‫בג"ץ ‪3921/20‬‬ ‫בבית המשפט העליון‬

‫בג"ץ ‪7970/20‬‬ ‫בשבתו כבית משפט גבוה לצדק‬

‫בג"ץ ‪8124/20‬‬
‫התנועה לאיכות השלטון בישראל‪ ,‬ע"ר ‪580178697‬‬
‫ע"י עוה"ד ד"ר אליעד שרגא‪ ,‬תומר נאור‪ ,‬אריאל ברזילי‪ ,‬אביתר אילון‬
‫העותרת בבג"ץ ‪3921/20‬‬ ‫טלפון‪ ;02-5000073 :‬פקס'‪02-5000076 :‬‬
‫משמר הדמוקרטיה הישראלית‬
‫ע"י ב"כ יובל יועז ו‪/‬או אביגדור פלדמן‪ ,‬משרד קרניאל ושות'‬
‫העותרת בבג"ץ ‪7970/20‬‬ ‫טלפון‪ 03-696011 :‬פקס'‪ 03-6961021 :‬דוא"ל‪office@krnl.co.il :‬‬

‫‪ .1‬אורני פטרושקה‬
‫‪ .2‬יוסי שוסמן‬
‫‪ .3‬יעל שרם סנטור‬
‫‪ .4‬מיקי מור‬
‫‪ .5‬דן אורן‬
‫ע"י עו"ד גלעד ברנע ו‪/‬או חגי קלעי רוזן‬
‫העותרים בבג"ץ ‪8124/20‬‬ ‫טלפון‪ 02-6713883 :‬פקס'‪ 02-6713735 :‬דוא"ל‪gilad_b@netvision.net.il :‬‬

‫נגד‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫‪.1‬‬
‫מ"מ מפכ"ל המשטרה‬ ‫‪.2‬‬
‫ממשלת ישראל‬ ‫‪.3‬‬
‫שר הביטחון‬ ‫‪.4‬‬
‫שר החוץ‬ ‫‪.5‬‬
‫שר האוצר‬ ‫‪.6‬‬
‫שר המשפטים‬ ‫‪.7‬‬
‫שר הכלכלה‬ ‫‪.8‬‬
‫מבקר המדינה‬ ‫‪.9‬‬
‫ע"י פרקליטות המדינה‪ ,‬מרח' צלאח א‪-‬דין ‪ ,29‬ירושלים‬
‫טלפון‪ ;073-3925131/345/395 :‬פקס'‪02-6467011 :‬‬
‫ראש ממשלת ישראל‬ ‫‪.10‬‬
‫ע"י עוה"ד יוסי כהן‬
‫טלפון‪ 03-5168484 :‬פקס' ‪03-5166066‬‬
‫מר נתן מיליקובסקי‬ ‫‪.11‬‬
‫מר דוד שימרון‬ ‫‪.12‬‬
‫ע"י עו"ד ראבילו ממשרד עוה"ד שמרון‪ ,‬מולכו‪ ,‬פרסקי‬
‫טלפון‪ 02-6490649 :‬פקס' ‪02-6490659‬‬
‫מר מיכאל (מיקי) טוביה גנור‬ ‫‪.13‬‬
‫ע"י עו"ד בעז בן צור ו‪/‬או דיקלה סירקיס‬
‫המשיבים בבג"ץ ‪3921/20‬‬ ‫טלפון ‪ 03-7155000‬פקס' ‪03-7155001‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫‪.1‬‬
‫ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה‬ ‫‪.2‬‬
‫ראש הממשלה‬ ‫‪.3‬‬
‫המשיבים בבג"ץ ‪7970/20‬‬ ‫מר נתן מיליקובסקי‬ ‫‪.4‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫‪.1‬‬
‫ממשלת ישראל‬ ‫‪.2‬‬
‫משטרת ישראל‬ ‫‪.3‬‬
‫ראש הממשלה‬ ‫‪.4‬‬
‫נתן מיליקובסקי‬ ‫‪.5‬‬
‫דוד שמרון‪ ,‬עו"ד‬ ‫‪.6‬‬
‫ראש הממשלה החלופי‪ ,‬בני גנץ‬ ‫‪.7‬‬
‫המשיבים בבג"ץ ‪8124/20‬‬ ‫שר המשפטים‬ ‫‪.8‬‬

‫תגובה מקדמית לעתירות מטעם משיבי המדינה‬

‫המשיבים ‪ 9-1‬בבג"ץ ‪ ,3921/20‬המשיבים ‪ 2-1‬בבג"ץ ‪ 7970/20‬והמשיבים ‪ 3-1‬ו‪ 8-7-‬בבג"ץ ‪( 8124/20‬להלן‪:‬‬
‫המשיבים) מתכבדים להגיש תגובה מקדמית לעתירות המאוחדות שבכותרת‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫פתח דבר‬

‫עניינן של העתירות בפרשות המכונות על ידי העותרים "פרשת הפלדות‪/‬המניות" (להלן‪ :‬פרשת‬ ‫‪.1‬‬
‫המניות) ו"פרשת הצוללות‪/‬העמלות" (להלן‪ :‬פרשת כלי השיט)‪ .‬העותרים מבקשים סעדים שונים‪,‬‬
‫אשר ניתן למקדם בשני הראשים הבאים‪:‬‬

‫הראש הראשון ‪ -‬בקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה‬
‫בנימין נתניהו‪ ,‬המשיב ‪ 10‬בבג"ץ ‪( 3921/20‬להלן‪ :‬המשיב ‪ ,)10‬וזאת בפרשת המניות ובפרשת כלי‬
‫השיט;‬

‫הראש השני ‪ -‬בקשה להורות למשיבים ‪ 9-3‬לפעול להקמת ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה‬
‫ממשלתית (להלן‪ :‬ועדת חקירה או ועדת בדיקה‪ ,‬בהתאמה)‪ ,‬אשר תבדוק את תהליכי רכש כלי השיט‬
‫המפורטים בעתירות‪.‬‬

‫יצוין‪ ,‬כי בבג"ץ ‪ 7970/20‬התבקש אף "צו ביניים במתכונת "צו עשה""‪ ,‬שיורה ליועץ המשפטי‬ ‫‪.2‬‬
‫לממשלה להכריז על פתיחה בחקירה פלילית אף אם לא יבוצעו עדיין פעולות חקירה אקטיביות‪ ,‬על‬
‫מנת למנוע טענת התיישנות בהמשך‪ .‬בהחלטתו מיום ‪ ,17.11.20‬דחה כב' השופט עמית את הבקשה‬
‫בקובעו‪" :‬לא נעלמה מעיני תקופת ההתיישנות‪ ,‬אך לא ראיתי ליתן צו ביניים מהסוג שנתבקש על‪-‬‬
‫ידי העותרת"‪.‬‬

‫לשם הנוחות‪ ,‬יכונו העתירות בקיצור כדלקמן‪ :‬בג"ץ ‪ – 3921/20‬עתירת התנועה; בג"ץ ‪– 7970/20‬‬ ‫‪.3‬‬
‫עתירת משמר הדמוקרטיה; בג"ץ ‪ – 8124/20‬עתירת פטרושקה‪.‬‬

‫עמדת המשיבים היא כי דין העתירות להידחות‪ ,‬בהעדר עילה להתערבות שיפוטית במלאכתן של‬ ‫‪.4‬‬
‫רשויות אכיפת החוק‪ ,‬בהעדר עילה למתן הוראות לגורמי הממשלה בדבר הקמת ועדת חקירה או‬
‫בדיקה ומטעמים נוספים‪ ,‬שיובאו בפתח הדברים בתמצית ויפורטו בהמשך התגובה‪.‬‬

‫נפתח בראש הנוגע לפתיחה בחקירה פלילית ‪-‬‬ ‫‪.5‬‬

‫אשר לפרשת כלי השיט‪ ,‬להלן נפרט כי דין העתירה להידחות בהעדר עילה להתערבות שיפוטית‪,‬‬
‫בשים לב לכך שמדובר בהחלטה שעמדה כבר לביקורת שיפוטית ובית המשפט הנכבד לא ראה‬
‫להתערב בה ודחה את העתירה‪ .‬החלטת היועץ המשפטי לממשלה לפיה לא התגבש חשד סביר‬
‫המצדיק פתיחה בחקירה פלילית נגד המשיב ‪ 10‬בפרשה זו‪ ,‬עמדה זה מכבר לביקורת שיפוטית לפני‬
‫בית משפט נכבד זה בבג"ץ ‪ 8924/18‬התנועה לטוהר המידות נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'‬
‫(להלן‪ :‬בג"ץ ‪ .)8924/18‬בית המשפט הנכבד לא ראה מקום להתערב בהחלטה‪ ,‬לאחר שהוצגו לו‬
‫השיקולים הראייתיים עליהם נסמכה‪ ,‬ומסקנת כל הגורמים המעורבים בחקירה ובליוויה כי לא‬
‫התגבש בתשתית הראייתית שנאספה חשד סביר המצדיק חקירה פלילית של המשיב ‪ .10‬בית‬
‫המשפט הדגיש בפסק דינו את ההלכה בדבר היקפו הרחב של שיקול הדעת המסור לרשויות‬
‫התביעה‪ ,‬המכתיב ביקורת שיפוטית מצומצמת על החלטותיהן‪ ,‬אשר הינה מצומצמת עוד יותר‬
‫בהחלטות הנסמכות על שיקולים ראייתיים‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫אשר לפרשת המניות‪ ,‬להלן תוצג החלטת היועץ המשפטי לממשלה מיום ‪( 15.10.20‬להלן‪ :‬החלטת‬ ‫‪.6‬‬
‫היועץ או ההחלטה) לפיה אין בתשתית שנאספה במסגרת הבחינה שבוצעה בעניין‪ ,‬כמו גם בחומר‬
‫חקירה רלוונטי שנאסף אגב חקירת פרשות אחרות‪ ,‬כדי להצדיק פתיחה בחקירה פלילית נגד‬
‫המשיב ‪ 10‬בפרשה זו‪ .‬פרשת המניות מחדדת את הפער בין תזה פלילית אפשרית שיכול כל אדם‬
‫להעלותה‪ ,‬לבין תשתית ראייתית ראשונית עליה יכולות רשויות התביעה לסמוך ידיהן ועל בסיסה‬
‫לקבוע שהתגבש חשד סביר לביצוע עבירה‪ .‬במבט כולל על הטעמים שפירט היועץ המשפטי לממשלה‬
‫בהחלטתו‪ ,‬ש בגינם אין הצדקה לפתיחה בחקירה בחשד לביצוע עבירת שוחד או מרמה והפרת‬
‫אמונים‪ ,‬נבקש להדגיש כי הצטברותם מלמדת כי כל אשר יש לפנינו הוא השערה‪ ,‬נרטיב שניתן‬
‫לטוות סביב המידע הקיים‪ ,‬אך לא חשד סביר כי בוצעה עבירה‪.‬‬

‫לטעמים מהותיים אלה במישור התשתית הראייתית מצטרפים הקושי המתעורר נוכח חלוף הזמן‪,‬‬
‫המשליך באופן ממשי וברור על תוחלת החקירה‪ ,‬ומעורר אף שאלות משמעותיות של התיישנות‬
‫מהותית‪ .‬בחלוף כ‪ 13-‬שנים למן רכישת המניות‪ ,‬צפוי קושי משמעותי לאסוף תשתית עובדתית‬
‫מקיפה ולאתר עדים ומסמכים של חברות ובנקים מעבר לים‪ ,‬בהם גם חברות פרטיות שאינן בהכרח‬
‫פעילות עוד‪ .‬חלוף הזמן אף מעורר שאלות משמעותיות של התיישנות מהותית‪ ,‬אשר לגבי חלק‬
‫מהנושאים חלה עוד טרם שהובא הנושא לפתחה של מערכת אכיפת החוק‪ .‬אף להיבטים אלה‬
‫נתייחס בהמשך‪.‬‬

‫החלטת היועץ אף מתייחסת לטענת עתירת התנועה לפיה התצהירים שצירפה לעתירתה והקשר‬ ‫‪.7‬‬
‫הנטען בין פרשת המניות לבין פרשת כלי השיט מצדיקים פתיחה בחקירה פלילית נגד המשיב ‪10‬‬
‫בפרשת כלי השיט‪ ,‬וקובעת כי אין בעתירה ובתצהירים כדי לשנות את ההחלטה שלא לפתוח‬
‫בחקירה פלילית נגד המשיב ‪ ,10‬שכן עולה מהם תמונה חופפת במידה רבה לזו אשר עלתה בחקירה‬
‫הפלילית בנושא כלי השיט‪ ,‬ואשר עמדה לפני היועץ טרם החלטתו שלא לפתוח בחקירה נגד המשיב‬
‫‪ 10‬בפרשה זו‪ .‬להלן יפורטו הדברים‪.‬‬

‫אשר לראש הנוגע לבקשה להקים ועדת חקירה או ועדת בדיקה –‬ ‫‪.8‬‬

‫המשיבים יטענו‪ ,‬כי דין הבקשה להורות למשיבים ‪ 8-3‬להקים ועדת חקירה או ועדת בדיקה‬
‫להידחות‪ .‬תחילה נחדד כי דין הבקשה להידחות על הסף מהטעם שאינה בשלה להכרעה שיפוטית‬
‫בכריכה אחת עם בקשת העותרות להורות על פתיחה בחקירה פלילית של המשיב ‪ .10‬לגופו של ענין‬
‫יצוין‪ ,‬כי שר הביטחון הקים ועדת בדיקה ממשלתית‪ ,‬וכי על פעולתה הוטלו מגבלות משפטיות על‬
‫מנת למנוע פגיעה בהליך הפלילי המתנהל בנושא ועל רקע זה התפטרו חבריה‪ .‬המשיבים יוסיפו‬
‫ויטענו‪ ,‬כי אין מקום להתערבות שיפוטית בנושא זה‪ ,‬בשים לב להלכה לפיה לחברי הממשלה שיקול‬
‫דעת רחב ביותר בסוגיית הקמתן של ועדות כאמור‪ ,‬והיקף הביקורת השיפוטית בנושא זה הוא‬
‫מצומצם ביותר‪ ,‬וכן בפרט נוכח המורכבות בקיום ועדת בדיקה במקביל לניהול ההליך הפלילי‬
‫והמגבלות המתחייבות על מנת למנוע פגיעה בהליך הפלילי‪ ,‬שיוצגו להלן‪.‬‬

‫כן יטענו המשיבים‪ ,‬כי דין עתירת התנועה בכל הנוגע למשיב ‪ ,9‬מבקר המדינה‪ ,‬להידחות אף היא‪.‬‬
‫העותרת מבקשת להורות למבקר להמליץ לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת (להלן‪ :‬ועדת‬
‫הביקורת ) להקים ועדת חקירה שתבחן את מכלול האירועים והכשלים בפרשיות הקשורות לפרשת‬
‫כלי השיט‪ .‬אלא שסמכות מבקר המדינה עליה מבקשת העותרת לסמוך את בקשתה כלל לא קמה‬
‫במקרה דנן‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪ ,‬כיוון שהמבקר לא קיים בדיקה בנושא המכונה "פרשת כלי השיט"‪,‬‬
‫וממילא לא פרסם דו"ח בנושא‪ ,‬לא כדו"ח נפרד ולא כדו"ח השנתי‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫בטרם ניגש לגופם של דברים יצוין עוד‪ ,‬כי העתירות כורכות טענות רבות ביחס לנושאים שונים‬ ‫‪.9‬‬
‫ותקופות זמן שונות‪ ,‬ומציגות במקשה אחת עובדות‪ ,‬מידע שלוקט מכתבות בתקשורת‪ ,‬השערות‪,‬‬
‫הנחות מוקדמות ודעות‪ .‬לעיתים אף מוצגות 'עובדות' נטענות‪ ,‬בלא הפניה לאסמכתא כלשהי‪ .‬כל‬
‫זאת הגם שעסקינן בדרישה לפתוח בחקירה פלילית‪ ,‬אשר חייבת כמובן לעמוד בסטנדרטים‬
‫ראייתיים הקבועים בדין הפלילי‪ .‬המשיבים ימקדו תגובתם בעיקר ויתייחסו להלן לליבת הנטען‬
‫בעתירות בשים לב למידע הרלוונטי לדיון שלפנינו‪.‬‬

‫עוד יצוין בפתח הדברים‪ ,‬כי המשיבים יוכלו להוסיף על האמור בתגובה במעמד צד אחד בהיבטים‬ ‫‪.10‬‬
‫קונקרטיים בהם לא היה בידם להרחיב בתגובה גלויה זו‪ ,‬וזאת ככל שבית המשפט הנכבד יראה‬
‫לנכון‪ ,‬ובהסכמת העותרים‪.‬‬

‫רקע והליכים קודמים‬

‫נציג כעת את הרקע הנוגע לחקירת פרשת כלי השיט‪ ,‬ואחריו יוצגו הליכים קודמים ועתירות שנגעו‬ ‫‪.11‬‬
‫לכך משיב ‪ 10‬לא נחקר כחשוד בפרשת כלי השיט‪ ,‬ובמסגרתן התבקשו סעדים שונים ביחס לחקירתו‪.‬‬

‫יצוין כי הרקע הנוגע לחקירת פרשת כלי השיט‪ ,‬הוצג לבית המשפט הנכבד בתגובת המדינה לעתירה‬
‫בבג"ץ ‪ .8924/18‬לפסק הדין שניתן בעתירה זו נתייחס להלן‪.‬‬

‫חקירת פרשת כלי השיט‬

‫אחר פרסום כתבות שונות בתקשורת‪ ,‬בהן כתבתו של העיתונאי רביב דרוקר ב"ערוץ ‪ "10‬ביום‬ ‫‪.12‬‬
‫‪ ,15.11.16‬בהתייחס לעסקה לרכישת צוללות שנערכה לכאורה בין ממשלת ישראל לבין התאגיד‬
‫הגרמני "טיסנקרופ"‪ ,‬אשר כונתה פרשת "כלי השיט"‪ ,‬קיים היועץ המשפטי לממשלה ישיבות‬
‫בנושא‪ .‬ביום ‪ 23.11.16‬הורה היועץ‪ ,‬על‪-‬פי המלצת פרקליט המדינה דאז‪ ,‬על פתיחת בדיקה מקדימה‬
‫לצורך ברור טענות לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד‬
‫"טיסנקרופ" לבין מדינת ישראל‪ ,‬וזאת בעקבות חומר שהתקבל ממספר גורמים ומקורות‪.‬‬

‫על‪-‬פי החלטת ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל וראש להב ‪ ,433‬הבדיקה הוטלה על‬ ‫‪.13‬‬
‫היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (להלן‪ :‬יאל"כ) בלהב ‪ ,433‬בסיוע יחידת החקירות של‬
‫רשות המסים‪ ,‬ואת החקירה ליווה צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה)‪.‬‬
‫במהלך הבדיקה המשטרתית נגבו עשרות הודעות פתוחות ממעורבים שונים בפרשה‪ ,‬לצד פעולות‬
‫בדיקה נוספות שבוצעו‪.‬‬

‫בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית‪ ,‬אשר העלו חשד לפלילים‪ ,‬הורה ביום ‪ 27.2.17‬פרקליט‬ ‫‪.14‬‬
‫המדינה דאז‪ ,‬על דעת היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬על מעבר מהליך בדיקה לחקירה משטרתית‪:‬‬

‫"הרינו להודיע כי פרקליט המדינה החליט היום‪ ,‬על דעת היועץ המשפטי לממשלה‪,‬‬
‫להורות על מעבר מבדיקה לחקירה ב"פרשת כלי השיט"‪ .‬ההחלטה התקבלה על רקע‬
‫המידע שנאסף על ידי המשטרה במסגרת הבדיקה שהתנהלה בחודשים האחרונים‬
‫ולאור איסוף ראיות שהעלו חשד סביר נגד חלק מהמעורבים בפרשה לביצוע‬
‫עבירות מתחום השחיתות הציבורית‪.‬‬

‫למען הסר ספק וכדי למנוע פרסומים שגויים נציין‪ ,‬כי על פי ממצאי הבדיקה עד‬
‫כה‪ ,‬ראש הממשלה איננו בין החשודים בפרשה‪".‬‬

‫‪4‬‬
‫כפי שפורסם‪ ,‬החקירה הגלויה התבצעה בשלושה גלים עיקריים של מעצר חשודים וחקירת‬ ‫‪.15‬‬
‫מעורבים‪.‬‬

‫בחודש יולי ‪ 2017‬התקיים גל א' שבמסגרתו נחקרו באזהרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬האלוף (במיל') אליעזר‬
‫"צ'ייני" מרום‪ ,‬סגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף ואיש העסקים מיכאל (מיקי) גנור‪ ,‬אשר‬
‫שימש בתקופה הרלוונטית נציג "טיסנקרופ" בישראל (להלן בהתאמה‪ :‬מרום‪ ,‬בר יוסף ו‪-‬גנור);‬
‫בחודש ספטמבר ‪ 2017‬התקיים גל ב' במסגרתו נחקרו באזהרה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬השר לשעבר ויושב ראש‬
‫קרן היסוד‪ ,‬מודי זנדברג‪ ,‬ראש הסגל לשעבר של ראש הממשלה ומזכיר חברת קו צינור אילת‪-‬‬
‫אשקלון‪ ,‬דוד שרן‪ ,‬וכן איש העסקים תא"ל (במיל') שי "שייקה" ברוש (להלן בהתאמה‪ :‬זנדברג‪ ,‬שרן‬
‫ו‪-‬ברוש); בחודש נובמבר ‪ 2017‬התקיים גל ג' שבמסגרתו נחקרו עורך‪-‬דין דוד שמרון (להלן‪ :‬שמרון)‬
‫ועורך‪-‬דין יצחק מולכו‪.‬‬

‫במהלך חודש יולי ‪ ,2017‬בעיצומו של גל א' של החקירה‪ ,‬נחתם הסכם עד מדינה עם גנור‪ .‬בהסכם‬ ‫‪.16‬‬
‫נקבע כי גנור יועמד לדין ויורשע בגין עבירות מס‪ ,‬ירצה עונש מאסר לתקופה של ‪ 12‬חודשים‪ ,‬וישלם‬
‫קנס בסך ‪ 10‬מיליון ש"ח‪ ,‬ובמקביל ישתף פעולה עם המדינה וימסור כל הידוע לו על עבירות שבוצעו‬
‫בפרשה‪.‬‬

‫במסגרת החקירה הענפה שנערכה‪ ,‬נחקרו כאמור באזהרה מספר חשודים (אלה ששמותיהם נזכרו‬ ‫‪.17‬‬
‫לעיל ונוספים)‪ ,‬וכן נגבו מאות הודעות מעשרות רבות של עדים מעורבים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נאסף ונותח חומר‬
‫חקירה רב‪ ,‬לרבות הקלטות שבוצעו בזמן אמת‪ ,‬מסמכים שנתפסו ממגוון משרדי ממשלה וגופי‬
‫ממשל וביטחון‪ ,‬וכן הוגשו בקשות לסיוע משפטי שהועברו למדינות זרות (חיקורי דין מחוץ למדינת‬
‫ישראל)‪ .‬עוד יצוין כי במהלכה של החקירה‪ ,‬על שלביה השונים‪ ,‬נתפסו נכסים וכספים המיועדים‬
‫לחילוט של חלק מהחשודים בפרשה‪.‬‬

‫חוקרי המשטרה‪ ,‬בליווי צוות פרקליטים מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה)‪ ,‬בחנו כיוונים‬ ‫‪.18‬‬
‫שונים במסגרת החקירה המקיפה‪ .‬בכלל זה נבחנה שאלת המעורבות או המודעות של גורמים רמי‬
‫דרג לעבירות שבוצעו לכאורה‪ .‬בהתאם לזאת אף בוצעו פעולות חקירה מגוונות ונגבו עדויות נוספות‬
‫כדי לאושש או להפריך כיוונים מסוג זה‪ .‬במסגרת החקירה נגבו הודעות מגורמים בכירים רבים‪,‬‬
‫והוצגו להם ולאחרים שאלות כדי לאושש או להפריך את החשדות הקיימים‪ ,‬וכן כדי לברר אם‬
‫כיווני חקירה אלה מתפתחים ומובילים גם לכיוונים נוספים‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא נמצאה הצדקה לחקור‬
‫באזהרה את המשיב ‪.10‬‬

‫בתוך כך נציין‪ ,‬כי גם עדותו של גנור‪ ,‬אשר מסר גרסאות מפורטות ששפכו אור על הפרשה והפלילו‬ ‫‪.19‬‬
‫לכאורה מעורבים בה לאחר שנחתם עמו בחודש יולי ‪ 2017‬הסכם עד מדינה‪ ,‬לא הצביעה על חשד‬
‫לעבירה על‪-‬ידי המשיב ‪ 10‬ולא נמצאו ראיות המעלות חשד סביר שהמשיב ‪ 10‬ביצע עבירות בקשר‬
‫עם פעילותו של גנור‪.‬‬

‫על בסיס התשתית שנאספה‪ ,‬עמדת כלל הגורמים המעורבים בחקירה ובליוויה – אשר נבחנה מעת‬ ‫‪.20‬‬
‫לעת בצמתים מרכזיים – היתה כי לא התגבש חשד סביר בעניינו של המשיב ‪ ,10‬ואין מקום לחקור‬
‫אותו באזהרה‪ .‬בצד זאת‪ ,‬עמדת גורמי החקירה במשטרת ישראל (יאל"כ – להב ‪ 433‬וראש אגף‬
‫חקירות ומודיעין) והפרקליטות הייתה‪ ,‬כי יש צורך לגבות מהמשיב ‪ 10‬עדות פתוחה בפרשה‪ ,‬וזאת‬
‫לשם השלמת התמונה העובדתית בקשר לרכש כלי השיט‪ .‬בקשה זו אושרה על ידי היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪ .‬כחלק מבחינת הצורך וההיערכות לגביית עדות המשיב ‪ 10‬כאמור‪ ,‬נערכה על‪-‬ידי‬
‫הפרקליטות בחינה מקיפה של הסוגיות המתעוררות בפרשה והשאלות הטעונות בירור בהקשר זה‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫בהתאם לזאת‪ ,‬ביום ‪ 12.6.18‬נגבתה מהמשיב ‪ 10‬עדות פתוחה בפרשה‪ ,‬שבמסגרתה הוא נשאל‬ ‫‪.21‬‬
‫שאלות ביחס להיבטים שונים של הפרשה וביחס למודעות שלו לנתונים העדכניים שהיו ידועים‬
‫למערכת אכיפת החוק‪ ,‬כפי שהתבררו בחקירה עד לאותו שלב‪ .‬גם עדות זו לא שינתה את ההערכה‬
‫הקודמת‪ ,‬שלפיה לא התגבש חשד סביר לביצוע עבירה פלילית על‪-‬ידי המשיב ‪.10‬‬

‫ביום ‪ 8.11.18‬הודיעה המשטרה על סיום החקירה והעברת ממצאיה לפרקליטות‪ .‬בהודעת המשטרה‬ ‫‪.22‬‬
‫צוין‪ ,‬כי על‪-‬פי ממצאי החקירה‪ ,‬במהלך השנים סיפק התאגיד הגרמני "טיסנקרופ" למדינת ישראל‬
‫חמש צוללות‪ ,‬אשר נמצאות בשירות פעיל כחלק ממערך הצוללות של חיל הים‪ ,‬וכי עד שנת ‪2009‬‬
‫תא"ל במיל' ישעיהו (שייקה) ברקת‪ ,‬שימש כנציג התאגיד מול מדינת ישראל‪ .‬במהלך שנת ‪2009‬‬
‫הוחלף במפתיע ברקת בגנור‪ ,‬אשר נכנס בנעליו של ברקת והחל לשמש כנציג התאגיד והמתווך לעניין‬
‫רכש ושירותים של התאגיד מול מדינת ישראל‪ .‬ממצאי החקירה גילו‪ ,‬כך לפי הודעת המשטרה‪ ,‬כי‬
‫למפקד חיל הים דאז מרום ולמשנה לראש המל"ל דאז בר יוסף‪ ,‬היתה מעורבות בפעולות לבחירתו‬
‫של גנור לשמש כנציג המספנה במקומו של ברקת; וזאת‪ ,‬מתוך ציפייה לכאורה לקבלת תמורה מגנור‬
‫במעלה הדרך עבור פועלם ונקיטת פעולות מצדם למימוש ציפייה זו‪ .‬יודגש‪ ,‬כי שכרו של הנציג‬
‫משולם על‪-‬ידי התאגיד ומדובר בסכומי כסף משמעותיים ביותר‪ ,‬המחושבים על‪-‬פי אחוזים משווי‬
‫העסקאות‪ .‬בתקופה בה שימש גנור נציג התאגיד – בין השנים ‪ 2009‬ועד לימי החקירה הגלויה‬
‫במחצית שנת ‪ – 2017‬הושלמה עסקת רכש כלי שיט מהתאגיד בשווי של מאות מיליוני אירו‪,‬‬
‫והתקיימו מגעים לרכישת כלי שיט נוספים בשווי כספי רב עוד יותר‪.‬‬

