו תלמידיו‪ :‬רבינו‪,‬‬ ‫שנזדמנו לה שלש מקראות של צדוק הדי‬
‫מה אתה רואה?‬ ‫בשעת צדוק הדי‪.‬‬
‫אמר לה‪:‬‬
‫גוילישנב נשרפי ואותיות פורחות‪.‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫א אתה פתח פי) ותכנס האש!‬ ‫כשחלה ¯·‪,‡ÓÒÈ˜ Ô· ÈÒÂÈ È‬‬
‫אמר לה‪:‬‬ ‫הל) ¯·‪ ÔÂÈ„¯˙ Ô· ‡ÈÁ È‬לבקרו‪,‬‬
‫מוטב שיטלנה מי שנתנה‪,‬‬ ‫אמר לו‪ ‡ÈÁ :‬אחי‪,‬‬
‫ואל יחבל הוא בעצמו‪.‬‬ ‫אי אתה יודע שאומה זו מ השמי המליכוה?‬
‫אמר לו קלצטונירי‪ :‬רבי‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫שהחריבה את ביתו‪ ,‬ושרפה את היכלו‪,‬‬
‫א אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגי של צמר מעל לב) ‬ ‫והרגה את חסידיו‪ ,‬ואבדה את טוביו‪,‬‬
‫אתה מביאני לחיי העול הבא?‬ ‫ועדיי היא קיימת‪,‬‬
‫אמר לו‪ :‬ה‪.‬‬ ‫ואני שמעתי עלי) שאתה יושב ועוסק בתורה‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫השבע לי!‬ ‫ומקהיל קהלות ברבי‪ ,‬וספר תורהשמט מונח ל) בחיק)!‬

‫נשבע לו‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬מ השמי ירחמו‪.‬‬
‫מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגי של צמר מעל לבו‪,‬‬ ‫אמר לו‪:‬‬
‫יצאה נשמתו במהרה‪.‬‬ ‫אני אומר ל) דברי של טע‪,‬‬‫‪4‬‬
‫א הוא קפ‪ 3‬ונפל לתו) האור‪.‬‬ ‫ואתה אומר לי‪ :‬מ השמי ירחמו?‬
‫יצאה בת קול ואמרה‪:‬‬ ‫תמה אני א לא ישרפו אות) ואת ספר תורה באש!‬
‫¯·‪ ÔÂÈ„¯˙ Ô· ‡ÈÁ È‬וקלצטונירי‬ ‫אמר לו‪ :‬רבי‪,‬‬
‫מזומני ה לחיי העול הבא‪.‬‬ ‫מה אני לחיי העול הבא?‬
‫אמר לו‪ :‬כלו מעשה בא ליד)?‬ ‫‪5‬‬
‫בכה ¯·‪ È‬ואמר‪:‬‬ ‫אמר לו‪:‬‬

‫יש קונה עולמו בשעה אחת‪,‬‬ ‫מעות של פורי נתחלפו לי במעות של צדקה‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫ויש קונה עולמו בכמה שני‪.‬‬ ‫וחלקתי לעניי‪.‬‬

‫אמר לו‪ :‬א כ‪,‬‬
‫ברוריא דביתהו ד¯·‪¯È‡Ó È‬‬ ‫מחלק) יהי חלקי‪ ,‬ומגורל) יהי גורלי‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫ברתיה ד¯·‪ ÔÂÈ„¯˙ Ô· ‡ÈÁ È‬הואי‪,‬‬

‫אמרה לו‪:‬‬ ‫אמרו‪:‬‬
‫זילא בי מלתא דיתבא אחתאי בקובה של זונות‪.‬‬ ‫לא היו ימי מועטי עד שנפטר ¯·‪,‡ÓÒÈ˜ Ô· ÈÒÂÈ È‬‬
‫שקל תרקבא דדינרי ואזל‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫והלכו כל גדולי רומי לקברו‪ ,‬והספידוהו הספד גדול‪,‬‬
‫אמר‪:‬‬ ‫ובחזרת מצאוהו ל¯·‪,ÔÂÈ„¯˙ Ô· ‡ÈÁ È‬‬
‫אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא‪,‬‬
‫אי עבדה איסורא לא איתעביד לה ניסא‪.‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .ÂÈ·˜Ú· ˘„ Ì„‡˘ 1‬דקדוק פסיעות כי הכא ל''א שאד דורס ברגליו שאי‬
‫שנג‬
‫אזל נקט נפשיה כחד פרשא דמלכא‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫חשובי בעיניו כלו‪:‬‬
‫‪ .ÈÎ¯„ ÏÎ ÏÚ 2‬אפילו דקדוק פסיעות‪:‬‬
‫‪ .‰¯Â˙· ˜ÒÂÚÂ ·˘ÂÈ ‰˙‡˘ 3‬וה גזרו על כ)‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .ÌÚË Ï˘ ¯·„ 4‬שהחריבה את ביתו והרגה את חסידיו ועדיי קיימת‪:‬‬
‫‪ .Í„ÈÏ ‡· ‰˘ÚÓ ÌÂÏÎ 5‬ואשמע אי) היית נוהג‪:‬‬
‫‪ .ÍÎ· Í‡¯‡ 8‬כלומר זו היא שכרה של תורה‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈ¯ÂÙ Ï˘ ˙ÂÚÓ 6‬שהנחתי לסעודת פורי נתחלפו לי וחלקתי לעניי‬
‫‪ .È¯ÈÂËˆÏ˜ 9‬ממונה עליו‪:‬‬ ‫וסבור הייתי שארנקי של צדקה היא ולא נפרעתי מארנקי של צדקה‪:‬‬
‫‪ .‡·˜¯˙ 10‬תרי וקב חצי סאה דינרי זהובי‪:‬‬ ‫‪ .È˜ÏÁ ‡‰È Í˜ÏÁÓ 7‬הואיל והיית וותר בממונ)‪:‬‬

‫מו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יח‪:‬‬
‫חס ושלו‪,‬‬ ‫אמר לה‪ :‬השמעישנד לי‪.‬‬

‫אי ¯·‪ ¯È‡Ó È‬הוה לא הוה עביד הכי‪.‬‬ ‫אמרה ליה‪ :‬דשתנא אנא‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ק ערק אתא לבבל;‬ ‫אמר לה‪ :‬מתרחנא מרתח‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫איכא דאמרי‪:‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אמרה לו‪ :‬נפישי טובא דשפיר מינאי‪.‬‬

‫מהאי מעשה;‬ ‫אמר‪:‬‬
‫ואיכא דאמרי‪:‬‬ ‫‪15‬‬
‫שמע מינה לא עבדה איסורא‪,‬‬
‫ממעשה דברוריא‪.‬‬ ‫כל דאתי אמרה ליה הכי‪.‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫אזל לגבי שומר דידה‪,‬‬

‫ההול) לאיצטדיני ולכרקו‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬
‫אמר ליה‪ :‬הבה ניהלה‪.‬‬
‫וראה ש את הנחשי ואת החברי‪,‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬
‫אמר ליה‪ :‬מיסתפינא ממלכותא‪.‬‬
‫בוקיו‪ ,‬ומוקיו‪ ,‬ומוליו‪ ,‬ולוליו‪,‬‬ ‫‪20‬‬
‫אמר ליה‪ :‬שקול תרקבא דדינרא‪,‬‬
‫בלורי‪ ,‬סלגורי ‬ ‫פלגא פלח ופלגא להוי ל)‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫הרי זה מושב לצי‪,‬‬ ‫אמר ליה‪ :‬וכי שלמי מאי איעביד?‬ ‫‪5‬‬
‫ועליה הכתוב אומר‪:‬‬ ‫אמר ליה‪ :‬אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת‪.‬‬
‫שנו‬
‫ָשב‪,‬‬ ‫מו ׁ ַשב לֵ ִצים ל ֹא י ׁ ָ‬ ‫" ּו ְב ֹ‬ ‫אמר ליה‪ * :‬ומי יימר דהכי איכא?‬
‫‪6‬‬
‫יח‪:‬‬
‫צו‪,‬‬
‫תו ַרת יְ הֹוָ ה ֶח ְפ ֹ‬ ‫ִ ּכי ִאם ְּב ֹ‬ ‫הוו הנהו כלבי דהוו קא אכלי אינשי‪,‬‬
‫שנז‬
‫תו י ְֶה ּגֶה ֹיו ָמם וָ לָ יְ לָ ה" )תהלי א‪,‬אב(‪,‬‬
‫תו ָר ֹ‬
‫ּו ְב ֹ‬ ‫שקל קלא שדא בהו‪ ,‬הוו קאתו למיכליה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫הא למדת ‬ ‫‪21‬‬ ‫אמר‪ :‬אלהא דמאיר ענני!‬

‫שדברי הללו מביאי את האד לידי ביטול תורה‪.‬‬ ‫שבקוה‪,‬‬
‫ויהבה ליה‪.‬‬
‫ורמינהי‪:‬‬
‫ההול)שנח לאיצטדיני מותר‪,‬‬ ‫לסו אשתמע מילתא בי מלכא‪,‬‬
‫מפני שצווח ומציל;‬ ‫‪22‬‬ ‫אתיוה אסקוה לזקיפה‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫ולכרקו מותר‪,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫אמר‪ :‬אלהא דמאיר ענני!‬

‫מפני ישוב מדינה‪,‬‬ ‫אחתוה‪.‬‬
‫ובלבד שלא יתחשב עמה‪,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫אמרו ליה‪ :‬מאי האי?‬
‫‪10‬‬
‫וא נתחשב עמה אסור;‬ ‫אמר להו‪ :‬הכי הוה מעשה‪.‬‬

‫קשיא איצטדיני אאיצטדיני‪,‬‬ ‫אתו חקקו לדמותיה ד¯·‪ ¯È‡Ó È‬אפיתחא דרומי‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫קשיא כרקו אכרקו!?‬ ‫אמרי‪:‬‬

‫בשלמא כרקו אכרקו לא קשיא ‬ ‫כל דחזי לפרצופא הדי לייתיה‪.‬‬
‫כא במתחשב עמה‪,‬‬ ‫יומא חדא חזיוהי‪ ,‬רהט אבתריה‪,‬‬
‫כא בשאי מתחשב עמה‪,‬‬ ‫רהט מקמייהו‪ ,‬על לבי זונות‪.‬‬
‫אלא איצטדיני אאיצטדיני קשיא!?‬ ‫איכא דאמרי‪:‬‬
‫תנאי היא‪,‬‬ ‫בשולי גוישנה חזא‪,‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫טמש בהא ומתק בהא‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫אי הולכי לאיצטדיני מפני מושב לצי;‬ ‫איכא דאמרי‪:‬‬

‫אתא אליהו אדמי להו כזונה‪ ,‬כרכתיה;‬
‫‪13‬‬
‫רש"י‬
‫אמרי‪:‬‬
‫‪ .È¯Ó‡„ ‡ÎÈ‡ 14‬משו האי מעשה ערק‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‡È¯Â¯·„ ‰˘ÚÓ ÌÂ˘Ó È¯Ó‡„ ‡ÎÈ‡Â 15‬שפע אחת ליגלגה על שאמרו‬ ‫‪ .‡˘¯Ù „ÁÎ ‰È˘Ù Ë˜ 1‬התקי ענייני לבושו כאחד מ הפרשי‪:‬‬
‫חכמי )קדושי פ‪ (:‬נשי דעת קלות ה עלייהו ואמר לה חיי) סופ) להודות‬
‫לדבריה וצוה לאחד מתלמידיו לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימי רבי עד‬ ‫‪ .‡‡ ‡˙˘„ 2‬דר) נשי לי‪:‬‬
‫שנתרצית וכשנודע לה חנקה עצמה וערק רבי מאיר מחמת כסופא‪:‬‬ ‫‪ .Á˙¯Ó ‡Á¯˙Ó 3‬כלומר אמתי ל) עד שיפסוק לי) ודוגמתו בב''ק בפרק‬
‫‪ .ÔÈÈ„ËˆÈ‡Ï 16‬מקו שמנגחי את השור‪:‬‬ ‫מרובה )פ‪ (:‬מא תרח נתרח שמואל‪:‬‬
‫‪ .ÌÂ˜¯ÎÏÂ 17‬מצור ועושי ש שחוק וליצנות‪:‬‬ ‫‪ .ÁÏÙ ‡‚ÏÙ 4‬את המל)^ בכל עת שיעליל עלי) פייסהו בממו‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ˘Á‰ ˙‡ 18‬מנחשי ומכשפי‪:‬‬ ‫‪ .ÈÓÏ˘ ÈÎÂ 5‬כשיכלו הדינרי ממאי פלחנא‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ¯·Á‰ ˙‡Â 19‬לוחשי נחשי‪:‬‬ ‫‪ .¯ÓÈÈ ÈÓ 6‬שאמת את) שאנצל בתפלה זו‪:‬‬
‫‪ .ÔÂÈ¯‚ÏÒ ÔÂÈÏÂÏ ÔÂÈ˜ÂÓ ÔÂÈ˜Â· 20‬כול מיני ליצני ה‪:‬‬ ‫‪ .‡Ï˜ Ï˜˘ 7‬פיסת רגבי‪:‬‬
‫‪ .˙„ÓÏ ‡‰ 21‬מדסמי) ליה כי א בתורת וגו' מכלל דאזיל להכי לאו בתורת ה'‬ ‫‪ .‰Â˙ÈÈ‡ 8‬לשומר‪:‬‬
‫חפצו‪:‬‬ ‫‪ .‰ÙÈ˜ÊÏ ‰Â˜Ò‡ 9‬לתליה זקיפה פורק''א שצולבי בה‪:‬‬
‫‪ .ÏÈˆÓÂ ÁÂÂˆ˘ 22‬א רואה שיגיחו ש יהודי צועק ומתחנ לה ומצילו‪:‬‬ ‫‪ .È‡‰ È‡Ó 10‬דלא מצינא למיזקפיה‪:‬‬
‫‪ .‰È„Ó ·Â˘È ÈÙÓ 23‬ישראל הדרי באותה העיר שזה מבקש בני הכרכי^‬ ‫‪ .˙ÂÂÊ È·Ï ‡˙‡ 11‬כדי שיאמרו לא הוא דאיהו לא הוה עייל‪:‬‬
‫להציל‪:‬‬ ‫‪ .‡‰· ˜˙ÓÂ ‡‰· ˘ÓË 12‬טבל אחת מאצבעותיו ומצ‪ 3‬את חבירתה‪:‬‬
‫‪ .Ì‰ÓÚ ·˘Á˙È ‡Ï˘ 24‬לחזק^ ולעשות עמה מצור‪:‬‬ ‫‪ .‰È˙Î¯Î 13‬חיבקתו כאילו היה רגיל אצלה‪:‬‬

‫מז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יח‪:‬‬
‫אמר להו ¯·‡ ל¯·‪:Ô‬‬ ‫ו¯·‪ Ô˙ È‬מתיר מפני שני דברי‪,‬‬
‫במטותא בעינא מינייכו דלא תתלוצצו‪,‬‬ ‫אחד מפני שצווח ומציל‪,‬‬
‫דלא ליתו עלייכו יסורי‪.‬‬ ‫ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫אמר ¯· ˜‪:‡ÈË‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬

‫כל המתלוצ‪ 3‬מזונותיו מתמעטי‪,‬‬ ‫אי הולכי לטרטיאות ולקרקסיאות‪,‬‬
‫שנט‬
‫שנאמר )הושע ז‪,‬ה(‪:‬‬ ‫מפני שמזבלי ש זיבול לעבודה זרה‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫דו ֶאת ל ְֹצ ִצים"‪.‬‬ ‫" ָמ ׁ ַש ְך ָי ֹ‬

‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬
‫אמר ¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫מקו שמזבלי אסור‪,‬‬
‫שס‬
‫כל המתלוצ‪ 3‬נופל בגיהנ‪,‬‬ ‫מפני חשד עבודה זרה‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫שנאמר )משלי כא‪,‬כד(‪:‬‬ ‫ומקו שאי מזבלי ש אסור‪,‬‬

‫דון"‪,‬‬
‫שה ְּב ֶע ְב ַרת זָ ֹ‬
‫מפני מושב לצי‪.‬‬
‫עו ֶׂ‬
‫מו ֹ‬
‫"זֵד י ִָהיר לֵ ץ ׁ ְש ֹ‬
‫ואי עברה אלא גיהנ‪,‬‬ ‫מאי בינייהו?‬
‫שנאמר )צפניה א‪,‬טו(‪:‬‬ ‫אמר ¯·‪:‡¯ÂÒÓ ‡ÈÁ È‬‬
‫" ֹיום ֶע ְב ָרה ַהי ֹּום ַהה ּוא"‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫נשא ונת איכא בינייהו‪.‬‬ ‫‪54‬‬
‫אמר ¯·‪:‡ÈÚ˘Â‡ È‬‬ ‫דרש ¯·‪:ÈÊÙ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬

‫כל המתייהר נופל בגיהנ‪,‬‬ ‫מאי דכתיב )ש(‪:‬‬
‫שנאמר‪:‬‬ ‫יש אֲ ׁ ֶשר ל ֹא ָהלַ ְך ּ ַבעֲ ַצת ְר ׁ ָש ִעים‪,‬‬ ‫" ַא ׁ ְש ֵרי ָה ִא ׁ‬
‫דון"‪,‬‬
‫שה ְּב ֶע ְב ַרת זָ ֹ‬ ‫עו ֶׂ‬
‫מו ֹ‬
‫"זֵד י ִָהיר לֵ ץ ׁ ְש ֹ‬ ‫מו ׁ ַשב לֵ ִצים לֹא י ׁ ָָשב"?‬ ‫ּו ְב ֶד ֶר ְך ַח ּ ָט ִאים ל ֹא ָע ָמד ּו ְב ֹ‬
‫ואי עברה אלא גיהנ‪,‬‬ ‫וכי מאחר שלא " ָהלַ ְך"‪,‬‬
‫שנאמר‪:‬‬ ‫היכ " ָע ָמד"?‬
‫" ֹיום ֶע ְב ָרה ַהי ֹּום ַהה ּוא"‪.‬‬ ‫ומאחר שלא " ָע ָמד"‪,‬‬
‫היכ ישב?‬
‫אמר ¯·‪ÌÂÁ˙ È‬שסג ·¯ ‪:È‡ÏÈÁ‬‬ ‫ומאחר שלא "י ׁ ָָשב"‪,‬‬
‫כל המתלוצ‪ 3‬גור כלייה לעול‪,‬‬ ‫היכ ל‪?3‬‬
‫שנאמר )ישעיהו ש(‪:‬‬ ‫אלא לומר ל) ‬
‫יכם‪,‬‬
‫מו ְס ֵר ֶ‬
‫לו ָצצ ּו ּ ֶפן י ְֶחזְ ק ּו ֹ‬
‫"וְ ַע ּ ָתה ַאל ִּת ְת ֹ‬ ‫שא הל) סופו לעמוד‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫ִּכי ָכלָ ה וְ נֶחֱ ָר ָצה ׁ ָש ַמ ְע ִּתי"‪.‬‬ ‫וא עמד סופו לישב‪,‬‬

‫וא ישב סופו ללו‪,3‬‬
‫דרששסד ¯·‪:ÈÊÙ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫וא ל‪ 3‬עליו הכתוב אומר )משלי ט‪,‬יב(‪:‬‬
‫" ַא ׁ ְש ֵרי ָה ִא ׁיש אֲ ׁ ֶשר לֹא ָהלַ ְך"‪,‬‬ ‫" ִאם ָח ַכ ְמ ָּת ָח ַכ ְמ ָּת ּ ָל ְך וְ לַ ְצ ָּתשסא לְ ַב ְ ּד ָך ִת ּ ָ ׂשא"‪.‬‬
‫שסה‬
‫לטרטיאות ולקרקסיאות של גוי;‬ ‫‪12‬‬
‫שסב‬
‫אמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫" ּו ְב ֶד ֶר ְך ַח ָּט ִאים לֹא ָע ָמד"‪,‬‬
‫כל המתלוצ‪ 3‬יסורי באי עליו‪,‬‬
‫זה שלא עמד בקנגיו;‬
‫‪13‬‬
‫שנאמר )ישעיהו כח‪,‬כב(‪:‬‬
‫מו ׁ ַשב לֵ ִצים לֹא י ׁ ָָשב"‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫" ּו ְב ֹ‬ ‫‪8‬‬
‫יכם"‪.‬‬
‫מו ְס ֵר ֶ‬
‫לו ָצצ ּו ּ ֶפן י ְֶחזְ ק ּו ֹ‬
‫ִּת ְת ֹ‬ ‫‪7‬‬
‫"וְ ַע ּ ָתה ַאל‬
‫שלא ישב בתחבולות;‬
‫שמא יאמר אד‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫הואיל ולא הלכתי לטרטיאות ולקרקסיאות‪,‬‬
‫שסו‬
‫ולא עמדתי בקנגיו‪ ,‬ולא ישבתי בתחבולות ‬ ‫‪ .‰˘‡ ˙Â„Ú „ÈÚÓ˘ 1‬א רואה חבירו ישראל נהרג ש מעיד באשתו ומשיאה‪:‬‬
‫אל) ואתגרה בשינה?‬
‫תלמוד לומר‪:‬‬ ‫‪ .Ì˘ ÌÈÏ·ÊÓ˘ 2‬מסדרי צרכי ע"ז^ להתנדב לה מזבלי לשו יזבלני אישי‬
‫)בראשית ל( עני חנייה של חיבור ואסיפה אמיישנ''ר בלע''ז‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .„˘Á ÈÙÓ 3‬עבודה זרה שלא יחשדוהו‪^:‬‬
‫‪ .ÌÎÈ¯ÒÂÓ 8‬יסוריכ‪:‬‬ ‫‪ .Â‰ÈÈÈ· È‡Ó 4‬לר''מ נמי כולהו אסירי דהא לר' מאיר כולהו בחזקת זיבול‬
‫לעבודה זרה^ נינהו‪:‬‬
‫‪ .Í˘Ó 9‬הקב''ה‪:‬‬
‫‪ .Ô˙Â ‡˘ 5‬לר''מ נשא ונת לעבודה זרה אסור דהא מפני שמזבלי^ סתמא‬
‫‪ .Â„È 10‬הפותח ידו לזו את הכל מושכה מ הלוצצי‪:‬‬ ‫קאמר וסבר דודאי מזבלי לעבודה זרה^ ש ואיכא למיחש לדמי עבודה זרה‬
‫‪ .‡Â‰‰ ÌÂÈ‰ ‰¯·Ú ÌÂÈ 11‬ביו הדי משתעי קרא שנידוני אומו' העול^‬ ‫בידו וקוני מישראל זה לצור) עבודה זרה^ ורבנ ]דמפרשי[ משו חשד ליצנות‬
‫לגיהנ‪:‬‬ ‫ולמידי אחריני לא חיישי נשא ונת מותר דלא חיישינ לדמי ע"ז‪^:‬‬
‫‪ .˙Â‡ÈË¯ËÏ 12‬פלטי וכל דבריה כשה נאספי לשחוק וללצו‪:‬‬ ‫‪ .„ÂÓÚÏ ÂÙÂÒ ÍÏ‰ Ì‡ 6‬הל) משמע בהעברה בעלמא סופו לעמוד ולהתעכב‬
‫‪ .ÔÂ‚ÈÈ˜ 13‬צידת חיה על ידי כלבי וכל מעשיה לש שחוק ושמחה דוגמתו‬ ‫ביניה מעט וה''ק אשרי שלא הל) ומתו) שלא הל) לא עמד ומתו) שלא עמד‬
‫בשחיטת חולי )ס‪ (:‬וכי משה קניגי הוה‪:‬‬ ‫לא ישב הא א הל) סופו לעמוד כו'‪:‬‬
‫‪ 14‬למדת^ לא גרסינ הכא‪:‬‬ ‫‪ .ÂˆˆÂÏ˙˙ Ï‡ 7‬פ יחזקו מוסריכ כי כלה ונחרצה שמעתי‪:‬‬

‫מח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יט‪.‬‬
‫שנאמר‪:‬‬ ‫תו י ְֶה ּגֶה ֹיו ָמם וָ לָ יְ לָ ה"‪.‬‬

‫תו ָר ֹ‬
‫" ּו ְב ֹ‬
‫‪8‬‬
‫תו ַרת יְ הֹוָ ה ֶח ְפ ֹצו"‪.‬‬
‫" ִ ּכי ִאם ְּב ֹ‬
‫אמר ¯· ˘‪ ÈÓÁ ¯· Ï‡ÂÓ‬אמר ¯·‪:Ô˙ÂÈ È‬‬
‫‪ ÈÂÏ‬ו¯·‪ È·¯· ÔÂÚÓ˘ È‬הוושסט יתבי קמיה ד¯·‪,È‬‬ ‫" ַא ׁ ְש ֵרי ָה ִא ׁיש אֲ ׁ ֶשר לֹא ָהלַ ְך ַּבעֲ ַצת ְר ׁ ָש ִעים"‪,‬‬
‫וקא פסקי סידרא‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫זה * אברה אבינו‪,‬‬‫‪1‬‬
‫יט‪.‬‬
‫סליק ספרא‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫שלא הל) בעצת אנשי דור הפלגה‪ ,‬שרשעי היו‪,‬‬
‫‪ ÈÂÏ‬אמר‪ :‬ליתישע משלי;‬ ‫שנאמר )בראשית יא‪,‬ד(‪:‬‬
‫¯·‪ È·¯· ÔÂÚÓ˘ È‬אמר‪ :‬ליתישעא תילי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫" ָה ָבה נִ ְבנֶה ּ ָלנ ּו ִעיר";‬
‫כפייה ל‪ ÈÂÏ‬ואייתו תילי‪,‬‬
‫שעב‬
‫כי מטו הכא‪,‬‬ ‫" ּו ְב ֶד ֶר ְך ַח ָּט ִאים לֹא ָע ָמד"‪,‬‬
‫פריש ¯·‪ È‬ואמר‪:‬‬ ‫שלא עמד בעמידת סדו‪ ,‬שחטאי היו;‬
‫אי אד לומד תורה אלא ממקו שלבו חפ‪.3‬‬ ‫שנאמר )בראשית יג‪,‬יג(‪:‬‬
‫אמר ‪,È·¯ :ÈÂÏ‬‬ ‫"וְ ַאנְ ׁ ֵשי ְסדֹם ָר ִעים וְ ַח ָּט ִאים לַ יהֹוָ ה ְמאֹד";‬
‫נתת לנו רשות לעמוד!‬ ‫מו ׁ ַשב לֵ ִצים לֹא י ׁ ָָשב"‪,‬‬
‫" ּו ְב ֹ‬
‫שלא ישב במושב אנשי פלשתי‪ ,‬מפני שלצני היו‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫אמר ¯·‪:‡ÓÁ ¯· ÈÓÈ„·‡ È‬‬ ‫שנאמר )שופטי טז‪,‬כה(‪:‬‬

‫כל העוסק בתורה ‬ ‫טוב )כתיב כי טוב( לִ ָּבם‪,‬‬ ‫"וַ יְ ִהי ְ ּכ ֹ‬
‫הקדוש ברו) הוא עושה לו חפציו‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫יש ֶחק לָ נ ּו"‪.‬‬
‫ֹאמר ּו ִק ְרא ּו לְ ׁ ִש ְמ ׁש ֹון וִ ַ ׂ‬
‫וַ ּי ְ‬
‫" ִ ּכי ִאם ְּב ֹ‬ ‫" ַא ׁ ְש ֵרי ִא ׁיש י ֵָרא ֶאת יְ הֹוָ ה" )תהלי קיב‪,‬א(‪,‬‬
‫" ַא ׁ ְש ֵרי ִא ׁיש" ולא אשרי אשה?‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫אמר ¯·‪ Ì¯ÓÚ È‬אמר ¯·‪:‬‬
‫לעול ילמוד אד תורה במקו שלבו חפ‪,3‬‬ ‫אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש;‬
‫‪3‬‬
‫שנאמר‪:‬‬ ‫¯·‪ ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬אמר‪:‬‬

‫אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ואמר ¯·‡‪:‬‬
‫בתחילה נקראת על שמו של הקדוש ברו) הוא‪,‬‬ ‫" ְּב ִמ ְצ ֹו ָתיו ָח ֵפץ ְמאֹד" )ש(‪.‬‬
‫ולבסו נקראת על שמו‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫אמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫שנאמר‪:‬‬ ‫במצותיו‪ ,‬ולא בשכר מצותיו‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫תו י ְֶה ֶּגה ֹיו ָמם וָ לָ יְ לָ ה"‪.‬‬

‫תו ָר ֹ‬
‫צו ּו ְב ֹ‬
‫תו ַרת יְ הֹוָ ה ֶח ְפ ֹ‬
‫" ְּב ֹ‬ ‫והיינו דתנ )אבות ג‪:‬א(‪:‬‬
‫הוא היה אומר‪:‬‬
‫ואמר ¯·‡‪:‬‬ ‫אל תהיו כעבדי‬
‫לעול ילמד אד תורה ואחר כ) יהגה‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫המשמשי את הרב על מנת לקבל פרס;‬
‫שנאמר‪:‬‬ ‫אלא היו כעבדי‬
‫תו י ְֶה ֶּגה"‪.‬‬
‫תו ָר ֹ‬
‫תו ַרת יְ הֹוָ ה"‪ ,‬והדר " ּו ְב ֹ‬
‫" ְּב ֹ‬ ‫המשמשי את הרב שלא על מנת לקבל פרס‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ואמר ¯·‡‪:‬‬ ‫תו ַרת יְ הֹוָ ה ֶח ְפ ֹצו" )תהלי א‪,‬ב(‪.‬‬

‫שסז‬
‫לעול ליגריס איניש‪,‬‬ ‫תניא‪:‬‬
‫שסח‬
‫וא על גב דמשכח‪ ,‬וא על גב דלא ידע מאי קאמר‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫אמר ¯·‪:È‬‬
‫אי אד לומד תורה אלא ממקו שלבו חפ‪,3‬‬
‫‪7‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .ıÙÁ Â·Ï˘ ÌÂ˜ÓÓ 7‬לא ישנה לו רבו אלא מסכת שהוא מבקש הימנו שא‬ ‫רש"י‬
‫ישנה לו מסכת אחרת אי מתקיימת לפי שלבו על תאותו‪:‬‬
‫‪ .ÂˆÙÁ 8‬באותו שאד חפ‪ 3‬מדלא כתיב חפ‪:3‬‬ ‫‪ .ÂÈ·‡ Ì‰¯·‡ 1‬בימי דור הפלגה היה בסו ימי פלג נפלגה האר‪ 3‬כדתניא‬
‫‪ .‡¯„ÈÒ È˜ÒÙ 9‬פרשיות של מקרא‪:‬‬ ‫בסדר עול א''ר יוסי נביא גדול היה עבר שקרא לבנו פלג שא תאמר^ בתחילת‬
‫‪ .‡¯ÙÈÒ ˜ÈÏÒ 10‬סיימו את אחד מ הספרי‪:‬‬ ‫ימיו כו' ופלג ראה את אברה כמה שני דהא לקצ''א דפלג נולד אברה וחיה‬
‫‪ .ÌÈÏÈ˙ 11‬ספר תהלי‪:‬‬ ‫פלג אחר כ) כמה שני‪:‬‬
‫‪ .ÂÈˆÙÁ ÂÏ ‰˘ÂÚ 12‬הכי קאמר קרא כי א בתורת ה' עושה חפצו‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈ˙˘ÏÙ È˘‡ ·˘ÂÓ· 2‬כשגר ביניה דכתיב ויגר אברה באר‪ 3‬פלשתי‪:‬‬
‫‪ .ÂÓ˘ ÏÚ ˙‡¯˜ 13‬של ]אותו[ תלמיד שטרח בה כדכתיב ובתורתו דמשמע של‬ ‫‪ .˘È‡ ‡Â‰˘Î 3‬כשהוא בחור בכחו כלומר ממהר להכיר בוראו קוד ימי‬
‫כל אד‪:‬‬ ‫הזקנה‪:‬‬
‫‪ .Ì„‡ „ÓÏÈ 14‬מרבו עד שתהא גירסת התלמוד ופירושו שגורה לו בפיו‪:‬‬ ‫‪ .˘È‡Î 4‬גבור‪:‬‬
‫‪ .‰‚‰È Î''Á‡Â 15‬יעיי בתלמודו לדמות מילתא למילתא להקשות ולתר‪3‬‬ ‫‪ .ÂÈ˙ÂˆÓ ¯Î˘· ‡ÏÂ 5‬שעובד את יוצרו מאהבת שמו ומאהבת מצות פיו ולא‬
‫ובראשונה לא יעשה כ שמא יבטל והרב לא ימצא לו כל שעה ועוד לאחר ששנה‬ ‫לש קיבול שכר‪:‬‬
‫הרבה הוא מתיישב בתלמודו ומתר‪ 3‬לעצמו דבר הקשה וה''נ אמרינ בהרואה‬ ‫‪ .Ò¯Ù Ï·˜Ï ‡Ï˘ ˙Ó ÏÚ 6‬יהי לב) עמו לומר אפילו אי סופי לקבל שכר‬
‫)ברכות סג‪ (:‬הסכת הס ואח''כ כתת ומייתינ להא דרבא הת‪:‬‬ ‫אוהב אני את בוראי וחפ‪ 3‬במצותיו‪:‬‬

‫מט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יט‪:‬‬
‫ו¯· ˘˘˙ אמר‪:‬‬ ‫‪14‬‬

‫שנאמר )תהלי קיט‪,‬כ(‪:‬‬
‫צייד הרמאי יחרו)!‬ ‫" ָּג ְר ָסה נַ ְפ ׁ ִשי לְ ַתאֲ ָבה"‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫כי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר‪:‬‬ ‫" ָּג ְר ָסה" כתיב‪ ,‬ולא כתיב טחנה‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫משל לאד שצד צפרי‪,‬‬

‫א משבר כנפיה של ראשונה כול מתקיימות בידו‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫¯·‡ רמי‪:‬‬
‫וא לאו אי מתקיימות בידו‪.‬‬ ‫כתיב )משלי ט‪,‬ג(‪ַ " :‬על ַּג ּ ֵפי"‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫וכתיב )ש‪,‬יד(‪ַ " :‬על ִּכ ּ ֵסא"!?‬ ‫‪5‬‬
‫"וְ ָהיָה ְּכ ֵעץ ׁ ָשת ּול ַעל ּ ַפלְ גֵי ָמיִ ם" )תהלי א‪,‬ג(‪,‬‬ ‫בתחלה " ַעל ַּג ּ ֵפי"‪,‬‬
‫אמרי דבי ¯·‪:È‡È È‬‬ ‫ולבסו " ַעל ִּכ ּ ֵסא"‪.‬‬
‫" ְּכ ֵעץ ׁ ָשת ּול" ולא כע‪ 3‬נטוע‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬
‫כל הלומד תורה מרב אחד ‬ ‫רו ִמים"‪,‬‬

‫ֹאש ְמ ֹ‬‫כתיב )ש ח‪,‬ב(‪ְּ " :‬בר ׁ‬ ‫‪6‬‬
‫אינו רואה סימ ברכה לעול‪.‬‬ ‫ְ‬

‫וכתיב )ש(‪" :‬עֲ לֵ י ָד ֶרך"!?‬
‫אמר להו ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬לרבנ‪:‬‬ ‫רו ִמים"‪,‬‬‫ֹאש ְמ ֹ‬
‫בתחלה " ְּבר ׁ‬
‫בעינא דאימא לכו מלתא‪,‬‬ ‫ְ‬
‫ולבסו "עֲ לֵ י ָד ֶרך"‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫ומסתפינא דשבקיתו לי ואזליתו‪:‬‬

‫כל הלומד תורה מרב אחד ‬ ‫‪ ‡ÏÂÚ‬רמי‪:‬‬
‫אינו רואה סימ ברכה לעול;‬ ‫כתיב )ש ה‪,‬טו(‪ְ ׁ " :‬ש ֵתה ַמיִ ם ִמ ּב ֹו ֶר ָך"‪,‬‬
‫שבקוהו ואזול קמיה ד¯·‡‪.‬‬
‫שעד‬
‫איקפד ¯· ‪,‡„ÒÁ‬‬ ‫וכתיב )ש(‪" :‬וְ נֹזְ לִ ים ִמ ּת ֹו ְך ְּב ֵא ֶר ָך"!‬
‫ָ שעג‬
‫אמר להו‪ :‬הני מילי סברא‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫בתחלה " ׁ ְש ֵתה ַמיִ ם ִמ ּב ֹו ֶרך"‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫אבל גמרא מרב אחד עדי ‪,‬‬ ‫‪9‬‬

‫ולבסו "וְ נֹזְ לִ ים ִמ ּת ֹו ְך ְּב ֵא ֶר ָך"‪.‬‬
‫כי היכי * דלא ליפלוג לישני‪.‬‬‫‪19‬‬
‫יט‪:‬‬
‫אמר ¯·‡ אמר ¯· ‪ ‰¯ÂÁÒ‬אמר ¯· ‪,‡Â‰‬‬
‫" ַעל ּ ַפלְ גֵי ָמיִ ם" )ש(‪,‬‬ ‫מאי דכתיב )ש יג‪,‬יא(‪:‬‬
‫אמר ¯·‪:È‡ÏÈÁ ¯· ÌÂÁ˙ È‬‬ ‫הון ֵמ ֶה ֶבל יִ ְמ ָעט וְ ק ֵֹבץ ַעל יָד י ְַר ּ ֶבה"?‬
‫" ֹ‬
‫לעול ישלש אד שנותיו‪,‬‬ ‫א עושה אד תורתו חבילות חבילות מתמעט‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫שליש במקרא‪ ,‬שליש במשנה‪ ,‬שליש בתלמוד‪.‬‬ ‫וא קוב‪ 3‬על יד ירבה‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫מי ידע איניש כמה חיי!?‬ ‫אמר ¯·‡‪:‬‬

‫כי קאמרינ ביומי‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫ידעי רבנ להא מילתא ועברי עלה!‬
‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬
‫"אֲ ׁ ֶשר ּ ִפ ְר ֹיו יִ ּ ֵתן ְּב ִע ּת ֹו" )ש(‪.‬‬ ‫אנא עבידתה וקיי בידי‪.‬‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫א " ּ ִפ ְר ֹיו יִ ּ ֵתן ְּב ִע ּת ֹו" " ָעלֵ ה ּו לֹא יִ ּב ֹול"‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫אמר ¯· ˘‪ È·ÊÈ‬משמיה ד¯·‪:‰È¯ÊÚ Ô· ¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫וא לאו על הלומד ועל המלמד עליה הכתוב אומר‪:‬‬ ‫מאי דכתיב )משלי יב‪,‬כז(‪:‬‬
‫"לֹא ֵכן ָה ְר ׁ ָש ִעים ִּכי ִאם" וגו'‪.‬‬
‫‪2322‬‬ ‫"ל ֹא יַחֲ ר ְֹך ְר ִמ ּיָה ֵצ ֹ‬
‫ידו"?‬
‫לא יחיה ולא יארי) ימי צייד הרמאי;‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪14‬‬ ‫‪ .¯Ó‡˜ È‡Ó Ú„È ‡Ï„ 1‬שאי רבו יודע לפרש לו כלו‪:‬‬
‫‪ .ÍÂ¯ÁÈ ‡Â‰ È‡Ó¯‰ „ÈÈˆ ¯Ó‡ ˙˘˘ ·¯Â‬בלשו )שבת כ‪ (:‬איחרוכי איחרי)‬
‫כלומר יש לו עופות לחרו) ולאכול כ)^ מי שלומד וגורס מעט מעט ומחזר עליו‬ ‫‪ .‰Ò¯‚ 2‬לשו גרש וכרמל )ויקרא ב( שלא היה טוח הדק אלא כריחי של‬
‫פעמי הרבה עד ששגור בפיו ואח''כ חוזר ולומד תלמודו מתקיי וקרא אתמוהי‬ ‫גרוסות המחלקי חיטה לשני או לארבע ]לצור)[ מאכל‪:‬‬
‫מתמה וכי לא יחרו) מי שצידו רמייה‪:‬‬ ‫‪ .‰·‡˙Ï È˘Ù ‰Ò¯‚ 3‬מרוב תאותי לתורה הייתי שובר לפי היכולת אע''פ‬
‫‪ .‰ÈÙÎ 15‬שלא תברח‪:‬‬ ‫שאיני טוחנה הדק ליכנס בעומקה‪:‬‬
‫‪ .ÏÂ˙˘ 16‬נעקר מכא וחזר ונשתל במקו אחר‪:‬‬ ‫‪ .ÈÙ‚ ÏÚ ·È˙Î 4‬בתורה משתעי שלחה נערותיה תקרא תלמידי העוסקי בה על‬
‫גפי משמע כעל כנפי מושב שאינו קבוע‪:‬‬
‫‪ .ÚÂË 17‬מעיקרו ולא זז מש לעול כלומר כע‪ 3‬שתול יעשה תלמיד את^‬
‫עצמו ליל) וללמוד מכל האד ולא כע‪ 3‬נטוע להתקבע^ לפני רב אחד‪:‬‬ ‫‪ .·È˙ÎÂ 5‬קרא אחרינא על כסא מקו כבוד קבוע כמו רק הכסא אגדל ממ)‬
‫)בראשית מא( ל''א בתחילה על גפי יחידי בלא תלמידי כמו א בגפו יבא‪:‬‬
‫‪ .‡¯·Ò 18‬ללמוד חריפות וחידוד הלב לאחר שלמד ושגורה בפיו גירסת‬
‫התלמוד‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÓÂ¯Ó ˘‡¯· 6‬מסתלק במחבואות‪:‬‬
‫‪ .È˘ÈÏ ‚ÂÏÙÈÏ ‡Ï„ 19‬שלא יתחלקו הלשונות דהאי גריס שמעתא בהאי לישנא‬ ‫‪ .Í¯„ ÈÏÚ ÛÂÒ·ÏÂ 7‬מורה הוראה לעי כל‪:‬‬
‫והאי גריס לה בלישנא אחרינא וחדא מילתא היא ומיהו תלמיד דגריס מתרוייהו‬ ‫‪ .Í¯Â· 8‬מי מכונסי וסופ כלי‪:‬‬
‫)לישני( משתבש בגירסיה משו דמבלבל לישני‪:‬‬ ‫‪ .Í¯‡· 9‬מי חיי ואי פוסקי‪:‬‬
‫‪ .ÈÓÂÈ· 20‬ב' ימי מקרא וב' ימי משנה וכו' וכ כל שבוע ושבוע‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÏÈ·Á 10‬דגריס הרבה ]יחד אינו יכול לחזור עליו פעמי רבות ומשכח‪:‬‬
‫‪ .Â˙Ú· Ô˙È ÂÈ¯Ù Ì‡ 21‬שיקבע עתי לתורה‪:‬‬ ‫‪ .„È ÏÚ 11‬מעט[‪:‬‬
‫‪ .ÌÈÚ˘¯ 22‬תרי משמע לומד ומלמדו ל''א פריו ית בעתו שלומד ועושה פרי‬ ‫‪ .ÍÂ¯ÁÈ 12‬נוטריקו יחיה ויארי)‪:‬‬
‫כלומר מקיי מה שכתוב בתורה וזה עיקר‪:‬‬ ‫‪ .È‡Ó¯‰ „ÈÈˆ 13‬שמרמה אנשי להראות כמה אני חכ להעמיד גירסות הרבה‬
‫‪ .„ÓÏÓ‰ ÏÚÂ „ÓÂÏ‰ ÏÚ 23‬שאסור ללמד תורה לתלמיד שאינו הגו‪:‬‬ ‫והוא משכח ומקצר ימיו דכתיב )דברי ל( כי הוא חיי) ואור) ימי)‪:‬‬

‫נ‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף יט‪:‬‬
‫מכריז ¯·‪:È¯„ÒÎÏ‡ È‬‬ ‫אמר ¯·‪ ‡·‡ È‬אמר ¯· ‪ ‡Â‰‬אמר ¯·‪:‬‬

‫מא בעי חיי? מא בעי חיי?‬ ‫מאי דכתיב )משלי ז‪,‬כו(‪:‬‬
‫כנו ואתו כולי עלמא לגביה‪,‬‬ ‫" ִּכי ַר ִּבים חֲ לָ לִ ים ִה ּ ִפילָ ה"?‬
‫‪1‬‬
‫אמרי ליה‪ :‬הב ל חיי!‬ ‫זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה‪.‬‬
‫אמר להו‪:‬‬ ‫גֶיה" )ש(‪.‬‬‫"וַ עֲ צֻ ִמים ָּכל הֲ ֻר ָ‬ ‫‪2‬‬
‫שעו‬
‫טוב?‬
‫אות ֹ‬
‫יש ֶה ָח ֵפץ ַח ִּיים א ֵֹהב י ִָמים לִ ְר ֹ‬
‫" ִמי ָה ִא ׁ‬
‫שעז‬ ‫שפ ֶת ָ‬ ‫ָ‬ ‫זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה‪.‬‬
‫יך ִמ ַּד ּ ֵבר ִמ ְר ָמה" )ש לד‪,‬יגיד(!‬ ‫נְ צֹר לְ ׁש ֹונְ ך ֵמ ָרע‪ּ ,‬ו ְ ׂ ָ‬
‫שמא יאמר אד‪:‬‬ ‫ועד כמה?‬ ‫‪3‬‬
‫נצרתי לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה‪,‬‬ ‫עד ארבעי שני‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫אל) ואתגרה בשינה?‬ ‫והא ¯·‡ אורי!?‬ ‫‪5‬‬
‫תלמוד לומר‪:‬‬ ‫הת בשוי‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫טוב" )ש‪,‬טו(‪,‬‬ ‫שה ֹ‬ ‫"ס ּור ֵמ ָרע וַ עֲ ֵׂ‬

‫ואישעח טוב אלא תורה‪,‬‬ ‫"וְ ָעלֵ ה ּו לֹא יִ ּב ֹול" )תהלי א‪,‬ג(‪.‬‬
‫שנאמר )משלי ד‪,‬ב(‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‡‪ ‡„‡ ¯· ‡Á‬אמר ¯·‪:‬‬
‫טוב נָ ַת ִּתי לָ ֶכם ּת ֹו ָר ִתי ַאל ּ ַתעֲ זֹב ּו"‪.‬‬ ‫" ִ ּכי לֶ ַקח ֹ‬ ‫ואמרי לה אמר ¯· ‡‪ ‡·‡ ¯· ‡Á‬אמר ¯· ‪ ‡ÂÓ‰‬אמר ¯·‪:‬‬
‫שאפילו שיחת חכמישעה צריכה תלמוד‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫שפ‬ ‫שעט‬ ‫שנאמר )ש(‪:‬‬

‫בה עבודה זרה‪.‬‬ ‫הגיע לכיפה שמעמידין‬
‫אמר ¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫"וְ ָעלֵ ה ּו לֹא יִ ּב ֹול"‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫א בנה שכרו מותר‪.‬‬

‫יח" )ש(‪.‬‬
‫שה י ְַצלִ ַ‬‫"וְ כֹל אֲ ׁ ֶשר יַעֲ ֶׂ‬
‫פשיטא!‬ ‫‪9‬‬
‫משמשי עבודה זרהשפא ה‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬

‫שפב‬
‫בי ל¯·‪ ,Ï‡ÚÓ˘È È‬בי ל¯·‪ ‡·È˜Ú È‬‬ ‫‪10‬‬ ‫דבר זה כתוב בתורה‪ ,‬ושנוי בנביאי‪ ,‬ומשולש בכתובי‪:‬‬
‫שפג‬
‫משמשי עבודה זרה‬ ‫כל העוסק בתורה נכסיו מצליחי לו‪.‬‬
‫אינ אסורי עד שיעבדו!?‬ ‫‪11‬‬ ‫כתוב בתורה‪.‬‬
‫אמר ¯·‪:‰ÈÓ¯È È‬‬ ‫דכתיב )דברי כט‪,‬ח(‪:‬‬
‫לא נצרכה‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫יתם א ָֹתם‪,‬‬
‫ש ֶ‬‫" ּו ׁ ְש ַמ ְר ּ ֶתם ֶאת ִ ּד ְב ֵרי ַה ְּב ִרית ַה ּזֹאת‪ ,‬וַ עֲ ִ ׂ‬
‫אלא לעבודה זרהשפד עצמה‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫לְ ַמ ַען ּ ַת ְ ׂש ִּכיל ּו ֵאת ָּכל אֲ ׁ ֶשר ּ ַתעֲ ׂש ּון";‬
‫הניחא למא דאמר‪:‬‬ ‫‪14‬‬
‫שנוי בנביאי‪.‬‬
‫שפה‬
‫עבודה זרה של נכרי ‬‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫דכתיב )יהושע א‪,‬ח(‪:‬‬
‫אינה אסורהשפו עד שתעבד ‬ ‫"ל ֹא ָימ ּו ׁש ֵספר ַה ּת ֹו ָרה ַה ּזֶה ִמ ּפ ָ‬
‫יך‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫ֶ‬
‫שפיר;‬ ‫ית ּב ֹו ֹיו ָמם וָ לַ יְ לָ ה‪,‬‬‫וְ ָהגִ ָ‬
‫אלא למא דאמר‪:‬‬ ‫ש ֹות ְ ּכ ָכל ַה ָּכת ּוב ּב ֹו‪,‬‬ ‫לְ ַמ ַען ִּת ׁ ְשמֹר לַ עֲ ׂ‬
‫אסורהשפז מיד ‬ ‫ָ‬
‫מאי איכא למימר!?‬ ‫יח ֶאת ְ ּד ָר ֶכך וְ ָאז ּ ַת ְ ׂש ִּכיל"‪.‬‬ ‫ִ ּכי ָאז ּ ַת ְצלִ ַ‬
‫אלא אמר ¯·‪:‡ÏÂÚ ¯· ‰‬‬ ‫משולש בכתובי‪:‬‬
‫לא נצרכה‪,‬‬ ‫דכתיב )תהלי א‪,‬ג(‪:‬‬
‫אלא במכוש אחרו‪,‬‬ ‫תו י ְֶה ּגֶה ֹיו ָמם וָ לָ יְ לָ ה‪,‬‬
‫תו ָר ֹ‬
‫צו ּו ְב ֹ‬
‫תו ַרת יְ הֹוָ ה ֶח ְפ ֹ‬ ‫" ִ ּכי ִאם ְּב ֹ‬
‫עבודה זרהשפח מא קא גרי לה?‬
‫‪17‬‬
‫וְ ָהיָה ְ ּכ ֵעץ ׁ ָשת ּול ַעל ּ ַפלְ גֵי ָמיִ ם‪,‬‬
‫אֲ ׁ ֶשר ּ ִפ ְר ֹיו יִ ּ ֵתן ְּב ִע ּת ֹו‪ ,‬וְ ָעלֵ ה ּו ל ֹא יִ ּב ֹול‪,‬‬
‫רש"י‬
‫יח"‪.‬‬‫שה י ְַצלִ ַ‬ ‫וְ כֹל אֲ ׁ ֶשר יַעֲ ֶׂ‬
‫‪ .‡ËÈ˘Ù 9‬דשכרו מותר דהא כיפה זו לאו עבודה זרה^ היא אלא תשמיש‬
‫רש"י‬
‫לעבודה זרה‪^:‬‬
‫‪ .Ú''¯Ï ÔÈ·Â Ï‡ÚÓ˘È '¯Ï ÔÈ· 10‬דפליגי בע"ז^ עצמה מאימתי נאסרת בתשמיש‬
‫מודו דאי אסורי‪:‬‬ ‫‪ .‰ÏÈÙ‰ 1‬לשו נפל שלא מלאו ימיו כלומר תלמיד שלא מלאו ימיו רבי‬
‫‪11‬‬ ‫חלליו‪:‬‬
‫‪ .Â„·ÚÈ˘ „Ú‬עד שישתמשו בה לעבודה זרה^ בפרק רבי ישמעאל )לקמ נא‪(:‬‬
‫בברייתא בגמרא‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÓÂˆÚÂ 2‬המתעצמי והמחרישי ומתאפקי מלהורות הורגי את דור‬
‫‪ .‰Î¯ˆ ‡Ï 12‬הא דר''א‪:‬‬ ‫ועצומי לשו ועוצ עיניו )ישעיהו לג(‪:‬‬
‫‪ .‰ÓˆÚ ‰¯Ê ‰„Â·ÚÏ ‡Ï‡ 13‬שא עשה ישראל לגוי עבודה זרה^ בשכר שכרו‬ ‫‪ .‰ÓÎ „ÚÂ 3‬הוי ראוי להוראה‪:‬‬
‫מותר‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ˘ ÔÈÚ·¯‡ „Ú 4‬משנולד‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎ ¯Ó‡„ Ô‡ÓÏ ‡ÁÈ‰ 14‬פלוגתא דרבי ישמעאל ור''ע היא‪:‬‬ ‫‪ .È¯Â‡ ‡·¯ ‡‰Â 5‬וכל ימיו לא היו אלא ארבעי שנה בפ''ק דראש השנה )יח‪:(.‬‬
‫‪ .Ï‡¯˘È Ï˘ 15‬שעשה ישראל לצרכו למוכרה לגוי‪^:‬‬ ‫‪ .ÔÈÂ˘· Ì˙‰ 6‬בשאי בעירו גדול ממנו‪:‬‬
‫‪ .„·Ú˙˘Ó ^È¯Î Ï˘Â 16‬וזו עדיי לאו נעבדה מש''ה שכרו מותר שזו לצור)‬ ‫‪ .˙ÁÈ˘ 7‬חולי של חכמי צריכה תלמוד כדי להתלמד לדבר בלשונ שהוא‬
‫נכרי^ נעשית‪:‬‬ ‫בלשו נקיה ועושר ומרפא‪:‬‬
‫‪ .‰Ï ÌÈ¯‚ ‡˜ Ô‡Ó 17‬להקראות עבודה זרה‪^:‬‬ ‫‪ .Â‰ÏÚÂ 8‬הוי דבר קל שבאיל וכתיב לא יבול כלומר לא יל) לאיבוד‪:‬‬

‫נא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף כ‪.‬‬
‫דבר אחר‪:‬‬ ‫גמר מלאכה‪,‬‬

‫"לֹא ְת ָח ּנֵם"‪,‬‬ ‫ואימת הויא גמר מלאכה?‬
‫לא תת לה מתנת חנ‪.‬‬ ‫במכוש אחרו‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫מכוש אחרו לית ביה שוה פרוטה;‬

‫‪2‬‬
‫ומתנת חנ גופה תנאי היא‪,‬‬ ‫אלמא קסבר ‬

‫דתניא‪:‬‬ ‫ישנה לשכירות מתחלה ועד סו ‪.‬‬
‫ֹאכל ּו ָכל נְ ֵבלָ ה‪,‬‬ ‫"ל ֹא ת ְ‬
‫ָ‬
‫לַ ּגֵר‪ 7‬אֲ ׁ ֶשר ִּב ׁ ְש ָע ֶריך ִּת ְּת ֶנ ָ ּנה וַ אֲ ָכלָ ּה‪,‬‬ ‫משנה )ח(‪:‬‬
‫או ָמכֹר לְ נָ ְכ ִרי" )דברי יד‪,‬כא(‪,‬‬ ‫ֹ‬ ‫אישפט מוכרי לה במחובר לקרקע‪,‬‬
‫אי לי אלא לגר בנתינה ולגוישצב במכירה‪,‬‬ ‫אבל מוכר הוא משיקצ‪;3‬‬
‫לגר במכירה מני?‬ ‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫תלמוד לומר‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫מוכר הוא לושצ על מנת לקו‪.3‬‬
‫או ָמכֹר";‬
‫" ִּת ְּת ֶנ ָ ּנה‪ֹ ...‬‬
‫לגויא בנתינה מני?‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫תלמוד לומר‪:‬‬ ‫מנהני מילי?‬
‫שצא‬
‫או ָמכֹר לְ נָ ְכ ִרי"‪,‬‬
‫" ִּת ְּת ֶנ ָ ּנה וַ אֲ ָכלָ ּה ֹ‬ ‫‪* :‡ÈÁ‬‬ ‫אמר ¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬‬ ‫כ‪.‬‬
‫נמצא אתה אומר‪:‬‬ ‫דאמר קרא )דברי ז‪,‬ב(‪:‬‬
‫אחד גר ואחד גוי ב בי בנתינה‪ ,‬בי במכירה‪,‬‬ ‫"לֹא ְת ָח ּנֵם"‪,‬‬
‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬ ‫לא תת לה חנייה בקרקע‪.‬‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫דברי ככתב‪,‬‬ ‫האי "לֹא ְת ָח ּנֵם" מיבעי ליה דהכי קאמר רחמנא‪:‬‬
‫לגר בנתינה‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫לא תת לה ח!?‬ ‫‪3‬‬
‫ולגוי ג במכירה‪.‬‬ ‫‪10‬‬

‫א כ ‬ ‫‪4‬‬
‫לימא קרא לא תחונ‪,‬‬

‫שפיר קאמר ¯·‪,¯È‡Ó È‬‬ ‫מאי "לֹא ְת ָח ּנֵם"?‬ ‫‪5‬‬
‫ו¯·‪?!‰„Â‰È È‬‬ ‫‪11‬‬

‫שמע מינה תרתי‪.‬‬
‫אמר ל) ‬
‫אי סלקא דעת) כדקאמר ¯·‪,¯È‡Ó È‬‬ ‫ואכתי מיבעי ליה דהכי אמר רחמנא‪:‬‬
‫לכתוב רחמנא תתננה ואכלה ומכור‪,‬‬ ‫לא תת לה מתנת של חנ!?‬
‫או" למה לי?‬
‫" ֹ‬ ‫‪12‬‬
‫א כ ‬
‫שמע מינה לדברי ככתב הוא דאתא‪.‬‬ ‫לימא קרא לא תחינ‪,‬‬
‫ו¯·‪?!¯È‡Ó È‬‬ ‫מאי "לֹא ְת ָח ּנֵם"?‬
‫ד‬
‫ההוא לאקדומי נתינה דגר למכירה דגוי‪.‬‬ ‫שמע מינה כולהו‪.‬‬
‫ו¯·‪?!‰„Â‰È È‬‬ ‫תניא נמי הכי‪:‬‬ ‫‪6‬‬
‫כיו דגר אתה מצווה להחיותו‪,‬‬ ‫"לֹא ְת ָח ּנֵם"‪,‬‬

‫וגויה אי אתה מצווה להחיותו ‬ ‫לא תת לה חנייה בקרקע;‬
‫להקדי לא צרי) קרא‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫דבר אחר‪:‬‬
‫דבר אחר‪:‬‬ ‫"לֹא ְת ָח ּנֵם"‪,‬‬
‫לא תת לה ח;‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪7‬‬
‫‪ .ÍÈ¯Ú˘· ¯˘‡ ¯‚Ï‬גר תושב שקבל עליו שבע מצות שנצטוו בני נח ונבילה‬
‫מותרת לו ואתה מצווה להחיותו דכתיב )ויקרא כה( גר^ ותושב וחי עמ)‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂ¯Á‡‰ ˘ÂÎÓ· 1‬מכת קורנס האחרו‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÎÓ Â‡ Ï''˙ 8‬וקאי אגר דלעיל מיניה לגר תתננה ואכלה או מכור‪:‬‬ ‫‪ .‰ËÂ¯Ù ‰Â˘ ‰È· ˙ÈÏ 2‬הלכ) שרי דשכירות שאר מכושות לא מיתסר דההוא‬
‫‪ .È¯ÎÏ ¯ÂÎÓ Â‡ ‰˙˙ Ï''˙ ÔÈÓ ‰È˙· ^ÈÂ‚Ï 9‬ודרוש לתרוייהו אנכרי דאי‬ ‫לאו שכר ע"ז^ הוא וקסבר ר''א ישנה לשכירות מתחלה ועד סו אומ המקבל‬
‫לדברי ככתב אתא דלגוי^ אסור לתתנה הכי איבעי ליה למכתב תתננה ואכלה‬ ‫עליו לעשות בשכר לא אמרינ בגמר המלאכה הוא קונה כל השכירות אלא כל‬
‫לגר אשר בשערי) או מכור לנכרי דלא מצי לאוקומי קרייה דנתינה אנכרי‪:‬‬ ‫פורתא ופורתא דעבד קמא קמא קני אגרא דפלוגתא היא בקדושי )מח‪ (.‬עשה לי‬
‫‪ .‰¯ÈÎÓ· ^ÈÂ‚ÏÂ 10‬אבל בחנ אסור לית לו שו מתנה‪:‬‬ ‫שירי נזמי וטבעות ואקדש כו'‪:‬‬
‫‪ 11‬ופרכינ ‪ .Ó''¯ ¯Ó‡˜ ¯ÈÙ˘ È‡„Â ‡‰ ‰„Â‰È '¯Â‬דבי מכירה בי נתינה איכא‬ ‫‪ .ÔÁ Ì‰Ï Ô˙˙ ‡Ï 3‬שלא יאמר כמה גוי^ זה נאה‪:‬‬
‫למישדינהו אגוי^ ואגר‪:‬‬ ‫‪ 4‬ה''ג ‡‪ .ÌÂÁ˙ ‡Ï ·Â˙ÎÏ ÔÎ Ì‬בקריאתו מלא דמשמע לשו חנינה והוא ח‪:‬‬
‫‪ .Â‡ 12‬חלוק הוא‪:‬‬ ‫‪ .ÌÁ˙ ‡Ï È‡Ó 5‬חסר קרי ביה לא תחנ לשו חניית קרקע‪:‬‬
‫‪ .¯‚„ ‰È˙ ÌÈ„˜‰Ï 13‬א יש גר בשערי) לא ימכרנה לגוי^ ולהכי אתא או‬ ‫‪ .ÈÓ ‡È˙ 6‬דכולהו ילפי מהאי קרא לא תת לה חנייה מדלא כתיב תחונ קרי‬
‫למשמע הכי לגר אשר בשערי) תתננה והוא עיקר מצוה או א אי גר מוכרה‬ ‫ביה תחנ לא תת לה ח קרי ביה לא תחונ לשו חנינה והיינו ח מתנת חנ‬
‫לנכרי‪^:‬‬ ‫קרי ביה לא תחינ לשו חנ‪:‬‬

‫נב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף כ‪:‬‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫"לֹא ְת ָח ּנֵם"‪,‬‬

‫דיקא נמי‪,‬‬ ‫לא תת לה ח‪.‬‬
‫דקתני‪ :‬ולא בבגדי צבע אשה‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫מסייע ליה ל¯·‪,‬‬
‫ולא קתני ולא בבגדי צבעוני;‬
‫‪5‬‬
‫דאמר ¯·‪:‬‬
‫שמע מינה‪.‬‬ ‫ו‬
‫אסור לאד שיאמר כמה נאה גוי זה כמה נאה גויה זו‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬ ‫מיתיבי‪:‬‬
‫הני מילי בעתיקי‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫מעשה ב¯·‪,Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬‬
‫אבל בחדתי לית ל בה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫שהיה על גבי מעלה בהר הבית‪,‬‬
‫דאי לא תימא הכי‪,‬‬ ‫וראה גויהז אחת שהיתהח נאה ביותר‪,‬‬
‫אנ מנא לאשפורי היכי יהבינ?‬
‫‪8‬‬
‫ש ָ‬
‫יך יְ הֹוָ ה" )תהלי קד‪,‬כד(;‬ ‫אמר‪ָ " :‬מה ַר ּב ּו ַמעֲ ֶׂ‬
‫הא קא מסתכל!‬
‫וא ¯·‪ ‡·È˜Ú È‬ראה אשת טורנוסרופוס הרשע‪,‬‬
‫ולטעמי)‪,‬‬ ‫רק‪ ,‬שחק‪ ,‬ובכה‪,‬‬
‫הא דאמר ¯· ‪:‰„Â‰È‬‬ ‫רק שהיתה באה מטיפה סרוחה‪,‬‬
‫מי במינו ‬ ‫‪9‬‬
‫שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה‪,‬‬
‫מותר להכניס כמכחול בשפופרת;‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
‫בכה דהאי שופרא בלי עפרא!?‬
‫הא קא מסתכל!?‬ ‫‪12‬‬
‫אלא בעבידתיה טריד‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫אודוייט הוא דקא מודה‪,‬‬

‫הכא נמי בעבידתיה טריד‪.‬‬ ‫דאמר מר‪:‬‬
‫הרואה בריות טובות‪,‬‬
‫אמר מר‪:‬‬ ‫אומר‪ :‬ברו) שככה ברא בעולמו‪.‬‬
‫ממנה מת‪.‬‬
‫נימא‪,‬‬ ‫ולאסתכולי מי שרי?‬
‫פליגא דאבוה ד˘‪,Ï‡ÂÓ‬‬ ‫מיתיבי‪:‬‬
‫דאמר אבוה ד˘‪ :Ï‡ÂÓ‬אמר לי מלא) המות‪:‬‬ ‫"וְ נִ ׁ ְש ַמ ְר ָּת ִמ ּכֹל ָ ּד ָבר ָרע" )דברי כג‪,‬י(‪,‬‬
‫אי לא דחיישנא ליקרא דברייתא ‬ ‫שלא יסתכל אד באשה נאה‪ ,‬ואפילו פנויה‪,‬‬
‫באשת איש‪ ,‬ואפילו מכוערת‪* ,‬‬ ‫כ‪:‬‬
‫הוה פרענא בית השחיטה כבהמה!‬ ‫‪14‬‬
‫דלמא ההיא טיפה מחתכה להו לסימני‪.‬‬ ‫ולא בבגדי צבע אשה;‬ ‫‪1‬‬
‫ולא בחמור ולא בחמורה‪,‬‬

‫ממנה מסריח‪.‬‬ ‫ולא בחזיר ולא בחזירה‪,‬‬
‫מסייע ליה ל¯·‪,‡‰Î ¯· ‡ÈÁ È‬‬ ‫ולא בעופות בזמ שנזקקי זה לזה;‬
‫דאמר ¯·‪ ,‡‰Î ¯· ‡ÈÁ È‬אמרי בי ¯·‪:‬‬ ‫ואפילו מלא עיני כמלא) המות;‬
‫הרוצה שלא יסריח מתו ‬ ‫אמרו עליו על מלא) המות‪:‬‬
‫יהפכנו על פניו‪.‬‬ ‫שכולו מלא עיני‪,‬‬
‫בשעת פטירתו של חולה‪,‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫עומד מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו‪,‬‬
‫"וְ נִ ׁ ְש ַמ ְר ָּת ִמ ּכֹל ָ ּד ָבר ָרע" )דברי כג‪,‬י(‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫וטיפה של מרה תלויה בו;‬
‫שלא יהרהר אד ביו ‬ ‫כיו שחולה רואה אותו מזדעזע ‬
‫ופותח פיו וזורקה לתו) פיו‪,‬‬
‫רש"י‬ ‫ממנה מת‪ ,‬ממנה מסריח‪ ,‬ממנה פניו מוריקות!?‬
‫קר זוית הואי‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ .‰˘‡ Ú·ˆ 4‬משמע שמכירה‪:‬‬

‫‪ .ÔÈÂÚ·ˆ È„‚· 5‬אינו של נשי ומדקתני בגדי צבע אשה משמע שמכירה‪:‬‬ ‫ולא בבגדי צבע אשה‪.‬‬
‫‪ .È˜È˙Ú· 6‬שלבשת וכבר ראה אותה מלובשת בה וכשחוזר ורואה אות נזכר‬ ‫אמר ¯·‪ ‰„Â‰È È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫ביפיה ודוקא בגדי צבעוני לפי שהאשה נאה בה ולא שכיחי אבל שאר בגדי‬
‫דשכיחי ואינ לנוי לא מסיק אדעתיה להרהר‪:‬‬ ‫אפילו שטוחי על גבי כותל‪.‬‬
‫‪ .È˙„Á· 7‬שלא לבשת מעול‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬
‫‪ .È¯ÂÙ˘‡Ï 8‬כובס המתק בגדי חדשי‪:‬‬ ‫ובמכיר אתי בעליה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .ÂÈÓ· ÔÈÓ 9‬בהרבעת בהמה‪:‬‬

‫‪ .¯˙ÂÓ 10‬לאד להכניס בידי אבר הזכר‪:‬‬
‫‪ .˙¯ÙÂÙ˘· ÏÂÁÎÓÎ 11‬מכחול הוא קיס שמכניסי בשפופרת קנה שהמכחול‬ ‫רש"י‬
‫בתוכה והקיס קרוי מכחול על ש שכוחלי בו‪:‬‬
‫‪ .ÏÎ˙ÒÓ ‡˜ ‡‰ 12‬ותניא לעיל לא בחמור ולא בחמורה‪:‬‬ ‫‪ .‰˘‡ Ú·ˆ È„‚·· ‡ÏÂ 1‬שזוכר את האשה כמו שהיא מלובשת בה שמייפי‬
‫‪ .„È¯Ë ‰È˙„È·Ú· 13‬לבו על מלאכתו ושוכח בהרהור‪:‬‬ ‫אותה ומהרהר אחריה‪:‬‬
‫‪ .‰ËÈÁ˘ ˙È· ‡Ú¯Ù ‰Â‰ 14‬לראות מבחו‪ 3‬כבהמה אלמא מחת) ממש הוא‪:‬‬ ‫‪ .È‡Â‰ ˙ÈÂÊ Ô¯˜ 2‬כשפונה לימי או לשמאל ליכנס ממבוי למבוי ופוגעי זה את‬
‫‪ .Ú¯ ¯·„ ÏÎÓ ˙¯Ó˘Â 15‬וסמי) ליה כי יהיה ב) איש אשר לא יהיה טהור‬ ‫זה בקר זוית דאינו רואה אותה מרחוק באה כנגדו שיעצ עיניו‪:‬‬
‫מקרה לילה וקא מזהר ליה להשמר שלא יבא לידי כ)‪:‬‬ ‫‪ .Ô‰ÈÏÚ· 3‬האשה הרגילה ללובש‪:‬‬

‫נג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף כא‪.‬‬
‫בהא קאמר ¯·‪,¯È‡Ó È‬‬ ‫ויבוא לידי טומאה בלילה‪.‬‬

‫כיו דלא פסיד משהי ליה;‬
‫‪10‬‬
‫מכא אמר ¯·‪:¯È‡È Ô· ÒÁÙ È‬‬
‫אבל האי דכי משהי לה פסיד ‬ ‫תורה מביאה לידי זהירות‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫אימא מודי ליה ל¯·‪;‰„Â‰È È‬‬ ‫זהירות מביאה לידי זריזות‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫ואי אשמעינ בהני תרתי ‬ ‫זריזות מביאה לידי נקיות‪,‬‬

‫משו דלא ידיע שבחייהו;‬
‫‪11‬‬ ‫‪5‬‬
‫נקיות מביאה לידי פרישות‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫אבל שחת דידיע שבחייהו ‬ ‫‪12‬‬ ‫‪6‬‬

‫פרישות מביאה לידי טהרה‪,‬‬
‫יא‬
‫אימא מודי ליה ל¯·‪;¯È‡Ó È‬‬ ‫טהרה מביאה לידי קדושה‪,‬‬
‫יב‬
‫ואי אשמעינ בהא ‬ ‫קדושה מביאה לידי יראת חטא‪,‬‬
‫יג‬
‫בהא קאמר ¯·‪,¯È‡Ó È‬‬ ‫‪13‬‬ ‫יראת חטא מביאה לידי ענוה‪,‬‬
‫יד‬
‫‪7‬‬
‫ענוה מביאה לידי חסידות‪,‬‬
‫אבל בהנ) אימא מודי ליה ל¯·‪;‰„Â‰È È‬‬ ‫חסידותטו גדולה מכול‪,‬‬
‫צריכא‪.‬‬ ‫שנאמר )תהלי פט‪,‬כ(‪:‬‬
‫יד ָ‬
‫יך"‪.‬‬ ‫" ָאז ִ ּד ּ ַב ְר ּ ָת ְב ָח ֹזון לַ חֲ ִס ֶ‬
‫‪8‬‬
‫איבעיא להו‪:‬‬
‫בהמה על מנת לשחוט‪,‬‬
‫מהו?‬ ‫ופליגא ד¯·‪,ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫הת טעמא מאי שרי ¯·‪?‰„Â‰È È‬‬ ‫דאמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫דלאו ברשותיה קיימי ולא מצי משהי להו‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ענוה גדולה מכול‪,‬‬
‫אבל בהמה כיו דברשותיה דגוייז קיימא ‬ ‫‪15‬‬ ‫שנאמר )ישעיהו סא‪,‬א(‪:‬‬
‫משהי לה;‬ ‫"ר ּו ַח אֲ דֹנָ י יֱהֹוִ ה ָעלָ י י ַַען ָמ ׁ ַשח יְ הֹוָ ה א ִֹתי לְ ַב ּ ֵׂשר עֲ נָ וִ ים"‪,‬‬
‫או דלמא ‬ ‫חסידי לא נאמר‪ ,‬אלא "עֲ נָ וִ ים"‪,‬‬
‫לא שנא?‬ ‫הא למדת שענוה גדולה מכול‪.‬‬
‫תא שמע‪:‬‬ ‫טז‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫אבל מוכר הוא‪.‬‬
‫בהמה על מנת לשחוט ושוחט‪,‬‬‫‪16‬‬
‫דברי ¯·‪;‰„Â‰È È‬‬ ‫מוכרי לה איל על מנת לקו‪ 3‬וקוצ‪,3‬‬
‫¯·‪ ¯È‡Ó È‬אומר‪:‬‬ ‫דברי ¯·‪;‰„Â‰È È‬‬
‫אי מוכרי לו אלא שחוטה‪.‬‬ ‫¯·‪ ¯È‡Ó È‬אומר‪:‬‬
‫אי מוכרי לה אלא קצוצה‪.‬‬
‫משנה )ח(‪:‬‬ ‫שחת על מנת לגזוז וגוזז‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫אי משכירי לה בתי באר‪ 3‬ישראל‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫דברי ¯·‪;‰„Â‰È È‬‬
‫ואי צרי) לומר שדות‪,‬‬ ‫‪18‬‬
‫¯·‪ ¯È‡Ó È‬אומר‪:‬‬
‫כא‪ .‬ובסוריא *‬
‫‪19‬‬
‫אי מוכרי לה אלא גזוזה‪.‬‬
‫משכירי לה בתי‪ ,‬אבל לא שדות‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬
‫קמה על מנת לקצור וקוצר‪,‬‬
‫ובחוצה לאר‪ 3‬‬ ‫‪1‬‬
‫דברי ¯·‪;‰„Â‰È È‬‬
‫¯·‪ ¯È‡Ó È‬אומר‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫אי מוכרי אלא קצורה‪.‬‬
‫‪ .‰ÈÏ È‰˘Ó 10‬גוי^ במחובר ונמצא שנת לו ישוב וחנייה בקרקע‪:‬‬ ‫וצריכא‪,‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈÁ·˘ ÚÈ„È ‡Ï 11‬לא מינכר שבח בחיבורי מכא ואיל) דקמה פסדא ואיל‬ ‫דאי אשמעינ איל;‬
‫נהי נמי דלא פסיד מיהו לא מינכר דלשבח‪:‬‬
‫‪ .˙Á˘ Ï·‡ 12‬דנראה לעיני דכמה דמשהי ליה משבחת‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .Ó''¯ ¯Ó‡˜ ‡‰· 13‬בשחת משו דידיע שבחיה‪:‬‬
‫‪ .ÈÓÈÈ˜ ‰È˙Â˘¯· Â‡Ï„ 14‬שחת ואיל וקמה בקרקע ישראל נינהו ולא מצי‬
‫לשהויינהו דישראל מעכב עליה‪:‬‬ ‫‪ .‰¯Â˙ 1‬על ידי שעוסק בה ועוד שרואה ומבי אזהרות שבה ונשמר‪:‬‬
‫‪ .‰Ó‰· Ï·‡ 15‬מכי זב לה גוי^ ברשותיה קיימא‪:‬‬ ‫‪] .˙ÂÊÈ¯Ê 2‬זריז[ ונשמר קוד לכ שלא תבא עבירה לידו כי הכא דאינו מהרהר‬
‫‪ .ËÂÁ˘Ï ˙Ó ÏÚ 16‬מתנה עמו בפירוש‪:‬‬ ‫לבא לידי טומאה‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ˙· ÔÈ¯ÈÎ˘Ó ÔÈ‡ :'È˙Ó 17‬לגוי^ בא''י גזירה משו מכירה דאיסור‬ ‫‪ .˙Â¯È‰Ê 3‬כשהעבירה בא לידו זהיר להשמר שלא יכשל והכי אמרינ בכל‬
‫דאורייתא היא שנות לה חנייה בקרקע‪:‬‬ ‫הבשר בשחיטת חולי )חולי קז‪ (:‬מאי לאו דזהיר ולא נגע לא דזריז קדי ומשי‬
‫ידיה מעיקרא‪:‬‬
‫‪ .˙Â„˘ ¯ÓÂÏ ÍÈ¯ˆ ÔÈ‡Â 18‬דאיכא תרתי לאיסורא כדמפרש בגמרא‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÈ˜ 4‬נקי באי חטא‪:‬‬
‫‪ .‡È¯ÂÒ 19‬אר צובה וסמוכה לאר‪ 3‬ישראל וכיבשה דוד וחיברה לקדושת אר‪3‬‬
‫ישראל שלא על פי הדבור ובלא ששי ריבוא וקרי ליה כיבוש יחיד‪:‬‬ ‫‪ .˙Â˘È¯Ù 5‬א מדבר המותר פורש להחמיר על עצמו‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ˙· Ì‰Ï ÔÈ¯ÈÎ˘Ó 20‬ולא גזרינ אטו מכירה דאי נמי אתי לידי מכירה לא‬ ‫‪ .¯Â‰Ë 6‬צח מלוב ועדי מנקי‪:‬‬
‫עבר אדאורייתא דכי כתיב לא תת לה ח וחנייה בא''י כתיב דחשיבא חנייתה‬ ‫‪ .˘„Â˜‰ ÁÂ¯ È„ÈÏ 7‬להשרות עליו שכינה‪:‬‬
‫ומיהו מכירה לכתחילה לא דגזרינ משו מכירה דאר‪ 3‬ישראל‪:‬‬ ‫‪ .ÍÈ„ÈÒÁÏ ÔÂÊÁ· ˙¯·„ Ê‡ 8‬ולא נאמר ליראי) ולענוי)‪:‬‬
‫‪ .˙Â„˘ ‡Ï Ï·‡ 21‬דאיכא תרתי לאיסורא‪:‬‬ ‫‪ .˙Á˘ 9‬תבואת חיטי ושעורי קוד שתמלא בזירי ובלע''ז פירינ''א‪:‬‬

‫נד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף כא‪.‬‬
‫דגזרה לגזרה היא‪,‬‬ ‫מוכרי לה בתי ומשכירי שדות‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫וקא גזרינ!?‬ ‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬

‫הת לאו גזרה הוא‪,‬‬
‫קסבר ‬ ‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫כיבוש יחיד שמיה כיבוש‪,‬‬

‫‪9‬‬ ‫באר‪ 3‬ישראל ‬
‫שדות דאית בהו תרתי גזרו בהוכב רבנ‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫משכירי לה בתי‪ ,‬אבל לא שדות‪,‬‬
‫בתי דלית בהו תרתי לא גזרו בהו רבנ‪.‬‬ ‫ובסוריא ‬
‫מוכרי בתי ומשכירי שדות‪,‬‬
‫בחוצהכג לארץ ‪ -‬וכו'‪.‬‬ ‫ובחוצהיח לאר‪ 3‬‬
‫מוכרי אלו ואלו‪.‬‬
‫שדות דאית בהוכד תרתי גזרו בהו רבנ‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫בתי דלית בהו תרתי לא גזרו בהו רבנ‪.‬‬ ‫א במקו שאמרו להשכיר ‬ ‫‪4‬‬
‫לא לבית דירה אמרו‪,‬‬

‫רבי יוסי אומר‪:‬‬ ‫יט‬
‫מפני שהוא מכניס לתוכה עבודה זרה‪,‬‬
‫בארץ ישראל ‪-‬‬ ‫שנאמר )דברי ז‪,‬כו(‪:‬‬
‫משכירין להם בתים וכו'‪.‬‬ ‫ית ָך"‪.‬‬
‫תו ֵע ָבה ֶאל ּ ֵב ֶ‬
‫"ל ֹא ָת ִביא ֹ‬
‫מאי טעמא?‬ ‫‪12‬‬ ‫ובכל מקו ‬
‫שדות דאית בהו תרתי גזרו בהו רבנ‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫לא ישכיר לו את המרח‪,3‬‬
‫בתי דלית בהו תרתי לא גזרו בהו רבנ‪.‬‬ ‫מפני שהוא נקרא על שמו‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫ובסוריא ‪-‬‬ ‫גמרא‪:‬‬

‫מוכרין וכו'‪.‬‬ ‫מאי אי צרי) לומר שדות?‬
‫מאי טעמא?‬ ‫אילימא משו דאית בה תרתי‪,‬‬
‫קסבר כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫חדא חניית קרקע‪,‬‬
‫ושדות דאית בהו תרתי גזרו בהוכה רבנ‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫וחדא דקא מפקע לה ממעשר;‬
‫בתי דלית בהו תרתי לא גזרו בהו רבנ‪.‬‬ ‫אי הכי ‬
‫בתי נמי איכא תרתי‪,‬‬
‫חדא חניית קרקע‪,‬‬
‫ובחוצה לארץ ‪-‬‬ ‫וחדא דקא מפקע לה ממזוזה!?‬
‫מוכרין וכו'‪.‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡È˘¯˘Ó‬‬
‫מאי טעמא?‬ ‫מזוזה חובת הדר הוא‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫כיו דמרחק לא גזרינ‪.‬‬

‫כ‬
‫ובסוריא ‪-‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫כא‬
‫משכירין להן בתים אבל לא שדות‪.‬‬
‫הלכה כ¯·‪.ÈÒÂÈ È‬‬
‫מאי שנא מכירה דלא?‬
‫אמר ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬ ‫משו מכירה דאר‪ 3‬ישראל‪.‬‬
‫ובלבד שלא יעשנה שכונה‪.‬‬
‫אי הכי ‬
‫וכמה שכונה?‬ ‫משכירות נמי נגזור!?‬
‫תנא‪:‬‬ ‫היא גופה גזרה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫אי שכונה פחותה משלשה בני אד‪.‬‬ ‫ואנ ניקו וניגזור גזרה לגזרה?‬
‫רש"י‬
‫והא שכירות שדה דבסוריא‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪ .‡È‰ ‰¯ÈÊ‚Ï ‰¯ÈÊ‚„ ‡È¯ÂÒ„ ˙Â„˘ ˙Â¯ÈÎ˘ ‡‰Â 8‬דקס''ד משו שכירות דא''י‬
‫איתסר‪:‬‬
‫‪ .˘Â·ÈÎ ‰ÈÓ˘ 9‬ובמכירה דסוריא איכא איסורא בי בתי בי שדות הלכ)‬ ‫רש"י‬
‫שכירות שדות דסוריא לאו גזירה היא משו שכירות דא''י אלא משו מכירות‬ ‫‪ .ı¯‡Ï ‰ˆÂÁÂ 1‬דמרחק וליכא למיגזר מכירה דהת אטו מכירה דא''י‪:‬‬
‫שדות דלאו גזירה היא אלא איסורא דאורייתא ומיהו לא אחמור בה רבנ למיגזר‬ ‫‪ .˙Â„˘ ÔÈ¯ÈÎ˘ÓÂ ÌÈ˙· ÔÈ¯ÎÂÓ 2‬אבל מכירה דשדות לא כיו דאיכא תרתי‬
‫שכירות דבתי אטו מכירה‪:‬‬ ‫גזרינ‪:‬‬
‫‪ .Â¯Ê‚ È˙¯˙ ‡ÎÈ‡„ ˙Â„˘ Ï·‡ 10‬שכירות אטו מכירה‪:‬‬ ‫‪ 3‬טעמא דרבי יוסי מפרש בגמ'‪:‬‬
‫‪ .Ô·¯ Â‰· Â¯Ê‚ È˙¯˙ Â‰· ˙È‡„ ˙Â„˘ 'ÂÎ Ï''ÂÁ·Â 11‬דמשכירי ולא מוכרי‬ ‫‪ .¯ÈÎ˘‰Ï Â¯Ó‡˘ ÌÂ˜Ó· Û‡ 4‬בתי לא לבית דירה אמרו אלא לאשתמושי בהו‬
‫משו מכירה דא''י‪:‬‬ ‫בציבי ותיבנא‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ˙· Ì‰Ï ÔÈ¯ÈÎ˘Ó È''‡· ¯ÓÂ‡ ÈÒÂÈ È·¯ 12‬ולא גזרינ אטו מכירה‪:‬‬ ‫‪ .ÂÓ˘ ÏÚ ˙‡¯˜˘ ÈÙÓ 5‬והרואה שמחממי בשבת אומר שהבלני שלוחי‬
‫‪ .˙Â„˘ Ï·‡ 13‬דאיכא במכירת תרתי לאיסור' גזרינ שכירות אטו מכירה‪:‬‬ ‫של ישראל ה‪:‬‬
‫‪ 14‬ה''ג ˜‪ .˘Â·ÈÎ ‰ÈÓ˘ Â‡Ï „ÈÁÈ ˘Â·ÈÎ ¯·Ò‬הלכ) ליכא איסורא במכירת‬ ‫‪ .‡Â‰ ¯„‰ ˙·ÂÁ :'Ó‚ 6‬ולא חובת הבית הלכ) ליכא אפקעתא דכתיב בית) דר)‬
‫בתי‪:‬‬ ‫ביאת) אלמא למי שנכנס ויוצא לתוכה אזהר רחמנא‪:‬‬
‫‪ .Ô·¯ Â‰· Â¯Ê‚ È˙¯˙ Â‰· ˙È‡„ ˙Â„˘ 15‬מכירת בסוריא אטו מכירה דא''י‪:‬‬ ‫‪ .‰¯ÈÊ‚ ‡ÙÂ‚ ‡È‰ 7‬שכירות אטו מכירה‪:‬‬

‫נה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף כב‪.‬‬
‫דאמרינלג אריסא אריסותיה עביד;‬

‫לד‬
‫כב‪ .‬כותי נמי אמרינ אריסא אריסותיה עביד!? *‬ ‫ולחוש דלמא אזיל האי ישראל‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫כו‬
‫אריסותא ל¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬לית ליה‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫ומזבי לחד‪,‬‬
‫לה‬
‫אלא שדהו לגוי‪,‬‬ ‫ואזיל היא) ומזבי לה לתרי!?‬ ‫‪2‬‬
‫לו‬
‫מאי טעמא שרי?‬ ‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫דאמרינ ליה וציית;‬ ‫אלפני מפקדינ‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫כותי נמי אמרינ ליה וציית!?‬ ‫אלפני דלפני לא מפקדינ‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫כותי לא ציית‪,‬‬
‫דאמר‪ :‬אנא גמירנא טפי מינ)‪.‬‬ ‫אף במקום שאמרו להשכיר‪.‬‬
‫אי הכי ‬
‫‪10‬‬ ‫כא‪ :‬מכלל דאיכא דוכתא דלא מוגרי‪* ,‬‬
‫‪12‬‬
‫מאי איריא מפני שנקראת על שמו?‬ ‫‪11‬‬ ‫וסתמא כ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬ ‫‪5‬‬
‫תיפוק ליה משו "לִ ְפנֵי ִע ֵ ּור לֹא ִת ּ ֵתן ִמ ְכ ׁשֹל" )ויקרא יט‪,‬יד(!?‬ ‫דאי ¯·‪ ÈÒÂÈ È‬‬
‫חדא ועוד קאמר‪,‬‬ ‫בכל דוכתא מוגרי‪.‬‬
‫חדא משו "לִ ְפנֵי ִע ֵ ּור"‪,‬‬
‫ועוד מפני שנקראת על שמו‪.‬‬ ‫ובכל מקום ‪-‬‬
‫לא ישכור וכו'‪.‬‬
‫הנהו מוריקאי‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫דגוילז נקיט בשבתא וישראל בחד בשבתא‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪:‬‬
‫אתו לקמיה ד¯·‡‪,‬‬ ‫כז‬
‫לא ישכור אד מרחצו לגוי‪,‬‬
‫שרא להו‪.‬‬ ‫מפני שנקרא על שמו‪,‬‬
‫איתיביה ¯·‪ ‡È‬ל¯·‡‪:‬‬ ‫וגויכח זה עושה בו מלאכה בשבתות ובימי טובי‪.‬‬
‫ישראל וגוילח שקיבלו שדה בשותפות‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫אבל לכותי‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫לט‬
‫לא יאמר ישראל לגוי ‬ ‫‪16‬‬
‫מאי? שרי;‬
‫טול חלק) בשבת ואני בחול‪,‬‬ ‫כותי אימר עביד ביה מלאכה בחולו של מועד!?‬
‫וא התנו מתחלה מותר‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬
‫בחולו של מועד אנ נמי עבדינ‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫וא באו לחשבו אסור!?‬

‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬
‫כט‬
‫איכסי ‪.‬‬ ‫אבל שדהו לגוי‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫לסו איגלאי מלתא דהתנו מעיקרא הוו‪.‬‬ ‫מאי? שרי‪,‬‬

‫דאמרינל אריסא אריסותיה קעביד;‬
‫¯· ‚·‪ ÏÈ˙Î È·Ó ‰‰È‬אמר‪:‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מרח‪ 3‬נמי אמרינלא אריסא אריסותיה קעביד!?‬
‫הנהו שתילי דערלה הוה‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫אריסא דמרח‪ 3‬לא עבדי אנשי‪.‬‬
‫רש"י‬ ‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אומר‪:‬‬
‫לא ישכיר אד שדהו לכותי‪,‬‬
‫‪ .‰ÈÏ ˙ÈÏ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ˘''¯Ï ‡˙ÂÒÈ¯‡ 9‬והאי דנקט כותי דמשמע הא גוי^ שרי‬ ‫מפני שנקראת על שמו‪,‬‬
‫לאו טעמא משו אריסותא אלא משו דאמרינ ליה לא תעשה בה מלאכה‬ ‫וכותי זה עושה בו מלאכה בחולו של מועד‪.‬‬
‫בשבת וציית‪:‬‬ ‫לב‬
‫‪ .ÈÎ‰ È‡ 10‬דכותי יעשה בה מלאכה בחולו של מועד‪:‬‬ ‫אבל לגוי‪,‬‬
‫‪ .‡È¯È‡ È‡Ó 11‬דקתני גבי כותי מפני שנקראת על שמו‪:‬‬ ‫מאי? שרי‪,‬‬
‫‪ .‰ÈÏ ˜ÂÙÈ˙ 12‬דבלא חשד נמי איכא משו לפני עור וכותי גר הוא ומצווה על‬
‫המצות כישראל ולא דמי לגוי^ העושה מלאכה בשבת שהגוי'^ לא הוזהרו‬
‫עליה‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .È‡˜È¯ÂÓ 13‬זורעי גנות כרכו‪:‬‬
‫‪ .‡˙·˘· ËÈ˜ 14‬לחרוש לזרוע ולקצור‪:‬‬ ‫‪ .Ï‡¯˘È È‡‰ ÏÈÊ‡ ‡ÓÏ„ ˘ÂÁÈÂ 1‬דשרית ליה לזבוני לחד גוי^ ומזבי להאי‬
‫‪ .ÂÏ·È˜˘ 15‬שדה באריסות מבעה''ב ומשקיבלוה הוטלה על שניה לעסוק בה‬ ‫יחיד‪:‬‬
‫ביחד‪:‬‬ ‫‪ .ÏÈÊ‡Â 2‬האי גוי^ ומזבי לה לתרתי פלגי לתרי ומעכב השלישית לעצמו ואיכא‬
‫‪ .Ï‡¯˘È ¯Ó‡È ‡Ï 16‬טול אתה חלק) בשבת לפי שנעשה שלוחו על חצי היו‬ ‫שכונה‪:‬‬
‫המוטל עליו‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ„˜ÙÈÓ 3‬גרסינ‪:‬‬
‫‪ .‰ÏÈÁ˙Ó Â˙‰ Ì‡Â 17‬קוד שהוטלה עליו‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ ÈÙÏ„ ÈÙÏ‡ 4‬כלומר לכולי האי לא חיישינ‪:‬‬
‫‪ .¯˙ÂÓ 18‬דהא לא קיבל עליה ישראל עבודה דשבת ואי הגוי^ שלוחו‪:‬‬ ‫‪ .Ó''¯Î ‡Ó˙ÒÂ 5‬דאמר בא''י אי משכירי‪:‬‬
‫‪ .ÔÂ·˘ÁÏ Â‡· Ì‡Â 19‬לאו אהתנו מתחלה קאי אלא מילתא באנפי נפשה היא‬ ‫‪ .È˙ÂÎ 6‬לא עביד מלאכה בשבת אבל בחולו של מועד עביד דלמדרש סופרי‬
‫כלומר א קיבלו סת ועשו סת ועייל הגוי^ בשבת וישראל בחול ולא צווהו‬ ‫לא חיישי‪:‬‬
‫ישראל ובאו לחשבו לאחר זמ לומר כמה ימי שבת נטלת אתה ואני אטול כנגד‬ ‫‪ .„ÚÂÓ Ï˘ ÂÏÂÁ· 7‬לדיד נמי שרי להח מרחצאות‪:‬‬
‫ימי החול‪:‬‬ ‫‪ .È¯˘ ^ÈÂ‚Ï Â‰„˘ Ï·‡ 8‬להשכיר היכא דליכא למיחש לחניית קרקע כגו‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ 20‬דשכר שבת הוא נוטל דגלי דעתו דגוי^ שלוחו היה‪:‬‬ ‫בחוצה לאר‪ ^3‬ואע''פ שנקראת על שמו לא חשדי ליה דליהוי הגוי^ שלוחו אלא‬
‫‪ .¯Ó‡ ÏÈ˙Î È·Ó ‰‰È·‚ ·¯ 21‬לאו הכי הוה עובדא‪:‬‬ ‫אמרי אריסא הוא וקיבלה עליו למחצה לשליש ולרביע ועליו מוטל לעשות‪:‬‬

‫נו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק ראשון‬ ‫לפני אידיהן‬ ‫דף כב‪.‬‬
‫דגוימ אכיל שני דערלה וישראל שני דהתירא‪,‬‬

‫אתו לקמיה ד¯·‡‪,‬‬
‫שרא להו‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫והא אותביה ¯·‪ ‡È‬ל¯·‡!?‬ ‫‪3‬‬
‫לסיועי סייעיה‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫והא אכסי !?‬

‫לא היו דברי מעול‪.‬‬
‫סתמא מאי?‬ ‫‪5‬‬
‫א התנו מתחילה מותר;‬
‫הא סתמא אסור‪.‬‬
‫אימא סיפא‪:‬‬
‫א באו לחשבו אסור;‬ ‫‪6‬‬
‫הא סתמא מותר!?‬ ‫‪7‬‬
‫אלא מהא ליכא למשמע מינה‪.‬‬

‫הדרן עלך לפני אידיהן‬
‫רש"י‬
‫‪ .‰Â‰ ‰Ï¯Ú„ ÈÏÈ˙˘ ‡Ï‡ 1‬ישראל וגוי^ קיבלו שדה בשותפות ונוטעה ויטלו‬
‫החצי בי שניה ונתעסק גוי^ כל צרכו שני ערלה ואכל וישראל קבל ג' שני‬
‫אחרות כנגד ואכל‪:‬‬
‫‪ .Â‰Ï ‡¯˘ 2‬דהיתר גמור הוה דהא אע''ג דקיבלוה יחד לכתחילה ואמר לו‬
‫ישראל היה אתה עובד בג' שני הללו ואני ג' אחריה אי כא איסור שליחות‬
‫דהא ישראל נמי שרי לעובדה ואי משו אכילה שישראל אוכל כנגד ונמצא‬
‫נהנה מפירות ערלה שמכר אי זה נהנה שכ המשפט שנה שזה עובד הוא אוכל‪:‬‬
‫‪ .‡È·¯ ‰È·˙Â‡ ‡‰Â 3‬וא''כ מאי תיובתא גבי שבת איסור שליחות במלאכה מה‬
‫שאי כ בערלה‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÚÈÈÒ ÈÚÂÈÒÏ 4‬מדקתני התנו לכתחילה מותר אלמא כי ליכא איסור שליחות‬
‫דמלאכה שרי ואע''ג דמטיא הנאה לישראל וה''ה לערלה‪:‬‬
‫‪ .È‡Ó ‡Ó˙Ò 5‬שקיבלו סת ועשו סת גוי^ בשבת וישראל בחד בשבת ולא‬
‫אמר ישראל מעול טול אתה את השבת ואני בחול מהו לחלוק סת בשוה ולא‬
‫יזכיר ישראל את השבת‪:‬‬
‫‪ .ÔÂ·˘ÁÏ Â‡· Ì‡ 6‬הזכיר לו ישראל של שבת באותה חלוקה וגלי דעתיה‬
‫דשלוחיה הוא‪:‬‬
‫‪ .‡Ó˙Ò ‡‰ 7‬דא בשעת חלוקה סת מותר‪:‬‬

‫נז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כב‪:‬‬
‫אינהו דידעי בהדדי מרתתי‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫פרק שני ‪ -‬אין מעמידין‬
‫‪12‬‬
‫אנ דלא ידעינ בהו לא מרתתי‪.‬‬
‫משנה )א(‪:‬‬
‫אמר ¯·‪:‰‬‬ ‫א‬
‫היינו דאמרי אינשי‪:‬‬ ‫אי מעמידי בהמה בפונדקאות של גוי‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫מכתבא גללא בזע‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫מפני שחשודי על הרביעה;‬

‫‪2‬‬
‫רגלא בחבריה ידע‪.‬‬ ‫ולא תתייחד אשה עמה‪,‬‬

‫מפני שחשודי על העריות;‬
‫אי הכי ‬ ‫ולא יתייחד אד עמה‪,‬‬
‫זכרי מנקבות לא ניזבו‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מפני שחשודי על שפיכות דמי‪.‬‬
‫דחיישינ דלמא מרבעא ליה עילוה!?‬
‫כיו דמיגרי בה מרתתא‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫כב‪ :‬גמרא‪:‬‬ ‫*‬
‫אלא הא דתני ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬ ‫לוקחי מה בהמה לקרב‪,‬‬
‫ארמלתא לא תרבי כלבא‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫ואי חוששי‪,‬‬
‫ולא תשרי בר בי רב באושפיזא;‬ ‫‪17‬‬
‫לא משו רובע ולא משו נרבע‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫בשלמא בר בי רב ‬ ‫ולא משו מוקצה ולא משו נעבד;‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫צניע לה;‬ ‫‪18‬‬
‫אלא כלבא ‬ ‫‪19‬‬

‫בשלמא מוקצה ונעבד ‬ ‫‪6‬‬
‫כיו דמיגריג בה מרתתא!?‬ ‫א איתא דאקצייה‪ ,‬וא איתא דפלחיה ‬

‫כיו דכי שדיא ליה אומצא ומסרי) אבתרה ‬ ‫לא הוה מזבי ליה;‬
‫מימר אמרי אינשי‪:‬‬ ‫‪20‬‬
‫אלא רובע ונרבע ‬ ‫‪7‬‬
‫האי דמסרי) אבתרה ‬ ‫לחוש!?‬

‫משו אומצא דקא מסרי)‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪21‬‬
‫אמר ¯· ˙‪ ‡ÙÈÏÁ‬אמר ¯· ˘‪ ‡È·‡ ¯· ‡ÏÈ‬משמיה ד¯·‪:‬‬
‫גויב חס על בהמתו שלא תעקר‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫נקבות אצל נקבות ‬ ‫‪23‬‬ ‫התינח נקבות;‬

‫מאי טעמא לא מייחדינ?‬ ‫זכרי מאי איכא למימר!?‬ ‫‪9‬‬
‫אמר ‪:‡ÓÁ ¯· ‡·˜ÂÚ ¯Ó‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡‰Î‬‬

‫מפני שהגויד מצויי אצל נשי חבריה‪,‬‬ ‫הואיל ומכחישי בבשר‪.‬‬
‫ופעמי שאינו מוצאה‪,‬‬
‫ומוצא את הבהמה ורובעה‪.‬‬ ‫אלא הא דתניא‪:‬‬
‫ואיבעית אימא ‬ ‫לוקחי בהמה מרועה שלה;‬
‫אפילו מוצאה נמי רובעה;‬ ‫ליחוש דלמא רבעה לה רועה שלה!?‬ ‫‪10‬‬
‫דאמר מר‪:‬‬ ‫מתיירא משו הפסד שכר‪.‬‬

‫אלא הא דתניא‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫אי מוסרי בהמה לרועה שלה;‬
‫לימא ‬
‫‪ .È„„‰· ÈÚ„È„ Â‰È‡ 11‬חד בחבריה דאורחיה למירבעה‪:‬‬ ‫רועה שלה מתיירא משו הפסד שכרו!?‬
‫‪ .˙˙¯ÈÓ 12‬רועה מיניה דאי מיעקרא מרגיש גוי^ וקא תבע ליה מיניה א''נ כל‬
‫שעתא אתי חזי לה‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .Ú„È ‰È¯·Á· ‡Ï‚¯ ÚÊ· ‡ÏÏ‚ ‡·˙ÎÓ 13‬מכתב שקורי גרפי''א ושל ברזל הוא‬
‫קורע ורוש את הגלל שייש כלומר השייש שהוא קשה ירא מ המכתב לפי‬
‫שהוא מכיר בו וכ רכיל ובליעל מכיר בחבירו וירא מפניו רגלא ]רכיל[ כמו‬ ‫‪.˙Â‡˜„ÂÙ· ‰Ó‰· ÔÈ„ÈÓÚÓ ÔÈ‡ :'È˙Ó .ÔÈ„ÈÓÚÓ ÔÈ‡ - È˘ ˜¯Ù 1‬‬
‫)תהלי טו( לא רגל על לשונו וכ וירגל בעבד) )שמואל ב יט(‪:‬‬ ‫שעושי להתאכס עוברי דרכי ש ומעלי שכר לבעלי‪:‬‬
‫‪ .ÔÂ·ÊÏ ‡Ï ˙Â·˜Ó ÌÈ¯ÎÊ 14‬לקרב הואיל וחשידי דלמא ארבעתיה עלה דליכא‬ ‫‪ .‰ÚÈ·¯‰ ÏÚ ÔÈ„Â˘Á˘ 2‬ובני נח נאסרו בה דכתיב )בראשית ב( והיו לבשר אחד‬
‫הכא עיקור ולא כחוש^ בשר‪:‬‬ ‫יצאו בהמה חיה ועו ויש כא לפני עור לא תת מכשול‪:‬‬
‫‪ .ÍÈ¯ÒÈÓ„ ÔÂÈÎ 15‬זכר בתרה ורודפה כל שעה א תיזקק לו מירתתא שיבינו בני‬ ‫‪ :'Ó‚ 3‬רובע ונרבע ומוקצה ונעבד פסול לקרב דתניא בב''ק )מ‪ (:‬מ הבהמה‬
‫אד בדבר אבל בדיד אי מוקמינ לה גבה לא מירתתא דלפו שעתא הוא דקאי‬ ‫ולא כל הבהמה להוציא את הרובע והנרבע מ הבקר להוציא את הנעבד מ‬
‫גבה‪:‬‬ ‫הצא להוציא את המוקצה‪:‬‬
‫‪ .‡·ÏÎ È·¯˙ ‡Ï 16‬שמא תתאוה ותרביענו עליה‪:‬‬ ‫‪ .‰ˆ˜ÂÓ 4‬שהקצהו ויחדהו לתקרובת עבודה זרה‪^:‬‬
‫‪ .‡ÊÈÙ˘Â‡· ·¯ È· ¯· È¯˘˙ ‡Ï 17‬דאגב דצניע לא מירתתא שיוציא קול א‬ ‫‪ .„·Ú 5‬שעשאו עבודה זרה^ והשתחווה לו‪:‬‬
‫תבעל לו‪:‬‬ ‫‪ .„·ÚÂ ‰ˆ˜ÂÓ ‡ÓÏ˘· 6‬א ע''ג דודאי חשידי לא קשיא ל דא איתא‬
‫‪ .‰Ï ÚÈˆ 18‬ואיכא למיחש כדפרישית‪:‬‬ ‫דפלחיה כו'‪:‬‬
‫‪ .‡·ÏÎ ‡Ï‡ 19‬הא אמרת כיו דמוגרי בה ורודפה מירתתא האשה‪:‬‬ ‫‪ .Ú·Â¯ ‡Ï‡ 7‬אי חשידי ליחוש‪:‬‬
‫‪ .È¯Ó‡ 20‬לא דמי כלבא לשאר בהמה‪:‬‬ ‫‪ .¯˜ÚÈ˙ ‡Ï˘ 8‬נעשית עקרה הילכ) לא רבע לה אבל אדיד לא חייש כשעומדת‬
‫‪ .ÍÈ¯ÒÈÓ ‡ˆÓÂ‡ ‰ÈÏ ‡È„˘ ÈÎ„ ÔÂÈÎ„ 21‬כל שעתא בתרה לא מירתתא דסברה‬ ‫בפונדקי‪:‬‬
‫אי מיסרי) בתראי מימר אמרי אינשי אומצא הוא דשדיא ליה‪:‬‬ ‫‪ .¯ÓÈÓÏ ‡ÎÈ‡ È‡Ó ÌÈ¯ÎÊ 9‬ניחוש דלמא רבעה גוי^ דהכא ליכא עיקור וזכר נמי‬
‫‪ .‡ˆÓÂ‡ 22‬מעט בשר‪:‬‬ ‫מיפסיל בנרבע דהא קרא דנרבע דמ הבהמה בעולה כתיב ועולה זכר הוא‬
‫‪ .ÔÈ„ÁÈÈÓ ‡Ï Ë''Ó ˙Â·˜ Ïˆ‡ ˙Â·˜ 23‬דקתני בברייתא בפ''ק )טו‪ (:‬דאפילו‬ ‫וקאמר להוציא את הרובע ואת הנרבע‪:‬‬
‫נקבות אצל נקבות לא מייחדינ‪:‬‬ ‫‪ .‰ÚÂ¯ ‰Ú·¯ ‡ÓÏ„ ˘ÂÁÈÏÂ 10‬דהא לאו דידיה היא ולא חס עליה‪:‬‬

‫נח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כג‪.‬‬
‫דקתני סיפא‪:‬‬ ‫חביבה עליה בהמת של ישראל יותר מנשותיה‪,‬‬

‫על ידי נפשות אסורה לבעלה‪,‬‬ ‫דאמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫ותו לא מידי‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫בשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא‪.‬‬
‫אי הכי ‬
‫¯·‪ ˙„Ù È‬אמר‪:‬‬ ‫ישראל נמי!?‬
‫לא קשיא‪,‬‬ ‫ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמת‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫הא ¯·‪,¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬ ‫גויה שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמת‪.‬‬

‫הא ¯·‪;Ô‬‬
‫דתנ גבי פרת חטאת )פרה ב‪:‬א(‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬ ‫עופות מאי?‬
‫ט‬
‫אינה נקחת מ הגוי;‬ ‫תא שמע‪:‬‬
‫י‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬מכשירי;‬ ‫דאמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪ Ï‡ÂÓ‬משו ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬
‫מאי לאו בהא קמיפלגי‪,‬‬ ‫אני ראיתי גוי אחדו שלקח אווז מ השוק‪,‬‬
‫ד¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬סבר חיישינ לרביעה‪,‬‬ ‫רבעה‪ ,‬חנקה‪ ,‬צלאה ואכלה‪.‬‬
‫ו¯·‪ Ô‬סברי לא חיישינ לרביעה?‬ ‫ואמר ¯·‪:È˙ÙÈ„Ó ‰ÈÓ¯È È‬‬
‫אני ראיתי ערבי אחד שלקח יר) מ השוק‪,‬‬
‫ממאי?‬ ‫‪9‬‬
‫וחקק בה כדי רביעה‪,‬‬
‫דלמא דכולי עלמא לא חיישינ לרביעה‪,‬‬ ‫רבעה‪ ,‬צלאה‪ ,‬ואכלה‪* .‬‬ ‫כג‪.‬‬
‫והכא היינו טעמיהיא ד¯·‪,¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫כד¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪,‬‬ ‫¯·‪ ‡È‬אמר‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫דאמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫לא קשיא‪,‬‬

‫הניח עליה עודה של שקי פסלה‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
‫הא לכתחלה‪,‬‬
‫ובעגלה עד שתמשו) בה;‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫הא דיעבד‪.‬‬
‫מר סבר חיישינ‪,‬‬ ‫ומנא תימרא דשאני בי לכתחלה בי לדיעבד?‬ ‫‪3‬‬
‫ומר סבר לא חיישינ!?‬ ‫דתנ )כא(‪:‬‬

‫לא סלקא דעת)‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫ז‬
‫לא תתייחד אשה עמה‪,‬‬
‫משו ניחא פורתא לא מפסיד טובא‪.‬‬
‫מפני שחשודי על העריות;‬
‫הכא נמי לימא ‬
‫משו הנאה פורתא לא מפסיד טובא!?‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫ורמינהו )כתובות ב‪:‬ט(‪:‬‬
‫ח‬
‫הת יצרו תוקפו‪.‬‬ ‫האשה שנחבשה בידי גוי‪,‬‬
‫על ידי ממו מותרת לבעלה‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫ודלמא דכולי עלמא לא חיישינ לרביעה‪,‬‬ ‫על ידי נפשות אסורה לבעלה!‬
‫אלא לאו שמע מינה ‬
‫והכא היינו טעמיהיב ד¯·‪,¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬ ‫שאני ל בי לכתחלה לדיעבד?‬
‫כדתני ˘‪,‡ÏÈ‬‬
‫דתני ˘‪:‡ÏÈ‬‬ ‫ממאי?‬
‫מאי טעמיה ד¯·‪?¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬ ‫דלמא לעול אימא ל) ‬
‫יג‬
‫דכתיב )במדבר יט‪,‬ב(‪:‬‬ ‫אפילו דיעבד נמי לא‪,‬‬
‫ָ‬
‫" ַּד ּ ֵבר ֶאל ְּבנֵי יִ ְ ׂש ָר ֵאל וְ יִ ְקח ּו ֵאלֶ יך"‪,‬‬ ‫והכא היינו טעמא ‬
‫בני ישראל יקחו‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫דמתיירא משו הפסד ממונו;‬
‫‪5‬‬
‫תדע‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫רש"י‬
‫וחיישינ שמא נבעלה לאחד מה ברצו ואית דמוקמי לה באשת כה דמיתסרא‬
‫באונס וראשו עיקר דבכתובות )כו‪ (:‬מוכח דבאשת ישראל קאי‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .È„ÈÓ ‡Ï Â˙Â 7‬אי להקשות על דבר זה דודאי טעמא ע''י ממו מותר משו‬
‫דחייש גוי^ להפסד ממונו‪:‬‬ ‫‪ .ÈÈÒ ¯‰ ÏÚ Â„ÓÚ˘ Ï‡¯˘È 1‬ונתקנו מכל מו כדכתיב )שיר ד( כול) יפה רעיתי‬
‫‪ .˙‡ËÁ ˙¯Ù 8‬פרה אדומה‪:‬‬ ‫ומו אי ב)‪:‬‬
‫‪ 9‬ה''ג ‪:'ÂÎ ‡''¯„ ‡ÓÚËÂ ‰ÚÈ·¯Ï È˘ÈÈÁ ‡Ï ‡ÓÏÚ ÈÏÂÎ ‡ÓÏ„ È‡ÓÓ‬‬ ‫‪ .‡È·¯ 2‬מהדר לתרוצי מתני' וברייתא דלעיל לעול חשידי ומתני' לכתחילה‬
‫‪ .ÔÈ˜˘ Ï˘ ‰„ÂÚ 10‬שקי הרבה ריקני קשורי ביחד‪:‬‬ ‫קתני דאי מעמידי משו דלמא רבע לה וברייתא דקתני אי חוששי משו‬
‫‪ .‰ÏÒÙ 11‬דכתיב אשר לא עלה עליה בהעלאה בעלמא‪:‬‬ ‫רובע משו נרבע דיעבד דמשו לשעבר קבעית למיסרה דלמא כבר רבעה‬
‫‪ .‰Ï‚Ú·Â 12‬עגלה ערופה אינה נפסלת בהעלאת עול‪:‬‬ ‫ולכבר ארבעה לא חיישינ‪:‬‬
‫‪ .Â· ÍÂ˘Ó˙˘ „Ú 13‬דכתיב בעגלה )דברי כא( אשר לא משכה בעול )לישנא‬ ‫‪ .‡¯ÓÈ˙ ‡ÓÂ 3‬דלמידי דחשידי ביה שני ל בי לכתחילה בי לדיעבד‬
‫אחרינא עודה ע‪ 3‬שטווי בו שקי(‪:‬‬ ‫דלכתחילה לא מייחדינ ליה בהדייהו והיכא דאיתיחד לא מיתסר ולא אמרינ‬
‫‪ .„''Ò ‡Ï 14‬דטעמא דר''א משו עודה‪:‬‬ ‫נבעלה לו‪:‬‬
‫‪ .‡˙¯ÂÙ ‰‡‰ ÌÂ˘Ó„ 15‬להקל מעליו משוי מעט‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂÓÓ È''Ú 4‬שהיתה חייבת ממו מותרת לבעלה‪:‬‬
‫‪ .‡·ÂË „ÈÒÙÓ ‡Ï 16‬דמי יקרי של פרה אדומה אלא ודאי טעמא משו‬ ‫‪ .ÔÂÓÓ „ÒÙ‰ 5‬דסבר אי בעילנא לה תו לא פרע לי בעלה מידי‪:‬‬
‫רביעה הוא‪:‬‬ ‫‪ .Ú„˙ 6‬דמשו הפסד ממו הוא דשרי לה דקתני על ידי נפשות שנתחייבה‬
‫‪ .ÂÁ˜È 17‬ימכרו קרי ביה ויקיחו‪:‬‬ ‫הריגה אסורה לבעלה אלמא היכא דלא מירתת להפסד ממונו אפקורי מפקר לה‬

‫נט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כג‪:‬‬
‫והאמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫ואי הגוייד יקחו!?‬

‫מודה היה ¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬לעני קדשי שאינו קדוש!?‬ ‫‪13‬‬
‫לא סלקא דעת)‪,‬‬
‫דקתני סיפא‪:‬‬
‫אלא שאני פרה‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫וכ היה ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬פוסל בכל הקרבנות כול;‬
‫הואיל ומו פוסל בה ‬ ‫ואי סלקא דעת) כדתני ˘‪,‡ÏÈ‬‬
‫דבר ערוה ועבודה זרה נמי פוסל בה‪,‬‬ ‫בשלמא פרה כתיב בה קיחה‪,‬‬
‫דכתיב )ויקרא כב‪,‬כה(‪:‬‬ ‫אלא כולהו קרבנות קיחה כתיב בהו?‬
‫" ִּכי ָמ ׁ ְש ָח ָתם ָּב ֶהם מ ּום ָּבם";‬
‫ותנא דבי ¯·‪:Ï‡ÚÓ˘È È‬‬ ‫*‬ ‫ודלמא עד כא לא פליגי ¯·‪ Ô‬עליה ד¯·‪,¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬ ‫כג‪:‬‬
‫כל מקו שנא השחתה ‬ ‫אלא בפרה דדמיה יקרי‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה;‬

‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫אבל בשאר קרבנות מודו ליה!?‬ ‫‪2‬‬
‫דבר ערוה‪,‬‬ ‫ואלא הא דתניא‪:‬‬

‫דכתיב )בראשית ו‪,‬יב(‪:‬‬ ‫לוקחי מה בהמה לקרב‪,‬‬
‫" ִּכי ִה ׁ ְש ִחית ָּכל ָּב ָ ׂשר ֶאת ַּד ְר ּכ ֹו ַעל ָה ָא ֶרץ";‬ ‫‪17‬‬
‫מני?‬
‫לא ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬ולא ¯·‪!Ô‬‬
‫ועבודה זרה‪,‬‬ ‫ועוד ‬
‫דכתיב )דברי ד‪,‬טז(‪:‬‬ ‫תניא בהדיא‪:‬‬
‫יתם לָ ֶכם ּ ֶפ ֶסל";‬ ‫ש ֶ‬ ‫" ּ ֶפן ּ ַת ׁ ְש ִחת ּון וַ עֲ ִ ׂ‬ ‫מאי אותיבו ליה חברוהי ל¯·‪?¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫והא פרה נמי‪,‬‬
‫טו‬
‫צֹאן ֵק ָדר יִ ָ ּק ְבצ ּו לָ ְך ֵאילֵ י נְ ָב ֹיות יְ ׁ ָש ְרת ּונ ְֶך" )ישעיהו ס‪,‬ז(‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫" ָּכל‬
‫הואיל ומו פוסל בה ‬
‫דבר ערוה ועבודה זרהיז פסלי בה‪.‬‬ ‫עד כא לא פליגי אלא בחששא‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫אבל היכא דודאי רבעה פסלה‪,‬‬

‫גופא‪:‬‬ ‫שמע מינה דפרה קדשי מזבח היא‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫תני ˘‪:‡ÏÈ‬‬ ‫דאי קדשי בדק הבית ‬ ‫‪7‬‬
‫מאי טעמיה ד¯·‪?¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬ ‫מי מיפסלא בה רביעה?‬ ‫‪8‬‬
‫דכתיב )במדבר יט‪,‬ב(‪:‬‬ ‫שאני פרה‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫" ַּד ּ ֵבר ֶאל ְּבנֵי יִ ְ ׂש ָר ֵאל וְ יִ ְקח ּו"‪,‬‬ ‫דחטאת קרייה רחמנא‪.‬‬
‫בני ישראל יקחו‪,‬‬ ‫אלא מעתה ‬
‫ואי הגוייח יקחו‪.‬‬ ‫תיפסל ביוצא דופ!‬ ‫‪10‬‬
‫אלא מעתה ‬ ‫אלמהטז תניא‪:‬‬

‫" ַּד ּ ֵבר ֶאל ְּבנֵי יִ ְ ׂש ָר ֵאל וְ יִ ְקח ּו לִ י ְּתר ּו ָמה" )שמות כה‪,‬ב(‪,‬‬ ‫הקדישה ביוצא דופ פסולה;‬ ‫‪11‬‬
‫ו¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬מכשיר!‬

‫הכי נמי ‬
‫דבני ישראל יקחו‪,‬‬ ‫וכי תימא ¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬לטעמיה דאמר‪:‬‬
‫ואי הגוייט יקחו!‬ ‫יוצא דופ ולד מעליא הוא;‬ ‫‪12‬‬
‫וכי תימא הכי נמי;‬ ‫‪18‬‬
‫והאמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬

‫שאלו את ¯·‪:¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬ ‫רש"י‬
‫עד היכ כיבוד אב וא?‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .ÌÈ¯˜È ‰ÈÓ„„ ‰ÓÂ„‡ ‰¯Ù· ‡Ï‡ 1‬דחייש גוי^ להפסד מרובה וכיי ליצריה‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .Â„ÂÓ ˙Â·¯˜ ¯‡˘· Ï·‡ 2‬והא דתניא לעיל לוקחי מה בהמה אמא תרמייה‬
‫‪ .‡Â‰ ‡ÈÏÚÓ „ÏÂ 12‬במסכת נדה )מ‪ (.‬יוצא דופ אי יושבי עליו ימי טומאה‬ ‫לא רבי אליעזר ולא רבנ‪:‬‬
‫וימי טהרה ואי חייבי עליו קרב לידה ר''ש אומר הרי הוא כילוד ויש לו‬ ‫‪ .¯„˜ Ô‡ˆ ÏÎ 3‬קדר ישמעאל וכתיב יעלו )לרצו על( מזבחי אלמא בשאר קרבנות‬
‫טומאת שבעה לזכר ושבועיי לנקבה וכ ימי טוהר וקרב‪:‬‬ ‫נמי שרי ושפיר איתרצ רומיי דלעיל‪:‬‬
‫‪ .˘''¯ ‰„ÂÓ 13‬לעני קדשי דבהמה שיצאה דר) דופ פסולה לקרב דגבי‬ ‫‪ .'ÂÎ È‚ÈÏÙ ‡Ï Ô‡Î „Ú 4‬מלתא באפי נפשיה קאמר ואזיל‪:‬‬
‫טומאה וטהרה דאמו הוא דקאמר ליה ר''ש מריבוי הכתוב א נקבה תלד הוסי‬ ‫‪ .‡˘˘Á· ‡Ï‡ 5‬היכא דלא חזינ דרבעה פליגי דמר חייש ומר לא חייש‪:‬‬
‫לידה אחרת לרבות יוצא דופ אבל בקדשי מודי והא דר' יוחנ במסכת נדה‪:‬‬ ‫‪ .‡È‰ Á·ÊÓ È˘„˜ 6‬די קדושת מזבח יש לה ליפסל ברביעה ולעני פדייה דלא‬
‫‪ 14‬ה''ג ‡‪‰· ÏÒÂÙ ^Ê"ÚÂ ‰Â¯Ú ¯·„ ‰· ÏÒÂÙ ÌÂÓÂ ÏÈ‡Â‰ ‰¯Ù È‡˘ ‡Ï‬‬ ‫נפקא לחול בלא מו וא ע''ג דלאו למזבח קרבה‪:‬‬
‫„‪ÔÙ „Ú 'ÂÎ ÌÂ˜Ó ÏÎ Ï‡ÚÓ˘È '¯ È·„ ‡˙Â ÌÂÓ Ì‰· Ì˙Á˘Ó ÈÎ ·È˙Î‬‬ ‫‪ .„''Ò È‡„ 7‬לא אלימא קדושתיה מקדושת בדק הבית ועל כל דבר חל קדושת‬
‫˙˘‪ .'ÂÎ Â· ÏÒÂÙ ÌÂÓ‰˘ ÏÎ ÔÂ˙ÈÁ‬לא תימא דטעמא דמיפסלא ברביעה משו‬ ‫בדק הבית אפי' על אבני‪:‬‬
‫דחטאת קרייה רחמנא אלא היינו טעמא דאע''ג דקדשי בדק הבית הואיל ומו‬ ‫‪ .È‡Ó‡ 8‬פסלה בה רביעה‪:‬‬
‫פוסל בה כדכתיב אשר אי בו מו‪:‬‬ ‫‪ .‡ÓÁ¯ ‰ÈÈ¯˜ ˙‡ËÁ„ ‰¯Ù È‡˘ 9‬לעול גבי פדייה והעמדה והערכה די‬
‫‪ .‰Â¯Ú ¯·„ 15‬נרבע‪:‬‬ ‫קדשי בדק הבית עליה ומיהו לעני פסולי סגיא מילתא לאתויי בפסול דחטאת‬
‫‪ ^.Ê"ÚÂ 16‬כגו מוקצה ונעבד פסולי בה דאיתקש השחתה למו‪:‬‬ ‫קרייה רחמנא למי נדה חטאת היא‪:‬‬
‫‪ .ÂÎ¯„ ˙‡ ¯˘· ÏÎ ˙ÈÁ˘‰ ÈÎ 17‬תשמיש דור המבול בעבירה קלקלו דכתיב‬ ‫‪ .ÔÙÂ„ ‡ˆÂÈ· ÏÒÙ˙ 10‬דפסול הוא לשאר קרבנות דתניא )בכורות נז‪ (.‬שור או כשב‬
‫ויראו בני האלהי וגו'‪:‬‬ ‫פרט לכלאי או עז פרט לנדמה כי יולד פרט ליוצא דופ והאי קרא בקרבנות‬
‫‪ .''‰ ‡ÓÈ˙ ÈÎÂ 18‬דאסור לקנות זהב ואבני טובות למלאכת המשכ מ‬ ‫כתיב‪:‬‬
‫הגוי‪^:‬‬ ‫‪ .ÔÙÂ„ ‡ˆÂÈ· ˘È„˜‰ 11‬הקדיש לפרה אדומה יוצא דופ פסולה כו'‪:‬‬

‫ס‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כד‪.‬‬
‫וולד הנרבעת אסורה‪ ,‬היא וולדה נרבעו!?‬ ‫אמר לה‪:‬‬

‫אימא ‬ ‫צאו וראו מה עשה גויכ אחד לאביו באשקלו‪,‬‬‫‪2‬‬
‫ישראל היו משמרי אותה משעה שנוצרה‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫ודמא ב נתינה שמו‪,‬‬
‫פע אחת בקשו ממנו אבני לאפוד *‬ ‫כד‪.‬‬
‫וניחוש דלמא רבעוה לאמא מעיקרא‪,‬‬ ‫בששי רבוא שכר;‬ ‫‪3‬‬
‫דתנ )תמורה ו‪:‬ה(‪:‬‬ ‫¯· ‪ ‡‰Î‬מתני‪:‬‬

‫כל הפסולי לגבי מזבח ‬ ‫בשמוני רבוא;‬
‫ולדותיה מותרי;‬ ‫‪16‬‬
‫ותני עלה‪:‬‬ ‫והיו מפתחות מונחות תחת מראשותיו של אביו‪,‬‬

‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אוסר;‬ ‫ולא צערו!?‬ ‫‪4‬‬
‫הניחא ל¯·‡‪,‬‬ ‫" ַא ְבנֵי ׁש ַֹהם" )ש‪,‬ז( הפסיק העני‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫דאמר ¯·‡ אמר ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬

‫מחלוקת כשנרבעו כשה מוקדשי‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫והא "וְ ַא ְבנֵי ִמלּ ִֻאים" )ש( כתיב‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫אבל כשה חולי דברי הכל מותרי;‬ ‫דהדר ערביה!‬

‫אלא ל¯· ‪ ‡ÈÁ ¯· ‡Â‰‬אמר ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬ ‫ועוד ‬
‫‪7‬‬
‫מחלוקת כשנרבעו כשה חולי‪,‬‬ ‫קתני סיפא‪:‬‬

‫אבל כשה מוקדשי דברי הכל אסורי ‬ ‫לשנה אחרת נולדה לו פרה אדומה בעדרו‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫מאי איכא למימר!?‬ ‫נכנסו חכמי ישראל אצלו‪,‬‬

‫אימא ‬ ‫אמר לה‪:‬‬
‫ישראל היו משמרי אותה לאמא משעה שנוצרה‪.‬‬ ‫יודע אני בכ שא אני מבקש מכ כל ממו שבעול ‬
‫את נותני לי‪,‬‬
‫וניחוש דילמא רבעוה לאמא דאמא!?‬ ‫עכשיו איני מבקש מכ‪,‬‬
‫כולי האי לא חיישינ‪.‬‬ ‫אלא אותו ממו שהפסדתי בשביל אבא!?‬
‫הת על ידי תגרי ישראל זבו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫ישראל היו משמרי אותה משעה שנוצרה‪.‬‬ ‫ו¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬לא חייש לרביעה?‬ ‫‪10‬‬
‫מנא ידעינ!?‬ ‫והתניא‪:‬‬

‫אמר ¯· ‪:‡‰Î‬‬ ‫אמרו לו ל¯·‪:¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫כוס אדו מעבירי לפניה בשעה שעולה עליה זכר‪.‬‬ ‫מעשה ולקחוה מ הגוי‪,‬כא ודמא שמו‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫אי הכי ‬ ‫ואמרי לה‪ :‬רמ‪ 3‬שמו;‬

‫אמאי דמיה יקרי!?‬ ‫אמר לה ¯·‪:¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫הואיל ושתי שערות פוסלות בה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מש ראיה?‬
‫ישראל היו משמרי אותה משעה שנולדה!?‬
‫ומאי שנא דידהו!?‬ ‫‪19‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡‰Î‬‬ ‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬תרתי אית ליה‪:‬‬

‫‪12‬‬
‫במוחזקת‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫קיחה‪ ,‬וחייש נמי לרביעה‪.‬‬
‫יתיב ¯·‪ ÈÓ‡ È‬ו¯·‪ ‡ÁÙ ˜ÁˆÈ È‬אקלעא ד¯·‪,‡ÁÙ ˜ÁˆÈ È‬‬
‫‪21‬‬ ‫אמר מר‪:‬‬
‫פתח חד מינייהו ואמר‪:‬‬ ‫ישראל היו משמרי אותה משעה שנולדה‪.‬‬
‫וכ היה ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬פוסל בכל הקרבנות כול‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫וניחוש דלמא רבעי לאמא כי הוה מעברה‪,‬‬
‫דאמר ¯·‡‪:‬‬
‫פתח איד) מינייהו ואמר‪:‬‬
‫וולד הנוגחת אסורה‪ ,‬היא וולדה נגחו‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫מאי אותיבו ליה חברוהי ל¯·‪?¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫‪ .˙Á‚Â „ÏÂ 13‬פרה שנגחה ישראל כשהיא מעוברת ומת ולדה פסול לקרב‪:‬‬ ‫‪ .Ì‡Â ·‡ „Â·ÈÎ ÔÎÈ‰ „Ú 1‬כמה אד מצווה להזהר בכיבוד אב וא‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÂÁ‚ ‰„ÏÂÂ ‡È‰„ 14‬ונוגח שנגח בעד אחד או ע''פ הבעלי שהודו מעצמ‬ ‫‪ ^.ÈÂ‚ ‰˘Ú ‰Ó 2‬וכ''ש ישראל שמצווה על כ)‪:‬‬
‫ואי עדי בדבר אינו נסקל ואמרינ בתורת כהני מ הצא להוציא את המוקצה‬ ‫‪ .¯Î˘ ‡Â·È¯ ÌÈ˘˘· 3‬ששי ריבוא דינר היו רוצי לית לו ריוח‪:‬‬
‫ומ הצא וי''ו יתירה להוציא את הנוגח‪:‬‬ ‫‪ .Â¯ÚÈˆ ‡Ï 4‬להקיצו משנתו‪:‬‬
‫‪ .‰¯ˆÂ˘ ‰Ú˘Ó 15‬במעי אמה לקמ מפרש מנא ידעי דהאי ולד אדו הוא‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÚ‰ ˜ÈÒÙ‰ Ì‰˘ È·‡ 5‬מדלא כתיב ואבני שה כדכתיב בכולהו וכס‬
‫‪ .ÔÈ¯˙ÂÓ Ô‰È˙Â„ÏÂ 16‬אות שנתעברו בה אחרי כ‪:‬‬ ‫ונחשת ותכלת וארגמ ועורות הפסיק העני ולא קאי אויקחו‪:‬‬
‫‪ .˙˜ÂÏÁÓ 17‬דר''א ורבנ כשנרבעו כשה מוקדשי ובמסכת תמורה מפרש‬ ‫‪ .Â‰È·¯Ú ¯„‰„ ·È˙Î ÌÈ‡ÂÏÓ È·‡Â ‡‰Â 6‬למילתא קמייתא וליתסרו‪:‬‬
‫טעמא דר''א משו דבזיא מילתא‪:‬‬ ‫‪ .„ÂÚÂ 7‬הא קתני עלה דההיא דר''א‪:‬‬
‫‪ .‰· ˙ÂÏÒÂÙ ˙Â¯Ú˘ È˙˘ 18‬שחורות או לבנות‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ ‰„ÏÂ ‰‡·‰ ‰˘Ï 8‬אלמא לית ליה קיחה לר''א‪:‬‬
‫‪ .Â‰„È„ ˘''ÓÂ 19‬דאזלי ישראל ועבדי לדגוי^ נעבד הא מלתא בבהמת ישראל‪:‬‬ ‫‪ .Ï‡¯˘È È¯‚˙ 9‬סרסור ישראל לקחה משלו מ הגוי^ לעצמו וחזר ומכרה‬
‫‪ .˙˜ÊÁÂÓ· 20‬מי משפחות פרות היו לו לדמא ב נתינא מוחזקות לילד ולדות‬ ‫לצבור‪:‬‬
‫אדומי בהעברת כוס‪:‬‬ ‫‪ .‰ÚÈ·¯Ï ˘ÈÈÁ ‡Ï ‡''¯Â 10‬לשילא פרכינ דתני טעמא דר''א משו קיחה‪:‬‬
‫‪ .‡ÚÏÈ˜‡ 21‬פורק''א לפני הטרקלי‪:‬‬ ‫‪ .ÂÓ˘ ‡Ó„Â 11‬זהו הנזכר למעלה‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎ ‡''¯ ‰È‰ ÔÎÂ 22‬משו דחייש לרביעה‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÏ ˙È‡ 12‬קיחה ובעינ תגרי וחייש לרביעה ובעינ שימור‪:‬‬

‫סא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כד‪:‬‬
‫כב‬
‫" ָּכל צֹאן ֵק ָדר יִ ָ ּק ְבצ ּו לָ ְך ֵאילֵ י נְ ָב ֹיות יְ ׁ ָש ְרת ּונ ְֶך" )ישעיהו ס‪,‬ז(!‬
‫תא שמע‪:‬‬ ‫אמר להכג ¯·‪:¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫ֹאמר ׁ ָשא ּול‪ֵ ,‬מעֲ ָמלֵ ִקי הֱ ִביא ּום‪,‬‬
‫"וַ ּי ֶ‬ ‫כול גרי גרורי ה לעתיד לבא‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫יטב ַה ּצֹאן וְ ַה ָּב ָקר‪,‬‬ ‫אֲ ׁ ֶשר ָח ַמל ָה ָעם ַעל ֵמ ַ‬ ‫אמר ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬
‫ָ‬
‫לְ ַמ ַען זְ ב ַֹח לַ יהֹוָ ה אֱ ל ֶֹהיך" )שמואל א טו‪,‬טו(!?‬ ‫כד‬
‫מאי קראה?‬
‫יטב"‪,‬‬ ‫יטב"? דמי " ֵמ ַ‬ ‫מאי‪ֵ " 7‬מ ַ‬ ‫ש ָפה ְבר ּו ָרה‬ ‫" ִ ּכי ָאז ֶא ְה ּפ ְֹך ֶאל ַע ִּמים ָ ׂ‬
‫יטב"?‬
‫ומאי שנא " ֵמ ַ‬ ‫כה‬
‫לִ ְקרֹא ֻכ ּ ָלם ְּב ׁ ֵשם יְ הֹוָ ה" )צפניה ג‪,‬ט(‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫כי היכי דליקפ‪ 3‬עליה זבינא‪.‬‬ ‫אמר ליה ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫כו‬
‫תא שמע‪:‬‬ ‫ודלמא מעבודה זרה הוא דהדור בהו!?‬ ‫‪2‬‬
‫אמר ליה ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬

‫ֹאמר אֲ ַרוְ נָה ֶאל ָ ּדוִ ד‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫"וַ ּי ֶ‬
‫ְ‬ ‫דו ׁ ְש ֶכם ֶא ָחד" )ש( כתיב‪.‬‬
‫"לְ ָע ְב ֹ‬
‫יִ ַ ּקח וְ י ַַעל אֲ דֹנִ י ַה ּ ֶמלֶ ך ַה ּט ֹוב ְּב ֵעינָ יו )כתיב בעינו(‪,‬‬
‫¯· ‪ ‡ÙÙ‬מתני הכי‪.‬‬
‫ְר ֵאה‪ַ 10‬ה ָּב ָקר לָ עֹלָ ה‪,‬‬
‫וְ ַה ּמ ִֹר ִ ּגים ּו ְכלֵ י ַה ָּב ָקר לָ ֵע ִצים" )שמואל ב כד‪,‬כב(!?‬ ‫ו¯· ‪ „È·Ê‬מתני הכי‪:‬‬
‫אמר ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬ ‫ותרוייהו אמרי‪:‬‬ ‫‪3‬‬
‫ארונה גר תושב היה‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫וכ היה ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬פוסל בכל הקרבנות‪,‬‬
‫ותרוייהו אמרי‪:‬‬
‫מאי " ּמֹ ִר ִ ּגים"?‬ ‫מאיכז אותיבו ליה חברוהי ל¯·‪?¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫אמר ‪:‡ÏÂÚ‬‬ ‫" ָּכל צֹאן ֵק ָדר יִ ָ ּק ְבצ ּו לָ ְך ֵאילֵ י נְ ָב ֹיות יְ ׁ ָש ְרת ּונ ְֶך"כח!?‬
‫מטה של טורביל‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫אמר להכט ¯·‪:¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫מאי מטה של טורביל?‬ ‫כול גרי גרורי ה לעתיד לבא;‬
‫ל‬
‫עיזא דקורקסא דדייש‪.‬‬ ‫שנאמר‪:‬‬
‫אמר ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬ ‫" ִ ּכי ָאז ֶא ְה ּפ ְֹך ֶאל ַע ִּמים ָ ׂ‬
‫ש ָפה ְבר ּו ָרה‬
‫לד‬
‫מאי קראה?‬ ‫לִ ְקרֹא ֻכ ּ ָלם ְּב ׁ ֵשם יְ הֹוָ ה"‪.‬‬
‫יפי ֹּות‪,‬‬ ‫ש ְמ ִּת ְ‬
‫מו ַרג ָחר ּוץ ָח ָד ׁש ּ ַב ַעל ּ ִפ ִ‬ ‫יך לְ ֹ‬ ‫" ִה ּנֵה ַ ׂ‬ ‫מתקי לה ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬
‫‪13‬‬
‫עות ַּכ ּמֹץ ָּת ִ ׂשים" )ישעיהו מא‪,‬טו(‪.‬‬ ‫ּ ָתד ּו ׁש‪ָ 14‬ה ִרים וְ ָתדֹק ּוגְ ָב ֹ‬ ‫ודלמא מעבודה זרהלא הוא דהדורלב בהו!?‬
‫מיתיבי‪:‬‬ ‫דו ׁ ְש ֶכם ֶא ָחד" כתיב‪.‬‬
‫"לְ ָע ְב ֹ‬
‫‪4‬‬
‫רות ֶהעֱ ל ּו עֹלָ ה לַ יהֹוָ ה" )שמואל א ו‪,‬יד(!?‬

‫"וְ ֶאת ַה ּ ָפ ֹ‬ ‫‪15‬‬
‫הוראת שעה היתה‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫מיתיבי‪:‬‬
‫הכי נמי מסתברא‪,‬‬ ‫ֹאמר מ ׁ ֶֹשה‪,‬‬ ‫"וַ ּי ֶ‬
‫דאי לא תימא הכי עולה נקבה מי איכא?‬ ‫ַּגם‪ַ 5‬א ָּתה ִּת ּ ֵתן ְּבי ֵָדנ ּו זְ ָב ִחים וְ ע ֹֹלות" )שמות י‪,‬כה(!?‬
‫ומאי קושיא?‬ ‫קוד מת תורה שאני‪.‬‬
‫דלמא בבמת יחיד‪,‬‬ ‫‪17‬‬
‫וכד¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪,‰·‰‬‬ ‫תא שמע‪:‬‬

‫דאמר ¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪:‰·‰‬‬ ‫רו ח ֵֹתן מ ׁ ֶֹשה עֹלָ ה ּוזְ ָב ִחים לֵ אל ִֹהים" )ש יח‪,‬יב(!?‬
‫"וַ ִּי ַ ּקח יִ ְת ֹ‬
‫יתרו נמי קוד מת תורה הוה‪.‬‬
‫רש"י‬ ‫הניחא למא דאמר‪ :‬יתרו קוד מת תורה הוה;‬ ‫‪6‬‬
‫אלא למא דאמר‪ * :‬יתרו לאחר מת תורה הוה ‬ ‫כד‪:‬‬

‫‪ .·ËÈÓ ÈÓ„ 7‬למוכר ולקנות בדמיה בהמות מישראל להקריב‪:‬‬ ‫מאי איכא למימר!?‬
‫‪ .‡È·Ê 8‬מכר‪:‬‬ ‫יתרולג מישראל זב‪.‬‬
‫‪ .‰Â¯‡ 9‬יבוסי היה בספר שמואל‪:‬‬
‫‪ .‰ÏÂÚÏ ¯˜·‰ ‰‡¯ 10‬אלמא הקריב דוד בהמת גוי^ לקרב‪:‬‬
‫‪ .·˘Â˙ ¯‚ 11‬שקיבל שבע מצות בני נח והרי רביעה בכלל‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡Ò˜¯Â˜„ ‡ÊÈÚ ÏÈ·¯ÂË 12‬ד גדול ועב מאד ורחב וטרו בפגימות הרבה‬
‫לרוחבו עמוקות תכופות זו אצל זו ודשי בו תבואה שמעבירי עליו הבהמות‬
‫והפגימות נכנסו בדייש והתבואה נחבטת‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈ¯Â¯‚ 1‬מעצמ נגררי להתגייר אע''פ שאי מקבלי אות‪:‬‬
‫‪ .ıÂ¯Á ‚¯ÂÓÏ 13‬טרו בפגימות וה פיפיות‪:‬‬ ‫‪ .Â‰· È¯„‰ ^Ê"ÚÓ 2‬כדכתיב לקרוא כול בש ה' אבל מרביעה לא הדרי‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ¯‰ ˘Â„˙ 14‬אלמא לדישה עבדי ליה‪:‬‬ ‫‪ .È¯Ó‡ Â‰ÈÈÂ¯˙Â 3‬ר' אמי ורבי יצחק נפחא בי דרב פפא לרב זביד איכא טובא‬
‫‪ .˙Â¯Ù‰ ˙‡Â 15‬באנשי בית שמש מישתעי קרא בפרות שהביאו הארו מאר‪3‬‬ ‫דרב פפא מתני פתח חד פתח איד) ומתני מאי קראה ברב יוס ואתקפתא‬
‫פלשתי‪:‬‬ ‫דדלמא מע"ז^ הוא דהדרו מתני לה באביי‪:‬‬
‫‪ .‰Ú˘ ˙‡¯Â‰ 16‬מפני נס שנעשה על ידיה שהביאו הארו מעצמ ואי איש‬ ‫‪ .„Á‡ ÌÎ˘ 4‬משמע אי חילוק בעובדיו ישראל והאומות תהא עבודת שוה‬
‫מנהיג ואת בניה כלו בבית ולא געו אחרי בניה אלא הוליכוהו ואמרו שירה‬ ‫בכל מצותיו‪:‬‬
‫כדלקמ‪:‬‬ ‫‪ .Ô˙˙ ‰˙‡ Ì‚ 5‬תיקשי לר''א‪:‬‬
‫‪ .„ÈÁÈ ˙Ó·· ‡ÓÏ„ 17‬שרי דהת בבמת יחיד הואי דבמה גדולה בנוב היתה‬ ‫‪ .„''ÓÏ ‡ÁÈ‰ 6‬פלוגתא דבני רבי חייא ורבי יהושע ב לוי בפ' בתרא דשחיטת‬
‫באותה שעה כשנלקח הארו וחרב משכ שילה ובאו לה לנוב‪:‬‬ ‫קדשי )קטז‪:(.‬‬

‫סב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כד‪:‬‬
‫מאי "וַ ִּי ּ ׁ ַש ְרנָ ה"?‬ ‫מני לעולה נקבה שהיא כשרה בבמת יחיד?‬
‫אמר ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬משו ¯·‪:¯È‡Ó È‬‬ ‫שנאמר )ש ז‪,‬ט(‪:‬‬
‫שאמרו שירה‪.‬‬ ‫עולָ ה"‪.‬‬
‫"וַ ִּי ַ ּקח ׁ ְשמ ּו ֵאל ְטלֵ ה ָחלָ ב ֶא ָחד וַ ּיַעֲ לֵ ה ּו )כתיב ויעלה( ֹ‬
‫‪1‬‬
‫ו¯· ‪ ‰È·ÂË ¯· ‡¯ËÂÊ‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫ויעלהו זכר משמע!?‬

‫שישרו פניה כנגד ארו ואמרו שירה‪.‬‬ ‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬
‫"ויעלה" כתיב‪.‬‬
‫ומאי שירה אמרו?‬
‫אמר ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬משו ¯·‪:¯È‡Ó È‬‬ ‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫" ָאז י ׁ ִָשיר מ ׁ ֶֹשה ּו ְבנֵי יִ ְ ׂש ָר ֵאל" )שמות טו(‪.‬‬ ‫גבול יש לה‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬דידיה אמר‪:‬‬ ‫פחותה מבת שלש שני נעקרת‪,‬‬

‫מו" )ישעיהו יב(‪.‬‬
‫הוד ּו לַ יהֹוָ ה ִק ְרא ּו ִב ׁ ְש ֹ‬
‫"וַ אֲ ַמ ְר ּ ֶתם ּ ַבי ֹּום ַהה ּוא ֹ‬
‫בת שלש שני אינה נעקרת‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫איתיביה כל הני תיובתא‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫ו¯·‪ ˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אמר‪:‬‬ ‫שני להו‪:‬‬

‫מזמורא יתמא‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫פחותה מבת שלש שני‪.‬‬
‫מור ׁ ִשיר ּו לַ יהֹוָ ה ׁ ִשיר ָח ָד ׁש‪,‬‬
‫" ִמזְ ֹ‬
‫רו ַע ָק ְד ׁש ֹו" )תהלי צח(‪.‬‬
‫ינו ּוזְ ֹ‬
‫יעה ּל ֹו יְ ִמ ֹ‬
‫הו ׁ ִש ָ‬
‫שה ֹ‬ ‫אות ָע ָ ׂ‬ ‫ִ ּכי נִ ְפלָ ֹ‬ ‫תא שמע‪:‬‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬אמר‪:‬‬ ‫רות ֶהעֱ ל ּו עֹלָ ה לַ יהֹוָ ה" )ש ו‪,‬יד(!?‬
‫"וְ ֶאת ַה ּ ָפ ֹ‬
‫"יְ הֹוָ ה ָמלָ ְך יִ ְר ְ ּגז ּו ַע ִּמים" )ש צט(‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫בפחותה מבת שלש שני‪.‬‬
‫¯·‪ ÈÓÁ ¯· Ï‡ÂÓ˘ È‬אמר‪:‬‬ ‫מתקי לה ¯· ‪:Ô˙ ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬
‫"יְ הֹוָ ה ָמלָ ְך ּגֵא ּות לָ ֵב ׁש" )ש צג(‪.‬‬ ‫ֵיהם ָּכל ּו ַב ָּביִ ת" )ש‪,‬י(!?‬
‫א כ היינו "וְ ֶאת ְּבנ ֶ‬
‫¯·‪ ‡ÁÙ ˜ÁˆÈ È‬אמר‪:‬‬ ‫פחותה מבת שלש שני‪.‬‬
‫רוני רוני השיטה‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫התנופפי ברוב הדר) המחושקת בריקמי זהב‪,‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫מי קא ילדה?‬
‫לה‬
‫המהוללה בדביר ארמו ומפוארה בעדי עדיי‪.‬‬
‫‪1817‬‬ ‫‪16‬‬
‫והתנ )בכורות ג‪:‬א(‪:‬‬
‫פרה וחמור בתלו שלש ודאי לכה‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫¯· ‡˘‪ È‬מתני לה להא ד¯·‪ ˜ÁˆÈ È‬אהא‪:‬‬ ‫מכא ואיל) ספק!?‬ ‫‪87‬‬
‫ֹאמר מ ׁ ֶֹשה ק ּו ָמה יְ הֹוָ ה" )במדבר י‪,‬לה(‪,‬‬

‫"וַ יְ ִהי ִּבנְ ס ַֹע ָה ָארֹן וַ ּי ֶ‬ ‫אלא‪,‬‬
‫ישראל מאי אמרו?‬ ‫‪19‬‬ ‫מחוורתא כדשני מעיקרא‪.‬‬
‫לז‬
‫אמר ¯·‪:‡ÁÙ ˜ÁˆÈ È‬‬
‫רוני רוני השיטה‪.‬‬ ‫רות ּ ַב ֶּד ֶר ְך‬
‫"וַ ִּי ּ ׁ ַש ְרנָה‪ַ 9‬ה ּ ָפ ֹ‬
‫ַעל ֶּד ֶר ְך ּ ֵבית ׁ ֶש ֶמ ׁש" וגו' )שמואל א ו‪,‬יב(‪.‬‬
‫אמר ¯·‪:‬‬
‫כמא קרו פרסאי לספרא דביר?‬
‫מהכא‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫"וְ ׁ ֵשם ְ ּד ִביר לְ ָפנִ ים ִק ְריַת ֵס ֶפר" )שופטי א‪,‬יא(‪.‬‬
‫‪ .·ÏÁ ‰ÏË 1‬רחל ומניקה את בנה‪:‬‬
‫לח‬ ‫‪ .¯Ó‡ ÔÁÂÈ È·¯ 2‬האי דקתני לעיל לוקחי מה לקרב לאו מלתא פסיקתא^‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫היא לכל בהמות‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫כמא קרו פרסאי לנידה דשתנא?‬ ‫‪ .˙¯˜Ú ÌÈ˘ '‚ ˙·Ó ‰˙ÂÁÙ ‰Ï ˘È ÏÂ·‚ ‡Ï‡ 3‬בהרבעת איש ונקחת מ‬
‫מהכא‪:‬‬ ‫הגוי^ דחייס עלה‪:‬‬
‫‪ .˘Ï˘ ˙· Ï·‡ 4‬שוב אינה נעקרת וחיישינ לרביעה‪:‬‬
‫‪ .‡˙·ÂÈ˙ È‰ ÏÎ 5‬דהני קראי דשרו בהמות גוי^ להקרבה‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .'ÂÎ ¯ÂÓÁÂ ‰¯Ù 6‬בבכורות )יט‪ (:‬תנ הלוקח בהמה מ הגוי^ ואינו יודע א‬
‫כבר בכרה א לאו עז בת שנתה ודאי לכה מכא ואיל) ספק פרה וחמור בת‬
‫שלש ודאי לכה ולד ראשו שתלד ביד ישראל א זכר הוא ודאי לכה א אינה‬
‫‪ .‡Ó˙È 10‬שלא הוזכר ש אמרו‪:‬‬ ‫יתירה בעת לידתה על בת שלש דודאי לא ילדה בבית גוי‪^:‬‬
‫‪ .ÂÊ‚¯È 11‬על שהכ במכת טחורי‪:‬‬ ‫‪ .ÍÏÈ‡Â Ô‡ÎÓ 7‬א יתירה על בת שלש היתה כשילדה בבית ישראל הוי ולדה‬
‫‪ .‰ËÈ˘‰ 12‬ארו עצי שטי‪:‬‬ ‫זה ספק בכור ואיכא למימר כבר בכרה בבית גוי^ ואיכא למימר לא בכרה זה‬
‫‪ .ÈÙÙÂ˙‰ 13‬התרוממי‪:‬‬ ‫בבית הגוי^ וזה בכור שלה וירעה בכור זה עד שיסתאב שהרי אינו ראוי לקרב‬
‫‪ .˙˜˘ÂÁÓ‰ 14‬קשורה כמו וחשוקיה כס )שמות כז(‪:‬‬ ‫שמא אי זה בכור ולאחר שיש בו מו יאכלנו בעליו ולא יתננו לכה שבכור‬
‫‪ .·‰Ê ÈÓ˜È¯· 15‬מצופה זהב טהור מבית ומחו‪:3‬‬ ‫בעל מו מותר לזרי ואי בו אלא משו גזילת מתנות כהונה אפי' הוא ודאי‬
‫‪ .ÔÂÓ¯‡ ¯È·„· ‰ÏÏÂ‰Ó‰ 16‬שס''ת של משה בתוכו וארו מהולל ומפואר במה‬ ‫וזהו ספק הוה הכה מוציא מחבירו ועליו הראיה שלא ילדה בבית הגוי^ וגבי‬
‫שבתוכו‪:‬‬ ‫ספק פטר חמור מפריש עליו טלה להתירו בהנאה דכתיב תפדה בשה והטלה‬
‫‪ .ÌÈÈ„Ú È„Ú· 17‬ואי ל) עדי גדול מזה‪:‬‬ ‫יעכב בעצמו דאפילו ודאי פטר אי קדושה חלה על טלה הנית אלא משו‬
‫‪ .¯È·„ 18‬הוא ספר בלשו פרסי‪:‬‬ ‫גזילת כה יש וכיו שהוא ספק אפילו גזל ליכא דראיה על הכה‪:‬‬
‫‪ .Â¯Ó‡ È‡Ó Ï‡¯˘ÈÂ 19‬בנסוע הארו בעת המסעות שבמדבר שהיה משה אומר‬ ‫‪ .˙È·· ÂÏÎ 8‬לשו בית הכלא )מלכי א כב( לישנא אחרינא לשו מניעה כמו לא‬
‫קומה ה' )במדבר י( ומה ישראל עוני אחריו‪:‬‬ ‫יכלה ממ) )בראשית כג( מנעו מליל) אחריה‪:‬‬
‫‪ .‡˙˘„ 20‬נוטריקו ד' דר) ש' נשי‪:‬‬ ‫‪ .‰¯˘ÈÂ 9‬אז ישיר כי גאה גאה לשלוח יד בפלשתי ובדגו אלהיה‪:‬‬

‫סג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כה‪.‬‬
‫כולה מלתא " ְּכ ֹיום ָּת ִמים";‬ ‫‪16‬‬

‫‪.‬‬
‫)בראשית לא‪,‬לה( *‬ ‫כה‪ּ ִ " .‬כי ֶד ֶר ְך נָ ׁ ִשים לִ י"‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬אמר‪:‬‬
‫שלשי ושית‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫"וַ ִּי ּדֹם‪ַ 21‬ה ּ ׁ ֶש ֶמ ׁש וְ י ֵָר ַח ָע ָמד ַעד‪ 3‬יִ ּקֹם ג ֹּוי אֹיְ ָביו‪,‬‬
‫אזיל שית וק תריסר‪,‬‬ ‫הֲ לֹא‪ִ 4‬היא ְכת ּו ָבה ַעל ֵס ֶפר ַה ּי ׁ ָָשר" )יהושע י‪,‬יג(‪,‬‬
‫אזיל שית וק תריסר‪,‬‬ ‫מאי " ֵס ֶפר ַה ּי ׁ ָָשר"?‬
‫עמידתו " ְּכ ֹיום ָּת ִמים";‬ ‫אמר ¯·‪ ‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫¯·‪ ÈÓÁ ¯· Ï‡ÂÓ˘ È‬אמר‪:‬‬ ‫זה ספר אברה‪ ,‬יצחק‪ ,‬ויעקב שנקראו ישרי‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫ארבעי ושמונה‪,‬‬‫‪18‬‬ ‫מות יְ ׁ ָש ִרים"‪.‬‬

‫שנאמר )במדבר כג‪,‬י(‪ָ ּ " :‬תמֹת נ ְַפ ׁ ִשי ֹ‬
‫‪6‬‬
‫אזיל שית וק תריסר‪,‬‬ ‫והיכא רמיזא?‬ ‫‪7‬‬

‫נא‬
‫אזיל שית וק עשרי וארבע‪,‬‬ ‫עו יִ ְהיֶה ְמלֹא ַהג ֹּויִ ם" )בראשית מח‪,‬יט(‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫"וְ זַ ְר ֹ‬
‫בוא ְּכ ֹיום ָּת ִמים" )ש(‪,‬‬
‫"וְ ל ֹא ָאץ לָ ֹ‬ ‫אימתי יהיה זרעולט " ְמל ֹא ַהג ֹּויִ ם"?‬
‫מכלל דמעיקרא לאו " ְּכ ֹיום ָּת ִמים" הוה‪.‬‬ ‫בשעה שעמדה לו חמה ליהושע‪.‬‬
‫מ‬
‫איכא דאמרי‪:‬‬ ‫‪19‬‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬אמר‪:‬‬
‫מא‬
‫בתוספתא פליגי‪,‬‬ ‫זה ספר משנה תורה‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫מב‬
‫¯·‪ ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬אמר‪:‬‬ ‫‪20‬‬
‫ואמאי קרו ליה ספר הישר?‬
‫נב‬ ‫מג‬
‫עשרי וארבע‪,‬‬ ‫דכתיב ביה )דברי יח‪,‬ו(‪:‬‬
‫מד‬
‫אזיל שית וק תריסר‪,‬‬ ‫"וְ ָע ִ ׂש ָית ַה ּי ׁ ָָשר וְ ַה ּט ֹוב ְּב ֵעינֵי יְ הֹוָ ה"‪.‬‬
‫אזיל שית וק תריסר‪,‬‬ ‫מה‬
‫והיכא רמיזא?‬
‫עמידתו " ְּכ ֹיום ָּת ִמים";‬ ‫מו‬
‫דכתיב )ש לג‪,‬יז(‪:‬‬
‫מז‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬אמר‪:‬‬ ‫‪21‬‬
‫" ָּב ֶהם ַע ִּמים יְ ַנ ַּגח י ְַח ָ ּדו ַא ְפ ֵסי ָא ֶרץ"‪,‬‬
‫מח‬
‫שלשי ושש‪,‬‬ ‫אימתי?‬
‫אזיל שית וק תריסר‪,‬‬ ‫מט‬
‫נג‬
‫בשעה שעמדה לו חמה ליהושע‪.‬‬
‫אזיל שית וק עשרי וארבע‪,‬‬
‫בוא ְּכ ֹיום ָּת ִמים";‬ ‫"וְ ל ֹא ָאץ לָ ֹ‬ ‫"וַ ּיַעֲ מֹד‪ַ 10‬ה ּ ׁ ֶש ֶמ ׁש ּ ַבחֲ ִצי ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם‪,‬‬
‫¯·‪ ÈÓÁ ¯· Ï‡ÂÓ˘ È‬אמר‪:‬‬ ‫‪22‬‬
‫בוא ְּכ ֹיום ָּת ִמים" )יהושע י‪,‬יג(‪.‬‬ ‫וְ ל ֹא‪ָ 11‬אץ לָ ֹ‬
‫ארבעי ושמונה‪,‬‬ ‫וכמה?‬
‫נד‬
‫אזיל שית וק עשרי וארבע‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫אזיל שית וק עשרי וארבע‪,‬‬ ‫עשרי וארבענ שעי‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫מקיש עמידתו לביאתו‪,‬‬ ‫אזיל שית וק שית‪,‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫מה ביאתו " ְּכ ֹיום ָּת ִמים"‪,‬‬ ‫אזיל שית וק שית‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫א עמידתו " ְּכ ֹיום ָּת ִמים"‪.‬‬

‫רש"י‬
‫תנא‪:‬‬
‫כש שעמדה לו חמה ליהושע ‬ ‫‪ .˘Ó˘‰ ÌÂ„ÈÂ 1‬ביהושע כתיב כשנלח ע חמשת המלכי הצרי על‬
‫כ) עמדה לו חמה למשה ולנקדימו ב גוריו‪.‬‬ ‫הגבעוני והכא נקט לה משו דפליגי לעיל ר''א ורבי שמואל בר נחמני במדרש‬
‫פסוקא דוישרנה ופליגי נמי במדרש דויעמד השמש‪:‬‬
‫יהושע‪.‬‬ ‫‪ .ÌÂ„ÈÂ 2‬שתק מלומר שירה שבכל עת לכתו אינו שותק ובעמידתו שותק‬
‫קראי‪.‬‬ ‫ויהושע אומר שירה בשבילה דכתיב אז ידבר יהושע לה' ביו תת ה' וגו'‪:‬‬
‫‪ .ÈÂ‚ ÌÂ˜È „Ú 3‬ינקו ישראל מאויביו‪:‬‬
‫‪ .¯˘È‰ ¯ÙÒ ÏÚ ‰·Â˙Î ‡È‰ ‡Ï‰ 4‬שעתיד ליעשות לי נס‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎ Ì‰¯·‡ ¯ÙÒ 5‬היינו ספר בראשית שמעשה אבות כתובי בו‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .ÌÈ¯˘È ˙ÂÓ 6‬בלע מבקש על עצמו שימות מיתה של גויעה כמות‪:‬‬
‫‪ .˙È˘ ÏÈÊ‡Â 15‬עד ערב וק שית כדכתיב ולא א‪ 3‬לבוא‪:‬‬ ‫‪ .‡ÊÈÓ¯ ‡ÎÈ‰Â 7‬בבראשית שעתיד יהושע לבא לנס זה יהושע משבט אפרי בא‬
‫‪ .‡˙ÏÈÓ ‰ÏÂÎ 16‬הילוכו ועמידתו כיו תמי עשרי וארבע של יו ולילה‬ ‫כדכתיב )במדבר יג( למטה אפרי הושע ב נו‪^:‬‬
‫דשאר ימי‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÂ‚‰ ‡ÏÓ 8‬כל הארצות נתמלאו מיראתו ומאימתו זרעו של אפרי יהיה מלא‬
‫‪ .˙È˘Â 'Ï 17‬דיו תמי דקרא אעמידה לחוד קאי‪:‬‬ ‫הגוי אד נוצח כא מלחמה ואי בני אספמייא יודעי בה אבל בשעה שעמדה‬
‫‪ .‰ÂÓ˘Â ÌÈÚ·¯‡ 18‬דיו תמי דקרא אשהיה דשקיעה קאי וקמייתא דלא כתיב‬ ‫לו חמה ליהושע נראה לכל העול ויראו מפניו‪:‬‬
‫ביה כיו תמי סת עמידה שני עשר שעות כעמידה שדרכו לעמוד ולשתוק‬ ‫‪ .‰¯Â˙ ‰˘Ó ¯ÙÒ 9‬וספר שופטי ל''ג הכא ואגב ריהטא דגירסא דלקמ‬
‫בלילה‪:‬‬ ‫ניקבעה היא ושבשתא היא דהא לא רמיזא ביה‪:‬‬
‫‪ .È¯Ó‡„ ‡ÎÈ‡ 19‬הנ) שיעורי דהנ) רבנ בתוספתא שניתוס על היו קאמרי‬ ‫‪ .˘Ó˘‰ „ÓÚÈÂ 10‬יש במשמעה שתי עכבות אחת בחצי השמי והיינו בחצי‬
‫להו‪:‬‬ ‫היו ואחת סמו) לשקיעתו‪:‬‬
‫‪ .È‡Â‰ Ú·¯‡Â ÌÈ¯˘Ú ¯Ó‡ ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È·¯ 20‬התוספתא ויו תמי אעמידה‬ ‫‪ .‡Â·Ï ı‡ ‡ÏÂ ·È˙Î„ 11‬אלא שהה כיו תמי דהיינו עשרי וארבע שעות‬
‫קאי‪:‬‬ ‫דיו אינו תמי ושל אלא ע לילו‪:‬‬
‫‪ .ÈÂ‰ Â''Ï ¯Ó‡ ‡''¯Â 21‬תוספתא ויו תמי דקרא אעמידה דלא א‪ 3‬לבוא קאי‬ ‫‪ .‰Ú·¯‡Â ÌÈ¯˘Ú 12‬היה אותו יו מעלות השחר עד יציאת הכוכבי ויו תמי‬
‫וקמייתא סתמא י''ב שעות כתורת לילה‪:‬‬ ‫אכולה מילתא קאי אהלו) ואעמידה‪:‬‬
‫‪ .¯·Ò ÈÓÁ ¯· Ï‡ÂÓ˘ '¯Â 22‬דכיו תמי אעמידה דולא א‪ 3‬לבוא קאי ומיהו‬ ‫‪ .˙È˘ ÏÈÊ‡ 13‬עד חצי השמי‪:‬‬
‫מקיש עמידתו דחצי השמי לביאתו דלא א‪ 3‬לבוא‪:‬‬ ‫‪ .˙È˘ Ì˜Â 14‬דכתיב ויעמד השמש‪:‬‬

‫סד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כה‪.‬‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬אומר‪:‬‬ ‫נקדימו ב גוריו‪.‬‬‫‪1‬‬
‫זה ספר משנה תורה;‬ ‫‪8‬‬

