‫לחשוב מהר‬

‫לחשוב לאט‬

‫דניאל כהנמן‬

‫מאנגלית‪ :‬יעל סלע שפירו ועידית נבו‬

‫עריכה מדעית של המהדורה העברית‪ :‬מיה בר‪-‬הלל‬

‫‪.indd 3‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:57‬‬

 ‫תוכן העניינים‬

‫מבוא ‪9 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫חלק ראשון‪ :‬שתי מערכות‬

‫‪25. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הדמויות בסיפור ‪. . . . . .‬‬ ‫פרק ‪:. 1‬‬
‫‪38. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫קשב ומאמץ ‪. . . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:2‬‬
‫‪48. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הבקרית העצלה ‪. . . . . .‬‬‫ַּ‬ ‫פרק ‪.:3‬‬
‫‪61. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫המכונה האסוציאטיבית‪. .‬‬ ‫פרק ‪.:4‬‬
‫‪71. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫קלּות קוגניטיבית ‪. . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:5‬‬
‫‪85. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נורמות‪ ,‬הפתעות וסיבות ‪.‬‬ ‫פרק ‪.:6‬‬
‫‪93. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מכונת הקפיצה למסקנות‬ ‫פרק ‪.:7‬‬
‫‪104 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫כיצד מתרחשים שיפוטים ‪.‬‬ ‫פרק ‪.:8‬‬
‫‪113 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עונים על שאלה קלה יותר‬ ‫פרק ‪.:9‬‬

‫חלק שני‪ :‬יוריסטיקות והטיות‬

‫‪125 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫חוק המספרים הקטנים ‪. . . . .‬‬ ‫פרק ‪:. 10‬‬
‫‪136 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫עוגָ נים ‪. . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:11‬‬
‫‪147 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מדע הזמינות ‪. . . . . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:12‬‬
‫‪156 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫זמינות‪ ,‬רגש וסיכון‪. . . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:13‬‬
‫‪166 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫התואר של טום ש'‪. . . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:14‬‬
‫‪177 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לינדה‪ :‬פחות הוא יותר‪. . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:15‬‬
‫‪188 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫סיבות "חותכות" סטטיסטיקות ‪.‬‬ ‫פרק ‪.:16‬‬
‫‪198 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תסוגה אל הממוצע ‪. . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:17‬‬
‫‪209 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אילוף ניבויים אינטואיטיביים ‪. .‬‬ ‫פרק ‪.:18‬‬

‫‪.indd 7‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:57‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪8‬‬

‫חלק שלישי‪ :‬ביטחון־יתר‬

‫‪223 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אשליית ההבנה ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪:. 19‬‬
‫‪235 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אשליית התוקף ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:20‬‬
‫‪249 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אינטואיציות מול נוסחאות ‪. . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:21‬‬
‫‪262 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אינטואיציה של מומחים‪ :‬מתי אפשר לסמוך עליה? ‪.‬‬ ‫פרק ‪.:22‬‬
‫‪275 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מבט מבחוץ ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:23‬‬
‫‪286 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מנוע הקפיטליזם ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:24‬‬

‫חלק רביעי‪ :‬בחירות‬

‫‪301 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫הטעויות של ברנולי‬ ‫פרק ‪.:25‬‬
‫‪312 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תורת הערך ‪. . . .‬‬ ‫פרק ‪.:26‬‬
‫‪325 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אפקט הבעלות ‪. .‬‬ ‫פרק ‪.:27‬‬
‫‪339 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אירועים רעים ‪. . .‬‬ ‫פרק ‪.:28‬‬
‫‪351 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫התבנית המרובעת‪.‬‬ ‫פרק ‪.:29‬‬
‫‪364 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אירועים נדירים ‪. .‬‬ ‫פרק ‪.:30‬‬
‫‪378 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מדיניות סיכונים ‪. .‬‬ ‫פרק ‪.:31‬‬
‫‪387 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מעריכים תוצאות ‪.‬‬ ‫פרק ‪.:32‬‬
‫‪400 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫היפוכים ‪. . . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:33‬‬
‫‪411 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫היצגים ומציאות ‪. .‬‬ ‫פרק ‪.:34‬‬