‫עוד צוין בהודעת המשטרה‪ ,‬כי לאורכה של החקירה עלו חשדות‪ ,‬לפיהם במהלכה של התקופה‬
‫הרלוונטית כאמור‪ ,‬שורה של עובדי ציבור ונושאי משרה בכירים‪ ,‬בעבר ובהווה‪ ,‬לצד גורמים עסקיים‬
‫ופרטיים‪ ,‬לקחו ודרשו טובות הנאה פסולות מגנור‪ .‬זאת‪ ,‬בין במישרין ובין באמצעות מתווכים; בין‬
‫בתשלומים במזומן ובשיקים ובין בכסות של חוזי ייעוץ פיקטיביים; בין בעבור ביצוע פעולה‬
‫הקשורה בתפקידם ובין על‪-‬מנת להניע עובדי ציבור אחרים; בין בהקשר לעסקאות הצוללות וכלי‬
‫השיט שנרקמו בין תאגיד טיסנקרופ לבין מדינת ישראל כמפורט לעיל‪ ,‬ובין בהקשר למיזמים‬
‫עסקיים אחרים‪ ,‬עכשוויים ועתידיים‪ ,‬אשר קרמו עור וגידים בארץ ובחו"ל בשותפות עם גנור‪ .‬כל‬
‫זאת‪ ,‬ת וך הימצאותם בניגודי עניינים מובהקים וחמורים בין תפקידם והאינטרס הציבורי עליו‬
‫הופקדו לבין קידום ענייניהם העסקיים והפרטיים‪.‬‬

‫בחודש מרץ ‪ ,2019‬לאחר העברת חומר החקירה לפרקליטות‪ ,‬פנו באי כוחו של גנור אל הפרקליטות‬ ‫‪.23‬‬
‫ודיווחו על כך שהוא מבקש לחזור בו מדברים שמסר במשטרה במסגרת ההסכם עמו‪ .‬על כן גנור‬
‫הופנה למשטרה לשם מסירת גרסה‪ .‬בהמשך לכך נחקר גנור‪ ,‬וביום ‪ 23.5.19‬הודיעה פרקליטות‬
‫המדינה לבאי כוחו של גנור כי הסכם עד המדינה עמו מבוטל עקב הפרתו היסודית על ידי גנור‪.‬‬

‫בהמשך התקבלה בפרקליטות ההמדינה חלטה להעמיד לדין חלק מן החשודים בפרשה‪ ,‬בכפוף‬ ‫‪.24‬‬
‫לשימוע‪ ,‬ובסך הכול נשלחו מכתבי שימוע לעשרה חשודים מבין המעורבים שנחקרו באזהרה בתיק‪.‬‬
‫בכל הנוגע לחשדות בגין ביצוע עבירת שוחד או נגזרותיה‪ ,‬נשלחו מכתבי שימוע לגנור‪ ,‬מרום‪ ,‬בר‬
‫יוסף‪ ,‬זנדברג‪ ,‬ברוש‪ ,‬שרן‪ ,‬וכן לשני מקורבים לשרן ‪ -‬רמי אהרון טייב ויצחק ליבר (להלן בהתאמה‪:‬‬
‫טייב ו‪-‬ליבר)‪.‬‬

‫לשלמות התמונה יצוין‪ ,‬כי גם אל משיב ‪ 12‬בבג"ץ ‪ ,3921/20‬עו"ד שמרון‪ ,‬בן דודו של משיב ‪10‬‬ ‫‪.25‬‬
‫ומייצגו בתחומים מסוימים‪ ,‬נשלח מכתב שימוע‪ .‬זאת‪ ,‬בגין ביצוע לכאורה של עבירה מתחום הלבנת‬
‫ההון‪ ,‬שעניינה במסירת מידע כוזב לבקשתו של גנור‪ ,‬כדי להסתיר את העובדה שהוא זכאי לקבל‬
‫כספי עמלה מבנק שוויצרי בגין עסקה שתיווך בה‪ .‬קרי‪ ,‬כתב החשדות שנשלח אל עו"ד שמרון אינו‬
‫נוגע לפרשת כלי השיט‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫נכון למועד הגשת תגובה זו נערכו שימועים לתשעה מעשרת החשודים‪ .‬נותר לקיים שימוע אחד‬ ‫‪.26‬‬
‫ולאחריו יתקבלו החלטות בענין החשודים‪.‬‬

‫בתמצית‪ ,‬מבלי למצות את כל ההיבטים הפליליים המתוארים במכתבי השימוע‪ ,‬ותוך התמקדות‬ ‫‪.27‬‬
‫במנגנון העמלות הרלוונטי לעתירה זו‪ ,‬ייאמר כי על פי המתואר בהם‪ ,‬החל משנת ‪ 2009‬שימש גנור‬
‫כסוכן של טיסנקרופ בישראל‪ ,‬וגזר עמלות ממכירות של התאגיד למדינת ישראל‪ .‬עוד קודם למינויו‬
‫של גנור כסוכן התאגיד‪ ,‬נוצרה בין מרום‪ ,‬בר יוסף וגנור הבנה‪ ,‬הסכמה וציפייה לפיהן ככל שיתקבלו‬
‫אצל גנור עמלות בגין עסקאות כלי שיט שיבצע התאגיד מול מדינת ישראל‪ ,‬ישלם גנור למרום ולבר‬
‫יוסף כספים בגין פעולותיהם‪ ,‬בתפקידם כעובדי ציבור‪ ,‬אשר יניבו לגנור את אותן עמלות‪ .‬עוד לפי‬
‫מכתבי השימוע‪ ,‬על רקע הסיכום האמור‪ ,‬שיחד גנור‪ ,‬לכאורה‪ ,‬את בר יוסף‪ ,‬ומרום‪ ,‬וכן את ברוש‬
‫(בצוותא חדא עם בר יוסף)‪ .‬כמו כן שיחד גנור‪ ,‬לכאורה‪ ,‬את זנדברג ואת שרן‪ ,‬בשל פעולות שביצעו‬
‫במסגרת תפקידם כעובדי ציבור‪ ,‬לקידום עסקאות כלי השיט‪ .‬טייב וליבר מצדם‪ ,‬המקורבים כאמור‬
‫לשרן‪ ,‬לקחו‪ ,‬לכאורה‪ ,‬חלק במסכת העבריינית לצורך הסוואת העברת הכספים לשרן‪.‬‬

‫עתירות קודמות ופסקי הדין שניתנו בהן‬

‫לבית משפט נכבד זה הוגשו מספר עתירות שנגעו לכך שמשיב ‪ 10‬לא נחקר כחשוד בפרשת כלי השיט‪,‬‬ ‫‪.28‬‬
‫ובמסגרתן התבקשו סעדים שונים ביחס לחקירת המשיב ‪ .10‬נוכח הרלוונטיות של עתירות אלה‬
‫וההחלטות שניתנו בהן לשם הבנת עמדת המדינה במסגרת עתירה זו‪ ,‬נציגן כעת בתמצית‪.‬‬

‫העתירה בבג"ץ ‪ 7828/16‬יניב נ' היועץ המשפטי לממשלה עסקה בבקשת העותר שם‪ ,‬כי היועץ‬ ‫‪.29‬‬
‫המשפטי לממשלה יורה על פתיחה בחקירה פלילית נגד המשיב ‪" ,10‬בחשד לביצוע עבירות בתחום‬
‫השחיתות השלטונית‪ ,‬ובהן לקיחת שוחד‪ ,‬מרמה והפרת אמונים‪ ,‬קבלת דבר במרמה בנסיבות‬
‫מחמירות‪ ,‬הלבנת הון ועבירות נוספות ככל שעולות מחומר הראיות המצוי בידי המשיבים‪ ,‬הן‬
‫בפרשת 'טובות ההנאה' והן בפרשת 'נסיעות נתניהו' – תחת הליך ה'בדיקה המקדימה' המתנהל‬
‫בעניין זה כעת"‪ .‬עוד ביקש העותר שם כי בעלי תפקידים בפרקליטות המדינה ובמשטרת ישראל‬
‫יפרסמו בפומבי את עמדתם המקצועית בשאלות שעל הפרק‪ ,‬וכן כי תפורסם בפומבי תמונת‬
‫החשדות‪ ,‬הממצאים והראיות בעניינו של משיב ‪.11‬‬

‫בהמשך‪ ,‬התפתחויות שונות‪ ,‬ובפרט החלטת היועץ המשפטי לממשלה להורות על חקירתו באזהרה‬ ‫‪.30‬‬
‫של המשיב ‪ 10‬בתיקי ‪ 1000‬ו‪ ,2000-‬הפכו את העתירה בבג"ץ ‪ 7828/16‬לבלתי רלוונטית‪ .‬העותר שם‬
‫ביקש אפוא בחודש דצמבר ‪ 2016‬לתקן את עתירתו‪ ,‬תוך הוספת התייחסות לפרשה המכונה פרשת‬
‫"כלי השיט"‪ ,‬וכך עשה‪ .‬בסמוך לאחר תיקון העתירה בחודש ינואר ‪ ,2017‬הוגשה עתירה נוספת (בג"ץ‬
‫‪ ,)782/17‬שחפפה לעתירה המתוקנת בבג"ץ ‪ ,7828/16‬והתייחסה לפרשת "כלי השיט"‪.‬‬

‫בד בבד‪ ,‬בחודש נובמבר ‪ 2016‬הוגשה עתירה נוספת (בג"ץ ‪ ,)9061/16‬מטעם התנועה למען איכות‬ ‫‪.31‬‬
‫השלטון‪ ,‬העותרת בעתירה דנן‪ ,‬שבה התבקש היועץ המשפטי לממשלה "לפתוח מיידית בחקירה‬
‫פלילית ולמצער‪ ,‬יערוך בדיקה מוגבלת בזמן לצורך הכרעה האם לפתוח בחקירה‪ ,‬נוכח החשש הכבד‬
‫לביצוען של עבירות פליליות על ידי ראש הממשלה‪ ,‬המשיב ‪ ,3‬ובהן עבירת הפרת האמונים ופעולה‬
‫מתוך זיקה פרטית‪ ,‬בעסקת רכישת כלי השיט על ידי מדינה ישראל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תוך הפרת חובת‬
‫המכרזים‪ ,‬ועצירת המכרז לרכישתם של כלי השיט על ידי מדינת ישראל [‪ ."]...‬הואיל וכבר ביום שבו‬
‫הוגשה העתירה הוחלט כאמור לעיל על פתיחה בבדיקה‪ ,‬הבהירה המדינה בתגובתה המקדמית‬
‫לעתירה כי לשיטתה מדובר בעתירה נטולת בסיס שהוגשה ללא מיצוי הליכים‪ ,‬ולכן יש לדחותה על‬
‫הסף ולגופה‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫ביום ‪ 8.3.17‬התקיים דיון בעתירות שנזכרו לעיל (בג"ץ ‪ ,7828/17‬בג"ץ ‪ 9061/16‬ובג"ץ ‪ ,)782/17‬וכן‬ ‫‪.32‬‬
‫בשתי עתירות נוספות שעניינן עיסוקו של היועץ המשפטי לממשלה בחקירות נגד המשיב ‪ ,10‬לאחר‬
‫שכיהן כמזכיר הממשלה‪ ,‬בטרם מינויו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (בג"ץ ‪ 4344/16‬ובג"ץ‬
‫‪.)955/17‬‬

‫ביום ‪ 9.3.17‬ניתן פסק‪-‬דינו של בית המשפט הנכבד המורה על מחיקת כלל העתירות (בג"ץ ‪4344/16‬‬ ‫‪.33‬‬
‫עוה"ד דוד לוי נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם באר"ש‪ .))9.3.2017 ,‬בכל הקשור לעתירות‬
‫ולסעדים המכוונים לחקירת המשיב ‪ ,10‬נקבע כדלקמן‪:‬‬

‫"ד‪ ]...[ .‬מאז הגשת העתירות חלו שינויים במובן זה שבחלק ניכר מן הנושאים‬
‫נפתחו חקירות משטרה המצויות בעיצומן‪ .‬בין אם היו העתירות בהקשרים אלה‬
‫ראויות לשעתן ובין אם לאו‪ ,‬כיום נחקרים מרבית הנושאים שעלו בעתירות‪ ,‬וחזקה‬
‫על גורמי האכיפה והחקירה בראשות היועץ המשפטי לממשלה שיפרסמו את‬
‫החלטותיהם‪ ,‬אם בעניין העמדה לדין ואם בעניין סגירת תיקים‪ ,‬בתום החקירות‪ .‬יש‬
‫לצפות‪ ,‬כפי שגם הודיעה המדינה‪ ,‬כי יינתנו החלטות מנומקות גם באשר לנושאים‬
‫שבהודעה מיום ‪ .2.1.17‬אין צורך להכביר מלים‪ ,‬במיוחד בעניינים מסוג זה‪ ,‬על‬
‫חשיבות המידע לציבור‪.‬‬
‫ה‪ .‬ספציפית ברי‪ ,‬כי בחקירת פרשת הצוללות ייחקר לפי הצורך כל נושא רלבנטי‬
‫שיעלה בה‪ ,‬וכמובן איננו מביעים על כך כל דעה לגוף הדברים; אך ברי כי גם אם‬
‫נמסר שאין חשדות כלפי פלוני בשלב מסוים‪ ,‬אם יעלו כאלה – ייחקרו‪ ,‬ושוב נטעים‬
‫כי אין בכך שמץ הבעת דעה‪.‬‬
‫[‪]....‬‬
‫ז‪ .‬בנסיבות אלה ובכפוף לאמור איננו רואים מקום להיעתר לעתירות‪ .‬נוסיף את‬
‫אלה‪ :‬אנו ערים לכך שחלק מן העתירות באות מכיוונם של אישים פוליטיים‬
‫שבאופוזיציה לראש הממשלה‪ .‬הדבר אינו בלתי מותר על פי המקובל‪ ,‬אך כמובן‬
‫הדברים נמדדים באותם קני מידה שבהן נבחנות עתירות ציבוריות אחרות‪,‬‬
‫ובזהירות המתבקשת‪ .‬ועוד‪ ,‬אנו סבורים כי אין לתת יד לדה‪-‬לגיטימציה של מערך‬
‫האכיפה‪ ,‬שהוא מקצועי ובעל היסטוריה רבת‪-‬שנים של פעילות נטולת פניות‪ .‬הוא‬
‫אינו חסין מביקורת‪ ,‬כמו איש מאתנו‪ ,‬אך לא מצאנו כי נוהגים כאן איפה ואיפה‪.‬‬
‫מדובר במנגנונים רבי משתתפים‪ ,‬החל ביועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה‬
‫ובכירי משרדיהם ועד לפרקליטים ולאנשי המשטרה העוסקים בחקירה ובליוויה‪.‬‬
‫איננו סבורים כי בקלות יכולות להינתן החלטות שאינן ראויות ושקולות ו"לחמוק‬
‫תחת הרדאר"‪ ,‬המקצועי מזה והציבורי מזה‪ .‬שגיאות הן אנושיות‪ ,‬וכדברי משורר‬
‫התהלים (י"ט‪ ,‬י"ג) "שגיאות מי יבין מנסתרות נקני"‪ ,‬אך מכאן ועד הטלת דופי נמשך‬
‫– הדרך ארוכה; וכמובן‪" ,‬אור השמש המטהר" של השופט ברנדייס הוא חיוני לכל‪".‬‬

‫ביום ‪ 27.7.17‬הוגשה עתירה נוספת על‪-‬ידי מר אייבי בנימין (בג"ץ ‪ ,)6087/17‬אשר ביקשה להורות‬ ‫‪.34‬‬
‫ליועץ המשפטי לממשלה לחקור את המשיב ‪ 10‬כחשוד בתיק "‪ ,"3000‬וכן לפרסם מידע לציבור על‬
‫אודות החקירה‪ .‬עמדת המדינה הייתה כי דין העתירה להידחות על הסף‪ ,‬בהיעדר כל עילה‬
‫להתערבות שיפוטית במלאכת רשויות אכיפת החוק‪.‬‬

‫ביום ‪ 24.9.17‬ניתן פסק דין (מפי כב' השופט עמית‪ ,‬שאליו הצטרפו כב' השופטים שהם וקרא) אשר‬
‫דחה את העתירה על הסף‪ ,‬תוך חיוב העותר בהוצאות (בג"ץ ‪ 6087/17‬בנימין אייבי נ' היועץ‬
‫המשפטי לממשלה (פורסם באר"ש ‪ .))24.9.2017‬בית המשפט הנכבד שב על ההלכה הפסוקה הנוגעת‬
‫להתערבות בשיקול הדעת של רשויות החקירה והתביעה‪:‬‬

‫‪8‬‬
 ‫" כפי שחזר והבהיר בית משפט זה פעמים אין ספור בעבר‪ ,‬אין הוא משים שיקול‬
‫דעתו חלף זה של רשויות החקירה והתביעה‪ ,‬אלא במקרים חריגים ביותר‪ .‬על אף‬
‫ניסיונות העותר לעטות על טיעוניו אדרת אחרת‪ ,‬זהו למעשה הסעד המבוקש‬
‫בעתירה‪ ,‬ולא מצאתי כי מקרה זה בא בשערי אותם מקרים חריגים המצדיקים‬
‫התערבותו של בית משפט זה באופן ניהול החקירה על‪-‬ידי רשויות אכיפת החוק‪ .‬גם‬
‫חשיפת מידע לציבור על התפתחות הפרשה מהווה חלק בלתי נפרד משיקול הדעת‬
‫הרחב הנוגע לאופן ניהול חקירה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬המשיבים הבהירו בתגובתם כי הנושא‬
‫נשקל מעת לעת‪ ,‬תוך התייחסות לכלל השיקולים הרלוונטיים‪ ,‬בכללם זכות הציבור‬
‫לדעת וצרכי החקירה" (ראו פסקה ‪ 4‬לפסק הדין)‪.‬‬

‫בית המשפט הנכבד אף העיר כי אין זו דרכו להתערב בחקירה שעודנה מתנהלת‪ ,‬וככל שתתקבל‬
‫החלטה כזו או אחרת על‪-‬ידי המשיבים בעניין הנדון‪ ,‬שמורה לעותר הזכות לשוב ולעתור לבית‬
‫המשפט‪ ,‬והכל בהתאם לדין ולאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה‪.‬‬

‫בהמשך‪ ,‬ביום ‪ ,18.12.18‬כחודש ומחצה לאחר העברת חומר החקירה מהמשטרה אל הפרקליטות‪,‬‬ ‫‪.35‬‬
‫הוגשה העתירה בבג"ץ ‪ 8924/18‬שנזכרה בפתח תגובה זו‪ .‬במוקד עתירה זו ניצבה בקשת העותרת‬
‫שם‪ ,‬כי המשיב ‪ 10‬ייחקר כחשוד בפרשת כלי השיט‪ ,‬במסגרת השלמות חקירה‪ .‬לשיטת העותרת שם‪,‬‬
‫החרגת המשיב ‪ 10‬מן החקירה בראשיתה נתנה לו "חסינות דה פקטו"‪ ,‬וכי בהתקדם החקירה‬
‫ובהתאם לאשר עלה ממנה‪ ,‬היתה חובה על היועץ המשפטי לממשלה לבחון בשנית האם לא חל שינוי‬
‫בחשד כלפי המשיב ‪ .10‬לפיכך‪ ,‬טענה העותרת‪ ,‬מן הנסיבות מתבקשת המסקנה כי נתגבש "חשד‬
‫סביר" בעניינו של המשיב ‪ 10‬בעסקאות צוללות וספינות מגן‪ ,‬הנזכרות אף בעתירה דנן‪ ,‬נוכח‬
‫מעורבותו בהן ונוכח קשריו לחשודים בפרשה‪ ,‬ובפרט שמרון‪ ,‬בר יוסף ושרן‪ .‬על יסוד האמור טענה‬
‫העותרת‪ ,‬כי ההחלטה שלא לחקור את המשיב ‪ 10‬באזהרה‪ ,‬כך לפי הנטען‪ ,‬לקתה בשיקולים זרים‪,‬‬
‫התקבלה בחוסר סבירות קיצוני ונגועה במשגה שיורד לשורשו של עניין – פגמים המצדיקים‪,‬‬
‫לשיטתה‪ ,‬התערבות בהחלטה שלא לחקור את המשיב ‪ 10‬באזהרה‪.‬‬

‫עמדת המדינה במענה לכך הייתה‪ ,‬כי העובדה שהמשיב ‪ 10‬לא נחקר באזהרה בפרשת כלי השיט‬ ‫‪.36‬‬
‫נבעה אך ורק משיקולים ראייתיים‪ ,‬היינו‪ ,‬על יסוד הערכת התשתית הראייתית שהתגבשה במסגרת‬
‫חקירה נרחבת ומקיפה‪ ,‬אשר בסיומה לא נמצא חשד סביר לביצוע עבירה פלילית מצדו‪ ,‬ועל כן אין‬
‫מקום לחקור אותו באזהרה‪ .‬המדינה אף הדגישה‪ ,‬כי עמדה זו נבחנה מעת לעת בצמתים מרכזיים‬
‫במהלך החקירה‪ .‬עוד הודגש‪ ,‬כי מסקנה זו הייתה מקובלת על כלל הגורמים שעסקו בחקירה‬
‫במשטרת ישראל ובפרקליטות‪ ,‬ובראשם היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פרקליט המדינה דאז וראש אגף‬
‫חקירות ומודיעין במשטרת ישראל דאז‪.‬‬

‫בתגובת המדינה נמסר עוד‪ ,‬כי מן התשתית שנאספה לא עלה חשד סביר שהצדיק לחקור את המשיב‬ ‫‪.37‬‬
‫‪ 10‬באזהרה‪ .‬בכלל זה צוין‪ ,‬כי גם עדות גנור‪ ,‬אשר מסר גרסאות מפורטות אחר שנחתם עמו הסכם‬
‫עד מדינה‪ ,‬לא הצביעה על חשד לעבירה על‪-‬ידי המשיב ‪ .10‬בצד העמדה‪ ,‬בה החזיקו כלל הגורמים‬
‫המעורבים בחקירה ובליוויה‪ ,‬לפיה אין מקום לחקור את המשיב ‪ 10‬באזהרה‪ ,‬הוחלט‪ ,‬כאמור‪ ,‬לגבות‬
‫ממנו עדות פתוחה‪ ,‬במסגרתה נשאל שאלות שונות לגבי הפרשה ומודעותו לנתונים שעלו מן‬
‫החקירה‪ .‬גם עדות זו לא שינתה את ההערכה לפיה לא התגבש חשד סביר המצדיק לחקור את‬
‫המשיב ‪ 10‬בחשד לביצוע עבירה פלילית‪ ,‬כאמור‪.‬‬

‫בהתייחס לטענה כאילו ניתנה למשיב ‪ 10‬חסינות מראשית החקירה‪ ,‬הודגש כי ההודעה שנמסרה‬ ‫‪.38‬‬
‫לציבור ב‪ ,27.2.17-‬נעשתה נוכח החשיבות שהיתה בהבאת הדברים לידיעת הציבור‪ ,‬וכי מכל מקום‬
‫היא שיקפה אך את מצב הדברים בהתאם לתשתית שהיתה בידי הגורמים באותה עת‪ .‬לא היתה כל‬
‫הנחייה להימנע מראש ממיצוי כיווני חקירה כאלה ואחרים כלפי בעלי תפקידים בכירים ובכלל זה‬
‫‪9‬‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬אלא גורמי החקירה גבו הודעות מגורמים בכירים רבים‪ ,‬והציגו להם שאלות כדי‬
‫לבדוק כיווני חקירה שונים או לאושש או להפריך חשדות קיימים‪.‬‬

‫כן צוין‪ ,‬כי בתיקים אחרים שבהם התגבש חשד סביר לביצוע עבירה פלילית‪ ,‬הורה היועץ המשפטי‬
‫לממשלה על חקירתו באזהרה של ראש הממשלה‪ .‬וכידוע ‪ -‬ראש הממשלה גם נחקר במסגרת‬
‫הפרשות המכונות "‪ "2000" ,"1000‬ו‪( "4000"-‬אשר במעלה הדרך אף התגבשו לכדי כתבי אישום)‪.‬‬
‫לכן אין כל שחר לטענה‪ ,‬כאילו ניתנה מעין חסינות לראש הממשלה‪.‬‬

‫ביום ‪ 28.2.19‬דחה בית המשפט את העתירה הקודמת (כב' השופטים נ' סולברג‪ ,‬ע' גרוסקופף ו‪-‬א'‬ ‫‪.39‬‬
‫שטיין)‪ .‬בדחותו את העתירה ציין בית המשפט הנכבד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כך‪:‬‬

‫"‪ ]...[ .15‬כפי שהובהר בעבר‪ ,‬לגורמי אכיפת החוק מסור שיקול דעת רחב לגבי עצם‬
‫הפתיחה בחקירה פלילית‪ ,‬ולגבי אופן ניהולה‪ ,‬קל וחומר כאשר מדובר בהחלטות‬
‫בהן מעורבים ראשי המערכת‪ ,‬דוגמת המשיבים ‪ .2-1‬היקפו הרחב של שיקול הדעת‬
‫המסור לרשויות התביעה‪ ,‬מכתיב ביקורת שיפוטית מצומצמת על החלטותיהן‪.‬‬
‫בהתאם‪ ,‬הלכה היא כי בית משפט זה לא יתערב בהחלטות רשויות החקירה ואכיפת‬
‫החוק ולא יחליף שיקול דעתן בשלו‪ ,‬אלא במקרים חריגים ביותר; בין היתר‪,‬‬
‫בנסיבות בהן ההחלטות הנתקפות נתקבלו בחוסר סבירות קיצוני‪ ,‬בחוסר תום לב‪,‬‬
‫או על יסוד שיקולים זרים (ראו‪ ,‬בין רבים‪ ,‬בג"ץ ‪ 6410/14‬התנועה למען איכות‬
‫השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה‪ ,‬פסקאות ‪ .))4.2.2015( 71-67‬מתחם‬
‫ההתערבות בהחלטותיהן של רשויות התביעה אשר מתקבלות על סמך שיקולים‬
‫ראייתיים (להבדיל‪ ,‬למשל‪ ,‬משיקולים של "עניין לציבור")‪ ,‬הוא מצומצם עוד יותר‪,‬‬
‫בהינתן שהמיומנות של הערכת הראיות מצויה בליבת הסמכויות והמיומנויות של‬
‫פרקליטות המדינה (שם‪ ,‬פסקה ‪.)79‬‬

‫[‪ .17 ]...‬נקל להתרשם כי טענות העותרת אינן נשענות על מידע או ראיות כלשהן‪,‬‬
‫אלא על הסקת מסקנה לוגית‪ ,‬לפיה בהקשר בו עסקינן‪ ,‬אם אנשים מקורבים לראש‬
‫הממשלה מעורבים בפרשה‪ ,‬חזקה כי גם ראש הממשלה חייב להיות חשוד כמעורב‬
‫בפרשה‪ .‬ואולם‪ ,‬ההסקה הלוגית האמורה אינה מובנת מאליה כפי שטוענים‬
‫המשיבים‪ ,‬ובוודאי שלא ניתן לומר כי די בה על מנת להצדיק חקירת ראש הממשלה‬
‫תחת אזהרה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬מעורבותו של ראש הממשלה בהחלטות‪ ,‬וזיקתם של‬
‫הנחקרים לראש הממשלה הייתה ידועה לרשויות החקירה‪ ,‬ואם לאחר בחינת מכלול‬
‫חומר הראיות הקיים בתיק‪ ,‬הכולל גם תשאול של ראש הממשלה עצמו‪ ,‬הגיעו פה‬
‫אחד למסקנה כי אין‪ ,‬לעת הזו‪ ,‬חשד המצדיק ניהול חקירה נגד ראש הממשלה‬
‫בפרשה זו‪ ,‬אין לפנינו כל טעם המצדיק הטלת ספק ביושרם ובשיקול דעתם‬
‫המקצועי‪.‬‬