‫גמרא‪.‬‬
‫ואמאי קרו ליה ספר הישר?‬ ‫נה‬
‫‪2‬‬
‫משה‪.‬‬
‫דכתיב )דברי ו‪,‬יח(‪:‬‬ ‫מנל?‬
‫"וְ ָע ִ ׂש ָית ַה ּי ׁ ָָשר וְ ַה ּט ֹוב ְּב ֵעינֵי יְ הֹוָ ה"‪.‬‬ ‫נו‬
‫אמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫והיכא רמיזא?‬ ‫אתיא אחל אחל‪,‬‬
‫לו" )ש לג‪,‬ז(‪,‬‬‫"י ָָדיו ָרב ֹ‬ ‫ָ‬
‫כתיב הכא )דברי ב‪,‬כה(‪ָ " :‬א ֵחל ּ ֵתת ּ ַפ ְח ְ ּדך"‪,‬‬
‫ואיזו היא מלחמה שצריכה שתי ידי?‬ ‫‪9‬‬
‫וכתיב הת )יהושע ג‪,‬ז(‪:‬נז " ָא ֵחל ַּג ֶּדלְ ָך"‪.‬‬
‫הוי אומר זו קשת‪.‬‬
‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬
‫¯·‪ ÈÓÁ ¯· Ï‡ÂÓ˘ È‬אמר‪:‬‬ ‫אתיא תת תת‪,‬‬
‫ָ‬
‫כתיב הכא‪ָ " :‬א ֵחל ּ ֵתת ּ ַפ ְח ְ ּדך"‪,‬‬
‫זה ספר שופטי‪,‬‬
‫ואמאי קרו ליה ספר הישר?‬ ‫וכתיב הת )ש י‪,‬יב(‪:‬נח " ְּבי ֹום ּ ֵתת יְ הֹוָ ה ֶאת ָהאֱ מ ִֹרי"‪.‬‬
‫דכתיב )שופטי יז‪,‬ו(‪:‬‬ ‫¯·‪ ÈÓÁ ¯· Ï‡ÂÓ˘ È‬אמר‪:‬‬
‫" ַּב ּי ִָמים ָה ֵהם ֵאין ֶמלֶ ְך ְּביִ ְ ׂש ָר ֵאל ִא ׁיש ַה ּי ׁ ָָשר ְּב ֵעינָ יו יַעֲ ֶׂשה"‪.‬‬ ‫מגופיה דקרא שמעת ליה‪:‬‬
‫"אֲ ׁ ֶשר יִ ׁ ְש ְמע ּון ׁ ִש ְמעֲ ָך וְ ָרגְ ז ּו וְ ָחל ּו ִמ ּפנ ָ‬
‫ֶיך" )דברי ב‪,‬כה(‪,‬‬
‫והיכא רמיזא?‬ ‫ָ‬
‫סב‬
‫ש ָר ֵאל‪,‬‬
‫ֹרות ְּבנֵי יִ ְ ׂ‬‫" ַרק לְ ַמ ַען ַּד ַעת ּד ֹ‬ ‫אימתי " ָרגְ ז ּו וְ ָחל ּו ִמ ּ ָפנֶיך"?‬
‫לְ לַ ְּמ ָדם ִמלְ ָח ָמה" )ש ג‪,‬ב(‪,‬‬ ‫בשעה שעמדה לו חמה למשה‪.‬‬
‫ואיזו היא מלחמה שצריכה לימוד?‬
‫הוי אומר זו קשת‪.‬‬ ‫מיתיבי‪:‬‬
‫ומנל דביהודה כתיב?‬ ‫‪10‬‬ ‫"וְ לֹא ָהיָה ַּכי ֹּום ַהה ּוא לְ ָפנָ יו וְ ַאחֲ ָריו" )ש י‪,‬יד(!?‬ ‫‪3‬‬
‫דכתיב )ש א‪,‬אב(‪:‬‬ ‫‪11‬‬

‫איבעית אימא ‬
‫" ִמי יַעֲ לֶ ה ּ ָלנ ּו ֶאל ַה ְ ּכנַ עֲ נִ י‪ ...‬לְ ִה ּ ָל ֶחם ּב ֹו‪,‬‬ ‫שעות הוא דלא הוו נפיש כולי האי;‬
‫ֹאמר יְ הֹוָ ה יְ ה ּו ָדה יַעֲ לֶ ה"‪.‬‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ואיבעית אימא ‬
‫אבני ברד לא הוו‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫יה‪,‬‬
‫"וַ ּי ֶָרם‪ַ 12‬ה ּ ַט ָּבח ֶאת ַה ּ ׁש ֹוק וְ ֶה ָעלֶ ָ‬
‫דכתיב )ש‪,‬יא(‪:‬‬
‫נט‬
‫חורֹן‪,‬‬
‫מו ַרד ּ ֵבית ֹ‬ ‫ש ָר ֵאל ֵהם ְּב ֹ‬ ‫"וַ יְ ִהי ְּבנ ָֻסם ִמ ּ ְפנֵי יִ ְ ׂ‬
‫וַ ּי ֶָׂשם לִ ְפנֵי ׁ ָשא ּול" )שמואל א ט‪,‬כד(‪.‬‬ ‫וַ יהֹוָ ה ִה ׁ ְשלִ ְ‬
‫ֹלות ִמן ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם ַעד עֲ ז ֵָקה‪,‬‬
‫יהם אֲ ָבנִ ים ְ ּגד ֹ‬ ‫יך עֲ לֵ ֶ‬
‫יה"?‬
‫מאי "וְ ֶה ָעלֶ ָ‬ ‫ס‬
‫סג‬
‫וַ ּי ָֻמת ּו ַר ִּבים אֲ ׁ ֶשר ֵמת ּו ְּב ַא ְבנֵי ַה ָּב ָרד" וכו'‪.‬‬
‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬
‫שוק ואליה;‬ ‫סא‬
‫ֹאמר ‪ 5‬לְ לַ ּ ֵמד ְּבנֵי יְ ה ּו ָדה ָק ׁ ֶשת‪,‬‬ ‫"וַ ּי ֶ‬
‫יה"?‬
‫מאי "וְ ֶה ָעלֶ ָ‬
‫ִה ּנֵה‪ְ 6‬כת ּו ָבה ַעל ֵס ֶפר ַה ּי ׁ ָָשר" )שמואל ב א‪,‬יח(‪.‬‬
‫דמסמכא שוק לאליה‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫סד‬ ‫מאי " ֵס ֶפר ַה ּי ׁ ָָשר"?‬

‫ו¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬אמר‪:‬‬ ‫אמר ¯·‪ ‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫שוק וחזה‪,‬‬ ‫זה ספר אברה‪ ,‬יצחק‪ ,‬ויעקב שנקראו ישרי‪,‬‬
‫יה"?‬
‫מאי "וְ ֶה ָעלֶ ָ‬ ‫דכתיב בהו )במדבר כג‪,‬י(‪:‬‬
‫דמחית לה לחזה עילויה דשוק‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫מות יְ ׁ ָש ִרים ּו ְת ִהי ַאחֲ ִר ִיתי ָּכמֹה ּו"‪.‬‬
‫נַפ ׁ ִשי ֹ‬
‫" ּ ָתמֹת ְ‬
‫כי בעי אנופי ומנפי ליה‪.‬‬
‫והיכא רמיזא?‬
‫יך י ְָד ָך ְּבע ֶֹרף אֹיְ ֶב ָ‬
‫יך" )בראשית מט‪,‬ח(‪,‬‬ ‫"יְ ה ּו ָדה ַא ּ ָתה ֹיוד ּו ָך ַא ֶח ָ‬
‫רש"י‬ ‫ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עור ?‬
‫‪7‬‬
‫הוי אומר זו קשת‪.‬‬

‫‪ .‰¯Â˙ ‰˘Ó· ·È˙Î„ 8‬ועשית הישר והטוב‪:‬‬
‫‪ .„ÂÓÈÏ ‰ÎÈ¯ˆ˘ ‰ÓÁÏÓ ‡È‰ Â‰ÊÈ‡ 9‬כו'‪:‬‬
‫‪ .ÔÏÓÂ 10‬דקרא ביהודה כתיב‪:‬‬
‫‪ .·È˙Î„ 11‬ברישא דסיפרא מי יעלה בתחלה אל הכנעני להלח בו ויאמר הש‬ ‫רש"י‬
‫יהודה יעלה אלמא סת מלחמה דסיפרא איהודה קיימי‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏÚ‰ ˙‡Â ˜Â˘‰ ˙‡ Á·Ë‰ Ì¯ÈÂ 12‬משו פלוגתא דהני אמוראי גופייהו נקט‬
‫לה‪:‬‬ ‫‪ .‡¯Ó‚ ÔÂÈ¯Â‚ Ô· ÔÂÓÈ„˜ 1‬שהלווהו הגמו )אחד( עשר מעינות כו' במסכת‬
‫‪ .‰ÈÏÚ‰Â 13‬מה שעליה‪:‬‬ ‫תענית בפ' סדר תעניות אלו )יט‪:(:‬‬
‫‪ .‰ÈÏ‡Ï ˜Â˘ ‡ÎÓÒÓ„ 14‬השוק סמו) לאליה שהאליה מלמעלה ונסמכה על‬ ‫‪ .‰˘ÓÏ 2‬במלחמת סיחו‪:‬‬
‫השוק ושוק הוא עצ של צומת הגיד הממוצע בי קולית לארכובה ואיברי‬ ‫‪ .‡Â‰‰ ÌÂÈÎ ‰È‰ ‡Ï 3‬במעשה דיהושע כתיב‪:‬‬
‫התחתוני סומכי את העליוני‪:‬‬ ‫‪ .„¯· È·‡ 4‬דלא היו במשה‪:‬‬
‫‪ .˙ÈÁÓ„ 15‬מניח חזה על השוק גבי חזה ושוק של שלמי בשעת תנופה וההיא‬ ‫‪ .˙˘˜ ‰„Â‰È È· „ÓÏÏ ¯Ó‡ÈÂ 5‬בקינה שקונ דוד על שאול כתיב‪:‬‬
‫סעודתא אע''פ דזבח הוה כדכתיב )שמואל א ט( כי הוא יבר) )את( הזבח לא הוה‬ ‫‪ .‰·Â˙Î ‡È‰ ‡Ï‰ 6‬דבני יהודה היו מושכי קשת‪:‬‬
‫חזה ושוק דידהו לכה דבמה קטנה הוה וקיימא ל בפרק בתרא דזבחי )קיט‪(:‬‬ ‫‪ .Û¯ÂÚ „‚Î „È 7‬המוש) בקשת נות ידיו כנגד עיניו דהיינו מול העור הטרי''ל‬
‫חזה ושוק בבמה גדולה ואי חזה ושוק בבמה קטנה‪:‬‬ ‫בלע''ז‪:‬‬

‫סה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כה‪:‬‬
‫איכא בינייהו ‬ ‫‪14‬‬

‫ו¯·‪ ÈÓÁ ¯· Ï‡ÂÓ˘ È‬אמר‪:‬‬
‫אשה חשובה בי אנשי ושאינה חשובה בי הנשי‪.‬‬ ‫שוק ושופי‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫סח‬
‫יה"?‬
‫מאי "וְ ֶה ָעלֶ ָ‬
‫תניא כוותיה ד¯· ‡‪:È„È‬‬ ‫שופי עילויה דשוק קאי‪.‬‬
‫האשה‪ ,‬א על פי שהשלו עמה ‬ ‫‪15‬‬
‫לא תתייחד עמה‪,‬‬ ‫לא תתייחד אשה עמהם‪.‬‬

‫מפני שחשודי על העריות‪.‬‬ ‫במאי עסקינ?‬
‫אילימא בחד;‬
‫לא יתייחד אדם עמהן‪.‬‬ ‫דכוותה גבי ישראל מי שרי?‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫והתנ )קידושי ד‪:‬ב(‪:‬‬
‫ישראל שנטפל לו גויסט בדר) טופלו לימינו;‬
‫‪16‬‬
‫כה‪ :‬לא יתייחד איש אחד ע שתי נשי! *‬ ‫‪2‬‬
‫¯·‪ ‰˜Â¯· Ô· ÔÁÂÈ È·¯ Ï˘ Â· Ï‡ÚÓ˘È È‬אומר‪:‬‬ ‫אלא בתלתא;‬ ‫‪3‬‬
‫בסיי טופלו לימינו‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫דכוותה גבי ישראל בפרוצי מי שרי?‬
‫‪4‬‬
‫במקל טופלו לשמאלו‪.‬‬‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬

‫והתנ )ש(‪:‬‬
‫היו עולי במעלה או יורדי בירידה‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫אבל אשה אחת מתייחדת ע שני אנשי;‬
‫לא יהא ישראל למטה וגויע למעלה‪,‬‬ ‫‪21‬‬
‫ואמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫אלא ישראל למעלה וגויעא למטה;‬ ‫לא שנו אלא בכשרי‪,‬‬
‫ואל ישוח לפניו‪,‬‬ ‫‪22‬‬
‫אבל בפרוצי אפילו עשרה נמי לא‪,‬‬
‫שמא ירו‪ 3‬את גולגלתו‪.‬‬ ‫‪23‬‬
‫מעשה היה והוציאוה עשרה במטה!?‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫שאלו להיכ הול) ירחיב לו את הדר)‪,‬‬

‫‪24‬‬
‫לא צריכא‪,‬‬
‫כדר) שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע‪,‬‬ ‫בשאשתוסה עמו‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫סו‬
‫דכתיב )בראשית לג‪,‬יד(‪:‬‬ ‫ישראל אשתו משמרתו‪,‬‬
‫סז‬
‫" ַעד אֲ ׁ ֶשר ָאבֹא ֶאל אֲ דֹנִ י ֵׂש ִע ָירה"‪,‬‬ ‫גוי אי אשתו משמרתו‪.‬‬ ‫‪98‬‬
‫וכתיב )ש‪,‬יז(‪:‬‬
‫"וְ יַעֲ קֹב נָ ַסע ֻס ּכ ָֹתה"‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫ותיפוק ליה משו שפיכות דמי!?‬ ‫‪10‬‬
‫אמר ¯·‪:‰ÈÓ¯È È‬‬

‫באשה חשובה עסקינ‪ ,‬דמירתתי מינה;‬ ‫‪11‬‬
‫מעשה בתלמידי ¯·‪ ‡·È˜Ú È‬שהיו הולכי לכזיב‪,‬‬

‫¯· ‡‪ È„È‬אמר‪:‬‬
‫אשה כלי זיינה עליה‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫רש"י‬ ‫מאי בינייהו?‬ ‫‪13‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈÈ· È‡Ó 13‬בי לר' ירמי' דמוקי לה באשה חשובה הא לאו חשובה חיישי'‬
‫לשפיכו' דמי בי לרב אידי דאמר כלי זיינה עליה וליכא משו שפיכות דמי‬
‫מ''מ משו ערוה איכא בה ולא מתייחדת‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈÈ· ‡ÎÈ‡ 14‬אשה חשובה בי האנשי קרובה למלכות ואינה חשובה בי‬
‫רש"י‬
‫הנשי אינה יפה לרבי ירמיה דמוקי לה באשה חשובה דמשמע חשובה בי‬
‫האנשי ובי הנשי דקרובה למלכות היא ולא קטלי לה אבל משו עריות איכא‬
‫למיחש דיפה היא הכא חשובה בי האנשי ולא בי הנשי שריא לייחודי‬ ‫‪ .ÈÙÂ˘ 1‬כ היר) הסובב עצ הקולית וקורי פולפ''א‪:‬‬
‫דמשו שפיכות דמי ליכא דהא קרובה למלכות ומשו עריות נמי ליכא דהא‬ ‫‪ .ÌÈ˘ È˙˘ ÌÚ „Á‡ ˘È‡ „ÁÈÈ˙È ‡Ï 2‬שהנשי דעת קלות ושתיה תתרצינה‬
‫מכוערת היא לרב אידי אסירא לייחודי דכולהו חיישינ לערוה דהא סתמא קאמר‬ ‫לעבירה‪:‬‬
‫אשה כלי זיינה עליה ולא קאמר הכא באשה יפה עסקינ דכלי זיינה עליה‪:‬‬ ‫‪ .‡˙Ï˙· ‡Ï‡ 3‬להכי נקט תלתא דבישראל בתלתא שרו בי בעיר בי בדר)‬
‫‪ .‰ÓÚ ÌÂÏ˘‰˘ Ù''Ú‡ 15‬דודאי לא יהרגוה דהא כלי זיינה עליה לא תתייחד‬ ‫אבל תרי בעיר אי בדר) לא שמא יצטר) אחד מה לנקביו ונמצא אחד מה‬
‫עמה כו' והיינו כרב אידי בר אבי השלו עמה משמע היא נושאת את שלומה‬ ‫יתייחד ע הערוה בפ' עשרה יוחסי )קדושי פא‪:(.‬‬
‫ואינה צריכה שלו מלכות‪:‬‬ ‫‪ .È¯˘ ÈÓ ÔÈˆÂ¯Ù· 4‬וגוי^ למה ליה לתנא לאשמועינ הא אפי' ישראל‬
‫‪ .ÂÈÓÈÏ ÂÏÙÂË 16‬מחברו לגוי לימינו של ישראל שא ירצה הגוי^ להורגו‬ ‫דכוותייהו אסירי‪:‬‬
‫ישלח ישראל יד ימינו ויאחז בו‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈˆÈ¯Ù ‰¯˘Ú ‰Â‡ÈˆÂ‰Â 5‬לאשת איש זונה‪:‬‬
‫‪ .ÛÈÈÒ· 17‬דא היה הגוי^ חגור סיי טופלו ישראל לימינו כדי שיהא יד שמאל‬ ‫‪ .‰ËÓ· 6‬חו‪ 3‬לעיר לעבירה כעי קוברי מת שלא יבינו‪:‬‬
‫של גוי^ שהסיי חגור בו לצד ימינו של ישראל ומזומנת לימי ישראל לאחוז‬ ‫‪ .Â˙˘‡· 7‬של גוי^ עמו‪:‬‬
‫בה‪:‬‬ ‫‪ .Â˙¯Ó˘Ó Â˙˘‡ ÔÈ‡ ^ÈÂ‚ 8‬דלא קפדה דאיהו בקרי ואיתתיה בבוציני‪:‬‬
‫‪ .Ï˜Ó· 18‬א ביד גוי^ מקל‪:‬‬ ‫‪ .Â˙¯Ó˘Ó Â˙˘‡ Ï‡¯˘È Ï·‡ 9‬שרי כדתנ בעשרה יוחסי בזמ שאשתו עמו‬
‫‪ .ÂÏ‡Ó˘Ï Ï‡¯˘È ÂÏÙÂË 19‬שתהא יד ימי הגוי^ שהמקל בה סמוכה לישראל‬ ‫יש עמה בפונדקי מפני שאשתו משמרתו‪:‬‬
‫וא ירי יד ימינו תאחזו שמאלו של ישראל במקל הסמו) לה דאי טופלו לימינו‬ ‫‪ .‰ÈÏ ˜ÂÙÈ˙Â 10‬בלאו עבירה נמי לא תתייחד משו שפיכות דמי‪:‬‬
‫יהא המקל רחוק מידו של ישראל‪:‬‬ ‫‪ .‰·Â˘Á ‰˘‡· 11‬בי האנשי ובי הנשי אשה יפה וקרובה למלכות‬
‫‪ .‰ÏÚÓ· 20‬בהר או בסלע‪:‬‬ ‫דמיסתפו מינה ולא קטלי לה אבל משו עריות איכא דיפה היא ואצטרי)‬
‫‪ .‰ÏÚÓÏ ‡Ï‡ ‰ËÓÏ Ï‡¯˘È ‡‰È ‡Ï 21‬בעלייה יל) ישראל לפני הגוי^ דהיינו‬ ‫לאשמועי' דלא תתייחד חיישינ שמא תתפתה אבל אשה שאינה חשובה בי‬
‫למעלה אלא שטופלו לימינו דלא הוי אחריו ממש ובירידה יולי) הגוי^ לפניו‪:‬‬ ‫האנשי וחשובה בי הנשי משו רציחה נמי איכא דבא עליה ואחר כ) הורגה‬
‫‪ .ÂÈÙÏ ÁÂ˘È Ï‡Â 22‬אפי' במישור אל ישחה ישראל לפני הגוי^ ליטול כלו‪:‬‬ ‫דלא ס''ל אשה כלי זיינה עליה וחשובה בי האנשי ולא בי הנשי מותרת‬
‫‪ .Â˙Ï‚ÏÂ‚ ˙‡ ıÂ¯È ‡Ó˘ 23‬ירוצ‪:3‬‬ ‫להתייחד ומשו עריות ליכא דאינה יפה‪:‬‬
‫‪ .Í¯„‰ ˙‡ ÂÏ ·ÈÁ¯È 24‬א היה צרי) לו ליל) עד פרסה יאמר לו ב' פרסאות אני‬ ‫‪ .‰ÈÏÚ ‰ÈÈÊ ÈÏÎ ‰˘‡ 12‬אע''ג דאינה חשובה לא בי האנשי ולא בי הנשי‬
‫צרי) ליל) אולי ימתי הגוי^ מלהכותו עד פרסה שניה וזה יפרוש ממנו קוד‬ ‫אי גוי^ הורג אותה אלא בא עליה וכיו שבא עליה אינו הורגה ואפילו אינה‬
‫לכ‪:‬‬ ‫קרובה למלכות נמי אי לא אשמועינ דחיישינ לעריות לא הוה מסתברא‬
‫‪ .‰˙ÂÎÒ ÚÒ 25‬ולא הל) עד שעיר‪:‬‬ ‫דמיתסרא משו שפיכות דמי‪:‬‬

‫סו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כו‪.‬‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬ ‫פגעו בה ליסטי‪,‬‬

‫נכריתפג מילדת את בת ישראל‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫אמרו לה‪ :‬לא את הולכי?‬
‫בזמ שאחרות עומדות על גבה‪,‬‬ ‫אמרו לה‪ :‬לעכו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫אבל לא בינה לבינה‪.‬‬ ‫כיו שהגיעו לכזיב פירשו‪.‬‬

‫אמרו לה‪ :‬תלמידי מי את?‬
‫פד‬
‫ו¯·‪?!¯È‡Ó È‬‬ ‫אמרו לה‪ :‬תלמידי ¯·‪.‡·È˜Ú È‬‬
‫אפילו אחרות עומדות על גבה נמי לא‪,‬‬ ‫אמרו לה‪ :‬אשרי ¯·‪ ‡·È˜Ú È‬ותלמידיו‪,‬‬
‫דזימני דמנחא ליה ידא אפותא וקטלא ליה ולא מתחזי‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫שלא פגע בה אד רע מעול‪.‬‬
‫פה‬
‫כי ההיא דהות מנציא בהדי חברתה‪:‬‬
‫איפו מולדא יהודייתא בת מולדא יהודייתא!‬ ‫¯· ‪ ‰˘Ó‬הוה אזל * לבי תורתא‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫כו‪.‬‬
‫אמרה לה‪:‬‬ ‫פגעו ביה גנבי‪,‬‬
‫נפישי בישתא דההיא איתתא‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫אמרו ליה‪ :‬לא קאזלת?‬
‫דקא משפילנא מינייהו דמא כי אופיא דנהרא‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אמר לה‪ :‬לפומבדיתא‪.‬‬
‫ו¯·‪?!Ô‬‬ ‫‪16‬‬ ‫כי מטא לבי תורתא פריש‪.‬‬
‫לאפז היא‪,‬‬ ‫אמרו ליה‪ :‬תלמידא ד‪ ‰„Â‰È‬רמאה את!?‬
‫‪3‬‬
‫במילתא בעלמא הוא דאוקימתה‪.‬‬ ‫אמר להו‪ :‬ידעיתו ליה?‬

‫‪4‬‬
‫יהא רעוא דליהוו הנהו אינשי בשמתיה!‬

‫‪5‬‬
‫בת ישראל לא תניק‪.‬‬ ‫אזלו עבדו גניבתא עשרי ותרתי שני ולא אצלחו‪.‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫כיו דחזו ‬
‫פח‬
‫בת ישראל לא תניק בנה של נכרית ‬ ‫אתו כולהו תבעו שמתייהו;‬
‫פט‬
‫מפני שמגדלת ב לעבודה זרה‪,‬‬ ‫הוהעב בהו חד גירדנא דלא אתא לשרויה שמתיה‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫ונכריתצ לא תניק את בנה של בת ישראל ‬ ‫אכליה אריא‪.‬‬

‫מפני שחשודה על שפיכות דמי‪,‬‬ ‫היינו דאמרי אינשי‪:‬‬
‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬ ‫גירדנא דלא טייז שתא בציר משני‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬ ‫תא חזי מה בי גנבי בבל‪,‬‬

‫‪8‬‬
‫נכריתצא מניקה את בנה של בת ישראל‪,‬‬ ‫ולסטי דאר‪ 3‬ישראל‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫בזמ שאחרות עומדות על גבה‪,‬‬

‫אבל לא בינו לבינה‪.‬‬ ‫משנה )א(‪:‬‬
‫עג‬
‫צב‬ ‫בת ישראל לא תיילד את הנכרית‪,‬‬
‫ו¯·‪?!¯È‡Ó È‬‬ ‫אבלעד נכריתעה מילדת אתעו בת ישראל‪.‬‬
‫אפילו אחרות עומדות על גבה נמי לא‪,‬‬ ‫עז‬
‫בת ישראל לא תניק בנה של נכרית;‬
‫דזימני דשייפא ליה סמא לדד מאבראי וקטלא ליה‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬
‫אבל נכריתעח מניקה בנה של בתעט ישראל ברשותה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫וצריכא‪,‬‬
‫דאי אשמעינ מילדת‪,‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫בההיא קאמרי ¯·‪ Ô‬דשרי‪,‬‬
‫דלא אפשר‪,‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫פ‬
‫משו דאחרות רואות אותה;‬
‫‪19‬‬
‫בת ישראל לא תיילד את הנכרית ‬
‫פא‬
‫אבל מניקה ‬ ‫מפני שמילדת ב לעבודה זרה‪,‬‬
‫דאפשר דשייפא ליה ס לדד מאבראי וקטלא ליה‪,‬‬ ‫ונכריתפב לא תיילד את בת ישראל ‬
‫מפני שחשודי על שפיכות דמי‪,‬‬
‫אימא מודי ליה ל¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‚‪ .Ï‡¯˘È ˙· ˙‡ „ÏÈÈ˙ ‡Ï ^˙È¯Î :'Ó‬ואפילו אחרות ישראליות עומדות‬ ‫‪11‬‬
‫על גבה‪:‬‬ ‫‪ .ÂÎÚÏ 1‬רחוק מכזיב‪:‬‬

‫‪ .‡˙ÂÙ‡ 12‬על מצחו של תינוק מקו שמוחו של תינוק רופס‪:‬‬ ‫‪ .‡˙¯Â˙ È·Ï 2‬מקו‪:‬‬
‫‪ .ÈÊÁ˙Ó ‡ÏÂ 13‬לא מינכרא שהרגתו‪:‬‬ ‫‪ .˙‡ ‰‡Ó¯ ‰„Â‰È„ ‡„ÈÓÏ˙ 3‬תלמידו של רב יהודה הוה וקרו ליה רמאה‬
‫‪ .‡˙˙È‡ ‡È‰‰„ ‡˙˘È· Ô˘ÈÙ 14‬כ) וכ) רעות יבואו עלי) כמני שהשפלתי‬ ‫כלומר ממנו למדת לרמותינו ליסטי ישראל היו‪:‬‬
‫מה והרגתי בה‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÏ Â˙ÈÚ„È 4‬שהוא רמאי‪:‬‬
‫‪ .‡¯‰„ ‡ÈÙÂ‡ ÈÎ 15‬אשקומא‪:‬‬ ‫‪ .‰È˙Ó˘· 5‬לפי שהיה אד גדול ושמתיה חיילא לייטינהו בשמתיה‪:‬‬
‫‪ .Ô·¯Â 16‬קסברי בזמ שאחרות עומדות על גבה שרי אמרי ל) במילתא בעלמא‬ ‫‪ .‡„¯‚] 6‬אורג[‪:‬‬
‫הוא דאוקימתה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÊÈÈË ‡Ï„ Ô„¯‚ 7‬עניו סת גרד אי לו בושת פני‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÒ ‡ÙÈÈ˘„ 17‬ס המות שפה בדדיה‪:‬‬ ‫‪ .Ï··„ È·‚ 8‬שפגעו ברב מנשי נתפקרו לחר אד גדול‪:‬‬
‫‪ .È‡¯·‡Ó ÈÊÁ˙ÈÓ ‡ÏÂ 18‬לא גרס הכא עד לקמיה‪:‬‬ ‫‪ .Ï‡¯˘È ı¯‡„ ÔÈËÒÏÂ 9‬שפגעו בתלמידי ר''ע ספרו בשבחו ואע''פ שסת‬
‫‪ .˙Â‡Â¯ ˙Â¯Á‡Â 19‬דאי מנחא ידא אפותא חזי ליה דאגב דחשידי יהבי‬ ‫לסטי פרוצי מגנבי להודיע) שבחה של א''י‪:‬‬
‫ישראליות עינייהו עלה ומירתתא אבל מניקה דאפשר דשייפא סמא לדד‬ ‫‪ .‰˙Â˘¯· Ï‡¯˘È Ï˘ ‰· ‰˜ÈÓ :'È˙Ó 10‬דישראלית אבל לא תמסרנו‬
‫מאבראי קוד שתכנס לבית ישראל אימא מודו ליה לר''מ‪:‬‬ ‫להוליכו בביתה שלא תהרגנו‪:‬‬

‫סז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כו‪:‬‬
‫"לְ ָכל אֲ ֵב ַדת ָא ִח ָ‬

‫יך" )דברי כב‪,‬ג(‪,‬‬ ‫ואי אשמעינ מניקה‪,‬‬
‫צט‬
‫לרבות את המשומד‪,‬‬ ‫בההיא קאמר ¯·‪ ¯È‡Ó È‬דאסור‪,‬‬
‫ק‬
‫ואת אמרת מורידי!?‬ ‫משו דשייפא ליה ס לדד מאבראי וקטלא ליה;‬
‫קא‬
‫סמי מכא משומד‪.‬‬ ‫אבל מילדת דלא אפשר היכא דאחרות עומדות על גבה‪,‬‬
‫ולישני ליה‪:‬‬ ‫אימא מודי להו ל¯·‪;Ô‬‬
‫קב‬
‫כא במשומד אוכל נבילות לתיאבו‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫צריכא‪.‬‬
‫כא במשומד קג אוכל נבילות להכעיס!?‬
‫קסבר ‬ ‫ורמינהו‪:‬‬
‫אוכל נבילות להכעיס מי הוא‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫יהודית מילדת ארמיתצג בשכר‪,‬‬
‫אבל לא בחנ!?‬
‫איתמר‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬
‫קד‬
‫משומד‪,‬‬ ‫בשכר שרי משו איבה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫פליגי ¯· ‡‪ ‡Á‬ו¯·‪,‡È‬‬
‫חד אמר‪:‬‬ ‫סבר ¯· ‪ ÛÒÂÈ‬למימר ‬
‫קה‬
‫לתיאבו משומד‪,‬‬ ‫אולודי בשבתצד בשכר שרי משו איבה;‬
‫קו‬
‫להכעיס מי;‬ ‫אמר ליה ‡·‪ :ÈÈ‬יכלה למימר לה‪:‬‬
‫וחד אמר‪:‬‬ ‫דיד דמינטרי שבתא מחללינ עלייהו‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫קז‬
‫אפילו להכעיס משומד‪,‬‬ ‫דידכו דלא מינטרי שבתא לא מחללינ‪.‬‬
‫אלא איזהו מי?‬
‫קח‬
‫זה העובד עבודה זרה‪.‬‬ ‫סבר ¯· ‪ ÛÒÂÈ‬למימר ‬
‫אנוקי בשכר שרי משו איבה;‬
‫מיתיבי‪:‬‬ ‫אמר ליה ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫אכל פרעוש אחד או יתוש אחד ‬ ‫‪10‬‬ ‫יכלה למימר אי פנויה היא‪:‬‬
‫קט‬
‫הרי זה משומד;‬ ‫בעינא לאינסובי‪,‬‬
‫והא הכא דלהכעיס הוא‪,‬‬ ‫אי אשת איש היא ‬
‫קי‬
‫וקא קרי ליה‪:‬‬ ‫לא קא מזדהמנא באפי גברא‪.‬‬
‫קיא‬
‫משומד!?‬
‫הת בעי למיטע טעמא דאיסורא‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫סבר ¯· ‪ ÛÒÂÈ‬למימר ‬
‫הא דתניא‪:‬‬
‫צה‬
‫אמר מר‪:‬‬ ‫הגוי והרועי בהמה דקה ‬
‫מורידיקיב אבל לא מעלי‪.‬‬ ‫לא מעלי ולא מורידי‪,‬‬
‫השתא אחותי מחתינ‪,‬‬ ‫אסוקי בשכר שרי משו איבה‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫אסוקי מיבעי!?‬ ‫אמר ליה ‡·‪:ÈÈ‬‬

‫אמר ¯· ‪ ‡ÓÁ ¯· ÛÒÂÈ‬אמר ¯· ˘˘˙‪:‬‬ ‫יכול לומר לו קאי ברי אאיגרא;‬
‫‪4‬‬
‫לא נצרכא‪,‬‬ ‫אי נמי ‬

‫שא היתה מעלה בבור מגררה‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫נקיטא לי זימנא לבי דואר‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫דנקיט ליה עילא ואמר‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫לא תיחות‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫תני ¯·‪ Â‰·‡ È‬קמיה ד¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫חיותא עלויה‪.‬‬ ‫הגוי והרועיצו בהמה דקה ‬
‫¯·‪ ‰‬ו¯· ‪ ÛÒÂÈ‬דאמרי תרוייהו‪:‬‬ ‫לא מעלי * ולא מורידי;‬ ‫כו‪:‬‬
‫צז‬
‫לא נצרכא‪,‬‬ ‫אבל המיני והמסורות והמשומדי ‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫שא היתה אב על פי הבאר מכסה‪,‬‬ ‫מורידיצח ולא מעלי‪.‬‬

‫אמר‪ :‬לעבורי חיותא עילויה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫אמר ליה‪ :‬אני שונה‪:‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÔÂ·‡È˙Ï‬כשאי לה בשר אבל אינו מופקר להיות איסור והיתר לפניו להניח‬ ‫‪8‬‬
‫היתר ולאכול איסור וא עושי כ זה להכעיס‪:‬‬ ‫‪ .‰·È‡ ÌÂ˘Ó È¯˘ ¯Î˘· 1‬ומתני' בחנ קמיירי דמצי לאישתמוטי ולמימר‬
‫‪ .‡Â‰ ÔÈÓ 9‬והא תנא ליה רישא מיני בכמה דברי מצינו חילוק בי מי‬ ‫צריכה אני לשכר מזונותיי‪:‬‬
‫למשומד^ כגו ספר תורה שכתבו מי ישר ומורידי^ דהכא‪:‬‬ ‫‪ .È¯˘ ‡˙·˘· ^‰ÈÂ‚ È„ÂÏÂ‡ 2‬בשכר כבחול משו איבה דהא אינהו חזו‬
‫‪ .˘Â˙ÈÂ ˘ÂÚ¯Ù 10‬אי אד אוכל לתיאבו‪:‬‬ ‫דמיילדי לנשי דיד בשבת כבחול‪:‬‬
‫‪ .‡¯ÂÒÈ‡„ ‡ÓÚË ÌÂÚËÏ 11‬לא להכעיס אלא מתאוה לטעו טעמו לפי שאי‬ ‫‪ .¯Î˘· È˜ÂÒ‡ 3‬שרי כו'‪:‬‬
‫ישראל טועמו מעול‪:‬‬ ‫‪ .‡¯‚È‡‡ È¯· È‡˜ 4‬וא לא אורידנו ימות ונוח לי להפסיד שכרי ולהצילו‪:‬‬
‫‪ .¯Â·· ‰ÏÚÓ ‰˙È‰ Ì‡˘ 12‬עשויה בקרקע ויכול לעלות מגררה והאי לא מעלי‬ ‫‪ .¯‡Â„ È·Ï ‡ÓÈÊ ÈÏ ‡ËÈ˜ 5‬השלטו קבע לי זמ ליו וועד וא לא אל) יצא‬
‫דקאמר אי מניחי לעלות קאמר‪:‬‬ ‫שכרי בהפסדי‪:‬‬
‫‪ .¯Ó‡Â ‡ÏÈÚ ‰ÈÏ ËÈ˜„ 13‬כלומר אית ליה לאישתמוטי מאיבה ולמימר ליה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÈÓ 6‬כומרי לע"ז בי גוי^ בי ישראלי‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏÚ ‰È„È„ ‡˙ÂÈÁ ˙ÂÁÈ˙ ‡Ï„ 14‬דר) מעלה זו ותמות בבור‪:‬‬ ‫‪ .˙Â¯ÂÒÓ 7‬מלשיני המוסרי ממו חבריה ביד גוי‪^:‬‬

‫סח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כז‪.‬‬
‫דכי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫¯·‪ ‡È‬אמר‪:‬‬

‫א היה מומחה לרבי מותר‪.‬‬ ‫שא היה סול מסלקו‪,‬‬
‫אמר‪ :‬בעינא לאחותי ברי מאיגרא‪.‬‬
‫וסבר ¯·‪ ‰„Â‰È È‬כותי שפיר דמי?‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫ישראל מל את הכותי‪ ,‬וכותי לא ימול ישראל‪,‬‬ ‫ישראל מל את הגויקיג לשו גר‪,‬‬
‫מפני שמל לש הר גרזי‪,‬‬ ‫לאפוקי לשו מורנא דלא;‬ ‫‪2‬‬
‫דברי ¯·‪;‰„Â‰È È‬‬ ‫וגויקיד לא ימול ישראל‪,‬‬

‫אמר לו ¯·‪:ÈÒÂÈ È‬‬ ‫מפני שחשודי על שפיכות דמי‪,‬‬
‫וכי היכ מצינו מילה מ התורה לשמה?‬ ‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫אלא מל והול) עד שתצא נשמתו!?‬ ‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬
‫אלא‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫גויקטו מל את ישראל בזמ שאחרי עומדי על גבו‪,‬‬
‫לעול איפו) כדאפכינ מעיקרא‪,‬‬ ‫אבל בינו לבינו לא‪.‬‬
‫ודקא קשיא ד¯·‪ ‰„Â‰È È‬אד¯·‪ ‰„Â‰È È‬‬ ‫‪11‬‬
‫קטז‬
‫ו¯·‪?!¯È‡Ó È‬‬
‫ההיא ד¯·‪ ‡È˘‰ ‰„Â‰È È‬היא‪,‬‬
‫אפילו אחרי עומדי על גבו נמי לא‪,‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫דזימני דמצלי ליה סכינא ומשוי ליה כרות שפכה‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫¯·‪ ‡È˘‰ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬

‫מני למילה בגויקכו שהיא פסולה?‬ ‫וסבר ¯·‪ ¯È‡Ó È‬גויקיז לא?‬
‫תלמוד לומר‪:‬‬ ‫ורמינהו‪:‬‬
‫"וְ ַא ָּתה ֶאת ְּב ִר ִיתי ִת ׁ ְשמֹר" )בראשית יז‪,‬ט(‪.‬‬ ‫עיר שאי בה רופא ישראל‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫קיח‬
‫ויש בה רופא כותי ורופא ארמאי‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬ ‫ימול ארמאיקיט ואל ימול כותי‪,‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫מאי טעמיהקכז ד¯·‪?‰„Â‰È È‬‬ ‫‪12‬‬

‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫דכתיב )שמות יב‪,‬מח(‪" :‬לַ יהֹוָ ה ִה ּמ ֹול"‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫קכ‬
‫ו¯·‪?!ÈÒÂÈ È‬‬ ‫כותי ולא ארמאי!?‬ ‫‪8‬‬
‫קכח‬
‫" ִה ּמ ֹול יִ ּמ ֹול" )בראשית יז‪,‬יג( מכל מקו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫איפו)‪,‬‬
‫קכא‬
‫קכט‬
‫‪ ÈÒÂÈ È·¯Â‬נמי‪,‬‬ ‫ימול כותי ולא ימול ארמאי;‬
‫קכב‬
‫הכתיב‪" :‬לַ יהֹוָ ה ִה ּמ ֹול"!?‬ ‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫ההוא בפסח כתיב‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫ארמאיקכג ולא כותי‪.‬‬
‫ואיד) נמי‪,‬‬
‫הכתיב‪ִ " :‬ה ּמ ֹול יִ ּמ ֹול"!?‬ ‫וסבר ¯·‪ ‰„Â‰È È‬‬
‫דברה תורה כלשו בני אד‪.‬‬ ‫ארמאיקכד שפיר דמי?‬
‫איתמר‪:‬‬ ‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫מני למילה בגויקל שהיא פסולה?‬ ‫מני למילה בגויקכה שהיא פסולה?‬
‫„¯‪ ‡ÙÙ ¯· Â‬משמיה ד¯· אמר‪:‬‬ ‫שנאמר )בראשית יז‪,‬ט(‪:‬‬
‫"וְ ַא ָּתה ֶאת ְּב ִר ִיתי ִת ׁ ְשמֹר";‬
‫‪16‬‬
‫"וְ ַא ָּתה ֶאת ְּב ִר ִיתי ִת ׁ ְשמֹר"!?‬
‫קלא‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬ ‫אלא‪,‬‬
‫" ִה ּמ ֹול יִ ּמ ֹול"‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫לעול לא תיפו)‪,‬‬
‫והכא במאי עסקינ? *‬ ‫כז‪.‬‬
‫ברופא מומחה‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‰ÁÓÂÓ ‡ÙÂ¯ 9‬לא מרע נפשיה לשוייה כרות שפכה‪:‬‬
‫‪ .‡¯˜ÈÚÓ ÔÈÎÙ‡„Î ÍÂÙÈ‡ ÌÏÂÚÏ ‡Ï‡ 10‬דלרבי יהודה כותי אסור וגוי^ מותר‬ ‫רש"י‬
‫דגוי אי דרכו למול בניו לש ע"ז^ ולשפיכת דמי לא חייש הואיל ואחרי על‬ ‫‪ .‰ÈÏÚ ‡˙ÂÈÁ È¯Â·Ú‡Ï ‡ÈÚ· 1‬צרי) אני להעביר עדר צאני למרעה ודרכי על‬
‫גביו‪:‬‬ ‫שפת בור זה וירא אני שלא יפלו‪:‬‬
‫‪ .‰„Â‰È È·¯„‡ ‰„Â‰È È·¯„ ÍÏ ‡È˘˜„Â 11‬דפסיל מילת גוי^ מגזירת הכתוב‬ ‫‪ .‡¯ÂÓ ÌÂ˘Ï È˜ÂÙ‡Ï 2‬תולעת שיש לו בערלתו דלא דאסור לרפאותו בחנ‬
‫ההיא ר' יהודה הנשיא היא‪:‬‬ ‫דהא אמר לא מעלי ולא מורידי‪:‬‬
‫‪ .‰„Â‰È È·¯„ Ë''Ó 12‬בר פלוגתא דרבי יוסי דפסיל כותי‪:‬‬ ‫‪ .ÈÏˆÓ„ 3‬מטה הסכי כדמתרגמינ מטה משפט מצלי די‪:‬‬
‫‪ .ÏÂÓ‰ '‰Ï 13‬ועשה פסח לה' המול וגו' ודריש ביה מילה לשמה הלכ) כותי‬ ‫‪ .‰ÎÙ˘ ˙Â¯Î 4‬מי שנכרת לו מ הגיד מ העטרה ולמעלה לצד הגו ושוב אינו‬
‫פסול דמל שלא לשמה אבל גוי^ לא מהיל אלא אדעתא דישראל שאומר לו‬ ‫מוליד‪:‬‬
‫מהול והיינו לשמה‪:‬‬ ‫‪ .‡ÙÂ¯ 5‬שיודע למול‪:‬‬
‫‪ .ÏÂÓÈ ÏÂÓ‰ 14‬רבויא הוא‪:‬‬ ‫‪ .È‡Ó¯‡ ÏÂÓÈ 6‬שאי מילתו לש ע"ז^ שהרי אי דרכ למול את בניה‪:‬‬
‫‪ .·È˙Î ÁÒÙ· 15‬לה' דקרא אפסח קאי שתהא עשייתו לשמה‪:‬‬ ‫‪ .È˙ÂÎ ÏÂÓÈ Ï‡Â 7‬שמל לש דמות יונה שמצאו בראש הר גריזי ועובדי לה‬
‫‪ .¯ÂÓ˘˙ È˙È¯· ˙‡ ‰˙‡Â 16‬וזרע) אחרי) ולא גוי‪^:‬‬ ‫עבודה כדאמר בהכל שוחטי )חולי ו‪ (.‬ומלי את בניה לש יונה זו‪:‬‬
‫‪ .ÏÂÓÈ ÏÂÓ‰ 17‬קרי ביה המל ימול מי שהוא מהול ימול אחרי‪:‬‬ ‫‪ .È˙ÂÎ 8‬ולא ארמאי^ מפני שחשוד על שפיכות דמי‪:‬‬

‫סט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כז‪:‬‬
‫ואי מסתפרי מה בכל מקו;‬ ‫‪8‬‬

‫מאי בינייהו?‬
‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬ ‫ערבי מהול וגבנוני מהול איכא בינייהו‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬ ‫מא דאמר‪ִ " :‬ה ּמ ֹול יִ ּמ ֹול" איכא‪,‬‬

‫ברשות הרבי מותר;‬ ‫ומא דאמר‪" :‬וְ ַא ָּתהקלב ֶאת ְּב ִר ִיתי ִת ׁ ְשמֹר" ליכא‪.‬‬
‫אבל לא בינו לבינו‪.‬‬
‫ולמא דאמר‪ִ " :‬ה ּמ ֹול יִ ּמ ֹול" איכא?‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫והתנ )נדרי ג‪:‬יא(‪:‬‬
‫קלג‬
‫מאי ריפוי ממו‪,‬‬ ‫קונ שאיני נהנה לערלי ‬ ‫‪2‬‬
‫קלד‬
‫ומאי ריפוי נפשות?‬ ‫מותר בערלי ישראל‪ ,‬ואסור במולי אומות העול;‬
‫אילימא ‬ ‫אלמא ‬
‫ריפוי ממו בשכר‪,‬‬ ‫א על גב דמהילי כמא דלא מהילי דמו!?‬
‫ריפוי נפשות בחנ;‬ ‫‪9‬‬
‫ליתני‪:‬‬ ‫אלא איכא בינייהו ‬

‫מתרפאי מה בשכר אבל לא בחנ!‬
‫‪10‬‬ ‫ישראל שמתו אחיו מחמת מילה ולא מלוהו‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫אלא ‬ ‫למא דאמר‪" :‬וְ ַא ָּתה ֶאת ְּב ִר ִיתי ִת ׁ ְשמֹר" איכא‪,‬‬
‫ריפוי ממו דבר שאי בו סכנה‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫למא דאמר‪ִ " :‬ה ּמ ֹול יִ ּמ ֹול" ליכא‪.‬‬
‫ריפוי נפשות דבר שיש בו סכנה;‬
‫והאמר ¯· ‪:‰„Â‰È‬‬ ‫ולמא דאמר‪ִ " :‬ה ּמ ֹול יִ ּמ ֹול" ליכא?‬
‫אפילו ריבדא דכוסילתא לא מתסינ מינייהו!?‬‫‪12‬‬
‫והתנ )ש(‪:‬‬
‫קלה‬
‫קונ שאיני נהנה למולי ‬
‫אלא‪,‬‬ ‫קלו‬
‫אסור בערלי ישראל‪ ,‬ומותר במולי אומות העול;‬
‫ריפוי ממו בהמתו‪,‬‬ ‫אלמא ‬
‫ריפוי נפשות גופיה‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫א על גב דלא מהילי כמא דמהילי דמו!?‬
‫והיינו דאמר ¯· ‪:‰„Â‰È‬‬
‫אפילו ריבדא דכוסילתא לא מתסינ מינייהו‪.‬‬ ‫אלא איכא בינייהו ‬
‫אשה‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר ‪:‡·˜ÂÚ ¯Ó‬‬ ‫למא דאמר‪" :‬וְ ַא ָּתה ֶאת ְּב ִר ִיתי ִת ׁ ְשמֹר" ליכא‪,‬‬
‫אבל א אמר לו‪:‬‬ ‫דאשה לאו בת מילה היא;‬
‫ס פלוני יפה לו‪ ,‬ס פלוני רע לו מותר‪* .‬‬ ‫כז‪:‬‬ ‫ולמא דאמר‪ִ " :‬ה ּמ ֹול יִ ּמ ֹול" איכא‪,‬‬
‫סבר ‬ ‫‪14‬‬
‫דאשה כמא דמהילא דמיא‪.‬‬
‫שיולי משאיל לו‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫כי היכי דמשאיל לו משאיל לאיניש אחרינא‪,‬‬ ‫ומי איכא למא דאמר אשה לא?‬
‫ואתא ההוא גברא לאורועי נפשיה‪.‬‬ ‫והכתיב )שמות ד‪,‬כה(‪:‬‬
‫"וַ ִּת ַ ּקח ִצ ּפ ָֹרה צֹר"!?‬
‫אמר ¯·‡ אמר ¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬ ‫קרי ביה ותקח‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ואמרי לה אמר ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫והכתיב‪" :‬וַ ִּת ְכרֹת"!?‬

‫‪5‬‬
‫ספק חי ספק מת אי מתרפאי מה‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫קרי ביה ותכרת‪,‬‬
‫ודאי מת מתרפאי מה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫דאמרה לאיניש אחרינא ועבד‪.‬‬
‫רש"י‬ ‫אתיא איהי ואתחלה‪,‬‬
‫ואתא משה ואגמרה‪.‬‬
‫‪ .ÌÂ˜Ó ÏÎ· Ô‰Ó ÔÈ¯Ù˙ÒÓ ÔÈ‡Â 8‬אפילו בשבילי רה''ר שעוברי ש תדיר שמא‬
‫יחתו) צוארו בתער‪:‬‬ ‫משנה )ב(‪:‬‬
‫‪ .ÌÁ· ˙Â˘Ù ÈÂÙ¯ :'Ó‚ 9‬כלומר מעצמו ומנפשו הוא עושה כמו א יש את‬
‫נפשכ )בראשית כג( בדעתכ‪:‬‬ ‫מתרפאי מה ריפוי ממו‪ ,‬אבל לא ריפוי נפשות;‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ .¯Î˘· 10‬לא קטיל דחייש להפסדא דאגריה‪:‬‬

‫‪ .ÔÂÓÓ ÈÂÙÈ¯ 11‬מכה שאי בה סכנה שיכול הגוי^ לקלקלו שתכאב לו יותר‬ ‫רש"י‬
‫ויוציא ממו לרפאות‪:‬‬
‫‪ .‡˙ÏÈÒÂÎ„ ‡„·È¯ 12‬כלי אומ המקיז בכתפי ריבדא מכת הכלי ובלעז‬
‫פיינדר''א כלומר אי כבדא לי ריבדא דכוסילתא שהקיז לי אומ ישראל לא‬ ‫‪ .ÈÂ·‚ 1‬אומה מהולה‪:‬‬
‫אמינא לגוי לאסוייה להעביר הכאב דאסור למסור גופו ביד גוי‪^:‬‬ ‫‪ .ÌÈÏ¯ÚÏ ‰‰ È‡˘ ÌÂ˜ 2‬מה שאני נהנה מ הערלי אסור עלי בקונ וקונ‬
‫‪ .ÂÙÂ‚ ˙Â˘Ù ÈÂÙÈ¯ 13‬ואפי' אי סכנה בדבר‪:‬‬ ‫הוא לשו הקדש‪:‬‬
‫‪ .¯·Ò 14‬הגוי‪^:‬‬ ‫‪ .‰ÏÈÓ ˙ÓÁÓ ÂÈÁ‡ Â˙Ó˘ 3‬ולא מהלוהו לזה שלא ימות‪:‬‬
‫‪ .ÏÈÈ˘Ó ‡˜ ÈÏÂÈ˘ 15‬האי ישראל מדלא בעי לאיתסי מנאי לא סמי) עלי ושיולי‬ ‫‪ .Á˜˙Â 4‬ע''י שליח‪:‬‬
‫קא משייל לנסותי א אומר לו אמת‪:‬‬ ‫‪ .˙¯Î˙Â 5‬אמרה לאחר וכרת‪:‬‬
‫‪ .˙Ó ˜ÙÒ ÈÁ ˜ÙÒ 16‬חולי שא לא ירפאנו רופא ספק יחיה ספק ימות אי‬ ‫‪ .Ô‰Ó ÔÈ‡Ù¯˙Ó :'È˙Ó 6‬מקבלי מה רפואה‪:‬‬
‫מתרפאי מה דגוי^ ודאי קטיל ליה ומוטב שיניח אולי יחיה‪:‬‬ ‫‪ .˙Â˘ÙÂ ÔÂÓÓ 7‬בגמרא מפרש‪:‬‬

‫ע‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כח‪.‬‬
‫ומאי הוה ליה למימר?‬ ‫‪13‬‬
‫"וָ ַחי ָּב ֶהם" )ויקרא יח‪,‬ה(‪ ,‬ולא שימות בה‪.‬‬ ‫ודאיקלז מת‪.‬‬
‫ו¯·‪?!Ï‡ÚÓ˘È È‬‬ ‫האיכא חיי שעה!?‬ ‫‪2‬‬
‫לחיי שעה לא חיישינ‪.‬‬

‫הני מילי בצינעא‪,‬‬
‫אבל בפרהסיא לא‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫ומנא תימרא דלחיי שעה לא חיישינ?‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫דכתיב )מלכי ב ז‪,‬ד(‪:‬‬
‫היה ¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬אומר‪:‬‬ ‫בוא ָה ִעיר וְ ָה ָר ָעב ָּב ִעיר וָ ַמ ְתנ ּו ׁ ָשם"‪,‬‬
‫" ִאם ָא ַמ ְרנ ּו נָ ֹ‬ ‫‪3‬‬
‫מני שא אומרי לו לאד ‬ ‫והאיכא חיי שעה!‬

‫‪4‬‬
‫עבוד עבודה זרהקלט ואל תהרג ‬ ‫אלא לאו ‬

‫שיעבוד ואל יהרג?‬ ‫לחיי שעה לא חיישינ?‬
‫‪5‬‬
‫תלמוד לומר‪:‬‬
‫"וָ ַחי ָּב ֶהם" )ויקרא יח‪,‬ה(‪ ,‬ולא שימות בה;‬ ‫מיתיבי‪:‬‬
‫לא ישא וית אד ע המיני‪,‬‬
‫יכול אפילו בפרהסיא;‬ ‫ואי מתרפאי מה אפילו לחיי שעה;‬
‫תלמוד לומר‪:‬‬ ‫מעשה ב·‪ ‡Ó„ Ô‬ב אחותו של ¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬שהכישו נחש‪,‬‬
‫"וְ לֹא ְת ַח ְּלל ּו ֶאת ׁ ֵשם ָק ְד ׁ ִשי" )ויקרא כב‪,‬לב(‪.‬‬ ‫ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫ולא הניחו ¯·‪,Ï‡ÚÓ˘È È‬‬

‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫ואמר לו‪ Ï‡ÚÓ˘È È·¯ :‬אחי‪,‬‬
‫כל מכה שמחללי עליה את השבת ‬ ‫‪15‬‬
‫הנח לו וארפא ממנו‪,‬‬
‫אי מתרפאי מה‪.‬‬ ‫ואני אביא מקרא מ התורה שהוא מותר‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו ומת‪,‬‬

‫‪8‬‬
‫ואיכא דאמרי‪:‬‬ ‫קרא עליו ¯·‪:Ï‡ÚÓ˘È È‬‬

‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:‰„Â‰È È‬‬ ‫אשרי) ·‪,‡Ó„ Ô‬‬
‫כח‪ .‬כל * מכה של חלל ‬ ‫‪16‬‬
‫שגופ) טהור ויצתה נשמת) בטהרה‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫אי מתרפאי מה‪.‬‬ ‫ולא עברת על דברי חבירי)‪,‬‬

‫מאי בינייהו?‬ ‫‪17‬‬
‫שהיו אומרי‪:‬‬
‫איכא בינייהו ‬ ‫" ּופ ֵֹרץ ָּג ֵדר יִ ּ ׁ ְש ֶכ ּנ ּו נָ ָח ׁש" )קהלת י‪,‬ח(!?‬
‫‪10‬‬
‫גב היד וגב הרגל‪,‬‬ ‫שאני מינות דמשכא‪,‬‬

‫דאמר ¯· ‡„‡ ·¯ ‪ ‰˙Ó‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫דאתי למימש) בתרייהו‪.‬‬
‫גב היד וגב הרגל הרי ה כמכה של חלל‪,‬‬ ‫‪18‬‬
‫ומחללי עליה את השבת‪.‬‬ ‫אמר מר‪:‬‬

‫לא עברת על דברי חבירי)‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰È·ÂË ¯· ‡¯ËÂÊ‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫שהיו אומרי‪:‬‬
‫כל מכה שצריכה אומד ‬ ‫‪2019‬‬
‫" ּופ ֵֹרץ ָּג ֵדר יִ ּ ׁ ְש ֶכ ּנ ּו נָ ָח ׁש"‪.‬‬
‫מחללי עליה את השבת‪.‬‬ ‫איהו נמי חויא טרקיה!?‬ ‫‪11‬‬
‫חויא דרבנ קאמר ליה‪,‬קלח דלית ליה אסותא כלל‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫אמר ¯· ˘‪ ‡·‡ ¯· ÔÓ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬

‫והאי אישתא צמירתא ‬ ‫‪21‬‬
‫כמכה של חלל דמי‪,‬‬

‫ומחללי עליה את השבת‪.‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .ÔÈ‡Ù¯˙Ó ˙Ó È‡„Â 1‬היכא דידעינ שא לא ירפאנו ימות ואי כא ישראל‬
‫לרפאותו מתרפאי מה דגוי^ מאי עביד ליה הא בלאו הכי מיית ושמא ירפאנו‬
‫רש"י‬ ‫הגוי‪^:‬‬
‫‪ .‰Ú˘ ÈÈÁ 2‬שהגוי^ ממהר להמיתו ושמא יו או יומי יחיה‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏ ‰Â‰ È‡Ó 13‬לדמא למימר מאי מקרא היה רוצה להביא‪:‬‬ ‫‪ .¯ÈÚ‰ ‡Â· Â¯Ó‡ Ì‡ 3‬בארבעה אנשי מצורעי כתיב א אמרנו נבוא העיר‬
‫‪ .‡ÈÒ‰¯Ù· 14‬יש חילול הש שיוצא ]לחו‪ [3‬ולמידי ממנו לחלל בקדושת‬ ‫והרעב בעיר ומתנו ש וא ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל מחנה אר א‬
‫הש‪:‬‬ ‫יחיונו ונחיה וא ימיתנו ומתנו‪:‬‬
‫‪ .˙·˘‰ ˙‡ ‰ÈÏÚ ÔÈÏÏÁÓ˘ ‰ÎÓ ÏÎ 15‬דהיינו מכת סכנה אבל שאי בה סכנה‬ ‫‪ .‰Ú˘ ÈÈÁ ‡ÎÈ‡‰Â 4‬שמא ימיתו מיד‪^:‬‬
‫מתרפאי ולית ליה דרב יהודה דאפילו ריבדא דכוסילתא לא מסי‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ˘ÈÈÁ ‡Ï 5‬הואיל וסופו למות כא‪:‬‬
‫‪ .ÏÏÁ Ï˘ 16‬בחלל גופו‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÎÒ ¯ÙÎ ˘È‡ ·˜ÚÈ 6‬מתלמידי יש"ו הנוצרי~ כדאמר בפרק קמא )יז‪:(.‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈÈ· È‡Ó 17‬היא היא דהא קי''ל בפ''ב דיומא )פד( דכל מכה של חלל‬ ‫‪ .‰¯Â˙‰ ÔÓ ‡¯˜Ó 7‬לקמיה מפרש ליה‪:‬‬
‫מחללי עליה את השבת‪:‬‬ ‫‪ .Â˙Ó˘ ‰˙ˆÈ˘ „Ú 8‬במותר‪:‬‬
‫‪ .„È‰ ·‚ 18‬מחללי שבת אע''פ שאינה של חלל ללישנא קמא אי מתרפאי‬ ‫‪ .‰¯‰Ë· Í˙Ó˘ ‰˙ˆÈÂ 9‬במותר‪:‬‬
‫אבל ללישנא בתרא מתרפאי דהואיל ומתחזיא אי חזי דמקלקל בה לחי) ליה‬ ‫‪ .¯„‚ ı¯ÂÙÂ 10‬עובר על דברי חכמי ישכנו נחש כדלקמ‪:‬‬
‫לסמא ומעבירו‪:‬‬ ‫‪ .‰È˜¯Ë ‡ÈÂÁ ÈÓ Â‰È‡ 11‬והיה יכול להתרפאות ולהנצל ולחיות ע''י זה ולחויא‬
‫‪ .„ÓÂ‡ ‰ÎÈ¯ˆ˘ 19‬שמסוכנת כ''כ שצרי) לאמדו א יחיה וא ימות‪:‬‬ ‫דרבנ נמי לא ניחוש שאילו נשכו היה יכול להתרפאות ולחיות‪:‬‬
‫‪ 20‬מכה של חלל אינה צריכה אומד לא גרסינ לה‪:‬‬ ‫‪ .ÏÏÎ ‡˙ÂÒ‡ ‰ÈÏ ˙ÈÏ Ô·¯„ ‡ÈÂÁ 12‬שא נשכו נחש בשביל שעבר על דברי‬
‫‪ .‡˙¯ÈÓˆ ‡˙˘È‡ 21‬חולי חמה בלע''ז מלווי''ד צמירתא לשו שריפה וחמימות‬ ‫חכמי לא תעלה לו רפואה וימות א היה מתרפא מנשיכה זו סופו למות על ידי‬
‫ודוגמתו בהכונס צא לדיר )ב''ק ס( דצמרא צמורי‪:‬‬ ‫נשיכת חביריו שעובר על דברי חכמי חייב מיתה‪:‬‬

‫עא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כח‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬

‫שאני צפדינא‪,‬‬ ‫מהיכ מכה של חלל?‬
‫הואיל ומתחיל בפה וגומר בבני מעיי‪.‬‬ ‫פירש ¯·‪:ÈÓ‡ È‬‬
‫מ השפה ולפני‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫מאי סימניה?‬ ‫‪14‬‬
‫‪16‬‬
‫רמי מידי בי ככי ומייתי דמא מבי דרי‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫בעי ¯·‪:¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫ככי ושיני‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫ממאי הוי?‬ ‫מאי?‬

‫מקרירי קרירי דחיטי‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫כיו דאקושי נינהו כמכה דבראי דמו;‬ ‫‪3‬‬
‫ומחמימי חמימי דשערי‪,‬‬ ‫או דלמא ‬

‫ומשיורי כסא דהרסנא‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫כיו דגואי קיימי כמכה של חלל דמו?‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫מאי עבדא ליה?‬ ‫‪19‬‬
‫תא שמע )שבת יד‪:‬ד(‪:‬‬
‫אמר ¯· ‡‪:‡·¯„ ‰È¯· ‡Á‬‬ ‫החושש בשיניו ‬
‫מי שאור ושמ זית ומלח‪.‬‬ ‫לא יגמע בה את החומ‪;3‬‬ ‫‪4‬‬
‫ו‪ È˘‡ ·¯ ¯· ¯Ó‬אמר‪:‬‬ ‫חושש הוא דלא‪,‬‬

‫משחא דאווזא בגדפא דאווזא‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הא כאיב ליה טובא שפיר דמי‪.‬‬
‫דלמא תנא היכא דכאיב ליה טובא‪,‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫חושש נמי קרי ליה‪.‬‬
‫אנא עבדי כולהו ולא איתסאי‪,‬‬
‫עד דאמר לי ההוא טייעא ‬
‫‪21‬‬ ‫תא שמע‪:‬‬
‫אייתי קשייתא דזיתא דלא מלו תילתא‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬ ‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬חש בצפדינא‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫וקלנהו אמרא חדתא ודביק ביה דדרי‪,‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬ ‫אזל לגבה דההיא מטרוניתא‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫עבדי הכי ואיתסאי‪.‬‬ ‫עבדה חמשא ומעלי שבתא‪,‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫אמר לה‪ :‬למחר מאי?‬

‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬היכי עביד הכי?‬ ‫אמרה ליה‪ :‬לא צריכת;‬
‫והאמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫אי צריכנא מאי?‬
‫כל מכה שמחללי עליה את השבת ‬ ‫אמרה‪:‬‬
‫אי מתרפאי מה!?‬ ‫אשתבע לי דלא מגלית‪,‬‬
‫אד חשוב שאני‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫אישתבע לה לאלהי דישראלקמ לא מגלינא;‬
‫גלייה ליה‪,‬‬
‫והא ¯·‪ Â‰·‡ È‬דאד חשוב הוה‪,‬‬ ‫למחר נפק דרשה בפירקא;‬
‫‪9‬‬
‫ורמא ליה יעקב מינאה סמא אשקיה‪,‬‬ ‫והא אישתבע לה!‬

‫ואי לא ¯·‪ ÈÓ‡ È‬ו¯·‪ ÈÒ‡ È‬דלחכוהו לשקיה ‬
‫‪27‬‬ ‫לאלהיקמא דישראל לא מגלינא‪,‬‬
‫פסקיה לשקיה!?‬ ‫אבל לעמיה ישראל מגלינא;‬
‫ד¯·‪ ÔÁÂÈ È‬רופא מומחה הוה‪.‬‬ ‫והאיכא חילול הש!‬
‫‪10‬‬
‫דגלי לה מעיקרא;‬ ‫‪11‬‬
‫אלמא כמכה של חלל דמיא!?‬ ‫‪1312‬‬
‫רש"י‬
‫‪ 13‬ה''ג ‡‪ .‡ÈÓ„ ÏÏÁ Ï˘ ‰ÎÓÎ ‡ÓÏ‬אמר רב נחמ בר יצחק שאני צפדינא‬
‫הואיל ומתחיל בפה וגומר בבני מעיי‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÓÈÒ È‡Ó 14‬למידע דהוא צפדינא‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .È¯„ È·Ó ‡Ó„ È˙‡Â ÈÎÎ È· È„ÈÓ ÈÓ¯ 15‬כשנות כלו לתו) פיו יוצא מבי‬
‫שיניו ד‪:‬‬ ‫‪ .‰Ù˘‰ ÔÓ 1‬שפתיי‪:‬‬
‫‪ .È¯„ 16‬ה שורות השיני‪:‬‬ ‫‪ .ÈÎÎ 2‬זינציב''ש‪:‬‬
‫‪ .ÈËÈÁ„ È¯È¯˜ È¯È¯˜Ó 17‬מאכל של חיטי ואכלו כשהוא צונ מאד בימי חור ‪:‬‬ ‫‪ .È˘Â˜‡„ 3‬קשי ה‪:‬‬
‫‪ .‡Ò¯‰„ ‡ÒÎ 18‬דג שטיגנהו בשומ היוצא ממנו ע הקמח‪:‬‬ ‫‪ .ÚÓ‚È ‡Ï 4‬בשבת דכל רפואה אסרו חכמי לעשותה בשבת היכא דליכא סכנה‬
‫‪ .‰ÈÏ ‡„·Ú È‡Ó 19‬מטרונא לרבי יוחנ‪:‬‬ ‫משו שחיקת סממני במסכת שבת )נג(‪:‬‬
‫‪ .‡ÊÂÂ‡„ ‡Ù„‚· ‡ÊÂÂ‡„ ‡Á˘Ó 20‬שמ אווזא המחוי באור וסכת ע''י אחד‬ ‫‪ .‡È„Ùˆ 5‬חולי השיני ובלע''ז מישג''א‪:‬‬
‫מכנפי האווז על שיניו מבחו‪:3‬‬ ‫‪ .‡˙ÈÂ¯ËÓ 6‬גויה^ היתה‪:‬‬
‫‪ .‡ÚÈÈË 21‬ישמעאל‪:‬‬ ‫‪ .‰„·Ú 7‬ליה רפואה חמשא בשבתא ומעלי בשבתא‪:‬‬
‫‪ .È˙ÈÊ„ ‡˙ÈÈ˘˜ 22‬גרעיני של זיתי‪:‬‬ ‫‪ .‡˙·˘· 8‬מאי איעביד דלא מצינא למייתי גב) מפני תלמידי בני כלה‪:‬‬
‫‪ .‡˙ÏÈ˙ ÂÏÓ ‡Ï„ 23‬שלא הביאו שליש‪:‬‬ ‫‪ .‡˜¯ÈÙ· ‰˘¯„ 9‬לימד הרפואה לכל‪:‬‬
‫‪ .‡˙„Á ‡¯Ó‡ Â‰Ï˜Â 24‬ליב באור מרא חדשה פושיי''ר בלע''ז ושרפ עליו‪:‬‬ ‫‪ .Ì˘‰ ÏÂÏÈÁ 10‬דאיהי סברה אישתבע ועבר אשבועתיה‪:‬‬
‫‪ .È¯„ È· ˜È·„Â 25‬בשורות שיני מבפני‪:‬‬ ‫‪ .‡¯˜ÈÚÓ ‰Ï ÈÏ‚„ 11‬משעה שגילתה לו אמר לה דעי שלא נשבעתי ולא אמרתי‬
‫‪ .‰Â‰ ·Â˘Á Ì„‡ 26‬ומיסתפי ממלכותא למיקטליה‪:‬‬ ‫באלהא דישראל אלא לאלהא דישראל‪:‬‬
‫‪ .‰È˜˘Ï Â‰ÂÎÁÏ 27‬להעביר הס שהוא חזק רבי אבהו הוה קרוב למלכות‬ ‫‪ .‡ÓÏ‡ 12‬מדבעי לאסויי בשבתא כמכה של חלל דמיא ולקמיה פרי) כיו דהכי‬
‫כדאמרינ בסנהדרי )יד( ובכתובות )יז( דנפקי אמהתא דבי קיסר ומשרו ליה‬ ‫הוא היכי מיתסי מגוי^ והאמר רבי יוחנ כל מכה שמחללי עליה ]את השבת[‬
‫ומצער להו^ למיני בקראי‪:‬‬ ‫אי מתרפאי מה והכא לא גרס לה עד לקמ‪:‬‬

‫עב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כח‪:‬‬
‫אבל חיור רישיה לית ל בה‪.‬‬ ‫ד¯·‪ Â‰·‡ È‬נמי רופא מומחה הוה!?‬
‫שאני ¯·‪,Â‰·‡ È‬‬ ‫‪21‬‬
‫כח‪ ·˜ÚÈ È·¯ :‬חש * בפיקעא‪,‬‬

‫‪24‬‬
‫דמוקמי ביה מיני בנפשייהו ‬
‫אורי ליה ¯·‪,ÈÓ‡ È‬‬ ‫‪25‬‬
‫מות נ ְַפ ׁ ִשי ִעם ּ ְפלִ ׁ ְש ִּתים" )שופטי טז‪,‬ל(‪.‬‬
‫" ּ ָת ֹ‬
‫ואמרי לה ¯·‪ ÈÒ‡ È‬אורי ליה‪:‬‬
‫ליתי שב ביני אהלא תולנא‪,‬‬ ‫‪26‬‬
‫וצייר ליה בחללא דבי צוארא‪,‬‬
‫‪27‬‬
‫האי פדעתא סכנתא היא‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫וליכרי) עילויה נירא ברקא‪,‬‬

‫‪28‬‬
‫ומחללי עליה את השבת‪.‬‬
‫וטמיש ליה בנטפא חיורא‪,‬‬ ‫‪29‬‬
‫מאי אסותא?‬
‫וליקליה ובדר ליה עילויה‪.‬‬ ‫למיפסק דמא תחלי בחלא‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫אדהכי והכי‪,‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪9‬‬

‫לאסוקי גרדא דיבלא וגירדא דאסנא‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫ליתי קשיתא דאסנא‪,‬‬ ‫‪31‬‬

‫או ניקרא מקילקלתא‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫לינח פיקעא להדי פיקעא‪.‬‬ ‫‪32‬‬
‫והני מילי פיקעא עילאה‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡¯ÙÒ‬‬

‫פיקעא תתאה מאי?‬ ‫‪34‬‬ ‫‪33‬‬ ‫האי עינבתא ‬ ‫‪11‬‬
‫לייתי תרבא דצפירתא דלא אפתח‪,‬‬

‫‪35‬‬ ‫פרוונקא דמלאכא דמותא היא‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫וליפשר ולישדי ביה‪.‬‬ ‫‪36‬‬

‫מאי אסותא?‬
‫ואי לא ‬ ‫טיגנא בדובשא או כרפסא בטילייא‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫לייתי תלת טרפא קרא דמייבשי בטולא‪,‬‬ ‫‪37‬‬ ‫אדהכי והכי‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫וליקלי וליבדר עילויה‪.‬‬ ‫ליתי עינבתא בת מינא וניגנדר עילוי‪,‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬
‫ואי לא ‬ ‫חיורתי לחיורתי ואוכמתי לאוכמתי‪.‬‬ ‫‪19‬‬
‫לייתי משקדי חלזוני‪.‬‬ ‫‪38‬‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫ואי לא ‬ ‫האי סימטא ‬ ‫‪20‬‬
‫מייתי משח קירא‪,‬‬ ‫‪39‬‬

‫פרוונקא דאשתא היא‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫ולינקוט בשחקי דכיתנא בקייטא‪,‬‬ ‫‪40‬‬
‫ודעמר גופנא בסיתווא‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫מאי אסותא?‬

‫למחייה שיתי איתקוטלי‪,‬‬
‫‪22‬‬
‫¯·‪ Â‰·‡ È‬חש באודניה‪,‬‬ ‫וליקרעיה שתי וערב‪.‬‬

‫אורי ליה ¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬ ‫והני מילי דלא חיור רישיה‪,‬‬
‫‪23‬‬
‫ואמרי ליה בי מדרשא‪.‬‬

‫רש"י‬
‫מאי אורי ליה?‬
‫כי הא דאמר ‡·‪ :ÈÈ‬אמרה לי א‪:‬‬ ‫‪ .È‡˘ 1‬ההיא^ מטרוניתא דר' יוחנ‪:‬‬
‫לא איברי כולייתא אלא לאודנא‪.‬‬ ‫‪ .‰Â‰ ‰ÁÓÂÓ ‡ÙÂ¯„ 2‬דאמרינ לעיל )כז( א היה מומחה לרבי מותר דלא‬
‫מרע אנפשיה‪:‬‬
‫‪ .‡˙Ú„Ù 3‬פצע מכת חרב‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .‡Ó„ ˜ÒÙÈÓÏ 4‬של פדעתא א יוצא יותר מדאי‪:‬‬
‫‪ .‰È˘È¯ ¯ÂÈÁ È‡Â 23‬נתבשל להוציא הליחה היא רפואתו‪:‬‬ ‫‪ .‡ÏÁ· ÈÏÁ˙ 5‬ישקוהו שחלי בחומ‪ 3‬תחלי קרישו'' בלע''ז‪:‬‬
‫‪ .‡Ú˜ÈÙ· 24‬פי' טבעת של בית רעי ובלע''ז פיג''א‪:‬‬ ‫‪ .È˜ÂÒ‡Ï 6‬להעלות בשר שתחיה המכה‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏ È¯Â‡ 25‬רפואה‪:‬‬ ‫‪ .‡Ï·È„ ‡„¯‚ 7‬עשב ששמו יבלא כי ההוא דסוטה )י( קמי רפוקא גרידי דיבלי‪:‬‬
‫‪ .‡‡ÏÂ˙ ‡Ï‰‡ ÈÈ· ·˘ 26‬לשו שבע גרעיני אדומי כתולעת הנמצאי‬ ‫‪ .‡„¯È‚ 8‬שגורד שרשיה ונות אותה גירדא ע גירדת ע‪ 3‬הסנה ועושה‬
‫באהל שמכבסי בו כדתנ הת )שבת צ‪ (.‬הבורית והאהל תולאנא לשו תולעת‬ ‫תחבושת‪:‬‬
‫שני‪:‬‬ ‫‪ .‡Ò‡„ 9‬סנה‪:‬‬
‫‪ .‡¯‡Âˆ È·„ ‡ÏÏÁ· 27‬חתיכות בגד שנוטלי מבית הצואר של חלוק כשעושי‬ ‫‪ .‡˙Ï˜ÏÈ˜Ó ‡¯˜È 10‬תולעי שהתרנגולי מנקרי באשפה מאשפות ירי‬
‫לה פה‪:‬‬ ‫אביו מתרגמינ מקלקלתא מרי חשוכא )תהלי קיג(‪:‬‬
‫‪ .‡˜¯· ‡¯È 28‬ליצ''א של שיער בהמה‪:‬‬ ‫‪ .‡˙·ÈÚ 11‬אבעבוע הדומה לענבא מלנ''ט בלע''ז‪:‬‬
‫‪ .˘ÈÓËÂ 29‬וטובל‪:‬‬ ‫‪ .‡Â‰ ‡˙Â˙ÈÓ„ ‡Î‡ÏÓ„ ‡˜ÂÂ¯Ù 12‬כלומר מסוכ הוא להמית‪:‬‬
‫‪ .ÈÎ‰Â ÈÎ‰„‡ 30‬בעוד שהוא מחזר אחר סמני הללו‪:‬‬ ‫‪ .‡˘·Â„· ‡‚ÈË 13‬עשב הנקרא רוד''א בלע''ז ושוחקי אותו ע הדבש‪:‬‬
‫‪ .‡Ò‡„ ‡˙ÈÈ˘˜ 31‬גרעי של פרי הסנה בטני הגדילי בסנה ומלאי גרעיני‪:‬‬ ‫‪ .‡ÒÙ¯Î 14‬אפי''א בלע''ז‪:‬‬
‫‪ .‡Ú˜ÈÙ È„‰Ï ‡Ú˜ÈÙ 32‬סדק של גרעיני נגד סדק שבבשרו‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÈÏÈË· 15‬יי חזק מאד ומי יי הוא כדאמרינ לקמ )ל( טילא חריפתא דמצרי‬
‫‪ .‰‡ÏÈÚ ‡Ú˜ÈÙ 33‬הנראה מבחו‪ 3‬למעלה ויכול לדבק ש אותו אפר‪:‬‬ ‫זיקי‪:‬‬
‫‪ .‰‡˙˙ ‡Ú˜ÈÙ 34‬בפי הנקב מלמטה‪:‬‬ ‫‪ .ÈÎ‰„‡ 16‬בעוד שהוא מחזר אחר סממני אלו‪:‬‬
‫‪ .Á˙Ù‡ ‡Ï„ ‡˙¯ÈÙˆ„ ‡·¯˙ 35‬חלב שעירה שלא ילדה‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÓ ˙· ‡˙·ÈÚ 17‬עינבתא מענבי הגפ בת מינא דוגמתה א גדולה גדולה‬
‫‪ .¯˘ÙÏÂ 36‬ימחהו באור וימשחהו בו כדמתרגמינ נמס פשר‪:‬‬ ‫וא קטנה קטנה‪:‬‬
‫‪ .‡ÏÂË· È˘·ÈÈÓ„ ‡¯˜„ ‡Ù¯Ë 37‬עלי דילועי שנתייבשו בצל‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÏÚ ¯„‚ÈÂ 18‬יגלגל עליה‪:‬‬
‫‪ .ÈÂÊÏÁ È„˜˘Ó 38‬נימי'' בלע''ז מי חלזו‪:‬‬ ‫‪ .È˙¯ÂÈÁÏ È˙¯ÂÈÁ 19‬לאבעבוע לב ענבה לבנה‪:‬‬
‫‪ .‡¯È˜ Á˘Ó 39‬שמ זית ושעוה טרופי יחד‪:‬‬ ‫‪ .‡ËÓÈÒ 20‬קלו''ג בלע''ז נפח העומד באד‪:‬‬
‫‪ .‡ËÈÈ˜· ‡˙ÈÎ„ È˜Á˘· ËÂ˜ÈÏÂ 40‬יתכסה בשחקי של פשת בקי‪ 3‬שלא‬ ‫‪ .‡Â‰ ‡˙˘È‡„ ‡˜ÂÂ¯Ù 21‬ע''י חולי ששמו חמה הוא בא וסימ הוא לה‪:‬‬
‫יתחמ יותר מדאי‪:‬‬ ‫‪ .ÈÏËÂ˜˙È‡ ÔÈ˙È˘ 22‬מכת אצבע צרדה מדביקה בגודלו ושומטה ומכה‬
‫‪ .‡ÙÂ‚ ¯ÓÚ„Â 41‬בגדי של צמר גפ שה חמי‪:‬‬ ‫בצפרנה‪:‬‬

‫עג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כח‪:‬‬
‫ולקלי ולידבק‪.‬‬ ‫ואמר ¯·‡‪:‬‬

‫וסימנ)‪:‬‬ ‫אמר לי מניומי אסיא‪:‬‬
‫רטיבא ליבשתא‪ ,‬ויבשתא לרטיבא‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫כולהו שקיינו קשו לאודנא‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫לבר ממיא דכולייתא‪.‬‬

‫אמר ¯·‪ ‡¯ËÂÊ ¯· ‰‬אמר ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬ ‫לייתי כולייתא דברחא קרחא‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫מעלי אזני בשבת‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫וליקרעיה שתי וערב‪,‬‬
‫תני ¯· ˘‪:‰„Â‰È ¯· Ï‡ÂÓ‬‬ ‫ולינח אמללא דנורא‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫ביד אבל לא בס‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫והנהו מיא דנפקי מיניה לישדינהו באודניה‪,‬‬
‫איכא דאמרי‪:‬‬ ‫לא קרירי ולא חמימי אלא פשורי‪.‬‬
‫בס אבל לא ביד‪.‬‬ ‫ואי לא ‬
‫מאי טעמא?‬ ‫לייתי תרבא דחיפושתא גמלניתא‪,‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫מזרי זרי ‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫וליפשר ולישדי ביה‪.‬‬
‫ואי לא ‬
‫אמר ¯· ‪ ‰È·ÂË ¯· ‡¯ËÂÊ‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫למלייה לאודניה מישחא‪,‬‬
‫עי שמרדה ‬ ‫‪21‬‬
‫וליעבד שב פתילתא דאספסתא‪,‬‬‫‪7‬‬
‫מותר לכוחלה בשבת‪.‬‬ ‫וליתי שופתא דתומא‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫סבור מיניה ‬ ‫וליתוב ברקא בחד רישא וליתלי בהו נורא‪,‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫הני מילי הוא דשחקי סמני מאתמול‪,‬‬ ‫ואיד) רישא מותבא באודנא‪,‬‬
‫אבל משחק סמניקמב בשבת ואתויי דר) רשות הרבי לא;‬ ‫‪22‬‬ ‫וליתוב אודניה להדא נורא‪,‬‬
‫אמר ליה ההוא מרבנ ו¯·‪ ·˜ÚÈ È‬שמיה‪,‬‬ ‫ויזדהר מזיקא‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫לדידי מיפרשא מיניה ד¯· ‪:‰„Â‰È‬‬ ‫ונישקול חדא וננח חדא‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫אפילו משחק סמניקמג בשבת ואתויי דר) רשות הרבי ‬ ‫‪23‬‬
‫מותר‪.‬‬ ‫לישנא אחרינא‪:‬‬

‫ואי לא ‬
‫¯· ‪ ‰„Â‰È‬שרא למיכחל עינא בשבת‪.‬‬ ‫לייתי שב פתילתא ביקרא‪,‬‬
‫אמר להו ¯· ˘‪:‰„Â‰È ¯· Ï‡ÂÓ‬‬ ‫ושיי ליה מישחא דאספסתא‪,‬‬
‫מא ציית ל‪ ‰„Â‰È‬מחיל שבי!‬ ‫‪24‬‬ ‫ונייתי חד רישא בנורא וחד רישא באודניה‪,‬‬
‫ונשקול חדא וננח חדא‪,‬‬
‫לסו חש בעיניה‪,‬‬ ‫ויזדהר מזיקא‪.‬‬
‫שלח ליה‪:‬‬
‫שרי או אסיר?‬ ‫ואי לא ‬
‫שלח ליה‪:‬‬ ‫לייתי אודרא דנדא דלא משקי וננח בה‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫‪25‬‬
‫לכולי עלמא שרי‪ ,‬לדיד) אסיר!‬ ‫ולתלייה לאודניה להדי נורא‪,‬‬
‫וכי מדידי הוא?‬ ‫‪26‬‬ ‫ומזדהר מזיקא‪.‬‬
‫דמר ˘‪ Ï‡ÂÓ‬היא!‬ ‫‪27‬‬ ‫ואי לא ‬
‫דההיאקמד אמתא דהואי בי מר ˘‪Ï‡ÂÓ‬‬ ‫לייתי גובתא דקניא עתיקא בר מאה שני‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫דקדחא לה עינא בשבתא‪,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ולימלחיה מילחא גללניתא‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫‪ .‡·ÈË¯Ï ‡˙˘·ÈÂ ‡˙˘·ÈÏ ‡·ÈË¯ 17‬כל הרפואות הללו אינ שוות לכל חולי‬ ‫‪ .ÈÈÈ˜˘ 1‬משקי‪:‬‬
‫האז אלא אות הרפואות שיש בה דבר לח כגו מיא דכוליתא ומשח קירא‬ ‫‪ .‡Á¯· 2‬ש צא‪:‬‬
‫וכיוצא בה מעלי לאוז יבשה שיש לו חולי ואינה מוציאה לחה ורפואות של‬ ‫‪ .‡Á¯˜ ‡Á¯· 3‬עז שאינה מסורבל בצמר כרחל‪:‬‬
‫יבש כגו גובתא דקניא ומילחא גללניתא לאודנא רטיבא המוציאה לחה‪:‬‬ ‫‪ .‡ÏÏÓ‡ 4‬גחלי לוחשות‪:‬‬
‫‪ .ÌÈÊ‡ ÔÈÏÚÓ 18‬גידי אזני פעמי שיורדי למטה ומתפרקי הלחיי וצרי)‬ ‫‪ .‡˙˘ÂÙÈÁ 5‬אשקרבו''ט ובלשו כנע קרוקי''‪:‬‬
‫להעלות ויש סכנה בדבר‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÈÏÓ‚ 6‬גסה והוא הנטו''‪:‬‬
‫‪ .ÌÒ· ‡Ï Ï·‡ 19‬הואיל ואפשר ביד‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÒÙÒ‡„ ‰ÏÈ˙Ù 7‬עלה ארו) של שחת ירק של חטי‪:‬‬
‫‪ .ÛÈ¯Ê Û¯ÊÈÓ 20‬עושה חבורה ויש חילול שבת יותר אבל קשירת ס אי ש‬ ‫‪ .‡ÓÂ˘„ ‡˙ÙÂ˘ 8‬בית יד של שו וה עלי היבשי שה נאחזי בה שופתא‬
‫חילול דאורייתא‪:‬‬ ‫לשו אחיזה כדאמרינ בגיטי )לב‪ (.‬שופתא דקופינא דמרא רפיא‪:‬‬
‫‪ .‰„¯Ó˘ 21‬שרוצה לצאת כאד המורד ויוצא‪:‬‬ ‫‪ .‡˜¯· 9‬כמו נירא ברקא שער של לייצ''א‪:‬‬
‫‪ .‡Ï ÌÈ·¯‰ ˙Â˘¯ Í¯„ ÈÈÂ˙È‡Â ˜Á˘ÈÓ Ï·‡ 22‬דלאו סכנת נפשות אלא סכנת‬ ‫‪ .‡¯Â Â‰· ÈÏ˙ÈÂ 10‬יבעיר בה האור‪:‬‬
‫עוורו‪:‬‬ ‫‪ .‡˜ÈÊÓ ¯‰ÊÂ 11‬לא ית אזנו לרוח‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎ ÈÈÂ˙È‡Â ˜Á˘ÈÓ ÂÏÈÙ‡ 23‬כדאמרינ לקמ שורייני דעינא בליבא תלו מאור‬ ‫‪ .‡„Á ÁÈÂ ‡„Á ÏÂ˜˘Â 12‬כשיטול זו מ האז ית את זו עד שיכלו כול‪:‬‬
‫העי מעורי ואחוזי בטרפשי הלב‪:‬‬ ‫‪ .‡„„ ‡¯„Â‡ 13‬מוכי הצבועי בצבע שקורי פויילי''ד‪:‬‬
‫‪ 24‬ה''ג ‪ .È·˘ ÏÈÁÓ ‰„Â‰ÈÏ ‰ÈÏ ˙ÈÈˆ„ Ô‡Ó‬השומע דבריו ומקבל יחלל שבת‪:‬‬ ‫‪ .Û˜˘Ó ‡Ï„ 14‬אינו חבוט בשמ לנפצו משק לשו עלה נד )ויקרא כו( טרפא‬
‫‪ .¯ÈÒ‡ Í„È„Ï 25‬שאתה אסרת וערערת על דברי‪:‬‬ ‫דשקי נחבט‪:‬‬
‫‪ .‡Â‰ È„È„Ó ÈÎÂ 26‬מדעתי הייתי אומר דבר זה שמחית על ידי‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ˘ ‰‡Ó ¯· ‡È˜„ ‡˙·Â‚ 15‬שפופרת של קנה יש שנתלש הרי מאה שנה‪:‬‬
‫‪ .‡È‰ Ï‡ÂÓ˘ ¯Ó„ 27‬ממנו קיבלתיה‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÈÏÏ‚ ‡ÁÏÓ 16‬מלח של אב הדומה לשייש בלע''ז שליימ''א‪:‬‬

‫עד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כט‪.‬‬
‫שני לד דג‪,‬‬ ‫‪2019‬‬

‫צווחא‪ ,‬וליכא דאשגח בה‪,‬‬
‫שלישי לו סכנתא‪.‬‬ ‫פקעא עינא;‬
‫למחר נפק מר ˘‪ Ï‡ÂÓ‬ודרש‪:‬‬
‫עי שמרדה מותר לכוחלה בשבת;‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫מאי טעמא?‬
‫המקיז ד לא יאכל חגב"ש‪,‬‬
‫‪21‬‬
‫דשורייני דעינא באובנתא דליבא תלו‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫לא חלב‪ ,‬ולא גבינה‪ ,‬ולא בצלי‪ ,‬ולא שחלי‪.‬‬ ‫כגו מאי?‬
‫אמר ¯· ‪:‰„Â‰È‬‬
‫א אכל ‬ ‫כגו רירא‪ ,‬דיצא‪ ,‬דמא‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫דימעתא‪ ,‬וקידחא‪ ,‬ותחלת אוכלא;‬

‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫נייתי רביעתא דחלא ורביעתא דחמרא‪,‬‬ ‫לאפוקי סו אוכלא ופצוחי עינא דלא‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫ונערבבינהו בהדי הדדי ונישתי‪,‬‬

‫וכי מפנה ‬ ‫‪22‬‬
‫אמר ¯· ‪:‰„Â‰È‬‬
‫לא מפנה אלא למזרחה של עיר‪,‬‬ ‫זיבורא‪ ,‬ודחרזיה‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫משו דקשה ריחא‪.‬‬ ‫‪2423‬‬

‫סילוא‪ ,‬וסמטא‪,‬‬
‫ודכאיב ליה עינא‪ ,‬ואתי עילויה אישתא ‬
‫אמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬ ‫כולהו בי בני סכנתא‪.‬‬
‫מעלי אונקלי בשבת‪.‬‬
‫מאי אונקלי?‬ ‫חמה לחמה‪ ,‬וסילקא לצינא‪,‬‬
‫‪1312‬‬ ‫‪11‬‬
‫אמר ¯·‪:‡·‡ È‬‬ ‫וחילופא סכנתא‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫איסתומכא דליבא‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫מאי אסותא?‬ ‫חמימי לעקרבא‪ ,‬וקרירי לזיבורא‪,‬‬

‫מייתי כמונא כרוייא‪,‬‬
‫‪26‬‬
‫וחילופא סכנתא‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫וניניא‪ ,‬ואגדנא‪ ,‬וציתרי‪ ,‬ואבדתא;‬
‫‪29‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪27‬‬
‫לליבא בחמרא‪,‬‬ ‫‪31‬‬

‫‪16‬‬
‫כט‪ .‬חמימי לסילוא‪ ,‬וקרירי * לחספניתא‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫וסימנ)‪:‬‬ ‫וחילופא סכנתא‪.‬‬

‫"וְ יַיִ ן יְ ַׂש ּ ַמח לְ ַבב אֱ ֹנו ׁש" )תהלי קד‪,‬טו(;‬
‫חלא לסיבורי‪ ,‬ומוניני לתעניתא‪,‬‬
‫‪1817‬‬
‫לרוחא במיא‪,‬‬ ‫‪32‬‬

‫וחילופא סכנתא‪.‬‬
‫וסימנ)‪:‬‬
‫"וְ ר ּו ַח אֱ ל ִֹהים ְמ ַר ֶח ֶפת ַעל ּ ְפנֵי ַה ּ ָמיִ ם" )בראשית א‪,‬ב(;‬ ‫תחלי וסיבורא סכנתא‪,‬‬
‫לכודא בשיכרא‪,‬‬ ‫‪33‬‬ ‫אישתא וסיבורא סכנתא‪,‬‬
‫וסימנ)‪:‬‬ ‫כאיב עינא וסבורי סכנתא‪.‬‬
‫"וְ ַכ ָ ּד ּה ַעל ׁ ִש ְכ ָמ ּה" )ש כד‪,‬טו(‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫שני לדג ד‪,‬‬

‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .‚„ Ì„Ï È˘ 19‬א הקיז ד היו אוכל דגי למחר‪:‬‬ ‫‪ .‡Á„˜„ 1‬אשלפי''ר לשו כקדוח אש )ישעיהו סד( חמימות‪:‬‬
‫‪ .Ì„ ‚„Ï È˘ 20‬אכל ביו שלפני הקזה דגי‪:‬‬ ‫‪ 2‬ה''ג ‪:ÂÏ˙ ‡·ÈÏ„ ‡˙·Â‡· ‡ÈÚ„ ÈÈÈ¯Â˘ Ë''Ó ˙·˘· ‰ÏÁÂÎÏ ¯˙ÂÓ‬‬
‫‪ .˘''·‚Á 21‬חלב גבינה בצלי שחלי‪:‬‬ ‫‪ .È‡Ó ÔÂ‚Î 3‬על איזה חולי העי מחללי שבת‪:‬‬
‫‪ .‰ÙÓ ÈÎÂ 22‬מא דאכל הני בתר הקזה ובא ליפנות חו‪ 3‬לעיר לא יפנה למזרחה‬ ‫‪ .‡¯È¯ 4‬נוטפת עינו רירא בלע''ז קצייר''א‪:‬‬
‫של עיר‪:‬‬ ‫‪ .‡ˆÈ„ 5‬אישפוננ''ט לשו נעיצה ותחיבה‪:‬‬
‫‪ .ÁÈ¯ È˘˜„ ÌÂ˘Ó 23‬דברי הללו והרוח מביאת לעיר‪:‬‬ ‫‪ .‡Á„˜ 6‬חמימות‪:‬‬
‫‪ 24‬הכי גרסינ ‪ .¯ÈÚ Ï˘ ‰Á¯ÊÓÏ ‡Ï‡ ‰ÙÈ ‡Ï‬שרוח מזרחית אינה חזקה‬ ‫‪ .‡ÏÎÂ‡ ˙ÏÁ˙ 7‬בתחלת החולי‪:‬‬
‫כדתנ בלא יחפור )ב''ב כה‪ (.‬אי עושי בורסקי אלא למזרחה של עיר ובמסכת‬ ‫‪ .‡ÏÎÂ‡ ÛÂÒ 8‬שכבר נתרפא ועדיי קודחת מעט‪:‬‬
‫ברכות )מ‪ (.‬היש למזרח גורנו דמו בראשו שרוח מערבית מביאה עליו ומסוכ‬ ‫‪ .‡ÈÚ ÈÁÂˆÙÂ 9‬שבא לכוחלה כדי להאיר מראית עינו‪:‬‬
‫הוא‪:‬‬ ‫‪È· Â‰ÏÂÎ ‡˙˘È‡ ‰ÏÚ È˙‡„Â ‡ÈÚ ·‡ÎÂ ‡ËÓÈÒÂ ‡ÂÏÈÒ 'ÈÊ¯Á„Â ‡¯Â·ÈÊ 10‬‬
‫‪ .‡·ÈÏ„ ‡ÎÓÂ˙ÒÈ‡ 25‬דופני בשר שתחת הלב והוא טרפשא לישנא אחרינא‬ ‫·‪ .‡˙ÎÒ È‬מי שיש עליו אחת מאלה שנשכתו צרעה או שנתחב קו‪ 3‬בבשרו‬
‫תנו) שכנגד הלב שקורי ניבלא ופעמי שנכפ לצד פני ומעכב את הנשימה‬ ‫דחרזיה לשו מחרוזות של דגי )ב''מ כא‪ (.‬סילוא קו‪ 3‬או שיש עליו סימטא‬
‫וזהו עיקר‪:‬‬ ‫קלו''ג ונכנס במרח‪ 3‬באחת מכל אלה סכנתא היא‪:‬‬
‫‪ .‡ÈÈÂ¯Î ‡ÂÓÎ 26‬כעי כ אגרו ‪:‬‬ ‫‪ .‰ÓÁÏ ‰ÓÁ 11‬צנו יפה לחולי חמה‪:‬‬
‫‪ .‡ÈÈÂ 27‬מינט''א‪:‬‬ ‫‪ .‡˜ÏÈÒÂ 12‬תרדי‪:‬‬
‫‪ .‡„‚‡ 28‬עשב מר הוא והוא מרובי''א לב לענה מתרגמינ גידי‪:‬‬ ‫‪ .‡˜ÈÊÏ 13‬לשחפת צוננת‪:‬‬
‫‪ .È¯˙Èˆ 29‬שדריא''ה‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÎÒ ‡ÙÂÏÈÁÂ 14‬לפי שהצנו מוסי עליו קור והתרדי מחממי‪:‬‬
‫‪ .‡˙„·‡ 30‬איזוב‪:‬‬ ‫‪ .‡ÂÏÈÒÏ ÈÓÈÓÁ 15‬צרי) לשרות המכה בחמי והא דאמרינ לעיל סילוא בי בני‬
‫‪ .‡¯ÓÁ· ‡·ÈÏÏ 31‬לאיסתומכא דליבא ישתה אלו ביי‪:‬‬ ‫סכנתא היכא דרחי‪ 3‬כל גופו בי בני שמחמ כל גופו‪:‬‬
‫‪ .‡ÁÂ¯Ï 32‬לשחפת שמחמת רוח ישתה אלו במי‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÈÙÒÂÁ 16‬סדקי שבפני האד‪:‬‬
‫‪ .‡„ÂÎÏ 33‬חולי אשה יולדת ומצטננת על המשבר‪:‬‬ ‫‪ .ÈÈÂÓ 17‬דגי קטני‪:‬‬
‫‪ .‰ÓÎ˘ 34‬דומה תיבה זו לשכרא בשתי אותיות‪:‬‬ ‫‪ .È¯Â·ÈÒ 18‬הקזת ד מכתפיי‪:‬‬

‫עה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כט‪.‬‬
‫אמר מר‪:‬‬ ‫¯· ‡‪ ‡·¯„ ‰È¯· ‡Á‬שחיק להו לכולהו בהדי הדדי‪,‬‬
‫ישראל המסתפר מגוי קנב רואה במראה‪.‬‬ ‫ושקיל ליה מלא חמש אצבעתיה ושתי ליה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫היכי דמי?‬ ‫¯· ‡˘‪ È‬שחיק כל חד וחד לחודיה‪,‬‬

‫אי ברשות הרבי ‬ ‫ושקיל מלא אצבעיה רבתי ומלא אצבעיה זוטרתי‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫למה לי מראה?‬
‫ואי ברשות היחיד ‬ ‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬
‫כי רואה מאי הוי!?‬ ‫אנא עבדי לכל הני ולא איתסאי‪,‬‬
‫לעול ברשות היחיד‪,‬‬ ‫עד דאמר לי ההוא טייעא‪:‬‬
‫וכיו דאיכא מראה ‬ ‫אייתי כוזא חדתא ומלייה מיא‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫מתחזי כאד חשוב‪.‬‬ ‫ורמי ביה תרוודא דדובשא דתלי לה בי כוכבי‪,‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫ולמחר אישתי‪,‬‬
‫¯· ‪ ‡ÊÈ· ¯· ‡Á‬הוה מסתפר מגויקנג בשבילי דנהרדעא‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫עבדי הכי ואיתסאי‪.‬‬
‫אמר ליה‪ :‬חנא‪ ,‬חנא‪,‬‬
‫יאי קועי) לזוגא!‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫אמר‪ :‬תיתי לי דעברי אד¯·‪.¯È‡Ó È‬‬ ‫ששה דברי מרפאי את החולה מחליו ורפואת רפואה‪,‬‬
‫ואלו ה‪:‬‬
‫ואד¯·‪ Ô‬לא עבר?‬ ‫קמה‬
‫כרוב‪ ,‬ותרדי‪ ,‬ומי סיסי יבשי‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫אימר דאמור ¯·‪ Ô‬ברשות הרבי‪,‬‬ ‫וקיבת‪ ,‬והרת‪ ,‬ויותרת הכבד‪.‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫ברשות היחיד מי אמור!?‬ ‫ויש אומרי‪ :‬א דגי קטני;‬

‫והוא סבר ‬ ‫ולא עוד אלא שדגי קטני מפרי ומרבי‪,‬‬
‫שבילי דנהרדעא‪ ,‬כיו דשכיחי רבי ‬ ‫‪14‬‬
‫ומבריקמו כל גופו של אד‪.‬‬
‫כרשות הרבי דמו‪.‬‬
‫עשרה דברי מחזירי את החולה לחליו‪,‬‬
‫וגויקנד המסתפר מישראל‪,‬‬ ‫וחליו קשה‪,‬‬
‫כיו שהגיע לבלוריתו שומט את ידו‪.‬‬ ‫אלו ה‪:‬‬
‫וכמה?‬ ‫קמח‬
‫האוכל בשר שור‪ ,‬בשר שמ‪,‬קמז בשר צלי‪ ,‬בשר צפרי‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰ÈÎÏÓ‬אמר ¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪:‰·‰‬‬ ‫וביצה צלויה‪ ,‬ושחלי‪,‬‬
‫שלשקנה אצבעות לכל רוח ורוח‪.‬‬ ‫ותגלחת‪ ,‬ומרח‪,3‬‬
‫קמט‬
‫אמר ¯· ‪:‡˜È‡ ·¯„ ‰È¯· ‡ÈÁ‬‬ ‫וכבד‪ ,‬וגבינה;‬
‫שפוד‪ ,‬שפחות‪ ,‬וגומות ¯· ‪;ÂÈÎÏÓ‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ויש אומרי‪ :‬א אגוזי;‬
‫בלורית‪ ,‬אפר מקלה‪ ,‬וגבינה ¯· ‪.‰ÈÎÏÓ‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫ויש אומרי‪ :‬א קשואי‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫תנא „·‪:Ï‡ÚÓ˘È È·¯ È‬‬
‫מתניתי ומתניתא ¯· ‪,‰ÈÎÏÓ‬‬ ‫‪2221‬‬
‫למה נקרא שמ קשואי?‬
‫שמעתתא ¯· ‪,ÂÈÎÏÓ‬‬ ‫מפני שה קשי לכל גופו של אד כחרבות‪.‬‬
‫קנו‬
‫מתניתא מלכתא‪.‬‬ ‫ואין מסתפרין מהן בכל מקום‪.‬‬
‫מאי בינייהו?‬ ‫‪1‬‬
‫ישראל המסתפר מגויקנ רואה במראה;‬
‫‪9‬‬
‫רש"י‬ ‫וגויקנא המסתפר מישראל‪,‬‬

‫כיו שהגיע לבלוריתו שומט את ידו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .‡Ú„¯‰„ ÈÏÈ·˘· 11‬חו‪ 3‬לעיר‪:‬‬

‫‪ .‡‚ÂÊÏ 12‬לחתו)‪:‬‬
‫‪ .ÍÈÚÂ˜ 13‬צואר)‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡Ú„¯‰„ ÈÏÈ·˘ 14‬שש עוברי ושבי תדיר‪:‬‬
‫‪ .„ÂÙ˘ 15‬באי צדי במסכת ביצה‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÁÙ˘ 16‬בכתובות באע''פ‪:‬‬ ‫‪ .‰È˙Ú·ˆ‡ ˘ÓÁ ‡ÏÓ 1‬מלא ידו‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÓÂ‚ 17‬בנדה בבא סימ הני תלת שמעתת'^ דרב מלכיו אמרינהו משמיה דרב‬ ‫‪ .È˙¯ËÂÊ Ú·ˆ‡ ‡ÏÓÂ ‰·¯ Ú·ˆ‡ ‡ÏÓ 2‬שיכול לאחוז בזרת ואגודל יחד‪:‬‬
‫אדא בר אהבה‪:‬‬ ‫‪ .‡ÊÂÎ 3‬כלי קט‪:‬‬
‫‪ .˙È¯ÂÏ· 18‬דהכא‪:‬‬ ‫‪ .‡„ÂÂ¯˙ 4‬מלא כ ‪:‬‬
‫‪ .‰Ï˜Ó ¯Ù‡ 19‬דמכות פרק בתרא לא ית אד אפר מקלה על גבי מכתו מפני‬ ‫‪ .È·ÎÂÎ È· 5‬תחת הכוכבי בחצר של בית‪:‬‬
‫שנראית ככתובת קעקע אפר מקלה אפר הכירה שקלוי ושרו מאד ושחור ונראה‬ ‫‪ .ÔÈÒÈÒ ÈÓÂ 6‬פוליו''ל יבש שורה במי ושותה‪:‬‬
‫ככתובת קעקע‪:‬‬ ‫‪ .˙¯‰Â 7‬רחמה של בהמה‪:‬‬
‫‪ .‰È·‚Â 20‬הכא בפירקא )לה‪ (:‬אמר רב מלכיה אמר רב אדא בר אהבה מפני‬ ‫‪ .„·Î‰ ˙¯˙ÂÈÂ 8‬טרפשא דכבדא שקורי אייבר''ש‪:‬‬
‫שמחליקי פניה בשומ חזיר‪:‬‬ ‫‪ .‰‡¯Ó· 9‬מירדויי''ר לראות א מסתפר יפה באומנות וסבר הגוי^ כיו דקפיד‬
‫‪ .‡˙È˙ÓÂ ÔÈ˙È˙Ó 21‬הנ) דאיתמר אפירושא דמתני' ובריית' רב מלכיה והנ)‬ ‫אהכי חשוב הוא ומתיירא להורגו‪:‬‬
‫דאיתמר שמעתתא באפי נפשייהו ולא אפירושא דמתנית' רב מלכיו‪:‬‬ ‫‪ .Â˙È¯ÂÏ·Ï 10‬שהוא מגדל לעבודה זרה^ שומט את ידו מקוד לכ שלשה‬
‫‪ .‡˙ÎÏÓ 'È˙Ó 22‬היא דמותבינ מינה לאמורא ורב מלכיה שמו דומה לנקבה‪:‬‬ ‫אצבעות לכל רוח כדלקמ כדי שלא יהא מתקנה‪:‬‬

‫עו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף כט‪:‬‬
‫קסב‬
‫המורייס וגבינת בית אונייקי של גוי ‬
‫‪1817‬‬ ‫‪16‬‬
‫*‬ ‫כט‪ :‬איכא בינייהו שפחות‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫אסורי‪ ,‬ואיסור איסור הנאה;‬

‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬ ‫משנה )גה(‪:‬‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬ ‫אלו דברי של גוי אסורי‪ ,‬ואיסור איסור הנאה‪:‬‬‫קנז‬
‫אי איסור איסור הנאה‪.‬‬ ‫היי‪ ,‬והחומ‪ 3‬של גויקנח שהיה מתחלתו יי‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫וחרס הדרייני‪ ,‬ועורות לבובי;‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫אמר ¯·‪:‰„Â‰È È‬‬ ‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪:‬‬

‫שאל ¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬את ¯·‪ Ú˘Â‰È È‬כשהיו מהלכי בדר);‬ ‫בזמ שהקרע שלו עגול אסור‪,‬‬
‫אמר לו‪:‬‬ ‫משו) מתור‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫קסג‬
‫מפני מה אסרו גבינת הגוי?‬ ‫‪19‬‬
‫אמר לו‪:‬‬ ‫בשר הנכנס לבית עבודה זרה קנט מותר‪,‬‬

‫מפני שמעמידי אותה בקיבה של נבילה‪.‬‬ ‫והיוצא אסור‪,‬‬‫‪7‬‬
‫אמר לו‪:‬‬ ‫מפני שהוא כ"זִ ְב ֵחי ֵמ ִתים" )תהלי קו‪,‬כח(‪,‬‬

‫והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה‪,‬‬ ‫‪20‬‬
‫דברי ¯·‪.‡·È˜Ú È‬‬
‫ואמרו‪ :‬קסד כה שדעתו יפה שורפה חיה‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪21‬‬
‫ולא הודו לו‪,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫ההולכי לתרפות ‬

‫‪8‬‬
‫אבל אמרו‪ :‬אי נהני ולא מועלי!‬ ‫‪24‬‬ ‫אסור לשאת ולתת עמה;‬ ‫‪9‬‬
‫אמר לו‪:‬‬ ‫והבאי מותרי‪.‬‬

‫קסה‬
‫מפני שמעמידי אותה בקיבת עגלי עבודה זרה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫אמר לו‪:‬‬ ‫נודות הגויקס וקנקניה‪ ,‬ויי של ישראל כנוס בה ‬

‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
‫א כ‪ ,‬למה לא אסרוה בהנאה?‬ ‫אסורי‪ ,‬ואיסור איסור הנאה‪,‬‬

‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫השיאו לדבר אחר;‬ ‫‪26‬‬
‫קסו‬
‫אמר לו‪ Ï‡ÚÓ˘È :‬אחי‪,‬‬ ‫אי איסור איסור הנאה‪.‬‬
‫היא) אתה קורא‪:‬‬
‫ָ‬
‫טו ִבים ּד ֶֹדיך ִמ ּיָיִ ן" )שיר השירי א‪,‬ב(‪,‬‬‫ֹ‬ ‫" ִ ּכי‬ ‫‪27‬‬ ‫קסא‬
‫החרצני והזגי של גוי ‬ ‫‪13‬‬
‫ְ‬
‫טו ִבים ּד ַֹדיִ ך"?‬ ‫או‪ּ ִ " :‬כי ֹ‬ ‫‪28‬‬
‫אסורי‪ ,‬ואיסור איסור הנאה‪,‬‬
‫ְ‬
‫טו ִבים ּד ַֹדיִ ך"‪.‬‬ ‫אמר לו‪ּ ִ " :‬כי ֹ‬ ‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫אמר לו‪ :‬אי הדבר כ‪,‬‬ ‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬
‫שהרי חבירו מלמד עליו‪:‬‬ ‫‪29‬‬
‫לחי אסורי‪ ,‬יבישי מותרי‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬
‫טו ִבים" )ש‪,‬ג(‪.‬‬ ‫יח ׁ ְש ָמנ ָ‬

‫ֶיך ֹ‬ ‫"לְ ֵר ַ‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫יי מנל?‬ ‫‪ .Â‰ÈÈÈ· È‡Ó 1‬בי רב פפא לרב חנינא‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÁÙ˘ Â‰ÈÈÈ· ‡ÎÈ‡ 2‬דאוקי רב חנינא כרב מלכיו ורב פפא כרב מלכיה‬
‫ומעייל אפר מקלה כרב מלכיו דהנ) תלת שפוד ואפר מקלה וגומות שמעתא‬
‫נינהו ולא אמתני' קיימא אבל שפחות א''ר מלכיה הלכה כר''א דאמר במשנתינו‬
‫רש"י‬
‫אפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר בלורית דהכא אפירושא‬
‫דמתניתא קאי דקתני לעיל שומט את ידו ואתי איהו לפרושי שיעורה וכ גבינה‬
‫‪ .ÒÈÈ¯ÂÓ‰ 16‬שמ של דגי‪:‬‬ ‫דקתני מתני' אלו דברי האסורי כו' אמרינ מפני מה אסרו גבינות הגוי^ ופי'‬
‫‪ .‰‡‰ ¯ÂÒÈ‡ Ô¯ÂÒÈ‡Â 17‬שמא עירב בו יי‪:‬‬ ‫רב מלכיה והא דנקיט תלמודא איכא בינייהו שפחות ולא נקט שפחות ואפר‬
‫‪ .È˜ÈÈÂ‡ ˙È· ^˙È·‚Â 18‬ש הכפר אבל שאר גבינות מותרי בהנאה ובגמרא‬ ‫מקלה אמילתיה דרב מלכיה דאתנח ביה רב פפא סימ נקט‪:‬‬
‫מפרש לה )לד‪:(:‬‬ ‫‪ .ÔÈÈ Â˙ÏÈÁ˙Ó ‰È‰˘ :'È˙Ó 3‬ביד הגוי לאפוקי היכא דזבי גוי^ חומ‪3‬‬
‫‪ .Â¯Ò‡ ‰Ó ÈÙÓ 19‬לרבנ קבעי לה דאסרו לה באכילה ולא בהנאה‪:‬‬ ‫מישראל דלא מיתסר בהנאה דטעמא דאסור בהנאה משו דדלמא נסכיה הוא‬
‫‪ .‰¯ÂÓÁ ‰ÏÂÚ ˙·È˜ ‡Ï‰Â 20‬שהעולה אסורה בהנאה ומועלי בה‪:‬‬ ‫וחומ‪ 3‬לא מנס)‪:‬‬
‫‪ .‰ÙÈ Â˙Ú„˘ 21‬שאינו ק‪ 3‬ומואס בה‪:‬‬ ‫‪ .ÈÈÈ¯„‰ Ò¯ÁÂ 4‬בגמרא מפרש ששוריהו במי ויוצא יי הנבלע בו‪:‬‬
‫‪ .‰Ù¯Â˘ 22‬הומי''ר בלע''ז גומעה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ·Â·Ï ˙Â¯ÂÚÂ 5‬שקורעי כנגד הלב דרכ לעשות כ לעבודה זרה^ ומוציאי‬
‫‪ .ÂÏ Â„Â‰ ‡ÏÂ 23‬לאומרי כ להיתירא לכתחלה‪:‬‬ ‫את הלב דר) הנקב ומיתסר משו זבחי מתי‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏÚÂÓ ‡ÏÂ ÔÈ‰ ‡Ï Â¯Ó‡ Ï·‡ 24‬וכל היכא דתנ הכי שרי מדאורייתא אבל‬ ‫‪ .¯˙ÂÓ ÍÂ˘Ó 6‬שאי עושי כ לע"ז‪^:‬‬
‫רבנ דגזרו בה והכי משמע לא נהני מדרבנ וא נהנה אי בה מעילה אלמא‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ ‡ˆÂÈ‰Â 7‬בהנאה דעושי תקרובת‪:‬‬
‫מדלית בה מעילה ש''מ האי חלב הכנוס בקיבת העולה כפירשא בעלמא הוא‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÙ¯˙Ï 8‬לטעות עבודה זרה^ למרחוק‪:‬‬
‫‪ .Ê"Ú ÈÏ‚Ú ˙·È˜· 25‬שנעשו לה תקרובת וגבי עבוד' זרה^ אפי' פרש אסור‬ ‫‪ .˙˙ÏÂ ˙‡˘Ï ¯ÂÒ‡ 9‬דאזיל ומודה לע"ז ועוד דזבני מידי דאצטרי) לע"ז^‬
‫דניחא ליה בנפחיה שיראה יפה כדאמרינ בגמרא‪:‬‬ ‫לתקרובת‪:‬‬
‫‪ .¯Á‡ ¯·„Ï Â‡È˘‰ 26‬לא רצה לגלות דבר הברור כדמפרש בגמרא טעמא‪:‬‬ ‫‪ ^.ÌÈÂ‚ ˙Â„Â 10‬של עור‪:‬‬
‫‪ .ÍÈ„Â„ ÌÈ·ÂË ÈÎ 27‬לשו זכר‪:‬‬ ‫‪ .Ì‰È˜˜Â 11‬חרס‪:‬‬
‫‪ .ÍÈ„Â„ Â‡ 28‬לשו נקבה והכי קאמרה כנסת ישראל ישקני הקב''ה מנשיקות‬ ‫‪ .Ô‰· ÒÂÎ 12‬הכניס בה יי לקיו‪:‬‬
‫פיהו כי כ) אמר לי טובי דודי) מיי‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ‚ÊÂ ÌÈˆ¯Á 13‬פסולת של ענבי וגרעיני שבתוכ‪:‬‬
‫‪ .ÂÈÏÚ „ÓÏÓ Â¯È·Á 29‬שהוא לשו זכר וכנסת ישראל היא דקאמרה לפני שכינה‬ ‫‪ .ÌÈÁÏ 14‬כל שני עשר חדש‪:‬‬
‫לריח שמני) טובי וגו' עלמות אהבו) לא שיי) למימר לנקבה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ¯ÂÒ‡ 15‬א בהנאה‪:‬‬

‫עז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף ל‪.‬‬
‫קע‬
‫יי מבושל שלנו ביד גוי ‬ ‫אמר ¯·‪:‰Â·‡ ¯· ‰‬‬
‫אי צרי) חות בתו) חות‪,‬‬ ‫אמר קרא )דברי לב‪,‬לח(‪:‬‬
‫אי משו אינסוכי לא מנסכי‪,‬‬ ‫יכם"‪,‬‬
‫ֹאכל ּו יִ ׁ ְש ּת ּו יֵין נְ ִס ָ‬
‫ימו י ֵ‬
‫"אֲ ׁ ֶשר ֵחלֶ ב זְ ָב ֵח ֹ‬
‫ואי משו * איחלופי ‬
‫‪8‬‬
‫ל‪.‬‬ ‫מה זבח אסור בהנאה‪,‬‬
‫כיו דאיכא חות אחד לא טרח ומזיי ‪.‬‬ ‫א יי נמי אסור בהנאה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫זבח גופיה מנל?‬

‫יי מבושל ואלונתית של גוי קעא אסורי‪,‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫דכתיב )תהלי קו‪,‬כח(‪:‬‬
‫אלונתית כברייתא מותרת‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬
‫ֹאכל ּו זִ ְב ֵחי ֵמ ִתים"‪,‬‬
‫עור וַ ּי ְ‬
‫"וַ ִּי ָּצ ְמד ּו לְ ַב ַעל ּ ְפ ֹ‬
‫ואיזו היא אלונתית?‬ ‫מה מת אסור בהנאה‪,‬‬
‫כדתנ גבי שבת‪:‬‬ ‫א זבח נמי אסור בהנאה‪.‬‬
‫עושי אנומלי ואי עושי אלונתית‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫ואיזו היא אנומלי ואיזו היא אלונתית?‬ ‫ומת גופיה מנל?‬

‫אנומלי יי ודבש ופלפלי‪,‬‬ ‫אתיא ש ש מעגלה ערופה‪,‬‬
‫אלונתית יי יש ומי צלולי ואפרסמו‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫כתיב הכא )במדבר כ‪,‬א(‪:‬‬
‫דעבדי לבי מסותא‪.‬‬ ‫"וַ ָּת ָמת ׁ ָשם ִמ ְריָם"‪,‬‬
‫וכתיב הת )דברי כא‪,‬ד(‪:‬‬
‫¯·‪ ‰‬ו¯· ‪ ÛÒÂÈ‬דאמרי תרוייהו‪:‬‬ ‫"וְ ָע ְרפ ּו ׁ ָשם ֶאת ָה ֶעגְ לָ ה ַּב ָ ּנ ַחל"‪,‬‬
‫יי מזוג אי בו משו גילוי‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬
‫מה להל אסור בהנאה‪,‬‬
‫יי מבושל אי בו משו ניסו)‪.‬‬ ‫א כא נמי אסור בהנאה‪.‬‬
‫איבעיא להו‪:‬‬ ‫והת מנל?‬
‫יי מבושל‪,‬‬ ‫אמרי „·‪:È‡È È·¯ È‬‬
‫יש בו משו גילוי‪,‬‬ ‫כפרה כתיב בה כקדשי‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫או אי בו משו גילוי?‬

‫תא שמע ‪:‬‬ ‫והחומץ של גויםקסז שהיה מתחלתו יין‪.‬‬
‫העיד ¯·‪ È„È‡ ¯· ·˜ÚÈ È‬על יי מבושל ‬ ‫פשיטא!‬
‫שאי בו משו גילוי‪.‬‬ ‫משו דאחמי‪ 3‬פקע ליה איסוריה!?‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫‪3‬‬
‫קעב‬
‫¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È·¯· È‡È È‬חלש‪,‬‬ ‫הא אתא לאשמועינ‪:‬‬
‫על לגביה ¯·‪ „Â¯ÈÊ Ô· Ï‡ÚÓ˘È È‬ורבנ לשיולי ביה‪.‬‬ ‫חומ‪ 3‬שלנו ביד גויקסח אי צרי) חות בתו) חות‪,‬‬
‫יתבי וקא מבעיא להו‪:‬‬ ‫אי משו אינסוכי לא מנסכי‪,‬‬
‫יי מבושל‪,‬‬ ‫ואי משו איחלופי ‬ ‫‪4‬‬
‫יש בו משו גילוי‪,‬‬ ‫כיו דאיכא חות לא טרח ומזיי ‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫או אי בו משו גילוי?‬

‫אמר להו ¯·‪:„Â¯ÈÊ Ô· Ï‡ÚÓ˘È È‬‬ ‫אמר ¯·‪:‡ÚÏÈ‡ È‬‬
‫הכי אמר ¯·‪ ˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬משו גברא רבה‪,‬‬ ‫שנינו‪:‬‬
‫ומנו? ¯·‪:‡ÈÈÁ È‬‬ ‫יי מבושל של גויקסט שהיה מתחלתו יי ‬ ‫‪6‬‬
‫יי מבושל ‬ ‫אסור‪.‬‬

‫אי בו משו גילוי‪.‬‬ ‫פשיטא‪,‬‬
‫משו דאיבשיל פקע ליה איסורא!?‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÔÈÚÂÓ˘‡Ï ‡˙‡ ‡‰ 7‬טעמא דהגוי^ בשלו הא בשלו ישראל בהיתר תו לא‬ ‫הא אתא לאשמועינ‪:‬‬ ‫‪7‬‬
‫מיתסר בהנאה וקמשמע ל דלא מנסכי גוי^ יי מבושל הלכ) יי מבושל שלנו‬
‫שהופקד לגוי^ א''צ כו'‪:‬‬
‫‪ .ÈÙÂÏÁÈ‡ 8‬לשתות‪:‬‬
‫‪ .˙È˙ÂÏ‡ 9‬פושו''‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ 10‬שהרי תחלתו יי‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‡˙ÈÈ¯·Î ˙È˙ÂÏ‡ 11‬שלא היה יי מתחלה ביד גוי^ אלא לקחה עשויה מיד‬
‫ישראל‪:‬‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ ÔÈÈ Û‡ :'Ó‚ 1‬שנתנס) לעבודה זרה‪^:‬‬
‫‪ .˙¯˙ÂÓ 12‬בהנאה דתו לא מנס) ליה‪:‬‬ ‫‪ .‰· ·È˙Î ‰¯ÙÎ 2‬כפר לעמ) ישראל )דברי כא( הלכ) אסור בהנאה כקדשי‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏÓÂ‡ ÔÈ˘ÂÚ 13‬בשבת שהוא לשתות‪:‬‬ ‫‪ .ÂÏ˘ ıÓÂÁ ÔÈÚÂÓ˘‡Ï ‡˙‡ ‡‰ È˘‡ ·¯ ¯Ó‡ ‚''‰ 3‬חומ‪ 3‬של ישראל‬
‫‪ .˙È˙ÂÏ‡ ÔÈ˘ÂÚ ÔÈ‡Â 14‬שהוא לרפואה להצטנ כשיוצאי מבית המרח‪3‬‬ ‫שהפקידו אצל גוי^ אינו צרי) אלא חות אחד דהואיל ואשמועינ מתני' דלא‬
‫כדמפרש‪:‬‬ ‫מנסכי חומ‪:3‬‬
‫‪ .ÔÈÏÂÏˆ ÌÈÓÂ 15‬שנשאבו ועמדו בכלי יו או יומי להיות צלולי ושופי‬ ‫‪ .ÈÙÂÏÁÈ‡ ÌÂ˘Ó 4‬לצורכו להחליפו ברע ממנו‪:‬‬
‫העליוני בנחת במסננת‪:‬‬ ‫‪ .ÛÈÈÊÓÂ Á¯Ë ‡Ï 5‬לסתור חותמו של ישראל ולעשות חות אחר מזויי ‪:‬‬
‫‪ .‚ÂÊÓ 16‬שני חלקי מי ואחד יי‪:‬‬ ‫‪ .Ï˘Â·Ó ÔÈÈ 6‬משמע שהיה מתחלתו יי ביד גוי^ ובשלו אסור בהנאה משו‬
‫‪ .ÈÂÏÈ‚ ÌÂ˘Ó Â· ÔÈ‡ 17‬שאי נחש שותה הימנו‪:‬‬ ‫תחילתו‪:‬‬

‫עח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף ל‪.‬‬
‫וחזיא לההוא חיויא דשקיל מיא ורמא בכובא‪,‬‬ ‫אמרו ליה‪:‬‬

‫עד דמלא בכובא וסליק חמרא עילויה פרונקא ושתי!?‬
‫‪14‬‬
‫נסמו)?‬
‫אמרי‪:‬‬ ‫מחוי להו ¯·‪È·¯· È‡È È‬קעג ‪:Ï‡ÚÓ˘È‬‬
‫דמזיג איהו שתי‪,‬‬ ‫עלי ועל צוארי‪.‬‬
‫דמזיגי אחריני לא שתי‪.‬‬
‫˘‪ Ï‡ÂÓ‬ואבלט הוו יתבי‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫אמר ¯· ‡˘‪ ,È‬ואיתימא ¯· ‪:‡È˘¯˘Ó‬‬ ‫אייתו לקמייהו חמרא מבשלא‪,‬‬

‫פירוקא לסכנתא?‬ ‫משכיה לידיה;‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫אמר ¯·‡‪ :‬הלכתא‪:‬‬ ‫אמר ליה ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬

‫יי מזוג יש בו משו גילוי ויש בו משו יי נס)‪,‬‬ ‫הרי אמרו‪:‬‬ ‫‪4‬‬
‫יי מבושל אי בו משו גילוי ואי בו משו יי נס)‪.‬‬ ‫יי מבושל אי בו משו יי נס)‪.‬‬
‫שמעיה ד¯· ‪ È·ÂË ¯· ‰È˜ÏÁ‬איגליא ההוא קיסתא דמיא‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫אמתיה ד¯·‪ ‡ÈÈÁ È‬איגלויי לה ההוא חמרא מבשלא‪,‬‬
‫והוה ניי גבה‪,‬‬ ‫אתיא לקמיה ד¯·‪,‡ÈÈÁ È‬‬
‫אתא לגביה ד¯· ‪;È·ÂË ¯· ‰È˜ÏÁ‬‬ ‫אמר לה‪ :‬הרי אמרו‪:‬‬
‫אמר ליה‪ :‬הרי אמרו‪:‬‬ ‫יי מבושל אי בו משו גילוי‪.‬‬
‫אימת יש עליה;‬ ‫‪16‬‬
‫והני מילי ביממא‪,‬‬ ‫שמעיה ד¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪ ‰·‰‬איגלי ליה חמרא מזיגא‪,‬‬
‫אבל בליליא לא‪.‬‬ ‫אמר ליה‪ :‬הרי אמרו‪:‬‬
‫ולא היא‪,‬‬ ‫יי מזוג אי בו משו גילוי‪.‬‬
‫לא שנא ביממא ולש בליליא ‬
‫אימת יש עליה לא אמרינ‪.‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬
‫לא אמר אלא דמזיג טובא‪,‬‬
‫¯· לא שתי מבי ארמאה‪,‬‬ ‫אבל מזיג ולא מזיג שתי‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫אמר‪ :‬לא זהירי בגילוי‪.‬‬

‫מבי ארמלתא שתי‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ומזיג ולא מזיג מי שתי?‬
‫אמר‪ :‬סירכא דגברא נקיטא‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫והא ¯·‪ ‡Â‰ ·¯ ¯· ‰‬הוה קאזיל בארבא‪,‬‬
‫והוה נקיט חמרא בהדיה‪,‬‬
‫˘‪ Ï‡ÂÓ‬לא שתי מיא מבי ארמלתא‪,‬‬ ‫וחזייה לההוא חיויא דצרי ואתי‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫אמר‪ :‬לית לה אימתא דגברא ולא מיכסיא מיא;‬ ‫אמר ליה לשמעיה‪:‬‬
‫אבל מבי ארמאה שתי‪,‬‬ ‫סמי עיניה דדי‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫נהי דאגילויא לא קפדי‪,‬‬ ‫שקיל קלי מיא שדא ביה‪ ,‬וסר לאחוריה!?‬ ‫‪8‬‬
‫אמנקרותא מיהא קפדי‪.‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫אחייא מסר נפשיה‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫אמזיגא לא מסר נפשיה‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫¯· לא שתי מיא מבי ארמאה‪,‬‬ ‫ואמזיגא לא מסר נפשיה?‬
‫אבל מבי ארמלתא שתי;‬ ‫והא ¯·‪ È‡È È‬הוה בי עכבורי‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫˘‪ Ï‡ÂÓ‬לא שתי מיא‪,‬‬ ‫ואמרי ליה‪:‬‬

‫לא מבי ארמאה ולא מבי ארמלתא‪.‬‬ ‫בר הדיא הוה בי עכבורי‪,‬‬
‫הוו יתבי והוו קא שתו חמרא מזיגא‪,‬‬
‫אמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫‪13‬‬
‫פש להו חמרא בכובא וצרונהי בפרונקא‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫שלש יינות ה‪,‬‬

‫רש"י‬
‫ואי בה משו גילוי‪,‬‬
‫ואלו ה‪:‬‬ ‫‪ .ËÏ·‡ 1‬גוי^ היה‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÎ˘Ó 2‬אבלט‪:‬‬
‫‪ .‰È„ÈÏ 3‬שלא יגע בו ויאסרנו‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .'ÂÎÂ Â¯Ó‡ È¯‰ 4‬ושמעינ מהכא דא בשתיה מותר‪:‬‬
‫‪ .‚ÈÊÓ ‡ÏÂ ‚ÈÊÓ 5‬שאי בו מי הרבה שותה הנחש‪:‬‬
‫‪ .‡˙ÎÒÏ ‡˜Â¯ÈÙ 14‬לדבר שיש בו סכנה אתה בא לתר‪ 3‬ולסתור ראיות שאנו‬ ‫‪ .È˙‡Â È¯ˆ„ 6‬מבקע במי ובא כמו )פסחי מ‪) (.‬צריא דחיטי( ביקוע כמו דמצרי‬
‫מביאי ואנ נסמו) אהני שינויי דליתו אלא ודאי ל''ש הכי ול''ש הכי אסור‪:‬‬ ‫זיקי לקמ‪:‬‬
‫‪ .‡ËÒÈ˜ 15‬ש מדת יי שבעיר‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ„„ ‰ÈÈÚ ÈÓÒ 7‬הראה לו לנחש דבר שיקו‪ 3‬ביי זה וישוב‪:‬‬
‫‪ .˙ÓÈ‡ 16‬אד היש על הנחש ולא מסר נפשיה משו מיא ואיהו הוה ניי‬ ‫‪ .‡ÈÓ ÈÏ˜ 8‬מעט מי‪:‬‬
‫אגבייהו‪:‬‬ ‫‪ .Â˘Ù ¯ÒÓ 9‬למות ובא ושותה לעי כל‪:‬‬
‫‪ .‡˙ÏÓ¯‡ È·Ó 17‬ישראל שתי ואע''ג דלא בקיאי בהלכות גילוי‪:‬‬ ‫‪ .‰È˘Ù ¯ÒÓ ‡Ï 10‬ומיהו כי לא חזו ליה שתי‪:‬‬
‫‪ .‡Î¯ÈÒ 18‬ומנהגא דגברא נקיטא ואתיא‪:‬‬ ‫‪ .È¯Â·ÎÚ È· 11‬מקו‪:‬‬
‫‪ .‡˙Â¯˜Ó‡ 19‬נקיו‪:‬‬ ‫‪ .‡·ÂÎ· 12‬בלע''ז קובא‪:‬‬
‫‪ .È„Ù˜ 20‬ומכסי המי שלא תפול בה פסולת‪:‬‬ ‫‪ .‡˜Â¯Ù· 13‬כיסוי של בגד קשרו על פיה‪:‬‬

‫עט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף ל‪:‬‬
‫אבל אית בהו חלא מיגרי בהו‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫חד‪ ,‬מר‪ ,‬מתוק‪.‬‬
‫חד טילא חריפא דמצרי זיקי‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫כותח הבבלי אי בו משו גילוי‪,‬‬ ‫‪18‬‬

‫מר ירנקא‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ובני גולה נהגו בו איסור‪.‬‬ ‫מתוק חוליא‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫אמר ¯· ‪:È˘Ó‬‬
‫אי אית ביה נקורי חיישינ‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫¯· ‪ ‡ÓÁ‬מתני לעילויא‪:‬‬
‫חד חמר ופלפלי‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫אמר ¯· ‪ È˘‡ ¯· ‡ÈÈÁ‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫מר אפסינתי‪,‬‬

‫‪76‬‬
‫מי טי טי אי בו משו גילוי‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מתוק מי בארג‪.‬‬‫‪8‬‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬
‫והוא דעביד טי להדי טי טי ‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫אמר ¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫קרינא אי בו משו גילוי‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫אמר ¯· ‪ È˘‡ ¯· ‡ÈÈÁ‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫מאי קרינא?‬

‫פי תאנה אי בו משו גילוי‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫אמר ¯·‪:Â‰·‡ È‬‬
‫כמא?‬ ‫חמרא חליא דאתי מעסיא‪.‬‬
‫כי האי תנא‪ ,‬דתניא‪:‬‬ ‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬ ‫ובמקומו יש בו משו גילוי‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫אוכל אד ענבי ותאני בלילה ואינו חושש‪,‬‬ ‫מאי טעמא?‬

‫משו שנאמר )תהלי קטז‪,‬ו(‪ׁ " :‬ש ֵֹמר ּ ְפ ָתאיִ ם יְ הֹוָ ה"‪.‬‬ ‫חמר מדינה הוא‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫קעד‬
‫אמר ¯· ‪ ‡¯ÙÒ‬משו ¯·‪,‰‡ÓÂ¯„ Ú˘Â‰È È‬‬ ‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫שלשה מיני ארס ה‪:‬‬ ‫האי חמרא דאקרי‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫של בחור שוקע‪ ,‬של בינוני מפעפע‪ ,‬ושל זק צ ‪.‬‬

‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫עד תלתא יומי יש בו משו גילוי ומשו יי נס)‪* ,‬‬ ‫ל‪:‬‬
‫למימרא דכמה דקשיש כחוש חיליה?‬ ‫מכא ואיל) אי בו משו גילוי ואי בו משו יי נס);‬ ‫‪13‬‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫ו‪ ÈÚ„¯‰‬אמרי‪:‬‬

‫שלשה כל זמ שמזקיני גבורה מתוספת בה‪,‬‬ ‫אפילו לבתר תלתא יומי חיישינ משו גילוי‪,‬‬
‫אלו ה‪:‬‬ ‫מאי טעמא?‬
‫דג‪ ,‬נחש‪ ,‬וחזיר!?‬ ‫זימני מיקרי שתי‪.‬‬
‫כח אוסופי הוא דקא מוסי ‪,‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫זיהריה קליש‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫יי תוסס אי בו משו גילוי‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫וכמה תסיסתו?‬
‫של בחור שוקע‪.‬‬ ‫שלשה ימי‪.‬‬
‫למאי הלכתא?‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫השחלי אי בה משו גילוי‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫קעה‬
‫חבית שנתגלתה‪,‬‬ ‫ובני גולה נהגו בה איסור‪.‬‬
‫א על פי ששתו ממנה תשעה בני אדקעו ולא מתו ‬
‫לא ישתה ממנה עשירי;‬ ‫‪26‬‬ ‫ולא אמר אלא דלית בהו חלא‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫קעח‬ ‫קעז‬
‫מעשה היה ששתו ממנה תשעה בני אד ולא מתו‪,‬‬
‫ושתה עשירי ומת‪.‬‬ ‫רש"י‬
‫אמר ¯·‪:‰ÈÓ¯È È‬‬
‫זהו שוקע‪.‬‬ ‫‪ .‡ÙÈ¯Á ‡ÈÏÈË 1‬מי יי חזק ואי טעמו טוב ומתוק אלא כחומ‪ 3‬ומתו) חזקו‬
‫אי נחש שותהו‪:‬‬
‫‪ .È˜ÈÊ È¯ˆÓ„ 2‬מבקע נודות מחזקו‪:‬‬
‫‪ .‡˜¯È ¯Ó 3‬רע ומר‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .˜Â˙Ó ‡ÈÏÂÁ 4‬מחמת השמש בתו) הענבי ושוב אינו הגו‪:‬‬
‫‪ .Â‰Ï È˙Ó ‡ÓÁ ·¯ 5‬להנ) ג' יינות שינוי שלה לשבח‪:‬‬
‫‪ .Â‰· È¯‚ÈÓ 17‬החומ‪ 3‬מתגרה ונלח בחכ של נחשי ואי שותי בו ממנו‪:‬‬ ‫‪ .ÛÈ¯Á „Á 6‬מחמת פלפלי וסממני הנתוני בו‪:‬‬
‫‪ .ÈÏ··‰ Á˙ÂÎ 18‬חזק הוא כחומ‪ 3‬כדמפרש באלו עוברי )פסחי מב‪ (.‬דיהבו ביה‬ ‫‪ .ÔÈ˙ÈÒÙ‡ 7‬אולישנ''א בלע''ז‪:‬‬
‫עיפושי פת ונסיובי דחלבא משג''א בלע''ז‪:‬‬ ‫‪ .‚¯‡· ÈÓ 8‬משקה משובח בארג לשו פרס משובח כמו סוסיא בארג בחלק‬
‫‪ .È¯Â˜È 19‬כמי מקו נשיכת הנחש‪:‬‬ ‫וכול אי נחש שותה מה‪:‬‬
‫‪ .ÛÈË ÛÈË 20‬כלי שתחת חבית שמקבל יי הנוט ‪:‬‬ ‫‪ .‡È¯˜ 9‬חליא מתוק‪:‬‬
‫‪ .ÛÈË ÛÈË È„‰Ï ÛÈË 21‬שמטפט תדיר והטיפי רודפות זו את זו ותכופות‬ ‫‪ .ÂÓÂ˜Ó·Â 10‬במדינתו‪:‬‬
‫והנחש שומע ובורח‪:‬‬ ‫‪ .‡Â‰ ‰È„Ó ¯ÓÁ 11‬והנחשי רגילי בו‪:‬‬
‫‪ .‰‡˙ ÈÙ 22‬כשתולשי אותה נעשה לה פה קצר במקו עוקצה‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈ¯˜‡„ 12‬החמי‪ 3‬ולא חומ‪ 3‬הגו‪:‬‬
‫‪ .Ú˜Â˘ 23‬לפי שחזק הוא וכבד ושוקע בתו) המשקה לקרקעיתו של כלי‪:‬‬ ‫‪ .ÍÏÈ‡Â Ô‡ÎÓ 13‬נתקלקל הרבה ואי בו משו גילוי‪:‬‬
‫‪ .ÚÙÚÙÓ 24‬בינתיי‪:‬‬ ‫‪ .ÒÒÂ˙ ÔÈÈ 14‬יי חדש מגיתו עד שהוא מחמי‪ 3‬להיות יי קרי ליה תוסס‪:‬‬
‫‪ .‰È¯‰ÈÊ 25‬ארס שלו‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÏÁ˘‰ 15‬קרשי'' טרו בכלי ושחוק ויי או מי נתוני בו‪:‬‬
‫‪ .È¯È˘Ú ‰˙˘È ‡Ï 26‬שהארס שוקע למטה וישתהו וימות‪:‬‬ ‫‪ .‡ÏÁ 16‬חומ‪:3‬‬

‫פ‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לא‪.‬‬
‫סת יינ ‬ ‫‪10‬‬ ‫וכ אבטיח שנתגלתה‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫אסור בהנאה ומטמא טומאת משקי ברביעית;‬

‫‪11‬‬ ‫א על פי שאכלו ממנה תשעה בני אד ולא מתו ‬
‫קפא‬ ‫לא יאכל ממנה עשירי;‬
‫המפקיד יינו אצל גוי ‬ ‫קעט‬
‫מעשה היה ואכלו ממנה תשעה בני אד ולא מתו‪,‬‬
‫אסור בשתיה ומותר בהנאה‪.‬‬ ‫ואכל עשירי ומת;‬
‫קפ‬
‫אמר ¯·‪:‰ÈÓ¯È È‬‬
‫והתנ )דמאי ג‪:‬ד(‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫זהו שוקע‪.‬‬
‫המפקיד פירותיו‪...‬‬
‫קפב‬
‫אצל נכרי ‪ -‬כפירותיו!?‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫כגו שייחד לו קר זוית‪.‬‬‫‪13‬‬
‫מי שנתגלו ‬
‫אי הכי ‬ ‫הרי זה לא ישפכ ברשות הרבי‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫בשתיה נמי לישתרי‪,‬‬ ‫ולא ירבי‪ 3‬בה את הבית‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫דהא ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אקלע לפרוד‪,‬‬

‫‪14‬‬ ‫ולא יגבל בה את הטיט‪,‬‬
‫אמר‪:‬‬ ‫ולא ישקה מה לא בהמתו ולא בהמת חבירו‪,‬‬
‫כלו יש משנת ·¯ ˜‪?‡¯Ù‬‬ ‫ולא ירח‪ 3‬בה פניו ידיו ורגליו;‬
‫תנא ליה ¯·‪:„Â¯Ù ÔÓ„ ÌÂÁ˙ È‬‬ ‫‡‪ ÌÈ¯Á‬אומרי‪:‬‬
‫קפג‬ ‫מקו שיש סירטא אסור‪,‬‬
‫המפקיד יינו אצל גוי ‬ ‫‪4‬‬
‫מותר בשתיה;‬ ‫אי סירטא מותר‪.‬‬

‫קרי עליה‪:‬‬ ‫‡‪ ÌÈ¯Á‬היינו ˙‡ ˜‪?!‡Ó‬‬
‫‪5‬‬
‫קום ׁ ֶש ִּי ּפ ֹול ָה ֵעץ ׁ ָשם יְ ה ּוא" )קהלת יא‪,‬ג(‪,‬‬

‫‪15‬‬
‫" ְמ ֹ‬ ‫איכא בינייהו‪:‬‬
‫" ׁ ָשם יְ ה ּוא" סלקא דעת)?‬ ‫‪16‬‬ ‫גב היד וגב הרגל ורומני דאפי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אלא " ׁ ָשם יְ ה ּוא" פירותיו!?‬ ‫‪17‬‬
‫לא ישקה מה לא בהמתו ולא בהמת חבירו‪.‬‬
‫אמר ¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫לא קשיא‪,‬‬ ‫אבל משקהו לבהמת עצמו!?‬
‫הא ¯·‪,¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬ ‫כי תניא ההיא לשונרא‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הא ¯·‪;Ô‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫אי הכי ‬
‫קפד‬
‫אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של נכרי‪,‬‬ ‫דחבריה נמי!?‬
‫ומלאוהו יי‪,‬‬ ‫דחבריה כחיש‪.‬‬
‫ומפתח או חות ביד ישראל ‬ ‫דידיה נמי כחיש!?‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬מתיר;‬ ‫‪18‬‬ ‫הדר בריא‪.‬‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אוסרי‪.‬‬ ‫‪19‬‬
‫דחבריה נמי הדר בריא!?‬
‫זימני דבעי לזבונא ומפסיד ליה מיניה‪.‬‬
‫אמר ¯·‪‰·¯„ ‰È¯· ‡ÈÈÁ È‬קפה ·¯ ‪ ÈÓÁ‬אמר ¯· ‪‡„ÒÁ‬‬
‫אמר ¯·‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪ ÈÒ‡ È‬אמר ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬משו ¯·‪:‡¯È˙· Ô· ‰„Â‰È È‬‬
‫ואמרי לה‪:‬‬ ‫שלשה יינות ה‪:‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר ‪,È¯ÈÚÊ‬‬ ‫יי נס) ‬ ‫‪8‬‬
‫ואמרי לה‪:‬‬ ‫לא‪ .‬אסור בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית; *‬

‫‪9‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÁÈË·‡ 1‬מלפפו מלו בלע''ז וגסה היא וכשפותחי אותה לאכול קצת‬
‫‪ .‰‡‰· ¯ÂÒ‡ ÌÈÈ Ì˙Ò 10‬משו גזירת יי נס)‪:‬‬ ‫ועומדת מגולה אוכל נחש ממנה והיא רכה והארס שוקע בה הלכ) שמעינ מרב‬
‫‪ .ÔÈ˜˘Ó ˙‡ÓÂË ‡ÓËÓÂ 11‬מטמא טומאת אוכלי ומשקי כתורת משקי‬ ‫ספרא טובא ראשו לא ישתה שמא נחש זק שתה ש וצ הארס למעלה‬
‫טומאת שר‪ 3‬שאינו מטמא אד וכלי אלא אוכלי ומשקי ושיעור לקבל‬ ‫אמצעיי שמא נחש בינוני היה ומפעפע שתו תשעה לא ישתה עשירי שמא‬
‫טומאה ברביעית הלוג ככל טומאת משקי‪:‬‬ ‫בחור היה‪:‬‬
‫‪ .ÂÈ˙Â¯ÈÙÎ Ô‰ È¯‰ ^È¯Î‰ Ïˆ‡ ÂÈ˙Â¯ÈÙ „È˜ÙÓ‰ Ô˙‰Â 12‬למעשרות ולשביעית‬ ‫‪ .ÌÎÙ˘È ‡Ï 2‬שמא יעבור אד יח ויעמוד הארס בי קשרי אצבעותיו וכיו‬
‫דחשידי לחלופי וה''נ דלמא חלפיה והאי חמרא דגוי^ הוא‪:‬‬ ‫שנכנס מעט ונוקב בבשר שוב אי לו רפואה‪:‬‬
‫‪ .˙ÈÂÊ Ô¯˜ ÂÏ „ÁÈÈ˘ 13‬ומסר לו מפתח או עשה חות‪:‬‬ ‫‪ .ı·¯È ‡ÏÂ 3‬להשכיב את האפר ואבק שלא יעלה‪:‬‬
‫‪ .„Â¯Ù 14‬מקו של בר קפרא הוא ונפטר בר קפרא‪:‬‬ ‫‪ .‡Ë¯ÈÒ 4‬סדק שהארס מתעכב ש ואינו נופל מהר ונוקב הבשר‪:‬‬
‫‪ .ıÚ‰ ÏÂÙÈ˘ 15‬ששכ ש תלמידי חכמי‪:‬‬ ‫‪ .˜''˙ ÂÈÈ‰ 5‬דהא פני יד ורגל יש ש פתחי וסדקי כמו בי אצבע לאצבע‬
‫‪ .„''Ò Â‰È Ì˘ 16‬שהוא עצמו ימצא ש והא שכיב ליה‪:‬‬ ‫ובתו) הכ יש סדקי והאוז והשפתי‪:‬‬
‫‪ .[ÂÈ˙Â¯ÈÙ Â‰È] Ì˘ ‡Ï‡ 17‬ימצאו פירות הע‪ 3‬שנשרו ממנו א כא הצרי)‬ ‫‪ .ÈÙ‡„ ÈÓÂ¯ 6‬פומיל''א של פני אשר אצל העי ואי ש סדק ולאחרי שרי‪:‬‬
‫לדברי חכמי ישאל את בני העיר ששומעי ולמדי ממנו ומלמדי אות‬ ‫‪ .‡¯Â˘· 7‬דלא מזיק ליה ארס דשונרא אכיל ליה לחיויא כדאמרינ בערבי‬
‫לאחרי‪:‬‬ ‫פסחי )פסחי קיב‪:(:‬‬
‫‪ .¯È˙Ó ‡''¯ Ì˙ÂÁ Â‡ Á˙ÙÓ 18‬א בשתיה‪:‬‬ ‫‪ .ÍÒ ÔÈÈ 8‬שנתנס) לע"ז‪^:‬‬
‫‪ .ÔÈ¯ÒÂ‡ ÌÈÓÎÁÂ 19‬לעשות כ ואי עבד שרי בהנאה כדאמרינ לעיל‪:‬‬ ‫‪ .‰¯ÂÓÁ ‰‡ÓÂË 9‬משא ואהל כמת איתקש תקרובת עבודה זרה^ למת‪:‬‬

‫פא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לא‪:‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר לי ‡·‡ ·¯ ‪ ‡ÓÁ‬הכי אמר ‪:È¯ÈÚÊ‬‬

‫בראשונה היו אומרי‪:‬‬ ‫הלכה כ¯·‪.¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫יי של עי כושי אסור מפני בירת סריקא‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫ושל ברקתא אסור מפני כפר פרשאי‪,‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬
‫אמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫ושל זגדור אסור מפני כפר שלי‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫הכל משתמר בחות אחד‪,‬‬
‫חזרו לומר‪:‬‬ ‫חו‪ 3‬מ היי שאי משתמר בחות אחד;‬
‫חביות פתוחות אסורות‪,‬‬ ‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬
‫סתומות מותרות‪.‬‬ ‫אפילו יי משתמר בחות אחד‪.‬‬
‫מעיקרא מאי סבור‪,‬‬ ‫הא קפו כ¯·‪,¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫ולבסו מאי סבור?‬ ‫הא כ¯·‪.Ô‬‬
‫קפז‬
‫מעיקרא סבור אי כותי מקפיד על מגע גוי‪,‬‬
‫לא שנא פתוחות‪,‬‬ ‫איכא דאמרי‪:‬‬
‫ולא שנא סתומות‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫ולבסו סבור ‬ ‫הכל משתמר בחות בתו) חות‪,‬‬
‫כי לא קפיד אפתוחות‪,‬‬ ‫חו‪ 3‬מ היי שאי משתמר בחות בתו) חות;‬
‫אסתומות מקפיד קפיד‪.‬‬ ‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬
‫אפילו יי משתמר בחות בתו) חות‪.‬‬
‫וסתומות מותרות?‬
‫לא‪ :‬ורמינהי‪* :‬‬ ‫ותרוייהו כ¯·‪,Ô‬‬ ‫‪1‬‬
‫השולח חבית של יי ביד כותי‪,‬‬

‫‪17‬‬ ‫מר סבר ‬
‫קפח‬
‫ושל ציר ושל מורייס ביד גוי‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫כי פליגי ¯·‪ Ô‬עליה ד¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫א מכיר חותמו וסתמו מותר‪,‬‬ ‫‪21‬‬ ‫בחות אחד‪ ,‬אבל בחות בתו) חות שרו;‬
‫א לאו אסור!?‬ ‫ומר סבר ‬
‫אמר ¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬ ‫אפילו חות בתו) חות אסרי‪.‬‬
‫כא בעיר‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫היכי דמי חות בתו) חות?‬
‫כא בדר)‪.‬‬ ‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫מתקי לה ¯·‪:‰ÈÓ¯È È‬‬ ‫אגנא דפומא דחביתא שריקא וחתימא ‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫הוי חות בתו) חות‪,‬‬

‫מידי הנ) דעיר לא בדר) אתו?‬
‫‪23‬‬
‫ואי לא לא‪.‬‬
‫אלא אמר ¯·‪:‰ÈÓ¯È È‬‬
‫בי הגיתות שנינו‪,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫דיקולא ומיהדק ‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫כיו דכולי עלמא אפכי מירתת ‬ ‫‪25‬‬ ‫הוי חות בתו) חות;‬
‫אמר‪:‬‬ ‫לא מיהדק ‬ ‫‪6‬‬
‫השתא אי חזי לי מפסדו לי‪.‬‬ ‫לא הוי חות בתו) חות‪.‬‬

‫נוד בדיסקיא‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫אתמר‪:‬‬ ‫חתימת פיו למטה הוי חות בתו) חות‪,‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫פיו למעלה לא הוי חות בתו) חות‪,‬‬

‫וכי כיי פומיה לגיו וצייר וחתי הוי חות בתו) חות‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .È˘ÂÎ ÔÈÚ 12‬מקו כותי‪:‬‬

‫‪ .‡˜È¯Ò ˙¯È· 13‬גוי^ ה וסמוכי לעי כוש‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‡˙˜¯· 14‬עיר של כותי‪:‬‬
‫‪ .È‡˘¯Ù ¯ÙÎ 15‬גוי‪^:‬‬ ‫‪ .Ô·¯Î Â‰ÈÈÂ¯˙Â 1‬דאי כר''א בחות אחד נמי שרי‪:‬‬
‫‪ .¯Â„‚ÊÂ 16‬כותי‪:‬‬ ‫‪ .‡˙È·Á„ ‡ÓÂÙ‡ ‡‚‡ 2‬כפה מזרק ע''פ החבית‪:‬‬
‫‪ .È˙ÂÎ „È· ÔÈÈ Ï˘ ˙È·Á 17‬וכ''ש ביד גוי^ צרי) הכרת חות ואע''פ דכותי אינו‬ ‫‪ .‡˜È¯˘ 3‬טח בטיט ודיבק סביבות פי המזרק לדופני החבית‪:‬‬
‫מנס) מיהו לא קפיד אמגע גוי‪^:‬‬ ‫‪ .‡ÏÂ˜È„ 4‬כפה סל ע''פ חבית והחבית מגופה דהיינו ב' חותמות מגופת החבית‬
‫‪ ^.ÈÂ‚ „È· ÒÈÈ¯ÂÓÂ ¯Èˆ Ï˘Â 18‬צרי) הכרת חות ציר אע''ג דלאו אורחא‬ ‫שדבוקה בחבית ונתייבשה וסל כפוי עליה‪:‬‬
‫למירמי ביה חמרא דדמי היי יקרי משל ציר מיהו חיישינ דלמא מחלי ליה‬ ‫‪ .˜„‰ÈÓÂ 5‬נכנס בדוחק פי הסל לבלוע את החבית הוי חות בתו) חות ולא‬
‫בציר של דגי טמאי ומורייס חיישי' איידי דדמי מורייס יקרי מדמי יי דלמא‬ ‫טרח לזיופי כולי האי‪:‬‬
‫שקיל מורייס ומעייל חמרא ומערב בי' אבל כותי לא חשיד לאחלופי‪:‬‬ ‫‪ .˜„‰ÈÓ ‡Ï 6‬נוח ליטלו הוי כמא דליתיה‪:‬‬
‫‪ .¯Èˆ 19‬מזיעה וזיבות של דגי כשכובשי אות במכבש כדאמרינ במועד קט‬ ‫‪ .„Â 7‬של עור מלא יי וקשור ומונח בתו) דיסקיא של עור‪:‬‬
‫)יא‪ (.‬ונעשה חזק כחומ‪ 3‬ומטבל בו‪:‬‬ ‫‪ .ÂÈÙ 8‬של נוד‪:‬‬
‫‪ .ÒÈÈ¯ÂÓ 20‬מערבי בו קרבי דגי כדאמרינ לקמ בפרקי )לד‪ (:‬דנפיש שומניה‪:‬‬ ‫‪ .‰ËÓÏ 9‬בתו) דיסקיא‪:‬‬
‫‪ .ÂÓ˙ÒÂ ÂÓ˙ÂÁ ¯ÈÎÓ 21‬שלא זיי סתימתו‪:‬‬ ‫‪ .Ì˙ÂÁ ÍÂ˙· Ì˙ÂÁ ÈÂ‰ 10‬דטרח להפו) ולהתיר קשר הדיסקיא וקשר הנוד‬
‫‪ .¯ÈÚ· 22‬קפיד כותי דסבר השתא נגע גוי^ בייני ולא זבני מייני‪:‬‬ ‫ולחזור ולקושר^ כולי האי לא טרח‪:‬‬
‫‪ .Â˙‡ Í¯„· ‡Ï 23‬וליחוש שמא נגע בה בבוא בדר)‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÓÂÙ ÛÈÈÎ È‡Â 11‬של נוד לגיו וצייר וחות כעי שקושרי נודות שלנו של‬
‫‪ .Â˘ ˙Â˙È‚‰ ÔÈ· 24‬ה) דקתני סתומות מותרות‪:‬‬ ‫שמ שלאחר שקושרי אותו מכניסי פי הנוד כשהוא קשור בתוכו ועוד קושרי‬
‫‪ .ÈÎÙ‡ Ú''Î„ 25‬מצויי בדרכי‪:‬‬ ‫אותה פע אחרת אפי' אי דיסקיא הוי חות בתו) חות‪:‬‬

‫פב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לב‪.‬‬
‫קפט‬
‫ודלקי מלקי ליה טפי‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫מפני מה אסרו שכר של גוי?‬
‫ו‪ ‡ÈÈÁ‬ברי הואיל ולקי לא נישתי מיניה‪.‬‬ ‫¯‪ ‡ÓÁ ¯· ÈÓ‬אמר ¯·‪ :˜ÁˆÈ È‬משו חתנות;‬
‫‪1‬‬
‫¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר‪ :‬משו גילוי‪.‬‬

‫אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫אגילוי דמאי?‬
‫כל השרצי יש לה ארס‪,‬‬ ‫אילימא גילוי דנזייתא;‬
‫‪2‬‬
‫של נחש ממית‪,‬‬ ‫אנ נמי מגלינ!‬ ‫‪3‬‬
‫של שרצי אינו ממית‪.‬‬ ‫ואלא דחביתא;‬

‫אנ נמי מגלינ!?‬
‫אמר ליה ˘‪ Ï‡ÂÓ‬ל‪:·¯ ¯· ‡ÈÈÁ‬‬ ‫לא צריכא‪,‬‬
‫בר אריא‪,‬‬ ‫באתרא דמצלו מיא‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫קצב‬
‫תא ואימא ל) מילתא מעלייתא דהוה אמר אבו)‪:‬‬
‫הניקצג ארמאי זוקאני דהוו שתו גילויא ולא מתו‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫אלא מעתה ‬ ‫‪5‬‬
‫איידי דאכלי שקצי ורמשי חביל גופייהו‪.‬‬ ‫יש תשתרי‪,‬‬

‫קצ‬
‫אמר ¯· ‪* :ÛÒÂÈ‬‬ ‫לב‪.‬‬
‫יש מותר‪,‬‬
‫האי חלא דשיכרא דארמאה אסור‪,‬‬ ‫אי מניחו לייש;‬
‫דמערבי ביה דורדיא דיי נס)‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫החמי‪ 3‬מותר ‬ ‫‪6‬‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫אי מניחו להחמי‪?!3‬‬

‫ומאוצר שרי‪,‬‬ ‫‪16‬‬ ‫גזירה יש אטו חדש‪.‬‬
‫כיו דמערבי ביה מסרא סרי‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫¯· ‪ ‡ÙÙ‬מפיקי ליה לאבבא דחנותא ושתי;‬

‫וחרס הדרייני‪.‬‬ ‫¯· ‡‪ È‡Á‬מייתו ליה לביתיה ושתי‪,‬‬
‫מאי הדרייני?‬ ‫ותרוייהו משו חתנות;‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫¯· ‡‪ È‡Á‬עביד הרחקה יתירתא‪.‬‬
‫חרס של הדריינוס קיסר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪7‬‬
‫¯· ˘‪ ‡ÒÈ· ¯· Ï‡ÂÓ‬איקלע למרגוא‪,‬‬
‫כי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר‪:‬‬ ‫אייתו ליה חמרא ולא אשתי‪,‬‬
‫קרקע בתולה היתה שלא עבדה אד מעול‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫אייתו ליה שיכרא ולא אשתי‪.‬‬
‫עבדה ונטעה‪,‬‬ ‫בשלמא חמרא ‬
‫ורמי ליה לחמרא בגולפי חיורי ומייצי להו לחמרייהו‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬ ‫משו שימצא;‬
‫‪8‬‬
‫ומתברו להו בחספי ודרו בהדייהו‪,‬‬

‫‪22‬‬ ‫אלאקצא שיכרא משו מאי?‬
‫וכל היכא דמטו תרו להו ושתו‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫משו שימצא דשימצא‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫אמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬ ‫אמר ¯·‪:‬‬

‫וראשו שלנו כשלישי שלה‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬ ‫האי שיכרא דארמאה שרי‪,‬‬
‫ו‪ ‡ÈÈÁ‬ברי לא נישתי מיניה‪.‬‬
‫איבעיא להו‪:‬‬ ‫מה נפש)?‬
‫מהו לסמו) בה כרעי המטה?‬ ‫אי שרי לכולי עלמא שרי!‬
‫רוצה בקיומו על ידי דבר אחר‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫אי אסיר לכולי עלמא אסיר!?‬
‫אלא ¯· סבר משו גילויא‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫רש"י‬
‫ואזיל מרורא דכשותא וקלי ליה זיהריה‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫‪ .‡˙Â˘Î„ ‡¯Â¯Ó ÏÊ‡„ ÌÂ˘Ó 11‬טע מרירות של כשות וקלי ליה לזיהרא ואי‬
‫בו כח להלקות אד בריא‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏ È˜ÏÓ È˜Ï„Â 12‬אד שהוא חולה קוד לכ ושותהו מזיקו ומכביד חליו‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .È˜ÏÓ 13‬מזיק‪:‬‬
‫‪ .È‡˜ÂÊ 14‬נפוחי‪:‬‬ ‫‪ .˙Â˙Á ÌÂ˘Ó 1‬שלא ירגיל לעשות משתאות אצל גוי^ וית עיניו בבתו‪:‬‬
‫‪ .‡È„¯Â„ 15‬שמרי‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÈÈÊ„ 2‬בעוד שהשכר בגיגית שהיא נעשית‪:‬‬
‫‪ .¯ˆÂ‡ÓÂ 16‬א הביאו מ האוצר מכלי העשוי לקיו‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÏ‚Ó ÈÓ Ô‡ 3‬דקיי''ל דשיכרא לא שתי חיויא מיניה‪:‬‬
‫‪ .È¯Ò ‡¯ÒÓ 17‬מסריח כשמשהי אותו‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÓ ÂÏˆÓ„ ‡¯˙‡· 4‬במקו שרגילי להשהות המי בכלי עד שיהו צלולי‬
‫‪ .¯ÒÈ˜ ÒÂÈÈ¯„‡ Ï˘ 18‬כשיוצא בגייסות מוליכ עמו‪:‬‬ ‫ומי יש בה משו גילוי‪:‬‬
‫‪ .‰„·Ú ‡Ï˘ ‰ÏÂ˙· 19‬והיה כל כחה קיי והוציאתו ביי זה ונעשה חזק‪:‬‬ ‫‪ .¯˙ÂÓ Ô˘È 5‬כל דבר גילוי שהשהו אותו עד שנתייש מותר דאי מניחו ארס‬
‫‪ .ÈÙÏÂ‚ 20‬כלי חרס‪:‬‬ ‫של נחש לייש א היה בתוכו‪:‬‬
‫‪ .È¯ÂÈÁ 21‬חדשי דמייצי‪:‬‬ ‫‪ .¯˙ÂÓ ıÈÓÁ‰ 6‬יי מגתו חדש שנתגלה עד שלא החמי‪ 3‬והחמי‪ 3‬מותר בידוע‬
‫‪ .Â‰ÈÈ„‰· Â¯„Â 22‬נושאי עמה‪:‬‬ ‫שלא שתה בו נחש דאילו שתה בו נחש לא היה מניחו להחמי‪:3‬‬
‫‪ .Â‰Ï Â¯˙ 23‬שורי אות במי‪:‬‬ ‫‪ .Ô‡Â‚¯ÓÏ 7‬ישראל חשודי היו ולא היו מקפידי על יינ של גוי‪^:‬‬
‫‪ .ÂÏ˘ ÔÂ˘‡¯ 24‬יי משובח שלנו‪:‬‬ ‫‪ .‡ˆÓÈ˘ ÌÂ˘Ó 8‬חשד יי נס)‪:‬‬
‫‪ .Ô‰Ï˘ È˘ÈÏ˘Î ‡Ï‡ ÂÈ‡ 25‬כשהוא שרוי ג' פעמי במי היו המי השלישיי‬ ‫‪ .‡ˆÓÈ˘„ ‡ˆÓÈ˘ 9‬גזרה שיכרא אטו חמרא‪:‬‬
‫משובחי כיי שלנו‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÂÏÈ‚ ÌÂ˘Ó 10‬ומיהו לכו''ע שרי שאינ חולי והאי זיהרא לא מלקי להו‪:‬‬

