הפרוטוקול המלא מהדיון בבג"ץ בשאלת הטלת המנדט על נתניהו

‫בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק‬
‫בג"ץ ‪2592/20‬‬
‫בג"ץ ‪2593/20‬‬
‫בג"ץ ‪2594/20‬‬
‫בג"ץ ‪2609/20‬‬
‫בג"ץ ‪2612/20‬‬
‫בג"ץ ‪2649/20‬‬
‫בג"ץ ‪2675/20‬‬
‫בג"ץ ‪2677/20‬‬
‫כבוד הנשיאה א' חיות‬ ‫לפני‪:‬‬
‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‬
‫כבוד השופט נ' הנדל‬
‫כבוד השופט ע' פוגלמן‬
‫כבוד השופט י' עמית‬
‫כבוד השופט נ' סולברג‬
‫כבוד השופטת ד' ברק‪-‬ארז‬
‫כבוד השופט מ' מזוז‬
‫כבוד השופטת ע' ברון‬
‫כבוד השופט ג' קרא‬
‫כבוד השופט ד' מינץ‬
‫העותרת בבג"ץ‬
‫‪ 2592/20‬ובבג"ץ‬
‫התנועה למען איכות השלטון בישראל‬ ‫‪:2677/20‬‬
‫העותרים בבג"ץ‬
‫ד"ר ארנה ברי ו‪ 122-‬אח'‬ ‫‪:2593/20‬‬
‫העותרות בבג"ץ‬
‫‪ .1‬עמותת "חוזה חדש"‬ ‫‪:2594/20‬‬
‫‪ .2‬משמר הדמוקרטיה‬
‫העותר בבג"ץ‬
‫עו"ד שפיק רפול‬ ‫‪:2609/20‬‬
‫התנועה לטוהר המידות‬ ‫‪:2612/20‬‬
‫סיעת יש עתיד‪-‬תל"ם‬ ‫‪:2649/20‬‬
‫העמותה לדמוקרטיה מתקדמת‬ ‫‪:2675/20‬‬
‫נ ג ד‬
‫המשיבים בבג"ץ‬
‫‪ .1‬היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫‪:2592/20‬‬
‫‪ .2‬ראש הממשלה מר בנימין נתניהו‬
‫‪ .3‬היועץ המשפטי לכנסת‬
‫‪ .4‬כנסת ישראל‬
‫‪2‬‬
‫‪ .5‬היועצת המשפטית לנשיא המדינה‬

‫‪ .6‬סיעת הליכוד‬
‫‪ .7‬סיעת כחול לבן‬
‫‪ .8‬סיעת יש עתיד –תל"ם‬
‫‪ .9‬סיעת הרשימה המשותפת‬
‫‪ .10‬סיעת ש"ס‬
‫‪ .11‬סיעת יהדות התורה‬
‫‪ .12‬סיעת ימינה‬
‫‪ .13‬סיעת גשר‬
‫‪ .14‬סיעת דרך ארץ‬
‫‪ .1‬היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫‪:2593/20‬‬
‫‪ .2‬ח"כ בנימין נתניהו – ראש ממשלת מעבר‬
‫‪ .3‬ח"כ בני גנץ – יו"ר כנסת ישראל‬
‫‪ .1‬ח"כ בנימין נתניהו‬ ‫‪:2594/20‬‬
‫‪ .2‬יו"ר הכנסת בני גנץ‬
‫‪ .3‬הכנסת ה‪23-‬‬
‫‪ .4‬היועץ המשפטי לממשלה‬
‫‪ .1‬ח"כ בנימין נתניהו‬ ‫‪:2609/20‬‬
‫‪ .3‬הכנסת ה‪23-‬‬
‫‪ .7‬סיעת יש עתיד‪-‬תל"ם‬
‫‪ .9‬סיעת ש"ס‬
‫‪ .11‬סיעת ישראל ביתנו‬
‫‪ .13‬מפלגת גשר‬
‫‪ .1‬ח"כ בנימין נתניהו‬ ‫‪:2612/20‬‬
‫‪ .3‬הליכוד תנועה לאומית ליברלית‬
‫‪ .4‬סיעת כחול לבן בכנסת ה‪23-‬‬
‫‪ .1‬סיעת הליכוד‬ ‫‪:2649/20‬‬
‫‪ .4‬סיעת התאחדות ספרדים שומרי תורה – תנועת ש"ס‬
‫‪ .8‬סיעת מרץ‬
‫‪ .9‬סיעת העבודה הישראלית‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .1‬סיעת הליכוד בכנסת ה‪23-‬‬ ‫‪:2675/20‬‬
‫‪ .2‬סיעת כחול לבן בכנסת ה‪23-‬‬
‫‪ .1‬סיעת הליכוד‬ ‫‪:2677/20‬‬
‫‪ .4‬ממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת‬
‫‪ .6‬סיעת יש עתיד‪-‬תל"ם‬
‫‪ .8‬סיעת ש"ס‬
‫‪ .12‬סיעת העבודה‬
‫‪ .13‬סיעת מרצ‬
‫המבקשים‬
‫להצטרף‬
‫‪ .1‬הפורום המשפטי למען ישראל‬ ‫לעתירות‪:‬‬
‫‪ .2‬תנועת גדר לחיים‬
‫‪ .3‬קבוצת נאמני ארץ ישראל בליכוד ואח'‬
‫‪ .4‬עו"ד עקיבא נוף‬
‫עתירות למתן צו על תנאי וצו ביניים‬
‫ט' באייר התש"ף (‪)03.05.20‬‬ ‫תאריך הישיבה‪:‬‬
‫יונת בן‪-‬עוזר‬ ‫מזכירת הרכב‪:‬‬

‫גלית ‪ /‬שלמה‬ ‫קלדנית‪:‬‬
‫בשם העותרת‬
‫בבג"ץ ‪2592/20‬‬
‫ובבג"ץ ‪ :2677/20‬עו"ד ד"ר אליעד שרגא; עו"ד תומר נאור‬
‫עו"ד דפנה הולץ‪-‬לכנר‬ ‫בבג"ץ ‪:2593/20‬‬
‫בשם העותרות‬
‫עו"ד יובל יועז; עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד דורון ברקת‬ ‫בבג"ץ ‪:2594/20‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫בשם העותר‬
‫בעצמו‬ ‫בבג"ץ ‪:2609/20‬‬
‫עו"ד אביה אלף; עו"ד בעז ארד‬ ‫בבג"ץ ‪:2612/20‬‬
‫עו"ד עודד גזית; עו"ד אלירם בקל‬ ‫בבג"ץ ‪:2649/20‬‬
‫אין התייצבות‬ ‫בבג"ץ ‪:2675/20‬‬
‫בשם המשיב ‪1‬‬
‫עו"ד ענר הלמן; עו"ד רן רוזנברג; עו"ד אבישי קראוס; עו"ד אודי איתן‬ ‫בבג"ץ ‪:2592/20‬‬
‫בשם המשיב ‪2‬‬

‫עו"ד מיכאל ראבילו; עו"ד אבי הלוי; עו"ד רועי שכטר‬ ‫בבג"ץ ‪:2592/20‬‬
‫בשם המשיבה ‪4‬‬

‫עו"ד אביטל סומפולינסקי‬ ‫בבג"ץ ‪:2592/20‬‬

‫עו"ד אורית קורינלדי‪-‬סירקיס‬ ‫בבג"ץ ‪:2592/20‬‬

‫עו"ד אבי הלוי; עו"ד מיכאל ראבילו; עו"ד ניבה הלוי‬ ‫בבג"ץ ‪:2592/20‬‬

‫בבג"ץ ‪;2592/20‬‬
‫המשיב ‪ 3‬בבג"ץ‬
‫‪;2593/20‬‬
‫המשיבה ‪12‬‬
‫בבג"ץ ‪;2677/20‬‬
‫המשיבה ‪15‬‬
‫עו"ד ערן מרינברג; עו"ד שמעון בראון; עו"ד עומרי שגב‬ ‫בבג"ץ ‪:2677/20‬‬

‫עו"ד אורי הברמן‬ ‫בבג"ץ ‪:2649/20‬‬
‫בשם המבקש‬
‫עו"ד נבון קצב; עו"ד יותם אייל‬ ‫להצטרף ‪:1‬‬
‫בשם המבקשת‬
‫עו"ד אילן ציאון‬ ‫להצטרף ‪:2‬‬
‫בשם המבקשת‬
‫עו"ד אביעד ויסולי‬ ‫להצטרף ‪:3‬‬
‫בשם המבקש‬
‫אין התייצבות‬ ‫להצטרף ‪:4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫פרוטוקול‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫כבוד הנשיאה א' חיות‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫מונחות בפנינו ‪ 8‬עתירות ש מעלות לפתחנו סוגיות משפטיות עקרוניות‪ .‬סוגי ה אחת נוגעת להטלת‬
‫‪4‬‬ ‫הרכבת הממשלה על חבר כנסת שמואשם ב עבירות ב טוהר המידות לכך מתייחס ות ‪ 5‬מתוך ‪8‬‬
‫‪5‬‬ ‫העתירות שהוגשו ‪ .‬סוגיה שניה נוגעת לתוקפן של הוראות ההסכם הקואליציוני שנחתם ביום‬
‫‪6‬‬ ‫‪ 22/4/2020‬בין סיעת הליכוד בכנסת ל בין סיעת כחול לבן בנוגע הקמת הכנסת ה ‪ 35-‬של מדינת‬
‫‪7‬‬ ‫ישראל‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫אנו מקיימים את הדיון בהרכב מורחב של ‪ 11‬שופטים והדיון היום משודר באמצעות הפי ילוט‬
‫‪9‬‬ ‫לשכת העיתונות המרכזית והדיון משודר בשידור ישיר‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫בהתאם להחלטה מיום ‪ 28/04‬פיצלנו את הדיון כך שהיום ישמעו טיעונים על חבר כנסת שהוגש‬
‫‪11‬‬ ‫נגדו כתב אישום‪ ,‬וכן יתקיים דיון נוסף לענין ההסכם הקואליציוני ‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫כמו כן מבלי להביע דעה לגופם של דברים ‪ ,‬נקבעו לוחות זמנים ונ ודה לכם את תקפידו על אותם‬
‫‪13‬‬ ‫לוחות זמנים ולא תחזרו על הטיעונים שמאוד מפורטים‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫לשם היעילות בלבד‪ ,‬הוצא צו על תנאי בעתירות ולכן‪ ,‬לפי סדר הטיעון נתחיל ונשמע השלמת‬
‫‪15‬‬ ‫טיעון בע"פ מטעם המשיבים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬ ‫עו"ד שרגא‪ :‬אתמול הוגשה בקשה בשם כל העותרי ם בשל משך הזמן‪ .‬יש בקשה בשם כל ב"כ‬
‫‪18‬‬ ‫העותרים להאריך את פרק הזמן שניתן לנו במספר דקות כי הסעד ממש בלתי אפשרי‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪21‬‬ ‫הוקצו לכם ‪ 20‬דקות לתשובה‪ .‬אם יהיה צורך נשקול את הדברים‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬ ‫עו"ד נבון קצב‪ :‬אני מחזיק זימון של גב' לדיון היום‪ ,‬האם יוקצו לנו ‪ 10‬דקות להשמיע את‬
‫‪24‬‬ ‫הטיעון שלנו‪ .‬מדוב ר בפורום לשמיעת עורכי דין‪ .‬טרם ניתנה החלטה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪27‬‬ ‫אתם המבקש י ם להצטרף‪ ,‬אמרנו שבשלב זה נסתפק בטיעונים הכתובים‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬לא אחזור על התגובה המאוד קצרה שהגיש היועמ"ש‪ .‬נגד ראש הממשלה בנ י מין‬
‫‪30‬‬ ‫נתניהו הוגש כתב אישום חמור של שוחד מרמה והפרת אמונ ים‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫היועמ"ש שעמד לפני ‪ 5‬חודשים והסברנו לו מדוע העתירה תיאורטית ומוקדמת חשב שעדיין‬
‫‪32‬‬ ‫לכאורה בעתירה יש סממנים טהורים‪ .‬מטבע הדברים חבר הכנסת לא הטיל‪ ,‬והכנסת לא הביעה‬
‫‪33‬‬ ‫אמון בממשלה‪ .‬סברנו שבעקבות לוח הזמנים הקצר אנו עכשיו בשלב המשטרי של סעיף ב' לחוק‬
‫‪34‬‬ ‫יסוד לממשלה‪ .‬אנו בשלב בו ‪ 61‬ח ברי כנסת יכולים להטיל להרכיב את הממשלה עד יום חמישי‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬ ‫הקרוב‪ .‬ההסכם משקף גמירות דעת שבית המשפט י ידרש לענין אם כי כמו שנדבר מחר לענין‬
‫‪2‬‬ ‫ההסכם הקואליציוני ישנם דברים שמוקדם מאוד להידרש אליהם וכי שעתם תגיע ולא מחר‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫היום נטען רק לענין מה שבית המשפט הכתיב‪ ,‬האם נאשם בפלילים בעבירה חמורה בטוהר‬
‫‪4‬‬ ‫המידות יכול להרכיב ממשלה בישראל‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫כתבנו בנושא זה‪ ,‬איננו בשלבים של סעיף ‪ 7‬או ‪ 9‬לחוק יסוד הממשלה‪ ,‬כשיש ליועמ"ש שיקול‬
‫‪6‬‬ ‫דעת על מי להטיל את הרכבת הממשלה‪ .‬עולה גם שיקול דעת של נשיא המדינה‪ .‬נקבע כי‬
‫‪7‬‬ ‫השיקול המרכזי‪ ,‬אין חול ק על כך כי נשיא המדינה צריך לשקול למי סיכוי טוב יותר להרכיב‬
‫‪8‬‬ ‫את הממשלה‪ .‬החלפת השלטון הוא אחד הסממנים המהותיים ביותר למשטר‪ ,‬ולכן אמורה להות‬
‫‪9‬‬ ‫מורכבת ממשלה חדשה ולכן עדיף שהיא תהיה מורכבת כמה שיותר מהר‪ .‬הממשלה ממשיכה‬
‫‪10‬‬ ‫להיות משמשת להרכבת ממשלת מעבר‪ .‬זו אחת השאלו ת שנותרה מורכבת ו ת או רט ית האם ראש‬
‫‪11‬‬ ‫הממשלה יכול לשקול שיקולים נוספים‪ .‬זו שאלה נוספת כאשר ‪ 61‬ח"כ בהסכמת המועמד‬
‫‪12‬‬ ‫מבקשים מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על אותו חבר כנסת ובלשון קטגורית ספק‬
‫‪13‬‬ ‫אם לנשיא המדינה יש שיקול דעת לא לקבל את בקשת ‪ 61‬חברי הכנסת‪ .‬מצד שני אול י לא היו‬
‫‪14‬‬ ‫צריכים את הנשיא‪ .‬מצד שני אולי לא צריך יומיים‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫מצד שני יש לבדוק האם רוב החתימות הן מקוריות‪ ,‬האם לא התקבל שוחד‪ .‬זו שאלה‬
‫‪16‬‬ ‫תיאורטית שיש להשאיר ב"צריך עיון" כי ההטלה היא לא של נשיא המדינה‪ .‬העובדה שנגד ראש‬
‫‪17‬‬ ‫הממשלה הוגש כתב אישום בנוגע לטוהר המידות‪ ,‬יש לש קול טיעון זה‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫העתירות נכתבו אולי בשלבים המ ו קד מ ים‪ ,‬אם אנו בסיטואציה אחרת‪ .‬מעבר לכך שנשיא מדינה‬
‫‪19‬‬ ‫חסין בפעולותיו‪ .‬אפשר לתקוף את הפעולות ולא את נשיא המדינה ואפשר לעשות זאת בפעולה‬
‫‪20‬‬ ‫אכיפה‪ .‬כפי שאמרתי יש אפשרות לעשות זאת‪ .‬יש ‪ 3‬תחנות בדרך בהן מתקבלות החלטות‪ .‬רוב‬
‫‪21‬‬ ‫חב רי הכנסת מסכימים והכנסת לאחר מכן שמאשרת‪ ,‬מביעה אמון בממשלה‪ ,‬כבר נגיד‬
‫‪22‬‬ ‫האופוזיציה הזאת איננה פשוטה‪ .‬לדעתנו שיקול הדעת העיקרי שיש לתקוף היא של חבר‬
‫‪23‬‬ ‫הכנסת‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬איך אדוני הגיע למסקנה זו? אפשר לבחון גם את זה‪ .‬אך רק את זה?‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬נזכיר את פסק דין אבידן‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬פסק דין זו הערה של הוביטר של הוביטר של הוביטר‪ .‬לכן לא ברור‬
‫‪30‬‬ ‫הדילוג על הדבר הטריוויאלי והוא עצם ההחלטה של חבר הכנסת‪ .‬זו ההחלטה המהותית‪ .‬לא‬
‫‪31‬‬ ‫של יו"ר הכנסת‪ ,‬לא של הנשיא‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬מה שהתכוונתי להמשיך לומר‪ ,‬זה שבניגוד למ קומות אחרים כאן המועמד צריך‬
‫‪34‬‬ ‫להסכים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬כפי שכתבתם בסעיף ‪ 82‬מקומה של הכנסת נעלם (מצטט)‪ .‬זה מה‬
‫‪37‬‬ ‫שכתוב בסעיף ‪ . 82‬אם אדוני היה הולך לשיטת אבדני ראשית היו בודקים את שיקול דעת‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪1‬‬ ‫הכנסת‪ .‬שנית‪ ,‬יש מדרגה‪ ,‬כפי שאמר חברי לבדוק את עמדת הגורם המסכים כא ילו הוא הגורם‬
‫‪2‬‬ ‫שמפעיל שיקול דעת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬בסעיף ‪ 82‬כתבנו בעיקר‪ ,‬ולא את הסעיף הזה‪ ,‬משום שההנחה הפסוקה בעני י נו של‬
‫‪5‬‬ ‫ח"כ חיים רמון שהמדינה החליטה למנות כשר‪ ,‬בדעת רוב נקבע שיש להעמיד את שיקול דעת‬
‫‪6‬‬ ‫הכנסת כשהיא מאשרת את ההחלטה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬ ‫לא נדרשנו ל פסק דין רמון משום שזה היה הוביטר מוחלט‪ .‬הם נחלקו בדעתם‪ .‬השופטת ארבל‬
‫‪10‬‬ ‫היתה בדעת מיעוט‪ .‬לכן היתה מחלוקת בין השופט גרוניס לשופטת פרוקצ'יה וזה לא נדרש‬
‫‪11‬‬ ‫להכרעה‪ ,‬לכן זה הוביטר‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬היכן מרכז הכובד של שאלת הביקורת השיפוטית היום? האם אצל‬
‫‪14‬‬ ‫המועמד? הא ם אצל יו"ר הכנסת? היכן אתם רואים את מרכז הביקורת השיפוטית שלנו בהליך‬
‫‪15‬‬ ‫‪? 10‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬למרות הערות כבודכם‪ ,‬ההנחה שהמוקד הוא נותן ההסכמה‪ .‬גם ניתן להגיע לכך‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫אם לא מקבלים את זה אפשר להגיע דרך מי שממליצים ומי שמאשר בסופו של יום‪ .‬מה שאומר‬
‫‪19‬‬ ‫היועמ"ש ההחלטה לפי סעיף ‪ 10‬ב בוודאי לא חסינה מביקורת שיפוטית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬השאלה אם אנו עושים ביקורת על הרשות השיפוטית? אם גם הממונה‬
‫‪22‬‬ ‫צריך לבחון את שיקול הדעת‪ ,‬המשמעות ש ‪ 61-‬חברי הכנסת עומדים לביקורת‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬השאלה מה רמת הביקורת‪ .‬איזה גורם בכלל ניתן לבקר את שיקול דעתו‬
‫‪25‬‬ ‫בתהליך הזה‪ .‬לכאורה הגורם היחיד שניתן להמעיד לביקורת‪ ,‬כי זו ההחלטה המשמעות‬
‫‪26‬‬ ‫בתהליך‪ ,‬הם אותם חברי הכנסת שמחליטים לפנות לנשיא ולבקש ממנו להטיל‪ .‬אתם קופצים‬
‫‪27‬‬ ‫לתזה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬כבר היו מקרים בתולדות מדינת ישראל כולל בשנה האחרונה שאנשים קיבלו‬
‫‪30‬‬ ‫מנשיא המדינה את המנדט להרכיב ממשלה ולא הצליחו להרכיב ממשלה‪ .‬בשלב בו הממשלה‬
‫‪31‬‬ ‫הורכבה הוא בודק האם הוטל‪ .‬יש לאחוז את השור בקרניו‪ .‬האם יכול לכהן במדינת ישראל‬
‫‪32‬‬ ‫ראש ממשלה שחשוד בטוהר המידות‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬אנו במודל של ביקורת שיפוטית‪ .‬עלינו לבדוק מי הרשות שהחליט ה ולא‬
‫‪35‬‬ ‫שאלה ערטילאית האם הוא יכול לכהן או לא יכול‪ .‬והשאלה היא האם הכנסת היא שהטילה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬לכנסת יש פה שני תפקידים‪ .‬העובדה של הוטלה על פלוני לא משנה את המשמעות‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬גם היום העתיר המוקדמת‪ .‬המשיך אדוני ואמר שבשל אילוצים נוספים‬
‫‪2‬‬ ‫אין מנו ס מקיום הדיון היום‪ .‬מה שעומד היום לביקורת זה המשמעות שנובעת מההסכם‬
‫‪3‬‬ ‫הקואליציוני‪ .‬זו השאלה שעומדת לדיון‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬ברור‪ .‬נשאלתי היכן המרכז‪ .‬ברור שגם ה ‪. 61 -‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬ ‫למען סדר הטיעון צריך להיות ברור שאנו בשלב של אחרי בחירות‪ .‬מהלך בחירות שלישי‬
‫‪9‬‬ ‫במ ספר‪ .‬היה נ י סיון להרכבת ממשלה של ח"כ גנץ עליו הוטלה הקמת הממשלה שלא צלח‪ .‬לכן‬
‫‪10‬‬ ‫הוא העביר את המנדט הזה אל הכנסת ושם אנו היום‪ .‬דהיינו על פי חוק יסוד הממשלה אנו‬
‫‪11‬‬ ‫היום בשלב בו יש היתכנות גבוהה מאוד של למעלה מ ‪ 61-‬ח"כ יטילו את הרכבת הממשלה על‬
‫‪12‬‬ ‫חבר כנסת‪ .‬וחבר כנסת מיו עד הוא בנימין נתניהו‪ .‬אדוני אומר שהצומת הזאת של הטלת‬
‫‪13‬‬ ‫התפקיד עליו הוא צומת שלא צריך לדון בה?‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬אמרתי שיש שלושה צמתים‪ .‬ה ‪ 61-‬יש את הכנסת שנותנת אמון בממשלה‪ .‬הרי‬
‫‪16‬‬ ‫היועמ"ש סבור שהגיעה העת להכריע‪ .‬כלומר לא צריך להמתין‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬ ‫אז אולי זה בגלל סדר הטיעון‪ .‬אז אולי חברי הכנסת הם שצריכים להטיל זאת‪ .‬הם צריכים‬
‫‪20‬‬ ‫לבקש מהנשיא להטיל זאת על חבר הכנסת שהם בחרו‪ .‬לכן‪ ,‬הצומת של חברי הכנסת היה צריך‬
‫‪21‬‬ ‫לטפל בה לפני שמדברים על הנשיא‪ .‬לכן‪ ,‬מבחינת הטיעון זה קצת יצר בעיה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אדוני אמר שלנ שיא יש לפי סעיף ‪ 10‬ב יומיים והוא מפרט אילו‬
‫‪24‬‬ ‫שיקולים הנשיא צריך לשקול בתוך יומיים‪ .‬נניח שאותם ‪ 61‬שחתמו הבטיחו להם תפקידים של‬
‫‪25‬‬ ‫שרים וסגני שרים‪ .‬האם שיקול זה הבטיחו תפקידים של שרים הוא צריך שיש לקחת בחשבון?‬
‫‪26‬‬ ‫ההסכם הקואליציוני‪ ,‬או הסיטואציה לא אומרת שיש ‪ 61‬שרים וס גני שרים‪ .‬בכוונה אדוני אמר‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫הנשיא יכול לבדוק אם מישהו קיבל שוחד‪ .‬הטבה שלטונית כזו או אחרת‪ ,‬אם יסתבר שאותם כל‬
‫‪28‬‬ ‫ה ‪ 61-‬הובטחה להם הטבה שלטונית כזו או אחרת יש לשקול זאת?‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬נשקל האם מותר לחבר כנסת לפי עמדת היועמ"ש לחתום על שתי רשימות‪ .‬עכשיו‬
‫‪31‬‬ ‫היועמ"ש צריך לבדוק‪ .‬זו ביקרות טכנית שאכן הוגשה רשימה של ‪ . 61‬ראינו זאת לא אחת‬
‫‪32‬‬ ‫שדילגנו על שורה‪ ,‬מישהו אמור לחתום ולא חתם‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬דווקא ברשויות שלטוניות אם היו הבטחות מהסוג הזה אנו לא‬
‫‪35‬‬ ‫שם‪ .‬היכן שאנו כן נמצאים מה התשובה?‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬באופן כללי לנשיא ה מדינה שיקול הדעת‪ ,‬אם בכלל יש‪ ,‬חשבנו שראינו הכל ולא‬
‫‪38‬‬ ‫ראינו הכל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫אדוני חוזר‪ .‬אנו מבקשים להבין את העמדה העקרונית שלכם‪ ,‬על פי יתר הצמתים אם אפשר‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬אעבור לסוגיה הבאה‪ .‬למעשה היועמ"ש סבור שמבחינה פרשנית אפשר לחשוב על‬
‫‪6‬‬ ‫שני מסלולים‪ ,‬שני מודלים למצב החוקתי המשטרי שבו אנו מצויים‪ .‬מודל שקראנו לו מודל‬
‫‪7‬‬ ‫לשון החוק‪ .‬זה לא במובן האמריקאי‪ .‬המשמעות שקיים הסדר שהממשלה קבעה‪ ,‬אין כאן‬
‫‪8‬‬ ‫לקונות ואין פה הסדרים‪ .‬זה אומר שכשהוגש נגד חבר כנסת כתב אישום חמור בטוהר המידות‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫לא פוגעת בכשירות‪ .‬לא מדובר על כך שש ופטים מסוימים בארה"ב‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫בשני המודלים יש לנתח את הסעיפים הרלבנטיים לחוק הממשלה‪ ,‬ולשאול מה הפרשנות הנכונה‬
‫‪11‬‬ ‫שבית המשפט מחלץ מתוך המחלוקת העובדתית שבפניו‪ .‬המודל העיקרי מוכר מימים אחרים‬
‫‪12‬‬ ‫של ראשי ערים שהוגש נגדם כתב אישום‪ ,‬מודל שאומר שתנאי הכשירות לא סוגרים את‬
‫‪13‬‬ ‫המשח ק‪ ,‬אלא לצד תנאי הכשירות יש עדיין סבירות שהגוף המטפל צריך להביא בחשבון‪ .‬אמרנו‬
‫‪14‬‬ ‫שהיועמ"ש במקרה המסוים הזה‪ ,‬מפנה לדברים שהובאו לפני ‪ 25‬שנים‪ ,‬רק כשיש הכרח‪ ,‬בדרך‬
‫‪15‬‬ ‫כלל נמנעים משאלות תיאורטיות מה היה קורה אילו‪ .‬אנו מגיעים למצב שהיועמ"ש סבור שיש‬
‫‪16‬‬ ‫להכריע במצב מה קורה היום‪ .‬היועמ"ש סבור ששני המסלולים מגיעים במקרה דנן לאות‬
‫‪17‬‬ ‫התשובה‪ ,‬שאין מניעה שח"כ נתניהו ירכיב את הממשלה ה ‪ 75‬למרות שהענ י ין מעורר קשיים‪ .‬לכן‬
‫‪18‬‬ ‫היועמ"ש סבר שאין הכרח‪ .‬כמובן שהתשובה צריכה להיות שיכול להיות שבית המשפט או חלקו‬
‫‪19‬‬ ‫יסבור שהמשמעות היא אחרת‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫כבוד השופט ע ' פוגלמן‪ :‬לכן פתחנו בנקודת המוצא‪ ,‬האם נקודת המוצא היא הכנסת‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬לדעת היועץ המרכז הוא לקבל הסכמה‪ ,‬אך זה לא נוטה לשם‪ .‬זה מעלה שאלות‬
‫‪24‬‬ ‫אחרות על היקף ההתערבות בהיקף זה של הכנסת‪ .‬בהנחה שניתן לבחון זאת גם כך וגם כך‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫שיקול דעתם הנורמטיבי‪ ,‬הם לא מנמקים‪ ,‬הם פשוט חותמים‪ .‬זו אחת הביקורות שהעלה‬
‫‪26‬‬ ‫השופט גרוניס בפסק דין אנימט‪ .‬מודל לשון החוק‪ ,‬בענ י ינו של ראש ממשלה הוא המודל הנכון‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫משום לשיטתו זה מה שהכנסת כרשות מחוקקת‪ ,‬זה המודל שהכנסת רצתה להגיע בעניינו של‬
‫‪28‬‬ ‫ראש ממשלה‪ .‬זה לא המודל‪ ,‬ניתן לראות זאת משנת ‪. 2001‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫כבוד השופ טת ע' ברון‪ :‬זה ההבדל בין מי שמכהן כראש ממשלה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬בעני י ן זה החוק שותק‪ .‬השאלה אם דרך השתיקה‪ ,‬אפשר כמו בענין דרעי‪ ,‬למצוא‬
‫‪33‬‬ ‫דרך הגוף הממנה לומר יש שיקול דעת‪ ,‬או זה לא מה שהכנסת התכוונה‪ .‬יש לומר שכדי לומר‬
‫‪34‬‬ ‫כתב אישום לא מספק היה צריך לומר משהו‪ .‬זה לא טבעי לומר יש תנאי כשירות‪ .‬לא קל לומר‬
‫‪35‬‬ ‫לא יוטל תנאי הרכבת הממשלה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬תנאי כשירות של מועמד הוא להיות חבר כנסת‪ .‬אך תנאי כשירות לחוד‬
‫‪38‬‬ ‫ושיקול דעת לחוד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬נתנו מספר נקודות‪ .‬אומר למה פסק דין פנחסי או פסק דין שערי לשון החוק לא‬
‫‪3‬‬ ‫סותרת אותם ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬הטרמינולוגיה צריכה להיות לאורך כל הדרך‪ ,‬עצם החזרה על‬
‫‪6‬‬ ‫האמירה של ראש ממשלה או שרים מחייבת באמירה זו או אחרת‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬לא נתחמק‪ .‬כתבנו על כך ארוכות בנקודות‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫ההוראה החוקתית המרכזית למעשה‪ ,‬צריכים להסתכל על המכלול ולראות מה הפרשנ ות‬
‫‪10‬‬ ‫התכליתית של הדברים‪ .‬האם יש שיקול דעת? לכן כשאני מסתכל על הדברים אני מסתכל על‬
‫‪11‬‬ ‫השלב הראשון‪ .‬עמדת היוע מ "ש היא כזו‪ .‬בכל מקרה בשני המודלים משקל ראשון היא גם‬
‫‪12‬‬ ‫בהפעלת המודל של שיקול הדעת שהשיקול המרכזי שיש להביא בחשבון היא נימוק בוחר‪ .‬בסופו‬
‫‪13‬‬ ‫של דבר השיטה שלנו הי א השיטה בריטית‪ .‬כשאתה בוחר רשימה‪ ,‬כולנו יודעים זאת‪ ,‬חלק גדול‬
‫‪14‬‬ ‫משיקול הדעת של הבוחר‪ ,‬מהזכות שלו לבחור‪ ,‬הוא מפעיל מהרשימה‪ .‬נכון שבסופו של יום יכול‬
‫‪15‬‬ ‫להיות ניתוק אך זו שיטת הבחירות הפרלמנטרית‪ .‬לא הייצוגית‪ .‬בשיטת המשפט הייצוגית אתה‬
‫‪16‬‬ ‫מפעיל בוחרים והם בוחרים את דעתך ‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬האם כשבוחרים מצביעים בעד רשימה‪ ,‬לאו דווקא רשימה של רשות‬
‫‪19‬‬ ‫הממשלה‪ ,‬לאו דווקא מצביעה על בוחר מרשימת ההצבעה?‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬כולנו יודעים מקום המדינה‪ ,‬מדוד בן גוריון שהממשלה מורכבת לפי סעיף ‪ 5‬מראש‬
‫‪22‬‬ ‫הממשלה ושרים אחרים אך התפקיד שלו שונה לג מרי‪ .‬הוא יכול גם לפטר את השרים‪ .‬כשראש‬
‫‪23‬‬ ‫הממשלה מרכיב את הממשלה הוא יכול להחליט איזה שר יהיה באיזה תפקיד‪ .‬ראש הממשלה‬
‫‪24‬‬ ‫יכול להטיל צו לפיזור הכנסת‪ .‬ראש הממשלה יכול להוציא בעצמו תקנות שעת חירום שתפקידן‬
‫‪25‬‬ ‫שונה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬ ‫זמנו של אדוני עומד להסתיים‪ .‬יש ש אלה שאדוני אולי יתייחס אליה‪ .‬עמדתכם היתה ברורה‬
‫‪29‬‬ ‫לטעמכם אין מקום לקבל את העתירות בסוגיה ראשונה שהצבנו לדיון? דהיינו אין מקום‬
‫‪30‬‬ ‫להתערב בהרכבת הממשלה על ידי חבר הכנסת בנימין נתניהו‪ .‬הפניתם לכללים ש ל וועדת אשר‬
‫‪31‬‬ ‫שאחר כך פורטו ויש את סעיף ‪ 7‬לאותם כללים אליו הפניתם‪ .‬אולי אדוני יכול להיות יותר‬
‫‪32‬‬ ‫ספציפי לאותו ניגוד ענ י ינים‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬כל עובד מדינה בכיר‪ ,‬כל נבחר ציבור בכיר ממלא טופס לחשש ‪ /‬אפשרות לניגוד‬
‫‪35‬‬ ‫עניינים ומכינים לו טופס ניגוד עני י נים שאסור להתעסק בהם בעניינים שיש חשש שיש לו ענין‬
‫‪36‬‬ ‫בהם‪ .‬העמדה שכתב ראש הממשלה‪ ,‬לפיה א ין כל ניגוד עניינים‪ ,‬לפיה הוא מתייחס למערכת‬
‫‪37‬‬ ‫אכיפת החוק‪ ,‬אינה מקובלת על היועמ"ש‪ .‬זה חלק מההסכם הקואליציוני‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬

‫‪2‬‬ ‫נדמה לי שגם ראש הממשלה הסכים בסעיף ‪ 99‬לתגובה שלו שהוא מקבל על עצמנו הסדר של‬
‫‪3‬‬ ‫ניגוד עניינים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬זה אגב לא חדש ‪ ,‬ראשי ממשלה שקדמו לו קיבלו זאת עליהם‪ ,‬הסדר‬
‫‪6‬‬ ‫לניגוד עניינים‪ .‬זה לא מקרה ראשון‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬לשיטת היועמ"ש ראש הממשלה יקבל על עצמו הסדר ניגוד עני י נים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬מכאן משתמע שראש הממשלה שדינו שונה לא יכול להיות שר‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫האם זה נכון? בנוסף לתפקידו כראש ממשלה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬הסוגיה זו עלתה לפני כ ‪ 5 -‬חודשים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬האם כשאתם אומרים שהלכת דרעי פנחסי בעינה עומדת ראש‬
‫‪16‬‬ ‫הממשלה לא יכול לקחת על עצמו תפקיד של שר? חלק מהדברים תיאורטיים אך אנו דנים בהם‬
‫‪17‬‬ ‫כי לטענתם הם חשובים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬זה לא ה הסכם הקואליציוני‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אני שואל מה יקרה אם ראש הממשלה לוקח על עצמו גם‬
‫‪22‬‬ ‫תפקידים של שרים אחרים?‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬השאלה הזאת היום לדעתי היא תיאורטית‪ .‬הלכת דרעי פנחסי שזה לא עומד‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫תקפידו כראש ממשלה שונה מתפקידו כשר במשרד‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגל מן‪ :‬השאלה היא לא האם הלכת דרעי פנחסי חלה‪ .‬השאלה היא האם ניתן‬
‫‪28‬‬ ‫להטיל עליו את הרכבת הממשלה?‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬כתבנו נבצרות‪ .‬לכן‪ ,‬נבצר מראש הממשלה לקבל ולכן גם נבצר להטיל עליו‪ .‬זו‬
‫‪31‬‬ ‫היתה עמדת היועמ"ש דאז בפרשת יואב יצחק בשנת ‪ . 2007‬נבצרות יכולה להיות אובייקטיבית‬
‫‪32‬‬ ‫ולסובי יקטיבית‪ .‬נבצרות שאדם לא יכול לכהן כראש ממשלה‪ .‬היועמ"ש סבור שבשלב זה אין‬
‫‪33‬‬ ‫נבצרות‪ .‬גם חשוב מבחינה אנליטית לא לערבב את שאלת הנבצרות‪ ,‬אלה שני דברים שיכולים‬
‫‪34‬‬ ‫לנשוק‪ .‬אי אפשר לעקוף באמצעות נבצרות‪ .‬הנבצרות נועדה לדברים אחרים‪ .‬יכול להיות שגם‬
‫‪35‬‬ ‫בשיקול הדעת לא היה ניתן‪ .‬זה לא בא לאכוף בין כשירות לשיקול דעת‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬עדיין חזר‪ ,‬בהתאם לשאלת השופט פוגלמן‪ ,‬בהנחה או בהתייחס לשאלת‬
‫‪38‬‬ ‫רוב חברי הכנסת‪ ,‬מה עמדתכם בנוגע לביקורת שיקול דעת או החלטה‪ .‬האם לדעתכם זו החלטה‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪1‬‬ ‫שנתונה לביקורת‪ ,‬לפי איזה מבחן? כי כל שאר הדברים‪ ,‬כתבתם ארוכות‪ .‬לנקודה זו לא‬
‫‪2‬‬ ‫התייחסתם וזה חסר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬ראש הממשלה סבור שאם מקבלים את מודל שיקול הדעת‪ ,‬בוודאי שאפשר לעשות‬
‫‪5‬‬ ‫ביקורת שיפוטית‪ .‬כבודכם אמרו הדרך העיקרית היא על ‪ 61‬הממונים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬ ‫לא אמרנו דבר‪ .‬אנו שואלים שאלות כדי לחדד את הטיעון של אד וני‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬יש לזכור שני דברים‪ .‬על פי פסיקת בית משפט נכבד זה‪ ,‬כולל הרכבים מורחבים‬
‫‪11‬‬ ‫שיקול הדעת להרכבת הכנסת מצומצם ביותר‪ .‬מדובר על שיקול דעת ראש הממשלה‪ .‬הוא מאוד‬
‫‪12‬‬ ‫מאוד מצומצם‪ .‬זה משפיע על שיקול הדעת שלהם שהוא רחב יותר‪ .‬גם במודל שיקול הדעת הוא‬
‫‪13‬‬ ‫מצומצם מלכ תחילה‪ .‬נקודת המוצא שיש בחירות‪ ,‬לבחירות יש תוצאות וצריך בגדול לממש את‬
‫‪14‬‬ ‫רצון הבוחרים‪ .‬אם שיקול הדעת הוא לא היחיד הוא לא המרכזי‪ .‬זה משפיע על היקף‬
‫‪15‬‬ ‫ההתערבות‪ .‬כשמדברים על שיקול דעת רחב‪ ,‬אם מסתכלים על מעין מנהלי‪ ,‬יש שיקול דעת רחב‬
‫‪16‬‬ ‫כדי להתערב בשיקול דעת מנהלית‪ .‬שכחו שמדובר בהרכבת הכנסת‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫עו"ד סימפולינסקי‪ :‬התמקדנו בתגובה שלנו בשיקולים ביחס לכנסת‪ .‬חלק מהעתירות הופנו‬
‫‪19‬‬ ‫כלפי הכנסת‪ .‬בשלבים הקודמים העתירות לא הופנו אלינו ולמעשה לא היינו חלק מהעתירות‬
‫‪20‬‬ ‫הללו‪ .‬בשורה תחתונה‪ ,‬וגם בחלק מרכזי מהניתוח העמדה של היועמ"ש היא זהה‪ .‬באמת ה ניתוח‬
‫‪21‬‬ ‫המשפטי הוא טיפה אחר‪ .‬אנו בעצם כשאתה מגיע לחוק היסוד ובודק את תנאי הכשירות‬
‫‪22‬‬ ‫כשבדרך עומדת הילכת דרעי ‪ ,‬השלב הראשון שיש לבדוק הוא האם‬
‫‪23‬‬
‫‪25‬‬ ‫בהלכת דרעי יש את סעיף ‪ 21‬או ‪ 22‬שקבע שיש סמכות להעביר שר מתפקידו‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬ ‫עו"ד סימפולינסקי‪ :‬לכן‪ ,‬כשבדקנו ז את‪ ,‬לעומת חבר כנסת‪ ,‬הכשירות שלו צריכה להיות שחלפו‬
‫‪28‬‬ ‫‪ 7‬שנים מאז ההרשעה‪ ,‬שם לכנסת אין סמכות להעבירו מתפקידו או מכהונתו גם אם הוגש נגדו‬
‫‪29‬‬ ‫כתב אישום מאוד מאוד חמור‪ .‬לכן‪ ,‬ביחס לחבר הכנסת ברור שההסדר הוא ממצה‪ ,‬כי לא נקבע‬
‫‪30‬‬ ‫שיקול דעת לגבי חוק ההדחה‪ .‬ליו"ר הכנסת אין שיק ול דעת להעבירו מתפקידו‪ .‬במובן מסוים‬
‫‪31‬‬ ‫משליכים על הכניסה‪ .‬אך הוא מותיר בצורה מאוד מאוד ברורה את ההכרעה בשאלה הזאת את‬
‫‪32‬‬ ‫השאלה האם ראש ממשלה יכול לכהן כשמוגש נגדו כתב אישום‪ .‬האם ניתן לתת אמון בממשלה‬
‫‪33‬‬ ‫שמוגש נגדו כתב אישום‪ .‬האם זה מצב שבו ראוי להעבירו מכהונתו? הוא מ ותיר זאת לשיקול‬
‫‪34‬‬ ‫דעת חברי הכנסת‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪37‬‬ ‫ואיזה סוג שיקול דעת זה?‬
‫‪38‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד סימפולינסקי‪ :‬הוא מותיר זאת לא כמו סעיף ‪ 22‬ביחס למועצת עיר‪ ,‬אלא במסגרת‬
‫‪2‬‬ ‫ההחלטה הכי בסיסית של הכנסת מול הממשלה בשלב מתן האמון של הכנסת בממשלה‪ .‬זה שלב‬
‫‪3‬‬ ‫שיש את שיקול הדעת‪ ,‬אך אנ ו פשוט נעצרים כי זה לא שיקול דעת מנהלי‪ .‬זה שיקול דעת מסוג‬
‫‪4‬‬ ‫אחר לגמרי‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬גב' אומרת זו החלטה מסוג אחר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬ ‫עו"ד סימפולינסקי‪ :‬זה ספציפי חוק היסוד לא מציב זאת כמשהו שחברי הכנסת צריכים ‪/‬‬
‫‪9‬‬ ‫מחויבים לשקול כמו לדוגמא חובת חברי הכנסת לשקול בזמן הה רשעה האם יש לשקול בזמן‬
‫‪10‬‬ ‫כהונתו‪ ,‬אלא כל מה שנכנס תחת ההחלטה של לתת אמון בממשלה‪ ,‬אנו חושבים שהסוגיה הזאת‬
‫‪11‬‬ ‫היא סוגיה ששיקול הדעת הוא מאוד מאוד רחב וכנגזרת מכך‪ ,‬לא רק שיקול הדעת רחב‪ ,‬אלא‬
‫‪12‬‬ ‫השיקולים הפוליטיים כל כך מהותיים שלא נכון להתערב בהחלטה מהסוג הזה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫כבוד ה שופטת ע' ברון‪ :‬מדובר באותו היקף כשדובר בשלב הבעת האמון ובשלב ‪ 61‬הממליצים?‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬ ‫עו"ד סימפולינסקי‪ :‬בשלב הבעתה אמון זה משתרשר אחורה גם לפניה של ‪ 61‬חברי הכנסת‪ .‬בית‬
‫‪17‬‬ ‫המשפט העמיד אני לא חושבת שיש להכריע בכך‪ .‬כשאנו סבורים שלא נכון להתערב בשיקול‬
‫‪18‬‬ ‫דעת חברי הכנסת בשלב הבע ת האמון‪ .‬גם הבעת אמון הממשלה גם הוא פוליטי ורחב ביותר‬
‫‪19‬‬ ‫כשפונים לנשיא המדינה‪ .‬אנו לא חושבים ששם יש פריזמה שונה מבחינת היחס השונה של חברי‬
‫‪20‬‬ ‫הכנסת וההיבט המנהלי‪ .‬נכון שכשנותנים אמון בממשלה נותנים אמון גם בראש הממשלה ולא‬
‫‪21‬‬ ‫רק בחברי הכנסת‪ .‬זה מזקק רק את השיקול הזה ע ל פני השיקולים האחרים‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫נכון שכשחברי הכנסת פונים לנשיא יש יותר התכוונות על מועמד מסוים‪ .‬אך מהותית כשחברי‬
‫‪23‬‬ ‫כנסת נותנים אמון בממשלה הם בסופו של דבר נותנים אמון בעומד בראשה‪ .‬בסופו של דבר‬
‫‪24‬‬ ‫בראש הממשלה עומד חבר כנסת אחד וזה מכוון באופן מהותי אליו‪ .‬זה משהו שיש לו משקל‬
‫‪25‬‬ ‫קטן יותר‪ .‬כשיש ביקורת שיפוטית היא צריכה להתמקד בראש הממשלה ולא בחברי הכנסת‪ .‬לא‬
‫‪26‬‬ ‫ניתן לומר שזו היתה עמדת רוב‪ .‬זה היה יותר בחינה שעצם העובדה שחברי הכנסת נתנו תגובה‬
‫‪27‬‬ ‫לא אומרת ששיקול הדעת של הגורם המנהלי צריך לבחון‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫הלכת פנחסי דרעי ביחס לסיפור הכנסת בג"ץ ר אשי ערים הוא בג"ץ הרבה יותר רלבנטי ומתקרב‬
‫‪29‬‬ ‫למשהו כמו רשות מבצעת‪ ,‬אלא יותר גוף נבחר‪ .‬כבוד הנשיאה נאור בוחנת למה להטיל רשות‬
‫‪30‬‬ ‫שיפוטית על מועצת עיר‪ ,‬היא אומרת למה לא נכון לבחון את שיקול הדעת של הכנסת‪ .‬בכל‬
‫‪31‬‬ ‫נימוק היא מסבירה מדוע מועצת עיר לעומת הכנסת יש לה מגבלות‪ ,‬מועצת עיר לעומת הכנסת‬
‫‪32‬‬ ‫מוסדר בחקיקה ולא בחקיקת יסוד‪ .‬לבסוף‪ ,‬היא אומרת למה לא להפעיל את אותו ריסון‬
‫‪33‬‬ ‫שהופעל לגבי הכנסת לעומת מועצת עיר‪ .‬לכן‪ ,‬גם אנו חשבנו שנכון להעמיד את ההנחיות של‬
‫‪34‬‬ ‫מועצת העיר ולומר שהיא פשוט לא חלה על החלטות מהסוג הזה‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫כן חשוב לומר‪ ,‬שאם הולכ ים בקו שהלכנו שזו הדלת הראשית לבחון את שיקול הדעת של‬
‫‪36‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬יש להטיל את מלא כובד הראש על הדלתות הצדדיות הללו שבעיננו הן כבר מקשות על‬
‫‪37‬‬ ‫הבחינה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד השופט נ' הנדל ‪ :‬מה היחס לכנסת‪ ,‬לפני שאת עוברת לנשיא המדינה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫עו"ד סימפולינסקי‪:‬‬
‫‪4‬‬ ‫אין ביקורת שיפוטית על הכנסת ‪ .‬ההלכה שמק רים קיצוניים שמעמ י דים את אמות הס פ י ן ביחס‬
‫‪5‬‬ ‫למקרה זה‪ ,‬גם בחכרך הזה לא ניתן להיכנס במקרה זה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬לכנסת יש כובעים שונים והחלטות שונות‪ .‬גב' דיברה קודם על סוג מאוד‬
‫‪8‬‬ ‫מסוים והוא הצבעות אמון על סוגיהם‪ .‬השאלה אם בסוג כזה של החלטות ‪ /‬הצבעו ת של הכנסת‬
‫‪9‬‬ ‫האם אתם סבורים שיש בכלל ביקורת שיפוטית? כך אני מבין את השאלה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬ ‫התשובה היא בעצם לא‪ .‬זו החלטה מובהקת שהיא לא מסוג ההחלטות שנכון לבצע ביקורת‬
‫‪13‬‬ ‫שיפוטית‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬זה לא מה שכתבתם‪ .‬כתבתם שיש שיקול דעת רחב‪ .‬עכשיו גב' עו שה‬
‫‪16‬‬ ‫טוויסט בעלילה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬ ‫הקדמתי את הפסיקה‪ .‬הלכה פסוקה לא מכירה במצב שבו רשות מפעילה סמכות על פי דין‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫שאין דבר כזה ביקורת שיפוטית‪ .‬בהת י יחס לפסיקה זו נכון לאמץ מקרים בהם רועדים אמות‬
‫‪21‬‬ ‫הספים ‪ ,‬רק במקרים כאלה אפשר להיכנס לזירה כל כך פוליטית וכל כך ז הירה ולבחון אותה‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫אני מבינה שההחלטה הזאת מאוד לא ראויה ופסולה‪ .‬בסופו של דבר כן עומד כאן חוק היסוד‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫חוק היסוד ראה מציאות כזו וביקש להתיר את המציאות הזאת וזה השליך על היקף‬
‫‪24‬‬ ‫ההתערבות‪ .‬אנו הולכים ומצטמצ מ ים למקום שלא מצדיק את התערבות בית המשפט‪ .‬כשאנו‬
‫‪25‬‬ ‫הולכים לנשי א לאותה דלת צדדית‪ ,‬יש הבדל מאוד מאוד גדול בין השלב בו אנו היום לבין‬
‫‪26‬‬ ‫עתירות בשלבים הקודמים של הבחנה בין סעיף ‪ 7‬ל ‪ 9-‬לבין סעיף ‪ . 10‬בסופו של דבר שיקול‬
‫‪27‬‬ ‫הדעת הרחב שיש לנשיא בשלבים של ההקלה‪ ,‬נובע מכך שבשלב השלישי אין לו את אותו שיקול‬
‫‪28‬‬ ‫דעת‪ .‬ההסדר בנוי בצורה כזו שהנ שיא מודיע ליו"ר הכנסת כשהוא לא רואה אפשרות להטיל‪,‬‬
‫‪29‬‬ ‫מוקד ההכרעה כאן עובר לכנסת‪ .‬באמת יש להבין שלא מדובר על שר שיטיל‪ ,‬זה לא נעלם‪ ,‬או‬
‫‪30‬‬ ‫במקרה כתוב‪ .‬בסופו של דבר זה על רקע הכנסת הרביעית‪ .‬בן גוריון התפטר‪ .‬בעצם הטילו את‬
‫‪31‬‬ ‫הרכבת הממשלה על בן גוריון שבסופו של דבר לא הי ה מוכן לקחת על עצמו את התפקיד‪ .‬לכן‬
‫‪32‬‬ ‫הוחלט כי על המועמד צריך להסכים‪ .‬הוא עומד ומשכנע שהכנסת לא תתפזר ויצרו את אותה‬
‫‪33‬‬ ‫מדרגה שלישית כי כל כוונתה היתה כי ההכרעה בסופו של דבר האם בוחרים במועמד בסופו של‬
‫‪34‬‬ ‫דבר‪ ,‬עדיין מוקד שיקול הדעת נמצא אצל הכנסת‪ ,‬והדלת הזאת לא עומדת על מוסד נשיאות‬
‫‪35‬‬ ‫המדינה‪ .‬ביחסת ליו"ר הכנסת הדברים כתובים וברורים‪ .‬אנו במעין תמונת מצב של העתירות‬
‫‪36‬‬ ‫שהיו פה לפני שבועיים‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד קורינלדי ‪ -‬סירקיס‪ :‬אני מופיעה בשם המשיבה ‪ 5‬ולא בשם נשיא המדינה‪ .‬הטיעון שלי‬
‫‪2‬‬ ‫מתמקד רק בכך שעל בית המשפט להתערב בדיון שבפניו‪ ,‬החלטה שעו ד לא באה לעולם‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫בתמצית אומר‪ ,‬כי אין מקום לדון בסוגיה של המניעה של ח"כ נתניהו לכהן כראש ממשלה לפי‬
‫‪4‬‬ ‫סעיף ‪ 10‬ב‪ .‬הנ י סיון להיתלות בסמכות זאת לא עולה בקנה אחד עם עקרון החסינות לפי חוק‬
‫‪5‬‬ ‫יסוד הנשיא‪ .‬הפסיקה רבת שנים של בית השפט נכבד זה בנושא הביקורת השיפוטית‪ ,‬סעיף ‪ 10‬ב‬
‫‪6‬‬ ‫נותן לחברי הכנסת ‪ 21‬יום לבקש את הטלת הממשלה לפי ח"כ מסוים‪ .‬ככל שזה לא יתקיים‬
‫‪7‬‬ ‫סעיף ‪ 10‬ב מוביל לפיזור הכנסת ובחירות נוספות בתום ‪ 21‬יום‪ .‬המחוקק עושה הפרדה ברורה‬
‫‪8‬‬ ‫כשהוא מתחייב להטיל על חבר כנסת אחר את הטלת הרכבת הממשלה‪ ,‬אם יחליט בכך‪ .‬שנית‪,‬‬
‫‪9‬‬ ‫יש לאפשר את הטלת הרכ בת הממשלה על חבר כנסת נוסף‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬כאן גב' אומרת שזה מנדטורי?‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫עו"ד קורינלדי ‪ -‬סירקיס‪ :‬בשלבים הראשונים‪ 9 , 7 ,‬בהם אנו לא היום‪ ,‬לכן זה לא דרוש להכרעה‬
‫‪14‬‬ ‫בדיון זה‪ ,‬התכלית של חוק יסוד הממשלה ושל תהליך חוק יסוד הממשלה שאנו בוואקום‬
‫‪15‬‬ ‫שלטוני‪ ,‬של ממ שלת מעבר שמנהלת את הדברים‪ ,‬מכוח חוק היציבות‪ ,‬ולכן ממשלה שהיא "נכה"‬
‫‪16‬‬ ‫מה שלא יכולה לעשות ממשלה נבחרת‪ ,‬התכלית שהנשיא צריך להביא להרכבת ממשלה מהר‬
‫‪17‬‬ ‫ככל הניתן‪ .‬ניתן לעשות זאת אם מטילים את הרכבת הממשלה לחבר כנסת שיש לו את‬
‫‪18‬‬ ‫הסיכויים הגדולים ביותר להרכבת ממשלה‪ .‬זה על מנת להכריע בשאלת הרכבת הממשלה‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫השאלה למי הסיכוי הטוב ביותר להרכבת ממשלה‪ ,‬וזה משלים את הרכבת הממשלה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬השאלה אם זה הסיכוי היחיד‪ ,‬או האם יש שיקולים נוספים לפי סעיפים‬
‫‪22‬‬ ‫‪ 7‬ב ו ‪? 9-‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫עו"ד קורינלדי ‪ -‬סירקיס‪ :‬אני חושבת שזה השיקול הדומיננטי כעולה מהאו פן בו החוק מאוד לא‬
‫‪25‬‬ ‫מפורט וזה מדריך את הנשיא איך לקבל את ההחלטה וברור כי זהו השיקול המרכזי שיש‬
‫‪26‬‬ ‫לשקול‪ .‬זאת ניתן בפסק דין בן מאיר‪ ,‬כי שיקול דעת זה הוא שיקול דעת מרכזי‪ .‬יש מרכיבי‬
‫‪27‬‬ ‫שיקול דעת שיש לנשיא‪ .‬לצד שיקול דעת זה שהוא שיקול מרכזי‪ ,‬על הנשיא לשקול גם את‬
‫‪28‬‬ ‫שלטו ן החוק וטוהר המידות‪ .‬לדעתי בסעיפים ‪ 7-9‬זה עולה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫כבוד השופט נ' סולברג‪ :‬כפי שגב' אמרה בסעיפים ‪ 7-9‬זה עולה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫עו"ד קורינלדי ‪ -‬סירקיס‪ :‬אין ספק שסעיפים ‪ 7-9‬נותנים שיקול דעת לנשיא‪ .‬לכן כשמדברים‬
‫‪33‬‬ ‫דווקא על הסעיף השלישי מדברים על סעיפים ‪ 9 , 7‬לכן יש לנשיא שיקול דעת‪ .‬ז ה אומר שיש לו‬
‫‪34‬‬ ‫שיקול דעת מרכזי אך יש שיקולים נוספים שעליו להביא בחשבון‪ .‬ככל ששיקול הדעת מובהק‬
‫‪35‬‬ ‫יותר‪ ,‬בדמות שיק ו לים נוספים ברור ששיקולים נוספים הולכים הצידה‪ .‬אנו בסעיף ‪ 10‬ב ולא‬
‫‪36‬‬ ‫בסעיפים ‪ 9 , 7‬ולכן זה עוד יותר מובהק‪ .‬בשלב השלישי ההחלטה היא של הכנסת‪ .‬זה מה שאומר‬
‫‪37‬‬ ‫ה חוק‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬לפי החוק‪ ,‬לשם מה הנשיא צריך יומיים?‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫עו"ד קורינלדי ‪ -‬סירקיס‪ :‬חוק יסוד הממשלה הוא לא מפורט‪ .‬אין לנו פרוט איך הדברים צריכים‬
‫‪4‬‬ ‫להיעשות‪ .‬היתה לנו הזדמנות לשקול שאלה מה אנו עושים ברמה הטכנית פרוצדורלית ברמה‬
‫‪5‬‬ ‫של סעיף ‪ 10‬ב‪ .‬החלטנו שמה שייעשה שנפרסם‪ ,‬אם תתקבל החלטה לנשיא הממשלה ההחלטה‬
‫‪6‬‬ ‫צריכה להיות בכתב‪ .‬זה אומר שאין גורם שמכלל זאת מבחינת החוק‪ .‬מדובר על ‪ 61‬חברי כנסת‬
‫‪7‬‬ ‫שחתמו‪ .‬במידה ונקבל את ההחלטה נאפשר לבדוק או להגיב‪ .‬התוכן שמילאנו שנוגע לעידן שלנו‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫שאלה כלים מנהליים‪ ,‬שאפשר היה להסתפק ביום‪ ,‬המחוקק נתן יומיים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬נתנו עד יומיים‪ .‬אתה יכול לענות בתוך דקותיים‪ .‬הסעיף מגביל עד‬
‫‪11‬‬ ‫יומיים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬תפרסמו זאת באתר האינטרנט ומה יקרה אז?‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬ ‫עו"ד קורינלדי ‪ -‬סירקיס‪ :‬המטרה היתה לאפשר לנשיא את האפשרות להטלת הרכבת הממשלה‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫ב נוגע לבקשת העותרים‪ ,‬שהם הצד שמבקש בית המשפט זה לא רק אומרים יש שיקול דעת‬
‫‪17‬‬ ‫לנשיא‪ .‬הם אומרים יש שיקול דעת אך בית המשפט מתבקש לא רק לומר שיש שיקול דעת‬
‫‪18‬‬ ‫לנשיא לשקול את הדבר הזה‪ .‬אלא‪ ,‬בית המשפט מתבקש לומר על ידי הנשיא לומר אם חברי‬
‫‪19‬‬ ‫הכנסת יבקשו להטיל על המשיב ‪ 2‬להט יל את הרכבת הממשלה‪ ,‬יש להטיל על הנשיא מה יהיה‬
‫‪20‬‬ ‫שיקול הדעת‪ .‬אלא שזו תהיה ההחלטה‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫דבר נוסף‪ ,‬הערה קטנה וחשובה‪ ,‬אנו עכשיו עדיין לא בתקיפה עקיפה‪ .‬זו בעצם בקשה לצו ישיר‬
‫‪22‬‬ ‫שמורה לנשיא איך לפעול‪ .‬הדבר לא עולה בקנה אחד עם עקרון החסינות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫עו"ד ר א ב י לו‪ :‬בבג"ץ ‪ 717/75‬אמר כבוד הנשיא (מצטט)‪ .‬כבוד השופט חשין אמר את הדברים‬
‫‪25‬‬ ‫הנוקבים הללו בנוגע לחברת כנסת שרצתה להיות חברת כנסת שהי י תה בשיפולי רשימת‬
‫‪26‬‬ ‫מועמדים‪ ,‬שמי ששם את הפתק לא עניין אותו אם היא תהיה ברשימה‪ .‬בית המשפט קבע בדעת‬
‫‪27‬‬ ‫רוב‪ ,‬לא נוכל לנתק את הקשר בין הבוחר לבין הבוחרים‪ .‬כדי שנעשה זאת ונפעל אנו צריכים‬
‫‪28‬‬ ‫הוראת חוק מפורשת‪ .‬בית המשפט התייחס לקשר בין הבוחר לבוחרים כקדוש הקודשים‪ .‬אם‬
‫‪29‬‬ ‫היינו עושים סקר סביר להניח שאף אחד לא ידע שהיא ברשימה או לא ברשימה‪ ,‬זאת בלי לפוגע‬
‫‪30‬‬ ‫בה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬זה גם רלבנטי לענין שיטת הבחירות‪ .‬אם מק בלים זאת‪ ,‬ואדוני‬
‫‪33‬‬ ‫טוען שיש לקבל זאת‪ ,‬זה נוגד את השיטה הנורווגית‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪36‬‬ ‫מפנה את אדוני גם לפסק דין ולנר של הסכמים קואליציוניי ם ‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אדוני מצטט את הרציו‪ ,‬והרציו הוא גם שיטת המשפט‬
‫‪2‬‬ ‫הנורווגית‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬לעו מת זאת מתעוררת השאלה מדוע פסק דין זה רלבנטי לשאלה‬
‫‪5‬‬ ‫היום בעוד שדבר זה בכלל לא בפנינו אלא רק לגבי הרשות המבצעת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬ ‫עו"ד רביליו‪ :‬על אחת כמה וכמה כשמדובר על ראש הממשלה בנימין נתניהו‪ .‬לאחר הבחירות‬
‫‪8‬‬ ‫שהתקיימו ביום ‪ 02/03‬מספר הבוחרים הגדול ביותר מקום המדינה הכניס פתק זה לקלפי‬
‫‪9‬‬ ‫כשמיליון ו ‪ 200 -‬הכניסו פתק זה‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫אני עומד כולי נרגש ונפעם כשאני עומד בפני כזה הרכב‪ .‬איך אני שלמדתי בסך הכל משפטים‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫יכול לשכנע את הבוחר‪ .‬על אחת כמה וכמה במקרה זה כשמדובר על בוחר יחיד שעמד גם‬
‫‪12‬‬ ‫בבחירות מקדימות במפלגתו‪ .‬בחירות מקדימות‪ ,‬לא החלטה שרירותית וזכה ברוב עצום‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫כשכולם ידעו על כתבי האישום‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬בהעדר הוראה בחוק‪ ,‬לא כמה מאות אלפים או מיליונים הצביעו‪ .‬הרי גם‬
‫‪16‬‬ ‫לפי הטיעון הזה‪ ,‬לפי דברי השופט חשין המנוח זה לא משנה‪ .‬גם אם הוא עמד במקום ה ‪ 40-‬וגם‬
‫‪17‬‬ ‫אם הצביעו רק ‪ 40,000‬בוחרים‪ .‬השאלה היא לא כ מה הצביעו‪ .‬השאלה אם יש שיקול דעת‪ .‬אם‬
‫‪18‬‬ ‫יש שיקול דעת לא משנה כמה הצביעו‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬ ‫עו"ד ר א ביליו‪ :‬עם כל הכבוד זה מעצים את הדעת כשאנו יודעים כמה הצביעו‪ .‬אני רואה בכך‬
‫‪21‬‬ ‫עיקר‪ .‬אני חושב שבשיטת המשטר הדמוקרטית המצבעים הם שבוחרים מי יהיה ראש המשטר‬
‫‪22‬‬ ‫שלהם‪ .‬עם כל הכבוד לא נוכל לש נות ממה שהבוחרים בחרו‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬לאחר הרשעה חלוטה‪ ,‬לא היה משנה גם אם ‪ 7‬מיליון היו מצביעים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬ ‫עו"ד ר א ביליו‪ :‬לאחר הרשעה חלוטה‪ ,‬גם במקרה זה היו חברי כנסת מכובדים שהיו קובעים‬
‫‪27‬‬ ‫שאין סמכות לבית המשפט לקבוע זאת‪ .‬במקרה זה בית המשפט סבור כי חזקת החפות עו מדת‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫גם כבודכם בהרכב מצומצם יותר לפני הבחירות‪ ,‬אני מבקש מכובדכם לשקול זאת שוב‪ ,‬בטח‬
‫‪29‬‬ ‫בהרכב רחב זה‪ .‬גם בסוגיית השחיתות בשנים קודמות‪ ,‬כשבית השפט מצמצם את סוגיית‬
‫‪30‬‬ ‫השחיתות כשזה לב ליבו של הו ו יכוח הפוליטי‪ .‬על מה אנשים הולכים לבחירות? בשאלה מי‬
‫‪31‬‬ ‫ינהיג אותם‪ .‬אם בית המ שפט היה קובע כי הסוגיה בלתי שפיטה‪ .‬בענ י ין זה השופט ברק שהוא‬
‫‪32‬‬ ‫החסיד הגדול של סוגיית השחיתות‪ ,‬אומר בית המשפט (מצטט) ואני חושב שזה בהחלט המקרה‬
‫‪33‬‬ ‫הראוי‪ .‬כשיתחלו להריץ סקרים זה זה בהחלט יורד לשורש הסוגיה הפוליטית‪ .‬חשוב שבית‬
‫‪34‬‬ ‫המשפט לא יגע בעניינים פוליטיים אלה‪ .‬אני עדיין חוזר ומבקש שבית משפט יחליט שסוגיה זו‬
‫‪35‬‬ ‫לא תהיה שפיטה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬האם אדוני טוען שבנסיבות אלה נוצר מצב של אי שפיטות‪ ,‬או‬
‫‪38‬‬ ‫ששום דבר לא יהיה שפיט בסוגיה זו?‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫עו"ד רביליו‪ :‬אני באופן קונקרטי חושב שלא ראוי שבית המשפט יחליט בסוגיה כשיש רוב של‬
‫‪3‬‬ ‫חב רי כנסת שקובעים זאת על פי ראות עיניהם‪ .‬בסופו של דבר כל הרשויות פועלות מכוח‬
‫‪4‬‬ ‫המחוקק‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬ ‫אדוני טוען שזו לא שאלה משפטית?‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬ ‫עו"ד רביליו‪ :‬אני טוען שזו לא סוגיה משפטית‪ .‬בית המשפט הנכבד קבע שמלא כל הארץ משפט‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬ ‫בית המשפט מעו לם לא אמר זאת‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬יש אי שפיטות נורמטיבית ואי שפיטות מוסדית‪ .‬האם מדובר‬
‫‪15‬‬ ‫באי שפיטות מוסדית כן או לא?‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬ ‫עו"ד רביליו‪ :‬בתגובה שלנו כתבנו שלדעתנו יש אי שפיטות נורמטיבית וגם אי שפיטות מוסדית‬
‫‪18‬‬ ‫משום שהחוק לא נתן כלים להכריע בנקודה זו‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬ ‫כבוד השופט נ' הנדל ‪ :‬אדוני סותר את עצמו‪ .‬הוא שואל שאלה ואומר שאין מצב משפטי שמונע‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫לכן אתה משיב משפטית וזה מה שאתה מבקש מאתנו לעשות‪ .‬לכן‪ ,‬זה דיון משפטי‪ ,‬כשאין‬
‫‪22‬‬ ‫אפשרות לעשות זאת‪ .‬כך אדוני טוען מבחינת החוק‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫עו"ד רביליו‪ :‬מכי ו ון שה י יתה הכרעה אני מבקש לחזור על זה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬ ‫כבוד השופט נ' הנדל ‪ :‬דהיינו אנו בשדה המשפטי ואנו בוחנים האם ניתן לעשות משהו‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אדוני חזר לאי שפיטות נורמטיבית‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫עו"ד רביליו‪ :‬רק לפני מספר שבועות היתה לי הזכות להיות פה בפני כבודכם בדיון יו" ר הכנסת‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫שם כב' הנשיאה קבעה דברים ברור ים בבג"ץ ‪( 2144/20‬מצטט)‪ .‬בבג"ץ זה ‪ 2144/20‬בית המשפט‬
‫‪32‬‬ ‫קבע שלא ניתן למנוע ממעמד רוב חברי כנסת למנות ח"כ למרות שהוא פעל בהתאם לתקנות כי‬
‫‪33‬‬ ‫בית המשפט אמר שהוא הפעיל שיקולים לא סבירים‪ .‬בית המשפט אמר למה זה לא סביר? כי יש‬
‫‪34‬‬ ‫רוב של חברי כנסת הפוגע בהחלטת הבוחר‪ .‬אם בית המשפט הקבע באותו פסק דין זאת‬
‫‪35‬‬ ‫כשמדובר על שורש הכרעת הבוחר‪ ,‬אין מקום להתערב במעמד רוב חברי הכנסת‪ .‬כפי שאמר‬
‫‪36‬‬ ‫השופט עמית שיש להניע את המניע ולצאת לדרך‪ ,‬סך הכל יש להניע את המדינה ולהוציאה‬
‫‪37‬‬ ‫מהמבוי הסתום ואין מקום להמשיך את דימום ה מנועים ואת שיתוק הכנסת‪ .‬ברגע שהכנ סת‬
‫‪38‬‬ ‫מבקשת לעשות זאת יש לאפשר לה זאת‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪1‬‬ ‫לדעתנו סבירות שיקול הדעת עומדת בסבירות מנהלית‪ .‬הן בסעיף ‪ 10‬ב לחוק יסוד הממשלה והן‬
‫‪2‬‬ ‫כשמביעים אי אמון בכנסת‪ ,‬זה מצב שבו מפעילים את שיקול הדעת הפוליטי שלהם‪ ,‬את שיקול‬
‫‪3‬‬ ‫הדעת המנהלי שלהם ואין מקום לבחון את שיקול הדעת שלהם‪ .‬אם נב חן את שיקול הדעת‬
‫‪4‬‬ ‫שלהם‪ ,‬אם נרצה מחר לבחון אם חבר כנסת סיים את לימודיו? אלה דברים שעם כל הכבוד קובע‬
‫‪5‬‬ ‫הבוחר‪ .‬זה נסרק במסרקות ברזל ובוחנים אותו האם הוא מתאים לתפקיד בצורה זו או אחרת‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫מה קרה בעברו? אין מקום שנתערב בשיקול הדעת של חברי הכנסת בעני י ן הזה‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫חברי מר ה למן‪ ,‬דיבר שיקול הדעת של ראש הממשלה בזמן שהוא מסכים לקבל על עצמו את‬
‫‪8‬‬ ‫תפקיד הרכבת הממשלה‪ .‬מדובר על שיקול דעת אישי של ראש הממשלה‪ .‬אם נחשוב שמדובר על‬
‫‪9‬‬ ‫שיקול דעת מנהלי נחשוב מחר שניתן לבוא לאדם ולומר לו אתה חייב להרכיב את הממשלה‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫לכן‪ ,‬שיקול הדעת לא אמור לחול כשבו חנים את שיקול דעת ראש הממשלה‪ .‬אין להתייחס‬
‫‪11‬‬ ‫לשיקול דעת דרעי‪ .‬כאן מדובר על שיקול דעת‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬אולי אדוני יסביר את שיקול הדעת של המועמד עצמו‪ .‬כלומר‬
‫‪14‬‬ ‫החלטה של שיקול דעת של אדם ביחס לעצמו לא תמיד ביחס לו ו אקום‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬ ‫עו"ד רביליו‪ :‬נכון‪ .‬לא מדובר בהחלט ה עצמאית אוטונומית וההחלטה היא במסגרת מה שקבע‬
‫‪17‬‬ ‫המחוקק‪ .‬כל בעל תפקיד‪ ,‬כפי שיסביר חברי עו"ד הלמן נערך עמו ניגוד עניינים‪ .‬לרגע לא אמרנו‬
‫‪18‬‬ ‫שראש הממשלה יכין לעצמו ניגוד עניינים‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬אדם לעיתים לא יכול לקחת לעצמו את התפקיד עצמו כי מדובר‬
‫‪21‬‬ ‫בתפקיד רחב מדי‪ .‬דיברתי ברמה הקונספטואל י שכשיש החלטה ביחס לאותו אדם עצ מו אותה‬
‫‪22‬‬ ‫החלטה כפופה לביקורת ציבורית‪ .‬אמרתי זאת בהיבט משפטי טהור‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫עו"ד ריבליו‪ :‬אגיע בטיעון שלי לנקודה זו‪ .‬לא היה לי נ י סיון לומר שראש הממשלה לא יכיל על‬
‫‪25‬‬ ‫עצמו ניגוד ענ י ינים‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫ראש הממשלה כמובן לא מעל החוק‪ ,‬אך גם לא מתחת לחוק‪ .‬החוק קובע במפורש כי ראש‬
‫‪27‬‬ ‫הממשלה יכול לקבל את התפקיד‪ ,‬התנאים יקבעו בחוק‪ .‬חוק ‪ 4‬קובע במפורש כי ראש ממשלה‬
‫‪28‬‬ ‫שהוגש נגדו כתב אישום יכול לכהן לפני שהוחל בתפקידו (מצטט)‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬ראש ממשלה‬
‫‪29‬‬ ‫שהוגש נגדו כתב אישום לפני כן‪ ,‬נניח הוא לא היה ראש ממשלה כמו במקרה שלנו‪ ,‬היה צריך‬
‫‪30‬‬ ‫להגיש זאת לבית המשפט המחוזי כפי שנקבע‪ .‬ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום יכול לכהן‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫באשר לסעיף ‪ 18‬לחוק יסוד הממשלה‪ ,‬שגב' שאלה קודם‪ ,‬ממנו עולה שראש הממשלה מכהן‬
‫‪32‬‬ ‫בתפקיד‪ ,‬ניתן לומר שזה מקל וחומר‪ .‬אם לא ידעו שיוגש כתב אישום‪ ,‬נתנ ו לו את האפשרות‬
‫‪33‬‬ ‫לכהן בת פק ידו‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 18‬א' אשר קובע שהוא לא יכול להמשיך בתפקידו‪ ,‬על אחת כמה‬
‫‪34‬‬ ‫וכמה כשהכנסת עכשיו יודעת ופועלת לפי סעיף ‪ 4‬לחוק‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬ ‫כבוד השופטת ע' ברון‪ :‬לא תמיד כשמדובר בחבר כנסת שיש להטיל עליו את הרכבת הממשלה‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫לא רוצים לתת למשל את הכוח ביד י פקיד להדיחו בעודו מכהן על כל ההשלכות‪ ,‬לרבות פיזור‬
‫‪38‬‬ ‫הכנסת‪ .‬כשמדובר במועמד לא בהכרח יש את אותו רציונל על חבר כנסת‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫עו"ד רביליו‪ :‬מפנה לסעיף ‪ 17‬ג לחוק יסוד הממשלה‪ .‬כלומר כתוב שהוראות כאלה ירשמו בחוק‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬ ‫החוק למעשה רואה את המצב הזה‪ .‬האם זה נוגע לשיקול דעת או לכשירות‪ .‬מבחינת כשירות‬
‫‪6‬‬ ‫אין שיקול דעת‪ .‬אנו מדברים על בחירה של חבר כנסת שירכיב ממשלה‪ .‬זה השלב בו אנו מבחינה‬
‫‪7‬‬ ‫סטטוטורית נמצאים‪ .‬ראש ממשלה יכול להיות חבר כנסת גם אם יש נגדו כתב אישום חמור וגם‬
‫‪8‬‬ ‫שר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫עו"ד רביליו‪ :‬ראש ממשלה יכול לכהן כשר‪ .‬ברגע שיש הסדר קואליציוני של ‪ 61‬חברי כנסת‪,‬‬
‫‪11‬‬ ‫עדיין לא סגור‪ ,‬אך זו המטרה‪ .‬המחוקק בפירוש חשב על כך לנסות ולהתפתל אם יש אפשרות‬
‫‪12‬‬ ‫כזו‪ .‬אז יש אפשרות כזו‪ ,‬כי זה מה שבחר הציבור‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬האם אפשר לשנות את החוק ולקבוע כי מי שהוגש נגדו כתב‬
‫‪15‬‬ ‫אישום לא יכול לכהן כראש ממשלה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬ ‫עו"ד רביליו‪ :‬סברתי שאין דבר כזה‪ .‬אך לא בדקתי זאת עד הסוף‪ .‬כיון ששאלה זו לא עומדת‬
‫‪18‬‬ ‫להכרעה בפני כבודכם כרגע‪ ,‬אבקש לא להשיב‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬מחר יש עוד דיון‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫עו"ד רביליו‪ :‬אני מעדיף להשיב על כך מחר‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫אני רוצה אם יורשה לי‪ ,‬להתיי חס לענין של הלכת דרעי פנחס‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אני רק מנסה לברר לעצמי את עמדת אדוני‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬ ‫עו"ד ר א ביליו‪ :‬הבנתי לאן אדוני חותר‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬למה אדוני חושב שזו שאלה נכבדה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫עו"ד ר א ביליו‪ :‬באשר לה לכות דרעי פנחסי‪ .‬לאור העובדה שחוק הממשלה תוקן גם לגבי שרים‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫יש בהחלט אפשרות של שר לכהן גם לאחר שהוגש נגדו כתב אישום‪ .‬אנו סבורים שההלכה לא‬
‫‪33‬‬ ‫חלה כפי שהיתה קודם לכן אך זה לא הטיעון שלי‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬אדוני ער לבג"ץ ‪? 2035/11‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬ ‫עו"ד ר א ביליו‪ :‬כן‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬בהחלט הלכות דרעי ופנחסי עומדות בעיניהם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬למה להרחיב את היריעה? השאלה האם ההלכה הזאת חלה במקרה‬
‫‪4‬‬ ‫שלכם?‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬אולי אדוני מכין את הרקע?‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬ ‫עו"ד ר א ביליו‪ :‬כל שאלה שנשאלת פה מצו ינת‪ .‬מנסים להחיל על ראש הממשלה כשהתפטר‬
‫‪9‬‬ ‫כשהוא ניסה לקבל על עצמו‬
‫‪10‬‬ ‫‪ 2848/19‬מי ום ‪ 23/04/2019‬שחר נ' בנימין נתניהו‪ ,‬כשניסו לומר שעל נשיא המדינה לשקול את‬
‫‪11‬‬ ‫השיקולים של עירוב מין בשאינו מינו‪ .‬לכן לא רק סעיף ‪ 16‬ב בית המשפט אמר שגם כששוקלים‬
‫‪12‬‬ ‫את השיקולים של ‪ 9 , 7‬לא צריך לשקול את שיקולי דרעי ופנחסי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬כדאי לא להוציא דברי ם מהקשרם‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬ ‫עו"ד ר א ביליו‪ :‬לאחר שחברי הכנסת יגישו בקשה ויבקשו ממנו להטיל את הרכבת הממשלה על‬
‫‪17‬‬ ‫בנימין נתניהו‪ ,‬יבקשו לא להתעלם מההוראות החוקיות הברורות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫כבוד השופטת ע' ברון‪ :‬נדמה לי שאז עוד לא הוגש כתב אישום‪ .‬יש להתייחס לכך באספקלריות‬
‫‪20‬‬ ‫הבורות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫עו"ד ר א ביליו‪ :‬ה וא לא אמר עדיין לא התגבשה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫כבוד השופטת ע' ברון‪ :‬אני לא מביעה עמדה‪ ,‬אני רק אומרת שזו לא עובדה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬ ‫עו"ד ר א ביליו‪ :‬לא היה אזכור לכך שלאחר שהיועמ"ש יחליט נקבע אחרת‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬ ‫כבוד השופט י' עמית ‪ :‬מאחר שאנו בתשובה‪ ,‬אדוני י יתן תשובה‪ .‬שאלה אחת היא של הגיון‬
‫‪29‬‬ ‫בריא‪ .‬לא ייתכן שיש לו כתב אישום בעודו ראש ממשלה‪ .‬שאלה שניה‪ ,‬האם אדוני יחיל את‬
‫‪30‬‬ ‫סעיף ‪ 4‬לחוק הממשלה על כל עבירה שהיא‪ ,‬וכאן אפשר לדמיין עבירות חמורות מאוד‪ .‬האם‬
‫‪31‬‬ ‫התשובה לכל השאלות הללו היא מה שאדוני אמר?‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬ ‫עו"ד ר א ביליו‪ :‬באשר לשאלת השכל הישר וההיגיון השכל הישר וההיגיון מכוונים לגמרי אחרת‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫לכל אחד היתה אפשרות לשכנע את הבוחר‪ .‬יש לשנות את שיטת הבחירות‪ .‬בהחלט יכול להיות‬
‫‪35‬‬ ‫שיהיו עבירות הרבה יותר חמורות ואז יהיה קל יותר לשכנע את פלוני אלמוני לבחור בבוחר‪ .‬אך‬
‫‪36‬‬ ‫כשעומדת חזקת החפות לא צריך להיות הבדל‪ .‬ההבדל הוא שיש לשכנע את הבוחר‪ .‬הציבור‬
‫‪37‬‬ ‫חושב שמאוד ערכי ומוסרי שמר נתניהו ירכיב את הממשלה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪1‬‬ ‫לגבי ניגוד העניינים‪ ,‬בסע יף ‪ 102‬היו כל מיני התייחסויות‪ .‬ה יו פרסומים מופרכים בתקשורת‪ .‬כ ל‬
‫‪2‬‬ ‫הטיעון שלנו התבסס על דוגמאות מהעבר‪ .‬אנו עורכי הדין לא מכירים את המצב ה משפטי של‬
‫‪3‬‬ ‫שופט כלשהו מה הוא עושה או בני משפחתו‪ .‬אם ח לילה הובן כך אנו חוזרים בנו‪ .‬ראש הממשלה‬
‫‪4‬‬ ‫לא היה מערוב בכך‪ .‬כל הפרסומים הם באחריות המפרסם בלבד‪ .‬בהחלט ראש הממשלה מודע‬
‫‪5‬‬ ‫לעבודה שיהיה בעני י נו הסדר ניגוד עני י נים‪ .‬אין לראש הממשלה ענין להיות מעורב‪ .‬היו דברים‬
‫‪6‬‬ ‫כאלה בעבר‪ .‬היו הסדרים‪ .‬כפי שנהגנו עד כה ראש הממשלה נהג עד כה בהסדר הענ י ינים וראוי‬
‫‪7‬‬ ‫שיגועו להסדר בענ י ין שלא היה כל ניגוד עני י נים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬ ‫עו"ד הלוי‪ :‬כפי שבית המשפט הנכבד שם לב‪ ,‬חבריי היו תמימי ד עים לפיה ההסדר החוקתי‪ ,‬לא‬
‫‪10‬‬ ‫המנהלי‪ ,‬חוקת הממשלה‪ ,‬לפי ההסדר הקיים‪ ,‬החוקתי הקיים‪ ,‬אין מניעה שחבר כנסת שתלויים‬
‫‪11‬‬ ‫ועומדים נגדו כתבי א ישום שיוטל עליו תפקיד הרכבת הממשלה ואין מניעה שהוא יעמוד‬
‫‪12‬‬ ‫בראשה‪ .‬כמובן שהלכת פנחסי מתאימה למקרה זה‪ .‬זה הדין‪ .‬גם בסעיפים ‪ 10 , 7‬זהו הדין‬
‫‪13‬‬ ‫החוקתי במדינת ישראל‪ .‬אבקש למקד את הטיעון שלי בנקודה חשובה והיא מה הבסיס הרעיוני‬
‫‪14‬‬ ‫לדין הזה‪ .‬כי הדין הזה לא קיים רק במדינתנו‪ .‬הוא קיים באמריקה‪ ,‬בבריטניה‪ ,‬בצרפת‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬ ‫אדוני מדבר על סעיף ‪? 18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫עו"ד הלוי‪ :‬אני מדבר על הה י גיון‪ .‬בין היתר על מה שכב' הנשיאה אמרה‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪22‬‬ ‫סעיף ‪ 18‬לא נוגע באופן ישיר לסיטואציה שאנו דנים בה‪ .‬אפשר לטעון שסעיף זה יכול להקרין‬
‫‪23‬‬ ‫ע ל ההתייח ס ות לשאלה שעומדת בפנינו עכשיו‪ .‬אך זה לא סעיף שהולך בדרך על הטלת‬
‫‪24‬‬ ‫האפשרות להקי ם ממשלה של חבר כנסת שרוב חברי ה כ נ סת בוחרים בו להרכיב ממשלה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬ ‫קלדנית‪ :‬גלית‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬ ‫עו"ד הלוי‪:‬‬
‫‪29‬‬ ‫זה ההסדר שקיים ברוב הדמוקרטיות המערביות‪ .‬כל אזרח בדמוקרטיות זכאי להיבחר‪ ,‬להיות‬
‫‪30‬‬ ‫רוה "מ‪ ,‬ולהתמנות‪ .‬יש מדינות שבהם הוא לא צריך להיות ח"כ‪ .‬מה הרעיון? הוא פשוט‪ :‬ההליך‬
‫‪31‬‬ ‫שבו במדינה מטילים על הרשות המבצעת‪ ,‬שהיא הממשלה‪ ,‬הוא הליך חוקתי‪ .‬הוא לא הליך‬
‫‪32‬‬ ‫מנהלי‪ .‬לכן‪ ,‬אי אפשר לקרוא לכן את פנחסי‪ .‬הוא הליך חוקתי‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫בהליך החוקתי הזה‪ ,‬המעשה‪ ,‬האקט‪ ,‬שיקול הדעת של הבחירה של העם‪ ,‬שהוא בוחר את‬
‫‪34‬‬ ‫המחוקקים‪ ,‬שיושבים בבית המחוק ק ים ומטכסים בינם לבין עצמם עצה‪ ,‬ביחד עם חבריהם‪,‬‬
‫‪35‬‬ ‫ומחליטים לבקש מהנשיא את מלאכת ההרכבה על ח"כ פלוני – הוא מעשה חוקתי‪ ,‬ושיקול‬
‫‪36‬‬ ‫הדעת הוא חוקתי‪ ,‬והמעשה של הנשיא לקבל את הבקשה ולהפעיל את שיקול דעתו הוא חוקת י‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫בסוף‪ ,‬גם המעשה של אותו ח"כ שמקבל את התפקיד‪ ,‬גם הוא מעשה חוקתי‪ .‬שיקול הדעת שהוא‬
‫‪38‬‬ ‫מפ ע יל גם הוא חוקתי‪ .‬ומה שיקול הדעת שלו?‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪1‬‬ ‫שיקול הדעת שלו הוא – נבחרתי ברוב עצום ע"י חברי הליכוד‪ ,‬שבחרו בי כמועמד לראשות‬
‫‪2‬‬ ‫הממשלה‪ ,‬על הפתק היה כתוב הליכוד בראשות בנימין נתניהו‪ ,‬ק יבלתי קולות בגוש הימין –‬
‫‪3‬‬ ‫הוגש נגדי כתב האישום‪ ,‬העם שהלך והצביע ידע שיש כתב אישום‪ ,‬וקיבלתי חוות דעת‬
‫‪4‬‬ ‫מהיועצים המשפטיים שאין מניעה ‪.‬הוא גם סבור שכתבי האישום לא יחזיקו מים‪ ,‬ובסופו של‬
‫‪5‬‬ ‫יום יידחו או יימחקו‪ ,‬ולכן הוא מקבל את רצון העם‪ .‬זה המפתח של ההבנה של הסעיף הז ה‪,‬‬
‫‪6‬‬ ‫ההבנה של הכל‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫מי שביטא ברגע האמת שקיבלו את התיקון‪ ,‬שחוק היסוד החדש – זה כב' הנשיא ריבלין‪ ,‬שהעיר‬
‫‪8‬‬ ‫ליועמ"ש‪ ,‬ואמר שמדובר בראש ראשות מבצעת‪ ,‬ראש ממשלה‪ .‬אנחנו חוששים מסיטואציה שבה‬
‫‪9‬‬ ‫הפקידים ידיחו את ראש הממשלה‪ ,‬בעצם הגשת כתב האישום‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫ההליך הוא חוקתי‪ ,‬לא מנהלי‪ ,‬ולכן שיקול הדעת הוא חוקתי‪ ,‬ולכן לגבי השאלה הממוקדת של‬
‫‪11‬‬ ‫השופט מזוז – אי אפשר‪ ,‬ולא הייתי אומר בית המשפט לא מוסמך; אבל כך זה משתמע‪ .‬לא‬
‫‪12‬‬ ‫ראוי שבית המשפט יתערב בשיקול הדעת החוקתי של העם‪ ,‬הח"כ‪ ,‬הנשיא ורוה"מ נתניהו מקבל‬
‫‪13‬‬ ‫התפקיד‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫חשוב לומר כך‪ :‬ההליך הזה הוא הליך חוק תי‪ ,‬שרצון העם עומד במקום שלו‪ .‬עלתה פה שאלה‬
‫‪15‬‬ ‫משפטית‪ ,‬אבל מקור הנימוקים הוא בחשיבה המדינה של המאה ה ‪ . 19 , 18 , 17-‬בספר רוח‬
‫‪16‬‬ ‫החוקים נאמר ש"רצון העם הוא הריבון עצמו‪" ".‬בני העם שולטים בעולם הפוליטי‪ ,‬כמו‬
‫‪17‬‬ ‫שאלוקים שופט ביקום‪ ".‬זה היה הנימוק הראשון‪ ,‬שמקורו בחשיבה המדינ ית שלא מתערבים‬
‫‪18‬‬ ‫בו‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫הדבר השני הוא שההוגה של החשיבה המדינית הוא בדיוק חשש מהמקרה שבו אנחנו נמצאים –‬
‫‪20‬‬ ‫שבו פקידים‪ ,‬באמצעות הגשת כתב אישום‪ ,‬יסכלו את רצון העם ואת בחירתו לרוה"מ‪ .‬זה‬
‫‪21‬‬ ‫בהחלט היה אחד הנימוקים שהיו בבסיס השאלה מדוע בארה"ב הנשיא ממשיך גם כשהוא‬
‫‪22‬‬ ‫מורשע‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬אולי אדוני לא יערב בין טיעון קונקרטי של שיקול הדעת בישראל‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫לבין הפלגה למה שקורה במדינות אחרות‪ ,‬שבהן שיטת הבחירות היא אחרת‪ ,‬האיזונים‬
‫‪26‬‬ ‫הפרלמנטריים הם אחרים‪ ,‬יש לחברי קונגרס יתר אפשרויות – וזה רק ברמה התיאורטית‬
‫‪27‬‬ ‫הטהורה‪ .‬אי אפשר להשוות לשיטות ממשל אחרות‪ .‬זה לא גורע כהוא זה מהטיעון של אדוני לבי‬
‫‪28‬‬ ‫שיטת הממשל בישראל‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫עו"ד הלוי‪:‬‬
‫‪31‬‬ ‫אני חושב שחבריי מיצו את הסוגיה‪ ,‬וגם אני מיציתי את הטיעון‪ .‬זה לא שאני מבקש לעשות‬
‫‪32‬‬ ‫אנלוגיה משפטית‪ .‬רק אומר שהבסיס הרעיוני שקיים שם קיים גם כאן‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬ ‫עו"ד בראון‪:‬‬
‫‪35‬‬ ‫חברי ה רחיבו ארוכות לגבי השאלות המשפטיות שעומדות כאן‪ .‬אנחנו מבקשים להתרכז בשאלה‬
‫‪36‬‬ ‫האם יש מניעה משפטית להטלת התפקיד מחמת אי ‪ -‬סבירות קיצונית לצורך העניין‪ .‬עלו פה‬
‫‪37‬‬ ‫שאלות לגבי מה מידת ההתערבות של בית המשפט‪ ,‬והשאלה היא אם המקרה עולה לגבי אי ‪-‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪1‬‬ ‫סבירות קיצונית מחמת המקרה הקונק רטי – זה בדיוק ההבדל בין מקרים כלליים לבין מקרה‬
‫‪2‬‬ ‫קונקרטי‪ ,‬וב י מ"ש נדרש לא פעם ולא פעמיים לתקופה הקונקר ט ית שבה אנחנו נמצאים‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫בפרשת פנחסי השופט ברק קבע מבחנים של איזון וסבירות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬השאלה המקדמית היא האם באמת זה המבחן? האם מדובר בהחלטה‬
‫‪6‬‬ ‫מנהלי ת של הכנסת‪ ,‬וכפועל יוצא חלות עילות הביקורת‪ ,‬או שההחלטה של הכנסת היא החלטה‬
‫‪7‬‬ ‫לא מנהלית‪ ,‬ויש שיקול דעת רחב? האם אדוני מקבל את הנחת העותרים שמדובר בהחלטה‬
‫‪8‬‬ ‫מנהלית‪ ,‬או כפי שסבורה ב"כ הכנסת שמדובר בהחלטה מסוג אחר?‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫עו"ד בראון‪:‬‬
‫‪11‬‬ ‫אנחנו פעם ראשונה נתקלים בבית משפט בהח לטה כל כך קונקרטית‪ .‬נכון שיש לנו ביקורת‬
‫‪12‬‬ ‫שיפוטית בנושאים מנהליים‪ ,‬היקף הביקורת הוא רחב יותר‪ ,‬ההחלטה פה שהיא פרופר פוליטית‬
‫‪13‬‬ ‫– להטיל את מלאכת ההרכבה‪ ,‬יש פה שיקולים פול י טיים‪ .‬יש פה אולי חוסר סבירות קיצוני‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬ ‫יכול להיות שאנחנו לא מגיעים לשם; הכלל של הסבירות מדברות על רשות מנהלית‪ .‬אם‬
‫‪17‬‬ ‫התשובה של חברי היא שהכנסת מבקשת מהנשיא לפי סעיף ‪ 10‬להטיל את הרכבת הממשלה לפי‬
‫‪18‬‬ ‫רוב ח"כ – הכנסת לא עובדת בכללים של רשות מנהלית‪ .‬מה אדוני עונה על זה?‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬ ‫עו"ד בראון‪:‬‬
‫‪21‬‬ ‫יש מקרים קיצוניים שבקיצוניים‪ ,‬ואולי יכולה להיות בסיטו אציה מסוימת‪ ,‬שאז יצטרכו לבחון‬
‫‪22‬‬ ‫את מידת הסבירות ושיקול הדעת של אותם אנשים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪25‬‬ ‫עמדתכם היא כעמדת הכנסת‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬ ‫עו"ד בראון‪:‬‬
‫‪28‬‬ ‫נכון‪ .‬אבל נתייחס לסיטואציה שבה אנחנו נמצאים‪ .‬צוק העיתים שבה המדינה נמצאת לא פשוט‬
‫‪29‬‬ ‫בכלל‪ .‬אחרי משבר פוליטי‪ ,‬חקיקתי‪ ,‬בסיטואצי ה הזו ממשלת מעבר לא מחוקקת ורק לב י מ"ש‬
‫‪30‬‬ ‫זה הגיעו מספר עתירות שאנחנו בתקופת מעבר – אנחנו כן צריכים לבוא ולייצר את הסיטואציה‬
‫‪31‬‬ ‫המאוד ספציפית לגבי המקרה הקונקרטי שעומד מבחן בפני ב י מ"ש זה‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫גברתי קבעה בפסק דין ‪ 8145/19‬שאולי אנחנו נמצאים במקרה שהוא מהמקרים שאין לה ם אח‬
‫‪33‬‬ ‫ורע בהיסטוריה של מדינת ישראל‪ .‬העובדה שאנחנו אחרי כל כך הרבה מערכות בחירות‪ ,‬אנחנו‬
‫‪34‬‬ ‫נמצאים בסיטואציה לא פשוטה בכלל‪ .‬העובדה שהסיטואציה הזו‪ ,‬והיינו פה רק לפני מספר‬
‫‪35‬‬ ‫שבועות עם עניין יו"ר הכנסת‪ ,‬ממשלה צריכה לקום בישראל‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אם זה כל כך מיוחד‪ ,‬לשם מה עשיתם את ההסכם הזה של‬
‫‪38‬‬ ‫שינויים במשפט קונ ס טי ט וציוני?‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬

‫‪2‬‬ ‫אדוני יכול לענות על זה מחר‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬השאלה היא מדוע כל תיקוני החקיקה עליהם מדובר‪ ,‬לא ייעשו במסגרת‬
‫‪5‬‬ ‫הוראת שעה קונקרטית לתקופה של ההסכם?‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬ ‫עו"ד בראון‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫בסיט ואציה הזו‪ ,‬כחול לבן ובכלל המשיבים לא מקלים ראש בכל כתבי האישום החמורים‬
‫‪9‬‬ ‫שנמצאים בפתחו של בית המשפט‪ .‬אנחנו שואלים את עצמנו שאלה אחת‪ ,‬לא פחות מוסרית –‬
‫‪10‬‬ ‫האם התהליך הזה מונע מח"כ נתניהו לעמוד למשפט? לא‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫האם ב י מ"ש מנוע מלטפל בכתב האישום? גם לא‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫האם בסיטואציה הז ו הספינה הזו כפי שהוגדרה תוכל להתקדם קדימה? התשובה היא‪ ,‬אנחנו‬
‫‪13‬‬ ‫חושבים‪ ,‬כן‪ .‬אחרי ‪ 16‬חודשים שמדינת ישראל תקועה – אולי זה הרגע‪ ,‬בסיטואציה ובתקופה‬
‫‪14‬‬ ‫המאוד מורכבת‪ ,‬לשים את השיקולים הנוספים‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫בג"ץ ‪ 531/79‬דן במקרים קיצוניים‪ .‬מצטט מדברי השופט ברק‪ ,‬כללי הצדק הטבעי גם בלא‬
‫‪16‬‬ ‫הוראה מפורשת בחוק יוצר סמכות‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫במקרה קיצוני אחר‪ ,‬בעניין בגץ ‪ , 5773/94‬גירוש פעילי החמאס‪ ,‬אומר ברק – עקרונות של צורך‬
‫‪18‬‬ ‫או כ ו ח השעה ידחו את תחולתם של כללי הצדק הטבעי‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫לכן‪ ,‬בנסיבות שאנחנו נמצאים פה‪ ,‬למקרה הקונקרטי המאוד ספציפי שמדינת ישראל עומדת בו‬
‫‪20‬‬ ‫– בסיטוא ציה שבה יכולים ‪ 70‬ח"כ לבקש מהנשיא להטיל מנדט ‪ -‬ההתערבות תהיה לא ראויה‬
‫‪21‬‬ ‫והיא תהיה בלתי סבירה באופן קיצוני‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬ ‫אני חושבת שבכך סיימנו את כל הטוענים‪ ,‬שעמדתם היא שלא להפוך את הצווים על תנאי‬
‫‪25‬‬ ‫למוחלטים‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫מכאן נעבור לטיעוני העותרים‪ ,‬ול ‪ 2-‬סיעות ש ל העותרים‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫נצא להפסקה של כמחצית השעה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫לאחר הפסקה;‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬ ‫נשמע את העותרים‪ ,‬לפי סדר הגשת העתירות‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪35‬‬ ‫אומרת גב' סי מפול י נסקי‪ ,‬אנחנו רחוקים מהמקרה שבו רועדות אמות הספים‪ .‬אומר חברי עו"ד‬
‫‪36‬‬ ‫ר א ביליו‪ ,‬אם היה מדובר בעבירות חמורות אז אולי הי ינו שוקלים את כל הסוגיה של סעיף‬
‫‪37‬‬ ‫‪ .) 4 ( 17‬היועמ " ש די אינהרנטי לגבי השאלה האם רעדו אמות הספים או לא‪ .‬א ני לא חושב שהם‬
‫‪38‬‬ ‫רק רעדו‪ ,‬הם גם קי עקעו את יסודות הבית‪ ,‬שנמצא בשקיעה מתמדת‪ ,‬לצערי הרב‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪1‬‬ ‫כשרואים את התגובות‪ ,‬קשה שלא להתעסק בשלב הבראשיתי של העתירה‪ ,‬ולהתעסק בקולב ים‬
‫‪2‬‬ ‫המשפטיים עליהם נתלים אותן שמלות‪ ,‬וחוץ מלשלם מס שפתיים‪ ,‬היועמ " ש לממשלה לא‬
‫‪3‬‬ ‫מתעסק עם אותן שאלות‪ .‬הסוגיה המהותית היא רעידת הבית וזעזוע של אותן אמות ספים‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫השאלה החשובה‪ ,‬בריח התיכון של השאלה הזו – האם המשיב ‪ , 2‬הח"כ המומ ל ץ‪ ,‬הינו כשיר‬
‫‪5‬‬ ‫לאירוע הזה‪ ,‬ואת הכשירות הז ו אנחנו צריכים לבחון על בסיס אותם אירועים שקרו‪ ,‬קורים‬
‫‪6‬‬ ‫ואולי אף יקרו בעתיד‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫הסוגיה השניה שכבודכם יעסוק בה‪ ,‬שהיא נגזרת של הפרשנות התמוהה בעיני של היועמ "ש‬
‫‪8‬‬ ‫לממשלה‪ ,‬במודל שהוא מציע‪ ,‬האם הלכת דרעי הפכה להלכה מתה‪ ,‬או שמא היא עדיין נושקת‬
‫‪9‬‬ ‫חיים‪ .‬לפחות לפי המודל שמצ יע הי ו עמ " ש‪ ,‬היא חלפה מהעולם‪ .‬השאלה השלישית היא שאלת‬
‫‪10‬‬ ‫הסעד‪ ,‬לאיזה עונים אפשר לתלות‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫אני רוצה לאחוז באותה שאלה‪ ,‬שאלת הכשירות‪ ,‬והיא נובעת מחומרת המעשים‪ ,‬והחומרה‬
‫‪12‬‬ ‫מחויבת בתוך האירוע הזה‪ ,‬כי חומרת המעשים‪ ,‬חומרת הפגיעות חסרות התקדים בשלטון החוק‬
‫‪13‬‬ ‫ובמבנה המשטרי במדי נה מחייבים סעדים חסרי תקדים‪ ,‬כך קבעה השופטת חיות בבגץ‬
‫‪14‬‬ ‫‪ . 2021/20‬כשאנחנו נבדוק את חומרת רעידת האדמה‪ ,‬אני מציע לאמץ ‪ 4‬מבחנים‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫הראשון – כשירותו של המשיב ‪ 2‬לכהן לנוכח חומרת העבירות בהן מואשם;‬
‫‪16‬‬ ‫כשירותו לתפקיד;‬
‫‪17‬‬ ‫כשירותו המוסדית לת פ קיד;‬
‫‪18‬‬ ‫כשירותו הפונקציונ ל ית לתפקיד‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫לטענת העותרת‪ ,‬מעל כל אחד מהמבחנים האלה מתנוסס דגל שחור‪ ,‬והוא כשלעצמו הופך‬
‫‪20‬‬ ‫לאירוע קש ה ומורכב‪ .‬אגע רק בנקודות‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫כשירות נוכח חומרת העבירות – אזכיר‪ :‬הגם שלא מודבר פה במעשים קשים או חמורים‪ ,‬מדובר‬
‫‪22‬‬ ‫באישומ י ם החמורים ביותר שיכולים להיות כנגד איש ציבור‪ ,‬ברמה הפורמ לית והמהותי‪ .‬שוחד‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫מרמה והפרת אמונים‪ ,‬שאיך שלא נבחן אותן הן עבירות קשות וחמורות‪ .‬לא אכביר על‬
‫‪24‬‬ ‫המשמעות של אות חומרת עבירות‪ .‬אפנה לפרשת כתאב‪ ,‬לדברי השופטת דורנר‪ ,‬ודרעי ואולמרט‬
‫‪25‬‬ ‫– נקבע שעבירות שוחד מהוות סכנה‪ ,‬והן בגידה באמון השירות הציבורי המתוקן‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫דבר חשוב שח ייבים ליצוק לתוך חומרת העבירות – הן מבוצעות בתוך מילוי תפקידו של המשיב‬
‫‪27‬‬ ‫‪ . 2‬לכך הפסיקה מתייחסת‪ ,‬צריך לתת לזה משקל‪ ,‬להצטברות העבירות‪ .‬לא מדובר בעבירה אחת‬
‫‪28‬‬ ‫או שניה‪ ,‬אלא במהלך שלם של עבירות שהכמות עושה את האיכות‪ ,‬לצערי הרב‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫הנזק הכלכלי‪ :‬לא מדובר פה ברעידת אדמה‪ .‬רק בתיק ‪ 4000‬מדובר על מיליארד ו ‪ 800-‬אלף‬
‫‪30‬‬ ‫שקל‪ .‬אולמרט דרעי והירש ז ון הלכו לכלא על כמה עשרות אלפים‪ ,‬ופה על למעלה ממיליארד‪ .‬זה‬
‫‪31‬‬ ‫בסדר‪ .‬זה לא מעורר את היועמ " ש לממשלה לכתוב משהו נורמט י בי לכתוב לגבי חומרת‬
‫‪32‬‬ ‫העבירות‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫כשלוקחים את סך העבירות – זה הסדר של ‪ 19‬שנות מאסר‪ .‬זה לא עבירת תעבורה קלה‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫לצערי‪ ,‬המשקל שניתן לכל חומרת העבירות כמעט ולא קיים‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫לו היה מדובר בעבירות המתה‪ ,‬או בוודאי בעבירות על בטחון המדינה או חלילה וחס עבירות‬
‫‪36‬‬ ‫מין – כנראה לא היינו כאן‪ ,‬היועמ " ש מזמן היה קובע רף נורמטיבי‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬אדוני מדבר כאילו מדובר על החלטת היועמ " ש‪ .‬זה לא החלטת‬
‫‪2‬‬ ‫היועמ"ש‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫נכון‪ ,‬אבל אנחנו מתייחסים להחלטה זו כאילו יש לה המשקל הסגולי ביותר יותר מכל התשובות‬
‫‪6‬‬ ‫האחרות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬ ‫אנחנו חשבנו שלעמדת הכנסת יש משקל סגולי לא פחות‪ .‬במישור המשפטי‪ ,‬אנחנו בתוך המת חם‬
‫‪10‬‬ ‫של סעיף ‪ 10‬לחוק יסוד‪ :‬הממשלה‪ ,‬ולהחלטה שמתחילה ומסתיימת למעשה בפעולה של חברי‬
‫‪11‬‬ ‫הכנסת‪ .‬אז כדאי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪14‬‬ ‫נכון‪ ,‬כל המבחנים והתזקיקים האלה שאנ י מניח על השולחן היו חייבים להיות חלק משיקול‬
‫‪15‬‬ ‫דעתם של חברי הכנסת‪ .‬כשאגיע למודל הפרשני אגיע לשם‪ ,‬ואיך צריך לתקוף או תה‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫מה היה צריך להניע את אותם אנשים – וזה השתכח כאן‪ .‬אנחנו מסתכלים כאילו זה דיון על‬
‫‪17‬‬ ‫עבירות תעבורה‪ ,‬וכמו שאומר ב"כ כחול לבן – כשנגיע למקרים הקיצוניים‪ .‬איפה אנחנו‬
‫‪18‬‬ ‫נמצאים?< זה חלק מהבעיה הקשה‪ .‬היום‪ ,‬ב ‪ , 2020‬עבירות שחיתות זה עבירות חברמניות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬ ‫כבוד הנשיאה א' ח יות‪:‬‬
‫‪21‬‬ ‫בשם מי אדוני אומר את זה?‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪24‬‬ ‫בשם העובדה שאיש מהמשיבים לא התייחס לסוגיה למה אנחנו נמצאים בכלל פה‪ .‬זה נכתב‬
‫‪25‬‬ ‫בעתירה פה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬ ‫חבל שאדוני לא מדייק‪ ,‬בעמדת היועץ יש פירוט על פני עמודים רבים של סעיפי כתב האישום‬
‫‪29‬‬ ‫תוך ציון העובדה שמדובר במעשים חמורים‪ ,‬ועדיין‪ ,‬אנחנו באישומים חמורים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪32‬‬ ‫ומה הם עושים? האישומים היו צריכים להביא לסעד חמור‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪35‬‬ ‫אני בסך הכל מבקשת שאדוני ידייק‪ .‬אף אחד לא דיבר על תיקי תעבורה‪ ,‬אדרבה‪ ,‬בעמדת היועץ‬
‫‪36‬‬ ‫הוא ערך איזונים ומודלים‪ .‬אדוני יכול לחלוק ; אבל אנחנו בדיון משפטי‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫אני מקבל‪ .‬אני חולק על עמדת היועמ " ש לממשלה‪ ,‬יועמ " ש הכנסת ויועמ " ש הנשיא‪ .‬הם לא נתנו‬
‫‪3‬‬ ‫משקל‪ ,‬לטעמי‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬לאירוע בכללותו; יש את המבחן שהוא כשירות שנובע מעצם חומרת‬
‫‪4‬‬ ‫העבירות‪ .‬יש כשירות שהעלה אותה השופט עמית‪ ,‬והיא שאלת כשיר ות נורמטיבית – האם‬
‫‪5‬‬ ‫באמת אדם שהוא המנהיג האולט י מטיבי‪ ,‬או המודל של ממני תראו וכן תעשו – האם הוא יכול‬
‫‪6‬‬ ‫לשמש ר אוריין לאותם אנשים באותו מושב שהם לא יכולים אפילו להיות מאבטחים בגן כי יש‬
‫‪7‬‬ ‫להם ר"פ‪ ,‬אז הוא לא יכול להיות – יש פה שאלה קשה מאוד באמון הציבור‪ ,‬ברמה‬
‫‪8‬‬ ‫הנורמ טיבית‪ .‬השאלה הזו צריכה להיבחן‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫כבוד השופט נ' סולברג‪ :‬אני מבקש להבין את עמדתו של אוני – אדוני אומר שאנחנו צריכים‬
‫‪11‬‬ ‫לח" כ ‪ 78 ,‬במספר שעומדים להמליץ למר נתניהו – לומר להם מה הם השיקולים שהם צריכים‬
‫‪12‬‬ ‫לשקול עובר להמלצתם?‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪15‬‬ ‫להיכנס למודל הלשוני‪ ,‬בסופו של יו ם‪ ,‬אדם שצריך לקול מה עומד מול מה – הוא צריך לדעת‬
‫‪16‬‬ ‫את אותם אי ‪ -‬כשירויות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫כבוד השופט נ' סולברג‪ :‬איזה נתון אינו ב ידיעת חברי הכנסת שאנחנו צריכים להשמיע‬
‫‪19‬‬ ‫לאוזניהם?‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪22‬‬ ‫יכול להיות שהם ידעו ועצמו עיניים‪ .‬יכול להיות שהם שקלו בחוסר סבירות קיצונית‪ .‬זה לא‬
‫‪23‬‬ ‫איזש הו רכיב שלא צריך להתייחס אליו‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪26‬‬ ‫על איזה בסיס יש כאן התערבות? איזה פונקציה ממלאים ח"כ לפי סעיף ‪ 10‬להטיל את הרכבת‬
‫‪27‬‬ ‫הממשלה על ח"כ נתניהו זה פונקציה מנהלית?‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪30‬‬ ‫כן‪ ,‬זו פונקציה מנהלית טהורה‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫כשעמדנו כאן לפני ‪ 27‬שנה ילדנו את הלכת דר עי‪ .‬מה היה שיקול הדעת?‬
‫‪32‬‬ ‫שיקול הדעת היה מנהלי‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪:‬‬
‫‪35‬‬ ‫שם‪ ,‬בהלכת דרעי פנחסי‪ ,‬היה סמכות לרוה " מ להעביר שר מתפקידו‪ .‬לכן בית המשפט אמר –‬
‫‪36‬‬ ‫אנחנו יכולים לבקר את הדבר הזה‪ .‬פה אין סמכות כזו‪ ,‬וכל ח"כ‪ ,‬בשלב ג' אחרי שהנשיא שיש לו‬
‫‪37‬‬ ‫שק"ד כפי ששמענו מי ועמ " ש הנשיא ‪,‬אשר מגיעים לשלב הזה‪ ,‬כל ח"כ צריך לשקול את‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪1‬‬ ‫השיקולים הקונסטיטוציוניי ם הרלוונטיים‪ .‬אבל זה לא שק"ד מנהלי ואין את ה ‪ -‬ו"ו הזה שיש‬
‫‪2‬‬ ‫בפרשת דרעי ופנחסי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫אני חולק על כך שלקחו שיקול דעת מנהלי והופכים אותו לפוליטי‪ .‬אחד אומר פוליטי‪ ,‬שני‬
‫‪6‬‬ ‫חוקי‪ ,‬של ישי חוקתי‪ .‬מה היה שיקול הדעת של רבין‪ ,‬וזה היה סעיף ‪ 21‬בשעתו – התיר לו רק‬
‫‪7‬‬ ‫לפטר‪ .‬לא נשאלה שאלה האם מותר לו להשעות‪ ,‬האם מותר לו להעביר את תפקידו‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬ ‫הייתה סמכות מפורשת‪ ,‬וגורם אחראי שהוא ראש הממשלה שהחוק נתן לו סמכות; ואז אמרו‬
‫‪11‬‬ ‫לו‪ ,‬יש מצבים שאתה לא רק רשאי‪ ,‬אלא חייב‪ ,‬כאשר שר עומד לדין על עבירות שיש להן זיקה‬
‫‪12‬‬ ‫לתפקיד – מחובתך להעביר אותו לתפקידו‪ .‬אותו דבר בראשי הערים – למועצת הערים‬
‫‪13‬‬ ‫הרלוונטיות היה סמכות להעביר ראש עיר מתפקידו כאשר הוא חוטא בהתנהגות שאינה הולמת‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫היה סעיף מפורש‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬אדוני יגיד לנו‪ :‬כשאנחנו מדברים על משפט מנהלי אנחנו מדברים על רושת מבצעת‪ .‬פה‪,‬‬
‫‪16‬‬ ‫אנחנו מדברים על רוב חברי הכנסת – שהם רשות מחוקקת‪ ,‬הם בפונקציה שהן בליבת היותה‬
‫‪17‬‬ ‫רשות מחוקקת‪ ,‬מייצגי הציבור – הרי הכל מתחיל בבחירות‪ .‬אדוני יסביר לנו‪ ,‬באמירה שלו‪,‬‬
‫‪18‬‬ ‫מהי הפונקציה? אם אדוני אומר שזו פונקציה מנהלית – אדוני יסביר‪ .‬באמות המידה שלנו‪ ,‬לא‬
‫‪19‬‬ ‫מדובר בפונקציה מנהלית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪22‬‬ ‫צריך לאבחן בין סוגיית הסמכות לסוגיית טיב שיקול הדעת‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫שאלת טיב שיקול הדעת‪ :‬אני לא מכיר שיקול דעת פוליטי שהוא לא מנהלי‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬החלוקה היא בין מנהלי לבין אחר‪ .‬גם כשרוה"מ רבין הפעיל את‬
‫‪26‬‬ ‫סמכותו – זה היה שיקול דעת מנהלי‪ .‬פוליטי זה מישור אחר‪ ,‬ואז אמרו לו‪ ,‬למרות שהסוגיה‬
‫‪27‬‬ ‫היא מנהלית ופוליטית זה לא פוטר אותו משיקול דעת מנהלי‪ .‬לכן‪ ,‬פה הטענה היא שהסמכות‬
‫‪28‬‬ ‫של הח"כ שבוחרים בראש ממשלה היא לא סמכות מנהלית‪ ,‬ולזה אדוני מתבקש להשיב‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪31‬‬ ‫לגבי החלוקה של שיקול הדעת‪ :‬לטעמי‪ ,‬יש שק" ‪ S‬מנהלי ושק" ‪ S‬חוקתי‪ ,‬ושניהם נתקפים‬
‫‪32‬‬ ‫ופנויים לביקורת משפטית‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫לגבי הטיפולוגיה שלהם‪ :‬כשאני מסתכל בטיב הסמכות – מה שאומרת השופטת נאור בראשי‬
‫‪34‬‬ ‫הערים‪ ,‬הוא מאוד דומה בהיבטים שלו‪ ,‬בצבע שלו‪ ,‬לשק"ד מנהלי‪ .‬לכ ן‪ ,‬גם בפרשת ראשי הערים‬
‫‪35‬‬ ‫היא מקבלת החלטה‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד השופט נ' סולברג‪ :‬עד שאד ו ני מפליג לראשי הערים – לפני שבועות ספורים אדוני מדבר על‬
‫‪2‬‬ ‫המשקל העצום שיש לבחירת יו" ר כנסת‪ .‬זו הכרעת הבוחר‪ .‬עכשיו‪ ,‬נשאלת השאלה‪ ,‬מה השתנה?‬
‫‪3‬‬ ‫מה עשיו בעתירה הנוכחית שאדוני מבקש לסכל את הבחירה הפרלמנטרית‪ ,‬את האפשרות של‬
‫‪4‬‬ ‫ח"כ לעשות את הבחירה שלהם?‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫אכן‪ ,‬זה שבר טקטוני שיוצר הרבה רעידות אדמה‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫הרוב זה לא הערך היחידי‪ .‬אין ערך מוחלט במשפט‪ .‬יש ערכים שצריך לאזן ביניהם‪ ,‬לרבות‬
‫‪9‬‬ ‫שלטון החוק‪ .‬נכון שצריך להתייחס לרוב‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫פה כשעומד חברי ומדבר על רצון ה עם – שבחרו בבנימין נתניהו – אני זוכר ש ‪ 20-‬מנדטים‬
‫‪11‬‬ ‫הצביעו למפלגה בראשות בני גנץ‪ .‬אז שלא יספרו שזה בוחרים שבחרו בו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫כבוד השופט נ' סולברג‪ :‬עדיין‪ 2 ,‬מיליון מצביעים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬ ‫כבוד השופט י' עמית ‪ :‬השאלה היא מהי נקודת הזמן שאנחנו בוחנים את רצון הבוחר? האם נק'‬
‫‪16‬‬ ‫הזמן הרלו ונטית היא לא היום השעה והדקה שח"כ מצביעים?‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪19‬‬ ‫לא‪ ,‬ממש לא‪ .‬אמר את זה השופט מלצר‪ .‬הם לא מבטאים את רצון העם‪ .‬הם מבטאים רצונות‬
‫‪20‬‬ ‫נסתרים אחרים‪ ,‬יש להם מוטיבציות אחרות – גם רצון העם‪ ,‬גם אם היו ‪ 120‬מנדטים‪ ,‬אז זה‬
‫‪21‬‬ ‫הערך המוחלט? זה הדבר היחיד? לא‪ .‬צריך לאזן‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אדוני לא יכול להשתחרר מהחוק‪ .‬החוק קובע‪ ,‬כנגד רוה"מ‪,‬‬
‫‪24‬‬ ‫אם הוא מורשע בעבירה שיש בה קלון – אז אוטומטית רואים אותו כמתפטר‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬סעיף ‪ 4‬לחוק הממשלה א ומר ומניח שיש מצבים שמי שמתמנה או למועמד לרוה " מ‬
‫‪26‬‬ ‫או לרוה"מ – זה יימשך‪ .‬מזה אתה למד‪ ,‬שיכול להיות מצב שרוה"מ‪ ,‬או מועמד לרוה"מ‪ ,‬יכול‬
‫‪27‬‬ ‫להמשיך בכהונה למרות שהוגש נגדו כתב אישום‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫אדוני צריך להיצמד לחוק‪ .‬החוק קובע שמי שהורשע בעבירה שיש בה קלון – רואים אותו‬
‫‪29‬‬ ‫כמתפטר‪ ,‬זה מצוות המחוקק‪ ,‬אפילו המכונן;‬
‫‪30‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬דנו בסיטואציה שמישהו שיש נגדו כתב אי שום‪ ,‬יכול‪ ,‬ככל שהמשפט יימשך‪ ,‬להמשיך‬
‫‪31‬‬ ‫לכהן‪ .‬אדוני צריך להתייחס לזה‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪34‬‬ ‫אני אשיב‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫זה מאוד פשוט‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬ ‫כדאי שאדוני יגיע כי אדוני ממצה את הזמן‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫לתשובת השאלה‪ ,‬זה מאוד פשוט‪ .‬סעיף ‪ 4‬הוא פרוצדוראלי‪ ,‬טעני לחלוטין‪ .‬הסעיפים המה ותיים‬
‫‪4‬‬ ‫נמצאים בחוק היסוד‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬לא‪ .‬חוק היסוד מפנה לסעיף ‪. 4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫במהותו‪ 4 ,‬הוא סעיף פרוצדוראלי נקי‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫הסעיפים המהותיים נמצאים בחוק יסוד‪ :‬הממשלה‪ .‬אם כבודכם יתבונן‪ ,‬סעיף ‪) 17 ( 7‬ג‪ ,‬מדבר על‬
‫‪11‬‬ ‫כתב אישום‪ .‬כשרצה המחוק ב ‪ 17 -‬ד או ‪ 6‬או ‪ , 23‬הו א דיבר על סיטואציות קלוניות‪ ,‬ואני למד‬
‫‪12‬‬ ‫מעצם העובדה שלא מדובר בכתב אישום קלוני‪ .‬המשמעות היא שאדם‪ ,‬יכול להיות שיהיה‬
‫‪13‬‬ ‫עבירות תעבורה‪ ,‬עבירות מס קלות – כל מיני דברים במישור הנמוך שיכולות לחיות עם איזושהי‬
‫‪14‬‬ ‫תפיסת עולם קוהרנטית‪ .‬בוודאי שלא התכוון המחוקק שדרך ‪ 17‬יינתן הסעד‪ ,‬או שאפשר ללמוד‬
‫‪15‬‬ ‫מכך שראש ממשלה יכול ללמוד עם כתב אישום‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬ ‫כבוד השופט ד' מינץ ‪:‬‬
‫‪18‬‬ ‫אולי קו פרשת המים זה דווקא ההרשעה? אחרי ההרשעה‪ ,‬יש סעיפים מסוימים‪ ,‬וזה נכון אם יש‬
‫‪19‬‬ ‫או אין קלון; לעומת ז את‪( 17 ,‬ג) מדבר באופן כללי‪ ,‬כאשר תלוי ועומד כתב אישום – לא משנה‬
‫‪20‬‬ ‫בעצם מ ה תוכנו של כתב האישום‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫כבודו ישים לב לסעיף ‪ – 4‬לו הפ ר ופוזיציה של כבודו תתקבל‪ ,‬זה אומר שסעיף ‪ 4‬לא מחיה את‬
‫‪24‬‬ ‫הלכת דרעי‪ .‬הפרשנות הזו לא יכולה להתקיים‪ .‬עובדה שהלכת דרעי הפכה להיות מוסכמה‬
‫‪25‬‬ ‫חוקתית‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫הפרשנות שאנחנו מציעים‪ ,‬עצם העובדה שכל הסעיפים הם קלונ יים והסעיף הזה נטול קלון‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬העניין הוא שזה לא מספיק‪ .‬אני מוכן להניח שהחוק לא קובע במפורש‬
‫‪29‬‬ ‫לכאן או לכאן‪ .‬הפ ר ופוזיציה של המשיבים אומרת – חוקי היסוד לא קובעים נורמה מפורשת‬
‫‪30‬‬ ‫שאומרת שמי שהוגש נגדו כתב אישום לא יכול לכהן או אי אפשר להטיל עליו הרכבת רוה"מ‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫השיקול הזה עדיין רלוונטי לח"כ או לנשיא‪ .‬הטענה המרכזית שלהם היא‪ ,‬שהר כ בת הממשלה‪,‬‬
‫‪32‬‬ ‫בהבכת אמון או אי אמון‪ ,‬היא החלטה שבית משפט לא מתערב בה‪ .‬היא החלטה ציבורית‬
‫‪33‬‬ ‫פוליטית חוקתית‪ .‬זה לב העניין‪ .‬אי ההתערבות‪ ,‬איך שלא נקרא לזה – זה לב העניין‪ .‬אין טענה‬
‫‪34‬‬ ‫שחוק היסוד קובע במפורש לא את זה ולא את זה‪ ,‬ולדעתי אני מקבל שלא סעיף ‪ 17‬ולא מסעיף‬
‫‪35‬‬ ‫‪ 4‬אפשר ללמוד ישירות‪ .‬זה לא מכריע את השאלה‪ .‬המסקנה היא שאין התייחסות‪ ,‬ולא במקרה‬
‫‪36‬‬ ‫אין; המחוקק והמכונן לא רצו לקבוע נורמה כזו‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫פה צריך לראות ולהגדיר את היצור שנתקף היום – מיהו המשיב ‪ , 2‬וזוהי שאלת הבסיס‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬ח"כ‪ ,‬לא ראש ממשלה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫לא מדובר פה בראש ממשלה‪ ,‬לא ברוה " מ מכהן‪ .‬מדובר פה באדם שהוא ח"כ ב ‪ 7-‬וב ‪ 9-‬הוא‬
‫‪8‬‬ ‫המומלץ‪ ,‬וב ‪ 10-‬הוא מקבל החתימה‪ .‬זה ח"כ‪ ,‬לפני שנהפך להיות ראש ממשלה‪ .‬לכן השיקולים‬
‫‪9‬‬ ‫והפרשנות צ ריכים לקבל על בסיס מיהו אותו יצור‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬ ‫אני מציעה שאדוני יבחר מילה אחרת‪ .‬זה לא מה‪ ,‬זה מי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪15‬‬ ‫אני מדבר על ישות‪ ,‬ברמה התיאורטית‪ .‬מה זה הישות המשפטית הזו‪ .‬אנחנו יודעים מה היא לא‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫לא רוה " מ מכהן‪ ,‬לא נבחר‪ ,‬היא גם לא שר‪ ,‬היא לא קיבלה ע דיין מנדט מהנשיא ולא קיבלה ‪61‬‬
‫‪17‬‬ ‫חתימות‪ .‬זו הנקודה שאנחנו צריכים‪ ,‬באירוע הנקודתי הזה ‪ ,‬לדון איזה כללים צריכים לחול‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬בלשון סעיף ‪ 10‬ב – זה נקרא ח"כ פלוני‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫אני חושב שמדובר ב ‪ -‬ח"כ פלוני עם דלתא‪ ,‬הוא לא רגיל‪ ,‬הוא ישות משפטית שהמ חוקק לא‬
‫‪24‬‬ ‫התייחס אליו‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪27‬‬ ‫הוא ח"כ שעל פי הוראות חוק היסוד‪ ,‬אם הוא נבחר להרכיב את הממשלה הוא יעמוד בראשה‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫זה לא סתם מי שעוסק במלאכת המרכבה‪ ,‬אלא זה במבט צופה עמידה בראשות הממשלה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪31‬‬ ‫נכון לרגע זה הוא במשהו ביניים כזה‪ ,‬בין ח"כ למשה ו פוטנציאלי‪ .‬המחוקק לא התייחס לשאלה‬
‫‪32‬‬ ‫הזו‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬נשאלת השאלה‪ ,‬כשאנחנו בוחנים את המודלים – איך אנחנו תוקפים אותם‪ .‬המודל‬
‫‪34‬‬ ‫שהיועמ"ש לממשלה מציע‪ ,‬מתחיל בסעיפים ‪ 9 , 7‬ו ‪ , 10-‬ואגב יש פה ‪ 3‬שחקנים שמשחקים‬
‫‪35‬‬ ‫במשחק של הסעיפים‪ ,‬בין אם מקב הבקשה שהוא הנשיא‪ ,‬הח"כ או חברי הכ נסת‪ .‬כך גם מסכים‬
‫‪36‬‬ ‫היועמ"ש‪ .‬ואז מדבר על מודל העקיפה‪ .‬ופה קורה מהלך מדברים‪.‬‬
‫‪37‬‬ ‫בסעיף ‪ 7‬ו ‪ 9 -‬יש שיקול דעת לנשיא‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫בסעיף ‪ 10‬פתאום אין שיקול דעת לנשיא‪ .‬למה? הם תמיד בונים על המילה "יטיל"‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫כבוד השופט נ' סולברג‪ :‬לא רק למילה "יטיל" אלא לכל מה שהיה לפני כן‪ .‬שלב ההתיי עצות‪,‬‬
‫‪3‬‬ ‫פנית הנשיא לכנסת‪ ,‬ולכאורה – אחר כך אין שיקול דעת‪ ,‬אלא הנשיא יטיל בתוך יומיים‪ ,‬בלשון‬
‫‪4‬‬ ‫מצווה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫יש לו שיקול דעת‪ ,‬לנשיא‪ .‬אפשר לומר שיש לו שק"ד מצומצם יותר‪ .‬אין מצב שהנשיא מאבד את‬
‫‪8‬‬ ‫שיקול דעתו‪ .‬יש לו שיקול דעת‪ .‬אפשר לבוא ולטעון‪ ,‬איפה מרכז הכובד? יכול להיות שבסעיף ‪10‬‬
‫‪9‬‬ ‫הוא משתנה‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫גם שק"ד של הנשיא – זה חוק שימור שיקול הדעת‪ .‬הוא יכול להתפזר‪ ,‬אבל לא להעלם‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫גם כשנכנסים ל ‪ 10-‬ב – יש פה פיזור שיקול הדעת‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬איך זה מתיישב עם התפקיד היחסית מוגבל וחשוב של הנשיא‬
‫‪14‬‬ ‫במשבר החוקתי שלנו?‬
‫‪15‬‬ ‫אדוני נותן לנשיא תפקיד של אובר ‪ -‬רולינג של השיטה החוקתית‪ ,‬וזה לא בדיוק השיטה שלנו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪18‬‬ ‫מעבר לעובדה ששיקול הדעת של הנשיא הוא טכני‪ ,‬כמו שאמרה הכנסת – הוא לא יכול להפוך‬
‫‪19‬‬ ‫למשהו רוחבי ‪ -‬חוקתי‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬רוחבו של שיקול הדעת משתנה בהתאם לכל התפקיד של שיקול‬
‫‪22‬‬ ‫הדעת‪ .‬אפשר לומר שהוא רחב במקרים מסוימים ומצומצם בהקשרים אחרים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫הספקטרום של שיקול הדעת משתנה; אבל הוא עובר אותו שיקול דעת‪ ,‬הוא לא משנה צבע‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫הופך מנוזל למוצק ולגז‪ .‬זה לא קורה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪29‬‬ ‫אדוני מתקרב לכפל הזמן שהוקצה לו‪ .‬אדונ י יואיל לסיים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪32‬‬ ‫אסביר את המודלים שלנו‪ .‬אנחנו נציע‪ ,‬אגב מודל שיקול הדעת‪ ,‬שבו אנחנו מגיעים לצומת הזה‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫הלכת דרעי פנחסי‪ ,‬הנגבי‪ ,‬אחרי התיקונים בחוק היסוד נעשים‪ ,‬וכמובן הלכת ראשי הערים – יש‬
‫‪34‬‬ ‫כאן את הכלים המשפטיים שכמובן הלכת ראשי הערים היא סוג של ציבו ר‪ ,‬לאור העובדה‬
‫‪35‬‬ ‫שהמקרים הם מאוד דומים ויכולים ליישם את העובדה‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫השופטת נאור מדברת על כך שאותו שק"ד פוליטי‪ ,‬מצטט מדבר השופטת נאור‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד השופט נ' סולברג‪ :‬זה נכון כשיש סעיף ‪ 22‬לחוק הרשויות המקומיות‪ ,‬שנמצא במטריה‬
‫‪2‬‬ ‫ההיא‪ ,‬ולא נמצא כאן‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫אני מסכים‪ ,‬היינו שם‪ ,‬זה לא אומר שהרציונל לא קיים‪ .‬זה לא אומר שיש כאן בבושקה כזאת‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫הרי כל הפרשנות שמציע היועמ"ש לממשלה היא פרשות דיס ‪ -‬הרמונית‪ ,‬לאיפה הוא מביא‬
‫‪7‬‬ ‫אותנו? הפרשנות הזו מחסלת למעשה את פרשת דרעי ופנחסי‪ .‬סעיף ‪ 18‬הוא בדיוק קופי ‪ -‬פייסט‬
‫‪8‬‬ ‫של סעיף ‪. 23‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬זה לא שאין לזה משמעות‪ .‬לרוה"מ יש ייחודיות‪ ,‬למרות זאת‬
‫‪11‬‬ ‫ככל שהוא רוצה למלא תפקיד של שר‪ ,‬חלה על זה הלכת דרעי ‪ -‬פנחסי‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪14‬‬ ‫אזכיר‪ ,‬בשלטון המקומי אנשים נבחרים בחירה ישירה‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫כשנעשה מודל הבחירה הישירה‪ ,‬שם היו הרציונליים‪ .‬לכן התחיל כל ה מהלך הזה‪ ,‬כשהמשטר‬
‫‪16‬‬ ‫חזר לבחירה ישירה‪ ,‬לא תיקנו את התיקונים האלה‪ .‬השאירו אותם‪ ,‬זה היה מאוד נוח‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫אנחנו הולכים עם היועמ " ש עד אותו צומת של הפרשנות העקיפה‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫בסעיף ‪ 17‬של כתב התשובה הוא מדבר על לאקונה‪ .‬אם אין לאקונה‪ ,‬אני לא מבין איך הוא עושה‬
‫‪19‬‬ ‫את הטוויסט‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫לו הולכים למודל לשוני ולא למודל שק"ד‪ ,‬אנחנו חושבים שלאור העובדה שסעיף ‪ 18‬לא יכול‬
‫‪21‬‬ ‫לשחק במשחר‪ ,‬כי הוא מדבר על חדלות כהונה ולא על כשרות – העוגן הלשוני השני‪ ,‬צריך‬
‫‪22‬‬ ‫להיות‪ ,‬כשמתקבלת ההנחה שיש כאן לקונה‪ ,‬ואנחנו יוצאים לדרך ומחפשי ם את הדבר הדומה ‪-‬‬
‫‪23‬‬ ‫צריך לחפ ש את הדומה בסעיף ‪ 6‬ג‪ ,‬ולפי התוב נ ה שלנו‪ ,‬שם מדובר על כשירות של שר; אנחנו דרך‬
‫‪24‬‬ ‫סעיף ‪ 5‬ב קוראים א ח רת העובדה שסעיף ‪ 6‬חל גם על ראש ממשלה‪ ,‬לא חל על לא ראש ממשלה‪,‬‬
‫‪25‬‬ ‫והראיה היא החלוקה בין סעיף ‪ 3‬ל ‪ ; 18-‬לכן סעיף ‪ 6‬ג חל גם על ראש ממשלה‪ .‬פעם קוראים‬
‫‪26‬‬ ‫לתוכו את דרעי ופנחסי‪ .‬הוא מאפשר את הקוהרנטי ות וההרמוניה‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪29‬‬ ‫אדוני יסיים‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬
‫‪32‬‬ ‫גם המודל השיקול ‪ -‬דעתי חייב פעם אחת לקיים את הלכות דרעי ופנחסי‪ ,‬גם המודל הלשוני צריך‬
‫‪33‬‬ ‫לתת להם חיות‪ ,‬גם כדי שתישמר לעד ולנצח ההסכמה החוקתית הזו של הלכת דרעי ופנחסי –‬
‫‪34‬‬ ‫א נ חנו זקוקים לסעד ראוי לאור הסי טואציה‪ .‬אני מבקש שהדברים שנאמרו שפרשת אדל ש טיין‬
‫‪35‬‬ ‫יקבלו גם כאן‪ ,‬והשאלה האם מדינת ישראל שהיא מדינה דמוקרטית שמקיימת את הוראות‬
‫‪36‬‬ ‫החוק‪ ,‬או שהיא מדינה אחרת‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫אנחנו בסיטואציה של ח" כ אחד מתוך ‪ 120‬שנשאלת השאלה האם אפשר להטיל עליו מלאכת‬
‫‪4‬‬ ‫הרכבת ממשלה‪ .‬ראש ממשלת מעבר זה וואקום שקיים כרגע‪ ,‬ולפנינו חבר כנסת שלא זכה‬
‫‪5‬‬ ‫למנדט להיות ראש ממשלה מזה ‪ 3‬מערכות בחירות; ותוארו ראש ממשלת מעבר הוא משום כך‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬ ‫הוא בהחלט ראש ממשלה‪ .‬אבל לא מדובר על תפקיד – הכל עולה בהקשר של בקשה של רוב‬
‫‪9‬‬ ‫חברי כנסת‪ ,‬כתוצר ש ל הבחירות‪ ,‬מערכת הבחירות השליש י ת שהתקיימה כאן‪ .‬העובדה היא‬
‫‪10‬‬ ‫שיכול להיות מישהו שהוא ראש ממשלת מעבר – היא לא בהכרח רלוונטית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪13‬‬ ‫אנו עוסקים בח"כ ‪ 1‬מתוך ‪ , 120‬והשאלה היא האם ניתן להטיל עליו‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫גם היועמ " ש לא סבור שסעיף ‪ 18‬לא חל על הסיטואציה‪ .‬אומר איך אני ממליצה לכבודכם‬
‫‪15‬‬ ‫להתמודד ע ם הסיטואציה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪18‬‬ ‫זה לא סעיף שחל באופן ישיר בדרך המלך‪ ,‬כי לא מדובר בהעברת ראש ממשלה מתפקידו; אבל‬
‫‪19‬‬ ‫השאלה‪ ,‬כמה הסעיף הזה כשאנחנו מחפשים‪ ,‬זו שאלה פרשנית ואולי במחוזות של שיקול דעת‬
‫‪20‬‬ ‫שמפעילים הגורמים – האם הוא לא מק ור השראה‪ ,‬או לרמת המעורבות של שיקול הדעת?‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫בשונה מסעיף ‪ 23‬של חוק היסוד שמדבר על שר‪ ,‬שכאשר יש הרשעה צריך להפסיק את תפקידו –‬
‫‪24‬‬ ‫כאן‪ ,‬לבצע את המקפצה‪ ,‬ולומר שגם כאן יש לעשות שק"ד בנושא – היא קצת יותר קשה‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫כאן סעיף ‪ 18‬מדבר על ראש ממשלה מכהן‪ ,‬כך של עשות את האנלוגיה היא אפשרית‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬גברתי לא יכולה להימלט מסעיף ‪ . 4‬אז יש ח" ‪ F‬אחד מתוך ‪, 120‬‬
‫‪28‬‬ ‫ש ‪ 61-‬רוצים שיהיה מועמד‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫סעיף ‪ 4‬דן בסיטואציה הזו‪ .‬איך גברתי מתגברת על הוראת סעיף ‪? 4‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪32‬‬ ‫חברי אמר לגבי דרעי פנחסי‪ ,‬שמלמדים שסעיף ‪ , 4‬על הצורך להשלמה רעיונית של המחוקק‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫שגם אדם שהופך להיות ראש ממשלה ויש נגדו כתב אישום –‬
‫‪34‬‬
‫‪36‬‬ ‫לא מדויק‪ ,‬כי סעיף ‪ 4‬מתחיל מסעיף ‪ 17‬ג סיפא‪ .‬הוא מדבר על אותה סיטואציה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫קבלת ה א פ שרות של ‪ 17‬ג סיפא של כתב אישום עם עבירות של קלון – א ני לא יכולה להעלות על‬
‫‪3‬‬ ‫דעתי אפשרות שכאשר המחוקק קבע אפשרות של ‪ 17‬ג‪ ,‬העלה על דעתו –‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬טיעון שלא יעלה על הדעת הוא טיעון קשה‪ ,‬במדינת חוק‪ .‬מה גם‬
‫‪6‬‬ ‫שבדיונים‪ ,‬כפי שאמרה ב"כ הכנסת‪ ,‬עלתה הסיטואציה הזו‪ ,‬והתייחסו אליה‪ ,‬ואמרו‬
‫‪7‬‬ ‫שבסיט ‪ 8‬ואציה כזו שכ אשר יש כתב אישום והמועמד גורר אחריו כתב אישום – זה לא ימנע‬
‫‪8‬‬ ‫ממנו להיות מועמד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪11‬‬ ‫האם ליבת חוקי היסוד יכולה לעמוד בסיטואציה הזו‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬שוב‪ ,‬גברתי צריכה להתייחס הן לסעיף ‪ 4‬והן לכוונה‬
‫‪14‬‬ ‫הסובייקטיבית‪ .‬מכונני הסעיף היו מודעים לסיטו א ציה הזו‪ ,‬שבשל שיקולים רבים‪ ,‬גם אז אפשר‬
‫‪15‬‬ ‫יהיה להטיל עליו את התפקיד של מועמד להרכבת ממשלה‪ .‬גברתי צריכה להתייחס לזה‪ .‬עו"ד‬
‫‪16‬‬ ‫שר ג א ניס ה לומ ר שצריכים לחול על זה הוראת סעיף ‪ , 5‬שמוציא מכלל הדבר הזה את מה של על‬
‫‪17‬‬ ‫שרים‪ ,‬להוציא עבירות תעבורה או מנהליות‪ .‬אבל זה לא שי יך לגבי רוה"מ‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬גברתי גם מניחה אפריורית שמי שיהיה נגדו כתב רישום בריגול בהכרח‬
‫‪20‬‬ ‫יהיה עליו בחירה של ח"כ למלאכת ההרכבה – אבל זה מלאכה בידי הכנסת‪ .‬זה דבר של שק"ד‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫ושק"ד הוא רחב‪ .‬בנסיבות מסוימות‪ ,‬לא חושב י ם ח"כ שכתב אישום מצדיק הטלת הרכבה;‬
‫‪22‬‬ ‫ובנסיבות אחרות‪ ,‬הם כן חושבים‪ .‬מה המהות של שיקול הדעת שהוטל על רוב חברי הכנסת‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫שהיא החלטה גרעינית ביותר בכינון ממשלה?‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪26‬‬ ‫לגבי שאלת השופט מלצר בנוגע לאנומליה החקיקתית‪ .‬אם לא נסדיר את ‪ 18‬ג בהתאם‪ ,‬לאותם‬
‫‪27‬‬ ‫ליבת ערכי היסוד שעליהם כולנו יושבים בנבחרי ציבור בכהונתם – הרי כל המבנה יורד טימיון‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫לא יהיה ושם ערך לקב י עה ששר לא יקבל מינוי כזה‪ ,‬אם נקבל סיטו א ציה ש ‪ 17-‬ג יכולה להתלבש‬
‫‪29‬‬ ‫על עבירות של קלון‪ .‬איננו יודעים אם המחוקק שיער בדעתו אם מישהו עם קלון יעמיד עצמו‬
‫‪30‬‬ ‫כאשר הוא עם עבירות של קלון‪ ,‬ויתמכו בו במדינה וחברי הכנסת‪ .‬אלו הם תנאים כשבאים‬
‫‪31‬‬ ‫לפרש את ‪ 17‬ג‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫לגבי שאלת השופט פוגלמן‪ ,‬אם יורשה לי לתאר באיזה אופן שההתערבות צריכה להתבצע –‬
‫‪33‬‬ ‫השאלה לגבי חברי הכנסת צריכה להיות תוך כדי‪ .‬אתחיל ואומר שיש ‪ 2‬אדנים יציבים שאני‬
‫‪34‬‬ ‫מציעה שיש לעשות‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫היות שיש חסר‪ ,‬הרי שכמובן הסיטואציה של ח " כ שמוטל עליו – אני מציע לכבודכם להתערב‬
‫‪36‬‬ ‫במובן של חוסר חקיקתי‪ ,‬ואני מבקשת באמצעות נורמה שיפוטית באמצעות חוקי היסוד;‬
‫‪37‬‬ ‫השני הוא התערבות בשיקול דעת‪ ,‬או עקיף כלפי החלטה נשיא המדינה בבואו להטיל‪ ,‬או‬
‫‪38‬‬ ‫לחילופין אותו ח"כ פלוני שמסכים בסעיף ‪ 10‬א ובכתב לקבל את אותם ‪ 61‬המל צות‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪1‬‬ ‫כשאנחנו מדברם על ח"כ שחותם על הסכמה של נשיא לקבל את התפקיד‪ ,‬אנחנו מבינים שלא‬
‫‪2‬‬ ‫מדובר בפעולה אוטומטית‪ .‬אם המחוקק קבע שיש לקבל הסכמה בכתב – יש כאן שיקול דעת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬לכל הוראה יש רקע‪ .‬בשעתו‪ ,‬על בן גוריון רצו להטיל והוא לא‬
‫‪5‬‬ ‫רצה‪ .‬רצו לכפ ות עליו להרכיב ממשלה‪ ,‬אז נכנס הסעיף שהוא צריך לתת הסכמה בכתב‪ .‬זה‬
‫‪6‬‬ ‫מבטא אוטונומיה של ח"כ מועמד לתפקיד‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬קשה לסבור שגברתי רוצה להטיל עליו‬
‫‪7‬‬ ‫חובה שלא לקבל את התפקיד‪ .‬הפ ר ופוזיציה שגברתי רוצה להציע לנו היא קשה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪10‬‬ ‫בעתירה העיקר הוא על דברי ה נשיא‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬זה פולו ‪ -‬אפ למה שאמר היועץ‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪15‬‬ ‫אפנה את לה לשפוט‪ ,‬כאשר מחליט שהוא לא יכול לדון בסוגיה מסוימת – יש בזה מרכיב אחד‬
‫‪16‬‬ ‫אישי‪ ,‬וכן מרכיב של הא ינטרס הציבורי‪ .‬לאור זאת אני סברתי שבהחלט המרכיב הזה בהחלטתו‬
‫‪17‬‬ ‫של אדם שיש לו תפקיד ‪ ,‬יש לו אספקטים ציבוריים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫כבוד השופט ד' מינץ ‪:‬‬
‫‪20‬‬ ‫הקושי בטיעון הזה‪ ,‬ששמים בכפות המאזניים את ‪ 2‬השיקולים – את רצונם של ‪ + 61‬ח"כ‪ ,‬שאני‬
‫‪21‬‬ ‫מבין מתוך הדברים שקשה להתערב בשק"ד שלהם‪ ,‬כשבכף השנ י יה אנחנו מדברים על שק"ד‬
‫‪22‬‬ ‫מנהלי של המקבל‪ .‬זה מע נ יין?‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫אני חוש בת שאם כבודכם יעמדו בסיטואציה שאם ‪ 100‬אלף יבקשו לעמוד בתיק‪ ,‬אפשר יהיה‬
‫‪26‬‬ ‫לומר – לא‪ ,‬אני לא מסוגל‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫אני חושת שטוהר המידות‪ ,‬בשפה הזאת‪ ,‬ולשאלה למה אדם צריך להסביר את עצמו שהוא לא‬
‫‪28‬‬ ‫כשיר לתפקיד – אני מדברת על התוקף לקבל תפקיד‪ .‬יש לו אחריות ציבורית‪ .‬הוא צריך לעמוד‬
‫‪29‬‬ ‫ב זה כדוגמא אישית‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬הליך של מינוי זה לא הליך חריג‪ .‬יש אינספור מינויים בשוטף‪ ,‬כמעט‬
‫‪32‬‬ ‫אינסוף הליכים משפטיים כנגדם‪ .‬זה שתוקפים את המינוי שלו הוא תמיד המשיב‪ ,‬אבל לא את‬
‫‪33‬‬ ‫ההחלטה שלו תוקפים‪ .‬תקפו את ההחלטה של מי שמינה אותו‪ .‬תמיד הממונה משיב כאדם‬
‫‪34‬‬ ‫פרטי‪ ,‬מיוצג על ידי עצמו ולא על ידי הפרקליטות – מבחינתו זה החלטה אישית‪ ,‬ולכן הוא לא‬
‫‪35‬‬ ‫משיב ושוקל כרשות שלטונית‪ ,‬ואת מי שצריך לתקוף זו הממונה‪ ,‬שהוא הרשות השלטונית‬
‫‪36‬‬ ‫שמפעילה סמכות‪ .‬הממונה מתייעץ עם בני משפחתו; הוא לא גורם שלטוני‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫היות שמדובר על אדם שקיבל סמכות –‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬הוא עוד לא קיבל‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪7‬‬ ‫במידה ויש ‪ 61‬חתימות ויבקשו אותו‪ ,‬הרי הוא רשאי להסכים לכך‪ .‬הסכמות שלו להסכים‪ ,‬היא‬
‫‪8‬‬ ‫משווית לסמכות שלו לפטר שר‪ ,‬לקבל עליו תפקיד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬להסכים זה לא סמכות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪13‬‬ ‫אני לא מחייבת שום דבר; ביקשתי לציין את זה ביחס לסמכות‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫לגבי נשיא המדינה‪ ,‬אין שום ספק שיש לו כאן סמכות‪ .‬אמנם עולה לגבי סעיף ‪ , 10‬וזה אכן נכון‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫ברור שבסעיף ‪ 10‬בהינתן שהמלצת ח"כ מגיעה‪ ,‬ברור ששיקול הדעת מצטמצם‪ .‬ראשית‪ ,‬לשון‬
‫‪16‬‬ ‫החוק היא שפונים אליו בבקשה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫כ בוד השופט נ' סולברג‪ :‬החוק אומר הנשיא יטיל‪ .‬ואם יש שיקול דעת לנשיא‪ ,‬והוא יטיל אותה‬
‫‪19‬‬ ‫על מישהו חדל אישים וכישורים – האם תוגש עתירה עליו?‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪22‬‬ ‫אם הוא מואשם בעבירה של אונס או לקיחה בקופה הציבורית?‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬הפו זיציה של גברתי היא שיש לו שיקול דעת מצומצם יותר‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫בסעיף ‪ , 7‬יועמ " ש הנשיא דיבר על השיקול הדומיננטי‪ .‬שם אפשר להביא בחשבון שיקולים‬
‫‪26‬‬ ‫אחרים‪ ,‬גם מן המין הזה‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫עכשיו אנחנו בסעיף מצומצם; השאלה היא עד כמה?‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪30‬‬ ‫אילו זאת לא הייתה מחשבה של שיקול דעת‪ ,‬זה לא לכבודו של נשיא המדינה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬סמכויות הנשיא הן ללא שיקול דעת – אנחנו זוכרים את האמרה של‬
‫‪33‬‬ ‫הנשיא הראשון‪ ,‬שאמר שהמקום היחיד שהוא יכול לדחוף את אפו זה הממחטה שלו‪ .‬בתחום‬
‫‪34‬‬ ‫הזה‪ ,‬זה החריג‪ .‬השאלה היא אם שיקול הדעת לא מסתיים בתום ההליכים של ‪ 7‬ו ‪. 9 -‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪37‬‬ ‫דומני‪ ,‬ש לתת מישהו תפקיד רם מעלה‪ ,‬ראש וראשון לשרים‪ ,‬להיות ראש וראשון לתפקיד‬
‫‪38‬‬ ‫הראשות המבצעת‪ ,‬וזה ניתן על ידי נשיא המדינה – לא יעלה על דעתי אבל ייתכן וזה כן אפשרי‪,‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪1‬‬ ‫ובמידה ויפנו אליו ויאמרו לו שמדובר באדם עם חוסר נוחות מסוימת – אולי על משיהו‬
‫‪2‬‬ ‫שמואשם בבגידה במולדת‪ ,‬או בב ן אדם לחברו‪ ,‬האם אז גם נסבור שנשיא המדינה הוא אכן רק‬
‫‪3‬‬ ‫על תקן של חותמת? אני לא בטוחה שרום מעמדו של ראש הרשות המבצעת שנותן לו לכך מנדט‬
‫‪4‬‬ ‫– התאיין לחלוטין המשמעות של זה‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫גם העובדה והרצון והתכלית של כולם להקים ממשלה‪ ,‬עדיין‪ ,‬אנחנו יודעים שצריך לעמוד‬
‫‪6‬‬ ‫באיזון אינטרס ים בליבת עקרונות היסוד של המדינה‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫אם אנחנו עושים את זה ברמה שתפגע בלשון החוק ובטוהר המידות‪ ,‬ובאמון של הציבור‬
‫‪8‬‬ ‫ברשויות השלטון החל מרשויות האכיפה דרך פרקליטות המדינה ובתי המשפט – אם אנחנו‬
‫‪9‬‬ ‫יודעים שמתוך ההטלה הזו אנחנו בבור שחור של אבדן שלטון חוק‪ ,‬אנחנו כבר ח ודשים רבים‬
‫‪10‬‬ ‫בטלטלה של שלטון החוק‪ ,‬קמים כל בוקר ושומעים דברים שאוי לאזניים שכך שומעות‪ .‬אם‬
‫‪11‬‬ ‫נאשם בעבירות של קלון יעמוד בראש ראשות מבצעת – זה רק פרומו‪ .‬הדבר הזה מאוד מסוכן‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬הגעתם לכאן עם טיעונים משפטיים‪ ,‬והטיעונים כרגע פחות‬
‫‪14‬‬ ‫משטיים‪ ,‬וזה לא תורם‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪17‬‬ ‫עוד הוכחה‪ ,‬היא העובדה שלמשל רק לפני שבועיים קבע הנשיא שהוא אינו מטיל על הנשיא ‪2‬‬
‫‪18‬‬ ‫הרכבה לפי ‪ 9‬א‪ ,‬ובחר להעביר את הטלת התפקיד ליו"ר הכנסת‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫בסיבוב הקודם לח"כ גנץ היו ‪ 54‬ממליצים ‪,‬ולנתניהו ‪ . 59‬אף אחד לא רוצה עוד בחירות‪ ,‬וגם לא‬
‫‪20‬‬ ‫בקורונה‪ :‬מדוע הנשיא לא היה מטיל את זה על השני ברשימה? ובכל זאת‪ ,‬הוא עשה אקט לא‬
‫‪21‬‬ ‫רגיל‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪24‬‬ ‫על מה גברתי מדברת? השיקולים של הנשיא הייתה אחרי התייעצות עם הסיעות‪ ,‬שעל פי מה‬
‫‪25‬‬ ‫שעלה הוא התרשם שח" כ בעל הסיכוי י ם הגבוהים ביותר הוא ח"כ גנץ‪ ,‬ואין טעם להטיל א ת‬
‫‪26‬‬ ‫זה על ח"כ אחר‪ .‬ולכן הוא החזיר את זה לכנסת‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪29‬‬ ‫למה לפי ‪ 9‬א לא הייתה היתכנות קואליציונית?‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬ ‫כי כך הנשיא העריך בעקבות התייעצות עם הסיעות‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫גם לגברתי עבר הזמן‪ ,‬והטיעון הזה הוא בשוליים של התיק‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬ ‫כבוד השופט י' עמית ‪ :‬דווקא מא חר שגברתי דיבר הרבה על ממשלת מעבר‪ ,‬ואיש לא התייחס‬