‫[‪ .19 ]..‬למותר לציין כי גורמי החקירה ואכיפת החוק אינם יודעי כל ואינם נביאים‪.‬‬
‫אין הם יודעים בוודאות מי היה מעורב בפרשה‪ ,‬ובוודאי שאין הם יכולים לנבא‬
‫בביטחון מי יימצא אחראי בפלילים בגינה‪ .‬כמוהם כמונו‪ .‬חובתן המקצועית של‬
‫רשויות החקירה היא לבחון את חומר הראיות המצוי בפניהן‪ ,‬ולקבל על פיו‬
‫החלטות בענייני החקירה המבוססות על הסטנדרטים הידועים המדריכים את‬
‫פעולתן‪ .‬תפקידנו הוא לבחון‪ ,‬על פי המידע שהוצג לפנינו‪ ,‬האם מתקיימות הנסיבות‬
‫הקיצוניות המצדיקות התערבות באופן בו מילאו חובה זו‪ .‬נכון לעת הזו‪ ,‬ועל פי‬
‫המידע שלפניהן‪ ,‬סבורות רשויות החקירה כי אין בסיס ראייתי המצדיק את חקירת‬
‫ראש הממשלה בפרשה‪ .‬נכון לעת הזו‪ ,‬אנו סבורים‪ ,‬על בסיס החומר שהביאו‬
‫הצדדים לפנינו‪ ,‬כי לא מתקיימים התנאים יוצאי הדופן המצדיקים התערבות‬
‫בהחלטה שקיבלו רשויות החקירה בעניין זה‪.‬‬

‫‪ .20‬משכך‪ ,‬דין העתירה להידחות‪"...‬‬

‫‪10‬‬
‫מן האמור עולה‪ ,‬כי בית המשפט הנכבד קיבל את עמדת רשויות אכיפת החוק ולא ראה מקום‬ ‫‪.40‬‬
‫להתערב בהחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד המשיב ‪ ,10‬בשים לב לתשתית הראייתית‬
‫שנאספה בפרשה כולה ובעניינו בפרט‪ .‬בית המשפט הנכבד התייחס לחובת רשויות אכיפת החוק‬
‫לבחון את חומר הראיות המצוי בפניהן במקצועיות‪ ,‬ולקבל על פיו החלטות בענייני החקירה‬
‫המבוססות על הסטנדרטים הידועים המדריכים את פעולתן בבחינתן את התשתית הראייתית ואת‬
‫השאלה האם התגבש חשד סביר לפתיחה בחקירה פלילית‪ .‬כן עמד בית המשפט על חובתן של‬
‫רשויות אכיפת החוק להבחין בין עובדות להשערות‪ ,‬ובין מסקנות לוגיות מתחייבות לבין מסקנות‬
‫לוגיות אפשריות‪ ,‬אך שאינן מתחייבות‪ .‬החלטה של רשויות אכיפת החוק‪ ,‬ובוודאי של היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬שהתקבלה על יסוד ניתוח ראייתי לפי אמות מידה אלה‪ ,‬אינה מסוג ההחלטות‬
‫שבית המשפט הנכבד יתערב בהן‪.‬‬

‫אחר האמור‪ ,‬ביום ‪ ,16.6.20‬הוגשה עתירת התנועה (בג"ץ ‪ )3921/20‬שבכותרת‪ ,‬שבה התבקשו סעדים‬ ‫‪.41‬‬
‫דומים לסעדים המבוקשים על‪-‬ידה כעת בעתירה המתוקנת‪ .‬לעתירתה צירפה התנועה קובץ‬
‫תצהירים מאת בכירים לשעבר במערכת הביטחון שמהם עולה‪ ,‬על פני הדברים‪ ,‬תמונה של אי‬
‫תקינות בהליכי רכש כלי השיט‪ .‬כמו כן נטען לזיקה בין פרשת המניות לפרשת כלי השיט‪ ,‬וכי על‬
‫היועץ המשפטי לממשלה להביא בחשבון את התצהירים האמורים במסגרת החלטתו בשאלה האם‬
‫לפתוח בחקירה נגד המשיב ‪.10‬‬

‫יצוין‪ ,‬כי בקשת העותרת לקצר את פרק הזמן לתגובת המשיבים ולקבוע דיון דחוף עקב מירוץ‬ ‫‪.42‬‬
‫ההתיישנות‪ ,‬נדחתה על‪-‬ידי בית המשפט הנכבד‪ ,‬בשים לב לכך ש"העותרת התמהמה בהגשת‬
‫העתירה"‪" ,‬לא פירטה ולא הדגישה את סוגיית ההתיישנות בעתירה גופה‪ ,‬כמתבקש"‪ ,‬הגישה מאוחר‬
‫את בקשתה להקדים את מועד תגובות המשיבים‪ ,‬וכן בשים לב ל"היקפה החריג מאוד של העתירה"‪,‬‬
‫לכך ש"בקשת העותרת אינה מעשית ואינה מוצדקת" ולכך ש"העתרות לבקשת העותרת תעמיד את‬
‫המשיבים ‪ 9-1‬ואת בית המשפט בסד זמנים בלתי‪-‬אפשרי" (החלטות בית המשפט הנכבד מהימים‬
‫‪ 13.8.20‬ו‪.)23.8.20-‬‬

‫משהמשיבים מצאו כי התצהירים שצירפה העותרת לעתירה‪ ,‬בעותק שהומצא לבית המשפט הנכבד‬ ‫‪.43‬‬
‫וליועץ המשפטי לממשלה בלבד‪ ,‬כללו משפטים וחלקי משפטים שפרסומם עלול לפגוע בביטחון‬
‫המדינה‪ ,‬הגישה המדינה ביום ‪ 15.10.20‬בקשה לצו איסור פרסום‪ .‬בדיון בדלתיים סגורות‪ ,‬שהחל‬
‫במעמד כל הצדדים ונמשך במעמד צד אחד‪ ,‬ולבסוף במעמד ב"כ העותרת וב"כ המדינה‪ ,‬הוצגה לבית‬
‫המשפט הנכבד חוות דעת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון מיום ‪ 13.10.20‬אודות המידע‬
‫המסווג‪ ,‬וכן תעודת חסיון מאת שר הביטחון לפיה מסירת ראיות וכל פרט מידע בנושאים ביטחוניים‬
‫מסווגים שפורטו בחוות הדעת עלולה לפגוע בביטחון המדינה‪ .‬אחר שיח בין גורמי הביטחון לבין ב"כ‬
‫העותרת נמחקו בהסכמה מן התצהירים משפטים מסווגים‪ ,‬והתצהירים כולם נחתמו מחדש על‪-‬ידי‬
‫המצהירים‪ .‬בתום הליך זה‪ ,‬ניתן על‪-‬ידי בית המשפט הנכבד צו איסור פרסום קבוע על התצהירים‬
‫המקוריים שצורפו לעתירה המקורית ועל הנספח לבקשת איסור הפרסום כלפי כולי עלמא; וכן על‬
‫הבקשה לאיסור פרסום ועל הודעת הצדדים כלפי כולי עלמא‪ ,‬למעט הצדדים להליך‪.‬‬

‫במקביל‪ ,‬ביום ‪ 15.10.20‬ניתנה החלטת היועץ המשפטי לממשלה לפי אין מקום לפתוח בחקירה נגד‬ ‫‪.44‬‬
‫המשיב ‪ 10‬בפרשת המניות‪ ,‬וכי אין בחומר שהובא בפניו כדי לשנות את החלטתו ביחס לפרשת כלי‬
‫השיט‪ .‬ימים ספורים לאחר מכן הוגשה תגובת המשיבים לעתירה בה נטען‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כי עם מתן‬
‫ההחלטה השתנתה באופן מהותי התשתית אליה מתייחסת העתירה‪ ,‬ולכן על העותרת ללמוד את‬
‫ההחלטה ולעתור נגדה אחר מיצוי הליכים‪ ,‬ככל שתהא לה עילה לעשות כן‪ .‬בית המשפט הנכבד הורה‬
‫לעותרת להשיב לאמור‪ ,‬וביום ‪ ,26.10.20‬הורה כי העותרת תוכל להגיש עתירה מתוקנת בתוך ‪ 21‬יום‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ביום ‪ 19.11.20‬הוגשה עתירה מתוקנת‪ ,‬אולם בית המשפט הורה לעותרת להגיש בתוך שבוע ימים‬ ‫‪.45‬‬
‫עתירה מצומצמת בהיקף שלא יעלה על ‪ 60‬עמודים‪ ,‬בשים לב לכך שהעתירה הוגשה בהיקף חריג‬
‫שאינו מאפשר לקיים דיון יעיל וממוקד (החלטת בית המשפט הנכבד מיום ‪ .)22.11.20‬העתירה‬
‫המתוקנת הוגשה לבסוף ביום ‪.3.12.20‬‬

‫נוכח הגשת שתי עתירות נוספות – עתירת משמר הדמוקרטיה ועתירת פטרושקה ‪ -‬הגישו המשיבים‬ ‫‪.46‬‬
‫בקשה לאיחוד הדיון בשלוש העתירות והגשת תגובה מאוחדת לכולם‪ .‬ביום ‪ 6.12.20‬נענה בית‬
‫המשפט הנכבד לבקשה וקבע כי העתירה תקבע לדיון לפני הרכב בהקדם‪.‬‬

‫ביום ‪ 24.10.20‬הוגשה בעתירת התנועה בקשה ליתן צו ביניים שימנע משר הביטחון לקבל את‬ ‫‪.47‬‬
‫התפטרות חברי ועדת הבדיקה הממשלתית שהקים‪ ,‬ושיורה ליועץ המשפטי לממשלה להתוות את‬
‫דרכי עבודתה ופעולתה של הוועדה‪ .‬הבקשה נדחתה בו ביום בלא צורך בתגובת המשיבים‪ ,‬נוכח‬
‫עיתוי הגשתה בלא הצדקה להיענות לסעדים טרם בירור העתירה תוך סטייה מסדר הדיון‪ ,‬בשל‬
‫העדר דחיפות בבקשה וכן בשל העדר הצדקה למתן צווי עשה‪.‬‬

‫עיקרי החלטת היועץ המשפטי לממשלה מיום ‪15.10.20‬‬

‫כפי שצוין בהחלטה מיום ‪ ,15.10.20‬בחינת רכישת המניות הובאה לשולחן היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫‪.48‬‬
‫בעקבות מידע שעלה בהחלטת הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה (להלן‪ :‬ועדת ההיתרים)‬
‫מיום ‪ ,20.1.19‬אשר עסקה בבקשה שהגיש המשיב ‪ 10‬לקבלת היתר לקבל מבן דודו מיליקובסקי‬
‫סכום כסף גדול מאוד‪ ,‬אף שהוא איש ציבור הנושא בתפקיד רם‪ ,‬בנימוק שהדבר דרוש לו לצורך‬
‫מימון הוצאות משפט‪.‬‬

‫בהחלטתה התייחסה ועדת ההיתרים להחלטה קודמת שניתנה בבקשה שהגיש המשיב ‪ 10‬בשנת‬ ‫‪.49‬‬
‫‪ ,2009‬ולעניין זה צוין כי "לראש הממשלה היו בשנת ‪ 2009‬אחזקות בשותפות שיתר המחזיקים בה‬
‫הם מיליקובסקי ובני משפחתו המידיים‪ ,‬וכי שותפות זו החזיקה בחלקים ניכרים מתאגיד תעשייתי‬
‫העוסק בתוספי פלדה"‪.‬‬

‫נוכח המידע שעלה מהחלטת ועדת ההיתרים‪ ,‬וכן פרסומים עיתונאיים בנוגע לזיקה העסקית‬ ‫‪.50‬‬
‫האמורה בין המשיב ‪ 10‬למיליקובסקי‪ ,‬ביקש היועץ המשפטי לממשלה מפרקליטות המדינה‪,‬‬
‫ובהמשך ממשטרת ישראל‪ ,‬לבחון את משמעות עסקת המניות שהתגלתה‪ ,‬בין היתר באמצעות מידע‬
‫שנאסף קודם לכן בתיקי החקירה האחרים והגרסאות שנמסרו שם‪ .‬במסגרת זו אף הנחה היועץ‬
‫לקבל ממשרד מבקר המדינה את מלוא התשתית העובדתית הנוגעת לעניין זה‪ ,‬וכן להעמיק חקר‬
‫בבחינת הטענות על ידי קבלת מידע רלוונטי נוסף שנמצא בידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון‬
‫טרור ובידי רשות המיסים‪ ,‬וכך נעשה‪.‬‬

‫מעת לעת קיים היועץ המשפטי לממשלה ישיבות בנושא עם גורמי המקצוע השונים במערכת אכיפת‬ ‫‪.51‬‬
‫החוק‪ .‬בשלב מאוחר יותר ביקש היועץ המשפטי לממשלה מראש אגף חקירות ומודיעין לבחון אף‬
‫הוא את מלוא המידע הקיים‪ ,‬ולחוות דעתו ביחס לשאלה האם לאור הממצאים שהתגלו יש מקום‬
‫להמשיך להעמיק חקר בברור העניין באמצעות כלי אכיפה‪.‬‬

‫בתוך כך‪ ,‬גורמי מערכת אכיפת החוק בחנו את התשתית הראייתית שנאספה בכל הנוגע לפרשת‬ ‫‪.52‬‬
‫המניות‪ ,‬ושכללה‪ ,‬בעיקרה‪ ,‬כאמור‪ ,‬איסוף מידע מרשויות המדינה ובהן מבקר המדינה‪ ,‬רשות‬
‫המיסים‪ ,‬הרשות לאיסור הלבנת הון‪ ,‬חומר שנאסף בחקירות הפליליות המכונות פרשות ‪ 1000‬ו‪-‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ ,3000‬מידע גלוי וכן התצהירים שהוגשו במסגרת העתירה הראשונה‪ .‬במסגרת זו נבחן החומר‬
‫שנאסף על ידי פרקליטות מחוז תל‪-‬אביב (מיסוי וכלכלה)‪ ,‬על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה‬
‫בלה"ב ‪ ,433‬והיחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית‪ .‬הבדיקה נערכה כל גוף לעצמו וגם‬
‫במסגרת ישיבות משותפות‪.‬‬

‫לאחר בחינת הדברים הוצגה בפני היועץ המשפטי לממשלה מסקנתם הדומה של משטרת ישראל‬ ‫‪.53‬‬
‫ושל פרקליטות המדינה‪ ,‬ולפיה אין בנמצא תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה בפרשת‬
‫המניות או שינוי העמדה ביחס לראש הממשלה בפרשת כלי השיט‪ .‬עוד הוסיפו משטרת ישראל‬
‫ופרקליטות המדינה‪ ,‬כי גם אם האינדיקציות הראייתיות הקיימות היו איתנות יותר‪ ,‬נוכח הזמן‬
‫הרב שחלף מהמעשים הנדונים ועד המועד שבו הדברים הובאו לפתחה של מערכת אכיפת החוק‪ ,‬אין‬
‫תוחלת להעמקת חקר בנושא בכלים של חקירה פלילית‪.‬‬

‫על יסוד מכלול העמדות שהובאו לפניו‪ ,‬קיבל היועץ המשפטי לממשלה את המלצתם הדומה של ראש‬ ‫‪.54‬‬
‫אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל‪ ,‬של שני המשנים לפרקליט המדינה שעסקו בנושא ‪ -‬גב'‬
‫ליאת בן‪-‬ארי שוויקי ומר שלמה (מומי) למברגר‪ ,‬ושל המשנים ליועץ המשפטי לממשלה ‪ -‬מר רז נזרי‬
‫וגב' עמית מררי‪ ,‬כמו גם של צוות הפרקליטים מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) אשר ליוו את‬
‫הטיפול בתיק‪ ,‬לפיה אין בנסיבות העניין הצדקה להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד המשיב ‪10‬‬
‫בפרשת המניות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הובהר בהחלטה כי היא התקבלה על פי התשתית הראייתית הקיימת‪,‬‬
‫ובמידה שיעלה בעתיד מידע חדש המצדיק בחינה מחודשת של העניין‪ ,‬ייעשה הדבר כמקובל‪.‬‬

‫בתמצית‪ ,‬לפי החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה מיום ‪ ,15.10.20‬חומר החקירה שנאסף על ידי‬ ‫‪.55‬‬
‫המשטרה בחקירת פרשת כלי השיט‪ ,‬כמו גם התצהירים שצורפו לעתירת התנועה‪ ,‬מציירים‪ ,‬על פני‬
‫הדברים‪ ,‬תמונה מדאיגה בכל הנוגע להתרחשויות שאפפו תהליכים של רכישת כלי שיט אסטרטגיים‬
‫על ידי מדינת ישראל‪ .‬עם זאת‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה מצא‪ ,‬כי בעוד שהחומר שנאסף‪ ,‬כמו גם‬
‫החומר שצורף לעתירת התנועה‪ ,‬מעורר שאלות בעלות חשיבות מהמעלה הראשונה במישור המינהל‬
‫התקין ובמישור הדיון הציבורי‪ ,‬הרי שהמכלול שמצוי בפניו אינו מגבש חשד סביר לביצוע עבירה‬
‫פלילית על ידי המשיב ‪ 10‬הן ביחס לפרשת המניות הן ביחס לפרשת כלי השיט‪ .‬בתוך כך‪ ,‬בכל הנוגע‬
‫לפרשת המניות‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה עמד‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על כך שלא נמצאה תשתית ראייתית‬
‫מספקת לביסוס חשד סביר לפיו המשיב ‪ 10‬היה מודע לכך שלפעולותיו בנושא כלי השיט עשויות‬
‫להיות השלכות כספיות על בן דודו מיליקובסקי‪ ,‬ואף כי קיים קושי ממשי להוכיח מבחינה עובדתית‬
‫זיקה מהותית וישירה בין עסקיו של מיליקובסקי לכלי השיט שרכשה מדינת ישראל‪ ,‬ולנוכח זאת‬
‫הרי שאין מקום לחקירה פלילית בנושא‪.‬‬

‫העתק עיקרי נימוקי החלטת היועץ המשפטי לממשלה מיום ‪ 15.10.20‬מצורף ומסומן מש‪.1/‬‬

‫נוכח חשיבות הדברים נפרט להלן את עיקרי ההחלטה מיום ‪ .15.10.20‬נפתח ברקע עובדתי דרוש‪.‬‬ ‫‪.56‬‬
‫‪ ThyssenKrupp AG‬הוא קונגלומרט גרמני הפועל ביותר מ‪ 70-‬מדינות ברחבי העולם‪ ,‬ומנהל מאות‬ ‫‪.57‬‬
‫חברות העוסקות בנושאים תעשייתיים רבים‪ ,‬כגון ייצור מעליות‪ ,‬ייצור פלדה ושירותי תעשייה‬
‫מגוונים (להלן‪ :‬טיסנקרופ)‪ .‬בין יתר הפעילות הענפה של טיסנקרופ‪ ,‬היא מחזיקה‪ ,‬בעקיפין‪ ,‬גם‬
‫במספנות ‪ H.D.W‬הממוקמות בגרמניה‪ ,‬בהן מייצרים את כלי השיט שמצויים במוקד פרשת כלי‬
‫השיט ‪ .‬יצוין כבר כאן‪ ,‬כי אין בתשתית הראייתית הראשונית כל נתון המלמד על ההיקף היחסי של‬
‫השימוש בפלדה בכלי שיט‪ ,‬ואף לא על היקף השימוש בפלדה בחטיבת כלי השיט לעומת השימוש‬
‫הכללי בפלדה בטיסנקרופ כולה‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫החברה האמריקנית גראפטק מתמחה בייצור ופיתוח של טכנולוגיות בתחום חומרי הגרפיט והקרבון‬ ‫‪.58‬‬
‫המשמשים בתעשיות המתכת‪ ,‬ומייצרת בין היתר מוצר המהווה רכיב הכרחי בתהליך ייצור פלדה‬
‫(להלן‪ :‬גראפטק)‪.‬‬

‫יצרני פלדה‪ ,‬כגון טיסנקרופ‪ ,‬רוכשים מחברות‪ ,‬כגון גראפטק‪ ,‬אלקטרודות גרפיט‪ ,‬ומשתמשים בהן‬
‫בתהליך ייצור פלדה‪.‬‬

‫החל משנת ‪ ,2008‬לכל המאוחר‪ ,‬מכרה גראפטק מוצרים לטיסנקרופ‪ ,‬תוך שגראפטק ציינה את אחת‬ ‫‪.59‬‬
‫מחברות הבת של טיסנקרופ בין לקוחותיה הבולטים‪.‬‬

‫עיקר עסקיו של בן דודו של המשיב ‪ ,10‬מר מיליקובסקי‪ ,‬הם בתחום הפלדה בארה"ב‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬ ‫‪.60‬‬
‫החל בשנים ‪ 2011-2010‬לערך‪ ,‬ונכון לשנת ‪ , 2017‬הייתה למיליקובסקי פעילות עסקית מסוימת גם‬
‫במדינת ישראל‪ ,‬שעניינה השקעה בשלוש חברות הזנק ורכישת נדל"ן‪.‬‬

‫החברה האמריקנית ‪( C/G Electrodes LLC‬להלן‪ :‬סי‪.‬ג'י) ייצרה אלקטרודות גרפיט‪ ,‬בדומה‬ ‫‪.61‬‬
‫לגראפטק‪ .‬חברת ‪( Seadrift Coke L.P‬להלן‪ :‬סידריפט)‪ ,‬גם היא חברה אמריקנית‪ ,‬פיתחה מוצר‬
‫המשמש בשרשרת הייצור של הליך הפקת פלדה‪ ,‬ולקוחותיה היו חברות מסוגה של סי‪.‬ג'י וגראפטק‪.‬‬

‫עד שלהי שנת ‪ 2010‬מיליקובסקי ובני משפחתו הקרובים החזיקו במניות של סי‪.‬ג'י וסידריפט‪ .‬החל‬ ‫‪.62‬‬
‫במועד מסוים‪ ,‬בשנת ‪ 2005‬או סמוך לאחר מכן‪ ,‬הוחזקו ‪ 61%‬ממניות חברת סידריפט על ידי משפחת‬
‫מיליקובסקי‪ ,‬וזאת באמצעות שותפות בשם ‪( NMSD‬להלן‪ .)NMSD :‬החל מיולי ‪ ,2008‬במקביל‬
‫להחזקה האמורה על ידי השותפות‪ ,‬הוחזקו כ‪ 19%-‬ממניות סידריפט על ידי גראפטק‪.‬‬

‫בשנת ‪ ,2010‬נרכשו הזכויות בסידריפט (שהוחזקו על ידי ‪ )NMSD‬ובסי‪.‬ג'י‪ ,‬על ידי גראפטק‪ .‬במסגרת‬ ‫‪.63‬‬
‫העסקה הזו מול גראפטק קיבלו מיליקובסקי ובני משפחתו תמורה כספית משמעותית‪ ,‬וכן ‪11%‬‬
‫ממניות גראפטק‪ .‬לאחר המכירה מיליקובסקי החל לכהן כדירקטור בגראפטק‪ ,‬וזאת עד לשנת ‪.2015‬‬
‫בחודש אוגוסט ‪ 2015‬התנתק מיליקובסקי מחברת גראפטק‪.‬‬

‫היינו‪ ,‬התמונה הראייתית שעמדה לפני רשויות התביעה בכל הנוגע למערך החברות והעסקים היא‬ ‫‪.64‬‬
‫זו‪ :‬טיסנקרופ היא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬יצרנית פלדה‪ ,‬המשמשת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לבניית כלי שיט‪ .‬גראפטק מספקת‬
‫לטיסנקרופ אלקטרודות הדרושות לשם ייצור פלדה‪ .‬סידריפט סיפקה לגראפטק מוצר הדרוש לשם‬
‫ייצור אותן אלקטרודות‪ .‬שאלות פרטניות יותר – כגון מהם היקפי העסקים הכלליים בין החברות;‬
‫מהם היקפי העסקים הנוגעים לתחום השיט; האם במסגרת כל ייצור של כלי שיט נדרשה טיסנקרופ‬
‫לרכוש מוצרים מגראפטק – אינן בגדר הידוע‪.‬‬

‫כן ידוע‪ ,‬כי עד לשנת ‪ 2010‬היו למיליקובסקי אינטרסים כספיים בסי‪.‬ג'י ובסידריפט‪ ,‬וכי בשנים‬
‫‪ 2015-2010‬היו לו אינטרסים כבעל מניות וכדירקטור בגראפטק‪ ,‬שהיא ספק של טיסנקרופ‪.‬‬

‫כמפורט להלן‪ ,‬למשיב ‪ 10‬הייתה מעורבות מסוימת בעסקיו האמורים של מיליקובסקי עד שנת ‪.2010‬‬ ‫‪.65‬‬

‫בין השנים ‪ 2010-2007‬החזיק המשיב ‪ 10‬ב‪ 1.7%-‬מהזכויות בשותפות ‪ ,NMSD‬אשר כאמור‪ ,‬החזיקה‬ ‫‪.66‬‬
‫במועדים אלה ב‪ 61%-‬מסידריפט‪ ,‬כך שהמשיב ‪ 10‬החזיק בעקיפין ב‪ 1%-‬מסידריפט‪ .‬בדיווחי המשיב‬
‫‪ 10‬למבקר המדינה ולוועדה למתן היתרים צוין‪ ,‬כי ביום ‪ 26.8.07‬הוא השקיע בשותפות ‪600,000‬‬
‫דולר (כ‪ 2.5-‬מיליון ‪.)₪‬‬

‫‪14‬‬
‫עוד במסגרת דיווחיו של המשיב ‪ 10‬למבקר המדינה‪ ,‬הוא מסר כי ביום ‪ 29.11.10‬מכר את חלקו‬ ‫‪.67‬‬
‫בשותפות ‪ NMSD‬בסכום של ‪ 4.47‬מיליון דולר (כ‪ 16.5-‬מיליון ‪ .)₪‬חלקו של המשיב ‪ 10‬נמכר‬
‫לשותפות אחרת שבבעלות משפחת מיליקובסקי‪ ,‬וזאת בצמוד וכחלק מהעסקה שנזכרה לעיל שבה‬
‫נמכרו כל הזכויות בסידריפט ובסי‪.‬ג'י לגראפטק‪.‬‬

‫היינו‪ ,‬החל מחודש אוגוסט שנת ‪ ,2007‬החזיק המשיב ‪ 10‬ב‪ 1.7%-‬משותפות ‪ NMSD‬של משפחת‬
‫מיליקובסקי‪ ,‬ובחודש נובמבר שנת ‪ ,2010‬סמוך למכירת סידריפט לגראפטק‪ ,‬מכר משיב ‪ 10‬את‬
‫החזקותיו אלה לשותפות שבבעלות משפחת מיליקובסקי בסכום של כ‪ 16-‬מיליון ‪ ,₪‬כחלק מעסקה‬
‫כוללת למכירת סידריפט לידי גראפטק‪ .‬לאחר מכירת הזכויות כאמור חדל משיב ‪ ,10‬לפי הידוע‪,‬‬
‫להחזיק במניות שלהן קשר לתחום הפלדה‪.‬‬

‫עוד יצוין‪ ,‬כי משיב ‪ 10‬דיווח על החזקת הזכויות בשותפות ‪ NMSD‬בהצהרותיו העיתיות למבקר‬ ‫‪.68‬‬
‫המדינה בשנים ‪ 2009‬ו‪ ,2010-‬ואף דיווח על הרווח ממכירת המניות בהצהרתו לשנת ‪.2011‬‬

‫למען שלמות התמונה‪ ,‬לצד הבאת האמור בהחלטה מיום ‪ 15.10.20‬נציין עוד‪ ,‬כי ביום ‪ 31.3.09‬פנה‬ ‫‪.69‬‬
‫המשיב ‪ ,10‬באמצעות בא כוחו ובן דודו עו"ד שמרון (המשיב ‪ )12‬אל מבקר המדינה‪ ,‬ועמד על כך כי‬
‫סידריפט הציגה רווחים ניכרים בשנת ‪ ,2008‬אשר משמשים את בעלי הזכויות בשותפות ‪ NMSD‬לשם‬
‫החזר הלוואות בסך ‪ 60‬מיליון דולר שנלקחו לטובת רכישת הזכויות בחברה‪ .‬על כן‪ ,‬כך נכתב על ידי‬
‫עו"ד שמרון‪ ,‬משיב ‪ 10‬נדרש לשלם מס בגין רווחי ההון בארצות הברית ותוספת בישראל‪ ,‬כאשר‬
‫המס בישראל עומד על סך של כ‪ 350-‬אלף ‪ .₪‬עוד הוסבר שהמשיב ‪ 10‬מעוניין לקבל מהשותפות‬
‫‪ NMSD‬מקדמה על חשבון רווחים עתידיים לתשלום המס בישראל או לקבל הלוואה מבן דודו‬
‫מיליקובסקי לשם כך‪ .‬ועדת ההיתרים אכן אישרה קבלת הלוואה כאמור ממיליקובסקי‪ ,‬ואין ראיה‬
‫לסתור כי תשלום המס אכן שולם באמצעות הלוואה זו‪.‬‬