‫חלק חמישי‪ :‬שני אני‬

‫‪427 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫שני אני ‪. . . . . . .‬‬ ‫פרק ‪:. 35‬‬
‫‪437 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫החיים כסיפור ‪. . .‬‬ ‫פרק ‪.:36‬‬
‫‪443 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫טיב־חוויה ‪. . . . .‬‬ ‫פרק ‪.:37‬‬
‫‪452 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫חושבים על החיים ‪.‬‬ ‫פרק ‪.:38‬‬

‫‪464 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מסקנות ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪476 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נספח א'‪ :‬שיפוט בתנאי אי־ודאות‪ :‬יוריסטיקות והטיות‪.‬‬
‫‪492 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫נספח ב'‪ :‬בחירות‪ ,‬ערכים והיצגים ‪. . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪509 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫תודות‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬
‫‪511 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫מפתח ‪. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬‬

‫‪.indd 8‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:57‬‬

 ‫מבוא‬

‫ני מניח שכל סופר וסופרת רואים בעיני רוחם סביבה שבה קוראי ספרם יוכלו‬
‫להפיק תועלת מקריאתו‪ .‬אשר לי‪ ,‬אני מדמה את פינת הקפה המיתולוגית במשרד‪,‬‬
‫א‬
‫שם מחליפים דעות וחולקים רכילויות‪ .‬אני מקווה להעשיר את אוצר המילים‬
‫של אנשים כשהם מדברים על שיפוטיו של הזולת ועל הברירות העומדות בפניו‪,‬‬
‫החברה או על אפיקי השקעה שבחר עמית לעבודה‪.‬‬ ‫על המדיניוּת החדשה של ֶ‬
‫מדוע לתת את הדעת על רכילות? מפני שלזהות ולתייג טעויות של הזולת קל‬
‫יותר‪ ,‬וגם מהנה פי כמה‪ ,‬מאשר להכיר בטעויות שלנו‪ .‬אנחנו מתקשים להטיל‬
‫ספק באמונות וברצונות שלנו‪ ,‬ולו בנסיבות הטובות ביותר‪ ,‬ומתקשים שבעתיים‬
‫כשאנחנו נדרשים לכך יותר מכול‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש ביכולתנו להפיק תועלת מדעותיו‬
‫המושכלות של האחר‪ .‬רבים מאיתנו צופים מראש‪ ,‬באופן ספונטני‪ ,‬כיצד יעריכו‬
‫ידידים ועמיתים את בחירותינו‪ ,‬ומכאן החשיבות שמן הראוי לייחס לאיכותם של‬
‫שיפוטים אלה ולתוכנם‪ .‬הציפייה לרכילות אינטליגנטית היא מניע רב עוצמה‬
‫לביקורת עצמית מעמיקה‪ ,‬ועוצמתו רבה אף יותר מהבטחותיו של אדם לעצמו‪,‬‬
‫לקראת השנה החדשה‪ ,‬לשפר את קבלת ההחלטות בבית או בעבודה‪.‬‬
‫כדי להיות דיאגנוסטיקן טוב‪ ,‬רופא חייב לרכוש מערכת רחבה של תוויות‬
‫למחלות‪ ,‬שכל אחת מהן מאגדת תחתיה מושג כללי על אודות המחלה ותסמיניה‪,‬‬
‫את נסיבותיה ואת סיבותיה האפשריות‪ ,‬התפתחויות ותוצאות אפשריות‪ ,‬כמו גם‬
‫התערבויות טיפוליות אפשריות לצורך ריפוי המחלה או הקלתה‪ .‬לימודי רפואה‬
‫מושתתים בחלקם על לימוד שפת הרפואה‪ .‬הבנה מעמיקה יותר של שיפוטים‬
‫ובחירות נזקקת גם היא לאוצר מילים עשיר יותר מזה הזמין לנו בשפת היומיום‪.‬‬
‫באשר לרכילות מושכלת‪ ,‬התקווה היא שקיימים דפוסים ברורים בטעויות של‬
‫אנשים‪ .‬טעויות שיטתיות ידועות כהטיות (‪ ,)biases‬והן חוזרות ונשנות בנסיבות‬
‫מסוימות באופן שהוא בר ניבוי‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כשהדובר הנאה והבטוח בעצמו מדלג אל‬
‫הבמה‪ ,‬תוכל לצפות שהקהל ישפוט את הערותיו באהדה רבה מכפי שהוא ראוי‬
‫לה‪ .‬זמינותה של תווית דיאגנוסטית להטיה זו — אפקט ההילה (‪— )halo effect‬‬
‫מקלה עלינו לִ צפות מראש‪ ,‬לזהות ולהבין‪.‬‬