‫‪36‬‬ ‫לזה לפי סעיף ‪ 30‬ג – מה פירוש הופסקה כהונתו מחמת עבירה‪ .‬זה עבירה כמו ‪ ? 18‬כמו סעיף‬
‫‪37‬‬ ‫אחר? איש מהצדדים לא התייחס לסעיף‪ ,‬לטרמינולוגיה ‪ ,‬האם זה תומך או לא תומך בטיעון‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪39‬‬
‫‪40‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫עד שתיכון ממשלה חדשה – זה אות ו ואקום‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫אני רוצה לעבור לאדן החשוב ביותר‪ ,‬שזה השלמת החסר החקיקתי‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫בכל הפרשות בהן עסק בית המשפט‪ ,‬נקבעו נורמות במסגרת הכרעה בשאלת מתחם הסבירות של‬
‫‪5‬‬ ‫שיקול הדעת‪ .‬במסגרת זו נבחנו הכשירות והחלטת הרות הממנה‪ .‬בשונה ממצבים אלו‪,‬‬
‫‪6‬‬ ‫בעניינינו‪ ,‬נחוצה הקביעה הנורמטיבית השי פוטית נוכח החסר הקיים בכל הנו ג ע לשאלת‬
‫‪7‬‬ ‫התפקיד הרם מכל‪ .‬לחילופין‪ ,‬בכל הנוגע לסיום תקופת כהונתו‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫אנחנו סבורים‪ ,‬שבאנלו ג יה להוראות המחוקק‪ ,‬בנוגע לתנאי כשירות שהפסיקה קבעה שאין‬
‫‪9‬‬ ‫לראות בהם הסדר שלילי‪ ,‬בשל מניעה שנובעת מערכי היסוד – כך בעניינינו‪ :‬עצם שתיקת‬
‫‪10‬‬ ‫המחוקק בנוגע לנורמות אותה מתחייב להטיל על המקרה‪ ,‬בוודאי שאין לראות בה הסדר‬
‫‪11‬‬ ‫שלילי‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫נ ה פוך הוא‪:‬‬
‫‪13‬‬ ‫התאם לליבת ערכי היסוד‪ ,‬מתחייבת השלמתו של חוסר חקיקתי זה על ידי השלמה משפטית‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫התשתית נקבעת הן בחקיקה הן בפסיקה‪ ,‬כפי שהבהיר בספרו פרופ' זמיר‪ .‬התשובה לשאלה היא‬
‫‪15‬‬ ‫שילוב בין כו לם‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫דמיון נוסף לכך היא הדמיון לערכים השונים העומדים בפני התוויה שיפוטית‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬גברתי מבקשת מאתנו לכתוב את חוק יסוד‪ :‬הממשלה?‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪21‬‬ ‫לא‪ .‬אני מדגישה שגם היועמ"ש לממשלה מאשר שאם מביטים אנו בחסר חקיקתי‪ ,‬ניתן‬
‫‪22‬‬ ‫להשלימו בשל פסיקת בית משפט – כלומר‪ ,‬הוא מצורף לכך‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫אכן‪ ,‬זה יכול להיות מהפכני‪ ,‬אבל זה מה שמתפרש‪ .‬מפנה לספר פרשנות במשפט של אהרן ברק‪,‬‬
‫‪24‬‬ ‫בעמ' ‪ . 447‬מצטטת‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫מהי הדרך להתחקות? אנחנו למדים מהחקיקה עצמה ומפרשנות ב י מ"ש זה‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫הנשיא שמגר בפרשת דרכי מבהיר שהתכליות הן העמדת הממשלה‪ ,‬יכולתה לה נהיג ולשמש‬
‫‪27‬‬ ‫דוגמא‪ ,‬להשריש ארחות –‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫כבוד השופטת ע' ברון‪ :‬מניין גברתי קוראת?‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪32‬‬ ‫פסק דין דרעי‪ .‬מצטטת‪ .‬החובה היא נורמטיבית‪ .‬זוהי נורמה שיפוטית בהתאם לרגלינו‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫היא עומדת כאן בבואנו לבחון את חוק יסוד‪ :‬הממשלה‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪36‬‬ ‫אם המחוקק בחר של א לקבוע לגבי רוה"מ‪ ,‬מה זה אומר‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪40‬‬
‫‪41‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫זה אומר שזה לא יכול לחול‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אבל זה עמד בפני חברי הכנסת‪ ,‬שכוננו את חוק היסוד‪ .‬היה על‬
‫‪5‬‬ ‫זה אפילו דיון בוועדת חוקה‪ ,‬חוק ומשפט; והם בחרו לא ללכת באופציה הזו‪ .‬למרות שהם יכלו‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫אז גברתי מבט לת את זה‪ .‬למרות שהם דנו בזה וביטלו – אתם תשלימו אותו‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫מה שאני מציעה לכם זה לשקול האם הח"כ שיערו את האפשרות בפנינו‪ ,‬שאדם עם כתבי אישום‬
‫‪10‬‬ ‫וקלון שבכמות ובאיכות כאשר הוא רוה"מ ישראל – אני מזמינה את כבודכם‪ ,‬כפי שהפסיקה‬
‫‪11‬‬ ‫דנה‪ ,‬שחוק היסוד הוא מטבעו חוק מאוד כללי; אין לנו שיטה שבה החוקה כה ברורה‪ ,‬אני‬
‫‪12‬‬ ‫מזמינה את התקלה‪ ,‬כדי לבדוק מצב משפטי מורכב‪ ,‬לראות את הסיטואציה נכוחה‪ ,‬ובעיני‪,‬‬
‫‪13‬‬ ‫אילו ה מח וקק היה יודע בזמן אמת – אני אזכיר שהייתה תקופה שאנשים התפטרו בכתב‬
‫‪14‬‬ ‫אישום‪ ,‬כמו עבירת מטבע חוץ; בזמנים רחוקים יותר שר התא בד בגלל כתב אישום‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫אנחנו בנורמות שונות‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫לכן‪ ,‬כראי התקופה כך ראי הפסיקה וראי המחוקק‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬ ‫גברתי אומרת שהמחוקק לא שיער‪ ,‬אבל אם קוראים את פרוטוקול הכנסת – רואים את דברי‬
‫‪20‬‬ ‫ח"כ אברהם רביץ ז"ל‪ ,‬ששאל בדיוק את השאלה הזאת‪ .‬הוא התבטא בצורה חריפה מא וד‪,‬‬
‫‪21‬‬ ‫ופרופ' אמנון רובינשטיין‪ ,‬שהיה ראש וועדת חוק ומשפט – ענה לו‪ ,‬שאנחנו לא דוגלים בכך‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫גברתי אומרת לא שיערו‪ .‬שיערו‪ ,‬אבל קבעו נורמה יותר נמוכה מזו שגברתי רוצה לקבוע‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫ראשית‪ ,‬היינו פה לא מזמן והמילה תיאורטיות הייתה בכיפה‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫כשהייתה אז סיטואצי ה כזאת‪ ,‬סברו שזה היה תיאורטי‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫גברתי הזכירה את פרופ' רובינשטיין; הוא אמר שלשום שלא שיערו שידובר על כתב אישום‬
‫‪28‬‬ ‫בסדר גודל כזה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬אנחנו יודעים שאם סוקרים את הה י סטוריה של חוק יסוד הממשלה על ‪3‬‬
‫‪31‬‬ ‫גרסאותיו ותיקוניו – בעד בגרסת ‪ 68‬לא הייתה אף התי יחסות להעמדה לדין או הפסקת כהונה‪,‬‬
‫‪32‬‬ ‫כנראה לא העלו על הדעת‪ .‬לאחר מכן כל גרסה ות י קון ההוראות האלה התפתחו‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫זה לא פוטר אותנו מהשאלה היסודית‪ ,‬בין אם זה נכון או לא‪ ,‬טוב או לא טוב‪ ,‬המחוקק לא‬
‫‪34‬‬ ‫מצא לנכון לקבוע הוראה מנדטורית‪ .‬אין חולק שאין להם שיקול דעת‪ .‬הם יכולים לי צור הצעת‬
‫‪35‬‬ ‫אי אמון‪ .‬המחוקק לא מצא לנכון לקבוע הוראת אי ‪ -‬כשירות‪ .‬זו המציאות הנורמטיבית‪ .‬אפשר‬
‫‪36‬‬ ‫לבכות את המציאות הזו‪ ,‬לנסות לתקן אותה‪ ,‬אבל אתם כעותרים צריכים לתקן אותה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪41‬‬
‫‪42‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬גברתי רוצה שאנחנו נמלא את החסר‪ ,‬כאשר הדרך למלא את‬
‫‪2‬‬ ‫החסר זה תיקון ח קיקתי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫או לפעול על פי עקרונות הליבה ברגע שהמחוקק לא אמר את דברו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬ ‫כבוד השופט נ' סולברג‪ :‬אז סעיף ‪ 4‬לחוק הממשלה‪ ,‬שהמחוקק ירצה ואנחנו נעשה השלמה ‪.‬זה‬
‫‪8‬‬ ‫מה שגברתי מבקשת‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪11‬‬ ‫אני מבקשת שאותם עקרונות יסוד –‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מל צר‪ :‬אנחנו חוזרים על עצמנו‪ .‬שם היה לזה עיגון‪ .‬פה גברתי רוצה‬
‫‪14‬‬ ‫עיגון בלי ו"ו‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪17‬‬ ‫למרות שהמחוקק חוקק את סעיף ‪ , 23‬ואף לאחר מכן – ב י מ"ש זה באומרו את קולו הצלול‪,‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬זה לא מדויק; יועמ " ש הכנסת עשתה לנו שירות והראתה שגם‬
‫‪20‬‬ ‫בתיקון ‪ ,‬הלכת דרעי ‪ -‬פנחסי תמשיך לחול בעינה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬ ‫היתה שאלה מפורשת של ח"כ לפיד‪ ,‬והתשובה הייתה שההלכה תישאל‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬לח"כ לפיד ז"ל אמרו שלמרות התיקון‪ ,‬הלכת דרעי ‪ -‬פנחסי‬
‫‪26‬‬ ‫תישאר‪ .‬אם ירצה להיות שר‪ ,‬הלכת דרעי ‪ -‬פנחסי תחול עליו‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪29‬‬ ‫אם היה נשאר – ההלכה הייתה משתנה?‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬ ‫זה נכון שיש דוקטרינה שמרגע שהחוק נולד‪ ,‬הוא חי ונושא את עצמו וההיסטוריה החקיקתית‬
‫‪33‬‬ ‫היא רק אחד מכלי העזר לפרש אותו; ייתכן שבשנה אחת מפרשים אותו באופן א'‪ ,‬ואחרי שנים‬
‫‪34‬‬ ‫מיישמים אותו באופן ב' – הם כל לים פרשניים‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫אך מצד שני‪ ,‬אי אפשר להתנתק לחלוטין מדברים שנאמרים‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪42‬‬
‫‪43‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫האם זה התנתקות לחלוטין? אם המחוקק אמר משהו – האם לא יהיה זה יותר קל‪ ,‬לתת סעד‬
‫‪3‬‬ ‫לסיטואציה שבה המחוקק לא נתן את דעתו‪ ,‬במידה ובית המשפט יקבל את דעתנו‪ ,‬למרות דברי‬
‫‪4‬‬ ‫הכנסת? החקיקה נלמדת מכוחה‪ ,‬לא מדברי הכנסת‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫כשבאנו בדצמבר‪ ,‬ודיברתי על אנשים שהטילו עליו – אנשים לא הבינו על מה אני מדברת‪ .‬זה לא‬
‫‪6‬‬ ‫הדחה‪ ,‬או פיטורין; זה נורמות בסיסיות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬ ‫הטיעון ברור‪ .‬גברתי צריכה לסיים‪ .‬היא הרבה מאוד מעבר לזמן שלה‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪12‬‬ ‫כש מדובר על האיזון של הנורמות‪ ,‬האיזון הוא כשיש את רצון הבוחר מחד‪ ,‬ונאמר כמובן בבג " ץ‬
‫‪13‬‬ ‫ראשי הערים על ערכי היסוד‪ ,‬ושלטון החוק גובר על רצון הבוחר‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫אסיים בדברי סיכום‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬קראנו את הטענות‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪19‬‬ ‫אתייחס למשהו – הייתה הערה‪ ,‬המשיב ‪ 2‬הביא ציטוט בסעיף ‪ . 70‬הוא ציטט מתוך פס"ד‬
‫‪20‬‬ ‫השופט מצא‪ ,‬מתוך בגץ יוסי שריד נ' אריאל שרון‪ .‬הציטוט הובא – אני מצטטת בבג"ץ‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫היות ואני עצמי ייצגתי את ח"כ שריד‪ ,‬אציין שזה ‪ 6163/92‬גינוסר‪ ,‬ולא בעתירה של שריד; אך‬
‫‪22‬‬ ‫החשוב ביותר – באותה עתירה התבקש בית המשפט לפטר את ראש המטה ללוחמה בטרור‪ .‬כב'‬
‫‪23‬‬ ‫השופט מצא אמר שלמרות יכולותיו של מי שהיה – לאור הפגמים המוסריים שדברו בו‪ ,‬הוא‬
‫‪24‬‬ ‫אינו יכול לשמש כראש המטה‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫טוב יהיה הדבר‪ ,‬שהוסתר מב"כ המשיב ‪ 2‬כאילו ההחלטה היתה הפוכה‪ .‬וזה רק מוכיח עד כמה‬
‫‪26‬‬ ‫עקבית הפסיקה‪ ,‬ועד כמה תיפגע אם לא תישאר על כנה‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫אומר ‪ 2‬הערות לסיכום‪:‬‬
‫‪28‬‬ ‫אכן‪ ,‬הכרעה קשה מונחת בפני כבודכם היום‪ .‬בשל כך בחרתי במספר מילות סיכום‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫מנחם בגין‪ ,‬האמין בשלטון החוק‪ ,‬ובכך שהשופטים ישפטו משפט צדק‪ .‬בשנת ‪ 1952‬פרסמה‬
‫‪30‬‬ ‫חוברת ובה נאמר שהמבצר של המשפט הוא המבצר האחרון של ימינו‪ .‬בנפול מבצר המשפט‪ ,‬אין‬
‫‪31‬‬ ‫עוד מ פלט לאדם מן השררה‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫אזרחי ישראל שמים את כל יהבם בידי כבודכם‪ .‬אליכם העיניים נשאות‪ ,‬אין עוד מציל שנשחק‬
‫‪33‬‬ ‫בין אבני הריחים ‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪36‬‬ ‫הטיעון הזה לא במקום‪ .‬שום מצבר לא נופל אם לא נקבל את העמדה שלכם‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪43‬‬
‫‪44‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫זו תחושה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬ ‫זה טיעון לא במקומו‪ ,‬זה פופוליזם‪ .‬לא ייתכן שצד יעמוד ויגד כאן שאם לא נקבל את עמדו –‬
‫‪6‬‬ ‫המבצר נפל‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫בבג " ץ ‪ 1730/96‬אמר השופט חשין את הדברים הבאים – חייבנו עצמנו בשבועה לשפוט משפט‬
‫‪10‬‬ ‫צדק‪ ,‬וגם בהריע שופרות המלחמה יעמוד שלטון החוק על כנו‪ .‬מצטטת‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫ברו ח זו אומרת אני כאן‪ ,‬אותו קול זך וטהור אשר שם היה קול פיקולו –‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬אנחנו לא רואים את עצמנו קול פיקולו‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬ ‫יש גבול‪ ,‬באמת‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬
‫‪19‬‬ ‫שלטון החוק עולים מגרונם של המשרתים נאמנה את הדין‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫האמת והצדק צריכים להיעשות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫עו"ד י ו עז‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫חילקנו את זמן הטיעון בינינו מבלי לחרוד – אחלק עם חברי עו"ד פלדמן‪ ,‬שייקח על עצמנו כמה‬
‫‪24‬‬ ‫מהנקודות‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫כולנו מסכימים על התוצאה‪ ,‬ולכן העתירות מכוונות כולן לאותה תוצאה‪ .‬המסלול הוא שונה‪,‬‬
‫‪26‬‬ ‫במידת מה‪ ,‬מהמסלול שציטטו חברי‪ .‬אני מסכים לחלקים נרחבים‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫אתחיל מל העמיד את המבנה שהוא המבנה העומד בבסיס העתירה‪ ,‬הוא ההנמקה שמובילה‬
‫‪28‬‬ ‫לסעדים שהתבקשנו בעתירה‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫אין מנוס מלהתחיל במסע הפרשני שהלכת דרעי ‪ -‬פנחסי חיה וקיימת‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫יש מחלוקת ביני לבין עו"ד ר א ביליו‪ ,‬האם הלכת פנחסי חלה‪ .‬אנחנו אומרים – לא יכול להיות‬
‫‪31‬‬ ‫שיש ספר שהלכת פנחסי חיה וקיימת‪ ,‬גם על יסוד הדברים שנאמרו‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬אדוני כבר גלש מתחילת המשפט הראשון לפירוט‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬אמרנו לעו"ד ר א ביליו שהלכת פנחסי חלה וקיימת‪ ,‬והשאלה היא אם‬
‫‪36‬‬ ‫להחיל אותה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬עו"ד ר א ביליו‪ ,‬אמנם בשפה רפה‪ ,‬הסכי ם לזה‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫‪45‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫עו"ד יועז‪:‬‬
‫‪3‬‬ ‫אם הלכת דרעי‪ ,‬שהרציונל שלה ששיקול דעת לחוד וכשירות לחוד חלה בעניין שר – חל גם עם‬
‫‪4‬‬ ‫רוה"מ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬ ‫ברמה הערכית‪ ,‬יכול להיות שהטיעון הזה יש בו טעם‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫מה העוגן המשפטי ‪ -‬חוקי לטיעון הזה? בדרעי ‪ -‬פנחסי וראשי הערים‪ ,‬הוא מצא אותם‪ ,‬בסיפ י ן‬
‫‪9‬‬ ‫שהייתה להם סמכות להעביר ראש עיר או שר מתפקידו‪ ,‬לאחר התנהגות שמחייבת או מצריכה‬
‫‪10‬‬ ‫להעביר מהתפקיד‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫מהו העוגן החוקי‪ ,‬להבדיל מהאופן הערכי?‬
‫‪12‬‬ ‫אם אין לאדוני תשובה‪ ,‬יש בעיה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫עו"ד יועז‪:‬‬
‫‪15‬‬ ‫רק אסיים להציג את המבנה‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫אנחנו אומרים‪ ,‬ככל שהרציונל חל בעניינו של שר – גם ל אחר חוק יסוד הממשלה ‪ – 2001‬זה חל‬
‫‪17‬‬ ‫על אף חקיקתו של סעיף ‪ , 23‬ולכן אותו רציונל חל בנוגע לסעיף ‪. 18‬‬
‫‪18‬‬ ‫ככל שהוא חל על שר‪ ,‬הוא חל על ראש ממשלה‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫הלכת דרעי ‪ -‬פנחסי חלים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬איזו רשות מקבלת החלטה? איזה כללים חלים עליה?‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬ ‫עו"ד יועז‪:‬‬
‫‪24‬‬ ‫אני מבטיח שאגיע לש ם‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫הטענה שלנו היא שהלכת דרעי ‪ -‬פנחסי חלה על ראש ממשל הגם בעת כהונתו‪ .‬הטיעון שלנו לא‬
‫‪26‬‬ ‫מתמצה בשאלה שהוא מועמד לרוה"מ ואם אפשר להטיל עליו את התפקיד‪ ,‬אלא נוגעת‬
‫‪27‬‬ ‫לכהונתו‪ ,‬שבעת כהונתו כרוה"מ קבע‪ ,‬מוגש נגדו להחלטה סופית לעבירות חמורות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫כבוד השופטת ד' ברק ‪ -‬ארז‪ :‬הטיע ון של אדוני כה שאפתני שהוא מותיר לשאלה את הצדקת‬
‫‪30‬‬ ‫קיומו של סעיף ‪. 18‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫עו"ד יועז‪:‬‬
‫‪33‬‬ ‫השאלה הזו מובילה אותי – לשיטתנו‪ ,‬פותרת את העניין‪ .‬הדילמה בשאלה האם סעיף ‪ 18‬מונע‬
‫‪34‬‬ ‫אפשרות של קביעת מסקנה משפטית לגבי פקיעת כהונתו של רוה " מ מכהן – הדילמה הזו כולה‬
‫‪35‬‬ ‫עיוורת להבנה המורכ בת של הלכת דרעי פנחסי‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫היא מתייחסת להלכת דרעי פנחסי כאילו רק מדובר על כתב אישום‪ .‬בהלכת דרעי פנחסי לא‬
‫‪37‬‬ ‫נקבע שכל כתב אישום מדבר על העברתו מכהונה‪ .‬ההלכה מבחינה בין כתב אישום לבין כתב‬
‫‪38‬‬ ‫אישום חמור‪ ,‬בין עצם הגשת כתב האישום לבין נסיבות נוספות שאופפות את העניין‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪46‬‬
‫‪1‬‬ ‫י ש נסיבות נוספות‪ ,‬ולכן זה לא עניין אוטומטי‪ .‬כך גם לגבי סעיף ‪ . 18‬בקריאה שלנו‪ ,‬גם בדיונ י‬
‫‪2‬‬ ‫חקיקה וגם מלשון החוק עצמו‪ ,‬מוביל מסקנה שלא כל כתב אישום באופן אוטומטי מוביל‬
‫‪3‬‬ ‫לפקיעת כהונה – על כך עמדה הכנסת‪ ,‬ועומדים חוקי היסוד‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫גם כאן יש להבחין בין כתב אישום לכתב אישו ם חמור‪ .‬כפי שבמש יצק לתוך מבחן החומרה את‬
‫‪5‬‬ ‫הפרמטרים והמבחנים‪ ,‬ואתייחס לדברים שכתבה המשנה לנשיא השופטת נאור בפרשת ראשי‬
‫‪6‬‬ ‫הערים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬הבעיה היא שלא מדובר על סתם עבירה‪ .‬אכן הוא עוסק לא רק בכתב‬
‫‪9‬‬ ‫אישום‪ ,‬אלא עוסק גם במקרים שלא עומדים במבחן דרעי ‪ -‬פנחס י‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫סעיף ‪ 18‬קובע במפורש מה שקובע; עכשיו לעשות הבחנה בין עבירה שיש עמה קלון לבין עבירה‬
‫‪11‬‬ ‫שאליה מתייחסת דרעי ‪ -‬פנחסי – זו הבחנה קשה‪ .‬עבירה שנקבע שיש לגביה קלון לגבי רוה " מ‬
‫‪12‬‬ ‫היא וודאי עבירה שעוסקת בהם הלכת דרעי ‪ -‬פנחיס‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫לכאן‪ ,‬השאלה של חברתי השופטת ברק ‪ -‬ארז עינה עומדת ‪ :‬המחוקק לא מתעלם‪ ,‬וקובע במפורש‬
‫‪14‬‬ ‫שרק אחרי הרשעה‪ ,‬ולא לתמוך במועמדות כזו‪ ,‬ולא להגיע לתוצאה של חדלות כהונה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬ ‫קלדן‪ :‬שלמה‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬בית המשפט הנכבד כאשר פסק את פסיקתו בפרשות דרעי ופנחסי בשנת ‪ 1993‬ברר‬
‫‪19‬‬ ‫את מילותיו היטב‪ .‬הוא לא קבע שכתב אישום שהוגש נגד שר או סגן שר הוא לא קבע את מבחן‬
‫‪20‬‬ ‫הקלון‪ .‬הסיבה שהוא עשה זאת כדי לא להפוך את סעיף ‪ 23‬לחוק היסוד לקבוצה ריקה‪ .‬לא‬
‫‪21‬‬ ‫להגיע למצב בו מוגש כתב אישום נגד שר בעבירה שיש עימה קלון ולכן כהונתו פוקעת‪ .‬לכן‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫המונחים כתב אישום חמור‪ ,‬לבין העבירה שיש עימה קלון‪ ,‬המונחים הללו אמנם קרובים‬
‫‪23‬‬ ‫ושואפים לאותו עולם רעיוני אך הם לא אחד לאחד‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬ ‫כבוד השופט נ' סולברג‪ :‬אם נעשה זאת כפי שנעשה בפרשת דרעי פנחסי‪ ,‬אבל‪ ,‬בינתיים יש את‬
‫‪26‬‬ ‫המשבר הבריאותי‪ ,‬המשבר הכלכלי‪ .‬יש להביא גם שיקולים אלה ב מכלול השיקולים‪ .‬לא רק‬
‫‪27‬‬ ‫אם מדובר בכתב אישום חמור או לא‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬אני מציע לבית המשפט לאמץ את המודל הנורמטיבי‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אמרנו שבדיונים בכנסת הלכת דרעי פנחסי נותרת בעינה‪ .‬אדוני‬
‫‪32‬‬ ‫הולך עוד צעד והוא מתעלם מהחוק הממשלה החדש ואז הוא כורת את הענף עליו הוא יושב‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫מוסכם כמעט על כולם שהלכת דרעי פנחסי חלה‪ .‬כשאדוני מבק ש להחיל אותה על פרשנות יסוד‬
‫‪34‬‬ ‫הממשלה‪ ,‬הוא מסכן בפרשנות זו‪ ,‬גם לפי פרשנות חברי השופט מזוז‪ ,‬הוא מסכן אותה‪ .‬המבחן‬
‫‪35‬‬ ‫הוא מבחן אחר‪ ,‬האם זו עבירה שיש עימה קלון או אין עימה קלון‪ .‬לכן קבעו מבחן קצת אחר‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫ככל שאדוני מקרב זאת למבחן אחר אדוני צריך להיזכר עם זה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪46‬‬
‫‪47‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד הנ שיאה א' חיות‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫אני בכל זאת מבקשת לחזור למסגרת התיק שלנו היום‪ .‬שאלנו את אדוני לפני כרבע שעה מהו‬
‫‪3‬‬ ‫העוגן החוקי או החוקתי מבחינת חוק היסוד להשוואה שאדוני מנסה לעשות‪ ,‬או ההחלה של‬
‫‪4‬‬ ‫הלכת פנחסי על ענין זה‪ ,‬ולא קיבלנו עד לרגע זה תשובה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬שלוש האפשרויות שנבח נו כאן הן‪ :‬אחת לבחון את שיקול דעתו של הנשיא‪ ,‬לבחון‬
‫‪7‬‬ ‫את שיקול דעתם של ‪ 61‬חברי כנסת לפי חוק יסוד הממשלה‪ .‬ולבחון האם יש מקום לביקורת‬
‫‪8‬‬ ‫שיפוטית על דעתם של חברי הכנסת‪ .‬שנית‪ ,‬לבחון את דעת הנשיא על פי סעיף ‪ 10‬לחוק היסוד‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫בעתירה ייחדנו פרק לאפשרות שלישית‪ .‬אנו חושבים שזו אפשרות אפשרית לחלוטין‪ .‬גם לגבי‬
‫‪10‬‬ ‫דברי השופט ברק בענין אבידן‪ ,‬בענין גרוכברג‪ ,‬נכון שעד כה בית המשפט הנכבד לא קבע זאת‬
‫‪11‬‬ ‫כהלכה‪ ,‬אך נית לראות זאת כגורם שלטוני לקבל את ענין אבידני‪ .‬השופט ברק קבע שעל הגורם‬
‫‪12‬‬ ‫להתפטר מתפקידו כשאין אף גורם אחר שפטר אותו‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫באותה מידה נ יתן לראות על פי סעיפים ‪ 10 , 9 , 7‬את חבר הכנסת עליו מוטל התפקיד להרכיב‬
‫‪14‬‬ ‫את הממשלה‪ ,‬ולתת צו שיפוטי המכוון אל אותה יחידה חוקתית‪ .‬הצענו זאת ואנו כמובן רואים‬
‫‪15‬‬ ‫כאפשרויות גם את האפשרויות האחרות‪ .‬את בחינת שיקול דעתם של חברי הכנסת‪ ,‬כשמפעילים‬
‫‪16‬‬ ‫את אותו שיקול דעת‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬ ‫יש לאדוני אסמכתא‪ ,‬מלבד ההרהור? אסמכתא בארץ ובעולם?‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬כן‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬יש לכך סימוכין היכן שהוא במשפט המשווה? היכן שהוא?‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬אשאיר לחברי עו"ד פלדמן להרחיב‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪28‬‬ ‫התזה שאדוני מנסה לפתח כאן ש מקבל התפקיד הוא שצריך לעשות מעשה ושאם הוא לא עושה‬
‫‪29‬‬ ‫אותו בית המשפט יכול לחייבו‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬מפנה למאמרו של פרופ' דניאל בן אוליאל‪ ,‬התפרסם במשפט וממשל ע' ‪ 11‬בשנת‬
‫‪32‬‬ ‫‪. 2020‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬ ‫כבוד השופט י' עמית ‪ :‬יש את זה בנבו‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬לא רק שזה ה ת פרסם‪ ,‬יש גם מכתב תשובה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬לא רק זה‪ ,‬למען שלימות והגינות התמונה שלמה‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪48‬‬
‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫יש דוגמא בעולם האמיתי שבית המשפט הטיל חובה כזו? יכול להיות שהתשובה שבעולם יש‬
‫‪4‬‬ ‫נורמות ציבוריות ולא נדרש צו של בית משפט‪ .‬אנו בכל הכבוד אנשי משפט‪ .‬אדוני צריך לתת לנו‬
‫‪5‬‬ ‫אסמכת א משפטית‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬זה רק במישור‪ .‬באנגליה יש קונבנציה כזו שגם הופעלה בעבר‬
‫‪8‬‬ ‫אך זה רק נוהג שיש מכתב שמישהו שהתפטר בסיטואציה מסוימת אך זה לא בר אכיפה‬
‫‪9‬‬ ‫משפטית‪ .‬אצלנו אין סידור כזה שלא ייעשה כן במקומותינו‪ .‬לכן אנו שואלים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬השאלה ברו רה לחלוטין‪ .‬זה ממחיש שאנו תרים אחר איגונים במשפט ההשוואתי‪ .‬יש‬
‫‪12‬‬ ‫פרק שלם במכתבו של עו"ד הלוי שמדבר על שבכל מדינות המערב אין חקיקה שאוסרת ראש‬
‫‪13‬‬ ‫מדינה לכהן‪ .‬יראה לי חברי בו ראש מדינה מכהן כשעומדת לו עבירת שוחד‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬ ‫יש ‪ .‬בפנ ס יל בנ יה ובצ'כיה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫כב וד השופט ד' מינץ ‪:‬‬
‫‪19‬‬ ‫לא צריך לקחת בחשבון ש ‪ 61-‬חברי כנסת ממליצים עליו? זה לא שיקול אחד מתוך השיקולים?‬
‫‪20‬‬ ‫כמו שהמשנה לנשיאה אמר אולי באנגליה יש נורמות אחרות שמצפים ג'נטלמני‪ ,‬אך באופן‬
‫‪21‬‬ ‫עקרוני כשאתה בודק את האלמנט השיפוטי יש לקחת בחשבון ש ‪ 61-‬חברי כנסת המליצו עליו‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬דווקא בפריזמה של שיקול דעת הנשיא‪ ,‬אפשר להסתכל על כך בשיקול דעת חברי‬
‫‪24‬‬ ‫הכנסת ושל הנשיא ומקבל התפקיד עצמו‪ .‬אסתכל דווקא מהפריזמה של שיקול דעת הנשיא‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫חברותי מטעם הכנסת ו מטעם הנשיא‪ ,‬עמדו בטיעון שלהם קודם לכן על הפער לפי סעיפים ‪9 , 7‬‬
‫‪26‬‬ ‫על פי סעיף ‪ 10‬לחוק הממשלה ונתלות במילים הכתובות בלשון החוק‪ ,‬יטיל הנשיא ככל‬
‫‪27‬‬ ‫שהמדובר בהתבטאות סגורה שלא מתירה שום מרחב לשיקול דעת‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫ראשית אומר‪ ,‬שהמילים יטיל נשיא המדינה מופיעות גם בסעיף ‪ 7‬וגם בסעיף ‪ . 9‬כלומר מבחינה‬
‫‪29‬‬ ‫מילולית כשלעצמה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫כבוד השופט נ' הנדל ‪ :‬כלומר הנשיא צריך להפעי ל שיקול דעת על איזה חבר כנסת עליו להטיל‬
‫‪32‬‬ ‫את התפקיד‪ .‬יש מקרה ש ‪ 61-‬חברי כנסת בוחרים‪ ,‬לאחר מכן שואלים אות‪ ,‬לאחר מכן הנשיא‬
‫‪33‬‬ ‫מטיל‪ .‬הכובד צריך להיות מוטל על חברי הכנסת‪ .‬חברי הכנסת יכולים לעשות זאת‪ ,‬אך הוא‬
‫‪34‬‬ ‫צריך להיות עוגן להאצלה‪ .‬דהיינו בשלושת הקבוצות אין אחידות‪ .‬מ י שבאמת מחליט זו הכנסת‪.‬‬
‫‪35‬‬ ‫אם יש בסיס בחוק לבקר את חבר הכנסת‪ ,‬תציג אותו‪ .‬אחרת זה רק מחליש‪ .‬כלומר זה לא חלש‬
‫‪36‬‬ ‫נפנה לנשיא‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪48‬‬
‫‪49‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬אני מבקש לשקול שיקולים שם טוהר המידות של המועמד לקבל עליו את תפקיד‬
‫‪2‬‬ ‫הרכבת המדינה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬בכל אחד מהמקרים על הנשי א מוטל להטיל‪ .‬בסעיף ‪ 7‬יש לו שיקול דעת‬
‫‪5‬‬ ‫על מי להטיל‪ .‬בסעיף ‪ 10‬יש לו שיקול דעת אם להטיל או לא או לפנות לכנסת‪ .‬זה שהוא צריך‬
‫‪6‬‬ ‫לקבל בסוף החלטה להטיל‪ ,‬זה נכון‪ .‬האם בסעיף ‪ 10‬יש לו שיקול דעת על מי להטיל‪ ,‬לא האם‬
‫‪7‬‬ ‫להטיל‪ .‬ברור שבסעיף ‪ 7‬הוא חייב להטיל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬לנשיא יש שיקול דעת כלשהו‪ .‬מה ההבדל בין סעיפים ‪ 9 , 7‬לבין סעיף ‪ 10‬של שיקול‬
‫‪10‬‬ ‫הדעת? האפשרות היא לבחון מבחינה פוליטית את שיקול הדעת‪ .‬זה לבחון את האריתמטיקה‬
‫‪11‬‬ ‫הפוליטית‪ .‬זה המנוע‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬בסעיף ‪ 10‬ב לא סתם כתוב יטיל (מצטט) כלומר זה לא רק יטיל‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫זה יטיל על חבר הכנסת שצוין בבקשה‪ .‬בסעיפים ‪ 10 , 7‬יש לו שיקול דעת על מי להטיל‪ .‬פה זה‬
‫‪15‬‬ ‫ספציפית צוין בבקשה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬נכון‪ .‬הדבר הזה לא מאיין את שיקול נשיא המדינה לשקול שיקול אחר‪ .‬גם בסעיף ‪, 9‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪ 7‬וגם בסעיף ‪ 10‬נשיא המדינה רשאי לשקול שיקולים נוספים‪ .‬למשל‪ ,‬כפי שהעלה כב' השופט‬
‫‪19‬‬ ‫מלצר בתחילת הבוקר‪ ,‬אם נשיא המדינה יגיע למסקנה ש ‪ 61-‬ח"כ ממליצים על פלוני להטיל את‬
‫‪20‬‬ ‫הרכבת הממשלה בגלל שוחד‪ ,‬שיקולים נוספים‪ ,‬במילים שלי‪ ,‬בגלל טובות הנאה שלטוניות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬לא אמרתי שוחד‪ .‬אמרתי בגלל הטבות פוליטיות‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫כבוד השופטת ד' בר ק ‪ -‬ארז‪ :‬ולנשיא יש אפשרות לעשות זאת‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬אם העובדות הללו מציגות את עצמן באופן שבלתי ניתן לערעור‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬יש הבדל בין לבדוק‪ ,‬ולכך התייחסה היועמ"ש שזו בדיקה טכנית שאכן‬
‫‪29‬‬ ‫יש בפניו ‪ 61‬חתימות של חברי כנסת‪ ,‬לבין שיקולים שאינם בעובדה‪ ,‬וזו קטגור יה בפני עצמה‪,‬‬
‫‪30‬‬ ‫והשאלה היכן המקום של שיקול הדעת‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬מאחר שההבנה המוקדמת אומרת‪ ,‬לא כל כתב אישום נגד שר מחייב את העברתו‬
‫‪33‬‬ ‫מכהונה‪ ,‬לכן לא כל כתב אישום נגד שר מחייב את העברתו מהכהונה‪ .‬לכן‪ ,‬אנו מקבלים את‬
‫‪34‬‬ ‫עמדת היועמ"ש מנובמבר ‪ 2019‬ואין השלכה אופרטיבית לדבר ‪ .‬לכן אנו מבקשים לפתח את‬
‫‪35‬‬ ‫השיקולים בשאלה האם כתב האישום שהוגש מחייב חומרה לכהונה‪ .‬זה אינו השיקול היחיד‪ .‬יש‬
‫‪36‬‬ ‫נסיבות נוספות ויש להס ת כל על מכלול הנסיבות‪ .‬למשל‪ ,‬אם אנו בת קופת חירום מלחמתית או‬
‫‪37‬‬ ‫בתקופת חי רום ב י טחונית או אף אם אנו בתקופת משבר קיצוני של מערכות בחירות תכופות וכן‬
‫‪38‬‬ ‫הלאה‪ .‬כל אלה הם שיקולים רלבנטיים וצרי לה י נתן לכל א חד מאלה המשקל הראוי‪ .‬יש לקבל‬
‫‪49‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1‬‬ ‫הח לטה שזה אמור להיות היועמ"ש לצד ההחלטה להגיש כתב אישום‪ ,‬יש לתת חוות דעת‬
‫‪2‬‬ ‫בשאלה האם כתב אישום זה מגבש גם חובה משפטית לפקיעת הכהונה‪ .‬אם זה נכון לגבי עצם‬
‫‪3‬‬ ‫כהונתו משתרשר מכך הגיון לגבי מניעה להרכיב את ממשלה כשעומד נגדו כתב אישום חמור‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫עו"ד פלדמן‪ :‬יש פניה של ‪ 61‬או יותר חברי כנסת לעזור לו להרכיב את הממשלה‪ .‬במהלך‬
‫‪6‬‬ ‫הדיונים היום כאילו היתה הסכמה שתפקיד זה הוא מחוץ לביקורת שיפוטית‪ .‬הוא תפקיד‬
‫‪7‬‬ ‫שעושים חברי כנסת‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬ ‫כבוד השופט ע' פו גלמן‪ :‬אף אחד לא טען זאת מלבד עו"ד ר א ביליו‪ .‬זה היקף אחר של שיקול‬
‫‪10‬‬ ‫דעת‪ .‬יש לומר זאת בקול גדול‪ .‬אין פה שום אמירה שההחלטה לא ניתנה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬ ‫עו"ד פלדמן‪ :‬חברי הכנסת כאן פועלים כאינדיווידואלי מחוץ לכנסת‪ ,‬מגיעים ביניהם להסכמה‬
‫‪13‬‬ ‫של ‪ 61‬חברים באים לנשיא ומבקשים להטיל עליו א ת הרכבת הממשלה‪ .‬ברור שזה נטען במשפט‬
‫‪14‬‬ ‫הציבורי‪ .‬מהו ההסכם שקדם לו? כמובן ההסכם הקואליציוני‪ .‬בית המשפט שאל את עצמו למה‬
‫‪15‬‬ ‫עלינו להתערב בהסכם קואליציוני‪ .‬אותם עקרונית שבית המשפט נתן בקושי לבקר הסכמים‬
‫‪16‬‬ ‫קואליציוניים‪ ,‬שאלה הגבלות מאוד משמעותיות‪ .‬צריכות להיות נסיבות מא וד מיוחדות‪ ,‬עליהן‬
‫‪17‬‬ ‫מן הסתם נדבר מחר‪ .‬לכן‪ ,‬לאחר התלבטות אומרים השופטים שזהו מעשה שנטוע לגמרי במשפט‬
‫‪18‬‬ ‫הפוליטי אפשר להתערב והתערב‪ .‬וזה באמת אומר לנו שהקביעה של חברי הכנסת נתונה‬
‫‪19‬‬ ‫לביקורת שיפוטית משום שהיא במשפט הציבורי וכי הביקורת השיפוטית מצומצמת‪ .‬היא אולי‬
‫‪20‬‬ ‫לא סבי רות‪ ,‬אלא הגינות‪ ,‬אלא תקנת הציבור ותקלה לציבור‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫הטלת החלטה של ‪ 61‬חברי כנסת לפנות לנשיא ולבקש ממנו להרכיב את הממשלה‪ ,‬זה מגיע‬
‫‪22‬‬ ‫מההסכם הקואליציוני שתורו יבוא מחר‪ ,‬אומר במפורש דורש אפילו ‪ 73‬חברי כנסת שיבואו‬
‫‪23‬‬ ‫לנשיא והם חלק לגמרי מההסכם הקואליציוני‪ .‬לכן גם פגיעה ז ו יש לקרוא במשקפיים של‬
‫‪24‬‬ ‫ההסכם הקואליציוני‪ .‬לא רק זה‪ .‬אלא גם כשמדובר באדם שיש כנגדו כתבי אישום כאלה‬
‫‪25‬‬ ‫ואחרים‪ .‬האם זו לא תקנת הציבור? האם לא מדובר פה בדבר שפוגע ברכוש המוסרי הערכי‬
‫‪26‬‬ ‫האזרחי של כל אחד מאתנו? בוודאי שזה פוגע‪ ,‬בוודא שזה פסול‪ .‬לכן כבר במדרגה זו אפשר‬
‫‪27‬‬ ‫ל פסול זאת‪ .‬נכון‪ ,‬אתם חברי הכנסת חתמם הסכם קואליציוני‪.‬‬
‫‪28‬‬ ‫נכון למשיב ‪ 2‬אין מספיק חכים כדי להרכיב ממשלה‪ ,‬הוא מקבל אותה מהגוש האחר שלו שגם‬
‫‪29‬‬ ‫הוא לא שלשל פתק עליו כתוב "בנימין נתניהו"‪.‬‬
‫‪30‬‬ ‫שנית‪ ,‬ההסכם הקואליציוני עליו נרחיב מחר‪ ,‬הוא הסכם בעייתי ביותר משום שלמשל‪ ,‬הוא‬
‫‪31‬‬ ‫מ בטל את מגבלת השרים‪ .‬אין עוד מגבלה כמה שרים יש למנות לממשלה‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫לבוא ולומר אם יתברר שחברי הכנסת קיבלו טובת הנאה תמורת הפניה לממשלה‪ ,‬נבטל פניה זו‪,‬‬
‫‪33‬‬ ‫נראה בה פניה מושחתת שלא ראויה להתקבל‪ .‬יש כאן המון הוראות שהן טובות הנאה שמשנות‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫עצם הראיה לשנות את חוק יסוד הכנסת והש י נו י ים של חוק היסוד כולן טובות הנאה הן לא באו‬
‫‪35‬‬ ‫לשפר את מערכת המשפט היש ר אלי‪ .‬הן באו לשפר את סוגי הקואליציה בשני גושים שהם רצו‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫ניסו לחוקק חצי שנה‪ .‬ועוד כהנה וכהנה כפי שכותב היועמ"ש לממשלה‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬
‫‪1‬‬ ‫אם בסיס הפניה של חברי הכנסת לנשיא המדינה הוא ההסכם הקואליציוני‪ ,‬ואין ספק שזה‬
‫‪2‬‬ ‫הוא‪ ,‬ואם ההסכם הקואליציוני ייקבע שהוא שערורייתי ומרבה את הונם הפוליטי של החברים‬
‫‪3‬‬ ‫הפני הפסולה‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫כמו בפרשת ז'רז'בסקי אף אחד לא היה מעלה בדעתו שיש הסכם פוליטי‪ .‬למה להכניס את בית‬
‫‪5‬‬ ‫המשפט לזה? באמת נאמרו הדברים שם‪ .‬לכן‪ ,‬לפני שההסכמים הפוליטיים עומדים לביקורת‬
‫‪6‬‬ ‫בבית משפט נכבד זה‪ ,‬במסגרות מוגבלות ‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫מפנה לסעיף ‪ 17‬לחוק יסוד הממשלה‪ ,‬שמפנה לחוק השופטים‪ .‬ההפניה היא לא לקבוע נורמות‬
‫‪8‬‬ ‫לקבוע את המועמדות‪ .‬אי אפשר לקבוע מועמדות משום שחוק הממשלה עוסק בעני י ן פורמלי‬
‫‪9‬‬ ‫פשוט לגמרי באיזה בית משפט התנהל הדבר‪ .‬הוא לא נותן גושפנ קא שאפשר להטיל את הרכבת‬
‫‪10‬‬ ‫הממשלה גם על מי שיש לו כתב אישום‪ .‬הוא אומר יכול להיות‪ ,‬אם יקרה מצב כזה‪ ,‬ויש ראש‬
‫‪11‬‬ ‫ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום קודם‪ ,‬יש להסדיר איזה בית משפט ידון‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫אפשר שאיש ממשלה יפסיק לכהן בגלל עבירה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬ ‫יש שתי סיעות שלא נשמעו מפנ י שהן תומכות בעמדות העותרים‪ .‬יש לכם מה להוסיף?‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬ ‫עו"ד בקל‪ :‬נבקש לטעון מחר‪ .‬ביקשנו להימחק מהעתירות‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬ ‫אתם לא מבקשים לטעון לסוגיה שעומדת היום?‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫עו"ד בקל‪ :‬אטען מחר בסוגיה שעומדת מחר‪ .‬לדעתי יש החלטה בנושא הבקשה להימחק‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫כבוד הנשיאה א' חיות ‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫הטיעונים מחר יטענו בנושא ההסכם הקואליציוני בלבד‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬ ‫עו"ד עציוני‪ :‬אעמוד על מספר נקודות בהקשר למה שנטען היום בתקווה שזה יסיע לבית‬
‫‪28‬‬ ‫המשפט בהכרעתו‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫נקודה ראשונה אנו סבורים שסעיף ‪ 18‬לא מקרין על ההכרעה האם יש סמכות להיטען‪ .‬יש‬
‫‪30‬‬ ‫לקרוא את רצף הסעיפים‪ ,‬בין אם זה נב צרות‪ ,‬בין אם זה בקיעות‪ .‬חוק היסוד מאוד מאוד זהיר‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫בין אם זה נבצרות ובין אם זה נבקעות‪ .‬אנו לא רוצים שאם פסק דין יביא לנבצרות‪.‬‬
‫‪32‬‬ ‫מעבר למה שאמר עו"ד פלדמן בעיננו מאוד נכון‪ .‬זו גם הסיבה שאנו את הדגש שמנו בעתירה‬
‫‪33‬‬ ‫מחר‪ .‬אנו כן חושבים‪ ,‬וזה עונה אולי קצת לכב' השופט מז וז‪ .‬חבר כנסת שנוטל עליו את התפקיד‬
‫‪34‬‬ ‫הוא לא כאדם פרטי שאין עליו את החובות ואת עולם ניגוד העני י נים על שלביו ועל חובותיו ועל‬
‫‪35‬‬ ‫השלבים שהוא קובע‪ .‬כשאדם נוטל עליו את התפקיד‪ ,‬וכן יש כאן אקט של הסכמה לקבל עליו‬
‫‪36‬‬ ‫את הת פ ק י ד‪ .‬לא מזמן הוגש כתב אישום נגד חבר כנסת‪ ,‬דובר על ח יים כץ‪ ,‬ולכן על חבר כנסת‬
‫‪37‬‬ ‫שחלות עלו החובות מעולם ניגוד העני י נים‪ ,‬לעיתים באמת מספיק הסכם‪ ,‬לעיתים יש פסלות‬
‫‪51‬‬
‫‪52‬‬
‫‪1‬‬ ‫נקודתית ולעיתים הפסלות כה מובהקת עד כדי פסלות לקבל את התפקיד‪ .‬פה יש סמכות וצורך‬
‫‪2‬‬ ‫של בית המשפט להתייחס לאותן הגבלות וגם זה חלק מהתורה שלנו ויש הגבלות נוספ ות‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫כשבית המשפט קובע מהם תנאי הכשירות זו פגיעה בהפרדת הרשויות‪ .‬אמירה זו כשלעצמה היא‬
‫‪4‬‬ ‫החותרת תחת הפרדת הרשויות‪ .‬בית המשפט מזהה את הדין‪ .‬העמדה שלנו שזיהוי הדין הנכון‬
‫‪5‬‬ ‫של נאשם בשוחד שביצע‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬ ‫אנו לא בתנאי הכשירות‪ .‬תנאי כשירות נקבעים בחוק‪ .‬אנו במתחם שיקול הדעת אם בכלל‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫עו"ד עציוני‪ :‬השאלה היא שאלה משפטית‪ .‬אי אפשר להתעלם מכך‪ ,‬אנו מודעים לכך‪ ,‬אף זו‬
‫‪11‬‬ ‫עדיין שאלה משפטית‪ .‬גם אם יש שאל המשפטית‪ ,‬הכלים הם עדיין כלים משפטיים‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫הכרעת בית שמפט היום לא קשורה לנתניהו האיש‪ ,‬ואסור שתהיה קשורה‪ .‬לא אם יש משבר‬
‫‪13‬‬ ‫קורונה קל‪ ,‬ולא אם הצביעו מיליון ‪ 800‬או מיליון‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬ ‫כשהדברים נשמעים מסיעה פוליטית הדברים לכל הפחות מוזרים‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫עו"ד עציוני‪ :‬זו עמדתנו‪ .‬אם מבקשים מא תנו לקחת בשקלול למשל ‪ 3‬מערכות בחירות או‬
‫‪19‬‬ ‫מזמינים‪ ,‬אז מבקשים מכבודכם להגיע לזירה הפוליטית‪ .‬זו ההזמנה לשדה הפוליטי‪ .‬לכן‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫כסיעה פוליטית שמשתדלת לא לפנות לבית משפט זה אלא אם היא חייבת‪ ,‬וזה נעשה בשנים‬
‫‪21‬‬ ‫קודמות‪ ,‬זו בהחלט המחשבה שלנו שלא צריך לשקול שיקולים אלה‪.‬‬
‫‪22‬‬ ‫אם העמדה הזאת שלי‪ ,‬כפי שהצגתי אותה אינה מקובלת‪ .‬ואם כבודכם חושב שההשלכות‪ ,‬הרי‬
‫‪23‬‬ ‫בסוף לא תהיה קורו נה‪ ,‬בסוף יהיה אירוע נוסף של נאשם בפלילים שי י טול עליו את ה מנדט‪ ,‬ויש‬
‫‪24‬‬ ‫לכוון גם לשם‪ .‬אם כבודכם בכל זאת סבורים שמעבר להחלטה העקרונית יש לקחת בחשבון את‬
‫‪25‬‬ ‫אותם שיקולים שעל הפרק היום ומחר‪ ,‬נציע שבית המשפט ישקול בכל זאת לנקוט בהתרעת‬
‫‪26‬‬ ‫התקפלות מסוג ההתראות שאני לא צרי ך לספר לכבודכם‪ ,‬שהמוקד יהיה אמירה חדה וברורה‬
‫‪27‬‬ ‫שאין זה סביר‪ ,‬ואין זה סביר באופן קיצוני כי חבר כנסת נאשם בשוחד שביצע במסגרת תפקידו‬
‫‪28‬‬ ‫י יטול על עצמו את המנדט‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬שנטען כי ביצע‪ .‬יש להקפיד בכך‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫עו"ד עציוני‪ :‬התכוונתי שחבר כנסת שנאשם בשוחד במסגרת תפקידו‪ .‬יהא זה בלתי סביר שהוא‬
‫‪33‬‬ ‫י יט ו ל על עצמו את המנדט‪ .‬אך בנסיבות המיוחדות‪ ,‬ושלל הנסיבות שכבודכם שמעו‪ ,‬הכניסה‬
‫‪34‬‬ ‫הזאת לתוקף תהיה מהפעם הבאה שיבוצעו ההליכים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪37‬‬ ‫נצא עכשיו להפסקה של כרבע שעה ונשוב ונת כ נס לשמוע את תשובות המשיבים ולאחר מכן ננעל‬
‫‪38‬‬ ‫את הישיבה להיום‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫עו"ד יועז‪ :‬יש עוד שני עותרים שלא נשמעו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬ ‫הם ישמעו לאחר ההפסקה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬ ‫לאחר הפסקה;‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬ ‫עו"ד אביה לא היתה כוונה לדלג עליכם‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬כבודכם שאלתם כמה וכמה פעמים מי הגורם הממנה ראש ממשלה‪ .‬עצם מינוי ראש‬
‫‪13‬‬ ‫ממשלה על מנת שישתכלל צריך בדרך ‪ 4‬פעולות‪ .‬חתימה של ‪ 44‬חברי כנסת‪ ,‬בקשת נשיא‪,‬‬
‫‪14‬‬ ‫הסמכת המועמד‪ ,‬הטלת התפקיד בפועל על ידי הנשיא‪ ,‬ובסוף‪ ,‬על פי סעיף ‪ 13‬הסכמת הכנסת‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫בסוף הסכמת הכנסת היא זו שבמביאה למינוי ראש ממשלה‪ .‬מי שחייב לעמוד בראשה הוא‬
‫‪16‬‬ ‫האדם שקיבל את הת פקיד‪ .‬השאלה שנשאלה‪ ,‬מי כאן בשרשרת הוא הממנה והאם אפשר לראות‬
‫‪17‬‬ ‫בהחלטה שלו למנות החלטה עם פאן מנהלי שאפשר לתקוף אותו בעילות סבירות שחלות‬
‫‪18‬‬ ‫במשפט המנהלי?‬
‫‪19‬‬ ‫הגיוני לחשוב ולאמץ את הרעיון‪ ,‬שמי שממנה ראש ממשלה הם חברי הכנסת‪ .‬כדי שראש‬
‫‪20‬‬ ‫ממשלה יתמנה צריך ‪ 61‬חתימות של חברי כנסת וצריך שהכנסת בסופו של יום תביע אמון‬
‫‪21‬‬ ‫בממשלה הזאת‪ .‬זה גם מתיישב עם בעל הסמכות להעביר ראש ממשלה מכהונתו‪ ,‬כי בסעיף ‪18‬‬
‫‪22‬‬ ‫החוק מאפשר להעביר ראש ממשלה מתפקידו במידה ויש צורך בכך והדברים מתיישבים עם‬
‫‪23‬‬ ‫סעיף ‪ 13‬לחוק יסוד הממשלה‪ .‬החלטת הכנסת להביע אי אמון יש בה גם פן מנהלי‪ .‬נכון‪ ,‬בית‬
‫‪24‬‬ ‫משפט זה מעולם לא דן בסוגיה של החלטה של הכנסת כן להביא אמון או לא הביע אמון‬
‫‪25‬‬ ‫בממשלה‪ .‬בסיטואציה כזו אולי כן צריך להסתכל מה הדין בהסדרים אחרים‪ ,‬אולי דומים‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫אפשר ללמוד מהם‪ .‬ניסיתי חיפשתי‪ .‬מפנה לסעיף ‪ 15‬לחוק יסוד הממשלה שדן בחוק הכנסת‬
‫‪27‬‬ ‫לאישור כהונה של שר‪ .‬כדי למנות שר צריך החלטה של ראש ממשלה אך לא מספיק‪ .‬צריך גם‬
‫‪28‬‬ ‫את אישור הכנסת בהחלטה כדי לאשרר את המינוי‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫אין מחלוקת שהחלטה למנות שר היא בסופו של דבר מנהלית‪ .‬בית ה מ שפט רשאי להעביר‬
‫‪30‬‬ ‫ביקורת מנהלית בעילת הסבירות‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬זה לא בהכרח דין זהה‪ .‬אלה שתי החלטות שונות‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬מדובר בסוגיה לא פשוטה‪ .‬צריך לחפש‪ .‬היועמ"ש לממשלה בסעיף ‪ 98‬לתגובה אומר‬
‫‪35‬‬ ‫כי זה לא השלב להתערב‪ ,‬זה לא השלב להעביר ביקורת שיפוטית על החלטת הכנסת‪ .‬מתי יגיע‬
‫‪36‬‬ ‫השלב להעביר ביקורת על הכנסת? לאחר ביקורת מנהלית‪ .‬כי לאחר מכן הכנס ת רשאית כן‬
‫‪37‬‬ ‫להעביר ראש ממשלה מכהונתו‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪53‬‬
‫‪54‬‬

