‫דו״ח מסכם‬

‫הצוות הבין‪-‬משרדי‬
‫להתמודדות‬
‫עם השלכותיה‬
‫השליליות של‬
‫הפוליגמיה‬
‫יולי ‪2018‬‬
 ‫על פי החלטת ממשלה מס' ‪ 2345‬מיום ‪ 29.01.2017‬בעניין הקמת צוות להתמודדות עם‬
‫השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‪ ,‬החליטה הממשלה להטיל על מנכ"לית משרד‬
‫המשפטים‪ ,‬עו"ד אמי פלמור‪ ,‬להקים צוות בין‪-‬משרדי לגיבוש תוכנית פעולה להתמודדות‬
‫עם הפוליגמיה ולעמוד בראשו‪ .‬על פי החלטת הממשלה‪ ,‬בצוות יהיו חברים נציגים בכירים‬
‫ממשרדי הממשלה‪ ,‬נציגי רשויות מקומיות‪ ,‬ונציגים מהחברה האזרחית‪.1‬‬

‫כתיבה‪:‬‬
‫פרקליטות המדינה‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫ ‬ ‫עו"ד רחל מטר‬
‫הנהלת בית הדין השרעי‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫ה‬
‫הקאדי ד"ר איאד זחאלק ‬
‫משרד החינוך‬ ‫ד"ר מוחמד אלהיב ‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫ ‬ ‫מר יריב מן‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬ ‫ ‬ ‫ד"ר אחמד חליחל‬
‫ייעוץ וחקיקה‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫עו"ד מוריה בקשי‪-‬כהן ‬
‫ייעוץ וחקיקה‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫ ‬ ‫עו"ד עדית נחמן‬
‫ייעוץ וחקיקה‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫עו"ד מהא מראענה ‬
‫אגף ממשל וחברה‪ ,‬משרד ראש הממשלה‬ ‫ ‬ ‫גב' לירית סרפוס‬
‫אקטיביסטית ופעילה לקידום והגנה על זכויות נשים בדואיות‬ ‫ ‬
‫עו"ד אינסאף אבו שארב‬
‫יועץ בכיר למנהלת הכללית‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫ ‬ ‫עו"ד עמיר הרן‬
‫עוזר למנהלת הכללית‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫ ‬ ‫מר דרור יוסף‬
‫ ‬
‫יועצת למנהלת הכללית‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫ ‬ ‫עו"ד סוזאן דסוקי‬

‫‪ 1‬החלטת הממשלה מצורפת כנספח א‪.‬‬

‫‪5‬‬
6
 ‫דבר יו"ר הצוות ‪ -‬עו"ד אמי פלמור‬
‫"מחליטים‪ ,‬נוכח הצורך בהתמודדות מקיפה עם תופעת הפוליגמיה‪ ,‬ששורשיה עמוקים ונטועים‬
‫במסורת רבת שנים ולאור השלכותיה הקשות על בני המשפחה הפוליגמית‪ ,‬ובראש ובראשונה על‬
‫הנשים והילדים‪ ,‬ועל החברה בכללותה‪ ,‬ובנסיון ממשלתי ראשון להתמודדות כלל ממשלתית עם‬
‫התופעה האמורה‪"...‬‬
‫במילים אלו נפתחת החלטת ממשלה ‪ 2345‬מיום ‪ ,29.1.2017‬שהובאה על ידי שרת המשפטים איילת‬
‫שקד‪ ,‬במסגרתה הוטל עלי לעמוד בראש ‪ ‬צוות משותף למשרדי הממשלה‪ ,‬הרשויות המקומיות‬
‫והחברה האזרחית לשם בחינה של דרכי התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‪.‬‬
‫ממשלות ישראל לדורותיהן עצמו עיניהן נוכח המתרחש בתוככי המשפחות הבדואיות בנגב;‬
‫הפוליגמיה נאסרה מראשית ימיה של המדינה‪ ,‬אולם שרת המשפטים איילת שקד היא הראשונה‬
‫שהעזה לומר שהגיע העת לטפל בסוגיה‪ ,‬ללא כחל ושרק‪ .‬היא עמדה על כך שבמסגרת תוכנית חומש‬
‫לטובת החברה הבדואית יוקם צוות שיחקור את התופעה‪ ,‬יעמוד על היקפה ומחולליה‪ ,‬וחשוב מכל‪-‬‬
‫יגבש מענה הוליסטי‪ ,‬שאינו מבוסס על אכיפה בלבד‪ ,‬על מנת לצמצם את הפוליגמיה‪.‬‬
‫ההיתרים הספציפיים באסלאם לשאת יותר מאישה אחת‪ ,‬ניתנו לפני מאות שנים כמענה הומניטארי‬
‫לאורח חיים ולמציאות שחלפו בינתיים מן העולם‪ .‬המנהגים שהשתרשו בנגב (שאינם רווחים בקרב‬
‫כלל ערביי ישראל) ‪ ‬ושתוארו כמציאות של "איש הישר בעיניו יינשא" פוגעים כיום פגיעה קשה‬
‫בנשים וילדים ובחברה בכללותה‪ .‬הגבר הבדואי בנגב אינו נבדל מגברים רבים במדינת ישראל שגם‬
‫הם‪ ,‬לא פעם‪ ,‬מפרקים את התא המשפחתי הראשון שבנו‪ .‬אולם "עצימת העיניים" הישראלית אפשרה‬
‫ומאפשרת לגבר הבדואי לעשות כן מבלי להתגרש באופן מלא מאשתו הראשונה‪ ,‬וגם אם עשה כן‪,‬‬
‫מבלי לשאת באחריות כלכלית לילדיו ומבלי לחלוק את משאבי המשפחה באופן הוגן עם אם ילדיו‬
‫בטרם יקים משפחה נוספת‪ .‬הדו"ח משקף כיצד המדינה ורשויותיה‪ ,‬כמו גם המבנה המסורתי של‬
‫החברה הבדואית‪ ,‬קיבעו את מעמדן של הנשים הבדואיות כמוחלשות ביותר בחברה הישראלית כולה‪.‬‬
‫הדו"ח מציג ניתוח מקיף ומבוסס נתונים של התופעה ומציע תוכנית כוללת של צעדים וכלים‬
‫אופרטיביים להתמודדות עימה במגוון תחומי אכיפה‪ ,‬ולצידם מענים להתמודדות עם השלכותיה‬
‫השליליות של הפוליגמיה בכל תחומי החיים‪ -‬חינוך‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬רווחה‪ ,‬בריאות; כלל השותפים‪ ,‬מן‬
‫הממשלה ומקרב החברה הבדואית‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬משוכנעים כי הגם שהחוק מעולם לא נאכף‪,‬‬
‫אין באכיפת החוק כיום‪ 70 ,‬שנה לאחר הקמת המדינה‪ ,‬כדי להוות מענה מספק לצמצום התופעה‪.‬‬
‫הפוליגמיה היא סימפטום חריף של פערים בכלל תחומי החיים‪ .‬מדינת ישראל מחויבת להמשיך‬
‫ולהשקיע משאבים משמעותיים על מנת להזניק את החברה הבדואית במעלה הסולם החברתי‪-‬‬
‫כלכלי‪ .‬תהליך חברתי מורכב ונחוש מעין זה‪ ,‬המבקש לצמצם את הפוליגמיה ובכך לשנות ‪ ‬את‬
‫אורחות חייהן של אלפי משפחות‪ ,‬יצלח אך ורק בנכונות לפעול "מחוץ לקופסא" ובשותפות ‪ ‬אמיצה‬
‫עם מנהיגים ומנהיגות בחברה הבדואית הפועלים לקידומה ולשגשוגה של קהילתם‪.‬‬
‫מנהיגות כזו קיימת בחברה הבדואית ואל לה למדינת ישראל להחמיץ הזדמנות חשובה לשותפות זו‪.‬‬

‫אמי פלמור‬

‫‪7‬‬
 ‫תודות‬
‫אני מבקשת להודות לעשרות אנשים‪ ,‬עובדי ממשלה‪ ,‬נציגי שלטון מקומי וחברה אזרחית‬
‫שלקחו חלק באיסוף המידע‪ ,‬גיבוש ההמלצות וכתיבת הדו״ח‪.‬‬
‫אני גאה בצוות הייחודי והמגוון‪ ,‬מתוך הממשלה ומחוצה לה‪ ,‬שהיה שותף לעשיה‪.‬‬

‫תודה לראשי צוותי המשנה‪ -‬עו״ד רחל מטר‪ ,‬מר יריב מן‪ ,‬ד״ר איאד זחאלקה וד״ר מוחמד‬
‫אלהיב שהובילו ביד רמה דיונים ומפגשים רבים לצורך גיבוש המלצותיהם‪.‬‬

‫תודה לד״ר אחמד חליחל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על תרומתו הייחודית לניתוח‬
‫מקורות מידע שונים וסבלנותו לבקשותינו השונות שאפשרו קבלת תמונת מצב עובדתית‬
‫ראשונה מסוגה‪.‬‬

‫תודה לכל אנשי הנגב‪ ,‬ברובם בני הקהילה הבדואית‪ ,‬שנפגשו איתנו ואפשרו לנו ללמוד‬
‫מקרוב‪ ,‬לשאול שאלות‪ ,‬ולקבל כיווני פעולה וחשיבה לצורך גיבוש המלצותינו‪ .‬תודה‬
‫מיוחדת לאלה מביניהם שלקחו חלק פעיל בדיוני הוועדה וצוותי המשנה‪ ,‬ואף תרמו‬
‫למלאכת כתיבת הדו"ח‪.‬‬

‫תודה לכל מי שלקחו חלק בכתיבת הדו״ח‪ ,‬ובמיוחד לאנשי לשכתי דרור יוסף ועו״ד סוזן‬
‫דסוקי שגם ריכזו את עבודת הוועדה והתוו עימי כיווני פעולה‪ ,‬ועו"ד עמיר הרן אשר ריכז‬
‫את עבודת צוות המשנה דין שרעי ובית דין שרעי‪.‬‬

‫תודה אישית מיוחדת ליועצתי רבת הפעלים עו״ד סוזן דסוקי שהתלוותה אלי לעשרות‬
‫פגישות אישיות בנגב‪ ,‬סייעה רבות לפתיחת הדלתות והלבבות ולגיבוש התובנות‪ ,‬ריכזה‬
‫את צוות בריאות ורווחה ועסקה בנוסף במלאכה הסיזיפית של כתיבת המבואות המקיפים‬
‫לדו״ח ועריכת כלל החומרים‪ .‬‬

‫תודה אחרונה לשרת המשפטים איילת שקד על ההזדמנות‪ ,‬האמון והרוח הגבית‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫הרכב הצוות‪:‬‬
‫הצוות שגיבש את ההמלצות המובאות להלן מורכב ממשתפים מהחברה האזרחית הבדואית‬
‫בנגב ומנציגי ממשלה‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫בראשות הצוות‪:‬‬
‫מנכ"לית משרד המשפטים‬ ‫עו"ד אמי פלמור ‬

‫מרכזי הצוות‪:‬‬
‫יועצת למנכ"לית משרד המשפטים‬ ‫עו"ד סוזאן דסוק י‬
‫עוזר למנכ"לית משרד המשפטים‬ ‫ף‬
‫דרור יוס ‬

‫חברים וחברות בצוות לפי חלוקה לצוותי משנה‪:‬‬

‫צוות איסוף ואיגום מידע‬
‫יו"ר צוות המשנה‬ ‫עו"ד רחל מטר ‬
‫מנהלת מחלקת עיכוב הליכים‪ ,‬פרקליטות המדינה (פלילי)‪,‬‬ ‫ ‬
‫משרד המשפטים‬ ‫ ‬
‫סגן מנהלת אגף בכיר דמוגרפיה ומפקד‪ ,‬הלשכה המרכזית‬ ‫ד"ר אחמד חליחל ‬
‫לסטטיסטיקה‬ ‫ ‬
‫המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫עו"ד רות גורדי ן‬
‫מנהלת מחלקה בכירה‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי‬ ‫עו"ד שרית דמרי ‬
‫ממונה (מרשם אוכלוסין)‪ ,‬לשכה משפטית רשות האוכלוסין‬ ‫עו"ד רינה נשר ‬
‫וההגירה‬ ‫ ‬
‫קצינת פיקוח ובקרה במחלקת מענה אזרחי‪ ,‬משטרת ישראל‬ ‫ם‬
‫רפ"ק טובי לין‪-‬שלו ‬
‫יועץ משפטי‪ ,‬הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב‪,‬‬ ‫עו"ד אורי נוסבאום ‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫ ‬
‫לשכה משפטית‪ ,‬הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב‪,‬‬ ‫עו"ד אילת אלון‪-‬בוקר ‬
‫משרד החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫ ‬
‫פרקליטות מחוז דרום אזרחי‬ ‫עו"ד שני כ"ץ ‬
‫פרקליטות מחוז דרום אזרחי‬ ‫ץ‬
‫עו"ד אורית קר ‬
‫סגנית היועץ המשפטי‪ ,‬רשות מקרקעי ישראל‬ ‫ם‬
‫עו"ד רחל בירנבאו ‬

‫‪9‬‬
 ‫צוות חינוך ותעסוקה‬
‫יו"ר צוות המשנה‪ ,‬ממונה על החינוך הבדואי‪ ,‬משרד החינוך‬ ‫ב‬
‫ד"ר מוחמד אלהי ‬
‫מרכז צוות המשנה ועוזר למנכ"לית‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫ף‬
‫מר דרור יוס ‬
‫מנהל מרכזי ריאן בדרום להכוון תעסוקתי לשעבר‬ ‫מר מחמוד אלעמו ר‬
‫מנהל בית הספר‪" ,‬אלאמל"‪ ,‬מועצה אזורית אלקסום‬ ‫ם‬
‫מר חליל אלכר ‬
‫מנהלת האגף לשוויון מגדרי‪ ,‬נציבות שירות המדינה‬ ‫ב‬
‫גב' דנה מיט ‬
‫מנהלת אגף א'‪ ,‬שירות פסיכולוגי‪-‬ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‬ ‫גב' חנה שדמ י‬
‫שירות פסיכולוגי‪-‬ייעוצי‪ ,‬משרד החינוך‬ ‫ק‬
‫גב' עינב לו ‬
‫גב' סלימה מוסטפא סלימן הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים‪ ,‬המשרד לשוויון‬
‫חברתי‬ ‫ ‬
‫ישראל דיגיטלית‪ ,‬המשרד לשוויון חברתי‬ ‫גב' חגית כה ן‬
‫מנהלת תחום בכיר‪ ,‬תעסוקת מיעוטים‪ ,‬משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫ד‬
‫גב' אלה איל בר דו ‬
‫והשירותים החברתיים‬ ‫ ‬
‫מנהלת תחום תכנון‪ ,‬משרד הכלכלה והתעשייה‬ ‫גב' הדר וינטר גול ן‬
‫מנהלת תחום‪ ,‬משרד לפיתוח הנגב והגליל‬ ‫גב' אדווה ספי ר‬
‫מפקחת על הייעוץ החינוכי‪ ,‬משרד החינוך‬ ‫ס‬
‫גב' נג'ואה אבו נימר עבא ‬
‫מפקחת על הייעוץ החינוכי‪ ,‬משרד החינוך‬ ‫ה‬
‫גב' סנא ג'בארין אגבארי ‬
‫מחלקת ייעוץ וחקיקה‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫ס‬
‫עו"ד הדיל יונ ‬
‫ ‬
‫צוות בריאות‪ ,‬רווחה והנגשת זכויות‬
‫יו"ר צוות המשנה‬ ‫מר יריב מן ‬
‫מנהל אגף פיתוח כלכלי וחברתי בחברה הבדואית‪ ,‬משרד‬ ‫ ‬
‫החקלאות ופיתוח הכפר‬ ‫ ‬
‫יועצת למנכ"לית משרד המשפטים ומרכזת צוות המשנה‬ ‫עו"ד סוזאן דסוקי ‬
‫מנהלת תחום בכיר‪ ,‬אגף חברה וממשל‪ ,‬משרד ראש הממשלה‬ ‫ס‬
‫גב' לירית סרפו ‬
‫מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‪ ,‬משרד הבריאות‬ ‫גב' מלכה פרג ר‬
‫אחראי נושא טיפול ומניעת אלימות במשפחה ותקיפה מינית‪,‬‬ ‫ץ‬
‫מר גידי פר ‬
‫משרד הבריאות‬ ‫ ‬
‫סגנית מנהלת השרות לרווחת הפרט והמשפחה‪ ,‬משרד העבודה‬ ‫גב' אפרת שרעב י‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫ ‬

‫‪10‬‬
 ‫מרכזת השירות לרווחת הפרט והמשפחה‪ ,‬משרד העבודה‪,‬‬ ‫גב' מרים בן עט ר‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‬ ‫ ‬
‫עו"ד דבורה לילך בן‪-‬ישעיה ו ממונה בכירה‪ ,‬אגף חקיקה ותוכניות עבודה‪ ,‬מנהל הגימלאות‪,‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי‬ ‫ ‬
‫ממונה תחום מעמד אישי‪ ,‬הסיוע המשפטי‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫ל‬
‫עו"ד ענבל ווי ‬
‫ממונה (דיני משפחה)‪ ,‬מחלקת ייעוץ וחקיקה‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫עו"ד יעקב פרידבר ג‬
‫אקטיביסטית ופעילה לקידום והגנה על זכויות נשים בדואיות‬ ‫ב‬
‫עו"ד אינסאף אבו שאר ‬

‫צוות דין שרעי ובית דין שרעי‬

‫הקאדי ד"ר איאד זחאלקה יו"ר צוות המשנה‬
‫קאדי ומנהל בתי הדין השרעיים‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫ ‬
‫יועץ בכיר למנכ"לית משרד המשפטים ומרכז צוות המשנה‬ ‫עו"ד עמיר הרן ‬
‫ראש אשכול ילדים ומשפחה‪ ,‬ייעוץ וחקיקה‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫עו"ד מוריה בקשי‪-‬כה ן‬
‫ייעוץ וחקיקה‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫עו"ד מהא מראענה ‬
‫ייעוץ וחקיקה‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫עו"ד עדית נחמ ן‬
‫מפקח על האימאמים‪ ,‬משרד הפנים‬ ‫השייח ג'מאל אלעוברה ‬
‫בית הדין השרעי‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫עו"ד עביר בדארנה ‬
‫בית הדין השרעי‪ ,‬משרד המשפטים‬ ‫עו"ד ח'אדר מהד י‬
‫איש תקשורת ונציג החברה האזרחית‬ ‫מר נוואף אלנבאר י‬

‫‪11‬‬
12
 ‫תוכן עניינים‬
‫תקציר מנהלים‪14......................................................................................................................................‬‬

‫מבוא‪19........................................................................................................................................................‬‬

‫שיטת העבודה ‪22......................................................................................................................................‬‬

‫פרק א ‪ -‬האוכלוסייה הבדואית בישראל‪27.......................................................................................‬‬

‫פרק ב ‪ -‬החברה הבדואית בנגב‪31.......................................................................................................‬‬

‫פרק ג ‪ -‬מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית‪38.............................................................................‬‬

‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‪47...............................................................................................‬‬

‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‪75................................................‬‬

‫עבודת צוותי המשנה‪75.........................................................................................................‬‬

‫צוות משנה איסוף ואיגום מידע‪77......................................................................................‬‬

‫צוות משנה חינוך ותעסוקה‪117...........................................................................................‬‬

‫צוות משנה בריאות‪ ,‬רווחה והנגשת מידע ‪154.................................................................‬‬

‫צוות משנה דין שרעי ובית דין שרעי‪179..........................................................................‬‬

‫סיכום‪214.....................................................................................................................................................‬‬

‫נספחים‪231.................................................................................................................................................‬‬

‫‪13‬‬
 ‫תקציר מנהלים‬
‫רקע‬
‫במסגרת החלטת ממשלה כוללת לפיתוח כלכלי חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב‪,‬‬
‫החליטה ממשלת ישראל לאמץ את החלטת הממשלה ‪ 2345‬מיום ‪ 29.1.17‬שהביאה לאישורה‬
‫שרת המשפטים איילת שקד‪ ,‬ולהתמודד לראשונה עם תופעת הפוליגמיה‪ .1‬האוכלוסייה‬
‫הבדואית בנגב מונה כ‪ 250,000-‬איש‪ 2‬ומנהלת אורח חיים מסורתי וייחודי במובנים רבים‪.‬‬
‫הפוליגמיה‪ ,‬היא תופעה רווחת בקרב החברה הבדואית וההתמודדות עימה ועם השלכותיה‬
‫נמצאת במרכזו של דו״ח זה‪.‬‬
‫הפוליגמיה מוגדרת כנישואין ליותר מבן זוג אחד והיא אסורה על פי החוק הפלילי‬
‫בישראל‪ .3‬לרוב‪ ,‬היא מתבטאת בכך שהגבר נושא יותר מאישה אחת‪ .‬צורת נישואין זו‬
‫נפוצה בקרב תרבויות שונות‪ .‬חוקרים מסבירים כי תופעת הפוליגמיה קשורה במבנה‬
‫החברתי והפטריארכלי של חברות מסורתיות‪ ,‬אשר מתאפיינות בנורמות ובערכים‬
‫הומוגניים המבוססים על מבנה חברתי שבטי‪.‬‬
‫מקור תופעת הפוליגמיה בקרב הבדואים בנגב בקוראן‪ ,‬אשר מתיר לגבר לשאת עד‬
‫ארבע נשים‪ ,4‬אך מחקרים מצביעים על התופעה כמתקשרת במידה רבה למבנה החברתי‬
‫הפטריארכלי ולחשיבות הקבוצה והשבט בחברה הבדואית יותר מאשר להיתר הדתי‬
‫באסלאם‪.‬‬
‫הגורמים לפוליגמיה בקרב הבדואים שונים ורבים‪ ,‬ביניהם‪ :‬האפשרות לשאת מספר נשים‬
‫על‪-‬פי האסלאם‪ ,‬ריבוי נשים כסמל סטטוס‪ ,‬הרצון להגדיל את המשפחה ואת השבט‬
‫ולחזק את מעמדם‪ ,‬נישואין ראשונים בגיל צעיר ובעקבותיהם צורך בנישואין שניים בגיל‬
‫מתקדם ומתוך בחירה‪ ,‬תפיסת מוסד וקשר הנישואין‪ ,‬מעמדן של הנשים בחברה הבדואית‪,‬‬
‫הנוהג של נישואי חליפין (נישואי "בדל")‪ ,‬לחץ על נשים "מבוגרות" להינשא ולהביא ילדים‪,‬‬
‫החשש של הנשים מגירושין ומאובדן הילדים‪ ,‬נגישות גבוהה יותר לנשים מוסלמיות מחוץ‬
‫לישראל‪ ,‬לגיטימציה לכך בחברה הבדואית ועוד‪.‬‬
‫הפוליגמיה היא סוגיה רב תחומית‪ :‬משפטית‪ ,‬חברתית ותרבותית‪ .‬הגישה הפמיניסטית‬
‫מגדירה אותה כתופעה פסולה אשר קשורה בהפלייתן של נשים ערביות‪ :‬הפלייה רב מימדית‬
‫וחברתית של הנשים על ידי החברה באמצעות תפיסתן כנחותות באופן בו מונצחים יחסי‬
‫השליטה של גברים בנשים‪ .‬גם מי שאינם מחזיקים בעמדות פמיניסטיות אינם מתעלמים‬
‫מהמורכבות והקשיים המאפיינים תא משפחתי פוליגמי ומכך שככלל הוא מהווה מימוש‬
‫של העדפה וצרכים של הגבר ואינו מבוסס בהכרח על ההסכמה של האישה‪.‬‬
‫המציאות החברתית שבה חיות הנשים הבדואיות בנגב מקשה עליהן לפעול למיגור‬
‫התופעה‪ .‬על פי מחקרים‪ ,‬קורבנותיה העיקריים של הפוליגמיה הן נשים וילדים‪ .‬לצד זאת‪,‬‬
‫ניתן להבחין בתופעות שליליות נוספות המשליכות על החברה הבדואית פנימה ועל‬
‫החברה הישראלית בכללותה‪ .‬להלן יובאו מכלול ההשלכות של תופעת הפוליגמיה‪ :‬מצב‬
‫‪ 1‬פוליגמיה‪ ,‬היא נישואין ליותר מבן זוג אחד‪ ,‬ובקרב החברה הבדואית‪ ,‬היא מתבטאת בכך שהגבר נושא יותר מאישה אחת‪.‬‬
‫‪ 2‬על פי נתוני הלמ"ס שנאספו במסגרת עבודת צוות זה‪ .‬נתונים רבים נוספים יוצגו בפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע‪.‬‬
‫‪ 3‬סעיף ‪ 176‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪.1977-‬‬
‫‪ 4‬פירוט והרחבה בפרק אשר יעסוק בדין השרעי‪ -‬בהמשך‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫תקציר מנהלים‬

‫כלכלי קשה של התא המשפחתי הפוליגמי‪ ,‬נזקים פסיכולוגיים נפשיים המשליכים בעיקר‬
‫על נשים וילדים‪ ,‬מאבקים בתוך המשפחה הפוליגמית‪ ,‬תלות האישה‪ ,‬פגיעה בכבוד האישה‬
‫ובמעמדה‪ ,‬אלימות כלפי נשים‪ ,‬פגיעה בילדים‪ ,‬יצירת נוער שוליים ועוד‪ .‬לצד כל אלה‬
‫לפוליגמיה השלכות רוחביות נוספות כגון‪ ,‬הקצאת משאבים מצד המדינה‪ ,‬פגיעה בערכי‬
‫מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית‪ ,‬ביצוע עבירות נלוות (נישואי קטינות‪ ,‬שהייה‬
‫בלתי חוקית במקרים של נישואין שניים לאישה מהרשות הפלסטינית)‪ ,‬דיווחים פיקטיבים‬
‫לרשויות המדינה ועוד‪.‬‬
‫בשל כל אלה‪ ,‬ההתמודדות עם התופעה היא מורכבת‪ .‬מורכבות זו נובעת מצד אחד‬
‫מהעובדה שמדובר בתופעה חברתית רווחת בחברה הבדואית‪ ,‬שמקורה בהיתר דתי‬
‫ושורשיה נטועים עמוק בתוך המסורת והמנהגים של החברה הבדואית‪ .‬מצד שני‪ ,‬פוליגמיה‬
‫היא עבירה פלילית בדין הישראלי והשלכותיה על התא המשפחתי‪ ,‬על הנשים והילדים‬
‫בעיקר‪ ,‬קשות‪.‬‬
‫ההתנגשות בין הנורמות החברתיות והדתיות אל מול החוק הפלילי יצרו קונפליקט מורכב‬
‫אשר הביא את המדינה להימנעות מהתמודדות עם הסוגיה‪ ,‬חוסר באכיפה פלילית‪ ,‬היעדר‬
‫מדיניות כוללת להתמודדות עם התופעה‪ ,‬לצד דיווחים פיקטיביים למוסדות המדינה על‬
‫ידי האוכלוסייה הבדואית‪ .‬כך נמצא שתופעת הפוליגמיה בנגב היא בין השאר סימפטום‬
‫מובהק של הזנחה‪ ,‬היעדר משילות‪ ,‬היעדר פיתוח חברתי כלכלי של החברה הבדואית‬
‫וחוסר השתלבותם של הבדואים בחברה הישראלית הכללית‪.‬‬
‫יש לציין כי הסוגיה נדונה על‪-‬ידי ממשלות קודמות במהלך עשרים השנים האחרונות‪:‬‬
‫דיונים רבים התקיימו בהובלת משרדי ממשלה שונים‪ ,‬יועצים משפטיים לממשלה‬
‫ופרקליטי מדינה‪ .‬דיונים התקיימו בכנסת וארגוני נשים מחו נגד התופעה ופעלו על מנת‬
‫למגרה‪ .‬אך פיתרון כולל ואופטימלי לתופעה לא נמצא‪.‬‬
‫ביום ‪ 29‬בינואר ‪ 2017‬החליטה הממשלה כאמור להתמודד עם התופעה והורתה‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫על הקמת צוות בין‪-‬משרדי בראשות מנכ"לית משרד המשפטים‪ ,‬אשר יהיו חברים בו‬
‫נציגים ממשרדי הממשלה השונים‪ ,‬הרשויות המקומיות הרלוונטיות והחברה האזרחית‬
‫לשם בחינה משותפת של דרכי התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‪.5‬‬

‫שיטת העבודה‬
‫הצוות הוקם על מנת לגבש תוכנית מקיפה וכוללת להתמודדות עם הפוליגמיה בחברה‬
‫הבדואית בנגב שתיתן מענה להיבטים השונים המחוללים את התופעה‪ ,‬בשיתוף הציבור‪.‬‬
‫תהליך שיתוף הציבור‪ ,‬שיתוף החברה הבדואית בנגב‪ ,‬היה הכרחי להצלחת התהליך‪.‬‬
‫עם מינוי יו"ר הצוות עו"ד אמי פלמור‪ ,‬מנכ"לית משרד המשפטים‪ ,‬החל תהליך של הכרות‬
‫ולמידת הסוגיה‪ .‬יו"ר הצוות ערכה סיורים בנגב‪ ,‬ביישובים המוסדרים ובפזורה‪ ,‬ונפגשה עם‬
‫‪ 5‬החלטת הממשלה ‪ 2345‬מצורפת כנספח א' לדו״ח‪ .‬כשבועיים לאחר קבלת החלטת ממשלה זו התקבלה החלטת ממשלה ‪2397‬‬
‫שעניינה "תוכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב ‪ ."2021 – 2017‬ההחלטה עוסקת בצמצום פערים בין‬
‫החברה הבדואית בנגב לבין כלל החברה בישראל ומתמקדת בתחומי החינוך והשירותים החברתיים‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬התשתיות‪ ,‬ופיתוח‬
‫השלטון המקומי‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫מגוון רחב של אנשים‪ ,‬מנהיגים מקומיים‪ ,‬אנשי דת ושייח'ים‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬אנשי חינוך‬
‫וטיפול‪ ,‬פעילות ופעילים חברתיים ועוד‪ ,‬אשר להם זיקה לסוגיה ואשר תרמו‪ ,‬כל אחד‬
‫מנקודת מבטו ומומחיותו‪ ,‬לגיבוש תובנות וקווי פעולה מנחים‪.6‬‬
‫לאחר קבלת תשתית רחבה אודות התופעה‪ ,‬הרכיבים המחוללים אותה‪ ,‬והשלכותיה על‬
‫החברה הבדואית ועל החברה הישראלית‪ ,‬גובשו מספר תובנות‪:‬‬
‫ •קיים חוסר במידע אחיד ומגובה בדבר היקף התופעה‪.‬‬
‫ •ממשלות ישראל לדורותיהם נמנעו מפעילות אכיפה במכלול ההיבטים של פוליגמיה‪,‬‬
‫במישור הפלילי ובמישור האזרחי והמנהלי כאחד‪.7‬‬
‫ •הסתגרות והתבדלות החברה הבדואית בנגב משאר החברה הערבית בפרט והחברה‬
‫הישראלית בכלל משפיעה על הנישואין בתוך החברה הבדואית ועל תופעת הפוליגמיה‪.‬‬
‫ •קיימים מאפיינים ייחודיים של החברה הבדואית המושתתים על דת האסלאם אך‬
‫התפתחו כחלק מהמסורת הבדואית‪.‬‬
‫ •למערכת החינוך פוטנציאל משמעותי לחולל שינוי בהיקף הפוליגמיה במספר היבטים‪:‬‬
‫שינוי תודעה בקרב האוכלוסייה הבדואית‪ ,‬צמצום הנשירה‪ ,‬העלאת גיל הנישואין ועוד‪.‬‬
‫ •לתעסוקת גברים ותעסוקת נשים השפעה על הפוליגמיה‪ ,‬ומשליכה על העצמה אישית‬
‫וכלכלית של גברים ונשים‪.‬‬
‫ •נשים וילדים הם הקורבנות העיקריים של התופעה ויש צורך במתן מענה כולל לצרכיהם‬
‫הפיזיים והרווחתיים‪.‬‬
‫ •הטיפול בתופעה מצריך הגברת המשילות‪ ,‬טיפול רוחבי והתווית מדיניות אחידה של‬
‫כלל משרדי הממשלה‪.‬‬
‫ •יש לקיים מנגנון קבוע של תאום פעולות ומעקב שיכלול את כלל הגורמים הממשלתיים‬
‫הפועלים בנושא על מנת לתעל תקציבים באופן מתואם ולוודא אפקטיביות הפעולות‪.‬‬
‫תובנות אלה היו הרקע לעבודת הצוות אשר חולק לארבעה צוותי משנה‪:‬‬
‫‪1 .1‬צוות איסוף ואיגום מידע‬
‫‪2 .2‬צוות חינוך ותעסוקה‬
‫‪3 .3‬צוות בריאות‪ ,‬רווחה והנגשת זכויות‬
‫‪4 .4‬צוות דין שרעי ובית דין שרעי‬
‫כל אחד מהצוותים סימן את היעדים אותם ביקש להשיג ובחן את נקודות ההתערבות‬
‫המרכזיות באמצעותן ישיג את יעדיו‪ .‬הצוות גיבש מסקנות והמלצות אשר יישומן יביא‬

‫‪ 6‬רשימת האנשים עימם נפגשה יו"ר הצוות ורשימת הסיורים אשר ערכה מצויות בפרק שעוסק בשיטת העבודה‪ ,‬בהמשך‪.‬‬
‫‪ 7‬לענין זה יש לציין כי בכל הנוגע ליישום חוק האזרחות ולחוק הכניסה לישראל‪ ,‬במשרד הפנים וברשות האוכלוסין וההגירה‬
‫היתה מדיניות עקבית וברורה‪ ,‬שאושרה ע"י ביהמ"ש העליון‪ ,‬לפיה לא ינתן מעמד בישראל על סמך נישואין המהווים עבירה של‬
‫ריבוי נישואין‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫תקציר מנהלים‬

‫לשינוי משמעותי במימדי התופעה‪ ,‬לשינוי המציאות והתודעה בקרב האוכלוסייה הבדואית‬
‫בפרט ובקרב האוכלוסייה הישראלית בכללותה‪ -‬וכתוצאה מכך‪ ,‬לצמצום מימדי התופעה‪,‬‬
‫לחיזוק התא המשפחתי‪ ,‬והגנה על זכויותיהם של נשים וילדים‪.‬‬
‫המלצות‬
‫על מנת להציע תוכנית כוללת אשר תתמודד עם הפוליגמיה והשלכותיה השליליות‪,‬‬
‫כמתבקש בהחלטת הממשלה‪ ,‬הצוות גיבש המלצותיו על פי החלוקה הבאה‪:‬‬
‫‪1 .1‬צוות משנה איגום והעברת מידע עסק באיגום מידע אודות התופעה‪ ,‬הגורמים לה‬
‫והשלכותיה‪ ,‬והעברת מידע בין הרשויות השונות על מנת להתמודד עם התופעה באופן‬
‫רוחבי וכמדיניות כוללת‪ .‬הצוות עסק גם בהיבטים השונים של האכיפה הפלילית‬
‫ובסוגיית חובת הדיווח של הרשויות השונות לגורמי האכיפה‪ .‬צוות המשנה גיבש‬
‫המלצות הנוגעות למנגנוני העברת מידע ודיווחים מצד משרדי הממשלה והמוסדות‬
‫השונים לגורמי אכיפת החוק‪ ,‬הקצאת משאבים למוסד לביטוח לאומי ולמשטרה‪,‬‬
‫התמודדות עם עובדי מדינה פוליגמיים וליווי מחקרי אשר יעקוב אחר התופעה‬
‫ומימדיה ועל הגורמים המשפיעים עליה‪.‬‬
‫‪2 .2‬צוות משנה חינוך ותעסוקה עסק בבחינת הכלים בתחום החינוך הפורמלי והבלתי‬
‫פורמלי שיש בהם על מנת להשפיע על שינוי במגמת הנישואין הפוליגמיים והשפעה‬
‫על התודעה והתפיסה בקרב הצעירים בקשר לתופעה וגיבש המלצות לצמצום אחוזי‬
‫הנשירה של התלמידים ממסגרת החינוך‪ ,‬להעלאת אחוז הנשים והגברים באקדמיה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬צוות המשנה עסק בבחינת הכלים לשילוב צעירות וצעירים בשוק התעסוקה‬
‫והתעשייה‪ ,‬ובעידוד ושילוב נשים בתעסוקה וגיבש המלצות מגוונות ומותאמות‬
‫לאוכלוסייה הבדואית‪ .‬כל זאת‪ ,‬מתוך הבנה כי אלה גורמים שלהם השפעה על‬
‫התפתחות הפרט ועל התא המשפחתי כולו‪.‬‬
‫‪3 .3‬צוות משנה רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות עסק בבניית תוכנית כוללת אשר תיתן‬
‫מענה לנשים ולילדים במשפחות פוליגמיות‪ ,‬תוך מיקוד על הנגשת זכויות‪ ,‬מתן מענים‬
‫טיפוליים הולמים לצרכיהם הרגשיים והפיזיים של הנשים והילדים‪ ,‬והעצמת נשים‬
‫כחלק בלתי נפרד מן המענה ההוליסטי שעל המדינה להידרש אליו‪ .‬צוות המשנה‬
‫גיבש המלצות למתן מענה מיידי לצרכים הרגשיים והבריאותיים של נשים וילדים‬
‫במשפחות פוליגמיות‪ ,‬להנגשת זכויות סוציאליות ומשפטיות‪ ,‬לחיזוק המועצות‬
‫המקומיות ולהקמת ועדה מתמדת אשר תעקוב אחר התופעה‪ ,‬מימידה ומאפיניה‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬הועדה המתמדת תעקוב אחר יישום המלצות דו״ח זה‪.‬‬
‫‪4 .4‬צוות דין ובית דין שרעי‪ -‬עסק במקור הדתי אשר עליו מושתת התופעה‪ ,‬בתפקידו‬
‫של בית הדין השרעי ואנשי הדת כגורמים מרכזיים המשפיעים על התודעה הציבורית‬
‫בקרב החברה הבדואית בהיותה חברה מסורתית המושתת על דת האסלם‪ ,‬והאופן‬
‫שבו הם מתמודדים עם התופעה‪ .‬צוות המשנה ערך משפט משווה בקרב מדינות‬
‫מוסלמיות שונות ובחן את דרכי ההתמודדות עם התופעה ואת הדרך האפקטיבית‬
‫ביותר לצמצמה‪ .‬צוות המשנה גיבש המלצות אשר יש בהן על מנת לחזק את מעמדו‬

‫‪17‬‬
 ‫של בית הדין השרעי ולהפוך אותו לגורם אקטיבי ומוביל בהתמודדות עם התופעה‪.‬‬
‫התוכנית המוצעת בדו״ח זה גובשה לאחר עבודה אינטנסיבית ומעמיקה של הצוות‪,‬‬
‫במהלכה נשמעו דעות ועמדות שונות של גורמים אזרחיים ונציגים ממשרדי הממשלה‬
‫השונים‪ .‬שיתוף הפעולה והנכונות לקחת חלק בנושא כה מורכב ורגיש איפשרו למידה‬
‫יסודית של הנושא‪ ,‬הגדרת הבעיה והצעת התוכנית המובאת כאן אשר מתייחסת למכלול‬
‫הגורמים המשפיעים על התופעה ומחוללים אותה‪.‬‬
‫ניתן לומר כי קיימת הבנה מצד הממשלה ומצד המנהיגות המקומית והדתית בחברה‬
‫הבדואית כי המציאות כפי שהיא קיימת היום לא יכולה להימשך וכי מאמץ משותף של‬
‫הממשלה ושל המנהיגות הבדואית יכול להביא לשינוי המיוחל ולשיפור מצב החברה‬
‫הבדואית באופן כללי ורחב ובתוך כך להשליך על מימדי התופעה‪ ,‬מאפייניה והשלכותיה‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫מבוא‬

‫מבוא‬
‫במסגרת החלטת ממשלה כוללת לפיתוח כלכלי חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב‪,‬‬
‫החליטה ממשלת ישראל להתמודד עם תופעת הפוליגמיה‪ 8‬בחברה הבדואית‪ .‬בהחלטה‬
‫מס' ‪ 2345‬אותה הביאה שרת המשפטים איילת שקד לאישור הממשלה‪ ,‬נקבע "הצורך‬
‫בהתמודדות "הצורך בהתמודדות מקיפה עם התופעה (‪ )...‬לאור השלכותיה הקשות על‬
‫בני המשפחה הפוליגמית‪ ,‬ובראש וראשונה על הנשים והילדים ועל החברה בכללותה"‪.9‬‬
‫החלטת הממשלה אשר התשתית לה הוכנה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬דינה‬
‫זילבר וצוותה‪ ,‬הורתה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על הקמת צוות בראשות מנכ"לית משרד המשפטים‪,‬‬
‫אשר יכלול נציגים ממשרדי הממשלה השונים‪ ,‬הרשויות המקומיות הרלוונטיות והחברה‬
‫האזרחית‪ .‬כל אלה‪ ,‬לשם בחינה משותפת של דרכי התמודדות עם השלכותיה השליליות‬
‫של הפוליגמיה‪.10‬‬
‫המדובר בניסיון ממשלתי ראשון להתמודדות מקיפה וכוללת עם התופעה הגם שהסוגיה‬
‫נדונה על ידי ממשלות קודמות במהלך עשרים השנים האחרונות‪ .‬דיונים רבים התקיימו‬
‫בהובלת משרדי ממשלה שונים‪ ,‬יועצים משפטיים לממשלה ופרקליטי מדינה‪ .‬דיונים‬
‫התקיימו גם בכנסת וארגוני נשים מחו נגד התופעה ופעלו על מנת למגרה‪ .‬ברם‪ ,‬פתרון‬
‫כולל ואופטימלי לתופעה לא נמצא‪.‬‬
‫המורכבות של ההתמודדות עם התופעה נובעת מצד אחד מהעובדה שמדובר בתופעה‬
‫חברתית רווחת בחברה הבדואית‪ ,‬תופעה שמקורה בהיתר דתי ושורשיה נטועים עמוק‬
‫בתוך המסורת והמנהגים של החברה הבדואית‪ .‬הפוליגמיה נתפסת בקרב הבדואים‬
‫כמשקפת‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬את מעמדו המכובד של הגבר‪ ,‬מצבו הכלכלי ורצונו לחזק‬
‫את התא המשפחתי ואת השבט אליו הוא משתייך‪ .‬על פי גישות שונות‪ ,‬הפוליגמיה אף‬
‫נותנת כיום מענה לנשים אשר לא מצליחות למצוא זוגיות בגיל צעיר‪ ,‬ומאפשרת להן‬
‫זוגיות והורות בגילאים מתקדמים כאישה שנייה או שלישית‪ .‬מצד שני‪ ,‬פוליגמיה היא‬
‫עבירה פלילית בדין הישראלי והשלכותיה קשות על התא המשפחתי‪ ,‬בעיקר על הנשים‬
‫והילדים‪ .‬לפוליגמיה מאפיינים מגוונים‪ ,‬אך לרוב‪ ,‬האישה הראשונה וילדיה נזנחים‪ ,‬ומירב‬
‫המשאבים מושקעים באישה השנייה ובילדיה‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬המשמעות היא למעשה‬
‫פרידה מהאישה הראשונה ללא גירושין‪ ,‬וזו מתבטאת בהיעדר הבטחת זכויות בסיסיות של‬
‫האישה והילדים כגון מזונות‪ ,‬מדור‪ ,‬חלוקת רכוש ועוד‪.‬‬
‫ההתנגשות בין הנורמות החברתיות והדתיות אל מול החוק הפלילי יצרו קונפליקט מורכב‪,‬‬
‫אשר מצד המדינה הביא להימנעות מהתמודדות עם הסוגיה‪ ,‬חוסר באכיפה פלילית‪ ,‬היעדר‬
‫מדיניות כוללת להתמודדות עם התופעה‪ ,‬כל אלה לצד דיווחים פיקטיביים למוסדות‬
‫המדינה על ידי האוכלוסייה הבדואית‪ .‬נמצא כי תופעת הפוליגמיה בנגב היא סימפטום‬
‫של הזנחה‪ ,‬היעדר משילות‪ ,‬היעדר פיתוח כלכלי‪-‬חברתי של החברה הבדואית והשפעה‬
‫משמעותית על חוסר השתלבותם של הבדואים בחברה הישראלית הכללית‪.‬‬
‫‪ 8‬פוליגמיה‪ ,‬היא נישואין ליותר מבן זוג אחד‪ ,‬ובקרב החברה הבדואית‪ ,‬היא מתבטאת בכך שהגבר נושא יותר מאישה אחת‪.‬‬
‫‪ 9‬מתוך החלטת הממשלה ‪ 2345‬מיום ‪.29.01.2017‬‬
‫‪ 10‬החלטת הממשלה ‪ 2345‬מצורפת כנספח א' לדו״ח‪ .‬כשבועיים לאחר קבלת החלטת ממשלה זו התקבלה החלטת ממשלה ‪2397‬‬
‫שעניינה "תוכנית לפיתוח כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב ‪ ."2021 – 2017‬ההחלטה עוסקת בצמצום פערים בין‬
‫החברה הבדואית בנגב לבין כלל החברה בישראל ומתמקדת בתחומי החינוך והשירותים החברתיים‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬התשתיות‪ ,‬ופיתוח‬
‫השלטון המקומי‪.‬‬

‫‪19‬‬
‫הצוות למד על המאפיינים השונים של החברה הבדואית‪ ,‬מנהגיה וחוקיה‪ .‬העיסוק‬
‫בפוליגמיה הביא את הצוות לעסוק בסוגיות מגוונות המשפיעות על התופעה‪ ,‬כגון מצב‬
‫החינוך‪ ,‬הבריאות והתעסוקה בחברה הבדואית‪ .‬במקביל‪ ,‬הצוות עסק בתפקיד מערכת‬
‫המשפט הדתית (בית הדין השרעי)‪ ,‬במנגנוני האכיפה הפלילית והאזרחית‪ ,‬ותנאי המחייה‬
‫הפיזיים בהם מצויה החברה הבדואית המשליכים אף הם על התפתחות התופעה‪ .‬אמנם‬
‫דו״ח זה אינו עוסק בשאלת ההתיישבות ובאמצעי הסדרת הקרקעות‪ ,‬אולם אין להתעלם‬
‫מן העובדה כי היעדר ההתיישבות המוסדרת‪ ,‬רמת השירותים הירודה הניתנת לאוכלוסייה‬
‫הבדואית‪ ,‬כמו גם המחסור בתשתיות המונעות נגישות והשתתפות בשוק העבודה‪ .‬כל‬
‫אלה מאפשרים את קיום התופעה ומעצימים את ההשלכות השליליות שלה על החברה‬
‫הבדואית בפרט ועל החברה הישראלית בכלל‪.‬‬
‫לצד כל אלה‪ ,‬הצוות עסק בשאלת מעמדה של האישה בחברה הבדואית‪ ,‬ובכלל זה‬
‫בשאלות הנוגעות למצב כלל האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ .‬החברה הבדואית בנגב שומרת‬
‫על מנהיגיה ומתבדלת משאר החברה הערבית בארץ ומכאן שתופעת הפוליגמיה בקרבה‬
‫גבוהה באופן ניכר בהשוואה לשאר החברה המוסלמית בישראל ואף במדינות ערב השונות‪.‬‬
‫על מנת להבין את עומק התופעה‪ ,‬מאפייניה הייחודיים‪ ,‬סיבותיה והשלכותיה‪ ,‬ערכה יו"ר‬
‫הצוות סיורים רבים ומפגשים מגוונים עם אישים‪ ,‬נשים וגברים בחברה הבדואית‪ :‬הצוות‬
‫נפגש עם אנשי דת ושייח'ים‪ ,‬אנשי טיפול ורווחה‪ ,‬מנהלי מחלקות רווחה‪ ,‬ומנהלי בתי ספר‪,‬‬
‫מורים ואנשי חינוך‪ ,‬פעילים ופעילות חברתיים‪ ,‬אנשי אקדמיה‪ ,‬ומנהלי עמותות‪ .‬הצוות‬
‫ערך סיורים בפזורה וביישובים המוסדרים ומצא כי האוכלוסייה הבדואית סובלת מהזנחה‬
‫במישורים רבים והמדינה‪ ,‬אשר לא הנכיחה את משילותה בקרב האוכלוסייה הבדואית‬
‫בנגב‪ ,‬תרמה למצב הקיים לפיו חוקים רבים לא נאכפים והסדר הציבורי לא נשמר‪ .‬כך‬
‫ביטא זאת השר אורי אריאל‪" :‬אנחנו בפיגור של ‪ 70‬שנה עם הבדואים‪ .‬לא מתאים לנו‬
‫כמדינה להתנהג כך‪ .‬זה חוסר משילות וחוסר אכפתיות‪ ."11‬תופעת הפוליגמיה מהווה תמונת‬
‫מראה המשקפת את מצבה הכולל של החברה הבדואית בנגב‪.‬‬
‫לצורך בחינה מעמיקה‪ ,‬איסוף נתונים וממצאים במישורים שונים וגיבוש המלצות פרקטיות‬
‫וכוללות‪ ,‬חולק הצוות לארבעה צוותי משנה‪ :‬צוות איסוף נתונים ואיגום מידע‪ ,‬צוות דת‬
‫ובתי דין שרעיים‪ ,‬צוות חינוך ותעסוקה וצוות בריאות‪ ,‬רווחה והנגשת זכויות‪.‬‬
‫בפני הצוות וצוותי המשנה‪ ,‬אשר כלל נציגים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים‪ ,‬ובשותפות‬
‫של החברה האזרחית הבדואית‪ ,‬הופיעו דוברים ונציגים שונים‪ ,‬אשר כולם שיקפו תמונת‬
‫מצב קשה‪ .‬עולה כי על מנת לטפל בפוליגמיה יש לספק מענה לקשיים רבים‪ ,‬שחלקם הם‬
‫בין מחולליה‪ ,‬חלקם מאפשרים אותה וחלקם הם תוצאותיה השליליות של התופעה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬הצוות מצא כי החברה הבדואית מצויה בתקופת מעבר ותהליכי שינוי‪ .‬הדבר בא‬
‫לידי ביטוי בעלייה בהשכלה‪ ,‬בעלייה במספר האקדמאים‪ ,‬בשילוב נשים בשוק התעסוקה‪,‬‬
‫פיתוח אזורי תעשייה‪ ,‬פיתוח חברתי‪-‬כלכלי של החברה הבדואית ובמנהיגות ויזמות‬

‫‪ 11‬דברי השר אורי אריאל‪ ,‬שמשרדו אחראי על האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ .‬מתוך "גם אורי אריאל לא נשאר אדיש‪" :‬אנו בפיגור‬
‫של ‪ 70‬שנה עם הבדואים"‪ ,‬כתבה של מירב ארלוזורוב‪ ,‬ב"דה‪-‬מרקר"‪ ,‬מיום ‪.16/8/2016‬‬

‫‪20‬‬
 ‫מבוא‬

‫מקומית‪ .‬באמצעות מאמץ והשקעה מצד המדינה והמנהיגות הבדואית יכולה החברה‬
‫הבדואית לצמצם בשנים הקרובות את הפערים בהם היא מצויה‪.‬‬
‫דו״ח זה‪ ,‬יציג תשתית עובדתית המבוססת על מחקרים אשר יסקרו את מאפייניה הייחודים‬
‫של החברה הבדואית בנגב‪ ,‬את המבנה החברתי המאפיין אותה ואת הפעילות הממשלתית‬
‫והאזרחית שנעשתה עד כה אשר השפיעה על החברה הבדואית בנגב‪ .‬הדו״ח יציג נתונים‬
‫משמעותיים מדו״חות ממשלתיים קודמים‪ ,‬דו״חות ביקורת ועוד‪ ,‬אשר ישקפו את הנעשה‬
‫עד כה לצמצום הפערים ולבניית אמון עם החברה הבדואית‪ ,‬ואת המקומות והנושאים‬
‫הטעונים שיפור‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הפוליגמיה היא סימפטום של מצב מורכב ושל קשיים רבים עימן מתמודדת‬
‫החברה הבדואית‪ ,‬בתחומי החינוך‪ ,‬הרווחה‪ ,‬התעסוקה ומעמד האישה לצד היעדר משילות‬
‫של המדינה והסתגרות חברתית‪ .‬דו״ח זה יציג את הגורמים אשר מחוללים את תופעת‬
‫הפוליגמיה ומשמרים אותה‪ ,‬וכן יציג את השלכותיה‪ .‬לבסוף‪ ,‬הדו״ח יציג את תמונת המצב‬
‫המעודכנת והמבוססת מחקרית אודות מצב הפוליגמיה כיום בנגב‪ ,‬ואת המלצות הצוות‬
‫והדרכים המוצעות להתמודדות עם השלכותיה השליליות של התופעה בתחומים הבאים‪:‬‬
‫חינוך‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה והנגשת זכויות‪ ,‬חיזוק המשילות ושימוש במנגנונים‬
‫משפטיים שונים‪ ,‬לרבות בית הדין השרעי‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫שיטת העבודה‬
‫הצוות הוקם על מנת לגבש תוכנית מקיפה וכוללת להתמודדות עם הפוליגמיה בחברה‬
‫הבדואית בנגב‪ .‬על הצוות הוטלה משימה לגבש בשיתוף הציבור תוכנית שתיתן מענה‬
‫להיבטים השונים המחוללים את התופעה‪ .‬תהליך שיתוף הציבור‪ -‬שיתוף החברה הבדואית‬
‫בנגב‪ ,‬היה הכרחי להצלחת התהליך‪.‬‬
‫עם מינוי יו"ר הצוות‪ ,‬עו"ד אמי פלמור‪ ,‬החל תהליך של הכרות ולמידת הסוגיה‪ .‬יו"ר הצוות‬
‫ערכה סיורים בנגב‪ ,‬ביישובים המוסדרים ובפזורה‪ ,‬ונפגשה עם מגוון רחב של אנשים‪,‬‬
‫מנהיגים מקומיים‪ ,‬אנשי דת ושייח'ים‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬אנשי חינוך וטיפול‪ ,‬פעילות ופעילים‬
‫חברתיים ועוד‪ ,‬אשר להם זיקה לסוגיה ואשר תרמו‪ ,‬כל אחד מנקודת מבטו ומומחיותו‪,‬‬
‫לגיבוש תובנות וקווי פעולה מנחים‪.‬‬
‫להלן רשימת האנשים עימם נפגשה יו"ר הצוות‪:‬‬
‫‪1 .1‬ח"כ עאידה תומא סולימן‪ ,‬יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי בכנסת‬
‫‪2 .2‬עו"ד אינסאף אבו שארב‪ ,‬פמיניסטית אקטיביסטית המובילה את המאבק בפוליגמיה‬
‫בחברה הבדואית בנגב‬
‫‪3 .3‬עו"ד ד"ר ראויה אבו רביעה‪ ,‬פמיניסטית אקטיביסטית‬
‫‪4 .4‬השייח חמאד אבו דעאבס‪ ,‬ראש התנועה האיסלמית הדרומית‬
‫‪5 .5‬השייח סמי אבו פריח‪ ,‬איש דת ואיש חינוך‬
‫‪6 .6‬השייח מחמד אבו פריחה מהפזורה‬
‫‪7 .7‬השייח עיד אבו סלים משבט אלעזאזמה‪ ,‬מהפזורה‬
‫‪8 .8‬הקאדי עבדלחכים סמארה‪ ,‬נשיא בית הדין השרעי לערעורים‬
‫‪9 .9‬הקאדי ד"ר איאד זחאלקה‪ ,‬מנהל בית הדין השרעי‬
‫‪1010‬פרופ' עליאן אלקרינאוי‪ ,‬איש אקדמיה‬
‫‪1111‬ד"ר מוחמד אלנבארי‪ ,‬ראש מועצת חורה‬
‫‪1212‬מר טלאל אלקרנאווי‪ ,‬ראש עיריית רהט‬
‫‪1313‬מר עאמר אבו מעמר‪ ,‬ראש מועצת שגב שלום‬
‫‪1414‬מר איברהים אל הוואשלה‪ ,‬ראש המועצה האזורית נווה מדבר‬
‫‪1515‬חברי מועצת נווה מדבר‬
‫‪1616‬מר רוביק דנילוביץ'‪ ,‬ראש עיריית באר שבע‬
‫‪1717‬ד"ר מוחמד אלהיב‪ ,‬מפקח על החינוך הבדואי במשרד החינוך‬
‫‪1818‬גב' חנה שדמי‪ ,‬מנהלת שפ"י‪ ,‬משרד החינוך‬
‫‪1919‬מר חליל אלכרם‪ ,‬מנהל בי"ס בפזורה‬
‫‪2020‬גב' שיפא אלצאנע‪ ,‬מנהלת מחלקת רווחה בלקיה‬

‫‪22‬‬
 ‫שיטת העבודה‬

‫‪2121‬מר שחדה ג'בור‪ ,‬מנהל מחלקת הרווחה בחורה‬

‫‪2222‬גב' אמל אלנסאסרה‪ ,‬מנכ"לית עמותת "סידרה"‬
‫‪2323‬מר חיר אלבז‪ ,‬מנהל עמותת "אג'יק"‬
‫‪2424‬מר מועדי אלנבארי‪ ,‬איש חינוך מהפזורה‬
‫‪2525‬נוואף אלנבארי‪ ,‬איש תקשורת מחורה‬
‫‪2626‬גב' ביאן ג'בור‪ ,‬פעילה חברתית מחורה‬
‫‪2727‬מר שחדה אבו סבית‪ ,‬מנהל החממה ב"כוכבי המדבר"‪ ,‬מחורה‬
‫‪2828‬מר אודי פראוור‪ ,‬מ"מ נציב שירות המדינה‪ ,‬וסמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש‬
‫הממשלה‬
‫‪2929‬מר אביגדור קפלן‪ ,‬מנכ"ל משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫‪3030‬מר שמואל אבוהב‪ ,‬מנכ"ל משרד החינוך‬
‫‪3131‬מר מרדכי כהן‪ ,‬מנכ"ל משרד הפנים‬
‫‪3232‬מר אודי אדם‪ ,‬מנכ"ל משרד הביטחון‬
‫‪3333‬מר יעקב סלאמה‪ ,‬מנהל אגף בכיר לעדות לא יהודיות במשרד הפנים‬
‫‪3434‬גב' לירית סרפוס‪ ,‬מנהלת תחום בכיר באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה‬
‫‪3535‬מר אלון אלטמן‪ ,‬פרקליט מחוז דרום פלילי‬
‫‪3636‬מר ציון אילוז‪ ,‬פרקליט מחוז דרום אזרחי‬
‫‪3737‬מר יאיר מעיין‪ ,‬מנהל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר‬
‫‪3838‬מר יריב מן‪ ,‬מנהל אגף פיתוח כלכלי וחברתי בחברה הבדואית בנגב‪ ,‬במשרד החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר‬
‫‪3939‬מר רז פרויליך‪ ,‬מנכ"ל החברה למתנ"סים‬
‫‪4040‬מר אלי עצמון‪ ,‬יועץ לראשי רשויות בדואיות‬
‫‪4141‬גב' אורנה ורקוביצקי‪ ,‬סמנכ"לית במוסד לביטוח לאומי‬
‫‪4242‬הגב' עמירה חיים‪ ,‬מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך‬
‫‪4343‬מר ישראל בודיק‪ ,‬מנהל מחוז דרום במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫‪4444‬מר יניב שלמה‪ ,‬יועץ לענייני ערבים‪ ,‬משטרת ישראל‬
‫‪4545‬גב' מיטל גרף‪ ,‬משטרת ישראל‬
‫‪4646‬גב' מאיה יוספוב‪ ,‬משטרת ישראל‬

‫‪23‬‬
 ‫‪4747‬מר ווליד אלבז‪ ,‬פרקליט בפרקליטות מחוז דרום פלילי‬
‫‪4848‬עו"ד סלימאן אלעוברה ונציגים מלשכת עורכי הדין בדרום‬
‫‪4949‬מר אבי גור ארי‪ ,‬גימלאי של המנהל האזרחי‬
‫‪5050‬ח"כ טלב אבו עראר‬
‫‪5151‬ח"כ עבדלחכים חאג' יחיא‬
‫‪5252‬ח"כ מסעוד גנאים‬
‫‪5353‬מר אריאל וייס‪" ,‬יד הנדיב"‬
‫‪5454‬גב' יעל שלגי‪" ,‬יד הנדיב"‬
‫‪5555‬גב' יוליה איתן‪ ,‬המועצה הלאומית לכלכלה‬
‫‪5656‬מר מאיר דויטש‪ ,‬תנועת רגבים‬
‫‪5757‬מר עמיחי יוגב‪ ,‬תנועת רגבים‬
‫‪5858‬גב' נעמי קאהן‪ ,‬תנועת רגבים‬
‫‪5959‬מר חגי אופק‪ ,‬ראש מנהלת אזור התעשייה שגב שלום‬
‫‪6060‬מר נוואף אבו מעמר מנהל מפעל "עוף עוז"‬
‫‪6161‬גב' נבילה אספניולי‪ ,‬ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות‬
‫‪6262‬גב' נאילה עואד‪ ,‬ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות‬
‫‪6363‬עו"ד באנה שוגרי‪ ,‬ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות‬
‫‪6464‬עו"ד נסרין עלימי קבהא‪ ,‬ועד הפעולה לשוויון בדיני אישות‬

‫להלן רשימת הסיורים שקיימה יו"ר הצוות‪:‬‬

‫‪1 .1‬סיור בחורה וברהט ומפגש עם ראשי הרשויות המקומיות והאזוריות‬
‫‪2 .2‬סיור במרכז "ריאן" בבאר שבע‬
‫‪3 .3‬סיור בפזורה‪ ,‬ביקור במעון רב תכליתי ובטיפת חלב‪ ,‬ומפגש עם גברים ונשים במשפחות‬
‫פוליגמיות‬
‫‪4 .4‬סיור במתנ"ס ברהט ופגישה עם הסגל המקצועי‬
‫‪5 .5‬סיור בבית הספר "נווה מדבר" ופגישה עם מנהל בית הספר מר חאתם אבו קווידר‬
‫והצוות החינוכי‬
‫‪6 .6‬סיור בבית הספר תיכון באום בטין ופגישה עם מנהל בית הספר מר עומר אבו עיסא‪,‬‬
‫הסגל החינוכי ותלמידים‬

‫‪24‬‬
 ‫שיטת העבודה‬

‫‪7 .7‬סיור במשפחתונים במועצה המקומית חורה ופגישה עם מנהלת המשפחתונים‪.‬‬

‫‪8 .8‬סיור במעון היום במועצה המקומית חורה‪ ,‬ופגישה עם מנהלת המעון ומנהל המרכז‬
‫הקהילתי בו פועל המעון‬
‫‪9 .9‬ביקור במפעל עוף‪-‬עוז ופגישה עם ההנהלה ועם עובדים ועובדות מהאוכלוסייה‬
‫הבדואית‬
‫‪1010‬סיור בבית הספר להכשרה מקצועית לנוער "סח'נין" במועצה המקומית חורה ופגישה‬
‫עם התלמידים‪ ,‬הצוות והנהלת בית הספר‬
‫לאחר קבלת תשתית רחבה אודות התופעה‪ ,‬הרכיבים המחוללים אותה‪ ,‬והשלכותיה על‬
‫החברה הבדואית ועל החברה הישראלית‪ ,‬גובשו מספר תובנות‪:‬‬
‫ •קיים חוסר במידע אחיד ומגובה בדבר היקף התופעה‬
‫ •ממשלות ישראל לדורותיהן נמנעו מפעילות אכיפה במכלול ההיבטים של פוליגמיה‪,‬‬
‫במישור הפלילי ובמישור האזרחי והמנהלי כאחד‬
‫ •הסתגרות והתבדלות החברה הבדואית בנגב משאר החברה הערבית בפרט והחברה‬
‫הישראלית בכלל‪ ,‬משפיעה על הנישואין בתוך החברה הבדואית ועל תופעת הפוליגמיה‬
‫ •קיימים מאפיינים ייחודיים של החברה הבדואית המושתתים על דת האסלאם אך‬
‫התפתחו כחלק מהמסורת הבדואית‬
‫ •למערכת החינוך פוטנציאל משמעותי לחולל שינוי בהיקף הפוליגמיה במספר היבטים‪:‬‬
‫שינוי תודעה בקרב האוכלוסייה הבדואית‪ ,‬צמצום הנשירה‪ ,‬העלאת גיל הנישואין ועוד‬
‫ •לתעסוקת גברים ותעסוקת נשים השפעה על הפוליגמיה‪ ,‬וכן על הסיכוי לעצמה אישית‬
‫וכלכלית של גברים ונשים‬
‫ •נשים וילדים הם הקורבנות העיקריים של התופעה ויש צורך במתן מענה כולל לצורכיהם‬
‫הפיזיים וצורכי הרווחה‬
‫ •הטיפול בתופעה מצריך הגברת המשילות‪ ,‬טיפול רוחבי והתווית מדיניות אחידה של‬
‫כלל משרדי הממשלה‬
‫ •יש לקיים מנגנון קבוע של תאום פעולות ומעקב שיכלול את כלל הגורמים הממשלתיים‬
‫הפועלים בנושא על מנת לתעל תקציבים באופן מתואם ולוודא אפקטיביות הפעולות‬
‫תובנות אלה היו הרקע לעבודת הצוות אשר חולק‪ ,‬כאמור‪ ,‬לארבעה צוותי משנה‪:‬‬
‫‪1 .1‬צוות איסוף ואיגום מידע‬
‫‪2 .2‬צוות חינוך ותעסוקה‬
‫‪3 .3‬צוות בריאות‪ ,‬רווחה והנגשת זכויות‬
‫‪4 .4‬צוות דין שרעי ובית דין שרעי‬

‫‪25‬‬
‫כל אחד מהצוותים הורכב מאנשי ממשלה‪ ,‬נציגי ציבור‪ ,‬ולווה על ידי איש צוות מלשכת‬
‫מנכ"לית משרד המשפטים ויו"ר הצוות‪ ,‬עו"ד אמי פלמור‪.‬‬
‫החל מחודש אפריל ועד לחודש דצמבר ‪ 2017‬התקיימו מפגשי הצוות בהרכבו המלא‪ .‬צוותי‬
‫המשנה קיימו מפגשים מצומצמים בהשתתפות אנשי מקצוע נוספים על פי הנושאים‬
‫אותם ביקשו לחקור‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫פרק א ‪ -‬האוכלוסייה הבדואית בישראל‬

‫פרק א‬
‫האוכלוסייה הבדואית בישראל‬
‫האוכלוסייה הבדואית בישראל היא קבוצת משנה בתוך המיעוט הערבי ובעלת ייחוד‬
‫תרבותי‪ ,‬היסטורי‪ ,‬חברתי ופוליטי המבדיל בינה ובין קבוצות משנה אחרות‪.‬‬
‫הבדואים‪ ,‬למרות היותם חלק מהעולם הערבי‪ ,‬הם ישות לשונית‪ ,‬פוליטית וגיאוגרפית‬
‫נפרדת ושונה‪ .‬בדומה לחברות ערביות מסורתיות אחרות‪ ,‬החברה הבדואית היא בעלת‬
‫לכידות גבוהה‪ ,‬שבה טובת הקבוצה קודמת לטובת הפרט‪ ,‬והמשכיות ויציבות במעמד‬
‫השבט הם ערכים עליוניים‪ .‬המבנה החברתי הוא פטריארכלי ויש הפרדה בין המינים‪.12‬‬
‫אוכלוסיית הבדואים בארץ נחלקת לשתי קבוצות‪ :‬הבדואים בנגב והבדואים בצפון‪.‬‬

‫‪ .1‬האוכלוסייה הבדואית בצפון‬

‫הבדואים בצפון מונים כ‪ 1355,000-‬איש ומתגוררים בכפרים ובעיירות בצפון הארץ‪ .‬באזור‬
‫הגליל התגוררו עד קום המדינה שבטים בדואים רבים‪ ,‬רובם נוודים למחצה‪ .‬עם ריבוי‬
‫האוכלוסייה בגליל ועיבוד אינטנסיבי של הקרקעות חל אצל הבדואים של צפון הארץ‬
‫מעבר מזורז להתיישבות קבע‪ .‬הממשלה תמכה בכך ובנתה יישובים קבועים ותשתית‬
‫ציבוריות מפותחות‪ :‬בתי‪-‬ספר‪ ,‬קופות‪-‬חולים וכו'‪ ,‬לצד תשתיות של מים‪ ,‬ביוב וחשמל‪.‬‬
‫אוכלוסיית הבדואים בצפון עברה תהליכי שינוי מואצים וכיום מאפייניה ואורח חייה דומים‬
‫מאוד לאלה של האוכלוסייה הערבית הכללית בישראל‪.‬‬

‫‪ .2‬האוכלוסייה הבדואית בנגב‬

‫א‪ .‬דמוגרפיה‬ ‫ ‬
‫על פי הלמ"ס‪ ,‬האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ‪ 250,000-‬איש ומנהלת אורח חיים‬
‫ייחודי במובנים רבים‪ .‬האוכלוסייה הבדואית בנגב מהווה ‪ 30%‬מכלל האוכלוסייה בנפת‬
‫באר‪-‬שבע‪ ..‬כ‪ 75% -‬מהאוכלוסייה הבדואית בנגב מתגוררים ביישובי קבע מוכרים‪ ,‬ו‪25%-‬‬
‫מתגוררים מחוץ לשטחי יישובי הקבע בהתיישבות שנהוג לכנותה "פזורה"‪ 50,9% .14‬הינם‬
‫נשים ו‪ 49,1%-‬הינם גברים‪.15‬‬
‫‪ 12‬אלקרינאוי עליאן וסלונים‪-‬נבו ורד נישואין פוליגמיים ומונוגמיים‪ :‬השפעתם על המצב הנפשי והחברתי של נשים בדאיו‪-‬‬
‫ערביות‪ ,‬בתוך "שמרי נפשך"‪ -‬בריאות נפשית של נשים בישראל‪ .‬עורכות‪ :‬רחל לב‪-‬ויזל‪ ,‬ג'ולי צוויקל‪ ,‬נורית ברק‪ .‬המרכז לחקר‬
‫וקידום בריאות האישה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.2005 ,‬‬
‫‪ 13‬על פי נתוני הלמ"ס‪ .‬מדובר במספר הבדואים בצפון אשר מתגוררים ביישובים המסלמים עם אורח חיים בדואי‪ .‬קיים מספר קטן‬
‫נוסף של בדואים אשר מתגוררים ביישובים הערביים שמכילים שכונות בדואיות כגון שפרעם‪ ,‬מעלות תרשיחא וכו'‪.‬‬
‫‪ 14‬יש קושי לאמוד את גודלה של אוכלוסייה זו‪ ,‬ומשום כך קשה לעמוד במדויק על מאפייניה הדמוגרפיים‪.‬‬
‫על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬במקרים רבים הבדואים מוסרים את שם השבט במקום את שם היישוב שבו הם גרים‪.‬‬
‫לפיכך יש קושי לאמוד את חלקה ובעיקר את מאפייניה של האוכלוסייה הבדואית ביישובים וכן את מאפייניהם של הבדואים‬
‫הנמצאים מחוץ ליישובים‪ .‬ראו‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬שנתון סטטיסטי לישראל ‪ ,2016‬מבוא‪ :‬אוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ 15‬עפי נתוני הלמ"ס שנאספו במסגרת עבודת צוות זה‪ .‬נתונים רבים נוספים יוצגו בפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫קצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה הבדואית יצר פירמידת גילאים חריגה‪ ,‬כאשר ‪60%‬‬
‫מהאוכלוסייה הינם ילדים ונוער עד גיל ‪.19‬‬
‫גידול האוכלוסייה הבדואית נחשב מהיר ביותר והוא מן הגבוהים בעולם‪ .‬עד שנת ‪,2007‬‬
‫מגמת גידול האוכלוסייה הבדואית הגיעה עד כדי ‪ 5.5%‬בשנה‪ .16‬בשנת ‪ 2009‬גידול האוכלוסייה‬
‫הבדואית עמד על ‪ 4.3 %‬זאת לעומת שיעור גידול אוכלוסין של ‪ 1.7%‬בקרב האוכלוסייה‬
‫היהודית בישראל ושיעור גידול אוכלוסין של ‪ 2.1%‬בקרב ערביי ישראל‪ 17.‬אחוז זה הוא‬
‫אחוז הריבוי הטבעי הגבוה בעולם‪ .‬קצב גידול האוכלוסייה בממוצע רב שנתי (‪)1998-2012‬‬
‫מסתכם ב‪ 4.57%-‬ונמצא כיום במגמת ירידה‪.18‬‬
‫ב‪ .‬פיזור גיאוגרפי‬ ‫ ‬
‫הנגב הוא אזור מדברי משולש בדרום מדינת ישראל‪ .‬הוא תחום בין הגבול עם מצרים‬
‫ורצועת עזה במערב ובדרום–מערב‪ ,‬לבין הגבול עם ירדן במזרח‪ .‬ניתן לחלק את האוכלוסייה‬
‫הבדואית במחוז דרום לאורך קו גיאוגרפי שנע בין נוודות ועיור‪ .‬הנוודות המסורתית פסקה‬
‫בחברה הבדואית עם קום מדינת ישראל‪ ,‬ואולי אף קודם לכן‪ .‬היא מצויה עדיין בקרב‬
‫מספר קטן של בדואים‪ ,‬שהם נוודים למחצה‪ ,‬מתגוררים בעיקר בהר הנגב המרכזי והמזרחי‬
‫ומהווים לא יותר מ‪ 10% -‬מכלל הבדואים בדרום‪ .‬גם בקצה השני של הקו לא ניתן לדבר‬
‫על מצב של עיור מוחלט‪ .‬כ‪ 75% -‬מהבדואים בדרום כיום מתגוררים בעיר אחת‪ ,‬שישה‬
‫ישובים ושתי מועצות אזוריות (המרכזות מבחינה מוניציפלית אחד‪-‬עשר ישובים מוכרים‬
‫נוספים)‪ 25% .‬מהבדואים מתגוררים מחוץ לשטחי ישובי הקבע‪ ,‬נושא אשר הוא עיקר‬
‫הוויכוח בין הבדואים למדינה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסדר קרקעות‬ ‫ ‬
‫בשנת ‪ 1971‬הוכרז על הליך הסדר קרקעות בנגב הצפוני על פי פקודת הסדר זכויות‬
‫במקרקעין [נוסח חדש]‪ ,‬תשכ"ט‪ .1969-‬להכרזה זו קדמו הכרזות על הליכי הסדר אחרים‪.‬‬
‫אלפי תביעות הוגשו שעניינן תביעת בעלות על מאות אלפי דונם בנגב‪ .‬בין השנים ‪1969-‬‬
‫‪ 1990‬הוקמו שבעה יישובי קבע‪.‬‬
‫ועדות רבות הוקמו וחלקן הציעו הצעות ופתרונות ליישוב הבדואים בנגב‪ .‬ריבוי הוועדות‬
‫לא הביא לשינוי של ממש בעקבותיהן‪ .‬בשנת ‪ 2002‬מבקר המדינה ביקר את פעילות‬
‫הממשלה בעניין זה וכך כתב‪:‬‬
‫"סוגיית הבדואים בנגב נדונה פעמים רבות בממשלה‪ .‬ממשלת ישראל וועדות שרים‬
‫מטעמה קיבלו החלטות בדבר הקמת מסגרות ארגוניות‪ ,‬צוותים בין‪-‬משרדיים‪ ,‬ועדות‬
‫מנכ"לים ומינהלת הבדואים‪ .‬משרד מבקר המדינה סקר החלטות ממשלה‪ ,‬החלטות של‬
‫ועדות שרים וניירות עמדה בנושא בחמש השנים האחרונות‪ )...( .‬הממשלות‪-‬על ועדותיהן‪,‬‬
‫אינן פועלות בשיטתיות ובהמשכיות‪ ,‬ופתרון הבעיות הקשות והמרכזיות נדחה מוועדה‬
‫לוועדה ופעמים מממשלה לממשלה"‪.19‬‬

‫‪ 16‬דו״ח ועדת גולדברג‪ ,‬פיסקה ‪.23‬‬

‫‪ 17‬ראה החלטת ממשלה מס' ‪.3708‬‬
‫‪ 18‬שירי ספקטור בן ארי‪" ,‬הסדרת התיישבות הבדואים בנגב"‪ ,‬הכנסת‪ ,‬מרכז מחקר ומידע‪ ,‬נובמבר ‪.2013‬‬
‫‪ 19‬דו״ח ‪52‬ב' של מבקר המדינה על המגזר הבדואי בנגב‪ 5 ,‬ביוני ‪.2002‬‬

‫‪28‬‬
 ‫פרק א ‪ -‬האוכלוסייה הבדואית בישראל‬

‫בשנת ‪ 2007‬הוקמה ועדת גולדברג מכוח החלטת ממשלה מס' ‪ 2491‬אשר מטרתה הייתה‬
‫להמליץ לממשלה על מדיניות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב‪ .‬יו"ר הוועדה‪ ,‬השופט‬
‫בדימוס גולדברג‪ ,‬ציין בדו״ח שפרסמה הוועדה את חשיבות הנושא והגדיר אותו כ"נושא‬
‫לאומי מן המעלה ראשונה"‪.20‬‬
‫אחת ההחלטות הבולטות של הממשלה להסדרת מעמד ההתיישבות הבדואית בנגב‬
‫התקבלה בינואר ‪ ,2009‬כשהממשלה החליטה לאמץ את עיקרי דו״ח גולדברג‪ .‬הממשלה‬
‫מינתה צוות יישום‪ ,‬שמטרתו הייתה הגשת מתווה מפורט וישים להסדרת התיישבות‬
‫הבדואים בנגב‪ ,‬תוך יישוב המחלוקות וההסתייגויות אשר הועלו בדו״ח ועדת גולדברג‪.‬‬
‫בראש הצוות עמד אהוד פראוור‪ ,‬ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה‪.‬‬
‫הממשלה קבעה כי הפתרון לסוגיית התיישבות הבדואים בנגב יושתת על "גיבוש מדיניות‬
‫מערכתית כוללת המשלבת טיפול בנושא הקרקע ובנושא תכנון והסדרת ההתיישבות"‪ ,‬וכן‬
‫על "גיבוש מדיניות אשר תביא בחשבון את צורכי האוכלוסייה הבדואית‪ ,‬את תביעותיה‬
‫לזכויות בקרקע‪ ,‬את צורכי המדינה ואת משאביה הקרקעיים והכספיים"‪. 21‬‬
‫ביום ‪ 11‬בספטמבר ‪ 2011‬החליטה הממשלה‪ 22‬לאמץ את מתווה היישום‪ ,‬ולהגיש לכנסת‬
‫הצעת חוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב‪ ,‬הנשענת על מתווה זה‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫נקבע בהחלטת הממשלה כי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים תערוך תהליך נרחב‬
‫ככול האפשר של הסברת המתווה לאוכלוסייה הבדואית וקבלת התייחסותה למתווה‪ .‬ח"כ‬
‫‪23‬‬
‫בנימין בגין מונה לעמוד בראש תהליך בחינת ההתייחסות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬המהלך ליישום דו״ח השופט גולדברג בחקיקה‪ ,‬אותו קידמה הממשלה באמצעות‬
‫הצעת החוק הממשלתית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב שפורסמה ביום ‪,27.5.2013‬‬
‫נבלם זה מכבר לפני מספר שנים על רקע ההתנגדויות לה בדיונים בכנסת‪.‬‬
‫ד‪ .‬יישובי הקבע‬ ‫ ‬
‫כאמור‪ ,‬כ‪ 75%-‬מהאוכלוסייה הבדואית בדרום מתגוררת ביישובי קבע‪ ,‬שאחד מהם‪ ,‬רהט‪,‬‬
‫הוכרז כעיר ביולי ‪ .1994‬שישה יישובים הם במעמד של מועצות מקומיות‪ :‬לקיה‪ ,‬תל‪-‬‬
‫שבע‪ ,‬כסייפה‪ ,‬ערערה בנגב‪ ,‬שגב שלום וחורה‪ .‬אחד‪-‬עשר יישובים נוספים מרוכזים בשתי‬
‫מועצות אזוריות‪ :‬אלקסום ונווה מדבר‪ .‬מועצה אזורית אלקסום ומועצה אזורית נווה מדבר‬
‫הוקמו בשנת‪ 2012 ,‬לאחר פיצול המועצה האזורית אבו בסמה‪.‬‬
‫היישוב חורה הוקם ב‪ 1989-‬והוא היה האחרון שהוקם עד שנת ‪ .2003‬בשנת ‪ 2003‬במסגרת‬
‫מדיניות חדשה של הממשלה‪ ,‬חודש הטיפול הכולל באוכלוסייה הבדואית בנגב והוקמה‬
‫המועצה האזורית אבו בסמה ‪ .24‬המועצה איגדה אחד עשר יישובים בדואים וסיפקה שירותי‬
‫חינוך ורווחה לתושבי הבדואים בפזורה‪ ,‬המתגוררים באזור‪ .‬בשנת ‪ 2012‬הוחלט על פיצולה‬
‫לשתי מועצות אזוריות‪ :‬אלקסום ונווה מדבר‪.‬‬
‫‪ 20‬ראה דו״ח ועדת גולדברג‪.‬‬
‫‪ 21‬ראה החלטת ממשלה מס' ‪ 4411‬מיום ‪.18.01.2009‬‬
‫‪ 22‬ראה החלטה מס' ‪ 3707‬בעניין "דו״ח הצוות הבין‪-‬משרדי ליישום המלצות הועדה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב‪ -‬המשך‬
‫הדיון והעברת שטח פעולה ממשרד למשרד‪ ,‬מיום ‪ 11‬בספטמבר ‪.2011‬‬
‫‪ 23‬שירי ספקטור בן ארי‪ ,‬הסדרת התיישבות הבדואים בנגב‪ ,‬הכנסת‪ -‬מרכז המחקר והמידע‪.2013 ,‬‬
‫‪ 24‬בדצמבר ‪ 2003‬הכריז משרד הפנים על הקמת המועצה האזורית אבו‪-‬בסמה‪ .‬המועצה נועדה לכלול את ששת היישובים שהוכרו‬
‫מכוח החלטת הממשלה ‪ 2562‬משנת ‪.2000‬‬

‫‪29‬‬
‫היישובים אשר בתחום השיפוט של המועצות האזוריות אלקסום ונווה מדבר מצויים‬
‫עדיין בתהליך של הסדרה‪ .‬ביישובי המועצות הללו קיימים שירותי חינוך הכוללים גנים‪,‬‬
‫משפחתונים‪ ,‬בתי ספר יסודיים ותיכוניים‪ ,‬אשר חלקם משוכנים במבנים יבילים וחלקם‬
‫במבני קבע‪ .‬בכול היישובים ניתנים שירותי רווחה וקיימות מרפאות קופת חולים‪.‬‬
‫ה‪ .‬ההתיישבות הבלתי מוכרת‪ -‬הפזורה‬ ‫ ‬
‫התיישבות הפזורה הבדואית נמצאת ברובה בצפון‪-‬מזרח הנגב‪ ,‬באזור המכונה "הסייג"‪.‬‬
‫הבנייה בה אינה חוקית‪ ,‬היא איננה מחוברת לתשתיות קבועות של חשמל‪ ,‬מים וביוב‪,‬‬
‫והשירותים הציבוריים בשטחם דלים ביותר‪ .‬דו״ח ועדת גולדברג בעניין הסדרת התיישבות‬
‫הבדואים בנגב מתאר את התשתית הפיזית ביישובי הפזורה‪" :‬בהיותם בלתי מוכרים‪ ,‬אין‬
‫הכפרים מקבלים תקציבים מוניציפאליים‪ ,‬אין בהם מערכת שלטון מקומי‪ ,‬ואין התושבים‬
‫משלמים מסים וארנונה‪ .‬בהיעדר תוכנית מתאר אסורה בהם כל בנייה‪ ,‬לא ניתן לקבל‬
‫היתרי בנייה‪ ,‬וכל בנייה היא בלתי חוקית‪ .‬האוכלוסייה בכפרים אלה אינה מקבלת שירותים‬
‫ממשלתיים מסודרים‪ ,‬ואין בהם מרבית התשתיות הבסיסיות (מים‪ ,‬חשמל‪ ,‬ביוב‪ ,‬כבישים‬
‫וכיוצא באלה)‪ .‬מצב המים עגום‪ ,‬איכותם ירודה‪ ,‬רק חלק מהתושבים מחוברים בחיבורי‬
‫מים פרטיים אל צינור ראשי שעל אם הדרך‪ ,‬והאחרים מביאים מים ממרחק במכלים (‪.")...‬‬
‫עד שנת ‪ 1995‬לא היתה בהתיישבות הבלתי מוכרת ולו מרפאה אחת‪ .‬לאחר עתירות לבג"ץ‬
‫‪25‬‬
‫הוקמו מרפאות ותחנות לבריאות המשפחה‪.‬‬
‫כיום קיימים כ‪ 1700-‬צבירי מגורים‪ 26‬בלתי חוקיים בפזורה‪.‬‬
‫האופי ההתיישבותי של חלק מאוכלוסיית הבדואים בדרום‪ ,‬ביחד עם תכונות האזור הגיאוגרפי‬
‫בו הם מתיישבים מקשים על בניית תשתית טובה ומקיפה לפקידת האוכלוסייה ‪ -‬קיימים‬
‫קשיי נגישות רבים ובעיות איתור אוכלוסייה בפיזור כה נרחב‪.‬‬

‫‪ 25‬ראה דו״ח ועדת גולדברג‪ ,‬פיסקה ‪ .63‬פריסת כלל שירותי הבריאות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ ,‬מופיעה בפרק שיעסוק‬
‫בבריאות‪ ,‬רווחה והנגשת זכויות‪ ,‬בהמשך‪.‬‬
‫‪ 26‬צבירי מגורים הם מקבץ מבנים שיש ביניהם זיקה גאוגרפית ובין המתגוררים בהם זיקה משפחתית‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫פרק ב ‪ -‬החברה הבדואית בנגב‬

‫פרק ב‬
‫החברה הבדואית בנגב‬
‫‪ .1‬מבנה חברתי‪-‬כללי‬
‫החברה הבדואית מאופיינת במבנה החברתי שלה אשר מבוסס על השתייכות לשבטים‪.‬‬
‫השבט הוא איגוד של חמולות (משפחות מורחבות) ומשפחות גרעיניות והוא נוצר לשם‬
‫הבטחת עזרה הדדית בין חבריו‪ ,‬בכל הרמות‪ ,‬מבחינה כלכלית‪ ,‬חברתית ופוליטית‪ .‬כיוון‬
‫שההתארגנות השבטית נועדה להגן על הפרט הנקלע למצבי סיכון‪ ,‬פועל הפרט בחברה‬
‫כזו מתוך נאמנות למשפחתו ושבטו ומגלה מחויבות רבה כלפיהם‪ .‬חינוכו מושתת מילדות‬
‫על העדפת האינטרס הקבוצתי על הפרטי‪.‬‬
‫תפקידיו של הפרט בחברה הבדואית הערבית ומעמדו משתנים בהתאם לגילו ותלויים‬
‫במינו‪ .‬מילדות נקבע מסלול חברתי שונה לנשים ולגברים וקיימת ביניהם חלוקת תפקידים‬
‫ברורה בכל הרמות הארגוניות‪ .‬מעמד האישה נמוך מזה של הגבר‪ ,‬אך גם בו חלים שינויים‬
‫במהלך חייה וגם התפקידים המוטלים עליה משתנים‪.27‬‬
‫החברה הבדואית היא חברה בעלת אוריינטציה קולקטיבית‪ ,‬המדגישה את המשפחה‬
‫והחמולה על פני הפרט והביטוי האינדיבידואלי‪ .‬זוהי חברה המאופיינת ביציבות יחסית‬
‫לאורך דורות ואינה רואה בשינוי הנורמות והערכים הקהילתיים ערך בעל חשיבות‪ .‬מבנה‬
‫החברה הוא פטריארכלי‪ ,‬ושליטת הגברים מתקיימת בכול תחומי החיים‪ .‬בתוך המשפחה‬
‫נשמר סדר היררכי‪ ,‬כך שתפקידים‪ ,‬כללים ונורמות מושפעים מגילם וממינם של חברי‬
‫המשפחה – הכוח שמור לגבר על פני האישה‪ ,‬ולמבוגר על פני הצעיר‪ .‬המנהיגות של הגבר‬
‫מתבטאת בכול – באחזקת הבית‪ ,‬בכלכלה ובפוליטיקה‪.28‬‬

‫‪ .2‬התפתחות הפרט בחברה הבדואית‬

‫הספרות המקצועית מצביעה על כך כי הזהות העצמית של הפרט בחברה הבדואית נבנית‬
‫על הבסיס השבטי‪ ,‬כאשר השבט מהווה קבוצת השתייכות‪ .‬כמו בחברה הערבית‪ ,‬גם‬
‫החברה הבדואית היא חברה פטריארכלית – האב הוא ראש המשפחה‪ ,‬הדמות הדומיננטית‪.‬‬
‫כל בני המשפחה כפופים לו ומכבדים אותו ואת היותו בעל הסמכות הלגיטימית להחליט‬
‫בכל הקשור לחייהם‪ .29‬מבנה פטריארכלי זה מתבטא בתוך המשפחה ובכל רבדי החברה‪.‬‬
‫מאז קום המדינה בשנת ‪ 1948‬החל תהליך הדרגתי של מעבר החברה הבדואית מאורח חיים‬
‫מסורתי‪-‬נוודי להתיישבות קבע‪ .‬החברה הבדואית בנגב מצויה כיום בתוך מסכת מורכבת של‬
‫תהליכים ואירועים אינטנסיביים‪ ,‬וחשופה להשפעה של תרבויות אחרות עמן היא נמצאת‬
‫באינטראקציה מתמדת‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬החלה חברה זו לאבד חלק מהלכידות והסולידריות‬

‫‪ 27‬פירוט בהמשך בפרק שעוסק במעמד האישה בחברה הבדואית‪.‬‬

‫‪ 28‬אלקרינאוי עליאן וסלונים‪-‬נבו ורד נישואין פוליגמיים ומונוגמיים‪ :‬השפעתם על המצב הנפשי והחברתי של נשים בדאיות‪-‬‬
‫ערביות‪ ,‬בתוך "שמרי נפשך"‪ -‬בריאות נפשית של נשים בישראל‪ .‬עורכות‪ :‬רחל לב‪-‬ויזל‪ ,‬ג'ולי צוויקל‪ ,‬נורית ברק‪ .‬המרכז לחקר‬
‫וקידום בריאות האישה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.2005 ,‬‬
‫‪ 29‬אלקרינאוי עליאן (‪" ,)2000‬אתנו‪-‬פסיכיאטריה בחברה הבדואית‪-‬ערבית בנגב"‪ ,‬תל אביב‪ :‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫שלה‪ .30‬חדירת המודרניזציה בעשורים האחרונים גרמה להתפוררות חלק מהמוסכמות‬
‫החברתיות ולשינוי במסגרות המסורתיות‪ .‬תהליך התיישבות הקבע המואץ הביא לידי ניתוק‬
‫בלתי רצוני מאורח החיים המסורתי‪ .‬בכך למעשה החלה שרשרת של תמורות כלכליות‪,‬‬
‫חברתיות ופוליטיות‪ ,‬כשהתמורות במעמד האישה הבדואית הן חלק מהן‪.31‬‬

‫‪ .3‬מערכת החוקים הבדואית‬

‫מקור המילה "בדואי" במילה "באדיה" שפירושה מדבר‪ .‬חיי המדבר ומלחמת הקיום‬
‫וההישרדות הביאה לקיומן של נורמות מיוחדות וחוקים ששמרו ושימרו את סגנון החיים‬
‫ואורחות הבדואים במדבר‪ .‬עוד לפני האסלאם‪ ,‬לבדואים היו חוקים משלהם שהשליטו‬
‫סדר וזכו ללגיטימציה בתוך החברה הבדואית ומחוצה לה‪.‬‬
‫בתקופת המנדט הבריטי נתפסו הבדואים כשונים מיתר הערבים המקומיים‪ .‬לצד תפיסות‬
‫שליליות‪ ,‬הם נתפסו גם כ"פראיים אציליים"‪ ,‬בשל אורח חייהם הקרבי‪ ,‬ואפילו כמקבילים‬
‫המדבריים של האצולה הכפרית האנגלית‪ .‬בשל כך‪ ,‬ולבקשת הבדואים יצרו להם הבריטים‬
‫מערכת משפטית נפרדת‪ .‬הם ייסדו בית‪-‬דין שבטי בבאר שבע‪ ,‬שבו ישבו שייח'ים בדואים‬
‫לצד פקידים בריטיים‪ .‬בית דין זה דן בסכסוכים בין הבדואים בהתאם לכללי המשפט‬
‫המנהגי הבדואי‪ ,‬כל עוד לא עמדו כללי משפט זה בניגוד ל"צדק הטבעי או למוסר"‪.‬‬
‫הבדואים ביקשו לשמר ארבעה יסודות באורחות חייהם‪ :‬להמשיך לעבד את אדמתם‬
‫ולרעות את כבשיהם; להמשיך ולשאת יותר מאישה אחת; להמשיך לשאת את ה"שברייה"‬
‫(הסכין הבדואית); ולהמשיך לגדל טבק‪.‬‬
‫בבית הדין הבדואי מכהנים תשעה שופטים‪ :‬שלושה שופטים בנושאי סכסוכים קטנים;‬
‫שלושה שופטים לענייני נשים; שלושה שופטים לענייני רצח ודמים‪.‬‬
‫השופטים הם מומחים העוסקים בסוגיות ייחודיות‪ .‬כך למשל‪ ,‬יש שופטים שפוסקים בנושא‬
‫קרקעות‪ ,‬ויש אחרים שעוסקים בענייני נשים (עבירות מין‪ ,‬גירושין וכו')‪ .‬המשפט הבדואי‬
‫מסדיר את נושא הפוליגמיה ומחייב את הגבר בתשלום מוהר לאישה הנוספת‪ ,‬חלוקת‬
‫משאבים רגשיים וכלכליים באופן שוויוני‪ ,‬ואת טיב הסנקציות כאשר הגבר מפר את חובותיו‪.‬‬
‫החוק הבדואי הינו מסורת בעל פה והוא מיושם במקביל לשריעה ולחוקי המדינה‪ .‬פעמים‬
‫כוחה של המסורת כה חזק‪ ,‬שהיא אף דו״חה את חוקי השריעה‪ ,‬המתכופפת לנוכחי נישואי‬
‫‪32‬‬
‫קטינות‪ ,‬רישום ילדים "לא חוקיים"‪ ,‬חוזי נישואין שאינם שרעיים ברובם‪ ,‬נישואי חליפין‬
‫וגירושי האישה ללא מתן זכויותיה המעוגנות בקוראן‪.‬‬
‫פעמים רבות‪ ,‬האישה הבדואית אינה נהנית בפועל מחלק ניכר מזכויותיה החוקיות‬
‫והשרעיות‪ ,‬פעמים היא מעדיפה לקבל את הנורמות המסורתיות ללא התנגדות ובפעמים‬
‫אחרות היא עושה כן מחוסר ברירה‪.‬‬

‫‪ 30‬יוסף בן דוד‪ ,‬הבדווים בישראל‪ -‬היבטים חברתיים וקרקעיים‪ ,‬המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע ומכון ירושלים‬
‫לחקר ישראל‪.2004 ,‬‬
‫‪ 31‬ג'ולי צוויקל ונורית ברק‪ ,‬בריאות ורווחה של נשים בדואיות בנגב‪.‬‬
‫‪ 32‬המכונים נישואי "בדל"‪ -‬שני אחים (בד"כ אח ואחות) הנישאים לשני אחים (אחות ואח) אחרים‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫פרק ב ‪ -‬החברה הבדואית בנגב‬

‫‪ .4‬מעמדה החברתי של האישה הבדואית‬

‫כאשר בוחנים את מעמדה של האישה הבדואית יש להביא בחשבון את מערכות הכללים‬
‫החלות עליה כמוסלמית‪ ,‬כערבייה וכשייכת לתרבות הבדואית עם כללי ההתנהגות‬
‫האופייניים לה‪.‬‬
‫החברה הבדואית בנגב עוברת שינויים רבים וכך גם מעמדה של האישה בחברה הבדואית‪.‬‬
‫נציין כי קיימת אבחנה בין האישה הבדואית שחיה בפזורה‪ ,‬אשר מאפייני אורח החיים‬
‫שלה קרוב יותר לאופי הנוודי מסורתי; לבין האישה הבדואית שחיה בעיר‪ ,‬אשר חייה‬
‫דומים מאוד לאלה של האישה הערבייה המודרנית‪ .‬עם זאת‪ ,‬נציין כי מעמדה של האישה‬
‫הבדואית קשור קשר הדוק ביחס המובנה בתוך החברה הבדואית על ידי הגברים ‪ -‬אלה‬
‫המכתיבים את כללי ההתנהגות בחברה הזו‪.‬‬
‫החברה הבדואית המסורתית חילקה את התפקידים בין המינים‪ .‬בעוד הגבר נושא בתפקידי‬
‫חוץ ועוסק בפוליטיקה‪ ,‬על האישה מוטלים חובות הפנים והטיפול בבני המשפחה‪ .‬תפקידיה‬
‫המסורתיים של האישה רבים וקשים‪ .‬ראשון תפקידיה הוא הדאגה לעדר הצאן על המטלות‬
‫המגוונות הכרוכות בו והדאגה למשק הבית‪ .‬גם לאחר המעבר לאורח חיים מודרני‪ ,‬קיימת‬
‫ציפייה מהנשים להישאר בין כותלי הבית ולדאוג לצורכי בני המשפחה‪.33‬‬
‫דיון במעמדה של האישה הבדואית לא יכול להתעלם מן העובדה‪ ,‬כי למרות התמורות‬
‫שחלו במעמדה בפני החוק וחרף החקיקה הסוציאלית וחוקי השוויון שקבעה המדינה‪,‬‬
‫תהליך השינוי במעמדה הוא איטי והתנהגותה החברתית מעוגנת עמוק במנהגים ובמסורת‪.‬‬
‫מסכת חייה של האישה הבדואית אינה מנותקת מאורח החיים במשפחה ובשבט‪ .‬בכל‬
‫שלבי המעבר‪ ,‬מילדות לנערות ולנישואין הציות והכפיפות לסמכות הגברית הם מוחלטים‪.‬‬
‫מעמדה החברתי והמשפחתי של האישה הבדואית הנשואה גזור‪ ,‬קבוע וניזון מאותו רעיון‬
‫המעצב את דרכה משך כל חייה‪ .‬כל זמן שהיא שומרת על כללים אלה כבודה‪ ,‬גופה‬
‫ופרנסתה מובטחים ומוגנים‪ .‬עד לנישואיה היא נתונה תחת חסותו ופיקוחו של האב ולאחר‬
‫נישואיה היא נתונה תחת חסות הבעל‪ .‬שכן אחד מעמודי התווך של כבוד הגבר מתבסס‬
‫על התנהגותה הנאותה של האישה‪.34‬‬
‫אישה הנתפסת כמי שאינה נוהגת על פי הנורמות החברתיות המקובלות‪ ,‬עלולה להיות‬
‫מוחרמת ומנודה מן החמולה ויכולה אף להיות קורבן לרצח‪ ,‬בשם ההגנה על כבוד המשפחה‪.‬‬
‫כדי להבטיח התנהגות נאותה של האישה נקבעו שלושה שלבים במהלך חייה והלבוש‬
‫המסורתי משקף את מעמדה החדש בכל שלב‪.35‬‬
‫שלב ראשון‪ ,‬מגיל עשר עד לפני הנישואין ‪ -‬מעמדה בחברה נמוך והיא עוזרת לאמה‬
‫בניהול משק הבית‪ ,‬בטיפול בעדר וברעיית הצאן‪ .‬קשרים חברתיים היא מפתחת רק עם‬
‫בנות החמולה או השבט‪ ,‬במרעה או ליד הבאר‪ .‬קשר נישואין ראשון ייעשה רק עם בתולה‪.‬‬
‫יכולותיהן הפיזיות והאינטלקטואליות של הנשים בדרך כלל לא מוערכות‪.‬‬
‫‪ 33‬מילי מאסס ועליאן אלקרינאווי‪ ,‬כשגבר פוגש אישה גם השטן נוכח – על מפגשים מקצועיים בחברה הבדואית‪.1994 ,‬‬
‫‪ 34‬שם‪.‬‬
‫‪ 35‬עליאן אלקרינאווי‪ ,‬התנהגות‪ ,‬עמדות וידע של הנוער הבדואי על המין‪ ,‬עבודה שלא התפרסמה‪ ,‬באר שבע‪ ,‬מכון טוביהו‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן גוריון‪.1988 ,‬‬

‫‪33‬‬
‫שלב שני‪ ,‬לאחר הנישואין ‪ -‬קשריה החברתיים מתרחבים – בית אביה ובית בעלה‪ .‬אישה‬
‫בדואית אידיאלית היא אישה ולדנית‪ ,‬המעמידה בנים למשפחת בעלה‪ .‬מעמדה של אישה זו‬
‫יעלה והחברה תתייחס אליה בכבוד ובהערכה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מעמדה של אישה שילדה בנות‬
‫בלבד יהיה נמוך מאוד‪ ,‬החברה תלעג לה ותעודד את בעלה לשאת אישה שנייה על פניה‪.‬‬
‫שלב שלישי‪ ,‬אחרי גיל הבלות ‪ -‬אם ילדה האישה בנים זכרים‪ ,‬היא נסמכת על כוחם‪ .‬מותר‬
‫לה לשבת בחברת גברים מבני השבט ולקבל גברים זרים בהיעדר בעלה ובניה מהבית‪.‬‬
‫סמכותה בבית מתרחבת‪ .‬היא אחראית על משק הבית‪ .‬אם ילדה בנות בלבד‪ ,‬מעמדה‬
‫נמוך‪ ,‬היא נדחקת לפינה וגם קשריה החברתיים מצטמצמים‪.36‬‬
‫מעמדה של אישה גרושה נחות‪ .‬החברה מתייחסת אליה כאל אישה שנכשלה בתפקידה‬
‫והיא מואשמת בפירוק המשפחה‪ .‬אין לה כמעט סיכוי להתחתן עם גבר רווק או גרוש‪ ,‬אלא‬
‫עם מי שיש לו כבר אישה אחת או יותר או לאדם מבוגר ממנה בשנים רבות‪.37‬‬
‫המעבר של חלק גדול מהאוכלוסייה הבדואית להתגורר ביישובי קבע והשיפור‪ ,‬לכאורה‪,‬‬
‫באיכות החיים כתוצאה מכך‪ ,‬לא הביא לשיפור במעמדה החברתי של האישה הבדואית‪ .‬זו‬
‫נשארה אחראית למשק הבית‪ ,‬אך ניטלו ממנה תפקידים משמעותיים אחרים שאפשרו לה‬
‫תעסוקה‪ ,‬כגון רעיית הצאן‪ 38,‬והיא נותרה ללא מקורות אלטרנטיביים לתעסוקה‪ .‬על פי ד"ר‬
‫סראב אבו רביעה‪ ,‬עם המעבר ליישובים המוכרים‪ ,‬כל התוצרת שהנשים נהגו לייצר‪ ,‬כבר‬
‫לא הייתה הכרחית בחיים האורבניים; המזון ופרטי הלבוש נרכשו מהמרכולים וממקורות‬
‫זמינים חיצוניים‪ ,‬וכך הפכו הנשים הבדואיות מיצרניות לצרכניות‪ .‬בעבור הנשים המבוגרות‬
‫יותר‪ ,‬שחלקן הגדול לא רכש השכלה ומיומנויות תעסוקה מודרניות‪ ,‬לא היו הזדמנויות‬
‫אמיתיות להשתלבות בתעסוקה מחוץ ליישוב‪.‬‬
‫בעבור בנות הדור הצעיר יותר‪ ,‬שנולדו אל תוך המציאות האורבנית‪ ,‬חינוך והשכלה היו‬
‫יותר נגישים‪ .‬בשנת ‪ 1988‬החלה את לימודיה האקדמאיים האישה הבדואית הראשונה‬
‫באוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב ומאז חלה עלייה במספר הנשים הבדואיות האקדמאיות‪.39‬‬
‫כיום ‪ 70%-75%‬מכלל הסטודנטים הבדואים במוסדות להשכלה גבוהה הם נשים‪.‬‬
‫נשים בדואיות מתמודדות עם קשיים וחסמים בהשתלבות בתעסוקה ועל כך נעמוד‬
‫בהרחבה בפרק שיעסוק בחינוך ותעסוקה‪.‬‬

‫‪ .5‬תהליכי העיור בחברה הבדואית‬

‫סקירה של מהלך חמישים השנים האחרונות מלמדת כי החברה הבדואית בנגב חוותה‬
‫תמורות בעלות משמעות‪ .40‬תמורות אלו הן תוצאה של מפגש עם החברה הישראלית‬
‫הכללית‪ ,‬תהליכי מודרניזציה‪ ,‬גלובליזציה ועיור‪ .‬המאמץ של הממשלה להסדיר שירותים‬
‫‪ 36‬שם‪.‬‬
‫‪ 37‬מילי מאסס ועליאן אלקרינאווי‪ ,‬כשגבר פוגש אישה גם השטן נוכח – על מפגשים מקצועיים בחברה הבדואית‪.1994 ,‬‬
‫‪ 38‬שם‪.‬‬
‫‪ 39‬סראב אבו רביעה‪-‬קווידר‪ ,‬הבניית אי השוויון בקרב נשים ערביות‪ -‬בדוויות בשוק התעסוקה‪ ,‬בתוך " הבדווים בנגב‪ -‬אתגר‬
‫אסטרטגי לישראל"‪ ,‬מרכז ש‪ .‬דניאל אברהם לדיאלוג אסטרטגי‪ ,‬המכללה ההאקדמית נתניה‪ ,‬ינואר ‪.2013‬‬
‫‪ 40‬יוסף בן דוד‪ ,‬הבדווים בישראל‪ -‬היבטים חברתיים וקרקעיים‪ ,‬המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע ומכון ירושלים‬
‫לחקר ישראל‪.2004 ,‬‬

‫‪34‬‬
 ‫פרק ב ‪ -‬החברה הבדואית בנגב‬

‫שונים מחד‪ ,‬ולשפר את משילותה על ידי החלת חוקים וכללים‪ ,‬הקמת מערכות שלטון‬
‫מקומי ורשויות אכיפת החוק‪ ,‬כמקובל במדינה מערבית‪ ,‬האיץ תהליכי מודרניזציה‬
‫ואינטגרציה של החברה הבדואית בחברה הישראלית‪ .‬מחקרים מראים כי המפגש של‬
‫החברה הבדואית עם תהליכים אלה מציב בפניה אתגרים ובעיות שלא ידעה בעבר ומעורר‬
‫בה שני תהליכים סותרים‪ :‬מצד אחד‪ ,‬רצון לשמר ולהגן על מערכת הערכים התרבותיים‬
‫והדתיים‪ ,‬ומצד שני‪ ,‬החלחול של ערכי החברה המודרנית יוצר בה שינויים חברתיים‪,‬‬
‫תרבותיים וכלכליים בלתי נמנעים‪.41‬‬
‫המחקרים‪ 42‬מצביעים כי המעבר מחיי נוודות במדבר להתיישבות קבע לא היווה רק שינוי‬
‫בצורת המגורים‪ ,‬אלא שילב בתוכו תמורות בכל תחומי החיים‪ .‬החופש והעצמאות‪ ,‬בכל‬
‫תחומי החיים כמעט‪ ,‬אפיינו את אורח החיים של הבדואים‪ .‬לבדואים אורח חיים מסורתי‬
‫במישור החברתי והכלכלי‪ .‬מחקרים מצביעים כי המעבר להתיישבות קבע בעיירות‪ ,‬כפה‬
‫עליהם גם מעבר למודרניזציה אשר הציבה בפניהם אתגרים רבים וקשים‪.‬‬
‫המעבר ליישובי הקבע גרם לאובדן מקורות התעסוקה המסורתיים של הבדואים‪ ,‬בני מאות‬
‫שנים‪ ,‬והותיר אותם חסרי הכוונה וכישורים להתמודדות עם מקורות תעסוקה שמציעה‬
‫החברה המודרנית‪ .‬עקב תהליכי העיור והמודרניזציה נחלש במידה מסוימת מעמדו של‬
‫המוסד המסורתי של המשפחה המורחבת‪ ,‬המספקת תפקידים מסורתיים של סיפוק‬
‫ותמיכה ואת מקומה תפסו מוסדות שונים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מחקרים מציינים כי חלק מהאוכלוסייה הבדואית אשר ראתה במסורת גורם‬
‫רב‪-‬חשיבות‪ ,‬לא יכלה להשלים עם המעבר לעיירות‪ ,‬והחליטה להישאר בפזורה ולדרוש‬
‫לעצמה יישובים נפרדים‪ .‬יישוב לכל שבט או לכל פלג‪-‬שבט‪ .‬הבדואים שבחרו בכך‪ ,‬בחרו‬
‫למעשה להמשיך לקיים את המסורת הבדואית‪ ,‬ובה בעת גם להיאבק על אותן קרקעות‬
‫שהם רואים עצמם כבעליהן‪ .‬המאבק על הקרקעות חובק בתוכו גם מאבק על ייחודיות‬
‫מרחבית‪-‬תרבותית‪ ,‬כדי לשמור על יסודותיה של החברה הבדואית המסורתית‪ ,‬גם בימים‬
‫אלה‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬רוב הבדואים ביקשו או נאלצו לאמץ את החלופה העירונית‪ .‬מן הצד האחד‪,‬‬
‫הבחירה בחלופה העירונית היא אומנם ויתור על אורח החיים המסורתי לטובת אורח‬
‫חיים אחר‪ ,‬שהוא בלתי מגובש עדיין ונתפס כמאיים‪ .‬אך‪ ,‬מן הצד השני‪ ,‬בחירה בחלופה‬
‫העירונית טומנת בחובה סיכוי לקורת גג‪ ,‬לשירותים חברתיים (תהא איכותם אשר תהא)‬
‫‪43‬‬
‫ואולי גם לרווחה כלכלית‪.‬‬
‫על‪-‬פי רוב‪ ,‬תהליך העיור ובניית מודל העיר או העיירה הבדואית לא נעשה בשיתוף עם‬
‫הקהילה‪ .44‬לא רק שהבדואים לא היו שותפים מלאים לעיצובו של מודל זה‪ ,‬אלא על פי‬
‫מחקרים‪ ,‬רובם היה מעדיף להתגורר במערכת יישובית כפרית יותר באופייה‪ ,‬הקרובה יותר‬

‫‪ 41‬עליאן אלקרינאוי ורחל לב‪-‬ויזל (‪.)2002‬הזיקה בין אלימות בין זוגית לבין תחושת היכולת בקרב נשים בחברה הבדואית‪-‬ערבית‬
‫בהקשר של דפוס משפחה פוליגמי‪/‬מונוגמי‪.‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬סוציאלית‪.‬‬
‫‪ 42‬ד"ר בן דוד ופרופ' עמירם גונן‪ ,‬בדואים ובדואים פלאחים בתהליך העיור בנגב‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪.2001 ,‬‬
‫‪ 43‬ד"ר בן דוד ופרופ' עמירם גונן‪ ,‬בדואים ובדואים פלאחים בתהליך העיור בנגב‪ ,‬מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות‪.2001 ,‬‬
‫‪ 44‬קיימים תהליכים שנעשו בשיתוף האוכלוסייה אך לא תמיד עמדתה אומצה במלואה‪.‬‬

‫‪35‬‬
‫לאורח החיים המסורתי‪ 45.‬המעבר המהיר והרב‪-‬ממדי להתיישבות הקבע‪ ,‬שחוותה האוכלוסייה‬
‫הבדואית‪ ,‬מלווה בסימני מצוקה‪ .‬יישובי הבדואים מדורגים באשכול הנמוך ביותר מבחינת‬
‫הרמה הכלכלית‪-‬חברתית של האוכלוסייה‪ ,‬ובראש מוקדי האבטלה במדינת ישראל‪.‬‬
‫מחקרים מצביעים כי תהליכי העיור תרמו לערעור סדרי החברה ובכלל זה לפירוק והבנייה‬
‫מחדש של יחסי הגומלין החברתיים והפוליטיים בין הקבוצות והמרכיבים השונים של‬
‫המארג החברתי‪-‬מרחבי המורכב‪ ,‬וגרמו לשינוי במעמדם של המבוגרים ושל הנשים‪ .‬גם‬
‫יחסי הגומלין בין המדינה לבדואים מאותגרים‪ ,‬כיוון ששני הצדדים מבססים את עמדתם‬
‫באמצעות מערכות חוקים ותקנות‪ ,‬כל צד באמצעות מערכת חוקית משלו‪ :‬המדינה‬
‫באמצעות חוקים וכללים מערביים והבדואים באמצעות חוקים מסורתיים‪ .‬ההתנהלות‬
‫בתוך עולמות תוכן ונורמות שונים‪ ,‬מולידה בעיה קשה ‪ -‬מתחים רב‪-‬תרבותיים הנוצרים‬
‫בין המנהגים התרבותיים של הבדואים בתחומים שונים‪ ,‬לרבות בתחום האישי והיחס‬
‫לנשים‪ ,‬לבין חוקי מדינת ישראל האוסרים רבים ממנהגים אלה במפורש‪.46‬‬
‫מהספרות עולה כי האתגר של הבדואים הוא לא רק לשרוד במסגרת המדינה המודרנית‪,‬‬
‫אלא גם להשתלב בה ולהשיג עמדות ומעמד בכל תחומי החיים‪ .‬אולם‪ ,‬הבדואים בנגב‬
‫התקשו לאורך שנים להשיג את המטרות הללו‪ -‬מחד גיסא‪ ,‬בשל חוסר הרצון לוותר על‬
‫ערכים ויסודות תרבותיים שייחדו אותם מאז ומעולם לעומת קבוצות אחרות ובממסד‪,‬‬
‫ומאידך גיסא‪ ,‬הם הפכו לחברה שולית הסובלת מאדישות שלטונית‪ ,‬היעדר משילות‪,‬‬
‫הזנחה וחוסר במשאבים‪.47‬‬
‫לסיכום‪ ,‬הבדואים הם חלק משמעותי מהנגב‪ ,‬ומהווים כיום שליש מגודל האוכלוסייה‬
‫בנגב‪ .‬העובדה שמצבן הסוציו‪-‬אקונומי של כל הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות‬
‫הבדואיות בתחתית הסולם של אזרחי המדינה היא גורם מעכב בדרך לקידומם ולשילובם‬
‫באזור‪ .‬שיפור מצבם של הבדואים מותנה בהקצאת משאבים ממשלתיים רחבים‪ ,‬לצד‬
‫לקיחת אחריות של המנהיגות הבדואית המקומית על התפתחותה והנהגתה של החברה‬
‫הבדואית ופעילותה למיגור תופעות חברתיות שליליות‪ ,‬כמו אלימות‪ ,‬פשיעה ואבטלה‪.‬‬

‫‪ .6‬תהליכי מודרניזציה והשפעתן על הנשים בחברה הבדואית‬

‫שנים רבות הוזנחו הנשים הבדואיות בתוך המגזר הערבי הכללי‪ .‬מספר מחקרים נעשו‬
‫בנושא מעמד האישה בחברה הבדואית‪ ,‬חלקם מצביעים על כך שהשינוי המסיבי העובר‬
‫על החברה הבדואית‪ ,‬החל במגורים וכלה באמצעי צריכה‪ ,‬אינו משפיע בצורה שווה על חיי‬
‫הגבר והאישה‪ .‬גברים ונשים בדואים חווים באופן שונה שינויים חברתיים אלה‪ .‬הגברים‬
‫באים במגע ישיר עם סוכני או גורמי שינוי‪ ,‬ואילו הנשים נשארות קשורות לבית ולמשפחה‪,‬‬
‫ומבחינתה‪ ,‬נעשה מרחב המחיה מצומצם יותר במקום שבו היינו מצפים שיתרחב‪ .‬נגישותן‬
‫של הנשים הבדואיות לשינויים ולחידושים בתחומי החינוך והעבודה‪ ,‬למשל‪ ,‬תלויה‬
‫‪ 45‬ארנון בן ישראל ואבינועם מאיר‪" ,‬על עיור‪ ,‬פרבור ודרדור‪-‬עיירות הבדואים בנגב"‪ ,‬בתוך‪ -‬הבדואים בנגב‪ ,‬אתר אסטרטגי‬
‫לישראל‪.2013 ,‬‬
‫‪ 46‬כגון ריבוי נישואין‪ ,‬נישואי קטינות ועוד‪.‬‬
‫‪.Meir, A. (1997). As Nomadism Ends: the Israeli Bedouin of the Negev. Boulder, CO.: Westview Press 47‬‬

‫‪36‬‬
 ‫פרק ב ‪ -‬החברה הבדואית בנגב‬

‫במידה זו או אחרת בעמדת הגברים שבמשפחה‪-‬האב או הבעל‪ .‬מחקרים מצביעים על‬

‫כך כי למרות תהליכי השינוי החברתיים והמודרניזציה‪ ,‬תפיסת העולם החברתית בקרב‬
‫האוכלוסייה הבדואית נותרה כשהייתה‪ ,‬והיא זו אשר מכתיבה במידה רבה את היחס‬
‫לאישה בחברה הבדואית‪.48‬‬
‫הספרות המקצועית‪ 49‬מצביעה כי הקניית ההשכלה לבנות ולנשים מהווה צעד משמעותי‬
‫וכבד‪-‬משקל בתהליכי שינוי חברתיים‪ .‬ככול שמתפתחת בחברה תחושת השינוי‪ ,‬וככול‬
‫שמתעורר לצד תחושה זו האיום התרבותי על אפשרותה לשמר עצמה כקהילה ייחודית‪,‬‬
‫כך מתחזקת המשמעות שהיא מעניקה לרכישת ההשכלה של הבנות‪ .‬החברה הבדואית‬
‫כולה ניצבת בפני הכרעה קשה בין לימודי הבנות והשכלתן‪ ,‬כסמל של שינוי וקידום‪ ,‬לבין‬
‫החשש מפני תוצאות בלתי רצויות של מהלך זה‪ .‬לימודי הבנות אינם מייצגים דווקא‬
‫מהפכה פמיניסטית הנעשית בידי נשים למען נשים‪ ,‬אלא הם מותנים בהכרעתו של הגבר‪.‬‬
‫גברים רבים חוששים שיחול פיחות בתדמיתם החברתית ושייחשפו ליחס של בוז‪ ,‬אם‬
‫יתירו לבת הבוגרת לצאת ללימודים בגיל שבו היא הופכת כשרה לנישואין‪ .‬קביעת ההיתר‬
‫לרכוש השכלה עשויה להצטייר בעיני חברה זו כדרך להתמודד עם השינוי‪ ,‬והסמכות‬
‫להגביל היתר זה נותרה בידי הגברים ‪ -‬אם כי במהלך עבודתו‪ ,‬נחשף הצוות לעדויות‪,‬‬
‫לפיהן האימהות היו אלה שעודדו את השכלת הבנות‪ ,‬ואף ויתרו על זכויות המגיעות להן‬
‫מהגברים בתמורה להסכמתם לאפשר את השכלת הבנות‪.‬‬
‫בשנים האחרונות ניתן להבחין בעלייה מתמדת בהיקף הנשים הבדואיות הרוכשות השכלה‬
‫גבוהה‪ ,‬וביציאה הדרגתית של נשים בדואיות לשוק העבודה‪ .‬שינוי משמעותי נוסף הוא‬
‫התהוותו של מעמד ביניים נשי בדואי זעיר‪ ,‬וכינון זהות המונה לפני מחקרה של דר' סראב‬
‫אבו רביעה‪-‬קווידר כ‪ 6%-‬מהאוכלוסייה הבדואית בנגב‪ .‬זהו מעמד משכיל‪ ,‬עצמאי יותר‪,‬‬
‫העובד בתחומי עיסוק בהם נשים בדואיות לא עבדו עד לאחרונה‪ ,‬המודע יותר לזכויות‬
‫נשים ונלחם על זכויותיהן החוקיות‪ .50‬כל אלה מצביעים על שיפור שחל במעמד האישה‬
‫הבדואית בנגב‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬החברה הבדואית מצויה בתהליכי מעבר משמעותיים‪ .‬השינויים בצורת ההתיישבות‬
‫של האוכלוסייה הבדואית בדרום‪ ,‬אשר גורמים למאבקים בין האוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫לבין המדינה‪ ,‬השפיעו לא רק על שינוי באורח החיים של האוכלוסייה הבדואית‪ ,‬אלא‬
‫גם לשינוי בעמדות ובתפיסות של החברה הבדואית‪ .‬הקונפליקט המרכזי בנושא הסדרת‬
‫הקרקעות גרם לפגיעה באמון ומשליך פעמים רבות על תהליכים אחרים שהמדינה מובילה‬
‫לשיפור מצב הבדואים בדרום‪.‬‬
‫יש לציין כי החברה הבדואית היא ברובה חברה צעירה מאוד‪ ,‬ולהשקעה בצעירים סיכוי‬
‫ממשי להצמיח את החברה הבדואית כולה‪ .‬החברה הבדואית עוברת בשנים האחרונות‬
‫תמורות רבות המחוללות שינוי פנימי‪ ,‬ולהן השפעה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם על מעמד האישה‪ .‬לכול‬
‫אלה קשר הדוק לתופעת הפוליגמיה‪ ,‬כפי שיתואר בהרחבה בהמשך‪.‬‬

‫‪ 48‬משה כהן‪ ,‬מעמד האישה הבדווית בישראל – תמורות כלכליות וחברתיות‪.‬‬

‫‪ 49‬אבן עג'אג'‪ ,‬סולימאן ובן‪-‬דוד‪ ,‬יוסף‪" .1989 ,‬החינוך המסורתי אצל בדואי הנגב"‪ ,‬רשימות בנושאי הבדואים‪ ,‬מס' ‪.19‬‬
‫‪ 50‬סראב אבו רביעה קווידר‪" ,‬זהות מעמדית בהתהוות‪-‬פרופסיונליות פלסטיניות בנגב"‪.2017 ,‬‬

‫‪37‬‬
 ‫פרק ג‬
‫מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית‬
‫לפיתוח החברה הבדואית בנגב‬
‫כפי שציינו במבוא לדו״ח זה‪ ,‬תופעת הפוליגמיה בנגב היא סימפטום של קשיים‪ ,‬הזנחה‬
‫והיעדר משילות בקרב החברה הבדואית בנגב‪ .‬ככזו‪ ,‬יש חשיבות בפריסת התמונה הרחבה‬
‫והכוללת של הפעילות הממשלתית והאזרחית שמתקיימת לאורך שנים‪ ,‬בניסיון להתמודד‬
‫עם קשיים אלה‪ ,‬לחזק ולפתח את החברה הבדואית בנגב‪ .‬בשני צידי המתרס‪ ,‬הממשלה מן‬
‫הצד האחד‪ ,‬והחברה האזרחית מן הצד השני‪ ,‬היה ביטוי להצהרת כוונות חיוביות לשיפור‬
‫מצב הבדואים בנגב‪ .‬הממשלה הקימה ועדות שרים‪ ,‬ועדות ממשלתיות וצוותים‪ ,‬על מנת‬
‫לדון במצב הבדואים‪ ,‬לשפר את מצבם‪ ,‬להכווין את השקעת המשאבים ולהנכיח את‬
‫משילותה בקרבם‪ .‬החברה האזרחית ביטאה והציפה את הקשיים איתם מתמודדת החברה‬
‫הבדואית ונאבקה על מנת לשפר את מצבה‪ .‬להלן נסקור את עיקר הפעילות הממשלתית‬
‫והאזרחית לפיתוח החברה הבדואית בנגב בשני העשורים האחרונים‪ .‬אין ספק שלא די‬
‫בפעילות זו‪ ,‬ובפרקים הבאים יובאו המלצות שיש בהן על מנת להשלים את הנעשה כיום‪.‬‬
‫הצוות סבור כי פיתוח החברה הבדואית במישורים השונים‪ ,‬לרבות פיתוח כלכלי‪-‬חברתי‬
‫יהיה בו על מנת לצמצם את תופעת הפוליגמיה‪.‬‬

‫‪ .1‬פעילות ממשלתית‬
‫ועדות רבות הוקמו על ידי המדינה על מנת לדון במצב הבדואים בנגב ולמצוא לו פתרונות ‪-‬‬
‫ללא הצלחה מרובה ברוב המקרים‪ .‬החל ממאי ‪ 1996‬ולאורך תקופה של כחמש שנים הממשלה‬
‫וועדות השרים עצמן מינו חמש ועדות או צוותים בין משרדיים למתן המלצות לטיפול במגזר‬
‫הבדואי לצורך גיבוש תוכנית למדיניות כוללת‪ ,‬אלא שזו כאמור לא הגיעה לכלל גיבוש‪.‬‬
‫הוועדות היו אמורות למצוא פתרון כולל לסוגיית הסדרת התיישבות הבדואים בנגב‪ ,‬אך כפי‬
‫שעולה מדו״ח גולדברג‪ 51‬ההמלצות לא גובשו‪ ,‬ואלה שגובשו לא יושמו‪ .‬הממשלות השונות על‬
‫ועדותיהן לא פעלו בשיטתיות ובהמשכיות ופתרון הבעיות הקשות והמרכזיות נדחה מוועדה‬
‫לוועדה ופעמים מממשלה וממשלה‪.52‬‬
‫הספרות המקצועית אשר מתארת את התהליכים אותם עוברת החברה הבדואית בנגב‪,‬‬
‫מציינת כי הדיון בסוגיית הבדואים בנגב נגע עשרות שנים בשאלה הכללית של מיקומם‬
‫ועיסוקם של הבדואים ופחות בבעיותיהם ובמצוקותיהם‪ ,‬ולא הושם מספיק דגש ראוי‬
‫על פיתוח החברה מבחינה כלכלית וחברתית‪ .‬ובכך בלט חוסר המשילות של הממשלה‬
‫במישור המקומי והאזורי‪.53‬‬
‫ב– ‪ 2003‬חידשה הממשלה את טיפולה הכולל באוכלוסיית הבדואים בנגב וייעדה כ– ‪10‬‬
‫מיליארד שקל במשך עשור לטיפול בבעיותיה‪ .‬חלק ניכר מסכום זה נכלל בתוכנית פיתוח‬
‫‪ 51‬ראו דו״ח ועדת גולדברג בעניין הסדרת התיישבות הבדואים בנגב‪.2008 ,‬‬
‫‪ 52‬שם‪.‬‬
‫‪ 53‬ת'אבת אבו ראס‪ ,‬החברה הבדואית בנגב‪ ,‬תמורות בעידן העיור‪ ,‬יוזמות קרן אברהם‪.2011 ,‬‬

‫‪38‬‬
 ‫פרק ג ‪ -‬מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית לפיתוח החברה הבדואית בנגב‬

‫הנגב‪ .54‬השינוי הגדול במדיניות הממשלה כלפי הבדואים התרחש כאשר המדינה הכירה‬
‫לראשונה בצורך לקיים דיון מסודר במעמד האוכלוסייה הבדואית בנגב והביעה רצון‬
‫להכיר בכפרים נוספים על שבע העיירות‪ 55‬שכבר הוקמו‪.56‬‬
‫מאז ‪ 2003‬התקבלו מספר החלטות מרכזיות הנוגעות לבדואים בנגב‪ .‬החלטות אלה הן‬
‫הבסיס לשינויים הפוקדים כיום את החברה הבדואית‪ .57‬להלן נפרט אודות התוכניות‬
‫המרכזיות שמטרתן פיתוח כלכלי‪-‬חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב ואשר משפיעות‬
‫עד היום על מצב האוכלוסייה‪.‬‬
‫א‪ .‬תוכנית לאומית אסטרטגית לפיתוח הנגב‬ ‫ ‬
‫בינואר ‪ 2005‬החליטה הממשלה על הקמת "משרד המשנה לראש הממשלה"‪ .‬המשרד‬
‫יזם פרויקטים לפיתוח הנגב והגליל‪ ,‬ונקבע כאחראי לשטחי הפעולה של הרשות‬
‫לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל‪ .‬ביולי ‪ 2007‬שונה שמו של המשרד ל"המשרד לפיתוח‬
‫הנגב והגליל"‪.‬‬
‫ליבת פעילות המשרד היא להניע תהליך של שינוי אסטרטגי בנגב ובגליל‪ .‬ב‪20.11.05-‬‬
‫קיבלה ממשלת ישראל את החלטה מס' ‪" ,4415‬נגב ‪ - 2015‬תוכנית לאומית אסטרטגית‬
‫לפיתוח הנגב"‪ ,‬שהייתה מתוכננת לטווח של עשר שנים‪ ,‬משנת ‪ 2006‬עד שנת ‪.2015‬‬
‫ייעודה המרכזי של התוכנית היה להפוך את הנגב לאזור מושך אוכלוסייה ועסקים‪ ,‬מפותח‬
‫כלכלית‪ ,‬המציע איכות חיים וחווית מגורים ומאפשר קיומו של מרקם קהילתי מגוון ורב‬
‫תרבותי‪ .‬התוכנית האסטרטגית הייתה מכוונת להשגת ארבעה יעדים מרכזים‪ :‬הגדלת‬
‫האוכלוסייה; העלאת מספר המועסקים; צמצום פערי שכר והשוואת שיעור הסטודנטים‬
‫מקרב תושבי הנגב (באוכלוסייה היהודית) לממוצע הארצי‪ .‬בתוכנית נקבע שפיתוח הנגב‬
‫יתמקד בחמישה תחומים מרכזיים‪ :‬הסרת חסמים להתפתחות כלכלית; צמצום פערים‪,‬‬
‫וחיזוק מערכת החינוך; חיזוק ההתיישבות בנגב; השלמת ההשקעות בתשתיות תחבורה;‬
‫טיפוח הקהילה ואוכלוסיית הצעירים‪.‬‬
‫ההיקף הכספי של התוכנית לעשר השנים האמורות הועמד על ‪ 17‬מיליארד ‪ ,₪‬מתוכם‬
‫יועדו ‪ 6.3‬מיליארד ‪ ₪‬לאוכלוסייה הבדואית ויישוביה ‪.‬‬
‫התוכנית האסטרטגית‪ ,‬שנועדה כאמור להתפרס על פני עשר שנים (משנת ‪ 2006‬ועד‬
‫שנת ‪ ,)2015‬שונתה כעבור שנה מיום קבלתה‪ ,‬ובמקום להחיל אותה כמתוכנן לעשר שנים‪,‬‬
‫קיבלה הממשלה ב‪ 27.11.06 -‬קיבלה הממשלה את החלטה מס' ‪ ,747‬תוכנית חד‪-‬שנתית‬
‫הנגזרת מהתוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב‪ .‬התוכנית מתייחסת לשלושה תחומים‪ :‬חינוך;‬
‫פיתוח כלכלי ותעסוקתי; איכות חיים‪ ,‬תשתיות וקהילה‪ .‬לתוכנית יועדו בשנת התקציב‬
‫‪ 2007‬כ‪ 400 -‬מיליון ‪ ,₪‬מתוכם ‪ 150‬מיליון ‪ ₪‬בתקציב המשרד ו‪ 250-‬מיליון ‪ ₪‬מתקציבי‬

‫‪ 54‬אהוד פראוור ולירית סרפוס‪ ,‬הבדואים בנגב‪ :‬מדיניות‪ ,‬קשיים והמלצות‪ ,‬המועצה לביטחון לאומי‪.2006 ,‬‬
‫‪ 55‬רהט‪ ,‬חורה‪ ,‬לקייה‪ ,‬שגב שלום‪ ,‬ערערה‪ ,‬תל שבע וכסייפה‪.‬‬
‫‪ 56‬ת'אבת אבו ראס‪ ,‬החברה הבדואית בנגב‪ ,‬תמורות בעידן העיור‪ ,‬יוזמות קרן אברהם‪.2011 ,‬‬
‫‪ 57‬כגון החלטת ממשלה מס' ‪ 1028‬מיום ‪ 4.5.2003‬בנושא "תוכנית כוללת לטיפול במגזר הבדואי בדרום"; החלטת ממשלה מס' ‪881‬‬
‫מיום ‪ 17.9.2003‬בנושא "תוכנית לטיפול במגזר הבדואי בנגב"; החלטת ממשלה מס' ‪ 2886‬מיום ‪ 12.12.2004‬בנושא "פירוט צעדי‬
‫האכיפה של החלטה ‪ 881‬והקמת מנהלה בינמשרדית לתיאום אכיפת דיני המקרקעין"; החלטת ממשלה מס' ‪ 3856‬מיום ‪22.7.2005‬‬
‫בנושא "תוכנית לפיתוח יישובי אבו בסמה בתקציב של ‪ 400‬מיליון ‪ ; ₪‬החלטת ממשלה מס' ‪ 2491‬מיום ‪ 28.10.2007‬בנושא "הקמת‬
‫הוועדה הציבורית בראשות השופט גולדברג" ועוד‪ -‬אשר יפורטו בהרחבה בהמשך‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫משרדי ממשלה אחרים‪.‬‬
‫מבקר המדינה מצא כי עד לסוף שנת ‪ ,2007‬התוכנית לשנה האמורה שנגזרה מהתוכנית‬
‫האסטרטגית יושמה רק בחלקה‪ :‬מתקציב המשרד שיועד לפיתוח הנגב בסך ‪ 150‬מיליון ‪,₪‬‬
‫נוצלו בפועל כ‪ 25-‬מיליון ‪ ₪‬בלבד‪ ,‬המהווים כ‪ ;16%-‬ומתקציב שאר המשרדים בסך ‪250‬‬
‫מיליון ‪ ,₪‬נוצלו בפועל כ‪ 35-‬מיליון ‪ ₪‬בלבד‪ ,‬המהווים כ‪ .14%-‬בסוף שנת ‪ 2008‬עדיין לא‬
‫‪58‬‬
‫יושמה במלואה התוכנית לשנת ‪.2007‬‬
‫"ממצאי הביקורת של משרד מבקר המדינה מצביעים על כך שחלה תפנית מהותית בגישה‬
‫בפועל של הממשלה לפיתוח הנגב‪ .‬מתוכנית רב‪-‬שנתית בסוף שנת ‪ ,2005‬לתקופה של עשר‬
‫שנים‪ ,‬שבה יעדים ממוקדים‪ ,‬בסכום של ‪ 17‬מיליארד ‪ ;₪‬לתוכנית חד‪-‬שנתית בהיקף של‬
‫‪ 400‬מיליון ‪ ₪‬לשנת ‪ ;2007‬ובשנת ‪ 2008‬בלי תוכנית ממשלתית סכום של כ‪ 139-‬מיליון ‪.₪‬‬
‫יצויין כי התוכנית האסטרטגית התייחסה לכלל היישובים בנגב ולא רק ליישובים הבדואים‪.‬‬
‫התוכניות אשר נבנו לאחר מכן היו ייעודיות לפיתוח היישובים הבדואיים הקיימים ושל‬
‫הכרה בכפרים חדשים עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב‪.‬‬
‫ב‪ .‬התוכנית לפיתוח כלכלי‪-‬חברתי‬ ‫ ‬
‫‪ .1‬החלטת הממשלה ‪3708‬‬ ‫ ‬
‫בספטמבר ‪ 2011‬החליטה הממשלה לפעול באופן מואץ להסדרת התיישבות הבדואים‬
‫בנגב‪ ,59‬ולהפעיל תוכנית לפיתוח חברתי וכלכלי ביישובים הבדואיים‪.60‬‬
‫תוכנית הפיתוח היא תוכנית חומש לשנים ‪ ,2012-2016‬ומטרתה קידום האוכלוסייה‬
‫הבדואית בנגב ושילובה בחברה הישראלית ובכלכלת ישראל‪ .‬התוכנית נועדה גם לצמצום‬
‫משמעותי של הפערים הכלכליים והחברתיים בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לכלל‬
‫החברה הישראלית‪ .‬מדובר בקידום מנופי צמיחה תוך דגש מיוחד על נשים וצעירים‬
‫בתחומי התעסוקה והתשתיות התומכות בה‪ .‬התוכנית התמקדה בפיתוח אזורי תעשייה‪,‬‬
‫הקמת מרכזי תעסוקה ביישובים‪ ,‬קידום הכשרות מקצועיות‪ ,‬הפניית משאבים לתחומים‬
‫תומכי תעסוקה ובמרכזם חינוך‪ ,‬תשתיות (לרבות מבני ציבור ותחבורה)‪ ,‬חברה וקהילה וכן‬
‫ביטחון אישי של התושבים‪ .‬כל זאת על מנת לקדם באופן משמעותי את מצב התעסוקה‬
‫בחברה הבדואית‪ ,‬את מצבם הכלכלי של התושבים והיישובים ושיפור בתנאי החיים בהם‪.‬‬
‫מטרה נוספת של התוכנית היא חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות וחיזוק חיי החברה‪,‬‬
‫הקהילתיות והמנהיגות של האוכלוסייה הבדואית‪.‬‬
‫ההחלטה קובעת כי יש לפעול להשגת מטרות אלה בשימת דגש על השקעה בנשים‬
‫ובצעירים‪ .‬בביצוע ההחלטה השתתפו משרדי ממשלה רבים‪ .‬התוכנית מלווה במחקר‬
‫שעורך מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל המתמקד בהערכת היישום והתוצאות‪ .‬הדו״ח‬
‫הראשון שפורסם עסק בתחומים הבאים‪:61‬‬

‫‪ 58‬ראה דו״ח מבקר המדינה בנושא המשרד לפיתוח הנגב והגליל‪ ,‬דו״ח שנתי ‪59‬ב'‪.‬‬
‫‪ 59‬ראו החלטת ממשלה ‪ 3707‬מיום ‪.11/9/2011‬‬
‫‪ 60‬ראו החלטת ממשלה ‪ 3708‬מיום ‪.11/9/2011‬‬
‫‪ 61‬דו״ח מחקר‪ ,‬התוכנית לקדיום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בדרום‪ ,‬דו״ח ראשון על החלטת הממשלה‬
‫‪ 3708-‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪ -‬ברוקדיל‪.2014 ,‬‬

‫‪40‬‬
 ‫פרק ג ‪ -‬מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית לפיתוח החברה הבדואית בנגב‬

‫א) העלאת שיעור התעסוקה של האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ ,‬תוך כדי גיוון מקומות‬
‫התעסוקה‪ .‬תחום זה כולל הקמה והפעלה של מרכזי תעסוקה‪ ,‬פיתוח אזורי תעשייה‪,‬‬
‫מתן תמריצים למעסיקים‪ ,‬הכשרות מקצועיות למבוגרים‪ ,‬לימודי הנדסאות ועידוד יזמות‬
‫עסקית‪.‬‬
‫ב) פיתוח תשתיות בדגש על תשתיות תומכות חינוך והשכלה‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬ושירותי רווחה‪.‬‬
‫בכלל זה שיפור הנגישות התחבורתית של האוכלוסייה הבדואית למוסדות השכלה‬
‫ולמקומות תעסוקה וכן הקמת מסגרות לילדים‪ ,‬בעיקר בגיל הרך‪.‬‬
‫ג) חיזוק הביטחון האישי ביישובים‪ ,‬תוך התמודדות עם כל תחומי הפשע‪ ,‬האלימות ועבירות‬
‫התנועה באמצעות‪ :‬הרחבה וחיזוק היקף כוחות השיטור המקומיים במשטרת מרחב הנגב ‪.‬‬
‫סך תקציב יישום ההחלטה עמד על ‪ 1,263.3‬מיליון ‪.₪‬‬
‫נמצא כי התוכנית הצליחה לקדם מספר תחומים כדלקמן‪:‬‬
‫‪1 .1‬אחת ההשלכות החיוביות והמשמעותיות של החלטה ‪ 3708‬משתקפת בהקמתם של‬
‫מרכזי "ריאן" להכוון תעסוקתי ובהפעלתם בנגב‪ .‬מרכזי ההכוון החלו לפעול לפני‬
‫יישום החלטת הממשלה‪ ,‬ופעילותם התרחבה באופן ניכר לאחר היישום‪ .‬מאז יישום‬
‫החלטת הממשלה הוכפל מספר המשתתפים שהצטרפו לתוכנית‪ ,‬מ‪ 1,532 -‬בשלוש‬
‫השנים שלפני יישום ההחלטה (‪ )2011-2009‬ל‪ 3,075 -‬בשלוש השנים לאחר יישומה‬
‫(‪ .) 2014-2012‬נשים היו ‪ 56%‬מן המשתתפים‪ .‬מנתוני משרד העבודה והרווחה עולה כי‬
‫בשנת ‪ 2017‬נכנסו כבר ‪ 4,837‬משתתפים חדשים‪ 62% ,‬מתוכם נשים‪ .‬בשנה זו הושמו‬
‫‪ 2,594‬משתתפים‪ ,‬מהם ‪ 42%‬נשים‪ .‬סך כל המשתתפים הפעילים ב"ריאן" בדואים דרום‬
‫עמד בשנת ‪ 2017‬על ‪ 12,200‬איש ואישה‪.‬‬
‫‪ 49%2 .2‬מהגברים ו‪ 32%-‬מן הנשים הושמו בעבודה חדשה במהלך השנה הראשונה‬
‫להצטרפותם לתוכנית‪ .‬מרבית המּושמים‪ 53% ,‬מן הנשים ו‪ 90% -‬מן הגברים‪ ,‬עובדים‬
‫במשרה מלאה‪.‬‬
‫מדו״ח המרכז להעצמת האזרח שפורסם בינואר ‪ 201762‬עולה כי ‪:‬‬
‫ •התוכנית להקמת מרכזי תעסוקה "ריאן"‪ ,‬אשר החלה לפעול טרם קבלת ההחלטה‪,‬‬
‫התרחבה באופן משמעותי‪ .‬מרכזי ריאן הממוקמים בחורה‪ ,‬בשגב שלום ומטה‬
‫המרכז המשיכו בפעילותם‪ .‬בשנים האחרונות הוקמו עוד שישה מרכזים חדשים‬
‫ביישובי הבדואים בנגב (לקייה‪ ,‬רהט‪ ,‬תל־שבע‪ ,‬ערערה בנגב‪ ,‬מועצה אזורית נווה‬
‫מדבר‪ ,‬מועצה אזורית אל קסום)‪ .‬כיום פועלים שמונה מרכזי הכוון וכן מטה מרכז‬
‫במתכונת מלאה וניתן שירות לכ־‪ 7,500-‬משתתפים‪.‬‬
‫ •תוכנית ההכוונה להשכלה גבוהה ומתן סיוע לאנשים עם מוגבלויות ‪ -‬במהלך שנת‬
‫‪ 2015‬נפתחה במסגרת מרכזי ריאן תוכנית הכוונה להשכלה גבוהה‪ ,‬תוך העמדת‬
‫ארבעה רכזים ייעודיים לנושא‪ .‬בנוסף‪ ,‬פועל משרד הכלכלה לגיוס של רכז ייעודי‬
‫להנגשת שירותים לאנשים עם מוגבלויות‪.‬‬
‫ •שווקו מאות דונמים לפיתוח אזורי תעשייה קיימים‪.‬‬
‫‪ 62‬ראה דו״ח מעקב של המרכז להעצמת האזרח‪ ,‬תוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ ,‬על‬
‫בסיס החלטת ממשלה מס' ‪ 3708‬מים ‪ 11.9.2011-‬ינואר ‪.2017‬‬