‫]‪[9‬‬

‫‪.indd 9‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪10‬‬

‫כאן המקום לציין לפניכם‪ ,‬הקוראים העבריים‪ ,‬שספר זה הוא שיחה איתכם‬
‫ואיננו הרצאה‪ .‬לכן הפנייה אליכם תהיה בלשון יחיד‪ .‬בתרגום לעברית התלבטנו‬
‫אם לפנות אל הקורא והקוראת לסירוגין‪ ,‬ולבסוף נבחרה הפנייה בלשון זכר‬
‫יחיד כדי לשמור על אחידות; מובן מאליו שהדברים מופנים בכל עת גם אלייך‪,‬‬
‫הקוראת‪.‬‬
‫כששואלים אותך על מה אתה חושב‪ ,‬על פי רוב אתה יכול לענות‪ .‬אתה מאמין‬
‫שאתה יודע מה מתחולל בחשיבתך‪ ,‬כשבדרך כלל מדובר במחשבה מוּדעת אחת‬
‫המובילה בצורה מסודרת למחשבה מודעת אחרת‪ .‬אך זו לא הדרך היחידה שבה‬
‫מתרחשים הדברים‪ ,‬ואף לא הדרך האופיינית‪ .‬מרבית הרשמים והמחשבות עולים‬
‫בחוויה המודעת שלך מבלי שתדע כיצד הם הגיעו לשם‪ .‬אינך יכול לשחזר כיצד‬
‫הגעת לאמונה שמנורה ניצבת על שולחן הכתיבה שמולך‪ ,‬או לשחזר כיצד זיהית‬
‫בטלפון שמץ של כעס בקולה של בת זוגך‪ ,‬או כיצד הצלחת לחמוק מסכנה בכביש‬
‫בטרם היית ער לה במודע‪ .‬הפעילות המנטלית המפיקה רשמים‪ ,‬אינטואיציות‬
‫והחלטות רבות מתנהלת לה בשקט במוחנו‪.‬‬
‫רבים מהדיונים בספר זה עוסקים בהטיות של אינטואיציה; ואולם ההתמקדות‬
‫בטעויות אינה ממעיטה בערכה של האינטליגנציה האנושית‪ ,‬ממש כשם שהקדשת‬
‫תשומת לב למחלות בטקסטים רפואיים אינה פוסלת בריאות טובה‪ .‬רובנו בריאים‬
‫רוב הזמן‪ ,‬ורוב השיפוטים והפעולות שלנו נכונים רוב הזמן‪ .‬כשאנחנו מנווטים את‬
‫חיינו‪ ,‬אנחנו בדרך כלל מרשים לעצמנו להיות מונְ חים על ידי רשמים ורגשות‪,‬‬
‫והביטחון שאנחנו חשים באמונותינו ובהעדפותינו האינטואיטיביות מוצדק על פי‬
‫רוב‪ .‬אך לא תמיד‪ .‬לעתים קרובות אנחנו בטוחים בעצמנו גם כשאנחנו שוגים‪,‬‬
‫וסיכוייו של צופה אובייקטיבי לגלות את טעויותינו רבים מאלה שלנו‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬זוהי מטרתי בנוגע לשיחות פינת הקפה‪ :‬לשפר את היכולת לזהות‬
‫ולהבין טעויות שיפוט ובחירה אצל אחרים‪ ,‬וברבות הימים גם אצלנו‪ ,‬על ידי‬
‫הנחלת שפה עשירה ומדויקת יותר לצורך הדיון בהן‪ .‬לפחות במקרים מסוימים‪,‬‬
‫אבחנה מדויקת עשויה להצביע על התערבות‪ ,‬שתגביל את הנזק הנגרם לא אחת‬
‫משיפוטים ומבחירות גרועים‪.‬‬