‫פג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לב‪:‬‬
‫קצד‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫שרי או אסיר?‬
‫איזהו עור לבוב?‬ ‫תא שמע‪:‬‬
‫כל שקרוע כנגד הלב וקדור כמי ארובה‪,‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫¯·‪È‬קצה ‡‪ ¯ÊÚÏ‬ו¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬
‫יש עליו קורט ד אסור‪* ,‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬
‫לב‪:‬‬ ‫חד אסר;‬
‫אי עליו קורט ד מותר‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫וחד שרי‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡Â‰‬‬ ‫והלכתא כמא דאסר‪.‬‬
‫לא שנו אלא שלא מלחו‪,‬‬
‫אבל מלחו אסור‪,‬‬ ‫מיתיבי‪:‬‬
‫קצו‬
‫אימא מלחו העברתו‪.‬‬ ‫הדרדורי והרוקבאות של גוי‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫יי של ישראל כנוס בה ‬

‫אסור בשתיה ומותר בהנאה;‬
‫רבן שמעון בן גמליאל אומר‪:‬‬ ‫העיד ˘‪ ‡„Â‚ Ô· ÔÂÚÓ‬לפני בנו של ¯·‪Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬‬ ‫‪4‬‬
‫בזמן שהקרע שלו עגול ‪ -‬אסור‪,‬‬ ‫על ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬ששתה ממנו בעכו‪,‬‬
‫משוך ‪ -‬מותר‪.‬‬ ‫ולא הודו לו;‬
‫קצז‬
‫אמר ¯· ‪ ÛÒÂÈ‬אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫נודות של גוי ‬
‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר משו ¯·‪:È‡ÒÂÙ˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫הלכה כ¯·‪.Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬‬
‫אסור לעשות מה שטיחי לחמור;‬
‫‪5‬‬
‫אמר ליה ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫והא הכא דרוצה בקיומו על ידי דבר אחר‪,‬‬
‫הלכה? מכלל דפליגי!?‬
‫‪14‬‬
‫וקתני דאסור!?‬
‫אמר ליה‪ :‬מאי נפקא ל) מינה!?‬
‫‪15‬‬
‫אמר ליה‪ :‬גמרא גמור‪ ,‬זמורתא תהא?‬ ‫‪16‬‬ ‫אמרקצח ¯·‡‪:‬‬

‫גזירה שמא יבקע נודו‪,‬‬
‫ויטלנו ויתפרנו על גבי נודו‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪18‬‬
‫בשר הנכנס לבית עבודה זרה ‪-‬ר מותר‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫מא תנא?‬ ‫‪19‬‬

‫ולמא דאמר‪:‬‬
‫אמר ¯·‪ ‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫רוצה בקיומו על ידי דבר אחר אסור;‬
‫דלא כ¯·‪,¯ÊÚÏ‡ È‬‬ ‫‪20‬‬
‫מאי שנא קנקני דשרו?‬
‫דאי כ¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬‬ ‫אמר ל) ‬
‫האמר‪:‬‬ ‫הת ליתיה לאיסוריה בעיניה‪,‬‬
‫רא‬
‫סת מחשבת נכרי לעבודה זרה‪.‬‬ ‫‪21‬‬
‫הכא איתיה לאיסוריה בעיניה‪.‬‬
‫והיוצא ‪ -‬אסור‪,‬‬ ‫ולא הודו לו‪.‬‬

‫מפני שהוא כ"זבחי מתים" )תהלי קו‪,‬כח(‪.‬‬ ‫קצט‬
‫יי הבא ברוקבאות של גוי ‬
‫מאי טעמא?‬ ‫אסור בשתיה ומותר בהנאה‪,‬‬
‫רב‬
‫אי אפשר דליכא תקרובת‪.‬‬ ‫העיד ˘‪ Ú„Â‚ Ô· ÔÂÚÓ‬לפני בנו של ¯·‪Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬‬
‫מני?‬ ‫על ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬ששתה ממנו בעכו‪,‬‬
‫¯·‪ ‡¯È˙· Ô· ‰„Â‰È È‬היא‪,‬‬ ‫והודו לו!?‬
‫מאי לא הודו לו דקאמר הת?‬
‫רש"י‬ ‫כל סייעתו‪,‬‬
‫אבל בנו מודי ליה‪.‬‬
‫‪ .·Ï‰ „‚Î ÂÏ˘ Ú¯˜˘ 9‬שכ דר) ע"ז^ להוציא דר) אותו קרע הלב של שור‬ ‫איבעית אימא ‬
‫מחיי‪:‬‬
‫‪ .¯Â„˜Â 10‬קדור כנקב עגול‪:‬‬ ‫גודא לחוד‪ ,‬וגודע לחוד‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪ .Ì„ Ë¯Â˜ ÂÈÏÚ ˘È 11‬גלדי בלע''ז קרושט''א‪:‬‬

‫‪ .¯ÂÒ‡ 12‬בידוע שמחיי נקרע‪:‬‬ ‫ועורות לבובין‪.‬‬
‫‪ .Ì„ Ë¯Â˜ ÂÈÏÚ ÔÈ‡ 13‬אחר הפשטו אירע בו כ) ולא לע"ז‪^:‬‬
‫‪ .È‚ÈÏÙ„ ÏÏÎÓ 14‬מיבעיא קבעי לה מיניה מי פליגי רבנ עליה אי לא‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÓ ÍÏ ‡˜Ù È‡ÓÂ 15‬בי חלוקי בי לא חלוקי הלכה כמותו‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‡‰˙ ‡˙¯ÂÓÊ ¯ÂÓ‚ ‡¯Ó‚ Ï''‡ 16‬בתמיה אביי תלמידו של רב יוס וקא''ל‬ ‫‪ .‡''„ È''Ú 1‬ישראל רוצה בקיומו של יי נס) ולא בשבילו אלא בשביל החרס‬
‫אתה מלמדנו לומר הלכה כמותו ותהא כזמר בעלמא דאי אי חולקי הלכה למה‬ ‫ולסמיכה‪:‬‬
‫לי‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈ¯Â„¯„‰ 2‬לגיני קטני‪:‬‬
‫‪ .Ê"ÚÏ ÒÎ‰ ¯˘· 17‬שהגוי^ רוצה להכניסו מותר בהנאה א נזהר ישראל‬ ‫‪ .˙Â‡·˜Â¯ 3‬תרגומה של חמת רוקבא וה של עור‪:‬‬
‫ליטלו ע כניסתו קוד שיקריבו אותו‪:‬‬ ‫‪ .‡„Â‚ Ô· 4‬ש חכ‪~:‬‬
‫‪ .˙ÂÙ¯˙Ï 18‬לבקש טעות למקו אחר‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÁÈË˘ 5‬בשטיל''ש^ והא הכא גבי שטיחי דאינו רוצה בקיומו של יי וקתני‬
‫‪ .‡˙ Ô‡Ó 19‬דבשר הגוי^ מותר בהנאה‪:‬‬ ‫אסור‪:‬‬
‫‪ .‡''¯ 20‬בשחיטת חולי בהשוחט )לח‪:(:‬‬ ‫‪ .ÂÏËÈÂ 6‬לשטיח מעל החמור‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎÂ ˙·˘ÁÓ Ì˙Ò 21‬וכי שחטה עבדה לע"ז^ בשחיטתו ונאסרה דשחיטתה‬ ‫‪ .Â„Â· Â¯Ù˙ÈÂ 7‬וית יינו של גוי^ טע ביינו של ישראל‪:‬‬
‫היא תקרובתה‪:‬‬ ‫‪ .„ÂÁÏ ‡„Â‚Â „ÂÁÏ Ú„Â‚ 8‬לזה לא הודה ולזה הודה אחרי כ‪:‬‬

‫פד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לג‪.‬‬
‫ישראל נמי נימא ‬ ‫דתניא‪:‬‬

‫אימור גלימא זבי‪ ,‬חמרא זבי!?‬ ‫¯·‪ ‡¯È˙· Ô· ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫ארטו איתא דהוה ליה ‬ ‫‪6‬‬
‫מני לתקרובת עבודה זרה שמטמאהרג באהל?‬
‫הכא הוה מזבי ליה‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫שנאמר )תהלי קו‪,‬כח(‪:‬‬
‫והבאין ‪ -‬מותרין‪.‬‬ ‫מה מת מטמא באהל‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫אמר ¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫א תקרובת עבודה זרה רד מטמאה באהל‪.‬‬
‫לא שנו אלא שאי קשורי זה בזה‪,‬‬
‫אבל קשורי זה בזה אסורי‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫ההולכין לתרפות ‪-‬‬
‫אימא דעתו לחזור‪.‬‬ ‫אסורין לשאת ולתת עמהם‪.‬‬
‫אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫‪2‬‬
‫נודות הגויםרטז וקנקניהן‪.‬‬ ‫גוירה ההול) לתרפות‪,‬‬

‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫בהליכה אסור‪,‬‬
‫ריז‬
‫נודות הגוי‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫רו‬
‫דאזיל ומודי קמי עבודה זרה;‬
‫גרודי חדשי מותרי‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫בחזרה מותר‪,‬‬
‫ישני ומזופפי אסורי‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫מאי דהוה הוה‪.‬‬
‫גוי ריח ריבב ועיבד ונת לתוכ יי‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫ישראל ההול) לתרפות ‬
‫וישראל עומד על גביו ‬ ‫בהליכה מותר‪,‬‬
‫אינו חושש‪.‬‬ ‫דלמא הדר ביה ולא אזיל;‬
‫בחזרה אסור‪,‬‬
‫וכי מאחר דגויריט נות לתוכ יי ‬ ‫כיו * דאביק בה מהדר הדר אזיל‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫לג‪.‬‬
‫כי ישראל עומד על גביו מאי הוי!?‬
‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫הכי קאמר ‬ ‫ישראל ההול) לתרפות‪,‬‬
‫גוירכ ריבב ועיבד‪,‬‬ ‫בי בהליכה‪ ,‬בי בחזרה אסור!?‬
‫וישראל נות לתוכ יי‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬
‫וישראל אחר עומד על גביו ‬ ‫כי תניא‪,‬‬
‫רז‬
‫ואינו חושש‪.‬‬ ‫ההיא בישראל משומד‪,‬‬
‫ומאחר דישראל נות לתוכ יי ‬ ‫דודאי אזיל‪.‬‬
‫ישראל אחר עומד על גביו למה לי!?‬
‫דלמא אגב טירדיה מנס)‪ ,‬ולאו אדעתיה‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫גוירח ההול) ליריד‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫¯· ‪ „È·Ê‬אמר‪:‬‬ ‫בי בהליכה בי בחזרה מותר;‬

‫לעול כדקאמרת מעיקרא‪,‬‬ ‫ישראל ההול) ליריד‪,‬‬
‫והכא בעידנא דקא שדי ליה נעשה כזורק מי לטיט‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫בהליכה מותר‪,‬‬
‫בחזרה אסור‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:ÈÙÙ‬‬
‫מאי שנא ישראל דבחזרה אסור?‬
‫דאמרי‪:‬‬
‫רט‬
‫רש"י‬ ‫עבודה זרה זבי‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ודמי עבודה זרהרי איכא בהדיה;‬

‫‪ .‰ÈÏ ‰Â‰„ ‡˙È‡ Ì‡ 6‬להאי ישראל גלימא או חמרא‪:‬‬ ‫גויריא נמי נימא ‬
‫‪ .‡Î‰ 7‬לדיד הוה מזבי ליה‪:‬‬ ‫עבודה זרה זבי‪,‬‬
‫‪ .ÔÈ¯Â˘˜ 8‬שחוזרי חבורה חבורה יחד ולא בד בבד‪:‬‬ ‫ריב‬
‫ודמי עבודה זרה איכא בהדיה!‬
‫‪ .˙Â„Â 9‬של עור קנקני של חרס כל המשנה פירשתי למעלה‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ„Â¯‚ 10‬גרס בדל''ת כמו )איוב ב( להתגרד בו שאי בה זפת וה חדשי‬ ‫גויריג אמרינ ‬
‫מותרי דבכניסת יי זמ מועט לא בלע עור ונודות דוקא אבל כלי חרס בלע‬ ‫אימורריד גלימא זבי‪ ,‬חמרא זבי;‬
‫לאלתר‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÙÙÂÊÓÂ ÌÈ˘È 11‬כלומר או ישני או מזופפי אסורי ישני איידי דכניס בה‬
‫רש"י‬
‫יי נס) זמ מרובה בלע עור ומזופפי אפילו בחדא זימנא בלע זפת ליי‪:‬‬
‫‪ .Ô··È¯ ^ÈÂ‚ 12‬ברי''ש כמו רבב כלומר התי) הזפת לתוכ‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÈ ÔÎÂ˙Ï Ô˙Â 13‬כ דרכ בעוד שהזפת ח נותני יי ליטול טע מרירתו של‬ ‫‪ .'ÂÎ Ï‰‡· ‡ÓËÓ ˙Ó ‰Ó 1‬ומינה מה מת אסור בהנאה כדגמרינ בסנהדרי‬
‫זפת‪:‬‬ ‫)מז‪ (:‬ותמת ש מרי ש ש מעגלה ערופה א תקרובת ע"ז^ אסורה בהנאה‪:‬‬
‫‪ .‰È„¯ÈË ·‚‡ 14‬דישראל זה שעסוק בנתינת יי לתק הנוד‪:‬‬ ‫‪ 2‬ה''ג ‡‪‰¯ÊÁ· È„ÂÓÂ ÏÈÊ‡„ ¯ÂÒ‡ ‰ÎÈÏ‰· ˙ÂÙ¯˙Ï ÍÏÂ‰‰ ^ÈÂ‚ Ï‡ÂÓ˘ ¯Ó‬‬
‫‪ .ÍÒÓ 15‬ליה גוי‪^:‬‬ ‫‪‰È· ¯„‰ ‡ÓÏ„ ¯˙ÂÓ ‰ÎÈÏ‰· ˙ÂÙ¯˙Ï ÍÏÂ‰‰ Ï‡¯˘È ‰Â‰ ‰Â‰„ È‡Ó ¯˙ÂÓ‬‬
‫‪ .‰È˙Ú„‡ Â‡ÏÂ 16‬דישראל להבי‪:‬‬ ‫‪:'ÂÎ ‡È˙‰Â ÏÈÊ‡ ¯„‰ ‰· ˜È·‡„ ÔÂÈÎ ¯ÂÒ‡ ‰¯ÊÁ· ÏÈÊ‡ ‡ÏÂ‬‬
‫‪ .ËÈËÏ ÌÈÓ ˜¯ÂÊÎ 17‬שאותו יי הול) לאבוד בזפת ובטל טעמו כמי הניתני‬ ‫‪ .˜È·‡ 3‬לשו עניבה היא בכל התלמוד‪:‬‬
‫בטיט שכלי מאיליה כשמתייבש הטיט הרי ה כאילו לא היו א יי זה כלה‬ ‫‪ .„È¯È 4‬שוק של ע"ז מיהו גוי^ כי אזיל לסחורה הוא דאזיל‪:‬‬
‫בליחלוחית הזפת וכשמתייבש הזפת כלה מאליו ושוב אינו פולט‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ·Ê ^Ê"Ú 5‬מכר צלמי בשוק‪:‬‬

‫פה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לג‪:‬‬
‫תא שמע‪:‬‬ ‫שמע מינה מד¯· ‪ „È·Ê‬‬

‫דתני ¯· ‪È·¯· „È·Ê‬רכה ‡‪:‡ÈÚ˘Â‬‬ ‫האי גוירכא דשדא חמרא לבי מילחי דישראל ‬
‫‪1‬‬
‫רכו‬
‫הלוקח קנקני מ הגוי‪,‬‬ ‫שרי‪.‬‬
‫חדשי נות לתוכ יי‪,‬‬ ‫מתקי לה ¯· ‡˘‪:È‬‬
‫ישני נות לתוכ ציר ומורייס לכתחלה‪.‬‬ ‫מי דמי?‬
‫הת קאזיל לאיבוד‪,‬‬
‫בעא מיניה ¯·‪ ‰‡È˘ ‰„Â‰È È‬מ¯·‪:ÈÓ‡ È‬‬ ‫הכא לא קאזיל לאיבוד!?‬ ‫‪2‬‬
‫החזיר לכבש האש ונתלבנו‪,‬‬

‫מהו?‬ ‫בר עדי טייעא אנס הנהו זיקי מ¯· ‪,ÛÒÂÈ ¯· ˜ÁˆÈ‬‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫רמא בהו חמרא ואהדרינהו ניהליה‪,‬‬
‫ציר שור ‪,‬‬ ‫אתא שאיל בי מדרשא‪.‬‬
‫אור לא כל שכ?‬
‫אמר ליה ¯·‪:‰ÈÓ¯È È‬‬
‫אתמר נמי‪:‬‬ ‫כ) הורה ¯·‪ ÈÓ‡ È‬הלכה למעשה‪:‬‬
‫אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫ממלא מי שלשה ימי ומער‪.‬‬
‫ואמרי לה אמר ¯·‪ ÈÒ‡ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫ואמר ¯·‡‪:‬‬
‫קנקני של גוירכז שהחזיר לכבש האש‪,‬‬ ‫צרי) לער מעת לעת‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫כיו שנשרה זיפת מה מותרי‪.‬‬

‫סבור מינה ‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫הני מילי דיד‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫לא תימא עד דנתר‪,‬‬ ‫אבל דידהו לא;‬

‫אלא אפילו רפאי מירפא‪,‬‬ ‫כי אתא ¯·‪ ÔÈ‬אמר ¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫א על גב דלא נתר‪.‬‬ ‫אחד שלנו ואחד שלה‪.‬‬
‫קינסא‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫סבר ¯· ‡‪ ‡·¯„ ‰È¯· ‡Á‬קמיה ד¯· ‡˘‪ È‬למימר ‬
‫פליגי בה ¯· ‡‪ ‡Á‬ו¯·‪,‡È‬‬ ‫הני מילי נודות‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫חד אסר;‬ ‫אבל קנקני לא;‬ ‫‪6‬‬
‫וחד שרי‪.‬‬ ‫אמר ליה ¯· ‡˘‪:È‬‬

‫והלכתא כמא דאסר‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫לא שנא נודות‪,‬‬
‫ולא שנא קנקני‪.‬‬
‫מהו לית לתוכו שכר?‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫¯· ‪ ÔÓÁ‬ו¯· ‪ ‰„Â‰È‬אסרי;‬ ‫רכב‬
‫קנקני של גוי‪,‬‬
‫ו¯·‡ שרי‪.‬‬ ‫חדשי גרודי מותרי‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫ישני ומזופפי אסורי‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫¯·‪ ‡È‬שרא ליה ל¯· ‪˜ÁˆÈ ·¯„ ‰È¯· ‡ÈÈÁ‬‬

‫למירמא ביה שכרא‪.‬‬ ‫גוירכג נות לתוכ יי ‬
‫אזל רמא ביה חמרא‪.‬‬ ‫ישראל נות לתוכ מי;‬ ‫‪9‬‬
‫ואפילו הכי לא חש לה למילתא‪,‬‬

‫‪14‬‬ ‫גוירכד נות לתוכ יי ‬
‫אמר‪ :‬אקראי בעלמא הוא‪.‬‬ ‫ישראל נות לתוכ ציר ומורייס‪ ,‬ואינו חושש‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫איבעיא להו‪* :‬‬ ‫לג‪:‬‬

‫‪15‬‬
‫¯· ‪ ‡ÒÈ· ¯· ˜ÁˆÈ‬הוה ליה הנהו מאני דפקוסנא‪,‬‬
‫מלינהו מיא אנחינהו בשימשא‪,‬‬ ‫לכתחלה או דיעבד?‬‫‪11‬‬
‫פקעו;‬
‫אמר ליה ¯·‪:‡·‡ È‬‬ ‫רש"י‬
‫אסרתינהו על) איסורא דלעול‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .ÈÁÏÓ È·Ï 1‬בכלי מלא מלח שהיי נבלע וכלה במלח‪:‬‬

‫רש"י‬ ‫‪ .„Â·È‡Ï ÏÈÊ‡ ‡Ï ‡Î‰ 2‬שנת טע במלח לעול ואינו מתייבש‪:‬‬
‫‪ .„·ÚÈ„ Â‡ ‰ÏÁ˙ÎÏ 11‬אציר ומורייס קאי כל קנקני מחרס נינהו‪:‬‬ ‫‪ .˙ÚÏ ˙ÚÓ 3‬בכל ג' ימי מער מעת לעת ונות אחרי‪:‬‬
‫‪ .‡ÒÈ˜ 12‬הכניס קיסמי דולקי לתו) הקנק עד שנשרה זפתו‪:‬‬ ‫‪ .Ô„È„ ÈÏÈÓ È‰ 4‬כגו הני זיקי דרב יצחק שנבלע בה יי כשר תחלה ולא בלעי‬
‫‪ .¯Ò‡„ Ô‡ÓÎ ‡˙ÎÏ‰Â 13‬ולא דמי להחזיר בכבש דהת כיו שהסיק מבחו‪3‬‬ ‫מיי נס) כ''כ אבל דידהו שנבלע בה יי נס) מתחלת לא סגי בהכי‪:‬‬
‫עד שנשרה זפת כבר נתלב החרס אבל הכא כיו שהכניס האור מיד זפתו נושר‬ ‫‪ .˙Â„Â 5‬הני זיקי של עור ה‪:‬‬
‫ומהכא שמעינ דהני חביות או קנקני לפי שמכניס לקיו לא סגי בהכשר‬ ‫‪ .ÌÈ˜˜ Ï·‡ 6‬של חרס ה ובלעי טובא לא סגי להו בהכי‪:‬‬
‫בפני בי לשרפ בי לתת לתוכ מי חמי מדאסיר בקינסא דהיינו באור עצמו‬ ‫‪ .ÌÈ„Â¯‚ 7‬שלא נזפפו מעול קרי גרודי‪:‬‬
‫כ''ש במה שהוח ממנו אבל א אפשר לשרפ מבחו‪ 3‬שרי לפיכ) צרי) לער‬ ‫‪ .ÌÈÙÙÂÊÓÂ ÌÈ˘È 8‬או ישני או מזופפי‪:‬‬
‫מעת לעת או להשהות עד שני עשר חדש‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ Ô˙Â ÈÂ‚ 9‬כלומר נת לתוכ גוי^ יי ישראל נות לתוכ שלשה ימי מי‬
‫‪ .‡˙ÏÈÓÏ ˘Á ‡Ï 14‬למגזר שכרא אטו חמרא דשכרא מבטל ליה לטעמיה‬ ‫ומער מעת לעת כדאמרינ ומותרי‪:‬‬
‫דחמרא‪:‬‬ ‫‪ .ÒÈÈ¯ÂÓ Â‡ ¯Èˆ ÔÎÂ˙Ï Ô˙Â Ï‡¯˘È ÔÈÈ ÔÎÂ˙Ï Ô˙Â ^ÈÂ‚ 10‬מיד אע''פ שלא‬
‫‪ .‡ÒÂ˜Ù„ 15‬של צפיעי בקר ונת בה יי נס)‪:‬‬ ‫מילאהו מי לפי שהציר ומורייס שורפי את היי הנבלע ומכלי אותו‪:‬‬

‫פו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לד‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:„È·Ê‬‬ ‫אימור דאמור רבנ ממלינהו מיא‪,‬‬

‫האי מאני דקוניא‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫אנוחי בשימשא מי אמור?‬
‫חיורא ואוכמא שרי‪,‬‬
‫ירוקא אסור‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫אמר ¯·‪ ‡ÒÂÈ È‬אמר ¯·‪:ÈÓ‡ È‬‬
‫משו דמיצרי ;‬ ‫כלי נתר אי לו טהרה עולמית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ואי אית בהו קרטופני ‬

‫‪13‬‬
‫מאי כלי נתר?‬
‫כולהו אסירי‪.‬‬ ‫אמר ¯·‪:ÔÈ·‡ ¯· ÈÒÂÈ È‬‬
‫כלי מחפורת של צרי ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫דרש ‪:¯ÓÈ¯Ó‬‬
‫קוניא‪,‬‬ ‫דבי פרזק רופילא אנס הני כובי מפומבדיתא‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫בי אוכמא‪ ,‬בי חיורא‪ ,‬בי ירוקא ‬ ‫רמא בהו חמרא‪,‬‬

‫שרי‪.‬‬ ‫אהדרינהו ניהלייהו;‬
‫אתו שיילוהו ל¯· ‪ ,‰„Â‰È‬אמר‪:‬‬
‫מאי שנא מחמ‪ 3‬בפסח‪,‬‬ ‫דבר שאי מכניסו לקיו הוא‪,‬‬
‫דבעו מיניה מ‪:¯ÓÈ¯Ó‬‬ ‫משכשכ במי וה מותרי‪.‬‬
‫הני מאני דקוניא‪,‬‬
‫מהו לאשתמושי בהו בפיסחא?‬ ‫אמר ¯· ‪:‡¯ÈÂÚ‬‬
‫ירוקא לא תיבעי ל)‪,‬‬ ‫הני חצבי שחימי דארמאי‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫דמצרפי ובלעי ואסירי;‬ ‫‪14‬‬

‫כיו דלא בלעי טובא ‬
‫כי תיבעי ל) ‬ ‫משכשכ במי ומותרי‪.‬‬
‫חיורי ואוכמי מאי?‬
‫כי אית בהו קרטופני ‬ ‫אמר ¯· ‪:ÈÙÙ‬‬
‫לא תיבעי ל)‪ ,‬דודאי בלעי ואסירי;‬ ‫הני פתוותא דבי מיכסי‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫כי תיבעי ל) דשיעי מאי?‬ ‫כיו דלא בלעי טובא ‬

‫אמר * להו‪:‬‬ ‫לד‪.‬‬
‫משכשכ במי ומותרי‪.‬‬
‫אנא חזינא להו דמדייתי‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫וכיו דמדייתי ודאי בלעי ואסירי;‬ ‫כסי‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫מאי טעמא?‬ ‫¯· ‡˙‪ È‬אסר;‬ ‫רכח‬

‫התורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דופנו לעול;‬ ‫‪16‬‬
‫ו¯· ‡˘‪ È‬שרי;‬
‫מאי שנא מיי נס)‪,‬‬ ‫אי שתי בהו גוירכט פע ראשו ‬ ‫‪10‬‬
‫דדרש להו ‪:¯ÓÈ¯Ó‬‬ ‫כולי עלמא לא פליגי דאסור‪,‬‬

‫כולהו מאני דקוניא שרי?‬ ‫כי פליגי בפע שני‪.‬‬
‫חמ‪ 3‬דאורייתא‪,‬‬ ‫איכא דאמרי‪:‬‬
‫יי נס) דרבנ;‬ ‫פע ראשו ושני ‬
‫והא כל דתקו רבנ כעי דאורייתא תקו!?‬ ‫כולי עלמא לא פליגי דאסור‪,‬‬
‫זה תשמישו בחמי‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫כי פליגי ‬
‫וזה תשמישו בצונ‪.‬‬ ‫בפע שלישי‪.‬‬
‫והלכתא‪:‬‬
‫¯·‪ ‡·È˜Ú È‬איקלע לגינזק‪,‬‬ ‫פע ראשו ושני אסור‪,‬‬
‫בעו מיניה‪:‬‬ ‫שלישי מותר‪.‬‬
‫מתעני לשעות או אי מתעני לשעות?‬‫‪18‬‬
‫לא הוה בידיה;‬

‫רל‬
‫קנקני של גוי אסורי או מותרי?‬
‫לא הוה בידיה;‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÌÏÂÚÏ„ ‡¯ÂÒÈ‡ 1‬כלומר איבדת על חנ‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .‰¯‰Ë Ì‰Ï ÔÈ‡ 2‬מיי נס) הנבלע בה משו דבליעי טובא‪:‬‬
‫‪ .ÛÈ¯ˆ Ï˘ ˙¯ÂÙÁÓ 3‬קרקע שחופרי מש צרי ובלע''ז אלו ובלשו אשכנז‬
‫‪ .‡ÈÂ˜ 11‬כלי חרס מצופה באבר וקורי פולמי''ד‪:‬‬ ‫בייס''א‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ ‡˜Â¯È 12‬דמשו דמצרי שיש בו קרקע מחפורת של צרי ובלעי טפי‪:‬‬ ‫‪ .˜Ê¯Ù 4‬ש האיש‪:‬‬
‫‪ .ÈÙÂË¯˜ 13‬בקעי וסדקי‪:‬‬ ‫‪ .‡ÏÈÙÂ¯ 5‬שני למל)‪:‬‬
‫‪ .ÈÚÏ·Â ÈÙ¯ˆÓ„ 14‬שיש בה צרי ובלעי טפי‪:‬‬ ‫‪ .ÈÓÈÁ˘ 6‬מקרקע שחמתית רוש''א בלע''ז‪:‬‬
‫‪ .È˙ÈÈ„Ó„ 15‬מזיעי דפניה מבחו‪ 3‬מחמת בליעות‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÂÂ˙Ù 7‬כלי חרס‪:‬‬
‫‪ .‰„ÈÚ‰ ‰¯Â˙‰ 16‬דכתיב ישבר דאי לו טהרה אלא שבירה‪:‬‬ ‫‪ .ÈÒÎÈÓ È·„ 8‬מקו קרקעיתו קשה‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÓÁ· Â˘ÈÓ˘˙ ‰Ê 17‬לעני חמ‪ 3‬נשתמשו כל ימות השנה חמי ובלעי טפי‪:‬‬ ‫‪ .ÈÒÎ 9‬כוסות של חרס ואי מכניס לקיו אלא שותי בה‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÚ˘Ï 18‬כגו שקיבל עליו תענית משש שעות ולמעלה ומיהו לא טע כלו‬ ‫‪ .ÔÂ˘‡¯ ÌÚÙ ^ÈÂ‚ Â‰· È˙˘ È‡ 10‬דכולי עלמא אסור דאיידי דרכיכי בלעי‬
‫מתחלה כל היו אבל לא לש תענית נתכוי בראשונה‪:‬‬ ‫ואסירי עד שימלא מי שלשה ימי וכדאמר‪:‬‬

‫פז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לד‪:‬‬
‫אמר ¯· ‡‪:‡·¯„ ‰È¯· ‡Á‬‬ ‫במה שימש משה כל שבעת ימי המלואי?‬
‫הני גולפי שחימי ואוכמי‪,‬‬ ‫לא הוה בידיה‪.‬‬
‫בתר תריסר ירחי שתא שרי‪.‬‬ ‫אתא שאל בי מדרשא‪ ,‬אמרי‪:‬‬
‫הלכתא‪:‬‬
‫והמורייס‪.‬‬ ‫מתעני לשעות‪,‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫וא השלי מתפלל תפלת תענית‪.‬‬
‫מורייס אומ מותר;‬ ‫‪8‬‬
‫והלכתא‪:‬‬
‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ‰„Â‰È È‬אומר משו ¯·‪:Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ‡ÈÁ È‬‬ ‫רלא‬
‫קנקני של גוי לאחר שני עשר חדש מותרי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א חילק אומ מותר‪.‬‬ ‫‪9‬‬

‫במה שימש משה כלרלב שבעת ימי המלואי?‬
‫‪2‬‬
‫בחלוק לב‪.‬‬
‫תני ‡·‪:Â‰·‡ È·¯„ ‰È¯· ÈÓÈ‬‬ ‫¯· ‪ ‡‰Î‬מתני‪:‬‬
‫מורייס אומ מותר‪.‬‬ ‫בחלוק לב שאי בו אימרא‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫הוא תני לה והוא אמר לה‪:‬‬

‫פע ראשו ושני מותר‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫רלג‬
‫החרצנים והזגין של גוים וכו'‪.‬‬
‫שלישי אסור‪.‬‬ ‫רלד‬
‫לחין ‪ -‬אסורין‪ ,‬יבשין ‪ -‬מותרין‪.‬‬
‫פע ראשו ושני דנפיש שומנייהו ‬ ‫הי נינהו לחי והי נינהו יבשי?‬
‫לא צרי) למירמי בהו חמרא‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫מכא ואיל) רמו בהו חמרא‪.‬‬ ‫לחי כל שני עשר חדש‪,‬‬
‫יבשי רלה לאחר שני עשר חדש‪.‬‬
‫ההוא ארבא דמורייסא דאתי לנמילא דעכו‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫אותיב ¯·‪ ‡·‡ È‬דמ עכו נטורי בהדה;‬ ‫אתמר‪:‬‬

‫אמר ליה ¯·‡‪:‬‬ ‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫עד האידנא מא נטרה!?‬ ‫כשה אסורי אסורי אפילו בהנאה‪,‬‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫כשה מותרי מותרי אפילו באכילה‪.‬‬
‫עד האידנא למאירלו ניחוש לה?‬
‫אי משו דמערבי ביה חמרא ‬ ‫אמר ¯· ‪:„È·Ê‬‬
‫קיסתא דמורייס בלומא‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫האי דורדיא דחמרא דארמאי‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫קיסתא דחמרא בארבעה לומי‪.‬‬ ‫בתר תריסר ירחי שתא שרי‪.‬‬

‫אמר ליה ¯·‪ ‰ÈÓ¯È È‬ל¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬
‫דלמא איידי דצור אתו‪ ,‬דשוי חמרא!?‬
‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡·¯„ ‰È¯· ‡·È·Á‬‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫הני גולפי‪,‬‬
‫הת עיקולי ופשורי איכא‪.‬‬‫‪16‬‬ ‫בתר תריסר ירחי שתא שרי‪.‬‬
‫וגבינת בית אונייקי‪.‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡·È·Á‬‬

‫‪6‬‬
‫הני * אבטא דטייעי‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫לד‪:‬‬
‫בתר תריסר ירחי שתא שרי‪.‬‬
‫רש"י‬
‫אמר ¯· ‡‪:‡˜È‡ ·¯„ ‰È¯· ‡Á‬‬

‫‪ .ÔÓÂ‡ ÒÈÈ¯ÂÓ 8‬של גוי^ אומ מותר מורייס לא עבדי מדגי טמאי ומשו‬
‫חמרא קאסרינ ליה ואומ לא רמי ביה חמרא כדמפרש ואזיל איידי דנפיש‬ ‫הני פורצני דארמאי‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫שומניה פע ראשו ושני מקלקל להו חמרא‪:‬‬ ‫בתר תריסר ירחי שתא שרי‪.‬‬
‫‪ .˜ÏÈÁ 9‬מי דגי טהורי וסולתנית שמ כדמפרש לקמ בפרקי ובקטנותו אי‬
‫לו סנפיר וקשקשת ועתיד לגדל לאחר זמ ואמרינ לקמ )לט‪ (.‬חילק של גוי'^‬
‫אסור אותו מי דגי קטני ומוכר הרבה ביחד ומפני מה אסורה מפני שעירבונה‬
‫עולה עמה דגי טמאי דומי לה ועולי עמה והאי חילק אומ כיו דאומ הוא‬
‫רש"י‬
‫ובקי בדבר מבדיל הימנה משו דלא חשיב טעמא ומקלקלי ליה לסולתנית‬
‫ומרע ליה לכולי ארביה‪:‬‬
‫‪ .È˘Â ÔÂ˘‡¯ ÌÚÙ 10‬שכ דרכ נותני מי ומלח על שומ הדגי ומוצצות‬ ‫‪ .ÔÈ¯˙ÂÓ ˘„Á ¯˘Ú ÌÈ˘ ¯Á‡Ï 1‬מיד בלי תיקו וא רצה להשתמש קוד לכ‬
‫שומנו וכשכלות חוזר ונות אחרי‪:‬‬ ‫ממלא במי כדאמר‪:‬‬
‫‪ .ÂÎÚ„ ‡ÏÈÓ 11‬פור''ט בלע''ז מקו שהספינות עולות בו ביבשה‪:‬‬ ‫‪ .‰˘Ó 2‬לא נשתמש בבגדי כהונה דכתיב ועשית בגדי קדש לאהר אחי) והוא‬
‫‪ .‡ËÒÈ˜ 12‬ש המדה‪:‬‬ ‫היה זר אצל ועל פי הדבור שימש ולא הוזכרו בו^ בגדי‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÂÏ· 13‬בזוזא במדינתו של גוי^ זה היי נמכר ביוקר והמורייס בזול אבל כא‬ ‫‪ .‡¯ÓÈ‡ 3‬שפה יש אומר שלא יחשדוהו שש בה מתרומת המשכ ולאו מילתא‬
‫היי בזול והמורייס ביוקר וחיישינ לערובי‪:‬‬ ‫שהרי כבר נגמרה המלאכה ובשעת עבודה מהיכ שקיל‪:‬‬
‫‪ .‡˙‡ ¯Âˆ„ È„ÈÈ‡ 14‬דר) שפת הי הסמוכה לצור אתא האי ארבא‪:‬‬ ‫‪ .‡È„¯Â„ 4‬שמרי‪:‬‬
‫‪ .‡¯ÓÁ ÈÂ˘„ 15‬כלומר שהיי בזול שוי לשו זול כדאמרינ בעלמא )ב''מ נב‪(.‬‬ ‫‪ .‡Ë·‡ 5‬חמת מעור עב וקורי אותו בוטי‪:‬‬
‫עשיק לגב) ושוי לכריס)‪:‬‬ ‫‪ .ÈÚÈÈË„ 6‬הולכי דרכי נושאי אותו מלא יי למרחוק והוי כמכניסו לקיו‬
‫‪ .‡ÎÈ‡ È¯Â˘ÙÂ ÈÏÂ˜Ú 16‬מי שהולכי עקלתו ופשורי מי שלגי נפשרי על‬ ‫ומשו הכי בעי שהייה י''ב חדש‪:‬‬
‫שפת המי ואי מושכי הספינה יכולי לבא באותו הדר)‪:‬‬ ‫‪ .Èˆ¯ÂÙ 7‬פסולת של ענבי‪:‬‬

‫פח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לה‪.‬‬
‫איבעית אימא סברא‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬

‫ואיבעית אימא קרא‪.‬‬ ‫מפני מה אסרו גבינת אונייקי?‬ ‫‪1‬‬
‫רלז‬
‫איבעית אימא סברא‪.‬‬ ‫מפני שרוב עגלי של אותה עיר נשחטי לעבודה זרה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫רמה‬
‫גבי עגלי עבודה זרה ניחא ליה בנפחיה‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫מאי איריא רוב עגלי?‬
‫אבל גבי שור הנסקל לא ניחא ליה בנפחיה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫אפילו מיעוט נמי‪,‬‬
‫איבעית אימא קרא‪.‬‬ ‫דהא ¯·‪ ¯È‡Ó È‬חייש למיעוטא!?‬ ‫‪3‬‬
‫כתיב הכא )דברי יג‪,‬יח(‪:‬‬ ‫אי אמרת רוב איכא מיעוט‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫רמו‬
‫"לֹא יִ ְד ַּבק ְּבי ְָד ָך ְמא ּו ָמה ִמן ַה ֵח ֶרם"‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫רלח‬
‫אלא אי אמרת מיעוט ‬
‫וכתיב הת )שמות כא‪,‬כח(‪:‬‬ ‫כיו דאיכא רוב עגלי דאי נשחטי לעבודה זרה‪,‬‬
‫רלט‬
‫רו"‪,‬‬
‫ש ֹ‬‫קול יִ ּ ָס ֵקל ַה ּ ׁש ֹור וְ ל ֹא י ֵָא ֵכל ֶאת ְּב ָ ׂ‬
‫" ָס ֹ‬ ‫ואיכא נמי שאר בהמות דאי נשחטי לעבודה זרה ‬
‫הוירמ מיעוטא דמיעוטא‪,‬‬
‫" ְּב ָ ׂשר ֹו" אסור‪,‬‬
‫רמז‬ ‫ומיעוטא דמיעוטא לא חייש ¯·‪.¯È‡Ó È‬‬
‫פרשו מותר‪.‬‬
‫אמר ליה ¯·‪ ÌÈ˜ÈÏ‡ ¯· ÔÂÚÓ˘ È‬ל¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫כי נשחטי לעבודה זרהרמא מאי הוי?‬
‫תרוייהו תננהי‪,‬‬ ‫והא את הוא דשרי!‬
‫מדקאמר ליה )כא(‪:‬‬ ‫דאתמר‪:‬‬
‫מפני שמעמידי אותה בקיבת נבילה;‬ ‫רמב‬
‫השוחט את הבהמה לזרוק דמה לעבודה זרה‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫וקא מהדר ליה )כא(‪:‬‬ ‫רמג‬

‫להקטיר חלבה לעבודה זרה ‬
‫והלא קיבת עולה חמורה מקיבת נבילה; *‬ ‫לה‪.‬‬
‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪ :‬אסורה‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫מכלל דאיסורי הנאה שרו פרשייהו;‬ ‫‪15‬‬

‫קסבר מחשבי מעבודה לעבודה‪,‬‬
‫ומדקאמר ליה )כא(‪:‬‬ ‫וילפינ חו‪ 3‬מפני;‬
‫רמח‬
‫מפני שמעמידי אותה בקיבת עגלי עבודה זרה;‬ ‫ו¯·‪ ˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אמר‪:‬‬
‫וקא מהדר ליה )כא(‪:‬‬ ‫מותרת!?‬
‫א כ‪ ,‬למה לא אסרוה בהנאה‪,‬‬ ‫אמר ליה‪ :‬תרמינ) שעת)‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫מכלל דעבודה זרהרמט אסור פרשייהו‪.‬‬ ‫באומר‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫בגמר זביחה הוא עובדה‪.‬‬

‫ולהדר ליה‪:‬‬
‫משו דליתיה לאיסורא בעיניה‪,‬‬ ‫אמר רבי יהודה‪:‬‬
‫דהא מורייס ל¯·‪ Ô‬דלא אסרוהו בהנאה ‬
‫מאי טעמא?‬ ‫שאל רבי ישמעאל‪.‬‬
‫לאו משו דליתיה לאיסורא בעיניה!?‬ ‫אמר ¯· ‡‪ ÈÂ·„Á‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫אמרי‪:‬‬ ‫המקדש בפרש שור הנסקל מקודשת‪,‬‬

‫‪11‬‬
‫הכא כיו דאוקמיה קא מוקי ‬ ‫בפרש עגלי עבודה זרה רמד אינה מקודשת‪.‬‬
‫חשיב ליה כמא דאיתיה לאיסוריה בעיניה‪.‬‬
‫רש"י‬
‫השיאו לדבר אחר וכו'‪.‬‬ ‫‪ .È˜ÈÈÂ‡ ˙È· ˙È·‚ Â¯Ò‡ ‰Ó ÈÙÓ 1‬לר''מ דאסר ליה בהנאה‪:‬‬
‫טו ִבים ּד ֶֹד ָ‬
‫יך ִמ ּיָיִ ן" )שיר השירי א‪,‬ב(?‬ ‫מאי " ִ ּכי ֹ‬ ‫‪ .'ÂÎ ÌÈÏ‚Ú ·Â¯˘ 2‬מעמידי את החלב בקיבת‪:‬‬
‫כי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר‪,‬‬ ‫‪ .ËÂÚÈÓÏ ˘ÈÈÁ Ó''¯ 3‬בפ''ב דיבמות )קיט‪ (.‬קט וקטנה לא חולצי ולא מייבמי‬
‫קט שמא ימצא סריס קטנה שמא תמצא איילונית‪:‬‬
‫אמרה כנסת ישראל לפני הקדוש ברו) הוא‪ :‬רבונו של עול‪,‬‬ ‫‪ .·Â¯ ˙¯Ó‡ È‡ 4‬עגלי נשחטי לע"ז^ איכא למיסר גבינה משו חששא‬
‫עריבי עלי דברי דודי) יותר מיינה של תורה‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬
‫דמיעוט קיבות האסורות בהנאה דרוב עגלי הוה מיעוט לגבי שאר בהמה‬
‫שמעמידי בה בקיבותיה‪:‬‬
‫‪ ^.Ê"ÚÏ ‰Ó„ ˜Â¯ÊÏ ‰Ó‰·‰ ˙‡ ËÁÂ˘‰ 5‬שלא שחט הבהמה לש עבודת‬
‫מאי שנא האי קרא דשייליה?‬ ‫ע"ז^ שיהא עובדה בשחיטה אלא חשב בשחיטה ע''מ לזרוק‪:‬‬
‫אמר ¯·‪ ,ÈÊÙ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬ואיתימא ¯·‪:ÈÓ‡ ¯· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫‪ .‰¯ÂÒ‡ ¯Ó‡ ÔÁÂÈ '¯ 6‬קסבר מחשבי מעבודה לעבודה דילפינ חו‪ 3‬מפני‬
‫מרישיה דקרא קאמר ליה‪:‬‬ ‫לריש לקיש לא ילפינ דפני הוא דאמר רחמנא השוחט ע''מ לזרוק את הד‬
‫פיגול ואע''ג דלא זרק דהוי מחשב מעבודה לעבודה מעבודה זו על חבירתה‬
‫אבל לעני ע"ז^ לא‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .Í˙Ú˘ ÍÈÓ¯˙ 7‬ירו מזל)‪:‬‬
‫‪ .‰„·ÂÚ ‡Â‰ ‰ÁÈ·Ê ¯Ó‚· ¯ÓÂ‡· 8‬שחשב על השחיטה עצמה לע"ז^ ואמר‬
‫בלבו בזביחה זו עובדה לע"ז^ ובהא מודינא דמיתסר דזביחה הויא עבודה‬
‫‪ .‰ÈÁÙ· ‰ÈÏ ‡ÁÈ 12‬שיהא נראה שמ לכ) חייל ש איסור ע"ז^ על הפרש‪:‬‬ ‫חשובה כזריקה ולהכי נקט גמר זביחה דקסבר ריש לקיש )ב"ק עב‪ .‬חולי כט‪ (:‬אינה‬
‫‪ .‰ÈÁÙ· ‰ÈÏ ‡ÁÈ ‡Ï 13‬הלכ) לא חשיב פירשא למיחל עליו איסור‪:‬‬ ‫לשחיטה אלא לבסו ‪:‬‬
‫‪ .‰ÓÂ‡Ó 14‬ואפי' פרש‪:‬‬ ‫‪ ^.'ÈÂ‚‰ ˙È·‚ Â¯Ò‡ ‰Ó ÈÙÓ 9‬באכילה ולרבנ קבעי לה דהא משו חלב של‬
‫‪ .‰‡‰ È¯ÂÒÈ‡„ ÏÏÎÓ 15‬כי עולה וה''ה לשור הנסקל שרי פרשייהו‪:‬‬ ‫בהמה טמאה ליכא למיחש דקי''ל חלב טמא אינו עומד כלומר אינו נקפה‪^:‬‬
‫‪ .ÍÈ„Â„ È¯·„ 16‬דברי סופרי‪:‬‬ ‫‪ .ÈÂ·„Á‡ 10‬ש חכ‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÈÓ 17‬עיקר תורה שבכתב‪:‬‬ ‫‪ .Ï˜Ò‰ ¯Â˘ 11‬אסור בהנאה הוא‪:‬‬

‫פט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לה‪:‬‬
‫אטו דנכרירנא לאו נבלה היא?‬ ‫יקות ּ ִפיה ּו" )ש(‪,‬‬

‫"יִ ּ ׁ ָש ֵקנִ י ִמ ְּנ ׁ ִש ֹ‬
‫ואמר ˘‪ :Ï‡ÂÓ‬חדא קתני‪:‬‬ ‫אמר ליה‪ Ï‡ÚÓ˘È :‬אחי‪,‬‬
‫רנב‬
‫קיבת שחיטת נכרי נבלה ואסורה!?‬ ‫חשוק שפתותי) זו בזו ואל תבהל להשיב‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫לא קשיא‪* ,‬‬ ‫לה‪:‬‬ ‫מאי טעמא?‬

‫כא קוד חזרה‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫אמר ‪ ,‡ÏÂÚ‬ואיתימא ¯· ˘‪:‡·‡ ¯· Ï‡ÂÓ‬‬
‫כא לאחר חזרה‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫גזרה חדשה היא‪ ,‬ואי מפקפקי בה‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫ומשנה לא זזה ממקומה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬
‫מאי גזירתא?‬
‫¯· ‪ ‡ÈÎÏÓ‬משמיה ד¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪ ‰·‰‬אמר‪:‬‬ ‫אמר ¯·‪ ÈÊÙ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫מפני שמחליקי פניה בשומ חזיר‪.‬‬ ‫משו ניקור‪.‬‬
‫ולימא ליה משו ניקור!?‬
‫¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר‪:‬‬ ‫כד‪,‡ÏÂÚ‬‬
‫מפני שמעמידי אותה בחומ‪.3‬‬
‫‪16‬‬
‫דאמר ‪:‡ÏÂÚ‬‬
‫כי גזרי גזירתא במערבא‪,‬‬
‫¯· ‪ ˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬אמר‪:‬‬ ‫לא מגלו טעמא עד תריסר ירחי שתא‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫מפני שמעמידי אותה בשר הערלה‪.‬‬ ‫דלמא איכא איניש דלא סבירא ליה ואתי לזלזולי בה‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫כמא?‬ ‫מגד בה ¯·‪:‰ÈÓ¯È È‬‬

‫כי האי תנא דתניא )ערלה א‪:‬ז(‪:‬‬
‫אלא מעתה ‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬ ‫יבשה תשתרי‪ ,‬יש תשתרי!‬
‫רנג‬
‫המעמיד בשר הערלה אסור!?‬ ‫דאמר ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬
‫אפילו תימא ¯·‪,Ú˘Â‰È È‬‬ ‫יבש מותר‪ ,‬אי מניחו ליבש‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫עד כא לא פליג ¯·‪ Ú˘Â‰È È‬עליה ד¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬ ‫יש מותר‪ ,‬אי מניחו ליש!?‬ ‫‪8‬‬
‫אלא בקטפא דגוזא‪,‬‬

‫‪17‬‬
‫אמר ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬
‫אבל בקטפא דפירא מודי‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫לפי שאי אפשר לה בלא צחצוחי חלב‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫והיינו דתנ )ש(‪:‬‬

‫אמר ¯·‪:Ú˘Â‰È È‬‬ ‫ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬אמר‪:‬‬
‫שמעתי בפירוש‪,‬‬ ‫מפני שמעמידי אותה בעור קיבת נבילה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שהמעמיד בשר העלי‪ ,‬ובשר העיקרי מותר‪,‬‬ ‫הא קיבה גופא שריא‪.‬‬
‫רנד‬
‫בשר הפגי אסור‪ ,‬מפני שהוא פרי‪.‬‬ ‫ומי אמר ˘‪ Ï‡ÂÓ‬הכי?‬ ‫‪11‬‬
‫והתנ )חולי ח‪:‬ה(‪:‬‬

‫בי ל¯· ‪,‡„ÒÁ‬‬ ‫קיבת הנכרירנ ושל נבילה ‬
‫בי ל¯· ‪,˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬ ‫הרי זו אסורה;‬
‫תתסר בהנאה!?‬ ‫והוינ בה‪:‬‬
‫קשיא‪.‬‬
‫רש"י‬
‫דרש ¯· ‪:‡„ÒÁ ·¯„ ‰È¯· ÔÓÁ‬‬
‫טו ִבים"?‬ ‫יח ׁ ְש ָמנ ָ‬
‫ֶיך ֹ‬ ‫מאי דכתיב )שיר השירי א‪,‬ג(‪" :‬לְ ֵר ַ‬
‫‪ .ÍÈ˙Â˙Ù˘ ˜Â˘Á 1‬כדמתרגמינ וחשוקיה וכבושיה‪:‬‬
‫למה תלמיד חכ דומה?‬ ‫‪ .·È˘‰Ï Ï‰·˙ Ï‡Â 2‬ואל תדקדק להקשות לו‪:‬‬
‫לצלוחית של פלייטי‪,‬‬ ‫‪ .‰˘„Á ‰¯Ê‚ 3‬מקרוב גזרו על הגבינה‪:‬‬
‫מגולה ריחה נוד ‪,‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ .‰· ÔÈ˜Ù˜ÙÓ ÔÈ‡Â 4‬ואי מפרשי טעמה כדמפרש ואזיל מפקפקי לשו‬
‫חטיטה בדבר סתו לפשפשו ובלע''ז פוריי''ר^ כמו )סוכה טו‪ (.‬מפקפק ונוטל‬
‫אחת מבינתיי‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÚË ÂÏ‚Ó ‡Ï 5‬למה גזרו עליו‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡ÎÈ‡ ‡ÓÏ„ 6‬דלית ליה ההוא טעמא ולא בדיל מיניה ומזלזל בה אבל השתא‬
‫דלא מגלו טעמא דמלתא בדלי מיניה כ''ע דסברי קמו רבנ במלתא דאתי מיניה‬
‫חורבא ואנ הוא דלא בקיאינ בטעמא‪:‬‬
‫‪ .‰¯ÊÁ Ì„Â˜ Ô‡Î 12‬אותה משנה דשחיטת חולי דקיבת נכרי^ נבלה ואסורה‬ ‫‪ .¯˙ÂÓ ˘·È 7‬כל גילוי שיבש מותר דארס של נחש אילו היה ש לא היה מניחו‬
‫נשנית קוד שחזר בו ר' יהושע מדבריו שאמר לו לר' ישמעאל מפני שמעמידי‬ ‫ליבש‪:‬‬
‫אותה בקיבת נבילה וסבר לאו פירשא היא‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎÂ ¯˙ÂÓ Ô˘È 8‬יי ושכר שנתגלו כשה חדשי והמתי לה עד שנתיישנו‬
‫‪ .‰¯ÊÁ ¯Á‡Ï Ô‡ÎÂ 13‬ה) דשני שמואל מפני שמעמידי אותה בעור אבל קיבה‬ ‫מותר דאי היה בו ארס של נחש לא היה מניחו לייש‪:‬‬
‫עצמה שריא לאחר חזרה שחזר בו ר' יהושע מפני תשובתו של ר' ישמעאל‪:‬‬ ‫‪ .·ÏÁ ÈÁÂˆÁˆ ‡Ï· ‰È·‚Ï ‡''‡˘ ÈÙÏ 9‬בי גומא של גבינה נשאר מ החלב‬
‫‪ .‰˘ÓÂ 14‬הנשנית בשחיטת חולי )קטז‪ (.‬קוד חזרה‪:‬‬ ‫וחלב שחלבו גוי^ ואי ישראל רואהו אסור דלמא עריב ביה חלב טמא וחלב‬
‫‪ .‰ÓÂ˜ÓÓ ‰ÊÊ ‡Ï 15‬לא עקרוה לגמרי דהואיל ונשנית נשנית אבל אי הלכה‬ ‫טמא אינו עומד וא עירב טמא בטהור הטמא נשאר ע נסיובי דחלבא הטהור‬
‫כמותה שהרי חזר בו‪:‬‬ ‫שקורי מישג''א וחלב טמא אסור מ התורה ובבכורות )ו‪ (:‬ילפינ לה ויש לחוש‬
‫‪ .ıÓÂÁ· ‰˙Â‡ ÔÈ„ÈÓÚÓ˘ 16‬שהחומ‪ 3‬מעמיד חלב ולקמ פרי) לה א''כ ליתסר‬ ‫שבגומות נשאר ממנו‪:‬‬
‫בהנאה‪:‬‬ ‫‪ .‰Ï· ˙·È˜ ¯ÂÚ· 10‬ועור לאו פירשא הוא ואסור‪:‬‬
‫‪ .‡ÊÂ‚„ ‡ÙË˜· 17‬בשר היוצא מ הע‪:3‬‬ ‫‪ .Ï‡ÂÓ˘ ¯Ó‡ ÈÓÂ 11‬דעור קיבת נבלה דאסורה אבל קיבה עצמה דנבלה דהיינו‬
‫‪ .È¯ÈÙ„ ‡ÙË˜· Ï·‡ 18‬בשר הפירי עצמו‪:‬‬ ‫חלב הקרוש הכנוס במעי הטלה שריא אלמא פירשא בעלמא הוא‪:‬‬

‫צ‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לה‪:‬‬
‫חלב טמא אינו עומד!?‬ ‫מכוסה אי ריחה נוד ‪.‬‬

‫אי דקא בעי לגבינה הכי נמי‪,‬‬ ‫ולא עוד‪,‬‬
‫הכא במאי עסקינ?‬ ‫אלא דברי שמכוסי ממנו מתגלי לו‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫דקא בעי ליה לכמכא‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫מות אֲ ֵהב ּו ָך"‪ ,‬קרי ביה עלומות‪.‬‬ ‫שנאמר )ש(‪" :‬עֲ לָ ֹ‬
‫ולא עוד‪,‬‬
‫ונשקול מיניה קלי וניקו!?‬
‫‪14‬‬
‫אלא שמלא) המות אוהבו‪,‬‬
‫כיו דבטהור נמי איכא נסיובי דלא קיימי ‬
‫‪15‬‬
‫מות אֲ ֵהב ּו ָך"‪,‬‬ ‫שנאמר‪" :‬עֲ לָ ֹ‬
‫ליכא למיק עלה דמילתא‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫קרי ביה על מות‪.‬‬

‫ואי בעית אימא ‬ ‫‪17‬‬
‫אפילו תימא דקבעי לה לגבינה ‬ ‫ולא עוד‪,‬‬

‫איכא דקאי ביני אטפי‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫אלא שנוחל שני עולמות‪,‬‬
‫אחד העול הזה ואחד העול הבא‪,‬‬
‫שנאמר‪ :‬עלמות‪ ,‬קרי ביה עולמות‪.‬‬
‫והפת‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‡‰Î‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫משנה )ו(‪:‬‬
‫פת לא הותרה בבית די‪.‬‬
‫ואלו דברי של גוירנה אסורי‪ ,‬ואי איסור איסור הנאה‪:‬‬
‫מכלל דאיכא מא דשרי?‬ ‫חלב שחלבו גוירנו ואי ישראל רואהו‪,‬‬
‫אי‪,‬‬ ‫והפת‪ ,‬והשמ שלה;‬
‫דכי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר‪:‬‬ ‫רנז‬
‫¯·‪ ÂÈ„ ˙È·Â È‬התירו בשמ;‬ ‫‪3‬‬
‫פע אחת יצא ¯·‪ È‬לשדה‪,‬‬ ‫והשלקות‪ ,‬וכבשי שדרכ לתת לתוכ יי וחומ‪,3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫והביא גוירנט לפניו פת פורני מאפה סאה‪,‬‬

‫‪20‬‬
‫וטרית טרופה‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫אמר ¯·‪:È‬‬
‫וציר שאי בה דגה כלבית שוטטת בו‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫כמה נאה פת זו‪,‬‬ ‫רנח‬

‫מה ראו ‪ ÌÈÓÎÁ‬לאוסרה;‬ ‫והחילק‪ ,‬וקורט של חלתית‪ ,‬ומלח סלקונדרית ‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫הרי אלו אסורי‪ ,‬ואי איסור איסור הנאה‪.‬‬

‫מה ראו ‪?ÌÈÓÎÁ‬‬
‫משו חתנות!‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫אלא‪,‬‬ ‫חלב למאי ניחוש לה?‬
‫מה ראו ‪ ÌÈÓÎÁ‬לאוסרה בשדה;‬
‫‪21‬‬
‫אי משו איחלופי‪,‬‬
‫כסבורי הע התיר ¯·‪ È‬הפת‪,‬‬ ‫טהור חיור‪,‬‬
‫ולא היא‪,‬‬ ‫טמא ירוק!‬
‫¯·‪ È‬לא התיר את הפת‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫ואי משו איערובי ניקו‪,‬‬
‫דאמר מר‪:‬‬
‫¯· ‪ ,ÛÒÂÈ‬ואיתימא ¯· ˘‪ ‰„Â‰È ¯· Ï‡ÂÓ‬אמר‪:‬‬ ‫חלב טהור עומד‪,‬‬
‫לא כ) היה מעשה‪,‬‬
‫אלא אמרו‪:‬‬
‫פע אחת הל) ¯·‪ È‬למקו אחד‪,‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .Û„Â ‰ÁÈ¯ ‰ÏÂ‚Ó 1‬והיינו דכתיב שמ תורק שמ) כשמגלי אותה ומריקי‬
‫וראה פת דחוק לתלמידי‪,‬‬ ‫שמנה כלומר כשאתה מלמד תורה לתלמידי אז יצא ל) ש‪:‬‬
‫אמר ¯·‪:È‬‬ ‫‪ .ÂÏ ÔÈÏ‚˙Ó 2‬מעצמ בלא טורח כשהוא מלמד‪:‬‬
‫אי כא פלטר?‬ ‫‪ .ÔÓ˘‰ ˙‡ Â¯È˙‰ ÂÈ„ ˙È·Â '¯ :'È˙Ó 3‬לא גרסי' דהא לאו איהו שרייה אלא‬
‫כסבורי הע לומר ‬ ‫ר' יהודה נשיאה בר בריה שרייה כדאמר בגמ' מסתמי) ואזיל רבי יהודה נשיאה‬
‫רס‬ ‫ור' יהודה נשיאה דגמ' היינו רבי יהודה הנשיא בנו של ר''ג בר' שהיה בימי‬
‫פלטר גוי‪,‬‬ ‫האמוראי וה''נ אמרינ בגמרא ר' יהודה הנשיא בנו של ר''ג הורה כו' ואילו‬
‫רבי בנו של רשב''ג היה כדאמרינ בהשוכר את הפועלי )ב''מ פד‪:(:‬‬
‫‪ .˙Â˜Ï˘‰Â 4‬כל דבר שבישלו גוי^ ואפילו בכלי טהור וכולהו משו חתנות‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÔÈ˘·ÎÂ 5‬לכבוש דגי וירק וראש ורגלי של בהמה בחומ‪:3‬‬
‫‪ .˙È¯ËÂ 6‬מי דגי קטני מלוחי‪:‬‬
‫‪ .‡ÎÓÎÏ 13‬מאכל‪:‬‬ ‫‪ .‰ÙÂ¯Ë 7‬שנטרפו ונשתברו הדגי ואי ניכרי הלכ) חיישי לטמאי‪:‬‬
‫‪ .ÈÏ˜ 14‬מעט‪:‬‬ ‫‪ .Â· ˙ËËÂ˘ ˙È·ÏÎ ‰‚„ ‰· ÔÈ‡˘ ¯ÈˆÂ 8‬שדר) כלבית ליגדל מאליה בציר של‬
‫‪ .È·ÂÈÒ 15‬מישג''א‪:‬‬ ‫דגי טהורי וא יש ציר דג טמא עמו לא תגדל כלבית בו והיא עצמה‬
‫‪ .‡˙ÏÓ„ ‰ÏÚ Ì˜ÈÓÏ ‡ÎÈÏ 16‬שמא נתערב בו חלב טמא וכשהעמידו עומד‬ ‫טמאה‪:‬‬
‫טהור שבו והטמא נשאר ע הנסיובי הלכ) אי זה נסיו להכשיר הראשוני‬ ‫‪ .˜ÏÈÁ‰Â 9‬מי דגי קטני טהורי והיא סולתנית ואי לה סנפיר וקשקשת‬
‫לאכול אבל לגבינה סלקא דעתא השתא דמותר‪:‬‬ ‫ועתיד לגדל לאחר זמ סנפיר וקשקשת וקיימא ל דמותרת ואמר בגמרא מפני‬
‫‪ .‡ÓÈ‡ ˙ÈÚ· È‡Â 17‬אפילו לגבינה נמי אסור‪:‬‬ ‫מה אסרוה מפני שעירבונה עולה עמה דגי טמאי הדומי לה הלכ) לא שנא‬
‫‪ .‡ÎÈ‡„ 18‬נסיובי דקיימי בגבינה‪:‬‬ ‫טרופה ול''ש אינה טרופה איכא למיחש לאחד מאל ביניה דדמו ליה ולא‬
‫‪ .ÈÙË‡ ÈÈ· 19‬בתו) הגומות שבגבינה וחיישינ שמא מ החלב טמא שלא עומד‬ ‫מינכרי אבל טרית אי שק‪ 3‬דומה לה הלכ) כי אינה טרופה שריא‪:‬‬
‫נשאר ע הנסיובי בגומות‪:‬‬ ‫‪ .˙È˙ÏÁ 10‬מי פירי הוא שקורי לזר''א בלע''ז ומחתכי את קרטיו בסכי ואסור‬
‫‪ .È¯ÂÙ 20‬הוא תנור שהוא גדול ופיו מ הצד וכל תנור שבמשנה קט הוא ומקו‬ ‫משו שמנוניתא דסכינא‪:‬‬
‫שפיתת ב' קדירות ופיו למעלה‪:‬‬ ‫‪ ~.'È¯„Â˜ÏÒ ÁÏÓÂ 11‬מפרש בגמ' )לקמ לט‪:(:‬‬
‫‪ .‰„˘· ‰¯ÒÂ‡Ï 21‬דליכא למיחש לאימשוכי דאקראי בעלמא הוא‪:‬‬ ‫‪ .ÌÂ˜È :'Ó‚ 12‬יעמידנו ע''י קיבה לגבינה‪:‬‬

‫צא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אנ לא דרשינ?‬ ‫והוא לא אמר אלא פלטר ישראל‪.‬‬
‫והכתיב )דניאל א‪,‬ח(‪:‬‬
‫ָשם ָ ּדנִ ּיֵאל ַעל לִ ּב ֹו‪,‬‬
‫"וַ ּי ֶׂ‬ ‫אמר ¯·‪:Â·ÏÁ È‬‬
‫ְ‬
‫אֲ ׁ ֶשר לֹא יִ ְת ָּג ַאל ְּב ַפ ְת ַּבג ַה ּ ֶמלֶ ך ּו ְביֵין ִמ ׁ ְש ָּתיו"‪,‬‬
‫רסא‬
‫אפילו למא דאמר‪ :‬פלטר גוי‪,‬‬
‫בשתי משתאות הכתוב מדבר‪,‬‬ ‫לא אמר אלא דליכא פלטר ישראל‪,‬‬
‫אחד משתה יי‪ ,‬ואחד משתה שמ‪.‬‬ ‫אבל במקו דאיכא פלטר ישראל לא;‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬
‫¯· סבר " ַעל לִ ּב ֹו" ש ולכל ישראל הורה‪,‬‬ ‫רסב‬
‫אפילו למא דאמר‪ :‬פלטר גוי ‬
‫ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬סבר " ַעל לִ ּב ֹו" ש ולכל ישראל לא הורה‪.‬‬ ‫הני מילי בשדה‪,‬‬
‫אבל בעיר לא‪ ,‬משו חתנות‪.‬‬
‫ושמ דניאל גזר?‬
‫והאמר ·‡‪ ‰‡˙Â ÈÓÈ·‡ ÈÏ‬משמיה ד¯·‪:‬‬ ‫‡‪ Â·È‬הוה מנכית ואכיל פת אבי מצרי‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫פית ושמנ‪ ,‬יינ ובנותיה‪,‬‬ ‫רסג‬

‫אמר להו ¯·‡‪ ,‬ואיתימא ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬
‫כול משמנה עשר דבר ה!‬ ‫‪7‬‬ ‫רסד‬
‫לא תשתעו מיניה ד‡‪,Â·È‬‬
‫וכי תימא ‬ ‫דקאכיל לחמא דארמאי‪.‬‬
‫אתא דניאל גזר ולא קיבל‪,‬‬
‫ואתו תלמידי ד‪ ÏÏ‰‬ו˘‪ È‡Ó‬וגזור וקיבל;‬ ‫והשמן שלהן‪.‬‬
‫א כ ‬ ‫שמ‪,‬‬
‫מאי אסהדותיה ד¯·!?‬ ‫‪8‬‬
‫¯· אמר‪ :‬דניאל גזר עליו;‬
‫אלא‪,‬‬ ‫ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬אמר‪ * :‬זליפת של כלי טמאי אוסרת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לו‪.‬‬
‫דניאל גזר עליו בעיר‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫ואתו אינהו וגזור אפילו בשדה‪.‬‬ ‫אטו כולי עלמא אוכלי טהרות נינהו!?‬
‫אלא‪,‬‬
‫ו¯·‪,‡È˘‰ ‰„Â‰È È‬‬ ‫זליפת של כלי אסורי אוסרת‪.‬‬
‫היכי מצי למישרא תקנתא דתלמידי ˘‪ È‡Ó‬ו‪?ÏÏ‰‬‬
‫והתנ )ש(‪:‬‬ ‫אמר ליה ˘‪ Ï‡ÂÓ‬ל¯·‪:‬‬
‫אי בית די יכול לבטל דברי בית די חבירו‪,‬‬ ‫בשלמא לדידי דאמינא‪:‬‬
‫אלא א כ גדול הימנו בחכמה ובמני!‬ ‫זליפת של כלי אסורי אוסרת ‬
‫ועוד ‬ ‫היינו דכי אתא ¯· ‪ ‡˙¯Ó ¯· Ï‡ÂÓ˘ ¯· ˜ÁˆÈ‬ואמר‪:‬‬
‫הא אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫דריש ¯·‪ È‡ÏÓ˘ È‬בנציבי‪:‬‬
‫בכל יכול לבטל בית די דברי בית די חבירו‪,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שמ‪,‬‬
‫חו‪ 3‬משמונה עשר דבר‪,‬‬ ‫¯·‪‡È˘‰ ‰„Â‰È È‬רסה ובית דינו נמנו עליו והתירוהו;‬
‫שאפילו יבא אליהו ובית דינו אי שומעי לו!?‬ ‫קסבר ‬
‫נות טע לפג מותר;‬
‫אמר ¯· ‪:‡È˘¯˘Ó‬‬ ‫אלא לדיד) דאמרת דניאל גזר עליו‪,‬‬
‫מה טע?‬ ‫דניאל גזר ואתא ¯·‪ ‡È˘‰ ‰„Â‰È È‬ומבטל ליה?‬
‫הואיל ופשט איסורו ברוב ישראל;‬ ‫והתנ )עדיות א‪:‬ה(‪:‬‬
‫שמ לא פשט איסורו ברוב ישראל‪,‬‬ ‫אי בית די יכול לבטל דברי בית די חבירו‪,‬‬
‫דאמר ¯·‪ ‡·‡ ¯· Ï‡ÂÓ˘ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫אלא א כ גדול הימנו בחכמה ובמני!?‬
‫ישבו רבותינו‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫ובדקו על שמ שלא פשט איסורו ברוב ישראל‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫˘‪ È‡ÏÓ‬לודאה קא אמרת?‬
‫וסמכו רבותינו על דברי ¯·‪Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬‬ ‫שאני לודאי דמזלזלו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ועל דברי ¯·‪È·¯· ¯ÊÚÏ‡ È‬רסו ˆ„‪,˜Â‬‬ ‫אמר ליה‪ :‬אשלח ליה‪.‬‬
‫איכסי ‪.‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .Â˘¯„ ‡Ï Ì‰ Ì‡ 5‬א ר' יהודה הנשיא לא דרש את המקרא להבי שדניאל‬ ‫אמר ¯·‪:‬‬
‫גזר עליו וסבר דבי דינא אחרינא גזר עליו משו זליפת כלי ושרייה‪:‬‬ ‫א ה לא דרשו ‬ ‫‪5‬‬
‫‪ .ÔÈ˘¯„ ‡Ï Ô‡ 6‬בתמיה‪:‬‬
‫‪ .¯·„ ¯˘Ú ‰ÂÓ˘ 7‬ב''ש וב''ה יחד נמנו וגזרו עליה בפ''ק דשבת )יג‪ (:‬ולקמ‬
‫פרי) בנותיה דאורייתא היא‪:‬‬
‫‪ .·¯„ ‰È˙Â„‰Ò‡ È‡Ó 8‬דאמר דדניאל גזר עליו כיו דדריה לא קביל מיניה לאו‬
‫רש"י‬
‫גזרה היא‪:‬‬
‫‪ .¯ÈÚ· 9‬משו חתנות‪:‬‬
‫‪ .Â¯È·Á „''· ˙¯ÈÊ‚ ÔÈ„ ˙È· ÏË·Ï ÏÂÎÈ ÏÎ· 10‬שגזר על דבר המותר ובלבד‬ ‫‪ .˙ÈÎÓ 1‬נוש)‪:‬‬
‫שיהא גדול ממנו‪:‬‬ ‫‪ .È¯ˆÓ È·‡ 2‬בשדות אצל המצרי‪:‬‬
‫‪ .ÂÈ˙Â·¯ 11‬רבי יהודה הנשיא‪:‬‬ ‫‪ .Ô˙ÙÈÏÊ 3‬פליטת שפולטי ומזיעי שמנונית איסור שבלעו‪:‬‬
‫‪ .Ë˘Ù ‡Ï 12‬עדיי לא החזיקו רוב באותה הגזירה לנהוג בו איסור‪:‬‬ ‫‪ .È‡„ÂÏ 4‬מזלזלי במידי דרבנ‪:‬‬

‫צב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לו‪:‬‬
‫דאורייתא גוירעב הבא על בת ישראל‪,‬‬ ‫שהיו אומרי‪:‬‬

‫דמשכה בתריה‪,‬‬ ‫אי גוזרי גזירה על הצבור‪,‬‬
‫אבל ישראל הבא על גויהרעג לא‪,‬‬ ‫אלא א כ רוב צבור יכולי לעמוד בה;‬
‫רעד‬
‫ואתו אינהו גזור אפילו ישראל הבא על הגויה‪.‬‬ ‫דאמר ¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪:‰·‰‬‬
‫רסז‬
‫רעה‬
‫*‬ ‫מאי קראה?‬ ‫לו‪:‬‬
‫ישראל הבא על גויה ‬ ‫ֵא ִרים‪,‬‬
‫" ּ ַב ְּמ ֵא ָרה ַא ּ ֶתם נ ָ‬
‫‪1‬‬
‫הלכה למשה מסיני היא‪,‬‬ ‫וְ א ִֹתי ַא ּ ֶתם ק ְֹב ִעים ַהג ֹּוי ּ ֻכ ּל ֹו" )מלאכי ג‪,‬ט(‪,‬‬
‫דאמר מר‪:‬‬ ‫אי איכא "ג ֹּוי ּ ֻכ ּל ֹו" אי‪,‬‬
‫הבועל ארמית קנאי פוגעי בו!?‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫דאורייתארעו בפרהסיא וכמעשה שהיה‪,‬‬ ‫אי לא לא‪.‬‬

‫ואתו אינהו גזור אפילו בצינעא‪.‬‬
‫גופא‪:‬‬
‫בצינעא נמי‪,‬‬ ‫אמר ·‡‪ ÈÏ‬אמר ‡·‪ ‰‡˙Â ÈÓÈ‬משמיה ד¯·‪:‬‬
‫בית דינו של חשמונאי גזרו‪,‬‬ ‫פית ושמנ‪ ,‬יינ ובנותיה‪,‬‬
‫דכי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר‪:‬‬ ‫כול משמונה עשר דבר ה‪.‬‬
‫רעז‬
‫בית דינו של חשמונאי גזרו ישראל הבא על גויה ‬
‫חייב משו נשג"א;‬
‫‪8‬‬ ‫בנותיה מאי היא?‬
‫כי אתא ¯·‪ ÔÈ‬אמר‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬
‫משו נשג"ז!?‬
‫‪9‬‬ ‫גזרו על בנותיה נידות מעריסות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫כי גזרו בית דינו של חשמונאי ביאה‪,‬‬ ‫ו‚‪ ‡·È‬משמיה ד¯· אמר‪:‬‬
‫אבל ייחוד לא‪,‬‬ ‫כול משו עבודה זרהרסח גזרו בה‪,‬‬
‫ואתו אינהו גזור אפילו ייחוד‪.‬‬ ‫דכי אתא ¯· ‡‪ ‡„‡ ¯· ‡Á‬אמר ¯·‪:˜ÁˆÈ È‬‬
‫גזרו על פית משו שמנ;‬
‫ייחוד נמי בית דינו של דוד גזרו‪,‬‬ ‫מאי אולמיה דשמ מפת?‬
‫דאמר ¯· ‪:‰„Â‰È‬‬ ‫אלא‪,‬‬
‫באותה שעה גזרו על ייחוד!?‬ ‫על פית ושמנ משו יינ‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫אמרי‪:‬‬ ‫ועל יינ משו בנותיה‪,‬‬

‫הת ייחוד דבת ישראל‪,‬‬ ‫ועל בנותיה משו דבר אחר‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫אבל ייחוד דגויה רעח לא;‬ ‫ועל דבר אחר משו דבר אחר‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫רעט‬
‫ואתו אינהו גזרו אפילו אייחוד דגויה‪.‬‬
‫בנותיה דאורייתא היא‪,‬‬
‫ייחוד דבת ישראל דאורייתא היא‪,‬‬
‫‪1110‬‬
‫דכתיב )דברי ז‪,‬ג(‪" :‬לֹא ִת ְת ַח ּ ֵתן ָּבם"!?‬
‫רסט‬
‫דאמר ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬משו ¯·‪:˜„ˆÂ‰È Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫דאורייתא שבעה גוי‪,‬‬
‫רמז לייחוד מ התורה מני?‬ ‫אבל שאר אומות רע לא‪,‬‬
‫רעא‬
‫שנאמר )דברי יג‪,‬ז(‪:‬‬ ‫ואתו אינהו וגזור אפילו דשאר אומות‪.‬‬
‫יך ֶבן ִא ּ ֶמ ָך"‪,‬‬‫ית ָך ָא ִח ָ‬
‫" ִ ּכי יְ ִס ְ‬ ‫ול¯·‪ ÈÁÂÈ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬דאמר‪:‬‬
‫וכי ב א מסית‪,‬‬ ‫" ִּכי י ִָסיר ֶאת ִּבנְ ָך ֵמ ַאחֲ ַרי" )ש‪,‬ד(‪,‬‬
‫ב אב אינו מסית?‬ ‫לרבות כל המסירות;‬
‫אלא‪,‬‬ ‫מאי איכא למימר?‬
‫ב מתייחד ע אמו‪,‬‬
‫ואי אחר מתייחד ע כל עריות שבתורה!?‬ ‫אלא דאורייתא אישות דר) חתנות‪,‬‬
‫ואתו אינהו גזור אפילו דר) זנות‪.‬‬
‫רש"י‬ ‫זנות נמי בבית דינו של ש גזרו‪,‬‬
‫דכתיב )בראשית לח‪,‬כד(‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ‡˜ 6‬בני אד המקנאי קנאתו של מקו לנקו נקמותיו‪:‬‬ ‫הו ִציא ּו ָה וְ ִת ּ ָ ׂש ֵרף"!?‬
‫ֹאמר יְ ה ּו ָדה ֹ‬
‫"וַ ּי ֶ‬
‫‪ .Â· ÔÈÚ‚ÂÙ 7‬בשעת בעילה לפי שאינו במיתת ב''ד וכמעשה שהיה דזמרי‬
‫וכזבי‪:‬‬ ‫אלא‪,‬‬
‫‪ .‡''‚˘ 8‬גזרו עליה משו נדה דרבנ ואע''ג דנכרית^ אי דמה מטמאה מ‬
‫התורה שהרי היא כבהמה חכמי גזרו עליה ומשו שפחה משו גויה^ כאילו‬ ‫רש"י‬
‫מתחת בה דר) אישות ומשו אשת איש דבעולת בעל יש לה לבני נח דכתיב‬
‫והיא בעולת בעל וישראל הרגיל בכ) הואיל ובא עליה בנדתה אתי למיבעל נמי‬
‫נדה ישראלית ואתי למינסב שפחה ועבר משו לא יהיה קדש ואתי למנסבה‬ ‫‪ .ÌÈ¯‡ Ì˙‡ ‰¯‡Ó· 1‬את מקבלי עליכ גזירה בארור ובקללה ונאסר עליכ‬
‫לגויה^ ועבר אלא תתחת ואתי למיבעל אשת איש ישראל‪:‬‬ ‫ואח''כ אותי את קובעי גוזלי שאת נהני שוב מ הארורי‪:‬‬
‫‪ .Ê''‚˘ ÌÂ˘Ó 9‬נדה שפחה גויה^ זונה שא כה הוא יש כא משו לאו דזונה‬ ‫‪ .Ô˙ÒÈ¯ÚÓ 2‬מקטנות שה שוכבות בעריסה שקורי בריי''‪:3‬‬
‫ולא לאו ממש אלא גזירה משו זונה ישראלית שנבעלה לאסור לה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÈ ÌÂ˘Ó 3‬שהיי בוער בו ומביאו לידי בנותיה‪:‬‬
‫‪ .‡˙ÈÈ¯Â‡„ 10‬דמייחדא בהדיה כו' לא גרסי' וה''ג כי גזור רבנ בית חשמונאי‬ ‫‪ .¯Á‡ ¯·„ ÌÂ˘Ó ÔÈ¯ÂÒ‡ Ô‰È˙Â·Â 4‬עבודה זרה‪^:‬‬
‫ביאה אבל ייחוד לא כו' ואתו אינהו תלמידי שמאי והלל‪:‬‬ ‫‪ .¯Á‡ ¯·„ ÌÂ˘Ó Â¯Ê‚ Ô‡Î ¯ÎÊÂ‰ ‡Ï˘ ¯Á‡ ¯·„ ÏÚÂ 5‬ולא משו ע"ז^ לקמ‬
‫‪ .‰Ú˘ ‰˙Â‡· 11‬מעשה אמנו ותמר והא דרב יהודה בסנהדרי בפ' כ''ג‪:‬‬ ‫מפרש לה‪:‬‬

‫צג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לז‪.‬‬
‫העיד ¯·‪‰„È¯ˆ ˘È‡ ¯ÊÚÂÈ Ô· ÈÒÂÈ È‬‬ ‫ייחוד דאורייתא דאשת איש‪,‬‬
‫רפה‬
‫‪7‬‬
‫על אייל קמצא ‪ -‬דכי;‬ ‫‪6‬‬ ‫ואתא דוד וגזר אפילו אייחוד דפנויה‪,‬‬
‫ועל משקה בית מטבחיא ‪ -‬דכ;‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ואתו תלמידי ·‪ È‡Ó˘ ˙È‬ו·‪,ÏÏ‰ ˙È‬‬
‫רפ‬
‫גזור אפילו אייחוד דגויה‪.‬‬
‫ועל דיקרב למיתא ‪ -‬מסאב;‬ ‫‪10‬‬
‫וקרו ליה‪ÈÒÂÈ :‬רפו שריא‪.‬‬ ‫מאי על דבר אחר משו דבר אחר?‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬
‫הת שרא תלת‪ ,‬ומר שרא חדא‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫גזרו על תינוק גוירפא שיטמא בזיבה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ואי שרי מר חדא אחריתי‪,‬‬ ‫שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכור;‬
‫אכתי תרתי הוא דהויי‪.‬‬ ‫דאמר ¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬
‫אמר ליה‪ :‬אנא שראי אחריתי‪.‬‬ ‫צער גדול היה לי אצל ¯·‪,ÈÒ‡ È‬‬ ‫‪2‬‬
‫ו¯·‪ ÈÒ‡ È‬אצל ¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬

‫מאי היא?‬
‫דתנ )גיטי ז‪:‬ח(‪:‬‬ ‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אצל ¯·‪,È‡È È‬‬
‫הרירפז זה גיט)‪,‬‬ ‫ו¯·‪ È‡È È‬אצל ¯·‪,Ì¯ÓÚ Ô· Ô˙ È‬‬
‫א לא באתי מכא עד שני עשר חודש;‬ ‫ו¯·‪ Ì¯ÓÚ Ô· Ô˙ È‬אצל ¯·‪:È‬‬
‫ומת בתו) שני עשר חודש ‬ ‫תינוק גוירפב מאימתי מטמא בזיבה?‬
‫אינו גט;‬ ‫‪12‬‬
‫ואמר לי‪ :‬ב יומו‪,‬‬
‫ותני עלה‪:‬‬ ‫וכשבאתי אצל ¯·‪,‡ÈÈÁ È‬‬
‫ורבותינו התירוה לינשא;‬ ‫אמר לי‪ :‬ב תשע שני ויו אחד‪,‬‬
‫ואמרינ‪:‬‬ ‫וכשבאתי והרציתי דברי לפני ¯·‪,È‬‬
‫מא רבותינו?‬ ‫אמר לי‪ :‬הנח דברי ואחוז דברי ¯·‪ ‡ÈÈÁ È‬דאמר‪:‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫תינוק גוירפג אימתי מטמא בזיבה?‬
‫ב תשע שני ויו אחד‪* ,‬‬ ‫לז‪.‬‬
‫בית דינא דשרו משחא‪.‬‬
‫הואיל וראוי לביאה מטמא נמי בזיבה‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫סברי לה כ¯·‪ ÈÒÂÈ È‬דאמר‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫זמנו של שטר מוכיח עליו;‬ ‫אמר ¯·‪:‡È‬‬

‫ואמר ¯·‪:‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È·¯„ ‰È¯· ‡·‡ È‬‬ ‫רפד‬
‫הלכ) הא תינוקת גויה בת שלש שני ויו אחד‪,‬‬
‫¯·‪ ‡È˘‰ ‰„Â‰È È‬הורה‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫הואיל וראויה לביאה מטמאה נמי בזיבה‪.‬‬
‫ולא הודו לו כל שעתו‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫ואמרי לה‪:‬‬ ‫פשיטא!?‬ ‫‪4‬‬
‫כל סייעתו‪.‬‬ ‫מהו דתימא?‬ ‫‪5‬‬
‫האי ידע לארגולי‪,‬‬

‫אמר ליה ¯·‪¯ÊÚÏ‡ È‬רפח לההוא סבא‪:‬‬ ‫והא לא ידעה לארגולי;‬
‫כי שריתוה לאלתר שריתוה‪ ,‬דלא אתי;‬ ‫‪1‬‬
‫קא משמע ל‪.‬‬
‫רש"י‬
‫מיסתמי) ואזיל ¯·‪‰‡È˘ ‰„Â‰È È‬‬
‫אכתפיה ד¯·‪ È‡ÏÓ˘ È‬שמעיה‪,‬‬
‫‪ .‡ˆÓ˜ ÏÈÈ‡ 6‬מי חגב הוא‪:‬‬ ‫אמר ליה‪,È‡ÏÓ˘ :‬‬
‫‪ .ÔÎ„ 7‬שהוא טהור ומותר באכילה‪:‬‬ ‫לא היית אמש בבית המדרש כשהתרנו את השמ?‬
‫‪ .‡ÈÁ·ËÓ ˙È· ‰˜˘Ó ÏÚÂ 8‬הד והמי שה בבית המטבחיי שבעזרה‪:‬‬ ‫אמר לו‪:‬‬
‫‪ .ÔÎ„ 9‬לא גזרו עליה טומאת משקי ופלוגתא היא לקמ רב אמר דכ ממש‬
‫דסבר אי משקי מקבלי טומאה אלא מדרבנ ובהני לא גזור ושמואל אמר דכ‬ ‫בימינו תתיר א את הפת‪.‬‬
‫מלטמא טומאת אחרי אבל טומאת עצמ יש בה קסבר שמואל יש למשקי‬ ‫אמר לו‪:‬‬
‫טומאה מ התורה להיטמא ולא מצו רבנ לדכינהו‪:‬‬ ‫א כ קרו ל בית דינא שריא‪,‬‬
‫‪ .·‡ÒÓ ‡˙ÈÓÏ ·¯˜È„ ÏÚÂ 10‬הנוגע במת טמא ולקמ פרי) הא דאורייתא היא‬ ‫דתנ )עדיות ח‪:‬ד(‪:‬‬
‫ועוד הא חומרא היא ויוס אסרא מיבעי ליה‪:‬‬
‫‪ .˙Ï˙ ‡¯˘ 11‬דהא לקמ מפרש דהאי על דיקרב למיתא מסאב קולא היא‪:‬‬
‫‪ .Ë‚ ÂÈ‡ 12‬דהא לא אמר שיהא גט אלא עד י''ב חודש והוא כבר מת ואי יכול‬ ‫רש"י‬
‫לגרש וזקוקה ליב א אי לו ב אבל אי אמר מעכשיו יהא גט א לא באתי עד‬
‫י''ב חודש ומת בתו) כ) הרי זה גט ואינה זקוקה ליב‪:‬‬
‫‪ .ÈÒÂÈ '¯Î 13‬בב''ב בפרק יש נוחלי )קלו‪ (.‬הכותב כל נכסיו לבנו לאחר מותו‬ ‫‪ .‰·ÈÊ· ‡ÓËÈ˘ 1‬אפי' לא ראה גזרו עליו להיות כזב‪:‬‬
‫צרי) שיכתוב מהיו ולאחר מיתה דלהוי משמע גופא מהיו שלא אהא רשאי‬ ‫‪ .'ÂÎ ÈÏ ‰È‰ ÏÂ„‚ ¯Úˆ 2‬כלומר טורח גדול היה לי אצלו בשאילה זו ששאלתיה‬
‫למכר ופירא לאחר מיתה וא לא כתב מהיו אלא לאחר מיתה לא אמר כלו‬ ‫ממנו כמה פעמי ולא היה בידו‪:‬‬
‫ויירשו אחיו עמו או א היה עליו בע''ח מאוחר לאחר מתנה זו בע''ח גובה את‬ ‫‪ .'ÂÎ ‰‡È·Ï ÈÂ‡¯Â ÏÈ‡Â‰ 3‬דטעמא דגזירת זיבה משו ביאה הואי כדאמר‬
‫חובו רבי יוסי אמר אינו צרי) דלהכי כתיב זמ בשטר לומר מעכשיו תהא מתנה‬ ‫שלא יהא תינוק של ישראל רגיל אצלו במשכב זכור הלכ) לא גזרו עליה עד‬
‫מגופה של קרקע ופירות לאחר מיתה דאי לא בעי למיתב ליה אלא לאחר מיתה‬ ‫דחזי לביאה‪:‬‬
‫למה כתב זמ בשטר וה''נ זמנו של גט מוכיח דה''ק ליה מעכשיו יהא גט א לא‬ ‫‪ .‡ËÈ˘Ù 4‬כיו דתינוק משעה שראוי ה''ה לתינוקת‪:‬‬
‫באתי ותנאה בעלמא הוא וכי לא אתא איקיי תנאה‪:‬‬ ‫‪ .‡ÓÈ˙„ Â‰Ó 5‬האי תינוק כשראוי לביאה הוא ערו לארגולי להמשי) ישראל‬
‫‪ .‡È˘‰ ‰„Â‰È È·¯ 14‬ב בנו של רבי היה הורה שהיא מותרת לינשא‪:‬‬ ‫אצלו אבל תינוקת בת ג' אע''ג דבת ביאה היא אי בה ערמומית דלא ידעה‬
‫‪ .Â˙Ú˘ ÏÎ 15‬כל ימיו נחלקו עליו‪:‬‬ ‫לארגולי עד שתהא בת תשעה לא נגזר עליה קמ''ל‪:‬‬

‫צד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לז‪:‬‬
‫¯·‪ ‡È˘‰ ‰„Â‰È È‬סבר לה כ¯·‪ ÈÒÂÈ È‬דאמר‪:‬‬ ‫או דלמא ‬

‫זמנו של שטר מוכיח עליו‪,‬‬ ‫לאחר שני עשר חודש‪,‬‬
‫והוה ליה כמהיו א מתי‪ ,‬כמעכשיו א מתי;‬ ‫דהא איקיי ליה תנאיה?‬
‫ו¯·‪ Ô‬לא סברי לה ‪È·¯Î‬רצג ‪,ÈÒÂÈ‬‬ ‫ותיבעי ל) אמתניתי‪,‬‬
‫והוה ליה כזה גיט) א מתי גרידא‪.‬‬ ‫דתנ )ש(‪:‬‬
‫הרי זה גיט) מעכשיו‪,‬‬
‫א לא באתי מכא עד שני עשר חודש;‬
‫גופא )עדיות ח‪:‬ד(‪:‬‬ ‫ומת בתו) שני עשר חודש ‬
‫העיד ¯·‪‰„È¯ˆ ˘È‡ ¯ÊÚÂÈ Ô· ÈÒÂÈ È‬‬ ‫רפט‬
‫הרי זה גט;‬
‫על אייל קמצא דכ;‬
‫ותיבעי ל) ‬
‫ועל משקה ביתרצד מטבחיא ‪ -‬דכ;‬ ‫לאלתר הוי גיטא‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫ועל דיקרב למיתא ‪ -‬מסאב‪.‬‬ ‫דהא לא אתא;‬

‫וקרו ליה‪ÈÒÂÈ :‬רצה שריא‪.‬‬ ‫או דלמא ‬
‫לאחר שני עשר חודש‪,‬‬
‫מאי אייל קמצא )ש(?‬ ‫דהא איקיי ליה תנאיה!?‬
‫¯· ‪ ‡ÙÙ‬אמר‪ :‬שושיבא;‬
‫‪11‬‬
‫אי הכי נמי;‬ ‫‪3‬‬
‫ו¯· ‪ ÈÓ‡ ¯· ‡ÈÈÁ‬משמיה ד‪ ‡ÏÂÚ‬אמר‪ :‬סוסביל‪.‬‬ ‫אלא משו דהוית בההוא מניינא‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫¯· ‪ ‡ÙÙ‬אמר‪ :‬שושיבא‪.‬‬

‫וקמיפלגי בראשו ארו)‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫מר סבר ראשו ארו) אסור‪,‬‬ ‫הכל מודי ‬ ‫‪5‬‬
‫ומר סבר ראשו ארו) מותר‪.‬‬ ‫לכשתצא חמה מנרתיקה ‬

‫¯· ‪ ÈÓ‡ ¯· ‡ÈÈÁ‬משמיה ד‪ ‡ÏÂÚ‬אמר‪ * :‬סוסביל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫לז‪:‬‬
‫לכי נפקא קאמר לה‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫רצ‬
‫וכי מיית בליליא לא הוי גיטא;‬
‫בראשו ארו) כולי עלמא לא פליגי דאסור‪,‬‬ ‫על מנת שתצא חמה מנרתיקה ‬ ‫‪7‬‬
‫והכא בכנפיו חופי את רובו על ידי הדחק קמיפלגי‪,‬‬ ‫‪14‬‬

‫מעכשיו קאמר לה‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫מר סבר רובא כל דהו בעינ‪,‬‬ ‫רצא‬

‫וכי מיית בליליא הוי גיטא‪,‬‬
‫ומר סבר רובא דמנכר בעינ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫רצב‬
‫דאמר ¯· ‪ ‡Â‰‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי;‬

‫ועל משקה ביתרצו מטבחיא ‪ -‬דכ )ש(‪.‬‬
‫מאי דכ )ש(?‬ ‫לא נחלקו אלא בא תצא‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫¯· אמר‪:‬‬ ‫רש"י‬

‫דכ ממש;‬ ‫‪ .‰Â˙È¯˘ ¯˙Ï‡Ï 1‬כששמעו בו שמת‪:‬‬
‫ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬אמר‪:‬‬ ‫‪ 2‬ה''ג לאלתר שריתוה דודאי לא אתי עוד‪:‬‬
‫דכ מלטמא אחרי‪,‬‬ ‫‪ .''‰ ÔÈ‡ 3‬דאיכא למיבעי אמתניתי‪:‬‬
‫אבל טומאת עצמ יש בה‪.‬‬ ‫‪ .‡Ï‡ 4‬להכי בעינ בעיי לה אקמייתא משו דהוית בההוא מניינא דרבי יהודה‬
‫נשיאה דשרייה וידעת לאימת שרייה ומדרבי יהודה נשמע למתני' להיכא דאמר‬
‫לה מעכשיו‪:‬‬
‫¯· אמר‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈ„ÂÓ ÏÎ‰ 5‬ואפילו רבי יוסי היכא דאמר לה בהאי לישנא הרי זה גיט)‬
‫דכ ממש‪.‬‬ ‫לכשתצא חמה מנרתיקה‪:‬‬
‫‪ .‰Ï ¯Ó‡˜ ‰Ï ‡˜Ù ÈÎÏ 6‬דליהוי גיטא ומקמי הכי לא ליהוי גיטא ואי מיית‬
‫קסבר ‬ ‫בליליא לאו גיטא הוא ואע''ג דא''ר יוסי זמנו של שטר מוכיח עליו וכמא‬
‫דכתיב ביה מהיו דמי ה''ל כמהיו ולאחר מיתה ותנ מהיו ולאחר מיתה גט‬
‫ואינו גט דמספקא האי לאחר מיתה אי תנאה הוי והכי משמע מהיו יהא גט א‬
‫רש"י‬ ‫אמות אי חזרה הוה דהדר ביה ממאי דאמר מהיו ולא דמי למתנה שכתוב בה‬
‫למפרע מחיי ורבנ לית להו דרבי יוסי וה''ל כא מתי גרידא דאמרינ הת‬ ‫מהיו ולאחר מיתה דהת הכי קאמר גופא מהיו קני ופירא לאחר מיתה אבל‬
‫דלשו א כי לא אמר מהיו משמע לכשאמות קאמר וה''נ משמע ולכשתצא‬ ‫גט ליכא למימר הכי וכי האי גוונא מפרש לה ביש נוחלי )ב''ב קלו‪:(.‬‬
‫ולכשלא אבוא וה''ל גט לאחר מיתה‪:‬‬ ‫‪ .‰˜È˙¯Ó ‰ÓÁ ‡ˆ˙˘ Ó''Ú 7‬ודכוותה הכא על מנת שלא אבוא כל שני עשר‬
‫‪ .‡·È˘Â˘ 11‬מי חגב וראשו ארו)‪:‬‬ ‫חודש‪:‬‬
‫‪ .È‚ÏÙÈÓ˜Â 12‬יוסי ב יועזר ורבנ בראשו ארו) דסימני חגבי טהורי נפקא ל‬ ‫‪ .¯Ó‡˜ ÂÈ˘ÎÚÓ 8‬דליהוי גיטא ע''מ שתתקיי תנאי זה וכי מקיי תנאי זה‬
‫מארבה סלע חרגול חגב ופליגי תנאי באלו טריפות )חולי סו‪ (.‬בראשו ארו)‬ ‫ונפקא חמה איגלאי מילתא למפרע דבשעת מסירה הוי גט ואע''ג דמיית בליליא‬
‫איכא דדאי ליה בכלל ופרט דאי בכלל אלא מה שבפרט הני מיני שרי אבל מי‬ ‫ה''ל גט מחיי ודכוותיה מת בתו) י''ב חודש הרי נתקיי התנאי שלא בא וה''ל‬
‫אחרינא לא וכל מינא דהני אי ראשו ארו) ואיכא דדאי בכלל ופרט וכלל ומרבי‬ ‫גט למפרע‪:‬‬
‫כל כעי הפרט לא ראי ארבה כראי סלע וכו' הצד השוה שבה שיש לה ד'‬ ‫‪ .ÈÓ„ ÂÈ˘ÎÚÓ ¯ÓÂ‡Î Ó''Ú ¯ÓÂ‡‰ ÏÎ ‡Â‰ ·¯ ¯Ó‡„ 9‬ע''מ ודאי תנאה‬
‫רגלי ד' כנפי ויש לה קרסולי וכנפיו חופי את רובו א אני אביא כל שיש‬ ‫משמע וה''ק מעכשיו יהא גט ע''מ שיתקיי תנאי זה וכל אימת דמתקיי תנאה‬
‫לו ד' סימני הללו‪:‬‬ ‫ה''ל גט למפרע‪:‬‬
‫‪ .ÏÈ·ÒÂÒ 13‬אי ראשו ארו) אבל אי כנפיו חופי את רובו לראות לעיני אלא‬ ‫‪ .‡ˆ˙ Ì‡· ‡Ï‡ Â˜ÏÁ ‡Ï 10‬ומת בליליא דכוותיה הת בא לא באתי‬
‫בצמצו ע''י מדידה‪:‬‬ ‫דאמרינ הת בפ' מי שאחזו קורדיקוס )גיטי עב‪ .‬עז‪ (.‬א שתי לשונות משמע‬
‫‪ .È‚ÏÙÈÓ˜ ˜Á„‰ È''Ú Â·Â¯ ˙‡ ÔÈÙÂÁ ÂÈÙÎ· ‚''‰ 14‬ולא גרסינ וקרסולי דהני‬ ‫משמע מעכשיו ומשמע לכשיתקיי אמר מהיו גלי דעתיה דמעכשיו לא אמר‬
‫קרסוליי לא חפו מידי שה ב' רגלי ארוכי מ הארבעה ובה הוא מדלג והיינו‬ ‫מהיו הוי משמע לכשיתקיי הלכ) ר' יהודה הנשיא סבר לה כרבי יוסי דאמר‬
‫כרעי ממעל לרגליו לנתר וגו'‪:‬‬ ‫דא על גב דלא כתב מהיו זמנו של שטר מוכיח עליו כמא דכתב מהיו דמי‬
‫‪ .¯ÎÈÓ„ ‡·Â¯ 15‬רוב הנראה לעיני‪:‬‬ ‫וה''ל כמהיו א מתי דאמרינ במסכת גיטי )עב‪ (:‬תנאה הוא וכי מיית הוי גיטא‬

‫צה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לז‪:‬‬
‫כא בחיבורי‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫טומאת משקי דרבנ‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫כא שלא בחיבורי‪.‬‬‫‪87‬‬

‫וכי גזור רבנ טומאה במשקי דעלמא‪,‬‬
‫אבל במשקה ביתרצז מטבחיא לא גזרו רבנ‪.‬‬
‫אמר להו ¯·‡‪:‬‬
‫לאו אמינא לכו לא תתלו ביה בוקי סריקי ב¯· ‪?ÔÓÁ‬‬
‫‪9‬‬
‫ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬אמר‪:‬‬
‫הכי אמר ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬ ‫דכ מלטמא אחרי‪,‬‬
‫ספק טומאה ברשות הרבי התיר לה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫אבל טומאת עצמ יש בה‪.‬‬
‫והא הלכתא מסוטה גמרינ לה‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫קסבר ‬
‫מה סוטה רשות היחיד‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫טומאת משקי דאורייתא‪ ,‬לטמא אחרי דרבנ‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫א טומאה רשות היחיד!?‬ ‫וכי גזרו רבנ במשקי דעלמא‪,‬‬

‫הא אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫במשקי ביתרצח מטבחיא לא גזרו‪.‬‬
‫הלכה ואי מורי כ;‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫ואתא איהו ואורי ליה אורויי‪.‬‬ ‫ועל דיקרב למיתא ‪ -‬מסאב;‬

‫תניא נמי הכי‪:‬‬ ‫וקרו ליה‪ÈÒÂÈ :‬רצט שריא )ש(‪.‬‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬ ‫‪ÈÒÂÈ‬ש אסרא מיבעי ליה!‬
‫קורות נע‪ 3‬לה ואמר‪:‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ועוד ‬
‫עד כא רשות הרבי‪,‬‬ ‫דאורייתא היא‪,‬‬
‫עד כא רשות היחיד‪.‬‬ ‫דכתיב )במדבר יט‪,‬טז(‪:‬‬
‫או ְב ֵמת" וגו'!?‬
‫ש ֶדה ּ ַבחֲ לַ ל ֶח ֶרב ֹ‬
‫"וְ כֹל אֲ ׁ ֶשר יִ ַּגע ַעל ּ ְפנֵי ַה ּ ָ ׂ‬
‫כי אתו לקמיה ד¯·‪,È‡È È‬‬ ‫‪16‬‬ ‫דאורייתא ‬
‫אמר להו‪:‬‬ ‫דיקרב טמא‪ ,‬דיקרב בדיקרב טהור‪,‬‬
‫הא מיא בשיקעתא דבנהרא ‬ ‫ואתו אינהו וגזור אפילו דיקרב בדיקרב‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫זילו טבולו‪.‬‬ ‫ואתא איהו ואוקמה אדאורייתא‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫והשלקות‪.‬‬ ‫דיקרב בדיקרב נמי דאורייתא הוא‪,‬‬

‫דכתיב )ש‪,‬כב(‪:‬‬
‫מנהני מילי?‬ ‫‪17‬‬
‫"וְ כֹל אֲ ׁ ֶשר יִ ַּגע ּב ֹו ַה ָּט ֵמא יִ ְט ָמא"!?‬
‫אמר ¯·‪ ‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫אמר קרא )דברי ב‪,‬כח(‪:‬‬ ‫אמרוה רבנ קמיה ד¯·‡‬
‫"א ֶֹכל ּ ַב ֶּכ ֶסף ּ ַת ׁ ְש ִּב ֵרנִ י וְ ָא ַכלְ ִּתי‪,‬‬ ‫משמיה ד‪ ‰È¯· ‡¯ËÂÊ ¯Ó‬ד¯· ‪ÔÓÁ‬‬
‫ּו ַמיִ ם ַּב ֶּכ ֶסף ִּת ּ ֶתן לִ י וְ ׁ ָש ִת ִיתי"‪,‬‬ ‫דאמר משמיה ד¯· ‪:ÔÓÁ‬‬
‫כמי‪,‬‬ ‫דאורייתא דיקרב בדיקרב בחיבורי טומאת שבעה‪,‬‬
‫מה מי שלא נשתנו‪,‬‬ ‫שלא בחיבורי טומאת ערב‪,‬‬
‫א אוכל שלא נשתנה‪.‬‬ ‫ואתו אינהו וגזור אפילו שלא בחיבורי טומאת שבעה‪,‬‬
‫ואתא איהו ואוקמה אדאורייתא‪.‬‬
‫אלא מעתה ‬
‫חטי ועשא קליות הכי נמי דאסורי!‬
‫‪18‬‬
‫דאורייתא מאי היא?‬
‫דכתיב )ש‪,‬יא(‪:‬‬
‫רש"י‬
‫" ַה ּנֹגֵ ַע ְּב ֵמת לְ ָכל נ ֶֶפ ׁש ָא ָדם וְ ָט ֵמא ׁ ִש ְב ַעת י ִָמים"‪,‬‬
‫‪ .ÔÈ¯Â·ÈÁ· 6‬בשעה שהיה זה נוגע במת בא חבירו ונגע בו‪:‬‬ ‫וכתיב )ש‪,‬כב(‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ¯Â·ÈÁ· ‡Ï˘ 7‬לאחר שפירש מ המת בא חבירו ונגע בו‪:‬‬ ‫"וְ כֹל אֲ ׁ ֶשר יִ ַּגע ּב ֹו ַה ָּט ֵמא יִ ְט ָמא"‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .‡ÓËÈ ‡ÓË‰ Â· Ú‚È ¯˘‡ ÏÎ 8‬משמע שבעת ימי כסת טומאת מת‪:‬‬ ‫וכתיב )ש(‪:‬‬
‫‪ .È˜È¯Ò È˜Â· 9‬כדי ריקי כלומר דברי שאינ טע‪:‬‬
‫‪ .Ì‰Ï ¯È˙‰ ¯''‰¯· ‰‡ÓÂË ˜ÙÒ 10‬שאינ נוהגי בה איסור וה''ק ועל דיקרב‬
‫"וְ ַה ּנ ֶֶפ ׁש ַה ּנֹגַ ַעת ִּת ְט ָמא ַעד ָה ָע ֶרב"‪,‬‬
‫ודאי למיתא מסאב אבל מספק לא‪:‬‬ ‫הא כיצד?‬
‫‪ .‰ËÂÒÓ ‰Ï È¯ÈÓ‚ ‡˙ÎÏ‰ ‡‰ 11‬דטהור דכל איסור ספק טומאה מהת נפקא‬
‫דאפיק לה קרא בלשו טומאה ונסתרה והיא נטמאה מגיד ל) הכתוב שעל הספק‬
‫אסור מכא אתה ד לשר‪ 3‬לטמא מספק‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .È''‰¯ ‰ËÂÒ ‰ÓÂ 12‬שהרי אי סתירה ברה''ר א טומאת ספק בשר‪ 3‬אינה אלא‬
‫ברה''י במסכת סוטה )כח‪:(:‬‬ ‫‪ .Ô·¯„ ÔÈ˜˘Ó ˙‡ÓÂË 1‬ובמסכת פסחי )טז‪ (.‬פרכינ והכתיב וכל משקה אשר‬
‫‪ .‰ÎÏ‰ 13‬דבספק טומאה ברה''ר טהור‪:‬‬ ‫ישתה וגו' ומשני מאי יטמא הכשר‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ¯ÂÓ ÔÈ‡Â 14‬ברבי כ דלא ליזלזלו בה טפי‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈ¯Á‡ ‡ÓËÏ 2‬אבל טומאת עצמ מדאורייתא רמיא עלייהו א נטמא‪:‬‬
‫‪ .Ô‰Ï ıÚ ˙Â¯Â˜ 15‬לסימני בי רה''ר ובי שדות של בקעה שה רה''י לטומאה‬ ‫‪ .Â‰È‡ ‡˙‡Â ·¯˜È„· ·¯˜È„ ÏÚ ¯ÂÊ‚ Â‰È‡ Â˙‡Â 3‬יוס ואסהיד על דיקרב‬
‫שבעל השדה מקפיד בדריסת הרגל ועוד דאמרינ בהשותפי )ב''ב יב‪ (.‬ד' אמות‬ ‫למיתא מסאב דהא דאורייתא היא אבל דיקרב בדיקרב לא גזרינ עליה והיינו‬
‫הסמוכות לרה''ר כגו מקו פנוי הסמו) לרה''ר והוא ארו) הרבה לד' אמות‬ ‫יוס שריא‪:‬‬
‫הראשונות רה''ר לטומאה ובאות מקומות נע‪ 3‬לה קורות‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÈÈ¯Â‡„‡ ‰ÈÓ˜Â‡Â Â‰È‡ ‡˙‡Â 4‬והכי קאמר על דיקרב למיתא מסאב‬
‫‪ .È‡È È·¯„ ‰ÈÓ˜Ï Â˙‡ ÈÎ 16‬מי שאירע בו ספק טומאה ברה''ר‪:‬‬ ‫טומאת שבעה אבל דיקרב בדיקרב לא מסאב אלא טומאת ערב‪:‬‬
‫‪ .ÈÏÈÓ È‰Ó 17‬דבישולי גוי^ אסירי‪:‬‬ ‫‪ .‡ÓËÈ ‡ÓË‰ Â· Ú‚È ¯˘‡ ÏÎÂ 5‬אותו שנגע במת קרי טמא וקאמר כל מי שיגע‬
‫‪ .˙ÂÈÏ˜ 18‬יבשו בתנור‪:‬‬ ‫בו אותו טמא יטמא‪:‬‬

‫צו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לח‪.‬‬
‫וכי תימא הכי נמי‪,‬‬

‫אמר ¯· ·¯‪ ‡Â‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫גוישו שהצית את האור באג ‬ ‫חיטי ועשא קליות מותרי!?‬
‫כל החגבי שבאג אסורי‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫היכי דמי?‬ ‫אלא כמי‪,‬‬

‫אילימא דלא ידע הי טהור והי טמא;‬ ‫מה מי שלא נשתנו מבריית‪,‬‬
‫שז‬
‫מאי איריא גוי?‬ ‫א אוכל שלא נשתנה מברייתו‪.‬‬
‫אפילו ישראל נמי!‬ ‫אלא מעתה ‬
‫שח‬
‫אלא משו בישולי גוי;‬ ‫חיטי וטחנ הכי נמי דאסורי!‬
‫כי האי גוונא מי אסיר?‬ ‫וכי תימא הכי נמי;‬
‫והאמר ¯· ‪‡Á‬שט ·¯ ‡‪ ÈÓ‬אמר ¯·‪ ˙„Ù È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫האי גוישי דחרי) רישא ‬ ‫חיטי ועשא קליות ‬
‫שרי למיכל מיניה אפילו מריש אוניה‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫הקמחי והסלתות שלה מותרי!?‬
‫אלמא לעבורי שער קמיכוי‪,‬‬
‫הכא נמי לגלויי אגמא קא מיכוי!?‬ ‫אלא כמי ‬
‫לעול דלא ידע הי טהור והי טמא‪,‬‬ ‫מה מי שלא נשתנו מבריית על ידי האור‪,‬‬
‫ומעשה שהיה ‬ ‫א אוכל שלא נשתנה מברייתו על ידי האור‪.‬‬
‫בגוישיא היה‪.‬‬ ‫מידי אור כתיב!? *‬ ‫לח‪.‬‬
‫אלא מדרבנ‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫גופא‪:‬‬ ‫וקרא אסמכתא בעלמא‪.‬‬

‫אמר ¯· ‪ ÈÓ‡ ¯· ‡Á‬אמר ¯·‪˙„Ù È‬שיב אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫האי גוישיג דחרי) רישא ‬ ‫אמר ¯· ˘‪ ˜ÁˆÈ ·¯ ¯· Ï‡ÂÓ‬אמר ¯·‪:‬‬
‫שרי למיכל מיניה אפילו מריש אוניה‪.‬‬ ‫כל הנאכל כמות שהוא חי ‬
‫שא‬
‫אמר ¯·‪:‡È‬‬ ‫אי בו משו בישולי גוי‪.‬‬
‫הלכ)‪,‬‬ ‫בסורא מתנו הכי‪.‬‬
‫האי גוישיד דשדא סיכתא לאתונא‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫בפומבדיתא מתנו הכי‪:‬‬
‫וקבר בה ישראל קרא מעיקרא ‬ ‫‪11‬‬
‫אמר ¯· ˘‪ ˜ÁˆÈ ·¯ ¯· Ï‡ÂÓ‬אמר ¯·‪:‬‬
‫שפיר דמי‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫כל שאינו נאכל על שולח מלכי ללפת בו את הפת ‬
‫שב‬
‫פשיטא!?‬‫‪13‬‬ ‫אי בו משו בישולי גוי‪.‬‬
‫מהו דתימא?‬ ‫‪14‬‬
‫מאי בינייהו?‬
‫לבשולי מנא קא מיכוי;‬ ‫איכא בינייהו ‬
‫קא משמע ל לשרורי מנא קא מיכוי‪.‬‬
‫‪1716‬‬ ‫‪15‬‬
‫דגי קטני‪ ,‬וארדי‪ ,‬ודייסא‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫אמר ¯· ‡‪ ÈÒ‬אמר ¯·‪:‬‬

‫הניח ישראל בשר על גבי גחלי‪,‬‬ ‫דגי קטני מלוחי ‬
‫‪4‬‬
‫ובא גוישטו והפ) בו מותר‪.‬‬ ‫שג‬

‫אי בה משו בישולי גוי‪.‬‬
‫היכי דמי?‬ ‫אמר ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬
‫אילימא דאי לא הפ) ביה הוה בשיל;‬ ‫שד‬
‫א צלא גוי ‬
‫פשיטא!‬ ‫סומ) ישראל עליה משו עירובי תבשילי‪,‬‬
‫שטז‬
‫אלא דאי לא הפ) לא הוה בשיל;‬ ‫ואי עבדינהו גוישה כסא דהרסנא אסור‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫אמאי מותר?‬ ‫פשיטא!?‬

‫מהו דתימא?‬
‫רש"י‬ ‫הרסנא עיקר;‬ ‫‪6‬‬
‫קא משמע ל קימחא עיקר‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ .Ì‚‡·˘ ÌÈ·‚Á‰ ÏÎ‬שנחרכו ונתבשלו מחמת האור חגב אינו טעו שחיטה‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪ .‰ÈÂ‡ ˘È¯Ó 'ÈÙ‡ 9‬שהאוז רכה ונצלית בחריכתה אפי' הכי שרי הואיל וגוי^‬
‫לא לבשל נתכוי‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‡˙ÎÈÒ ‡„˘„ 10‬קובליי''א בלע''ז ליבשה בתנור‪:‬‬
‫‪ .‡¯˜ÈÚÓ ‡¯˜ Ï‡¯˘È ‰· ¯·˜Â 11‬והטמי ישראל בתנור דלעת חיה קוד‬ ‫‪ .Ô·¯„Ó 1‬שלא יהא ישראל רגיל אצלו במאכל ובמשתה ויאכילנו דבר טמא‪:‬‬
‫שהוסק התנור והגוי^ הסיקו ונתבשלה הדלעת‪:‬‬ ‫‪ ^.‡ÒÈÈ„Â È„¯‡Â ÌÈË˜ ÌÈ‚„ 2‬אי נאכלי חיי ואי עולי על שולח מלכי‬
‫‪ .ÈÓ„ ¯ÈÙ˘ 12‬הואיל והגוי^ לא לבשל נתכוי‪:‬‬ ‫ללישנא קמא יש בה משו בישולי גוי^ ללישנא בתרא שרו‪:‬‬
‫‪ .‡ËÈ˘Ù 13‬היינו דר' יוחנ‪:‬‬ ‫‪ .È„¯‡ 3‬בולי''‪:3‬‬
‫‪ .‡ÓÈ˙„ Â‰Ó 14‬האי גוי^ לבשולא להאי סיכתא איכוו והא לש בישול הסיקו‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÁÂÏÓ 4‬נאכלי כמות שה מחמת מלח‪:‬‬
‫‪ .Ï''Ó˜ 15‬דאי בישול בכלי‪:‬‬ ‫‪ .‡Ò¯‰„ ‡ÒÎ 5‬טיג במורייס שומ דגי ע קמח‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÂÎÈ‡ ‰È‡Ó È¯Â¯˘Ï ‡Ï‡ 16‬להקשות את היתד ואי דעתו לבישול‪:‬‬ ‫‪ .¯˜ÈÚ ‡Ò¯‰ 6‬ואותו מורייס נאכל כמות שהוא חי ושרי‪:‬‬
‫‪ .È¯Â¯˘Ï 17‬לשו שריר וקי חזק‪:‬‬ ‫‪ .¯˜ÈÚ ‡ÁÓÈ˜ Ï''Ó˜ 7‬ויש בו משו בישולי גוי^ שהקמח אינו נאכל חי‪:‬‬

‫צז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לח‪:‬‬
‫שפיר דמי‪.‬‬ ‫בישולי גוישיז נינהו!?‬

‫דג מליח‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫דאי לא הפ) הוה בשיל בתרתי שעי‪,‬‬
‫‪ ‰È˜ÊÁ‬שרי;‬ ‫‪8‬‬
‫והשתא קא בשיל בחדא שעתא;‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אסר‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫קרובי בישולא מילתא היא;‬
‫ביצה צלויה‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫·¯ ˜‪ ‡¯Ù‬שרי;‬ ‫‪11‬‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אסר‪.‬‬ ‫והאמר ¯·‪ ÈÒ‡ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬

‫כל שהוא כמאכל ב דרוסאי ‬
‫‪1‬‬
‫שיח‬
‫כי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר‪:‬‬ ‫אי בו משו בישולי גוי‪,‬‬
‫אחד דג מליח ואחד ביצה צלויה ‬ ‫הא אינו כמאכל ב דרוסאי ‬
‫שיט‬
‫‪ ‰È˜ÊÁ‬ו·¯ ˜‪ ‡¯Ù‬שרו;‬ ‫יש בו משו בשולי גוי!?‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אסר‪.‬‬ ‫הת כגו דאותביה בסילתא‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫ושקליה גוישכ ואותביה בתנורא‪.‬‬

‫¯·‪ ‰‡ÂÂ¯Ù ‡ÈÈÁ È‬איקלע לבי ריש גלותא‪,‬‬ ‫תניא נמי הכי‪:‬‬
‫אמרו ליה‪:‬‬ ‫מניח ישראל בשר על גבי גחלי‪,‬‬
‫ביצה צלויה מאי?‬ ‫ובא גוישכא ומהפ) בו‪,‬‬
‫אמר להו‪:‬‬ ‫עד שיבא ישראל מבית הכנסת או מבית המדרש‪,‬‬
‫‪ ‰È˜ÊÁ‬ו·¯ ˜‪ ‡¯Ù‬שרו‪ ,‬ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אסר;‬ ‫ואינו חושש;‬
‫ואי דבריו של אחד במקו שני‪.‬‬ ‫שופתת אשה קדירה על גבי כירה‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫שכג‬
‫אמר להו ¯· ‪:„È·Ê‬‬ ‫ובאת גויהשכב * ומגיסה בה‬
‫‪4‬‬
‫לח‪:‬‬
‫שכד‬
‫לא תציתו ליה!‬ ‫עד שתבא מבית המרח‪ 3‬או מ השוק‪,‬‬
‫הכי אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫ואינה חוששת‪.‬‬
‫הלכתא כוותיה ד¯·‪.ÔÁÂÈ È‬‬
‫אשקיוהו נגוטא דחלא ונח נפשיה‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫שכה‬
‫הניח גוי והיפ) ישראל‪,‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫מהו?‬
‫הקפריסי‪ ,‬והקפלוטות‪ ,‬והמטליא‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬
‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬
‫והחמי‪ ,‬והקליות שלה ‬
‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬
‫קל וחומר ‬
‫מותרי;‬ ‫גמרו ביד גוישכו מותר‪,‬‬
‫ביצה צלויה ‬ ‫גמרו ביד ישראל לא כל שכ?‬
‫אסורה;‬ ‫איתמר נמי‪:‬‬
‫שמ ¯·‪ ‡È˘‰ ‰„Â‰È È‬ובית דינו נמנו עליו והתירוהו‪.‬‬ ‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬
‫ואמרי לה אמר ¯· ‡‪ ‰Á ¯· ¯· ‡Á‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫תניא‪:‬‬ ‫בי שהניח גוי והיפ)שכז ישראל‪,‬‬
‫היא המטליא‪ ,‬היא פשליא‪ ,‬היא שיעתא‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫שכח‬
‫בי שהניח ישראל והיפ) גוי מותר‪,‬‬
‫שכט‬
‫ואינו אסור עד שתהא תחלתו וגמרו ביד גוי‪.‬‬
‫מאי שיעתא?‬
‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫אמר ¯·‪:‡È‬‬
‫הלכתא‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫הא ריפתא דשגר גוישל ואפה ישראל;‬
‫‪ .˙ÈÈ˙Á 6‬גחלת מחממת ומוציאה חו הגחלי‪:‬‬ ‫אי נמי ‬
‫‪ .ÁÈÏÓ ‚„ 7‬שמלחו לגוי^ ובמליחתו הוא נאכל בלא בישול‪:‬‬ ‫שלא‬
‫שגר ישראל ואפה גוי;‬ ‫‪5‬‬
‫‪ .È¯˘ ‰È˜ÊÁ 8‬דלאו הוא בישול‪:‬‬ ‫אי נמי ‬

‫‪ .¯Ò‡ ÔÁÂÈ '¯Â 9‬דזהו בישולו‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÂÏˆ ‰ˆÈ· 10‬שצלאה גוי‪^:‬‬ ‫שגר גוי ואפה גוישלב ואתא ישראל וחתה בה חתויי ‬
‫‪6‬‬
‫‪ .È¯˘ ‡¯Ù˜ ¯· 11‬הואיל ובליע אוכל דידיה ולא נגע גוי^ באוכלא‪:‬‬
‫‪ .‰È˜˘‡ 12‬אשקיוהו לרב זביד‪:‬‬
‫‪ .‡ÏÁ„ ‡ËÂ‚ 13‬הנ) דבי ריש גלותא דלא הוו מעלו משו דאחמיר עלייהו‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .ÔÈÒÈ¯Ù˜‰ 14‬שומר לפרי ה ממי צל ודר) לאכל חיי ויש ששולקי אות‬
‫וא בישל גוי^ מותרי‪:‬‬ ‫‪ .È‡ÒÂ¯„ Ô· 1‬לסטי היה ואוכל כל דבר המבושל קצת‪:‬‬
‫‪ .˙ÂËÂÏÙ˜‰Â 15‬כרתי נאכלי כמות שה חיי‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÏÈÒ· 2‬בסל אבל הכא דמנחא אגומרי בלאו היסק דגוי^ הוה מבשל לה‬
‫‪ .‡ÈÏËÓ‰Â 16‬לקמ מפרש‪:‬‬ ‫לזמ מרובה‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÓÁ‰Â 17‬מי חמי דהא אי משתני מבריית ע''י האור‪:‬‬ ‫‪ .‰¯È„˜ ˙˙ÈÙ˘ 3‬קרי כשנותני אותה על האור‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÈÏ˜Â 18‬נמי לא נשתנו‪:‬‬ ‫‪ .‰ÒÈ‚Ó 4‬מהפכת בכ ‪:‬‬
‫‪ .‡ÒÙ¯Î„ ‡¯ÊÈ· ‡˙ÚÈ˘ 19‬זרע של כרפס‪:‬‬ ‫‪ ^.ÈÂ‚ ¯‚˘„ 5‬הסיק בתנור‪:‬‬

‫צח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לח‪:‬‬
‫אסור‪.‬‬ ‫הא ארבעי שני דנפיק האי עובדא ממצרי;‬

‫אמר ¯· ‪:‡¯ÙÒ‬‬ ‫ו¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬דידיה אמר‪:‬‬
‫למאי ניחוש לה?‬ ‫הא שתי שני דנפיק האי עובדא ממצרי;‬
‫אי משו איערובי ‬
‫‪14‬‬
‫ולא פליגי‪,‬‬
‫מיסרא סרי!‬‫‪15‬‬
‫מר בשניה ומר בשניה;‬
‫שלד‬
‫אי משו בישולי גוי ‬ ‫‪1‬‬
‫מייתו ביזרא דכרפסא וביזרא דכיתנא וביזרא דשבלילתא‪,‬‬
‫נאכל כמותשלה שהוא חי!‬ ‫ותרו להו בהדי הדדי בפשורי ושבקו ליה עד דמקבל‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫שלו‬
‫אי משו גיעולי גוי ‬ ‫ומייתי חצבי חדתי ומלו להו מיא‪,‬‬
‫נות טע לפג הוא ומותר!‬ ‫ותרו בהו גרגישתא ומדבקי ביה ועיילי לבי בני‪,‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫אדנפקו מלבלבי‪ ,‬ואכלי מינייהו‪,‬‬

‫בעו מיניה מ¯·‪:ÈÒ‡ È‬‬ ‫וקיירי מבינתא דרישייהו עד טופרא דכרעייהו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הני אהיני שליקי דארמאי‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫מאי?‬ ‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬

‫חוליי לא תיבעי ל) דודאי שרו;‬ ‫‪17‬‬
‫אמר לי ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬
‫מרירי לא תיבעי ל) דודאי אסירי;‬ ‫‪18‬‬
‫מילי;‬
‫‪7‬‬
‫כי תיבעי ל) מציעאי מאי?‬

‫‪19‬‬
‫אמר להו‪:‬‬ ‫במילי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫מאי תיבעי לכו?‬

‫ד¯·‪ È‬אסר;‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫ומנו? ‪.ÈÂÏ‬‬ ‫הכוספ של גוישלג שהוחמו חמי‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫שלז‬ ‫ביורה גדולה אסור‪,‬‬

‫שתיתא‪,‬‬ ‫‪20‬‬
‫ביורה קטנה מותר‪.‬‬
‫¯· שרי;‬
‫ואיזו היא יורה קטנה?‬
‫‡·‪ Ï‡ÂÓ˘„ ‰Â‬ו‪ ÈÂÏ‬אסרי‪.‬‬ ‫אמר ¯·‪:È‡È È‬‬
‫בחיטי ושערי כולי עלמא לא פליגי דשרי;‬ ‫‪21‬‬
‫כל שאי צפור דרור יכול ליכנס בתוכה‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫בטלפחי דחלא כולי עלמא לא פליגי דאסיר;‬ ‫‪22‬‬

‫ודלמא אדמויי אדמוה ועיילוה!?‬ ‫‪11‬‬
‫כי פליגי בטלפחי דמיא‪,‬‬ ‫אלא‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫מר סבר גזרינ הא אטו הא‪,‬‬ ‫כל שאי ראש צפור דרור יכול ליכנס בתוכה‪.‬‬
‫ומר סבר לא גזרינ‪.‬‬
‫אחת יורה גדולה ואחת יורה קטנה מותר!?‬
‫בטלפחי דמיא כולי עלמא לא פליגי דאסיר;‬ ‫לא קשיא‪,‬‬
‫כי פליגי בחיטי ושערי‪,‬‬ ‫הא כמא דאמר‪ :‬נות טע לפג אסור;‬
‫‪13‬‬
‫מר סבר גזרינ הא אטו הא‪,‬‬ ‫הא כמא דאמר‪ :‬נות טע לפג מותר‪.‬‬
‫ומר סבר לא גזרינ‪.‬‬
‫אמר ¯· ˘˘˙‪:‬‬
‫אמר ¯·‪:‬‬
‫תרי מיני שתיתאשלח שדר ברזילי הגלעדי לדוד‪,‬‬ ‫האי מישחא שליקא דארמאי ‬
‫דכתיב )שמואל ב יז‪,‬כח(‪:‬‬
‫" ִמ ׁ ְש ָּכב וְ ַס ּפ ֹות‪ּ 24‬ו ְכלִ י ֹיו ֵצר‪,‬‬ ‫רש"י‬
‫‪1‬‬
‫וְ ִח ִּטיםשלט ּו ְ ׂשע ִֹרים וְ ֶק ַמח וְ ָקלִ י ּו ֹפול וַ עֲ ָד ׁ ִשים וְ ָקלִ י"‪.‬‬
‫‪ .‡˙ÏÈÏ·˘ 1‬פנגריי''א והוא תלת‪:‬‬
‫‪ .Â‰Ï Â¯˙Â 2‬שורי אות במי‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .Ï·˜Ó„ 3‬שצומחי‪:‬‬
‫‪ .‡˙˘È‚¯‚ 4‬ארזיל''א‪:‬‬
‫‪ .È·Â¯ÚÈ‡ 14‬שמא נתערב בו יי‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ˜·„ÓÂ 5‬הנ) ביזרא‪:‬‬
‫‪ .È¯Ò 15‬מסריח‪:‬‬ ‫‪ .Â‰ÈÈ˘È¯„ ‡˙È·Ó 6‬שיער ראשו וקמ''ל ברייתא דאי נמי תרו להו בחמימי‬
‫‪ .ÈÈ‰‡ 16‬תמרי‪:‬‬ ‫שרי‪:‬‬
‫‪ .ÍÏ ÈÚ·È˙ ‡Ï ÈÈÏÂÁ 17‬מתוקי ודאי שרו דאי משו בישולי גוי^ הרי נאכלי‬ ‫‪ .ÔÈÏÈÓ 7‬דברי כזב ה דלא מלבלבי בחדא שעתא‪:‬‬
‫חיי‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÏÈÓ· 8‬על ידי דברי לחש של כשפי ה עושי‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ¯È¯Ó 18‬אינ נאכלי ובישול ממתק‪:‬‬ ‫‪ .ÔÙÒÂÎ‰ 9‬פסולת של תמרי שעשו מה שכר וחולטי אות‪:‬‬
‫‪ .È‡ÚÈˆÓ 19‬נאכלי חיי ע''י הדחק‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ ¯Â¯„ ¯ÂÙˆ ÔÈ‡˘ ÏÎ 10‬שפיה קצר דבהא ודאי לא איבשל דבר טמא‬
‫‪ ^.'˙È˙˘ 20‬תבשיל העשוי מקמח של קליות שייבש בתנור ויש שעושי אותו‬ ‫דניחוש לגיעולי גוי‪^:‬‬
‫מקמח עדשי ולפי שה מתוקי יותר מדאי נות ש חומ‪:3‬‬ ‫‪ .‰ÂÓ„‡ ÈÈÂÓ„‡ ‡ÓÏ„Â 11‬נתחוה לאברי והכניסוה ונתבשלה בו ועכשיו פלט‬
‫‪ .È¯Ú˘ Â‡ ÈËÈÁ· 21‬אי דר) לתת ש חומ‪:3‬‬ ‫הטע בחמי הללו‪:‬‬
‫‪ .ÈÁÙÂÏË 22‬עדשי‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ ¯Â¯„ ¯ÂÙˆ ˘‡¯ ÔÈ‡˘ ÏÎ ‡Ï‡ 12‬ואי ל) חתיכת איסור קטנה מזו‪:‬‬
‫‪ ^.¯ÈÒ‡„ È‚ÈÏÙ ‡Ï Ú''Î ‡ÈÓÂ ÈÁÙÂÏË· È¯Ó‡„ ˙È‡Â 23‬דמיחל בטלופחי‬ ‫‪ .Ì‚ÙÏ ÌÚË Ô˙Â 13‬פלוגתא היא בפ' בתרא )לקמ סז‪ (:‬וכל גיעולי גוי^ נות‬
‫וחלא‪:‬‬ ‫טע לפג שהרי נתבשל האיסור אתמול וכבר הופג טעמו ונפסל בלינה חו‪3‬‬
‫‪ .˙ÂÙÒÂ 24‬כלי להשתמש כמו שומרי הס )אסתר ב(‪:‬‬ ‫מקדירה בת יומא דנות טע לשבח הוא ואסור‪:‬‬

‫צט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לט‪.‬‬
‫משו דרדיפי מיא‪,‬‬

‫‪12‬‬
‫והאי דג טמא‪ ,‬כיו דלית ליה חוט השדרה ‬ ‫והשתא הוא דקא מפקי צני צני לשוקי דנהרדעא‪,‬‬
‫בדוכתא דרדיפי מיא לא מצי קאי;‬ ‫ולית דחייש להא ד‡·‪ Ï‡ÂÓ˘„ ‰Â‬ו‪.ÈÂÏ‬‬
‫והא קא חזינ דקאי!‬
‫אלא ‬ ‫וכבשין שדרכן לתת בתוכן יין‪.‬‬
‫משו דמליחי מיא‪,‬‬ ‫אמר ‪:‰È˜ÊÁ‬‬
‫והאי דג טמא‪ ,‬כיו דלית ליה קלפי ‬ ‫לא שנו אלא שדרכ‪,‬‬
‫בדוכתא דמליחי מיא לא מצי קאי;‬ ‫אבל בידוע אסור אפילו בהנאה‪.‬‬
‫והא קחזינ דקאי!?‬
‫אלא משו דלא מרבה טינא דג טמא‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫ומאי שנא ממורייס דשרו רבנ בהנאה?‬ ‫‪2‬‬
‫הת לעבורי זוהמא‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫אמר ¯·‪:‡È‬‬ ‫הכא למתוקי טעמא‪.‬‬

‫האידנא דקא שפכי ביה נהר גוזא ונהר גמדא ‬
‫אסירי‪.‬‬ ‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬
‫אפילו בידוע נמי מותר‪.‬‬
‫ומאי שנא ממורייס ל¯·‪ ¯È‡Ó È‬דאסיר בהנאה? *‬ ‫לט‪.‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫האי חמרא דימא שרי‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫הת ידיע ממשו‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫תורא דימא אסיר‪.‬‬ ‫הכא לא ידיע ממש‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫טמא טהור‪ ,‬טהור טמא‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫וטרית טרופה‪,‬‬
‫וציר שאין בה דגה וכו'‪.‬‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫מאי חילק )כא(?‬
‫שפר נונא שרי‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ‡·‡ ¯· ÔÓÁ‬אמר ¯·‪:‬‬
‫קדש נונא אסיר‪.‬‬ ‫זו סולתנית‪.‬‬
‫קדש ליי‪.‬‬ ‫‪1716‬‬ ‫ומפני מה אסורה?‬
‫מפני שערבונה עולה עמה‪.‬‬
‫קבר נונא אסור‪.‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫וסימני)‪:‬‬ ‫אי לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמ‪,‬‬
‫שמג‬
‫קברי גוי‪.‬‬ ‫כגו הסולתנית והעפי‪ 3‬‬
‫הרי זה מותר;‬ ‫‪6‬‬
‫¯·‪ ‡·È˜Ú È‬איקלע לגינזק‪,‬‬ ‫יש לו עכשיו ועתיד להשיר בשעה שעולה מ הי‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫אייתו לקמיה ההוא נונא דהוה דמי לחיפושא‪,‬‬ ‫כגו אקונס ואפונס‪,‬‬
‫חפייה בדיקולא‪ ,‬חזא ביה קלפי ושרייה‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫שמ‬
‫כטספטייס ואכספטייס ואטונס ‬
‫מותר‪.‬‬
‫¯· ‡˘‪ È‬איקלע לטמדוריא‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫אייתו לקמיה ההוא נונא דהוה דמי לצלופחא‪,‬‬ ‫התירשמא ¯·‪ Â‰·‡ È‬בקיסרי‪:‬‬
‫נקטיה להדי יומא‪,‬‬ ‫‪21‬‬
‫קירבי דגי ועובר ניקחי מכל אד‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫חזא דהוה ביה צימחי ושרייה‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫שחזקתשמב אינ באי אלא מפלוסא ואספמיא‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫¯· ‡˘‪ È‬איקלע לההוא אתרא‪,‬‬ ‫כי הא דאמר ‡·‪:ÈÈ‬‬

‫אייתו לקמיה נונא דהוי דמי לשפרנונא‪,‬‬ ‫האי צחנתא דבב נהרא שריא;‬‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
‫אילימא ‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÈÙÈ„¯„ 12‬בכח מקלחי דבדב''ש בלע''ז‪:‬‬ ‫רש"י‬

‫‪ .‡ÓË ‚„ ‡ÈË ‰·¯Ó ‡Ï„ 13‬קרקעית של אותו הנהר אי מגדל דגי טמאי‪:‬‬ ‫‪ 1‬תרי זימני כתיב קלי בקרא והיינו תרי מיני שתיתא‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÈ„ ‡¯Â˙Â ‡ÓÈ„ ‡¯ÓÁ 14‬דקי''ל במסכת חולי )קכז‪ (.‬כל שיש בי יש‬ ‫‪ .ÒÈÈ¯ÂÓÓ ‡˘ È‡ÓÂ 2‬דרובא דעלמא שדו ביה חמרא והוי בידוע‪:‬‬
‫ביבשה חו‪ 3‬מ החולדה‪:‬‬ ‫‪ .‡Ó‰ÂÊ È¯Â·ÚÏ ‡¯ÓÁ Ì˙‰ 3‬דדגי והוי כמא דאזיל לאיבוד‪:‬‬
‫‪ .‡ÓË 15‬ביבשה טהור בי‪:‬‬ ‫‪ .Â˘ÓÓ ÚÈ„È Ì˙‰ 4‬שהרי מטבילי בו והרוטב נאכל והיי נאכל עמו‪:‬‬
‫‪ .'‰Ï ˘„˜ 16‬סת קדש אסור‪:‬‬ ‫‪ .Ô˘ÓÓ ÚÈ„È ‡Ï ‡Î‰ 5‬שאי אוכלי הרוטב אלא הירק ולא הכניסו הירק לתוכו‬
‫‪ .‡Â ˘„˜ 17‬ש דגי שבי‪:‬‬ ‫אלא להתקיי‪:‬‬
‫‪ .‡˘ÂÙÈÁ 18‬דג טמא‪:‬‬ ‫‪ .¯˙ÂÓ ‰Ê È¯‰ 6‬גרסינ‪:‬‬
‫‪ .‡ÏÂ˜È„· ‰ÈÈÙÁ 19‬כיסהו בסל ופירכס בתוכו ונשרו קליפי ונראו בדפניה‬ ‫‪ .ÌÈ‚„ È·¯È˜ 7‬שומנ‪:‬‬
‫קשקשי דקי‪:‬‬ ‫‪ .Ô¯·ÂÚ 8‬ה ביצי של דגי‪:‬‬
‫‪ .‡ÁÙÂÏˆÏ 20‬דג ושמו אנגילי''א‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÓÙÒ‡Â ‡ÒÂÏÙÓ 9‬ואי דגי טמאי מצויי ש‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÂÈ È„‰Ï 21‬נגד השמש‪:‬‬ ‫‪ .‡˙Áˆ 10‬חילק‪:‬‬
‫‪ .ÈÁÓÈˆ 22‬קשקשי דקי‪:‬‬ ‫‪ .‡¯‰ ··„ 11‬דבב ש הנהר‪:‬‬

‫ק‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לט‪:‬‬
‫עבדו של חבר הרי הוא כחבר‪,‬‬ ‫חפייה במשיכלי חיורי‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫חבר שמת ‬ ‫חזא ביה קלפי ושרייה‪.‬‬

‫אשתו ובניו ובני ביתו הרי ה בחזקת עד שיחשדו;‬
‫וכ חצר שמוכרי בה תכלת‪,‬‬ ‫¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬איקלע לאקרא דאגמא‪,‬‬
‫הרי היא בחזקתהשמד עד שתיפסל‪.‬‬ ‫קריבו ליה צחנתא‪,‬‬
‫שמעיה לההוא גברא דהוה קרי ליה באטי‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫אמר‪:‬‬

‫אשת ע האר‪ 3‬שנשאת לחבר‪,‬‬ ‫מדקא קרי ליה באטי שמע מינה דבר טמא אית ביה‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫וכ בתו של ע האר‪ 3‬שנשאת לחבר‪,‬‬ ‫לא אכל מיניה‪.‬‬

‫וכ עבדו של ע האר‪ 3‬שנמכר לחבר ‬
‫כול צריכי לקבל דברי חברות;‬ ‫‪7‬‬
‫לצפרא עיי בה‪,‬‬
‫אבל אשת חבר שנשאת לע האר‪,3‬‬ ‫אשכח ביה דבר טמא‪,‬‬
‫וכ בתו של חבר שנשאת לע האר‪,3‬‬ ‫קרי אנפשיה‪:‬‬
‫וכ עבדו של חבר שנמכר לע האר‪ 3‬‬ ‫"לֹא יְ ֻא ּנֶה לַ ַּצ ִ ּדיק ָּכל ָאוֶ ן" )משלי יב‪,‬כא(‪.‬‬
‫אינ צריכי לקבל דברי חברות לכתחלה‪,‬‬
‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬ ‫והקורט של חילתית‪.‬‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬ ‫מאי טעמא?‬
‫א ה צריכי לקבל דברי חברות לכתחלה;‬ ‫משו דמפסקי ליה בסכינא;‬
‫וכ היה ¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אומר‪:‬‬ ‫א על גב דאמר מר‪:‬‬
‫מעשה באשה אחת שנשאת לחבר‪,‬‬ ‫נות טע לפג מותר‪,‬‬
‫והיתה קושרת לו תפילי על ידו;‬ ‫אגב חורפיה דחילתיתא מחליא ליה שמנוניתא‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫נשאת למוכס‪,‬‬‫‪8‬‬
‫והוה ליה כנות טע לשבח ואסור‪.‬‬
‫והיתה קושרת לו קשרי מוכס על ידו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫עבדיה ד¯·‪ ÈÂÏ È‬הוה קא מזבי חילתיתא‪,‬‬

‫אמר ¯·‪:‬‬ ‫כי נח נפשיה ד¯·‪ ÈÂÏ È‬אתו לקמיה ד¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬
‫חבי"ת אסור בחות אחד‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫אמרו ליה‪ :‬מהו למיזב מיניה?‬
‫חמפ"ג מותר בחות אחד;‬ ‫אמר להו‪:‬‬
‫חלב‪ ,‬בשר‪ ,‬יי‪ ,‬תכלת * אסורי בחות אחד;‬
‫‪11‬‬
‫לט‪:‬‬ ‫עבדו של חבר הרי הוא כחבר‪.‬‬
‫חילתית‪ ,‬מורייס‪ ,‬פת‪ ,‬גבינה מותרי בחות אחד‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫שמה‬
‫ו¯·‪,‬‬ ‫¯· ‪ ÈÓÂÈÓ ¯· ‡Â‰‬זב תכילתא‬
‫מאי שנא גבינה?‬ ‫‪13‬‬ ‫מאנשי דביתיה ד¯· ‪,‡„ÈÒÁ Ì¯ÓÚ‬‬ ‫‪5‬‬
‫דלא טרח ומזיי ;‬ ‫אתא לקמיה ד¯· ‪,ÛÒÂÈ‬‬

‫חלב נמי לא טרח ומזיי !?‬ ‫לא הוה בידיה‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡‰Î‬‬ ‫פגע ביה חנ חייטא‪,‬‬
‫אמר ליה‪ :‬יוס עניא מנא ליה?‬
‫אפיק חלב ועייל חתיכת דג שאי בה סימ‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בדידי הוה עובדא‪,‬‬
‫היינו בשר!?‬ ‫דזביני תכילתא‬
‫תרי גווני בשר‪.‬‬
‫מאנשי דביתיה ד¯·‡‪,‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È·¯„ ‰ÂÁ‡ ‰‬‬
‫‪1‬‬
‫שמו‬
‫‪15‬‬ ‫ואתאי לקמיה ד¯· ‪,‡˙Ó‬‬
‫לא הוה בידיה‪,‬‬
‫אתאי לקמיה ד¯· ‪,‡ÈÂ¯‚‰Ó ‰„Â‰È‬‬
‫אמר לי‪ :‬נפלת ליד‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫רש"י‬ ‫הכי אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬

‫אשת חבר הרי היא כחבר‪.‬‬
‫‪ .˙Â¯·Á È¯·„ Ï·˜Ï ÔÈÎÈ¯ˆ 7‬מתחלה קוד שיהו נאמני לכל דברי חברות‬
‫שיאכלו בטהרה ושיעשרו פירות וכיוצא בה‪:‬‬
‫‪ .ÒÎÂÓ 8‬סתמא גזל‪:‬‬ ‫תנינא להא‪ ,‬דתנו רבנ‪:‬‬
‫‪ .ÒÎÂÓ È¯˘˜ 9‬חותמות לנותני המכס כדי שלא יתבעו חביריו ומשרתיו פע‬ ‫אשת חבר הרי היא כחבר‪,‬‬
‫אחרת‪:‬‬
‫‪ .˙''È·Á 10‬סימ הוא חלב בשר יי תכלת‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .„Á‡ Ì˙ÂÁ· ÔÈ¯ÂÒ‡ 11‬לשגר ביד גוי^ דכיו דבשר ותכלת דמיה יקרי טרח‬
‫ומזיי להחליפ ועל היי לנסכו ואחלב פרי) לקמ‪:‬‬
‫‪ .˙È˙ÏÈÁ 12‬להחלי זה בזה פורתא הוא דמהני ולא טרח ומזיי ‪:‬‬ ‫‪ .È¯ÂÈÁ ÈÏÎÈ˘Ó 1‬מתו) שה לבנות נראי בה קשקשי שה שחורי‪:‬‬
‫‪ .‰Ï ˘ÂÁÈ È‡ÓÏ ˙Ù 13‬כלל לא גרסינ הכא אלא במלתיה דשמואל גרסינ לה‬ ‫‪ .‡Â‰‰Ï ‰ÈÚÓ˘ 2‬דהוה קרי לההוא מינא‪:‬‬
‫והכא^ גרסינ מאי שנא גבינה כו'‪:‬‬ ‫‪ .ÈË‡· 3‬והוא ש דג טמא‪:‬‬
‫‪ .‚„ ˙ÂÎÈ˙Á 14‬דמיה יקרי ומזיי ‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÏ ‡ÈÏÁÓ 4‬ממתקו‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎ Ï‡ÂÓ˘ 15‬שמואל לא פליג אדרב אלא קסבר לא צרי) לאתנוחי סימנא‬ ‫‪ .‰È˙È· È˘È‡Ó 5‬אשתו ודר) הרמאי למכור קלא איל בש תכלת‪:‬‬
‫למיתני אחתיכת דג לאיסור ועל הפת להתיר כדמפרש ואזיל‪:‬‬ ‫‪ .„ÈÏ ˙ÏÙ 6‬נפלת לידי כלומר עכשיו אתה צרי) לי‪:‬‬

‫קא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף לט‪:‬‬
‫זו וזו אסורה‪.‬‬ ‫בי"ת אסור בחות אחד‪,‬‬

‫מח"ג מותר בחות אחד;‬
‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫בשר‪ ,‬יי‪ ,‬תכלת אסורי בחות אחד;‬
‫לדברי האומר‪ :‬לבנה אסורה ‬ ‫מורייס‪ ,‬חילתית‪ ,‬גבינה מותרי בחות אחד;‬
‫קירבי דגי לבני טמאי מעורבי בה;‬ ‫אבלשמז חתיכת דג שאי בה סימ היינו בשר‪,‬‬
‫לדברי האומר שחורה אסורה ‬ ‫תרי גווני בשר לא אמרינ;‬
‫שמח‬
‫קירבי דגי שחורי טמאי מעורבי בה;‬ ‫ופת למאי ניחוש לה?‬ ‫‪2‬‬
‫שמט‬
‫לדברי האומר זו וזו אסורה ‬ ‫אי משו אחלופי ‬ ‫‪3‬‬
‫שנ‬
‫זה וזה מעורבי בה‪.‬‬ ‫חמימא בקרירא מידע ידיע‪,‬‬
‫שנא‬
‫דחטי בדשערי נמי מידע ידיע!?‬
‫שנב‬
‫אמר ¯·‪ Â‰·‡ È‬משו ¯·‪:Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ‡ÈÁ È‬‬ ‫מאי איכא למיחש?‬
‫שנג‬
‫זק אחד היה בשכונתנו‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪54‬‬
‫אי בהדדי ‬
‫שנד‬
‫שהיה מחליק פניה בשומ חזיר‪.‬‬ ‫לא טרח ומזיי ‪.‬‬
‫הרי אלו אסורים‪.‬‬ ‫אי לוקחי ימ"ח מח"ג בסוריא‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫למעוטי מאי?‬ ‫‪11‬‬

‫לא יי‪ ,‬ולא מורייס‪ ,‬ולא חלב‪,‬‬
‫ל‪ ‰È˜ÊÁ‬למעוטי בידוע‪,‬‬ ‫ולא מלח סלקונדרית‪ ,‬ולא חילתית‪ ,‬ולא גבינה‪,‬‬
‫ל¯·‪ ÔÁÂÈ È‬למעוטי מורייס וגבינת בית אונייקי‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫אלא מ המומחה‪,‬‬
‫וסתמא כ¯·‪.¯È‡Ó È‬‬ ‫וכול א נתארח אצל בעל הבית מותר‪.‬‬
‫מסייע ליה ל¯·‪,ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫משנה )ז(‪:‬‬ ‫דאמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫ואלו מותרי באכילה‪:‬‬ ‫שגר לו בעל הבית לביתו מותר;‬ ‫‪7‬‬
‫חלב שחלבו גוישנה וישראל רואהו‪,‬‬ ‫מאי טעמא?‬

‫והדבש‪,‬‬ ‫בעל הבית לא שביק היתירא ואכל איסורא‪,‬‬
‫והדבדבניות‪,‬‬‫‪13‬‬ ‫וכי משגר ליה‪,‬‬
‫א על פי שמנטפות שנו אי בה משו הכשר משקה‪,‬‬ ‫ממאי דאכיל משדר ליה‪.‬‬
‫וכבשי שאי דרכ לתת לתוכ יי וחומ‪,3‬‬
‫וטרית שאינה טרופה‪ ,‬וציר שיש בה דגה‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫ומלח סלקונדרית‪.‬‬
‫ועלה של חילתית‪ ,‬וזיתי גלוסקאות המגולגלי;‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫מאי מלח סלקונדרית ?‬
‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫השלחי אסורי‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫מלח שכל סלקונדרי רומי אוכלי אותה‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫החגבי הבאי מ הסלולה אסורי‪,‬‬

‫‪18‬‬
‫מ ההפתק מותרי‪.‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫וכ לתרומה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫מלח סלקונדרית‪,‬‬
‫שחורה אסורה‪ ,‬לבנה מותרת‪,‬‬
‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫לבנה אסורה‪ ,‬שחורה מותרת;‬
‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ‰„Â‰È È‬משו ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ‡ÈÁ È‬אומר‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .„Á‡ Ô˜Ê 10‬גוי^ היה‪:‬‬ ‫רש"י‬

‫‪ .ÚÂ„È· ÈËÂÚÓÏ 11‬גבי כבשי שדרכ לתת לתוכ יי וחומ‪ 3‬וא בידוע שנת יי‬ ‫‪ .Ï‡ÂÓ˘Â 1‬אמר ל) חתיכת דג היינו בשר וכיו דבשר אשמועינ הרי דגי‬
‫ש‪ .‬אסורי אפילו בהנאה‪:‬‬ ‫בכלל‪:‬‬
‫‪ .ÒÈÈ¯ÂÓ ÈËÂÚÓÏ 12‬דאסור אפי' בהנאה וה) סתמ' ר''מ היא‪:‬‬ ‫‪ .‰Ï ˘ÂÁÈ È‡ÓÏ ˙ÙÂ 2‬דניתב לה סימנא להתיר ולמיתני חמפ''ג‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÈ·„·„‰Â :'È˙Ó 13‬אשכולות של ענבי‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ ÈÙÂÏÁÈ‡ ÌÂ˘Ó È‡ 3‬מאי איכא למיחש‪:‬‬
‫‪ .‰ÙÂ¯Ë ‰È‡˘ 14‬שניכרי חתיכות דגי‪:‬‬ ‫‪ .È„„‰ ÈÎ 4‬שמא יש עמו הדומה לו פשיטא ל כיו דאיכא חות לא טרח‬
‫‪ .˙È˙ÏÈÁ Ï˘ ‰ÏÚ 15‬דהא לא מפסקו לה בסכינא‪:‬‬ ‫ומזיי במידי דלית ליה רווחא‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏ‚ÏÂ‚Ó‰ ˙Â‡˜ÒÂÏ‚ È˙ÈÊÂ 16‬זיתי הכנוסי בכלי עגול ומתחממי ונעצרי‬ ‫‪ 5‬ה''ג ‪È‡ÓÏ ˙Ù ÔÈ¯Ó‡ ‡Ï ¯˘· ÈÂÂ‚ È¯˙Â ¯˘· ÂÈÈ‰ ‚„ ˙ÎÈ˙Á Ï‡ÂÓ˘Â‬‬
‫מאיליה כעי גלוסקא מגולגלי כמו ביצה^ מגולגלת שנתחממו ונרפו מחמת‬ ‫‪:'ÂÎ ‰Ï ˘ÂÁÈ‬‬
‫שמנ ובלע''ז מול''ש ובגמ' )מ‪ (:‬פרי) פשיטא למאי ניחוש לה‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ ‚''ÁÓ Á''ÓÈ ÔÈÁ˜ÂÏ ÔÈ‡ 6‬שחנווני שבסוריא חשידי דלא קפדי אלפני‬
‫‪ .ÔÈ¯ÂÒ‡ ÔÈÁÏ˘ 17‬אזיתי קמהדר ובגמרא )מ‪ (:‬מפרש לה‪:‬‬ ‫עור לא תת מכשול ומזבני לישראל דברי שלקחו מ הגוי ומיהו^ אינהו‬
‫‪ .‰ÏÂÏÒ‰ ÔÓ 18‬הנמכרי בסל לפני החנוני אסורי בגמרא מפרש מפני שמזל‬ ‫גופייהו לא אכלי איסורא הלכ) א נתארח אצלו מותר לאכול עמו‪:‬‬
‫עליה יי‪:‬‬ ‫‪ .ÂÏ ¯‚È˘ 7‬במתנה‪:‬‬
‫‪ .˜˙Ù‰‰ ÔÓ 19‬מקו כינוס של חגבי מלוחי‪:‬‬ ‫‪ ^.ÈÓÂ¯ È¯„Â˜ÏÒ 8‬נחתומי שברומי‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ¯˙ÂÓ 20‬דאי מזל עליה עד שנותנו לפניו למכור‪:‬‬ ‫‪ .‰˙Â‡ ÔÈÏÎÂ‡ 9‬ואסור משו שמערבי בה קירבי דגי טמאי וחתיכות‬
‫‪ .‰ÓÂ¯˙Ï ÔÎÂ 21‬מפרש בגמ'‪:‬‬ ‫גדולות עושי ממנה‪:‬‬

‫קב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף מ‪.‬‬
‫שתי כילביות מבעיא!?‬ ‫תנינא להא דתנו רבנ‪:‬‬

‫שנז‬
‫לא קשיא‪,‬‬ ‫יושב ישראל בצד עדרו של גוי‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫כא בפתוחות‪,‬‬ ‫‪8‬‬

‫וגוישנח חולב לו ומביא לו ואינו חושש‪.‬‬
‫כא בסתומות‪.‬‬ ‫היכי דמי?‬
‫אי דליכא דבר טמא בעדרו ‬
‫איתמר‪:‬‬ ‫פשיטא!‬
‫¯· ‪ ‡Â‰‬אמר‪:‬‬ ‫ואי דאיכא דבר טמא בעדרו ‬
‫עד שתהא ראש ושדרה ניכר;‬ ‫אמאי!?‬
‫¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר‪:‬‬
‫לעול דאיכא דבר טמא‪,‬‬
‫או ראש או שדרה‪.‬‬ ‫וכי קאי חזי ליה‪ ,‬וכי יתיב לא חזי ליה‪,‬‬
‫מתיב ¯· ‪) ‡ÓÁ ¯· ‡·˜ÂÚ‬חולי ג‪:‬ז(‪:‬‬ ‫מהו דתימא?‬
‫ובדגי כל שיש לו סנפיר וקשקשת!?‬ ‫‪9‬‬
‫כיו דיתיב לא חזי ליה ‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫ניחוש דלמא מייתי ומערב ביה;‬
‫כי תניא ההיא בארא ופלמודא‪,‬‬ ‫קא משמע ל ‬
‫דדמו רישייהו לטמאי‪.‬‬ ‫כיו דכי קאי חזי ליה ‬
‫אירתותי מירתת ולא מיערב ביה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬משמיה ד‪:‡ÏÂÚ‬‬

‫מחלוקת לטבל בציר‪,‬‬ ‫והדבש‪.‬‬
‫אבל בגופ ‬ ‫‪10‬‬
‫דבש למאי ניחוש לה?‬
‫דברי הכל אסור עד שיהא ראש ושדרה ניכר‪.‬‬ ‫אי משו איערובי מיסרא סרי;‬
‫אי משו בישולי גוי שנט נאכל כמותשס שהוא חי;‬
‫אמר ¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬ ‫אי משו גיעולי גוי שסא נות טע לפג הוא ומותר‪.‬‬
‫מריש הוה מטבילנא בציר‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫כיו דשמענא להא דאמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬משמיה ד‪:‡ÏÂÚ‬‬

‫מחלוקת לטבל בציר‪,‬‬ ‫והדבדבניות‪,‬‬
‫אבל בגופ דברי הכל אסור עד שיהא ראש ושדרה ניכר ‬ ‫אף על פי שמנטפות ‪-‬‬
‫בציר נמי לא מטבילנא‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫אין בהן משום הכשר משקה‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫הבוצר לגת‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫הלכתא‪:‬‬ ‫˘‪ È‡Ó‬אומר‪ :‬הוכשר;‬

‫‪4‬‬
‫עד שיהא ראש ושדרה ניכר של כל אחת ואחת‪.‬‬

‫ו‪ÏÏ‰‬שסב אומר‪ :‬לא הוכשר;‬
‫מיתיבי‪:‬‬ ‫ואודי ליה ‪ ÏÏ‰‬ל˘‪?!È‡Ó‬‬
‫חתיכות שיש בה סימ‪,‬‬ ‫הת קא בעי ליה למשקה‪,‬‬
‫בי בכול‪ ,‬בי במקצת‪,‬‬ ‫הכא לא קא בעי ליה למשקה‪.‬‬
‫ואפילו באחד ממאה שבה ‬
‫כול מותרות;‬
‫ומעשה בגוישסג אחד שהביא גרב של חתיכות‪,‬‬ ‫וטרית שאינה טרופה‪.‬‬
‫ונמצא סימ באחת מה‪,‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫והתיר ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬את הגרב כולו!?‬ ‫איזו היא טרית שאינה טרופה?‬
‫תרגמה ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫כל שראש ושדרה ניכר‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫כשחתיכות שוות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫ואיזו ציר שיש בה דגה?‬
‫אי הכי מאי למימרא!?‬ ‫כל שכילבית אחת או שתי כילביות * שוטטות בו‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫מ‪.‬‬
‫מהו דתימא?‬ ‫השתא כילבית אחת אמרת שרי‪,‬‬
‫ניחוש דלמא אתרמי;‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .Ï‡¯˘È ·˘ÂÈ :'Ó‚ 1‬ואפילו אי רואהו‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÁÂ˙Ù ˙ÂÈ·Á‬לא סגי בחדא דאיכא למימר מעלמא נפל ביה‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪ .È·Â¯ÚÈ‡ 2‬שמא עירב בו יי‪:‬‬
‫‪ .˙˘˜˘˜Â‬משנה היא באלו טרפות )חולי נט‪(.‬‬‫‪¯ÈÙÒ Ô‰· ˘È˘ ÏÎ ÌÈ‚„·Â 9‬‬ ‫‪ .˙‚Ï ¯ˆÂ·‰ 3‬לדרכ בגת ולעשות מה יי‪:‬‬
‫אלמא אי סימ לדגי בדבר אחר וקשיא לתרוייהו‪:‬‬ ‫‪ .¯˘ÎÂ‰ 4‬לעני טומאה במשקה הנזל הואיל ולכ) ה עומדי ניחא ליה במאי‬
‫‪ .ÔÙÂ‚· Ï·‡ 10‬לאכול גופ של דגי של טרית‪:‬‬ ‫דנפיק מינייהו ודבדבניות עצמ ה לאכילה‪:‬‬
‫‪ .¯Èˆ· ‡ÏÈ·ËÓ ‰Â‰ ˘È¯Ó 11‬בחד סימ או בראש או בשדרה דהוה ס''ד דכי‬ ‫‪ .ÔÈ¯ÎÈ ‰¯„˘Â ˘‡¯˘ ÏÎ 5‬של כל דג ודג שהדגי ניכרי בראש בי טמא‬
‫פליגי רב הונא ורב נחמ בגופ פליגי אבל בציר אפילו רב הונא מודה‪:‬‬ ‫לטהור שהטמאי ראשיה חדי ואי לה חוט השדרה‪:‬‬
‫‪ .‡ÏÈ·Ë ‡Ï ÈÓ Ô¯Èˆ· 12‬דסבירא לי כרב הונא‪:‬‬ ‫‪ .˙È·ÏÈÎ 6‬גדילה מאיליה בציר דגי טהורי וא יש ש ציר דגי טמא אי‬
‫‪ .˙ÂÂ˘ ˙ÂÎÈ˙Á˘Î 13‬כשמחברי אות יחד מתחברות וניכרות ונראות שהיו‬ ‫כילבית גדילה בו‪:‬‬
‫כול מדג אחד‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂËËÂ˘ 7‬לשו שטי על המי‪:‬‬

‫קג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף מ‪:‬‬
‫ורמינהי‪:‬‬ ‫קא משמע ל‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫דג טמא משרי‪,3‬‬
‫דג טהור מטיל ביצי!?‬ ‫ההוא ארבא דצחנתא דאתי לסיכרא‪,‬‬
‫סמי מכא עובר‪.‬‬ ‫נפק ¯· ‪ ‡ÈÁ ¯· ‡Â‰‬וחזא ביה קלפי ושרייה‪.‬‬
‫אמר ליה ¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬ ‫אמר ליה ¯·‡‪:‬‬
‫לא תיסמי‪,‬‬ ‫ומי איכא דשרי כי האי גוונא באתרא דשכיחי קלפי?‬ ‫‪1‬‬
‫תרוייהו מטילי ביצי נינהו‪,‬‬ ‫נפקישסד שיפורי ד¯·‡ ואסר‪.‬‬

‫אלא זה משרי‪ 3‬מבחו‪,3‬‬‫‪10‬‬ ‫נפקישסה שיפורי ד¯· ‪ ‡ÈÁ ¯· ‡Â‰‬ושרי‪.‬‬
‫וזה משרי‪ 3‬מבפני‪.‬‬
‫אמר ¯·‪:È˙Ù„Ó ‰ÈÓ¯È È‬‬
‫למה לי מומחה?‬ ‫לדידי אמר לי ¯· ‪:ÈÙÙ‬‬
‫לבדוק בסימני!?‬ ‫כי שרא ¯· ‪ ‡ÈÁ ¯· ‡Â‰‬בציר‪,‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫אבל בגופ לא‪.‬‬
‫כסימני ביצי כ) סימני דגי‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫סימני דגי סלקא דעת)?‬ ‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬

‫סימני דגי סנפיר וקשקשת כתיב בהו!‬ ‫לדידי אמר לי ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬
‫אלא‪,‬‬ ‫כי שרא ¯· ‪ ‡ÈÁ ¯· ‡Â‰‬אפילו בגופ‪,‬‬
‫כסימני ביצי כ) סימני עוברי דגי;‬ ‫ואנא לא מיסר אסרינא ‬ ‫‪2‬‬
‫ואלו ה סימני ביצי‪:‬‬ ‫דקאמר לי ¯· ‪,‡ÙÙ‬‬ ‫‪3‬‬
‫כל שכודרת ועגולגלת‪,‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫ולא מישרא שרינא ‬
‫ראשה אחד כד וראשה אחד חד טהורה‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫דהא אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬משמיה ד‪:‡ÏÂÚ‬‬
‫שני ראשיה חדי ושני ראשיה כדי טמאה‪,‬‬ ‫מחלוקת לטבל בציר‪,‬‬
‫חלמו מבחו‪ 3‬וחלבו מבפני טמאה‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫אבל בגופ ‬
‫חלבו מבחו‪ 3‬וחלמו מבפני טהור‪,‬‬ ‫דברי הכל עד שיהא ראש ושדרה ניכר של כל אחד ואחד‪.‬‬
‫חלבו וחלמו מעורבי זה בזה זו היא ביצת השר‪?!3‬‬
‫‪17‬‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫כשנימוחו‪.‬‬ ‫יתיב ¯· ‪ È„È‡ ¯· ‡ÈÁ‬קמיה ד¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪,‰·‰‬‬
‫ויתיב וקאמר‪:‬‬
‫ול¯·‪ È¯È· ÔÓ„ È‡˙ÒÂ„ È‬דאמר‪:‬‬ ‫גוישסו שהביא עריבה מלאה חביות‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫סמי מכא עובר *‬ ‫מ‪:‬‬ ‫ונמצאת כילבית באחת מה‪,‬‬

‫והתניא‪:‬‬ ‫‪18‬‬
‫פתוחות כול מותרות‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫כסימני ביצי כ) סימני עוברי דגי!?‬ ‫סתומות היא מותרת וכול אסורות‪.‬‬
‫לאו תרוצי מתרצת לה כ) סימני קירבי דגי‪.‬‬ ‫אמר ליה‪:‬‬
‫והיכי משכחת בסימני קירבי דגי שיהא כד וחד?‬ ‫‪19‬‬ ‫מנא ל) הא?‬
‫משכחת לה בשילפוחא‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מתלתא קראי שמיע לי מ¯· ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬ו¯·‪.ÔÁÂÈ È‬‬ ‫‪6‬‬
‫א אי ש מומחה‪,‬‬ ‫‪21‬‬

‫אמר ¯· ·¯‪ ‡Â‬אמר ¯·‪:‬‬
‫מאי?‬ ‫קירבי דגי ועובר ‬
‫אי נקחי אלא מ המומחה‪.‬‬
‫רש"י‬ ‫רמי ליה ‪:È¯È· ÔÓ„ È‡˙ÒÂ„ È·¯Ï ‡ÏÂÚ‬‬
‫‪7‬‬
‫מדקאמר ¯·‪:‬‬
‫‪ .ıÈ¯˘Ó 9‬דג עצמו במעי אמו‪:‬‬ ‫קירבי דגי ועובר אי נקחי אלא מ המומחה ‬
‫‪8‬‬
‫‪ .ıÂÁ·Ó ıÈ¯˘Ó ‰Ê 10‬דג טהור לאחר שהוטלה ביצתו משרצת ועומדת מאליה‬
‫בחול אבל דג טמא משרי‪ 3‬מבפני במעי הא לאחר שנגמרי ביציו במעיו‪:‬‬
‫מכלל דדג טמא אית ליה עובר;‬
‫‪ .ÌÈˆÈ· ÈÓÈÒ 11‬של עו טהור‪:‬‬
‫‪ .˙¯„ÂÎ˘ 12‬משוכה שרחבה בראשה אחד והולכת ומקצרת ונמשכת‪:‬‬
‫‪ .˙Ï‚ÏÂ‚ÚÂ 13‬עגולה מצידיה ומגלגלת דאי צידיה רחבי‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .„Î „Á‡ ‰˘‡¯ 14‬רחב פלטר''א בלע''ז כלומר עשוי ככד שרחב מתחתיו בית‬
‫מושבו‪:‬‬ ‫‪ .ÈÙÏ˜ ÈÁÈÎ˘„ ‡¯˙‡· ‚''‰Î È¯˘„ ‡ÎÈ‡ ÈÓÂ 1‬די''ל שמא דגי טהורי‬
‫‪ .ÔÂ·ÏÁ 15‬אלבוס''ל‪:‬‬ ‫וטמאי יש וקשקשי מ הטהורי באו‪:‬‬
‫‪ .ÔÂÓÏÁ 16‬מויז''ל‪:‬‬ ‫‪ .‡È¯Ò‡ ¯ÒÈÓ ‡Ï ‡‡Â 2‬לאכול גופ משו קליפי דמישתכחי בארבא ורב‬
‫‪ .ı¯˘‰ ˙ˆÈ· 17‬צב והלטאה מטילי ביצי ה צב הוא כוכורי''ל בלע''ז הדומה‬ ‫אשי קאמר לה‪:‬‬
‫לצפרדע ונפקא מיניה דא ריקמה וניקבה מטמא במגע בשחיטת חולי )קכו‪:(:‬‬ ‫‪ .‡ÙÙ ·¯ ÈÏ ¯Ó‡˜„ 3‬דשרנהו רב הונא‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎÂ ÌÈˆÈ· ÈÓÈÒÎ ‡È˙‰Â 18‬אלמא יש לדגי עוברי‪:‬‬ ‫‪ .‰·È¯Ú 4‬ספינה קטנה‪:‬‬
‫‪ .„ÁÂ „Î ÌÈ‚„ È·¯È˜ ÈÓÈÒ· ‰Ï ˙ÁÎ˘Ó ‡ÎÈ‰Â 19‬ובבני מעיי עשוי כזה‬ ‫‪ .˙Â¯˙ÂÓ ÔÏÂÎ 5‬דכי היכי דהואי בה) הואי נמי בכולהו ואזלו לעלמא‪:‬‬
‫עני‪:‬‬ ‫‪ .È‡¯˜ ‡˙Ï˙Ó 6‬מג' חכמי גדולי שה כדיי לסמו) עליה כעל המקרא‪:‬‬
‫‪ .‡ÁÂÙÏÈ˘· 20‬משיא''ה של דג שמליאה רוח‪:‬‬ ‫‪ .È¯È· ÔÓ„ 7‬מקו‪:‬‬
‫‪ .È‡Ó ‰ÁÓÂÓ Ì˘ ÔÈ‡ 21‬כשנימוחו העוברי קבעי לה‪:‬‬ ‫‪ .Ô¯·ÂÚ 8‬ביצי שלה‪:‬‬

‫קד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שני‬ ‫אין מעמידין‬ ‫דף מ‪:‬‬
‫שע‬
‫וכ יי תפוחי של גוי‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‰„Â‰È‬‬
‫הבאי מ האוצר ומ ההפתק ומ הסלולה מותרי;‬ ‫כיו דאמר‪ :‬אני מלחתי מותרי;‬ ‫‪1‬‬
‫הנמכרי בקטלוזא אסורי‪,‬שעא מפני שמערבי בו יי‪.‬‬ ‫¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר‪:‬‬

‫עד שיאמר‪ :‬אלו דגי ואלו קירביה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫‪3‬‬

‫אורי ליה ¯· ‪ ‰„Â‰È‬לאדא דיילא‪,‬‬
‫פע אחת חש ¯·‪ È‬במעיו‪,‬‬ ‫כיו דאמר‪ :‬אני מלחתי מותרי‪.‬‬
‫אמר‪:‬‬
‫כלו יש אד שיודע ‬ ‫ועלה של חילתית‪.‬‬
‫יי תפוחי של גוישעב אסור או מותר?‬
‫אמר לפניו ¯·‪È·¯· Ï‡ÚÓ˘È È‬שעג ‪:ÈÒÂÈ‬‬ ‫פשיטא!?‬
‫פע אחת חש אבא במעיו‪,‬‬ ‫לא נצרכה אלא לקרטי שבו;‬ ‫‪4‬‬
‫והביאו לו יי תפוחי של גוי‪ ,‬ושתהשעד ונתרפא;‬ ‫מהו דתימא?‬

‫אמר לו‪:‬‬ ‫ניחוש דלמא מייתי ומערב ביה;‬
‫כל כ) היה ביד) ואתה מצערני!‬ ‫קא משמע ל ‬
‫בדקו ומצאו גוישעה אחד‪,‬‬ ‫דהא אישתרוקי היא דאישתרוק ואתא בהדה‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫שהיה לו שלש מאות גרבי יי של תפוחי של שבעי שנה‪,‬‬

‫ושתה ונתרפא‪,‬‬ ‫וזיתי גלוסקאות המגולגלין‪.‬‬
‫אמר‪ :‬ברו) המקו שמסר עולמו לשומרי‪.‬‬ ‫פשיטא!?‬
‫שסז‬
‫וכן לתרומה‪.‬‬ ‫א על גב דרפי טובא;‬ ‫‪6‬‬
‫מאי וכ לתרומה?‬

‫‪11‬‬
‫אמר ¯· ˘˘˙‪:‬‬ ‫חמרא רמא בהו;‬
‫קא משמע ל ‬
‫וכ לכה החשוד למכור תרומה לש חולי‪,‬‬ ‫הני מחמת מישחא הוא דרפו‪.‬‬
‫לפניו הוא דאסור‪,‬‬
‫אבל הבא מ האוצר ומ ההפתק ומ הסלולה ‬
‫אירתותישעו מירתת‪,‬‬ ‫ורבי יוסי אומר‪:‬‬
‫סבר ‬ ‫השלחיןשסח אסורין‪.‬‬
‫שמעי ביה רבנ ומפסדו ליה מינאי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫היכי דמי שלחי?‬
‫‪7‬‬
‫הדרן עלך אין מעמידין‬ ‫אמר ¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬שסט ‪:‡ÈÁ‬‬

‫כל שאוחזו בידו וגרעינתו נשמטת‪.‬‬
‫החגבין הבאין כו'‪.‬‬

‫החגבי‪ ,‬והקפריסי‪ ,‬והקפלוטות‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫הבאי מ האוצר ומ ההפתק ומ הספינה ‬

‫‪9‬‬
‫מותרי;‬
‫הנמכרי בקטלוזא לפני חנוני ‬
‫‪10‬‬
‫אסורי‪,‬‬
‫מפני שמזל יי עליה‪.‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÌÈ˙ÁÏÓ È‡ 1‬הדגי וראיתי שדגי טהורי ה ומה הוצאתי קרביי הללו‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ‚„ ÂÏ‡ 2‬שיראה לו הדגי עצמ אבל באני מלחתי לא מהימ דשמא לא‬
‫בקי בה‪:‬‬
‫‪ .‡ÏÈÈ„ 3‬שמש רגיל להיות שכיר לעושה סעודה לתק תבשילי‪:‬‬
‫‪ .Â·˘ ÔÈË¯˜Ï 4‬הדבוקי בעליו או שנשרו בכלי דלמא אייתי קרטי אחריני‬
‫דאיפסיק בסכינא ועריב בהני‪:‬‬
‫‪ .Â˜È¯˙˘È‡ È˜Â¯˙˘È‡ 5‬ומ העלי לכלי עצמ אישתרוקי נשמטו‪:‬‬
‫‪ .‡·ÂË ÈÙ¯„ 6‬מגולגלי ביותר ובלע''ז מול''ש וגרעינת נשמטת דכיו דרפי‬
‫כולי האי חמרא רמא בהו‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÁÏ˘ 7‬שמשתלחי גרעיני מעצמו‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÒÈ¯Ù˜ 8‬קפלוטות מבושלי וכבושי במכבש ומתקיימי ואי בה משו‬
‫רש"י‬
‫בישולי גוי^ דנאכלי חיי ולא משו גיעול דטע הגיעול פוגמו ולא‬
‫משביחו‪:‬‬
‫‪ .‰ÓÂ¯˙ 11‬אי דמיה יקרי שאינה ראויה אלא לכהני‪:‬‬ ‫‪ .˜˙Ù‰‰ ÔÓ 9‬מקו כינוס שה עצורי ש זה על זה ובלע''ז פיל''ח‪:‬‬
‫‪ .È‡ÈÓ Â„ÒÙÓÂ 12‬יפקירו את כל האוצר‪:‬‬ ‫‪ .‡ÊÂÏË˜ 10‬שוק‪:‬‬

‫קה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מא‪.‬‬
‫מקל‪.‬‬ ‫פרק שלישי ‪ -‬כל הצלמים‬

‫שרודה את עצמו תחת כל העול כולו כמקל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫משנה )א(‪:‬‬
‫כל הצלמי אסורי‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫צפור‪.‬‬ ‫מפני שה נעבדי פע אחת בשנה‪,‬‬

‫שתופש את עצמו תחת כל העול כולו כצפור‪.‬‬ ‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪ :‬אינו אסור‪,‬‬
‫כדור‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫אלא כל שיש בידו מקל‪ ,‬או צפור‪ ,‬או כדור;‬
‫ד‬
‫שתופש את כל העול כולו ככדור‪.‬‬ ‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪:‬‬
‫א כל שיש בידו כל דבר‪.‬‬
‫תנא‪:‬‬
‫הוסיפו עליה‪:‬‬
‫סיי ‪ ,‬עטרה‪ ,‬וטבעת‪.‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫אי דנעבדי פע אחת בשנה ‬
‫סיי ‪.‬‬ ‫מאי טעמיהוא ד¯·‪?Ô‬‬ ‫‪3‬‬
‫מעיקרא סבור ‬ ‫אמר ¯·‪ ÛÒÂÈ ¯· ˜ÁˆÈ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬

‫לסטי בעלמא;‬ ‫במקומו של ¯·‪ ¯È‡Ó È‬היו עובדי אותה פע אחת בשנה‪,‬‬
‫ולבסו סבור ‬ ‫ו¯·‪ ¯È‡Ó È‬דחייש למיעוטא ‬
‫שהורג את עצמו תחת כל העול כולו‪.‬‬ ‫גזר שאר מקומות אטו אותו מקו;‬
‫ו¯·‪ Ô‬דלא חיישי למיעוטא ‬
‫עטרה‪.‬‬ ‫לא גזרו שאר מקומות אטו אותו מקו‪.‬‬
‫מעיקרא סבור ‬
‫גדיל כלילי בעלמא;‬
‫‪8‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫ולבסו סבור ‬ ‫באנדרטי של מלכי שנינו;‬
‫‪4‬‬
‫ה‬
‫‪9‬‬
‫כעטרה לכלב‪.‬‬ ‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫מא‪ .‬ובעומדי על פתח מדינה שנינו‪* .‬‬
‫‪5‬‬
‫טבעת‪.‬‬
‫מעיקרא סבור ‬ ‫אמר ¯·‪:‰‬‬
‫אישתיימא בעלמא;‬ ‫‪10‬‬
‫מחלוקת בשל כפרי‪,‬‬
‫ולבסו סבור ‬ ‫אבל בשל כרכי דברי הכל מותרי;‬
‫שחות את עצמו תחת כל העול כולו למיתה‪.‬‬ ‫מאי טעמא?‬
‫לנוי בעלמא קעבדיב להו‪.‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל כו'‪.‬‬ ‫ודכפרי מי איכא למא דאמר לנוי קעבדי להו?‬‫‪6‬‬
‫תנא‪:‬‬ ‫דכפרי ודאי למיפלחינהו עבדי להו!?‬

‫אפילו צרור‪ ,‬אפילו קיס‪.‬‬ ‫אלא‪,‬‬
‫בעי ¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫אי אתמר‪ ,‬הכי אתמר‪:‬‬
‫תפש בידו צואה‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪:‰‬‬
‫מהו?‬ ‫מחלוקת בשל כרכי‪,‬‬
‫מי אמרינ ‬ ‫אבל בשל כפרי דברי הכל אסורי‪.‬‬
‫כולי עלמא זילו באפיה כי צואה;‬
‫או דילמא ‬ ‫ג‬
‫וחכמים אומרים‪...‬‬
‫הוא מיהו דזיל באפי כולי עלמא כצואה?‬
‫תיקו‪.‬‬
‫רש"י‬
‫משנה )ב(‪:‬‬
‫המוצא שברי צלמי ‬ ‫‪ .ÔÈ¯ÂÒ‡ ÌÈÓÏˆ‰ ÏÎ :'È˙Ó .ÌÈÓÏˆ‰ ÏÎ - È˘ÈÏ˘ ˜¯Ù 1‬בהנאה סת~‬
‫הרי אלו מותרי‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫צלמי ואפילו אות שאי עושי לה תקרובת כדמפרש ואזיל מפני שנעבדי~‬
‫וכו'~‬
‫‪ .¯Â„Î 2‬פילוט''א ובגמרא מפרש דהני ודאי נעבדי דמשו חשיבותא אשקלוה‬
‫להנ) חפצי בידייהו‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .Ô·¯„ Ë''Ó :'Ó‚ 3‬מדלא קתני וחכמי אומרי אינו נעבד אלא מי שיש בידו‬
‫וכו' מכלל דסבירא להו דנעבדי‪:‬‬
‫‪ .ÈË¯„‡ 4‬כשהמל) מת עושי צורתו בפתח השער לזכרו והת קאסר רבי‬
‫‪ .ÂÏÂÎ ÌÏÂÚ‰ ÏÎ ˙Á˙ 7‬לשו גנאי נקיט כלומר שרודה על כל‪:‬‬ ‫מאיר דאגב חביבותא פלחי ליה‪:‬‬
‫‪ .ÈÏÈÏÎ ÏÈ„‚ 8‬אומ שפל‪~:‬‬ ‫‪ .ÂÈ˘ ‰È„Ó‰ Á˙Ù ÏÚ ÔÈ„ÓÂÚ· 5‬בהנהו קאסר רבי מאיר דחשיבי להו‪:‬‬
‫‪ .·ÏÎÏ 9‬חילו למל)‪^:‬‬ ‫‪ .'ÂÎÂ „''ÓÏ ‡ÎÈ‡ ÈÓ 6‬מי שרו רבנ הא ודאי דכפרי למפלחינהו עבדי להו‬
‫‪ .‡ÓÈÈ˙˘È‡ 10‬שליח הנושא חות המשלחו‪:‬‬ ‫דבני כפר לא עבדי לנוי‪:‬‬

‫קו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מא‪:‬‬
‫יד‬
‫" ַעל ֵּכן ל ֹא‪ 6‬יִ ְד ְרכ ּו כֹהֲ נֵי ָד ֹגון וְ ָכל ַה ָּב ִאים ּ ֵבית ָ ּד ֹגון‬ ‫מצא תבנית יד או תבנית רגל ‬
‫טו‬
‫ַעל ִמ ְפ ּ ַתן ָ ּד ֹגון ְּב ַא ׁ ְש ּד ֹוד ַעד ַהי ֹּום ַה ּזֶה"!?‬ ‫הרי אלו אסורי‪,‬‬
‫אמר לו‪:‬‬ ‫מפני שכיוצא בה נעבד‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫מש ראיה?‬ ‫‪7‬‬
‫הת שמניחי את הדגו ועובדי את המפת!‬ ‫‪8‬‬

‫גמרא‪:‬‬
‫דאמרי הכי‪:‬‬
‫שבקיה איסריה לדגו ואתא איתיב ליה על המפת‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫‪3‬‬
‫ו‬
‫אפילו שברי עבודה זרה‪.‬‬
‫איתיביה )כא(‪:‬‬ ‫והאנ תנ )כא(‪:‬‬
‫המוצא שברי צלמי ‬ ‫שברי צלמי!?‬
‫ז‬
‫הרי אלו מותרי;‬ ‫הוא הדי דאפילו שברי עבודה זרה‪,‬‬
‫טז‬
‫הא שברי עבודה זרה אסורי!?‬ ‫והא דקתני )כא(‪:‬‬ ‫‪4‬‬
‫לא תימא ‬ ‫שברי צלמי;‬

‫הא שברי עבודה זרהיז אסורי‪,‬‬ ‫משו דקבעי למיתנא סיפא‪:‬‬
‫אלא אימא ‬ ‫מצא תבנית יד אוח תבנית רגל ‬
‫הא צלמי עצמ אסורי‪,‬‬ ‫הרי אלו אסורי‪,‬‬
‫וסתמא כ¯·‪.¯È‡Ó È‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מפני שכיוצא בה נעבד‪.‬‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬‬ ‫‪11‬‬ ‫תנ )כא(‪:‬‬

‫ט‬
‫מד¯·‪ ¯È‡Ó È‬נשמע להו ל¯·‪,Ô‬‬ ‫מצא תבנית יד או תבנית רגל ‬
‫לאו אמר ¯·‪:¯È‡Ó È‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הרי אלו אסורי‪,‬‬
‫י‬
‫צלמי אסורי‪,‬‬ ‫מפני שכיוצא בה נעבד‪.‬‬
‫מא‪ :‬אמאי? *‬
‫שברי צלמי מותרי?‬
‫יח‬
‫ל¯·‪ Ô‬נמי עבודה זרה‪,‬‬ ‫והא שברי נינהו!?‬
‫היא אסורה ושבריה מותרי!?‬ ‫תרגמה ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫הכי השתא?‬ ‫בעומדי על בסיס‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הת אימר עבדו‪ ,‬אימר לא עבדו‪,‬‬

‫וא תמצא לומר עבדו ‬ ‫אתמר‪:‬‬
‫יא‬
‫אימר בטלו;‬ ‫עבודה זרה שנשתברה מאיליה‪,‬‬
‫עבודה זרה יט ודאי עבדוה;‬ ‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪ :‬אסורה;‬
‫מי יימר דבטלה?‬ ‫¯·‪ ˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אמר‪ :‬מותרת‪.‬‬
‫הוי ספק וודאי‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪ :‬אסורה‪.‬‬
‫ואי ספק מוציא מידי ודאי!‬ ‫‪14‬‬
‫דהא לא בטלה‪.‬‬
‫¯·‪ ˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אמר‪ :‬מותרת‪.‬‬
‫ואי ספק מוציא מידי ודאי?‬ ‫מסתמא בטולי מבטיל לה‪,‬‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫מימר אמר ‬
‫חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות‪,‬‬ ‫איהי נפשה לא אצלה‪,‬‬
‫אפילו ה בני יומ הרי ה בחזקת מתוקני;‬ ‫לההוא גברא מצלה ליה?‬
‫רש"י‬ ‫איתיביה ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬ל¯·‪:˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬

‫יב‬
‫תות ֶאל ַה ִּמ ְפ ּ ָתן‪,‬‬
‫ֹאש ָ ּד ֹגון ּו ׁ ְש ּ ֵתי ַּכ ּפ ֹות י ָָדיו ְ ּכ ֻר ֹ‬
‫"וְ ר ׁ‬
‫יג‬
‫‪ .ÔÂ‚„ Ô˙ÙÓ ÏÚ ÔÂ‚„ È‰Î ÂÎ¯„È ‡Ï 6‬אלמא חשיבי להו שברי‪:‬‬ ‫ַרק ָ ּד ֹגון נִ ׁ ְש ַאר ָעלָ יו" )שמואל א ה‪,‬ד(‪,‬‬
‫‪ .‰È‡¯ Ì˘Ó 7‬בתמיה‪:‬‬ ‫וכתיב )ש‪,‬ה(‪:‬‬
‫‪ .Ì˙‰ 8‬לאו ע"ז^ שבורה קחשיבי לה דאינהו סבור כיו שראו אברי חשובי‬
‫שלו על מפת‪:‬‬
‫‪ .ÔÂ‚„Ï ‰È¯ÒÈ‡ ‰È˜·˘ 9‬גבורת ושררת הצל עזבתו והלכה וישבה על מפת‬
‫איסריה שר שלו כמו איסריה דעניותא )בשחיטת חולי בפרק כל הבשר )קה((‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .Ó''¯Î ‡Ó˙ÒÂ 10‬ואע''ג דאסר בצלמי מודה בשבריה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ¯˙ÂÓ ÂÏ‡ È¯‰ :'È˙Ó 1‬טעמא מפרש בגמ' דכי הוו שלימי ספק לא עבדו‬
‫‪ 11‬ומקשי' ‪ .ÔÁÂÈ È·¯ÏÂ‬דקאמר הכא מודה ר''מ דשברי צלמי מותרי מדר''מ‬ ‫ואת''ל עבדו אימור בטלו לכ) שיברו הוי ספק ספיקא ולקולא‪:‬‬
‫נשמע לרבנ דרבנ נמי שרו בשברי ע"ז דהא צלמי לר' מאיר כשברי ע"ז^‬ ‫‪ .„·Ú Ô‰· ‡ˆÂÈÎ˘ 2‬תבנית יד לבדה ה עובדי‪:‬‬
‫לרבנ נינהו ומדר''מ נשמע לרבנ דכי היכי דקאמר שברי צלמי מותרי ה''נ‬ ‫‪ ^.Ê"Ú È¯·˘ ÂÏÈÙ‡ Ï‡ÂÓ˘ ¯Ó‡ :'Ó‚ 3‬לא תימא שברי צלמי דוקא משו‬
‫ודאי ס''ל לרבנ צלמי שיש ביד מקל או צפור דשבריה מותרי והוה מצי^‬ ‫דשמא לא עבדו מעול אפי' כשהיו שלימי דאפי' שברי ע"ז^ שראינו‬
‫למימר מדרבנ נשמע לרבנ דהא אסרי צלמי שיש ביד מקל או צפור ומ''מ‬ ‫שעבדוה כשהיתה שלימה מותרי דכיו דנשברה שוב אי עובדי אותה‪:‬‬
‫שבריה מותרי והאי דלא קאמר הכי משו דלא חזינא בהדיא במתניתי דקא‬ ‫‪ .'ÂÎ ‡ÙÈÒ È˙ÈÓÏ ÈÚ·˜„ ÌÂ˘Ó 4‬דאי תנא ע"ז הוה אמינא דווקא ע"ז^ דמצא‬
‫שרי שברי אות צלמי שה אסורי‪:‬‬ ‫תבנית יד או תבנית רגל דאסורה אבל צלמי אפי' תבנית יד שרי להכי תנא‬
‫‪ .'ÂÎÂ Ó''¯ ¯Ó‡ Â‡Ï 12‬לשו קושיא‪:‬‬ ‫ברישא צלמי למימר דאע''ג דשמא לא עבדו אפ''ה לשבר חשוב כגו תבנית‬
‫‪ .È‡„ÂÂ ˜ÙÒ ÈÂ‰ 13‬ספק להיתר וודאי אסור‪:‬‬ ‫יד חיישינ וכשעומדי על בסיס כדמוקי ליה לקמ‪:‬‬
‫‪ .È‡„Â È„ÈÓ ‡ÈˆÂÓ ˜ÙÒ ÔÈ‡ 14‬שהוחזק תחלה לאיסור‪:‬‬ ‫‪ .ÔÒÈÒ· ÏÚ 5‬על כנ מקו המתוק לה כיו דאותבינהו הת ודאי פלחי להו‪:‬‬

‫קז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מב‪.‬‬
‫לא תימא הטילה נפל לבור‪,‬‬ ‫והא הכא דודאי טבילי‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫אלא אימא הטילה כמי נפל לבור‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫ספק עשרינהו ספק לא עשרינהו‪,‬‬
‫והא לידע א זכר א נקבה הוא קתני!?‬ ‫וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי!?‬
‫הכי קאמר ‬ ‫הת ודאי וודאי הוא‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫לידע א רוח הפילה א נפל הטילה‪,‬‬ ‫‪13‬‬

‫דודאי עשרינהו‪,‬‬
‫וא תמצא לומר נפל הטילה‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫כד¯·‪,‰‡ÊÂÁ ‡ÈÁ È‬‬
‫לידע א זכר א נקבה‪.‬‬ ‫דאמר ¯·‪:‰‡ÊÂÁ ‡ÈÁ È‬‬
‫ואיבעית אימא ‬ ‫חזקה על חבר שאינו מוציא דבר שאינו מתוק מתחת ידו‪.‬‬
‫כיו שחולדה וברדלס מצוי ש ‬ ‫ואי בעית אימא ‬ ‫‪3‬‬
‫ודאי גררוהו‪.‬‬ ‫‪15‬‬

‫ספק וספק הוא‪,‬‬
‫כד¯·‪,‡ÈÚ˘Â‡ È‬‬ ‫‪4‬‬
‫איתיביה )כא(‪:‬‬ ‫כ‬

‫דאמר ¯·‪:‡ÈÚ˘Â‡ È‬‬
‫מצא תבנית יד אוכא תבנית רגל ‬ ‫מערי אד על תבואתו ומכניסה במו‪ 3‬שלה‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫הרי אלו אסורי‪,‬‬ ‫כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מ המעשר‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫מפני שכיוצא בה נעבד;‬

‫אמאי?‬ ‫ואי ספק מוציא מידי ודאי?‬
‫הא שברי נינהו!?‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫הא תרגמה ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫אמר ¯·‪:‰„Â‰È È‬‬
‫בעומדי על בסיס‪.‬‬ ‫מב‪ .‬מעשה בשפחתו * של מציק אחד ברימו‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫שהטילה נפל לבור‪,‬‬

‫איתיביה )כא ד‪:‬ד(‪:‬‬ ‫ובא כה והצי‪ 3‬לידע א זכר א נקבה‪,‬‬
‫‪98‬‬
‫כב‬
‫נכרי מבטל עבודה זרה שלו ושל חברו‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫ובא מעשה לפני חכמי וטיהרוהו‪,‬‬
‫כג‬
‫וישראל אינו מבטל עבודה זרה של נכרי;‬ ‫מפני שחולדה וברדלס מצוי ש;‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
‫אמאי?‬ ‫והא הכא דודאי הטילה נפל‪,‬‬

‫כד‬
‫תיהוי כעבודה זרה שנשתברה מאליה!?‬ ‫ספק גררוהו ספק לא גררוהו‪,‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי!?‬
‫שפחסה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫וכי פחסה מאי הוי?‬

‫רש"י‬
‫והא תנ )כא ד‪:‬ה(‪:‬‬ ‫‪18‬‬
‫פחסה א על פי שלא חסרה ‬ ‫‪ .ÈÏÈ·Ë È‡„Â„ ‡Î‰ ‡‰Â 1‬כיו שאנו רואי שנגמרה מלאכת ודאי בחזקת טבל‬
‫בטלה!?‬ ‫היו מיד‪:‬‬
‫כה‬
‫הני מילי דפחסה גוי‪,‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪ .‡Â‰ È‡„ÂÂ È‡„Â Ì˙‰ 2‬כי היכי דפשיטא ל) שהיו טבל ה''נ פשיטא ל)‬
‫אבל פחסה ישראל לא בטלה‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫שעישר החבר מיד שמוחזק בכ)‪:‬‬
‫‪ .‡Â‰ ˜ÙÒÂ ˜ÙÒ ‡''·‡Â 3‬כי היכי דמספקא ל א עישר א לאו נמי מספקא‬
‫ו¯·‡ אמר‪:‬‬ ‫‪21‬‬
‫ל א היו מעול טבל א לאו דאע''ג דנגמרה מלאכת השתא ונתמרחו בכרי‬
‫לעול כי פחסה ישראל נמי בטלה‪,‬‬ ‫איכא למימר לא באו לכלל טבל מעול‪:‬‬
‫‪ .‡ÈÚ˘Â‡ È·¯Î Â‰Ï „·Ú„ 4‬דהכניסה במו‪ 3‬שלה ולא ראה פני הבית ואע''ג‬
‫אלא גזרה דלמא מגבה לה והדר מבטיל לה‪,‬‬ ‫‪22‬‬
‫דטבל שלא ראה פני הבית מיתסר באכילת קבע והכא מחזקינ להו בחזקת‬
‫והוי עבודה זרהכו ביד ישראל‪,‬‬ ‫מתוקני ושרינ להו באכילת קבע אי כא ספק מוציא מידי ודאי דאכילת קבע‬
‫כח‬
‫וכל עבודה זרהכז ביד ישראל אינה בטלה עולמית‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫בדאורייתא לא אשכחינ ומדרבנ הוא דמיתסר והימנוה רבנ לחזקת חבר‬
‫לתקנתא דידהו אבל אי הוה חזינ ליה דמרחינהו קוד שראו פני הבית ובאו‬
‫לכלל טבל לא נפקי תו מידי ודאי עד דמעשרינהו קמ‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .‰ÒÈÎÓÂ 5‬לחצירו במו‪ 3‬שלה ולא ימרחנה בכרי בגור שבשדה דמירוח הוא‬
‫גמר מלאכה והכנסתו לבית היא^ קובעתו למעשר לאסור בו אכילת עראי‬
‫כדאמרינ בהשוכר את הפועלי )ב''מ פח‪ (.‬וכיו דהכניסה קוד גמר מלאכה לא‬
‫‪ .ÏÙ ÔÈÓÎ 12‬וספק ספיקא היא דשמא לא נפל היה אלא שפיר מלא רוח‪:‬‬ ‫קבעה ליה לכ) וכי מהדר להו וממרח להו בתו) הבית לא מקבעי דפני הבית‬
‫‪ .‰ÏÈÙ‰ ÁÂ¯ Ì‡ Ú„ÈÏ 13‬ולא תשב עליו ימי טומאה וטהרה א נפל הפילה‪:‬‬ ‫הוא דקבעי ולא תו) הבית כדילי הת מואכלו בשערי) ואפילו מירחו בשדה‬
‫‪ .'ÂÎÂ ¯ÓÂÏ ÈˆÓ˙ Ì‡Â 14‬וא יראה שהוא נפל עדיי יצי‪ 3‬א זכר א נקבה‪:‬‬ ‫והכניסו דר) גגות וקרפיפות אמרינ בברכות )לה‪ (:‬דלא מקבעי‪:‬‬
‫‪ .Â‰Â¯¯‚ È‡„Â 15‬שחזקת בכ) והא ודאי הוא‪:‬‬ ‫‪ .˙ÏÎÂ‡ Â˙Ó‰· ‡‰˙˘ È„Î 6‬להכי נקט בהמתו דמאכל בהמתו קחשיב ליה‬
‫‪ .Â¯È·Á Ï˘Â ÂÏ˘ 16‬בי ששניה עובדי ליראה אחת בי שזה עובד לפעור וזה‬ ‫אכילת עראי וליכא אפילו איסורא דרבנ כדתנ במסכת פאה )פ''א מ''ו( מאכיל‬
‫למרקוליס והא דע"ז מותרת ע''י ביטול נפקא לקמ )נב‪ (.‬מני לגוי^ שפוסל‬ ‫לבהמה לחיה ולעופות עד שימרח בכרי אלמא מאכל בהמה עראי קרי ליה‬
‫אלוה^ וכו'‪:‬‬ ‫דאילו גבי אד א על גב דלא נמרחו אסור לאכול קבע אלא עראי ולגבי לא‬
‫‪ .‰ÒÁÙ˘ 17‬הכה עליה ישראל בפטיש עד שנתמעכה צורתה אבל לא חיסרה‬ ‫ראה פני הבית נמי בהמתו שריא אבל איהו אסור מדרבנ לאכול קבע אלא עראי‬
‫כלו הלכ) לא בטיל‪:‬‬ ‫אבל אי ראה פני הבית אפילו מאכל בהמה חייב במעשר דהא דתנ )דמאי פ''א‬
‫‪ .Ô˙‰Â 18‬גבי גוי^ פחסה אע''ג וכו'‪:‬‬ ‫מ''ג( הלוקח לזרע ולבהמה פטור בדמאי תנינ לה‪:‬‬
‫‪ ^.ÈÂ‚ ‰ÒÁÙ ÈÏÈÓ È‰ 19‬דגלי דעתיה ומבזי ומבטל לה‪:‬‬ ‫‪ .˜ÈˆÓ 7‬גברא אלמא וישראל הוה‪:‬‬
‫‪ .‡Ï Ï‡¯˘È ‰ÒÁÙ Ï·‡ 20‬דלא דמי לעבוד' זר'^ שנשתברה מאליה דהת אמר‬ ‫‪ .Â· ıÈˆ‰Â 8‬על שפת הבור לידע א זכר‪:‬‬
‫איהי נפשה לא מצלה וכו' אבל הכא קסבר גוי לא קפידא ע"ז^ אפחיסה‪:‬‬ ‫‪ .Ô‰Î 9‬חכ ומורה הוראה הוה ונתכוי להורות לה ישיבת ימי הטומאה וימי‬
‫‪ .ÈÓ Ï‡¯˘È ‰ÒÁÙ ÈÎ ÌÏÂÚÏ ¯Ó‡ ‡·¯Â 21‬הוי ביטול מעליא‪:‬‬ ‫טהרה‪:‬‬
‫‪ .‡Ï‡ 22‬רבנ גזור דכל ביטול ישראל לאו ביטול גזירה דלמא מגבה לה וקני לה‬ ‫‪ .ÒÏ„¯· 10‬בלשו ארמי אפא‪:‬‬
‫בהגבהה דכל דבר הפקר כגו מציאה נקנית בהגבהה‪:‬‬ ‫‪ .Ì˘ ÔÈÂˆÓ 11‬וכבר אכלוהו או גררוהו לחור שלה ולא איהל כה זה על המת‪:‬‬

‫קח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מב‪:‬‬
‫ודאי ישראל חתכו אסור;‬

‫אמאי?‬ ‫איתיביה‪:‬‬
‫תיהוי כעבודה זרהלט שנשתברה מאליה!?‬ ‫גויכט שהביא אבני מ המרקוליס‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫הכא נמי כד¯·‡‪.‬‬ ‫וחיפה בה דרכי וטרטיאות מותרות;‬

‫‪3‬‬
‫וישראל שהביא אבני מ המרקוליס‪,‬‬

‫איתיביה )כא ח(‪:‬‬ ‫וחיפה בה דרכי וטרטיאות אסורות;‬
‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬ ‫‪1817‬‬ ‫אמאי?‬
‫ל‬
‫א לא ירקות בימות הגשמי‪,‬‬ ‫תיהוי כעבודה זרה שנשתברה מאליה!?‬
‫מ‬
‫מפני שהנבייה נושרת עליה והוה לה לזבל;‬
‫‪19‬‬ ‫הכא נמי כד¯·‡‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫אמאי?‬
‫תיהוי כעבודה זרהמא שנשתברה מאליה!?‬ ‫איתיביה‪:‬‬
‫שאני הת‪,‬‬ ‫גוי ששיפה עבודה זרהלא לצרכו ‬
‫‪5‬‬
‫מב‬
‫מב‪ :‬דעיקר עבודה זרה קיימת‪* .‬‬ ‫‪20‬‬ ‫היא ושיפוייה מותרי;‬ ‫‪6‬‬
‫מג‬ ‫לצרכה ‬ ‫‪7‬‬
‫והא שיפויי דעיקר עבודה זרה קיימת‪,‬‬ ‫היא אסורה‪ ,‬ושיפוייה מותרי;‬
‫‪8‬‬
‫וקתני‪:‬‬ ‫לב‬
‫וישראל ששיפה עבודה זרה‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫לצרכה ‬ ‫בי לצרכו בי לצרכה ‬

‫היא אסורה ושיפוייה מותרי!?‬ ‫היא ושיפוייה אסורי;‬
‫¯· ‪ Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬אמר‪:‬‬ ‫אמאי?‬
‫לפי שאי עבודה זרהמד בטלה דר) גדילתה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫תיהוי כעבודה זרהלג שנשתברה מאליה!?‬ ‫‪10‬‬
‫הכא נמי כד¯·‡‪.‬‬

‫איתיביה ¯·‪ ˘È˜Ï Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬ל¯·‪) ÔÁÂÈ È‬מעילה ג‪:‬ח(‪:‬‬
‫ק שבראש האיל של הקדש ‬ ‫איתיביה )כא ג(‪:‬‬
‫לא נהני‪ ,‬ולא מועלי;‬
‫‪23‬‬ ‫‪22‬‬
‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬
‫בראשה של אשרה יתיז בקנה;‬
‫‪24‬‬
‫שוחק וזורה לרוח או מטיל לי;‬ ‫‪11‬‬
‫קא סלקא דעת) ‬ ‫אמרו לו‪:‬‬ ‫‪12‬‬
‫כגו ששברה ממנו עצי וקינתה בה‪,‬‬ ‫א הואלד נעשה זבל‪ ,‬וכתיב )דברי יג‪,‬יח(‪:‬‬
‫וקתני‪:‬‬‫‪25‬‬
‫יתיז בקנה!?‬ ‫"וְ לֹאלה יִ ְד ַּבק ְּבי ְָד ָך ְמא ּו ָמה ִמן ַה ֵח ֶרם";‬
‫הכא במאי עסקינ?‬ ‫אמאי?‬
‫כגו דאייתי עצי מעלמא וקינתה בה‪.‬‬ ‫תיהוי כעבודה זרהלו שנשתברה מאליה!?‬
‫הכא נמי כד¯·‡‪.‬‬
‫דיקא נמי‪ ,‬דקתני גבי הקדש‪:‬‬
‫לא נהני‪ ,‬ולא מועלי;‬ ‫‪26‬‬ ‫איתיביה‪:‬‬
‫אי אמרת בשלמא דאייתי עצי מעלמא ‬ ‫¯·‪ÔÈÒ‡È Ô· ÈÒÂÈ È‬לז אומר‪:‬‬
‫היינו דקתני גבי הקדש‪:‬‬ ‫מצא צורת דרקו וראשו חתו)‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫לא נהני‪ ,‬ולא מועלי;‬ ‫ספק גוילח חתכו‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫לא נהני מדרבנ‪,‬‬ ‫ספק ישראל חתכו מותר‪,‬‬

‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫ולא מועלי מדאורייתא‪,‬‬

‫רש"י‬
‫רש"י‬ ‫‪ .˙ÈÓÏÂÚ ‰ÏË· ‰Ï ÔÈ‡ 1‬וטעונה גניזה כדילפינ בפרק ]ר''י[ )לקמ נב‪ (.‬מוש‬
‫‪ .¯˙ÂÓ 16‬דתלינ בגוי^ דהא ספק ספיקא הוא ושמא לא נעבד מעול‪:‬‬ ‫בסתר‪:‬‬
‫‪ .˙Â˜¯È ‡Ï Û‡ 17‬מתני' קתני זורעי תחתיה של אשירה ירקות בימות הגשמי‬ ‫‪ .ÒÈÏÂ˜¯Ó 2‬יש גוי^ שעובדי לגל של אבני וקורי לה מרקוליס וכל הבא‬
‫שהצל קשה לה וכ צל איל קשה לה ואי נהנה ממנה אבל לא בימות החמה‬ ‫זורק לה אב והיא עבודתה‪:‬‬
‫שהצל יפה לה ונמצא נהנה מאשירה כל אשירה איל הוא‪:‬‬ ‫‪ .˙¯˙ÂÓ 3‬שהרי ביטלו הגוי^ שסתר לגל‪:‬‬
‫‪ .ÌÈÓ˘‚‰ ˙ÂÓÈ· ˙Â˜¯È ‡Ï Û‡ ¯ÓÂ‡ ÈÒÂÈ È·¯ 18‬לפי שהנבייה נושרת על‬ ‫‪ .‡·¯„Î 4‬דלמא מגבה לה לכולה מרקוליס ברישא והדר מבטל ליה וסותרו‪:‬‬
‫הירקות והוה לזבל ונמצא בעל הירק נהנה מ האשירה‪:‬‬ ‫‪ .ÂÎ¯ˆÏ 5‬שצרי) לשפאי להסיק בשפאיה‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÈ· 19‬ה העלי הנושרי מ האיל בימות הגשמי‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ¯˙ÂÓ ‰È‡Ù˘Â ‡È‰ 6‬דהא בטלה גוי^ ששיפה ]לצרכו[‪:‬‬
‫‪ .˙ÓÈÈ˜ ^Ê"Ú ¯˜ÈÚ„ 20‬האיל לא בטל הלכ) נבייה הנושרת ממנה אסורה‪:‬‬ ‫‪ .‰Î¯ˆÏ 7‬ליפותה‪:‬‬
‫‪ .‰˙ÏÈ„‚ Í¯„ 21‬זה דרכה כל השנה להשיר עלי שלה ולגדל אחרי אבל שפא‬ ‫‪ .ÔÈ¯˙ÂÓ ‰È‡Ù˘Â 8‬דמיזרק זריק להו ולא פלח להו‪:‬‬
‫גוי^ דעתו לבטל ולהשליכ‪:‬‬ ‫‪ .‰¯Ê ‰„Â·Ú ‰ÙÈ˘˘ Ï‡¯˘È 9‬של גוי דאי של ישראל אפי' שיפה נמי גוי^ היא‬
‫‪ .ÔÈ‰ ‡Ï 22‬דאסור מדרבנ‪:‬‬ ‫ושפאיה אסורי דעבוד' זרה^ דישראל לאו בת בטולי היא‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏÚÂÓ ‡ÏÂ 23‬א נהנה לא מעל מדאורייתא שיתחייב קרב מעילה לקמ‬ ‫‪ .ÈÂ‰È˙ 10‬ה) דשיפה ישראל לצרכו כעבודה זרה^ שנשתברה מאליה‪:‬‬
‫מפרש טעמא‪:‬‬ ‫‪ .ÁÂ¯Ï ‰¯ÂÊÂ ˜ÁÂ˘ 11‬המוצא עבוד' זרה^ של מתכת‪:‬‬
‫‪ .‰˜· ÊÈ˙È 24‬ישלי) עצי הקנה במקל מ האיל וישרפנה ויהנה מה ולא יעלה‬ ‫‪ .Ï·Ê ˙È˘Ú ‡È‰ Û‡ ÂÏ Â¯Ó‡ 12‬כלומר הוא מתכוי לאבדה שלא יהנה ישראל‬
‫על האשירה ויטל דא כ נמצא משתמש באשירה במקו סול וזו היא הנאה‬ ‫ממנה וג עתה יהנה ישראל ממנה שהרי השחקי נעשי זבל ונאמר לא ידבק‬
‫ממנו מ האשירה‪:‬‬ ‫ביד) מאומה‪:‬‬
‫‪ .‰˜· ÊÈ˙È È˙˜Â 25‬וישרו עצי הקנה אלמא ע"ז^ שנשתברה מאליה מותרת‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂ˜¯„ ˙¯Âˆ 13‬סתמא לע"ז^ כדתנ במתניתי )מב‪:(:‬‬
‫‪ .ÔÈ‰ ‡Ï 26‬מדרבנ דלמא אתו לאיתהנויי מעצי האיל דהקדש גופיה‬ ‫‪ .ÂÎ˙Á ^ÈÂ‚ ˜ÙÒ 14‬והוי ביטול‪:‬‬
‫ובאשירה לא גזור משו דבדילי מינה‪:‬‬ ‫‪ .ÂÎ˙Á Ï‡¯˘È ˜ÙÒ 15‬ולא הוי ביטול‪:‬‬

‫קט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מב‪:‬‬
‫הרי אלו זבחי מתי!?‬ ‫דהא לא קדישי‪,‬‬

‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫‪11‬‬
‫אלא אי אמרת ששברה עצי ממנו וקינתה בה ‬
‫מיפלח‪,‬‬ ‫אמאי לא מועלי?‬
‫לכל דמשכחי פלחי;‬ ‫הא קדישי!‬
‫מיצר ומפלחי‪,‬‬ ‫מידי איריא?‬ ‫‪1‬‬
‫הני תלתא דחשיבי ציירי להו ופלחי להו‪,‬‬

‫‪12‬‬
‫הכא בגידולי הבאי לאחר מכא עסקינ‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫למידי אחרינא לנוי בעלמא עבדי להו‪.‬‬ ‫וקא סבר אי מעילה בגידולי‪.‬‬
‫מנקיט ¯· ˘˘˙ חומרי מתנייתא ותני‪:‬‬ ‫ו¯·‪ Â‰·‡ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫‪3‬‬
‫כל המזלות מותרי‪ ,‬חו‪ 3‬ממזל חמה ולבנה;‬ ‫מאי יתיז?‬

‫וכל הפרצופי מותרי‪ ,‬חו‪ 3‬מפרצו אד;‬ ‫יתיז באפרוחי‪.‬‬
‫וכל הצורות מותרות‪ ,‬חו‪ 3‬מצורת דרקו‪.‬‬
‫‪1413‬‬
‫אמר ליה ¯·‪ ·˜ÚÈ È‬ל¯·‪:‡ÙÈÏÁ˙ ¯· ‰ÈÓ¯È È‬‬

‫אמר מר‪:‬‬ ‫אסברה ל) ‬ ‫‪4‬‬
‫כל המזלות מותרי‪ ,‬חו‪ 3‬ממזל חמה ולבנה‪.‬‬

‫‪15‬‬ ‫באפרוחי כא וכא מותרי‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫הכא במאי עסקינ?‬ ‫בביצי כא וכא אסורי‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫אילימא בעושה;‬
‫‪16‬‬ ‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬
‫אי בעושה‪,‬‬ ‫ואפרוחי שצריכי לאמ כביצי דמו‪.‬‬
‫כל המזלות מי שרי?‬
‫והכתיב )שמות כ‪,‬יט(‪" :‬לֹא ַתעֲ ׂש ּון ִא ִּתי"‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫משנה )ג(‪:‬‬
‫"לֹא ַתעֲ ׂש ּון" כדמות שמשי המשמשי לפני במרו!‬ ‫המוצא כלי‪,‬‬
‫ועליה צורת חמה‪ ,‬צורת לבנה‪ ,‬צורת דרקו ‬ ‫‪7‬‬
‫אלא פשיטא במוצא;‬

‫‪18‬‬
‫וכדתנ )כא(‪:‬‬ ‫יוליכ לי המלח;‬

‫המוצא כלי‪,‬‬ ‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪:‬‬
‫ועליה צורת חמה‪ ,‬צורת לבנה‪ ,‬צורת דרקו ‬ ‫שעל המכובדי אסורי‪ ,‬שעל המבוזי מותרי‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫יוליכ לי המלח;‬

‫אי במוצא אימא מציעתא‪:‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫כל הפרצופות מותרי‪ ,‬חו‪ 3‬מפרצו אד;‬ ‫למימרא ‬
‫אי במוצא ‬ ‫דלהני הוא דפלחי להו‪,‬‬
‫פרצו אד מי אסור?‬ ‫למידי אחרינא לא?‬
‫והתנ‪:‬‬ ‫ורמינהי‪:‬‬
‫המוצא כלי‪,‬‬ ‫השוחט לשו הרי‪ ,‬לשו גבעות‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫ועליה צורת חמה‪ ,‬צורת לבנה‪ ,‬צורת דרקו ‬ ‫לשו ימי‪ ,‬לשו נהרות‪,‬מה לשו מדבר‪,‬‬
‫מו‬
‫יוליכ לי המלח;‬ ‫לשו חמה‪ ,‬לשו לבנה‪ ,‬לשו כוכבי‪ ,‬לשו מזלות‪,‬‬
‫צורת דרקו אי‪,‬‬ ‫לשו מיכאל השרמז הגדול‪ ,‬לשו שילשול קט ‬
‫‪10‬‬
‫פרצו אד לא!?‬

‫אלא פשיטא בעושה‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫רש"י‬
‫וכד¯· ‪.Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪ .‡È¯È‡ È„ÈÓ 1‬כלומר מהא לא תסייעיה לר' יוחנ לעול בשקינתה בעצי הקדש‬
‫גופו ומשו הכי לא מועלי‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .ÔÈ‡·‰ ÔÈÏÂ„È‚·„ 2‬באיל אחר שהוקדש עסקי' והוא לא הקדיש אלא איל‬
‫‪ .ÏÂ˘ÏÈ˘ 10‬תולעת אלמא אורחייהו למיפלחינהו ומסתמא נמי נגזור דלמא‬ ‫וקסבר האי תנא אי מעילה בגידולי ומדרבנ הוא דאסירי וגבי אשירה נמי‬
‫פלחינהו‪:‬‬ ‫בשקינתה בעצי אשירה עצמ וקתני יתיז כריש לקיש‪:‬‬
‫‪ .ÈÁÏÙ ÈÁÎ˘Ó„ ÏÎÏ ÁÏÙÈÓ ÈÈ·‡ ¯Ó‡ 11‬ומספיקא לא גזור רבנ עלייהו דא‬ ‫‪ .ÔÁÂÈ ¯''‡ Â‰·‡ È·¯Â 3‬מהדר לתרוצי לתיובתיה בשינויא אחרינא לעול לא‬
‫כ אי ל) המותר‪:‬‬ ‫תוקמה בשינויא דחיקא דאייתי עצי מעלמא ואפילו הכי לא תיל מיניה היתר‬
‫‪ .Â‰Ï ÈÁÏÙÂ Â‰Ï È¯ÈÈˆ 12‬הלכ) ציירי להו מיצר ומיפלח לצייר צורה כדי‬ ‫שברי עבודה זרה^ דהא דקתני יתיז בקנה אאפרוחי קאי לא אעצי ואיצטרי)‬
‫לעבדה להני תלת דחשיבי להו וכו'‪:‬‬ ‫לאשמועינ דלא גזרינ התזת קנה שמא יעלה דר) האיל ורישא בעצי וקסבר‬
‫‪ .ÔÂ˜¯„ 13‬דומה לנחש‪:‬‬ ‫אי מעילה בגידולי וגלי אהקדש דאסור מדרבנ וכ''ש לאשירה דמדאורייתא‬
‫‪ .È¯ÓÂÁ ËÈ˜Ó 14‬מלקט משניות החמורות לתרצ ואומר בבית המדרש כדי‬ ‫נמי אסירא תוספת יותר מעיקרה כדתנ במתני' גידעו ופיסלו לע"ז^ והחלי‬
‫שיתנו לב לפרק‪:‬‬ ‫נוטל מה שהחלי והשאר מותר והא דלא ערבינהו משו דלא מצי למיתני ליה‬
‫‪ .ÌÈ¯˙ÂÓ 15‬לקמ )מג‪ (:‬מפרש מאי מותרי ודגי לא קרי פרצו אלא צורה‪:‬‬ ‫ולא מועלי באשירה דהא לא שייכא בה די מעילה וסיפא באפרוחי וגלי‬
‫‪ .‰˘ÂÚ· ‡ÓÈÏÈ‡ 16‬והאי מותרי דקאמר מותר לצייר‪:‬‬ ‫באשירה וה''ה להקדש וקסבר אי מעילה בגידולי‪:‬‬
‫‪ .È˙‡ 17‬בדמות העומדי אצלי‪:‬‬ ‫‪ .ÍÏ ‰¯·Ò‡ 4‬מתני' אליבא דר' יוחנ‪:‬‬
‫‪ .‡ˆÂÓ· 18‬ומותרי בהנאה קאמר‪:‬‬ ‫‪ .Ô‡ÎÂ Ô‡Î 5‬בי בהקדש בי באשירה מותרי דאי צריכי לאיל‪:‬‬
‫‪ .‰˘ÂÚ· ‡ËÈ˘Ù ‡Ï‡ 19‬דכל פרצופי כגו דחיה ובהמה מותר לצייר וא על‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ Ô‡ÎÂ Ô‡Î ÌÈˆÈ·· 6‬שצריכי לאיל וגזור בה רבנ כעל איל עצמו‪:‬‬
‫גב דשור ואריה ונשר שמשי של מעלה ה לא דמו דהת ארבעת יחד לגו‬ ‫‪ .‰ÓÁ ˙¯Âˆ :'È˙Ó 7‬צורת^ מזל חמה וכ לבנה ורבנ היא דאמרי )לעיל מ‪ (:‬כל‬
‫אחד והכא חד פרצו ותו לא חו‪ 3‬מפרצו אד דאפילו לחודיה אסור‪:‬‬ ‫שאר צלמי מותרי ובגמ' מפרש מאי שנא הני‪:‬‬
‫‪ .Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰ ·¯„ÎÂ 20‬דאמר לקמ בשמעתי קרי ביה לא תעשו‬ ‫‪ .ÌÈ„·ÂÎÓ‰ ÏÚ˘ 8‬שעל כלי מכובדי שתשמיש לכבוד ובגמ' מפרש לה‪:‬‬
‫אותי כדמותי‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈ¯‰ Ì˘Ï :'Ó‚ 9‬לשר הממונה על ההרי‪:‬‬

‫קי‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מג‪.‬‬
‫מצא גוימט גדול ואמר לו‪ :‬בטלה‪,‬‬

‫ולא בטלה‪.‬‬ ‫אי בעושה אימא סיפא‪:‬‬
‫סטרו‪ ,‬ובטלה‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫כל הצורות מותרות‪ ,‬חו‪ 3‬מצורת דרקו‪,‬‬
‫שמע מינה תלת‪:‬‬ ‫ואי בעושה צורת דרקו מי אסיר?‬
‫שמע מינה ‬ ‫והכתיב )שמות כ‪,‬יט(‪:‬‬
‫נכרי מבטל עבודה זרהנ שלו ושל חבירו;‬ ‫*‬ ‫"לֹא ַתעֲ ׂש ּון ִא ִּתי אֱ ל ֵֹהי ֶכ ֶסף וֵ אל ֵֹהי זָ ָהב"‪,‬‬ ‫מג‪.‬‬
‫נא‬ ‫הני אי‪,‬‬
‫ושמע מינה ‬ ‫‪1‬‬
‫נב‬ ‫צורת דרקו לא!?‬

‫נכרי מבטל עבודה זרה בעל כרחו‪.‬‬
‫ושמע מינה ‬ ‫אלא פשיטא במוצא‪,‬‬
‫יודע בטיב עבודה זרהנג ומשמשיה מבטל‪,‬‬ ‫וכדתנ‪:‬‬
‫נה‬
‫ושאינו יודע בטיב עבודה זרהנד ומשמשיה אינו מבטל;‬ ‫המוצא כלי‪,‬‬
‫ועליה צורת חמה‪.‬‬
‫מגד בה ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬ ‫רישא וסיפא במוצא‪,‬‬
‫ולית ליה ל¯·‪ È·È¯· ¯Ù˜‰ ¯ÊÚÏ‡ È‬הא דתנ‪:‬‬ ‫ומציעתא בעושה!?‬
‫המציל מ הארי‪ ,‬ומ הדוב‪ ,‬ומ הנמר‪,‬‬ ‫אמר ‡·‪ :ÈÈ‬אי‪,‬‬
‫ומ הגייס‪ ,‬ומ הנהר‪ ,‬ומזוטו של י‪ ,‬ומשלוליתו של נהר‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫רישא וסיפא במוצא‪,‬‬
‫והמוצא בסרטיא ופלטיא גדולה‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫ומציעתא בעושה‪.‬‬
‫ובכל מקו שהרבי מצוי ש הרי אלו שלו‪,‬‬
‫מפני שהבעלי מתייאשי מה!?‬
‫‪14‬‬
‫¯·‡ אמר‪:‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫כולה במוצא‪,‬‬
‫נהי דמינה מייאש‪,‬‬ ‫ומציעתא ¯·‪ ‰„Â‰È È‬היא‪,‬‬
‫מאיסורא מי מייאש?‬ ‫‪15‬‬
‫מימר אמר ‬ ‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬מוסי ‪:‬‬
‫אי גוינו משכח לה ‬ ‫א דמות מניקה וסר אפיס‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫מפלח פלח לה‪,‬‬ ‫מניקה על ש חוה שמניקה כל העול כולו‪,‬‬

‫אי ישראל משכח לה ‬ ‫סר אפיס על ש יוס שסר ומפיס את כל העול כולו;‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫איידי דדמיה יקרי מזבי לה לגוינז ופלח לה‪.‬‬ ‫והוא דנקיט גריוא וקא כייל‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫והיא דנקטא ב וקא מניקה‪.‬‬

‫תנ הת )ראש השנה ב‪:‬ח(‪:‬‬
‫נח‬
‫דמות צורות לבנות היו לו ‪,Ï‡ÈÏÓ‚ Ô·¯Ï‬‬ ‫‪16‬‬
‫בעלייתו בטבלא בכותל‪,‬‬ ‫איזהו צורת דרקו?‬
‫שבה מראה את ההדיוטות‪ ,‬ואומר לה‪:‬‬ ‫פירש ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫כזה ראית או כזה ראית‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫כל שיש לו ציצי בי פרקיו‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫מחוי ¯·‪ ÈÒ‡ È‬בי פרקי צואר‪.‬‬

‫ומי שרי?‬
‫והכתיב )שמות כ‪,‬יט(‪" :‬ל ֹא ַתעֲ ׂש ּון ִא ִּתי"‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪:‡ÈÁ È·¯· ‡ÓÁ È‬‬
‫"לֹא ַתעֲ ׂש ּון" כדמות שמשי המשמשי לפני!‬ ‫‪18‬‬
‫הלכה כ¯·‪.¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫‪8‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫לא אסרה תורה אלא שמשי שאפשר לעשות כמות‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬
‫כדתניא‪:‬‬ ‫פע אחת הייתי מהל) אחר ¯·‪ È·È¯· ¯Ù˜‰ ¯ÊÚÏ‡ È‬בדר)‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫ומצא ש טבעת ועליה צורת דרקו‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫ומצא גוימח קט ולא אמר לו כלו‪,‬‬

‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .Â¯ËÒ 11‬הכהו על הלחי‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ Ï˘ ÂËÂÊ 12‬לשו י החוזר לאחוריו עשר וחמש עשרה פרסאות ושוט כל‬
‫מה שמוצא בדר) חזרתו וכ עושה בכל יו‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ‡ È‰ 1‬שמשי שבמרו אבל צורת דרקו דאינה במרו שריוה‪:‬‬
‫‪ .˙ÈÏÂÏ˘ 13‬כשהנהר גדל ויוצא על גדותיו ופושט‪:‬‬ ‫‪ .‰˜ÈÓ 2‬אשה מניקה ב‪:‬‬
‫‪ .Ô‰Ó ÔÈ˘‡ÈÈ˙Ó 14‬וכיו דאייאש גוי^ בטלה מדעתיה דלא למפלחה ותו לא‬ ‫‪ .ÒÈÙ‡ ¯Ò 3‬שסר ונעשה שר‪:‬‬
‫צרי) לבטולה‪:‬‬ ‫‪ .ÌÏÂÚ‰ ÏÎ ˙‡ ÒÈÙ‰Â 4‬בשני רעבו והפיס כמו והפיס דעתו אלמא פרצו אד‬
‫‪ .˘‡ÈÈÓ ÈÓ ‡¯ÂÒÈ‡Ó 15‬עדיי הגוי שאיבדה קור' לה עבודה זרה^ דמימר אמר‬ ‫לרבי יהודה אסור‪:‬‬
‫וכו'‪:‬‬ ‫‪ .ÏÈÈÎ ‡˜Â ‡ÂÈ¯‚ Ë˜„ ‡Â‰Â 5‬אסור על ש יוס אבל פרצו אד גרידא שרי‬
‫‪ .˙Â·Ï ˙Â¯Âˆ ˙ÂÓ„ 16‬גרסינ‪:‬‬ ‫בהנאה‪:‬‬
‫‪ .Ì˙È‡¯ ‰ÊÎ 17‬כדי לבדק א יהיו דבריה מכווני‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈˆÈˆ 6‬תרגו של סנפיר לשו אחר כמו שערות‪:‬‬
‫‪ .È˘Ó˘ ˙ÂÓ„Î ÔÂ˘Ú˙ ‡Ï 18‬הכא לא גרסינ במרו‪:‬‬ ‫‪ .ÂÈ˜¯Ù 7‬חליותיו‪:‬‬
‫‪ .Ô˙ÂÓÎ ˙Â˘ÚÏ ¯˘Ù‡˘ 19‬ממש כגו שמשי של מטה חצר ואול והיכל‬ ‫‪ .˘''¯Î ‰ÎÏ‰ 8‬שא אי לו ציצי מותר‪:‬‬
‫ומנורה אבל שמשי של מעלה שאי אפשר לעשות כמות ממש אלא ציור‬ ‫‪ .È·È¯· 9‬כלומר אד גדול וכ קורי לו בכינוי‪:‬‬
‫דוגמת מותר‪:‬‬ ‫‪ .˙Ú·Ë ‡ˆÓ 10‬ולא הגביהה עד שבטלה הגוי‪^:‬‬

‫קיא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מג‪:‬‬
‫ושבמדור התחתו מי שרי?‬ ‫לא יעשה אד בית תבנית היכל‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫אכסדרה תבנית אול‪ ,‬חצר תבנית עזרה‪,‬‬

‫ש ַמיִ ם" )ש‪,‬ג(‬
‫"אֲ ׁ ֶשר ּ ַב ּ ׁ ָ‬ ‫שולח תבנית שולח‪ ,‬מנורה תבנית מנורה‪,‬‬
‫לרבות חמה ולבנה כוכבי ומזלות‪,‬‬ ‫אבל הוא עושה של חמשה ושל ששה ושל שמנה;‬ ‫‪2‬‬
‫" ִמ ּ ַמ ַעל" )ש(‪,‬‬ ‫ושל שבעה לא יעשה‪ ,‬אפילו של שאר מיני מתכות;‬
‫לרבות מלאכי השרת!?‬ ‫¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬נט ‪ ‰„Â‰È‬אומר‪:‬‬ ‫‪3‬‬
‫כי תניא ההיא לעובד‪.‬‬ ‫א של ע‪ 3‬לא יעשה‪,‬‬

‫כדר) שעשו בית חשמונאי;‬
‫אי לעובד ‬ ‫אמרו לו‪:‬‬
‫אפילו שילשול קט נמי!?‬ ‫מש ראיה?‬
‫אי הכי נמי;‬ ‫שפודי של ברזל היו וחופי בבע‪,3‬‬
‫‪4‬‬
‫ומסיפיה דקרא נפקא‪,‬‬ ‫העשירו עשאו של כס ‪,‬‬

‫דתניא‪:‬‬ ‫חזרו והעשירו עשאו של זהב‪.‬‬
‫"אֲ ׁ ֶשר ָּב ָא ֶרץ" )ש(‪,‬‬
‫לרבות ימי ונהרות הרי וגבעות‪,‬‬ ‫ושמשי שאי אפשר לעשות כמות מי שרי?‬
‫" ִמ ָּת ַחת" )ש(‪,‬‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫לרבות שילשול קט‪.‬‬ ‫"לֹא ַתעֲ ׂש ּון ִא ִּתי"‪,‬‬
‫"לֹא ַתעֲ ׂש ּון" כדמות שמשי המשמשי לפני במרו!?‬
‫‪5‬‬
‫ועשייה גרידתא מי שרי?‬ ‫אמר ‡·‪* :ÈÈ‬‬ ‫מג‪:‬‬

‫לא אסרה תורה אלא בדמות ארבעה פני בהדי הדדי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫"לֹא ַתעֲ ׂש ּון ִא ִּתי"‪,‬‬

‫"לֹא ַתעֲ ׂש ּון" כדמות שמשי המשמשי לפני במרו‪,‬‬ ‫אלא מעתה ‬
‫כגו חמה ולבנה‪ ,‬כוכבי ומזלות!?‬ ‫פרצו אד לחודיה תשתרי‪,‬‬
‫אלמה תניא‪:‬‬
‫שאני ¯·‪,Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬‬ ‫כל הפרצופות מותרי‪,‬‬
‫דאחרי עשו לו‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫חו‪ 3‬מפרצו אד!?‬
‫אמר ¯· ‪,Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‰„Â‰È‬‬
‫והא ¯· ‪ ‰„Â‰È‬דאחרי עשו לו‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫מפרקיה ד¯·‪ Ú˘Â‰È È‬שמיע לי‪:‬‬
‫ואמר ליה ˘‪ Ï‡ÂÓ‬ל¯· ‪ :‰„Â‰È‬שיננא‪,‬‬ ‫"לֹא ַתעֲ ׂש ּון ִא ִּתי" "לֹא ַתעֲ ׂש ּון" אותי;‬
‫סמי עיניה דדי!?‬ ‫‪10‬‬
‫אבל שאר שמשי שרי‪.‬‬
‫ס‬
‫שאני הת דכיו דחותמו בולט הוה ‬
‫סא‬
‫חישינ לחשדא‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫ושאר שמשי מי שרי?‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫טבעת שחותמה בולט ‬
‫‪12‬‬
‫"לֹא ַתעֲ ׂש ּון ִא ִּתי"‪,‬‬
‫אסור להניחה ומותר לחתו בה;‬
‫‪13‬‬
‫חותמה שוקע ‬ ‫‪14‬‬

‫"לֹא ַתעֲ ׂש ּון" כדמות שמשי המשמשי לפני במרו‪,‬‬
‫מותר להניחה ואסור לחתו בה‪.‬‬ ‫כגו אופני ושרפי וחיות הקדש ומלאכי השרת!?‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫ומי חיישינ לחשדא?‬ ‫לא אסרה תורה אלא שמשי שבמדור העליו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫והא בי כנישתא דש ויתיב בנהרדעא‪,‬‬

‫‪15‬‬
‫דאוקמי ביה אנדרטא‪,‬‬

‫‪16‬‬
‫והוו עיילי ביה ‡·‪ Ï‡ÂÓ˘„ ‰Â‬ו‪ ÈÂÏ‬ומצלו בגויה‪,‬‬ ‫רש"י‬
‫ולא חיישי לחשדא!?‬

‫‪ .ÏÎÈ‰ ˙È·˙ ˙È· 1‬בארכו ורחבו ורומו ושיעור מדת פתחיו אבל א נשתנה‬
‫במקצת מותר‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .˘ÓÁ Ï˘ ‰¯ÂÓ ‰˘ÂÚ Ï·‡ 2‬נרות ושל ששה ושל שמונה שאינ דומי לשל‬
‫מקדש ושל שבעה לא יעשה שהיא כשל מקדש ואפילו של שאר מיני מתכות‬
‫שא היא אע''פ שאינה של זהב כשרה במקדש כדילפי' בהקומ‪ 3‬רבה )מנחות‬
‫‪ .ÂÏ Â˘Ú ÌÈ¯Á‡„ 8‬גוי‪^:‬‬ ‫כח‪ (:‬מכלל ופרט וכלל אבל של ע‪ 3‬שרי דאינה כשרה במקדש דהפרט מפורש‬
‫‪ .ÂÏ Â˘Ú ÌÈ¯Á‡„ ‰„Â‰È ·¯„ ‡‰Â 9‬צורה בטבעת שהיה מניח‪:‬‬ ‫מתכת‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ„„ ‰ÈÈÚ ÈÓÒ 10‬פחות צורתו‪:‬‬ ‫‪ .‰˘ÚÈ ‡Ï ıÚ Ï˘ Û‡ ¯Ó‡ ‰„Â‰È ¯· ÈÒÂÈ È·¯ 3‬שא היא כשרה במקדש‬
‫‪ .‡„˘Á 11‬שלא יאמרו לה הוא עובד‪:‬‬ ‫ומלכות בית חשמונאי עשאוה במקדש של ע‪ 3‬לאחר שטימאו יוני את ההיכל‬
‫‪ .‰Ó˙ÂÁ 12‬צורתה‪:‬‬ ‫ונטלו כל כליו וגברה יד בית חשמונאי ונצחו דרבי יוסי בר יהודה דריש ליה‬
‫‪ .‰· ÌÂ˙ÁÏ ¯˙ÂÓÂ 13‬כשהוא חות שוקע החות בשעוה ואינו נראה מבחו‪:3‬‬ ‫בריבויי ומעוטי ועשית מנורת ריבה זהב טהור מיעט מקשה תיעשה המנורה חזר‬
‫‪ .Ú˜Â˘ ‰Ó˙ÂÁ 14‬אסור לחתו דכשהוא חות הוי חותמה בולט ולקמ פרי)‬ ‫וריבה ריבה כל מילי ומיעט חרס‪:‬‬
‫ה''נ ניחוש לחשדא‪:‬‬ ‫‪ .ıÚ·· 4‬בדיל‪:‬‬
‫‪ .·È˙ÈÂ Û˘„ 15‬ש מקו שהיה במדינת נהרדעא ויש אומ'~ יכניה וגלותו נטלו‬ ‫‪ .ÌÂ¯Ó· ÈÙÏ ÔÈ˘Ó˘Ó‰ 5‬אלמא שמשי עליוני קאסר‪:‬‬
‫עמה מאבני ירושלי ומעפרה ובנאוהו ש והיינו דש ויתיב בנהרדעא נישו‬ ‫‪ .ÌÈÙ ‰Ú·¯‡ 6‬פני שור ואד ואריה ונשר לחיה אחת דוגמת חיות הקדש‬
‫כא ונתיישב כא והיינו דכתיב כי רצו עבדי) את אבניה וכו'‪:‬‬ ‫דכתיב אתי השרויות אצלי‪:‬‬
‫‪ .‡Ë¯„‡ 16‬צל‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂÈÏÚ‰ ¯Â„Ó·˘ 7‬כדכתיב אתי אבל חמה ולבנה במדור התחתו ה‪:‬‬

‫קיב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מד‪.‬‬
‫יתם ֶאת ָה ֵעגֶל‪,‬‬ ‫ש ֶ‬‫את ֶכם * אֲ ׁ ֶשר עֲ ִ ׂ‬ ‫מד‪" .‬וְ ֶאת ַח ּ ַט ְ‬ ‫רבי שאני‪.‬‬
‫ֹתו ָּב ֵא ׁש‪,‬‬
‫שרֹף א ֹ‬ ‫לָ ַק ְח ִּתי וָ ֶא ְ ׂ‬
‫יטב ַעד אֲ ׁ ֶשר ַּדק לְ ָע ָפר‪,‬‬ ‫חון ֵה ֵ‬‫ֹתו ָט ֹ‬ ‫וָ ֶא ּכֹת א ֹ‬ ‫והא ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬דיחיד הוה!?‬ ‫‪1‬‬
‫רו ֶאל ַה ּנ ַַחל ַה ּי ֵֹרד ִמן ָה ָהר"!?‬ ‫וָ ַא ׁ ְשלִ ְך ֶאת עֲ ָפ ֹ‬

‫כיו דנשיא הוא שכיחי רבי גביה‪.‬‬
‫אמרוסו לו‪ :‬מש ראיה?‬ ‫ואיבעית אימא ‬
‫הרי הוא אומר‪:‬‬ ‫‪10‬‬ ‫דפרקי הואי‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫"וַ ִּיזֶר ַעל ּ ְפנֵי ַה ּ ַמיִ ם וַ ּי ׁ ְַש ְק ֶאת ְּבנֵי יִ ְ ׂש ָר ֵאל" )שמות לב‪,‬כ(‪,‬‬ ‫ואיבעית אימא ‬
‫לא נתכוי אלא לבודק כסוטות!‬ ‫להתלמד שאני‪,‬‬
‫אמר לה ¯·‪:ÈÒÂÈ È‬‬ ‫דתניא‪:‬‬
‫והלא כבר נאמר )דברי הימי ב טו‪,‬טז(‪:‬‬ ‫"לֹא ִתלְ ַמד לַ עֲ ׂש ֹות" )דברי יח‪,‬ט(‪,‬‬
‫ְ סז‬ ‫אבל אתה למד להבי ולהורות‪.‬‬
‫"וְ גַ ם ַמעֲ ָכה ֵאם ָא ָסא ַה ּ ֶמלֶ ך‪,‬‬
‫סח‬
‫‪12‬‬
‫ש ָתה לָ אֲ ׁ ֵש ָרה ִמ ְפלָ ֶצת‪,‬‬ ‫הֱ ִס ָיר ּה‪ִ 11‬מ ְ ּג ִב ָירה אֲ ׁ ֶשר ָע ְ ׂ‬
‫רון"!?‬
‫שרֹף ְּבנ ַַחל ִק ְד ֹ‬
‫סט‬
‫וַ ִּי ְכרֹת ָא ָסא ֶאת ִמ ְפלַ ְצ ּ ָת ּה‪ ,‬וַ ּי ֶָדק‪ 13‬וַ ִּי ְ ׂ‬
‫רבן שמעון בן גמליאל אומר‪:‬‬
‫סב‬
‫אמרוע לו‪:‬‬ ‫שעל המכובדין ‪ -‬אסורין‪,‬‬
‫מש ראיה?‬ ‫סג‬
‫ושעל המבוזין ‪ -‬מותרין ‪.‬‬
‫נחל קדרו אינו מגדל צמחי!‬
‫‪14‬‬
‫אלו ה מכובדי‪ ,‬ואלו הסד מבוזי?‬
‫ולא?‬ ‫אמר ¯·‪:‬‬
‫עא‬
‫והתנ‪:‬‬ ‫מכובדי למעלה מ המי‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫אלו ואלו מתערבי באמה ויוצאי לנחל קדרו‪,‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬

‫מבוזי למטה מ המי‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫ונמכרי לגנני לזבל‪ ,‬ומועלי בה!?‬

‫‪1817‬‬
‫מקומות מקומות יש בו‪,‬‬ ‫‪19‬‬
‫אלו ואלו מבוזי ה‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫יש מקו מגדל צמחי‪ ,‬ויש מקו שאי מגדל צמחי‪.‬‬ ‫אלא אלו ה מכובדי ‬
‫שעל השירי ועל הנזמי ועל הטבעות‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫מאי ִמ ְפלַ ְצ ָּת ּה?‬

‫אמר ¯· ‪:‰„Â‰È‬‬ ‫תניא כוותיה ד˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫דהוה מפליא ליצנותא‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מכובדי שעל השירי ועל הנזמי ועל הטבעות‪,‬‬
‫כדתני ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬ ‫מבוזי שעל היורות ועל הקומקמסי ועל מחמי חמי‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫כמי זכרות עשתה לה‪,‬‬ ‫ושעל הסדיני ועל המטפחות‪.‬‬

‫והיתה נבעלת לו בכל יו‪.‬‬
‫משנה )ג(‪:‬‬
‫אמר לה ¯·‪:ÈÒÂÈ È‬‬ ‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬
‫והלא כבר נאמר )מלכי ב יח‪,‬ד(‪:‬‬
‫שוחק וזורה לרוח או מטיל לי‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫"וְ ִכ ּ ַתת נְ ַח ׁש ַה ְּנח ׁ ֶֹשת אֲ ׁ ֶשר ָע ָ ׂשה מ ׁ ֶֹשה"!‬

‫‪21‬‬
‫אמרו לו‪:‬‬
‫אמרו לו‪:‬‬ ‫א הוא נעשה זבל‪ ,‬שנאמר )דברי יג‪,‬יח(‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫מש ראיה?‬
‫יִ ְד ַּבק ְּבי ְָד ָך ְמא ּו ָמה ִמן ַה ֵח ֶרם"‪.‬‬ ‫סה‬
‫"וְ ל ֹא‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÌÈÓ‰ ÈÙ ÏÚ ¯ÊÈÂ ¯ÓÂ‡ ‡Â‰ È¯‰ :'Ó‚ 10‬דליכא למיחש לזבל והאי דלא‬ ‫תניא‪:‬‬
‫השליכו לי של לא נתכוי אלא לבדק כסוטות שהמי בודקי אות שחטאו‬ ‫אמר לה ¯·‪:ÈÒÂÈ È‬‬
‫והורגי אות כדאמרי' הת )יומא סו‪ (:‬זיבח וקיטר בסיי גיפ ונישק באסכרה‬ ‫והלא כבר נאמר )דברי ט‪,‬כא(‪:‬‬
‫שמח בלבו בהדרוק‪:‬‬
‫‪ .‰¯È·‚Ó ‰¯ÈÒ‰ 11‬השפילה ממלכות‪:‬‬
‫‪ .˙ˆÏÙÓ 12‬לקמ מפרש‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÔÂ¯„˜ ÏÁ· Û¯˘ÈÂ ˜„ÈÂ 13‬ולא חייש לזבל מוידק קא מותיב‪:‬‬
‫‪ .'Â‚Â ÌÎ˙‡ËÁ ˙‡Â 14‬מואכות אותו טחו קא מותיב אבל מואשרו לאו‬
‫תיובתא היא דכל כמה דלא שחיק ליה מחובר בהדדי ואינו נעשה זבל‪:‬‬ ‫‪ .‰Â‰ „ÈÁÈ ‚''¯ ‡‰Â 1‬וניחוש לחשדא‪:‬‬
‫‪ .ÂÏ‡Â ÂÏ‡ 15‬דמי החיצוני ודמי הפנימיי ששיריה נשפכי על יסוד מזבח‬ ‫‪ .ÌÈ˜¯Ù„ 2‬של חוליות ולא היה מחבר אלא בשעת בדיקת עדי וכל יומא לא‬
‫החיצו וה יורדי מ היסוד לרצפה‪:‬‬ ‫חזו לה וליכא חשדא‪:‬‬
‫‪ .‰Ó‡· ÔÈ·¯Ú˙ÓÂ 16‬סילו של מי שהיה בעזרה‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÓ‰ ÔÓ ‰ÏÚÓÏ 3‬על אוגני הכלי‪:‬‬
‫‪ .Ì‰· ÔÈÏÚÂÓÂ 17‬לאו קרב מעילה קאמר דאי מעילה בד קדשי כדאמרינ‬ ‫‪ .ÌÈÓ‰ ÔÓ ‰ËÓÏ 4‬בשולי ובדפנות‪:‬‬
‫בפרק הוציאו לו אלא אסור ליהנות מה אלא בדמי‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÊÂ·Ó 5‬שמשתמשי בה במאכל ובמשתה ואי מכובדי אלא העשויי‬
‫‪ .ÌÈ‚Ï 18‬לזבל גנותיה‪:‬‬ ‫לתכשיט‪:‬‬
‫‪ .Â· ˘È ˙ÂÓÂ˜Ó ˙ÂÓÂ˜Ó 19‬ויש מגדל ויש שאינו מגדל‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ¯È˘ 6‬צמידי‪:‬‬
‫‪ .‡˙ÂˆÈÏ ‡ÈÏÙÓ 20‬ליצנות מופלא כדתני רב יוס ‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÒÂÓ˜ÓÂ˜ 7‬סירות קטנות של מתכת‪:‬‬
‫‪ .˙˘ÂÁ‰ ˘Á ˙˙ÎÂ 21‬כי בימי ההמה בית ישראל מקטרי לו אלמא ע"ז^‬ ‫‪ .ÁÂ¯Ï ‰¯ÂÊÂ :'È˙Ó 8‬שלא יכשל בה ישראל ליהנות ממנה‪:‬‬
‫הוה וכתיב וכתת‪:‬‬ ‫‪ .‡Â‰ Û‡ 9‬א יזרנה לרוח ג עתה יש הנאה ממנה‪:‬‬

‫קיג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מד‪.‬‬
‫" ִמ ׁ ְש ָקלָ ּה ִּכ ַּכר זָ ָהב"‪,‬‬

‫‪11‬‬
‫הרי הוא אומר‪:‬‬
‫היכי מצי מנח לה!?‬ ‫‪12‬‬ ‫ֹאמר יְ הוָ ה ֶאל מ ׁ ֶֹשה עֲ ֵׂשה לְ ָך ָ ׂש ָרף" )במדבר כא‪,‬ח(‪,‬‬
‫"וַ ּי ֶ‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫"לְ ָך" משל)‪,‬‬
‫ראויה לנוח על ראש דוד‪.‬‬ ‫ואי אד אוסר דבר שאינו שלו‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫¯·‪ ‡ÈÁ È·¯· ÈÒÂÈ È‬אמר‪:‬‬ ‫והת בדי הוא דכתותי לא הוה צרי)‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫אב שואבת היתה בה דהות דרא לה‪.‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬
‫אלא כיו דחזא דקא טעו ישראל בתריה ‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬אמר‪:‬‬ ‫עמד וכיתתו‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫אב יקרה היתה בה ששוה ככר זהב‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫"זֹאת ָהיְ ָתה ִּלי ִ ּכי פ ֻּק ֶד ָ‬
‫יך נָ ָצ ְר ִּתי" )תהלי קיט‪,‬נו(‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫והלא כבר נאמר )שמואל ב ה‪,‬כא(‪:‬‬
‫מאי קאמר?‬ ‫יהם וַ ִּי ּ ָ ׂש ֵאם ָ ּדוִ ד וַ אֲ נָ ׁ ָשיו";‬
‫"וַ ּי ַַעזְ ב ּו ׁ ָשם ֶאת עֲ ַצ ּ ֵב ֶ‬
‫הכי קאמר ‬ ‫ומאי משמע דהאי וישא דוד לישנא דזרויי הוא?‬
‫‪4‬‬
‫בשכר שפקודי) נצרתי זאת היתה לי לעדות‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫כדמתרג ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬ ‫‪5‬‬
‫מאי עדותה?‬ ‫" ִּתזְ ֵרם וְ ר ּו ַח ִּת ּ ָ ׂש ֵאם" )ישעיהו מא‪,‬טז(‪,‬‬

‫אמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬ ‫ומתרגמינ‪:‬‬
‫שהיה מניחה במקו תפילי והולמתו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫תזרינו ורוח תטלטלינו!?‬
‫והא בעי אנוחי תפילי!?‬ ‫אמרו לו‪ :‬מש ראיה?‬ ‫‪6‬‬
‫אמר ¯·‪:˜ÁˆÈ ·¯ ¯· Ï‡ÂÓ˘ È‬‬ ‫הרי הוא אומר )דברי הימי א יד‪,‬יב(‪:‬‬
‫מקו יש בראש שראוי להניח בו שתי תפילי‪.‬‬ ‫‪2019‬‬
‫"וַ ִּי ּ ָ ׂש ְרפ ּו ָּב ֵא ׁש"‪,‬‬
‫ומדלא כתיב וישרפ וישא‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫"וַ י ֹּו ִציא ּו‪ֶ 21‬את ּ ֶבן ַה ּ ֶמלֶ ְך‪,‬‬ ‫שמע מינה "וַ ִּי ּ ָ ׂש ֵאם" )שמואל ב ה‪,‬כא( ממש‪.‬‬
‫וַ ִּי ְּתנ ּו ָעלָ יו ֶאת ַה ֵּנזֶר וְ ֶאת ָה ֵעד ּות" )דברי הימי ב כג‪,‬יא(‪.‬‬
‫" ֵּנזֶר"‪,‬‬ ‫מכל מקו קשו קראי אהדדי!?‬ ‫‪8‬‬
‫זו כלילא‪.‬‬ ‫כד¯· ‪,‡Â‰‬‬

‫" ֵעד ּות"‪,‬‬ ‫ד¯· ‪ ‡Â‰‬רמי‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫‪22‬‬ ‫כתיב )דברי הימי א יד‪,‬יב(‪:‬‬
‫" ֵעד ּות" הוא לבית דוד‪,‬‬ ‫ֹאמר ָ ּדוִ יד וַ ִּי ּ ָ ׂש ְרפ ּו ָּב ֵא ׁש"‪,‬‬
‫"וַ ּי ֶ‬
‫שכל הראוי למלכות הולמתו‪,‬‬ ‫וכתיב )שמואל ב ה‪,‬כא(‪" :‬וַ ִּי ּ ָ ׂש ֵאם"!‬
‫וכל שאינו ראוי למלכות אי הולמתו‪.‬‬ ‫לא קשיא‪,‬‬
‫כא קוד שבא איתי הגיתי‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫"וַ אֲ דֹנִ ּיָה ֶבן ַח ִ ּגית ִמ ְתנ ּ ֵַׂשא לֵ אמֹר אֲ נִ י ֶא ְמל ְֹך" )מלכי א א‪,‬ח(‪.‬‬ ‫כא לאחר שבא איתי הגיתי‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫דכתיב )ש יב‪,‬ל(‪:‬‬
‫שמתנשא להולמו ולא הולמתו‪.‬‬ ‫ֹאש ֹו ּו ִמ ׁ ְש ָקלָ ּה ִּכ ַּכר זָ ָהב";‬
‫"וַ ִּי ַ ּקח ֶאת עֲ ֶט ֶרת ַמלְ ָּכם ֵמ ַעל ר ׁ‬
‫ומי שרי?‬
‫איסורי הנאה נינהו!‬
‫רש"י‬ ‫אמר ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬
‫איתי הגיתי בא וביטלה‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪ .ÌÎÏÓ ˙¯ËÚ 11‬בבני עמו קאי וע"ז^ שלה מלכ שמה על ש מלוכה‬
‫כדכתיב )מ''א יא( ולמול) שקו‪ 3‬בני עמו והאי עטרת מלכ בע"ז^ קאמר‪:‬‬
‫‪ .‰Ï ÁÓ ÈˆÓ ÈÎÈ‰ 12‬והלא כבד ששי מנה הוה ומאד היא כבידה וקרא כתיב‬
‫ותהי על ראש דוד‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .È''¯‡ 13‬האי ותהי על ראש דוד לאו דמנח לה אלא הכי קאמר חשובה וראויה‬
‫לדוד שעשויה^ למדת ראשו והולמתו כדלקמ‪:‬‬
‫‪ .˙·‡Â˘ Ô·‡ 14‬דר) אותה האב להגביה המתכת ולתלותה באויר‪:‬‬ ‫‪ .¯ÒÂ‡ Ì„‡ ÔÈ‡Â 1‬אות שהקטירו לו לא היו יכולי לאסרו שאי בה כח‬
‫‪ .‰Ï ‡È¯„ ˙Â‰„ 15‬שהיתה נושאת לעטרה ומגביהתה‪:‬‬ ‫להקצותו לע"ז‪^:‬‬
‫‪ .·‰Ê ¯ÎÎ ‰Â˘˘ 16‬והיינו משקלה ככר זהב שקולה היא כככר זהב‪:‬‬ ‫‪ .ÍÈ¯ˆ ‡Ï ÈÓ È˙Â˙Î„ 2‬דמותר ליהנות ממנו‪:‬‬
‫‪ .ÈÏ ‰˙È‰ ˙‡Ê 17‬עדות עטרה זו מעידה עלי שאני הגו למלכות‪:‬‬ ‫‪ .Â˙˙ÈÎÂ „ÓÚ 3‬לפרסומי מילתא‪:‬‬
‫‪ .Â˙ÓÏÂ‰ 18‬ויושבת בראשו יפה ומכוונת למדת ראשו‪:‬‬ ‫‪ .ÈÈÂ¯Ê„ 4‬לשו זורה לרוח‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏÈÙ˙ ÌÂ˜Ó 19‬חרי‪ 3‬שבראשו למעלה מ הפדחת מקו שמוחו של תינוק‬ ‫‪ .Ì‚¯˙Ó„Î 5‬תזר תזרינו ורוח תשא ורוחא תטלטלינו אלמא וישא לשו‬
‫רופס‪:‬‬ ‫זירוי וטלטול‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏÈÙ˙ '· Ì˘ ÁÈ‰Ï ÈÂ‡¯„ Â˘‡¯· ˘È ÌÂ˜Ó 20‬שרחב החרי‪ 3‬מקו כר) שני‬ ‫‪ .¯ÓÂ‡ ‡Â‰ È¯‰ ÂÏ Â¯Ó‡ 6‬בדברי הימי ויאמר דוד וישרפו ומדלא כתב בחד‬
‫רצועות והיא היתה נוחה בחצי רחבו‪:‬‬ ‫קרא וישרפ וישא ש''מ לאו תרוייהו כדקאמרת ששרפ ואח''כ זורה לרוח‪:‬‬
‫‪ .ÍÏÓ‰ Ô· ˙‡ Â‡ÈˆÂÈÂ 21‬ביואש כתיב בב אמציה שהחביאה אותו אחותו‬ ‫‪ .˘ÓÓ Ì‡˘ÈÂ ‡Ï‡ 7‬נטל עמו ונהנה מה ומתחלה אמר לעבדיו לשרפ‬
‫כשהרגה עתליה את כל זרע המלוכה וכשגדל הוציאוהו ונתנו עליו הנזר לעדות‬ ‫כדמפרש ואזיל מוישרפו לא מצי לאותבינהו לרבנ דכל זמ שאי נדוקי ע''י‬
‫שהוא מזרע המלוכה‪:‬‬ ‫כתישה אינו נעשה זבל‪:‬‬
‫‪ .ÂÓÏÂ‰Ï ˘˜È·˘ ‰„Â‰È ·¯ ¯Ó‡ 22‬וא על גב דאמר רב יהודה לעיל ראויה‬ ‫‪ .È„„‰‡ È‡¯˜ Â˘˜ 8‬וישרפו משמע אסור בהנאה וישא משמע נהנה מה‪:‬‬
‫היתה לנוח אבל אנוחי לא מנח לה מיהו חדא שעתא בדקי ליה בגויה א הגו‬ ‫‪ .È˙È‡ ‡·˘ Ì„Â˜ 9‬וביטלה אמר דוד לשרפ‪:‬‬
‫הוא למלכות‪:‬‬ ‫‪ .‰ÏËÈ·Â È˙È‡ ‡·Â 10‬והדר וישא דוד איתי הגתי גוי^ היה‪:‬‬

‫קיד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מד‪:‬‬
‫בלשו חול אמר ליה‪,‬‬

‫והאמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫לו ֶר ֶכב ּו ָפ ָר ׁ ִשים וַ חֲ ִמ ּ ׁ ִשים ִא ׁיש ָר ִצים לְ ָפנָ יו" )ש(‪.‬‬
‫ש ֹ‬
‫"וַ ּי ַַע ׂ‬
‫דברי של חול מותר לאומר בלשו קדש‪,‬‬ ‫‪21‬‬
‫מאי רבותייהו!?‬
‫דברי של קדש אסור לאומר בלשו חול!?‬ ‫תנא‪:‬‬
‫תנא‪:‬‬ ‫מד‪ :‬כול נטולי טחול וחקוקי כפות הרגלי היו‪* .‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫כשיצא אמר לו‪ :‬אי משיבי במרח‪.3‬‬

‫משנה )ד(‪:‬‬
‫עט‬
‫אמר ¯· ‪ ÛÒÂÈ ¯· ‡ÓÁ‬אמר ¯·‪:‡ÈÚ˘Â‡ È‬‬ ‫שאל פרוקלוס ב פלוספוס את ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬בעכו‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫תשובה גנובה השיבו ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬לאותו הגמו;‬‫‪13‬‬

‫שהיה רוח‪ 3‬במרח‪ 3‬של אפרודיטי;‬
‫‪6‬‬
‫ואני אומר‪ :‬אינה גנובה‪.‬‬ ‫עב‬

‫אמר לו‪:‬‬
‫מה גנובתיה?‬ ‫כתוב בתורתכ )דברי יג‪,‬יח(‪:‬‬
‫פ‬
‫דקאמר ליה ‬ ‫"וְ לֹאעג יִ ְד ַּבק ְּבי ְָד ָך ְמא ּו ָמה ִמן ַה ֵח ֶרם"‪,‬‬
‫זו עומדת על פי הביב וכל הע משתיניפא בפניה;‬ ‫מפני מה אתה רוח‪ 3‬במרח‪ 3‬של אפרודיטי?‬
‫וכי משתי בפניה מאי הוי?‬ ‫אמר לו‪ :‬אי משיבי במרח‪.3‬‬ ‫‪7‬‬
‫והאמר ¯·‡‪:‬‬
‫פעור יוכיח‪ ,‬שמפערי לפניו בכל יו ואינו בטל!‬ ‫וכשיצא אמר לו‪:‬‬
‫ואני אומר‪ :‬אינה גנובה‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אני לא באתי בגבולה‪ ,‬היא באה בגבולי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫זו עבודתה בכ)‪ ,‬וזו אי עבודתה בכ)‪.‬‬ ‫אי אומרי‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫נעשה מרח‪ 3‬נוי לאפרודיטי‪,‬‬

‫עד‬
‫אמר ‡·‪ :ÈÈ‬גנובתה מהכא‪:‬‬ ‫אל א ‬
‫דקאמר ליה ‬ ‫נעשה אפרודיטי נוי למרח‪.3‬‬
‫אני לא באתי בגבולה‪ ,‬והיא באה בגבולי;‬ ‫דבר אחר‪,‬‬
‫וכי בא בגבולה מאי הוי?‬ ‫‪15‬‬
‫א נותני ל) ממו הרבה‪,‬‬
‫והתנ )כא ד‪:‬ג(‪:‬‬ ‫אי אתה נכנס לבית עבודה זרהעה של)‪,‬‬
‫פב‬
‫עבודה זרה שיש לה גינה הוא מרח‪ 3‬‬
‫ערו ובעל קרי ומשתי בפניה;‬
‫נהני מה שלא בטובה‪ ,‬ואי נהני מה בטובה!‬ ‫עז‬
‫ואני אומר‪ :‬אינה גנובה‪,‬‬ ‫וזועו עומדת על פי הביב וכל הע משתיני בפניה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שלא בטובת ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬כבטובת אחרי דמי‪.‬‬

‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫יהם" )ש יב‪,‬ב(‪,‬‬ ‫לא נאמר אלא‪" :‬אֱ ל ֵֹה ֶ‬ ‫‪11‬‬
‫את שנוהג בו משו אלוה אסור;‬

‫¯· ˘‪ ‡ÈÈÁ ¯· ÈÓÈ‬אמר‪ :‬גנובתה מהכא‪:‬‬ ‫ואתעח שאינו נוהג בו משו אלוה מותר‪.‬‬
‫פג‬
‫דקאמר ליה ‬
‫פה‬ ‫פד‬
‫זו עומדת על פי הביב וכל הע משתיני בפניה;‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫וכי משתיני בפניה מאי הוי?‬ ‫והיכי עביד הכי?‬ ‫‪12‬‬
‫והתנ )כא ד‪:‬ה(‪:‬‬ ‫והאמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬

‫רקק בפניה‪ ,‬השתי בפניה‪ ,‬גררה‪,‬פו וזרק בה את הצואה ‬ ‫בכל מקו מותר להרהר‪,‬‬
‫הרי זו אינה בטילה!‬ ‫חו‪ 3‬מבית המרח‪ 3‬ומבית הכסא!‬
‫ואני אומר‪ :‬אינה גנובה‪,‬‬ ‫‪1918‬‬
‫הת לפי שעתא הוא רתח עלה והדר מפייס לה‪,‬‬
‫הכא כל שעתא ושעתא בזלזולה קיימא‪.‬‬ ‫רש"י‬
‫¯·‪ ‡ÏÂÚ ¯· ‰‬אמר‪ :‬גנובתה מהכא‪:‬‬ ‫‪ .Â‰ÈÈ˙Â·¯ 1‬דהנ) חמשי איש‪:‬‬

‫דקאמר ליה ‬ ‫‪ .ÂÏ ˘ÚÈÂ ·È˙Î„ 2‬דמשמע שהיו משוני‪:‬‬
‫אי אומרי‪:‬‬ ‫‪ .ÏÂÁË ÈÏÂË 3‬הטחול מכביד‪:‬‬
‫‪ .ÌÈÏ‚¯‰ ˙ÂÙÎ È˜Â˜ÁÂ 4‬נטל הבשר מ העצ ולא היו מרגישי בקוצי‬
‫ובברקני‪:‬‬
‫‪ .ÒÂÏ˜Â¯Ù :'È˙Ó 5‬מי גוי^ היה‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÈËÈ„Â¯Ù‡ 6‬ש עבודה זרה^ והמרח‪ 3‬עומד בחצרה‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ·È˘Ó ÔÈ‡ 7‬דברי תורה במרח‪ 3‬לפי שאד עומד ערו‪:‬‬
‫‪ .‰·Â‚ 13‬כלומר דחהו בקש‪:‬‬ ‫‪ .ÈÏÂ·‚· ‰‡· ‡È‰ 8‬שהמרח‪ 3‬קוד לה והמרח‪ 3‬נעשה לכל הבא למרח‪ 3‬ולא‬
‫‪ .¯ÓÂ‡ È‡Â 14‬ר' חמא קאמר לה ופליגא אדר' הושעיא רביה‪:‬‬ ‫כל הימנה שתהא גוזלת את הרבי‪:‬‬
‫‪ .‰ÏÂ·‚· ‡· ÈÎÂ 15‬כלומר ואפילו קדמה עבודה זרה^ למרח‪ 3‬מאי איכפת ל‪:‬‬ ‫‪ 9‬ועוד תשובה אחרת אי אנו אומרי נעשה מרח‪ 3‬נוי לאפרודיטי דמרח‪ 3‬לאו‬
‫‪ .‰·ÂË· ‡Ï˘ 16‬שלא יחזיק טובה לכומרי ובהנאה לא מיתסר כדאמרינ לקמ‬ ‫דבר נוי הוא אלא נעשה אפרודיטי נוי למרח‪ 3‬נמצא שהיא משמשתו והיא טפלה‬
‫אי הקדש לע"ז^ עד שיקריב לפניו בתקרובת‪:‬‬ ‫והוא עיקר‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ¯Á‡ ˙·ÂË·Î 17‬שהיה חשוב וטובה היא לה כשהוא נהנה מה הלכ) אי‬ ‫‪ .·È· 10‬חרי‪ 3‬העשוי בקרקע להוציא שופכי לרה''ר‪:‬‬
‫לאו מרח‪ 3‬קוד הוה אסור כל הני‪:‬‬ ‫‪ .¯Ó‡ ‡Ï 11‬בתורה לאיסור אלא אלהיה דכתיב אבד תאבדו וגו'‪:‬‬
‫‪ .‰·Â‚ ‰È‡ ¯ÓÂ‡ È‡Â 18‬מילתא דרבי חמא בר יוס קא מפרשי‪:‬‬ ‫‪ .ÈÎ‰ „È·Ú ÈÎÈ‰Â :'Ó‚ 12‬דאהדר ליה במרח‪ 3‬והלא אי משיבי במרח‪ 3‬ואסור‬
‫‪ .‰¯¯È‚ 19‬בטיט ובצואה לא בטלה לקמ )נג‪ (.‬נפקא ל מוהיה כי ירעב והתקצ‬ ‫לאמרו בלשו חול בבית המרח‪ 3‬שאע''פ שאינה בלשו הקדש לא נפקי‬
‫וקלל במלכו‪:‬‬ ‫מקדושתייהו‪:‬‬

‫קטו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מה‪:‬‬
‫נעשה מרח‪ 3‬נוי לאפרודיטי‪,‬‬

‫גמרא‪:‬‬ ‫אלא‪:‬‬
‫¯·‪È‬צד ‪ ÈÏÈÏ‚‰ ÈÒÂÈ‬היינו ˙‡ ˜‪?!‡Ó‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫נעשה אפרודיטי נוי למרח‪;3‬‬
‫אמר ¯‪ ‡ÓÁ ¯· ÈÓ‬אמר ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬ ‫וכי אמר נעשה מרח‪ 3‬נוי לאפרודיטיפז מאי הוי?‬
‫צפוי הר כהר איכא בינייהו‪,‬‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫פט‬ ‫פח‬
‫˙‡ ˜‪ ‡Ó‬סבר צפוי הר אינו כהר ומיתסר;‬ ‫האומר בית זה לעבודה זרה‪ ,‬כוס זה לעבודה זרה ‬
‫לא אמר כלו‪,‬‬
‫ו¯·‪ ÈÏÈÏ‚‰ ÈÒÂÈ È‬סבר צפוי הר הרי הוא כהר‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫צ‬
‫שאי הקדש לעבודה זרה!‬ ‫‪1‬‬
‫ואני אומר‪ :‬אינה גנובה‪,‬‬

‫¯· ˘˘˙ אמר‪:‬‬ ‫‪11‬‬
‫מה‪ .‬נהי דאיתסורי לא מיתסרא‪ ,‬נוי מיהא איכא‪* .‬‬ ‫‪2‬‬
‫מה‪ :‬דכולי עלמא צפוי הר אינו כהר‪* ,‬‬

‫והכא באיל שנטעו ולבסו עבדו קמיפלגי‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫משנה )ה(‪:‬‬
‫˙‡ ˜‪ ‡Ó‬סבר איל שנטעו ולבסו עבדו מותר;‬
‫ו¯·‪ ÈÏÈÏ‚‰ ÈÒÂÈ È‬סבר איל שנטעו ולבסו עבדו אסור‪.‬‬ ‫הגויצא העובדי את ההרי ואת הגבעות ‬
‫ה מותרי‪ ,‬ומה שעליה אסורי‪ ,‬שנאמר )דברי ז‪,‬כה(‪:‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫ממאי?‬
‫‪13‬‬
‫יהם";‬ ‫"ל ֹא ַת ְחמֹד ֶּכ ֶסף וְ זָ ָהב עֲ לֵ ֶ‬
‫מדקתני סיפא )כא(‪:‬‬
‫מפני מה אשירה אסורה?‬ ‫¯·‪ ÈÏÈÏ‚‰ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫מפני שיש בה תפיסת ידי אד‪,‬‬ ‫יהם ַעל ֶה ָה ִרים" )ש יב‪,‬ב(‪ ,‬ולא ההרי אלהיה;‬ ‫"אֱ ל ֵֹה ֶ‬
‫וכל שיש בו תפיסת ידי אד אסור;‬ ‫עות"‪ ,‬ולא הגבעות אלהיה‪.‬‬ ‫יהם‪ַ ...‬על ַה ְ ּג ָב ֹ‬ ‫"אֱ ל ֵֹה ֶ‬
‫וכל שיש בו תפיסת ידיצה אד לאתויי מאי?‬ ‫ומפני מה אשירה אסורה?‬
‫לאו לאתויי איל שנטעו ולבסו עבדו‪.‬‬ ‫מפני שיש בה תפיסת ידי אד‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫וא ¯·‪ ‰„Â‰È È·¯· ÈÒÂÈ È‬סבר ‬ ‫וכל שיש בוצב תפיסת ידי אד אסור‪.‬‬
‫איל שנטעו ולבסו עבדו אסור‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪:‡·È˜Ú È‬‬ ‫‪7‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫לפני)‪:‬‬
‫ָ‬ ‫אני אובי ואדו‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È·¯· ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬ ‫כל מקו שאתה מוצא‪:‬‬
‫מתו) שנאמר )דברי יב‪,‬ב(‪:‬‬ ‫" ַהר ָּגב ּ ַֹה" )ישעיה ל‪,‬כה(‪ ,‬ו" ִ ּג ְב ָעה נִ ּ ָ ׂש ָאה" )ש(‪,‬‬
‫יהם ַעל ֶה ָה ִרים"‪ ,‬ולא ההרי אלהיה‪,‬‬ ‫"אֱ ל ֵֹה ֶ‬
‫ו" ֵעץ ַרעֲ נָ ן" )דברי יב‪,‬ב( ‬
‫אלהיה על הגבעות ולא גבעות אלהיה‪,‬‬ ‫צג‬
‫דע שיש ש עבודה זרה‪.‬‬
‫שומע אני ‬
‫" ַת ַחת ָּכל ֵעץ ַרעֲ נָ ן" )ש( אלהיה‪ ,‬ולא ע‪3‬צו רענ אלהיה‪,‬‬
‫תלמוד לומר‪:‬‬ ‫‪14‬‬
‫רש"י‬
‫יהם ִּת ְ ׂש ְרפ ּון ָּב ֵא ׁש" )דברי יב‪,‬ג(‪.‬‬‫"וַ אֲ ׁ ֵש ֵר ֶ‬
‫‪ ^.‰¯Ê ‰„Â·ÚÏ ˘„˜‰ ÔÈ‡˘ 1‬באמירה עד שיקריבנה לפניה בתקרובת‪:‬‬
‫אלא " ַת ַחת ָּכל ֵעץ ַרעֲ נָ ן" למה לי?‬ ‫‪ .‡ÎÈ‡ ‡‰ÈÓ ÈÂ 2‬אי הוה רחיצה נוי לעבוד' זרה אסו' לייפות עבודה זרה^ א‬
‫ההוא לכד¯·‪ ‡·È˜Ú È‬הוא דאתא‪,‬‬ ‫‪115‬‬
‫על גב דאיתסורי לא מיתסר מרח‪ 3‬בהנאה‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ¯˙ÂÓ Ô‰ :'È˙Ó 3‬ההרי עצמ מותרי לחצוב אבני מה ולזריעה דמחובר‬
‫לא מתסר כדנפקא ל )לקמ( מאלהיה על ההרי ולא ההרי אלהיה כדדריש‬
‫רש"י‬ ‫ר' יוסי הגלילי‪:‬‬
‫‪ .Ô‰ÈÏÚ˘ ‰ÓÂ 4‬כגו א ציפו זהב וכס אסור שנאמר לא תחמוד כס וזהב‬
‫עליה ולקחת ל) ואע''ג דאינהו לאו עבוד' זרה^ מקרו ולא מתסרי גזירת‬
‫‪ .‡Ó˜ ‡˙ ÂÈÈ‰ ÈÏÈÏ‚‰ ÈÒÂÈ È·¯Â :'Ó‚ 8‬בי למר בי למר הרי וגבעות שרו‪:‬‬ ‫הכתוב היא )שהרי וגבעות שה קרקע עול אי בה כח לאסר אבל עבוד'‬
‫‪ .¯Ò˙ÈÓÂ ¯‰Î ÂÈ‡ ¯‰ ÈÂÙÈˆ ¯·Ò ‡Ó˜ ‡˙ 9‬דכתיב לא תחמוד כס עליה‬ ‫זרה^ מיהא הוי( דתלוש שעליה כתלוש של שאר עבודה זרה^ שנאמר לא‬
‫כל שעליה‪:‬‬ ‫תחמוד עליה על כל שה נעבדי משמע ועל כרחנו אנו צריכי לפרש דלאו‬
‫‪ .¯‰ ÈÂÙÈˆ ¯·Ò ÈÒÂÈ È·¯Â 10‬בטל לגבי הר וכיו דהר לאו עבודה זרה^ ציפוי נמי‬ ‫עבודה זרה^ מיקרו דאמרינ בהשוחט )חולי מ‪ (.‬הא דאמר להר והא דאמר לגדא‬
‫לא מיתסר ועליה דקרא אפסילי אלהיה תלושי קאי‪:‬‬ ‫דהר שהשוחט לש הר לא מיקרי זבחי מתי והא דתניא לקמ ועובדיה בסיי‬
‫‪ .¯‰Î ÂÈ‡ ¯‰ ÈÂÙÈˆ ‡ÓÏÚ ÈÏÂÎ„ ¯Ó‡ ˙˘˘ ·¯ 11‬ואסור ור' יוסי לטפויי‬ ‫משו האי טעמא הוא דאע''ג דלאו עבודה זרה^ נינהו לעני איתסורי עובדיה‬
‫אתנא קמא קאתי למיתסר‪:‬‬ ‫מיהא לש עבודה זרה עבדי להו ועבודה זרה^ מיכווני חייב דהוא דומיא‬
‫‪ .ÂÚË˘ ÔÏÈ‡ 12‬שלא לש אשרה ולבסו עבדו דשמעיה לת''ק דאמר הרי‬ ‫דמחובר )בפרק בתרא )נד((‪:‬‬
‫וגבעות שרו ה''ה כל כיוצא בה שמחוברי ולא היתה תחילתו לע"ז^ ואיזו היא‬ ‫‪ .¯ÓÂ‡ ÈÏÈÏ‚‰ ÈÒÂÈ '¯ 5‬הרי המקרא מלמדנו שהמחובר אינו נאסר שנא' אבד‬
‫אשירה אסורה שנטעו מתחילה לכ) דתפיסת יד אד אינו כלו אא''כ היא לש‬ ‫תאבדו את כל המקומות אשר עבדו ש הגוי וגו' ומה תאבדו את אלהיה על‬
‫ע"ז^ אבל נטעו גרעי שלא לש אשירה אי זו תפיסת ידי אד הואיל וההיא‬ ‫ההרי משמע צלמי ופסיליה שעל ההרי קרויי אלהיה ולא ההרי קרויי‬
‫שעתא לאו דעתיה לע"ז^ היה וממעטי ליה מתחת כל ע‪ 3‬רענ ולא ע‪ 3‬עצמו‬ ‫אלהיה ומאחר שהוא כ ומפני מה אשירה אסורה ולא דרשינ נמי תחת כל ע‪3‬‬
‫ואתא ר' יוסי הגלילי למימר איל שנטעו גרעי אפי' שלא לש אשירה ולבסו‬ ‫רענ אלהיה ולא ע‪ 3‬רענ אלהיה והלא איל מחובר הוא ולמה אסרו הכתוב‬
‫עבדו אסור דלא דמי להר שהרי יש בה תפיסת ידי אד בנטיעה הילכ) תוספתו‬ ‫דכתיב ואשריה תגדעו‪:‬‬
‫אסור אבל עיקרו קוד שהשתחוה לו מודה דשרי כדלקמ )מח‪:(.‬‬ ‫‪ .Ì„‡ È„È ˙ÒÈÙ˙ Ô‰· ˘È˘ ÈÙÓ 6‬שאד נטעו‪:‬‬
‫‪ .È‡ÓÓ 13‬שמעינ דר' יוסי אסר איל שנטעו ולבסו עבדו הא דמיהדר ותני כל‬ ‫‪ .ÍÈÙÏ [ÔÂ„‡Â] ÔÈ·Â‡ È‡ Ú''¯‡ 7‬אפרש ואדו לפני) שאי לנו לדרוש‬
‫שיש בו תפיסת יד וכו' לאתויי מאי‪:‬‬ ‫מיעוטא מתחת ע‪ 3‬רענ שלא נאמר אלא למסור לה סימני מקו שרגילי‬
‫‪ .ÔÂÙ¯˘˙ Ì‰È¯˘‡Â ¯ÓÂÏ „ÂÓÏ˙ 14‬ולקמ )מח‪ (.‬מפרש ממאי דבנטעו ולבסו‬ ‫אמוריי לעבוד ש עבוד' זרה^ כדי שיחפשו ישראל ש ויבערו ומיעוטא‬
‫עבדו קאי‪:‬‬ ‫דהרי וגבעות מיהא מינה ממעטינ ממשמעותיה דקרא שלא צוה לאבד את‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ Â„·Ú ÛÂÒ·ÏÂ ÂÚË˘ ÔÏÈ‡ ¯·Ò ‰„Â‰È '¯· ÈÒÂÈ '¯ 15‬מדקאמר דלא‬ ‫ההרי אבל כל ע‪ 3‬רענ צוה לנו לאבד במקו אחר ואשריה תשרפו באש‬
‫דרשינ ולא ע‪ 3‬רענ אלהיה דאי קסבר איל שנטעו ולבסו עבדו שרי לדרוש‬ ‫והכא לא נקיט ליה אלא משו סימנא‪:‬‬

‫קטז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מו‪.‬‬
‫"וְ ׁ ִש ַּב ְר ּ ֶתם ֶאת ַמ ֵּצב ָֹתם" )ש( והנח;‬ ‫דאמר ¯·‪) ‡·È˜Ú È‬כא(‪:‬‬
‫והנח סלקא דעת)?‬ ‫אני אובי ואדו לפני)‪:‬‬
‫שריפה בעי!‬ ‫‪1211‬‬
‫כל מקו שאתה מוצא‪:‬‬
‫קא‬
‫אמר ¯· ‚‪ Ï„È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫" ַהר ָּגב ּ ַֹה" )ישעיה ל‪,‬כה(‪ ,‬ו" ִ ּג ְב ָעה נִ ּ ָ ׂש ָאה" )ש(‪,‬‬
‫רדו ‪ ,‬ואחר כ) שרו ‪.‬‬ ‫ו" ֵעץ ַרעֲ נָ ן" )דברי יב‪,‬ב( ‬
‫צז‬
‫דע שיש ש עבודה זרה‪.‬‬
‫ו¯·‪ ,‰„Â‰È È·¯· ÈÒÂÈ È‬האי סברא מנא ליה?‬
‫‪13‬‬
‫נפקא ליה מ" ַא ּ ֵבד ְּת ַא ְּבד ּון" )דברי יב‪,‬ב(‪,‬‬ ‫ו¯·‪,Ô‬‬
‫" ַא ּ ֵבד" ואחר כ) " ְּת ַא ְּבד ּון"‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫יהם ִּת ְ ׂש ְרפ ּון ָּב ֵא ׁש" מאי עבדי ליה?‬ ‫האי "וַ אֲ ׁ ֵש ֵר ֶ‬
‫ו¯·‪?!Ô‬‬ ‫מיבעי ליה לאיל שנטעו מתחילה לכ)‪.‬‬
‫הא מיבעי ליה לעוקר עבודה זרהקב שצרי) לשרש אחריה‪.‬‬ ‫ו¯·‪ ‰„Â‰È È·¯· ÈÒÂÈ È‬נמי מיבעי ליה להכי!?‬
‫ו¯·‪ ‰„Â‰È È·¯· ÈÒÂÈ È‬לשרש אחריה מנא ליה?‬ ‫איצח הכי נמי;‬
‫קום ַהה ּוא" )ש‪,‬ג(‪.‬‬ ‫נפקא ליה מ"וְ ִא ּ ַב ְד ּ ֶתם ֶאת ׁ ְש ָמם ִמן ַה ּ ָמ ֹ‬ ‫אלא איל שנטעו ולבסו עבדו מנא ליה?‬
‫נפקא ליה מ"וַ אֲ ׁ ֵש ֵיר ֶהם ְּתגַ ֵּדע ּון" )דברי ז‪,‬ה(‪,‬‬
‫ו¯·‪?!Ô‬‬
‫ההוא לכנות לה ש‪,‬‬ ‫איזהו ע‪ 3‬שגידועו אסור ועיקרו מותר?‬ ‫‪2‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫הוי אומר איל שנטעו ולבסו עבדו‪.‬‬

‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬
‫מני לעוקר עבודה זרהקג שצרי) לשרש אחריה?‬ ‫יהם ִּת ְ ׂש ְרפ ּון ָּב ֵא ׁש" קא נסיב לה תלמודא!?‬ ‫והא "וַ אֲ ׁ ֵש ֵר ֶ‬ ‫‪3‬‬
‫ש ָמם"‪* ,‬‬ ‫תלמוד לומר‪" :‬וְ ִא ּ ַב ְד ּ ֶתם ֶאת ׁ ְ‬ ‫מו‪.‬‬

‫אילו לא נאמר קאמר;‬
‫אילו לא נאמר " ִּת ְ ׂש ְרפ ּון ָּב ֵא ׁש"‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫אמר לו ¯·‪:‡·È˜Ú È‬‬

‫והלא כבר נאמר‪ַ " :‬א ּ ֵבד ְּת ַא ְּבד ּון"!‬ ‫הייתי אומר ‬ ‫‪5‬‬
‫"אֲ ׁ ֵש ֵיר ֶהם ְּתגַ ֵּדע ּון" באיל שנטעו מתחילה לכ)‪,‬‬
‫א כ ‬
‫קום ַהה ּוא"?‬ ‫מה תלמוד לומר "וְ ִא ּ ַב ְד ּ ֶתם ֶאת ׁ ְש ָמם ִמן ַה ּ ָמ ֹ‬
‫יהם ִּת ְ ׂש ְרפ ּון ָּב ֵא ׁש"‪,‬‬ ‫השתא דכתיב "וַ אֲ ׁ ֵש ֵר ֶ‬
‫לכנות לה ש‪.‬‬ ‫אייתר ליה "וַ אֲ ׁ ֵש ֵיר ֶהם ְּתגַ ֵּדע ּון" לאיל שנטעו ולבסו עבדו‪.‬‬
‫יכול לשבח;‬ ‫ו¯·‪,Ô‬‬ ‫‪6‬‬
‫לשבח סלקא דעת)?‬ ‫האי "וַ אֲ ׁ ֵש ֵיר ֶהם ְּתגַ ֵּדע ּון" מאי עבדי ליה?‬ ‫‪7‬‬
‫אלא ‬ ‫לכד¯·‪,ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬ ‫‪8‬‬
‫יכול לא לשבח ולא לגנאי?‬ ‫דאמר ¯·‪:ÈÂÏ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬

‫תלמוד לומר‪:‬‬ ‫גידועי עבודה זרהצט קודמי לכיבוש אר‪ 3‬ישראל‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫" ׁ ַש ֵ ּקץ ְּת ׁ ַש ְּק ֶצ ּנ ּו וְ ַת ֵעב ְּת ַתעֲ ֶב ּנ ּו ִּכי ֵח ֶרם ה ּוא" )דברי ז‪,‬כו(‪.‬‬ ‫ק‬
‫כיבוש אר‪ 3‬ישראל קוד לביעור עבודה זרה‪,‬‬
‫הא כיצד?‬ ‫דתני ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬
‫היו קורי אותה בית גליא קורי אותה בית כריא‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫"וְ נִ ּ ַת ְצ ּ ֶתם ֶאת ִמזְ ְּבח ָֹתם" )דברי יב‪,‬ג( והנח‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫קד‬
‫פני מל) פני כלב‪,‬‬
‫עי כל עי קו‪.3‬‬
‫רש"י‬
‫תני תנא קמיה ד¯· ˘˘˙‪:‬‬ ‫תחת כל ע‪ 3‬רענ ולמישרייה והכי איבעי ליה למיתני מתו) שנאמר ולא ע‪ 3‬רענ‬
‫הגויקה העובדי את ההרי ואת הגבעות ‬ ‫אלהיה שומע אני כל האשרות מותרות ת''ל ואשריה תשרפו וגו'‪:‬‬
‫ה מותרי‪ ,‬ועובדיה בסיי ;‬
‫‪17‬‬ ‫‪ .Ú''¯„ÎÏ 1‬דכיו דלא מצינ למידרשיה דהא כתיב ואשריה תשרפו מוקמינ‬
‫ליה לסימנא אבל קמאי למיעוטא דרשינ‪:‬‬
‫ואת הזרעי ואת הירקות ‬ ‫‪ .ÂÚÂ„È‚ 2‬מה שהחלי אחרי כ דקאמר תגדעו מכלל דעיקרו עוזב בקרקע‬
‫ה אסורי‪ ,‬ועובדיה בסיי ‪.‬‬ ‫ויהנה ממנו‪^:‬‬
‫‪ .·ÈÒ ˘‡· ÔÂÙ¯˘˙ Ì‰È¯˘‡Â ‡‰Â 3‬רבי יוסי בר' יהודה תלמודא למלתיה‬
‫ולמיסר איל שנטעו ולבסו עבדו‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .¯Ó‡ ‡Ï ÂÏÈ‡ ÔÂ˘Ï· 4‬קא נסיב לה למלתיה למיסר איל שנטעו ולבסו‬
‫עבדו‪:‬‬
‫‪ .ÈÚ· ‰ÙÈ¯˘ 11‬דהא אתי לידי תקלה ועוד כתיב אחרינא פסילי אלהיה‬ ‫‪ .˘‡· ÔÂÙ¯˘˙ Ì‰È¯˘‡Â ¯Ó‡ ‡Ï ÂÏÈ‡ ˜''‰Â 5‬לאיל שנטעו מתחלה הייתי‬
‫תשרפו‪:‬‬ ‫אומר ואשריה תגדעו למיסריה הוא דאתי אבל איל שנטעו ולבסו עבדו שרי‬
‫‪ .Á‰ 12‬עד שתרדו ותכלה את האומו'^ ואח''כ שרו ‪:‬‬ ‫תלמוד לומר ואשריה תשרפו באש לאיל שנטעו מתחלה לכ) ואייתר ליה‬
‫‪ .‰ÈÏÓ ‡¯·Ò È‡‰ 13‬מדרב יוס לא נפקא דהוא גופיה אתגדעו ואתשרפו קא‬ ‫ואשריה תגדעו לאיל שנטעו ולבסו עבדו‪:‬‬
‫סמי) דאי מונתצת הוה אמינא הנח דוקא דגזירת הכתוב היא שאי צרי) לבער‬ ‫‪ .Ô·¯Â 6‬דאמרי כל האיל מותר‪:‬‬
‫מדלא כתב בהו שריפה אבל באשרה כיו דחזינ בה שני ביטולי אמרינ נמי‬ ‫‪ .ÔÂÚ„‚˙ Ì‰È¯˘‡Â È‡‰ 7‬שעיקרו מונח באר‪ 3‬במאי אוקמי ליה אי באיל‬
‫הת דונתצת קוד לכיבוש כתיב ולאחר כיבוש בעי שריפה‪:‬‬ ‫שנטעו מתחלה לכ) כולה אסור‪:‬‬
‫‪ .ÔÂ„·‡˙ Î''Á‡Â 14‬אלמא יש שהות הפסק בינתיי‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎÂ Ú˘Â‰È '¯„ÎÏ ‰ÈÏ ÈÚ·ÈÓ 8‬גידוע זה לא להתיר עיקרו אלא שיגדעו מיד‬
‫‪ .‡ÈÏ‚ ˙È· 15‬לשו גובה גלי‪:‬‬ ‫בכניסת ולאחר כיבוש יחפשו אחריה לשרש ולבער‪:‬‬
‫‪ .‡È¯Î ˙È· 16‬לשו חפירה ושפלות‪:‬‬ ‫‪ .È''‡ ˘Â·ÈÎÏ ÔÈÓ„Â˜ ^Ê"Ú ÈÚÂ„È‚ 9‬בכניסת נצטוו לגדע מיד ולאחר כיבוש‬
‫‪ .ÛÈÈÒ· Ô‰È„·ÂÚÂ 17‬דבני נח נצטוו על ע"ז^ בסנהדרי )נו‪ (.‬ואמרינ הת כל‬ ‫ישרשו אחריה‪:‬‬
‫מיתה האמורה לבני נח אינה אלא סיי ‪:‬‬ ‫‪ .Á‰Â 10‬מדלא כתב ישרו ‪:‬‬

‫קיז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מו‪.‬‬
‫" ׁ ַש ֵ ּקץ ְּת ׁ ַש ְּק ֶצ ּנ ּו וְ ַת ֵעב ְּת ַתעֲ ֶב ּנ ּו"‪,‬‬

‫‪8‬‬
‫דא על גב דאתיא מדינא להיתרא לא תתיא‪.‬‬ ‫דאמר ל) מני?‬
‫¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬קו ‪ ‰„Â‰È‬היא‪,‬‬
‫תסתיי ד·‪ ‡ÈÈÁ È·¯ È‬דשרו‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫דאמר‪:‬‬
‫דבעי ‪:‰È˜ÊÁ‬‬ ‫איל שנטעו ולבסו עבדו אסור‪.‬‬
‫זק ביצה להשתחוות לה‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫ולוקמה באיל שנטעו מתחלה לכ) ו¯·‪?!Ô‬‬ ‫‪1‬‬
‫מהו?‬ ‫לא סלקא דעת)‪,‬‬

‫קא סלקא דעת) להשתחוות לה והשתחוה לה;‬ ‫דקתני דומיא דהר‪,‬‬
‫וקא מיבעיא ליה ‬ ‫מה הר שלא נטעו מתחלה לכ)‪,‬‬
‫האי זקיפתה אי הוי מעשה אי לא הוי מעשה‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫א האי נמי שלא נטעו מתחלה לכ)‪.‬‬
‫אבל לא זק לא מיתסרא ‬
‫שמע מינה ·‪ ‡ÈÈÁ È·¯ È‬דשרו‪.‬‬ ‫איתמר‪:‬‬
‫לא‪,‬‬ ‫אבני הר שנדלדלו ‬
‫‪3‬‬
‫לעול אימא ל) ‬ ‫‪11‬‬

‫·‪ ‡ÈÈÁ È·¯ È‬ו¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬
‫·‪ ‡ÈÈÁ È·¯ È‬דאסרי‪,‬‬ ‫חד אמר‪ :‬אסורות;‬
‫דהשתחוה לה א על גב דלא זקפה אסורה‪,‬‬ ‫וחד אמר‪ :‬מותרות‪.‬‬
‫והכא במאי עסקינ?‬ ‫‪12‬‬
‫מאי טעמיה דמא דאמר‪ :‬מותרות?‬
‫כגו שזק ביצה להשתחוות לה ולא השתחוה לה‪.‬‬ ‫כהר‪,‬‬
‫ולמא?‬ ‫מה הר שאי בו תפיסת ידי אד ומותר‪,‬‬
‫אי למא דאמר‪:‬‬ ‫א הני שאי בה תפיסת ידי אד ומותרי‪.‬‬
‫עבודה זרהקז של ישראל אסורה מיד אסורה!‬ ‫‪1413‬‬
‫מה להר שכ מחובר!?‬
‫אי למא דאמר‪ :‬עד שתיעבד הא לא פלחה!?‬ ‫בהמה תוכיח!‬ ‫‪4‬‬
‫לא צריכא‪,‬‬ ‫‪15‬‬

‫מה לבהמה שכ בעלת חיי!?‬ ‫‪5‬‬
‫כגו שזק ביצה להשתחוות לה ולא השתחוה לה‪,‬‬ ‫‪16‬‬

‫הר יוכיח!‬
‫ובא גויקח והשתחוה לה;‬ ‫וחזר הדי‪,‬‬
‫כי הא דאמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה‪,‬‬
‫ישראל שזק לבינה להשתחוות לה‪,‬‬ ‫הצד השוה שבה שאי בה תפיסת ידי אד ומותר‪,‬‬
‫ובא גויקט והשתחוה לה אסורה‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫א כל שאי בה תפיסת ידי אד ומותר‪.‬‬
‫וקא מיבעיא ליה ‬ ‫מה להצד השוה שבה שכ לא נשתנו מבריית!?‬
‫לבינה הוא דמינכרא זקיפתה‪,‬‬ ‫‪18‬‬
‫אלא אתיא מבהמה בעלת מו ומהר;‬
‫‪6‬‬
‫ואי נמי ‬
‫רש"י‬ ‫מבהמה תמה ומאיל יבש‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .Âˆ˜˘˙ ı˜˘ ·È˙Î ÈÎ‰Ï 8‬בע"ז^ לאתויי הנ) דאע''ג דאתא מדינא להצד‬
‫ומא דאסר!?‬
‫השוה להיתרא כדאמר לא תייתינהו להיתרא וממשמעותא דקרא נפקא דמשמע‬ ‫להכי כתיב )דברי ז‪,‬ו(‪:‬‬
‫כל דרשות שאתה דורש בע"ז^ לא תדרש אלא לשק‪ 3‬ולאסור ואי ל) להתיר‬
‫בו אלא מה שהתיר ל) הכתוב בפירוש‪:‬‬
‫‪ .‡ÈÈÁ È·¯ È· 9‬יהודה וחזקיה שמ‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‰˘ÚÓ ÈÂ‰ 10‬דאכתי איכא תפיסת יד אד אלמא בני ר' חייא תפיסת יד בעו‪:‬‬
‫‪ .‡ÈÈÁ '¯ È· ÍÏ ‡ÓÈ‡ ÌÏÂÚÏ 11‬הוא דאמרי דלא בעינ תפיסת יד בדבר תלוש‬ ‫‪ .ÌÈÚ¯Ê· ‰Ó˜ÂÏÂ 1‬שזרע מתחלה לכ)‪:‬‬
‫ולא בבעלי חיי בי בגוי^ בי בישראל ונאסרת מיד בהשתחואה‪:‬‬ ‫‪ .Ô·¯Â 2‬דאסורי ואפילו לרבנ‪:‬‬
‫‪ .‡Î‰Â 12‬כגו שזקפה ולא השתחוה לה‪:‬‬ ‫‪ .ÂÏ„Ï„˘ 3‬נעקרו מאליה והשתחוה גוי^ לה‪:‬‬
‫‪ .Ï‡¯˘È Ï˘ ^Ê"Ú 13‬שהקי ישראל לעבדה פלוגתא דר' ישמעאל ור''ע בפ' ר'‬ ‫‪ .ÁÈÎÂ˙ ‰Ó‰· 4‬שאינה מחובר ואינה נאסרת בהשתחויה דמדאסר רחמנא נעבד‬
‫ישמעאל )לקמ נא‪:(:‬‬ ‫לגבוה דכתיב מ הבקר ולא כל הבקר להוציא הנעבד בפרק שור שנגח )ב''ק מ‪(:‬‬
‫‪ .Ô‡ÓÏÂ 14‬אליבא דמא קבעי חזקיה למילתיה כיו דאיהו לא תפיסת ידי אד‬ ‫מכלל דלהדיוט שרי דאי להדיוט אסור למה לי קרא לגבוה הא ממשקה ישראל‬
‫בעי וזה לש ע"ז העמידה בי הוי מעשה בי לא הוי מעשה הרי קראה ע"ז^‬ ‫כתיב מ המותר לישראל‪:‬‬
‫ולמ''ד ע"ז^ של ישראל אסורה מיד הא נמי אסורה מיד ולמ''ד עד שיעבדוה הא‬ ‫‪ .ÌÂÓ ˙ÏÚ· ‰Ó‰·Ó 5‬דאינה נאסרת נמי א השתחוה לה‪:‬‬
‫לא פלחה ופשיטא דשריא‪:‬‬ ‫‪ .¯‰ÓÂ 6‬דכי פרכת מה לבהמה שכ בעלת חיי הלכ) חשיבא ולא מיתסרא הר‬
‫‪ .'ÂÎ ‡ÎÈ¯ˆ ‡Ï 15‬לעול אליבא דמ''ד עד שתיעבד קבעי ליה‪:‬‬ ‫יוכיח מה להר שכ מחובר בהמה תוכיח וחזר הדי כו' הצד השוה שבה שאי‬
‫‪ .ÔÂ‚ÎÂ 16‬דהשתחוה לה גוי אחר זקיפתו של ישראל ולא אמרי' הא לאו דגוי^‬ ‫תפיסת יד אד וזהו טע עצמו להתיר שאי יכולי לתלות טע היתר בטע‬
‫הוא ואי יכול לאסור בהשתחואה דבר שאינו שלו וכדרב יהודה אמר שמואל‬ ‫אחר דאי אמרת היתר משו מחובר הרי בהמה ואי משו חיי הרי הר ע''כ‬
‫כו' והאי מעשה דבעינ משו גילוי דעתא דאי לאו דגלי ישראל דעתיה לא הוה‬ ‫טע היתר משו דאי בה תפיסת יד אד שבדבר זה הושוו שניה א אני‬
‫מיתסרא בהשתחואה דגוי‪^:‬‬ ‫אביא כל השווי לה בדבר זה שיהו מותרי והשתא ליכא למיפר) שכ לא‬
‫‪ .‰¯ÂÒ‡ 17‬אפילו למ''ד עד שתיעבד ולא אמרינ הא לאו דגוי^ הוא ואי יכול‬ ‫נשתנו מבריית דהא בהמה נשתנית במו‪:‬‬
‫לאסור בהשתחואה דבר שאינו שלו דכיו דאוקמה ישראל גלי אדעתיה דניחא‬ ‫‪ .˘·È ÔÏÈ‡ÓÂ 7‬דנשתנה מברייתו ואפי' הכי לא מיתסר לרבנ דפליגי עליה דר'‬
‫ליה בע"ז וכי פלח לה גוי^ שליחותיה קא עביד‪:‬‬ ‫יוסי ברבי יהודה הצד השוה שבה שאי בה תפיסת יד אד לש ע"ז^‬
‫‪ .‰È·Ï 18‬בידי אד נעשית ונאסרת לד''ה וה) זקיפה דנקט משו גלויי דעתא‬ ‫דתפיסה דנטיעה דמעיקרא לא הויא תפיסה לרבנ דלאו איל הוא ההוא שעתא‬
‫הוה דאי לא זקפתו ישראל לש ע"ז^ לא מיתסרא דכיו דשל ישראל הוא אינה‬ ‫שנטעו גרעי ור' יוסי בר' יהודה דחשיב ליה תפיסה ואסר ליה משכחת לה‬
‫נאסרת בהשתחוואתו של גוי^ שהרי אינה שלו והאי טעמא מפרשינ במלתיה‬ ‫באיל שעלה מאליו דאפילו לר' יוסי לא מיתסר כל זמ שלא עשה מעשה‬
‫דשמואל לקמ בפרק ר' ישמעאל )גג‪ (:‬וה''נ לעני גלויי דעתא קבעי לה חזקיה‬ ‫בגופו‪:‬‬

‫קיח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מו‪:‬‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬ ‫אבל ביצה לא;‬

‫לרבות את הריקועי!‬
‫‪8‬‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫לא שנא?‬
‫אנא קאמינא לחומרא ואת אמרת לקולא‪,‬‬ ‫תיקו‪.‬‬
‫קולא וחומרא לחומרא פרכינ‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בעי ¯‪:‡ÓÁ ¯· ÈÓ‬‬

‫אמר ליה ¯· ‪ ‡ÙÙ‬ל¯·‡‪:‬‬ ‫המשתחוה להר‪,‬‬
‫וכל היכא דאיכא קולא וחומרא‪,‬‬ ‫אבניו מהו למזבח? *‬ ‫מו‪:‬‬
‫לקולא לא פרכינ?‬ ‫יש נעבד במחובר אצל גבוה‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫והא הזאה דפסח דפליגי ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬ו¯·‪,‡·È˜Ú È‬‬ ‫‪10‬‬

‫או אי נעבד במחובר אצל גבוה?‬
‫ד¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬סבר לחומרא וקא מחייב ליה לגברא‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫א תמצא לומר יש נעבד במחובר אצל גבוה‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫ו¯·‪ ‡·È˜Ú È‬לקולא ופטר‪,‬‬ ‫מכשירי קרב כקרב דמו‪,‬‬

‫וקא פרי) ¯·‪ ‡·È˜Ú È‬לקולא!‬ ‫או לא?‬
‫דתנ )פסחי ו‪:‬ב(‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫קי‬
‫השיב ¯·‪ ‡·È˜Ú È‬ואמר‪:‬‬ ‫קל וחומר ‬
‫הזאה תוכיח שהיא מצוה והיאקיא משו שבות ‬ ‫ומה אתנ שמותר בתלוש להדיוט ‬
‫קיב‬
‫ואינה דוחה את השבת!?‬ ‫אסור במחובר לגבוה‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫הת ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬גמריה ואייקר ליה תלמודא‪,‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫דכתיב )דברי כג‪,‬יט(‪:‬‬
‫ואתא ¯·‪ ‡·È˜Ú È‬לאדכוריה‪,‬‬ ‫"לֹא ָת ִביא ֶא ְתנַ ן ֹזונָ ה ּו ְמ ִחיר ֶּכלֶ ב"‪,‬‬
‫והיינו דאמר ליה‪:‬‬ ‫‪15‬‬ ‫לא שנא תלוש ולא שנא במחובר;‬
‫רבי‪,‬‬ ‫נעבד שאסור בתלוש להדיוט ‬
‫אל תכפירני בשעת הדי‪,‬‬ ‫אינו די שאסור במחובר לגבוה?‬
‫כ) מקובל אני ממ)‪:‬‬ ‫אמר ליה ¯· ‪ Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬ל¯·‡‪:‬‬
‫הזאה שבות‪ ,‬ואינה דוחה את השבת‪.‬‬ ‫או חילו ‬ ‫‪4‬‬
‫ומה נעבד שאסור בתלוש אצל הדיוט ‬

‫מותר במחובר לגבוה‪,‬‬
‫בעי ¯‪:‡ÓÁ ¯· ÈÓ‬‬ ‫שנאמר )דברי יב‪,‬ב(‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫המשתחוה לקמת חטי‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫יהם ַעל ֶה ָה ִרים"‪ ,‬ולא ההרי אלהיה‪,‬‬ ‫"אֱ ל ֵֹה ֶ‬
‫לא שנא להדיוט ולא שנא לגבוה‪,‬‬
‫רש"י‬
‫אתנ שמותר בתלוש להדיוט ‬
‫אינו די שמותר במחובר לגבוה?‬
‫ואי משו " ּ ֵבית יְ הֹוָ ה אֱ ל ֶֹה ָ‬
‫יך"‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ ^.ÌÈÚÂ˜È¯ 8‬טסי זהב שעושי ציפוי לכותל היכל לבית קדשי הקדשי‬
‫כדאמרינ בשקלי בפרק התרומה דכיו דנוי הוא מיתסר‪:‬‬ ‫מיבעי ליה לכדתניא‪:‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ .ÔÈÎ¯Ù 9‬דיינינ וכל די ק''ו קרי ליה פירכא משו דבלשו תימה אתי‪:‬‬
‫יך" ‬‫" ּ ֵבית יְ הֹוָ ה אֱ ל ֶֹה ָ‬
‫‪ .ÁÒÙ„ ‰‡Ê‰ 10‬טמא מת שחל שביעי שלו להיות בשבת בערב הפסח‪:‬‬
‫‪ .‡''¯„ 11‬ד ק''ו לחומרא דקתני א''ר אליעזר ועליה אני ד ומה שחיטה שהיא‬ ‫פרט לפרה שאינה באה לבית‪,‬‬
‫משו מלאכה דוחה את השבת זו שמשו שבות אינו די שתדחה ויזה עליו‬ ‫דברי ¯·‪;¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫ויתחייב בפסח ור''ע פרי) לקולא ופטר מפסח דקתני אמר לו ר''ע או חילו מה‬
‫הזאה דמשו שבות אינה דוחה שבת שחיטה דמשו מלאכה היא אינו די שלא‬
‫תדחה אלמא ק''ו לקולא פרי)‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎ Ú''¯ ·È˘‰ Ô˙„ 12‬משו אתקפתיה דרישא דמילתא נקט ואייתי לה הכא‬ ‫רש"י‬
‫ומיהו אתקפתיה דרב פפא מאו חילו דר''ע קאתי ולסיועי לרב הונא באו חילו‬ ‫ולא משו מעשה דבדבר תלוש ולאו בעלי חיי לא בעינא מעשה בגופו ונאסר‬
‫דידיה‪:‬‬ ‫מיד בהשתחואה לבני ר' חייא וקמיבעיא ליה לחזקיה דוקא לבינה דמינכרא‬
‫‪ .Ì˙‰ 13‬ההוא או חילו דר''ע לא סלקא אדעתא דר''ע למדייניה ולמימר לא‬ ‫זקיפתה שרחבה יותר על עביה וכשהיא זקופה נראית גבוה ואיכא גלויי דעתא‬
‫תדחייה שחיטה את השבת אלא משו דר''ע היה מקובל ובא מר''א עצמו שהיה‬ ‫אבל ביצה לא כו'‪:‬‬
‫רבו שהזאה אינה דוחה שבת‪:‬‬ ‫‪ .„·Ú 1‬דבעלי חיי אסור לגבוה ואע''ג דשרי להדיוט וקמיבעיא ליה מי חייל‬
‫‪ .‡„ÂÓÏ˙ ‰ÈÏ ¯˜ÈÈ‡Â 14‬דר''א נשתכח הימנו הלכה ובעי למיד מק''ו הזאה‬ ‫ש נעבד על המחובר לאסרו לגבוה או לא‪:‬‬
‫משחיטה דדחייא ואתי ר''ע לאדכוריה גמריה ואמרה למילתא בלשו או חילו‬ ‫‪ .„·Ú ˘È ¯ÓÂÏ ÈˆÓ˙ Ì‡Â 2‬אצל גבוה אכתי מיבעיא ליה הכי האי נעבד דלאו‬
‫ודאי ק''ו שחיטה מהזאה דלא תדחה אע''פ שאי אפשר דהא ודאי שחיטה‬ ‫לקרב גופיה קא בעי לה אלא לבני מזבח דמכשירי קרב מי אמרינ כקרב דמי‬
‫דחייא דכתיב במועדו ואפילו בשבת אלא כי היכי דניתיב לר''א לליביה למימר‬ ‫ונעבד אסור בה או לא‪:‬‬
‫כיו דקא ילי האי שחיטה מהזאה דלא תדחה ודאי פשיטא ליה בהזאה דלא‬ ‫‪ .‰Â·‚Ï ¯·ÂÁÓ· ¯ÂÒ‡ 3‬ואפי' למכשירי קרב דכתיב בית ה' דמשמע אפילו‬
‫דחייא ומיהו לא איסתייעא מילתיה ולא אידכר אלא הכי אהדר ליה עקיבא‬ ‫לבני הבית וכתיב אתנ סתמא לא שנא תלוש כו'‪:‬‬
‫עקרת מה שכתוב בתורה בי הערבי במועדו ואפי' בשבת אמר לו ר''ע הבא לי‬ ‫‪ .ÛÂÏÈÁ Â‡ 4‬כיו דלא משכחת קרא בהדיא דאסר אתנ במחובר לגבוה אלא‬
‫מועד לאלו להזאה ולהבאתו מחו‪ 3‬לתחו כמועד לשחיטה ונימא ליה מימר כ)‬ ‫משו דקרא סתמא כתיב אסרת ליה במחובר והדר ילפת נעבד מיניה לאיסורא‬
‫מקובלני ממ) הזאה אינה דוחה לאו אורח ארעא דכסיפא ליה מילתא לומר‬ ‫אימא איפכא דהא קרא סתמא שרי נעבד במחובר‪:‬‬
‫ששכח תלמודו‪:‬‬ ‫‪ .Ì‰È‰Ï‡ ÌÈ¯‰‰ ‡ÏÂ [ÌÈ¯‰‰ ÏÚ Ì‰È‰Ï‡] ·È˙Î„ 5‬אימא אפי' לגבוה שריא‬
‫‪ .ÔÈ„‰ ˙Ú˘· È¯ÈÙÎ˙ Ï‡ ‰ÈÏ ¯Ó‡˜„ ÂÈÈ‰Â 15‬כשאמר לו ר''ע הבא לי מועד‬ ‫והדר ניל אתנ מיניה למשרייה במחובר‪:‬‬
‫לאלו כמועד לשחיטה כעס ר''א ואמר לו עקיבא בשחיטה השבתני בשחיטה‬ ‫‪ .'‰ ˙È· ÌÂ˘Ó È‡Â 6‬ובעית למימר דבית הוי מחובר וקאסר ודרשת ליה הכי לא‬
‫תהא מיתת) ואמר לו ר''ע אל תכפירני בשעת די זה שאנו חלוקי ודני זה כנגד‬ ‫תביא אתנ של בית שא נת לה בית באתננה אסור להקדישו לצור) בני הבית‪:‬‬
‫זה אל תכחד דברי) ראשוני וזכור מה שלמדתני הזאה שבות כו' אלמא מיניה‬ ‫‪ .'ÂÎ ‰ÈÏ ÈÚ·ÈÓ ‡Â‰‰ 7‬פרה אדומה שאינה באה לבית ששחיטתה בהר הזיתי‬
‫גמר ליה‪:‬‬ ‫דכתיב והוציא אותה אל מחו‪ 3‬למחנה‪:‬‬

‫קיט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מז‪.‬‬
‫ואליבא ד¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬קיג ‪ ‰„Â‰È‬לא תיבעי ל)‪,‬‬ ‫מהו למנחות?‬

‫דאפילו להדיוט נמי אסור;‬ ‫יש שינוי בנעבד‪,‬‬
‫כי תיבעי ל) אליבא ד¯·‪,Ô‬‬ ‫או אי שינוי בנעבד?‬ ‫‪2‬‬
‫לעני מצוה מאי?‬ ‫אמר ‪:ÔÓÁ ·¯„ ‰È¯· ‡¯ËÂÊ ¯Ó‬‬

‫מי מאיס כלפי גבוה‪,‬‬ ‫תא שמע‪:‬‬
‫או לא?‬ ‫כל האסורי לגבי מזבח ולדותיה מותרי;‬ ‫‪3‬‬
‫ותני עלה‪:‬‬
‫כי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר‪:‬‬ ‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אוסר‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫באשירה שביטלה קמבעיא ליה‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫יש דחוי אצל מצות‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫ולאו אתמר עלה‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫או אי דחוי אצל מצות?‬ ‫‪15‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ¯·‪:‰Â·‡ ¯· ‰‬‬
‫מחלוקת כשנרבעו ולבסו עיברו‪* ,‬‬ ‫מז‪.‬‬
‫תפשוט ליה מדתנ )חולי ו‪:‬ד(‪:‬‬ ‫אבל עיברו ולבסו נרבעו דברי הכל אסורי;‬ ‫‪6‬‬
‫כיסהו ונתגלה ‬ ‫והני נמי כעיברו ולבסו נרבעו דמי‪.‬‬

‫פטור מלכסות;‬
‫כיסהו הרוח ‬ ‫איכא דאמרי‪:‬‬ ‫‪7‬‬
‫חיב לכסות;‬ ‫מחלוקת כשנרבעו ולבסו עיברו‪,‬‬

‫ואמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫אבל עיברו ולבסו נרבעו דברי הכל אסור‪,‬‬
‫לא שנו אלא שחזר ונתגלה‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫והני נמי כי עיברו ולבסו נרבעו דמי‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫אבל לא חזר ונתגלה פטור מלכסות;‬ ‫הכי השתא?‬ ‫‪9‬‬
‫והוינ בה‪:‬‬ ‫‪17‬‬

‫הת מעיקרא בהמה והשתא בהמה‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫כי חזר ונתגלה מאי הוי?‬ ‫דשא הוא דאחיזא באנפה‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫הואיל ואידחי אידחי!‬ ‫הכא מעיקרא חיטי והשתא קמחא‪.‬‬

‫ואמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬
‫זאת אומרת אי דיחוי אצל מצות!‬
‫ד¯· ‪ ‡ÙÙ‬גופיה איבעיא ליה‪,‬‬ ‫בעי ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬
‫מפשט פשיטא ליה ל¯· ‪ ‡ÙÙ‬דאי דיחוי אצל מצות‪,‬‬ ‫המשתחוה לדקל ‬
‫לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא‪,‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬ ‫לולבו‪ ,‬מהו למצוה?‬ ‫‪12‬‬
‫או דלמא ‬ ‫‪20‬‬ ‫באיל שנטעו מתחלה לכ) לא תיבעי ל)‪,‬‬

‫ספוקי מספקא ליה‪,‬‬ ‫דאפילו להדיוט נמי אסור‪,‬‬
‫ולחומרא אמרינ‪ ,‬לקולא לא אמרינ?‬ ‫‪21‬‬ ‫כי תיבעי ל) באיל שנטעו ולבסו עבדו;‬
‫תיקו‪.‬‬
‫רש"י‬
‫בעי ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫‪ .˙ÂÁÓÏ Ô‰ ‰Ó ÌÈËÁ ˙Ó˜Ï ‰ÂÁ˙˘Ó‰ 1‬להדיוט מישרא שרי דאי מחובר‬
‫נאסר להדיוט וכי קמיבעיא ליה לגבוה א תמצי לומר יש נעבד במחובר אצל‬
‫המשתחוה לבהמה‪,‬‬ ‫גבוה הכא מאי כיו דהדר טחי להו יש שינוי בנעבד דלא מיתסר לגבוה אלא‬
‫צמרה‪ ,‬מהו לתכלת?‬ ‫בעיניה אבל היכא דאישתני שפיר דמי‪:‬‬
‫תכלת דמאי?‬ ‫‪ .„·Ú· ÈÂÈ˘ ÔÈ‡ Â‡ 2‬ואסיר דלא מהני ליה שינוי אית דגרס המשתחוה לחטי‬
‫קמח מהו למנחות וא''א לומר כ דכיו דתלוש נינהו נאסרו בהנאה להדיוט‬
‫אי תכלת לכהני;‬
‫‪22‬‬
‫אפילו למא דבעי תפיסת ידי אד בתלוש דהא איכא תפיסה טובא קצירה‬
‫היינו בעיא ד¯‪!‡ÓÁ ¯· ÈÓ‬‬ ‫‪1‬‬
‫ועימור ודישה וכ''ש לגבוה דאסור וכיו דנעשה ע"ז^ תו מאי מהני להו שינוי‬
‫לא מיבעיא ע"ז^ דכתיב והיית חר כמוהו כל שאתה מהייה ממנו הרי הוא‬
‫כמוהו אלא אפילו כל איסורי הנאה כ וכל הנעשה מה נאסר דהא הנאה היא‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .ÔÈ¯ÂÒ‡‰ ÏÎ 3‬כגו מוקצה ונעבד‪:‬‬
‫‪ .¯ÒÂ‡ ‡''¯Â 4‬וקס''ד השתא דבבהמה מעוברת שרבעה או השתחוה לה עסקינ‬
‫‪ .‰¯È˘‡ 13‬שנאסרה א להדיוט וביטלה כדאמרינ במתני' נוטל מה שהחלי‬ ‫וביש שינוי בנעבד קמיפלגי דת''ק סבר יש שינוי בנעבד הלכ) ולדותיה מותרי‬
‫וקמיבעיא ליה א ראויה שוב למצוה א לאו‪:‬‬ ‫דמעיקרא עובר והשתא בהמה ור''א סבר אי שינוי בנעבד אלמא פלוגתא היא‪:‬‬
‫‪ .˙ÂˆÓ Ïˆ‡ ÈÂÁ„ ˘È 14‬מי הוי שייכא תורת דחוי במצות דנימא הואיל ונדחה‬ ‫‪ 5‬ה''ג ‪ÛÂÒ·ÏÂ ÂÚ·¯˘Î ˙˜ÂÏÁÓ ÔÓÁ ·¯ ¯Ó‡ ‡·¯ ¯Ó‡ ‰ÏÚ ¯Ó˙‡ ÈÓ Â‡ÏÂ‬‬
‫בעודו אשירה ידחה עולמית‪:‬‬ ‫‪ .Â¯·ÈÚ‬וכדמפרש בתמורה בפ' כל האסורי דת''ק סבר זה וזה גור מותר ורבי‬
‫‪ .ÈÂÁ„ ÔÈ‡ Â‡ 15‬ומשתריא‪:‬‬ ‫אליעזר סבר זה וזה גור אסור‪:‬‬
‫‪ .‰Ï‚˙Â ¯ÊÁ˘ ‡Ï‡ 16‬לאחר שכיסתו הרוח‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ¯ÂÒ‡ ‰''„ ÂÚ·¯ ÛÂÒ·ÏÂ Â¯·ÈÚ Ï·‡ 6‬דהיא וולדה נרבעו וגבי נעבד נמי‬
‫‪ 17‬ה''ג ‪ .ÈÂ‰ È‡Ó ‰Ï‚˙Â ¯ÊÁ ÈÎ ‰· ÔÈÂ‰Â‬הא אידחי ליה כשכיסתו הרוח כיו‬ ‫היא וולדה נעבדו ואסורי ואע''ג דחזר ונשתנה אי שינוי בנעבד להוציאו‬
‫דכל זמ דלא נתגלה פטור מלכסות אידחי ליה מכיסוי‪:‬‬ ‫מאיסורו‪:‬‬
‫‪ .‡ÏÂ˜Ï ˘''Ï 18‬כגו גבי אשירה שבטלה למיהדר לאישתרויי לולבו למצוה‪:‬‬ ‫‪ .È¯Ó‡„ ‡ÎÈ‡Â 7‬רב זוטרא גופיה לאיסורא הוה פשט וה''ק ואתמר עלה אמר‬
‫‪ .‡¯ÓÂÁÏ ˘''Ï 19‬כגו גבי כיסוי דמחייבינ למיהדר ולכסויי‪:‬‬ ‫רבא אמר רב נחמ כו'‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏ ‡˜ÙÒÓ È˜ÂÙÒ ‡ÓÏ„ Â‡ 20‬אי יש דחוי אי אי דחוי‪:‬‬ ‫‪ .Â‰È ÂÚ·¯ ÛÂÒ·ÏÂ Â¯·ÈÚÎ ''‰Â 8‬ואסירי לד''ה דאי שינוי בנעבד‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ¯Ó‡ ‡¯ÓÂÁÏÂ 21‬אי דחוי הלכ) גבי כיסוי חייב לכסות אבל לקולא כגו‬ ‫‪ 9‬ומהדר ליה תלמודא ‪:‡˙˘‰ ÈÎ‰‬‬
‫הכא לא אמרינ אי דחוי למישרא תיקו‪:‬‬ ‫‪ .Ì˙‰ 10‬לא אישתני דמעיקרא במעי אמו היה קרוי בהמה והשתא קרוי בהמה‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ‰Î„ ˙ÏÎ˙ 22‬דבגדי כהונה לצור) עבודה וקמיבעיא ל מכשירי קרב‬ ‫‪ .‰Ù‡· ‡ÊÈÁ‡„ ‡Â‰ ‡˘„ 11‬דלתי הרח היו סגורי בפניו‪:‬‬
‫כקרב דמו או לא ואת''ל כקרב דמו היכא דנשתנה כשצובעי אותו יש שינוי‬ ‫‪ .‰ÂˆÓÏ Â‰Ó Â·ÏÂÏ 12‬את''ל יש נעבד במחובר אצל גבוה הכא לעני מצות‬
‫בנעבד להתירו לגבוה או לא‪:‬‬ ‫לולב מאי‪:‬‬

‫קכ‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מז‪:‬‬
‫ואי תכלת לציצית ‬ ‫‪2‬‬
‫משנה )ו(‪:‬‬ ‫היינו בעיא ד¯‪!˘È˜Ï ˘È‬‬ ‫‪3‬‬
‫קטו‬
‫מי שהיה ביתו סמו) לעבודה זרה‪ ,‬ונפל ‬ ‫‪15‬‬ ‫אי הכי נמי דלא הוה למיבעי ליה‪,‬‬
‫אסור לבנותו;‬ ‫‪16‬‬ ‫והאי דקא בעי ליה הא‪,‬‬
‫כיצד יעשה?‬ ‫משו דאיכא מילי אחרנייתא‪:‬‬
‫כונס בתו) שלו ארבע אמות ובונה‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫צמרה‪ ,‬מהו לתכלת?‬
‫קטז‬ ‫קרניה‪ ,‬מהו לחצוצרות?‬
‫‪4‬‬
‫*‬ ‫היה שלו ושל עבודה זרה ‬ ‫‪18‬‬

‫מז‪:‬‬
‫שוקיה‪ ,‬מהו לחלילי?‬
‫‪5‬‬
‫נידו מחצה על מחצה‪.‬‬ ‫‪19‬‬

‫בני מעיה‪ ,‬מהו לפארות?‬
‫‪6‬‬
‫אבניו עציו ועפרו מטמאי כשר‪,3‬‬

‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬
‫אליבא דמא דאמר‪ :‬עיקר שירה בכלי ‬
‫‪7‬‬
‫שנאמר )דברי ז‪,‬כו(‪:‬‬ ‫לא תיבעי ל) דודאי אסיר‪,‬‬

‫" ׁ ַש ֵ ּקץ ְּת ׁ ַש ְּק ֶצ ּנ ּו";‬
‫‪22‬‬
‫כי תיבעי ל) ‬
‫¯·‪ ‡·È˜Ú È‬אומר‪ :‬כנדה‪,‬‬
‫‪23‬‬
‫אליבא דמא דאמר‪ :‬עיקר שירה בפה‪,‬‬
‫שנאמר )ישעיה ל‪,‬כב(‪:‬‬ ‫בסומי קלא בעלמא הוא ומייתינ;‬
‫לו"‪,‬‬
‫ֹאמר ֹ‬ ‫מו ָדוָ ה‪ ,‬צֵ א ּת ַ‬ ‫" ִּתזְ ֵרם ְ ּכ ֹ‬
‫‪24‬‬ ‫או דלמא ‬
‫מה נדה מטמאה במשא‪,‬‬ ‫אפילו הכי אסיר?‬ ‫‪8‬‬
‫א עבודה זרה קיז מטמאה במשא‪.‬‬ ‫תיקו‪.‬‬
‫בעי ¯·‪:‰‬‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫המשתחוה למעי‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫קיח‬
‫והא קא שביק רווחא לעבודה זרה!?‬ ‫מימיו‪ ,‬מהו לנסכי?‬
‫אמר ¯·‪:‡¯ÂÒÓ ‡ÈÁ È‬‬ ‫מאי קא מיבעיא ליה?‬
‫דעבד ליה בית הכסא‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫אילימא ‬
‫והא בעי צניעותא!?‬ ‫‪26‬‬ ‫לבבואה דידיהקיד קא סגיד;‬ ‫‪10‬‬
‫דעבד ליה בית הכסא דלילה‪.‬‬ ‫או דלמא ‬

‫למיא קא סגיד;‬
‫והא אמר מר‪:‬‬ ‫ותיבעי ליה ספל להדיוט!‬ ‫‪11‬‬
‫איזהו צנוע?‬ ‫לעול למיא קא סגיד‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫הנפנה בלילה במקו שנפנה ביו‪,‬‬

‫‪27‬‬
‫והכי קמבעיא ליה‪,‬‬
‫וא על גב דאוקימנא בכדר)‪,‬‬ ‫למיא דקמיה קא סגיד‪ ,‬וקמאי קמאי אזדו;‬
‫‪13‬‬
‫מיהו צניעותא בעי למעבד!?‬ ‫או דלמא ‬ ‫‪14‬‬
‫דעבד ליה לתינוקות‪.‬‬ ‫לדברונא דמיא קא סגיד?‬

‫אי נמי ‬ ‫ומי מיתסרי?‬
‫דגדיר ליה בהיזמי והינגי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫והא אמר ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬משו ¯·‪:˜„ˆÂ‰È Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬

‫מי של רבי אי נאסרי!?‬
‫רש"י‬ ‫לא צריכא‪,‬‬
‫דקא נבעי מארעא‪.‬‬
‫‪ .Ê"ÚÏ ÍÂÓÒ ÂÏ˙ÂÎ ‰È‰˘ ÈÓ :'È˙Ó 15‬שהיה אחד מכותלי ע"ז^ והבית עצמו‬
‫נעבד‪:‬‬
‫‪ .Â˙Â·Ï ¯ÂÒ‡ 16‬שבונה כותל לע"ז‪^:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .ÒÂÎ 17‬לתו) קרקעו ד' אמות‪:‬‬ ‫‪ .‡ÓÁ ¯· ÈÓ¯„ ‡ÈÚ· ÂÈÈ‰ 1‬דהנ) תרתי בעיי בעא רמי בר חמא לעיל‬
‫‪ ^.Ê"Ú Ï˘Â ÂÏ˘ ‰È‰ 18‬שמקו עובי הכותל חציו שלו‪:‬‬ ‫בשמעתי‪:‬‬
‫‪ .‰ˆÁÓ ÏÚ ‰ˆÁÓ ÔÂ„È 19‬אותו חלק של ע"ז^ אינו עולה לו בכניסת ד' אמות‬ ‫‪ .˙ÈˆÈˆ„ ˙ÏÎ˙ È‡ 2‬וקמבעיא הואיל דבר מצוה הוא מי מאיס נעבד כלגבוה או‬
‫אבל חלקו עולה לו שא היה עביו שתי אמות מונה האמה שלו וכונס עוד ג'‬ ‫לא‪:‬‬
‫אמות לתו) שלו‪:‬‬ ‫‪ .Ï''¯„ ÂÈÈ‰ 3‬דבעי בלולב‪:‬‬
‫‪ .Â¯ÙÚÂ ÂÈˆÚÂ ÂÈ·‡ 20‬של אותו כותל מטמאי כשר‪ 3‬אפילו חלקו לפי שאי‬ ‫‪ .˙Â¯ˆÂˆÁÏ 4‬לשיר של קרב דקיימא ל בהחליל דשיר מעכב את הקרב‪:‬‬
‫ברירה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÏÈÏÁ 5‬לשיל''ש בלע''ז‪:‬‬
‫‪ .ı¯˘ 21‬אי מטמא במשא‪:‬‬ ‫‪ .˙Â¯‡ÙÏ 6‬נימי של כינור קורד''ש בלע''ז‪:‬‬
‫‪ .ı˜˘ 22‬לשו שר‪:3‬‬ ‫‪ .ÈÏÎ· ‰¯È˘ ¯˜ÈÚ 7‬פלוגתא היא בפ' החליל )סוכה נ‪:(:‬‬
‫‪ .‡˘Ó· ‰‡ÓËÓ ‰„ 23‬דכתיב וכל הנוגע בכל כלי אשר תשב עליו אלמא‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ ÈÎ‰ ÂÏÈÙ‡ 8‬מאיסי ואפילו את''ל לעני דקל דמותר לולבו הכא כיו‬
‫טמיתיה לכלי אשר נשא אותה ואע''פ שלא נגעה שאפילו היו עשרה כלי זה על‬ ‫דצור) קרב מאיס טפי‪:‬‬
‫זה כול בכלל אשר תשב עליו ה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÚÓ 9‬אינו נאסר להדיוט דמחובר הוא‪:‬‬
‫‪ .‰Â„ ÂÓÎ Ì¯Ê˙ 24‬בע"ז^ מישתעי‪:‬‬ ‫‪ .‰È„È„ ‰‡Â··Ï È‡ 10‬פרצו שלו‪:‬‬
‫‪ .Ò''Î‰· ‰ÈÏ „È·Ú„ :'Ó‚ 25‬שנפנה ש‪:‬‬ ‫‪ .ËÂÈ„‰ÏÂ ÏÙÒ· ÍÏ ÈÚ·È˙Â 11‬מדאיבעיא ליה במחובר ולגבוה מכלל דפשיטא‬
‫‪ .‡˙ÂÚÈˆ ÈÚ· ‡‰Â 26‬ואנ תנ דאסור לבנות כותל להפסיק בינו ובי ע"ז^ לפי‬ ‫ליה דבתלוש כה''ג אסירי להדיוט והא בתלוש נמי איכא למיבעיא‪:‬‬
‫שבונהו לע"ז‪^:‬‬ ‫‪ .‰ÈÓ˜„ ‡ÈÓÏ 12‬למי שהוא רואה עכשיו לפניו השתחוה והרי הלכו לה‪:‬‬
‫‪ .ÌÂÈ· ‰Ù˘ ÌÂ˜Ó· 27‬שצרי) צניעות ואע''ג דשנינו בפ' הרואה )ברכות סב‪ (.‬לא‬ ‫‪ .È‡Ó˜ È‡Ó˜Â 13‬כלומר מעי המקלח כל זמ שהמי באי ראשו ראשו‬
‫תימא במקו שיהא צרי) להתרחק בלילה כביו אלא אימא כדר) שנפנה ביו‬ ‫והולכי לה והבאי אחריה מותרי‪:‬‬
‫שיהא נפרע מיושב וכשיעור שנתנו חכמי טפח וטפחיי מ''מ ש''מ דבעינ נמי‬ ‫‪ .¯‰„ ‡Â¯·„Ï „''‡ 14‬לקילוח של נהר והילוכו השתחוה והרי כל הנהר נעבד‬
‫בלילה צניעות והכא ליכא צניעות דחזו ליה בני עבודה זרה‪^:‬‬ ‫ואי יש נעבד במחובר אסירי‪:‬‬