‫‪41‬‬
‫ •ניתנו תמריצים למעסיקים באמצעות מסלול תעסוקה לחברה הבדואית בענפי‬
‫התעשייה‪ ,‬והוכשרו עובדים בתחום החשמל‪ ,‬ריתוך‪ ,‬קירור ומיזוג ועוד‪ .‬שולבו‬
‫סטודנטים במסלול להכשרת הנדסאים‪ ,‬הורחבה הפעילות לקידום יזמות עסקית‬
‫מקומית לנשים וגברים ועוד‪.‬‬
‫ •הורחבו שירותי רווחה וחינוך ועוד‪.‬‬
‫מדו״ח המחקר שנערך על ידי מכון מאיירס‪ ,‬הג'וינט ומכון ברוקדייל‪ ,‬שליווה את התוכנית‪,‬‬
‫עולה כי לצד ההצלחות קיימים גם אתגרים‪: 63‬‬
‫ •חסמים המקשים על השתלבות משתתפי התוכנית בעבודה‪ :‬מחסור במשאבי תעסוקה‬
‫בסיסיים כגון שליטה בשפה העברית‪ ,‬ניסיון תעסוקתי‪ ,‬הרגלי עבודה ומקצוע; התנגדות‬
‫חלק מהאוכלוסייה ליציאת נשים לעבודה מחוץ ליישוב המגורים; היעדר גמישות מצד‬
‫חלק מהנשים בנוגע לסוג העבודות; התמודדות חלק מהנשים עם חסמים מרובים;‬
‫היעדר מוטיבציה ומחויבות לעבודה בקרב חלק מהאוכלוסייה‪.‬‬
‫ •מחסור בהזדמנויות תעסוקה‪ :‬מחסור באזורי תעשייה בקרבת חלק מהיישובים‬
‫הבדואיים; מיעוט במספר העסקים המקומיים במרבית היישובים הבדואיים‪.‬‬
‫ •קשיים הנוגעים למעסיקים‪ :‬קושי בשיווק תוכנית התמריצים למעסיקים וביישומה;‬
‫עמדות ודעות קדומות בקרב חלק מהמעסיקים‪ ,‬המייחסות לכל הגברים הבדואים‬
‫תכונות כגון חוסר אחריות וחוסר התמדה בעבודה‪.‬‬
‫ •קשיים ארגוניים הקשורים לכוח האדם בתוכנית ולדפוסי העבודה בה‪ :‬קושי בגיוס כוח‬
‫אדם לתוכנית בשל מחסור במועמדים מתאימים‪ ,‬בעיקר בתחומי הקהילה והמעסיקים‪.‬‬
‫ •קשיים הקשורים להכשרות המקצועיות בתוכנית‪ :‬יש מקרים בהם קשה לקיים הכשרות‬
‫למקצועות נדרשים‪ ,‬בשל מחסור בגופים מפעילים מקצועיים ביישובים הבדואים‬
‫בדרום או בקרבתם ובשל קושי בגיוס מועמדים להכשרות‪.‬‬
‫ •היעדר תיאום בין מערכות תקציביות‪ ,‬מחסור בהסעות‪ ,‬קשיים בנושאי כוח אדם‬
‫(תחלופה רבה בצוות המורים)‪ ,‬קושי בגיוס קב"סים‪ ,‬קשיי תקציב או תקצוב‪-‬חסר‪.‬‬
‫סעיפי החלטת הממשלה ‪ 3708‬יושמו בהיקף רחב והניצול התקציבי עמד על מעל ל‪.90%-‬‬
‫אולם‪ ,‬מאחר שלא נבדקו תוצאות מוסכמות שאשר יעידו על מידת ההתקדמות שהחלטה‬
‫זו חוללה‪ ,‬קשה לקבוע בוודאות האם חוללה מפנה‪ ,‬והתמונה שהתקבלה היא מעורבת‪.‬‬
‫חלק ממשרדי הממשלה ניצלו את התקציבים שניתנו להם ויישמו תוכניות עבודה שקבעו‪.‬‬
‫במשרדים אחרים‪ ,‬נוצל תקציב חלקי ויש פעולות מסוימות שהמשרדים התקשו ליישם‪.‬‬
‫בתחום התשתיות הסלולות ניכרת התקדמות רבה ולראשונה הופעלו קווי תחבורה ציבורית‬
‫בתוך היישובים העירוניים‪ .‬בהחלטה זו החל תהליך מואץ של פיתוח אזורי תעשייה‪ ,‬תשתיות‬
‫תחבורה ופריסת קווי אוטובוס המקדמים נגישות‪ ,‬פותחו תוכניות ייעודיות בתחום החינוך‬
‫וכן בוצע מאמץ מרכזי להעלות את שיעורי התעסוקה באמצעות הקמתם של מרכזי ההכוון‬

‫‪ 63‬דו״ח מחקר‪ ,‬התוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בדרום‪ ,‬דו״ח ראשון ושני על החלטת‬
‫הממשלה ‪ 3708-‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪ -‬ברוקדיל‪.2016 ,2014 ,‬‬

‫‪42‬‬
 ‫פרק ג ‪ -‬מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית לפיתוח החברה הבדואית בנגב‬

‫לתעסוקה ‪ -‬מרכזי ריאן‪ .‬העובדה כי משרדי הממשלה התחייבו על ביצוע פעולות שלא‬
‫בוצעו בעבר ועמדו בהן‪ ,‬סייעה לביסוס האמון בין הממשלה לבין החברה הבדואית‪ .‬ככלל‪,‬‬
‫ניתן לומר שהממשלה מזהה את נושא הפיתוח הכלכלי‪-‬חברתי באוכלוסייה הבדואית‬
‫כקטר מניע שינוי והתקציבים המושקעים לשם כך הם גדולים ומחייבים המשך השקעה‬
‫ארוכת טווח בהינתן עומק הפערים וגודל האתגרים‪.64‬‬
‫יצוין כי בינואר ‪ 2014‬בעקבות החלטת הממשלה למשוך את תזכיר החקיקה בנוגע‬
‫להסדרת התיישבות הבדואים בנגב החליטה הממשלה להעביר את תחום הפעולה של‬
‫הבדואים ממשרד ראש הממשלה למשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬ומשרד החקלאות‬
‫המשיך במעקב הדוק אחרי יישום התוכנית‪.‬‬
‫לקראת תום תקופת תוכנית החומש‪ ,‬עמלו משרד החקלאות והרשות לפיתוח והתיישבות‬
‫הבדואים בנגב בשותפות הדוקה עם אגף תקציבים במשרד האוצר וביחד עם משרדי‬
‫הממשלה‪ ,‬כדי להמשיך את מאמצי הפיתוח ולהציב אתגרים משמעותיים לנושא הפיתוח‬
‫הכלכלי‪-‬חברתי‪.‬‬
‫‪ .2‬החלטת הממשלה ‪2397‬‬ ‫​ ‬
‫ביום ‪ 12.02.2017‬התקבלה החלטת ממשלה מספר ‪" - 2397‬תוכנית לפיתוח כלכלי‪-‬חברתי‬
‫ב קרב האוכלוסייה הבדואית בנגב ‪ ."2021 - 2017‬ההחלטה עוסקת בצמצום פערים בין‬
‫החברה הבדואית בנגב לבין כלל החברה בישראל ומתמקדת בתחומי החינוך והשירותים‬
‫החברתיים‪ ,‬התעסוקה‪ ,‬התשתיות‪ ,‬ופיתוח השלטון המקומי‪ .‬‬
‫החלטה ‪ ,2397‬ממשיכה את מהלך הפיתוח שהחל עם אימוצה של תוכנית החומש הקודמת‬
‫המעוגנת בהחלטה ‪ .3708‬ההחלטה הנוכחית מבטאת את המשך המחויבות של ממשלות‬
‫ישראל לשילוב החברה הבדואית בנגב בחיי החברה והכלכלה בישראל‪ .‬ההחלטה התקבלה‬
‫לאחר תהליך היערכות ארוך שהחל כשנתיים לפני מועד קבלת ההחלטה אשר כלל עבודת‬
‫רקע שהצביעה על הצרכים ועל כיווני פעולה מוצעים‪ ,‬איסוף תובנות משורה של גורמים‬
‫מ ומחים במשרדי הממשלה השונים‪ ,‬נבחרי ציבור ברשויות המקומיות‪ ,‬גורמים במגזר‬
‫השלישי וכן מקרב נציגים של החברה הבדואית בנגב‪ .‬לצד מהלך זה בוצע מהלך להפקת‬
‫לקחים מביצועי החלטה ‪ 3708‬וכן הליך איתור צרכים‪ .‬במסגרת זו עלה לדיון נושא תפקודן‬
‫ש ל הרשויות המקומיות הבדואיות והיכולת שלהן לשרת את האזרחים כראוי ולהניע‬
‫ת הליכי פיתוח ושיפור מקומיים‪ .‬בשלב השני של המהלך בוצעו מהלכי שיתוף ציבור‬
‫ישירים של משרד האוצר וצוות האגף לפיתוח חברתי וכלכלי עם ראשי רשויות‪ ,‬מנהלים‬
‫ב רשויות המקומיות‪ ,‬קבוצות מיקוד ואזרחים‪ .‬ניתן לומר כי בניגוד להחלטת הממשלה‬
‫הקודמת ההחלטה הנוכחית שקפה את העמדות והציפיות של המנהיגות בקרב החברה‬
‫הבדואית בנגב‪.‬‬
‫החלטת הממשלה ‪ 2397‬התקבלה לאחר שבסופה של שנת ‪ 2015‬קיבלה הממשלה החלטה‬
‫משמעותית בדבר פיתוח כלכלי ברשויות הערביות – החלטה ‪ 922‬מיום ‪ .30.12.2015‬החלטה‬
‫‪ 922‬הביאה עמה בשורה לכלל הציבור הערבי בישראל כשהקצתה סכום משמעותי עבור‬

‫‪ 64‬על פי מידע שנמסר לנו מחברת הצוות לירית סרפוס‪ ,‬מנהלת בכירה באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה‪.‬‬

‫‪43‬‬
‫פיתוח יישובי הבדואים בנגב‪ .‬הפיתוח יבוצע על ידי משרדי הממשלה‪ ,‬בתיאום ובקרה‬
‫משותפים של הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי‪ ,‬הדרוזי והצ'רקסי במשרד לשוויון‬
‫חברתי ושל צוות האגף לפיתוח כלכלי וחברתי של החברה הבדואית בנגב במשרד במשרד‬
‫החקלאות ופיתוח הכפר‪ .‬‬
‫החלטה ‪ 2397‬מגדירה ארבע מטרות מרכזיות‪:‬‬
‫‪1 .1‬שיפור משמעותי במצבה הסוציו‪-‬אקונומי של האוכלוסייה הבדואית בנגב תוך חתירה‬
‫לצמצום הפערים בין אוכלוסייה זו לכלל אוכלוסיית המדינה‪.‬‬
‫‪2 .2‬חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות‪ ,‬שיפור מצבן הכלכלי‪ ,‬ביסוסן בהיבט המנהלי‬
‫והארגוני והעלאת רמת השירות לאזרח‪ .‬‬
‫‪3 .3‬שילוב האוכלוסייה הבדואית בנגב בחברה ובכלכלה הישראלית‪.‬‬
‫‪4 .4‬ביסוס היישובים הבדואים בנגב בהיבט הכלכלי‪ ,‬החברתי והקהילתי לשם שיפור רמת‬
‫החיים והבטחת עתיד הדורות הבאים‪.‬‬
‫כאמור ההחלטה נשענת על תקציבים תוספתיים לצד עיגון תקציבי החלטה ‪( 922‬על פי‬
‫חל קה היחסי של האוכלוסייה הבדואית בנגב)‪ .‬התקציב הכולל של ההחלטה עומד על‬
‫כ‪ 3.12-‬מיליארד ‪ ,₪‬מהם ‪ 1.37‬מיליארד ‪ ₪‬מבוססים על עיגון תקציבי החלטת ממשלה‬
‫‪ 1.514 ,922‬מיליארד ‪ ₪‬הם תקציבים תוספתיים‪ .‬שאר התקציב מבוסס על עיגון תקציבים‬
‫משרדיים‪ .65‬‬
‫​ההחלטה הנוכחית מתמקדת ברשויות המקומיות הבדואיות ומדגישה את היותן אבן היסוד‬
‫להובלת שינוי בקרב כלל החברה הבדואית בנגב‪ .‬עיקרון זה בא לידי ביטוי‪ ,‬הן בהשקעה‬
‫ת ק ציבית ניכרת ברשויות המקומיות והן בקיום היוועצות ושיתוף עם הנהגת הרשויות‬
‫המקומיות וצוותיהן‪ .‬הדגש על תפקודה של הרשות המקומית לצד ההשקעה הכספית של‬
‫מעל ל‪ 700-‬מיליון ‪ ₪‬מיועדים לחולל שינוי בחיי היום יום ביישובים‪ .‬שינוי זה אמור לקבל‬
‫ביטוי ברחובות נקיים יותר‪ ,‬סדר ציבורי משופר‪ ,‬פעילות פנאי מגוונת ומענים נוספים‬
‫שתכליתם שיפור פני המרחב הציבורי‪ .‬‬
‫הרעיון העומד ביסודו של מהלך זה והמובל על ידי משרד הפנים הוא יצירת קשר ישיר בין‬
‫תפקוד הרשות המקומיות לבין רמת השירותים המסופקים על ידה‪ .‬לממשלה יש תפקיד‬
‫חשוב בהנעת פעולות פיתוח‪ ,‬תקצוב והנגשה של שירותים‪ ,‬אך ליזמות המקומית הנגזרת‬
‫מתפיסת עתיד הישוב וטובתו חשיבות רבה לא פחות‪ .‬עקרון נוסף בהחלטת ממשלה זו‬
‫הוא הצורך ביצירת מנגנונים שקופים שיגבירו את אמון הציבור ביחס לתהליכים‪ .‬מעבר‬
‫לעובדה כי ההחלטה תוכננה בשותפות עם המנהיגות המקומית הרי שהליך היישום יהיה‬
‫שקוף ונגיש גם הוא‪ .‬מסמכי התכנון‪ ,‬המעקב והבקרה של יישום ההחלטה יהיו נגישים‬
‫לכלל הציבור ובכלל זה‪ ,‬הפעילות המתבצעת על ידי הרשויות המקומיות‪ .‬‬
‫​ ה חלטת ממשלה ‪ 2397‬כוללת בשורה מבחינת ההשקעה התקציבית והתחומים שבהם‬
‫תעסוק‪ .‬לצד ההשקעות בתחומים חדשים‪ ,‬כגון חיזוק הרשויות המקומיות‪ ,‬מענים חדשים‬
‫בתחומי הרווחה וכן הנגשת ההשכלה הגבוהה נכללים מאמצים הנוגעים לשינוי מדיניות‬
‫‪ 65‬לקוח מאתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.2018 ,‬‬

‫‪44‬‬
 ‫פרק ג ‪ -‬מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית לפיתוח החברה הבדואית בנגב‬

‫קיימת‪ -‬דוגמת הגברת התיאום הבין‪-‬משרדי ושינוי נהלים‪ ,‬בחינת נוסחת מענקי האיזון‪,‬‬
‫מענה לסוגיית התקציב התואם (ה"מצ'ינג") שמהווה עול משמעותי בביצוע עבור הרשויות‬
‫המקומיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתקיימים מהלכים המובלים על ידי מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות‬
‫הב ד ואים בנגב‪ ,‬שאמורים לסייע בפתרון מצוקת הדיור וההתיישבות‪ .‬הרשות מקדמת‬
‫מה ל כי תכנון‪ ,‬הסדרה ופיתוח‪ ,‬על פי החלטת הממשלה‪ ,‬כך שבתום חמש שנים מיום‬
‫קבלת ההחלטה ישווקו לפחות ‪ 25,000‬יחידות דיור ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב‪.‬‬
‫כמות יחידות דיור זו גדולה יותר מזו ששווקה ביישובי הבדואים מיום הקמתם‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הרשות מקדמת תכנון של כ‪ 150,000-‬יחידות דיור בכלל יישובי הבדואים בנגב לצורך מתן‬
‫פתרונות מגורים להסדרת מרבית האוכלוסייה שהתיישבותה טרם הוסדרה בשנים הבאות‪.‬‬
‫יצירה של תפיסת אחריות מקומית היא מהלך קריטי שנדרש להשלמת תהליך הפיתוח הכולל‪,‬‬
‫והיא יכולה להיבנות על ידי בעלי תפקידים עם סמכות ביצוע ועל ידי תושבים מעורבים‪.‬‬
‫​למעשה‪ ,‬זוהי הפעם הראשונה שהממשלה מגדירה מטרות ממוקדות ומתייחסת באופן‬
‫קונקרטי לצמצום פערים ולרצון להעלות את רמת השירותים לאזרח‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מחייבת‬
‫ההחלטה את משרדי הממשלה לקבוע יעדי תוצאה כמותיים ומדידים‪ ,‬בשורה של תחומי‬
‫ליבה‪ .‬קביעת יעדים היא חיונית ואמיצה‪ .‬היא מייצרת שקיפות וחושפת את המשרדים‬
‫למעקב מתמיד אחר ההתקדמות‪.‬‬
‫משרד החקלאות מפקח אחר ביצוע התוכנית ומפרסם את תוכנית העבודה‪ -‬תוכנית החומש‬
‫של כל אחד מהמשרדים‪ .‬לשם מעקב אחר ביצוע התוכנית‪ ,‬מתכנסת ועדת היגוי מספר‬
‫פעמים בשנה ואליה מוזמנים גם נכבדי החברה הבדואית ומנהיגי הרשויות המקומיות‪.‬‬

‫‪ .2‬פעילות החברה האזרחית‬

‫החברה האזרחית בקרב הבדואים בנגב החלה להתארגן בסוף שנות ה‪ 70-‬ובתחילת שנות‬
‫ה‪ .80-‬היעדר שלטון מקומי ומוסדות ייצוגיים להספקת שירותים והגנה על האינטרסים‬
‫של הבדואים‪ ,‬דחף לניסיונות ההתארגנות המקומית‪ .‬החברה האזרחית הבדואית בדרום‬
‫התחזקה לנוכח המציאות הקשה השוררת בכפרים הבלתי מוכרים‪ :‬היעדר שלטון מקומי‪,‬‬
‫ח ו ל שת הרשויות המקומיות הבדואיות והפעילות המוגבלת של המפלגות והתנועות‬
‫הפוליטיות הערביות שמרכזן בצפון (מלבד התנועה האסלאמית הדרומית)‪.‬‬
‫כיום רשומות יותר מ‪ 100-‬עמותות ערביות בדואיות‪ ,‬אך רק כ‪ 30 -‬מהן פעילות‪ .‬רובן ככולן‬
‫עמותות לשינוי חברתי‪.‬‬
‫את ארגוני החברה האזרחית הבדואיים אפשר לחלק לפי תחומי פעילותם‪ .‬סוגיית הקרקעות‪,‬‬
‫ה ה כ רה ב"כפרים הבלתי מוכרים" ואספקת שירותים לכפרים הם הנושאים המרכזיים‬
‫בפעילותם של ארגונים אלה‪ .‬המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים וארגון הגג של‬
‫הוועדים המקומיים בכפרים הבלתי מוכרים הם מן המובילים במאבק על הקרקעות‪.‬‬
‫ארגונים רבים מתמקדים בנושאים הקשורים בנשים‪ ,‬זכויותיהן והעצמתן‪ .‬ארגוני הנשים‬
‫ה פ ע ילים ביותר הם‪" :‬אל‪-‬נוהוד" ‪ -‬העמותה לקידום השכלת נשים בדואיות‪" ,‬סידרה"‪,‬‬
‫"נשות לקיה"‪" ,‬נשות רהט" ו"מען"‪ -‬ארגון הגג של עמותות הנשים בקהילה הבדואית בנגב‪.‬‬

‫‪45‬‬
‫גם החינוך בחברה הבדואית זוכה לתשומת לב רבה‪ .‬עם הארגונים הפעילים בנושא זה נמנה‬
‫פורום החינוך הבדואי שפועל בחסות "שתיל"‪ -‬שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי‪.‬‬
‫בנוסף לשתיל פועלים בנגב ארגונים יהודיים‪-‬ערביים נוספים‪" :‬אג'יק"‪ -‬ארגון ערבי‪-‬יהודי‬
‫לשוויון‪ ,‬העצמה ושיתוף; ו"הפורום לדו–קיום בנגב"‪ ,‬הנחשבים לארגונים החזקים בנגב‬
‫והמסייעים רבות לחברה הבדואית בדרום‪.‬‬
‫י ש מספר ארגונים ערביים‪-‬יהודיים ארציים שמרכזם מחוץ לנגב‪ ,‬אך ידם גם בקרב‬
‫החברה הבדואית בדרום‪ .‬בין אלה ניתן למנות את "עדאלה" ‪ -‬המרכז המשפטי לזכויות‬
‫המיעוט הערבי בישראל; "האגודה לזכויות האזרח בישראל"; ו"במקום"‪ -‬מתכננים למען‬
‫זכויות תכנון‪.‬‬
‫ארגוני נשים כגון עמותת "איתך‪-‬מעכי" ו"ועד הפעולה לשיוויון בענייני אישות"‪ 66‬פועלים‬
‫להעלאת המודעות הציבורית לתופעת הפוליגמיה והשלכותיה על מעמד האישה‪.‬‬
‫הפוליגמיה היא נושא הנמצא על סדר יומם של ארגוני הנשים הערביות בישראל‪ ,‬ואחד‬
‫הנושאים המרכזיים שבטיפולם‪ .‬פעילות הארגונים מתמקדת בהעלאת המודעות הציבורית‬
‫לסכנות הטמונות בריבוי נישואין ולהשלכותיהם על מעמד האישה ועל החברה בכללותה‪,‬‬
‫וכן בניסיון לעקוב אחרי אכיפת החוק על ידי המשטרה‪.67‬‬

‫‪ 66‬ועד הפעולה לשוויון בענייני אישות הוא קואליציה שהוקמה בשנת ‪ 1995‬על ידי ארגונים ויחידים‪/‬ות העוסקים בקידום זכויות‬
‫נשים בפרט וזכויות אדם בכלל‪ .‬הארגונים החברים בוועד הם‪ :‬עמותת נשים נגד אלימות‪ ,‬האגודה לזכויות האזרח בישראל‪ ,‬מרכז‬
‫"אל‪ -‬טופולה" – נצרת‪ ,‬שדולת הנשים וכיאן – ארגון פמיניסטי‪ ,‬בנוסף לעורכי‪/‬ות דין ועובדים‪/‬ות סוציאליים‪/‬ות‪ .‬הקואליציה‬
‫פועלת לקידום ערך השוויון בין המינים בדיני משפחה וכן לקידום זכויותיהם של המתדיינים בפני בתי דין דתיים ובתי משפט‬
‫לענייני משפחה במגזר הערבי‪ ,‬תוך שימוש בכלים משפטיים וחברתיים‪.‬‬
‫‪ 67‬ראויה אבו רביעה‪ ,‬מודרות בעל כורחן‪ -‬תופעת הפוליגמיה ודרכי ההתמודדות‪ 2010- ,‬נייר עמדה המובסס על נייר עמדה של‬
‫נסרין אעלימי‪-‬קבהא‪ ,‬פוליגמיה‪ :‬השלכות ודרכי התמודדות‪.2006 ,‬‬

‫‪46‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫פרק ד‬
‫פוליגמיה בחברה הבדואית‬
‫‪ .1‬פוליגמיה‪ -‬כללי‬
‫פוליגמיה‪ ,‬היא נישואין ליותר מבן זוג אחד והיא אסורה על פי החוק הפלילי בישראל‪.68‬‬
‫לרוב‪ ,‬היא מתבטאת בכך שהגבר נושא יותר מאישה אחת‪ .‬צורת נישואין זו נפוצה בקרב‬
‫תרבויות שונות וכיום היא נפוצה במיוחד באפריקה‪ ,‬באסיה‪ ,‬במזרח התיכון ובאוקיאניה‪.‬‬
‫חוקרים מסבירים כי תופעת הפוליגמיה קשורה במבנה החברתי והפטריארכלי של חברות‬
‫מסו ר ת יות‪ ,‬מוסלמיות ולא מוסלמיות‪ ,‬בעולם כולו‪ .‬חברות אלה מתאפיינות בנורמות‬
‫ובערכים הומוגניים המבוססים על מבנה חברתי‪-‬שבטי‪ .‬החברות המסורתיות הן דתיות‬
‫יותר מחברות מודרניות ונשענות יותר על חקלאות ומלאכת יד‪ .69‬ככלל‪ ,‬אין נישואי‬
‫תערובת בין השבטים אך לגבר מותר להתחתן מחוץ לשבט ומחוץ לחברה הבדואית‪ .‬גבר‬
‫נושא את אשתו הראשונה בדרך כלל מתוך המשפחה המורחבת מתוך מחויבות והקרבה‪,‬‬
‫על מנת לשמור על המבנה החברתי‪-‬שבטי‪ .‬אישה גרושה או אלמנה חסרת סיכוי להיות‬
‫האישה הראשונה של בעלה‪.70‬‬
‫הגורמים המניעים את היווצרות המבנה המשפחתי הפוליגמי הם‪ :‬יצירת מאגר גדול של‬
‫נשים וילדים אשר יכול להוות מקור של כוח עבודה נגיש וזול עבור המשפחה; הגברת‬
‫כוחם האישי והפוליטי של הגבר ושל משפחתו המורחבת ; יישוב סכסוכים בין משפחות‬
‫או שבטים באמצעות נישואין‪ .‬נשים הנשואות לגברים פוליגמיים עשירים עשויות ליהנות‬
‫מיתרונות שונים‪ ,‬ביניהם ביטחון כלכלי והגנה חברתית ובמצבים מסוימים יכול להיות‬
‫יתרון נוסף של שיתוף פעולה עם נשים אחרות בעבודות הבית‪ ,‬בפעילות כלכלית ובגידול‬
‫הילדים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הנשים והגברים בנישואין פוליגמיים מדברים על חסרונות הפוליגמיה‪:‬‬
‫חסך במשאבים רגשיים וכלכליים שנובע מחלוקתם בין הנשים השונות‪ ,‬אווירה קשה שנוצרת‬
‫בשל הקנאה‪ ,‬צרות העין והשינאה בין הנשים השונות ובין הילדים מאימהות שונות‪.‬‬
‫תופעת הפוליגמיה‪ ,‬הנפוצה בחברה המוסלמית המסורתית במזרח התיכון‪ ,‬קיימת בעיקר‬
‫בחברה הבדואית בנגב‪ .‬כיום‪ 18.5% ,‬מכלל תאי המשפחה בנגב הם פוליגמיים‪.71‬‬

‫‪ .2‬פוליגמיה‪ -‬ההיבט המשפטי‬

‫ההיבט הפלילי‬
‫החוק הפלילי במדינת ישראל אוסר ריבוי נישואין אך אינו מבטל אותם‪ .‬סעיף ‪ 176‬לחוק‬
‫העונשין‪ ,‬התשל"ז‪( 1977-‬להלן‪":‬חוק העונשין") קובע‪" :‬נשוי הנושא אישה אחרת‪ ,‬ונשואה‬
‫הנישאת לאיש אחר‪ ,‬דינם – מאסר חמש שנים"‪.‬‬

‫‪ 68‬סעיף ‪ 176‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪.1977-‬‬

‫‪ 69‬ת'אבת אבו ראס‪ ,‬החברה הבדואית בנגב‪ ,‬תמורות בעידן העיור‪ ,‬יוזמות קרן אברהם‪.2011 ,‬‬
‫‪ 70‬ד"ר סמי אבו פריח‪ -‬מתוך הרצאה שהעביר במסגרת הדיונים בצוות זה‪.‬‬
‫‪ 71‬מידע נוסף ומפורט יוצג בהמשך בפרק שיעסוק ב"איגום והעברת מידע"‪.‬‬

‫‪47‬‬
‫על פי הדין בישראל עבירת ריבוי הנישואין היא עבירה רגעית המושלמת מיד עם עריכת‬
‫טקס הנישואין הנוסף‪ .‬והיסוד העובדתי שלה הוא עצם אקט הנישואין השניים‪ ,‬ולא סטטוס‬
‫הפוליגמיה עצמו‪ ,‬והיא אינה מותנית בחיי אישות של הנישאים‪ .‬החוק הפלילי הישראלי‬
‫ככלל אינו אוסר על נשוי לחיות חיי אישות עם מי שאינו בן זוגו‪ .‬משמע‪ ,‬החיים המשותפים‬
‫‪72‬‬
‫אינם בגדר עבירה פלילית‪ ,‬ומשמשים אפילו יסוד להענקת זכויות סויימות על פי דין‬
‫והנישואין הקודמים ממשיכים להיות תקפים‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫והיא מתיישנת עם‬ ‫ככול עבירה פלילית רגילה גם על עבירה זו חלים כללי ההתיישנות‬
‫חלוף ‪ 10‬שנים מיום ביצועה‪.‬‬
‫בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל‪ ,‬בפקודת החוק הפלילי‪ ,74‬הוחרגו מהעבירה של‬
‫ריבוי נישואין כל מי שאינו יהודי ושדתו מתירה זאת‪ .‬חריג זה נקבע בשים לב לדתות‬
‫המאפשרות ריבוי נישואין בתנאים מסוימים‪ ,‬ועל מנת לתת הגנה לבני דתות אלה מפני‬
‫הרשעה בעבירת ריבוי נישואין‪.‬‬
‫עד מהרה ב וטל חריג זה‪ ,‬ואיסור ריבוי נישואין הפך להיות איסור כולל כלפי כלל‬
‫האוכלוסייה במדינת ישראל‪ .‬ביטול ההחרגה‪ ,‬במסגרת חוק שווי זכויות האישה‪ ,‬התשי"א‬
‫‪ ,1951 -‬נעשה לנוכח ההכרה המערכתית כי מדובר בתופעה חברתית קשה בעלת השלכות‬
‫פוגעניות על הנשים ועל הילדים הנמצאים בתאים המשפחתיים הפוליגמיים‪ ,‬בכלל החברה‬
‫הישראלית‪ .75‬נוכח האמור‪ ,‬הוחלט כי יש מקום למגר את תופעת ריבוי הנישואין באופן‬
‫כולל‪ ,‬אף במקומות שהדת או התרבות מאפשרים ריבוי נישואין‪.‬‬
‫מאז ‪ 1951‬הענישה על ריבוי נישואין חלה על כל אזרחי המדינה ללא קשר להשתייכותם‬
‫הדתית‪ ,‬והוא קובע תחולה פרסונאלית ‪ -‬כלומר גם אם הנישואין לאישה השנייה התקיימו‬
‫מחוץ לגבולות המדינה‪.‬‬
‫עבירת ריבוי הנישואין נעברת ככלל על ידי גברים והנפגעות העיקריות הן הנשים‪ .‬בקביעת‬
‫הפוליגמיה כעבירה פלילית‪ ,‬שעונש כה חמור בצידה‪ ,‬ניתן ביטוי לסלידה המוסרית של‬
‫המחוקק מן התופעה שיש בה פגיעה חמורה בכבוד האדם של האישה‪ .‬החוק אף קובע‬
‫עונש מאסר של חצי שנה למי שמסדר נישואין שהם אסורים‪ .76‬איסור זה משקף את‬
‫עמדת המחוקק לפיה מונוגמיה היא ערך מוסרי חברתי שאין לפגוע בו‪ ,‬וכי ריבוי נישואין‬
‫‪ 72‬כך למשל הוכר המוסד "ידועים בציבור"‪ -‬חוקים רבים כוללים את המונח "ידוע בציבור" בהגדרת "בן זוג" לעניין האמור בחוק‬
‫כזה או אחר‪ ,‬כך למשל בחוק למניעת אלימות במשפחה‪ ,‬התשנ"א‪ ;1991-‬חוק הביטוח הלאומי‪ ,‬התשנ"ה‪ .1995-‬לעומת זאת‪ ,‬חשוב‬
‫לציין כי בכל הנוגע לקבלת מעמד בישראל על יסוד קיום שתי מסגרות משפחתיות מקבילות‪ ,‬על אף שאין הוכחה לקיומם של‬
‫נישואין‪ ,‬ביהמ"ש העליון שב ואישר את עמדת משרד הפנים כי לא תאושר בקשה של ישראלי למתן מעמד עבור בת זוג ובנסיבות‬
‫של נישואין פוליגמיים‪ .‬ראו לענין זה עע"מ ‪ 6024/11‬חדיג'ה אלסעודי נ' משרד הפנים וכן בג"ץ ‪ 5291/05‬עבד אל כרים אזברגה נ'‬
‫שר הפנים‪.‬‬
‫‪ 73‬סעיף ‪ 9‬לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]‪ ,‬תשמ"ב‪.1982-‬‬
‫‪ 74‬סעיף ‪( 181‬ג) לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬
‫‪( http://fs.knesset.gov.il//1/law/1_ls1_288463.PDF 75‬ראו דברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן בעת הקריאה הראשונה‪ ,‬דברי‬
‫הכנסת ט') וראו גם דברי ראש הממשלה דאז‪ ,‬בן גוריון בקריאה השנייה והשלישית‪" :‬המדינה המוסלמית הגדולה ביותר במזרח‬
‫התיכון כבר אסרה ריבוי‪-‬נשים‪ ,‬ואין בכך כל פגיעה בדין המוסלמי‪ .‬י שאולי פגיעה במסורת‪ ,‬אבל אין זו פגיעה בדת‪ .‬כך לפחות‬
‫למדתי מפרופסורים מוסלמים ומספרות מוסלמית‪ .‬המוסלמים במדינתו יוסיפו להתחתן על פי הדין המוסלמי‪ ,‬אבל כמו בתורכיה‬
‫לא יורשו לשאת יותר מאישה אחת‪...‬אם נתיר ריבוי נשים בקרב המוסלמים פירוש הדבר שאנו מפקירים האישה המוסלמית ואנו‬
‫מפלים בין אישה לאישה‪ .‬ומכיוון שהתחייבנו על שיווי זכויות לאישה – אין אנו רשאים להשאיר אפליה לגבי האישה המוסלמית"‪.‬‬
‫‪.http://fs.knesset.gov.il//1/Plenum/1_ptm_250086.pdf‬‬
‫‪ 76‬סעיף ‪ 182‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪.1977-‬‬

‫‪48‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫חותר תחת יסודות הסדר החברתי התקין‪ .‬האיסור הפלילי נועד בראש ובראשונה להגן‬
‫על מעמדה של האישה בחברה הישראלית‪ ,‬ובייחוד מעמדה של האישה הראשונה‪ ,‬אשר‬
‫לעיתים הנישואין הנוספים נערכים ללא הסכמתה ובניגוד לרצונה‪ .‬איסור זה אף בא למנוע‬
‫פגיעה בזכויו ת יהן של נשים לשוויון ולכבוד‪ ,‬עבירה אשר נוגדת את חוק שיווי זכויות‬
‫האישה‪ 77‬ואת חוק‪-‬יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪ .‬מוסד הנישואין המונוגמי שומר על זכויות‬
‫האישה‪ ,‬כך שבעלה לא ייקח אישה אחרת ויגרע מזכויותיה‪ ,‬וכן יש בו גם כדי להשוות בין‬
‫זכויות האישה לאלה של הגבר‪ -‬כשם שאישה אינה יכולה לשאת גבר נוסף (לא לפי דין‬
‫תורה ולא לפי הדין השרעי)‪ ,‬כך אוסר החוק על גבר לשאת אישה נוספת‪.‬‬
‫נישואין וגירושין בישראל נערכים על פי הדין האישי שאליו משתייך האדם‪ .‬בהתאם לדין‬
‫תורה ולדין השרעי גבר יכול לשאת יותר מאישה אחת‪ .‬אמנם מרבית היהודים נוהגים‬
‫כבר למעלה מאלף שנים שלא לשאת יותר מאישה אחת (בין היתר מכוח חרם דרבינו‬
‫גרשום‪,‬שהיה מחשובי רבני אשכנז‪ ,‬בן המאה ה‪ ,)11-‬אך בית הדין הדתי יכול להתיר לשאת‬
‫אישה שנייה במקרים חריגים ואם מתקיימים נישואין כאלה בפועל‪ ,‬אף ללא היתר‪ ,‬הם‬
‫בעלי תוקף מבחינת משפטית והלכתית‪.78‬‬
‫חוק העונשין קובע חריגים לאיסור על פוליגמיה‪ ,‬ומכפיף את עצמו לדין הדתי‪ .‬סעיף ‪179‬‬
‫לחוק העונשין‪ ,‬קובע כי כאשר חל על הנישואין דין תורה‪ ,‬לא יורשע אדם אם הנישואין‬
‫נערכו לאחר שניתן לו היתר נישואין על ידי בית הדין הרבני‪ .‬ריבוי נישואין של לא‪-‬יהודים‬
‫בישראל מותר על פי סעיף ‪ 180‬לחוק‪ 79‬בשני מקרים בלבד‪ :‬כאשר בן הזוג מהנישואין‬
‫הקודמים אינו מסוגל‪ ,‬מחמת מחלת נפש להסכים להפקעת הנישואין או שבן הזוג נעדר‬
‫בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו ולא נודעו עקבותיו לפחות שבע שנים‪ .‬התוצאה היא‬
‫שהערכאות הדתיות (הן בתי הדין הרבניים והן בתי הדין השרעיים) נותנות היתרים לנישואי‬
‫אישה שנייה‪ ,‬ובכך מכירה המדינה בנישואין פוליגמיים בנסיבות מסוימות וחריגות‪.‬‬

‫איסור הפוליגמיה‪ -‬האם מהווה פגיעה בחופש הדת?‬

‫בשנת ‪ 1954‬הובאה סוגיה זו בפני בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ ‪ 49/54‬לפני מ"מ הנשיא‬
‫דאז כב' השופט אולשן‪ ,‬כב' השופט זילברג וכב' השופט לנדוי‪.80‬‬
‫בית המשפט קבע כי סירובו של שופט שרעי להשיא לאיש אישה על אישתו אינו פוגע‬
‫בחופש הדת שכן חופש הדת אין פירושו "החופש לעשות מה שהדת מתירה‪ ,‬אלא החופש‬
‫למלא את אשר ה ד ת מצווה"‪ .‬בית המשפט קבע כי ריבוי נשים אינו מצווה של הדת‬
‫המוסלמית אלא רשות‪ .‬למרות שריבוי נשים הוא מנהג מושרש עמוק בחיי עמים מוסלמים‪-‬‬
‫לא כל מדינה דוגלת בהיתר ריבוי הנשים‪ .81‬בית המשפט ציטט מתוך ספרו של אמיר עלי‬
‫וראינו לנכון להביאם גם כאן‪:‬‬

‫‪ 77‬חוק שווי זכויות האישה‪ ,‬התשי"א – ‪.1951‬‬

‫‪ 78‬פירוט והרחבה בפרק שעוסק בדין השרעי ובית הדין שרעי‪ ,‬בהמשך‪.‬‬
‫‪ 79‬חוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪1977-‬‬
‫‪ 80‬בג"צ ‪ 49/54‬מלחם נאיף מלחם נ' השופט השרעי‪ ,‬עכו והמחוז‪" ,‬פסק דין" כרך ח‪ ,‬תשי"ד‪/‬תשס"ו‪.1954-‬‬
‫‪ 81‬הרחבה על כך בפרק שיעסוק בדין השרעי ובבית הדין השרעי – בהמשך‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫"התנאים בהם הותרה ( הפוליגמיה למושלמים ‪ -‬כך במקור) הם כה קשים‬
‫למילוי‪ ,‬עד שלמעשה אפשר לראותה כאסורה‪ ,‬וכי מכיוון שהסיבות אשר גרמו‬
‫להתרתה בימים קדומים‪ ,‬או שעברו ובטלו‪ ,‬או שאינן קיימות עוד בתקופה‬
‫המודרנית‪ ,‬הרי מנהג הפוליגמיה מהווה עבירה על החוק"‪.82‬‬
‫זה המקום לחדד כי האיסור על ריבוי נישואין אין בו על מנת לפגוע בהיתרים והאיסורים‬
‫הדתיים הקיימים‪.83‬‬

‫בראי הפסיקה בתחום הפלילי‬

‫בפסיקה‪ ,‬נראה כי בתי המשפט היו אמביוולנטיים לגבי התופעה‪ .‬במקרים הבודדים שבהם‬
‫הועמדו נאשמים לדין בגין ביצוע עבירה זו והורשעו‪ ,‬הושתו עונשים קלים בדמות מאסר‬
‫על דרך עבודות שירות או חודשים בודדים של מאסר מאחורי סורג ובריח‪ .‬פס"ד חריג הוא‬
‫‪ 4433/04‬מ"י נגד דבס חליל שבו השית נשיא בית המשפט השלום בנצרת דאז כב' השופט‬
‫כתילי תאופיק על הנאשם עונש של ‪ 18‬חודשי מאסר בפועל וכך נימק‪:‬‬
‫" מדיניות הענישה אשר נקבעה בבית המשפט העליון בעבירה כגון דא‪ ,‬היא‬
‫מחמירה‪ ,‬שכן נפסק כי מדובר בעבירה שחותרת תחת יסודות הסדר הציבורי‬
‫התקין בחברה נאורה וכי מוסד הנישואין המונוגמיים הוא מיסודות המשטר‬
‫החברתי שלנו‪ ,‬ומכאן שהוא מוגן באמצעות הסנקציות הפליליות‪ .‬העונש‬
‫בעבירה דנן נועד להרתיע‪ ,‬הן את הנאשם העומד לדין‪ ,‬והן אחרים‪ ,‬שלא יעשו‬
‫כמוהו‪ ,‬פן תיווצר אנדרלמוסיה בכל הנוגע למוסד הנישואין במדינה‪.‬‬
‫(‪ )...‬אין הוא (הנאשם) יכול לעשות דין לעצמו ולעקוף את האיסור הפלילי‬
‫בטענה כי "נאלץ" לעשות כן‪ .‬מעשהו של הנאשם פוגע ביסודות המשטר‬
‫החברתי‪ ,‬ובשום פנים אין להשלים עם כך"‪.84‬‬

‫האכיפה הפלילית של עבירת ריבוי הנישואין‬

‫חרף ההכרה המערכתית בהשלכות הפוגעניות של עבירת ריבוי הנישואין‪ ,‬וכן העובדה כי‬
‫מדובר בתופעה חברתית מושרשת‪ ,‬הרי שבמהלך השנים עבירה זו נאכפה באופן מועט‪.‬‬
‫לאחרונה‪ ,‬בחן היועץ המשפטי לממשלה פעם נוספת את מדיניות האכיפה בעבירת ריבוי‬
‫הנישואין‪ ,‬וקבע כי לנוכח הימשכות התופעה‪ ,‬חומרתה והשלכותיה יש להגביר את האכיפה‬
‫בעבירה זו ולפעול להחמרת הענישה המוטלת בגינה‪ .‬מדיניות האכיפה שגובשה על ידי‬
‫היועץ המשפטי לממשלה יחד עם גורמי התביעה עוגנה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה‬
‫מספר ‪ 4.1112‬מיום ‪ ,23.1.2017‬שכותרתו "מדיניות התביעה בעבירות ריבוי נישואין"‪.‬‬
‫בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה נקבע כי‪" :‬מטרת הנחיה זו היא להתוות את מדיניות‬
‫התביעה באכיפת עבירת ריבוי נישואין הקבועה בסעיף ‪ 176‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪.1977-‬‬
‫‪ 82‬אמיר עלי‪ ,‬חוקי מוחמד‪ ,‬מהדורה חמישית‪ ,‬עמוד ‪.159‬‬
‫‪ 83‬סעיף ‪ 5‬לחוק שיווי זכויות האישה‪ ,‬התשי"א‪.1951-‬‬
‫‪ 84‬פ ‪ 4433/04‬מ"י נ' דבס חליל‪ ,‬פורסם בנבו‪.20.03.2005 ,‬‬

‫‪50‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫האכיפה הפלילית של העבירה היא נדבך אחד במאבק בתופעת ריבוי הנישואין בישראל‪.‬‬
‫לצד האמצעי הפלילי ניתן וראוי לעשות שימוש באמצעי אכיפה אזרחיים מנהליים‬
‫ומשמעתיים‪ ,‬בשילוב עם כלים הסברתיים וחינוכיים"‪.‬‬
‫לפי ההנחיה‪ ,‬במקרים בהם תימצא תשתית ראייתית מספקת לעבירות ריבוי נישואין ככלל‬
‫יוגש כתב אישום בעבירה זו‪ ,‬ובמקרים של הרשעה התביעה תעתור‪ ,‬ככלל‪ ,‬לעונש הכולל‬
‫רכיב של מאסר בפועל‪ .‬ההנחיה קובעת נסיבות מחמירות שבהתקיימן תעתור התביעה‬
‫לענישה מחמירה במיוחד‪ ,‬ואף קובעת כי הסכמת הנשים או אחת מהן לנישואין השניים‬
‫אינה מהווה נסיבה המצדיקה הימנעות מהעמדה לדין ומהטלת מאסר בפועל‪ .‬ההנחיה‬
‫מורה על גיבוש נהלי עבודה של משטרת ישראל והפרקליטות עם הרשויות הרלוונטיות‪,‬‬
‫לעניין העברת מידע שיעלה חשד לעבירות עתידיות של ריבוי נישואין‪ .‬בד בבד עם‬
‫פרסום ההנחיה ובמסגרת ההודעה לעיתונות‪ ,‬הובהר כי היועץ המשפטי לממשלה מבקש‬
‫להבהיר לציבור הרחב‪ ,‬כי ממועד פרסום ההנחיה ואילך תיאכף עבירת ריבוי נישואין‬
‫על פי הכללים המחמירים הקבועים בהנחיה‪ ,‬ובמיוחד לגבי מי שיינשא בנישואין כאלה‬
‫ממועד זה ואילך‪.‬‬
‫בעקבות פרסום הנחיית היועץ‪ ,‬גובש נוהל העברת מידע מרשויות המדינה הרלוונטיות‬
‫למשטרת ישראל‪ ,‬וכן גובשו נוהל פנימי במערכת בתי הדין השרעיים ונוהל מקביל‬
‫במערכת בתי הדין הרבניים‪.‬‬
‫נתוני אכיפה‬
‫בשנת ‪ ,2017‬משטרת ישראל פתחה ‪ 260‬תיקים שעניינם חשד לביצוע עבירה של ריבוי‬
‫נישואין‪ ,‬בכול הארץ‪ .‬רוב התיקים מטופלים על ידי מחוז דרום‪ .‬לאחר סיום החקירה‪,‬‬
‫המשטרה העבירה את התיקים להמשך טיפול הפרקליטות הפלילית במחוז דרום‪ .‬בסך‬
‫הכל הועברו מהמשטרה לפרקליטות במחוז דרום בשנת ‪ 2017‬ותחילת ‪( 2018‬עד לכתיבת‬
‫דו״ח זה) ‪ 217‬תיקים‪ .‬יש לציין כי במרבית התיקים שנפתחו במשטרה והועברו לפרקליטות‪,‬‬
‫עבירת ריבוי הנישואין בוצעה לפני פרסום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה (קרי לפני‬
‫ה‪ 19-‬בינואר ‪ .)2017‬המועד שבו נערכו הנישואין השניים הוא הקובע אם תחול אכיפה לפי‬
‫המדיניות החדשה שהותוותה בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה ופורסמה ב‪ 19-‬ינואר‬
‫‪ .2017‬לכן‪ ,‬רוב תיקים אלה‪ ,‬שבהם העבירה בוצעה לפני החלת המדיניות החדשה‪ ,‬נסגרו‬
‫על ידי הפרקליטות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬קיימים מספר תיקים שמצויים בטיפול הפרקליטות‬
‫אשר העבירה בהם בוצעה לאחר פרסום הנחיית היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬ואף קיימות‬
‫בהם די ראיות להעמדה לדין פלילי – אלה הבשילו לכדי הגשת כתבי אישום‪ .‬עד לכתיבת‬
‫דו״ח זה הוגשו במהלך השנית ‪ 12 2017-2018‬כתבי אישום‪.85‬‬
‫בהיבט של המשפט האזרחי‬
‫בית המשפט‪ 86‬הכיר בפוליגמיה כעוולה נזיקית תוך פסיקת פיצויי נזיקין לאישה‪ ,‬בנימוק כי‬
‫נישואין לאישה נוספת על האישה הראשונה מהווים הפרת חובה חקוקה הקבועה בסעיף‬

‫‪ 85‬תיקים נוספים נמצאו ככאלה שיש בהם די ראיות להעמדה לדין ומצויים בשלבים מתקדמים של ההליך הפלילי‪ ,‬לפני הגשת‬
‫כתב אישום‪ ,‬כגון שליחת מכתב ידוע והליכי שימוע‪.‬‬
‫‪ 86‬תמ"ש ‪( 26680/05‬משפחה ירושלים) ה‪.‬ג‪ .‬נ' ט‪.‬ג‪ ,.‬מיום ‪ ,16/5/2007‬פורסם בפדאור‪.‬‬

‫‪51‬‬
‫‪ 176‬לחוק העונשין ובכך נפגעות זכויות האישה הראשונה‪ ,‬זאת מעבר לפגיעה בסדר‬
‫הציבורי‪ ,‬שעליו הדין הפלילי בא להגן‪ .‬להלן חלק מהקביעות של בית המשפט בעניין זה‪:‬‬
‫"עבירת ריבוי הנישואין חותרת תחת יסודות הסדר הציבורי התקין בחברה‬
‫נאורה‪ ,‬וככזו יש להתייחס אליה בחומרה ולעקורה מן השורש‪ ,‬שהרי מוסד‬
‫הנישואין המונוגמיים הוא מיסודות המשטר החברתי שלנו"‪.87‬‬
‫השופט מנחם הכהן‪ 88‬אשר פסק פיצוי כספי בגין עוולה זו הוסיף וציין‪:‬‬
‫"באשר לאינטרס המוגן על ידי עבירה זו (‪ )...‬מלבד ההגנה על הסדר הציבורי‬
‫מבטא איסור הביגמיה מגמה חברתית חשובה ‪ -‬להגן על האישה הראשונה"‪,‬‬
‫והכיר בריבוי הנישואין ככאלה הגורמים "להשפלה‪ ,‬סבל וצער"‪.‬‬
‫בפס"ד קודם‪ ,89‬כב' השופט חיים כהן‪ ,‬בדעת מיעוט ציין‪:‬‬
‫"בעיני המחוקק יש בדין המונוגמיה משום שמירה על זכות האישה‪ ,‬שלא‬
‫ייקח בעלה אישה אחרת עליה ויגרע מזכויותיה; ויש בדין המונוגמיה גם משום‬
‫השוויית זכות האישה לזכות האיש‪ ,‬שכשם שאישה אינה יכולה (לא לפי דין‬
‫התורה ולא לפי דין השרעי) לקחת איש על אישה‪ ,‬כן לא יוכל איש לקחת‬
‫אישה על אשתו‪."...‬‬
‫גם פרופ' שיפמן בספרו דיני המשפחה בישראל‪ ,90‬עמד על האינטרס המוגן על פי איסור‬
‫ריבוי הנישואין‪ ,‬ולפיו‪:‬‬
‫" איסור הביגמיה מגן על האישה הראשונה מפני פגיעה במעמדה ובזכויותיה‬
‫על ידי נישואין עם אישה אחרת על פניה‪ ...‬יתר על כן‪ :‬האיסור הפלילי בא‬
‫לחולל שינוי חברתי‪ ,‬כלומר‪ ,‬העלאת מעמדה של האישה בעדות ובחברות בהן‬
‫נהוג היה ריבוי נשים‪ ,‬במיוחד בחברה המוסלמית‪ .‬בכך ביקש המחוקק להשיג‬
‫מטרה סוציאלית חשובה‪ ,‬והיא הגנה על האישה הראשונה ושיווי זכויותיה‬
‫לאלה של הגבר‪ :‬כשם שהאישה אינה רשאית להינשא לאחר לפי הדין האישי‪,‬‬
‫כך גם על הגבר הנשוי יהיה אסור לשאת אישה אחרת‪ ,‬אם לא על פי הדין‬
‫האישי הרי על פי החוק החילוני"‪.‬‬

‫בהיבט של המשפט המנהלי‬

‫בכל הנוגע למשפט המנהלי‪ ,‬בית המשפט העליון אישר לא אחת את מדיניות רשות‬
‫האוכלוסין וההגירה‪ ,‬לפיה לא תאושר בקשה של ישראלי למתן מעמד עבור אשתו הזרה‪,‬‬
‫ככל שהנו נשוי במקביל לאחרת‪ .‬קיימת פסיקה ענפה בנושא‪ ,‬המקבלת את עמדת המדינה‪,‬‬
‫ואף מחזקת אותה‪ ,‬כ"יוצרת מערך נורמטיבי‪-‬ערכי הרמוני" עם הוראות הדין הפלילי‪ .‬וכפי‬

‫‪ 87‬ע"פ‪ 392/80‬מדינת ישראל נ' הלוי‪ ,‬פ"דלה(‪ ,698 )2‬בעמ' ‪.700‬‬

‫‪ 88‬תמ"ש ‪( 26680/05‬משפחה ירושלים) ה‪.‬ג‪ .‬נ' ט‪.‬ג‪ ,.‬מיום ‪ ,16/5/2007‬פורסם בפדאור‪.‬‬
‫‪ 89‬בע"פ‪ 596/73‬מחאמיד נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"דכח(‪.776-777 ,773 )1‬‬
‫‪ 90‬שם‪ ,‬בעמ' ‪.240‬‬

‫‪52‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫שקבע כב' השופט חשין ז"ל בפסה"ד שניתן בבג"ץ ‪ ,1126/02‬אבו‪-‬עיסא נ' שר הפנים‪:‬‬
‫"מדיניות היא הנוהגת במשרד הפנים‪ ,‬ולפיה מסרב המשרד להידרש לבקשות‬
‫של איחוד משפחה במקום שהמדובר הוא בנישואי ביגמיה‪ .‬משרד הפנים סובר‬
‫כי היענות לבקשה לאיחוד משפחה במקום שבן‪-‬הזוג הישראלי חייב עצמו‬
‫בעבירת ביגמיה‪ ,‬יש בה לא אך סיוע בעקיפין ‪ -‬לאחר מעשה ‪ -‬לביצוע העבירה‪,‬‬
‫אלא עידוד ביצועה של העבירה גם‪-‬כן‪ .‬מטעם זה סירב משרד הפנים להיעתר‬
‫לבקשת העותר‪ ,‬הואיל ולאחר בירור הסתבר לו כי העותרת השניה נשואה‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬לעותר‪ ,‬אלא שנישואיהם של השניים היו נישואי ביגמיה‪ ...‬מדיניות‬
‫משרד הפנים מושתתת על טעמים טובים וראויים‪ ,‬ולא נמצא לנו כי עניינם‬
‫של העותרים מהווה חריג ראוי למדיניות הכללית‪ .‬אם‪ ,‬אמנם ‪ -‬כטענת עורך‪-‬‬
‫דין כרמון – סירוב לעותר יפגע באישה פגיעה קשה‪ ,‬יכול העותר ללכת אחריה‬
‫למקומה‪ ,‬שהרי אישּה הוא‪ ,‬ודאגתו לאישתו ולילדיו היא הדאגה הראשונה‬
‫שחייבת להטריד אותו"‪.‬‬
‫כמו כן ר' לענין זה גם את דברי בית המשפט העליון בעע"מ ‪ 369/07‬בענין אבו נאב –‬
‫"האיסור על ריבוי נישואין אינו מיועד להגן דווקא על האישה הראשונה בזמן‬
‫אלא על מוסד המשפחה בכללותו ועל מעמד של האישה במסגרת המשפחתית‬
‫[‪ ]...‬מקום שאדם נישא בנישואי ביגמיה‪ ,‬מתן מעמד לבן או בת זוגו [‪ ]...‬כמוה‬
‫כאישור או הסכמה של הרשויות לעצם ריבוי הנישואין‪ .‬מצב שכזה הוא‬
‫שחותר תחת הערך המוגן שבבסיס האיסור הפלילי‪ ,‬בעוד מערך נורמטיבי‪-‬‬
‫ערכי הרמוני‪ .‬ודוק‪ :‬החלטת המשיב בהקשר זה אינה בבחינת תחליף להליכים‬
‫פליליים‪ ,‬אך היא מתיישבת עם האיסור הפלילי ונובעת ממנו" (עע"מ ‪369/07‬‬
‫אבו נאב נ' משרד הפנים ([פורסם בנבו]‪.)91)23.12.2009 ,‬‬

‫בהיבט של המשפט הבינלאומי‬

‫פוליגמיה היא בהחלט תופעה המפלה נשים והיא מפרה עקרונות בסיסיים של זכויות‬
‫אדם המעוגנים במשפט הבינלאומי‪ .92‬יש לציין כי מעבר לפגיעה בזכויות נשים‪ ,‬נישואין‬
‫פוליגמיים הם מעצם טיבם בעלי השלכות רגשיות וכלכליות קשות עבור האישה והתלויים‬
‫בה (מתוך המלצה כללית מס' ‪ 21‬של הוועדה למיגור אפליה נגד נשים מטעם האו"ם‪ ,‬משנת‬
‫‪.)1994‬הסוגיה עלתה בוועדות האו"ם שאחת מהן קראה לישראל לפעול למיגור התופעה‪.93‬‬

‫‪ 91‬ניתן להוסיף גם את בג"ץ ‪ 5185/02‬מוחמדבן מוסא אבו עאיש נ' שר הפנים; בג"ץ ‪ 9015/02‬סבאח בן צבאח אבו קלימה נ‪ .‬שר‬
‫הפנים ואח'‪.‬‬
‫‪ 92‬ראויה אבו רביעה‪ ,‬מודרות בעל כורחן‪ -‬תופעת הפוליגמיה ודרכי ההתמודדות‪ 2010- ,‬נייר עמדה המובסס על נייר עמדה של‬
‫נסרין אעלימי‪-‬קבהא‪ ,‬פוליגמיה‪ :‬השלכות ודרכי התמודדות‪.2006 ,‬‬
‫‪United Nations CEDAW (Convention on the Elimimnation of all Forms of Discrimination against Women)' committee on the 93‬‬
‫‪.)Elimination of Discrimination against Women. Thirty-third session 5-22 July 2005‬‬
‫ראה פירוט בנספח ב' לדו״ח‪.‬‬

‫‪53‬‬
 ‫‪ .3‬הפוליגמיה בחברה הבדואית בנגב‬
‫הקוראן מתיר לשאת עד ארבע נשים‪ .94‬הפוליגמיה היא נוהג חברתי מרכזי בחברה הבדואית‪,‬‬
‫שהינה חברה מוסלמית מסורתית ‪ -‬בדומה לחברות ערביות ומוסלמיות אחרות בעולם‪.‬‬
‫מחקרים מצביעים על התופעה כמתקשרת במידה רבה למבנה החברתי הפטריארכלי‬
‫ולחשיבות הקבוצה והשבט בחברה הבדואית‪ ,‬יותר מאשר לדת האסלאם‪ .‬הגם שהנישואין‬
‫הפוליגמיים נעשים על פי דת האסלאם יש אשר רושמים את הנישואין הנוספים ויש שלא‪.‬‬
‫יש כאלה שרושמים את הנישואין השניים לאחר גירושין פיקטיביים מהאישה הראשונה‬
‫ויש כאלה אשר מצהירים על האישה הנוספת כידועה בציבור‪ ,‬אם כי ברור לכול כי תופעה‬
‫שכזו אינה יכולה להתקיים בחברה הבדואית המסורתית‪.‬‬
‫מקורו של מוסד הפוליגמיה במבנה השבטי של החברה הערבית הקדומה‪ ,‬בה ריבוי ילדים‬
‫זכרים היה ערך שסימל עוצמה‪ ,‬כוח ומעמד בחברה הבדואית המסורתית‪ .95‬גבר רשאי‬
‫לבחור לו אישה חדשה אם הוא מאמין שאשתו הקודמת אינה פורייה‪ ,‬אינה יכולה ללדת‬
‫בנים‪ ,‬חולה פיזית או נפשית או אינה יכולה לספקו מבחינה מינית‪ .‬אם לא מתקיימת אף‬
‫אחת מהסיבות הללו‪ ,‬הוא יכול להכריז על כוונותיו להגדיל את מספר בניו‪.96‬‬
‫הפרופיל הסוציו‪-‬דמוגרפי של המשפחה הפוליגמית שונה מזה של המשפחה המונוגמית‪.‬‬
‫המשפחה הפוליגמית ענייה יותר‪ ,‬והמשאבים הכלכליים שלה מתדלדלים‪ ,‬בשל הצורך‬
‫לחלקם ליותר מאישה אחת ולילדים רבים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬בנישואין פוליגמיים יש יותר ילדים‬
‫מאשר בנישואין מונוגמיים‪ ,‬ודבר זה מעלה את הלחץ הכלכלי על המשפחה‪ .‬התפקוד‬
‫המשפחתי מתערער גם בשל הקנאה בין הנשים והתחרותיות שמאפיינת משפחות‬
‫פוליגמיות‪ ,‬ובשל תשומת ליבו של האב‪ ,‬הנחלקת בין שתי המשפחות‪ .97‬פעמים רבות האב‬
‫נוטש לחלוטין את האישה הראשונה וילדיהם המשותפים ולא דואג להם לצרכי מחייה‬
‫בסיסיים‪.‬‬
‫עו"ד אינסאף אבו שארב‪ 98‬מציינת כי הפוליגמיה בחברה הבדואית בנגב אינה תופעה‬
‫המתרחשת בחלל ריק‪ .‬היא חלק מהסימפטומים האופייניים למציאות חייהן של הנשים‬
‫הערביות הבדואיות בנגב‪ .‬זו מציאות של החלשה והדרה מתמשכות‪ ,‬שבה הנשים הערביות‬
‫הבדואיות נאבקות על מקומן בחברה שבטית פטריארכלית‪ ,‬המסרבת לוותר על העליונות‬
‫החברתית שהוענקה לגברים‪ .99‬ראוי לציין כי לבחורות משכילות יש סבירות נמוכה יותר‬
‫להיכנס לנישואין פוליגמיים מאשר לאלה שאינן משכילות‪ .‬נשים פמיניסטיות מציינות כי‬
‫"תופעת הפוליגמיה היא חלק מהפטריארכיה‪ ,‬מההסתכלות על האישה כעל מי שצריכה‬
‫לספק את הגבר ואת צרכיו" ‪.100‬‬
‫‪ 94‬פירוט והרחבה בפרק אשר יעסוק בדין השרעי‪ -‬בהמשך‪.‬‬
‫‪ 95‬נאטור א'‪ ,‬שריעה ומנהג במשפחה בדווית בנגב לפי הפסיקה של בית הדין השרעי בבאר שבע‪ .‬המזרח החדש‪ ,‬ל"ג‪.94-111 :‬‬
‫ע"מ ‪.1991 ,95‬‬
‫‪ 96‬עליאן אלקרינאוי ורחל לב‪-‬ויזל‪ ,‬הזיקה בין אלימות בין זוגית לבין תחושת היכולת בקרב נשים בחברה הבדואית‪-‬ערבית‬
‫בהקשר של דפוס משפחה פוליגמי‪/‬מונוגמי‪.‬מפגש לעבודה חינוכית‪-‬סוציאלית‪.2002 ,115-131 :16 ,‬‬
‫‪ 97‬שם‪.‬‬
‫‪ 98‬אקטיביסטית ופעילה לקידום והגנה על זכויות נשים בדואיות‪.‬‬
‫‪ 99‬ראויה אבו רביעה‪ ,‬מודרות בעל כורחן‪ -‬תופעת הפוליגמיה ודרכי ההתמודדות‪ 2010- ,‬נייר עמדה המובסס על נייר עמדה של‬
‫נסרין אעלימי‪-‬קבהא‪ ,‬פוליגמיה‪ :‬השלכות ודרכי התמודדות‪.2006 ,‬‬
‫‪ 100‬דברי אינסאף אבו שארב‪ ,‬מתוך כתבה שכתבה שני ליטמן ופורסמה ב"הארץ"‪ -‬האם מישהו יטפל בבעיית הפוליגמיה בחברה‬
‫הבדואית?"‪ -‬פורסם ביום ‪19.01.2017‬‬

‫‪54‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫השינויים בחברה הבדואית בשנים האחרונות יוצרים לחץ על מוסד הפוליגמיה‪ .‬אחד‬
‫השינויים העיקריים הנו מעבר החברה הבדואית מנוודות למגורי קבע ואובדן התעסוקה‬
‫המסורתית (לדוגמה‪ ,‬רעיית צאן‪ ,‬חקלאות)‪ ,‬אך בו בזמן הותיר את הבדואים ללא ההשכלה‬
‫וללא הכישורים הנחוצים למציאת עבודה נאותה בחברה המודרנית‪ .‬שיעורי האבטלה‬
‫בקרב הבדואים גבוהים‪ 101‬כך שיש ירידה במספר הגברים שנישא לאישה נוספת מטעמים‬
‫כלכליים‪ .‬כמו כן‪ ,‬העלייה האיטית‪ ,‬אך היציבה‪ ,‬ברמת ההשכלה בקרב גברים ונשים בדואים‪,‬‬
‫ועלייה בכבודם ובכוחם של גברים משכילים בקהילה‪ ,‬מביאים לירידה בתופעה‪.‬‬
‫למרות שחלק מהגברים המשכילים עדיין בוחרים בנישואין פוליגמיים ונשים משכילות‬
‫עדיין עשויות להיכנס לנישואין כאלה‪ ,‬ישנן אינדיקציות שהשכלה מובילה לירידה בשיעור‬
‫נישואי הפוליגמיה‪.102‬‬
‫חוקרים מצאו שבדואים מונוגמיים משני המינים היו משכילים יותר מבדואים פוליגמיים‪,‬‬
‫והורים משכילים נוטים שלא להשיא את בנותיהם לגברים פוליגמיים‪.103‬‬
‫על פי החוקרים‪ ,‬למרות התפתחויות אלה‪ ,‬הפוליגמיה עדיין מתקיימת וניתן למנות שתי‬
‫סיבות עיקריות להמשכיות זו‪ .‬הסיבה הראשונה היא החשיבות שהחברה הבדואית מייחסת‬
‫ליחידות משפחתיות גדולות וללידת הרבה בנים‪ .‬כיוון שהבדואים‪-‬הערבים היו בעבר עם‬
‫של לוחמים‪ ,‬לתפיסתם‪ ,‬ככול שהשבט גדול יותר כך הוא חזק יותר וכך המעמד האישי‬
‫והמשפחתי‪ ,‬רמת הביטחון הכלכלי והיכולת להתפתחות אישית‪ ,‬ממשיכים להתבסס על‬
‫שייכות משפחתית‪ .‬כך קורה שמבחינה חברתית ופסיכולוגית‪ ,‬הפוליגמיה‪ ,‬וכתוצאה ממנה‬
‫המשפחות הגדולות‪ ,‬עדיין מקושרות לכוח וכבוד‪.‬‬
‫הסיבה השנייה הנה מוסד "נישואי החליפין" בחברה הערבית ‪-‬המכונה "נישואי בדל"‪.‬‬
‫בנישואין כאלו‪ ,‬שהם נפוצים מאוד בחברה הבדואית‪ ,‬שני גברים מתחתנים אחד עם‬
‫אחותו של השני‪ .‬אם אחד מהגברים ייקח לו אישה שנייה‪ ,‬על האחר יופעל לחץ על ידי‬
‫משפחתו לעשות כמוהו‪ ,‬כדי לשמור על סימטריה בין מבני שתי המשפחות‪.104‬‬
‫כאמור הפוליגמיה נפוצה גם בין הבדואים המשכילים יותר למרות ששכיחותה בקרבם‬
‫פוחתת‪ .‬אחד ההסברים האפשריים לכך‪ ,‬על פי החוקרים‪ ,‬הוא כפיית הנישואין הראשונים‬
‫על בני הזוג בהיותם צעירים‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬כאשר הגבר מתבגר ונעשה עצמאי מבחינה‬
‫כלכלית‪ ,‬הוא מחליט לשאת אישה שנייה על פי בחירתו‪ .‬כיוון שמקובל בחברה זו לשאת‬
‫שתי נשים או יותר קל יותר לגברים אלה לשאת אישה שנייה במקום להתגרש ולהיכנס‬
‫לעימות עם משפחת האישה הראשונה‪.105‬‬
‫כפי ששמע הצוות לא פעם‪ ,‬חלק מהנישואין הפוליגמיים נעשים מטעמי יוקרה ומהווים‬
‫בסיס להשגת עוצמה פוליטית פנימית בתוך השבטים‪ .‬גם מתוך עינוג‪ ,‬כאשר הגבר והאישה‬
‫הראשונה עברו את גיל ה‪ 40-50-‬לחייהם‪ ,‬נושא הגבר אישה נוספת‪ ,‬צעירה יותר‪.‬‬
‫‪ 101‬פירוט בהרחבה בפרק שעוסק בחינוך ותעסוקה‪.‬‬
‫‪ 102‬פירוט בהמשך בפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע‪.‬‬
‫‪ 103‬אלקרינאוי עליאן וסלונים‪-‬נבו ורד נישואין פוליגמיים ומונוגמיים‪ :‬השפעתם על המצב הנפשי והחברתי של נשים בדאיו‪-‬‬
‫ערביות‪ ,‬בתוך "שמרי נפשך"‪ -‬בריאות נפשית של נשים בישראל‪ .‬עורכות‪ :‬רחל לב‪-‬ויזל‪ ,‬ג'ולי צוויקל‪ ,‬נורית ברק‪ .‬המרכז לחקר‬
‫וקידום בריאות האישה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.2005 ,‬‬
‫‪ 104‬שם‪.‬‬
‫‪ 105‬שם‪.‬‬

‫‪55‬‬
‫מכלל העדויות שהובאו בפני הצוות עולה כי הנשים במשפחות פוליגמיות חיות בנפרד‬
‫זו מזו‪ ,‬לעיתים בקומות נפרדות באותו מבנה‪ ,‬ולעיתים בצריף או באוהל הממוקם בסמוך‬
‫לבית המשפחה העיקרי בו מתגורר הגבר עם אישה אחת עיקרית‪ .‬לרוב הגבר חי בקביעות‬
‫עם אחת מנשותיו ונוטש או מזניח את האישה או הנשים האחרות וילדיהן‪ .‬עו"ד אבו‬
‫שארב הטיבה לתאר את התופעה‪" :‬הנטישה המוחלטת (‪ )...‬מאפיינת הרבה מערכות‬
‫יחסים פוליגמיות‪ .‬לצד העלייה הברורה והחדה בהיקף הפוליגמיה בעשורים האחרונים‪,‬‬
‫השתנה האופי של המשפחה הפוליגמית והמחויבות של הגברים לנשים הראשונות נעלמה‬
‫לחלוטין‪ .‬כאשר הגבר נושא אישה חדשה‪ ,‬הוא בדרך כלל עובר לגור איתה בבית חדש‬
‫והאישה הראשונה נותרת ללא תמיכה כלכלית‪ .‬פעם זה נחשב לא גברי לזרוק את האישה‬
‫שלך ואת הילדים שלך"‪.‬‬
‫"לנשים הללו אין הרבה ברירות‪ .‬אישה בדואית שמתגרשת לא יכולה לפתוח בחיים חדשים‪,‬‬
‫לרוב המשפחה שלה לא תהיה מוכנה לסייע לה ולילדיה‪ ,‬היא תידרש להשאיר את הילדים‬
‫אצל הגרוש שלה כיוון שהילדים נתפסים כשייכים לאבא ולשבט שלו‪ .‬במקרים מסוימים‬
‫נשים ויתרו על ילדיהן הקטנים בגיל הינקות‪ ,‬בצו השבט‪ .‬הניתוק מהילדים הוא הנשק הכי‬
‫חזק של הגברים נגד הנשים‪ .‬ברגע שאישה תובעת מזונות הגבר מאיים לקחת את הילדים‬
‫וברוב המקרים‪ ,‬הנשים מעדיפות להיכנע ולסבול בשקט‪ .‬אישה העוזבת את בעלה נאלצת‬
‫להותיר את ילדיה מאחור‪ .‬מסיבה זו כמו גם מסיבות אחרות ‪ -‬ובהן כבודה של האישה‬
‫ורצונה להימנע מהשפלה פומבית על כך שננטשה על ידי בעלה‪ ,‬וכן קיומם של קשרים בין‬
‫משפחתה של האישה למשפחת בעלה ‪ -‬נמנעות נשים שננטשו על ידי בני זוגן לעזוב את‬
‫בית משפחתו והן ממשיכות להתגורר בסמוך אליו"‪.‬‬
‫גם מבחינת הגברים‪ ,‬כך לטענת אבו שארב‪ ,‬הנישואין הפוליגמיים עדיפים על פני גירושין‪:‬‬
‫"הגבר רוצה שהאישה תגדל את הילדים‪ ,‬כי אחרת הם הופכים לנטל‪ .‬הרבה פעמים הסיכום‬
‫הוא שהאישה הראשונה נשארת בבית‪ ,‬מקבלת קצבת ילדים והבטחת הכנסה מהמוסד‬
‫לביטוח לאומי ומגדלת את הילדים לבדה‪ .‬והחברה נותנת לגיטימציה להתנהגות כזאת"‪.106‬‬
‫עו"ד ראויה אבו רביעה‪ ,‬שכתבה עבודת דוקטורט במשפטים על תופעת הפוליגמיה‪,‬‬
‫מקשרת את תופעת הפוליגמיה לכישלון תהליך העיור של הבדואים על ידי המדינה‪" .‬חצי‬
‫מהבדואים חיים בכפרים בלתי מוכרים‪ ,‬בעוני ובמצוקה כלכלית והמפלגות האיסלאמיות‬
‫מתחזקות‪ .‬המדינה לא נאבקת באלמנט השבטי בחברה הבדואית‪ ,‬אלא מחזקת אותו‪ ,‬וגם‬
‫זה תורם לעלייה באחוזי הפוליגמיה‪ .‬הפוליגמיה היא ניסיון של הגברים להשיג חזרה את‬
‫השליטה דרך המרחב הפרטי‪ .‬החברה הבדואית היא אחת העניות‪ ,‬המוחלשות חברתית‬
‫ופוליטית ועם שיעורי האנאלפביתיות הגדולים ביותר‪ .‬זו חברה שנמצאת במשבר"‪.107‬‬
‫על פי הגישה הפמיניסטית שבה דוגלות אינסאף אבו שארב ונשים רבות נוספות‪,‬‬
‫הפוליגמיה היא ניסיון נואש להיאחז בפטריארכיה שהולכת וחומקת מבין אצבעותיו של‬
‫הגבר הבדואי‪ .‬מבחינת הגבר הבדואי "האדמה נלקחה‪ ,‬החיים המסורתיים נלקחו‪ .‬יש‬
‫‪ 106‬דברי עו"ד אינסאף אבו שארב‪ ,‬מתוך כתבה שכתבה שני ליטמן ופורסמה ב"הארץ"‪ -‬האם מישהו יטפל בבעיית הפוליגמיה‬
‫בחברה הבדואית?"‪ -‬פורסם ביום ‪19.01.2017‬‬
‫‪ 107‬דברי ד"ר ראויה אבו רביעה‪ ,‬מתוך כתבה שכתבה שני ליטמן ופורסמה ב"הארץ"‪ -‬האם מישהו יטפל בבעיית הפוליגמיה‬
‫בחברה הבדואית?"‪ -‬פורסם ביום ‪19.01.2017‬‬

‫‪56‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫פתאום נשים שיוצאות לעבודה ויש שפעילות בזירה הפוליטית והגברים נותרו בלי שום‬
‫יתרון ממשי‪ .‬להרבה גברים אין שום סיבה לקחת אישה שנייה‪ ,‬חוץ מזה שהם חושבים שזה‬
‫נותן להם מעמד מכובד יותר ומוכיח את הגבריות שלהם‪ .‬הרבה גברים טוענים שיש להם‬
‫עודף דחף מיני והם לא מסופקים מאישה אחת‪ .‬מי שאומר את זה ‪ -‬אף אחד לא יורק לו‬
‫בפרצוף‪ .‬להפך‪ ,‬הוא מקבל גיבוי ותמיכה‪.108‬‬
‫יש לציין כי דברים דומים נשמעו גם מפיהם של גברים בדואים אשר ניסו לתת הצדקה‬
‫לתופעה ולגבות אותה בהסברים רציונליים‪ ,‬אשר רואים בנישואין לאישה נוספת פיצוי על‬
‫אובדן המעמד הפטריארכלי ואופי החברה המסורתי‪.‬‬
‫ד"ר סראב אבו רביעה‪ ,‬חוקרת מיעוטים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ופעילה פמיניסטית‬
‫בארגוני נשים בדואיות‪ ,‬ביקשה להדגיש שגם על־פי דת האסלאם‪ ,‬המצבים שבהם ניתן‬
‫היתר לשאת יותר מאישה אחת הם ספציפיים מאוד‪" .‬ההיתר ניתן בתקופה של הפצת‬
‫האסלאם‪ ,‬כשהרבה גברים מתו במלחמות‪ .‬מי שנשארו נישאו לאלמנות כדי להגן עליהן‪,‬‬
‫וזה היה צריך להיות בהסכמת האישה הראשונה‪ .‬היום אני קוראת לזה 'איש הישר בעיניו‬
‫יינשא'‪ .‬היום חוגגים‪ .‬עושים את זה מטעמים של גיוון מיני‪ ,‬רוצים בחורה צעירה‪ .‬הקהילה‬
‫משתמשת בתירוץ של הדת"‪.‬‬
‫ממכלול הדברים עולה כי נשים רבות רואות את הפוליגמיה כקשורה קשר הדוק לאפליית‬
‫הנשים הערביות על ידי החברה‪ ,‬באופן בו מונצחים יחסי השליטה של גברים בנשים בתוך‬
‫החברה הבדואית‪ .‬כך סיכמה את הדברים עו"ד אבו שארב‪:‬‬
‫"תופעת הפוליגמיה היא תופעה חברתית פסולה הקשורה קשר הדוק לאפלייתן‬
‫של נשים ולמעמדן הנחות בחברה באופן המנציח את שליטתם של הגברים‬
‫בנשים‪ ,‬את הפגיעה בכבודן ובמבט‪-‬על הפוגעת בהתקדמות החברה כולה‪.‬‬
‫אף שבחברה הבדואית מתחוללים תהליכי מודרניזציה‪ ,‬שיעור הפוליגמיה אינו‬
‫יורד והתופעה נפוצה גם בקרב צעירים ומשכילים"‪.109‬‬

‫א‪ .‬מעמדן של נשים בתוך הנישואין הפוליגמיים‬

‫ממחקרים‪ 110‬שהתמקדו באוכלוסייה הבדואית בנגב עולה‪ ,‬כי מעמדן של הנשים בנישואין‬
‫פוליגמיים משתנה בהתאם למיקומן בסדר הנישואין‪ .‬חברות רבות מעניקות מעמד גבוה‬
‫לנשים בכירות‪ :‬הן עשויות לקבל שליטה‪ ,‬או זכויות יתר‪ ,‬על פני הנשים האחרונות בנישואין‬
‫והשפעה מוגברת על הבעל‪ .‬בניגוד לכך‪ ,‬בחברה הערבית‪ ,‬ובכללה החברה הבדואית‪ ,‬לנשים‬
‫בכירות יש מעמד נמוך יותר מאשר לנשים הנוספות‪ ,‬זאת כיוון שהנישואין הראשונים‪,‬‬
‫אשר לרוב נערכו בגיל צעיר מאוד‪ ,‬הם לעיתים קרובות תוצר של שידוכין על ידי ההורים‪,‬‬
‫‪ 108‬דברי עו"ד אינסאף אבו שארב‪ ,‬מתוך כתבה שכתבה שני ליטמן ופורסמה ב"הארץ"‪ -‬האם מישהו יטפל בבעיית הפוליגמיה‬
‫בחברה הבדואית?"‪ -‬פורסם ביום ‪19.01.2017‬‬
‫‪ 109‬עו"ד אינסאף אבו שארב‪ ,‬נייר עמדה מטעם המרכז לזכויות נשים בדואיות של עמותת איתך מעכי‪:‬‬
‫מיגור תופעת הפוליגמיה‪ -‬מאי ‪.2016‬‬
‫‪ 110‬אלקרינאוי עליאן וסלונים‪-‬נבו ורד נישואין פוליגמיים ומונוגמיים‪ :‬השפעתם על המצב הנפשי והחברתי של נשים בדאיו‪-‬‬
‫ערביות‪ ,‬בתוך "שמרי נפשך"‪ -‬בריאות נפשית של נשים בישראל‪ .‬עורכות‪ :‬רחל לב‪-‬ויזל‪ ,‬ג'ולי צוויקל‪ ,‬נורית ברק‪ .‬המרכז לחקר‬
‫וקידום בריאות האישה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.2005 ,‬‬

‫‪57‬‬
‫ובני הזוג נבחרים מסיבות "פוליטיות" וכלכליות‪ .‬הנישואין השניים‪ ,‬השלישיים והרביעיים‬
‫נובעים מבחירה ואהבה‪ .‬עדויות רבות נשמעו על כך גם במהלך עבודת הצוות‪ .‬כתוצאה‬
‫מכך‪ ,‬הנשים הנוספות מקבלות עדיפות בחלוקת המשאבים הכלכליים‪ ,‬התמיכה החברתית‬
‫ותשומת ליבו של הבעל‪ .‬על פי מחקרים‪ ,‬הנשים הראשונות או הבכירות סובלות מדימוי‬
‫עצמי נמוך‪ ,‬בדידות ובעיות רגשיות אחרות‪ .‬מחקרים מראים כי נשים שניות מרוצות‬
‫יותר מחיי הנישואין שלהן מאשר נשים בכירות‪ ,‬ויותר נשים בכירות נמצאות תחת טיפול‬
‫פסיכיאטרי מאשר נשים שניות‪ .‬נשים בכירות מקשרות את הסימפטומים שלהן לנישואיו‬
‫הנוספים של הבעל‪.111‬‬

‫ב‪ .‬ריבוי נישואין לנשים פלסטיניות‬

‫אחת התופעות החמורות של ריבוי נישואין בקרב הבדואים‪ ,‬אשר התגברה בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬היא מעין סחר בנשים פלסטיניות למטרות נישואין עם גברים בדואים‪.112‬‬
‫גברים בדואים רבים חיים במסגרת פוליגמית עם נשים ערביות שבאו מחוץ לישראל‬
‫(בעיקר מירדן ומהרשות הפלסטינית‪ ,‬אך גם ממדינות ערביות אחרות)‪ .‬בדואים רבים‬
‫מעדיפים נישואין מחוץ לישראל‪ ,‬משתי סיבות עיקריות‪ :‬ראשית‪ ,‬תשלום המוהר עבור‬
‫האישה עשוי להיות נמוך יותר מאשר עבור אישה ישראלית; שנית‪ ,‬האישה מתנתקת‬
‫ממקום מוצאה וממשפחתה‪ ,‬ונעשית תלויה כמעט לחלוטין בבעלה ו"קלה יותר לשליטה"‬
‫מאישה ישראלית‪.‬‬
‫מאחר והמדינה אינה מעוניינת לעודד נישואין המהווים עבירה פלילית‪ ,‬דינה של בקשה‬
‫למעמד בישראל עבור אישה נוספת (אף במצב שלא מוצגת תעודת נישואין אך מדובר‬
‫בתא משפחתי עם ריבוי נשים) להידחות והאישה הנוספת אינה זכאית לכל מעמד בישראל‪.‬‬
‫ככול שנשים אלה שוהות בישראל‪ ,‬הן שוהות בה שלא כדין‪ ,‬ללא כל מעמד חוקי או‬
‫זכויות רפואיות וסוציאליות בישראל‪ ,‬ובכך הן תלויות לחלוטין בבעליהן‪ .‬רבות מן הנשים‬
‫השניות הן פלסטיניות תושבות השטחים‪ .‬גם כאשר מדובר באישה הזכאית לקיצבה‪ ,‬לרוב‪,‬‬
‫הקצבאות מגיעות ישירות לבעל ולא אליה‪ .‬במקרים של מצוקה או של מחלה סופנית‪,‬‬
‫קיימים מקרים בהם הנשים ננטשות על ידי הבעל ‪.113‬‬

‫‪ 111‬שם‪.‬‬
‫‪ 112‬קיימים מקרים בהם גברים נישאים לנשים פלסטיניות נישואין שאינם פוליגמיים וחלק מהאוכלוסייה הבדואית מתנגדת‬
‫לשימוש במונחים "ייבוא" ו"סחר"‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש להדגיש כי השימוש במונחים האלה נעשה על מנת לתאר מציאות קשה של‬
‫אותן נשים אשר משוללות זכויות ומעמד‪.‬‬
‫‪ 113‬ראו למשל ע"ב ‪ 2123/03‬נאסר סביחה נ' קופ"ח כללית ומ"י‪ .‬מדובר באישה שנייה אשר חלתה בסרטן ובעלה סרב לממן לה‬
‫את הטיפולים הרפואיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬ראו ‪ 315/06‬עמותת רופאים לזכויות אדם וחדיג'ה עלי מסעודין נ' מ"י‪.‬‬

‫‪58‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫אזרחות לילד מוקנית מכח לידה להורה אזרח‪ ,‬בין כאשר האם היא אזרחית ישראלית‬
‫ובין כאשר האב הוא אזרח ישראלי‪ .‬כאשר האב הוא אזרח ישראלי והאם היא פלסטינית‪,‬‬
‫הילדים המשותפים לבני הזוג יכולים להירשם כילדי האב במרשם האוכלוסין בישראל‬
‫וכילדי האם במרשם האוכלוסין ברשות הפלסטינית‪.114‬‬
‫במקרים בהם נטען כי יש לאזרח ישראלי ילדים מאישה זרה השוהה בישראל באופן בלתי‬
‫חוקי‪ ,‬על מנת להוכיח את זכאותם של הילדים לאזרחות ישראלית‪ ,‬נדרש להוכיח את‬
‫אבהותו עליהם‪ .‬ככלל‪ ,‬הוכחה זו נעשית בדרך של בקשה לקביעת אבהות בדרך של בדיקה‬
‫גנטית לקשרי משפחה‪ ,‬המוגשת לבית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬בעיקר בבאר שבע‪.‬‬
‫דוגמה לבקשה שכזו‪ ,‬שעסקה במשפחה פוליגמית של אזרח ישראלי שהיו לו למעלה‬
‫מחמישים ילדים משבע נשים שונות‪ ,‬ארבע מהן‪ ,‬על פי הטענה‪ ,‬אינן תושבות ישראל‪ ,‬באה‬
‫לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בשנה האחרונה ובית המשפט אשר‬
‫נדרש לדון בבקשות רבות כגון אלה התייחס להיבט הזה של התופעה‪:115‬‬
‫"אדגיש כי אין מדובר בתופעה שולית אלא בבקשות רבות המוגשות מידי שנה‬
‫והמתייחסות לילדים רבים‪ .‬נראה כי גברים בדואים פוליגמיים מעדיפים לשאת‬
‫נשים פלסטיניות תושבות האזור הן מהטעם שתשלום המוהר עבור אישה‬
‫פלסטינית עשוי להיות נמוך יותר מתשלום המוהר עבור אישה ישראלית‪,‬‬
‫והן מהטעם שלאחר הנישואין מתנתקת האישה הפלסטינית ממקום מוצאה‬
‫וממשפחתה‪ ,‬ובהיעדר מעמד במדינה‪ ,‬נעשית לתלויה לחלוטין בבעלה‬
‫ולשליטה מוחלטת שלו‪ .‬ויש המשווים את חומרת התופעה אף לסחר בנשים‪.‬‬
‫יתרה מכך‪ ,‬באמצעות נישואין פוליגמיים לנשים פלסטיניות מהאזור‪ ,‬ונוכח‬
‫התמורות החיוביות במעמדן של הנשים הבדואיות הישראליות‪ ,‬מצליח הגבר‬
‫הבדואי הפוליגמי להתגבר על התנגדות האישה הבדואית הישראלית לנישואי‬
‫פוליגמיה‪ ,‬ולמעשה "מייבא" נשים חלשות"‪.116‬‬
‫במקרה שהובא בפניו‪ ,‬בית המשפט סירב לתת צו לבדיקת רקמות‪ ,‬להכרה בהם כילדיו‪.‬‬
‫והוא נימק זאת כך‪:‬‬
‫"במשך שנים‪ ,‬נהג בית המשפט לענייני משפחה ואף מותב זה לאשר את‬
‫ההסכמות שבין בעלי הדין לבין המדינה (‪ ,)...‬לרבות הפניית הצדדים לביצוע‬
‫בדיקות רקמות ומתן פסקי דין המצהירים על אבהות לאחר קבלת תוצאות‬
‫בדיקות הרקמות‪ .‬אולם התגברות תופעת הפוליגמיה בכלל ולנשים פלסטיניות‬
‫תושבות האזור בפרט‪ ,‬מחייבת לטעמי בחינה מחודשת של עמדת בית‬
‫המשפט‪ ,‬חרף עמדת המדינה‪ ,‬שכן ובאופן אבסורדי ושלא במתכוון נראה כי‬
‫בית המשפט עצמו ובהתנהלות המפורטת לעיל‪ ,‬יכול ונותן רוח גבית לתופעה‬
‫פסולה זו‪.‬‬
‫‪ 114‬עו"ד אורית ליפשיץ‪ ,‬פרקליטות מחוז הדרום‪ ,‬שיחת טלפון‪ 14 ,‬בספטמבר ‪ ,2006‬מתוך " פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית‬
‫בישראל"‪ ,‬אורלי לוטן‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬אוקטובר ‪.2006‬‬
‫‪ 115‬תמ"ש ‪( 55724-09-16‬משפחה ב"ש) פלוני נ' היועמ"ש‪ 27/3/2017- ,‬דברי השפוט סגן הנשיאה אלון גביזון‪.‬‬
‫‪ 116‬שם‪.‬‬

‫‪59‬‬
 ‫כפי שציינתי לעיל‪ ,‬לתופעת הפוליגמיה מעבר להיותה עבירה פלילית ועוולה‬
‫נזיקית השלכות שליליות‪ ,‬וכאשר מדובר בפוליגמיה לנשים פלסטיניות חסרות‬
‫מעמד במדינה‪ ,‬מקבלת התופעה חומרה יתרה‪ ,‬שכן מדובר בנשים חלשות‬
‫שהנישואין הפוליגמיים מחלישים אותן עוד יותר‪ ,‬וכן בפלטפורמה לעבירות‬
‫נוספות ( שהייה בלתי חוקית‪ ,‬הלנת שוהה בלתי חוקי) (‪.)...‬‬
‫מדיניות שיפוטית המבקשת למגר את תופעת הפוליגמיה בכלל ואת הפוליגמיה‬
‫לנשים פלסטיניות תושבות האזור בפרט‪ ,‬מחייבת את בית המשפט להירתע‬
‫ממתן סעד הצהרתי ‪ -‬סעד שביושר לבעל דין שברי כי הוא פוליגמי ולבעלת‬
‫דין שהיא שוהה בלתי חוקית ‪ .‬מדיניות שיפוטית כזו מחייבת את בית המשפט‬
‫שלא לעצום את עיניו לרמיסה גסה של כבוד האישה וליצירת חיי עוני‪.‬‬
‫אשר על כן‪ ,‬ולאור האמור לעיל‪ ,‬יתכנו נסיבות בהן בית המשפט לא ייעתר‬
‫לתובענה לפסק דין הצהרתי לאבהות שהגיש גבר פוליגמי‪ ,‬ואף יורה על דחיית‬
‫התובענה"‪.117‬‬
‫מבלי לסתור את דברי בית המשפט לענייני משפחה בדבר השלכותיה השליליות של‬
‫הפוליגמיה‪ ,‬קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור שהוגש על פסק דין זה‪ ,‬וזאת מטעמי‬
‫טובת הילדים‪ .‬כך קבע ביהמ"ש המחוזי‪" :‬טובת הקטינים עומדת‪ ,‬וצריכה להמשיך לעמוד‪,‬‬
‫במרכז דיונינו בסוגיות הקשורות בהם" למרות שהיא מתנגשת פעמים עם ערכים אחרים‬
‫עליהם בית המשפט רוצה להגן‪ .‬עוד הוסיף בית המשפט‪:‬‬
‫"עבירת הפוליגמיה עניינה הנישואין‪ .‬אין עניינה הולדת קטינים מנישואין אלו‪.‬‬
‫יש להוסיף כי הכתרת קטינים ככאלו אשר הבאתם לעולם נגזרת מעבירה‪,‬‬
‫צריכה זהירות רבה‪ ,‬שכן לא צריך להישכח מאיתנו הצורך לשמור על כבודם‪,‬‬
‫כמו גם על תדמיתם של הקטינים בפני עצמם‪."118‬‬
‫מקרה זה משקף את המורכבות שבהתמודדות עם התופעה אשר כל טיפול בה מחייב‬
‫חשיבה רגישה‪ ,‬בין היתר על נפגעי התופעה‪ .‬עו"ד אינסאף אבו־שארב‪ ,‬המייצגת נשים‬
‫רבות הקשורות בנישואין פוליגמיים ופעילה בולטת בתחום זה סיכמה זאת‪:‬‬
‫"בהתמודדות עם תופעת הפוליגמיה אסור לפגוע בילדים ובנשים‪ .‬צריך להתמקד בגישות‬
‫מחזקות המכוונות לפתרונות שאינם פוגעים בקהילה‪ .‬בית המשפט אינו יכול למגר‬
‫את תופעת הפוליגמיה על גבם של ילדים ושל נשים‪ .‬ההתמודדות לא יכולה להתקיים‬
‫בצורה של מניעה ונישול מזכויות‪ .‬חייבים לראות את התמונה בכללותה ולא להחליש את‬
‫המוחלשים ממילא ‪ -‬הילדים"‪.119‬‬

‫‪ 117‬שם‪.‬‬
‫‪ 118‬עמ"ש ‪( 40251-05-17‬מחוזי ב"ש)‪ ,‬פלוני נ' היועמ"ש‪.16/11/2017 ,‬‬
‫‪ 119‬פורסם ב ‪ ,rotter‬ביום ‪.16/11/2017‬‬

‫‪60‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫ג‪ .‬נישואי קטינות‬

‫כפי שתואר בהרחבה לעיל ויתואר בהרחבה בהמשך‪ ,‬לתופעת הפוליגמיה מאפיינים רבים‬
‫והשלכותיה רבות‪ .‬בין מאפייניה נמנית תופעת נישואי קטינות‪ .‬רבים מהמאפיינים הקיימים‬
‫בעניין תופעת הפוליגמיה קיימים גם ביחס לנישואי קטינות‪.‬‬
‫אף כאן מדובר באיסור פלילי העומד אל מול דפוסים תרבותיים וחברתיים הקיימים בחלק‬
‫מן החברה הישראלית‪ .‬נישואי קטינות רווחים בקרב חברות מסורתיות בישראל והנתונים‬
‫מראים כי רוב הנישאים בהיותם קטינים הן נערות מוסלמיות מהחברה המוסלמית בדרום‬
‫הארץ ובאזור ירושלים‪.‬‬
‫כמו הנישואין הפוליגמיים‪ ,‬אף נישואי הקטינות מגיעים לידיעת הרשויות בדיעבד –‬
‫ובעיקר דרך ההליכים לאשרור הנישואין המוגשים לבתי הדין השרעיים בישראל‪ .‬כך‪,‬‬
‫בשנת ‪ ,2017‬אושררו בבתי הדין השרעיים ‪ 687‬טקסי נישואין של קטינים וקטינות שנערכו‬
‫מחוץ לכותלי בתי הדין‪ ,‬בהתאם לדיני השריעה‪.‬‬
‫הנתונים שהוצגו בדו״ח זה אף מראים כי ברבים מהמקרים בהם נערכו נישואין פוליגמיים‪,‬‬
‫נערכו הנישואין הראשונים בהיות בני הזוג או למצער בנות הזוג‪.‬‬
‫כפי שיפורט להלן הנזקים שנגרמים לקטינים הנישאים ולילדיהם הקטינים הם גדולים ולרוב‬
‫בלתי הפיכים‪.‬‬
‫כמו במקרים של פוליגמיה‪ ,‬גם ביחס לנישואי קטינות מערכת האכיפה במדינת ישראל‬
‫מתקשה באכיפת הדין הפלילי וקיימת הסכמה כי לא ניתן להתמודד עם התופעה בכלים‬
‫משפטיים – אכיפתיים בלבד‪ ,‬אלא יש צורך לשלב זרועות ולפעול בנושא זה‪ ,‬כמו בנושא‬
‫הפוליגמיה באמצעות כלים מתחום החינוך והרווחה‪.‬‬
‫להלן יובא פירוט באשר לתופעת נישואי הקטינות מתוך מגמה לשלב את הפעולות‬
‫לצמצום הפוליגמיה בישראל ולצמצום תופעת נישואי הקטינות יחדיו‪.‬‬

‫חוק גיל הנישואין‪ ,‬התש"י‪1950-‬‬

‫חוק גיל הנישואין‪ ,‬התש"י‪( 1950-‬להלן – חוק גיל הנישואין או החוק)‪ ,‬אשר נחקק בראשית‬
‫ימיה של מדינת ישראל‪ ,‬קבע איסור על נישואי נערה שלא מלאו לה ‪ 17‬שנים‪ .‬בשנת‬
‫התשנ"ח תוקן החוק‪( 120‬ס"ח התשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪ )318‬כך שהאיסור על נישואין מתחת לגיל ‪17‬‬
‫יחול על נישואי נערים ונערות כאחד‪ .‬בשנת התשע"ד נערך תיקון נוסף‪( 121‬ס"ח התשע"ד‪,‬‬
‫עמ' ‪ )58‬ובמסגרתו הועמד גיל הנישואין המותר על גיל ‪ 18‬לשני המינים‪ ,‬כגיל הבגירות לפי‬
‫חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬התשכ"ב‪ .1962122-‬כן נקבע כי בכל שנה ידווחו‬
‫לוועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת שר המשפטים‪ ,‬השר לשירותי דת‪ ,‬שר הפנים‪ ,‬השר‬
‫לביטחון פנים ושר העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬על יישום הוראות חוק גיל‬

‫‪ 120‬חוק גיל הנישואין (תיקון מס' ‪ ,)4‬התשנ"ח‪ ,1998-‬ס"ח ‪ ,1683‬עמ' ‪.318‬‬

‫‪ 121‬חוק גיל הנישואין (תיקון מס' ‪ ,)6‬התשע"ד‪ ,2013-‬ס"ח ‪ ,2416‬עמ' ‪.58‬‬
‫‪ 122‬סעיף ‪ 3‬לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪ ,‬התשכ"ב‪ ,1962-‬ס"ח ‪ ,380‬עמ' ‪.120‬‬

‫‪61‬‬
 ‫הנישואין‪ ,‬באמצעות העברת נתונים מהמשרד שבתחום סמכותם‪.‬‬
‫על אף האיסור על נישואי קטינים מתחת לגיל ‪ ,18‬קובע סעיף ‪ 5‬לחוק כי רשאי בית‪-‬‬
‫המשפט לענייני משפחה‪ ,‬לתת היתר לנישואי קטין או קטינה שלא מלאו להם שמונה‬
‫עשרה שנים‪ ,‬אם "מלאו להם שש עשרה שנים‪ ,‬ולדעת בית המשפט קיימות נסיבות‬
‫מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬המצדיקות מתן היתר זה"‪ .123‬עוד‬
‫נקבע בחוק כי במקרה בו לקטין או לקטינה המבקשים להינשא מלאו שש עשרה שנים אך‬
‫טרם מלאו להם שבע עשרה שנים‪ ,‬יכריע בית המשפט בבקשה למתן היתר נישואין רק‬
‫לאחר קבלת תסקיר מאת עובד סוציאלי לפי חוק גיל הנישואין‪.‬‬
‫בהתאם לחוק‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה (המשיב‪ ,‬על פי חוק‪ ,‬בבקשות להיתר)‪ ,‬מתנגד‪,‬‬
‫ככלל‪ ,‬למתן היתר לנישואי קטינים‪ ,‬פרט למקרים בהם קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות‬
‫בטובת הקטין או הקטינה בהם מדובר‪ .124‬כך כתב השופט חיים כהן לעניין זה בע"א ‪187/77‬‬
‫פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)‪:‬‬
‫"כפי שאנו רואים את הפירוש הנכון של החוק‪ ,‬צריך ויהא בנסיבות המיוחדות‪,‬‬
‫כאלה שיצדיקו מתן ההיתר‪ ,‬כדי לעשות את קיום האיסור לגזירה בלתי סבירה‬
‫ובלתי צודקת אשר אדם מן הישוב אינו יכול או אינו צריך לעמוד בה‪".125‬‬

‫השלכות ונזקים של נישואי קטינות‬

‫נקודת המוצא של על פיה נקבעו הוראות חוק גיל הנישואין היא כי נישואי בוסר אינם טובים‬
‫לקטינים ולקטינות המעורבים‪ .‬ואכן‪ ,‬מחקרים ועמדות של אנשי מקצוע מתחום הטיפול‬
‫מלמדים על ההשפעות השליליות ועל הנזק העלול להיגרם לקטינים כתוצאה מנישואין‬
‫בגיל צעיר‪ ,‬כמו גם על ההשלכות שיש לנישואין כאלה על התא המשפחתי בכללותו‪.126‬‬
‫נישואין בגיל צעיר משפיעים על עתידם של שני בני הזוג‪ ,‬והשלכותיהם באות לידי ביטוי‬
‫במישורים שונים; לימודי‪ ,‬תעסוקתי‪ ,‬בריאותי‪ ,‬נפשי ועוד‪ ,127‬זאת‪ ,‬בנוסף לקשיים הכרוכים‬
‫בהתמודדות עם מחויבות משפחתית ועם גידול ילדים בגיל צעיר‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬ובשל‬
‫אי בשלותם של הקטינים להורות‪ ,‬מביאים הנישואין המוקדמים לפגיעה לא רק בהם‪ ,‬אלא‬
‫כאמור‪ ,‬גם בילדיהם ובמשפחה כולה‪.128‬‬
‫השכלה‪ ,‬תעסוקה ומצב כלכלי – נישואי קטינות‪ ,‬בעיקר אם נעשו עקב הריון‪ ,‬עלולים‬
‫להקשות על הקטינות לרכוש השכלה ומקצוע; פעמים רבות הם מביאים את הקטינות‬

‫‪ 123‬סעיף ‪(5‬א) לחוק גיל הנישואין‪.‬‬

‫‪ 124‬הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר ‪ - 4.1113‬מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בבקשות להיתר נישואי קטינים‪ ,‬מיום‬
‫ט"ט בסיון ה'תשע"ח‪ 29 ,‬במאי ‪.2018‬‬
‫‪ 125‬יצוין כי פסק הדין ניתן לפני תיקון החוק והתייחס לסעיף בנוסחו הקודם‪.‬‬
‫‪ 126‬ראו עדי בלטנר פרויקט פא"י‪ -‬פיקוח אכיפה יישום של חוקים בתחום דיני המשפחה‪ -‬דו״ח מספר ‪ 2‬בנושא‪ :‬חוק גיל הנישואין‬
‫תש"י‪( 1950-‬מרכז רקמן‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.)2014 ,‬‬
‫‪ 127‬איתי פידלמן נישואי קטינים‪ ,‬בעמ' ‪( 8‬הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‪.)2010 ,‬‬
‫‪ 128‬שם‪ ,‬בעמוד ‪.12‬‬

‫‪62‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫לפרוש ממסגרות הלימודים‪ ,‬וכתוצאה מכך‪ ,‬מקשים עליהן למצוא תעסוקה ראויה בעתיד‬
‫ומגדילים את סיכוייהם לחיים בעוני‪ .129‬במחקר שנערך בארה"ב ואשר בדק את הקשר‬
‫בין נישואי קטינות לבין עוני‪ ,‬נמצא כי לאשה הנישאת כקטינה סיכוי גבוה ב‪ 31%-‬לחיות‬
‫בעוני לכשתתבגר‪ .‬כמו כן‪ ,‬לקטינה שפרשה מלימודים סיכוי גבוה ב‪ 11%-‬לחיות במשפחה‬
‫שהכנסתה מתחת לקו העוני‪.130‬‬
‫‪131‬‬
‫הריון ‪ -‬מחקרים מצאו שהיריון בגיל צעיר יכול לגרום לנזק פיזי ונפשי לאם ולתינוקה‬
‫ושהריונות חוזרים יכולים להביא לנזקים נפשיים קשים ואף לדיכאון אחר לידה‪ .132‬כן‬
‫נמצא קשר בין נישואין בגיל צעיר לבין חוסר מודעות או קושי בתכנון המשפחה‪ .133‬ברוב‬
‫המקרים לא מקבלות הקטינות הנישאות את ההדרכה והתמיכה הנחוצים להם בכדי שיוכלו‬
‫לתכנן את המשפחה באופן שייטיב עמן‪ .‬כך למעשה נשללים מהן החופש‪ ,‬האוטונומיה‬
‫והזכות לבחור‪ ,‬להתפתח‪ ,‬לעצב את חייהם ולגבש את זהותם‪.134‬‬
‫עוד נמצא כי הריון ולידה בגיל צעיר מדי מגבירים את הסיכון למחלות‪ ,‬לסיבוכים ואף‬
‫לתמותה‪ ,‬הן של האם והן של התינוק‪ ,‬ושהסיכון לתמותה עולה ככל שגילה של היולדת‬
‫צעיר יותר‪ .135‬מדו"ח ‪ UNICEF‬משנת ‪ 2012‬שעסק בקשר שבין ילדים‪ ,‬עוני ואי שוויון עולה‬
‫כי סיכוין של נשים בקבוצת הגיל ‪ 19-15‬למות בעת הריון או לידה הינו כפול משל נשים‬
‫בגילאי ‪ ,24-20‬וכי הסיכוי למותן של נערות מתחת לגיל ‪ 15‬גבוה פי חמש משל נשים‬
‫בשנות העשרים לחייהן‪ .136‬מן המחקרים עולה גם שהריון של נערות בשנות העשרה לחייהן‬
‫מגדיל את הסיכון לאי שרידות העובר‪.137‬‬

‫‪ 129‬שם‪.‬‬
‫‪Gordon B. Dahl, Early Teen Marriage and Future Poverty, in National Bureau of Economic Research, Cambridge MA p. 32 (May 130‬‬
‫‪.)2005‬‬
‫‪ 131‬איתי פידלמן נישואי קטינים‪ ,‬בעמ' ‪( 8‬הכנסת‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‪.)2010 ,‬‬
‫‪ 132‬עדי בלטנר פרויקט פא"י‪ -‬פיקוח אכיפה יישום של חוקים בתחום דיני המשפחה‪ -‬דו״ח מספר ‪ 2‬בנושא‪ :‬חוק גיל הנישואין‬
‫תש"י‪( 1950-‬מרכז רקמן‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪.)2014 ,‬‬
‫‪ 133‬שם‪ .‬וראו גם‪.)Early Marriage: Child Spouses, 7 Innocenti Digest p. 10 (2001 :‬‬
‫‪ 134‬שם‪.‬‬
‫‪ 135‬עדי בלטנר פרויקט פא"י‪ -‬פיקוח אכיפה יישום של חוקים בתחום דיני המשפחה‪ -‬דו״ח מספר ‪ 2‬בנושא‪ :‬חוק גיל הנישואין‬
‫תש"י‪( 1950-‬מרכז רקמן‪ ,‬אוניברסיטת בר אילן‪ ,)2014 ,‬בעמ' ‪.)Early Marriage: Child Spouses, 7 INNOCENTI DIGEST p. 11 (2001 ;10‬‬
‫‪Caroline Harper, Hanna Alder and Paola Pereznieto "Escaping Poverty Traps – Children and Chronic Poverty" in: Isabel Ortiz, 136‬‬
‫‪Louise Moreira Daniels and Solrun Engilbertsdóttir (eds.) Child Poverty and Inequality: New Perspectives 48, 50-51 (UNICEF,‬‬
‫‪:February 24, 2012).Available at‬‬
‫‪ . https://www.unicef.org/socialpolicy/files/Child_Poverty_Inequality_FINAL_Web_web.pdf‬הנתונים מתייחסים למדינות‬
‫מתפתחות‪ .‬עם זאת יצוין‪ ,‬כי הגם שמעמד סוציו‪-‬אקונומי נמוך וקושי בגישה לשירותי רפואה נאותים משפיעים על אחוזי התמותה‪,‬‬
‫חוסר הבגרות הפיזית הוא הגורם העיקרי למותן מסיבוכי הריון של נערות בנות פחות מ‪.15-‬‬
‫‪ .Early Marriage: Child Spouses, 7 Innocenti Digest p. 11 (2001 137‬כן צוין שם שסיכוייו של יילוד לאם קטינה למות בשנה‬
‫הראשונה לחייו גבוהים פי ‪ 60‬מאשר של יילוד שנולד לאישה מעל גיל ‪.19‬לעניין זה ראה גם את עדי בלטנר פרויקט פא"י‪ -‬פיקוח‬
‫אכיפה יישום של חוקים בתחום דיני המשפחה‪ -‬דו״ח מספר ‪ 2‬בנושא‪ :‬חוק גיל הנישואין תש"י‪( 1950-‬מרכז רקמן‪ ,‬אוניברסיטת‬
‫בר אילן‪ ,)2014 ,‬בעמ' ‪.11‬‬

‫‪63‬‬
 ‫עבירות לפי חוק גיל הנישואין‬
‫נוכח הנזק שגורמת תופעת נישואי הקטינים נקבע בסעיף ‪ 2‬לחוק גיל הנישואין‪ ,‬התש"י‪,1950-‬‬
‫כי‪:‬‬
‫"מי שעשה אחד מאלה –‬
‫(א) נשא קטינה או נשאה קטין;‬ ‫ ‬
‫(ב) ערך נישואין‪ ,‬או סייע בכל תפקיד שהוא בעריכת נישואין‪ ,‬או בקשר לעריכת‬ ‫ ‬
‫נישואין‪ ,‬של קטינה או של קטין;‬ ‫ ‬
‫(ג) השיא קטינה או קטין שהם בתו או בנו שהם נתונים לאפוטרופסותו‬ ‫ ‬
‫דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף ‪(61‬א)(‪ )3‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪.1977-‬‬

‫כאמור‪ ,‬במרבית המקרים נישואי קטינות נערכים באופן פרטי‪ ,‬ונודעים לרשויות רק‬
‫בדיעבד‪ ,‬כאשר הקטינות שבגרו מגיעות ללשכת האוכלוסין או לבית הדין הדתי הרלוונטי‬
‫לפי עדתם ומבקשות ממנו לאשר או לרשום את הנישואין בדיעבד‪ .‬על כן‪ ,‬לשם אכיפה‬
‫אפקטיבית של העבירה‪ ,‬רשויות המדינה שנחשפות במסגרת עבודתן למידע המעלה חשד‬
‫לביצוע עבירה על חוק גיל הנישואין‪ ,‬נדרשות להעביר מידע זה‪ ,‬לרבות החומרים הנדרשים‬
‫לצורך גיבוש תשתית ראייתית בתיק פלילי‪ ,‬לידיעת גורמי האכיפה הפלילית‪ .138‬לעניין זה‬
‫יודגש‪ ,‬כי כאשר על פי הדין הדתי יש לאשר בדיעבד את הנישואין‪ ,‬על אישור הנישואין‬
‫להינתן במקביל להעברת העניין למשטרה‪ ,‬תוך הבהרה לבני הזוג כי אין באישור הנישואין‬
‫כדי לשנות את היותם עבירה פלילית וכדי למנוע חקירה פלילית בעניין‪.139‬‬
‫סמכות ההעמדה לדין בגין העבירה של נישואי קטינים וקטינות נתונה לפרקליטות‪ ,‬אף‬
‫שמדובר בעבירת עוון‪ .140‬הנחיית פרקליט המדינה מספר ‪ 20.2‬מתווה את מדיניות האכיפה‬
‫של עבירות לפי חוק גיל הנישואין‪ .141‬על אף העובדה שבמקרים רבים העבירה מתגלה רק‬
‫בחלוף זמן ניכר‪ ,‬קבע פרקליט המדינה כי יש לראות בחלוף הזמן שיקול אחד בלבד מבין‬
‫מכלול שיקולים רלוונטיים ולהעדיף‪ ,‬ככלל‪ ,‬העמדה לדין (ובלבד שהעבירה לא התיישנה)‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬במהלך השנים הוגשו כתבי אישום ספורים בלבד על עבירות לפיח חוק גיל הנישואין‪.‬‬

‫‪ .3‬היקפה של הפוליגמיה בקרב הבדואים בנגב‬

‫עד הקמתו של צוות זה היה קשה לקבל אומדן אמיתי של היקף תופעת הפוליגמיה בקרב‬
‫הבדואים בנגב‪ .‬רבות נכתב על התופעה‪ ,‬גורמיה והשלכותיה וחוקרים ואנשי אקדמיה העריכו‬

‫‪ 138‬הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר ‪ - 4.1113‬מדיניות היועץ המשפטי לממשלה בבקשות להיתר נישואי קטינים‪ ,‬מיום‬
‫ט"ט בסיון ה'תשע"ח‪ 29 ,‬במאי ‪.2018‬‬
‫‪ 139‬שם‪.‬‬
‫‪ 140‬ראו סעיף ‪ 5‬לחוק גיל הנישואין (תיקון מס' ‪ ,)6‬תשע"ד‪ ,2013-‬שתיקן את חוק סדר הדין הפלילי‪.‬‬
‫‪ 141‬הנחיית פרקליט המדינה מספר ‪ - 20.2‬מדיניות התביעה בהעמדה לדין בעבירה של נישואי קטינים‪ ,‬מיום א' אייר ה'תשע"ו‪,‬‬
‫‪ 9‬במאי‪.2016 ,‬‬

‫‪64‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫כי התופעה נאמדת בין ‪ 20%‬ל‪ 40%-‬מכלל המשפחות הבדואיות בדרום‪ .‬עם הקמת צוות זה‬
‫הוקם צוות משנה אשר עסק במחקר ואומדן התופעה‪ .142‬מהנתונים עולה כי כיום ‪( 18.5%‬כ‪-‬‬
‫‪ 6,200‬גברים) מכלל המשפחות הבדואיות בנגב הן פוליגמיות‪ .‬כ‪ 75%-‬מהגברים הפוליגמיים‬
‫נשואים לאישה נוספת אחת‪ .‬פירוט אודות אופן המדידה ונתונים רבים ורלוונטיים נוספים‬
‫יוצג בפרק אשר יעסוק באיסוף ואיגום מידע בהמשך‪.‬‬

‫‪ .4‬הגורמים לפוליגמיה בקרב הבדואים בנגב‬

‫כאמור‪ ,‬הפוליגמיה היא נוהג מסורתי מרכזי בחברה הבדואית‪ .‬לדברי ד"ר מג'יד אלעטאונה‪,‬‬
‫אשר חוקר את הנושא‪ ,‬רוב הגברים הבדואים שואפים לחיות עם כמה נשים‪ ,‬ומה שמגביל‬
‫אותם הוא היעדר "היצע" מספק של נשים בתוך השבט‪.‬‬
‫בעבר‪ ,‬רק ראשי השבטים וראשי הפלגים שמעמדם הכלכלי היה טוב יותר משאר בני‬
‫השבט‪ ,‬נהגו להתחתן עם יותר מאישה אחת בתואנות שונות‪ ,‬בין היתר כי האישה הנוספת‬
‫דרושה לתפקוד הבית במידה והאישה הראשונה לא תוכל לדאוג לכך‪ .‬כמו כן‪ ,‬ריבוי נשים‬
‫משמש עדות לכוחו ולעושרו של הגבר‪ .143‬כיום הגורמים לפוליגמיה שונים ורבים‪:‬‬
‫להלן פירוט הגורמים לקיומה של הפוליגמיה בקרב הבדואים בנגב‪:144‬‬
‫ ‪ .‬אאפשרות לשאת מספר נשים על‪-‬פי האסלאם ‪ -‬על‪-‬פי האסלאם גבר יכול להיות נשוי‬
‫לעד ארבע נשים בו‪-‬זמנית‪ ,‬כל עוד הוא מספק את צורכיהן הכלכליים והרגשיים של‬
‫כל הנשים וכל הילדים במידה שווה‪.‬‬
‫ ‪ .‬בריבוי נשים כסמל סטטוס – לנשיאת אישה יש עלות כלכלית‪ ,‬בפרט עלות המוהר‬
‫המשולם תמורתה‪ ,‬וריבוי נשים משמש עדות לכוחו ולעושרו של הגבר‪.145‬‬
‫ ‪ .‬גהרצון להגדיל את המשפחה ואת השבט – מספר נשים גדול יותר במשפחה משמעו‬
‫על‪-‬פי רוב גם מספר ילדים גדול יותר לגבר‪ ,‬בדגש על בנים זכרים‪ .‬כל משפחה מורחבת‬
‫או חמולה מעוניינת לגדול כדי להתעצם ולהכין את עצמה למאבקי כוח עתידיים‬
‫מול גורמים חיצוניים‪ .‬החשש התמידי של כל קבוצה הוא שתיאלץ להגן על עצמה‬
‫מפני אויב קונקרטי או פוטנציאלי‪ ,‬והתפיסה הרווחת היא שהגדלת כוחה והתארגנותה‬
‫עשויות לשמש גורם הרתעה‪ 146 .‬בעבר היתה חשיבות רבה להגדלת מספר הילדים‪,‬‬
‫שכן פירושה היה הגדלת מספר הידיים העובדות במשפחה‪ ,‬אולם עם המעבר ליישובי‬
‫קבע נחלש תפקיד זה‪ .‬עם זאת‪ ,‬לריבוי ילדים יש משמעות פוליטית‪ ,‬שכן ההצבעה‬
‫בבחירות ברשויות המקומיות במגזר הבדואי (ובמידה רבה במגזר הערבי בכלל) נוטה‬
‫להיות חמולתית‪ ,‬כלומר‪ ,‬הצבעה על‪-‬פי קשר משפחתי‪ .‬כך‪ ,‬ככול שהמשפחה או‬

‫‪ 142‬בהמשך יוצג המחקר שבוצע על ידי הלמ"ס במהלך עבודת הצוות‪.‬‬

‫‪ 143‬אינסאף אבו שארב‪ ,‬נייר עמדה בנושא מיגור תופעת הפוליגמיה‪ ,‬איתך‪-‬מעכי‪.2010 ,‬‬
‫‪ 144‬כפי שלמד הצוות במהלך עבודתו‪ ,‬בהסתמך על עדויות שהובאו בפניו‪ ,‬הרצאות‪ ,‬ניירות עמדה ומחקרים‪.‬‬
‫‪ 145‬תופעה זו מאפיינת פלח מסויים מהגברים הפוליגמיים שכן כיום‪ ,‬כפי שניתן יהיה לראות בהרחבה בהמשך‪ ,‬רבות מן המשפחות‬
‫הפוליגמיות נמצאות במצב כלכלי ירוד עד מצב של עוני‪.‬‬
‫‪ 146‬יוסף בן דוד‪ ,‬הבדווים בישראל – היבטים חברתיים וקרקעיים‪ ,‬המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימוש קרקע ומכון ירושלים‬
‫לחקר ישראל‪ ,2004 ,‬עמ' ‪.125‬‬

‫‪65‬‬
‫השבט גדולים יותר‪ ,‬כך עולים סיכוייהם להציב אנשים מקרבם בעמדות כוח ברשות‬
‫‪147‬‬
‫המקומית‪.‬‬
‫ ‪ .‬דפיצוי על נישואין ראשונים מוכתבים בגיל צעיר על ידי נישואין שניים מבחירה ‪ -‬בחברה‬
‫הבדואית עדיין רווח הנוהג המסורתי שגבר ואישה מחותנים בגיל צעיר‪ ,‬על פי בחירת‬
‫הוריהם; על פי רוב הנישואין נערכים בין קרובי משפחה‪ .‬הנישואין השניים נעשים‬
‫בדרך כלל כאשר הגבר מבוגר יותר‪ ,‬ומבחירתו החופשית‪ .‬כך‪ ,‬במשפחות הפוליגמיות‬
‫במגזר הבדואי מעמדה של האישה הראשונה (הבכירה) נמוך ממעמדה של האישה‬
‫השנייה‪ ,‬שבה בחר הבעל מרצונו‪ .‬נראה כי במקרים כאלה ריבוי הנישואין משמש כעין‬
‫כלי לגבר הבדואי להתמודד עם הפער בין המסורת‪ ,‬שלפיה יינשא בחתונה מוכתבת‬
‫בגיל צעיר‪ ,‬לבין המודרניזציה‪ ,‬המעוררת בו רצון לחיות עם אישה לפי בחירתו‪.‬‬
‫ ‪ .‬התפיסת מוסד וקשר הנישואין‪ -‬ריאם אבו אל‪-‬עסל‪ ,‬עובדת סוציאלית ופעילה‬
‫פמיניסטית‪ ,‬ראיינה נשים שחיות במשפחות פוליגמיות‪ ,‬וגילתה שבמקרים רבים הן‬
‫העדיפו את הרע על פני הגרוע‪ .148‬היו נשים שסיפרו לה שהן לא עמדו בדרישות‬
‫המיניות של הבעל‪ ,‬ולכן הסכימו להכניס אישה נוספת לבית‪ .‬היו שבחרו בפתרון‬
‫זה בגלל בעיות פוריות או משום שלא רצו ללדת הרבה ילדים‪ ,‬והיו שפשוט העדיפו‬
‫נישואין כאישה שנייה לגבר מבוגר מאשר כראשונה לגבר צעיר‪ .‬אבו אלעסל הביאה‬
‫מקצת מן העדויות ששמעה‪:‬‬
‫"תשמעי‪ ,‬גבר מבוגר יפנק אותי ויתייחס אלי כמו אל נסיכה‪ ,‬גבר צעיר ירביץ לי כי‬
‫הצעירים יותר אלימים"‪.‬‬
‫נשים נשואות הסכימו להכניס צעירות לביתן כדי לשחרר את עצמן מהלחץ‪" :‬הבעל‬
‫הציק לי כל הזמן‪ ,‬חקר איפה את ועם מי דיברת ולאן את הולכת ולמה באת רק עכשיו‬
‫ומי זה שמתקשר אלייך‪ .‬היום כשיש לו אישה צעירה הוא לא שואל אותי שאלות"‪.‬‬
‫אבו אלעסל מביעה פסימיות רבה ממצבו של מוסד המשפחה בחברה הבדואית‪" :‬אין‬
‫אצלנו ראיה נכונה ובוגרת של מוסד הנישואין כמוסד של כבוד ועזרה הדדית‪ .‬האישה‬
‫היא נכס של הבעל‪ .‬המכנה המשותף בין כל הנשים שראיינתי הוא הכאב‪ .‬אחת אמרה‬
‫לי 'אני חיה עם צל של קיר‪ ,‬אני לא חושבת עליו כבעל‪."149‬‬
‫ ‪ .‬ומעמדן של הנשים בחברה הבדואית‪ -‬רוב הנשים הבדואיות רואות את הפוליגמיה‬
‫באור שלילי‪ ,‬אך למרות זאת‪ ,‬בגלל מעמדן הנמוך בחברה אין להן השפעה מעשית נגד‬
‫התופעה‪ .150‬על פי עו"ד ראויה אבו רביעה‪ ,‬מאותן נשים מצפים לקבל את הפוליגמיה‬
‫כאילו הייתה חלק אינטגרלי מחייהן‪ ,‬ותובעים מהן לשתף פעולה עם מנגנוני הדיכוי‬
‫וההדרה‪ .‬התופעה נעטפת באינטרפרטציה דתית מכיוונים שונים‪ ,‬אשר מקשה על ניהול‬

‫‪ 147‬שם‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬

‫‪ 148‬להלן יובאו דבריה פכי שהופיעו בכתבה של יהודה יפרח‪ ,‬נלחמות לשיוויון‪ :‬ערביות נגד בתי הדין המוסלמים‪.nrg- 24/3/2015 ,‬‬
‫‪ 149‬יהודה יפרח‪ ,‬נלחמות לשיוויון‪ :‬ערביות נגד בתי הדין המוסלמים‪.nrg- 24/3/2015 ,‬‬
‫‪ 150‬הוועדה לקידום מעמד האישה‪ ,‬פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת שירי‬
‫ספקטור בן ארי‪" ,‬הסדרת התיישבות הבדואים בנגב"‪ ,‬הכנסת‪ ,‬מרכז מחקר ומידע‪ ,‬נובמבר ‪.2013‬‬

‫‪66‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫דיון רציונלי ומושכל בתופעה‪ .‬כך מוענק הכשר לתופעה הרסנית‪ ,‬המכרסמת באבני‬
‫היסוד של הנורמטיביות החברתית‪ ,‬בשם "היתר דתי" כביכול‪ .‬המציאות החברתית‬
‫שבתוכה חיות הנשים הערביות הבדואיות בנגב מקשה עליהן לפעול למיגור התופעה;‬
‫יותר מ‪ 90%-‬מהנשים הערביות הן מחוסרות תעסוקה ויותר מ‪ 60%-‬מהנערות הערביות‬
‫הבדואיות המתגוררות בכפרים הבלתי מוכרים נושרות מבתי הספר‪ .‬יתרה מכך‪,‬‬
‫התופעה אינה מאפיינת סקטור מסוים בתוך האוכלוסייה הערבית הבדואית‪ .‬כל רובדי‬
‫החברה וכל חלקיה נגועים בפוליגמיה ופרמטרים כמו רמת ההשכלה והמצב הסוציו‪-‬‬
‫אקונומי אינם משפיעים על שכיחותה‪.151‬‬
‫ ‪ .‬זהנוהג של נישואי חליפין (נישואי "בדל") ‪ -‬בחברה המוסלמית רווח המנהג של נישואי‬
‫"בדל"‪ :‬נישואי חליפין שבהם אח ואחות ממשפחה אחת מתחתנים עם אח ואחות‬
‫ממשפחה אחרת‪ .‬כאשר אחד הגברים שהתחתנו כך לוקח לו אישה שנייה‪ ,‬הגבר השני‬
‫חש צורך לשאת גם הוא אישה שנייה כדי לשמור על מאזן הכוח והכבוד‪.‬‬
‫ ‪ .‬חלחץ על נשים "מבוגרות" להינשא ולהביא ילדים ‪ -‬נשים בדואיות רווקות המגיעות לגיל‬
‫‪ ,25-30‬ובייחוד נשים משכילות‪ ,‬מתקשות‪ 152‬למצוא בן זוג‪ ,‬בעיקר בחברה שבה לא‬
‫נהוג להינשא לגברים מחוץ לשבט‪ .‬היות שבחברה הבדואית לא מקובל שאישה תחיה‬
‫ללא בן זוג‪ ,‬ואסור בתכלית האיסור לקיים יחסי אישות מחוץ למסגרת הפורמלית של‬
‫נישואין‪ ,‬או להביא ילד מתרומת זרע‪ ,‬מופעל על הנשים לחץ להינשא כמעט בכל‬
‫מחיר‪ .‬היות שהנשים ה"מבוגרות" מתקשות למצוא בן זוג רווק‪ ,‬הן נאלצות להינשא‬
‫לגבר נשוי‪ .‬התחזקות התנועה האסלאמית בקרב הבדואים בשנים האחרונות הגבירה‬
‫תופעה זו‪ ,‬שכן התנועה מעודדת נשים להינשא ולהקים משפחה ולא להישאר רווקות‪.153‬‬
‫ ‪ .‬טהחשש מגירושין ומאובדן הילדים ‪ -‬לנשים גרושות בחברה הערבית‪-‬מוסלמית‬
‫המסורתית יש סטיגמה בעייתית והן חוות קשיי קיום אמיתיים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬על פי‬
‫השריעה‪ ,‬במקרה של גירושין האבות זכאים למשמורת על בנים מעל גיל שבע ועל‬
‫בנות מעל גיל תשע‪ ,‬ונשים מנסות להימנע מגירושין כדי שלא לאבד את המשמורת‬
‫על ילדיהן‪ .‬על כן‪ ,‬גם אם נישואי הבעל לאישה נוספת מקשים על האישה הראשונה‪,‬‬
‫היא עשויה להעדיף אותם על גירושין‪.154‬‬
‫ ‪ .‬ינגישות גבוהה יותר לנשים מוסלמיות מחוץ לישראל ‪ -‬לאחר מלחמת ששת הימים‬
‫ופתיחת הגבולות בין ישראל ליהודה‪ ,‬השומרון ועזה עלה "היצע" הנשים עבור הגברים‬
‫הבדואים‪ ,‬וכך יותר גברים נישאו לאישה נוספת‪ .155‬אף שההגבלות על המעבר בין ישראל‬

‫‪ 151‬ראויה אבו רביעה‪ ,‬מודרות בעל כורחן‪ -‬תופעת הפוליגמיה ודרכי ההתמודדות‪ 2010- ,‬נייר עמדה המובסס על נייר עמדה של‬
‫נסרין אעלימי‪-‬קבהא‪ ,‬פוליגמיה‪ :‬השלכות ודרכי התמודדות‪.2006 ,‬‬
‫‪ 152‬הסיבה העיקרית לאי מציאת בן זוג‪ ,‬היא שהגברים נישאים לראשונה בגיל צעיר מאד וקשה למצוא גברים בגילם (או יותר‬
‫מבוגרים) שעודם רווקים‪.‬‬
‫‪ 153‬ד"ר סראב אבו‪-‬רביעה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון‪ ,‬שיחת טלפון‪ 12 ,‬בספטמבר ‪ ;2006‬ד"ר מגי'ד אלעטאונה‪ ,‬מנהל מחלקת רווחה‬
‫ביישוב שגב‪-‬שלום‪ ,‬שיחת טלפון‪ 12 ,‬בספטמבר ‪.2006‬‬
‫‪ 154‬עליאן אלקרינאווי ורחל לב‪-‬ויזל‪" ,‬הזיקה בין אלימות בין זוגית לבין תחושת יכולת בקרב נשים בחברה הבדואית‪-‬ערבית‬
‫בהקשר של דפוס משפחה פוליגמי‪/‬מונוגמי"‪ ,‬מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית ‪ ,16‬תמוז תשס"ב – יוני ‪.2002‬‬
‫‪ 155‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬נישואי קרובים ופוליגמיה‪ ,‬כתיבה‪ :‬רחל ורצברגר‪ 19 ,‬במרס ‪.2001‬‬

‫‪67‬‬
‫ובין יהודה‪ ,‬השומרון ועזה הוחלו מחדש‪ ,‬ומגבלות חדשות נוספו בזמן האינתיפאדה‬
‫השנייה‪ ,‬עדיין יש נישואין עם נשים פלסטיניות וירדניות לשם נישואין עם גברים‬
‫בדואים‪.156‬‬
‫ ‪.‬אילגיטימציה בחברה הבדואית ‪ -‬אחד הגורמים המרכזיים לתופעת הפוליגמיה הוא‬
‫הלגיטימציה שהיא זוכה לה בחברה זו‪ ,‬גם בקרב צעירים ומשכילים‪ 157.‬אומנם נשים‬
‫רואות את הפוליגמיה באור שלילי‪ ,‬אולם מעמדן בחברה הבדואית הפטריארכלית‬
‫נמוך‪ ,‬ולכן אין להן השפעה על העמדה כלפי התופעה‪ .‬ההימנעות המוחלטת כמעט‬
‫מאכיפת החוק הישראלי נגד ריבוי נישואין בקרב הבדואים (כמפורט בהמשך) והיעדר‬
‫כל פעילות חינוך או הסברה שנועדה לצמצם את היקף התופעה בקרב הבדואים‪,‬‬
‫מסייעים לשימור מעמדה הלגיטימי בקרב הבדואים‪.‬‬

‫‪ .5‬השלכות הפוליגמיה‬
‫פוליגמיה היא סוגיה רב תחומית‪ :‬משפטית‪ ,‬חברתית תרבותית‪ ,‬ויש הסוברים שהיא גם‬
‫פוליטית‪ .‬הגישה הפמיניסטית מגדירה אותה כתופעה פסולה אשר קשורה בהפלייתן של‬
‫נשים ערביות‪ :‬הפלייה רב ממדית וחברתית של הנשים על ידי החברה‪ ,‬באמצעות תפיסתן‬
‫כנחותות באופן בו מונצחים יחסי השליטה של גברים בנשים‪.‬‬
‫המציאות החברתית שבה חיות הנשים הערביות הבדואיות בנגב מקשה עליהן לפעול‬
‫למיגור התופעה‪ .‬על פי מחקרים‪ ,‬קורבנותיה העיקריים של הפוליגמיה הם נשים וילדים‪.‬‬
‫לצד זאת‪ ,‬ניתן להבחין בהשלכות שליליות נוספות המשליכות על החברה הבדואית פנימה‬
‫והחברה הישראלית בכללותה‪ .‬להלן יובאו מכלול ההשלכות של תופעת הפוליגמיה‪.‬‬

‫השלכות על החברה הבדואית פנימה‬

‫א‪ .‬מצב כלכלי קשה‬ ‫ ‬
‫מצבן הכלכלי של משפחות פוליגמיות על פי רוב קשה‪ .‬הטעם לכך הוא פשוט‪ :‬ככול‬
‫שהגבר נשוי ליותר נשים‪ ,‬כך סביר שיהיו לו גם יותר ילדים‪ ,‬וככול שיש יותר נשים ויותר‬
‫ילדים החולקים במשאביו של הגבר‪ ,‬הגיוני שמצבם הכלכלי יורע‪.158‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬מבדיקה שנעשתה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬לצורכי כתיבת דו״ח‬
‫זה‪ ,‬נלמד כי רק לכ‪ 50% -‬מהגברים החיים ככול הנראה בתא משפחתי פוליגמי יש הכנסה‬
‫‪ 156‬המושג "ייבוא" נשים פלסטיניות מעורר תרעומת בקרב אנשים מתוך החברה הבדואית‪ .‬יחד עם זאת ברור לכל כי מעמדה‬
‫של אישה פלסטינית הנישאת לגבר בדואי כאישה נוספת‪ ,‬כאשר פער הגילאים ביניהם גדול וייעודה בחיי הנישואין הוא שמירה‬
‫על הגבר המתבגר (או המזדקן) וסיפוק צרכיו והיא ללא כל זכויות או מערכת תמיכה‪ -‬מעמדן של נשים אלו‪ ,‬כפי שפורט בהרחבה‬
‫בהמשך‪ ,‬הוא נחות והן מנוצלות לרוב‪.‬‬
‫‪ 157‬עליאן אלקרינאווי‪" ,‬עמדות כלפי פוליגמיה בחברה הבדואית בנגב – השוואה בין עמדות בני נוער ומבוגרים"‪ ,‬רשימות על‬
‫הבדואים בנגב ‪ ,1999 ,31‬עמ' ‪.31-16‬‬
‫‪Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 158‬‬
‫‪.)Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 146 (2008‬‬

‫‪68‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫מעבודה‪ .‬לכך יש להוסיף כי רוב הנשים הבדואיות אינן עובדות‪ ,‬ועל כן כלכלת המשפחה‬
‫הפוליגמית תלויה בהכנסת הגבר בלבד‪.159‬‬
‫לא רק מיעוט ההכנסות של התא המשפחתי הפוליגמי פוגע באישה ובילדים‪ .‬בחברה‬
‫הבדואית המסורתית‪ ,‬הגבר שולט במקורות המחיה‪ ,‬והוא זה שמחליט על חלוקת המשאבים‬
‫הכלכליים בין בני המשפחה‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬רוב הנשים הבדואיות אינן עובדות‪ ,‬וגם אלה‬
‫שיוצאות לעבוד‪ ,‬יציאתן מביתן מוגבלת ומותנית בהסכמת בן הזוג‪ ,‬האב או האחים‪ .‬התלות‬
‫המוחלטת של האישה בבן הזוג‪ ,‬מגביר את החשש לפגיעה כלכלית באישה‪ ,‬שחשופה‬
‫להחלטות שיכולות להיות גם שרירותיות של בן הזוג‪ ,‬ואפשרות של ניתוק מאמצעי מחיה‬
‫מינימאליים‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬במקרים רבים בהם הוא נישא ליותר מאישה אחת‪ ,‬נוהג הגבר לחלוק את‬
‫חייו רק עם האישה האחרונה לה נישא ועם ילדיהם‪ ,‬ותומך כלכלית רק בה ובילדיהם‬
‫המשותפים‪ .‬זאת בעוד הנשים הקודמות להן נישא‪ ,‬נזנחות ונותרות ללא תמיכה כלכלית‪.160‬‬
‫המסקנה המתבקשת מכול האמור לעיל היא כי השפעה נוספת של הפוליגמיה היא מצוקה‬
‫כלכלית משמעותית לנשים ולילדים בתא המשפחתי הפוליגמי‪ .‬מצוקות כלכליות אלה הן‬
‫כר פורה לנזקים משניים של הזנחה‪ ,‬מתח נפשי ואף אלימות‪.‬‬
‫ב‪ .‬נזקים פסיכולוגיים נפשיים‬ ‫ ‬
‫מחקר שהתמקד בפרופיל הפסיכולוגי של נשים בתא המשפחתי הפוליגמי‪ ,‬מצא כי נשים‬
‫אלה נוטות לסבול יותר מנזקים פסיכולוגיים שונים ביחס לנשים במשפחות מונוגמיות‪.‬‬
‫נמצא שנשים במשפחות פוליגמיות נוטות להיות בעלות הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬וכי הן‬
‫סובלות במידה רבה יותר מדיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬עוינות‪ ,‬פרנויה וסומטיזציה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי‬
‫נשים אלה חוות סיפוק מועט יחסית מחיי הנישואין‪ ,‬וכי תפקוד משפחתן ויחסיהן עם‬
‫ילדיהן בעייתי יותר‪.‬‬
‫עוד הוצג כי הפגיעה הקשה ביותר היא דווקא באישה הראשונה או המכונה "האישה‬
‫הבכירה"‪ ,‬וכי קיים הבדל במידת הפגיעה בנשים‪ ,‬בהתאם לסדר כניסתן לתא המשפחתי‬
‫הפוליגמי‪ .‬בעוד שקיימות קהילות פוליגמיות בהן מעמדה של האישה הראשונה גבוה‬
‫יחסית‪ ,‬הרי שבקהילה הבדואית‪ ,‬מעמדה של האישה הבכירה על פי רוב דווקא נמוך‪.‬‬
‫הטעם שניתן לכך הוא שהנישואין הראשונים בחברה הבדואית‪ ,‬נכפים ככלל על בני הזוג‬
‫על ידי הוריהם בגיל צעיר ונעשים משיקולים מעמדיים וכלכליים‪ .‬מנגד‪ ,‬הנישואין הנוספים‬
‫נעשים בדרך כלל מבחירה אישית של הגבר ולא נכפים עליו‪ .‬אשר על כן‪ ,‬הנשים הנוספות‬
‫זוכות לעיתים לעדיפות בכל הנוגע לחלוקת המשאבים הכלכליים‪ ,‬תמיכתו הנפשית של‬
‫הגבר ותשומת לבו‪.161‬‬
‫‪ 159‬עו"ד אינסאף אבו שארב‪ ,‬קשר השתיקה‪ :‬אלימות במשפחה נגד נשים ערביות‪-‬בדואיות בנגב‪ ,‬עמ' ‪ ,5‬צורף לנייר עמדה שנכתב‬
‫מטעם המרכז לזכויות נשם בדואיות של עמותת איתך‪-‬מעכי‪.‬‬
‫‪ 160‬עינת אלבן‪ ,‬הבטחת הכנסה למשפחה האלטרנטיבית – המשפחה הפוליגמית כמקרה מבחן‪ ,‬עיונים במשפט מגדר ופמיניזם‪,‬‬
‫נבו הוצאה לאור בע"מ‪ ,‬תשס"ז ‪ ,-2007‬עמ' ‪.624-625 ,617‬‬
‫‪Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 161‬‬
‫‪Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 139 (2008). ; Alean Al-Krenawi et al., The Psychological Impact of‬‬
‫‪. .)Polygamous Marriages on Palestinian Women, 34 WOMEN & HEALTH 1, 3, 12 (2001‬‬
‫במחקרים אלה כלל הנשים שנדגמו במסגרת הקבוצה הפוליגמית היו הנשים הראשונות‪ ,‬אחר שהבעלים נישאו בנישואין פוליגמיים‬
‫לאישה נוספת‪.‬‬