‫על רקע דברים אלה התעוררה השאלה האם בנסיבות המתוארות לעיל התגבש חשד סביר לפיו‪ ,‬אגב‬ ‫‪.70‬‬
‫יחסיו של המשיב ‪ 10‬עם בן דודו מיליקובסקי‪ ,‬ואגב רכישת המניות על ידי המשיב ‪ ,10‬החזקתן‬
‫וב המשך מכירתן‪ ,‬בוצעו על ידו עבירות פליליות ובהן עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים של עובד‬
‫ציבור‪ .‬זאת הן תוך התבוננות בפרשת המניות בפני עצמה‪ ,‬הן תוך התבוננות על קשרי הגומלין שבין‬
‫פרשה זו לבין פרשת כלי השיט‪.‬‬

‫בהחלטתו מיום ‪ 15.10.20‬עמד היועץ המשפטי לממשלה על השאלות שיש לבחון‪ ,‬על מנת לקבוע‬
‫האם התשתית הראייתית מעלה חשד סביר לכך שבוצעו על‪-‬ידי נתניהו עבירות שוחד ומרמה והפרת‬
‫אמונים אגב עסקת המניות‪:‬‬

‫"בחנתי האם התשתית הראייתית שמונחת בפניי ‪ -‬אשר כוללת מידע שהתקבל‬
‫ממספר רשויות‪ ,‬וכן גרסאות מעורבים בהן גרסאות נתניהו ומיליקובסקי כפי‬
‫שנמסרה בתיקים אחרים אך בנושאים משיקים ‪ -‬מעלה חשד סביר לכך שבוצעו על‬
‫ידי נתניהו‪ ,‬אגב רכישת המניות‪ ,‬החזקתן ובהמשך מכירתן‪ ,‬עבירות פליליות ובהן‬
‫עבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים של עובד ציבור‪ .‬בתוך כך‪ ,‬נדרשתי למספר‬
‫שאלות משנה‪ ,‬ועם העיקריות שבהן נמנות השאלות הבאות‪ :‬האם רכישת הזכויות‪,‬‬
‫בנסיבותיה‪ ,‬מהווה טובת הנאה שקיבל נתניהו ממיליקובסקי? ככל שהתשובה לכך‬
‫חיובית‪ ,‬האם טובת הנאה זו ניתנה בזיקה לתפקידו הציבורי של נתניהו או בעד‬
‫פעולה הקשורה בתפקידו הציבורי? האם קבלת טובת ההנאה כשלעצמה מגבשת‪,‬‬
‫בנסיבות העניין‪ ,‬חשד לביצוע עבירה פלילית כלשהי באופן המצדיק פתיחה בחקירה‬
‫פלילית?‬

‫‪15‬‬
 ‫לצד זאת‪ ,‬גם נדרשתי כמובן לשאלת הקשר האפשרי שבין עסקת המניות ועסקיו‬
‫ועיסוקיו של בן דודו של נתניהו מיליקובסקי לבין האירועים שנחקרו במסגרת‬
‫פרשת כלי השייט‪ ,‬וביתר פירוט לשאלה‪ ,‬האם בכל הידוע לנו נכון לעת הזו ביחס‬
‫לנושא זה יש כדי לשנות מההחלטה שלא לראות בנתניהו כחשוד בפרשת כלי‬
‫השייט‪ .‬בכלל זאת‪ ,‬האם עולה מהתשתית הראייתית שלפניי חשד סביר כי נתניהו‬
‫היה מודע לקיומה של זיקה‪ ,‬ככל שהייתה כזו‪ ,‬בין עסקיו ועיסוקיו של מיליקובסקי‬
‫לבין התאגיד הגרמני שמכר לישראל את אותם כלי שייט? ואם כן‪ ,‬האם נתניהו פעל‬
‫במסגרת עסקאות כלי שייט שערכה מדינת ישראל לטובת מיליקובסקי‪ ,‬מיטיבו?"‬
‫(פסקה ‪ 2‬להחלטה)‪.‬‬

‫לגופם של דברים מצא היועץ המשפטי לממשלה לנכון להניח שהמשיב ‪ 10‬אכן קיבל טובת הנאה‬ ‫‪.71‬‬
‫משמעותית מבן דודו‪ ,‬הגם שחלוף הזמן יקשה לאסוף תשתית עובדתית לענין טובת ההנאה והיקפה‪:‬‬

‫"‪.24‬הפער המשמעותי בין מחיר רכישת האחזקות בשותפות ‪ ,NMSD‬ובעקיפין‬

‫בחברת סידריפט‪ ,‬בשנת ‪ ,2007‬עליו דיווח נתניהו‪ ,‬לבין מחיר מכירת הזכויות‬
‫בשותפות למיליקובסקי בשלהי שנת ‪ ,2010‬כמו גם השוואה למחיר רכישת מניות‬
‫סידריפט על‪-‬ידי צד ג' בשנים אלה‪ ,‬העלו אפשרות כי נתניהו רכש את הזכויות‬
‫בשותפות ממשפחת מיליקובסקי בסכום הנמוך באופן ניכר משווין הריאלי‪ ,‬ובכך‬
‫קיבל טובת הנאה משמעותית ביותר‪ .‬בהמשך‪ ,‬בשנת ‪ ,2010‬עת מכר נתניהו את‬
‫הזכויות בשותפות למיליקובסקי‪ ,‬במחיר אשר‪ ,‬על פניו ובהתאם לאינדיקציות‬
‫הראייתיות‪ ,‬משקף שווי ריאלי או קרוב לכך‪ ,‬צמח לנתניהו רווח גדול שמקורו‬
‫באותה רכישה מעוררת סימני שאלה שבוצעה בשנת ‪ .2007‬אמנם‪ ,‬נוכח חלוף הזמן‬
‫הרב‪ ,‬קיים קושי לאסוף תשתית עובדתית מקיפה שתאפשר לקבוע ממצאים באשר‬
‫לקיומה והיקפה של טובת ההנאה‪ ,‬הנגזר גם משאלת שווי החברות בהן עסקינן‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬נוכח האמור לעיל‪ ,‬יצאתי מנקודת הנחה כי נתניהו אכן קיבל טובת הנאה‬
‫משמעותית ממיליקובסקי בשנת ‪ .2007‬אמשיך את הניתוח לאור הנחה זו‪".‬‬

‫נוכח ההנחה לפיה קיבל המשיב ‪ 10‬טובת הנאה משמעותית ממיליקובסקי‪ ,‬נדרש היועץ המשפטי‬ ‫‪.72‬‬
‫לממשלה‪ ,‬בעיקרם של דברים‪ ,‬לשאלה האם קבלת טובת ההנאה האמורה‪ ,‬בפני עצמה‪ ,‬מגבשת חשד‬
‫סביר לביצוע עבירת שוחד או מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור‪ ,‬וכן האם המשיב ‪ 10‬הפר‬
‫אמונים במסגרת טיפולו בעסקאות כלי שיט של מדינת ישראל‪ ,‬בשים לב ליחסיו עם בן דודו שהציבו‬
‫אותו‪ ,‬לפי הנטען‪ ,‬במצב של ניגוד עניינים‪.‬‬

‫בכל הנוגע לעבירת השוחד עמד היועץ המשפטי לממשלה על כך שלא נמצאה אינדיקציה ראייתית‬ ‫‪.73‬‬
‫ממשית לביסוס חשד לפיו המשיב ‪ 10‬לקח טובת הנאה בעד פעולה הקשורה בתפקידו‪ ,‬וכי בצד‬
‫השיקולים הראייתיים המהותיים הללו‪ ,‬עומדים גם קשיים משמעותיים במישור חלוף הזמן ותוחלת‬
‫החקירה‪:‬‬

‫"עבירת שוחד‪ ,‬ביסודה‪ ,‬חולשת על מצב שבו טובת הנאה ניתנת לעובד הציבור בעד‬
‫פעולה הקשורה בתפקידו‪ .‬מדובר בעבירת התנהגות המתגבשת‪ ,‬ככלל‪ ,‬במועד‬
‫לקיחת טובת ההנאה שהיא בבחינת מתת מושחתת שקיבל עובד הציבור‪ .‬לפיכך‬
‫נקודת הזמן הרלוונטית שאותה יש לבחון היא מחצית שנת ‪ ;2007‬שם‪ ,‬כאמור‪ ,‬על‬
‫פי ההנחה‪ ,‬המקור ממנו צמח לנתניהו רווח‪.‬‬

‫הסתכלות זו לימדה כי חרף התהיות שהמקרה מעורר‪ ,‬אין בסיס לקבוע כי מתקיים‬
‫חשד סביר שיצדיק חקירה פלילית בעבירת שוחד‪ .‬זאת‪ ,‬בעיקר משום שלא נמצאה‬
‫אינדיקציה לקיומו של אינטרס רלוונטי של מיליקובסקי שאותו הוא היה עשוי‬
‫לבקש לקדם באמצעות נתניהו‪ ,‬אשר כיהן באותה עת כחבר כנסת ויו"ר‬
‫האופוז יציה‪ ,‬ולשם כך נתן לו טובת הנאה‪ .‬לעניין זה נמצא‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי רק בחלוף‬
‫למעלה משלוש שנים‪ ,‬בשנים ‪ ,2011-2010‬החלה פעילות עסקית מסוימת של‬
‫‪16‬‬
 ‫מיליקובסקי בישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬גם אם מערכת היחסים המשפחתית הקרובה בין‬
‫נתניהו למיליקובסקי‪ ,‬אינה שוללת אפשרות מבחינה עקרונית של מערכת יחסים‬
‫שוחדית; הרי שבשים לב לגרסתם של השניים בדבר "מסורת" של תמיכה ארוכת‬
‫שנים של מיליקובסקי בנתניהו‪ ,‬נמצא שלהעדר היכולת להצביע על אינטרס מוחשי‬
‫שביקש מיליקובסקי לקדם באמצעות מתן טובת ההנאה‪ ,‬יש משמעות של ממש‪.‬‬

‫‪ .26‬שיקולים אלה המצויים בתחום הראייתי‪ ,‬עומדים כשלעצמם‪ ,‬גם אלמלא היו‬
‫בצידם קשיים משמעותיים במישור חלוף הזמן‪ ,‬שהרי חלפו כ‪ 13-‬שנים ממועד‬
‫רכישת הזכויות בשותפות‪ .‬לצד שאלות משמעותיות של התיישנות מהותית‬
‫שבהכרח מתעוררות במצב דברים זה‪ ,‬חלוף הזמן המשמעותי משפיע עד מאוד גם‬
‫על תוחלתה של חקירה פלילית למצות את בירור העניין‪ ,‬ובעיקר קושי בהגעה‬
‫לעדים ובאיסוף מסמכים אשר חלק ממשי מהם מעבר לים‪( ".‬בפסקאות ‪.)27-26‬‬

‫בכל הנוגע לעבירת הפרת אמונים‪ ,‬עמד היועץ המשפטי לממשלה על כך שבנסיבות מסוימות קבלת‬ ‫‪.74‬‬
‫טובת הנאה משמעותית‪ ,‬בפני עצמה‪ ,‬עשויה לגבש עבירת עוון מסוג הפרת אמונים של עובד ציבור‪.‬‬
‫לצורך כך יש חשיבות רבה למכלול הנסיבות האופפות את הנתינה‪ ,‬ובכלל זאת‪ ,‬יש לבחון האם טובת‬
‫ההנאה ניתנה לעובד הציבור בזיקה לתפקידו הציבורי‪ .‬כמובן שגם להיקף טובת ההנאה ישנה‬
‫משמעות של ממש‪ ,‬ואף לשאלה האם עובד הציבור דיווח‪ ,‬במקרים ובמצבים המתאימים‪ ,‬על טובת‬
‫ההנאה שקיבל‪ ,‬השפעה על סיווג טובת ההנאה כמעוררת חשד לפלילים אם לאו‪.‬‬

‫לגופה של האפשרות לפיה בנסיבות העניין עצם קבלת טובת ההנאה על ידי המשיב ‪ 10‬מגבשת חשד‬ ‫‪.75‬‬
‫לביצוע עבירה פלילית של הפרת אמונים‪ ,‬הדגיש היועץ המשפטי לממשלה את הדברים הבאים‪:‬‬

‫"‪ .27‬גם אם היה ניתן‪ ,‬מבחינה מעשית‪ ,‬להעמיק בבדיקת נסיבות מתן טובת ההנאה‬
‫המגולמת ברכישת הזכויות בשנת ‪ ,2007‬לפני כ‪ 13-‬שנה‪ ,‬ובבדיקת היקפה של אותה‬
‫טובת הנאה‪ ,‬דבר שכאמור לשיטת כל העוסקים בעניין יש בו קושי ממשי‪ ,‬הרי‬
‫שעבירת העוון של מרמה והפרת אמונים‪ ,‬שהיא הרלוונטית לענייננו‪ ,‬כבר התיישנה‬
‫מבחינת הדין הפלילי מספר שנים לפני המועד בו הובא הדבר לפתחה של מערכת‬
‫אכיפת החוק‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬קיבלתי‪ ,‬כאמור‪ ,‬את המלצת משטרת ישראל‬
‫ופרקליטות המדינה כי המסד הראייתי בנושא אינו מצדיק חקירה‪ ,‬וזאת גם בשים‬
‫לב לטענה אודות מערכת היחסים הייחודית בין מיליקובסקי לנתניהו כמתואר‪,‬‬
‫ולאור הזמן הרב שחלף המשפיע מאוד על האפשרות להגיע לחקר האמת‪ ,‬ובפרט‬
‫לאור קיומה של התיישנות מהותית‪ .‬אם לחדד לעניין ההתיישנות‪ ,‬קבלת טובת‬
‫ההנאה אפשרית על ידי נתניהו ממיליקובסקי‪ ,‬הובאה לבחינת מערכת אכיפת החוק‬
‫כאשר העבירה שהיא עשויה לגבש כבר התיישנה מספר שנים קודם לכן מבחינת‬
‫הדין הפלילי‪".‬‬

‫כן נבחנה גם אפשרות לפיה התגבש חשד סביר לביצוע עבירה של הפרת אמונים שאינה מתמקדת‬ ‫‪.76‬‬
‫בקבלת טובת ההנאה‪ ,‬בפני עצמה‪ ,‬אלא בהשפעה הדדית של יחסיהם של המשיב ‪ 10‬ומיליקובסקי על‬
‫נושאים שנחקרו בפרשת כלי השיט‪ .‬במוקד חיבור אפשרי זה בין נושא המניות לנושא כלי השיט‬
‫ניצבה השאלה האם על רקע קשריו המשפחתיים והעסקיים של המשיב ‪ 10‬עם מיליקובסקי‪ ,‬טובות‬
‫ההנאה שצמחו לו מקשר זה והחזקתו בזכויות בשותפות עד לשנת ‪ ,2010‬פעל המשיב ‪ 10‬כדי להגדיל‬
‫הליכי רכש של כלי שיט מטיסנקרופ‪ ,‬בהיותו בניגוד עניינים ולטובת מיליקובסקי‪.‬‬

‫נוכח חשיבות דברי היועץ המשפטי לממשלה בהקשר זה נביאם בהרחבה‪:‬‬ ‫‪.77‬‬

‫"‪ .28‬הבחינה לא התמצתה בניתוח ההיבטים הפליליים האפשריים הכרוכים בעצם‬

‫קבלת טובת ההנאה כמפורט לעיל‪ ,‬אלא נבדקו היבטים נוספים רלוונטיים‪ .‬כך‪ ,‬נבחן‬
‫האם יש תשתית ראייתית המלמדת על השפעה הדדית בין יחסיו של נתניהו‬
‫‪17‬‬
‫ומיליקובסקי לבין נושאים שונים שנחקרו במסגרת פרשת "כלי השייט"‪ ,‬באופן‬
‫המצדיק חקירה פלילית‪ .‬במוקד חיבור אפשרי זה בין נושא המניות לנושא כלי‬
‫השייט ניצבה השאלה האם על רקע קשריו המשפחתיים והעסקיים של נתניהו עם‬
‫מיליקובסקי‪ ,‬טובות ההנאה שצמחו לו מקשר זה והחזקתו בזכויות בשותפות עד‬
‫לשנת ‪ ,2010‬פעל נתניהו במסגרת הליכי הרכש של כלי שייט מטיסנקרופ לטובת‬
‫מיליקובסקי‪ .‬היינו‪ ,‬האם מתעורר חשד סביר לפיו נתניהו פעל בניגוד עניינים?‬

‫‪ .29‬אף בהתעלם מהקשיים שהוצגו עד כה‪ ,‬ברי שפתיחה בחקירה פלילית בנסיבות‬
‫העניין מוצדקת אך בהתקיים אינדיקציה ראייתית מספקת‪ ,‬להבדיל מהשערות‪,‬‬
‫ביחס לשני מישורים אלה‪ :‬הראשון הוא שעסקיו של מיליקובסקי נתרמו‪ ,‬או‬
‫עשויים היו להיתרם באופן ממשי‪ ,‬בעקבות פעולות נתניהו בקשר לרכישת כלי‬
‫שייט מטיסנקרופ‪ .‬השני הוא שנתניהו היה מודע בפועל לאפשרות שינבעו‬
‫למיליקובסקי רווחים בעקבות עסקאות כלי שייט של מדינת ישראל‪ .‬אולם‪ ,‬כפי‬
‫שהוצג בפניי‪ ,‬אין ראיות המצדיקות קביעת קיומו של חשד סביר בעניין זה‪ ,‬וזאת‬
‫נוכח המפורט להלן‪.‬‬

‫בכל הנוגע למישור הראשון ‪ -‬נמצא על פי המידע שבידנו כי הזיקה בין מיליקובסקי‬
‫לבין עסקאות בתחום כלי השייט של טיסנקרופ היא זיקה כלכלית מעורפלת שאינה‬
‫מבססת תשתית נדרשת לפתיחה בחקירה‪ .‬כאמור‪ ,‬גראפטק מייצרת רכיב המשמש‬
‫בתהליך ייצור פלדה שאותו רוכשת גם טיסנקרופ‪ ,‬שמייצרת מגוון מוצרים‬
‫המבוססים על פלדה‪ ,‬ושמבחינת גראפטק‪ ,‬טיסנקרופ היא לקוח משמעותי‪ .‬אך כלל‬
‫לא ברור האם ניתן לקשור נתונים אלה לענייננו‪ .‬גם בהנחה שחברת גראפטק יכולה‬
‫הייתה להפיק‪ ,‬בעקיפין‪ ,‬רווחים כלשהם כתוצאה מעסקה שמבוצעת על ידי‬
‫טיסנקרופ מול מדינת ישראל‪ ,‬בהינתן היקף השימושים של טיסנקרופ בפלדה במגוון‬
‫עסקיה‪ ,‬היותה של גראפטק ספק של רכיב אחד מבין הרכיבים שמשמשים בייצור‬
‫פלדה‪ ,‬והיותו של מיליקובסקי אחד מבעלי המניות בגראפטק‪ ,‬יש קושי להצביע על‬
‫אינטרס מיוחד בעסקאות כלי השייט דווקא‪ .‬עת נבחנת השאלה האם יש מקום‬
‫לפתוח בחקירה פלילית‪ ,‬לא ניתן לצאת מהנחה שמיליקובסקי הרוויח באופן ישיר‬
‫מעסקאות כלי שייט של מדינת ישראל‪ ,‬אלא זו היא אפשרות בלבד‪ ,‬אשר אין לה‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬בסיס מספק בתשתית הראייתית הקיימת‪.‬‬

‫גם כאשר מיליקובסקי נשאל בחקירתו על כך שטיסנקרופ הייתה לקוחה של‬

‫גראפטק במשך השנים‪ ,‬הוא שלל ידיעה כלשהי בנושא‪ ,‬וטען כי לא עסק בזהות‬
‫לקוחות החברה במסגרת פעילותו כדירקטור‪ .‬לדבריו‪ ,‬גילה על כך לראשונה‬
‫כשנשאל בנושא על‪-‬ידי עיתונאי ישראלי‪ .‬מיליקובסקי אמר כי הוא מכיר את‬
‫טיסנקרופ מאחר שהיא חברה מובילה בתחום הפלדה‪ ,‬ולדבריו עוסקת בתחומים‬
‫רבים‪ ,‬אך כלל לא ידע שהיא עוסקת בייצור צוללות‪.‬‬

‫בכל הנוגע למישור השני ‪ -‬מודעות נתניהו לזיקה כלכלית בין עסקי מיליקובסקי‬
‫לבין עסקאות כלי שייט של מדינת ישראל מול טיסנקרופ ‪ -‬התמונה הראייתית‬
‫חסרה אף יותר; אין בפנינו אינדיקציה ראייתית לכך שנתניהו ידע שמיליקובסקי‬
‫מכהן כדירקטור בגראפטק‪ ,‬או שהוא מחזיק במניותיה אחרי שנת ‪ ,2010‬וממילא אין‬
‫כל אינדיקציה ראייתית לכך שנתניהו ידע שגראפטק סוחרת עם טיסנקרופ‪ .‬אם כך‪,‬‬
‫טענה לפיה נתניהו ידע שקידום עסקאות מול טיסנקרופ עשויה להועיל‬
‫למיליקובסקי מבחינה כספית אין לה‪ ,‬בתשתית הראייתית הקיימת‪ ,‬על מה‬
‫שתסמוך‪ .‬אף שגרסה זו עשויה להיראות על פני הדברים כמוקשית‪ ,‬זוהי העדות‬
‫המצויה בפנינו‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬לשם שלמות התמונה‪ ,‬יצוין‪ ,‬כי כאשר מיליקובסקי נחקר על הנושא‪ ,‬הוא‬
‫מסר כי נתניהו ידע באופן כללי בלבד כי הוא עוסק בתחום הפלדה‪ ,‬והוסיף שספק‬
‫אם נתניהו ידע במה בדיוק עוסקות החברות שבבעלותו‪ .‬כמו כן תיאר מיליקובסקי‬
‫כי כאשר עדכן את נתניהו על מכירת אחזקותיו בשנת ‪ ,2010‬נתניהו לא שאל פרטים‬

‫‪18‬‬
 ‫על העסקה והוסיף כי הוא מניח שלנתניהו אין "כל כך עניין בזה"‪ .‬גם גרסה זו‪,‬‬
‫בשים לב ליחסי הקרבה בין השניים ולקשר העסקי הקודם בשותפות‪ ,‬עשויה‬
‫להיראות על פני הדברים כמוקשית‪ ,‬אך זוהי העדות המצויה בפנינו‪.‬‬

‫‪ .30‬עוד יצויין בקשר לשני מישורים אלה כי העסקה לרכש "הצוללת השישית"‬
‫שנחתמה בחודש מרץ ‪ - 2012‬היא העסקה הראשונה בהקשר הנדון שבוצעה תחת‬
‫כהונתו של נתניהו כראש הממשלה‪ ,‬הייתה למעשה מימוש של הסכם אופציה‬
‫שכרתה מדינת ישראל מול המספנות שבבעלות התאגיד עוד בשנת ‪ .2005‬קרי‬
‫רא שיתה של עסקה זו מצוי מספר שנים קודם לתחילת כהונתו של נתניהו כראש‬
‫ממשלה‪ .‬בנוסף לכך עולה מהממצאים כי נתניהו המשיך לפעול לרכישת כלי שייט‬
‫נוספים מטיסנקרופ גם לאחר עזיבתו של מיליקובסקי את חברת גראפטק‪".‬‬

‫באופן כללי יותר עמד היועץ המשפטי לממשלה על הממשק שבין הפרשה שכונתה "כלי השיט" לבין‬ ‫‪.78‬‬
‫פרשת "המניות"‪ ,‬ועל המשמעות שיש לייחס במסגרת המארג הראייתי הכולל להצטברות הטענות‬
‫בדבר חוסר התקינות המנהלי‪:‬‬

‫"‪ .33‬חומר הראיות שהונח בפניי ביחס לעסקאות כלי השייט כולל טענות כבדות‬
‫משקל וזאת מפי גורמים בכירים במערכת הציבורית‪ ,‬ובעלי ניסיון רב‪ .‬חלקן של‬
‫הטענות מתוארות מפי "כלי ראשון"‪ .‬הטענות מציגות‪ ,‬על פני הדברים‪ ,‬התנהלות‬
‫שאינה עומדת בסטנדרטים ראויים של רשות ציבורית העוסקת בנושא כה‬
‫משמעותי לאינטרסים לאומיים של מדינת ישראל‪ .‬אולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬מקובלת עליי‪,‬‬
‫אפוא‪ ,‬עמדתם הדומה של כלל הגורמים שנדרשו לעניין‪ ,‬הן במשטרת ישראל והן‬
‫בפרקליטות המדינה כי עת תשתית זו נבחנת במשקפי "המשפט הפלילי"‪ ,‬דהיינו‪:‬‬
‫שאלת התגבשותו של חשד סביר לביצוע עבירות פליליות‪ ,‬מתברר כי נכון לעת הזו‬
‫פעורים בה חללים בסוגיות החשובות ביותר לשם גיבוש תזה פלילית‪ .‬את החללים‬
‫הללו לא ניתן למלא במקרה הזה באמצעות הנחות‪ ,‬השערות ואמירות כלליות‬
‫אודות רכיבים עובדתיים שהתגבשו או מודעות בכוח של נתניהו להיבטים שונים‪.‬‬
‫ולכך מצטרפים הקשיים המשמעותיים לאסוף מידע באמצעות חקירה פלילית‪,‬‬
‫בשים לב לכך שמדובר בנושאים פיננסים הנוגעים לחברות‪ ,‬חלקן פרטיות‪ ,‬במדינות‬
‫הים‪ ,‬ובשים לב לחלוף הזמן המשמעותי‪ ,‬וכן להיבטים של התיישנות מהותית‪,‬‬
‫שבנושאים מסוימים חלה‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬עוד לפני שהנושא הובא לפתחה של מערכת‬
‫אכיפת החוק‪.‬‬

‫אך מעל לכך‪ ,‬וחשוב מכך‪ ,‬בכל הנוגע לשאלת עצם הקשר בין עסקיו של‬
‫מיליקובסקי לרכש כלי השייט על ידי מדינת ישראל‪ ,‬ובעיקר למודעותו של נתניהו‬
‫לקשר האפשרי בין עסקיו של מיליקובסקי לבין רכישת כלי שייט על ידי מדינת‬
‫ישראל מטינסנקרופ‪ ,‬התשתית הראייתית חסרה אף יותר‪ .‬היא מבוססת על‬
‫השערות בלבד‪ ,‬ואין להן עיגון בממצא ראייתי ראשוני כלשהו המעורר חשד סביר‬
‫במובנו של מושג זה במשפט הפלילי‪"]...[ .‬‬

‫כן התייחס היועץ באופן פרטני להשפעתה של עתירת התנועה ולהשפעתם של התצהירים שצורפו לה‬
‫בכל הנוגע לשאלת הפתיחה בחקירה‪:‬‬