‫קכא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מח‪.‬‬
‫קכו‬
‫נוטל מה שחידש;‬ ‫‪16‬‬
‫קכז‬
‫העמיד עליה עבודה זרה‪ ,‬וסילקה ‬ ‫‪17‬‬
‫משנה )ז(‪:‬‬
‫הרי זו מותרת‪.‬‬ ‫שלשה בתי ה‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫קיט‬
‫בית שבנאו מתחלה לש עבודה זרה ‬ ‫‪3‬‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫הרי זה אסור;‬ ‫‪4‬‬
‫קכא‬ ‫קכ‬
‫אמר ¯·‪:ÈÓ‡ È‬‬ ‫סיידו וכיירו לש עבודה זרה‪ ,‬וחידש ‬ ‫‪5‬‬
‫והוא שסייד וכיירקכח בגופה של אב‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫נוטל מה שחידש;‬ ‫‪6‬‬
‫והא דומיא דבית תנ‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הכניס לתוכו עבודה זרה‪,‬קכב והוציאה ‬ ‫‪7‬‬
‫ובית לאו בגופיה הוא ומיתסר!?‬ ‫הרי זה מותר‪.‬‬

‫בית נמי איכא ביני אורבי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מי לא עסקינ דשייע והדר שייעיה!?‬ ‫‪21‬‬ ‫גמרא‪:‬‬

‫אלא כי אתמר ד¯·‪ ÈÓ‡ È‬לעני ביטול אתמר;‬
‫‪22‬‬ ‫אמר ¯·‪:‬‬
‫דא על גב דסייד וכיירקכט בגופה של אב‪,‬‬ ‫המשתחוה לבית אסרו‪.‬‬
‫כי נטל מה שחידש שפיר דמי‪,‬‬ ‫אלמא קסבר ‬
‫דמהו דתימא?‬ ‫תלוש ולבסו חברו כתלוש דמי;‬ ‫‪8‬‬
‫כיו שסייד וכיירקל בגופה של אב ‬ ‫והאנ בנאו תנ!?‬

‫כאב שחצבה מתחלה לבימוסקלא דמיא ותיתסר כולה;‬
‫‪23‬‬ ‫בנאו א על פי שלא השתחוה לו‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫מח‪ .‬קא משמע ל‪* .‬‬ ‫השתחוה א על פי שלא בנאו‪.‬‬

‫אי הכי ‬
‫משנה )ז(‪:‬‬ ‫הני שלשה? ארבעה הוו!?‬
‫שלש אשרות ה‪:‬‬ ‫כיו דלעני ביטול ‬
‫‪10‬‬
‫קכד‬
‫קלב‬
‫איל שנטעו מתחלה לש עבודה זרה ‬ ‫בנה והשתחוה חד הוא‪,‬קכג חשיב להו חד‪.‬‬
‫קלג‬
‫הרי זה אסור;‬ ‫‪24‬‬
‫קלד‬
‫גידעו ופיסלו לש עבודה זרה‪ ,‬והחלי ‬ ‫‪25‬‬ ‫משנה )ז(‪:‬‬
‫נוטל מה שהחלי ;‬ ‫‪26‬‬
‫שלש אבני ה‪:‬‬ ‫‪11‬‬
‫קלו‬
‫העמיד תחתיו עבודה זרהקלה וביטלה ‬ ‫אב שחצבה מתחלה לבימוס ‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫קלז‬
‫הרי זה מותר‪.‬‬ ‫הרי זו אסורה;‬ ‫‪14‬‬
‫קכה‬
‫סיידה וכיירה לש עבודה זרה‪ ,‬וחידש ‬ ‫‪15‬‬
‫אמרי „·‪;È‡È È·¯ È‬‬ ‫רש"י‬
‫והוא שהברי) והרכיב בגופו של איל‪.‬‬ ‫‪27‬‬
‫‪ .È‚È‰Â ÈÓÊÈ‰ 1‬קוצי וברקני‪:‬‬
‫והאנ גידעו ופיסלו תנ!?‬
‫‪1‬‬ ‫‪ .Ô‰ ÌÈ˙· ‰˘Ï˘ :'È˙Ó 2‬לעני ביטול ע"ז‪^:‬‬
‫‪ .˙È· 3‬שתחלת בניינו לע"ז^ והיו עובדי את הבית עצמו‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ ‰Ê È¯‰ 4‬דכל הבית הוי ע"ז וא גוי^ בנאו אסור עד שיבטלנו שיתו‪3‬‬
‫רש"י‬
‫ממנו קצת וא של ישראל הוא אסור עולמית אבניו עציו ועפרו‪:‬‬
‫‪ .Ê"ÚÏ ~Â¯ÈÈÎÂ Â„ÈÈÒ 5‬שהיה בית בנוי לדירת אד והקצהו לע"ז^ וטחו בסיד‬
‫ועשה בו ציורי לע"ז‪^:‬‬
‫‪ .ÏËÂ 16‬ישראל מה שחידש הגוי וזורה לרוח והאב מותרת שלא נעשה ע"ז^‬ ‫‪ .˘„ÈÁ˘ ‰Ó ÏËÂ 6‬א בא ישראל לבטלו נוטל מה שחידש ומותר הבית‬
‫אלא החידוש‪:‬‬ ‫ואע''פ שלא ביטלו גוי או אפילו היתה של ישראל משומד שאי ע"ז^ שלו‬
‫‪ ^.Ê"Ú ‰ÈÏÚ „ÈÓÚ‰ 17‬לפי שעה ולא הקצה את האב לבימוס וסילקה הרי זו‬ ‫בטילה הכא בטיל שאי נאסר אלא חידוש וההוא חידוש שבטל אסור בהנאה‬
‫מותרת ואי צריכה ביטול‪:‬‬ ‫לעול ובגמרא מוקי לה כגו שלא נעבד הבית מעול אבל א השתחוה לה‬
‫‪ .Ô·‡ Ï˘ ‰ÙÂ‚· ~¯ÈÈÎÂ „ÈÈÒ˘ ‡Â‰Â :'Ó‚ 18‬שחקק בה צורה בברזל אבל צייר‬ ‫גוי^ אחרי כ נאסר כל הבית ובעי גוי^ לבטלו וא השתחוה לה ישראל אסורה‬
‫וכייר~ עליה ע''י טיח מותרת בלא ביטול הואיל ולא עבדה גוי‪^:‬‬ ‫עולמית‪:‬‬
‫‪ .˙È· ‡‰Â 19‬דציור וכיור אינו~ נעשה ע''י חקיקה אלא טח על הכותל‪:‬‬ ‫‪ ^.Ê"Ú ÂÎÂ˙Ï ÒÈÎ‰ 7‬ואת הבית עצמו לא נתכוי לעבוד ולא הקצהו לתשמיש‬
‫‪ .È·¯Â‡ ÈÈ· 20‬בי לבינה ללבינה מכניסו והוה ליה בגופה‪:‬‬ ‫ע"ז אלא לפי שעה הכניס לתוכו ע"ז‪^:‬‬
‫‪ .ÔÈ˜ÒÚ ‡Ï ÈÓ 21‬כלומר מתניתי סייד וכייר~ סתמא קתני ומי לא משתמע נמי‬ ‫‪ .Â¯·Á ÛÂÒ·ÏÂ ˘ÂÏ˙ :'Ó‚ 8‬אבני בית תלושי ובנא וחבר בקרקע‪:‬‬
‫דאי הוה בית שיע מתחלה קוד איסור והדר האי ושייעיה לש ע"ז^ וקתני נוטל‬ ‫‪ .‰ÂÁ˙˘‰ ‡Ï˘ Ù''Ú‡ 9‬וקסבר תנא דיד ע"ז^ אסורה מיד ואע''פ שלא‬
‫דלא סגי בלא נטילת חידוש‪:‬‬ ‫נעבדה‪:‬‬
‫‪ .¯Ó˙‡ ÏÂËÈ· ÔÈÚÏ 22‬ולא לעני תחלת איסור למימרא דלא ניתסר אלא א כ‬ ‫‪ .‰ÈÏ ·È˘Á „Á ‰ÂÁ˙˘‰Â ‰· ÏÂËÈ· ÔÈÚÏ 10‬דבי בנה בי השתחוה כולו‬
‫סייד בגופיה אלא ודאי בלא גופיה נמי אסירא ור' אמי אביטול קאי וה''ק אפי'‬ ‫אסור א של גוי היא צרי) גוי^ לבטלו וא של ישראל היא אי לה בטילה‬
‫סייד בגופיה סגי לה בהא ביטולא דמתני' ולא בעי ביטול דגוי‪^:‬‬ ‫עולמית‪:‬‬
‫‪ .‰ÏÂÎ ¯Ò˙È˙Â 23‬ותיבעי גוי^ לבטלה או א היתה של ישראל תאסר עולמית‬ ‫‪ .Ô‰ ÌÈ·‡ ˘Ï˘ :'È˙Ó 11‬לעני ביטול ע"ז‪^:‬‬
‫קמ''ל דלא חייל ש ע"ז^ אלא אחידוש‪:‬‬ ‫‪ .‰·ˆÁ˘ Ô·‡ 12‬מ ההר‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ ÂÊ È¯‰ :'È˙Ó 24‬עד שיבטלו הגוי‪^:‬‬ ‫‪ .ÒÂÓÈ·Ï ‰ÏÁ˙Ó 13‬מקו מושב ע"ז^ שמושיב הצל עליה ועובדי את‬
‫‪ .ÂÚ„È‚ 25‬גוי או ישראל לע"ז לצור) ע"ז^ לעבוד הגידולי שיגדלו בו מעתה‬ ‫הבימוס עצמו כעבוד' זרה‪^:‬‬
‫והוא כבר היה נטוע כשבא ישראל ליהנות ממנו‪:‬‬ ‫‪ .‰¯ÂÒ‡ ÂÊ È¯‰ 14‬ואפי' לא העמיד עליה וא גוי חצבה צרי) גוי^ לבטלה‬
‫‪ .ÛÈÏÁ‰˘ ‰Ó ÏËÂ 26‬ושורפו כדי אשרה ועיקרו מותר בהנאה‪:‬‬ ‫ולחסר ממנה מעט עד שתפג וא ישראל חצבה לעבוד עליה ע"ז^ אסורה‬
‫‪ .ÍÈ¯·‰˘ ‡Â‰Â :'Ó‚ 27‬בגופו מאותה הברכה והרכבה היו חליפותיו דה''ל הנ)‬ ‫עולמית‪:‬‬
‫גידולי הנטועי מתחלה לכ) דאי לאו הכי אפילו חידוש לא מיתסר‪:‬‬ ‫‪ ~.Ê"ÚÏ ‰¯ÈÈÎÂ ‰„ÈÈÒ 15‬והיא היתה חצובה ועומדת‪:‬‬

‫קכב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מח‪.‬‬
‫הא דלא מתרצינ הכי‪,‬‬ ‫אלא‪,‬‬

‫איפו) ¯·‪ Ô‬לד¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬קמב ‪,‰„Â‰È‬‬ ‫‪12‬‬
‫כי איתמר ד¯·‪ È‡È È‬‬
‫וד¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬קמג ‪ ‰„Â‰È‬ל¯·‪!Ô‬‬ ‫לעני ביטול איתמר‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫א כ ‬ ‫‪13‬‬
‫דא על גב דהברי) והרכיב בגופו של איל‪,‬‬
‫גידעו ופיסלו מא קתני לה?‬ ‫‪14‬‬
‫כי נטל מה שהחלי שפיר דמי;‬
‫לא ¯·‪ Ô‬ולא ¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬קמד ‪!‰„Â‰È‬‬ ‫דמהו דתימא?‬
‫אי ¯·‪ Ô‬‬ ‫‪15‬‬ ‫כיו דהברי) והרכיב בגופו של איל ‬
‫בלא גידעו ופיסלו נמי תוספת אסורה‪,‬‬ ‫כאיל שנטעו מתחלה דמי‪ ,‬וליתסר כולה;‬
‫אי ¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬קמה ‪ ‰„Â‰È‬‬ ‫‪16‬‬ ‫קא משמע ל‪.‬‬
‫עיקר איל נמי אסור!?‬
‫אי בעית אימא ¯·‪,Ô‬‬ ‫‪17‬‬ ‫המשתחוה לאיל ‬
‫ואי בעית אימא ¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬קמו ‪.‰„Â‰È‬‬ ‫‪18‬‬ ‫תוספתיה אסורה‪.‬‬
‫אי בעית אימא ¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬קמז ‪.‰„Â‰È‬‬ ‫מתיב ¯·‪) ¯ÊÚÏ‡ È‬כא(‪:‬‬
‫כי קאמר ¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬קמח ‪ ‰„Â‰È‬‬ ‫גידעו ופיסלו לש עבודה זרה‪ ,‬קלח והחלי ‬
‫בלא גידעו ופיסלו עיקר איל אסור בסתמא‪,‬‬
‫‪19‬‬ ‫נוטל מה שהחלי ;‬
‫אבל גידעו ופיסלו ‬ ‫גידעו ופיסלו אי‪,‬‬
‫גלי אדעתיה דבתוספת ניחא ליה‪,‬‬ ‫לא גידעו ופיסלו לא!?‬
‫בעיקר איל לא ניחא ליה‪.‬‬ ‫אמר ל) ˘‪ Ï‡ÂÓ‬‬ ‫‪3‬‬
‫הא מני? ¯·‪ Ô‬היא‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫איבעית אימא ¯·‪.Ô‬‬

‫גידעו ופיסלו איצטריכא ליה‪,‬‬ ‫ואנא דאמרי כ¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬קלט ‪ ‰„Â‰È‬דאמר‪:‬‬
‫סלקא דעת) אמינא ‬ ‫איל שנטעו ולבסו עבדו אסור‪.‬‬
‫כיו דעבד ליה מעשה בגופיה ‬
‫עיקר איל נמי ליתסר;‬ ‫מתקי לה ¯· ‡˘‪:È‬‬‫‪5‬‬
‫קמ‬
‫קמשמע ל‪.‬‬ ‫ממאי ד¯·‪ ‰„Â‰È È·¯· ÈÒÂÈ È‬ו¯·‪ Ô‬בתוספת פליגי?‬ ‫‪6‬‬
‫דלמא תוספת לדברי הכל אסור‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫משנה )ז(‪:‬‬ ‫ובעיקרו פליגי‪,‬‬

‫‪8‬‬
‫קמט‬ ‫ד¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬קמא ‪ ‰„Â‰È‬סבר ‬

‫איזו היא אשרה?‬ ‫‪20‬‬
‫קנ‬ ‫עיקרו נמי אסור‪,‬‬

‫כל שיש תחתיה עבודה זרה;‬ ‫יהם ִּת ְ ׂש ְרפ ּון ָּב ֵא ׁש"‪,‬‬ ‫דכתיב )דברי יב‪,‬ג(‪" :‬וַ אֲ ׁ ֵש ֵר ֶ‬
‫‪9‬‬
‫¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬אומר‪ :‬כל שעובדי אותה‪.‬‬

‫‪21‬‬
‫‪10‬‬
‫ומעשה בציד באיל שהיו עובדי אותו‪ ,‬ומצאו תחתיו גל‪,‬‬ ‫עיקר איל שרי‪,‬‬
‫אמר לה ¯·‪:ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫דכתיב )ש ז‪,‬ה(‪" :‬וַ אֲ ׁ ֵש ֵיר ֶהם ְּתגַ ֵּדע ּון"‪,‬‬
‫איזהו איל שגידועו אסור ועיקרו שרי?‬
‫רש"י‬
‫הוי אומר ‬
‫‪ .‡ÓÈ˙ ÈÎÂ 11‬הא לא תרצינ בשמעתא דלעיל הכי דהא אוקימנא דרבי יוסי ילי‬ ‫איל שנטעו ולבסו עבדו!‬
‫טעמא לאיל שנטעו ולבסו עבדו מואשריה תגדעו אלמא מודה הוא דעיקרו‬ ‫וכי תימא ‬ ‫‪11‬‬
‫מותר ובתוספת פליגי‪:‬‬
‫‪ .ÍÂÙÈ‡ 12‬תרוצא דרבנ לרבי יוסי ודרבי יוסי לרבנ דהא לא בהדיא שמעינ‬
‫ליה לרבי יוסי דילי טעמא מואשריה תגדעו דהא רבי יוסי ואשריה תשרפו‬ ‫רש"י‬
‫באש נסב ליה תלמודא למילתיה ואנ הוא דקשיא ל האי מיבעיא ליה לשנטעו‬ ‫‪ .Ô˙ ÂÚ„È‚ 1‬משו מעשה פורתא שינוי בעלמא להיכירא מיתסר‪:‬‬
‫מתחלה לכ) ואוקימנא לטעמיה מואשריה תגדעו הלכ) אפי) תרוצא דרבי‬ ‫‪ .¯Ó˙È‡ ‡ÏÂËÈ· ÔÈÚÏ 2‬ולא לעני תחלת איסור לומר שא לא הברי) בגופו‬
‫יוסי דתרצת ואימא רבי יוסי מואשריה תשרפו באש דמשמע לשו רבי נפקא‬ ‫לא יהא צרי) ביטול אלא אביטול קאי דכי מבטל ליה ישראל סגי בהכי אע''ג‬
‫ליה תרוייהו ורבנ ילפי היתירא מואשריה תגדעו ור' יוסי ההוא מיבעיא ליה‬ ‫דנעשה מעשה בגופו של איל‪:‬‬
‫לגידועי ע"ז^ קודמי לכיבוש אר‪ 3‬ישראל ורבנ נפקא להו מאבד תאבדו וכ‬ ‫‪ .Ï‡ÂÓ˘ ÍÏ ¯Ó‡ 3‬תלמודא מהדר הכי מצי שמואל לתרוצי‪:‬‬
‫כולה תרצתא‪:‬‬ ‫‪ .‡È‰ Ô·¯ ÈÓ ‡‰ 4‬דפליגי עליה דרבי יוסי בר יהודה ואמרי איל שנטעו‬
‫‪ .ÔÎ Ì‡ 13‬דתוספתו דברי הכל אסור‪:‬‬ ‫ולבסו עבדו מותר הלכ) גידעו ופיסלו הויא חליפתו כנטוע'^ מתחלה לכ)‬
‫‪ .ÂÚ„È‚ 14‬דמתני' דמשמע דכי לא גידעו שרי מא קתני לה‪:‬‬ ‫דמשו גידוע מחלי טפי ומיתסרא אבל לא גידעו לא‪:‬‬
‫‪ 15‬ה''ג ‡‪Â˙ÙÒÂ˙ ÔÈ¯Ó‡ ‡‰ ÈÓ ÂÏÒÈÙÂ ÂÚ„È‚ ‡Ï· ÂÏÒÈÙÂ ÂÚ„È‚ Ï''Ï Ô·¯ È‬‬ ‫‪ .È˘‡ ·¯ ‰Ï ÛÈ˜˙Ó 5‬מאי דוחקי) לאוקמא לדשמואל אליבא דתנאי‪:‬‬
‫‡‪:¯ÂÒ‬‬ ‫‪ .È‚ÈÏÙ ˙ÙÒÂ˙· ÈÒÂÈ '¯Â Ô·¯„ È‡ÓÓ 6‬דלרבנ שריא ודשמואל תנאי היא‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ ÈÓ ÔÏÈ‡ ¯˜ÈÚ ÈÒÂÈ È·¯ È‡ 16‬ומתני' תני מה שהחלי ותו לא הלכ) על‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ ÏÎ‰ È¯·„ Â˙ÙÒÂ˙ ‡ÓÏ„ 7‬בהשתחואה ודשמואל דברי הכל היא‪:‬‬
‫כרח) דשמואל תנאי‪:‬‬ ‫‪ .È‚ÈÏÙ ÔÏÈ‡ ¯˜ÈÚ·Â 8‬דרבי יוסי סבר עיקר איל אסור אפי' היכא דלא נטעו‬
‫‪ .'ÂÎ Ô·¯ ‡ÓÈ‡ ˙ÈÚ·È‡ 17‬ולעול דשמואל דברי הכל‪:‬‬ ‫מתחלה לכ)‪:‬‬
‫‪ .ÈÒÂÈ È·¯ ‡ÓÈ‡ ˙ÈÚ·È‡Â 18‬ודקשיא ל) האמר עיקר איל אסור ומתניתי קתני‬ ‫‪ .ÔÂÙ¯˘˙ Ì‰È¯˘‡Â ·È˙Î„ 9‬אשריה תרי משמע חד לנטוע מתחלה לכ) וחד‬
‫מה שהחלי ותו לא לא קשיא כי קאמר ר' יוסי עיקר איל אסור בסתמא כו'‪:‬‬ ‫לנטוע ולבסו עבדו‪:‬‬
‫‪ .¯Ò˙ÈÏ ÈÓ Â¯˜ÈÚ 19‬הואיל ונעשה מעשה בגופו קמ''ל‪:‬‬ ‫‪ .È¯·Ò Ô·¯Â 10‬איל שלא ניטע לכ) שרי דכתיב ואשריה תגדעו משמע יש‬
‫‪ .'ÂÎ ‰¯˘‡ ‡È‰ ÂÊÈ‡ :'È˙Ó 20‬בגמרא פרי) והא אנ ג' אשרות תנ‪:‬‬ ‫אשרה שאי עיקרה אסורה אלא גידועה והעיקר תשאר באר‪ 3‬לצור) ואי משו‬
‫‪ .‰˙Â‡ ÔÈ„·ÂÚ˘ ÏÎ 21‬את האיל עצמו אבל א עובדי את עבודה זרה^‬ ‫ואשריה תשרפו דמשמע כל האיל בנטוע מתחלה לכ) קאמר והאי לשו רבי‬
‫שתחתיו האיל מותר‪:‬‬ ‫דקרא אכל אשרות שבארצכ הנטועות מתחלה לכ) קאי‪:‬‬

‫קכג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מח‪:‬‬
‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫בדקו את הגל הזה;‬

‫לא נצרכא‪,‬‬ ‫ובדקוהו‪ ,‬ומצאו בו צורה‪.‬‬
‫אלא לצל צילה‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫מכלל דבצל קומתה א ישב טמא?‬ ‫‪13‬‬ ‫הואיל ולצורה ה עובדי ‬
‫לא‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫נתיר לה את האיל‪.‬‬
‫דאפילו לצל קומתה נמי א ישב טהור‪,‬‬
‫והא קא משמע ל ‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫דאפילו לצל צילה לא ישב‪.‬‬ ‫והאקנא אנ שלש אשרות תנ!?‬ ‫‪1‬‬
‫הכי קאמר ‬
‫איכא דמתני לה אסיפא‪:‬‬ ‫שתי לדברי הכל‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫וא ישב טהור )כא(‪.‬‬ ‫קנב‬

‫ואחת מחלוקת ד¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬ו‪,ÌÈÓÎÁ‬‬
‫פשיטא!?‬ ‫איזו היא אשרה שנחלקו בה ¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬ו‪?ÌÈÓÎÁ‬‬
‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫קנג‬
‫כל שיש תחתיה עבודה זרה;‬
‫לא נצרכא‪,‬‬ ‫קנד‬
‫רבי שמעו אומר‪ :‬כל שעובדי אותה‪.‬‬
‫אלא לצל קומתה‪.‬‬
‫איזו היא אשרה סת?‬ ‫‪3‬‬
‫מכלל דלצל צילה אפילו לכתחלה ישב?‬ ‫‪15‬‬

‫אמר ¯·‪:‬‬
‫לא‪,‬‬ ‫קנה‬
‫כל שכומרי משמרי אותה ואי טועמי מפירותיה;‬
‫‪4‬‬
‫הא קא משמע ל ‬ ‫ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬אמר‪:‬‬

‫דאפילו לצל קומתה א ישב טהור‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫אפילו אמרי הני תמרי לבי נצרפי אסור‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫דרמי בי שיכרא ושתי ליה ביו איד‪.‬‬

‫ולא יעבור תחתיה‪,‬‬
‫אמר ‡‪:¯ÓÈÓ‬‬
‫ואם עבר ‪ -‬טמא‪.‬‬ ‫אמרו לי ‪:‡˙È„·ÓÂÙ„ È·Ò‬‬
‫מאי טעמא?‬ ‫מח‪ :‬הלכתא כ˘‪* .Ï‡ÂÓ‬‬
‫אי אפשר דליכא תקרובת‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫קנו‬
‫מני?‬ ‫משנה )ח(‪:‬‬
‫¯·‪ ‡¯È˙· Ô· ‰„Â‰È È‬היא;‬ ‫לא ישב בצילה‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫וא ישב טהור‪.‬‬

‫¯·‪ ‡¯È˙· Ô· ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬ ‫ולא יעבור תחתיה‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫מני לתקרובת עבודה זרהקנז שמטמאה באהל?‬ ‫וא עבר טמא;‬ ‫‪8‬‬
‫שנאמר )תהלי קו‪,‬כח(‪:‬‬

‫היתה גוזלת את הרבי‪ ,‬ועבר תחתיה ‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬

‫טהור‪.‬‬
‫מה מת מטמא באהל‪,‬‬
‫א תקרובת עבודה זרה קנח מטמאהקנט באהל‪.‬‬
‫היתה גוזלת את הרבים‪,‬‬ ‫לא ישב בצילה‪.‬‬
‫ועבר תחתיה ‪ -‬טהור‪.‬‬ ‫פשיטא!?‬
‫‪11‬‬
‫עבר או עובר?‬ ‫‪18‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .Ô˙ Ô‰ '‚ Ô‡ ‡‰Â :'Ó‚ 1‬ל''ל למיהדר ומיבעי איזו היא ועוד הת תני תלת‬
‫רש"י‬ ‫והכא תני חדא‪:‬‬
‫‪ .‡ËÈ˘Ù :'Ó‚ 11‬דלא ישב בצילה דהא קא מיתהני מע"ז‪^:‬‬ ‫‪ .ÏÎ‰ È¯·„ ÌÈ˙˘ 2‬שהרי איל עצמו עבודה זרה‪^:‬‬
‫‪ .‰ÏÈˆ ÏˆÏ 12‬שחרית וערבית שצל ארו) לכל דבר מאד וכל זמ שלא עברה‬ ‫‪ .Ì˙Ò ‰¯˘‡ È‰ÂÊÈ‡ 3‬לאו אתירוצא דמתני' קאי אלא מילתא באפי נפשה קאמר‬
‫מדת אור) הצל את מדת גובה קומת האיל הצל עב וחשו) מכא ואיל) הצל דק‬ ‫תלמודא דפליגי בה אמוראי איזו היא אשרה סת איל שלא הוברר לנו שהיא‬
‫וקלוש והיא צל צלו ואצטרי) לאשמועינ דאפילו בצל צילה לא ישב‪:‬‬ ‫אשרה באיזה סימ ניכר א היא אשרה א לאו‪:‬‬
‫‪ .‡ÓË ·˘È Ì‡ ‰˙ÓÂ˜ Ïˆ·„ ÏÏÎÓ 13‬בתמיהה והלא אינו מ האיל היא ולא‬ ‫‪ .‰È˙Â¯ÈÙÓ ÔÈÓÚÂË ÔÈ‡Â 4‬ודאי פלחי לה‪:‬‬
‫תחת נופו‪:‬‬ ‫‪ .ÈÙ¯ˆ È· 5‬ש עבודה זרה^ שלה‪:‬‬
‫‪ .¯Â‰Ë ·˘È Ì‡ ÈÓ ‰˙ÓÂ˜ Ïˆ· ‡Ï 14‬ובלבד שלא ישב ממש תחתיה ומשו‬ ‫‪ .‰ÏÈˆ· ·˘È ‡Ï :'È˙Ó 6‬האי צל לאו תחת נו האיל הוא דא כ לא מתני‬
‫רישא נקט צל צילה דקתני לא ישב לכתחלה ואשמעינ דאפילו בצל צילה לא‬ ‫ליה וא ישב טהור דהא קתני סיפא לא יעבור תחתיה וא עבר טמא אלא מ‬
‫ישב אבל סיפא ישב טהור אפילו אצל קומתה קאי‪:‬‬ ‫האיל והלאה הלכ) לאו אהל הוא שכשהחמה במזרח או במערב יש לכל אד‬
‫‪ .·˘È ‰ÏÁ˙ÎÏ ‰ÏÈˆ Ïˆ·„ ÏÏÎÓ 15‬בתמיהה כיו דאוקמת מתני' אצל קומתה‬ ‫צל ארו) וכשהחמה עומדת באמצע הרקיע אי לכל דבר צל אלא תחתיו‪:‬‬
‫ורישא נמי דקתני לא ישב בצל קומתה מכלל דבצל צילה לכתחלה ישב והא קא‬ ‫‪ .‰È˙Á˙ 7‬נו האיל שהאהיל עליו האיל‪:‬‬
‫מיתהני‪:‬‬ ‫‪ .‡ÓË ¯·Ú Ì‡Â 8‬כדמפרש בגמרא‪:‬‬
‫‪ .¯Â‰Ë ·˘È Ì‡ 16‬ובלבד שלא יהא תחתיה דהא קתני לקמ דאי עבר טמא‬ ‫‪ .ÌÈ·¯‰ ˙‡ ˙ÏÊÂ‚ ‰˙È‰ 9‬שהיה נופה נוטה לרשות הרבי‪:‬‬
‫וכ''ש ישב‪:‬‬ ‫‪ .¯Â‰Ë ‰È˙Á˙ ¯·ÚÂ 10‬דה) טומאה דרבנ היא וקרא דמייתינ בגמרא אסמכתא‬
‫‪ ^.Ê"Ú ˙·Â¯˜˙ ‡ÎÈÏ„ ‡''‡ 17‬ונמצא האיל מאהיל על התקרובת ועליו‪:‬‬ ‫בעלמא היא והכי נמי אמרי' בפ' ר' ישמעאל )לקמ נב‪ (:‬דה) טומאה דרבנ היא‬
‫‪ .¯·Ú 18‬דאי עבר דיעבד או עובר לכתחלה‪:‬‬ ‫והיכא דגוזלת את הרבי לא גזור רבנ‪:‬‬

‫קכד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מט‪.‬‬
‫לא קשיא‪,‬‬ ‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ˜ÁˆÈ È‬משמיה ד‪ ‰È˜ÊÁ‬אמר‪ :‬עובר;‬

‫הת דקאזיל לאיבוד מתיר‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪ :‬א עבר‪.‬‬
‫הכא דלא קאזיל לאיבוד אסור;‬ ‫‪11‬‬
‫ולא פליגי ‬
‫אלא ד¯·‪ Ô‬אד¯·‪ Ô‬‬ ‫הא דאיכא דרכאקס אחרינא‪,‬‬
‫קשיא!?‬ ‫הא דליכא דרכאקסא אחרינא‪.‬‬
‫איפו)‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫ואיבעית אימא ‬ ‫אמר ליה ¯· ˘˘˙ לשמעיה‪:‬‬

‫לא תיפו)‪,‬‬ ‫כי מטית להת ארהיטני‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫ד¯·‪ ÈÒÂÈ È‬כדשני‪,‬‬

‫‪13‬‬ ‫היכי דמי?‬
‫קסב‬
‫ד¯·‪ Ô‬כדאמר ¯· ‪:‡‰Î ·¯„ ‰È¯· È¯Ó‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אי דליכא דרכא אחרינא ‬
‫מה שמשביח בעור פוג בבשר‪,‬‬ ‫למה לי ארהיטני? מישרא שרי!‬
‫‪2‬‬
‫הכא נמי ‬ ‫ואי דאיכא דרכאקסג אחרינא ‬

‫מה שמשביח בנביה פוג בצל‪.‬‬ ‫כי אמר ארהיטני מי שרי!?‬
‫לעול דליכא דרכאקסד אחרינא‪,‬‬
‫וסבר ¯·‪ ÈÒÂÈ È‬‬ ‫ואד חשוב שאני‪.‬‬
‫זה וזה גור אסור?‬
‫והתניא )ערלה א‪:‬ט(‪:‬‬ ‫משנה )ח(‪:‬‬
‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר נוטעי יחור של ערלה‪,‬‬
‫‪1615‬‬
‫זורעי תחתיה ירקות בימות הגשמי‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫ואי נוטעי אגוז של ערלה‪ ,‬מפני שהוא פרי;‬ ‫אבל לא בימות החמה;‬ ‫‪4‬‬
‫ואמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫והחזירי ‬ ‫‪5‬‬
‫מודה ¯·‪ ÈÒÂÈ È‬‬ ‫לא בימות החמה ולא בימות הגשמי;‬ ‫‪6‬‬
‫שא נטע והברי) והרכיב מותר!‬

‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬ ‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬
‫א לא ירקות בימות הגשמי‪,‬‬
‫ותניא נמי הכי‪:‬‬ ‫מפני שהנביה נושרת עליה והוה לה לזבל‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫מט‪ .‬מודה ¯·‪* ,ÈÒÂÈ È‬‬

‫שא נטע והברי) והרכיב מותר!‬
‫שני ליה ל¯·‪ÈÒÂÈ È‬‬ ‫‪19‬‬
‫למימרא‪,‬‬
‫קסח‬
‫בי איסורי עבודה זרה לשאר איסורי ‬ ‫ד¯·‪ ÈÒÂÈ È‬סבר ‬
‫זה וזה גור אסור‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫קסה‬
‫רש"י‬
‫זה וזה גור מותר?‬
‫הא איפכא שמעינ להו!‬
‫‪ .„Â·È‡Ï ÏÈÊ‡˜ Ì˙‰ 10‬לאבדה הוא מתכוי וכבר בטלה ע"ז ולא גרעא מע"ז^‬
‫שנשתברה מאליה הלכ) ליכא זה וזה גור שהרי אי כא איסור כל כ) דאפילו‬ ‫דתנ )כא ג(‪:‬‬
‫רבנ לא אסרי אלא משו גזירה דלמא מגבה ליה כו' כדאוקימנא בריש פירקי‬ ‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬
‫)מב‪:(.‬‬ ‫שוחק וזורה לרוח או מטיל לי‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪ .„Â·È‡Ï ÏÈÊ‡ ‡Ï ‡Î‰ 11‬שהרי דרכה בכ) ואי ע"ז^ בטלה דר) גדילתה הלכ)‬
‫איסור הנאה הוא זה וזה גור אסור‪:‬‬ ‫אמרו לו‪:‬‬
‫‪ .ÍÂÙÈ‡ 12‬כולה מתני' ולא תשני דרבי יוסי אדרבי יוסי כדשנית‪:‬‬ ‫א הואקסו נעשה זבל‪ ,‬ונאמר )דברי יג‪,‬יח(‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ˘„Î 13‬מעיקרא ולעול זה וזה גור אסור ס''ל‪:‬‬ ‫"וְ לֹאקסז יִ ְד ַּבק ְּבי ְָד ָך ְמא ּו ָמה ִמן ַה ֵח ֶרם"!‬
‫‪ .Ô·¯„ 14‬אדרבנ לא קשיא אינהו נמי זה וזה גור אסור סבירא להו כדאמרינ‬
‫א היא נעשית זבל והכא היינו טעמא דשרו דליכא גור איסור כלל דמה‬ ‫קשיא ד¯·‪ Ô‬אד¯·‪,Ô‬‬
‫שמשביח איל את הירקות בעליו פוג בצל ודרב מרי ]בתמורה[ )כד‪ (.‬גבי אי‬ ‫קשיא ד¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אד¯·‪?!ÈÒÂÈ È‬‬
‫מרגילי בפסולי מוקדשי להפשיט דר) הרגלי כעי מפוח של נפחי בעלי‬
‫מומי שנפדו ושחט לצרכו ואע''פ שהעור נמכר ביוקר אסור להרגיל לפי‬ ‫בשלמא ד¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אד¯·‪ ÈÒÂÈ È‬‬
‫שבזיו קדשי הוא שמקלקל הבשר קשיא ל הת אמאי הא פסידא דהקדש‬
‫הוא דאי הוה שרית ליה להרגיל ולמכור העור ביוקר הוה טפי פריק להו מעיקרא‬
‫ושני רב מרי ליכא פסידא דמה שמשביח בדמי העור פוג בדמי הבשר‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‰Ï¯Ú 15‬לא נאסר אלא הפירי הלכ) אגוז איסור הנאה דקא מתהני מיניה‬
‫שחוזר ונעשה איל‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÁÈ 16‬נו ‪:‬‬ ‫‪ .Ì˙‰ ˙ÈËÓ ÈÎ 1‬רב ששת סגי נהורא הוה וזה מושכו והיתה בעירו אשרה‬
‫‪ .ÚË Ì‡˘ 17‬האגוז של ערלה מותר אלמא כי גדל האיל וטוע פירות הוו להו‬ ‫גוזלת את הרבי א''ל כי מטית הת‪:‬‬
‫הנ) פירות בגרמא דאגוז דאיסור וקרקע דהיתר וקתני מותר‪:‬‬ ‫‪ .ÈËÈ‰¯‡ 2‬משכני במרוצה‪:‬‬
‫‪ .·ÈÎ¯‰Â ÍÈ¯·‰Â 18‬א הברי) או הרכיב יחור של ערלה באיל זק מותרי‬ ‫‪ .ÌÈÓ˘‚‰ ˙ÂÓÈ· ˙Â˜¯È ‰È˙Á˙ ÔÈÚ¯ÂÊ :'È˙Ó 3‬שהאיל ג הוא קשה לה‬
‫פירותיה מיד אע''פ שלא מלאו לה שני ערלה דזה וזה גור מותר וה''נ אמרינ‬ ‫שמעכב החמה מלבא‪:‬‬
‫בעלמא ילדה שסיבכה בזקנה בטלה לשו אחר א נטע האגוז של ערלה שהוא‬ ‫‪ .‰ÓÁ‰ ˙ÂÓÈ· ‡Ï Ï·‡ 4‬שהצל יפה לה‪:‬‬
‫איסור הנאה ולכשיגדל ונעשה נטיעה הבריכה והרכיבה באיל דהיתר מותר‬ ‫‪ .ÔÈ¯ÈÊÁÂ 5‬לטוג''א בלע''ז‪:‬‬
‫דאות פירות שטוע אחר זמ באי נמי ע''י האיל של היתר וקשיא לי בלא‬ ‫‪ .ÌÈÓ˘‚‰ ˙ÂÓÈ· ‡ÏÂ ‰ÓÁ‰ ˙ÂÓÈ· ‡Ï 6‬שהצל יפה לחזרת לעול‪:‬‬
‫הברי) ובלא הרכיב נמי איכא זה וזה גור אגוז דאיסור וקרקע דהיתר‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÈ·‰˘ 7‬עליו נושרי בימות הגשמי מ האיל‪:‬‬
‫‪ .È¯ÂÒ‡ ¯‡˘Ï Ê"Ú ÔÈ· ÈÒÂÈ '¯Ï ‰ÈÏ È˘ 19‬דאע''ג דבשאר אסורי^ זה וזה גור‬ ‫‪ .‰ÊÂ ‰Ê :'Ó‚ 8‬נבייה דאיסור וקרקע עול דהיתר גורמי לירקות שיגדלו‪:‬‬
‫מותר ס''ל הכא אסור‪:‬‬ ‫‪ .ÁÂ¯Ï ‰¯ÂÊÂ ˜ÁÂ˘ 9‬ולא חייש לזבל‪:‬‬

‫קכה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מט‪.‬‬
‫ומי שני ליה?‬

‫אלא ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬ו¯·‪ Ô‬דעצי‪,‬‬ ‫והתניא‪:‬‬
‫קסט‬
‫דתנ )כא ט(‪:‬‬ ‫שדה שנזדבלה בזבל עבודה זרה‪,‬‬
‫קע‬
‫נטל הימנה עצי ‬ ‫‪14‬‬
‫וכ פרה שנתפטמה בכרשיני עבודה זרה ‬
‫‪1‬‬
‫אסוריקעה בהנאה;‬ ‫תני חדא‪:‬‬

‫הסיק בהקעו את התנור‪,‬‬ ‫שדה תזרע‪ ,‬פרה תשחט;‬
‫חדש יות‪ ,3‬יש יוצ;‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫ותניא איד)‪:‬‬
‫שדה תבור‪ ,‬ופרה תרזה;‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫אפה בו את הפת אסורה בהנאה;‬ ‫‪18‬‬

‫מאי לאו הא ¯·‪ ÈÒÂÈ È‬והא ¯·‪!Ô‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫קעז‬
‫נתערבה באחרות ואחרות באחרות כול אסורות בהנאה;‬ ‫לא‪,‬‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬ ‫הא ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬והא ¯·‪.Ô‬‬ ‫‪6‬‬
‫יולי) הנאה לי המלח;‬

‫אמרו לו‪:‬‬ ‫הי ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬ו¯·‪?Ô‬‬
‫קעח‬
‫אי פדיו לעבודה זרה;‬ ‫אילימא ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬ו¯·‪ Ô‬דשאור‪,‬‬
‫¯·‪ Ô‬דפליגי עליה ד¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬מא נינהו?‬ ‫דתנ )ערלה ב‪:‬יא(‪:‬‬
‫אילימא ‪ Ô·¯ -‬דעצי;‬ ‫שאור של חולי ושל תרומה שנפלו לתו) העיסה‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫אחמורי מחמרי!‬ ‫לא בזה כדי לחמ‪ 3‬ולא בזה כדי לחמ‪ ,3‬ונצטרפו וחימצו ‬ ‫‪9‬‬
‫אלא ¯·‪ Ô‬דשאור;‬ ‫‪19‬‬ ‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬

‫קעט‬
‫אימר דשמעת להו ל¯·‪ Ô‬דמקילי בשאר איסורי‪,‬‬ ‫אחר האחרו אני בא;‬ ‫‪10‬‬
‫קפ‬
‫בעבודה זרה מי שמעת להו!?‬ ‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬
‫קעב‬ ‫קעא‬
‫אלא‪,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫בי שנפל איסור בתחלה‪ ,‬ובי שנפל איסור בסו ‬
‫לעול הא ¯·‪ ÈÒÂÈ È‬והא ¯·‪,Ô‬‬ ‫אינו אסור עד שיהא בו כדי לחמ‪;3‬‬
‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬לדבריה ד¯·‪ Ô‬אמר להו‪:‬‬ ‫ואמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫‪11‬‬
‫לדידי זה וזה גור מותר‪,‬‬ ‫לא שנו אלא שקד וסילק את האיסור‪,‬‬
‫לדידכו דאמריתו זה וזה גור אסור ‬ ‫אבל לא קד וסילק את האיסור אסור;‬ ‫‪12‬‬
‫אודו לי מיהת א ירקות בימות הגשמי‪.‬‬ ‫וממאי דטעמיהקעג ד¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬כד‡·‪?ÈÈ‬‬
‫ו¯·‪?!Ô‬‬ ‫דלמא טעמיהקעד ד¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬משו דאחר אחרו אני בא;‬
‫‪13‬‬
‫כדאמר ¯· ‪.‡‰Î ·¯„ ‰È¯· È¯Ó‬‬ ‫אי גמיר באיסורא אסורה‪,‬‬

‫ואי גמיר בהיתירא מותרי‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫בי סלקיה ובי לא סלקיה!‬
‫הלכה כ¯·‪.ÈÒÂÈ È‬‬
‫קפא‬ ‫רש"י‬
‫ההוא גינתא דאיזדבל בזבל עבודה זרה‪,‬‬
‫‪21‬‬
‫שלח ¯· ‪ Ì¯ÓÚ‬קמיה ד¯· ‪ :ÛÒÂÈ‬אמר ליה‪:‬‬ ‫‪ .Ê"Ú ÈÈ˘¯Î· 1‬של תקרובת ע"ז^ או שעבדו‪:‬‬
‫הכי אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫‪ .¯Â·˙ 2‬עד שתכלה ממנה כל שבח הזבל ותהא בורה ולא יזרענה‪:‬‬
‫‪ .‰Ê¯˙ 3‬תכחש‪:‬‬
‫‪ .‡‰ Â‡Ï È‡Ó 4‬דקתני שדה תזרע ר' יוסי היא דשמעינ ליה דאמר גבי ערלה‬
‫רש"י‬ ‫וזה וזה גור מותר ה''נ תזרע והזרעי גדלי ע''י זבל דאיסור וקרקע דהיתר‬
‫דלא שאני ליה בי ע"ז לשאר איסורי^ וקשיא אמתני' ופרה תשחט ותאכל שא‬
‫‪ .‰ÓÈ‰ ÏË 14‬עצי מ האשרה מתני' היא‪:‬‬ ‫היא היתה גדילה קוד לכ ע''י שאר אכילות‪:‬‬
‫‪ .ı˙ÂÈ ˘„Á 15‬שהרי נעשה והוחזק מאיסורי הנאה‪:‬‬ ‫‪ .‡‰Â 5‬דקתני שדה תבור רבנ היא דאמרי א היא נעשית זבל כו' והא דשרי‬
‫‪ .Ô˘È 16‬שכבר הוחזק ואי היסקו לחזקו אלא לאפות‪:‬‬ ‫מתני' זורעי תחתיה ירקות הא שנינ ליה מה שמשביח בנבייה פוג בצל‪:‬‬
‫‪ .ÔˆÂÈ 17‬שלא יאפו בהיסק זה ונמצא שלא נהנה‪:‬‬ ‫‪ .Ô·¯ ‡‰Â ‡''¯ ‡‰ 6‬אבל לר' יוסי בע"ז^ זה וזה גור אסור ס''ל כדקתני מתני'‬
‫‪ .˙Ù‰ ˙‡ ‰Ù‡ 18‬בי בחדש שצננו וחזר והסיקו בעצי היתר בי ביש בהיסק‬ ‫ואי משו שוחק וזורה הא שנינ ליה לעיל ואי משו ערלה שני ליה בי ע"ז‬
‫של עצי איסור הוה ליה בתרוייהו זה וזה גור שהפת שנאפית בו בחדש בהיסק‬ ‫לשאר איסורי‪^:‬‬
‫שני באה ע''י גור דאיסור שנתחזק בה התנור מראשיתו וגור היתר דהאי‬ ‫‪ .ÔÈÏÂÁ Ï˘ ¯Â‡˘ 7‬ושאור אחר של תרומה‪:‬‬
‫היסק וקתני הפת אסורה לר''א עד שיולי) הני דמי עצי דאיסור לי המלח‬ ‫‪ .‰ÒÈÚ ÍÂ˙Ï ÂÏÙ˘ 8‬של חולי‪:‬‬
‫אלמא זה וזה גור אסור‪:‬‬ ‫‪ .ıÓÁÏ È„Î 9‬עיסה זו‪:‬‬
‫‪ .¯Â‡˘„ Ô·¯ ‡Ï‡ 19‬פליגי עלויה ואמרי זה וזה גור מותר דקתני אפי' נפל‬ ‫‪ .‡· È‡ ÔÂ¯Á‡ ¯Á‡ 10‬אותו שנפל אחרו א של חולי נפל אחרו ביטל את‬
‫איסור בסו וכ''ש נפלו בבת אחת מותר עד שיהא באיסור לבדו כדי לחמ‪:3‬‬ ‫הראשו ומותר לזרי וא של תרומה נפל אחרו אסור לזרי‪:‬‬
‫‪ .ÌÏÂÚÏ ‡Ï‡ 20‬הא דקתני שדה תזרע ר' יוסי דשמעינ ליה גבי ערלה דאמר‬ ‫‪ .˘''Ï ÈÈ·‡ ¯Ó‡Â 11‬דאר''א א אחרו חולי שמותר אלא שקד וסילק את‬
‫מותר וגבי ע"ז דקאמ' שוחק וזורה לרוח ולא שני בי ע"ז לשאר איסורי^‬ ‫האיסור קוד נפילתו של זה שכשנפל זה ליכא למימר היתר מצטר לאיסור‬
‫וטעמא לאו כדשנינ משו דאזיל לאיבוד הוא ודקשיא ל) ר' יוסי דמתני'‬ ‫להיות שיעור ליאסר ואע''פ שכבר נת כח איסור בעיסה ולא היתה מחומצת ע''י‬
‫דנבייה לדבריה דרבנ קאמר להו לדידכו דקאמריתו זה וזה גור אסור דקאמרי‬ ‫אחר )וא( לא בשביל ראשו ואפ''ה כיו דלא הוה בו מעול שיעור חימו‪3‬‬
‫אבל לא בימות החמה מפני שהצל יפה לה אודו לי נמי בימות הגשמי דאיכא‬ ‫ליכא למימר זה וזה גור וביטל שני את הראשו‪:‬‬
‫נמי גור דנבייה ורבנ אמרי ליכא גור דאיסור דמה שהשביחו בנבייה פגמו‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ ¯ÂÒÈ‡‰ ˙‡ ˜ÏÈÒÂ Ì„˜ ‡Ï Ì‡ Ï·‡ 12‬שאע''פ שנפל היתר לבסו אסור‬
‫בצל‪:‬‬ ‫דזה וזה גור אסור ולרבנ זה וזה גור מותר‪:‬‬
‫‪ .Ê"Ú Ï·Ê· 21‬שבא מד פרי ועגלי' הנשחטי' לע"ז דתקרובת ע"ז^ ה ואסורי‬ ‫‪ .‡· È‡ ÔÂ¯Á‡ ¯Á‡„ ÌÂ˘Ó 13‬דקסבר גמרו באיסור אסור גמרו בהיתר מותר‬
‫בהנאה אבל אמר זבל זה לע"ז^ אינו נאסר כדתניא )לעיל מד‪ (:‬אי הקדש לע"ז‪^:‬‬ ‫אבל היכא דנפלו בבת אחת לעול קאמר ל) זה וזה גור מותר ס''ל‪:‬‬

‫קכו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מט‪:‬‬
‫אמר ¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪:‰·‰‬‬ ‫*‬ ‫מט‪ :‬הלכה כ¯·‪.ÈÒÂÈ È‬‬

‫‪1‬‬
‫לא שנו אלא פת‪,‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫אבל חבית לא;‬ ‫‪6‬‬

‫משנה )ט(‪:‬‬
‫ו¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר‪:‬‬ ‫נטל ממנה עצי ‬
‫אפילו חבית מותרת‪.‬‬ ‫אסורי בהנאה‪.‬‬
‫הסיק בה את התנור‪,‬‬
‫ההוא גברא דאיתערב ליה חביתא דיי נס) בחמריה‪,‬‬ ‫א חדש יות‪ ,3‬וא יש יוצ‪.‬‬
‫אתא לקמיה ד¯· ‪,‡„ÒÁ‬‬ ‫אפה בו את הפת אסורה בהנאה;‬
‫אמר‪ :‬שקול ארבע זוזי ושדי בנהרא;‬ ‫נתערבה באחרות כול אסורות בהנאה;‬
‫ונשתרי ל)‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬

‫יולי) הנאה לי המלח‪.‬‬
‫משנה )י(‪:‬‬ ‫אמרו לו‪:‬‬
‫כיצד מבטלה?‬ ‫‪8‬‬ ‫קפב‬
‫אי פדיו לעבודה זרה‪.‬‬
‫קירס וזירד‪ ,‬נטל ממנה מקל או שרביט‪ ,‬אפילו עלה ‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫הרי זו בטלה‪.‬‬ ‫נטל הימנה כרכור ‬

‫‪2‬‬
‫שיפה‪,‬‬ ‫אסור בהנאה‪.‬‬

‫לצרכה אסורה‪ ,‬שלא לצרכה מותרת‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫ארג בו את הבגד ‬
‫הבגדקפג אסור בהנאה;‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫נתערב באחרי‪ ,‬ואחרי באחרי ‬
‫אות שפאי מה תהא עליה?‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫כול אסורי בהנאה;‬
‫פליגי בה ¯· ‪ ‡Â‰‬ו‪‡ÈÈÁ‬קפו ·¯ ¯·‪,‬‬ ‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬
‫חד אמר‪ :‬אסורי;‬ ‫יולי) הנאה לי המלח‪.‬‬
‫וחד אמר‪ :‬מותרי‪.‬‬ ‫אמרו לו‪:‬‬
‫קפד‬
‫תניא כמא דאמר‪ :‬מותרי;‬ ‫אי פדיו לעבודה זרה‪.‬‬
‫קפח‬
‫גויקפז ששיפה עבודה זרה‪,‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫לצרכו היא ושפאיה מותרי‪,‬‬ ‫וצריכא‪,‬‬
‫לצרכה היא אסורה ושפאיה מותרי;‬ ‫דאי אשמעינ קמייתא ‬
‫קפט‬
‫וישראל ששיפה עבודה זרה‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫בהא קאמר ¯·‪,¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬ ‫‪3‬‬
‫בי לצרכה בי לצרכו ‬

‫היא ושפאיה אסורי‪.‬‬ ‫משו דבעידנא דקא גמרה פת קלי לה איסורא‪,‬‬
‫אבל כרכור דאיתיה לאיסורא בעיניה ‬
‫איתמר‪:‬‬ ‫אימא מודי לרבנ;‬
‫עבודה זרהקצ שנשתברה‪,‬‬ ‫ואי אשמעינ כרכור ‬
‫¯· אמר‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫בהא קאמרי ¯·‪,Ô‬‬
‫אבל פת אימא מודו ליה ל¯·‪;¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫צריכא‪.‬‬
‫רש"י‬
‫אמר ‪‡ÈÈÁ‬קפה ·¯‪ ÈÓÁ ¯· ‰·¯„ ‰È‬אמר ¯· ‪‡„ÒÁ‬‬
‫‪ .˘''Ï 4‬דיש פדיו‪:‬‬ ‫אמר ‪:È¯ÈÚÊ‬‬
‫‪ .˙Ù ‡Ï‡ 5‬משו דלא מנכרא ביה איסור ממש‪:‬‬ ‫הלכה כ¯·‪.¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫‪ .˙È·Á Ï·‡ 6‬של יי נס) שנתערבה בחביות של היתר כול אסורות בהנאה ואי‬
‫לה תקנה בהולכת הנאה לי המלח להתיר ולהמכר כל חבית לבדה או להשקות‬
‫מה לחמרי גוי'^ משו דאיתיה לאיסור בעיניה אבל מוכר כול חו‪ 3‬מדמי יי‬ ‫איכא דאמרי‪:‬‬
‫נס) שבה דהשתא לא מתהני מחבית דאיסורא‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬
‫‪ .ÍÏ È¯˙˘Â 7‬בהנאה למכר לבד לבד או לעשות מה כביסה או להשקות מה‬ ‫אמר לי ‡·‡ ·¯ ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬
‫לגוי'^ ולא דמיא ה) מילתא לפלוגתא דרשב''ג ורבנ דפליגי בפ' בתרא )לקמ‬
‫עד‪ (.‬ביי נס) שנפל לבור כולו אסור בהנאה רשב''ג אומר מוכר כולו לגוי^ חו‪3‬‬ ‫הכי אמר ‪:È¯ÈÚÊ‬‬
‫מדמי יי נס) שבו דהת תרוייהו סבירא להו כרבנ דהכא דאי פדיו ליי נס)‬ ‫הלכה כ¯·‪.¯ÊÚÈÏ‡ È‬‬
‫ומיהו כי מזבי ליה חו‪ 3‬מדמי יי נס) שבו לא מיתהני מיי נס) מידי משו‬
‫דליתיה לאיסורא בעיניה‪:‬‬
‫‪ .‰ÏË·Ó „ˆÈÎ :'È˙Ó 8‬לאשירה‪:‬‬
‫‪ .ÌÒ¯È˜ 9‬קיסמי יבשי שבאיל נטל לצרכו לשרו ‪:‬‬
‫‪ .„¯Ê 10‬זרודי לחי שבה‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‰Î¯ˆÏ 11‬לייפותה‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ‡Ù˘ Ô˙Â‡ :'Ó‚ 12‬ששיפה לצרכה ולא בטלה‪:‬‬ ‫‪ .ÈÒÂÈ '¯Î ‰ÎÏ‰ 1‬דזה וזה גור מותר‪:‬‬
‫‪ .Ô‰ÈÏÚ ‡‰˙ ‰Ó 13‬שפאי מי בטילי או לאו‪:‬‬ ‫‪ .¯ÂÎ¯Î :'È˙Ó 2‬דויל''ו בלע''ז‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ 'ÂÎ ‰ÙÈ˘˘ Ï‡¯˘È 14‬שאי ישראל מבטל ע"ז‪^:‬‬ ‫‪ .‡''¯ ¯Ó‡˜ ‡‰· :'Ó‚ 3‬דיש פדיו‪:‬‬

‫קכז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק שלישי‬ ‫כל הצלמים‬ ‫דף מט‪:‬‬
‫צרי) לבטל כל קיס וקיס;‬

‫קצא‬
‫אי עבודה זרה בטלה אלא דר) גדילתה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫אדרבה!‬
‫דר) גדילתה מי מבטלא?‬
‫אלא הכי קאמר ‬
‫קצב‬
‫אי עבודה זרה צריכה לבטל אלא דר) גדילתה‪.‬‬
‫לימא בהא קמיפלגי‪,‬‬
‫דמר סבר עובדי לשברי‪,‬‬
‫ומר סבר אי עובדי לשברי‪.‬‬
‫לא‪,‬‬
‫דכולי עלמא עובדי לשברי‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫והכא בשברי שברי קמיפלגי‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫מר סבר שברי שברי אסורי‪,‬‬

‫ומר סבר שברי שברי מותרי‪.‬‬
‫ואיבעית אימא ‬‫‪5‬‬
‫דכולי עלמא שברי שברי מותרי‪,‬‬

‫והכא בעבודה זרהקצג של חליות‪,‬‬
‫ובהדיוט שיכול להחזירה קמיפלגי‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫מר סבר ‬
‫כיו דהדיוט יכול להחזירה לא בטלה;‬
‫ומר סבר ‬
‫אי עבודה זרהקצד בטלה ‬ ‫‪7‬‬
‫אלא דר) גדילתה דהיינו אורחיה‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫הא לאו גדילתה היא‪ ,‬ואי צריכה לבטל‪.‬‬

‫הדרן עלך כל הצלמים‬
‫רש"י‬
‫‪ .¯Ó‡ ·¯ 1‬אע''פ שנשתברה מאליה צריכה ביטול וכל קיס וקיס נעשית ע"ז^‬
‫בפני עצמה הלכ) לא סגי לחד בביטולא דחבריה‪:‬‬
‫‪ .‰˙ÏÈ„‚ Í¯„ ‡È‰˘Î ‡Ï‡ ÏË·Ï ‰ÎÈ¯ˆ ^Ê"Ú ÔÈ‡ 2‬אבל זו שנשתברה בטלה‬
‫מעצמה דמימר אמר איהי נפשה לא מצלה לההוא לגברא מצלה ליה‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ¯·˘Ï ÔÈ„·ÂÚ Ú''Î„ ‡Ï 3‬שנשתברו מאליה והא דאמר שמואל בריש‬
‫פירקי )מא‪ (.‬אפי' שברי ע"ז^ מותרי בהנאה למוצא הת הוא דלא חזינ לה‬
‫דנשתברה מאיליה דאמרינ גוי^ שבר ואזלינ בתר רובא דהא עבוד' זרה^‬
‫דנשתברה מאיליה לא שכיחא‪:‬‬
‫‪ .‡Î‰Â 4‬דקאמר רב כל קיס וקיס לשו שברי שברי כגו דנשתברו שברי‬
‫לשברי ובשברי שברי הוא דפליג שמואל עילויה‪:‬‬
‫‪ 5‬ה''ג ‪‰˙È‰˘ ^Ê"Ú· ‡Î‰Â ÌÈ¯·˘ È¯·˘Ï ÔÈ„·ÂÚ ÔÈ‡ Ú''Î„ ‡ÓÈ‡ ˙ÈÚ·È‡Â‬‬
‫˘‪:ÔÈ˜ÒÚ ‰È˙ÂÈÏÁ Â˜¯Ù˙Â ‰ÏÙÂ ÌÈ¯·˘ È¯·˘Î Ô‰ È¯‰Â ÔÈ˜„ ˙ÂÈÏÂÁ Ï‬‬
‫‪ .‰¯ÈÊÁ‰Ï ÏÂÎÈ ËÂÈ„‰Â 6‬שאי צריכה אומ‪:‬‬
‫‪ ^.‰¯Ê '„Â·Ú ÔÈ‡ 7‬שנשתברה צריכה לבטל‪:‬‬
‫‪ .‰˙ÏÈ„‚ Í¯„ ‡Ï‡ 8‬כשהיא קיימא כגו נבייה דמתני' דשברי שברי ה שנופל‬
‫עלה אחר עלה א''כ העלה עצמו משתבר לכמה שברי ואפ''ה אסור משו‬
‫דדר) גדילתה היא דהיינו אורחה כל שתא אבל הכא לאו היינו אורחיה ליפול‬
‫ולהתפרק הלכ) בטלה‪:‬‬

‫קכח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נ‪.‬‬
‫שאי נראות עמו מותרות‪.‬‬

‫‪11‬‬
‫פרק רביעי ‪ -‬רבי ישמעאל‬
‫אמר מר‪:‬‬ ‫משנה )א(‪:‬‬
‫בידוע שנשרו ממנו דברי הכל אסורות‪.‬‬ ‫¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬אומר‪:‬‬
‫ורמינהי‪:‬‬ ‫שלש אבני זו בצד זו‪ ,‬בצד מרקוליס ‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫אבני שנשרו מ המרקוליס‪,‬‬ ‫‪12‬‬

‫אסורות‪,‬‬
‫נראות עמו אסורות‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫ושתי מותרות;‬ ‫‪3‬‬
‫שאי נראות עמו מותרות;‬ ‫‪14‬‬

‫ו¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬אומר‪:‬‬ ‫שנראות עמו אסורות‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫שלש אסורות‪,‬‬ ‫ושאי נראות עמו מותרות‪.‬‬

‫שתי מותרות!?‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫לא תימא שנשרו‪,‬‬
‫אלא אימא שנמצאו‪.‬‬
‫‪1615‬‬ ‫בשלמא ¯·‪ Ô‬קסברי עובדי לשברי‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫נראות עמו דאיכא למימר מיניה נפל אסורות‪,‬‬

‫וסבר ¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬שתי מותרות?‬ ‫‪17‬‬ ‫שאי נראות עמו מותרות;‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫‪18‬‬ ‫אלא ¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬מאי קסבר?‬
‫¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬אומר‪:‬‬ ‫אי עובדי לשברי ‬
‫שתי בתפיסה לו אסורות‪,‬‬
‫‪19‬‬ ‫אפילו תרתי נמי ליתסר!‬
‫שלש‪ ,‬אפילו מרוחקות אסורות!?‬ ‫אי אי עובדי לשברי ‬
‫אפילו תלת נמי לא!?‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫לא קשיא‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ÛÒÂÈ ¯· ˜ÁˆÈ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫כא בתפיסה אחת‪,‬‬ ‫בידוע שנשרו ממנו דברי הכל אסורות‪,‬‬
‫כא בשתי תפיסות;‬ ‫ואפילו למא דאמר‪ :‬אי עובדי לשברי ‬
‫הני מילי עבודה זרהא דלאו היינו אורחיה‪,‬‬
‫והיכי דמי?‬ ‫אבל הכא דמעיקרא תבורי מיתברי היינו אורחיה;‬
‫‪6‬‬
‫דאיכא גובהה ביני וביני‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫כי פליגי בסתמא‪* ,‬‬ ‫נ‪.‬‬
‫במקורבות נמי דאיכא למימר מיניה נפל ‬ ‫‪7‬‬
‫ומרקוליס כי האי גוונא מי הוי?‬‫‪21‬‬

‫דברי הכל אסורות‪,‬‬
‫והא תניא‪:‬‬ ‫כי פליגי במרוחקות‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫אלו ה אבני בית קוליס‪:‬‬

‫אחת מכא ואחת מכא ואחת על גביה!?‬ ‫והא בצד מרקוליס קתני )כא(!?‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫מאי בצד )כא(?‬
‫כי תניא ההיא בעיקר מרקוליס‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בצד ארבע אמות דידיה;‬
‫¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬סבר ‬
‫בי ינאי מלכא חרוב‪,‬‬ ‫עושי מרקוליס קט בצד מרקוליס גדול‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫אתו גויב אוקימו ביה מרקוליס‪.‬‬ ‫שלש דדמיי למרקוליס אסורות‪,‬‬

‫אתו גויג אחריני דלא פלחי למרקוליס‪,‬‬ ‫שתי מותרות;‬
‫¯·‪ Ô‬סברי ‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÂÓÚ ˙Â‡¯ 10‬מקורבות מאד‪:‬‬
‫אי עושי מרקוליס קט בצד מרקוליס גדול‪,‬‬
‫‪ .˙Â¯˙ÂÓ ÂÓÚ ˙Â‡¯ ÔÈ‡˘ 11‬דלאו מיניה נפול‪:‬‬ ‫לא שנא שלש ולא שנא שתי‪,‬‬
‫‪ .Â¯˘˘ ÌÈ·‡ 12‬היינו בידוע‪:‬‬ ‫נראות עמו אסורות‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪ .ÂÓÚ ˙Â‡¯ 13‬אכתי הוה ע"ז‪^:‬‬

‫‪ .ÂÓÚ ˙Â‡¯ ÔÈ‡˘ 14‬הוו להו שברי‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .Â‡ˆÓ˘ È˙ 15‬נראות עמו אסורות שממנו נפול ושברי דמרקוליס ודאי‬
‫אסורי כדאמר‪:‬‬
‫‪ .˙Â¯˙ÂÓ ÂÓÚ ˙Â‡¯ ÔÈ‡˘ 16‬דלאו מיניה נפול‪:‬‬ ‫‪ .ÂÊ „ˆ· ÂÊ :'È˙Ó .Ï‡ÚÓ˘È È·¯ - ÈÚÈ·¯ ˜¯Ù 1‬וכ''ש אחת ע''ג שתי‬
‫‪ .ÌÈ˙˘ Ï‡ÚÓ˘È È·¯ ¯·ÒÂ 17‬בתו) ארבע אמותיו מותרות‪:‬‬ ‫דזהו עיקר מרקוליס ותחלתו‪:‬‬
‫‪ .ÂÏ ‰ÒÈÙ˙· ÌÈ˙˘ ¯ÓÂ‡ Ï‡ÚÓ˘È '¯ ‡È˙‰Â 18‬וסת תפיסה ד' אמות וקתני‬ ‫‪ .ÒÈÏÂ˜¯Ó „ˆ· 2‬מרקוליס גדול שכבר עבדוהו וזרקו עליו אבני הרבה‪:‬‬
‫אסורות‪:‬‬ ‫‪ .˙Â¯˙ÂÓ ÌÈ˙˘ 3‬ובגמרא מפרש טעמא‪:‬‬
‫‪ .˙Á‡ ‰ÒÈÙ˙· 19‬הא דקתני אסורות בתפיסה אחת שאי הפסק בינ למרקוליס‬ ‫‪ .ÂÓÚ ˙Â‡¯˘ 4‬דנראה שנפלו מש אסורות בי ג' בי שתי וכי אי נראית^‬
‫ואסורה בי לר' ישמעאל בי לרבנ דכל תו) ד' אמות נראות עמו קרי ליה‬ ‫עמו או^ סמוכות לו מותרות ואפי' ג'‪:‬‬
‫ובשלש מרוחקות הוא דפליגי והא דאוקימנא לעיל פלוגתייהו בתו) ד' אמות‬ ‫‪ .ÌÈ¯·˘Ï ÔÈ„·ÂÚ :'Ó‚ 5‬כל האבני הנזרקות ש נתוספו על המרקוליס ונעשה‬
‫ולר' ישמעאל שתי מותרות ולרבנ ג' נמי מותרות בשתי תפיסות כדמפרש‪:‬‬ ‫גדול ע"ז וכשה נושרות הוו שברי ע"ז^ והשתא לא חשיב להו תקרובת אלא‬
‫‪ .‰‰·Â‚ ‡ÎÈ‡„ 20‬תל מפסיק בינ למרקוליס דהוו להו כמרוחקות דליכא‬ ‫ע"ז^ בפני עצמה‪:‬‬
‫למימר מיניה נפלו הלכ) לר' ישמעאל שתי מותרות אבל ג' אסורות דעושי‬ ‫‪ .È¯·˙ÈÓ È¯Â·˙ ‡¯˜ÈÚÓ 6‬שאינ מחוברות ודרכ ליפול‪:‬‬
‫מרקוליס קט בצד מרקוליס גדול‪:‬‬ ‫‪ .˙Â·¯Â˜Ó· 7‬כגו באמה וחצי אמה‪:‬‬
‫‪ .‚''‰Î 21‬זו בצד זו‪:‬‬ ‫‪ .˙Â˜ÁÂ¯Ó 8‬בארבע אמות דודאי לאו מיניה נפול‪:‬‬
‫‪ .ÒÈÏÂ˜¯Ó ¯˜ÈÚ 22‬תחילתו אבל קט הנעשה בצד הגדול עובדי לו כל דהו‪:‬‬ ‫‪ .ÔË˜ ÒÈÏÂ˜¯Ó ÔÈ˘ÂÚ 9‬כלומר דרכ לעשות כ‪:‬‬

‫קכט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נ‪:‬‬
‫כא וכא אי מגזמי‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫שקלינהו וחיפו בה דרכי וסטרטאות‪.‬‬
‫וסכי שמ לגיזו‪,‬ז בי במועד בי בשביעית‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫איכא רבנ דפרשי ואיכא רבנ דלא פרשי‪.‬‬
‫ולית נגר ולא בר נגר דיפרקינה‪.‬‬ ‫אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫אמר ¯·‪:‡È‬‬ ‫בנ של קדושי מהל) עליה‪,‬‬
‫אנא לא נגר אנא‪ ,‬ולא בר נגר אנא‪,‬‬ ‫ואנ נפרוש מה?‬
‫ומפרקינא לה‪:‬‬ ‫מא ניהו בנ של קדושי?‬
‫מאי קא קשיא ליה?‬ ‫¯·‪;È‡ÓÈÒ È·¯· ÌÁÓ È‬‬
‫אילימא ‬ ‫ואמאי קרו ליה בנ של קדושי?‬ ‫‪1‬‬
‫מועד אשביעית קא קשיא ליה‪,‬‬ ‫דאפילו בצורתא דזוזא לא מיסתכל‪.‬‬

‫מאי שנא שביעית דשרי‪ ,‬ומאי שנא מועד דאסור;‬
‫מי דמי?‬ ‫מאי טעמיה דמא דפריש?‬
‫שביעית מלאכה אסר רחמנא‪ ,‬טירחא שרי‪,‬‬ ‫סבר לה כי הא דאמר ¯· ‚‪Ï„È‬‬
‫מועד אפילו טירחא נמי אסור!‬ ‫אמר ¯· ‪ ÛÒÂÈ ¯· ‡ÈÈÁ‬אמר ¯·‪:‬‬
‫מני לתקרובת עבודה זרהד שאי לה בטילה עולמית?‬ ‫‪2‬‬
‫ואלא ‬ ‫שנאמר )תהלי קו‪,‬כח(‪:‬‬

‫זיהו אגיזו קא קשיא ליה‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫מאי שנא זיהו דשרי‪ ,‬ומאי שנא גיזו דאסור;‬ ‫ֹאכל ּו זִ ְב ֵחי ֵמ ִתים"‪,‬‬
‫מי דמי?‬ ‫מה מת אי לו בטילה לעול‪,‬‬
‫זיהו אוקומי אילנא ושרי‪ ,‬גיזו אברויי אילנא ואסור!‬
‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫א תקרובת עבודה זרה ה אי לה בטילה לעול‪.‬‬
‫ומא דלא פריש אמר ‬
‫ואלא ‬ ‫בעינא כעי פני‪ ,‬וליכא‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫זיהו אזיהו קא קשיא ליה‪,‬‬

‫דקתני‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡·‡ ¯· ÛÒÂÈ‬‬
‫מתליעי ומזהמי בשביעית‪,‬‬ ‫איקלע ¯·‪ ‰ÈÓ¯È ¯· ‰‬לאתרי‪,‬‬
‫ורמינהי‪:‬‬ ‫ואתא ואייתי מתניתא בידיה‪:‬‬
‫מזהמי את הנטיעות‪ ,‬וכורכי אות‪ ,‬וקוטמי אות‪,‬‬ ‫גויו שהביא אבני מ המרקוליס‪,‬‬
‫ועושי לה בתי‪ ,‬ומשקי אות עד ראש השנה;‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫וחיפה בה דרכי וטרטיאות * מותרות‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫נ‪:‬‬
‫עד ראש השנה אי‪,‬‬ ‫ישראל שהביא אבני מ המרקוליס‪,‬‬
‫בשביעית לא;‬ ‫וחיפה בה דרכי וסרטיאות אסורות‪,‬‬
‫ודלמא כד¯· ‪,‡ÓÁ ¯· ‡·˜ÂÚ‬‬ ‫‪17‬‬
‫ולית נגר ולא בר נגר דיפרקינה‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫דאמר ¯· ‪:‡ÓÁ ¯· ‡·˜ÂÚ‬‬ ‫אמר ¯· ˘˘˙‪:‬‬

‫תרי קשקושי הוו‪,‬‬‫‪18‬‬
‫אנא לא נגר אנא‪ ,‬ולא בר נגר אנא‪ ,‬ופריקנא ליה ‬
‫חד לאברויי אילנא ואסור‪,‬‬ ‫מאי קושיא ליה? ד¯· ‚‪;Ï„È‬‬
‫‪7‬‬
‫וחד לסתומי פילי ושרי;‬

‫‪19‬‬
‫בעינא כעי פני וליכא‪.‬‬
‫הכא נמי תרי זיהומיח הוי‪,‬‬
‫חד לאוקומי אילני ושרי‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡·‡ ¯· ÛÒÂÈ‬‬
‫וחד לאברויי אילני ואסור!‬ ‫איקלע ¯·‪ ‰ÈÓ¯È ¯· ‰‬לאתרי‪,‬‬
‫ואתא ואייתי מתניתא בידיה‪:‬‬
‫ואלא ‬ ‫מתליעי ומזהמי בשביעית‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫ואי מתליעי ומזהמי במועד‪,‬‬

‫רש"י‬
‫‪ .Ô‡ÎÂ Ô‡Î 10‬שביעית ומועד אי מגזמי קוטע את הנו כדי שיוציא נופות‬ ‫רש"י‬
‫הרבה סביבות הגיזו‪:‬‬
‫‪ .ÌÂÊÈ‚Ï ÔÓ˘ ÔÈÎÒ Ï·‡ 11‬כדי שלא ימות האיל א נגז קוד לכ מלאכה‬ ‫‪ 1‬ה''ג ‡‪:‡ÊÂÊ„ ‡˙¯Âˆ· ÏÎ˙ÒÈ‡ ‡Ï„ ÌÈ˘Â„˜ Ï˘ Ô· ‰ÈÏ È¯˜ È‡Ó‬‬
‫שהיא עבודת קרקע אסר רחמנא והני לאו מלאכת קרקע נינהו דאוקומי אילנא‬ ‫‪ .'ÂÎ ˙·Â¯˜˙Ï ÔÈÓ 2‬והני תקרובת נינהו דהזורק אב למרקוליס זו היא עבודתו‬
‫בעלמא הוא שלא ימות ואי משביחו לאיל אלא מעמידו בכמות שהוא‪:‬‬ ‫הלכ) לאו ע"ז^ עצמה היא דתיסגי להו בביטול‪:‬‬
‫‪ .ÌÂ‰ÈÊ ‡Ï‡ 12‬דשביעית אגיזו דשביעית קשיא ליה דקתני כא וכא אי‬ ‫‪ .ÌÈÙ ÔÈÚÎ 3‬זבחי שבמקדש הוא דהוי תקרובת כדכתיב )שמות כב( זובח‬
‫מגזמי‪:‬‬ ‫לאלהי יחר בלתי לה' לבדו אלמא דומה כלפני' קרי זבח ע"ז^ ואבני אי‬
‫‪ .ÈÓÂ˜Â‡ 13‬שלא יתקלקל מכמות שהוא אבל אינו משביחו‪:‬‬ ‫עובדי לה בפני‪:‬‬
‫‪ .ÈÈÂ¯·‡ 14‬מחזיקו ומשביחו‪:‬‬ ‫‪ .˙Â¯˙ÂÓ 4‬דבטלינהו גוי‪^:‬‬
‫‪ .ÌÈ˙· Ì‰Ï ÔÈ˘ÂÚÂ 15‬גדר אמה גובה סביבותיו וממלאי אותו עפר‪:‬‬ ‫‪ .¯‚ Ô· ¯‚ 5‬חכ ב חכ‪:‬‬
‫‪ .‰˘‰ ˘‡¯ „Ú 16‬של ערב שביעית אע''פ שעבודת האיל אסור שלשי יו‬ ‫‪ .‰È˜¯ÙÈ„ 6‬שיוכל לתרצה ולקמ מפרש מאי קא קשיא ליה‪:‬‬
‫לפני ראש השנה הכא שרי שלא ימותו הנטיעות דהנ) שלשי יו מדרבנ ה‬ ‫‪ .Ï„È‚ ·¯„ 7‬דאי ביטול לתקרובת והכא קתני מותרות‪:‬‬
‫והכא לא גזור‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÚÈÏ˙Ó 8‬נוטלי תולעת שבאיל‪:‬‬
‫‪ .‡·˜ÂÚ ·¯„ 17‬במסכת סוכה בפ' לולב וערבה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÓ‰ÊÓÂ 9‬כשיש מכה באיל ונשרה קצת קליפתו מדביקי ש זבל וקושרי‬
‫‪ .È˘Â˜˘È˜ 18‬חפירה תחת הזיתי‪:‬‬ ‫שלא ימות ולא דמי האי לאי מזבלי דמועד קט )ג‪ (.‬דהת זבול דקרקע והויא‬
‫‪ .ÈÏÈÙ ÈÓÂ˙Ò 19‬א נתגלו שרשי האיל שרי דאוקומי הוא‪:‬‬ ‫עבודה שבשדה ושבכר‪:‬‬

‫קל‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נא‪.‬‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬מחייב;‬ ‫סיכה אסיכה קא קשיא ליה‪,‬‬

‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬פוטרי;‬ ‫דקתני‪:‬‬
‫מאי לאו בהא קמיפלגי ‬ ‫סכי שמ לגזו בי במועד ובי בשביעית‪,‬‬
‫דמר סבר אמרינ כעי זביחה‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ורמינהי‪:‬‬
‫ומר סבר לא אמרינ כעי זביחה אלא כעי פני!?‬ ‫‪12‬‬ ‫סכי את הפגי‪ ,‬ומנקבי‪ ,‬ומפטמי אות עד ראש השנה;‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫לא‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫עד ראש השנה אי‪,‬‬

‫דכולי עלמא לא אמרינ כעי זביחה‪,‬‬ ‫בשביעית לא!‬
‫אלא כעי פני בעינ‪,‬‬ ‫מי דמי?‬
‫ושאני חגב‪ ,‬הואיל וצוארו דומה לצואר בהמה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫הכא אוקומי אילנא ושרי‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫הת פטומי פירא ואסור!‬

‫אמר ¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ¯·‪ ‰Â·‡ ¯· ‰‬אמר ¯·‪:‬‬
‫עבודה זרהי שעובדי אותה במקל‪,‬‬ ‫אמר ליה ¯· ‪ È˘‡ ·¯„ ‰È¯· ‡ÓÒ‬ל¯·‪:‡È‬‬
‫שבר מקל בפניה חייב ונאסרת‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫·¯ ‪ ‰ÈÓ¯È‬סיכה דמועד אזיהו דמועד קא קשיא ליה‪,‬‬
‫זרק מקל לפניה חייב ואינה נאסרת‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬
‫מכדי האי אוקומי והאי אוקומי‪,‬‬
‫אמר ליה ¯·‡ ל¯· ‪:ÔÓÁ‬‬ ‫מאי שנא האי דשרי‪,‬‬
‫מאי שנא שבר? דהויא ליה כעי זביחה;‬ ‫ומאי שנא האי דאסור?‬
‫זרק נמי הויא ליה כעי זריקה!‬ ‫היינו דקאמר ליה‪:‬‬
‫אמר ליה‪ :‬בעינ זריקה משתברת וליכא‪.‬‬ ‫לית נגר ולא בר נגר דיפרקינה‪.‬‬
‫אלא מעתה ‬ ‫‪18‬‬
‫אבני בית מרקוליס במה יאסרו?‬ ‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬

‫אמר ליה‪ :‬א לדידי קשיא לי‪,‬‬ ‫עבודה זרהט שעובדי אותה במקל‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫ושאלתיה ל¯·‪ ,‰Â·‡ ¯· ‰‬ו¯·‪ ‰Â·‡ ¯· ‰‬ל‪,·¯ ¯· ‡ÈÈÁ‬‬ ‫שבר מקל בפניה חייב‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫ו‪ ·¯ ¯· ‡ÈÈÁ‬ל¯·‪,‬‬ ‫זרק מקל בפניה פטור‪.‬‬

‫יא‬
‫ואמר ליה‪ :‬נעשה כמגדל עבודה זרה‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫אמר ליה ‡·‪ ÈÈ‬ל¯·‡‪:‬‬
‫מאי שנא שבר? דהוה ליה כעי זביחה;‬
‫הניחא למא דאמר‪:‬‬ ‫זרק נמי הוה ליה כעי זריקה!?‬
‫עבודה זרה של נכרייב אסורה מיד;‬ ‫אמר ליה‪ :‬בעינא זריקה משתברת וליכא‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אלא למא דאמר‪ :‬עד שתעבד ‬ ‫איתיביה‪:‬‬

‫תישתרי‪ ,‬דהא לא פלחה!?‬ ‫‪20‬‬
‫ספת לה צואה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫או שנס) לפניה עביט של מימי רגלי * חייב;‬

‫‪8‬‬
‫נא‪.‬‬
‫כל אחת ואחת נעשית עבודה זרהיג ותקרובת לחברתה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫בשלמא עביט של מימי רגלי איכא זריקה משתברת‪,‬‬
‫אי הכי ‬ ‫אלא צואה מאי זריקה משתברת איכא!?‬
‫בתרייתא מיהא תשתרי!?‬ ‫‪1‬‬
‫בצואה לחה‪.‬‬
‫לימא כתנאי‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫רש"י‬ ‫שחט לה חגב‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪ .·‚Á ‰Ï ËÁ˘ 10‬לכל ע"ז^ שבעול בי דרכה בי אי דרכה בכ)‪:‬‬
‫‪ .¯·Ò ¯Ó 11‬רבי יהודה סבר אמרינ כעי זביחה ואע''פ דלאו זביחה ממש היא‬
‫דהא אי שחיטת חגבי נוהגת והויא כשבירת מקל דחייב הואיל ואיכא למימר‬ ‫רש"י‬
‫כעי זביחה וה''ה שבירת מקל דהויא שבירה וחיתו) מדלא אשמעינ אווז‬
‫ותרנגול דשייכא ביה שחיטה ממש‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ‚Ù‰ ˙‡ 1‬פגי תאינה סכי אות בשמ כשה חונטי כדי שיהו שמינות‪:‬‬
‫‪ 12‬ורבנ סברי לא אמרינ בשבירה כעי זביחה‪:‬‬ ‫‪ .Ô˙Â‡ ÔÈÓËÙÓ 2‬ממלאי את הנקבי שמ פגי הוא פירי עצמו כשגדל מעט‪:‬‬
‫‪ .‰ÁÈ·Ê ÔÈÚÎ ÔÈ¯Ó‡ ‡Ï Ú''Î„ ‡Ï 13‬ובמקל אפילו רבי יהודה פטר וליתא‬ ‫‪ .ÈÓÂ˜Â‡ È‡‰Â ÈÓÂ˜Â‡ È‡‰ 3‬זיהו נמי אוקומי הוא מדשרי ליה בשביעית‬
‫לדרב דכעי פני בעינ מידי דדמי לזביחה כגו חיה ועו ובהמה אפי' אי‬ ‫כדשנינ לעיל מאי שנא סיכה דשרי דקתני סכי שמ לגיזו כו'‪:‬‬
‫ראויי לקרב‪:‬‬ ‫‪ .Ï˜Ó· ‰˙Â‡ ÔÈ„·ÂÚ˘ ^‰¯Ê ‰„Â·Ú 4‬שמקשקשי לפניה במקל‪:‬‬
‫‪ .‰Ó‰·Ï ‰ÓÂ„ Â¯‡ÂˆÂ ÏÈ‡Â‰ ·‚Á È‡˘Â 14‬דיש לה צואר כבהמה ולהכי‬ ‫‪ .·ÈÈÁ ‰ÈÙ· Ï˜Ó ¯·˘ 5‬כדאמרינ בפרק ד' מיתות )סנהדרי ס‪ (:‬דכל עבודות‬
‫מחייב רבי יהודה דכעי שחיטת פני הוא‪:‬‬ ‫שבפני שעבד בה ע"ז^ בי דרכה בכ) בי שאי דרכה בכ) חייב דכתיב זובח‬
‫‪ .˙¯Ò‡Â ·ÈÈÁ ‰ÈÙÏ Ï˜Ó ¯·˘ 15‬המקל בי שעבודתה בשבירה בי שאי‬ ‫לאלהי וגו' אלא מידי דחזי לש אסור לכל ע"ז^ ודבר שאינו כעי פני דרכה‬
‫עבודתה בשבירה הויא עבודה להתחייב והויא תקרובת ליאסר כדאמר דכעי‬ ‫בכ) חייב דנפקא ל מאיכה יעבדו הגוי האלה וגו' אי דרכה בכ) פטור וזו א‬
‫זביחה היא‪:‬‬ ‫לא היו עובדי אותה במקל לא מחייב בשבר מקל דלא שייכא בפני וא היו‬
‫‪ .·ÈÈÁ ‰ÈÙ· Ï˜Ó ˜¯Ê 16‬וכגו שעבודתה בזריקת מקל מאיכה יעבדו‪:‬‬ ‫עובדי אותה בזריקת מקל לא מצי למידק זרק מקל בפניה פטור וא בשבירת‬
‫‪ .˙¯Ò‡ ‰È‡Â 17‬המקל דלא הוי תקרובת אלא מידי דכעי פני‪:‬‬ ‫מקל פלחי לה פשיטא דחייב ואפי' לא דמי לפני אלא כגו שהיו עובדי אותה‬
‫‪ .‰˙ÚÓ ‡Ï‡ 18‬דבעינ כעי פני אבני הנזרקות למרקוליס במה יאסרו‪:‬‬ ‫בקשקוש מקל או בעני אחר הלכ) שבר מקל בפניה חייב ואע''פ שאי עבודתה‬
‫‪ ^.‰¯Ê 'Â·Ú Ï„‚ÓÎ 19‬התוספת על המרקוליס קט ליעשות מרקוליס גדול‬ ‫בכ) דכיו דדמי שבירה לזביחת בהמה של פני ששובר מפרקתה הרי זבח‬
‫ואיסורו משו עבודה זרה^ עצמה ולא משו תקרובת אבל מקל לא איתעביד‬ ‫לפניה דבר שרגילה בו אבל זרק פטור הואיל ואי עבודתה בכ) והא לא דמיא‬
‫עבו' זרה דעיקרה של עבודה זרה^ לאו מקל נינהו‪:‬‬ ‫לעבודת פני כדמפרש לקמ‪:‬‬
‫‪ .‰ÁÏÙ ‡Ï ‡‰ 20‬דהא כולה גידול עבוד' זרה^ נינהו‪:‬‬ ‫‪ .˙¯·˙˘Ó‰ ‰˜È¯Ê 6‬כגו זריקת ד של פני שאינה מחוברת אלא משתבר‬
‫‪ .‰˙¯È·ÁÏ ˙·Â¯˜˙Â 21‬לעני שתהא חבירתה נעבדה ממנה ונאסרה ממנה‬ ‫ונופל טיפי טיפי‪:‬‬
‫חבירתה משו עבודה זרה^ וניתרת בביטול אבל תקרובת למהוי זבחי מתי‬ ‫‪ .‰‡Âˆ ‰Ï ˙ÙÒ 7‬האכילה צואה‪:‬‬
‫שאי בטלי עולמית לא הוו דכעי פני בעינ ומקל לא אתעביד עבודה זרה^‬ ‫‪ .·ÈÈÁ 8‬אפילו אי עבודתה בכ)‪:‬‬
‫ושרי לגמרי‪:‬‬ ‫‪ .‡ÓÈÏ 9‬מילתיה דרב כתנאי‪:‬‬

‫קלא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נא‪:‬‬
‫האי ומכל החי מיבעי ליה למעוטי טריפה!?‬ ‫אמר ליה‪ :‬אי ידעת לה זיל שקלה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫מ"לְ ַחי ֹּותיח ז ֶַרע" )ש ז‪,‬ג( נפקא‪.‬‬‫‪12‬‬

‫¯· ‡˘‪ È‬אמר‪:‬‬
‫הניחא למא דאמר‪ :‬טריפה אינה יולדת;‬ ‫כל אחת ואחת נעשית תקרובת לעצמה‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫אלא למא דאמר‪ :‬טריפה יולדת ‬ ‫‪13‬‬

‫ותקרובת לחברתה‪.‬‬
‫מאי איכא למימר!?‬
‫אמר קרא‪ִ " :‬א ָּת ְך" )ש ו‪,‬יט(‪,‬‬ ‫תנ )כא ב(‪:‬‬
‫יד‬
‫" ִא ָּת ְך"‪ ,‬בדומי ל)‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫מצא בראשו מעות‪ ,‬כסות או כלי ‬
‫הרי אלו מותרי;‬ ‫‪4‬‬
‫ודלמא נח גופיה טריפה הוה!?‬ ‫‪15‬‬ ‫פרכילי ענבי‪ ,‬ועטרות של שבלי‪,‬‬

‫" ָּת ִמים" )ש‪,‬ט( כתיב ביה‪.‬‬ ‫ויינות ושמני וסלתות‪,‬‬
‫וכל דבר שכיוצא בו קרב על גביטו המזבח ‬
‫דלמא " ָּת ִמים" בדרכיו!?‬ ‫אסור‪.‬‬
‫" ַצ ִ ּדיק" )ש( כתיב ביה‪.‬‬ ‫בשלמא יינות שמני וסלתות ‬
‫דלמא " ָּת ִמים" בדרכיו‪ ,‬ו" ַצ ִ ּדיק" במעשיו!?‬ ‫איכא כעי פני‪ ,‬ואיכא כעי זריקה משתברת;‬
‫לא מצית אמרת דנח גופיה טריפה הוה‪,‬‬ ‫אלא פרכילי ענבי ועטרות של שבלי‪,‬‬
‫דאי סלקא דעת) נח טריפה הוה‪,‬‬ ‫לא כעי פני איכא‪ ,‬ולא כעי זריקה משתברת איכא!?‬
‫אמר ליה רחמנא‪ :‬דכוות) עייל‪ ,‬שלמי לא תעייל?‬ ‫אמר ¯·‡ אמר ‪:‡ÏÂÚ‬‬
‫השתא דנפקא מ" ִא ָּת ְך"‪,‬‬ ‫כגו שבצר מתחלה לכ)‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫"לְ ַחי ֹּותיט ז ֶַרע" למה לי?‬ ‫‪16‬‬
‫אמר ¯·‪ Â‰·‡ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬

‫אי מ" ִא ָּת ְך" ‬ ‫‪17‬‬
‫מני לזובח בהמה בעלת מו לעבודה זרהטז שהוא פטור?‬
‫הוה אמינא לצוותא בעלמא‪,‬‬ ‫שנאמר )שמות כב‪,‬יט(‪:‬‬
‫ואפילו זק ואפילו סריס‪,‬‬ ‫"ז ֵֹב ַח לָ אֱ ל ִֹהים יָחֳ ָרם ִּבלְ ִּתי לַ יהֹוָ ה לְ ַב ּד ֹו"‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫כתב רחמנא "לְ ַחי ֹּותכ ז ֶַרע"‪.‬‬ ‫לא אסרה תורה אלא כעי פני‪.‬‬
‫אמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬ ‫הוי בה ¯·‡‪:‬‬
‫מני לשוחט בהמה למרקוליס שהוא חייב?‬
‫‪18‬‬ ‫במאי?‬
‫שנאמר )ויקרא יז‪,‬ז(‪:‬‬ ‫אילימא בדוקי שבעי;‬
‫‪7‬‬
‫יהם לַ ּ ְ ׂש ִע ִירם"‪,‬‬
‫עוד ֶאת זִ ְב ֵח ֶ‬ ‫"וְ ל ֹא יִ זְ ְּבח ּו ֹ‬ ‫השתא לבני נח חזיא לגבוה בבמה דידהו‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫א אינו עני לכדרכה‪,‬‬

‫‪19‬‬
‫לארורה זויז מיבעיא!?‬
‫דכתיב )דברי יב‪,‬ל(‪:‬‬ ‫אלא‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫יהם";‬
‫יכה י ַַע ְבד ּו ַהג ֹּויִ ם ָה ֵא ּ ֶלה ֶאת אֱ ל ֵֹה ֶ‬ ‫" ֵא ָ‬ ‫במחוסר אבר‪,‬‬
‫תנהו עני לשלא כדרכה‪.‬‬ ‫וכד¯·‪,¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫דאמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫והא להכי הוא דאתא?‬ ‫מני למחוסר אבר שהוא אסור לבני נח?‬
‫האי מיבעי ליה לכדתניא‪:‬‬
‫*‬ ‫נא‪:‬‬ ‫שנאמר )בראשית ו‪,‬יט(‪:‬‬
‫עד כא הוא מדבר בקדשי שהקדיש בשעת איסור הבמות‪,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫" ּו ִמ ָּכל ָה ַחי ִמ ָּכל ָּב ָ ׂשר ׁ ְשנַיִ ם ִמ ּכֹל"‪,‬‬
‫אמרה תורה‪:‬‬
‫הבא בהמה שחיי ראשי אברי שלה‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡˜Ù Ú¯Ê ^˙ÂÈÁÏÓ 12‬דבר שעושה פירות וטריפה שניקב קרו של מוח או‬
‫שחתכו רגליה שוב אינה יולדת‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .˙„ÏÂÈ ‰ÙÈ¯Ë „''ÓÏ ‡Ï‡ 13‬איצטרי) מכל החי למעוטה דלא נפקא מלהחיות‬ ‫‪ .È¯˙˘˙ ‡˙ÈÈ¯˙· 1‬שהרי עבודה זרה^ נעשית אבל לא נעבדה עדיי‪:‬‬
‫זרע‪:‬‬ ‫‪ .‰Ï ˙Ú„È È‡ 2‬א אתה מכירה לאחרונה זיל שקלה כלומר שאי לה היכר‬
‫‪ .ÍÏ ÔÈÓÂ„· 14‬ולא טרפה הלכ) מכל החי למחוסר אבר אתא‪:‬‬ ‫לפיכ) כולה אסורה‪:‬‬
‫‪ .‰Â‰ ‰ÙÈ¯Ë ‰ÈÙÂ‚ Á ‡ÓÏ„Â 15‬ואע''ג דחי כמה שני דלמא טריפה חיה ס''ל‬ ‫‪ .‰ÓˆÚÏ ˙·Â¯˜˙ 3‬שהרי אי לה עבודה אחרת אלא זריקה ובזריקתה נעשית‬
‫הלכ) לא נפקא מאת) למעוטי טריפה ואתא מכל החי למעוטה ולא ממשמעותא‬ ‫ע"ז ונעבד' ואפילו אחרונה נאסרת משו ע"ז^ עצמה‪:‬‬
‫דהחי דהא טריפה חיה אלא מריבויא ומפרשי להאי החי לשו בריאות וטריפה‬ ‫‪ .ÔÈ¯˙ÂÓ ÂÏ‡ È¯‰ 4‬בגמרא מפרש טעמא לקמ )עמוד ב(‪:‬‬
‫הוא דאימעיט אבל מחוסר אבר לא‪:‬‬ ‫‪ .‰ÏÁ˙Ó Ô¯ˆ·˘ 5‬לצור) ע"ז ובבצירותה עבדה לע"ז^ דהוי כשבר מקל לפניה‬
‫‪ .ÈÏ ‰ÓÏ Ú¯Ê ˙ÂÈÁ‰Ï 16‬הא אימעוט טריפה‪:‬‬ ‫דדמי לזביחה‪:‬‬
‫‪ .Í˙‡Ó È‡ 17‬טריפה הוא דממעיט אבל זק וסריס מחמת חולי דאנא אמינא‬ ‫‪ .'‰Ï È˙Ï· 6‬משמע שראוי לש הכתוב מדבר‪:‬‬
‫לצוותא בעלמא אמר רחמנא לעיילינהו וטריפה לא ניעול שתמות בתיבה אבל‬ ‫‪ .ÔÈ˜Â„ 7‬טייל''א‪:‬‬
‫לעשות פירות לא איכפת ואפילו זק וסריס ליעול קמשמע ל‪:‬‬ ‫‪ .Á È·Ï 8‬כל זמ שלא ניתנה תורה א ישראל נקראו בני נח‪:‬‬
‫‪ .ÒÈÏÂ˜¯ÓÏ 18‬א על פי שאי עבודתו בזביחה‪:‬‬ ‫‪ .Â‰„È„ ‰Ó·· ‰Â·‚Ï ‡ÈÊÁ 9‬דילפינ לקמ דמחוסר אבר נאסר לה ולא מו‬
‫‪ .‰Î¯„ÎÏ 19‬לעבודה זרה^ שעבודתה בזביחה דהא נפקא ל מאיכה יעבדו‪:‬‬ ‫אחר‪:‬‬
‫‪ .Ô‡Î „Ú 20‬האי ולא יזבחו בפרשת שחוטי חו‪ 3‬כתיב ועד פסוק זה העני מדבר‬ ‫‪ .¯·‡ ¯ÒÂÁÓ· ‡Ï‡ 10‬דלא אשכח דליתחזי לגבוה‪:‬‬
‫בקדשי שהקדיש בשעת איסור הבמות לאחר שהוק המשכ והקריב בשעת‬ ‫‪ .‰Ï˘ ÌÈ¯·‡ È˘‡¯ ÔÈÈÁ˘ ‰Ó‰· ‡·‰ 11‬שגלוי וידוע לפניו שעתיד להקריב‬
‫איסור הבמות‪:‬‬ ‫נח כדכתיב ויקח מכל הבהמה הטהורה וגו'‪:‬‬

‫קלב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נא‪:‬‬
‫הרי אלו מותרי‪.‬‬ ‫והקריב בשעת איסור הבמות‪,‬‬

‫פרכילי ענבי‪ ,‬ועטרות של שבלי‪,‬‬ ‫שהרי עונש אמור‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫ויינות ושמני וסלתות‪,‬‬ ‫שנאמר )ויקרא יז‪,‬ד(‪:‬‬

‫וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח ‬ ‫יאו" וגו'‪,‬‬
‫מו ֵעד ל ֹא הֱ ִב ֹ‬ ‫"וְ ֶאל ּ ֶפ ַתח א ֶֹהל ֹ‬
‫אסור‪.‬‬ ‫עונש שמענו;‬
‫אזהרה מני?‬
‫תלמוד לומר‪ּ " :‬פן ּ ַתעֲ לֶ ה עֹל ֶֹת ָ‬
‫יך" )דברי יב‪,‬ג(;‬ ‫ֶ‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫וכד¯·‪ ÔÈ·‡ È‬אמר ¯·‪,‡ÏÈ‡ È‬‬
‫מנהני מילי?‬ ‫דאמר ¯·‪ ÔÈ·‡ È‬אמר ¯·‪:‡ÏÈ‡ È‬‬
‫אמר ¯·‪ ÛÒÂÈ ¯· ‡ÈÈÁ È‬אמר ¯·‪:‡ÈÚ˘Â‡ È‬‬ ‫כל מקו שנאמר השמר ופ ואל ‬
‫כתוב אחד אומר )דברי כט‪,‬טז(‪:‬‬ ‫אינו אלא בלא תעשה‪.‬‬
‫יהם‬
‫יהם וְ ֵאת ִ ּג ּלֻלֵ ֶ‬
‫"וַ ִּת ְרא ּו ֶאת ׁ ִש ּק ּו ֵצ ֶ‬
‫מכא ואיל) ‬ ‫‪2‬‬
‫ֵעץ‪ 11‬וָ ֶא ֶבן ֶּכ ֶסף וְ זָ ָהב אֲ ׁ ֶשר ִע ּ ָמ ֶהם"‪,‬‬ ‫הוא מדבר בקדשי שהקדיש בשעת היתר הבמות‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫וכתוב אחד אומר )דברי ז‪,‬כה(‪:‬‬ ‫‪12‬‬

‫והקריב בשעת איסור הבמות‪,‬‬
‫יהם";‬‫"ל ֹא ַת ְחמֹד ֶּכ ֶסף וְ זָ ָהב עֲ לֵ ֶ‬ ‫שנאמר )ויקרא יז‪,‬ה(‪:‬‬
‫הא כיצד?‬ ‫‪13‬‬
‫ש ָר ֵאל‬
‫"לְ ַמ ַען אֲ ׁ ֶשר י ִָביא ּו ְּבנֵי יִ ְ ׂ‬
‫יהם"‪,‬‬ ‫" ִע ּ ָמ ֶהם" דומיא ד"עֲ לֵ ֶ‬ ‫יהם אֲ ׁ ֶשר ֵהם ז ְֹב ִחים"‪,‬‬ ‫ֶאת זִ ְב ֵח ֶ‬
‫יהם" דבר של נוי אסור‪ ,‬שאינו של נוי מותר;‬ ‫מה "עֲ לֵ ֶ‬ ‫שהתרתי ל) כבר‪.‬‬
‫א " ִע ּ ָמ ֶהם" דבר של נוי אסור‪ ,‬ושאינו של נוי מותר‪.‬‬
‫" ַעל ּ ְפנֵי ַה ּ ָ ׂש ֶדה" )ש(‪.‬‬
‫ואימא ‬ ‫מלמד שכל הזובח בבמה בשעת איסור הבמות‪,‬‬
‫יהם" דומיא ד" ִע ּ ָמ ֶהם"‪,‬‬ ‫"עֲ לֵ ֶ‬ ‫מעלה עליו הכתוב כאילו הוא זובח על פני השדה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מה " ִע ּ ָמ ֶהם" כל מה ש" ִע ּ ָמ ֶהם"‪,‬‬

‫‪14‬‬
‫יאם לַ יהֹוָ ה" )ש(‪.‬‬ ‫"וֶ הֱ ִב ֻ‬
‫יהם"!?‬ ‫יהם" כל ש"עֲ לֵ ֶ‬ ‫א "עֲ לֵ ֶ‬ ‫זו מצות עשה‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫יהם"‪.‬‬ ‫א כ לא יאמר "עֲ לֵ ֶ‬ ‫‪15‬‬
‫ומצות לא תעשה מני?‬

‫מעות‪.‬‬ ‫יהם" )ויקרא יז‪,‬ז(‪.‬‬
‫עוד ֶאת זִ ְב ֵח ֶ‬ ‫"וְ ל ֹא יִ זְ ְּבח ּו ֹ‬
‫דבר של נוי הוא!?‬ ‫‪16‬‬
‫אמרי „·‪:È‡È È·¯ È‬‬ ‫יכול יהא ענוש כרת;‬ ‫‪6‬‬
‫בכיס קשור ותלוי לו בצוארו‪.‬‬
‫עולָ ם ִּת ְהיֶה ּזֹאת לָ ֶהם" )ש(‪,‬‬ ‫" ֻח ַ ּקת ֹ‬
‫כסות‪.‬‬ ‫" ּזֹאת לָ ֶהם"‪ ,‬ולא אחרת לה‪.‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫דבר של נוי הוא!?‬ ‫אמר ¯·‡‪:‬‬

‫אמרי „·‪:È‡È È·¯ È‬‬ ‫עוד"‪.‬‬
‫קרי ביה "וְ ל ֹא יִ זְ ְּבח ּו"‪ ,‬וקרי ביה "וְ ל ֹא‪ֹ ...‬‬ ‫‪9‬‬
‫בכסות מקופלת ומונחת לו על ראשו‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫כא‬
‫משנה )ב(‪:‬‬
‫כלים‪.‬‬ ‫מצא בראשו מעות‪ ,‬כסות או כלי ‬ ‫‪10‬‬
‫דבר של נוי הוא!?‬

‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫רש"י‬
‫דסחיפא ליה משכילתא ארישיה‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ .¯ÂÓ‡ Ô˘ÂÚ È¯‰˘ 1‬שגילה ל) העני את עונש שה בכרת‪:‬‬

‫‪ .ÍÏÈ‡Â Ô‡ÎÓ 2‬האי ולא יזבחו עוד‪:‬‬
‫‪ .¯˙È‰ ˙Ú˘· 3‬קוד שהוק המשכ והזהיר הכתוב שאע''פ שהיו מוקדשי‬
‫רש"י‬
‫לש הקרבת במה לא יקריבו עוד בבמה לגבוה שנאמר את זבחיה זבחי‬
‫העומדי קוד לכ שהתרתי בבמה לגבוה בשעת איסור הבמות‪:‬‬
‫‪ .Ì‰ÓÚ ¯˘‡ ·‰ÊÂ ÛÒÎ Ô·‡Â ıÚ :'Ó‚ 11‬משמע שהיו מקריבי ע‪ 3‬ואב וכס‬ ‫‪ .‰„˘‰ ÈÙ ÏÚ Á·ÂÊÎ 4‬לע"ז‪^:‬‬
‫וזהב וקרי ליה קרא שקוצי אלמא כל מה דמקריבי קמיה מיתסר‪:‬‬ ‫‪ .‰˘Ú ˙ÂˆÓ ÂÊ 5‬כאלו שהוקדשו קוד הקמת המשכ והקריב אחרי כ בבמה‬
‫‪ .Ì‰ÈÏÚ ·‰ÊÂ ÛÒÎ „ÂÓÁ˙ ‡Ï ¯ÓÂ‡ „Á‡ ·Â˙ÎÂ 12‬אבל ע‪ 3‬ואב לא כתיב‪:‬‬ ‫שעובר בעשה‪:‬‬
‫‪ .Ô‰ÈÏÚ„ ‡ÈÓÂ„ Ô‰ÓÚ „ˆÈÎ ‡‰ 13‬מה עליה דבר של נוי אסור דהא כס וזהב‬ ‫‪ .˙¯Î ˘ÂÚ ‡‰È ÏÂÎÈ 6‬כאילו הקדיש בשעת איסור והקריב דענוש בה כרת‬
‫הוא א עמה דכתיב ע‪ 3‬ואב א של נוי הוא אסור וא לאו מותר ולקמ פרי)‬ ‫לעיל‪:‬‬
‫הא מעות דבר של נוי הוא‪:‬‬ ‫‪ .Ì‰Ï ˙‡Ê 7‬עשה ולא תעשה‪:‬‬
‫‪ .Ì‰ÓÚ˘ ÏÎ 14‬דהא כתיב נמי ע‪ 3‬ואב וסת ע‪ 3‬ואב לאו דנוי נינהו‪:‬‬ ‫‪ .Ì‰Ï ˙¯Á‡ ÔÈ‡Â 8‬כרת אלמא לאזהרת שוחטי חו‪ 3‬קדשי שהוקדשו בשעת‬
‫‪ .Ì‰ÈÏÚ ¯Ó‡È ‡Ï Î''‡ 15‬כוליה קרא לא איצטרי) דהשתא מה שעמה דאינו‬ ‫היתר הבמות אתא ואזהרת מרקוליס מנל‪:‬‬
‫עליו ממש אשמועינ קרא דשקוצי נינהו ואסירי שעליה מיבעיא ל) לשו אחר‬ ‫‪ .„ÂÚ ‡ÏÂ ‰È· È¯˜Â ÂÁ·ÊÈ ‡ÏÂ ‰È· È¯˜ 9‬והאי עוד לא איצטרי) שדי אזהרה‬
‫כל שעמה דאשר ריבויא הוא‪:‬‬ ‫אתרוייהו ותחשביה תרי לאוי‪:‬‬
‫‪ .‡Â‰ ÈÂ Ï˘ ¯·„ ˙ÂÚÓ 16‬ואמאי קתני מתני' דמותר‪:‬‬ ‫‪ .Â˘‡¯· ‡ˆÓ :'È˙Ó 10‬של מרקוליס מעות כסות וכלי מותרי שאינ של נוי‬
‫‪ .˙ÏÙÂ˜Ó 17‬מכופלת פלייד''א בלע''ז‪:‬‬ ‫כדמפרש בגמרא‪:‬‬

‫קלג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נב‪.‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫בטובה בטובת אחרי‪,‬‬ ‫אמר ¯· ˘‪ÈÓÈ‬כב ·¯ ‪:‡ÈÈÁ‬‬
‫שלא בטובה שלא בטובת כומרי‪.‬‬ ‫כל שהוא לפני מ הקלקלי ‬
‫‪2‬‬
‫מא דמתני אסיפא ‬ ‫אפילו מי ומלח אסור;‬ ‫‪3‬‬
‫כל שכ ארישא;‬ ‫‪14‬‬

‫חו‪ 3‬לקלקלי ‬ ‫‪4‬‬
‫ומא דמתני ארישא ‬ ‫דבר של נוי אסור‪ ,‬שאינו של נוי מותר‪.‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫אבל אסיפא כיו דאיכא אחרי בהדה ‬

‫אפילו בטובת כומרי נמי שפיר דמי‪.‬‬ ‫אמר ¯·‪È·¯· ÈÒÂÈ È‬כג ‪:‡ÈÁ‬‬
‫נקטינ‪:‬‬
‫עבודה זרה של נכרי ‪-‬כח אסורה מיד‪.‬‬ ‫אי קלקלי לא לפעור ולא למרקוליס‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫מתניתי מני?‬ ‫למאי?‬ ‫‪8‬‬
‫¯·‪ ‡·È˜Ú È‬היא‪,‬‬ ‫אילימא ‬

‫‪9‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫דאפילו פני כחו‪ 3‬דמי ושרי‪,‬‬

‫ֹמות‬
‫" ַא ּ ֵבד ְּת ַא ְּבד ּון ֶאת ָּכל ַה ְּמק ֹ‬ ‫השתא פעורי מפערי קמיה‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫אֲ ׁ ֶשר ָע ְבד ּו ָשם ַהג ֹּויִ ם" )דברי יב‪,‬ב(‪,‬‬ ‫מי ומלח לא מקרבי ליה!?‬
‫בכלי שנשתמשו בה לעבודה זרהכט הכתוב מדבר;‬ ‫‪15‬‬ ‫אלא ‬
‫יכול ‬ ‫אפילו חו‪ 3‬כבפני דמי ואסור‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫עשאו ולא גמרו‪ ,‬גמרו ולא הביאו‪,‬‬

‫הביאו ולא נשתמשו בה‪,‬‬ ‫משנה )גד(‪:‬‬
‫יכול יהו אסורי;‬ ‫עבודה זרהכד שהיה לה גינה או מרח‪ 3‬‬
‫תלמוד לומר‪:‬‬ ‫נהני מה שלא בטובה‪ ,‬ואי נהני מה בטובה‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫"אֲ ׁ ֶשר ָע ְבד ּו ָשם ַהג ֹּויִ ם"‪,‬‬ ‫היה שלה ושל אחרי ‬
‫שאי אסורי עד שיאבדו;‬ ‫נהני מה‪ ,‬בטובה ושלאכה בטובה‪.‬‬
‫מכא אמרו‪:‬‬ ‫‪16‬‬
‫עבודה זרה של נכריל אינה אסורה עד שתיעבד‪,‬‬ ‫עבודה זרה של נכרי כו אסורה מיד‪,‬‬
‫ושל ישראל אסורה מיד‪,‬‬ ‫ושל ישראל ‬
‫דברי ¯·‪;Ï‡ÚÓ˘È È‬‬ ‫אינהכז אסורה עד שתיעבד‪.‬‬
‫¯·‪ ‡·È˜Ú È‬אומר‪:‬‬
‫חילו הדברי ‬ ‫‪17‬‬
‫עבודה זרה של נכרילא אסורה מיד‪,‬‬ ‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫ושל ישראל עד שתיעבד‪.‬‬ ‫בטובה בטובת כומרי‪,‬‬
‫שלא בטובה שלא בטובת כומרי‪,‬‬
‫אמר מר‪:‬‬ ‫לאפוקי טובת עובדיה דשרי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫בכלי שנשתמשו בה לעבודה זרהלב הכתוב מדבר‪.‬‬

‫ֹמות" )ש( כתיב!?‬ ‫הא " ְּמק ֹ‬ ‫איכא דמתני לה אסיפא‪:‬‬
‫ֹמות"‪ ,‬דלא מיתסרי‪,‬‬
‫א אינו עני ל" ְּמק ֹ‬
‫היה שלה ושל אחרי‬
‫נהני מה‪ ,‬בטובה ושלא בטובה;‬
‫דכתיב )דברי יב‪,‬ב(‪:‬‬
‫ה ִרים"‪ ,‬ולא ההרי אלהיה‪* ,‬‬
‫יהם ַעל ֶה ָ‬‫"אֱ ל ֵֹה ֶ‬ ‫נב‪.‬‬
‫רש"י‬
‫תנהו עני לכלי‪.‬‬ ‫‪ .‰È˘È¯‡ ‡˙ÏÈÎ˘Ó ‰Ï ‡ÙÈÁÒ„ 1‬כפויה לו גביע ארישיה ואינה עשויה כמי‬
‫כובע אלא כלי ארו) ובלשו כנע אקדו ונותני בו מי כדאמרינ )שבת עז‪(:‬‬
‫מכא אמרו‪:‬‬ ‫משיכלא משי כולה שמכבסי בו בגדי ורוחצי בו ידיה‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏ˜Ï˜ 2‬מחיצה היא פרוסה לפני עבודה זרה^ וקלקלי הוא כינוי של קלעי‪:‬‬
‫עבודה זרה של נכרילג אינה אסורה עדלד שתעבד‪,‬‬
‫ושל ישראל מיד‪.‬‬ ‫‪ .ÁÏÓÂ ÌÈÓ 'ÈÙ‡ 3‬דלא לנוי הוא כיו דכעי פני נינהו הוה תקרובת‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏ˜Ï˜Ï ıÂÁ 4‬לאו משו תקרובת איתיה‪:‬‬
‫והא בכלי אוקימנא לה!?‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ ÈÂ Ï˘ ÍÎÏ‰ 5‬דנפקא מאשר עמה‪:‬‬
‫אמר קרא )דברי יב‪,‬ב(‪:‬‬ ‫‪ .¯˙ÂÓ ÈÂ Ï˘ ÂÈ‡˘ 6‬ואפי' הוא כעי פני דהא חו‪ 3‬לקלקלי לא מנחי‬
‫יהם"‪,‬‬
‫"אֲ ׁ ֶשר ַא ּ ֶתם י ְֹר ׁ ִשים א ָֹתם ֶאת אֱ ל ֵֹה ֶ‬
‫‪18‬‬
‫תקרובת‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏ˜Ï˜ ÔÈ‡ 7‬אי תורת קלקלי לא לפעור ולא למרקוליס‪:‬‬
‫‪ .È‡ÓÏ 8‬הלכתא אי לו קלקלי‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .‡ÓÈ È‡ 9‬דלא מיתסר דבר שאי של נוי לפני מקלקלי דידיה כשאר ע"ז‪^:‬‬
‫‪ .‰ÈÓ˜ ÔÈ¯ÚÙÓ È¯ÂÚÙ ‡˙˘‰ 10‬מתריזי לפניו‪:‬‬
‫‪ .‡˘È¯‡ ˘''Î 14‬דכיו דכולה דעבוד' זרה^ אסור לתת שכר‪:‬‬ ‫‪ .ÈÓ„ ÌÈÙÎ ıÂÁ 'ÈÙ‡ 11‬ומיתסר שהרי כל עבודתו דר) בזיו וקלקלי הוי‬
‫‪ .¯·„Ó ·Â˙Î‰ ^Ê"ÚÏ Ô‰· Â˘Ó˙˘˘ ÌÈÏÎ· 15‬ולקמ פרי) הא מקומות כתיב‪:‬‬ ‫צניעות ולכבוד הלכ) לא שייכי ביה ולא מפסקי‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎ È¯Î Ï˘ Ê"Ú Â¯Ó‡ Ô‡ÎÓ 16‬ולקמ פרי) הא בכלי אוקימתה ע"ז^ מנל‬ ‫‪ .‰·ÂË· ‡Ï˘ ‰ÓÓ ÔÈ‰ :'È˙Ó 12‬שלא יעלו שכר לכומרי דאי הקדש‬
‫דעד שתיעבד‪:‬‬ ‫לעבודה זרה^ כדאמר בפ' כל הצלמי )לעיל מד‪:(:‬‬
‫‪ .ÌÈ¯·„‰ ÛÂÏÈÁ 17‬ולקמ מפרש טעמא‪:‬‬ ‫‪ .‰È„·ÂÚ :'Ó‚ 13‬גוי^ העובדי אותה לא איכפת ל אי יהבינ להו שאר טובת‬
‫‪ .Ì‰È‰Ï‡ ˙‡ 18‬את אלהיה בההיא קרא כתיב‪:‬‬ ‫הנאה פורתא‪:‬‬

‫קלד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נב‪.‬‬
‫ההוא מיבעי ליה לכדתני ¯· ‪,ÛÒÂÈ‬‬ ‫יהם" לכלי‪,‬‬‫מקיש "אֱ ל ֵֹה ֶ‬ ‫‪1‬‬
‫דתני ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬ ‫מה כלי עד שיעבדו‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫מני לגוילט שפוסל אלוהו?‬

‫‪6‬‬
‫יהם" נמי עד שיעבדו‪.‬‬ ‫א "אֱ ל ֵֹה ֶ‬
‫שנאמר‪:‬‬ ‫ו¯·‪ ‡·È˜Ú È‬דלא מקיש‪,‬‬
‫יהם ִּת ְ ׂש ְרפ ּון ָּב ֵא ׁש"‪.‬‬
‫" ּ ְפ ִסילֵ י אֱ ל ֵֹה ֶ‬
‫אמר ל) ‬
‫" ֶאת" הפסיק העני‪.‬‬
‫ואיד)!?‬
‫נפקא ליה מד˘‪,Ï‡ÂÓ‬‬
‫ו¯·‪,Ï‡ÚÓ˘È È‬‬
‫ד˘‪ Ï‡ÂÓ‬רמי‪:‬‬ ‫לה‬
‫אשכח עבודה זרה של נכרי דאי אסורה עד שתעבד‪,‬‬
‫כתיב )דברי ז‪,‬כה(‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫דישראל דאסורה מיד מנא ליה?‬
‫יהם"‪,‬‬
‫"ל ֹא ַת ְחמֹד ֶּכ ֶסף וְ זָ ָהב עֲ לֵ ֶ‬
‫סברא הוא‪,‬‬
‫וכתיב )ש(‪:‬‬ ‫מדנכרילו עד שתעבד דישראל אסורה מיד‪.‬‬
‫"וְ לָ ַק ְח ָּת לָ ְך"!‬
‫הא כיצד?‬ ‫אימא ‬
‫פסלו לאלוה "לֹא ַת ְחמֹד"‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫דישראל כלל וכלל לא!?‬
‫פסלו מאלוה "וְ לָ ַק ְח ָּת לָ ְך"‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫השתא גניזה בעיא ‬ ‫‪3‬‬
‫איתסורי לא מיתסרא?‬
‫ו¯·‪,‡·È˜Ú È‬‬
‫מ‬
‫אשכח עבודה זרה של נכרי דאסורה מיד‪,‬‬ ‫ואימא ‬
‫‪4‬‬
‫לז‬
‫דישראל עד שתעבד מנל?‬ ‫כדנכרי!?‬
‫אמר ¯· ‪:‰„Â‰È‬‬ ‫אמר קרא )דברי ט‪,‬כא(‪:‬‬
‫אמר קרא )דברי כז‪,‬טו(‪" :‬וְ ָ ׂשם ַּב ּ ָס ֶתר"‪,‬‬ ‫יתם ֶאת ָה ֵעגֶל"‪,‬‬
‫ש ֶ‬
‫את ֶכם אֲ ׁ ֶשר עֲ ִ ׂ‬
‫"וְ ֶאת ַח ּ ַט ְ‬
‫עד שיעשה לה דברי שבסתר‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫משעת עשייה ק ליה בחטא‪.‬‬
‫ואיד)!?‬ ‫אימא ‬
‫ההוא מיבעיא ליה לכד¯·‪,˜ÁˆÈ È‬‬ ‫הני מילי למיק גברא בחטא‪,‬‬
‫דאמר ¯·‪:˜ÁˆÈ È‬‬ ‫איתסורי לא מיתסרא!‬
‫מני לעבודה זרהמא של ישראל שטעונה גניזה?‬
‫‪11‬‬ ‫אמר קרא )דברי כז‪,‬טו(‪:‬‬
‫שנאמר‪" :‬וְ ָ ׂשם ַּב ּ ָס ֶתר"‪.‬‬ ‫" ָאר ּור ָה ִא ׁיש אֲ ׁ ֶשר יַעֲ ֶׂשה ֶפ ֶסל ּו ַמ ּ ֵס ָכה"‪,‬‬
‫משעת עשייה ק ליה בארור‪.‬‬
‫ואיד)!?‬
‫נפקא ליה מד¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר ¯·‪,‬‬ ‫אימא ‬
‫דאמר ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫הני מילי למיק גברא בארור‪,‬‬
‫מני לעבודה זרהמב של ישראל שטעונה גניזה?‬ ‫איתסורי לא מיתסרא!?‬
‫שנאמר )דברי טז‪,‬כא(‪:‬‬ ‫" ּת ֹועֲ ַבת יְ הֹוָ ה" )ש( כתיב‪.‬‬
‫"לֹא ִת ּ ַטע לְ ָך אֲ ׁ ֵש ָרה ָּכל ֵעץ ֵא ֶצל ִמזְ ַּבח"‪,‬‬ ‫ו¯·‪?!‡·È˜Ú È‬‬ ‫‪5‬‬
‫מה מזבח טעו גניזה‪,‬‬ ‫‪12‬‬

‫דבר המביא לידי תועבה‪.‬‬
‫א אשרה טעונה גניזה‪.‬‬
‫ו¯·‪,‡·È˜Ú È‬‬
‫לח‬
‫ואיד)!?‬ ‫עבודה זרה של נכרי דאסורה מיד מנא ליה?‬
‫ההוא מיבעי ליה לכד¯‪,˘È˜Ï ˘È‬‬ ‫אמר ‪:‡ÏÂÚ‬‬
‫דאמר ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬ ‫אמר קרא )דברי ז‪,‬כה(‪:‬‬
‫כל המעמיד דיי שאינו הגו ‬ ‫יהם ִּת ְ ׂש ְרפ ּון ָּב ֵא ׁש"‪,‬‬
‫" ּ ְפ ִסילֵ י אֱ ל ֵֹה ֶ‬
‫משפסלו נעשה אלוה‪.‬‬
‫רש"י‬
‫ואיד)!?‬
‫‪ .Â‰ÂÏ‡ ÏÒÂÙ˘ 6‬שיכול לבטלו‪:‬‬
‫‪ .ÍÏ ˙Á˜ÏÂ ·È˙ÎÂ „ÂÓÁ˙ ‡Ï ·È˙Î 7‬ותרוייהו בחד קרא ורישא דקרא פסילי‬ ‫רש"י‬
‫אלהיה תשרפו באש לא תחמוד וגו'‪:‬‬
‫‪ .‰ÂÏ‡Ï ÂÏÒÈÙ ˜''‰ 8‬שיפה לע"ז^ לא תחמוד‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÓÂ˜ÓÏ ˙Â‰Ï‡ ˘È˜Ó 1‬דאוקמינ בכלי‪:‬‬
‫‪ .‰ÂÏ‡Ó ÂÏÒÙ 9‬שבטלו מלשו פסולת ולקחת ל) דפסילי דרישא דקרא תרי‬ ‫‪ .Â„·ÚÈ˘ „Ú ÌÈÏÎ ‰Ó 2‬דכתיב אשר עבדו ש‪:‬‬
‫גווני משמע ודרשינ ליה אאיסור ואהיתר דקרא‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÚ· ‰ÊÈ‚ ‡˙˘‰ 3‬דילפינ לקמ מוש בסתר‪:‬‬
‫‪ .¯˙Ò·˘ ÌÈ¯·„ 10‬עבודות שבסתר הוא עובדה שלא ישמעו ב''ד ויסקלוהו‪:‬‬ ‫‪ ^.È¯Î„· ‡ÓÈ‡Â 4‬עד שתעבד‪:‬‬
‫‪ .‰ÊÈ‚ ‰ÂÚË˘ 11‬דכשהיא שלימה גנוזה בקרקע‪:‬‬ ‫‪ .Ú''¯Â 5‬דאמר בשל ישראל עד שתעבד האי תועבת ה' לאו דמיתסר משעת‬
‫‪ .‰ÊÈ‚ ÔÂÚË Á·ÊÓ ‰Ó 12‬דהא אסור בהנאה‪:‬‬ ‫עשייתה אלא ה''ק ארור משעת עשייה דעשייה מביאתו לידי תועבה שעובדה‪:‬‬

‫קלה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נב‪:‬‬
‫והכי קמיבעיא ליה‪:‬‬ ‫כאילו נוטע אשרה בישראל‪,‬‬

‫כי הדרא טומאה ‬ ‫שנאמר )ש‪,‬יח(‪:‬‬
‫הני מילי לטומאה דאורייתא‪,‬‬ ‫" ׁשֹפ ִטים וְ ׁש ְֹט ִרים ִּת ּ ֶתן לְ ָך ְּב ָכל ׁ ְש ָע ֶר ָ‬
‫יך"‪,‬‬ ‫ְ‬
‫‪7‬‬
‫אבל טומאה דרבנ לא;‬ ‫‪8‬‬

‫וסמי) ליה‪:‬‬
‫או דלמא ‬ ‫"לֹא ִת ּ ַטע לְ ָך אֲ ׁ ֵש ָרה ָּכל ֵעץ" )ש‪,‬כא(‪.‬‬
‫לא שנא?‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬
‫ותיבעי ליה שאר טומאות דרבנ!?‬
‫‪9‬‬
‫ובמקו תלמידי חכמי ‬
‫חדא מגו חדא קמיבעיא ליה‪:‬‬ ‫‪10‬‬
‫כאילו נטעו אצל מזבח‪,‬‬
‫טומאה דרבנ ‬ ‫שנאמר‪:‬‬
‫מי הדרא או לא הדרא?‬ ‫" ֵא ֶצל ִמזְ ַּבח"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫א תמצא לומר לא הדרא;‬

‫נב‬
‫טומאת עבודה זרה‪,‬‬
‫נג‬
‫מאי?‬ ‫בעי ¯· ‪:‡ÂÓ‰‬‬
‫מג‬
‫נד‬
‫משו חומרא דעבודה זרה ‬ ‫רית) כלי לעבודה זרה‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫מי שויוה רבנ כטומאה דאורייתא‪,‬‬ ‫מהו?‬

‫או לא?‬ ‫עבודה זרהמד דמא?‬
‫מה‬
‫תיקו‪.‬‬ ‫אילימא עבודה זרה דנכרי;‬
‫בי ל¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬ובי ל¯·‪ ‡·È˜Ú È‬‬ ‫‪3‬‬
‫בעי מיניה ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬מ¯·‪:È‡È È‬‬ ‫משמשי עבודה זרהמו ה‪,‬‬
‫תקרובת עבודה זרהנה של אוכלי‪,‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ומשמשי עבודה זרהמז אי אסורי עד שיעבדו!‬
‫מהו?‬ ‫ואלא עבודה זרהמח דישראל;‬
‫מי מהניא להו ביטול לטהרינהו מטומאה‪,‬‬ ‫אליבא דמא?‬
‫או לא?‬ ‫אילימא אליבא ד¯·‪;‡·È˜Ú È‬‬
‫ותיבעי ליה כלי!?‬ ‫‪12‬‬ ‫השתא היא גופה לא מיתסרא עד שתעבד‪,‬‬
‫כלי לא קמיבעיא ליה‪,‬‬ ‫משמשיה מיבעיא?‬
‫כיו דאית להו טהרה במקוה טומאה נמי בטלה;‬ ‫‪13‬‬ ‫ואלא אליבא ד¯·‪ Ï‡ÚÓ˘È È‬דאמר‪:‬‬
‫כי קמיבעיא ליה אוכלי‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫אסורה מיד ‬
‫מאי?‬
‫ותיבעי ליה עבודה זרהנו גופה!?‬ ‫‪15‬‬
‫משמשי ממשמשי גמרינ‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫נז‬
‫עבודה זרה גופה לא מיבעיא ליה‪* ,‬‬ ‫נב‪:‬‬
‫מה הת עד שיעבדו א הכא עד שיעבדו‪,‬‬
‫כיו דאיסורה בטיל טומאה נמי בטלה;‬ ‫או דלמא ‬
‫כי קא מיבעיא ליה ‬ ‫מינה גמר;‬
‫תקרובת עבודה זרהנח של אוכלי‪,‬‬ ‫מה היא אסורה מיד א משמשיה אסורי מיד?‬
‫מאי?‬ ‫‪16‬‬
‫מאי איריא דקא מיבעיא ליה רית) כלי?‬
‫כיו דאיסוריה לא בטיל כד¯· ‚‪ Ï„È‬‬ ‫תיבעי ליה עשה!?‬
‫‪5‬‬
‫רש"י‬
‫¯· ‪ ‡ÂÓ‰‬משו טומאה ישנה קמיבעיא ליה‪,‬‬
‫‪ .‰˘È Ô˙‡ÓÂËÏ Â¯ÊÁ‬וצריכה טבילה וביציאות השבת )טז‪ (:‬מפרש טעמא‬ ‫‪6‬‬ ‫דתנ )כלי יא‪:‬א(‪:‬‬
‫גזרה שמא יאמרו טבילה בת יומא עולה וקא מיבעיא כלי שנשתמשו בו לע"ז^‬ ‫כלי מתכות ‬
‫ואמרי' במסכת שבת בפ' א''ר עקיבא )פג‪ (.‬משמשיה טמאי שבר כדי לטהר‬ ‫פשוטיה ומקבליה טמאי‪.‬‬
‫וחזר וריתכ לע"ז^ ועדיי לא נשתמשו בו מי הדר לטומאה קמייתא או לאו‪:‬‬
‫‪ .Ó''‰ ÔÈ¯Ó‡ ÈÓ 7‬דחוזרי לטומאת ישנה דאורייתא‪:‬‬ ‫נשתברו מט טהרו;‬
‫‪ .˙‡ÓÂË Ï·‡ 8‬עבוד' זרה^ דרבנ היא וקראי אסמכתא בעלמא‪:‬‬ ‫חזר ועשה מהנ כלי ‬
‫‪ .Ô·¯„ ˙Â‡ÓÂË ¯‡˘ 9‬כגו כלי דמטמאו במשקי דמדאורייתא לא מטמאו‬ ‫נא‬
‫חזרו לטומאת הישנה;‬ ‫‪6‬‬
‫משקי כלי ורבנ גזור משו משקה זב וזבה כגו רוקו ומימי רגליו דאב‬
‫הטומאה נינהו ומטמאי כלי‪:‬‬
‫‪ .‡„Á Â‚Ó ‡„Á 10‬כלומר בשאר טומאות נמי מיבעיא ליה והאי דנקט ע"ז^‬
‫שאילה אחרת ]היא[ הנשאלת מתו) פשטה של ראשונה את''ל בשאר טומאות‬
‫דרבנ לא הדרי הכא מאי‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .Â‰Ó ÔÈÏÎÂ‡ Ï˘ ^Ê"Ú ˙·Â¯˜˙ 11‬מי סלקא טומאה מינייהו ע''י ביטול או לא‪:‬‬
‫‪ .ÌÈÏÎ ÍÏ ÈÚ·È˙Â 12‬שנשתמשו בה לע"ז^ אי סלקא טומאה מינייהו כי היכא‬ ‫‪ .Á·ÊÓ Ïˆ‡ 1‬תלמידי חכמי דאשירה אוקמינ בדיי שאינו הגו הלכ) מזבח‬
‫דסלקא איסורא‪:‬‬ ‫נמי בגברי‪:‬‬
‫‪ .‰¯‰Ë Â‰Ï ˙È‡„ ÔÂÈÎ 13‬כשאר טומאות במקוה הכא דמקוה דידיה היינו‬ ‫‪ .ÈÏÎ Í˙È¯ 2‬כלי שנשבר והקיש עליו בקורנס עד שריקעו ונתפשט ונתמלא‬
‫ביטול כיו דאיסורא בטיל מינייהו טומאה ודאי נמי סלקא‪:‬‬ ‫פגימתו‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÏÎÂ‡ ÔÏ ‡ÈÚ·ÈÓ˜ ÈÎ 14‬דלית להו טהרה כשאר טומאות במקוה‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ Ï‡ÚÓ˘È '¯Ï ÔÈ· 3‬משמשי ע"ז של נכרי^ אי אסורי עד שיעבדו כדאמר‬
‫‪ ^.‰¯Ê ‰„Â·Ú ‰ÈÏ ÈÚ·È˙Â 15‬של אוכלי כגו השתחוה לפת ותיבעי ל) אי‬ ‫לעיל )נא‪ (.‬הביאו ולא נשתמשו בה יכול יהו אסורי ת''ל אשר עבדו ור''ע‬
‫סלקא טומאה בביטול או לא‪:‬‬ ‫בע"ז^ עצמה פליג אבל בכלי לא פליג‪:‬‬
‫‪ .ÏÈË· ‡Ï ‡¯ÂÒÈ‡„ ÔÂÈÎ È‡Ó 16‬מדרב גידל בריש פירקי )נ‪ (.‬בשאר טומאה‬ ‫‪ .ÔÈ˘Ó˘Ó 4‬דישראל ממשמשי ע"ז דנכרי^ גמר ולא מיתסר עד שישתמשו בה‬
‫דלית ליה טהרה במקוה דנימא כי היכי דשאר טומאות סלקי הא נמי קלה למיסק‬ ‫לע"ז‪^:‬‬
‫מנייהו‪:‬‬ ‫‪ .‰˘Ú 5‬עשאו כולו לעבודה מתחילת‪^:‬‬

‫קלו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נב‪:‬‬
‫טומאה נמי לא בטלה;‬ ‫‪1‬‬
‫לימא מסייע ליה )מידות א‪:‬ו(‪:‬‬ ‫או דלמא ‬

‫מזרחית צפונית ‬ ‫‪12‬‬
‫איסור דאורייתא לא בטיל‪,‬‬
‫בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח‪,‬‬ ‫טומאה דרבנ בטיל?‬
‫ששקצו מלכיסב יו;‬ ‫תיקו‪.‬‬
‫ואמר ¯· ˘˘˙‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫סד‬
‫ששקצוסג לעבודה זרה‪.‬‬ ‫בעא מיניה ¯·‪ ÏÂ‡˘ Ô· ÈÒÂÈ È‬מ¯·‪:È‬‬
‫כלי ששימשו בה בבית חוניו‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫מהו שישתמשו בה בבית המקדש?‬
‫הת קרא אשכח ודרש‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫וקא מיבעיא ליה אליבא דמא דאמר‪:‬‬
‫דכתיב )יחזקאל ז‪,‬כב(‪ּ " :‬ו ָבא ּו ָב ּה ּ ָפ ִר ִיצים וְ ִח ְּלל ּו ָה"‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫בית חוניו לאו בית עבודה זרהנט היא‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪16‬‬ ‫דתנ )מנחות יג‪:‬י(‪:‬‬
‫היכי נעביד?‬ ‫כהני ששימשו בבית חוניו ‬
‫ס‬
‫ניתברינהו;‬ ‫לא ישמשו במקדש בירושלי‪,‬‬
‫מות" )דברי כז‪,‬ו( אמר רחמנא‪,‬‬ ‫"אֲ ָבנִ ים ׁ ְשלֵ ֹ‬ ‫ואיסא צרי) לומר לדבר אחר;‬ ‫‪3‬‬
‫ננסרינהו;‬ ‫כהני הוא דקנסינהו רבנ משו דבני דעה נינהו‪,‬‬

‫‪4‬‬
‫יהם ַּב ְרזֶל" )ש‪,‬ה( אמר רחמנא‪.‬‬ ‫"ל ֹא ָתנִ יף עֲ לֵ ֶ‬

‫אבל כלי לא;‬ ‫‪5‬‬
‫ואמאי?‬ ‫או דלמא ‬

‫ליתברינהו ולישקלינהו לנפשייהו!‬
‫‪21‬‬ ‫‪20191817‬‬
‫לא שנא?‬
‫אמר ליה‪ :‬אסורי ה‪,‬‬
‫מי לא אמר ¯·‪È‬סה ‡‪:‡ÈÚ˘Â‬‬ ‫ומקרא היה בידינו ושכחנוהו‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫בקשו לגנוז כל כס וזהב שבעול‪,‬‬

‫משו כספא ודהבא של ירושלי?‬ ‫‪22‬‬
‫איתיביה‪:‬‬
‫והוינ בה‪:‬‬ ‫יח ַה ּ ֶמלֶ ְך ָא ָחז ְּב ַמלְ כ ּו ֹ‬
‫תו‬ ‫" ָּכל‪ַ 7‬ה ֵּכלִ ים אֲ ׁ ֶשר ִהזְ נִ ַ‬
‫ירושלי הויא רובא דעלמא?‬
‫אלא אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫לו ֵה ַכ ּנ ּו‪ 8‬וְ ִה ְק ָ ּד ׁ ְשנ ּו" )דברי הימי ב כט‪,‬יט(‪,‬‬
‫ְּב ַמעֲ ֹ‬
‫‪24‬‬
‫בקשו לגנוז דינרא הדרייאנא טוריינא שיפא‪,‬‬ ‫‪23‬‬ ‫מאי לאו ‬
‫מפני טבעה של ירושלי‪,‬‬ ‫" ֵה ַכ ּנ ּו" דאטבלינהו‪,‬‬
‫עד שמצאו לה מקרא מ התורה שהוא מותר‪:‬‬ ‫" ִה ְק ָ ּד ׁ ְשנו" דאקדישננהו!‬
‫‪9‬‬
‫" ּו ָבא ּו ָב ּה ּ ָפ ִר ִיצים וְ ִח ְּלל ּו ָה" )יחזקאל ז‪,‬כב(!?‬ ‫אמר ליה‪:‬‬

‫הת לא אשתמשו בהו לגבוה‪,‬‬ ‫ברו) אתה לשמי שהחזרת לי אבדתי‪,‬‬
‫הכא כיו דאשתמש בהו לגבוה ‬ ‫" ֵה ַכ ּנ ּו" שגנזנו‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫לאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוטא‪.‬‬ ‫ו" ִה ְק ָ ּד ׁ ְשנו" שהקדשנו אחרי תחתיה‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫משנה )ד(‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .‰ÏË· ‡Ï ÈÓ ‰‡ÓÂË 1‬כיו דליכא למימר הכי‪:‬‬
‫‪ .ÂÈÂÁ ˙È· 2‬מפרש בשמעתי בתרייתא דמנחות חוניו בנו של שמעו הצדיק‬
‫שברח למצרי מפני אחיו ובנה ש מזבח ופליגי הת איכא למ''ד לש ע"ז^‬
‫‪ .˙ÈÂÙˆ ˙ÈÁ¯ÊÓ 12‬שימוש ארבע לשכות שהיו במקצעות העזרה קא חשיב‬ ‫ואיכא למ''ד לש''ש וקמיבעיא ליה לר' יוסי ב שאול אליבא דמ''ד לאו בית‬
‫במס' מדות )פ''א מ''ו(‪:‬‬ ‫ע"ז^ היא דאליבא דמ''ד ע"ז^ היא לא קמיבעיא ליה דהשתא להדיוט אסורי‬
‫‪ ^.‰¯Ê ‰„Â·ÚÏ 'Âˆ˜È˘˘ ˙˘˘ ·¯ ¯Ó‡Â 13‬אלמא אע''ג דלהדיוט לא מיתסרי‬ ‫כדאמר לעיל בכלי שנשתמשו בה לע"ז^ הכתוב מדבר לגבוה מיבעיא‪:‬‬
‫דאי אד אוסר דבר שאינו שלו גזור בהו רבנ לגבי גבוה ואע''ג דלאו בני דעה‬ ‫‪ .¯Á‡ ¯·„Ï Ï''ˆ ÔÈ‡Â 3‬כהני ששימשו לע"ז^ אי צ''ל שלא ישמשו עוד‬
‫נינהו ובבית חוניו נמי אע''ג דלאו בית עבודה זרה^ ולא מיתסרי כלי דידיה‬ ‫למקדש כדכתיב ביחזקאל )מד( יע אשר ישרתו אות לפני גלוליה וגו' וכתיב‬
‫מדאורייתא גזור בהו רבנ‪:‬‬ ‫בתריה לא יגשו אלי לכה לי ומדקאמר אי צ''ל לדבר אחר מכלל דבית חוניו‬
‫‪ .˘Â¯„Â ÁÎ˘‡ ‡¯˜ Ì˙‰ 14‬דמדאורייתא אסירי אפי' להדיוט‪:‬‬ ‫לאו דבר אחר הוא ואפ''ה קתני דכהני אסירי וקמיבעיא ליה לר' יוסי כלי‬
‫‪ .‰ÂÏÏÁÂ ÌÈˆÈ¯Ù ‰· Â‡·Â ·È˙Î„ 15‬מכיו שנכנסו גוי^ להיכל יצאו כליו‬ ‫מאי‪:‬‬
‫לחולי וכיו דנפקי לחולי קנינהו בהפקירא והוו להו דידהו וכשנשתמשו בה‬ ‫‪ .Â‰È ‰Ú„ È·„ ÌÈ‰Î 4‬וידעי שנאסרו הבמות א לש גבוה והלכו ועבדו‬
‫לעבודה זרה^ נאסרו‪:‬‬ ‫בבמה הוא דקנוס רבנ‪:‬‬
‫‪ .È¯Ó‡ 16‬הנ) דבית חשמונאי כשנצחו היכי נעביד‪:‬‬ ‫‪ .‡Ï ÌÈÏÎ Ï·‡ 5‬קנסי או דלמא לא שנא‪:‬‬
‫‪ .Â‰È¯·˙È 17‬על יד גוי^ כדי לבטל‪:‬‬ ‫‪ .ÂÈ„È· ‰È‰ ‡¯˜Ó 6‬בהנ) דעבודה זרה^ דהיכא דמדאורייתא הוה בהו טעמא‬
‫‪ .˙ÂÓÈÏ˘ ÌÈ·‡ 18‬שאי בה פגימות ואפילו כפגימות^ סכי שתחגור בה‬ ‫להתירא קנסוהו רבנ אע''ג דלאו בני דעה נינהו ה''נ אע''ג דלאו בית עבודה‬
‫צפור פוסלת בה כדאמרינ בהכל שוחטי )חולי יח‪:(.‬‬ ‫זרה^ ולא מיתסרי מדאורייתא קנסוהו רבנ בכלי ככהני‪:‬‬
‫‪ .Â‰È¯Ò 19‬לאחר שבירת להשוות פגימת לא תני עליה ברזל כתיב ועמדו‬ ‫‪ .ÌÈÏÎ‰ ÏÎ 7‬כהני שבימי חזקיהו היו מגידי לו כל הכלי של בית המקדש‬
‫וגנזו‪:‬‬ ‫אשר הזניח אחז במלכותו במעלו לע"ז‪^:‬‬
‫‪ .Â‰È¯·˙Â 20‬כדי לבטל מעבוד' זרה‪^:‬‬ ‫‪ .'ÈÏ·Ë‡„ ÂÎ‰ Â‡Ï È‡Ó Â˘„˜‰Â ÂÎ‰ 8‬מטומאת עבו' זרה‪^:‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈ˘ÙÏ Â‰ÈÏ˜˘Â 21‬שהרי חולי ה וכדקאמרת ובאו בה פריצי וחללוה‪:‬‬ ‫‪ .Â‰˘È„˜‡„ ^Â˘„˜‰Â 9‬שחזרו ומשחו בשמ המשחה אלמא כיו‬
‫‪ .ÌÈÏ˘Â¯È Ï˘ ‰·‰ÊÂ ‰ÙÒÎ ÌÂ˘Ó 22‬שרובה הקדש‪:‬‬ ‫דמדאורייתא לא מתסרי דהא הקדש נינהו ואי אד אוסר דבר שאינו שלו אינהו‬
‫‪ .‡ÙÈ˘ ‡ÈÈ¯„‰ ‡ÈÈ¯Ë 23‬מטבעות של ירושלי טיריינא הדריינא על ש מלכי‬ ‫נמי לא גזרו עלייהו הואיל ולאו בני דעה נינהו‪:‬‬
‫רומי נעשו הצורות ושמ טוריינוס אדריינוס‪:‬‬ ‫‪ .È˙„·‡ ÈÏ ˙¯ÊÁ‰˘ 10‬זהו המקרא ששכחתי‪:‬‬
‫‪ .‡ÙÈ˘ 24‬יש ביותר שנישו מחמת יושנו ואי הצורה ניכרת‪:‬‬ ‫‪ .Ô‰È˙Á˙ ÌÈ¯Á‡ Â˘„˜‰˘ 11‬אבל הנ) קנסוהו רבנ וגנזו‪:‬‬

‫קלז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נג‪.‬‬
‫מאי עולמית?‬ ‫נכרי מבטל עבודה זרהסו שלו ושל חבירו‪,‬‬

‫סז‬
‫אמר ¯·‪:ÒÏÂÂ È·¯„ ‰È¯· ÏÏÈ‰ È‬‬ ‫וישראל אינו מבטל עבודה זרה של נכרי‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫לא נצרכה אלא שיש לו בהפג שותפות;‬ ‫המבטל עבודה זרה ‪-‬סח ביטלסט משמשיה;‬
‫וקא משמע ל ‬ ‫ביטל משמשיה ‬
‫ישראלפד אדעתא דנפשיה פלח‪.‬‬ ‫משמשיה מותרי והיא אסורה‪.‬‬
‫משנה )ה(‪:‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫כיצד מבטלה?‬ ‫ע‬
‫מתני ליה ¯·‪ È‬ל¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬בריה‪:‬‬
‫קטע ראש אזנה‪ ,‬ראש חוטמה‪ ,‬ראש אצבעה‪,‬‬ ‫נכרי מבטל עבודה זרהעא שלו ושל חבירו‪.‬‬
‫פחסה א על פי שלא חיסרה ‬ ‫‪10‬‬
‫אמר ליה‪ :‬כברעב שנית לנו בילדות)‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫ביטלה‪.‬‬ ‫נכרי מבטל עבודה זרהעג שלו ושל ישראל!‬

‫רקקפה בפניה‪ ,‬השתי בפניה‪ ,‬גררה‪ ,‬זרק בה את הצואה ‬
‫‪11‬‬
‫דישראל מי קא מבטלה?‬ ‫‪3‬‬
‫הרי זו אינה בטילה‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫והא "וְ ָ ׂשם ַּב ּ ָס ֶתר" )דברי כז‪,‬טו( כתיב!?‬
‫מכרה או משכנה‪,‬‬ ‫אמר ¯·‪ ‰È¯· ÏÏÈ‰ È‬ד¯·‪:ÒÏÂÂ È‬‬
‫¯·‪ È‬אומר‪ :‬ביטל;‬ ‫לא נצרכה אלאעד שיש לו בה שותפות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪ :‬לא ביטל‪.‬‬ ‫בילדותו מאי קסבר‪ ,‬ובזקנותו מאי קסבר?‬
‫בילדותו סבר ‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫ישראל אדעתא דנכריעה פלח‪,‬‬
‫כי לא חיסרה במאי ביטלה!?‬ ‫כיו דנכריעו מבטל דנפשיה ‬
‫אמר ¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬ ‫דישראל נמי מבטלה;‬
‫שפחסה בפניה‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫ובזקנותו סבר ‬
‫ישראל אדעתא דנפשיה פלח‪,‬‬
‫כי מבטל נכרי עז דנפשיה‪,‬‬
‫רקק בפניה‪ ,‬השתיןפו בפניה‪.‬‬ ‫דישראל לא בטיל‪.‬‬
‫מנא הני מילי?‬ ‫‪14‬‬
‫אמר ‪:‰È˜ÊÁ‬‬ ‫איכא דמתני לה אסיפא‪:‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫דאמר קרא )ישעיהו ח‪,‬כא(‪:‬‬ ‫עח‬

‫ישראל אינו מבטל עבודה זרה של נכרי‪.‬‬
‫"וְ ָהיָה ִכי יִ ְר ַעב וְ ִה ְת ַק ַּצף‪,‬‬ ‫פשיטא!‬
‫וְ ִק ּ ֵלל‪ְּ 15‬ב ַמלְ ּכ ֹו ּו ֵבאל ָֹהיו ּו ָפנָ ה לְ ָמ ְעלָ ה"‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫אמר ¯·‪ * ‰È¯· ÏÏÈ‰ È‬ד¯·‪:ÒÏÂÂ È‬‬ ‫‪7‬‬
‫נג‪.‬‬
‫וכתיב בתריה )ש‪,‬כב(‪:‬‬ ‫לא נצרכה אלאעט שיש לו בה שותפות;‬
‫‪8‬‬
‫"וְ ֶאל ֶא ֶרץ י ִַּביט וְ ִה ּנֵה ָצ ָרה וַ חֲ ׁ ֵש ָכה" וגו'‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫פ‬
‫וקא משמע ל ‬ ‫‪9‬‬
‫דא על גב ד" ִק ּ ֵלל ְּב ַמלְ ּכ ֹו ּו ֵבאל ָֹהיופז ּו ָפנָ ה לְ ָמ ְעלָ ה" ‬ ‫ישראל הוא דלא מבטל דנכרי‪,‬‬
‫" ֶאל ֶא ֶרץ י ִַּביט"‪.‬‬ ‫אבל נכריפא דנפשיה מבטל‪.‬‬
‫איכא דמתני לה אברייתא‪:‬‬
‫מכרה או משכנה‪,‬‬ ‫¯·‪ ‡ÈÒÓ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אומר‪:‬‬
‫רבי אומר‪ :‬ביטל וכו'‪.‬‬ ‫עבודה זרהפב של ישראל אי לה בטילה עולמית‪.‬‬
‫‪ È¯ÈÚÊ‬אמר ¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬ ‫‪18‬‬
‫ו¯·‪ ‡·‡ ¯· ‰ÈÓ¯È È‬אמר ¯·‪,‬‬ ‫רש"י‬

‫חד אמר‪:‬‬ ‫‪19‬‬
‫פח‬
‫מחלוקת בצור גוי‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .ÈÂ‚ Ï˘ ‰¯Ê ‰„Â·Ú ÏË·Ó ÂÈ‡ Ï‡¯˘È :'È˙Ó 1‬דגוי^ פוסל אלוהו ילפינ ולא‬
‫ישראל וכל שכ דישראל אינו מבטל עבודה זרה^ דישראל דאי לה בטילה‬
‫רש"י‬ ‫עולמית דהא וש בסתר כתיב‪:‬‬
‫‪ .Ï‡¯˘È Ï˘Â ÂÏ˘ Í˙Â„ÏÈ· ÂÏ ˙È˘ :'Ó‚ 2‬ועכשיו אתה שונה לנו ושל חבירו‬
‫אבל של ישראל לא‪:‬‬
‫‪ .‰ÒÁÙ :'È˙Ó 10‬מיעכה בקורנס‪:‬‬ ‫‪ 3‬ומקשי תלמודא „‪:·È˙Î ¯˙Ò· Ì˘Â ‡‰Â ‰ÏË· ÈÓ Ï‡¯˘È‬‬
‫‪ .‰¯¯‚ 11‬בטיט סחוב והשל)‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÙ˙Â˘ ‰· ^ÈÂ‚Ï ÂÏ ˘È˘ 4‬ובזקנותו חזר בו דא על גב שיש לו שותפות‬
‫‪ .‰ÏÈË· ‰È‡ 12‬דלפו שעתא רתח עלה והדר פלח לה כל הני ביטולי בגוי^‬ ‫אינו יכול לבטל חלקו של ישראל‪:‬‬
‫קמיירי‪:‬‬ ‫‪ .‰Ï È˙Ó„ ‡ÎÈ‡Â 5‬לר' הילל בריה דר' וולס‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÙ· ‰ÒÁÙ˘ :'Ó‚ 13‬וקלקל צורתה‪:‬‬ ‫‪ .‡ÙÈÒ‡ 6‬דמתניתי‪:‬‬
‫‪ .ÈÏÈÓ È‰Ó 14‬דהדר פלח לה‪:‬‬ ‫‪ .ÂÏ ˘È˘ ‡Ï‡ ‰Î¯ˆ ‡Ï ÏÏÈ‰ ¯''‡ 7‬לישראל שותפות בה והא גופה לא‬
‫‪ .ÂÎÏÓ· ÏÏ˜Â 15‬מקלל את עבודה זרה^ שלו ומבזה אותה‪:‬‬ ‫אצטרי) לאשמועינ דהא נמי פשיטא שאינו יכול לבטל חלקו של גוי^ שאפילו‬
‫‪ .‰ÏÚÓÏ ‰ÙÂ 16‬לבו למעלה לשמי‪:‬‬ ‫שלו אי יכול לבטל אלא למידק מינה ישראל הוא דלא מבטל חלק הגוי^ אבל‬
‫‪ .ËÈ·È ı¯‡ Ï‡Â 17‬חוזר ועובד עבודה זרה^ שלו‪:‬‬ ‫גוי^ יכול לבטל חלק עצמו ולא אמרינ כי היכי דחלקו של ישראל לא בטיל חלק‬
‫‪ .·¯„ ‰ÈÓ˘Ó ‡·‡ ¯· ‰ÈÓ¯È '¯Â ÔÁÂÈ È·¯„ ‰ÈÓ˘Ó È¯ÈÚÊ 18‬פליגי בטעמא‬ ‫של גוי^ נמי לא בטיל‪:‬‬
‫דמתני'‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÙ˙Â˘ ‰· ÈÂ‚Ï ÂÏ ˘È˘ 8‬אפילו ביטל גוי^ חלקו ההוא דישראל לא בטיל‪:‬‬
‫‪ 19‬סת לוקחי מתכת צורפי ה‪:‬‬ ‫‪ .ÁÏÙ ‰È˘Ù„ ‡˙Ú„‡ Ï‡¯˘È Ï''Ó˜Â 9‬ולא תלי בדעת נכרי‪^:‬‬

‫קלח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נג‪:‬‬
‫מיתיבי‪:‬‬ ‫אבל בצור ישראל דברי הכל ביטל;‬ ‫‪2‬‬
‫צב‬
‫הלוקח גרוטאות מ הגוי ומצא בה עבודה זרה‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫וחד אמר‪:‬‬
‫א עד שלא נת מעות מש) יחזיר‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫בצור ישראל מחלוקת‪.‬‬
‫א משנת מעות מש) יולי) לי המלח;‬ ‫‪12‬‬
‫אי אמרת בשלמא בצור ישראל מחלוקת ‬

‫‪13‬‬
‫הא מני? ¯·‪ Ô‬היא‪,‬‬ ‫בצור ישראל מחלוקת‪,‬‬
‫צג‬
‫אלא אי אמרת בצור גוי מחלוקת‪,‬‬ ‫אבל בצור פט גוי צ דברי הכל לא ביטל;‬
‫אבל בצור ישראל דברי הכל ביטל ‬ ‫או דלמא ‬
‫הא מני!?‬ ‫בי בזה ובי בזה מחלוקת?‬
‫שאני הת ‬ ‫‪14‬‬
‫דאדעתא דגרוטאות זבי‪,‬‬ ‫דאמר ¯·‪:È‬‬
‫אדעתא דעבודה זרהצד לא זבי‪.‬‬ ‫נראי דבריי כשמכרה לחבלה‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫ודברי חביריי שמכרה לעובדה;‬ ‫‪4‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫מאי לחבלה ומאי לעובדה?‬

‫לוה עליה‪ ,‬או שנפלה עליה מפולת‪ ,‬או שגנבוה ליסטי‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫אילימא ‬ ‫‪5‬‬
‫או שהניחוה הבעלי והלכו למדינת הי‪* ,‬‬ ‫נג‪:‬‬ ‫לחבלה לחבלה ממש‪,‬‬
‫א עתידי לחזור כמלחמת יהושע ‬
‫‪18‬‬
‫לעובדה לעובדה ממש;‬
‫אינה בטילה‪.‬‬ ‫מאי טעמיה דמא דאמר‪ :‬ביטל‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫ומאי טעמיה דמא דאמר‪ :‬לא ביטל?‬ ‫‪7‬‬
‫וצריכא‪,‬‬ ‫אלא לאו ‬

‫דאי תנא לוה עליה‪,‬‬ ‫לחבלה למי שעתיד לחבלה‪,‬‬
‫מדלא זבנה לא בטלה;‬ ‫ומנו? צור ישראל‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫אבל נפלה עליה מפולת‪,‬‬ ‫לעובדה למי שעתיד לעובדה‪,‬‬

‫צא‬
‫מדלא קא מפני לה אימא בטולי בטלה;‬ ‫ומנו? צור גוי‪,‬‬
‫ואיצה תנא נפלה עליה מפולת‪,‬‬ ‫ושמע מינה ‬
‫משו דסבר הא מנחת‪,‬‬ ‫בי בזה ובי בזה מחלוקת‪.‬‬
‫כל אימת דבעינא לה שקילנא לה;‬ ‫לא‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫אבל גנבוה לסטי ‬ ‫הכי קאמר ‬

‫מדלא קא מהדר אבתרה בטולי בטלה;‬ ‫אמר ¯·‪:È‬‬
‫ואיצו תנא גנבוה לסטי‪,‬‬ ‫נראי דבריי לחביריי כשמכרה לחבלה‪,‬‬
‫משו דסבר ‬ ‫ומנו? צור ישראל‪,‬‬
‫אי גויצז שקיל לה ‬ ‫שא חביריי לא נחלקו עלי אלא כשמכרה לעובדה;‬
‫מפלח פלח לה‪,‬‬ ‫אבל לחבלה מודו לי‪.‬‬
‫אי ישראל שקלה ‬
‫איידי דדמיה יקרי מזבי לה לגויצח ופלח לה‪,‬‬
‫רש"י‬
‫אבל הניחוה הבעלי והלכו למדינת הי‪,‬‬ ‫‪ .ÈÂ‚ Û¯Âˆ· 1‬שמכרה גוי^ לצור חבירו הת קאמרי רבנ דלא בטלה דסבר‬
‫מדלא שקלו בהדייהו בטולי בטלוה;‬ ‫המוכר כיו דלוקח זה גוי^ הוא פלח לה ולא תבר לה‪:‬‬
‫צריכא‪.‬‬ ‫‪ .Ï‡¯˘È Û¯ÂˆÏ ^ÈÂ‚ ‰¯ÎÓ Ï·‡ 2‬מסתמא בטלה מדעתיה דמידע ידע דהאי‬
‫תבר לה‪:‬‬
‫‪ .‰Ï·ÁÏ ‰¯ÎÓ˘ ÈÈ¯·„ ÔÈ‡¯ 3‬דביטל‪:‬‬
‫‪ .ÈÈ¯È·Á È¯·„Â 4‬דלא ביטל כשמוכרה לעובדה ומדקתני נראי דברי בהא אבל‬
‫רש"י‬ ‫דברי חביריי אי נראי בה מכלל דחבריה נמי בלחבלה פליגי ומדקאמר נראי‬
‫דברי חביריי בלעובדה אבל דבריי אי נראי בה מכלל דאיהו נמי עלה פליג‬
‫וה''ק אני שמעתי בשתיה ביטל וה שמעו בשתיה לא ביטל ונראית שמועתי‬
‫‪ .˙Â‡ËÂ¯‚ 10‬שברי כספי‪:‬‬ ‫משמועת חביריי בלחבלה ושמועת חביריי משמועתי בלעובדה‪:‬‬
‫‪ .¯ÈÊÁÈ Í˘Ó ˙ÂÚÓ Ô˙ ‡Ï˘ „Ú Ì‡ 11‬לגוי^ ויבטלנה ואחר כ) א ירצה‬ ‫‪ .˘ÓÓ ‰Ï·ÁÏ ‡ÓÈÏÈ‡ 5‬שנתנה ע''מ לחבלה‪:‬‬
‫יקחנה ממנו ואע''ג דמש) לא אמרינ עבוד' זרה^ של ישראל היא ואינה בטילה‬ ‫‪ .ÏËÈ· „''Ó„ Ë''Ó 6‬בלעובדה הא בהדיא אמר ליה לש ע"ז^ אלמא לא‬
‫דהא משיכה בטעות הואי דלא ידע שיש בה עבודה זרה‪^:‬‬ ‫אפקיה מוכר מכלל ע"ז‪^:‬‬
‫‪ .Í˘Ó ˙ÂÚÓ Ô˙˘Ó Ì‡ 12‬יולי) הנאה לי המלח ואי רשאי להחזירה לגוי^‬ ‫‪ .ÏËÈ· ‡Ï „''Ó„ Ë''ÓÂ 7‬בלחבלה הא ודאי בטלה מדעתיה‪:‬‬
‫וליטול מעותיו ואע''ג דמשיכה בטעות הואי כיו דיהב דמי כי הדר שקלינהו‬ ‫‪ .Ï‡¯˘È Û¯Âˆ ÂÓÂ 8‬והאי סתמא זבי ליה ודקאמרי רבנ דלא ביטל מימר אמר‬
‫מיחזי כמא דמזב אלמא אע''ג דזבנה גוי^ לישראל קתני אסורה דלא בטלה‪:‬‬ ‫האי צור ישראל הדר מזבי לה לגוי^ ופלח לה ור' סבר כיו דצור ישראל הוא‬
‫‪.‡‰ ‰ÏË· ÏÎ‰ È¯·„ Ï‡¯˘È Û¯ÂˆÏ ˙¯Ó‡ È‡ ‡Ï‡ 'ÂÎ ‡ÓÏ˘· ˙¯Ó‡ È‡ 13‬‬ ‫מידע ידע האי גוי^ דסתמא חבולי מחביל לה ומתיכה בכור‪:‬‬
‫מתניתי דישראל הוי לוקח וקתני יולי) לי המלח מני‪:‬‬ ‫‪ .‡Ï 9‬לעול בצור ישראל אפילו לרבנ ביטל והאי דקאמר ר' נראי דבריי‬
‫‪ .Ì˙‰ È‡˘ 14‬דהאי גוי אדעתא דע"ז לא זבי לא ידע שיש ש ע"ז^ אבל היכא‬ ‫כשמכרה לחבלה לאו דפליגי רבנ עליה דנימא נראי דבריי לשומעי מחלוקתינו‬
‫דזבי עבודה זרה^ לבדה לצור ישראל דברי הכל ביטלה מדעתו‪:‬‬ ‫מדברי חביריי אלא ר' לפרושי פלוגתייהו אתא ולאשמועינ דבצור גוי^ הוא‬
‫‪ .‰ÈÏÚ ‰ÂÏ 15‬גוי^ אפילו מצור ישראל‪:‬‬ ‫דפליגי וה''ק נראי דבריי לחביריי ומודי ה לי כשמכרה למי שעתיד לחבלה‬
‫‪ .˙ÏÂÙÓ ‰ÈÏÚ ‰ÏÙ˘ Â‡ 16‬ואינו חש לפנותה‪:‬‬ ‫שדברי חביריי כשמכרה לעובדה ה ולישנא דמלתא דיקא הכי מדלא קתני‬
‫‪ .ÌÈËÒÈÏ ‰Â·‚˘ Â‡ 17‬ואינו מחזר אחריה‪:‬‬ ‫ונראי דברי חביריי אלא ודברי חביריי מכלל דנראי דרישא לחביריו קאמר‬
‫‪ .Ú˘Â‰È ˙ÓÁÏÓÎ 18‬לקמיה פרי) הא לא הדור אמוריי שיצאו להלח ע‬ ‫דנראי הלכ) אי הוה תני סיפא ונראי הוה משמע ונראי דברי חביריי לי‬
‫יהושע‪:‬‬ ‫בלעובדה וא''כ במאי פליגי‪:‬‬