‫‪2‬‬ ‫גם אז זו לא החלטה בתחום המנהלי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫עו"ד רפול‪( :‬מצטט)‪ .‬כלומר היועמ"ש לממשלה אומר שבעתיד כשנבוא ונבחן את החלטת הכנסת‬
‫‪5‬‬ ‫בוחנים אותה בפן המנהלי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪8‬‬ ‫אם תהיה הרשעה בעבירה שיש עימה קלון ופסק הדין חלוט‪ ,‬אין פה שיקול דעת‪ ,‬זה אוטומטי‬
‫‪9‬‬ ‫לפי סעיף ‪ 18‬לחוק הכנסת‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬נניח שיש ראש ממשלה מכהן ויש נגדו פסק דין‪ .‬החוק קובע כי יש סמכות לכנסת‬
‫‪12‬‬ ‫להעבירו מתפקידו‪ .‬נניח והכנסת לא מפעילה את הסמכות‪ .‬מה אומר היועמ"ש? יש להעביר זאת‬
‫‪13‬‬ ‫לסמכות חובה‪ .‬מפנה לסעיף ‪ 28‬לתגובה (מצטט)‪ .‬כלומר תפנו לבית המשפט שאם הכנסת תחליט‬
‫‪14‬‬ ‫לא להעביר מכהונה‪ .‬אני למד מכך שגם ההחלטה להביע אמון ולמעשה למנות את ראש‬
‫‪15‬‬ ‫הממשלה יש בה פן מנהלי‪ .‬יכול להיות שיש פה עוד פן‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫יכול להיות שיש פן ציבורי להחלטה וגם פן מנהלי‪ .‬אז מה שכובדכם שאלתם כל הזמן‪ ,‬בה חלט‬
‫‪17‬‬ ‫ניתן להעביר ביקורת על החלטת הכנסת ועל החלטת ‪ 61‬חברי הכנסת‪ ,‬להמליץ על בנימין נתניהו‬
‫‪18‬‬ ‫כראש ממשלה‪ ,‬או על החלטת הכנסת למנות בסוף ההליך‪ .‬זו הפרשנות שלי האם ניתן להפעיל‬
‫‪19‬‬ ‫ביקורת שיפוטית על החלטת הכנסת למנות ראש ממשלה‪ .‬אני מנסה לדמיין סיטואציה בה‬
‫‪20‬‬ ‫אומרים החלטת הכ נסת למנות ראש ממשלה נעדרת פן מנהלי‪ .‬אין בה פן מנהלי‪ .‬התוצאה מאוד‬
‫‪21‬‬ ‫קשה‪ .‬התוצאה לאימוץ המודל הזה היא שיש לנו חבר כנסת שהוא למעשה חסין‪ .‬חסין מפני‬
‫‪22‬‬ ‫ביקורת שיפוטית והתוצאה הזאת באמת קשה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪25‬‬ ‫למה הוא חסין? הוא עומד לדין?‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬חסין על עצם המינוי‪ .‬אני מנסה לדמיין מצבים שכבוד השופט רובינשטיין מנע‬
‫‪28‬‬ ‫בפסקי ערים‪ .‬אני לא רוצה להשוות בין רצח‪ ,‬אונס או הריגה בתאונת דרכים‪ .‬אומר שם השופט‬
‫‪29‬‬ ‫רובינשטיין‪ ,‬מה יגידו הטוענים של מי שביצע רצח או חלילה אונס? שחזקת החפות עומדת לו?‬
‫‪30‬‬ ‫היו מקרים‪ .‬אם נניח חבר כנסת מואשם באונס או בהטרדה מינית‪ ,‬ויש לו רוב של ‪ 61‬חברי‬
‫‪31‬‬ ‫כנסת שאומרים תמתינו‪ ,‬חזקת החפות‪ ,‬נראה מה קורה במשפט‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬מה קורה לגבי ‪ 119‬חברי הכנסת האחרים לגביהם יש את אותה‬
‫‪34‬‬ ‫סיטואציה? חבר כנסת מהרגע שנבחר אי אפשר להדיחו בעבירה חמורה?‬
‫‪35‬‬ ‫בעבירות מסוימות‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫‪54‬‬
‫‪55‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬אני מבדיל ומפריד בין בחירת חבר כנסת לבין מנוי לרשות ממשלה‪ .‬שיטת המשטר‬
‫‪2‬‬ ‫שלנו פרלמנטרית‪ .‬אנו מצביעים לסיעות‪ .‬אנו מצביעים לחברי כנסת‪ .‬אנו לא מצביעים לראש‬
‫‪3‬‬ ‫ממשלה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אדוני מתעלם מכך שאנו בשלב השלישי‪ .‬עובדה שהוא הגיע‬
‫‪6‬‬ ‫למסקנה שיש לעב ור לשלב השלישי‪ .‬אדוני שואל שאלות‪ ,‬היעלה על הדעת?‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬לא דיברתי על נשיא המדינה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬עכשיו נותנים הזדמנות אחרונה לחברי כנסת להצביע על מועמד‬
‫‪11‬‬ ‫שלפחות מתלכדים חברי כנסת שחושבים שיש להטיל עליו את התפקיד‪ .‬הם מודעים למה‬
‫‪12‬‬ ‫שאומר אדוני‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬שאלת המודעות היא שאלה חשובה‪ .‬אם היא נופלת במאזן השיקולים בין השיקולים‬
‫‪15‬‬ ‫בעד הכשר המינוי או בשיקולים בעד הכשר? אנו בשאלה הראשונית האם בכלל ניתן להתערב‬
‫‪16‬‬ ‫בשיקול הדעת של ‪ 61‬חברי כנסת‪ .‬אם יש פן מנהלי בשאלה של ‪ 61‬חברי כנסת ניתן לעבור לפן‬
‫‪17‬‬ ‫השלישי‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫כבו ד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬ניתן להתערב במקרים מאוד מאוד קיצונים‪ .‬אני לא מדבר על‬
‫‪20‬‬ ‫עילת הסבירות‪ .‬כדי לייבא את עילת הסבירות אדוני רואה זאת כפעולה מנהלית‪ .‬יש התערבויות‬
‫‪21‬‬ ‫גם בנושאים חוקתיים והם לא הולכים על עילת הסבירות‪ .‬הם הולכים למבחנים אחרים‪ .‬למשל‬
‫‪22‬‬ ‫כשמבקרים חקיקה‪ ,‬עילת הסבירות היא לא עילה כשמבקרים חקיקה‪ .‬כשמבקרים את המחוקק‬
‫‪23‬‬ ‫שהוא עושה פעולות מסו ימות‪ .‬אדוני רוצה לבקר את פעולתה סבירות והוא עושה זאת חוקתי‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫יש עילות להתערבות‪ ,‬עילת הסבירות היא לא אחת מהם‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬סדר הטיעון שלי הפוך‪ .‬אני אומר מלכתחילה בלי קשר לעילת הס בירות‪ .‬החלטה‬
‫‪27‬‬ ‫למנות ראש ממשלה על ידי הכנסת יש בה פן מנהלי‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬ ‫הטענה ברורה‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬אם מתקבלת הטענה יש פן מנהלי‪ .‬אצל המשיבים עלו כמה שיקולים שלדעתם‬
‫‪33‬‬ ‫הופכים את ההחלטה למנות את ראש הממשלה לסבירה‪ .‬או שהיא נופלת במתחם הסבירות‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫דיברו על הזכות לבחור ולהיבחר דיברו על הקורונה ועל מערכת בחירות נוספת‪ .‬אני רוצה לדבר‬
‫‪35‬‬ ‫על הקורונה‪ .‬דווקא בגלל השיקולים הללו צריך להיות ראש ממשלה שכל הציבור נושא אליו‬
‫‪36‬‬ ‫עיניים מאמין בו ומועמד שלא נפל בו רבב‪ .‬דווקא בגלל הקורונה‪ .‬בענין הזכות להיבחר‪3 ,‬‬
‫‪37‬‬ ‫מערכות בחירות הסיעות שהצהירו קבל עם ועדה שבחרו בראש הממשלה בנימין נתניהו לא זכו‬
‫‪38‬‬ ‫לרוב‪ .‬דווקא המליצו על גנץ‪ .‬לבוא ולטעון כי רצון הבחור הבוחר וידוע?‬
‫‪55‬‬
‫‪56‬‬