‫"‪ .32‬בהקשר זה אציין‪ ,‬כי אין באמור בעתירת התנועה לאיכות השלטון שנזכרה‬
‫לעיל ובתצהירים שצורפו לה כדי לשנות באופן מהותי מהתמונה הכללית‬
‫שהצטיירה במישור הפלילי בעניין הקשר בין נתניהו למיליקובסקי‪ ,‬או בעניין‬
‫מעורבותו הנטענת של נתניהו "במנגנון העמלות" שנחקר בפרשת כלי השייט‪.‬‬
‫העתירה והתצהירים עוסקים‪ ,‬על פי האמור בהם‪ ,‬בעיקר בטענות לחוסר תקינות‬
‫מינהלי שורשי בהליכים שסבבו את ההחלטות באשר להצטיידות המדינה בכלי‬
‫שייט‪ .‬חלק מן הטענות הללו שעולות בעתירה ‪ -‬שמצויות בעיקרן במישור המנהל‬
‫התקין ונורמות ההתנהלות בשדה הציבורי ‪ -‬חופפות‪ ,‬במידה זו או אחרת‪ ,‬לתמונה‬
‫שהצטיירה במסגרת החקירה הפלילית בתיק ‪ .3000‬עם זאת‪ ,‬העתירה והתצהירים‬
‫אינם כוללים אינדיקציות ראייתית ממשיות כלשהן אשר יש בהן להעצים את החשד‬
‫‪19‬‬
 ‫נגד נתניהו בכל הנוגע למעורבותו בעבירות פליליות לכאורה שביצעו אחרים‬
‫במסגרת פרשת כלי השייט ובכל הנוגע למערכת יחסיו עם בן דודו מליקובסקי‪ .‬זאת‬
‫נוכח ההכרח ‪ -‬המתחייב‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬לצורך קיומה של חקירה פלילית‪,‬‬
‫להצביע‪ ,‬למצער‪ ,‬על חשד סביר לקיומם של היסודות העובדתיים‪ ,‬ולקיומה של‬
‫מודעות מצדו של נתניהו כי מי מהמקורבים לו עשויים ליהנות‪ ,‬באופן פסול‪,‬‬
‫מהחלטות שהוא מקבל או מפעולות שהוא מבצע‪ .‬ההתנהלות הבלתי תקינה‬
‫הנטענת‪ ,‬אשר משתקפת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מעדויות רבות שנמסרו במסגרת תיק ‪3000‬‬
‫ובנטען בתצהירים האמורים‪ ,‬מעלה אמנם תמונה מדאיגה‪ ,‬אך אינה מהווה‪ ,‬בפני‬
‫עצמה‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬טעם מספיק לפתיחה בחקירה פלילית‪ .‬דהיינו‪ ,‬שאלות‬
‫כבדות משקל שעולות מהעדויות והתצהירים‪ ,‬ואשר נותרו לעת הזו ללא מענה‪,‬‬
‫אינן מצויות לפתחה של מערכת אכיפת החוק‪ ,‬העוסקת אך בבירור חשדות‬
‫המצויים בשדה הפלילי‪".‬‬

‫לאמור בהחלטת היועץ בענין התצהירים שהוגשו בעתירת התנועה נוסיף כעת‪ ,‬כי לעתירה המתוקנת‬ ‫‪.79‬‬
‫המצומצמת צורפו ‪ 31‬תצהירים שלא נכללו בין התצהירים שצורפו לעתירה המקורית‪ .‬אף הם‬
‫הועברו לבחינת גורמי התביעה הרלוונטיים ‪ ,‬ונמצא כי אף הם מתייחסים להיבט תקינות הליכי‬
‫הרכש ואין בהם אינדיקציות ראייתיות שיש בהן לבסס את החשד לעבירות פליליות בהקשר יחסיו‬
‫של המשיב ‪ 10‬עם מיליקובסקי או בהקשר של מנגנון קבלת עמלות בגין עסקאות הרכש‪.‬‬

‫פתיחה בחקירה פלילית – המסגרת המשפטית‬

‫סעיף ‪ 59‬לחוק סדר הדין הפלילי המסדיר את השלב הראשון בהליך הפלילי‪ ,‬הוא שלב החקירה‪,‬‬ ‫‪.80‬‬
‫קובע‪" :‬נודע למשטרה על ביצוע עבירה‪ ,‬אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת‪ ,‬תפתח בחקירה‪"...‬‬
‫[כל ההדגשות במסמך הן שלנו אלא אם נאמר אחרת – הח"מ]‪.‬‬

‫הדרישה לפיה "נודע למשטרה על ביצוע עבירה" עניינה ברף הראייתי הנדרש לפתיחה בחקירה‪ .‬בית‬ ‫‪.81‬‬
‫המשפט הנכבד פסק‪ ,‬כי נדרשת "תשתית ראייתית ברמה המצדיקה פתיחה בחקירה" (דנג"ץ ‪7516/03‬‬
‫נמרודי נ' היועץ המשפטי לממשלה (‪( )12.2.2004‬להלן‪ :‬דנג"ץ נמרודי))‪ .‬ומהי התשתית המצדיקה‬
‫פתיחה בחקירה? בפסיקה נקבע‪ ,‬כי על התשתית הראייתית הראשונית לבסס "חשד סביר לביצוע‬
‫עבירה" (בג"ץ ‪ 9018/17‬טביש נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬בפסקה ‪ .))26.11.2018( 35‬כן נקבע‪ ,‬כי יש‬
‫לבחון תחילה האם לחשדות שהועלו "תשתית מספקת בעובדות המהותיות הנטענות בתלונה עצמה"‬
‫(בג"ץ ‪ 11/89‬פריד נ' משטרת ישראל‪ ,‬פ"ד מג(‪.))1989( 772 ,769 )2‬‬

‫בפסיקה הוסבר כי הטעם לכך שאין די בעצם קיומם של תלונה או חשד כדי להצדיק פתיחה בחקירה‬ ‫‪.82‬‬
‫פלילית‪ ,‬אלא נדרש רף ראייתי מינימלי כבר בשלב התלונה ועוד לפני ביצוע פעולת חקירה‪ ,‬הוא כי‬
‫"לפתיחה בחקירה פלילית נגד אדם עלולות להיות השלכות משמעותיות‪ ,‬ועל כן מתחייבת בחינה‬
‫זהירה של תלונה או מידע שהתקבל בטרם החלטה על פתיחה בחקירה" (בג"ץ ‪ 1685/18‬רפי נץ‪-‬‬
‫צנגוט נ' מפכ"ל המשטרה‪ ,‬פסקה ‪" .))9.7.2018( 7‬אכן‪ ,‬נוכח ההשלכות המשמעותיות של פתיחת‬
‫חקירה פלילית על החשוד וזכויותיו‪ ...‬בטרם תנקוט צעד כזה על רשויות החקירה להעריך את המידע‬
‫הראשוני‪ ,‬ולבחון האם הוא עומד ברף המינימלי האמור‪( ".‬בג"ץ ‪ 3126/19‬טראובמן נ' היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬פסקה ‪.))6.11.2019( 3‬‬

‫‪20‬‬
‫עוד חידדה הפסיקה‪ ,‬כי מקום שמדובר בחקירה נגד נושא משרה ציבורית‪ ,‬הרי נוסף על ההשלכות‬ ‫‪.83‬‬
‫עליו עצמו‪ ,‬עלולות להיות לחקירה גם השלכות ציבוריות משמעותיות במישור העשייה הציבורית‪,‬‬
‫כמו גם במישור המוסדי‪ ,‬ולפיכך נדרשת זהירות וקפדנות מיוחדת בפתיחה בחקירה פלילית נגדו‪ ,‬אם‬
‫כי תוך יישום אותו רף ראייתי החל על כל אזרח מן השורה‪ ,‬מבלי להקל עמו ומבלי להחמיר‪.‬‬

‫כך‪ ,‬המחוקק קבע הוראות מיוחדות לענ ין פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין של נושאי תפקידים‬
‫ציבוריים מסוימים‪ ,‬הקובעות כי ההחלטה בדבר פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום תופקד בידי‬
‫ראש מערכת התביעה‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬סעיף ‪ 17‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הממשלה קובע כי "לא‬
‫תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה"‪ ,‬וכי "כתב‬
‫אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה"‪ .‬ראו הוראות דומות גם לענין חברי‬
‫כנסת ונושאי משרה שיפוטית‪ :‬סעיף ‪(4‬א)(‪ )1‬לחוק חסינות חברי הכנסת‪ ,‬זכויותיהם וחובותיהם‪,‬‬
‫תשי"א‪ ;1951-‬סעיף ‪(12‬א) לחוק יסוד‪ :‬השפיטה; סעיף ‪ 23‬לחוק הקאדים‪ ,‬התשכ"א‪ ;1961-‬סעיף‬
‫‪(28‬א) לחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים‪ ,‬התשכ"ג‪ ;1962-‬סעיף ‪(25‬א) לחוק הדיינים‪ ,‬התשט"ו‪.1955-‬‬
‫וראו בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' ‪ 4.2200‬בענין "חקירת אישי ציבור"‪ ,‬מקרים נוספים‬
‫בהם הנחה היועץ המשפטי לממשלה כי הפתיחה בחקירה נגד אישי ציבור תיעשה באישורו‪.‬‬

‫העתק הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' ‪ 4.2200‬בענין "חקירת אישי ציבור" מצורף ומסומן‬
‫מש‪.2/‬‬

‫כן ראו קביעות בית המשפט הנכבד באשר לזהירות ולהקפדה המוגברות הנדרשות במסגרת‬ ‫‪.84‬‬
‫ההחלטה בענין נקיטת הליך פלילי נגד נושא משרה בכיר מקום שבו להליך הפלילי עשויות להיות‬
‫השלכות ציבוריות משמעותיות‪ ,‬תוך שמירה כמובן על יישום אותו סטנדרט ראייתי החל על הכל‪ .‬כך‬
‫נקבע בפסק הדין בבג"ץ ‪ 5675/04‬התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪ ,‬פ"ד נט(‪ ,199 )1‬בעמ' ‪( )2004( 228-227‬להלן‪ :‬עניין שרון)‪:‬‬

‫"ככל שלטעות בהחלטה כאמור עלולות להיות השלכות רחבות יותר‪ ,‬יידרש הגורם‬
‫המחליט לקיומה של בדיקה מוקדמת מפורטת יותר ולמידות זהירות והקפדה‬
‫מוגברות בגיבוש מסקנתו‪ .‬אכן‪ ,‬גם להאשמתו המוטעית של אזרח מן השורה יש‬
‫השלכות קשות‪ :‬הגשת כתב‪-‬אישום שבדיעבד מתברר כי לא היה מוצדק להגישו‪,‬‬
‫פוגעת לא רק בפרט שהואשם לשווא‪ ,‬אלא גם בצדק כערך מושגי‪-‬חברתי‪ .‬ברם יש‬
‫שלהגשת כתב‪-‬אישום נגד אזרח פלוני – אם בשל תפקידו ואם מסיבה אחרת –‬
‫עלולה להיות השלכה משמעותית לא רק על מצבו ומעמדו האישי של הנאשם‪ ,‬אלא‬
‫גם על דרך התפתחותם של תהליכים שונים בחיי הציבור‪ .‬גיבוש ההחלטה אם‬
‫להעמידו לדין יחייב‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬השקעה גדולה יותר בהליכי הבדיקה ומידה‬
‫מוגברת של זהירות והקפדה (ראו ז' סגל "צללים מרחפים על שלטון החוק – עם‬
‫פרשת בר‪-‬און ובעקבותיה" [‪ ,]19‬בעמ' ‪.)647-645‬‬

‫ודוק‪ ,‬אין המדובר ביישום סטנדרד ראייתי שונה מאשר במקרה "רגיל"‪ .‬אכן‪ ,‬אין‬
‫צריך לומר כי ראש‪-‬ממשלה המבצע עבירה צריך ליתן את הדין על עבירתו‪ ,‬ודינו‬
‫לעניין זה אינו יכול להיות שונה מדינו של "אחד האזרחים"‪ .‬בשאלה אם יש ראיות‬
‫מספיקות להעמדתו לדין יש להחליט‪ ,‬כמו ביחס לכל אזרח‪ ,‬על‪-‬פי מבחן האפשרות‬
‫הסבירה להרשעה‪ .‬ואולם העמדתו לדין של ראש‪-‬ממשלה תביא‪ ,‬קרוב להניח באורח‬
‫מיידי‪ ,‬לשינויים בסדרי השלטון במדינה‪ ,‬ולכך עלולה להיות השפעה דרמטית על‬
‫המדיניות הנוהגת לפחות בחלק מתחומי העשייה הפוליטית והציבורית‪ ,‬וממילא גם‬
‫על מצבם של אנשים רבים מקרב הציבור‪ .‬מטעם זה נדרש היועץ המשפטי לנקיטת‬
‫מהלכי בדיקה מיוחדים ולמידות של זהירות והקפדה מוגברות בגיבוש החלטתו‪".‬‬

‫‪21‬‬
‫וראו גם פסק דינו של כב' השופט נ' הנדל בבג"ץ ‪ 5023/16‬רוזנטל נ' היועץ המשפטי לממשלה‪,‬‬
‫פסקה ‪ 13‬לפסק הדין (‪( )12.3.20‬להלן‪ :‬ענין רוזנטל)‪:‬‬

‫"על רקע הסדרים קונקרטיים אלה‪ ,‬נבטה הכרה רחבה יותר במשמעות שיש לייחס‬
‫לתפקידו ומעמדו של חשוד – הן בשלב פתיחת החקירה‪ ,‬והן בשלב ההעמדה לדין‪.‬‬
‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬הורחב מעגל המקרים שבהם נדרש אישור מוקדם של היועץ המשפטי‬
‫להגשת כתב אישום ("אישור מוקדם להגשת כתב אישום" הנחיות היועץ המשפטי‬
‫לממשלה ‪( 4.1004‬התשמ"ב); בג"ץ ‪ 88/18‬משגב נ' היועץ המשפטי לממשלה‪,‬‬
‫פסקאות ‪( )16.1.2018( 4-5‬להלן‪ :‬עניין משגב))‪ .‬יתר על כן‪ ,‬נקבע כי ההשלכות‬
‫המשמעותיות הנובעות מפתיחת חקירה פלילית נגד ממלאי תפקיד ציבורי‪ ,‬ובייחוד‬
‫הבכירים שבהם‪ ,‬מחייבות נקיטת "זהירות מיוחדת" בהערכת התשתית העובדתית‬
‫הראשונית –‬

‫'פתיחתה של חקירה פלילית או משמעתית כנגד ממלא תפקיד ציבורי‪,‬‬

‫וכנגד איש חקירות במשטרה בכלל זה‪ ,‬היא צעד רב משמעות ורב השלכות‬
‫ביחס למערכת התפקודית שעליה הוא נמנה ולגביו באופן אישי‪ .‬לחקירה‬
‫כזו השלכה על מעמדה בציבור של המערכת המשטרתית ועל דרכי‬
‫תפקודה‪ .‬כרוכה בכך פגיעה קשה בנילון הן במעמדו ובתפקידו הן בחייו‬
‫ברשות הפרט‪ .‬השלכות ניהולה של חקירה כאמור על המערכת הציבורית‬
‫ועל היחיד מחייבות זהירות רבה בהפעלת שיקול‪-‬הדעת של הגורם‬
‫המוסמך להחליט על פתיחת חקירה‪ ,‬מתי להורות על כך‪ ,‬ומתי להימנע‬
‫מכך" (בג"ץ נמרודי‪ ,‬עמוד ‪ ;74-75‬דנג"ץ נמרודי; ראו גם עניין קצב‪ ,‬פסקה‬
‫‪ 38‬לחוות דעתה של השופטת א' פרוקצ'יה)'‬

‫ודוקו‪ ,‬ברי כי –‬

‫'המבחנים שאותם על היועץ המשפטי להפעיל לעניין פתיחה בחקירה‬

‫והעמדה לדין של 'שועי ארץ' זהים מבחינה מהותית לאלה שעליו להפעיל‬
‫לעניין העמדתו לדין של כל אדם' (עניין שטנגר‪ ,‬פסקה ‪.)5‬‬

‫מתן יחס שונה לאנשי ציבור‪ ,‬בין לקולא ובין לחומרא‪ ,‬חותר תחת עקרונות השוויון‬
‫ושלטון החוק‪ ,‬ואינו יכול לעמוד‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬נקבע שיש צורך בזהירות מיוחדת‬
‫בהערכת התשתית הראייתית בעניינם של אנשי ציבור בכירים – לעיתים‪ ,‬גם‬
‫בדמות זהות הגורם המטפל‪".‬‬

‫בהמשך לאמור נפסק עוד‪ ,‬כי הליך בדיקה ראשונית טרום‪-‬חקירתית שנועד לבחון אם יש הצדקה‬ ‫‪.85‬‬
‫לפתיחה בחקירה נגד נושא משרה ציבורית‪ ,‬הוא הליך ראוי (בג"ץ ‪ 3993/01‬התנועה למען איכות‬
‫השלטון נ' היועץ המשפטי לממשלה (‪ ;)29.1.2002‬בג"ץ ‪ 1265/11‬הועד הציבורי נגד עינויים‬
‫בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה (‪ .))6.8.2012‬לענין זה אף נקבעה הנחיית היועץ המשפטי‬
‫לממשלה מס' ‪ 4.2204‬בענין "בדיקה מקדימה"‪ ,‬הקובעת בין היתר הוראות לענין עריכת בדיקה‬
‫מקדימה לצורך החלטה בדבר פתיחה בחקירה מקום שמדובר "בנילונים שנוכח תפקידם הציבורי‬
‫עצם פתיחה בחקירה נגדם מהווה צעד רב משמעות ורב השלכות ביחס למערכת התפקודית עליה‬
‫הם נמנים" (סעיף ב(‪ )2‬להנחיית היועץ המצורפת)‪ .‬יצוין‪ ,‬כי עתירה נגד ההנחיה נדחתה על‪-‬ידי בית‬
‫המשפט הנכבד בפסק הדין בענין רוזנטל‪.‬‬

‫העתק הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' ‪ 4.2204‬בענין "בדיקה מקדימה" מצורף ומסומן מש‪.3/‬‬

‫על כל האמור נוסיף כעת‪ ,‬כי שיקול הדעת הנתון לרשויות התביעה בכל הנוגע לשאלות של פתיחה‬ ‫‪.86‬‬
‫בחקירה ושל העמדה לדין הוא רחב במיוחד‪ ,‬וכידוע בית משפט נכבד זה יתערב בכגון דא במקרים‬

‫‪22‬‬
‫חריגים וקיצוניים בלבד‪ ,‬מטעמים מוסדיים הנעוצים ב"בעקרון הפרדת הרשויות‪ ,‬אשר מכוחו‬
‫מתחייבת עצמאותה של הרשות המבצעת בהפעלת שיקוליה" (בג"ץ ‪ 3194/20‬הליכוד תנועה לאומית‬
‫ליבראלית נ' היועץ המשפטי לממשלה (‪ .))29.12.2020‬בית המשפט הנכבד אפיין את אותם מקרים‬
‫קיצוניים שיצדיקו התערבות‪ ,‬וכך למשל‪:‬‬

‫"התערבות בית המשפט בהחלטותיו של היועמ"ש בנושאי העמדה לדין ואף בשאלה‬
‫הטרומית בדבר פתיחה בחקירה פלילית תעשה במקרים חריגים‪ ,‬ורק אם בית‬
‫המשפט השתכנע כי נפל בהחלטה פגם מהותי בהפעלת שיקול דעתו‪ .‬פגם זה‪ ,‬כפי‬
‫ששנינו לא אחת‪ ,‬עלול להתבטא בחוסר תום לב או במשוא פנים; בקבלת החלטה‬
‫מתוך מניעים נפסדים או בסתירה לאינטרס ציבורי; בטעות היורדת לשורשו של‬
‫עניין או בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני‪"...‬‬

‫[‪ ]...‬עוד אזכיר‪ ,‬כי מאחר שהעותרים הם אלו המבקשים להראות כי החלטת המשיב‬
‫היא בלתי סבירה באופן קיצוני‪ ,‬הרי שעליהם רובץ נטל השכנוע להוכיח את‬
‫טיעוניהם‪( "....‬בג"ץ ‪ 5722/12‬אבו גוש נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬בפסקה ‪22‬‬
‫לפסק דינו של כב' השופט שהם (‪.))12.12.2017‬‬

‫יתרה מכך‪ ,‬כבר נפסק פעמים רבות כי הכלל בדבר שיקול הדעת הרחב ביותר המסור בידי רשויות‬ ‫‪.87‬‬
‫התביעה תקף ביתר שאת מקום שבו ההחלטה הנבחנת התבססה על טעמים ראייתיים‪ .‬ראו פסק‬
‫דינו של בית המשפט הנכבד בענין שרון‪ ,‬בעמ' ‪ 209‬ו‪:212-‬‬

‫"‪...‬בביקורת קביעתו של היועץ המשפטי כי הראיות המצויות אינן מספיקות להגשת‬

‫כתב‪-‬אישום‪ ,‬ינהג בית‪-‬המשפט מידת ריסון כפולה ומכופלת‪ .‬כדברי השופט מ'‬
‫חשין‪..." :‬אם על דרך הכלל לא ימהר בית‪-‬המשפט הגבוה לצדק להתערב בהחלטתו‬
‫של היועץ המשפטי להעמיד לדין או שלא להעמיד לדין‪ ,‬ייאמרו דברים אלה בראש‬
‫ובראשונה בשאלת הערכתן של ראיות‪ ,‬שאלה הניתנת במובהק להכרעתן של‬
‫רשויות התביעה" (בג"ץ ‪ 4736/98‬מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' היועץ המשפטי‬
‫לממשלה (להלן – פרשת מעריב [‪ ,)]7‬בעמ' ‪.)666‬‬

‫[‪]...‬‬

‫‪ ...‬גם מקום שבו תימצא לו עילה להעמיד במבחן ביקורתו את החלטת היועץ‬
‫המשפטי בדבר דיות חומר הראיות‪ ,‬ככלל יימנע בית‪-‬המשפט מבדיקה מפורטת של‬
‫חומר הראיות הגולמי – משל היה "יועץ משפטי על" – אלא יסתפק בבחינת תהליך‬
‫קבלת ההחלטה‪ .‬יפים לעניין זה דברי השופט גולדברג בפרשת אולמרט [‪ ,]4‬בעמ' ‪:808‬‬

‫"דומני‪ ,‬כי בנדון זה הכול מסכימים כי אין על בית‪-‬משפט זה‪ ,‬דרך כלל‪,‬‬
‫להעמיד במבחן הביקורת השיפוטית את החלטת המשיב בדבר דיות חומר‬
‫הראיות‪ .‬שאם לא כן יוסר החיץ שבין הביקורת לבין המרת שיקול‪-‬דעת‬
‫המשיב בשיקול‪-‬דעתו של בית המשפט‪ .‬כאשר תפקיד המשיב מצטמצם‬
‫מלכתחילה רק לבדיקה לכאורית של חומר הראיות‪ ,‬לא ניתן‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫לקבוע את מיתחם הסבירות להחלטתו בלי להסיג את גבולו ובלי שבית‬
‫המשפט יהפוך עצמו ל'יועץ משפטי על' ולמעין 'שופט חוקר'‪.‬‬

‫בדבר דיות‬ ‫ההחלטה‬ ‫אולם בכך שהסתייגנו מאפשרות הביקורת על סבירות‬

‫הראיות‪ ,‬אין כדי למנוע את בחינת התהליך לקבלת ההחלטה‪."...‬‬

‫כאן נוסיף‪ ,‬כי הלכה זו נכונה אף לשלב ההחלטה אם לפתוח בחקירה‪ .‬ראו פסק הדין בדנג"ץ‬
‫נמרודי‪:‬‬

‫‪23‬‬
 ‫"בית‪-‬המשפט הבהיר לא אחת שנכונותו להתערב בהחלטות היועץ המשפטי‬
‫הנוגעות לדיות הראיות תהיה נמוכה במיוחד‪ ,‬ואף צוין כי "עד כה לא היה‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬ולו אף מקרה אחד בו התערב בית משפט זה בהחלטת היועץ המשפטי‬
‫לממשלה שלא להגיש אישום בשל חוסר ראיות" (בג"ץ ‪ 8121/99‬האגודה לזכות‬
‫הציבור לדעת נ' פרקליטות המדינה‪ ,‬תק‪-‬על ‪ .)2048 )2(2000‬דברים אלה נאמרו‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬לגבי אי‪-‬העמדה לדין‪ ,‬אך נראה כי הם יפים גם לגבי אי‪-‬פתיחה בחקירה"‪.‬‬

‫הגיונה של הלכה זו ברור ‪ -‬רשויות התביעה‪ ,‬ובראשן היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬צברו מומחיות‬ ‫‪.88‬‬
‫מיוחדת בהערכת ראיות‪:‬‬

‫"מתחם ההתערבות בהחלטותיהן של רשויות התביעה‪ ,‬אשר מתקבלות על יסוד‬

‫שיקולים ראייתיים‪ ,‬מצומצם עוד יותר‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מכיוון שהמיומנות של‬
‫הערכת הראיות מצויה בליבת הסמכויות של פרקליטות המדינה‪ ,‬אשר קנתה‬
‫לעצמה מיומנות ומקצועיות בתחום זה‪ .‬כדבריו של השופט (כתוארו אז) מ' חשין‪:‬‬

‫'אם על דרך הכלל לא ימהר בית‪-‬המשפט הגבוה לצדק להתערב בהחלטתו של היועץ‬
‫המשפטי להעמיד לדין או שלא להעמיד לדין‪ ,‬ייאמרו דברים אלה בראש ובראשונה‬
‫בשאלת הערכתן של ראיות‪ ,‬שאלה הניתנת במובהק להכרעתן של רשויות התביעה"‬
‫(עניין מעריב‪ ,‬בעמ' ‪( "'.)666‬בג"ץ ‪ 6410/14‬התנועה למען איכות השלטון בישראל נ'‬
‫פרקליט המדינה‪ ,‬בפסקה ‪ 79‬לפסק דינו של השופט שהם (‪.))4.2.2015‬‬

‫ואם נמקד דברינו בנסיבות העניין דנן‪ ,‬היינו בהחלטה האם לפתוח בחקירה פלילית‪ ,‬הרי שלרשויות‬ ‫‪.89‬‬
‫התביעה בכלל וליועץ המשפטי לממשלה במיוחד‪ ,‬מומחיות בהערכת טיבה ועוצמתה של תשתית‬
‫ראייתית ראשונית שמונחת לפניהן‪ ,‬כמו גם מומחיות בהערכת התוחלת של חקירה פלילית ככלי‬
‫מתאים לעיבוי וביסוס של אותה תשתית ראייתית ראשונית‪ .‬ראו פסק הדין בבג"ץ ‪ 5305/08‬עמותה‬
‫לקידום ממשל תקין נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬בפסקה ‪( )24.11.2009( 9‬להלן‪ :‬ענין עמותה‬
‫לקידום ממשל תקין)‪:‬‬

‫"סמכות היועץ המשפטי לממשלה בהחלטה על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה‬

‫לדין כוללת מרכיב מרכזי של שיקול דעת‪ ,‬במסגרתו מאזן היועץ המשפטי לממשלה‬
‫בין אינטרסים ועקרונות שונים‪ .‬כך למשל‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה מאזן בין הנזק‬
‫שייגרם לעקרונות ולערכים שהמשפט הפלילי מבקש להגשימם אם יחליט שלא‬
‫להורות על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה לדין ובין התועלת שתצמח מן‬
‫ההחלטה ההפוכה‪ ,‬וזאת במסגרת הבחינה אם יש בהליך שלפניו "עניין לציבור"‪.‬‬
‫בדומה‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה מפעיל שיקול דעת מקצועי בהערכת החומר‬
‫שלפניו – בין אם המדובר בתשתית של מידע או חשדות ובין אם בתשתית של‬
‫ראיות – בבואו לבחון האם יש להורות על פתיחה בחקירה פלילית ואם יש סיכוי‬
‫להקים תשתית ראייתית שיהיה בה בסיס להגשת כתב אישום והעמדה לדין‪ .‬שיקול‬
‫דעת זה רחב הוא‪ .‬הוא מבוסס על הערכה וניתוח מקצועיים של היועץ המשפטי‬
‫לממשלה ורשויות התביעה‪ .‬משמעות קיומו של שיקול דעת רחב היא שבכל אחת‬
‫מן ההחלטות אותן מקבל היועץ המשפטי לממשלה קיימות מספר חלופות חוקיות‪,‬‬
‫והיועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מתוקף סמכותו‪ ,‬רשאי לבחור בכל אחת מן החלופות‪ .‬כל‬
‫עוד החלופה הנבחרת היא חוקית וסבירה‪ ,‬בית המשפט לא יתערב בהחלטה‪.‬‬