‫קלט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נג‪:‬‬
‫מכא ואיל) נישתרי!?‬ ‫א עתידי לחזור כמלחמת יהושע ‬

‫מא מוכח‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫אינה בטילה‪.‬‬
‫מידי מלחמת יהושע מיהדר הדור?‬ ‫‪1‬‬
‫משנה )ו(‪:‬‬ ‫הכי קאמר ‬ ‫‪2‬‬
‫קד‬
‫עבודה זרה שהניחוה עובדיה בשעת שלו מותרת;‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫א עתידי לחזור ‬
‫בשעת מלחמה אסורה‪.‬‬ ‫הרי הוא כמלחמת יהושע ואי לה בטילה‪.‬‬
‫בימוסיאות של מלכי הרי אלו מותרות‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫ולמה לי למיתלייה במלחמת יהושע?‬ ‫‪3‬‬
‫מפני שמעמידי אותקה בשעה שהמלכי עוברי‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מלתא אגב אורחא קא משמע ל ‬ ‫‪4‬‬
‫כי הא דאמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬

‫גמרא‪:‬‬ ‫ישראל שזק לבינה להשתחות לה‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ובא גויצט והשתחוה לה אסרה;‬

‫אמר ¯·‪ ‡·‡ ¯· ‰ÈÓ¯È È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫מנל דאסרה?‬ ‫‪6‬‬
‫בית נמרוד ‬ ‫‪19‬‬

‫אמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬ ‫‪7‬‬
‫הרי היא כעבודה זרהקו שהניחוה עובדיה בשעת שלו‪,‬‬ ‫כתחילה של אר‪ 3‬ישראל‪,‬‬
‫ומותר;‬ ‫יהם ִּת ְ ׂש ְרפ ּון ָּב ֵא ׁש"‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫דאמר רחמנא )דברי יב‪,‬ג(‪" :‬וַ אֲ ׁ ֵש ֵר ֶ‬
‫א על גב דכי בדרינהו רחמנא כשעת מלחמה דמי ‬ ‫‪20‬‬
‫אי בעיא למיהדר הדור‪,‬‬ ‫מכדי ירושה היא לה מאבותיה‪,‬‬

‫ומדלאקז הדור בטולי בטלה‪.‬‬ ‫ואי אד אוסר דבר שאינו שלו‪,‬‬
‫ואי משו הנ) דמעיקרא בביטולא בעלמא סגי להו!‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫אלא מדפלחו ישראל לעגל‪,‬‬

‫בימוסיאות של מלכים ‪ -‬הרי אלו מותרות‪.‬‬ ‫ק‬
‫גלו אדעתייהו דניחא להו בעבודה זרה‪,‬‬
‫קא‬
‫וכי מפני שמעמידי אותה בשעה שהמלכי עוברי מותרי?‬ ‫וכי אתו גוי ‬
‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫שליחותא דידהו עבדי;‬
‫‪11‬‬
‫הכי קאמר ‬ ‫הכא נמי ‬

‫מפני שמעמידי אות בשעה שהמלכי עוברי‪,‬‬ ‫ישראל שזק לבינה‪,‬‬
‫קב‬
‫ומלכי מניחי דר) זו והולכי בדר) אחרת‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫גליא דעתיה דניחא ליה בעבודה זרה‪,‬‬
‫קג‬
‫וכי אתא גוי ‬
‫כי אתא ‪ ,‡ÏÂÚ‬יתיב אבימסא פגימא‪,‬‬ ‫שליחותא דידיה קעביד‪.‬‬
‫אמר ליה ¯· ‪ ‰„Â‰È‬ל‪:‡ÏÂÚ‬‬
‫והא ¯· ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬דאמרי תרוייהו‪:‬‬ ‫ודלמא בעגל הוא דניחא להו‪,‬‬
‫בימוס שנפג אסור!‬ ‫במידי אחרינא לא!?‬
‫‪12‬‬
‫ואפילו למא דאמר‪ :‬אי עובדי לשברי‪,‬‬ ‫אמר קרא )שמות לב‪,‬ד(‪ֵ " :‬א ּ ֶלה אֱ ל ֶֹה ָ‬
‫יך יִ ְ ׂש ָר ֵאל"‪,‬‬
‫קח‬
‫הני מילי עבודה זרה‪,‬‬ ‫מלמד שאיוו לאלוהות הרבה‪.‬‬
‫דזילא ביה מלתא למפלח לשברי‪,‬‬ ‫אימא ‬
‫אבל האי לא איכפת ליה!?‬ ‫‪22‬‬
‫כל דבהדי עגל ניתסרו‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫מא יהיב ל מעפרא ד¯· ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬ומלאינ עייני‪,‬‬ ‫רש"י‬
‫הא ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬ו¯‪ ˘È˜Ï ˘È‬דאמרי תרוייהו‪:‬‬
‫בימוס שנפג מותר‪,‬‬ ‫‪ .¯Â„‰ ÈÓ ÚÂ˘‰È ˙ÓÁÏÓ È„ÈÓ 1‬אמורי שיצאו למלחמה‪~:‬‬
‫‪ .¯ÂÊÁÏ ÔÈ„È˙Ú Ì‡ ˜''‰ 2‬הרי היא אסורה כאותה עבודה זרה^ של אמוריי‬
‫ואפילו למא דאמר‪ :‬עובדי לשברי‪,‬‬ ‫שיצאו למלחמה ודימו לחזור לפיכ) נאסרה ע"ז~ שלה בהנאה דכתיב לא‬
‫קט‬
‫הני מילי עבודה זרה‪,‬‬ ‫ידבק ביד) מאומה מ החר שהרי לא ביטלו מדעת ביציאת‪:‬‬
‫‪ .Ú˘Â‰È ˙ÓÁÏÓ· Â‰ÈÏ˙ÈÓÏ ‰ÈÏ ‰ÓÏ 3‬ליתני אינה בטילה‪:‬‬
‫‪ .Ï''Ó˜ ‰ÈÁ¯Â‡ ·‚‡ ‡˙ÏÓ 4‬לפי דרכו שהיה צרי) ללמדינו שלא בטל נת‬
‫רש"י‬
‫סימ לדבריו ללמדנו מתו) הסימ מילתא אחריתי לסיוע לרב יהודה דאמר‬
‫ישראל שזק לבינה כו' דילפינ איסור דע"ז^ מאות שבימי יהושע לכל דבריה‪:‬‬
‫‪ .‰Ï ˙ÂÂÁ˙˘‰Ï 5‬ולא השתחוה לה ובא הגוי^ והשתחוה לה אסורה אע''פ‬
‫‪ .ÁÎÂÓ Ô‡Ó 14‬מי יודע איזו היתה באותה שעה ואיזו^ נעבדה אחרי כ‪:‬‬ ‫שאינה שלו‪:‬‬
‫‪ .‰È„·ÂÚ ÂÁÈ‰˘ :'È˙Ó 15‬דאי דעת לחזור‪:‬‬ ‫‪ .‰¯Ò‡„ ÔÏÓÂ 6‬אע''פ שאינה שלו‪:‬‬
‫‪ .˙¯˙ÂÓ ÌÂÏ˘ ˙Ú˘· 16‬הואיל ויצאו לדעת ולא נטלוה עמה ביטלוה‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎÂ ¯ÊÚÏ‡ ¯''‡ 7‬אלמא ממלחמת יהושע ילי ‪:‬‬
‫‪ .ÌÈÎÏÓ Ï˘ ˙Â‡ÈÒÂÓÈ· 17‬אבני גזית המתוקני בדר) מהל) המל) וכשהמל)‬ ‫‪ .ÔÂÙ¯˘˙ Ì‰È¯˘‡Â 8‬אלמא אילנות נמי אסירי ומכדי האר‪ 3‬וכל המחובר לה‬
‫עובר מושיבי ש עבודה זרה^ והוא משתחוה לה‪:‬‬ ‫ירושה לישראל היא מאבותיה שהרי לאברה נאמר כי ל) אתננה וגוי שבאו‬
‫‪ .‰˙Â‡ ÔÈ„ÈÓÚÓ˘ ÈÙÓ 18‬כלומר מפני שצרי) להעמידה בשעה שהמלכי‬ ‫אחרי כ לא יכלו לאסר בהשתחואה‪:‬‬
‫עוברי שאינ מוכנות למושב עבוד' זרה^ כל שעה אלא לאותה שעה ולקמ‬ ‫‪ .È‡Â 9‬משו אשירות דמעיקרא היו קוד שניתנו לאברה ולא ידעינ הי נינהו‪:‬‬
‫פרי) ומשו הכי מותרי בתמיה‪:‬‬ ‫‪ .‰Ï È‚Ò ÏÂËÈ·· ^È¯Î Ï˘ ‰¯Ê '„Â·Ú È„ÎÓ 10‬וקיימא ל )לקמ סד( נכרי^‬
‫‪ .„Â¯Ó ˙È· :'Ó‚ 19‬מגדל שבנו דור הפלגה לעבודה זרה^ ונמרוד היה מל)‬ ‫מבטל עבוד' זרה על כרחו ליכפינהו לגוי'^ וליבטלינהו‪:‬‬
‫עליה‪:‬‬ ‫‪ .È„·Ú Â‰ÈÈ˙ÂÁÈÏ˘ 11‬הלכ) הויא עבוד' זרה^ של ישראל ואינה בטילה‬
‫‪ .‡ÓÁ¯ Â‰È¯„· ÈÎ„ 20‬שנאמר ויפ‪ 3‬ה' אות‪:‬‬ ‫עולמית‪:‬‬
‫‪ .˙¯Á‡ Í¯„· ÔÈÎÏ‰ÓÂ 21‬ואי חוששי לה הלכ) לאו משמשי עבודה זרה^‬ ‫‪ .‡Ï ‡È¯Á‡ È„ÈÓ· 12‬ניחא להו ולא אסרי אשירות דהא לאו שליחותייהו הוה‪:‬‬
‫חשיבי‪:‬‬ ‫‪ .Ï‚Ú È„‰·„ ÏÎ 13‬אות אשירות שהיו באותו הזמ יאסרו דשליחותייהו הוה‬
‫‪ .‰ÈÏ ˙ÙÎÈ‡ ‡Ï 22‬לגוי אי נשבר דאכתי חזי למושב עבוד' זרה‪^:‬‬ ‫אבל הנעבדות מכא ואיל) שחזרו בתשובה לאו שליחותייהו הוה‪:‬‬

‫קמ‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נד‪.‬‬
‫"וָ ַחי ָּב ֶהם" )ויקרא יח‪,‬ה(‪ ,‬ולא שימות בה‪,‬‬ ‫דכיו דפלחה זילא ביה מילתא לבטולה‪,‬‬
‫יצא אונס;‬ ‫אבל הני שקלי להאי ומייתו בימוס אחרינא‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫והדר כתב רחמנא‪:‬‬

‫"וְ לֹא ְת ַח ְּלל ּו ֶאת ׁ ֵשם ָק ְד ׁ ִשי"‪,‬‬ ‫תניא כוותיה ד¯·‪ ÔÁÂÈ È‬ו¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬
‫דאפילו באונס;‬ ‫בימוס שנפג מותר‪,‬‬
‫הא כיצד?‬ ‫מזבח שנפג אסור עד שינת‪ 3‬רובו‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫הא בצנעא‪,‬‬
‫והא בפרהסיא‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫היכי דמי בימוס‪ ,‬היכי דמי מזבח?‬ ‫‪3‬‬
‫אמר ¯·‪ È„È‡ ¯· ·˜ÚÈ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬

‫אמרו ליה רבנ ל¯·‡‪:‬‬ ‫בימוס אב אחת‪,‬‬
‫תניא דמסייעא ל)‪:‬‬ ‫מזבח אבני הרבה‪* .‬‬ ‫נד‪.‬‬
‫קטו‬
‫בימוסיאות שהעמידו גוי בשעת השמד‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫אמר ‪:‰È˜ÊÁ‬‬
‫קטז‬ ‫קי‬
‫א על פי שהשמד בטל ‬ ‫מאי קראה?‬ ‫‪4‬‬
‫אות בימוסיאות לא בטלו‪.‬‬ ‫צות‪,‬‬

‫מו ָּכל ַא ְבנֵי ִמזְ ּ ֵב ַח ְ ּכ ַא ְבנֵי גִ ר ְמנ ּ ָֻפ ֹ‬
‫ש ּו ֹ‬
‫" ְּב ׂ‬
‫אמר להו‪:‬‬ ‫לֹא י ָֻקמ ּו אֲ ׁ ֵש ִרים וְ ַח ּ ָמנִ ים" )ישעיהו כז‪,‬ט(‪,‬‬
‫אי משו הא לא תסייע‪,‬‬ ‫אי איכא כ" ַא ְבנֵי גִ ר‪ְ 5‬מנ ּ ָֻפ ֹצות" ‬
‫אימר ישראל משומדקיז הוה ופלח לה ברצו‪.‬‬ ‫"לֹא‪ 6‬י ָֻקמ ּוקיא אֲ ׁ ֵש ִרים וְ ַח ּ ָמנִ ים"‪,‬‬
‫קיב‬
‫¯· ‡˘‪ È‬אמר‪:‬‬ ‫לאו ‬ ‫‪7‬‬
‫ואי‬
‫לא תימא אימר‪,‬‬ ‫יקומו‪.‬‬
‫אלא ודאי ישראל משומדקיח הוה ופלח לה ברצו‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫תנא‪:‬‬
‫‪ ‰È˜ÊÁ‬אמר‪:‬‬ ‫‪15‬‬
‫נעבד‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫כגו שניס) יי לעבודה זרה ביקיט קרניה‪.‬‬ ‫שלו אסור‪ ,‬ושל חבירו מותר‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫מתקי לה ¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪:‰·‰‬‬ ‫ורמינהי‪:‬‬

‫האי נעבד הוא?‬ ‫‪16‬‬
‫איזהו נעבד?‬
‫האי בימוס בעלמא הוא ושרייה!?‬ ‫‪17‬‬
‫כל שעובדי אותו בי בשוגג ובי במזיד‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫אלא אמר ¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪:‰·‰‬‬ ‫בי באונס ובי ברצו;‬

‫כגו שניס) לה יי בי קרניה‪,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫האי אונס היכי דמי?‬
‫דעבד בה מעשה‪,‬‬ ‫לאו כגו דאנס בהמת חבירו והשתחוה לה!?‬
‫וכי הא דאתא ‪ ‡ÏÂÚ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫אמר ¯‪:‡ÓÁ ¯· ÈÓ‬‬
‫א על פי שאמרו‪ :‬המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה‪,‬‬ ‫לא‪,‬‬
‫עשה בה מעשה אסרה‪.‬‬ ‫כגו שאנסוהו גויקיג והשתחוה לבהמתו דידיה‪.‬‬
‫אמר להו ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬ ‫מתקי לה ¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬

‫פוקו ואמרו ליה ל‪:‡ÏÂÚ‬‬ ‫אונס רחמנא פטריה‪,‬‬
‫כבר תרגמה ¯· ‪ ‡Â‰‬לשמעתי) בבבל‪,‬‬ ‫דכתיב )דברי כב‪,‬כו(‪:‬‬
‫"וְ לַ ַ ּנעֲ ָר לֹא ַתעֲ ֶׂשה ָד ָבר"!?‬
‫דאמר ¯· ‪:‡Â‰‬‬
‫קכ‬
‫היתה בהמת חבירו רבוצה בפני עבודה זרה‪,‬‬ ‫אמרקיד ¯·‡‪:‬‬
‫כיו ששחט בה סימ אחד אסרה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הכל היו בכלל "לֹא ָת ָע ְב ֵדם"‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫מנא ל דאסרה?‬ ‫וכשפרט ל) הכתוב‪:‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫·‪ .‡ÈÒ‰¯Ù‬לא תחללו והאי דקתני אונס אסור בפרהסיא‪:‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪ .„Ó˘ ˙Ú˘ 13‬פרהסיא הוא ואונס הוא‪:‬‬ ‫‪ .È‡‰ ÈÏ˜˘ 1‬בימוס מאחר שנפג ושדו ליה לבראי ומייתי אחרינא‪:‬‬
‫‪ ^.„ÓÂ˘Ó Ï‡¯˘È È‡„Â 14‬דא''א בכל העובדי שלא יהא בה אחד משומד^‬ ‫‪ .Á·ÊÓ 2‬שמקריבי עליו זבח לעבוד' זרה‪^:‬‬
‫אחרי שרואה את ישראל יד מטה נוטה לבו לע"ז‪^:‬‬ ‫‪ .'ÂÎÂ ÒÂÓÈ· ÈÓ„ ÈÎÈ‰ 3‬מנא ידוע ל הי הוה בימוס למושב והי הוה מזבח‬
‫‪ .¯Ó‡ ‰È˜ÊÁ 15‬לעול אונס דקתני שאנס בהמת חבירו ואפילו הכי לא תרמינהו‬ ‫שמקריבי עליו דנפרוש מיניה‪:‬‬
‫אהדדי דהא דתני אסור כגו שניס) לע"ז^ בי קרניה של בהמת חברו דעביד‬ ‫‪ .‡¯˜ È‡Ó 4‬דמזבח הוי אבני הרבה ואיסורו עד שינת‪ 3‬רובו‪:‬‬
‫מעשה והא ודאי מיתסרא כדילי לקמ )ע''ב(‪:‬‬ ‫‪ .¯È‚ 5‬כפור גרושל''א‪:‬‬
‫‪ .È‡Â‰ „·Ú È‡‰Â 16‬בתמיהה נעבד לא קרי אלא שעשה את הבהמה עצמה‬ ‫‪ .ÂÓÂ˜È ‡Ï 6‬שוב לא יקריבו עליו‪:‬‬
‫ע"ז‪^:‬‬ ‫‪ .Â‡Ï È‡Â 7‬דלא ניתצו יקומו‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÏÚ· ÒÂÓÈ· È‡‰Â 17‬שויוה ובעלי חיי לא מיתסרי משו משמשי ע"ז‪^:‬‬ ‫‪ .„·Ú 8‬בבעלי חיי הנאסר לגבוה‪:‬‬
‫‪ .‰Ï ÍÒÈ˘ ÔÂ‚Î 18‬שעשה עב' זרה^ ועשה בה מעשה אבל בהשתחואה או‬ ‫‪ .ÂÏ˘ Ì‡ 9‬היה כשהשתחוה לו אסור א לאו אינו נאסר לגבוה‪:‬‬
‫עבודה אחרת דלאו בגופה לא מיתסר דבר שאינו שלו‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂˆ¯Â „ÈÊÓ 10‬חדא הוה אלא תנא רצו אצל אונס‪:‬‬
‫‪ .„Á‡ ÔÓÈÒ 19‬לע"ז‪^:‬‬ ‫‪ .ÂÈ‰ ÏÎ‰ 11‬בי אונס בי רצו‪:‬‬

‫קמא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נד‪:‬‬
‫שא מכר וקידש בדמיה מקודשת‪.‬‬ ‫אילימא מכהני;‬ ‫‪1‬‬
‫ואיד)!?‬ ‫ודלמא שאני כהני‪ ,‬דבני דעה נינהו!‬

‫‪2‬‬
‫ערלה וכלאי הכר לא צריכי מיעוטא‪,‬‬ ‫ואלא מאבני מזבח;‬ ‫‪3‬‬
‫משו דהויא עבודה זרהקכג ושביעית‪,‬‬ ‫ודלמא כד¯· ‪* !‡ÙÙ‬‬ ‫‪4‬‬

‫נד‪:‬‬
‫שני כתובי הבאי כאחד‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫ואלא מכלי‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫וכל שני כתובי הבאי כאחד אי מלמדי‪.‬‬ ‫דכתיב )דברי הימי ב כט‪,‬יט(‪:‬‬
‫לו‪,‬‬ ‫יח ַה ּ ֶמלֶ ְך ָא ָחז ְּב ַמלְ כ ּו ֹ‬
‫תו ְּב ַמעֲ ֹ‬ ‫"וְ ֵאת ָּכל ַה ֵּכלִ ים אֲ ׁ ֶשר ִהזְ נִ ַ‬
‫קכד‬
‫עבודה זרה‪.‬‬ ‫ֵה ַכ ּנ ּו וְ ִה ְק ָ ּד ׁ ְשנ ּו"‪,‬‬
‫הא דאמר‪.‬‬ ‫‪13‬‬
‫ואמר מר‪:‬‬
‫שביעית‪.‬‬ ‫" ֵה ַכ ּנ ּו" שגנזנו‪,‬‬
‫דכתיב )ויקרא כה‪,‬יב(‪:‬‬ ‫"וְ ִה ְק ָ ּד ׁ ְשנ ּו" ש" ִה ְק ָ ּד ׁ ְשנ ּו" אחרי תחתיה‪,‬‬
‫" ִּכי ֹיו ֵבל ִהוא ק ֶֹד ׁש ִּת ְהיֶה לָ ֶכם"‪,‬‬ ‫והא אי אד אוסר דבר שאינו שלו!‬
‫מה קדש תופס את דמיו ואסור‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫אלא‪,‬‬
‫א שביעית תופסת את דמיה ואסורה‪.‬‬ ‫כיו דעבד בהו מעשה איתסרו להו‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולי‪,‬‬ ‫הכא נמי ‬

‫א שביעית תופסת את דמיה ויוצאה לחולי!?‬ ‫כיו שעשה בה מעשה אסרה‪.‬‬
‫" ִּת ְהיֶה" )ש(‪ ,‬בהוייתה תהא‪,‬‬ ‫כי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫הא כיצד?‬ ‫א על פי שאמרו‪ :‬המשתחוה לקרקע עול לא אסרה‪,‬‬
‫לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערי בשביעית‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫חפר בה בורות שיחי ומערות אסרה‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫לקח בבשר דגי יצא בשר נכנסו דגי‪,‬‬

‫‪16‬‬
‫בדגי יי יצאו דגי נכנס יי‪,‬‬ ‫כי אתא ¯· ˘‪ ‰„Â‰È ¯· Ï‡ÂÓ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫ביי שמ יצא יי ונכנס שמ‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫א על פי שאמרו‪ :‬המשתחוה לבעלי חיי לא אסר‪,‬‬
‫הא כיצד?‬ ‫עשא חליפי לעבודה זרה קכא אסר‪.‬‬ ‫‪9‬‬
‫אחרו אחרו נתפס בשביעית‪ ,‬ופרי עצמו אסור‪.‬‬

‫‪17‬‬
‫ואיד)!?‬ ‫כי אתא ¯·‪ ÔÈ‬אמר‪:‬‬

‫קסבר שני כתובי הבאי כאחד מלמדי‪,‬‬ ‫פליגו בה ¯·‪È·¯· Ï‡ÚÓ˘È È‬קכב ‪ ÈÒÂÈ‬ו¯·‪,Ô‬‬
‫ואיצטרי) "ה ּוא" למעוטינהו‪.‬‬ ‫חד אמר‪ :‬חליפי אסורי‪ ,‬חליפי חליפי מותרי;‬
‫וחד אמר‪ :‬אפילו חליפי חליפי נמי אסורי‪.‬‬
‫משנה )ז(‪:‬‬ ‫מאי טעמיה דמא דאמר חליפי חליפי אסורי?‬
‫אמר קרא )דברי ז‪,‬כו(‪" :‬וְ ָהיִ ָית ֵח ֶרם ָּכמֹה ּו"‪,‬‬
‫שאלו את הזקני ברומי‪:‬‬
‫קכה‬
‫א אי רצונו בעבודה זרה ‬ ‫כל שאתה מהיה ממנו הרי הוא כמוהו‪.‬‬
‫מפני מהקכו אינו מבטלה?‬
‫ואיד)!?‬
‫אמרו לה‪:‬‬ ‫אמר קרא )ש(‪" :‬ה ּוא"‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫אילו לדבר שאי צור) לעול בו היו עובדי ‬

‫היה מבטלו;‬ ‫"ה ּוא"‪ ,‬ולא חליפי חליפי‪.‬‬
‫הרי ה עובדי לחמה וללבנה ולכוכבי ולמזלות ‬ ‫ואיד)!?‬
‫יאבד עולמו מפני השוטי?‬ ‫ההוא מיבעי ליה למעוטי ערלה וכלאי הכר‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫אמרו לה‪:‬‬
‫א כ‪,‬‬ ‫רש"י‬
‫יאבד דבר שאי צור) לעול בו‪,‬‬
‫‪ .ÌÈ‰ÎÓ ‡ÓÈ È‡ 1‬שאנסו מלכי ישראל לעשות כומרי לע"ז^ וכתיב ולא‬
‫רש"י‬ ‫יגשו אלי )עוד( לכה לי )יחזקאל מד(‪:‬‬
‫‪ .‰Ï¯Ú ÈËÂÚÓÏ 11‬והכי משמע הוא תופס את דמיו כדאמר כל שאתה מהיה‬ ‫‪ .Â‰È ‰Ú„ È·„ 2‬וקנסא הוא‪:‬‬
‫אבל ערלה היא אסורה בכל מקו שהיא אבל דמיה אינה תופסת לאסר וא‬ ‫‪ .Á·ÊÓ È·‡Ó 3‬שגנזו מלכי בית חשמונאי משו דשיקצו מלכי יו לע"ז^‬
‫מכר וקידש בדמיה מקודשת דלא מיתפסי באיסורא וממונא הוא אע''ג דאיהו‬ ‫ואע''ג דהקדש הוו ולא יכול הגוי^ לאסר אפ''ה כיו דעבוד מעשה אסרינהו‬
‫אסור לאתהנויי מינייהו מיהו ההיא הנאה מטיא לה על ידי ערלה אבל איהי לא‬ ‫רבנ‪:‬‬
‫מערלה קא מטיא ליה ודוקא קידושי אשה אבל איתהנויי מינייהו מדרבנ אסור‪:‬‬ ‫‪ .Ù''¯Î ‡ÓÏ„ 4‬דאמר קרא אשכחו ודרוש שיצאו לחולי וקנאו הגוי^ ויכלו‬
‫‪ .„Á‡Î ÔÈ‡·‰ ÔÈ·Â˙Î È˘ 12‬לתפוס דמיה באיסור אע''פ שה אסורי בכ''מ‬ ‫לאסר‪:‬‬
‫שה‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÏÎÓ ‡Ï‡Â 5‬של בית המקדש שהזניח אחז‪:‬‬
‫‪ .Ô¯Ó‡„ ‡‰ 13‬והיית חר כמוהו‪:‬‬ ‫‪ .Â‰Ï Â¯Ò˙È‡ 6‬גזרו עליה חזקיה וסיעתו איסור עול א להדיוט דקתני גנזו‬
‫‪ .ÂÈÓ„ ˙‡ ÒÙÂ˙ ˘„˜ 14‬דכתיב ופדה בערכ)‪:‬‬ ‫ולא אמרינ ליפרקו וליפקו לחולי‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ¯Ú·˙Ó 15‬נאכלי קוד הביעור קוד שיכלה לחיה מ השדה אותו המי‬ ‫‪ .˙Â¯Â· Â· ¯ÙÁ 7‬לעבודה זרה^ אסרה א להדיוט‪:‬‬
‫שמכר‪:‬‬ ‫‪ .Ô¯Ò‡ ‡Ï 8‬להדיוט אפי' ה שלו‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ‚„ ÒÎÂ ¯˘· ‡ˆÈ 16‬דכולי האי לא תפיס‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÙÈÏÁ 9‬החליפ בע"ז שהיתה לו ע"ז והחליפה לגוי^ בבהמתו‪:‬‬
‫‪ .ÂÓˆÚ È¯ÙÂ 17‬פרי של שביעית שמכר ראשו‪:‬‬ ‫‪ .‡Â‰ 10‬כי חר הוא‪:‬‬

‫קמב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נה‪.‬‬
‫והעלה לו ש על ש אביו;‬ ‫ויניח דבר שצור) העול בו‪.‬‬

‫וכשהוא נשבע אומר‪ :‬בחיי כלב אבא‪.‬‬ ‫אמרו לה‪:‬‬
‫כששמע המל)‪,‬‬ ‫א אנו מחזיקי ידי עובדיה של אלו‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫על מי הוא כועס‪,‬‬ ‫שאומרי‪ :‬תדעו שה אלוהות‪,‬‬

‫על הב הוא כועס או על הכלב הוא כועס?‬ ‫שהרי ה לא בטלו‪.‬‬
‫הוי אומר‪ :‬על הב הוא כועס‪.‬‬
‫אמר לו‪ :‬כלב אתה קורא אותה?‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫והלא יש בה ממש!?‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫אמר לו‪ :‬ומה ראית?‬ ‫שאלו פלוסופי את הזקני ברומי‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫אמר לו‪ :‬פע אחת נפלה דליקה בעירנו‪,‬‬ ‫קכז‬

‫א אי רצונו בעבודה זרה ‬
‫ונשרפה כל העיר כולה ואותו בית עבודה זרהקל לא נשר !‬ ‫מפני מה אינו מבטלה?‬
‫אמר לו‪ :‬אמשול ל) משל‪ ,‬למה הדבר דומה?‬ ‫אמרו לה‪:‬‬
‫למל) בשר וד שסרחה עליו מדינה‪ ,‬כשהוא עושה מלחמה‪,‬‬ ‫אילו לדבר שאי העול צור) לו היו עובדי ‬
‫ע החיי הוא עושה או ע המתי הוא עושה?‬ ‫‪6‬‬
‫הרי הוא מבטלה;‬
‫הוי אומר‪ :‬ע החיי הוא עושה‪.‬‬ ‫הרי ה עובדי לחמה וללבנה ולכוכבי ולמזלות‪,‬‬
‫אמר לו‪ :‬כלב אתה קורא אותה‪ ,‬מת אתה קורא אותה‪,‬‬ ‫יאבד עול מפני השוטי?‬
‫א כ יאבדנה מ העול!?‬ ‫אלא עול כמנהגו נוהג‪,‬‬
‫אמר לו‪:‬‬ ‫ושוטי שקלקלו עתידי לית את הדי‪.‬‬
‫אילו לדבר שאי העול צרי) לו היו עובדי ‬ ‫דבר אחר‪:‬‬
‫הרי הוא מבטלה;‬ ‫הרי שגזל סאה של חטי‪ ,‬והל) וזרעה בקרקע ‬
‫הרי ה עובדי לחמה וללבנה‪ ,‬לכוכבי ולמזלות‪,‬‬ ‫די הוא שלא תצמח;‬
‫קכח‬
‫לאפיקי ולגאיות‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫אלא עול כמנהגו נוהג‪,‬‬
‫קלא‬
‫יאבד עולמו מפני השוטי!?‬ ‫ושוטי שקלקלו עתידי לית את הדי‪.‬‬
‫קלב‬
‫אלא עול כמנהגו נוהג‪,‬‬ ‫דבר אחר‪:‬‬
‫קלג‬
‫ושוטי שקלקלו עתידי לית את הדי‪.‬‬ ‫הרי שבא על אשת חבירו ‬
‫וכ הוא אומר‪* :‬‬ ‫נה‪.‬‬
‫די הוא שלא תתעבר;‬
‫" ָאסֹף ָא ֵסף ּכֹל ֵמ ַעל ּ ְפנֵי ָהאֲ ָד ָמה נְ ֻאם יְ הֹוָ ה‪,‬‬ ‫‪8‬‬ ‫קכט‬
‫אלא עול כמנהגו נוהג‪,‬‬
‫עוף ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם ּו ְדגֵי ַה ּיָם‪,‬‬
‫ָא ֵסף‪ָ 9‬א ָדם ּו ְב ֵה ָמה ָא ֵסף ֹ‬ ‫ושוטי שקלקלו עתידי לית את הדי‪.‬‬
‫לות ֶאת ָה ְר ׁ ָש ִעים" )צפניה א‪,‬בג(‪,‬‬ ‫וְ ַה ּ ַמ ְכ ׁ ֵש ֹ‬
‫וכי מפני שהרשעי נכשלי בה יאבד מ העול?‬ ‫והיינו דאמר ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬
‫והלא לאד ה עובדי ‬ ‫אמר הקדוש ברו) הוא‪:‬‬
‫קלד‬
‫ֶאת ָה ָא ָדם ֵמ ַעל ּ ְפנֵי ָהאֲ ָד ָמה נְ אֻ ם יְ הֹוָ ה" )ש(?‬ ‫‪10‬‬
‫"וְ ִה ְכ ַר ִּתי‬ ‫לא דיי לרשעי שעושי סלע שלי פומבי‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫אלא שמטריחי אותי ומחתימי אותי בעל כרחי‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫שאל אגריפס שר צבא את ¯·‪:Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬‬ ‫‪11‬‬
‫כתיב בתורתכ )דברי ד‪,‬כד(‪:‬‬ ‫שאל פלוספוס אחד את ¯·‪:Ï‡ÈÏÓ‚ Ô‬‬

‫" ִ ּכי יְ הֹוָ ה אֱ ל ֶֹה ָ‬
‫יך ֵא ׁש א ְֹכלָ ה ה ּוא ֵאל ַק ָ ּנא"‪,‬‬ ‫כתוב בתורתכ )דברי ד‪,‬כד(‪:‬‬
‫" ִ ּכי יְ הֹוָ ה אֱ ל ֶֹה ָ‬
‫יך ֵא ׁש א ְֹכלָ ה ה ּוא ֵאל ַק ָ ּנא"‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫כלו מתקנא אלא חכ בחכ וגבור בגבור ועשיר בעשיר!?‬
‫אמר לו‪ :‬אמשול ל) משל‪ ,‬למה הדבר דומה?‬ ‫מפני מה מתקנא בעובדיה ואי מתקנא בה!?‬
‫לאד שנשא אשה על אשתו‪,‬‬ ‫אמר לו‪ :‬אמשול ל) משל‪,‬‬
‫חשובה ממנה אי מתקנאה בה‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫למה הדבר דומה?‬
‫פחותה ממנה מתקנאה בה‪.‬‬ ‫למל) בשר וד שהיה לו ב אחד‪,‬‬
‫ואותו הב היה מגדל לו את הכלב‪,‬‬
‫אמר ליה ‪ ÔÈÂÊ‬ל¯·‪:‡·È˜Ú È‬‬
‫‪1‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÂÏ‡ Ï˘ Ô‰È„È ÔÈ˜ÈÊÁÓ Â‡ Û‡ :'È˙Ó 1‬העובדי לחמה וללבנה א היינו‬
‫‪ .‰˘ÂÚ ‡Â‰ ÌÈÈÁ‰ ÌÚ 6‬מלחמה ומכלה את ממונ‪:‬‬ ‫רואי ששאר עבודו' זרה^ חריבות מעצמ ואלו קיימות היינו מודי לאלו‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ˜ÈÙ‡Ï 7‬אפיקי מוצאי מי‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÙÂÒÂÏÈÙ :'Ó‚ 2‬חכמי האומות‪:‬‬
‫‪ .ÛÒ‡ ÛÂÒ‡ 8‬כלומר האכלה את הכל בתמיה‪:‬‬ ‫‪ .È·ÓÂÙ ÈÏ˘ ÚÏÒ ÌÈ˘ÂÚ˘ 3‬רוש שלי שאני רוש בו ובלע''ז קויי'' עושי‬
‫‪ .ÌÈÚ˘¯‰ ˙‡ ˙ÂÏ˘ÎÓ‰Â ‰Ó‰·Â Ì„‡ ÛÒ‡ 9‬כל דברי שהרשעי נכשלי‬ ‫הפקר לכל שכל הרוצה לחתו בו יחתו בו כלומר שבאי על הערוה על כרחי‬
‫בה‪:‬‬ ‫ומולידי‪:‬‬
‫‪ .Ì„‡‰ ˙‡ È˙¯Î‰Â 10‬בתמיה שהרי א לאד ה עובדי‪:‬‬ ‫‪ .È˙Â‡ ÔÈÁÈ¯ËÓ˘ ‡Ï‡ 4‬שאני יוצר הוולד על כרחי ומולידי שהרי גזרה לפני‬
‫‪ .‡·ˆ ¯˘ ÒÙÈ¯‚‡ 11‬גוי^ היה ממונה על ראשי גייסות ובימי אגריפס המל)‬ ‫שינהוג העול כמנהגו ומיבעיא לי היכא איתמר דריש לקיש ובאיזה מקרא הוא‬
‫היה‪:‬‬ ‫דורש קבלה זו שהקב''ה קובל על כ) ובתנחומא דריש מאותו פסוק צור ילד)‬
‫‪ .‰· ‰‡˜˙Ó ÔÈ‡ 12‬אשתו הראשונה אינה מקפדת ]כל כ)[ לשנוא את בעלה‬ ‫תשי וגו'‪:‬‬
‫]אבל א פחותה ממנה מתקנאה ומקפדת עליו לשנאתו[‪:‬‬ ‫‪ .‡˜ Ï‡ 5‬מתקנא לנקו את עובדיה‪:‬‬

‫קמג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נה‪:‬‬
‫קמ‬
‫לוקחי גת בעוטה מ הנכרי‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫לבי ולב) ידע דעבודה זרהקלה לית בה מששא;‬
‫א על פי שהוא נוטל בידו ונות לתפוח‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫והא קחזינ גברי דאזלי כי מתברי ואתו כי מצמדי!‬
‫‪2‬‬
‫אינו נעשהקמא יי נס) עד שירד לבור‪.‬‬ ‫אמרקלו לו‪ :‬אמשול ל) משל‪ ,‬למה הדבר דומר?‬
‫ירד לבור ‬ ‫לאד נאמ שהיה בעיר‪,‬‬
‫מה שבבור אסור‪ ,‬והשאר מותר‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫וכל בני עירו היו מפקידי אצלו שלא בעדי‪,‬‬
‫קמב‬ ‫ובא אד אחד והפקיד לו בעדי‪,‬‬
‫בגת‪* ,‬‬ ‫דורכי ע הנכרי‬ ‫‪9‬‬
‫נה‪:‬‬
‫פע אחד שכח והפקיד אצלו שלא בעדי‪,‬‬
‫אבל לא בוצרי עמו‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫אמרה לו אשתו‪ :‬בוא ונכפרנו‪,‬‬
‫ישראל שהוא עושה בטומאה ‬ ‫‪11‬‬
‫לא דורכי ולא בוצרי עמו;‬ ‫וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוג ‬
‫אבל מוליכי עמו חביות לגת ומביאי עמו מ הגת‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫אנו נאבד את אמונתינו?‬
‫א כ) יסורי‪,‬‬
‫נחתו שהוא עושה בטומאה ‬ ‫בשעה שמשגרי אות על האד‪,‬‬
‫לא לשי ולא עורכי עמו;‬ ‫‪13‬‬
‫משביעי אות‪:‬‬
‫אבל מוליכי עמו פת לפלטר‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫שלא תלכו אלא ביו פלוני‪,‬‬
‫ולא תצאו אלא ביו פלוני ובשעה פלונית‪,‬‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫ועל ידי פלוני ועל ידי ס פלוני‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡Â‰‬‬ ‫כיו שהגיע זמנ לצאת ‬
‫קלז‬
‫יי‪ ,‬כיו שהתחיל להמש) עושה יי נס)‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הל) זה לבית עבודה זרה‪,‬‬
‫תנ )כא(‪:‬‬ ‫אמרו יסורי‪ :‬די הוא שלא נצא‪,‬‬
‫קמג‬
‫לוקחי גת בעוטה מ הנכרי‪,‬‬ ‫וחוזרי ואומרי‪:‬‬
‫וא על פי שנוטל בידו ונותקמד לתפוח!?‬ ‫וכי מפני ששוטה זה עושה שלא כהוג ‬
‫אמר ¯· ‪:‡Â‰‬‬ ‫אנו נאבד שבועתנו?‬
‫בגת פקוקה ומלאה‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫והיינו דאמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫מאי דכתיב )דברי כח‪,‬נט(‪" :‬וָ חֳ לָ יִ ם ָר ִעים וְ נֶאֱ ָמנִ ים"?‬
‫תא שמע )כא(‪:‬‬ ‫" ָר ִעים" בשליחות‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫אינו נעשהקמה יי נס) עד שירד לבור!?‬

‫‪17‬‬
‫"וְ נֶאֱ ָמנִ ים" בשבועת‪.‬‬
‫הכא נמי בגת פקוקה ומלאה‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫רש"י‬
‫אמר ליה ¯·‪˜ÁˆÈ ¯· ‰‬קלח ל¯· ‪:‰„Â‰È‬‬
‫האיכא בית עבודה זרהקלט באתרי‪,‬‬
‫‪ .‰ËÂÚ· ˙‚ :'È˙Ó 5‬שבעטה ודרכה גוי‪^:‬‬ ‫דכי מצטרי) עלמא למטרא ‬
‫‪ .ÏËÂ ‡Â‰˘ 6‬ענבי מתו) יי בעדשי של גת שקורי מיי''ש‪:‬‬ ‫מתחזי להו בחלמא‪,‬‬
‫‪ .ÁÂÙ˙Ï Ô˙ÂÂ 7‬אסיפת גל הענבי שתחת הקורה קרי תפוח ובלע''ז ש''ק‬ ‫ואמר להו‪ :‬שחטו לי גברא ואייתי מטרא‪,‬‬
‫וקסבר תנא דיד לא הוי יי נס) עד שירד לבור‪:‬‬ ‫שחטו לה גברא ואתי מטרא!‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ ¯Â··˘ ‰Ó 8‬א נגע בו הגוי^ אחרי כ בור היו עושי לפני הגת והכלי‬
‫נתו ש לקבל היי ויש שטחי הבור בסיד והיי משתמר בתוכו ואינו מאבד‬ ‫אמר ליה‪:‬‬
‫טפה והוא בור סיד‪:‬‬ ‫השתא אי הוי שכיבנא לא אמרי לכו הא מלתא‪,‬‬
‫‪ .˙‚· ^È¯Î‰ ÌÚ ÔÈÎ¯Â„ 9‬ולא אמרינ משתכר באיסורי הנאה הוא דאפילו‬ ‫דאמר ¯·‪:‬‬
‫בשתיה סבר האי תנא דשרי כל זמ שלא ירד לבור ומשו גור טומאה ליכא‬
‫שמשעה שדר) בה הנכרי^ מעט נטמאו ומשו מסייע ידי עוברי עבירה ליכא‬ ‫מאי דכתיב )דברי ד‪,‬יט(‪:‬‬
‫שהגוי^ לא נצטווה על כ)‪:‬‬ ‫"אֲ ׁ ֶשר ָחלַ ק יְ הֹוָ ה אֱ ל ֶֹה ָ‬
‫יך א ָֹתם לְ כֹל ָה ַע ִּמים"?‬
‫‪ .ÔÈ¯ˆÂ· ‡Ï Ï·‡ 10‬לפי שנותני בגת טמאה וגור טומאה הוא שנתינת לגת‬ ‫מלמד שהחליק בדברי כדי לטורד מ העול;‬ ‫‪4‬‬
‫לש דריכה הוא ודריכת תטמא וקוד דריכה ודאי לא מקבלי טומאה דסתמא‬
‫לא הוכשרו והא דקיי''ל הבוצר לגת הוכשר היינו היכא דהוכשר ודאי וקסבר‬ ‫והיינו דאמר ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬
‫אסור לגרו טומאה לחולי שבא''י‪:‬‬ ‫מאי דכתיב )משלי ג‪,‬לד(‪:‬‬
‫‪ .Ï‡¯˘ÈÂ 11‬העושה פירותיו בטומאה עובר עבירה הוא שהרי נצטווה על כ)‬ ‫" ִאם לַ ּ ֵל ִצים ה ּוא יָלִ יץ וְ לַ עֲ נָ וִ ים )כתיב ולעניי( יִ ּ ֶתן ֵחן"?‬
‫הלכ) אפילו דורכ נמי אסור שדריכת בעבירה בגת טמאה ודריכת הוא עיקר‬
‫טומאת כשנעשי משקה ה טמאי ע''י הגת ואסור לסייע ידי עוברי עבירה אלא‬ ‫בא לטמא פותחי לו‪,‬‬
‫פורשי מה כדי שלא ירגיל בכ) אבל גוי^ לאו עובר עבירה הוא שלא נצטווה‪:‬‬ ‫בא לטהר מסייעי אותו‪.‬‬
‫‪ .˙ÂÈ·Á ÂÓÚ ÔÈÎÈÏÂÓ Ï·‡ 12‬ריקניות לגת ומביאי עמו חביות מלאות מ הגת‬
‫דאי כא עבירה דמאחר שנטמאו בגת מותר לתת היי בחביות טמאות‪:‬‬
‫‪ .ÂÓÚ ÔÈÎ¯ÂÚ ‡ÏÂ ÔÈ˘Ï ‡Ï 13‬שכל מעשה עריכה זו בעבירה‪:‬‬ ‫משנה )חט(‪:‬‬
‫‪ .¯ËÏÙÏ 14‬שאופה את הפת‪:‬‬
‫‪ .Í˘ÓÈÏ ÏÈÁ˙‰˘ :'Ó‚ 15‬שהגת עשויה במדרו ומשעה שהוא נמש) מצד‬
‫העליו לצד התחתו קרוי יי‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‰˜Â˜Ù 16‬שפקקו הצינור ע''פ הבור שלא יכול לירד והיא היתה כולה מלאה‬ ‫‪ .ÔÈÂÊ 1‬ישראל היה‪:‬‬
‫ענבי ולא נמש) בה יי ולא זז ממקומו אלא במקו שנסחט ש עומד‪:‬‬ ‫‪ .È¯·˙Ó ÈÎ ÈÏÊ‡„ 2‬פסחי ההולכי לעבודה זרה^ שנתפרקו איבריה מחמת‬
‫‪ 17‬ומקשי והא קתני עד שירד לבור אבל לנמש) לא חיישינ‪:‬‬ ‫חוליי וחוזרי באיברי מצומדי‪:‬‬
‫‪ .‰‡ÏÓÂ ‰˜Â˜Ù ˙‚· ''‰ 18‬ואשמעינ בגת מלאה אי בה משיכה עד שיטול‬ ‫‪ .Ô˙ÂÁÈÏ˘· ÌÈÚ¯ 3‬שמיסרי את הגו ‪:‬‬
‫פקק שלפניה וירד היי והיא משיכתו מיד‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈ¯·„· Ô˜ÈÏÁ‰˘ 4‬מניח לטעות‪:‬‬

‫קמד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נו‪:‬‬
‫¯·‪ ‡·È˜Ú È‬אומר‪ :‬משיקפה‪.‬‬

‫תא שמע )כא(‪:‬‬
‫איבעיא להו‪:‬‬ ‫ירד לבור ‬
‫קיפוי דבור או קיפוי דחבית?‬ ‫מה שבבור אסור‪ ,‬והשאר מותר!?‬
‫‪1‬‬
‫קנד‬
‫תא שמע )מעשרות א‪:‬ז(‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡Â‰‬‬
‫יי משיקפה;‬ ‫לא קשיא‪,‬‬
‫א על פי שקפה ‬ ‫‪9‬‬
‫כא במשנה ראשונה‪,‬‬
‫קולט מ הגת העליונה ומ הצנור‪ ,‬ושותה;‬
‫‪10‬‬
‫כא במשנה אחרונה;‬
‫שמע מינה ‬ ‫‪11‬‬
‫קיפוי דבור קאמרינ;‬ ‫בראשונה היו אומרי בד"ד‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫שמע מינה‪.‬‬ ‫קמו‬

‫חזרו לומר דב"ב‪.‬‬
‫והתני ¯· ‪:‡ÈÚ˘Â‡ È·¯ È·„· „È·Ê‬‬
‫‪12‬‬
‫אי בוצרי ע הנכריקמז בגת‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫יי משירד לבור ויקפה;‬ ‫שאסור לגרו טומאה לחולי שבאר‪ 3‬ישראל;‬
‫¯·‪ ‡·È˜Ú È‬אומר‪ :‬משישלה בחביות!?‬
‫‪13‬‬
‫ואי דורכי ע ישראל שעושה פירותיו בטומאה‪,‬‬
‫תרצה נמי לה) קמייתא הכי‪:‬‬ ‫שאסור לסייע ידי עוברי עבירה;‬
‫‪4‬‬
‫יי משירד לבור ויקפה;‬ ‫אבל דורכי ע הנכריקמח בגת‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫¯·‪ ‡·È˜Ú È‬אומר‪ :‬משישלה בחביות‪.‬‬ ‫ולא חיישינ לד¯· ‪.‡Â‰‬‬ ‫‪6‬‬
‫ואלא מתניתי דקתני‪:‬‬ ‫‪14‬‬
‫אינו נעשהקנה יי נס) עד שירד לבור;‬ ‫קמט‬

‫חזרו לומר דב"ב‪:‬‬
‫לימא תלתא תנאי היא!?‬ ‫קנ‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫אי דורכי ע הנכרי בגת‪,‬‬
‫לא‪,‬‬ ‫משו ד¯· ‪* ;‡Â‰‬‬ ‫נו‪.‬‬
‫שאני יי נס)‪ ,‬דאחמירו ביה רבנ‪* .‬‬ ‫‪17‬‬
‫נו‪:‬‬
‫ואי בוצרי ע ישראל שעושה פירותיו בטומאה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫ול¯·‡ דלא שאני ליה ‬ ‫‪18‬‬

‫וכל שכ שאי דורכי;‬
‫מוקי ליה כתלתא תנאי‪.‬‬ ‫קנא‬
‫אבל בוצרי ע הנכרי בגת‪,‬‬
‫שמותר לגרו טומאה לחולי שבאר‪ 3‬ישראל‪.‬‬
‫מה שבבור אסור‪ ,‬והשאר מותר‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡Â‰‬‬ ‫ואינו נעשהקנב יין נסך עד שירד לבור‪.‬‬
‫לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת‪,‬‬
‫‪19‬‬
‫והתניא )מעשרות א‪:‬ז(‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫אבל החזיר גרגותני לגת אסור‪.‬‬

‫‪20‬‬
‫יי משיקפה!?‬
‫‪21‬‬
‫גרגותני גופה במאי קא מיתסרא? בנצוק;‬ ‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫שמע מינה נצוק חיבור?‬ ‫‪22‬‬
‫הא ¯·‪,‡·È˜Ú È‬‬
‫רש"י‬
‫הא ¯·‪;Ô‬‬
‫קנג‬
‫‪ .‰Ù˜˘ Ù''Ú‡Â 9‬מה שבבור קולט מ הגת העליונה ושותה שאותו שלא ירד‬ ‫יי משירד לבור;‬
‫לבור לא נגמר מלאכתו‪:‬‬
‫‪ .¯Âˆ‰ ÔÓ 10‬מקו דר) מרזב המקלח היי לבור‪:‬‬
‫‪ .¯Ó‡˜ ¯Â·„ ÈÂÙÈ˜ Ó''˘ 11‬מדקתני ואע''פ שקפה קולט מ הגת דאי בחביות‬ ‫רש"י‬
‫מה ענינו אצל גת‪:‬‬
‫‪ .‡ÈÚ˘Â‡ '¯ È·„· 12‬במתני' דבי ר' אושעיא‪:‬‬ ‫‪ .¯˙ÂÓ ¯‡˘‰Â 1‬והא הכא דהתחיל לירד והרי נמש) וקתני מה שבגת מותר‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÈ·Á· ‰Ï˘È˘Ó 13‬לשו השולה דגי מ הי )חולי סג‪ (.‬משישלה היי מ‬ ‫‪ .„''·„ „''„· 2‬סימני ה‪:‬‬
‫הבור להנת בחביות וכ מפרש בב''מ בהשוכר את הפועלי )צב‪ (:‬ולעיל קתני‬ ‫‪ .'ÂÎ ^È¯Î‰ ÌÚ ÔÈ¯ˆÂ· ÔÈ‡ 3‬וה''ה לישראל העושה פירותיו בטומאה ומוסי‬
‫לרבנ משירד לבור ולר''ע משיקפה‪:‬‬ ‫עליו ישראל שא אי דורכי עמו בצירה היא גר טומאה שהבוצרו מוליכו לגת‬
‫‪ .¯Â·Ï „¯È˘ „Ú È˙˜„ ÔÈ˙È˙Ó ‡Ï‡ 14‬הא ירד לבור אע''פ שלא קיפה הוי יי‪:‬‬ ‫והגת טמאה‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÈ 15‬כי היכי דקתני לעני נס) ה''נ ס''ל לעני מעשר ופליג אדרבנ ואדרבי‬ ‫‪ .‰¯È·Ú È¯·ÂÚ È„È 4‬לעיל פרשתי‪:‬‬
‫עקיבא‪:‬‬ ‫‪ .È¯Î‰ ÌÚ ÔÈÎ¯Â„ Ï·‡ 5‬דכיו דכבר נטמאו וגוי^ לאו עובר עבירה הוא שלא‬
‫‪ .‡È‰ È‡˙ ‡˙Ï˙ 16‬תנא דיד סבר משירד לבור ולרבנ משיקפה בבור ולר''ע‬ ‫נצטווה שרי‪:‬‬
‫משישלה‪:‬‬ ‫‪ .‡Â‰ ·¯„Ï ÔÈ˘ÈÈÁ ‡ÏÂ 6‬למיסריה משו משתכר באיסורי הנאה משהתחיל‬
‫‪ .'ÂÎ ÍÒ ÔÈÈ È‡˘ 17‬אבל במעשר אי כרבנ אי כר''ע‪:‬‬ ‫לימש) דאינו יי עד שירד לבור‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏ È˘ ‡Ï„ ‡·¯ÏÂ 18‬מדאותבינא לעיל מעשר מיי נס) דמתניתי ושנייה‬ ‫‪ .'ÂÎ Ï‡¯˘È ÌÚ ÔÈ¯ˆÂ· ÔÈ‡Â 7‬משו דגור טומאה הוא וא ע''ג דסבירא ל‬
‫רבא לא קשיא אלמא לא שני ליה דאי שני ליה לימא שאני יי נס) דאחמירו ביה‬ ‫השתא מותר לגרו טומאה לחולי כדקתני סיפא ה''מ דגוי^ אבל דישראל‬
‫רבנ על כרח) מוקי לה כתלתא תנאי‪:‬‬ ‫טבולי ה לתרומה ואסור לגרו טומאה לתרומה דכתיב ואני הנה נתתי ל) את‬
‫‪ .È˙Â‚¯‚ 19‬הוא סל גדול שקשור בצנור והיי יורד מ הצנור לתוכו ומתוכו‬ ‫משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר וכ''ש שאי דורכי שדריכת‬
‫לבור כדי לסנ היי מזגי וחרצני‪:‬‬ ‫מטמאת ומסייע ידי עוברי עבירה‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ 20‬א מה שבגת‪:‬‬ ‫‪ .‰Ù˜È˘Ó ÔÈÈ 8‬הוי גמר מלאכה לעני מעשר ליאסר בו שתיית עראי משיקפה‬
‫‪ .˜Âˆ· 21‬קילוח היורד מגרגותני לבור ומחבר הגרגותני ליי נס) שבבור‪:‬‬ ‫לשו צ כמו קפא תהומא דמסכת סוכה )נג‪ (.‬שצפי החרצני על היי כשהוא‬
‫‪ .¯Â·ÈÁ ˜Âˆ Ó''˘ 22‬ולקמ בהשוכר את הפועל )עב‪ (:‬פליגי בה‪:‬‬ ‫נח בבור‪:‬‬

‫קמה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נז‪.‬‬
‫אמר להו‪:‬‬ ‫כדתני ¯·‪:‡ÈÈÁ È‬‬

‫אימור דאמרי אנא בשתייה‪,‬‬ ‫שפחסתו צלוחיתו;‬
‫‪1‬‬
‫בהנאה מי אמרי‪.‬‬ ‫הכא נמי שפחסתו בורו‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫גופא‪:‬‬ ‫ההוא ינוקא דתנא עבודה זרהקנו בשית שני‪,‬‬

‫‪3‬‬
‫אמר ¯·‪:‬‬ ‫בעו מיניה‪:‬‬

‫קנז‬
‫תינוק ב יומו עושה יי נס)‪.‬‬ ‫מהו לדרו) ע הנכרי בגת?‬
‫איתיביה ¯· ˘‪ ‡ÈÈÁ ¯· ÈÓÈ‬ל¯·‪:‬‬ ‫אמר להו )כא(‪:‬‬
‫הלוקח עבדי מ הגויקסג שמלו ולא טבלו‪,‬‬
‫‪12‬‬ ‫דורכי ע הנכריקנח בגת‪.‬‬
‫וכ בני השפחות שמלו ולא טבלו ‬ ‫‪13‬‬
‫והא קא מנס) בידיה!?‬ ‫‪4‬‬
‫רוק ומדרס בשוק טמא;‬

‫‪14‬‬
‫דציירנא להו לידיה‪.‬‬
‫ואמרי לה‪:‬‬ ‫‪15‬‬
‫והא קא מנס) ברגל!?‬
‫טהור;‬ ‫ניסו) דרגל לא שמיה ניסו)‪.‬‬
‫יינ גדולי עושי יי נס)‪,‬‬
‫קטני אי עושי יי נס);‬ ‫ההוא עובדא דהוה בנהרדעא‪,‬‬
‫ואלו ה גדולי ואלו ה קטני?‬ ‫דדשו ישראל וגויקנט לההוא חמרא‪,‬‬
‫גדולי יודעי בטיב עבודה זרהקסד ומשמשיה‪,‬‬ ‫ושהייה ˘‪ Ï‡ÂÓ‬תלתא ריגלי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫קטני שאיקסה יודעי בטיב עבודה זרהקסו ומשמשיה;‬ ‫מאי טעמא?‬

‫קתני מיהת ‬ ‫אילימא משו דקסבר *‬ ‫נז‪.‬‬
‫גדולי אי‪,‬‬ ‫דאי משכחנא תנא דאסר כ¯·‪,Ô˙ È‬‬ ‫‪6‬‬
‫קטני לא!?‬ ‫אוסריניה אפילו בהנאה‪,‬‬

‫תרגמה‪:‬‬ ‫דתניא‪:‬‬
‫אבני שפחות‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫מדדו בי ביד בי ברגל ימכר;‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫הא וכ קאמר!?‬ ‫¯·‪ Ô˙ È‬אומר‪:‬‬

‫ארוק ומדרס‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫ביד אסור‪,‬‬
‫הניחא למא דאמר‪ :‬טמא;‬ ‫‪18‬‬ ‫ברגל מותר;‬
‫אלא למא דאמר‪ :‬טהור ‬ ‫אימר דאמר ¯·‪ Ô˙ È‬ביד‪,‬‬
‫מאי איכא למימר!?‬ ‫ברגל מי אמר?‬
‫הא קא משמע ל ‬ ‫‪19‬‬
‫אלא דאי משכחנא תנא דשרי כ¯·‪,ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫‪9‬‬
‫עבדי דומיא דבני שפחות‪,‬‬ ‫אישרייה אפילו בשתייה‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫מה בני שפחות ‬

‫מלו ולא טבלו הוא דעושי יי נס)‪,‬‬ ‫ההוא עובדא דהוה בביר‪,‬‬
‫מלו וטבלו לא;‬ ‫דההוא גויקס דהוה קא סליק בדיקלא ואייתי לוליבא‪,‬‬
‫א עבדי כ;‬ ‫בהדי דקא נחית נגע רישאקסא דלוליבא בחמרא שלא בכוונה‪,‬‬
‫לאפוקי מד¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ˘‪,Ï‡ÂÓ‬‬ ‫קסב‬
‫שרייה ¯· לזבוניה לגוי‪.‬‬
‫דאמר ¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫קסז‬
‫הלוקח עבדי מ הגוי‪,‬‬ ‫אמרו ליה ¯· ‪ ‡‰Î‬ו¯· ‡‪ ÈÒ‬ל¯·‪:‬‬
‫א על פי שמלו וטבלו ‬ ‫והא מר הוא דאמר‪:‬‬
‫תינוק ב יומו הוא עושה יי נס)!?‬ ‫‪11‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÂÏ·Ë ‡ÏÂ ÂÏÓ˘ 12‬דקיימא ל ביבמות )מו‪ (.‬לעול אינו גר עד שימול ויטבול‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÁÙ˘‰ È· ÔÎÂ 13‬אע''פ שנולדו בבית ישראל ולא גדלו בי הגוי^ בעו‬ ‫‪ .Â˙ÈÁÂÏˆ Â˙ÒÁÙ˘ 1‬לקמ בהשוכר )ש(‪:‬‬
‫מילה וטבילה וכשלא טבלה אמו מתחלה קמיירי דאי טבלה אמו אינהו למה להו‬ ‫‪ .Â¯Â· Â˙ÒÁÙ˘ 2‬שנתמלא הבור עד שהגיע היי וטפח בשולי הגרגותני כמו‬
‫טבילה‪:‬‬ ‫פחסה בפניה דכל הצלמי )לעיל מב‪:(.‬‬
‫‪ .˜Â˘· 14‬אפי' בשוק שאי טומאת ספק אלא טומאת ודאית מדרבנ שגזרו על‬ ‫‪ .ÔÈ˘ ˙È˘· 3‬ב שש שני‪:‬‬
‫הגוי^ שיהו כזבי לכל דבריה‪:‬‬ ‫‪ .‰È„È· ÍÒÓ˜ ‡‰Â 4‬ומשנה אחרונה קתני חזרו לומר אי דורכי דס''ל כרב‬
‫‪ .¯Â‰Ë ‰Ï È¯Ó‡Â 15‬דמלו ולא טבלו מילתא דלא שכיחא הוא ולא גזור עלייהו‪:‬‬ ‫הונא דמשהתחיל לימש) הוי יי‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÁÙ˘‰ È·‡ 16‬דכיו דאצל ישראל גדלו ולא גזרו על יינ בקטנות‪:‬‬ ‫‪ .ÈÏ‚È¯ ˙Ï˙ 5‬שהיו מתקבצי לשמוע דרשה הלכות פסח בפסח הלכות עצרת‬
‫‪ .ÔÒ¯„ÓÂ Ô˜Â¯‡ 17‬הושוו בני השפחות לעבדי הנקחי מ השוק ולא איינ‪:‬‬ ‫בעצרת והלכות חג בחג‪:‬‬
‫‪ .‡ÓË È˙„ Ô‡ÓÏ ‡ÁÈ‰ 18‬איצטרי) למתני בני השפחות משו רוק ומדרס‬ ‫‪ .Ô˙ '¯Î ¯Ò‡„ ‡˙ ‡ÁÎ˘Ó È‡ 6‬יי בהנאה במגעו של גוי^ אע''פ שלא נסכו‬
‫לאשמועינ דטמא אלא למא דתני טהור כיו דעבדי טהור כ''ש אבני השפחות‬ ‫לע"ז^ דניסו) לא הוי אסור בהנאה אלא על ידי שכשו)‪:‬‬
‫דלגבי יי לא הושוו אהדדי ואיסורי דיי נס) לאו קאי עלייהו למה ליה‬ ‫‪ .Â„„Ó 7‬גוי^ ליי של ישראל בי ביד שהכניס ידו וזרועו לתוכו לשער כמה יי‬
‫למיתנינהו בהדדי הכי איבעי ליה למיתני עבדי שמלו ולא טבלו רוק טהור בני‬ ‫יש בו כמו שעושי בקנה שקורי פייל''א‪:‬‬
‫השפחות שמלו ולא טבלו יינ גדולי כו'‪:‬‬ ‫‪ .¯ÎÓÈ 8‬דכיו דלא נתכוי לנס)‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎ Ï''Ó˜ ‡‰ 19‬ודאי לעני נס) ערבינהו ומיהו לאו לעני קטני ולאפוקי‬ ‫‪ .˘''¯Î 9‬דשרי מגעו של גוי^ שלא נתכוי לנס)‪:‬‬
‫מדרב )נחמ( אלא לעני גדולי דקאמר עושי יי נס) ודוקא לא טבלו אבל מלו‬ ‫‪ .‰È˙˘· Û‡ 10‬כדקתני מתניתי נפל לבור ועלה כו' ר' שמעו מתיר א בשתיה‪:‬‬
‫וטבלו לא ולאפוקי כו'‪:‬‬ ‫‪ .ÂÓÂÈ Ô· ˜ÂÈ˙ 11‬אלמא לא בעינ כוונה‪:‬‬

‫קמו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נח‪.‬‬
‫אמר להו‪ :‬האי לאו חמרא הוא?‬ ‫‪1‬‬

‫עושי יי נס) עד שישתקע ש עבודה זרהקסח מפיה;‬
‫קסט‬
‫שקליה האי) בריתחיה שדייה לדנא‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫קעח‬
‫שרייה ¯·‡ לזבוני לגוי‪.‬‬
‫איפליג עליה ¯· ‪ ‡ÈÁ ¯· ‡Â‰‬ו¯· ‪,ÔÓÁ ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גופא‪:‬‬
‫נפקי שיפורי ד¯·‡ ושרו‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫קע‬
‫ונפקי שיפורי ד¯· ‪‡ÈÁ ¯· ‡Â‰‬‬ ‫הלוקח עבדי מ הגוי‪,‬‬
‫קעט‬ ‫א על פי שמלו וטבלו ‬
‫‪ ÔÓÁ‬ואסרי‪* .‬‬ ‫ו¯· ‪ ‰È¯· ‡Â‰‬ד¯·‬ ‫נח‪.‬‬
‫עושי יי נס) עד שישתקע ש עבודה זרהקעא מפיה‪.‬‬
‫וכמה?‬
‫איקלע ¯· ‪ ÔÓÁ ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬למחוזא‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫אמר ליה ¯·‡ ל¯· ‡‪ ÌÈ˜ÈÏ‬שמעיה‪:‬‬ ‫עד שני עשר חדש‪.‬‬
‫טרוקקפ גלי‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫דלא ניתו אינשי דניטריד‪.‬‬ ‫איתיביה ¯·‪ ‰‬ל¯· ‪:ÔÓÁ‬‬

‫על לגביה‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫קעב‬
‫הלוקח עבדי מ הגוי שמלו ולא טבלו‪,‬‬
‫אמר ליה‪ :‬כי האי גוונא מאי?‬ ‫וכ בני השפחות שמלו ולא טבלו ‬
‫אמר ליה‪ :‬אסור אפילו בהנאה‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫רוק ומדרס * בשוק טמא;‬ ‫נז‪:‬‬
‫והא מר הוא דאמר‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫שיכש) אי עושה יי נס)!?‬ ‫טהור;‬
‫אימר דאמרי אנא ‬ ‫יינ‪,‬‬
‫לבר מדמיה דההוא חמרא‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫גדולי עושי יי נס)‪,‬‬

‫דמי דההוא חמרא מי אמרי?‬ ‫קטני אי עושי יי נס);‬
‫אלו ה גדולי ואלו ה קטני?‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫גדולי שיודעי בטיב עבודה זרהקעג ומשמשיה‪,‬‬
‫כי אתאי לפומבדיתא‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫קטני שאי יודעי בטיב עבודה זרהקעד ומשמשיה;‬
‫אקפ ‪ ÈÓÁ‬שמעתתא ומתניתא דאסיר‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫קתני מיהת ‬
‫שמעתתא‪.‬‬ ‫מלו ולא טבלו אי‪,‬‬
‫דההוא עובדא דהוה בנהרדעא ואסר ˘‪,Ï‡ÂÓ‬‬ ‫‪12‬‬
‫מלו וטבלו לא!?‬
‫בטבריא ואסר ¯·‪;ÔÁÂÈ È‬‬ ‫תרגמה אבני שפחות‪.‬‬
‫ואמרי ליה‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫הא וכ קתני!?‬
‫לפי שאינ בני תורה;‬ ‫ארוק ומדרס‪.‬‬
‫ואמר לי‪:‬‬
‫טבריא ונהרדעא אינ בני תורה‪,‬‬ ‫הניחא למא דאמר‪ :‬טמא;‬
‫דמחוזא בני תורה!?‬ ‫אלא למא דאמר‪ :‬טהור מאי איכא למימר?‬
‫הא קא משמע ל ‬
‫מתניתא‪.‬‬ ‫עבדי דומיא דבני שפחות‪,‬‬
‫מה בני שפחות ‬
‫גדולי עושיקעה יי נס)‪,‬‬
‫רש"י‬
‫קטני אי עושי יי נס)‪,‬‬
‫‪ .‡¯ÓÁ Â‡Ï È‡‰ ¯Ó‡ 1‬בתמיה‪:‬‬
‫א עבדי נמי ‬
‫‪ .‰ÈÏ˜˘ 2‬האי ישראל בריתחיה כלומר לא תשתה ממנו‪:‬‬ ‫גדולי עושי יי נס)‪,‬‬
‫‪ .‰ÈÏÚ ‚ÈÏÙÈ‡ 3‬ולא היו אצלו בעיר להתווכח עמו‪:‬‬ ‫קטני אי עושי יי נס);‬
‫‪ .‡ÊÂÁÓÏ ''¯„ ‰È¯· ‡Â‰ ·¯ ÚÏ˜È‡ 4‬לאחר זמ אחר שחזר בו שהחזירו אביי‬ ‫לאפוקי מד¯·‪ ,‬דאמר ¯·‪:‬‬
‫ע''י תשובות שהשיב לו כדאמרינ לקמ אקפ נחמני שמעתתא ומתני' ומחוזא‬
‫הוא מקומו של רבא‪:‬‬ ‫תינוק ב יומו עושה יי נס);‬
‫קעו‬
‫‪ .ÈÏ‚ ˜Â¯Ë 5‬סגור הדלת שמתיירא מרב הונא שלא יקפחנו בהלכות על דברי‬ ‫קא משמע ל‪.‬‬
‫מחלוקת‪:‬‬
‫‪ .ÏÚ 6‬רב הונא לגביה ובעי מיניה כי האי גוונא שיכש) גוי^ ביינו של ישראל‬ ‫ההוא עובדא דהוה במחוזא‪,‬‬
‫שלא בכוונת ניסו) לע"ז^ מאי‪:‬‬
‫‪ .‰‡‰· Û‡ ¯ÂÒ‡ Ï''‡ 7‬שחזר בו‪:‬‬ ‫עאל ההוא גויקעז לחנותא דישראל‪,‬‬
‫‪ .'ÂÎ ¯Ó‡„ ‡Â‰ ¯Ó ‡‰Â 8‬דקא שרית לזבוני לגוי‪^:‬‬ ‫אמר להו‪:‬‬
‫‪ .‡¯ÓÁ ‡Â‰‰„ ÈÓ„ 9‬דהוה בדוולא מי אמרינ מודינא ביה דצרי) להולי) דמיו‬ ‫אית לכו חמרא לזבוני?‬
‫לי המלח ודמי שאר היי שבחבית מותר ומשו כיסופא קאמר הכי אבל איהו‬ ‫אמרו ליה‪ :‬לא‪,‬‬
‫כוליה שרי‪:‬‬
‫‪ .‡˙È„·ÓÂÙÏ È‡˙‡ ÈÎ 10‬האי מעשה הוה מקמי ה) דאיקלע רב הונא למחוזא‪:‬‬ ‫הוה יתיב חמרא בדוולא‪,‬‬
‫‪ .ÈÓÁ ÔÙ˜‡ 11‬הקיפני אביי בשמועות של אמוראי ובמשניות לחלוק עלי‬ ‫שדי ביה ידיה שיכש) ביה‪,‬‬
‫ולאסור כל יי החביות‪:‬‬
‫‪ .ÔÁÂÈ '¯ ¯Ò‡Â ‡È¯·Ë· ‡„·ÂÚ ‰Â‰Â 12‬ה''ג אמרי ליה לפי שאינ בני תורה הא‬
‫דאסר שמואל ורבי יוחנ לבני טבריא ונהרדעי לאו משו דאסור אלא אחמורי‬
‫אחמירו עלייהו לפי שאינ בני תורה‪:‬‬
‫‪ .ÈÏ ¯Ó‡Â 13‬אביי טבריא ונהרדעא כו' בתמי'‪:‬‬

‫קמז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נח‪:‬‬
‫קפא‬
‫והא קא חזי!?‬ ‫דתניא‪:‬‬
‫בליליא‪.‬‬ ‫אגרדמי גויקפב שקדח במינקת והעלה‪,‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫והא קא מרח ליה!?‬ ‫או שטע מ הכוס והחזירו לחבית‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫בחדתא‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫זה היה מעשה ואסרוהו‪.‬‬

‫והא קא נגע ביה בנטלא‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מאי לאו בהנאה!?‬ ‫‪4‬‬
‫והוה ליה מגע גויקפו שלא בכוונה ואסור!?‬ ‫לא‪ ,‬בשתייה‪.‬‬

‫לא צריכא‪,‬‬ ‫אי הכי ‬
‫דקא מוריק אורוקי‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫ליתני ימכר‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫והוה ליה כחו שלא בכוונה‪,‬‬ ‫כדקתני סיפא‪:‬‬

‫וכל כחו שלא בכוונה לא גזרו ביה רבנ‪.‬‬ ‫חר גויקפג שהושיט ידו לחבית‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫וכסבור של שמ היא ונמצאת של יי ‬

‫בעא מיניה ¯·‪ ÈÒ‡ È‬מ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫זה היה מעשה ואמרו‪ :‬ימכר!‬
‫‪7‬‬
‫קפז‬
‫יי שמסכו גוי‪,‬‬
‫‪14‬‬
‫תיובתא ד¯·‡!?‬
‫מהו?‬ ‫תיובתא‪.‬‬
‫אמר ליה‪ :‬ואימא מזגו!‬
‫אמר ליה‪ :‬אנא כדכתיב קאמינא‪:‬‬ ‫¯·‪ ‡Ê¯‡ Ô· ÔÁÂÈ È‬ו¯·‪È‡¯Â‰ Ô· ÈÒÂÈ È‬‬
‫" ָט ְב ָחה ִט ְב ָח ּה ָמ ְס ָכה יֵינָ ּה" )משלי ט‪,‬כ(‪,‬‬ ‫הוו יתבו וקא שתו חמרא‪.‬‬
‫אמר ליה‪ :‬לשו תורה לעצמה‪ ,‬לשו חכמי לעצמו‪.‬‬ ‫אתא ההוא גברא‪,‬‬
‫מאי?‬ ‫אמרו ליה‪ :‬תא אשקינ‪,‬‬
‫אמר ליה‪ :‬אסור‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫לבתר דרמא לכסא איגלאי מילתא דגויקפד הוא‪,‬‬
‫משו ל) ל)‪,‬‬ ‫חד אסר אפילו בהנאה‪,‬‬
‫אמרי‪:‬‬ ‫וחד שרי אפילו בשתייה‪.‬‬
‫נזירא‪ ,‬סחור סחור‪ ,‬לכרמא לא תקרב‪.‬‬
‫קפח‬
‫איתמר נמי‪:‬‬ ‫מא דאסר שפיר אסר‪,‬‬
‫קפט‬
‫אמר ¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬ ‫ומא דשרי שפיר שרי‪.‬‬
‫קצ‬
‫ואמרי לה אמר ¯·‪ ÈÒ‡ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫מא דאסר *‬ ‫נח‪:‬‬
‫קצא‬
‫יי שמזגו גוי אסור‪,‬‬ ‫מימר אמר‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫קצב‬
‫משו ל) ל)‪,‬‬ ‫סלקא דעתיה דרבנ כי הני שיכרא קא שתו?‬ ‫‪9‬‬
‫קצג‬
‫אמרי‪:‬‬ ‫אלא ודאי האי חמרא הוא ונסכיה‪.‬‬
‫קצד‬
‫נזירא‪ ,‬סחור סחור‪ ,‬לכרמא לא תקרב‪.‬‬ ‫קפה‬
‫מא דשרי ‬ ‫‪10‬‬
‫¯·‪ ‰ÈÓ¯È È‬איקלע לסבתא‪,‬‬ ‫מימר אמר‪:‬‬

‫חזא חמרא דמזגי גויקצה ואישתי ישראל מיניה‪,‬‬ ‫סלקא דעתיה דרבנ כי הני חמרא קא שתו‪,‬‬
‫ואסר להו‪,‬‬ ‫ואמרי ליה לדידי תא אשקינ?‬
‫משו ל) ל)‪,‬‬ ‫אלא ודאי שיכרא הוא קא שתו ולא נסכיה‪.‬‬
‫נזירא‪ ,‬סחור סחור‪ ,‬לכרמא לא תקרב‪.‬‬ ‫רש"י‬
‫קצז‬
‫¯‪˘È‬קצו ‪ ˘È˜Ï‬איקלע לבוצרא‪,‬‬ ‫‪ .ÌÈÓ„¯‚‡ 1‬אד הממונה לשמור המדות במצות המל) שלא ישקרו בה‬
‫חזא ישראל דקאכלי פירי דלא מעשרי ואסר להו‪,‬‬ ‫‪16‬‬ ‫וטוע היי ונעשה סרסור ביניה אגרדמי גרסינ במ'' בתורת כהני אמרינ‬
‫איפת צדק והי צדק יהיה לכ מנה ל) אגרדמי על ככה‪:‬‬
‫‪ .˙˜ÈÓ· Á„˜˘ 2‬שנקב את מגופת החבית במינקת והעלה את היי דר)‬
‫המינקת והוא קנה חלול המוציא ומעלה היי עד פיו וטועמו‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .Â¯ÈÊÁ‰Â ÒÂÎ‰ ÔÓ ÌÚË˘ Â‡ 3‬גוי^ בחבית‪:‬‬
‫‪ .‰‡‰· Â‡Ï È‡Ó 4‬ואע''ג דשלא בכוונת ניסו) הוי האי מגע ולא יתכ לומר‬
‫‪ .‡˙„Á· 11‬יי חדש אי לו ריח‪:‬‬ ‫והחזירו ישראל בחבית ותיהוי תיובתיה האי דקאסר ליה לכולה חבית משו‬
‫‪ .‡ÏË· Ú‚ ‡˜ ‡‰Â 12‬ס''ד שהיה שואב היי מהחבית בכלי ששמו נטלא‬ ‫האי דאיערב ביה דא''כ אמאי הויא תיובתא לימא ליה אנא דאמרי כרשב''ג‬
‫ופרי) והא נגע ביה בחמרא ע''י נטלא ונהי נמי דלא ידע דחמרא הוא הוה ליה‬ ‫דאמר לקמ ימכר כולו חו‪ 3‬מדמי יי נס) שבו דקיימא ל הלכתא כוותיה‪:‬‬
‫מגע שלא בכוונה ואסיר‪:‬‬ ‫‪ .¯ÎÓÈ È˙ÈÏÂ 5‬כי היכי דקתני סיפא‪:‬‬
‫‪ 13‬ומשני „˜‡ ‪ .È˜Â¯Â‡ ˜È¯ÂÓ‬וה''ל כחו שלא בכוונה שלא ידע שהוא יי וכחו‬ ‫‪ .Ì¯Á 6‬משוגע ובעל מריבות וממהר לעשות שלא בכוונה‪:‬‬
‫שלא בכוונה לא גזור אפילו בשתיה‪:‬‬ ‫‪ .¯ÎÓÈ 7‬דהואיל דסבר של שמ היה ליכא למיגזר שמא נתכוי לנס) אבל קדח‬
‫‪ .ÂÎÒÓ˘ 14‬שמזגו שנת בו מי לתקנו לשתיה שכ דר) יינ חזק כשהיו נותני‬ ‫במינקת דיודע דיי הוא חיישינ שמא ניס) לע"ז‪^:‬‬
‫אותו בכוס נותני בו מי לפי שהוא חזק יי של ישראל שמסכו גוי^ מהו‪:‬‬ ‫‪ .¯Ó‡ ¯ÓÈÓ 8‬האי גוי^ בדעתיה‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ 15‬אע''ג דלא נגע גזרו רבנ בכחו לאסרו בשתיה משו הרחקת עבירה‬ ‫‪ .Ô·¯„ ‰È˙Ú„ ‡˜ÏÒ 9‬חשיבי כי האי שתו שיכרא בתמיה אלא ודאי חמרא הוא‬
‫אבל בהנאה ודאי לא מיתסר דלא עדי מנגיעה ע''י ד''א שלא בכוונה )לעיל נז‪(.‬‬ ‫ונסכיה לע"ז^ ואע''ג דמוקמינ דמוריק אורוקי אפ''ה חיישינ דלמא נגע ונס)‬
‫כי ההוא דנגע בלוליבא בחמרא ושריה רב בהנאה‪:‬‬ ‫ואנ הוא דלא רמינ אדעתי למיחזי דבישראל הוה מחזקינ ליה‪:‬‬
‫‪ .Â‰Ï ¯Ò‡Â È¯˘ÚÓ ‡Ï„ È¯ÈÙ ÈÏÎ‡„ ‡ÊÁ 16‬דקסבר בוצרה^ היא בצר במדבר‬ ‫‪ .¯Ó‡ ¯ÓÈÓ È¯˘ ¯ÈÙ˘ È¯˘„ Ô‡ÓÂ 10‬האי גוי^ סלקא דעתיה רבנ כשרי כי‬
‫באר‪ 3‬המישור וכיו דמא''י חייבי פירותי' במעשר‪:‬‬ ‫הני חמרא הוו שתו ואמרי לדידי תא אשקיי בתמיה‪:‬‬

‫קמח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף נט‪:‬‬
‫לפי שאינ בני תורה‪.‬‬ ‫חזא מיא דסגדי להו גויקצח ושתו ישראל ואסר להו‪.‬‬
‫טעמא דאינ בני תורה‪,‬‬ ‫אתא לקמיה ד¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬
‫הא בני תורה שרי;‬ ‫אמר ליה‪ :‬אדמקטור) על) זיל הדר‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫והאמר ¯· ˘‪ ˜ÁˆÈ ·¯ ¯· Ï‡ÂÓ‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫בצר לאו היינו בצרה‪,‬‬

‫כל שנאכל כמות שהוא חי ‬ ‫ומי של רבי אי נאסרי‪.‬‬
‫רז‬
‫אי בו משו בישולי גוי!?‬ ‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬לטעמיה‪* ,‬‬ ‫נט‪.‬‬
‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬כי ה) לישנא סבירא ליה‪,‬‬ ‫דאמר ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬משו ¯·‪:˜„ˆÂ‰È Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫דאמר ¯· ˘‪ ˜ÁˆÈ ·¯ ¯· Ï‡ÂÓ‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫מי של רבי אי נאסרי‪.‬‬
‫כל שאינו עולה לשולח של מלכי ללפת בו את הפת ‬ ‫הא דיחיד נאסרי‪.‬‬
‫רח‬
‫אי בו משו בישולי גוי;‬ ‫ותיפוק ליה דהא מחוברי נינהו!?‬
‫טעמא דאינ בני תורה‪,‬‬ ‫לא צריכא‪,‬‬
‫הא בני תורה שרי‪.‬‬ ‫דתלשינהו גלא‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫בעו מיניה מ¯· ‪:‡‰Î‬‬ ‫סו סו אבני הר שנדלדלו נינהו;‬

‫גוי‪,‬רט מהו שיולי) ענבי לגת?‬ ‫תסתיי ד¯·‪ ÔÁÂÈ È‬דאמר‪:‬‬ ‫‪3‬‬
‫אמר להו‪ :‬אסור‪,‬‬ ‫אסורות?‬

‫משו ל) ל)‪,‬‬ ‫לא צריכא‪,‬‬
‫אמרי‪:‬‬ ‫דטפחינהו בידיה‪.‬‬ ‫‪4‬‬

‫¯·‪ ‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È‬איקלע לגבלא‪,‬‬
‫קצט‬
‫איתיביה ¯· ‪ ¯ÓÈÈ‬ל¯· ‪:‡‰Î‬‬ ‫חזא בנות ישראל דמיעבר מגרי שמלו ולא טבלו‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫גוירי שהביא ענבי לגת בסלי * ובדודורי‪,‬‬ ‫נט‪:‬‬ ‫חזא חמרא דמזגו גויר ושתו ישראל‪,‬‬
‫א על פי שהיי מזל עליה ‬ ‫חזא תורמוסא דשלקי גוירא ואכלי ישראל‪,‬‬
‫מותר!?‬ ‫ולא אמר להו ולא מידי‪.‬‬
‫אמר ליה‪ :‬הביא קאמרת?‬ ‫אתא לקמיה ד¯·‪ ,ÁÂÈ È‬אמר ליה‪:‬‬
‫אנא לכתחלה קאמינא‪.‬‬ ‫צא והכרז על בניה שה ממזרי‪,‬‬
‫ועל יינ משו יי נס)‪,‬‬
‫רב‬
‫ההוא אתרוגא דנפל לחביתא דחמרא‪,‬‬ ‫ועל תורמוס משו בישולי גוי‪,‬‬
‫אדרי ההוא גויריא ושקליה‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫משו שאינ בני תורה‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫אמר להו ¯· ‡˘‪:È‬‬

‫נקטוה לידיה כי היכי דלא לשכשי) ביה‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫על בניה שה ממזרי‪.‬‬
‫וברצוה עד דשייפא‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬לטעמיה‪,‬‬
‫דאמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫לעול אינו גר עד שימול ויטבול‪,‬‬
‫ריג‬
‫האי גויריב דנסכיה לחמרא דישראל שלא בפני עבודה זרה‪,‬‬ ‫וכיו דלא טביל גוירג הוא;‬
‫ריד‬
‫שרי למישקל מיניה דמי חמרא;‬
‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ואמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫מאי טעמא?‬ ‫גוירד ועבד הבא על בת ישראל ‬
‫מיקלא קלייה‪.‬‬ ‫הולד ממזר‪.‬‬
‫אמר ¯· ‡˘‪ È‬מנא אמינא לה?‬ ‫ועלרה יינ משו יי נס)‪.‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫משו ל) ל)‪,‬‬
‫רטו‬
‫גוי שנס) יינו של ישראל שלא בפני עבודה זרה ‬
‫‪13‬‬
‫רש"י‬
‫רו‬
‫ועל תורמוס משו בישולי גוי‪,‬‬
‫‪ .ÔÈ¯Â„Â„ 6‬גיגיות קטנות ובלעז טולינ''‪:3‬‬
‫‪ ^.ÈÂ‚ È¯„È‡ 7‬קפ‪ 3‬ואחזה בתו) היי שלא תשתקע‪:‬‬
‫‪ .Í˘Î˘Ï ‡Ï„ ÈÎÈ‰ ÈÎ 8‬וליאסר בהנאה שאי מנסכי אלא ע''י שכשו)‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‡ÙÈÈ˘„ „Ú ‡˙È·ÁÏ ‰Âˆ¯·Â 9‬כפו החבית לצד אחד עד שישפ) יינ) לתו)‬
‫כלי אחר שימש) היי מ הגוי^ ואחר כ) יוציאנה ותהא מותרת בהנאה החבית‬ ‫‪ .ÍÏÚ Í¯ÂË˜Ó„‡ 1‬בעוד שבגדי) עלי) חזור אצל והתר לה ולא תשהה‬
‫דכל זמ שידו תחובה ביי א יוציאנה א''א לשמור שלא ישכש) ואע''ג שאנו‬ ‫אפילו לנוח מטורח הדר)‪:‬‬
‫אוחזי את ידו ברצוה לשו מטה על צידה כדאמרינ לקמ )עד‪ (:‬וחתי להו‬ ‫‪ .‡Ï‚ Â‰È˘Ï˙„ 2‬פעמי שה נתלשי הלכ) אי דיחיד נאסרי‪:‬‬
‫אבירצייהו שוליה‪:‬‬ ‫‪ .˙Â¯ÂÒ‡ ¯Ó‡„ ÔÁÂÈ È·¯„ ÌÈÈ˙Ò˙ 3‬בתמיה כלומר מי פשטינ מהכא גבי אבני‬
‫‪ .‡ÙÈÈ˘„ 10‬שהורק לכלי אחר כמו השופה יי לחמרי‪:‬‬ ‫הר שנתדלדלו דאיפליגו בהו בני ר' חייא ור' יוחנ דהיינו ר' יוחנ דאסר‪:‬‬
‫‪ .‰È·ÊÏ„ ‚''Ú‡Â 11‬האי ישראל לגוי^ אחר אסור‪:‬‬ ‫‪ .Â‰ÈÁÙË„ 4‬גוי^ בידיה מלמטה ותלש ואח''כ השתחוה לה הלכ) יש בה‬
‫‪ .È¯˘ ^ÈÂ‚ ‡Â‰‰Ó ÈÓ„ Ï˜˘ÈÓÏ 12‬דלאו מכר הוא ואינו נהנה מדמי יי נס)‬ ‫תפיסת ידי אד ולא דמו לאבני הר שנדלדלו מאליה ואי דיחיד נאסרי‪:‬‬
‫אלא אומר לו שפכת ייני ואבדתו ממני ודמי יי כשר קא שקיל‪:‬‬ ‫‪ .‰¯Â˙ È· ÔÈ‡˘ ÈÙÏ 5‬אתורמוס קאי דאי ה בני תורה שרי כדמפרש לקמיה‬
‫‪ ^.Ê"Ú ÈÙ· ‡Ï˘ 13‬רבותא אשמועינ‪:‬‬ ‫תורמוס אינו נאכל חי ואינו עולה על שלח מלכי‪:‬‬

‫קמט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף ס‪:‬‬
‫אסור;‬ ‫‪1‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫ו¯·‪ ‡·· Ô· ‰„Â‰È È‬ו¯·‪‡¯È˙· Ô· ‰„Â‰È È‬‬

‫האי גוירכא דדרי זיקא וקאזיל ישראל אחוריה‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬
‫מתירי משו שני דברי‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫רטז‬
‫מליא שרי דלא מקרקש‪,‬‬ ‫אחד שאי מנסכי יי אלא בפני עבודה זרה‪,‬‬
‫חסירא אסיר דלמא מקרקש‪.‬‬ ‫‪19‬‬
‫ואחד שאומר לו‪ :‬לא כל הימנ) שתאסור ייני לאונסי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כובא‪,‬‬
‫מליא אסיר דלמא נגע‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫ההיא חביתא דחמרא דאישתקיל לברזא‪,‬‬
‫חסירא שרי דלא נגע‪.‬‬ ‫אדרי גויריז אנח ידיה עילויה‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫¯· ‡˘‪ È‬אמר‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬

‫כל דלהדי ברזא חמרא אסיר‪* ,‬‬ ‫‪6‬‬
‫ס‪.‬‬
‫זיקא‪,‬‬
‫בי מליא ובי חסירא שרי;‬ ‫ואיד) שרי‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫אי דר) ניסו) בכ)‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ואיכא דאמרי‪:‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬
‫מעצרא זיירא‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪21‬‬ ‫עד הברזא חמרא אסיר‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫¯· ‪ ÈÙÙ‬שרי;‬ ‫ואיד) שרי‪.‬‬

‫¯· ‡˘‪ ,È‬ואיתימא ¯· ˘‪ È˘‡ ¯· ÈÓÈ‬אסר‪.‬‬ ‫אמר ¯· ‪ :¯ÓÈÈ‬כתנאי‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫חבית שנקבה בי מפיה בי משוליה ובי מצידיה‪,‬‬

‫‪10‬‬
‫בכחו כולי עלמא לא פליגי דאסיר;‬ ‫‪24‬‬ ‫‪23‬‬

‫ונגע בו טבול יו טמאה;‬
‫כי פליגי בכח כחו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר‪:‬‬
‫איכא דאמרי‪:‬‬ ‫מפיה ומשוליה טמאה‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫בכח כחו כולי עלמא לא פליגי דשרי;‬ ‫מצידיה טהורה מכא ומכא‪.‬‬
‫כי פליגי בכחו‪.‬‬
‫הוה עובדא בכח כחו‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬
‫ואסר ¯· ‪.„Â˜Ù ¯‰Ó ·˜ÚÈ‬‬ ‫גויריח אדנא וישראל אכובא ‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫חמרא אסיר‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫ההוא חביתא * דאיפקעה לאורכה‪,‬‬

‫‪26‬‬
‫ס‪:‬‬ ‫מאי טעמא?‬
‫אידרי ההוא גוירכב חבקה‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫כי קאתי מכח גויריט קאתי‪.‬‬
‫שרייה ¯‪ ‡ÙÙ ¯· Ì¯Ù‬ואי תימא ¯· ‪Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬
‫רכג‬
‫גוי אכובא וישראל אדנא רכ חמרא שרי‪,‬‬
‫לזבוני לגוי‪.‬‬ ‫‪28‬‬
‫ואי מצדד צדודי אסיר‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫והני מילי דפקעה לאורכה‪,‬‬

‫אבל לפותייה אפילו בשתיה שרי‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ 1‬א בהנאה‪:‬‬

‫רש"י‬ ‫‪ .ÔÈ¯È˙Ó 2‬אותו בהנאה‪:‬‬
‫‪ ^.¯ÈÒ‡ ‡¯ÓÁ 16‬משו דמקרקש ליה לחמרא ובכובא מליאה עסקינ דלמא נגע‬ ‫‪ .'ÂÎ ÍÓÈ‰ ÏÎ ‡Ï 3‬ואע''ג דלא סבירא ל כוותייהו להתירו למכור לגוי^ אחר‬
‫לישנא אחרינא אפילו חסירא נמי כיו דמקרקש בכוונה הוה ליה כחו בכוונה‬ ‫מההוא גוי^ מיהא שרי לאיפרועי נזקו משו טע דלא כל הימנ)‪:‬‬
‫ואסור בשתיה‪:‬‬ ‫‪ .‡Ê¯· 4‬רוזייל''י‪:‬‬
‫‪ .‡˜ÈÊ 17‬נוד קשור‪:‬‬ ‫‪ .ÈÂ‚ È¯„È‡ 5‬קפ‪ 3‬גוי^ לשו נושא הוא כמו דרי טונא כלומ' הגביה ונשא עצמו‬
‫‪ .‰È¯ÂÁ‡ Ï‡¯˘È È˙‡˜Â 18‬וחזי דלא נגע גוי^ בגווה‪:‬‬ ‫לעמוד ממקומו וקפ‪ 3‬להציל‪:‬‬
‫‪ .È¯˘ ‡¯ÈÒÁ ‡·ÂÎ 19‬דאי קרקוש בכלי פתוח ואע''ג דכי דרי ליה א''א בלא‬ ‫‪ .¯ÈÒ‡ ‡¯ÓÁ ‡Ê¯· È„‰Ï„ ÏÎ 6‬קילוח הסמו) לנקב אסור בשתיה ולא בהנאה‬
‫קרקוש מעט כיו דלא ניחא ליה בקרקושיה דלמא מישתפי) ה''ל כחו שלא‬ ‫שהרי אי כא שכשו) שהנקב צר ואינו יכול לשכש)‪:‬‬
‫בכוונה ומותר אבל זיקא הוי קרקוש ודומה למשכש) והוי נס)‪:‬‬ ‫‪ .È¯˘ Í„È‡Â 7‬א בשתיה דקסבר צדדי לאו חיבור ליאסר כל היי ולית הלכתא‬
‫‪ .ÍÎ· ÍÂÒÈ Í¯„ ÔÈ‡ 20‬אבל בכובא מליאה איכא למיחש לנגיעה כשהוא נות‬ ‫כוותיה דהא מוקי רב יימר מילתיה דרב פפא כתנאי וק ליה רב פפא כרבי‬
‫ידו על שפתו לא פליג רב אשי ואסור‪:‬‬ ‫יהודה דיחידאה ויחיד ורבי הלכה כרבי דפליגי רבנ עליה ואמרי בי מצידיה‬
‫‪ .‡¯ÈÈÊ ‡¯ˆÚÓ 21‬גת דאי דורכי אלא כובשי בקורה‪:‬‬ ‫בי מפיה טמאה דכול חיבור‪:‬‬
‫‪ .‡¯ÈÈÊ 22‬מכבש כמו )שופטי ו( ויזר ]את הגזה וימ‪ [3‬טל מ הגזה מלא ספל‬ ‫‪ .‡Ê¯· „Ú 8‬כל יי שלמעלה לנקב אסור דכיו דכולו נמש) אחר הנקב לצאת‬
‫מי‪:‬‬ ‫דר) ש הוה ליה חיבור ואסור‪:‬‬
‫‪ .ÂÁÎ· 23‬היכא דענבי נסחטי מכחו כגו שעולה על הנסרי שעל התפוח‬ ‫‪ .È‡˙Î 9‬איתמר הא דרב פפא ולאו דברי הכל היא‪:‬‬
‫ומכביד‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÏÂ˘ 10‬שהיא יושבת עליה שכל חביות שבתלמוד כדי של חרס ה‪:‬‬
‫‪ .È‚ÈÏÙ ‡Ï ‡ÓÏÚ ÈÏÂÎ 24‬דאסור‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÙÓ ‰·˜È 11‬הואיל וכל היי שלמטה נעשה בסיס לעליו הוי חיבור‬
‫‪ .ÂÁÎ ÁÎ 25‬כגו שמגלגל הגלגל שקורי ווי''‪ 3‬והיא מפלת הקורה ובלשו לעז‬ ‫ומשוליה נמי הואיל וכל היי נמש) אחר הנקב הוי חיבור אבל נקב מצידיה‬
‫אשפילנא‪~:‬‬ ‫טהורה מכא ומכא כרב פפא ורבנ לית להו דרב פפא הלכ) לית הלכתא‬
‫‪ .‰Î¯Â‡Ï ‰Ú˜ÙÈ‡„ 26‬כשהיא יושבת זקופה נסדקה מלמעלה למטה וביקש‬ ‫כוותיה וכולו אסור בשתיה ומותר בהנאה‪:‬‬
‫חציה ליפול איל) וחציה ליפול איל)‪:‬‬ ‫‪ .‡„‡ ^ÈÂ‚ 12‬מערה היי מדנא לכובא‪:‬‬
‫‪ .‰˜·Á 27‬בי זרועותיו וחיברה עד שהביאו כלי‪:‬‬ ‫‪ .‡·ÂÎ‡ Ï‡¯˘ÈÂ 13‬ואוחזו בידו‪:‬‬
‫‪ ^.ÌÈÂ‚Ï ÈÂ·ÊÏ 28‬דהא לא שכש) ואפילו שקירב החצאי זו לזו והוי נוגע ביי‬ ‫‪ .¯ÈÒ‡ ‡¯ÓÁ 14‬בהנאה דהיינו נמי יי שמזגו גוי^ וכחו הוא ואסרנא ליה משו‬
‫ע''י חצאי החבית לא הוי כנוגע בקנה דהת משכש) בקנה אבל הכא ליכא‬ ‫ל) ל) אמרי כו'‪:‬‬
‫שכשו) מידי‪:‬‬ ‫‪ .È„Â„ˆ‡ „„ˆÓ ‡˜ È‡Â 15‬לכובא‪:‬‬

‫קנ‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף ס‪:‬‬
‫רלא‬
‫זה היה מעשה בבית שא‪ ,‬ואסרו ‪;ÌÈÓÎÁ‬‬ ‫‪15‬‬
‫טעמא דאי מניחו‪,‬‬ ‫מעשה לבינה קעביד‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫הא מניחו שרי;‬

‫שמע מינה ‬ ‫ההוא גוירכד דאשתכח דהוה קאי במעצרתא‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫מלוה על אותו יי בעינ;‬ ‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬

‫שמע מינה‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫אי איכא טופח להטפיח בעי הדחה ובעי ניגוב‪,‬‬
‫ואי לא בהדחה בעלמא סגי ליה‪.‬‬
‫נפל לבור ועלה‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫משנה )י(‪:‬‬
‫לא שנו אלא שעלה מת‪,‬‬ ‫נכרירכה שנמצא עומד בצד הבור של יי‪,‬‬
‫אבל עלה חי אסור‪.‬‬ ‫א יש לו עליו מלוה רכו אסור;‬ ‫‪5‬‬
‫מאי טעמא?‬ ‫אי לו עליו מלוה רכז מותר‪.‬‬

‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫נפל לבור ועלה‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫דדמי עליה כיו איד‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫מדדו בקנה‪ ,‬התיז את הצרעה בקנה‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫או שהיה מטפחרכח על פי חבית מרותחת ‬ ‫‪9‬‬
‫בכלרלב אלו היה מעשה‪ ,‬ואמרו‪ :‬ימכר;‬ ‫בכל אלו היה מעשה‪ ,‬ואמרו‪ :‬ימכר;‬
‫ורבי שמעון מתיר‪.‬‬ ‫ו¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬מתיר‪.‬‬
‫אמר ¯· ‡„‡ ·¯ ‡‪:‰·‰‬‬ ‫נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור ‬
‫ינוחו לו ל¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬ברכות על ראשו‪,‬‬ ‫זה היה מעשה‪ ,‬והכשירו‪.‬‬ ‫‪10‬‬
‫כשהוא מתיר מתיר אפילו בשתיה‪,‬‬

‫וכשהוא אוסר אוסר אפילו בהנאה‪.‬‬
‫אמר ¯·‪ ÈÓÁ ¯· ‡·‡„ ‰È¯· ‡ÈÈÁ È‬אמר ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר ¯·‪,‬‬ ‫אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫ואמרי לה אמר ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬אמר ‪:È¯ÈÚÊ‬‬ ‫והוא שיש לו מלוה על אותו יי‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הלכה כ¯·‪.ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬

‫איכא דאמרי‪:‬‬ ‫מתניתי נמי דיקא‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬ ‫דתנ )כא יב(‪:‬‬
‫אמר לי ‡·‡ ·¯ ‪ :ÔÁ‬הכי אמר ‪:È¯ÈÚÊ‬‬ ‫המטהר יינו של נכרירכט ונותנו ברשותו‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫הלכה כ¯·‪.ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫והלה כותב לו‪ :‬התקבלתי ממ) מעות ‬ ‫‪13‬‬
‫מותר;‬‫‪14‬‬
‫ואי הלכה כ¯·‪.ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫‪17‬‬

‫אבל א ירצה ישראל להוציאו‪,‬‬
‫ואי מניחו עד שית לו אתרל מעותיו ‬
‫נטל את החביתרלג וזרקה בחמתו לבור ‪-‬‬
‫זה היה מעשה‪ ,‬והכשירו‪.‬‬ ‫רש"י‬
‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫‪ .‰ÈÈ˙ÂÙÏ Ï·‡ 1‬הואיל ואי נבדלות זה מזה שהרי חציה העליו יושב על‬
‫רלד‬ ‫התחתו אלא שיוצא מעט מעט והגוי^ הכביד זו לזו ולא הוי נוגע ודחק יי‬
‫כל שבזב טמא בגוי עושה יי נס)‪,‬‬ ‫‪18‬‬
‫החבית‪:‬‬
‫כל שבזב טהור בגוירלה אינו עושה יי נס)‪.‬‬ ‫‪ .‰È·Ï ‰˘ÚÓ ‡Ï‡ 2‬בעלמא קא עביד כלבינה הנתונה ע''פ החבית‬
‫ומכבידתה‪:‬‬
‫‪ .‡˙¯ˆÚÓ· È‡˜ ‰Â‰„ 3‬דישראל ולא היה בה יי אלא משקה טופח עליה‪:‬‬
‫איתיביה ¯· ‪È˘‡ ¯· ‡ÈÈÁ‬רלו ל¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫‪ .·Â‚È 4‬אפר ומי ואפר כדמפרש לקמ בהשוכר )עה‪:(.‬‬
‫נטל את החבית וזרקה בחמתו לבור‪,‬‬ ‫‪ .‰ÂÏÓ ÂÈÏÚ ÂÏ ˘È Ì‡ :'È˙Ó 5‬על ישראל אסור לפי שלא ירא ליגע דסבר אי‬
‫זה היה מעשה בבית שא והכשירו;‬ ‫אמר לי מידי אמינא ליה תניהו לי בחובי‪:‬‬
‫‪ .ÏÙ 6‬הגוי^ בבור מלא יי אע''פ דנגיעה ממש הואיל ושלא בכוונה הואי‪:‬‬
‫‪ .‰˜· Â„„Ó 7‬אע''ג דנתכוי הואיל ולדבר אחר נתכוי‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .‰Ú¯ˆ‰ ˙‡ ÊÈ˙‰˘ Â‡ 8‬כלומ' שהשלי) הגוי מיי הישראל את הצרעה והאי~‬
‫נגיעה לאו ממש היא אלא ע''י הקנה‪:‬‬
‫‪ .Â¯Ò‡Â Ô‡˘ ˙È·· ‰˘ÚÓ ‰È‰ ‰Ê 15‬דכיו דיש לו מלוה על אותו יי מאי דבעי‬ ‫‪ .˙Á˙Â¯Ó‰ 'ÂÎ ÁÈÙËÓ ‰È‰˘ Â‡ 9‬שהיתה מחמצת ומעלה רתיחות וטיפח בידו‬
‫עביד אבל מלוה שאינה על אותו יי כמי שאי לו עליו דמי דקתני רישא הלה‬ ‫ממש על הרתיחות אי דר) ניסו) בכ) ומותר בהנאה‪:‬‬
‫כותב לו התקבלתי ממ) מעות מותר והא הכא דיש לו מלוה דמי היי עליו וקתני‬ ‫‪ .‰˘ÚÓ ‰È‰ ‰Ê 10‬והכשירוהו א בשתיה‪:‬‬
‫דכיו דלאו על אותו יי הוא מותר‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÈ Â˙Â‡ ÏÚ :'Ó‚ 11‬שעשה לו ישראל את היי הזה אפותיקי לגבות הימנו‬
‫‪ .Ì„È‡ ÌÂÈÎ ‰ÈÏÚ ÈÓ„„ 16‬ואזיל ומודה על שניצל ומסתמא נסכיה בעלייתו‬ ‫דהשתא סמכה דעתיה ונגע ולא מירתת אבל לא היתה לו מלוה על אותו יי‬
‫ואסור בהנאה‪:‬‬ ‫אע''פ שיש לו מלוה על בעליו מותר בשתיה דמירתת ולא נגע‪:‬‬
‫‪ .‡˙ÏÈÓ„ ‡˜ÒÓÂ 17‬מסיק תלמודא ואי הלכה כר''ש‪:‬‬ ‫‪ .È¯Î Ï˘ ÂÈÈ ¯‰ËÓ‰ 12‬ישראל שדר) ענבי של נכרי^ בהיתר כדי למכרו‬
‫‪ .‡ÓË ·Ê·˘ ÏÎ 18‬לא איירי רב אשי בהיסט כלל אלא במגע ולא אתא‬ ‫לישראל ואי נות מעות לנכרי עד שימכרנו לאחר זמ ונות ברשותו של נכרי‪^:‬‬
‫לאשמעינ אלא זרק בגוי^ דלא אסר וה''ק כל מגע שבזב טמא כגו בחבורי בי‬ ‫‪ .È˙Ï·˜˙‰ ÂÏ ·˙ÂÎ ‰Ï‰Â 13‬א כותב לו הנכרי^ התקבלתי ממ) מעות כלומר‬
‫בידו בי בקנה~ נעשה יי נס) וליכא למימר דרב אשי אהיסטו של זב נמי קאי‬ ‫הריני כאילו קבלתי מעות שאיני מעכב ביד) להוציא יי מרשותי בכל עת‬
‫דאמר רב אשי לעיל )עמוד א( זיקא בי מליאה בי חסירה שרי ודכוותה בהיסט‬ ‫שתרצה‪:‬‬
‫של זב טמא‪:‬‬ ‫‪ .¯˙ÂÓ 14‬א יש מפתח או חות ביד ישראל‪:‬‬

‫קנא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף סא‪:‬‬
‫פסיק רישיה‪,‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בחמתו אי‪,‬‬

‫פליגי בה ¯· ‡‪ ‡Á‬ו¯·‪,‡È‬‬ ‫סא‪ .‬שלא בחמתו לא!?‬
‫*‬ ‫‪1‬‬
‫חד אסר;‬ ‫הת דקאזיל מיניה ומיניה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫וחד שרי‪.‬‬
‫מא דאסר ‬ ‫‪14‬‬ ‫משנה )יאיב(‪:‬‬
‫למה ליה דסליק הת?‬ ‫המטהר יינו של נכרירלז ונותנו ברשותו‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫ומא דשרי ‬ ‫בבית שהוא פתוחרלח לרשות הרבי‪,‬‬

‫זימנא דאבדה ליה בהמה וסליק לעיוני בתרה‪.‬‬ ‫בעיר שיש בה גוירלט וישראלי ‬
‫מותר;‬
‫‪4‬‬
‫רמ‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫בעיר שכולה גוי ‬
‫רמט‬ ‫רמא‬
‫אחד הלוקח ואחד השוכר בית בחצירו של נכרי‪,‬‬ ‫אסור‪ ,‬עד שיושיב שומר;‬
‫ומילאהו יי‪,‬‬ ‫ואי השומר צרי) להיות יושב ומשמר‪,‬‬
‫וישראל דר באותה חצר מותר‪,‬‬ ‫א על פי שהוא יוצא ונכנס מותר;‬
‫סא‪ :‬וא על פי שאי מפתח וחות בידו; *‬ ‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אומר‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫בחצר אחרת מותר‪,‬‬ ‫‪15‬‬

‫כל רשות גוירמב אחת היא‪.‬‬
‫והוא שמפתח וחות בידו‪.‬‬ ‫המטהר יינו של נכרירמג ונותנו ברשותו‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫המטהר יינו של גוירנ ברשותו‪,‬‬

‫‪16‬‬
‫והלה כותב לו‪ :‬התקבלתי ממ) מעות ‬
‫וישראל דר באותה חצר מותר‪,‬‬ ‫מותר‪.‬‬
‫והוא שמפתח וחות בידו‪.‬‬ ‫רמד‬
‫אבל א ירצה ישראל להוציאו‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫אמר ליה ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬לתנא‪:‬‬ ‫ואינו מניחו עד שית לו את מעותיו ‬

‫רמה‬
‫תני‪:‬‬ ‫‪17‬‬
‫זה היה מעשה בבית שא‪ ,‬ואסרו ‪.ÌÈÓÎÁ‬‬
‫א על פי שאי מפתח וחות בידו מותר‪,‬‬
‫בחצר אחרת אסור‪,‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫א על פי שמפתח וחות בידו‪,‬‬ ‫רמו‬
‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬ ‫בעיר שכולה גוי ‪.‬‬
‫רמז‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אוסרי‪,‬‬ ‫אמאי אסור?‬
‫הא איכארמח רוכלי המחזירי בעיירות!?‬
‫‪8‬‬
‫עד שיהא שומר יושב ומשמר‪,‬‬ ‫אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬

‫או עד שיבא ממונה הבא לקיצי‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫בעיר שיש לה דלתי ובריח‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫‪ ÌÈÓÎÁ‬אהייא?‬
‫אילימא אסיפא;‬ ‫אמר ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬
‫˙‡ ˜‪ ‡Ó‬נמי מיסר קא אסר!‬ ‫וחלו כרשות הרבי דמי‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫ואלא ארישא דסיפא‪,‬‬

‫‪19‬‬
‫ואשפה כרשות הרבי דמי‪,‬‬‫‪11‬‬
‫והא קאמר ליה ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬לתנא‪,‬‬ ‫‪20‬‬

‫ודיקלא כרשות הרבי דמי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫תני‪:‬‬
‫א על פי שאי מפתח וחות בידו!?‬
‫ואלא אסיפא דרישא‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡Ï Â˙ÓÁ· ‡Ï˘ 1‬אלמא זרק הגוי^ עשה יי נס) ואילו זב שזרק חפ‪ 3‬בכלי לא‬
‫טימאו‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .‰ÈÈÓÂ ‰ÈÈÓ ÏÈÊ‡˜„ 2‬שהול) ומתגלגל הכלי כל שעה ע''י שהוא מגלגלו‬
‫‪ .‡Ï˜È„ 12‬דקל של ישראל נגד הפתח ומתיירא הגוי^ עכשיו יעלה ליטול פירות‬ ‫ומורידו לבור הלכ) שלא בחמתו לא דחיישינ דלמא נגע‪:‬‬
‫ויראני נוגע‪:‬‬ ‫‪ ^.È¯Î Ï˘ ÂÈÈ ¯‰ËÓ‰ :'È˙Ó 3‬שעשאו בכשרות למכרו לישראל ולא נת‬
‫‪ .‰È˘È¯ ˜ÈÒÙ 13‬של דקל ומעתה אי בו פירות‪:‬‬ ‫דמי עכשיו לגוי עד שימכרנו ונותנו ברשותו של נכרי‪^:‬‬
‫‪ .¯Ò‡„ Ô‡ÓÂ 14‬מימר אמר גוי^ למה ליה דסליק הת‪:‬‬ ‫‪ .¯˙ÂÓ 4‬דמירתת ליה גוי^ ולא נגע דאמר דלמא חזו לי הנ) ישראל דעברי‬
‫‪ .˙¯Á‡ ¯ˆÁ· 15‬ישראל דר בחצר אחרת‪:‬‬ ‫ברה''ר ומפסידנא ואפילו אי מפתח וחות שרי והוא שאי לו כלו על אותו יי‬
‫‪ 16‬ה''ג ‪ .Â˙Â˘¯· È¯Î Ï˘ ÂÈÈ‬א היי של גוי^ וטהרו ישראל ונתנו ברשות‬ ‫כגו שכתב לו התקבלתי ממ) כדאמרינ לקמ באיד) בבא‪:‬‬
‫הגוי^ עצמו וישראל דר באותה חצר מותר והוא שמפתח וחות ביד ישראל אבל‬ ‫‪ .'ÂÎ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ˘''¯ 5‬מפרש בגמרא‪:‬‬
‫אי מפתח וחות בידו אע''פ שישראל דר באותה חצר אסור כיו שהיי שלו‬ ‫‪ .¯˙ÂÓ 'ÂÎ ^È¯Î Ï˘ ÂÈÈ ¯‰ËÓ‰ 6‬א בית פתוח לרשות הרבי כדפרי' לעיל‪:‬‬
‫דלא מרתת כולי האי‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ ‰ˆÂ¯ Ì‡ Ï·‡ 7‬שהיי נעשה לו משכו הואיל ויש לו מלוה על היי אסור‬
‫‪ .Â„È· Ì˙ÂÁÂ Á˙ÙÓ ÔÈ‡˘ Ù''Ú‡ È˙ 17‬כיו דישראל דר באותה חצר כשומר‬ ‫דלא מירתת דסבר אי חזו לא מפסידנא דכי תבע לי אמינא דידי הוא‪:‬‬
‫היוצא ונכנס דמי דאמרינ במתני' שמותר‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÏÎÂ¯ :'Ó‚ 8‬מוכרי בשמי וישראלי ה עוברי מעיר לעיר ומירתת גוי^‬
‫‪ .ÔÈˆÈ˜Ï ‡·‰ ‰ÂÓÓ ‡·È˘ „Ú Â‡ 18‬שיהא שומר ממונה לשמרו אבל הול)‬ ‫דלמא חזו לי דר) רשות הרבי‪:‬‬
‫ויוצא ויש לו שעה קבועה לבא או עד שיבא כלומר עד שיהא ממונה עליה‬ ‫‪ .ÁÈ¯·Â ÌÈ˙Ï„ 9‬שאי נכנסי בה אלא ברשות וכ''ע ידעי כי עיילי בה ומצי‬
‫שיתיירא זה מביאתו ולקמ פרי) הבא לקיצי גריעותא הוא‪:‬‬ ‫למיק עלה ההיא שעתא‪:‬‬
‫‪ .‡ÙÈÒ„ ‡˘È¯‡ 19‬יי של גוי ברשותו~ וישראל דר באותה חצר דקאמר ר''מ‬ ‫‪ .ÈÓ„ ¯''‰¯Î ÔÂÏÁÂ 10‬אפילו בית פתוח לחצר וחלו פתוח לחצר ברה''ר כנגד‬
‫מותר והוא שמפתח וחות בידו ואתו רבנ למיסריה‪:‬‬ ‫פתח הבית כמא דפתוח לרה''ר דמי לשו אחר חלו של ישראל פתוח כנגד‬
‫‪ .'ÂÎ ‡˙Ï ÔÁÂÈ È·¯ ‰ÈÏ ¯Ó‡‰Â 20‬אלמא פשיטא ליה לרבי יוחנ כי האי גוונא‬ ‫פתח הבית כרה''ר דמי וכ עיקר‪:‬‬
‫לקולא הוא דבעינ למיזל‪:‬‬ ‫‪ 11‬דר) אשפה לעמוד בני אד עליה‪:‬‬

‫קנב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק רביעי‬ ‫רבי ישמעאל‬ ‫דף סא‪:‬‬
‫דבי פרזק רופילא אותיבו חמרא גבי אריסייהו‪,‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬
‫דקאמר ˙‡ ˜‪ ‡Ó‬‬
‫סבור רבנ קמיה ד¯·‡ למימר‪:‬‬ ‫בחצר אחרת מותר‪,‬‬
‫כי חיישינ לגומלי ‬ ‫והוא שמפתח וחות בידו;‬
‫הני מילי היכא דקא מותיב האי גבי האי‪,‬‬ ‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪:‬‬
‫אבל הכא ‬ ‫לעול אסור‪,‬‬
‫כיו דאריסיה לאו דרכיה לאותוביה בי פרזק רופילא ‬
‫‪11‬‬
‫עד שיהא שומר יושב ומשמר‪,‬‬
‫לגומלי לא חיישינ;‬ ‫או עד שיבא ממונה הבא לקיצי‪.‬‬
‫אמר להו ¯·‡‪:‬‬ ‫ממונה בא לקיצי גריעותא הוא!?‬
‫‪2‬‬
‫אדרבה!‬ ‫אלא‪,‬‬
‫אפילו למא דאמר‪ :‬לא חיישינ לגומלי ‬ ‫עד שיבא ממונה שאינו בא לקיצי‪.‬‬
‫הני מילי היכא דלא מירתת מיניה;‬
‫אבל הכא ‬
‫כיו דמירתת מיניה ‬ ‫רבי שמעון בן אלעזר אומר‪:‬‬
‫מחפי עליה זכותא‪.‬‬ ‫כלרנא רשות גויםרנב אחת היא‪.‬‬
‫ההוא כרכא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל‪,‬‬ ‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬להקל או להחמיר?‬
‫‪3‬‬
‫אשתכח גוירנט דהוה קאי ביני דני‪,‬‬ ‫¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ‪ :È¯ÈÚÊ‬להקל;‬

‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ‪ :È¯ÈÚÊ‬להחמיר‪.‬‬
‫א נתפס עליו כגנב חמרא שרי‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫רס‬
‫ואי לא אסיר‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ‪ :È¯ÈÚÊ‬להקל‪.‬‬
‫והכי קאמר ˙‡ ˜‪ ‡Ó‬‬
‫הדרן עלך רבי ישמעאל‬ ‫כש שברשותו אסור ‬
‫כ) ברשות גוירנג אחר נמי אסור‪,‬‬
‫וחיישינ לגומלי;‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אומר‪:‬‬
‫במה דברי אמורי? ברשותו‪,‬‬
‫אבל ברשות גוירנד אחר מותר‪,‬‬
‫ולא חיישינ לגומלי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ‪ :È¯ÈÚÊ‬להחמיר‪.‬‬

‫והכי קאמר ˙‡ ˜‪ ‡Ó‬‬
‫במה דברי אמורי? ברשותו‪,‬‬
‫אבל ברשות גוירנה אחר מותר‪,‬‬
‫ולא חיישינ לגומלי;‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬אומר‪:‬‬
‫כל רשות גוירנו אחת היא‪.‬‬
‫רנז‬
‫תניא כוותיה ד¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ‪:È¯ÈÚÊ‬‬
‫אמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫‪5‬‬
‫כל רשות גוירנח אחת היא מפני הרמאי‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡˘È¯„ ‡ÙÈÒ‡ ‡Ï‡ 1‬היכא דיי של ישראל הוא וקתני ישראל דר בחצר אחרת‬
‫מותר והוא שמפתח וחות בידו דכיו דיי דישראל הוא מירתת גוי^ לזיי שמא‬
‫ירגיש בו ישראל הדר בחצר אחרת‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ .‡Â‰ ‡˙ÂÚÈ¯‚ 2‬דכיו דיש לו שעה קבועה לביאתו לא מירתת גוי‪^:‬‬
‫‪ .¯ÈÓÁ‰Ï Â‡ Ï˜‰Ï 3‬להקל דקאמר ת''ק בעיר שכולה גוי'^ אסור להניחו בבית‬
‫הנכרי שהוא בעליו והוא הדי בבית נכרי^ אחר וקאמר רבי שמעו ב אלעזר וכי‬
‫‪ .˜Ê¯Ù 7‬ש האיש‪:‬‬ ‫כל רשות גוי^ אחת היא בתמיה כלומר הואיל ואינו בבית בעליו מותר דהאי‬
‫‪ .‡ÏÈÙÂ¯ 8‬שני למל)‪:‬‬ ‫גוי^ מירתת או להחמיר קאמר ובניחותא איתמר דתנא קמא דוקא בבית בעליו‬
‫‪ .‡¯ÓÁ Â·È˙Â‡ 9‬יי כשר דזבני ישראל באשראי‪:‬‬ ‫קאמר ואתא רבי שמעו ב אלעזר למימר הוא הדי בבית הנכרי^ אחר דחיישינ‬
‫‪ .Â‰ÈÈÒÈ¯‡ È·‚ 10‬גוי'^ כמות אריסא מירתת ממריה ואי נמי נגע מסהיד עליה‬ ‫לגומלי אע''ג דהאי גוי^ שהבית שלו ייחד לו קר זוית לישראל ולא נגע דנתפס‬
‫דלא נגע‪:‬‬ ‫עליו כגנב חיישינ דלמא שביק ליה לגוי^ חבירו בעל היי דלא מירתת לנסוכי‬
‫‪ .‡Î¯Î 11‬כר)‪:‬‬ ‫כי היכי דהדר ישראל וזבי מהאי גוי^ זימנא אחרינא ומפקיד ליה גבי ההוא‬
‫‪ .·‚Î ÂÈÏÚ ÒÙ˙ Ì‡ 12‬א גוי^ חלש הוא ויש אימת שופטי העיר עליו וא‬ ‫דלישבוק ליה לנסוכי‪:‬‬
‫ימצאוהו נוגע נתפס עליו כגנב‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÏÓÂ‚Ï 4‬הנח לי ואגמול ל) כיוצא בזו‪:‬‬
‫‪ .È¯˘ ‡¯ÓÁ 13‬בשתיה‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ ¯ÊÚÏ‡ Ô· ÔÂÚÓ˘ È·¯ 5‬ואחת היא דמתניתי אתמוהי מתמה‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ ‡Ï È‡Â 14‬א בהנאה דודאי נגע‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ‡Ó¯‰ ÈÙÓ 6‬גומלי זה לזה‪:‬‬

‫קנג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סב‪:‬‬
‫החמרי שהיו עושי מלאכה בפירות שביעית ‬ ‫פרק חמישי ‪ -‬השוכר את הפועל‬
‫שכר שביעית;‬
‫מאי שכר שביעית?‬ ‫סב‪ .‬משנה ‪:‬‬
‫)א( *‬
‫אילימא דיהבינ להו שכר מפירות שביעית‪,‬‬
‫נמצא זה פורע חובו מפירות שביעית‪,‬‬ ‫השוכר את הפועל לעשות עמו ביי נס) ‬ ‫‪1‬‬
‫והתורה אמרה‪:‬‬ ‫שכרו אסור‪.‬‬

‫"לְ ָא ְכלָ ה" )ויקרא כה‪,‬ו(‪ ,‬ולא לסחורה!‬ ‫שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫ואלא דקדוש שכר בקדושת שביעית‪,‬‬ ‫א על פי שאמר לו‪:‬‬

‫ומי קדוש?‬ ‫העבר לי חבית של יי נס) ממקו למקו ‬
‫ז‬
‫והתנ )ש(‪:‬‬ ‫שכרו מותר‪.‬‬
‫האומר לפועל‪:‬‬ ‫השוכר את החמור להביא עליה יי נס) ‬
‫היל) דינר זה ולקטח לי ירק היו ‬
‫‪7‬‬
‫שכרה אסור;‬
‫שכרו מותר;‬ ‫שכרה לישב עליה‪,‬‬
‫ט‬
‫לקט לי בו ירק היו ‬ ‫א על פי שהניחא לגינו עליה ‬
‫שכרו אסור!?‬ ‫שכרה מותר‪.‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫לעול יהבינ ליה שכר מפירות שביעית‪,‬‬ ‫מאי טעמא שכרו אסור?‬
‫ודקא קשיא ל) ‬ ‫אילימא הואיל ויי נס) אסור בהנאה‪,‬‬
‫"לְ ָא ְכלָ ה" )ויקרא כה‪,‬ו(‪ ,‬ולא לסחורה ‬ ‫שכרו נמי אסור;‬
‫דיהביה ניהליה בצד היתר‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫הרי ערלה וכלאי הכר דאסורי בהנאה‪,‬‬
‫כדתנ )מעשר שני ג‪:‬א(‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫ותנ )קידושי ב‪:‬ט(‪:‬‬
‫סב‪ :‬לא יאמר אד לחבירו‪* :‬‬ ‫‪3‬‬
‫מכר וקידש בדמיה מקודשת!?‬
‫העלה לי פירות הללו לירושלי לחלק;‬
‫‪10‬‬
‫אבל אומר לו‪:‬‬ ‫אלא‪,‬‬

‫ב‬
‫הואיל ותופס את דמיו כעבודה זרה‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫העל לאוכל ולשתות בירושלי;‬ ‫והרי שביעית דתופסת את דמיה‪,‬‬

‫ונותני זה לזה מתנה של חנ‪.‬‬ ‫ותנ )שביעית ח‪:‬ד(‪:‬‬
‫האומר לפועל‪:‬‬
‫ו¯·‡ אמר‪:‬‬ ‫ג‬
‫היל) דינר זה ולקט לי ירק היו ‬
‫לעול דקדוש בקדושת שביעית‪,‬‬ ‫ד‬
‫שכרו מותר;‬
‫ודקא קשיא ל) פועל ‬ ‫ה‬
‫פועל דלא נפיש אגריה לא קנסוהו רבנ‪,‬‬ ‫לקט לי בו ירק היו ‬ ‫‪5‬‬
‫ו‬
‫חמרי דנפיש אגרייהו קנסו רבנ בהו‪.‬‬ ‫שכרו אסור!?‬ ‫‪6‬‬
‫ומתניתי!?‬ ‫‪11‬‬ ‫אמר ¯·‪ Â‰·‡ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬

‫חומרא דיי נס) שאני‪.‬‬ ‫קנס הוא שקנסו חכמי בחמרי וביי נס)‪.‬‬
‫יי נס)‪.‬‬
‫איבעיא להו‪:‬‬ ‫הא דאמר‪.‬‬
‫שכרו לסת יינ‪,‬‬
‫מהו?‬ ‫חמרי‪.‬‬
‫מי אמרינ ‬ ‫מאי היא?‬
‫כיו דאיסורא חמור כדיי נס) ‬‫‪12‬‬ ‫דתניא‪:‬‬
‫שכרו נמי אסור;‬
‫רש"י‬
‫הואיל וטומאתו קיל א שכרו נמי קיל?‬
‫‪1‬‬
‫‪ .¯ÎÂ˘‰ :'È˙Ó .ÏÚÂÙ‰ ˙‡ ¯ÎÂ˘‰ - È˘ÈÓÁ ˜¯Ù 1‬גוי^ ששכר את‬

‫ישראל לעשות עמו מלאכה ביי נס) להריקו מכלי אל כלי או להעביר חבית‬
‫רש"י‬
‫ממקו למקו וביי נס) ממש קאמר שנתנס) לעבודה זרה^ וסת יינ מיבעיא‬
‫ל בגמרא‪:‬‬
‫‪ .˜¯È ÈÏ ËÂ˜Ï 7‬לשו שכירות הוא ולא לשו מכר ואי לו דמי שיתפסו‬ ‫‪ .˙¯Á‡ ‰Î‡ÏÓ ÂÓÚ ˙Â˘ÚÏ Â¯Î˘ 2‬כל שכרו מותר דא על גב דאגרא דיהיב‬
‫בקדושת שביעית‪:‬‬ ‫לא משו מלאכה אחרת היא ובגמרא מפרש לה שפיר‪:‬‬
‫‪ .¯˙È‰ „ˆ 8‬מתנת חנ‪:‬‬ ‫‪ .˙˘„Â˜Ó :'Ó‚ 3‬אלמא איסורי הנאה דמיה מותרי וכל שכ שכר פעולתו‪:‬‬
‫‪ .Ô˙„Î 9‬גבי מעשר שני‪:‬‬ ‫‪ .‰¯Ê 'Â·ÚÎ ÂÈÓ„ ˙‡ ÒÙÂ˙Â ÏÈ‡Â‰ ‡Ï‡ 4‬דכיו דנתנס) לעבוד' זרה^ הרי היא‬
‫‪ .˜ÏÁÏ 10‬שתטול ש חלק בה דאסור לפרוע חובו ממעשר שני ואע''ג שג‬ ‫כעבוד' זרה^ דדמיה אסורי כדאמר )לעיל נד‪ (:‬כל שאתה מהיה הימנו הרי הוא‬
‫זה אוכלו בירושלי‪:‬‬ ‫כמוהו וכי היכי דדמיו אסורי שכר פעולתו נמי אסור‪:‬‬
‫‪ .'È˙ÓÂ 11‬דיי נס) דקניס נמי פועל דלא נפיש אגריה חומרא דיי נס) שאני‪:‬‬ ‫‪ .Â· ÈÏ ËÂ˜Ï 5‬לשו מכר הוא דמשמע לקוט לי שוויו ירק‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÓÁ ‰È¯ÂÒÈ‡„ 12‬דאסור בהנאה כיי נס) ממש‪:‬‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ Â¯Î˘ 6‬לשהותו אחר זמ הביעור אלא מתבער בשביעית‪:‬‬

‫קנד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סג‪.‬‬
‫ותו ‬
‫בא עליה ולא נת לה‪,‬‬ ‫תא שמע‪:‬‬
‫הא לא יהיב לה ולא מידי‪,‬‬ ‫דההוא גברא דאגר ארביה לסת יינ‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫וכיו דלא נת לה מאי אתננה מותר!?‬ ‫יהבו ליה חיטי באגרא‪,‬‬
‫אלא הכי קאמר ‬ ‫‪14‬‬
‫אתא לקמיה ד¯· ‪,‡„ÒÁ‬‬
‫נת לה ואחר כ) בא עליה‪,‬‬ ‫אמר ליה‪:‬‬
‫י‬
‫או בא עליה ואחר כ) נת לה ‬ ‫‪15‬‬
‫זיל קלינהו וקברינהו בי קברי ולימא ליה ‬
‫‪3‬‬
‫אתננה מותר‪.‬‬ ‫בדרינהו‪.‬‬

‫אתו בהו לידי תקלה‪.‬‬
‫נת לה ואחר כ) בא עליה‪.‬‬ ‫וליקלינהו וליבדרינהו!?‬
‫‪4‬‬
‫לכי בא עליה * ליחול עלה איסור אתנ למפרע!?‬

‫‪16‬‬
‫סג‪.‬‬
‫דלמא מזבלי בהו‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫אמר ¯·‪¯ÊÚÏ‡ È‬יב כשקדמה והקריבתו‪.‬‬

‫ולקברינהו בעינייהו‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫היכי דמי?‬ ‫יא‬

‫מי לא תניא‪:‬‬
‫אי דאמר לה קני לי) מעכשיו‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫אחד אב שנסקל בה‪ ,‬ואחד ע‪ 3‬שנתלה עליו‪,‬‬
‫פשיטא דשרי‪,‬‬ ‫ואחד סיי שנהרג בו‪ ,‬ואחד סודר שנחנק בו ‬
‫דהא ליתיה בשעת ביאה‪,‬‬ ‫כול נקברי עמו!?‬ ‫‪7‬‬
‫ומתנה בעלמא הוא דיהיב לה!‬ ‫הת דקא קברי בבי דינא‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫ואי דלא אמר לה קני לי) מעכשיו‪,‬‬ ‫מוכחא מילתא דהרוגי בית די נינהו‪,‬‬
‫היכי מצי מקרבה?‬ ‫הכא לא מוכחא מילתא‪,‬‬
‫יתו ק ֶֹד ׁש" )ויקרא כז‪,‬יד( אמר רחמנא‪,‬‬
‫יש ִ ּכי י ְַק ִ ּד ׁש ֶאת ּ ֵב ֹ‬
‫"וְ ִא ׁ‬ ‫אימר אינש גנב ואייתי קברא הכא‪.‬‬
‫מה ביתו ברשותו‪,‬‬
‫א כל ברשותו!?‬ ‫„·‪ È‡È È·¯ È‬יזפי פירי שביעית מעניי‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫אלא‪,‬‬ ‫ופרעו להו בשמינית‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫דאמר לה ‬ ‫אתו אמרו ליה ל¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬

‫להוי גבי) עד שעת ביאה‪,‬‬ ‫אמר להו‪:‬‬
‫ואי מיצטרי) לי) קני מעכשיו‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫יאות ה עבדי;‬ ‫‪11‬‬
‫וכנגד באתנ מותר‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫בעי ¯· ‪:‡ÈÚ˘Â‰‬‬ ‫דתניא‪:‬‬

‫קדמה והקדישתו‪,‬‬ ‫נת לה ולא בא עליה‪ ,‬בא עליה ולא נת לה ‬ ‫‪13‬‬
‫מהו?‬ ‫אתננה מותר‪.‬‬

‫כיו דאמר מר‪:‬‬ ‫‪19‬‬
‫אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט ‬ ‫נת לה ולא בא עליה‪.‬‬

‫כמא דאקריבתיה דמי;‬ ‫פשיטא!‬
‫או דלמא ‬ ‫כיו דלא בא עליה ‬
‫השתא מיהא הא קאי ואיתיה בעיניה?‬ ‫מתנה בעלמא הוא דיהיב לה!‬
‫יג‬
‫ותפשוט מדאמר ¯·‪,¯ÊÚÏ‡ È‬‬
‫יד‬
‫דאמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬ ‫רש"י‬
‫שקדמה והקריבתו;‬ ‫‪ .ÏÈ˜ Ô˙‡ÓÂË„ 1‬כדאמרינ באי מעמידי )לעיל ל‪ (:‬שלש יינות ה יי נס) אסור‬
‫דוקא הקריבתו‪,‬‬ ‫בהנאה ומטמא טומאה חמורה בכזית סת יינ אסור בהנאה ומטמא טומאת‬
‫אבל הקדישתו לא!‬ ‫משקי ברביעית‪:‬‬
‫‪ .‰È·¯‡ 2‬ספינתו‪:‬‬
‫ד¯·‪¯ÊÚÏ‡ È‬טו גופיה קא מיבעיא ליה מאי?‬ ‫‪ .È¯·È˜ È· 3‬בית הקברות‪:‬‬
‫מיפשט פשיטא ליה ל¯·‪¯ÊÚÏ‡ È‬טז דהקריבתו דוקא‪,‬‬ ‫‪ .Â‰È¯„·ÈÏ 4‬יפזר כמות שה ל''ל לשרפ‪:‬‬
‫אבל הקדישתו לא‪,‬‬ ‫‪ .Â‰· Â˙‡ 5‬אינשי לידי תקלה דהדרי ומלקטי להו‪:‬‬
‫דהא איתיה בשעת ביאה;‬ ‫‪ .Â‰È¯·˜ÏÂ 6‬הכי בעינייהו‪:‬‬
‫‪ .ÂÓÚ ÔÈ¯·˜ ÔÏÂÎ 7‬דכתיב לא תלי נבלתו על הע‪ 3‬כי קבור תקברנו א הע‪3‬‬
‫במשמע והכי אמרינ בפרק נגמר הדי ע‪ 3‬שומע אני בי תלוש בי מחובר ת''ל‬
‫כי קבור תקברנו מי שאינו מחוסר אלא קבורה יצא זה שמחוסר קבורה ותלישה‬
‫רש"י‬
‫אלמא ע‪ 3‬גופיה איסורי הנאה וקברי ליה בעיניה ולא חיישינ לתקלה‪:‬‬
‫‪ .‡È„ È·· È¯·˜„ ÔÂÈÎ Ì˙‰ È‡˘ 8‬בבית הקברות המתוקני בבית די מוכחא‬
‫‪ .‰ÈÏÚ ‡· ‡ÏÂ ‰Ï Ô˙ ˜''‰ ‡Ï‡ 14‬עכשיו אלא לאחר זמ‪:‬‬ ‫מילתא לכל מא דמשכח להו הת ידע דמהרוגי ב''ד הוו ופירש‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÏÚ ‡· Â‡ 15‬ולא נת לה עכשיו אלא לאחר זמ‪:‬‬ ‫‪ .˙ÈÚÈ·˘ È¯ÈÙ ÈÙÊÈ 9‬קוד זמ הביעור‪:‬‬
‫‪ .Ú¯ÙÓÏ Ô˙‡ ¯ÂÒÈ‡ ‰ÈÏÚ ÏÂÁÈÏ 16‬שהרי מתחלה ע''מ ביאה נתנו לה‪:‬‬ ‫‪ .˙ÈÈÓ˘· Â‰Ï ÈÚ¯ÙÂ 10‬אשתכח דאכלי עניי בשמינית אחר הביעור חליפי‬
‫‪ .ÂÈ˘ÎÚÓ È˜ 17‬קוד ביאה פשיטא דמותר דאע''ג דע''מ ביאה יהביה ניהלה‬ ‫פירות שביעית‪:‬‬
‫כיו דמקמי ביאה יהביה ניהלה לאו שכר ביאה הוא‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ„·Ú Ô‰ ˙Â‡È 11‬כיו דההיא שעתא לא הוו הנ) בעי ולא איחלופי הני בהני‬
‫‪ .ÂÈ˘ÎÚÓ È˜ ÍÈÏ ÍÈ¯ËˆÓ È‡Â 18‬הלכ) איצטרי) מתני' לאשמועינ דאע''ג‬ ‫לאו חליפי נינהו ולא חיילא קדושת שביעית עלייהו‪:‬‬
‫דאמר לה לא ניקני ל) עד שעת ביאה כיו דהדר אמר לה אי מצטרי) לי) קני‬ ‫‪ .Ô˙‡· Â„‚ÎÂ 12‬בא עליה ואח''כ נת לה אתננה מותר להקרבה דכיו דלאו‬
‫מעכשיו הויה לה מתנת חנ כי שקלתיה ואקריבתיה‪:‬‬ ‫בשעת ביאה יהביה ניהליה כי הדר יהב לה ההוא טלה מתנה בעלמא הוא‪:‬‬
‫‪) .¯Ó ¯Ó‡„ ÔÂÈÎ 19‬בתוספתא( דקידושי בפ''ק )כח‪:(:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ ‰ÈÏÚ ‡· ‡ÏÂ ‰Ï Ô˙ 13‬מפרש ואזיל‪:‬‬

‫קנה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סג‪:‬‬
‫צאו ואכלו ואני פורע‪ ,‬צאו ושתו ואני פורע‪,‬‬

‫‪11‬‬
‫חושש משו שביעית‪ ,‬ומשו מעשר‪,‬‬ ‫הקריבתו פשיטא ליה‪,‬‬
‫ומשו יי נס);‬ ‫והקדישתו מספקא ליה?‬
‫אלמא ‬ ‫תיקו‪.‬‬
‫כי קא פרע דמי איסור קא פרע;‬
‫הכא נמי ‬ ‫בא עליה ואחר כ) נת לה ‬
‫כי קא פרע דמי איסורא קא פרע!?‬ ‫אתננה מותר‪.‬‬
‫תרגמה ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬ ‫ורמינהי‪:‬‬
‫בחנוני המקיפו‪ ,‬דמשתעבד ליה‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫בא עליה ואחר כ) נת לה‪,‬‬
‫דכיו דאורחיה לאקופי קני ליה דינר גביה‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫אפילו מכא עד שלש שני ‬
‫אתננה אסור!?‬
‫אבל חנוני שאי מקיפו מאי? מותר‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬אמר ¯· ‪:‡„ÒÁ‬‬
‫אי הכי ‬ ‫‪15‬‬ ‫לא קשיא‪,‬‬
‫אדתני‪:‬‬ ‫‪16‬‬ ‫הא דאמר‪ :‬התבעלי לי בטלה זה‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫צאו ואכלו בדינר זה‪ ,‬צאו ושתו בדינר זה;‬ ‫הא דאמר‪ :‬לה התבעלי בטלה סת‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ליפלוג וליתני בדידה‪:‬‬ ‫‪17‬‬

‫וכי אמר לה‪ :‬בטלה זה מאי הוי?‬
‫במה דברי אמורי? בחנוני המקיפו דמשתעבד ליה‪,‬‬ ‫הא מחסר משיכה!?‬
‫אבל חנוני שאי מקיפו מותר!‬ ‫יז‬
‫בזונה גויה‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫ועוד ‬ ‫‪18‬‬
‫דלא קניא במשיכה‪.‬‬
‫חנוני שאי מקיפו מי לא משתעבד?‬
‫‪19‬‬
‫והאמר ¯·‡‪:‬‬ ‫‪20‬‬
‫לעול בזונה ישראלית‪,‬‬
‫האומר לחבירו ת מנה לפלוני ויקנו כל נכסאי ל) ‬ ‫וכגו דקאי בחצירה‪.‬‬
‫קנה מדי ערב!?‬ ‫‪22‬‬ ‫‪21‬‬
‫אי דקאי בחצירה ‬

‫אלא אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫‪23‬‬
‫בא עליה ואחר כ) נת לה‪,‬‬
‫לא שנא מקיפו‪ ,‬ולא שנא שאי מקיפו‪,‬‬ ‫הא קניא לה!?‬ ‫‪4‬‬
‫א על גב דמשעבד ליה‪,‬‬ ‫‪24‬‬

‫כיו דלא מייחד שיעבודיה לא מיתסר‪.‬‬ ‫‪25‬‬
‫דשויה ניהלה אפותיקי‪,‬‬
‫יח‬
‫אי הכי ‬ ‫דאמר לה‪:‬‬
‫אמאי חושש משו שביעית!?‬ ‫אי מייתינא לי) זוזי מכא עד יו פלוני ‬
‫מוטב‪,‬‬
‫ואי לא שקליה באתנני)‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .Ú¯ÂÙ È‡Â 11‬הוי איהו לוקח האיסור ומאכילו דהשתא לא סליק נפשיה מינייהו‬
‫מתיב ¯· ˘˘˙‪:‬‬ ‫‪6‬‬
‫בפריטי‪:‬‬ ‫אומר אד לחמריו ולפועליו‪:‬‬

‫‪ .ÂÙÈ˜Ó‰ 12‬שרגיל אצלו בהקפה‪:‬‬ ‫לכו ואכלו בדינר זה‪ ,‬צאו ושתו בדינר זה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪ .‰ÈÏ „·Ú˘Ó„ 13‬האי בעל הבית משעתא דיהיב חנוני פירי והוי כנות מיד ליד‪:‬‬ ‫ואינו חושש *‬ ‫סג‪:‬‬
‫‪ .‰È·‚ ¯È„ ‰ÈÏ È˜ 14‬חנוני סמי) על זה שכבר הכיר בו שכל מקו שישנו‬
‫הדינר קנוי לו לחנוני הלכ) חליפי נינהו אבל הנ) דבי ר' ינאי כיו דהנ) עניי‬ ‫לא משו שביעית‪ ,‬ולא משו מעשר‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬
‫דמוזפי להו פירי לאו חנוני הרגיל להקיפ נינהו לא סמכא דעתיה כולי האי ולא‬ ‫ולא משו יי נס)‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫משתעבד להו דבי ר' ינאי הלכ) כי פרע לאחר זמ לאו חליפי שביעית נינהו‪:‬‬ ‫וא אמר לה‪:‬‬
‫‪ .ÈÎ‰ È‡ 15‬דטעמא משו מקיפו הוא אבל אי מקיפו שרי‪:‬‬
‫‪ .È˙„‡ 16‬רישא דמהדר תנא בתר היתרא ולא אשכח אלא בצאו ואכלו בדינר זה‬
‫דסליק מינייהו נפשיה בפריטי‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .È˙ÏÂ ‚ÂÏÙÈÏ 17‬היתרא אפי' בדלא סליק וכגו צאו ואכלו ואני פורע ובחנוני‬
‫שאי מקיפו דלא משתעבד ליה האי בעל הבית מידי וכ''ש היכי דנסתלק לגמרי‪:‬‬
‫‪ .ÂÙÈ˜Ó ÔÈ‡˘ ÈÂÁ Â˙Â 18‬אי יהיב לשלוחיה דבעל הבית‪:‬‬ ‫‪ .‰Ê ‰ÏË· 1‬כל כמה דיהיב לה הוי אתנ דמהשתא קניתיה‪:‬‬
‫‪ .„·Ú˙˘Ó ‡Ï ÈÓ 19‬ליה בעל הבית מהשתא דקא שרית להו לדבי ר' ינאי משו‬ ‫‪ .Ì˙Ò ‰ÏË· 2‬כי יהיב לה לאחר זמ לאו אתנ הוא דהשתא הוא דקנייה )ליה(‪:‬‬
‫האי טעמא‪:‬‬ ‫‪ ^.ÈÂ‚ 3‬לאו בר משיכה דכי כתיבא משיכה בישראל כתיבא או קנה מיד עמית)‪:‬‬
‫‪ .ÍÏ È‡ÒÎ Â˜ÈÂ ÈÂÏÙÏ ‰Ó Ô˙ Â¯È·ÁÏ ¯ÓÂ‡‰ ‡·¯ ¯Ó‡‰Â 20‬באותו מנה‬ ‫‪ .(‰ÈÏ) ‰ÈÈ˜ ‡‰ 4‬מהשתא קוד ביאה והיכי קרי ליה בא עליה ואח''כ נת‬
‫ונת‪:‬‬ ‫לה‪:‬‬
‫‪ .‰˜ 21‬הלוקח את נכסיו של זה ואע''ג דלא מטא הנאת האי מנה לידיה‪:‬‬ ‫‪ .‰ÈÏ˜˘ ‡Ï È‡Â 5‬ביו פלוני באתנני) הלכ) בא עליה ואח''כ נת לה הוא‬
‫‪ .·¯Ú ÔÈ„Ó 22‬מההוא דינר דמחייב ערב לשלומי ואע''ג דלא מטי הנאה לידיה‬ ‫ומיהו הואיל ומשעת ביאה שוויה אפותיקי ועמד בחצירה חייל עליה אתנ‪:‬‬
‫והאי נמי לא שנא אלמא אע''ג דלאו חנוני המקיפו הוא כי יהיב ליה לשלוחיה‬ ‫‪ .˙˘˘ ·¯ ·È˙Ó 6‬לר' ינאי‪:‬‬
‫משתעבד ליה האי‪:‬‬ ‫‪ .ÂÈ¯ÓÁÏÂ ÂÈÏÚÂÙÏ 7‬גוי^ או עמי האר‪:3‬‬
‫‪ .‡·¯ ¯Ó‡ ‡Ï‡ 23‬לא תיתני טעמא דברייתא משו שיעבודא ובמקיפו דאפילו‬ ‫‪ .˙ÈÚÈ·˘ ÌÂ˘Ó ‡Ï 8‬שמא יקחו בו פירות שביעית מ החשוד למכר ותניא‬
‫אי מקיפו איכא שיעבודא ומיהו לדבי ר' ינאי לא תקשי דבי מקיפו בי אי‬ ‫במס' סוכה )לט‪ (.‬אי מוסרי דמי פירות שביעית לע האר‪ 3‬יותר מג' סעודות‪:‬‬
‫מקיפו‪:‬‬ ‫‪ .¯˘ÚÓ ÌÂ˘Ó ‡ÏÂ 9‬דא עמי האר‪ 3‬ה ויקחו שאינו מעושר ונמצא זה‬
‫‪ .‰ÈÏ È„·Ú˘Ó„ ‚''Ú‡ 24‬נכסיה לשלומי‪:‬‬ ‫מאכילו דהא איהו לא ספי להו מידי אלא פריטי יהב להו‪:‬‬
‫‪ .‰È„Â·ÚÈ˘ „ÁÈÈÓ ‡Ï„ ÔÂÈÎ 25‬שלא ייחד לו מיד מעות לכ) לאו חליפי נינהו‬ ‫‪ .ÍÒ ÔÈÈ ÌÂ˘Ó ‡ÏÂ 10‬א גוי^ ה ונמצא מאכיל יי נס) והרי מזונותיה‬
‫ולא מיתסר‪:‬‬ ‫עליו ונהנה מיי נס)‪:‬‬

‫קנו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סד‪.‬‬
‫סברוה ‬
‫‪12‬‬
‫אמריט ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫‪1‬‬
‫הא מני?‬ ‫כגו שהקדי לו דינר‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫¯·‪ ‡·È˜Ú È‬היא דאמר‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫המקיי בכלאי לוקה‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡‰Î‬‬

‫דתניא‪:‬‬ ‫אמריתה לשמעתא קמיה ד¯· ‪,‡Ú„¯‰Ó „È·Ê‬‬
‫‪15‬‬
‫המנכש והמחפה בכלאי לוקה;‬ ‫‪14‬‬
‫אמר ליה‪ :‬אי הכי ‬
‫¯·‪ ‡·È˜Ú È‬אומר‪ :‬א המקיי;‬ ‫אדתני‪:‬‬
‫מאי טעמיה ד¯·‪?‡·È˜Ú È‬‬ ‫צאו ואכלו‪ ,‬צאו ושתו‪ ,‬ואני פורע;‬
‫‪3‬‬
‫אמר קרא )ויקרא יט‪,‬יט(‪:‬‬ ‫צאו ואכלו‪ ,‬צאו ושתו‪ ,‬ואני מחשב מיבעי ליה!?‬
‫‪4‬‬
‫" ָ ׂש ְד ָך לֹא ִתזְ ַרע ִּכלְ ָאיִ ם"‪,‬‬ ‫אמר ליה‪ :‬תני‪:‬‬
‫אי לי אלא זורע‪,‬‬ ‫צאו ואני מחשב‪.‬‬
‫מקיי מני?‬
‫כא‬
‫תלמוד לומר‪ִּ " :‬כלְ ָאיִ ם ָ ׂש ְד ָך לֹא";‬‫‪16‬‬ ‫¯· ‡˘‪ È‬אמר‪:‬‬
‫ואילו למעוטי תיפלה שרי‪.‬‬ ‫כגו שנטל ונת ביד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫לא‪,‬‬ ‫אמר ליה ¯· ‪ ¯ÓÈÈ‬ל¯· ‡˘‪:È‬‬

‫הא מני?‬ ‫אי הכי ‬
‫¯·‪ Ô‬היא‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אדתני‪:‬‬
‫צאו ואכלו‪ ,‬צאו ושתו‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫אי ¯·‪ Ô‬מאי איריא עוקרי?‬

‫‪18‬‬
‫טלו ואכלו;‬
‫טלו ושתו מיבעי ליה!‬
‫אפילו קיומי נמי שפיר דמי!?‬ ‫אמר ליה‪:‬‬
‫הכא במאי עסקינ?‬ ‫‪19‬‬
‫תני‪:‬‬
‫כגו דקא עביד בחנ‪,‬‬ ‫טלו ואכלו‪ ,‬טלו ושתו‪.‬‬
‫ו¯·‪ ‰„Â‰È È‬היא דאמר‪:‬‬ ‫‪20‬‬
‫לית לה מתנת חנ אסור‪.‬‬ ‫יתיב ¯· ‪ ÔÓÁ‬ו‪ ‡ÏÂÚ‬ו‡·‪,ÈÙÙ ¯· ÈÓÈ‬‬

‫ויתיב ¯·‪ ÈÓ‡ ¯· ‡ÈÈÁ È‬גבייהו‪,‬‬
‫מד¯·‪ ‰„Â‰È È‬נשמע ל¯·‪,‡·È˜Ú È‬‬ ‫‪21‬‬
‫ויתבי וקא מיבעיא להו‪:‬‬
‫לאו אמר ¯·‪:‰„Â‰È È‬‬ ‫שכרו לשבור ביי נס)‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫אסור לית לה מתנת חנ‪,‬‬ ‫מהו?‬ ‫‪8‬‬
‫אבל למעוטי תיפלה שפיר דמי;‬ ‫מי אמרינ‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫ל¯·‪ ‡·È˜Ú È‬נמי‪,‬‬ ‫כיו דרוצה בקיומו אסור;‬

‫א על גב דאמר ¯·‪:‡·È˜Ú È‬‬ ‫או דלמא ‬
‫המקיי בכלאי לוקה‪,‬‬ ‫כל למעוטי תיפלה שפיר דמי?‬
‫למעוטי תיפלה שפיר דמי!‬ ‫אמר ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬
‫ישבור ותבא עליו ברכה‪.‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .ÔÈ¯˜ÂÚ Ï·‡ 11‬להשליכ לאיבוד ואע''ג דרוצה בקיומ שלא יעקרו מאליה עד‬ ‫לימא מסייע ליה‪:‬‬
‫שיעקר הוא‪:‬‬ ‫סד‪ .‬אי עודרי ע הגויכ בכלאי‪,‬‬
‫*‬ ‫‪10‬‬
‫‪ .‰Â¯·Ò 12‬האי דקתני עוקרי‪:‬‬

‫‪ .‰˜ÂÏ ÌÈ‡ÏÎ· ÌÈÈ˜Ó‰ ¯Ó‡„ ‡·È˜Ú '¯Ï ÂÏÈÙ‡ 13‬דא זרע אחר ובא זה‬ ‫אבל עוקרי עמו‪ ,‬כדי למעוטי את התיפלה;‬ ‫‪11‬‬
‫ועשה לה סייג וגדר כדי לקיימ לוקה אלמא אסור להיות רוצה בקיומ‪:‬‬
‫‪ .‰ÙÁÓ‰Â ˘ÎÓ‰ 14‬לאחר זריעת חופה עפר עליה כדר) כל הזורעי‪:‬‬
‫‪ .‰˜ÂÏ 15‬דהיינו נמי זורע דמה דרכו של זורע לצמוחי פירי מכוי הא נמי‬ ‫רש"י‬
‫לצמוחי פירי מכוי‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ‡ÏÎ ‡Ï Ï''˙ 16‬כלאי דהרבעה קא דריש מדסמ) כלאי דלא תרביע גבי‬
‫שדה דרשינ )מו''ק ב‪ (:‬כלאי שד) לא מדלא כתיב בהמת) לא תרביע כלאי‬ ‫‪ 1‬ה''ג והכא אמר רב פפא ולא גרסינ אלא הכא דקתני חושש אמר רב פפא‪:‬‬
‫ולא תזרע שד) כלאי ש''מ שד) לא~ אכלאי דלעיל נמי דרשינ ומשמע‬ ‫‪ .ÂÏ ÌÈ„˜‰˘Î 2‬בעל הבית דינר לחנוני קוד ששלח אצלו דהשתא מדבעל‬
‫דמזהיר הכתוב שלא יהו כלאי בשדה ואילו עוקרי שרי למעוטי תיפלה אע''ג‬ ‫הבית קאכלי ואיסורא דידיה הוא‪:‬‬
‫דרוצה בקיומ עד שיעקר הוא ויטול שכרו‪:‬‬ ‫‪ .Ú¯ÂÙ È‡Â 3‬הא כבר פרע‪:‬‬
‫‪ .‡Â‰ Ô·¯ 17‬דלא איכפת להו אי רוצה בקיומ אבל יי נס) דאסור להיות רוצה‬ ‫‪ .‰ÈÏ ÈÚ·Ó ·˘ÁÓ È‡Â 4‬אני אעשה לו חשבו ממה שהקדמתי לו‪:‬‬
‫בקיומ דישראל מצוה לבטל עבודה זרה^ ותשמישיה אימר ל) דאסור‪:‬‬ ‫‪ .‡˘˘ 5‬מיד החנוני ונת לה דהשתא איהו ספי להו איסורא ולאו משו‬
‫‪ .ÔÈ¯˜ÂÚ ‡È¯È‡ È‡ÓÂ 18‬מדאצטרי) למישרי עוקרי משמע דהא רוצה בקיומ‬ ‫פרעו דלאחר זמ הוא אלא דקננהו במשיכה ואשתכח שלקח יי נס) והשקהו‬
‫דמיעוט תיפלה הוא שרי אבל קיו גמור אסור ואי רבנ אפי' קיו נמי שרי‪:‬‬ ‫לפועליו אבל הנ) דבי רבי ינאי כי שקלי פירי שעת היתר הוא וכי פרעו לאחר‬
‫‪ .‡È‰ Ô·¯ ÌÏÂÚÏ 19‬והאי דאיצטרי) למישרי עוקרי לאו משו איסור רוצה‬ ‫זמ בשעת איסור שביעית לאו חליפי נינהו לאיתפוסי‪:‬‬
‫בקיומו אלא משו איסור מתנת חנ‪:‬‬ ‫‪ .Â‡ˆ 6‬משמע שאינו הול) עמה‪:‬‬
‫‪ .¯Ó‡„ ‡È‰ ‰„Â‰È '¯Â 20‬בפ''ק )לעיל כ‪ (.‬אסור לית לה מתנת חנ ואשמעינ‬ ‫‪ .ÍÒ ÔÈÈ· ¯Â·˘Ï 7‬לשבר חבית ולשפו) את היי‪:‬‬
‫דלמעוטי תיפלה שפיר דמי‪:‬‬ ‫‪ .Â‰Ó 8‬שיהא שכרה מותר‪:‬‬
‫‪ 21‬ומקשינ ונהי נמי דרבי יהודה היא מדרבי יהודה דשרי איסור דידיה גבי‬ ‫‪ .ÔÂÈÎ ÔÈ¯Ó‡ ÈÓ 9‬דישראל זה רוצה בקיומ של חביות האלו שלא ישתברו‬
‫מיעוט תיפלה נשמע לר''ע דשרי נמי איסור קיו משו מיעוט תיפלה וגבי יי‬ ‫עכשיו מאליה עד שישבר הוא ויטול שכר אסור‪:‬‬
‫נס) נמי משו מיעוט תיפלה שרי‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ¯„ÂÚ ÔÈ‡ 10‬אי חופרי‪:‬‬

‫קנז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סד‪:‬‬
‫לד‬
‫תינח עבודה זרה‪,‬‬ ‫ותו לא מידי‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫יי נס) מאי איכא למימר!?‬ ‫‪10‬‬
‫בחרס הדרייני‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫הדור יתבי וקמבעיא להו‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫כב‬
‫דמי עבודה זרה ביד גוי‪,‬‬
‫והלא רוצה בקיומו שלא יגנובו ושלא יאבדו!?‬ ‫מהו?‬
‫אלא אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫כג‬
‫מי תופסת דמיה ביד גוי‪,‬‬
‫ירושת הגר קאמרת?‬ ‫או לא?‬
‫שאני ירושת הגר דאקילו בה רבנ‪,‬‬ ‫אמר להו ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬
‫סד‪ :‬גזירה שמא יחזור לקלקולו‪* .‬‬
‫מסתברא‪,‬‬
‫תניא נמי הכי‪:‬‬ ‫דמי עבודה זרה ביד גויכד מותרי‪,‬‬
‫במה דברי אמורי? שירשו;‬ ‫מדהנהו דאתו לקמיה ד¯·‪,‰Â·‡ ¯· ‰‬‬
‫אבל נשתתפו אסור‪.‬‬ ‫אמר להו‪:‬‬
‫זילו זבינו כל מה דאית לכו‪,‬‬
‫הדור יתבו וקמיבעיא להו‪:‬‬ ‫ותו איתגיירו;‬
‫‪3‬‬
‫גר תושב‪,‬‬ ‫‪12‬‬

‫לה‬
‫מהו שיבטל עבודה זרה?‬ ‫משו דקסבר ‬
‫דפלח מבטיל‪,‬‬ ‫דמי עבודה זרה ביד גויכה מותרי‪.‬‬
‫דלא פלח לא מבטיל;‬ ‫ודלמא שאני הת‪,‬‬
‫או דלמא ‬ ‫דכיו דדעתיה לאיגיורי ודאי בטלה!‬
‫‪4‬‬
‫כל דבר מיניה מבטיל‪ ,‬והאי בר מיניה הוא?‬ ‫אלא מהכא ‬

‫אמר להו ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬ ‫ישראל שהיה נושה בגויכו מנה‪,‬‬
‫מסתברא‪,‬‬ ‫ומכר עבודה זרהכז והביא לו‪,‬‬
‫דפלח מבטיל‪,‬‬ ‫יי נס) והביא לו ‬
‫דלא פלח לא מבטיל‪.‬‬ ‫מותר;‬
‫‪5‬‬
‫אבל א אמר לו‪:‬‬

‫מיתיבי‪:‬‬ ‫המת לי עד שאמכור עבודה זרהכח ואביא ל)‪,‬‬
‫לו‬
‫ישראל שמצא עבודה זרה בשוק‪,‬‬ ‫יי נס) ואביא ל) ‬
‫עד שלא באתה לידו ‬ ‫אסור‪.‬‬
‫אומר לגוילז ומבטלה‪,‬‬ ‫מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא?‬ ‫‪6‬‬
‫משבאתה לידו ‬ ‫אמר ¯· ˘˘˙‪:‬‬

‫לח‬
‫אינו אומר לגוי ומבטלה‪,‬‬ ‫סיפא משו דהוה ליה כי רוצה בקיומו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫מפני שאמרו‪:‬‬
‫נכרי מבטל עבודה זרהלט שלו ושל חבירו‪,‬‬ ‫וכי רוצה בקיומו כי האי גוונא מי אסיר?‬
‫בי עובדה ובי שאי עובדה;‬ ‫והתנ )דמאי ו‪:‬י(‪:‬‬
‫ל‬
‫מאי עובדה‪,‬‬ ‫גר וגויכט שירשו את אביה גוי‪,‬‬
‫ומאי שאינו עובדה?‬ ‫גר יכול לומר לו‪:‬‬
‫מ‬ ‫לא‬
‫אילימא אידי ואידי גוי;‬
‫‪13‬‬
‫טול אתה עבודה זרה ואני מעות‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫היינו שלו ושל חבירו!‬ ‫‪14‬‬

‫טול אתה יי נס) ואני פירות‪.‬‬
‫אלא לאו ‬ ‫ואלב משבאו לרשות הגר ‪ -‬אסור!?‬
‫מא‬
‫עובדה גוי‪,‬‬
‫ומאי שאינו עובדה גר תושב‪,‬‬ ‫אמר ¯·‡ ·¯ ‪:‡ÏÂÚ‬‬
‫ושמע מינה ‬ ‫מתניתי‪,‬‬
‫גר תושב נמי מבטל!?‬ ‫בעבודה זרהלג המתחלקת לפי שבריה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫לא‪,‬‬
‫לעול אימא ל) ‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬ ‫‪ .Â˙Â 1‬ליכא לאקשויי מיניה‪:‬‬