‫‪69‬‬
‫דבר זה יש בו כדי להסביר את הפגיעה הפוטנציאלית בנשים הבכירות במגזר הבדואי‪,‬‬
‫לאחר הוספת אישה לתא המשפחתי‪ .‬נשים בכירות עלולות להרגיש שנדחקו הצידה לטובת‬
‫בת זוג מועדפת שזוכה כעת לתשומת לבו של הגבר‪ ,‬הן מבחינה כלכלית והן מבחינה‬
‫רגשית‪ .162‬מעמדן של הנשים הראשונות הוא כה נמוך עד כי לעיתים אף לא מספרים להן‬
‫על הנישואין הנוספים‪ ,‬אלא בדיעבד‪.163‬‬
‫ג‪ .‬מאבקים בתוך המשפחה הפוליגמית‬ ‫ ‬
‫בין הנשים במשפחות הפוליגמיות‪ ,‬ישנם לרוב יחסים קשים של קנאה‪ ,‬שנאה ותחרות‪.‬‬
‫נשים אלה ואף ילדיהן‪ ,‬נמצאים למעשה בתחרות תמידית על המשאבים החומריים‬
‫והרגשיים של הבעל‪ .‬וכך נוצר מאבק בין משפחות המשנה בתוך המשפחה הפוליגמית‪.164‬‬
‫הנישואין הנוספים נעשים בדרך כלל ללא הסכמת הנשים הבכירות ונגד רצונן‪.165‬‬
‫על פי בקי כהן מעמותת איתך‪-‬מעכי "המקרה הנפוץ שאנחנו מכירים זה שגבר נישא‬
‫לאישה אחת וכשהוא נישא לאישה שנייה הוא בעצם נוטש את האישה הראשונה ואת‬
‫הילדים מהאישה הראשונה והם נשארים מאוד עניים וזנוחים ונטושים‪" .166‬האישה הראשונה‬
‫נדחקת ונאלצת לפנות את החדר שלה בבית‪ ,‬עם ילדיה ולעבור לחדר אחר‪ ,‬או מורחקת‬
‫אל צריף בחצר ביחד עם ילדיה"‪.167‬‬
‫ד‪ .‬תלות האישה‬ ‫ ‬
‫הנשים שבעליהן נוטשים אותן לטובת אישה אחרת נותרות ללא מענה רגשי וחומרי‪.‬‬
‫האישה נשארת בסטטוס של אישה נשואה אך בפועל היא מתנהלת כאישה חד הורית לכל‬
‫דבר ועניין‪ .‬היא נשארת תלויה באוויר ללא שהיא מקבלת את זכויותיה על פי דין ועל פי‬
‫השריעה האסלאמית‪ ,‬ללא מזונות לה או לילדיה וללא זכויות אחרות שהיו מגיעות לה לו‬
‫התגרשה‪ ,‬ובכך היא לא זוכה בחלוקת משאבים הוגנת‪.‬‬
‫ה‪ .‬הפגיעה בכבוד האישה ובמעמדה‬ ‫ ‬
‫ברמת התא המשפחתי והחברתי כאמור שתופעת הפוליגמיה מביאה בהכרח לפגיעה‬
‫במעמדה של האישה‪ ,‬לסכסוכים קשים בתוך המשפחה‪ ,‬ולהנצחת מבנה המשפחה‬
‫הפטריארכלי‪.‬‬

‫‪Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 162‬‬
‫‪.)Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 139 (2008‬‬
‫‪Alean Al-Krenawi & Rachel Lev-Wiesel, Wife Abuse Among Polygamous and Monogamous Bedouin Arab Families, 36 J. 163‬‬
‫‪.)DIVORCE & REMARRIAGE 151, 161 (2002‬‬
‫‪ 164‬עליאן אלקרינאוי אלקרינאוי וסלונים‪-‬נבו‪ 2005 ,‬סלונים נבו‪" ,‬נישואין פוליגמיים ומונוגמיים‪ :‬השפעתם על מצבן הנפשי‬
‫והחברתי של נשים בדוויות‪-‬ערביות"‪ ,‬בתוך‪ :‬רחל לב‪-‬ויזל‪ ,‬ג'ולי צוויקל ונורית ברק‪" ,‬שמרי נפשך"‪ :‬בריאות נפשית בקרב נשים‬
‫בדוויות בישראל‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,2005 ,‬עמ' ‪.150‬‬
‫‪ 165‬הוועדה לקידום מעמד האישה‪ ,‬פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬אוקטובר‬
‫‪.2006‬‬
‫‪ 166‬פרופ' ארנון סופר‪ ,‬בעקבות ועדת גולדברג – האם איבדה ישראל את הנגב הצפוני?‪ ,‬קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה‪ ,‬מרץ‬
‫‪ ,2009‬באתר אוניברסיטת חיפה‪ .‬ראה גם פרוטוקול מס' ‪ 37‬מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה‪ ,‬מאבק בפוליגמיה‪ ,‬הכנסת‪23 ,‬‬
‫בפברואר ‪ ,2010‬באתר אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫‪ 167‬יואב שטרן‪ ,‬יש לך רק אישה אחת? אתה לא גבר‪ ,07.08.2008,‬באתר הארץ‪.‬‬

‫‪70‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫אומנם אין להתעלם מהתמורות החיוביות במעמדה של האישה הבדואית בשנים האחרונות‪,‬‬
‫אולם הפוליגמיה בוודאי שאינה מסייעת לאישה הבדואית‪ ,‬ולמעשה מעכבת את תהליך‬
‫התחזקות מעמדה ועל כן יש לראות בפוליגמיה משום פגיעה בוטה בכבודה כאדם‪.‬‬
‫ו‪ .‬הפגיעה בנשים תושבות שטחים‬ ‫ ‬
‫אחת התופעות החמורות של ריבוי נישואין בקרב הבדואים‪ ,‬אשר התגברה בשנים האחרונות‪,‬‬
‫היא מעין סחר בנשים פלסטיניות למטרות נישואין עם גברים בדואים ‪ .‬גברים בדואים‬
‫רבים חיים במסגרת פוליגמית עם נשים ערביות שבאו מחוץ לישראל (בעיקר מירדן‬
‫ומהרשות הפלסטינית‪ ,‬אך גם ממדינות אחרות)‪ .‬מאחר והמדינה אינה מעוניינת לעודד‬
‫נישואין המהווים עבירה פלילית‪ ,‬דינה של בקשה למעמד בישראל עבור אישה נוספת (אף‬
‫במצב שלא מוצגת תעודת נישואין אך מדובר בתא משפחתי עם ריבוי נשים) להידחות‬
‫והאשה הנוספת אינה זכאית לכל מעמד בישראל‪ .‬ככל שנשים אלו שוהות בישראל‪ ,‬הן‬
‫שוהות בה שלא כדין‪ ,‬ללא כל מעמד חוקי או זכויות רפואיות וסוציאליות בישראל‪ ,‬ובכך‬
‫הן תלויות לחלוטין בבעליהן‪.‬‬
‫ז‪ .‬אלימות כלפי נשים‬ ‫ ‬
‫אחד הגורמים העיקריים לאלימות נגד נשים בדואיות בנגב היא הפוליגמיה‪ .‬במחקר שבחן‬
‫התעללות בקרב נשים במגזר הבדואי‪ ,‬נמצא כי נשים במשפחות פוליגמיות נוטות לסבול‬
‫יותר מהתעללות וכי שיעור האלימות במשפחה גבוה יותר במשפחות פוליגמיות‪ .168‬על פי‬
‫עמותת איתך‪-‬מעכי תופעת הפוליגמיה היא בין הסיבות הגורמות לאלימות כלפי נשים‬
‫במגזר הבדואי‪ .‬לפי נתוני מחקר שנערך במהלך שנתיים‪ ,‬לפיו ‪ 90%‬מהנשים הנשאלות‬
‫דיווחו כי האלימות נגדן הופעלה בפרהסיה‪ 67% .‬דיווחו כי נמנעו מלערב גורמים חיצוניים‬
‫בשל החשש כי בכך יאבדו את תמיכת משפחתן ו‪/‬או את ילדיהן‪ 85% .‬מנשות החברה‬
‫הבדואית בכלל סובלות מאלימות פיזית ו‪/‬או נפשית‪ ,‬ומהתעללות רבת שנים‪ .‬כמעט כולן‬
‫אינן מרוצות ממצבן‪ .‬אין מי שישמע את תלונתן בשפתן במשטרה‪ .‬לעיתים קרובות הנשים‬
‫עצמן אינן מודעות לכך שננקטת נגדן אלימות‪ ,‬והן מתייחסות אליה כאל עניין טבעי‬
‫וכחלק בלתי נמנע מגורלן‪.169‬‬
‫על פי יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת כתוארה דאז‪ ,‬סגנית שר החוץ‪ ,‬חברת‬
‫הכנסת ציפי חוטובלי‪" ,‬כשלמעלה מ‪ 70%-‬מהנשים הבדואיות נישאות בכפייה ונתונות‬
‫תחת איום מתמיד של פוליגמיה‪ ,‬זוהי קרקע פורייה לאחוזים המזעזעים של האלימות‬
‫המופנה כנגדן"‪.170‬‬

‫‪Alean Al-Krenawi & Rachel Lev-Wiesel, Wife Abuse Among Polygamous and Monogamous Bedouin Arab Families, 36 J. 168‬‬
‫‪; .)DIVORCE & REMARRIAGE 151, 158 (2002‬‬
‫‪Dena Hassouneh-Phillips, Polygamy and Wife Abuse: A Qualitative study of Muslim Women in America, 22 Health care For Women‬‬
‫‪.)International 735, 746 (2001‬‬
‫‪ 169‬נטע פילוסוף אלימות כלפי נשים במגזר הבדואי אתר משרד החינוך ‪07.03.2010‬‬
‫‪ 170‬חזקי עזרא קשר השתיקה האלים של נשות הבדואים ערוץ ‪01.05.2012 7‬‬

‫‪71‬‬
 ‫ח‪ .‬פגיעה בילדים‬ ‫ ‬
‫הגם שרוב המחקרים מדגישים את הפגיעה בנשים המעורבות בתא משפחתי פוליגמי‪,‬‬
‫עדיין יש הכרה בכך שמדובר במבנה משפחתי שהוא מורכב גם לילדים באותן משפחות‬
‫ואף לגברים‪ .‬אשר לילדים‪ ,‬מחקרים מצביעים על כך שהם עשויים לסבול מהזנחה‪ ,‬בעיות‬
‫רגשיות‪ ,‬התנהגותיות ופיזיות‪ .‬כך הם גם עשויים לתפוס את עצמם בצורה שלילית‪ ,‬להגיע‬
‫להישגים נמוכים בלימודיהם‪ ,‬לסבול מאחוזי נשירה גבוהים מהלימודים ולגלות קושי‬
‫רב יותר בהסתגלות חברתית‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלה שקשריהם של ילדים ממשפחות פוליגמיות‬
‫עם אביהם הם טובים פחות ביחס לקשרים במשפחות מונוגמיות‪ .‬יוער‪ ,‬כי מחקרים גילו‬
‫שבני נוער מתנגדים יותר ממבוגרים למסגרת משפחתית פוליגמית‪ ,‬בעיקר לאור הקשיים‬
‫הכלכליים ובעיות התקשורת בקרב ילדיהן של הנשים השונות‪ .‬ביחס לגברים הנשואים‬
‫למספר נשים עלה‪ ,‬כי גם הם סובלים יותר מבעיות נפשיות ביחס למקביליהם במשפחות‬
‫מונוגמיות‪ ,‬אולם כאמור‪ ,‬מרבית הנזקים נוגעים לנשים ולילדים‪.171‬‬
‫ט‪ .‬יצירת נוער שוליים‬ ‫ ‬
‫על פי פרופ' ארנון סופר‪ ,‬האוכלוסייה הבדואית היא צעירה עד כי ‪ 60%‬ממנה הם ילדים‬
‫ובני נוער‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬בקרב היהודים שיעור הילדים עד גיל ‪ 18‬מתקרב ל‪ ,30%-‬ואצל‬
‫ערביי ישראל כ‪ .40%-‬ילדים אלה גדלים בהזנחה קשה‪ ,‬ללא חינוך מסודר‪ ,‬והם מרירים‪,‬‬
‫מתוסכלים ורמת האלימות בקרבם גבוהה‪ .‬לאלה תוצאות קשות באוכלוסיית הבדואים‬
‫עצמה ולכול הסובבים אותה בכול מרחבי הנגב הצפוני‪ ,‬הדרומי והשפלה‪ .172‬מכאן‪ ,‬אסור‬
‫אפוא להתרשם רק מגודל האוכלוסייה הבדואית בדרום במונחים סטטיסטיים‪ ,‬אלא יש‬
‫להתייחס למציאות בדרום כאל טרגדיה אנושית"‪.173‬‬
‫עו"ד אינסאף אבו שארב מביאה עדויות מהשטח המתארות את ההתמודדות של אותן‬
‫נשים בחיי היומיום‪:‬‬
‫עיישה (שם בדוי) אם לשניים‪ ,‬עדיין מתמודדת עם השלכות נישואיו של בעלה לאישה‬
‫נוספת‪" :‬התחיל סכסוך בין המשפחה שלי למשפחה שלו‪ ,‬עד שהוא עזב את הבית ואני‬
‫נשארתי לבד עם הילדים"‪ ,‬היא אמרה השבוע‪" .‬ננטשנו בבית שאין בו כלום‪ :‬בלי מצרכים‪,‬‬
‫בלי מוצרי חשמל‪ .‬בחורף הגג דולף והגשם נכנס‪ ,‬ובשאר השנה אין גם גז או חשמל‪ .‬אין‬
‫לי השכלה ולא רישיון נהיגה‪ ,‬ואני צריכה להתמודד עם מצבים קשים‪ .‬לא היה לי איך‬
‫להסתדר"‪.‬‬
‫היא נישאה בגיל ‪ 16‬וננטשה בגיל ‪ ,19‬עם שני ילדים‪ .‬לדבריה‪ ,‬למרות מאמציה לתמוך‬
‫בילדים גם הם נפגעו‪ :‬הישגיהם בלימודים צנחו והדבר משפיע על מצבם החברתי‪" .‬יש‬
‫לי שני ילדים שהפכו ליתומים למרות שאבא שלהם בחיים"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬כל הזמן אני‬
‫מקבלת טלפונים מהצוות החינוכי‪ .‬שלחתי את הבן לפסיכולוג והוא אומר לו שהוא רוצה‬

‫‪Vered Slonim-Nevo & Alean Al-Krenawi, Success and Failure Among Polygamous Families: The Experience of Wives, Husbands 171‬‬
‫‪.)and Children, 45 Family Process 311, 312 (2006‬‬
‫‪ 172‬פרופ' ארנון סופר‪ ,‬בעקבות ועדת גולדברג – האם איבדה ישראל את הנגב הצפוני?‪ ,‬קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה‪ ,‬מרץ ‪,2009‬‬
‫באתר אוניברסיטת חיפה‪.‬‬
‫‪ 173‬שם‪.‬‬

‫‪72‬‬
 ‫פרק ד ‪ -‬פוליגמיה בחברה הבדואית‬

‫את אבא שלו‪ .‬אני תוהה למה הוא עזב אותי‪ ,‬מה עשיתי לא בסדר‪ .‬אני מאשימה אותו‪ ,‬אבל‬
‫מצד שני אני אומרת לעצמי שהוא עזב בגלל לחצים‪ .‬אבל למה הוא הקריב את הילדים‬
‫בשביל אישה אחרת? הגברים היום מתחתנים רק לשם הנאה"‪ .‬לא מזמן נודע לה שבעלה‬
‫נטש גם את האישה השנייה והוא עומד לשאת אישה שלישית‪.174‬‬

‫יש להדגיש כי המחקרים האקדמאיים והעדויות שפורטו לעיל‪ ,‬מתייחסים‪ ,‬מטבע הדברים‪,‬‬
‫לכלל‪ .‬יש להניח כי ישנם חריגים לכלל‪ ,‬וישנן משפחות פוליגמיות שמצליחות לתפקד‬
‫באופן משביע רצון‪ ,‬ללא פגיעות חריגות בנשים ובילדים במשפחה‪ .‬בהקשר זה נמנו מספר‬
‫דרכים שעשויות לסייע לתפקוד תקין של משפחות פוליגמיות‪ :‬הקצאת משאבים שוויונית‬
‫בקרב בני התא המשפחתי על ידי האב‪ ,‬הפרדה בין משקי הבית השונים‪ ,‬שמירה על כבוד‬
‫הדדי בסיסי בין הנשים‪ ,‬הימנעות מחיכוכים וקונפליקטים מינוריים‪ ,‬שמירה על תקשורת‬
‫פתוחה בין כלל הילדים והאימהות ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬נקודת המוצא היא עדיין‪ :‬המסגרת‬
‫המשפחתית הפוליגמית היא פוגענית וגם אסורה על פי החוק‪.175‬‬

‫השלכות רוחביות אחרות‬

‫האיסור הפלילי בדבר נישואי פוליגמיה מבוסס על נקודת המוצא כי לתופעה זו השלכות‬
‫שליליות במספר היבטים שונים‪ ,‬הן ברמת התא המשפחתי והן ברמת הכלל והמדינה‪.‬‬
‫בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע‪ 176‬מנה השלכות שליליות נוספות לתופעה‪:‬‬
‫א‪ .‬הקצאת משאבים על ידי המדינה‬ ‫ ‬
‫ברמת המדינה‪ ,‬מביאה תופעת הפוליגמיה לאובדן משאבים כלכליים רבים‪ ,‬שכן המדינה‬
‫נאלצת להשקיע כספים רבים באותן משפחות פוליגמיות עניות‪ ,‬כאשר ברור כי הסיכוי‬
‫להוציאן ממעגל העוני אינו גדול ולמעשה מדובר במעין "מעגל שוטה" המזין את התופעה‬
‫הפסולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬פגיעה בערכי מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית‬ ‫ ‬
‫תופעה הפוליגמיה כמובן שאינה עולה בקנה אחד עם היות מדינת ישראל מדינה דמוקרטית‬
‫אשר חרטה על דגלה ערכים של שוויון בין המינים‪.‬‬
‫הפוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית שבפזורה בנגב‪ ,‬חרף האיסור הפלילי הקיים‪ ,‬פוגעת‬
‫בצביון המדינה כמדינת חוק וסדר‪ ,‬ויכולה חלילה לתת תחושה כי הנגב הינו בבחינת "שטח‬
‫הפקר" שיש לו דין שונה מדין המדינה‪.‬‬

‫‪ 174‬שירלי סיידלר‪ ,‬הפוליגמיה בחברה הבדואית מפלגת משפחות ואת המגזר כולו‪ ,‬פורסם ב"הארץ"‪.13/3/2015 -‬‬
‫‪Vered Slonim-Nevo & Alean Al-Krenawi, Success and Failure Among Polygamous Families: The Experience of Wives, Husbands 175‬‬
‫‪.)and Children, 45 Family Process 311, 325 (2006‬‬
‫‪ 176‬תמ"ש ‪( 55724-09-16‬משפחה ב"ש) פלוני נ' היועמ"ש‪ 27/3/2017- ,‬דברי השפוט סגן הנשיאה אלון גביזון‪.‬‬

‫‪73‬‬
 ‫ג‪ .‬עבירות נלוות לעבירת ריבוי הנישואין‬ ‫ ‬
‫להתרחבות נישואי הפוליגמיה גם לנשים פלסטיניות‪ ,‬מתלוות לרוב עבירות פליליות‬
‫נוספות ‪ -‬עבירה של שהייה בלתי חוקית והלנה של שוהה בלתי חוקי‪ .‬פעמים רבות‪,‬‬
‫מתגוררת האישה הפלסטינית הנוספת עם בעלה הישראלי בפזורה הבדואית שבנגב אף‬
‫ללא אישורים מתאימים‪ ,‬באופן שהן הבעל והן האישה עוברים על חוקי המדינה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כפי שצויין לעיל‪ ,‬פעמים רבות לעבירת הפוליגמיה מתלווה עבירה של נישואי‬
‫קטינות‪.‬‬
‫‪177‬‬
‫ד‪ .‬דיווחים פיקטיביים או אי דיווח‬ ‫ ‬
‫כאשר מדובר בגבר שנישא למספר נשים‪ ,‬שלעיתים חלקן ישראליות וחלקן אינן זכאיות‬
‫למעמד בישראל‪ ,‬וכאשר לכל אישה ילדים משלה ואף בגילאים זהים‪ ,‬לא אחת קיים חשש‬
‫אצל המדינה כי נעשה ניסיון להכשיר מעמדם של מי מהילדים חסרי המעמד באמצעות‬
‫שימוש בזהות של ילדים אחרים שמעמדם כבר הוסדר‪.178‬‬
‫נושא זה של דיווחים פיקטיביים או היעדר דיווח לרשויות המדינה בא לידי ביטוי‬
‫באינטראקציה עם מוסדות שונים של המדינה‪ ,‬ובכלל זה גם המוסד לביטוח לאומי‪.179‬‬
‫לדיווחים פיקטיביים אלה השלכות רחבות מבחינה תקציבית‪.‬‬
‫כאשר מדובר בילדים שנולדו מאישה שאינה בעלת מעמד בישראל‪ ,‬כדי שהילדים יוכרו‬
‫כילדיו של הגבר הישראלי נדרשת הכרעה שיפוטית שתקבע את האבהות על בסיס בדיקה‬
‫גנטית‪ .‬מצב זה‪ ,‬לעיתים‪ ,‬מעמיד את הערכאות השיפוטיות במצבים מורכבים בהם מדובר‬
‫במספר רב של ילדים שלא נרשמו בשל הזנחה מצד האב או מסיבות אחרות שאינן‬
‫תלויות ברשויות המדינה‪ ,‬ונדרשת בדיקה גנטית לכלל הילדים הכרוכה בתשלום של אלפי‬
‫שקלים או במצבים בהם עולה חשש למניפולציות‪ .‬במצבים לא מעטים התמודד בית‬
‫המשפט עם מקרים בהם מתקבלת תוצאה שלילית בבדיקה הגנטית‪ ,‬השוללת את האבהות‬
‫הנטענת‪ .‬במצב דברים זה עלולה להישקף סכנה לאישה ולילד מחשיפת תוצאות הבדיקה‪.‬‬
‫במקרים אחרים‪ ,‬מובא הילד הרשום כילדו של האב הישראלי במקום הילד הנטען של‬
‫האישה הנוספת‪ .‬קיימים דוגמאות ומקרים רבים שמייחדים מקרים בהם לגבר יש ילדים‬
‫ממספר נשים אשר מאתגרים את המערכת כולה (בית המשפט‪ ,‬רשות האוכלוסין וההגירה‪,‬‬
‫פרקליטות ועוד)‪.‬‬

‫‪ 177‬נושא זה יפורט בהרחבה בפרק שיעסוק באיסוף ואיגום מידע אשר יכלול גם המלצות אופרטיביות להתמודדות עם תופעה זו‪.‬‬
‫‪ 178‬תמ"ש ‪( 55724-09-16‬משפחה ב"ש) פלוני נ' היועמ"ש‪ 27/3/2017- ,‬דברי השפוט סגן הנשיאה אלון גביזון‪.‬‬
‫‪ 179‬פירוט והרחבה בפרק שיעסוק באיסוף ואיגום מידע בהמשך‪.‬‬

‫‪74‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫עבודת צוותי המשנה‬

‫פרק ה‬
‫התמודדות עם השלכותיה השליליות‬
‫של הפוליגמיה‬
‫עבודת צוותי המשנה‬
‫תופעת הפוליגמיה היא סוגיה מורכבת ורב ממדית‪ ,‬הטומנת בחובה במקביל אלמנטים‬
‫משפטיים‪ ,‬חברתיים‪ ,‬תרבותיים ופוליטיים‪ .‬ככזו היא דורשת התייחסות מערכתית‪ ,‬המביאה‬
‫בחשבון את ייחודה של התרבות והמסורת בחברה הבדואית‪ ,‬את ממדי האפליה השונים‬
‫של הנשים הערביות בישראל בכלל‪ ,‬את הנשים הבדואיות בפרט‪ ,‬כולל את החלשתן‬
‫והדרתן ממוקדי הכוח השונים‪ .‬לצד זאת‪ ,‬ההתמודדות עם תופעת הפוליגמיה בחברה‬
‫הבדואית וההתמודדות עם השלכותיה השליליות דורשת התמודדות אמיצה של המדינה‬
‫בכל התחומים וצמצום הפערים הכבירים שנוצרו מאז קום המדינה ועד היום‪.‬‬
‫על פי החלטת הממשלה ‪ 2345‬על הצוות לבחון "הכנת תוכנית פעולה להתמודדות עם‬
‫השלכותיה השליליות של תופעת הפוליגמיה ובכלל זה‪ :‬העלאת המודעות בקרב הציבור‬
‫וגורמים נוספים לקיומה של תופעת הפוליגמיה‪ ,‬האיסור עליה והנזקים שהיא גורמת‪ ,‬איגום‬
‫מקורות מידע ודיווחים מהגורמים הרלוונטים אודות התופעה‪ ,‬מישורי מזונות ילדים‪ ,‬רווחה‬
‫וגמלאות המוסד לביטוח לאומי (‪ ,)...‬עבודה בשירות המדינה ובגופים ממשלתיים אחרים‪,‬‬
‫הבריאות‪ ,‬החינוך הפורמלי והלא פורמלי‪ ,‬המניעה‪ ,‬החקיקה‪ ,‬הכשרת כוח האדם המתאים‬
‫לטיפול בנושא במשרדים ובגופים הרלוונטיים ‪ -‬בדגש על כוח אדם שיהווה מתאם תרבותי‬
‫בלשכות הנותנות שירותים לאוכלוסיית היעד כגון המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬רווחה ובריאות‪.‬‬
‫על מנת להציע תוכנית כוללת אשר תתמודד עם הפוליגמיה והשלכותיה השליליות‪,‬‬
‫כמתבקש בהחלטת הממשלה‪ ,‬הצוות חולק לארבעה צוותי משנה ונתן דעתו להיבטים‬
‫השונים‪:‬‬
‫‪1 .1‬צוות משנה איגום והעברת מידע עסק באיגום מידע אודות התופעה‪ ,‬הגורמים לה‬
‫והשלכותיה‪ ,‬והעברת מידע בין הרשויות השונות‪ ,‬על מנת להתמודד עם התופעה‬
‫באופן רוחבי וכמדיניות כוללת‪ .‬הצוות עסק גם בהיבטים השונים של האכיפה הפלילית‬
‫ובסוגיית חובת הדיווח של הרשויות השונות לגורמי האכיפה‪.‬‬
‫‪2 .2‬צוות משנה חינוך ותעסוקה עסק בבחינת הכלים בתחום החינוך הפורמלי והבלתי‬
‫פורמלי שיש בהם על מנת להשפיע על שינוי התודעה והתפיסה בקרב הצעירים‬
‫בקשר לתופעת הפוליגמיה‪ .‬כמו כן‪ ,‬צוות המשנה עסק בבחינת הכלים לשילוב צעירות‬
‫וצעירים באקדמיה ובשוק התעסוקה והתעשייה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוא עסק בעידוד ושילוב‬
‫נשים בתחום התעסוקה‪.‬‬
‫‪3 .3‬צוות משנה רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות עסק בבניית תוכנית כוללת אשר תיתן‬
‫מענה לנשים ולילדים במשפחות פוליגמיות‪ ,‬תוך מיקוד על הנגשת זכויות‪ ,‬מתן מענים‬
‫טיפוליים הולמים לצורכיהם הרגשיים והפיזיים של הנשים והילדים‪ ,‬והעצמת נשים‬
‫כחלק בלתי נפרד מן המענה ההוליסטי שעל המדינה להידרש אליו‪.‬‬

‫‪75‬‬
‫‪4 .4‬צוות דין ובית דין שרעי עסק במקור הדתי אשר עליו מושתתת התופעה‪ ,‬בתפקידו‬
‫של בית הדין השרעי ואנשי הדת כגורמים מרכזיים המשפיעים על התודעה הציבורית‬
‫בקרב החברה הבדואית בהיותה חברה מסורתית המושתת על דת האיסלם‪ ,‬והאופן‬
‫שבו הם מתמודדים עם התופעה‪ .‬צוות המשנה ערך משפט משווה בקרב מדינות‬
‫מוסלמיות שונות ובחן את דרכי ההתמודדות עם התופעה ואת הדרך האפקטיבית‬
‫ביותר לצמצמה‪.‬‬

‫‪76‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫צוות המשנה עסק כאמור באיסוף מידע אודות התופעה‪ ,‬מאפייניה‪ ,‬מרכיביה והיבטים‬
‫שונים המשפיעים עליה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הצוות עסק בשאלת העברת המידע מרשויות ציבוריות‬
‫שונות לגוף מתכלל אחד‪ ,‬על מנת שתיבחן שאלת המדיניות הנכונה והיעילה להתמודדות‬
‫עם התופעה והשלכותיה השליליות הרבות‪ .‬להלן רשימת הנציגים בצוות המשנה‪:‬‬
‫עו"ד רחל מטר‪ ,‬מנהלת מחלקת עיכוב הליכים בפרקליטות המדינה‬
‫ד"ר אחמד חליחל‪ ,‬סגן מנהלת אגף בכיר דמוגרפיה ומפקד בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫עו"ד רות גורדין‪ ,‬ראש תחום במחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה‬
‫עו"ד שרית דמרי‪ ,‬יועצת משפטית במוסד לביטוח לאומי‬
‫עו"ד רינה נשר‪ ,‬ממונה (מרשם)‪ ,‬לשכה משפטית‪ ,‬רשות האוכלוסין וההגירה‬
‫מר אליהו לוי‪ ,‬מנהל תחום מרשם ודרכונים ברשות האוכלוסין וההגירה‬
‫עו"ד אודליה אדרי‪ ,‬מרשות האוכלוסין וההגירה‬
‫רפ"ק טובי לין בן שלום‪ ,‬קצינת פיקוח ובקרה במחלקת מענה אזרחי‪ ,‬משטרת ישראל‬
‫עו"ד אורי נוסבאום‪ ,‬היועץ המשפטי ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב במשרד‬
‫החקלאות‬
‫עו"ד אילת אלון בוקר‪ ,‬יועצת משפטית ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב במשרד‬
‫החקלאות‬
‫עו"ד שני כ"ץ‪ ,‬פרקליטות מחוז דרום אזרחי‬
‫עו"ד אורית קרץ‪ ,‬מנהלת המחלקה המנהלית בפרקליטות מחוז דרום אזרחי‬
‫רחל בירנבאום‪ ,‬סגנית היועץ המשפטי‪ ,‬רשות מקרקעי ישראל‬

‫מחקרים בעבר הצביעו על נתונים שונים אודות היקפה של התופעה ומאפייניה‪ .‬צוות‬
‫המשנה איסוף ואיגום מידע ערך מחקר שהובל על ידי ד"ר אחמד חליחל מהלמ"ס‪ .‬להלן‬
‫יוצגו הנתונים והממצאים שהצוות אסף‪ ,‬לצד האתגרים שאיתם התמודד הצוות‪.‬‬
‫יצוין כי קיים קושי לאמוד את היקפי תופעת הפוליגמיה ולזהותה‪ ,‬ממגוון סיבות‪ ,‬ובהן‬
‫היעדר דיווח מסודר‪ ,‬קיומן של פיקציות בדיווח ועוד‪ .‬קושי דומה קיים באיתור התאים‬
‫המשפחתיים הפוליגמיים לצורך טיפול ממשלתי בהם‪ ,‬הן בטיפול רווחתי במקרים‬
‫המתאימים‪ ,‬והן לצורך העמדה לדין פלילי‪.‬‬
‫הקושי באיסוף נתונים‪ ,‬הוביל את הצוות להמלצות אשר תכליתן כפולה‪ .‬התכלית‬
‫האחת‪ -‬לייצר בסיס נתונים טוב יותר לצורך לימוד ומחקר של תופעת הפוליגמיה לרבות‬
‫אפשרויות ההתמודדות עם התופעה בעתיד‪ .‬התכלית השניה‪ -‬איתור פרטני של המשפחות‬
‫הפוליגמיות‪ .‬כל אלה‪ ,‬בראש ובראשונה לצורך טיפול רווחתי בנשים ובילדים נפגעי עבירת‬

‫‪77‬‬
 ‫הפוליגמיה‪ ,‬אך גם לצורך איתור עברייני פוליגמיה והעמדתם לדין פלילי‪.‬‬

‫קשיים באומדן תופעת הפוליגמיה במדינת ישראל‬ ‫ ‬

‫‪ .1‬היעדר חובה דתית לתיעוד הנישואין הנוספים ברישומים רשמיים של המדינה‬ ‫ ‬
‫בשל היות הדין האישי החל בישראל דין דתי‪ ,‬הנישואין הנוספים מתקיימים מבלי שהדבר‬
‫יתועד ברישומים האזרחיים או הדתיים הרשמיים במדינת ישראל‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬על פי הדין המוסלמי‪ ,‬נישואין נערכים בחוזה פרטי בין הבעל והאישה או מיופה‬
‫כוחה‪ ,‬ואין הכרח לתקף את חוזה הנישואין במוסד רשמי‪ .‬מטעם זה‪ ,‬פניות למוסדות‬
‫הדתיים או האזרחיים לרישום נישואין פוליגמיים או לאישור חוזה הנישואין הנוסף נעשות‬
‫באופן ספוראדי ‪ -‬ככול הנראה‪ ,‬לצורך מיצוי זכויות המבוססות על רישום נישואין נוספים‪,‬‬
‫ולאו דווקא עם תחילת קשר הנישואין‪.‬‬
‫יודגש‪ ,‬כי לנוכח האיסור הפלילי הקיים בעניין ריבוי נישואין‪ ,‬וכן לנוכח האיסור הפלילי‬
‫החל על רושם הנישואין‪ ,‬הרי שקיים אינטרס ממשי של מי שנישא ליותר מאישה אחת‬
‫ושל רושם הנישואין‪ ,‬שלא לערוך‪ ,‬וגם לא לרשום בדיעבד את הנישואין הנוספים במוסד‬
‫רשמי‪ .‬כך למשל‪ ,‬עריכת הנישואין הפוליגמיים בבית הדין השרעי עלולים להביא לאכיפה‬
‫פלילית הן כלפי הבעל והן כלפי עורך הנישואין האסורים‪ .‬גם הכרה בנישואין בדיעבד‪ ,‬על‬
‫ידי בית הדין השרעי‪ ,‬עלולה להביא לאכיפה פלילית כלפי הבעל‪.‬‬
‫היעדר חובה דתית לרישום של הנישואין הנוספים במוסדות האזרחיים והדתיים מקשה‬
‫לאמוד את היקף תופעת הפוליגמיה‪.‬‬
‫‪ .2‬חשד כי במקרים של נישואין פוליגמיים‪ ,‬רישומי המצב האישי אינם משקפים‬ ‫ ‬
‫את המצב האישי האמיתי‬ ‫ ‬
‫עניין אחר אשר מקשה על אומדן היקף התופעה‪ ,‬הוא החשד שרישומי המצב האישי‪,‬‬
‫במרשם האוכלוסין ובגופים ממשלתיים אחרים‪ ,‬אינם משקפים את המצב האישי האמיתי‪,‬‬
‫במקרים של נישואין פוליגמיים‪ .‬נראה כי בחלק מהמשפחות הפוליגמיות הבעל רשום‬
‫בפועל כנשוי לאישה אחת בלבד‪ ,‬בעוד שאר הנשים להן הוא נשוי על פי הדין הדתי‬
‫רשומות כרווקות עם ילדים או כגרושות‪ .‬רישום כוזב מעין זה‪ ,‬מאפשר לחמוק מן הדין‬
‫הפלילי‪ ,‬מבסס את הזכאות להטבות מסוימות (לדוגמה‪ ,‬קבלת קצבאות מוגדלות הניתנות‬
‫לאימהות חד הוריות) ומשליך גם על הזכאות למגרשים לבנייה‪.‬‬
‫חשד זה בדבר אמיתות הרישום (רישומים לפיהם נשים רווקות יולדות ילדים בעודן רווקות‪,‬‬
‫או גרושות שיולדות ילדים מהבעל לשעבר לאחר הגירושין)‪ ,‬מבוסס על כך שהרישומים‬
‫נוגעים לאוכלוסיית הבדואים בדרום הארץ ‪ -‬אוכלוסייה מוסלמית דתית מסורתית‪.‬‬
‫רישומים מעין אלה‪ ,‬אינם עולים בקנה אחד עם הדין הדתי‪ ,‬המנהגים והמסורת האוסרים‬
‫על הולדת ילדים מחוץ למסגרת הנישואין‪ .‬כך למשל‪ ,‬הנתונים שיוצגו בדבר היקף הנשים‬
‫הרווקות המוסלמיות שהינן אימהות לילדים אינם מתיישבים עם המסורתיות והדתיות של‬
‫האוכלוסייה הבדואית בדרום‪.‬‬

‫‪78‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫רשויות המדינה לא הקצו עד היום משאבים מתאימים לחקירת נתונים אלה‪ .‬בהיעדר‬
‫מחקר‪ ,‬הרישומים שיוצגו יכולים לתת רק אינדיקציה מושכלת להיקף התופעה‪ ,‬ואינם‬
‫בגדר נתונים מוחלטים‪.‬‬
‫‪ .3‬היעדר מתלוננים ותלונות נגד ריבוי נישואין (פוליגמיה)‬ ‫ ‬
‫עניין נוסף המקשה על אומדן תופעה זו היא הימנעות הנשים והילדים‪ ,‬נפגעי המשפחות‬
‫הפוליגמיות מהגשת תלונות‪ .‬חרף ההשלכות הפוטנציאליות השליליות של תופעת‬
‫הפוליגמיה והפגיעה האפשרית בנשים ובילדים שהם חלק מהמשפחה הפוליגמית‪ ,‬בפועל‬
‫נפגעות ונפגעי הפוליגמיה נמנעים מהגשת תלונות במשטרה‪ .‬יש להניח כי הסיבה לכך היא‬
‫שעצם הגשת התלונה עלולה לפגוע פגיעה נוספת בתא המשפחתי‪ .‬לכך יש להוסיף את‬
‫מעמדם של הנשים והילדים בתוך התא המשפחתי הפוליגמי ואת תלותם בראש המשפחה‬
‫‪180‬‬
‫הפוליגמית‪ ,‬דבר אשר מקשה מאוד על הגשת תלונות נגדו‪.‬‬
‫מיעוט התלונות בעניין עבירת הפוליגמיה‪ ,‬והיעדר אכיפה יזומה בתחום זה‪ ,‬מקשה גם כן‬
‫לאמוד את היקף התופעה‪.‬‬
‫‪ .4‬נישואין פוליגמיים לנשים פלסטיניות‬ ‫ ‬
‫קושי נוסף באומדן התופעה נעוץ בכך שחלק מהנישואין הפוליגמיים נערכים עם נשים‬
‫תושבות שטחים‪ .181‬נשים אלה מובאות לישראל שלא כדין‪ ,‬ואין להן זכאות למעמד חוקי‬
‫בישראל‪ .182‬עקב שהייתן הבלתי חוקית בישראל‪ ,‬הן לא רשומות במרשם האוכלוסין‪ ,‬אינן‬
‫זכאיות על פי דין לזכויות רפואיות או סוציאליות בישראל‪ .‬הבעל הישראלי לא מודיע‬
‫לרשות האולכוסין על נישואין אלו‪ ,‬היעדר הדיווח על נישואיו אלה מקשה מאוד על מעקב‬
‫הרשויות אחר היקף התופעה‪.‬‬
‫קיומם של נישואין פוליגמיים לנשים מהשטחים נודע לפעמים‪ ,‬בדרך אגב‪ ,‬עת הגבר‬
‫הישראלי שלו נישאו מבקש לרשום את הילדים המשותפים כילדיו במרשם האוכלוסין‪.‬‬
‫ככול שאבהותו של הגבר הישראלי תוכר‪ ,‬לילדים אלו תהיה זכאות לקבל מעמד חוקי‬
‫בישראל‪ ,‬וכתוצאה יהיו הם זכאים לקבל זכויות שונות (קצבאות ילדים וזכויות רפואיות‬
‫וסוציאליות)‪ .‬דרך נוספת בה נישואין פוליגמיים לנשים מהשטחים מתגלה לרשויות‬
‫המדינה היא במהלך בדיקת בקשות לאיחוד משפחות‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא תמיד מוגשות בקשות‬
‫לרישום הילדים או למתן מעמד לאישה מהשטחים באמצעות בקשה לאיחוד משפחות‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬בחינת בקשות אלה לבדן אינה יכולה ללמד על מספר הגברים הנישאים בנישואין‬
‫פוליגמיים לתושבות שטחים‪.‬‬
‫במהלך עבודת הצוות התברר כי כאשר גבר ישראלי נשוי מבקש לשאת אישה פלסטינית‬
‫לאישה נוספת‪ ,‬בית הדין השרעי הפלסטיני מפרסם הודעה בעיתונות הפלסטינית ומודיע‬

‫‪ 180‬וראה לעניין זה‪ :‬עו"ד אינסאף אבו שארב‪ ,‬קשר השתיקה‪ :‬אלימות במשפחה נגד נשים ערביות‪-‬בדואיות בנגב‪ ,‬עמ' ‪ ,7-9‬שם‬
‫מוצגים ההסברים למיעוט התלונות מטעם נשים בדואיות‪.‬‬
‫‪ 181‬פורט בהרחבה בפרקי המבוא‪.‬‬
‫‪ 182‬בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי אין ליתן מעמד לנשים תושבות שטחים‪ ,‬המובאות לישראל במסגרת נישואין פוליגמיים‬
‫ראה עע"מ ‪ 369/07‬אבו נאב נ‪ .‬משרד הפנים [פורסם בנבו]‪.23.12.2009 ,‬‬

‫‪79‬‬
‫על הנישואין השניים לאישתו הישראלית של הגבר‪ .‬על כן‪ ,‬די במעקב אחד ההודעות‬
‫הרשמיות של בית הדין השרעי הפלסטיני במחזותיו השונים בעיתונות הפלסטינית (אשר‬
‫נמכרת גם במקומות מסויימים בישראל) על מנת לאסוף מידע נוסף אודות הגברים‬
‫הישראלים אשר נישאים לנשים פלסטיניות‪.‬‬
‫‪ .5‬אומדן תופעת הפוליגמיה בישראל במחקר האקדמי‬ ‫ ‬
‫במאמרים אקדמיים אשר נכתבו בתחילת המאה הנוכחית‪ ,‬חוקרים העריכו כי שיעור‬
‫הנישואין הפוליגמיים באוכלוסיית הבדואים בדרום הארץ נע בין ‪ 20%‬לכ‪ 40%-‬מכלל‬
‫הנישואין באוכלוסייה זו‪ .183‬עיון במאמרים אלה מלמד כי מדובר באומדן כללי של התופעה‪,‬‬
‫וכי לא קיימים נתונים מדעיים מדויקים‪.‬‬
‫הערכת החוקרים היא כי תופעת הפוליגמיה בקרב הבדואים תושבי דרום הארץ‪ ,‬רווחת‬
‫פי כמה מתופעת הפוליגמיה במדינות ערב השכנות‪ .‬שם הנתונים מצביעים על שיעור‬
‫פוליגמיה הנע בין ‪ 6%‬ל‪.8%184-‬‬
‫הנתונים בדבר אחוזי הפוליגמיה במדינות ערב השכנות מפתיעים לכאורה‪ ,‬לאור העובדה‬
‫שחלק מהמדינות האמורות אינן אוסרות על פוליגמיה‪ .185‬אף שאין איסור‪ ,‬נתוני הפוליגמיה‬
‫במדינות אלה נמוך באופן משמעותי מאומדן הפוליגמיה בקרב האוכלוסייה המוסלמית‬
‫בישראל ובייחוד בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום הארץ‪ .‬הסבר אפשרי להבדל זה‪,‬‬
‫במאפייניה התרבותיים הייחודיים של החברה הבדואית בדרום הארץ‪ .‬כך למשל‪ ,‬בדו״ח‬
‫מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוצגה הסברה‪ ,‬כי אוכלוסיית הבדואים בישראל‬
‫מעודדת נישואין פוליגמיים‪ ,‬הן כסמל סטטוס והן ככולי להגדלת מספר הילדים על מנת‬
‫לבסס את כוח המשפחה והשבט אל מול גורמים יריבים‪ .186‬בכך ניתן הסבר כי מדובר‬
‫בתופעה מושרשת דווקא בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום‪ .‬על פי הנטען‪ ,‬מעמדו‬
‫החברתי של הגבר הבדואי עולה‪ ,‬ככול שהוא נישא ליותר נשים וככול שיש לו מספר גבוה‬
‫‪187‬‬
‫יותר של ילדים‪.‬‬

‫‪ 183‬נתון זה צוין בדו״ח מטעם מרכז המחקר והמידע של הכנסת "פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל" מתאריך ‪17‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2006‬אשר הוגש לוועדה לקידום מעמד האישה‪ .‬הנתון בדו״ח מבוסס על הערכות שהובאו במאמרים אקדמאיים שונים‬
‫בנושא‪" :‬נישואין פוליגמיים ומונוגמיים‪ :‬השפעתם על מצבן הנפשי והחברתי של נשים בדוויות‪ -‬ערביות"‪ ,‬אלקרינאוי וסלונים‪-‬נבו‪,‬‬
‫‪ 2005‬סלונים נבו‪ .‬פורסם בתוך הספר "שמרי נפשך" ‪ :‬בריאות נפשית בקרב נשים בדוויות בישראל‪ ,‬רחל לב‪-‬ויזל‪ ,‬ג'ולי צוויקל‬
‫ונורית ברק‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,2005 ,‬עמ' ‪ ;151‬במאמר זה צוין מפורשות שאין נתונים חותכים לעניין היקף תופעת‬
‫הפוליגמיה בקרב הבדואים בדרום הארץ‪ ,‬אך ההנחה היא כי שיעור הנישואין הפוליגמיים נע בין ‪ ;15%-20%‬בריאות ורווחה של‬
‫נשים בדואיות בנגב‪ ,‬מרכז הנגב לפיתוח אזורי‪ ,‬המרכז לחקר וקידום בריאות האישה והמרכז לחקר החברה הבדואית והתפתחותה‪,‬‬
‫אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬יוני ‪ .2002‬הנתונים במאמר זה מתבססים על ראיונות שנערכו למדגם של נשים בדואיות שביקרו‬
‫בבית החולים סורוקה‪ .‬הנשים נשאלו גם על סטטוס המשפחתי‪ ,‬והחוקרים ביססו את מסקנותיהם על שיעור התופעה ממדגם זה‪.‬‬
‫‪Learning Achievement, Social Adjustment, and Family Conflict among Bedouin Arab Children from Polygamous and 184‬‬
‫‪Monogamous Families" Alean al-Krenawi, Ernie S. Lightman, The Kournal of Social Psychology, 2000 140 (3) 345, 348;Polygany‬‬
‫‪among Arabs, Population studies, Chamie J. (1986) 40, 55-66‬‬
‫‪ 185‬פירוט אודות המצב במדינות ערב יופיע בפרק שיעסוק בדין השרעי‪ -‬בהמשך‪.‬‬
‫‪" 186‬פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל"‪ ,‬אורלי לוטן‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬אוקטובר ‪.2006‬‬
‫‪ 187‬יוסף בן דוד‪ ,‬הבדואים בישראל – היבטים חברתיים וקרקעיים‪ ,‬המכון לחקר מדיניות לקרקעית ושימוש קרקע‪ ,‬מכון ירושלים‬
‫לחקר ישראל‪.125 ,2004 ,‬‬

‫‪80‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫במחקרים נוספים שנערכו גם הם בתחילת המאה ה‪ ,21-‬נטען כי אחוז הנישואין הפוליגמיים‬

‫לא הצטמצם עקב חלוף הזמן והליכי המודרניזציה בחברה הבדואית‪ .‬להערכת עורכי‬
‫מחקרים אלו‪ ,‬המגמה היא הפוכה‪ ,‬והתרשמותם הייתה כי התופעה הולכת ומתרחבת‪.188‬‬
‫תמיכה לסברה זו לפיה שיעור הנישואין הפוליגמיים נמצא בעלייה‪ ,‬ניתן למצוא במחקר‬
‫שנערך באותה תקופה המצביע על כך שגברים בדואים צעירים תומכים בפוליגמיה יותר‬
‫‪189‬‬
‫מגברים בדואים מבוגרים‪.‬‬
‫‪ .6‬אומדן תופעת הפוליגמיה כיום‬ ‫ ‬
‫הסקירה לעיל מצביעה על הקושי באומדן תופעת הפוליגמיה עד היום‪ ,‬ועל היעדר נתונים‬
‫מבוססים בעניין זה‪ .‬נוכח האמור‪ ,‬ובמקביל להקמת צוות זה‪ ,‬החליטה הממשלה להטיל על‬
‫‪190‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לערוך תוכנית מחקר על מנת לאמוד את היקף התופעה‪.‬‬
‫בחינת הנתונים נעשתה על ידי ד"ר אחמד חליחל וצוותו‪ .‬הנתונים נאספו עוד בטרם‬
‫הקמת הצוות הבין‪-‬משרדי‪ ,‬והמשך איסוף הנתונים וניתוחם נעשה במסגרת עבודת הצוות‬
‫ועל פי הנחיותיו‪.‬‬
‫נתונים דומים נאספו ונותחו על ידי חברי הצוות מרשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬וזאת על מנת‬
‫לקבל אומדן מדויק ככול שניתן על היקף התופעה‪.‬‬
‫מרשם האוכלוסין מנוהל בהתאם להוראות חוק מרשם האוכלוסין‪ ,‬התשכ"ה ‪ ,1965 -‬אשר‬
‫מחייב כל תושב לעדכן בדבר שינוי שחל בפרטיו האישיים‪ .‬בשל תופעה של אי דיווח‬
‫לגבי נישואין שניים ושלישיים‪ ,‬התבקשו חברי הצוות מרשות האוכלוסין וההגירה לבחון‬
‫אינדיקציות חלופיות‪ ,‬שיש בהן כדי להעיד על קיומה של משפחה פוליגמית או כפי שהדבר‬
‫כונה בפסיקת בית המשפט העליון כ"מצב תואם ריבוי נישואין"‪.191‬‬
‫כפי שפורט לעיל‪ ,‬אין בנמצא ממצאים חותכים אשר יכולים להצביע על היקף תופעת‬
‫הפוליגמיה בישראל‪ .‬מחקר הנתונים מבוסס אפוא על נתונים אינדיקטיבים‪ ,‬התומכים‬
‫לכאורה בקיומם של נישואין פוליגמיים‪ ,‬וכן הצלבת נתונים אינדיקטיבים שונים על מנת‬
‫לדייק את האומדן‪.‬‬
‫אינדיקציה ראשונית לפוליגמיה יכולה להיות במקום שגבר מביא לעולם ילדים עם יותר‬
‫מאישה אחת‪ .‬עם זאת‪ ,‬המדובר באינדיקציה ראשונית בלבד אשר אינה מעידה בהכרח‬
‫על פוליגמיה‪ .‬אינדיקציה חזקה יותר‪ ,‬שמבססת רמת חשד גבוהה לפוליגמיה ניתן לראות‬
‫במקום בו גברים מביאים ילדים לעולם‪ ,‬עם יותר מאישה אחת‪ ,‬בסמיכות זמנים וכאשר לא‬
‫קיים מרווח זמן סביר בין הלידות השונות‪ .‬נתון זה מהווה אינדיקציה חזקה‪ ,‬מכיוון שהוא‬
‫שולל אפשרות שהגבר "סיים" מערכת יחסים אחת ו"התחיל" מערכת יחסים נפרדת ואחרת‪.‬‬

‫‪ 188‬שם‪ ,‬עמ' ‪.3‬‬

‫‪ 189‬עליאן אלקרינאווי‪" ,‬עמדות כלפי פוליגמיה בחברה הבדואית בנגב" – השוואה בין עמדות בני נוער ומבוגרים"‪ ,‬רשימות על‬
‫הבדואים בנגב ‪ ,1999 ,31‬עמ' ‪.16-31‬‬
‫‪" 190‬לבצע בתוך ארבעה חודשים מיום קבלת החלטה זו בדיקת היתכנות ותוכנית מחקר סטטיסטי שמטרתו לשקף את המצב‬
‫העובדתי באשר להיקף תופעת הפוליגמיה‪ ,‬ולהגיש אותן לצוות הבין‪-‬משרדי בצירוף אומדן התקציב והתקנים הנדרשים לביצועו‬
‫של המחקר"‪.‬‬
‫‪ 191‬ראו עע"מ ‪ 6024/11‬חדיג'ה אלסעודי נ' משרד הפנים (פורסם בנבו‪ )25.12.12 ,‬וכן בג"ץ ‪ 5291/05‬עבד אל כרים אזברגה נ' שר‬
‫הפנים (פורסם בנבו‪.)3.11.05 ,‬‬

‫‪81‬‬
‫האינדיקציה היא כמובן בעלת משקל רב יותר כאשר היא מתייחסת לאוכלוסיות דתיות‬
‫אשר אוסרות על הבאת ילדים לעולם מחוץ למסגרת הנישואין‪ .‬כך למשל‪ ,‬נתון המעורר‬
‫"חשד" הוא שיעור הרווקות עם ילדים באוכלוסיות הדתיות‪ .‬גם כאן‪ ,‬לאור האיסור הדתי‬
‫בדין המוסלמי‪ ,‬האוסר על רווקות להביא ילדים לעולם‪ ,‬ניתן להניח כי הרישום אינו‬
‫משקף את המציאות וכי הייתה מניעה מסוימת לדווח על הנשים כנשואות‪ .‬על כן‪ ,‬נותרו‬
‫רשומות כרווקות במרשם האוכלוסין‪ ,‬על אף שילדו ילדים‪ .‬נתון חשוד נוסף הינו גרושות‬
‫מאוכלוסיות דתיות הממשיכות להביא ילדים לעולם לאחר הגירושין‪ ,‬ביחד עם הגרוש‪ .‬גם‬
‫כאן‪ ,‬האיסור הדתי להביא ילדים מחוץ למסגרת הנישואין הוא אינדיקציה לכך שהרישום‬
‫אינו משקף באופן אמיתי את המציאות‪ ,‬וכי ייתכן ומדובר בנישואין פוליגמיים‪.‬‬
‫עוד בטרם הקמת צוות זה‪ ,‬נערכו בתיקי רשות האוכלוסין וההגירה תרשומות לציון חשד‬
‫ממשי לפוליגמיה‪ .‬התרשומות היו מבוססות על תעודות ציבוריות שהוצגו לרשות‪ ,‬אשר‬
‫הקימו חשד לפוליגמיה‪ .‬תרשומות אלו העידו כי התופעה רחבה בעיקר בקרב בדואים‬
‫בדרום הארץ‪ ,‬אך קיימת גם באופן ממשי בקרב תושבים ערבים במזרח ירושלים‪ .‬יודגש‬
‫כי מדובר ברישומים שנערכו רק במקרים בהם הוצגו תעודות ציבוריות המעידות על‬
‫פוליגמיה‪ .‬היות שלא בכל המקרים מוצגים לרשות האוכלוסין תעודות ציבוריות‪ ,‬הרי אין‬
‫ברישומים האמורים כדי לשקף באופן נכון את היקף התופעה ונראה כי התופעה בפועל‬
‫רחבה יותר‪.‬‬
‫להלן ממצאי בדיקת רשות האוכלוסין וההגירה‪ .‬הנתונים המתייחסים לגברים מוסלמים‬
‫בעלי מצב אישי "פוליגם"‪ 192‬או שקיימת התייחסות מילולית בתיקים המעידה על מצב של‬
‫פוליגמיה נכון ליום ‪.31.8.17‬‬

‫‪ 192‬שבעבר היה נרשם מצב אישי פוליגם‪ ,‬ואילו כיום אין מציינים במרשם מצב אישי פוליגם‪.‬‬

‫‪82‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫בנוסף לקבלת מידע מרשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬השקיע צוות משנה זה משאבים ממשיים‬
‫על מנת לדייק עד כמה שניתן את אומדן תופעת הפוליגמיה בישראל‪ .‬להלן יוצגו ממצאי‬
‫הלמ"ס המשקפים את המחקר שנערך‪ ,‬והכלים המתודולוגיים שבהם נעשה שימוש לצורך זה‪.‬‬
‫בקצרה יצוין כי ממצאי מחקר הלמ"ס מלמדים כי בקרב כ‪ 18.5% -‬מהגברים המוסלמים‬
‫בעלי משפחות עם ילדים במחוז הדרום (כ‪ 6200-‬גברים)‪ ,‬יש חשד לפוליגמיה‪ .‬ממצאים‬
‫דומים‪ ,‬התקבלו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬לאור ניתוח הנתונים הנמצאים בידיהם‪.‬‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי ממצאי צוות זה בעניין היקף תופעת הפוליגמיה‪ ,‬נמוכים מהאומדנים‬
‫שפורטו במחקרים האקדמאיים בעבר בנושא זה‪.‬‬

‫‪83‬‬
 ‫מחקר הלמ"ס‪:‬‬
‫האוכלוסייה המוסלמית בדרום‪ -‬סימנים דמוגרפים לקיום תופעת הפוליגמיה‪:‬‬

‫א‪ .‬דמוגרפיה‬
‫בתחילת הדו״ח התייחסנו לנתונים הרלוונטיים המתייחסים למצב הדמוגרפי של‬
‫האוכלוסייה הבדואית הדרום‪ .‬נזכיר כי בסוף שנת ‪ 2016‬האוכלוסייה הבדואית בדרום‬
‫מנתה כ‪ 250,000-‬תושבים‪ .‬על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬כשלושת רבעי‬
‫מהמוסלמים בדרום גרים ביישובים שהמדינה הכירה בהם (כולל אלו שגרים ביישובים‬
‫יהודיים כמו באר שבע) והרבע הנותר גרים בפזורה‪ .‬מבנה הגילאים בתרשים ‪ 1‬מצביע‬
‫על כך שהאוכלוסייה המוסלמית בדרום היא אוכלוסייה צעירה ביחס לשאר האוכלוסיות‪.‬‬
‫כ‪ 46% -‬אחוז מהאוכלוסייה הם ילדים בגיל ‪ ,0-14‬וכ‪ 58% -‬הם צעירים שלא מלאו להם ‪20‬‬
‫שנה‪ .‬בקרב שאר המוסלמים בישראל אחוז הילדים עד גיל ‪ 14‬הוא ‪ 33%‬ואחוז הצעירים‬
‫מתחת לגיל ‪ 20‬הוא ‪.44%‬‬
‫מבנה גילאים זה הוא תוצאה של רמת פריון גבוהה‪ .‬שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים‬
‫הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) בקרב הבדואים בדרום בשנת ‪ 2016‬עמד על‬
‫‪ 5.45‬ילדים לאישה‪ .‬בקרב הנשים המוסלמיות בישראל‪ ,‬שיעור הפריון בשנת ‪ 2016‬עמד על‬
‫‪ 3.3‬לידות לאישה‪.‬‬
‫מבנה גילאים צעיר אינו בהכרח מצביע על נישואין ליותר מאישה אחת‪ .‬עם זאת הסתכלות‬
‫ביחס בין גברים לנשים (יחס המינים) והסתכלות במצב משפחתי של נשים יכולים לתמוך‬
‫בטענה שבקרב מוסלמים בדרום מתקיימת תופעה של פוליגמיה‪.‬‬

‫פירמידת הגילאים בתרשים ‪ 1‬משקפת את ההתפלגות של האוכלוסייה לפי גיל ומין‪ .‬צורה‬
‫של פירמידה (החלק התחתון של גילאים צעירים הוא רחב יותר מהחלקים העליונים שהם‬

‫‪84‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫הגילאים היותר מבוגרים) מצביעה על פריון גבוה של האוכלוסייה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬התרשים‬
‫מלמד על תהליכים דמוגרפיים נוספים כמו פוליגמיה‪ :‬הפירמידה מאפשרת ללמוד על‬
‫היחס בין המינים (היחס בין סך הגברים לסך הנשים) בכל אחד מהגילאים‪ .‬היחס בין‬
‫המינים בגילאים של ‪ 50-54‬למשל‪ ,‬מצביע יתרון לטובת הנשים באופן מובהק‪ .‬יחס מינים‬
‫נמוך מאד בגיל זה מצביע על פוליגמיה‪.‬‬
‫פירוט והרחבה בהמשך‪.‬‬

‫ב‪ .‬יחס המינים לפי גיל‬

‫יחס המינים (מספר זכרים לכול ‪ 1,000‬נקבות) בכל החברות בעולם בגילאים צעירים (עד‬
‫גיל ‪ )30‬הוא בדרך כלל לטובת זכרים (יש יותר זכרים מאשר נקבות)‪ .‬לאחר גיל ‪ 30‬יחס‬
‫זה מתחיל להתהפך לטובת הנקבות בדרך כלל בגלל תמותה יותר גבוהה בקרב זכרים‬
‫מאשר נשים‪ .‬עם זאת עדיין קיים יחס של ‪ .1:1‬הפער מתחיל להיווצר‪ ,‬בגילאים ‪ ,50-54‬בהם‬
‫שיעורי התמותה גבוהים יותר‪.‬‬
‫במקרה של מוסלמים בישראל (תרשים ‪ ,)2‬ניתן לראות שההתנהגות של מוסלמים שאינם‬
‫גרים בנגב דומה להתנהגות הצפויה בעולם (למרות שהגיל שבו יחס המינים התהפך היה‬
‫מבוגר מאשר הצפוי)‪.‬‬
‫בקרב מוסלמים במחוז הדרום ניתן לראות שיחס המינים נמוך מאד בגילאים ‪ .35+‬הדבר‬
‫מצביע על כך שיש יתרון מספרי משמעותי לנשים בגילאי ‪ .35+‬כך למשל בגיל ‪ 50-54‬יש‬
‫פחות מ‪ 800-‬גברים לכול ‪ 1,000‬נשים‪ .‬מכיוון שהתמותה עד גיל זה היא נמוכה‪ ,‬ובמיוחד‬
‫ההבדלים בתמותה בין גברים לנשים‪ ,‬הסיבה שיכולה להיות ליחס מינים נמוך זה היא‬
‫הגירה מסיבית של גברים אל מחוץ למחוז הדרום או הגירה מסיבית של נשים אל מחוז‬
‫הדרום‪ .‬היות שלא ידועה לנו הגירה של גברים מהנגב‪ ,‬ניתן להסיק בסבירות גבוהה שיוך‬
‫של הגירת הנשים לתופעת הנישואין עם יותר מאישה אחת‪.‬‬
‫דבר נוסף המעיד על הגירת נשים אל אזור הדרום לצורך נישואין הוא מספרן הגבוה של‬
‫נשים המתגוררות בפזורה הבדואית שהן ללא מעמד בישראל או שקיבלו מעמד בישראל‬
‫באמצעות הליך איחוד משפחות עם גברים ישראלים‪ .‬כך למשל כ ‪ 10%‬מהנשים בנות ‪50+‬‬
‫המתגוררות בפזורה בשנת ‪ ,2016‬הן נשים שקיבלו מעמד בישראל באמצעות הליך איחוד‬
‫משפחות‪ .‬בהמשך נציג נתונים על גברים שנשואים לנשים שאין להן מספר זהות ישראלי‬
‫(ללא מעמד בישראל)‪.‬‬

‫‪85‬‬
 ‫הרווקות והגרושות כפי שנרשם במרשם האוכלוסין‬
‫החברה הבדואית היא חברה מסורתית מאד‪ .‬על כן‪ ,‬אנו מצפים ששיעורי הרווקות והגירושין‬
‫של נשים מבוגרות יהיו נמוכים מאד‪ ,‬באופן התואם חברה מסורתית ברמה כזו‪ .‬בדיקת‬
‫המצב המשפחתי של נשים מוסלמיות לפי אזור כפי שהיה רשום במרשם האוכלוסין‬
‫בשנת ‪( 2015‬תרשים ‪ ,3‬תרשים ‪ )4‬מצביעה על הימצאות שיעור גבוה של נשים רווקות‬
‫בגיל מבוגר‪ .‬כ‪ 30% -‬מהנשים בגיל ‪ 40-59‬הגרות בפזורה הן רווקות לעומת כ‪ 10%-‬בקרב‬
‫מוסלמיות שאינן גרות במחוז הדרום (שאר הארץ)‪ .‬אחוז הרווקות גבוה בכלל יישובי‬
‫הדרום‪ ,‬אך יצוין כי אחוז זה גבוה במיוחד ביישובי הפזורה‪.‬‬

‫‪86‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫נשים מוסלמיות‪ ,‬אשר המצב האישי הרשום לגביהן הוא – רווק(ה)‪ ,‬ואשר רשומים לגביהן‬
‫ילדים (פעילים בלבד ‪ -‬לא כולל ילדים שנפטרו)‪ ,‬נכון ליום ‪:30.11.2017‬‬

‫הימצאות רווקות בגיל מבוגר היא תופעה ידועה בחברות בהן הפריון גבוה (תופעה הנקראת‬
‫"דו״חק בנישואין")‪ ,‬אך הממדים שנמצאו בחברה הבדואית בדרום הם חריגים בגודלם‪.‬‬
‫הדבר מעיד על כך שישנן לא מעט נשים שחיות בחיי נישואין אך סטטוס הנישואין לא‬
‫רשום במרשם האוכלוסין‪ .‬העדות המרכזית לכך היא הימצאות ‪ 3,066‬גברים שיש להם‬
‫ילדים מנשים שהיו רשומות כרווקות בשנת ‪( 2016‬ראו בהמשך)‪.‬‬
‫עדות נוספת לקיום תופעת הפוליגמיה בקרב החברה הבדואית בדרום היא השיעור הגבוה‬
‫של נשים גרושות בגיל מבוגר‪ .‬יש להדגיש שייתכנו מקרים של גירושין שהתרחשו באמת‬
‫והגבר והאישה גרים בנפרד‪ .‬אך הנתונים מצביעים על קיום מקרים שבהם נרשמו גירושין‬
‫של האישה‪ ,‬ואולם האישה ילדה ילד מהגרוש שלה (לכאורה) לאחר שחלפה יותר משנה‬
‫מיום הגירושין‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬אין הבדלים בין שיעורי גירושין של בדואים הגרים ביישובי קבע לבין בדואים‬
‫הגרים בפזורה‪ .‬בשני המקרים קיים קשר חיובי בין גיל לבין אחוז הנשים הרשומות כגרושות‪.‬‬

‫ג‪ .‬מתודולוגיה‬
‫אחת הבעיות של אומדן סך הגברים הפוליגמיים בקרב מוסלמים הגרים במחוז הדרום‬
‫בישראל היא שאין רישום רשמי לעצם קיומה של אישה נוספת בו זמנית בחייו של הגבר‪.‬‬
‫הדרך הישירה לבחון האם לגבר יש (או האם היו לו בעבר) יותר מאישה אחת היא דרך‬
‫הילדים הרשומים כילדיו‪ .‬אם הילדים הרשומים כילדיו הם אחים מאימהות שונות (בטבלה‬

‫‪87‬‬
‫להלן‪" :‬אינדיקציה ‪ ,)"1‬קיימת סבירות גבוהה שהגבר קיים חיים פוליגמיים‪ .‬חישוב מקורב‬
‫זה אינו בהכרח מצביע על חיים עם יותר מאישה אחת באותו זמן‪ .‬סביר להניח שחלק‬
‫מהמקרים הם מקרים בהם הגבר נישא לאישה נוספת לאחר גירושין או התאלמנות‪ .‬בנגב‬
‫נמצאו ‪ 33,432‬גברים שלפי הרישום בשנת ‪ 2016‬יש להם לפחות ילד אחד‪ .‬מתוכם כ ‪18.5%‬‬
‫(‪ )6,179‬הם גברים שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת‪.193‬‬
‫חיפוש האימהות של ילדי הגבר היה מוגבל כאשר מספר הזהות של האם לא היה ידוע‪,‬‬
‫מכיוון שהיא לא ישראלית‪ .‬במקרה כזה כל הילדים של אותו גבר נחשבו לאחים מאם‬
‫אחת‪ .‬בנתוני הלמ"ס אין אפשרות להבחין בין האימהות שאין להן מספר זהות‪ .‬חישוב‬
‫מוגבל זה עשוי לגרום לאומדני חסר של פוליגמיה‪ .‬אך מכיוון שכמעט לכול הגברים שיש‬
‫להם ילדים‪ ,‬יש לפחות אישה ישראלית אחת‪ ,‬להערכתנו הפגיעה באומדן סך הגברים‬
‫הפוליגמיים תהיה מזערית‪ .‬עם זאת יש להדגיש כי הפגיעה באומדן סך הנשים שילדו‬
‫ילדים מאותו גבר תהיה יותר גדולה‪.‬‬

‫תרשים ‪ 5‬מצביע על היקף התופעה של פוליגמיה והקשר שלו לפי גיל הגבר‪ .‬אם נאמץ את‬
‫המדד של "גברים שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת"‪ ,‬אפשר לראות שהתופעה קיימת‬
‫בקרב מוסלמים בנגב בממדים יותר גדולים מאשר בקרב מוסלמים משאר הארץ‪ .‬תופעת‬
‫הפוליגמיה נמצאת בפזורה בממדים יותר גבוהים מאשר ביישובי הקבע‪.‬‬
‫‪ 193‬לצורך המחקר נבדקו אך ורק גברים השייכים לאוכלוסייה כפי שנאמדו באומדני האוכלוסייה השוטפים של הלמ"ס בסוף‬
‫שנת ‪ ,2016‬תוך שימוש במשקל המשמש לניפוח אומדני האוכלוסייה‪ .‬הכיול לאומדני האוכלוסייה נעשה לאחר בדיקה שאין הבדל‬
‫משמעותי ומובהק בין התוצאות בלי או עם הכיול‪ .‬הכיול לאומדני האוכלוסייה חשוב בכדי להימנע ממצב שבו תהיה אי התאמה‬
‫בין אומדני האוכלוסייה שהתקבלו בדו״ח זה לבין האומדנים שהתקבלו בפרסומי הלמ"ס‪ .‬ההתחשבות בילדים ובנשים של הגברים‬
‫נעשתה לפי הרשום במרשם האוכלוסין ללא קשר להימצאותם באוכלוסייה של אותם ילדים ונשים‪ .‬למשל‪ ,‬גם אם הילדים נפטרו‬
‫או היגרו מהנגב‪ ,‬הם נלקחו בחשבון‪.‬‬

‫‪88‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫כפי שנאמר קודם‪ ,‬הימצאות ילדים מאימהות שונות אינו בהכרח מצביע על חיים במקביל‬
‫עם יותר מאישה אחת‪ .‬לכן היה צורך לחפש אינדיקציות נוספות אשר מחזקות את החשד‬
‫לקיום חיים עם יותר מאישה אחת במקביל‪ .‬כל האינדיקציות שנקבעו‪ ,‬מתבססות על נתוני‬
‫מרשם האוכלוסין‪:‬‬

‫לידות של ילדים לאותו גבר מנשים שונות במקביל (להלן בטבלה‪" :‬אינדיקציה ‪ :)"2‬הלידות‬
‫של ילדי אותו גבר סודרו לפי סדר הלידה‪ .‬במקביל נבדק האם קיימת התאמה בין סדר‬
‫הלידות לבין סדר האימהות‪ .‬אי התאמה בסדר האימהות הוגדר על ידי הימצאות ילד של‬
‫אישה מסוימת בין שתי לידות של אישה אחרת (להלן‪ :‬לידות בזיג‪-‬זג)‪.‬‬

‫לידות בהן גיל האם בעת הלידה מעל ‪ 50‬שנים (להלן בטבלה‪" :‬אינדיקציה ‪ :)"3‬עלה החשש‬
‫שחלק מהלידות נרשמות על שמה של אישה אחרת‪ ,‬במיוחד כאשר האם הביולוגית אינה‬
‫ישראלית‪ .‬הדרך המרכזית לבחון זאת היא לבדוק האם יש אימהות שיולדות בגיל בו‬
‫פוריות האישה נמוכה מאד (גיל ‪ 50‬ומעלה)‪ .‬נמצאו רק ‪ 11‬מקרים כאלו‪.‬‬

‫המצב המשפחתי הרשום במרשם האוכלוסין הוא פוליגמי ( להלן בטבלה‪" :‬אינדיקציה‬
‫‪ :)"4‬עד לפני מספר שנים‪ ,‬רשות האוכלוסין וההגירה אפשרה לרשום מצב אישי פוליגם‪.‬‬
‫רישום זה נעשה על בסיס הצגת תעודה ציבורית המעידה על כך‪ .‬לפני מספר שנים נוהל‬
‫זה תוקן‪ ,‬בשל הוראות סעיף ‪ 2‬לחוק מרשם האוכלוסין‪ ,‬התשכ"ה‪ ,1965-‬המפרט את רשימת‬
‫המצבים האישיים שניתן לרושמם במרשם האוכלוסין ומתחילת העשור הנוכחי אין רישום‬
‫כזה‪ .‬אמנם‪ ,‬הנישואין הנוספים‪ ,‬ככל שמוצגת תעודה ציבורית לגביהם‪ ,‬נרשמים גם הם‪,‬‬
‫בנוסף על הנישואין הקודמים‪ ,‬אולם מצבו האישי של התושב יוותר‪" :‬נשוי" ולא "פוליגם"‪.‬‬

‫גבר רווק עם ילדים (להלן בטבלה‪" :‬אינדיקציה ‪ :)"5‬סטטוס מעין זה הוא חריג בחברה‬
‫המוסלמית המסורתית‪ .‬נתון כזה יכול להיות אינדקטיבי לפוליגמיה‪ ,‬כאשר לכאורה יש‬
‫מניעה לרישום סטטוס הנישואין‪.‬‬

‫לידה של אישה שנפטרה לפני הלידה (להלן בטבלה‪" :‬אינדיקציה ‪ :)"6‬מתוך דיווח על‬
‫מקרים בהם נרשמו ילדים על שמן של אימהות אחרות ובמיוחד אם נפטרו‪ ,‬נבדקו נשים‬
‫שילדו לאחר שנפטרו‪ .‬נמצא שהתופעה כמעט ואינה קיימת‪.‬‬

‫גרושות ואלמנות שיולדות לאחר יותר מ‪ 9-‬חודשים מתאריך הגירושין או ההתאלמנות‬

‫(להלן בטבלה‪" :‬אינדיקציה ‪ :)"7‬גם כאן מדובר באינדיקציה ברורה לפוליגמיה‪ ,‬כיוון‬
‫שנתונים אלה אינם יכולים להתיישב עם חברה מוסלמית‪-‬מסורתית‪.‬‬

‫‪89‬‬
‫אימהות שהן רווקות בשנת ‪( 2016‬להלן בטבלה‪" :‬אינדיקציה ‪ :)"8‬הימצאות אימהות רווקות‬
‫יולדות בחברה הבדואית‪-‬מסורתית אינו מקובל‪ .‬הסבירות הגדולה שנשים אלו הן נשואות‬
‫אך סטטוס הנישואין שלהן לא רשום‪ .‬אי רישום הנישואין כנראה נובע מכך שהבעל נשוי‬
‫לאישה אחרת ולא יכול לרשום נישואין ליותר מאישה אחת‪.‬‬

‫אישה שאינה ישראלית (אינדיקציה ‪ :)9‬במידה שאחת האימהות של הילדים הרשומים‬

‫לאותו אב‪ ,‬אינה ישראלית (אין לה מספר זהות ישראלי) קיים חשד שהגבר נשוי ליותר‬
‫מאישה אחת כיוון שגבר הנשוי לאישה אחת שהיא חסרת מעמד בישראל‪ ,‬יכול לבקש‬
‫להסדיר את מעמדה בישראל מכוח הזוגיות ביניהם‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפי פסיקת בית המשפט‬
‫העליון‪ ,‬גבר החי עם יותר מאישה אחת אינו יכול להסדיר מעמד לאישה זרה במצב דברים‬
‫זה‪ .‬נתון זה מתיישב עם אחת הטענות שנשמעו במסגרת דיוני הצוות‪ ,‬ולפיה במקרים רבים‬
‫האישה השנייה בנישואין פוליגמיים היא תושבת הרשות הפלסטינית‪ .‬נתון זה‪ ,‬כנתון יחיד‪,‬‬
‫אינו בעל עוצמה גבוהה לביסוס חשד לפוליגמיה‪.‬‬

‫טבלה ‪ :6‬עדויות לחיים פוליגמיים של הגבר‪ .‬מוסלמים במחוז הדרום בישראל ‪2016‬‬
‫סך מקרים‬ ‫סך מקרים‬
‫בקרב‬ ‫בקרב‬
‫מוסלמים‬ ‫מוסלמים‬ ‫תיאור האינדיקציות‬
‫בשאר הארץ‬ ‫במחוז דרום‬
‫‪14,583‬‬ ‫‪6,179‬‬ ‫אינדיקציה ‪ - 1‬לגבר נמצאו ילדים מיותר מאישה אחת‬
‫(מהווה מסגרת כללית לסך המקרים)‬
‫‪4,177‬‬ ‫‪3,385‬‬ ‫אינדיקציה ‪ - 2‬לידות של ילדים לאותו גבר מנשים שונות‬
‫במקביל‬
‫‪22‬‬ ‫‪11‬‬ ‫אינדיקציה ‪ - 3‬לידות בהן גיל של האם בעת הלידה מעל ‪50‬‬
‫שנים‬
‫‪339‬‬ ‫‪237‬‬ ‫אינדיקציה ‪ - 4‬המצב המשפחתי הרשום במרשם הוא‬
‫פוליגמי‬
‫‪4‬‬ ‫‪66‬‬ ‫אינדיקציה ‪ - 5‬רווק עם ילדים‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫אינדיקציה ‪ - 6‬לידה של אישה שנפטרה לפני הלידה‬
‫‪537‬‬ ‫‪528‬‬ ‫אינדיקציה ‪ - 7‬גרושות ואלמנות שיולדות בחלוף יותר מ‪9-‬‬
‫חודשים מתאריך הגירושין (או ההתאלמנות)‬
‫‪621‬‬ ‫‪3,066‬‬ ‫אינדיקציה ‪ - 8‬אימהות שהן רווקות בשנת ‪2016‬‬
‫‪8,499‬‬ ‫‪2,097‬‬ ‫אינדיקציה ‪ - 9‬אישה שאינה ישראלית‬

‫קיימת חפיפה בין האינדיקציות השונות‪ .‬כך למשל בכ‪ 2,000 -‬מקרים יש עדות ללידות‬
‫מנשים שונות במקביל וגם האישה רווקה; ב‪ 1,257 -‬מקרים יש אינדיקציה ללידות מנשים‬
‫שונות במקביל וגם האישה אינה ישראלית‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫בעקבות הנתונים של העדויות הנוספות הוחלט לבנות מדרג של רמת החשד לפוליגמיה‪.‬‬
‫כאשר אין עדות נוספת מלבד הימצאות ילדים מיותר מאישה אחת‪ ,‬קבענו שרמת החשד‬
‫לפוליגמיה היא נמוכה; כאשר העדות היחידה לפוליגמיה היא שאחת הנשים אינה ישראלית‬
‫קבענו שרמת החשד היא בינונית; בכל שאר המקרים (שרובם לידות בזיג‪-‬זג או רווקות)‬
‫קבענו שרמת החשד לפוליגמיה היא גבוהה‪.‬‬
‫במהלך בניית המדרג הייתה התלבטות האם לחלק את רמת החשד הגבוהה לשתי קבוצות‪,‬‬
‫כאשר נתבסס על שתי קבוצות‪ :‬לידות בזיג‪-‬זג ונשים רווקות‪ .‬שתי הקבוצות האלו מאכלסות‬
‫את רוב המקרים‪ .‬עם זאת‪ ,‬ונוכח חפיפה ממשית בין הקבוצות‪ ,‬ומכיוון שלא יכולנו לקבוע‬
‫מהו החשד הגבוה מבניהן‪ ,‬הוחלט להשאיר אותם כקבוצה אחת‪.‬‬
‫על פי מחקר זה של הלמ"ס‪ ,‬מתוך כלל הגברים הפוליגמיים (כ‪ 6200-‬גברים)‪ ,‬אשר הם‬
‫‪ 18.5%‬מכלל הגברים המוסלמים בעלי משפחות עם ילדים במחוז הדרום ‪ -‬עבור ‪75.8%‬‬
‫מהגברים (‪ )4,638‬שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת‪ ,‬קיימת עדות חזקה שהם פוליגמיים;‬
‫עבור ‪ 10.9%‬מהגברים (‪ )672‬קיימת עדות בינונית ועבור ‪ )824( 13.3%‬קיימת עדות חלשה‬
‫להיותם פוליגמיים‪.‬‬
‫השיטה מאפשרת לחשב רמת החשד שהגבר חי אי פעם עם לפחות שתי נשים במקביל‪.‬‬
‫השיטה לא מאפשרת לדעת האם גברים אלו חיים עם יותר מאישה אחת בשנת ‪ .2016‬לכן‪,‬‬
‫ייתכנו מקרים שבעבר היו פוליגמיים אך היום מקיימים חיי משפחה עם אישה אחת לכול‬
‫היותר‪.‬‬
‫מגבלה נוספת של השיטה‪ ,‬שאינה מאפשרת להגדיר מקרים פוליגמיים כאשר יש ילדים‬
‫או אין ילדים מאחת הנשים בלבד‪ .‬במקרים אלו נכללים המקרים בהם אחת הנשים אינה‬
‫מסוגלת להביא ילדים‪ ,‬ונכללים מקרים חדשים – בהם טרם נולדו ילדים מהאישה השנייה‪.‬‬
‫כדי ללמוד על ההבדלים החברתיים והכלכליים בין גברים פוליגמיים לגברים לא‪ -‬פוליגמיים‬
‫היה צורך לזווג את הנתונים על פוליגמיה‪ ,‬שמקורם במרשם האוכלוסין לנתונים ממקורות‬
‫מנהליים נוספים‪ .‬הנתונים זווגו למרשם השכלה שנבנה בלמ"ס ומעודכן לשנת ‪2015‬‬
‫(לצורך גזירת רמת ההשכלה); לנתונים על עיסוק והכנסה שמקורם בקובץ עובד‪-‬מעביד‬
‫של רשות המסים לשנת ‪( 2015‬קובץ שמאפשר לדעת אם האדם עבד‪/‬לא עבד‪ ,‬מי המעסיק‬
‫ומהו גובה השכר באותה שנה); כמו כן לקובץ נתוני הייסוד של משרד הרווחה לשנת ‪2015‬‬
‫(הקובץ מאפשר לדעת האם באותה שנה הגבר‪ ,‬האישה או הילדים היו מטופלים על ידי‬
‫רשויות הרווחה לפי זיקה)‪.‬‬

‫ד‪ .‬ממצאים‬
‫פרק זה כולל פילוח של נתוני הפוליגמיה לפי משתנים דמוגרפיים‪ ,‬חברתיים וכלכליים תוך‬
‫התייחסות לאוכלוסייה המוסלמית בנגב‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬בקרב ‪ 18.5%‬מהגברים המוסלמים במחוז הדרום שלהם ילדים (משפחות)‪ ,‬הילדים‬
‫הם משתי נשים ויותר‪ .‬עבור ‪ 75.8%‬מתוכם יש לפחות אינדיקציה חזקה אחת המעידה‬

‫‪91‬‬
‫על ניהול חיים עם יותר מאישה אחת‪ .‬עבור ‪ 10.9%‬מתוך הגברים שיש להם ילדים מיותר‬
‫מאישה אחת קיימת אינדיקציה בינונית ועבור כ ‪ 13.3%‬אין אינדיקציות נוספות מעבר לכך‬
‫שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת‪.‬‬

‫שאר הארץ‬ ‫לעומת‬

‫הארץ‬ ‫הדרוםשאר‬
‫במחוזלעומת‬
‫פוליגמיההדרום‬ ‫ה‪ .‬ה‪.‬‬
‫פוליגמיה במחוז‬
‫חשוב מאד‬
‫להציג‬ ‫הדרום‪,‬‬
‫חשוב מאד‬ ‫במחוז‬
‫הדרום‪,‬‬ ‫מוסלמים‬
‫במחוז‬ ‫גברים‬
‫מוסלמים‬ ‫בקרב‬
‫גברים‬ ‫בפוליגמיהבקרב‬
‫מתמקדבפוליגמיה‬
‫שהמחקר מתמקד‬ ‫למרות‬
‫למרות שהמחקר‬
‫אחרים בישראל‪.‬‬
‫באזוריםבישראל‪.‬‬ ‫הפוליגמיה‬
‫באזורים אחרים‬ ‫במידת קיום‬
‫הפוליגמיה‬ ‫השוואה‬
‫במידת קיום‬ ‫להציג‬
‫השוואה‬
‫על פי המדד שחושב‪ ,‬ניתן לראות מתרשים ‪ 6‬שתופעת הפוליגמיה קיימת גם באזורים‬
‫אחרים‬
‫המחוזות‬‫באזורים‬ ‫קיימת גם‬
‫לבין שאר‬ ‫הפוליגמיההדרום‬ ‫יותר‪7 .‬בהשוואה‬
‫שתופעת בין מחוז‬ ‫מתרשים‬
‫קטנים‬‫לראות‬ ‫שחושב‪ ,‬ניתן‬
‫בממדים‬ ‫אחרים המדד‬
‫בישראל‪ ,‬אך‬ ‫על פי‬
‫ההבדל‬
‫בולט במחוז‬
‫המחוזותחזקה‬
‫של עדות‬‫היחסישאר‬
‫הדרום לבין‬
‫מחוזהחלק‬ ‫לקיוםשוואה בין‬
‫הפוליגמיה‪.‬‬ ‫יותר‪ .‬בה‬ ‫קטנים‬
‫חזקות‬ ‫ההבדלבממדים‬
‫בעדויות‬ ‫בישראל‪ ,‬אך‬
‫בולט‬
‫במיוחד‬ ‫בולט‬ ‫הדרום‬ ‫במחוז‬ ‫חזקה‬ ‫עדות‬ ‫של‬ ‫היחסי‬ ‫החלק‬ ‫הפוליגמיה‪.‬‬ ‫לקיום‬
‫הדרום בולט במיוחד בהשוואה לשאר המחוזות‪ .‬במרכז הארץ ובירושלים ממדי הפוליגמיה‬ ‫חזקות‬ ‫בעדויות‬
‫מאשר‬ ‫גבוהים‬
‫במחוזות‬ ‫לכאורה יותר‬
‫האוכלוסייה‬ ‫הפוליגמיה‬
‫מהרכב‬ ‫ובירושלים ממדי‬
‫שהדבר נובע‬ ‫הארץ‬
‫הארץ‪ .‬ייתכן‬ ‫במרכז‬
‫בצפון‬ ‫המחוזות‪.‬‬
‫מאשר‬ ‫לשאר‬
‫גבוהים‬ ‫יותר‬‫בהשוואה‬
‫לכאורה‬
‫המשפחתיים‪,‬‬
‫ים‬ ‫הימצאות בדוא‬‫והקשרים‬
‫מהנגב‪ ,‬במיוחד‬ ‫אשר היגרו‬
‫במחוזות אלו‪,‬‬ ‫במרכז הארץ‬
‫האוכלוסייה‬ ‫בדואים מהרכב‬ ‫הימצאות‬
‫שהדבר נובע‬ ‫בצפוןבמיוחד‬
‫הארץ‪ .‬ייתכן‬ ‫אלו‪,‬‬
‫לבין התושבים‬
‫והפוליטיים‬ ‫ירושלים‬
‫הכלכליים‬ ‫התושבים במזרח‬
‫החברתיים‪,‬‬ ‫המשפחתיים‪,‬‬ ‫שקיימים בין‬
‫והפוליטייםוהקשרים‬
‫היגרו מהנגב‪,‬‬‫הכלכליים‬
‫הארץ אשר‬‫החברתיים‪,‬‬
‫במרכז‬
‫בשטחי הרשות הפלסטינית‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן לראות כי באזור המרכז והצפון העדות‬
‫שקיימים בין התושבים במזרח ירושלים לבין התושבים בשטחי הרשות הפלסטינית‪ .‬עם זאת‪ ,‬ניתן‬
‫לפוליגמיה היא חלשה עד בינונית וניתן להסביר את העובדה כי לגבר יש ילדים מיותר‬
‫לראות כי באזור המרכז והצפון העדות לפוליגמיה היא חלשה עד בינונית וניתן להסביר את העובדה‬
‫מאישה אחת בגלל מאפיינים אחרים של זוגיות שכן החברה המוסלמית במרכז הארץ‬
‫המוסלמית‬ ‫בהיקפיםהחברה‬
‫גבוהים בהרבה‬ ‫זוגיות שכן‬ ‫ממשאחרים של‬
‫מתקיימים‬ ‫מאפיינים‬ ‫אחת בגלל‬
‫וגירושין של‬ ‫מסורתית‪,‬מאישה‬
‫ופרידה‬ ‫ילדים מיותר‬
‫פחות‬‫ובצפונה יש‬
‫כי לגבר‬
‫הארץ‪ .‬וגירושין של ממש מתקיימים בהיקפים גבוהים‬ ‫בדרום ופרידה‬
‫מסורתית‪,‬‬ ‫ובצפונה פחות‬
‫הבדואית‬ ‫הארץ החברה‬
‫במרכזבקרב‬
‫מאשר‬
‫בהרבה מאשר בקרב החברה הבדואית בדרום הארץ‪.‬‬

‫תרשים ‪ .7‬אחוז הגברים המוסלמים אבות לילדים החשודים כפוליגמיים לפי מדרג‬
‫החשד ומחוז מגורים‪2016 ,‬‬

‫‪18.5‬‬

‫‪9.5‬‬
‫‪7.8‬‬
‫‪7.0‬‬ ‫‪5.7‬‬
‫‪5.4‬‬

‫ירושלים‬ ‫צפון‬ ‫חיפה‬ ‫תל אביב‬ ‫מרכז‬ ‫דרום‬

‫עדות חלשה‬ ‫עדות בינונית‬ ‫עדות חזקה‬

‫ו‪ .‬מספר נשים‪:‬‬

‫ממצאי מחקר הלמ"ס מעלים כי ביחס ליותר מ‪ 75%-‬מהגברים שיש להם ילדים מיותר מאישה‬ ‫‪92‬‬

‫אחת (‪ 4,691‬מתוך ‪ 6,200‬גברים פוליגמיים)‪ ,‬הילדים נולדו משתי נשים בלבד‪ .‬ביחס לכ‪18.2% -‬‬
‫הילדים נולדו משלוש נשים (‪ 1,128‬מתוך ‪ 6,200‬גברים פוליגמיים) וביחס לכ‪ 5.8% -‬הילדים נולדו‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫ו‪ .‬מספר נשים‪:‬‬

‫ממצאי מחקר הלמ"ס מעלים כי ביחס ליותר מ‪ 75%-‬מהגברים שיש להם ילדים מיותר‬
‫מאישה אחת (‪ 4,691‬מתוך ‪ 6,200‬גברים פוליגמיים)‪ ,‬הילדים נולדו משתי נשים בלבד‪ .‬ביחס‬
‫לכ‪ 18.2% -‬הילדים נולדו משלוש נשים (‪ 1,128‬מתוך ‪ 6,200‬גברים פוליגמיים) וביחס לכ‪-‬‬
‫‪ 5.8%‬הילדים נולדו מארבע נשים ויותר (‪ 360‬מתוך ‪ 6,200‬גברים פוליגמיים)‪ .‬לפי תרשים ‪,7‬‬
‫קיים קשר חיובי ברור בין מספר הנשים לבין רמת העדות הנוספת לקיומה של פוליגמיה‪.‬‬
‫ככול שעוצמת העדויות לקיום פוליגמיה יותר חזקה‪ ,‬כך נמצא כי הגבר נשוי ליותר משתי‬
‫נשים‪.‬‬
‫כך למשל בעדות חלשה לפוליגמיה ‪ -‬אחוז הגברים שיש להם שלוש נשים או יותר נמוך‪:‬‬
‫‪ 2.5%‬אחוז מכלל הגברים הפוליגמיים‪ .‬בקטגוריה זו של עדות חלשה לפוליגמיה‪ ,‬לא נמצאו‬
‫גברים שיש להם ארבע נשים ויותר‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בעדות בינונית לפוליגמיה‪ -‬אחוז הגברים הקשורים לשלוש נשים עלה‬
‫ל‪ 14.3%-‬ואחוז הגברים הקשורים לארבע נשים עלה ל‪.1.8% -‬‬
‫בעדות חזקה לפוליגמיה‪ ,‬אחוז הגברים שיש להם שלוש נשים עלה ל‪ 21.6% -‬ואחוז הגברים‬
‫שקשורים לארבע נשים ומעלה‪ ,‬עלה ל‪.7.4 %-‬‬
‫הקשר החיובי בין מספר נשים למידת העדויות עשוי להיות מושפע מהשיטה בה נבנה‬
‫מדד הפוליגמיה ‪ -‬ככול שיש יותר נשים כך עולה הסיכוי ליותר עדויות‪ .‬עם זאת חשוב‬
‫להדגיש שככול שיש יותר נשים‪ ,‬קיים סיכוי יותר גבוה להימצאות גברים בפוליגמיה‪.‬‬

‫‪93‬‬
 ‫ז‪ .‬מספר ילדים‪:‬‬
‫במחקר הלמ"ס נמצא כי רק לכשליש מהגברים הפוליגמיים יש פחות מ‪ 10 -‬ילדים‪ .‬זאת‪,‬‬
‫לעומת יותר מ‪ 92% -‬בקרב הגברים הלא פוליגמיים שהינם אבות לילדים‪ .‬גם כאן אפשר‬
‫לראות קשר חיובי בין מספר הילדים לבין מידת הפוליגמיה‪ .‬ככול שיש עדות יותר חזקה‬
‫לפוליגמיה כך יש נטייה שלגבר יהיו יותר ילדים‪ .‬מכיוון שיש הבדל בגיל בין הגברים‬
‫הפוליגמיים לבין הגברים שאינם פוליגמיים יכול להיות שזהו גורם נוסף לכך שמספר‬
‫הילדים הממוצע של הגברים הפוליגמיים גבוה יותר ממספר הילדים הממוצע של אלה‬
‫שאינם פוליגמיים‪ .‬הבדלים לפי גיל קיימים גם במדרגים השונים של הפוליגמיה‪ .‬אלו‬
‫שיש לגביהם עדות חזקה לקיומה של פוליגמיה הם גברים המבוגרים יותר מאלו שיש‬
‫לגביהם עדות בינונית או חלשה לפוליגמיה‪ .‬ייתכן שחלק מההבדלים בין רמת העדות לבין‬
‫מספר הילדים נובע מהקשר בין גיל לבין מספר ילדים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב להדגיש שעדיין‬
‫ניתן לראות את הקשר בין עוצמת העדות לפוליגמיה לבין מספר הילדים כפונקציה של‬
‫הפוליגמיה‪ .‬בקרב הגברים שיש לגביהם עדויות חזקות לקיום הפוליגמיה נמצא שממוצע‬
‫מספר הילדים שלהם הוא הגבוה ביותר‪.‬‬

‫מספר תושבים זכרים מוסלמיים בלבד שלהם ילדים מ‪-‬שתי נשים ומעלה – ‪30.11.2017‬‬

‫‪94‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫להלן נתונים מרשות האוכלוסין וההגירה המתייחסים למספר המוסלמיים שמענם הרשום‬
‫בנפות באר שבע או אשקלון‪ ,‬ושלגביהם רשומים ילדים מ‪ 2 -‬נשים ומעלה‪ ,‬לפי מספר‬
‫הנשים נכון ליום ‪.19430.11.2017‬‬

‫‪ 194‬חשוב להדגיש כי הנתונים שהתקבלו מרשות האוכלוסין שונים מהנתונים שהתקבלו מהלמ"ס משני טעמים‪ :‬א‪ .‬מועד גזירת‬
‫הנתונים‪ .‬ב‪ .‬נתוני הלמ"ס מכויילים לאומדני האוכלוסייה של הלמ"ס‪.‬‬

‫‪95‬‬
 ‫‪ .7‬תכונות כלכליות‪-‬חברתיות של המשפחות הפוליגמיות‬

‫צוות משנה זה עסק לא רק באומדן היקף תופעת הפוליגמיה‪ ,‬אלא גם בניסיון לזהות באמצעים‬
‫סטטיסטיים את התכונות הכלכליות והחברתיות של תופעת הפוליגמיה‪.‬‬

‫הפוליגמיות בקרב אוכלוסייה בדואית על פי‬ ‫המשפחות‬

‫הפוליגמיות‬ ‫לנתח את אחוז‬
‫המשפחות‬ ‫תכונותכך‪ ,‬התבקשה הלמ"ס‬
‫כלכליות‪-‬חברתיות של‬ ‫לשם‬
‫פרמטרים של השכלת האב; תעסוקה ורמת הכנסה; טיפול על ידי יחידות הרווחה (נתוני ייסוד)‬
‫צוות משנה זה עסק לא רק באומדן היקף תופעת הפוליגמיה‪ ,‬אלא גם בניסיון לזהות‬
‫הכלכליות והחברתיות של תופעת הפוליגמיה‪.‬‬ ‫התכונותמוסדרים‪.‬‬
‫אתליישובים‬
‫בהשוואה‬ ‫באמצעיםבפזורה‬
‫סטטיסטיים‬ ‫ומגורים‬

‫השכלה ופוליגמיה‪,‬‬
‫אוכלוסייה‬ ‫ביןבקרב‬ ‫המשפחותבאשר לקשר‬
‫הפוליגמיות‬ ‫ממצאים ברורים‬
‫לקבוע אחוז‬ ‫ניתן היה‬
‫לנתח את‬ ‫התבקשהאף שלא‬
‫הלמ"ס‬ ‫כבר עתה‪ ,‬כי‬
‫יצויןכך‪,‬‬
‫לשם‬
‫יחידות‬
‫יש השפעה‬‫הקבעידי‬
‫טיפול על‬
‫הכנסה;ליישובי‬ ‫ורמת‬
‫כי למעבר‬ ‫תעסוקהנמצא‬ ‫השכלת האב;‬
‫תעסוקה‪ .‬בנוסף‬ ‫פוליגמשל‬
‫יה והיעדר‬ ‫פרמטרים‬
‫קשר בין‬‫שנמצאפי‬
‫בדואית על‬
‫הרי‬
‫ומגורים בפזורה בהשוואה ליישובים מוסדרים‪.‬‬‫ייסוד)התופעה‪.‬‬
‫(נתוני היקף‬ ‫הרווחה‬
‫מצומצמת על‬
‫יצוין כבר עתה‪ ,‬כי אף שלא ניתן היה לקבוע ממצאים ברורים באשר לקשר בין השכלה‬
‫ופוליגמיה‪ ,‬הרי שנמצא קשר בין פוליגמיה והיעדר תעסוקה‪ .‬בנוסף נמצא כי למעבר‬
‫ליישובי הקבע יש השפעה מצומצמת על היקף התופעה‪.‬‬

‫‪ .10‬התפלגות ההשכלה לפי מידת הפוליגמיה בקרב‬‫תרשים ‪8‬‬

‫גברים מוסלמים במחוז דרום (באחוזים)‪2016 ,‬‬

‫‪10.9‬‬
‫‪21.5‬‬ ‫‪27.9‬‬ ‫‪28.0‬‬
‫‪37.0‬‬
‫‪33.7‬‬
‫‪39.7‬‬
‫‪41.2‬‬ ‫‪40.4‬‬
‫‪35.8‬‬
‫‪44.6‬‬
‫‪28.1‬‬
‫‪21.4‬‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪24.2‬‬
‫‪2.2‬‬ ‫‪2.5‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.6‬‬
‫‪8.5‬‬ ‫‪8.2‬‬ ‫‪4.4‬‬ ‫‪5.4‬‬ ‫‪5.7‬‬
‫לא פוליגמי‬ ‫עדות חלשה‬ ‫עדות בינונית‬ ‫עדות חזקה‬ ‫סך פוליגמי‬
‫אקדמי‬ ‫על תיכוני לא אקדמי‬ ‫סיום תיכון‬ ‫פחות מתיכון‬ ‫לא ידוע‬

‫ח‪ .‬השכלה‪:‬‬
‫ח‪ .‬השכלה‪:‬‬
‫מפילוח הנתונים של הגברים המוסלמים שיש להם ילדים‪ ,‬במחוז הדרום‪ ,‬עולה כי תופעת‬
‫תופעת‬ ‫העדות כי‬
‫לפוליגמיה‪.‬‬ ‫הדרום‪ ,‬עולה‬
‫במחוז בעוצמת‬
‫ילדים‪,‬הבדלים‬
‫להםקיימים‬
‫שישזאת‪,‬‬ ‫המוסלמים‬
‫ההשכלה‪ .‬עם‬ ‫הגבריםרמות‬ ‫קיימתשל‬
‫אצלם בכל‬ ‫הנתונים‬ ‫מפילוח‬
‫הפוליגמיה‬
‫העדות‬ ‫הפוליגמיה קיימת אצלם בכל רמות ההשכלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬קיימים הבדלים בעוצמת‬
‫גברים שאינם פוליגמיים הם יותר משכילים בממוצע מגברים פוליגמיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬נמצא כי כ‪-‬‬
‫לפוליגמיה‪ .‬גברים שאינם פוליגמיים הם יותר משכילים בממוצע מגברים פוליגמיים‪ .‬כך‬
‫‪ 10.7%‬מהגברים הלא‪-‬פוליגמיים הם בעלי השכלה על‪-‬תיכונית‪ ,‬וכ‪ 55.3% -‬הם בעלי השכלה‬
‫למשל‪ ,‬נמצא כי כ‪ 10.7% -‬מהגברים הלא‪-‬פוליגמיים הם בעלי השכלה על‪-‬תיכונית‪ ,‬וכ‪-‬‬
‫תיכונית‪ .‬לעומת זאת‪ 7.3% ,‬מהגברים הפוליגמיים הם בעלי השכלה על‪-‬תיכונית‪ ,‬ו‪ 31.5% -‬הם בעלי‬
‫השכלה‬ ‫‪ 55.3%‬הם בעלי השכלה תיכונית‪ .‬לעומת זאת‪ 7.3% ,‬מהגברים הפוליגמיים הם בעלי‬
‫תיכונית‪ 31.5%.‬הם בעלי השכלה תיכונית‪.‬‬ ‫השכלה‬
‫על‪-‬תיכונית‪ ,‬ו‪-‬‬
‫ידועה‪. 195‬‬ ‫שהשכלתם לא‬
‫ידועה‪. 195‬‬ ‫הגברים‬
‫שהשכלתם לא‬ ‫באחוזהגברים‬
‫בולטים גם באחוז‬
‫ההבדליםבולטים‬
‫ההבדלים‬

‫‪ 195‬השכלה לא ידועה מעידה על חוסר השכלה‪.‬‬

‫‪ 195‬השכלה לא ידועה מעידה על חוסר השכלה‪.‬‬
‫‪96‬‬

‫‪96‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫מניתוח זה לא ניתן להסיק חד משמעית שלהשכלת הגבר יש השפעה על היקף הפוליגמיה‪ .‬ייתכן‬
‫שההבדלים המוצגים בתרשים ‪ 10‬נובעים מהבדלים בגיל בין גברים פוליגמיים לבין גברים שאינם‬
‫הצעירים‪.‬‬
‫הפוליגמיה‪.‬‬‫מהגברים‬
‫על היקף‬‫משכילים‬
‫פחותהשפעה‬ ‫שלהשכלת יותר‬
‫הגבר יש‬ ‫הגברים המבוגרים‬
‫משמעית‬ ‫לפוליגמיה‪,‬‬
‫להסיק חד‬ ‫קשר‬ ‫פוליגמיים‪.‬לאללא‬
‫ניתן‬ ‫מניתוח זה‬
‫ניכר‬ ‫גבריםיתכן שחלק‬
‫פוליגמיים לבין‬ ‫פוליגמיים‪,‬‬ ‫מהבדליםהלא‪-‬‬
‫בגיל בין‬ ‫נובעים מהגברים‬
‫מבוגרים יותר‬
‫בתרשים ‪8‬‬ ‫פוליגמיים‬
‫המוצגים‬‫שהגברים ה‬
‫שההבדלים‬ ‫מכיוון‬
‫ייתכן‬
‫הדורות‪.‬לפוליגמיה‪ ,‬הגברים המבוגרים יותר פחות משכילים‬ ‫ללא קשר‬ ‫פוליגמיים‪.‬‬
‫מפערים בין‬ ‫שאינםנובעים‬ ‫גברים‬
‫מההבדלים‬
‫מהגברים הצעירים‪ .‬מכיוון שהגברים הפוליגמיים מבוגרים יותר מהגברים הלא‪-‬פוליגמיים‪,‬‬
‫יתכן שחלק ניכר מההבדלים נובעים מפערים בין הדורות‪.‬‬

‫ט‪ .‬תעסוקה ושכר‪:‬‬

‫ט‪ .‬תעסוקה ושכר‪:‬‬
‫בדואים‬ ‫לפוליגמיה גברים‬
‫בקרב גברים‬ ‫לפוליגמיה בקרב‬ ‫תעסוקה‬
‫תעסוקה‬ ‫בקשר בין‬
‫בקשר בין‬ ‫עסקה‬
‫עסקה‬ ‫ידיהצוות‬
‫הצוות‬ ‫עלידי‬
‫שנבדקו על‬
‫השאלות שנבדקו‬
‫אחתהשאלות‬ ‫אחת‬
‫בסקטור‬ ‫המועסקים‬ ‫מהדרום‬ ‫בדואים‬ ‫גברים‬ ‫בקרב‬ ‫הפוליגמיה‬ ‫שאלת‬ ‫נדונה‬
‫בדואים מהדרום‪ .‬לצידה נדונה שאלת הפוליגמיה בקרב גברים בדואים מהדרום המועסקים‬‫לצידה‬ ‫‪.‬‬ ‫מהדרום‬
‫המסים‬ ‫עםרשות‬
‫נתונים של‬ ‫המחקרשל‬
‫נתוני נתונים‬
‫המחקר עם‬ ‫על נתוני‬
‫הצלב של‬ ‫התבססו של‬
‫התבססו על הצלב‬
‫הנתוניםזובסוגיה זו‬
‫הנתונים בסוגיה‬
‫הציבורי‪.‬הציבורי‪.‬‬
‫בסקטור‬
‫תעסוקה ושכר)‪.‬‬
‫בדיקת תעסוקה ושכר)‪.‬‬ ‫לצורך בדיקת‬
‫(שנערכו לצורך‬ ‫המסים‬‫(שנערכו‬
‫רשות‬
‫משמעותישמאלו‬
‫אינם‬ ‫באופןבאופן‬
‫משמעותי מאלו‬ ‫פחות‬ ‫עובדים‬
‫פחות‬ ‫עובדים‬‫בפוליגמיה‬
‫החשודיםבפוליגמיה‬
‫הגברים החשודים‬ ‫העלהכי‬
‫כי הגברים‬ ‫הלמ"סהעלה‬
‫מחקרהלמ"ס‬
‫מחקר‬
‫שאינם פוליגמיים‪ 30.1% .‬מהגברים שיש להם ילדים ולא חשודים בפוליגמיה אינם עובדים‪,‬‬
‫פוליגמיים‪ 30.1% .‬מהגברים שיש להם ילדים ולא חשודים בפוליגמיה אינם עובדים‪ ,‬לעומת ‪52%‬‬
‫לעומת ‪ 52%‬בקרב הגברים הפוליגמיים‪ .‬הבדל זה משמעותי מאד ומצביע על פער במעמד‬
‫בקרב הגברים הפוליגמיים‪ .‬הבדל זה משמעותי מאד ומצביע על פער במעמד הכלכלי‪-‬חברתי בין‬
‫הכלכלי‪-‬חברתי בין הגברים הפוליגמיים לבין הגברים הלא פוליגמיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב‬
‫חלק‬ ‫שייתכן כי‬
‫הקבוצות‪.‬‬ ‫להדגיש‬
‫בין שתי‬ ‫במבנהחשוב‬
‫הגילאים‬ ‫עם זאת‪,‬‬ ‫פוליגמיים‪.‬‬
‫משוני‬ ‫הלא נובעים‬ ‫לבין הגברים‬
‫מהבדלים אלו‬ ‫פוליגמייםחלק‬ ‫הגברים ה‬
‫שייתכן כי‬ ‫להדגיש‬
‫מהבדלים אלו נובעים משוני במבנה הגילאים בין שתי הקבוצות‪.‬‬

‫‪ .11‬אחוז הגברים שאינם עובדים (לפי הרישום במס הכנסה לשנת‬

‫תרשים ‪9‬‬
‫‪ )2015‬בקרב גברים מוסלמים במחוז הדרום לפי עוצמת העדות לפוליגמיה‬

‫‪62.5‬‬

‫‪52.0‬‬

‫‪41.0‬‬

‫‪30.1‬‬
‫‪25.2‬‬

‫לא פוליגמי‬ ‫עדות חלשה‬ ‫עדות בינונית‬ ‫עדות חזקה‬ ‫סך פוליגמי‬

‫‪97‬‬
‫‪97‬‬
‫למרות ההבדל באחוז המועסקים‪ ,‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהתפלגות המועסקים לפי ענף‬
‫למרות ההבדל באחוז המועסקים‪ ,‬לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהתפלגות המועסקים‬
‫כלכלי‪ ,‬פרט לעובדה שיש הבדל משמעותי באחוז העצמאיים‪ ,‬מתוך סך המועסקים (‪ 9.8%‬בקרב‬
‫לפי ענף כלכלי‪ ,‬פרט לעובדה שיש הבדל משמעותי באחוז העצמאיים‪ ,‬מתוך סך המועסקים‬
‫גברים פוליגמיים לעומת ‪ 5.1%‬בקרב גברים שאינם פולגימים)‪.‬‬
‫(‪ 9.8%‬בקרב גברים פוליגמיים לעומת ‪ 5.1%‬בקרב גברים שאינם פולגימים)‪.‬‬
‫הציבורי‪.‬‬
‫בסקטור‬‫בסקטור‬ ‫עובדים‬
‫עובדים‬ ‫‪400‬גברים)‬
‫גברים)‬ ‫(כ‪400-‬‬
‫הפוליגמיים (כ‪-‬‬
‫מהמועסקים הפוליגמיים‬
‫‪13.3%‬מהמועסקים‬ ‫נמצא כי כ‪-‬‬
‫כ‪13.3%-‬‬ ‫כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫נמצא כי‬ ‫כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫(רשויות‬
‫במנהל‬‫המקומי‬
‫כ‪35%-‬‬‫במנהל‬ ‫בהכרח‪35%-‬‬
‫מורים)‪,‬‬ ‫(לאמורים)‪ ,‬כ‬
‫בהכרח‬ ‫בתחום (לא‬
‫החינוך‬ ‫בתחום החינוך‬
‫עובדיםעובדים‬
‫כ‪74% -‬‬‫מתוכם‪74%,‬‬
‫מתוכם‪ ,‬כ‪-‬‬
‫הציבורי‪.‬‬
‫הממשלתי (לא כולל חינוך)‪.‬‬ ‫בסקטור‬
‫כולל חינוך)‪.‬‬ ‫בסקטור כ‪1% -‬‬
‫הממשלתי (לא‬ ‫מקומיות) ורק‬ ‫(רשויות‬
‫ורק כ ‪1%‬‬ ‫המקומי‬
‫מקומיות)‬

‫‪ :12‬התפלגות הגברים המועסקים לפי ענף כלכלי ולפי עוצמת העדות לפוליגמיה‬
‫תרשים ‪10‬‬
‫(לפי הרישום במס הכנסה לשנת ‪)2015‬‬

‫‪77.2‬‬ ‫‪76.5‬‬ ‫‪76.9‬‬ ‫‪76.9‬‬

‫‪84.0‬‬

‫‪2.1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪1.0‬‬

‫‪0.9‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪2.6‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪4.6‬‬
‫‪2.8‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪7.9‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫‪7.7‬‬
‫‪7.2‬‬ ‫‪11.5‬‬
‫‪5.1‬‬ ‫‪8.8‬‬ ‫‪9.8‬‬ ‫‪9.8‬‬
‫לא פוליגמי‬ ‫עדות חלשה‬ ‫עדות בינונית‬ ‫עדות חזקה‬ ‫סך פוליגמי‬

‫עצמאי‬ ‫חינוך‬ ‫מנהל מקומי‬ ‫מנהל ציבורי‬ ‫שאר הענפים‬

‫בבדיקת ההבדלים בשכר חודשי לשנת ‪ 2015‬נמצא כי השכר בקרב מועסקים פוליגימיים גבוה‬
‫‪₪ 7,363‬‬ ‫פוליגמי לעומת‬
‫פוליגימיים‬ ‫מועסקים‬ ‫למועסק‬
‫בממוצעבקרב‬
‫‪ ₪‬השכר‬‫‪7,554‬כי‬
‫פוליגמיים (נמצא‬
‫לשנת ‪2015‬‬‫שאינם‬ ‫גברים‬
‫חודשי‬ ‫מהשכר של‬
‫בשכר‬ ‫במקצת‬
‫ההבדלים‬ ‫בבדיקת‬
‫מההבדל‬ ‫לנבוע‬ ‫ל‬ ‫יכו‬ ‫פוליגמיים‬ ‫מועסקים‬ ‫גברים‬ ‫בקרב‬ ‫הגבוה‬ ‫השכר‬ ‫‪.‬‬ ‫פוליגמי)‬
‫גבוה במקצת מהשכר של גברים שאינם פוליגמיים (‪ ₪ 7,554‬בממוצע למועסק פוליגמי‬ ‫שאינו‬ ‫למועסק‬
‫פוליגמי)‪ .‬השכר הגבוה בקרב גברים מועסקים פוליגמיים‬ ‫מההבדל בגיל‪.‬‬
‫ו‪/‬אושאינו‬ ‫העצמאיים‬
‫למועסק‬ ‫בשיעור‬
‫‪₪ 7,363‬‬ ‫לעומת‬
‫יכול לנבוע מההבדל בשיעור העצמאיים ו‪/‬או מההבדל בגיל‪.‬‬

‫בהיקף הפוליגמיה‬ ‫ושינוי דורי‬

‫הפוליגמיה‬ ‫ופזורהבהיקף‬ ‫יישובי קבע‬
‫ושינוי דורי‬ ‫הבדלים בין‬
‫קבע ופזורה‬ ‫י‪ .‬הבדליםי‪.‬בין יישובי‬
‫מאישהאחת‬
‫מיותרמאישה‬
‫ילדים מיותר‬
‫להם ילדים‬
‫שיש להם‬
‫גבריםשיש‬
‫‪6,179‬גברים‬
‫נמצאו‪6,179‬‬
‫נמצאו‬‫הדרום‬
‫הדרום‬‫במחוז‬ ‫מוסלמים‬
‫במחוז‬ ‫בקרבבקרב‬
‫מוסלמים‬ ‫כאמור‪,‬‬
‫כאמור‪,‬‬
‫במחוזשיש‬
‫המוסלמיםהדרום‬
‫מוסלמים במחוז‬ ‫הגברים ה‬
‫הגברים‬ ‫כללמכלל‬ ‫אחוז מ‬
‫אחוז‬ ‫‪18.5%‬‬‫‪18.5%‬‬ ‫מהווים כ‪-‬‬
‫מהווים כ‪-‬‬ ‫הםהם‬ ‫(החשודיםבפוליגמיה)‪.‬‬
‫בפוליגמיה)‪.‬‬ ‫אחת (החשודים‬
‫‪,26%‬‬‫ביישובי‬ ‫קבעגרים‬
‫והשאר‪ ,‬כ‪-‬‬ ‫בפוליגמיה‬ ‫החשודים‬
‫גרים ביישובי‬ ‫מהגברים‬
‫בפוליגמיה‬ ‫החשודים‬ ‫‪-74%‬‬ ‫אחד‪ .‬כ‬
‫מהגברים‬ ‫ילד‪74%‬‬
‫לפחות כ ‪-‬‬
‫להםילד אחד‪.‬‬ ‫שיש‬
‫לפחות‬ ‫הדרוםלהם‬
‫האוכלוסייה‬
‫והפזורה‬ ‫בין של‬
‫יישובי הקבע‬ ‫לחלוקה‬ ‫בהלימה‬
‫הבדואית‬ ‫נמצא‬
‫אוכלוסייה‬ ‫זהשל ה‬ ‫בהלימה למצב‬
‫חלוקה‬ ‫נמצאבפזורה‪.‬‬‫‪,26%‬זהגרים‬
‫כ‪ .-‬מצב‬ ‫והשאר‪,‬‬
‫בפזורה‬ ‫קבע גרים‬
‫הבדואית בין יישובי הקבע והפזורה (‪ 75%‬מהאכלוסיה הבדואית מתגוררת ביישובי הקבע‬
‫(‪ 75%‬מהאכלוסיה הבדואית מתגוררת ביישובי הקבע ו‪ 25%-‬מהאוכלוסייה מתגוררת בפזורה)‪.‬‬
‫ו‪ 25%-‬מהאוכלוסייה מתגוררת בפזורה)‪ .‬ההבדלים המוצגים בתרשים ‪ 5‬לעיל‪ ,‬ממחישים‬
‫ההבדלים המוצגים בתרשים ‪ 5‬לעיל‪ ,‬ממחישים את ההבדל בין הפזורה לבין יישובי הקבע‪.‬‬
‫את ההבדל בין הפזורה לבין יישובי הקבע‪.‬‬
‫יש להדגיש שקשה מאד להפריד בין מקרי הפוליגמיה המצויים ביישובי הקבע לבין אלה המצויים‬
‫בפזורה‪ .‬ייתכן וחלק ניכר ממקרי הפוליגמיה ביישובי הקבע התרחשו בעבר כאשר האדם חי בפזורה‪.‬‬
‫למרות קושי זה‪ ,‬ניתן לתאר תמונה עכשווית לפי מקום מגוריו הנוכחי של האדם כפי שרשום‬ ‫‪98‬‬
‫במרשם האוכלוסין‪.‬‬

‫‪98‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫יש להדגיש שקשה מאד להפריד בין מקרי הפוליגמיה המצויים ביישובי הקבע לבין אלה‬
‫המצויים בפזורה‪ .‬ייתכן וחלק ניכר ממקרי הפוליגמיה ביישובי הקבע התרחשו בעבר כאשר‬
‫האדם חי בפזורה‪ .‬למרות קושי זה‪ ,‬ניתן לתאר תמונה עכשווית לפי מקום מגוריו הנוכחי‬
‫של האדם כפי שרשום במרשם האוכלוסין‪.‬‬
‫כדי לבחון שינויים לאורך זמן‪ ,‬ניתן לעשות מעקב אחרי קוהורט – מעקב זה מחשב את‬
‫אחוז הגברים מאותו דור לפי שנת לידה וכך מאפשר לזהות את הזמן שבו גברים מתחתנים‬
‫עם אישה שנייה‪ .‬כך למשל‪ ,‬בקרב גברים ילידי השנים ‪ 1967-1976‬שגרים היום ביישובי‬
‫הקבע (תרשים ‪ )11‬כ‪ 6.2% -‬היו נשואים ליותר מאישה אחת כאשר הגיעו לגיל ‪ 30‬ו‪40%-‬‬
‫נישאו לאישה נוספת כאשר הגיעו לגיל ‪ .40‬תיאור זה מציג את הגילאים בהם הגברים‬
‫הפוליגמיים נכנסים למערכת נישואין שנייה‪ .‬השוואה בין דורות יכולה לתת אינדיקציה‬
‫לגבי שינוי במגמות ובהיקף הפוליגמיה‪ ,‬ככול שישנם לאורך זמן‪.‬‬
‫כדי לעשות מעקב זה היה צורך לקבוע מי האישה השנייה והיה צורך לחשב באיזה גיל היה‬
‫הגבר כשנישא לאישה השנייה‪ .‬את האישה השניה קבענו לפי סדר הילד המבוגר ביותר‬
‫של כל אישה (האישה שילדה ראשונה היא הראשונה‪ ,‬האישה שילדה שנייה היא האישה‬
‫השנייה)‪ .‬גיל הגבר בעת הנישואין השניים חושב לפי שנת הלידה של הילד המבוגר ביותר‬
‫של האישה השנייה‪ .‬שנת הנישואין השניים נקבע לשנה שקדמה לשנת הלידה של הילד‬
‫המבוגר ביותר של האישה השנייה‪ .‬כלומר אם הילד נולד בשנת ‪ 1996‬אז שנת הנישאין‬
‫השניים נקבעה להיות ‪.1995‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬

‫‪99‬‬
‫תרשימים ‪ 12 ,11‬מסכמים את המעקב שנעשה בחלוקה לתושבי יישובי הקבע ותושבי‬
‫יישבי הפזורה‪ .‬ממצא ראשון שניתן לראות בבירור הוא שתופעת הפוליגמיה הולכת וקטנה‬
‫בקרב הדורות הצעירים ביחס לדורות המבוגרים יותר‪ .‬אומנם לא כל בני הדור הצעיר‬
‫הגיעו בשנת ‪ 2016‬לגיל מבוגר‪ ,‬אך בחינה של מגמת הנישואין המצטברים לפי גיל‪ ,‬מעידה‬
‫על ירידה בתופעה גם ביישובי הקבע וגם בפזורה‪.‬‬
‫ההשוואה בין שני התרשימים מחזקת את המסקנה בדבר השוני בהיקף התופעה בין הגברים‬
‫שמתגוררים ביישובי הקבע לבין אלו שחיים בפזורה‪ .‬לגבי הגברים שנולדו לפני ‪,1947‬‬
‫אפשר לראות שאחוז אלו שנישאו ליותר מאישה אחת גבוה ביישובי הקבע בהשוואה‬
‫לאלו שגרים בפזורה‪ .‬ממצא זה אינו מפתיע‪ ,‬כיוון שאלו שמתגוררים היום ביישובי קבע‬
‫חיו בעבר בפזורה‪ .‬בכול הדורות הצעירים רואים בבירור שהיקף הפוליגמיה בקרב הגברים‬
‫החיים בפזורה גבוה יותר מהיקף הפוליגמיה בקרב גברים המתגוררים ביישובי הקבע‪.‬‬

‫ממצאים והמלצות‬
‫אכיפה פלילית וחובת דיווח‬
‫תיקון הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא עבירת ריבוי נישואין‬

‫סעיף ‪ 16‬להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בנושא עבירת ריבוי נישואין‪ 196‬קובע כי‪:‬‬
‫"ככלל‪ ,‬אם נמצאה תשתית ראייתית מספקת לעבירת ריבוי נישואין‪ ,‬יוגש כתב‬
‫אישום בעבירה זו‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אם נערכו הנישואין הנוספים זמן רב טרם היוודע הדבר לרשויות‬
‫האכיפה ולא נתקיימו נסיבות לחומרה‪ ,‬כדוגמת ניצול או פגיעה באחת הנשים‬
‫או בבני משפחה כתוצאה או בקשר עם עבירת ריבוי הנישואין‪ ,‬יהווה הדבר‬
‫שיקול במסגרת בחינת העניין הציבורי באכיפה באמצעות כלים מן המשפט‬
‫הפלילי"‪.‬‬
‫כפי שפורט לעיל ויפורט בהרחבה בהמשך‪ ,‬נראה כי קיימים דיווחים כוזבים לרשויות‬
‫המדינה‪ ,‬בעניין הסטטוס האישי של גברים ונשים במחוז הדרום‪ .‬הדיווחים הכוזבים ניתנים‬
‫לרשויות השונות‪ :‬לרשות האוכלוסין וההגירה; למוסד לביטוח לאומי; לרשות מקרקעי‬
‫ישראל ועוד‪.‬‬
‫דיווחים כוזבים אלה נמסרים על מנת להשיג טובות הנאה כגון גמלאות גבוהות יותר‬
‫מהמוסד לביטוח לאומי ומרשויות נוספות‪.‬‬
‫יש לראות בחומרה רבה את הדיווחים הכוזבים לרשויות המדינה‪ ,‬במיוחד במקום בו‬
‫מתברר כי הדיווחים ניתנו שלא כדין לצורך קבלת טובות הנאה‪ .‬ויש בהם על מנת לבצע‬
‫עבירה נוספת ונלווית לעבירת ריבוי הנישואין‪.‬‬

‫‪ 196‬עותק מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מצורפת כנספח ג' לדו״ח‪.‬‬

‫‪100‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫‪1.1‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ לשקול את תיקון הנחיית היועץ המשפטי לממשלה‬
‫מספר ‪ 4.1112‬שעניינה עבירות ריבוי נישואין (סעיף ג (‪ ,))16‬ולקבוע כי‬
‫דיווחי כזב לרשויות המדינה לצורך קבלת גמלאות וטובות הנאה מהוות‬
‫"נסיבה לחומרה" המצדיקות אכיפה אף אם הנישואין הנוספים נערכו זמן‬
‫רב בטרם היוודע הדבר לרשויות‪.‬‬

‫המוסד לביטוח לאומי‪ -‬גמלאות‪ ,‬זכויות ומענקים למשפחות פוליגמיות וחובת דיווח‬

‫בפרק זה נסקור את הגמלאות והמענקים הניתנים למשפחות פוליגמיות‪ .‬נציין את הממצאים‬

‫ואת המלצות הצוות בכל הקשור להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה‪.‬‬
‫גמלת הבטחת הכנסה‬
‫הגמלה המרכזית הרלוונטית לענייננו‪ ,197‬היא גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת‬
‫הכנסה‪ ,‬התשמ"א ‪( -1980‬להלן‪" :‬חוק הבטחת הכנסה")‪ .‬המדובר בגמלה שהמימון לה הוא‬
‫מתקציב המדינה ולא מכספי דמי המוסד לביטוח הלאומי‪.‬‬
‫תכליתה של הבטחת הכנסה היא מתן רשת מגן אחרונה למי שאין בידו הכנסה מספקת‬
‫לצורך מחייתו‪ .‬הוראות חוק הבטחת הכנסה קובעות מספר תנאים לצורך אישור הזכאות‪,‬‬
‫ובין היתר הוראות לעניין מבחן תעסוקה ומבחני הכנסות‪.‬‬
‫כפי שנלמד מהנתונים שהוצגו לעיל ממחקר הלמ"ס‪ ,‬גמלת הבטחת הכנסה רלוונטית מאוד‬
‫בעת בחינת הגמלאות המשולמות למשפחות פוליגמיות‪ .‬הגברים החשודים בפוליגמיה‬
‫עובדים בצורה משמעותית פחות מאלו שהם לא פוליגמיים‪ .‬על פי נתוני רשות המיסים‬
‫(המתייחס רק להכנסות מדווחות) ‪ 30.1%‬מהגברים שיש להם ילדים ולא חשודים בפוליגמיה‬
‫אינם עובדים‪ ,‬לעומת ‪ 52%‬בקרב הגברים הפוליגמיים‪.‬‬
‫על פי סעיף ‪ 2‬לחוק הבטחת הכנסה‪ ,‬תושב ישראל שמלאו לו ‪ 25‬שנה זכאי לגמלה אם‬
‫מתקיימים בו לפחות אחד מתנאי הזכאות הקבועים בחוק‪ ,‬שהמרכזיים הם מי שאין לו‬
‫כושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו‪ ,‬או מי שרשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר‬
‫עבודה‪ .‬החוק קובע גם תנאי זכאות מיוחדים למי שטרם מלאו לו ‪ 25‬שנה‪.198‬‬
‫חוק הבטחת הכנסה מעניק גמלה לתא המשפחתי‪ ,‬ולא לכול אחד מבני הזוג בנפרד (סעיף‬
‫‪ 6‬לחוק)‪ ,‬תוך התחשבות בגודל התא‪ .‬הזכאות להבטחת הכנסה מותנית בכך ששני בני‬
‫הזוג מקיימים את תנאי הזכאות (לפי סעיף ‪ 2‬לחוק)‪ .‬הגדרת בני זוג לצורך הבטחת הכנסה‬
‫אינה פורמלית (אקט נישואין) כי אם עובדתית‪ -‬מהותית (לרבות "ידועים בציבור כבני זוג‬
‫ומתגוררים יחדיו" ‪ -‬סעיף ‪ 1‬לחוק)‪.‬‬

‫‪ 197‬נציין כי בשנים קודמות הגמלה המרכזית הייתה קצבת ילדים‪ ,‬וזאת כאשר היה תגמול מיוחד למשפחות מרובות ילדים‪ ,‬באופן‬
‫שהייתה משמעות בריכוז כל הילדים במשפחה מורחבת אחת (הילדים נחשבו למשפחה אחת אם היה להם אב משותף)‪ .‬מדיניות‬
‫זו בוטלה וכיום קצבת הילדים אינה נותנת יתרון למשפחה מרובת ילדים‪.‬‬
‫‪ 198‬בין הגילאים ‪ ,20-25‬הזכאות לגמלה הוא בשיעור של ‪ .80%‬ראו סעיף ‪( 5‬ה) לחוק הבטחת הכנסה או בשיעור ‪ 100%‬אם‬
‫מתקיימים התנאים המנויים בתוספת הראשונה‪.‬‬

‫‪101‬‬
 ‫גמלה למשפחה הפוליגמית‬
‫במהלך שנות ה‪ ,80-‬נוצרה פרקטיקה של תשלום גמלת הבטחת הכנסה למשפחות‬
‫פוליגמיות‪ .‬גמלה זו מביאה בחשבון את כל בנות הזוג והילדים של הבעל‪ ,‬ובלבד שגם‬
‫הנשים עומדות בתנאי הזכאות‪ ,‬כחלק מהתא המשפחתי‪ .‬הפרקטיקה של תשלום גמלת‬
‫הבטחת הכנסה באופן המתחשב בכל בני המשפחה הפוליגמית (להלן‪ :‬גמלה למשפחה‬
‫פוליגמית) יסודה בחוות דעת‪ ,‬משנת ‪ ,1988‬של היועץ המשפטי לביטוח הלאומי דאז‪.‬‬
‫במסגרת הגמלה למשפחה הפוליגמית‪ ,‬ניתנת גמלה בשיעור המשתלם לזוג ‪ +‬ילדים וכן‬
‫גמלה בשיעור של ‪( 7.5%‬לזכאים מתחת לגיל ‪ )55‬או ‪( 12.5%‬לזכאים מעל גיל ‪ ,)55‬מהסכום‬
‫הבסיסי לכל אחת מהנשים הנוספות‪ ,‬המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי כידועות‬
‫בציבור‪ .‬הגמלה למשפחה הפוליגמית‪ ,‬משקפת את הסטטוס האמיתי של המשפחה‬
‫התובעת את הגמלה‪.‬‬

‫גמלה להורה עצמאי‬

‫‪199‬‬
‫כפי שפורט לעיל הבטחת הכנסה משולמת לכל תא משפחתי עצמאי‪ .‬הורים יחידניים‬
‫מוכרים כתא משפחתי עצמאי‪ ,‬ומקבלים גמלה בהתאם (רווקות עם ילדים וגרושות)‪.‬‬
‫יש להדגיש כי החוק מעניק זכאות לגמלה גם לאישה שחיה בפירוד מבעלה‪ ,‬ללא‬
‫שעברה הליכי גירושין‪ .‬זאת בתנאי שיש בידיה פסק דין למזונות‪ ,200‬כאשר הגמלה תהווה‬
‫השלמת הכנסה בהתחשב בסכום המזונות שנפסק (ראו תקנה ‪ 7‬לתקנות הבטחת הכנסה‪,‬‬
‫התשמ"ב ‪.201)1982 -‬‬
‫בשנים האחרונות ניתן להבחין במגמה ברורה לפיה נשים מהמגזר הבדואי בדרום מצהירות‬
‫כי הן עומדות בראש משפחה עצמאית‪ ,‬ואינן מציגות עצמן כחלק ממשפחה פוליגמית‪.‬‬
‫יש להניח שהסיבה לכך היא שהגמלה הניתנת להורה עצמאי גבוהה בשיעור ניכר‪ ,‬מגמלה‬
‫הניתנת לאישה נוספת בתא המשפחתי הפוליגמי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬לעניין גמלת הבטחת הכנסה‪ ,‬קיים פער בסך הגמלה הניתן לתא משפחתי פוליגמי ‪-‬‬
‫תוספת בעד כל אישה נוספת של סך ‪ ,₪ 648‬לעומת הגמלה המשתלמת בתא משפחתי‬
‫של הורה עצמאי (אישה הטוענת שהיא רווקה עם ילדים או נפרדת מבעלה) ‪ -‬העומדת‬
‫היום על סך של ‪ .₪ 3,373‬מטעם זה ניתן להניח שקיים תמריץ כלכלי לדווח כי מדובר‬
‫בהורה עצמאי שאינו חלק מתא משפחתי פוליגמי‪.‬‬
‫‪202‬‬
‫בבדיקה שנעשתה על ידי מנהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬עולה כי כ‪30% -‬‬
‫מהזכאים לגמלת הבטחת הכנסה במגזר הבדואי בשנת ‪ 2017‬הם הורה עצמאי (מוגדר‬

‫‪ 199‬הגדרה המדויקת היא הורה עצמאי‪ ,‬לפי חוק הסיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי‪.‬‬
‫‪ 200‬יש לציין כי ישנן נסיבות בהן התקנות לא מחייבות פסק דין למזונות‪ .‬למשל במקרה של אישה הטוענת כי נמנעה מהגשת‬
‫תביעה למזונות עקב החשש מאלימות (ראו תקנה ‪ )4(7‬לתקנות הבטחת הכנסה)‪.‬‬
‫‪ 201‬כמו כן ייתכנו מקרים בהם בן הזוג במאסר או במעצר העולה על ‪ 3‬חודשים‪ ,‬שאז הזכאות של בת הזוג יהיה כמו הורה עצמאי‬
‫(סעיף ‪( 5‬ד) לחוק הבטחת הכנסה‪.‬‬
‫‪ 3,283 202‬משפחות שדיווחו על היותן עצמאיות באזור הדרום בשנת ‪ 2017‬מתוך ‪ 11,000‬משפחות בדואיות הזכאיות לגמלת‬
‫הבטחת הכנסה‪.‬‬

‫‪102‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫בחוק הבטחת הכנסה‪ ,)203‬בעוד שכ‪ ,6%204 -‬מהמשפחות הזכאיות להבטחת הכנסה במגזר‬
‫הבדואי מקבלים גמלה כמשפחה פוליגמית (בעד אישה נוספת אחת או יותר)‪.‬‬
‫נתונים בדבר גמלת המשפחה הפוליגמית (הבטחת הכנסה)‬
‫להלן פירוט מספר הנשים הנוספות במשפחה שקיבלו גמלה להבטחת הכנסה כאישה‬
‫פוליגמית (אישה שנייה ויותר)‪ ,‬במסגרת הגמלאות שכינינו לעיל "גמלה למשפחה‬
‫פוליגמית"‪.‬‬
‫כלל המשפחות משפחות‬ ‫ממוצע חודשי‬ ‫נשים‬ ‫ממוצע חודשי‬ ‫שנה‬
‫בדואיות‬ ‫בהבטחת‬ ‫של נשים נוספות‬ ‫שונות‬ ‫(סכום המתקבל‬
‫מקבלות‬ ‫במשפחה המקבלות הכנסה‬ ‫במהלך‬ ‫עד גיל הפרישה)*‬
‫הבטחת‬ ‫קצבת זקנה עם‬ ‫השנה**‬
‫הכנסה‬ ‫השלמת הכנסה***‬
‫‪10,547‬‬ ‫‪98,347‬‬ ‫‪111‬‬ ‫‪872‬‬ ‫‪657‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪9,185‬‬ ‫‪90,935‬‬ ‫‪115‬‬ ‫‪802‬‬ ‫‪601‬‬ ‫‪2016‬‬
‫* הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה היא חודשית ואין בהכרח זכאות רציפה לכול השנה‪ .‬על כן‬
‫חושב ממוצע לחודש על פני כל השנה‪.‬‬
‫** מספר נשים שונות שהיו זכאיות במהלך אותה שנה לגמלת הבטחת הכנסה בעילת משפחה‬
‫מורחבת‪.‬‬
‫*** זכאיות מבוגרות מעל גיל הפרישה‪.‬‬
‫**** כלל המשפחות המקבלות הבטחת הכנסה עד גיל פרישה בכל האוכלוסיות‪.‬‬
‫נתונים על גמלאות הניתנות להורים עצמאיים‬
‫בשנים האחרונות אנו רואים מגמה ברורה של עלייה במספר המשפחות‪ ,‬בקרב הבדואים‬
‫בדרום הארץ‪ ,‬הטוענות כי מדובר במשפחה שבראישה הורה עצמאי ויש פירוד אמיתי‬
‫בין בני הזוג‪ .‬יצוין כי עד ליוני ‪ 2017‬מצא המוסד לביטוח לאומי כי במקרים רבים נפסקו‬
‫מזונות לטובת הילדים ו‪/‬או האישה בשיעורים נמוכים מאוד ובאופן שאינו תואם כלל את‬
‫השיעורים המקובלים ביתר הארץ‪ ,‬ובפרט לעומת המגזר הבדואי בצפון‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ישנה עלייה במספר הנשים שרשומות במרשם האוכלוסין כאישה רווקה המצהירה‬
‫על עצמה כהורה עצמאי‪ .‬כפי שפורט בהרחבה לעיל‪ ,‬הפרקטיקה של רווקה המביאה‬
‫ילדים לעולם מנוגדת למסורת הדתית‪ ,‬ומטעם זה קיים במקרים אלו חשד לקיומו של תא‬
‫משפחתי פוליגמי‪.‬‬
‫להלן פירוט משפחות עצמאיות בקרב המשפחות הבדואיות בדרום (ממוצע לחודש ינואר‬
‫עד מאי ‪.205)2017‬‬

‫‪" 203‬הורה עצמאי" – כמשמעותו בסעיף ‪ 1‬לחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי‪ ,‬התשנ"ב‪ ,1992-‬ואולם על המונח "ילד"‬
‫תחול ההגדרה שבחוק זה‪.‬‬
‫‪ 678 204‬משפחות פוליגמיות בשנת ‪ 2016‬מתוך ‪ 10,500‬משפחות בדואיות מקבלות הבטחת הכנסה בשנת ‪.2016‬‬
‫‪ 205‬מבין ההורים העצמאיים ‪ 100‬הם גברים‪ .‬הנתון המובא בטבלה זו מתייחס לכלל המוסלמים באזור הדרום)‪.‬‬

‫‪103‬‬
 ‫ממוצע לחודש‬ ‫מצב משפחתי‬
‫‪836‬‬ ‫רווק‪/‬ה‬

‫‪38‬‬ ‫אלמנ‪/‬ה‬
‫‪800‬‬ ‫גרוש‪/‬ה‬
‫‪1,384‬‬ ‫פרוד‪/‬ה‬
‫‪11‬‬ ‫ידוע בציבור‬
‫‪3,069‬‬ ‫סך הכל‬

‫מספר המשפחות המקבלות‬ ‫מספר משפחות‬ ‫שנה‬

‫הבטחת הכנסה (עד גיל פרישה‬ ‫שבראשן הורה‬
‫במגזר הבדואי בפזורה הבדואית)‬ ‫עצמאי‬
‫‪10,913‬‬ ‫‪2,304‬‬ ‫‪2014‬‬
‫‪10,547‬‬ ‫‪2,574‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪9,185‬‬ ‫‪2,540‬‬ ‫‪2016‬‬
‫‪9,742‬‬ ‫‪( 2017‬עד ל‪2,413 )1.9‬‬

‫נתונים אלה מצביעים כי מספר המשפחות שבראשן הורה עצמאי במגזר הבדואי בדרום‪,‬‬
‫נמצא במגמת עלייה במהלך השנים האחרונות‪ .‬אין לשלול‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי נתונים אלה מצביע‬
‫על דיווחים כוזבים למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬זאת על מנת לקבל גמלת הכנסה גבוהה יותר‪.‬‬
‫מזונות‬
‫בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום)‪ ,‬תשל"ב – ‪( 1972‬להלן – חוק המזונות)‪ ,‬מי‬
‫שמוגדרת כ‪" -‬ידועה בציבור" אינה זכאית לתשלום מזונות באמצעות המוסד לביטוח‬
‫לאומי (ראו לעניין זה סעיף ‪ 1‬לחוק המזונות‪ ,‬בהגדרת "זוכה")‪ .‬כלומר‪ ,‬מי שחייה עם החייב‬
‫במזונות אינה זכאית לקבלן מהמוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫אם אכן יש פירוד אמיתי‪ ,‬תהא התובעת זכאית לקבלת גמלה עבור מזונות הילדים‪.206‬‬
‫קצבאות נכות‪ ,‬שאירים ואזרח ותיק‬
‫במסגרת חוק הביטוח הלאומי שאלת מצבו האישי של המבוטח היא בעלת השפעה על‬
‫הזכאות לסוגי גמלאות מסוימים או על שיעורי הגמלה המסוימת‪.‬‬
‫‪207‬‬
‫הניתנות לזכאים‬ ‫לענייננו‪ ,‬תא משפחתי פוליגמי ישפיע על הזכאות לגמלאות תלויים‬
‫לגמלת אזרח ותיק או לזכאי לגמלת נכות כללית‪.‬‬

‫‪ 206‬יצוין כי אישה פרודה מבן זוגה‪ ,‬החיה עם בן זוג אחר זכאית למזונות בשיעורים מופחתים‪.‬‬
‫‪ 207‬הגדרה לתלויים ראה בחוק ביטוח הלאומי [נוסח משולב]‪ ,‬תשנ"ה‪ 1995-‬סעיף ‪.130‬‬

‫‪104‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫נכות כללית‬
‫בהתאם להוראות סעיף ‪(200‬ג)(‪ )1‬לחוק הביטוח הלאומי אם לנכה יש תלויים שהם תושבי‬
‫‪208‬‬
‫ישראל‪ ,‬תשולם לו בעדם‪ ,‬בנוסף לקצבה חודשית מלאה‪ ,‬תוספת תלויים כך‪ ,‬בעד בן הזוג‬
‫תשולם תוספת של ‪ 12.5%‬מהסכום הבסיסי (נכון להיום ‪.)₪ 1,172‬‬
‫מבדיקה שנעשתה במוסד לביטוח לאומי בספטמבר ‪ 2017‬עולה כי יש כ‪ 450-500 -‬גברים‬
‫‪209‬‬
‫פוליגמיים המקבלים קצבת נכות כללית וזכאים לתוספת בעד יותר מבן זוג אחד‪.‬‬
‫אזרח ותיק פוליגמי (תוספת עבור בת זוג נוספת שאינה זכאית לקצבה אחרת)‬
‫בהתאם להוראות סעיף ‪(244‬ב)(‪ )1‬ו‪ 247 -‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬אזרח ותיק יהיה זכאי‬
‫לתוספת תלויים בעד בן זוג (בהתקיים תנאי הכנסה מסוימים שנקבעו בחוק)‪ .‬התוספת‬
‫לבן הזוג היא ‪.₪ 770‬‬
‫בנתוני הזכאות‪ ,‬המוצגים בטבלה שלהלן‪ ,‬ניתן לראות כי קיים פער בין מספר הנשים‬
‫המקבלות את הקצבה‪ ,‬לבין מספר המשפחות הפוליגמיות המקבלות אותה (‪ 6‬נשים ב– ‪2015‬‬
‫ו– ‪ 7‬נשים ב– ‪ .)2016‬פער זה למעשה משקף את מספר המשפחות הפוליגמיות בהן קיימות‬
‫יותר משתי נשים בשנים אלה‪.‬‬

‫מספר משפחות‬ ‫שנה מספר נשים הזכאיות‬

‫לקצבה (תוספת תלויים) פוליגמיות הזכאיות‬
‫לקצבה (תוספת תלויים)‬ ‫בממוצע בחודש‬
‫בממוצע בחודש‬
‫‪155‬‬ ‫‪161 2015‬‬
‫‪159‬‬ ‫‪166 2016‬‬
‫שאירים‬
‫מבוטח שנפטר והשאיר אחריו אלמנה‪ ,‬זכאית האלמנה לקצבת שאירים‪ .‬בהתאם להוראות‬
‫סעיף ‪ 258‬לחוק הביטוח הלאומי‪ ,‬נקבע כי "מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת‪,‬‬
‫תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי סימן זה כאילו היא אלמנה יחידה‪".‬‬