‫‪2‬‬ ‫זה טיעון פוליטי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬לגבי החשש ממערכת בחירות רביעית‪ .‬להאשים את בית המשפט שבשל פסיקה זו או‬
‫‪5‬‬ ‫אחרת עלולים להגיע למערכת בחירות רביעית‪ ,‬לא מתקבל על הדעת‪ .‬יש להפנות את החשש‬
‫‪6‬‬ ‫לציבור‪ .‬בעצם הם מנסים להכניס את בית המשפט לחשש הפוליטי‪ .‬ההפך הוא הנכון‪ .‬שנבחרי‬
‫‪7‬‬ ‫הציבור י י קחו אחריות ו י ישאו בהשלכות החלטותיהם‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫לגבי סעיף ‪ 18‬לחוק יסוד הממשלה‪ ,‬הכנסת בתגובתה מנתה סקרה את ההיסטור יה החקיקתית‬
‫‪9‬‬ ‫ואת התכלית העובדתית והגיעה למסקנה של תגובת הכנסת שסעיף ‪ 18‬אינו הסדר ממצה‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫הדברים גם מתיישבים עם לשון החוק ואם משווים את הענ י ין להעברה מכהונה של ראש‬
‫‪11‬‬ ‫ממשלה להעברה מכהונה של שר התוצאה ברורה מאליה‪ .‬סעיף ‪. 17‬ג מה אומר? (מצטט סעיף‬
‫‪12‬‬ ‫‪. 17‬ג)‪ .‬סעיף ‪. 23‬א לחו ק יסוד הממשלה נוקט באותם מילים בדיוק לגבי שרים (מצטט סעיף‬
‫‪13‬‬ ‫‪. 23‬א) על איזה חוק מדברים? על אותו סעיף ‪ 4‬לחוק הממשלה‪ .‬אך סעיף זה חל בדיוק אותו דבר‬
‫‪14‬‬ ‫על שר בדיוק כפי שהוא חל על ממשלה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬ ‫יש סעיף חוק ויש ממשלה להעביר שר מתפקיד‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬אני א ומר שסעיף ‪ 20‬לא יוצר הסדר ממצה לגבי כהונה של שר‪ .‬אם רואים בה סעיף‬
‫‪20‬‬ ‫ממצה כן ניתן להעביר ביקורת‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫לגבי סעיף ‪ 30‬עליו דיבר כב' השופט עמית‪ ,‬שיש שם את המילים להעביר מחמת עבירה‪ ,‬אני לפני‬
‫‪22‬‬ ‫כמה חודשים הגשתי עתירה דומה בענ י ין נבצרות ראש ממשלה בתקופת מעבר‪ .‬הסעיף יוצר‬
‫‪23‬‬ ‫א בסורד‪ .‬מצד אחד היועמ"ש כתב שראש ממשלה בתקופת מעבר לא יכול להתפטר‪ .‬אז אומרים‬
‫‪24‬‬ ‫שאם הוא עוזב את תפקידו מחמת עבירה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אומרים הופסקה כהונתו‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬ ‫עו"ד רפול‪ :‬יש שם פרדוקס‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אפשר להעביר ראש ממשלה מתפקידו בגין עבי רה שאינה עדיין‬
‫‪31‬‬ ‫חלוטה‪ .‬אם צריך לקרוא הוראה חלוטה בקונטקסט הכללי‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬ ‫ע ו"ד ארד‪ :‬אני טוען אחרון מבין העותרים‪ .‬השעה כבר ‪. 16:00‬‬
‫‪34‬‬
‫‪36‬‬ ‫יש יתרון ויש חסרון לטוען אחרון‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד ארד‪ :‬אשתדל לגעת בכמה נקודות שנכון להעיר אותן מזווית נוספת‪ .‬בעתירה התמקדנו על‬
‫‪2‬‬ ‫שיקול הדעת של מקבל התפקיד‪ .‬מפנה לעמוד הראשון של העתירה (מצטט)‪ .‬שמעתי גם את‬
‫‪3‬‬ ‫קודמיי בסוגיה זו‪ ,‬האם אנו יכולים לבחון את שיקול הדעת של המתמנה? יש כאן מקום לבחון‬
‫‪4‬‬ ‫את שיקול הדעת של המתמנה‪ .‬אם כובדכם יסברו שיש ביקורת שיפוטית על חברי הכנסת‪ ,‬כי אז‬
‫‪5‬‬ ‫לטעמנו אין מנו ס מללכת שלב נוסף ולבדוק את שיקול דעת אותו חבר כנסת שנותן את הסכמתו‬
‫‪6‬‬ ‫לקבל עליו את תפקיד הרכבת הממשלה‪ .‬אנו יודעים שהוא יהיה ראש ממשלה‪ ,‬לכן הוא לא רק‬
‫‪7‬‬ ‫חבר כנסת‪ ,‬אלא גם ראש ממשלה מלומד‪ .‬יש לבחון את התפקיד הזה שהוא עתיד להיכנס אליו‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫לכן‪ ,‬בית המשפט יבחן את הנקודה הזאת‪ .‬שיקול הדעת של המועמד‪ ,‬של מקבל התפקיד צריך‬
‫‪9‬‬ ‫להיבחן האם הוא יכול להיות מועמד‪ .‬האם הוא לא מכניס את עצמו חלילה למצב של ניגוד‬
‫‪10‬‬ ‫עני י נים‪ .‬זה שיקול הדעת שהוא יצטרך לבחון כשהוא יצטרך להעביר שר מתפקידו‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪13‬‬ ‫כל העובדות כולן היו ידועות כשהמשיב ‪ 2‬הציג את עצמו לבחירת הציבור בכל מערכות הבחירות‬
‫‪14‬‬ ‫כולל במערכת הבחירות השלישית‪ .‬לאחר שהוא העמיד עצמו לבחירה ולאחר שהוא זכה‪ ,‬האם‬
‫‪15‬‬ ‫הוא יכול על בסיס אותה תשתית עובדתית שהוא יחליט שהוא לא מתאים? זו טענה מוקשית‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬ ‫עו"ד ארד‪ :‬כל התנאים היו ידועים‪ .‬כשהנשיאה העמידה את ה משיב ‪ 2‬היא ידעה שבבוא היום‬
‫‪18‬‬ ‫הענ י ין הזה ייבחן בבית המשפט הגבוה לצדק‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪21‬‬ ‫יש לאדוני אסמכתא מהארץ ומהעולם שמורה לאדם להסכים או לא להסכים לקבל עליו תקפיד‪,‬‬
‫‪22‬‬ ‫להורות לו לא לקבל עליו לקבל תפקיד? יש לכך אסמכתא בדין?‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫עו"ד ארד‪ :‬הביקורת השיפוטית אינה נעצרת כאן‪ .‬למשל היה את מקרה הרב מצגר‪ ,‬היתה‬
‫‪25‬‬ ‫סיטואציה בה על פי החוק היתה אמורה להיות רוטציה בין הרבנים הראשיים כשבאופן‬
‫‪26‬‬ ‫אוטומטי הרב מצגר היה אמור לה י כנס לתפקיד אב בית הדין הגדול‪ .‬אז כדי למנוע מצב של‬
‫‪27‬‬ ‫עתירה שיפוטית תקנו את החוק באופן שיאפשר את המצב הקיים וביטו ל הרוטציה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬ ‫תיקנו את החוק‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬אם היו מתקנים את החוק‪ ,‬היינו נדרשים לשאלה מבחינת תנאי הכשרות‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫אנו לא מטילים על המועמד עצמו לקבל התראה כזו או אחרת‪ .‬אדם לא משים עצמו רשע‪ .‬בדרך‬
‫‪34‬‬ ‫כלל יש מי שקובע עבורו את תנאי הכשרות או הפס לות‪ .‬אנו מצפים שהגורם הממנה ימנה אותו‬
‫‪35‬‬ ‫אך אז אומרים לו למרות שמינו אותך אתה צריך לומר לא‪ .‬זו יכולה להיות טענה במישורים‬
‫‪36‬‬ ‫אחרים‪ .‬אנו לא מכרים לכך תקדים או בסיס רעיוני‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪57‬‬
‫‪58‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬במיוחד אם הוא טוען וזו זכותו‪ ,‬שהוא כופר בהאשמות‪ .‬אמר‬
‫‪2‬‬ ‫עו"ד פלדמן ‪ ,‬אם ההסכם הקואליציוני הזה הוא שהביא לחתימת ‪ 61‬החברים‪ .‬יש לחשוב גם על‬
‫‪3‬‬ ‫זכות האדם שהוא כופר בהאשמות‪ .‬זו פ וזיציה קשה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫עו"ד ארד‪ :‬הוא צריך לקבל עליו את התפקיד‪ .‬הוא צריך להיכנס לתפקיד‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬חברתי הנשיאה שאלה אם יש תקדים לכך בעולם? למיטב‬
‫‪8‬‬ ‫ידיעתי אין‪ .‬הדוגמא שנתן אדוני של הרב מצגר‪ ,‬זו דוגמא שנתנו בחוק‪ .‬ש אלתי את נציגי‬
‫‪9‬‬ ‫המשיבים בהנחה שהפו זיציה שלהם היא הנכונה‪ ,‬מה יקרה אם תעשה הנחה בחוק‪ ,‬מה ייעשה‬
‫‪10‬‬ ‫אז?‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬ ‫כבוד השופט י' עמית ‪ :‬ההנחה היא במישור הדק? נאמר שבתרבות ש לטונית אחרת היינו‬
‫‪13‬‬ ‫מאמינים שאדם ייקח ע ל עצמו ויתפתח‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬ ‫עו"ד ארד‪ :‬האם במצב זה אדם לא מכניס את עצמו למצב של ניגוד עניינים אינהרנטית? נכנסו‬
‫‪16‬‬ ‫למצב של לפטר שר? מפנה לבג"ץ סויסה נגד היועמ"ש‪ .‬שם אמר כב' השופט ברק כתוארו אז‪,‬‬
‫‪17‬‬ ‫שהמפכ"ל הוא ראש השוטרים ומה שהוא מצפה מעצמו יקשה עליו לדרוש מפקודיו‪ .‬כשאתה‬
‫‪18‬‬ ‫נוש א עליך כתב אישום חמור‪ ,‬של שוחד‪ ,‬מרמה והפרת אמונים‪ .‬אתה מתקשה לקבל עליך את‬
‫‪19‬‬ ‫התפקיד‪ .‬האם יהיה לך תוקף מוסרי?‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬הוא יהיה מחו יב על פי הדין לעשות זאת?‬
‫‪22‬‬ ‫כפי שהוא התפטר מתפקידיו הנו ספים של כהונת שר‪ .‬הוא יהיה מחוי ב לעשות זאת במקרה של‬
‫‪23‬‬ ‫שרים אחרים אם יוגש נגדו כתב אישום‪ .‬בתקוה שזה לא יקרה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬ ‫עו"ד ארד‪ :‬השאלה אם במצב הדברים הזה‪ ,‬מקבל התפקיד לא מצווה לשקול את מגוון‬
‫‪26‬‬ ‫הסמכויות של התפקיד שהו א נכנס אליו ולשקול האם הוא מחוי ב לקבל עליו את התפקיד‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫משרת ראש הממשלה היא נוגעת‪ ,‬משיקה כל תחום כולל תחום אכיפת החוק‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬אדוני שמע את הצהרת מר הלמן לגבי ניגוד העניינים המוחלט‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫עו"ד ארד‪ :‬עם כל הכבוד להצהרות ניגוד הענ י ינים‪ ,‬כתב האישום שהוגש נגדו בתיק ‪ 4000‬נוגע‬
‫‪32‬‬ ‫לליבת הענין‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪35‬‬ ‫אדוני יכול להחזיק בעמדה שמי שיש לו כתב אישום כזה לא יכו ל להיות ראש ממשלה‪ .‬אנו בבית‬
‫‪36‬‬ ‫משפט ומה שאדוני טוען שאנו כבית משפט צריכים להורות לראש הממשלה לא לקבל את מה‬
‫‪37‬‬ ‫שחברי הכנסת יטילו עליו? זה הסעד שנקבע? על סמך מה?‬
‫‪38‬‬
‫‪58‬‬
‫‪59‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד ארד‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫ביקשנו לקבל סעד הצהרתי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬זה אותו דבר‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬ ‫עו"ד ארד‪ :‬לגבי השאלה מה ו כתב אישום חמור‪ :‬כפי שנאמר בפסק דינו של השופט רובינשטיין‬
‫‪7‬‬ ‫בפרשת ראשי הערים‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬השאלה לא מתעוררת כאן‪ .‬אפשר להניח שכתב האישום הוא באמת‬
‫‪10‬‬ ‫חמור‪ .‬איש לא טוען שבגלל שכתב האישום לא חמור‪ ,‬זה לא עילה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬ ‫עו"ד ארד‪ :‬אם נסכים שהלכת דרעי פנחסי חלה –‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬על שר‪ .‬נאמר כאן על דעת רבים‪ ,‬למעט אלה שטענו אחרת –‬
‫‪15‬‬ ‫שהלכת דרעי פנחסי ממשיכה לחול על שרים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬ ‫עו"ד ארד‪ :‬ואז נשאלת השאלה אם יש מקום להרחיב אותה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬דיברנו על זהות הגורם המחליט; אם היינו מקבלים את שיטת אדוני‪,‬‬
‫‪20‬‬ ‫השאל ה על מי זה חל‪.‬‬
‫‪21‬‬ ‫אם באמת נגיע למסקנה שהגורם המחליט הוא הכנסת‪ ,‬השאלה היא באמת אם יש עילה‬
‫‪22‬‬ ‫להתערבות‪ .‬אנחנו כל פעם חוזרים על זה מחדש עם כל טוען‪ ,‬שכולם טוענים אותו דבר‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫עו"ד ארד‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫אבקש עוד ‪ 2‬הערות אחרונות‪ .‬ההכרעה צריכה להיות נקייה מכל שיקולי צד‪ ,‬כמו קורונה ומשב ר‬
‫‪26‬‬ ‫חוקתי‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫אסיים במה שמתקשר לשאלה שהציב בתחילת הדיון השופט עמית‪ ,‬ואני רוצה להשאיר אותה‬
‫‪28‬‬ ‫בחלל האולם‪ ,‬היא מופיעה בעניין ראשי הערים בסעיף ט' לפסק הדין של השופט רובינש ט יין‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫(עמ' ‪ .) 23‬מצטט‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪32‬‬ ‫נשמע כעת את תגובות המשיבים‪ 10 ,‬דקות כל משיב לתשובה קצרה‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬נשמעו פה הרבה טענות‪ .‬מה שהיה בסעיף ‪ 21‬א‪ ,‬היום זה ‪ 22‬ב‪ .‬הסעיף נשאר‪ ,‬רק‬
‫‪35‬‬ ‫שינו את הסעיף שלו – לכן‪ ,‬זו נק' ההתחלה והסוף‪ .‬שנתיים אחר כך זה נאמר בפס"ד בנגבי‪.‬‬
‫‪36‬‬ ‫‪.‬לכן‪ ,‬בוודאי כל פסיקה יכולה להיות רלוונטית‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬ ‫כבוד הנשיאה א' חיות‪ :‬השאלה היא אחרת‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫‪1‬‬ ‫ה ילוכו של הטיעון שעלה כאן‪ ,‬אם ההלכה והרציונל שעומד בבסיסה חל לגבי שר – אז איך לא‬
‫‪2‬‬ ‫מחילים את אותה נורמה על רוה"מ‪ ,‬שהוא ראשון בין שווים‪ ,‬והוא שר לפי הלכת פוקס?‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫עו"ד הלמן‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫התשובה בשאלה‪ .‬יש סמכות לרוה " מ להעביר שר ממשרתו‪ ,‬ואין שום סמכות לעשות את זה‬
‫‪6‬‬ ‫לרוה"מ עצמו‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫איש לא יכול לומר‪ ,‬כשרואים את ההסדרים המורכבים – אף אחד לא יכול לחשוב שהכנסת‬
‫‪8‬‬ ‫שכחה את עניין כתב האישום‪ ,‬צריך השלמה חקיקתית‪ .‬זה לא עולה על הדעת‪.‬‬
‫‪9‬‬ ‫נובע מכך‪ ,‬שצריך לממש את רצון הבוחר שהוא מי יעמוד בראש הרשות המבצעת‪ ,‬וזה ייעשה‬
‫‪10‬‬ ‫דרך הכנסת‪ ,‬העובדה שהכנסת לא רצתה הוראה מפורשת מראה שהיא לא רצתה את זה‪ .‬וצריך‬
‫‪11‬‬ ‫לכבד את זה‪ ,‬זה הוראות חוקתיות עליהם מסתכלים במבט רחב‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫לשאלת השופטת ברון‪ ,‬היא גם לא העלתה על דעתה לעשות את זה‪ .‬האם אחרי הרשעה חלוטה‬
‫‪13‬‬ ‫לא צריכים לעשות את זה? השאלה אז לא היתה כתב אישום על ראש ממשלה‪ .‬זה א ‪ -‬ב של‬
‫‪14‬‬ ‫בחירות ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬עדיין‪ ,‬אדוני צריך להשיב‪ :‬מה קורה אם נותנים הטבה שלטונית‬
‫‪17‬‬ ‫ל ‪ 61-‬ח"כים?‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫עו"ד הלמן‪:‬‬
‫‪20‬‬ ‫מה זה הסכם קואליציוני? כ ל המפלגות מחלקות ביניהם את התפק יד י ם‪ .‬הדרך להיות בממשלה‬
‫‪21‬‬ ‫זו הדרך שלך לממש את המצב‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬לכן‪ ,‬במשטר הקיים כתוב שמותר למנות ‪ 18‬שרים ‪ +‬רוה"מ‬
‫‪24‬‬ ‫אא"כ ‪ 70‬ח"כים אומרים אחרת‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫אם הולכים ומבטיחים הסדרים לאנשים‪ ,‬כנגד זה שהם יחתמו על ה ‪ , 61-‬זה לא שוחד; אבל‬
‫‪26‬‬ ‫איפה הגבול?‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬ ‫עו"ד הלמן‪:‬‬
‫‪29‬‬ ‫אני מתחרט על המילה שוחד‪ ,‬התכוונתי למובן הפשוט‪ .‬תפקידו של הנשיא הוא לקחת את‬
‫‪30‬‬ ‫הרשימות‪.‬‬
‫‪31‬‬ ‫א ני מפנה את השופט עמית למה אומר סעיף ‪ 30‬ג‪ .‬זה תוצאות של התפטרות הממשלה‪ 30 .‬ג אומר‬
‫‪32‬‬ ‫שהממשלה ממשיכה גם אחרי ההתפטרות‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫יש כל מיני אפשרויות של מה זה התפטרות‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫סעיף ‪ – 18‬אם מסתכלים בסעיף ב'‪,‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬ ‫כבוד השופט י' עמית ‪ :‬זו תמונת מראה של ‪ , 18‬למרות שהטרמינולוגיה קצת שונה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪38‬‬
‫‪60‬‬
‫‪61‬‬
‫‪1‬‬ ‫עו"ד הלמן‪:‬‬