‫מקורות‬
‫ספר זה מציג את הבנתי הנוכחית בכל הנוגע לשיפוט ולקבלת החלטות‪ ,‬הבנה‬
‫שעוצבה לאורן של תגליות פסיכולוגיות מן העשורים האחרונים‪ .‬ואולם את‬
‫הרעיונות המרכזיים אני מייחס לאותו יום עתיר מזל בשנת ‪ ,1969‬שבו הזמנתי‬

‫‪.indd 10‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫‪11‬‬ ‫או ב מ‬

‫עמית לתת הרצאת אורח בסמינר שלימדתי במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה‬

‫העברית‪ .‬עמוס טברסקי נחשב לכוכב עולה בתחום חקר ההחלטות — למעשה‪ ,‬בכל‬
‫אשר עשה — כך שידעתי שלפנינו ימים מעניינים‪ .‬אנשים רבים שהכירו את עמוס‬
‫חשבו שהוא האדם האינטליגנטי ביותר שהם פגשו אי פעם‪ .‬הוא היה מבריק‪ ,‬רהוט‬
‫וכריזמטי‪ .‬הוא גם בורך בזיכרון מושלם לבדיחות וביכולת בלתי רגילה להשתמש‬
‫בהן להוכחת דבריו‪ .‬לא היה משעמם לרגע כשעמוס היה בסביבה‪ .‬הוא היה אז בן‬
‫שלושים ושתיים; אני הייתי בן שלושים וחמש‪.‬‬
‫עמוס סיפר לכיתה על תוכנית מחקר מתמשכת באוניברסיטת מישיגן‪ ,‬שביקשה‬
‫לענות על השאלה הבאה‪ :‬האם בני אדם הם סטטיסטיקאים אינטואיטיביים‬
‫טובים? כבר ידענו שבני אדם הם מדקדקים אינטואיטיביים מוצלחים‪ :‬זאטוטים‬
‫בני ארבע מצייתים ללא מאמץ לחוקי הדקדוק כשהם מדברים‪ ,‬אף על פי שאין‬
‫להם מושג שחוקים אלה קיימים‪ .‬האם לבני אדם יש תחושה אינטואיטיבית דומה‬
‫לגבי העקרונות הבסיסיים של הסטטיסטיקה? עמוס דיווח שהתשובה היא "כן‬
‫מסויג"‪ .‬ניהלנו דיון תוסס בסמינר‪ ,‬ובסופו של דבר הסקנו שתשובה טובה יותר‬
‫היא "לא מסויג"‪.‬‬
‫עמוס ואני נהנינו מחילופי הדברים‪ ,‬והגענו למסקנה שסטטיסטיקה‬
‫אינטואיטיבית היא נושא מעניין‪ ,‬ושיהיה משעשע לחקור אותו במשותף‪ .‬באותו‬
‫יום שישי נפגשנו לצהריים בקפה רימון‪ ,‬מקום המפגש המועדף על בוהמיינים‬
‫ועל מרצים בירושלים‪ ,‬ותכנַ נו מחקר על אינטואיציות סטטיסטיות של חוקרים‬
‫מתוחכמים‪ .‬בסמינר הסקנו שהאינטואיציות שלנו עצמנו לקויות‪ .‬חרף שנים של‬
‫הוראת סטטיסטיקה ושימוש בה‪ ,‬לא פיתחנו חוש אינטואיטיבי לגבי המהימנות‬
‫של תוצאות סטטיסטיות המתקבלות ממדגמים קטנים‪ .‬השיפוטים הסובייקטיביים‬
‫שלנו היו מוּטים‪ :‬גילינו נכונות רבה‪ ,‬ואף יותר מכך‪ ,‬להאמין לממצאי מחקרים‬
‫שהתבססו על ראיות לא מספיקות‪ ,‬ונטינו לאסוף תצפיות מועטות מדי גם במחקר‬
‫שלנו עצמנו‪ 1.‬מטרת מחקרנו היתה לבחון אם חוקרים אחרים סובלים מאותו ּ ֶפגע‪.‬‬
‫הכנו סקר ֶשכּ לל תרחישים מציאותיים של סוגיות סטטיסטיות שמתעוררות‬
‫במחקר‪ .‬עמוס אסף את התגובות מקבוצת משתתפים מומחים במפגש של האגודה‬
‫לפסיכולוגיה מתמטית‪ ,‬ובהם מחבריהם של שני ספרי לימוד בסטטיסטיקה‪ .‬כצפוי‪,‬‬
‫גילינו שעמיתינו המומחים‪ ,‬כמונו‪ ,‬הפריזו במידה רבה בסיכויים לכך שתוצאה‬
‫מקורית של מחקר תשוחזר בהצלחה גם כאשר המדגם קטן‪ .‬כמו כן הם השיאו‬
‫עצה מפוקפקת מאוד לתלמידת מחקר פיקטיבית ביחס למספר התצפיות שעליה‬
‫לאסוף‪ .‬אפילו סטטיסטיקאים לא היו סטטיסטיקאים אינטואיטיביים טובים‪.‬‬
‫בעת כתיבת המאמר שבו דיווחנו על ממצאים אלה‪ ,‬גילינו עמוס ואני שאנחנו‬