‫‪ .‰È¯·˘ ÈÙÏ ˙˜ÏÁ˙Ó‰‬של זהב או של כס שא תשבר יחלקוה לשברי‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ .‰¯Ê ‰„Â·Ú ÈÓ„ 2‬גוי שמוכר עבוד' זרה^ דמיה מה ה בהנאה‪:‬‬
‫דלא איכפת לגר בשבירתה‪:‬‬ ‫‪ .Â¯ÈÈ‚˙È‡ Â˙Â 3‬בואו והתגיירו דלאחר שתתגיירו אסור למכור לכ עבודה^‬
‫‪ .¯ÓÈÓÏ ‡ÎÈ‡ È‡Ó ÍÒ ÔÈÈ 10‬הא ודאי א ישתבר יאבד וקתני טול אתה יי ואני‬ ‫זרה שבידכ אלמ' כי מזבי ליה בגיותו^ שרי לאתהנויי בה כשהוא גר‪:‬‬
‫פירות‪:‬‬ ‫‪ .Ì„Â˜Ó Â‰Ï ÂÏË· 4‬וגוי מבטל עבודה זרה הילכ) דמיה מותרי דהא בטלה‪^:‬‬
‫‪ .ÈÈÈ¯„‰ Ò¯Á· 11‬דלא איכפת ל דהיי בלוע בתוכו ופולטו כששורהו במי‪:‬‬ ‫‪ .¯˙ÂÓ 5‬אלמא דמי עבודה זרה ביד גוי^ מותר‪:‬‬
‫‪ .·˘Â˙ ¯‚ 12‬אינו עובד עבודה זרה ובר מיניה של גוי~ הוא בכל שאר עבירות‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ ‡˘È¯ ‡˘ È‡Ó 6‬בעיי איפשוט מיהו מתני' היכי מיתרצא‪:‬‬
‫‪ ^.ÈÂ‚ È„È‡Â È„È‡ ‡ÓÈ È‡ 13‬קאמר דזה מבטל יראתו של זה ואע''פ שהמבטל‬ ‫‪ .‰ÓÂÈ˜· ‰ˆÂ¯˘ ÈÙÓ 7‬עד שימכרנה הגוי‪^:‬‬
‫לא עבד את זו מעול כי א שלו הוא עובד‪:‬‬ ‫‪ ^.‰¯Ê ‰„Â·Ú ‰˙‡ ÏÂË 8‬אלמא דגר רוצה בקיומה שלא תשתבר עד שיטול‬
‫‪ 14‬היינו שלו ושל חבירו‪:‬‬ ‫מידו כנגדה מותר‪:‬‬

‫קנח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סה‪.‬‬
‫מב‬
‫לית רשות ולבטל רשות‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫אידי ואידי גוי‪,‬‬
‫וכדתניא‪:‬‬ ‫ודקאמרת ‬
‫מט‬
‫ישראל משומד‪,‬‬ ‫היינו שלו ושל חבירו ‬
‫משמר שבתו בשוק מבטל רשות‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫רישא זה וזה לפעור וזה וזה למרקוליס‪,‬‬‫‪1‬‬
‫שאי משמר שבתו בשוק אי מבטל רשות‪,‬‬ ‫סיפא זה לפעור וזה למרקוליס‪.‬‬
‫מפני שאמרו‪:‬‬
‫ישראל נות רשות ומבטל רשות‪,‬‬‫‪11‬‬
‫מיתיבי‪:‬‬
‫ובגוי נ עד שישכור;‬ ‫איזהו גר תושב?‬
‫כיצד?‬ ‫‪12‬‬
‫כל שקיבל עליו בפני שלשה חברי ‬
‫מג‬
‫‪13‬‬
‫אומר לו‪ :‬רשותי קנויה ל)‪ ,‬רשותי מבוטלת ל) קנה‪,‬‬ ‫שלא לעבוד עבודה זרה‪,‬‬
‫ואי צרי) לזכות‪.‬‬ ‫‪14‬‬
‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫כל שקיבל עליו שבע מצות שקבלו עליה בני נח;‬
‫סה‪ ‰„Â‰È ·¯ .‬שדר ליה קורבנא * לאבידרנא ביו איד‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫נא‬
‫אמר‪ :‬ידענא ביה דלא פלח לעבודה זרה‪.‬‬ ‫‡‪ ÌÈ¯Á‬אומרי‪:‬‬
‫אמר ליה ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬ ‫אלו לא באו לכלל גר תושב;‬ ‫‪2‬‬
‫והתניא‪:‬‬ ‫אלא איזהו גר תושב?‬

‫איזהו גר תושב?‬ ‫זה גר אוכל נבילות‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫כל שקיבל עליו בפני שלשה חברי ‬ ‫שקבל עליו לקיי כל מצות האמורות בתורה‪,‬‬
‫נב‬
‫שלא לעבוד עבודה זרה!?‬ ‫חו‪ 3‬מאיסור נבילות;‬
‫כי תניא ההיא להחיותו‪.‬‬ ‫מייחדי אצלו יי‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫ואי מפקידי אצלו יי ואפילו בעיר שרובה ישראל‪,‬‬

‫והאמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫מד‬
‫אבל מייחדי אצלו יי ואפילו בעיר שרובה גוי‪,‬‬
‫גר תושב שעברו עליו שני עשר חדש ולא מל‪,‬‬ ‫שמנו כיינו;‬
‫נג‬
‫הרי הוא כמי שבאומות!?‬
‫הת כגו שקיבל עליו למול ולא מל‪.‬‬ ‫שמנו כיינו סלקא דעת)?‬ ‫‪5‬‬
‫שמ מי קא הוי יי נס)?‬ ‫‪6‬‬
‫¯·‡ אמטי ליה קורבנא לבר שיש) ביו איד‪,‬‬ ‫אלא יינו כשמנו;‬
‫מה‬
‫אמר‪:‬‬ ‫ולשאר כל דבריו ‬
‫נד‬ ‫מו‬
‫ידענא ביה דלא פלח לעבודה זרה‪.‬‬ ‫הרי הוא כגוי;‬
‫אזל אשכחיה דיתיב עד צואריה בוורדא‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫¯·‪ ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪:‬‬
‫וקיימ זונות ערומות קמיה‪,‬‬ ‫יינו יי נס);‬ ‫‪87‬‬
‫אמר ליה‪ :‬אית לכו כי האי גוונא לעלמא דאתי?‬ ‫ואמרי לה‪:‬‬
‫אמר ליה‪ :‬דיד עדיפא טפי מהאי‪.‬‬ ‫מותר בשתיה;‬
‫אמר ליה‪ :‬טפי מהאי מי הוה?‬ ‫קתני מיהא‪:‬‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫מז‬
‫ולשאר כל דבריו הרי הוא כגוי‪,‬‬
‫אתו איכא עלייכו אימתא דמלכותא‪,‬‬ ‫למאי הלכתא?‬
‫אנ לא תיהוי על אימתא דמלכותא‪.‬‬ ‫מח‬
‫לאו דמבטל עבודה זרה כגוי!?‬
‫אנא מיהא מאי אימתא דמלכותא איכא עלי?‬ ‫אמר ¯· ‪ :˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬לא‪,‬‬
‫עד דיתבי אתא ההוא פריסתקא דמלכא‪,‬‬
‫אמר ליה‪ :‬קו דקבעי ל) מלכא‪.‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .¯ÂÚÙÏ ‰ÊÂ ‰Ê 1‬זה יש לו פעור שלו וזה יש לו פעור שלו ואשמעינ רישא דזה‬
‫רש"י‬
‫מבטל פעורו של חבירו וזה מבטל פעורו של חבירו וסיפא אשמעינ דאפילו זה‬
‫לפעור וזה למרקוליס מבטל זה את של חבירו‪:‬‬
‫‪ .·˘Â˙ ¯‚ ÏÏÎÏ Â‡· ‡Ï ÂÏ‡ 2‬שיהו ישראל מצווי להחיות שהרי א גוי^‬
‫‪ .˙Â˘¯ Ô˙ÈÏ 9‬שאינו יכול לית רשותו לישראל אא''כ שכר ממנו מערב שבת‪:‬‬ ‫גמורי נצטוו על ע"ז^ ועל שאר המצות‪:‬‬
‫‪ .˜Â˘· Â˙·˘ ¯Ó˘Ó 10‬בפרהסיא ואע''פ שהוא משומד^ לחלל שבת בצינעא‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÏÈ· ÏÎÂ‡˘ ÏÎ 3‬ושאר כל המצות מקיי אי מפקידי אצלו יי בביתו‬
‫‪ .˙Â˘¯ Ô˙Â 11‬א היה פתח ביתו פתוח לחצר שישראל דרי בה ושכח ולא‬ ‫לזמ מרובה דאיכא למיחש לאיחלופי ביי שלו שהוא אסור כדקתני סיפא יינ‬
‫עירב עמה מבטל לה את רשותו של חצר וא לא ביטל אסור להוציא מבתיה‬ ‫כשמנ‪:‬‬
‫לחצר דהוה להו מוציאי מרשות המיוחדת לכל אחד לרשות שיש לזה חלק בה‬ ‫‪ .ÔÈÈ ÂÏˆ‡ ÔÈ„ÁÈÈÓ Ï·‡ 4‬ישראל מניח בחנותו עד שיל) כדי מיל או יותר מה‬
‫וחכמי גזרו שלא להוציא מרשותו לרשות חבירו‪:‬‬ ‫שאי כ בגוי דהאי כיו דלא פלח לא נגע ולא מנס) ולמגע גוי^ דאתי מעלמא‬
‫‪ .„ˆÈÎ 12‬ישראל הנות רשות אומר רשותי קנויה ל) וזה נוטלה ממנו ומוציא‬ ‫בביתו לא חיישינ דכיו דאי לו הנאה בכ) אינו מניחו ליגע ולאחלופי בזמ‬
‫לחצר‪:‬‬ ‫מועט ליכא למיחש‪:‬‬
‫‪ .‰˜ 13‬הנוטל באמירה בעלמא בלא מת מעות‪:‬‬ ‫‪ .ÂÈÈÎ ÂÓ˘ 5‬משמע שמנו אסור כיינו ולהחמיר בא‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÎÊÏ ÍÈ¯ˆ ÔÈ‡Â 14‬על ידי קני‪:‬‬ ‫‪ .ÂÈÈ ‡Ï‡ ÍÒ ÈÂ‰ ÈÓ ÂÓ˘Â 6‬מותר בהנאה כשמנו וקוד שהותר השמ‬
‫‪ .‡·¯Â˜ 15‬תשורה‪:‬‬ ‫באכילה קאי אבל בשתיה אסור‪:‬‬
‫‪ .‡¯„È·‡Ï 16‬ש הגוי‪^:‬‬ ‫‪ .ÍÒ ÔÈÈ ÂÈÈ 7‬דאינו מקפיד על מגע גוי‪^:‬‬
‫‪ .‡„¯ÂÂ· 17‬במרח‪ 3‬של וורדי‪:‬‬ ‫‪ ^.ÈÂ‚Î ‡Â‰ È¯‰ 8‬דכיו דלא מל חשוד הוא לכל התורה‪:‬‬

‫קנט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סה‪:‬‬
‫שכרהנה אסור‪.‬‬ ‫כי נפיק ואזיל‪,‬‬

‫הא תו למה לי‪ ,‬היינו רישא!?‬ ‫אמר ליה‪:‬‬
‫סיפא איצטריכא ליה )כא(‪:‬‬ ‫‪10‬‬ ‫עינא דבעי למיחזי לכו בישותא תיפקע‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫שכרה לישב עליה‪,‬‬ ‫אמר ליה ¯·‡‪ :‬אמ‪.‬‬

‫א על פי שהניח לגינונו עליה ‬ ‫פקע עיניה דבר שיש)‪.‬‬
‫שכרו מותר‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:ÈÙÙ‬‬
‫למימרא ‬ ‫איבעי ליה למימרא ליה מהאי קרא )תהלי מה‪,‬י(‪:‬‬
‫דלגי לאו דינא הוא לאותוביה?‬ ‫רו ֶת ָ‬
‫יך‪,‬‬‫‪2‬‬
‫" ְּב ֹנות ְמלָ ִכים ְּביִ ְּק ֹ‬
‫ימינְ ָך ְּב ֶכ ֶתם ֹ‬
‫או ִפיר"‪.‬‬ ‫נִ ְּצ ָבה ׁ ֵשגַ ל לִ ִ‬
‫השוכר את החמור ‬
‫שוכר מניח עליה כסותו ולגינתו ומזונותיו של אותו הדר)‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬
‫מכא ואיל) חמר מעכב עליו;‬ ‫איבעי ליה למימרא ליה מהכא‪:‬‬
‫חמר מניח עליה שעורי ותב ומזונותיו של אותו היו‪,‬‬ ‫" ַעיִ ן‪ 3‬ל ֹא ָר ָא ָתה אֱ ל ִֹהים ז ּולָ ְת ָך‪,‬‬
‫מכא ואיל) שוכר מעכב עליו!?‬ ‫לו" )ישעיה סד‪,‬ג( ‪.‬‬ ‫שה לִ ְמ ַח ֵּכה ֹ‬
‫יַעֲ ֶׂ‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫נהי דלגי דינא הוא לאותובי‪,‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬
‫שכרו לעשות עמו מלאכה אחרת‪.‬‬
‫מיהא אי לא מותיב ליה ‬ ‫וא על גב דלא אמר ליה לעיתותי ערב?‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬
‫מי אמרינ ליה‪ :‬נכי ליה אגרא דלגינתו?‬ ‫‪13‬‬

‫היכי דמי?‬ ‫‪14‬‬
‫השוכר את הפועל‪,‬‬
‫אי דשכיח למזב‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫ולעיתותי ערב אמר לו‪:‬‬
‫חמר נמי לעכב!‬ ‫העבר חבית של יי נס) ממקו למקו שכרו מותר;‬
‫ואי דלא שכיח למזב‪,‬‬ ‫טעמא דאמר ליה לעיתותי ערב אי‪,‬‬
‫שוכר נמי לא לעכב!‬ ‫כולי יומא לא!?‬
‫אמר ¯· ‪ :‡ÙÙ‬לא צריכא‪,‬‬ ‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫דשכיח למיטרח ולמזב מאונא לאונא‪,‬‬
‫‪16‬‬
‫כי תנ נמי מתניתי דאמר לעיתותי ערב תנ‪.‬‬
‫חמר דרכיה למיטרח ולמזב‪,‬‬ ‫¯·‡ אמר‪:‬‬ ‫‪6‬‬
‫שוכר לאו דרכיה למיטרח ולמזב‪.‬‬

‫לא קשיא‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫סה‪‡˜È‡ ·¯„ ‰È¯· ‡Á‡ ·¯„ ‰Â·‡ :‬‬

‫*‬
‫הא דאמר ליה העבר לי מאה חביות במאה פרוטות‪,‬‬
‫נז‬ ‫הא דאמר ליה העבר לי חבית חבית בפרוטה;‬ ‫‪8‬‬
‫הוה שפי) להו חמרא לגוי‪,‬‬ ‫‪17‬‬

‫והתניא‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫ואזיל מעבר להו מעברא ויהבו ליה גולפי באגרא‪,‬‬

‫‪19‬‬ ‫‪18‬‬
‫השוכר את הפועל‪,‬‬
‫אתו אמרו ליה ל‡·‪,ÈÈ‬‬ ‫ואמר לו‪ :‬העבר לי מאה חביות במאה פרוטות‪,‬‬
‫אמר ליה‪ :‬כי קא טרח בהתירא קא טרח‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬
‫ונמצאת חבית של יי נס) ביניה שכרו אסור;‬
‫והא רוצה בקיומו דלא נצטרו זיקי!?‬
‫‪1‬‬ ‫‪22‬‬
‫חבית חבית בפרוטה‪,‬‬
‫ונמצאת חבית של יי נס) ביניה שכרו מותר‪.‬‬
‫רש"י‬
‫השוכר את החמור להביא עליה יין נסך ‪-‬‬
‫‪ .‰ÈÏ ÍÈ¯Ëˆ‡ ‡ÙÈÒ‬לאשמועינ דאגרא לאו אלגי מקבל ליה ושרי‪:‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪ .ÂÈ‚Ï 11‬של יי נס) לאו דרכיה לאותוביה הלכ) אגרא לאו עליה קא מתייהב‪:‬‬
‫‪ .Í¯„‰ Â˙Â‡ Ï˘ 12‬אפילו הוא מהל) ג' ימי‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‰ÈÏ ÔÈ¯Ó‡ ÈÓ 13‬לחמר נכי ליה פחת לו שכר הלגי וכיו דכי לא מותיב לא‬
‫מנכי כי מותיב נמי אגרא לאו עליה מתחייב ושרי‪:‬‬ ‫‪ .‡˙Â˘È· ÂÎÏ ÈÊÁÓÏ ‡ÈÚ·„ ‡ÈÚ 1‬עי המתאוה לראות רעתכ תעקר שהרי‬
‫‪ .„''‰ 14‬דשוכר מניח עליה מזונות כל הדר) וחמר אינו מניח אלא מזונות יו‬ ‫הקב''ה ממלא כל תאוותכ שא שיחתכ מתבררת‪:‬‬
‫אחד‪:‬‬ ‫‪ .ÍÈ˙Â¯˜È· 2‬לכבוד ל) לישראל קא מבשר נביא‪:‬‬
‫‪ .Ô·ÊÓÏ ÁÈÎ˘„ È‡ 15‬בדר) הליכת מוצאי מזונות ליקח כל שעה‪:‬‬ ‫‪ .‰˙‡¯ ‡Ï ÔÈÚ 3‬זולתי עי של הקב''ה את אשר יעשה למחכה לו לא נראה‬
‫‪ .‡Â‡Ï ‡Â‡Ó 16‬ממסע למסע מהל) יו אחד כמו נטל ועבר תלתא אוני‬ ‫כבוד וגדולה דוגמתה‪:‬‬
‫דסנחריב‪:‬‬ ‫‪ .‚''Ú‡Â 4‬דהעברת חבית לאו לעיתותי ערב לאחר שנשל כל זמ שכר פעולתו‬
‫‪ ^.ÌÈÂ‚Ï ‡¯ÓÁ Â‰Ï ÍÈÙ˘ ‰Â‰ 17‬הוא היה מוכר לה יי ודר) למוכרי חביות‬ ‫אלא קוד גמר זמ שכירותו אמר לו העבר חבית של יי נס) קתני מתניתי‬
‫של יי לית ג החביות ללוקחי והכי אמרינ בהמפקיד )ב''מ מ‪ (:‬איכא גולפי‬ ‫שכרו מותר בתמיה‪:‬‬
‫ושדריה שהלוקח מוכרו בחנות משתכר בה לבד מה שהוא משתכר ביי ורב‬ ‫‪ .·¯Ú È˙Â˙ÈÚÏÂ 5‬דכבר נתחייב לו כל שכרו קוד העברת חבית‪:‬‬
‫איקא הוה שפי) להו מגולפי שלקחו ממנו ויהיב בזיקי דידהו‪:‬‬ ‫‪ .¯Ó‡ ‡·¯ 6‬לעול דלא אמר ליה לעיתותי ערב‪:‬‬
‫‪ .¯·ÚÓÂ 18‬לה את מעבר המי‪:‬‬ ‫‪ .‡È˘˜ ‡ÏÂ 7‬מתני' דקתני מותר כגו העבר לי חבית בפרוטה ונמצאת חבית‬
‫‪ .ÈÙÏÂ‚ ‰ÈÏ Â·‰ÈÂ 19‬דזבו מיניה באגרא‪:‬‬ ‫של יי נס) ביניה שדי פרוטה לנהרא א''נ לא שקיל מיד גוי^ ואינ) משתרו דהא‬
‫‪ .Á¯Ë ‡˜ ÈÎ 20‬לשפו)‪:‬‬ ‫לא שיי) שכר ההוא חבית בהדי אינ) דכל חדא קני אגרא באפי נפשא‪:‬‬
‫‪ .Á¯Ë ‡˜ ‰È„È„· 21‬שהיי אינו נאסר עד שמגיע לקרקעית של זיקי דידהו זיקי‬ ‫‪ 8‬וברייתא דכי לא אמר ליה לעיתותי ערב הוי כל שכרו אסור כגו דאמר ליה‬
‫של עור גולפי של חרס ולקמיה פרי) הא קא מעבר להו מעברא דהיינו לאחר‬ ‫העבר ק' חביות בק' פרוטות דכל כמה דלא אעברינהו לכולהו לא יהיב ליה מידי‬
‫שנאסר‪:‬‬ ‫הלכ) כולי אגרא שיי) ביה‪:‬‬
‫‪ .ÂÓÂÈ˜· ‰ˆÂ¯ ‡‰Â 22‬לאחר שנאסר‪:‬‬ ‫‪ .‡È˙‰Â 9‬בניחותא‪:‬‬

‫קס‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סו‪.‬‬
‫בגד שאבד בו כלאי ‬ ‫‪14‬‬

‫דמתני בהדייהו;‬ ‫‪2‬‬
‫סא‬
‫הרי זה לא ימכרנו לגוי‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫אי נמי ‬ ‫‪3‬‬
‫ולא יעשנה מרדעת לחמור‪,‬‬ ‫דמייתו פריסדקי בהדייהו‪.‬‬

‫אבל עושה אותו תכריכי למת מצוה;‬
‫‪16‬‬
‫והא קא מעבר להו מעברא‪ ,‬דקא טרח באיסורא!?‬
‫לגויסב מאי טעמא לא?‬ ‫דאמר ליה למברויא מעיקרא;‬ ‫‪4‬‬
‫דלמא אתי לזבוניה לישראל‪,‬‬ ‫אי נמי ‬

‫הכא נמי אתי לזבוניה לישראל!?‬ ‫דנקיטי ביה קיטרי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הדר שרא למיטחינהו ולמפינהו‪,‬‬

‫‪17‬‬
‫ולזבוניה לגויסג שלא בפני ישראל‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫משנה )ב(‪:‬‬
‫תנ )כא(‪:‬‬ ‫יי נס) שנפל על גבי ענבי‪,‬‬
‫יי נס) שנפל על גבי ענבי‪,‬‬ ‫ידיח‪ ,‬וה מותרות;‬ ‫‪76‬‬
‫ידיח‪ ,‬וה מותרות;‬ ‫וא היו מבוקעות אסורות‪.‬‬

‫וא היו מבוקעות אסורות;‬ ‫נפל על גבי תאני או על גבי תמרי‪,‬‬
‫מבוקעות אי‪,‬‬ ‫א יש בה בנות טע אסור‪.‬‬
‫שאי מבוקעות לא!?‬
‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬ ‫ומעשה בביתוס ב זונינח שהביא גרוגרות בספינה‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫שאני חיטי‪,‬‬ ‫ונשתברה חבית של יי נס) ונפל על גביה‪,‬‬

‫הואיל ואגב צירייהו כמבוקעות דמיי‪* .‬‬
‫‪2019‬‬
‫סו‪.‬‬
‫ושאל לחכמי והתירו‪.‬‬
‫זה הכלל‪:‬‬
‫חמרא עתיקא בענבי ‬ ‫‪21‬‬ ‫כל שבהנאתו בנות טע ‬ ‫‪9‬‬
‫דברי הכל בנות טע;‬ ‫אסור;‬

‫כל שאי בהנאתו בנות טע ‬
‫חמרא חדתא בענבי‪,‬‬ ‫‪22‬‬
‫מותר‪,‬‬
‫‡·‪ ÈÈ‬אמר‪ :‬במשהו;‬
‫כגו חומ‪ 3‬שנפל על גבי גריסי‪.‬‬ ‫‪1110‬‬
‫ו¯·‡ אמר‪ :‬בנות טע‪.‬‬

‫‡·‪ ÈÈ‬אמר‪ :‬במשהו‪.‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫בתר טעמא אזלינ‪,‬‬ ‫מעשה לסתור?‬ ‫‪12‬‬
‫אידי ואידי חד טעמא הוא‪,‬‬ ‫חסורי מיחסרא והכי קתני‪:‬‬

‫דהוה ליה מי במינו‪,‬‬ ‫א נות טע לפג הוא מותר‪,‬‬
‫ומי במינו במשהו;‬ ‫ומעשה נמי בביתוס ב זונינט שהיה מביא גרוגרות בספינה‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫ו¯·‡ אמר‪ :‬בנות טע‪.‬‬ ‫ונשתברה חבית של יי נס) ונפל על גביה‪,‬‬
‫בתר שמא אזלינ‪,‬‬ ‫ובא מעשה לפני חכמי והתירו‪.‬‬
‫והאי שמא לחוד‪ ,‬והאי שמא לחוד‪,‬‬
‫והוה ליה מי בשאינו מינו‪,‬‬ ‫ההוא כרי דחיטי דנפל עליה חביתא דיי נס)‪,‬‬
‫ס‬
‫ומי בשאינו מינו בנות טע‪.‬‬ ‫שרייה ¯·‡ לזבוניה לגוי‪.‬‬
‫תנ )כא(‪:‬‬ ‫איתיביה ¯·‪ È‡ÂÈÏ ¯· ‰‬ל¯·‡‪:‬‬
‫יי נס) שנפל על גבי ענבי‪,‬‬
‫ידיח‪ ,‬וה מותרות;‬ ‫רש"י‬
‫סד‬
‫וא היו מבוקעות אסורות;‬ ‫‪ .È˜ÈÊ Â¯Ëˆ ‡Ï„ 1‬שלא יתבקעו הנודות שלה ויצטרכו לגולפי ולא יהבי להו‬
‫קא סלקא דעת) חמרא חדתא בענבי‪,‬‬ ‫ניהליה‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈ„‰· È˙Ó„ 2‬דאי נמי מצטרו זיקי לא יהיב להו גולפי‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈ„‰· ÈËÈ˜ È˜„ÒÈ¯Ù ''‡ 3‬כלי רקי לקבל היי היוצא מ הנודות כשה‬
‫מתבקעי דלא איכפת להו אי מצטרו זיקי‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡¯˜ÈÚÓ ‡ÈÂ¯·ÓÏ Ï''‡„ 4‬רב איקא ריש נהרא הוה וא''ל למברויא לספ‬
‫מעיקרא הרי ימי רבי כל עת שיגיעו אנשי הללו העביר בחנ‪:‬‬
‫‪ .ÌÈ‡ÏÎ Â· „·‡˘ 14‬שארוג כלאי חוט אחד ואי מקומו ניכר‪:‬‬ ‫‪ .È¯ËÈ˜ 5‬קישרי סימ הוא מוסר לה ומכיר הספ ומעביר ואיהו לא טרח‬
‫‪ ^.ÈÂ‚Ï Â¯ÎÓÈ ‡ÏÂ 15‬כדמפרש שמא יחזור וימכור לישראל וה''נ איכא למיחש‬ ‫מידי‪:‬‬
‫שמא יחזור וימכר לישראל‪:‬‬ ‫‪ .ÌÁÈ„È :'È˙Ó 6‬במי וא היו מבוקעות אסורות‪:‬‬
‫‪ .˙ÓÏ ÔÈÎÈ¯Î˙ 16‬דכתיב במתי חפשי כיו שמת אד נעשה חפשי מ המצות‪:‬‬ ‫‪ 7‬וכ יי שנפל לתו) החומ‪ 3‬כו' לא גרס‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÈÙÓÏÂ 17‬דתו לא זבי להו ישראל מגוי^ דפת אסורה‪:‬‬ ‫‪ .˙Â¯‚Â¯‚ 8‬תאני יבשי‪:‬‬
‫‪ .Ï‡¯˘È ÈÙ· ‡Ï˘ 18‬דאי חזי ישראל דישראל חבריה מזבי ליה לגוי^ הדר‬ ‫‪ .ÌÚË Ô˙Â· Â˙‡‰·˘ ÏÎ 9‬שנהנה בטעמו של איסור דהיינו בנות טע לשבח‬
‫זבי ליה איהו מיד גוי^ דסבר פת של היתר היא שישראל אפאה‪:‬‬ ‫אסור וכל שאי בהנאתו בנות טע שנהנה בטעמו‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈ¯Èˆ 19‬סדק שבחיטי‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÒÈ¯‚ ÍÂ˙Ï ÏÙ˘ ıÓÂÁ ÔÂ‚Î 10‬דנות טע לפג הוא מותר‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈ¯Èˆ 20‬לשו מיצטרו זיקי )לעיל ל‪:(.‬‬ ‫‪ 11‬וכ היו עושי כו' לא גרסי' במתני'‪:‬‬
‫‪ .‡˜È˙Ú ‡¯ÓÁ 21‬טעמו ניכר בענבי‪:‬‬ ‫‪ .¯Â˙ÒÏ ‰˘ÚÓ :'Ó‚ 12‬יש אד שמביא ראיות לסתור את דבריו קתני א יש‬
‫‪ .‡˙„Á ‡¯ÓÁ 22‬בנות טע וכל היכא דאיתמר נות טע ואי טעמו ניכר הוה‬ ‫בה בנות טע אסורות והדר תני מעשה דגרוגרות והתירו‪:‬‬
‫שיעורא בששי‪:‬‬ ‫‪ .˙Â¯‚Â¯‚ 13‬היי פוגמ‪:‬‬

‫קסא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סו‪:‬‬
‫ו¯·‡ אמר ל) ‬ ‫‪6‬‬ ‫מאי לאו בנות טע!?‬

‫הא מני? ¯·‪ ¯È‡Ó È‬היא‪,‬‬ ‫לא‪ ,‬במשהו‪.‬‬
‫דתניא‪:‬‬ ‫הא מדקתני סיפא )כא(‪:‬‬
‫¯·‪ ‰„Â‰È È‬אומר משו ¯·‪:¯È‡Ó È‬‬ ‫זה הכלל‪:‬‬
‫מני לכל איסורי שבתורה שמצטרפי זה ע זה?‬ ‫כל שבהנאתו בנות טע ‬
‫ֹאכל ָּכל ּת ֹו ֵע ָבה"‪,‬‬
‫שנאמר )דברי יד‪,‬ג(‪" :‬ל ֹא ת ַ‬ ‫אסור;‬
‫כל שתיעבתי ל) הרי הוא בבל תאכל‪.‬‬ ‫כל שאי בהנאתו בנות טע ‬
‫מותר‪,‬‬
‫חלא לגו חמרא דברי הכל בנות טע;‬ ‫‪7‬‬
‫מכלל דבנות טע עסקינ!‬
‫חמרא לגו חלא ‬ ‫‪8‬‬
‫ו‡·‪?!ÈÈ‬‬
‫‡·‪ ÈÈ‬אמר‪ :‬במשהו;‬ ‫מתניתי בחמרא עתיקא בענבי‪.‬‬
‫ו¯·‡ אמר‪ :‬בנות טע‪.‬‬
‫‡·‪ ÈÈ‬אמר‪ :‬במשהו‪* .‬‬ ‫סו‪:‬‬ ‫חלא דחמרא וחלא דשיכרא‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫ריחיה חלא וטעמא חמרא חלא‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫וחמירא דחיטי וחמירא דשערי ‬ ‫‪2‬‬
‫והוה ליה מי במינו‪,‬‬ ‫‡·‪ ÈÈ‬אמר‪ :‬בנות טע;‬

‫סה‬
‫וכל מי במינו במשהו‪.‬‬ ‫ו¯·‡ אמר‪ :‬במשהו‪.‬‬
‫סו‬
‫¯·‡ אמר‪ :‬בנות טע‪.‬‬ ‫‡·‪ ÈÈ‬אמר‪ :‬בנות טע‪.‬‬
‫ריחיה חלא וטעמא חמרא חמרא‪,‬‬ ‫בתר טעמא אזלינ‪,‬‬
‫והוה ליה מי בשאינו מינו‪,‬‬ ‫והאי טעמא לחוד והאי טעמא לחוד‪,‬‬
‫וכל מי בשאינו מינו בנות טע‪.‬‬ ‫והוה ליה מי בשאינו מינו‪,‬‬
‫ומי בשאינו מינו בנות טע;‬
‫האי בת תיהא‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫ו¯·‡ אמר‪ :‬במשהו‪.‬‬
‫גויסז בדישראל שפיר דמי;‬ ‫‪11‬‬
‫בתר שמא אזלינ‪,‬‬
‫סח‬
‫ישראל בדגוי ‬ ‫והאי חלא מיקרי והאי חלא מיקרי‪,‬‬
‫‡·‪ ÈÈ‬אמר‪ :‬אסור;‬ ‫והאי חמירא מיקרי והאי חמירא מיקרי‪,‬‬
‫¯·‡ אמר‪ :‬מותר‪.‬‬ ‫והוה ליה מי במינו‪,‬‬
‫‡·‪ ÈÈ‬אמר‪ :‬אסור‪.‬‬ ‫וכל מי במינו במשהו‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫ריחא מילתא היא‪.‬‬

‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫¯·‡ אמר‪ :‬מותר‪.‬‬ ‫מנא אמינא לה דבתר טעמא אזלינ?‬
‫ריחא לאו מילתא היא‪.‬‬ ‫דתניא‪:‬‬
‫תבלי שני ושלשה שמות‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫וה מי אחד או מי שלשה ‬

‫מנא אמינא לה דריחא ולא כלו הוא?‬ ‫אסורי ומצטרפי;‬
‫דתנ )תרומות י‪:‬ד(‪:‬‬
‫תנור שהסיקו בכמו של תרומה ואפה בו את הפת ‬ ‫ואמר ‪:‰È˜ÊÁ‬‬
‫הפת מותרת‪,‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הכא במיני מתיקה עסקינ‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫שאי טע כמו‪ ,‬אלא ריחסט כמו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫הואיל וראוי למתק בה את הקדירה;‬
‫ו‡·‪?!ÈÈ‬‬ ‫אי אמרת בשלמא בתר טעמא אזלינ ‬
‫כולי חד טעמא הוא;‬
‫אלא אי אמרת בתר שמא אזלינ ‬
‫רש"י‬
‫האי שמא לחוד והאי שמא לחוד!?‬
‫‪ .‡È‰ Ó''¯ ÈÓ ‡‰ ÍÏ ¯Ó‡ ‡·¯Â 6‬ואע''ג דלא שוו לא בשמא ולא בטעמא‬
‫קאמר דמצטרפי ודחזקיה ליתא‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‡¯ÓÁ Â‚Ï ÏÙ˘ ‡ÏÁ 7‬חלא דאיסור לגו חמרא דהיתר דברי הכל בנות טע‬
‫דכי נפיל לגויה לא הוי דמי ליה לא בריחא ולא בטעמא שאי היי מבטל ריח‬ ‫‪ .‡¯ÎÈ˘„ ‡ÏÁÂ ‡¯ÓÁ„ ‡ÏÁ 1‬חד דאיסור וחד דהיתר‪:‬‬
‫החומ‪ 3‬עד שנתרבה לתוכו ולא החומ‪ 3‬מבטל ריח היי משו דרובא חמרא‪:‬‬ ‫‪ .È¯Ú˘„ ‡¯ÈÓÁÂ ÈËÈÁ„ ‡¯ÈÓÁ 2‬חד דחולי וחד דתרומה ונפלו זה לתו) זה‪:‬‬
‫‪ .‡ÏÁ Â‚Ï ‡¯ÓÁ Ï·‡ 8‬משעה שהגיע לאויר הכלי נהפ) היי בריחו לריח‬ ‫‪ .Â‰˘Ó· ÂÈÓ· ÔÈÓ ÏÎÂ 3‬לקמ פסקינ דלאו הלכתא הכי אלא אפילו מי במינו‬
‫החומ‪ 3‬וקוד שנתערבו היו שוי בריח‪:‬‬ ‫בנות טע חו‪ 3‬מטבל ויי נס)‪:‬‬
‫‪ .‡ÏÁ ‰ÈÁÈ¯ 9‬יי זה סמו) לעירובו היה ריחיה חלא וטעמיה חמרא ובתר ריחיה‬ ‫‪ .ÔÈÙ¯ËˆÓÂ ÔÈ¯ÂÒ‡ '‚ ÔÈÓ Â‡ „Á‡ ÔÈÓ Ô‰Â ˙ÂÓ˘ '‚Â ÌÈ˘ ÔÈÏ·˙ 4‬ה''ג‬
‫אזלינ וכשנתערבו הוה ליה מי במינו‪:‬‬ ‫במסכת ערלה ג' שמות וה מי אחד כגו פלפל לב פלפל שחור פלפל ארו) או‬
‫‪ .‡‰È˙ ˙· 10‬נקב נוקבי במגופת חבית להריח את היי לבודקו א יכול‬ ‫מי ג' וג' שמות יש לה אסורי ומצטרפי א נפלו לקדירה ולא בזה כדי לתבל‬
‫להתקיי‪:‬‬ ‫ולא בזה כדי לתבל ונצטרפו ותיבלו וה של איסור מצטרפי לאוסרה ואמר‬
‫‪ 11‬להריח גוי^ ביי ישראל שפיר דמי‪:‬‬ ‫חזקיה הכא דקאמר מי ג' וג' שמות לה מצטרפי אע''ג דתלתא מיני נינהו‬
‫‪ .˙¯˙ÂÓ ˙Ù‰ 12‬לזרי‪:‬‬ ‫ובשמא נמי לא שוו‪:‬‬
‫‪ .ÔÂÓÎ ÁÈ¯ ‡Ï‡ ÔÂÓÎ ÌÚË ‰· ÔÈ‡˘ 13‬ואי משו דהוסק לא איכפת ל^‬ ‫‪ .ÔÈ˜ÒÚ ‰˜È˙Ó ÈÈÓ· 5‬שכול טעמ מתוק ומש''ה מצטרפי דטעמ שוה‬
‫דתרומה אי איסורה איסור הנאה‪:‬‬ ‫למתק בה הקדירה‪:‬‬

‫קסב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סז‪:‬‬
‫עו‬
‫נעשה כמי שהשביח ולבסו פג ואסור;‬ ‫שאני הת‪,‬‬
‫וכ) היו עושי בערבי שבתות בציפורי‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫דמיקלא איסוריה‪.‬‬
‫וקוראי אות שחליי‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:È¯Ó‬‬
‫אמר ¯‪;˘È˜Ï ˘È‬‬ ‫כתנאי‪:‬‬
‫נות טע לפג שאמרו‪,‬‬ ‫הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יי של תרומה ‬
‫לא שיאמרו‪:‬‬ ‫‪11‬‬
‫¯·‪ ¯È‡Ó È‬אוסר;‬ ‫‪1‬‬
‫קדירה זו חסירה מלח‪ ,‬יתירה מלח‪,‬‬ ‫ו¯·‪ ‰„Â‰È È‬מתיר;‬

‫חסירה תבלי‪ ,‬יתירה תבלי‪,‬‬ ‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬מתיר בשל חיטי ואוסר בשל שעורי‪,‬‬
‫אלא כל שאי חסירה כלו ואינה נאכלת מפני זה‪.‬‬‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬
‫מפני שהשעורי שואבות;‬
‫מאי לאו בהא קמיפלגי‪,‬‬
‫דמר סבר ריחא מילתא היא‪,‬‬
‫אמר ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬ ‫ומר סבר ריחא ולא כלו הוא?‬
‫נות טע לפג שאמרו‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫אי אומרי‪:‬‬ ‫ל¯·‡ ודאי תנאי היא‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫קדירה זו חסירה מלח‪ ,‬יתירה מלח‪,‬‬ ‫ל‡·‪ ÈÈ‬מי לימא תנאי היא?‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫חסירה תבלי‪ ,‬יתירה תבלי‪,‬‬ ‫אמר ל) ‡·‪ ÈÈ‬‬

‫אלא השתא מיהא הא פגמה‪.‬‬ ‫לאו מי איתמר עלה‪:‬‬
‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬
‫אמר ¯·‪ Â‰·‡ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫בפת חמה וחבית פתוחה * דברי הכל אסורה‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫סז‪.‬‬
‫כל שטעמו וממשו אסור ולוקיעז עליו‪,‬‬ ‫‪16‬‬
‫בפת צוננת וחבית מגופה דברי הכל מותרת‪,‬‬
‫וזהו כזית בכדי אכילת פרס; *‬ ‫סז‪:‬‬ ‫לא נחלקו אלא בפת חמה וחבית מגופה‪,‬‬
‫טעמו ולא ממשו אסור ואי לוקי עליו‪,‬‬ ‫‪17‬‬
‫בפת צוננת וחבית פתוחה‪,‬‬
‫וא ריבה טע לפג מותר‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫והא דידי נמי כפת חמה וחבית פתוחה דמי‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫ולימא ‬
‫א נת טע לפג מותר!?‬ ‫זה הכלל‪:‬‬
‫הא קמשמע ל ‬
‫דא על גב דאיכא מילי אחרנייתא דפגמה בהדיה‪.‬‬ ‫כל שבהנאתו בנותן טעם כו'‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫הכי הלכתא‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫רש"י‬
‫ואמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬
‫‪ .ÔÈ˘ÂÚ ÂÈ‰ ÔÎÂ 10‬נותני חומ‪ 3‬לתו) הגריסי צונ והיה משביח ורב דימי‬ ‫‪8‬‬
‫לא שנו אלא שנפל לתו) גריסי רותחי‪,‬‬
‫קאמר לה‪:‬‬
‫‪ .'ÂÎ Â¯Ó‡È˘ ‡Ï 11‬חומרא היא כלומר לא שיוכלו לתת פג בתבשיל מחמת‬
‫אבל נפל לתו) גריסי צונע והרתיח ‬
‫‪9‬‬
‫דבר אחר כגו שתהא חסירה מלח או יתירה דא נפג מחמת דבר אחר אי‬ ‫נעשה כמי שהשביח ולבסו פג ואסור‪.‬‬
‫תולי הפג באיסור ואסור‪:‬‬
‫‪ .‡Ï‡ 12‬איזהו טע לפג שמותר‪:‬‬
‫וכ אמרעא ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫‪ .‰¯ÈÒÁ ‰È‡˘ ÏÎ 13‬שו תקו ואינה נאכלת מפני זה כלומר ואיסור זה פוג‬ ‫לא שנו אלא שנפל לתו) גריסי רותחי‪,‬‬
‫טעמה ואינה נאכלת לאו דוקא דכיו דפגימתה פורתא קרי לה אינה נאכלת‪:‬‬ ‫אבל נפל לתו) גריסי צונעב והרתיח ‬
‫‪ .È¯Ó‡„ ‡ÎÈ‡Â 14‬הא דריש לקיש לקולא‪:‬‬ ‫נעשה כמי שהשביח ולבסו פג ואסור‪.‬‬
‫‪ .'ÂÎ ¯ÓÂ‡ ÔÈ‡ Â¯Ó‡˘ Ì‚ÙÏ ÌÚË Ô˙Â 15‬כלומר אי תולי הפג בדבר אחר‬ ‫עג‬
‫לומר חסירה היא מלח ואילו היתה כתיקונה לא היה זה האיסור פוגמה שהמלח‬ ‫וכ כי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫היה מבטל את פגימת טע האיסור ומתקנו אלא כיו דטע האיסור פוגמה‬ ‫עד‬
‫לא שנו אלא שנפל לתו) גריסי רותחי‪,‬‬
‫עכשיו כמות שהיא הוי פג ומותר‪:‬‬ ‫עה‬
‫‪‰Ê ÔÂ‚Î ÏÚÂ Ò¯Ù ˙ÏÈÎ‡ È„Î· ˙ÈÊÎ Â‰ÊÂ ÂÈÏÚ ÔÈ˜ÂÏ Â˘ÓÓÂ ÂÓÚË˘ ÏÎ 16‬‬ ‫אבל נפל לתו) גריסי צונ והרתיח ‬
‫‡‪ .Ò¯Ù ˙ÏÈÎ‡ È„Î· ˙ÈÊÎ ¯ÂÚÈ˘ ¯Ó‬הלכה למשה מסיני שא יש בכשיעור פרס‬
‫של תבשיל כזית מ האיסור לוקי עליו אע''פ שאי כזית של איסור נאכל בבת‬ ‫רש"י‬
‫אחת כיו דאינו שוהה באכילתו משהתחיל לאוכלו עד שגמרו אלא כדי אכילת‬
‫פרס מצטרפת אכילתו ולוקה אבל א אי בכדי אכילת פרס של תבשיל כזית^‬
‫איסור הואיל ושוהה באכילתו כזית יותר מכדי אכילת פרס הוו להו כשתי‬ ‫‪ .¯ÒÂ‡ ¯È‡Ó È·¯ 1‬לפי ששאבה את ריח היי‪:‬‬
‫אכילות של שני ימי ואי לוקי דקי להו לרבנ דאכילת פרס הוי שיעור‬ ‫‪ .‡·¯Ï 2‬דאמר לאו מילתא היא ודאי על כורחיה כתנאי אמרה למילתיה ולאו‬
‫שהיית אכילה ופרס היא חצי ככר של עירובי תחומי ושיערו חכמי ככר מג'‬ ‫דברי הכל היא דהא ר''מ אוסר וליכא למימר איסור אלא משו ריחא‪:‬‬
‫לקב חציה לבית המנוגע שנאמר בה והאוכל בבית יכבס בגדיו פרשוהו חכמי‬ ‫‪ .ÈÈ·‡Ï 3‬דאמר מילתא היא‪:‬‬
‫לשוהה בה שיעור אכילה כדתניא והאוכל בבית והשוכב בבית אי לי אלא שוכב‬ ‫‪ .‡È‰ È‡˙Î ‡ÓÈÏ 4‬מי אמרינ ר' יהודה לית ליה דאביי או דלמא לעול אית‬
‫ואוכל לא אוכל ולא שוכב מני תלמוד לומר יכבס את בגדיו ריבה א כ מה‬ ‫ליה וטעמא דרבי יהודה הכא דקסבר אי ריח היי נכנס בפת אבל בבת תיהא‬
‫תלמוד לומר האוכל והשוכב לית שיעור לשוכב כדי אכילה וכמה היא אכילה‬ ‫דריח נס) נכנס בגו מודי‪:‬‬
‫כדי אכילת פרס והוא ארבע ביצי‪:‬‬ ‫‪ .‰¯ÂÒ‡ ÏÎ‰ È¯·„ 5‬דודאי עייל בה ריחא‪:‬‬
‫‪ .Â˘ÓÓ ‡ÏÂ ÂÓÚË 17‬כגו חלב שנפל לקדרה או חלב שנפל נימוח שאי ממשו‬ ‫‪ .È„È„ È‡‰Â 6‬האי בת תיהא דאסרנא כפת חמה וחבית פתוחה דמי‪:‬‬
‫בעי‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÎÏ‰ ÈÎ‰ 7‬דנות טע לפג מותר‪:‬‬
‫‪ .Ì‚ÙÏ ÌÚË ‰·È¯ Ì‡Â 18‬הא ריבה קולא משמע שאע''פ שנפג מחמת דבר‬ ‫‪ .ıÓÂÁ 8‬פוג גריסי רותחי ומשביח את הצונ‪:‬‬
‫אחר א הועיל איסור זה לרבות את הפג מותר‪:‬‬ ‫‪ .ÔÁÈ˙¯‰Â 9‬על האור אחר שנפל החומ‪ 3‬לתוכ‪:‬‬

‫קסג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סח‪.‬‬
‫ו¯·‪?!ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫סרוחה מעיקרא לא צריכא מיעוטא‪,‬‬ ‫והלכתא כלישנא בתרא ד¯‪.˘È˜Ï ˘È‬‬
‫‪1‬‬
‫עפרא בעלמא הוא‪.‬‬

‫אמר ¯· ‪:‡‰Î‬‬
‫אמר ‪:‡ÏÂÚ‬‬ ‫מדברי כול נלמד‪:‬‬
‫מחלוקת שהשביח ולבסו פג‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫נות טע לפג מותר‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫אבל פג מעיקרא דברי הכל מותר‪.‬‬ ‫‪11‬‬

‫איתיביה ¯· ‪ ‡‚Á‬ל‪:‡ÏÂÚ‬‬ ‫בשלמא מכולהו לחיי;‬
‫יי שנפל לתו) עדשי‪,‬‬ ‫אלא ד¯‪ ˘È˜Ï ˘È‬אמרו קאמר‪,‬‬
‫וחומ‪ 3‬שנפל לתו) גריסי אסור;‬ ‫וליה לא סבירא ליה‪.‬‬
‫ו¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬מתיר;‬
‫והא הכא דפג מעיקרא הוא ופליגי!?‬ ‫‪12‬‬ ‫מכלל דאיכא למא דאמר נות טע לפג אסור?‬ ‫‪3‬‬
‫אי‪ ,‬והתניא‪:‬‬
‫אמר ‪:‡ÏÂÚ‬‬ ‫אחד נות טע לפג ואחד נות טע לשבח אסור‪,‬‬
‫‪ ‡‚Á‬לא מידע ידע מאי קאמרי רבנ ‬ ‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬
‫תיובתא קא מותיב?‬ ‫¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬אומר‪:‬‬
‫הכא במאי עסקינ?‬ ‫לשבח אסור‪,‬‬
‫כגו שנפל לתו) גריסי צונני והרתיח‪,‬‬ ‫ולפג מותר‪.‬‬
‫נעשה כמי שהשביח ולבסו פג ואסור‪.‬‬
‫מאי טעמיה ד¯·‪?¯È‡Ó È‬‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫עח‬
‫גמר מגיעולי גוי‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫בפוג מעיקרא מחלוקת‪.‬‬ ‫גיעולי גויעט לאו נות טע לפג הוא‪ ,‬ואסר רחמנא;‬
‫‪5‬‬
‫הכא נמי לא שנא‪.‬‬

‫בפוג מעיקרא מחלוקת‪,‬‬ ‫ואיד)!?‬
‫אבל השביח ולבסו פג דברי הכל אסור;‬ ‫כד¯· ‪,‡ÈÈÁ ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬
‫או דלמא ‬ ‫דאמר ¯· ‪:‡ÈÈÁ ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬
‫בי בזו ובי בזו מחלוקת?‬ ‫לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫תיקו‪.‬‬ ‫דלא לפג הוא‪.‬‬

‫ואיד)!?‬ ‫‪7‬‬
‫אמר ¯· ‪:Ì¯ÓÚ‬‬ ‫קדירה בת יומא נמי אי אפשר דלא פגמה פורתא‪.‬‬

‫אפשר איתא להא ד¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬ ‫‪14‬‬
‫פ‬
‫ולא תניא לה במתניתי?‬ ‫ו¯·‪ ,ÔÂÚÓ˘ È‬מאי טעמיה?‬
‫נפק דק ואשכח‪,‬‬ ‫דתניא‪:‬‬
‫פא‬
‫דתנ )ערלה ב‪:‬ט(‪:‬‬ ‫ֹאכל ּו ָכל נְ ֵבלָ ה לַ ֵּגר אֲ ׁ ֶשר ִּב ׁ ְש ָע ֶר ָ‬
‫יך" )דברי יד‪,‬כא(‪,‬‬ ‫"ל ֹא ת ְ‬
‫פב‬
‫שאור של חולי שנפל לתו) העיסה וחימצה‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫בלָ ה"‪* ,‬‬ ‫סח‪ .‬כל הראויה "לַ ּגֵר" קרויה "נְ ֵ‬
‫ואחר כ) נפל שאור של תרומה‪ ,‬או שאור של כלאי הכר‪,‬‬ ‫שאי ראויה לגר אינה קרויה נבלה‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫ויש בו כדי לחמ‪ 3‬פג אסור;‬

‫ו¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬מתיר;‬ ‫‪16‬‬
‫ו¯·‪?!¯È‡Ó È‬‬
‫ההוא למעוטי סרוחה מעיקרא‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫והא הכא‪,‬‬ ‫‪17‬‬
‫דפג מעיקרא הוא ופליגי!?‬

‫רש"י‬
‫אמר ¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬
‫שאני עיסה‪,‬‬ ‫‪ .˘È˜Ï Ô· ˘''¯„ ‡¯˙· ‡˘ÈÏÎ 1‬דאי אומר חסירה מלח יתירה מלח‪:‬‬
‫‪ .„ÓÏ ÔÏÂÎ È¯·„Ó 2‬רב יהודה ורבה בר בר חנה ורב דימי וריש לקיש ורבי‬
‫אבהו‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .'ÂÎ ¯Ó‡„ Ô‡ÓÏ ‡ÎÈ‡„ ÏÏÎÓ 3‬בתמיה מדאיצטרי) רב כהנא למימר מדברי‬
‫כול נלמד מכלל דאיכא למא דפליג‪:‬‬
‫‪ ^.ÌÈÂ‚ ÈÏÂÚÈ‚Ó ÛÈÏÈ 4‬דרחמנא אסרינהו בכלי מדי דכתיב כל דבר אשר יבא‬
‫‪ .˙˜ÂÏÁÓ 10‬דר''מ ור''ש‪:‬‬ ‫באש וגו' דמשמע הואיל ונשתמש גוי^ בכלי חמי צרי) להרתיח כדי שיפלוט‬
‫‪ .Â¯˜ÈÚÓ Ì‚ÂÙ· 11‬משעה שנפל לתוכו‪:‬‬ ‫גיעול שבלע‪:‬‬
‫‪ .È‚ÈÏÙÂ ‡Â‰ ‡¯˜ÈÚÓ Ì‚ÂÙ„ ‡Î‰ ‡‰Â 12‬דקתני אסור לרבנ‪:‬‬ ‫‪ .‡Â‰ Ì‚ÙÏ ÌÚË Ô˙Â Â‡Ï 5‬בתמיה דהא פשיטא ל כל תבשיל של לילה אחד‬
‫‪ .ÔÁÂÈ '¯ 13‬אדעולא אתא לאיפלוגי‪:‬‬ ‫נפג טעמו ועובר צורתו‪:‬‬
‫‪ .ÔÁÂÈ '¯„Ï ‡˙È‡ 14‬דמוקי פלוגתייהו בפוג מעיקרו‪:‬‬ ‫‪ .‡ÓÂÈ ˙· 6‬שבישל בה גוי^ היו דלא נפג‪:‬‬
‫‪ .‰ˆÓÈÁÂ ‰ÒÈÚ‰ ÍÂ˙Ï ÏÙ˘ ÔÈÏÂÁ Ï˘ ¯Â‡˘ 15‬כראוי ואח''כ נפל של תרומה‬ ‫‪ .Í„È‡Â 7‬אי אפשר דלא פגמה פורתא בתבשיל הבא אחריו ואפ''ה אסר רחמנא‪:‬‬
‫או של כלאי הכר אסור‪:‬‬ ‫‪ .¯‚Ï ‰ÈÂ‡¯ ‰È‡˘ 8‬שהסריחה אלמא מדאפגי בטל איסורה‪:‬‬
‫‪ .¯È˙Ó ˘''¯Â 16‬שהחמיצה יותר מדאי ונפגמה‪:‬‬ ‫‪ .‡¯˜ÈÚÓ ‰ÁÂ¯Ò 9‬מוכת שחי מחיי דהואיל ואיפגמא מקוד שבאה לידי‬
‫‪ .‡Î‰ ‡‰Â 17‬דהאי שאור משעה שנפל ביה פגמה שהרי מחומצת כבר וקאסר‬ ‫נבלה לא חל ש נבלה עליה אבל היכא דאיתסר מעיקרא תו לא פקע איסור‬
‫ר''מ‪:‬‬ ‫משו פג‪:‬‬

‫קסד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סח‪:‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫הואיל וראויה לחמע בה כמה עיסות אחרות‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫רישא ל¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬אצטרי)‪,‬‬

‫‪13‬‬
‫והכי קאמרי ליה ¯·‪ Ô‬ל¯·‪:ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫תא שמע‪:‬‬

‫עיסה זו ראויה להחמי‪ 3‬בשתי שעות ‬ ‫שאור של תרומה ושל חולי שנפלו לתו) העיסה‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫מי גר לה שתחמי‪ 3‬בשעה אחת?‬ ‫‪14‬‬

‫בזה כדי להחמי‪ 3‬ובזה כדי להחמי‪,3‬‬
‫איסור‪.‬‬ ‫ונצטרפופד וחימצו אסור;‬
‫ו¯·‪È‬פה ˘‪ ÔÂÚÓ‬מתיר;‬ ‫‪3‬‬
‫ו¯·‪?!ÔÂÚÓ˘ È‬‬
‫כשהשביחו שניה השביחו‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫נפל של תרומה תחלה ‬ ‫‪4‬‬
‫כשפגמו שניה פגמו‪.‬‬ ‫דברי הכל אסור;‬

‫נפל של חולי‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫ל¯·‪,ÔÂÚÓ˘ È‬‬ ‫ואחר כ) נפל של תרומה או של כלאי הכר ‬ ‫‪6‬‬
‫‪16‬‬
‫ליצטר היתר ואיסור בהדי הדדי וליתסר!?‬ ‫אסור;‬
‫¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬לטעמיה דאמר‪:‬‬ ‫ו¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬מתיר;‬
‫אפילו איסור‪ ,‬ואיסור נמי לא מיצטרפי‪,‬‬ ‫והא הכא דפג מעיקרא ופליגי!‬
‫דתנ )ערלה ב‪:‬א(‪:‬‬ ‫וכי תימא ‬
‫הערלה וכלאי הכר‪ ...‬מצטרפי‪...‬‬ ‫‪17‬‬
‫סח‪ :‬הכא נמי * כד¯·‪,‡¯ÈÊ È‬‬
‫‪7‬‬
‫¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬אומר‪ :‬אי מצטרפי‪.‬‬ ‫תא שמע מסיפא‪:‬‬

‫היי שנפל לתו) עדשי‪,‬‬
‫ההוא עכברא דנפל לחביתא דשיכרא‪,‬‬ ‫וחומ‪ 3‬שנפל לתו) גריסי אסור‪,‬‬
‫אסריה ¯· לההוא שיכרא‪.‬‬ ‫ו¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬מתיר;‬
‫אמרוה רבנ קמיה ד¯· ˘˘˙‪,‬‬ ‫והא הכא נמי דפג מעיקרא ופליגי!‬
‫נימא קסבר ¯· פז נות טע לפג אסור?‬ ‫וכי תימא ‬
‫אמר להו ¯· ˘˘˙‪:‬‬ ‫הכא נמי כדשני ליה ‪ ‡ÏÂÚ‬ל¯·פו ‪:‡‚Á‬‬
‫בעלמא סבר ¯· נות טע לפג מותר‪,‬‬ ‫כשהשביח ולבסו פג;‬
‫והכא חידוש הוא‪,‬‬ ‫‪18‬‬
‫ומי פליגי כשהשביח ולבסו פג?‬
‫דהא מימאס מאיס ובדילי אינשי מיניה‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬
‫והא קתני‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫ואפילו הכי אסריה רחמנא‪,‬‬ ‫נפל של תרומה תחלה דברי הכל אסור!‬
‫הלכ) נות טע לפג נמי אסור‪.‬‬ ‫אלא לאו שמע מינה ‬
‫בפג מעיקרא מחלוקת;‬
‫אמרו ליה רבנ ל¯· ˘˘˙‪:‬‬ ‫שמע מינה‪.‬‬
‫אלא מעתה ליטמא לח ויבש‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫‪21‬‬
‫הני תלתא בבי דקתני למה לי?‬ ‫‪9‬‬
‫אלמה תנ )נדה ז‪:‬א(‪:‬‬ ‫‪23‬‬

‫בשלמא בבא דסיפא קא משמע ל ‬
‫פח‬
‫מטמאי לחי‪ ,‬ואי מטמאי יבשי!?‬ ‫בפוג מעיקרא מחלוקת;‬
‫ולטעמי)‪,‬‬
‫‪24‬‬ ‫מציעתא נמי ‬ ‫‪10‬‬
‫שכבת זרע תטמא לח ויבש‪,‬‬ ‫השביח ולבסו פג דברי הכל אסור;‬
‫אלמה תנ‪:‬‬ ‫אלא רישא למה לי?‬
‫השתא ומה סיפא דלא קא משבח כלל אסרי רבנ‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫רישא דקא משבח מיבעיא!?‬ ‫‪12‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡˘È¯ 12‬דתרומה אשבחיה בהדי שאור דחולי ברישא והדר פגמה תרוייהו‬
‫מיבעיא‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .ÍÈ¯Ëˆ‡ ˘''¯Ï 13‬לאשמועינ דר' שמעו מתיר‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒÈ‡ ˙Á‡ ‰Ú˘· ıÓÁ˙˘ ‰Ï Ì¯‚ ÈÓ 14‬ונמצא דהשביחו ולבסו פג‬ ‫‪ .˙Â¯Á‡ ˙ÂÒÈÚ ‰ÓÎ ‰· ÚÓÁÏ ‰ÈÂ‡¯Â 1‬של תרומה הלכ) חימו‪ 3‬דיותר מדאי‬
‫ובההיא הא קא מודית ל דאסור‪:‬‬ ‫אע''פ שפג הוא לעני אכילה שבח הוא לעני חימוע עיסות אחרות‪:‬‬
‫‪ .ÂÁÈ·˘‰ Ì‰È˘ 15‬ולא האיסור לבדו השביחו‪:‬‬ ‫‪ .ÂÏÙ˘ ÔÈÏÂÁ Ï˘Â ‰ÓÂ¯˙ Ï˘ ¯Â‡˘ 2‬ביחד לתו) העיסה ויש בכל אחד כדי‬
‫‪ .¯Ò˙ÈÏÂ 16‬משו משביח ולבסו פג דמודי ר''ש בה‪:‬‬ ‫לחמ‪ 3‬וחימצוה יותר מדאי לפוגמה‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÙ¯ËˆÓ Ì¯Î‰ È‡ÏÎÂ ‰Ï¯Ú‰ 17‬א נפלו שניה לפחות ממאתי‪:‬‬ ‫‪ .¯È˙Ó ˘''¯ 3‬שפגמוה‪:‬‬
‫‪ .‡Î‰Â 18‬גבי שר‪ 3‬היינו טעמא דאסור בפג‪:‬‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ ‰''„ ‰ÏÁ˙ ‰ÓÂ¯˙ Ï˘ ÏÙ 4‬הואיל ומשביחה בתחלה אע''פ שחזר‬
‫‪ .‡‰„ 19‬איסור שר‪ 3‬חידוש הוא‪:‬‬ ‫והועיל לפוגמה כשנפל שאור של חולי אחריו ושניה פגמוה הוי משביח‬
‫‪ .ÒÈ‡ÓÈÓ ‡‰„ 20‬ובלאו אזהרה בדילי אינשי מיניה ולמה ליה דאזהר רחמנא‬ ‫ולבסו פג ואסור ולקמ פרי) א כ רישא נמי ר''ש הרי השביח של תרומה‬
‫עליה ש''מ אפי' נות טע לפג אסור‪:‬‬ ‫ע של חולי תחלה‪:‬‬
‫‪ .‰˙ÚÓ ‡Ï‡ 21‬אי חידוש הוא‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÏÂÁ Ï˘ ÏÙ 5‬וחימצה‪:‬‬
‫‪ .˘·ÈÂ ÁÏ ‡ÓËÈ 22‬שהרי מאוס הוא ובדילי אינשי ממגעו למה ליה דאזהר‬ ‫‪ .‰ÓÂ¯˙ Ï˘ ÏÙ ÔÎ È¯Á‡Â 6‬דהיינו פוג מעיקרו אסור ור''ש מתיר‪:‬‬
‫רחמנא עליה ש''מ אפי' כשהוא יבש מטמא‪:‬‬ ‫‪ .‡¯ÈÊ È·¯„Î 7‬דחימו‪ 3‬יותר מדאי שבח הוא לעני חימו‪ 3‬עיסות אחרות‪:‬‬
‫‪ .Ô˙ ‰ÓÏ‡ 23‬במסכת נדה )נד‪ (:‬אבל השר‪ 3‬ושכבת זרע מטמאי לחי ואי‬ ‫‪ .‰ÏÁ˙ ‰ÓÂ¯˙ Ï˘ ÏÙ È˙˜‰Â 8‬דהשביח ולבסו פג הוא ומודי ר''ש בה‪:‬‬
‫מטמאי יבשי אלא לאו ש''מ לא מאיס שר‪ 3‬ולאו חידוש ואיצטרי) לאזהורי‬ ‫‪ .È·· ‡˙Ï˙ 9‬רישא היכא דנפלו כאחת ואשמועינ פלוגתא‪:‬‬
‫עליה דגוי^ אכלי‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÚÈˆÓ 10‬נפל של תרומה תחלה בבא דסיפא יי שנפל לתו) עדשי מציעתא‬
‫‪ .Ú¯Ê ˙·Î˘ ÍÈÓÚËÈÏÂ 24‬הא ודאי ממאיס ובדילי אינשי ממגעו וחידוש הוא‬ ‫נמי אשמעינ דהשביח ולבסו פג דברי הכל אסור‪:‬‬
‫תטמא לח ויבש‪:‬‬ ‫‪ .ÏÏÎ Á·˘Ó ‡Ï„ ‡ÙÈÒ 11‬יי בעדשי אסרי רבנ‪:‬‬

‫קסה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סט‪.‬‬
‫מטמאי לחי‪ ,‬ואי מטמאי יבשי!‬

‫והלכתא‪:‬‬ ‫אלא מאי אית ל) למימר?‬ ‫‪1‬‬
‫אידי ואידי בשיתי‪,‬‬ ‫" ׁ ִש ְכ ַבת זָ ַרע" )ויקרא טו‪,‬טז( אמר רחמנא בראויה להזריע‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫וכ כל איסורי שבתורה‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫הכא נמי " ְּבמ ָֹתם" )ויקרא יא‪,‬לב( אמר רחמנא כעי מות‪.‬‬
‫משנה )גה(‪:‬‬ ‫מתקי לה ¯· ˘‪:‡Ú„¯‰Ó ÈÓÈ‬‬

‫נכריצ שהיה מעביר ע ישראל כדי יי ממקו למקו‪,‬‬ ‫ומי מאיס?‬
‫א היה בחזקת המשתמר ‬ ‫‪9‬‬ ‫והלא עולה על שלח של מלכי!?‬
‫מותר‪.‬‬ ‫אמר ¯· ˘‪,‡Ú„¯‰Ó ÈÓÈ‬‬
‫א הודיעו שהוא מפליג ‬ ‫‪10‬‬ ‫לא קשיא‪,‬‬
‫כדי שישתו ויסתו ויגוב;‬ ‫‪11‬‬ ‫הא בדדברא‪,‬‬
‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪:‬‬ ‫‪12‬‬ ‫הא בדמתא‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫כדי שיפתחצא ויגו ותיגוב‪.‬‬

‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫אמר ¯·‡‪ :‬הלכתא‪:‬‬

‫המניח יינו בקרו או בספינה‪,‬‬ ‫‪15‬‬
‫נות טע לפג מותר‪,‬‬
‫והל) לו בקפנדריא‪ ,‬נכנס למדינה ורח‪ 3‬‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬
‫ועכברא בשיכרא לא ידענא מאי טעמיהפט ד¯·‪,‬‬
‫מותר‪.‬‬ ‫אי משו דקסבר ‬
‫א הודיעו שהוא מפליג ‬ ‫נות טע לפג אסור‪,‬‬
‫כדי שישתו ויסתו ויגוב;‬ ‫ולית הלכתא כוותיה;‬
‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪:‬‬ ‫אי משו דקסבר ‬
‫כדי שיפתחצב ויגו ותיגוב‪.‬‬ ‫נות טע לפג מותר‪,‬‬
‫המניח נכרי בחנותו‪,‬צג א על פי שהוא יוצאצד ונכנס ‬ ‫ועכברא בשיכרא אשבוחי משבח‪.‬‬
‫מותר‪.‬‬
‫סט‪ .‬איבעיא להו‪:‬‬
‫*‬
‫וא הודיעו שהוא מפליג ‬
‫נפל לגו חלא‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫כדי שישתו ויסתו ויגוב;‬ ‫מאי?‬

‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪:‬‬ ‫אמר ליה ¯· ‪ ÏÏÈ‰‬ל¯· ‡˘‪:È‬‬
‫כדי שיפתחצה ויגו ותיגוב‪.‬‬ ‫הוה עובדא בי ¯· ‪,‡‰Î‬‬
‫היה אוכל עמו על השולח‪,‬‬ ‫ואסר ¯· ‪.‡‰Î‬‬
‫והניח לפניו לגיצו על השולח‪ ,‬ולגי על הדולבקי‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫והניחו ויצא ‬ ‫ההוא אימרטוטי אימרטט‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מה שעל השולח אסור‪,‬‬ ‫‪19‬‬
‫ומה שעלצז הדולבקי מותר‪.‬‬ ‫‪20‬‬

‫¯·‪ ‡È‬סבר לשעורי במאה וחד‪,‬‬
‫וא אמר לו‪ :‬הוי מוזג ושותה ‬ ‫‪1‬‬
‫אמר‪ :‬לא גרע מתרומה‪,‬‬
‫דתנ )תרומות ד‪:‬ז(‪:‬‬
‫תרומה עולה באחד ומאה;‬
‫רש"י‬ ‫אמר ליה ¯· ˙‪ ‡ÊÈ‚ ¯· ‡ÙÈÏÁ‬ל¯·‪:‡È‬‬
‫דלמא כתבלי של תרומה בקדירה דמי‪,‬‬
‫‪ .‰¯Â˙·˘ ¯ÂÒÈ‡ ÏÎ ÔÎÂ ‚''‰ 8‬בששי וכ הלכה רווחת בישראל דמי בשאינו‬ ‫דלא בטיל טעמייהו‪.‬‬
‫מינו בששי חו‪ 3‬מחמ‪ 3‬אבל מי במינו מוקמינ בפסחי )ל‪ (.‬הלכתא במשהו‬
‫כרב וטעמא משו דכל איסורי שבתורה מי במינו במשהו כרב ובחמ‪ 3‬גזירה‬
‫שאינו מינו אטו מינו‪:‬‬ ‫¯· ‡‪ È‡Á‬שיער בחלא בחמשי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .¯Ó˙˘Ó‰ ˙˜ÊÁ· ‰È‰ Ì‡ :'È˙Ó 9‬מפרש בגמרא שאע''פ שהפליג ישראל מ‬ ‫¯· ˘‪ ‡˜È‡ ·¯„ ‰È¯· Ï‡ÂÓ‬שיער בשיכרא בשיתי‪.‬‬
‫הגוי מיל א לא הודיעו שהוא מפליג מות' דמירתת גוי^ כל שעתא השתא אתי‪:‬‬
‫‪ .‚ÈÏÙÓ˘ ÂÚÈ„Â‰ Ì‡Â 10‬שמתרחק וחביות סתומות היו‪:‬‬
‫‪ 11‬שיעורו ·‪ .·Â‚ÈÂ ÌÂ˙ÒÈÂ ÌÂ˙˘È˘ È„Î‬א שהה כדי שיקוב הנכרי^ נקב‬ ‫רש"י‬
‫במגופת החבית ויחזור ויסתו הנקב ותיבש הסתימה אסור‪:‬‬
‫‪ .¯ÓÂ‡ ‚''·˘¯ 12‬אינו נאסר אלא עד שישהא כדי שיפתח את כל מגופת החבית‬ ‫‪ .‡Ï‡ 1‬שאני לעני טומאה אע''ג דחידוש הוא גזירת הכתוב היא דלח ולא יבש‬
‫וא''א לנוטלה שלא תשבר כולה‪:‬‬ ‫דכתיב כל אשר יפול עליו מה במות כעי מות כשה לחי‪:‬‬
‫‪ .ÛÂ‚ÈÂ 13‬ויעשה מגופה אחרת חדשה‪:‬‬ ‫‪ .ÚÈ¯Ê‰Ï ‰ÈÂ‡¯· ‡ÓÁ¯ ¯Ó‡ Ú¯Ê ˙·Î˘ 2‬או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע‪:‬‬
‫‪ .·Â‚È˙Â 14‬ותיבש אבל לשתימת חור לא חששו משו דמינכרא ושתו לשו‬
‫שתו העי )במדבר כד( עי פתוחה דשפיר חזי‪:‬‬ ‫‪ .‡˙Ó„ 3‬עכבר של יישוב מאיס‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÙÒ· Â‡ ÔÂ¯˜· ÂÈÈ ÁÈÓ‰ 15‬ע הנכרי‪^:‬‬ ‫‪ .‡¯·„„ ¯·ÎÚ 4‬אשקור''ל בלע''ז‪:‬‬
‫‪ .ÍÏ‰Â 16‬ישראל בקפנדריא דר) קצרה‪:‬‬ ‫‪ .È‡Ó ‡ÏÁ Â‚Ï ÏÙ 5‬מי אמרינ החומ‪ 3‬טעמו קשה ואי השר‪ 3‬מפיגו לתת בו‬
‫‪ .ıÁ¯Â ‰È„ÓÏ ÒÎÂ 17‬במרח‪ 3‬מותר כיו דגוי^ לא ידע דשהי מרתת ולא נגע‪:‬‬ ‫טע‪:‬‬
‫‪ .È˜·ÏÂ„ 18‬משנויי''ר‪:‬‬ ‫‪ .ËË¯ÓÈ‡ ÈËÂË¯ÓÈ‡ 6‬לחתיכות דקות קטנות ושר‪ 3‬איסורו בכעדשה כטומאתו‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ ÔÁÏÂ˘‰ ÏÚ˘ ‰Ó 19‬דמימר אמר גוי^ זה ישראל זה זמנני לאכול‬ ‫וחיישינ דלמא בולע חתיכות שר‪ 3‬בהדי חומ‪:3‬‬
‫ולשתות ונגע‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈ˘ÓÁ· 7‬כיו דחומ‪ 3‬טעמו קשה לא בעי שתי לבטוליה דאפילו בחמשי לא‬
‫‪ .¯˙ÂÓ È˜·ÏÂ„‰ ÏÚ˘ 20‬דאי מוכ לסעודה זו‪:‬‬ ‫יהיב ביה טעמא‪:‬‬

‫קסו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף סט‪:‬‬
‫אימא אחיד לה לבבא ועביד כל דבעי;‬ ‫א מהצח שעל הדולבקי אסור‪.‬‬

‫קא משמע ל‪.‬‬ ‫חביות פתוחות אסורות;‬ ‫‪2‬‬
‫סתומות מותרות ‬
‫‪3‬‬
‫כדי שיפתח ויגו ותיגוב‪.‬‬

‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫מחלוקת בשל סיד‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫אבל בשל טיט ‬ ‫‪12‬‬
‫היכי דמי בחזקת המשתמר?‬
‫דברי הכל כדי שיפתח ויגו ויגוב‪.‬‬ ‫כדתניא‪:‬‬
‫מיתיבי‪:‬‬ ‫הרי שהיו חמריו ופועליו טעוני טהרות‪,‬‬
‫אמר ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬ל‪:ÌÈÓÎÁ‬‬ ‫אפילו הפליג מה יותר ממיל ‬
‫והלא סתומו ניכר בי מלמעלה ובי מלמטה;‬
‫‪15‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫טהרותיו טהורות;‬
‫אי אמרת בשלמא בשל טיט מחלוקת ‬ ‫וא אמר לה לכו ואני בא אחריכ‪,‬‬
‫היינו דקתני‪:‬‬ ‫כיו שנתעלמה עינו מה ‬
‫סתומו ניכר בי מלמעלה ובי מלמטה;‬ ‫טהרותיו טמאות‪.‬‬
‫אלא אי אמרת בשל סיד מחלוקת ‬ ‫‪16‬‬
‫מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא?‬ ‫‪4‬‬
‫בשלמא למטה ידיע;‬ ‫אמר ¯·‪È‬צט ‪:˜ÁˆÈ‬‬

‫אלא למעלה הא לא ידיע!?‬ ‫רישא ‬
‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬הוא דלא ידע מאי קאמרי ¯·‪,Ô‬‬ ‫במטהר חמריו ופועליו לכ)‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫והכי קאמר להו ‬ ‫אי הכי ‬

‫אי בשל טיט קאמריתו ‬ ‫סיפא נמי!?‬
‫סתומו ניכר בי מלמעלה ובי מלמטה;‬ ‫אי ע האר‪ 3‬מקפיד על מגע חבירו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ואי בשל סיד קאמריתו ‬

‫נהי דלמעלה לא ידיע‪,‬‬ ‫אי הכי ‬
‫למטה מיהא ידיע‪.‬‬ ‫אפילו רישא נמי נימא הכי!?‬
‫‪7‬‬
‫סט‪ :‬אמר ¯·‡‪* :‬‬

‫ו¯·‪?!Ô‬‬ ‫בבא לה דר) עקלתו‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫כיו דמלמעלה לא ידיע ‬

‫לא מסיק אדעתיה דאפי) וחזי ליה;‬ ‫אי הכי ‬
‫אי נמי ‬ ‫סיפא נמי!?‬
‫זימני דחלי‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫כיו דאמר לה לכו ואני בא אחריכ ‬
‫סמכא דעתייהו‪.‬‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫ק‬
‫הלכה כ¯·‪,Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬‬ ‫המניח נכרי בחנותו‪.‬‬
‫הואיל ותנ סתמא כוותיה;‬ ‫וצריכא‪,‬‬
‫קא‬
‫דתנ )כא(‪:‬‬ ‫דאי תנא נכרי‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫קג‬
‫היה אוכל עמו על השולח‪,‬‬ ‫דסבר דלמא אתי וחזי ליה‪,‬‬
‫והניח לפניוקד לגי על השולח‪ ,‬ולגיקה על הדולבקי‪,‬‬ ‫אבל בקרו או בספינה ‬
‫והניח ויצא ‬ ‫אימא דמפליג לה לספינתיה ועביד מאי דבעי;‬
‫‪10‬‬
‫מה שעל השולח אסור‪,‬‬ ‫ואי תנא בקרו או בספינה‪,‬‬

‫מה שעל הדולבקי מותר;‬ ‫משו דסבר ‬
‫וא אמר לו‪ :‬הוי מזוג ושותה ‬ ‫דלמא אתי באורחא אחריתי וקאי אגודא וחזי לי‪,‬‬
‫א שעל הדולבקי אסור;‬ ‫אבל נכריקב בחנותו ‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬ ‫‪ .‰˙Â˘Â ‚ÊÂÓ ÈÂ‰ ÂÏ ¯Ó‡ Ì‡Â 1‬הואיל וחיזק את ידיו ברשות במקצת סמכא‬
‫דעתיה ונגע בכוליה‪:‬‬
‫‪ .„ÈÒ Ï˘· ˙˜ÂÏÁÓ 11‬במגופה של סיד שהיא לבנה הוא דחיישי רבנ לשתומא‬ ‫‪ .˙ÂÁÂ˙Ù ˙ÂÈ·Á 2‬שבבית אסורות‪:‬‬
‫דכיו דלב הוא לא מינכר בי חדש ליש‪:‬‬ ‫‪ .˙Â¯˙ÂÓ ˙ÂÓÂ˙Ò 3‬עד שישהא שיפתח ויגו ויגוב וסתמא כרב שמעו מדלא‬
‫‪ .ËÈË Ï˘ Ï·‡ 12‬שהוא שחור בתחלתו ואע''פ שהוא נגוב אינו מלבי עד יו‬ ‫קתני שישתו‪:‬‬
‫או יומי דברי הכל לא חיישינ לשתומא דמינכרא שתימת החור כשאר המגופה‬ ‫‪ .‡ÙÈÒ ‡˘ È‡ÓÂ ‡˘È¯ ‡˘ È‡Ó :'Ó‚ 4‬הא קא חזו להו דנגע דקתני טעוני‬
‫ואינו אסור עד שישהא כדי שיפתח ויגו מגופה חדשה ותנגוב‪:‬‬ ‫טהרות והני לאו חביות נינהו שיהו סתומות‪:‬‬
‫‪ .¯ÎÈ ÂÓÂ˙˘ ‡Ï‰Â 13‬א היה נוקב חור הרי הוא ניכר‪:‬‬ ‫‪ .ÂÈ¯ÓÁ ¯‰ËÓ· 5‬שהטביל ומגע טהור‪:‬‬
‫‪ .‰ÏÚÓÏÓ ÔÈ· 14‬שזה חדש והמגופה ישנה‪:‬‬ ‫‪ .Â¯È·Á Ú‚Ó ÏÚ 6‬הפוגע בו בדר) ולא נטהר לכ)‪:‬‬
‫‪ .‰ËÓÏÓ ÔÈ· 15‬כשיפתח ישראל את המגופה יראה מתחתיה אותה סתימה לפי‬ ‫‪ .ÈÓ ‡˘È¯ 7‬כיו שהפליג איכא למיחש הכי‪:‬‬
‫שלמעלה מירח הנכרי^ והשווה סתומו אבל למטה לא יכול למרח וניכר‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂ˙Ï˜Ú Í¯„ ^Ì‰Ï ‡·· 8‬כשבעל הבית יכול לבא דר) עקלתו דמירתת‬
‫‪ .„ÈÒ Ï˘· ˙¯Ó‡ È‡ ‡Ï‡ 16‬קאמרי רבנ הא לא ידיע שתומו מלמעלה והיכי‬ ‫השתא אתי‪:‬‬
‫קתני בי מלמעלה בי מלמטה‪:‬‬ ‫‪ .È¯Î ‡˙ È‡„ 9‬נכרי^ שהיה מעביר כדי יי‪:‬‬
‫‪ .ÌÈÏÁ„ 17‬מתמלא הנקב מלמטה כלמעלה חלי סלדי''ר בלע''ז‪:‬‬ ‫‪ .ÈÚ·„ È‡Ó „È·ÚÂ 10‬ואפי' לא הודיעו שהפליג ליתסר‪:‬‬

‫קסז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף ע‪.‬‬
‫אמר ¯·‡‪ :‬חמרא שרי‪,‬‬

‫‪10‬‬
‫חביות פתוחות אסורות;‬
‫מימר אמר כי היכי דקדי אתאי אנא‪,‬‬ ‫סתומות מותרות ‬
‫קדי ואתא ישראל ויתיב בעליונה וקא חזי לי‪.‬‬ ‫כדי שיפתח ויגו ותיגוב‪.‬‬
‫קטו‬ ‫פשיטא!?‬‫‪1‬‬
‫ההוא אושפיזא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל וגוי‪,‬‬ ‫מהו דתימא?‬ ‫‪2‬‬
‫אישתכח גויקטז דהוה קאיקיז בי דני‪,‬‬ ‫כולה ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬קתני לה;‬
‫אמרקיח ¯·‡‪:‬‬ ‫קא משמע ל‪.‬‬
‫אי אית ליה לאישתמוטי חמרא אסיר‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫ואי לא חמרא שרי‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫וכי מאחר דקיימא ל כוותיה ד¯·‪Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬‬
‫‪3‬‬
‫מיתיבי‪:‬‬ ‫דלא חייש לשתומא‪,‬‬

‫ננעל הפונדק‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫והלכתא כוותיה ד¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬דלא חייש לזיופא‪,‬‬
‫או שאמר לו שמור אסור;‬ ‫קו‬
‫‪14‬‬
‫האידנא מאי טעמא לא מותבינ חמרא בי גוי?‬
‫מאי לאו א על גב דלית ליה לאישתמוטי!?‬ ‫משו שייכא‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫לא‪ ,‬בדאית ליה לאישתמוטי‪.‬‬

‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫ההוא ישראל וגויקיט דהוו יתיבי וקא שתו חמרא‪,‬‬ ‫קח‬ ‫קז‬
‫זונה גויה וישראל מסובי ‬
‫שמע ישראל קל צלויי בי כנישתא‪,‬‬ ‫חמרא שרי;‬
‫ק ואזל‪,‬‬ ‫נהי דתקי להו יצרא דעבירה‪* ,‬‬ ‫ע‪.‬‬
‫אמר ¯·‡‪ :‬חמרא שרי‪,‬‬ ‫יצרא דיי נס) לא תקי להו‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫מימר אמר‪:‬‬
‫השתא מדכר ליה לחמריה והדר אתי‪.‬‬ ‫זונה ישראלית וגויקט מסובי ‬
‫חמרא אסור;‬
‫ההוא ישראל וגויקכ דהוו יתיבי בארבא‪,‬‬ ‫מאי טעמא?‬
‫שמע ישראל קל שיפורי דבי שימשי‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫הואיל וזילה עלייהו‪ ,‬בתרייהו גרירא‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫נפק ואזל‪,‬‬
‫אמר ¯·‡‪ :‬חמרא שרי‪,‬‬ ‫קי‬
‫ההוא ביתא דהוה יתיב ביה חמרא דישראל וגוי‪,‬‬
‫מימר אמר‪:‬‬ ‫קיא‬
‫על גוי‪,‬‬
‫השתא מדכר ליה לחמריה והדר אתי;‬ ‫אחדה לדשא באפיה‪ ,‬והוה ביזעא בדשא‪,‬‬
‫ואי משו שבתא ‬ ‫‪16‬‬
‫אמרקיב ¯·‡‪:‬‬
‫אמרקכא ¯·‡‪ :‬אמר לי איסור גיורא‪,‬‬ ‫כל דלהדי ביזעא שרי‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫כי הוינ בארמיות אמרינ‪ :‬יהודאי לא מנטרי שבתא‪,‬‬ ‫דהאי גיסא והאי גיסא אסור‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫דאי מנטרי שבתא כמה כיסי קא משתכחי בשוקא‪,‬‬

‫ואינהו לא ידעיקכב דסבירא ל כ¯·‪,˜ÁˆÈ È‬‬ ‫ההוא חמרא דישראל דהוה יתיב בביתא‪,‬‬
‫דאמר ¯·‪:˜ÁˆÈ È‬‬ ‫דהוה דייר ישראל בעליונה וגויקיג בתחתונה‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫המוצא כיס בשבת ‬ ‫שמעו קל תיגרא‪ ,‬נפקי‪,‬‬

‫קיד‬
‫מוליכו פחות פחות מארבע אמות‪.‬‬ ‫‪17‬‬
‫קדי אתא גוי‪,‬‬
‫אחדה לדשא באפיה‪,‬‬
‫ההוא אריא דהוה נהי במעצרתא‪,‬‬
‫אישתכח גוי דהוה קאי ביקכג דני‪,‬‬
‫אמר ¯·‡‪ :‬חמרא שרי‪,‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‡ËÈ˘Ù 1‬דתנא סת ל כוותיה ורבא מתני' אתא לאשמועינ‪:‬‬

‫רש"י‬ ‫‪ .‡ÓÈ˙„ Â‰Ó 2‬הא בבא דהיה אוכל עמו על השולח סיפא דמילתיה דרב‬
‫שמעו והוא קתני לה והכי קתני מתני' רב שמעו אומר כדי שיפתח ויגו‬
‫‪ .È¯˘ 10‬כל שרי דהכא שרי א בשתיה דהא לא נגע קאמרינ וכל אסיר דהכא‬ ‫ותיגוב היה אוכל עמו כו' ולא סתמא היא קמ''ל רבא דסתמא היא‪:‬‬
‫א בהנאה ובכולהו הלכתא כרבא‪:‬‬ ‫‪ .‡ÓÂ˙˘Ï ˘ÈÈÁ ‡Ï„ ÔÂÚÓ˘ Ô·¯Î ‡˙ÎÏ‰ ÔÈÚ·˜„ ‡˙˘‰Â 3‬לנקיבת חור‬
‫‪ .ÈËÂÓ˙˘È‡Ï ‰ÈÏ ˙È‡ È‡ 11‬ולומר לכ) נכנסתי סמכא דעתיה ולא מירתת דכי‬ ‫שהוא בלא טורח משו דמינכר ולפתיחת חבית כולה נמי דחייש לה רב שמעו‬
‫על לה) ביתא מעיקרא אדעתא דלנסוכי על וסבר אי משכחו לי אשתמיטנא‬ ‫לא קיימא ל כוותיה דהאי זיופא דטירחא הוא ואנ קבעינ באי מעמידי )לעיל‬
‫ואע''ג דבמגע היי לית ליה לאשתמוטי אסור דאי לאו לנסוכי על למה ליה‬ ‫לא‪ (.‬הלכה כר' אליעזר דלא חייש לזיופא דחות אחד האידנא אמאי לא מותבינ‬
‫דעייל ולא דמי למניח נכרי^ בחנותו דהת דכיו דברשות עייל וידעינ למאי‬ ‫חביות סתומות ביד גוי‪^:‬‬
‫עייל כל זמ שלא הודיעו שמפליג מותר דסבר אי נגענא השתא אתי וחזי לי‪:‬‬ ‫‪ .‡ÎÈÈ˘ ÌÂ˘Ó 4‬נקב דק מאד שהוא במגופת חבית להיות ריח היי יוצא ויש‬
‫‪ 12‬ואי לית ליה לאישתמוטי שרי וכיו דבהול הוא על כניסתו מירתת ולא נגע‪:‬‬ ‫לחוש שמא יקדח ש במקצת ויטעו מ היי‪:‬‬
‫‪ .˜„ÂÙ‰ ÏÚ 13‬ונתייחד גוי ע היי או שאמר ישראל לגוי^ שמור עמוד‬ ‫‪ .Â‰Ï ÛÈ˜˙ ‡Ï ÍÒ ÔÈÈ„ ‡¯ˆÈ 5‬לנסוכי‪:‬‬
‫מבחו‪ 3‬ושמור‪:‬‬ ‫‪ .‡¯È¯‚ Â‰ÈÈ¯˙· 6‬דשבקה להו לנסוכי‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒ‡ 14‬דחיישינ דלמא על כיו דא''ל שמור סמכא דעתיה דמפליג מיניה‪:‬‬ ‫‪ .È¯˘ ‡ÚÊÈ· È„‰Ï„ 7‬א בשתיה דמירתת ולא נגע‪:‬‬
‫‪ .È˘ÓÈ˘ È·„ ‡¯ÂÙÈ˘ 15‬של ערב שבת שהיו תוקעי להבדיל בי קדש לחול‪:‬‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ ‡ÒÈ‚ È‡‰Â ‡ÒÈ‚ È‡‰„ 8‬א בהנאה וכשאי נתפס על כניסתו כגנב‬
‫‪ .‡˙·˘ ÌÂ˘Ó È‡Â 16‬וא''ת דסמכא דעתיה דגוי^ משו דלא אתי ישראל‬ ‫עסקינ שהיה לו חלק ביי דאי נתפס עליו כגנב כוליה שרי ואית דגרסי הוו‬
‫בשבתא האמר לי איסור גיורא כו'‪:‬‬ ‫ביזייני בדשא חורי וסדקי ובקיעי ובקעהו תרגומו ובזעהו‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÓ‡ '„Ó ˙ÂÁÙ ˙ÂÁÙ 17‬ועומד לפוש וליכא עקירה מתחילת ד' לסו ארבע‪:‬‬ ‫‪ .‰Â˙Á˙· ^ÈÂ‚Â ‰ÂÈÏÚ· Ï‡¯˘È 9‬ויי בתחתונה וישראל רואהו מלמעלה‪:‬‬

‫קסח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף ע‪:‬‬
‫כי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר‪:‬‬ ‫מימר אמר‪ :‬כי היכי דטשינא אנא‪,‬‬

‫‪1‬‬
‫עובדא הוה קמיה ד¯·‪ ¯ÊÚÏ‡ È‬ושרא‪,‬‬ ‫איטשא נמי ישראל אחוריי וקא חזי לי‪.‬‬
‫ולא ידענא‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫אי משו דסבר לה כ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬דאמר‪:‬‬ ‫הנהו גנבי דסלקי לפומבדיתא ופתחו חביתא טובא‪,‬‬
‫ספק ביאה טהור;‬ ‫אמר ¯·‡‪ :‬חמרא שרי‪,‬‬
‫אי משו דסבר ‬ ‫מאי טעמא?‬
‫רובא דאזלי בהדי פולמוסא ישראל נינהו‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫רובא גנבי ישראל נינהו‪.‬‬
‫אי הכי ‬
‫האי ספק ביאה‪ ,‬ספק מגע הוא!?‬ ‫הוה עובדא בנהרדעי‪,‬‬
‫כיו דמפתחי טובא ‬ ‫‪16‬‬ ‫ואמר ˘‪ :Ï‡ÂÓ‬חמרא שרי‪.‬‬
‫אימא אדעתא דממונא פתחו‪ ,‬וכספק ביאה דמי‪.‬‬ ‫כמא? כ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬דאמר‪:‬‬
‫ספק ביאה טהור‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫ההיא מסוביתא‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫דתנ )טהרות ו‪:‬ה(‪:‬‬
‫קלב‬ ‫קלא‬
‫דמסרה לה מפתחה לגויה‪,‬‬ ‫הנכנס לבקעה בימות הגשמי וטומאה בשדה פלונית‪,‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫אמר ¯·‪ ˜ÁˆÈ È‬אמר ¯·‪:¯ÊÚÏ‡ È‬‬ ‫ואמר הלכתי למקוקכד הלז‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫עובדא הוה בי מדרשא ואמרו‪:‬‬ ‫ואיני יודע א נכנסתי לאותה שדה א לא נכנסתי‪,‬‬
‫קכה‬
‫לא מסרה לה אלא שמירת מפתח בלבד‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬מטהר ו‪ ÌÈÓÎÁ‬מטמאי‪.‬‬
‫קכו‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫שהיה ¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬
‫קכז‬
‫א אנ נמי תנינא )טהרות ז‪:‬א(‪:‬‬ ‫ספק ביאה טהור;‬
‫קכח‬
‫חבר שמסר מפתחקלג לע האר‪ - 3‬טהרותיו טהורות‪,‬‬ ‫ספק מגע טומאה טמא‪,‬‬
‫קכט‬
‫לפי שלא מסר לו אלא שמירת מפתח בלבד;‬ ‫וחכמי מטמאי;‬
‫קל‬
‫השתא טהרותיו טהורות‪,‬‬ ‫הא ספק ביאה‪ ,‬ספק מגע הוא?!‬
‫יי נס) מיבעיא?‬ ‫‪19‬‬ ‫לא‪,‬‬
‫שאני הת‪,‬‬
‫למימרא‪,‬‬ ‫‪20‬‬
‫כיו דאיכא דפתחי לשו ממונא ‬ ‫‪6‬‬
‫דטהרות אלימי מיי נס)?‬ ‫הוה ליה ספק ספיקא‪* .‬‬ ‫‪7‬‬
‫ע‪:‬‬
‫אי‪,‬‬
‫דאיתמר‪:‬‬
‫חצר שחלקה במסיפס‪,‬‬ ‫‪21‬‬
‫ההיא רביתא דאישתכח דהות בי דני‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫אמר ¯·‪:‬‬ ‫והות נקיטא אופיא בידה‪,‬‬

‫‪9‬‬
‫אמר ¯·‡‪ :‬חמרא שרי‪,‬‬

‫טהרותיו טמאות‪ ,‬ובגויקלד אינו עושה יי נס);‬
‫‪22‬‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬ ‫אימר מגבה דחביתא שקלתיה‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫וא על גב דליכא תו‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫א טהרותיו טהורות‪.‬‬ ‫אימר אתרמויי איתרמי לה‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫מיתיבי‪:‬‬ ‫‪23‬‬
‫ההוא פולמוסא דסליק לנהרדעא‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫הפנימית של חבר והחיצונה של ע האר‪,3‬‬

‫‪24‬‬
‫פתחו חביתא טובא‪,‬‬
‫אותו חבר שוטח ש פירות ומניח ש כלי‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬ ‫‪ .‡˘Ë 1‬נתחבא‪:‬‬

‫‪ .‰‡È· ˜ÙÒ 2‬דלא ידעינ גוי^ אי על אי לא על טהור ומשו הכי שרי דשני ל‬
‫‪ .‡Ú„È ‡ÏÂ 14‬אי שרא משו ספק גוי^ ספק ישראל וכר''א דאמר ספק ביאה‬ ‫ספק ביאה מביאה ודאי וספק מגע‪~:‬‬
‫טהור ולקמיה פרי) הא לאו ספק ביאה הוא דודאי גוי^ היו‪:‬‬ ‫‪ .‰Ú˜· 3‬שדות הרבה זו אצל זו בימות הגשמי שזרועה היא ואי רבי דורסי‬
‫‪ .Â‰È Ï‡¯˘È 15‬ואזלינ בתר רובא דליכא ספיקא‪:‬‬ ‫אותה והוי רשות היחיד לטומאה וספיקא שאירעה בה הוי ספיקא טמא‪:‬‬
‫‪ .‡·ÂË ÈÁ˙ÙÓ„ ÔÂÈÎ 16‬הרבה יותר מכדי צור) שתיית מוכחא מילתא דאדעתא‬ ‫‪ .˙ÈÂÏÙ ‰„˘· ‰‡ÓÂËÂ 4‬באחת מ השדות ואי אנו יודעי איזו היא‪:‬‬
‫דממונא פתחו ובגנבותייהו טרידי ודמי לבולשת שנכנסה לעיר בשעת מלחמה‬ ‫‪ .ÊÏ‰ ^ÌÂ˜ÓÏ È˙ÎÏ‰ 5‬בבקעה זו‪:‬‬
‫דקתני מתניתי אלו ואלו מותרות הלכ) אע''ג דספק מגע הוא כיו דמוכחא‬ ‫‪ .‡ÂÓÓ ÌÂ˘Ï ˙ÂÈ·Á ÈÁ˙Ù„ ‡ÎÈ‡„ ÔÂÈÎ 6‬וכיו דחזו דחמרא הוא פרשי‬
‫מילתא לקולא כספק ביאה דמי‪:‬‬ ‫דבגניבותייהו טרידי ולא מנסכי‪:‬‬
‫‪ .‡˙È·ÂÒÓ 17‬מוכרת יי בחנות כמו זולל וסובא )דברי כא( סבא) מהול במי‬ ‫‪ .‡˜ÈÙÒ ˜ÙÒ ÈÂ‰ 7‬ספק ישראל ספק גוי^ ואת''ל גוי^ ספק נגע ספק לא נגע‬
‫)ישעיהו א(‪:‬‬ ‫ובהא אפילו רבנ מודו וכי פליגי רבנ עליה דר''א היכי דמליא שדה טומאה דאי‬
‫‪ .‡„ÈÏ˜‡ 18‬מפתח שמירת מפתחות ולא סמכא דעתיה ליכנס ונתפסת^ כגנב‪:‬‬ ‫על לה לא אפשר דלא האהיל דליכא אלא חד ספק‪:‬‬
‫‪ .‡ÈÚ·ÈÓ ÍÒ ÔÈÈ 19‬בניחותא ומסייע לרב דימי‪:‬‬ ‫‪ .‡˙È·¯ 8‬תינוקת גויה‪^:‬‬
‫‪ .ÍÒ ÔÈÈÓ ÈÓÈÏ‡ ˙Â¯‰Ë„ ‡¯ÓÈÓÏ 20‬מדנקט לה בלשו ק''ו‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÙÂ‡ 9‬אשקומא של יי‪:‬‬
‫‪ .ÒÙÈÒÓ· ‰˜ÏÁ˘ 21‬מחיצה נמוכה ע האר‪ 3‬מצד זה וחבר שטהר טהרות מצד‬ ‫‪ .‰˙Ï˜˘ ‡˙È·Á„ ‰·‚Ó ¯ÓÈ‡ 10‬ודוקא רביתא דאינה יודעת בטיב ניסו) ולא‬
‫זה‪:‬‬ ‫מסרה נפשה למינגע אבל גדול מכי חזינ דנקיט^ אופיא לא תלינ לקולא‪:‬‬
‫‪ .ÍÒ ÔÈÈ ‰˘ÂÚ ÂÈ‡ 22‬דנתפס עליו כגנב אלמא טהרות אלימי‪:‬‬ ‫‪ .Â˙ ‡ÎÈÏ„ ‚''Ú‡ 11‬שאי ש אופיא עוד ואיכא למימר הא ודאי בגו חביתא‬
‫‪ .È·È˙ÈÓ 23‬שתי חצירות זו לפני מזו הפנימית של חבר‪:‬‬ ‫שקלתה‪:‬‬
‫‪ .‰ÂˆÈÁÂ 24‬הפתוחה לרה''ר של ע האר‪ 3‬דאי לו לע האר‪ 3‬דריסת הרגל על‬ ‫‪ .ÈÓ¯˙È‡ ¯ÓÈ‡ 12‬דה) אופיא הוא דהואי הת‪:‬‬
‫הפנימית‪:‬‬ ‫‪ .‡ÒÂÓÏÂÙ 13‬ראש הגייס שר צבא‪:‬‬

‫קסט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עא‪.‬‬
‫לבעול יש פנאי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫וא על פי שידו של ע האר‪ 3‬מגעת לש;‬
‫קשיא ל¯·!?‬
‫משנה )ז(‪:‬‬ ‫אמר ל) ¯· שאני הת‪,‬‬
‫האומני של ישראל‪,‬‬ ‫שנתפס עליו כגנב‪.‬‬
‫ששלח לה נכריקלו חבית של יי נס) בשכר ‬
‫מותר לומר לו‪:‬קלז ת לנו את דמיה;‬ ‫‪11‬‬ ‫תא שמע‪:‬‬
‫ואקלח משנכנסה לרשות ‬ ‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪:‬‬
‫אסור‪.‬‬ ‫גגו של חבר למעלה מגגו של ע האר‪,3‬‬
‫ובלבד שלא תהא ידו של ע האר‪ 3‬מגעת לש;‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫קשיא ל¯·‪?!ÔÁÂÈ È‬‬
‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫אמר ל) ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬‬
‫מותר לאד לומר לגויקלט צא והפס עלי מנת המל)‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שאני הת‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫מיתיבי‪:‬‬ ‫דאית ליה לאישתמוטי‪,‬‬

‫אל יאמר אד לגויקמ עול תחתי לעוצר!?‬
‫‪13‬‬
‫מימר אמר‪ :‬אימצורי קא ממצרא‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫אמר ליה ¯·‪:‬‬

‫עול תחתי לעוצר קאמרת?‬ ‫‪14‬‬
‫הא לא דמיא אלא להא‪:‬‬ ‫‪15‬‬
‫גגו של חבר בצד גגו של ע האר‪,3‬‬ ‫‪4‬‬
‫אבל אומר לו מלטני מ העוצר‪.‬‬ ‫‪16‬‬

‫וא על פי שידו של ע האר‪ 3‬מגעת לש;‬
‫משנה )ז(‪:‬‬ ‫קשיא ל¯·!?‬
‫קמא‬
‫המוכר יינו לנכרי‪,‬‬ ‫‪17‬‬
‫אמר ל) ¯· ‬
‫‪18‬‬
‫פסק עד שלא מדד ‬ ‫לאו איכא ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬דקאי כוותי?‬
‫דמיו מותרי;‬ ‫אנא דאמרי כ¯·‪.Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬‬ ‫‪5‬‬
‫מדד עד שלא פסק ‬

‫דמיו אסורי‪.‬‬ ‫משנה )ו(‪:‬‬
‫בולשת שנכנסה לעיר בשעת שלו‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫חביות פתוחות אסורות‪ ,‬סתומות מותרות‪.‬‬

‫אמר ‡‪:¯ÓÈÓ‬‬ ‫בשעת מלחמה ‬
‫משיכה בגויקמב קונה;‬ ‫‪19‬‬
‫אלו ואלו מותרות‪,‬‬
‫תדע‪,‬‬ ‫לפי שאי פנאי לנס)‪.‬‬
‫עא‪ .‬גמרא‪* :‬‬

‫רש"י‬
‫‪ .È‡Ù ÔÈ‡ ÍÒÏ 9‬דיצר הניסו) לא תקי להו וטרודי במלחמה‪:‬‬
‫‪ .È‡Ù ˘È ÏÂÚ·Ï 10‬דתקי להו יצרייהו‪:‬‬ ‫ורמינהי )כתובות ב‪:‬ט(‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÓ„ ˙‡ ÂÏ Ô˙ ÂÏ ¯ÓÂÏ ¯˙ÂÓ :'È˙Ó 11‬דהא לא קנו לה והוא אינו חייב‬ ‫עיר שכבשוה כרקו ‬
‫‪7‬‬
‫לה אלא מעות ותניא לעיל )סד‪ (.‬ישראל שנושה בגוי מנה מכר עבוד' זרה^‬
‫והביא לו יי נס) והביא לו מותר‪:‬‬
‫כל כהנות שנמצאו שקלה פסולות!?‬ ‫‪8‬‬
‫‪ .ÍÏÓ‰ ˙Ó ÈÏÚ ÒÙ‰Â ‡ˆ :'Ó‚ 12‬ארנונא שהיו נותני מתבואותיה‬ ‫אמר ¯· ‪:È¯Ó‬‬
‫ומבהמותיה עישור וישראל זה שחייב לתת למל) יי מותר לומר לגוי^ הפס‬ ‫לנס) אי פנאי‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫עלי אע''ג דקא יהיב האי גוי^ יי נס) והאי ישראל הוא פרעיה דמיה כיו דהוה‬
‫מצי לסלוקי לשליחא דמלכא בזוזי כי יהיב ליה גוי^ יי נס) לאו שלוחיה‬
‫דישראל הוא‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .¯ˆÂÚÏ È˙Á˙ ÏÂÚ 13‬היכנס במקומי להפיס את השוטר כמו זה יעצור בעמי‬ ‫‪ .Ì˘ ÁËÂ˘ 1‬בפנימית אבל אי הוי איפכא דחיצונה של חבר כיו דהוי לע‬
‫)שמואל א ט( ל''א לשו אוצר שממונה על אוצרות יי ושמ של מל) לגבות‬ ‫האר‪ 3‬דריסת הרגל בחיצונה אי חבר שוטח ש פירותיו מ''מ קשיא לרב דקתני‬
‫ולאצור‪:‬‬ ‫אע''פ שידו של ע האר‪ 3‬מגעת לש‪:‬‬
‫‪ .˙¯Ó‡˜ È˙Á˙ ÏÂÚ 14‬כיו דא''ל עול תחתי הוי משמע הוי במקומי וכל מאי‬ ‫‪ .·‚Î ÂÈÏÚ ÒÙ˙„ ÌÂ˘Ó Ì˙‰ 2‬דמה לו בפנימית אבל חלוקה דכחצר אחד‬
‫דיהיב ליה גוי^ הוי כאילו יהביה ישראל דהא במקומו הוא‪:‬‬ ‫דמי כי עייל ידיה לא מתפיס כגנב‪:‬‬
‫‪ .‡‰ 15‬דרב יהודה לא דמיא אלא לסיפא‪:‬‬ ‫‪ .È¯ˆÓ‡ 3‬דגג קמצרנא אני מכוי למדת בני שאני רוצה למדוד לכ) הושטתי‬
‫‪ .¯ˆÂÚ‰ ÔÓ ÈËÏÓ ÂÏ ¯ÓÂ‡ Ï·‡ 16‬דאפשר לסלוקיה בזוזי הלכ) למיתב ליה‬ ‫את ידי לשו אחר מתשובת הגאוני מתמוגג אני אשטנדלינ''ר בלע''ז וגרסי'‬
‫חמרא לאו שלוחיה הוא‪:‬‬ ‫אימצודי קא ממצדנא‪:‬‬
‫‪ ^.È¯ÎÏ ÂÈÈ ¯ÎÂÓ‰ :'È˙Ó 17‬פסק עמו מעות עד שלא מדד דמיו מותרי‬ ‫‪ .Â‚‚ „ˆ· 4‬שאינו גבוה ממנו וליכא למימר מתמוגג אני כשמושיט ידו ש‪:‬‬
‫מפרש בגמרא טעמא איכא דמוקי לה משו משיכה בגוי^ קנה הלכ) כשמודד‬ ‫‪ .‚''·˘¯Î È¯Ó‡„ ‡‡ 5‬דאמר לעיל ובלבד שלא תהא ידו של ע האר‪ 3‬מגעת‬
‫היינו משיכה וקנייה גוי מיד דהוה ליה לישראל זוזי גבי דגוי^ בהלואה ויי נס)‬ ‫ש ולרב לא שאני ליה בי שגג חבר למעלה בי שהוא שוה לו‪:‬‬
‫לא הוי עד דנגע ביה‪:‬‬ ‫‪ .˙˘ÏÂ· :'È˙Ó 6‬חיל על ש שמחפשי וחותרי קרי להו בולשת כדמתרגמינ‬
‫‪ .ÔÈ¯ÂÒ‡ ÂÈÓ„ ˜ÒÙ ‡Ï˘ „Ú „„Ó 18‬דגוי^ לא קנייה במשיכה דכיו דלא פסק‬ ‫ויחפש ובלש‪:‬‬
‫דמיו לא סמכה דעתיה הלכ) כי נגע ביה הוי יי נס) דישראל ואיכא דמוקי לה‬ ‫‪ .ÌÂ˜¯Î :'Ó‚ 7‬מתרגמינ מצור כרקומי‪:‬‬
‫כשהקדי לו גוי^ מעות לישראל ובגמרא מפרש לה‪:‬‬ ‫‪ .˙Â‰Î ÏÎ 8‬הנמצאות בתוכה פסולות לבעליה דאשת כה אסורה א באונס‬
‫‪ .‰Â˜ ÈÂ‚· ‰ÎÈ˘Ó :'Ó‚ 19‬אע''ג דלא יהיב גוי^ דמי לישראל משי) מיניה‬ ‫אבל אשת ישראל לא הא הכא דשעת מלחמה היא וקתני אסורות דיש פנאי‬
‫קנייה וכ ישראל מגוי‪^:‬‬ ‫לבעול‪:‬‬

‫קע‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עא‪:‬‬
‫דקמא קמא אינסי) ליה‪.‬‬ ‫דהני פרסאי משדרי פרדשני להדדי ולא הדרי בהו‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫וכמא?‬ ‫‪12‬‬
‫¯· ‡˘‪ È‬אמר‪:‬‬‫‪3‬‬
‫דלא כ¯·‪,Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬‬ ‫‪13‬‬

‫לעול אימא ל) ‬
‫דאי ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬‬ ‫משיכה בגויקמג אינה קונה‪,‬‬
‫האמר‪:‬‬ ‫והאי דלא הדרי בהו‪,‬‬
‫ימכר כולו לגויקמט חו‪ 3‬מדמי יי נס) שבו!‬ ‫דרמות רוחא הוא דנקיטא להו‪.‬‬ ‫‪4‬‬
‫מידי הוא טעמא אלא ל¯·‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫האמר ¯·‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬

‫הלכה כ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬חבית בחבית‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫מנא אמינא לה?‬
‫אבל לא יי ביי‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫מדאמר להו ¯· להנהו סבויתא‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫קמד‬
‫כי כייליתו חמרא לגוי ‬
‫מיתיבי‪:‬‬ ‫שקלו זוזי מינייהו והדר כייל להו‪,‬‬
‫קנ‬
‫הלוקח גרוטאות מ הגוי ומצא בה עבודה זרה‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫ואי לא נקיטו בהדייהו זוזי‪,‬‬
‫א עד שלא נת מעות מש) יחזיר‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫אוזיפונהו והדר שקילו מינייהו‪,‬‬
‫א משנת מעות מש) יולי) לי המלח;‬
‫‪19‬‬ ‫כי היכי דתיהוי הלואה גבייהו‪,‬‬
‫אי סלקא דעת) משיכה בגויקנא קונה ‬ ‫דאי לא עבדיתו הכי ‬
‫אמאי יחזיר?‬ ‫כי קא הוי יי נס) ברשותייכו קא הוי‪,‬‬
‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫וכי שקילתו דמי יי נס) קא שקילתו;‬
‫קמה‬
‫משו דמיחזי כי מקח טעות‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫קונה‪* ,‬‬ ‫עא‪ :‬ואי סלקא דעת) משיכה בגוי‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫מדמשכיה גויקמו קנייה‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫רישא מקח טעות‪,‬‬ ‫יי נס) לא הוי עד דנגע ביה!?‬

‫סיפא לאו מקח טעות!?‬ ‫‪21‬‬ ‫אי דקא כייל ורמי למנא דישראל הכי נמי‪,‬‬
‫קמז‬
‫אלא אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫דקא כייל ורמי למנא דגוי‪.‬‬
‫רישא וסיפא מקח טעות‪,‬‬ ‫סו סו ‪,‬‬
‫ורישא דלא יהיב זוזי‪,‬‬ ‫כי מטא לאוירא דמנא קנייה‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫לא מיתחזי כעבודה זרהקנב ביד ישראל‪,‬‬ ‫‪22‬‬

‫יי נס) לא הוי עד דמטי לארעיתיה דמנא‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫סיפא דיהיב זוזי‪,‬‬ ‫שמע מינה נצוק חבור?‬ ‫‪9‬‬
‫מיתחזי כעבודה זרהקנג ביד ישראל‪.‬‬ ‫לא‪,‬‬

‫אי דנקיט ליה גוי קמח לכלי בידיה הכי נמי‪,‬‬
‫אמר ליה ‪ ‡„ÒÁ ·¯„ ‰È¯· ‡˘È˘˜ ¯Ó‬ל¯· ‡˘‪:È‬‬ ‫לא צריכא‪,‬‬
‫תא שמע‪:‬‬ ‫דמנח אארעא‪.‬‬
‫רש"י‬ ‫ותיקני ליה כליו‪,‬‬

‫‪ .ÔÈÈ ˙·ÎÚ 10‬אוגני יש בכליו של גוי^ שמתעכב היי על פיו כטיפה או כשני‬ ‫שמעת מינה ‬
‫טיפי מקמי דנימטי חמרא דישראל באוירא דמנא דגוי^ ומיתסר בההיא טיפת‬ ‫כליו של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח!?‬
‫יי שעל פיו‪:‬‬
‫‪ .‡˙ÊÂÎ„ 11‬פ) קטנה מחבית כדאמר במועד קט )יב‪ (.‬זופתי כוזנתא ואי‬ ‫לא‪,‬‬
‫זופתי חביתא במועד‪:‬‬ ‫לעול אימא ל) קנה לוקח;‬
‫‪ .Ô‡ÓÎ 12‬הא דאמר רב למישקל דמי ברישא מקמי דניתסר בההיא עכבה‪:‬‬ ‫והכא במאי עסקינ?‬
‫‪ .‚''· ÔÂÚÓ˘ Ô·¯Î ‡Ï„ 13‬דקתני מתני' יי נס) שנפל לבור כולו אסור רשב''ג‬ ‫כגו דאיכא עכבת יי אפומיה דכוזנתא‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬
‫אומר ימכר כולו לגוי^ חו‪ 3‬מדמי יי נס) שבו אלמא משו תערובת יי נס) לא‬
‫מיתסר בהנאה חמרא דישראל ואנ קי ל כל מקו ששנה רב שמעו במשנתנו‬
‫הלכה כמותו‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .·¯Ï ‡Ï‡ ‡ÓÚË ‡Â‰ È„ÈÓ 14‬ה) קושיא למא רמיית ליה אלא לרב דאמר‬
‫לסבוייתא למישקל דמי ברישא לדידיה לא תירמיה דאיהו אמר בהדיא דאי‬
‫הלכה כרב שמעו‪:‬‬ ‫‪ .È˘„¯Ù 1‬דורו‪:‬‬
‫‪ .˙Â¯Á‡ ˙ÂÈ·Á· ·¯Ú˙˘ ˙È·Á· ‡Ï‡ 15‬דשקיל חד מינייהו ושדי אנהרא^‬ ‫‪ .Â‰· È¯„‰ ‡ÏÂ 2‬השולחי אלמא במשיכה קנינהו המקבלי ל''א מתשובת‬
‫ואינ) שרו בהנאה‪:‬‬ ‫הגאוני פרדשני מי שיש לו כור חיטי למכור פוסק דמי ללוקח והול) לביתו‬
‫‪ .ÔÈÈ· ÔÈÈ ‡Ï Ï·‡ 16‬דכי נתערב יי נס) ביי כשר כולו אסור ואי קשיא אביי‬ ‫ומשגר לו קב חיטי לראות כמה ה יפות וא מעכב הלוקח אותו קב אצלו‬
‫ורבא היכי מיתרצי אתקפתיה דאמימר הא אינהו הוו קשישי מיניה טובא לא‬ ‫מתקיי המקח וא אינו חפ‪ 3‬בה מחזירו‪:‬‬
‫תיקשי דהא במסכת בכורות )יג‪ (:‬תרצינהו אביי ורבא להנ) שינויי אליבא דרבי‬ ‫‪ .‰Â˜ ‰È‡ ¯Ó‡ È˘‡ ·¯ 3‬אלא במת מעות קנו‪:‬‬
‫יוחנ דאליביה קאמר אמימר לשמעתיה וקבעוה בעלי תלמוד כא אמילתיה‬ ‫‪ .‡ÁÂ¯ ˙ÂÓ¯„ 4‬גסות‪:‬‬
‫דאמימר‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÈÂ·Ò 5‬מוכרי יי‪:‬‬
‫‪ .˙Â‡ËÂ¯‚ 17‬שברי כספי‪:‬‬ ‫‪ ^.ÈÂ‚ ‰ÈÎ˘Ó„Ó 6‬במדה קנייה ואע''ג דלא יהב זוזי והוו להו זוזי הלואה גביה‬
‫‪ .¯ÈÊÁÈ 18‬דלא קנייה ולא מיחייב לבערה‪:‬‬ ‫מקמי דניהוי יי נס) דהא לא הוי נס) עד שנגע ביה ואפי' אי לא שקלי זוזי‬
‫‪ .ÁÏÓ‰ ÌÈÏ ÍÈÏÂÈ 19‬דכיו דלא מצי לאהדוריה ולמשקל דמי‪:‬‬ ‫מינייהו שפיר דמי‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÚË Á˜Ó 20‬הויא משיכה בטעות דלאו אדעתא דע"ז^ זב‪:‬‬ ‫‪ ^.ÈÂ‚„ ‡Ó· 7‬דיי שבכלי אוסרו והוי יי נס) מקמי משיכה‪:‬‬
‫‪ .˙ÂÚË Á˜Ó Â‡Ï ‡ÙÈÒ 21‬בתמיה ואע''ג דיהיב דמי לישקלינהו‪:‬‬ ‫‪ .‡Ó„ ‡¯ÈÂ‡Ï ÈËÓ„Ó 8‬דגוי קנייה גוי^ בהגבהה‪:‬‬
‫‪ .Ê"ÚÎ ÈÊÁÈÓ 22‬לכי הדר שקל זוזי מיחזי כמא דמזב לע"ז^ דמי‪:‬‬ ‫‪ .'ÂÎ ‰ÈÈÓ ˙ÚÓ˘ 9‬ואנ איבעויי איבעיא ל בהמוכר את הספינה )ב''ב פה‪:(:‬‬

‫קעא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עב‪.‬‬
‫קנד‬
‫נהרג עליה;‬ ‫המוכר יינו לנכרי‪,‬‬
‫בשלמא רישא ‬ ‫פסק עד שלא מדד דמיו מותרי;‬ ‫‪1‬‬
‫משו דצעריה לישראל‪,‬‬ ‫ואי אמרת משיכה בגויקנה אינה קונה ‬

‫אלא סיפא ‬ ‫אמאי דמיו מותרי!?‬
‫מאי עביד?‬ ‫הכא במאי עסקינ?‬
‫אלא לאוקנח שמע מינה משיכה בגויקנט קונה?‬ ‫‪13‬‬
‫דאקדי ליה דינר‪.‬‬
‫שמע מינה‪.‬‬ ‫אי הכי ‬
‫אימא סיפא‪:‬‬
‫ההוא גברא דאמר ליה לחבריה‪:‬‬ ‫מדד עד שלא פסק דמיו אסורי‪,‬‬
‫אי מזביננא לה להא ארעא ‬ ‫ואי דקדי ליה דינר אמאי דמיו אסורי!?‬ ‫‪32‬‬
‫ל) מזביננא לה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫קנו‬
‫אזל זבנה לאיניש אחרינא‪,‬‬ ‫ולדיד) דאמרת משיכה בגוי קונה‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫אמר ¯· ‪:ÛÒÂÈ‬‬ ‫אמאי רישא דמיו מותרי‪,‬‬

‫קנה קמא‪.‬‬ ‫וסיפא דמיו אסורי?‬
‫אמר ליה ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫אלא מאי אית ל) למימר?‬
‫והא לא פסק!‬ ‫‪15‬‬ ‫פסק סמכא דעתיה‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ומנא תימרא דכל היכא דלא פסק לא קנה?‬ ‫לא פסק לא סמכא דעתיה;‬ ‫‪6‬‬
‫דתנ )כא(‪:‬‬ ‫לדידי נמי ‬

‫קס‬
‫המוכר יינו לנכרי‪,‬‬ ‫א על גב דקדי ליה דינר‪,‬‬
‫פסק עד שלא מדד ‬ ‫פסק סמכא דעתיה‪,‬‬
‫לא פסק לא סמכא דעתיה‪.‬‬
‫דמיו מותרי;‬
‫מדד עד שלא פסק ‬ ‫אמר ליה ¯·‪ ‡È‬ל¯· ‡˘‪:È‬‬
‫דמיו אסורי!?‬ ‫‪16‬‬
‫דאמר ¯·‪ ‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫מאי הוי עלה?‬ ‫‪17‬‬
‫ב נח נהרג על פחות משוה פרוטה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫מאי הוי עלה? כדקאמרינ!?‬ ‫ולא נית להישבו;‬ ‫‪8‬‬
‫דלמא חומרא דיי נס) שאני‪.‬‬ ‫‪18‬‬

‫ואי אמרת משיכה בגויקנז אינה קונה‪,‬‬
‫אמאי נהרג!?‬ ‫‪9‬‬
‫תא שמע‪:‬‬ ‫משו דצעריה לישראל; *‬ ‫‪10‬‬

‫עב‪.‬‬
‫דאמר ¯· ‡‪:ÔÈ·‡ ¯· È„È‬‬
‫ומאי לא נית להישבו?‬ ‫‪11‬‬
‫עובדא הוה בי ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬ו¯· ‪ ‡„ÒÁ‬בי ¯· ‪,‡Â‰‬‬ ‫דאינו בתורת הישבו‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫קסא‬
‫ופשטיה מהא‪:‬‬
‫מש) חמריו ופועליו והכניס לתו) ביתו‪,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫אי הכי ‬
‫בי פסק עד שלא מדד ובי מדד עד שלא פסק לא קנה‪,‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬ ‫אימא סיפא‪:‬‬
‫ושניה יכולי לחזור בה;‬ ‫בא חבירו ונטלה ממנו ‬
‫פרק והכניס לתו) ביתו‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬ ‫‪ .ÔÈ¯˙ÂÓ ÂÈÓ„ „„Ó ‡Ï˘ „Ú ˜ÒÙ 1‬דכי מדד קניה גוי^ במשיכה וקמו זוזי‬
‫בהלואה גביה יי נס) לא הוי עד דנגע ביה‪:‬‬
‫‪ .‰Â˜ ‰ÎÈ˘Ó Ó''˘ ‡Ï‡ 13‬הלכ) קניה קמא והדר קניה האי ונהרג על שגזל‬ ‫‪ .¯È„ ÂÏ ÌÈ„˜‰˘ 2‬שנת לו מעותיו קוד לכ‪:‬‬
‫ולא נית להישבו דרישא דוקא פחות משוה פרוטה דישראל מחיל ולא מיחייב‬ ‫‪ .ÂÏ ÌÈ„˜‰˘ 3‬ונת לו מעות יותר מכדי דמי היי עד שיפסוק הדמי יחזיר לו‬
‫גוי^ לאהדורה‪:‬‬ ‫ישראל את המותר אמאי דמיו אסורי‪:‬‬
‫‪ .‰Ï ‡È·ÊÓ ÍÏ 14‬וקנו מיניה בקני‪:‬‬ ‫‪ .˙¯Ó‡„ Í„È„ÏÂ 4‬טעמא דרישא משו דמשיכה קונה סיפא נמי אמאי דמיו‬
‫‪ .˜ÒÙ ‡Ï ‡‰Â 15‬ראשו דמי ולא סמכא דעתיה אקני דסבר א ירצה לחזור‬ ‫אסורי‪:‬‬
‫ירבה עליו בדמי‪:‬‬ ‫‪ .‰È˙Ú„ ‡ÎÓÒ 5‬למקני במשיכה‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ¯ÂÒ‡ ÂÈÓ„ 16‬אלמא לא קניה משיכה משו דלא פסק קוד לכ הלכ) קני‬ ‫‪ .˜ÒÙ ‡Ï 6‬קוד משיכה לא סמכא דעתיה למקנייה במשיכה שמא ירבה לו‬
‫נמי לא מהני‪:‬‬ ‫בדמיו‪:‬‬
‫‪ 17‬ה''ג ‪ ^.'È¯Ó‡„Î ‰ÏÚ ÈÂ‰ È‡Ó ‰ÏÚ ÈÂ‰ È‡Ó‬קמא בלשו בעיא ובתרא‬ ‫‪ .Á Ô· 7‬שגזל את ישראל פחות משוה פרוטה אע''ג דגבי ישראל לאו ממונא‬
‫בלשו תימה‪:‬‬ ‫הוא דמחלי עליה גבי גוי^ ממונא הוא וב נח נצטוה על הגזל בסנהדרי )נו‪(.‬‬
‫‪ .‡ÓÏ„ 18‬מהכא לא פשטינ לקני דעלמא והכא משו חומרא דיי נס) שאני‬ ‫ואזהרה שלה זו היא מיתת ואי צריכי התראה‪:‬‬
‫דאחמירו רבנ למימר דלא קניא משיכה בלא פיסוק אבל בעלמא קני‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂ·˘È‰Ï Ô˙È ‡ÏÂ 8‬ולא מחייב לאהדורה להאי ישראל דהא מחיל עליה‪:‬‬
‫‪ .ÂÈÏÚÂÙÂ ÂÈ¯ÓÁ ÂÓÈ‰ Í˘Ó 19‬הרי שהיה מביא חמריו טעוני פירות ופועליו‬ ‫‪ .‚¯‰ È‡Ó‡ 9‬הא לא קניא לה) גזילה וכל היכא דאיתא של ישראל היא‪:‬‬
‫נושאי בכת ומשכה חבירו ממנו והכניס לתו) ביתו לאו משיכה שאי משיכה‬ ‫‪ 10‬ומשני ‪ .‚¯‰„ È‡‰‬משו צעריה דישראל‪:‬‬
‫קונה בבני אד ופירות כל זמ שה עלייהו לא קנה‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂ·˘È‰Ï Ô˙È ‡Ï È‡ÓÂ 11‬הא לא שיי) ביה הישבו דכיו דגוי^ לא קנייה‬
‫‪ .˜ÒÙ ÔÈ· 20‬דמי אחרי כ‪:‬‬ ‫דישראל היא‪:‬‬
‫‪ .˜ÒÙ ‡Ï˘ „Ú 21‬כלומר כל זמ שלא פסק יכול מוכר לחזור בו דביתו לא‬ ‫‪ .ÔÂ·˘È‰ ˙¯Â˙· ‰È‡ 12‬כלומר ה''נ קאמר אינה בתורת שו גזילה דגוי^ דכל‬
‫עדיפא ממשיכה ומשיכה גופא לא קניא אלא א כ פסק אבל מדד ופסק או פסק‬ ‫היכא דאיתא דמרה היא וה''ה לשוה פרוטה והאי דנקט פחות לאשמועינ דנהרג‬
‫ומדד קניא ליה ביתו ולא בעי משיכה‪:‬‬ ‫עליה‪:‬‬

‫קעב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עב‪:‬‬
‫את שעירה ממנו מותר;‬ ‫פסק עד שלא מדד אי שניה יכולי לחזור בה‪,‬‬
‫ואת שעירה לתוכו אסור‪.‬‬ ‫מדד עד שלא פסק שניה יכולי לחזור בה‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫ההוא גברא דאמר ליה לחבריה‪:‬‬

‫אי מזביננא לה להא ארעא מזביננא ל) במאה זוזי‪,‬‬
‫תנ הת )טהרות ח‪:‬ט(‪:‬‬ ‫אזל זבנה לאיניש אחרינא במאה ועשרי‪,‬‬
‫הנצוק והקטפרס ומשקה טופח ‬
‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡‰Î‬‬
‫אינו חיבור לא לטומאה‪ ,‬ולא לטהרה‪.‬‬ ‫קנה קמא‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫האשבור ‬ ‫מתקי לה ¯· ‪:„Â˜Ù ¯‰Ó ·˜ÚÈ‬‬

‫חיבור לטומאה ולטהרה‪.‬‬ ‫האי זוזי אנסוהו!?‬ ‫‪4‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡Â‰‬‬ ‫והלכתא כ¯· ‪.„Â˜Ù ¯‰Ó ·˜ÚÈ‬‬

‫נצוק וקטפרס ומשקה טופח ‬
‫‪15‬‬
‫חיבור לעני יי נס)‪.‬‬ ‫אמר ליה‪:‬‬

‫כדשיימי בתלתא אפילו תרי מגו תלתא‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫אמר ליה ¯· ‪ ÔÓÁ‬ל¯· ‪:‡Â‰‬‬ ‫כדאמרי בתלתא עד דאמרי בתלתא‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫מנא ל) הא?‬ ‫כדשיימי בארבעה עד דאמרי בארבעה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫אילימא מדתנ )ש(‪:‬‬ ‫וכל שכ היכא דאמר ליה כדאמרי בארבעה‪.‬‬
‫הנצוק והקטפרס ומשקה טופח ‬ ‫אמר ליה‪:‬‬
‫אינו חבור לא לטומאה‪ ,‬ולא לטהרה;‬
‫‪17‬‬ ‫‪16‬‬
‫כדשיימי בתלתא‪ ,‬ואתו תלתא ושמוה‪,‬‬
‫לטומאה ולטהרה הוא דלא הוי חיבור‪,‬‬ ‫ואמר ליה איד)‪:‬‬
‫הא לעני יי נס) הוי חיבור;‬ ‫ליתו תלתא אחריני דקי להו טפי‪,‬‬
‫אימא סיפא‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪:‡ÙÙ‬‬
‫האשבור ‬‫‪18‬‬
‫דינא הוא דמעכב‪.‬‬
‫חיבור לטומאה ולטהרה;‬ ‫מתקי לה ¯· ‪:Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬
‫לטומאה ולטהרה הוא דהוי חיבור‪,‬‬ ‫ממאי דהני קי להו טפי?‬
‫הא לעני יי נס) לא הוי חיבור!?‬
‫‪19‬‬
‫דלמא הני קי להו טפי!?‬
‫אלא מהא ליכא למשמע מינה‪.‬‬ ‫והלכתא כ¯· ‪.Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬
‫תנ )כא(‪:‬‬
‫קסג‬
‫נטל את המשפ) ומדד לתו) צלוחיתו של נכרי‪,‬‬ ‫משנה )ז(‪:‬‬
‫קסב‬
‫וחזר ומדד לתו) צלוחיתו של ישראל‪* ,‬‬ ‫עב‪:‬‬ ‫נטל את המשפ) ומדד לתו) צלוחיתו של נכרי‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫א יש בו עכבת יי אסור;‬ ‫וחזר ומדד לתו) צלוחיתו של ישראל‪,‬‬

‫האיקסד עכבת יי במאי קא מתסרא?‬ ‫‪20‬‬ ‫א יש בו עכבת יי אסור‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬
‫לאו בנצוק?‬
‫‪21‬‬ ‫המערה מכלי אל כלי‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫שמע מינה נצוק חיבור‪.‬‬

‫תני ¯·‪:‡ÈÈÁ È‬‬ ‫‪1‬‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬ ‫‪~.¯ÂÊÁÏ ÔÈÏÂÎÈ Ô‰È˘ ÔÈ‡ „„Ó ‡Ï˘ „Ú ˜ÒÙ Â˙È· ÍÂ˙Ï ÔÒÈÎ‰Â Ô˜¯Ù 1‬‬
‫‪ .¯˙ÂÓ ÂÓÓ ‰¯ÈÚ˘ ˙‡ ÈÏÎ Ï‡ ÈÏÎÓ ‰¯ÚÓ‰ 12‬ובגמרא מפרש בגוי^ המערה‬ ‫דאע''ג דלא מדד כיו דפסק קניא ליה רשותו במשיכה‪:‬‬
‫ואיצטרי) לאשמועינ את שעירה לתוכו אסור משו כחו והעליו מותר דלא‬ ‫‪ ~.Ô‰· ¯ÂÊÁÏ ÔÈÏÂÎÈ Ì‰È˘ ˜ÒÙ ‡Ï˘ „Ú „„Ó 2‬כל זמ שלא פסק דמדידה‬
‫גזור רבנ בכחו למיסר ההוא דגואי‪:‬‬ ‫לא מהניא מידי ורשותו לא קניא עד דיפסוק אלמא משיכה בלא פיסוק לא קניא‪:‬‬
‫‪ .˜Âˆ‰ :'Ó‚ 13‬קלוח צינור הבא מלמעלה למטה בזקיפה כמרזב של גגי‪:‬‬ ‫‪ .‡Ó˜ ‰˜ 3‬דהא פסק וקנו מיניה‪:‬‬
‫‪ .Ò¯ÙË˜ 14‬מי הבאי מלמעלה למטה דר) מדרו של תל גבוה זקו ‪:‬‬ ‫‪ .Â‰ÂÒ‡ ÈÊÂÊ 4‬זה שנת לו מאה ועשרי אנסו למכרה וכל כמה דלא יהבו ליה‬
‫‪ .ÁÙÂË ‰˜˘ÓÂ 15‬ואי בו טופח על מנת להטפיח שא טפח בה בידו לא יעלה‬ ‫כולי האי לא הוה בדעתיה לזבונה ואיהו אי מזביננא ליה בשוייה קאמר ליה והא‬
‫בה משקה שיוכל להטפיח דבר אחר‪:‬‬ ‫לא זבנה מדעתיה אלא בעל כורחיה‪:‬‬
‫‪ .‰‡ÓÂËÏ ‡Ï ¯Â·ÈÁ ÂÈ‡ 16‬א משקי תלושי ה ונגע טמא בתחתו העליו‬ ‫‪ .‡˙Ï˙· ÈÓÈÈ˘„Î Ï''‡ 5‬מזביננא לה ניהל) כיו דנקט לישנא דשומא ונקט‬
‫טהור וכ לעני משקה טופח אפילו במקו חלק משקה מכא ומכא ומשקה‬ ‫תלתא שה ב''ד סת לתורת דייני נחת ואפילו תרי מגו תלתא שמי אותו וא‬
‫טופח באמצע ונגע טמא במשקה משקי שמכא ומכא טהורי ואע''פ‬ ‫שלישי חלוק על השני אזלינ בתר רובא‪:‬‬
‫שמחוברי לו‪:‬‬ ‫‪ ^.'˙Ï˙· È¯Ó‡„Î 6‬לשו זה לאו בתורת דייני נחת ולאמירת שלשת נתכוו‪:‬‬
‫‪ .‰¯‰ËÏ ‡ÏÂ 17‬גממית שאי בה ארבעי סאה ונצוק או קטפרס או משקה‬ ‫‪ .‰Ú·¯‡· ÈÓÈÈ˘„Î 7‬כיו דנחת לדעות להרבות דעות יותר מכדי ב''ד ודאי לאו‬
‫טופח מחבר לגממית זו מקוה של אינה חיבור והטובל בגממית לא עלתה לו‬ ‫לתורת דייני נחית ולא אזלינ בתר רובא עד דאמרי כולהו דאי חולקי מאי‬
‫טבילה‪:‬‬ ‫אהנו ליה דעות‪:‬‬
‫‪ .Ô¯Â·˘‡‰ 18‬ביקוע אר‪ 3‬מליחה שנתבקעה ונקוו ש מי חיבור לטומאה‬ ‫‪ .ÍÙ˘Ó :'È˙Ó 8‬טרייטו''ר מלמעלה פיו רחב ומלמטה נקב קצר ומושיבי‬
‫ולטהרה‪:‬‬ ‫אותו על פי צלוחית של לוקחי שפיה צר ושופכי היי מ המידה לתוכו והוא‬
‫‪ .ÍÒ ÔÈÈÏ 19‬שהמערה מכלי כשר ליי נס) נאסר א מה שבכלי העליו דר)‬ ‫יורד לתו) הצלוחית‪:‬‬
‫נצוק‪:‬‬ ‫‪ .Â· ˘È Ì‡ 9‬בשולי המשפ)‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÈ ˙·ÎÚ ‡‰ 20‬דמשפ) במאי איתסר הא לא נגע משפ) ביי נס) משירד לתו)‬ ‫‪ .ÔÈÈ ˙·ÎÚ 10‬מקו שמתעכבת ש טיפת יי‪:‬‬
‫הצלוחית‪:‬‬ ‫‪ .¯ÂÒ‡ 11‬לפי שנשאר ש מ היי שמדד לתו) צלוחיתו של גוי^ ובגמרא‬
‫‪ .˜Âˆ· ‡Ï‡ 21‬שחיבר יי שבמשפ) ליי שבקרקעיתה של צלוחית‪:‬‬ ‫מפרש ההוא עכבת יי דמשפ) במאי מיתסרא‪:‬‬

‫קעג‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עג‪.‬‬
‫אי נמי נפצי נפוצי‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫שפחסתו צלוחיתו‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫אבל לא פחסתו צלוחיתו מאי? לא‪,‬‬

‫אמר להו ¯·‡ להנהו שפוכאי‪:‬‬ ‫תפשוט דנצוק אינו חיבור!?‬ ‫‪3‬‬
‫קסט‬
‫כי שפכיתו חמרא לגוי ‬ ‫‪10‬‬
‫לא‪,‬‬ ‫‪4‬‬
‫לא ליקרב גויקע לסייע בהדייכו‪,‬‬ ‫פחסתו צלוחיתו תפשוט ל) דאסור‪,‬‬

‫דלמא משתליתו ושדיתו ליה עליה‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫נצוק תיבעי‪.‬‬
‫וקאתי מכחו ואסיר‪.‬‬
‫תא שמע )כא(‪:‬‬
‫ההוא גברא דאסיק חמרא בגישתא ובת גישתא‪,‬‬
‫‪12‬‬
‫המערה מכלי לכלי‪,‬‬ ‫‪65‬‬
‫אתא גויקעא אנח ידיה אגישתא‪,‬‬ ‫‪13‬‬

‫את שמערה ממנו מותר;‬
‫אסריה ¯·‡ לכוליה חמרא‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫הא דביני ביני אסור‪,‬‬
‫אמר ליה ¯· ‪ ‡ÙÙ‬ל¯·‡‪,‬‬ ‫שמע מינה נצוק חיבור‪.‬‬
‫ואמרי לה ¯· ‡„‡ ·¯ ‪ ‰˙Ó‬ל¯·‡‪,‬‬ ‫אי נצוק חיבור‪,‬‬
‫ואמרי לה ¯·‪ ‡È‬ל¯·‡‪:‬‬ ‫אפילו דגויה דמנא נמי ליתסר!?‬
‫במאי? בנצוק‪,‬‬ ‫הא לא קשיא‪,‬‬
‫שמעת מינה נצוק חיבור?‬ ‫דקא מקטי קטופי‪.‬‬
‫שאני הת דכולי חמרא אגישתא ובת גישתא גריר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מכל מקו נצוק חיבור!?‬
‫ולטעמי)‪,‬‬
‫אמר ‪:ÔÓÁ ·¯„ ‰È¯· ‡¯ËÂÊ ¯Ó‬‬ ‫אימא סיפא‪:‬‬
‫קנישקני שרי‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫את שעירה לתוכו הוא דאסיר‪,‬‬
‫והני מילי דקדי פסק ישראל‪,‬‬ ‫‪17‬‬
‫הא דביני ביני שרי!?‬
‫אבל קדי ופסק גוי קעב לא‪.‬‬ ‫אלא‪,‬‬
‫מהא ליכא למשמע מינה‪.‬‬
‫¯·‪ ‡Â‰ ·¯ ¯· ‰‬איקלע לבי ריש גלותא‪,‬‬
‫שרא להו למשתא בקנישקני‪* .‬‬ ‫עג‪.‬‬ ‫תא שמע‪:‬‬
‫איכא דאמרי‪:‬‬ ‫המערה מחבית לבור‪,‬‬
‫¯·‪ ‡Â‰ ·¯ ¯· ‰‬גופיה אישתי בקנישקני‪.‬‬ ‫קילוח היורד משפת חבית למטה ‬
‫אסור‪.‬‬
‫משנה )ח(‪:‬‬ ‫תרגמה ¯· ˘˘˙‪:‬‬
‫יי נס) אסור‪ ,‬ואוסר בכל שהוא‪,‬‬ ‫בגויקסה המערה‪ ,‬דאתי מכחו‪.‬‬
‫יי ביי ומי במי בכל שהוא‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫אי גויקסו המערה‪,‬‬
‫יי במי ומי ביי בנות טע‪,‬‬ ‫אפילו גוא דחביתא נמי מתסר!?‬‫‪7‬‬
‫זה הכלל‪:‬‬ ‫כחו דגויקסז מדרבנ הוא דאסיר‪,‬‬

‫ההוא דנפק לבראי גזרו ביה רבנ‪,‬‬
‫רש"י‬
‫ההוא דלגואי לא גזרו ביה רבנ‪.‬‬
‫‪ .ÈÙÂË˜ 8‬שיפסוק ראש העליו של נצוק קוד שיגיע ראש התחתו לכלי הגוי^‬
‫ואי נגע מקמי דליפסוק ראש העליו תו לא מהני קיטו דאיתסר לה בנצוק דס''ל‬ ‫אמר להו ¯· ‪ ‡„ÒÁ‬להנהו סביתא‪:‬‬
‫נצוק חיבור וכ הלכה‪:‬‬ ‫קסח‬
‫‪ .ÈˆÂÙ ÈˆÙ 9‬יעמדו מרחוק ויזרקו היי לכליו של גוי^ כי היכי דלא ליהוי‬
‫כי כייליתו חמרא לגוי ‬
‫נצוק‪:‬‬ ‫קטפי קטופי‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .È‡ÎÂÙ˘ 10‬פועלי ישראל הרגילי לערות יי מכלי אל כלי‪:‬‬

‫‪ .‰ÈÂÏÚ ‰ÈÏ ˙È„˘Â 11‬שמא הניחו את כל הכלי שמערי ממנו ביד הגוי^ והוא‬
‫יערה לבדו ומיתסר התחתו‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‡˙˘È‚ ˙·Â ‡˙˘È‚ 12‬היינו דיופי דגרס בעירובי )קד‪ (.‬חותכי שני קני‬ ‫‪ .‡ÈÈÁ È·¯ È˙ 1‬במתניתיה לה) מתניתא ומוסי בה‪:‬‬
‫בשיפוע ומדביקי ראשיה מלמעלה ושניה פוני למטה כזה ~ומניחי אחד‬ ‫‪ .Â˙ÈÁÂÏˆ Â˙ÒÁÙ˘ 2‬והכי קתני לה נטל המשפ) ומדד לתו) צלוחית של גוי^‬
‫מ הראשי בחבית מליאה עד שמגיע לשוליה וראש קנה השני נות בפיו ומוצ‪3‬‬ ‫והרי פחסתו צלוחיתו וחזר ומדד לתו) צלוחיתו של ישראל א יש בו עכבת יי‬
‫מעט עד שעולה היי ושמטו מפיו ומניח חבית ריקנית כנגד הקילוח ויי עולה‬ ‫אסור דכיו שנתמלאת צלוחיתו עד שפחס היי בשולי המשפ) שנתחבר ממש‬
‫מאליו כולו מחבית לחבית‪:‬‬ ‫יי שבמשפ) ליי נס)‪:‬‬
‫‪ .‡˙˘È‚‡ ‰È„È Á‡ 13‬נגע בראש זה המקלח‪:‬‬ ‫‪ 3‬ומקשינ כיו דה) דרבי חייא מתני' היא וקתני שפחסתו צלוחיתו הא לאו הכי‬
‫‪ .‡¯ÓÁ ÈÏÂÎÏ 14‬אפי' מה שבכלי הראשו‪:‬‬ ‫שרי תפשוט דנצוק אינו חיבור‪:‬‬
‫‪ .¯È¯‚ ‡˙˘È‚ ˙·Â ‡˙˘È‚‡ 15‬שהרי מאליו עולה והוה ליה כנוגע בחבית ממש‬ ‫‪ 4‬ומשני ‪ .¯ÈÒ‡„ ÍÏ ËÂ˘Ù˙ Â˙ÈÁÂÏˆ Â˙ÒÁÙ˘ ‡Ï‬והיא גופה איצטריכא‬
‫דהויא לה כחבית אריכתא‪:‬‬ ‫לאשמועי' דלא תימא הא נמי דמיא לנצוק ולא תיתסר אבל נצוק תיבעי ל)‬
‫‪ .ÔÈ˜˘È˜ 16‬כלי רחב ויש לו שני קני או שלשה יוצאי מצידו ונמשכי ועולי‬ ‫ומהכא לא דייקי בה התירא דהא גופא איצטרי)‪:‬‬
‫כנגד גובהו וכשנותני יי בפיו מתמלאי כל הקני ויכולי כמה בני אד‬ ‫‪ .ÈÏÎ Ï‡ ÈÏÎÓ ‰¯ÚÓ‰ 5‬סלקא דעתיה בישראל עסקינ‪:‬‬
‫לשתות בו ביחד וכא קורי לו קרוגל''א מפני שמוק קני כמחולות הללו‬ ‫‪ .È˜ÂÒÙ È˜ÂÒÙÓ„ 6‬קוד' שירד הקילוח לתו) כלי הגוי^ יפסוק ראש הנצוק מכלי‬
‫קנישקני שריא לשתות בה ישראל וגוי^ ביחד שכל זמ שזה מוצ‪ 3‬אי יי‬ ‫העליו דהשתא ליכא חיבור מידי אבל דביני ביני דמיחבר ע''י נצוק אסור‬
‫שנוגע בפי גוי^ חוזר למטה‪:‬‬ ‫לקלטו מ האויר לשתותו וה''נ מחבית לבור ומה שבבור יי נס)‪:‬‬
‫‪ 17‬וה''מ דקד ופסק ישראל כו'‪:‬‬ ‫‪ .Ô·¯ ¯ÂÊ‚ ‡Ï È‡Â‚„ 7‬והלכה כרב ששת שאי אד חלוק עליו וא שפ) גוי^‬
‫‪ .'ÂÎ ÌÈÓ· ÌÈÓÂ :'È˙Ó 18‬מי שנתנסכו לע"ז^ נפלו במי דהיתר‪:‬‬ ‫מ^ הכלי מותר מה שנשאר בכלי‪:‬‬

‫קעד‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עג‪:‬‬
‫והשאר מי רבי עליו ומבטלי אותו‪.‬‬ ‫מי במינו במשהו;‬

‫ושלא במינו בנות טע‪.‬‬
‫כי אתא ¯· ˘‪ ‰„Â‰È ¯· Ï‡ÂÓ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫לא שנו אלא שנפל קיתו של מי תחלה‪,‬‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫אבל לא נפל ש קיתו של מי תחלה ‬
‫‪11‬‬
‫כי אתא ¯· „‪ ÈÓÈ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫מצא מי את מינו וניעור‪.‬‬ ‫‪12‬‬
‫המערה יי נס) מחבית לבור‪,‬‬
‫אפילו כל היו כולו ‬
‫איכא דמתני לה אמתניתי )כא(‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫ראשו ראשו בטל‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫קעג‬
‫יי נס) אסור‪ ,‬ואוסר בכל שהוא;‬
‫כי אתאקעד ¯· ˘‪ ‰„Â‰È ¯· Ï‡ÂÓ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬ ‫תנ )כא(‪:‬‬
‫לא שנו אלא שלא נפל ש קיתו של מי‪,‬‬ ‫יי נס) אסור‪ ,‬ואוסר בכל שהוא;‬
‫אבל נפל ש קיתו של מי ‬ ‫מאי לאו דקא נפיל איסורא לגו התירא!?‬
‫‪2‬‬
‫רואי את ההיתר כאילו אינו‪,‬‬ ‫לא‪,‬‬

‫והשאר מי רבי עליו ומבטלי אותו‪.‬‬ ‫דקא נפיל התירא לגו איסורא‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מאי איכא בי לדמתני לה אמתניתי בי לדמתני לה אד¯·‪?ÔÈ‬‬ ‫תא שמע )כא(‪:‬‬ ‫‪4‬‬
‫מא דמתני לה אמתניתי לא בעי תחלה‪,‬‬ ‫יי במי‪ ...‬בנות טע;‬

‫ומא דמתני לה אד¯·‪ ÔÈ‬בעי תחלה‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מאי לאו דקא נפיל חמרא דאיסורא למיא דהתירא!?‬ ‫‪5‬‬
‫לא‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫איתמר‪:‬‬ ‫דקא נפיל חמרא דהתירא למיא דאיסורא‪.‬‬

‫*‬ ‫יי נס) שנפל לבור ונפל ש קיתו של מי‪,‬‬ ‫עג‪:‬‬ ‫ומדרישא במיא דאיסורא‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫אמר ‪:‰È˜ÊÁ‬‬ ‫סיפא נמי במיא דאיסורא‪,‬‬

‫הגדילו באיסור אסור‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫וקתני סיפא‪:‬‬
‫הגדילו בהיתר מותר;‬ ‫‪16‬‬ ‫מי ביי בנות טע!?‬
‫ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אמר‪:‬‬ ‫‪17‬‬
‫אמר ל) ¯· „‪ ÈÓÈ‬‬ ‫‪8‬‬
‫אפילו הגדילו באיסור מותר‪.‬‬ ‫כולה מתניתי התירא לגו איסורא‪,‬‬

‫ורישא דקא נפיל חמרא דהתירא למיא דאיסורא‪,‬‬
‫אמר ליה ¯·‪ ‰ÈÓ¯È È‬ל¯·‪:‡¯ÈÊ È‬‬ ‫‪18‬‬
‫סיפא דקא נפיל מיא דהתירא לחמרא דאיסורא‪.‬‬
‫לימא ‬
‫‪ ‰È˜ÊÁ‬ו¯·‪ ÔÁÂÈ È‬בפלוגתא ד¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬ו¯·‪ Ô‬קמיפלגי‪,‬‬ ‫כי אתא ¯· ‪ ÛÒÂÈ ¯· ˜ÁˆÈ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫דתנ )ערלה ב‪:‬יא(‪:‬‬ ‫המערה יי נס) מצרצור קט לבור‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫שאור של חולי ושל תרומה שנפלו לתו) העיסה‪,‬‬ ‫אפילו כל היו כולו ראשו ראשו בטל‪.‬‬
‫לא בזה כדי לחמ‪ 3‬ולא בזה כדי לחמ‪ ,3‬ונצטרפו וחמצו ‬ ‫ודוקא צרצור קט דלא נפיש עמודיה‪,‬‬
‫¯·‪ ¯ÊÚÈÏ‡ È‬אומר‪:‬‬ ‫אבל חבית דנפיש עמודיה לא‪.‬‬
‫אחר אחרו אני בא;‬
‫כי אתא ¯·‪ ÔÈ‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫רש"י‬ ‫יי נס) שנפל לבור ונפל ש קיתו של מי‪,‬‬
‫‪ .ÂÈ‡ ÂÏÈ‡Î ¯˙È‰‰ ˙‡ ÔÈ‡Â¯ 10‬ולא אמרינ הרי נאסר כל היי ורבה היי על‬ ‫רואי את ההיתר כאילו אינו‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫המי דהא הוי חמרא רובא אלא באיסור שנפל גרידא משערינ ואיכא מיא רובא‬
‫אלמא פליג רבי אדרב דימי ואשמעינ דמיא הוא דמבטל חמרא אבל חמרא לא‬ ‫רש"י‬
‫מבטל חמרא‪:‬‬
‫‪ .‰ÏÁ˙ 11‬קוד יי נס) דכי נפל יי נס) אשכחוה מיא ובטלוה‪:‬‬
‫‪ .ÂÈÓ ˙‡ ÔÈÓ ‡ˆÓ 12‬לבסו וניעור כלומר נתחזק וניתוס איסורו ורבה יי על‬ ‫‪ .ÔÂ˘‡¯ ÔÂ˘‡¯ :'Ó‚ 1‬שנפל בטיל ביי כשר שבבור ומותר בהנאה והאי דקתני‬
‫המי ולשו ניעור כאיש אשר יעור משנתו כמו הניעור בלילה וכל היכא דתני‬ ‫לקמ )עד‪ (.‬יי נס) שנפל בבור כולו אסור מוקי לה כשנפל בחבית גדולה‬
‫מצא מי את מינו וניעור היינו פירושה ויש שמפרשי וניעור נוער מתורתו‬ ‫ונשברה ונפל כולו כאחד‪:‬‬
‫ראשונה ונדבק בחבירו ונתחזק וא''כ נוער מיבעי ליה‪:‬‬ ‫‪ .‡¯È˙È‰ Â‚Ï 2‬ולא אמרי' קמא קמא בטיל ליה ברוב‪:‬‬
‫‪ .È˙Ó„ ‡ÎÈ‡Â 13‬להא דרב שמואל בר יהודה אמתני' מא דמתני לה אמתני' לא‬ ‫‪ .‡¯ÂÒÈ‡ Â‚Ï ‡¯È˙È‰ 3‬דקמא קמא דהיתירא בטיל ליה‪:‬‬
‫בעי תחלה ואפי' נפל קיתו לבסו ס''ל דמבטלי מי את האיסור‪:‬‬ ‫‪ 4‬ה''ג ‪:ÌÚË Ô˙Â· ÌÈÓ· ÔÈÈ‬‬
‫‪ .‰ÏÁ˙ ÈÚ· ÔÈ·¯„ ‰È˙ÏÈÓ‡ ^‰Ï È˙Ó„ Ô‡ÓÂ 14‬דאי לאו תחלה אתא‬ ‫‪ .‡¯È˙È‰„ ‡ÈÓ Â‚Ï ‡¯ÂÒÈ‡„ ‡¯ÓÁ Â‡Ï È‡Ó 5‬וקתני מכי יהיב טעמא בחמרא‬
‫לאשמועינ מאי קמשמע ל הא רבי נמי הכי קאמר‪:‬‬ ‫מיתסר‪:‬‬
‫‪ .ÂÏÈ„‚‰ 15‬המי והיי באיסור שנפל יי נס) בסו והגדילו אסור ולא אמרינ‬ ‫‪ 6‬ה''ג ‪ .‡¯ÂÒÈ‡„ ‡ÈÓ Â‚· ‡¯È˙È‰„ ‡¯ÓÁ ‡Ï‬ואשמעינ דכל כמה דיהבי מיא‬
‫רואי את ההיתר כאילו אינו אלא יי נס) מתחבר למינו ואי המי רבי עליו‬ ‫טעמא בחמרא איתסר עד שיבטל טע היי את טע המי וכגו דנפיל כוליה‬
‫וכ''ש א נפלו מי בסו כדאמר לעיל‪:‬‬ ‫כחדא דלא אפשר למיא דאיסורא לבטיל‪:‬‬
‫‪ .¯˙È‰· ÂÏÈ„‚‰ 16‬שנפל יי היתר בסו כבר בטל יי נס) במי שהמי רבו‬ ‫‪ 7‬ה''ג ‪ .‡ÈÓ ‡˘È¯„ÓÂ‬דאיסורא סיפא נמי מיא דאיסורא וקתני סיפא מי ביי‬
‫עליו בהיותו לבדו ומשבטל לגמרי שוב אינו חוזר וניעור‪:‬‬ ‫בנות טע אלמא איסורא בגו היתירא אע''ג דרובא דהיתירא לא אמרינ קמא‬
‫‪ .¯ÂÒÈ‡· ÂÏÈ„‚‰ 'ÈÙ‡ ¯Ó‡ ÔÁÂÈ '¯Â 17‬הואיל ומי נפלו תחלה לא אמרינ‬ ‫קמא בטל‪:‬‬
‫מצא מי את מינו‪:‬‬ ‫‪ .‡¯ÂÒÈ‡ Â‚· ‡¯È˙È‰ 'È˙Ó ‰ÏÂÎ ÈÓÈ„ ·¯ ÍÏ ¯Ó‡ 8‬ורישא מיא דאיסורא‬
‫‪ .'ÂÎ ‡¯ÈÊ '¯Ï ‰ÈÓ¯È '¯ Ï''‡ 18‬ר' ירמיה לא הוה קי ליה בטעמייהו וסבר‬ ‫וסיפא מיא דהיתירא ואי הלכה כרב דימי שהרי בא רב יצחק והחמיר בא רבי‬
‫דטעמיה דחזקיה משו דאחר אחרו אני בא כר''א הלכ) נפל יי נס) בסו‬ ‫והחמיר ולקמ פסקינ יי נס) במינו במשהו‪:‬‬
‫אסור נפל כשר בסו מותר ור' יוחנ כרבנ דאמר עד שיהא באיסור לבדו כדי‬ ‫‪ .ÔË˜ ¯Âˆ¯ˆ 9‬גרסי' והוא פ) קט ובעירובי לגבי בגדי בפ' אחרו )קג‪(:‬‬
‫לבטל את המי אבל היתר לא יצטר עמו לבטל את המי ולאסור‪:‬‬ ‫גרסינ צלצול קט והוא קשר של משי‪:‬‬

‫קעה‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עד‪.‬‬
‫¯· ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬דאמרי תרוייהו‪:‬‬ ‫‪10‬‬

‫כל איסורי שבתורה‪,‬‬ ‫בי שנפל איסור בתחלה‪ ,‬ובי שנפל איסורקעה בסו ‬
‫קעז‬
‫במינ במשהו‪,‬‬ ‫אינו אוסרקעו עד שיהא בו כדי לחמ‪.3‬‬
‫שלא במינ בנות טע;‬ ‫ותסברא?‬
‫זה הכלל לאתויי מאי?‬ ‫והאמר ‡·‪:ÈÈ‬‬
‫לאתויי כל איסורי שבתורה‪.‬‬ ‫לא שנו אלא שקד וסילק את האיסור‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫¯·‪ ÔÁÂÈ È‬ו¯‪ ˘È˜Ï ˘È‬דאמרי תרוייהו‪:‬‬ ‫אבל לא קד וסילק את האיסור אסור;‬ ‫‪3‬‬
‫כל איסורי שבתורה‪,‬‬ ‫‪ ‰È˜ÊÁ‬דאמר כמא!?‬ ‫‪4‬‬
‫בי במינ בי שלא במינ בנות טע‪,‬‬ ‫אלא‪,‬‬ ‫‪5‬‬
‫חו‪ 3‬מטבל ויי נס)‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫הכא ברואי קמיפלגי‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫במינ במשהו‪,‬‬ ‫ל‪ ‰È˜ÊÁ‬לית ליה רואי‪,‬‬

‫ושלא במינ בנות טע‪.‬‬ ‫ל¯·‪ ÔÁÂÈ È‬אית ליה‪.‬‬
‫קעט‬
‫וזה הכלל לאתויי מאי?‬
‫לאתויי טבל‪.‬‬ ‫ומי אית ליה ל¯·‪ ÔÁÂÈ È‬רואי?‬
‫‪7‬‬
‫והא בעי מיניה ¯·‪ ÈÒ‡ È‬מ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬

‫תניא כוותיה ד¯· ו˘‪,Ï‡ÂÓ‬‬ ‫שני כוסות‪,‬‬
‫תניא כוותיה ד¯·‪ ÔÁÂÈ È‬ו¯‪.˘È˜Ï ˘È‬‬ ‫אחד של חולי ואחד של תרומה‪,‬‬
‫ומזג ועירב זה בזה‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫תניא כוותיה ד¯· ו˘‪.Ï‡ÂÓ‬‬ ‫מהו?‬ ‫‪9‬‬
‫כל איסורי שבתורה‪,‬‬ ‫ולא פשט ליה!?‬

‫במינ במשהו‪,‬‬ ‫מעיקרא לא פשט ליה‪,‬‬
‫שלא במינ בנות טע‪.‬‬ ‫לבסו פשט ליה‪.‬‬
‫תניא כוותיה ד¯·‪ ÔÁÂÈ È‬ו¯‪:˘È˜Ï ˘È‬‬ ‫אתמר נמי‪:‬‬
‫אמר ¯·‪ ÈÓ‡ È‬אמר ¯·‪,ÔÁÂÈ È‬‬
‫כל איסורי שבתורה‪,‬‬
‫בי במינ בי שלא במינ בנות טע‪,‬‬ ‫ואמרי לה אמר ¯·‪ ÈÒ‡ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫חו‪ 3‬מטבל ויי נס)‪,‬‬ ‫שני כוסות‪,‬‬
‫במינ במשהו‪,‬‬ ‫אחד של חולי ואחד של תרומה‪,‬‬
‫שלא במינ בנות טע‪.‬‬ ‫ומזג ועירב זה בזה‪,‬‬
‫רואי את ההיתר כאילו אינו‪,‬‬
‫בשלמא יי נס) ‬ ‫והשאר מי רבי עליו ומבטלי אותו‪.‬‬
‫קפ‬
‫משו חומרא דעבודה זרה;‬
‫אלא טבל מאי טעמא?‬ ‫זה הכלל‪:‬‬
‫כהיתירו כ) איסורו‪,‬‬
‫דאמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬ ‫מין במינו ‪ -‬במשהו;‬
‫חטה אחת פוטרת את הכרי;‬ ‫‪12‬‬
‫ושלאקעח במינו ‪ -‬בנותן טעם‪.‬‬
‫ותניא נמי הכי‪:‬‬
‫במה אמרו‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫רש"י‬
‫טבל אוסר בכל שהוא? במינו‪,‬‬
‫שלא במינו בנות טע‪* .‬‬ ‫עד‪.‬‬ ‫‪ .Â˘ ‡Ï 1‬לר''א דא נפלה היתר בסו מותר‪:‬‬
‫‪ .¯ÂÒÈ‡‰ ˙‡ ˜ÏÈÒÂ Ì„˜˘ ‡Ï‡ 2‬ולא נשל השיעור אפילו ע''י צירו ‪:‬‬
‫‪ .Â˜ÏÈÒÂ Ì„˜ ‡Ï Ï·‡ 3‬מצטר היתר לאיסור להשלי את השיעור‪:‬‬
‫משנה )ט(‪:‬‬ ‫‪ .Ô‡ÓÎ ¯Ó‡„ ‰È˜ÊÁ 4‬אי כר''א קאמר אפי' הגדילו בהיתר אסור דהכא ליכא‬
‫קפא‬
‫אלו אסורי ואוסרי בכל שה‪:‬‬ ‫‪14‬‬
‫למימר קד וסילקו ואי כרבנ אפילו הגדילו באיסור מותר דהא אמרינ אפי'‬
‫נפל איסור בסו אינו אסור‪:‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡Ï‡ 5‬גבי פלוגתא דשאור איכא למימר חזקיה ור' יוחנ תרוייהו אי כר''א אי‬
‫כרבנ דטעמא דהכא ודהת לא דמי דשאור ה''ט דלא בטיל משו דמתק‬
‫לכולה עיסה ואיסוריה לאו במשהו ור''א ורבנ בזה וזה גור פליגי ביי נס)‬
‫‪ .ÏÏÎ‰ ‰Ê 10‬דמתני' דמשו יי נס) לא איצטרי) דהא תנא ליה יי במינו‬ ‫במינו איסורו במשהו ושלא במינו בנות טע ופלוגתא דחזקיה ור' יוחנ משו‬
‫במשהו ויי במי בנות טע אלא לאיתויי שאר איסורי אתא כל נות טע‬ ‫מינו ושאינו מינו‪:‬‬
‫במינו בששי משערינ כדאמרינ בשחיטת חולי )צח‪:(.‬‬ ‫‪ .È‚ÏÙÈÓ˜ ÔÈ‡Â¯·Â 6‬חזקיה סבר לא אמרינ רואי את מינו כאילו אינו ושאינו‬
‫‪ .ÍÒ ÔÈÈÂ Ï·ËÓ ıÂÁ 11‬לקמ מפרש טעמא‪:‬‬ ‫מינו רבה עליו ומבטלו אלא כיו דיי כשר קוד ליי נס) ויי כשר הוה רבה על‬
‫‪ .È¯Î‰ ˙¯ËÂÙ ˙Á‡ ‰ËÁ 12‬מתרומה דהא לא אתפרש שיעורא דידה אלא‬ ‫המי כי נפל יי נס) מצא מי את מינו וניעור אבל כי נפל נס) ברישא בטל ליה‬
‫ראשית דגנ) כתיב ואפי' כל דהו ורבנ הוא דאמרי עי יפה אחד מארבעי עי‬ ‫במי דמי הוי טפי עליה וכי הדר נפל כשר שרי דמשבטל יי נס) לא אמרינ‬
‫רעה אחד מששי בינונית אחד מחמשי‪:‬‬ ‫חוזר וניעור‪:‬‬
‫‪ .ÂÈÓ· Â‰˘Ó· Â¯ÂÒÈ‡ Ï·Ë Â¯Ó‡ ‰Ó· 13‬אמרו אבל שלא במינו בנות טע‬ ‫‪ .ÔÁÂÈ '¯Â 7‬סבר כיו דנפל נס) למינו ושאינו מינו רואי את מינו כאילו אינו‬
‫משו דבמינו איכא למימר כהיתירו כ) איסורו אבל בשלא במינו ליכא למימר‬ ‫ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו‪:‬‬
‫הכי אלמא טעמא משו הכי הוא‪:‬‬ ‫‪ .Ô‚ÊÓÂ 8‬במי לפי כח היי ויש במי שבשניה כדי לבטל את התרומה ברוב‪:‬‬
‫‪ ~.Ô‰˘ ÏÎ· ÔÈ¯ÒÂ‡Â ÔÈ¯ÂÒ‡ ÂÏ‡ :'È˙Ó 14‬כל מקו שנתערבו ש אפי' אחד‬ ‫‪ .Â‰Ó 9‬מי אמרינ רואי של חולי כאילו אינו והמי רבי על התרומה או‬
‫באל לא בטיל ואוסרי את כול‪:‬‬ ‫דלמא מצא מי את מינו וניעור ורבה היי על המי‪:‬‬