‫‪2‬‬ ‫יש סיטואציות שרוה"מ לא ימשיך מתפקידו אלא ח"כ אחר ממפלגתו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬ ‫כותרת המשנה היא רציפות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬ ‫עו"ד הלמן‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫זה בא לומר ההפך‪ :‬לא יכול לומר שמפסיד ‪ 15‬ג אוטומטית‪ ,‬אבל ממשיך אוטומטית עד‬
‫‪9‬‬ ‫שמקימים ממשלה‪ .‬לא‪ .‬אם הכנסת מעבירה אותך‪ ,‬יהיה ר וה"מ חדש‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬ ‫כל עילות ההפסקה מנויות שם‪ ,‬כולל התפטרות‪ ,‬התבצרות‪ ,‬פטירה‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪:‬‬
‫‪12‬‬ ‫חלילה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬ ‫עו"ד הלמן‪ :‬אני מפנה את כב' השופט פוגלמן‪ ,‬לשאלתו‪ ,‬לסעיף ‪ 149‬בתגובה שלנו‪ .‬מצטט‪.‬‬
‫‪15‬‬ ‫אם כבר מדברים במישור של בחינת שיקול הדעת של הכנסת‪ :‬יש ‪ 4‬סוגים עיקריים של החלט ות‬
‫‪16‬‬ ‫כנסת – החלטות מעין שיפוטיות‪ ,‬החלטות חקיקה‪ ,‬החלטות מנהליות פנימיות ופיקוח ובקרה על‬
‫‪17‬‬ ‫הרשות המבצעת‪ ,‬שב ‪ 2-‬האחרונות היקף השק"ד הוא מאוד מצומצם‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫למעשה מדובר בתרגום רצון הבוחר; אין ספק שהביקורת השיפוטית פה היא מצומצמת ביותר‪.‬‬
‫‪19‬‬ ‫אני מפנה את כבודכם לסעיף ‪ 53‬בפסק ד ין ראשי הערים‪ ,‬לדברי המשנה לנשיא דאז השופטת‬
‫‪20‬‬ ‫נאור‪ ,‬והיא הגיעה למסקנה שבבחירות ישירות לראשות עיר אי אפשר לקבוע תנאים חיצוניים‬
‫‪21‬‬ ‫שלא קבועים בחוק עצמו‪ .‬זה לא שהיא דחתה את האפשרות – להפך‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬זה כנראה קסם גם לנשיא ברק‪ ,‬אבל גם הוא לא מצא ליישם את הרעיון‬
‫‪24‬‬ ‫הזה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪27‬‬ ‫היא אמרה שם שאין שום דרך למנוע מהם להציג מועמדות בבחירות שהיו בפתח‪ ,‬וכולנו‬
‫‪28‬‬ ‫הצטרפנו‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫עו"ד הלמן‪:‬‬
‫‪31‬‬ ‫חברי עו"ד שרגא אמר שהיועמ"ש לממשלה‪ ,‬הרחבנו‪ ,‬יש ‪ 5‬עמודים מתוך פחות מ ‪ 80 -‬על החלק‬
‫‪32‬‬ ‫הזה של העתירות‪ ,‬על חומרת העבירות‪ .‬אנחנו אמר נו דברים אחרים‪ ,‬לא לאותה תוצאה‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫כלקח מהיום‪ ,‬הבקשה שלנו – מכב' השופט עמית ביקשנו‪ ,‬אנחנו סבורים שמי שצריכים להשיב‬
‫‪34‬‬ ‫להסכם הם המשיבים להסכם‪ ,‬ולא היועמ"ש‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬ ‫עו"ד סומפולינסקי‪:‬‬
‫‪37‬‬ ‫אסכם בכמה מילים; בסופו של דבר השאלה לא יכולה להיות שאלה באופן המופשט שלה‪ ,‬האם‬
‫‪38‬‬ ‫ראוי שר וה"מ יכהן כאשר מוגש נגדו כתב אישום בעבירות של תואר המידות‪ .‬זה נתון להחלטה‬
‫‪61‬‬
‫‪62‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ X‬קונקרטית להחלטה שיש עליה ביקורת שיפוטית; זה מה שהלכת דרעי בחנה‪ ,‬לא משיקול דעת‬
‫‪2‬‬ ‫של גורם‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫למרות שהרבה מהשופטים הציבו את הכנסת בפרונט של הקביעה כגורם ממנה וכגורם שאת‬
‫‪4‬‬ ‫שיקול הדעת שלו – עדיין העותרים בחרו לברוח שוב ושוב מהשאלה וללכת לאותם דלתות‬
‫‪5‬‬ ‫צדדיות‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫אפילו הטיעון של חברי עו"ד פלדמן לא התיישב עם העתירה עצמה שאין בה שום סעד לגבי‬
‫‪7‬‬ ‫הכנסת‪ .‬זה לא רק טיעון פורמלי‪ .‬באופן מהותי‪ ,‬כשהעותרים ניסחו את הסעדים שלהם – יש‬
‫‪8‬‬ ‫עובדה לכך שהם לא הציבו את חברי הכנסת בסעדים שלהם‪ ,‬משום שאין מקום להתערבות‪ .‬הם‬
‫‪9‬‬ ‫הבינו שאי אפשר להיכנס דרך הדלת הזאת והתעקשו ללכת בדלתות הצדדיות‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫אנ יחושב שגם אם שיקול הדעת של חרי הכנסת אינו חסין‪ ,‬זו הלכה פסוקה שבית המשפט שומר‬
‫‪11‬‬ ‫למקרים מאוד קיצוניים; בסופו של דבר יש לנו הסדר חוקתי שביקש להס דיר לחברי הכנסת‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫שלב ההרשעה הוא השלב המהותי ששם העקרונות של טוהר המידות באמת מקבלות משקל‬
‫‪13‬‬ ‫משמעותי יותר; זה משפיע על האופי של ההחלטה ועל ההסדר החוקתי‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪16‬‬ ‫בהמשך לטיעון של עו"ד פלדמן‪ ,‬אם בוחנים את זה דרך פריזמה של משפט ציבורי?‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫עו"ד סומפו לינסקי‪:‬‬
‫‪19‬‬ ‫אם היה רק הסכם קואליציוני שאומר שמוסכם על ‪ 61‬ח"כ שפונים לנשיא – התשובה שלי לא‬
‫‪20‬‬ ‫הייתה משתנה‪ .‬זה לא מסוג ההסכמים שבית המשפט צריך להתערב‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אבל זה אומר הרבה דברים נוספים‪ ,‬שנדון בהם מחר; והשאלה‪,‬‬
‫‪23‬‬ ‫האם בנקודה הזו‪ ,‬כשההסכם הזה פו רסם‪ ,‬אם היה מגיעים לסיכום שכך וכך ח"כ תומכים‬
‫‪24‬‬ ‫במועמד פלוני – זה תקין‪.‬‬
‫‪25‬‬ ‫ברגע שמערבבים את זה עם טובות הנאה כאלה ואחרות‪ ,‬השאלה אם זה לא משפיע על ‪61‬‬
‫‪26‬‬ ‫חברים‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫אנחנו מחר נדון בה; גברתי צריכה לתת על זה עכשיו תשובה‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪30‬‬ ‫כשהשופט עמית כרך בהחלטה שלו א ת ההסכם הקואליציוני עם האלה שעומדת כאן לדיון‪,‬‬
‫‪31‬‬ ‫למעשה‪ 2 ,‬השאלות האלה נכרכו ביחד‪ .‬במובן מסוים זה לא רק להטיל על חבר הכנסת נתניהו‬
‫‪32‬‬ ‫את תפקיד הטלת הממשלה‪ ,‬אלא הרבה הוראות אחרות‪.‬‬
‫‪33‬‬ ‫עדיין‪ ,‬השאלה הזו ביחס להוראת תפקיד היא שאלה נפרדת‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫ההיבטים הרחבים יותר‪ ,‬נרח י ב לגביה ם מחר‪ ,‬אבל הם נמצאים במישור אחר ובשלב אחר שח‬
‫‪35‬‬ ‫הבחינה‪ ,‬באשר לשאלה האם יש מקום להתערב בשיקול הדעת של חברי הכנסת באותו סעיף‬
‫‪36‬‬ ‫ספציפי של ההסכם הקואליציוני – התשובה שלנו מאוד שומה לתשובה שלנו היום‪ ,‬וחשוב‬
‫‪62‬‬
‫‪63‬‬
‫‪1‬‬ ‫להפריד בין הדברים האלה‪ ,‬מפני שהסוגיה הזו של טובות הנאה כשאנח נו מדברים על‬
‫‪2‬‬ ‫פוליטיקה‪ ,‬אנחנו מדברים על חלוקת תפקידים בתוך הממשלה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫כבוד השופט י' עמית ‪ :‬גם המילים טובת הנאה – אנחנו לא אומרים שיש‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪7‬‬ ‫חלק מובנה מהסכם קואליציוני‪ ,‬זה חלוקת תפקידים‪ .‬בשיטת משטר פרלמנטרית שלנו‪,‬‬
‫‪8‬‬ ‫הסכמים קואליציוני י ם מובנים ב שיטה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬ ‫בהתאם להלכת דרעי ‪ -‬פנחסי‪ ,‬הגורם שהיה צריך לעמוד בניתוח המשפטי זה הכנסת‪ ,‬ולא נכון‬
‫‪12‬‬ ‫שבית המשפט ייכנס לתוך הזירה הפוליטית הזו של נתינת אמון בממשלה‪ .‬אני חושבת שיש פה‬
‫‪13‬‬ ‫איזשהו‪ ,‬לצד זה שהעותרים צריכים היו להעמיד את הכנסת במוקד‪ ,‬גם להוציא את הכנסת‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬הכנסת היא הגורם הממנה‪ ,‬גברתי אומרת‪ ,‬ואין עילה להתערב‪ .‬זו‬
‫‪16‬‬ ‫הטענה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬ ‫נכון‪.‬‬
‫‪20‬‬ ‫יש פה במסגרת הניתוח המשפטי מקומות בהם העותרים מבקשים לקחת את חוק היסוד‬
‫‪21‬‬ ‫ולקרוא את מה שאין בו‪ ,‬ולומר‪ ,‬נכון – חוק היסוד לא אומר במפורש על מי שהוגש נגדו כתב‬
‫‪22‬‬ ‫אישום‪.‬‬
‫‪23‬‬ ‫לכן הם מבקשים את שיקול הדעת של הנשיא ושל חברי הכנסת‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫לצד זאת‪ ,‬כאשר חוק היסוד אומר במפורש על לשון ציווי – שם הם מבקשים לא לקרוא את‬
‫‪25‬‬ ‫ההסדר המאוד ברור שכתוב שם‪.‬‬
‫‪26‬‬ ‫אין מה לעשות – בסופו של דבר‪ ,‬אי אפשר להתעלם מההסדר החוקתי הזה‪ ,‬והוא הסדר לא‬
‫‪27‬‬ ‫חסר‪ .‬אין בו את מה שאין בו ויש בו את מה שיש בו‪ .‬גם ביחס לסעיף ‪ , 10‬אפשר לאהוב אותו או‬
‫‪28‬‬ ‫לא ‪ -‬אבל זה מה שיש בו‪.‬‬
‫‪29‬‬ ‫אנחנו חושבים שאין קום להתערבות שיפוטית‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬ ‫עו"ד קורינלדי ‪ -‬סריקיס‪:‬‬
‫‪32‬‬ ‫אין לי מה להוסיף‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪35‬‬ ‫יש שלטון חוק ועקרונות של השיטה; הם קובעים שיש שיקול דעת לחברי הכנסת‪ .‬לא יכול‬
‫‪36‬‬ ‫להיבחן במסגרת שיקול הדעת המנהלי‪ ,‬לדעתי זה עלה מהתגובה של יועמ " ש הכנסת – בסעיף‬
‫‪37‬‬ ‫‪ , 62‬לא מדובר בשיקול דעת מנהלי‪.‬‬
‫‪38‬‬ ‫אנחנו אומרים שלגמרי אין בחינה‪ .‬גם מה שהם כתבו מתכתב עם הטיעון שלנו‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫‪1‬‬ ‫שיקול הדעת של ראש הממשלה בהסכמתו‪ ,‬זה דבר שבוודאי אי אפשר לומר שהוא עומד למבחן‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫אדגיש‪ ,‬שראש הממשלה כשהוא עומד פה ומשיב‪ ,‬ברור שזה לא כמו תקיפה של כל מינוי‪ .‬זה לא‬
‫‪3‬‬ ‫אינטרס רק של ראש ממשלה כנבחר‪ ,‬אלא זכות לבחור‪ .‬כשראש ממשלה מגן על ציבור שלו‪ ,‬הוא‬
‫‪4‬‬ ‫עומד על ציבור של אנשים שעומדים מאחוריו‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫זה עניין של מי ש מתאים לדרך שלו ובחר בו‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫בסעיף ‪ 10‬לחוק היסוד‪ ,‬לטענתנו‪ ,‬אין לנשיא בכלל שיקול דעת‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫עלתה פה שאלה אגבית לגבי סעיפים ‪ 7‬ו ‪ 9 -‬וציינו זאת בפסק דין בן מאיר – הנשיא לא אמור‬
‫‪8‬‬ ‫לשקול שיקולים כאלה‪ .‬נראה לי שזה גם דבר לא הכרחי‪ .‬אנחנו רוצים לשים את הנשיא מעל‬
‫‪9‬‬ ‫הויכוח הפוליטי ‪ ,‬הוא גורם מאחד‪ ,‬המנדט שניתן לו זה סמכות מעין ‪ -‬טכנית שהוא יושב עם‬
‫‪10‬‬ ‫נציגי הסיעות ובודק‪.‬‬
‫‪11‬‬ ‫לטעמנו‪ ,‬גם היה צריך הנשיא במקרה הספציפי הזה להטיל על מר נתניהו להרכיב את הממשלה‬
‫‪12‬‬ ‫בהתאם לסעיף ‪. 9‬‬
‫‪13‬‬ ‫מכיוון שדברים התפתחו כמו שהתפתחו‪ ,‬הדבר לא נבחן‪.‬‬
‫‪14‬‬ ‫אפנה לסעיף ‪ 28‬ב לחוק יסוד הממשלה‪ .‬הוא סעיף שמתייחס לאי ‪ -‬אמון‪ .‬יכולים ‪ 61‬חכים להביע‬
‫‪15‬‬ ‫אמון בממשלה אחרת‪ ,‬ואותה ממשלה יכולה לכהן בלי מעורבות של נשיא המדינה‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫לאור העובדה הזו צריך להבין את סעיף ‪ 10‬ואת שיקול הדעת שיש ל ‪ 61 -‬חברי הכנסת‪.‬‬
‫‪17‬‬ ‫השופט עמית שאל לגבי ‪ 30‬ג לחוק יסוד‪ :‬הממשלה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬זה בא מהיגיון אחר‪ ,‬אם מסתכלים מאיפה לקחנו את‬
‫‪20‬‬ ‫הדוגמאות האלה – לקחנו את זה ממשפט משווה – אז הלוגיקה שם היא אחרת‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫התפקיד של בית המשפט כפרשן הוא לראות שסעיפי החוק הם קוהרנטיים‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫כך גם כאן‪ ,‬שכתוב‪ ,‬יטיל הנשיא על אותם גורמים‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬ ‫כבו ד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אזכיר שגם בנושא הזה אתם נוגעים בהסכם הקואליציוני‪.‬‬
‫‪27‬‬ ‫הבעיה היא שכשטוענים במשפט קונ ס טיטוצ י וני במסגרת המשפט הקיים‪ ,‬ומנסים לשנות אותו‪,‬‬
‫‪28‬‬ ‫זה מעורר קושי‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪31‬‬ ‫באשר לסעיף ‪ 30‬ג שכב' השופט עמית שאל‪ ,‬זה מה שעומד בפני כבודכם‪:‬‬
‫‪32‬‬ ‫‪ 30‬ג מתייחס ר ק ל ‪ 18-‬ד‪ .‬כתוב "הופסקה" – ממש באותו סגנון מילים של ‪ 30‬ג‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬עו"ד הלמן טען אחרת‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪37‬‬ ‫הוא התייחס גם ל ‪ 18-‬א‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫‪64‬‬
‫‪65‬‬
‫‪1‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אדוני מציע פרשנות אחרת‪ .‬הוא טען גם ל ‪ 18 -‬ד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪4‬‬ ‫הלשון של הופסק הכהונה הוא בפירוש ‪ 18‬ד ‪ ,‬הסעיף שמדבר על פסד חלוט‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫כשאין פסד חלוט‪ 30 ,‬ג לא מתייחס לדברים הללו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬ ‫כבוד השופט מ' מזוז‪ :‬כל סעיף ‪ 18‬עוסק בהפסקה‪ .‬למה לא א' ודווקא ד'?‬
‫‪8‬‬ ‫‪ 30‬ג מתייחס לכמה חלופות‪ .‬מה במילים האלה הופסקה כהונתו מחמת עבירה – ששולל הפסקה‬
‫‪9‬‬ ‫על ידי הכנסת‪ ,‬להבדיל הפסקה על ידי בית מ שפט?‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪12‬‬ ‫לא כתוב "הופסקה כהונתו‪".‬‬
‫‪13‬‬ ‫מבחינת שיטת המשטר כאשר יש ‪ 61‬ח"כים‪ ,‬שפועלים לפי סעיף ‪ 18‬א‪ ,‬יש היגיון מבחינת המשפט‬
‫‪14‬‬ ‫הציבורי שהממשלה תוכל להמשיך לכהן‪ ,‬ורוה " מ יכול לחזור לציבור לזכות באמונו‪ .‬אנחנו‬
‫‪15‬‬ ‫עדיין לא שם‪.‬‬
‫‪16‬‬ ‫חברתי עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר הזכירה פתקים של רשימות בוחרים – הפתק היחיד שהיה כתוב שם‬
‫‪17‬‬ ‫"בהנהגת פלוני" זה הליכוד; הפתק של כחול לבן היה כתוב "בראשות"‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אם חס וחלילה קורה שראש ממשלה מורשע בעבירה שיש עמה‬
‫‪20‬‬ ‫קלון – האם מותר לו לרוץ לכנסת? סעיף ‪ 6‬לא מאפשר לו לרוץ‪ ,‬אבל כעבור שנים כן‪ .‬האם מותר‬
‫‪21‬‬ ‫לו להעמיד את עצמו לגבי רוה"מ?‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪24‬‬ ‫בהחלט‪ .‬רבותי גם אמרו את זה לגבי שר‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬אנחנו צריכים להחליט מתי ראש ממשלה הוא ראש ממשלה‪,‬‬
‫‪27‬‬ ‫ומתי הוא שר‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪30‬‬ ‫מבחינת החוק‪ ,‬אין שום אפשרות למנוע‪ .‬ברגע שחולפת התקופה –‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫כבו ד הנשיאה א' חיות‪:‬‬
‫‪33‬‬ ‫אדוני בתשובה‪ ,‬נודה לאדוני‪.‬‬
‫‪34‬‬ ‫אדוני צודק אבל נחזור לנושא‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪37‬‬ ‫לגבי ניגוד העניינים‪ :‬זה לא שסיעת הליכוד מתחייבת על הזכויות שיש לה‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪66‬‬
‫‪1‬‬ ‫לגבי הטענה של חברי עו"ד פלדמן‪ ,‬שהוא העלה כאן טענה לגבי ההסכם הקואליציוני‪ ,‬שהוא‬
‫‪2‬‬ ‫בעצם זה שלפי מה שהוא אמר – מאחר ולטענתו הוא פסול –‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬ ‫הבקשה של החכים להטיל את הרכבת הממשלה על ח"כ נתניהו‪ ,‬היא חלק מההסכם‬
‫‪6‬‬ ‫הקואליציוני‪ ,‬ומחובר אליו באופן בל יינתק‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫כמו שנגיד מחר‪ ,‬ההסדר הוא בסדר;‬
‫‪10‬‬ ‫איך שאבין את פס"ד ז'רז'בסקי‪ ,‬גם אם ההסדר היה נפ סל‪ ,‬זה לא שאסור היה לח"כים להמשיך‬
‫‪11‬‬ ‫לפעול בהתאם לסמכויות שיש להם לחוקק בנושאי דת ומדינה‪.‬‬
‫‪12‬‬ ‫גם אם תתקבל טענת חברי עו"ד פלדמן לפסול את ההסכם הקואליציוני – זה לא יאפשר דווקא‬
‫‪13‬‬ ‫פניה חדשה לנשיא המדינה‪ ,‬ובנושא הזה זה לא עניין סיעתי – כל חכ בעצמו בא וממליץ‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬ ‫כבוד הנש יאה א' חיות‪:‬‬
‫‪16‬‬ ‫יש משמעת סיעתית‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪19‬‬ ‫לא לפי החוק‪ .‬מה שגברתי מעלה – זו שאלה‪ .‬כעקרון‪ ,‬לפי החוק‪ ,‬זה שיקול של כל חברי כנסת –‬
‫‪20‬‬ ‫זה בא ואומר‪ ,‬נשיא המדינה‪ ,‬תטיל על ‪ X‬את הרכבת הממשלה‪ .‬אחר כך יש משמעת סיעתית‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬ ‫לפי לוח הזמנים שבהסכם‪ ,‬זאת לא הכרונולוגיה‪ ,‬לפחות לפי ההסכם מה שקבעתם הוא שקודם‬
‫‪24‬‬ ‫צריכה לעבור הצעת חוק יסוד‪ ,‬או גם החוק הרגיל‪ ,‬ורק אז מבקשים‪ .‬כל זה צריך לקרות עד יום‬
‫‪25‬‬ ‫חמישי‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪28‬‬ ‫על פי החוק הקיים‪ ,‬אם לא יחתמו עליו כל חברי הכנסת המוצעים נלך לבחירות רביעיות‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר‪ :‬זה לא אחד מול אחד‪ .‬אפשר שהם יחתמו‪ ,‬וההסכם‬
‫‪31‬‬ ‫הקואליציוני‪ ,‬נדון בו‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬ ‫עו"ד ראבילו‪:‬‬
‫‪34‬‬ ‫גם אם לא היה הסדר קואליציוני – אני בטוח שגם עו"ד פלדמן לא היה נמנע מלעתור‪ .‬הטענה‬
‫‪35‬‬ ‫שלהם לא באה כתוצאה מההסכם‪ .‬אם חברי שולל‪ ,‬אני מקבל; לשיטתנו‪ ,‬מאחר ואי אפשר‬
‫‪36‬‬ ‫לתקוף את שק"ד חברי הכנסת‪ ,‬באים ותוקפים את ההסכם הקואליציוני‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫‪67‬‬
‫‪1‬‬ ‫לגבי סעיף ‪ 70‬לתגובה‪ ,‬אז אף אחד לא הסתיר מבית המשפט כלום‪ .‬בשום מקום לא היה כתוב‬
‫‪2‬‬ ‫מה הוחלט בטיעון הזה‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫אני חושב שלא היה ראוי שזה יהיה‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫משפא אחרון – נאמרו פה אמירות מאוד קשות על המשיב ‪ . 2‬אנחנו דוחים מכל וכל את‬
‫‪5‬‬ ‫האמירות ‪.‬ראש הממשלה מאמין בחפותו‪ ,‬חזקת החפות היא עקרון יסוד בשיטתנו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬ ‫עו"ד הלוי‪:‬‬
‫‪8‬‬ ‫הטיעון של עו"ד פלדמן שובה מאוד‪ ,‬אבל אין לו שום תשתית משפטית ועובדתית‪ .‬ההסכם הוא‬
‫‪9‬‬ ‫חלק מהתהליך החוקתי להרכבת הממשלה‪ .‬ההסכם לא יוצר את הדין החוקתי הקיים‪ ,‬והדין‬
‫‪10‬‬ ‫החוקתי הקיים – ק יים‪ ,‬גם בלכדי ההסכם הקואליציוני‪ .‬לכן אני חושב שמה שאמר חברי עו"ד‬
‫‪11‬‬ ‫ראבילו‪ ,‬נכון‪ :‬גם במקרה שלו היה זוכה ב ‪ 61-‬מנדטים‪ ,‬העתירות היו עומדות בעינן‪ .‬הם סבורים‬
‫‪12‬‬ ‫שהחוק הקונס ט יטוציוני שונה‪.‬‬
‫‪13‬‬ ‫הערה אחרונה‪ :‬העלו פה רעיון שובה מאוד לאוזן‪ .‬בנושא הזה זה התרעת הבטלות‪ .‬עשו בו‬
‫‪14‬‬ ‫שימוש מזערי בהליכים מנהליים‪ ,‬אסור בשום אופן להעביר אותה לנושאים חוקתיים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬ ‫זה היה בתקציב הדו ‪ -‬שנתי‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬ ‫עו"ד הלוי‪:‬‬
‫‪20‬‬ ‫אבל לא ברוב הכ"כ מכונן של הקמת הרשות המבצעת‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬ ‫כבוד השופט ע' פוגלמן‪ :‬הכוונה לא על התרעת בטלות שתחול כאן ועכשיו אלא מהפעם הבאה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬ ‫עו"ד הלוי‪:‬‬
‫‪25‬‬ ‫לגבי הדין אנחנו סבורים שהוא בסדר‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬ ‫עו"ד בראון‪:‬‬
‫‪28‬‬ ‫אין לי מה להוסיף‪ .‬לגבי ההסכמים נתייחס לזה מחר‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬ ‫נדחה לעיון‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬ ‫הוקלד ע"י גלית ושלמה‬
‫‪67‬‬