‫מספר משפחות‬ ‫מספר נשים‬ ‫שנה‬

‫בממוצע בחודש‬ ‫בממוצע‬
‫בחודש‬
‫‪364‬‬ ‫‪385‬‬ ‫‪2016‬‬
‫‪366‬‬ ‫‪387‬‬ ‫‪2015‬‬
‫* יתכן שמדובר גם בידועות בציבור בכל המגזרים בשל קושי בטיוב הנתונים‪.‬‬

‫‪ 208‬אם בן‪/‬ת הזוג לא מרוויח יותר מ‪₪ 5,514 -‬‬

‫‪ 209‬מתוך ‪ 3,570‬גברים המקבלים נכות כללית במגזר הבדואי בדרום‪.‬‬

‫‪105‬‬
 ‫אמיתות הדיווחים וחובת דיווח לגורמי אכיפת החוק במקרה של דיווחים כוזבים‬
‫כפי שפורט בהרחבה לעיל‪ ,‬היקף הדיווחים על משפחות שבראשן עומדת "הורה עצמאית"‬
‫בקרב האוכלוסייה הבדואית השמרנית מעוררת חשד ממשי לדיווחים כוזבים‪ .‬אין המדובר‬
‫בתופעה זניחה‪ .‬על פי המפורט לעיל למעלה מרבע מהמשפחות שתובעות הבטחת‬
‫הכנסה‪ ,‬בקרב הבדואים בדרום‪ ,‬הן משפחות שבראשם עומד הורה עצמאי‪ .‬נתון זה‪ ,‬מעורר‬
‫תהיה רבה לאור אופייה המסורתי של החברה הבדואית בדרום‪ .‬יודגש כי לא ניתן לקבוע‬
‫בוודאות שמדובר בדיווח כוזב‪ ,‬ללא חקירה של הנתונים בפועל‪.‬‬
‫ממצאי צוות זה מלמדים כי עד היום לא הוקצו משאבים מתאימים מטעם המוסד לביטוח‬
‫לאומי לחקירת נתונים חשודים אלה‪ .‬הטעם העיקרי לכך הוא כי מדובר בחקירה מורכבת‬
‫של מגזר ייחודי‪ ,‬המחייב משאבי חקירה מיוחדים‪ ,‬המותאמים לאוכלוסייה ולמאפייניה‬
‫הייחודיים‪.‬‬
‫מספר החוקרים המצומצם המוכשר לעריכת חקירות אלה‪ ,‬והקושי הרב בגיוס נשים חוקרות‬
‫דוברות ערבית (למשל לצורך ביצוע חקירות בביתן של התובעות ללא נוכחות גברים) אינו‬
‫מאפשר לעיתים בחינה אמיתית של התביעות‪.‬‬

‫‪2.2‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי יוקצו לאגף החקירות במוסד לביטוח לאומי‪,‬‬
‫משאבים ייעודיים לצורך חקירת נתונים החשודים כנתוני כזב בקרב‬
‫הבדואים בדרום הארץ‪ .‬בכלל זה‪ :‬ארבעה תקני חוקרים; שני כלי רכב‬
‫המותאמים לעריכת חקירות בפזורה; מבנה משרדי לעריכת החקירות‬
‫בבאר שבע; ציוד חקירות מתאים‪.210‬‬
‫‪3.3‬עוד ממליץ הצוות כי במקרים בהם יתברר כי מדובר בדיווח כוזב‪ ,‬תישקל‬
‫אפשרות להגיש כתב אישום על קבלת דבר במרמה‪ ,‬וכן יועבר דיווח‬
‫למשטרה לצורך חקירת החשד לעבירת ריבוי נישואין‪.‬‬
‫‪4.4‬בנוסף‪ ,‬הצוות ממליץ על חיוב המוסד לביטוח לאומי לדווח לגורמי אכיפת‬
‫החוק במקרה של חשד לריבוי נישואין ולצרפו לנוהל העברת מידע‪-211‬‬
‫אשר מחייב משרדי ממשלה ורשויות מסויימות לדווח לגורמי אכיפת החוק‬
‫אודות חשד לעבירת ריבוי נישואין‪ .‬במקרים בהם ממצאי החקירה מלמדים‬
‫על הצגת נתונים כוזבים למוסד לביטוח לאומי‪ ,‬הם יועברו למשטרת‬
‫ישראל ביחד עם כלל הראיות והמידע הרלוונטי המבסס את החשדות‪ ,‬על‬
‫מנת לבחון האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית‪.‬‬

‫‪ 210‬היקף המשאבים‪ ,‬בהתאם להערכה שנערכה על ידי הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪ 211‬פירוט אודות הנוהל בהמשך‪.‬‬

‫‪106‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫קיזוז מנהלי על ידי תיקון הוראות סעיף ‪ 17‬לחוק הבטחת הכנסה‬

‫הוראות סעיף ‪ 17‬לחוק הבטחת הכנסה קובעות כדלקמן‪:‬‬
‫"זכות לתביעה ולפיצוי ‪-‬‬
‫ ‪ .‬אאדם החייב על פי כל דין או הסכם במזונותיו של מי ששולמה לו או בעדו גימלה‪ ,‬רשאי‬
‫המוסד לביטוח לאומי לתבוע ממנו פיצוי על הגימלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה‪.‬‬
‫ ‪ .‬בהזכאי לגימלה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד‬
‫לביטוח לאומי במימוש זכותו לפי סעיף זה‪ ,‬ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע‬
‫בזכויות המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף זה‪ ,‬או למנוע בעד מימושן‪.‬‬
‫ ‪ .‬גבית המשפט המוסמך לדון בתביעת המוסד לביטוח לאומי לפיצוי לפי סעיף זה הוא‬
‫בית המשפט המחוזי; ואולם אם בית דין דתי דן בזכויותיו למזונות של מי ששולמה‬
‫לו או בעדו גימלה‪ ,‬יהא אותו בית דין מוסמך לדון גם בתביעת המוסד לביטוח לאומי‬
‫לפי סעיף זה‪".‬‬

‫הוראות סעיף זה קובעות כי‪:‬‬

‫‪ )1‬שיפוי המוסד ייעשה רק אם המוסד יפתח בתובענה כנגד החייב במזונות‬
‫‪ )2‬התובענה תתנהל בבית הדין הדתי או בית המשפט לענייני משפחה‪.‬‬
‫תנאים אלו בסעיף‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬הפכו את הסעיף לאות מתה לאור המורכבות בניהול‬
‫הליכים דנן והעלויות הגבוהות הנדרשות לצורך ניהול הליכים אלו‪.‬‬
‫‪5.5‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי יתוקן סעיף ‪ 17‬לחוק הבטחת הכנסה‪ ,‬כך שתקבע‬
‫סמכותו של המוסד לביטוח לאומי לדרוש שיפוי מהחייב על פי דין במזונות‬
‫(מבלי הצורך בפתיחת תובענה נגדו)‪ ,‬כמו כן מבוקש כי יתאפשר למוסד‬
‫לנקוט בהליכי גבייה מינהלים בדרך של קיזוז וכן בהתאם לפקודת המסים‬
‫(גביה) כפי שקיים בהוראות סעיף ‪ 367‬לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫‪107‬‬
 ‫רשות מקרקעי ישראל‪ -‬הקצאת מגרשים וחובת דיווח‬

‫מקרה נוסף‪ ,‬בו ראוי לבחון קיומם של דיווחים כוזבים‪ ,‬הוא בנושא הקצאת מגרשי בנייה‬
‫בפטור ממכרז לאוכלוסייה הבדואית ביישובי הבדואים בנגב‪ ,‬במצבים של ריבוי טבעי‪,‬‬
‫בהתאם להחלטה מספר ‪ 1086212‬של מועצת מקרקעי ישראל‪ .213‬בדיקה של כלל העסקות‬
‫במגזר הבדואי בשנים האחרונות העלתה כי רוב המגרשים הוקצו במסלול השיווק לצורך‬
‫מתן מענה לריבוי טבעי‪ ,‬וכרבע מהמגרשים הוקצו במסלול של הסדרת הפזורה‪.‬‬
‫בהתאם להחלטה‪ ,‬זכאי למגרש רק מי שלא קיבל מגרש בעבר‪ ,‬ואין לו זכויות במגרש אחר‪.‬‬
‫הקצאת המגרשים נעשית על פי המלצת ועדת אכלוס‪ ,‬גם למשפחה חד הורית‪ ,‬כשראש‬
‫המשפחה הוא אזרח המדינה‪ .‬כפי שפורט בהרחבה לעיל‪ ,‬פעמים רבות הנשים במשפחות‬
‫הפוליגמיות אינן רשומות ברשות האוכלוסין כנשואות‪ ,‬אלא כגרושות או רווקות עם ילדים‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬על פי הנהוג כיום‪ ,‬אישה במשפחה פוליגמית הרשומה כרווקה או גרושה עם ילדים‬
‫יכולה לרכוש מגרש על שמה‪ ,‬בפטור ממכרז‪ ,‬בהיותה משפחה חד‪-‬הורית ‪ -‬זאת גם כאשר‬
‫לאב ילדיה (לעיתים הוא גם בעלה) יש מגרש על שמו‪ .‬התוצאה היא הקצאה של יותר‬
‫ממגרש אחד למשפחה שקיים חשד שלמעשה היא פוליגמית‪ .‬יובהר כי אין חולק על כך‬
‫שיש להקצות מגרש לאישה גרושה החיה בנפרד מבעלה‪.‬‬
‫מנתונים שנמסרו לצוות על ידי רשות מקרקעי ישראל נלמד כי בשנים ‪ -2016 2013‬הוקצו‬
‫בפטור ממכרז כ‪ 100-‬מגרשים לנשים גרושות ורווקות עם ילדים‪ ,‬ועולה חשד כי מדובר‬
‫באישה השייכת לתא משפחתי פוליגמי‪.‬‬
‫עוד יצוין כי נוהל ועדת האכלוס קובע כי יש להקצות מגרש רק על שם שני בני הזוג‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ומבדיקה שנערכה ברשות מקרקעי ישראל נמצא כי בפועל לא תמיד הקפידו על‬
‫רישום משותף בהתאם לנוהל‪.‬‬
‫‪6.6‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי רשות מקרקעי ישראל תצורף לנוהל העברת מידע‬
‫ובמקרים של בקשה להקצאת מגרש בפטור ממכרז‪ ,‬בהתאם להחלטה‬
‫מספר ‪ 1086‬של מועצת מקרקעי ישראל‪ ,‬בהם יוצגו נתונים המעוררים‬
‫חשד לדיווח כוזב כמפורט לעיל ‪ -‬ידווח החשד למשטרה‪.‬‬
‫‪7.7‬עוד מומלץ על ריענון נוהל ועדת האכלוס‪ ,‬והבהרה כי אין לאשר רכישת‬
‫מגרש על שם אחד מבני הזוג בלבד‪ ,‬וזאת על מנת להבטיח זכויותיהן של‬
‫נשים במגרש המשפחתי‪.‬‬
‫על מנת שיוקצה מגרש לאישה גרושה יש לקבוע כללים במסגרתם יוכח‬
‫כי האישה אכן גרושה‪ ,‬בין אם על ידי פסק דין חלוט או בכול דרך אחרת‪.‬‬

‫‪ 212‬העתק מהחלטת מועצה מס' ‪ 1086‬של מועצת מקרקעי ישראל מצורף כנספח ד'‪.‬‬
‫‪ 213‬דו״ח זה אינו דן בהקצאת מגרשים לתושבי הפזורה שחתמו על הסכמי פינוי מול רשות הבדואים (החלטת מועצת מקרקעי‬
‫ישראל מספר ‪ .)1383‬לאור האינטרס הלאומי ביישוב הבדואים בישובי קבע‪ ,‬אין מקום לעת הזו לבחינה מעמיקה של הדיווחים‬
‫המתקבלים לצורך הסכמי הפינוי‪ ,‬דבר אשר עלול ליצור מכשול בפינויים ליישובי הקבע‪.‬‬

‫‪108‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫חובות דיווח של משרדי ממשלה שונים בהתקיים חשד סביר לקיומה של עבירת ריבוי נשים‬
‫כפי שצוין בתחילת פרק זה‪ ,‬קיים קושי לאמוד את היקפי תופעת הפוליגמיה ולזהותה‪,‬‬
‫ממגוון סיבות ובהן היעדר דיווח מסודר‪ ,‬קיומן של פיקציות בדיווח ועוד‪ .‬קושי דומה קיים‬
‫באיתור התאים המשפחתיים הפוליגמיים לצורך טיפול ממשלתי בהם ‪ -‬הן לטיפול רווחתי‬
‫במקרים המתאימים‪ ,‬והן לצורך העמדה לדין פלילי‪.‬‬

‫א‪ .‬דיווח הרשויות על חשד לפוליגמיה‬ ‫ ‬

‫בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' ‪ ,4.1112‬על רשויות המדינה שנחשפות‬
‫במסגרת עבודתן לביצוע עבירה של ריבוי נישואין‪ ,‬להעביר מידע זה‪ ,‬לרבות החומרים‬
‫הנדרשים לצורך גיבוש תשתית ראייתית בתיק פלילי‪ ,‬לידיעת גורמי האכיפה הפלילית‪.‬‬
‫מיפוי שנערך במסגרת עבודת הצוות‪ ,‬העלה את המסקנה לפיה עובדי הציבור הנחשפים‬
‫לעבירת הפוליגמיה במסגרת תפקידם‪ ,‬הם‪ ,‬בעיקר אלו‪:‬‬
‫‪1 .1‬פרקליטים פליליים ואזרחיים בפרקליטות המדינה‬
‫‪2 .2‬עובדי רשות האוכלוסין וההגירה‬
‫‪3 .3‬קאדים ועובדי בתי הדין השרעיים‬
‫‪4 .4‬שופטי בתי המשפט (בדגש על שופטי בית המשפט לענייני משפחה)‬
‫‪5 .5‬דיינים ועובדי בית הדין לעררים‬
‫‪6 .6‬עובדי המוסד לביטוח לאומי‬
‫‪7 .7‬עובדי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב‬
‫‪8 .8‬עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות‬
‫‪9 .9‬עובדים בשירותי הרווחה והבריאות‬
‫‪1010‬צוותי בתי הספר‬
‫‪1111‬נציבות שירות המדינה‬

‫פרקליטים בפרקליטות המדינה ועובדי רשות האוכלוסין וההגירה‪:‬‬

‫בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה על רשויות המדינה שנחשפות במסגרת עבודתן‬
‫לביצוע עבירה של ריבוי נישואין‪ ,‬להעביר מידע זה לידיעת גורמי האכיפה הפלילית‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬הפרקליטות בשיתוף עם רשות האוכלוסין וההגירה ומשטרת ישראל‪ ,‬פירסמה‬
‫"נוהל העברת מידע מרשות האוכלוסין ומפרקליטויות המחוז האזרחיות השונות למשטרת‬
‫ישראל ‪ -‬לצורך אכיפת עבירת ריבוי נישואין" (להלן‪" :‬נוהל העברת מידע")‪.214‬‬

‫‪ 214‬נוהל העברת המידע מצורף כנספח ה' לדו״ח‪.‬‬

‫‪109‬‬
‫בהתאם לנוהל זה‪ ,‬עובד בפרקליטות המחוז או ברשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬שנחשף מתוקף‬
‫תפקידו למידע המעלה חשד לעבירה של ריבוי נישואין‪ ,‬יעביר את המידע לגורם האמון‬
‫על העברת המידע מטעם הרשות בה הוא עובד‪ ,‬וזה האחרון יעביר את המידע לרפרנטים‬
‫משטרתיים‪ ,‬המפורטים בנספח לנוהל‪.‬‬
‫הפרקליטים האזרחיים במחוזות השונים ועובדי רשות האוכלוסין מונחים להעביר במסגרת‬
‫"נוהל העברת מידע" כל מקרה של חשד לריבוי נישואין או מצב תואם ריבוי נישואין‬
‫הנתמך במסמכים המעידים על כך‪ .‬בהתאם לנוהלי רשות האוכלוסין וההגירה‪ ,‬מעבירים‬
‫הגורמים המוסמכים ברשות לרפרנטים במשטרת ישראל מידע על תעודות נישואין או‬
‫פסקי דין המוגשים לרשות והמעלים חשד לעבירה של ריבוי נישואין‪.‬‬
‫יש לציין כי נוהל זה הרחיב את הפרקטיקה הקיימת ברשות האוכלוסין וההגירה‪.‬‬
‫ככול שיש חשש כי יימצאו דרכים לעקיפת נהלים אלה‪ ,‬באופן של הימנעות מהצגת תיעוד‬
‫כאמור‪ ,‬מבוקש להמליץ על העברת כל מידע המעורר חשש לריבוי נישואין או מצב תואם‬
‫ריבוי נישואין‪ ,‬לרבות חשדות לרישום כוזב כגון רווקה מוסלמית שלה ילדים או גבר אשר‬
‫לו ילדים ממספר נשים במקביל‪.‬‬
‫‪8.8‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על הקצאה של משאבים מתאימים לרשות האוכלוסין‬
‫וההגירה במיוחד בלשכות הרלוונטיות‪ ,‬לצורך עיבוד מידע זה והעברתו‬
‫למוסד לביטוחהלאומי‪ .‬המוסד לביטוח לאומי יבחן האם קיימות תביעות‬
‫לגמלאות בהתאם לדיווחים חשודים אלה ובהתאם יפתח בחקירה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אין התייחסות בנוהל זה להעברת מידע מטעם המחוזות השונים בפרקליטות‬
‫הפלילית‪.‬‬
‫‪9.9‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי הפרקליטות הפלילית על מחוזותיה השונים תצורף‬
‫ל"נוהל העברת המידע" כך שפרקליט בפרקליטות הפלילית‪ ,‬הנחשף‬
‫במסגרת עבודתו (לדוגמה במסגרת טיפול בתיק אלימות במשפחה)‬
‫לביצוע עבירה של ריבוי נישואין‪ ,‬יעביר אף הוא מידע זה‪ ,‬לרבות החומרים‬
‫הנדרשים לצורך גיבוש תשתית ראייתית בתיק פלילי‪ ,‬לידיעת גורמי‬
‫האכיפה הפלילית‪ ,‬המפורטים ב"נוהל העברת המידע" ובהתאם לכול דין‪.‬‬

‫הקאדים השרעיים‬
‫בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬סוכם עם בתי דין הדתיים‪ ,215‬כי יגובשו על‬
‫ידם נהלים פנימיים לעניין העברת מידע המעלה חשד לביצוע עבירה של ריבוי נישואין‬
‫לגורמי האכיפה הפלילית‪ .‬ביום ‪ ,30.4.17‬פרסם נשיא בית הדין השרעי לערעורים‪ ,‬הקאדי‬
‫עבד אלחכים סמארה הנחיה שהופנתה לקאדים‪ ,‬שהם שופטי בתי הדין השרעיים‪ ,‬ליידוע‬
‫היועץ המשפטי לממשלה במקרה של חשד לעבירה פלילית‪ .‬על פי הנחיה זו‪ ,‬בעת שנודע‬
‫לקאדי‪ ,‬אגב דיון בתובענה‪ ,‬כי ישנו חשד לעבירה על חוק גיל הנישואין או לעבירה של‬
‫‪ 215‬יש לציין כי בית הדין הרבני ביום ‪ ,26.6.17‬הופץ "נוהל העברת מידע מבתי הדין הרבניים אודות מקרי 'ריבוי נישואין'‬
‫(פוליגמיה) אל גורמי האכיפה הפלילית"‪ .‬עותק מהנוהל מצורף כנספח ו' לדו״ח‪.‬‬

‫‪110‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫ריבוי נישואין‪ ,‬עליו להעביר‪ ,‬באמצעות מזכירות בית הדין‪ ,‬את המידע לגורם המתאים‬
‫במשטרת ישראל‪ .216‬עם זאת‪ ,‬הצוות סבור כי לא די בהנחיה זו‪ ,‬שכן בפני הקאדים מובאות‬
‫אינדיקציות נוספות המצביעות על כוונה לביצוע עבירה של ריבוי נישואין‪ .‬כך למשל‪ ,‬גבר‬
‫המעוניין לשאת אישה נוספת שהיא פלסטינית‪ ,‬מתבקש להציג בפני בית הדין השרעי‬
‫הפלסטיני אישור של "אי מניעה לנישואין"‪ .‬הבקשה של גבר נשוי להנפקת אישור זה מבית‬
‫הדין השרעי יש בה כדי לבסס חשד סביר לכוונה לביצוע עבירה של ריבוי נישואין‪.‬‬
‫‪1010‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי הנחיית נשיא בית הדין השרעי לערעורים‪ ,‬כב'‬
‫הקאדי עבד אל חכים סמארה מיום ‪ 30.4.17‬תחודד כך שהקאדים יונחו‬
‫לדווח לגורמי האכיפה גם על דרישה לקבלת אישור של "אי מניעה‬
‫לנישואין"‪ ,‬אשר היא אחד מהתנאים לעריכת נישואין נוספים בבתי דין‬
‫שרעיים ברשות הפלסטינית‪.‬‬

‫שופטי בית המשפט לענייני משפחה‬

‫אין ספק כי גם בפני שופטי בית המשפט לענייני משפחה מובאות אינדיקציות או ראיות‬
‫המצביעות על חשד לביצוע עבירה של ריבוי נישואין‪ .‬מבירור שנערך עולה כי בחודש‬
‫ינואר השנה‪ ,‬עת הובא לידיעת הנהלת בתי המשפט כי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה‬
‫אושרה ופורסמה‪ ,‬הופצה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה לנשיאי בתי המשפט וצוין‬
‫בהודעה כי ככל שבמסגרת העבודה השיפוטית נחשפים השופטים למידע המעלה חשד‬
‫לביצוע עבירת פוליגמיה‪ ,‬יורו על העברת המידע ללשכה המשפטית בהנהלת בתי המשפט‬
‫לצורך העברתו לגורמי האכיפה‪ ,‬כמפורט בנוהל העברת מידע‪.‬‬
‫מהנהלת בתי המשפט מדגישים‪ ,‬כי בכל הקשור לתיקי משפחה‪ ,‬הרי שאלה מתנהלים‬
‫כתיקים חסויים לפי הדין‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬כל העברת מידע מתוכם חייבת להיעשות בהסתמך על‬
‫החלטה שיפוטית הנתונה לשיקול דעת השופט היושב בדין‪.‬‬

‫עובדי בית הדין לעררים‬

‫בתי הדין לעררים נחשפים לא אחת לתיקים המעלים חשש לביצוע עבירת פוליגמיה‪.‬‬
‫המידע יכול לעלות בעררים העוסקים בבקשות לאיחוד משפחות‪ ,‬בין אם מדובר בבקשות‬
‫איחוד משפחות עם נשים פלסטיניות או עם נשים מדינות זרות‪ .‬בחלק מן המקרים המבקש‬
‫הינו אזרח ישראלי ובמקרים אחרים מדובר בתושבי מזרח ירושלים‪ .‬החשש לפוליגמיה‬
‫עולה בעיקר כשהבקשות עוסקות במתן מעמד לבת זוג שאינה בת הזוג הרשומה של‬
‫המזמין‪.‬‬
‫כיום אין נוהל מחייב להעברת מידע לרשויות אכיפת החוק והדבר נתון לשיקול דעתם של‬
‫דייני בית הדין‪.‬‬
‫‪1111‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי הנהלת בית הדין לעררים תגבש נוהל פנימי לפיו‬

‫‪ 216‬עותק מההנחיה מצורף כנספח ז'‪.‬‬

‫‪111‬‬
 ‫ככל שיעלה חשד לעבירת ריבוי נישואין במסגרת תיק ערר‪ ,‬יועבר המידע‬
‫באמצעות הנהלת בית הדין לגורמי אכיפת החוק‪.‬‬

‫גורמי אכיפת החוק‬

‫כיום‪ ,‬גורמי אכיפת החוק מטפלים במספרים מועטים של תיקים שעניינם ריבוי נישואין‪.‬‬
‫במהלך שנת ‪ ,2017‬דווחו על ידי בית הדין השרעי למשטרת ישראל כ‪ 90-‬מקרים בהם עולה‬
‫חשד לריבוי נישואין‪ .‬רק מעט מהם התבררו ככאלה אשר עמדו בתנאים של הנחיית היועץ‬
‫המשפטי לממשלה וחייבו חקירה פלילית‪ .‬עד תחילת שנת ‪ 2018‬הועמדו לדין פלילי ‪12‬‬
‫נאשמים בגין עבירה זו‪ .‬אין ספק כי בהמשך לכלל ההמלצות אשר עניינן חובת דיווח של‬
‫רשויות המדינה לגורמי אכיפת החוק והצפי להגדלת כמות הדיווחים אודות חשד לפוליגמיה‪,‬‬
‫שיועברו למשטרת ישראל‪ ,‬ולאחר מכן לפרקליטות הפלילית‪ ,‬תיאלץ משטרת ישראל‬
‫להתמודד עם עלייה במספר הדיווחים וביצוע חקירות מהירות ויעילות כדי ליצור הרתעה‪.‬‬
‫יש לציין כי בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ‪ ,4.1112‬הופץ נוהל משטרתי‬
‫אשר מתווה את אופן הטיפול בעבירות ריבוי נישואין‪ .‬מתקיימים פיקוח ובקרה בנושא הן‬
‫ברמה המחוזית והן ברמה הארצית והנושא הועבר לאחרונה לטיפול מדור נפגעי עבירה‬
‫שבחטיבת החקירות‪.‬‬
‫‪1212‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על התוויית מדיניות והגברת האכיפה הפלילית בתחום‬
‫זה‪ .‬על משטרת ישראל להיערך לטיפול בכלל התיקים שיופנו אליה על ידי‬
‫משרדי הממשלה והמוסדות השונים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הובא לידיעת הצוות כי במקרים בהם גבר (ישראלי או פלסטיני) הנשוי לאישה‬
‫ישראלית מתעתד לשאת אישה נוספת מהרשות הפלסטינית‪ ,‬בית הדין השרעי הפלסטיני‬
‫מפרסם‪ ,‬כדבר שבשיגרה‪ ,‬הודעה על כך באמצעי התקשורת‪ ,‬לרבות בעיתונות המקומית‬
‫(כדוגמת העיתון "אלחיאת")‪ ,‬באופן גלוי אשר כולל את פרטי הגבר ופרטי האישה‬
‫הישראלית הראשונה‪ ,‬לרבות שמם הפרטי‪ ,‬שם האב‪ ,‬שם המשפחה ועיר מגוריהם בארץ‪.217‬‬
‫הצוות סבור כי על המשטרה לאסוף באופן שיטתי את המידע הגלוי ולחשוף מקרים‬
‫נוספים של נישואין פוליגמיים לאישה פלסטינית בשלבים מוקדמים אשר עשויים אף‬
‫לאפשר מניעתם‪.‬‬
‫‪1313‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי משטרת ישראל תעקוב באופן שיטתי אחר‬
‫פרסומים בעיתונים הפלסטינים‪ ,‬תאסוף מהם את המידע הרלוונטי‪ ,‬ותפתח‬
‫בחקירה במגמה למנוע נישואין אלה ולהתריע בפני הגבר כי עומד לעבור‬
‫עבירה פלילית‪.‬‬

‫‪ 217‬דוגמה לכך בנספח ח' לדו״ח‪.‬‬

‫‪112‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב‬

‫בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬לשם אכיפה אפקטיבית של עבירת ריבוי‬
‫הנישואין‪ ,‬רשויות המדינה שנחשפות במסגרת עבודתן למידע המעלה חשד לביצוע עבירה‬
‫של ריבוי נישואין‪ ,‬יעבירו את המידע לידיעת גורמי האכיפה הפלילית‪ .‬לצורך בחינת‬
‫אפשרות העברת מידע כאמור מהרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב התקיימה‬
‫ישיבה בראשות המשנה לפרקליט המדינה (עניינים אזרחיים) ובהשתתפות נציגי הרשות‬
‫לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב‪ ,‬במטרה לבחון את אפשרות העברת המידע כאמור‬
‫ואת אופן העברתו‪ .‬בישיבה סוכם כי בעת הזו לא יהיה נכון להחיל על הרשות לפיתוח‬
‫והתיישבות הבדואים בנגב את נוהל העברת המידע‪ ,‬וזאת על מנת שלא לסכל ולהקשות על‬
‫עבודת הרשות ומתוך תפיסת ההסדרה כהליך שנועד לסייע בקידום רווחה‪ ,‬חינוך ובריאות‬
‫בקרב האוכלוסייה הבדואית‪ .‬בנוסף‪ ,‬סוכם כי במקרים חריגים‪ ,‬שיזוהו על ידי עובדי הרשות‬
‫ככאלו‪ ,‬תעביר הרשות את המידע המעלה חשד לעבירת ריבוי נישואין למחלקה האזרחית‬
‫בפרקליטות המדינה‪ .‬הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב התבקשה להכין רשימת‬
‫קריטריונים לזיהוי מקרים חריגים אלו‪ ,‬לצורך יצירת נוהל שיחול על עובדי הרשות‪.‬‬
‫לאחר ישיבה זו‪ ,‬הודיעו נציגי הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב‪ ,‬כי באיזון בין‬
‫תכלית משימת הרשות‪ ,‬שהיא הסדרת התיישבות הבדואים בנגב‪ ,‬לבין הצורך הקיים‬
‫באכיפה פלילית של עבירת ריבוי נישואין‪ ,‬המקרים החריגים בהם תדווח הרשות לגורמי‬
‫האכיפה על עבירת ריבוי הנישואין יהיו המקרים בהם גבר אחד מנהל משקי בית מקבילים‬
‫עם שלוש נשים או יותר‪ .‬דיווח כזה מהווה איזון ראוי בין האינטרס של הסדרת התיישבות‬
‫הבדואים בנגב המחייב שיתוף פעולה מצד האוכלוסייה המקומית‪ ,‬לבין האינטרס של‬
‫אכיפת הדין הפלילי במקרים של ריבוי נישואין הקיצוניים יותר‪.‬‬
‫‪1414‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי לעת הזו‪ ,‬הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים‬
‫בנגב‪ ,‬תדווח לגורמי האכיפה על חשד לעבירת ריבוי נישואין רק במקרים‬
‫בהם גבר מנהל משקי בית מקבילים עם שלוש נשים או יותר‪ .‬בעתיד יש‬
‫לשקול דיווח לגורמי האכיפה על חשד לריבוי נישואין במקרים בהם גבר‬
‫מנהל משקי בית מקבילים עם שתי נשים או יותר‪.‬‬

‫עובדי מדינה‬
‫בעבודת הצוות עלה כי ישנם עובדי מדינה ועובדים בגופים ציבוריים‪ ,‬אשר נשואים ליותר‬
‫מאישה אחת ובכך עוברים עבירת ריבוי נישואין‪.‬‬
‫מבדיקת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנעשתה לצורך עבודת הצוות נמצא כי כ‪13.3%-‬‬
‫מהמועסקים הפוליגמיים (כ‪ 400 -‬גברים מתוך ‪ )6,200‬עובדים בסקטור הציבורי‪ .‬מתוכם‪,‬‬
‫כ‪ 74% -‬עובדים בתחום החינוך‪ ,‬לא בהכרח כמורים‪ ,‬כ‪ 35%-‬בשלטון המקומי ורק כ‪1%-‬‬
‫בשירות המדינה‪.‬‬
‫הצוות סבור‪ ,‬כי יתכן שבפועל קיים קושי להעמיד לדין משמעתי עובדי ציבור פוליגמיים‪,‬‬
‫שגויסו כבר לשורות המדינה ושלא ננקטו לגביהם צעדים משמעתיים או מנהליים בעבר‪.‬‬

‫‪113‬‬
‫לפיכך‪ ,‬משיקולים פרקטיים כל עוד נשארים העובדים בתפקידם ואינם מנסים להתקדם‬
‫לתפקיד בכיר יותר‪ ,‬הצוות אינו רואה מקום להמליץ על צעדים משמעתיים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬ולנוכח חומרתה של עבירת ריבוי הנישואין‪ ,‬שהיא עבירת פשע שלצידה קבוע‬
‫עונש של חמש שנות מאסר – הצוות סבור כי יש לבצע פעולות שימנעו קבלת עובדים‬
‫פוליגמיים חדשים לשירות המדינה‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬נראה גם כי יש למנוע את קידומם של‬
‫עובדי מדינה פוליגמיים למשרות בכירות יותר בשירות הציבורי‪ .‬אין מקום לקבל עובדים‬
‫פוליגמיים חדשים לשירות המדינה‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬נראה גם כי אין מקום לקידומם של עובדי‬
‫מדינה פוליגמיים למשרות בכירות יותר בשירות הציבורי‪.‬‬
‫בהתאם לנוהל חטיבת החקירות ‪ 300.20.228‬בעניין "ממשקי העבודה של משטרת ישראל‬
‫ונציבות שירות המדינה‪ ,‬ניתוב תיקים וכללי דיווח"‪ ,218‬על משטרת ישראל להעביר לנציבות‬
‫שירות המדינה דיווח בדבר תיקי חקירה הנפתחים נגד עובדי מדינה ונגד עובדים של גופים‬
‫ציבוריים‪ ,‬לשם יידועם על חשדות שעלו נגד עובדים אלו‪ .‬זאת כדי לאפשר לנציבות לבחון‬
‫האם יש מקום לנקוט בצעדים במישור המשמעתי או המנהלי נגד עובדים אלו‪ ,‬בנוסף להליך‬
‫הפלילי‪.‬‬
‫‪1515‬הצוות ממליץ עוד כי נציבות שירות המדינה תצורף ל"נוהל העברת המידע"‪,‬‬
‫כך שבעת שמתקבל בנציבות שירות המדינה מידע אודות עובד מדינה או‬
‫מועמד להיות עובד מדינה‪ ,‬המעלה חשד לקיומה של עבירת ריבוי נישואין‪,‬‬
‫יעבירו עובדי נציבות שירות המדינה מידע זה לגורמי האכיפה המפורטים‬
‫בנוהל העברת המידע (בכפוף לתקנות הנוגעות להעברות מידע בין גופים‬
‫ציבוריים‪ ,‬החלות על הנושא)‪.‬‬
‫‪1616‬כמו כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי המשטרה תמשיך ותפעל בהתאם לנוהל ממשקי‬
‫העבודה בינה לבין נציבות שירות המדינה‪ ,‬ותעביר מידע רלוונטי לנציבות‬
‫שירות המדינה כאשר חשוד שהוא עובד מדינה נחקר במשטרה בגין ביצוע‬
‫עבירה של ריבוי נישואין‪.‬‬
‫‪1717‬בנוסף‪ ,‬הצוות ממליץ כי קיומם של רישום פלילי או חקירה פלילית בדבר‬
‫היותו של עובד מדינה או מועמד להיות עובד מדינה פוליגמי תובא בחשבון‬
‫על ידי נציבות שירות המדינה‪ ,‬הן בעת קבלת מועמד כעובד מדינה והן בעת‬
‫בחינת קידומם של עובדי מדינה שהם פוליגמיים‪ .‬כך‪ ,‬שככול שיש כוונה לקבל‬
‫לשירות המדינה עובד שהוא פוליגמי וככול שיש כוונה לקדם אותו בתפקידו‪,‬‬
‫תהיה חובה לנמק את הבחירה באותו העובד‪ ,‬על אף היותו פוליגמי‪ .‬ההמלצה‬
‫תעוגן בהנחיית נציב שירות המדינה לעניין התאמתו לתפקיד של מועמד‬
‫בעל עבר פלילי או משמעתי‪ .‬בהתאמה‪ ,‬על מנכ"לי המשרדים הממשלתייים‬
‫שעובדים אינם נקלטים דרך נציבות שירות המדינה‪ ,‬לפרסם חוזר ייעודי‬
‫בנושא המנחה את המנהלים בוועדות המכרזים ובוועדות האיתור‪.‬‬

‫‪ 218‬עותק מהנוהל מצורף כנספח ט' לדו״ח‪.‬‬

‫‪114‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות איסוף ואיגום מידע‬

‫איתור משפחות פוליגמיות לצורכי איתור צרכים‪ ,‬טיפול וגיבוש מדיניות מותאמת לנפגעי‬
‫פוליגמיה‬
‫עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות‬
‫בהתאם לסעיף ‪ 8‬לחוק העובדים הסוציאליים‪ ,‬התשנ"ו‪ ,1996 -‬ככלל‪ ,‬מידע על אדם שהגיע‬
‫לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו‪ ,‬חובה עליו לשומרו בסוד והוא אינו רשאי לגלותו אלא‬
‫בסייגים הקבועים בחוק‪ .‬בהתאם לחובת הסודיות החלה על עובדים סוציאליים‪ ,‬נאסר‬
‫עליהם להעביר מידע למשטרה‪ ,‬גם אם יש בו חשד לביצוע עבירת ריבוי נשים‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫הרצון והצורך לאפשר למי שחי בתא משפחתי פוליגמי לקבל שירותים של עובד סוציאלי‬
‫במקרים המתאימים‪ ,‬הוא מובן מאליו ולא יהיה נכון לפגוע באפשרות זה‪.‬‬
‫מבלי לגרוע מהאמור‪ ,‬ובהינתן האיסור החל על העובד הסוציאלי‪ ,‬בדו״ח זה יומלץ כי‬
‫במסגרת תשאול של העובד הסוציאלי את מבקש השירות‪ ,‬תישאל השאלה האם אותו‬
‫אדם חי במשפחה פוליגמית‪ .‬שאלה זו תישאל על ידי העובד הסוציאלי לשני צרכים‬
‫מרכזיים‪ .‬האחד‪ -‬לצרכים סטטיסטיים‪ ,‬על מנת שבעתיד ניתן יהיה לחקור את התופעה‬
‫על יסוד בסיס נתונים אלו‪ .‬והשני‪ -‬לצורך מתן טיפול ייעודי והולם‪ ,‬כפי שמוצע על ידי‬
‫צוות משנה בריאות ורווחה‪.219‬‬
‫‪1818‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ לכלול במסגרת ראיון הקבלה הנערך בשירותי הרווחה‬
‫(‪ )intake‬מידע‪ ,‬שייאסף לצרכים סטטיסטים בלבד (כפי שאף יודגש בפני‬
‫המטופל)‪ ,‬בדבר השתייכותו של המטופל לתא משפחתי פוליגמי‪ .‬מידע זה‬
‫יכול לשמש לצורך הפניית המטופל לטיפול המתאים‪ .‬יודגש בפני מקבל‬
‫השירות כי לא ייעשה כל שימוש אחר במידע שייאסף‪ ,‬אלא לצרכים‬
‫שלשמם נאסף בלבד‪.‬‬

‫ב‪ .‬צוותי בתי הספר‪ -‬עובדי משרד החינוך‬ ‫ ‬

‫לצוותי בתי הספר ממשק קבוע ויומיומי עם האוכלוסייה הרחבה ביותר‪ -‬כל ילד שחוק‬
‫לימוד חובה‪ ,‬התש"ט‪ 1949-‬חל עליו‪ .‬ההנחה היא כי מחנכי הכתות‪ ,‬כמו גם מנהלי בתי‬
‫הספר יודעים או אמורים להיות מודעים להרכב המשפחות מהם מגיעים התלמידים‪.‬‬
‫‪1919‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי בתי הספר יונחו לאסוף מידע בדבר השתייכות‬
‫התלמידים לתאים משפחתיים פוליגמיים‪ ,‬כך שמשרד החינוך יבחן‪,‬‬
‫משפטית ומקצועית‪ ,‬את האפשרות לאיסוף נתונים בידי המשרד בדבר‬
‫השתייכות תלמידים למשפחות פוליגמיות‪ ,‬ואת הצורך של המשרד‬
‫במידע מסוג זה לצורך בחינה סטטיסטית של היקף התופעה והקשר בינה‬
‫לבין פרמטרים אחרים‪ .‬במסגרת הבחינה יילקחו בחשבון‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫אופן איסוף הנתונים ושאלת האפשרות להגבלת השימוש בהם לתכליות‬
‫סטטיסטיות בלבד‪.‬‬

‫‪ 219‬הרחבה בהמשך בפרק העוסק ברווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‪.‬‬

‫‪115‬‬
 ‫ג‪ .‬צוות מערכת הבריאות‬ ‫ ‬
‫כפי שיפורט בהרחבה בפרק שיעסוק בבריאות‪ ,‬רווחה והנגשת זכויות‪ ,‬רוב האוכלוסייה‬
‫הבדואית באה במגע עם שירותי הבריאות השונים‪ ,‬ובכלל זה הנשים והילדים במשפחות‬
‫פוליגמיות‪.‬‬
‫‪2020‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי משרד הבריאות‪ ,‬קופות חולים‪ ,‬טיפות חלב‪ ,‬ובית‬
‫החולים סורוקה‪ ,‬יבנו מנגנונים שיאפשרו אפיון המשפחות הפוליגמיות על‬
‫ידי שדה רישום במערכות המידע‪ .‬כל זאת על מנת לאפיין את התופעה‬
‫והשלכותיה‪ ,‬לאפיין את הצרכים של אלה הפונים לקבל את שירותי‬
‫הבריאות השונים‪ ,‬לבנות תוכניות מותאמות למענים‪ ,‬לרבות תכנון מדיניות‬
‫טיפול והתמודדות עם אלה הנפגעים מהתופעה‪ .‬יודגש כי המענה המוצע‬
‫הוא לצורך סיפוק מענים מותאמים‪ ,‬מדידת התופעה ואבחון מחקרי של‬
‫השפעת תופעת הפוליגמיה על בריאותם הנפגעים ממנה‪ .‬יש להדגיש בפני‬
‫המטופלים כי הנתונים ישמשו לצורך טיפול במקבלי השירות בלבד ולא‬
‫על מנת לדווח לגורמים אכיפת החוק‪.‬‬

‫ליווי מחקרי של יישום הדו״ח‬

‫דו״ח זה מפרט שורה של המלצות ששילובן יחד‪ ,‬צפוי להביא לצמצום תופעת הפוליגמיה‬
‫בישראל‪ .‬חלק מן ההמלצות‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬ידרוש מעקב צמוד ושוטף על מנת לבחון‬
‫את יישום המדיניות‪ ,‬וכן האם הושגו היעדים שנקבעו בדו״ח זה‪.‬‬
‫לצורך כך‪ ,‬ועל מנת לבחון האם וכיצד יש בהמלצות הדו״ח כדי להביא לצמצום התופעה‪,‬‬
‫יידרש ליווי צמוד מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬
‫‪2121‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תלווה את יישום‬
‫המלצות דו״ח זה באמצעות מחקר אשר יבחן את האפקטיביות של המלצות‬
‫אלה והשפעתן על ממדי ואופי התופעה‪ .‬ליווי זה יחייב הקצאת תקן ייעודי‬
‫ותקציב מתאים עבור הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪.‬‬

‫‪116‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫צוות המשנה חינוך ותעסוקה עסק בשלושה נושאים‪ .1 :‬בחינת הכלים בתחום החינוך‬
‫הפורמלי והבלתי פורמלי שיש בהם כדי להשפיע על תופעת הפוליגמיה‪ .2 .‬ההשפעה של‬
‫ההשכלה על ההסתברות להקמת משפחה פוליגמית‪ ,‬ולצורך זה‪ ,‬בדיקת תמונת המצב‬
‫בנוגע לנערים ונערות בדואים ופתרונות להעלאת רמת ההשכלה‪ .3 .‬בחינת הכלים בתחום‬
‫התעסוקה שיש בהם כדי להשפיע על התופעה‪.‬‬
‫למערכת החינוך תפקיד חשוב בשינוי התודעה והתפיסה בקרב הצעירים בקשר לתופעה‬
‫ובהשפעה על הגורמים אשר מחוללים אותה‪ .‬כמו כן‪ ,‬צוות המשנה עסק בבחינת הכלים‬
‫מתחום התעסוקה אשר יש בהם כדי להשפיע על התופעה ולצמצם אותה‪ ,‬לרבות שילוב‬
‫צעירות וצעירים באקדמיה ובשוק התעסוקה והתעשייה‪ ,‬תוך שימת דגש על עידוד ושילוב‬
‫נשים בתחום התעסוקה והעצמתן מבחינה כלכלית‪.‬‬
‫צוות המשנה כלל נציגים מתחומים ומגזרים שונים במטרה לדון בנושאי החינוך והתעסוקה‬
‫מנקודות מבט רחבות ומגוונות‪ .‬הצוות כלל את הנציגים הבאים‪:‬‬
‫ד"ר מוחמד אלהיב‪ ,‬יו"ר צוות המשנה והממונה על החינוך הבדואי במשרד החינוך‬
‫מר דרור יוסף‪ ,‬רכז צוות המשנה ועוזר למנהלת הכללית ממשרד המשפטים‬
‫מר מחמוד אלעמור‪ ,‬מנכ"ל החברה הכלכלית ברהט ומנהל מרכזי ריאן בדרום להכוון‬
‫תעסוקתי לשעבר‬
‫גב' חנה שדמי‪ ,‬מנהלת אגף א'‪ ,‬שירות פסיכולוגי‪-‬ייעוצי במשרד החינוך‬
‫גב' נג'ואה אבו נימר עבאס‪ ,‬מפקחת על הייעוץ החינוכי‪ ,‬משרד החינוך‬
‫גב' סנא ג'בארין אגבאריה‪ ,‬מפקחת על הייעוץ החינוכי‪ ,‬משרד החינוך‬
‫גב' עינב לוק‪ ,‬מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה‪ ,‬שירות פסיכולוגי‪-‬ייעוצי ממשרד החינוך‬
‫מר חליל אלכרם‪ ,‬מנהל בית הספר‪" ,‬אלאמל" במועצה אזורית אלקסום‬
‫גב' סלימה מוסטפא סלימן‪ ,‬הרשות לפיתוח כלכלי של מגזר המיעוטים‪ ,‬המשרד לשוויון חברתי‬
‫גב' חגית כהן‪ ,‬ישראל דיגיטלית מהמשרד לשוויון חברתי‬
‫גב' אלה בר דוד‪ ,‬מנהלת תחום בכיר תעסוקת מיעוטים ממשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‬
‫גב' הדר וינטר גולן‪ ,‬מנהלת תחום תכנון ממשרד הכלכלה והתעשייה‬
‫גב' אדווה ספיר‪ ,‬מנהלת תחום ממשרד לפיתוח הנגב והגליל‬
‫עו"ד הדיל יונס‪ ,‬מחלקת ייעוץ וחקיקה ממשרד המשפטים‬
‫גב' דנה מיטב‪ ,‬מנהלת האגף לשוויון מגדרי מנציבות שירות המדינה‬

‫‪117‬‬
‫במסגרת עבודת צוות המשנה וכבסיס לעבודתו‪ ,‬הציגו משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים ומשרד החינוך‪ ,‬בפני צוות המשנה ויו"ר הצוות הבין‪-‬משרדי‪ ,‬תוכנית פעולה‬
‫לקידום השתלבות נשים בדואיות תושבות ישראל בתעסוקה ותוכנית לפיתוח חומרי‬
‫למידה או תוכנית התערבות להתמודדות עם הנושא בהתאמה‪.‬‬

‫בנוסף לתוכניות הללו‪ ,‬וכדי להתמודד ולפגוש את הנושא במישרין יחד עם גורמי המקצוע‬
‫בשטח‪ ,‬יצאו נציגי צוות המשנה ויו"ר הצוות הבין‪-‬משרדי למספר סיורים ופגישות בנושאים‬
‫שונים ביישובי הבדואיים בדרום‪.‬‬

‫סיורים ופגישות נוספות‬

‫בנושא המסגרות החינוכיות במגזר הבדואי‪ ,‬נערכו המפגשים והסיורים הבאים‪:‬‬
‫ •סיור בבית הספר "נווה מדבר" ופגישה עם צוות בית הספר ומנהל המוסד – מר חאתם‬
‫אבו קווידר‬
‫ •סיור בבית הספר התיכון "אום בטין" ופגישה עם תלמידות וצוות בית הספר יחד עם‬
‫מנהל המוסד – מר עומר אבו עיסא‬
‫ •סיור בבית הספר להכשרה מקצועית לנוער "סח'נין" ביישוב חורה ופגישה עם‬
‫התלמידים‪ ,‬הצוות והנהלת בית הספר‬
‫ •פגישה עם הגב' יוליה איתן‪ ,‬סגנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה והמתכללת של‬
‫עבודת צוותי החינוך והכשרת סגלי הוראה במסגרת המעקב אחר ביצוע תוכנית החומש‬

‫בנושא השתלבות נשים בדואיות בשוק התעסוקה‪ ,‬לרבות החסמים להשתלבות ופתרונות‬
‫אפשריים‪ ,‬נערכו המפגשים והסיורים הבאים‪:‬‬
‫ •סיור באזור התעשייה בשגב שלום תוך לימוד תחום שילוב הנשים הבדואיות בעבודה‬
‫במפעל "עוף עוז"‪.‬‬
‫ •פגישה עם ראש מנהלת איזור התעשייה שגב שלום‪ ,‬מר חגי אופק ומנהל מפעל עוף‬
‫עוז‬
‫ •סיור במעון היום ביישוב חורה‬
‫ •פגישה עם מנהלת המעון ומנהל המרכז הקהילתי בו פועל המעון‬
‫ •סיור במשפחתונים ביישוב חורה ופגישה עם מנהלת המשפחתונים בעיר‬
‫ •פגישה עם ראש העיר באר שבע‪ ,‬מר רוביק דנילוביץ'‬

‫‪118‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫בנושא תופעת הפוליגמיה בקרב הסגל החינוכי בבתי הספר במגזר הבדואי‪ ,‬וההתמודדות‬
‫עימה‪ ,‬נערכו פגישות עם הגורמים הבאים‪:‬‬
‫ •מנהל אגף משמעת בנציבות שירות המדינה ‪ -‬עו"ד גיא דוד‬
‫ •מנהלת מחוז דרום במשרד החינוך ‪ -‬הגב' עמירה חיים‬
‫ •הממונה על המשמעת במשרד החינוך ‪ -‬עו"ד יפית איצקוביץ'‬

‫א‪ .‬חינוך‬
‫‪ .1‬תמונת מצב‬
‫כפי שצויין בהרחבה בפרק שעסק באיסוף ואיגום מידע‪ ,‬האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה‬
‫כ‪ 250,000-‬תושבים‪ .‬כ‪ 60%-‬מהם ילדים וצעירים עד גיל ‪ .19‬כלומר‪ 60% ,‬מהאוכלוסייה‬
‫הבדואית בנגב אמורה להיות מוכרת ושייכת למערכת החינוך‪.‬‬
‫לחינוך ולמערכת החינוך תפקיד מרכזי בהתפתחות ועיצוב האוכלוסייה הצעירה‪ .‬מבקר‬
‫המדינה‪ 220‬עמד על החשיבות של מערכת החינוך הציבורית ביצירת תשתית תרבותית‬
‫וערכית משותפת ושיוויונית וציין כי החינוך הציבורי הוא אמצעי חיוני והכרחי לקידומם‬
‫של תלמידים משכבות סוציו‪-‬אקונומיות חלשות‪.‬‬
‫ממסמך שהוכן לקראת ציון יום הנגב בכנסת‪ ,‬ביום ‪ 30‬באוקטובר ‪ 2017221‬עולה כי בשנת‬
‫הלימודים תשע"ז (‪ )2016/2017‬למדו במערכת החינוך ‪ 95,352‬תלמידים בדואים תושבי‬
‫הנגב שמהווים כ‪ 64%-‬מכלל הילדים הבדואים בנגב‪ ,‬ובהם ‪ 19,000‬תלמידים בגני הילדים‬
‫וכ‪ 76,000-‬תלמידים בבתי הספר היסודיים והעל‪-‬יסודיים‪.‬‬
‫מן המסמך עולה מספר מוסדות החינוך המשרתים את אוכלוסיית הבדואים הבדואים בנגב‪:‬‬
‫‪ 673‬גני ילדים‬
‫‪ 94‬בתי ספר יסודיים‬
‫‪ 41‬בתי ספר על‪-‬יסודיים‬
‫מתוכם‪ 58 -‬מוסדות לחינוך מיוחד‬
‫במסגרות אלה מועסקים ‪ 7,593‬עובדי הוראה ובהם ‪ 843‬גננות‪.‬‬
‫‪ 30%‬מן התלמידים הבדואים לומדים במוסדות חינוך במועצות האזוריות נווה מדבר ואל‬
‫קסום‪ ,‬אשר מספקות שירות לאוכלוסייה הבדואית בפזורה‪.‬‬
‫בשנת הלימודים תשע"ו (‪ )2015/2016‬העביר משרד החינוך לחינוך הבדואי קרוב ל‪1.7-‬‬
‫מיליארד ‪.₪‬‬

‫‪ 220‬מבקר המדינה‪ ,‬דו״ח שנתי ‪65‬ג לשנת ‪ 2014‬ולחשבונות שנת הכספים ‪ ,2013‬מאי ‪ ,2015‬עמ' ‪.885-897‬‬
‫‪ 221‬אתי וייסבלאי‪ ,‬חינוך בחברה הבדואית בנגב‪ -‬תמונת מצב‪ ,‬מרכז המחקר והמידע‪ ,‬הכנסת‪.30/1012017 ,‬‬

‫‪119‬‬
‫עוד עולה כי אחת הבעיות הקשות שהחינוך הבדואי מתמודד עימן היא מחסור במבני‬
‫חינוך ותשתיות פיזיות במבני החינוך הקיימים‪ .‬על פי משרד החינוך‪ ,‬קיים מחסור חמור‬
‫של כ‪ 1,200-‬כיתות לימוד וכיתות גן ביישובי הבדואים‪ .‬יצוין כי בתוכנית החומש למגזר‬
‫הבדואי בשנים ‪ 2011-2016‬לא הוקצו תקציבים יעודים לבינוי כיתות בחינוך הבדואי בנגב‪.‬‬
‫החלטת הממשלה על תוכנית החומש לשנים ‪ 2017-2021‬הוקצה תקצוב כולל של ‪1.8‬‬
‫מיליארד ‪ ₪‬לצורך השלמת פערים בתחומי מבני החינוך ולשם השוואת תנאי הלימוד‬
‫הפיזיים והנגישות של מוסדות החינוך‪.‬‬
‫עוד עולה כי קיים מחסור בגני ילדים ביישובים בפזורה ושיעור נמוך של ילדים בגיל הרך‬
‫הלומדים בגני ילדים בחינוך הבדואי בנגב‪ ,‬כך שבשנת הלימודים תשע"ז (‪)2016-2017‬‬
‫למדו רק ‪ 79%‬ילדים בני שלוש עד חמש בגני הילדים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ממקורות משרד החינוך עולה כי למרות שבשנים האחרונות חל שיפור ניכר בהישגי‬
‫התלמידים בחינוך הבדואי‪ ,‬עדיין הישגיהם נמוכים מהישגי התלמידים במגזרים אחרים‪.‬‬

‫‪ .2‬תוכניות החומש בתחום החינוך‬

‫א‪ .‬תוכנית החומש לשנים ‪2012-2016‬‬
‫כפי שכבר תואר בהרחבה בפרק שעוסק בפעילות הממשלתית במבוא לדו״ח‬
‫זה‪ ,‬בספטמבר ‪ 2011‬התקבלה החלטת הממשלה מס' ‪ 3708‬בדבר תוכנית לקידום‬
‫הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ .‬בהחלטה מוצגת‬
‫תוכנית חומש לשנים ‪ 2012-2016‬להשגת המטרות האלה‪ :‬קידום מצבה הכלכלי‬
‫של האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ ,‬חיזוק הרשויות המקומיות הבדואיות וחיזוק חיי‬
‫החברה‪ ,‬הקהילתיות והמנהיגות של האוכלוסייה הבדואית‪ .‬נקבע כי לשם השגת‬
‫מטרות אלה יושם דגש על השקעה בנשים ובצעירים‪ ,‬בפרט בתחומי התעסוקה‬
‫וההשכלה‪ .‬התקציב הכולל של התוכנית עמד על ‪ 1.263‬מיליארד ‪ .222₪‬עוד נקבע‬
‫בהחלטת הממשלה כי מטה היישום להתיישבות ולפיתוח כלכלי של הבדואים בנגב‪,‬‬
‫שהיה באותה עת שייך למשרד ראש הממשלה‪ ,‬יהיה האחראי למעקב ולבקרה אחר‬
‫יישום התוכנית‪ .‬בשנת ‪ 2014‬עבר תחום הפעולה של הפיתוח הכלכלי‪-‬חברתי ושל‬
‫הסדרת התיישבות הבדואים בנגב למשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪.223‬‬
‫בהחלטת הממשלה מס' ‪ ,3708‬בפרק העוסק בקידום ההשכלה פורטו שישה תחומים‪:‬‬
‫‪1 .1‬תוכנית לשיפור הישגים לימודיים‪ ,‬לצמצום פערים‪ ,‬להרחבת ההתמדה בלימודים‬
‫ולהשלמת בגרויות – הפעלת תוכניות לצמצום הנשירה‪ ,‬שעות תגבור לתלמידים‬
‫מתקשים‪ ,‬השלמת בגרויות לנבחני משנה‪ ,‬אבחון ואיתור לקויות ולמידה וליווי תלמידים‬
‫מאובחנים‪.‬‬

‫‪ 222‬ראו החלטת ממשלה מס' ‪ ,3708‬תוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית‪ ,‬מיום ‪.11/9/2011‬‬
‫‪ 223‬ראו החלטת ממשלה מ'מ‪ ,1146‬העברת שטח הפעולה‪ :‬הפיתוח הכלכלי‪-‬חברתי והסדרת התיישבות הבדואים בנגב ממשרד‬
‫ראש הממשלה למשרד החקלאות ופיתוח הכפר‪ ,‬מיום ‪.5/1/2014‬‬

‫‪120‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫‪2 .2‬שדרוג מערכת החינוך הטכנולוגי‪-‬מדעי והקמת חטיבה על‪-‬תיכונית ללימודים‬

‫טכנולוגיים – הרחבת היקף הפעלתן של תוכניות ללימודים טכנולוגיים ולימודים‬
‫לתעודת בגרות‪ ,‬פתיחת מסלולי המשך לכיתות י"ג‪-‬י"ד‪ ,‬שדרוג מעבדות טכנולוגיות‪,‬‬
‫פתיחת מגמות טכנולוגיות בהלימה לצורכי המשק והכלכלה והרחבת פרויקטים‬
‫ותוכניות לשילוב תלמידים בתעשייה‪.‬‬
‫‪3 .3‬חיזוק המצטיינים וקידום המצוינות – הפעלת מרכזים ותוכניות לתלמידים מצטיינים‬
‫ולעידוד המצוינות‪.‬‬
‫‪4 .4‬חינוך לקריירה – הפעלת תוכנית לתלמידי כיתות י"ב המתמקדת בהכנת התלמידים‬
‫לקראת שילוב באקדמיה ובתעסוקה‪.‬‬
‫‪5 .5‬השלמת השכלה למבוגרים – הפעלת מגוון תוכניות להשלמת השכלה למבוגרים‬
‫ובייחוד לנשים‪ ,‬מרמת טרום‪-‬יסודי ועד להשלמת תעודת בגרות‪.‬‬
‫‪6 .6‬הרחבת הפעילות בחינוך הבלתי‪-‬פורמלי – תקצוב פעילות בתחום החינוך הבלתי‪-‬‬
‫פורמלי והפעלת תוכנית להשלמת השכלה לנוער מנותק‬
‫בסך הכול הוקצו לתוכניות בתחום החינוך כ‪ 124.4-‬מיליון ‪ :₪‬כ‪ 30-‬מיליון ‪ ₪‬מתקציבי משרד‬
‫החינוך וכ‪ 95-‬מיליון ‪ ₪‬כתוספת לתקציב המשרד‪ .‬חלקו הגדול של התקציב שיועד לתוכנית‬
‫הוקצה לצמצום פערים ולחינוך בלתי פורמלי‪ .‬תקציבים מצומצמים יותר הוקצו לחינוך‬
‫מדעי‪-‬טכנולוגי‪ ,‬השלמת השכלה למבוגרים‪ ,‬קידום המצוינות וחינוך לקריירה‪ .‬בתקציב‬
‫התוכנית לא הוקצו תקציבים לבינוי כיתות גן וכיתות לימוד בבתי ספר‪ .‬בהחלטה נכתב כי‬
‫הקמת כיתות גן וכיתות בית ספר תהיה על פי תוכנית החומש המתוכננת לנושא זה לשנים‬
‫‪ ,2012-2016‬שתגיע לאישור הממשלה בהחלטה נפרדת‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשל סיום כהונת הממשלה‬
‫בסוף שנת ‪,2012‬לא התקבלה תוכנית חומש לבניית כיתות לימוד באותן שנים‪.224‬‬
‫את יישום התוכנית ליווה מחקר הערכה של מכון ברוקדייל‪ .‬בדו״ח סיכום המחקר בנושא‬
‫החינוך מפורטות היוזמות והפעילויות שהופעלו במסגרת התוכנית בתחום החינוך‪ .‬החוקרים‬
‫מנו הישגים בולטים רבים של התוכנית ובהם הפעלת תוכניות חדשות בתחום מניעת‬
‫נשירה; שיפור הישגי תלמידים וצמצום פערים; שיפור תוכניות ותיקות והרחבת היקף‬
‫המשתתפים בהן; התמקצעות צוותי הוראה בבתי ספר בתחומי שונים; הגברת מודעות‬
‫הקהילה להיבטים השונים של החינוך; יצירת שותפויות ואיגום משאבים ברמה הארצית‬
‫והמקומית ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬הוזכרו גם קשיים ואתגרים שהקשו על פעילותה‪ ,‬ובהם חוסר‬
‫נגישות של הפעילויות לתלמידים הנזקקים להן ובעייתיות בהסעות; מחסור בתשתיות‬
‫ובמתקנים פיזיים מתאימים; חוסר תיאום בין משרדי ממשלה המפעילים תוכניות לאותה‬
‫אוכלוסיית יעד ואף בתוך אותו משרד ממשלתי עצמו; קשיים בגיוס כוח אדם איכותי‬
‫ומקצועי קבוע; גיוס מורים למקצועות הטכנולוגיה ולתלמידים מצטיינים; קשיי תקציב‬
‫שמנעו הרחבה של חלק מן התוכניות; חולשת הרשויות המקומיות‪.‬‬

‫‪ 224‬מתוך המסמך שהוכן לדיון בכנסת בנושא חינוך בחברה הבדואית בנגב‪ -‬תמונת מצב‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪30 ,‬‬
‫באוקטובר ‪ .2017‬להרחבה ראו תמיר אגמון‪ ,‬תיאור וניתוח תקצוב כיתות לימוד על ידי משרד החינוך בשנים ‪ ,2010-2016‬מרכז‬
‫המחקר והמידע של הכנסת‪ 9 ,‬ביולי ‪.2017‬‬

‫‪121‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬בדו״ח נמנו אתגרים הנובעים ממאפיינים חברתיים‪-‬תרבותיים ייחודיים‬
‫לבדואים‪ ,‬למשל‪ :‬התנגדות הורים להשתתפות בפעילויות מעורבות של בנים ובנות;‬
‫התנגדות לאבחוני לקויות למידה וחוסר הערכה לתחומי חינוך שאינם בהכרח הישגיים‪ ,‬הן‬
‫בקרב הורים והן בקרב צוותי הוראה‪.225‬‬

‫‪226‬‬
‫ב‪ .‬תוכנית החומש לשנים ‪2017-2021‬‬
‫בראשית שנת ‪ 2017‬קיבלה הממשלה את החלטת הממשלה מס' ‪" ,2397‬תוכנית לפיתוח‬
‫כלכלי חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב ‪ ."2017-2021‬נקבע כי משרד החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר הוא הגורם הממשלתי האחראי ליישום התוכנית וכי תוקם ועדת היגוי‬
‫עליונה לתוכנית בהשתתפות מנכ"לי המשרדים השותפים בה או נציגים מטעמם‪ ,‬שתאשר‬
‫את תוכניות העבודה של המשרדים‪ ,‬תעקוב אחר יישומן ותפעל להסיר חסמים המונעים‬
‫את המשך יישום התוכנית או מעכבים אותה‪ .227‬הוגדרו ארבעה תחומי ליבה עיקריים‬
‫שבהם תפעל התוכנית‪ ,‬ונקבעו יעדי תוצאה כמותיים ומדידים‪ :‬חינוך ושירותים חברתיים‬
‫וקהילתיים‪ ,‬כלכלה ותעסוקה‪ ,‬פיתוח תשתיות והעצמת הרשויות המקומיות‪ .‬התקציב‬
‫הכולל של תוכנית החומש הוא ‪ 3.03‬מיליארד ‪ ₪‬לחמש שנים‪ ,‬מתוכו כ‪ 1.14-‬מיליארד‬
‫‪ ₪‬לחינוך ושירותים חברתיים‪ .‬פרק החינוך בהחלטה המתייחס למערכת החינוך לילדים‬
‫ולבני נוער עוסק בארבעה תחומים עיקריים‪:‬‬
‫‪1 .1‬תוכניות חינוך שעיקרן מניעת נשירה‪ ,‬שיפור הישגים‪ ,‬שיפור איכות ההוראה‪,‬‬
‫שיפור איכות הלמידה‪ ,‬טיפוח המצוינות של תלמידים בחברה הבדואית‬
‫בנגב‪ ,‬התמודדות עם אלימות ועידוד בוגרי התיכון הבדואים ללמוד במוסדות‬
‫אקדמיים ישראליים‪.‬‬
‫‪2 .2‬מיזמים משותפים בתחום החינוך הבלתי‪-‬פורמלי‪.‬‬
‫‪3 .3‬השלמת פערים מבחינת מבני חינוך ביישובים הבדואיים בנגב‪ ,‬לשם השוואת‬
‫תנאי הלימודים הפיזיים והנגישות למוסדות החינוך‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬בינוי כיתות‬
‫חדשות‪ ,‬בינוי גני ילדים‪ ,‬שיפוץ מוסדות חינוך‪ ,‬חידוש מבנים‪ ,‬התאמות להנגשה‪,‬‬
‫תשתיות בית ספריות והצטיידות ובנייה של שני מרכזים לפיתוח סגלי הוראה‪.‬‬
‫‪4 .4‬הכשרת מורים מקרב החברה הבדואית בנגב‪.‬‬
‫התקציב הכולל שהוקצה לתחומי פעולה אלה הוא ‪ 757‬מיליון ‪ ₪‬לחמש שנים‪.‬‬
‫בהחלטת הממשלה נקבע כי על משרד החינוך לקבוע יעדי תוצאה ברורים ומוסכמים‬
‫שיביאו לידי ביטוי את יעדי התוכנית‪ ,‬ובכלל זה צמצום הפערים בתחומי החינוך‬
‫בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לכלל החברה הישראלית בארבעה תחומים‪:‬‬

‫‪ 225‬יונתן אייל‪ ,‬סוזן חסן‪ ,‬מוריה פרנקל ויהודית קניג‪ ,‬התוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית‬
‫בדרום‪ :‬חינוך‪-‬דו״ח שני על החלטת הממשלה ‪ ,3708‬מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪ ,‬דצמבר ‪.2016‬‬
‫‪ 226‬ראו החלטת ממשלה ‪ ,2397‬תוכנית לפיתוח כלכלי‪-‬חברתי בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב ‪ ,2017-2021‬מיום ‪.12/2/2017‬‬
‫‪ 227‬להרחבה ראו את הפרק שעוסק בפעילות הממשלתית במבוא לדו״ח זה‪.‬‬

‫‪122‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫א‪ .‬הפחתת שיעורי הנשירה של תלמידי תיכון השייכים לאוכלוסייה הבדואית בנגב‪.‬‬
‫ב‪ .‬העלאת הזכאות לבגרות בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב‪.‬‬
‫ג‪ .‬צמצום הפערים בציוני המיצ"ב בין האוכלוסייה הבדואית בנגב לכלל החברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיפור איכות ההוראה‪.‬‬
‫לצורך יישום התוכנית נדרש משרד החינוך‪ ,‬בתיאום עם משרד האוצר ומשרד החקלאות‪,‬‬
‫לגבש תוך ‪ 100‬ימים תוכנית לצמצום הפערים ושיפור ההישגים הלימודיים של ילדים ובני‬
‫נוער באוכלוסייה הבדואית בנגב בדגש מיוחד על השקעה במצוינות‪ ,‬חינוך הגיל הרך‪ ,‬קידום‬
‫החינוך הבלתי‪-‬פורמלי‪ ,‬חינוך טכנולוגי‪ ,‬התמודדות עם נוער בסיכון‪ ,‬הכנה להשתלבות‬
‫בשוק התעסוקה וחיזוק השילוב בחיי החברה בישראל‪ .‬עוד נקבע כי על התוכנית לכלול‬
‫מענה פרטני לכול רשות מקומית שבה יש יישובים בדואיים בנגב וכי בסיום גיבוש התוכנית‬
‫ובטרם הקצאת התקציבים לפעילויות השונות‪ ,‬יחל מהלך כולל לשיתוף ראשי הרשויות‬
‫המקומיות הבדואיות בנגב ולגיוס המנהיגות הבדואית בנגב להצלחתה‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬על משרד החינוך להכין תוכנית ייעודית‪ ,‬בתיאום עם הוועדה לתכנון ותקצוב‬
‫של המועצה להשכלה גבוהה‪ ,‬שעיקרה הכשרת מורים מקרב החברה הבדואית בנגב‪ ,‬אשר‬
‫תכלול התייחסות לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של סטודנטים להוראה מקרב האוכלוסייה‬
‫הבדואית‪ .‬במסגרת תוכנית זו ייקבע יעד לשילובם של מורים מקרב האוכלוסייה הבדואית‬
‫בנגב שהוכשרו במדינת ישראל‪ ,‬כך שבתום חמש שנים לפחות ‪ 80%‬מן המורים בבתי‬
‫הספר ביישובי הבדואים בנגב יהיו מקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בהחלטת‬
‫הממשלה נקבע כי יוקם צוות בין‪-‬משרדי בראשות הרשות לפיתוח ולהתיישבות הבדואים‬
‫בנגב ובהשתתפות משרד התחבורה‪ ,‬אגף התקציבים במשרד האוצר ובמשרד החינוך‪,‬‬
‫להסרת חסמים לבינוי מוסדות חינוך‪.228‬‬

‫‪ .3‬המענים שניתנים כיום על ידי משרד החינוך‬

‫מתשובה שהתקבלה ממשרד החינוך והועברה למרכז המחקר בכנסת מיום ‪ 3‬אוקטובר‬
‫‪ 2017‬עולה כי בהמשך להחלטת הממשלה הוקמה במשרד החינוך ועדת היגוי בראשות גב'‬
‫גילה נגר‪ ,‬המשנה למנכ"ל משרד החינוך‪ .‬הוועדה הכינה תוכנית פדגוגית מקיפה בהתאם‬
‫ליעדים ולדגשים שבהחלטת הממשלה בהתבסס על התוכניות והנתונים של תוכנית‬
‫החומש הקודמת‪ .‬התוכנית אושרה על ידי נציגי האוצר והוגשה בחודש ספטמבר ‪2017‬‬
‫לאישור ועדת ההיגוי העליונה של תוכנית החומש‪.229‬‬
‫התוכנית הפדגוגית שהכין המשרד כוללת תוכניות לחינוך הקדם‪-‬יסודי‪ ,‬לחינוך היסודי‬
‫ולחינוך העל‪-‬יסודי ובהן תוכניות להיכרות עם השפה העברית‪ ,‬עידוד קריאה בערבית‪,‬‬
‫‪ 228‬מתוך המסמך שהוכן לדיון בכנסת בנושא החינוך בחברה הבדואית בנגב‪ -‬תמונת מצב‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪30 ,‬‬
‫אוקטובר ‪ .2017‬להרחבה‪ ,‬ראו החלטת ממשלה מס' ‪ 2397‬מיום ‪.21/2/2017‬‬
‫‪ 229‬מתוך המסמך שהוכן לדיון בכנסת בנושא החינוך בחברה הבדואית בנגב‪ -‬תמונת מצב‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪,‬‬
‫‪ 30‬אוקטובר ‪.2017‬‬

‫‪123‬‬
‫מרכזי מצוינות‪ ,‬תוכניות למניעת נשירה‪ ,‬איתור תלמידים מתקשים וטיפול בהם‪ ,‬צמצום‬
‫אלימות ובעיות התנהגות בבתי ספר‪ ,‬וכן הגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות באמצעות‬
‫טיפול ממוקד בתלמידים שחסר להם מקצוע אחד או מתקשים במקצוע אחד הנדרש‬
‫להשלמת תעודת בגרות ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוצגה תוכנית ייעודית למנהלי בתי ספר בחינוך‬
‫הבדואי בנגב‪ .‬בתוכנית זו נקבעו מדדי תוצאה למערכת החינוך הבדואית בנגב‪ ,‬ובהם‪:‬‬
‫ •תעודות בגרות – עלייה של ‪ 2%‬לפחות בכול שנה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות‬
‫מהלומדים בי"ב‬
‫ •נשירת תלמידים – ירידה של ‪ 0.2%‬לפחות בשנה בשיעור הנשירה במגזר מכלל‬
‫הלומדים עד לשיעור של ‪ 1.2%‬בשנת ‪ 2021‬וירידה בשיעור הלא‪-‬לומדים בי"ב מתוך‬
‫שכבת הגיל עד ל‪ 17.59%‬בשנת ‪2021‬‬
‫ •מיצ"ב – צמצום הפער בין תלמידים דוברי הערבית בכלל לתלמידים דוברי הערבית‬
‫בחינוך הבדואי בנגב באנגלית‪ ,‬מתמטיקה ומדע וטכנולוגיה ב‪ 4-8-‬נקודות בכול שנה‬
‫עד לביטולו בשנת ‪2021‬‬
‫ •השכלה גבוהה – גידול בשיעור הסטודנטים הבדואים לשנה א' עד ל‪ 32%-‬בתואר‬
‫ראשון‪ .‬העלאה במספר הסטודנטים הבדואים לתארים מתקדמים בשנת ‪ 2021‬עד‬
‫ל‪ 433-‬סטודנטים לתואר שני ו‪ 61-‬סטודנטים לתואר שלישי‪.‬‬
‫במסגרת החלטת הממשלה הוטל כאמור על משרד החינוך להשלים פערים בתחומי‬
‫המבנים בחינוך ביישובי הבדואים בנגב והשוואת תנאי הלימוד הפיזיים והנגישות למוסדות‬
‫החינוך‪ .‬לצורך כך הוקצו מיליארד ו‪ 180-‬מיליון ‪ ₪‬בשנים ‪.2017-2021‬‬

‫‪ .4‬האתגרים עימם מתמודדת החברה הבדואית בתחום הנוער‬

‫א‪ .‬נשירת תלמידים ממערכת החינוך‬ ‫ ‬
‫על פי נתוני משרד החינוך‪ ,‬כ ‪ 29%‬מבנות ובני הנוער נושרים מבתי הספר של מערכת‬
‫החינוך‪ ,‬ולמעשה כ‪ 1,500 -‬בני נוער מתוך שנתון המונה כ‪ 5,400-‬אינם מסיימים ‪ 12‬שנות‬
‫לימוד‪ .‬שיעור הנשירה בקרב בנים עומד על כ‪ 36% -‬ואילו בקרב בנות שיעור זה עומד על‬
‫כ‪.22% -‬‬
‫על פי דו״ח שהוכן על ידי מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל עולה כי מצב זה נובע ממספר‬
‫גורמים‪:230‬‬
‫ •עוני וקשיי מחייה בסיסית של המשפחות‬
‫ •הזדמנויות תעסוקה הפתוחות בפני תלמידים המדרבנות את התלמידים לעזוב את‬
‫בתי הספר ולסייע בכלכלת המשפחה‬
‫ •קשיים לימודיים הנובעים לעיתים קרובות מהיעדרויות תכופות‬
‫‪ 230‬יונתן אייל‪ ,‬סוזן חסן‪ ,‬מוריה פרנקל ויהודית קניג‪ ,‬התוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית‬
‫בדרום‪ :‬חינוך‪-‬דו״ח שני על החלטת הממשלה ‪ ,3708‬מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪ ,‬דצמבר ‪.2016‬‬

‫‪124‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫ •מחסור במסגרות לתלמידים חלשים‬

‫ •נטייה של הורים שלא להשאיר את ילדיהם בבתי הספר אם אין להם אופק של תעודת‬
‫בגרות או רכישת מקצוע‬
‫ •מאפיינים תרבותיים‪ ,‬כולל התנגדות מצד חלק מן ההורים ללימוד בנותיהם מחוץ‬
‫ליישוב ובמסגרת מעורבות לבנים ולבנות‬
‫ •היעדר אכיפה של הרשויות המקומיות בתחום של ביקור סדיר‬
‫יש לציין כי קבוצת הילדים בכלל אוכלוסיית הבדואים בנגב‪ ,‬שאינם לומדים במסגרות‬
‫חינוך כוללת שתי קבוצות משנה‪:‬‬
‫ •הילדים בגילאים שונים הרשומים למוסדות החינוך בכלל אוכלוסיית הילדים הבדואים‬
‫תושבי הנגב לעומת אלו שאינם רשומים למוסדות החינוך‪ .‬קבוצת הילדים שאינם‬
‫רשומים מונה ‪ 11%‬מכלל הילדים הבדואים בנגב בכול הגילאים‪.231‬‬
‫ •קבוצת הילדים שהיו רשומים ללימודים במסגרת חינוך מוכרת ובמעבר בין שנת‬
‫לימודים אחת לשנייה אינם רשומים בה עוד‪ - 232‬מונה כ ‪ 29%‬מכלל התלמידים הלומדים‬
‫בבתי הספר בפיקוח משרד החינוך‪ .‬מהדו״ח של מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל עולה‬
‫כי עיקר הנשירה היא במעבר בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה בכיתה ט'‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫הנשירה בקרב בנים רבה יותר מאשר בקרב בנות‪ .‬כלומר‪ ,‬בנות בדואיות בנגב נושרות‬
‫בשיעור נמוך יותר מהבנים‪.233‬‬
‫חשוב לציין כי חלק מן התלמידים שעזבו את מערכת החינוך נרשמו למסגרות לימוד‬
‫חלופיות‪ ,‬כגון מסגרות להכשרה מקצועית לנוער של משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪ .‬מן הנתונים של הלמ"ס עולה כי בשנת ‪ 2016‬אחוז הנשירה עומד על כ‪.29%234-‬‬
‫כך‪ ,‬כ‪ 1,500-‬בני נוער מתוך שנתון המונה כ‪ 5,400-‬אינם מסיימים ‪ 12‬שנות לימוד‪.‬‬

‫ב‪ .‬חוסר מעש בגילאים מוקדמים‬ ‫ ‬

‫מחקרים‪ 235‬רבים עולה הקשר בין נשירה ממערכת החינוך לבין התנהגות שולית‪ ,‬בעיקר‬
‫עבריינות ושימוש באלכוהול ובסמים‪ .‬נמצא כי כ‪ 45%-‬מבני הנוער שבטיפול היחידות‬
‫לקידום נוער‪ ,‬שנשרו מבתי הספר במערכת החינוך הרגילה‪ ,‬היו מעורבים בפלילים בתקופה‬
‫‪ 231‬נכון לשנת הלימודים תשע"ו (‪ )2015-2016‬כפי שעולה מנתוני הלמ"ס אשר הוגשו לכנסת ומופיעים בדו״ח המחקר של הכנסת‬
‫מיום ‪.30/10/2017‬‬
‫‪ 232‬בשתי קבוצות המשנה איננו עוסקים בתופעה של נשירה סמויה‪ ,‬שבה תלמידים רשומים ללימודים מבחינה פורמלית אך‬
‫השתתפותם בלימודים אינה סדירה והם עלולים להגיע למצב של ניתוק או עזיבה של מסגרת החינוך לגמרי‪ .‬להרחבה על תופעת‬
‫הנשירה הסמויה ראו‪ :‬אסף וינינגר‪ ,‬נשירה סמויה וביקורים לא סדירים במערכת החינוך‪ ,‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬יולי‬
‫‪.2014‬‬
‫‪ 233‬יונתן אייל‪ ,‬סוזן חסן‪ ,‬מוריה פרנקל ויהודית קניג‪ ,‬התוכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית‬
‫בדרום‪ :‬חינוך‪-‬דו״ח שני על החלטת הממשלה ‪ ,3708‬מכון מאיירס‪-‬ג'וינט‪-‬ברוקדייל‪ ,‬דצמבר ‪.2016‬‬
‫‪ 234‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬נתונים על נשירת תלמידים בדואים המתגוררים במחוז הדרום מכיתות ז'‪-‬י"ב' מבתי הספר‬
‫שבפיקוח משרד החינוך‪ ,‬ומעבר למסגרות לימוד חלופיות במהלך שנה"ל תשע"ב‪-‬תשע"ו לשנים הבאות לפי מין‪ ,‬עיבוד מיוחד‬
‫שבוצע לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת‪ ,‬דצמבר ‪.2017‬‬
‫‪ 235‬חיים להב‪ ,‬נוער מנותק‪ :‬התופעה ודרכי ההתמודדות‪ ,‬ירושלים ‪ ,2003‬מתוך מסמך רקע בנושא‪ :‬נוער מנותק במגזר הערבי‪ ,‬מרכז‬
‫מחקר ומידע הכנסת‪ ,‬שהוכן על ידי נעמי מי‪-‬עמי והוגש לוועדה לזכויות הילד‪ ,‬מרץ ‪.2004‬‬

‫‪125‬‬
‫כלשהי‪ .‬אחוזים אלה גבוהים בהרבה משכיחות המעורבות בפלילים של בני נוער בקרב‬
‫כלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫היעדר מסגרות טיפול‪ ,‬חינוך והכשרה מקצועית בקהילה גורם לתופעות לא רצויות בקרב‬
‫הצעירים‪ ,‬כגון שוטטות ביישובים בחוסר מעש‪ ,‬המלווה בתחושות קיפוח והתמרמרות‬
‫כלפי הממסד‪ ,‬אשר מדרדרים אותם בקלות למצבי פשיעה ולהתנהגות עבריינית‪.236‬‬
‫עדויות על הקשיים איתם מתמודדים בני הנוער והאוכלוסייה הבדואית בהקשר זה נשמעו‬
‫רבות במהלך עבודת הצוות‪ .‬עדויות כאלה הובאו על ידי אנשי מקצוע מתחומים שונים‬
‫בניסיון להסביר את התופעה של נישואין בגיל צעיר‪ ,‬אשר מבטאים צורך להיכנס למסגרת‬
‫כלשהי‪.‬‬
‫בני הנוער והוריהם‪ ,‬רואים בהקמת תא משפחתי כניסה למסגרת מסודרת של שגרה‬
‫משפחתית‪ ,‬שתמנע מבני הנוער לעסוק בפעילות שלילית‪ .‬נישואין בגיל כה צעיר‬
‫מתקיימים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בהליך של שידוכין‪ ,‬כאשר הגבר הצעיר לא באמת בוחר באישתו‪.‬‬
‫פעמים רבות השידוך נעשה בהתחשבות מועטה ברצון הנער או הנערה והעדפת הצרכים‬
‫החברתיים של המשפחה המורחבת‪ ,‬החמולה או השבט קודמת לצורכי הנער עצמו‪ .‬פעמים‬
‫רבות הנישואין האלה הם לאישה שהיא קרובת משפחה‪.‬‬
‫לנישואין בגיל מוקדם‪ ,‬בנסיבות שתוארו לעיל‪ ,‬יש קשר לתופעת הפוליגמיה‪ .‬מהמחקר‬
‫שליווה ד"ר חליחל מהלמ"ס‪ 237‬במסגרת עבודת הצוות‪ ,‬וכפי שמובא בתרשים מס' ‪ 13‬מטה‪,‬‬
‫עולה כי ככול שגיל הנישואין של הגבר צעיר יותר כך גדלה ההסתברות לכך שיישא אישה‬
‫שנייה בעתיד‪ .‬למשל‪ ,‬עבור גבר הנישא בגיל ‪ 17‬קיימת הסתברות של למעלה מ‪40%-‬‬
‫לשאת אישה שנייה בעודו נשוי לאישה הראשונה‪ ,‬וזאת לעומת כ‪ 18%-‬עבור גבר הנישא‬
‫לראשונה בגיל ‪ ;25‬וכ‪ 12%-‬עבור גבר הנישא לראשונה בגיל ‪.30‬‬

‫‪ 236‬יוסי כורזים‪,‬ילדים בסיכון ברשויות המקומיות הבדואיות בנגב‪ ,‬ירושלים ‪ ,2003‬מתוך מסמך רקע בנושא‪ :‬נוער מנותק במגזר‬
‫הערבי‪ ,‬מרכז מחקר ומידע הכנסת‪ ,‬שהוכן על ידי נעמי מי‪-‬עמי והוגש לוועדה לזכויות הילד‪ ,‬מרץ ‪. 2004‬‬
‫‪ 237‬להרחבה ראו את הפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע‪.‬‬

‫‪126‬‬
 ‫החמולה או השבט קודמת לצורכי הנער עצמו‪ .‬פעמים רבות הנישואין האלה הם לאישה שהיא‬
‫קרובת משפחה‪.‬‬

‫לנישואין בגיל מוקדם‪ ,‬בנסיבות שתוארו לעיל‪ ,‬יש קשר לתופעת הפוליגמיה‪ .‬מהמחקר שליווה‬
‫השליליות של הפוליגמיה‬ ‫‪ 237‬פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה‬
‫ד"ר חליחל מהלמ"ס במסגרת עבודת הצוות‪ ,‬וכפי שמובא בתרשים מס' ‪...‬מטה‪ ,‬עולה כי‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬
‫ככול שגיל הנישואין של הגבר צעיר יותר כך גדלה ההסתברות לכך שיישא אישה שנייה‬
‫בעתיד‪ .‬למשל‪ ,‬עבור גבר הנישא בגיל ‪ 17‬קיימת הסתברות של למעלה מ‪ 40%-‬לשאת אישה‬
‫שנייה בעודו נשוי לאישה הראשונה‪ ,‬וזאת לעומת כ‪ 18%-‬עבור גבר הנישא לראשונה בגיל ‪;25‬‬
‫וכ‪ 12%-‬עבור גבר הנישא לראשונה בגיל ‪.30‬‬

‫תרשים מס' ‪ -..‬הקשר בין גיל הנישואין הראשונים לבין פוליגמיה‬

‫הראשונים לבין פוליגמיה‬ ‫תרשים מס' ‪ -13‬הקשר בין גיל הנישואין‬
‫שיעור הגברים הפוליגמיים לפי גיל הנישואין הראשונים של הגברים שיש להם ילדים בשנת ‪2016‬‬

‫‪70‬‬

‫‪60‬‬

‫‪50‬‬
‫אחוז הפוליגמיים‬

‫‪40‬‬

‫‪30‬‬

‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪0‬‬
‫‪ 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 +40‬עד‬
‫‪15‬‬
‫גיל הגבר בנישואין הראשונים‬

‫‪ .5‬הקשר בין השכלה לבין פוליגמיה‬ ‫ ‬

‫כפי שצוין לעיל ועל פי נתוני משרד החינוך‪ ,‬כ ‪ 29%‬מבנות ובני הנוער נושרים מבתי הספר‬
‫של מערכת החינוך‪ ,‬ולמעשה כ‪ 1,500 -‬בני נוער מתוך שנתון המונה כ‪ 5,400-‬אינם מסיימים‬
‫להרחבה ראו את הפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע‪.‬‬ ‫‪237‬‬
‫‪ 12‬שנות לימוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬בפני הצוות הוצגו נתונים לפיהם הנשירה מבית הספר מתחילה‬
‫‪125‬‬
‫מתגברת לאורך שנות הלימודים וכי בנים נושרים‬ ‫החל מחטיבת הביניים ומגמת הנשירה‬
‫בשיעור גבוה יותר מבנות‪.‬‬
‫לנשירה מבית הספר קשר לגיל נישואין בגיל מוקדם ולפוליגמיה‪ .‬המחקר המקיף שביצעה‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעבור צוות זה‪ ,‬מצביע באופן ברור כי בממוצע‪ ,‬על פני‬
‫כלל הגילאים‪ ,‬לאלה הנושרים ממסגרת חינוכית ואינם מסיימים ‪ 12‬שנות לימוד‪ ,‬קיימת‬
‫הסתברות גבוהה ב‪ 20%-‬להיות חלק מתא משפחתי פוליגמי בהשוואה לאלה המסיימים ‪12‬‬
‫שנות לימודים במערכת החינוך עם או בלי תעודת בגרות‪.‬‬
‫בתרשים מס' ‪ 14‬ניתן לראות בבירור כי הרכיב של סיום ‪ 12‬שנות לימוד ושהייה במסגרת‬
‫חינוכית כלשהי‪ ,‬משמעותי יותר מאשר רמת החינוך‪ ,‬זכאות לבגרות או לימודים אקדמים‪ .‬מן‬
‫המחקר עולה כי לא בכול טווח גילאים ההשפעה של השכלה אקדמית תורמת להסתברות‬
‫נמוכה יותר לקיום אורח חיים פוליגמי‪.‬‬

‫‪127‬‬
 ‫‪ 12‬שנות לימוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬בפני הצוות הוצגו נתונים לפיהם הנשירה מבית הספר מתחילה‬
‫החל מחטיבת הביניים ומגמת הנשירה מתגברת לאורך שנות הלימודים וכי בנים נושרים‬
‫בשיעור גבוה יותר מבנות‪.‬‬
‫לנשירה מבית הספר קשר לגיל נישואין בגיל מוקדם ולפוליגמיה‪ .‬המחקר המקיף שביצעה‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעבור צוות זה‪ ,‬מצביע באופן ברור כי בממוצע‪ ,‬על פני‬
‫כלל הגילאים‪ ,‬לאלה הנושרים ממסגרת חינוכית ואינם מסיימים ‪ 12‬שנות לימוד‪ ,‬קיימת‬
‫הסתברות גבוהה ב‪ 20%-‬להיות חלק מתא משפחתי פוליגמי בהשוואה לאלה המסיימים‬
‫‪ 12‬שנות לימודים במערכת החינוך עם או בלי תעודת בגרות‪.‬‬
‫בתרשים מס'‪ ...‬ניתן לראות בבירור כי הרכיב של סיום ‪ 12‬שנות לימוד ושהייה במסגרת‬
‫חינוכית כלשהי‪ ,‬משמעותי יותר מאשר רמת החינוך‪ ,‬זכאות לבגרות או לימודים אקדמים‪.‬‬
‫מן המחקר עולה כי לא בכול טווח גילאים ההשפעה של השכלה אקדמית תורמת‬
‫להסתברות נמוכה יותר לקיום אורח חיים פוליגמי‪.‬‬

‫תרשים ‪ -14‬הקשר בין רמת ההשכלה לבין פוליגמיה‬

‫תרשים‪ :....‬הקשר בין רמת ההשכלה לבין פוליגמיה‬

‫אחוז הגברים שיש להם ילדים מיותר מאישה אחת לפי גיל ורמת ההשכלה (האחוז מתוך אותה קבוצת גיל‬
‫ואותה רמת השכלה)‪ ,‬מוסלמים במחוז הדרום‪2016 ,‬‬
‫‪70‬‬
‫‪63.9‬‬
‫אקדמי‬
‫‪60‬‬ ‫‪58.5‬‬
‫על תיכוני לא אקדמי‬ ‫‪55.2‬‬

‫סיום תיכון (עם או בלי בגרות)‬

‫‪50‬‬
‫לא סיים תיכון ("נשר")‬
‫‪42.2‬‬
‫רמת ההשכלה לא ידועה‬ ‫‪39.7‬‬
‫‪40‬‬ ‫‪38.1‬‬
‫‪35.7‬‬
‫‪34.1‬‬
‫אחוז‬

‫‪30.7‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25.6‬‬
‫‪23.5‬‬
‫‪19.7‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪16.5‬‬
‫‪14.7‬‬
‫‪13.3‬‬
‫‪8.9‬‬
‫‪10‬‬ ‫‪7.5‬‬
‫‪4.5 5.6‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪0.2 - 0.3 0.3 0.6‬‬
‫‪0‬‬
‫‪15-29‬‬ ‫‪30-39‬‬ ‫‪40-49‬‬ ‫‪50-59‬‬ ‫‪+60‬‬
‫גיל הגבר‬

‫‪126‬‬
‫ב‪ .‬תעסוקה בחברה הבדואית בנגב‬
‫מהספרות המקצועית עולה כי האוכלוסייה הבדואית עברה שינויים משמעותיים באורח‬
‫החיים המתבטא בכך שחלק גדול ממנה השתקע בנגב והפסיק לנדוד ממקום למקום‪.‬‬
‫ירידת הנוודות עודדה חקלאות ועיקר פרנסתם של הבדואים התבססה על רעיית צאן‬
‫משולבת בגידולי שדה‪ ,‬בעיקר שעורה ודורה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מספר תהליכים מקבילים גרמו‬
‫לירידת ההכנסות מחקלאות‪ :‬ירידה כלל עולמית בהכנסות מחקלאות‪ ,‬עיור‪ ,‬איבוד של‬
‫שטחי מרעה לצאן ועוד‪.‬‬
‫כל אלה הביאו את הבדואים לחיפוש מקורות פרנסה נוספים על החקלאות‪ ,‬אך מיקומם‬
‫בפריפריה של מדינת ישראל והיעדר תשתיות לתעשייה בעיירות הבדואיות לא אפשרו‬
‫להם לפתח מקורות חליפיים‪ .‬תהליך העיור המהיר והמודרניזציה לא הביאו בחשבון את‬
‫השלכותיו על המבנה החברתי והכלכלי של חברה מסורתית זו‪.238‬‬
‫התיישבות הקבע והתהליכים החברתיים‪-‬תרבותיים העוברים על האוכלוסייה הבדואית‬
‫ב‪ 60 -‬השנים האחרונות הובילו לקונפליקט מתמשך בין נורמות תרבותיות מסורתיות‪,‬‬
‫לבין אורח החיים המערבי אליו הם נחשפים במהלך היומיום‪.239‬‬
‫לצד כל אלה יש לציין כי גם מצב החינוך משליך על מצב האוכלוסייה הבדואית בתחום‬
‫התעסוקה ושוק העבודה‪ .‬מיומנויות חסרות והפיזור של האוכלוסייה בפריפריה הגאוגרפית‬
‫‪ 238‬ת'אבת אבו ראס‪ ,‬החברה הבדואית בנגב‪ ,‬תמורות בעידן העיור‪ ,‬יוזמות קרן אברהם‪.2011 ,‬‬
‫‪ 239‬יפעת שני אבוחצירה‪ ,‬האוכלוסייה הבדווית בישראל‪ -‬שימוש במרשם האוכלוסין לעומת אומדני האוכלוסייה כבסיס לחישוב‬
‫מדדים דמוגרפים‪ -‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – אגף מפקד ודמוגרפיה‪ ,‬מרץ ‪.2010‬‬

‫‪128‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫והחברתית של ישראל הביאו למיעוט אפשרויות תעסוקה בקרב החברה הבדואית‪ .240‬בסוף‬
‫‪ ,2016‬עמד שיעור דורשי העבודה על ‪.14.4%-26%ֵ241‬‬
‫כתוצאה מהמצב הזה‪ ,‬אוכלוסיית הבדואים בנגב היא האוכלוסייה הממוקמת במקום‬
‫האחרון במדרג הסוציו‪-‬אקונומי בישראל‪.‬‬
‫‪ .1‬תעסוקת נשים בחברה הבדואית‬
‫מן הנתונים של הלמ"ס עולה כי שיעור ההשתתפות של גברים בדואים בשוק העבודה‬
‫בשנת ‪ 2016‬עמד על כ‪ 56%-‬לעומת שיעור ההשתתפות של הנשים אשר עמד על כ‪.24%-‬‬
‫בהשוואה לגברים בדואים‪ ,‬לנשים ערביות ולנשים יהודיות‪ ,‬הנשים הבדואיות הן תת‬
‫קבוצה מוחלשת במיוחד‪ .‬מנתוני שירות התעסוקה עולה כי נשים בדואיות בנגב דורשות‬
‫לעבוד יותר מאשר כל אוכלוסייה אחרת‪ 19.5% :‬מהנשים הבדואיות בנגב בגילאים ‪25-65‬‬
‫נרשמו כדורשות עבודה בשנת ‪ 2016‬לעומת ‪ 4.2%‬בקרב האוכלוסייה הכללית‪ .‬בנוסף‪ ,‬נשים‬
‫בדואיות מרוויחות שכר הנמוך בעשרות אחוזים מהשכר הממוצע בישראל‪.242‬‬
‫ההכנסה הממוצעת החודשית לנפש באוכלוסייה הבדואית עומדת על ‪ ₪ 1,180‬בלבד –‬
‫כשליש מההכנסה החודשית לנפש באוכלוסייה היהודית‪.‬‬
‫‪ .2‬חסמים בכניסה לשוק העבודה‬
‫בדו״ח של חברת עדליא‪ ,‬אשר הייתה אמונה על הכנת התוכנית החברתית‪-‬כלכלית לשנים‬
‫‪ ,2021-2017‬צוין כי ההשתתפות הנמוכה בכוח העבודה בקרב נשים ערביות בדואיות נובעת‬
‫משתי סיבות עיקריות‪ :‬האחת – החברה הבדואית‪ ,‬כחברה פטריארכלית‪ ,‬מפעילה לחץ על‬
‫נשים לעבוד ביישובי מגוריהן‪ ,‬ובשל העובדה שביישובים הבדואים אין די מקומות עבודה‪,‬‬
‫רבות נשארות ללא אפשרויות תעסוקה; השנייה – לנשים ערביות בדואיות קשה להשתלב‬
‫בשוק העבודה במטרופולין באר שבע בשל חסמי שפה‪ ,‬רמת השכלה נמוכה‪ ,‬מחסור‬
‫במעונות ובגני ילדים וחסמים תחבורתיים‪.243‬‬
‫להלן יוצגו החסמים העיקריים כפי שעלו במהלך עבודת הצוות‪:‬‬
‫חסמים תרבותיים‬
‫ישנם חסמים תרבותיים המונעים מנשים לצאת לעבודה או מקשים עליהן לעשות זאת‪.‬‬
‫החברה הבדואית המסורתית בדרום מתקשה להסכים ליציאתן של נשים לעבודה מחוץ‬
‫לגבולות היישוב‪ .‬בנוסף‪ ,‬החברה המסורתית לא רואה באור חיובי עבודה במשמרות‪ ,‬שכן‬
‫בנוסף לקשיים הרגילים של עבודות בשעות הלילה‪ ,‬נשים בדואיות נתקלות בהתנגדות‬
‫מצד המשפחה לשהות מחוץ לבית בשעות החשיכה‪.244‬‬

‫‪ 240‬מיכל אליעזר‪ ,‬הקשר שבין השכלה והכנסה בחברה הבדואית בנגב‪ ,‬המרכז הבינתחומי הרצליה‪ ,‬יולי ‪.2017‬‬
‫‪ 241‬סבירסקי‪ ,‬קונור‪-‬אטיאס‪ ,‬תמונת מצב חברתית ‪ ,2016‬מרכז אדוה ‪.2017‬‬
‫‪ 242‬בן פרג'ון‪ ,‬מבט לתעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב‪ ,‬דו״ח לרגל יום האישה הבינלאומי‪ ,‬פורום דו‪-‬קיום בנגב לשוויון אזרחי‪,‬‬
‫מרץ ‪.2018‬‬
‫‪ 243‬עדליא‪ ,‬תוכנית אסטרטגית לקידום כלכלי‪-‬חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ ,‬שלב א'‪.2015 ,‬‬
‫‪ 244‬יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור‪ ,‬מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים‪ ,‬כתבה שפורסמה בדה‪-‬מרקר‪,‬‬
‫‪.22/1/2017‬‬

‫‪129‬‬
 ‫חינוך‪ ,‬השכלה והכשרה‬
‫מחקרים רבים מצביעים על גורם ההשכלה כגורם מכריע על השתתפותן של נשים בשוק‬
‫העבודה וקידום מעמדן החברתי‪ .‬בקרב קבוצות מיעוט‪ ,‬מנגנון זה מועצם וההשכלה‬
‫משמשת ככולי ליציאה ממצב של שוליות חברתית מגדרית ואתנית‪.245‬‬
‫פערי ההשכלה ההיסטוריים הם גורם מרכזי המסביר את שיעורי התעסוקה העכשוויים של‬
‫נשים ערביות בדואיות בנגב‪ .‬נשים אשר זכו לתעודת בגרות ונכנסו למערכת ההשכלה‬
‫הגבוהה‪ ,‬אינן מתקשות על פי רוב למצוא תעסוקה‪ .‬רבות מהן מועסקות בשירותים ציבוריים‬
‫כגון חינוך‪ ,‬רווחה ובריאות‪ ,‬וחלקן מתקדמות לתפקידים פרופסיונליים‪ ,‬לרבות משרות‬
‫ניהול‪ .246‬לעומת זאת‪ ,‬נשים אשר לא זכו להשלים השכלה תיכונית ולא התקדמו למערכת‬
‫ההשכלה הגבוהה‪ ,‬נתקלות בקושי למצוא לעצמן תעסוקה קבועה בשכר הוגן‪ ,‬ונדחקות לא‬
‫אחת לעבודה חלקית או זמנית במשלחי יד שאינם מצריכים השכלה או מיומנות מיוחדת‪.‬‬
‫רבות מהן מועסקות במקצועות צווארון כחול כגון בשירותי ניקיון‪ ,‬במפעלי טקסטיל‪,‬‬
‫בחקלאות ועוד‪.247‬‬
‫גם השפה מהווה קושי גדול עבור הנשים‪ .‬בשל העובדה שאינן מרבות לצאת מן הכפר‪,‬‬
‫בניגוד לגברים‪ ,‬וכך הן אינן נחשפות לשפה העברית‪ .‬התוצאה היא שהעברית השגורה‬
‫בפיהן היא ברמה נמוכה משמעותית מזו של נשים ערביות באזורים אחרים בישראל וגם‬
‫מזו של הגברים בדרום‪.248‬‬
‫מסגרות לגיל הרך‬
‫למסגרות לגיל הרך יש תפקיד כפול ‪ -‬הן בעלות חשיבות מכרעת בהתפתחותם של‬
‫פעוטות וילדים והקניית כלים וכישורים בסיסיים שישרתו אותם לאורך כל חייהם;‬
‫ומאפשרות לנשים‪ ,‬אשר נטל גידול הילדים בדרך כלל מוטל עליהן‪ ,‬לצאת ולהשתלב‬
‫בשוק העבודה באופן רציף‪ .‬עבור משפחות מעוטות יכולת‪ ,‬מסגרות חינוך מסובסדות לגיל‬
‫הרך הן בגדר חובה שתאפשר לשני בני הזוג לצאת לעבודה‪ .‬בהיעדר נגישות גיאוגרפית ו‪/‬‬
‫או כלכלית למסגרות לטיפול וחינוך ילדים בגיל הרך‪ ,‬האימהות הן אלה שנאלצות לוותר‬
‫על השתתפותן בשוק העבודה‪.‬‬
‫כדי לעודד נשים להשתלב בשוק העבודה ובהכשרה מקצועית פועל משרד העבודה‪,‬‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים להקמתם ופיקוחם של מעונות יום ומשפחתונים‪ .‬ילדים‬
‫הנמצאים במסגרות המפוקחות של המשרד זכאים לסבסוד שכר הלימוד שמשתנה על פי‬
‫מבחני הכנסת הורים‪ .‬עם זאת‪ ,‬חשוב להדגיש שמרבית (‪ )%76‬הילדים בישראל בגילאים‬
‫‪ 0-3‬נמצאים במסגרות פרטיות לא מפוקחות ולא מסובסדות ורק מעטים נמצאים במעונות‬
‫יום או משפחתונים מפוקחים‪ .‬המצב במגזר הערבי קשה אף יותר‪ .‬בשנת ‪ 2016‬רק ‪16%‬‬
‫‪ 245‬ח'אלד עראר ומוהנד מוסטפא‪ ,‬השכלה גבוהה ותעסוקה בקרב נשים ערביות‪ :‬חסמים ותמורות‪ .‬בתוך פ' עזאיזה‪ ,‬ח' אבו‪-‬בקר‪,‬‬
‫ר' הרץ‪-‬לזרוביץ'‪ ,‬א' גאנם (עורכים)‪ .‬נשים ערביות בישראל‪ :‬תמונת מצב ומבט לעתיד‪.2009 ,‬‬
‫‪ 246‬סראב אבורביעה‪-‬קווידר‪ ,‬זהות מעמדית בהתהוות‪ :‬פרופסיונליות פל סטיניות בנגב‪ ,2017 ,‬בתוך‪ :‬בן פרג'ון‪ ,‬מבט לתעסוקת‬
‫נשים ערביות בדואיות בנגב‪ ,‬דו״ח לרגל יום האישה הבינלאומי‪ ,‬פורום דו‪-‬קיום בנגב לשוויון אזרחי‪ ,‬מרץ ‪.2018‬‬
‫‪ 247‬בן פרג'ון‪ ,‬מבט לתעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב‪ ,‬דו״ח לרגל יום האישה הבינלאומי‪ ,‬פורום דו‪-‬קיום בנגב לשוויון אזרחי‪,‬‬
‫מרץ ‪.2018‬‬
‫‪ 248‬יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור‪ ,‬מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים‪ ,‬כתבה שפורסמה בדה‪-‬מרקר‪,‬‬
‫‪.22/1/2017‬‬

‫‪130‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫מהילדים בגילאים ‪ 0-3‬ביישובים הערביים למדו במסגרות המפוקחות על ידי המדינה‪,‬‬

‫לעומת ‪ 27%‬ביישובים היהודיים‪ .‬ביישובים הבדואים בנגב המצוקה גדולה אף יותר‪.‬‬
‫כך‪ ,‬פועלים כיום בנגב ‪ 12‬מעונות יום בשישה יישובים בדואיים (חורה‪ ,‬כסייפה‪ ,‬ערערה‬
‫בנגב‪ ,‬רהט‪ ,‬שגב שלום ותל שבע)‪ ,‬בהם מטופלים כ‪ 815 -‬ילדים המהווים כ‪ 2%-‬מכלל‬
‫הילדים הבדואיים בגיל הרך בנגב (מתוך כ‪ 33,000 -‬בגילאים ‪ .)0-3‬במעונות היום שיעור‬
‫הילדים המקבלים סבסוד ממשרד הרווחה הוא כ‪.35% -‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬קיימים כיום ‪ 236‬משפחתונים ביישובים הבדואים בנגב בהם מטופלים כ‪1,120 -‬‬
‫ילדים המהווים כ‪ 3%-‬מכלל הילדים הבדואיים בגיל הרך בנגב (מתוך כ‪ 33,000 -‬בגילאים‬
‫‪ .)0-3‬במשפחתונים שיעור הילדים‪ ,‬המקבלים סבסוד ממשרד הרווחה הוא כ‪.60% -‬‬
‫מכאן‪ ,‬עולה כי היצע המסגרות המפוקחות והממומנות ביישובים הבדואים בנגב הוא נמוך‬
‫ביחס לביקוש ולפוטנציאל הקיים – ובפועל מטופלים במסגרות מפוקחות רק בכ‪5%-‬‬
‫מהילדים משכבת הגיל ‪ 3%( 0-3‬במשפחתונים ו‪ 2% -‬במעונות היום)‪.‬‬
‫בנוסף על כל אלה‪ ,‬קיים מחסור בצהרונים לילדים בגילאי חינוך חובה (מעל לגיל ‪ .)3‬כך‬
‫שהנשים נותרות ללא הסדרים וללא מסגרת חינוכית מתאימה לילדיהן הקטנים אחרי‬
‫השעה ‪.24913:00‬‬
‫מרכזי תעסוקה ואזורי תעשייה‬
‫חסם מרכזי ומשמעותי המקשה על שילובן של נשים ערביות בדואיות מהנגב הוא היצע‬
‫נמוך של מקומות עבודה ביישובים הבדואים או בסמוך להם‪ .‬העיירות הבדואיות הוקמו‬
‫ללא תשתיות תעסוקה מספקות‪ ,‬כגון אזורי מסחר או אזורי תעשייה צמודי דופן‪ ,‬ובכך‬
‫הפכו את רוב האוכלוסייה הבדואית לתלויה במקורות תעסוקה מחוץ ליישובים אלה‪.250‬‬
‫אזורי התעשייה והמסחר מרוחקים ברובם ממקומות המגורים‪ ,‬אין כמעט משרות בתוך‬
‫היישובים הבדואים‪ ,‬ועל הנשים להעביר זמן רב בנסיעה אל מקום העבודה וממנו‪ .‬העובדה‬
‫שהתחבורה הציבורית חסרה‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬הופכת פעמים רבות את ההגעה אל‬
‫מקומות התעסוקה לבלתי אפשרית‪ .‬יוצא מן הכלל הוא אזור התעשייה עידן הנגב‪ ,‬שהוקם‬
‫בסמוך לרהט‪ ,‬ואכן הגדיל את מספר הנשים העובדות ביישוב‪ .‬אזור תעשייה זה הוא דוגמה‬
‫לדרך שבה ניתן להציע אלטרנטיבות ולפתור חלקית את בעיית התעסוקה של הנשים‬
‫הבדואיות בדרום‪.251‬‬
‫חסמים תחבורתיים‬
‫חסם כניסה נוסף לשוק התעסוקה‪ ,‬הקשור באופן הדוק למחסור בשטחי מסחר ותעשייה‬
‫ביישובים הבדואים‪ ,‬היא תשתית התחבורה הציבורית הירודה‪ .‬לא זו בלבד שחסרים‬
‫עסקים מחוללי תעסוקה ביישובים הבדואים‪ ,‬אלא גם אפשרויות התחבורה בתוך היישובים‬

‫‪ 249‬יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור‪ ,‬מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים‪ ,‬כתבה שפורסמה בדה‪-‬מרקר‪,‬‬
‫‪.22/1/2017‬‬
‫‪ 250‬בן פרג'ון‪ ,‬מבט לתעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב‪ ,‬דו״ח לרגל יום האישה הבינלאומי‪ ,‬פורום דו‪-‬קיום בנגב לשוויון אזרחי‪,‬‬
‫מרץ ‪.2018‬‬
‫‪ 251‬יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור‪ ,‬מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים‪ ,‬כתבה שפורסמה בדה‪-‬מרקר‪,‬‬
‫‪.22/1/2017‬‬

‫‪131‬‬
‫הבדואים ומהם לאזורי תעסוקה במרחב מטרופולין באר שבע (שנפתחו רק בשנים‬
‫האחרונות) עדיין אינם מספקים‪ .‬בעוד שבעיירות המתוכננות התחבורה הבינעירונית‬
‫נמצאת במגמת שיפור‪ ,‬ברוב הכפרים המוכרים ובכול היישובים הבלתי‪-‬מוכרים התחבורה‬
‫הציבורית לא קיימת ושלל חסמים מונעים את הרחבת פעילותה‪ .‬היישובים הבדואים‬
‫תוכננו ללא מקורות תעסוקה פנימיים‪ ,‬ועל כן‪ ,‬תחבורה ציבורית נגישה ומתואמת היא‬
‫קריטית להשתלבות והתמדה בשוק העבודה‪ .‬הנפגעות העיקריות מתשתית תחבורתית‬
‫לקויה הן נשים ממעמד סוציו‪-‬אקונומי נמוך‪ ,‬שבאין רכב פרטי ניידותן למקומות עסוקה‬
‫תלויה בתחבורה ציבורית‪ .‬במציאות בה תחבורה ציבורית החלה רק בשנים האחרונות‬
‫בעיירות המתוכננות וכמעט לא קיימת בכפרים המוכרים והבלתי‪-‬מוכרים‪ ,‬חסם משמעותי‬
‫זה ימשיך להיות מכשול לכניסתן של נשים ערביות בדואיות לשוק העבודה‪.252‬‬

‫ד"ר יאסר חוג'יראת הוא מנכ"ל מנכ"ל "אלפנאר" (ארגון לקידום תעסוקת ערבים בישראל)‪.‬‬
‫מחמוד אלעמור הוא מנכ"ל החברה הכלכלית בעיר רהט‪ ,‬אשר הקים וניהל את מרכזי‬
‫ריאן לתעסוקה לחברה הבדואית בכול אזור הדרום עד לאחרונה‪ ,‬ומכהן כחבר בצוות‬
‫המשנה‪ ,‬המדינה מקדמת תעסוקה של נשים בדואיות במגוון פרוייקטים‪,‬תוכניות בין היתר‬
‫באמצעות הפעלת מרכזי ההכוון התעסוקתי "ריאן"‪ .‬זהו פרויקט והי תוכנית ארצית בניהול‬
‫והובלת זרוע העבודה במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬ובשותפות עם‬
‫המשרד לשוויון חברתי‪ ,‬המשרד לפיתוח אזורי‪ ,‬המשרד לענייני ירושלים‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫ופיתוח הכפר ועם ג'וינט ישראל‪ .‬חלק לא קטן מהפעילות של המרכזים מתנהלת בתוך‬
‫הקהילה לשינוי תודעתי תרבותי‪ .‬מתקיימות הרצאות‪ ,‬פעילויות וסדנאות‪ ,‬שנועדו לקדם‬
‫את רעיון תעסוקת הנשים בקרב כל חברי הקהילה תוך העצמת הנשים‪.‬‬
‫בנוסף לעבודה על שינוי עמוק ברבדים החברתיים והתרבותיים‪ ,‬מתקיימות במסגרת‬
‫התוכנית הכשרות רכות‪ ,‬בתחומים כמו שיפור השפה העברית‪ ,‬העצמה אישית וסיוע‬
‫לקראת ראיונות העבודה‪ .‬בתוכנית גם יוזמות להפעלות של הכשרות ייעודיות לענפי‬
‫תעסוקה המתאימים לנשים ולצרכים שלהן ובמקביל הידוק הקשר עם המעסיקים במטרה‬
‫להתאים לנשים מקומות עבודה גם בהיבט שעות הפעילות‪ .‬לעתים‪ ,‬פעילות זו כוללת גם‬
‫תיאום הסעה מסודרת למקום העבודה‪ ,‬במקום נסיעה בתחבורה ציבורית ‪ -‬מה שמקל על‬
‫גורמים שמרניים בקהילה הבדואית לקבל את עצם היציאה לעבודה‪.253‬‬
‫חשוב לציין כי בעשור האחרון חל שינוי במדיניות הממשלה ביחס לפיתוח כלכלי‪-‬חברתי‬
‫עבור האוכלוסייה הבדואית בנגב‪ ,‬מתוך הבנה שפיתוח כלכלי של החברה הבדואית הוא‬
‫הכרחי גם לפיתוח החברה הישראלית כולה‪ .‬שינוי המדיניות בא לידי ביטוי בתוכניות‬
‫החומש שייחדה המדינה לפיתוח כלכלי‪-‬חברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב בין השנים‬
‫‪ 2012-2016‬ובין השנים ‪ 2017-2021‬במסגרת החלטות ממשלה ‪ 3708‬ו‪ .2397-‬התוכניות הוצגו‬
‫בהרחבה בפרק המבוא שעסק בפעילות הממשלתית לפיתוח האוכלוסייה הבדואית בדרום‪.‬‬
‫‪ 252‬בן פרג'ון‪ ,‬מבט לתעסוקת נשים ערביות בדואיות בנגב‪ ,‬דו״ח לרגל יום האישה הבינלאומי‪ ,‬פורום דו‪-‬קיום בנגב לשוויון אזרחי‪,‬‬
‫מרץ ‪.2018‬‬
‫‪ 253‬יאסר חוג'יראת ומחמוד אלעמור‪ ,‬מצוקת החברה הבדואית מתחילה באי־תעסוקת נשים‪ ,‬כתבה שפורסמה בדה‪-‬מרקר‪,‬‬
‫‪.22/1/2017‬‬

‫‪132‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫‪ .3‬הקשר בין מעמד האישה הבדואית ועצמאותה הכלכלית לבין אופיו של התא המשפחתי‬
‫כפי שעלה בפרקים השונים העוסקים במעמד האישה ובתעסוקת נשים בדו״ח זה‪,‬‬
‫המודרניזציה גרמה לכך שהתפקיד המסורתי של האישה הבדואית אינו נדרש עוד משום‬
‫שהמעבר ליישובי הקבע והשינויים באורח החיים פגעו בתפקידיה המסורתיים ורוקנו אותם‬
‫מתוכן‪ .254‬המחזיקים בעמדה זו סבורים כי המעבר לכלכלה של משכורות‪ ,‬ביטול תפקידן‬
‫המסורתי של הנשים כרועות צאן ‪ -‬שבעטיו הפכו הנשים מיוצרות לצורכות ‪ -‬והמבנה‬
‫הפיזי של יישובי הקבע הבדואים‪ ,‬גרמו לתלות כלכלית וחברתית של הנשים הבדואיות‬
‫והגבלת ניידותן‪ .‬כל אלה גרמו לתחושת משבר זהות עמוק וחוסר הערכה עצמית‪. 255‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬יש הסכמה של אנשי המקצוע‪ 256‬כי האישה הבדואית זקוקה לסיוע במעבר‬
‫ממצב של חוסר אונים וחוסר ערך למצב של תחושת יכולת‪ ,‬שליטה יחסית בחיים‪ ,‬בגורל‬
‫ובסביבה‪ .‬תהליך זה מוגדר כ"העצמה" בספרות המקצועית‪ .257‬תהליך ההעצמה מכוון לשנות‬
‫שלושה ממדים של מצב חברתי‪ :‬לחולל שינוי בתחושה וביכולת של אנשים ; לחולל שינוי‬
‫קהילתי חברתי של הקהילה אליה שייכים אותם אנשים; ועשייה מקצועית לשינוי תפקודי‬
‫וארגוני במצב הקיים‪.258‬‬
‫השקעת משאבים בחינוך ותעסוקת נשים יביאו ללא ספק להעלאת מעמדן והעצמתן‬
‫בקרב הסובבים אותן‪ .‬ממכלול העדויות שהובאו בפני הצוות עולה באופן ברור כי ככול‬
‫שהאישה היא דומיננטית ויש לה תפקיד משמעותי בתא המשפחתי‪ ,‬כך פוחת הסיכוי‬
‫שבעלה יישא אישה נוספת‪ .‬על כן‪ ,‬העצמת האישה היא הכרחית למניעת התפתחות תא‬
‫משפחתי פוליגמי‪.‬‬
‫להלן הממצאים והמלצות צוות המשנה בתחום החינוך והתעסוקה‪:‬‬
‫צמצום הנשירה מבתי הספר‬
‫כפי שצויין בהרחבה בפרק זה‪ ,‬לנשירה של נערים ונערות ממסגרות החינוך השלכות רבות‬
‫וחלקן ישירות על תופעת הפוליגמיה‪ .‬על פי המחקר של הלמ"ס‪ ,‬צמצום הנשירה יוביל‬
‫לשינוי משמעותי בהיקף הפוליגמיה‪.‬‬
‫‪ .1‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על בניית תוכניות משמעותיות אשר יתמקדו בצמצום‬
‫הנשירה ממסגרות חינוכיות והצבת יעדים מאתגרים של העלאת אחוז בני‬
‫הנוער (נערים ונערות) הנשאר במסגרות חינוכיות במשך ‪ 12‬שנים‪.‬‬

‫‪ 254‬להרחבה ראו את הפרק שעוסק בחברה הבדואית ובמעמד האישה הבדואית‪.‬‬

‫‪ 255‬טל סיגל‪ ,‬האישה הבדואית בנגב בעידן של תמורות‪ ,‬מרכז לימודי ע"ש אל"מ ג'ו אלון‪1995 ,‬א ו‪1995 -‬ב; פנסטר‪ ,‬תכנון ופיתוח‬
‫בישובי הבדואים על פי ג'נדר ומרחב‪ ,‬מבנים‪; 1995 ,‬אחמד קאסם‪ ,‬פורצות דרך‪ ,‬משלמות מחיר‪ ;2002 ,‬בתוך דו״ח המוסד לביטוח‬
‫לאומי בנושא העצמת נשים בדואיות בנגב‪ ,‬מאת מירי מונק‪.2005 ,‬‬
‫‪ 256‬על פי הגישה הטיפולית בעבודה הקהילתית‪ .‬להרחבה ראו‪ :‬אלישבע סדן‪ ,‬העצמה ותכנון קהילתי‪ :‬תיאוריה ופרקטיקה של‬
‫פתרונות חברתיים ואנושיים‪ ,‬רעננה‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.2002 ,‬‬
‫‪ 257‬מירי מונק‪ ,‬דו״ח המוסד לביטוח לאומי בנושא העצמת נשים בדואיות בנגב‪.2005 ,‬‬
‫‪ 258‬אלישבע סדן‪ ,‬העצמה ותכנון קהילתי‪ :‬תיאוריה ופרקטיקה של פתרונות חברתיים ואנושיים‪ ,‬רעננה‪ :‬הקיבוץ המאוחד‪.2002 ,‬‬

‫‪133‬‬
 ‫הרחבת מסגרות ההכשרה המקצועית לנוער‬
‫בהמשך לאמור לעיל‪ ,‬הצוות סבור כי המסגרות העיוניות אינן חזות הכל‪ .‬היעדר מסגרות‬
‫חלופיות למסגרות העיוניות אף הוא מקשה על מניעת נשירה‪ ,‬בעוד שפיתוח והרחבת‬
‫מסגרות חלופיות העונות על הצרכים של בנות ובני הנוער הבדואים‪ ,‬יכולים להיות מוקד‬
‫משיכה משמעותי יותר‪ .‬מסגרות חלופיות יעניקו תועלת רבה יותר לבני הנוער וגם יתרמו‬
‫לפיתוח הכלכלי של החברה הבדואית כולה‪.‬‬
‫במהלך עבודת הצוות‪ ,‬עלה כי משרד החינוך מפעיל‪ ,‬בנוסף למסגרת הממלכתית ‪-‬‬
‫עיונית‪ ,‬ארבעה מרכזי חינוך טכנולוגיים (מח"טים) עבור בנות ובני הנוער הבדואים בדרום‪,‬‬
‫במחנה נתן‪ ,‬אל סאייד‪ ,‬רהט וערוער‪ ,‬אליהם מגיעים תלמידים הנושרים ממערכת החינוך‬
‫הממלכתית‪ .‬במסגרות אלה לומדים כ‪ 400-‬תלמידות ותלמידים בלבד (כ‪ 350 -‬בנים וכ‪-‬‬
‫‪ 50‬בנות) שהם כ‪ 9%-‬מתוך ‪ 4,500‬הנערות והנערים בגילאי תיכון אשר ממערכת החינוך‬
‫העיונית)‪.‬‬
‫התלמידים לומדים לימודי מקצוע במגמות מכונאות רכב ותחזוקת מערכות מכניות‬
‫בעוד הבנות לומדות במגמות קוסמטיקה‪ ,‬עיצוב שיער וחינוך לגיל הרך‪ .‬בתום הלימודים‪,‬‬
‫התלמידות והתלמידים זכאים לתעודת הסמכה מקצועית‪ ,‬לתעודת גמר ולאישור ‪ 12‬שנות‬
‫לימוד‪ .‬בעת לימודיהם‪ ,‬התלמידים משולבים ומתנדבים בתעשייה עצמה במסגרת תהליך‬
‫ההכשרה המקצועית המעשית‪.‬‬
‫בנוסף על כך‪ ,‬עלה כי זרוע התעסוקה במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪,‬‬
‫מפעילה שלוש מסגרות להכשרה מקצועית עבור בנות ובני החברה הבדואית בנגב‪.‬‬
‫כיום ישנם שלושה בתי ספר מקצועיים של משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫ביישובים הבדואים בנגב ‪ -‬רהט‪ ,‬חורה ושגב שלום‪ .‬יש לציין כי רוב מגמות הלימוד‬
‫מיועדות לבנים‪ ,‬ובמסגרתם לומדים כ‪ 1,100 -‬תלמידים בדואים בנגב (מתוכם כ‪ 190 -‬בנות‬
‫בלבד) במגוון תחומי הכשרה מקצועיים‪ .‬אלה הם כ‪ 24%-‬מתוך ‪ 4,500‬הנערות והנערים‬
‫בגילאי תיכון שנשרו ממערכת החינוך העיונית‪.‬‬
‫מערכת בתי הספר להכשרה מקצועית לנוער מאפשרת לתלמידים לרכוש מקצוע תוך‬
‫התנסות בעולם טכנולוגי מתעדכן‪ .‬המגמות המקצועיות במסגרת בתי הספר להכשרה‬
‫מקצועית‪ ,‬משלבות לימודים עיוניים ומעשיים לצד התנסות בעבודה בשכר במפעלי‬
‫תעשייה בעלי טכנולוגיות מתקדמות ביותר ובליווי חונך מהמפעל‪.‬‬
‫בין מגוון המקצועות ניתן ללמוד מערכות תכנון וייצור באמצעות מחשב‪ ,‬חשמלאי מוסמך‪,‬‬
‫מסגרות מבנים (התמחות)‪ ,‬אוטוטק‪ /‬אוטוטרוניקה‪ ,‬עיצוב שיער‪ ,‬ניהול מערכות משרד‪,‬‬
‫איפור אומנותי‪ ,‬קירור ומיזוג אוויר‪ ,‬חשמל מעשי‪ ,‬טכנולוגיות עץ ורהיטים ועוד‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי הלימודים מתקיימים בכיתות קטנות בחלוקה לכיתות ייעודיות לבנים ובנות‬
‫בנפרד‪ ,‬עם יחסי אישי‪ ,‬ליווי ותמיכה כולל יועצים חינוכיים ופסיכולוגים‪.‬‬
‫התלמידים שעמדו בהצלחה בבחינות בתום לימודיהם‪ ,‬זכאים לתודת הסמכה מקצועית‪,‬‬
‫לתעודת גמר ולאישור ‪ 12‬שנות לימוד‪.‬‬

‫‪134‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫בתי הספר להכשרה מקצועית נועדו בין היתר לתת מענה למחסור במרכזי החינוך‬
‫הטכנולוגיים ביישובים הבדואים בנגב‪ ,‬המופעלים על ידי משרד החינוך‪ .‬בנוסף‪ ,‬נועדו לתת‬
‫מענה לתלמידים רבים שנושרים מהמערכת הממלכתית‪-‬עיונית‪ ,‬כפי שתואר בהרחבה‬
‫לעיל‪ .‬אלה זקוקים למסגרת חלופית‪ ,‬שתספק להם בסיס להכשרה מקצועית‪ ,‬למידת‬
‫מקצוע וליווי אישי‪ ,‬ובעיקר תרחיק אותם מן ההשלכות השליליות של חוסר המעש בגיל‬
‫ההתבגרות כגון התחברות לנוער שוליים‪ ,‬הסתבכות בפשיעה וכן הקדמת גיל הנישואין‪-‬‬
‫שלו קשר ישיר לפוליגמיה‪.‬‬
‫הצוות מצא כי הביקוש של בני הנוער ומשפחותיהם למסגרות אלה גובר עם השנים לנוכח‬
‫היתרונות של המוסדות והתאמתם לאופי התעסוקתי של בני הנוער‪ .‬רמת הביקוש בקרב‬
‫בני הנוער הבדואים עולה על ההיצע‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על‪:‬‬
‫‪ .2‬הקמת בתי ספר להכשרה מקצועית ומרכזי חינוך טכנולוגיים נוספים‬
‫בהתאם לביקוש ולפיזור הגיאוגרפי ‪ -‬לאור הביקוש הקיים ביישובים הבדואים‬
‫בנגב לבתי ספר להכשרה מקצועית‪ ,‬מוצע להקים שלושה בתי ספר נוספים‬
‫להכשרה מקצועית‪ ,‬הראשון בפארק התעשייה עידן הנגב‪ ,‬ובהתאמה למפעלים‬
‫שבו‪ ,‬והנוספים ביישובים ערערה בנגב וחורה בצמוד לאזורי התעשייה‬
‫הקיימים‪ ,‬באופן הנותן מענה גם לבנות הנוער המבקשות ללמוד במסגרות‬
‫הנ"ל‪ .‬בדומה‪ ,‬יש לבחון הקמת מרכזי חינוך טכנולוגיים נוספים או הרחבה‬
‫של מסגרות קיימות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לבצע מעקב אחר שיעורי קבלת תעודות‬
‫ההסמכה המקצועיות מהמוסדות ואת שיעורי ההשמה בשוק העבודה לאחר‬
‫סיום הלימודים‪.‬‬
‫‪ .3‬התאמת המקצועות לביקוש בשוק ‪ -‬אחת לשלוש שנים יש לקיים בחינה של‬
‫הביקוש בשוק התעסוקה ולהתאים ולעדכן את המקצועות הנלמדים לדרישות‬
‫השוק‪ ,‬כך שבוגרי בתי הספר להכשרה מקצועית ומרכזי החינוך הטכנולוגיים‬
‫יהיו המענה לביקוש למקצועות הספציפיים בשוק‪.‬‬
‫ממשק עבודה שוטף בין משרד החינוך ולבין זרוע העבודה במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫הצוות מצא כי לא קיים ממשק עבודה בין משרד החינוך לבין משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים בכול הקשור למערכות החינוך המקצועיות‪ .‬במשרד החינוך רשומים‬
‫תלמידים אשר מתקשים להמשיך וללמוד במערכת החינוך הרגילה‪ ,‬וכך נמצאים מספר‬
‫שנים בתהליך של נשירה הדרגתי‪ .‬אלה‪ ,‬לרוב לא מודעים לאפשרות שקיימות מסגרות‬
‫אחרות‪ ,‬שיכולות להתאים להם‪ ,‬שהן באחריות משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪ .‬במצב דברים זה‪ ,‬לתלמידים ולהוריהם לא ניתן מספיק ידע והם אינם מקבלים‬
‫כלים שיאפשרו להם לבחור את המסגרת האולטימטיבית בעבורם‪.‬‬

‫‪135‬‬
 ‫‪ .4‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על הקמת צוות משותף למשרד החינוך ומשרד העבודה‪,‬‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬שיבחן ממשק עבודה לקליטת התלמידים‪,‬‬
‫בנות ובנים בסיכון לנשירה מבתי הספר של משרד החינוך ‪ -‬במערכת בתי‬
‫הספר המקצועיים של זרוע העבודה במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים‪.‬‬

‫תגבור תוכנית הלימודים בנושא חיי משפחה‬

‫על אף שהנתונים מצביעים על תהליך מתון של ירידה בהיקף הפוליגמיה בחברה הבדואית‬
‫בדרום‪ ,‬עדיין מדובר בתופעה הנתפסת כנורמטיבית‪ ,‬הן ביישובי הפזורה והן ביישובי‬
‫הקבע‪ ,‬וזאת בניגוד לתהליכים חברתיים בקרב האוכלוסייה הבדואית בצפון והאוכלוסייה‬
‫המוסלמית הכללית בישראל‪ .‬נורמות אלה מקבלות חיזוק מעובדים רבים במערכת החינוך‪,‬‬
‫בשלטון המקומי ואף נציגי החברה הבדואית בכנסת ישראל‪ ,‬המהווים מודל לחיקוי עבור‬
‫ילדים ובני נוער‪ .‬על מנת לחולל שינוי‪ ,‬יש חשיבות רבה לשינוי תודעה בקרב הצעירים‬
‫בקשר לתופעה והשלכותיה ‪ -‬במסגרת המערכת החינוכית‪.259‬‬
‫על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על‪:‬‬
‫‪ .5‬תוכנית חינוך לחיי משפחה – בהתאם להחלטת הממשלה‪ ,260‬משרד החינוך‬
‫בנה תוכנית חינוכית רב‪-‬גילאית העוסקת באורחות חיי משפחה בחברה‬
‫הבדואית אשר מורכבת ממספר מערכים שונים המתאימים לגילאים השונים‬
‫ולשלבי ההתפתחות השונים של הילדים ובני הנוער‪ .‬התוכנית בנויה על בסיס‬
‫שלושה מרכיבי ליבה בהיבטים של הכנה לחיי משפחה‪ :‬כבוד ויחסים בין‬
‫המינים‪ ,‬פיתוח חוזקות וכישורי התמודדות וחינוך לקריירה‪ .‬התכנים המוצעים‬
‫ישולבו בתוכנית "כישורי חיים" של משרד החינוך‪.261‬‬
‫משרד החינוך יישם את התוכנית החל משלב מסגרות הגיל הרך (מעונות יום‬
‫ומשפחתונים) וגן החובה בה התוכנית היא תוכנית בחירה‪ ,‬אך הצוות ממליץ‬
‫כי בשלב חטיבות הביניים והתיכון יש לקיים את השיעורים במסגרת לימודי‬
‫חובה‪.‬‬
‫עד כה לא ברור מי הגורם המקצועי‪ ,‬בתוך משרד החינוך שיעביר את התוכנית‪,‬‬
‫שכן יש התנגדות בקרב מנהלים ומורים (שחלקם נשואים ליותר מאישה‬
‫אחת) להעברת התכנים‪ .‬לאחר הכרעה בסוגיה זו‪ ,‬יש לפתח בעזרת נציגים‬
‫בני החברה הבדואית‪ ,‬תוכנית הכשרה לאנשי המקצוע שעתידים להעביר את‬
‫התוכנית בבית הספר‪ ,‬בדגש על הרגישות התרבותית‪.‬‬

‫‪ 259‬להרחבה בנושא זה ראו את הפרק שעוסק בדין השרעי ובית הדין השרעי‪ ,‬בהמשך‪.‬‬
‫‪ 260‬החלטת ממשלה מספר ‪ 2345‬מיום ‪ 29.01.2017‬בעניין התמודדות עם תופעת הפוליגמיה‪ ,‬סעיף ‪.2‬‬
‫‪ 261‬ראו נספח יב'‪.‬‬

‫‪136‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫‪ .6‬תוכנית אירוח תלמידים – הצוות מצא כי בני הנוער הבדואיים בדרום‪,‬‬

‫נמצאים בשטח סגור ומבודד יחסית‪ ,‬וכן בהסתגרות תרבותית‪ ,‬וחשיפה מועטה‬
‫לסגנונות ואורחות חיים שונים ולקיומם של תאים משפחתיים מוסלמים‬
‫שאינם פוליגמיים‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬הצוות ממליץ לקיים תוכניות חילופי תלמידים‪ ,‬עבור כיתות שלמות או‬
‫תלמידים בודדים‪ ,‬בכול פעם‪ ,‬במסגרתם תלמידים מהדרום יתארחו בבתי ספר‬
‫מהמגזר הבדואי ו‪/‬או הערבי בצפון הארץ ובבתי תלמידים למשך מספר ימים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש לקיים פרויקטים משותפים עם מוסדות מהאוכלוסייה היהודית‬
‫בגילאי חטיבת ביניים ומעלה‪ .‬כל זאת‪ ,‬על מנת להגביר את החשיפה של‬
‫בנות ובני הנוער הבדואיים להשקפות עולם שונות ונורמות חיים של משפחות‬
‫מוסלמיות בפרט ושל משפחות ישראליות בכלל‪.‬‬

‫התמודדות עם נושאי משרה פוליגמיים במערכת החינוך‬

‫כפי שתואר לעיל‪ ,‬ישנם עובדי מדינה ורשויות ציבוריות נוספות הנשואים ליותר מאישה‬
‫אחת ורבים מהם עובדים במערכת החינוך (כ‪ 300 -‬עובדים) לרבות חברים בסגל חינוך‬
‫בבתי הספר‪ ,‬כגון מורים‪ ,‬מנהלי בתי ספר ויועצים‪ ,‬ובהנהלת ופיקוח המחוז‪.262‬‬
‫עובדים אלה‪ ,‬בין אם במישרין ובין אם בעקיפין הם מודלים לחיקוי של התלמידים‬
‫במערכת החינוך ומעניקים לגיטימציה לאורח החיים הפוליגמי‪ .‬בנוסף‪ ,‬אינם יכולים ואף‬
‫אינם נכונים להיות שותפים להטמעת נורמות הנוגדות את אורח חייהם‪.‬‬
‫למרות הבעייתיות העולה ממצב זה‪ ,‬בשירות המדינה בכלל ובמשרד החינוך בפרט לא‬
‫ננקטו פעולות וצעדים למיגור התופעה בקרב עובדי המגזר הציבורי וזאת בעיקר בשל‬
‫היעדר כלים משפטיים ומשמעתיים מתאימים להתמודדות עם התופעה והיעדר מדיניות‬
‫ברורה בהקשר זה‪.263‬‬
‫בהמשך להמלצה בתחום זה המופיעה בפרק איסוף ואיגום מידע‪ ,‬הצוות סבור כי בשל‬
‫חשיבות תפקידו של איש חינוך בחייהם ובתהליך התפתחותם של ילדים רבים הנושאים‬
‫עיניהם אליו‪ ,‬אין מקום לקבל עובדים פוליגמיים חדשים למערכת החינוך‪ .‬בדומה לכך‪,‬‬
‫נראה גם כי אין מקום לקידומם של עובדי מערכת חינוך פוליגמיים המתמודדים למשרות‬
‫בכירות יותר במערכת החינוך כגון ניהול חינוכי ופיקוח‪.‬‬
‫‪ .7‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי משרד החינוך יפעל ביתר שאת על מנת לצמצם‬
‫את מספר עובדיו ועובדים אחרים שתחת פיקוחו‪ ,‬הפוליגמיים‪ ,‬על ידי הנחיית‬
‫עובדיו ומנהליו בהתאם להמלצות שהובאו לעיל‪ ,264‬והן כוללות העברת מידע‬
‫לגורמי אכיפת החוק‪ ,‬ככול שמדובר בעובד מערכת החינוך העובר על החוק‬
‫ונושא אישה נוספת‪.‬‬
‫‪ 262‬להרחבה ראו את הפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע‪.‬‬
‫‪ 263‬שם‪.‬‬
‫‪ 264‬שם‪ ,‬המלצות מס' ‪.14-16‬‬

‫‪137‬‬
 ‫בתוך כך‪ ,‬הצוות ממליץ כי מנכ"ל משרד החינוך‪ ,‬יפעל בהתאם להנחיות‬
‫נציבות שירות המדינה ויפרסם חוזר ייעודי למנהלים השונים היושבים בוועדות‬
‫המכרזים וועדות האיתור המנחה אותם לשקול במערך השיקולים לקבלת‬
‫עובד את היותו פוליגמי‪ .‬במידה שנבחר‪ ,‬יש לנמק מדוע הוא נבחר לתפקיד‬
‫מסוים ‪ -‬למרות זאת‪.‬‬

‫העלאת שיעור המורים הרוכשים את השכלתם הגבוהה בישראל‬

‫במהלך עבודת הצוות התברר כי חלק ניכר מאנשי החינוך במגזר הבדואי רוכשים את‬
‫השכלתם האקדמית מחוץ לגבולות המדינה בין היתר גם ברשות הפלסטינית‪ ,‬בעיקר‬
‫באוניברסיטת חברון והאוניברסיטה האמריקאית בג'נין‪ .‬בעשור האחרון‪ ,‬התופעה התגברה‬
‫בקרב הבדואים תושבי הנגב היוצאים ללמוד באוניברסיטת חברון הסמוכה ליישובי‬
‫הבדואים בנגב‪.265‬‬
‫האומדנים מעריכים כי בין ‪ 1,500‬לבין ‪ 2,000‬סטודנטים בדואים ישראלים מהנגב לומדים‬
‫מדי שנה באוניברסיטת חברון‪ .‬עיקר המיקוד של סטודנטים אלה הם תחומי לימודי‬
‫השריעה ‪ -‬דת ואסלאם (אותם לא ניתן ללמוד בהרחבה במוסדות להשכלה גבוהה בנגב)‪,‬‬
‫חינוך והוראה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הנתונים הקיימים אודות התפלגות הסטודנטים הישראליים‬
‫באוניברסיטת חברון מעידים על כ‪ 63%-‬בפקולטה לחינוך וכ‪ 30%-‬נוספים בחוג ללימודי‬
‫השריעה‪.‬‬

‫‪ 265‬מרכז תמר‪ ,‬תופעת הלימודים ברשות הפלסטינית‪ :‬המקרה של הבדואים בנגב‪.2018 ,‬‬

‫‪138‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫את מספר הסטודנטים הגדול ניתן לייחס בעיקר להיעדר מסגרת ייעודית לאוכלוסייה‬
‫הבדואית‪ ,‬על כלל מאפייניה‪ ,‬ולפערים הגדולים המפרידים בין נתוני בוגרי מערכת החינוך‬
‫במגזר הבדואי לבין רף הקבלה הגבוה של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל‪.‬‬
‫הלימודים ברשות הפלסטינית חושפים את הסטודנטים הישראלים לתכנים‪ ,‬עולמות‬
‫ותרבויות שהם אינם חשופים אליהם בישראל‪ .‬לעיתים‪ ,‬יש בתכנים אלה על מנת להגביר‬
‫את הרגשות האנטי ישראליים ולהחליש את תחושת השייכות למדינת ישראל‪ ,‬ולרצון‬
‫להשתלב בה‪ ,‬דבר אשר מגביר את ההסתגרות החברתית של האוכלוסייה הבדואית ומחזק‬
‫נורמות מקומיות כגון הלגיטימציה לפוליגמיה‪.‬‬
‫בנוסף על כך‪ ,‬בוגרים אלה‪ ,‬לומדים במשך שנים בצורה אינטנסיבית במוסדות ההשכלה‬
‫הגבוהה הפלסטיניים ויוצרים פערים רבים ביחס לבוגרי מוסדות ההשכלה הגבוהה‬
‫הישראליים בתחומים מקצועיים שונים‪ ,‬לרבות השליטה בשפה העברית‪ .‬כל אלה גורמים‬
‫להחלשת מערכת החינוך הבדואית בדרום‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬במסגרת עבודת הצוות הובאו עדויות רבות הקושרות את תופעת הלימודים‬
‫ברשות הפלסטינית לתופעת הנישואין לנשים פלסטיניות כנשים שניות בשל ההזדמנות‬
‫למצוא אישה שנייה בתשלום מוהר זול‪ .‬כמו כן‪ ,‬נשמעו עדויות עלהתפתחות נורמה‬
‫ידועה בשנים האחרונות של נישואין ליותר מאישה אחת בשני משקי בית נפרדים‪.‬‬
‫רבים מהנשואים לנשים פלסטיניות מנהלים משק בית אחד בשטחי ישראל עם האישה‬
‫הבדואית‪ -‬ישראלית ומשק בית אחר בשטחי הרשות הפלסטינית עם האישה הפלסטינית‪.‬‬
‫לנורמה זו ניתן לייחס השלכות קשות יותר על בני המשפחה החיים בתא משפחתי זה‪ ,‬שכן‬
‫האב מחלק את חייו בין שני אזורים גיאוגרפיים שונים‪.‬‬
‫על כן הצוות ממליץ על‪:‬‬
‫‪ .8‬בחינת חלופה מתאימה לרכישת השכלה גבוהה לצעירים בדואים בנגב –‬
‫ידוע לצוות כי במסגרת החלטת הממשלה ‪ 2397‬סוגייה זו נבחנה על ידי‬
‫ועדה מקצועית שמנתה חברים בהובלת הות"ת‪ .‬כמו כן‪ ,‬הובאו בפני הצוות‬
‫הנימוקים המקצועיים עליהם מושתת החלטת הוועדה‪ .‬בבסיס ההחלטה שלא‬
‫להקים מוסד להשכלה גבוהה ייעודי לחברה הבדואית בדרום עמדו שיקולים‬
‫מקצועיים ו"החתירה לשילוב הסטודנטים הבדואים בנגב במערכת האקדמית‬
‫המתוקצבת הקיימת ובתוכניות הרגילות של כלל הסטודנטים‪ ,‬תוך פתיחת‬
‫שערים ומתן מענה רלבנטי לצרכיהם הייחודיים ומבלי להתפשר על האיכות‬
‫האקדמית"‪ .266‬יחד עם זאת‪ ,‬הצוות סבור כי על רקע המצב הקיים המתואר‬
‫לעיל‪ ,‬בו אלפי סטודנטים נוסעים מדי יום לשטחי הרשות הפלסטינית לרכוש‬
‫את השכלתם האקדמית‪ ,‬וההפרדה שקיימת ממילא במצב הקיים כיום‪ ,‬בין‬
‫הסטודנטים הבדואים אשר בוחרים ללמוד בשטחי הרשות הפלסטינית‬
‫לבין שאר הסטודנטים הישראלים הרוכשים השכלתם במוסדות להשכלה‬