‫בביקורת השיפוטית על החלטות היועץ המשפטי לממשלה בית המשפט לא שם‬

‫עצמו בנעליו של היועץ המשפטי‪ ,‬והוא אינו הופך מעין "יועץ משפטי‪-‬על" (ראו בג"ץ‬
‫‪ 3425/94‬גנור ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'‪ ,‬פ"ד נ(‪ ;)1996( 10 ,1 )4‬השופט‬
‫ג' בך)‪ .‬בית המשפט בוחן את סבירות ההחלטה לנוכח העובדות שביסוד ההחלטה‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫בבסיס הביקורת המצומצמת של בית המשפט עומדת ההנחה שליועץ המשפטי‬
‫לממשלה ולפרקליטות המדינה יש כישורים מקצועיים וניסיון לבחון ולהעריך את‬
‫החומר שבידיהם‪ ,‬ולקבוע האם חקירה פלילית תניב ראיות לשם חשיפת עבירה‬
‫פלילית‪ .‬מורכבות השיקולים והנסיבות השונות אותן שוקל היועץ המשפטי‬
‫לממשלה הם הבסיס לשיקול הדעת הרחב המסור לו‪ ,‬והם העומדים ביסוד ההלכה‬
‫לפיה בית המשפט יתערב בהחלטה רק מקום בו היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני‬
‫או מהותי‪ .‬בין יתר השיקולים יביא הליך הביקורת השיפוטית בגדר הבחינה את‬
‫אופייה של ההתנהגות המקימה חשד שנעברה עבירה פלילית‪ ,‬את העבירה שניתן‬
‫לייחס למי שטוענים כנגדו שהוא חשוד בפלילים‪ ,‬ואת הסיכוי לכך שהחקירה‬
‫המבוקשת תניב תיק פלילי‪".‬‬

‫עוד יש לציין‪" ,‬היקף ההתערבות השיפוטית הוא מצומצם ביתר שאת כשמדובר בהחלטות בהן‬ ‫‪.90‬‬
‫מעורבים ראשי מערכת אכיפת החוק [‪ ]...‬הדבר מקבל משנה תוקף לאור כך שהיועמ"ש עצמו קיבל‬
‫את ההחלטה" (בג"ץ ‪ 3917/20‬שאול אלוביץ' נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פסקאות ‪ 10‬ו‪ 12-‬לפסק‬
‫הדין (‪ .))5.11.2020‬כן ראו‪ :‬בג"ץ ‪ ,8924/18‬בפס' ‪ ;15‬ובג"ץ ‪ 1814/20‬עד כאן – צעירים למען ישראל‬
‫נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פס' ‪.))12.10.2020( 9-8‬‬

‫העדר עילה להתערבות שיפוטית בהחלטה מיום ‪15.10.20‬‬

‫בשים לב למסגרת הנורמטיבית שנסקרה לעיל‪ ,‬עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שההחלטה שלא‬ ‫‪.91‬‬
‫לחקור את המשיב ‪ 10‬כחשוד במסגרת הפרשות הנדונות ככלל‪ ,‬וההחלטה הקונקרטית מיום‬
‫‪ 15.10.20‬בפרט אינה מעוררת כל עילה להתערבות שיפוטית‪ .‬את הטעמים שביסוד ההחלטה מיום‬
‫‪ 15.10.20‬מנינו לעיל‪ ,‬תוך הבאת ציטוטים מן ההחלטה עצמה‪ ,‬הפורשים שיקולים ענייניים‪ ,‬כבדי‬
‫משקל‪ ,‬המצויים כולם בליבת שיקול הדעת המקצועי של רשויות התביעה‪ .‬לא נחזור על הדברים‪ ,‬אך‬
‫למען חידוד העמדה נעמוד כעת על מספר נקודות שיש בהן כדי למקם את הפרטים בתוך הקשר רחב‬
‫יותר ‪ ,‬על יסודם נבקש לבסס טענתנו כי העותרת לא הראתה כי מקרה זה הוא המקרה החריג‬
‫המצדיק התערבות בית המשפט הנכבד בהחלטת רשויות התביעה במישור התשתית הראייתית‬
‫לפתיחה בחקירה פלילית‪.‬‬

‫ראשית‪ ,‬ההחלטה התקבלה בתהליך מעמיק‪ ,‬מקיף וסדור‬

‫כמפורט לעיל‪ ,‬ההחלטה שלא לחקור את המשיב ‪ 10‬כחשוד בפרשת כלי השיט התקבלה לאחר‬ ‫‪.92‬‬
‫שנוהלה על ידי משטרת ישראל חקירה רחבה ומקיפה בפרשה‪ ,‬במסגרתה נגבו הודעות מעשרות רבות‬
‫של עדים‪ ,‬נחקרו חשודים רבים ונתפסו מאות מסמכים‪ .‬בתוך כך נגבתה גם עדות מאת המשיב ‪.10‬‬
‫חומר החקירה הרב שנאסף נבחן גם על ידי צוות הפרקליטים שליווה את החקירה‪ ,‬וכן גורמים‬
‫בכירים מפרקליטות המדינה‪ .‬עמדת משטרת ישראל והפרקליטות הייתה שאין בסיס ראייתי לחקור‬
‫את המשיב ‪ 10‬כחשוד‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬משהוצגו למערכת אכיפת החוק התצהירים שהוגשו בעתירה‪,‬‬
‫נבחנו גם אלה על ידי פרקליטות המדינה‪ ,‬וכאמור גם בהם לא נמצא בסיס לשינוי ההחלטה‪.‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬ההכרעה בפרשת המניות בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה התקבלה לאחר שמשטרת‬ ‫‪.93‬‬
‫ישראל ופרקליטות המדינה ערכו‪ ,‬בהנחייתו‪ ,‬בדיקות ממוקדות בנוגע לפרשת המניות ובחנו את‬
‫תוצריהן‪ .‬התהליך כולו לווה מקרוב על ידי גורמי הפרקליטות הבכירים והיועץ המשפטי לממשלה‪,‬‬
‫וההחלטה הסופית התקבלה על ידו ועל דעתם של כלל הגורמים המעורבים‪ ,‬ובכלל זאת בכירי‬
‫מערכת אכיפת החוק‪ :‬ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה‪ ,‬שני המשנים לפרקליט המדינה‬
‫שעסקו בנושא‪ :‬גב' ליאת בן‪-‬ארי שוויקי ומר שלמה (מומי) למברגר‪ ,‬והמשנים ליועץ המשפטי‬

‫‪25‬‬
‫לממשלה ‪ -‬מר רז נזרי וגב' עמית מררי‪ ,‬וכן צוות הפרקליטים מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי‬
‫וכלכלה) שליוו את הבדיקה‪ .‬כל אלה סברו כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד המשיב ‪10‬‬
‫בפרשת המניות בנסיבות העניין‪.‬‬

‫מן האמור עולה‪ ,‬כי ההחלטה מיום ‪ 15.10.20‬שלא לחקור את המשיב ‪ 10‬כחשוד היא תוצר של‬ ‫‪.94‬‬
‫תהליך ארוך‪ ,‬מוקפד‪ ,‬סדור ומקיף‪ ,‬שהתקבל בידי בכירי המערכת‪.‬‬

‫שנית‪ ,‬דין שווה לכולם‬

‫עקרון היסוד בשיטת משפטנו הוא כי הדין הוא אחד ושווה לכולם‪ .‬בענייננו עקרון יסוד זה משתקף‪,‬‬ ‫‪.95‬‬
‫בין היתר‪ ,‬בשלושה היבטים שונים‪.‬‬

‫האחד‪ ,‬מבחינה מהותית‪ ,‬החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית של‬
‫המשיב ‪ 10‬נשענה על אותו מבחן ראייתי רגיל אשר תקף לגבי כל אדם‪ .‬היינו‪ ,‬היועץ המשפטי‬
‫לממשלה בחן את השאלה האם חומר הראיות שנאסף מלמד כי התגבש המבחן "חשד סביר לביצוע‬
‫של עבירה פלילית" על ידי המשיב ‪ .10‬בניגוד למשתמע מן העתירות‪ ,‬המשיב ‪ 10‬לא קיבל כל "הנחה"‬
‫והוחלה עליו אמת המידה היחידה והאחידה‪.‬‬

‫השני‪ ,‬מבחינה תהליכית‪ ,‬בהתאם להלכה הפסוקה שהובאה לעיל‪ ,‬על מערכת אכיפת החוק לנקוט‬
‫זהירות תהליכית‪ ,‬במובן זה שעליה להיות ערה למכלול השיקולים שעל הפרק עובר להחלטה על‬
‫חקירה פלילית של נושא משרה ציבורית רמה‪ ,‬ועל תהליך בחינת התשתית הראייתית הראשונית‬
‫להיערך בקפדנות אשר תהלום את ההשלכות הציבוריות והאישיות של נקיטת חקירה פלילית כזו‪.‬‬

‫כך גם בענייננו‪ :‬תהליך בחינת עניינו של המשיב ‪ ,10‬ובכלל זאת הערכת עוצמת החשדות בעניינו‬
‫ותוחלתה של חקירה פלילית‪ ,‬היה קפדני‪ ,‬כלל שלב של בדיקות וישיבות עבודה לבחינת הדברים עם‬
‫כלל הגורמים הרלוונטיים‪ ,‬הלם מבחינת מאפייניו את ההשלכות הציבוריות של הוראה על פתיחה‬
‫בחקירה פלילית בנסיבות העניין‪ ,‬ונערך כאמור על ידי ראשי מערכת אכיפת החוק‪ ,‬ובראשם היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪.‬‬

‫השלישי‪ ,‬כפי שאין להקל עם ראש הממשלה נוכח מעמדו‪ ,‬גם אין להחמיר עמו ולפתוח בחקירה‬
‫פלילית לשם בירור עניינים שאמורים‪ ,‬לפי טיבם‪ ,‬להתברר במסגרות משפטיות אחרות או במישור‬
‫הציבורי‪ .‬בהחלטתו מיום ‪ 15.10.20‬עמד היועץ המשפטי לממשלה על ההתנהלות הבלתי תקינה‬
‫המיוחסת למשיב ‪ 10‬בכל הנוגע לעסקאות כלי שיט של מדינת ישראל‪ ,‬כפי שזו משתקפת‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫מהעדויות ומהתצהירים של גורמים בכירים לשעבר במערכת הביטחונית‪ .‬אולם‪ ,‬יש להבחין בין‬
‫שאלת הפתיחה בחקירה פלילית‪ ,‬שעניינה בשאלה אם לפנינו תשתית ראייתית המקימה חשד סביר‬
‫לעבירה פלילית‪ ,‬לבין מישורים נוספים במסגרתם ניתן לברר את השאלות העולות מהעדויות‬
‫ומהתצהירים‪.‬‬

‫שלישית‪ ,‬החקירה המקיפה לא העלתה חשד סביר הקושר את המשיב ‪ 10‬ל"מנגנון העמלות"‬

‫נדבך מרכזי בטענות כנגד המשיב ‪ 10‬הוא שבמסגרת העסקאות לרכישת כלי שיט מהתאגיד‬ ‫‪.96‬‬
‫טיסנקרופ נגזרו עמלות בלתי חוקיות על ידי מקורביו‪ ,‬וכי לא רק שהמשיב ‪ 10‬היה מודע למנגנון‬
‫העמלות הפסול‪ ,‬אלא שהוא קידם עסקאות לרכישת כלי שיט כשלנגד עיניו השאת רווחי מקורביו‪.‬‬

‫‪26‬‬
‫אולם‪ ,‬כזכור‪ ,‬משטרת ישראל ניהלה חקירה ארוכה‪ ,‬מקיפה ומעמיקה במה שמכונה פרשת "כלי‬ ‫‪.97‬‬
‫השיט" או תיק "‪ ."3000‬בכלל זה נבחנה שאלת המעורבות או המודעות של גורמים רמי דרג לעבירות‬
‫שבוצעו לכאורה‪ .‬נכון לעת הזו‪ ,‬לאחר בחינת החומר על ידי פרקליטות המדינה‪ ,‬מצויה פרשה זו‬
‫בשלב של עריכת שימועים לאותם חשודים שבעניינם התגבש סיכוי סביר להרשעה‪ .‬על פי הנמסר‬
‫מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל ומגורמי התביעה המטפלים בפרשה זו‪ ,‬וכפי שכבר הוצג‬
‫בפני בית משפט נכבד זה‪ ,‬ממצאי החקירה לא הצביעו על חשד סביר לעבירה על ידי משיב ‪ 10‬ולא‬
‫נמצאו ראיות שיתמכו בחשד שהוא היה מודע לכך שמתבצעות עבירות פליליות אגב עסקאות רכש‬
‫מול טיסנקרופ‪.‬‬

‫על האמור לעיל יש להוסיף‪ ,‬כי להבנת גורמי התביעה‪ ,‬מבין כלל החשודים בפרשת כלי השיט‬ ‫‪.98‬‬
‫שהוזמנו לשימוע‪ ,‬רק עו"ד שמרון הוא בבחינת מעורב שניתן היה לבסס מבחינה ראייתית טענה‬
‫לפיה הוא מקורב אל משיב ‪ 10‬במידה כזו שהיה בה כדי להשפיע על התנהלותו‪ .‬אולם‪ ,‬לעו"ד שמרון‬
‫לא מיוחסת עוד טענה לפיה הוא הפיק עמלות פסולות מעסקאות כלי שיט או סייע ללקוחותיו‬
‫להפיק עמלות כאמור‪ .‬אל עו"ד שמרון נשלח‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬מכתב שימוע בגין ביצוע‪ ,‬לכאורה‪ ,‬של‬
‫עבירה מתחום הלבנת ההון‪ ,‬שעניינה במסירת מידע כוזב‪ ,‬לבקשתו של החשוד מיקי גנור (משיב ‪,)13‬‬
‫כדי להסתיר את העובדה שגנור הוא מי שזכאי לקבל כספי עמלה מבנק שוויצרי בגין עסקה שתיווך‬
‫בה‪ ,‬שכלל אינה קשורה לנושא כלי השיט‪.‬‬

‫לבסוף יש להזכיר‪ ,‬וגם על כך עמד היועץ המשפטי לממשלה בהחלטתו מיום ‪ ,15.10.20‬כי בית משפט‬ ‫‪.99‬‬
‫נכבד זה כבר דחה עתירה שעניינה תקיפת ההחלטה שלא לחקור את המשיב ‪ 10‬כחשוד בפרשת כלי‬
‫השיט בראי גילויו של מנגנון העמלות האמור‪ .‬נשאלת אפוא השאלה מה התחדש מבחינה ראייתית‬
‫מאז דחיית העתירה הקודמת? בהקשר זה נשוב ונציין‪ ,‬כי דווקא התקדמות הטיפול בתיק הפלילי‪,‬‬
‫ובתוך כך מיקוד החשדות נגד עו"ד שמרון לחשדות בעבירות הלבנת הון‪" ,‬הרחיק" את המשיב ‪10‬‬
‫מחשד למעורבותו ב"מנגנון העמלות"‪ .‬כמו כן‪ ,‬עמדת גורמי התביעה המטפלים בתיק הפלילי‬
‫המכונה "‪ "3000‬היא‪ ,‬כי התצהירים שצורפו לעתירת התנועה אינם כוללים אינדיקציות ראייתיות‬
‫ממשיות כלשהן אשר יש בהן להעצים את החשד נגד המשיב ‪ 10‬בכל הנוגע למעורבותו בעבירות‬
‫פליליות לכאורה שביצעו אחרים במסגרת פרשת כלי השיט‪ .‬לשון אחר‪ ,‬אין בתצהירים כדי לתמוך‬
‫בכך שהמשיב ‪ 10‬היה מודע לכך שאדם כלשהו גוזר עמלות פסולות מן העסקאות המדוברות או‬
‫שמבוצעות עבירות פליליות אגב עסקאות אלה‪ .‬במובן זה אין כל הצדקה לשינוי מפסק דינו הקודם‬
‫של בית משפט נכבד זה‪ ,‬אשר דחה עתירה שביקשה לחקור את המשיב ‪ 10‬כחשוד בפרשת כלי השיט‪.‬‬

‫רביעית‪ ,‬פרשת המניות ‪ -‬על הפער בין תזה פלילית לבין חשד סביר לביצוע עבירה‬

‫‪ .100‬לפי נדבך מרכזי אחר בטענות נגד המשיב ‪ 10‬הוא לקח מבן דודו מיליקובסקי טובות הנאה פסולות‬
‫במשך שנים‪ ,‬ובכלל זאת טובת הנאה משמעותית במיוחד בדמות מניות הפלדה‪ .‬מדובר בטובת‬
‫הנאה‪ ,‬שכן המניות נרכשו‪ ,‬לפי הטענה‪ ,‬במחיר מופחת‪ ,‬שלא שיקף את מחיר השוק‪ ,‬ואף ייתכן‬
‫שניתנו ללא תמורה‪ ,‬ועת נמכרו בשנת ‪ 2010‬הפיק המשיב ‪ 10‬רווח גדול ביותר‪ .‬כן נטען‪ ,‬כי‬
‫למיליקובסקי‪ ,‬נוכח עסקיו בתחום הפלדה‪ ,‬היה אינטרס כספי בקידום עסקאות למכירת כלי שיט‬
‫של התאגיד הגרמני טיסנקרופ‪ ,‬וכי המשיב ‪ ,10‬בעודו מכהן כראש הממשלה‪ ,‬קידם עסקאות כאמור‬
‫נוכח מחויבותו כלפי בן דודו‪ ,‬מיטיבו‪.‬‬

‫‪ .101‬כאמור‪ ,‬הנחת המוצא שלאורה בחן היועץ המשפטי לממשלה את שאלת התגבשותו של חשד סביר‬
‫הייתה‪ ,‬כי המשיב ‪ 10‬אכן קיבל טובת הנאה משמעותית ממיליקובסקי‪ .‬כך הניח היועץ המשפטי‬

‫‪27‬‬
‫לממשלה‪ ,‬חרף חלוף הזמן הרב‪ ,‬והקושי המובנה לאסוף תשתית עובדתית מקיפה שתאפשר ביסוס‬
‫ממצאים באשר לקיומה והיקפה של טובת ההנאה‪ ,‬הנגזר גם משאלת שווי החברות בהן עסקינן‬
‫בזמן אמת‪ .‬אולם‪ ,‬פרשת המניות מחדדת את הפער בין תזה פלילית אפשרית שיכול כל אדם‬
‫להעלותה‪ ,‬לבין תשתית ראייתית ראשונית שעליה יכולות רשויות התביעה לסמוך ידיהן ועל בסיסה‬
‫לקבוע שהתגבש חשד סביר לביצוע עבירה או שישנה הצדקה לפתיחה בחקירה‪ .‬כך‪ ,‬בעיקרם של‬
‫דברים‪ ,‬אף לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הניח כי המשיב ‪ 10‬קיבל טובת הנאה נוכח העסקה‬
‫הרווחית‪ ,‬אין עולה מן החומר בסיס ראייתי המבסס חשד סביר לכך שטובת ההנאה ניתנה בעד‬
‫פעולה הקשורה בתפקידו הציבורי‪ ,‬וזאת בשים לב לכך שהמניות נרכשו בעת שהמשיב ‪ 10‬היה ח"כ‬
‫ויו"ר האופוזיציה‪ ,‬ובמיוחד נוכח העובדה שאין בחומר אינדיקציה לאינטרס ממשי של מיליקובסקי‬
‫להשיג תמורה בעדן באותה עת; רק החל בשנים ‪ 2011-2010‬הייתה למיליקובסקי פעילות עסקית‬
‫בישראל‪ ,‬וגם היא פעילות עסקית מצומצמת ביחס למכלול עסקיו‪ ,‬בדמות השקעה בשלוש חברות‬
‫הזנק ובנכסי נדל"ן‪ ,‬אשר גם לגביהם לא קמים מן החומר האינטרס והזיקה העשויים להיות‬
‫רלוונטיים לעבירת השוחד‪.‬‬

‫‪ .102‬אשר לאפשרות שמשיב ‪ 10‬הפר אמונים‪ ,‬ובתוך כך פעל בניגוד עניינים בהליכי הרכש על רקע טובת‬
‫הנאה זו או אחרת שקיבל‪ ,‬הרי מעבר לקשיים הנובעים מחלוף הזמן‪ ,‬אין כל אינדיקציה ראייתית‬
‫ממשית שבכוחה לבסס‪ ,‬ברמה של תשתית ראשונית‪ ,‬טענה לפיה עסקיו של מיליקובסקי אכן השיאו‬
‫את רווחיהם כנגזרת ממספר כלי השיט שמוכרת טיסנקרופ לישראל‪ .‬אמנם טיסנקרופ היא לקוח‬
‫משמעותי‪ ,‬ואפשר שאף משמעותי מאוד‪ ,‬של גראפטק‪ ,‬אך יש קושי להצביע על אינטרס כספי במספר‬
‫כלי השיט שטיסנקרופ מוכרת בכלל ובמספר כלי השיט מושא עסקאות הרכש עם ישראל בפרט‪.‬‬
‫זאת‪ ,‬משום שגראפטק מספקת לטיסנקרופ אך רכיב המשמש בייצור פלדה‪ ,‬והיא (טיסנקרופ)‬
‫משתמשת בפלדה לייצור מגוון שימושים (מעליות‪ ,‬תעשיה ועוד) ולא רק לכלי שיט‪ ,‬ומייצרת אותם‬
‫לעשרות מדינות ולא רק לישראל‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬מיליקובסקי הוא אך אחד מבעלי המניות בגראפטק‪,‬‬
‫בעל ‪ 11%‬ממניותיה‪ .‬על רקע זה גם לא יצלח ניסיון העותרים לגזור תחשיבי רווח שלכאורה‬
‫מבססים חשד מאותה תגובה פומבית של טיסנקרופ שבה נמסר כי היקף המסחר עם גראפטק הוא‬
‫"סכום זניח הנופל במובהק מ‪ ,"1%-‬ולחשב אחוז או חצי אחוז מן המחזור השנתי העומד על ‪39‬‬
‫מיליארד אירו‪ .‬להבנתנו‪ ,‬המסר העולה מהמילים "סכום זניח הנופל במובהק מ‪ "1%-‬הוא כי מדובר‬
‫בהיקף מסחר זניח‪ ,‬ולא ניתן לגזור ממנו מספר לצורך עריכת חישובי היקף המסחר כפי שעשו‬
‫העותרות‪ ,‬מה גם שכאמור לא כל המסחר של גראפטק עם טיסנקרופ‪ ,‬ואפשר שאך מקצתו‪ ,‬קשור‬
‫לכלי השיט מושא עסקאות הרכש עם ישראל‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬נוכח הריחוק שתואר בין מכירות כלי השיט של טיסנקרופ לישראל לבין האינטרסים‬
‫הכספיים של מיליקובסקי‪ ,‬אין אפשרות לזהות‪ ,‬על בסיס התשתית הראייתית הראשונית הקיימת‪,‬‬
‫אינטרס ברור דיו המקים חשד ברמה הרלוונטית לחקירה פלילית‪ .‬התזה הפלילית של העותרים‪,‬‬
‫אשר עניינה בטענה לפיה קודמו רכישות כלי שיט על‪-‬ידי ישראל על מנת לגזור מהם רווח לגראפטק‬
‫וממנה למיליקובסקי‪ ,‬היא אך השערה שאינה יכולה לבסס החלטה של רשויות אכיפת החוק לפתוח‬
‫בחקירה פלילית‪ .‬לכך נוסיף‪ ,‬כי אותו ריחוק גם יקשה לבסס ברמה של חשד פלילי את הטענה‪,‬‬
‫המובלעת בעתירות‪ ,‬לפיה נקודת המוצא הראייתית המתבקשת היא מודעות של המשיב ‪ 10‬לזיקה‬
‫בין עסקי מיליקובסקי לבין רכש כלי שיט על ידי ישראל‪ .‬מה גם שמיליקובסקי העיד שהמשיב ‪10‬‬
‫ידע אך באופן כללי על עיסוקו בפלדה ולא בירר או הכיר את פרטי החברות‪ .‬גם אם לא ניתן אמון‬
‫בגרסה זו כמות שהיא‪ ,‬היא אשר עומדת לפנינו‪ ,‬ואין אינדיקציה אחרת שבכוחה לבסס‪ ,‬ברמה של‬
‫תשתית ראשונית‪ ,‬חשד סביר שמשיב ‪ 10‬פעל בעסקאות הרכש עבור בן דודו מתוך ידיעה על הרווח‬
‫שתשיא מכירת כלי השיט לישראל לבן דודו דרך המסחר ברכיב לייצור פלדה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ונזכיר‪ ,‬כי המשיב ‪ 10‬נכנס לתפקיד ראש הממשלה בשנת ‪ 2009‬והחל לקדם את הפעלת האופציה‬
‫לרכישת הצוללת השישית‪ ,‬שהוסכמה לפני תחילת כהונתו‪ .‬והנה‪ ,‬עד ‪ 2010‬שרשרת המודעות רחוקה‬
‫אף יותר‪ :‬מיליקובסקי ומשפחתו החזיקו אז בשותפות (‪ ,)NMSD‬שמחזיקה במניות של חברה‬
‫(סידריפט )‪ ,‬שמייצרת מוצר בשרשרת הייצור של הליך הפקת הפלדה ומוכרת אותו לחברה אחרת‬
‫(גראפטק)‪ ,‬שמייצרת אלקטרודת גרפיט הנמכרת לחברות שעוסקות בייצור פלדה (טינסקרופ‬
‫ודומותיה)‪.‬‬

‫‪ .103‬עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא אפוא‪ ,‬כי בלא ביסוס ראייתי‪ ,‬ולו ראשוני‪ ,‬לכך שאכן עסקיו של‬
‫מיליקובסק י נתרמו‪ ,‬או עשויים היו להיתרם באופן ממשי‪ ,‬בעקבות פעולות המשיב ‪ 10‬בקשר‬
‫לרכישת כלי שיט מטיסנקרופ‪ ,‬ואף לא אינדיקציה ראשונית למודעותו של המשיב ‪ 10‬לכך‪ ,‬אנו‬
‫מצויים במישור של תזה פלילית אפשרית‪ ,‬ויתכן שאף רחוקה‪ .‬אולם‪ ,‬אין בנמצא תשתית ראייתית‬
‫המגבשת חשד סביר כמובנה בדין שיש בה כדי להצדיק פתיחה בחקירה פלילית‪ .‬אמנם‪ ,‬בשלב‬
‫ההחלטה אם לפתוח בחקירה לא נדרשות ראיות לביסוס יסודות העבירה ולסיפור המעשה כולו‪,‬‬
‫אולם גם לא ניתן לבנות נרטיב של סיפור פלילי שליבתו השערות‪ ,‬ולא ניתן לבסס לצורך ההחלטה‬
‫זיקה בין טובת הנאה לבין רכש כלי השיט בלא תשתית ראשונית לכך‪ ,‬ולהיבנות אך מעצם קיומה‬
‫של טובת ההנאה‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬הטענה בעתירות לפיה עצם שיעורה של טובת ההנאה או עצם היקפן הכספי של העסקאות‬
‫מצדיקים חקירה פלילית משקפות פתיחה בחקירה על יסוד השערה‪ ,‬וכזו היא גם הטענה בעתירת‬
‫משמר הדמוקרטיה הגורסת‪ ,‬כי "בלי לחקור את ראש המשלה ואחרים אי אפשר לענות לשאלה‬
‫המטרידה ומענה‪ ,‬האם טיסנקרופ בפרשת המניות טיסנקרופ בפרשת רכישת הצוללות היא מקריות‬
‫בלבד‪( "...‬כך במקור‪ ,‬סעיף ‪ 54‬לעתירת משמר הדמוקרטיה)‪ ,‬וכן טענתה כי "ראשית בולטת לעין‬
‫העובדה כי השותפים לקשר הפלילי המושחת הם מקורביו של המשיב ‪...3‬ההסבר לחוסר המורא של‬
‫הקושרים המושחתים‪ ,‬הוא הכרתם כי ראש הממשלה מודע לקשר המושחת ולא יעשה דבר שימנע‬
‫את הגשמת מטרותיו ולהיפך יסייע ויעזור" (סעיף ‪ 52‬לעתירת משמר הדמוקרטיה)‪.‬‬

‫נזכיר‪ ,‬כי השערה דומה לזו נדחתה כבר על‪-‬ידי בית המשפט הנכבד בבג"ץ ‪ 8924/18‬אשר עסק‬
‫בסוגית חקירת המשיב ‪ 10‬בפרשת כלי השיט‪ .‬בפסק הדין נקבע כך‪" :‬נקל להתרשם כי טענות‬
‫העותרת אינן נשענות על מידע או ראיות כלשהן‪ ,‬אלא על הסקת מסקנה לוגית‪ ,‬לפיה בהקשר בו‬
‫עסקינן‪ ,‬אם אנשים מקורבים לראש הממשלה מעורבים בפרשה‪ ,‬חזקה כי גם ראש הממשלה חייב‬
‫להיות חשוד כמעורב בפרשה‪ .‬ואולם‪ ,‬ההסקה הלוגית האמורה אינה מובנת מאליה כפי שטוענים‬
‫המשיבים‪ ,‬ובוודאי שלא ניתן לומר כי די בה על מנת להצדיק חקירת ראש הממשלה תחת אזהרה‪".‬‬
‫(פסק הדין בבג"ץ ‪ ,8924/18‬פסקה ‪)17‬‬