הפרוטוקול המלא מהדיון בבג&quot;ץ בשאלת הטלת המנדט על נתניהו

Uploaded by

Document Information

Copyright

Available Formats

Share this document

Share or Embed Document

Sharing Options

Did you find this document useful?

Is this content inappropriate?

Copyright:

Available Formats

הפרוטוקול המלא מהדיון בבג&quot;ץ בשאלת הטלת המנדט על נתניהו

Uploaded by

Copyright:

Available Formats

‫בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק‬

‫‪ .5‬היועצת המשפטית לנשיא המדינה‬

‫עתירות למתן צו על תנאי וצו ביניים‬

‫ט' באייר התש"ף (‪)03.05.20‬‬ ‫תאריך הישיבה‪:‬‬

‫יונת בן‪-‬עוזר‬ ‫מזכירת הרכב‪:‬‬

‫בשם המשיב ‪2‬‬

‫בשם המשיבה ‪4‬‬

‫בשם המשיבה ‪5‬‬

‫בשם המשיבה ‪6‬‬

‫בשם המשיבה ‪7‬‬

‫בשם המשיבה ‪8‬‬

‫‪1‬‬ ‫כבוד הנשיאה א' חיות‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫כבוד הנשיאה א' חיות‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫עו"ד שרגא‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫עו"ד הולץ ‪ -‬לכנר‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫כבוד הנ שיאה א' חיות‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫כבוד הנשיאה א' חיות‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫כבוד הנשיאה א' חיות‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫עו"ד ארד‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫עו"ד הלמן‪:‬‬

You might also like

הפרוטוקול המלא מהדיון בבג"ץ בשאלת הטלת המנדט על נתניהו

הפרוטוקול המלא מהדיון בבג"ץ בשאלת הטלת המנדט על נתניהו