‫‪ 266‬מתוך מסמך שהוגש לכנסת ביום ‪ 9.5.2018‬למזכירת הכנסת על ידי שר החינוך‪ ,‬חבר הכנסת נפתלי בנט ושר החקלאות ופיתוח‬
‫הכפר‪ ,‬חבר הכנסת אורי אריאל‪,.‬‬

‫‪139‬‬
 ‫גבוהה בארץ‪ ,‬יש מקום לבחון חלופה מתאימה לסטודנטים הבדואים בנגב‪.‬‬
‫הצוות סבור כי יש להתייחס לתופעה הקיימת כיום של רכישת השכלה‬
‫אקדמית‪ ,‬בעיקר בתחום החינוך‪ ,‬במוסדות פלסטינים‪ ,‬כאל איום אסטרטגי על‬
‫מצב ההוראה ביישובי הבדואיים בדרום‪ .‬העדוית הרבות והנתונים המדאיגים‬
‫שאליהם נחשף הצוות מהווים דגל אדום‪ ,‬ועל כל הגורמים המקצועיים בתחום‬
‫לערוך חשיבה מחודשת על ההשלכות שמצב זה עלול לגרור על תחומי חיים‬
‫נוספים‪ ,‬מלבד הפוליגמיה‪ .‬הצוות סבור כי על הבחינה המחודשת של הנושא‬
‫לכלול התייחסות משמעותית למנגנון תמריצים שימשוך את הסטודנטים‬
‫לרישום במוסדות הישראלים והעדפתם על פני המוסדות הפלסטיניים‪.‬‬

‫חיזוק השליטה בשפה העברית בדגש על השפה העברית המדוברת החל משלב הגיל הרך‬
‫במסגרת הדיונים ואיסוף הנתונים הצוות נחשף לנתונים הבאים בתחום השפה העברית‬
‫בקרב בני בנות החברה הבדואית‪:‬‬
‫נכון לשנת ‪ ,2016‬ועל פי מבחני וסקרי ראמ"ה‪ 267‬האוכלוסייה הבדואית מציגה את הציונים‬
‫הנמוכים ביותר ביחס לכול האוכלוסיות דוברות השפה הערבית (מגזר בדואי‪ ,‬דרוזי וערבי)‬
‫בכול המדדים הנמדדים – ממוצע הציונים במבחני השפה‪ ,‬תפיסת החשיבות של לימוד‬
‫השפה‪ ,‬ההנאה והעניין מלימודי השפה‪ ,‬השימוש בשפה ועוד‪.‬‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬עלו מספר רב של עדויות מקרב בני דור ההורים של בני הנוער הלומדים‬
‫כיום במערכות החינוך‪ ,‬כי כניסת תחנות הטלוויזיה הערביות בלוויין‪ ,‬הטלפונים החכמים‬
‫והרשתות החברתיות‪ ,‬השפיעו רבות על המוטיבציה של בני הנוער ללמוד עברית ועל ידיעת‬
‫ושימוש בשפה‪ .‬בעידן שקדם לתכני התקשורת הרחבים בשפה הערבית בני הנוער בפרט‬
‫והאוכלוסייה הבדואי בכלל היו חשופים לשפה העברית‪ ,‬בין אם מרצון ובין אם בהכרח‪,‬‬
‫בבואה לצפות בתכנים בידוריים וחדשותיים בטלוויזיה ובערוצי התקשורת הנוספים‪ .‬כיום‬
‫ניתן לרכוש את אותם התכנים בשפה הערבית‪ ,‬ללא כל מאמץ מיוחד‪ .‬כך עולה‪ ,‬כי עם‬
‫העלייה בהיצע התכנים הבידוריים בשפה הערבית‪ ,‬ישנה ירידה בחשיפה לשפה העברית‬
‫וביכולת השימוש בה‪.‬‬

‫תרשים ‪ 15-‬נתונים אודות היחס להשפה העברית שנאספו באמצעות מבחני הרשות הארצית למדידה‬
‫ולהערכה בחינוך (ראמ"ה) ‪ .2016‬לקוח מתוך הצגת תוכנית משרד החינוך לשיפור שליטת תלמידי החברה‬
‫הערבית בשפה העברית הדבורה – "עברית על הרצף"‪.‬‬

‫‪ 267‬מבחן הרשות הארצית למדידה ולהערכה בחינוך (ראמ"ה) ‪.2016‬‬

‫‪140‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫היעדר הידיעה והשימוש בשפה העברית משפיע על בני הנוער הבדואיים בתחומים רבים‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬אי ידיעת השפה העברית מהווה מכשול בפני התלמידים הבדואיים המחזיקים‬
‫תעודת בגרות איכותית‪ ,‬מאחר שלימודי ההשכלה הגבוהה בישראל‪ ,‬בכול התחומים‪ ,‬הם‬
‫בשפה העברית‪ .‬ללא ידיעת השפה‪ ,‬התלמידים הבדואים אינם יכולים ללמוד ו‪/‬או להצליח‬
‫במוסדות הישראליים להשכלה גבוהה‪ .‬כמו כן‪ ,‬השלמת הידע במסגרות על‪-‬תיכוניות (כגון‬
‫מכינה קדם אקדמית וקורסים פרטיים) עלותו גבוהה מאוד‪ .‬גם במידה שהתלמיד זכאי‬
‫לסבסוד מגופים ממשלתיים‪ ,‬הזמן הרב הנדרש עבור לימודי מכינת עברית או קורסי הכנה‬
‫ייעודיים‪ ,‬כרוך בעלות גבוהה נוספת‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬אי ידיעת השפה העברית היא מכשול עבור התלמיד הבדואי המבקש לצאת לשוק‬
‫העבודה‪ .‬אי ידיעת השפה העברית מקשה על התלמידות והתלמידים הבדואים השואפים‬
‫לאופק תעסוקתי בטוח ורווחי יותר‪ ,‬כפי שניתן לראות בנתוני השכר‪ .‬מעבר ליכולות‬
‫המקצועיות ולערכים המוספים בתחומים הרלוונטיים לשוק‪ ,‬השפה העברית היא תנאי הכרחי‬
‫ליציאה לשוק התעסוקה בישראל‪ ,‬המתנהל ברובו המוחלט בשפה העברית בכול רחבי הארץ‪.‬‬

‫‪141‬‬
‫טבלה זו היא תוצר המחקר "טיפוח ומיצוי ההון האנושי בישראל מערכת החינוך כמנוע‬
‫לשילוב כלכלי‪-‬חברתי של החברה הערבית" הנקרא‬
‫(‪ )http://www.pmo.gov.il/SiteCollectionDocuments/klkala/aravi301215.pdf‬שנערך בשנת‬
‫‪ 2015‬במסגרת עבודת המועצה הלאומית לכלכלה‪ ,‬משרד החינוך והרשות לפיתוח כלכלי‬
‫של מיעוטים במשרד לשוויון חברתי‪,‬‬
‫שלישית‪ ,‬במסגרת עבודת הצוות עלו עדויות לכך שבשל קשיים בשפה העברית‪ ,‬האישה‬
‫הבדואית תלויה למעשה באופן מוחלט בגבר‪ ,‬שעל פי רוב‪ ,‬בין אם בשל עבודתו ובין אם‬
‫בשל הממשק שלו עם אוכלוסייה מגוונת‪ ,‬הוא בקיא יותר בשפה העברית באופן שמאפשר‬
‫לו לשוחח עם נותני שירות בשפה העברית‪ .‬דוגמה לעדויות הללו הן הצורך בגבר בבירור‬
‫רכיבי וסעיפי שכר ובכך לערב את הגבר במשכורתה של האישה הבדואית‪ ,‬בין אם מרצון‬
‫ובין אם לא‪ .‬תחת ההנחה שככול שאישה הופכת לתלויה יותר ויותר בבעלה‪ ,‬יחסי הכוחות‬
‫בתא המשפחתי הופכים למוטים יותר ויותר לטובתו של הגבר‪ ,‬זוהי קרקע פורייה להרחבת‬
‫תופעת הפוליגמיה‪ .‬טענה זו עלתה אצל רבים מקרב האוכלוסייה הבדואית במהלך עבודת‬
‫הצוות ‪ -‬הן מצד הנשים והן מצדם של הגברים‪.‬‬
‫רביעית‪ ,‬העדויות והממצאים בנוגע להישגים הנמוכים של התלמידים בני החברה הבדואית‬
‫במגוון תחומים ובדגש על השפה העברית‪ ,‬הובילו למסקנה מתבקשת‪ .‬עובדה זו תרמה‬
‫בשנים האחרונות להמשך היבדלותה והסתגרותה של החברה הבדואית‪ ,‬נשים וגברים‬
‫כאחד‪ ,‬מכלל החברה הישראלית‪ .‬כך‪ ,‬אי ידיעת השפה העברית‪ ,‬והיעדר ממשקים עם השפה‪,‬‬
‫גורמת לחברה הבדואית להפוך לחברה סגורה יותר ונבדלת מכלל החברה הישראלית‪ ,‬גם‬
‫בהשוואה למגזרים השונים של החברה הערבית כפי שניתן לראות בשיעורי ההשתתפות‬
‫בשוק התעסוקה‪ ,‬רמת ההשכלה ועוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬למרכיבים שונים‪ ,‬כגון דת ואורח חיים כפרי‪,‬‬
‫ההיבדלות השפתית דו״חקת את החברה הבדואית אל שולי החברה הישראלית במידה‬
‫הרבה ביותר שכן בהיעדר הקשר השפתי‪ ,‬אין אפשרות לקיום הממשק הבסיסי ביותר עם‬
‫שאר האוכלוסייה בארץ‪ ,‬בכלל תחומי החיים‪ ,‬לרבות בקבלת שירותים ממשלתיים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬תופעת הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה בתחומי הרשות הפלסטינית‪ ,‬עליה‬
‫פורט בהרחבה לעיל‪ ,‬מושפעת ישירות מהיעדר השליטה בשפה העברית ‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי‬
‫נטען רבות על ידי חברי הצוות‪ ,‬שהיעדר ידיעת השפה העברית מהווה מכשול גבוה בדרך‬
‫לרכישת השכלה גבוהה בישראל‪ ,‬בהשוואה למוסדות הנמצאים ברשות הפלסטינית‪,‬‬
‫בהם שפת ההוראה היא ערבית‪ .‬העובדה שתנאי הקבלה הנמוכים במוסדות הרשות‬

‫‪142‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫הפלסטינית מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה ועל ידי משרד החינוך‪ ,‬מובילה למצב‬
‫בו חלק מהצעירים באוכלוסייה הבדואית מעדיפים לרכוש את השכלתם שם‪ ,‬וכך אינם‬
‫נחשפים לתמורות של מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ ‪ -‬על כלל ההיבטים הנורמטיביים‪,‬‬
‫האידיאולוגיים ועוד‪.‬‬
‫בהתאם להחלטת הממשלה ובהמשך לעבודת הצוות‪ ,‬הציגו נציגי משרד החינוך את‬
‫התוכנית שהוכנה במסגרת תוכנית החומש למגזר הבדואי‪ ,‬המעוגנת בהחלטת ממשלה‬
‫מס' ‪ 2397‬בנושא לימודי העברית בבתי ספר במגזר הבדואי‪ .268‬התוכנית המכונה "עברית‬
‫על הרצף" מציעה לכלל התלמידים במגזר הערבי (ללא הבחנה בין בתי הספר במגזר‬
‫הבדואי לבין בתי ספר אחרים)‪ ,‬חשיפה הדרגתית לפי גילאים לשפה העברית ‪ -‬בדגש על‬
‫השפה העברית המדוברת‪ .269‬מבחינת תפוקות‪ ,‬לכיתות ג'‪-‬ט' תתווסף שעת הוראה שבועית‬
‫אחת ( סה"כ חמש שעות שבועיות)‪ ,‬לכיתות א'‪-‬ב' יתווספו שתי שעות שבועיות ובכיתות‬
‫התיכון‪ ,‬י'‪-‬יב' תתווסף שעה שבועית אחת (סה"כ ארבע שעות שבועיות)‪ .‬יש לציין כי‬
‫בשונה משנים עברו‪ ,‬הושם דגש על שינוי תוכנית הלימודים בהתאם למטרת התוכנית‬
‫והחל מכיתה ג' שעה שבועית אחת תוקדש לתחום ההבעה‪ .‬כמו כן‪ ,‬התווספה יחידת בגרות‬
‫חובה נוספת (‪ 1‬יח"ל) בתחום ההבעה‪.‬‬
‫תוכנית משרד החינוך מבורכת אך היא אינה נותנת מענה מספק לפערים העצומים בחברה‬
‫הבדואית ולהבדלים בינה לבין החברה הערבית הכללית במדינת ישראל‪ .‬לאור המצב הקיים‬
‫והפערים הגדולים שנוצרו‪ ,‬יש חשיבות לצמצום פערים אלה בצורה יותר משמעותית‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על‪:‬‬
‫‪ .9‬הרחבת תוכניות "עברית על הרצף" עבור המגזר הבדואי – כפי שניתן לראות‬
‫בנתונים שהובאו לעיל (תרשים מס' ‪ )15‬החברה הבדואית זקוקה לאימפקט‬
‫גדול יותר בנושא לימוד השפה העברית ולכן יש להקדיש לאוכלוסייה זו‬
‫משאבים רבים יותר ותוכניות חדשניות ומגוונות יותר‪.‬‬
‫הצוות ממליץ על עיבוי תוכנית "עברית על הרצף" בכלל הגילאים‪ .‬בתוך כך‪,‬‬
‫יש להחיל את החשיפה לשפה החל מגילאי גן חובה‪ ,‬על ידי גורמים מקצועיים‬
‫שעברו הכשרות מקצועיות‪ .‬אין להסתפק ב"טעימות" שבאות לידי ביטוי‬
‫בשירים ופעילויות התלויים ברמת העברית של הגנן או הגננת‪ .‬יש להתחיל‬
‫ללמד את השפה המדוברת בתוכנית לימודים הדוקה וכחלק מתוכנית חובה‪.‬‬
‫אין להסתפק ב"פעילויות רשות מוצעות" ללימוד השפה עברית המדוברת‪.‬‬
‫‪ .10‬חשיפה לשפה העברית החל מגיל הרך –חשוב לחשוף את הילדים הבדואים‬
‫לשפה העברית החל משלב הגיל הרך (במעונות היום‪ ,‬משפחתונים ומסגרות‬
‫נוספות) ולפעול להעמקת התוכניות הקיימות בגיל הרך‪ .270‬לפי מחקרים רבים‬
‫תהליך רכישת השפה מתקיים באופן המיטבי בגילאי ‪ .3-4‬הצלחת התהליך‬

‫‪ 268‬תוכנית העבודה של משרד החינך – " עברית על הרצף" מצורפת כנספח יב' לדו״ח‪.‬‬
‫‪ 269‬מטרת התוכנית‪" :‬שיפור וקידום שליטת התלמידים הערביים בשפה העברית בדגש על חיזוק מיומנויות ההבעה והדיבור"‪.‬‬
‫‪.Steinberg, DD., 1995. An Introduction to Psycholinguistics 270‬‬

‫‪143‬‬
 ‫תלויה בחשיפה לשפה בגיל מוקדם‪ .‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ להחיל תוכניות חשיפה‬
‫לשפה העברית ולימודה בכל מוסדות הגיל הרך (מעונות יום ומשפחתונים)‬
‫ביישובי המגזר הבדואי‪ .‬כחלק מפיתוח כלים להקניית השפה העברית לגיל‬
‫הרך‪ ,‬יש לפתח מערך תמריצים כלכליים שיעודד שימוש בתכנים ללימוד‬
‫השפה העברית‪.‬‬
‫בתוך כך‪ ,‬יש לעודד את המטפלות לקחת חלק בקורס מחנכות לגיל הרך בעברית‪ .‬בקורס‬
‫זה המשתתפות יוכלו לבחור האם ללמוד ולהיבחן בעברית או בערבית‪ .‬כדי לעודדן ללמוד‬
‫את הקורסים בעברית מומלץ לחשוב על מכינה מתוקצבת‪/‬מסובסדת בעברית כתמריץ‬
‫טרום הקורס‪ .‬תמריץ נוסף‪ ,‬אשר יגובש בדיון משותף עם האגף להכשרה מקצועית‪ ,‬הינו‬
‫השתלבות במסגרות אשר השפה השגורה בהן הינה עברית‪ .‬נכון להיום ישנה מצוקת‬
‫תעסוקה בחברה הבדואית‪ ,‬ועידוד הלמידה בעברית עם הבטחה להשתלב במסגרות‬
‫יש בכוחו לתמרץ את לימוד השפה‪ .‬מודל נוסף שיוכל לקדם את השפה העברית הינו‬
‫ניהול מעון דו לשוני ותרבותי בו ישנן שתי שפות שגורות המשולבות תרבותיתבתוכנית‬
‫החינוכית‪-‬טיפולית‪.‬‬
‫‪ .11‬דו״חות צפייה – בנוסף לעיבוי התוכנית "עברית על הרצף"‪ ,‬יש להקים‬
‫מערך של צפיית חובה בתכנים בשפה העברית‪ ,‬החל מגילאים צעירים‪ ,‬כחלק‬
‫מתוכנית הלימודים ללימוד השפה העברית המדוברת‪ .‬במסגרת המערך‪,‬‬
‫יש לפתח תכנים אינטרנטיים אינטראקטיביים לגילאים השונים כדי לפתח‬
‫מיומנויות שפה ומיומנויות דיגיטליות‪ .‬כל זאת‪ ,‬בהמשך לסקירה הכתובה לעיל‬
‫המפרטת את התמורות הצפויה במדיום הדיגיטלי והשפעתן על רכישת השפה‬
‫בקרב ילדים ונוער‪.‬‬
‫‪ .12‬כמו כן‪ ,‬הצוות ממליץ על הקמת צוות עבודה במשרד החינוך‪ ,‬ובשיתוף‬
‫גורמים נוספים מזרוע העבודה במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪,‬‬
‫ישראל דיגיטלית ומט"ח‪ ,‬שייפתח את האסטרטגיה ואת התכנים הנגזרים‬
‫ממנה‪ ,‬לרבות הפורמט המנדטורי של העברת השיעורים והתכנים בבתי הספר‬
‫והכשרת המורים להעברת אותם התכנים ולמעקב אחר ההתקדמות בקרב‬
‫הילדים‪.‬‬
‫‪ .13‬הגברת החשיפה היומיומית לשפה העברית – מומלץ שכול בית ספר יונגש‬
‫לשפה העברית גם באמצעות קריאה בעיתונים‪ ,‬צפייה בטלוויזיה משודרת‬
‫בשפה העברית‪ ,‬לוח מודעות בשפה העברית ופעולות נוספות‪.‬‬
‫‪ .14‬לימוד עברית למבוגרים וחשיפת אימהות וילדי הגיל הרך במסגרת‬
‫משולבת – כיום מועברים שיעורי עברית לאימהות במסגרת הכנת נשים‬
‫בדואיות לכניסה לשוק התעסוקה במרכזי ריאן להכוון תעסוקתי‪ .‬פעמים רבות‪,‬‬
‫האימהות המשתתפות באותם קורסים לא נמצאות כולן ברמת ידע ושליטה‬
‫זהה בשפה‪ ,‬אך מקבלות מענה קבוצתי ‪ -‬החסר במידה מסוימת ליווי פרטני‬
‫והתאמת רמת ליווי פרטנית‪ .‬בנוסף‪ ,‬פעמים רבות‪ ,‬בשל המחסור במסגרות‬
‫לגיל הרך בחברה הבדואית הנשים בקורס מגיעות עם ילדיהן‪.‬‬

‫‪144‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫הצוות ממליץ על כינוס צוות עבודה בראשות נציגי זרוע העבודה במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים בו ייבחנו מודלים של אולפנים ללימוד השפה העברית של משרד‬
‫הקליטה ושל האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך‪ ,‬יחד עם מודלים שנבנים במינהל‬
‫תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה כדי לאמץ את אלה המוצלחים והתאמתם לאוכלוסייה‬
‫הבדואית בדרום‪ .‬לאחר אימוץ והתאמת המודלים‪ ,‬יש להפעיל את המרכזים בהתבסס על‬
‫מערכת תמריצים כספיים לאימהות ‪ -‬כך שיקבלו תמריץ כלכלי על ההשתתפות באותם‬
‫הקורסים במרכזי הלימוד‪ .‬על תמריצים לצד לימודים להיות מתוקצבים שכן כיום עצם‬
‫המימון הינו רק ללימודים עצמם‪.‬‬
‫היות שאימהות רבות מגיעות עם ילדיהם הרכים ללימודי העברית במרכזים השונים‪ ,‬יש‬
‫לפתוח במקביל מערכת ללימודי עברית לילדי האימהות‪ -‬באופן דיגיטלי ובאמצעי מדיה‬
‫שונים‪ .‬כך יהפוך האילוץ ליתרון‪ ,‬ובכך תיווצר הזדמנות לחשוף גם את ילדי הגיל הרך‬
‫לשפה העברית באופן המותאם למאפייני הגיל הייחודיים וליכולתם‪.‬‬

‫חיזוק המיומנות והאוריינות הדיגיטלית בקרב בנות ובני הנוער הבדואיים במערכת החינוך‬
‫נושא רמת האוריינות הדיגיטלית בחברה הבדואית עולה במספר מישורים הקשורים‬
‫בקשרים עקיפים וישירים לתופעת הפוליגמיה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬היעדר רמת אוריינות דיגיטלית במישור התעסוקתי‪ ,‬מהווה חסם להתקדמות‬
‫ולהשתלבות איכותית הן של בני הנוער והן של המבוגרים בשוק התעסוקה‪ .‬בנוסף לרמת‬
‫ההעסקה הנמוכה במגזר הבדואי‪ ,‬כפי שפורט בהרחבה במבוא לפרק זה‪ ,‬ניתן להסיק‬
‫מהנתונים על השכר הממוצע לעובד‪ ,‬כי העבודות בהן מועסקים בני החברה הבדואית לרוב‬
‫אינן איכותיות ובעלות דרישות נמוכות ביחס לעבודות איכותיות יותר‪ ,‬המספקות שכר‬
‫גבוה יותר ואופק תעסוקתי‪ .271‬אין ספק כי שיפור ברמת המיומנות והאוריינות הדיגיטלית‬
‫בחברה הבדואית יהיה בסיס לפיתוח ההון האנושי הבדואי‪ ,‬באופן שיניב מיידית עלייה‬
‫בשכר הממוצע בקרב בוגרי מערכת החינוך התיכוני והאקדמי‪ ,‬ויעלה את הביקוש שלהם‬
‫בשוק העבודה‪ .‬מעבר להשפעה הישירה על מדדי תעסוקה שונים‪ ,‬שיפור ברמת האוריינות‬
‫הדיגיטלית יוביל בטווח הבינוני והארוך לרמת לימוד גבוהה יותר בבתי הספר‪ ,‬להתמודד‬
‫ולשימוש באמצעים דיגיטליים ומחשוביים בתי הספר‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬היעדר יכולת אוריינות דיגיטלית ומקוונת בקרב הנשים בחברה הבדואית מונעת‬
‫מהן ליהנות מההתפתחויות האחרונות של שירותים מקוונים המסופקים על ידי הממשלה‪,‬‬
‫רשויות מקומיות‪ ,‬צרכנות ושירותים במרחב המקוון בשוק הפרטי‪ .‬בהמשך למתואר לעיל‬
‫בפרק זה על תלות האישה הבדואית בגבר אל מול ספקי השירותים‪ ,‬הצוות סבור כי הגברת‬
‫היכולת והאוריינות הדיגיטלית יכולה לצמצם מימד נוסף של תלות האישה בגבר‪ .‬השימוש‬
‫בשירותים מקוונים מצליח לתת מענה גם לחסמים כגון קשיי נגישות של נשים (בהיעדר‬
‫תחבורה או בשל איסורים חברתיים) ויכול למצב את מעמדה במשפחה כמי שיכולה לטפל‬

‫‪ 271‬שכיר בדואי מרוויח כ‪ ₪ 5,200-‬בממוצע‪ .‬כ‪ ₪ 2,400-‬פחות מהשכר הממוצע בכלל יישובי דרום הארץ‪ .‬וההכנסה לנפש בחברה‬
‫הבדואית בדרום היא כ‪ ₪ 1,180-‬לחודש‪ ,‬כשליש מההכנסה לנפש ביישובי הדרום‪.‬‬

‫‪145‬‬
 ‫בנושאים שונים בזכות אוריינות דיגיטלית‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬השימוש בפלטפורמות האינטרנטיות השונות והחיבורים שהן מספקות מאפשרות‬
‫לייצר אינטראקציה עם מגוון רחב של אנשים מבלי להשקיע בכך משאבים רבים ובכך‬
‫להיחשף להשקפות עולם שונות בעולם המודרני בו המרחב המקוון הוא גשר בין חברות‪.‬‬
‫בהמשך לנכתב לעיל ולנכתב במסמכים רבים העוסקים בחברה הבדואית‪ ,‬זוהי חברה זו היא‬
‫חברה סגורה ונבדלת מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית‪ ,‬ובעלת מאפיינים ייחודיים‬
‫ושיעור הפוליגמיה הגבוה הוא אחד מהם‪ .‬הצוות סבור כי החשיפה לפלטפורמות דיגיטליות‬
‫מקוונות ומגוונות ועידוד השימוש בהן‪ ,‬תשפיע בטווח המיידי על החשיפה של האוכלוסייה‬
‫הבדואית‪ ,‬ובייחוד של בנות ובני הנוער‪ ,‬לקבוצות שונות בחברה הישראלית‪ .272‬הצוות‬
‫סבור כי הגברת היכולת הדיגיטלית והחשיפה שתושג בטווח הקצר‪ ,‬ביחד עם התהליכים‬
‫הנוספים שמתרחשים לנוכח מגמת העיור של החברה הבדואית‪ ,‬ישפיעו בטווח הארוך על‬
‫הנורמות ועל תפיסת המשפחה והמודל המשפחתי בחברה הבדואית‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי‪:‬‬
‫‪ .15‬יש לפעול להרחבת תוכניות ופלטפורמות הלימוד האינטרנטיות במסגרת‬
‫תוכנית הלימודים הרגילה‪ ,‬כדי להגביר את החשיפה של בנות ובני הנוער‬
‫לכלים המקוונים והדיגיטליים‪ .‬בעזרת כלים אלה ייפתחו בני הנוער אוריינטציה‬
‫למיומנויות שיידרשו מהם בכניסה לשוק העבודה‪ ,‬לנשים יסייעו הכלים‬
‫הדיגיטליים לפתח עצמאות ולחזק את מעמדן בתא המשפחתי‪ ,‬כולל למידה‬
‫וחשיפה לעולמות תוכן מגוונים‪.‬‬
‫‪ .16‬בנוסף‪ ,‬יש לוודא כי לכול הכיתות במגזר הבדואי‪ ,‬במבנים הקבועים וגם‬
‫באלה הזמניים‪ ,‬קיימים האמצעים הטכנולוגיים המתאימים ללמד ‪ -‬מקרנים‪,‬‬
‫מחשבים‪ ,‬חיבורים לרשת האינטרנט ולמרחב המקוון‪ ,‬רמקולים ועוד‪.‬‬
‫הצוות מצא כי יש להבטיח תשתיות חינוך‪ ,‬חינוך בלתי פורמלי ופעילויות לאחר הצהריים‪.‬‬

‫כפי שתואר לעיל‪ ,‬קיים קשר בין חוסר מעש בקרב בני נוער לבין הקדמת גיל הנישואין‪ .‬עוד‬
‫צוין במסגרת עבודת הצוות כי ישנה תופעה בקרב בני נוער בחברה הבדואית של היעדר‬
‫מסגרות לשעות אחר הצהריים והנוער הבדואי נמצא בשעות אלה חסר מעש‪ .‬חוסר מעש‪,‬‬
‫כפי שכבר צוין בהרחבה‪ ,‬הוא אחת הסיבות לפעילות עבריינית ושולית‪ .‬תופעה זו מתגברת‬
‫בזמן החופשות ובעיקר בזמן חופשת הקיץ‪ .‬חוסר המעש‪ ,‬בנוסף על הנורמות התרבותיות‬
‫לפיהן קיים איסור על אינטראקציה עם בני המין השני ללא מסגרת פורמלית הכוללת‬
‫ידיעת ההורים ואישורם‪ ,‬מובילים לנישואין בגיל צעיר‪ ,‬שהם שער כניסה לפוליגמיה‪.273‬‬

‫‪ 272‬בהינתן ובקשר ישיר להתמקדות בלימוד העברית והשקעה בלימוד עברית בכל הגילאים ברצף‪.‬‬
‫‪ 273‬תואר בהרחבה במבוא לפרק זה‪.‬‬

‫‪146‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫על כן הצוות ממליץ כי יש‪:‬‬

‫‪ .17‬להקים מרכזי פנאי וספורט מקורים ביישובים בהם לא קיים מרכז כזה‪.‬‬
‫אלה יהיו מרכזים לפעילויות נוער מעבר לשעות פעילות בית הספר‪ ,‬עבור‬
‫בנות ובני הנוער הבדואי‪.‬‬
‫‪ .18‬להרחיב את היצע החוגים כך שיהלמו את מספר הילדים ובני הנוער‬
‫הבדואיים ואת הביקוש שלהם לחוגים בתחומים שונים ולספק שוברים לכול‬
‫ילדה וילד לחוגים במרכזים הקהילתיים הסמוכים למקום מגוריהם‪ ,‬כדי לאפשר‬
‫להם חשיפה לתחומי עניין נוספים מלבד אלה הנלמדים בבית הספר‪.‬‬
‫‪ .19‬לסבסד מסגרות קיץ עבור בנות ובני נוער וקייטנות לילדות ולילדים לפרקי‬
‫זמן ממושכים‪.‬‬

‫הרחבת היצע המסגרות לגיל הרך‬

‫הצורך הכלכלי‪ ,‬והעובדה כי חל גידול מתמיד ברמת ההשכלה של האישה הבדואית‪ ,‬יוצרים‬
‫אתגרים לאימהות צעירות שמעוניינות לצאת ללימודים‪/‬עבודה‪/‬התנדבות או כל פעילות‬
‫אחרת‪ .‬כיום‪ ,‬אין ביישובים הבדואים מסגרות טיפול בגיל הרך‪ ,‬בגילאי לידה עד ‪ ,3‬כפי‬
‫שתואר בהרחבה לעיל‪ .‬קיומן של מסגרות מתאימות‪ ,‬במחיר סביר‪ ,‬יכול להיות פתרון טוב‬
‫הן בהיבט הבטחת שלומם‪ ,‬ביטחונם‪ ,‬התפתחותם ורווחתם של הילדים והן ככולי להקל‬
‫על נשים לצאת לעבודה‪/‬ללימודים‪.‬‬
‫כיום פועלים ביישובים הבדואים בנגב מעונות יום ומשפחתונים המיועדים לילדים בגילאי‬
‫‪ .0-3‬ביישובים חורה‪ ,‬כסייפה‪ ,‬ערערה בנגב‪ ,‬רהט שגב שלום ותל שבע פועלים ‪ 12‬מעונות‬
‫יום אשר נותנים מענה ל‪ 815 -‬ילדים שהם כ‪ 2%-‬מכלל הילדים הבדואיים בגיל הרך בנגב‬
‫(מתוך כ‪ 33,000 -‬בגילאים ‪.)0-3‬‬
‫שיעור הילדים‪ ,‬המקבלים סבסוד ממשרד הרווחה במעונות היום הוא כ‪.25% -‬‬
‫כמו‪-‬כן‪ ,‬פועלים כיום ‪ 236‬משפחתונים ביישובים הבדואים בנגב הנותנים מענה לכ‪1,120 -‬‬
‫ילדים שהם כ‪ 3%-‬מכלל הילדים הבדואיים בגיל הרך בנגב (מתוך כ‪ 33,000 -‬בגילאים ‪0-3‬‬
‫‪ .‬במשפחתונים שיעור הילדים המקבלים סבסוד ממשרד הרווחה הוא כ‪.60% -‬‬
‫מכאן‪ ,‬עולה כי היצע המסגרות המפוקחות והממומנות ביישובים הבדואים בנגב הוא נמוך‬
‫מאוד ביחס לביקוש ולפוטנציאל הקיים – בפועל מטופלים במסגרות מפוקחות רק בכ‪-‬‬
‫‪ 5%‬מהילדים משכבת הגיל ‪ 3%( 0-3‬במשפחתונים ו‪ 2% -‬במעונות היום)‪ .‬על מנת לסייע‬
‫לנשים הבדואיות בנגב להשתלב בעולם העבודה יש להגדיל את ההיצע של מעונות היום‬
‫והמשפחתונים המפוקחים בנקיטת מספר צעדים‪.‬‬

‫‪147‬‬
 ‫על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על‪:‬‬
‫‪ .20‬בינוי ואכלוס מעונות היום – בשנים ‪ 2014-2017‬תוקצבו ‪ 21‬מעונות יום‬
‫חדשים ‪ 59 -‬כיתות ‪ -‬המעניקות מענה פוטנציאלי לכ‪ 1,800-‬ילדים נוספים‬
‫(המהווים ‪ 5%‬מכלל הילדים בגילאי ‪ )0-3‬נכון ליום כתיבת דו״ח זה‪ ,‬נבנו ‪10‬‬
‫מעונות חדשים ברהט‪ ,‬חורה‪ ,‬לקיה‪ ,‬שגב שלום‪ ,‬ונווה מדבר‪ .‬משרד העבודה‪,‬‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים צופה כי מעונות אלה יאוכלסו על ידי הרשויות‬
‫המקומיות בשנת הלימודים הקרובה‪.274‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬לאחר הרחבת מספר מעונות היום‪ ,‬במיצוי מלא של תקציבי הבנייה‬
‫ובאכלוס מלא של המעונות החדשים‪ ,‬מספר הילדים הנמצאים במסגרות לגיל‬
‫הרך בשכבת הגיל ‪ 0-3‬יעלה לכ‪ 10% -‬מכלל הילדים הבדואים בנגב בגילאים‬
‫אלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬שיעור המסגרות לגיל הרך בחברה היהודית עומד על כ‪.27%-‬‬
‫החברה הבדואית זקוקה למסגרות אלה אף יותר מכול קבוצה אחרת בחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬זאת לנוכח השינוי הצפוי שיניבו מסגרות אלה בחברה הבדואית‪:‬‬
‫העלאת שיעור הנשים המועסקות במשק והטיפול האיכותי יותר לילדים‪ .‬על‬
‫כן‪ ,‬מומלץ להרחיב את בניית מעונות היום‪ ,‬והכשרת משפחתונים מפוקחים‪,‬‬
‫עד למתן מענה שווה לפחות לזה של האוכלוסייה הכללית‪ ,‬בטווח הארוך‪.‬‬
‫יש להביא בחשבון את שיעור הגידול הטבעי של האוכלוסייה הבדואית בדרום בעת תכנון‬
‫המענה ההולם המותאם לצורכי האוכלוסייה‪ .‬תכנון עתידי שאינו מתחשב בנתון זה עלול‬
‫לגרור מחסור חמור יותר משקיים היום במסגרות לגיל הרך בחברה הבדואית‪.‬‬
‫האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד העבודה והרווחה מחויב מכוח החלטת ממשלה‬
‫‪ 922‬לשריין ‪ 25%‬מתקציבי הבינוי לרשויות מהמגזר הערבי כולו‪ .‬מנגנון התקצוב הינו "כל‬
‫הקודם זוכה"‪ ,‬כך שרשות בדואית שבידה היתר בנייה תוכל להגיש בקשה לקבלת תקצוב‪.‬‬
‫נכון למועד כתיבת מסמך זה קיימות יתרות תקציב למגזר הערבי כך שאין מגבלת תקציב‬
‫לנושא וכל רשות שתבקש תענה בחיוב (בכפוף לדרישות ולמגבלות החלות על הרשויות‬
‫מכוח הוראת המנכ"ל המסדירה את הנושא)‪ .‬כמו כן‪ ,‬משרד העבודה והרווחה ציין כי‬
‫בקרוב ייפתח קול קורא לרשויות לקבלת תקציב לתכנון מעונות יום אשר ייתן מענה גם‬
‫לחסמי התכנון המוכרים ברשויות מהמגזר הערבי‪.‬‬
‫בנוסף למעונות היום‪ ,‬המספקים מענה לטווח הבינוני והארוך‪ ,‬ולנוכח השיעור הנמוך של‬
‫הילדים הבדואים שיקבלו מענה מהרחבת מעונות היום‪ ,‬יש להשקיע ולשים דגש גם על‬
‫פתרונות לטווח הקצר‪ .‬מענה שכזה קיים בארגז הכלים של זרוע העבודה במשרד העבודה‪,‬‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים המתקצבת את הפעלת המשפחתונים ברחבי הארץ בכלל‬
‫ובחברה הבדואית בפרט‪.‬‬
‫הצוות סבור‪ ,‬כי בעת הזו‪ ,‬הרחבת שירות המשפחתונים בנוסף לפעולות המתוקצבות‬
‫בתחום מעונות היום הוא מתאים יותר לשלב ההתפתחותי החברתי של הקהילה‪ ,‬שנמצאת‬

‫‪ 274‬יש לציין כי האגף למעונות יום מקצה מתקציבו עבור אוכלוסיית הבדואים בנגב‪ ,‬כחלק משריון ההקצאה השנתית לבינוי‬
‫מעונות יום למיעוטים בשיעור ‪ 25%‬מתוקף החלטת ממשלה ‪.922‬‬

‫‪148‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫במעבר מואץ מחברה מסורתית לחברה מודרנית‪ .‬המשפחתונים יכולים לענות על הצורך‬
‫בנגישות שכן הם יכולים לקום בביתה של המטפלת בסביבת המגורים שלה‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫המשפחתונים יספקו עבודה למנהלת המשפחתון ויחוללו פעילות נוספת של אספקת‬
‫שירותים של מזון‪ ,‬ציוד מתכלה וכיו"ב‪.‬‬
‫יש חשיבות שהמסגרות תהיינה איכותיות אולם יש להבטיח שעלות תפעולן תהיה שווה‬
‫לכול כיס‪.‬‬
‫על כן הצוות ממליץ על‪:‬‬
‫‪ .21‬הקמת משפחתונים בקנה מידה רחב ובאופן שיענה על הביקוש הקיים‬
‫ויתגבר על הפערים הקיימים בתחום‪ .‬האגף למעונות יום ומשפחתונים סבור‬
‫כימודל "משפחתון מורחב" יכול להוות שרות הולם לאוכלוסייה הבדואית‪.‬‬
‫למשך ארבע השנים הקרובות‪ ,‬הצוות ממליץ להקים משפחתונים חדשים‬
‫ביישובים הבדואים בדרום‪ ,‬שיספקו מענה לכ‪ 4,000-‬ילדים נוספים בגיל‬
‫הרך‪ .‬כך כלל המסגרות בגיל הרך יוכלו לספק מענה ליותר מ‪ 20%-‬מכלל‬
‫הילדים הבדואים בגילאי ‪ 0-3‬בנגב‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מדגיש האגף למעונות‬
‫יום ומשפחתונים את הצורך בביצוע קורסי הכשרה ייעודיים (מטפלות סוג‬
‫‪ )1‬ועידוד הנשים להשתתפות בהם באמצעות תמריצים בכדי להרחיב את‬
‫השירות ולהוסיף מסגרות הולמות ואיכותיות‪ .‬הכשרה מסוג זה מהווה בסיס‬
‫הכרחי לפתיחת מסגרת ביתית‪-‬קהילתית‪.‬‬
‫‪ .22‬הקמת מודלים לליווי הנשים המפעילות את המשפחתונים ‪ -‬נוכח היקף‬
‫המסגרות שצריכות להיפתח בטווח הקצר‪ 275‬יש להקים את המשפחתונים תוך‬
‫הענקת מעטפת של ניהול‪ ,‬ליווי והנחיה על ידי צוות של נשות מקצוע‪ .‬כך‬
‫מנהלות ומפעילות המשפחתונים יוכלו לקיים יחידה עסקית עצמאית המספקת‬
‫מענה חינוכי איכותי לילדים‪.‬‬

‫העלאת שיעור התעסוקה בחברה הבדואית בדגש על תעסוקת נשים‬

‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬החברה הבדואית מתאפיינת בשיעור תעסוקה נמוך מאוד ובעיקר בקרב‬
‫הנשים‪ .‬כך‪ ,‬שלפי נתוני שנת ‪ ,2015‬בעוד שכ‪ 62.3%-‬מהגברים הבדואיים בדרום בגילאי ‪25-‬‬
‫‪ 64‬מועסקים‪ ,‬רק ‪ 23.5%‬מהנשים בגילאים אלה מועסקות וההכנסה הממוצעת החודשית‬
‫לנפש במגזר הבדואי עומדת על ‪ ₪ 1,180‬בלבד – כשליש מההכנסה החודשית לנפש‬
‫במגזר היהודי‪.‬‬
‫בנוסף לשיעור התעסוקה הנמוך מאוד של הגברים הבדואים (‪ ,)62.3%‬בעיקר ביחס לגברים‬
‫במגזר היהודי ( ‪ )83%‬הנתון הבולט במיוחד הוא הפער המשמעותי בין שיעור תעסוקת‬
‫הנשים (‪ )23.5%‬לבין שיעור תעסוקת הגברים (‪ )62.3%‬באוכלוסייה הבדואית‪.276‬‬

‫‪ 275‬ראו המלצה ‪ 21‬לעיל‪.‬‬

‫‪ 276‬עיבודי אגף אסטרטגיה ומחקר בזרוע העבודה במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬לנתוני למ"ס‪.‬‬

‫‪149‬‬
‫ככול שיקטן הפער בין שיעור תעסוקת גברים לבין שיעור תעסוקת הנשים‪ ,‬כך תהפוך‬
‫האישה לחיונית יותר‪ ,‬מעמדה גבוה יותר‪ ,‬היחסים בתא המשפחתי יהפכו לשוויוניים יותר‬
‫ולאישה יהיה יותר כוח מול בעלה‪ .‬על כן‪ ,‬העלאת שיעור תעסוקת הנשים היא מפתח‬
‫להעצמת האישה הבדואית ולחיזוק מעמדה במשפחה באופן שאמור להשפיע ולבלום‬
‫פוליגמיה‪.‬‬
‫כפי שצוין לעיל‪ ,‬קיימים חסמים רבים המונעים מהאישה הבדואית להשתלב בשוק‬
‫העבודה‪ :‬חסמים מתחום החינוך וההשכלה‪ ,‬חסם כלכלי (יציאה לעבודה במשרה תחילית‬
‫אינה כדאית לרוב)‪ ,‬חסמים תשתיתיים רבים‪ ,‬מחסור במענים תומכי תעסוקה לנשים‬
‫והחסם התרבותי‪.‬‬
‫בהתאם לחסמים אלה פעל משרד הכלכלה והתעשייה בשנים האחרונות במספר אופנים‬
‫כדי לייצר מקומות תעסוקה לבנות ובני החברה הבדואית‪.‬‬
‫משרד הכלכלה והתעשייה פיתח מספר אזורי תעשייה‪ ,‬הן אזורי תעשייה מרחביים‬
‫המשותפים למספר רשויות‪ ,‬כגון עידן הנגב‪ ,‬והן אזורי תעשייה צמודי דופן‪ ,‬הצמודים‬
‫לגבולות היישובים הבדואים‪ .‬אזורי תעשייה אלה מעסיקים כיום כ‪ 3600-‬עובדים‪ .‬אזורי‬
‫התעשייה הרלוונטיים לאוכלוסייה הבדואית שווקו במלואם‪ ,‬למעט שטחים שיש לגביהם‬
‫תביעות בעלות ולמעט כ‪ 15-‬דונם באזור התעשייה שגב שלום שטרם שווקו‪ .‬אמנם השיווק‬
‫הסתיים‪ ,‬אך בניית המפעלים ואכלוסם טרם הסתיימה ועל כן צפוי שבסופו של תהליך‬
‫יועסקו עובדים רבים יותר‪ ,‬לרבות נשים‪ .‬הצפי המשוער הוא להעסקה של כ‪ 1500-‬עובדים‬
‫נוספים‪ ,‬בשלוש השנים הקרובות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש לציין כי בשים לב למצב הנוכחי‪ ,‬לפיו‬
‫השטחים כבר שווקו ו‪/‬או אינם ניתנים לשיווק בשל תביעות בעלות‪ ,‬אין בנמצא עתודות‬
‫של שטחים מפותחים לשיווק לטובת האוכלוסייה הבדואית‪ ,‬וזאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל היעדר‬
‫תקציבים במשרד הכלכלה והתעשייה עבור פיתוח שטחים נוספים‪ .‬בנוסף‪ ,‬משרד הכלכלה‬
‫והתעשייה תומך במפעלים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון‪ .‬כתוצאה מפעילות זו‬
‫נוספו ביישובי הבדואים בשנים האחרונות ‪ 1,382‬מקומות עבודה‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת החלטות‬
‫הממשלה האחרונות‪ ,‬מקדם משרד הכלכלה והתעשייה העסקת עובדים‪ ,‬גברים ונשים‬
‫כאחד‪ ,‬מקרב האוכלוסייה הבדואית‪ ,‬וזאת באמצעות תמרוץ מעסיקים להעסיק עובדים‬
‫מהמגזר הבדואי‪ .‬כתוצאה מפעילות זו נוצרו ‪ 640‬מקומות תעסוקה עבור האוכלוסייה‬
‫הבדואית בדרום‪ ,‬כשליש מתוכם עבור נשים‪.277‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במסגרת החלטת החומש האחרונה (החלטת ממשלה ‪ ,)2397‬מפתח המשרד מסלול‬
‫עבור יצירת פעילות כלכלית של מפעלי תעשייה באזורי התעשייה של היישובים הבדואים‬
‫בדרום בדגש על יזמות מקומית ובדגש על מפעלים שיעסיקו נשים במטרה לחזק את‬
‫חוסנם הכלכלי והחברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬המשרד מפעיל החל משנת ‪ 2011‬את תוכנית ‪ -SAWA‬מיקרופייננס לנשים ערביות‪.‬‬
‫מדובר במיזם משותף של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים וקרנות קורת ישראל‪ ,‬בשיתוף‬
‫הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי‪ .‬מטרת התוכנית היא פיתוח עסקים זעירים על‬
‫‪ 277‬מספר העובדים הנוספים‪ ,‬כפי שפורטו מעלה‪ ,‬מבוססים על שילוב כלל התוכניות של משרד הכלכלה והתעשייה ותיתכן‬
‫חפיפה בין מקומות העבודה שנוצרו בעקבות פעילות פיתוח אזורי תעשייה למקומות העבודה שנוצרו על ידי תמיכות במסגרת‬
‫חוק עידוד השקעות הון ומסלולי תעסוקה‪.‬‬

‫‪150‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫ידי מתן הלוואות חוץ‪-‬בנקאיות לנשים מהמגזר הערבי והבדואי במטרה לשפר את מצבה‬
‫הכלכלי והתעסוקתי של אוכלוסיית הנשים הערביות בישראל‪ .‬במסגרת התוכנית‪ ,‬מאז‬
‫שנת ‪ 2011‬ועד אפריל ‪ 2018‬ניתנו ‪ 2,660‬הלוואות בהיקף של כ‪ 20-‬מלש"ח‪ .‬כמו כן‪ ,‬משרד‬
‫הכלכלה והתעשייה תומך בקידום עסקים קטנים ובינוניים של בדואים בדרום בהתאם‬
‫להחלטת ממשלה ‪ .2397‬במסגרת הפעילות מתאים המעוף את כלי הסיוע לאוכלוסייה‬
‫הבדואית‪ .‬ישנו סניף מעוף ייעודי ברהט ומדי שנה מקבלים סיוע למעלה מ‪ 350-‬יזמים‬
‫ובעלי עסקים‪ ,‬כשליש מתוכן הן נשים‪.‬‬
‫לאור כל זאת‪ ,‬הצוות ממליץ על‪:‬‬
‫‪ .23‬תכנון ופיתוח אזורי תעשייה צמודי דופן ליישובים הבדואים בדרום‬
‫שמטרתם יצירת פעילות כלכלית נוספת של מפעלי תעשייה ובתי מלאכה‬
‫קטנים ובינוניים חדשים‪ .‬במסלול זה יש להעניק העדפה למפעלים שיעסיקו‬
‫נשים (כדוגמת עוף עוז בשגב שלום)‪ ,‬זאת לנוכח ההערכה כי חלק לא מבוטל‬
‫מהנשים הבדואיות לא יצאו לעבודה‪ ,‬אלא אם מקום העבודה יהיה סמוך‬
‫למקום מגוריהן‪.‬‬
‫‪ .24‬גיבוש תוכנית הכשרה למסחר מקוון‪ -‬יש לפעול לגיבוש תוכנית מסחר‬
‫מקוון תוך התאמתה לחברה הבדואית כך שתתאפשר לנשים בעלות הכשרה‬
‫מתאימה עבודה מקצועית גם מהבית‪ .‬בתוך כך יש לפעול לשילוב הנשים‬
‫הבדואיות‪ ,‬בתהליכי המודרניזציה והדיגיטציה באמצעות מסלולי סיוע חדשים‬
‫שיפעלו במקביל למסלולים הקיימים‪ ,‬אשר יכללו בין היתר מתן ייעוץ בשפה‬
‫הערבית‪ ,‬קיום קורסים לאנגלית עסקית‪ ,‬סדנאות מבוא בנושא שיווק ונוכחות‬
‫דיגיטלית‪ ,‬והקניית ידע בתחומים הרלוונטיים לשיווק דיגיטלי וכדומה‪.‬‬
‫‪ .25‬הקמת מתחם "מיקרו תעשייה" שיהווה חממה עבור ייצור ראשוני‪-‬‬
‫התוכנית תהיה פיילוט לפרוייקטים דומים ביישובים הבדואיים בדרום‪ ,‬בהמשך‬
‫לתהליכים שמתרחשים במשרד הכלכלה והתעשייה המצוי בעיצומו של יישום‬
‫ראשוני של מודל זה בצפון‪ .‬לפי המודל המוצע‪ ,‬היזם שיבצע את הפרויקט‬
‫יקבל מענק מהמדינה להקמת מבנה להשכרה ליזמות בדואית או לעסקים‬
‫קטנים יצרניים המעסיקים נשים בדואיות‪ ,‬וייתן היזם‪ ,‬מלבד בניית המבנה‪ ,‬סל‬
‫שירותים לעסקים שיפעלו במתחם‪ .‬על השירותים לכלול שירותים עסקיים‪,‬‬
‫כגון ייעוץ ושיווק‪ ,‬וכן שירותי מעטפת כגון מעונות יום והסעות‪.‬‬

‫‪151‬‬
‫בבסיס ההמלצה עומדת ההנחה כי נשים בדואיות‪ ,‬כאמור‪ ,‬זקוקות למקום עבודה קרוב‬
‫ליישוב בו הן מתגוררות‪ .‬על מקום העבודה לתת מענה לצרכים התרבותיים וגם להתגבר‬
‫על אתגרים כגון מחסור בהון ראשוני לטובת הקמת מבנה וחסמים רגולטורים אחרים‪.‬‬
‫לכן נדרשת מעטפת תומכת‪ .‬לאחר כשנתיים מתחילת הפעילות במתחם‪ ,‬יש לבחון את‬
‫הצלחתו ואת הרחבתו ליישובים בדואיים נוספים‪.‬‬
‫‪ .26‬קידום יוזמות תעסוקתיות חדשות בעלות פוטנציאל להעסקת נשים ‪ -‬יש‬
‫להקצות משאבים לצורך תמיכה ביוזמות מקומיות שמטרתן לעודד‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫יצירת מקומות עבודה בדגש על תעסוקת נשים‪ .‬על יוזמות אלה לפעול בתוך‬
‫או בקרבת היישובים כאשר מרבית המועסקים יהיו נשים‪ .‬על המיזמים להיות‬
‫בעלי היתכנות כלכלית גבוהה‪ ,‬ואשר ניתן יהיה להקים אותם באופן מהיר‬
‫יחסית כגון מטבחים קהילתיים‪ ,‬מוקדים טלפוניים‪ ,‬הייטק בסיסי‪ ,‬תיירות ועוד‪.‬‬
‫‪ .27‬בחינת תמיכה ותמרוץ העסקת נשים בדואיות באזור התעסוקה המשותף‬
‫בשוקת‪ .‬אזור התעסוקה בשוקת תוקצב חלקית במסגרת החלטת ממשלה ‪- 546‬‬
‫מעבר צה"ל לנגב ונמצא לקראת אישור סטטוטורי בוועדה המחוזית לתכנון‬
‫ובנייה בדרום‪ .‬יש לבחון מודלים לתמרוץ העובדות והעובדים (הסעות ותנאי‬
‫עבודה) ותמרוץ המעסיקים באזור תעסוקה זה נוכח ההצלחה הקיימת בהשמת‬
‫עובדות המגזר הבדואי באזורים דומים כדוגמת איזור התעשייה "עידן הנגב"‬
‫ובפרק הזמן הממושך בו הן עובדות באזורים אלה היום‪.‬יש לציין כי אזור‬
‫התעסוקה בשוקת עתיד לכלול ייעודי קרקע שונים וביניהם תעשייה ומלאכה‪,‬‬
‫תיירות ונופש‪ ,‬מסחר ועוד‪.‬‬
‫‪ .28‬מינוי תקן ייעודי שמטרתו ליווי יזמים ועבודה מול רשויות מקומיות לשם‬
‫סיוע בקידום ופיתוח של אזורי תעשייה שבאחריות משרד הכלכלה והתעשייה‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬לצד ליווי מפעלי התעשייה כך שיותאמו לצרכי האוכלוסייה הבדואית‪,‬‬
‫בדגש על נשים בדואיות (כגון התאמת סביבת העבודה לנשים בדואיות באזורי‬
‫התעשייה העתידים לקום‪ .‬בהיבטי תרבות וצרכים ייחודיים ‪ -‬הפרדות נדרשות‪,‬‬
‫יצירת תפקידים ייחודיים הנדרשים לניהול העבודה של עובדות ועובדים‬
‫מהחברה הבדואית‪ ,‬חניכת מנהלים‪ ,‬ייעוץ בתכנון הפיזי של המפעל‪ ,‬היסעים‪,‬‬
‫שעות עבודה ועוד)‪.‬‬

‫בהמשך להמלצות הצוות בתחומי יצירת והכשרת מקומות עבודה עבור בנות ובני‬
‫האוכלוסייה הבדואית בדרום‪ ,‬באופן שיעלה את הביקוש לעובדים ולעובדות‪ ,‬ובהמשך‬
‫להמלצות הצוות בנוגע להכשרת בני נוער לשוק תעסוקה מתחדש וטכנולוגי‪ ,‬באופן שיעלה‬
‫את היצע העבודה‪ ,‬יש להתייחס גם לפוטנציאל הכניסה לשוק העבודה בגילאים מבוגרים‪.‬‬
‫עבודת הצוות העלתה כי בשתי תוכניות החומש האחרונות שאישרה‪ 278‬הממשלה‪ ,‬היא‬
‫משקיעה בתחום זה‪ ,‬במטרה להכשיר מבוגרים לכניסה לשוק התעסוקה‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לשים‬
‫דגש על תעסוקת הנשים וחיזוק מעמד האישה בתאים המשפחתיים בחברה הבדואית‪.‬‬
‫‪ 278‬ראו החלטות הממשלה ‪ 3708‬ו‪ 2397-‬שתוארו בהרחבה בפרקים הראשונים לדו״ח‪.‬‬

‫‪152‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות חינוך ותעסוקה‬

‫על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על‪:‬‬

‫‪ .29‬הרחבת תוכניות ההכשרה ביישובים הבדואיים באופן החושף את מבקשי‬
‫העבודה בשוק התעסוקה כבר בשלב מוקדם ומביא לשילובם המיטבי בו‪ ,‬תוך‬
‫שימת דגש על התחומים הבאים‪:‬‬
‫ •כיתה במפעל ‪ -‬מאפשרת למעסיקים לפתוח קורס הכשרה מקצועית ייעודי לקבוצת‬
‫דורשי עבודה בתחומים שונים‪ .‬הקורס מתבצע אצל המעסיק או במוסד מוכר‪ .‬ההכשרה‬
‫המעשית תבוצע אצל המעסיק‪.‬‬
‫ •‪ - OJT‬הכשרה תוך כדי עבודה‪ -‬העסקת עובדים חדשים מהמניין‪ ,‬במשרה מלאה בשכר‬
‫מינימום בתחום השירותים והתעשייה‪ ,‬והעסקתם בתום ההכשרה לתקופה מצטברת‬
‫של ‪ 12‬חודשים‪ ,‬כאשר האגף להכשרה מקצועית מסבסד את השכר וחניכת העובדים‪.‬‬
‫‪ .30‬הרחבת מספר המשתתפים בתוכניות לימוד השפה העברית במרכזי ריאן‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬תוך שילוב העקרונות שתוארו לעיל בחלק העוסק בהמלצות אודות‬
‫חיזוק השליטה בשפה העברית‪.279‬‬

‫‪ 279‬ראו המלצות ‪ 9-14‬בפרק זה‪.‬‬

‫‪153‬‬
 ‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬
‫צוות המשנה בריאות‪ ,‬רווחה והנגשת זכויות עסק בבניית תוכנית כוללת אשר תיתן מענה‬
‫לנשים ולילדים במשפחות פוליגמיות‪ ,‬תוך מיקוד בהנגשת זכויות‪ ,‬מתן מענים טיפוליים‬
‫הולמים לצרכיהם הרגשיים‪ ,‬הבריאותיים והפיזיים של הנשים והילדים‪ ,‬והעצמת נשים ‪-‬‬
‫כחלק בלתי נפרד מן המענה ההוליסטי שעל המדינה להידרש אליו‪.‬‬
‫צוות המשנה כלל את הנציגים הבאים‪:‬‬
‫מר יריב מן‪ ,‬מנהל תוכניות פיתוח במשרד החקלאות ויו"ר צוות המשנה‬
‫עו״ד סוזאן דסוקי‪ ,‬יועצת למנכ"לית משרד המשפטים ומרכזת צוות המשנה‬
‫גב׳ לירית סרפוס‪ ,‬מנהלת תחום בכירה באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה‬
‫גב׳ מלכה פרגר‪ ,‬מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות‬
‫מר גידי פרץ‪ ,‬אחראי נושא טיפול ומניעת אלימות במשפחה ותקיפה מינית‪ ,‬לשכת‬
‫הבריאות‪ ,‬מחוז דרום‬
‫גב׳ אפרת שרעבי‪ ,‬סגנית מנהלת השרות (רווחת הפרט והמשפחה)‪ ,‬שירות לרווחת הפרט‬
‫והמשפחה במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫גב׳ מרים בן עטר‪ ,‬מרכזת השירות לרווחת הפרט והמשפחה‪ ,‬מחוז דרום במשרד העבודה‬
‫הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬
‫עו"ד דבורה ישעיהו‪ ,‬ממונה בכירה‪ ,‬אגף חקיקה ותוכניות עבודה‪ ,‬מינהל הגמלאות במוסד‬
‫לביטוח לאומי‪.‬‬
‫עו"ד ענבל וויל מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים‪.‬‬
‫עו״ד יעקב פרידברג‪ ,‬ממונה (דיני משפחה)‪ ,‬מחלקת ייעוץ וחקיקה (חוקתי‪-‬ציבורי) במשרד‬
‫המשפטים‪.‬‬
‫עו"ד אינסאף אבו שארב‪ ,‬אקטיביסטית ופעילה לקידום והגנה על זכויות נשים בדואיות‪.‬‬

‫הצוות ערך סיורים בבית החולים סורוקה‪ ,‬בטיפת חלב‪ ,‬ובמעון רב תכליתי ונפגש עם‬
‫אנשי מקצוע רב‪-‬מקצועיים מתחום הבריאות‪ ,‬והרווחה לרבות רופאים כלליים‪ ,‬רופאים‬
‫פסיכיאטריים‪ ,‬אחיות‪ ,‬מנהלי מחלקות רווחה‪ ,‬ועובדים סוציאלים מתחומים שונים‪.‬‬
‫כפי שצויין לעיל‪ ,‬הפוליגמיה היא תופעה חברתית הכורכת בתוכה שורה של היבטים‬
‫שליליים המשפיעים על מצב המשפחה ובמיוחד מצבם ומעמדם של הנשים והילדים‪.‬‬
‫הצוות בחן את תוכניות הטיפול והמענים הטיפוליים בתחום הרווחה והבריאות המצויים‬
‫היום‪ ,‬ובחן את צורכי הנשים והילדים במשפחות פוליגמיות‪ ,‬בדגש על מתן מענה אשר יקל‬
‫על הנשים והילדים‪ ,‬יעצים אותם ויאפשר להם לצאת ממעגל המצוקה שבו הם שרויים‪.‬‬
‫יצוין כי מענים אלה אלו לא נועדו למנוע את תופעת הפוליגמיה‪ .‬לשם כך יש לפעול‬

‫‪154‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫במישור של חינוך‪ ,‬הסברה‪ ,‬שינוי עמדות בקהילה‪ ,‬אכיפה וכן נקיטת בסנקציות פליליות‬
‫וכלכליות לצמצום היקפי התופעה‪ ,‬כפי שתואר בפרקים הקודמים‪.‬‬
‫התוכניות המוצעות בהיבט הרווחה‪ ,‬הבריאות והנגשת הזכויות‪ ,‬נועדו לצמצם את נזקיה‬
‫החברתיים של הפוליגמיה על משפחות‪ ,‬ילדים‪ ,‬נשים וגברים‪.‬‬

‫א‪ .‬השלכות שליליות של תופעת הפוליגמיה על הנשים והילדים‬ ‫ ‬

‫לפי המאפיינים והמבנה של החברה הבדואית‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬האישה והילדים תלויים תלות‬
‫עמוקה בגבר שהוא ראש המשפחה והדמות החזקה ביותר מבחינת המעמד והכבוד‬
‫במשפחה‪ .‬הוא גם המקור למשאבים הכלכליים‪ ,‬הרגשיים‪ ,‬ומכלול ההיבטים הקשורים‬
‫בביטחון האישי והפיזי‪ ,‬תחושת השייכות ועוד‪ .‬גבר הנשוי ליותר מאישה אחת‪ ,‬לעיתים‬
‫קרובות מתגורר עם אישה אחת בלבד ובוחר בה כאישה המועדפת עליו‪ .‬במצב זה הוא‬
‫נוטש את האישה האחרת ואת ילדיה‪ ,‬וכול התפקידים אותם הוא ממלא בעבור האישה‬
‫והילדים שנטש נותרים ללא מענה ובראשם תפקיד המפרנס ‪ -‬שכן הפרידה נעשית ללא‬
‫מסגרת פורמלית של גירושין‪ ,‬חלוקת רכוש ותשלום מזונות‪.‬‬
‫בהיעדר מקור המשאבים העיקרי‪ ,‬ולעיתים אף היחידי במשפחה‪ ,‬משפחות פוליגמיות‬
‫מתמודדות עם קשיים רבים‪ :‬מצוקה כלכלית עד כדי עוני מחפיר‪ ,‬מצוקה רגשית עד‬
‫כדי בעיות רגשיות ונפשיות קשות אצל הנשים והילדים‪ ,‬תחושות קשות של נטישה‬
‫וחוסר ביטחון קיומי בסיסי‪ .‬במשפחות בהם המצב הכלכלי היה ירוד ממילא‪ ,‬המשפחות‬
‫הפוליגמיות מתמודדות עם החמרה בהיקף ובעומק של העוני‪ ,‬והחרפה במצבי המצוקה‪.‬‬
‫‪ .1‬נזקי הפוליגמיה‬ ‫ ‬
‫מחקרים העוסקים בפוליגמיה מצביעים על נזקים ממשיים‪ ,‬ישירים ועקיפים‪ ,‬הנגרמים לנשים‬
‫ולילדים בתא המשפחתי הפוליגמי‪ .‬מדובר בנזקים פסיכולוגיים‪-‬נפשיים‪ ,‬נזקים בתחום‬
‫הבריאות‪ ,‬נזקים בתחום ההישגים הלימודיים‪ ,‬קשיים חברתיים ומצוקות כלכליות‪ .‬עוד נמצא‬
‫כי קיים קשר בין פוליגמיה ואלימות המופנית כלפי נשים וילדים בתא המשפחתי הפוליגמי‪.‬‬
‫ ‪ .‬אנזקים פסיכולוגיים נפשיים‪ :‬מחקר‪ 280‬שהתמקד בפרופיל הפסיכולוגי של נשים בתא‬
‫משפחתי הפוליגמי‪ ,‬מצא כי נשים אלה נוטות לסבול יותר מנזקים פסיכולוגיים שונים‬
‫ביחס לנשים במשפחות מונוגמיות‪ .‬נמצא שנשים במשפחות פוליגמיות נוטות להיות‬
‫בעלות הערכה עצמית נמוכה‪ ,‬וכי הן סובלות במידה רבה יותר מדיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬עוינות‪,‬‬
‫פרנויה וסומטיזציה‪ .‬בנוסף‪ ,‬נמצא כי נשים אלה חוות סיפוק מועט יחסית מחיי‬
‫הנישואין‪ ,‬וכי תפקוד משפחתן ויחסיהן עם ילדיהן בעייתי יותר‪.‬‬
‫עוד הוצג כי הפגיעה הקשה ביותר היא דווקא באישה הראשונה‪ ,‬וכי קיים הבדל במידת‬
‫הפגיעה בנשים‪ ,‬בהתאם לסדר כניסתן לתא המשפחתי הפוליגמי‪ .‬בעוד שקיימות‬
‫קהילות פוליגמיות בהן מעמדה של האישה הראשונה גבוה יחסית‪ ,‬הרי שבאוכלוסייה‬
‫‪ 280‬אלקרינאוי עליאן וסלונים‪-‬נבו ורד נישואין פוליגמיים ומונוגמיים‪ :‬השפעתם על המצב הנפשי והחברתי של נשים בדאיו‪-‬‬
‫ערביות‪ ,‬בתוך "שמרי נפשך"‪ -‬בריאות נפשית של נשים בישראל‪ .‬עורכות‪ :‬רחל לב‪-‬ויזל‪ ,‬ג'ולי צוויקל‪ ,‬נורית ברק‪ .‬המרכז לחקר‬
‫וקידום בריאות האישה‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.2005 ,‬‬

‫‪155‬‬
‫הבדואית‪ ,‬מעמדה של האישה הראשונה‪ ,‬על פי רוב דווקא נמוך‪ .‬הטעם שניתן לכך‬
‫הוא שהנישואין הראשונים בקהילה הבדואית‪ ,‬נכפים ככלל על בני הזוג על ידי הוריהם‬
‫בגיל צעיר ונעשים משיקולים מעמדיים וכלכליים‪ .‬מנגד‪ ,‬הנישואין הנוספים נעשים‬
‫בדרך כלל מבחירה אישית של הגבר‪ .‬לכן‪ ,‬הנשים המאוחרות זוכות לעיתים לעדיפות‬
‫בכול הנוגע לחלוקת המשאבים הכלכליים‪ ,‬תמיכתו הנפשית של הגבר ותשומת לבו‪.281‬‬
‫דבר זה יש בו כדי להסביר את הפגיעה הפוטנציאלית בנשים הראשונות במגזר הבדואי‪,‬‬
‫לאחר הוספת אישה לתא המשפחתי‪ .‬נשים ראשונות עלולות להרגיש שנדחקו הצידה‬
‫לטובת בת זוג מועדפת שזוכה כעת לתשומת לבו של הגבר‪ ,‬הן מבחינה כלכלית והן‬
‫מבחינה רגשית‪ .282‬מעמדן של הנשים הראשונות הוא כה נמוך עד כי לעיתים אף לא‬
‫מספרים להן על הנישואין הנוספים‪ ,‬אלא בדיעבד‪.283‬‬
‫השלכות נוספות שעשויות להיגרם כתוצאה מקיום תא משפחתי פוליגמי הם יחסי‬
‫קנאה ותחרות הנוצרים בין הנשים בתא המשפחתי הפוליגמי‪ ,‬ואשר עלולים אף הם‬
‫לתרום למתח הנפשי ‪.284‬‬
‫ ‪ .‬באלימות והתעללות‪ :‬במחקר אחר שבחן התעללות בקרב נשים במגזר הבדואי‪ ,‬נמצא‬
‫כי נשים במשפחות פוליגמיות נוטות לסבול יותר מהתעללות וכי שיעור האלימות‬
‫במשפחה גבוה יותר במשפחות פוליגמיות‪ .285‬אנשי מקצוע ממשרד העבדה‪ ,‬הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים דיווחו על עלייה בביטויים של אלימות במשפחה בין כל חברי‬
‫המשפחה הפוליגמית‪ :‬בין הגבר לנשותיו‪ ,‬בין הנשים לבין עצמן‪ ,‬בין הנשים לילדי‬
‫הנשים האחרות ובין הילדים של האימהות השונות‪ .‬ישנם ביטויים של כעס‪ ,‬השפלה‪,‬‬
‫קינאה‪ ,‬רכושנות ואפלייה‪ ,‬אשר מגדילות את היקף הסכסוכים והחיכוכים וכתוצאה‬
‫מכך את גילויי האלימות לסוגיה‪.‬‬
‫ ‪ .‬גמצוקה כלכלית‪ :‬מצבן הכלכלי של משפחות פוליגמיות על פי רוב קשה‪ .‬הטעם לכך הוא‬
‫פשוט‪ :‬ככול שהגבר נשוי ליותר נשים‪ ,‬כך סביר שיהיו לו גם יותר ילדים‪ ,‬וככול שיש יותר‬
‫נשים ויותר ילדים החולקים במשאביו של הגבר‪ ,‬כך שמצבם הכלכלי של אלה יורע‪.286‬‬

‫‪Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 281‬‬
‫‪Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 139 (2008). ; Alean Al-Krenawi et al., The Psychological Impact of‬‬
‫‪. .)Polygamous Marriages on Palestinian Women, 34 WOMEN & HEALTH 1, 3, 12 (2001‬‬
‫במחקרים אלה כלל הנשים שנדגמו במסגרת הקבוצה הפוליגמית היו הנשים הראשונות‪ ,‬אחר שהבעלים נישאו בנישואין פוליגמיים‬
‫לאישה נוספת‪.‬‬
‫‪Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 282‬‬
‫‪.)Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 139 (2008‬‬
‫‪Alean Al-Krenawi & Rachel Lev-Wiesel, Wife Abuse Among Polygamous and Monogamous Bedouin Arab Families, 36 J. 283‬‬
‫‪.)DIVORCE & REMARRIAGE 151, 161 (2002‬‬
‫‪Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 284‬‬
‫‪.)Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 139 (2008‬‬
‫‪Alean Al-Krenawi & Rachel Lev-Wiesel, Wife Abuse Among Polygamous and Monogamous Bedouin Arab Families, 36 J. 285‬‬
‫‪; .)DIVORCE & REMARRIAGE 151, 158 (2002‬‬
‫‪Dena Hassouneh-Phillips, Polygamy and Wife Abuse: A Qualitative study of Muslim Women in America, 22 Health care For Women‬‬
‫‪)International 735, 746 (2001‬‬
‫‪Alean Al-Krenawi & Vered Slonim-Nevo, The Psychological Profile of Bedouin Arab Women Living in Polygamous and 286‬‬
‫‪.)Monogamous Marriages, 89 FAM.SOC’Y: J. CONTEMP. SOC. SCI. 146 (2008‬‬

‫‪156‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫זאת ועוד‪ ,‬מבדיקה שנעשתה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬לצורכי כתיבת‬
‫דו״ח זה‪ ,‬נלמד כי רק לכ‪ 50% -‬מהגברים החשודים בפוליגמיה יש הכנסה מעבודה‪ .‬לכך‬
‫יש להוסיף כי רוב הנשים הבדואיות אינן עובדות‪ ,‬ועל כן כלכלת המשפחה הפוליגמית‬
‫תלויה בהכנסת הגבר בלבד‪.287‬‬
‫לא רק מיעוט ההכנסות של התא המשפחתי הפוליגמי פוגע באישה ובילדים‪ .‬בחברה‬
‫הבדואית המסורתית‪ ,‬הגבר שולט במקורות המחיה‪ ,‬והוא זה שמחליט על חלוקת‬
‫המשאבים הכלכליים בין בני המשפחה‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬רוב הנשים הבדואיות אינן‬
‫עובדות‪ ,‬וגם אלה שיוצאות לעבוד‪ ,‬יציאתן מביתן מוגבלת ומותנית בהסכמת בן הזוג‪,‬‬
‫האב או האחים‪ .‬התלות המוחלטת של האישה בבן הזוג‪ ,‬מגביר את החשש לפגיעה‬
‫כלכלית באישה‪ ,‬שחשופה להחלטות שרירותיות של בן הזוג‪ ,‬ואפשרות של ניתוק‬
‫מאמצעי מחיה מינימליים‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬במקרים רבים בהם הגבר נישא ליותר מאישה אחת‪ ,‬הוא נוהג לחלוק את חייו רק‬
‫עם האישה האחרונה לה נישא ועם ילדיהם‪ ,‬ותומך כלכלית רק בה ובילדיהם המשותפים‪.‬‬
‫זאת בעוד הנשים הקודמות להן נישא‪ ,‬נזנחות ונותרות ללא תמיכה כלכלית‪ .288‬בעבר‪,‬‬
‫דווח על מקרים רבים של פסיקת דמי מזונות לילדים בדואים בדרום על סך ‪ 50-300‬ש"ח‬
‫לכל ילד‪ .‬בשנה האחרונה בעקבות שינויים שחלו בבית הדין השרעי‪ ,‬פסיקת דמי מוזנות‬
‫עומדת על כ‪ 850-‬ש"ח לילד‪.‬‬
‫המסקנה המתבקשת מכלל האמור לעיל היא כי השפעה נוספת של הפוליגמיה היא‬
‫מצוקה כלכלית משמעותית לנשים ולילדים בתא המשפחתי הפוליגמי‪ .‬מצוקות‬
‫כלכליות אלה הן כר פורה לנזקים משניים של הזנחה‪ ,‬מתח נפשי ואף אלימות‪.‬‬
‫ ‪ .‬דפגיעה בילדים‪ :‬הגם שרוב המחקרים מדגישים את הפגיעה בנשים המעורבות בתא‬
‫משפחתי פוליגמי‪ ,‬עדיין יש הכרה בכך שמדובר במבנה משפחתי שהוא מורכב גם‬
‫לילדים באותן משפחות ואף לגברים‪ .‬התחושות הקשות של הנשים‪ ,‬ופגיעה בתפקוד‬
‫שלהן משליכות על ילדיהם‪ .‬ילדים במשפחות פוליגמיות מוזנחים וגורמים מקצועיים‬
‫מתחום הבריאות מצביעים על נזקים בתחום ההתפתחות‪ ,‬התזונה והמצב הבריאותי‬
‫הכללי‪ .‬ילדים במשפחות פוליגמיות ונותרים ללא מקורות תמיכה ‪ -‬לעיתים של שני‬
‫ההורים‪ .‬הערכת אנשי המקצוע במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬כפי‬
‫שנמסרה במהלך עבודת הצוות‪ ,‬היא כי כ‪ 40%-‬מהילדים בסיכון בדרום הם ילדים‬
‫ממשפחות פוליגמיות‪ .‬ילדים אלה חיים בעוני מחפיר‪ ,‬מתקשים להגיע למסגרות‬
‫חינוך ומצויים בהזנחה קשה ובסיכון ועשויים לסבול מבעיות רגשיות‪ ,‬התנהגותיות‬
‫ופיזיות‪ .‬כך הם גם עשויים לתפוס את עצמם בצורה שלילית‪ ,‬לסבול מהישגים נמוכים‬
‫בלימודיהם‪ ,‬מאחוזי נשירה גבוהים מהלימודים וכן לגלות קושי רב יותר בהסתגלות‬
‫חברתית‪ .‬אחוזי הנשירה הגבוהים ממסגרות החינוך‪ 289‬מציבים את בני הנוער בחוסר‬
‫‪ 287‬עו"ד אינסאף אבו שארב‪ ,‬קשר השתיקה‪ :‬אלימות במשפחה נגד נשים ערביות‪-‬בדואיות בנגב‪ ,‬עמ' ‪ ,5‬צורף לנייר עמדה שנכתב‬
‫מטעם המרכז לזכויות נשם בדואיות של עמותת איתך‪-‬מעכי‪.‬‬
‫‪ 288‬עינת אלבן‪ ,‬הבטחת הכנסה למשפחה האלטרנטיבית – המשפחה הפוליגמית כמקרה מבחן‪ ,‬עיונים במשפט מגדר ופמיניזם‪,‬‬
‫נבו הוצאה לאור בע"מ‪ ,‬תשס"ז ‪ ,-2007‬עמ' ‪.624-625 ,617‬‬
‫‪ 289‬פורט בהרחבה בפרק שעסק בחינוך ותעסוקה‪.‬‬

‫‪157‬‬
‫מסגרת‪ ,‬במציאות של ריקנות ושעמום ובהיעדר פעילות חלופית של תעסוקה או‬
‫התנדבות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ישנם ביטויי עבריינות או נישואין בגיל צעיר‪ ,‬אשר הופכים‬
‫לפתרון מצוי לצורך שייכות וגיבוש זהות מחודשת בשבט‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ממחקרים עלה כי קשריהם של ילדים ממשפחות פוליגמיות עם אביהם‬
‫הם טובים פחות ביחס לקשרים במשפחות מונוגמיות‪ .‬יוער‪ ,‬כי מחקרים גילו שבני‬
‫נוער מתנגדים יותר ממבוגרים למסגרת משפחתית פוליגמית‪ ,‬בעיקר לאור הקשיים‬
‫הכלכליים ובעיות התקשורת בקרב ילדיהן של הנשים השונות‪ .‬ביחס לגברים הנשואים‬
‫למספר נשים עלה כי גם הם סובלים יותר מבעיות נפשיות ביחס למקביליהם במשפחות‬
‫מונוגמיות‪ ,‬אולם כאמור‪ ,‬מרבית הנזקים נוגעים לנשים ולילדים‪.290‬‬
‫ ‪ .‬ההפגיעה בנשים תושבות שטחים במשפחות פוליגמיות‪ :‬כפי שתואר בהרחבה לעיל‪,‬‬
‫אחת התופעות החמורות של ריבוי נישואין בקרב הבדואים‪ ,‬אשר התגברה בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬היא הבאת נשים פלסטיניות למטרות נישואין עם גברים בדואים‪ .‬מאחר‬
‫והמדינה אינה מעוניינת לעודד נישואין המהווים עבירה פלילית‪ ,‬דינה של בקשה‬
‫למעמד בישראל עבור אישה נוספת (אף במצב שלא מוצגת תעודת נישואין אך מדובר‬
‫בתא משפחתי עם ריבוי נשים) להידחות והאשה הנוספת אינה זכאית לכל מעמד‬
‫בישראל‪ .‬ככל שנשים אלו שוהות בישראל‪ ,‬הן שוהות בה שלא כדין‪ ,‬ללא כל מעמד‬
‫חוקי או זכויות רפואיות וסוציאליות בישראל‪ ,‬ובכך הן תלויות לחלוטין בבעליהן‪.‬‬
‫הנזקים הנגרמים לנשים בנישואין פוליגמיים מועצמים מטבע הדברים‪ ,‬כאשר מדובר‬
‫באישה תושבת שטחים‪ ,‬בשל העובדה שהנישואין הללו הם עבירה פלילית‪ .‬כך‪ ,‬נשים‬
‫אלה נמצאות במצב מוחלש ביותר של תלות מוחלטת בבעל‪ ,‬ללא כל מנגנוני תמיכה‬
‫או עזרה חיצוניים‪.291‬‬
‫לסיכום פרק זה יצוין כי עיקר המחקרים שנערכו בנושא זה מראים כי מערכת יחסים‬
‫פוליגמית פוגעת פגיעה ממשית בנשים ובילדים בתא המשפחתי הפוליגמי‪.‬‬

‫‪Vered Slonim-Nevo & Alean Al-Krenawi, Success and Failure Among Polygamous Families: The Experience of Wives, Husbands 290‬‬
‫‪.)and Children, 45 Family Process 311, 312 (2006‬‬
‫‪ 291‬כפי שתואר בהרחבה בפרק ג‪.‬‬

‫‪158‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫יש להדגיש כי המחקרים האקדמיים שפורטו לעיל‪ ,‬מתייחסים‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬לכלל‪.‬‬
‫אין ספק כי ישנם חריגים לכלל‪ ,‬וישנן משפחות פוליגמיות שמצליחות לתפקד באופן‬
‫משביע רצון‪ ,‬ללא פגיעות חריגות בנשים ובילדים במשפחה‪ .‬בהקשר זה נמנו מספר דרכים‬
‫שעשויות לסייע לתפקוד תקין של משפחות פוליגמיות ובהן‪ :‬מעמד סוציו‪-‬אקונומי גבוה‪,‬‬
‫הקצאת משאבים שוויונית בקרב בני התא המשפחתי על ידי האב‪ ,‬הפרדה בין משקי‬
‫הבית השונים‪ ,‬שמירה על כבוד הדדי בסיסי בין הנשים‪ ,‬הימנעות מחיכוכים וקונפליקטים‬
‫מינוריים‪ ,‬שמירה על תקשורת פתוחה בין כלל הילדים והאימהות ועוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬נקודת‬
‫המוצא‪ ,‬היא שהמסגרת המשפחתית הפוליגמית היא פוגענית‪.292‬‬

‫‪ .2‬נתוני הלמ"ס אודות רישום במחלקה לשירותים חברתיים‬

‫הנתונים שהתקבלו ממחוז הנגב ומשאר המחוזות בארץ הוצלבו עם הרישום במחלקה‬
‫לשירותים חברתיים במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים (נתוני יסוד) לשנת‬
‫‪ ,2015‬בכול הנוגע לנזקקות לשירותים אלה‪.‬‬
‫בתרשים ‪ 16‬ניתן לראות שאין הבדל משמעותי בין אחוז הרשומים במחלקות השונות‬
‫לשירותים חברתיים בהשוואה בין מחוז הדרום לשאר הארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש להדגיש שקיים‬
‫הבדל משמעותי בין הגברים הפוליגמיים לבין הגברים הלא פוליגמיים‪ ,‬גם בדרום וגם‬
‫בשאר הארץ‪ .‬הפער בין אחוז הגברים הפוליגמיים לאלה שאינם פוליגמיים במחוז הדרום‪,‬‬
‫הוא קטן יותר מאשר שאר הארץ‪ .‬דבר שמעיד כנראה ששיעורי הנזקקות לשירותים‬
‫חברתיים בקרב החברה הבדואית בדרום גבוה יותר משאר המחוזות בארץ ללא קשר‬
‫לפוליגמיה‪ .‬קיימים הבדלים משמעותיים במספר הגברים המוסלמים הרשומים במחלקה‬
‫לשירותים חברתיים בין מחוז הדרום לשאר הארץ‪ ,‬אך ההבדלים היותר משמעותיים הם‬
‫בסוג הנזקקות‪.293‬‬
‫לוח ‪ 1‬מראה שקיים פער גדול בין גברים פוליגמיים לגברים שאינם פוליגמיים הנזקקים‬
‫לשירותים החברתיים בגלל עוני‪ ,‬קשיי הכנסה ותעסוקה (‪ 31.1%‬גברים פוליגמיים לעומת‬
‫‪ 15.9%‬שאינם פוליגמיים)‪ .‬ההבדלים בולטים גם בנזקקות אחרת‪ .‬עיקר המקרים בנזקקות‬
‫אחרת היא סיבות רפואיות‪.294‬‬

‫‪Vered Slonim-Nevo & Alean Al-Krenawi, Success and Failure Among Polygamous Families: The Experience of 292‬‬
‫‪Wives, Husbands and Children, 45 Family Process 311, 325 (2006).‬‬
‫‪ 293‬אנו מגדירים נזקקות כסיבה שבגללה פנה או הופנה הפרט למחלקה לשירותים חברתיים‪ .‬בדו״ח זה ההתייחסות היא רק‬
‫לנזקקות ראשית‪.‬‬
‫‪ 294‬נראה כי אין זה סביר שקיים פער כל כך משמעותי בין אוכלוסיות החשודים בפוליגמיה‪ ,‬לעומת אלה שאינם חשודים בכך‪,‬‬
‫כאשר מדובר בנזקקות רפואית‪ .‬הדבר מעיד לכאורה על טעות בסיווג הנזקקות‪.‬‬

‫‪159‬‬
 ‫לוח ‪ .1‬התפלגות סוג הנזקקות לפי חשד לפוליגמיה בקרב‬
‫גברים מוסלמים במחוז הדרום‪ ,‬אחוזים מתוך סך הגברים הרשומים‪.‬‬
‫לא פוליגמיים‬ ‫חשודים בפוליגמיה‬ ‫סוג הנזקקות‬
‫‪15.9‬‬ ‫‪31.1‬‬ ‫עוני‪ ,‬קשיי הכנסה ותעסוקה‬
‫‪23.8‬‬ ‫‪19.7‬‬ ‫תפקוד לקוי של הורים או של ילדים‪/‬נוער‬
‫‪5.4‬‬ ‫‪7.6‬‬ ‫אלימות‪ ,‬התמכרות ועבריינות‬
‫‪15.7‬‬ ‫‪32.6‬‬ ‫נזקקות אחרת‬
‫‪39.2‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫רשום בגלל נזקקות של בן משפחה אחר‬

‫‪160‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫ההבדלים בין גברים פוליגמיים לגברים שאינם פוליגמיים גדלים כאשר מסתכלים על‬
‫נזקקות של הילד הצעיר מבין ילדיו הקטינים (מתחת לגיל ‪ .)18‬במקרה זה נלקחו רק גברים‬
‫שהם אבות לילדים קטינים‪ .‬רואים שהפער באחוז הרשומים במחלקה לשירותים חברתיים‬
‫בין האבות הפוליגמיים לאבות הלא פוליגמיים גדל משמעותית גם בקרב בדואים בדרום‬
‫וגם בקרב גברים פוליגמיים בשאר הארץ‪ .‬אך אם נסתכל על התפלגות סוג הנזקקות (לוח‬
‫‪ )2‬אפשר לראות שההבדלים הרבה יותר קטנים‪ .‬רובם של הילדים הנזקקים‪ ,‬הם נזקקים‬
‫בגלל נזקקות של בן משפחה אחר (‪ 61.9%‬בקרב גברים פוליגמיים ו‪ 66.7% -‬בקרב גברים‬
‫שאינם פוליגמיים)‪ .‬כאשר הנזקקות של הילד עצמו לרוב נובעת מתפקוד לקוי של הורים‬
‫או של הילד עצמו‪.‬‬

‫לוח ‪ .2‬התפלגות סוג הנזקקות של הילד הקטין הצעיר ביותר לפי חשד לפוליגמיה בקרב גברים‬
‫מוסלמים במחוז הדרום‪ ,‬אחוזים מתוך סך הגברים הרשומים שיש להם ילד קטין בשנת ‪.2015‬‬
‫לא פוליגמיים‬ ‫חשודים בפוליגמיה‬ ‫סוג הנזקקות‬
‫‪4.9‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫עוני‪ ,‬קשיי הכנסה ותעסוקה‬
‫‪21.3‬‬ ‫‪23.1‬‬ ‫תפקוד לקוי של הורים או של ילדים‪/‬נוער‬
‫‪1.0‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫אלימות‪ ,‬התמכרות ועבריינות‬
‫‪6.2‬‬ ‫‪9.7‬‬ ‫נזקקות אחרת‬
‫‪66.7‬‬ ‫‪61.9‬‬ ‫רשום בגלל נזקקות של בן משפחה אחר‬

‫לסיכום‪ ,‬אין ספק שהפוליגמיה במחוז הדרום תורמת רבות לאי רווחתם של המשפחות‬
‫הפוליגמיות‪ .‬הדבר מתבטא בעיקר בשיעורי הרישום הגבוהים (ביחס לאלה שאינן‬
‫פוליגמיות) במחלקה לשירותים חברתיים במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים והחברתיים‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬בגלל הרמה החברתית‪-‬כלכלית הנמוכה בקרב בדואים בדרום לפעמים ההבדלים‬
‫בין משפחות פוליגמיות לאלה שאינן פוליגמיות מטשטשים‪.‬‬

‫‪ .3‬המענים הניתנים על ידי משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים כיום‬

‫א‪ .‬מעני רווחה כלליים‬
‫בכול הישובים הבדואים המוכרים‪ 295‬ישנו כיום מערך שירותי רווחה הכולל מענים במגוון‬
‫נושאים לאוכלוסיות במצוקה‪ .‬סך התקציב בשנת ‪ 2015‬היה ‪ ₪ 115,290,109‬ובשנת ‪2016‬‬
‫עמד על כ‪ .₪ 131,580,264 -‬פירוט אודות כלל התוכניות הטיפוליות אשר עוסקות במשפחות‬
‫בעוני‪ ,‬באלימות במשפחה‪ ,‬בילדים ונוער בסיכון‪ ,‬בהעצמת נשים ובפעולות קהילתיות‪,‬‬

‫‪ 295‬תל שבע‪ ,‬ערערה בנגב‪ ,‬חורה‪ ,‬כסייפה‪ ,‬שגב שלום‪ ,‬מועצה אזורית נווה מדבר‪ ,‬מועצה אזורית אלקסום‪.‬‬

‫‪161‬‬
‫ותקצובן מצורף כנספח לדו״ח‪ .296‬בנוסף לכל אלה‪ ,‬משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים נותן מענה על ידי שירותים מחוזיים חוץ ביתיים לטיפול והגנה‪:‬‬
‫‪1 .1‬מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן‪.‬‬
‫‪2 .2‬מרכז חרום לטיפול בילדים ומשפחותיהם‪.‬‬
‫‪3 .3‬פנימייה לטיפול בילדים בדואים‪.‬‬

‫ב‪ .‬מענים רלוונטיים להתמודדות עם השלכות הפוליגמיה‬

‫להלן רשימת התוכניות שנותנות כיום מענה לכלל האוכלוסייה הבדואית בדרום‪ ,‬אך נמצאו‬
‫כיעילות ומתאימות גם לנשים וילדים במשפחות פוליגמיות‪:‬‬
‫ •"נושמים לרווחה" – תוכנית לשיפור מצבם של משפחות הנמצאות בעוני והדרה‬
‫באמצעות מערך מענים מגוונים (עו"ס‪ ,‬ליווי בבית‪ ,‬מיצוי זכויות‪ ,‬הסרת חסמים‪ ,‬תקציב‬
‫גמיש ועוד) המסייע לשיפור משמעותי בקרב חברי המשפחה‪.‬‬
‫ •מרכז עוצמה – מרכז המספק מענים ממוקדים ללקוחות המחלקה בתחומי התעסוקה‪,‬‬
‫כלכלת המשפחה‪ ,‬מיצוי זכויות וקידום מענים קהילתיים‪.‬‬
‫ •תוכניות תעסוקה‪:‬‬
‫אשת חיל – תוכנית שמסייעת לנשים בדואיות להשתלב בעולם התעסוקה באמצעות‬
‫ליווי סוציאלי‪ ,‬צמצום פערים תרבותיים ותעסוקתיים‪ ,‬הקניית כלים בסיסיים והעצמה‬
‫אישית‪.‬‬
‫חדיג'ה ו'רוקמות חלום'‪ -‬תוכניות תעסוקה לנשים המקנות ידע‪ ,‬מיומנויות וליווי‬
‫להקמת עסקים זעירים מקומיים ולפיתוח יזמות עסקית‪.‬‬
‫ •סיוע חומרי למשפחות‪ -‬לרכישת בגדים וציוד לבית הספר‪.‬‬
‫ •מפעל לביטחון תזונתי – חממות – תוכנית להבטחת תזונה בסיסית ופרנסה למשפחה‪,‬‬
‫במסגרתה ניתן סיוע כספי וליווי מקצועי להקמה ותפעול של חממה‪.‬‬
‫ •שירות סוציאלי נייד‪ -‬משאית המגיעה לפזורה הבדואית למתן שירותי רווחה‪.‬‬
‫ •יחידות לטיפול ומניעה באלימות במשפחה – עו"סים ייעודיים לטיפול באלימות‬
‫במשפחה במחלקות המוכשרות לכך‪.‬‬
‫ •עו"ס משטרה– עו"ס הממוקם בתחנת משטרת העיירות ותפקידו לסייע לנשים‬
‫הבדואיות המגיעות לתחנה במקרים של תלונה על אלימות במשפחה ולתווך להן את‬
‫הטיפול ביחידות הייעודיות‪.‬‬
‫ •מרכז קשר אזורי – מרכז המאפשר מפגשים מפוקחים ומוגנים בין הורים לילדיהם‬
‫במקרים של הורים לא‪-‬משמורניים הנמצאים בסכסוך גירושין‪.‬‬

‫‪ 296‬ראו נספח י' לדו״ח‪.‬‬

‫‪162‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫ •ילדים חשופים לאלימות‪ -‬אבחונים פסיכו‪-‬דידקטיים לאיתור ילדים עם צרכים רגשיים‬

‫עקב אלימות במשפחה‪.‬‬
‫ •נתיבים להורות‪ -‬הדרכה הורית ועבודה עם ילדים בסיכון בגיל הרך‪.‬‬
‫ •מרכזי הורים ילדים ומתבגרים – עבודה טיפולית פרטנית ומשפחתית עם ילדים‬
‫והוריהם‪.‬‬
‫ •מעונות יום רב‪-‬תכליתיים –מעון יום טיפולי ליום ארוך‪ ,‬כולל הדרכה הורית‪.‬‬
‫ •משפחתונים – מסגרת יומית לילדים בגיל הרך‪.‬‬
‫ •מועדוניות לילדים‪ -‬מסגרת שנותנת מענה בשעות אחר הצהריים לילדים בסיכון‪.‬‬
‫ •תמיכה ביתית ‪ -‬מועדוניות בשעות אחר הצהריים שמתקיימות בבתים של המפעילות‪,‬‬
‫סיוע בהכנת שיעורים ופעילויות חברתיות‪.‬‬
‫ •מית"ר – מרכז יום לנוער בסיכון‪ ,‬שנשר ממערכת החינוך‪.‬‬
‫ •בית חם לנערות בסיכון – טיפול פרטני וקבוצתי לנערות בסיכון וכן פעולות העצמה‪.‬‬
‫ •מיט"ל – מרכז טיפולי לבני נוער‪ ,‬טיפול פרטני וקבוצתי‪.‬‬
‫ •פיתוח מנהיגות מקומית באמצעות פעילות למצבי חרום –איתור והכשרה של מנהיגות‬
‫מקומית ביישובים ובשכונות‪ ,‬והכשרתם לעמידה במצבי חרום‪.‬‬
‫ •פיתוח מרכזי גישור ותפיסה קהילתית – בנושאים רלוונטיים ליישוב‪ ,‬ביניהם נושאי‬
‫אלימות וסכסוכים משפחתיים‪ ,‬חמולתיים ושבטיים‪.‬‬
‫ •קליניקה לזכויות‪ -‬מיצוי זכויות של משפחות‪.‬‬

‫ב‪ .‬השלכות שליליות בתחום הבריאות‬

‫במטרה לקדם את המענים הרפואיים להתמודדות עם השלכות הפוליגמיה במישור‬
‫הבריאותי‪ ,‬הגיש משרד הבריאות מסמך‪ 297‬ובו מיפוי של צורכי האוכלוסייה הבדואית‬
‫בדרום‪ .‬בהתבסס על מחקרים ועדויות מהשטח‪ ,‬עמדת משרד הבריאות היא כי באמצעות‬
‫שיפור המענים הבריאותיים לכלל האוכלוסייה הבדואית בדרום‪ ,‬יינתן מענה גם למשפחות‬
‫הפוליגמיות שלעיתים קרובות נמצאות בקצה הרצף‪.‬‬
‫מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪ ,1995 ,‬משרד הבריאות אחראי על שירותי בריאות‬
‫לאוכלוסייה הבדואית‪ ,‬כשאר האוכלוסייה הישראלית‪ .‬עם זאת‪ ,‬משרד הבריאות מתמודד‬
‫עם אתגרים בהספקת השירותים לאוכלוסייה הבדואית בדרום וזאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל‬
‫הפיזור הגיאוגרפי‪ ,‬תנאי השטח המקשים על הנגישות לקבלת השירותים‪ ,‬והיעדר מודעות‪.‬‬
‫על פי נתוני ארגון רופאים לזכויות אדם והמועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב‬
‫לא היו כלל שירותי רפואה ב‪ 34 -‬כפרים בשנת ‪ .2004‬בכול הכפרים הבלתי מוכרים לא היה‬

‫‪ 297‬מצורף כנספח יא' לדו״ח‪.‬‬

‫‪163‬‬
‫ולו בית מרקחת אחד‪ .298‬כיום המצב שונה‪ .‬להלן רשימת כלל המרכזים המעניקים שירותי‬
‫בריאות לאוכלוסייה הבדואית בדרום‪:‬‬
‫א‪ .‬שירותי הבריאות הניתנים כיום לאוכלוסייה הבדואית בדרום‬ ‫ ‬
‫ •תחנות טיפת חלב – מתוך ‪ 48‬תחנות טיפות חלב שמפעיל משרד הבריאות במחוז‬
‫דרום‪ 28 ,‬תחנות נותנות שירות לאוכלוסייה הבדואית מתוכן‪:‬‬
‫‪ 14‬תחנות ביישובי הקבע המשרתות גם את הפזורה של ישובים אלה‪.‬‬
‫‪ 9‬תחנות יבילות בפזורה הבדואית‪.‬‬
‫‪ 5‬תחנות בישובים יהודיים הנותנות שירות לאוכלוסייה בדואית מישובים סמוכים‬
‫(בתחנות אלה אחוז גבוה של משפחות בדואיות)‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2016‬טופלו בתחנות אלה כ‪ 29,000-‬נשים בדואיות ונקלטו כ‪ 8,000 -‬תינוקות חדשים‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ברוב תחנות טיפת חלב במחוז דרום ניתן שירות לנשים מהחברה הבדואית‪.‬‬
‫ •מרפאות קופות החולים – סה"כ ‪ 64‬מרפאות ומכונים של כלל קופות החולים נותנים‬
‫שירותים לאוכלוסייה הבדואית‪:‬‬
‫‪ 49‬בישובים המוסדרים‪.‬‬
‫‪ 15‬ביישובי המועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום‪.‬‬
‫‪ 3‬מרכזים לבריאות הילד‪.‬‬
‫‪ 3‬מכוני פיזיותרפיה‪.‬‬
‫השאר מרפאות ראשוניות כשבתוכן ‪ 7‬מרפאות יועצות‪.‬‬
‫ •שירותי אשפוז כלליים ‪ -‬ניתנים במסגרת בית החולים סורוקה‪.‬‬
‫ •שירותי בריאות הנפש‪:‬‬
‫אשפוז‪ -‬במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ובבית החולים סורוקה‬
‫מרפאות לבריאות הנפש ‪ -‬המרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים סורוקה ובמרכז‬
‫הרפואי באר‪-‬שבע‪ ,‬ועל ידי קופות החולים בדימונה‪ ,‬ערד‪ ,‬רהט ובאר שבע‪.‬‬
‫ •תוכניות לקידום בריאות ‪ -‬מופעלות על ידי משרד הבריאות בקרב האוכלוסייה‬
‫הבדואית בכלל‪ ,‬ללא דגש מיוחד על משפחות פוליגמיות‪.‬‬
‫ •מגשרות – בשנים האחרונות קיימת תוכנית של מגשרות‪ -‬שהן נשים מתוך האוכלוסייה‬
‫הבדואית אשר עברו הכשרה ייעודית‪ ,‬והפועלות בתוך תחנות טיפת חלב בחברה‬
‫הבדואית‪ ,‬ועוסקות בהנגשת ידע ומידע‪ ,‬הדרכות בנושאי בריאות‪ ,‬תרגום‪ ,‬תיווך בין‬
‫תרבותי ועוד‪ .‬הפרוייקט מופעל על ידי חברת "פמי פרימיום"‪ .‬כיום ישנן ‪ 9‬מגשרות‬

‫‪ 298‬אריק רודניצקי‪ ,‬החברה הבדואית בנגב‪ -‬מאפיינים חברתיים‪ ,‬דמוגרפיים וכלכליים‪ ,‬קרן יוזמות אברהם ‪.2011‬‬

‫‪164‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫ב‪ 3.5-‬משרות המתפרסות על ‪ 26‬תחנות‪ .‬בשל מספר השעות המצומצם מגיעות רק‬
‫לכ‪ 1/5-‬מהאוכלוסייה (לכ‪ 5000-‬איש)‪.‬‬
‫ •טיפול תזונתי‪ -‬ניתן על ידי קופות החולים‪.‬‬
‫ •בריאות השן ‪ -‬בהיבט הטיפולי ישנם רופאי שיניים מהאוכלוסייה הבדואית שמטפלים‬
‫בילדים כספקי קופות החולים בכול הכפרים המוכרים‪.‬‬
‫בפזורה קיימת ניידת לטיפולי שיניים שמופעלת על ידי רופאי הסדר של קופת חולים‬
‫כללית‪.‬‬
‫בשנה שעברה בוצעה תוכנית פיילוט לזיהוי ומניעת עששת על ידי אחיות טיפות‬
‫חלב‪ .‬האחיות‪ ‬זיהו מוקדי עששת וביצעו‪ ‬פעולות של‪ ‬חינוך לבריאות‪ ,‬והפניות לרופא‬
‫שיניים במקרים המתאימים‪.‬‬

‫ב‪ .‬מאפיינים בריאותיים של החברה הבדואית בדרום‬ ‫ ‬

‫הצירוף של מצב כלכלי‪-‬חברתי קשה ותנאים סביבתיים דלים משפיעים על כל תחומי‬
‫החיים של הילדים‪ ,‬הנשים והגברים החל מתזונה‪ ,‬דרך למידה ורכישת מיומנויות ועד‬
‫לבריאות ותחושת רווחה אישית‪.‬‬
‫ •תמותת תינוקות‪ -‬מהמידע הקיים בלשכת הבריאות במחוז דרום של משרד הבריאות‪,‬‬
‫עולה כי בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום שיעור תמותת תינוקות (‪ )0-1‬הוא הגבוה‬
‫בארץ‪ :‬בשנת ‪ 2015‬עמד על ‪ 12.1‬לכול ‪ 1000‬לידות לעומת ‪ 4.2‬ל‪ 1000-‬בחברה היהודית‪.‬‬
‫מבחינת תמותת ילדים בגילאי ‪ 0-5‬מדובר על שיעור של ‪ 13.7‬לכול ‪ 1000‬בחברה‬
‫הבדואית לעומת ‪ 4.3‬ל‪ 1000-‬בחברה היהודית‪.‬‬
‫ •מומים מולדים‪ -‬קיים שיעור גבוה יחסית של מומים מולדים ומחלות תורשתיות בשל‬
‫נשואי קרובים וחסרים תזונתיים‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים שיעור גבוה של לידת תינוקות במשקל‬
‫נמוך‪ 50% .‬מתמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה הבדואית היא בשל מומים מולדים‬
‫ונישואי קרובים‪ .‬יש לציין כי לא קיים מידע מחקרי על קשר ישיר בין פוליגמיה‬
‫לתמותת תינוקות‪.‬‬
‫ •עוני ובריאות ‪ -‬האוכלוסייה הבדואית בדרום נמצאת באשכול סוציואקונומי ‪ .1‬חלק‬
‫ניכר מהמשפחות חיות בעוני‪ .‬כידוע לעוני השלכות על הבריאות הן של הנשים והן של‬
‫הילדים לרבות בעיות גדילה והתפתחות בקרב ילדים‪ ,‬בריאות השיניים‪ ,‬החמרה בחולי‬
‫עקב אי צריכת תרופות ושירותים רפואיים ומחסור במוצרי מזון והיגיינה בסיסיים‪.‬‬
‫ •קושי בהיענות לטיפול רפואי‪ -‬ישנם מקרים בהם הנשים אינן מגיעות לקבלת טיפול‬
‫רפואי שוטף ואינן מגיעות לתחנות טיפת חלב כנדרש (למשל במקרים של מעקב הריון)‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬עדים במשרד הבריאות להחמרה של בעיות רפואיות שאם היו מקבלות‬
‫מענה בשלב מוקדם ייתכן שהיו נחסכים סיבוכים וטיפולים רפואיים מורכבים בהמשך‪.‬‬

‫‪165‬‬
‫ •ביקורים חוזרים במלר"ד (חדר מיון) ובבית החולים‪ -‬קיים שיעור גבוה יחסית של‬
‫אשפוזים חוזרים בקרב אוכלוסיית הבדואים בדרום‪ .‬צוות בית החולים מעריך כי‬
‫לעיתים הביקור בבית החולים אינו "הכרח" רפואי אך מאפשר לנשים להגיע למקום‬
‫בטוח בו הן יכולות לנוח מעט‪.‬‬
‫ •היעדר ביטחון תזונתי‪ -‬על‪-‬פי הגדרת משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪,‬‬
‫"אי‪-‬ביטחון תזונתי במדינות מפותחות כישראל הוא תופעה חברתית וכלכלית וביטוייו‬
‫רבים ומגוונים‪ :‬צמצום במלאי המזון של משק‪-‬הבית‪ ,‬אכילת מזון שאינו ראוי לאכילה‪,‬‬
‫דאגה בנוגע ליכולת להשיג מזון והשגת אוכל בדרכים לא מקובלות‪ ,‬כגון קבצנות‬
‫וחיטוט בפחי אשפה"‪ .‬מחקרים מעידים על כך שישנו קשר ברור בין חוסר ביטחון‬
‫תזונתי‪ ,‬עודף משקל והשמנה בקרב נשים‪ ,‬בעיה ידועה ובעלת השלכות בריאותיות‬
‫ועלויות טיפוליות גבוהות על מערכת הבריאות לטווח הארוך‪.‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית ובמיוחד משפחות פוליגמיות‪ ,‬הן בסיכון מוגבר לאי‪-‬ביטחון‬
‫תזונתי שגורם לחסרים תזונתיים ותחלואה מוגברת בקרב אוכלוסייה זו‪. 299‬‬
‫ •בריאות השן‪ -‬קיים קשר מובהק בין עוני ותחלואה דנטלית‪ ,‬בדגש על עששת ילדות‬
‫מוקדמת‪ .‬הגורמים לכך הם תזונה קריוגנית (תזונה המכילה פחמימות וסוכרים בתכיפות‬
‫גבוהה‪ ,‬המעודדים התפתחות עששת)‪ ,‬גהות הפה ירודה מאד וגורמים נוספים‪ .‬בנוסף‬
‫לתחלואה הגבוהה קיים שימוש נמוך בשירותי הבריאות המניעתיים‪ ,‬לרבות בדיקות‬
‫תקופתית‪ ,‬שיננית וטיפולי שיניים לילדים (לרוב עקב חוסר מודעות‪ ,‬חוסר נגישות ועוני)‪.‬‬
‫ •היעדר בטיחות סביבתית ‪ 20% -‬מהתאונות בקרב ילדים בישראל מתרחשות בקרב‬
‫האוכלוסייה הבדואית בעוד היא מהווה ‪ 2%‬מהאוכלוסייה במדינת ישראל‪ .‬נראה כי‬
‫הילדים נמצאים פעמים רבות בסביבה שאינה בטיחותית עבורם‪ ,‬לעיתים ללא השגחת‬
‫מבוגר וחשופים לפגיעות כמו כוויות‪ ,‬חתכים‪ ,‬תאונות וכו'‪.‬‬

‫ג‪ .‬השפעות הפוליגמיה על הבריאות‬ ‫ ‬

‫ •מצוקה בריאותית פיזית ונפשית ‪ -‬אנשי המקצוע במערכת הבריאות פוגשים לרוב את‬
‫הנשים והילדים ממשפחות פוליגמיות‪ .‬כפי שהוצג לעיל‪ ,‬וגם להערכת אנשי הצוות‬
‫הבריאותי‪ ,‬הן הנשים והן הילדים בסיכון גבוה יותר לסבול ממצוקה בריאותית פיזית‬
‫ונפשית‪ .‬אישה המתמודדת עם נישואי שניים של בעלה נקלעת לעיתים קרובות‬
‫למשבר רגשי – נפשי המתבטא בצורך אינטנסיבי יותר בתמיכה ובעיקר "מישהו לדבר‬
‫איתו ולבכות על הכתף שלו" כדברי אחת האחיות‪.‬‬
‫גם בידוד סביבתי של נשים אלה המרוחקות פעמים רבות ממשפחת המוצא‪ ,‬ומתמודדות‬
‫עם הקשיים ללא מערכת תמיכה‪ ,‬גורם לבעיות רגשיות ולדיכאון ‪ -‬העלול להיות מוקרן‬
‫גם על הילדים‬
‫ •דיכאון לאחר לידה – מנתונים ראשוניים של מחקר המתבצע בימים אלו עולה כי קיים‬
‫קשר מובהק בין פוליגמיה לסיכוי גבוה יותר לדיכאון לאחר לידה‪.‬‬
‫‪ 299‬מתוך המסמך שהוכן על ידי משרד הבריאות‪ -‬נספח יב' לדו״ח‪.‬‬

‫‪166‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫ •עוני – על פי דיווח מאנשי מקצוע בשטח‪ ,‬וכפי שדווח ממשרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪ ,‬במקרים לא מעטים הבעל נוטש את אשתו ללא גירושין‪ ,‬עובר‬
‫לגור עם האישה הנוספת ומותיר את האישה הראשונה וילדיה ללא אמצעי מחיה‬
‫מספקים‪ ,‬צעד אשר גורם להחמרת המצוקה הכלכלית ומצב הבריאות‪ .‬לעיתים נשים‬
‫מדווחות כי אין להן כסף לתרופות בסיסיות או התחייבות עבור שירותי הבריאות‪.‬‬
‫ •ליווי ילדים מאושפזים – בבית החולים סורוקה נמצאו מקרים בהם ילדים שאושפזו‬
‫לתקופה ארוכה נותרו ללא הורה‪ ,‬שכן האימהות‪ ,‬בהיותן ללא בעל או תמיכה משפחתית‪,‬‬
‫העלו קושי בין הצורך להיות עם הילד המאושפז לבין הצורך להיות בבית ולתת מענה‬
‫לשאר הילדים‪.‬‬
‫ •תלונות פסיכוסומטיות ופיברומיאלגיה – בבדיקה שנערכה במרפאת כסייפה של קופת‬
‫חולים כללית נמצא כי נשים במשפחות פוליגמיות מגיעות ליותר ביקורים חוזרים עם‬
‫תלונות על כאבים שאינם מוסברים‪ ,‬ופעמים רבות מקבלות אבחנה של פיברומיאלגיה‪.‬‬
‫מידע דומה התקבל מסורוקה בהקשר לכאבי ראש חוזרים‪ .‬הדברים טרם פורסמו‬
‫בספרות הרפואית‪.‬‬
‫ •ניסיונות אובדניים ‪ -‬צוות השירות הסוציאלי בבית החולים סורוקה מדווח כי העובדים‬
‫פוגשים לא מעט נשים שעברו ניסיונות אובדניים סביב החלטתו של הבעל לשאת‬
‫אישה נוספת (לא קיים רישום מסודר של מקרים הקשורים לפוליגמיה)‪ .‬נשים אלה‬
‫זקוקות לתמיכה רגשית רבה‪.‬‬
‫ •אלימות במשפחה – כפי שצוין לעיל‪ ,‬אנשי מקצוע בתחום האלימות במשפחה מעריכים‬
‫כי במשפחות פוליגמיות קיים שיעור גבוה יותר של אלימות כלפי נשים‪ .‬במקביל‪ ,‬קיים‬
‫תת‪-‬דיווח על אלימות‪ .‬מלבד היותה של האלימות תופעה חברתית פסולה‪ ,‬יש לה‬
‫גם השפעות ישירות על הבריאות הפיזית והנפשית של הנשים והילדים‪ .‬לכן מתבצע‬
‫איתור יזום של נשים נפגעות אלימות‪ ,‬בכלל מסגרות הבריאות‪ .‬מנתוני תחנות טיפת‬
‫חלב של משרד הבריאות הנותנות שירות בחברה הבדואית עולה כי בשנת ‪2016‬‬
‫נרשמו ‪ 6,877‬תינוקות חדשים‪ .‬אחיות בריאות הציבור בתחנות ביצעו ‪ 6,600‬תשאולים‬
‫של נשים לגבי אלימות (כ‪ ,)96%-‬מתוכן ‪ 74‬נשים (‪ )1%‬בלבד דיווחו על אלימות כלפיהן‬
‫ולגבי ‪ 109‬נשים (‪ )1.6%‬נוספות דיווחו האחיות כי נשאר אצלן חשד לגבי אלימות אף‬
‫שהאישה לא דיווחה על כך‪.‬‬

‫קשיים וחסמים בקבלת שירותים רפואיים‬

‫ •נגישות לשירותי הרפואה – קיים קושי בנגישות למרפאות קופת חולים ולתחנות טיפת‬
‫חלב עקב הפיזור הגיאוגרפי ותנאי השטח בעיקר ביישובים הלא‪-‬מוכרים‪ .‬על פי דו״ח‬
‫מחקר מהשנים ‪ ,2003-2005300‬האוכלוסייה הבדואית עושה שימוש בשירותי בריאות‪ ,‬אך‬
‫אוכלוסיית הפזורה‪ ,‬ככול הנראה בשל המרחק ומיעוט השירותים‪ ,‬עושה שימוש מוגבר‬
‫במלר"דים (חדרי המיון)‪ .‬בנוסף ציינו משתתפי המחקר כי שירותי הבריאות יקרים‪.‬‬
‫‪ 300‬ד‪ .‬בן רבי‪ ,‬ש‪ .‬עמיאל‪ ,‬פ‪ .‬ניג'ם‪ ,‬ט‪ .‬דולב‪,2009 ,‬ילדים באוכלוסייה הבדווית בנגב‪ :‬מאפיינים‪ ,‬צרכים ודפוסי שימוש בשירותים‪.‬‬
‫ירושלים‪ :‬מאיירס‪-‬ג'וינט‪ -‬מכון ברוקדייל‪.‬‬

‫‪167‬‬
‫כיום מציינים אנשי מקצוע כי עדיין קיים קושי להגיע למרפאות הן בשל המרחק והן‬
‫בשל הקושי של אישה הנמצאת לבדה עם מספר ילדים להגיע עם כולם או לחילופין‬
‫להשאירם בבית ללא השגחה‪.‬‬
‫ •נגישות תרבותית –לשונית – קיים מחסור באנשי מקצוע דוברי השפה הערבית בכל‬
‫תחומי הרפואה והדבר מקשה על מתן מענה הולם לצרכי האוכלוסייה הבדואית בדרום‪.‬‬
‫ •פגיעה באמון בצוותי בריאות בכלל ובתחנות טיפת חלב בפרט ‪ -‬תחנות טיפת חלב‬
‫נתפסות כמקום אוניברסלי וניטראלי ולכן לנשים מותר להגיע אליהן יחסית בחופשיות‬
‫וללא ליווי‪ .‬חשוב לשמור על מעמד זה של מסגרות הבריאות‪.‬‬
‫בקרב אנשי מקצוע קיים חשש כי במידה ומסגרות הבריאות ייתפסו כמקומות‬
‫המעצימים ומלמדים את הנשים נושאים הנוגדים את תרבותן‪ ,‬הגברים ימנעו מהן‬
‫להגיע באותה חופשיות‪ ,‬דבר שעלול להביא לפגיעה בבריאות האוכלוסייה‪.‬‬
‫ •היעדר ביטוח רפואי – אחת התופעות החמורות של ריבוי נישואין בקרב הבדואים‪,‬‬
‫אשר התגברה בשנים האחרונות‪ ,‬היא הבאת נשים פלסטיניות למטרות נישואין עם‬
‫גברים בדואים‪ .‬גברים בדואים רבים חיים במסגרת פוליגמית עם נשים ערביות שבאו‬
‫מחוץ לישראל (בעיקר מירדן ומהרשות הפלסטינית‪ ,‬אך גם ממדינות אחרות)‪ .‬מאחר‬
‫והמדינה אינה מעוניינת לעודד נישואין המהווים עבירה פלילית‪ ,‬דינה של בקשה‬
‫למעמד בישראל עבור אישה נוספת (אף במצב שלא מוצגת תעודת נישואין אך‬
‫מדובר בתא משפחתי עם ריבוי נשים) להידחות והאישה הנוספת אינה זכאית לכל‬
‫מעמד בישראל‪ .‬ככול שנשים אלה שוהות בישראל‪ ,‬הן שוהות בה שלא כדין ללא כל‬
‫מעמד חוקי או זכויות רפואיות וסוציאליות בישראל‪ ,‬לרבות ביטוח רפואי‪ ,‬אלא אם‬
‫כן בן הזוג מבטח אותן באופן פרטי‪ .‬במזרח ירושלים מוכרת התופעה של התחזות‬
‫באמצעות שימוש בכרטיס קופת החולים של אחת הנשים בעלות הביטוח על ידי‬
‫חסרות המעמד‪ .‬התופעה אינה מוכרת בדרום אולם סביר להניח שהיא קיימת גם‬
‫שם‪ .‬יש לציין כי קיימת פריסה של מרפאות ושירותים לחסרי ביטוח רפואי אך היא‬
‫ממוקמת רובה ככולה במרכז הארץ‪.‬‬
‫לגבי הילדים‪ ,‬היות שבני הזוג לרוב אינם מדווחים על נישואין אלה‪ ,‬על הבעל לפעול‬
‫להכרה בילדים כילדיו‪ .‬הליך זה כולל כיום ביצוע בדיקת רקמות פרטית העולה כמה‬
‫אלפי שקלים‪ ,‬אלא אם נקבע כי הם זכאים לסיוע משפטי‪ ,‬ובכך הם זכאים גם למימון‬
‫עלות הבדיקה‪.‬‬
‫קיים הסדר עם קופת חולים מאוחדת לילדים חסרי מעמד‪ ,‬שעל פניו יכול לתת מענה‬
‫גם לילדים אלה‪ ,‬אך יש לזכור שמדובר בהסדר וולונטרי‪ ,‬כאשר עלות ההשתתפות‬
‫העצמית גבוהה יחסית (‪ ₪ 120‬בחודש)‪ ,‬בעיקר כאשר מדובר במשפחות לרוב עניות‬
‫ובמספר רב של ילדים‪.‬‬
‫ •היעדר שדה רישום‪ -‬כלל הנשים הבדואיות הפונות לטיפת חלב מקבלות שירות רפואי‪,‬‬
‫אולם בבסיס הנתונים של טיפות חלב ושל קופות החולים לא קיים שדה רישום של‬
‫משפחות פוליגמיות‪ ,‬והרישום נעשה על פי הסטטוס של האם‪ .‬כאשר הצוות הרפואי‬

‫‪168‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫יודע כי מדובר באישה המצויה במערכת משפחתית פוליגמית הדבר נרשם בתיק אך‬
‫כאמור לא בשדה ייעודי ומכאן הקושי למפות את הנתונים אודות מספר המשפחות‬
‫הפוליגמיות‪ ,‬מאפיינים בריאותיים ייחודיים והערכת צרכים של אותן נשים וילדים‪.‬‬

‫מעבודת הצוות עלה בבירור הצורך לחולל שינוי משמעותי ביחס למצבן ומעמדן של‬
‫הנשים בחברה הבדואית‪ .‬עד כה נמנעו המדינה והרשויות הפועלות מטעמה לעסוק‬
‫בנושא זה שהוא טעון מהבחינה התרבותית‪ .‬ב‪ 27/3/2008-‬פורסם כי שר הרווחה דאז‬
‫יצחק הרצוג יוביל תוכנית להתמודדות עם תופעת הפוליגמיה בחברה הבדואית‪ .‬המשרד‬
‫הציע להתמקד בטיפול פרטני בבני זוג ובילדים ממשפחות פוליגמיות ועל הקמת קבוצות‬
‫טיפוליות וסדנאות לשיקום המשפחה‪ .‬תוכניות אלה לא יצאו לפועל‪.‬‬
‫לאורך שנים לא התמודדו משרדי הממשלה עם הצרכים האמיתיים של האזרחים הבדואיים‬
‫ובכלל זה גם מהצרכים המשפחתיים והקהילתיים‪ .‬כפי שתואר בהרחבה בפרקים הקודמים‬
‫תופעת הפוליגמיה היא סימפטום של תהליכים מסורתיים שונים כגון מעמדה של האישה‬
‫בחברה הבדואית‪ ,‬והטמעת מסרים לפיהם נישואי הגבר לאישה נוספת הם לגיטימים ואף‬
‫מדובר בזכות מוקנית‪ .‬בהמשך להחלטת הממשלה שהקימה צוות זה‪ ,‬נבנו תוכניות עבודה‬
‫של משרדי הממשלה השונים לרבות‪ ,‬משרד הבריאות ומשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים וניכר כי כיום מתחולל שינוי בתחום זה‪ .‬על מנת להאיץ את תהליכי השינוי‬
‫ולתת מענה מותאם יותר‪ ,‬הצוות ממליץ על שורה של המלצות שיפורטו להלן‪.‬‬
‫יש לציין כי עמדת גורמי הטיפול השונים היא כי שאין לייחד מענים שונים לנשים וילדים‬
‫במשפחות פוליגמיות‪ ,‬שכן כל תוכנית שכותרתה תכלול את המונח "פוליגמיה" עלולה‬
‫להיכשל בשל חוסר הלגיטימציה וחוסר הבשלות בקרב החברה הבדואית‪ .‬עד לשינוי‬
‫תודעתי ותפיסתי משמעותי‪ ,‬הפוליגמיה‪ ,‬לפחות במישור החברתי הגלוי‪ ,‬היא עדיין תופעה‬
‫לגיטימית בקרב החברה הבדואית בנגב‪ .‬כדי להביא לשינוי התודעתי והתפיסתי המיוחל‪,‬‬
‫לצד המהלכים החינוכיים‪ ,‬יש ליצור הזדמנויות בהן הנשים והילדים יגיעו לקבלת מענים‬
‫כלליים בתוכניות ובמרכזים הקיימים כיום‪ .‬עם זאת‪ ,‬ככלל‪ ,‬יש להרחיב את השירותים‬
‫השונים‪ ,‬לחדד את חשיבות המאבק בפוליגמיה בקרב אנשי הטיפול‪ ,‬והעלאת המודעות‬
‫בקרבם כדי שיתנו את המענה המתאים ביותר לכול אישה ולכול ילד‪ ,‬אשר יבוא במגע עם‬
‫שירותי הרווחה והטיפול השונים‪ .‬הגם שהמאפיינים הכלליים של נשים וילדים במשפחות‬
‫פוליגמיות דומים‪ ,‬לכול אישה ולכול ילד התמודדויות משלו והמענים הטיפולים יכולים‬
‫להיות שונים מהאחד לשני‪.‬‬

‫‪169‬‬
‫להלן המלצות הצוות המוצעות להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫בתחום הרווחה‪ ,‬הבריאות והנגשת זכויות‪:‬‬

‫ריבוי צרכים ונזקקויות‬

‫הצוות מצא כי לנשים וילדים במשפחות פוליגמיות צרכים רבים וייחודיים כפי שצוין‬
‫בהרחבה לעיל‪ .‬הנשים לרוב נטושות לא רק על ידי הגבר שהוא ראש המשפחה אלא גם‬
‫על ידי המעגלים המשפחתיים הקרובים אליהן‪ -‬משפחת המקור והמשפחה המורחבת‬
‫של האישה ושל הבעל‪ .‬העובדה כי האנשים הקרובים אליהן ביותר נטשו אותן גוררת‬
‫התעלמות עד כדי הפיכתן לשקופות בעיניי החברה‪ .‬הן מתמודדות עם תחושות השפלה‬
‫ובדידות נוראות ועם מעמסה רגשית וכלכלית ללא שיש להן כלים להתמודד איתן‪.‬‬
‫‪1.1‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על ייזום פעולות ייחודיות לצורך איתור הנשים (‪reaching‬‬
‫‪ )out‬וגיוסן לטיפול המותאם לצורכיהן‪ .‬מאמץ מיוחד ישקיעו אנשי הטיפול‬
‫לצורך יצירת קשר עם אותן נשים וחיבורן לקשר עם גורמי הרווחה‪ .‬כדי לשמר‬
‫את הנשים והילדים הזקוקים לשירותיהם בקשר עם גורמי הטיפול הרלוונטיים‪,‬‬
‫עובדי הרווחה יפעלו באופן אקטיבי לביצוע פעולות הכוללות חיזור והעלאת‬
‫מוטיבציה ותפיסות עולם של יצירת קשר‪.‬‬
‫‪2.2‬בנוסף‪ ,‬הצוות ממליץ על הרחבת המענים הניתנים כיום על ידי משרד הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים‪ ,‬אשר מספקים מענה טיפולי לאם ולידיה‪ ,‬והכוללים‪:‬‬
‫הדרכה הורית‪ ,‬סיוע בשיעורי בית לילדים‪ ,‬כגון נתיבים להורות‪ ,‬מרכזי הורים‬
‫ילדים ומתבגרים‪ ,‬מעונות יום ומעונות רב‪-‬תכליתיים‪ ,‬מועדוניות לילדים‪ ,‬תמיכה‬
‫ביתית ועוד‪.‬‬

‫קשיי נגישות לשירותי הבריאות והרווחה‬

‫עקב הפיזור הגיאוגרפי ותנאי השטח‪ ,‬בעיקר ביישובים שאינם מוכרים‪ ,‬קיים קושי בנגישות‬
‫למרפאות קופת חולים ולתחנות טיפת חלב‪ ,‬למחלקות הרווחה‪ ,‬ולקבלת שירותים שונים‬
‫כגון שירותים משפטיים ועוד‪ .‬קושי זה מנציח את מערכת היחסים שבמסגרתה האישה‬
‫לא זוכה לקבל שירותים בסיסיים ובכך משמר את התלות שלה בגבר ובסביבה‪ .‬הנגשת‬
‫השירותים הבסיסיים לאישה היא תנאי בסיסי להעצמתה‪.‬‬
‫‪3.3‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על גישה פרואקטיבית של הממשלה לתגבור המערכים‬
‫לשירותים ניידים‪ ,‬העלאת מספר עובדי הרווחה והבריאות וביצוע כל פעולה‬
‫אפשרית להנגשת השירותים הבסיסיים לתושבים‪.‬‬
‫‪4.4‬הצוות ממליץ להרחיב ולפתח את שירותי הטיפול הרפואיים והרווחתיים על ידי‬
‫הקצאת רכבים עבירים בתנאי שטח קשים‪ ,‬אשר יהיו מרכזי טיפול רב‪-‬תכליתיים‬
‫ניידים ויכללו ציוד רפואי ואנשי מקצוע שונים כגון רופא כללי‪ ,‬רופא גינקולוג‪,‬‬
‫אחות טיפת חלב‪ ,‬עובד‪/‬ת סוציאלי‪/‬ת ועוד‪ .‬הניידת תעבור בין יישובי הפזורה‬

‫‪170‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫ותיתן מענה לכול האוכלוסייה הזקוקה לטיפול‪ .‬על השירותים שיינתנו במסגרת‬
‫זו יחול פיקוח הדוק ומשרדי הממשלה הרלוונטיים יציגו מודל הפעלה ובקרה‪.‬‬

‫הקמת מוקד ידע וטיפול בנושא השלכות הפוליגמיה‬

‫הצוות מצא כי נשים וילדים במשפחות פוליגמיות אינם מודעים לשירותים הקיימים‪ ,‬אשר‬
‫יכולים לסייע להם בהתמודדות עם המצב המשפחתי אליו הם נקלעו בתחום הרווחה‬
‫והטיפול‪.‬‬
‫‪5.5‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על קידום נושא הנגשה לידע ולזכויות רפואיות וסוציאליות‬
‫למשפחות בחברה הבדואית‪ .‬הצוות מצא כי נכון לקדם את נושא ההנגשה לידע‬
‫ולהקים מוקד במרכז הרפואי אוניברסיטאי סורוקה בנגב‪ ,‬כיוון שהוא מהווה‬
‫מוקד אליו מגיעות נשים רבות מהחברה הבדואית‪ ,‬בפרט במצבי שינוי בחיים‬
‫כגון לידות‪ ,‬בעיות רפואיות שלהן או של ילדיהן ועוד‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬העברת המידע בדבר הזכויות הבסיסיות להן הנשים והילדים זכאים נעשית‬
‫בבית החולים סורוקה על ידי העובדות הסוציאליות מהשירות הסוציאלי בבית‬
‫החולים‪ .‬בהיעדר כוח אדם מספיק בשירות הסוציאלי בבית החולים קיים קושי‬
‫בהעברת המידע באופן מלא ומיטבי‪ .‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על תגבור כוח האדם‬
‫בעבודה סוציאלית בבית חולים סורוקה בכול המחלקות אך בעיקר במחלקות‬
‫נשים וילדים‪.‬‬
‫במרכז הרפואי סורוקה עתיד לקום מרכז למיצוי זכויות של משרד הבריאות‬
‫לכול האוכלוסייה‪ .‬הצוות ממליץ לשלב במרכז זה כוח אדם ייעודי לאוכלוסייה‬
‫הבדואית‪ ,‬ולהתאים את מתן השירות לצרכים הייחודיים של האוכלוסייה הבדואית‬
‫בכלל‪ ,‬בדגש על אוכלוסיית הנשים והילדים בפרט‪.‬‬

‫חוסר במודעות ובידע אודות זכויות בסיסיות נוספות והנגשת זכויות‬

‫הצוות מצא כי באוכלוסייה הבדואית‪ ,‬ובעיקר בקרב הנשים‪ ,‬אין מודעות לזכויות הבסיסיות‬
‫המגיעות להן‪ .‬החוסר במודעות בולט בעיקר בתחום דיני המשפחה והדין השרעי‪ ,‬זכויות‬
‫סוציאליות מול המוסד לביטוח לאומי וההוצאה לפועל (מימוש פסקי דין בנושא מזונות‬
‫למשל) ועוד‪ .‬מציאות זו מעמיקה את הפער בין הנשים לגברים‪ ,‬מחלישה את הנשים‬
‫והילדים‪ ,‬ומנציחה את מעמדן הנחות של הנשים ואת תלותן בגברים‪.‬‬
‫‪6.6‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ ליזום מהלך הסברה בקרב החברה הבדואית לנושא‬
‫השירותים השונים‪ .‬הצוות ממליץ על הוצאה לאור של מדריך ובו הסבר על כלל‬
‫הזכויות לנשים ולילדים‪ .‬על המדריך להיות מונגש שפתית ותרבותית‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬
‫לשקול הפקה של מדריך וירטואלי (סרטונים) אשר יופצו ברשתות החברתיות‪.‬‬
‫מוצע לבחון שיתוף פעולה עם גורמים שונים בממשלה ובחברה האזרחית‪ ,‬יחד‬

‫‪171‬‬
‫עם שירותי שי"ל וגורמי מקצוע שונים בתחום מיצוי הזכויות‪ ,‬כגון מרכזי עוצמה‬
‫במחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬כל זכות ועוד‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הצוות מצא כי גם במקרים בהם הזכויות ידועות ומוכרות לנשים‪ ,‬קיימים חסמים‬
‫רבים אשר מקשים על האישה בחברה הבדואית למצות את זכויותיה וזכויות ילדיה‪.‬‬
‫‪7.7‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על הרחבת שירותי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים‪ ,‬כך‬
‫שהנשים יקבלו סיוע בהנגשת זכויות בכול הקשור לזכויות מכח דיני המשפחה‬
‫(בהליכים מול בית הדין השרעי ובית משפט לענייני משפחה)‪ ,‬הוצאה לפועל‬
‫(של פסיקת מזונות) וקצבאות הביטוח הלאומי‪ .‬כיום שירותים אלו ניתנים באופן‬
‫מאוד מצומצם על ידי תוכניות קיימות של משרד הרווחה‪ ,301‬הרשויות המקומיות‬
‫והקליניקה המשפטית של מכללת ספיר‪ .‬במהלך העבודה בצוות‪ ,‬הוחלט על‬
‫שיתוף פעולה בין הקליניקה במכללת ספיר לבין הסיוע המשפטי במשרד‬
‫המשפטים במחוז הדרום כדי לתגבר את מתן השירותים ולהעלות את רמתם‪.‬‬
‫שיתוף פעולה של הסיוע המשפטי עם הקליניקה במכללת ספיר מרחיב את מתן‬
‫השירותים למקומות נוספים ובתדירות גבוהה יותר‪ ,‬ובכך נותן מענה רחב יותר‬
‫לאוכלוסייה הזקוקה לשירותיו‪.302‬‬
‫‪8.8‬בנוסף‪ ,‬הצוות ממליץ כי לצורך מיצוי זכויות והנגשת השירות שמסופק על ידי‬
‫המוסד לביטוח לאומי לאוכלוסייה הבדואית‪ ,‬בדגש על נשים‪ ,‬יש להוסיף תקנים‬
‫ייעודיים של פקידים דוברי ערבית וסניפי המוסד לביטוח לאומי בדרום‪ .‬הוספת‬
‫התקנים תאפשר הנגשה ישירה של המידע בדבר הזכויות הניתנות מכוח חוקי‬
‫הביטוח הלאומי‪.‬‬

‫קשיי נגישות תרבותית‪-‬לשונית‬

‫הצוות מצא כי קיים מחסור באנשי מקצוע טיפוליים דוברי השפה הערבית ואשר מכירים‬
‫את התרבות‪ ,‬המנהגים והמסורת הבדואית כדי להעניק שירותים מותאמים לצורכי האישה‬
‫הבדואית וילדיה‪.‬‬
‫‪9.9‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על תגבור המגשרות במרכזים המעניקים שירותי בריאות‬
‫וטיפול‪ .‬המגשרות‪ ,‬שהן נשים מהחברה הבדואית בנגב‪ ,‬עוברות הכשרה ייעודית‬
‫מתמשכת במטרה לסייע בהנגשת שרותי הבריאות לאישה הבדואית בשפה‬
‫הערבית ובהתאמה תרבותית‪ .‬כך הן מסייעות במתן שירותי בריאות בטיפות‬
‫החלב ובמרפאות השונות‪ .‬הצוות סבור כי יש להרחיב את המענה המוצע ולתגבר‬
‫את המגשרות אשר יסייעו לצוות הרפואי והמקצועי בהפצת מידע מובן‪ ,‬ברור‪,‬‬
‫זמין ומותאם‪-‬תרבות לאוכלוסייה הבדואית‪ .‬הצוות ממליץ על הרחבת התוכנית‬
‫לכול תחנות טיפות החלב‪ ,‬בבתי החולים‪ ,‬ובמרכזים טיפוליים שונים‪.‬‬

‫‪ 301‬תוכנית נושמים לרווחה ומרכזי עוצמה למשל‪.‬‬

‫‪ 302‬יש לציין כי משרד המשפטים באמצעות הסיוע המשפטי החל בשיתוף פעולה עם מכללת ספיר במתן מענה לאוכלוסייה‬
‫הבדואית בתחום תיקי חובות ותיקים בהליכים מול המוסד לביטוח לאומי‪.‬‬

‫‪172‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫‪1010‬כמו כן‪ ,‬הצוות ממליץ על תגבור עובדי בריאות ורווחה בעובדים ואנשי מקצוע‬
‫דוברי השפה הערבית‪.‬‬
‫‪1111‬מעבר לכך‪ ,‬משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים יהיה שותף לגיבוש‬
‫תוכנית סדורה‪ ,‬יחד עם המועצה להשכלה גבוהה במתן מענה למחסור בעובדים‬
‫סוציאליים דוברי השפה הערבית בדרום‪.‬‬

‫בניית עתודות לשירותי רווחה ובריאות‬

‫הצוות מצא כי קיים מחסור חמור בעובדים סוציאלים‪ ,‬רופאים ועובדים במקצועות פרא‪-‬‬
‫רפואיים כגון קלינאות תקשורת‪ ,‬ריפוי בעיסוק ועוד‪ ,‬אשר דוברים את השפה הערבית‪.‬‬
‫‪1212‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על בניית תוכנית משותפת לעידוד לימודי המקצועות‬
‫הטיפוליים והפרא‪-‬רפואיים בקרב האוכלוסייה הערבית‪ ,‬לרבות האוכלוסייה‬
‫הבדואית‪ ,‬באוניברסיטאות ובמכללות השונות בארץ‪ .‬במהלך התוכנית יאותרו‬
‫המועמדים הרלוונטיים מהשלבים המוקדמים ‪ -‬בהיותם תלמידים בכיתות י"ב‪.‬‬
‫הם יקבלו תגמולים וליווי במהלך לימודי הפסיכומטרי והמכינה (ככול שיש צורך)‪,‬‬
‫ומהקבלה ללימודי המקצועות הטיפוליים והפרא‪-‬רפואיים הדרושים‪ ,‬ועד לסיום‬
‫הלימודים‪.‬כך תתאפשר קבלה מהירה לעבודה במקצועות אלו בכל המרכזים‬
‫הרלוונטיים בדרום‪.‬‬
‫‪1313‬בנוסף‪ ,‬לאור העובדה כי בקרב בוגרי לימודי ההוראה ותחום החינוך קיים מספר‬
‫גבוה של אנשי מקצוע מובטלים‪ ,‬הצוות ממליץ על הכוון של אקדמאים מתחום‬
‫החינוך למקצועות אחרים נדרשים בנגב‪ ,‬כגון מקצועות טיפוליים בתחום הרווחה‬
‫והבריאות‪.‬‬

‫ביטויים של אלימות במשפחה הפוליגמית‬

‫הצוות מצא כי שיעור האלימות במשפחות הפוליגמיות הוא גבוה בהשוואה למשפחות‬
‫מונוגמיות‪ ,‬זאת עקב המצוקה בה שרויים חלק מבני המשפחה‪ ,‬כפי שתואר בהרחבה‬
‫בתחילת פרק זה‪ .‬מופעי אלימות באים לידי ביטוי בין הגבר לנשותיו‪ ,‬בין הנשים לבין‬
‫עצמן‪ ,‬בין הנשים לילדי הנשים האחרות ובין הילדים של האימהות השונות לבין עצמם‪.‬‬
‫המצב המשפחתי המורכב גורם לתסכול וכעס אשר באים לידי ביטוי בהתפרצויות זעם‪,‬‬
‫השפלה‪ ,‬קנאה‪ ,‬רכושנות ואפליה‪ ,‬ואשר מגדילים את היקף הסכסוכים והחיכוכים וכתוצאה‬
‫מכך את גילויי האלימות בתוך המשפחה‪.‬‬
‫‪1414‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ לפתח ולהרחיב את המענים לנשים ולילדים הסובלים‬
‫מאלימות במשפחה בכול הרשויות הבדואיות‪ ,‬הכוללים מענים פרטניים‪ ,‬קבוצתיים‬
‫וקהילתיים‪ ,‬בדגש על רגישות תרבותית והתאמת המענים לחברה הבדואית‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬יש להכשיר את צוותי הטיפול ביחידות לטיפול ומניעה באלימות במשפחה‪,‬‬
‫לעבודה עם משפחות פוליגמיות והרחבת גוף הידע שברשותם על התופעה‬
‫והשלכותיה‪ .‬כל אלה‪ ,‬כדי לדייק את המענים הטיפוליים הנדרשים‪.‬‬

‫‪173‬‬
‫יחידות הטיפול באלימות הקיימות כיום בנויות על מודל שמותאם למשפחה שבה שני‬
‫בני זוג בלבד‪ .‬למשפחה הפוליגמית מאפיינים שונים ועל הצוותים הטיפוליים לתת את‬
‫הדעת למבנה המשפחה הייחודי‪ ,‬ולטיפול ברבדים השונים של האלימות בין כל בני‬
‫המשפחה‪ .‬על כן‪ ,‬מומלץ להעלות את המודעות של אנשי המקצוע השונים בהקשר זה‪,‬‬
‫ולהכשיר עובדים סוציאלים ואנשי מקצוע נוספים (פסיכולוגים‪ ,‬פסיכיאטרים) אשר יהיו‬
‫מסוגלים להתמודד עם ההשלכות של התופעה ולתת לה מענים מותאמים‪ .‬על המרכזים‬
‫לתת מענה להפסקת האלימות‪ ,‬להעצמת הקורבנות (הנשים והילדים) ולחזק את המודל‬
‫של המשפחה המונוגמית‪.‬‬