‫חמישית‪ ,‬התוחלת הנמוכה של חקירה פלילית בנסיבות העניין‬

‫‪ .104‬החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה מיום ‪ 15.10.20‬התמקדה‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ,‬בניתוח החומר‬
‫הקיים; היינו בניתוח התשתית הראייתית הראשונית שנאספה או שהתקבלה עד לעת ההיא‪ .‬לצד‬
‫זאת‪ ,‬שיקול מקצועי רלוונטי נוסף עובר להחלטה האם לפתוח בחקירה הוא שאלת תוחלת החקירה‬
‫הפלילית והסיכוי שתוביל לממצאים פליליים‪.‬‬

‫ראו פסק הדין בענין עמותה לקידום ממשל תקין‪ ,‬בפסקה ‪:)24.11.2009( 9‬‬

‫‪29‬‬
 ‫"סמכות היועץ המשפטי לממשלה בהחלטה על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה‬
‫לדין כוללת מרכיב מרכזי של שיקול דעת‪ ,‬במסגרתו מאזן היועץ המשפטי לממשלה‬
‫בין אינטרסים ועקרונות שונים‪ .‬כך למשל‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה מאזן בין הנזק‬
‫שייגרם לעקרונות ולערכים שהמשפט הפלילי מבקש להגשימם אם יחליט שלא‬
‫להורות על פתיחה בחקירה פלילית או העמדה לדין ובין התועלת שתצמח מן‬
‫ההחלטה ההפוכה‪ ,‬וזאת במסגרת הבחינה אם יש בהליך שלפניו "עניין לציבור"‪.‬‬
‫בדומה‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה מפעיל שיקול דעת מקצועי בהערכת החומר‬
‫שלפניו – בין אם המדובר בתשתית של מידע או חשדות ובין אם בתשתית של‬
‫ראיות – בבואו לבחון האם יש להורות על פתיחה בחקירה פלילית ואם יש סיכוי‬
‫להקים תשתית ראייתית שיהיה בה בסיס להגשת כתב אישום והעמדה לדין‪ .‬שיקול‬
‫דעת זה רחב הוא‪ .‬הוא מבוסס על הערכה וניתוח מקצועיים של היועץ המשפטי‬
‫לממשלה ורשויות התביעה‪ .‬משמעות קיומו של שיקול דעת רחב היא שבכל אחת‬
‫מן ההחלטות אותן מקבל היועץ המשפטי לממשלה קיימות מספר חלופות חוקיות‪,‬‬
‫והיועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬מתוקף סמכותו‪ ,‬רשאי לבחור בכל אחת מן החלופות‪ .‬כל‬
‫עוד החלופה הנבחרת היא חוקית וסבירה‪ ,‬בית המשפט לא יתערב בהחלטה‪.‬‬

‫בביקורת השיפוטית על החלטות היועץ המשפטי לממשלה בית המשפט לא שם‬

‫עצמו בנעליו של היועץ המשפטי‪ ,‬והוא אינו הופך מעין "יועץ משפטי‪-‬על" (ראו בג"ץ‬
‫‪ 3425/94‬גנור ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'‪ ,‬פ"ד נ(‪ ;)1996( 10 ,1 )4‬השופט‬
‫ג' בך)‪ .‬בית המשפט בוחן את סבירות ההחלטה לנוכח העובדות שביסוד ההחלטה‪.‬‬
‫בבסיס הביקורת המצומצמת של בית המשפט עומדת ההנחה שליועץ המשפטי‬
‫לממשלה ולפרקליטות המדינה יש כישורים מקצועיים וניסיון לבחון ולהעריך את‬
‫החומר שבידיהם‪ ,‬ולקבוע האם חקירה פלילית תניב ראיות לשם חשיפת עבירה‬
‫פלילית‪ .‬מורכבות השיקולים והנסיבות השונות אותן שוקל היועץ המשפטי‬
‫לממשלה הם הבסיס לשיקול הדעת הרחב המסור לו‪ ,‬והם העומדים ביסוד ההלכה‬
‫לפיה בית המשפט יתערב בהחלטה רק מקום בו היא לוקה בחוסר סבירות קיצוני‬
‫או מהותי‪ .‬בין יתר השיקולים יביא הליך הביקורת השיפוטית בגדר הבחינה את‬
‫אופייה של ההתנהגות המקימה חשד שנעברה עבירה פלילית‪ ,‬את העבירה שניתן‬
‫לייחס למי שטוענים כנגדו שהוא חשוד בפלילים‪ ,‬ואת הסיכוי לכך שהחקירה‬
‫המבוקשת תניב תיק פלילי"‪.‬‬

‫לדוגמאות נוספות בהן הכיר בית המשפט הנכבד במתן משקל לשיקול של "היעדר תועלת ממשית‬
‫הצפויה מחקירה אשר תוצאותיה המסתברות אינן מנבאות הקמת תשתית מפלילה" במסגרת‬
‫ההחלטה האם לפתוח בחקירה‪ ,‬ראו ענין רוזנטל‪ ,‬פסקה ‪ ,14‬וכן בג"ץ ‪ 1689/02‬נמרודי נ' היועץ‬
‫המשפטי לממשלה פ"ד נז(‪.)2003( 76 ,49 )6‬‬

‫‪ .105‬במסגרת החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה מיום ‪ 15.10.20‬הובאה בחשבון‪ ,‬בין היתר‪ ,‬עמדת‬
‫ראש אגף חקירות ומודיעין‪ ,‬אשר פרקליטות המדינה הסכימה לה‪ ,‬לפיה גם אם האינדיקציות‬
‫הראייתיות הקיימות היו איתנות יותר‪ ,‬אין תוחלת להעמקת חקר בנושא בכלים של חקירה פלילית‬
‫נוכח הזמן הרב שחלף מהמעשים הנדונים ועד למועד שבו הדברים הובאו לפתחה של מערכת אכיפת‬
‫החוק‪ .‬בתוך כך‪ ,‬צפויים קשיים באיתור עדים ומסמכים של חברות ובנקים מלפני ‪ 13-10‬שנים‪ ,‬מעבר‬
‫לים‪ ,‬בהם גם חברות פרטיות שאינן בהכרח פעילות עוד‪ .‬הדברים גם קשורים‪ ,‬כמובן‪ ,‬לטיב המעשים‬
‫הנדונים‪ ,‬ולעובדה שגיבוש תשתית ראייתית פלילית בנסיבות העניין קשורה במידה רבה מאוד‬
‫לסוגיות של יסוד נפשי‪.‬‬

‫‪ .106‬ניטול‪ ,‬לשם המחשה‪ ,‬את שאלת מודעותו של משיב ‪ 10‬לכך שעסקיו של מיליקובסקי נתרמו‪ ,‬או‬
‫עשויים היו להיתרם באופן ממשי‪ ,‬בעקבות פעולות משיב ‪ 10‬בקשר לרכישת כלי שיט מטיסנקרופ‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫ברור שהתוחלת להשגת ראיות בהקשר זה במסגרת חקירה פלילית‪ ,‬בשל חלוף הזמן‪ ,‬אך לא רק‪ ,‬היא‬
‫נמוכה ביותר‪ .‬לשון אחר‪ ,‬נכון לעת הזו‪ ,‬המבקשים לפתוח בחקירה טוענים טענה ברוח זו‪ :‬אין זה‬
‫סביר שמשיב ‪ 10‬לא ידע או לא הבין שלמיליקובסקי‪ ,‬שעסקיו קשורים לשרשרת ייצור הפלדה‪,‬‬
‫אינטרס כספי ממשי במספר כלי השיט שמוכרת טיסנקרופ לישראל‪ .‬אולם להערכת גורמי החקירה‬
‫והתביעה‪ ,‬מעבר לכך שהפרופוזיציה הזו כולה‪ ,‬על כל חלקיה‪ ,‬היא בבחינת השערה‪ ,‬קשה לראות על‬
‫פני הדברים איזו פעולת חקירה טומנת בחובה פוטנציאל של ממש לביסוס הפרופוזיציה או‬
‫להפרכתה‪.‬‬

‫לטענות נוספות שהציגו העותרים‬

‫‪ .107‬אחר האמור‪ ,‬נבקש עוד להתייחס לכמה טענות שהוצגו בעתירות‪ ,‬ולהראות שאין בהן לשנות מן‬
‫המסקנה העולה כאמור לעיל‪.‬‬

‫‪ .108‬נפתח בטענות שהועלו בהקשר של התיישנות עבירת השוחד והפרת האמונים‪.‬‬

‫‪ .109‬בעתירות התנועה ופטרושקה נטען‪ ,‬כי מועד טובת ההנאה הוא מועד מכירת המניות ב‪ 29.11.10-‬ולא‬
‫רכישתן ב‪ ,2007-‬שאז היה הרווח אך רעיוני‪ ,‬וכי אפשר שהמועד אף מאוחר יותר נוכח העברות או‬
‫הלוואות נוספות מאת מיליקובסקי אל המשיב ‪ 10‬ונוכח היות מיליקובסקי בעל מניות בחברת‬
‫גראפטק עד שנת ‪.2015‬‬

‫‪ .110‬לכך נשיב‪ ,‬כי בהחלטת היועץ צוין כי משחלפו ‪ 13‬שנים למן רכישת המניות מתעוררות בהכרח‬
‫"שאלות משמעותיות של התיישנות מהותית" (סעיף ‪ 26‬להחלטה)‪ ,‬ויצוין כי חלק מהנושאים‬
‫התיישנו עוד טרם שהנושא הובא לבחינת מערכת אכיפת החוק ב‪.2019-‬‬

‫‪ .111‬ויובהר‪ ,‬כי לפי פשוטם של דברים‪ ,‬ואף לפי הגיון רכושי "קנייני"‪ ,‬נכון וסביר להתייחס למועד רכישת‬
‫המניות‪ ,‬שבו כבר היו המניות בידי המשיב ‪ 10‬ובבעלותו‪ ,‬כמועד בו ניתנה לו לכאורה טובת ההנאה‪,‬‬
‫ולא במועד מימוש המניות דווקא‪ .‬לכך מתווספת העובדה כי למיטב הבנת גורמי התביעה‪ ,‬בנסיבות‬
‫המקרה הקונקרטי ההטבה הלכאורית שאפשר שהייתה גלומה בעסקת המניות ניתנה בשלב‬
‫הרכישה‪ ,‬ואין אינדיקציה לכך שהמשיב ‪ 10‬קיבל הטבה מבן דודו בשלב המכירה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אף אם‬
‫נניח שניתן לטעון טענה לפיה בשלב המכירה ניתנה טובת הנאה‪ ,‬הרי שנוכח האמור לעיל‪ ,‬על פני‬
‫הדברים‪ ,‬ניהול הליך פלילי במצב דברים זה טומן בחובו סיכון גדול לחסימתו כבר בפתחו נוכח טענת‬
‫התיישנות שתעלה מצד ההגנה‪.‬‬

‫‪ .112‬לכך נוסיף‪ ,‬כי אף ממועד מכירת המניות ב‪ 29.11.10-‬חלפו למעלה מ‪ 10-‬שנים‪ .‬ענין המניות הובא‬
‫כאמור לידיעת רשויות אכיפת החוק לראשונה לאחר היוודע החלטת ועדת ההיתרים מיום‬
‫‪ 20.2.2019‬בבקשת המשיב ‪ 10‬לקבל היתר למימון הוצאות משפט מאת מיליקובסקי‪ ,‬שבה צוינו‬
‫אחזקות המשיב ‪ 10‬בשותפות בה מחזיקים מיליקובסקי ומשפחתו‪ .‬לאחר העשרת המידע המצוי‬
‫בידי הרשויות‪ ,‬בחינת המכלול וקיום דיונים וישיבות בנושא עד גיבוש העמדה‪ ,‬ניתנה ביום ‪15.10.20‬‬
‫החלטת היועץ‪ .‬יצוין עוד‪ ,‬כי במסגרת האמור נבחנו אף התצהירים שהגישה העותרת בבג"ץ‬
‫‪ ,3921/20‬אותם ביקשה לבחון במסגרת ההחלטה‪ .‬כן יצוין כי התצהירים הומצאו על‪-‬ידה ליועץ אך‬
‫במסגרת עתירתה שהוגשה ביום ‪ ,16.6.20‬על אף שניתן היה להעבירם קודם לכן‪ ,‬שכן חלקם נחתמו‬
‫כבר במהלך ‪ 2019‬וחלקם בראשית שנת ‪ .2020‬בית המשפט הנכבד התיר למשיבים להגיש תגובתם‬
‫באמצע חודש אוקטובר ‪ ,‬נוכח היקפה של העתירה והתצהירים‪ ,‬וסד הזמנים שנוצר בהגשתה במועד‬

‫‪31‬‬
‫שהוגשה‪ .‬אף אחר שניתנה החלטת היועץ ב‪ ,15.10.20-‬היה בידי העותרת להאיץ את הגשת העתירה‬
‫המתוקנת מטעמה‪ ,‬אך העתירה הוגשה ב‪ ,19.11.20-‬ואחר צמצום היקפה בהתאם להחלטת בית‬
‫המשפט הוגשה העתירה המתוקנת לבסוף ביום ‪ .3.12.20‬לפיכך‪ ,‬בפועל יתקיים הדיון בעתירה אחר‬
‫חלוף ‪ 10‬שנים ממועד המכירה‪.‬‬

‫‪ .113‬בעתירת התנועה נטען עוד‪ ,‬כי הבדיקות שנעשו טרם ההחלטה מיום ‪ ,15.10.20‬דוגמת איסוף חומר‬
‫מרשויות אחרות‪ ,‬עוצרות את מרוץ ההתיישנות‪ ,‬ואף גביית עדויות בחקירה אחרת עשויה לעצור‬
‫אותו‪ .‬בעתירת פטרושקה נטען‪ ,‬כי אין מקום לשקול בשלב הפתיחה בחקירה אפשרות התיישנות‪,‬‬
‫שכן בדומה לקבילות ראיות‪ ,‬זהו היבט שרלוונטי לאפשרות ההרשעה ולא לחשד שבוצעה עבירה‪.‬‬

‫‪ .114‬לענין זה נשיב‪ ,‬כי ניתן להציג טיעון לפיו‪ ,‬בנסיבות המתאימות‪ ,‬פעולות מסוימות של קבלת מידע‬
‫מרשויות המדינה בשלב הבדיקה יש בהן להאריך את מרוץ ההתיישנות (וראו סעיף ‪ 17‬להנחית‬
‫היועץ לענין "בדיקה מקדימה"‪ ,‬נספח מש‪ 3/‬המצורף)‪ ,‬אם כי בעניין דנן ההתיישנות חלה טרם‬
‫שהחלה הבדיקה נוכח מועד הרכישה‪ ,‬כאמור לעיל‪ .‬כמו כן‪ ,‬בנסיבות העניין הקונקרטי אף תתכן‬
‫טענה לפעולת חקירה שהאריכה את מרוץ ההתיישנות בדמות עדויות שנגבו במסגרת חקירת "פרשת‬
‫כלי השיט" ובכללן עדות מיליקובסקי (ראו ע"פ ‪ 7015/09‬פלוני נ' מ"י (‪ ,))18.11.2012‬אם כי יצוין כי‬
‫לטענה בדבר משמעות הבדיקות טרם החקירה אין עיגון בפסיקה‪.‬‬

‫‪ .115‬באופן כללי יש לומר‪ ,‬כי לכל הקשיים הראייתיים שמנינו לעיל מתווספת גם טענת הגנה צפויה‬
‫בדמות התיישנות‪ ,‬אשר קשה לחזות את ההשלכה שתהיה לה על ההליך בבית המשפט‪ ,‬ככל‬
‫שיתקיים ‪ ,‬שכן ישנו סיכון שבית המשפט יקבל את טענת ההגנה האמורה בבוחנו את הדברים‬
‫לפרטיהם ויישומם על נסיבות העניין‪ .‬זהו כמובן שיקול מקצועי מובהק‪ .‬כך בכלל‪ ,‬ובחקירה‬
‫שהיקפה נרחב ביותר והשלכותיה הציבוריות דרמטיות‪ ,‬בפרט‪.‬‬

‫‪ .116‬בהמשך לאמור‪ ,‬המשיבים יטענו כי אין יסוד לטענה בעתירת פטרושקה‪ ,‬לפיה לא ניתן לשקול את‬
‫היבט ההתיישנות בשלב שאלת הפתיחה בחקירה‪ ,‬בדומה לאי בחינת קבילות הראיות‪ .‬מובן‪ ,‬כי‬
‫בהתקיים חשד סביר בתשתית הקיימת‪ ,‬אפשר שיתווספו לה ראיות קבילות ובעלות משקל במסגרת‬
‫החקירה‪ .‬אולם בנסיבות בהן קמה טענת התיישנות אשר צפויה לחסום את ניהול התיק‪ ,‬ניתן וראוי‬
‫להביא זאת בחשבון בין יתר השיקולים אף טרם הפתיחה בחקירה‪.‬‬

‫‪ .117‬ואחר כל דברנו במענה לטענות העותרים באשר להתיישנות‪ ,‬נשוב ונזכיר‪ ,‬כי היועץ המשפטי‬
‫לממשלה מצא כי אין הצדקה לפתיחה בחקירה מטעמים מהותיים הנוגעים לתשתית הראייתית או‬
‫לתוחלת החקירה‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬גם לעצם חלוף הזמן ישנה השלכה ממשית וברורה על תוחלת‬
‫החקירה בעניין דנן‪ ,‬כפי שסברו משטרת ישראל‪ ,‬פרקליטות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫ובלשונו של היועץ‪" :‬נוכח חלוף הזמן הרב‪ ,‬קיים קושי לאסוף תשתית עובדתית מקיפה שתאפשר‬
‫לקבוע ממצאים באשר לקיומה והיקפה של טובת ההנאה‪ ,‬הנגזר גם משאלת שווי החברות בהן‬
‫עסקינן" (פסקה ‪ 24‬להחלטה)‪ ,‬וכן "חלוף הזמן המשמעותי משפיע עד מאוד גם על תוחלתה של‬
‫חקירה פלילית למצות את בירור העניין‪ ,‬ובעיקר קושי בהגעה לעדים ובאיסוף מסמכים אשר חלק‬
‫ממשי מהם מעבר לים" (פסקה ‪ 26‬להחלטה)‪ .‬מה גם שתוחלתה של החקירה אף נגזרת מטיב‬
‫המעשים הנדונים ומכך שנדרש גיבוש תשתית ראייתית פלילית מורכבת‪ ,‬לרבות בסוגיות של יסוד‬
‫נפשי‪.‬‬

‫‪32‬‬
‫‪ .118‬הטענות העיקריות שעלו נגד משיב ‪ 10‬ונבחנו על‪-‬ידי רשויות התביעה הן‪ ,‬אפוא‪ ,‬טענות בדבר עבירות‬
‫שחיתות שלטונית בקשר עם מדיניות רכש נשק אסטרטגי בישראל‪ .‬בצד זאת‪ ,‬אגב בחינת הנושאים‬
‫שבליבת הבדיקה כאמור‪ ,‬נבחנו גם טענות מסוגים נוספים‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬מהחומר שנאסף עלה כי‬
‫בדיווחו של נתניהו לרשויות המס בארה"ב ובישראל בנוגע לרכישת אחזקות בשותפות דווח על סכום‬
‫רכישה גבוה יותר מזה שדווח למבקר המדינה קודם לכן‪ ,‬והתעוררה השאלה האם הפער מעורר חשד‬
‫שיש בו כדי להצדיק פתיחה בחקירה‪ .‬אחר בחינת הדברים‪ ,‬החליט היועץ המשפטי לממשלה‪,‬‬
‫בהמשך לחוות דעתם של גורמי הפרקליטות המומחים בתחום המס‪ ,‬כי אין הצדקה ותוחלת לפתיחה‬
‫בחקירה‪ .‬כאן יצוין‪ ,‬כי העבירות האפשריות התיישנו למעט האפשרות של ניסיון להתחמק בכוונה‬
‫מתשלום מס‪ .‬אלא שחלופה זו מצריכה התחקות אחר יסוד נפשי מוגבר‪ ,‬בעת שהדיווח המקביל‬
‫למבקר המדינה על הוצאה נמוכה יותר מקשה על ייחוס כוונה פלילית כאמור‪ ,‬ולכך מצטרפת תוחלת‬
‫החקירה‪ ,‬אשר ממילא אינה גבוהה נוכח חלוף הזמן והצורך באיסוף ראיות בארצות הברית‪ ,‬ובפרט‬
‫הוכחת יסוד נפשי מוגבר‪.‬‬

‫‪ .119‬כמו כן‪ ,‬בעתירת התנועה גם נטען‪ ,‬כי גם עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון‪ ,‬התש"ס‪ ,2000-‬עשויה‬
‫להיות רלוונטית לענייננו‪ .‬ככל שניתן להבין‪ ,‬טענה זו נטענה כדי לשכנע שהחשדות המיוחסים למשיב‬
‫‪ 10‬לא התיישנו‪ .‬למעשה‪ ,‬עתירת התנועה מכוונת לעבירות לפי סעיף ‪(3‬א) או ‪ 4‬שעניינן עשיית פעולה‬
‫ב"רכוש אסור"‪ ,‬ובכלל זאת רכוש שמקורו בעבירה‪ .‬טענה זו נשענת כולה על הנחה כי קיימת "עבירת‬
‫מקור"‪ ,‬אלא שכאמור לא נמצא ביסוס לדברים ולא הצדקה לפתוח בחקירתם‪ .‬אין מדובר אפוא‬
‫כנטען במצב שבו עבירת המקור התיישנה אך עשויה להיפתח חקירה בגין הלבנת הרכוש האסור‪,‬‬
‫אלא במצב שבו אין חשד לעבירת מקור רלוונטית וממילא אין חשד לקיומו של רכוש אסור‪.‬‬

‫‪ .120‬לבסוף‪ ,‬באשר לטענה כי התגבש חשד לעבירת קבלת דבר במרמה בשים לב לכך שמשיב ‪ 10‬הסתיר‬
‫ממבקר המדינה את מהותה האמיתית של העסקה ואת טובת ההנאה שקיבל במסגרתה‪ ,‬הרי‬
‫שמהחומר שנאסף ממשרד מבקר המדינה עלה כי המשיב ‪ 10‬דיווח למבקר המדינה על החזקותיו‬
‫בזכויות בשותפות וכן על מכירתן במסגרת הצהרות ההון שהגיש‪ .‬בנסיבות אלה אין בסיס מספק‬
‫לטענת המרמה‪ .‬עוד יצוין כי במועד רכישת הזכויות המשיב ‪ 10‬לא היה חבר בממשלה‪ ,‬ומשכך‬
‫ממילא לא היה חייב בדיווח באותה עת למבקר המדינה‪.‬‬

‫‪ .121‬כן נטען בעתירת התנועה כי ההחלטה שלא לחקור את המשיב ‪ 10‬בגין פרשת כלי השיט יסודה בחשש‬
‫שגרמניה תבטל את עסקאות הרכש‪ ,‬ושעל רקע חשש זה הנחה היועץ להשיב לגרמניה כי השחיתות‬
‫הנחקרת אינה יורדת לשורש העסקה‪.‬‬

‫טענה זו משוללת כל יסוד‪ .‬השיקול היחיד להחלטה אם לחקור את המשיב ‪ 10‬בפרשה היה קיומן (או‬
‫בנסיבות העניין‪ ,‬העדרן) של ראיות המעוררות חשד סביר לביצוע עבירה פלילית מצדו‪ .‬בהקשר זה‬
‫נציין‪ ,‬כי על רקע הפרסומים בישראל באשר לחקירה הפלילית שנפתחה בנוגע לרכש כלי השיט‬
‫מגרמניה‪ ,‬פנו גורמים רשמיים בגרמניה למקביליהם במדינת ישראל וביקשו לברר האם הדרג‬
‫המדיני חשוד בביצוע עבירות בקשר לעסקאות הרכש‪ .‬מן היועץ המשפטי לממשלה נמסר‪ ,‬כי במענה‬
‫לפניה זו הציג בתשובה את מצב הדברים כפי שהיה באותה עת‪ ,‬דהיינו‪ ,‬כי הדרג המיניסטריאלי אינו‬
‫חשוד בעניין זה‪ .‬תשובה זו נמסרה בשים לב לכך שהחקירה נפתחה נגד גורמים אחרים ולא נגד ראש‬
‫הממשלה או שרים בממשלה‪ ,‬וזאת על יסוד התשתית הראייתית שעמדה לפני רשויות אכיפת החוק‪.‬‬
‫כאמור לעיל‪ ,‬תשתית זו שבה ונבחנה בצמתים שונים לאורך החקירה‪ ,‬ואין צריך לומר‪ ,‬כי ככל‬
‫שהיתה עומדת לפני רשויות אכיפת החוק תשתית ראייתית המצדיקה פתיחה בחקירה נגד המשיב‬
‫‪ ,10‬היתה החקירה נפתחת כמקובל‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫‪ .122‬ולבסוף נתייחס לבקשה להורות ליועץ המשפטי לממשלה להעביר את ההחלטה לידי גורם אחר‪.‬‬

‫התנועה מבקשת להורות ליועץ לנמק "מדוע זה לא יעביר את קבלת ההחלטה לאחר‪ ,‬וזאת לנוכח‬
‫הוראות סעיף ‪(17‬א) לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הממשלה‪ ,‬המחייב הליך קבלת החלטות דו ראשי‪ ,‬ולנוכח העובדה כי‬
‫מזה קרוב לשנה‪ ,‬ובעת שקיבל את ההחלטה שלא לפתוח בחקירה בפרשת המניות‪ ,‬אוחז היועמ"ש‬
‫גם בתפקיד פרקליט המדינה" (סעיף א‪ 10.‬לעתירת התנועה)‪.‬‬

‫עמדת המשיבים היא‪ ,‬כי לטענה זו אין כל יסוד‪.‬‬

‫כאמור לעיל‪ ,‬המחוקק קבע הוראות מיוחדות לענין חקירה והעמדה לדין של נושאי תפקידים‬
‫ציבוריים מסוימים‪ ,‬בהם נושאי משרה שיפוטית וחברי כנסת‪ ,‬לגביהם ראה להפקיד את ההחלטה‬
‫בדבר נקיטת הליך פלילי בידי ראש מערכת התביעה‪ ,‬הוא היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬הוראה מיוחדת‬
‫נקבעה אף לענין פתיחה בחקירה והעמדה לדין של ראש ממשלה‪ ,‬בסעיף ‪ 17‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הממשלה‪:‬‬

‫חקירת ראש הממשלה בתקופת כהונתו ואחריה‪ ,‬הגשת כתב אישום והרשעה‬
‫‪( .17‬א) לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪.‬‬
‫(ב) לא תיפתח חקירה פלילית נגד מי שכיהן כראש הממשלה‪ ,‬בשל חשד לביצוע‬
‫עבירה שנעברה בעת כהונתו או בשנה לאחר שחדל לכהן‪ ,‬אלא בהסכמת היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫(ג) כתב אישום נגד ראש הממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה לבית‬
‫המשפט המחוזי בירושלים‪ ,‬שישב בהרכב של שלושה שופטים; הוראות בענין כתב‬
‫אישום שהוגש בטרם החל ראש הממשלה לכהן בתפקידו ייקבעו בחוק‪.‬‬

‫‪ .123‬כעולה מן הסעיף‪ ,‬המחוקק הורה כי פתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה טעונה הסכמת היועץ‬
‫המשפטי לממשלה‪ ,‬וכי כתב אישום נגד ראש ממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה‪ .‬ההחלטה‬
‫בענין דנן שלא לפתוח בחקירה פלילית התקבלה על‪-‬ידי היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬אחר תהליך‬
‫עבודה עם שורת גורמים בכירים במערכת התביעה‪ .‬ודוק‪ :‬לא נכתב בסעיף מי אלו הם הגורמים‬
‫במערכת התביעה שיטפלו בתיק לכתחילה‪ ,‬ולא נקבע בו מנגנון 'דו ראשי' בו פרקליט המדינה יקבל‬
‫החלטה והיועץ ייתן הסכמתו‪ ,‬כטענת העותרת‪ ,‬אלא מוקד הסעיף הוא בכך שההחלטה הסופית על‬
‫פתיחה בחקירה נגד ראש ממשלה תתקבל בידי היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬וכך היה‪.‬‬

‫‪ .124‬כך אף עולה מפסיקת בית המשפט הנכבד‪ .‬ראו פסק הדין בענין רוזנטל‪:‬‬

‫"סעיף ‪ 17‬לחוק יסוד‪ :‬הממשלה דורש את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה‬