‫‪.indd 11‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪12‬‬

‫נהנים לעבוד זה עם זה‪ .‬עמוס תמיד היה מצחיק מאוד‪ ,‬ובמחיצתו הפכתי גם אני‬
‫למצחיק‪ ,‬וכך בילינו שעות של עבודה רצינית בשעשוע מתמשך‪ .‬ההנאה שמצאנו‬
‫בעבודה המשותפת עשתה אותנו סבלניים להפליא; קל פי כמה לחתור לשלמוּת‬
‫כשלא משתעממים ולו לרגע‪ .‬ואולי חשוב מכול‪ ,‬הפקדנו את אקדחי הביקורת‬
‫שלנו בכניסה‪ .‬גם עמוס וגם אני היינו ביקורתיים ופולמוסיים‪ ,‬הוא אף יותר ממני‪,‬‬
‫אך במהלך שנות עבודתנו המשותפת איש מאיתנו מעולם לא ביטל כלאחר יד‬
‫את דברי האחר‪ .‬אכן‪ ,‬אחת ההנאות הגדולות שמצאתי בעבודתנו המשותפת היתה‬
‫שעמוס ראה לעתים קרובות את הפואנטה של רעיונותי המעורפלים בבהירות רבה‬
‫יותר משראיתי אני‪ .‬עמוס היה ההוגה הלוגי יותר‪ ,‬עם אוריינטציה לתיאוריה וחוש‬
‫כיווּן מושלם‪ .‬אני הייתי אינטואיטיבי יותר ונטוע בפסיכולוגיה של תפיסה‪ ,‬שממנה‬
‫שאלנו רעיונות רבים‪ .‬היינו דומים במידה מספקת כדי להבין זה את זה בקלות‪,‬‬
‫ושונים במידה מספקת כדי להפתיע איש את רעהו‪ .‬פיתחנו שגרה שבה בילינו‬
‫את מרבית ימי העבודה שלנו יחד‪ ,‬לא אחת בצעדות ארוכות‪ .‬במשך ארבע־עשרה‬
‫השנים הבאות היה שיתוף הפעולה בינינו מוקד חיינו‪ ,‬והעבודה שיצאה תחת ידינו‬
‫במהלך השנים הללו היתה הטובה ביותר שמי מאיתנו עשה אי פעם‪.‬‬
‫במהרה סיגלנו לעצמנו מנהג שהתמדנו בו לאורך שנים רבות‪ .‬המחקר‬
‫שלנו התנהל כשיחה‪ ,‬שבמהלכה המצאנו שאלות ובחנו יחד את תשובותינו‬
‫האינטואיטיביות‪ .‬כל שאלה היתה בבחינת ניסוי זעיר‪ ,‬וערכנו מדי יום ניסויים‬
‫רבים‪ .‬לא חיפשנו ברצינות את התשובות הנכונות לשאלות הסטטיסטיות שהצבנו‪.‬‬
‫מטרתנו היתה לזהות ולנתח את התשובה האינטואיטיבית הראשונה שעלתה‬
‫בדעתנו‪ ,‬זו שהתפתינו להשיב גם כאשר ידענו שהיא שגויה‪ .‬האמנו — בצדק‪,‬‬
‫כפי שהסתבר — שכל אינטואיציה המשותפת לשנינו תהיה משותפת גם לאנשים‬
‫רבים אחרים‪ ,‬ושיהיה קל להדגים את השפעותיה על שיפוטים‪.‬‬
‫פעם גילינו ברוב חדווה שהיו לנו רעיונות אוויליים זהים לגבי המקצועות‬
‫העתידיים של פעוטות אחדים ששנינו הכרנו‪ .‬יכולנו לזהות את הפרקליטה הווכחנית‬
‫בת השלוש‪ ,‬את הפרופסור החנוּן‪ ,‬את הפסיכולוגית האמפתית והפולשנית קמעה‪.‬‬
‫מובן שניבויים אלה היו מגוחכים‪ ,‬אך הם עדיין קסמו לנו‪ .‬מעבר לכך היה ברור‬
‫שהאינטואיציות שלנו נקבעו על ידי הדמיון בין כל ילד לסטריאוטיפ התרבותי‬
‫של מקצוע‪ .‬התרגיל המשעשע סייע לנו לפתח תיאוריה שהחלה להתגבש בדעתנו‬
‫באותה עת לגבי התפקיד של דמיון בין דברים בניבויים‪ .‬המשכנו לבחון ולפתח‬
‫את התיאוריה בעשרות ניסויים‪ ,‬כגון בדוגמה שלהלן‪.‬‬
‫כשאתה נותן דעתך על השאלה הבאה‪ ,‬הנח בבקשה שסטיב נבחר באקראי‬
‫ממדגם מייצג‪:‬‬