‫קשר ישיר בין פוליגמיה למצב הבריאות הנפשית‬

‫הצוות מצא כי נשים במשפחות פוליגמיות סובלות מבעיות נפשיות‪ ,‬כגון חרדה ודיכאון‪,‬‬
‫ומתלוננות על תסמינים פסיכוסומטיים‪ ,‬כפי שפורט בהרחבה בתחילת פרק זה‪ .‬צוות‬
‫השירות הסוציאלי בבית החולים סורוקה דיווח כי הוא נתקל לא מעט בנשים שעברו‬
‫ניסיונות אובדניים סביב החלטתו של הבעל לשאת אישה נוספת‪ ,‬ועל אשפוזים סוציאליים‬
‫רבים‪.303‬‬
‫‪1515‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ לתגבר את המענים הסוציאליים והנפשיים בתוך מערך‬
‫הבריאות הנותן שירות לאוכלוסייה זו‪ ,‬כולל עובדים סוציאלים‪ ,‬פסיכיאטרים‬
‫ופסיכולוגים‪ ,‬וכן לפתח תוכניות ייעודיות לנשים אלו בתוך מערך הבריאות‪.‬‬
‫‪1616‬בנוסף‪ ,‬הצוות ממליץ לפעול לאיתור וזיהוי נשים אלו דרך הכשרות ייעודיות‬
‫לצוות הטיפולי‪ ,‬הן במרפאות בקהילה והן בבית החולים סורוקה תוך שיתוף‬
‫פעולה עם מחלקות הרווחה ביישובים‪ .‬כל זאת‪ ,‬על מנת לתת לנשים את הכלים‬
‫להתמודד בצורה יותר טובה עם מצבן המשפחתי‪ ,‬החברתי והנפשי‪.‬‬

‫התדרדרות מתמשכת בתפקודי שגרה‬

‫הצוות מצא כי לצד הדיווחים על מצבי דיכאון וחרדה‪ ,‬נשים רבות מדווחות על אפתיה‬
‫וחוסר יכולת לתפקד ולמלא משימות יומיומיות לרבות הטיפול בילדים‪ ,‬מעת קבלת‬
‫הידיעה שהגבר בחר לשאת אישה נוספת‪ .‬הנשים מתלוננות על תחושה של חוסר אונים‪,‬‬
‫בלבול ותחושה של שמיטת הקרקע מתחת לרגליהן‪ .‬מצב זה גורם להתדרדרות ברמה‬
‫המשפחתית ויש לו השפעה על רווחת הילדים ועל עתידם‪.‬‬
‫‪1717‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על בניית תוכניות ייעודיות מותאמות לנשים נפגעות‬
‫פוליגמיה‪ ,‬אשר יספקו העצמה אישית וחיזוק התא המשפחתי הקיים‪ ,‬לצד‬
‫בניית רשת תמיכה‪ .‬על אנשי המקצוע הטיפוליים לראות באישה הראשונה אדם‬
‫המצוי במצב של משבר וכי יש סיכויים גדולים כי אותה אישה תחווה קשיים‬

‫‪ 303‬הצוות הסוציאלי בבי"ח סורוקה דיווח כי נשים רבות מתלוננות על כאבים שאינם מוסברים ומבקשים להתאשפז על מנת‬
‫לנוח‪ .‬בית החולים מהווה מקלט לגיטימי בשל אופיו ואופי השירותים אותם הוא מעניק‪.‬‬

‫‪174‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫רגשיים ותפקודיים‪ .‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על מתן מענים טיפוליים הכוללים‬
‫שיחות פרטניות וקבוצתיות‪ ,‬קבוצות תמיכה ועוד‪ .‬הצוות סבור כי הסיוע לנשים‬
‫במשפחות פוליגמיות יינתן לא רק לנשים שפונות עם תסמינים ברורים לאנשי‬
‫המקצוע‪ ,‬אלא כמניעה גם לאלו שאינן מתלוננות‪.‬‬
‫על אנשי הטיפול להתמקד בהעלאת ההערכה העצמית של האישה‪ ,‬לעזור לה להשיג‬
‫תחושה של עצמאות‪ .‬מוצע כי התוכנית תכלול מענים טיפוליים מגוונים‪ ,‬רחבים מותאמים‪:‬‬
‫התמודדות עם משבר‪ ,‬העצמה‪ ,‬מתן כלים ליציאה לשוק העבודה או לפיתוח מקור הכנסה‬
‫אחר (פתיחת עסק פרטי למשל‪ ,)304‬סיוע בהדרכה הורית‪ ,‬סמכות הורית ועוד‪.‬‬
‫‪1818‬בנוסף‪ ,‬הצוות ממליץ על בניית תוכנית הכשרה והדרכה לצוותים של המחלקות‬
‫לשירותי הרווחה הבדואיות‪ ,‬על מנת שנושא זה יהיה נוכח במודעותם‪ ,‬יכירו‬
‫בעובדה שמדובר במצב שמצריך התערבות טיפולית ויבנו תוכנית מותאמת‬
‫לכול אישה‪/‬משפחה המתמודדת עם פוליגמיה‪.‬‬
‫ ‬
‫הזנחה כלכלית‬
‫הצוות מצא כי במקרים לא מעטים הבעל הנושא אישה שנייה‪ ,‬נוטש את אשתו הראשונה‬
‫ואת ילדיה ללא גירושין פורמליים‪ ,‬עובר לגור עם האישה השנייה ומותיר את האישה‬
‫הראשונה וילדיה ללא אמצעי מחיה מספקים‪ ,‬ללא מזונות אישה וילדים וללא לקיחת אחריות‬
‫מינימלית על צרכיה הקיומיים של המשפחה‪ .‬מצב זה גורם להחמרת המצוקה הכלכלית של‬
‫התא המשפחתי ומעתיק את התלות של האישה מהבעל לתלות בקצבאות ובצדקה‪ .‬כך‪,‬‬
‫האישה נשארת תלוייה במקורות חיצוניים ומתקבעת אצלה תחושת המסכנות והנזקקות‪.‬‬
‫‪1919‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על קידום תוכניות לעצמאות כלכלית ולניהול פיננסי‬
‫משפחתי עבור נשים אלו‪ .‬יש לקדם ולהרחיב תוכניות לשיפור מצבן של משפחות‬
‫פוליגמיות בכלל ושל הנשים והילדים בפרט‪ ,‬המצויות במצב של עוני והדרה‪,‬‬
‫זאת באמצעות מערך מענים הכולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬ניהול כלכלת המשפחה‪ ,‬מיצוי‬
‫זכויות‪ ,‬הכשרה תעסוקתית והשתלבות בעולם התעסוקה‪ ,‬ליווי ותמיכה של אנשי‬
‫מקצוע בקהילה‪ ,‬העצמה‪ ,‬הסרת חסמים סיוע חומרי ועוד‪.‬‬
‫‪2020‬כמו כן‪ ,‬הצוות ממליץ על הרחבת התוכניות של משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬
‫החברתיים שמטרתן להקנות לנשים בדואיות כלים פרקטיים לעצמאות כלכלית‪,‬‬
‫תוך מתן עדיפות לנשים הטוענות לנפרדות או המבקשות תשלום גמלאות‪ .‬זאת‪,‬‬
‫על מנת להכשירן לתעסוקה ולעודדן לצריכת הגמלה לטובתן ולטובת ילדיהן‪,‬‬
‫פתיחת חשבון בנק על שמן ועוד‪ .‬ניתן להיעזר בגופי החברה אזרחית מהחברה‬
‫הבדואית בנגב כדי להבטיח אמון בתהליך‪.‬‬
‫יובהר כי לצד המלצות אלה יש לנקוט פעולות בכול הנוגע להבטחת הליכי גירושין הוגנים‬
‫בבתי הדין השרעים‪ ,‬ועל כך יורחב בהמשך בפרק העוסק בבית הדין השרעי‪.‬‬
‫‪ 304‬עיריית רהט ומשרד הרווחה מובילים תוכנית להעצמת נשים‪" -‬חדיג'ה" אשר מעצימה נשים ומספקת להן כלים לעצמאות‬
‫כלכלית‪ .‬פגשנו נשים אשר פיתחו עסק לתמרוקים טבעיים העשויים מצמחים‪ ,‬צורפות אותנטית‪ ,‬אריגה‪ ,‬בישול ועוד‪.‬‬

‫‪175‬‬
 ‫ילדים למשפחות פוליגמיות מוזנחים רגשית וכלכלית‬
‫כאמור‪ ,‬הערכת אנשי הטיפול במשרד הרווחה היא כי כ‪ 40%-‬מהילדים בסיכון הם‬
‫ממשפחות פוליגמיות והם בעיקר הילדים שנזנחים על ידי האב נוכח נישואיו הנוספים‪.‬‬
‫ילדים אלו חיים בעוני מחפיר‪ ,‬מתקשים להגיע למסגרות חינוך ומצויים בהזנחה ובסיכון‪.‬‬
‫‪2121‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על הרחבה של מענים לילדים ונוער המצויים במצבי סיכון‬
‫שיופעלו באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים‪ ,‬כגון מועדוניות לילדים‪,‬‬
‫מעונות יום‪ ,‬משפחתונים‪ ,‬מרכזי הורים‪ -‬ילדים‪ ,‬בתים חמים לנערות‪ ,‬מרכזי‬
‫טיפול בנוער בסיכון ועוד‪.‬‬
‫היעדר יחידת סיוע ליד בית הדין השרעי ותת‪-‬איוש ביחידת הסיוע שליד בית המשפט‬
‫לענייני משפחה בבאר שבע‬
‫ביחידות הסיוע פועלות עובדות סוציאליות ובעלי מקצועות טיפוליים נוספים‪ .‬יחידות‬
‫הסיוע מעניקות סיוע ומענה טיפולי לבני משפחה הנמצאים בסכסוך משפטי ואף מספקות‬
‫שירותי אבחון‪ ,‬ייעוץ‪ ,‬טיפול וגישור על מנת לסיים סכסוכים משפחתיים בהסכמה ובדרכי‬
‫שלום‪ .‬הצוות מצא כי בשנים האחרונות יש קושי באיוש תקנים שהוקצו לשני עובדים‬
‫סוציאליים ביחידות הסיוע בבאר שבע‪ ,‬ועל כן אין יחידת סיוע בבית הדין השרעי‪ ,‬ואין‬
‫עובד סוציאלי דובר ערבית בבית המשפט לענייני משפחה‪ .‬בכך יש כדי לפגוע בנשים‬
‫ובילדים במצבים של פוליגמיה בשל צמצום האפשרות למציאת פתרונות טיפוליים‬
‫ומשפטיים‪ ,‬כאלה שניתן היה למצוא למוצאם לו היו מאיישים את התקנים‪.‬‬
‫‪2222‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ לשים דגש מיוחד על איוש התקנים הללו בהקדם‪ ,‬תוך‬
‫נקיטת התאמות נדרשות בהליכי גיוס העובדים על בסיס הניסיון עד כה‪.‬‬

‫פיתוח מנהיגות קהילתית‬

‫הצוות מצא כי כיום יש קושי בהצפת הסוגיה בקרב החברה הבדואית מצד אנשי המקצוע‬
‫השונים וכי כל ניסיון שכזה מעורר חשדנות מצד האוכלוסייה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לעיתים קיימת‬
‫הכחשה או חוסר מודעות להשלכותיה הקשות של הפוליגמיה‪.‬‬
‫‪2323‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על הגברת המודעות החברתית בקרב האוכלוסייה הבדואית‬
‫באשר להשלכותיה השליליות של הפוליגמיה על המשפחות‪ ,‬הנשים והילדים‬
‫בפרט ועל החברה הבדואית בכלל‪ .‬לשם צמצום תופעת הפוליגמיה ויצירת‬
‫דה‪-‬לגיטימציה כלפי התופעה‪ ,‬הצוות ממליץ לפעול לפיתוח מנהיגות מקומית‪,‬‬
‫פיתוח והרחבת מרכזי גישור ותפיסה קהילתית הנותנת מקום לנכבדי החברה‬
‫הבדואית ומנהיגיה‪ ,‬לשם קידום מהלכים חברתיים והרחבת השפעה על מעגלים‬
‫חברתיים נוספים‪.‬‬

‫מעטפת ארגונית למועצות המקומיות‬

‫הצוות מצא כי מחלקות הרווחה הבדואיות כיום מתמודדות עם מעמסה של תוכניות‪,‬‬
‫מענים ומשאבים בתחומי הרווחה ולעיתים קיים קושי לתכלל את כל המהלכים והתפוקות‬
‫בדרך למטרות הרצויות‪.‬‬

‫‪176‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות רווחה‪ ,‬בריאות והנגשת זכויות‬

‫‪2424‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על מעטפת אירגונית שתכלול צוות חוץ‪-‬מחלקתי שילווה‪,‬‬
‫יסייע וייעץ למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות הבדואיות בדרום לפעול‬
‫לקידום ולמימוש של התוכניות בתחום הרווחה‪ ,‬לצמצום תופעת הפוליגמיה‬
‫ולמזעור נזקיה החברתיים‪.‬‬

‫מנגנון תיאום בין‪-‬משרדי ובין‪-‬מגזרי שמטרתו תכנון ותיאום מדיניות‬

‫לראשונה‪ ,‬במהלך עבודת הצוות‪ ,‬ישבו מסביב לאותו שולחן כל הגורמים הרלוונטים על‬
‫מנת לחשוב ולדון בסוגיה ובמענים המותאמים לה‪ .‬העבודה המשותפת הציפה את החוסר‬
‫הבולט במדיניות ברורה ובשיח בין‪-‬משרדי ובין‪-‬מגזרי ואת הצורך בו‪ .‬הצוות מצא כי על‬
‫מנת לטפל בסוגיה זו באופן שיטתי‪ ,‬עקבי וקבוע יש צורך בייעוץ‪ ,‬העברת מידע‪ ,‬למידה‬
‫ועוד‪ .‬יש חשיבות בקיום דיונים בין‪-‬משרדיים ברמת המטה והמחוז‪.‬‬
‫‪2525‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי תוקם ועדה קבועה בדרג ארצי בהשתתפות נציגי מטה‬
‫משרדי הממשלה השונים‪ ,‬נציגים מהשלטון המקומי‪ ,‬המגזר השלישי והחברה‬
‫האזרחית‪ ,‬זאת על מנת להמשיך ולהעלות את התופעה וההתמודדות עימה על‬
‫סדר היום הממשלתי‪ ,‬ולעקוב אחר המגמות בשטח‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מוצע למסד פורום עבודה ברמה המחוזית שיהיה משותף למשרדי‬
‫הממשלה הרלוונטיים (חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬משפטים‪ ,‬כלכלה ותעשייה‪ ,‬עבודה‬
‫ורווחה‪ ,‬חקלאות – המטה הכלכלי‪-‬חברתי‪ ,‬המוסד לביטוח לאומי) ארגוני חברה‬
‫אזרחית הפעילים בנושא ונציגי ציבור‪ ,‬בדגש על נציגות ונציגי ציבור בדואים‪.‬‬
‫הפורום יקבע את תדירות ההתכנסות שלו ויסכים על דרכי העבודה המשותפות‪.‬‬
‫ ‬
‫מתוכניות חומש לשינוי מדיניות‬
‫כפי שתואר בפרק השלישי בדו״ח זה‪ ,‬הממשלה קיבלה החלטה משמעותית בפברואר‬
‫‪ 2017‬בדבר הקצאה של ‪ 3.2‬מיליארד ‪ ₪‬ליישובי הבדואים בנגב‪ .‬החלטה זו ממשיכה‬
‫ומגבירה את תנופת הפיתוח שהחלה עם אימוץ החלטת הממשלה ‪ 3708‬מספטמבר ‪.2011‬‬
‫החלטות הממשלה בדבר תוכניות חומש אינן תחליף למדיניות סדורה על צמצום הפער בין‬
‫החברה הבדואית בנגב לכלל החברה בישראל‪ .‬תוכניות חומש מקבעות בקרב המשרדים‬
‫את המצב שבו מגובשות תוכניות עבור החברה הבדואית בנגב ‪ -‬כל עוד הן מתוקצבות‬
‫באמצעות תוכנית החומש על ידי משרד האוצר‪ .‬יישובי הבדואים הופלו לרעה מבחינת‬
‫חלוקת הארנונה הציבורית במרחב הדרום וכן מבחינת הכנסות אחרות ובכלל זה מענקי‬
‫האיזון של משרד הפנים‪.305‬‬
‫‪2626‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי בהמשך למגמה שנקבעה בהחלטת ממשלה מס' ‪2397‬‬
‫(מיום ‪ 306)12.2.2017‬בתוך שלוש שנים תגבש הממשלה תוכנית ארוכת טווח‬
‫שתחליף את תוכניות החומש‪ .‬תוכנית זו תכלול שינויי מדיניות ותוביל לחלוקת‬

‫‪ 305‬לציין כי מרבית הרשויות המקומיות בישראל מתבססות במידה כזו או אחרת על גביית ארנונה מתשתיות לאומיות ‪ .‬ועדות‬
‫ולרשטיין ופתאל המליצו להחריג את הרשויות הבדואיות מהדיון הממוקד בחלוקת הכנסות מקומיות ובכך הן הופלו לרעה‪ .‬וועדת‬
‫ולרשטיין שלא לכלול את הרשויות הבדואיות בחלוקת ההכנסות מהטעם הבא‪" :‬הוועדה רואה במצוקתו של המגזר הבדואי בעיה‬
‫לאומית‪ ,‬שמצריכה השקעות בסדרי גודל אחרים מאלה שהונחו לפתחה"‪ .‬לפיכך‪ ,‬חולקו ההכנסות מאזור זה בין המועצה האזורית‬
‫תמר‪ ,‬עיריית ערד ועיריית דימונה בלבד‪.‬‬
‫‪ 306‬להרחבה אנא ראו את הפרק שעוסק ב מדיניות ממשלתית ופעילות אזרחית‪.‬‬

‫‪177‬‬
‫משאבים ציבוריים באופן שבו תזכה האוכלוסייה הבדואית למענים הראויים‪,‬‬
‫ללא צורך בהסתמכות על תקציבים ייעודיים מיוחדים‪.‬‬

‫מענה למועצות האזוריות‬

‫ממצאי הצוות חושפים כי יש קשר ישיר בין הסדרת החיים ביישובים מוסדרים ונגישות‬
‫לשירותים ציבוריים בסיסיים לבין הירידה בשיעור הפוליגמיה‪ .307‬תהליכי ההסדרה והפיתוח‬
‫במועצות האזוריות אל קסום ונווה מדבר מצריכים השקעת מאמץ ממשלתי ייחודי‪.‬‬
‫‪2727‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על גיבוש תוכנית פיתוח מואצת הכוללת סיוע של גופי‬
‫מטה שילוו את ביסוס הישובים‪ ,‬פיתוח התשתיות ושיפור שירותי החינוך‪ ,‬הרווחה‬
‫וכלל השירותים המוניציפליים‪ .‬רשויות אלו זוכות לתקציבים מועטים יחסית‬
‫בתוכנית החומש ‪ 2397‬ולכן יש לנקוט בצעדים ממוקדים ומהירים כדי לקדם את‬
‫התפתחות הישובים במועצות‪.‬‬

‫השוואת שירותים‬
‫‪2828‬מאחר ותופעת ריבוי הנשים קשורה גם בהזנחה מערכתית והיעדר משילות‬
‫ביישובים הבדואים בדרום‪ ,‬הצוות ממליץ על ביצוע השוואה של כלל השירותים‬
‫הניתנים על ידי משרדי הממשלה לאוכלוסייה הכללית לבין אילו הניתנים‬
‫לאוכלוסייה הבדואית בנגב‪ .‬מיפוי השירותים וההשוואה יוכלו להציב תמונה‬
‫אמיתית באשר לפערים ולצרכים שיש להשלימם‪ .‬המהלך להשוואת השירותים‬
‫יסייע בצמצום התופעה בעתיד ויאפשר למערכות הציבוריות לפעול בצורה‬
‫רחבה יותר בקרב החברה הבדואית שכיום‪ ,‬חלקים רבים בקרבה לא מקבלים‬
‫שירותים אלמנטרים‪.‬‬

‫‪ 307‬להרחבה אנא ראו את הפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע‪.‬‬

‫‪178‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‪ ,‬דן בהיבט הדתי של סוגיית הפוליגמיה והדין הנוהג‬
‫בבתי הדין השרעיים בעניין זה‪ .‬בהקשר זה בחן הצוות את המקור הדתי אשר עליו מושתת‬
‫הפוליגמיה‪ ,‬תפקידם של בית הדין השרעי ואנשי הדת‪ ,‬שהם גורמים מרכזיים‪ ,‬המשפיעים‬
‫על התודעה הציבורית בחברה הבדואית‪ ,‬בהיותה חברה מוסלמית מסורתית‪ ,‬והאופן בו הם‬
‫מתמודדים עם התופעה‪ .‬צוות המשנה ערך משפט משווה בקרב מדינות מוסלמיות שונות‬
‫ובחן את דרכי ההתמודדות עם התופעה ואת הדרך האפקטיבית ביותר לצמצמה‪ .‬צוות זה‬
‫עסק גם בדין הישראלי למול הדין הדתי והדיכוטומיה שנוצרה בין שני הדינים‪.‬‬
‫להלן רשימת הנציגים בצוות המשנה‪:‬‬
‫הקאדי ד"ר איאד זחאלקה‪ ,‬מנהל בתי הדין השרעיים‪ ,‬משרד המשפטים‬
‫עו"ד עמיר הרן‪ ,‬יועץ בכיר למנכ"לית משרד המשפטים‪ ,‬ומרכז צוות המשנה‬
‫עו"ד מוריה כהן (בקשי)‪ ,‬ייעוץ וחקיקה‪ ,‬משרד המשפטים‬
‫עו"ד מהא מראענה‪ ,‬ייעוץ וחקיקה‪ ,‬משרד המשפטים‬
‫עו"ד עידית נחמן‪ ,‬ייעוץ וחקיקה‪ ,‬משרד המשפטים‬
‫השייח ג'מאל אלעוברה‪ ,‬משרד הפנים‬
‫עו"ד עביר בדארנה‪ ,‬בית הדין השרעי‪ ,‬משרד המשפטים‬
‫עו"ד ח'אדר מהדי‪ ,‬בית הדין השרעי‪ ,‬משרד המשפטים‬
‫נוואף אלנבארי‪ ,‬איש תקשורת ונציג החברה האזרחית‬

‫תופעת הפוליגמיה המושתת בראש וראשונה על דיני השריעה המוסלמית (ההלכה‬

‫המוסלמית)‪ ,‬מסדירים את הסוגיה‪ ,‬את תנאיה‪ ,‬המגבלותיה‪ ,‬החובות המוטלות על הגבר‬
‫והאישה‪ .‬למרות שמדובר בהיתר דתי שממנו נהנה הגבר‪ ,‬מדינות מוסלמיות שונות הגבילו‬
‫את ריבוי הנשים באמצעות חוקים שקובעים תנאים למתן היתר לריבוי נשים‪ .‬מדינות‬
‫מוסלמיות אחרות אף אסרו אותה‪.‬‬
‫פרק זה יציף את הסוגיות העיקריות ויציע דרכי התמודדות עם תופעת ריבוי הנשים‬
‫בחברה המוסלמית בכלל‪ ,‬והבדואית בפרט‪.‬‬

‫א‪ .‬ריבוי נשים בהלכה המוסלמית‬

‫ריבוי נשים הוא תופעה חברתית המוכרת לנו עוד משחר ההיסטוריה‪ .‬התופעה מתועדת‬
‫בכתבים מוקדמים של תרבויות שונות‪ ,‬והיא זכתה להתייחסות בדתות שונות ובהן היהדות‪,‬‬
‫הנצרות והאסלאם‪.‬‬

‫‪179‬‬
‫תופעת ריבוי הנשים הייתה רווחת בחברה הערבית הקדומה‪ ,‬שלפני האסלאם‪ 308.‬מוחמד‬
‫בן ג'ריר אל‪-‬טברי (‪ ,)839-923‬היסטוריון ידוע אשר נחשב גם לאחד מגדולי חכמי ההלכה‬
‫המוסלמית‪ ,‬הסביר כי הגבר בעידן אל‪-‬ג'אהלייה‪ ,‬התקופה שקדמה לאסלאם‪ ,‬התחתן עם‬
‫נשים רבות‪ ,‬ללא כל הגבלה במספרן‪ 309.‬האסלאם אמנם לא ביטל את המנהג‪ ,‬אך הגביל‬
‫אותו וקבע קריטריונים להסדרת נושא ריבוי הנשים מתוך שאיפה לקיום הצדק בתוך התא‬
‫המשפחתי‪.‬‬
‫פרק זה יחולק לשני חלקים‪ :‬הראשון יתמקד במקורות הדתיים העוסקים בריבוי נשים;‬
‫השני יתמקד בתנאים שחייבים להתקיים‪ ,‬כדי שיותר לבעל לשאת אישה נוספת‪ ,‬ובחובות‬
‫הבעל והאישה במקרים כאלה‪.‬‬
‫‪ .1‬הדינים השרעיים בעניין ריבוי נשים‬ ‫ ‬
‫סוגיית ריבוי הנשים זכתה להתייחסות מפורשת בשני פסוקים בקוראן אשר מצויים בסורה‬
‫מס' ‪ .4‬פסוק מס' ‪ ,3‬בו נאמר "ואם חוששים אתם פן לא תעשו צדק עם היתומים – הינשאו‬
‫לנשים הטובות בעיניכם‪ ,‬לשתיים‪ ,‬לשלוש‪ ,‬ולארבע‪ .‬ואם חוששים אתם פן לא תוכלו‬
‫לעשות צדק‪ ,‬הינשאו לאחת‪ ,‬או הסתפקו בשפחות אשר בבעלותכם‪ .‬כך יקל עליכם שלא‬
‫להפלות"‪ 310.‬המשך רעיוני לפסוק זה נמצא בפסוקים מס' ‪ ,130-129‬שם נאמר‪" )129( :‬לעולם‬
‫לא תוכלו לעשות צדק בין הנשים‪ ,‬אף אם תשתדלו‪ .‬ואולם אל תרחיקו לכת בפנייתכם‬
‫(אל האחת)‪ ,‬פן תשאירו (את האחרת) תלויה ועומדת‪ .‬אם תשלימו ותהיו יראים‪ ,‬הנה‬
‫אלוהים סולח ורחום‪ )130( .‬אם ייפרדו השניים‪ ,‬כי אז ישלים אלוהים לכל אחד את מחסורו‬
‫מתוך שפע אמצעיו‪ .‬אלוהים רב אמצעים וחכם"‪.311‬‬
‫סוגייתהפסוקים הנ"ל הם המקור של הדינים הדתיים בסוגיית ריבוי הנשים‪ .‬סוגיה אשר‬
‫זכתה לעיסוק משמעותי בקרב חכמי ההלכה והפרשנים של הקוראן‪ .312‬מפרש הקוראן‬
‫הדגול "אל‪-‬קורטובי"‪ .‬אבו עבדאללה מוחמד בן אחמד אנצארי אל‪-‬קורטובי‪ 313,‬מפרש את‬
‫פסוק ‪ 3‬כך‪:‬‬
‫"אם חששתם פן לא תעשו צדק בעניין המוהר שלהן ומזונותיהן (של היתומות‬
‫א‪.‬א) הינשאו לנשים אחרות שמותר להינשא להן‪ ,‬שתיים‪ ,‬שלוש או ארבע‪,‬‬
‫בלבד‪ .‬ואם חששתם שלא תעשו צדק בעניין חלוקת הלינה ויחס האישות‬
‫הטוב‪ ,‬להסתפק באחת‪ .‬ואם חששתם שלא תעשו צדק עם אחת‪ ,‬אזי קחו‬
‫שפחה‪ ,‬ותנהגו בצדק עמה‪ ,‬ובכך תהיו קרובים בעשיית צדק ולא תעשו עוול"‪.‬‬
‫‪ 308‬אלפקה אלאיסלמי ואדלתוה ‪ ,6671/9‬דאר אלפקר אלמועאסר‪,‬מהדורה ‪.1984 ,1‬‬
‫‪ 309‬ספר "גאמע אלביאן פי תאויל אלקוראן " הידוע בשם תפסיר אלטברי ‪ ,232/4‬מהדורה ‪.1973-1954 ,2‬‬
‫‪ 310‬סורה ‪ 4‬פסוק ‪ ,3‬תרגום הקוראן לעברית‪ ,‬אורי רובין‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‪ ,‬מהדור ראשונה‪,2005,‬עמ' ‪.66‬‬
‫‪ 311‬סורה ‪ 4‬פסוק ‪ ,129‬תרגום הקוראן לעברית‪ ,‬אורי רובין‪ ,‬עמ' ‪.83‬‬
‫‪ 312‬למשל‪" :‬אלפקה אלאסלאמי ואדלתה‪ ,9/6671 :‬דאר אלפקר אלמועאסר‪ ,‬מהדורה ‪ .1484 ,1‬תפסיר אלטברי‪ ,232/4 :‬מהדורה‬
‫‪ .21954-1973‬תפסיר אלראזי‪ ,175/5 :‬בית דפוס אלבהיה אלמסריה‪ ,‬קהיר‪ 1357 ,‬הגרי‪ ,‬תפסיר אבן כתיר ‪ ,1/450 :‬בית דפוס מוסטפא‬
‫מחמד‪ ,‬קהיר‪ 1356 ,‬הגרי‪ ,‬תפסיר אלקורטובי‪ ,5/12-18 :‬מהדורה ‪ ,3‬דאר אלכתאב אלערבי לדפוס ולפרסום‪ .‬בית דפוס דאר אלכותוב‬
‫אלמסריה‪ 1367 ,‬הגרי‪ ,‬אלמוע'ני ‪ .6/439‬אלמוע'ני לאבן קודאמה ‪ .6/59 :‬מוסנד אלאימאם אחמד אבן חנבל ‪ ,2/13 :‬סחיח אבן חיאן‬
‫‪ ,9/463‬מהדורה ‪ ,1414/1993 2‬תאגיד אלרסאלה‪ ,‬ביירות‪ .‬סונאן אבן מאג'ה‪ ,‬פרק הנישואין‪" 1/628:‬האלבאני" אמר‪":‬חסן סחיח"‪ ,‬דאר‬
‫אלפקר‪ ,‬ביירות‪ .‬מוסנד אלשאפעי‪ 1/274 :‬פרק הנישואין‪ ,‬דאר אלכותוב אלעלמיה‪ ,‬ביירות‪ .‬אלמוג'ני לאבן קודאמה‪ .6/539:‬סונאן‬
‫אבי דאווד‪ ,1/648 :‬דאר אלפקר‪" ,‬האלבאני " אמר ‪":‬חסן סחיח"‪( ,‬פרק העוסק בנושא החלוקה בעניין הלינה בין הנשים‪.‬‬
‫‪ 313‬אלג'אמע לאחכאם אלקוראן‪ ,‬דאר אל ריאן אלקאהרה‪ ,‬כרך ‪ 3‬בעמוד ‪.1581‬‬

‫‪180‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫את פסוק ‪ 129‬לאותה סורה מפרש אל‪-‬קורטובי‪" :‬לא תוכלו לעשות צדק בין‬
‫הנשים‪ ,‬וזאת בעניין הנטייה הטבעית של האדם בעניין האהבה והיחסים והדבר‬
‫שבלב‪ :314‬בדבר זה אמר הנביא מחמד עליו השלום‪" :‬אלוהים‪ ,‬זאת חלוקתי‬
‫בדבר שאני יכול בו‪ ,‬אל תלין עלי בדבר שאתה יכול בו" ‪.315‬‬
‫לפי הפרשנות לעיל‪ ,‬ריבוי נישואין על פי הקוראן מותנה ביכולת לנהוג בצדק עם כל‬
‫הנשים‪.‬‬
‫מקור משמעותי נוסף ממנו ניתן ללמוד על העמדה ביחס לריבוי נשים הוא החדית' של‬
‫הנביא מחמד עליו השלום‪ .‬החדית' הוא כל אמרה או מעשה או אשרור של הנביא והנחשב‬
‫למקור משפטי מחייב‪ .‬באחד החדית'ים אמר הנביא מחמד‪" :‬גבר שהיו לו שתי נשים ונטה‬
‫לאחת מהן יותר מהשנייה‪ ,‬יבוא ביום החשבון כשהוא בלתי ישר"‪ .316‬גם אבן קודאמה אמר‬
‫בספרו "אל‪-‬מע'ני"‪" :‬אל לו לבן אדם להתחתן במקביל עם יותר מארבע נשים ועל זה‬
‫הסכימו חכמי הדת"‪ .317‬ואכן‪ ,‬בתקופתו של הנביא מוחמד הצטוו מתאסלמים שהיו להם‬
‫יותר מארבע נשים‪ ,‬לבחור מהן ארבע ולהיפרד מהיתר‪.318‬‬

‫‪ .2‬גישת המשפט המוסלמי בכללותו‬ ‫ ‬

‫פסוקי הקוראן מעידים באופן ברור וחד משמעי על הלגיטימיות לשאת עד ארבע נשים‪,‬‬
‫ועל כך אין מחלוקת בין חכמי הדת‪ .319‬ואולם‪ ,‬בין חכמי ההלכה התגלעה מחלוקת סביב‬
‫השאלה האם הכלל הוא ריבוי נשים‪ ,‬או שמא הכלל הוא אישה אחת והחריג הוא ריבוי‬
‫‪320‬‬
‫הנשים‪.‬‬
‫גישה ראשונה‪:‬‬
‫לפי גישה זו הכלל הוא ריבוי נשים‪ .‬הבסיס לכך הוא לשונו של פסוק מס' ‪ 3‬בסורה מס'‬
‫‪ ,4‬הפותח במילים המעידות על ריבוי נשים ‪ -‬שתיים שלוש וארבע‪ .‬רק אחר כך עובר‬
‫הפסוק לחריג שהוא נישואין לאישה אחת באומרו‪ :‬אם הנכם חוששים שלא תעשו צדק אזי‬
‫להסתפק באישה אחת‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪.‬‬

‫‪ 314‬אלג'אמע לאחכאם אלקוראן‪ ,‬אבו עבדאללה אלקורטובי‪ ,‬מואססת אלרסאלה אלטבעה אלאולא ‪ ,2006‬כרך ‪ ,7‬עמ' ‪.167‬‬
‫‪ 315‬סונן אבן מאג'ה‪ ,‬אבי עבדאללה אבן מאג'ה אלקזויני‪ ,‬דאר אלחדארה ללנשר‪ ,‬אלטבעה אלתאניה ‪ ,2015‬עמ' ‪ ,298‬חדית' מס'‬
‫‪.1971‬‬
‫‪ 316‬סונאן אבי דאווד ‪.648/1‬‬
‫‪ 317‬אבן קודאמה נחשב לאחד מחכמי הדת השייכים לאסכולה החנבלית‪ ,‬ראה ספר "אלמוע'ני" ‪.59/6‬‬
‫‪ 318‬בחדית' מסופר על איש בשם ע'ילאן בן מסלמה אלת'קפי אשר היה נשוי לעשר נשים וכשהתאסלם ביקש ממנו הנביא מוחמד‬
‫לבחור רק בארבע (מוסנד אלאימאם אחמד בן חנבל ‪ .)13/2‬במקום אחר סיפר קייס בן חארת כי בשעה שהתאסלם היה נשוי‬
‫לשמונה נשים‪ ,‬וכשפנה לנביא מוחמד נתבקש על ידו לבחור בארבע בלבד (סונאן אבן מאג'ה‪ ,‬פרק הנישואין ‪ .)628/1‬אדם אחר‬
‫בשם נופל בן מועאויה אלרמלי סיפר כי בשעה שהתאסלם ציווה עליו מוחמד להיפרד מאחת מחמש נשותיו‪ ,‬והוא החליט להיפרד‬
‫מהאישה העקרה (מוסנד אלשאפעי ‪.)274/1‬‬
‫‪ 319‬תפסיר אלראזי ‪ ,175/5:‬בית דפוס אלבהיה אלמסריה‪ ,‬קהיר‪ 1357 ,‬הגרית‪ ,‬תפסיר אבן כתיר‪ ,450/1:‬בית דפוס מוסטפא‬
‫מוחמד‪,‬קהיר ‪ 1356‬הגרית‪ ,‬תפסיר אלקורטבי ‪ ,12-18/5‬מהדורה ‪ ,3‬דאר אלכתאב אלערבי‪,‬בית דפוס דאר אלכותוב אלמסריה‪1367,‬‬
‫הגרית‪ ,‬ואלמוע'ני ‪.539/6:‬‬
‫‪ 320‬אחמד בן עלי אבו בקר אלראזי אלגסאס אלחנפי‪ ,‬אלפוסול פי אלאוסול‪ ,‬כווית‪ :‬משרד הדתות (‪ )1994‬חלק ‪ ,4‬עמ' ‪.27‬‬

‫‪181‬‬
 ‫גישה שנייה‪:‬‬
‫לפי הגישה השנייה‪ ,‬הכלל הוא נישואין לאישה אחת‪ ,‬וריבוי נשים הוא החריג ויתאפשר‬
‫רק במקרים מיוחדים שבהם יש צורך באישה נוספת‪ ,‬בכפוף לתנאים מסוימים שיירשמו‪.‬‬
‫עמדה זו נסמכת על לשון פסוק מס' ‪ 129‬בקוראן‪ ,‬אשר ממנו עולה כי אין בעל אשר יוכל‬
‫לנהוג בשוויון בין כל הנשים‪ ,‬גם אם יעשה ככול יכולתו‪ .‬ועל כן‪ ,‬המסקנה היא שיש להינשא‬
‫לאישה אחת‪ .‬עמדה זו היא עמדת האסכולה החנבלית‪.321‬‬
‫גישה שלישית‪:‬‬
‫לפי גישה זו‪ ,‬יחסו של הדין השרעי לסוגיית ריבוי הנשים משתנה מאיסור על ריבוי נשים‬
‫ועד לחובה לעשות כן‪,‬בהתאם לנסיבות ולהקשר של כל מקרה ומקרה‪ .‬לפיכך‪:‬‬
‫חיוב (פרד‪/‬וואג'ב) ‪ -‬ריבוי נישואין הוא חובה‪ ,‬במקרה ויש צורך אמתי ודחוף‪ ,‬כגון עקרות‬
‫של האישה הראשונה או מחלה המונעת ממנה לקיים יחסי אישות וכד'‪ .‬במקרים כאלה‪,‬‬
‫הפתרון למצוקה בה שרוי הגבר היא להתחתן שוב‪ ,‬כדי להביא ילדים במקרה הראשון‪ ,‬ובכדי‬
‫לשמור על עצמו ולהימנע מלקיים קשרים אסורים עם נשים זרות‪ ,‬במקרה השני‪ .‬במקרים‬
‫מעין אלה‪ ,‬ריבוי הנשים יוגדר כחובה‪ ,‬במטרה למנוע מהגבר לעבור על דיני הדת‪.322‬‬
‫היתר‪ -‬ריבוי נשים מותר לגבר שיש לו את היכולת הכלכלית לפרנס את כול נשותיו וילדיו‪,‬‬
‫בעל יכולת גופנית לקיים יחסי אישות עם נשותיו‪ ,‬ויכול לנהוג בכול נשותיו בצדק‪.‬‬
‫מומלץ‪/‬רצוי (מוסתחב‪/‬מנדוב) ‪ -‬רצוי שמוסלמי יתחתן עם יותר מאישה אחת אם יש‬
‫בנישואין כדי להגשים יעד חברתי‪ ,‬כגון דאגה ליתומים‪.‬‬
‫מגונה (מכרוה) ‪ -‬ריבוי נשים הוא מגונה כאשר לגבר יש יכולת כלכלית לפרנס אישה‬
‫נוספת‪ ,‬אך קיים חשש כבד שאין ביכולתו לקיים צדק בין נשותיו‪.‬‬
‫איסור (חראם)‪ -‬ריבוי נשים אסור במקרים בהם לגבר אין יכולת כלכלית לפרנס אישה‬
‫נוספת‪ ,‬או יכולת גופנית לקיים יחסי אישות עם נשותיו‪ ,‬ואין הוא יכול לנהוג בצדק עם‬
‫כל נשותיו‪.‬‬

‫‪ .3‬התנאים לריבוי נשים‪:‬‬ ‫ ‬

‫מהאמור לעיל עולה כי ההלכה המוסלמית התירה לגבר לשאת יותר מאישה אחת‪ ,‬זאת‬
‫בכפוף לתנאים אשר עליו לעמוד בהם‪ ,‬ובכפוף לקיומה של עילה מוצדקת‪ ,‬כפי שיפורט‬
‫להלן‪:323‬‬
‫הגבלת מספר הנשים– התפיסה המקובלת היא כי הקוראן הגביל את מספר הנשים שיכול‬
‫אדם לשאת עד ארבע‪ ,‬זאת בהתבסס על פסוק מס' ‪ 3‬בסורה מספר ארבע‪.‬‬

‫‪ 321‬אבן קודאמה אלמקדסי‪ ,‬אלשרח אלכביר‪ ,‬הג'ר ללטבאעה ואלנשר‪ ,‬ג'יזה (‪ ,)1996‬כרך ‪ ,20‬עמ' ‪ .26-27‬ראה גם ‪https://islamqa.‬‬
‫‪.info/ar/228346‬‬
‫‪ 322‬אלאימאם אלשאפעי‪ ,‬אלאום‪ ,‬ביירות‪ :‬דאר אלמערפה‪ ,)1990(,‬עמ' ‪ 155‬כרך ‪.5‬‬
‫‪ 323‬ד"ר מוחמד בן מספר בן חסין אלטויל אלזהראני‪ ,‬מגלת אלבחות' אלעלמיה‪ ,‬רביע אלאול ‪ 1413‬הגרי‪.‬‬

‫‪182‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫צדק ‪ -‬מותר לגבר לשאת עד ארבע נשים‪ ,‬בכפוף לכך שינהג כלפיהן בצדק – ביחס‬
‫ובהתנהגות‪ .‬יצוין כי לא מדובר בהכרח בשוויון מוחלט‪ ,‬אלא ביכולת להעניק לכול אישה‬
‫את מה שהיא זקוקה לו‪ .‬כאשר יש חשש מקיפוח ומחוסר צדק‪ ,‬על הגבר להסתפק באישה‬
‫אחת‪.‬‬
‫פרנסה וכלכלה ‪ -‬גבר שברצונו להינשא בשנית‪ ,‬חייב לכלכל את נשותיו ולפרנסן באופן‬
‫מספיק ושווה‪ .324‬חכמי הדת מסכימים כי על הבעל מוטלת החובה לדאוג לכול אישה‬
‫לאוכל‪ ,‬לביגוד ולמגורים‪ ,‬על כל הכרוך בכך‪.‬‬
‫ריבוי נישואין בניגוד להסכם קודם ‪ -‬אישה שהתנתה בחוזה הנישואין שבעלה לא יישא‬
‫אישה נוספת‪ ,‬הבעל מנוע מלעשות כן‪ ,‬שכן החוזה מבטא את רצון שני הצדדים‪ .‬במידה‬
‫שהבעל נישא לאישה נוספת תוך הפרת התנאי המוקדם‪ ,‬האישה תיחשב מגורשת בשל‬
‫אי קיום תנאי החוזה‪ .‬כלומר‪ ,‬האישה תיחשב למגורשת מייד עם התקיים התנאי של‬
‫נשיאת אישה אחרת‪ ,‬היות וגירושין אלה נחשבים לגירושין מותנים ‪ -‬שהגבר התנה את‬
‫הגירושין בנישואיו לאישה אחרת‪ .‬אולם‪ ,‬בכדי להכיר בה כאישה גרושה היא זקוקה‬
‫להחלטה שיפוטית‪ ,‬בדיוק כפי שגם גבר אשר מגרש את אשתו זקוק להחלטה שיפוטית‬
‫בכי שהגירושין יקבלו תוקף משפטי מהרשויות המוסמכות‪.325‬‬
‫יכולת מינית‪ -‬מותר לאדם לשאת נשים נוספות רק אם ביכולתו לקיים את חובותיו כלפי‬
‫כל הנשים‪.326‬‬
‫איסורים פרטניים ‪ -‬בקוראן נקבעה קטגוריה הקובעת איסור אבסולוטי להתחתן מתוכה‪,‬‬
‫בנישואין מונוגמיים‪ ,‬ומקל וחומר בנישואין פוליגמיים‪ :‬אימהות‪ ,‬בנות‪ ,‬אחיות‪ ,‬דודות הן‬
‫מצד האבא והן מצד האימא‪ ,‬אחייניות הן מצד האח והן מצד האחות‪ ,‬נשים שהניקו את‬
‫הגבר בילדותו‪ ,‬אחיות שינקו יחד עם הגבר מאותו אישה וחמות‪.327‬‬
‫בנישואין פוליגמיים חל איסור על נישואין לשתי נשים בו זמנית (ועל כן האיסור הוא‬
‫איסור זמני להבדיל מאבסולוטי) אם אלו היו‪ :‬אם ובת‪ ,‬אחיות ואחייניות‪.‬‬
‫עיון במחקר ובספרות ההלכתית השרעית מראה כי רוב המלומדים מסכימים לדעה כי‬
‫האסלאם התיר את ריבוי הנשים בתנאים מסוימים כדי לתת פתרונות לבעיות הומניטריות‬
‫וחברתיות‪ .‬ריבוי נשים נחשב כלי שמטרתו לשמור על החברה מפני התדרדרות וחטאים‬
‫ולקיים תכליות חברתיות ודתיות חשובות‪ ,‬כגון שמירה על המשפחה‪ .‬חלק מחכמי הדת‬
‫באל‪-‬אזהר‪ 328‬סבורים כי ריבוי נשים אינו מחייב ואינו רצוי‪ ,‬אלא הוא בחזקת מותר למי‬
‫שיכול לעמוד בדרישת הצדק‪ ,‬ובמטרה לקיים אינטרסים חברתיים רבי ערך‪ ,‬תוך שמירה‬
‫על כללי הדת‪.329‬‬
‫‪ 324‬פסוק ‪ 3‬מסורת אלנסאא; סחיח מוסלם ‪ ,172/9‬בנוסף לפתח אלבארי ‪.112/9‬‬
‫‪ 325‬ראה לדוגמא סעיף ‪ 38‬לחוק המשפחה העותמאני ‪.1917‬‬
‫‪ 326‬אלג'אמע לאחכאם אלקוראן‪ ,‬אבו עבדאללה אלקורטובי‪ ,‬מואססת אלרסאלה אלטבעה אלאולא ‪.2006‬‬
‫‪ 327‬סורה ‪ ,4‬פסוקים ‪ 22‬ו‪ ;23-‬סונאן אבן מאג'ה סונן אבן מאג'ה‪ ,‬אבי עבדאללה אבן מאג'ה אלקזויני‪ ,‬דאר אלחדארה ללנשר‪,‬‬
‫אלטבעה אלתאניה ‪ ,2015‬סונאן אבן מאג'ה ‪.627/1‬‬
‫‪ 328‬אקדמיה מוסלמית הנמצאת בקהיר שבמצרים‪ .‬נחשב כיום למוסד הלימודי החשוב ביותר של האסלאם הסוני‪.‬‬
‫‪ 329‬השקפת השריעה האיסלאמית בסוגיית ריבויי נשים‪ ,‬אחמד עוביידי פתח אלדין‪ ,‬מאמר אשר התפרסם באינטרנט‪https:// :‬‬
‫‪.media.neliti.com/media/publications/37033-ID-uu-u-u-u1-u3uu-u-uu-a1-u2ua.pdf‬‬

‫‪183‬‬
 ‫‪ .4‬מקרים בהם ניתן היתר נישואין‬ ‫ ‬
‫התייחסויות של מלומדים לסוגיית ריבוי הנישואין קיימת גם בספרות ההלכתית המאוחרת‪,‬‬
‫הנשענת על הבסיס הדתי וההלכתי אותו סקרנו לעיל‪ .‬חכמי הלכה אלה קבעו עילות‬
‫מרכזיות‪ ,‬אך לא בלעדיות‪ ,‬המצדיקות נישואין לאישה נוספת‪ ,‬בקיום התנאים של לנהוג‬
‫בצדק והיכולת לממן תנאי מחייה ודמי מזונות לכלל הנשים והילדים‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬
‫ ‪ .‬אעקרות – בעל שאשתו עקרה והוא רוצה ילדים‪ ,‬אין דרך לכך אלא בנישואין בשנית‪,‬‬
‫משום שאימוץ ילדים‪ ,‬תרומת ביצית או פונדקאות אסורים באסלאם‪.330‬‬
‫ ‪ .‬במחלה – במידה והאישה חולה במחלה כרונית המונעת ממנה לקיים את תפקידיה כלפי‬
‫בעלה‪ ,‬מן הצדק לאפשר לו לחיות חיי נישואין בפועל ולא למראית עין בלבד‪.331‬‬
‫ ‪ .‬גריבוי ילדים – הרצון להרבות ילדים‪ ,‬ומולו הפער בין פוריות האישה לפוריות הגבר‪,‬‬
‫מצדיקים ריבוי נישואין במקום בו הבעל מראה רצון עז בילדים נוספים‪ .‬גם כאן מהווה‬
‫הנביא מוחמד מודל לחיקוי‪ ,‬שהרי הוא ביקש להתחתן עם האישה השמחה והיולדת‬
‫בכדי להרבות בילדים‪ ,‬ומנע את הגבלת שיעור הילודה‪.332‬‬
‫ ‪ .‬דיכולת מינית מופרזת של הגבר – במידה שאישה אחת לא יכולה למלא אחר צרכיו‬
‫המיניים של בעלה ותקף עליו יצרו‪ ,‬עדיף שהוא יינשא לאישה נוספת ולא יפנה‬
‫לאפיקים אחרים (כגון זנות)‪.333‬‬
‫ ‪ .‬הגבר המרבה בנסיעות ‪ -‬לגבר המרבה בנסיעות ארוכות לצורכי עבודה‪ ,‬ואין ביכולתו‬
‫לצרף את אשתו‪ ,‬מותר להינשא בשנית במקום לפנות לדרך פסולה‪.334‬‬
‫ ‪ .‬וגבר הסולד מאשתו אך מעדיף לשאת אישה שניה ולא לפנות לאפיק של גירושין‪.335‬‬
‫ ‪ .‬זפתרון למצוקות חברתיות ‪ -‬ריבוי נשים נחשב לפתרון למצוקות אנושיות‪ ,‬כגון אלמנות‬
‫ויתמות‪ .‬נישואין לאישה אלמנה ופרישת חסות על ילדיה הקטנים היתומים נחשבת‬
‫כמעשה קדוש המזכה בגן עדן‪ ,‬והוא שומר גם על האישה עצמה מפני אובדן ומעשים‬
‫פסולים‪ .336‬במיוחד ישנה חשיבות לפרישת חסות על משפחת אחיו של הבעל או אחד‬
‫מקרובי משפחתו‪.‬‬
‫ ‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לראות כי דת האסלאם הסדירה את תופעת ריבוי הנשים‪ ,‬הגבילה אותה‬
‫בתנאים‪ ,‬הציבה מגבלות והגבילה את מספר הנשים להן ניתן להינשא‪ -‬לארבע נשים‪.‬‬

‫‪ 330‬אלמופסל פי אחכאם אלמראה ובית אלמוסלם‪.290/6 ,‬‬

‫‪ 331‬השקפת השריעה האיסלאמית בסוגיית ריבויי נשים‪ ,‬אחמד עוביידי פתח אלדין‪ ,‬מאמר אשר התפרסם באינטרנט‪https:// ,‬‬
‫‪media.neliti.com/media/publications/37033-ID-uu-u-u-u1-u3uu-u-uu-a1-u2ua.pdf‬‬
‫‪ 332‬סונאן אבן מאג'ה ‪ .592/1‬וראו גם אבן חג'ר‪ ,‬פתח אלבארי‪" :111/9 ,‬התחתנו ורבו כי אני אתגאה בכם בפני העמים"‪.‬‬
‫‪ 333‬מחמד רשיד רדא‪ ,‬זכויות הנשים באסלאם‪ ,‬עמ' ‪.52-51‬‬
‫‪ 334‬עבדאלנאסר אלעטאר‪ ,‬ריבוי נשים באסלאם‪ ,‬עמ'‪.25‬‬
‫‪ 335‬מוחמד עבדאללה ערפה‪ ,‬חקוק אלמראה פי אלסלאם‪,‬עמ' ‪.89-88‬‬
‫‪ 336‬סחיח אלבוכארי‪ ,‬ביירות‪ 1410,‬הגרית‪.‬‬

‫‪184‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫‪ .5‬עמדת האסכולה החנפית בעניין ריבוי נשים‬ ‫ ‬

‫הדין הנוהג בבתי הדין השרעיים בישראל הוא הדין העות'מאני המבוסס על האסכולה‬
‫החנפית‪ .‬בעניין ריבוי נשים מתבססת האסכולה החנפית על ההבחנה שבין גבר שיצרו‬
‫תוקף עליו‪ ,‬לבין גבר שיצרו אינו תוקף עליו‪.‬‬

‫א‪ .‬חובת הגבר שיצרו תוקף עליו להינשא‬ ‫ ‬

‫בהלכה המוסלמית קיימת תמימות דעים מוחלטת לעניין חובתו של גבר אשר יצרו תוקף‬
‫עליו להינשא‪ .‬חובה זו בעינה עומדת לא רק לעניין נישואין עם אישה אחת‪ ,‬אלא גם‬
‫לעניין נישואין למספר נשים (עד ארבע)‪ ,‬ובלבד שהנישואין עם האישה הראשונה‪ ,‬השנייה‬
‫והשלישית לא השקיטו את יצרו‪ .‬אל‪-‬כאסאני‪ ,‬אחרון המשפטנים הקלאסיים והגדול שבהם‪,‬‬
‫כותב בספר בדאיע אל‪-‬צנאיע‪" :‬אין מחלוקת שהנישואין הם חובה במצב של תשוקה‪ ,‬כך‬
‫שמי שנפשו משתוקקת לנשים באופן שאינו יכול למנוע את עצמו מהן‪ ,‬וזאת כשיש‬
‫ביכולתו לעמוד במוהר ובמזונות‪ ,‬ואין הוא נישא – הרי הוא חוטא‪ .337‬בדעה זו דוגלים חכמי‬
‫הלכה חנפים אחרים כמו אל‪-‬תמרתאשי ואבן עאבדין‪.338‬‬

‫ב‪ .‬חובת הגבר שיצרו אינו תוקף עליו להינשא‬ ‫ ‬

‫באשר לגבר אשר יצרו אינו תוקף עליו להינשא‪ ,‬קיימות בזרם החנפי שלוש דעות‪ .‬נקודת‬
‫המוצא היא שהנישואין אינם חובה לגבי גבר שיצרו אינו תוקף עליו‪ .‬ראיה לכך היא האמרה‬
‫המיוחסת לנביא מוחמד‪ ,‬עליו התפילה והשלום‪ ,‬לפיה "מי שאינו יכול להינשא ראוי לו‬
‫לצום"‪ .339‬מאחר שצום כזה אינו חובה‪ ,‬כך גם הנישואין אינם חובה‪ .‬ביסוס נוסף למסקנה‬
‫זו הוא היותו של אחד מבין חברי הנביא עליו השלום אדם רווק‪ .‬מכך שהנביא לא גינה‬
‫את התנהגותו‪ .‬חכם ההלכה החנפי אל‪-‬כרחי‪ ,‬הסיק שהנישואין הם בגדר מומלץ (מנדוב או‬
‫מוסתחב) ולא חובה‪ .‬פרשנים אחרים רואים בנישואין חובה (ואג'ב או פרד) החלה באופן‬
‫כללי על הציבור‪ ,‬כך שדי בחלק מהציבור שממלא אותה (פרד כפאיה)‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬לגבי‬
‫כל פרט ופרט הדבר נותר בגדר מומלץ בלבד‪ ,‬ועל כן אין חובה אישית לגבר שיצרו אינו‬
‫תוקף עליו להינשא‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש הסוברים שנישואין הם חובה המוטלת על כל יחיד ויחיד (פרד עין)‪ ,‬גם‬
‫אם יצרו של הגבר אינו תוקף עליו‪ ,‬זאת בהסתמך על חסידי הפשט‪ ,‬לפיהם הנישואין‬
‫עדיפים על התמסרות למצוות רשות‪ .‬אל‪-‬כאסאני מוסיף וטוען‪ ,‬שהנישואין שומרים האדם‬
‫מהזנות‪ .‬לדבריו‪ ,‬בעוד שהנביא מוחמד‪ ,‬עליו התפילה והשלום‪ ,‬לא התריע על קיום מצוות‬
‫רשות‪ ,‬הוא כן התריע על סטייה מאורח החיים שהוא התווה (הסונה)‪ ,‬ולפי אמרה המיוחסת‬
‫לו‪ ,‬הנישואין הם חלק "מהסונה" (אלנכאח סונתי)‪ .‬על כן‪ ,‬הנישואין מגיעים לדרגת חיוב‬
‫‪ 337‬עלאאלדין אלכסאני‪,‬בדאיע אלצנאיע פי תרתיב אל שראיע‪,‬דאר אלכותב אלעלמיה‪ ,‬כרך ‪ ,3‬אלטבעה אלאולא‪ 1418 ,‬להיג'רה‪,‬‬
‫‪ 311‬ואילך‪.‬‬
‫‪ 338‬ראה ד"ר יעקב מירון‪ ,‬ריבוי נשים למוסלמים וחוקיות איסורו‪ ,‬משפטים תשל"ט‪.518 ,515 ,‬‬
‫‪ 339‬סחיח אלבוכארי‪ ,‬דאר טוק אלנג'אה‪ ,‬אלטבעה אלאולא ‪ 1422‬ה'‪ ,‬פרק ‪ ,7‬עמ' ‪.3‬‬

‫‪185‬‬
‫העולה על המומלץ‪ .‬אל‪-‬כאסאני סבור כי הזרם החנפי מעלה את הנישואין לדרגת חובה‪.‬‬
‫אל‪-‬כאסאני נמנע מלקבוע שקיימים תנאים קשים המגבילים את חופש הבעל להרבות‬
‫לו נשים‪ .‬נהפוך הוא ‪ -‬הוא מעלה על נס את הדוגמה האישית שנתן הנביא מוחמד‪ ,‬עליו‬
‫התפילה והשלום‪ ,‬שנשא מספר נשים שהותר לו‪ ,‬וצידד בפוליגמיה‪ .‬החכם אבן עאבדין‬
‫סבר גם הוא שחובה על גבר להינשא עם אחרות‪ ,‬גם אם יצרו אינו תוקף עליו‪ ,‬חובה זאת‬
‫קודמת לקיום מצוות רשות‪ .‬כמו אל‪-‬כאסאני‪ ,‬גם אבן עאבדין סומך דבריו על הדוגמה‬
‫שנתן הנביא מחמד ומובאת בסונה‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬לדעת אבן עאבדין‪ ,‬החובה הדתית של הגבר המוסלמי לשאת אישה נוספת אינה‬
‫מוחלטת‪ ,‬והיא תלויה במספר תנאים‪:‬‬
‫‪1.1‬ביולוגי –גבר פטור מלשאת אישה נוספת אם אשתו או נשותיו הנוכחיות מספקות את‬
‫יצרו‪.‬‬
‫‪2.2‬כלכלי – גבר פטור (ואף נאסר עליו) לשאת אישה נוספת כאשר אין ידו משגת לשלם‬
‫את המוהר והמזונות המגיעים לאישה הנוספת‪.‬‬
‫‪3.3‬משפטי –המספר המרבי של נשים שמותר לשאת הוא ארבע‪ ,‬אף אם יצרו תוקף עליו‪,‬‬
‫וריבוי הנשים מותנה בעשיית צדק מלא בין הנשים בדברים שביכולת האדם‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי מדברי חכמי ההלכה המוסלמית החנפית עולה כי ריבוי נשים עשוי‬
‫להוות מצווה מחייבת במקרים מסויימים ולא רק רשות‪ ,‬וודאי שכך הדבר ביחס לגבר‬
‫שיצרו תוקף עליו‪ .‬יצוין‪ ,‬כי על פי ההלכה המוסלמית‪ ,‬המבחן הקובע לעניין ההבחנה שבין‬
‫גבר שיצרו תוקף עליו לבין גבר שיצרו אינו תוקף עליו – הוא מבחן סובייקטיבי בלבד‪.‬‬

‫ב‪ .‬הדין הישראלי‬ ‫ ‬

‫בישראל נשען הדין המסדיר את תופעת הפוליגמיה‪ -‬ריבוי הנשים‪ -‬על שתי מערכות‬
‫משפטיות‪ :‬דיני המעמד האישי ודיני העונשין‪.‬‬

‫סעיף ‪ 52‬לדבר המלך במועצה על ארץ‪-‬ישראל‪ 1922 ,‬עד ‪ ,1947‬מעניק סמכות שיפוט‬
‫בענייני המעמד האישי של מוסלמים בישראל לבתי הדין המוסלמים הדתיים (בתי הדין‬
‫השרעיים)‪ .340‬כאמור לעיל‪ ,‬פרשנותו של הדין השרעי בכול הנוגע לסוגיית ריבוי נשים‬
‫איננה אחידה‪ .‬אמנם אין מחלוקת בין האסכולות הפרשניות השונות בשאלת הלגיטימיות‬
‫לשאת נשים נוספות בנוסף לאישה הראשונה (ישנה הסכמה בקרב כלל חכמי ההלכה כי‬
‫מותר לאדם לשאת עד ארבע נשים)‪ ,‬אך ישנה מחלוקת לגבי התקיימותם של התנאים‬
‫השונים לריבוי נשים‪ ,‬וכן ביחס לשאלה האם אדם יכול לקיים באופן מלא ואמיתי את‬
‫התנאים הללו‪.341‬‬

‫‪ 340‬דבר המלך במועצה על ארץ‪-‬ישראל‪ 1922 ,‬עד ‪ ,1947‬חא"י‪ ,‬כרך ג'‪ ,‬עמ' (ע) ‪( ,2738‬א) ‪.2569‬‬
‫‪ 341‬ש‪.‬ד‪ .‬גויטיין וא‪ .‬בן שמש המשפט המוסלמי במדינת ישראל‪( 133 ,‬תשי"ח); בג"ץ ‪ 49/54‬מלחם נאיף מלחם נ' השופט השרעי‪,‬‬
‫עכו והמחוז‪ ,‬פ"ד ח ‪ ,910‬בפס' ‪ 4‬לפסק דינו של השופט זילברג (‪ .)1954‬וראו התייחסותו של יעקב מירון‪" ‬ריבוי נשים למוסלמים‬
‫וחוקיות איסורו"‪ ‬משפטים‪ ‬ג‪( 521 ,515 ‬תשל"א‪-‬תשל"ב) (להלן‪ :‬מירון)‪.‬‬

‫‪186‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫בתי הדין השרעיים בישראל מחוייבים לפסוק על פי פקודת חוק המשפחה המוסלמי‪-‬‬
‫‪ ,3421919‬אשר נתן תוקף משפטי מחייב לחוק המשפחה העות'מאני משנת ‪ 1917‬המוכר‬
‫גם כ"חוק זכויות המשפחה"‪( 343‬להלן‪" :‬חוק המשפחה המוסלמי")‪ .‬כמו כן‪ ,‬מחויבים בתי‬
‫הדין השרעיים לפסוק על פי ההלכה העדיפה באסכולה החנפית‪ ,‬מקום שאין התייחסות‬
‫בחוק המשפחה המוסלמי לאותו עניין‪ ,‬זאת בהתאם להוראות סעיף ‪ 1816‬למג'לה‪ .‬ההלכות‬
‫העדיפות באסכולה החנפית‪ ,‬בענייני המעמד האישי רוכזו בקובץ שערך קדרי פשה עבור‬
‫ממשלת מצריים בשנות הארבעים של המאה הקודמת‪ ,‬שנקרא "ספר הדינים השרעיים‬
‫בענייני המעמד האישי"‪.344‬‬
‫כאמור‪ ,‬על פי האסכולה החנפית‪ ,‬ריבוי נישואין מותר‪ ,‬ולעתים אף מהווה חובה‪ ,‬בסייגים‬
‫מסוימים שעיקרם הבטחת צדק חומרי בין הנשים‪.345‬‬
‫לעומת הדין השרעי קובע הדין הפלילי בישראל איסור מפורש על ריבוי נישואין‪ .‬על‬
‫פי סעיף ‪ 176‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,1977-‬נשוי הנושא אישה אחרת ונשואה הנישאת‬
‫לאיש אחר‪ ,‬דינם ‪ -‬מאסר חמש שנים‪ .346‬לעניין זה אין נפקא מינה אם הנישואין החדשים‬
‫נערכו מחוץ לישראל ‪ -‬העבירה חלה בכול מקום בו הנישא הוא אזרח ישראלי או תושב‬
‫ישראל‪ .347‬עריכת נישואין למי שהוא בחזקת נשוי מהווה אף היא עבירה פלילית‪ ,‬שעונשה‬
‫ששה חודשי מאסר‪ 348.‬העבירה אינה חלה מקום בו ניתן היתר לנישואין החדשים על ידי‬
‫בית דין דתי מוסמך מחמת מחלת נפש בשלה בהו הזוג מהנישואין הקודמים אינו מסוגל‬
‫להשתתף בהליך לביטול הנישואין או הפקעתם‪ ,‬או מחמת היעדרותו של בן הזוג בנסיבות‬
‫המעוררות חשש סביר לחייו לתקופה העולה על שבע שנים‪.349‬‬
‫יודגש כי עבירת ריבוי הנישואין נעברת בעריכת טקס נישואין על ידי אדם כשעודו נשוי‬
‫לבן זוג אחר‪ ,‬והיא אינה מתקיימת כאשר ישנם חיים משותפים עם בן הזוג הנוסף ללא‬
‫נישואין (המשפט הישראלי מכיר בחיים משותפים של בני זוג כיסוד להענקת זכויות‬
‫כספיות‪ ,‬סוציאליות ואחרות‪ ,‬והיותו של מי מהם נשוי לאחר אינה שוללת אותן‪.)350‬‬

‫‪ 342‬פקודת חוק המשפחה המושלמי (תחולתו)‪ ,‬חא"י‪ ,‬פרק צ"ב מס' ‪ 40‬לש' ‪.1919‬‬
‫‪ 343‬מדובר בחוק עות'מאני משנת ‪ 1917‬אשר נקלט במשפט הישראלי מכוח הוראת סעיף ‪ 11‬לפקודת סדרי שלטון ומשפט‪,‬‬
‫תש"ח‪.1948-‬‬
‫‪ 344‬בש"א (קריות) ‪ 791/08‬פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו‪ ;)31.3.08 ,‬ע"פ ‪ 353/62‬מחמד אל‪-‬פקיר נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד‬
‫יח(‪ ,221 ,200 )4‬בפס' ‪ 7‬לפסק דינו של השופט לוי (‪ .)1964‬חוק המשפחה העות'מאני נקלט במשפט הישראלי מכוח הוראת סעיף‬
‫‪ 11‬לפקודת סדרי שלטון ומשפט‪ ,‬התש"ח‪ .1948-‬וראו מאמרו של הקאדי האשם סואעד "קשר הנישואין באסלאם ודרכי התרתו"‬
‫עת סיוע‪ :‬בטאון האגף לסיוע משפטי גליון מס' ‪ 3‬התשע"ד (‪ .)2013‬זמין ב‪:‬‬
‫‪.http://www.justice.gov.il/Units/SiuaMishpaty/NewsLetters/NewsLetter3/family/Pages/mbmbb.aspx‬‬
‫‪ 345‬מירון‪ ,‬לעיל ה"ש ‪ ,2‬בעמ'‪.515 ‬‬
‫‪ 346‬ס' ‪ 176‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,1977-‬ס"ח תשל"ז מס' ‪ 864‬מיום ‪ 4.8.1977‬עמ' ‪.226‬‬
‫‪ 347‬ס' ‪ )3(178‬לחוק העונשין‪.‬‬
‫‪ 348‬ס' ‪(182‬א) לחוק העונשין‪.‬‬
‫‪ 349‬ס' ‪ 180‬לחוק העונשין‪.‬‬
‫‪ 350‬ע"א ‪ 384/61‬מדינת ישראל נ' פסלר‪ ,‬פ"ד טז ‪ ;)1962( 111 ,102‬ע"א ‪ 563/65‬יגר נ' פלביץ‪ ,‬פ"ד כ(‪ ;)1966( 249 ,244 )3‬וע"א ‪233/98‬‬
‫כץ נ' מקפת‪ ,‬פ"ד נד(‪ ;)2000( 505-504 ,493 )5‬בג"ץ ‪ 4178/04‬פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים‪ ,‬ס"ב(‪.)2006( 235 )1‬‬

‫‪187‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אף שהמחוקק קבע סנקציה פלילית על עבירת ריבוי הנישואין‪ ,‬הוא הותיר את‬
‫שאלת תוקפם הדתי והאזרחי של הנישואין‪ ,‬לדין הדתי לפיו הם נערכו‪ .351‬משכך‪ ,‬נוצרה‬
‫בדין הישראלי דואליות בין מערכות משפטיות שונות בעניין זה‪ ,‬על פי הדין הדתי הנישואין‬
‫הפוליגמיים תקפים ויירשמו במוסדות המדינה‪ ,‬ומצד שני הם מהווים עבירה פלילית‪.‬‬

‫ג‪ .‬התמודדות בתי הדין השרעיים בישראל עם ריבוי נישואין‬ ‫ ‬

‫לבתי הדין השרעיים סמכות ייחודית לדון בענייני נישואין של מוסלמים בישראל‪ ,‬וזאת‬
‫מכוח סימן ‪ 52‬לדברי המלך במועצה על ארץ ישראל‪ .1947-1922 ,‬על פי סעיף ‪ 9‬לחוק‬
‫הקאדים‪ ,‬התשכ"א – ‪" ,1961‬אין על קאדי מרות בעיניני שפיטה זולת מרותו של הדין‪".‬‬
‫ככלל‪ ,‬בית דין דתי אשר דן בעניין שבסמכותו מיישם את הדין הדתי למעט מקום בו חל‬
‫הדין האזרחי על בית הדין על פי החוק או על פי הפסיקה‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ ,‬ולאור תחולתו של האיסור הפלילי גם על בתי הדין השרעיים‪ ,‬מנועים‬
‫בתי הדין השרעיים מלהתיר לאדם לשאת אישה שניה מקום בו לא מתקיימים החריגים‬
‫המנויים בסעיף ‪ 180‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪.1977-‬‬
‫תנאי הכשירות לנישואין ואופן עריכת הנישואין הוסדרו בהוראות סעיפים ‪ 90-1‬לחוק‬
‫המשפחה המוסלמי‪ .‬על פי הוראות סעיף ‪ ,35‬הנישואין מתקיימים על ידי הצעה וקיבול של‬
‫הבעל והאישה‪ ,‬בנוכחות שני עדים‪ .‬הנישואין אינם מצריכים או מחייבים נוכחות של איש‬
‫דת‪ ,‬או אישור של בית דין‪.352‬‬

‫‪ .1‬רישום הנישואין על ידי בית הדין השרעי‬ ‫ ‬

‫לפי הוראות סעיף ‪ 37‬לחוק‪ ,‬זוגות המבקשים להינשא נדרשים לרשום את נישואיהם‬
‫אצל רושם נישואין המתמנה על ידי הקאדי של בית הדין השרעי במחוז בו מתרחשים‬
‫הנישואין‪ .‬הסעיף קובע כי‪" :‬על השופט‪ ,‬שבמקום מגורי אחד הצדדים‪ ,‬או ממלא מקומו‬
‫לפי הרשאה מיוחדת‪ ,‬להיות נוכח בעת הקשר‪ ,‬לערוך אותו ולרשומו"‪ .353‬במקביל‪ ,‬סעיף ‪2‬‬
‫לפקודת הנישואין והגירושין (רישום) קובע כי‪" ,‬הרשות הרושמת" פירושה הפקיד המסדר‬
‫את הקידושין‪ ,‬אם היו הנישואין נישואין אזרחיים‪ ,‬האימם‪ ,‬בנישואין לפי דת האיסלם‪.354"...‬‬
‫עניין זה נדון בבג"ץ ‪ ,5429/91‬מחמוד יחיא נ' השר לענייני דתות ואח'‪ ,‬פ"ד מז(‪,)1993( 873 )5‬‬
‫שם נקבע כי‪" :‬על‪-‬פי הכללים בדבר התנגשות דברי חקיקה‪ ,‬חוק המשפחה העות'מני‬
‫מאוחר לפקודת נישואין וגירושין (רישום) ועל כן ידו על העליונה ( ‪878‬א‪-‬ב)"‪ .‬מכאן שאין‬
‫הכרח כי רושם הנישואין יהיה אימאם‪ .‬יוצא אפוא‪ ,‬כי רושם הנישואין ממונה על ידי הקאדי‬
‫של בית הדין השרעי‪ ,‬והוא משמש כנציגו של הקאדי בעריכת הנישואין‪ .‬מדובר בהליך‬
‫מבוקר על ידי הקאדי ובית הדין‪ ,‬כך שרושמי הנישואין פועלים בהתאם להנחיות הקאדי‪.‬‬
‫‪ 351‬בדומה להתרת קשר נישואין על כרחה של האישה‪ ,‬עבירה לפי סע' ‪ 181‬לחוק העונשין‪.‬‬
‫‪ 352‬המשפט המוסלמי במדינת ישראל‪ ,‬ש‪.‬ד‪ .‬גוייטן‪ ,‬גוילים חברה להוצאה לאור‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשי"ח‪ ,1957 ,-‬עמ' ‪.218-217‬‬
‫‪ 353‬לעיל ה"ש ‪ ,1‬עמ' ‪.218‬‬
‫‪ 354‬פורסמה חא"י‪ ,‬כרך ב'‪ ,‬עמ' (ע) ‪( ,876‬א) ‪.903‬‬

‫‪188‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫בהתאם לחוק החל במדינת ישראל‪ ,‬הנחו הקאדים את כל רושמי הנישואין שהתמנו על‬
‫ידם‪ ,‬לא לרשום נישואין אשר יש בהם עבירה פלילית על חוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,1977-‬או‬
‫על חוק גיל נישואין‪ ,‬התשמ"א‪ .1951-‬על כן‪ ,‬כל הנישואין הנרשמים על ידי רושמי נישואין‬
‫מטעם בתי הדין השרעיים‪ ,‬ממלאים את תנאי הכשירות על פי דיני השריעה המוסלמית‬
‫וגם אינם עומדים בניגוד להוראות החוק האזרחי‪ ,‬הן ביחס לריבוי נשים והן ביחס לגיל‬
‫הנישואין‪ .‬רושם נישואין אשר מפר את הוראות הקאדי בדבר הקפדה על קיום הוראות‬
‫הדין הדתי והחוק האזרחי‪ ,‬חושף את עצמו לסנקציות הקבועות בסעיף ‪ 182‬לחוק העונשין‪,‬‬
‫התשל"ז‪.3551977 -‬‬
‫בשנת ‪ ,2016‬נערכו בבתי הדין השרעיים בארץ ‪ 10,652‬חוזי נישואין‪.‬‬

‫‪ .2‬אשרור נישואין ‪ -‬אשרור נישואין שנערכו במדינת חוץ‬ ‫ ‬

‫לעתים נערכים נישואין פרטיים על ידי צדדים‪ ,‬או שנערכים נישואין בבתי דין שרעיים‬
‫של הרשות הפלסטינית או של מדינות חוץ‪ ,‬כגון ירדן ומדינות אחרות‪ .‬במקרים כאלה‪,‬‬
‫אין לבית הדין שליטה על הצדדים או ועל מידת ההלימה של הנישואין למשפט האזרחי‪.‬‬
‫נישואין אלה מובאים בפני בית הדין לאשרור בלבד‪.‬‬
‫במקרים בהם נערכים חוזי נישואין בפני סמכות שרעית ברשות הפלסטינית או במדינת‬
‫חוץ‪ ,‬יכולים בני הזוג או אחד מהם להגיש לבית דין שרעי בארץ בקשה לאשרור הנישואין‪,‬‬
‫על מנת שהנישואין יוכרו על ידי המדינה ויירשמו במרשם האוכלוסין‪ .‬במקרים רבים נערכים‬
‫חוזי נישואין כאלה תוך עבירה על החוקים הנוגעים לריבוי נישואין ולנישואי קטינים‪ ,‬אך‬
‫לבית הדין השרעי אין ברירה אלא לאשר את קיומם של הנישואין‪ ,‬שכן הם מקיימים את‬
‫כללי הכשירות על פי השריעה‪ ,‬ותקפים משפטית במקום עריכתם‪ .‬לעניין זה קובע סעיף‬
‫‪ 1821‬למג'לה‪ ,‬כי "מסמכים או הודעות המונפקים על ידי קאדי של בית דין רשאים לשפוט‬
‫בהתאם להם ללא צורך בראיות‪ ,‬אם הם היו חפים מחשש לזיוף ומתאימים למקור"‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2017‬נפתחו בבתי הדין השרעיים ‪ 2,502‬תיקי אישור נישואין‪ 356‬על פי הפירוט הבא‪:‬‬
‫אישור נישואין‬ ‫בית דין שרעי‬
‫‪56‬‬ ‫עכו‬
‫‪20‬‬ ‫חיפה‬
‫‪24‬‬ ‫נצרת‬
‫‪62‬‬ ‫באקה‬
‫‪82‬‬ ‫טייבה‬
‫‪1300‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪106‬‬ ‫יפו‬
‫‪852‬‬ ‫באר שבע‬

‫‪ 355‬הסעיף אוסר על הסדרת נישואין בידיעה שהם אסורים לפי דין וקובע עונש לצד העבירה של שישה חודשי מאסר‪.‬‬
‫‪ 356‬כל תיקי אישור נישואין והם אינם בהכרח נישואין פוליגמיים‪.‬‬

‫‪189‬‬
 ‫‪ .3‬הוכחת נישואין‪ -‬נישואין פרטיים‬ ‫ ‬
‫ישנם מקרים בהם נערכים הנישואין באופן פרטי ומחוץ לכותלי בית הדין‪ ,‬ללא מעורבותו‬
‫או ידיעת בית הדין השרעי או רושמי הנישואין מטעמו‪ .‬זוגות מוסלמים הנישאים בטקס‬
‫נישואין פרטי‪ ,‬המתבצע על ידי הצעה וקיבול‪ ,‬ללא מעורבותו של בית הדין השרעי ושלא‬
‫בפני סמכות שרעית רשמית‪ .‬זוגות אשר נישאו בנישואין פרטיים מגישים לבית הדין‬
‫השרעי בקשה לאישור הנישואין‪ .‬בית הדין בודק אם בנישואין אלה מתקיימים כל תנאי‬
‫הכשירות לנישואין‪ ,‬ואם אכן כך‪ ,‬מוציא פסק דין הצהרתי המאשר את הנישואין‪ .‬במקרים‬
‫בהם הנישואין הפרטיים התבצעו בניגוד לחוק העונשין (בעניין ריבוי נישואין) או בניגוד‬
‫לחוק גיל הנישואין (שכן השריעה מאפשרת נישואי קטינות מעל גיל ‪ ,)17‬לא מאיינת‬
‫העבירה הפלילית את תוקפם הדתי של הנישואין‪ ,‬והקאדי חייב לאשרם‪.357‬‬
‫חשוב לציין כי בית הדין נותן תוקף לחוזה הנישואין רק לאחר שמתקיים דיון בנוכחות‬
‫הצדדים ונשמעות הוכחות לגופו של עניין‪ ,‬ובית הדין משתכנע כי התקיימו כל תנאי‬
‫הכשירות לנישואין לפי הדת המוסלמית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 2017‬נפתחו בבתי הדין השרעיים ‪ 544‬תיקי הוכחת נישואין‪ ,358‬על פי הפירוט הבא‪:‬‬
‫הוכחת נישואין‬ ‫בית דין שרעי‬
‫‪4‬‬ ‫עכו‬
‫‪22‬‬ ‫חיפה‬
‫‪46‬‬ ‫נצרת‬
‫‪15‬‬ ‫באקה‬
‫‪64‬‬ ‫טייבה‬
‫‪239‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪128‬‬ ‫יפו‬
‫‪26‬‬ ‫באר שבע‬

‫‪ .4‬דיווח על נישואין העומדים בניגוד לחוק האזרחי‬ ‫ ‬

‫בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר ‪ 4.1111‬שעניינה עבירת ריבוי נישואין‪,359‬‬
‫ובהתאם להחלטה מס' ‪ 1/2006‬של נציב תלונות הציבור על שופטים ולהנחיות נשיא בית‬
‫הדין השרעי לערעורים בעניין דיווח על עבירות שהתגלו במסגרת הליכים משפטיים בבתי‬
‫הדין‪ ,‬מעבירים בתי הדין השרעיים לטיפולם של גורמי האכיפה כל החלטה של אשרור או‬
‫אישור נישואין בה עולה חשד לעבירה על הוראות החוק הישראלי‪ ,‬הן בעניין גיל הנישואין‬
‫והן בעניין ריבוי נשים‪ .‬כאמור‪ ,‬בשנת ‪ 2017‬נפתחו בבתי הדין השרעיים ‪ 2,502‬תיקי אישור‬
‫נישואין ו‪ 544 -‬תיקי הוכחת נישואין‪ .‬מתוך כלל התיקים‪ ,‬ב‪ 275-‬מקרים עלה חשד לעבירת‬
‫ריבוי נישואין‪ .‬כל המקרים דווחו לרשויות האכיפה‪:‬‬
‫‪ 357‬במקביל‪ ,‬הקאדים הונחו לאחרונה לדווח על מקרים אלה למשטרת ישראל‪ .‬פירוט בעניין זה מופיע בפרק שעוסק באיסוף‬
‫ואיגום מידע וכפי שיפורט מיד בהמשך‪.‬‬
‫‪ 358‬מדובר בכל תיקי הוכחת הנישואין אשר אינם בהכרח נישואין פוליגמיים‪.‬‬
‫‪ 359‬הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר ‪ 4.1111‬מיום ‪ 23‬בינואר ‪ ,2017‬שכותרתה" עבירת ריבוי נישואין"‪.‬‬

‫‪190‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫כמות תיקים‬ ‫בית הדין השרעי‬

‫‪68‬‬ ‫ירושלים‬
‫‪179‬‬ ‫באר שבע‬
‫‪17‬‬ ‫יפו‬
‫‪0‬‬ ‫חיפה‬
‫‪4‬‬ ‫עכו‬
‫‪0‬‬ ‫נצרת‬
‫‪2‬‬ ‫באקה אלגרבייה‬
‫‪5‬‬ ‫טייבה‬
‫‪275‬‬

‫‪ .5‬היתר לנישואין שניים‬ ‫ ‬

‫סעיף ‪ 180‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ ,1977-‬מאפשר לאדם שאינו יהודי להגיש בקשה לקבלת‬
‫היתר לנישואין שניים‪ ,‬באחת מן החלופות הבאות‪:‬‬
‫"(‪ )1‬בן זוגו מנישואיו הקודמים אינו מסוגל‪ ,‬מחמת מחלת נפש שלקה בה‪,‬‬
‫להסכים להפקעת הנישואין או לביטולם או להשתתף בהליך או בפעולה‬
‫להפקעתם או לביטולם;‬
‫(‪ )2‬בן זוגו מנישואיו הקודמים נעדר בנסיבות המעוררות חשש סביר לחייו ולא‬
‫נודעו עקבותיו לפחות שבע שנים‪".‬‬
‫בפועל ידועים מקרים מועטים בהם הוגשו לבתי הדין השרעיים בקשות לקבלת היתר‬
‫לנישואין שניים‪ .‬בדיקה בבתי הדין השרעיים מעלה כי בשנים ‪ 2017-2014‬לא ניתנו היתרים‬
‫כאלה בבתי הדין השרעיים בעכו‪ ,‬בטייבה‪ ,‬ביפו‪ ,‬בירושלים או בבאר שבע‪.‬‬
‫בבית הדין השרעי בחיפה נפתח תיק אחד שמספרו ‪ 486/2013‬במסגרתו ניתן היתר לנישואין‬
‫שניים וניתן היתר כזה בתיק אחר משנת ‪ 2017‬שמספרו ‪ ,883/2017‬ואילו תיק ‪ 505/16‬נמחק‬
‫לבקשת המבקש‪.‬‬
‫בבית הדין השרעי בנצרת לא ניתנו היתרים בשנים הנזכרות‪ ,‬אולם הוגשה בקשה אחת‬
‫בשנת ‪ ,2017‬בתיק מספר ‪ ,2345/17‬אך תיק זה נמחק לבקשת המבקש‪.‬‬
‫בבית הדין השרעי בבאקה אלג'רבייה‪ ,‬נפתחו שישה תיקים ורק בתיק ‪ 80/2016‬ניתן היתר‬
‫כזה‪ ,‬ותיקים ‪ ,2676/16 ,2608/14 ,2457/14‬נמחקו לבקשת המבקש או מחוסר מעש‪ ,‬ותיקים‬
‫‪ 1097/17‬ו‪ ,2956/17 -‬עניינם עודנו תלוי ועומד‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לומר כי תופעת הפוליגמיה באה לפתחו של בית הדין השרעי בדיעבד‪ ,‬לאחר‬
‫שנישואין אלו כבר נערכו‪ .‬נישואין אלה נערכים מחוץ לכתלי בית הדין ושלא על ידי‬
‫רושמי נישואין מטעמו‪ ,‬ובית הדין מצוי במצב של חוסר ברירה אלא לאשר נישואין אלה‪.‬‬
‫יצויין כי בקשות להיתר לנישואין שניים על פי חוק כמעט ואינן מוגשות‪.‬‬

‫‪191‬‬
 ‫ד‪ .‬סקירה משווה‬ ‫ ‬
‫מרבית המדינות המוסלמיות לא אוסרות על פוליגמיה באופן מוחלט‪ .‬בעוד שסעודיה וסודן‬
‫מעודדות ריבוי נשים ואינן מטילות על כך כל מגבלה‪ ,‬מדינות רבות‪ ,‬ובהן סוריה‪ ,‬ירדן‪,‬‬
‫אלג'יריה‪ ,‬מצרים‪ ,‬עירק‪ ,‬לבנון‪ ,‬תימן‪ ,‬אינדונזיה‪ ,‬פקיסטן‪ ,‬מרוקו וכן הרשות הפלסטינית‬
‫עשו שימוש בחקיקה כדי ליצור מכשולים פרוצדורליים לצמצום התופעה‪ .‬טורקיה ותוניסיה‬
‫הן המדינות היחידות בעולם המוסלמי המטילות איסור מוחלט על ריבוי נשים‪.‬‬

‫‪ .1‬סעודיה‬
‫דיני המעמד האישי בסעודיה אינם מוסדרים בחקיקה‪ ,‬והכרעות בתחומים אלה מתבססות‬
‫על פרשנות הקוראן והסונה (לפי האסכולה החנבאלית)‪ .‬סטטיסטיקות עדכניות לשנת‬
‫‪ 2016‬מלמדות על יותר מחצי מיליון מקרים של נישואין פוליגמיים‪ .360‬בספרה על פוליגמיה‬
‫ומשפט בסעודיה העכשווית מציינת מהא ימאני כי בכלי התקשורת הנשלטים על ידי‬
‫הממשל הסעודי מוצגת הפוליגמיה כפתרון לבעיות חברתיות שונות‪.361‬‬

‫‪ .2‬סודן‬
‫בחוק המעמד האישי הסודני לא נקבעה דרישה לקבלת היתר לנישואין שניים‪ ,‬אך בפרק‬
‫העוסק בזכויות בת הזוג נקבע שעל הבעל לנהוג בשוויון בין כל נשותיו‪ .362‬כן נקבע בפרק‬
‫העוסק בירושה שבמקרה של ריבוי נשים חלוקת הירושה תהא שוויונית‪ .363‬פרסומים בכלי‬
‫התקשרות מלמדים כי ההנהגה הסודנית הנוכחית‪ ,‬ובראישה הנשיא אל‪-‬בשיר‪ ,‬רואים‬
‫בריבוי נשים כלי אפקטיבי להגדלת האוכלוסייה במדינה‪.364‬‬

‫‪ .3‬מצרים‬
‫דיני המעמד האישי במצרים מבוססים על השריעה ועל כן מתירים ריבוי נשים‪.365‬‬
‫לאורך המאה העשרים ננקטו מספר ניסיונות חקיקתיים להגבלת ריבוי הנשים‪ ,‬ובשנת ‪1979‬‬
‫הוציא הנשיא סאדאת צו נשיאותי מספר ‪ 44‬ובו הוראה המתירה לאישה לבקש גירושין‪,‬‬

‫‪http://www.news.com.au/lifestyle/relationships/marriage/rising-number-of-spinsters-and-divorced-women-in-saudi-‬‬ ‫‪360‬‬
‫‪.]arabia-leads-to-polygamy-push/news-story/a5c40bc6bd190db41a72702e87f9eadc [accessed 7 December 2017‬‬
‫‪)Yamani M. Polygamy and Law in Contemporary Saudi Arabia. UK :Ithaca Press (2008 361‬‬
‫‪.)Muslim Personal Matters Act of 1991, art. 51(4 362‬‬
‫‪ 363‬שם‪ ,‬בסעיף ‪.)2(357‬‬
‫‪ . ]https://www.polygamy.com/articles/ polygamy-in-africa [accessed 7 December 2017 364‬דברים זהים נכתבו באתר של‬
‫ה‪.]BBC, http://news.bbc.co.uk/2/hi/africa/1493309.stm [accessed 7 December 2017-‬‬
‫‪ .)Fauzi M. Najjar "Egypt's Laws of Personal Status" Arab Studies Quarterly Vol. 10, No. 3, 319 (1988 365‬וראו גם‪Valentina M.:‬‬
‫‪Donini, Polygamy and Family Law, Reset Doc - Reset-Dialogues on Civilizations' online magazine (17 April 2009), available at:‬‬
‫‪( ]http://www.resetdoc.org/story/polygamy-and-family-law/ [accessed 7 December 2017‬להלן‪.)Donini :‬‬

‫‪192‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫ללא תנאים נוספים‪ ,‬אם בעלה נישא לאישה אחרת‪ .‬הצו נפסל על ידי בית המשפט העליון‬
‫שקבע שהוא אינו חוקתי‪.366‬‬
‫חוק המעמד האישי תוקן שוב בשנת ‪( 1985‬תיקון מס' ‪ .)100‬סעיף ‪ 11‬לחוק החדש מחייב‬
‫את הבעל לפרט בבקשת הנישואין שלו את מעמדו האישי‪ ,‬את שמות נשותיו ואת כתובתן‪,‬‬
‫ונקבע בו כי על רשם הנישואין ליידע את נשותיו הקיימות של הבעל על כוונתו להינשא‬
‫ואת האישה החדשה על היותו נשוי‪ .‬אישה שבעלה נישא בשנית בניגוד לתנאי שנקבע‬
‫בחוזה הנישואין‪ ,‬יכולה להגיש בקשה לגירושין‪ ,‬עד שנה מהתאריך בו נודע לה על כך‪.‬‬
‫כמוה גם אישה שנגרם לה נזק ממוני או נפשי שמונע את המשך החיים המשותפים‪ .‬זכותה‬
‫של אישה לבקש גירושין מתחדשת בכול פעם שהוא נישא לאישה נוספת‪ .‬האישה הנוספת‬
‫רשאית גם היא להגיש בקשה לגירושין נגד הבעל‪ ,‬באם לא גילה לה את דבר היותו נשוי‪.367‬‬
‫בעשור האחרון נעשו במצרים צעדים גדולים בהתמודדות עם חוקים מפלים‪ .‬החקיקה‬
‫במדינה עברה רפורמה (במיוחד בהיבטים פרוצדורליים)‪ ,‬איסורים משפטיים המונעים‬
‫גישה שווה של נשים וייצוג במערכת המשפטית הוסרו‪ ,‬והטאבו החברתי שהגביל את גישתן‬
‫למקצועות מסוימים נשבר‪ .368‬בשנת ‪ 2003‬מונתה לראשונה שופטת לבית המשפט החוקתי‬
‫העליון וב‪ 2007-‬השביעה המועצה המשפטית העליונה שלושים שופטות לבתי המשפט‬
‫בערכאה הראשונה בקהיר‪ ,‬גיזה ואלכסנדריה‪ .‬רפורמות נוספות הביאו להקמתם בשנת ‪2005‬‬
‫של בתי משפט לענייני משפחה‪ ,‬ולחקיקה של חוקים חדשים למשמורת ילדים‪.369‬‬
‫רפורמות נעשו גם בתחום המעמד האישי‪ .‬בינואר ‪ 2000‬פירסם הנשיא לשעבר חוסני מובארכ‬
‫את חוק מס' ‪ 1‬לשנת ‪( 2000‬ה"חולה" ‪ – )Khul', Khula‬תיקון לחוק המעמד האישי מס' ‪25‬‬
‫משנת ‪ 1925‬המעניק לאישה את הזכות להגיש בקשה לגירושין "ללא אשמה" על בסיס אי‬
‫התאמה בלבד (ללא צורך בהוכחת נזק)‪ ,‬תוך ויתור על זכויותיה המשפטיות הפיננסיות‬
‫והחזרת המוהר‪ .370‬ה"חולה" לוותה ברפורמות אחרות‪ ,‬ובכללן גיבוש חוזה נישואין חדש‬
‫המאפשר לנשים לקבוע התניות‪ ,‬ובהן זכות לגירושין במקרה של נישואין נוספים‪.371‬‬

‫‪ 366‬שם‪.‬‬
‫‪ .Law 100-1985 amending Law 25-1920 and Law 25-1929, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 3 July 1985, vol. 27, art. 11 367‬וראו גם‪:‬‬
‫‪)Marcotte, R., How Far Have Reforms Gone In Islam? Women’s Studies International Forum, Vol. 26, No. 2, pp. 153-166, 159 (2003‬‬
‫(להלן‪.)Marcotte :‬‬
‫‪Women's Rights in the Middle East and North Africa 2010, Freedom House Reports – Egypt. Available online at: https:// 368‬‬
‫‪( ]freedomhouse.org/sites/default/files/inline_images/Egypt.pdf [accessed 7 December 2017‬להלן‪Freedom House Reports – :‬‬
‫‪.)Egypt‬‬
‫‪Camilo Gómez-Rivas "Women, Shari‘a, and Personal Status Law Reform in Egypt after the Revolution", published by the 369‬‬
‫‪Middle East Institue (Oct 1, 2011). Available at: http://www.mei.edu/content/women-shari%E2%80%98-and-personal-status-‬‬
‫‪( ]law-reform-egypt-after-revolution [accessed 7 December 2017‬להלן‪.)Gómez-Rivas :‬‬
‫‪Law 100-1985 amending Law 25-1920 and Law 25-1929, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 3 July 1985, vol. 27 ; Law 91-2000 370‬‬
‫‪ .amending Law 1-2000, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 18 May 2000, vol. 20‬הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף ‪ 20‬לחוק‪ .‬וראה‪Freedom :‬‬
‫‪ ,House Reports –Egypt‬לעיל ה"ש ‪.9‬‬
‫‪ ,Gómez-Rivas 371‬לעיל ה"ש ‪.6‬‬

‫‪193‬‬
 ‫ עירק‬.4
‫ מבוסס על המשפט האזרחי הצרפתי ועל פרשנויות‬1959 ‫קוד המעמד האישי העירקי משנת‬
.372‫ ונחשב פרוגרסיבי ביחס לזכויות האישה‬,‫סוניות וג'עפריות (שיעיות) של השריעה‬
‫ אלא בהסכמה מפורשת של‬,‫ אסרו על ריבוי נישואין‬1978 ‫תיקוני חקיקה שנעשו בשנת‬
‫ ביטלה ממשלת הביניים את חוק המעמד האישי משנת‬2003 ‫ בשנת‬.373‫האישה הראשונה‬
‫ של החוקה החדשה העבירה את כל ענייני הסטטוס למסגרת המשפט‬41 ‫ ובסעיף‬,1959
‫ נשאר בתוקפו לעת עתה‬41 ‫ בשל מחלוקת הנוגעת לפרשנותו של סעיף‬,‫ ואולם‬.‫הפלילי‬
:‫ לעניין ריבוי נשים קובע החוק כדלקמן‬.3741959 ‫קוד המעמד האישי משנת‬
4. Marrying more than one woman is not allowed except with the authorization of
the qadi (judge). Granting this authorization is dependent on the fulfillment of
the following two conditions:
5. The husband should have the financial capacity to provide for more than one
wife.
6. There is a legitimate interest.
7. If justice between wives is feared, polygamy may not be allowed. The issue
would then be left to the judge’s determination.
8. Each person who concludes a marriage contract with more than one wife,
contrary to the stipulations of paragraphs 4 and 5, shall be sentenced to no
more than one year of imprisonment or charged with a fine not exceeding
100 Dinars or both.
9. Exception from the provisions of paragraphs 4 and 5 of this article: marriage to
more than one woman is permissible when the prospective wife is a widow.375

Women's Rights in the Middle East and North Africa 2010, Freedom House Reports – Iraq. Available at: https://freedomhouse. 372
org/sites/default/files/inline_images/Iraq.pdf [accessed 7 December 2017]; http://www.islamopediaonline.org/country-profile/
.]iraq/islam-and-legal-system/religion-law-and-iraq%E2%80%99s-personal-status-code [accessed 7 December 2017
.1581 ‫ בעמוד‬3 ‫ כרך‬,‫ דאר אל ריאן אלקאהרה‬,‫ אלג'אמע לאחכאם אלקוראן‬,Donini 373
.‫ שם‬374
Law 188-1959, Al Waqa’a Al Iraqiah of Dec. 30, 1959, vol. 280, art. 4-7, translated by the American Bar Association Iraq Legal 375
..]Development Project. Available at: http://www.refworld.org/docid/469cdf3011.html [accessed 7 December 2017

194
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫‪ .5‬ירדן‬
‫ענייני המעמד האישי בירדן נמצאים תחת סמכות השיפוט הבלעדית של בתי הדין‬
‫השרעיים‪ .‬עד לשנת ‪ 2010‬הוסדרו דיני המעמד האישי בחוק מס' ‪ 61‬לשנת ‪ ,1976‬החל על‬
‫אזרחיה המוסלמים של ירדן‪ .‬החוק קבע כי הפוליגמיה מותרת לגברים מוסלמים‪ ,‬בתנאי‬
‫שיש להם היכולת הכלכלית לקיים את נשותיהם (מוהר ומזונות)‪ ,‬ועד לארבע נשים‪ .376‬כן‬
‫קבע תיקון משנת ‪ 2001‬כי בטרם עריכת חוזה נישואין על הקאדי ליידע את הנשים השונות‬
‫אישה על רעותה‪ .377‬יצוין כי על פי סעיף ‪ 19‬לחוק המעמד האישי‪ ,‬אישה זכאית לקבוע‬
‫תנאים בחוזה הנישואין ובלבד שהם חוקיים ואינם משפיעים על זכויותיו של כל אדם‬
‫אחר‪ .‬משמעות הסעיף היא כי אישה יכולה לקבוע בחוזה הנישואין תנאי לפיו תוכל להגיש‬
‫בקשה לגירושין‪ ,‬אם בעלה נישא לאישה נוספת‪.378‬‬
‫על אף ההיתר בחוק‪ ,‬דיווחים מלמדים כי הפוליגמיה איננה רווחת בירדן‪ ,‬באשר ‪93.2%‬‬
‫ממשקי הבית הירדנים הינם מונוגמיים‪ 5.9% .‬ממשקי הבית כוללים שתי נשים‪ 0.9% ,‬מכילים‬
‫שלוש נשים ו‪ 0.03%-‬מכילים ארבע‪ .‬ריבוי נשים נפוץ מעט יותר באזורים הפנימיים של‬
‫הממלכה‪.379‬‬
‫התיקון משנת ‪ 2001‬כלל גם את סעיף החולה (פירוק נישואין ללא אשמה תוך ויתור‬
‫על זכויות כספיות ופיצוי כספי לבעל)‪ ,‬שנותר על כנו למרות ניסיונות חוזרים ונשנים‬
‫מצד הבית התחתון של הפרלמנט לבטלו‪ .380‬ב‪ 2010-‬בוטל החוק החילוני השנוי במחלוקת‬
‫והונהג סוג חדש של גירושין‪" ,‬איפטידה" (‪ ,)iftida‬אשר הבטיח לנשים זכויות זהות באופן‬
‫שנראה יותר מתאים מבחינה תרבותית‪.381‬‬

‫‪ .6‬סוריה‬
‫חוק המעמד האישי הסורי משנת ‪ 1953‬ותיקונו משנת ‪ 1975‬ניסו לרסן את החופש המוענק‬
‫לגבר להינשא ליותר מאישה אחת‪ .‬ביחס לריבוי נשים קבע סעיף ‪ 17‬כי על גבר המבקש‬
‫להינשא לאישה נוספת לקבל אישור מבית משפט‪ ,‬ואישור כזה יינתן לו אם יספק סיבה‬
‫לגיטימית לבקשתו ויוכיח כי ביכולתו לממן שני משקי בית ולספק יחס שווה לנשותיו‪.382‬‬
‫חוק המעמד האישי תוקן בשנת ‪ .2007‬בחוק החדש נקבע כי קאדי רשאי לאשר נישואין‬
‫נוספים על בסיס סיבה לגיטימית (על פי השריעה) ויכולת כלכלית‪ .383‬על הבעל חובה‬
‫‪ .Law 61 of 1976 376‬וראה‪Women's Rights in the Middle East and North Africa 2010, Freedom House Reports – Jordan. Available :‬‬
‫‪( ]at: https://freedomhouse.org/sites/default/files/inline_images/Jordan.pdf [accessed 7 December 2017‬להלן‪Freedom House :‬‬
‫‪.)Reports – Jordan‬‬
‫‪ 377‬שם‪.‬‬
‫‪ 378‬שם‪ .‬וראו‪ ,Marcotte :‬לעיל ה"ש ‪ ,8‬בעמ' ‪.160‬‬
‫‪ ,Freedom House Reports – Jordan 379‬לעיל ה"ש ‪ ,17‬בעמ' ‪.9‬‬
‫‪ 380‬שם‪ ,‬בעמ' ‪ ,11‬וראו גם‪Kelli Harris, Personal Status Law Reform in Jordan: State Bargains and Women's Rights in the :‬‬
‫‪Law, Georgetown University (2015), available at: https://repository.library.georgetown.edu/handle/10822/760898 [accessed 7‬‬
‫‪.]December 2017‬‬
‫‪ .Law 36 of 2010, Al-Jarida Al-Rasmiyya, Vol. 5061, 17 October 2010 381‬וראו ‪ ,Harris‬לעיל ה"ש ‪.26‬‬
‫‪.Decree 59-1953, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 17 Sept. 1953, vol. 62, amended by Law 34-1975 382‬‬
‫‪ 383‬חוק המעמד האישי‪ ,2007 ,‬סע' ‪.71‬‬

‫‪195‬‬
‫ליידע את אשתו המיועדת בדבר היותו נשוי‪ .‬כן חובה עליו ליידע את אשתו הקיימת בדבר‬
‫כוונתו לשאת אישה נוספת אם הותנה על כך בחוזה הנישואין עמה‪ .384‬הפרתם של תנאים‬
‫אלו מקימה לנשים זכות לבקש גירושין תוך שנה מיום בו גילו על ההפרה‪ .385‬אישה אשר‬
‫נגרם לה נזק מריבוי הנישואין שבשלו היא אינה יכולה להמשיך בחיים המשותפים‪ ,‬יכולה‬
‫להגיש בקשה לפירוד או לגירושין‪.386‬‬

‫‪ .7‬אלג'יריה‬
‫חוק המשפחה האלג'יראי שנחקק ב‪ 9-‬ביוני‪ 1984 ,‬מתיר לגבר‪ ,‬בהתאם להוראות השריעה‪,‬‬
‫להתחתן עם ארבע נשים‪ .387‬החוק תוקן בשנת ‪ .3882007‬לפי סעיף ‪ 8‬לחוק‪ ,‬על הבעל‬
‫ליידע את אשתו ואת האישה המיועדת בדבר ריבוי הנישואין‪ ,‬ועליו להגיש בקשה להיתר‬
‫נישואין לנשיא בית המשפט הקרוב למקום מגורי הזוג‪ .‬נשיא בית המשפט רשאי לאשר‬
‫את הנישואין החדשים אם ראה כי מתקיימים כל התנאים המחויבים בשריעה‪ ,‬ואם יש תום‬
‫לב וכוונה לקיים את השוויון‪ .389‬הפרת ההוראות מקנה לאישה או לנשים עילת גירושין‪.390‬‬
‫יצוין כי החוק מאפשר לבית המשפט להתיר חוזה נישואין שנעשה בניגוד להוראות‪ ,‬כל‬
‫עוד הנישואין לא מומשו‪.391‬‬

‫‪ .8‬תימן‬
‫חוק המשפחה מס' ‪ )1974( 1‬היה החוק הראשון שארגן את יחסי המשפחה התימנים לאחר‬
‫עצמאותה של הרפובליקה העממית של תימן‪ .‬החוק שיקף את האידיאולוגיה הפוליטית‬
‫של המפלגה הסוציאליסטית התימנית שהחזיקה בעיקרון הנישואין המונוגמיים‪ .‬בתקופה‬
‫זו הוגבלה הפוליגמיה למקרים של עקרות או חולי קשה של האישה‪ .392‬חוק המשפחה מס'‬
‫‪ )1987( 3‬הוחל בצפון תימן‪ ,‬והוא נגזר מחוקי השריעה האסלאמית‪ .‬היה זה החוק הראשון‬
‫שארגן את קשרי המשפחה ברפובליקה הערבית התימנית לאחר איחוד תימן ב‪ 22-‬במאי‬
‫‪ ,1990‬ומהר מאד התברר כי נדרשים לו תיקונים‪ .393‬החוק תוקן בשנת ‪ 1992‬וגם בו הוגבלה‬

‫‪ 384‬סע' ‪ 72‬לחוק‪.‬‬
‫‪ 385‬סע' ‪ 73‬לחוק‪.‬‬
‫‪ 386‬סע' ‪ ,74‬לחוק‪.‬‬
‫‪.Law 11-984, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 9 June 1984, vol. 24, art. 8 387‬‬
‫‪Law 2 -2005, Al-Jarida Al-Rasmiyya, 27 Feb. 2005, vol. 15, available at http://www.joradp.dz/TRV/AFam.pdf [accessed 12 388‬‬
‫‪.]December 2017‬‬
‫‪ 389‬שם‪ ,‬בסע' ‪.8‬‬
‫‪ 390‬שם‪ ,‬ובסעיף ‪ )6(53‬לחוק‪.‬‬
‫‪ 391‬שם‪.‬‬
‫‪Dr. Iftikar Al-Mikhlafi, "The Yemeni Family Law and its Historic Development", Academic Seminar (Sana'a, Yemen, Dec. 2009). 392‬‬
‫‪The seminar "A Comparison between Moroccan and Yemeni Family Law" was coordinated between the Yemeni Women's Union‬‬
‫‪]and the University Sidi. Available at: http://www.sanaa.diplo.de/contentblob/2612224/Daten /.../ [accessed 7 December 2017‬‬
‫‪ 393‬שם‪.‬‬

‫‪196‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫הפוליגמיה למצבים מיוחדים ונקבעה חובת הודעה לנשים‪ .394‬במסגרת תיקון נוסף משנת‬
‫‪( 1998‬תיקון מס' ‪ )24‬נקבע כי ריבוי נישואין יהיה מותר בהתקיים התנאים המצטברים‬
‫הבאים‪ :‬יחס שוויוני לכל הנשים; יכולת כלכלית ויידוע כל הנשים הרלוונטיות‪.395‬‬

‫‪ .9‬אינדונזיה‬
‫לפי חוק הנישואין האינדונזי מ‪ 1974-‬נדרשת התערבותו של בית המשפט בכדי לקיים‬
‫פוליגמיה‪ .396‬בית המשפט רשאי להעניק רשות לבעל לשאת יותר מאישה אם יש הסכמה‬
‫של כל הצדדים הנוגעים בדבר‪ ,397‬ואם מתקיימת נסיבה חריגה‪ :‬האישה עקרה ואינה מסוגלת‬
‫לשאת הריון‪ ,‬האישה סובלת מפגם פיזי או ממחלה חשוכת מרפא‪ ,‬או אינה מסוגלת למלא‬
‫את תפקידיה כאישה‪ .398‬הגשת בקשה לבית המשפט מותנית גם בקיום התנאים הבאים‪:‬‬
‫קבלת הסכמה מאת האישה או הנשים להן המבקש נשוי; הבטחה כי הבעל יוכל לספק את‬
‫צורכי החיים של נשותיו וילדיהם והבטחה שהבעל ינהג בצדק לנשותיו ולילדיהם‪ .‬ראוי‬
‫לציין‪ ,‬כי חוק הנישואין מ‪ 1974-‬אוסר על עובדי ציבור לחיות בנישואין פוליגמיים‪ ,‬למעט‬
‫בנסיבות מוגבלות‪.399‬‬

‫‪ .10‬פקיסטן‬
‫דיני המשפחה בפקיסטן מוסדרים בפקודת חוקי המשפחה המוסלמית‪( 1961 ,‬ה‪.)MFLO-‬‬
‫לעניין ריבוי נישואין קובע סעיף ‪ 6‬לפקודה כדלקמן‪:‬‬
‫‪6. Polygamy.‬‬
‫‪(1) No man, during the subsistence of an existing marriage, shall except with the‬‬
‫‪previous permission in writing of the Arbitration Council400, contract another marriage,‬‬
‫‪nor shall any such marriage contracted without such permission be registered under‬‬
‫‪this Ordinance.‬‬
‫‪(2) An application for permission under Sub-section (1) shall be submitted to the‬‬
‫‪Chairman in the prescribed manner together with the prescribed fee, and shall state‬‬
‫‪reasons for the proposed marriage, and whether the consent of existing wife or wives‬‬
‫‪has been obtained thereto.‬‬
‫‪ .Yemen: The Personal Status Act No. 20 of 1992 394‬וראו‪Dr. Mohammed Nijad & Dr. Yahya Al-Khazan "A Comparison between :‬‬
‫‪the Yemeni and Moroccan Family Laws", Academic Seminar (Sana'a, Yemen, Dec. 2009). The seminar "A Comparison between‬‬
‫‪Moroccan and Yemeni Family Law" was coordinated between the Yemeni Women's Union and the University Sidi. Available at:‬‬
‫‪.]http://www.sanaa.diplo.de/contentblob/2612224/Daten /.../ [accessed 7 December 2017‬‬
‫‪ 395‬סעיף ‪ 12‬לחוק המעמד האישי התימני‪ .1998 ,‬החוק תוקן ב‪ 1999-‬וב‪.2003 -‬‬
‫‪ .Law No.1 of 1974 regarding Marriage Law; dated 2 January 1974 396‬וראו‪Nina Nurmila, Women, Islam and Everyday Life: :‬‬
‫‪.)Renegotiating Polygamy in Indonesia, 54-55 (2009‬‬
‫‪ 397‬סע' ‪ )2(3‬לחוק‪.‬‬
‫‪ 398‬סע' ‪ 4‬לחוק‪.‬‬
‫‪.]http://factsanddetails.com/indonesia/People_and_Life/sub6_2d/entry-3989.html [accessed 7 December 2017 399‬‬
‫‪ 400‬לפי סע' ‪ )a(2‬לפקודה‪" ,‬מועצת בוררות" פירושה גוף המורכב מיו"ר ממונה ומנציג של כל אחד מהצדדים לעניין שעניינו‬
‫בפקודה זו‪.‬‬

‫‪197‬‬
(3) On receipt of the application under Sub-section (3), Chairman shall ask the applicant
and his existing wife or wives each to nominate a representative, and the Arbitration
Council so constituted may, if satisfied that the proposed marriage is necessary and
just, grant, subject to such condition if any, as may be deemed fit, the permission
applied for.
(4) In deciding the application the Arbitration Council shall record its reasons for the
decision and any party may, in the prescribed manner, within the prescribed period,
and on payment of the prescribed fee, prefer an application for revision, to the Collector
concerned and his decision shall be final and shall not be called in question in any
Court.
(5) Any man who contracts another marriage without the permission of the Arbitration
Council shall,
(a) pay immediately the entire amount of the dower whether prompt or deferred, due
to the existing wife or wives, which amount, if not so paid, shall be recoverable as
arrears of land revenue; and
(b) on conviction upon complaint be punishable with the simple imprisonment which
may extend to one year, or with fine which may extend to five thousand rupees, or
with both.401

‫ היתר לריבוי נישואין יינתן רק אם הוכח לשיקול דעתה של מועצת‬,3 ‫כאמור בסעיף‬
‫ לתקנות מערב פקיסטן‬14 ‫ על פי סעיף‬.‫הבוררות כי הנישואין המוצעים נחוצים וצודקים‬
‫ בין‬,‫ לעניין זה על מועצת הבוררות לשקול‬,1961 ,‫לפי פקודת חוקי המשפחה המוסלמית‬
‫ הימנעות מכוונת של צד להשבת‬,‫צדק פיזי ביחס הזוגי‬-‫ אי‬,‫ חולשה גופנית‬,‫ עקרות‬:‫היתר‬
‫ יצוין כי התנגדות האישה הראשונה אינה‬402.‫שפיות מצד אישה קיימת‬-‫זכויות זוגיות או אי‬
403
.‫ אך מקנה זכות לגירושין ולמוהר‬,‫מהווה חסם לנישואין נוספים‬
‫ אך לא יינתן כל סעד משפטי‬,‫נישואין הנערכים בניגוד להוראות החוק הינם תקפים‬
‫ לפי הפקודה אדם המתקשר בנישואין נוספים ללא רשות‬404.‫בעניינים הנובעים מהם‬
‫ ואולם‬,‫ בקנס או בשניהם‬,‫ ישלם מיד את תשלום הנדוניה וייענש במאסר‬,‫מועצת הבוררות‬

National Legislative Bodies / National Authorities, Pakistan: VIII of 1961, Muslim Family Laws Ordinance, 1961, available at: 401
.]http://www.refworld.org/docid/4c3f1e1c2.html [accessed 10 December 2017
West Pakistan Rules Under Muslim Family Laws Ordinance, 1961, art. 14 (Pakistan 1961b, Art. 14). See translation at: https:// 402
joshandmakinternational.com/resources/laws-of-pakistan/general-category/family-laws-of-pakistan/the-west-pakistan-rules-
.]under-muslim-family-laws-ordinance-1961-10th-july-1961/ [accessed 10 December 2017
Canada: Immigration and Refugee Board of Canada, Pakistan: Practice of polygamy, including legislation; rights of the 403
first wife versus the second, including whether she has the right to refuse a second wife (2011-2013), 18 December 2013,
‫ דו״ח המועצה‬:‫] (להלן‬PAK104701.E, available at: http://www.refworld.org/docid/52eb9ea04.html [accessed 10 December 2017
.)‫הקנדית להגירה ולפליטים‬
.)Mehdi, Rubya. The Islamization of the Law in Pakistan (2013 :‫ וראו גם‬.‫ שם‬404

198
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫חוקרים טוענים כי הרשות השופטת מסרבת ליישם את העונשים הכלולים בחוק וכי בכול‬
‫מקרה הסנקציות שהוטלו הן זעירות ואינן מרתיעות אפקטיבית‪ 405.‬על פי החוקרים‪ ,‬רוב‬
‫האזרחים כלל אינם מודעים לחוק‪ ,‬מועצות הבוררות קיימות "רק על הנייר" וגברים לא‬
‫הולכים למועצה כאשר הם מחליטים לשאת אישה שנייה או שלישית‪ .‬לדבריהם‪ ,‬החוק‬
‫‪406‬‬
‫אפקטיבי‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬רק באזורים עירוניים‪.‬‬

‫‪ .11‬הרשות הפלסטינית‬
‫אזוריה השונים של הרשות הפלסטינית מתנהלים על פי מערכות דינים שונות‪ :‬בגדה‬
‫המערבית חל חוק המעמד האישי הירדני מ‪ 407,1976-‬וברצועת עזה חל חוק זכויות המשפחה‬
‫המצרי מ‪ 408.1954-‬שני החוקים מתירים ריבוי נשים‪.‬‬

‫‪ .12‬מרוקו‬
‫בשנת ‪ 2004‬נכנס לתוקף חוק המשפחה החדש במרוקו‪ ,‬ה"מודואנה" (‪,))MOUDAWANA‬‬
‫שהחליף את קוד המעמד האישי משנת ‪ )Code du Statut Personnel( 1958‬ואת הרפורמות‬
‫הצנועות שבוצעו ב‪ ,1993-‬והידק את הפיקוח על פוליגמיה‪ 409.‬על פי החוק החדש‪ ,‬ריבוי‬
‫נישואין חייב להיות מאושר על ידי שופט והאישור כפוף לקיומה של הצדקה אובייקטיבית‬
‫וחריגה ולכך שלבעל משאבים כספיים מספיקים כדי לכלכל את כל נשותיו (ראו סעיף‬
‫‪ 41‬לעיל)‪ .‬כמו כן‪ ,‬כפופים הנישואין הנוספים לכך שהאישה השנייה מבינה ומקבלת את‬
‫המאפיינים הפוליגמיים של הנישואין‪ 410.‬יתר על כן‪ ,‬סעיף ‪ 40‬קובע כי לא ניתן לתת אישור‬
‫אם קיים סיכון כי הנשים לא יזכו ליחס הוגן וצודק‪ ,‬ומעל הכול‪ ,‬אם האישה הראשונה כללה‬
‫סעיף מונוגמיה בחוזה הנישואין‪ .‬בכול מקרה‪ ,‬לאישה הראשונה יש זכות לבקש גירושין‬
‫כאשר מדובר בנישואין שניים (סעיף ‪.)45‬‬
‫ואלו סעיפי החוק המתייחסים לריבוי נשים‪:‬‬

‫‪ 405‬דו״ח המועצה הקנדית להגירה ולפליטים‪ ,‬לעיל ה"ש ‪/44‬‬

‫‪ 406‬שם‪.‬‬
‫‪.Jordanian Personal Status Law No. 61 of 1976, Al-Jarida Al-Rasmiyya, Vol. 2668, 1 December 1976 407‬‬
‫‪ .Egyptian Law of Family Rights of 1954 408‬וראו‪Palestinian Women and Personal Status Law, Policy Brief, Ramallah and Geneva :‬‬
‫‪May 2012, Geneva Centre for the Democratic Control of Armed Forces (DCAF). Available at: https://www.dcaf.ch/sites/default/‬‬
‫‪.]files/publications/documents/Policy_Brief_Perso_Status_EN_Final.pdf [accessed 10 December 2017‬‬
‫‪Mounira M. Charrad "Family Law Reforms in the Arab World: Tunisia and Morocco" Report for the United Nations Department 409‬‬
‫‪of Economic and Social Affairs (UNDESA) Division for Social Policy and Development Expert Group Meeting, New York, 15 – 17‬‬
‫‪May 2012, Convened as part of the preparations for the twentieth anniversary of the International Year of the Family, 2014, p.‬‬
‫‪( ]8. Available at: http://www.un.org/esa/socdev/family/docs/egm12/PAPER-CHARRAD.pdf [accessed 10 December 2017‬להלן‪:‬‬
‫‪.)Charrad‬‬
‫‪ ,Donini 410‬לעיל ה"ש ‪Dr. Moha Ennaji, "Morrocan Family Law: The Most Important Break-Throughs", Academic Seminar ;6‬‬
‫‪(Sana'a, Yemen, Dec. 2009). The seminar "A Comparison between Moroccan and Yemeni Family Law" was coordinated between‬‬
‫‪the Yemeni Women's Union and the University Sidi. Available at: http://www.sanaa.diplo.de/contentblob/2612224/Daten /.../‬‬
‫‪.][accessed 7 December 2017‬‬

‫‪199‬‬
Article 40
Polygamy is forbidden when there is the risk of inequity between the wives. It is also
forbidden when the wife stipulates in the marriage contract that her husband will not
take another wife.
Article 41
The court will not authorize polygamy:
– If an exceptional and objective justification is not proven.
– If the man does not have sufficient resources to support the two families and guarantee
all maintenance rights, accommodation and equality in all aspects of life.
Article 42
In the absence of a stipulation by the wife in the marriage contract precluding polygamy,
the husband wishing to resort to it must petition the court for authorization.
The authorization petition should include the exceptional and objective motives that
justify the request, and attach a statement on the applicant’s financial situation.
Article 43
The court summons the wife whose husband wishes to take another wife. When she
personally receives the summons and does not appear in court, or refuses to accept the
summons, the court sends her a formal notice by a process server instructing her that
if she does not appear at the hearing scheduled in the notice, the husband’s petition
will be decided in her absence.
The petition is also decided in the wife’s absence when it is impossible for the Public
Prosecutor Office to ascertain her permanent address or place of residence where the
summons may be delivered.
When the wife does not receive the summons due to the mala fide transmission of a
false address by the husband or the falsification of the wife’s name, the husband incurs,
upon request by the prejudiced wife, the penalties provided for in Article 361 of the
Penal Code.
Article 44
The hearing takes place in the consultation room in the presence of both parties, and
both are heard in order to reach agreement and reconcile them after an examination
of the facts and the presentation of the requested justifications.
The court may authorize polygamy in a well-founded decision not open to appeal once
it establishes the existence of an objective and exceptional justification and puts into
place conditions benefiting the first wife and her children.

200
 ‫ התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬- ‫פרק ה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

Article 45
When the court confirms in the discussions that continuation of the conjugal relationship
is impossible, and where the wife whose husband wants to take another wife persists in
her request for a divorce, the court determines a sum of money corresponding to the
first wife’s full rights as well as those of their children that he is required to support.
The husband must pay the fixed sum of money within a maximum time limit of seven
days. Upon submission of the requisite sum of money, the court issues the divorce
decree. This decision is not open to appeal as concerns the dissolution of the marital
relationship.
The non submission of the requisite sum of money within the fixed deadline is considered
as a withdrawal of the polygamy authorization petition.If the husband persists in his
polygamy authorization petition, and the wife to whom he wishes to join a co-wife
refuses to consent and does not ask for divorce, the court automatically applies the
irreconcilable differences procedure in Articles 94 and 97 below.
Article 46
If the polygamy authorization petition is granted, the marriage with the future wife
cannot be concluded until the judge has informed her that the applicant husband is
already married and she has consented to this.
This notice and consent are recorded in an official report.411
‫ תוניסיה‬.13
‫ באופן מוחלט‬,‫תוניסיה היא המדינה היחידה בעולם המוסלמי האוסרת פוליגמיה בחוק‬
‫ בהסתמכות על פרשנות דתית הקוראת את פסוקי הקוראן כאוסרים במרומז‬,‫וללא תנאים‬
‫ לחוק המעמד האישי התוניסאי לא מסתפק בקביעה כי קשר‬18 ‫ סעיף‬412.‫על ריבוי נשים‬
‫ אלא מגדיר עריכת נישואין ללא התרה של‬,‫נישואין קיים מהווה חסם לנישואין חדשים‬
‫ כעבירה שעונשה קנס ומאסר (העבירה חלה על הנישא ועל מי שסייע‬,‫נישואין קודמים‬
‫במטרה למנוע‬413 .)‫ ואין נפקא מינה אם הנישואין החדשים נרשמו או לא נרשמו‬,‫בידו‬
‫ הוחל דין זהה על מי שנישא בשנית והמשיך‬,‫גירושין פיקטיביים לצורך נשיאת אישה שניה‬
‫ לחוק קובע כי נישואין הנערכים בניגוד לסעיף‬21 ‫ סעיף‬414.‫לקיים קשר עם אשתו הקודמת‬
‫ מי שממשיך לקיים‬.‫ נישואין פוליגמיים) הינם "מקולקלים" ולכן חסרי תוקף‬,‫ (כלומר‬18
415
.‫ חודשי מאסר‬6 ‫קשר שהוכרז על ידי בית הדין כ"מקולקל" עונשו‬

.‫ שם‬411
‫ רואה את התנאים להתרתו‬,)‫איג'תיהאד (פרשנות וגזירת הלכות באסלאם לגבי סוגיות שלא קיימת בהן אימרה ברורה‬-‫ שיטת ה‬412
Doreen Hinchcliffe :‫ ראו‬.)‫של ריבוי נישואין כבלתי ניתנים לביצוע (כלומר שבעל לעולם לא יוכל להעניק לנשותיו שוויון מוחלט‬
.6 ‫ לעיל ה"ש‬,"Polygamy in Traditional and Contemporary Islamic Law" Islam in the Modern Age 1, no. 3, 13-38 (1970); Donini
.6 ‫ לעיל ה"ש‬,Donini ;5-4 '‫ בעמ‬,50 ‫ לעיל ה"ש‬,Charrad :‫ וראו‬.Order of 13 August 1956, AL Raa’d al Rasmi vol. 66, art. 18 413
.‫ שם‬414
.21 ‫ בסעיף‬,‫ שם‬415

201
 ‫ טורקיה‬.14
‫ עם אימוץ הקוד האזרחי השוויצרי על ידי‬,1926 ‫ריבוי נשים נאסר בטורקיה כבר בשנת‬
‫ אך‬,‫ הקוד השוויצרי אומנם עבר התאמה למציאות הטורקית‬.‫מוסטפא כמאל אטאטורק‬
‫ אחד‬416.‫ בעיקר בתחום דיני המשפחה‬,‫הביא עמו מספר שינויים שנחשבו למהפכניים‬
‫ שקבע כי על כל אדם המבקש להינשא‬93 ‫הסעיפים המשמעותיים ביותר בקוד היה סעיף‬
)1(112 ‫ סעיף‬417.‫ בכך למעשה אסר החוק על פוליגמיה‬.‫להוכיח כי נישואיו הקודמים תמו‬
‫ הנישואין החדשים יהיו‬,‫לאותו קוד קבע כי אם אחד הצדדים היה נשוי בעת שנישא שוב‬
419 418
.)VOID( ‫בטלים‬
‫ בפרק על‬.2004 ‫כיום מעוגן האיסור על פוליגמיה בחוק העונשין הטורקי שחוקק בשנת‬
:‫ נקבע כי‬,230 ‫ בסעיף‬,‫ נישואי הונאה וטקס נישואין דתי‬,‫ריבוי נישואין‬
(1) A person who marries to another person although he/she is legally married at that
time is punished with imprisonment from six months to two years.
(2) Any person who officially gets married to a person known as married to another
person although he is bachelor, is punished according o the provisions of above
subsection.
(3)Any person who attempts to get married by concealing his/her identity is sentenced
to imprisonment from three months to one year.
(4) The statute of limitation for the offenses defined in above subsections start to run
as of the date of decision stipulating cancellation of marriage.
(5) The couples who marry by arranging religious ceremony without executing official
marriage transactions are sentenced to imprisonment from two months to six months.
Both the public action and the punishment imposed thereof, is abated with all its
consequences when the civil marriage ceremony is accomplished.
(6) Any person who conducts a religious marriage ceremony without seeing the
certificate of marriage is punished with imprisonment from two months to six months.420
‫ במיוחד באזורים‬,‫ בשנים האחרונות מתרחבת תופעת הפוליגמיה בטורקיה‬,‫עם זאת‬
‫ אישר בית המשפט החוקתי של טורקיה את הזכות להינשא‬2015 ‫ בחודש יוני‬.421‫הכפריים‬
.157 '‫ בעמ‬,8 ‫ לעיל ה"ש‬,Marcotte ‫ ראו‬416
.Civil Code art. 93 1926 417
.)Civil Code art.93 : Civ Code 1926 art.112(1 1926 418
Seval Yildirim "Aftermath of a Revolution: A Case Study of Turkish Family Law" Pace International Law Review Volume 17, Issue 419
.)2 Fall 2005, 347 (357) (2005
Turkey: Law No. 5237 of 2004, Criminal Code [Turkey], 26 September 2004, (Official Gazette No. 25611 dated 12.10.2004), 420
Article 230(1)-(6). Available at: http://legislationline.org/documents/action/popup/id/6872/preview [accessed 7 December
.]2017
Available in: http://legislationline.org/documents/action/popup/id/6872/preview
:‫ ראו גם את‬.https://www.economist.com/node/5328042 421
https://www.nytimes.com/2006/07/10/world/europe/10turkey.html

202
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫בנישואין דתיים בלבד (ללא נישואין אזרחיים)‪ ,‬ובכך סלל את הדרך לטקסי נישואין‬
‫דתיים מחוץ לבתי המשפט‪ 422.‬ברבים מן הטקסים נישאים גברים טורקים לנשים פליטות‬
‫‪423‬‬
‫מסוריה‪ .‬ארגונים לזכויות אדם טוענים כי הדבר נעשה תוך העלמת עין מצד הממשלה‪.‬‬

‫‪ .14‬מדינות אירופה‬
‫בשנים האחרונות מתמודדות מדינות אירופה עם מספר הולך וגדל של מהגרים מוסלמים‪,‬‬
‫ובהם משפחות פוליגמיות‪ .‬גל המהגרים הגדול מאלץ את מערכות שלטון החוק ביבשת‬
‫להתמודד עם אתגרים חדשים ומעמיד במבחן את האיסורים הקבועים על פוליגמיה‪.‬‬
‫בגרמניה הוסדרו דיני הנישואין בקודקס האזרחי (‪ ,)BGB‬ובמבוא לחוק האזרחי (‪.)EGBGB‬‬
‫סעיף ‪ 13‬ל‪ EGBGB -‬מסדיר את הדרישות המשפטיות הכלליות של הנישואין‪ ,‬ולפיו‪ ,‬אם‬
‫בני הזוג הנישאים הם בני לאומים שונים הם חייבים לעמוד בדרישות החוקיות של שני‬
‫הלאומים על מנת להינשא‪ 424.‬החוק הגרמני לא מאפשר פוליגמיה‪ ,‬ועל כן אדם נשוי לא‬
‫יכול לשאת בגרמניה אישה שניה‪ ,‬גם אם החוק במדינת מוצאו מאפשר זאת‪ 425.‬נישואין‬
‫פוליגמיים בניגוד לחוק הם עבירה פלילית שעונשה קנס או מאסר עד שלוש שנים‪ 426.‬יצוין‬
‫כי גם חוקי ההגירה הגרמניים אינם מכירים בנישואין פוליגמיים ומאפשרים הגירה על‬
‫בסיס נישואין רק לאישה אחת‪ .‬עם זאת‪ ,‬במישור האזרחי יגנו בתי המשפט על זכויותיהן‬
‫‪427‬‬
‫של מספר נשים למזונות‪ ,‬לירושה ולזכויות סוציאליות אחרות להן הן זכאיות כבנות זוג‪.‬‬
‫באנגליה נחשבת ביגמיה כעבירה סטטוטורית לפי סעיף ‪ 57‬לחוק העבירות נגד אדם‬
‫משנת ‪ 428.)OaPA 1861( 1861‬יתר על כן‪ ,‬לפי סעיף ‪(11‬ב) וסעיף ‪(11‬ד) לחוק המשפחה‬
‫משנת ‪ )MCA 1973( 1973‬נישואין פוליגמיים הנערכים באנגליה‪ ,‬כמו גם נישואין פוליגמיים‬
‫הנערכים מחוץ לאנגליה על ידי צד שהינו תושב אנגליה‪ ,‬הם חסרי תוקף וזאת בניגוד לדין‬
‫הישראלי המקנה תוקף לנישואי ביגמיה אף אם הם מהווים עבירה פלילית‪.429‬‬
‫ההשקפה המשפטית שונה בתכלית כאשר מדובר בנישואין פוליגמיים שנערכו בין צדדים‬

‫‪https://www.theapricity.com/forum/showthread.php?174057-Polygamy-is-now-officially-legal-in-Turkey [accessed 10 422‬‬

‫‪.]December 2017‬‬
‫‪ 423‬ראו לדוגמה מאמר מטעם ארגון הזכויות "‪The Syrian Observer": The Syrian Observer "Syrian Girls for Sale in Turkey as So-Called‬‬
‫‪“Second Wives” (Jul 9th, 2014), available at: http://www.syrianobserver.com/EN/Features/27501/Syrian+Girls+for+Sale+in+Tu%20‬‬
‫‪.]%20rkey+as+SoCalled+Second+Wives [accessed 7 December 2017‬‬
‫‪Art. 13, Introductory Act to the Civil Code (EGBGB), art. 13. Promulgated on 21 September 1994, Federal Law Gazette 424‬‬
‫‪[Bundesgesetzblatt] I p. 2494, last amended by Article 17 of the Act of 20 November 2015, Federal Law Gazette I p. 2010.‬‬
‫‪.]Available at: https://www.gesetze-im-internet.de/englisch_bgbeg/englisch_bgbeg.html#p0072 [accessed 27 December 2017‬‬
‫‪German Civil Code (BGB), section. 1306, 1314. Promulgated on 2 January 2002 (Federal Law Gazette [Bundesgesetzblatt] 425‬‬
‫‪I page 42, 2909; 2003 I page 738), last amended by Article 4 para. 5 of the Act of 1 October 2013 (Federal Law Gazette I page‬‬
‫‪3719). Available at: https://www.gesetze-im-internet.de/englisch_bgb/englisch_bgb.html#p4763 [accessed 27 December‬‬
‫‪.]2017‬‬
‫‪Section 172, German Criminal Code (Strafgesetzbuch, StGB), As promulgated on 13 November 1998 (Federal Law Gazette 426‬‬
‫‪I, p. 945, p. 3322). Translation provided by the Federal Ministry of Justice. Available at: https://germanlawarchive.iuscomp.‬‬
‫‪.]org/?p=752 [accessed 10 December 2017‬‬
‫‪.BBC (15/06/2016) Germany polygamy: Minister says migrants must abide by the law 427‬‬
‫‪.Section 57 OaPA 1861 428‬‬
‫‪.section 11(b) MCA 1973 429‬‬

‫‪203‬‬
‫שלא היו בעת הנישואין תושבי אנגליה‪ .‬נישואין אלו יהיו מוכרים אם היה להם תוקף רשמי‬
‫ותוקף מהותי במדינה בה הם נערכו‪ ,‬בהתאם לתנאי הכושר והצורה המקובלים במשפט‬
‫הבינלאומי הפרטי‪ .430‬התושבות‪ ,‬אם כן‪ ,‬היא המונח המרכזי לעניין זה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬תקנת הציבור משמשת לעתים כסיבה לאי הכרה בנישואין‪ .431‬לפי עקרון זה‪ ,‬סובלנות‬
‫כלפי הדין הזר תיסוג מקום בו החלתו של דין זר תהא סותרת או מנוגדת לסטנדרטים‬
‫האנגלים הבסיסיים של צדק‪ ,‬הגינות ומוסר‪ .432‬ניתן לטעון כי הפוליגמיה אינה תואמת‬
‫לעקרונות המוסר האנגלי ועל כן סותרת את תקנת הציבור‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬תינתן בדרך כלל‬
‫עדיפות לאינטרסים של בני הזוג‪ ,‬ונישואין פוליגמיים יוכרו כתקפים בהתאם לדין הזר‪,‬‬
‫אלא אם כן ישנה סיבה אחרת לבטלם‪ .433‬יודגש עם זאת‪ ,‬כי אין מדובר בהכרה לכול דבר‬
‫ועניין‪ .‬הנישואין הפוליגמיים יוכרו לעתים לצורך קבלת הטבות סוציאליות‪ ,‬אך לא לעניין‬
‫פנסיה‪ ,‬הגירה או אזרחות‪ .434‬בנוסף‪ ,‬הקצבאות שישולמו בגין בני זוג נוספים יהיו נמוכות‬
‫יותר מאלה שיקבלו בדרך כלל תובעים בודדים‪.435‬‬
‫חוקי ההגירה של בריטניה מונעים מתושב בריטי לתת חסות לאזרח זר המבקש להיכנס‬
‫לבריטניה כבן‪/‬בת זוגו‪ ,‬אם אדם אחר כבר קיבל אישור מסוג זה (מה שלא מונע ממנו‬
‫לקבל זכות כניסה למדינה בזכות עצמו‪ ,‬תוך שימוש בקטגוריה אחרת)‪ .436‬לעניין זה יצוין‬
‫פסק הדין של הנציבות האירופית לזכויות אדם‪ ,‬אשר קבע בשנת ‪ 1992‬כי השיקולים‬
‫העומדים בבסיסה של מדיניות הגירה השוללת פוליגמיה‪ ,‬גוברים על הזכות לכבד את חיי‬
‫המשפחה הקבועה בסעיף ‪ 8‬לאמנה האירופית לזכויות האדם‪ .‬בלשונו של בית המשפט‪:‬‬

‫‪In the circumstances of the case the Commission is of the view that‬‬
‫‪the family life circumstances in the present case do not outweigh‬‬
‫‪the legitimate considerations of an immigration policy which rejects‬‬
‫‪polygamy and is designed to maintain the United Kingdom's cultural‬‬
‫‪identity in this respect. It finds, therefore, that the interference with‬‬
‫‪the applicant's right to respect for family life was in accordance with‬‬
‫‪the law and justified as being necessary in a democratic society for the‬‬
‫‪protection of morals and the rights and freedoms of others437.‬‬
‫‪.Brook v. Brook (1861) 9 HLC 193 at 706-708; LCCP89 p. 7, 56; Fairbairn (2016), p. 4-5 430‬‬
‫‪.Cheni (otherwise Rodriguez) v. Cheni (1965) P. 85; Mohamed v. Knott (1969) 1 QB. 1; LCCP89 p. 64-66 431‬‬
‫‪.Cheni v. Cheni at 98-99; LCCP89 p. 64-66 432‬‬
‫‪ .Mohamed v. Knott (1969) 1 QB 1. at 13-14 433‬ב‪ Westminster City Council v. C (2009) 2 W.L.R. 185-‬דחה בית המשפט את‬
‫הנישואין על בסיס תקנת הציבור‪ ,‬לאחר שהתגלה כי לגבר יש יכולות מנטליות של בן ‪.3‬‬
‫‪ .Fairbairn (2016), p. 5-14 434‬וראו‪Michelle Rinaldo Iversen, The legal status of polygamy in England and Germany - a :‬‬
‫‪comparison: Domicile vs. Nationality, LAGF03 Essay in Legal Science, Bachelor Thesis, Master of Laws programme, Faculty of‬‬
‫‪.Law, Lund University, p. 11 (2017). Available at: http://lup.lub.lu.se/student-papers/record/8908030‬‬
‫‪ .Briefing paper Number 05051 435‬ראה לעיל ה"ש ‪ .68‬גם אוסטרליה וניו זילנד מעניקות הטבות מסוימות לבני זוג מנישואין‬
‫פוליגמיים שהתבצעו בחו"ל‪.‬‬
‫‪https://www.gov.uk/government/publications/polygamous-potential-polygamous-marriage-set14/polygamous-potential- 436‬‬
‫‪ .polygamous-marriages-set14‬ראה גם‪Catherine Fairbairn, Steven Kennedy Terry McGuinness & Djuna Thurley "Polygamy",:‬‬
‫‪.)Briefing paper Number 05051, House of Commons Library (21 June 2017‬‬
‫‪.R.B. v. The United Kingdom [1992] 628/92 437‬‬

‫‪204‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫חוקרים מעריכים כי מספרם של הנישואין הפוליגמיים הנערכים באנגליה בטקסים דתיים‬

‫שאינם רשומים על ידי המדינה‪ ,‬ואינם מוכרים‪ ,‬גבוה מהמצופה‪.438‬‬
‫שבדיה אומנם מכירה בנישואין פוליגמיים הנערכים בחו"ל ומאפשרת את רישומם במרשם‬
‫האוכלוסין‪ ,‬ואולם לעניין הגירה‪ ,‬קבע בית המשפט לאחרונה כי ניתן להגביל (ואף לדחות)‬
‫את כניסתן של נשים ממערכת זוגית פוליגמית למדינה‪ .439‬ההחלטה התבססה על הנחיית‬
‫האיחוד האירופי לאיחוד משפחות לפיה יש לאמץ את הזכות לאיחוד משפחות בהתאם‬
‫לערכים ולעקרונות השוררים במדינות החברות‪ ,‬ועל קביעת בית הנציבות האירופית‬
‫לזכויות האדם בתיק ‪ R.B. v. the United Kingdom‬שהוזכר לעיל‪.440‬‬
‫בצרפת הפכה הפוליגמיה לבלתי חוקית בשנת ‪ .1993‬על אף חוקים נוקשים בעניין זה‬
‫הערכות מדברות על כ‪ 200,000-‬בני אדם במדינה החיים בתאי משפחה פוליגמיים‪.441‬‬
‫בשווייץ עשויים להתקבל או להידחות נישואין פוליגמיים שנערכו במדינה אחרת‪ ,‬על‬
‫בסיס בחינת כל מקרה לגופו‪.442‬‬
‫הולנד מכירה בנישואין פוליגמיים של מהגרים אשר היו חוקיים במדינת המוצא‪ ,‬בהתאם‬
‫לכללי המשפט הבינלאומי הפרטי‪.443‬‬

‫‪.Dame Louise Casey, The Casey Review A review into opportunity and integration, December 2016 438‬‬
‫‪ .MIG 2016:26 439‬וראו‪Reception of Migrants: Substative and Procedural Guarantees for Settled Migrants, Intervention by Anita :‬‬
‫_‪Linder, Opening of the Judicial Year – Seminar – 27 January 2017: http://www.echr.coe.int/Documents/Speech_20170127‬‬
‫‪Linder_JY_ENG.pdf‬‬
‫‪ 440‬שם‪.‬‬
‫‪.Many Wives' tales," The Economist, May 8–14, 2010, p. 55" 441‬‬
‫‪http://www.rwi.uzh.ch/oe/cimels/Eheschliessungen_im_Ausland.pdf 442‬‬
‫‪ 443‬קרין תמר שפרמן "מוסלמים באירופה‪ :‬דו‪-‬קיום או התנגשות הציביליזציות?" פרלמנט‪" :‬מאוחדים בשונות"‪ :‬האם יעמוד‬
‫המוטו של האיחוד האירופי במבחן המציאות? (גיליון ‪ ,)62‬המכון הישראלי לדמוקרטיה (‪https://www.idi.org.il/ )2009‬‬
‫‪parliaments/4560/4570‬‬