‫קעו‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עד‪:‬‬
‫¯·‪,‡·È˜Ú È‬‬ ‫יי נס)‪ ,‬ועבודה זרה‪,‬קפב ועורות לבובי‪,‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫הא תנא ליה הת )ש(‪:‬‬ ‫ושור הנסקל‪ ,‬ועגלה ערופה‪ ,‬וציפורי מצורע‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫¯·‪ ‡·È˜Ú È‬מוסי ‪:‬‬ ‫ושער נזיר‪ ,‬ופטר חמור‪ ,‬ובשר בחלב‪,‬‬
‫‪87‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬
‫א ככרות של בעל הבית‪.‬‬ ‫ושעיר המשתלח‪ ,‬וחולי שנשחטו בעזרה ‬

‫קפג‬
‫הרי אלו אסורי ואוסרי בכל שה‪.‬‬
‫הרי אלו‪.‬‬
‫למעוטי מאי?‬ ‫גמרא‪:‬‬
‫למעוטי דבר שבמני ולאו איסורי הנאה;‬ ‫תנא מאי קחשיב?‬
‫אי נמי ‬ ‫אי דבר שבמני קחשיב ‬ ‫‪9‬‬
‫למעוטי איסורי הנאה ולא דבר שבמני‪.‬‬ ‫ליתני נמי חתיכות נבילה!‬
‫אי איסורי הנאה קא חשיב ‬
‫משנה )י(‪:‬‬ ‫ליתני נמי חמ‪ 3‬בפסח!?‬
‫יי נס) שנפל לבור ‬
‫כולו אסור בהנאה;‬ ‫אמר ¯·‪ ,‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È‬ואיתימא ¯·‪:‡ÁÙ ˜ÁˆÈ È‬‬
‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪:‬‬ ‫האי תנא תרתי אית ליה‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫קפד‬
‫ימכר כולו לגוי‪,‬‬ ‫דבר שבמני ואיסורי הנאה‪.‬‬
‫חו‪ 3‬מדמי יי נס) שבו‪.‬‬
‫וליתני אגוזי פר) ורימוני בד‪,‬‬ ‫‪11‬‬
‫דדבר שבמני ואיסורי הנאה הוא!?‬

‫גמרא‪:‬‬ ‫הא תנא ליה הת )ערלה ג‪:‬ז(‪:‬‬ ‫‪12‬‬
‫אמר ¯·‪:‬‬ ‫הראוי לערלה ערלה‪,‬‬

‫הלכה כ¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬חבית בחביות‪,‬‬ ‫הראוי לכלאי הכר כלאי הכר‪.‬‬
‫אבל לא יי ביי;‬
‫ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬אמר‪:‬‬ ‫וליתני ככרות של בעל הבית לעני חמ‪ 3‬בפסח!?‬
‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬
‫אפילו יי ביי‪.‬‬ ‫מא שמעת דאמר ליה?‬

‫וכ אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫רש"י‬
‫אפילו יי ביי‪.‬‬
‫וכ אמר ¯· ˘‪ Ô˙ ¯· Ï‡ÂÓ‬אמר ¯·‪:‡ÈÁ È‬‬ ‫‪ .ÍÒ ÔÈÈ 1‬חבית באל חביות‪:‬‬
‫אפילו יי ביי‪.‬‬ ‫‪ ^.‰¯Ê '„Â·ÚÂ 2‬צורה שעבדוה ונתערבה באל צורות שאינ עבוד' זרה‪^:‬‬
‫‪ .ÔÈ·Â·Ï ˙Â¯ÂÚÂ 3‬דהוו נמי איסורי הנאה כדאמר באי מעמידי )לעיל כט‪:(:‬‬
‫וכ אמר ¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ¯·‪:‰Â·‡ ¯· ‰‬‬ ‫‪ .‰¯ÊÚ· ÂËÁ˘˘ ÔÈÏÂÁÂ Ú¯ÂˆÓ È¯ÂÙÈˆÂ 4‬איסורי הנאה ה ובמס' קדושי )נז‪(.‬‬
‫אפילו יי ביי‪.‬‬ ‫מפרש להו‪:‬‬
‫‪ .¯ÈÊ ¯Ú˘Â 5‬דאיסורי הנאה הוא דכתיב )במדבר ז( ונת על האש אשר תחת זבח‬
‫אמר ¯· ‪:ÔÓÁ‬‬ ‫השלמי‪:‬‬
‫הלכה למעשה‪:‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪ .¯ÂÓÁ ¯ËÙÂ 6‬דאסור בהנאה כל זמ שלא נפדה‪:‬‬
‫יי נס)‪,‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪ .·ÏÁ· ¯˘·Â 7‬חתיכת בשר שנתבשלה בחלב ונאסרה בנות טע וחזרה‬
‫יי ביי אסור‪,‬‬ ‫ונתערבה באל חתיכות אוסרת כול בהנאה והאי תנא סבר בשר בחלב איסור‬
‫הנאה דפלוגתא היא בכל הבשר בשחיטת חולי )קטז‪ (.‬ויש שלמידי ממשנתנו‬
‫חבית בחבית מותר‪,‬‬ ‫דבשר בחלב במשהו וסבורי דהאי בכל שהו דקתני כגו טיפת חלב שנפלה‬
‫סת יי ‬ ‫‪17‬‬
‫לקדירה או חתיכת בשר קטנה שנפלה לקדירה ואפילו אי בה נ''ט וטעות הוא‬
‫אפילו יי ביי מותר‪* .‬‬ ‫עד‪:‬‬ ‫ביד דהא מפרשינ בגמרא דתנא דבר שבמני קתני כגו חתיכה בחתיכות‬
‫משו דדרכ לימנות חשיב ולא בטיל ואי בבשר שנתערב טעמו בחלב קמיירי‬
‫או בטיפת חלב שנפל לקדירה חלב^ מי הוי דבר שבמני ועוד הא אוקימנא כל‬
‫משנה )יא(‪:‬‬ ‫איסורי שבתורה שלא במינו בנ''ט ואפי' לרב ושמואל דאמרי במשהו בשלא‬
‫קפה‬ ‫במינו מודו ובכולה שחיטת חולי אמרינ בשר בחלב בנ''ט‪:‬‬
‫גת של אב שזפתה גוי ‬ ‫‪18‬‬
‫‪ .¯ÈÊ ¯Ú˘ 8‬דבר הנמכר במני הוא כמה גיזות בסלע ועושי מה שקי‪:‬‬
‫מנגבה‪ 19 ,‬והיא טהורה;‬ ‫‪ .·È˘Á˜ ÔÈÓ·˘ ¯·„ È‡ :'Ó‚ 9‬משו דדרכו לימנות לא בטיל ואפי' לאו‬
‫ושל ע‪ 3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫איסור הנאה נחשוב נמי חתיכות נבילה‪:‬‬
‫‪ .‰‡‰ È¯ÂÒÈ‡Â ÔÈÓ·˘ ¯·„ ‰ÈÏ ˙È‡ È˙¯˙ 10‬דאיכא תרתי לחשיבותא דחשיב‬
‫איסור דידהו הוא דלא בטיל אבל חמ‪ 3‬פרוסה בפסח הואיל ואי דרכו למנות‬
‫בטיל ומשלי) אחד מה לנהר והשאר נות לכלבו וחתיכת נבילה אע''ג דדבר‬
‫רש"י‬
‫שבמני הוא כיו דלאו איסור הנאה הוא בטלה ברובא וחדא שדי לכלבי ואינ)‬
‫שרו באכילה‪:‬‬
‫‪ .Í¯Ù ÈÊÂ‚‡ 11‬מקו וכ רימוני בד א של ערלה או של כלאי הכר ה‬
‫‪ .‰˘ÚÓÏ ‰ÎÏ‰ 15‬להורות על המעשה‪:‬‬ ‫ונתערבו באל כול ידלקו‪:‬‬
‫‪ .ÍÒ ÔÈÈ 16‬ממש חבית בחבית מותר בהנאה חו‪ 3‬מדמי אותה חבית אבל יי ביי‬ ‫‪ .Ì˙‰ ‰ÈÏ ‡˙ ‡‰ 12‬בסדר זרעי ומייתי לה בביצה שנולדה )ג‪ (:‬וביבמות‬
‫כולו אסור בהנאה‪:‬‬ ‫בהערל )פא‪:(:‬‬
‫‪ .¯˙ÂÓ ÔÈÈ· ÔÈÈ 'ÈÙ‡ ÔÈÈ Ì˙Ò 17‬בהנאה חו‪ 3‬מדמי אותו יי וכ הלכה‪:‬‬ ‫‪ .·''‰Ú· Ï˘ ˙Â¯ÎÎ È˙ÈÏÂ 13‬לעני חמ‪ 3‬בפסח דדבר שבמני הוא ואיסורי‬
‫‪ ^.ÈÂ‚ ‰˙ÙÊ˘ Ô·‡ Ï˘ ˙‚ :'È˙Ó 18‬ואורחא למירמי ביה חמרא פורתא לעבורי‬ ‫הנאה‪:‬‬
‫קוטרא דזיפתא‪:‬‬ ‫‪ .˙È·Á· ˙È·Á 14‬דשקיל חדא ושדי בנהרא ואינ) נשתרו בהנאה אבל יי‬
‫‪ .‰·‚Ó 19‬מפרש בגמרא במי ואפר‪:‬‬ ‫שנתערב ביי כולו אסור בהנאה‪:‬‬

‫קעז‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עד‪:‬‬
‫¯·‪ È‬מתיר בניגוב;‬ ‫‪11‬‬

‫¯·‪ È‬אומר‪ :‬ינגב;‬
‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אוסרי;‬ ‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אומרי‪ :‬יקלו את הזפת;‬
‫קפז‬
‫ומודה ¯·‪ È‬בקנקני שה אסורי‪,‬‬ ‫‪12‬‬
‫ושל חרס‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫ומה הפרש בי זה לזה?‬ ‫א על פי שקל את הזפת ‬

‫זה מכניסו בקיו‪,‬‬
‫‪13‬‬
‫הרי זו אסורה‪.‬‬
‫וזה אי מכניסו בקיו;‬
‫ושל ע‪ 3‬ושל אב ינגב‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫וא היו מזופפי אסורי‪.‬‬ ‫‪15‬‬
‫קפח‬ ‫אמר ¯·‡‪:‬‬

‫והאנ תנ‪:‬‬
‫‪16‬‬
‫דוקא זפתה‪,‬‬
‫קפט‬
‫גת של אב שזפתה גוי ‬ ‫אבל דר) בה לא‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫מנגבה‪ ,‬והיא טהורה!?‬

‫מתניתי דלא דר) בה‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫פשיטא! זפתה תנ!‬
‫ברייתא דדר) בה‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫מהו דתימא?‬
‫הוא הדי אפילו דר) בה‪,‬‬
‫אמר מר‪:‬‬ ‫‪19‬‬ ‫והאי דקתני זפתה ‬
‫קצ‬
‫הגת‪ ,‬והמח‪ ,3‬והמשפ) של גוי ‬ ‫אורחא דמלתא קתני;‬ ‫‪4‬‬
‫¯·‪ È‬מתיר בניגוב;‬ ‫קא משמע ל‪.‬‬

‫ו‪ ÌÈÓÎÁ‬אוסרי‪.‬‬ ‫איכא דאמרי‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫והאנ תנ )כא(‪:‬‬ ‫‪20‬‬

‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫ושלקצא חרס‪,‬‬ ‫דוקא זפתה‪,‬‬
‫א על פי שקל את הזפת ‬ ‫אבל דר) בה לא סגי לה בניגוב‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬
‫הרי זו אסורה!?‬ ‫פשיטא! זפתה תנ!‬

‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫מהו דתימא?‬
‫סיפא דמתניתי אתא ל¯·‪.Ô‬‬ ‫‪21‬‬
‫הוא הדי דאפילו דר) בה‪,‬‬
‫והאי דקתני זפתה אורחא דמלתא קתני‪,‬‬
‫דרש ¯·‡‪:‬‬ ‫קא משמע ל דוקא זפתה;‬
‫נעוה ארתחו‪.‬‬ ‫‪22‬‬
‫אבל דר) בה לא סגי לה בניגוב‪.‬‬
‫¯·‡ כי הוה משדר גולפי להרפניא‪,‬‬ ‫‪23‬‬
‫כי ההוא דאתא לקמיה ד¯·‪,‡ÈÈÁ È‬‬
‫סחי להו אפומייהו וחתי להו אבירצייהו‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪24‬‬
‫אמר ליה‪ :‬הב לי גברא דדכי לי מעצרתאי‪,‬‬
‫אמר ליה ל¯·‪ :‬זיל בהדיה‪,‬‬
‫רש"י‬ ‫וחזי דלא מצוחת עלי בי מדרשא‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪ .ıÁÓ 10‬כלי שדולי בו מ הבור לחבית הגת והמח‪ 3‬והמשפ) כו' בשל חרס‬ ‫אזל חזייה דהוה שיעא טפי‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫עסקינ מדקתני סיפא של ע‪ 3‬ושל אב כו' ובשאי מזופפות עסקינ מדקתני‬
‫סיפא וא ה מזופפות מכלל דכולה רישא בשאי מזופפי‪:‬‬ ‫אמר‪ :‬הא ודאי בניגוב סגי לה‪.‬‬
‫‪ .·Â‚È· ¯È˙Ó '¯ 11‬ולקמ פרי) והא אנ תנ בשל חרס אע''פ שקיל הזפת‬ ‫בהדי דקא אזיל ואתי‪,‬‬
‫אסורה‪:‬‬ ‫חזא פילא מתותיה וחזא דהוה מלא חמרא‪,‬‬
‫‪ .ÌÈ˜˜· ‰„ÂÓÂ 12‬של חרס אע''פ שאי מזופפי שאסורי עד שימלא ג' ימי‬ ‫אמר‪ :‬הא לא סגי לה בניגוב אלא בקילו ‪,‬‬
‫מי ומער מעת לעת כדאמרינ באי מעמידי )לעיל לג‪:(.‬‬
‫‪ .ÂÒÈÎÓ 13‬כינוסו של קנק לקיו שהוא שוהה בו יי זמ מרובה‪:‬‬ ‫והיינו דאמר ליה חביבי‪:‬‬
‫‪ .Ô·‡ Ï˘Â ıÚ Ï˘Â 14‬מנגב וה טהורי דברי הכל כל זמ שאי מזופפי‪:‬‬ ‫חזי דלא מצוחת עלי בי מדרשא‪.‬‬
‫‪ .ÌÈ¯ÂÒ‡ ÔÈÙÙÂÊÓ ÂÈ‰ Ì‡Â 15‬עד שיקלו ‪:‬‬
‫‪ .Ô˙ Ô‡ ‡‰Â 16‬בשל אב אפילו זיפתה מנגבה דברי הכל ולר' ינגב בשל ע‪3‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬
‫והכא קתני אפילו בשל אב דברי הכל אסורי קשיא בשל אב דברי הכל אדברי‬ ‫קפו‬
‫הכל ובשל ע‪ 3‬קשיא דרבי אדר'‪:‬‬ ‫הגת‪ ,‬והמח‪ ,3‬והמשפ) של גוי‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .‰· Í¯„ ‡Ï„ 'È˙Ó 17‬הלכ) בשל אב דברי הכל בניגוב סגי ובשל ע‪ 3‬לר'‬
‫ינגב‪:‬‬
‫‪ .‰· Í¯„„ ‡˙ÈÈ¯· 18‬הלכ) אפי' בשל אב בעי קילו וכ''ש בשל ע‪:3‬‬
‫‪ .·Â‚È· ¯È˙Ó '¯ Ò¯Á Ï˘ ÍÙ˘Ó‰Â ıÁÓ‰Â ˙‚‰ ¯Ó ¯Ó‡ 19‬הואיל ואינ‬
‫מזופפי‪:‬‬ ‫רש"י‬
‫‪ .‰¯ÂÒ‡ ÂÊ È¯‰ ˙ÙÊ‰ ˙‡ ÛÏÈ˜˘ Ù''Ú‡ Ò¯Á Ï˘Â Ô˙ Ô‡ ‡‰Â 20‬אלמא אפילו‬ ‫‪ .ıÚ Ï˘ 1‬דבעיא זפת טובא ובלעא חמרא טפי רבי אומר ינגב כשל אב ורבנ‬
‫לר' חרס גופיה בלע ולא סגי בניגוב ואפי' לא דר) וכ''ש הכא דאוקמינ ברייתא‬ ‫פליגי‪:‬‬
‫דדר) בה‪:‬‬ ‫‪ .‰¯ÂÒ‡ ÂÊ È¯‰ ˙ÙÊ‰ ˙‡ ÛÏÈ˜˘ Ù''Ú‡ Ò¯Á Ï˘Â 2‬קס''ד דברי הכל היא‬
‫‪ .Ô·¯Ï Ô‡˙‡ 'È˙Ó„ ‡ÙÈÒ 21‬והכי קאמרי רבנ של אב כי לא דר) בה ינגב‬ ‫ומשו דחרס גופא בלא זיפתא בלע ליה לחמרא‪:‬‬
‫ושל ע‪ 3‬יקלו ושל חרס אסורה ולרבי של אב ושל ע‪ 3‬ינגב ושל חרס יקלו‬ ‫‪ .‰· Í¯„ Ï·‡ :'Ó‚ 3‬בשאינה זפותה לא בעיא ניגוב אלא הדחה‪:‬‬
‫כדקתני בברייתא דכשאינה מזופפת סגי בניגוב אלמא מזופפת ינגב ושריא‪:‬‬ ‫‪ .È˙˜ ‡˙ÏÈÓ„ ‡Á¯Â‡ 4‬שדר) הזופתי לזרוק בו יי‪:‬‬
‫‪ .ÂÁ˙¯‡ ‰ÂÚ 22‬הגת הרתיחו ברותחי נעוה כמו יטופו נעווהי בחמר‪:‬‬ ‫‪ .‰˙ÙÊ ‡˜Â„ ‡·¯ ¯Ó‡ „''‡ 5‬ולא דר) בה הוא דסגיא בניגוב‪:‬‬
‫‪ .ÈÙÏÂ‚ ¯„˘Ó ‰Â‰ ÈÎ 23‬כדי רקי‪:‬‬ ‫‪ .‰· Í¯„ Ï·‡ 6‬גוי^ בגת מזופפת‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈÓÂÙ‡ Â‰Ï ÛÈÁÒ 24‬כופה אות שוליה למעלה ופיה למטה משו חות‬ ‫‪ .·Â‚È· ‰Ï È‚Ò ‡Ï 7‬אלא בקילו משו דעייל חמרא בפילי דזיפתא‪:‬‬
‫בתו) חות‪:‬‬ ‫‪ .ÈÏÚ ˙ÁÂˆÓ ‡Ï„ 8‬לעשות בהכשר שלא תפסיד את יינו ונמצא צווח עלי‪:‬‬
‫‪ .Â‰ÈÈˆ¯È·‡ Â‰Ï ÌÈ˙ÁÂ 25‬חות את פי השק כלפי שוליה‪:‬‬ ‫‪ .‡ÚÈ˘ 9‬חלקה‪:‬‬

‫קעח‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עה‪.‬‬
‫מר קא חשיב מיא בתראי‪,‬‬ ‫קסבר כל דבר שמכניסו לקיו‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫ומר לא קחשיב מיא בתראי‪.‬‬ ‫אפילו לפי שעה גזרו ביה רבנ‪.‬‬
‫בעו מיניה מ¯·‪:Â‰·‡ È‬‬ ‫במה מנגב?‬

‫הני גורגי דארמאי‪,‬‬ ‫‪10‬‬
‫¯· אמר‪ :‬במי;‬
‫מאי?‬ ‫¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר‪ :‬באפר‪.‬‬
‫אמר ליה ¯·‪ :Â‰·‡ È‬תניתוה‪:‬‬ ‫¯· אמר‪ :‬במי‪.‬‬
‫הרי שהיו גתיו ובית בדיו טמאי‪,‬‬ ‫במי ולא באפר?‬ ‫‪2‬‬
‫ובקש לעשות בטהרה ‬

‫הדפי והעדשי והלולבי מדיח‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪1312‬‬ ‫‪11‬‬ ‫¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר‪ :‬באפר‪.‬‬
‫והעקלי של נצרי ושל בצבו‪ 3‬מנגב‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬ ‫באפר ולא במי?‬
‫ושל שיפה ושל גמי מישנ שני עשר חדש;‬ ‫‪18‬‬ ‫‪17‬‬
‫אלא‪* ,‬‬ ‫עה‪.‬‬
‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬אומר‪:‬‬ ‫¯· אמר‪ :‬במי‪,‬‬ ‫‪3‬‬
‫מניח מגת לגת ומבד לבד‪.‬‬ ‫והוא הדי לאפר;‬

‫היינו ˙‡ ˜‪?!‡Ó‬‬ ‫¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר‪ :‬לאפר‪,‬‬
‫איכא בינייהו ‬ ‫והוא הדי למי‪,‬‬
‫חורפי ואפלי‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ולא פליגי‪,‬‬
‫הא ברטיבתא‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬ ‫הא ביבשתא‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫הרוצה לטהר מיד ‬

‫מגעיל ברותחי או חולט במי זיתי;‬
‫‪20‬‬ ‫איתמר‪:‬‬
‫·‪ ·¯ È‬משמיה ד¯· אמרי‪:‬‬
‫¯·‪ Ï‡ÈÏÓ‚ Ô· ÔÂÚÓ˘ Ô‬משו ¯·‪ ÈÒÂÈ È‬אומר‪:‬‬ ‫תרתי תלת;‬ ‫‪6‬‬
‫מניח תחת צינור שמימיו מקלחי‪,‬‬ ‫ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬אמר‪:‬‬

‫או במעי שמימיו רודפי;‬
‫‪21‬‬
‫תלת ארבעי‪.‬‬ ‫‪7‬‬
‫וכמה? עונה;‬ ‫‪22‬‬
‫כדר) שאמרו ביי נס) ‬ ‫בסורא מתנו הכי‪.‬‬

‫כ) אמרו בטהרות‪.‬‬ ‫בפומבדיתא מתנו‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫·‪ ·¯ È‬אמרי משמיה ד¯·‪:‬‬

‫כלפי לייא?‬ ‫תלת ארבעי;‬
‫בטהרות קיימינ!?‬ ‫ו˘‪ Ï‡ÂÓ‬אמר‪:‬‬
‫אלא כדר) שאמרו בטהרות ‬
‫ארבעי חמש‪.‬‬
‫ולא פליגי‪,‬‬ ‫‪9‬‬
‫רש"י‬
‫בי בדסורא בי בדפומבדיתא דרב לא בעי בה אפר אלא חד זימנא ושמואל בעי‬
‫תרי זימני לשו אבא מורי מנוחתו כבוד והוא נראה בעיני והראשו לשו מורי‬ ‫רש"י‬
‫וקשיא לי בגווה מכדי ללישנא דסורא רב ושמואל מיפלג פליגי מאי שנא דבדרב‬
‫חשיב מיא בתראי ובדשמואל לא חשיב מיא בתראי לשמואל ד' וה' איבעי ליה‬ ‫‪ .ÌÂÈ˜Ï ÂÒÈÎÓ˘ ÈÏÎ ÏÎ ¯·Ò˜ 1‬אפילו אי מוסרו לגוי^ אלא לפי שעה גזרו‬
‫למיתני בשלמא לפומבדיתא אע''ג דבדרב לא חשבי ובדשמואל חשבי ניחא‬ ‫ביה רבנ כיי עצמו כי היכי דלא ליתי לשהוייה ביד גוי‪^:‬‬
‫משו דפלוגתייהו דרב ושמואל ליתא אלא במחשב מי בתראי אלא ללישנא‬ ‫‪ .¯Ù‡· ‡ÏÂ ÌÈÓ· 2‬בתמיה מי מיקרי ניגוב‪:‬‬
‫דסורא דסו סו פליגי קשיא לי‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÓ ¯Ó‡ ·¯ 3‬תחלה והוא הדי שצרי) אפר אחריה ורבה בר בר חנה אמר‬
‫‪ .È‚¯Â‚ 10‬עקלי ובלע''ז ריבוס''י וכורכי אות סביבות התפוח שלא יתפזרו‬ ‫באפר תחלה וה''ה שצרי) מי אחריה‪:‬‬
‫הענבי מכובד הקורה ורב האי פירש עקלי השנויות כא כגו ועקל בית הבד‬ ‫‪ .‡˙·ÈË¯· 4‬שיש בה לחלוחית יי נות אפר תחלה לשפש עד שתהא נגובה‬
‫עשוי כמי קופה מסורגת במצודה ואחרי סחיטת הזיתי נות הגפת באותו עקל‬ ‫ואחר כ) מי‪:‬‬
‫ומניח עליו ומכבידו להוציא המשקה הנשאר הני גורגי דארמאי כיצד מנגב‪:‬‬ ‫‪ .‡˙˘·È· 5‬מי תחלה ואחר כ) אפר ומשפש ‪:‬‬
‫‪ .ÔÈÙ„‰ 11‬ה העשוי כמי דלת ונותנ על התפוח‪:‬‬ ‫‪ .˙Ï˙ È˙¯˙ 6‬ברטיבתא תרתי אפר ומי ביבשתא תלת מי ואפר ומי‪:‬‬
‫‪ .ÔÈ·ÏÂÏ‰ 12‬טאטיתא אשקיפ''א שמכבד בה הענבי המתפזרי לאוספ‪:‬‬ ‫‪ .'„Â ˙Ï˙ 7‬תלת ברטיבתא אפר ומי ואפר ואע''פ שחוזר ונות מי להעביר‬
‫‪ .ÌÈ˘„Ú‰Â 13‬היינו גת עצמה שקורי מיי''ט‪:‬‬ ‫האפר הנהו מי לא קא חשיב דלאו לשו נגיבה אלא לנקותו מ האפר וד'‬
‫‪ .ÔÁÈ„Ó 14‬במי ועל משנה זו יש לסמו) שאי צרי) אפר לגת מדפשיט מינה ר'‬ ‫ביבשתא מי אפר ומי ואפר ומי בתראי לא חשיבא רב לא בעי אפר אלא‬
‫אבהו ולא אמרינ זו אינה משנה דקתני בה דסגי לגת בהדחה ומתניתי דקתני‬ ‫חדא זימנא ושמואל בעי אפר תרי זימני בי ברטיבתא בי ביבשתא‪:‬‬
‫דבעי ניגוב שמע מינה קמו בה רבנ בתראי ופשטי הלכתא כוותיה‪:‬‬ ‫‪ .Â˙Ó ‡˙È„·ÓÂÙ· 8‬לרב תלת וד' כדפרישית ולשמואל ד' ברטיבתא וה'‬
‫‪ .ÌÈ¯ˆ Ï˘ ÌÈÏ˜Ú‰ 15‬שבטי‪:‬‬ ‫ביבשתא דקחשיב מיא בתראי‪:‬‬
‫‪ .ıÂ·ˆ· Ï˘Â 16‬קנבוס בלעי טפי ובעו ניגוב באפר ומי‪:‬‬ ‫‪ .È‚ÈÏÙ ‡ÏÂ 9‬רב ושמואל להאי לישנא דפומבדיתא אלא לרב לא חשיב מיא‬
‫‪ .‡ÙÈ˘ Ï˘Â 17‬פייו''ר‪:‬‬ ‫בתראי ושמואל חשיב מיא בתראי ואית דמפרשי ולא פליגי )ה''נ( דסורא‬
‫‪ .ÈÓ‚ Ï˘Â 18‬יונ''ק בלעי טובא‪:‬‬ ‫ודפומבדיתא אלא דסורא לא חשבי מיא בתראי ודפומבדיתא חשבי להו אבל רב‬
‫‪ .ÈÏÙ‡Â ÈÙ¯Á 19‬מגת לגת פעמי שה יותר מי''ב חדש דאפלי ופעמי שה‬ ‫ושמואל פליגי והכי פירושו דמלתא תרתי תלת תרתי ביבשתא מי ואפר תלת‬
‫פחות כגו בחרפי‪:‬‬ ‫ברטיבתא אפר ומי ואפר ושמואל אמר תלת ברטיבתא כדקאמרת אבל‬
‫‪ 20‬הכי גרסינ בתוספתא ‪ .ÌÈ˙ÈÊ ÈÓ· Ô‚ÏÂÓ Â‡ ÔÈÁ˙Â¯· ÔËÏÂÁ‬דר) לבשל‬ ‫ביבשתא ד' מי ואפר מי ואפר דבכולהו בעינ אפר תרי זימני ובפומבדיתא‬
‫זיתי להיות רכי להוציא שומנ חולט אשקלי''ר בלע''ז כמו לחלוט ולאשישה‬ ‫מתנו לרב תלת וד' ביבשתא תלת מי ואפר מי והיינו נמי כדסורא אלא דהני‬
‫)פסחי לו‪:(:‬‬ ‫קא חשבי מיא בתראי וברטיבתא ד' אפר ומי אפר ומי ולשמואל ברטיבתא ד'‬
‫‪ .ÔÈÙ„Â¯ 21‬ריבד''ש שוטפי‪:‬‬ ‫כדקאמרת אבל ביבשתא ה' מי ואפר ומי ואפר ומי דביבשתא נמי בעי תרי‬
‫‪ .‰ÓÎÂ 22‬מניח ש עונה ולקמ מפרש כמה עונה‪:‬‬ ‫זימני אפר ול''פ הנ) דסורא ודפומבדיתא כו' אבל רב ושמואל פליגי ביבשתא‬

‫קעט‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עה‪:‬‬
‫הת לא מפסק ולא מידי‪,‬‬ ‫‪12‬‬

‫כ) אמרו ביי נס)‪.‬‬
‫הכא מפסקי אשכולות‪.‬‬
‫כמה עונה?‬
‫אורו ליה ¯·‪ Ô‬ל¯·‪,‰ÈÓ¯È È‬‬ ‫אמר ¯·‪ ‡·‡ ¯· ‡ÈÈÁ È‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫ואמרי לה לבריה ד¯·‪ ‰ÈÓ¯È È‬‬ ‫או יו או לילה‪.‬‬
‫כדברי האומר‪:‬‬
‫אשכול וכל סביבותיו טמאי‪,‬‬ ‫¯·‪,‰È‡˘ ‡Á È‬‬
‫וכל הגת כולה טהורה‪.‬‬ ‫ואמרי לה ¯·‪,‰È‡˘ ¯· ‡Á È‬‬
‫אמר ¯·‪ ‰Á ¯· ¯· ‰‬אמר ¯·‪:ÔÁÂÈ È‬‬
‫משנה )יב(‪:‬‬ ‫חצי יו וחצי לילה‪.‬‬
‫קצה‬
‫הלוקח כלי תשמיש מ הגוי‪:‬‬ ‫אמר ¯·‪,˜ÁˆÈ ¯· Ï‡ÂÓ˘ È‬‬
‫את שדרכו להטביל יטביל‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫ולא פליגי‪,‬‬
‫להגעיל יגעיל‪,‬‬ ‫‪14‬‬
‫הא בתקופת ניס ותשרי‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫ללב באור ילב באור‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫הא בתקופת תמוז וטבת‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫השפוד והאסכלא מלבנ באור;‬ ‫‪16‬‬
‫אמר ¯·קצב ‪:‰„Â‰È‬‬

‫הסכי שפה והיא טהורה‪.‬‬
‫‪1817‬‬
‫הני רווקי דארמאי‪,‬‬

‫‪3‬‬
‫דמזיא מדיח‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫גמרא‪:‬‬ ‫דעמרא מנגב‪,‬‬

‫תנא‪:‬‬ ‫‪19‬‬
‫דכיתנא מישנ‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫וכול צריכי טבילה בארבעי סאה‪.‬‬ ‫ואי איכא קטרי שרי להו‪.‬‬
‫הני דקולי וחלאתא דארמאי‪,‬‬
‫‪6‬‬
‫מנהני מילי?‬ ‫דחיטי בחבלי דצורי מדיח‪* ,‬‬

‫‪7‬‬
‫עה‪:‬‬
‫אמר ¯·‡‪ :‬דאמר קרא )במדבר לא‪,‬כג(‪:‬‬ ‫דצבתא לנגב‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪21‬‬
‫" ָּכל ָ ּד ָבר אֲ ׁ ֶשר ָיבֹא ָב ֵא ׁש ּ ַתעֲ ִביר ּו ָב ֵא ׁש וְ ָט ֵהר"‪,‬‬‫‪20‬‬
‫דכיתנא מישנ‪,‬‬
‫הוסי ל) הכתוב טהרה אחרת‪.‬‬ ‫ואי אית בהו קיטרי שרי להו‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תני ·¯ ˜‪:‡¯Ù‬‬ ‫איתמר‪:‬‬

‫מתו) שנאמר )ש(‪ְּ " :‬ב ֵמי נִ ָ ּדה"‪,‬‬
‫‪22‬‬
‫ע האר‪ 3‬שהושיט ידו לגת ונגע באשכולות ‬
‫‪10‬‬
‫שומע אני שצרי) הזאה שלישי ושביעי‪,‬‬ ‫¯·‪ È‬ו¯·‪,‡ÈÈÁ È‬‬

‫תלמוד לומר‪ַ " :‬א ְך"‪ ,‬חלק;‬ ‫חד אמר‪:‬‬
‫א כ‪,‬‬ ‫אשכול וכל סביבותיו טמאי‪,‬‬
‫מה תלמוד לומר‪ְּ " :‬ב ֵמי נִ ָ ּדה"?‬ ‫וכל הגת כולה טהורה;‬
‫מי שנדה טובלת בה‪,‬‬ ‫וחד אמר‪:‬‬
‫הוי אומר‪:‬‬ ‫כל הגת כולה נמי טמאה‪.‬‬
‫ארבעי סאה‪.‬‬ ‫ולמא דאמר‪:‬‬
‫אשכול וכל סביבותיו טמאי וכל הגת כולה טהורה‪,‬‬
‫איצטרי) למיכתב‪" :‬וְ ָט ֵהר"‪,‬‬ ‫מאי שנא מהא דתנ )טהרות ט‪:‬ח(‪:‬‬
‫ואיצטרי) למיכתב‪ְּ " :‬ב ֵמי נִ ָ ּדה";‬ ‫השר‪3‬קצג שנמצא ברחי ‬
‫‪11‬‬
‫אינו מטמא אלא מקו מגעו;‬

‫וא היה משקהקצד מהל) הכל טמא?‬
‫רש"י‬
‫רש"י‬
‫‪ .È„ÈÓ ˜ÈÒÙÓ ‡Ï 12‬שהמשקה מחבר ובזיתי אי אשכלות‪:‬‬
‫‪ .ÏÈ·Ë‰Ï ÂÎ¯„˘ ˙‡ :'È˙Ó 13‬כלומר כלי הראוי ליטהר בטבילה אי צרי)‬ ‫‪ .È¯˘˙Â ÔÒÈ ˙ÙÂ˜˙· 1‬שהיו והלילה שוי או יו או לילה‪:‬‬
‫תיקו אחר כגו כלי שתשמישו ע''י צונ יטביל ותו לא צרי)‪:‬‬ ‫‪ .˙·ËÂ ÊÂÓ˙ ^˙ÙÂ˜˙ 2‬שאי יו ולילה שוי חצי יו וחצי לילה די''ב שעות‬
‫‪ .ÏÈÚ‚‰Ï 14‬במי רותחי כגו כלי שתשמישו בכ) דהיינו יורות וקדירות של‬ ‫שלמות בעינ‪:‬‬
‫מתכת יגעיל ובגמרא מפרש דבעי נמי טבילה‪:‬‬ ‫‪ .È˜ÂÂ¯ 3‬משמרת כמי שקי שנותני בה שמרי להוציא את יינ‪:‬‬
‫‪ .¯Â‡· Ô·ÏÏ 15‬כדמפרש ואזיל‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÊÓ„ 4‬של שער אד ולא בלעי טובא‪:‬‬
‫‪ .‡ÏÎÒ‡‰Â „ÂÙ˘‰ 16‬שתשמיש ע''י צלי אסכלא גירדל''א‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÈÎ 5‬בלעי טפי מעמרא‪:‬‬
‫‪ .‰Ù˘ 17‬לוטשה באב של נפחי מול''א בלע''ז‪:‬‬ ‫‪ .‡˙ÏÁ 6‬כוורת של שבטי שמסנני בה יי‪:‬‬
‫‪ .‰Ù˘ 18‬לשו שופינא לימ''ר בלע''ז‪:‬‬ ‫‪ .È¯Âˆ„ ÈÏ·Á· 7‬חבלי של צורי דקל‪:‬‬
‫‪ .ÔÏÂÎÂ ‡˙ :'Ó‚ 19‬א הנגעלי והמלובני‪:‬‬ ‫‪ .‡˙·ˆ„ 8‬מי גמי לישק''א‪:‬‬
‫‪ .˘‡· ‡·È ¯˘‡ ¯·„ ÏÎ 20‬שנשתמשו בו בני מדי על ידי האור תעבירו באש‬ ‫‪ .Â‰Ï È¯˘ 9‬מתיר ואח''כ מנגב שהיי נבלע בקשרי‪:‬‬
‫כעי בולעו לאיסור יפליטנו כדאמר כבולעו כ) פולטו‪:‬‬ ‫‪ .˙ÂÏÂÎ˘‡· Ú‚Â 10‬וה מוטלות ביי‪:‬‬
‫‪ .¯‰ËÂ 21‬קרא יתירא הוא האי וטהר‪:‬‬ ‫‪ .ÌÈÁ¯· 11‬שטוחני בה זיתי קוד נתינת לבד ואח''כ נותנ בבד וטוע‬
‫‪ .‡ËÁ˙È ‰„ ÈÓ· 22‬בכלי מדי כתיב‪:‬‬ ‫בקורה‪:‬‬

‫קפ‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עו‪.‬‬
‫אי כתב "וְ ָט ֵהר" הוה אמינא ‬

‫איבעיא להו‪:‬‬ ‫"וְ ָט ֵהר" כל דהו‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫משכנתא‪,‬‬ ‫כתב רחמנא‪ְּ " :‬ב ֵמי נִ ָ ּדה";‬

‫מאי?‬
‫אמר ‪:È˘‡ ·¯ ¯· ¯Ó‬‬ ‫ואי כתב רחמנא " ְּב ֵמי נִ ָ ּדה"‪,‬‬
‫אבא משכ ליה גוירב כסא דכספא‪,‬‬ ‫הוה אמינא הערב שמש כנדה‪,‬‬
‫ואטבליה ואישתי ביה‪,‬‬ ‫כתב רחמנא "וְ ָט ֵהר"‪ ,‬לאלתר‪.‬‬
‫ולא ידענא אי משו דקסבר ‬
‫משכנתא כזביני דמיא‪,‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ¯·‪:‰Â·‡ ¯· ‰‬‬
‫‪13‬‬
‫אי משו דחזי לגוירג דדעתיה לשקועיה‪.‬‬ ‫אפילו כלי חדשי במשמע‪,‬‬
‫דהא ישני וליבנ כחדשי דמו‪,‬‬
‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫ואפילו הכי בעי טבילה‪.‬‬
‫רד‬
‫הלוקח כלי תשמיש מ הגוי‪,‬‬ ‫מתקי לה ¯· ˘˘˙‪:‬‬
‫דברי שלא נשתמש בה ‬ ‫אי הכי אפילו זוזא דסרבלא נמי!?‬
‫‪2‬‬
‫מטביל וה טהורי;‬ ‫אמר ליה‪ :‬כלי סעודה אמורי בפרשה‪.‬‬ ‫‪3‬‬
‫דברי שנשתמש בה על ידי צונ‪,‬‬ ‫קצז‬

‫כגו כוסות וקתוניות וצלוחיות ‬ ‫¯·קצו ‪ ÛÒÂÈ ¯· ˜ÁˆÈ‬זב מנא דמרדא מגוי‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫מדיח ומטביל וה טהורי;‬ ‫סבר להטבילה‪,‬‬

‫דברי שנשתמש בה על ידי חמי‪,‬‬ ‫אמר ליה ההוא מרבנ ו¯·‪ ·˜ÚÈ È‬שמיה‪:‬‬
‫כגו היורות הקומקמוסו ומחמי חמי ‬ ‫לדידי מפרשא לי מיניה ד¯·‪ ÔÁÂÈ È‬‬
‫מגעיל ומטביל וה טהורי;‬ ‫כלי מתכות אמורי בפרשה‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫דברי שנשתמש בה על ידי האור‪,‬‬

‫כגו השפודי והאסכלאות ‬ ‫אמר ¯· ‡˘‪:È‬‬
‫מלבנ ומטביל וה טהורי‪.‬‬ ‫הני כלי זכוכית‪,‬‬ ‫‪6‬‬
‫הואיל ונשתברו קצח יש לה תקנה‪,‬‬ ‫‪7‬‬
‫וכול שנשתמש בה עד שלא יטביל‪,‬‬ ‫ככלי מתכות דמו‪.‬‬

‫ושלא יגעיל ושלא ילב ‬
‫תני חדא‪ :‬אסור;‬ ‫קוניא‪,‬‬ ‫‪8‬‬
‫ותניא איד)‪ :‬מותר‪.‬‬ ‫פליגי בה ¯· ‡‪ ‡Á‬ו¯·‪,‡È‬‬

‫ולארה קשיא‪,‬‬ ‫חד אמר‪ :‬כתחלתו;‬
‫‪9‬‬
‫הא כמא דאמר‪ :‬נות טע לפג אסור;‬ ‫וחד אמר‪ :‬כסופו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫הא כמא דאמר‪ :‬נות טע לפג מותר‪.‬‬ ‫והלכתא‪:‬‬

‫כסופו‪.‬‬
‫ולמא דאמר נות טע לפג מותר‪.‬‬
‫גיעולי גוירו דאסר רחמנא היכי משכחת לה?‬ ‫‪14‬‬ ‫קצט‬
‫אמר ¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ¯·‪:‰Â·‡ ¯· ‰‬‬
‫ר‬
‫אמר ¯· ‪:‡Â‰ ·¯„ ‰È¯· ‡ÈÈÁ‬‬ ‫לא שנו אלא בלקוחי וכמעשה שהיה;‬
‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬
‫רא‬
‫לא אסרה תורה אלא קדירה * בת יומא‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫עו‪.‬‬ ‫אבל בשאולי לא‪.‬‬
‫דלאו נות טע לפג הוא‪.‬‬
‫מכא ואיל) לישתרי!?‬ ‫‪16‬‬
‫רש"י‬
‫גזירה קדירה שאינה בת יומא משו קדירה בת יומא‪.‬‬
‫ואיד)!?‬ ‫‪ .Â‰„ ÏÎ· 1‬אפילו במקוה חסר‪:‬‬
‫קדירה בת יומא נמי מפג פגמה‪.‬‬ ‫‪ .‡Ï·¯Ò„ ‡ÊÂÊ 2‬מספרי שגוזזי בה בגדי צמר הואיל וגזירת הכתוב היא ולא‬
‫משו פילוט איסור דהא חדשי ולא בלעי מידי מצרכת לה טבילה‪:‬‬
‫‪ .‰˘¯Ù· ÔÈ¯ÂÓ‡ ‰„ÂÚÒ ÈÏÎ 3‬דהכתיב כל דבר אשר יבא באש ואי דר)‬
‫רמי ליה ¯· ‪ Ì¯ÓÚ‬ל¯· ˘˘˙‪:‬‬ ‫להשתמש ע''י האור אלא כלי של צורכי סעודה ובהנהו כתיב וטהר טבילה‬
‫תנ )כא(‪:‬‬ ‫אבל זוזא דסרבלא לא‪:‬‬
‫‪ .‡„¯Ó„ ‡Ó 4‬אדמה וצפיעי בקר מעורבי ועושי מה כלי‪:‬‬
‫השפודרז והאסכלא מלבנ באור;‬
‫‪1‬‬
‫‪ .ÔÈ¯ÂÓ‡ ˙ÂÎ˙Ó ÈÏÎ 5‬לעני טבילה בכלי גוי^ דכתיב )במדבר לא( א) את הזהב‬
‫וגו'‪:‬‬
‫‪ .˙ÈÎÂÎÊ 6‬שנשתבר ראוי להתיכו ולעשותו כלי‪:‬‬
‫רש"י‬ ‫‪ 7‬ה''ג ‪ .ÂÓ„ ˙ÂÎ˙Ó ÈÏÎÎ ‰˜˙ Ô‰Ï ˘È Â¯·˙˘Â ÏÈ‡Â‰‬הואיל וכי מתבר חזו‬
‫לתקנינהו ע''י התכה ככלי מתכות דמו ובעו טבילה‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÚÂ˜˘Ï 13‬שלא לפדות עוד‪:‬‬ ‫‪ .‡ÈÂ˜ 8‬פלומיר''י תחלתו של חרס וחופי אות בחופיא של אבר ותשמישו‬
‫‪ .‡ÓÁ¯ ¯Ò‡„ ^ÌÈÂ‚ ÈÏÂÚÈ‚ 14‬במדי דכתיב תעבירו באש וטהר דבעי הגעלה‬ ‫ע''י צונ וניקח מ הגוי‪^:‬‬
‫היכי משכחת לה‪:‬‬ ‫‪ .Â˙ÏÁ˙Î 9‬ולא בעי טבילה דלאו מתכות הוא‪:‬‬
‫‪ .‡ÓÂÈ ˙· 15‬שבישל בה גוי^ היו אבל בישל בה אתמול כבר הפיג בה טעמו‬ ‫‪ .ÂÙÂÒÎ 10‬בתר סופו אזלינ שחיפהו מתכות וכלי מתכות הוא ובעי טבילה‪:‬‬
‫בלינת לילה ושוב כשפולטו בתבשיל אחר אינו אלא לפג‪:‬‬ ‫‪ .ÔÈÁÂ˜Ï· 11‬שנחלטו ביד ישראל‪:‬‬
‫‪ .È¯˙˘ÈÏ ÍÏÈ‡Â Ô‡ÎÓ 16‬א לכתחלה‪:‬‬ ‫‪ .‰È‰˘ ‰˘ÚÓÎÂ 12‬במדי שהיו חלוטי לה לישראל הכלי‪:‬‬

‫קפא‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עו‪.‬‬
‫תינח שלמי‪,‬‬ ‫ותנרח גבי קדשי‪:‬‬ ‫‪2‬‬
‫דכיו דלשני ימי מיתאכלי ‬ ‫השפוד והאסכלא מגעיל בחמי!?‬

‫מקמי דניהוי נותר קא הוי גיעול;‬ ‫‪12‬‬ ‫אמר ליה‪ Ì¯ÓÚ :‬ברי‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫רט‬
‫אלא חטאת כיו דליו ולילה מיתאכלא ‬ ‫מה עני קדשי אצל גיעולי גוי?‬ ‫‪4‬‬
‫כי מבשל בה האידנא חטאת הוי נותר‪,‬‬ ‫הכא היתירא בלע‪,‬‬

‫כי הדר מבשל בה למחר או שלמי או חטאת ‬ ‫הת איסורא בלע‪.‬‬
‫קא פליט נותר דחטאת דהאידנא בחטאת ושלמי דלמחר!?‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬ ‫‪5‬‬
‫לא צריכא‪,‬‬ ‫‪13‬‬
‫סו סו כי קא פליט ‬
‫דכי מבשל בה חטאת האידנא ‬ ‫איסורא קא פליט!?‬
‫הדר מבשל בה האידנא שלמי‪,‬‬
‫דחטאת דלמחר ושלמי דאתמול‬ ‫אלא אמר ¯·‡‪:‬‬
‫בהדי הדדי קא שלי זמנייהו‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מאי הגעלה?‬
‫והדר מבשל שלמי דלמחר‪.‬‬ ‫נמי שטיפה ומריקה‪.‬‬
‫אי הכי ‬ ‫‪15‬‬ ‫אמר ליה ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫‪6‬‬
‫הגעלה נמי לא ליבעי!?‬ ‫מי דמי?‬

‫קשיא‪.‬‬ ‫מריקה ושטיפה בצונ‪,‬‬
‫הגעלה בחמי!?‬
‫¯· ‪ ‡ÙÙ‬אמר‪:‬‬ ‫‪16‬‬
‫האי קריד‪,‬‬ ‫אלא אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬‫‪7‬‬
‫האי לא קריד‪.‬‬ ‫עו" )איוב לו‪,‬לג(‪,‬‬

‫" ַי ִ ּגיד ָעלָ יו ֵר ֹ‬
‫‪8‬‬
‫תנא הכא ליבו והוא הדי להגעלה‪,‬‬

‫‪9‬‬
‫¯· ‡˘‪ È‬אמר‪:‬‬ ‫תנא הת הגעלה והוא הדי לליבו‪.‬‬

‫לעול כדאמר מעיקרא‪:‬‬ ‫‪17‬‬
‫אמר ליה ¯·‡‪:‬‬
‫הת ריא התירא בלע‪,‬‬ ‫אי הכי ‬
‫הכא איסורא בלע;‬ ‫לתנינהו לכולהו בחדא‪,‬‬
‫ודקא קשיא ל) ‬ ‫וליתני חדא באיד) אחריתי‪,‬‬
‫דבעידנא דקא פליט איסורא קא פליט ‬ ‫עו"!?‬ ‫ולימא‪ַ " :‬י ִ ּגיד ָעלָ יו ֵר ֹ‬
‫‪10‬‬
‫בעידנא דקא פליט לא איתיה לאיסורא בעיניה‪.‬‬

‫אלא אמר ¯·‡‪:‬‬
‫ועד כמה מלבנ?‬ ‫קדשי היינו טעמייהו‪,‬‬
‫אמר ¯· ‪:ÈÓ‬‬ ‫רי‬
‫כדאמר ¯· ‪ ÔÓÁ‬אמר ¯·‪:‰Â·‡ ¯· ‰‬‬
‫עד שתשיר קליפת‪.‬‬ ‫כל יו ויו נעשה גיעול לחבירו‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫וכיצד מגעיל?‬
‫אמר ¯· ‪:‡Â‰‬‬
‫רש"י‬
‫יורה קטנה בתו) יורה גדולה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .ÔÏÈÚ‚Ó 1‬לא חשיב כליבו דליבו שור את הכלי‪:‬‬
‫‪ .‡ÏÎÒ‡‰Â „ÂÙ˘‰ ÌÈ˘„˜ È·‚ 2‬שצלה בה בשר קדש משו דכי אתי למחר‬
‫הוי נותר וכי הדר מבשל בשר קודש למחר פליט שפוד בגויה טעמא ונותר‬
‫רש"י‬ ‫איסור כרת הוא‪:‬‬
‫‪ .Â¯È·ÁÏ ÏÂÚÈ‚ ‰˘Ú ÌÂÈÂ ÌÂÈ ÏÎ 11‬שמבשלי בה ואינו מספיק להיות נותר‬ ‫‪ .È¯· Ì¯ÓÚ 3‬עמר בני‪:‬‬
‫עד שתחזור ופולטו בתבשיל אחר ולקמ פרי) אי הכי הגעלה נמי לא ליבעי‪:‬‬ ‫‪ .ÚÏ· ‡¯˙È‰ „ÂÙ˘ È‡‰ ÚÏ· ÈÎ ÌÈ˘„˜ È·‚ 4‬הלכ) סגי ליה בהגעלה‪:‬‬
‫‪ .ÏÂÚÈ‚ Â‰Ï ÂÂ‰ ¯˙Â ÈÂ‰ÈÏ„ ÈÓ˜Ó 12‬שהרי כשבישל בו למחר פלט בליעה‬ ‫‪ .‡·¯ ¯Ó‡ ‡Ï‡ 5‬האי הגעלה דקתני הת מריקה ושטיפה כלומר לעול‬
‫מיו אתמול‪:‬‬ ‫לפלוט האיסור וודאי ליבו בעי כשאר בליעת איסור אלא מצות מל) היא‬
‫‪ .‰È· Ï˘·Ó ¯„‰ ‡„È‡‰ ˙‡ËÁ ‰È· Ï˘·Ó ÈÎ„ ‡ÎÈ¯ˆ ‡Ï 13‬בו ביו שלמי‬ ‫בקדשי ומרק ושט במי כי היכי דהויא גזירת הכתוב כאשר יזה מדמה על‬
‫חזה ושוק של כהני‪:‬‬ ‫הבגד דבעי כיבוס במקו קדוש ושבירת כלי חרס במקו קדוש הוא וה''ה‬
‫‪ .Â‰ÈÈÓÈÊ ÌÈÏ˘ È„„‰ È„‰· 14‬ואי כא פליטת נותר והדר מבשל ביה שלמי‬ ‫למריקה ושטיפה‪:‬‬
‫בו ביו כדאמרינ בכל פע מבשל שלמי לאחר חטאת בו ביו כי היכי דלא‬ ‫‪ .ÈÓ„ ÈÓ ÈÈ·‡ Ï''‡ 6‬כלומר מי קרי למריקה ושטיפה הגעלה הא כל הגעלה‬
‫ניהוו נותר למחר‪:‬‬ ‫רותחי משמע שכופי להקיא הכלי מה שבלע ומריקה ושטיפה בצונ הוא‬
‫‪ 15‬ה''ג ‡‪:‡È˘˜ ÈÚ·ÈÏ ‡Ï ÈÓ ‰ÏÚ‚‰ ÈÎ‰ È‬‬ ‫כדאמרינ בשחיטת קדשי בפ' ד חטאת )זבחי צו‪:(:‬‬
‫‪ .„È¯˜ ‡Ï È‡‰ „È¯˜ È‡‰ ¯Ó‡ ‡ÙÙ ·¯ 16‬לעול בקדשי איסורא פליט ודקא‬ ‫‪ .ÈÈ·‡ ¯Ó‡ ‡Ï‡ 7‬הגעלה ממש לפלוט מאיסור ודקא קשיא ל) מתניתי‬
‫קשיא ל) ניבעי ליבו כי מתני' לא דמי דגיעול גוי^ איידי דלא מבשלי להו כל‬ ‫דמצרכא להו ליבו לא תקשי דודאי בי בקדשי בי בגיעולי גוי^ תרוייהו‬
‫שעתא ומתקשה הבליעה בתוכו ונדבקת בו בכולו טרשטרי''ש בלע''ז ואי נוח‬ ‫בעינ לפלוט איסור לבד מריקה ושטיפה דקדשי דאינה אלא מצות המל)‪:‬‬
‫לפלוט בהגעלה עד שמלבנו באור אבל בקדשי דכל שעתא מבשלי בהו לא‬ ‫‪ .ÂÚ¯ ÂÈÏÚ „È‚ÈÂ 8‬ונלמד משנה מחבירתה של קדשי ממשנתנו ומשנתנו משל‬
‫קריד ונוח לפלוט הלכ) )סגי( בהגעלה קא פלט‪:‬‬ ‫קדשי‪:‬‬
‫‪ .‡¯˜ÈÚÓ ÔÈ¯Ó‡„Î ÌÏÂÚÏ 17‬דהיינו משו דבקדשי היתירא בלע ודקשיא ל)‬ ‫‪ .ÔÂ·ÈÏÏ ‰''‰Â 9‬שניה צרי)‪:‬‬
‫כי פליט איסורא פליט לא חמיר איסורו שכשנעשה נותר לא הוי איסור בעיניה‬ ‫‪ .ÂÚ¯ ÂÈÏÚ „È‚È 10‬איבעי למתנינהו לתרוייהו ליבו והגעלה בחדא או במשנתנו‬
‫שבתו) דופני הכלי היה בלוע ומעול לא הוכר איסורו‪:‬‬ ‫או בקדשי והדר ליתני חדא באיד) ותגמר חבירתה מינה מה הת הא בלא הא‬
‫‪ .‰ÏÂ„‚ ‰¯ÂÈ ÍÂ˙· 18‬שיהיו רותחי עוברי על כולה‪:‬‬ ‫ליתא ה''נ הא בלא הא ליתא‪:‬‬

‫קפב‬ ‫עבודה זרה‬ ‫פרק חמישי‬ ‫השוכר את הפועל‬ ‫דף עו‪:‬‬
‫אמר ליה‪:‬‬ ‫יורה גדולה מאי?‬
‫אידכר מאי עבדת באורתא‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫תא שמע‪:‬‬
‫דההוא דודא דהואי בי ¯· ‪,‰È·˜Ú‬‬ ‫‪1‬‬
‫הדרן עלך השוכר את הפועל‬ ‫‪13‬‬

‫אהדר ליה * גדנפא דלישא אפומא‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫עו‪:‬‬
‫וסליקא לה מסכת עבודה זרה‬ ‫ומליוה מיא וארתחה‪.‬‬
‫אמר ¯·‡‪:‬‬
‫מא חכי למעבד כי הא מילתא‪,‬‬
‫אי לאו ¯· ‪ ‰È·˜Ú‬דגברא רבא הוא‪,‬‬
‫קסבר כבולעו כ) פולטו‪,‬‬
‫‪3‬‬
‫מה בולעו בנצוצות ‬ ‫‪4‬‬
‫א פולטו בנצוצות‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫הסכין ‪ -‬שפה והיא טהורה‪.‬‬

‫אמר ¯· ‪:‡ÓÁ ¯· ‡·˜ÂÚ‬‬
‫ונועצה עשרה פעמי בקרקע‪.‬‬ ‫‪6‬‬
‫אמר ¯· ‪:Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬

‫ובקרקע שאינה עבודה‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:‡‰Î‬‬
‫ובסכי יפה שאי בה גומות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תניא נמי הכי‪:‬‬

‫סכי יפה שאי בה גומות ‬
‫נועצה עשרה פעמי בקרקע‪.‬‬
‫אמר ¯· ‪:Ú˘Â‰È ·¯„ ‰È¯· ‡Â‰‬‬

‫לאכול בה צונ‪.‬‬ ‫‪8‬‬
‫כי הא ד‪ ‰„Â‰È ¯Ó‬ובאטי בר טובי‪,‬‬

‫הוו יתבי קמיה דשבור מלכא‪,‬‬
‫אייתו לקמייהו אתרוגא‪,‬‬
‫פסק אכל;‬
‫פסק והב ליה לבאטי בר טובי;‬
‫דצהריב עשרה זימני בארעא‪ ,‬פסק והבריג ליה ל‪.‰„Â‰È ¯Ó‬‬ ‫‪109‬‬
‫אמר ליה באטי בר טובי‪:‬‬

‫וההוא גברא לאו בר ישראל הוא!?‬
‫מר קי לי בגויה‪ ,‬ומר לא קי לי בגויה‪.‬‬ ‫‪11‬‬
‫רש"י‬
‫‪ .‡„Â„ 1‬קלחת‪:‬‬
‫‪ .‡˘ÈÏ„ ‡Ù„‚ 2‬שפה של עיסה סביבות פיה כדי שתקבל מי הרבה ויעברו‬
‫הרותחי על שפתה‪:‬‬
‫‪ .ÂÚÏÂ·Î 3‬כעני שבלעו שפת הדוד את האיסור יפליטהו‪:‬‬
‫‪ .˙ÂˆÂˆÈ· ÂÚÏÂ· ‰Ó 4‬לאו בולעו אלא ע''י ניצוצות שניתז הרתיחות ש ולא‬
‫הוכנסה לתו) יורה אחרת בשעת בליעת האיסור‪:‬‬
‫‪ .‰ËÈÏÙ ˙Ú˘· ÍÎ 5‬אע''פ שלא הכניסה לתו) יורה אחרת הואיל ונתמלאת יפה‬
‫יפה ומעלה ניצוצות על שפתה ופולט ומיהו גדנפא בעינ משו דאי לאו הכי‬
‫דלמא לא הוה מסקא ניצוצות על השפה בהא זימנא אבל איסור הנתבשל בה‬
‫פעמי הרבה א לא העלה ניצוצות כל שעה העלה פע אחת‪:‬‬
‫‪ .‰ˆÚÂÂ 6‬אע''פ ששפה וי''א משפשפה בבגד צמר שאינה חלק ומעביר‬
‫רש"י‬ ‫שמנוניתה‪:‬‬
‫‪ .‰ÈÂ‚· ÈÏ ÌÈ˜ ¯Ó 11‬רב יהודה מכיר אני בו שהוא פרוש ולא יאכל דבר איסור‬ ‫‪ .˙ÂÓÂ‚ ‰· ÔÈ‡˘ 7‬בעובי רחבה שלא תהא שמנונית בגומא‪:‬‬
‫אבל ב) איני מוחזק שתהא פרוש כל כ)‪:‬‬ ‫‪ .ÔÂˆ ‰· ÏÂÎ‡ÏÂ 8‬אבל דבר רותח אסור לחתו) בה עד שיגעילנה ברותחי‬
‫‪ .‡˙¯Â‡· ˙„·Ú È‡Ó 12‬דר) פרסיי למסור נשי לאכסנאי וכששיגר לה‬ ‫וכלי ראשו כדאמרינ בכל שעה )פסחי ל‪ (:‬לעני חמ‪ 3‬בפסח‪:‬‬
‫בלילה שעבר קיבל באטי ורב יהודה לא קיבל‪:‬‬ ‫‪ .‰ˆ„ 9‬נעצה‪:‬‬
‫‪:‰¯Ê ‰„Â·Ú ˙ÎÒÓ ‰Ï ‡˜ÈÏÒÂ ÏÚÂÙ‰ ˙‡ ¯ÎÂ˘‰ ÍÏÚ Ô¯„‰ 13‬‬ ‫‪ .‡ÎÏÓ ¯Â·˘ 10‬גוי^ היה‪:‬‬

‫קפג‬ ‫הדרן‬
‫יח ָך" )משלי ו‪,‬כב(‪,‬‬

‫ש ֶ‬‫יצו ָת ִהיא ְת ִ ׂ‬
‫וַ הֲ ִק ֹ‬ ‫ָ) ֲע ָל‪.‬‬
‫ַה ְד ָר ֲע ָל ְ) ַמ ֶ= ֶכת עֲב> ָדה ָז ָרה‪ְ ,‬ו ַה ְדר ְ‬
‫ֲב>דה ָזרָה‪ְ ,‬ו ַד ְע ָ@ ְ) ֲע ָל‪.‬‬
‫ַ? ְע ָ@ ֲע ָל ְ) ַמ ֶ= ֶכת ע ָ‬
‫יך וְ ֹיו ִסיפ ּו ְּל ָך ׁ ְש ֹנות ַח ִּיים" )ש ט‪,‬יא(‪,‬‬
‫" ִ ּכי ִבי יִ ְר ּב ּו י ֶָמ ָ‬
‫ֲב>דה ָזרָה‪ְ ,‬ו ָלא ִת ְת ְנ ִ‪C‬י ִמ ָ‪,D‬‬ ‫ָלא ִנ ְת ְנ ֵ‪C‬י ִמ ָ‪ַ )ְ D‬מ ֶ= ֶכת ע ָ‬
‫בוד" )ש ג‪,‬ז(‪,‬‬
‫שמֹאולָ ּה ע ׁ ֶֹשר וְ ָכ ֹ‬ ‫"א ֶֹר ְך י ִָמים ִּב ִ‬
‫ימינָ ּה ִּב ְ ׂ‬ ‫ָלא ְ‪ָ E‬ע ְל ָמא ָה ֵדי ְו ָלא ְ‪ָ E‬ע ְל ָמא ְד‪ֵ F‬תי‪) .‬שלש פעמי(‬
‫"יְ הֹוָ ה עֹז לְ ַע ּמ ֹו יִ ּ ֵתן יְ הֹוָ ה יְ ָב ֵר ְך ֶאת ַע ּמ ֹו ַב ּ ׁ ָש ֹ‬
‫לום" )תהלי כט‪,‬יא(‪.‬‬
‫י) ְיָי ֱאלֹ ֵהינ‪ֵ J‬ואלֹ ֵהי ֲאב> ֵתינ‪ J‬‬‫ְי ִהי ָרצ> ִמ ְ‪ָ G‬פ ֶנ ָ‬
‫ֶ‪ֵ @ְ C‬הא @> ָר ְת ָ) ‪K‬א ָ‪L‬נ‪ֵ J‬תנ‪Eָ J‬ע> ָל ַה ֶ‪M‬ה‪,‬‬
‫‪ְ J‬ת ֵהא ִע ָ‪L‬נ‪ָ J‬לע> ָל ַה ָ‪E‬א‪.‬‬
‫ִי ְת ַ‪?ַ T‬ל ְו ִי ְת ַק ַ?‪ֵ Cְ C‬מ‪ַ U‬ר ָ‪E‬א‪,‬‬
‫ְ‪ָ E‬ע ְל ָמא ְ?ה‪J‬א ָע ִתיד ְל ִא ְת ַח ָ? ָתא )ס"א ְל ַח ְ? ָ@א(‪,‬‬ ‫ֲח ִני ָנא ַ‪E‬ר ַ‪Nָ N‬א‪ָ ,‬ר ִמי ַ‪E‬ר ַ‪Nָ N‬א‪ַ ,‬נ ְח ָמ ַ‪E‬ר ַ‪Nָ N‬א‪ֲ ,‬א ָחאי ַ‪E‬ר ַ‪Nָ N‬א‪,‬‬
‫‪ְ J‬ל‪ֲ O‬חָיא ֵמ ַתָ‪P‬א ‪ְ J‬ל‪ָ =ָ O‬קא י ְַתה> ְל ַחֵ‪P‬י ָע ְל ָמא‪,‬‬ ‫‪Eָ O‬א ָמ ִרי ַ‪E‬ר ַ‪Nָ N‬א‪ַ ,‬ר ְפ ָר ַ‪E‬ר ַ‪Nָ N‬א‪ָ ,‬ר ִכי‪Eַ C‬ר ַ‪Nָ N‬א‪,‬‬
‫‪ְ J‬ל ִמ ְב ֵני ַק ְר ָ@א ִ?יר‪ֶ Cְ J‬ל ‪ְ J‬ל ַ‪ְ C‬כ ֵלל ֵה ְיכ ֵל‪ַ Eְ U‬ג ָ‪,UJ‬‬ ‫ס‪ְ J‬ר ָחב ַ‪E‬ר ַ‪Nָ N‬א‪?ָ O ,‬א ַ‪E‬ר ַ‪Nָ N‬א‪?ָ ,‬ר‪Eַ J‬ר ַ‪Nָ N‬א‪.‬‬
‫‪ְ J‬ל ֶמ ְע ַקר ָ‪ְ N‬ל ָח ָנא ‪K‬נ ְכ ָר‪F‬ה ֵמ‪ְ O‬ר ָעא‪,‬‬
‫ְו ַל ֲא ָת ָבא ָ‪ְ N‬ל ָח ָנא ִ? ְ‪ַ C‬מָ‪P‬א ְל‪ְ O‬ת ֵר‪,U‬‬ ‫ַה ֲע ֶרב ָנא ְיָי ֱאלֹ ֵהינ‪ֶ J‬את ִ? ְב ֵרי ת> ָר ְת ָ)‬
‫יק ֵר‪,U‬‬‫ְוַי ְמ ִל ְי) ‪K‬ק ְד ָ‪C‬א ְב ִר ְי) ה‪J‬א ְ‪ַ E‬מ ְלכ‪ֵ J‬ת‪ִ U‬ו ָ‬ ‫ְ‪ִ E‬פינ‪ְ J J‬ב ִפי ִפ‪>P‬ת ַע ְ‪Eֵ )ָ L‬ית ִי ְ‪ָ Q‬ר ֵאל‪,‬‬
‫יח‪[,U‬‬ ‫ִיקרֵב ְמ ִ‪ֵ C‬‬ ‫‪K‬ר ָקנֵ‪ U‬ו ָ‬ ‫] ְוי ְַצ ַמח ‪ְ N‬‬ ‫ְו ִנ ְהֶיה ‪Gָ RK‬נ‪ֲ J‬א ַנ ְחנ‪ְ J‬ו ֶצ ֱא ָצ ֵאינ‪ְ J‬ו ֶצ ֱא ָצ ֵאי ַע ְ‪Eֵ )ָ L‬ית ִי ְ‪ָ Q‬ר ֵאל‬
‫ְ‪ַ E‬חֵ‪P‬יכ> ‪ְ J‬בי> ֵמיכ> ‪ְ J‬ב ַחֵ‪P‬י ְד ָכל ֵ‪E‬ית ִי ְ‪ָ Q‬ר ֵאל‪,‬‬ ‫י> ְד ֵעי ְ‪ֶ C‬מ ָ) ְול> ְמ ֵדי @> ָר ֶת ָ)‪.‬‬
‫ַ‪ֲ E‬ע ָג ָלא ‪ִ J‬ב ְז ַמ ָק ִריב ְו ִא ְמר‪ֵ F J‬מ‪.‬‬ ‫" ֵמאֹיְ ַבי ְּת ַח ְ ּכ ֵמנִ י ִמ ְצ ֹו ֶת ָך ִ ּכי לְ ֹ‬
‫עולָ ם ִהיא לִ י" )תהלי קיט‪,‬צח(‪.‬‬
‫‪J‬ל ָע ְל ֵמי ָע ְל ַמ‪ָP‬א‪.‬‬ ‫ַ) ְל ָע ַל ְ‬ ‫ַ‪E‬ה ְמ ָבר ְ‬ ‫ְי ֵהא ְ‪ֵ C‬מ‪ U‬ר ָ‬ ‫"יְ ִהי לִ ִּבי ָת ִמים ְּב ֻח ֶ ּק ָ‬
‫ַ‪S‬א‪,‬‬‫ר>מ ְוי ְִתנ ֵ‬ ‫ַ) ְוי ְִ‪Eַ @ַ C‬ח ְוי ְִת ָ‪ON‬ר ְוי ְִת ַ‬ ‫י ְִת ָ‪E‬ר ְ‬ ‫בו ׁש" )ש‪,‬פ(‪.‬‬
‫יך לְ ַמ ַען ל ֹא ֵא ֹ‬
‫‪K‬ד ָ‪C‬א ְב ִר ְי) הוא‪.‬‬ ‫ְוי ְִת ַה ַ?ר ְוי ְִת ַע‪ֶG‬ה ְוי ְִת ַה ַ‪G‬ל ְ‪ֵ C‬מ‪?ְ U‬ק ְ‬ ‫עולָ ם ל ֹא ֶא ׁ ְש ַּכח ּפ ּק ּו ֶד ָ‬
‫יך ִּכי ָבם ִח ִּי ָיתנִ י" )ש‪,‬צג(‪.‬‬ ‫"לְ ֹ‬
‫ִ‬
‫ָתא‪,‬‬
‫ְ‪C‬יר ָ‬‫ְל ֵע ָ‪G‬א ִמ ָ‪R‬ל )בעשי"ת ְל ֵע ָ‪G‬א ְ‪J‬ל ֵע ָ‪G‬א ִמ ָ‪R‬ל( ִ‪ְ E‬ר ָכ ָתא ו ִ‬ ‫" ָּבר ּו ְך ַא ּ ָתה יְ הֹוָ ה לַ ְּמ ֵדנִ י ֻח ֶ ּק ָ‬
‫יך" )ש‪,‬יב(‬
‫ֲמירָ ְ‪ָ E‬ע ְל ָמא‪,‬‬‫ֱמ ָתא ַ?א ִ‬ ‫‪ָ Eְ Cְ @K‬ח ָתא ְו ֶנח ָ‬ ‫‪ֵ F‬מ ‪ֵ F‬מ ‪ֵ F‬מ ֶס ָלה ָו ֶעד‪.‬‬
‫‪F‬מ‪.‬‬ ‫ו ְִא ְמר‪ֵ J‬‬
‫ידיה>‪,‬‬ ‫ַ‪E‬נָ‪ ,‬ו ְַעל ַ@ ְל ִמ ֵ‬ ‫ַעל ִי ְ‪ָ Q‬ר ֵאל‪ ,‬ו ְַעל ר ָ‬ ‫י) ְיָי ֱאלֹ ֵהינ‪ֵ J‬ואלֹ ֵהי ֲאב> ֵתינ‪,J‬‬ ‫מ> ִדי ֲא ַנ ְחנ‪ְ J‬ל ָפ ֶנ ָ‬
‫ידיה>‪,‬‬ ‫ו ְַעל ָ‪R‬ל ַ@ ְל ִמידֵי ַת ְל ִמ ֵ‬ ‫ֶ‪ְ Sַ C‬מ ָ@ ֶח ְל ֵקנ‪ִ J‬מ‪ֵ Cְ >P‬בי ֵבית ַה ִ‪ְ L‬ד ָר‪,C‬‬
‫י‪C‬א( ָה ֵדי‪,‬‬‫‪O‬תרָא ) ַק ִ? ָ‬ ‫ו ְַעל ָ‪R‬ל ָמא ְ? ָע ְס ִקי ְ‪E‬א> ַרי ְָתא ִ?י ְב ְ‬ ‫ְולֹא ַ‪ְ Q‬מ ָ@ ֶח ְל ֵקנ‪ִ J‬מ‪ֵ Cְ >P‬בי ְק ָרנ>ת;‬
‫ֲתר ‬‫ֲתר ַוא ַ‬ ‫ו ְִדי ְב ָכל א ַ‬ ‫ימי‪,‬‬ ‫ימי ְו ֵה ַמ ְ‪ִ Rִ C‬‬ ‫ֶ‪FC‬נ‪ַ J‬מ ְ‪ִ Rִ C‬‬
‫ַ‪E‬ה ִמ ְ‪ַ C‬מ‪ָP‬א‪,‬‬ ‫‪J‬לכ> ְ‪ָ C‬ל ָמא ר ָ‬ ‫י ְֵהא ְלה> ְ‬ ‫ימי ִל ְד ָב ִרי ְ‪ֵ E‬ט ִלי‪.‬‬ ‫ְה ַמ ְ‪ִ Rִ C‬‬ ‫ימי ְל ִד ְב ֵרי ת> ָרה ו ֵ‬ ‫‪F‬נ‪ַ J‬מ ְ‪ִ Rִ C‬‬
‫ִיחי‪,‬‬
‫‪J‬מז>נָא ְרו ֵ‬ ‫ֲר ִיכי‪ְ ,‬‬ ‫ְח‪ִP‬י א ִ‬‫ֲמי‪ ,‬ו ַ‬ ‫ִח‪ָD‬א‪ ,‬ו ְִח ְס ָ?א‪ְ ,‬ו ַרח ִ‬
‫ְ‪O‬ר ָעא‪,‬‬
‫ֳד אֲב‪J‬ה> ִ?י ִב ְ‪ַ C‬מ‪ָP‬א ו ְ‬ ‫‪K‬ר ָקנָא ִמ ק ָ‬ ‫‪J‬פ ְ‬ ‫ֲמ ִלי‪,‬‬
‫ְה ע ֵ‬ ‫ֲמ ִלי ו ֵ‬ ‫‪F‬נ‪ J‬ע ֵ‬
‫‪F‬מ‪.‬‬ ‫ו ְִא ְמר‪ֵ J‬‬ ‫ֲמ ִלי ְו ֵאי ָנ ְמ ַק ְ‪ִ E‬לי ָ‪ָ Q‬כר‪.‬‬‫ְה ע ֵ‬ ‫ֲמ ִלי ‪ְ J‬מ ַק ְ‪ִ E‬לי ָ‪ָ Q‬כר ו ֵ‬ ‫‪F‬נ‪ J‬ע ֵ‬
‫ַ‪E‬א ִמ ְ‪ַ C‬מ‪ָP‬א‪,‬‬ ‫ְי ֵהא ְ‪ָ C‬ל ָמא ר ָ‬ ‫ָצי‪,‬‬ ‫ְה ר ִ‬ ‫ָצי ו ֵ‬ ‫‪F‬נ‪ J‬ר ִ‬
‫יש גורסי‪:‬‬ ‫יש גורסי‪:‬‬ ‫ָצי ִל ְב ֵאר ַ‪ַ C‬חת‪,‬‬ ‫ְה ר ִ‬ ‫ָצי ְל ַחֵ‪P‬י ָהע> ָל ַה ָ‪E‬א ו ֵ‬ ‫‪F‬נ‪ J‬ר ִ‬
‫ָבא‬
‫ְשיז ָ‬ ‫ֶח ָמה ו ֵ‬ ‫ִי‪JC‬עה ְונ ָ‬
‫ט>בי ַח‪ִP‬י ְושֹ ָָבע ו ָ‬ ‫ְח‪ִP‬י ִ‬ ‫וַ‬ ‫ֶ‪ֱ Dֶ C‬א ַמר )תהלי נה‪,‬כד(‪:‬‬
‫יחה ו ְַכ ָ‪N‬רָה ְו ֶרוַח‬ ‫ה‪J‬ס ִל ָ‬
‫‪J‬רפ‪FJ‬ה ְ‪J‬ג ‪K‬א ָ‪ְ G‬‬ ‫ָע ֵלינ‪ J‬ו ְַעל ָ‪R‬ל ְ‬ ‫"וְ ַא ּ ָתה אֱ ל ִֹהים ּת ֹו ִר ֵדם לִ ְב ֵאר ׁ ַש ַחת‪,‬‬
‫ָאל‪,‬‬‫ְה ָ‪ָ W‬לה‪ָ ,‬לנ‪ְ J J‬ל ָכל ַע‪ >L‬י ְִ‪Q‬ר ֵ‬
‫וַ‬ ‫ָאל‪,‬‬‫י ְִ‪Q‬ר ֵ‬ ‫יהם‪,‬‬
‫ַאנְ ׁ ֵשי ָד ִמים ּו ִמ ְר ָמה ל ֹא יֶחֱ צ ּו יְ ֵמ ֶ‬
‫‪F‬מ‪.‬‬‫ו ְִא ְמר‪ֵ J‬‬
‫וַ אֲ נִ י ֶא ְב ַטח ָּב ְך"‪.‬‬
‫ר>מיו ‬
‫עֹ ֶ‪Q‬ה ָ‪C‬ל> )בעשי"ת ַה ָ‪X‬ל>( ִ‪ְ E‬מ ָ‬
‫ָאל‪,‬‬‫ֲ‪Q‬ה ָ‪C‬ל> ָע ֵלינ‪ J‬ו ְַעל ָ‪R‬ל י ְִ‪Q‬ר ֵ‬ ‫ֲמיו ַיע ֶ‬
‫ה‪J‬א ְ‪ַ E‬רח ָ‬ ‫י) ְיָי ֱאלֹ ַהי‪,‬‬
‫ְי ִהי ָרצ> ִמ ְ‪ָ G‬פ ֶנ ָ‬
‫‪F‬מ‪.‬‬‫ו ְִא ְמר‪ֵ J‬‬ ‫ֲב>דה ָזרָה ‬ ‫ְ‪ֲ Cֶ Cֵ R‬ע ַז ְר ַ@ ִני ְל ַסֵ‪ַ P‬מ ֶ= ֶכת ע ָ‬
‫ֵ‪ַ @ַ R‬ע ְז ֵר ִני ְל ַה ְת ִחיל ַמ ֶ= ְכת>ת ‪ְ J‬ס ָפ ִרי ֲא ֵח ִרי ‪ְ J‬ל ַס ְ‪ָ P‬מ‪,‬‬
‫ִל ְלמֹד ‪ְ J‬ל ַל ֵ‪L‬ד‪ִ ,‬ל ְ‪C‬מֹר ְו ַל ֲע‪>Q‬ת ‪ְ J‬ל ַקֵ‪ P‬‬
‫ֶאת ָ‪R‬ל ִ? ְב ֵרי ַ@ ְלמ‪J‬ד @> ָר ְת ָ) ְ‪ֲ OE‬ה ָבה‪.‬‬
‫ידי ֲח ָכ ִמי‪,‬‬‫‪ְ J‬זכ‪J‬ת ָ‪R‬ל ַה ַ@ ָ‪ִ D‬אי ַואֲמ> ָר ִאי ְו ַת ְל ִמ ֵ‬
‫ַ@ ֲעמֹד ִלי ‪ְ J‬ל ַז ְר ִעי‪,‬‬
‫ֶ‪ֹGC‬א ָתמ‪ַ CJ‬ה@> ָרה ִמ ִ‪N‬י ‪ִ J‬מ ִ‪N‬י ַז ְר ִעי ְו ֶז ַרע ַז ְר ִעי ַעד ע> ָל‪.‬‬
‫ְו ִת ְת ַקֵ‪Eִ P‬י‪:‬‬

‫" ְּב ִה ְת ַה ּ ֶל ְכ ָך ּ ַתנְ ֶחה א ָֹת ְך‪ְּ ,‬ב ׁ ָש ְכ ְּב ָך ִּת ׁ ְשמֹר ָעלֶ ָ‬
‫יך‪,‬‬

‫מקורי הנוסח‬ ‫‪184‬‬
‫שימוש בהערות‪:‬‬
‫א‪ .‬מטרת ההערות היא להראות את מקורות שינויי הנוסח‪.‬‬
‫ב‪ .‬אמנם הערותינו מדויקות‪ ,‬אך כיון שאין מטרתנו להעמיד דפוס מדעי‪ ,‬אין לסמוך על הערותינו כהשוואה מדויקת בין‬
‫כתבי היד‪.‬‬
‫ג‪ .‬זו הסיבה שההערות מתייחסות רק לשינויים שנעשו מדפוס וילנא‪.‬‬
‫ד‪ .‬ישנם מקרים בהם כל כתבי היד שבידינו שונים מהגרסא בדפוס וילנא‪ ,‬אך בניהם ישנם שינויי נוסחאות‪ .‬במקרים כאלו‬
‫ציינו את כתבי היד השייכים לנוסחה אותה בחרנו‪ .‬לפיכך אין להסיק מכך שכתב יד שאינו מצוין – שגרסתו היא כגרסת‬
‫הדפוס‪.‬‬
‫ה‪ .‬פעמים שאחד מכתבי היד מהווה סייעתא לנוסחה אותה הכרענו‪ ,‬אך ישנו שינוי קל בינו לנוסחה אותה בחרנו‪ .‬את שינוי‬
‫זה ציינו על ידי סוגריים‪.‬‬
‫רשימת ר"ת בהערות על מסכת זו או אחרות‬

‫אור זרוע‬ ‫או"ז‬
‫דיקדוקי סופרי‬ ‫ד"ס‬
‫הגהות הגר"א‬ ‫הגר"א‬
‫הגהות וציוני של "ש"ס עוז והדר"‬ ‫עו"ה‬
‫בכמה מהדורות‬
‫הלכות גדולות‬ ‫בה"ג‬
‫ילקוט שמעוני‬ ‫יל"ש‬
‫מחזור ויטרי‬ ‫מ"ו‬
‫מסורת הש"ס‬ ‫מ "ה‬
‫סדר רב עמר גאו‬ ‫רע"ג‬
‫סידור רש"י‬ ‫סרש"י‬
‫ספר האורה של רש"י‬ ‫האורה‬
‫ספר האשכול‬ ‫סה"א‬
‫ספר העיטור‬ ‫סה"ע‬
‫עי יעקב‬ ‫על ידי‬
‫שאילתות דרב אחאי‬ ‫שדר"א‬
‫תוספות‬ ‫תוס'‬
‫תלמוד ירושלמי‬ ‫ת "י‬
‫הכתבי יד ודפוסי על מסכת זו‪:‬‬
‫ אוקספורד ‪Bodl. heb. b. 1 (2673) 21-22‬‬ ‫כי"א‬
‫כי"מ כתב יד מינכ ‪95‬‬
‫כי"פ כתב יד פריז ‪1337‬‬
‫כיק"א קמבריג‘ ‪T-S F1 (2) 11‬‬
‫כיק"ב קמבריג‘ ‪T-S F2 (1) 55‬‬
‫כיק"ג קמבריג‘ ‪T-S F2 64‬‬
‫כי"ב ‪Bazzano - Archivio Storico Comunale Fr. ebr. 11‬‬
‫כתב יד רש"י פרוש התלמוד לרש"י ‪Cod. Parm. 3155‬‬
‫דפ"פ דפוס פיזרו ‪1511‬‬

‫קג כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫מט עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬

‫קד כי"נ; כי"פ )צדיק(; כי"מ‪.‬‬ ‫נ כי"נ; כי"פ; כי"מ; וכן במשנה שבמשניות‪.‬‬
‫קה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫נא עו"ה; כי"נ; כי"פ )חנינה(; כי"מ‪.‬‬
‫פרק א‬
‫קו עו"ה; כי"נ )נצרי(; כי"פ; כי"מ )עצרי'(;‬ ‫נב עו"ה )בשם ראשונים(; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫א כי"נ; כי"פ )שלגוים(; כי"מ; כימ"פ וכימ"ק‬
‫דפ"ו )יום נוצרי(‪.‬‬ ‫נג כי"נ; כי"פ )לאומות העולם(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫וכימ"ר )שלגוים(;דפ"פ‪.‬‬
‫קז כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫נד רש"י; עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ )ב"ר(‪.‬‬ ‫ב כי"נ; כי"פ וכימ"פ וכימ"ק )מצר(; כימ"ר‪.‬‬
‫קח כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫נה כי"מ‪.‬‬ ‫ג כי"נ )שמיצר(; כי"פ וכי"מ )שמצר(; כימ"פ‬
‫קט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נו עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫וכימ"ק )שהוא מצר(; כימ"ר‪.‬‬
‫קי כי"נ )סטרנוריא(; כי"פ‪.‬‬ ‫נז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫ד עו"ה; כי"נ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קיא כי"נ )סטרנוריא(; כי"פ; כי"מ )סטרנורי'(‪.‬‬ ‫נח עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫ה כי"נ; כי"פ; כי"מ )באמו' העולם(; דפ"פ‪.‬‬
‫קיב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נט עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ )לשני(‪.‬‬ ‫ו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קיג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫ס כי"נ; כי"פ; כי"מ )לפניך(‪.‬‬ ‫ז עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קיד כי"נ; כי"פ; כי"מ )לפניה'(; דפ"פ‬ ‫סא עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫ח עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫)אידם‪...‬לפניהם(‪.‬‬ ‫סב עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫ט כי"נ )אומות העולם ובאין(; כי"פ; כי"מ‬
‫קטו כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫סג כי"נ; כי"פ )ושמונת(; כי"מ‪.‬‬ ‫)אומו' העול' ובאין(; דפ"פ‪.‬‬
‫קטז מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫סד כי"נ; כי"פ; כי"מ )ושמני' ושמנ'(‪.‬‬ ‫י כי"נ; כי"פ; כי"מ )קב"ה(‪.‬‬
‫קיז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫סה עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫יא כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קיח עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫סו עו"ה )וכן בברכות(; כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫יב עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קיט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫סז כי"נ )עליון ידע(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫יג רש"י; כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫קכ עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫סח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫יד כי"פ; וכן בשבועות ו‪.:‬‬
‫קכא עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫סט עו"ה )וכן בברכות(; כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫טו כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫קכב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫ע‬ ‫טז עו"ה; כי"נ; כי"פ וכי"מ )תקננו(‪.‬‬
‫כי"נ )בעור ]וגו'[ ]מאי למ‪ ... ..‬ייי' אמ'‪;([...‬‬
‫קכג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫יז כי"מ‪.‬‬
‫כי"פ; כי"מ )בעור וגו' מאן למען‪.(...‬‬
‫קכד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫יח כי"מ‪.‬‬
‫עא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קכה עו"ה )קא ממעט(; כי"מ‪.‬‬ ‫יט כי"פ; כי"מ )בתימן ומאי בעי בשעיר(‪.‬‬
‫עב עו"ה )וכן בברכות(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קכו כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫כ כי"נ; כי"פ; כי"מ )שגוי(; דפ"פ‪.‬‬
‫עג עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ )נשתייר שריד(;‬
‫קכז כי"נ; כי"פ; כי"מ )קממעטי(‪.‬‬ ‫כא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬
‫קכח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫כב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫עד עו"ה )וכן בברכות(; כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫קכט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫כג מ"ה; כי"נ )ואמר ריש לקיש(; כי"פ; כי"מ‬
‫עה עו"ה )וכן בברכות(; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קל כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫)ואמר ריש לקי'(; דפ"פ‪.‬‬
‫עו כי"נ; כי"פ )ואימת קא(‪.‬‬
‫קלא כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫כד כי"נ )נחשד בע"ז(; כי"פ )נחשד על ע"ז(;‬
‫עז כי"נ )שוריקי(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קלב כי"נ )קרחא(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫כי"מ‪.‬דפ"פ‪.‬‬
‫עח כי"פ‪.‬‬
‫קלג מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫כה מ"ה; כי"נ‪.‬‬
‫עט כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קלד עו"ה; כי"מ‪.‬‬ ‫כו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫פ כי"פ )שחמה זורחת כל מלכי(; כי"מ‪.‬‬
‫קלה כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫כז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫פא עו"ה )בשם ראשונים(; כי"נ; כי"פ )עליה‬
‫קלו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫כח עו"ה; כי"נ; כי"פ )ואחד עושה לו(; כי"מ‪.‬‬
‫ומידחי(; כי"מ )מדחי(‪.‬‬
‫קלז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫כט כי"נ‪.‬‬
‫פב כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קלח עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫ל כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫פג כי"פ‪.‬‬
‫קלט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫לא עו"ה )"שנעשים" בשם יעב"ץ‪ ,‬רש"י‬
‫פד כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫קמ עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫ודפוסים ישנים(; כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫פה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קמא עו"ה )בשם דק"ס(; כי"פ‪.‬‬ ‫לב כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫פו דפ"פ )אותם לאומות העולם(; כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קמב רש"י; הב"ח; כי"נ; כי"פ; כי"מ )זקן‬ ‫לג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫פז כי"נ; דפ"פ‪.‬‬
‫וסריס(‪.‬‬ ‫לד עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫פח עו"ה; כי"נ; כי"פ וכי"מ )אבל יחיד אימא‬
‫קמג עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫לה עו"ה )להם(; כי"נ; דפ"פ‪.‬‬
‫לא(‪.‬‬
‫קמד עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫לו כי"נ )ארץ וגו'(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫פט הב"ח; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קמה מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫לז כי"פ‪.‬‬
‫צ כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קמו עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫לח כי"נ‪.‬‬
‫צא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קמז עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫לט עו"ה )עליהם(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫צב כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קמח עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫מ כי"נ‪.‬‬
‫צג כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קמט כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ וכימ"ק‬ ‫מא עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫צד כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫)שלגוים(; כימ"ר‪.‬‬ ‫מב כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫צה כיק"א; כי"פ‪.‬‬
‫קנ כי"פ‪.‬‬ ‫מג כי"נ; כי"פ )קא עביד(; כי"מ )ברבעיו' מאי‬
‫צו כי"פ‪.‬‬
‫קנא עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ‬ ‫קעביד(‪.‬‬
‫צז הב"ח; כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫)שלמלכים(; כימ"ק; כימ"ר )שלמלכים(‪.‬‬ ‫מד כי"נ‪.‬‬
‫צח כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קנב כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫מה כי"נ; כי"פ; כי"מ )משום דכתיב(‪.‬‬
‫צט כי"נ‪.‬‬
‫קנג כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫מו כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ק כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קנד כי"נ )ויום(; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק;‬ ‫מז עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קא כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫כימ"ר‪.‬‬ ‫מח הוזז כאן מימרא דרבי לוי לאחר ריש לקיש‪.‬‬
‫קב כי"פ‪.‬‬
‫קנה כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫עו"ה; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רסו כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫ריב כי"נ; כי"פ )דליזיל(; כי"מ‪.‬‬ ‫קנו כי"נ; כי"פ; כי"מ )ויום(‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫ריג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קנז כי"נ )סטרנוריא(; כי"פ; כי"מ ודפ"פ‬
‫רסז כי"נ )ונקלס(; כי"פ; כימ"פ )וניקליבס(;‬ ‫ריד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫)סטרנוריא(‪.‬‬
‫כימ"ק; כימ"ר )ונקליבס(; דפ"פ )לגוי(‪.‬‬ ‫רטו מ"ה; כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קנח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רסח כי"נ )לגוי(; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק;‬ ‫רטז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קנט כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כימ"ר‪.‬‬ ‫ריז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קס עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רסט מ"ה; כי"מ‪.‬‬ ‫ריח כי"נ‪.‬‬ ‫קסא כי"נ; כי"פ )לע"ז(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רע כי"נ; כי"פ )וגוי(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫ריט כי"נ; כי"פ )כו'(; כי"מ )הליד' וגו'(‪.‬‬ ‫קסב כי"פ; כי"מ )דהוו זוטרי(‪.‬‬
‫רעא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסג כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רעב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רכא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסד כי"נ; כי"פ; כי"מ )חושך(‪.‬‬
‫רעג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכב כי"פ‪.‬‬ ‫קסה כי"פ‪.‬‬
‫רעד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכג עו"ה; כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קסו הב"ח )ברישא מקרין והדר מפריס(; כי"נ‬
‫רעה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכד כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫)ברישא מקרין(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רעו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכה כי"נ; כי"פ; כי"מ )פרזא(‪.‬‬ ‫קסז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רעז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכו כי"נ; כי"פ )אקניאתא(; כי"מ )אקניית'(‪.‬‬ ‫קסח עו"ה; כי"נ )יהודה אמר רב(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רעח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסט מ"ה )וכן ברי"ף ורא"ש(; כי"נ‪.‬‬
‫רעט כי"נ; כי"פ; כי"מ )אמרי' ע"ז(; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכח כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קע כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫רפ כי"נ; כי"פ; כי"מ )ונקלווס(‪.‬‬ ‫רכט כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫קעא מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רפא כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רל כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫קעב כי"נ )סטרונריא(; כי"פ‪.‬‬
‫רפב כי"פ; כי"מ )נקלווס(‪.‬‬ ‫רלא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קעג עו"ה )נשתנה בדפוס וילנא(; כי"נ; כי"פ;‬
‫רפג כי"פ; כי"מ )נקלווס(‪.‬‬ ‫רלב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רפד כי"פ; כי"מ )נקלווס(‪.‬‬ ‫רלג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קעד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רפה כי"פ; כי"מ )נקלוואס(‪.‬‬ ‫רלד כי"נ; כי"פ; כי"מ )לא חשו חכמים(‪.‬‬ ‫קעה הב"ח; כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫רפו כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫רלה כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קעו כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫רלו כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קעז כי"נ )אותו האיש ואותו היום(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רפז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רלז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )עבודה זרה רבא(‪.‬‬ ‫קעח מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רפח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רלח כי"נ; כי"פ; כי"מ )חשו חכמי'(‪.‬‬ ‫קעט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רפט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רלט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רצ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמ כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קפא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רצא כי"נ; כי"פ )להן(‪.‬‬ ‫רמא כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קפב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רצב כי"נ )לתוכה ע"ז(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‬ ‫רמב כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קפג כי"נ; כי"פ; כי"מ )וישראל‪...‬תורה גבן(‪.‬‬
‫)שמכני' עבודה(‪.‬‬ ‫רמג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רצג כי"נ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפה עו"ה )בשם דק"ס(; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רצד כי"נ )פרה לההוא גוי(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפו עו"ה )בשם דק"ס(; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רצה רש"י; עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; וכן‬ ‫רמו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפז כי"נ‪.‬‬
‫במשניות בשביעית‪.‬‬ ‫רמז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפח כי"נ; כי"פ; כי"מ )ובעונינו(‪.‬‬
‫רצו עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; וכן במשניות‬ ‫רמח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )לפני(‪.‬‬ ‫קפט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫בשביעית‪.‬‬ ‫רמט כי"נ; כי"פ )כמשתחוה לה(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קצ כי"פ )מן ואת(; כי"מ‪.‬‬
‫רצז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קצא רש"י; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רצח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנא כי"נ )לע"ז וצריכא(; כי"פ )לע"ז וצריכי(;‬ ‫קצב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רצט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קצג כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫ש כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנב כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫קצד כי"נ; כי"פ; דפ"פ )למלכי אומו' העולם‬
‫שא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מתשרי מנינן(‪.‬‬
‫שב כי"נ וכי"פ )לזבוני לגוי(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )חמורו לכבוד‬ ‫קצה כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫שג כי"נ; כי"פ )שאסרו(; כי"מ; דפ"פ )שאמרו‬ ‫עבודה זרה(‪.‬‬ ‫קצו כי"נ; כי"פ; כי"מ )גינוסא מאי(‪.‬‬
‫אסור למכור לגוים(‪.‬‬ ‫רנה כי"נ )ירוד(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )בשוק של‬ ‫קצז כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫שד כי"נ )למכרן לגוי(; כי"פ; כי"מ )כך אסור‬ ‫עבוד' זרה(‪.‬‬ ‫קצח עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫למכור לכותי ולישר' החשוד‪ ;(...‬דפ"פ‪.‬‬ ‫רנו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קצט כי"נ; כי"פ; כי"מ )גינוס'(; דפ"פ )גינוסא(‪.‬‬
‫שה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רנז כי"נ; כי"פ; כי"מ; וכן ביומא סו ע"א‬ ‫ר כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫שו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫ובכורות נג ע"א‪.‬‬ ‫רא כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫שז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רב כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫שח כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫רנט כי"נ )ורועי(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )רועה(‪.‬‬ ‫רג כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫שט כי"נ )בו ע"ז(; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק;‬ ‫רס כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רד כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫כימ"ר‪.‬‬ ‫רסא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )בו המלך(‪.‬‬
‫שי כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רסב כי"נ; כי"פ )ישראל לוקחין מהן לפי‬ ‫רו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫שיא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שמכניסן(; כי"מ; דפ"פ )אפילו עבד גוי(‪.‬‬ ‫רז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫שיב כי"נ; כי"מ ודפ"פ )דובי'(‪.‬‬ ‫רסג רש"י; כי"נ )אלא למועטינהו(; כי"פ‪.‬‬ ‫רח עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫שיג רש"י )ריחיא(; כי"נ; כי"פ )רחיא(; דפ"פ‬ ‫רסד כי"פ; דפ"פ )וכל(‪.‬‬ ‫רט עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫)ריחי'(‪.‬‬ ‫רסה כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫רי כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫ריא כי"נ; כי"פ; כי"מ )איתת'(‪.‬‬

‫כה כי"נ‪.‬‬ ‫שסו עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ )בקיניגיון שלהם‬ ‫שיד כי"פ )וקאמ' אמ' רב חמא בר גוריא משמיה‬
‫כו כי"נ )וזבין לחד(; כי"פ; כי"מ )דילמא אזיל‬ ‫ולא(‪.‬‬ ‫דרב(; כי"מ‪.‬‬
‫האי ומזבין לבי תרי(; דפ"פ )לחד גוי(‪.‬‬ ‫שסז מ"ה; כי"נ; כי"פ )תנא(‪.‬‬ ‫שטו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שסח עו"ה; כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫שטז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שסט עו"ה; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שיז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שע כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫שיח כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫ל כי"נ; כי"פ )דאמרי(‪.‬‬ ‫שעא כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫שיט כי"נ; כי"פ )אתה נתפס למינות(; כי"מ‪.‬‬
‫לא כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫שעב כי"נ; כי"פ; כי"מ )כי מטו כי אם בתורת(‪.‬‬ ‫שכ כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לב כי"נ; כי"פ; כי"מ )שדהו לגוי(; דפ"פ )גוי(‪.‬‬ ‫שעג כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫שכא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לג כי"נ‪.‬‬ ‫שעד כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫שכב כי"פ; כי"מ )אלהיך מהו(‪.‬‬
‫לד כי"נ‪.‬‬ ‫שעה כי"נ; כי"פ; כי"מ )סיחתן של תלמידי‬ ‫שכג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לה כי"נ; כי"פ )אבל שדהו לגוי(; כי"מ; דפ"פ‬ ‫חכמי'(‪.‬‬ ‫שכד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫)אלא גוי(‪.‬‬ ‫שעו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שכה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לו כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שעז כי"נ )מרמה סור מרע ועשה טוב וכו'(;‬ ‫שכו כי"פ‪.‬‬
‫לז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫כי"מ‪.‬‬ ‫שכז כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫לח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שעח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שכח כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫לט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שעט כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫שכט כי"נ; כי"פ )קטן מבנה גדול(; כי"מ‪.‬‬
‫מ כי"נ )וגוי(; כי"מ‪.‬‬ ‫שפ כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬ ‫של כי"נ )ואמ'(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫פרק ב‬ ‫שפא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שלא כי"פ‪.‬‬
‫שפב כי"נ; כי"פ )ובין‪...‬ובין(; כי"מ‪.‬‬ ‫שלב כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫א כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ )שלגוים(; כימ"ק;‬
‫שפג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שלג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כימ"ר )שלגוים(; דפ"פ‪.‬‬
‫שפד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שלד כי"נ )שפרחא(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שפה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שלה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ג כי"נ; כי"פ; כי"מ )דמגרי(‪.‬‬
‫שפו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שלו כי"נ; כי"פ; כי"מ )פצי לע"ז(; דפ"פ‪.‬‬
‫ד כי"נ; כי"פ; כי"מ )שרוב גוים(; דפ"פ‪.‬‬
‫שפז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שלז כי"נ; כי"פ )דבי ע"ז(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שפח כי"נ )עולא ע"ז(; כי"פ )ע"ז אימת קא הויא‬ ‫שלח עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ )פרטא למינות ור'‬
‫ו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )גוי שלקח(‪.‬‬
‫במכוש(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫חנינ' בן תרדיון(‪.‬‬
‫ז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫שפט תוס'; הגר"א; כי"פ; כימ"פ; כימ"ק;‬ ‫שלט כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫ח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כימ"ר‪.‬‬ ‫שמ כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שצ כי"פ; כימ"ר‪.‬‬ ‫שמא כי"נ )אמרו לו(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫י כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫שצא כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שמב כי"נ; כי"פ )מה טעם(; כי"מ‪.‬‬
‫יא כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫שצב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שמג עו"ה; כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫יב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫א כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שמד כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫יג כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ב כי"נ )ואחד בגוי(; כי"פ )אחד גוי ואחד גר(;‬ ‫שמה כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫יד כי"נ; כי"פ )ולא הגוים(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שמו כי"נ )השם באותיותיו בפהרסיא(; כי"פ;‬
‫טו כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫ג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫כי"מ )בפהרסי' ואל(‪.‬‬
‫טז עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שמז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫יז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שמח כי"פ‪.‬‬
‫יח כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬
‫ו כי"נ )לומ' זה גוי כמה נאה גוי זה(; כי"פ‬ ‫שמט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫יט כי"נ; כי"פ )ולא הגוים(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫)שיאמר כמה נאה גוי זה(; כי"מ; דפ"פ )שיאמר‬ ‫שנ כי"נ; כי"פ )עלבונה של תורה(; כי"מ‬
‫כ כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כמה נאה גויה זו(‪.‬‬ ‫)שבקש עלבונו של תור'(; דפ"פ )שמבקש(‪.‬‬
‫כא כי"נ; כי"פ; כי"מ )מבין הגוים(; דפ"פ‪.‬‬
‫ז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שנא כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫כב כי"נ‪.‬‬
‫ח כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫שנב כי"נ ) אותיות פורחות וגוילין נשרפין(;‬
‫כג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ט כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫כי"פ )גוילין נשרפות(; כי"מ‪.‬‬
‫כד כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫י כי"נ; כי"פ; כי"מ )ומכיר את(‪.‬‬ ‫שנג כי"פ )מן פרשי מלכא(; כי"מ‪.‬‬
‫כה כי"נ; כי"פ; כי"מ )לקרא בשם יי(‪.‬‬
‫יא מ"ה; רי"ף; רא"ש; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שנד כי"פ; כי"מ )השמיעי(‪.‬‬
‫כו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫יב רי"ף; רא"ש; מנורת המאור; כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫שנה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )גוים הוא(‪.‬‬
‫כז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫יג רי"ף; רא"ש; כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫שנו כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫כח כי"נ‪.‬‬
‫יד רי"ף; רא"ש; כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫שנז כי"פ‪.‬‬
‫כט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫טו רי"ף; רא"ש; כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫שנח כי"נ‪.‬‬
‫ל כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫טז כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שנט כי"נ )ע"ז(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫לא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫יז כי"נ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שס כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫לב כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫יח כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ר‪.‬‬ ‫שסא מ"ה; כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫לג כי"נ‪.‬‬
‫יט כי"נ; כי"פ; כי"מ )שמכניס ע"ז(; כימ"פ;‬ ‫שסב מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫שסג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לה מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כ כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫שסד ד"ס )בשם ע"י וילקוט כ"י(; כי"נ כי"פ;‬
‫לו רש"י; עו"ה; כי"נ; כי"פ )וחמורה בת(;‬
‫כא כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫כי"מ )אמנם יש מימרא זו‬
‫כי"מ‪.‬‬
‫כב כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫מעין זה לאחר דברי רבא‪ ,‬בשם ריש לקיש(‪.‬‬
‫לז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כג כי"נ; כי"פ )ובחוצה(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שסה כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫לח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כד כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫לט כי"נ; כי"פ; כי"מ )וזרעו יהיה(‪.‬‬
‫קנ כי"נ; כי"פ; כי"מ )מן הגוי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫צד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫מ כי"נ )ור' אלעזר אמר(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קנא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫צה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )הגוים ורועי(‪.‬‬ ‫מא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קנב כי"נ; כי"פ; כי"מ )מן הגוי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫צו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מב כי"נ; כי"פ; כי"מ )ומאי(‪.‬‬
‫קנג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫צז כי"נ; כי"פ )והמשומדי' והאפיקורסין(;‬ ‫מג כי"נ; כי"פ; כי"מ )דכת'(‪.‬‬
‫קנד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫כי"מ; דפ"פ )והמשומדים(‪.‬‬ ‫מד כי"נ; כי"פ; כי"מ )בלי "בעיני ה'"(‪.‬‬
‫קנה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫צח כי"נ; כי"פ וכי"מ )מורידין אבל לא(; דפ"פ‪.‬‬ ‫מה כי"נ )רמיזה(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קנו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫צט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מו כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫קנז כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ וכימ"ק וכימ"ר‬ ‫ק כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מז כי"נ )]‪..‬עמים ינגח ‪.‬פסי ארץ ‪ ;([..‬כי"פ‪.‬‬
‫)שלגוים(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מח כי"פ‪.‬‬
‫קנח כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ וכימ"ק וכימ"ר‬ ‫קב כי"נ; כי"פ; כי"מ )בהיפוך הסדר(; דפ"פ‪.‬‬ ‫מט כי"פ‪.‬‬
‫)שלגוים(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קג כי"נ; כי"פ; כי"מ )בהיפוך הסדר(; דפ"פ‪.‬‬ ‫נ כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קנט כי"נ; כי"פ; כי"מ וכימ"פ וכימ"ק )לעבודה‬ ‫קד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫זרה(; כימ"ר; דפ"פ )לעבודה זרה(‪.‬‬ ‫קה כי"נ )הרי זה משומד(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קס כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫קו כי"נ )הרי זה מין(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קז כי"נ )נמי הרי זה משומד(; כי"פ; כי"מ;‬ ‫נד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קסא כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ וכימ"ק‬ ‫דפ"פ )נמי משומד(‪.‬‬ ‫נה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫)שלגוים(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נו כי"פ‪.‬‬
‫קסב כי"נ; כי"פ; כימ"פ )והגבינה ותרייקי‬ ‫קט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נז כי"פ; וכן בתענית כ ע"א‪.‬‬
‫שלגוים(; כימ"ק )והגבינה ותינייקי שלגוים(;‬ ‫קי כי"נ; כי"פ; כי"מ )וקרי לי'(‪.‬‬ ‫נח כי"פ; וכן בתענית כ ע"א‪.‬‬
‫כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬ ‫קיא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נט כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קסג כי"נ )גבנת הגוים(; כי"פ )גבינה שלגוים(;‬ ‫קיב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫ס כי"נ‪.‬‬
‫כי"מ )גבינת בית אונקי(; כימ"פ; כימ"ק )גבינת‬ ‫קיג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫סא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫גוים(; כימ"ר )את גבינת הגוים(; דפ"פ‬ ‫קיד כי"נ; כי"פ; כי"מ )הגוי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫סב כי"נ‪.‬‬
‫)גבינות(‪.‬‬ ‫קטו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫סג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קסד כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫קטז כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫סד כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קסה כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫קיז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫סה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קיח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫סו כי"נ; כי"פ; כי"מ )אשתו עמו(‪.‬‬
‫קסו כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫קיט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫סז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קכ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫סח כי"נ‪.‬‬
‫קסז כי"נ )לא גורס שהיה מתחילתו יין(; כי"פ;‬ ‫קכא כי"נ )ואל ימול ארמאי(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‬ ‫סט כי"נ; כי"פ )שניטפל(; כי"מ; דפ"פ‬
‫כי"מ )לא גורס שהיה מתחילתו יין(; דפ"פ‪.‬‬ ‫)רבי מאיר אומר ימול כותי ולא ארמאי(‪.‬‬ ‫)שנזדמן(‪.‬‬
‫קסח כי"נ; כי"פ )גוים(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קכב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫ע כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קסט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קכג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫עא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קע כי"נ )גוי(; כי"פ; כי"מ )גוי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קכד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫עב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קעא כי"נ; כי"פ; כי"מ )מבושל של גוים‬ ‫קכה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫עג כי"נ; כי"פ )בנה של נכרית(; כי"מ; כימ"פ;‬
‫ואלונתית של גוים(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קכו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫כימ"ק )הנוכרית(; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫קעב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קכז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫עד כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫קעג כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫קכח כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫עה כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק )נוכרית(;‬
‫קעד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קכט כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫כימ"ר )הנכרית(; דפ"פ‪.‬‬
‫קעה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קל כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫עו כי"נ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫קעו כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫קלא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫עז כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ וכימ"ק‬
‫קעז כי"פ‪.‬‬ ‫קלב כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫)שלנכרית(; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫קעח כי"מ‪.‬‬ ‫קלג כי"פ; כי"מ )שאיני לערלים(‪.‬‬ ‫עח כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬
‫קעט כי"פ‪.‬‬ ‫קלד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫דפ"פ‪.‬‬
‫קפ כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קלה כי"פ )שאני(; כי"מ‪.‬‬ ‫עט כי"נ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫קפא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קלו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫פכי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קפב כי"נ; כי"פ )הרי הוא כפירותיו(; כי"מ )הרי‬ ‫קלז כי"מ‪.‬‬ ‫פאכי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫הן כפירותיו(; דפ"פ )הרי הן כפירותיו של‬ ‫קלח כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫פבכי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫נכרי(‪.‬‬ ‫קלט כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫פגכי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קפג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמ כי"מ‪.‬‬ ‫פד כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קפד כי"נ; כי"פ )גוי(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמא כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫פה כי"נ‪.‬‬
‫קפה עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קמב כי"פ‪.‬‬ ‫פו כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קפו כי"נ‪.‬‬ ‫קמג כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫פז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קפז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמד כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫פחכי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קפח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמה עו"ה; כי"נ )יבישין(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫פטכי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קפט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמו כי"נ; כי"פ )ומרבין את הזרע ומברין גופו(;‬ ‫צכי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצ כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫וכן בברכות נז‪.:‬‬ ‫צאכי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קמז הב"ח; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫צב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קצב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קמח כי"נ; כי"פ )צפורי'(; כי"מ‪.‬‬ ‫צג כי"נ; כי"פ; כי"מ )ארמיית(; דפ"פ‬
‫קצג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קמט כי"נ; כי"פ; כי"מ )וככר וגבינ'(‪.‬‬ ‫)ארמאית(‪.‬‬

‫שה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנ כי"נ )שחיט' הנכרי(; כי"פ )נכרי(; כי"מ;‬ ‫קצד כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫שו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קצה כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫שז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנא כי"נ )שחיטת הנכרי(; כי"פ )קיבת נכרי(;‬ ‫קצו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קצז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שט כי"פ‪.‬‬ ‫רנב כי"נ; כי"פ )נבלה לא(; כי"מ )הי' ואסור'(;‬ ‫קצח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫שי כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קצט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שיא‬ ‫רנג כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫ר כי"נ; כי"פ; כי"מ )שנכנ' לע"ז(; דפ"פ‬
‫כי"נ )ודקא קשיא לך מאי איריא גוי אפי'‬
‫ישראל נמי מעשה שהיה בגוי היה(; כי"פ; כי"מ‬ ‫רנד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫)הבשר הנכנס לעבודה זרה(‪.‬‬
‫)ודקקשי' לך מאי אירי' גוי אפי' ישר' נמי מעש'‬ ‫רנה כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ וכימ"ק‬ ‫רא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שהיה בגוי היה(; דפ"פ‪.‬‬ ‫)שלגוים(; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬ ‫רב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שיב מ"ה )חנן בר אמי(; כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫רנו כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק )גוים(;‬ ‫רג כי"נ )שמטמא(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שיג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬ ‫רד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שיד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנז כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫רה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שטו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רו כי"נ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שטז כי"נ; כי"פ )ואלא(‪.‬‬ ‫רנט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שיז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רס כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שיח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רסא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רט כי"נ; כי"פ; כי"מ )דאמרי' אימר(; דפ"פ‪.‬‬
‫שיט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רסב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רי כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )דמי(‪.‬‬
‫שכ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רסג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫ריא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שכא כי"נ; כי"פ; כי"מ )ובא ומהפך בו גוי(;‬ ‫רסד מ"ה; כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫ריב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )דמי(‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫רסה עו"ה )בשם דק"ס(; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫ריג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )אלא גוי(‪.‬‬
‫שכב כי"נ; כי"פ )ובאה גויה(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רסו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫ריד כי"פ; כי"מ )אימר(‪.‬‬
‫שכג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רסז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רטו רש"י; כי"נ וכי"פ )ישראל אם(; כי"מ‪.‬‬
‫שכד עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רסח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רטז כי"נ; כי"פ )נודות גוים ויין של ישראל כנוס‬
‫שכה כי"נ; כי"פ; כי"מ )גוי ובא ישר' והיפך(;‬ ‫רסט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫בהן(; כי"מ )הגוים ת"ר(; דפ"פ )הגוי(‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫רע כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫ריז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שכו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רעא כי"נ; כי"פ )משאר אומות(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫ריח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שכז כי"נ )והיפך בו(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רעב כי"נ; כי"פ; כי"מ )הת' גזרו על גוי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫ריט כי"נ; כי"פ )שגוי(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שכח כי"נ )והיפך בו(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רעג כי"נ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שכט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רעד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫של כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רעה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שלא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רעו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רכג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שלב כי"נ; כי"מ; דפ"פ )שגר גוי ואפה ג>??<‪.‬‬ ‫רעז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שלג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רעח כי"נ; כי"פ; דפ"פ )דגוייה(‪.‬‬ ‫רכה כי"מ‪.‬‬
‫שלד כי"נ )בהיפוך הסדר(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רעט כי"נ; כי"פ; כי"מ)גויה(; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכו כי"נ; כי"פ )של גוי'(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שלה כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫רפ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכז כי"נ; כי"פ; כי"מ )שלגוים(; דפ"פ‪.‬‬
‫שלו כי"נ )בהיפוך הסדר(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רפא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רכח עו"ה )בשם ד"ס(; כי"נ; כי"פ )איתי(‪.‬‬
‫שלז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רפב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רכט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שלח כי"נ; כי"פ; כי"מ )שתית(‪.‬‬ ‫רפג כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רל כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שלט כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫רפד כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רלא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שמ עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רפה כי"נ‪.‬‬ ‫רלב כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫שמא כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫רפו כי"נ‪.‬‬ ‫רלג כי"נ )גוים אסורין(; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬
‫שמב כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫רפז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רלד כי"פ‪.‬‬
‫שמג כי"נ; כי"פ; כי"מ )הגוים(; דפ"פ‪.‬‬ ‫רפח מ"ה; כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫רלה כי"פ‪.‬‬
‫שמד מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רפט עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רלו מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫שמה רש"י; הב"ח; כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫רצ כי"נ‪.‬‬ ‫רלז כי"נ; כי"פ וכי"מ )לשם ע"ז(; דפ"פ‪.‬‬
‫שמו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רצא כי"נ‪.‬‬ ‫רלח כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬
‫שמז כי"נ‪.‬‬ ‫רצב כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫רלט כי"נ‪.‬‬
‫שמח כי"נ; כי"פ )פת(; כי"מ‪.‬‬ ‫רצג כי"נ‪.‬‬ ‫רמ כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫שמט כי"נ וכי"פ )חלופי(; כי"מ‪.‬‬ ‫רצד כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫רמא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שנ כי"נ; כי"פ; כי"מ )חטי בדשערי מידע ידיע‬ ‫רצה כי"נ‪.‬‬ ‫רמב כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ואי בחמימ' מידע ידיע(‪.‬‬ ‫רצו כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫רמג כי"נ )לזרוק דמה ולהקטיר חלבה לע"ז(;‬
‫שנא כי"נ; כי"פ )דחיטי בשערי(‪.‬‬ ‫רצז כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שנב כי"נ‪.‬‬ ‫רצח כי"נ‪.‬‬ ‫רמד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שנג כי"נ‪.‬‬ ‫רצט כי"נ‪.‬‬ ‫רמה כי"נ; כי"פ )גבי ע"ז(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שנד כי"נ‪.‬‬ ‫ש כי"נ‪.‬‬ ‫רמו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫שנה כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; דפ"פ‪.‬‬ ‫שא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫שנו כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ וכימ"ק‬ ‫שב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫)מנטפות(‪.‬‬ ‫שג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫שנז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬

‫צג כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫לח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שנח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫צד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫לט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שנט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫צה עו"ה; כי"נ; כי"פ )יד(; כי"מ‪.‬‬ ‫מ כי"פ‪.‬‬ ‫שס כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬
‫צו הב"ח; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫מא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שסא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫צז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שסב כי"נ‪.‬‬
‫צח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫מג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שסג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫צט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שסד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ק כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מה כי"נ; כי"פ )לשם הרים לשם גבעות(; כי"מ‬ ‫שסה כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קא כי"נ; כי"פ; כי"מ )"גדל" בלי "אמר רב"(‪.‬‬ ‫)לשם הרי' לשם גבעו'(‪.‬‬ ‫שסו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מו כי"נ‪.‬‬ ‫שסז כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫קג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מז כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫שסח כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קד עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שסט כי"פ‪.‬‬
‫קה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שע כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫נ כי"נ; כי"פ וכי"מ )גוי מבטל ע"ז(; דפ"פ‪.‬‬ ‫שעא כי"נ‪.‬‬
‫קז כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שעב כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬
‫קח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נב כי"נ; כי"פ )על(; כי"מ‪.‬‬ ‫שעג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )של ע"ז(‪.‬‬ ‫שעד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )תפוחים ושתה(‪.‬‬
‫קי עו"ה; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫נד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫שעה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קיא עו"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫נה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫שעו כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קיב עו"ה; כי"נ )השבח(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫נו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫פרק ג‬
‫קיג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫נז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫א כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קיד רש"י; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫נח כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫ב עו"ה )בכמה ראשונים וכת"י "לנוי בעלמא"(;‬
‫קטו כי"נ )כותל סמוך לבית ע"ז(; כי"פ; כי"מ;‬ ‫נט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כי"נ )קא עבדי(; כי"מ‪.‬‬
‫כימ"פ )לבית עבודה זרה(; כימ"ק )לעבדה‬ ‫ס כי"נ‪.‬‬
‫ג כי"מ‪.‬‬
‫זרה(; כימ"ר )לבית עבודה זרה(; דפ"פ‪.‬‬ ‫סא כי"נ‪.‬‬
‫ד כי"נ‪.‬‬
‫קטז כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫סב כי"נ‪.‬‬
‫ה עו"ה; כי"נ )ל>‪<..‬לב(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫סג כי"נ‪.‬‬
‫ו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קיז כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ )עבדה זרה(;‬ ‫סד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כימ"ק; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬ ‫סה כי"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫ח כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קיח כי"נ; כי"פ; כי"מ )קשביק(; דפ"פ )קא‬ ‫סו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ט כי"פ; כי"מ )או רגל(‪.‬‬
‫מרווח(‪.‬‬ ‫סז מ"ה; כי"נ‪.‬‬
‫י כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קיט כי"נ; כי"פ; כי"מ )לע"ז(; כימ"פ; כימ"ק;‬ ‫סח מ"ה; כי"נ‪.‬‬
‫יא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כימ"ר; דפ"פ )לעבודה זרה(‪.‬‬ ‫סט כי"נ; כי"מ; דפ"פ )מפלצת(‪.‬‬
‫יב כי"נ )על(; כי"פ; כי"מ )על(‪.‬‬
‫קכ כי"נ )סידו וכירו(; כי"פ )סיירה וכיירה(;‬ ‫ע כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫יג כי"פ‪.‬‬
‫כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫עא מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫יד כי"פ‪.‬‬
‫קכא כי"נ וכי"פ וכי"מ )לע"ז(; כימ"פ; כימ"ק‬ ‫עב הב"ח; כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק;‬
‫טו כי"פ‪.‬‬
‫)לשם עבדה זרה(; כימ"ר; דפ"פ )לעבודה‬ ‫כימ"ר‪.‬‬
‫טז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫זרה(‪.‬‬ ‫עג כי"נ; כי"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫יז כי"נ; כי"פ; כי"מ )שברי ע"ז(‪.‬‬
‫קכב כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫עד כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫יח כי"נ )ע"ז נמי לרבנן(; כי"פ; כי"מ )נמי האי‬
‫דפ"פ )העמיד עליה עבודה זרה וסילקה(‪.‬‬ ‫עה כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק )לעבודה‬
‫ע"ז(; דפ"פ )ע"ז נמי(‪.‬‬
‫קכג כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫זרה(; כימ"ר; דפ"פ )לעבודה זרה(‪.‬‬
‫יט כי"נ )ע"ז עבדה ודאי(; כי"פ )אבל ע"ז‬
‫קכד כי"נ‪.‬‬ ‫עו כי"נ; כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫דודאי(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קכה כי"נ )סידה וכירה(; כי"פ )סיירה וכיירה‬ ‫עז כי"נ; כי"מ )ומשתינין כל העם בפניה(;‬
‫כ כי"נ )הושעיא(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לע"ז(; כי"מ )סייד' וצייר' לע"ז(; כימ"פ;‬ ‫כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫כא כיק"ב‪.‬‬
‫כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫עח כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫כב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קכו כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫עט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קכז כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫פ כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫כד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫פא כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫כה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )דפחס גוי(‪.‬‬
‫קכח כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫פב כי"נ; כי"פ; כי"מ )גינה ומרחץ(; דפ"פ‬
‫כו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קכט כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫)מרחץ או גינה(‪.‬‬
‫כז כי"נ; כי"פ; כי"מ )וע"ז ביד(; דפ"פ‪.‬‬
‫קל כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫פג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קלא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )מתחילה לע"ז(‪.‬‬ ‫פד כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קלב כי"נ )לשום(; כי"פ )לע"ז(; כי"מ; כימ"פ;‬ ‫פה כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫ל כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כימ"ק; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬ ‫פו כי"נ‪.‬‬
‫קלג כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫פז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קלד כ"נ; כי"פ )לע"ז(; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק‬ ‫פח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫לג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫)לשם עבדה זרה(; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬ ‫פט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫לד כי"נ‪.‬‬
‫קלה כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק )תחתיו‬ ‫צ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫לה כי"פ‪.‬‬
‫עבדה זרה(; כימ"ר; דפ"פ )תחתיה(‪.‬‬ ‫צא כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫לו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫צב כי"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫לז כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫מח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קלו כי"נ; כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‬
‫מט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קפט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫)ובטלה(; דפ"פ‪.‬‬
‫נ כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קצ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קלז כי"נ; כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫נא רש"י )ישנה(; כי"פ; כי"מ )ישנ'(‪.‬‬ ‫קצא כי"נ; כי"פ; כי"מ )אין ע"ז אל'(; דפ"פ )ע"ז‬ ‫קלח כי"נ; כי"מ; דפ"פ )לעבודה זרה(‪.‬‬
‫נב כי"א; כיק"ג )]טמאת[(; כי"פ; כי"מ )טומ'‬ ‫אינה בטלה(‪.‬‬ ‫קלט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫דע"ז(; דפ"פ )טומאה דעבודה זרה(‪.‬‬ ‫קצב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמ כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫נג כי"א; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קצג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמא כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫נד כי"נ; כי"פ; כי"מ; כיק"ג; דפ"פ‪.‬‬ ‫קצד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫נה כי"א )עבדה זרה(; כי"נ; כי"פ; כי"מ; כיק"ג;‬ ‫פרק ד‬ ‫קמג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קמד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫א כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫נו כי"א )עבדה זרה(; כי"נ; כי"פ; כי"מ; כיק"ג;‬ ‫קמה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ב כי"נ )אותו ואזלו גוים(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קמו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫נז כי"א )עבדה זרה(; כי"נ; כי"פ; כי"מ; כיק"ג;‬ ‫קמז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קמח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫נח כי"נ; כי"מ; דפ"פ )לעבודה זרה(‪.‬‬ ‫קמט עו"ה; כי"נ )אי זו היא(; כי"פ; כימ"פ;‬
‫ו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫נט כי"א )עבדה זרה(; כי"נ; כי"פ )לאו ע"ז(;‬ ‫כימ"ק; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫ז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כי"מ; כיק"ג )לאו עבודה זרה(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנ כי"נ )כל שתחתיה ע"ז(; כי"פ; כי"מ )תחתיו‬
‫ח כי"נ )זהומי(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ס כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; כיק"ג; דפ"פ‪.‬‬ ‫עבודה זרה(; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫ט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫סא רש"י; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קנא כי"נ‪.‬‬
‫י כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫סב כי"א; כי"נ; כי"פ; כיק"ג‪.‬‬ ‫קנב כי"מ‪.‬‬
‫יא כי"נ )לע"ז(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫סג כי"א )ששיקצום(; כי"נ; כי"פ )ששיקצום(;‬ ‫קנג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫יב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כיק"ג‪.‬‬ ‫קנד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫יג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫סד כי"א )לעבדה זרה(; כי"נ; כי"פ; כי"מ;‬ ‫קנה כי"נ; כי"פ )שומרין אותה(; כי"מ‪.‬‬
‫יד כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קנו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )מאי טעמ' משום‬
‫טו כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫סה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫דתקרובת ע"ז מני(‪.‬‬
‫טז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫סו כי"נ )הנכרי(; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק‬ ‫קנז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫יז כי"נ )לע"ז(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫)עבדה זרה(; כימ"ר )והנכרי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫יח כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫סז כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ )שלנכרי(; כימ"ק‬ ‫קנט כי"פ; כי"מ )מטמ'(‪.‬‬
‫יט כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫)עבדה זרה(; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬ ‫קס כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫כ כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫סח כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫קסא כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫כא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קסב כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫כב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫סט כי"נ; כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר )בטל(‪.‬‬ ‫קסג כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫כג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ע כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסד כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫כד כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬
‫עא כי"א )נוכרי‪ ...‬עבדה זרה(; כי"נ; כי"פ;‬ ‫קסה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬
‫כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסו כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫כה כי"מ )ממנה(; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫עב כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קסז כי"פ‪.‬‬
‫כו כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ וכימ"ק )שלנכרי(;‬
‫עג כי"א )עבדה זרה(; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסח כי"נ; כי"פ )בין איסורא דע"ז לשאר‬
‫כימ"ר; דפ"פ )נוכרי(‪.‬‬
‫עד כי"נ; כי"פ )צריכ' אלא(‪.‬‬ ‫איסורי(; כי"מ )אסורי ע"ז לשאר אסורין(;‬
‫כז כי"מ‪.‬‬
‫עה כי"א )דנוכרי(; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫דפ"פ )בין שאר איסורין לעבודה זרה(‪.‬‬
‫כח כי"נ; כי"פ; כי"מ )נכרי מתני'(; דפ"פ‪.‬‬
‫עו כי"א )דנוכרי(; כי"נ וכי"פ )וכי קא מבטל‬ ‫קסט כי"נ )של ע"ז(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫נכרי דנפשיה(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קע כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ל כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫עז כי"א; כי"נ; כי"פ )ונכרי כי קא מבטל(;‬ ‫קעא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קעב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫עח כי"א )עבדה זרה שלנוכרי(; כי"נ; כי"פ;‬ ‫קעג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קעד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לד כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫עט כי"פ‪.‬‬ ‫קעה כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫לה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫פ כי"א ; כי"נ; כי"פ; כי"מ )ע"ז דנכרי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קעו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫פא כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קעז כי"נ )באחרות כלן(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫לז כי"נ; כי"פ; כי"מ )בדנכרי(; דפ"פ‬
‫פב כי"א )עבדה זרה(; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קעח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫)כדנוכרי(‪.‬‬
‫פג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קעט כי"נ )איסורין(; כי"פ; כי"מ )אסורי(‪.‬‬
‫לח כי"נ )דאמ' ע"ז(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫פד כי"מ‪.‬‬ ‫קפ כי"נ )באיסורי ע"ז(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )מי‬
‫לט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫פה כי"נ; כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫מקילי(‪.‬‬
‫מ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫פו כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קפא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )בזבלה דע"ז(‪.‬‬
‫מא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫פז כי"נ‪.‬‬ ‫קפב כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק )לעבדה‬
‫מב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫פח כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫זרה(; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫מג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫פט כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫קפג כי"פ; כימ"פ; כימ"ק‪.‬‬
‫מד כי"נ )לע"ז(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫צ כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפד כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫מה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫צא כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫מו כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫צב כי"א )עבדה זרה(; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפו מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫מז כי"נ וכי"פ )ובין ר"ע משמשי ע"ז דנכרי(;‬
‫צג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצה כי"נ; כי"פ )דמזגי ליה(; כי"מ )דקמזגי'‬ ‫קמד הב"ח; כי"א; כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫צד כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫גוי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמה כי"נ )אין נעשה(; כי"מ‪.‬‬ ‫צה כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצו כי"נ )ר' שמעון בן(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קמו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫צו כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצז כי"נ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמז כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫צז כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמח כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫צח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצט כי"נ; כי"פ; כי"מ ודפ"פ )מגוים(‪.‬‬ ‫קמט הב"ח )וחזרו(; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‬ ‫צט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ר כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫)וחזרו(‪.‬‬ ‫ק כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )להו גוים(‪.‬‬ ‫קנ כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנא כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנב כי"נ )אין נעשה(; כי"פ; כי"מ )תנן אינו‬ ‫קג כי"נ; כי"פ; כי"מ )גוים ופלח לי'(; דפ"פ )גוי‬
‫רד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נעשה(‪.‬‬ ‫ופלח ליה(‪.‬‬
‫רה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קנג מ"ה; כי"מ‪.‬‬ ‫קד כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק )עבדה‬
‫רו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫זרה(; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫רז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנה כי"נ )אין נעשה(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קה כי"נ; כי"פ; כימ"פ )אותם(; כימ"ק )אותו(;‬
‫רח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנו כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫כימ"ר‪.‬‬
‫רט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנז כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ )בגת עם הנכרי(;‬ ‫קו כי"נ; כי"פ; כי"מ )נמרוד כע"ז(; דפ"פ‪.‬‬
‫רי כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קז כי"מ‪.‬‬
‫ריא כי"נ; כי"פ )שדא ההוא גוי(; כי"מ )איזרי‬ ‫קנח כי"א; כי"נ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫גוי(; דפ"פ )אידרי גוי(‪.‬‬ ‫קנט כי"נ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קט כי"נ )בע"ז(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ריב כי"נ; כי"פ; כי"מ )אשי גוי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קס כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קי כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ריג כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קסא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קיא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ריד כי"נ; כי"פ )שרי למשקל דמי מיניה(‪.‬‬ ‫קסב כי"א )לגויים(; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קיב כי"נ; כי"פ; כי"מ )ואם(‪.‬‬
‫רטו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסג כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קיג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רטז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסד כי"א )עבדה זרה(; כי"נ; כי"פ; כי"מ;‬ ‫קיד כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫ריז כי"נ )אדרי גוי(; כי"פ )אתא גוי(; כי"מ )גוי‬ ‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קטו כי"נ; כי"פ; כי"מ )בימוסאו' בשע' השמד(;‬
‫אנח(; דפ"פ )אתא גוי אידרי(‪.‬‬ ‫קסה כי"א; כי"נ )אין(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )אין(‪.‬‬ ‫דפ"פ )של גוים בשעת השמד(‪.‬‬
‫ריח כי"נ וכי"פ )נקיט דנא(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסו כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קטז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ריט כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסז כי"א; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קיז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רכ כי"נ וכי"פ )גוי נקיט כובא וישראל נקיט‬ ‫קסח כי"א )עבדה זרה(; כי"נ )שתשקע שם(;‬ ‫קיח כי"נ; כי"פ; כי"מ )דודאי משומ'(; דפ"פ‪.‬‬
‫דנא וקא מוריק(; כי"מ; דפ"פ )ישראל אדנא‬ ‫כי"פ; כי"מ )שתשכח ע"ז(; דפ"פ )שתשתקע(‪.‬‬ ‫קיט כי"נ‪.‬‬
‫וגוי אכובא(‪.‬‬ ‫קסט כי"נ‪.‬‬ ‫קכ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רכא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קע כי"א; כי"מ )הגוי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קכא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רכב כי"נ; כי"פ; כי"מ )אידרי גוי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קעא כי"א )עבדה זרה(; כי"נ )שתשקע שם(;‬ ‫קכב כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רכג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫כי"פ; כי"מ )שתשתק' ע"ז(; דפ"פ )שתשתקע(‪.‬‬ ‫קכג כי"נ; כי"פ )דהואי(; כי"מ; דפ"פ )מיעוטא‬
‫רכד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קעב כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫דהויא להו עבודה זרה(‪.‬‬
‫רכה כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫קעג כי"א )עבדה זרה(; כי"נ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קכד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קעד כי"א )עבדה זרה(; כי"נ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קכה כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬
‫רכו כי"נ; כי"פ; כימ"פ וכימ"ק )מלווה(; כימ"ר‪.‬‬ ‫קעה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫דפ"פ‪.‬‬
‫רכז כי"נ; כי"פ; כימ"פ וכימ"ק )מלווה(; כימ"ר‪.‬‬ ‫קעו כי"נ; כי"מ‪.‬‬ ‫קכו כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ )מפני אינו(;‬
‫רכח כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק‪.‬‬ ‫קעז כי"א )על אוא גוי(; כי"נ )עאל גוי(; כי"פ;‬ ‫כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫רכט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫כי"מ )על ואתא גוי(; דפ"פ )אתא גוי עייל(‪.‬‬ ‫קכז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )אם אלקיכם אין(‪.‬‬
‫רל כי"נ‪.‬‬ ‫קעח כי"א; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קכח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רלא כי"נ‪.‬‬ ‫קעט כי"מ‪.‬‬ ‫קכט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רלב כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קפ עו"ה; כי"א; כי"נ; כי"פ )טרוקו(; כי"מ;‬ ‫קל כי"נ )והבית שהיתה שם ע"ז(; כי"פ )ואותה‬
‫רלג כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫דפ"פ‪.‬‬ ‫ע"ז(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רלד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפא כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קלא כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫רלה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפב כי"נ; כי"פ )אגרדמיס(; כי"מ )גוי‬ ‫קלב כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫רלו כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫אגרדמי'(; דפ"פ )דאגרדמים גוי(‪.‬‬ ‫קלג כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫רלז כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ )שלנכרי(; כימ"ק‬ ‫קפג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קלד כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫)שלנוכרי(; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬ ‫קפד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קלה כי"נ; כי"פ; כי"מ )בע"ז דלית(; דפ"פ‪.‬‬
‫רלח כי"נ )בבית הפתוח(; כי"פ; כי"מ; כימ"פ;‬ ‫קפה כי"מ‪.‬‬ ‫קלו כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫קפו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קלז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רלט כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫קפז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קלח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קפח כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קלט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רמ כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫קפט כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קמ כי"נ )של נכרי(; כי"פ; כי"מ; כימ"פ;‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קצ כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫כימ"ק; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫רמא כימ"פ; כימ"ק‪.‬‬ ‫קצא כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קמא כי"נ; כי"פ )ואינו(; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫רמב כי"נ; כי"פ; כי"מ )הגוים(; כימ"פ; כימ"ק‬ ‫קצב כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קמב כי"א )הנוכרי(; כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ;‬
‫)הגוים(; כימ"ר; דפ"פ )אומ' רשות גוים(‪.‬‬ ‫קצג כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫כימ"ק )הנוכרי(; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫קצד כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קמג כי"א )הגוי(; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬

‫צגכי"נ; כי"פ וכימ"פ )את הנכרי(; כימ"ק;‬ ‫לו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמג כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ )שלנכרי(; כימ"ק‬
‫כימ"ר )נכרי בחנ??(; דפ"פ )נכרי אע"פ(‪.‬‬ ‫לז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫)נוכרי(; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫צד כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר )שהוא ???א(‪.‬‬ ‫לח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמד כי"פ; כי"מ )להוצי'(; כימ"פ; כימ"ק;‬
‫צה כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫לט כי"נ; כי"פ; כי"מ )גוי מבט' ע"ז(; דפ"פ‪.‬‬ ‫כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫צו כי"נ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫מ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמה כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫צז כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫מא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫צח כי"נ; כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬ ‫מב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמז כי"נ‪.‬‬
‫צט כי"נ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫מג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רמח כי"נ‪.‬‬
‫ק כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫מד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )גויים(‪.‬‬ ‫רמט כי"נ וכי"פ )גוי(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קא כי"נ; כי"פ; כי"מ; כי"ב; דפ"פ‪.‬‬ ‫מה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫רנ כי"נ; כי"פ; כי"מ )נכרי(; דפ"פ‪.‬‬
‫קב כי"נ; כי"פ; כי"מ; כי"ב; דפ"פ‪.‬‬ ‫מו כי"נ וכי"פ )דבריו כגוי(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנא כי"נ‪.‬‬
‫קג כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫מז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנב כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬
‫קד כי"נ‪.‬‬ ‫מח כי"נ וכי"פ )ע"ז אמ'(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )גוים(‪.‬‬
‫קה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫מט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנד כי"נ )ואתא ר' שמעון בן אלעזר למימר כל‬
‫קו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )כי גוים(‪.‬‬ ‫נ כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רשות גוים אחת היא(; כי"פ )ואתא ר' שמעון בן‬
‫קז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נא כי"נ; כי"פ; כי"מ )ע"ז(; דפ"פ‪.‬‬ ‫אלעזר למימר רשות גוים אחת היא דלגומלין‬
‫קח כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נב כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫לא חישינן(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנה כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬
‫קי כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫נד כי"נ; כי"פ; כי"מ )בע"ז(; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קיא כי"נ וכי"פ )עאל(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫נה כי"נ‪.‬‬ ‫רנז כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קיב כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫נו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קיג כי"נ; כי"פ )וגוי בתחתיתא(; כי"מ )דגוי(;‬ ‫נז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫רנט כי"נ; כי"פ )אשכחיה ישראל לגוי(; כי"מ;‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫נח כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק )זינון(; כימ"ר‪.‬‬ ‫דפ"פ‪.‬‬
‫קיד כי"נ; כי"פ; כי"מ )קדים גוי ואת'(; דפ"פ‪.‬‬ ‫נט כי"מ‪.‬‬ ‫רס כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קטו כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫ס כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫פרק ה‬
‫קטז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫סא כי"נ; כי"פ )לגוים(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫א כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫קיז כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫סב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )דמין כעבודה זרה(‪.‬‬
‫קיח כי"נ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫סג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )לזבוניהו(‪.‬‬
‫ג כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קיט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫סד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ד כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קכ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫סה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ה כי"נ )ולקט בו ירק היום(; כי"פ‪.‬‬
‫קכא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫סו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫ו כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קכב מ"ה )ידעו(; כי"נ )ואיהו לא ידע(; כי"פ‪.‬‬ ‫סז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קכג כי"נ; כי"פ )אשתכח‪...‬ביני(; כי"מ )אשתכח‬ ‫סח כי"נ; כי"פ; כי"מ )לגוי(; דפ"פ‪.‬‬
‫ח כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫גוי טישא ביני(; דפ"פ )שמע גוי טשא ביני(‪.‬‬ ‫סט כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫ט כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קכד כי"פ‪.‬‬ ‫ע כי"נ; כי"ב‪.‬‬
‫י מ"ה; כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קכה כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫עא כי"נ; כי"פ; כי"מ; כי"ב‪.‬‬
‫יא מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )תני(‪.‬‬
‫קכו כי"מ‪.‬‬ ‫עב כי"נ; כי"ב‪.‬‬
‫יב מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קכז כי"מ‪.‬‬ ‫עג כי"נ; כי"פ; כי"מ; כי"ב‪.‬‬
‫יג מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קכח כי"מ‪.‬‬ ‫עד כי"נ )שאנו(; כי"פ; כי"מ וכי"ב )הגריסין(‪.‬‬
‫יד מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קכט כי"מ‪.‬‬ ‫עה כי"נ; כי"פ; כי"מ )הגריסין צונין(; כי"ב‪.‬‬
‫טו מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קל כי"מ; דפ"פ )האי ספק ביאה היא ספק מגע‬ ‫עו כי"נ; כי"פ )נפגם(; כי"מ )שמשבי' ולבסו'‬
‫טז מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫היא(‪.‬‬ ‫פוגם(; כי"ב‪.‬‬
‫יז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קלא הב"ח )מוחק "מפתחה"(; כי"נ; כי"פ; כי"מ‬ ‫עז מ"ה; כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫יח כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫)דמסר' לאקלידא(‪.‬‬ ‫עח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫יט כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קלב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫עט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כ כי"נ; כי"פ; כי"מ )הגוי'(; דפ"פ )הנכרי(‪.‬‬
‫קלג כי"נ; כי"פ; כי"מ )המוס' מפתחותיו(;‬ ‫פ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫כא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קלד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫פא מ"ה; כי"פ‪.‬‬
‫כב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קלה כי"נ; כי"פ; כי"מ )שנמצ' לשם(‪.‬‬ ‫פב כי"נ; כי"פ )העיסה והחמיצה(; כי"מ )העסה‬
‫כג כי"נ; דפ"פ‪.‬‬
‫קלו כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬ ‫וחימצ'(‪.‬‬
‫כד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫פג כי"נ‪.‬‬
‫כה כי"פ; דפ"פ‪.‬‬
‫קלז עו"ה; כי"נ; כי"פ )שיאמרו לו(; כי"מ;‬ ‫פד כי"נ; כי"פ; כי"מ )ונעטרפו(‪.‬‬
‫כו כי"נ; כי"פ; דפ"פ‪.‬‬
‫כימ"פ וכימ"ק וכימ"ר )שיאמרו לו(; דפ"פ‪.‬‬ ‫פה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קלח כי"נ; כי"מ )ואם לרשותו אסור(; כימ"פ‬ ‫פו כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫וכימ"ק וכימ"ר )אם(‪.‬‬ ‫פז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קלט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫פח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ל כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קמ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫פט כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קמא כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק )לנוכרי(;‬ ‫צ כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר;‬
‫לב כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫כימ"ר )??כרי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫דפ"פ‪.‬‬
‫לג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קמב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫צא כי"נ; כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫לד כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קמג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫צב כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫לה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצה כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ וכימ"ק וכימ"ר‬ ‫קמד כי"נ; כי"פ )לגוי(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫)הגוי(; דפ"פ‪.‬‬ ‫קמה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצו דק"ס )וכ"ה הסדר נכון דסמיך להדדי כלי‬ ‫קמו רש"י; כי"נ; כי"פ; כי"מ )מדמשיכ'(; דפ"פ‬
‫סעודה אמורין כו' ואח"כ ל"ש אלא בלקוחין כו'‬ ‫)מדמשכה(‪.‬‬
‫משכנתא מאי וכן הסדר ברש"י ותוס' ובתוס'‬ ‫קמז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רבינו אלחנן ובראב"ן סי' שט"ו‪ .‬ובדפוס פיזרו‬ ‫קמח כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫נדפס המימרא )אר"נ כו' שאולין לא( פעמים‬ ‫קמט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )לנכרי(‪.‬‬
‫כאן ואחר והלכתא כסופו ובד' ווינציא מחקוהו‬ ‫קנ כי"נ )ומצא שם ע"ז(; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫בסמוך וטוב היה למוחקו כאן ולא בסמוך( ;‬ ‫קנא כי"נ )משיכה קונה בגוי(; כי"פ; כי"מ;‬
‫כי"מ‪.‬‬ ‫דפ"פ‪.‬‬
‫קצז כי"נ וכי"פ )דמדרא חדתא מגוי(; כי"מ;‬ ‫קנב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫דפ"פ‪.‬‬ ‫קנג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצח רש"י; כי"נ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )לנוכרי(‪.‬‬
‫קצט כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנה כי"נ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫ר כי"מ; דפ"פ; וכן נראה מרש"י‪.‬‬ ‫קנו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רא כי"מ; דפ"פ )שאולין(‪.‬‬ ‫קנז כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רב כי"נ; כי"פ )ההוא גוי(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנח כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קנט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רד כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קס כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ )לנוכרי(‪.‬‬
‫רה כי"נ‪.‬‬ ‫קסא כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫רו כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסב כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ )שלנכרי(; דפ"פ‪.‬‬
‫רז כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬ ‫קסג כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"ו )נוכרי(‪.‬‬
‫רח מ"ה )והתנן(; כי"נ; כי"מ )והאנן תנן(‪.‬‬ ‫קסד כי"נ; כי"מ‪.‬‬
‫רט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬ ‫קסה כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫רי כי"נ; כי"פ‪.‬‬ ‫קסו כי"נ; כי"פ )בגוי(; דפ"פ‪.‬‬
‫ריא כי"נ; כי"פ )דהתם(‪.‬‬ ‫קסז כי"נ )כח גוי(; כי"פ; כי"מ )בגוי(; דפ"פ‬
‫ריב כי"מ )הוה דצה(; כי"פ‪.‬‬ ‫)כוח(‪.‬‬
‫ריג כי"מ; כי"פ )פסק ויהב(‪.‬‬ ‫קסח כי"נ וכי"פ )לגוי(; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קסט כי"נ; כי"פ )לגוי(; כי"מ‪.‬‬
‫קע כי"נ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קעא כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קעב כי"נ; כי"פ; כי"מ )פסק(; דפ"פ )קדם‬
‫פסק(‪.‬‬
‫קעג כי"מ‪.‬‬
‫קעד כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קעה כי"נ; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קעו כי"מ‪.‬‬
‫קעז כי"נ; כי"פ‪.‬‬
‫קעח כי"נ‪.‬‬
‫קעט כי"מ‪.‬‬
‫קפ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קפא כי"נ; כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫קפב כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ; כימ"ק )ועבדה‬
‫זרה(; כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫קפג כי"פ; כימ"פ; כימ"ק; כימ"ר‪.‬‬
‫קפד כי"נ; כי"פ; כי"מ; כימ"פ וכימ"ק וכימ"ר‬
‫)לגוי(; דפ"פ )לנכרי(‪.‬‬
‫קפה כי"נ; כי"פ; כי"מ )גוי'(; כימ"פ; כימ"ק;‬
‫כימ"ר; דפ"פ‪.‬‬
‫קפו כי"נ; כי"פ; כי"מ )גוי(; דפ"פ‪.‬‬
‫קפז כי"נ; כי"פ; כי"מ )שלהן שהן(; דפ"פ )של‬
‫גוים שהן(‪.‬‬
‫קפח רש"י; כי"נ )והא אנן(; כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קפט כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצ כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצא כי"פ; כי"מ‪.‬‬
‫קצב כי"נ; כי"פ; כי"מ; דפ"פ‪.‬‬
‫קצג כי"מ‪.‬‬
‫קצד כי"נ; כי"פ; כי"מ )משק'(‪.‬‬


גמרא סדורה המאיר עבודה זרה לאינטרנת

Uploaded by

Document Information

Original Title

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

גמרא סדורה המאיר עבודה זרה לאינטרנת

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫)מלאכי ג'(‬ ‫ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו‬

‫‪ -‬מסכת עבודה זרה ‪-‬‬

‫יהם וְ יִ ְצ ָ ּדק ּו"‪,‬‬‫שנאמר‪" :‬יִ ְּתנ ּו ֵע ֵד ֶ‬ ‫פרק ראשון לפני אידיהן‬

‫דרש ¯·‪ ,‡ÙÙ ¯· ‡ÈÁ È‬ואיתימא ¯·‪:È‡ÏÓ˘ È‬‬

‫מיד נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה‪.‬‬ ‫ומא דתני עידיה‪,‬‬

‫דכתיב )דניאל ז‪,‬כג(‪:‬‬ ‫הלכ) עדות עדיפא‪.‬‬

‫© תשע"ח כל הזכויות שמורות לישראל יצחק בן שלמה ‪ -‬גמרא סדורה המאיר‬

‫במאי עסקת?‬ ‫שנאמר )מלכי א ח‪,‬נט(‪:‬‬

‫תקנת גשרי ליטול מה מכס!‬

‫ואייז זאת אלא תורה‪,‬‬ ‫הרבה מרחצאות עשינו‪,‬‬

‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬

‫© תשע"ח כל הזכויות שמורות לישראל יצחק בן שלמה ‪ -‬גמרא סדורה המאיר‬

‫שא על פי שמקיימי אות ‬ ‫והכתיב )דברי לג‪,‬ב(‪:‬‬

‫שאי מקבלי עליה שכר כמצווה ועושה‪,‬‬ ‫ועל דא תברתהו ‬ ‫‪3‬‬

‫אלא כמי שאינו מצווה ועושה‪,‬‬ ‫אמאי לא קבלתוה!?‬

‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬ ‫כמו שעשית לישראל?‬

‫וא " ׁ ָש ָק ָטה" למה "י ְָר ָאה"?‬

‫© תשע"ח כל הזכויות שמורות לישראל יצחק בן שלמה ‪ -‬גמרא סדורה המאיר‬

‫מיד כל אחד ואחד הול)כח ועושה סוכה בראש גגו‪,‬‬

‫והקדוש ברו) הוא מקדיר עליה חמה בתקופת תמוז‪,‬‬

‫יבא לב ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל!‬

‫מקדיר?‬ ‫תבא אשת פוטיפרע ותעיד ביוס שלא נחשד על העבירה!‬

‫והא אמרת‪:‬‬ ‫יבא נבוכד נצר ויעיד בחנניה מישאל ועזריה‬

‫מצטער פטור מ הסוכה!?‬ ‫ויעידו בה בישראל שקיימו את כל התורה כולה‪,‬‬

‫מיד הקדוש ברו) הוא יושב ומשחק עליה‪,‬‬

‫אלא שנעשילא גרי גרורי;‬ ‫‪17‬‬

‫כיו שרואי מלחמת גוג ומגוג ‬

‫© תשע"ח כל הזכויות שמורות לישראל יצחק בן שלמה ‪ -‬גמרא סדורה המאיר‬

‫וכל אחד מנתק מצותו והול)‪,‬‬

‫מעי יממא‪.‬‬ ‫כיו שרואה שנתחייב עול כלייה ‬

‫שנאמר )תהלי סח‪,‬יח(‪:‬‬ ‫רביעיות ‬

‫אמר ליה ¯· ‡‪‰‡ÏÈÏ‚ ‡Á‬מא ל¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬

‫© תשע"ח כל הזכויות שמורות לישראל יצחק בן שלמה ‪ -‬גמרא סדורה המאיר‬

‫אלא שמתעדני בה‪,‬‬ ‫מאכילי לו גחלי רתמי‪,‬‬

‫דבר אחר‪:‬‬ ‫אמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ˘‪:Ï‡ÂÓ‬‬

‫לא קשיא‪,‬‬ ‫שנאמר )משלי כב‪,‬ה(‪:‬‬

‫© תשע"ח כל הזכויות שמורות לישראל יצחק בן שלמה ‪ -‬גמרא סדורה המאיר‬

‫אישתיק ולא אמר להו ולא מידי‪.‬‬

‫אתא ¯·‪ Â‰·‡ È‬אשכחינהו‪,‬‬ ‫מאי דכתיב )איוב ל‪,‬כד(‪:‬‬

‫בקראי מי אמרי לכו!?‬ ‫אלא אני נפרע מה כפיד של תרנגולת‪.‬‬

‫אמרו ליה‪ :‬מאי שנא אתו דידעיתו?‬

‫ולא?‬ ‫מאי דכתיב )ש‪,‬טו(‪:‬‬

‫© תשע"ח כל הזכויות שמורות לישראל יצחק בן שלמה ‪ -‬גמרא סדורה המאיר‬

‫שלא כעסתי עליכ כל אות הימי;‬ ‫מוד"!?‬

‫והיינו דקאמר ליה בלע לבלק‪:‬‬ ‫כא בצבור‪.‬‬

‫" ָמה ֶא ּקֹב ל ֹא ַק ּבֹה ֵאל‪,‬‬

‫כי חיורא כרבלתא דתרנגולא‪.‬‬ ‫מיד‪,‬‬

‫© תשע"ח כל הזכויות שמורות לישראל יצחק בן שלמה ‪ -‬גמרא סדורה המאיר‬

‫שנאמר )דברי ה‪,‬כה(‪:‬‬ ‫פב‬

‫" ִמי‪ 10‬יִ ּ ֵתן וְ ָהיָה ְל ָב ָבם זֶה לָ ֶהם‪,‬‬

‫"וְ לִ ִּבי ָחלַ ל ְּב ִק ְר ִּבי"‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫דכתיב‪:‬‬ ‫הקדוש ברו) הוא עושה לפני משורת הדי‪.‬‬

‫" ִמי יִ ּ ֵתן וְ ָהיָה לְ ָב ָבם זֶה לָ ֶהם‪,‬‬

‫רש"י‬ ‫‪ .ÈÓ ‡¯Ùˆ„ 1‬בתפלת יוצר‪:‬‬

‫© תשע"ח כל הזכויות שמורות לישראל יצחק בן שלמה ‪ -‬גמרא סדורה המאיר‬

‫שנאמר )ישעיהו נז‪,‬טז(‪:‬‬ ‫מקדמתו והולכת לפניו לעול הבא‪,‬‬

‫שנאמר )איוב ו‪,‬יח(‪:‬‬

‫וא לאו אחזיר אתכ לתוהו ובוהו‪.‬‬ ‫שנאמר )תהלי פב‪,‬ו(‪:‬‬

‫לא קיבלו ישראל את התורה‪,‬‬

‫‪ .'ÂÎÂ ÂÏÎÈ˘ „Ú 6‬אוצר יש ושמו גו ומבראשית נוצרו כל הנשמות העתידות‬

‫© תשע"ח כל הזכויות שמורות לישראל יצחק בן שלמה ‪ -‬גמרא סדורה המאיר‬

‫ַה ְּקל ֵֹקל"‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫וכתיב )ש‪,‬ג(‪:‬‬ ‫ומי מתו?‬

‫דרש ¯·‪ ,‡ÙÙ ¯· ‡ÈÁ È‬ואיתימא ¯·‪:È‡ÏÓ˘ È‬‬

‫מיד נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה‪.‬‬ ‫ומא דתני עידיה‪,‬‬

‫במאי עסקת?‬ ‫שנאמר )מלכי א ח‪,‬נט(‪:‬‬

‫תקנת גשרי ליטול מה מכס!‬

‫ואייז זאת אלא תורה‪,‬‬ ‫הרבה מרחצאות עשינו‪,‬‬

‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬

‫שא על פי שמקיימי אות ‬ ‫והכתיב )דברי לג‪,‬ב(‪:‬‬

‫שאי מקבלי עליה שכר כמצווה ועושה‪,‬‬ ‫ועל דא תברתהו ‬ ‫‪3‬‬

‫אמר לה הקדוש ברו) הוא‪:‬‬ ‫כמו שעשית לישראל?‬

‫וא " ׁ ָש ָק ָטה" למה "י ְָר ָאה"?‬

‫והקדוש ברו) הוא מקדיר עליה חמה בתקופת תמוז‪,‬‬

‫יבא לב ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל!‬

‫מצטער פטור מ הסוכה!?‬ ‫ויעידו בה בישראל שקיימו את כל התורה כולה‪,‬‬

‫מיד הקדוש ברו) הוא יושב ומשחק עליה‪,‬‬

‫אלא שנעשילא גרי גרורי;‬ ‫‪17‬‬

‫כיו שרואי מלחמת גוג ומגוג ‬

‫מעי יממא‪.‬‬ ‫כיו שרואה שנתחייב עול כלייה ‬

‫שנאמר )תהלי סח‪,‬יח(‪:‬‬ ‫רביעיות ‬

‫אמר ליה ¯· ‡‪‰‡ÏÈÏ‚ ‡Á‬מא ל¯· ‪:˜ÁˆÈ ¯· ÔÓÁ‬‬

‫אלא שמתעדני בה‪,‬‬ ‫מאכילי לו גחלי רתמי‪,‬‬

‫בקראי מי אמרי לכו!?‬ ‫אלא אני נפרע מה כפיד של תרנגולת‪.‬‬

‫אמרו ליה‪ :‬מאי שנא אתו דידעיתו?‬

‫ולא?‬ ‫מאי דכתיב )ש‪,‬טו(‪:‬‬

‫שלא כעסתי עליכ כל אות הימי;‬ ‫מוד"!?‬

‫והיינו דקאמר ליה בלע לבלק‪:‬‬ ‫כא בצבור‪.‬‬

‫שנאמר )דברי ה‪,‬כה(‪:‬‬ ‫פב‬

‫דכתיב‪:‬‬ ‫הקדוש ברו) הוא עושה לפני משורת הדי‪.‬‬

‫רש"י‬ ‫‪ .ÈÓ ‡¯Ùˆ„ 1‬בתפלת יוצר‪:‬‬

‫שנאמר )ישעיהו נז‪,‬טז(‪:‬‬ ‫מקדמתו והולכת לפניו לעול הבא‪,‬‬

‫וא לאו אחזיר אתכ לתוהו ובוהו‪.‬‬ ‫שנאמר )תהלי פב‪,‬ו(‪:‬‬

‫וכתיב )ש‪,‬ג(‪:‬‬ ‫ומי מתו?‬

‫אמר ¯·‪ ÔÁÂÈ È‬משו ¯·‪:‰‡· È‬‬ ‫מצורע‪.‬‬

‫ואי מי אלא תורה‪,‬‬ ‫צח‬

‫‪ .‰·ÂË ÈÈÂÙÎ 4‬אינ מכירי להחזיק טובה לבעליה‪^:‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬

‫אמר קרא‪:‬‬ ‫והתנ )חולי ה‪:‬ג(‪:‬‬

‫דלמא תמי בדרכיו‪,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫וערב עצרת‪ ,‬וערב ראש השנה;‬

‫ה בלא אידיה?‬ ‫דכתיב )בראשית ו‪,‬יט(‪:‬‬

‫או דלמא ‬ ‫ואי סלקא דעת) ה ואידיה ‬

‫נשא ונת‪,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫האי דקתני לפני אידיה ‬

‫אמר ‡·‪:ÈÈ‬‬ ‫אידיה דוקא‪.‬‬

‫אבל בדבר שאינו מתקיי לא;‬ ‫‪3‬‬

‫ואי תנא לשאול מה ‬

‫סת תנא ברישא ואחר כ) מחלוקת‪.‬‬ ‫מלוה על פה נפרעי מה‪,‬‬

‫אי סדר למשנה!?‬ ‫יתיב ¯· ‪ ÛÒÂÈ‬אחוריה ד¯·‪,‡·‡ È‬‬

‫הלכהקלו כ¯·‪.‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬‬ ‫נות לו את היציאה;‬

‫לא ישאל לחכ ויתיר;‬ ‫סלקא דעת) אמינא ‬

‫‪ ÌÈÓÎÁ‬היינו ˙‡ ˜‪?!‡Ó‬‬ ‫אחד מטמא ואחד מטהר‪,‬‬

‫נשא ונת אסור‪.‬‬ ‫תנו רבנ‪:‬‬

‫איבעית אימא ‬ ‫¯·‪ ÔÂÚÓ˘ È‬ו¯·‪ ‰Á¯˜ Ô· Ú˘Â‰È È‬אומרי‪:‬‬

‫‪ È„Ó‰ ÌÂÁ‬אומר‪:‬‬

‫שואל אד צרכיו ואחר כ) יתפלל‪,‬‬

‫¯·‪ Ú˘Â‰È È‬אומר‪:‬‬ ‫איהו מדקא מפליג בי זכרי לנקבות ‬

‫שנאמר )תהלי קמב‪,‬ג(‪:‬‬ ‫ול¯·‪ Ô‬נשתקע הדבר ולא נאמר‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫בזמ ש"לִ ְפנֵי יְ הֹוָ ה יִ ׁ ְש ּפ ְֹך ִ ׂשיחו"‪.‬‬

‫¯·‪ Ú˘Â‰È È‬סבר ילפינ ממשה‪,‬‬ ‫‪19‬‬

‫ויו שעלה בו מ הי‪,‬‬ ‫‪10‬‬

‫עול חש)קנט בעדי‪ ,‬וחוזר לתוהו ובוהו‪,‬‬

‫תנו רבנ‪:‬‬ ‫דברי ¯·‪;¯È‡Ó È‬‬

‫שמא בשביל שסרחתי ‬ ‫ושאי בה שרפה ‬

‫א אנ נמי תנינא‪ ,‬דקתני )כא(‪:‬‬ ‫‪9‬‬

‫א כ נימא קרא ואכלת מזבחו‪,‬‬

‫ובי לא אמר ליה מחמת הלולא אסור;‬ ‫‪16‬‬

‫רש"י‬ ‫‪ .ÂÈ˙ÂÒ¯ÙÏ ˙ÂÓ„Â˜ ÂÈ˙Â¯˜˘ 1‬דאמר מר כל מעשה בראשית בקומת נבראו‬

‫ארבעי שנה עד לא חרב הבית ‬ ‫והכי אתנו בהדייהו‪:‬‬ ‫‪7‬‬

‫גלתה סנהדרי וישבה לה בחנות‪.‬‬

‫והאמר ¯· ‪ ‰„Â‰È‬אמר ¯·‪:‬‬ ‫איזו מה יעשה בסיס לחבירו?‬

‫בר זכור אותו האיש לטוב‪,‬‬ ‫שלחו להו‪:‬‬