‫לפתיחת חקירה פלילית נגד ראש ממשלת ישראל – ומכיל הוראות ייעודיות לגבי‬
‫הפורום שאליו יוגש כתב אישום נגדו‪ .‬כלומר‪ ,‬הרשות המכוננת סברה כי השלכות‬
‫הרוחב של ניהול הליכים פליליים נגד ראש הממשלה מחייבות זהירות מיוחדת –‬
‫והפקידה את ההחלטות לגביהם בידי היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬העומד בראש‬
‫מערכת אכיפת החוק‪" ,‬מתוך הנחה כי הוא ייטיב לפעול בעניין זה בעצמאות‬
‫ובראיה כוללת וקפדנית של ההיבטים הציבוריים הצריכים לעניין" (בג"ץ‬
‫‪ 5023/16‬ח"כ מיקי רוזנטל נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו‪)12.03.2020 ,‬‬
‫"(בג"ץ ‪ 10665/05‬שטנגר נ' היועץ המשפטי לממשלה‪[ ,‬פורסם בנבו] פסקה ‪5‬‬
‫(‪( )16.7.2006‬להלן‪ :‬עניין שטנגר); בג"ץ ‪ 5675/04‬התנועה למען איכות השלטון‬
‫בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פ"ד נט(‪( )2004( 235 ,199 )1‬להלן‪ :‬עניין‬
‫שרון"))‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫כן ראו פסק הדין בבג"ץ ‪ 4507/18‬התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי‬
‫לממשלה‪:)22.07.2018( ,‬‬

‫"‪ ]...[ .4‬בגדר תפקידיו כראש התביעה הכללית‪ ,‬היועץ הוא בעל הסמכות‬
‫הסטטוטורית בכל הנוגע לנקיטת הליכי חקירה והעמדה לדין ביחס לראש הממשלה‪.‬‬
‫סמכות זו מעוגנת בסעיף ‪ 17‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הממשלה‪"...‬‬

‫"‪ .7‬את העתירות שבפנינו‪ ,‬יש לבחון אפוא על רקע פסקי הדין בעתירות קודמות‪,‬‬
‫ועל רקע סעיף ‪ 17‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הממשלה‪ ,‬אשר מחייב את מעורבותו של היועץ‬
‫המשפטי לממשלה בכל הקשור לחקירה ולהעמדה לדין של ראש הממשלה"‪.‬‬

‫ולבסוף ראו גם את פסק הדין בבג"ץ ‪ 8749/06‬עמותת 'אומץ'‪-‬אזרחים למען מינהל תקין וצדק נ'‬
‫היועץ המשפטי לממשלה )פורסם בנבו‪:)27.12.2006 ,‬‬

‫"כשהמדובר בראש ממשלה קבלת ההחלטות נעשית‪ ,‬מטבעה וגם על פי סמכויות‬

‫החקירה וההעמדה לדין לגבי ראש ממשלה (סעיף ‪ 17‬לחוק יסוד‪ :‬הממשלה) וכן‬
‫סמכות הפניה להסרת חסינות (סעיף ‪(13‬ב) לחוק חסינות חברי הכנסת‪ ,‬זכויותיהם‬
‫וחובותיהם התשי"א‪ ,)1951-‬בידי היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬וזאת לאחר תהליך‬
‫עבודה מורכב במשטרה ובפרקליטות‪ ,‬ברמות בכירות ביותר"‪.‬‬

‫‪ .125‬ההליך שנערך הולם‪ ,‬אם כן‪ ,‬את הוראת סעיף ‪ 17‬לחוק‪-‬יסוד‪ :‬הממשלה‪ ,‬ואת הליכי קבלת‬
‫ההחלטות הנוהגים בענין פתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה‪ ,‬ואיננו רואים כיצד טענת העותרת יש‬
‫בה לשנות מכך‪.‬‬

‫עמדת המשיבים במענה לבקשה להורות להקים ועדת חקירה או ועדת בדיקה‬

‫‪ .126‬המשיבים יטענו‪ ,‬כי הבקשה להורות למשיבים ‪ 8-3‬להקים ועדת חקירה או ועדת בדיקה דינה‬
‫להידחות על הסף מהטעם שאינה בשלה להכרעה שיפוטית‪ ,‬בשים לב לכך שבית המשפט הנכבד‬
‫מתבקש להורות גם על פתיחה בחקירה פלילית של המשיב ‪ 10‬בכריכה אחת לאמור‪.‬‬

‫המשיבים יוסיפו‪ ,‬כי לאחר הגשת העתירות הקים שר הביטחון ועדת בדיקה ממשלתית‪ ,‬ובהמשך‬
‫הוטלו על פעולתה מגבלות מסוימות על מנת למנוע פגיעה בהליך הפלילי המתנהל בנושא‪ ,‬ועל רקע‬
‫זה התפטרו חבריה‪ .‬על פי הנמסר על‪-‬ידי שר הביטחון‪ ,‬בכוונתו לקיים את ועדת הבדיקה‪ ,‬אשר תפעל‬
‫בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה לשם מניעת פגיעה כלשהי בהליך הפלילי‪.‬‬

‫מעבר לאמור‪ ,‬אין מקום להתערבות שיפוטית בנושא זה ברוח הסעדים שהתבקשו בעתירות‪ ,‬בשים‬
‫לב להלכה לפיה למשיבים ‪ 8-3‬שיקול דעת רחב ביותר בסוגיית הקמתן של ועדות כאמור‪ ,‬והיקף‬
‫הביקורת השיפוטית בנושא זה הוא מצומצם ביותר‪ ,‬וכן בפרט נוכח המורכבות בקיום ועדת בדיקה‬
‫במקביל לניהול ההליך הפלילי והמגבלות המתחייבות על מנת למנוע פגיעה בהליך הפלילי‪ ,‬שיוצגו‬
‫להלן‪ .‬נפנה לפירוט הדברים‪.‬‬

‫‪ .127‬במסגרת עתירתה מבקשת העותרת מבית המשפט הנכבד להורות על פתיחה בחקירה פלילית של‬
‫המשיב ‪ ,10‬ולהורות על הקמת ועדת חקירה או בדיקה‪ ,‬ומבקשת מבית המשפט הנכבד להכריע בשתי‬
‫הבקשות באותה עת‪ ,‬בכפיפה אחת‪ .‬אלא שאילו היה מתגבש חשד סביר לביצוע עבירות פליליות‬
‫מתחום טוהר המידות והשחיתות השלטונית על ידי משיב ‪" ,10‬דרך המלך" לבירור חשדות אלה‬
‫הייתה במישור הפלילי‪ .‬הגם שההתערבות בשיקול דעת רשויות אכיפת החוק‪ ,‬ובפרט ראשי‬

‫‪35‬‬
‫המערכת‪ ,‬בהחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית היא מצומצמת ביותר‪ ,‬משטרם נשלם בירור טענות‬
‫העותרת בענין זה‪ ,‬יש לאפשר לגורמים המוסמכים להידרש לכך אחר ההכרעה בעתירה‪ ,‬על פי‬
‫סמכותם לפי דין ושיקול הדעת הרחב המסור להם‪.‬‬

‫לפיכך‪ ,‬הטענה בעניין הקמת ועדת חקירה או בדיקה אינה בשלה להכרעה שיפוטית‪ ,‬ומטעם זה דין‬
‫ראשה זה של העתירה לדחייה‪.‬‬

‫‪ .128‬במענה לבקשה להורות לשרים המשיבים ‪ 8-3‬לפעול להקמת ועדת חקירה או ועדת בדיקה נשיב‪ ,‬כי‬
‫שר הביטחון החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית‪ .‬והנה‪ ,‬אף ששר הביטחון ראה להקים ועדת‬
‫בדיקה כאמור‪ ,‬ההתפתחויות שאירעו בנושא זה לאחר הגשת עתירת התנועה המתוקנת לימדו כי‬
‫במישור המעשי ישנו קושי לקיים הליך חקירה בידי ועדה ציבורית במקביל לקיום ההליך הפלילי‬
‫המתנהל בפרשת כלי השיט‪.‬‬

‫‪ .129‬ביתר פירוט יצוין‪ ,‬כי ביום ‪ 22.11.20‬הודיע שר הביטחון על הקמת ועדת בדיקה ממלכתית לבדיקת‬
‫הליכי הרכש של ספינות המגן סער ‪ 6‬ושל הצוללות‪ .‬בראש הועדה מונה כב' השופט בדימוס‪ ,‬אמנון‬
‫סט רשנוב‪ ,‬וכחברי ועדה מונו האלוף (במיל) אברהם בן שושן‪ ,‬מפקד חיל הים במיל'‪ ,‬וגב' ישראלה‬
‫פרידמן‪ ,‬אשר כיהנה בתפקידים שונים במינהל הרכש של משרד הביטחון (מונתה במקום גב' יעל‬
‫גריל‪ ,‬אשר מונתה תחילה ופרשה מן הוועדה)‪.‬‬

‫סמוך אחר הקמת הוועדה‪ ,‬פנה שר הביטחון ליועץ המשפטי לממשלה וביקש את הנחייתו לנוכח‬
‫שאלות שמעורר קיום הליך בדיקה זה במקביל להליך הפלילי המצוי כעת בעיצומו של שלב‬
‫השימועים‪ .‬משהוועדה צפויה לבדוק עסקאות רכש העומדות במוקד כתבי החשדות שגובשו בהליך‬
‫הפלילי‪ ,‬ולזמן לעדות את החשודים במסגרת ההליך הפלילי או מי שיהיו עדים בו‪ ,‬ניהול שני‬
‫ההליכים במקביל מקים סיכון פוטנציאלי מוחשי לשיבוש ההליך הפלילי ולזיהום הראיות‪ ,‬בתהליך‬
‫שסופו פגיעה באינטרס הציבורי לחתור לגילוי האמת‪ ,‬תוך שמירה על זכויות החשודים והנאשמים‬
‫בהליך הפלילי‪.‬‬

‫לאור האמור‪ ,‬נערך תהליך עבודה ושיח בין נציגי היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה לבין‬
‫נציגי שר הביטחון‪ ,‬לשם בחינת המגבלות שיוטלו על ניהול הליכי הוועדה על מנת לחצוץ בינה לבין‬
‫ההליך הפלילי ולמנוע פגיעה בו‪.‬‬

‫בהמשך לכך נקבע ע"י היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬כי ועדת הבדיקה לא תוכל לזמן לעדות את‬
‫החשודים בפרשת כלי השיט‪ ,‬והיועץ אף פירט את הנושאים ועסקאות הרכש אליהם יוכלו העדים‬
‫שתזמן להתייחס ובאלו נושאים לא תוכל הוועדה לעסוק‪ ,‬תוך ציון כי ככל שבתום הליכי השימוע‬
‫יתברר כי חשודים מסוימים לא יהיו בגדר נאשמים‪ ,‬או נושאים מסוימים לא ייכללו בכתבי האישום‬
‫שיוגשו‪ ,‬תוכל הוועדה לפנות לקבלת אישו ר היועץ המשפטי לממשלה לזמן עדים אלה ולעסוק‬
‫בנושאים אלה‪.‬‬

‫מכתב שר הביטחון אל היועץ המשפטי לממשלה מיום ‪ 22.11.20‬מצורף ומסומן מש‪.4/‬‬

‫מכתב היועץ המשפטי לממשלה אל שר הביטחון מיום ‪ 29.11.20‬מצורף ומסומן מש‪.5/‬‬
‫מכתב שר הביטחון אל היועץ המשפטי לממשלה מיום ‪ 22.12.20‬מצורף ומסומן מש‪.6/‬‬
‫מכתב היועץ המשפטי לממשלה אל שר הביטחון מיום ‪ 22.12.20‬מצורף ומסומן מש‪.7/‬‬

‫‪36‬‬
‫‪ .130‬יצוין כי בימים אלו ממש‪ ,‬ממשיך להתקיים שיח בין נציגי משרד הביטחון לבין נציגי היועץ המשפטי‬
‫לממשלה והפרקליטות בעניין עבודת הוועדה‪ ,‬באופן שיאפשר להגשים את תכלית הקמתה‪ ,‬מחד‬
‫גיסא‪ ,‬ולשמור על טוהר ההליך השיפוטי ומניעת שיבוש הליכי משפט‪ ,‬מאידך גיסא‪.‬‬

‫‪ .131‬עוד נתייחס לבקשת התנועה לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית‪ ,‬או לחייב את שר‬
‫הביטחון להביא את נושא ועדת הבדיקה שהקים לדיון בממשלה‪ ,‬באמצעות שר המשפטים‪ ,‬על מנת‬
‫שהממשלה תעניק לוועדה סמכויות ועדת חקירה‪ .‬המשיבים יטענו‪ ,‬כי אין עילת התערבות על בסיסה‬
‫ניתן לחייב כאמור‪ ,‬נוכח הלכות שיקול הדעת הרחב המסור לגורמים המוסמכים בכל הנוגע להקמת‬
‫ועדת חקירה או ועדת בדיקה‪ .‬לכך מתווספת אף המורכבות העומדת בעת הזו בקיום ועדת בדיקה‬
‫במקביל לניהול ההליך הפלילי והמגבלות המתחייבות על מנת למנוע פגיעה בהליך הפלילי‪ ,‬אותה‬
‫הצגנו לעיל‪ ,‬כמו גם בשים לב לכך שמדובר בראשיתה של תקופת בחירות‪ ,‬על הרגישות המובנית‬
‫הכרוכה בכך‪.‬‬

‫‪ .132‬בשורת פסקי דין קבע בית המשפט הנכבד מפורשות ובהרחבה‪ ,‬כי נוכח טיבן של ועדות חקירה‬
‫ובדיקה ונוכח מאפייני פעילותן המצויה‪ ,‬בעיקרה‪ ,‬בשדה הציבורי והמדיני‪ ,‬שיקול הדעת של‬
‫הגורמים המוסמכים בענין זה הוא רחב ביותר‪ ,‬להחליט להקים ועדה‪ ,‬להחליט לא להקים ועדה‪,‬‬
‫ואף להימנע מדיון בנושא ומקבלת החלטה‪ .‬אף בהחלטה לנקוט הליך בדיקה פלוני ולא אלמוני אין‬
‫בית משפט נכבד מתערב‪ .‬לא בכדי לא עלה בידי העותרים להציג ולו פסק דין אחד בו התערב בית‬
‫המשפט הנכבד והורה להקים ועדת חקירה‪" .‬הסמכות של הממשלה להקים ועדת חקירה‪ ,‬מכוח חוק‬
‫ועדות חקירה‪ ,‬היא סמכות רחבה ביותר‪ ]...[ .‬התוצאה היא שהביקורת השיפוטית על החלטת‬
‫הממשלה מכוח הסמכות להקים ועדת חקירה היא‪ ,‬בפועל‪ ,‬מצומצמת‪ .‬היישום של הכללים הרגילים‬
‫המסדירים את הביקורת השיפוטית‪ ,‬בדרך‪-‬כלל‪ ,‬על החלטה כזאת‪ ,‬אינו צפוי להוביל את בית‪-‬המשפט‬
‫לפסילת ההחלטה‪ ,‬אלא במקרים חריגים ונדירים‪ ,‬שכמותם עוד לא באו‪ ,‬וספק אם יבואו‪ ,‬בפני בית‪-‬‬
‫המשפט‪( ".‬בג"ץ ‪ 2624/97‬ידיד רונאל נ' ממשלת ישראל‪ ,‬פ"ד נא (‪ ,)1997( 71 )3‬שניתן בהרכב חמישה‬
‫שופטים‪ ,‬בענין פרשת בר‪-‬און‪ ,‬בפסקה ‪ 10‬לפסק דינו של כב' השופט י' זמיר (להלן‪ :‬ידיד רונאל))‪.‬‬

‫‪ .133‬ככלל‪ ,‬אפילו צו שיורה לממשלה לדון ולשקול אם להפעיל את סמכותה להקים ועדת חקירה לא‬
‫יינתן‪" :‬אחת העתירות ביקשה‪ ,‬באופן מתוחכם‪ ,‬שבית‪-‬המשפט יחייב את הממשלה אם לא להקים‬
‫ועדת חקירה‪ ,‬לפחות לדון בשאלה אם להקים ועדת חקירה [‪ ]...‬אולם‪ ,‬גם צו כזה אינו ניתן על‪-‬ידי‬
‫בית‪-‬המשפט כדבר שבשיגרה" (שם‪ ,‬בפסקה ‪ 12‬לפסק דינו של כב' השופט י' זמיר)‪.‬‬

‫לכך יש להוסיף‪ ,‬כי הפסיקה התייחסה אף לכך כי "סוגיית הליכי הבדיקה של נושאים מסוימים‬
‫בתחום אחריותה של הממשלה או של מי מאורגניה‪ ,‬באה בגדר אותן סוגיות הנתפסות כמצויות בלב‬
‫סמכותה של הרשות המבצעת‪ ,‬בדומה לעניינים מסויימים אחרים בעלי גוון פוליטי‪-‬מדיני‪ ,‬שאינם‬
‫מתמקדים בסוגיות שעניינן זכויות אדם‪ ,‬ואשר עקרון הפרדת הרשויות מכתיב בהם מדיניות מרוסנת‬
‫ומאופקת מצד הרשות השופטת" (פסק הדין בבג"ץ ‪" 6728/06‬אומץ" נגד ראש ממשלת ישראל‬
‫(‪ )30.11.2006‬שניתן בהרכב שבעה שופטים‪ ,‬בענין ועדת וינוגרד‪ ,‬בפסקה ‪ 11‬לפסק דינו של המשנה‬
‫לנשיאה‪ ,‬כב' השופט א' ריבלין)‪.‬‬

‫בהמשך לכך נקבע עוד‪" ,‬התנהלות הממשלה בכלל ובחירתה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית‪,‬‬
‫אלא ועדת בדיקה ממשלתית דווקא‪ ,‬נתונה גם למשפט הציבור‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬העדר עילה משפטית‬
‫להתערב בהחלטת הממשלה אינה מבטאת בהכרח נחת רוח מן ההחלטה‪' ]...[ .‬פעילותה של הרשות‬
‫הציבורית היא אכן בתחום המשפט הציבורי‪ ,‬אבל הפיקוח על פעילות זו והשיפוט עליה הם‪ ,‬בראש‬

‫‪37‬‬
‫ובראשונה‪ ,‬בתחום משפט הציבור‪ ,‬והאחרון הוא שיבקר את הרשות הפוליטית‪ ,‬יביע אי‪-‬אמונו בה‬
‫בשעת הצורך וידון אותה‪ ,‬בבוא יום דין הבחירות‪ ,‬לפי מעשיה והתנהגותה'" (שם‪ ,‬פסקה ‪.)17‬‬

‫כן ראו דנג"ץ ‪ 10030/06‬התנועה לאיכות השלטון מ' ראש ממשלת ישראל (‪ ;)10.1.2007‬בג"ץ‬
‫‪ 7232/01‬יוסוף נ' ממשלת ישראל‪ ,‬פ"ד נז(‪ ;)2003( 561 )5‬בג"ץ ‪ 6874/18‬התנועה למען איכות‬
‫השלטון בישראל נ' שר המשפטים (‪ ;)19.3.2019‬בג"ץ ‪ 6001/97‬אמיתי נ' ראש הממשלה‬
‫(‪.)22.10.1997‬‬

‫‪ .134‬לכך מתווספת המורכבות בניהול בדיקת הוועדה במקביל לניהול ההליך הפלילי‪ ,‬והמגבלות‬
‫המתחייבות על מנת למנוע פגיעה בהליך הפלילי‪ ,‬כמפורט לעיל‪ .‬אף על רקע זה‪ ,‬אין מקום לחייב‬
‫בפעולות קונקרטיות לקידום הקמת ועדת חקירה בכלל‪ ,‬או במתכונת מסוימת בפרט‪ ,‬אלא יש‬
‫להותיר את הדברים לשיקול דעתם של המשיבים‪ ,‬בשים לב למורכבות זו והשלכותיה על עבודת‬
‫הוועדה במישור המעשי‪.‬‬

‫‪ .135‬ולבסוף יטענו המשיבים‪ ,‬כי דין העתירה בכל הנוגע למשיב ‪ ,9‬מבקר המדינה‪ ,‬להידחות לגופה‪.‬‬

‫‪ .136‬העותרת מבקשת להורות למבקר המדינה להפעיל את סמכותו לפי סעיף ‪(14‬ב)(‪ )1‬לחוק מבקר‬
‫המדינה התשי"ח‪[ 1958-‬נוסח משולב] (להלן‪ :‬חוק מבקר המדינה)‪ ,‬ולהמליץ לוועדה לענייני ביקורת‬
‫המדינה של הכנסת (להלן‪ :‬ועדת הביקורת) להקים ועדת חקירה שתבחן את מכלול האירועים‬
‫והכשלים בפרשיות הקשורות לפרשת כלי השיט‪.‬‬

‫‪ .137‬סעיף ‪(14‬ב)(‪ )1‬לחוק מבקר המדינה מסמיך את המבקר להציע לוועדת הביקורת להקים ועדת‬
‫חקירה ‪ ,‬זאת רק במקרה בו המציא לה דין וחשבון נפרד (לפני הדו"ח השנתי) בנסיבות המוגדרות‬
‫בסעיף‪:‬‬

‫" העלתה הביקורת ליקויים או פגיעות הנראים למבקר ראויים לדיון הועדה קודם‬
‫המצאת הדין וחשבון על פי סעיפים ‪ 15‬ו‪ – 20-‬בשל זיקתם לבעיה עקרונית‪ ,‬או‬
‫לשם שמירה על טוהר המידות או מסיבה אחרת – ימציא המבקר לוועדה דין‬
‫וחשבון נפרד אשר יונח על שולחן הכנסת ויפורסם; ואם עשה כן – רשאית הועדה‪,‬‬
‫מיזמתה היא או על פי הצעת המבקר‪ ,‬להחליט על מינוי ועדת חקירה; החליטה‬
‫הועדה כאמור‪ ,‬ימנה נשיא בית המשפט העליון ועדת חקירה שתחקור בעניין; על‬
‫ועדת החקירה יחולו הוראות חוק ועדות חקירה‪ ,‬תשכ"ט‪ ,1968-‬בשינויים‬
‫המחויבים"‪.‬‬

‫יצוין‪ ,‬כי סעיף ‪(14‬ב‪ ) 1‬לחוק קובע‪ ,‬כי ועדת הביקורת רשאית בנסיבות מיוחדות ובהסכמת המבקר‬
‫ברוב של שני שליש מחבריה‪.‬‬

‫‪ .138‬בענייננו‪ ,‬משרד מבקר המדינה לא קיים בדיקה בנושא המכונה "פרשת כלי השיט"‪ ,‬בשים לב לכך‬
‫שמשך תקופה ארוכה התקיימה חקירה פלילית בפרשה זו‪ .‬משכך‪ ,‬ממילא לא פרסם המבקר דו"ח‬
‫בנושא‪ ,‬לא כדו"ח נפרד ולא כדו"ח השנתי‪ .‬לפיכך‪ ,‬לא קמה למבקר המדינה סמכות להמליץ על‬
‫הקמת ועדת חקירה בנושא‪ ,‬והוא אף לא היה יכול לתת את הסכמתו להחלטת הוועדה לו היתה פונה‬
‫אליו בעניין הקמת ועדת חקירה‪ .‬ראו לענין זה ענין ידיד רונאל‪ ,‬שעסק בפרשת בר‪-‬און‪ ,‬בו נקבע‬
‫בנסיבות דומות בהן מבקר המדינה לא המציא דו"ח נפרד ופרשת בר‪-‬און לא נכללה בדו"ח רגיל‬
‫שהגיש לוועדה‪ " :‬משמע‪ ,‬בשלב זה לא קמה כלל סמכות לוועדת הכנסת לענייני ביקורת המדינה‬
‫להחליט על מינוי ועדת חקירה בפרשה זאת" (שם‪ ,‬ס' ‪.)13‬‬

‫‪38‬‬
‫‪ .139‬להשלמת התמונה יצוין‪ ,‬כי הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת קיימה דיון ב‪29.6.20 -‬‬
‫במטרה לבקש חוות דעת מבקר המדינה בנושא טיפול רשויות המדינה ברכש כלי השיט מחברת‬
‫טיסנקרופ ותהליך קבלת ההחלטות בנושא‪ .‬הבקשה לא אושרה על ידי הוועדה‪.‬‬

‫‪ .140‬עוד נציין‪ ,‬למעלה מן הצורך‪ ,‬כי ההחלטה האם לערוך ביקורת בנושא מסוים או לא‪ ,‬נתונה לשיקול‬
‫דעתו של מבקר המדינה‪ ,‬כפי שנקבע בסעיף ‪(2‬ב) לחוק‪-‬יסוד‪ :‬מבקר המדינה‪ .‬בית משפט נכבד זה‬
‫הכיר בעצמאות שיקול הדעת של המבקר ביחס לבחירת נושאי הביקורת‪ .‬כך‪ ,‬נקבע כי "סעיף זה‬
‫מקנה למבקר שיקול דעת רחב בבחירת נושאי הביקורת שייבחנו על ידו‪ ,‬דבר המתחייב ממעמדו‬
‫העצמאי והבלתי תלוי של מוסד ביקורת המדינה" (בג"צ ‪ 6700/19‬אליעזר דויד הברפלד נ' המבקר‬
‫ואח' (‪ .)4.2.20‬ועוד נקבע‪ ,‬כי "הסעיף הנ"ל‪ ,‬והסמכות הקבועה בו‪ ,‬משקפים את מעמדו של המבקר‬
‫כרשות עצמאית‪ ,‬ובלתי תלויה‪ ,‬אשר מטבעה‪ ,‬מסור לה שיקול דעת רחב ביותר הן בבחירת הנושאים‬
‫שיועמדו לביקורת‪ ,‬והן בעריכת הביקורת עצמה"‪.‬‬

‫‪ .141‬אשר על כן‪ ,‬עמדת המשיבים היא כי דין העתירה בכל הנוגע למשיב ‪ ,9‬מבקר המדינה‪ ,‬להידחות‪.‬‬

‫סיכום‬

‫‪ .142‬היועץ המשפטי לממשלה עמד על כך‪ ,‬כי מכלול החומר שהונח בפני רשויות אכיפת החוק ביחס‬
‫לעסקאות כלי השיט אכן כולל טענות להתנהלות שאינה עומדת בסטנדרטים ראויים של רשות‬
‫ציבורית העוסקת בנושא כה משמעותי לאינטרסים לאומיים של מדינת ישראל‪ .‬אולם‪ ,‬כאמור לעיל‪,‬‬
‫הטענות כלפי משיב ‪ 10‬בהקשר של רכש כלי השיט מצויות בעיקרן במישור ההתנהלות הציבורית‪,‬‬
‫ובכל הנוגע לטענות בהקשר של פרשת המניות שעשויות היו‪ ,‬על פי טיבן‪ ,‬להיות רלוונטיות במישור‬
‫המשפטי‪-‬פלילי‪ ,‬עת הן נבחנו בכלי המקצוע של תביעה פלילית נמצא שהן אינן טומנות בחובן משקל‬
‫ראייתי שיש בו כדי לגבש חשד סביר או להצדיק פתיחה בחקירה שנים ארוכות לאחר ההתרחשויות‬
‫הרלוונטיות‪ .‬באשר לדרישה לבירור נושא רכש כלי השיט במסגרת של ועדת חקירה או בדיקה‪ ,‬הרי‬
‫שעניין זה‪ ,‬שגם הוא בעל אופי ציבורי מובהק‪ ,‬מצוי לפתחם של המשיבים ‪ 8-3‬ונתון לשיקול דעתם‬
‫כמייצגי הציבור‪ ,‬ובשים לב למגבלות הנגזרות מכך שבמסגרת פרשת כלי השיט התקבלו החלטות על‬
‫העמדה לדין של מעורבים שונים בכפוף לשימוע‪.‬‬

‫‪ .143‬לאור כל המפורט לעיל‪ ,‬יתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את העתירות ולחייב את העותרות‬
‫בהוצאות המשיבים‪.‬‬

‫היום‪ ,‬יום שני ה' שבט תשפ"א (‪)18/01/21‬‬

‫‪.‬‬

‫יונתן קרמר‬ ‫שוש שמואלי‬

‫סגן בכיר א' במחלקת הבג"צים‬ ‫סגנית מנהל מחלקת הבג"צים‬
‫בפרקליטות המדינה‬ ‫בפרקליטות המדינה‬

‫‪39‬‬