‫‪.indd 12‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫‪13‬‬ ‫או ב מ‬

‫אדם תואר על ידי שכנו במילים הבאות‪" :‬סטיב ביישן מאוד ומסוגר‪,‬‬
‫הוא מוכן תמיד לסייע‪ ,‬אבל יש לו עניין מועט בבני אדם או בעולם‬
‫המציאות‪ .‬הוא טיפוס כנוע ומסודר‪ ,‬ויש לו צורך בסדר ובארגון‬
‫ותשוקה לפרטים קטנים‪ ".‬האם יש סיכוי רב יותר שסטיב הוא ספרן‬
‫או חקלאי?‬

‫הדמיון בין אישיותו של סטיב לבין זו של הספרן הסטריאוטיפי ברורה מיד‬

‫לכולם‪ ,‬אך שיקולים סטטיסטיים‪ ,‬שהם רלוונטיים לא פחות‪ ,‬זוכים כמעט תמיד‬
‫להתעלמות‪ .‬האם עלה בדעתך שישנם יותר מעשרים חקלאים על כל ספרן בארצות‬
‫הברית? מאחר שיש כל כך הרבה יותר חקלאים‪ ,‬אין כמעט ספק שטיפוסים‬
‫"כנועים ומסודרים" רבים יותר יושבים על טרקטור מאשר מאחורי דלפקי המידע‬
‫בספרייה‪ .‬אף על פי כן גילינו שהמשתתפים בניסויים שלנו התעלמו מהעובדות‬
‫הסטטיסטיות הרלוונטיות והסתמכו באופן בלעדי על הדמיון לסטריאוטיפ‪ .‬טענתנו‬
‫היתה שעל מנת לבצע שיפוט קשה‪ ,‬הם השתמשו בדמיון כביוריסטיקה ְמפַשֶ טֶ ת‬
‫(מעין כלל אצבע)‪ .‬הסתמכותם על היוריסטיקה גררה הטיות צפויות (טעויות‬
‫שיטתיות) בניבוייהם‪.‬‬
‫בהזדמנות אחרת תהינו‪ ,‬עמוס ואני‪ ,‬מהו שיעור הגירושים בקרב מרצים‬
‫באוניברסיטה שלנו‪ .‬הבחנ ּו שהשאלה עוררה חיפוש בזיכרון אחר מרצים גרושים‬
‫שאנחנו מכירים או שידענו על אודותיהם‪ ,‬וששפטנו את גודלן של קטגוריות‬
‫על פי הקלוּת שבה הדוגמאות עלו בדעתנו‪ .‬אנחנו מכנים הסתמכות זו על קלוּת‬
‫החיפוש בזיכרון יוריסטיקת הזמינוּת (‪ .)availability heuristic‬באחד ממחקרינו‬
‫ביקשנו מהמשתתפים לענות על שאלה פשוטה בדבר מילים בטקסט אנגלי‬
‫טיפוסי‪:‬‬