‫‪205‬‬
 ‫טבלה‪ :‬משפט משווה במדינות המוסלמיות בנושא ריבוי נישואין‬
‫האם ריבוי‬ ‫ריבוי נשים‬
‫ריבוי נשים‬ ‫נדרשת‬ ‫נדרשת‬
‫נשים בניגוד‬ ‫בניגוד לתנאי‬ ‫נדרש היתר‬ ‫נדרשת‬
‫כעילה‬ ‫הסכמה ‪/‬‬ ‫יכולת‬
‫לחוק מהווה‬ ‫שנקבע‬ ‫מוקדם‬ ‫הצדקה‬ ‫מדינה‬ ‫סטטוס‬
‫לגיטימית‬ ‫יידוע של‬ ‫כלכלית‬
‫עבירה‬ ‫בחוזה‬ ‫מבי"ד‬ ‫מיוחדת‬
‫לפירוד‬ ‫שתי הנשים‬ ‫ושוויון‬
‫פלילית?‬ ‫הנישואין‬
‫×‬ ‫לא ידוע‬ ‫לא ידוע‬ ‫×‬ ‫×‬ ‫בהתאם‬ ‫לא ידוע‬ ‫סעודיה‬ ‫ריבוי‬
‫לפרשנות‬ ‫נשים‬
‫הקוראן‬ ‫מותר‬
‫והסונה‬ ‫ללא כל‬
‫×‬ ‫לא ידוע‬ ‫לא ידוע‬ ‫×‬ ‫×‬ ‫ג‬ ‫לא ידוע‬ ‫סודן‬ ‫מגבלה‬
‫אישה שנגרם לא ידוע‬ ‫במסגרת‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫לא ידוע‬ ‫לא ידוע‬ ‫מצרים‬
‫לה נזק‬ ‫רפורמות‬
‫חובת יידוע‬
‫ממוני או‬ ‫ה"חולה"‬
‫מוטלת‬
‫נפשי בשל‬ ‫גובש חוזה‬
‫על רשם‬
‫נישואין חדש ריבוי הנשים‪,‬‬
‫הנישואין‪.‬‬
‫שמונע את‬ ‫המאפשר‬
‫האישה‬
‫המשך החיים‬ ‫לנשים‬
‫הנוספת‬
‫המשותפים‪,‬‬ ‫לקבוע‬
‫רשאית‬
‫יכולה לבקש‬ ‫התניות‪,‬‬
‫להגיש בקשה‬
‫גירושין‪.‬‬ ‫ובהן זכות‬
‫לגירושין נגד‬
‫כמו כן‪,‬‬ ‫לגירושין‬
‫הבעל‪ ,‬באם‬
‫ה"חולה"‬ ‫במקרה של‬
‫לא גילה‬
‫מעניקה‬ ‫נישואין‬
‫לה את דבר‬
‫לאישה את‬ ‫נוספים‪.‬‬
‫היותו נשוי‪.‬‬
‫הזכות להגיש‬
‫בקשה‬ ‫ריבוי‬
‫לגירושין‬ ‫נשים‬
‫"ללא אשמה"‬ ‫מותר‪,‬‬
‫על בסיס‬ ‫אך מוגבל‬
‫אי התאמה‬ ‫באמצעות‬
‫בלבד‬ ‫חקיקה‬
‫(ללא צורך‬
‫בהוכחת‬
‫נזק)‪ ,‬תוך‬
‫ויתור על‬
‫זכויותיה‬
‫המשפטיות‬
‫הפיננסיות‬
‫והחזרת‬
‫המאהר‪.‬‬
‫לא ידוע‬ ‫לא ידוע‬ ‫לא ידוע‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫עירק‬
‫ג‬ ‫אלא אם‬ ‫אלא אם‬ ‫אלא אם‬
‫כן האישה‬ ‫כן האישה‬ ‫כן האישה‬
‫המיועדת‬ ‫המיועדת‬ ‫המיועדת‬
‫היא אלמנה‪ .‬היא אלמנה‪ .‬היא אלמנה‪.‬‬

‫‪206‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫האם ריבוי‬ ‫ריבוי נשים‬

‫ריבוי נשים‬ ‫נדרשת‬ ‫נדרשת‬
‫נשים בניגוד‬ ‫בניגוד לתנאי‬ ‫נדרש היתר‬ ‫נדרשת‬
‫כעילה‬ ‫הסכמה ‪/‬‬ ‫יכולת‬
‫לחוק מהווה‬ ‫שנקבע‬ ‫מוקדם‬ ‫הצדקה‬ ‫מדינה‬ ‫סטטוס‬
‫לגיטימית‬ ‫יידוע של‬ ‫כלכלית‬
‫עבירה‬ ‫בחוזה‬ ‫מבי"ד‬ ‫מיוחדת‬
‫לפירוד‬ ‫שתי הנשים‬ ‫ושוויון‬
‫פלילית?‬ ‫הנישואין‬
‫לא ידוע‬ ‫אישה יכולה לא ידוע‬ ‫ג‬ ‫לא ידוע‬ ‫ג‬ ‫לא ידוע‬ ‫ירדן‬
‫לקבוע‬
‫חובת יידוע‬
‫בחוזה‬
‫מוטלת‬
‫הנישואין‬
‫על הקאדי‬
‫תנאי לפיו‬
‫בטרם‬
‫תוכל להגיש‬
‫עריכת חוזה‬
‫בקשה‬
‫הנישואין‬
‫לגירושין‬
‫אם בעלה‬
‫נישא לאישה‬
‫נוספת‬
‫לא ידוע‬ ‫אישה אשר‬ ‫לא ידוע‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫לא ידוע‬ ‫סוריה‬
‫נגרם לה‬
‫על הבעל‬
‫נזק מריבוי‬
‫חובה ליידע‬
‫הנישואין‬
‫את אשתו‬
‫שבשלו היא‬
‫המיועדת‬ ‫ריבוי‬
‫אינה יכולה‬
‫בדבר‬ ‫נשים‬
‫להמשיך‬
‫היותו נשוי‪.‬‬ ‫מותר‪,‬‬
‫בחיים‬
‫כן חובה‬ ‫אך מוגבל‬
‫המשותפים‪,‬‬
‫עליו ליידע‬ ‫באמצעות‬
‫יכולה להגיש‬
‫את אשתו‬ ‫חקיקה‬
‫בקשה‬
‫הקיימת‬
‫לפירוד או‬
‫בדבר כוונתו‬
‫לגירושין‪.‬‬
‫לשאת אישה‬
‫נוספת אם‬
‫הותנה על‬
‫כך בחוזה‬
‫הנישואין‬
‫עמה‪ .‬הפרתם‬
‫של תנאים‬
‫אלו מקימה‬
‫לנשים‬
‫זכות לבקש‬
‫גירושין תוך‬
‫שנה מיום‬
‫בו גילו על‬
‫ההפרה‪.‬‬

‫‪207‬‬
 ‫האם ריבוי‬ ‫ריבוי נשים‬
‫ריבוי נשים‬ ‫נדרשת‬ ‫נדרשת‬
‫נשים בניגוד‬ ‫בניגוד לתנאי‬ ‫נדרש היתר‬ ‫נדרשת‬
‫כעילה‬ ‫הסכמה ‪/‬‬ ‫יכולת‬
‫לחוק מהווה‬ ‫שנקבע‬ ‫מוקדם‬ ‫הצדקה‬ ‫מדינה‬ ‫סטטוס‬
‫לגיטימית‬ ‫יידוע של‬ ‫כלכלית‬
‫עבירה‬ ‫בחוזה‬ ‫מבי"ד‬ ‫מיוחדת‬
‫לפירוד‬ ‫שתי הנשים‬ ‫ושוויון‬
‫פלילית?‬ ‫הנישואין‬
‫לא ידוע‬ ‫הפרת‬ ‫לא ידוע‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫לא ידוע‬ ‫אלג'יריה‬
‫הוראות‬
‫על הבעל‬ ‫(נדרש תום‬
‫החוק מקנה‬
‫ליידע את‬ ‫לב)‬
‫לאישה או‬
‫אשתו ואת‬
‫לנשים עילת‬
‫האישה‬
‫גירושין‪.‬‬
‫המיועדת‬
‫בדבר ריבוי‬
‫הנישואין‬
‫לא ידוע‬ ‫לא ידוע‬ ‫לא ידוע‬ ‫ג‬ ‫לא ידוע‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫תימן‬
‫לא ידוע‬ ‫לא ידוע‬ ‫לא ידוע‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫פוליגמיה‬ ‫אינדונזיה‬
‫תותר רק‬
‫נדרשת‬
‫בנסיבות‬
‫הסכמה של‬
‫חריגות‪:‬‬
‫כל הצדדים‬
‫עקרות; פגם‬
‫הנוגעים‬
‫פיזי; מחלה‬
‫בדבר‬
‫חשוכת‬ ‫ריבוי‬
‫מרפא; קושי‬ ‫נשים‬
‫למלא את‬ ‫מותר‪,‬‬
‫תפקידיה‬ ‫אך מוגבל‬
‫כאישה‬ ‫באמצעות‬
‫ג‬ ‫ג‬ ‫לא ידוע‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫פקיסטן‬ ‫חקיקה‬
‫חוקרים‬ ‫יש ליידע‪,‬‬
‫טוענים‬ ‫אך לא‬
‫שהענישה‬ ‫נדרשת‬
‫אינה‬ ‫הסכמה‬
‫מיושמת‬
‫לא ידוע‬ ‫ג‬ ‫לא יאושרו‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫ג‬ ‫מרוקו‬
‫נישואין‬
‫הנישואין‬
‫נוספים‬
‫כפופים לכך‬
‫בניגוד אם‬
‫שהאישה‬
‫נכלל סעיף‬
‫השנייה‬
‫מונוגמיה‬
‫מבינה‬
‫בחוזה‬
‫ומקבלת את‬
‫הנישואין‬
‫המאפיינים‬
‫הפוליגמיים‬
‫של הנישואין‬
‫ג‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫תוניסיה‬ ‫ריבוי‬
‫נשים‬
‫ג‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫–‬ ‫טורקיה‬ ‫אסור‬

‫‪208‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫ה‪ .‬סיכום והמלצות‬ ‫ ‬

‫ניתוח הנתונים הנוגעים לנישואין בחברה המוסלמית בישראל‪ ,‬אשר הובאו בהרחבה בפרק‬
‫שעסק באיסוף ואיגום מידע‪ ,‬מלמד כי ריבוי נישואין הוא תופעה שכיחה באופן משמעותי‬
‫יותר בחברה הבדואית בדרום ביחס לחברה המוסלמית הכללית בארץ‪ .‬מן הנתונים שנבדקו‬
‫הן בלמ"ס והן על ידי צוות משנה זה עולה כי אחוז המשפחות הפוליגמיות במצרים‪ ,‬ירדן‬
‫והרשות הפלסטינית‪ ,‬בהם הפוליגמיה הוסדרה‪ ,‬עומד על כ‪ 10%--‬כלומר נמוך בהרבה‬
‫משיעור המשפחות הפוליגמיות בקרב החברה הבדואית בדרום‪ ,‬אשר עומד על ‪.18.5%‬‬
‫ההתמודדות עם התופעה והשלכותיה השליליות על המשפחה המוסלמית ובמיוחד על‬
‫נשים וילדים‪ ,‬מחייבת פעולה משולבת של גורמים רבים אשר יחברו יחד ויפעלו לצמצומה‪.‬‬
‫צוות המשנה שנדרש לתופעה זו מתוך ההקשר הדתי‪-‬משפטי של דיני המשפחה והדין‬
‫הדתי‪ ,‬ממליץ לפעול בשלוש דרכים מקבילות התומכות זו בזו‪:‬‬
‫‪1 .1‬במישור התודעה הציבורית ‪ -‬הסברה המכוונת ליצירת הבנה בקרב הציבור בדבר‬
‫מהות הדין הדתי וערכי המשפחה המוסלמית‪ ,‬שהיא מונוגמית באופן רווח ביסודה‬
‫הערכי והמעשי;‬
‫‪2 .2‬במישור הדין הדתי ‪ -‬הענקת כלים לבית הדין השרעי לתמוך באופן אקטיבי בתהליך‬
‫השינוי החברתי בחברה הבדואית‪ ,‬באמצעות התרה של נישואין שניים במקרים‬
‫מסוימים שייקבעו‪ ,‬ובקביעת מנגנונים שיבטיחו את זכויות האישה הראשונה‪ ,‬הליך‬
‫הוגן‪ ,‬והצטמצמות לעילות שיוגדרו‪.‬‬
‫‪3 .3‬אכיפה פלילית ‪ -‬כברירה אחרונה‪ ,‬התומכת ביישום המדיניות שתיקבע על ידי היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬כפי שתוארה בפרק העוסק באיסוף ואיגום מידע‪.‬‬
‫חברי הצוות מעריכים‪ ,‬כי דרך פעולה זו תזכה לתמיכה של המנהיגות הדתית וגורמים‬
‫מובילים בחברה הבדואית‪ ,‬ולפיכך היא בעלת הסיכויים הטובים ביותר ליצור מענה‬
‫מקיף להתמודדות המשפטית עם תופעת הפוליגמיה ולצמצמה בתהליך הדרגתי‬
‫שיתפרס על פני שנים ויאפשר הסתגלות מדורגת לשינוי‪.‬‬
‫הצוות סבור שלאור היותה של החברה הבדואית חברה מסורתית בתהליך שינוי מתמשך‪,‬‬
‫נחוצה השקעה בחינוך‪ ,‬בתעסוקה‪ ,‬בבריאות וברווחה‪ ,‬והסדרת ההתיישבות לצד שילוב‬
‫כלים ליצירת שינוי תודעתי באמצעות הסברה והדרכה של המנהיגות הבדואית הדתית‪,‬‬
‫המלווה באפשרות מסוימת ומבוקרת להתרת נישואין שניים‪ ,‬תוך אכיפה פלילית כברירה‬
‫אחרונה במקרים שלא הותרו‪ ,‬לתקופת מעבר שתקבע‪ .‬כל אלה עשויים להאיץ את התהליך‬
‫של צמצום הפוליגמיה‪.‬‬

‫‪ .1‬הסברה ושינוי חברתי תודעתי‬

‫נדרשת פעולה של הסברה והדרכה לציבור‪ ,‬באשר לדינים הדתיים החלים על ריבוי נשים‪,‬‬
‫ולפיהם ריבוי נישואין הם החריג בדת האסלאם‪ ,‬וכפופים לתנאים שככל הנראה רוב‬
‫המשפחות הפוליגמיות כיום חורגות מהם‪.‬‬

‫‪209‬‬
 ‫‪ .1‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ על מתווה לפיו הנהלת בתי הדין השרעיים תקרא‬
‫להנהגת הציבור המוסלמי בדרום ‪ -‬אימאמים במסגדים השייכים למחלקה‬
‫המוסלמית במשרד הפנים‪ ,‬וכן האימאמים וההנהגה הדתית החברתית בדרום‬
‫ביחד עם הקאדים בבית הדין השרעי בבאר שבע ורושמי הנישואין מטעם‬
‫בית הדין ‪ -‬להוביל מסע של הדרכה וחינוך בהתאם לערכי הדת בסוגיה זאת‪,‬‬
‫במטרה לצמצם מנהג שהשתרש בחברה ואשר אינו עומד במתווה הדתי‬
‫המוסלמי המקובל כפי שהוסבר לעיל‪.‬‬

‫‪ .2‬הענקת סמכות להתיר נישואין שניים‬ ‫ ‬

‫הצוות מצא כי החברה הבדואית בדרום היא חברה מסורתית אך עם זאת‪ ,‬היא מצויה‬
‫בתהליך של שינוי חברתי‪ .444‬כדי להאיץ את התהליכים שקורים ממילא בתחום זה‪ ,‬ועל‬
‫מנת להגיע למצב הרצוי לפיו פוליגמיה היא תופעה חריגה שאינה מקובלת מבחינה‬
‫חברתית ומנהגית‪ ,‬יש צורך לשקול נסיבות חריגות בהן יותרו נישואין שניים על ידי בית‬
‫הדין השרעי‪ ,‬בתנאים ובהליך שנקבעו מראש‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬כפי שתואר לעיל בהרחבה‪ ,‬נאלצים בתי הדין השרעיים להכיר בדיעבד בתוקפם‬
‫הדתי של נישואין שניים‪ ,‬הנערכים בניגוד לחוק‪ ,‬נוכח העובדה שנישואין כאלה תקפים על‬
‫פי הדין האישי‪-‬הדתי החל על מוסלמים בישראל‪ .‬לפיכך אין סמכות לבית הדין השרעי‬
‫או מי מרשויות המדינה לבטל נישואין אלה‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם העמדה לדין פלילי והרשעה‬
‫בפוליגמיה אינן פוגעות במימוש הנישואין הנוספים‪ .‬הענקת סמכות לבית הדין השרעי‬
‫להתיר נישואין במקרים ובתנאים שנקבעו מראש‪ ,‬בדומה למדינות מוסלמיות בהן ניתן‬
‫להתיר נישואין שניים ‪ -‬ונתוני הנישואין הנוספים נמוכים מבמדינת ישראל ‪ -‬תאפשר‬
‫שליטה של בית הדין בתופעה כך שכל מי שחפץ לשאת אישה נוספת‪ ,‬יצטרך לפנות לבית‬
‫הדין השרעי ולבקש לקבל היתר מראש לכך‪.‬‬
‫‪ .2‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי בית הדין השרעי ייתן היתר לשאת אישה שנייה‬
‫בנסיבות חריגות בלבד ‪ -‬לאחר בדיקה וחקירה של הנסיבות ומיצוי כל‬
‫ההליכים הנדרשים על פי דין‪ ,‬כדי למנוע את המשך אובדן השליטה על‬
‫התופעה‪ ,‬ולהעביר את השליטה לבית הדין השרעי‪ .‬מצב זה יתאפשר לתקופה‬
‫קצובה שתיקבע‪ ,‬כדי להוביל תהליך שינוי הדרגתי ותקופת הסתגלות לשינוי‬
‫במדיניות האכיפה‪ ,‬כפי שהוצגה בפרק שעוסק באיסוף ואיגום מידע בנושא‬
‫דיווחים ואכיפה פלילית‪.‬‬
‫העיקרון המוביל של המלצה זו הוא להוציא אל האור את תופעת הפוליגמיה אשר נערכת‬
‫כיום במחשכים ‪ -‬בניגוד לעקרונות השריעה וללא כל בחינה של נסיבותיה של המשפחה ‪-‬‬
‫ולהתמודד עימה באופן מוסדי ‪ -‬מראש ‪ -‬ולא בדיעבד כפי שקורה כיום‪ .‬כל מי שלא יקבל‬
‫היתר מבית הדין השרעי בנסיבות האלה יהא צפוי לאכיפה פלילית חמורה שעונש מאסר‬
‫בצידה‪ ,‬תוך גיבוי ממשי של ההנהגה הדתית המוסלמית בכלל‪ ,‬והבדואית בדרום בפרט‪.‬‬

‫‪ 444‬הרחבה בפרק השני לדו״ח המתאר את החברה הבדואית על ככול מאפייניה‪.‬‬

‫‪210‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫הצוות סבור כי הקניית כלים לבתי הדין השרעיים להתמודדות עם התופעה‪ ,‬מלכתחילה‬
‫ולא בדיעבד‪ ,‬עשויה לסייע בצמצום התופעה באמצעות שינוי חברתי שנתמך בהסכמה‬
‫חברתית רחבה של מנהיגים חברתיים ודתיים מרכזיים בציבור‪ ,‬וכי מדובר ב"סיכון‬
‫מחושב" שהמדינה יכולה לקחת ולהכיל‪ ,‬נוכח הסיכוי שיאיץ דווקא את צמצום הנישואין‬
‫הפוליגמיים‪.‬‬
‫לא על נקלה הגענו למסקנה כי כדי להוביל תהליך שינוי ארוך טווח של צמצום עד כדי‬
‫הפיכת תופעת הפוליגמיה לשולית‪ ,‬יש מקום בתקופת ביניים מוגדרת דווקא להקל במעט‬
‫על האיסור‪ ,‬זאת בכפוף לדין הדתי ולשיקול הדעת השיפוטי של בית הדין השרעי בכול‬
‫תיק ותיק‪.‬‬
‫הצוות התרשם כי לימין המאבק בתופעה עומדת מערכת מקצועית‪ ,‬ערכית ובעלת‬
‫משמעות חברתית ודתית של בתי דין שרעיים‪ ,‬אשר הביעה דעתה בדבר היות תופעת‬
‫ריבוי הנישואין תופעה חריגה מבחינה דתית‪ ,‬מסכימה כי התופעה גורמת להשלכות קשות‬
‫על החברה ועל התא המשפחתי‪ ,‬והצהירה כוונות בדבר הרצון בהתמודדות ישירה ומיטבית‬
‫לצמצומה‪ ,‬רק למקרים חריגים של צורך דתי וחברתי כאמור‪.‬‬
‫כפי שצויין בפרק שעסק באיסוף ואיגום מידע‪ ,‬הצוות ממליץ על ליווי מחקרי ליישום כלל‬
‫ההמלצות ואשר יבחן את יעילות כל המלצה והמלצה ובעיקר המלצה זו‪ .‬הליווי המחקרי‬
‫יבחן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬האם התרת הפוליגמיה במקרים חריגים‪ ,‬שייקבעו על ידי בית הדין השרעי‬
‫ובפיקוחו‪ ,‬תביא לשינוי‪ .‬ברור לכול כי ככול שיעלה שמהלך זה אינו יעיל ואינו תורם‬
‫לצמצום התופעה‪ ,‬ניתן יהיה לבטלו‪.‬‬

‫‪ .3‬ההליך המיוחד למתן היתר לנישואין שניים‬ ‫ ‬

‫‪3 .3‬הצוות ממליץ כי הסמכות המהותית לקבוע הגנה פלילית במצב של נישואין‬
‫שניים שהותרו מראש על‪-‬ידי בית הדין השרעי‪ ,‬ובמקרים חריגים שייקבעו‪,‬‬
‫תיושם באמצעות הליך דיוני מיוחד אשר יהיה מורכב ממספר שלבים שמטרתם‬
‫לוודא קיומו של הליך הוגן‪ ,‬הדוק ומבוקר שיבטיח תשומת לב ומשקל ראוי‬
‫להגנה על זכויות האישה הראשונה‪ ,‬ילדי בני הזוג הקטינים ועל האינטרס‬
‫הציבורי הכולל‪.‬‬
‫מוצע כי ההליך יעוגן בתקנות סדר דין של בתי הדין השרעיים בהתאם לסמכות המסורה‬
‫לשרת המשפטים בהתאם לסעיף ‪ 28‬לחוק הקאדים‪ ,‬התשכ"א‪( ,1961-‬להלן "תקנות סדר‬
‫הדין של ההליך")‪.‬‬
‫‪4 .4‬הצוות ממליץ כי ההליך יורכב מחמש נקודות בקרה‪:‬‬
‫‪1 .1‬הבטחת זכויותיה הדיוניות של האישה הראשונה‪ -‬מוצע כי האישה הראשונה תוגדר‬
‫כצד להליך מתן היתר לנישואין שניים‪ .‬בהתאם‪ ,‬תיקבע בתקנות סדר הדין חובה‬
‫לקיים את הדיון בנוכחות האישה הראשונה‪ ,‬לשמוע את עמדתה ביחס לבקשה‪ ,‬לאחר‬
‫שהוסברו לה האפשרויות השונות והשלכותיהן‪ .‬בכלל זה‪ ,‬אם האישה אינה מעוניינת‬

‫‪211‬‬
‫בנישואין שניים של בעלה‪ ,‬יסביר לה בית הדין על האפשרות להתגרש‪ ,‬תוך שמירה‬
‫על זכויותיה וזכויות ילדיה הקטינים‪.‬‬
‫נוכח מהות העניין מוצע כי האישה הראשונה תהיה זכאית לסיוע משפטי על ידי הסיוע‬
‫המשפטי של משרד המשפטים‪ ,‬ללא מבחן כלכלי‪ ,445‬זאת גם בהליכים נלווים מאוחרים‬
‫יותר למתן ההיתר‪.‬‬
‫‪2 .2‬תסקיר עובד סוציאלי לסדרי דין‪ -‬קיימת חשיבות רבה לכך שבמסגרת ההליך יוגש‬
‫תסקיר על המשפחה מפקידי סעד‪ ,‬בכדי שיתרשם בית הדין מהמצב הסוציאלי הכולל‬
‫של המשפחה שבמוקד הדיון ובמיוחד ממצבם של נשים וקטינים‪ .‬לאור האמור‪ ,‬מוצע‬
‫כי במסגרת ההליך יהיה מחוייב בית הדין לקבל תסקיר עובד סוציאלי לסדרי דין אשר‬
‫יכלול עמדה מקצועית בדבר הפתרון הטוב ביותר למשפחה בנסיבות עניינה‪.‬‬
‫‪3 .3‬עמדת בא‪-‬כוח היועץ המשפטי לממשלה‪ -‬לשמירה על האינטרס הציבורי בהליך זה‪,‬‬
‫מוצע כי בא‪-‬כוח היועץ המשפטי לממשלה מפרקליטות המדינה יהיה צד נוסף בהליך‬
‫היתר לנישואין שניים‪ .‬בא‪-‬כוח היועץ המשפטי לממשלה יהיה שותף בכול שלבי‬
‫ההליך ויביע עמדתו בקשר לבקשה המוגשת למתן היתר לנישואין שניים‪.‬‬
‫‪4 .4‬הקאדי‪ -‬יפקח על ההליך וידאג להביא לפיתרון המיטבי בעבור שני הצדדים‪ :‬הסכם‬
‫לשלום בית‪ ,‬לגירושין או הסכם שישמור על זכויות האישה הראשונה ויהיה בסיס‬
‫להיתר הנישואין‪.‬‬
‫מתן ההיתר ילווה בהסכם כתוב בין הבעל לאישה הראשונה לפיו הוא מתחייב לדאוג‬
‫לה מבחינה כלכלית ולהמשיך לספק את צרכיה (מדור‪ ,‬מזונות וכיו"ב) לאחר הנישואין‬
‫השניים‪ .‬הפרת ההסכם לאחר מתן ההיתר‪ ,‬ככול שיינתן‪ ,‬תהווה הפרת חוזה שניתן יהיה‬
‫לתבוע אכיפתו‪ ,‬ולהסתייע לשם כך בסיוע המשפטי שבמשרד המשפטים‪.‬‬
‫בית הדין יבחן בעת הדיון את כלל יכולותיו של הגבר לעמוד במחויבויותיו במסגרת‬
‫ההסכם‪ ,‬לרבות יכולתו הכלכלית‪ .‬בהקשר זה יוכל הקאדי להסתייע גם ביחידות הסיוע‬
‫שליד בית הדין השרעי‪.‬‬
‫‪5 .5‬אישור נשיא בית הדין השרעי לערעורים‪ -‬קאדי שיחליט על מתן היתר נישואין‪ ,‬יעלה‬
‫את החלטתו לאישור סופי של נשיא בית הדין השרעי לערעורים‪ ,‬אשר אישורו יהיה‬
‫תנאי לתוקפו של פסק הדין המהווה היתר לנישואין שניים‪ ,‬שהוא חריג בשיטת המשפט‬
‫הישראלי‪ .‬מטרת שלב זה היא לוודא את תקינות ההליך הכולל מבחינה מהותית‬
‫ופרוצדוראלית‪ ,‬להבטיח שההיתר הסופי ינתן בהתאם למטרות ולערכים החברתיים‬
‫שהוגדרו‪ ,‬ולא יינתן כלאחר יד או בקלות דעת‪ .‬אישור זה מקביל לאישור נשיא בית‬
‫הדין הרבני הגדול שהוא רב ראשי לישראל הקבוע בסעיף ‪ 179‬לחוק העונשין‪.‬‬

‫‪ 445‬לצורך כך ייבחן הצורך בתיקון חוק הסיוע המשפטי‪ ,‬תשל"ב‪.1972-‬‬

‫‪212‬‬
 ‫פרק ה ‪ -‬התמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה‬
‫צוות דין שרעי ובית הדין השרעי‬

‫ז‪ .‬עילות להיתר נישואין שניים‬

‫כפי שתואר בפרקים הראשונים לדו״ח זה‪ ,‬בחברה הבדואית המוסלמית והמסורתית הקיימת‪,‬‬
‫מעמדה ומצבה של האישה הגרושה עשוי להיות מורכב וקשה‪ .‬משכך‪ ,‬כל עוד מתקיים‬
‫מצב חברתי זה‪ ,‬עשויים להיות מקרים בהם עדיף למרות פירוק משק הבית המשותף‪,‬‬
‫מנקודת מבטה החברתית והכלכלית של האישה ומבחינת טובת הילדים‪ ,‬להמשיך ולקיים‬
‫קשר משפטי של נישואין‪ ,‬תוך קביעת הסדרים נלווים מתאימים‪ ,‬ועמידה על כלי הבקרה‬
‫שפורטו לעיל‪ ,‬על פני חלופה של גירושין‪.‬‬
‫‪ .5‬על כן‪ ,‬הצוות ממליץ כי היתר לנישואין שניים יינתן אך ורק במקרים החריגים הבאים‪:‬‬ ‫ ‬
‫‪1 .1‬האישה הראשונה עקרה‪ -‬ההלכה המוסלמית‪ ,‬אינה מאפשרת פתרונות של אימוץ או‬
‫תרומת ביצית או פונדקאות לזוגות חשוכי ילדים‪.‬‬
‫נוכח מגבלות דתיות וחברתיות אלה‪ ,‬מוצע כי במקרה שבו האישה הראשונה לא יכולה‬
‫ללדת ילדים בעצמה‪ ,‬ובהתאם לחוות דעת רפואית בנושא זה‪ ,‬יהווה הדבר בנסיבות‬
‫המתאימות עילה למתן היתר נישואין לאישה שנייה‪.‬‬
‫‪2 .2‬מחלה קשה של האישה הראשונה‪ -‬מצב בו האישה הראשונה סובלת ממחלה או‬
‫מלקות קשה הפוגעת ביכולתה הגופנית‪ ,‬הנפשית או הקוגניטיבית לקיים חיי נישואין‪,‬‬
‫והחלופה של נישואי אישה שנייה על פניה‪ ,‬תוך שמירה על זכויותיה כאישה נשואה‪,‬‬
‫עדיפה לה על פני גירושין‪.‬‬
‫‪3 .3‬אישה אלמנה‪ -‬לפי המנהג גבר נושא את אלמנת אחיו בכדי לשמר את משפחתו‪.446‬‬
‫הצוות למד כי הנוהג בחברה הבדואית המסורתית הוא כי אישה שמתאלמנת‪ ,‬ללא‬
‫ילדים או עם ילדים בגיל הרך תוכל להישאר בביתה רק אם תינשא לאחד האחים של‬
‫בעלה המנוח ותקבל את חסות משפחת בעלה‪ .‬נוהג זה בא להבטיח את זכויות האישה‬
‫וילדיה בחברה המסורתית הקיימת‪ ,‬ומוצע כי בנסיבות המתאימות‪ ,‬הוא יהווה עילה‬
‫לנישואין שניים כך שאח של המנוח יוכל להינשא לאלמנת אחיו הגם שהוא כבר נשוי‬
‫לאשה אחת‪.‬‬
‫‪4 .4‬פירוד ממושך בין בני זוג‪ ,‬אשר גירושיהם מורכבים ובעלי השלכות קשות בפרט על‬
‫האישה והילדים – קיימים מקרים בהם בני זוג פרודים‪ ,‬אשר אינם מעוניינים להמשיך‬
‫בקשר הנישואין ביניהם‪ ,‬וחיים בנפרד אחד מהשניה לתקופה ממשוכת העולה על שנה‪,‬‬
‫ואשר לגירושין ביניהם עלולות להיות השלכות קשות‪ ,‬בפרט על האישה והילדים‪,‬‬
‫כגון במקרה של נישואי בדל (חליפין שגבר נשוי לאחות האחר והאחר נשוי לאחותו‪,‬‬
‫ובמקרה של גירושין תיהרס המשפחה של האחים גם אם הם מאושרים בחייהם)‪ ,‬גם‬
‫במקרה שגירושין עלולים לגרום לאישה להרחקה מהסביבה הטבעית של הילדים‪ ,‬גם‬
‫מקרים שבהם הילדים והאישה עלולים להיות נטושים ללא חסות‪ ,‬או מסיבות אחרות‬
‫בהן הגירושין מורכבים ולהם השלכות קשות על הצדדים‪ ,‬כך שהותרת הנישואין ולא‬
‫פורמלית תגרום פחות נזק לכלל המעורבים‪.‬‬

‫‪ 446‬‬

‫‪213‬‬
 ‫סיכום‬
‫דו״ח זה עוסק בתופעת הפוליגמיה בחברה הבדואית בנגב‪ ,‬והוא מציג תוכנית כוללת‬
‫להתמודדות עימה‪ .‬התוכנית היא רחבה ומציעה מענים אשר יש בהם כדי לצמצם את‬
‫התופעה והשלכותיה הקשות על הנשים והילדים בפרט ועל החברה הבדואית בכלל‪.‬‬
‫לשם בניית התוכנית נעשו מיפוי ולמידה של התופעה‪ ,‬מאפייניה‪ ,‬וכלל הרכיבים המחוללים‬
‫אותה ומשפיעים על קיומה בכול תחומי החיים‪ .‬בחלוף תהליך ארוך ומעמיק וממכלול‬
‫העדויות שהובאו בפני הצוות ניתן לומר כי אין ספק שלפוליגמיה השלכות שליליות על‬
‫הנשים‪ ,‬הילדים ועל החברה הבדואית כולה‪ .‬לצד כל אלה‪ ,‬קיימות השלכות שליליות גם‬
‫על החברה הכללית‪ ,‬על המדינה ועל מוסדותיה‪.‬‬
‫תהליך משמעותי נוסף‪ ,‬הוא תהליך שיתוף הציבור‪ .‬שיתוף הציבור חשוב לבניית תוכנית‬
‫מותאמת לצורכי האוכלוסייה הבדואית תוך הקשבה אמיתית לצרכים‪ ,‬לדעות ולרצון של‬
‫החברה הבדואית לשמור על אופיה הייחודי‪ .‬שיתוף זה של הציבור מחזק את האמון עם‬
‫האוכלוסייה שכן ללא האמון שנוצר לא ניתן היה להיכנס פנימה לנבכי היסודות עליהם‬
‫מושתתים הקודים והכללים של החברה הבדואית‪ ,‬להכיר אותה ולהציע את התוכנית‬
‫המובאת בדו״ח זה‪.‬‬
‫תוכנית זו נבנתה בשיתוף נציגים מהחברה האזרחית הבדואית‪ ,‬בהקשבה לצרכים הייחודיים‬
‫של החברה הבדואית מצד אחד‪ ,‬אך גם בהעברת מסר ברור‪ ,‬כי מדינת ישראל היא הריבון‪,‬‬
‫גם בנגב ובקרב האוכלוסייה הבדואית‪ ,‬וחוקיה יכובדו‪ .‬על המדינה לדבר בקול אחד ברור‪,‬‬
‫ולהחיל מדיניות אחידה ועקבית בהתמודדות עם נושא זה‪.‬‬
‫הצוות סבור כי באמצעות העלאת הנושא על סדר היום‪ ,‬העלאת המודעות להשלכות‬
‫הפוליגמיה בקרב החברה הבדואית‪ ,‬חיזוק המנהיגות המקומית והנכחת המשילות בקרב‬
‫החברה הבדואית בנגב‪ ,‬יחול שינוי‪ .‬שינוי משמעותי מצריך הקצאת משאבים רחבים‬
‫להמשך פיתוח כלכלי‪-‬חברתי של החברה הבדואית על מנת לצמצם את הפערים שנוצרו‬
‫ולצמצם תופעות שליליות איתם מתמודדת החברה הבדואית‪ ,‬כאשר הפוליגמיה היא‬
‫אחד הסימפטומים לכך‪ .‬פוליגמיה אינה גזירת גורל ואיננה חיוב דתי‪ .‬הפוליגמיה בצורתה‬
‫המקורית‪ ,‬כאשר הותרה לפני מאות בשנים בהלכה המוסלמית‪ ,‬באה לתת מענה למצבים‬
‫הומניטאריים‪ ,‬כפתרון חברתי אשר מטרתו להטיב עם החברה‪ .‬במקום שהתופעה משנה‬
‫את צורתה ובמקום להטיב‪ ,‬פוגעת פגיעה קשה בחברה ובפרטים שבה‪ ,‬בעיקר בנשים‬
‫ובילדים‪ ,‬בזכויות בסיסיות של כבוד וצורכי קיום בסיסיים ‪ -‬יש להיאבק בה על מנת‬
‫לשמור על הסדר הציבורי‪ ,‬ועל החוסן החברתי של החברה הבדואית בפרט ושל החברה‬
‫הישראלית בכלל‪.‬‬
‫התוכנית המקיפה המוצעת כוללת המלצות וכלים להתמודדות עם השלכותיה השליליות‬
‫של הפוליגמיה בטווח הארוך ובטווח הקצר‪ .‬הטבלה שלהלן מציגה את מכלול ההמלצות‬
‫בתחומים השונים‪:‬‬

‫‪214‬‬
 ‫סיכום‬

‫המלצות בתחום איסוף ואיגום מידע ואכיפה פלילית‬

‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬
‫לשקול את תיקון הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מספר‬ ‫לשקול תיקון הנחיית‬ ‫‪.1‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה ‪ 4.1112‬שעניינה עבירות ריבוי נישואין (סעיף ג (‪ ,))16‬ולקבוע‬
‫כי דיווחי כזב לרשויות המדינה לצורך קבלת גמלאות‬ ‫מספר ‪ 4.1112‬שעניינה‬
‫וטובות הנאה מהוות "נסיבה לחומרה" המצדיקות אכיפה אף‬ ‫עבירות ריבוי נישואין‬
‫אם הנישואין הנוספים נערכו זמן רב בטרם היוודע הדבר‬
‫לרשויות‪.‬‬
‫יוקצו לאגף החקירות בביטוח הלאומי‪ ,‬משאבים ייעודיים‬ ‫הקצאת משאבים לאגף‬ ‫‪.2‬‬
‫החקירות במוסד לביטוח לצורך חקירת דיווחים החשודים כדיווחי כזב בקרב הבדואים‬
‫בדרום הארץ‪ .‬בכלל זה‪ 4 :‬תקני חוקרים; הכשרת נשים‬ ‫הלאומי‪ ,‬לצורך חקירות‬
‫דוברות ערבית כחוקרות; שני כלי רכב המותאמים לעריכת‬
‫חקירות בפזורה; מבנה משרדי לעריכת החקירות בבאר שבע;‬
‫ציוד חקירות מתאים‪.‬‬
‫דיווח למשטרה ופתיחה במקרים בהם יתברר כי מדובר בדיווח כוזב‪ ,‬תישקל‬ ‫‪.3‬‬
‫אפשרות להגיש כתב אישום על קבלת דבר במרמה‪ ,‬וכן‬ ‫בהליך פלילי במקרים‬
‫של הצגת נתונים כוזבים יועבר דיווח למשטרה לצורך חקירת החשד לעבירת ריבוי‬
‫נישואין‪.‬‬ ‫למוסד לביטוח לאומי‬
‫חיוב המוסד לביטוח לאומי לאמץ נוהל העברת מידע ולדווח‬ ‫החלת נוהל של העברת‬ ‫‪.4‬‬
‫מידע על המוסד לביטוח לגורמי אכיפת החוק במקרה של חשד לריבוי נישואין‪.‬‬
‫לאומי‬
‫סעיף ‪ 17‬לחוק הבטחת הכנסה יתוקן‪ ,‬כך שתקבע סמכותו‬ ‫תיקון חקיקה ‪ -‬קיזוז‬ ‫‪.5‬‬
‫של המוסד לביטוח לאומי לדרוש שיפוי מהחייב על פי‬ ‫מנהלי על ידי המוסד‬
‫דין במזונות (מבלי הצורך בפתיחת תובענה נגדו)‪ ,‬ולנקוט‬ ‫לביטוח לאומי‬
‫בהליכי גבייה מינהליים בדרך של קיזוז‪.‬‬
‫רשות מקרקעי ישראל תצורף לנוהל העברת מידע ובמקרים‬ ‫החלת נוהל של העברת‬ ‫‪.6‬‬
‫מידע על רשות מקרקעי של בקשה להקצאת מגרש בפטור ממכרז בהתאם להחלטה‬
‫מספר ‪ ,1086‬בהם יוצגו נתונים המעוררים חשד לדיווח כוזב‬ ‫ישראל‬
‫או דיווח אודות פוליגמיה‪ ,‬ידווח החשד למשטרה‪.‬‬
‫רענון נוהל ועדת האכלוס רענון נוהל ועדת האכלוס‪ ,‬והבהרה כי אין לאשר רכישת‬ ‫‪.7‬‬
‫מגרש על שם אחד מבני הזוג בלבד על מנת למנוע הקצאת‬
‫מגרשים לכל אישה בנפרד כאשר מדובר בתא משפחתי‬
‫פוליגמי‪.‬‬

‫הקצאת משאבים לרשות הקצאה של משאבים מתאימים לרשות האוכלוסין וההגירה‬ ‫‪.8‬‬
‫במיוחד בלשכות הרלוונטיות‪ ,‬לצורך עיבוד המידע שמתקבל‬ ‫האוכלוסין וההגירה‬
‫אודות חשד לפוליגמיה והעברתו למוסד לביטוח לאומי‪.‬‬
‫המוסד לביטוח לאומי יבחן אם קיימות תביעות לגמלאות‬
‫בהתאם לדיווחים חשודים אלה‪ ,‬ויפתח בחקירה בהתאם‪.‬‬

‫‪215‬‬
 ‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬
‫הפרקליטות הפלילית על מחוזותיה השונים תצורף לנוהל‬ ‫החלת נוהל של העברת‬ ‫‪.9‬‬
‫העברת המידע‪ ,‬כך שפרקליט בפרקליטות הפלילית‪ ,‬הנחשף‬ ‫מידע על הפרקליטות‬
‫במסגרת עבודתו לביצוע עבירה של ריבוי נישואין‪ ,‬יעביר‬ ‫הפלילית‬
‫מידע זה‪ ,‬לרבות החומרים הנדרשים לצורך גיבוש תשתית‬
‫ראייתית בתיק פלילי‪ ,‬למשטרה‪.‬‬
‫הנחיית נשיא בית הדין השרעי לערעורים‪ ,‬כב' הקאדי עבד‬ ‫חידוד הנחיית ראש בית‬ ‫‪.10‬‬
‫אל חכים סמארה מיום ‪ 30.4.17‬תחודד כך שהקאדים יונחו‬ ‫הדין השרעי לערעורים‬
‫לדווח לגורמי האכיפה גם על דרישה לקבלת אישור של‬
‫"אי מניעה לנישואין" אשר מהווה אחד מהתנאים לעריכת‬
‫נישואין נוספים בבתי דין שרעיים ברשות הפלסטינית‪.‬‬
‫הנהלת בית הדין לעררים תגבש נוהל פנימי לפיו ככל שיעלה‬ ‫גיבוש נוהל דיווח על ידי‬ ‫‪.11‬‬
‫חשד לעבירת ריבוי נישואין במסגרת תיק ערר‪ ,‬יועבר‬ ‫הנהלת בית הדין לעררים‬
‫המידע באמצעות הנהלת בית הדין לגורמי אכיפת החוק‪.‬‬
‫התווית מדיניות והגברת אכיפה‪ .‬בנוסף‪ ,‬תקנון משטרת‬ ‫התוויית מדיניות והגברת‬ ‫‪.12‬‬
‫ישראל בכוח אדם ייעודי לחקירת התיקים שיועברו מכל‬ ‫אכיפת העבירה של ריבוי‬
‫רשויות המדינה בנוסף על תיקי ריבוי נישואין שנחקרים‬ ‫נישואין על ידי משטרת‬
‫במשטרה ממילא‪.‬‬ ‫ישראל‬
‫משטרת ישראל תעקוב אחר פרסומים בעיתונות‬ ‫מעקב אחר פרסומים‬ ‫‪.13‬‬
‫הפלסטינית‪ ,‬באופן שיטתי‪ ,‬תאסוף את המידע ותפתח‬ ‫אודות נישואין פוליגמיים‬
‫בחקירה במגמה למנוע נישואין פוליגמיים לנשים‬ ‫לנשים פלסטיניות‬
‫פלסטיניות‪ ,‬ותתריע בפני הגבר כי עומד לעבור עבירה‬ ‫בעיתונות הפלסטינית‪,‬‬
‫פלילית‪.‬‬ ‫איסוף מידע שיטתי‬
‫ופתיחה בחקירה‬
‫דיווח של הרשות לפיתוח הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב‪ ,‬תדווח לגורמי‬ ‫‪.14‬‬
‫האכיפה על חשד לעבירת ריבוי נישואין רק במקרים בהם‬ ‫והסדרת התיישבות‬
‫גבר מנהל משקי בית מקבילים עם שלוש נשים או יותר‪,‬‬ ‫הבדואים בנגב‬
‫על מנת לא לפגוע במרקם העדין בינם לבין האוכלוסייה‬
‫המקומית‪ .‬בעתיד יש לשקול דיווח לגורמי האכיפה על חשד‬
‫לריבוי נישואין במקרים בהם גבר מנהל משקי בית מקבילים‬
‫עם שתי נשים או יותר‪.‬‬
‫נציבות שירות המדינה תצורף לנוהל העברת המידע‪ ,‬כך‬ ‫החלת נוהל העברת‬ ‫‪.15‬‬
‫מידע על נציבות שירות שבעת שמתקבל בנציבות שירות המדינה מידע אודות עובד‬
‫מדינה או מועמד להיות עובד מדינה‪ ,‬המעלה חשד לקיומה‬ ‫המדינה‬
‫של עבירת ריבוי נישואין‪ ,‬יעבירו עובדי נציבות שירות‬
‫המדינה מידע זה לגורמי האכיפה‪.‬‬
‫העברת מידע מהמשטרה המשטרה תמשיך ותפעל בהתאם לנוהל ממשקי העבודה‬ ‫‪.16‬‬
‫לנציבות שירות המדינה בינה לבין נציבות שירות המדינה‪ ,‬ותעביר מידע רלוונטי‬
‫לנציבות שירות המדינה כאשר חשוד נחקר במשטרה בגין‬
‫ביצוע עבירה של ריבוי נישואין והוא עובד מדינה‪.‬‬

‫‪216‬‬
 ‫סיכום‬

‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬

‫היותו של עובד מדינה או מועמד להיות עובד מדינה פוליגמי‬ ‫פרסום הנחיית נציב‬ ‫‪.17‬‬
‫תובא בחשבון על ידי נציבות שירות המדינה הן בעת קבלת‬ ‫שירות המדינה שתנחה‬
‫מועמד כעובד מדינה והן בעת בחינת קידומם של עובדי‬ ‫מנכ"לים לנמק מדוע‬
‫מדינה שהינם פוליגמיים‪ ,‬כך שככול שיש כוונה לקבל‬ ‫בחרו בעובד לתפקיד‬
‫לשירות המדינה עובד שהוא פוליגמי וככול שיש כוונה לקדם‬ ‫בשירות המדינה למרות‬
‫אותו בתפקידו‪ ,‬תהיה חובה לנמק את הבחירה באותו העובד‬ ‫היותו פוליגמי‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫על אף היותו פוליגמי‪ .‬הצוות ממליץ כי מנכ"לי משרדי‬ ‫פרסום חוזר מנכ"ל ברוח‬
‫הממשלה השונים יפרסמו חוזר מנכ"ל ייעודי שינחה את‬ ‫ההנחייה שיחול על‬
‫המנהלים בועדות מכרזים ועדות איתור ועוד‪.‬‬ ‫עובדים שאינם נקלטים‬
‫דרך שירות המדינה‬
‫לכלול במסגרת ראיון הקבלה הנערך בשירותי הרווחה‬ ‫שדה רישום ייעודי‬ ‫‪.18‬‬
‫(‪ )intake‬מידע‪ ,‬שייאסף לצרכים סטטיסטים בלבד‪ ,‬בדבר‬ ‫למשפחות פוליגמיות‬
‫בשירותי הרווחה לצרכים השתייכותו של המטופל לתא משפחתי פוליגמי‪ .‬מידע זה‬
‫יכול וישמש לצורך הפניית המטופל לטיפול המתאים‪ .‬יודגש‪,‬‬ ‫סטטיסטיים וטיפוליים‬
‫כי לא ייעשה כל שימוש אחר במידע שייאסף‪ ,‬אלא לצרכים‬
‫שלשמם נאסף בלבד‪.‬‬

‫משרד החינוך יבחן‪ ,‬משפטית ומקצועית‪ ,‬את האפשרות‬ ‫שדה רישום ייעודי‬ ‫‪.19‬‬
‫לאיסוף נתונים בידי המשרד בדבר השתייכות תלמידים‬ ‫למשפחות פוליגמיות‬
‫למשפחות פוליגמיות‪ ,‬ואת הצורך של המשרד במידע מסוג‬ ‫במערכת החינוך לצרכים‬
‫זה לצורך בחינה סטטיסטית של היקף התופעה והקשר בינה‬ ‫סטטיסטיים‬
‫לבין פרמטרים אחרים‪ .‬במסגרת הבחינה יילקחו בחשבון‪,‬‬
‫בין היתר‪ ,‬אופן איסוף הנתונים ושאלת האפשרות להגבלת‬
‫השימוש בהם לתכליות סטטיסטיות בלבד‪.‬‬
‫משרד הבריאות‪ ,‬קופות החולים‪ ,‬טיפות החלב‪ ,‬ובית‬ ‫שדה רישם ייעודי‬ ‫‪.20‬‬
‫החולים סורוקה‪ ,‬יבנו מנגנונים שיאפשרו איפיון המשפחות‬ ‫למשפחות פוליגמיות‬
‫הפוליגמיות על ידי שדה רישום במערכות המידע‪ .‬כל זאת‬ ‫במערכת הבריאות‬
‫על מנת לאפיין את התופעה והשלכותיה‪ ,‬לאפיין את הצרכים‬ ‫לצרכים סטטיסטיים‪,‬‬
‫של אלה הפונים לקבל את שירותי הבריאות השונים‪ ,‬לבנות‬ ‫טיפולים ומחקריים‬
‫תוכניות מותאמות למענים‪ ,‬לרבות תכנון מדיניות טיפול‬
‫והתמודדות עם אלה הנפגעים מהתופעה‪.‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תלווה את יישום המלצות‬ ‫ליווי מחקרי על ידי‬ ‫‪.21‬‬
‫דו״ח זה‪ ,‬באמצעות מחקר אשר יבחן את האפקטיביות של‬ ‫הלשכה המרכזית‬
‫המלצות אלה והשפעתן על מימדי ואופי התופעה‪ .‬ליווי‬ ‫לסטטיסטיקה לבחינת‬
‫זה יחייב הקצאת תקן ייעודי מתאים ללשכה המרכזית‬ ‫אפקטיביות המלצות‬
‫לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫דו״ח זה‬

‫‪217‬‬
 ‫המלצות בתחום חינוך ותעסוקה‬
‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬
‫לנשירה של נערים ונערות ממסגרות החינוך השלכות רבות‬ ‫בניית תוכניות‬ ‫‪.22‬‬
‫וחלקן ישירות על תופעת הפוליגמיה‪ .‬על פי המחקר של‬ ‫משמעותיות אשר‬
‫יתמקדו בצמצום הנשירה הלמ"ס‪ ,‬צמצום הנשירה יוביל לצמצום הפוליגמיה‪ .‬על כן‪,‬‬
‫יש לבנות תוכניות משמעותיות אשר יתמקדו בצמצום‬ ‫ממסגרות חינוכיות‬
‫הנשירה ממסגרות חינוכיות והעלאת אחוז בני הנוער הנשאר‬ ‫והעלאת אחוז בני‬
‫הנוער הנשאר במסגרות במסגרות חינוכיות של ‪ 12‬שנות לימוד‪.‬‬
‫חינוכיות של ‪ 12‬שנות‬
‫לימוד‬
‫הקמת בתי ספר נוספים הרחבת היצע המסגרות להכשרה מקצועית ומרכזי חינוך‬ ‫‪.23‬‬
‫טכנולוגיים לבני נוער בדואיים בנגב‪.‬‬ ‫להכשרה מקצועית‬
‫ומרכזי חינוך טכנולוגיים‬
‫בהתאם לביקוש ולפיזור‬
‫הגיאוגרפי‬
‫התאמת לימוד המקצועות יש חשיבות להתאים את המקצועות הנלמדים לביקוש‬ ‫‪.24‬‬
‫בבתי הספר המקצועיים בשוק על מנת להבטיח ככול האפשר שילוב בתעסוקה‬
‫במהלך ובסיום הלימודים‪ .‬מומלץ לקיים מדי שלוש שנים‬ ‫בהתאם לביקוש בשוק‬
‫בחינה של הביקוש בשוק התעסוקה ולהתאים אליהם את‬
‫המקצועות הנלמדים שבוגרי בתי הספר להכשרה מקצועית‬
‫ומרכזי החינוך הטכנולוגיים יהיו המענה לביקוש למקצועות‬
‫הספציפיים בשוק‪.‬‬
‫הקמת צוות משותף למשרד החינוך ומשרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫הקמת צוות משותף‬ ‫‪.25‬‬
‫והשירותים החברתיים‪ ,‬שייבחן ממשק עבודה הקולט את‬ ‫למשרד החינוך ומשרד‬
‫הילדים‪ ,‬בנות ובנים העומדים לנשור מבתי הספר של‬ ‫העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫משרד החינוך במערכת של בתי הספר המקצועיים של זרוע‬ ‫והשירותים החברתיים‬
‫העבודה במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪.‬‬ ‫לבניית ממשקי עבודה‬
‫שיצמצם את נשירת בני‬
‫נוער ממסגרות החינוך‬
‫השונות ויציעו מענה‬
‫חינוכי מתאים לכל ילד‬
‫משרד החינוך בנה תוכנית ויישם אותה החל משלב מסגרות‬ ‫תוכנית חינוך לחיי‬ ‫‪.26‬‬
‫משפחה במסגרות החינוך הגיל הרך (מעונות יום ומשפחתונים) וגן החובה בה התוכנית‬
‫היא תוכנית בחירה‪ .‬הצוות ממליץ כי בשלב חטיבות הביניים‬
‫והתיכון על השיעורים להיות שיעורי חובה‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לפתח‬
‫בעזרת נציגים בני החברה הבדואית‪ ,‬תוכנית הכשרה לאנשי‬
‫המקצוע שעתידים להעביר את התוכנית בבית הספר‪ ,‬תוך‬
‫שימת דגש על הרגישות התרבותית‪.‬‬

‫‪218‬‬
 ‫סיכום‬

‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬

‫תוכנית לחילופי תלמידים לבנות תוכניות חילופי תלמידים‪ ,‬עבור כיתות שלמות‬ ‫‪.27‬‬
‫או תלמידים בודדים בכל פעם‪ ,‬בהם תלמידים מהדרום‬
‫יתארחו בבתי ספר בצפון הארץ מהמגזר הבדואי ו‪/‬או‬
‫הערבי‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש לקיים פרוייקטים משותפים עם מוסדות‬
‫מהאוכלוסייה היהודית בגילאים מתקדמים (חט"ב ומעלה)‪.‬‬
‫כל זאת‪ ,‬על מנת להגביר את החשיפה של בנות ובני הנוער‬
‫הבדואיים להשקפות עולם שונות ונורמות חיים של משפחות‬
‫מוסלמיות בפרט ושל משפחות ישראליות בכלל‪.‬‬

‫משרד החינוך יפעל ביתר שאת על מנת לצמצם את מספר‬ ‫צמצום מספר נושאי‬ ‫‪.28‬‬
‫עובדיו הפוליגמיים על ידי הנחיית עובדיו ומנהליו והעברת‬ ‫משרה פוליגמיים‬
‫מידע לגורמי אכיפת החוק ככול שמדובר בעובד מערכת‬ ‫במערכת החינוך‬
‫החינוך העובר על החוק ונושא אישה נוספת‪.‬‬
‫בתוך כך‪ ,‬הצוות ממליץ כי מנכ"ל משרד החינוך יפעל‬
‫בהתאם להנחיית נציב שירות המדינה ויפרסם חוזר ייעודי‬
‫למנהלים השונים היושבים בוועדות המכרזים וועדות האיתור‬
‫המנחה אותם לשקול במערך השיקולים לקבלת עובד את‬
‫היותו פוליגמי‪.‬‬
‫למרות שסוגייה זו נבחנה בעבר‪ ,‬הצוות סבור כי יש לבחון‬ ‫בחינת חלופה מתאימה‬ ‫‪.29‬‬
‫סוגייה זו בשנית לאור העובדה כי רכישת השכלה גבוהה‬ ‫לרכישת השכלה גבוהה‬
‫ברשות הפלסטינית מהווה איום אסטרטגי על מצב ההוראה‬ ‫לצעירים בדואים בנגב‬
‫ביישובי הבדואיים בדרום ועל תחומים נוספים אחרים‪ .‬על‬
‫הבחינה לכלול גם התייחסות רבה למנגנון התמריצים למשוך‬
‫את אותם סטודנטים למוסדות הישראליים והעדפתם על פני‬
‫המוסדות הפלסטיניים‪.‬‬
‫הרחבת התוכנית "עברית החברה הבדואית זקוקה לאימפקט גדול בנושא לימוד השפה‬ ‫‪.30‬‬
‫העברית ולכן יש להקדיש לאוכלוסייה זו משאבים רבים‬ ‫על הרצף"‬
‫יותר ותוכניות חדשניות ומגוונות יותר מאשר התוכניות‬
‫הרגילות‪ .‬הצוות ממליץ על עיבוי תוכנית "עברית על הרצף"‬
‫בכל הגילאים ולהחיל אותה החל מגילאי גן החובה על ידי‬
‫גורמים מקצועיים שיגובו בהכשרות מקצועיות‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫יש להתחיל ללמד את השפה המדוברת בתוכנית לימודים‬
‫הדוקה וכחלק מתוכנית חובה (ואין להסתפק ב"פעילויות‬
‫רשות מוצעות") ללימוד השפה העברית המדוברת‪.‬‬
‫חשיפה לשפה העברית החל מגיל הרך – יש לחשוף את‬ ‫חשיפה ולימוד‬ ‫‪.31‬‬
‫הילדים הבדואים לשפה העברית החל משלב הגיל הרך‪,‬‬ ‫השפה העברית מגיל‬
‫במעונות היום והמשפחתונים ולפעול להעמקת התוכניות‬ ‫הרך במעונות היום‬
‫הקיימות ללימוד עברית בכל שלב של התוכנית החינוכית‪.‬‬ ‫והמשפחתונים‬

‫‪219‬‬
 ‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬
‫בנוסף לעיבוי התוכנית "עברית על הרצף"‪ ,‬יש להקים מערך‬ ‫הקמת מערך של צפייה‬ ‫‪.32‬‬
‫של צפיית חובה בתכנים בשפה העברית‪ ,‬החל מגילאים‬ ‫חובה בתכנים בשפה‬
‫צעירים‪ ,‬כחלק מתוכנית הלימודים ללימוד השפה העברית‬ ‫העברית‬
‫המדוברת‪ .‬במסגרת המערך‪ ,‬יש לפתח תכנים אינטרנטיים‬
‫אינטראקטיביים לגילאים השונים כדי לפתח מיומנויות שפה‬
‫ומיומנויות דיגיטליות‪.‬‬
‫הקמת צוות עבודה במשרד החינוך‪ ,‬ובשיתוף גורמים‬ ‫הקמת צוות עבודה‬ ‫‪.33‬‬
‫נוספים מזרוע העבודה במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬ ‫במשרד החינוך בשיתוף‬
‫החברתיים‪ ,‬ישראל דיגיטלית ומט"ח‪ ,‬שיפתח את‬ ‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫האסטרטגיה ואת התכנים הנגזרים ממנה‪ ,‬לרבות הפורמט‬ ‫והשירותים החברתיים‪,‬‬
‫המנדטורי של העברת השיעורים והתכנים בבתי הספר‬ ‫ישראל דיגיטלית ומט"ח‬
‫והכשרת המורים להעברת אותם התכנים ולמעקב אחר‬ ‫לפיתוח אסטרטגיה‬
‫ההתקדמות בקרב הילדים‪.‬‬ ‫ותכנים חדשניים‬
‫ורלוונטים להשגת‬
‫המטרות שהוצגו לעיל‬
‫מומלץ שכל בית ספר יונגש לשפה העברית באופן כללי על‬ ‫הגברת החשיפה‬ ‫‪.34‬‬
‫היומיומית לשפה העברית ידי שימוש בעיתונים‪ ,‬טלוויזיה משודרת בשפה העברית‪ ,‬לוח‬
‫מודעות בשפה העברית ופעולות נוספות‪.‬‬
‫לימוד עברית למבוגרים כינוס צוות עבודה בראשות נציגי משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫‪.35‬‬
‫והשירותים החברתיים בו ייבחנו מודלים של אולפנים‬ ‫וחשיפת אימהות וילדי‬
‫ללימוד השפה העברית של משרד הקליטה ושל האגף‬ ‫הגיל הרך במסגרת‬
‫לחינוך מבוגרים במשרד החינוך על מנת לאמץ את אלו‬ ‫משולבת‬
‫המוצלחים והתאמתם לאוכלוסייה הבדואית בדרום‪ .‬לאחר‬
‫אימוץ והתאמת המודלים‪ ,‬יש להפעיל את המרכזים‬
‫בהתבסס על מערכת תמריצים כספיים לאימהות כך שיקבלו‬
‫תמריץ כלכלי בהשתתפות באותם הקורסים במרכזי הלימוד‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬במרכזים יש לפתח מערכת מקבילה עבור ילדי‬
‫האימהות שתחשוף ותלמד אותם את השפה העברית באופן‬
‫דיגיטלי ובאמצעות אמצעי מדיה שונים‪ ,‬על מנת להפוך את‬
‫האילוץ (היות ואימהות רבות מגיעות עם ילדיהם הרכים‬
‫ללימודי העברית במרכזים השונים) ליתרון ובכך תיווצר‬
‫הזדמנות לחשוף גם את ילדי הגיל הרך לשפה העברית‬
‫באופן המותאם למאפייני הגיל הייחודיים וליכולתם‪.‬‬
‫הרחבת תוכניות הלימוד הרחבת תוכניות ופלטפורמות הלימוד האינטרנטיות‬ ‫‪.36‬‬
‫במסגרת תוכנית הלימודים הרגילה כדי להגביר את‬ ‫האינטרנטיות להגברת‬
‫החשיפה של בנות ובני הנוער לכלים המקוונים והדיגיטליים‬ ‫החשיפה לכלים‬
‫על מנת שיפתחו אוריינטציה למיומנויות שיידרשו מהם‬ ‫הדיגיטלים על מנת‬
‫בכניסה לשוק העבודה‪ ,‬שיאפשרו להם להיפגש‪ ,‬גם אם‬ ‫לאפשר פתיחות‬
‫בדרך אמצעית‪ ,‬עם קבוצות שונות באוכלוסייה ויסייעו‬
‫לנשים הבדואיות לפתח עצמאות ולחזק את מעמדן בתא‬
‫המשפחתי‪.‬‬

‫‪220‬‬
 ‫סיכום‬

‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬

‫להבטיח את ההקצאות כי לכל הכיתות במגזר הבדואי‪ ,‬הן‬ ‫הבטחת ההקצאות‬ ‫‪.37‬‬
‫במבנים הקובעים וגם באלו הזמניים‪ ,‬קיימים האמצעים‬ ‫לאמצעים הטכנולוגיים‬
‫הטכנולוגיים המתאימים ללמד באמצעות אותן פלטפורמות‬ ‫על מנת לאפשר לימוד‬
‫(מקרנים‪ ,‬מחשבים‪ ,‬חיבורים לרשת האינטרנט ולמרחב‬ ‫באמצעים דיגיטליים‬
‫המקוון‪ ,‬רמקולים ועוד)‪.‬‬
‫הקמת מרכזי פנאי וספורט מקורים ביישובים בהם לא קיים‬ ‫הקמת מרכזי פנאי‬ ‫‪.38‬‬
‫מרכז שכזה שיהוו מרכז לפעילויות נוער עבור בנות ובני‬ ‫וספורט‬
‫הנוער הבדואי לצמצום שוטטות ופעילות שולית ולהעצמה‬
‫ופיתוח של בני נוער לאחר שעות הפעילות של בתי הספר‪.‬‬
‫להרחיב את היצע החוגים כך שיהלמו את מספר הילדים‬ ‫הרחבת היצע החוגים‬ ‫‪.39‬‬
‫ובני הנוער הבדואיים ואת הביקוש שלהם לחוגים בתחומים‬ ‫והקצאת שוברים עבור‬
‫שונים והקצאת כרטיסיות לכל ילד לחוגים במרכזים‬ ‫חוגים לכל ילד‬
‫הקהילתיים הסמוכים למקום מגוריהם‪ ,‬כדי לאפשר להם‬
‫חשיפה לתחומי עניין נוספים מלבד הנלמד בבית הספר‪.‬‬
‫סיבסוד מסגרות קיץ וקייטנות עבור ילדים ובני נוער‬ ‫סיבסוד מסגרות קיץ‬ ‫‪.40‬‬
‫בדואיים לפרקי זמן ממושכים‪.‬‬ ‫וקייטנות‬
‫בינוי ואכלוס מעונות יום נכון ליום כתיבת דו״ח זה‪ ,‬נבנו ‪ 10‬מעונות חדשים ברהט‪,‬‬ ‫‪.41‬‬
‫חורה‪ ,‬לקיה‪ ,‬שגב שלום‪ ,‬ונווה מדבר‪ .‬משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬
‫והשירותים החברתיים צופה כי מעונות אלו יאוכלסו על ידי‬
‫הרשויות המקומיות בשנת הלימודים הקרובה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫יש לבנות מעונות יום נוספים על מנת להשוות את שיעור‬
‫הילדים הנמצאים במעונות יום‪ .‬החשיבות לכך מתבססת‬
‫בעיקר על ההשלכות על שיעור המועסקות בשוק העבודה‬
‫וטיפול איכותי יותר לילדים‪.‬‬
‫הקמת משפחתונים בקנה הקמת משפחתונים בקנה מידה רחב ובאופן שיענה על‬ ‫‪.42‬‬
‫הביקוש הקיים ויתגבר על הפערים הקיימים בתחום‪ .‬כך‪,‬‬ ‫מידה רחב‬
‫הצוות ממליץ להקים למשך ארבעת השנים הקרובות כ‪800-‬‬
‫משפחתונים חדשים ביישובים הבדואים בדרום שיספקו‬
‫מענה לכ‪ 4,000-‬ילדים בגיל הרך‪.‬‬
‫יש להעניק למנהלות ומפעילות המשפחתונים מעטפת של‬ ‫הקמת מודלים לליווי‬ ‫‪.43‬‬
‫ניהול‪ ,‬ליווי והנחיה על ידי צוות של נשות מקצוע‪ .‬הן יוכלו‬ ‫הנשים המפעילות את‬
‫לקיים יחידה עסקית עצמאית ומספקת מענה חינוכי איכותי‬ ‫המשפחתונים‬
‫לילדים‪.‬‬
‫תכנון ופיתוח אזורי תעשייה צמודי דופן ליישובים הבדואים‬ ‫תכנון ופיתוח אזורי‬ ‫‪.44‬‬
‫שמטרתם יצירת פעילות כלכלית נוספת של מפעלי תעשייה‬ ‫תעשייה צמודי דופן‬
‫קטנים ובינוניים חדשים‪ .‬במסלול זה יש להעניק העדפה‬ ‫ליישובים הבדואיים‬
‫למפעלים שיעסיקו נשים‪ .‬זאת לנוכח ההערכה כי חלק לא‬
‫מבוטל מהנשים הבדואיות לא יצאו לעבודה‪ ,‬אלא אם מקום‬
‫העבודה יהיה סמוך למקום מגוריהן‪.‬‬

‫‪221‬‬
 ‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬
‫יש לפעול לגיבוש תוכנית מסחר מקוון תוך התאמתה לחברה‬ ‫גיבוש תוכנית הכשרה‬ ‫‪.45‬‬
‫הבדואית כך שתתאפשר לנשים בעלות הכשרה מתאימה‬ ‫למסחר מקוון‬
‫עבודה מקצועית גם מהבית‪ .‬בתוך כך יש לפעול לשילוב‬
‫הנשים הבדואיות‪ ,‬בתהליכי המודרניזציה והדיגיטציה‬
‫באמצעות מסלולי סיוע חדשים שיפעלו במקביל למסלולים‬
‫הקיימים‪.‬‬
‫בהמשך לתהליכים שמתרחשים במשרד הכלכלה והתעשייה‬ ‫הקמת מבנה "מיקרו‬ ‫‪.46‬‬
‫המצוי בעיצומו של פיתוח מודל לפיו יזם אשר מקבל‬ ‫תעשייה" באזור רהט‬
‫מענק מהמדינה להקמת מבנה להשכרה ליזמות בדואית‬ ‫כפיילוט לפרוייקטים‬
‫או לעסקים קטנים המעסיקים נשים בדואיות‪ ,‬יקבל סל‬ ‫דומים ביישובים‬
‫שירותים לעסקים שיפעלו במבנה‪ .‬על השירותים לכלול‬ ‫הבדואיים בדרום‬
‫שירותים עסקיים‪ ,‬כגון ייעוץ ושיווק‪ ,‬ולרבות שירותי מעטפת‬
‫כגון מעונות יום והסעות‪.‬‬
‫יש להקצות משאבים לצורך השקעה ביוזמות מקומיות‬ ‫קידום יוזמות תעסוקתיות‬ ‫‪.47‬‬
‫שמטרתן לעודד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תעסוקת נשים‪ .‬על יוזמות אלו‬ ‫חדשות בעלות פוטנציאל‬
‫לפעול בתוך או בקרבת היישובים הבדואים כאשר מרבית‬ ‫להעסקת נשים‬
‫העוסקות יהיו נשים‪ .‬כל זאת עבור מיזמים בעלי היתכנות‬
‫כלכלית גבוהה‪ ,‬ושניתן יהיה להקים אותם באופן מהיר‬
‫יחסית כגון מטבחים קהילתיים‪ ,‬מוקדים טלפוניים ועוד‪.‬‬
‫יש לבחון הקמה של אזור תעשייה משותף ליישובים‬ ‫בחינת הקמה ופיתוח של‬ ‫‪.48‬‬
‫בדואיים‪-‬יהודיים בקרבת היישובים הבדואים בדרום לנוכח‬ ‫פארק תעשייה משותף‬
‫ההצלחה הקיימת בהשמת עובדות המגזר הבדואי באזורים‬
‫דומים כדוגמת איזור התעשייה "עידן הנגב" ובפרק הזמן‬
‫הממושך בו הן עובדות באזורים אלה היום‪ .‬בתוך כך‪ ,‬יש‬
‫לבחון מודלים לתמרוץ העובדות והעובדים (הסעות ותנאי‬
‫עבודה) ותמרוץ המעסיקים‪.‬‬
‫מינוי תקן ייעודי שמטרתו ליווי יזמים ועבודה מול רשויות‬ ‫מינוי תקן ייעודי שמטרתו‬ ‫‪.49‬‬
‫מקומיות לשם סיוע בקידום ופיתוח של אזורי תעשייה‬ ‫ליווי יזמים ועבודה מול‬
‫שבאחריות משרד הכלכלה וליווי מפעלי התעשייה כך‬ ‫רשויות מקומיות לשם‬
‫שיותאמו לצרכי האוכלוסייה הבדואית‪ ,‬בדגש על נשים‬ ‫סיוע בקידום ופיתוח של‬
‫בדואיות (כגון התאמת סביבת העבודה לנשים בדואיות‬ ‫אזורי תעשייה שבאחריות‬
‫באזורי התעשייה העתידים לקום‪ .‬בהיבטי תרבות וצרכים‬ ‫משרד הכלכלה‬
‫ייחודיים ‪ -‬הפרדות נדרשות‪ ,‬יצירת תפקידים ייחודיים‬ ‫והתעשייה‬
‫הנדרשים לניהול העבודה של עובדות ועובדים מהחברה‬
‫הבדואית‪ ,‬חניכת מנהלים‪ ,‬ייעוץ בתכנון הפיזי של המפעל‪,‬‬
‫היסעים‪ ,‬שעות עבודה ועוד)‪.‬‬

‫‪222‬‬
 ‫סיכום‬

‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬

‫הרחבת תוכניות ההכשרה באופן המשלב וחושף החל משלב מוקדם את מבקשי‬ ‫‪.50‬‬
‫העבודה בשוק התעסוקה‪ ,‬בדגש על התחומים הבאים‪:‬‬ ‫ביישובים הבדואיים‬
‫•כיתה במפעל ‪ -‬מאפשרת למעסיקים לפתוח קורס הכשרה‬
‫מקצועית ייעודי לקבוצת דורשי עבודה בתחומים שונים‪.‬‬
‫• ‪ - OJT‬העסקת עובדים חדשים מהמניין‪ ,‬במשרה מלאה‬
‫בלפחות שכר מינימום בתחום השירותים והתעשייה‪,‬‬
‫והעסקתם בתום ההכשרה לתקופה מצטברת של ‪ 12‬חודשים‪,‬‬
‫כאשר האגף להכשרה מקצועית מסבסד את השכר וחניכת‬
‫העובדים‪.‬‬
‫זאת תוך שילוב העקרונות שתוארו בחלק העוסק בהמלצות‬ ‫הרחבת מספר‬ ‫‪.51‬‬
‫אודות חיזוק השליטה בשפה העברית‬ ‫המשתתפים בתוכניות‬
‫לימוד השפה העברית‬
‫במרכזי ריאן‬

‫‪223‬‬
 ‫המלצות בתחום בריאות‪ ,‬רווחה והנגשת זכויות‬
‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬
‫ייזום פעולות ייחודיות לצורך איתור הנשים (‪)reaching out‬‬ ‫ייזום פעולות לצורך‬ ‫‪.52‬‬
‫איתור הנשים במשפחות וגיוסן לטיפול המותאם לצרכיהן‪ .‬מאמץ מיוחד ישקיעו אנשי‬
‫פוליגמיות וגיוסן לטיפול הטיפול לצורך יצירת קשר עם אותן נשים והשארתן בקשר‬
‫עם גורמי הרווחה‪ .‬עובדי הרווחה יפעלו באופן אקטיבי‬ ‫מותאם‬
‫לביצוע פעולות הכוללות חיזור והעלאת מוטיבציה ותפיסות‬
‫עולם של יצירת קשר על מנת לשמר את הנשים והילדים‬
‫הזקוקים לשירותיהם בקשר עם גורמי הטיפול הרלוונטים‪.‬‬
‫הרחבת המענים הקיימים כיום אשר מספקים מענה טיפולי‬ ‫הרחבת המענים‬ ‫‪.53‬‬
‫לאם ולידיה הכוללים הדרכה הורית‪ ,‬סיוע בשיעורי בית‬ ‫הטיפוליים הקיימים‬
‫לילדים‪ ,‬כגון‪ :‬נתיבים להורות‪ ,‬מרכזי הורים ילדים ומתבגרים‪,‬‬ ‫המספקים מענה לאם‬
‫מעונות יום ומעונות רב תכליתיים‪ ,‬מועדוניות לילדים‪,‬‬ ‫ולילדיה‬
‫תמיכה ביתית ועוד‪.‬‬
‫גישה פרואקטיבית של הממשלה לתגבור המערכים‬ ‫הנגשת שירותי הרווחה‬ ‫‪.54‬‬
‫לשירותים ניידים‪ ,‬העלאת מספר עובדי הרווחה והבריאות‬ ‫והבריאות הקיימים‬
‫וביצוע כל פעולה אפשרית להנגשת השירותים הבסיסיים‬
‫לתושבים‪.‬‬
‫להרחיב ולפתח את שירותי הטיפול הרפואיים והרווחתיים‬ ‫הרחבת שירותי הרווחה‬ ‫‪.55‬‬
‫על ידי הקצאת רכבים עבירים בתנאי שטח קשים אשר יהוו‬ ‫והטיפול לפזורה על ידי‬
‫מרכזי טיפול רב תכליתיים ניידים ויכללו ציוד רפואי ואנשי‬ ‫הקצאת רכבים עבירים‬
‫מקצוע שונים כגון רופא כללי‪ ,‬רופא גיניקולוג‪ ,‬אחות טיפת‬ ‫בתנאי שטח קשים‬
‫חלב‪ ,‬עו"ס ועוד‪ .‬הניידת תעבור בין יישובי הפזורה ותיתן‬
‫מענה לכלל האוכלוסייה הזקוקה לטיפול‪ .‬על השירותים‬
‫שינתנו במסגרת זו יחול פיקוח הדוק ומשרדי הממשלה‬
‫הרלוונטיים יציגו מודל הפעלה ובקרה‪.‬‬
‫קידום נושא הנגשה לידע ולזכויות רפואיות וסוציאליות‬ ‫הנגשה לידע ולזכויות‬ ‫‪.56‬‬
‫רפואיות וסוציאליות על למשפחות בחברה הבדואית‪ ,‬והקמת מוקד במרכז הרפואי‬
‫אוניברסיטאי סורוקה בנגב משום שהוא מהווה מוקד אליו‬ ‫ידי הקמת מוקד במרכז‬
‫מגיעות נשים רבות מהחברה הבדואית‪ ,‬בפרט במצבי שינוי‬ ‫הרפואי סורוקה‬
‫בחיים כגון לידות‪ ,‬בעיות רפואיות שלהן או של ילדיהן ועוד‪.‬‬
‫ליזום מהלך הסברה יזום בקרב החברה הבדואית לנושא‬ ‫ליזום מהלך הסברה‬ ‫‪.57‬‬
‫השירותים השונים‪ ,‬והוצאה לאור של מדריך ובו הסבר על‬ ‫בקרב החברה הבדואית‬
‫לנושא השירותים השונים כלל הזכויות לנשים ולילדים‪ .‬על המדריך להיות מונגש‬
‫שפתית ותרבותית‪ .‬יש לשקול הפקה של מדריך וירטואלי‬ ‫על ידי הפקת מדריך‬
‫(סרטונים) אשר יופצו ברשתות החברתיות‪.‬‬ ‫וסרטונים מונגשים‬
‫שפתית ותרבותית‪.‬‬

‫‪224‬‬
 ‫סיכום‬

‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬

‫הרחבת שירותי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים כך‬ ‫הענקת סיוע משפטי‬ ‫‪.58‬‬
‫שהנשים יקבלו סיוע בהנגשת זכויות בכל הקשור לזכויות‬ ‫חינם בהנגשת זכויות‬
‫מכח דיני המשפחה (בהליכים מול בית הדין השרעי ובית‬
‫משפט לענייני משפחה)‪ ,‬הוצאה לפועל (של פסיקת מזונות)‬
‫וקצבאות הביטוח הלאומי‪.‬‬
‫להוסיף תקנים ייעודיים של פקידים דוברי ערבית במרכזי‬ ‫הנגשת השירות במוסד‬ ‫‪.59‬‬
‫השירות של הביטוח הלאומי בסניפיו בדרום‪ ,‬וזאת על מנת‬ ‫לביטוח לאומי על מנת‬
‫לאפשר הנגשה ישירה של המידע בדבר הזכויות הניתנות‬ ‫לספק שירות מותאם‬
‫מכוח חוקי הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫לאוכלוסייה הבדואית‬

‫תגבור המגשרות במרכזים המעניקים שירותי בריאות‬ ‫תגבור המגשרות‬ ‫‪.60‬‬

‫וטיפול‪ .‬כיום המגשרות‪ ,‬שהן נשים מהחברה הבדואית בנגב‪,‬‬ ‫המסייעות בהנגשת‬
‫שירותי הבריאות בטיפות אשר עוברות הכשרה ייעודית מתמשכת במטרה לסייע‬
‫החלב‪ ,‬במרפאות ובמרכז בהנגשת שרותי הבריאות לאישה הבדואית בשפה הערבית‬
‫ובהתאמה תרבותית‪ ,‬מסייעות במתן שירותי בריאות בטיפות‬ ‫הרפואי סורוקה‬
‫החלב ובמרפאות השונות‪ .‬יש להרחיב את המענה המוצע‬
‫ולתגבר את המגשרות אשר יסייעו לצוות הרפואי והמקצועי‬
‫בהפצת מידע מובן‪ ,‬ברור‪ ,‬זמין ומותאם‪-‬תרבות לאוכלוסייה‬
‫הבדואית‪.‬‬
‫תגבור עובדי בריאות ורווחה בעובדים ואנשי מקצוע דוברי‬ ‫תגבור עובדי בריאות‬ ‫‪.61‬‬
‫השפה הערבית‪.‬‬ ‫ורווחה באנשי מקצוע‬
‫דוברי השפה הערבית‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים יהיה שותף‬ ‫גיבוש תוכנית למתן‬ ‫‪.62‬‬
‫מענה למחסור בעובדים לגיבוש תוכנית סדורה יחד עם המועצה להשכלה גבוהה‬
‫בדבר מתן מענה למחסור בעובדים סוציאליים דוברי השפה‬ ‫סוציאלים דוברי השפה‬
‫הערבית בדרום‪.‬‬ ‫הערבית בדרום‬
‫בניית תוכנית משותפת לעידוד לימודי המקצועות‬ ‫גיבוש תוכנית משותפת‬ ‫‪.63‬‬
‫לעידוד לימודי המקצועות הטיפוליים והפרה‪-‬רפואיים בקרב האוכלוסייה הערבית‪,‬‬
‫לרבות האוכלוסייה הבדואית‪ ,‬באוניברסיטאות ובמכללות‬ ‫הטיפוליים והפרה‪-‬‬
‫השונות בארץ‪ .‬במהלך התוכנית יאותרו המועמדים‬ ‫רפואיים‬
‫הרלוונטים מהשלבים המוקדמים בהיותם תלמידים בכיתות‬
‫יב'‪ ,‬יקבלו תגמולים וליווי במהלך לימודי הפסיכומטרי‬
‫והמכינה (ככול שיש צורך)‪ ,‬הקבלה ללימודי המקצועות‬
‫הטיפוליים הדרושים‪ ,‬ועד לסיום הלימודים ויאפשרו קבלה‬
‫מהירה לעבודה במקצועות אלו בכל המרכזים הרלוונטיים‬
‫בדרום‪.‬‬

‫‪225‬‬
 ‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬
‫הכוון של אקדמאים מתחום החינוך למקצועות אחרים‬ ‫הכוון אקדמאים מתחום‬ ‫‪.64‬‬
‫נדרשים בנגב‪ ,‬כגון מקצועות טיפוליים בתחום הרווחה‬ ‫החינוך למקצועות‬
‫והבריאות‪.‬‬ ‫טיפוליים ופרה‪-‬רפואיים‬

‫פיתוח והרחבת המענים לנשים ולילדים הסובלים מאלימות‬ ‫פיתוח המענים בתחום‬ ‫‪.65‬‬
‫במשפחה בכל הרשויות הבדואיות‪ ,‬הכוללים מענים פרטניים‪,‬‬ ‫מניעת האלימות‬
‫קבוצתיים וקהילתיים‪ ,‬תוך שימת דגש על רגישות תרבותית‬ ‫במשפחה‬
‫והתאמת המענים לחברה הבדואית‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש להכשיר‬
‫את צוותי הטיפול ביחידות לטיפול ומניעה באלימות‬
‫במשפחה‪ ,‬לעבודה עם משפחות פוליגמיות והרחבת גוף‬
‫הידע שברשותם על התופעה והשלכותיה על מנת לדייק את‬
‫המענים הטיפוליים הנדרשים‪.‬‬

‫לתגבר את המענים הסוציאליים והנפשיים בתוך מערך‬ ‫תגבור המענים‬ ‫‪.66‬‬

‫הבריאות הנותן שירות לאוכלוסייה זו‪ ,‬בכלל זה‪ ,‬עובדים‬ ‫הסוציאליים והנפשיים‬
‫סוציאליים‪ ,‬פסיכיאטרים ופסיכולוגים וכן לפתח תוכניות‬ ‫בתוך מערך הבריאות‬
‫ייעודיות לנשים אלו בתוך מערך הבריאות‪.‬‬

‫לפעול לאיתור וזיהוי נשים במשפחות פוליגמיות‪ ,‬אשר‬ ‫איתור וזיהוי הנשים‬ ‫‪.67‬‬
‫חלק גדול מהן סובל מבעיות נפשיות מגוונות‪ ,‬דרך הכשרות‬ ‫במשפחות פוליגמיות‬
‫וסיפוק מענה רגשי ונפשי ייעודיות לצוות הטיפולי הן במרפאות בקהילה והן בבית‬
‫החולים סורוקה תוך שיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה‬ ‫כאשר יש צורך בכך‬
‫ביישובים‪ .‬כל זאת‪ ,‬על מנת לתת לנשים את הכלים‬
‫להתמודד בצורה טובה יותר עם מצבן המשפחתי‪ ,‬החברתי‬
‫והנפשי‪.‬‬

‫בניית תוכניות ייעודיות מותאמות לנשים נפגעות פוליגמיה‬ ‫בניית תוכניות ייעודיות‬ ‫‪.68‬‬
‫אשר יספקו העצמה אישית וחיזוק התא המשפחתי הקיים‪,‬‬ ‫לנשים נפגעות פוליגמיה‬
‫לצד בניית רשת תמיכה‪ .‬על אנשי המקצוע הטיפוליים‬
‫לראות באישה הראשונה אדם המצוי במצב של משבר וכי‬
‫יש סיכויים גדולים כי אותה אישה תחווה קשיים רגשיים‬
‫ותפקודיים‪.‬‬
‫בניית תוכנית הכשרה והדרכה לצוותים של המחלקות‬ ‫בניית תוכנית הכשרה‬ ‫‪.69‬‬
‫לשירותי הרווחה הבדואיות‪ ,‬על מנת שנושא זה יהיה‬ ‫לצוותים במחלקות‬
‫נוכח במודעותם‪ ,‬יכירו בעובדה שמדובר במצב שמצריך‬ ‫לשירותים חברתיים‬
‫התערבות טיפולית ויבנו תוכנית מותאמת לכל אישה‪/‬‬
‫משפחה המתמודדת עם פוליגמיה‪.‬‬

‫‪226‬‬
 ‫סיכום‬

‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬

‫קידום תוכניות לעצמאות קידום תוכניות לעצמאות כלכלית ולניהול פיננסי משפחתי‬ ‫‪.70‬‬
‫עבור נשים במשפחות פוליגמיות‪ .‬יש לקדם ולהרחיב‬ ‫כלכלית‬
‫תוכניות לשיפור מצבן של משפחות פוליגמיות בכלל ושל‬
‫הנשים והילדים בפרט המצויות במצב של עוני והדרה‬
‫באמצעות מערך מענים הכולל בין היתר‪ :‬ניהול כלכלת‬
‫המשפחה‪ ,‬מיצוי זכויות‪ ,‬הכשרה תעסוקתית והשתלבות‬
‫בעולם התעסוקה‪ ,‬ליווי ותמיכה של אנשי מקצוע בקהילה‪,‬‬
‫העצמה‪ ,‬הסרת חסמים סיוע חומרי ועוד‪.‬‬
‫הרחבת התוכניות של משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים‬ ‫הרחבת התוכניות של‬ ‫‪.71‬‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה החברתיים שמטרתן להקנות לנשים בדואיות כלים פרקטיים‬
‫לעצמאות כלכלית‪ ,‬תוך מתן עדיפות לנשים הטוענות‬ ‫והשירותים החברתיים‬
‫לנפרדות או המבקשות תשלום גמלאות‪ ,‬על מנת להכשירן‬ ‫שמטרתן להקנות כלים‬
‫לתעסוקה ולעודדן לצריכת הגמלה לטובתן ולטובת ילדיהן‪,‬‬ ‫פרקטיים לעצמאות‬
‫פתיחת חשבון בנק על שמן ועוד‪ .‬ניתן להיעזר בגופי החברה‬ ‫כלכלית‬
‫אזרחית מהחברה הבדואית בנגב כדי להבטיח אמון בתהליך‪.‬‬

‫הרחבה של מענים לילדים ונוער המצויים במצבי סיכון‬ ‫הרחבת המענים לילדים‬ ‫‪.72‬‬
‫שיופעלו באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים כגון‪:‬‬ ‫ונוער בסיכון‬
‫מועדוניות לילדים‪ ,‬מעונות יום‪ ,‬משפחתונים‪ ,‬מרכזי הורים‪-‬‬
‫ילדים‪ ,‬בתים חמים לנערות‪ ,‬מרכזי טיפול בנוער בסיכון‬
‫ועוד‪.‬‬

‫יחידות הסיוע מעניקות סיוע ומענה טיפולי לבני משפחה‬ ‫איוש התקנים ביחידות‬ ‫‪.73‬‬
‫הנמצאים בסכסוך משפטי ואף מספקות שירותי אבחון‪,‬‬ ‫הסיוע לצד בית הדין‬
‫ייעוץ‪ ,‬טיפול וגישור על מנת לסיים סכסוכים משפחתיים‬ ‫השרעי ובית המשפט‬
‫בהסכמה ובדרכי שלום‪ .‬עד כה לא אוישו תקנים אלה ויש‬ ‫לענייני משפחה בבאר‬
‫חשיבות גבוהה לאיושם תוך נקיטת התאמות נדרשות‬ ‫שבע‬
‫בהליכי גיוס העובדים על בסיס הניסיון עד כה‪.‬‬
‫הגברת המודעות החברתית בקרב האוכלוסייה הבדואית‬ ‫פיתוח מנהיגות מקומית‬ ‫‪.74‬‬
‫באשר להשלכותיה השליליות של הפוליגמיה על המשפחות‪,‬‬ ‫והרחבת מרכזי גישור‬
‫קהילתיים לצורך הדברת הנשים והילדים בפרט ועל החברה הבדואית בכלל‪ .‬לשם‬
‫צמצום תופעת הפוליגמיה ויצירת דה לגיטימציה כלפי‬ ‫המודעות להשלכותיה‬
‫השליליות של הפוליגמיה התופעה‪ ,‬הצוות ממליץ לפעול לפיתוח מנהיגות מקומית‪,‬‬
‫פיתוח והרחבת מרכזי גישור ותפיסה קהילתית הנותנת מקום‬
‫לנכבדי החברה הבדואית ומנהיגיה לשם קידום מהלכים‬
‫חברתיים והרחבת השפעה על מעגלים חברתיים נוספים‪.‬‬
‫מעטפת ארגונית לרשויות מעטפת אירגונית שתכלול צוות חוץ מחלקתי שילווה‪ ,‬יסייע‬ ‫‪.75‬‬
‫וייעץ למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות הבדואיות‬ ‫הבדואיות על מנת‬
‫בדרום לפעול לקידום ולמימוש של התוכניות בתחום הרווחה‬ ‫לקדם תוכניות לצמצום‬
‫לצמצום תופעת הפוליגמיה ולמזעור נזקיה החברתיים‪.‬‬ ‫הפוליגמיה‬

‫‪227‬‬
 ‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬
‫הקמת ועדה קבועה בדרג תוקם ועדה קבועה בדרג ארצי בהשתתפות נציגי מטה‬ ‫‪.76‬‬
‫משרדי הממשלה השונים‪ ,‬נציגים מהשלטון המקומי‪ ,‬המגזר‬ ‫ארצי על מנת להמשיך‬
‫ולהשאיר את הסוגיה על השלישי והחברה האזרחית‪ ,‬זאת על מנת להמשיך ולשים את‬
‫התופעה וההתמודדות עימה על סדר היום הממשלתי ולעקוב‬ ‫סדר היום של משרדי‬
‫אחר המגמות בשטח‪.‬‬ ‫הממשלה והחברה‬
‫בנוסף‪ ,‬מוצע למסד פורום עבודה ברמה המחוזית שיהיה‬ ‫האזרחית‬
‫משותף למשרדי הממשלה הרלוונטיים‪.‬‬
‫לגבש תוכנית ארוכת טווח שתחליף את תוכניות החומש‪.‬‬ ‫שינוי מדיניות‬ ‫‪.77‬‬
‫תוכנית זו תכלול שינויי מדיניות ותוביל לחלוקת משאבים‬
‫ציבוריים באופן שבו תזכה האוכלוסייה הבדואית למענים‬
‫הראויים ללא צורך בהסתמכות על תקציבים ייעודיים‬
‫מיוחדים‪.‬‬

‫מענה למועצות האזוריות גיבוש תוכנית פיתוח מואצת הכוללת סיוע של גופי מטה‬ ‫‪.78‬‬
‫שילוו את ביסוס היישובים‪ ,‬פיתוח התשתיות ושיפור שירותי‬
‫החינוך‪ ,‬הרווחה וכלל השירותים המוניציפליים‪ .‬רשויות אלו‬
‫זוכות לתקציבים מועטים יחסית בתוכנית החומש ‪2397‬‬
‫ולכן יש לנקוט בצעדים ממוקדים ומהירים כדי לקדם את‬
‫התפתחות הישובים במועצות האזוריות‪.‬‬
‫ביצוע השוואה של כלל השירותים הניתנים על ידי משרדי‬ ‫השוואת שירותים‬ ‫‪.79‬‬
‫הממשלה לאוכלוסייה הכללית לבין האוכלוסייה הבדואית‬
‫בנגב‪ .‬מיפוי השירותים וההשוואה יוכלו להציב תמונה‬
‫אמיתית באשר לפערים ולצרכים שיש להשלימם‪ .‬המהלך‬
‫להשוואת השירותים יסייע בצמצום התופעה בעתיד ויאפשר‬
‫למערכות הציבוריות לפעול בצורה רחבה יותר בקרב החברה‬
‫הבדואית שכיום‪ ,‬חלקים רבים בקרבה לא מקבלים שירותים‬
‫אלמנטריים‪.‬‬

‫‪228‬‬
 ‫סיכום‬

‫המלצות בתחום דין שרעי ובית דין שרעי‬

‫פירוט ההמלצה‬ ‫המלצה‬
‫לקרוא להנהגת הציבור המוסלמי בדרום ‪ -‬אימאמים‬ ‫שינוי תודעה על ידי‬ ‫‪.80‬‬
‫במסגדים השייכים למחלקה המוסלמית במשרד הפנים‪,‬‬ ‫הסברה מטעם אנשי דת‬
‫וכן האימאמים וההנהגה הדתית החברתית בדרום יחד עם‬ ‫נגד הפוליגמיה‬
‫הקאדים בבית הדין השרעי בבאר שבע ורושמי הנישואין‬
‫מטעם בית הדין ‪ -‬להוביל מסע של הדרכה וחינוך בהתאם‬
‫לערכי הדת בסוגיה זאת במטרה להיאבק במנהג שהשתרש‬
‫בחברה ואשר אינו עומד במתווה הדתי המוסלמי המקובל‪.‬‬

‫מתן היתר לשאת אישה בית הדין השרעי יתן היתר לשאת אישה שנייה בנסיבות‬ ‫‪.81‬‬
‫חריגות בלבד‪ ,‬לאחר בדיקה וחקירה של הנסיבות ומיצוי כל‬ ‫שניה במקרים חריגים‪-‬‬
‫ההליכים הנדרשים על פי דין בכדי למנוע את ריבוי הנשים‪.‬‬ ‫ההסדר יהיה לתקופה‬
‫זאת‪ ,‬בכדי למנוע את המשך איבוד השליטה על התופעה‪,‬‬ ‫קצובה וילווה מחקרית‬
‫לבחינת יישומו והשפעתו ולהעביר את השליטה לבית הדין השרעי‪ .‬מצב זה יתאפשר‬
‫בתקופה קצובה שתיקבע על מנת לאפשר את תהליך השינוי‬
‫באופן הדרגתי ואת תקופת ההסתגלות לשינוי במדיניות‬
‫האכיפה‪.‬‬

‫הסמכות המהותית לקבוע הגנה פלילית במצב של נישואין‬ ‫מתן ההיתר יהווה פטור‬ ‫‪.82‬‬
‫מהעמדה לדין והוא יינתן שניים שהותרו מראש על‪-‬ידי בית הדין השרעי‪ ,‬ובמקרים‬
‫חריגים שייקבעו‪ ,‬תיושם באמצעות הליך דיוני מיוחד אשר‬ ‫בהליך דיוני ייחודי‬
‫יהיה מורכב ממספר שלבים שמטרתם לוודא קיומו של הליך‬
‫הוגן‪ ,‬הדוק ומבוקר שיבטיח תשומת לב ומשקל ראוי להגנה‬
‫על זכויות האישה הראשונה‪ ,‬ילדי בני הזוג הקטינים ועל‬
‫האינטרס הציבורי הכולל‪.‬‬
‫ההליך יכלול חמש נקודות בקרה‪ :‬הבטחת זכויותיה הדיוניות‬ ‫חמש נקודות בקרה‬ ‫‪.83‬‬
‫של האישה הראשונה‪ ,‬תסקיר עובד סוציאלי לסדרי דין‪,‬‬ ‫להבטחת הליך הוגן‬
‫עמדת בא‪-‬כוח היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פיקוח הקאדי‬
‫ואישור נשיא בית הדין השרעי לערעורים‪.‬‬
‫המקרים בהם יותר לשאת היתר לנישואין שניים יינתן אך ורק במקרים החריגים‬ ‫‪.84‬‬
‫הבאים‪ :‬האישה הראשונה עקרה‪ ,‬מחלה קשה של האישה‬ ‫אישה שנייה‬
‫הראשונה‪ ,‬גבר יוכל לשאת את אלמנת אחיו לאישה שנייה‪,‬‬
‫פירוד ממושך בין בני זוג‪ ,‬אשר גירושיהם מורכבים ובעלי‬
‫השלכות קשות בפרט על האישה והילדים‪.‬‬

‫‪229‬‬
230
 ‫ראש‬

‫נספחים‬

‫‪231‬‬
 ‫נספח א׳‬

‫מזכירות הממשלה‬

‫החלטה מספר ‪ 2345‬של הממשלה מיום ‪. 29.01.2017‬‬

‫התמודדות עם תופעת הפוליגמיה‬ ‫‪.2345‬‬

‫מ ח ל י ט י ם‪ ,‬וכח הצורך בהתמודדות מקיפה עם תופעת הפוליגמיה‪,‬‬

‫ששורשיה עמוקים ו‪‬טועים במסורת רבת ש‪‬ים ולאור השלכותיה הקשות‬
‫על ב‪‬י המשפחה הפוליגמית‪ ,‬ובראש ובראשו‪‬ה על ה‪‬שים והילדים‪ ,‬ועל‬
‫החברה בכללותה‪ ,‬וב‪‬יסיון ממשלתי ראשון להתמודדות כלל ממשלתית‬
‫עם התופעה האמורה‪:‬‬

‫‪ .1‬להקים ועדת שרים לע‪‬יין התמודדות עם תופעת הפוליגמיה )להלן –‬

‫ועדת השרים( שזה הרכבה‪:‬‬

‫שרת המשפטים )יו"ר(‬

‫שר החי‪‬וך‬

‫שר העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬

‫שר הפ‪‬ים‬

‫שר הבריאות‬

‫שר החקלאות ופיתוח הכפר‬

‫השר לביטחון הפ‪‬ים‬

‫סמכויות הוועדה‪:‬‬

‫א‪ .‬לאשר את תכ‪‬ית הפעולה שיגבש הצוות הבי‪‬משרדי שיוקם‪,‬‬

‫כאמור בסעיף ‪ 7‬להחלטה )להלן‪ -‬הצוות הבי‪‬משרדי(‪.‬‬

‫ב‪ .‬לעקוב ולפקח אחר יישום תכ‪‬ית הפעולה שיגבש הצוות‬

‫הבי‪‬משרדי‪.‬‬

‫‪3/1‬‬
‫‪232‬‬
 ‫מזכירות הממשלה‬

‫‪ .2‬להטיל על שר החי‪‬וך לגבש בתוך ארבעה חודשים מתווה שיעסוק‬

‫בפיתוח חומרי למידה או תוכ‪‬ית התערבות להתמודדות עם ה‪‬ושא‬
‫ולהציגו לפ‪‬י הצוות הבי‪‬משרדי‪ ,‬לרבות אומדן תקציבי‪.‬‬

‫‪ .3‬להטיל על שר העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים להציג לפ‪‬י‬

‫הצוות הבי‪‬משרדי בתוך ארבעה חודשים מיום קבלת החלטה זו‪,‬‬
‫תכ‪‬ית פעולה לקידום השתלבות בתעסוקה ל‪‬שים בדואיות תושבות‬
‫ישראל‪ ,‬בצירוף אומדן תקציבי‪.‬‬

‫‪ .4‬להטיל על שר העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים לבחון בתוך‬

‫ארבעה חודשים את הצורך בעריכת תיקון לסעיף ‪ 17‬לחוק הבטחת‬
‫הכ‪‬סה‪ ,‬תשמ"א‪ ,1980-‬שיסמיך את המוסד לביטוח לאומי לבצע קיזוז‬
‫מי‪‬הלי‪ ,‬במקום הגשת תביעה כ‪‬דרש היום‪ ,‬של סכום מזו‪‬ות‪ ,‬אשר‬
‫ייקבע בחוק‪ ,‬מגמלאותיו של אדם שחייב על פי דין או הסכם לשלם‬
‫את מזו‪‬ותיו של אדם אחר‪ ,‬והמוסד שילם גמלה לאותו אחר או‬
‫עבורו‪.‬‬

‫‪ .5‬להטיל על שר הבריאות להכין בתוך ארבעה חודשים מיום קבלת‬

‫החלטה זו תכ‪‬ית פעולה למתן מע‪‬ה בריאותי ל‪‬שים וילדים החיים‬
‫במשפחות פוליגמיות‪ ,‬שתתמקד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בהעלאת הדימוי העצמי‪,‬‬
‫רכישת דרכי התמודדות עם המב‪‬ה המשפחתי הפוליגמי וטיפול‬
‫בבעיות בריאות הקשורות למב‪‬ה המשפחה הפוליגמי‪ ,‬ויציג אותה‬
‫לפ‪‬י הצוות הבי‪‬משרדי‪ ,‬בצירוף אומדן תקציבי‪.‬‬

‫‪ .6‬להטיל על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לבצע בתוך ארבעה‬

‫חודשים מיום קבלת החלטה זו בדיקת היתכ‪‬ות ותוכ‪‬ית מחקר‬
‫סטטיסטי שמטרתו לשקף את המצב העובדתי באשר להיקף תופעת‬
‫הפוליגמיה‪ ,‬ותגיש אותן לצוות הבי‪‬משרדי‪ ,‬בצירוף אומדן התקציב‬
‫והתק‪‬ים ה‪‬דרשים לביצועו של המחקר‪.‬‬

‫‪ .7‬להקים צוות משותף למשרדי הממשלה‪ ,‬הרשויות המקומיות‬

‫הרלוו‪‬טיות והחברה האזרחית לשם בחי‪‬ה משותפת של דרכי‬
‫התמודדות ‪‬וספות עם השלכותיה השליליות של תופעת הפוליגמיה‬
‫בראשו תעמוד מ‪‬כ"לית משרד המשפטים ובו יהיו חברים כדלהלן‪:‬‬
‫מ‪‬כ"ל משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬מ‪‬כ"ל משרד‬
‫הבריאות‪ ,‬מ‪‬כ"לית משרד החי‪‬וך‪ ,‬מ‪‬כ"ל משרד הפ‪‬ים‪ ,‬מ‪‬הל רשות‬
‫האוכלוסין וההגירה‪ ,‬מ‪‬כ"לית המשרד לפיתוח הפריפריה‪ ,‬ה‪‬גב‬
‫והגליל‪ ,‬מ‪‬כ"ל המשרד לשוויון חברתי‪ ,‬מ‪‬כ"ל המשרד לביטחון‬
‫הפ‪‬ים‪ ,‬המפקח הכללי של משטרת ישראל‪ ,‬מ‪‬כ"ל משרד האוצר‪,‬‬
‫מ‪‬הלת הרשות לקידום מעמד האישה‪ ,‬מ‪‬הל הרשות לפיתוח כלכלי‬

‫‪3/2‬‬
‫‪233‬‬
 ‫מזכירות הממשלה‬

‫של מגזר המיעוטים‪ ,‬מ‪‬הל המוסד לביטוח לאומי‪ ,‬מ‪‬הל רשות‬

‫מקרקעי ישראל‪ ,‬מ‪‬כ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר )ו‪/‬או ‪‬ציג‬
‫בכיר מהרשות להסדרת התיישבות הבדואים ב‪‬גב(‪ ,‬מ‪‬הל בתי הדין‬
‫השרעיים‪ ,‬או ‪‬ציגים בכירים מטעמם של אלה )בדרג סמ‪‬כ"ל או דרגה‬
‫מקבילה אחרת(‪ ,‬ציג משרד ראש הממשלה‪ ,‬ציג ‪‬ציבות שירות‬
‫המדי‪‬ה‪ ,‬ציג אגף כוח אדם בצבא הג‪‬ה לישראל וכן ‪‬ציג בכיר של‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬כן יכה‪‬ו בצוות איש דת מוסלמי‪ ,‬ציג רשות‬
‫מקומית‪ ,‬איש חי‪‬וך ‪‬ציג האקדמיה העוסק בחקר הפוליגמיה‬
‫ו‪‬ציג‪/‬ים של ארגון אזרחי שעיסוקו בסוגיה‪ .‬בהתאם לצורך ול‪‬ושא‪,‬‬
‫יוזמ‪‬ו לישיבות הצוות ‪‬ציגי ממשלה ‪‬וספים‪.‬‬

‫‪ .8‬הצוות הבי‪‬משרדי יבחן הכ‪‬ת תוכ‪‬ית פעולה להתמודדות עם‬

‫השלכותיה השליליות של תופעת הפוליגמיה ובכלל זה‪ :‬העלאת‬
‫המודעות בקרב הציבור וגורמים ‪‬וספים לקיומה של תופעת‬
‫הפוליגמיה‪ ,‬האיסור עליה וה‪‬זקים שהיא גורמת‪ ,‬איגום מקורות מידע‬
‫ודיווחים מהגורמים הרלוו‪‬טיים אודות התופעה‪ ,‬מישורי מזו‪‬ות‬
‫ילדים‪ ,‬רווחה וגמלאות הביטוח הלאומי‪ ,‬הקצאת המגרשים במסגרת‬
‫הסדרת ההתיישבות הבדואית‪ ,‬עבודה בשירות המדי‪‬ה ובגופים‬
‫ממשלתיים אחרים‪ ,‬הבריאות‪ ,‬החי‪‬וך הפורמלי והלא פורמלי‪,‬‬
‫המ‪‬יעה‪ ,‬החקיקה‪ ,‬הכשרת כוח האדם המתאים לטיפול ב‪‬ושא‬
‫במשרדים ובגופים הרלוו‪‬טיים בדגש על כוח אדם שיהווה מתאם‬
‫תרבותי בלשכות ה‪‬ות‪‬ות שירותים לאוכלוסיית היעד כגון‪ :‬ביטוח‬
‫לאומי‪ ,‬רווחה ובריאות‪.‬‬

‫‪ .9‬תכ‪‬ית הפעולה שיגבש הצוות הבי‪‬משרדי תובא לבחי‪‬ת ועדת השרים‬

‫בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה זו‪ ,‬בצירוף לוח זמ‪‬ים‬
‫והצעת מסגרת תקציבית לביצועה והכל בהתאם לחוק יסודות‬
‫התקציב‪ ,‬התשמ"ה‪) 1985-‬להלן – חוק יסודות התקציב( ולמסגרות‬
‫המאושרות‪.‬‬

‫תקצוב של כספים בש‪‬ים ‪ 2019‬ו‪ ,2020-‬אם יידרש לשם יישום החלטה‬

‫זו‪ ,‬יהיה בכפוף ל‪‬קיטת פעולה מאז‪‬ת כהגדרתה בסעיף ‪40‬א לחוק‬
‫יסודות התקציב‪.‬‬

‫‪ .10‬יובהר כי אין בהחלטה זו או בהחלטות הצוות הבי‪‬משרדי כדי לגרוע‬

‫מהסמכויות המסורות לכל שר או גוף על פי כל דין והחלטות ממשלה‪.‬‬

‫‪3/3‬‬
‫‪234‬‬
 ‫נספח ב׳‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד המשפטים‬
‫‪State of Israel‬‬
‫‪Ministry of Justice‬‬

‫מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט בין‪-‬לאומי)‬

‫ט"ז בתמוז תשע"ז‬
‫‪ 10‬ביולי‪2017 ,‬‬

‫תופעת הפוליגמיה – היבטי משפט בין‪-‬לאומי‬

‫בשנים האחרונות תופעת הפוליגמיה זוכה להתייחסות במישור הבין‪-‬לאומי במספר היבטים‪ ,‬כפי‬
‫שיפורט להלן‪.‬‬

‫‪1CEDAW‬‬ ‫אמנת‬

‫ישראל חברה באמנה לביטול כל צורות האפליה נגד נשים (‪ )CEDAW‬מאז שנת ‪ .1991‬מעת לעת‬
‫מפרסמת וועדת המומחים האחראית על יישום האמנה הערות כלליות (‪.)General Comments‬‬
‫אלו הן הערות פרשניות לסעיפי האמנה אשר אמנם אינן בעלות מעמד מחייב אך נוכח מעמדן‬
‫נודעת להן חשיבות רבה במישור הבין‪-‬לאומי‪ .2‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬קבעה הוועדה בהערה מספר ‪ ,21‬כי‬
‫נישואים פוליגמיים פוגעים בזכותן של נשים לשוויון עם גברים‪ ,‬ועשויות להיות להם השלכות‬
‫כלכליות ורגשיות קשות לנשים וילדיהן‪ ,‬ועל כן יש לאסור על נישואין כאלו ולפעול כדי למגר‬
‫אותן ‪ .3‬כן צויין בהערה זו כי נישואים פוליגמיים מפרים את המחויבות הקבועה בסעיף ‪)1(5‬‬
‫לאמנה‪ ,‬שעניינה שינוי דפוסי התנהגות חברתית ותרבותית של גברים ונשים במגמה להשיג את‬
‫ביעורן של דעות קדומות ומנהגים מקובלים המבוססים על רעיון נחיתות של אחד המינים‪.‬‬

‫הוועדה ציינה את ההשלכות הקשות של נישואים פוליגמיים במספר הערות כלליות נוספות‪.‬‬
‫בהערה כללית ‪ 27‬של הוועדה‪ ,‬שעניינה הגנה על זכויותיהן של נשים בגיל השלישי‪ 4,‬נקבע כי על‬
‫מדינות שהן צד לאמנה לפעול לביטול מסורת של פוליגמיה או נישואים כפויים‪ ,‬ולאפשר זכויות‬
‫שוויוניות לנשים במסגרת נישואין פוליגמיים‪ .‬בהערה כללית ‪ ,29‬שעניינה השלכות כלכליות של‬

‫‪The Convention on the Elimination of All Forms of Discrimination against Women (CEDAW) 1‬‬
‫בעברית‪:‬‬
‫‪http://index.justice.gov.il/Units/InternationalAgreements/IA/Reports/DohotNosafim/CEDAW.pdf‬‬
‫(להלן‪" :‬האמנה")‪.‬‬
‫‪ 2‬ארנה בן נפתלי ויובל שני‪ ,‬המשפט הבין‪-‬לאומי‪ :‬בין מלחמה לשלום‪( )2006( 197 ,‬להלן‪ :‬שני ונפתלי)‪.230 ,‬‬
‫‪ General recommendation No. 21: Equality in marriage and family relations 3‬פסקה ‪ ,14‬עמ' ‪.4‬‬
‫_‪http://tbinternet.ohchr.org/Treaties/CEDAW/Shared%20Documents/1_Global/A_49_38(SUPP)_4733‬‬
‫‪E.pdf‬‬
‫‪General Recommendation No. 27 on Older Women and Protection of their Human Rights 4‬‬
‫‪http://daccess-dds-ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/G10/472/53/PDF/G1047253.pdf?OpenElement‬‬
‫‪1‬‬

‫‪235‬‬
 ‫מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט בין‪-‬לאומי)‬

‫חיי משפחה ופירוקם‪ ,5‬צוין כי בהתאם לסעיף ‪ 16‬לאמנה‪ ,‬על המדינות לנקוט בכל האמצעים בכדי‬
‫לבטל את ממסד הפוליגמיה‪ ,‬וכן לפעול להגנה על זכויותיהן של נשים הנמצאות במערכת נישואין‬
‫כזו‪ .‬בהערה כללית ‪ ,316‬צוין כי פוליגמיה סותרת את כבודן של נשים ופוגעת בזכויותיהן‪ ,‬הכוללות‬
‫את הזכות לשוויון ולהגנה במשפחה‪ .‬צוין כי פוליגמיה עלולה להביא לנזק בריאותי (פיזי ונפשי)‬
‫של הנשים‪ ,‬ומצבן החברתי‪ ,7‬כמו גם לפגוע במצבן הכלכלי של הנשים ושל ילדיהן‪ .8‬באותה הערה‬
‫אף צויין כי בעוד הפוליגמיה הייתה נפוצה לאורך ההיסטוריה בקהילות חקלאיות‪-‬כפריות כדרך‬
‫להבטיח כוח עבודה רחב יותר למשפחות‪ ,‬מחקרים הראו כי למעשה פוליגמיה גורמת לעוני‪,‬‬
‫במיוחד באזורים הכפריים‪ ,9‬וכי על מדינות שהינן צד לאמנה חלה המחויבות לאסור פוליגמיה‪,‬‬
‫שהינה תופעה אשר אינה עולה בקנה אחד עם האמנה‪.10‬‬

‫התייחסויות שקיבלה ישראל לעניין פוליגמיה‬

‫זאת ועוד‪ ,‬במסגרת התחייבויותיה לאמנה‪ ,‬מגישה ישראל דוחות תקופתיים לוועדה האחראית על‬
‫יישום האמנה ובה היא מדווחת על מידת היישום של האמנה בתחומיה‪ .‬בשנת ‪ ,2011‬פירסמה‬
‫הוועדה מסקנותיה בעקבות הדוח שהגישה מדינת ישראל‪ .‬במסגרת המסקנות‪ ,‬ציינה הוועדה כי‬
‫היא מביעה דאגה לאור הימשכות תופעת הפוליגמיה ונישואין של נערות בגיל הנמוך מגיל‬
‫הנישואין‪ ,‬על בסיס חוקים דתיים שונים הנוגעים לתחום המעמד האישי‪ .‬הוועדה קראה לישראל‬
‫לנקוט באמצעים פעילים לאכיפת האיסור על ביגמיה והחריגים הנוכחיים שלפיהם הדבר מותר‪,‬‬
‫כמו גם פוליגמיה‪ ,‬כפי שנדרש בהמלצה כללית מספר ‪ 21‬של הוועדה המוזכרת לעיל‪ .11‬יצוין כי‬
‫ברשימת השאלות שהוועדה פירסמה ושעליהן נדרשת ישראל להשיב‪ ,‬לקראת הופעתה בפני‬
‫הוועדה בז'נבה באוקטובר ‪ ,2017‬נדרשת ישראל להתייחס להיבטי תופעת הפוליגמיה‪.‬‬

‫‪General Recommendation 29 on article 16 of the Convention on the Elimination of All Forms of 5‬‬
‫‪Discrimination‬‬ ‫‪Against‬‬ ‫‪Women‬‬
‫‪http://www2.ohchr.org/english/bodies/cedaw/docs/comments/CEDAW -C-52-WP-1_en.pdf‬‬

‫‪Joint general recommendation No. 31 (CEDAW) and general comment No. 18 of the Committee on 6‬‬
‫‪the‬‬ ‫‪Rights‬‬ ‫‪of‬‬ ‫‪the‬‬ ‫‪Child‬‬ ‫‪on‬‬ ‫‪harmful‬‬ ‫‪practices‬‬ ‫‪https://documents-dds-‬‬
‫‪ny.un.org/doc/UNDOC/GEN/N14/627/78/PDF/N1462778.pdf?OpenElement‬‬
‫‪ 7‬שם‪ ,‬פסקה ‪ ,25‬עמ' ‪.8‬‬
‫‪ 8‬שם‪ ,‬פסקה ‪ ,28‬עמ' ‪.9‬‬
‫‪ 9‬שם‪ ,‬פסקה ‪ ,26‬עמ' ‪.8‬‬
‫‪ 10‬שם‪ ,‬פסקה ‪ ,28‬עמ' ‪ .9‬בהמלצה כללית ‪ 34‬בנוגע לזכויות נשים כפריות (‪ (CEDAW/C/GC/3‬על מדינות לנקוט‬
‫באמצעים כדי למנוע ולאסור על נישואי ילדים ו‪/‬או נישואין כפויים‪ .‬יש לאסור פוליגמיה‪ ,‬אשר נפוצה יותר באזורים‬
‫כפריים‪.‬‬
‫‪ 11‬פסקה ‪ 48‬עמ' ‪Concluding observations of the Committee on the ,12‬‬
‫‪Elimination of Discrimination against Women,‬‬
‫‪http://www2.ohchr.org/english/bodies/cedaw/docs/co/CEDAW -C-ISR-CO-5.pdf‬‬

‫‪2‬‬

‫‪236‬‬
 ‫מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט בין‪-‬לאומי)‬

‫דווחית האו"ם לנושא אלימות נגד נשים‬

‫מוסד הדווחים המיוחדים‪ ,‬הינו מנגנון אשר הוקם מכוח מועצת זכויות האדם של האו"ם‪ .‬הדווחים‬
‫הינם מומחים אשר מקבלים מנדט מהמועצה כדי לחקור סוגיה נושאית מסוימת הן ברמה‬
‫העקרונית והן במדינות מסוימות‪.12‬‬

‫בשנת ‪ 1994‬מינתה המועצה דווח מיוחד ולו מנדט לבחינת נושא האלימות נגד נשים‪ .13‬דר'‬
‫דובראווקה סימונוביץ' (‪ )Dubravka Šimonović‬מקרואטיה‪ ,‬הדווחית המיוחדת של האו"ם‬
‫לנושא אלימות נגד נשים‪ ,‬אשר מונתה ביוני ‪ ,2015‬הגיעה לביקור רשמי בישראל בספטמבר‬
‫האחרון‪.‬‬

‫במסגרת הביקור‪ ,‬נפגשה הדווחית עם מספר גורמים ממשלתיים וכן עם ארגוני חברה אזרחית‪.‬‬
‫בדו"ח המסקנות שפרסמה‪ ,‬ציינה כי פוליגמיה מהווה גורם אשר תורם לקיומה של אלימות נגד‬
‫נשים‪.14‬‬

‫הדווחית אף ציינה כי למרות שבישראל קיים איסור על פוליגמיה בחוק העונשין‪ ,‬והעונש בגין‬
‫פוליגמיה הוא עד חמש שנות מאסר וקנס כספי‪ ,‬בפועל‪ ,‬תופעת הפוליגמיה קיימת הן בקרב‬
‫האוכלוסייה הבדואית‪ 15‬והן בקרב קהילות מוסלמיות מסוימות‪ .16‬הדווחית אף ציינה בדוח כי‬
‫בהתאם לנתוני הכנסת‪ ,‬בשנת ‪ 30% 2013‬מאוכלוסיית הבדואים בנגב היו מעורבים במערכות‬
‫יחסים פוליגמיות‪ .‬נשים שנמצאות במערכות יחסים פוליגמיות‪ ,‬תלויות לחלוטין בבן הזוג‪ ,‬דבר‬
‫אשר חושף אותן לאלימות במשפחה ופגיעה מינית‪ 17.‬במסגרת המלצותיה‪ ,‬ציינה הדווחית כי יש‬
‫לנקוט אמצעים על מנת לאכוף את האיסור על פוליגמיה ונישואיי קטינים או נישואים בכפייה‬
‫בקרב האוכלוסיות הערביות והבדואיות‪.18‬‬

‫‪12‬‬
‫אורנה בן נפתלי ויובל שני‪ ,‬המשפט הבינלאומי‪ ,‬המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום (אוניברסיטת ת"א‪,)2006 ,‬‬
‫בעמ' ‪.228‬‬
‫‪http://www.ohchr.org/EN/Issues/Women/SRWomen/Pages/SRWomenIndex.aspx‬‬ ‫‪13‬‬

‫‪ 14‬פסקה ‪ 30‬עמ' ‪Report of the Special Rapporteur on violence against women, its cause and ,7‬‬
‫‪consequences,‬‬ ‫‪on‬‬ ‫‪her‬‬ ‫‪mission‬‬ ‫‪to‬‬ ‫‪Israel‬‬
‫‪http://www.ohchr.org/EN/HRBodies/HRC/RegularSessions/Session35/Documents/A_HRC_35_30_Ad‬‬
‫‪d_1_EN.docx‬‬
‫‪ 15‬שם‪ ,‬פסקה ‪ 39‬עמ' ‪.9‬‬
‫‪ 16‬שם‪ ,‬פסקה ‪ 36‬עמ' ‪.8‬‬
‫‪ 17‬שם‪ ,‬פסקה ‪ ,40‬עמ' ‪.9‬‬
‫‪ 18‬שם‪ ,‬פסקה ‪( 89‬ו)‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬

‫‪3‬‬

‫‪237‬‬
‫נספח ג׳‬

‫‪238‬‬
239
240
241
242
243
244
245
‫נספח ד׳‬

‫‪246‬‬
247
‫נספח ה׳‬

‫‪248‬‬
249
250
 ‫נספח ו׳‬
‫הנהלת בתי הדין הרבניים‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך‪2‬‬ ‫מס' נוהל‪32 :‬‬ ‫פרק‪ :‬תהליכי עבודה בביה"ד בשיר"ה‬
‫שם הנוהל‪ :‬העברת מידע מבתי הדין הרבניים‬
‫מתאריך‪26.6.2017 :‬‬ ‫עדכון מס'‪01 :‬‬ ‫אודות מקרי 'ריבוי נישואין' (פוליגמיה) אל גורמי‬
‫האכיפה הפלילית‬
‫‪ .1‬רקע כללי‬
‫דיווח על מקרה של 'ריבוי נישואין' (פוליגמיה) שלא ניתן לו 'היתר נישואין' מבית הדין‬
‫באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול‪ ,‬ייעשה באמצעות פנייה של עובד בית הדין אל בית‬
‫הדין בבקשה לשקול נתינת 'היתר גילוי מסמכים' מתיקי בית הדין (החסויים על פי דין)‬
‫להעברת המידע אל רשויות האכיפה‪ .‬לאחר קבלת ההיתר העובד יישלח את המידע אל‬
‫הלשכה המשפטית בהנהלת בתי הדין הרבניים וזו תעביר את הנתונים אל רשויות‬
‫האכיפה במדינה‪.‬‬

‫מטרות התהליך‬
‫להתוות את מדיניות אכיפת עבירת 'ריבוי נישואין' הקבועה בסעיף ‪ 176‬לחוק העונשין‪,‬‬
‫התשל"ז ‪ ,1977‬וזאת לאור הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מספר ‪ 4.1111‬בנושא‪:‬‬
‫"עבירת ריבוי נישואין" (הנחיית היועץ מצורפת בזה כנספח)‪.‬‬

‫‪ .2‬אחריות‬
‫אחראי‬ ‫תחום אחריות‬
‫מס'‬
‫‪ 3.1‬חשיפה למידע אודות ריבוי נישואין הנמצא בתיקי בית כלל עובדי בתי הדין‬
‫הדין הרבני או בהחלטת בית הדין שהובאה לידיעת העובד‬
‫כלל עובדי בתי הדין‬ ‫העברת מידע בדבר חשד לעבירת ריבוי נישואין‬ ‫‪3.2‬‬
‫ללא שניתן לו היתר נישואין מנשיא בית הדין‬
‫הרבני הגדול אל הדיינים‬
‫קבלת אישור הדיינים להעברת המידע אל רשויות‬ ‫‪3.3‬‬
‫האכיפה במדינה‬
‫העברת המידע אל הלשכה המשפטית בהנהלת בתי הדין הגורם אשר נחשף אל‬ ‫‪3.4‬‬
‫הרבניים באמצעות מייל אל היועץ המשפטי‪ ,‬סגן היועץ המידע‬
‫המשפטי ומזכירת הלשכה‪.‬‬
‫העברת המידע מהלשכה המשפטית אל גורמי האכיפה הלשכה המשפטית‬ ‫‪3.5‬‬
‫במדינה‪.‬‬

‫‪ .3‬הנחיה כללית‬
‫עובד בית הדין שנחשף במסגרת עבודתו למידע המעלה חשד לעבירה של ריבוי‬
‫נישואין ('פוליגמיה') ללא שניתן לו 'היתר נישואין'‪ ,‬המהווה עבירה לפי סעיף ‪176‬‬
‫לחוק העונשין‪ ,‬תשל"ז‪ – 1977-‬יעדכן בכך את בית הדין ויבקש ממנו (לפי תקנה‬
‫רו לתקנות הדיון בבתי‪-‬הדין הרבניים בישראל‪ ,‬התשנ"ג) לשקול נתינת היתר‬
‫להעברת המידע לטיפול רשויות האכיפה במדינה‪.‬‬
‫לאחר קבלת ההיתר מבית הדין‪ ,‬תעביר מזכירות בית הדין את המידע אל הלשכה‬
‫המשפטית בבתי הדין‪ ,‬וזו תעביר את המידע לידי הרפרנטים המשטרתיים‪.‬‬
‫המידע אשר ישלח העובד על הלשכה המשפטית יהיה‪:‬‬
‫שם ומספר מזהה של החשוד בעבירה‪ ,‬מספר תיק‪ ,‬שם בית הדין‪ ,‬פרוטוקול‪,‬‬
‫החלטות וכל חומר אחר שיכול לשמש כראייה לביצוע העבירה‪ ,‬וכן את החלטת‬
‫ההיתר מבית הדין להעברת המסמכים אודות עבירת ריבוי נישואין‪.‬‬
‫את המידע תשלח הלשכה המשפטית לפי טבלת רפרנטים משטרתיים מחוזיים‬
‫(המצ"ב) או אל כל מי שנראה לה שנכון יהיה לשלוח אותו מגורמי האכיפה‪.‬‬

‫‪251‬‬
 ‫הנהלת בתי הדין הרבניים‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך‪2‬‬ ‫מס' נוהל‪32 :‬‬ ‫פרק‪ :‬תהליכי עבודה בביה"ד בשיר"ה‬
‫שם הנוהל‪ :‬העברת מידע מבתי הדין הרבניים‬
‫מתאריך‪26.6.2017 :‬‬ ‫עדכון מס'‪01 :‬‬ ‫אודות מקרי 'ריבוי נישואין' (פוליגמיה) אל גורמי‬
‫האכיפה הפלילית‬

‫נספח רפרנטים משטרתיים מחוזיים‬

‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫טלפון‬ ‫תפקיד‬ ‫מחוז‬
‫‪02-5898902‬‬ ‫משטר ישראל‪,‬‬ ‫‪050-7643103‬‬ ‫ק' נפגעי עבירה מחוזי‬ ‫ירושלים‬
‫מחוז ירושלים‪,‬‬ ‫‪02-5391569‬‬
‫רחוב חשין ‪,1‬‬ ‫לשכת רענ"ח‬
‫מגרש הרוסים‪,‬‬ ‫‪02-5391106‬‬
‫ירושלים‬
‫‪03-6803866‬‬ ‫משטרת ישראל‪,‬‬ ‫‪050-5073334‬‬ ‫ק' נפגעי עבירה‬ ‫ת"א‬
‫מחוז תל אביב‪,‬‬ ‫‪03-6802476‬‬
‫רחוב סלמה ‪,18‬‬ ‫או לשכת רענ"ח‬
‫תל אביב‬ ‫‪03-6802423‬‬
‫‪03-6802424‬‬
‫‪09-7697884‬‬ ‫משטרת ישראל‪,‬‬ ‫‪050-5076722‬‬ ‫רכז חקירה‬ ‫מרכז‬
‫מחוז מרכז‪ ,‬רחוב‬ ‫‪08-9279286‬‬
‫הרצל ‪ ,80‬רמלה‬
‫‪08-6464598‬‬ ‫משטרת ישראל‪,‬‬ ‫‪050-6270494‬‬ ‫ק' נפגעי עבירה‬ ‫דרום‬
‫מחוז דרום‬ ‫‪08-9585469‬‬ ‫מחוז דרום‬
‫לשכת רענ"ח‬
‫‪08-6464616‬‬
‫‪04-6458903‬‬ ‫משטרת ישראל‪,‬‬ ‫‪050-6273239‬‬ ‫ק' נפגעי עבירה צפון‬ ‫צפון‬
‫מחוז צפון‪ ,‬רחוב‬ ‫‪04-6509287‬‬
‫ציפורי ‪ ,1‬נצרת‬
‫‪04-6458755‬‬ ‫רח' נלתן אלבז ‪,1‬‬ ‫‪050-6272637‬‬ ‫ק' נפגעי עבירה‬ ‫חוף‬
‫חיפה‬ ‫מחחוז חוף‬
‫‪03-6803769‬‬ ‫משטרת מחוז‬ ‫‪050-6275989‬‬ ‫ק' נוער מחוז ש"י‬ ‫ש"י‬
‫ש"י‪ ,‬מבשרת‬ ‫‪02-5424360‬‬
‫אדומים‬ ‫לשכת רענ"ח‬
‫‪02-5424260‬‬

‫‪252‬‬
 ‫בשם אללה הרחמן והרחום‬
‫נספח ז‪1‬׳‬
‫‪STATE OF ISRAEL‬‬ ‫دولة اسرائيل‬ ‫מדינת ישראל‬
‫‪MINISTRY OF JUSTICE‬‬ ‫وزارة العدل‬ ‫משרד המשפטים‬
‫إدارة المحاكم ر‬
‫الشعية ‪SHARIA COURTS ADMINISTRATION‬‬ ‫הנהלת בתי הדין השרעיים‬

‫‪-----------------------------------------------------------‬‬
‫‪30/4/2017‬‬
‫לכבוד‪,‬‬
‫שופטי בתי המשפט השרעיים (קאדים) הנכבדים‬

‫עליכם השלום ורחמי אללה וברכותיו‪,‬‬

‫הנחיה ליידוע היועץ המשפטי לממשלה במקרה של חשד לעבירה פלילית‬

‫על פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לצורך ליידע אותו באופן מיידי על‬
‫חשד לעבירה בהתאם לחוק גיל הנישואין ‪( 1950‬להלן‪ :‬חוק גיל הנישואין) וסעיף‬
‫מספר ‪ 176‬לחוק העונשין לשנת ‪( 1977‬להלן‪ :‬חוק העונשין – ריבוי נשים)‪ ,‬העולה‬
‫בעת דיון בתיקים בבתי הדין השרעיים‪ ,‬הוחלט לפרסם הנחיה זו על מנת לקבוע‬
‫בצורה מדויקת את המשימות ותחומי האחריות הנובעים מעניין זה באופן הבא‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר מתברר לקאדי‪ ,‬בעת דיון בתובענה‪ ,‬כי ישנו חשד לעבירה על חוק גיל‬
‫הנישואין ו‪/‬או חוק העונשין (ריבוי נשים)‪ ,‬על הקאדי לרשום בהחלטתו הערה לגבי‬
‫אותו חשד‪ ,‬ולהעביר העתק של ההחלטה הנזכרת לעיל יחד עם העתק של חוזה‬
‫הנישואין‪ ,‬באמצעות המזכיר בראשי של ביה"ד‪ ,‬אל הגורם הנוגע בדבר במשטרת‬
‫ישראל‪ ,‬אשר נקבע על ידי היועץ המשפטי לממשלה בהנחיותיו בהתאם לרשימה‬
‫המצורפת‪.‬‬
‫‪ .2‬במקרה שהיועץ המשפטי לממשלה או מי מטעמו‪ ,‬יבקש מסמכים או מידע נוסף‬
‫מתיק בית הדין‪ ,‬יהיה עליו להגיש בקשה מתאימה לבית הדין הרלבנטי‪ ,‬אשר ידון‬
‫בבקשה ולהחליט בעניין‪ ,‬בהתאם לחוק ולדין‪.‬‬
‫‪ .3‬במקרה שהוגשה בקשה למחיקת התיק‪ ,‬והתברר לקאדי שישנו חשד לעבירה על‬
‫החוקים הנזכרים לעיל‪ ,‬חייב הקאדי להעביר עותק של ההחלטה למחוק את‬
‫התביעה‪ ,‬אשר בה רשומה הערה בנוגע לקיומו של חשד לבצוע עבירה על החוקים‬
‫הנזכרים לעיל‪ ,‬גם כן באמצעות המזכיר בראשי של ביה"ד‪ ,‬אל הגורמים הנוגעים‬
‫בדבר שנקבעו על ידי היועץ המשפטי לממשלה בהנחיותיו והוזכרו לעיל‪.‬‬
‫‪ .4‬נציין כי כאשר ישנו חשד לעבירה לפי החוקים הנזכרים לעיל‪ ,‬יש להודיע עליו גם כן‪,‬‬
‫אפילו אם הדבר התברר במסגרת הליכים משפטיים בתובענות אחרות‪ ,‬כגון תביעות‬
‫דמי מזונות‪ ,‬ירושה‪ ,‬גירושין‪ ,‬אפוטרופסות ותביעות אחרות‪.‬‬
‫‪-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫شارع هيلل ‪ - 37‬القدس ‪37 HELIL ST. JERUSELEM‬‬ ‫רח' הלל ‪ - 37‬ירושלים‬
‫טלפון هاتف ‪ 02-5788800 TEL‬פקס فاكس ‪02-6462828- FAX‬‬
‫‪253‬‬
 ‫בשם אללה הרחמן והרחום‬

‫‪STATE OF ISRAEL‬‬ ‫دولة اسرائيل‬ ‫מדינת ישראל‬

‫‪MINISTRY OF JUSTICE‬‬ ‫وزارة العدل‬ ‫משרד המשפטים‬
‫إدارة المحاكم ر‬
‫الشعية ‪SHARIA COURTS ADMINISTRATION‬‬ ‫הנהלת בתי הדין השרעיים‬

‫‪-----------------------------------------------------------‬‬
‫‪ .5‬יש לציית להנחיות היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬על מנת שלא תחול על הקאדי כל‬
‫אחריות משפטית‪.‬‬

‫בכבוד רב‪,‬‬
‫הקאדי עבד אלחכים סמארה‬
‫נשיא בית הדין השרעי לערעורים‬

‫העתק‬

‫‪-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬
‫شارع هيلل ‪ - 37‬القدس ‪37 HELIL ST. JERUSELEM‬‬ ‫רח' הלל ‪ - 37‬ירושלים‬
‫טלפון هاتف ‪ 02-5788800 TEL‬פקס فاكس ‪02-6462828- FAX‬‬
‫‪254‬‬
 ‫נספח ז‪2‬׳‬

‫‪255‬‬
256
 ‫נספח ז‪3‬׳‬

‫‪257‬‬
‫נספח ח׳‬

‫‪258‬‬
 ‫נספח ט׳‬

‫‪259‬‬
260
261
262
263
264
265
266
267
268
269
270
 ‫מדינת ישראל‬ ‫נספח י׳‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‬
‫השרות לרווחת הפרט והמשפחה‬

‫כ"ז תשרי תשע"ח‬

‫‪ 17‬אוקטובר ‪2017‬‬

‫תכנית להתמודדות עם ההשלכות החברתיות השליליות של‬

‫תופעת הפוליגמיה בקרב המגזר הבדואי בדרום‬

‫א‪ .‬רקע‬

‫בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום הארץ מתגוררים כ‪ 260,000-‬אנשים החיים בכ‪ 35,500 -‬משקי בית‪,‬‬
‫כשלמעלה משליש הינם משקי בית פוליגמיים‪ .‬לפי נתוני הלמ"ס‪ ,‬כ‪ 5,800-‬גברים (‪ )16.6%‬נשואים ליותר‬
‫מאישה אחת‪ ,‬רובם (‪ )80%‬ל‪ 2 -‬נשים ומיעוטם ל‪ 3 -‬נשים ומעלה‪.‬‬

‫לפוליגמיה מספר השלכות רב מימדיות על תופעות חברתיות שליליות‪:‬‬

‫‪ .1‬החמרה בהיקף ובעומק העוני בקרב משפחות פוליגמיות‪ ,‬המציבה בעיקר את הנשים שננטשו‬
‫בעקבות נישואי הגבר לאישה נוספת בפני מצוקה כלכלית קשה‪ ,‬בשל העדר מקור קיום לה‬
‫ולילדיה ‪ .‬במקרים רבים הגבר נוטש ולא דואג לפרנס את ילדיו אשר נותרים בחסות אימם‬
‫שנדרשת לתפקד כאם חד הורית‪ ,‬על כל המשתמע מכך‪.‬‬

‫‪ .2‬עלייה בביטויים של אלימות במשפחה בין כל חברי המשפחת הפוליגמית‪ :‬בין הגבר לנשותיו‪,‬‬
‫בין הנשים לבין עצמן‪ ,‬בין הנשים לילדי הנשים האחרות ובין הילדים של האימהות השונות‪.‬‬
‫ישנם ביטויים של כעס‪ ,‬השפלה‪ ,‬קנאה‪ ,‬רכושנות ואפלייה‪ ,‬אשר מגדילים את היקף הסכסוכים‬
‫והחיכוכים וכתוצאה מכך את גילויי האלימות‪.‬‬

‫‪ .3‬עלייה בהיקף הילדים המצויים בסיכון ולעיתים אף בסכנה‪ .‬ההערכה היא כי כ‪ 40%-‬מהילדים‬
‫בסיכון הינם ממשפחות פוליגמיות והם בעיקר הילדים שנזנחים ע"י האב נוכח נישואיו‬
‫הנוספים ‪ .‬ילדים אילו חיים בעוני מחפיר‪ ,‬מתקשים להגיע למסגרות חינוך ומצויים בהזנחה‬
‫ובסיכון‪.‬‬

‫‪ .4‬עלייה בהיקף של נערים ונערות בסיכון ‪ -‬אחוזי הנשירה הגבוהים ממסגרות החינוך מציבים את‬
‫בני הנוער בחוסר מסגרת‪ ,‬במציאות של ריקנות ושעמום והעדר פעילות חלופית של תעסוקה או‬
‫התנדבות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬ישנם ביטויי עבריינות או נישואים בגיל צעיר‪ ,‬אשר הופכים לפתרון‬
‫מצוי לצורך שייכות וגיבוש זהות מחודשת בשבט‪.‬‬

‫‪ .5‬החמרה במצבן הנפשי והכלכלי של הנשים הבדואיות לאור כך שנזנחו לטובת אישה אחרת‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬עליהן להתמודד לבדן עם פרנסת ילדיהן ללא כלים‪ ,‬ללא תמיכה ועם תחושת‬
‫השפלה ובדידות קשים‪.‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית בדרום מתגוררת ב‪ 9-‬רשויות מקומיות‪:‬‬
‫רהט‪ ,‬תל שבע‪ ,‬ערערה‪ ,‬לקיה‪ ,‬חורה‪ ,‬שגב שלום‪ ,‬כסייפה‪ ,‬מ‪.‬א‪ .‬אלקסום ומ‪.‬א‪ .‬נווה מדבר‪ .‬שתי‬
‫האחרונות הן מועצות אזוריות‪ ,‬הכוללות את מרבית ישובי הפזורה הבדואית‪ ,‬המתפרסת על פני שטח‬
‫נרחב‪.‬‬

‫‪271‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רח' ירמיהו ‪ , 39‬מגדלי הבירה ירושלים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 1260 .‬מקוד ‪,02-5085640  :91012‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‬
‫השרות לרווחת הפרט והמשפחה‬

‫ב‪ .‬תמונת מצב ‪ -‬שירותי הרווחה הקיימים והמתוכננים בתחומים הרלוונטיים‬

‫בישובים הבדואים כיום ישנו מערך שירותי רווחה הכולל מענים במגוון נושאים לאוכלוסיות במצוקה‪ .‬סך‬
‫התקציב בשנים ‪ 2015‬ו‪ 2016-‬עמד על ‪ 115,290,109‬ש"ח ו‪ ,₪ 131,580,264 -‬בהתאמה‪.‬‬
‫בהתאם לספירה שנעשתה בחודש אוקטובר ‪ ,2017‬בישובים רהט וחורה ישנן‪ ,‬בהתאמה‪ 725 ,‬ו‪ 196-‬משפחות‬
‫פוליגימיות המטופלות במחלקה‪ ,‬המהוות בהתאמה‪ 10.8% ,‬ו‪ 19.2%-‬מסך המשפחות המטופלות בכל אחת‬
‫מהמחלקות‪.‬‬
‫עם הקצאת תקציבים מיוחדים לרשויות הבדואיות כתוצאה מהחלטות ממשלה‪ ,‬בשלוש השנים האחרונות‪,‬‬
‫המחלקות‪ ,‬בסיוע מפקחים של המחוז‪ ,‬החלו לתכנן את המענים הרלוונטיים לטיפול בנושאים העיקריים אשר‬
‫מחייבים התערבויות וטיפול‪ ,‬שביניהם ניתן למנות‪ :‬עוני‪ ,‬אלימות‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬פיתוח מנהיגות ועוד‪.‬‬
‫התוכניות שנבחרות על ידי המחלקות הינן לרוב תוכניות של המשרד‪ ,‬שמותאמות לצרכי האוכלוסיה הבדואית או‬
‫פעילויות נקודתיות שעונות לצרכים מקומיים שונים‪.‬‬

‫‪ .1‬תכניות עיקריות הנותנות מענה לנזקים הנגרמים בשל תופעת הפוליגמיה‬

‫בימים אלו מתקיים שיח עם המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות הבדואיות הכולל מיפוי התכניות‬
‫הקיימות לאוכלוסיות השונות‪ ,‬בדיקת צרכי הרווחה הקיימים וכן הערכת התכניות הפועלות כיום לפי‬
‫מדדי הצלחה והשגת יעדים‪.‬‬
‫בהתאם לתוצאות השיח והבדיקות הנ"ל‪ ,‬תגובש בחודש נובמבר ‪ 2017‬תכנית להרחבת השירותים‬
‫והקמת שירותי רווחה חדשים שיהוו מענה לצרכים הקיימים עבור משפחות במצוקה בכל התחומים‪:‬‬
‫ילדים ונוער בסיכון‪ ,‬מענים למשפחות בתחום העוני‪ ,‬מיצוי זכויות ותעסוקה‪ ,‬מענים בתחום העבודה‬
‫הקהילתית‪ ,‬מענים בתחום האלימות במשפחה ועוד‪ .‬לשם דוגמא‪ ,‬בימים אלה מתקיימים דיוני הכנה‬
‫לקראת הקמת מערך מרכזים אינטגרטיביים לגיל הרך ביישובים הבדואים בדרום‪ .‬מרכזים אלו יכללו‬
‫שירותים בתחומי הבריאות‪ ,‬הרווחה והחינוך‪ .‬הצוות המתכנן את השירותים הינו צוות בין‪-‬משרדי‬
‫הכולל את המשרדים הבאים‪ :‬חינוך‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה‪ ,‬נגב גליל וכלכלה‪ .‬עלות התכנית הינה מיליון וחצי‬
‫ש"ח לשנה במשך ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ניתן דגש לפיתוח מענים בתחום העבודה הקהילתית‪ ,‬לפיתוח מנהיגות מקומית לצד שימור‬
‫המסורת והתרבות כדי לקדם יעדים חברתיים בחברה הבדואית‪ ,‬באמצעות עבודה מערכתית (ברמה‬
‫הפרטנית‪ ,‬הקבוצתית והקהילתית)‪.‬‬

‫השלבים לקביעת ואישור תוכניות עתידיות הינם‪:‬‬

‫א‪ .‬מיפוי הצרכים והשירותים הקיימים על ידי צוות המחלקה‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבלת החלטה על הרחבת תכניות או הקמת תכניות חדשות ותעדופם‪.‬‬
‫ג‪ .‬אישור רשות‪.‬‬
‫ד‪ .‬אישור הנהלת המשרד‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫רח' ירמיהו ‪ , 39‬מגדלי הבירה ירושלים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 1260 .‬מקוד ‪,02-5085640  :91012‬‬ ‫‪272‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‬
‫השרות לרווחת הפרט והמשפחה‬

‫למרות שהתכניות לשנת ‪ 2018‬טרם אושרו‪ ,‬מוצגת להלן רשימת המענים הרלוונטיים להשלכות הפוליגמיה‬
‫בראייה מחוזית שימשיכו להתקיים ברשויות‪ ,‬ואשר מהווים את הבסיס להרכבת תכנית התערבות מערכתית‬
‫המותאמת לצרכים של משפחות החיות בפוליגימיה‪ .‬מענים אלה נבחרו על ידי המחלקות הבדואיות לשירותי‬
‫רווחה ובאישור מנהלי אגפים מקצועיים של משרד הרווחה‪ ,‬לאחר שנמצאו הן כיעילים ובעלי תוצאות טובות עבור‬
‫לקוחות של המחלקות לשירותי רווחה‪ ,‬לרבות משפחות שחיות ונפגעות מהשלכות תופעת הפוליגמיה‪ ,‬והן‬
‫כתואמים את מדיניות משרד הרווחה‪.‬‬

‫הערות‬ ‫מס' לקוחות‬ ‫פירוט המענים‬ ‫תחום התערבות‬

‫קיים בכל‬ ‫‪ 240‬משפחות‪,‬‬ ‫"נושמים לרווחה" – תוכנית לשיפור מצבם‬ ‫משפחות בעוני‬
‫הרשויות‬ ‫למחזור של שנתיים‪.‬‬ ‫של משפחות הנמצאות בעוני והדרה‬ ‫ובהדרה‬
‫הבדואיות‬ ‫באמצעות מערך מענים מגוונים ( עו"ס‪ ,‬ליווי‬
‫ויורחב‬ ‫בבית‪ ,‬מיצוי זכויות‪ ,‬הסרת חסמים‪ ,‬תקציב‬
‫גמיש ועוד) המסייע לשיפור משמעותי בקרב‬
‫חברי המשפחה‪.‬‬
‫קיים בכל‬ ‫‪ 1,000‬לקוחות בשנה‬ ‫מרכז עוצמה – מרכז המספק מענים‬
‫הרשויות‬ ‫ממוקדים ללקוחות המחלקה בתחומי‬
‫הבדואיות‬ ‫התעסוקה‪ ,‬כלכלת המשפחה‪ ,‬מיצוי זכויות‬
‫וקידום מענים קהילתיים‪.‬‬
‫תכניות תעסוקה‪:‬‬
‫פועל בלקיה‬ ‫‪ 60‬נשים למחזור של‬ ‫אשת חיל – תוכנית שמסייעת לנשים בדואיות‬
‫ובשגב שלום‬ ‫‪ 3‬שנים‬ ‫להשתלב בעולם התעסוקה באמצעות ליווי‬
‫סוציאלי‪ ,‬צמצום פערים תרבותיים ותעסוקתיים‬
‫והקניית כלים בסיסיים והעצמה אישית‪.‬‬
‫פועל ברהט‬ ‫‪ 150‬נשים בשנה‬ ‫חדיג'ה ו'רוקמות חלום'‪ -‬תכניות תעסוקה‬
‫ויורחב‬ ‫לנשים המקנות ידע‪ ,‬מיומנויות וליווי להקמת‬
‫עסקים זעירים מקומיים ולפיתוח יזמות‬
‫עסקית‪.‬‬
‫יורחב בכל‬ ‫‪ 800‬משפחות‬ ‫סיוע חומרי למשפחות‪ -‬לרכישת בגדים וציוד‬
‫הרשויות‬ ‫לבית הספר‪.‬‬

‫פועל בשגב שלום‬ ‫‪ 8‬משפחות‬ ‫מפעל לביטחון תזונתי – חממות – תוכנית‬

‫וכסייפה ומתוכנן‬ ‫להבטחת תזונה בסיסית ופרנסה למשפחה‪,‬‬
‫להרחבה ל‪22-‬‬ ‫במסגרתה ניתן סיוע כספי וליווי מקצועי‬
‫משפחות נוספות‬ ‫להקמה ותפעול של חממה‪.‬‬
‫‪ 4,000‬משפחות‬ ‫שירות סוציאלי נייד‪ -‬משאית המגיעה‬
‫לפזורה הבדואית למתן שירותי רווחה‬

‫קיים בכל‬ ‫‪ 300‬משפחות בשנה‬ ‫יחידות לטיפול ומניעה באלימות במשפחה –‬ ‫מניעה וטיפול‬
‫הרשויות‬ ‫עו"סים ייעודיים לטיפול באלמ"ב במחלקות‬ ‫באלימות במשפחה‬
‫הבדואיות ויוכפל‬ ‫המוכשרים לכך‪.‬‬
‫בכולן‬
‫‪ 20‬מקרים לטיפול –‬ ‫עו"ס משטרה – עו"ס הממוקם בתחנת‬
‫לסירוגין‪ ,‬לא כולל‬ ‫משטרת העיירות ותפקידו לסייע לנשים‬
‫מצבי חרום‪.‬‬ ‫הבדואיות המגיעות לתחנה במקרים של אלמ"ב‬
‫ולתווך להן את הטיפול ביחידות הייעודיות‪.‬‬

‫‪273‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רח' ירמיהו ‪ , 39‬מגדלי הבירה ירושלים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 1260 .‬מקוד ‪,02-5085640  :91012‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‬
‫השרות לרווחת הפרט והמשפחה‬

‫הערות‬ ‫מס' לקוחות‬ ‫פירוט המענים‬ ‫תחום התערבות‬

‫נמצא באלקסום‬ ‫‪ 60‬משפחות בשנה‪.‬‬ ‫מרכז קשר אזורי – מרכז המאפשר מפגשים‬
‫ונותן שירות אזורי‬ ‫מפוקחים ומוגנים בין הורים לא משמורניים‬
‫הנמצאים בסכסוך גירושין עם ילדיהם‪.‬‬
‫קיים ברהט‬ ‫‪ 40‬ילדים בשנה‪.‬‬ ‫ילדים חשופים לאלימות –איבחונים‬
‫פסיכודידקטים לאיתור ילדים עם צרכים‬
‫רגשיים עקב אלימות במשפחה‪.‬‬

‫מענים לילדים‬ ‫‪ 360‬משפחות‪.‬‬ ‫נתיבים להורות‪ -‬הדרכה הורית ועבודה עם‬ ‫ילדים ונוער בסיכון‬
‫בסיכון יורחבו‬ ‫ילדים הסיכון בגיל הרך‪.‬‬ ‫וסכנה‬
‫בכל הרשויות‬
‫בהתאם למיפוי‬ ‫מרכזי הורים ילדים ומתבגרים – עבודה טיפולית ‪ 320‬משפחות‪.‬‬
‫הצרכים וגיבוש‬ ‫פרטנית ומשפחתית עם ילדים והוריהם‪.‬‬
‫התכנית בחודש‬
‫נובמבר ‪2017‬‬ ‫‪ 670‬ילדים‪.‬‬ ‫מעונות יום ורב תכליתיים –מעון יום טיפולי‬
‫ליום ארוך‪ ,‬כולל הדרכה הורית‪.‬‬
‫‪ 600‬ילדים‬ ‫משפחתונים – מסגרת יומית לילדים בגיל הרך‪.‬‬
‫‪ 180‬ילדים‬ ‫מועדוניות לילדים‪ -‬מסגרת אחה"צ לילדים‬
‫בסיכון‪.‬‬
‫‪ 600‬ילדים‪.‬‬ ‫תמיכה ביתית ‪ -‬מועדוניות בשעות אחר‬
‫הצהריים שמתקיימות בבתים של המפעילות‪,‬‬
‫סיוע בהכנת שיעורים ופעילויות חברתיות‪.‬‬
‫‪ 50‬בני נוער‪.‬‬ ‫מית"ר – מרכז יום לנוער בסיכון‪ ,‬שנשרו‬
‫ממערכת החינוך‪.‬‬
‫‪ 175‬נערות‪.‬‬ ‫בית חם לנערות בסיכון – טיפול פרטני וקבוצתי‬
‫וכן פעולות העצמה‪.‬‬
‫פועל ברהט‬
‫מיט"ל – מרכז טיפולי לבני נוער‪ ,‬טיפול פרטני ‪ 200‬בני נוער‪.‬‬
‫וקבוצתי‪.‬‬
‫‪ 600‬בני נוער‬ ‫סדנאות‪ ,‬חוגים והכשרות לבני נוער‬

‫‪ 700‬איש‬ ‫פיתוח מנהיגות מקומית באמצעות פעילות‬ ‫פעולות קהילתיות‬

‫התוכנית נמצאת‬
‫בשלבי פיתוח‬
‫והקמה שונים‪:‬‬
‫בחורה‪ ,‬לקיה‪,‬‬
‫כסייפה ורהט‪.‬‬
‫בשיתוף מכללת‬ ‫‪ 60‬משפחות בו זמנית‬
‫ספיר‬
‫למצבי חרום –איתור והכשרה מנהיגות‬ ‫ומנהיגות קהילתית‬
‫מקומית ביישובים ובשכונות‪ ,‬והכשרתם‬
‫לעמידה במצבי חרום‪.‬‬
‫‪ 800‬איש‬ ‫פתוח מרכזי גישור ותפיסה קהילתית – בנושאים‬
‫רלוונטיים ליישוב‪ ,‬וביניהם נושא של אלימות‬
‫וסכסוכים משפחתיים‪ ,‬חמולתיים ושבטיים‪.‬‬
‫קליניקה לזכויות‪ -‬מיצוי זכויות של משפחות‬
‫וסנגור‬

‫‪4‬‬ ‫רח' ירמיהו ‪ , 39‬מגדלי הבירה ירושלים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 1260 .‬מקוד ‪,02-5085640  :91012‬‬ ‫‪274‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‬
‫השרות לרווחת הפרט והמשפחה‬

‫‪ .2‬תקצוב המענים לטיפול בנזקים הנגרמים בשל תופעת הפוליגמיה‬

‫להלן פירוט תקצוב של תכניות קיימות וכן של תכניות בהקמה או בהרחבה (בפילוח לפי רשויות) הנותנות מענה‬
‫בישובים הבדואים לתחומי התערבות המושפעים מתופעת הפוליגמיה‪ :‬משפחות בעוני‪ ,‬אלימות במשפחה‪ ,‬ילדים‬
‫ונוער בסיכון‪ ,‬העצמת נשים ופעולות קהילתיות‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי תכניות אלו מהוות את הבסיס להרכבת תכנית‬
‫התערבות מערכתית המותאמת לצרכים של משפחות החיות בפוליגימיה‪.‬‬

‫תקציב תוספתי חדש (‪2017-)₪‬‬ ‫תקצוב קיים‬

‫תחומי התערבות‬ ‫שם הרשות‬
‫סה"כ‬ ‫חד פעמי‬ ‫קבוע‬ ‫לשנה (‪)₪‬‬

‫טיפול בעוני והדרה‪ :‬תעסוקה‪,‬‬

‫‪230,000‬‬ ‫בטחון תזונתי (חממות)‪ ,‬מיצוי‬ ‫רהט‬
‫‪800,000‬‬ ‫‪570,000‬‬ ‫‪2,300,000‬‬
‫(חממות)‬ ‫זכויות אקטיבי‪ ,‬סיוע חומרי‬ ‫מס' תושבים‪:‬‬
‫ותקציב גמיש‪ ,‬שרותים תומכים‬ ‫‪62,415‬‬
‫מס' משפחות‬
‫מניעה וטיפול באלימות במשפחה‪:‬‬ ‫מטופלות‪:‬‬
‫‪290,000‬‬ ‫‪290,000‬‬ ‫‪120,000‬‬
‫איתור‪ ,‬טיפול‪ ,‬אבחונים‪ ,‬שיקום‬ ‫‪4,863‬‬
‫מס' נפשות מטופלות‪:‬‬
‫מענים לגיל הרך‬ ‫ילדים ונוער בהזנחה וסיכון‪ :‬קשר‬ ‫‪ ,20,750‬שהם ‪32%‬‬
‫במסגרת תכנית‬ ‫‪6,220,000‬‬ ‫הורה ילד‪ ,‬מעונות יום‪ ,‬מועדוניות‪,‬‬ ‫מכלל התושבים‪.‬‬
‫בין משרדית‬ ‫בתים חמים ועוד‬

‫‪1,090,000‬‬
‫‪8,640,000‬‬ ‫סה"כ רהט‬

‫טיפול בעוני והדרה‪ :‬תעסוקה‪ ,‬בטחון‬ ‫תל שבע‬

‫תזונתי (חממות)‪ ,‬מיצוי זכויות‬ ‫מס' תושבים‪:‬‬
‫‪120,000‬‬
‫אקטיבי‪ ,‬סיוע חומרי ותקציב גמיש‪,‬‬ ‫‪18,671‬‬
‫שרותים תומכים‪.‬‬ ‫מס' משפחות‬
‫מטופלות‪2,184 :‬‬
‫מניעה וטיפול באלימות במשפחה‪:‬‬ ‫מס' נפשות מטופלות‪:‬‬
‫‪65,000‬‬ ‫‪65,000‬‬ ‫‪65,000‬‬
‫איתור‪ ,‬טיפול‪ ,‬אבחונים‪ ,‬שיקום‬ ‫‪ ,3,618‬שהם ‪19.3%‬‬
‫מכלל התושבים‪.‬‬
‫מענים לגיל הרך‬ ‫ילדים ונוער בהזנחה וסיכון‪ :‬קשר‬
‫במסגרת תכנית‬ ‫‪3,000,000‬‬ ‫הורה ילד‪ ,‬מעונות יום‪ ,‬מועדוניות‪,‬‬
‫בין משרדית‬ ‫בתים חמים ועוד‬

‫‪65,000‬‬ ‫‪3,185,000‬‬ ‫סה"כ תל שבע‬

‫‪275‬‬ ‫‪5‬‬ ‫רח' ירמיהו ‪ , 39‬מגדלי הבירה ירושלים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 1260 .‬מקוד ‪,02-5085640  :91012‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‬
‫השרות לרווחת הפרט והמשפחה‬

‫תקציב תוספתי חדש (‪2017-)₪‬‬ ‫תקצוב קיים‬

‫תחומי התערבות‬ ‫שם הרשות‬
‫סה"כ‬ ‫חד פעמי‬ ‫קבוע‬ ‫לשנה (‪)₪‬‬

‫טיפול בעוני והדרה‪ :‬תעסוקה‪,‬‬ ‫ערערה‬

‫בטחון תזונתי (חממות)‪ ,‬מיצוי‬ ‫מס' תושבים‪:‬‬
‫‪125,000‬‬ ‫‪125,000‬‬ ‫‪280,000‬‬
‫זכויות אקטיבי‪ ,‬סיוע חומרי‬ ‫‪15,813‬‬
‫ותקציב גמיש‪ ,‬שרותים תומכים‬ ‫מס' משפחות‬
‫מטופלות‪:‬‬
‫מניעה וטיפול באלימות במשפחה‪:‬‬ ‫‪1,007‬‬
‫‪77,000‬‬ ‫‪77,000‬‬ ‫‪100,000‬‬
‫איתור‪ ,‬טיפול‪ ,‬אבחונים‪ ,‬שיקום‬ ‫מס' נפשות מטופלות‪:‬‬
‫‪ 4,788‬שהם ‪30.2%‬‬
‫‪102,000‬‬
‫ילדים ונוער בהזנחה וסיכון‪ :‬קשר‬ ‫מכלל התושבים‪.‬‬
‫מענים לגיל הרך‬
‫‪102,000‬‬ ‫‪4,000,000‬‬ ‫הורה ילד‪ ,‬מעונות יום‪ ,‬מועדוניות‪,‬‬
‫במסגרת תכנית‬
‫בתים חמים ועוד‬
‫בין משרדית‬

‫‪304,000‬‬ ‫‪4,380,000‬‬ ‫סה"כ ערערה‬

‫טיפול בעוני והדרה‪:‬‬ ‫לקיה‬

‫‪120,000‬‬ ‫מס' תושבים‪:‬‬
‫‪120,000‬‬ ‫‪290,000‬‬ ‫תעסוקה‪ ,‬בטחון תזונתי (חממות)‪,‬‬
‫(חממות)‬ ‫‪11,781‬‬
‫מיצוי זכויות אקטיבי‪ ,‬סיוע חומרי‬
‫מס' משפחות‬
‫ותקציב גמיש‪ ,‬שרותים תומכים‬
‫מטופלות‪:‬‬
‫‪260,000‬‬ ‫מניעה וטיפול באלימות במשפחה‪:‬‬ ‫‪1,031‬‬
‫‪260,000‬‬ ‫מס' נפשות מטופלות‪:‬‬
‫בשיתוף ע"ק‬ ‫איתור‪ ,‬טיפול‪ ,‬אבחונים‪ ,‬שיקום‬
‫‪ ,4,632‬שהם ‪39.3%‬‬
‫‪20,000‬‬ ‫ילדים ונוער בהזנחה וסיכון‪:‬‬ ‫מכלל התושבים‪.‬‬
‫מענים לגיל הרך‬
‫‪20,000‬‬ ‫‪3,000,000‬‬ ‫קשר הורה ילד‪ ,‬מעונות יום‪,‬‬
‫בתכנית בין‬
‫משרדית‬ ‫מועדוניות‪ ,‬בתים חמים ועוד‬

‫פרקטיקה קהילתית‪:‬‬
‫‪50,000‬‬
‫העצמה‪ ,‬שינוי עמדות‪ ,‬מנהיגות‪.‬‬

‫‪400,000‬‬ ‫‪3,340,000‬‬ ‫סה"כ לקיה‬

‫‪6‬‬ ‫רח' ירמיהו ‪ , 39‬מגדלי הבירה ירושלים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 1260 .‬מקוד ‪,02-5085640  :91012‬‬ ‫‪276‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‬
‫השרות לרווחת הפרט והמשפחה‬

‫תקציב תוספתי חדש (‪2017-)₪‬‬ ‫תקצוב קיים‬

‫תחומי התערבות‬ ‫שם הרשות‬
‫סה"כ‬ ‫חד פעמי‬ ‫קבוע‬ ‫לשנה (‪)₪‬‬

‫טיפול בעוני והדרה‪:‬‬ ‫חורה‬

‫תעסוקה‪ ,‬בטחון תזונתי (חממות)‪,‬‬ ‫מס' תושבים‪:‬‬
‫‪120,000‬‬
‫‪120,000‬‬ ‫‪180,000‬‬ ‫מיצוי זכויות אקטיבי‪ ,‬סיוע חומרי‬ ‫‪19,371‬‬
‫(חממות)‬
‫ותקציב גמיש‪ ,‬שרותים תומכים‬ ‫מס' משפחות‬
‫מטופלות‪:‬‬
‫‪1,041‬‬
‫מניעה וטיפול באלימות במשפחה‪:‬‬ ‫מס' נפשות מטופלות‪:‬‬
‫‪25,000‬‬ ‫‪25,000‬‬ ‫‪65,000‬‬
‫איתור‪ ,‬טיפול‪ ,‬אבחונים‪ ,‬שיקום‬ ‫‪ ,5,065‬שהם ‪26.1%‬‬
‫מכלל התושבים‪.‬‬
‫מענים לגיל הרך‬ ‫ילדים ונוער בהזנחה וסיכון‪:‬‬
‫במסגרת תכנית‬ ‫‪3,000,000‬‬ ‫קשר הורה ילד‪ ,‬מעונות יום‪,‬‬
‫בין משרדית‬ ‫מועדוניות‪ ,‬בתים חמים‪,‬‬

‫פרקטיקה קהילתית‪:‬‬
‫‪380,000‬‬
‫העצמה‪ ,‬שינוי עמדות‪ ,‬מנהיגות‪.‬‬

‫‪145,000‬‬ ‫‪3,625,000‬‬ ‫סה"כ חורה‬

‫טיפול בעוני והדרה‪:‬‬ ‫שגב שלום‬

‫‪120,000‬‬ ‫תעסוקה‪ ,‬בטחון תזונתי (חממות)‪,‬‬ ‫מס' תושבים‪:‬‬
‫‪120,000‬‬ ‫‪420,000‬‬
‫(חממות)‬ ‫מיצוי זכויות אקטיבי‪ ,‬סיוע חומרי‬ ‫‪9,119‬‬
‫ותקציב גמיש‪ ,‬שרותים תומכים‬ ‫מס' משפחות‬
‫מטופלות‪:‬‬
‫מניעה וטיפול באלימות במשפחה‪:‬‬
‫‪65,000‬‬ ‫‪65,000‬‬ ‫‪65,000‬‬ ‫‪639‬‬
‫איתור‪ ,‬טיפול‪ ,‬אבחונים‪ ,‬שיקום‬
‫מס' נפשות מטופלות‪:‬‬
‫ילדים ונוער בהזנחה וסיכון‪:‬‬ ‫‪ ,2,494‬שהם ‪27.3%‬‬
‫מענים לגיל‬
‫הרך בתכנית‬ ‫‪2,100,000‬‬ ‫מכלל התושבים‪.‬‬
‫קשר הורה ילד‪ ,‬מעונות יום‪,‬‬
‫בין משרדית‬ ‫מועדוניות‪ ,‬בתים חמים‬

‫פרקטיקה קהילתית‪:‬‬
‫‪130,000‬‬
‫העצמה‪ ,‬שינוי עמדות‪ ,‬מנהיגות‪.‬‬

‫‪185,000‬‬ ‫‪2,715,000‬‬ ‫סה"כ שגב שלום‬

‫‪277‬‬ ‫‪7‬‬ ‫רח' ירמיהו ‪ , 39‬מגדלי הבירה ירושלים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 1260 .‬מקוד ‪,02-5085640  :91012‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‬
‫השרות לרווחת הפרט והמשפחה‬

‫תקציב תוספתי חדש (‪2017-)₪‬‬ ‫תקצוב קיים‬

‫תחומי התערבות‬ ‫שם הרשות‬
‫סה"כ‬ ‫חד פעמי‬ ‫קבוע‬ ‫לשנה (‪)₪‬‬

‫טיפול בעוני והדרה‪:‬‬ ‫כסייפה‬

‫‪120,000‬‬ ‫תעסוקה‪ ,‬בטחון תזונתי (חממות)‪,‬‬ ‫מס' תושבים‪:‬‬
‫‪120,000‬‬ ‫‪420,000‬‬
‫(חממות)‬ ‫מיצוי זכויות אקטיבי‪ ,‬סיוע חומרי‬ ‫‪19,069‬‬
‫ותקציב גמיש‪ ,‬שרותים תומכים‬
‫מס' משפחות‬
‫מניעה וטיפול באלימות במשפחה‪:‬‬ ‫מטופלות‪973 :‬‬
‫‪65,000‬‬ ‫‪65,000‬‬ ‫‪65,000‬‬
‫איתור‪ ,‬טיפול‪ ,‬אבחונים‪ ,‬שיקום‬
‫מס' נפשות מטופלות‪:‬‬
‫מענים לגיל‬ ‫ילדים ונוער בהזנחה וסיכון‪:‬‬ ‫‪ ,4,140‬שהם ‪21.7%‬‬
‫הרך תכנית בין‬ ‫‪1,500,000‬‬ ‫קשר הורה ילד‪ ,‬מעונות יום‪,‬‬ ‫מכלל התושבים‪.‬‬
‫משרדית‬ ‫מועדוניות‪ ,‬בתים חמים ועוד‬

‫פרקטיקה קהילתית‪:‬‬
‫‪50,000‬‬ ‫‪50,000‬‬ ‫‪50,000‬‬
‫העצמה‪ ,‬שינוי עמדות‪ ,‬מנהיגות‪.‬‬

‫‪235,000‬‬ ‫‪2,035,000‬‬ ‫סה"כ כסייפה‬

‫טיפול בעוני והדרה‪:‬‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬נווה מדבר‬

‫תעסוקה‪ ,‬בטחון תזונתי (חממות)‪,‬‬ ‫מס' תושבים‪:‬‬
‫‪1,120,000‬‬
‫מיצוי זכויות אקטיבי‪ ,‬סיוע חומרי‬ ‫‪56,962‬‬
‫ותקציב גמיש‪ ,‬שרותים תומכים‬ ‫מס' משפחות‬
‫מטופלות‪:‬‬
‫מניעה וטיפול באלימות במשפחה‪:‬‬
‫‪65,000‬‬ ‫‪65,000‬‬ ‫‪65,000‬‬ ‫‪2,200‬‬
‫איתור‪ ,‬טיפול‪ ,‬אבחונים‪ ,‬שיקום‬
‫מס' נפשות מטופלות‪:‬‬
‫ילדים ונוער בהזנחה וסיכון‪:‬‬ ‫‪ ,10,461‬שהם ‪18.3%‬‬
‫מענים לגיל הרך‬
‫במסגרת תכנית‬ ‫‪4,100,000‬‬ ‫מכלל התושבים‪.‬‬
‫קשר הורה ילד‪ ,‬מעונות יום‪,‬‬
‫בין משרדית‬ ‫מועדוניות‪ ,‬בתים חמים‪,‬‬

‫פרקטיקה קהילתית‪:‬‬
‫‪60,000‬‬
‫העצמה‪ ,‬שינוי עמדות‪ ,‬מנהיגות‪.‬‬

‫‪65,000‬‬ ‫‪5,345,000‬‬ ‫סה"כ נווה מדבר‬

‫‪8‬‬ ‫רח' ירמיהו ‪ , 39‬מגדלי הבירה ירושלים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 1260 .‬מקוד ‪,02-5085640  :91012‬‬ ‫‪278‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‬
‫השרות לרווחת הפרט והמשפחה‬

‫תקציב תוספתי חדש (‪2017-)₪‬‬ ‫תקצוב קיים‬

‫תחומי התערבות‬ ‫שם הרשות‬
‫סה"כ‬ ‫חד פעמי‬ ‫קבוע‬ ‫לשנה (‪)₪‬‬

‫טיפול בעוני והדרה‪ :‬תעסוקה‪,‬‬ ‫מ‪.‬א‪ .‬אלקסום‬

‫בטחון תזונתי (חממות)‪ ,‬מיצוי‬ ‫מס' תושבים‪:‬‬
‫‪120,000‬‬
‫זכויות אקטיבי‪ ,‬סיוע חומרי‬ ‫‪49,252‬‬
‫ותקציב גמיש‪ ,‬שרותים תומכים‬ ‫מס' משפחות‬
‫מניעה וטיפול באלימות במשפחה‪:‬‬ ‫מטופלות‪2,721 :‬‬
‫‪65,000‬‬ ‫‪65,000‬‬ ‫‪147,000‬‬
‫איתור‪ ,‬טיפול‪ ,‬אבחונים‪ ,‬שיקום‬ ‫מס' נפשות מטופלות‪:‬‬
‫‪626,000‬‬ ‫ילדים ונוער בהזנחה וסיכון‪ :‬קשר‬ ‫‪ ,11,996‬שהם ‪24.3%‬‬
‫יגובש במסגרת‬ ‫הורה ילד‪ ,‬מעונות יום‪ ,‬מועדוניות‪,‬‬ ‫מכלל התושבים‪.‬‬
‫‪626,000‬‬ ‫‪4,161,000‬‬
‫תכנית בין‬ ‫בתים חמים‪,‬‬
‫משרדית‬

‫‪691,000‬‬ ‫‪4,428,000‬‬ ‫סה"כ אלקסום‬

‫‪3,180,000‬‬ ‫סה"כ תקציב למענים בקהילה בישובים הבדואים‬

‫‪37,693,000‬‬ ‫בדרום‬

‫מעטפת מחוזית‬
‫‪750,000‬‬ ‫‪750,000‬‬ ‫ייעוץ וליווי למחלקות הרווחה‬ ‫לפיתוח שירותים‬
‫חדשים‬

‫‪ .3‬שירותים מחוזיים חוץ בייתיים לטיפול והגנה‪:‬‬

‫א‪ .‬מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן‪.‬‬
‫ב‪ .‬מרכז חרום לטיפול בילדים ומשפחותיהם‪.‬‬
‫ג‪ .‬פנימיה לטיפול בילדים בדואים‪.‬‬

‫‪279‬‬ ‫‪9‬‬ ‫רח' ירמיהו ‪ , 39‬מגדלי הבירה ירושלים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 1260 .‬מקוד ‪,02-5085640  :91012‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‬
‫השרות לרווחת הפרט והמשפחה‬

‫ג‪ .‬המלצות בתחום הרווחה לצמצום השלכות הפוליגמיה‬

‫‪ )1‬ברמה העקרונית‪:‬‬
‫לפעול בשטח למען המטרות הבאות‪ :‬שינוי עמדות מבלי לעורר אנטגוניזם‪ ,‬העצמת נשים‪ ,‬חינוך‬ ‫•‬
‫שיוויוני לילדים ועוד‪.‬‬

‫לפעול באופן שיטתי להרחבת מעגלי השפעה של אנשים בעלי דעות מתונות‪ ,‬שהינם בעלי השפעה‬ ‫•‬
‫במשפחות‪/‬יישובים‪/‬קהילות‪.‬‬

‫ל פעול תוך שמירה והרחבה של שיתופי פעולה בתוך ובין משרדים וגופים שונים הקשורים‬ ‫•‬
‫לטיפול‪ ,‬פיתוח ו‪/‬או העצמה של החברה הבדואית‪.‬‬

‫לכבד את קצב השינוי‪ :‬למצוא את האיזון בין רצון לחולל שינויים מהירים לבין רגישות יתר‬ ‫•‬
‫לתרבות‪.‬‬

‫‪ )2‬ברמה המעשית‪:‬‬

‫הגדלת היקפי מקבלי השירות במחלקות הרווחה ב‪ 10%-‬בשנתיים הקרובות בתחומים‬ ‫•‬
‫המפורטים‪ :‬הגדלת מס' ילדים ונוער בסיכון והזנחה המוכרים והמטופלים‪ ,‬הגדלת מס'‬
‫הנשים המשולבות בתעסוקה‪ ,‬הגדלת מס' המשפחות המקבלות מענה בתחום האלימות‬
‫במשפחה‪ ,‬שימוש בכלים של עבודה קהילתית כדי להרחיב מעגלי השפעה ועוד‪.‬‬

‫התכנית מדברת על הרחבת המענים הקיימים שפורטו לעיל ואשר הוכיחו הצלחה ועמידה‬ ‫•‬
‫ביעדים וכן הקמת התכניות הללו במקומות בהם אינן פועלות‪.‬‬

‫לפעול להכוונת צעירים וצעירות בדואיים למקצועות נחוצים בחברה‪ ,‬כולל בתחום הרווחה‬ ‫•‬
‫ובדגש על טיפול במשפחות החיות בפוליגמיה‪ .‬זאת בבשיתוף עם משרד העבודה‪ ,‬משרד‬
‫החינוך‪ ,‬אוניברסיטת בן גוריון והמכללות שבאזור‪.‬‬

‫לשים דגש על שיטות עבודה שיוצרות חיבורים בין הפעילויות השונות הקיימות והמתוכננות‪,‬‬ ‫•‬
‫כדי לשמר ידע ולאפשר רכישה של כלים חדשים‪ ,‬איגום ידע ומשאבים‪.‬‬

‫בניית תכנית הכשרה והדרכה לצוותים של המחלקות לשירותי הרווחה הבדואיות‪ ,‬על מנת‬ ‫•‬
‫לסייע להן לבנות תוכניות התערבות המותאמות לכל משפחה החיה בפוליגמיה המגיעה‬
‫לטיפול במחלקה‪ .‬התכניות יורכבו מתוך סל המענים שפורטו לעיל‪.‬‬

‫‪10‬‬ ‫רח' ירמיהו ‪ , 39‬מגדלי הבירה ירושלים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 1260 .‬מקוד ‪,02-5085640  :91012‬‬ ‫‪280‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫האגף לשירותים חברתיים ואישיים‬
‫השרות לרווחת הפרט והמשפחה‬

‫לסיכום‬
‫משרד הרווחה פועל באמצעות מסגרות ותכניות מגוונות לשם מתן מענים לצרכי רווחה בכל התחומים‬
‫ובכל הרשויות המקומיות לרבות במגזר הבדואי‪.‬‬
‫בהתייחס לתופעת הפולגמיה‪ ,‬תכניות אלו לא נועדו לפתור את בעיית הפוליגמיה או למנוע אותה‪ .‬לשם‬
‫כך יש לפעול במישור של חינוך‪ ,‬הסברה‪ ,‬שינוי עמדות בקהילה‪ ,‬אכיפה וכן נקיטת בסנקציות פליליות וכן‬
‫כלכליות לצמצום היקפי התופעה‪.‬‬
‫התכניות המוצעות בהיבט הרווחה נועדו לצמצם את נזקיה החברתיים של הפוליגמיה על משפחות‪ ,‬על‬
‫ילדים‪ ,‬נשים וגברים‪ .‬השלכות אלו פורטו במסמך זה וכוללים‪ :‬משפחות בעוני‪ ,‬אלימות במשפחה‪ ,‬ילדים‬
‫ונוער בסיכון ובמצוקה והעצמת נשים‪.‬‬
‫בחודשים אילו נעשות פעולות למיפוי צרכים במחלקות הרווחה והערכות תקציביות ואופרטיביות על‬
‫מנת להרחיב את מערך שירותי הרווחה בישובים הבדואים שיתן מענה גם בתחומים שזיהינו כפגיעים‬
‫יותר במשפחות פוליגמיות‪ ,‬לרבות באמצעות הפרקטיקה הקהילתית‪.‬‬
‫‪----------------------------------------------------------------------‬‬
‫כתבו‪:‬‬
‫אפרת שרעבי‪ -‬סגנית מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה‪ ,‬האגף לשרותים חברתיים ואישיים‬
‫מרים בן עטר‪ -‬מרכזת השירות לרווחת הפרט והמשפחה במחוז הדרום‬

‫‪281‬‬ ‫‪11‬‬ ‫רח' ירמיהו ‪ , 39‬מגדלי הבירה ירושלים‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 1260 .‬מקוד ‪,02-5085640  :91012‬‬
 ‫נספח י״א‬

‫‪12.9.17‬‬ ‫לכ'‬
‫עו"ד אמי פלמור‬
‫המנהלת הכללית‬
‫משרד המשפטים‬

‫הנדון‪ :‬תוכנית משרד הבריאות להתמודדות עם השלכות הפוליגמיה על מערכת הבריאות‬

‫במענה להחלטת הממשלה‬

‫בהמשך להחלטת הממשלה מיום ‪ 29.1.17‬ובהמשך לבקשתך‪ ,‬רצ"ב תכנית משרד הבריאות להתמודדות‬
‫עם השלכות הפוליגמיה על הבריאות תוך התייחסות למאפיינים הבריאותיים של החברה הבדואית‬
‫בדרום‪ ,‬שירותי הבריאות והמלצות לטיפול בהשלכות הפוליגמיה על הבריאות‪.‬‬
‫רקע‬
‫החברה הבדואית בנגב מנתה בשנת ‪ 2016‬כ‪ 230,900-‬תושבים‪ ,‬כמחציתם מתגוררים בישובים מוכרים‬
‫ומחציתם בישובים בלתי מוכרים‪ .‬כ‪ 60%-‬מהאוכלוסייה הינה מתחת לגיל ‪ 30%( 17‬במגזר היהודי)‪.‬‬
‫משרד הבריאות אחראי על שירותי בריאות לאוכלוסייה זו מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי‪.1995 ,‬‬
‫בהערכות שונות שנעשו לאחרונה על ידי הועדה הבין משרדית העוסקת בנושא‪ ,‬קיימים כיום כ‪35,500-‬‬
‫תאים משפחתיים בחברה הבדואית בדרום‪ ,‬מתוכם מוערך כי כ‪ 20%-‬מהמשפחות‪ ,‬דהיינו ‪ 7000‬משפחות‬
‫הן משפחות פוליגמיות‪.‬‬
‫ככלל אוכלוסיית המשפחות הפוליגמיות בתוך החברה הבדואית זכאית לקבל שירותים בתחום הבריאות‬
‫הכללית ובתחום בריאות הנפש ככל אוכלוסיית מדינת ישראל‪ .‬יחד עם זאת אנו מודעים לקשיים הקיימים‬
‫בקרב החברה הבדואית בדרום בקבלת שירותי הבריאות‪ ,‬בין היתר בשל הפיזור הגיאוגרפי‪ ,‬תנאי השטח‬
‫המקשים על הנגישות לקבלת השירותים‪ ,‬והעדר מודעות ‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימת תופעה של העדר ביטוח רפואי לנשים ללא מעמד (רובן ילידות הרשות הפלסטינית)‪,‬‬
‫המצויות בנישואים פוליגמיים‪ ,‬ולא קיים מידע מלא לגבי הסדרת מעמדם של ילדיהן‪.‬‬
‫נציין כי כלל הנשים הבדואיות הפונות לטיפת חלב מקבלות שירות‪ ,‬אולם בבסיס הנתונים של טיפות חלב‬
‫ושל קופות החולים לא קיים שדה רישום של משפחות פוליגמיות‪ ,‬והרישום נעשה על פי האם‪ .‬כאשר‬
‫הצוות יודע כי מדובר באישה המצויה במערכת פוליגמית הדבר נרשם בתיק אך כאמור לא בשדה ייעודי‬
‫‪Director Of Social Work Services‬‬ ‫מלכה פרגר ‪ -‬מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‬
‫‪Ministry of Health‬‬ ‫משרד הבריאות‬
‫‪Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442‬‬ ‫רח' נוח מוזס ‪ 15‬ת"א – ‪67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬ ‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫‪FAX: 03-6061777 TEL: 03-6061770‬‬ ‫טל‪ 03-6061770 :‬פקס ‪03-6061777‬‬

‫‪282‬‬
 ‫ומכאן הקושי למפות את הנתונים אודות מספר המשפחות הפוליגמיות‪ ,‬מאפיינים בריאותיים ייחודיים‬
‫והערכת צרכים‪.‬‬
‫מסמך זה הוכן לאחר עבודה ממושכת לבחינת הצרכים ומערך השירותים במערכת הבריאות באמצעות‪:‬‬
‫‪ .1‬מפגשים ושיחות עם אנשי מקצוע (בתחומים השונים) במערכת הבריאות מהשטח ומהאקדמיה‬
‫לרבות הנהלת משרד הבריאות‪ ,‬לשכת הבריאות מחוז דרום‪ ,‬קופות החולים‪ ,‬בי"ח סורוקה ובית‬
‫החולים הפסיכיאטרי ב"ש‪.‬‬
‫‪ .2‬חיפוש במאגרי מידע אקדמיים על הקשר בין פוליגמיה ובריאות תוך התמקדות במחקרים שנעשו‬
‫על החברה הבדואית בנגב‪.‬‬
‫‪ .3‬בחינת נתונים‬
‫ומטרתו לקדם את המענים הרפואיים להתמודדות עם השלכות פוליגמיה על הבריאות‪ .‬אנו מתייחסים‬
‫במסמך זה אל המאפיינים הבריאותיים של החברה הבדואית בפזורה וביישובי הקבע תוך שימת דגש על‬
‫המשפחות הפוליגמיות במקרים בהם קיימים הנתונים‪ .‬עמדתנו היא כי על ידי שיפור המענים‬
‫הבריאותיים לכלל האוכלוסייה הבדואית בדרום יינתן מענה גם למשפחות הפוליגמיות שלעיתים קרובות‪,‬‬
‫כך על פי עדויות מהשטח ומחקרים‪ ,‬נמצאות בקצה הרצף‪.‬‬

‫מאפיינים בריאותיים של החברה הבדואית בדרום‬

‫הצירוף של מצב חברתי‪-‬כלכלי קשה ותנאים סביבתיים דלים משפיעים על כל תחומי החיים של הילדים ‪,‬‬
‫הנשים והגברים החל מתזונה ‪,‬דרך למידה ורכישת מיומנויות ועד לבריאות ותחושת רווחה אישית‪.‬‬
‫• תינוקות ‪ -‬מהמידע הקיים בלשכת הבריאות מחוז דרום‪ ,‬אנו למדים כי בקרב האוכלוסייה‬
‫הבדואית בדרום שיעור תמותת תינוקות (‪ )0-1‬הגבוה בארץ‪ :‬בשנת ‪ 2015‬עמד על ‪ 12.1‬לכל ‪1000‬‬
‫לידות לעומת ‪ 4.2‬ל‪ 1000-‬בחברה היהודית‪ .‬מבחינת תמותת ילדים בגילאי ‪ 0-5‬מדובר על שיעור של‬
‫‪ 13.7‬לכל ‪ 1000‬בחברה הבדואית לעומת ‪ 4.3‬ל‪ 1000-‬בחברה היהודית‪.‬‬
‫• קיים שיעור גבוה יחסית של מומים מולדים ומחלות תורשתיות בשל נשואי קרובים וחסרים‬
‫תזונתיים‪ .‬כמו גם שיעור גבוה של לידת תינוקות במשקל נמוך‪ 50%‬מתמותת התינוקות בקרב‬
‫האוכלוסייה הבדואית הינה בשל מומים מולדים ונישואי קרובים‪ .‬יש לציין כי לא קיים מידע‬
‫מחקרי על קשר ישיר בין פוליגמיה לתמותת תינוקות‪.‬‬
‫• עוני ובריאות – האוכלוסייה הבדואית בדרום נמצאת באשכול סוציואקונומי ‪ .1‬חלק ניכר‬
‫מהמשפחות חיות בעוני‪ .‬כידוע לעוני השלכות על הבריאות הן של הנשים והן של הילדים לרבות‬
‫בעיות גדילה והתפתחות בקרב ילדים‪ ,‬בריאות השיניים‪ ,‬החמרה בחולי עקב אי צריכת תרופות‬
‫ושירותים רפואיים ומחסור במוצרי מזון והיגיינה בסיסיים‪.‬‬

‫‪Director Of Social Work Services‬‬
‫‪Ministry of Health‬‬
‫‪Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫‪FAX: 03-6061777 TEL: 03-6061770‬‬
‫מלכה פרגר ‪ -‬מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‬
‫משרד הבריאות‬
‫רח' נוח מוזס ‪ 15‬ת"א – ‪67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫טל‪ 03-6061770 :‬פקס ‪03-6061777‬‬

‫‪283‬‬
 ‫• קושי בהיענות לטיפול רפואי ‪ -‬ישנם מקרים בהם הנשים אינן מגיעות לקבלת טיפול רפואי שוטף‬
‫ואינן מגיעות לתחנות טיפת חלב כנדרש (למשל במקרים של מעקב הריון)‪ .‬כתוצאה מכך אנו עדים‬
‫להחמרה של בעיות רפואיות שאם היו מקבלות מענה בשלב מוקדם ייתכן והיו נחסכים סיבוכים‬
‫וטיפולים רפואיים מורכבים‪.‬‬
‫• ביקורים חוזרים במלר"ד(חדר מיון) ובבית החולים – קיים שיעור גבוה יחסית של אשפוזים‬
‫חוזרים בקרב אוכלוסיית הבדואים בדרום‪ .‬צוות בית החולים מעריך כי לעיתים הביקור בבית‬
‫החולים אינו "הכרח" רפואי אך מאפשר לנשים להגיע למקום בטוח בו הן יכולות לנוח מעט‪.‬‬
‫• העדר בטחון תזונתי – העדר בטחון תזונתי – על‪-‬פי הגדרת משרד הרווחה‪" ,‬אי‪-‬ביטחון תזונתי‬
‫במדינות מפותחות כישראל הוא תופעה חברתית וכלכלית וביטוייו רבים ומגוונים‪ :‬צמצום במלאי‬
‫המזון של משק‪-‬הבית‪ ,‬אכילת מזון שאינו ראוי לאכילה‪ ,‬דאגה בנוגע ליכולת להשיג מזון והשגת‬
‫אוכל בדרכים לא מקובלות כגון קבצנות וחיטוט בפחי אשפה"‪.‬‬
‫מחקרים מעידים על כך שישנו קשר ברור בין חוסר בטחון תזונתי ועודף משקל והשמנה בקרב‬
‫נשים‪ ,1‬בעיה ידועה ובעלת השלכות בריאותיות ועלויות טיפוליות גבוהות על מערכת הבריאות‬
‫לטווח הארוך‪.‬‬
‫האוכלוסייה הבדווית בפרט ובמיוחד משפחות פוליגמיות‪ ,‬הינן בסיכון מוגבר לאי בטחון תזונתי‬
‫שמביא לחסרים תזונתיים ותחלואה מוגברת בקרב אוכלוסייה זו‪. 2‬‬

‫• בריאות השן ‪ -‬קיים קשר מובהק בין עוני ותחלואה דנטלית‪ ,‬בדגש על עששת ילדות מוקדמת‪,‬‬
‫‪ .ECC‬הגורמים לכך הם תזונה קריוגנית‪ ,‬גהות הפה ירודה מאד וגורמים נוספים‪ .‬בנוסף לתחלואה‬
‫הגבוהה קיים שימוש נמוך בשירותי הבריאות המניעתיים‪ ,‬לרבות בדיקות תקופתית‪ ,‬שיננית‬
‫וטיפולי שיניים לילדים (לרוב עקב חוסר מודעות וחוסר נגישות)‪.‬‬
‫• העדר בטיחות סביבתית ‪ 20% -‬מהתאונות בקרב ילדים בישראל מתרחשים בקרב האוכלוסיה‬
‫הבדואית בעוד הם מהווים ‪ 2%‬מהאוכלוסיה במדינת ישראל‪ .‬נראה כי הילדים נמצאים פעמים‬
‫רבות בסביבה שאינה בטיחותית עבורם‪ ,‬לעיתים ללא השגחת מבוגר וחשופים לפגיעות כמו כוויות‪,‬‬
‫חתכים‪ ,‬תאונות וכו'‪.‬‬

‫השפעות הפוליגמיה על הבריאות‬

‫• מצוקה בריאותית פיזית ונפשית ‪ -‬אנשי המקצוע במערכת הבריאות פוגשים לרוב את הנשים‬
‫והילדים ממשפחות פוליגמיות‪ .‬להערכת אנשי הצוות‪ ,‬הן הנשים והן הילדים בסיכון גבוה יותר‬
‫לסבול ממצוקה בריאותית פיזית ונפשית‪ .‬אישה המתמודדת עם נישואים שניים של בעלה לעיתים‬
‫קרובות נקלעת למשבר רגשי – נפשי המתבטא בצורך אינטנסיבי יותר בתמיכה ובעיקר "מישהו‬
‫לדבר איתו ולבכות על הכתף שלו" כדברי אחת האחיות‪.‬‬

‫‪Director Of Social Work Services‬‬
‫‪Ministry of Health‬‬
‫‪Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫‪FAX: 03-6061777 TEL: 03-6061770‬‬
‫מלכה פרגר ‪ -‬מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‬
‫משרד הבריאות‬
‫רח' נוח מוזס ‪ 15‬ת"א – ‪67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫טל‪ 03-6061770 :‬פקס ‪03-6061777‬‬

‫‪284‬‬
 ‫בסקירת ספרות עולה כי נשים הנמצאות בנישואים פוליגמיים‪ ,‬בעיקר נשים ראשונות‪ ,‬נמצאות‬
‫בסיכון גבוה יותר לבעיות נפשיות כגון דיכאון‪ ,‬חרדה‪ ,‬פוביות והפרעות סומטיות ( ‪Daoud et al1.‬‬
‫‪ ,2014‬אלקרינאוי וסלונים‪-‬נבו‪ 22005 ,‬ו ‪ .)Shepard, L. D. 20133-‬גם בידוד סביבתי של נשים אלו‬
‫המרוחקות פעמים רבות ממשפחת המוצא‪ ,‬ומתמודדות עם הקשיים ללא מערכת תמיכה‪ ,‬גורם‬
‫לבעיות רגשיות ודכאון‪ ,‬העלול להיות מוקרן גם על הילדים‬
‫דיכאון לאחר לידה – מנתונים ראשוניים של מחקר המתבצע בימים אלו עולה כי קיים קשר‬
‫מובהק בין פוליגמיה לסיכוי גבוה יותר לדיכאון לאחר לידה‪.‬‬
‫• עוני – עפ"י דיווח מאנשי מקצוע בשטח במקרים לא מעטים הבעל נוטש את אשתו ללא גירושין‪,‬‬
‫עובר לגור עם האשה האחרת ומותיר את האישה הראשונה וילדיה ללא אמצעי מחיה מספקים‪.‬‬
‫דבר זה גורם להחמרת המצוקה הכלכלית ומצב הבריאות‪ .‬לעיתים נשים מדווחות כי אין להן כסף‬
‫לתרופות בסיסיות או התחייבות עבור שירותי הבריאות‪.‬‬
‫• ליווי ילדים מאושפזים – בבית החולים סורוקה נמצאו מקרים בהם ילדים שאושפזו לתקופה‬
‫ארוכה נותרו ללא הורה שכן האמהות‪ ,‬בהיותן ללא בעל או תמיכה משפחתית‪ ,‬העלו קושי בין‬
‫הצורך להיות עם הילד המאושפז לבין להיות בבית ולתת מענה לשאר הילדים‪.‬‬
‫• תלונות פסיכוסומטיות ופיברומיאלגיה – בבדיקה שנערכה במרפאת כסייפה של קופת חולים‬
‫כללית מצאו כי נשים בפוליגמיה מגיעות יותר לביקורים חוזרים על תלונות של כאבים שאינם‬
‫מוסברים ופעמים רבות מקבלות אבחנה של פיברומיאלגייה‪ ,‬מידע דומה התקבל מסורוקה בהקשר‬
‫לכאבי ראש חוזרים‪ .‬הדברים טרם פורסמו בספרות הרפואית‪.‬‬
‫• נסיונות אובדניים ‪ -‬צוות השירות הסוציאלי בבית החולים סורוקה מדווח כי הם נתקלים לא מעט‬
‫בנשים שעשו ניסיונות אובדניים סביב החלטתו של הבעל לשאת אישה נוספת (לא קיים רישום‬
‫מסודר של מקרים הקשורים לפוליגמיה)‪ .‬נשים אלו זקוקות לתמיכה רגשית רבה‪.‬‬
‫• אלימות במשפחה – אנשי מקצוע בתחום האלימות במשפחה מעריכים כי במשפחות פוליגמיות‬
‫קיים שיעור אלימות גבוה יותר של אלימות כלפי נשים‪ ,‬יחד עם זאת קיים תת דיווח על אלימות‪.‬‬
‫מלבד היותה של האלימות תופעה חברתית פסולה‪ ,‬יש לה גם השפעות ישירות על הבריאות הפיזית‬
‫והנפשית של הנשים והילדים ולאור זאת בכלל מסגרות הבריאות מתבצע איתור יזום לגבי נשים‬
‫נפגעות אלימות‪ .‬מנתוני תחנות טיפת חלב של משרד הבריאות הנותנות שירות בחברה הבדואית‬
‫עולה כי בשנת ‪ 2016‬נרשמו ‪ 6,877‬תינוקות חדשים‪ ,‬אחיות בריאות הציבור בתחנות ביצעו ‪6,600‬‬

‫‪1‬‬
‫‪Daoud, N., Shoham-Vardi, I., Urquia, M. L., & O'Campo, P. (2014). Polygamy and poor mental health among Arab‬‬
‫‪Bedouin women: Do socioeconomic position and social support matter?. Ethnicity & health, 19(4), 385-405.‬‬
‫‪ 2‬אל קרינאוי‪ ,‬ע‪ .‬וסלונים‪-‬נבו‪ ,‬ו‪ )2005( .‬נישואים פוליגמיים ומונוגמיים‪ :‬השפעתם על מצבם הנפשי והחברתי של נשים‬
‫בדואיות‪-‬ערביות‪ .‬בתוך ר‪ .‬לב‪ -‬ויזל‪ ,‬ג‪ .‬צוויקל ונ‪ .‬ברק (עורכות)‪ ,‬שמרי נפשך‪ -‬בריאות נפשית בקרב נשים בישראל (עמ' ‪42-‬‬
‫‪ (. 21‬באר שבע‪ :‬המרכז לחקר וקידום בריאות‬
‫‪3‬‬
‫‪Shepard, L. D. (2013). The impact of polygamy on women's mental health: a systematic review. Epidemiology and‬‬
‫‪psychiatric sciences, 22(1), 47-62.‬‬

‫‪Director Of Social Work Services‬‬ ‫מלכה פרגר ‪ -‬מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‬
‫‪Ministry of Health‬‬ ‫משרד הבריאות‬
‫‪Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442‬‬ ‫רח' נוח מוזס ‪ 15‬ת"א – ‪67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬ ‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫‪FAX: 03-6061777 TEL: 03-6061770‬‬ ‫טל‪ 03-6061770 :‬פקס ‪03-6061777‬‬

‫‪285‬‬
 ‫תשאולים של נשים לגבי אלימות (כ‪ .)96%-‬מתוכן ‪ 74‬נשים (‪ )1%‬בלבד דיווחו על אלימות כלפיהן‬
‫ולגבי ‪ 109‬נשים (‪ )1.6%‬נוספות דיווחו האחיות כי נשאר אצלן חשד לגבי אלימות אף שהאישה לא‬
‫דיווחה על כך‪.‬‬

‫שירותי הבריאות‬
‫• תחנות טיפת חלב ‪ -‬משרד הבריאות מפעיל ‪ 28‬תחנות טיפת חלב הנותנות שירות לאוכלוסייה‬
‫הבדואית מתוכן‪:‬‬
‫‪ 14‬תחנות ביישובי הקבע המשרתות גם את הפזורה של ישובים אלו‬
‫‪ 9‬תחנות יבילות בפזורה הבדואית‬
‫‪ 5‬תחנות בישובים יהודיים הנותנות שירות לאוכלוסייה בדואית מישובים סמוכים (בתחנות אלו‬
‫אחוז גבוה של משפחות בדואיות)‬
‫בשנת ‪ 2016‬טופלו בתחנות אלו כ‪ 29,000-‬נשים בדואיות ונקלטו כ‪ 8,000 -‬תינוקות חדשים‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬ברוב תחנות טיפת חלב במחוז דרום ניתן שירות לנשים מהחברה הבדואית‪.‬‬

‫• מרפאות קופות החולים – סה"כ ‪ 64‬מרפאות ומכונים של כלל קופות החולים נותנים שירותים‬
‫לאוכלוסייה הבדואית‪:‬‬
‫‪ 49‬בישובים המוסדרים‬
‫‪ 15‬ביישובי המועצות האזוריות נווה מדבר ואל קסום(יישובים מוכרים בפזורה)‪.‬‬
‫מתוכם‪ 2 :‬מרפאות בריאות הנפש ברהט‬
‫‪ 3‬מרכזים לבריאות הילד‬
‫‪ 3‬מכוני פיזיותרפיה‬
‫והשאר מרפאות ראשוניות כשבתוכן ‪ 7‬מרפאות יועצות‪.‬‬

‫• פריסת מרפאות שירותי בריאות כללית‪:‬‬

‫יישובי קבע ‪ -‬סה"כ ‪ 38‬מרפאות מתוכן‪ 23 :‬רפואה ראשונית‪ 8 ,‬רפואה ראשונית ויועצת‪ 2 ,‬מרכז‬
‫בריאות הילד‪ 1 ,‬ברה"נ‪ 1 ,‬פזיותרפיה‪.‬‬
‫פזורה – ‪ 11‬רפואה ראשונית‬

‫• שירותי אשפוז כלליים ‪ -‬ניתנים במסגרת בית החולים סורוקה‪.‬‬

‫• שירותי בריאות הנפש‪:‬‬

‫אשפוז – במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ובבית החולים סורוקה‬
‫מרפאות ברה"נ ‪ -‬המרפאה הפסיכיאטרית בבית החולים סורוקה‪ ,‬במרכז הרפואי ב"ש‬
‫שירותי בריאות כללית‪ :‬בדימונה‪ ,‬ערד‪ ,‬רהט ובאר שבע‪ ,‬קופת חולים לאומית‪ :‬ברהט‬

‫‪Director Of Social Work Services‬‬
‫‪Ministry of Health‬‬
‫‪Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫‪FAX: 03-6061777 TEL: 03-6061770‬‬
‫מלכה פרגר ‪ -‬מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‬
‫משרד הבריאות‬
‫רח' נוח מוזס ‪ 15‬ת"א – ‪67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫טל‪ 03-6061770 :‬פקס ‪03-6061777‬‬

‫‪286‬‬
 ‫ומכבי‪ :‬בבאר שבע‬

‫• תוכניות לקידום בריאות ‪ -‬מופעלות ע"י משרד הבריאות בקרב האוכלוסייה הבדואית בכלל‪ ,‬ללא‬
‫דגש מיוחד על משפחות פוליגמיות‪.‬‬

‫• מגשרות – בשנים האחרונות קיימת תכנית של מגשרות‪ -‬נשים מתוך האוכלוסייה הבדואית שעברו‬
‫הכשרה ייעודית ‪ ,‬הפועלות בתוך תחנות טיפת חלב בחברה הבדואית‪ ,‬ועוסקות בהנגשת ידע ומידע‪,‬‬
‫הדרכות בנושאי בריאות‪ ,‬תרגום‪ ,‬תיווך בין תרבותי ועוד‪ .‬הפרוייקט מופעל על ידי חברת "פמי‬
‫פרימיום"‪ .‬כיום ישנן ‪ 9‬מגשרות ב‪ 3.5-‬משרות המתפרסות על ‪ 26‬תחנות‪ .‬בשל מספר השעות‬
‫המצומצם מגיעות רק לכ‪ 1/5-‬מהאוכלוסייה(‪.)5000‬‬

‫• טיפול תזונתי‪ -‬ניתן על ידי קופות החולים‬

‫• בריאות השן ‪ -‬בהיבט הטיפולי ישנם רופאי שיניים בני המגזר שמטפלים בילדים כספקי קופות‬
‫החולים בכל הכפרים המוכרים‪.‬‬
‫בפזורה קיימת ניידת לטיפולי שיניים שמופעלת על ידי רופאי הסדר של קופ"ח כללית‪.‬‬
‫בשנה שעברה בוצעה תכנית פיילוט לזיהוי ומניעת עששת ע"י אחיות טיפות חלב‪ .‬האחיות זיהו‬
‫מוקדי עששת וביצעו פעולות של חינוך לבריאות‪ ,‬מריחת לקת פלואוריד‪ ,‬חלוקת משחות ומברשות‬
‫שיניים והפניות לרופא שיניים במקרים המתאימים‪.‬‬

‫קשיים וחסמים בקבלת שירותי הבריאות‬

‫נגישות לשירותי הרפואה – קיים קושי בנגישות למרפאות קופת חולים ולתחנות טיפת חלב עקב הפיזור‬
‫הגיאוגרפי ותנאי השטח בעיקר ביישובים שלא מוכרים‪ .‬על פי דו"ח מחקר מהשנים ‪,42003-2005‬‬
‫האוכלוסייה הבדואית עושה שימוש בשירותי בריאות‪ ,‬אך אוכלוסיית הפזורה‪ ,‬ככל הנראה בשל המרחק‬
‫ומיעוט השירותים‪ ,‬עושה שימוש מוגבר במלר"דים(חדרי המיון)‪ .‬בנוסף ציינו משתתפי המחקר כי שירותי‬
‫הבריאות יקרים‪.‬‬
‫כיום מציינים אנשי מקצוע כי עדיין קיים קושי להגיע למרפאות הן בשל המרחק והן בשל הקושי של‬
‫אישה הנמצאת לבדה עם מספר ילדים להגיע עם כולם או לחלופין להשאירם בבית ללא השגחה‪.‬‬
‫נגישות תרבותית –לשונית – קיים מחסור באנשי מקצוע דוברי שפה ערבית‪.‬‬

‫‪ 4‬ד‪ .‬בן רבי‪ ,‬ש‪ .‬עמיאל‪ ,‬פ‪ .‬ניג'ם‪ ,‬ט‪ .‬דולב‪, 2009 ,‬ילדים באוכלוסייה הבדווית בנגב‪ :‬מאפיינים‪ ,‬צרכים ודפוסי שימוש בשירותים‪ .‬ירושלים‪:‬‬
‫מאיירס‪-‬ג'וינט ‪-‬מכון ברוקדייל‪=ArticleID&156=CategoryID/?il.org.jdc.brookdaleheb://http44 .‬‬
‫‪Director Of Social Work Services‬‬ ‫מלכה פרגר ‪ -‬מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‬
‫‪Ministry of Health‬‬ ‫משרד הבריאות‬
‫‪Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442‬‬ ‫רח' נוח מוזס ‪ 15‬ת"א – ‪67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬ ‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫‪FAX: 03-6061777 TEL: 03-6061770‬‬ ‫טל‪ 03-6061770 :‬פקס ‪03-6061777‬‬

‫‪287‬‬
 ‫פגיעה באמון בצוותי בריאות בכלל ותחנות טיפת חלב בפרט ‪ -‬תחנות טיפת חלב נתפסות כמקום‬
‫אוניברסלי ונייטרלי ולכן לנשים מותר להגיע אליהן יחסית בחופשיות וללא ליווי‪ .‬חשוב לשמור על מעמד‬
‫זה של מסגרות הבריאות‪.‬‬
‫קיים חשש בקרב אנשי מקצוע שבמידה ומסגרות הבריאות תיתפסנה כמקומות המעצימים ומלמדים את‬
‫הנשים נושאים הנוגדים את תרבותם‪ ,‬הגברים ימנעו מהנשים להגיע באותה חופשיות‪ ,‬דבר שעלול להביא‬
‫לפגיעה בבריאות האוכלוסייה‪.‬‬
‫העדר ביטוח רפואי –קיימת תופעה של נשים חסרות מעמד בישראל (ילידות שטחי הרשות הפלסטינית)‬
‫הנישאות לתושבים בדואים בפזורה וביישובי הקבע‪ ,‬והנישואין אינם נרשמים כחוק‪ .‬לנשים אלו אין‬
‫ביטוח רפואי אלא אם כן בן הזוג מבטח אותן באופן פרטי ‪ .‬במזרח ירושלים מוכרת התופעה של שימוש‬
‫בכרטיס קופת החולים של אחת הנשים בעלות הביטוח לטובת אלו חסרות המעמד‪ ,‬התופעה אינה מוכרת‬
‫בדרום אולם סביר להניח שהיא קיימת גם שם‪ .‬יש לציין כי קיימת פריסה של מרפאות ושירותים לחסרי‬
‫ביטוח אך היא ממוקמת רובה ככולה במרכז הארץ‪.‬‬
‫לגבי הילדים המשותפים‪ ,‬היות ובני הזוג אינם נשואים באופן רשמי על האב לפעול להכרה בילדים‬
‫המשותפים כילדיו‪ .‬הליך זה כולל כיום ביצוע בדיקת רקמות פרטית העולה כמה אלפי שקלים‪ .‬באם אינו‬
‫עושה זאת גם הילדים ללא ביטוח רפואי‪.‬‬
‫קיים הסדר עם קופת חולים מאוחדת לילדים חסרי מעמד שעל פניו יכול לתת מענה גם לילדים אלה‪ ,‬אך‬
‫יש לזכור שמדובר בהסדר וולנטרי‪ ,‬כאשר עלות ההשתתפות העצמית גבוהה יחסית בהינתן משפחה ללא‬
‫הכנסה ו‪/‬או גב כלכלי (‪ ₪ 120‬בחודש)‪.‬‬

‫חוסר באנשי מקצוע דוברי ערבית – החוסר באנשי מקצוע דוברי ערבית קיים בכל המקצועות בתחום‬
‫הבריאות‬

‫המלצות משרד הבריאות להתמודדות עם השלכות הפוליגמיה על מערכת הבריאות‬

‫‪Director Of Social Work Services‬‬
‫‪Ministry of Health‬‬
‫‪Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫‪FAX: 03-6061777 TEL: 03-6061770‬‬
‫מלכה פרגר ‪ -‬מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‬
‫משרד הבריאות‬
‫רח' נוח מוזס ‪ 15‬ת"א – ‪67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫טל‪ 03-6061770 :‬פקס ‪03-6061777‬‬

‫‪288‬‬
 ‫אנו ממליצים להתמקד בהסדרת הביטוח הרפואי לילדים חסרי מעמד ובאוכלוסיית הנשים ולהשקיע את‬
‫מירב המשאבים בהעצמת הנשים וקידום בריאותן הפיזית והנפשית מתוך הבנה שבכך נשפיע גם על‬
‫בריאות הילדים והתא המשפחתי כולו‪.‬‬

‫הערות‬ ‫הערכה‬ ‫המענה‬ ‫מהות הפעולה‬ ‫עדיפות‬

‫תקציבית‬
‫לשנה‬
‫‪ .1‬הסדרת ביטוח רפואי לילדים‬
‫‪ ₪ 280‬עבור ילד‬ ‫‪4,368‬‬ ‫תשלום עבור ביטוח רפואי‬ ‫הבטחת שירותי בריאות לילדים‬
‫הערכה של כ‪1300 -‬‬ ‫אלש"ח‬ ‫במסגרת ההסדר הקיים עם‬ ‫לילדים חסרי מעמד‬
‫ילדים‬ ‫קופת חולים מאוחדת לילדים‬ ‫ע"י הסדרת ביטוח רפואי‬
‫(‪ 600‬אימהות‪4200 ,‬‬ ‫חסרי מעמד‬
‫ילדים‪ 20% ,‬ללא‬ ‫(סבסוד‬
‫ביטוח רפואי)‬ ‫מלא של‬
‫המשרד)‬

‫‪ .2‬פעילויות העצמה לנשים הסדרת‬

‫קושי בגיוס כ"א דובר‬ ‫‪ 1,157‬אלש"ח‬ ‫‪ 9‬משרות עובדות סוציאליות‬ ‫התערבות פסיכו‪-‬סוציאלית‬
‫ערבית לדרום‬ ‫(רצוי דוברות ערביות)‪:‬‬ ‫סדנאות וקבוצות תמיכה להעצמת‬
‫נשים‬
‫יש צורך בעלות משרה‬ ‫‪ 5‬בטיפות חלב‬
‫גבוהה יותר על מנת‬ ‫(‪ 1‬בכל אזור)‬ ‫העלאת הדימוי העצמי רכישת דרכי‬
‫לייצר תמריצים‬ ‫‪ 3‬בקופו"ח‬ ‫התמודדות עם המבנה המשפחתי‬
‫‪ – 1‬מחלקת יולדות בבי"ח‬ ‫הפוליגמי‬
‫סורוקה‬ ‫העלאת מודעות לנושאי בריאות‬
‫היענות לטיפול‬
‫תקשורת בונה בתוך המשפחה‪ ,‬קשר‬
‫הורה ילד‬
‫אלימות במשפחה‬
‫דכאון סב לידתי‬
‫אורח חיים בריא‪ :‬תזונה נכונה‪,‬‬
‫עישון‪,‬‬
‫סיוע במיצוי זכויות‪ ,‬מעמד האשה‬
‫גישור בין שירותי הבריאות‬

‫• כולל תמיכה בצוותים‬

‫כיום עובדות ‪9‬‬ ‫‪ 600‬אלש"ח‬ ‫מגשרות‬ ‫גישור והדרכות לקידום בריאות‬
‫מגשרות (נשים‬ ‫תוספת ‪ 6‬משרות‬
‫בדואיות) בתחנות‬ ‫(מעבר ל ‪ 3.5‬משרות)‬
‫טיפת חלב‬
‫‪ .3‬הנגשת שירותי הבריאות‬

‫‪Director Of Social Work Services‬‬
‫‪Ministry of Health‬‬
‫‪Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫‪FAX: 03-6061777 TEL: 03-6061770‬‬
‫מלכה פרגר ‪ -‬מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‬
‫משרד הבריאות‬
‫רח' נוח מוזס ‪ 15‬ת"א – ‪67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫טל‪ 03-6061770 :‬פקס ‪03-6061777‬‬

‫‪289‬‬
 ‫ליישובי הפזורה‬ ‫‪ 928‬אלש"ח‬ ‫רכב‬ ‫תחנת טיפת חלב ניידת‬
‫לרכב‬ ‫עביר בתנאי שטח קשים‬ ‫רב תכליתית‬
‫חלוקה לחדרים המאפשרים‬
‫‪ 100‬אלש"ח‬ ‫פרטיות‪ ,‬שירותים‬ ‫רופאי ילדים‪ ,‬רופאי נשים‪ ,‬אחיות‪,‬‬
‫הפעלה לשנה‬ ‫ציוד רפואי ככל הנדרש‬ ‫עובדות סוציאליות‬

‫לצוותי טיפות חלב‪,‬‬ ‫‪ 50‬אלש"ח‬ ‫‪ 10‬סדנאות‬ ‫הנגשה תרבותית‬

‫קופות חולים ובתי‬ ‫הכשרות בנושא הנגשה תרבותית‪:‬‬
‫חולים‬ ‫פוליגמיה‪ ,‬עוני וכו'‬
‫(‪ 300‬אנשי צוות רב‬ ‫לצוותי הבריאות במחוז הדרום‬
‫מקצועי)‬
‫‪ 100‬אחיות‬ ‫‪ 50‬אלש"ח‬ ‫קורס שלב ב' לאחיות טיפת‬ ‫לימור השפה הערבית‬
‫חלב‬

‫‪.4‬פיתוח והרחבת שירותים‬

‫הנושא ייבחן‬ ‫בהתאם‬ ‫הוספת שדה רישום בתוכנות‬ ‫אומדן היקף התופעה וניטור‬
‫והנתונים ישמשו‬ ‫לאומדן עלויות‬ ‫הממוחשבות של תחנות טיפת‬ ‫ההשלכות על הבריאות‬
‫לצורך טיפול רפואי‬ ‫של אגף‬ ‫חלב‪ ,‬לאיסוף מידע לצורך‬
‫במטופל ומשפחתו‬ ‫המחשוב‬ ‫הטיפול בתחנת החלב‬
‫בלבד‬
‫רוב המחקרים שנעשו‬ ‫מימון‬ ‫מענקי מחקר למחקרים‬ ‫עידוד חקר ההשלכות של התופעה‬
‫קטנים בהיקפם‪ ,‬אך‬ ‫באמצעות קרן‬ ‫העוסקים בקשר בין פוליגמיה‬ ‫על הבריאות‬
‫מראים על קשר בין‬ ‫המחקרים של‬ ‫לבריאות‬
‫מצב בריאות‬ ‫המשרד‬ ‫בתחומים השונים‬
‫לפוליגמיה‬

‫‪.5‬בריאות השן‬
‫קיימת ניידת לטיפולי‬ ‫‪ 600‬אלש"ח‬ ‫מרפאת שיניים ניידת‬
‫שיניים בפזורה‬ ‫הפעלה באמצעות מיקור חוץ‬ ‫טיפולי שיניים לילדים‬
‫שמופעלת על ידי‬
‫רופאי הסדר של‬
‫קופ"ח כללית‪.‬‬
‫מומלץ להוסיף ניידת‬
‫נוספת‬
‫כיום קיים ברהט‪,‬‬ ‫‪ 606‬אלש"ח‬ ‫תוכנית התערבות לזיהוי‬ ‫זיהוי‪ ,‬מניעת עששת‬
‫נתיבות וסנהדרין‬ ‫ומניעה בקרב ילדים ע"י‬
‫בב"ש(מעורבת)‬ ‫אחיות טיפת חלב‬
‫יש להרחיב את הפיילוט לכל‬
‫טיפות החלב במגזר הבדואי‬

‫‪Director Of Social Work Services‬‬ ‫מלכה פרגר ‪ -‬מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‬
‫‪Ministry of Health‬‬ ‫משרד הבריאות‬
‫‪Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442‬‬ ‫רח' נוח מוזס ‪ 15‬ת"א – ‪67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬ ‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫‪FAX: 03-6061777 TEL: 03-6061770‬‬ ‫טל‪ 03-6061770 :‬פקס ‪03-6061777‬‬

‫‪290‬‬
 ‫הערכה מצומצמת‬
‫‪8,459‬‬ ‫סה"כ‬
‫אומדן‬
‫אלש"ח‬ ‫התקציב‬

‫בברכה‪,‬‬
‫מלכה פרגר‪-‬עו"ס מומחה‬

‫מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‬

‫העתק‪:‬‬
‫מר משה בר סימן טוב‪ ,‬מנכ"ל משרד הבריאות‬
‫ד"ר ורד עזרא‪ ,‬ראש מנהל רפואה‬

‫‪Director Of Social Work Services‬‬
‫‪Ministry of Health‬‬
‫‪Noah Mozes 15 Tel-Aviv - 67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫‪FAX: 03-6061777 TEL: 03-6061770‬‬
‫מלכה פרגר ‪ -‬מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית‬
‫משרד הבריאות‬
‫רח' נוח מוזס ‪ 15‬ת"א – ‪67442‬‬
‫‪malka.prager@moh.health.gov.il‬‬
‫טל‪ 03-6061770 :‬פקס ‪03-6061777‬‬

‫‪291‬‬
 ‫נספח י״ב‬

‫משרד החינוך‬

‫תכנית מערכת החינוך‬

‫הגדרת המשימה בהחלטת הממשלה‬

‫• להטיל על שר החינוך לגבש בתוך ארבעה‬

‫חודשים מתווה שיעסוק בפיתוח חומרי למידה‬
‫או תכנית התערבות להתמודדות עם הנושא‬
‫ולהציגו בפני הצוות הבין‪-‬משרדי‪ ,‬לרבות‬
‫אומדן תקציבי‪.‬‬

‫‪292‬‬
 ‫מטרות התכנית‬
‫בירור עמדות ותפיסות בקרב הצוות החינוכי כלפי נושא‬
‫הפוליגמיה וכלפי חינוך לחיי משפחה בחברה הבדואית‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫הכשרת לבבות אנשי החינוך ורתימתם להטמעת תכנית‬

‫ההתערבות בתוך בתי הספר במסגרת תכנית "כישורי חיים"‪.‬‬ ‫‪2‬‬
‫הרחבת יידע אודות תופעת הפוליגמיה בחברה הבדואית‬
‫והגברת המודעות להשלכותיה על רווחה נפשית של תלמידים‬ ‫‪3‬‬
‫ועל השלכות בתחום הסיכון (מחסור‪ ,‬אפשרות להזנחה‪ ,‬ועוד)‪.‬‬

‫הגברת מודעות לסתירות ולקונפליקטים הנובעים מחיים‬

‫בחברה מסורתית ומודרנית בו זמנית‪ .‬החזקת מורכבות מול‬ ‫‪4‬‬
‫ערכים מתנגשים‪ .‬מתן לגיטימציה לביטוי קונפליקטים‬
‫וסתירות תוך הקניית כלים להתמודדות עמם‪.‬‬

‫סוגיות ודילמות שהנחו את שיקולי‬

‫הדעת בכתיבת המתווה‬
‫תפיסות ועמדות של אנשי מפתח בחינוך ואנשי הקהילה כחסם‬ ‫▪‬
‫להעברת תכניות התערבות‪.‬‬
‫עיסוק ישיר מול עיסוק עקיף בנושא הפוליגמיה‪.‬‬ ‫▪‬
‫התנגשות של תפיסות תרבותיות‪ ,‬מסורת‪ ,‬מנהגים‪ ,‬שבטיות מול‬ ‫▪‬
‫תפיסות של מודרניות‪ ,‬כיבוד חוק ושוויון הזדמנויות בין המינים‪.‬‬
‫הצורך בשמירה על כבודם של תלמידים ממשפחות פוליגמיות‬ ‫▪‬
‫הלומדים בכיתות‪.‬‬
‫השלכות הפוליגמיה על הרווחה הנפשית של ילדים והגברת הסיכון ‪.‬‬ ‫▪‬
‫זיהוי פלטפורמות ליישום המתווה וזיהויי קבוצות גיל קריטיות‬ ‫▪‬
‫להתערבות‪.‬‬

‫‪293‬‬
 ‫עקרונות מנחים לפיתוח והטמעת המתווה‬
‫תכנית התערבות לתלמידים מגן –י"ב‬
‫במסגרת "כישורי חיים" תוך התאמת התכנים לגיל התלמידים‬
‫התכנית תעסוק בהיבטים של הכנה לחיי משפחה‪ ,‬כבוד ויחסים בין המינים‪ ,‬פיתוח‬ ‫‪.1‬‬
‫כישורי התמודדות וחינוך לתעסוקה‪ .‬תכנים אלה ישולבו בתכנית "כישורי חיים"‪.‬‬
‫התכנית תתמקד תחילה בעבודה עם המבוגרים ובהכשרת לבבות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫העיסוק בנושא הפוליגמיה יהיה בחלקים מסוימים בתכנית ברקע ובחלקים‬ ‫‪.3‬‬
‫מסוימים בדמות בהתאמה לגיל‪.‬‬
‫התכנית תבנה ותופעל בהלימה לקודים התרבותיים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫התכנית תדגיש את הכוחות והחוזקות של החברה הבדואית להוביל שינוי‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫התכנית נבנית לארבע תקופות גיל קריטיות להעברה‪ :‬גן ילדים‪ ,‬יסודי‪ -‬כיתות ה'‪-‬‬ ‫‪.6‬‬
‫ו'; חט"ב כיתות ח'‪-‬ט'; על יסודי – כיתות י'‪-‬י"א‪.‬‬
‫התכנית תפעל בשיתוף עם גורמים רלוונטיים בקהילה‪.‬‬ ‫‪.7‬‬
‫התכנית תלווה בייעוץ אקדמי ובמחקר מלווה‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫סדירויות ארגוניות להטמעת התכנית‬

‫‪ o‬צוות מחוזי ‪ -‬במחוז יוקם צוות מחוזי רב מקצועי לתכנון המהלך‪,‬‬
‫לפיקוח ולהנחיה של התכנית (מפקחת המחוז‪ ,‬יו"ר תכנית החומש‪,‬‬
‫מפקחים כוללים ומפקחים על הייעוץ)‬
‫‪ o‬צוות מוביל בבתי הספר – הקמת צוות מוביל רב מקצועי להובלת‬
‫הנושא (מנהל או סגן מנהל פדגוגי‪ ,‬יועץ‪/‬ת חינוכי‪ ,‬פסיכולוג בית הספר‪,‬‬
‫רכז חברתי)‪.‬‬
‫הכשרות‪:‬‬
‫הכשרת הפיקוח והמנהלים להטמעת המתווה ופיקוח עליו‬ ‫✓‬
‫הכשרת היועצים‬ ‫✓‬
‫הכשרת מורים‪ /‬גננות‬ ‫✓‬
‫קביעת מועדים להכשרת הצוות‬ ‫✓‬
‫קביעת שעות מוגדרות במערכת להטמעת המתווה (שעות כישורי חיים‪,‬‬ ‫✓‬
‫מקצועות לימוד‪ :‬מורשת‪ ,‬מולדת וחברה‪ ,‬אזרחות)‪.‬‬

‫‪294‬‬
 ‫תחומי ליבה בתכנית‬
‫בכל שלב גיל תיבנה התכנית על ‪ 3‬מרכיבי ליבה‪:‬‬

‫פיתוח חוזקות‬
‫וכישורים להתמודדות‬

‫חינוך לחיי משפחה‬

‫ושוויון בין המינים‬

‫חינוך לתעסוקה‬
‫(קריירה)‬

‫נושאים במתווה על רצף הגיל‬

‫קדם יסודי‬
‫היכרות ומתן כבוד לבן המין השני‪.‬‬ ‫•‬
‫מודעות לרגשות זיהוי‪ ,‬שיום‪ ,‬ביטוי‪ ,‬ויסות‪.‬‬ ‫•‬
‫אמפתיה‬ ‫•‬
‫היכרות עם המשפחה הבדואית‪.‬‬ ‫•‬
‫כישורי חיים גיל רך‬

‫‪295‬‬
 ‫נושאים במתווה על רצף הגיל‬
‫יסודי (ה'‪-‬ו)‬
‫מודעות – היכרות עם עצמי זהות אישית ומשמעות‬ ‫•‬
‫טיפוח שיח מכבד בין המינים‬ ‫•‬
‫מניעת אלימות בין המינים‬ ‫•‬
‫שוויון הזדמנויות בין המינים‬ ‫•‬
‫סוגי משפחות‪ -‬המשפחה שלי‬ ‫•‬
‫יחסים בתוך המשפחה ‪:‬הורים ילדים‪ ,‬יחסי אחים‬ ‫•‬
‫סטראוטיפים מגדריים‬ ‫•‬
‫כישורי חיים יסודי‬ ‫נטיות מקצועיות‬ ‫•‬
‫היכרות עם עולם המקצועות‬ ‫•‬
‫זיהוי מצוקה ופניה לעזרה‬ ‫•‬

‫נושאים במתווה על רצף הגיל‬

‫ומשמעות‪.-‬ט')‬
‫אישית(ח'‬
‫זהות"ב‬
‫מודעות – היכרות עם עצמיחט‬ ‫•‬
‫• פתרון בעיות וקבלת החלטות במעגלי חיים שונים חברת ילדים‪ ,‬משפחה‪.‬‬
‫• התמודדות עם מצבי לחץ כולל לחץ חברתי ושינוי‪.‬‬
‫• שוויון הזדמנויות בין המינים‪.‬‬
‫• יחסים בין המינים בגיל ההתבגרות‪.‬‬
‫• הטרדה מינית‪.‬‬
‫• חינוך מיני והרשת‪.‬‬
‫• הריון ולידה‪.‬‬
‫• מנהיגות נשית‪.‬‬
‫• למידה לאורך החיים‪.‬‬
‫כישורי חיים חט"ב‬
‫• חיזוק מוטיבציה‪.‬‬
‫• הצבת מטרות‪.‬‬
‫• קשר בין נטיות‪ ,‬רמות שיאפה והישגים‪.‬‬
‫בתהליך בחירת מגמה‪ ,‬מקצוע‪.‬‬
‫• זיהוי מצוקה ופנייה לעזרה‪.‬‬

‫‪296‬‬
 ‫נושאים במתווה על רצף הגיל על יסודי (י'‪-‬י"א)‬
‫זוגיות‪ ,‬נישואין‪ ,‬הריון ולידה‬ ‫•‬
‫תכנון משפחה‬ ‫•‬
‫זוגיות ללא אלימות‬ ‫•‬
‫נורות אדומות‪ -‬בקשר זוגי‬ ‫•‬
‫נישואי קטינות‬ ‫•‬
‫נישואין בתוך המשפחה‪-‬נשואי קרובים‬ ‫•‬
‫מחלות תורשתיות‬ ‫•‬
‫מניעת פגיעה מינית‬ ‫•‬
‫אלימות בתוך המשפחה‬ ‫•‬
‫נשים פורצות דרך‬ ‫•‬
‫זכויות האישה‬ ‫•‬
‫זיהוי הכוחות והייחוד במשפחה הבדואית‬ ‫•‬

‫נושאים במתווה על רצף הגיל על יסודי (י'‪-‬י"א')‬

‫• זכויות האדם‪ -‬האישה ‪ -‬והילד‬

‫• משפחות פוליגמיות‬

‫• מעמד האישה בחברה הבדואית‬

‫• שותפות בקבלת החלטות בין בני הזוג‬

‫• עמדת החוק מנישואי הפוליגמיה‬

‫• עמדות דתיות מנישואי הפוליגמיה‬

‫• מעמד האישה במורשת הבדואית‬

‫• יחס החברה המודרנית לנישואי הפוליגמיה‬

‫‪297‬‬
 ‫הכשרות‬

‫• הכנת מתווה לעבודה עם צוותי החינוך‬

‫בבתי הספר‬
‫• הכנת מתווה לעבודה עם גננות‬
‫• הכנת יום עיון למפקחים ולמנהלי בתי‬
‫הספר‬

‫צרכים‪-‬הצעה לתקצוב‪-‬תשתיות‬
‫הערות‬ ‫עלות‬ ‫נושא‬
‫‪ 50‬יועצים‬
‫בעלות של‬
‫‪ 41,400‬לסטודנט‬
‫לתואר‬ ‫‪2,070,000‬‬ ‫הכשרת יועצים לתואר שני‬
‫פתיחת שני מסלולים‬
‫תוספת שעות סופרויז'ן להדרכת‬
‫שעות ‪1000 -‬‬ ‫‪250,000‬‬ ‫יועצים‬
‫תוספת שעת כישורי חיים בעל‬
‫לכיתתו י'‬ ‫‪2,305,758‬‬ ‫יסודי‬

‫‪ 4,625,758‬ש"ח‬ ‫סה"כ‬

‫‪298‬‬
 ‫צרכים‪-‬הצעה לתקצוב‪-‬פיתוח והטמעת המתווה‬
‫הערות‬ ‫עלות‬ ‫נושא‬
‫‪415,000‬‬ ‫פיתוח‬
‫צוות כתיבה‬
‫מפתחת הדרכה‬
‫תכנים ואמצעים דיגיטאליים למורים‬
‫אוגדנים‬
‫פיתוח קורס במסגרת השכלה כללית‬
‫‪600,000‬‬ ‫‪ -‬על יסודי‬
‫‪173,000‬‬ ‫הכשרות‬
‫ימי עיון למנהלים גננות ויועצות‬
‫אולמות וכיבוד‬
‫תקציב פסגות‬

‫‪ 10‬ימים‬ ‫‪457,000‬‬ ‫הדרכה‬

‫‪ 1,645,000‬ש"ח‬ ‫סה"כ‬

‫משרד החינוך‬
‫המשנה למנהלת הכללית‬

‫"עברית על הרצף"‬
‫תכנית לשיפור שליטת תלמידי החברה הערבית בשפה העברית הדבורה‬
‫‪4/1/2017‬‬

‫‪16‬‬

‫‪299‬‬
 ‫עברית על הרצף‬

‫• מטרת התכנית‪:‬‬
‫• שיפור וקידום שליטת התלמידים הערביים בשפה העברית בדגש על‬
‫חיזוק מיומנויות ההבעה והדיבור‪..‬‬
‫מקומה של העברית בקרב האזרחים הערביים‬
‫בישראל‬
‫ת"ל – עברית כשפה שנייה בבתי ספר הערביים לכיתות ג' – י"ב (תשע"ב)‬

‫השליטה בשפה העברית מאפשרת תקשורת פתוחה בין מגזרי האוכלוסייה‬

‫השונים‪ ,‬היא תנאי להבנה הדדית בין אזרחים ערבים ויהודים והיא‬
‫חיונית ליצירת דיאלוג בין שתי התרבויות הערבית והיהודית‪.‬‬
‫ידיעת העברית היא מנוף לקידום חברתי כלכלי ומפתח להשתלבות‬
‫בחברה ‪ -‬הישראלית מבחינה כלכלית ותרבותית‪ .‬השליטה בעברית היא‬
‫תנאי השתלבות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪ ,‬שבהם מלמדים‬
‫בעברית‪.‬‬

‫המודל הלוגי של התכנית‬

‫תוצאות טווח ארוך‬ ‫תוצאות טווח בינוני‬ ‫תוצאות טווח קצר‬ ‫תהליכים‬ ‫תשומות‬

‫הוראה פעילה‬ ‫שעות‬

‫שינוי עמדות‬
‫שינוי תפיסות‬ ‫כלפי השפה‬
‫וחווייתית‬ ‫הוראה‬
‫לגבי המגזר‬ ‫העברית‬ ‫והדרכה‬
‫היהודי‬
‫רצף גילאי‬
‫חומרי‬
‫שעתיים‬ ‫הוראה‬
‫רכישה של‬ ‫הגברת תחושת‬ ‫שבועיות‬
‫מיומנויות‬ ‫מסוגלות‬ ‫נפרדות‬
‫שילוב מיטבי‬ ‫להשתלבות‬
‫באקדמיה‬ ‫בעולם‬ ‫חשיפה למורה‬ ‫תכנית‬
‫בישראל‬ ‫האקדמיה‬ ‫מהמגזר היהודי‬ ‫לימודים‬
‫והתעסוקה‬
‫הגברת‬
‫השימוש בשפה‬ ‫השתלמויות‬
‫מורים‬ ‫עבודת‬
‫הגברת שיעור‬
‫שילוב‬ ‫הבוחרים‬ ‫מטה‬
‫ליווי מורים‬
‫מיטבי‬ ‫בעברית ברמה‬
‫בשדה‬
‫מוגברת‬ ‫הגברת הידע‬
‫בתעסוקה‬ ‫בשפה דבורה‬
‫תוספת יח"ל‬
‫גיוס‬
‫לבגרות‬ ‫מורים‬
‫שיפור הישגי‬
‫התלמידים‬ ‫ידע בשפה‬
‫חוג\מחנה קיץ‬ ‫פרסום‬
‫אקדמית‬
‫בעברית‬
‫ותעסוקתית‬ ‫ושיווק‬
‫התכנית‬
‫ימי שיא‬

‫‪300‬‬
 ‫ממוצעי הציון הכולל לתלמידי כתות ו' במבחן המפמ"ר בשפה בעברית‬
‫לדוברי ערבית לאורך השנים (נתוני מחקר ראמ"ה ‪)2016‬‬
‫‪650‬‬

‫‪600‬‬
‫ציון כולל במבחן‬

‫‪550‬‬
‫‪505‬‬ ‫‪512‬‬
‫‪500‬‬
‫‪500‬‬

‫‪450‬‬

‫‪400‬‬

‫‪350‬‬
‫תשע"ד‬ ‫תשע"ה‬ ‫תשע"ו‬

‫נתוני תפיסת החשיבות של לימוד השפה העברית על פי דיווחי תלמידיי כתות ו'( מחקר‬
‫ראמ"ה ‪ ) 2016‬בשנת תשע"ו‪ ,‬כלל דוברי הערבית ולפי מגזר‬

‫‪100‬‬ ‫‪93‬‬
‫‪87‬‬ ‫‪87‬‬
‫‪82‬‬
‫‪80‬‬
‫אחוז המדווחים‬

‫‪60‬‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫כלל דוברי הערבית‬ ‫מגזר ערבי‬ ‫מגזר בדואי‬ ‫מגזר דרוזי‬

‫‪301‬‬
 ‫נתוני הנאה ועניין בלימוד השפה העברית על פי דיווחי תלמידי כתות ו'( מחקר‬
‫ראמ"ה ‪ ) 2016‬בשנת תשע"ו‪ ,‬כלל דוברי הערבית ולפי מגזר‬

‫‪100‬‬
‫‪77‬‬
‫‪80‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪70‬‬
‫אחוז המדווחים‬

‫‪60‬‬

‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫כלל דוברי‬ ‫מגזר ערבי‬ ‫מגזר בדואי‬ ‫מגזר דרוזי‬
‫הערבית‬

‫נתוני שימוש בשפה העברית מחוץ לבית הספר על פי דיווחי תלמידי כתות ו' (‬
‫מחקר ראמ"ה ‪ ) 2016‬בשנת תשע"ו‪ ,‬כלל דוברי הערבית ולפי מגזר‬

‫‪100‬‬

‫‪80‬‬
‫אחוז המדווחים‬

‫‪60‬‬ ‫‪53‬‬
‫‪46‬‬ ‫‪46‬‬ ‫‪43‬‬
‫‪40‬‬

‫‪20‬‬

‫‪0‬‬
‫כלל דוברי‬ ‫מגזר ערבי‬ ‫מגזר בדואי‬ ‫מגזר דרוזי‬
‫הערבית‬

‫‪302‬‬
 ‫הכנסה ממוצעת לנפש במשק בית ערבי לפי מידת השליטה בשפה העברית‬
‫(מערכת החינוך כמנוע לשילוב כלכלי חברתי של החברה הערבית ‪) 2015‬‬

‫עברית בחברה הערבית לפני ובמהלך הטמעת התכנית "עברית על הרצף"‬

‫עד שנה"ל‬
‫מצב תכניות הלימודים וחומרי הלמידה‬ ‫תשע"ז‬ ‫החל משנת תשע"ו‬ ‫שלב גיל‬
‫תשע"ה‬
‫פותחה טיוטה של תכנית הוראה" טעימות‬ ‫פיילוט ל ‪ 500‬גני‬
‫בשפה העברית בגני ילדים " קיים מאגר‬ ‫ילדים‬ ‫פיילוט ‪ 150‬גני ילדים‬ ‫לא למדו עברית‬ ‫גני ילדים‬
‫פעילויות‬
‫הוכנה תכנית לימודים חדשה " טעימות‬ ‫‪ 2‬ש"ש חובה‬
‫בשפה העברית בכתות א‪-‬ב" ‪,‬קיים מאגר‬ ‫‪ 1-2‬ש"ש חובה‬ ‫לא למדו עברית‬ ‫כתות א'‪-‬ב'‬
‫פעילויות‬
‫‪ 5‬ש"ש (מתוכם ‪1‬‬ ‫‪ 4‬ש"ש (מתוכם ‪1‬‬
‫‪ 4‬שעות חובה‬ ‫כתות ג'‪-‬ו'‬
‫הבעה)‬ ‫הבעה)‬
‫‪ 5‬ש"ש( מתוכם ‪1‬‬ ‫‪ 4‬ש"ש( מתוכם ‪1‬‬
‫עודכנה ת"ל –עברית כשפה שנייה בבתי‬ ‫‪ 4‬שעות חובה‬ ‫כתות ז'‪-‬ט'‬
‫הבעה)‬ ‫הבעה)‬
‫הספר הערביים לכיתות ג'‪-‬י"ב (תשע"ב)‬
‫עודכנה תכנית ‪ ,‬פותח מאגר פעילויות‬
‫‪ 4‬ש"ש ( ‪ 3‬יח"ל‬ ‫‪ 4‬ש"( ‪ 3‬יח"ל חובה‬ ‫‪ 3‬שעות בסיס‬
‫הלימודים‬
‫חובה לבגרות מתוכם‬ ‫לבגרות מתוכם ‪1‬‬ ‫(‪ 2‬יח"ל חובה‬ ‫כתות י‪-‬י"ב‬
‫‪ 1‬יח"ל הבעה)‬ ‫יח"ל הבעה )‬ ‫לבגרות)‬

‫‪303‬‬
 ‫מבנה התכנית‬
‫תשע"ז‬ ‫תשע"ו‬ ‫תכנית מופעלת‬ ‫כיתה‬ ‫שלב‬
‫חינוך‬

‫פיילוט של ‪ 500‬גני ילדים ברמה ארצית‬ ‫גני טעימות בשפה העברית (דגש פיילוט של ‪ 150‬גני‬ ‫קדם‬
‫ילדים ברמה ארצית‬ ‫ילדים על שירים)‪.‬‬ ‫יסודי‬
‫פותחה תכנית הוראה על ידי‬
‫אגף חינוך קדם יסודי ‪.‬‬

‫מופעלת ב ‪ 384‬בתי הספר היסודיים‬ ‫•‬ ‫טעימות בשפה העברית – הופעלה ב ‪289‬בתי‬ ‫א‪-‬ב‬ ‫יסודי‬
‫הרשמיים בכל הכיתות בהיקף של ‪2‬‬ ‫פותחה תכנית לימודים חדשה ספר מתוך ‪ 384‬בתי‬
‫ש"ש מתוך סל התקן‪ ,‬יוח"א‪ ,‬תקצוב‬ ‫על ידי אגף שפות ונתחיל ספר(‪ ) 75%‬בהיקף של‬
‫‪ 1-2‬ש"ש ‪.‬‬ ‫בהטמעתה בשנה"ל תשע"ז‬
‫דיפרנציאלי‬

‫מופעלת ב ‪ 384‬בתי הספר היסודיים‬ ‫"עברית על הרצף" טיפוח הופעלה ב ‪289‬בתי ספר •‬ ‫ג‪-‬ו‬
‫הרשמיים בכל הכיתות בהיקף של ‪ 2‬ש"ש‬ ‫מתוך ‪ 384‬בתי ספר‬ ‫מיומנויות ההבעה והדיבור‪.‬‬
‫מתוך סל התקן‪ ,‬יוח"א‪ ,‬תקצוב דיפרנציאלי‬ ‫בהיקף של שעה‬
‫שבועית‬

‫‪25‬‬

‫מבנה התכנית לקראת תשע"ז‬

‫תשע"ז‬ ‫תשע"ו‬ ‫כיתה‬ ‫שלב‬

‫חינוך‬
‫התכנית יהיה בסדר הופעלה התכנית "יהיה בסדר" מופעלת ב ‪ 129‬חט"ב בחינוך‬ ‫חט"ב‬
‫ב ‪ 23‬חט"ב במחוז חיפה הרשמי במחוזות צפון‪-‬מרכז‪-‬חיפה דרום‪ ,‬בהיקף של ‪1‬‬
‫באמצעות מורים מהמגזר שבועיות תוספתית לכל כיתה‬
‫שעות אורך לכל כיתה מתוכם ‪ 2‬ש"ש דיבור‬ ‫היהודי בהיקף של ‪ 1‬ש"ש ‪.‬‬
‫‪ 44‬מורים מהמגזר היהודי שולבו בתכנית ( ‪ 7‬צפון‪29,‬‬ ‫‪ 17‬מורים מהמגזר היהודי‬ ‫ז‪-‬ח‬
‫חיפה‪ 8,‬מרכז ‪ 4,‬דרום )‬ ‫שולבו בתכנית‬
‫תחרות ארצית "תרבות הדיבור"‬
‫ז‪-‬ט‬
‫עברית על הרצף " בהיקף של שעה שבועית ‪ ,‬טיפוח‬ ‫חט"ע‬
‫מיומנויות ההבעה והדיבור‪ ,‬ייעוד של ‪ 1‬שעה מתוך החובה‬
‫בהתאם למתווה החדש של הבגרות(‪ ,) 3+1‬לציין שהוספה‬
‫יחידת לימוד חובה חדשה " הבעה בע"פ בשפה העברית "‬ ‫י'‪-‬י"ב‬
‫כבסיס לזכאות לבגרות‬
‫התכנית מופעל בכלל בתי הספר התיכוניים ( ‪.) 177‬‬
‫‪.‬‬
‫תכנית עברית תעסוקתית ‪/‬אקדמית מופעלת ב ‪ 150‬בתי‬ ‫תכנית עברית‬
‫ספר תיכוניים‬ ‫תעסוקתית ‪/‬אקדמית‬
‫מופעלת ב ‪ 100‬בתי‬
‫ספר תיכוניים‬

‫‪304‬‬
 ‫שילוב מורים מהמגזר היהודי בתכנית לקראת תשע"ח‬

‫הערות‬ ‫יעד תשע"ח‬ ‫נתוני תשע"ז‬ ‫נתוני תשע"ו‬ ‫שלב‬

‫חינוך‬
‫גיוס מורים באמצעות גבעת חביבה ‪,‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪17‬‬ ‫יסודי‪+‬‬
‫קרן אברהם‪ ,‬אקסיומה ‪ ,‬סטודנטים‬ ‫חט"ב‬
‫שנה ד' במכללות מהמגזר היהודי ‪,‬‬
‫מינהל התקשוב באמצעות אתר פורטל‬
‫עובדי הוראה‪.‬‬

‫‪305‬‬
 ‫נספח י״ג‬
‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫‪ 27‬דצמבר ‪2017‬‬

‫הצעה לתכנית פעולה לקידום השתלבות בתעסוקה לנשים בדואיות בנגב לצורך‬
‫התמודדות עם תופעת הפוליגמיה ‪-‬‬
‫תחום תעסוקה במשרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬

‫‪ .1‬כללי‬
‫בהתאם להודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום ‪ 29‬בינואר ‪ ,2017‬נוכח הצורך‬
‫בהתמודדות מקיפה עם תופעת הפוליגמיה‪ ,‬ששורשיה עמוקים ונטועים במסורת רבת שנים ולאור‬
‫השלכותיה הקשות על בני המשפחה הפוליגמית‪ ,‬ובראש ובראשונה על הנשים והילדים‪ ,‬ועל‬
‫החברה הבדואית בנגב בכללותה‪ ,‬ובניסיון ממשלתי ראשון להתמודדות כלל ממשלתית עם‬
‫התופעה האמורה הוחלט להטיל על שר העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים להציג תכנית‬
‫פעולה לקידום השתלבות בתעסוקה לנשים בדואיות תושבות ישראל (להלן‪" :‬תכנית הפעולה")‪,‬‬
‫בצירוף אומדן תקציבי‪.‬‬
‫על פי הערכת רשויות הרווחה בדרום‪ ,‬כ‪ 30% -‬מהמשפחות הבדואיות בנגב מקיימות אורח חיים‬
‫פוליגמי‪ .‬הערכות דומות הועלו גם במחקרים שפורסמו בעשור האחרון‪ ,‬ונטען בהם כי לא רק שאין‬
‫ירידה בשיעור הפוליגמיה אלא התופעה נפוצה גם בקרב משכילים וצעירים‪.1‬‬

‫תכנית הפעולה לאוכלוסייה הבדואית בנגב לשנים ‪ 2018-2022‬מטעם תחום תעסוקה במשרד‬
‫העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שתוצג להלן תציע מעטפת טיפול מתכללת בתחומים‬
‫תחת אחריותה של הממונה על התעסוקה‪ ,‬אשר מטרותיה הן‪:‬‬
‫‪ +‬הגדלת שיעור המועסקות מקרב הנשים הבדואיות בנגב ובכללן פוליגמיות‪ ,‬בין באמצעות מתן‬
‫כלים ישירים (כגון טיפול פרטני ומעמיק למשתתפים במסגרת מרכזי ההכוון התעסוקתיים)‬
‫ובין אם באמצעות כלים עקיפים (כגון סבסוד מעונות יום ומשפחתונים מפוקחים)‪.‬‬
‫‪ +‬הרחבת המגוון התעסוקתי לנשים הבדואיות בנגב‪ ,‬איכות התעסוקה ורמת ההשתכרות‪.‬‬

‫‪ .2‬נתונים‬

‫אוכלוסייה‬ ‫‪2.1‬‬
‫‪ 2.1.1‬האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ‪ 239,500 -‬נפשות‪ ,2‬המהווה כ‪ 13.6% -‬מסך‬
‫ערביי ישראל (סה"כ ‪.3)1,757,800‬‬

‫‪ 1‬הכנסת – מרכז המחקר והמידע ‪ -‬פוליגמיה בקרב האוכלוסייה הבדואית בישראל – עדכון‬
‫‪ 2‬למ"ס – השנתון הסטטיסטי לישראל ‪ ,2016‬דוח ‪( 2.15‬נתון ליום ה‪)31.12.2015 -‬‬
‫‪ 3‬למ"ס – הירחון הסטטיסטי לישראל‪ ,‬לוח ב‪( 1/‬נתון ליום ה‪)31.12.2015 -‬‬

‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬ ‫‪306‬‬

‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬

‫‪ 2.1.2‬האוכלוסייה הבדואית בגיל העבודה מונה כ‪ 120,300 -‬נפשות (כ‪ 50% -‬נשים וכ‪-‬‬
‫‪ 50%‬נשים) המהווה כ‪ 50% -‬מסך האוכלוסייה הבדואית בנגב‪.4‬‬
‫‪ 2.1.3‬מספר הגברים המועסקים עומד על ‪( 36,100‬כ‪ 24,050 -‬בלתי מועסקים) בעוד‬
‫מספר הנשים המועסקות עומד על ‪( 13,250‬כ‪ 46,900 -‬בלתי מועסקות) מתוך כלל‬
‫האוכלוסייה הבדואית בנגב בגיל העבודה (מבוסס על מספר הבדואים בנגב בגיל‬
‫העבודה‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ 2.1.2‬לעיל ושיעור התעסוקה לשנת ‪ ,2015‬כמפורט בסעיף‬
‫‪ 2.2‬להלן)‪.‬‬
‫‪ 2.1.4‬מספר הילדים מגיל ‪ 0‬ועד גיל ‪ 3‬ביישובים הבדואים בנגב (לא כולל הפזורה) עומד‬
‫על ‪ 25,000‬ילדים‪ .5‬כמו כן‪ ,‬מספר הילדים מגיל ‪ 0‬ועד גיל ‪ 4‬ביישובים הבדואים‬
‫בנגב ובפזורה עומד על כ‪ 40,700 -‬ילדים‪.6‬‬
‫‪ 2.1.5‬מתוך הנתונים שבסעיף ‪ 2.1.3‬לעיל‪ ,‬עולה כי ישנם כ‪ 30,525 -‬ילדים מגיל ‪ 0‬ועד גיל‬
‫‪ 3‬ביישובים הבדואים בנגב ובפזורה‪.‬‬
‫תעסוקה‬ ‫‪2.2‬‬
‫‪ 2.2.1‬שיעורי התעסוקה בחברה הבדואית בנגב עמדו בשנת ‪ 2015‬על ‪ 60%‬בקרב גברים‬
‫ושיעור של ‪ 22%‬בקרב נשים‪ ,7‬לעומת שיעור של ‪ 65.7%‬בקרב גברים ושיעור של‬
‫‪ 55.9%‬בקרב נשים בממוצע הארצי‪.8‬‬

‫שיעורי תעסוקה נשים וגברים ‪ -‬האוכלוסייה הבדואית בנגב‬

‫‪70%‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪56%‬‬ ‫‪57%‬‬ ‫‪60%‬‬

‫‪50%‬‬

‫‪40%‬‬

‫‪24%‬‬ ‫‪30%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪15%‬‬ ‫‪20%‬‬

‫‪10%‬‬

‫‪0%‬‬
‫‪2015‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬

‫גברים‬ ‫נשים‬

‫‪ 4‬למ"ס – השנתון הסטטיסטי לישראל ‪ ,2016‬דוח ‪( 2.19‬נתון ליום ה‪)31.12.2015 -‬‬

‫‪ 5‬נתונים שנאספו על ידי חברת עדליא מרשויות מקומיות בדואיות‪2016 ,‬‬
‫‪ 6‬למ"ס (נתוני ‪ ,)2015‬הדגימה העדכנית ביותר כיום‪.‬‬
‫‪ 7‬מכון ברוקדייל‪ ,‬הבדואים בנגב‪ :‬עובדות ומספרים (נתונים לסוף שנת ‪.)2015‬‬
‫‪ 8‬למ"ס – נתוני תעסוקה על פי סקר כוח אדם (נכון לסוף שנת ‪.)2015‬‬

‫‪307‬‬ ‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬

‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬

‫‪ 2.2.2‬סימולציה יעדי תעסוקה (אומדן) – נשים בדואיות בנגב‬

‫‪2021‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫‪2017‬‬

‫אוכלוסייה בגיל‬
‫‪81,117‬‬ ‫‪77,823‬‬ ‫‪74,529‬‬ ‫‪71,235‬‬ ‫‪67,941‬‬ ‫העבודה‬

‫מועסקות‬
‫(בהינתן ושיעור‬
‫התעסוקה של ‪22%‬‬
‫‪17,846‬‬ ‫‪17,121‬‬ ‫‪16,396‬‬ ‫‪15,672‬‬ ‫‪14,947‬‬ ‫נותר קבוע)‬
‫יעד שיעור‬
‫תעסוקה‬
‫‪41.0%‬‬ ‫‪41.0%‬‬ ‫‪38.83%‬‬ ‫‪36.66%‬‬ ‫‪34.5%‬‬ ‫(יעדי ‪)2020‬‬

‫יעד‬
‫‪33,258‬‬ ‫‪31,907‬‬ ‫‪28,940‬‬ ‫‪26,115‬‬ ‫‪23,440‬‬ ‫(משמעות מספרית)‬
‫‪18,311‬‬ ‫מה הפער?‬

‫מדובר במודל דינמי שנחתך בנקודת זמן שיעור התעסוקה האחרון שנמדד בבדואים בדרום‬
‫בשנת ‪ 22% - 2015‬נשים ערביות‪ .‬מבחינת קביעת היעד – המטרה היא השוואה ליעד שנקבע‬
‫ל‪ 2020‬לנשים ערביות ‪ .41%‬יעד ‪ – 2017‬ממוצע אמיתי של שיעור התעסוקה נשים ערביות של‬
‫שלושה רבעונים ראשונים ‪ 34.5% – 2017‬ואז בין שנת ‪ 2017‬לשנת ‪ 2020‬בוצעה גזירה ליניארית‬
‫של מה שיעור התעסוקה שצריך להיות‪ .‬בסה"כ מוערך כי מדובר ב‪ 18,311‬נשים בדואיות‬
‫בדרום שצריך לשלב מעבר לנשים שמשוער כי ישתלבו בשוק העבודה לבד‪.‬‬

‫‪ .3‬פירוט התוכניות והכלים לשנים ‪ – 2018-2020‬מה קיים‪+‬מה מוצע להרחיב‬

‫מרכז הכוון תעסוקתי "ריאן"‬ ‫‪3.1‬‬

‫‪ 3.1.1‬בעקבות החלטת הממשלה ‪ 3708‬מיום ‪ 11.9.2011‬משרד התמ"ת (זרוע העבודה‬
‫הייתה חלק ממנו דאז) גיבש תכנית במסגרתה פיתח והפעיל ‪ 9‬מרכזי הכוון‬
‫ביישובים הבדואים בנגב באמצעות התקשרות עם ג'וינט ישראל‪.‬‬
‫‪ 3.1.2‬התכנית שהוקמה כתוצאה מיוזמה משותפת בהובלת זרוע העבודה (במשרד‬
‫התמ"ת דאז)‪ ,‬משרד ראש הממשלה ותב"ת‪-‬ג'וינט בשותפות עם קרן יד הנדיב‪,‬‬
‫פועלת החל מחודש פברואר ‪ 2012‬ומופעלת על ידי חברת 'אלפנאר' החל משנת‬
‫‪ .2013‬יצוין כי בכוונת הממשלה לצאת למכרז דו שנתי לשנים ‪.2019-2020‬‬

‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬

‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
‫‪308‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬

‫‪ 3.1.3‬בעקבות החלטת הממשלה ‪ 2397‬מיום ‪ 12.02.2017‬וכאמור בסעיף ‪.9‬ב‪ 1.‬בהחלטת‬

‫הממשלה מרכזי ריאן לאוכלוסייה הבדואית בדרום תוקצבו בתקציב של עד ‪80‬‬
‫מיליון ‪ ₪‬לשנים ‪.2017-2020‬‬
‫‪ 3.1.4‬התכנית פועלת למתן שירותים בארבעה אלמנטים מרכזיים‪ :‬קהילה‪ ,‬פרט‪ ,‬הכשרה‬
‫ומעסיקים‪ .‬כלי הסיוע בתוכנית הינם הכוונה ויעוץ תעסוקתי‪ ,‬הכוון להשכלה‬
‫גבוהה‪ ,‬להשלמת השכלה ולהכשרה מקצועית‪ ,‬הכשרות מקצועיות‪ ,‬סדנאות הכנה‬
‫לעולם העבודה (הכוללות בין השאר סיוע בכתיבת קו"ח‪ ,‬עברית תעסוקתית‪,‬‬
‫כישורי מחשב בסיסיים והכנה לראיונות עבודה) וסיוע בהשמה אצל מעסיקים‪.‬‬
‫‪ 3.1.5‬במסגרת פעילות המרכזים ב‪ 5 -‬השנים האחרונות‪ ,‬ניתנו שירותים ל‪12,803 -‬‬
‫משתתפים (‪ 49%‬מתוכם נשים)‪ ,‬בוצעו ‪ 5,797‬השמות (‪ 42%‬מתוכן לנשים)‬
‫והתקיימו מאות הכשרות מקצועיות‪ ,‬קורסים ומכינות‪.‬‬
‫מושמים (מהפעילים)‬ ‫משתתפים חדשים‬
‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫שנה‬
‫‪354‬‬ ‫‪354‬‬ ‫‪506‬‬ ‫‪384‬‬ ‫*‪2012‬‬
‫‪398‬‬ ‫‪377‬‬ ‫‪768‬‬ ‫‪637‬‬ ‫‪2013‬‬
‫‪510‬‬ ‫‪765‬‬ ‫‪1,137‬‬ ‫‪1,253‬‬ ‫‪2014‬‬
‫‪682‬‬ ‫‪1,108‬‬ ‫‪1,463‬‬ ‫‪1,477‬‬ ‫‪2015‬‬
‫‪885‬‬ ‫‪1,509‬‬ ‫‪1,435‬‬ ‫‪1,688‬‬ ‫‪2016‬‬
‫***‪695‬‬ ‫‪1,171‬‬ ‫‪2,225‬‬ ‫‪1,185‬‬ ‫**‪2017‬‬
‫*הנתונים מתייחסים לתקופה של פברואר עד דצמבר‬
‫**הדוח הוצא ביום ה‪ .31.12.17 -‬לאור זאת‪ ,‬יתכן והנתונים לא סופיים‬
‫*** בחצי השנה השנייה של ‪ 2017‬היה גיוס משמעותי של נשים בדואיות‬
‫לתוכנית‪ ,‬כולן עדיין בתחילת ואמצע תהליך ההתערבות‪.‬‬
‫‪ 3.1.6‬כחלק מההסכם הפעלת מרכזי "ריאן" עם הג'וינט לשנת ‪ ,26.12.2017 2018‬הוגדר‬
‫יעד לשיעור הנשים המשתתפות בתכנית העומד על ‪ 70%‬מכלל המשתתפים‬
‫בתכנית וזאת על מנת למקד את פעילות המרכזים בטיפול בנשים להן שיעורי‬
‫תעסוקה נמוכים ביותר‪.‬‬

‫הכשרה מקצועית‬ ‫‪3.2‬‬

‫‪ 3.2.1‬הכשרה מקצועית למבוגרים‬
‫להלן פירוט הפעולות הנעשות כיום בנושא של הכשרת מבוגרים עבור אוכלוסיית‬
‫הבדואים בנגב‪:‬‬
‫כיום פועלים בדרום הארץ ‪ 45‬בתי ספר עסקיים להכשרה מקצועית‬ ‫‪3.2.1.1‬‬
‫למבוגרים אשר נותנים שירות לאוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫ומאפשרים ביצוע קורסי ערב‪ .‬בתי הספר קיבלו אישור פיקוח לקיים‬
‫פעילות להכשרת מבוגרים במקצועות מגוונים (אך לא מתוקצבים)‪.‬‬
‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬
‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
‫‪309‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫תלמידים מובטלים ודורשי עבודה מקבלים שוברים ללמוד בבית‬
‫הספר הנ"ל עפ"י שיקול הדעת של הגורמים המפנים‪.‬‬
‫הפעילות המתוקצבת מופעלת על ידי זכיין ‪ -‬רשת עתיד והוא אחראי‬ ‫‪3.2.1.2‬‬
‫על הפעלת שני מרכזי הכשרה בנגב (האחד בבאר שבע והשני‬
‫באשקלון) ובנוסף נדרש להתקשר עם מוסדות לימוד נוספים‬
‫בהתאם לדרישות השוק‪ ,‬על מנת לעמוד בתנאי המכרז בכלל‬
‫ובתוכנית העבודה של המחוז בפרט‪.‬‬
‫קיים תקציב ייעודי שנתי להקצאת שוברי הכשרה מקצועית לתושבי‬ ‫‪3.2.1.3‬‬
‫‪9‬‬
‫יישובי הבדואים בנגב‪ ,‬בסכום כולל של כ‪ 2 -‬מ' ‪ ₪‬מתוכו שיעור של‬
‫כ‪ 50%-‬מיועד לנשים בלבד‪.‬‬
‫תכנית סטארטר ‪ -‬האגף להכשרה מקצועית וג'וינט ישראל – תב"ת‬ ‫‪3.2.1.4‬‬
‫פיתחו תכנית פיילוט משותפת בפריסה ארצית‪ ,‬שמטרתה לעדכן‪,‬‬
‫לבסס ולמסד מסלול הכשרה מקצועית המשלב הכשרה עיונית‬
‫ומעשית לצד עבודה אצל מעסיק ורכישת מיומנויות במקום‪.‬‬
‫הכשרות אלה מתקיימות במקצועות בהם יש ביקוש לעובדים‬
‫מיומנים‪ .‬תכנית הלימודים במסלול זה מותאמת לצרכי המעסיק‪.‬‬
‫הפעלת תכניות הכשרה בשיתוף מעסיקים הכוללות‪:‬‬ ‫‪3.2.1.5‬‬
‫א‪ .‬כיתה במפעל ‪ -‬מאפשרת למעסיקים לפתוח קורס הכשרה‬
‫מקצועית ייעודי לקבוצת דורשי עבודה בתחומים שונים‪.‬‬
‫הקורס מתבצע אצל המעסיק או במוסד מוכר‪ .‬ההכשרה‬
‫המעשית תבוצע אצל המעסיק‪.‬‬
‫‪ - OJT‬העסקת עובדים חדשים מהמניין‪ ,‬במשרה מלאה‬ ‫ב‪.‬‬
‫בלפחות שכר מינימום בתחום השירותים והתעשייה‪,‬‬
‫והעסקתם בתום ההכשרה לתקופה מצטברת של ‪ 12‬חודשים‪,‬‬
‫כאשר האגף להכשרה מקצועית מסבסד את השכר וחניכת‬
‫העובדים‪.‬‬

‫‪ 3.2.2‬הכשרה מקצועית לנוער‬

‫‪ 9‬תקציב סבסוד שובר נע בממוצע של כ‪ .₪ 8,000 -‬התחשיב נעשה על ידי ניתוח כלל השוברים שניתנו לאוכלוסייה הערבית ברחבי האץ‬
‫ובידוד היישובים הבדואים בדרום מתוכו‪.‬‬

‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬

‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
‫‪310‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬

‫מערכת בתי הספר המקצועיים לנוער מאפשרת לתלמידים לרכוש‬ ‫‪3.2.2.1‬‬

‫מקצוע תוך התנסות בעולם טכנולוגי מתעדכן‪.‬‬
‫מגמות המקצועיות במסגרת בתי הספר להכשרה מקצועית‪,‬‬ ‫‪3.2.2.2‬‬
‫משלבות לימודים עיוניים ומעשיים לצד התנסות בעבודה בשכר‬
‫במפעלי תעשייה בעלי טכנולוגיות מתקדמות ביותר בליווי של חונך‬
‫מהמפעל‪.‬‬
‫בין מגוון המקצועות ניתן ללמוד מערכות תיכון וייצור באמצעות‬ ‫‪3.2.2.3‬‬
‫מחשב‪ ,‬חשמלאי מוסמך‪ ,‬מסגרות מבנים (התמחות)‪ ,‬אוטוטק‪/‬‬
‫אוטוטרוניקה‪ ,‬עיצוב שיער‪ ,‬ניהול מערכות משרד‪ ,‬איפור אומנותי‪,‬‬
‫קירור ומיזוג אוויר וחשמל מעשי‪ ,‬טכנולוגיות עץ ורהיטים ועוד‪.‬‬
‫יצוין‪ ,‬כי הלימודים נעשים בכיתות קטנות עם יחסי אישי‪ ,‬ליווי‬ ‫‪3.2.2.4‬‬
‫ותמיכה לרבות מערכת ליווי‪ ,‬תמיכה של יועצים חינוכיים‬
‫ופסיכולוגים ובחלוקה לכיתות ייעודיות לבנים ולבנות בנפרד‪.‬‬
‫בתום הלימודים התלמידים שעמדו בהצלחה בבחינות זכאים‬ ‫‪3.2.2.5‬‬
‫לתעודת תעודת הסמכה מקצועית‪ ,‬לתעודת גמר ולאישור ‪ 12‬שנות‬
‫לימוד‪.‬‬
‫כיום ישנם שלושה בתי ספר מקצועיים לנוער ביישובים הבדואים‬ ‫‪3.2.2.6‬‬
‫בנגב ‪ -‬רהט‪ ,‬חורה ושגב שלום‪ .‬יצוין כי מרבית מגמות הלימוד בהם‬
‫מיועדות לבנים (ראו פירוט המגמות בסעיף ‪ 4.2.2.3‬לעיל)‪ .‬במהלך‬
‫שנת הלימודים תשע"ז למדו כ‪ 1,100 -‬תלמידים בדואים בנגב‬
‫(מתוכם כ‪ 190 -‬בנות) במגוון תחומי הכשרה‪.‬‬
‫בתי הספר להכשרה מקצועית נועדו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לתת מענה למחסור‬ ‫‪3.2.2.7‬‬
‫בבתי ספר מקצועיים‪-‬טכנולוגיים ביישובים הבדואים בנגב‪ ,‬וכן לתת‬
‫מענה לתלמידים רבים שנושרים מהמערכת העיונית (העומדים‬
‫ביישובים הבדואים בנגב על שיעור של ‪ 28.9%‬כאשר שיעור הנשירה‬
‫בקרב בנים עומד על ‪ 35.5%‬ואילו בקרב בנות שיעור זה עומד על‬
‫‪ )1022.2%‬וזקוקים למסגרת חלופית‪ ,‬שתספק להם תמיכה‬
‫מקצועית‪ ,‬למידת מקצוע וליווי אישי‪.‬‬
‫לאור השיעור הנמוך של הזכאים לבגרות מאוכלוסיית הבדואים‬ ‫‪3.2.2.8‬‬
‫בנגב‪ ,‬בדגש על בנות‪ ,‬מוצע להקים כ‪ 6 -‬כיתות יג' בבתי הספר‬

‫‪ 10‬מכון ברוקדייל ‪ -‬דוח מחקר על התכנית לקידום הצמיחה והפיתוח הכלכליים של האוכלוסייה הבדואית בדרום‪ :‬חינוך (דוח שני על החלטת‬
‫הממשלה ‪)3708‬‬

‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬

‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
‫‪311‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫השונים המופעלים ביישובים הבדואים בנגב‪ ,‬אשר יהוו הזדמנות‬
‫שנייה למי שלא סיים בהצלחה את בחינות הבגרות‪ ,‬מכינה לחיים‬
‫ובנוסף‪ ,‬הכשרה מקצועית למי שעדיין רוצה הזדמנות תעסוקתית‬
‫בעלות של ‪ ₪ 24,412,250‬בהרשאה להתחייב לאגף להכשרה‬
‫מקצועית במשרד העבודה והרווחה בשנת ‪.2018‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לאור הביקוש הקיים ביישובים הבדואים בנגב לבתי ספר‬ ‫‪3.2.2.9‬‬
‫להכשרה מקצועית‪ ,‬מוצע‪ ,‬להקים שלושה בתי ספר נוספים‬
‫להכשרה מקצועית‪ ,‬הראשון בפארק התעשייה עידן הנגב‬
‫והנוספים ביישובים ערערה בנגב וחורה‪ ,‬כאשר בית הספר בחורה‬
‫ייועד לבנות בלבד ובתי הספר בערערה בנגב ובפארק התעשייה‬
‫עידן הנגב יהיו בתי ספר משותפים עם כיתות ייעודיות לבנים‬
‫וכיתות ייעודיות לבנות‪.‬‬
‫עלות הפעלת בית הספר בחורה עומדת על סך ‪₪ 24,444,667‬‬
‫לתקופת התכנית ואילו עלות הפעלת בתי הספר בפארק התעשייה‬
‫עידן הנגב ובערערה בנגב עומדת על סך ‪ ₪ 31,326,458‬לכל אחד‬
‫מבתי הספר לתקופת התכנית‪ ,‬ובסך הכל תקציב תוספתי בעלות‬
‫כוללת של ‪ 87,097,583₪‬בהרשאה להתחייב לאגף להכשרה‬
‫מקצועית במשרד העבודה והרווחה בשנת ‪.2018‬‬
‫לאור הצורך הקיים הן לבישול מוסדי (כגון הרחבת היקף מפעלי‬ ‫‪3.2.2.10‬‬
‫ההזנה הפועלים כיום בדרום הארץ והמעסיקים בעיקר נשים) הן‬
‫למלונאות המתפתחת וזו הקיימת בים המלח והן לאור העובדה כי‬
‫לא קיימת סדנת טבחות כלל בשטח שבין תל אביב לאילת‪ ,‬מוצע‪,‬‬
‫להקים סדנת טבחות בבית הספר המקצועי עמל רהט בעלות כוללת‬
‫של ‪ ₪ 10,083,625‬בהרשאה להתחייב לאגף להכשרה מקצועית‬
‫במשרד העבודה והרווחה בשנת ‪.2018‬‬

‫מעונות יום ומשפחתונים‬ ‫‪3.3‬‬

‫‪ 3.3.1‬כיום פועלים ביישובים הבדואים בנגב ‪ 12‬מעונות יום‪ :‬חורה(‪ ,)2‬כסייפה(‪ ,)1‬ערערה‬
‫בנגב(‪ ,)1‬רהט(‪ )2‬שגב שלום(‪ )3‬ותל שבע(‪ .)3‬כ‪ 25% -‬מהילדים הנמצאים כיום‬
‫במעונות המסובסדים על ידי המשרד מקבלים סבסוד ממשרד הרווחה (קרי לנשים‬
‫שאינן מועסקות)‪.‬‬
‫‪ 3.3.2‬כמו‪-‬כן‪ ,‬קיימים כיום ‪ 236‬משפחתונים שיישובים הבדואים בנגב עם סך של כ‪-‬‬
‫‪ 1120‬ילדים (בממוצע כל משפחתון יכול להכיל ‪ 5‬ילדים)‪ .‬במשפחתונים אחוז ילדי‬
‫הרווחה עולה לכ‪.60% -‬‬

‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬

‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
‫‪312‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬

‫‪ 3.3.3‬התרשים להלן מציג את כמות הילדים המצויים במסגרות לגיל הרך ואת שיעורם‬
‫מכלל הילדים בגילאים ‪ 0-3‬באוכלוסייה הבדואית בנגב במצב הנוכחי (בהתאם‬
‫לכמות המסגרות המפורטות בסעיפים ‪ 4.3.1-4.3.2‬לעיל)‪:‬‬

‫ילדים במסגרות לגיל הרך ‪ -‬מצב נוכחי‬

‫‪812 , 2%‬‬ ‫‪1120, 3%‬‬

‫‪30,918 , 95%‬‬

‫ילדים במעונות יום‬ ‫ילדים במשפחתונים‬ ‫ילדים שאינם במסגרת‬

‫‪ 3.3.4‬מכאן‪ ,‬עולה כי היצע המסגרות המפוקחות והממונות ביישובים הבדואים בנגב‬

‫הינו נמוך ביחס לביקוש ולפוטנציאל הקיים – ובפועל מטופלים במסגרות‬
‫מפוקחות רק בכ‪ 5%-‬מהילדים משכבת הגיל ‪ .0-3‬על מנת לסייע לנשים הבדואיות‬
‫בנגב להשתלב בעולם העבודה יש להגדיל את ההיצע של מעונות היום‬
‫והמשפחתונים המפוקחים באמצעות נקיטת הצעדים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬בינוי מעונות יום – בשנים ‪ 2014-2017‬תוקצבו ‪ 21‬מעונות יום חדשים (‪59‬‬
‫כיתות) ב‪ 55.8 -‬מיליון ‪ – ₪‬מענה פוטנציאלי לכ‪ 1,800-‬ילדים‪ .‬כיום נבנו כבר‬
‫ועומדים לפני סמל ולפני אכלוס‪ 10 -‬מעונות חדשים בנויים‪ :‬רהט(‪ ,)3‬חורה(‪,)2‬‬
‫לקיה(‪ ,)1‬שגב שלום (‪ ,)3‬נווה מדבר(‪ -)1‬מעונות אלו צפויים להיות מאוכלסים‬
‫על ידי הרשויות המקומיות בשנת הלימודים הקרובה‪.‬‬
‫האגף למעונות יום מקצה מתקציבו עבור אוכלוסיית הבדואים בנגב‪ ,‬כחלק‬
‫משריון ההקצאה השנתית לבינוי מעונות יום למיעוטים בשיעור ‪ 25%‬מתוקף‬
‫החלטת ממשלה ‪ ,922‬בכפוף לנהלים שייקבעו על ידי האגף‪.‬‬
‫התרשים להלן מציג את כמות הילדים המצויים במסגרות לגיל הרך ואת‬
‫שיעורם מכלל הילדים בגילאים ‪ 0-3‬באוכלוסייה הבדואית בנגב לאחר הרחבת‬
‫כמות המעונות יום כאמור לעיל‪ ,‬במיצוי מלא של תקציבי הבנייה ובאיכלוס‬
‫מלא המעונות החדשים ‪ ,‬כמות הילידים המשורתים בשכבת הגיל ‪ 0-3‬תעלה‬
‫לכ‪ , 10%-‬כפי שניתן לראות בתרשים לעיל‪:‬‬

‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬

‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
‫‪313‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬

‫ילדים במסגרות לגיל הרך ‪ -‬לאחר הרחבת היצע‬

‫מעונות יום‬

‫‪2,490 , 8%‬‬ ‫‪1120, 3%‬‬

‫‪27,118 , 89%‬‬

‫ילדים במעונות יום‬ ‫ילדים במשפחתונים‬ ‫ילדים שאינם במסגרת‬

‫ב‪ .‬משפחתונים מפוקחים – לאור האמור אנו מציעים כי תתבצע בניית מתווה‬
‫ריאלי הולך ועולה של תוספת משפחתונים כך שכל שנה יתווספו עוד ‪200‬‬
‫משפחתונים חדשים ובסוף שנת ‪ 2022‬יתווספו בסה"כ ‪ 1,000‬משפחתונים‬
‫חדשים ביישובים הבדואים בנגב אשר יוכלו לטפל בכ‪ 5,000 -‬ילדים‪ .‬לצורך‬
‫הגדלת היצע המשפחתונים כאמור‪ ,‬נדרש תקציב כולל בסך של ‪286,400,000‬‬
‫‪ ₪‬כתקציב תוספתי בהרשאה להתחייב לאגף מעונות יום במשרד העבודה‬
‫והרווחה‪.‬‬
‫התרשים להלן מציג סימולציה מצרפית של כמות הילדים המצויים במסגרות‬
‫לגיל הרך ואת שיעורם מכלל הילדים בגילאים ‪ 0-3‬באוכלוסייה הבדואית בנגב‬
‫לאחר הרחבת כמות המשפחתונים ביישובים הבדואים בנגב ואם יורחבו‬
‫בהתאם למתווה המוצע ישורתו כ‪ 23%-‬מאוכלוסיית הילדים הבדואים‬
‫בגילאי ‪ 0-3‬בנגב‪:‬‬

‫ילדים במסגרות לגיל הרך ‪ -‬לאחר הרחבת היצע‬

‫המשפחתונים‬

‫‪2,490 , 8%‬‬ ‫‪6120 , 19%‬‬

‫‪22,118 , 73%‬‬
‫ילדים במעונות יום‬ ‫ילדים במשפחתונים‬ ‫ילדים שאינם במסגרת‬

‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬

‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
‫‪314‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬

‫‪ 3.3.5‬מוערך כי הגדלת היצע המסגרות לגיל הרך כפי שמוצע במתווה המשלהב‬
‫משפחתונים ומעונות יום צפוי לסייע ל‪ 3,500 -‬אימהות מהאוכלוסייה הבדואית‬
‫בנגב להשתלב בשוק העבודה החופשי‪.‬‬

‫לימודי הנדסאות לנשים‬ ‫‪3.4‬‬

‫לימודי ההנדסאות מתקיימים ב‪ 4 -‬מכללות בדרום‪ :‬טכנולוגית באר‬ ‫‪3.4.1.1‬‬
‫שבע‪ ,‬עתיד באר‪-‬שבע‪ ,‬ספיר‪ ,‬אשקלון‪ .‬מתחילת התכנית (שנת‬
‫הלימודים תשע"ד) כ‪ 305 -‬סטודנטים בדואים החלו את לימודיהם‬
‫בארבעת המכללות‪ ,‬כאשר ‪ 25%‬מהלומדים הינן נשים‪ .‬חשוב לציין‬
‫כי מבחני התמיכה ללימודי הנדסאות מקנים העדפה לנשים בכך‬
‫שמעניקים מלגה נוספת על פני אלו המוענקות לגברים הבדואים‬
‫בנגב‪.‬‬
‫התקציב התכנית ללימודי הנדסאות בהחלטת הממשלה ‪ 3708‬עמד‬ ‫‪3.4.1.2‬‬
‫על ‪ 33.8‬מיליון ‪ ,₪‬מתוכו נוצלו עד סוף ‪ 30.7 2016‬מיליון ‪ .₪‬לאור‬
‫הצלחתה תוקצבה התכנית לחומש הבא ב‪ 37.5 -‬מיליון ‪ ₪‬בהחלטת‬
‫הממשלה מס' ‪.2397‬‬

‫תכנית לימוד השפה העברית לטובת תעסוקת האוכלוסייה הבדואית בדרום‪ -‬החלטת‬ ‫‪3.5‬‬
‫ממשלה ‪2397‬‬
‫תכנית מרכזי ההכוון לתעסוקה "ריאן" בחברה הבדואית בדרום‬ ‫‪3.5.1.1‬‬
‫פועלת החלל משנת ‪ 2012‬ולאחרונה סיימה את פריסתה בכל יישובי‬
‫הבדואים המוכרים בדרום‪.‬‬
‫התוכנית פועלת ב‪ 4-‬מעגלים‪ :‬קהילה‪ ,‬פרט‪ ,‬הכשרה ומעסיקים‪.‬‬
‫בתחום הפרט אחד האלמנטים המרכזיים הינו לימודי עברית‬
‫לטובת תעסוקה‪.‬‬
‫לאור הניסיון שנצבר ב‪ 4‬השנים האחרונות בלימודי עברית‬ ‫‪3.5.1.2‬‬
‫לתעסוקה ולאור הצרכים העולים מן השטח לעניין ההכרח בהרחבת‬
‫סדרי הגודל של לימודים אלו בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום‪,‬‬
‫החליטה ממשלת ישראל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫ס‪.9.‬ב‪ .3.‬להחלטת הממשלה ‪ 2397‬מיום ‪:12.2.2017‬‬

‫"לשם השלמת התכנית להפעלת מרכזי ההכוון לתעסוקה –‬
‫"ריאן" בחברה הבדואית‪ ,‬יגבש אגף הממונה על התעסוקה‬
‫תכנית להרחבת השליטה בשפה העברית לכ‪2,500-‬‬
‫משתתפים‪ ,‬בדגש על נשים‪ .‬משרד האוצר יעמיד התקציב‬
‫לתוכנית זו על סך שלושה מיליון שקלים כתקציב תוספתי‬
‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬
‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
‫‪315‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬
‫בהרשאה להתחייב לממונה על התעסוקה במשרד העבודה‬
‫והרווחה בשנת ‪ .2017‬בהתאם להצלחת התכנית‪ ,‬תיבחן‬
‫אפשרות להארכתה לשנים ‪ 2021-2020‬בהיקף שלא יעלה על‬
‫‪ 2‬מיליון שקלים נוספים "‬

‫לאור כך גובשה תוכנית להרחבת השליטה בעברית לכ‪2,500-‬‬ ‫‪3.5.1.3‬‬

‫משתתפים‪ ,‬בדגש על נשים‪ .‬התוכנית הועברה לאישור משרד אוצר‬
‫בסמוך להחלטת הממשלה אך עדיין לא תוקצבה‪ .‬למרות אי‬
‫התקצוב של התוכנית הכוללת המשרד מקדם מתקציביו את פיתוח‬
‫החומרים‪ ,‬הכשרת המורים ושלב הפיילוט הראשוני‪.‬‬

‫סיכום תקציבי‪:‬‬ ‫‪3.6‬‬

‫סה"כ‬ ‫‪2022‬‬ ‫‪2021‬‬ ‫‪2020‬‬ ‫‪2019‬‬ ‫‪2018‬‬ ‫גורם מתוקצב‬ ‫סעיף תקציבי‬

‫כלי סיוע ‪ -‬האגף למעונות יום‬

‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬
‫סה"כ תקציב משפחתונים‬
‫‪286,400,000‬‬ ‫‪95,200,000‬‬ ‫‪76,240,000‬‬ ‫‪57,280,000‬‬ ‫‪38,320,000‬‬ ‫‪19,360,000‬‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫האגף למעונות‬ ‫משפחתונים ‪ -‬תוספתי‬
‫‪286,400,000‬‬ ‫‪95,200,000‬‬ ‫‪76,240,000‬‬ ‫‪57,280,000‬‬ ‫‪38,320,000‬‬ ‫‪19,360,000‬‬ ‫יום‬
‫האגף למעונות יום יקצה מתקציבו עבור אוכלוסיית הבדואים בנגב כחלק משיריון‬
‫ההקצאה השנתית לבינוי מעונות יום בשיעור ‪ 25%‬למיעוטים מתוקף החלטת ממשלה‬ ‫האגף למעונות‬
‫‪₪ 55,800,000‬‬ ‫‪ 922‬ובכפוף לנהלים שיקבעו על ידי האגף‬ ‫יום‬ ‫מעונות יום ‪ -‬בסיס קיים‬
‫כלי סיוע ‪ -‬הממונה על התעסוקה‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫סה"כ תקציב מרכזי הכוון‬
‫‪70,913,715‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪26,147,222‬‬ ‫‪26,149,222‬‬ ‫‪18,617,271‬‬ ‫בנגב‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫מ' על‬ ‫הפעלה של מרכזי הכוון בנגב‬
‫‪70,913,715‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪26,147,222‬‬ ‫‪26,149,222‬‬ ‫‪18,617,271‬‬ ‫התעסוקה‬ ‫‪ -‬בסיס קיים‬
‫סה"כ תקציב הפעלת מסלול‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫הנדסאים לצעירות מזרח‬
‫‪33,100,000‬‬ ‫‪3,100,000‬‬ ‫‪7,500,000‬‬ ‫‪7,500,000‬‬ ‫‪7,500,000‬‬ ‫‪7,500,000‬‬ ‫ירושלים‬
‫הפעלת מסלול הנדסאים‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫מ' על‬ ‫לצעירות וצעירים בדואים‬
‫‪33,100,000‬‬ ‫‪3,100,000‬‬ ‫‪7,500,000‬‬ ‫‪7,500,000‬‬ ‫‪7,500,000‬‬ ‫‪7,500,000‬‬ ‫התעסוקה‬ ‫דרום ‪ -‬בסיס קיים‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫סה"כ תקציב ממונה על‬
‫‪104,013,715‬‬ ‫‪3,100,000‬‬ ‫‪7,500,000‬‬ ‫‪33,647,222‬‬ ‫‪33,649,222‬‬ ‫‪26,117,271‬‬ ‫התעסוקה‬
‫כלי סיוע ‪ -‬האגף להכשרה מקצועית‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬
‫סה"כ תקציב שוברים‬
‫‪10,000,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫האגף להכשרה‬ ‫תקציב שוברים ‪ -‬בסיס קיים‬
‫‪10,000,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫מקצועית‬
‫סה"כ תקציב הכשרות‬
‫מקצועיות מסובסדות‬
‫הכשרות מקצועיות מסובסדות‬
‫האגף להכשרה‬ ‫הכוללות סטארטר‪,OJT ,‬‬
‫מקצועית‬ ‫כיתה במפעל ‪ -‬בסיס קיים‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫סה"כ תקציב הכשרות‬
‫‪121,593,458‬‬ ‫‪33,408,125‬‬ ‫‪33,408,125‬‬ ‫‪27,513,958‬‬ ‫‪18,557,709‬‬ ‫‪8,705,541‬‬ ‫מקצועיות לנוער‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫האגף להכשרה‬ ‫הפעלת בית ספר לבנות‬
‫‪24,444,667‬‬ ‫‪7,165,000‬‬ ‫‪7,165,000‬‬ ‫‪5,396,750‬‬ ‫‪3,299,292‬‬ ‫‪1,418,625‬‬ ‫מקצועית‬ ‫בחורה ‪ -‬תוספתי‬

‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬

‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
‫‪316‬‬
 ‫מדינת ישראל‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים‬
‫משרד העבודה‪ ,‬הרווחה‬ ‫לשכת המשנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה‬
‫והשירותים החברתיים‬

‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫האגף להכשרה‬ ‫הפעלת בית ספר בערערה‬
‫‪31,326,458‬‬ ‫‪8,956,250‬‬ ‫‪8,956,250‬‬ ‫‪7,188,000‬‬ ‫‪4,501,125‬‬ ‫‪1,724,833‬‬ ‫מקצועית‬ ‫בנגב ‪ -‬תוספתי‬
‫הפעלת בית ספר בפארק‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫האגף להכשרה‬ ‫התעשייה עידן הנגב (רהט) ‪-‬‬
‫‪31,326,458‬‬ ‫‪8,956,250‬‬ ‫‪8,956,250‬‬ ‫‪7,188,000‬‬ ‫‪4,501,125‬‬ ‫‪1,724,833‬‬ ‫מקצועית‬ ‫תוספתי‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫האגף להכשרה‬ ‫הקמה והפעלה של סדנת‬
‫‪10,083,625‬‬ ‫‪2,686,875‬‬ ‫‪2,686,875‬‬ ‫‪2,097,458‬‬ ‫‪612,417‬‬ ‫‪2,000,000‬‬ ‫מקצועית‬ ‫טבחות בעמל רהט ‪ -‬תוספתי‬

‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫האגף להכשרה‬ ‫הקמה והפעלה של ‪ 6‬כיתות‬
‫‪24,412,250‬‬ ‫‪5,643,750‬‬ ‫‪5,643,750‬‬ ‫‪5,643,750‬‬ ‫‪5,643,750‬‬ ‫‪1,837,250‬‬ ‫מקצועית‬ ‫יג' ‪ -‬תוספתי‬
‫סה"כ תקציב הכשרות‬
‫מבוגרים‬
‫הכשרות מבוגרים הכוללות‬
‫האגף להכשרה‬ ‫קורסים מפוקחים וממומנים‪-‬‬
‫מקצועית‬ ‫בסיס קיים‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫סה"כ תקציב האגף להכשרה‬
‫‪131,593,458‬‬ ‫‪35,408,125‬‬ ‫‪35,408,125‬‬ ‫‪29,513,958‬‬ ‫‪20,557,709‬‬ ‫‪10,705,541‬‬ ‫מקצועית‬
‫סיכום‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬
‫סה"כ תקציב בסיס קיים‬
‫‪114,013,715‬‬ ‫‪5,100,000‬‬ ‫‪9,500,000‬‬ ‫‪35,647,222‬‬ ‫‪35,649,222‬‬ ‫‪28,117,271‬‬
‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬ ‫‪₪‬‬
‫סה"כ תקציב תוספתי‬
‫‪407,993,458‬‬ ‫‪128,608,125‬‬ ‫‪109,648,125‬‬ ‫‪84,793,958‬‬ ‫‪56,877,709‬‬ ‫‪28,065,541‬‬

‫רחוב בנק ישראל ‪ 5‬ירושלים‪ ,‬טלפון‪ 02-6662713 :‬פקס‪02-6662169 :‬‬

‫‪ – www.molsa.gov.il‬אתר משרד העבודה‪ ,‬הרווחה והשירותים החברתיים ‪ – www.gov.il‬אתר ממשל זמין‬
‫‪317‬‬