‫חשוב על האות ‪.K‬‬

‫למה יש סיכוי גבוה יותר‪ :‬לכך ש־‪ K‬תהיה האות הראשונה במילה‬
‫או האות השלישית במילה?‬

‫כפי שיודע כל שחקן שבץ־נא‪ ,‬הרבה יותר קל לחשוב על מילים שמתחילות באות‬
‫מסוימת מאשר למצוא מילים שבהן היא האות השלישית‪ .‬הדבר נכון לגבי כל‬
‫אות באלפבית‪ .‬ציפינו אפוא שהמשתתפים יפריזו בשכיחות הופעתן של אותיות‬
‫בראש מילה — אפילו אותיות כגון ‪ V ,R ,N ,L ,K‬שבפועל מופיעות בשכיחות‬
‫רבה יותר דווקא כאות השלישית‪ .‬גם כאן ההסתמכות על יוריסטיקה מייצרת הטיה‬
‫צפויה בשיפוטים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לאחרונה התחלתי להטיל ספק בהתרשמותי זה זמן‬

‫‪.indd 13‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪14‬‬

‫רב‪ ,‬שלפיה ניאוף נפוץ בקרב פוליטיקאים יותר מאשר בקרב רופאים או עורכי‬
‫דין‪ .‬גם מצאתי הסברים ל"עובדה" זו‪ ,‬ובכללם השפעתו המעוררת ליבידו של הכוח‬
‫וכן הפיתויים שמציעים החיים הרחק מהבית‪ .‬בסופו של דבר הבנתי שיש סיכוי‬
‫גדול הרבה יותר שידווחו בתקשורת על עברות מוסר של פוליטיקאים מאשר‬
‫שידווחו על עברות מוסר של עורכי דין ורופאים‪ .‬ייתכן שהרושם האינטואיטיבי‬
‫שלי נוצר כולו על סמך בחירת נושאי הסיקור של עיתונאים והסתמכותי על‬
‫יוריסטיקת הזמינוּת‪.‬‬
‫עמוס ואני הקדשנו שנים אחדות לחקר ולתיעוד הטיות של חשיבה‬
‫אינטואיטיבית במגוון מטלות‪ :‬ייחוס הסתברויות לאירועים‪ ,‬חיזוי העתיד‪ ,‬הערכת‬
‫השערות ואומדן שכיחויות‪ .‬בשנה החמישית לשיתוף הפעולה בינינו הצגנו את‬
‫ממצאינו העיקריים בכתב העת ‪ ,Science‬שקהל קוראיו הוא מלומדים מתחומים‬
‫רבים‪ .‬כותרתו של המאמר (המובא במלואו לקראת סוף הספר) היא "שיפוט בתנאי‬
‫אי־ודאות‪ :‬יוריסטיקות והטיות"‪ .‬המאמר תיאר את קיצורי הדרך המפשטים של‬
‫החשיבה האינטואיטיבית והסביר ‪ 20‬הטיות לערך כביטויים של היוריסטיקות‬
‫הללו — וכן כהדגמות לתפקידן של יוריסטיקות בשיפוט‪.‬‬
‫היסטוריונים של המדע הבחינו לעתים מזומנות‪ ,‬שבכל תקופה נתונה מלומדים‬
‫בתחום מסוים נוטים לחלוק הנחות יסוד לגבי תחום עיסוקם‪ .‬חוקרים בתחום‬
‫מדעי החברה אינם יוצאים מכלל זה; הם נסמכים על השקפה ביחס לטבע‬
‫האנושי‪ ,‬המהווה רקע למרבית הדיונים על התנהגויות מסוימות‪ ,‬וכמעט שאינה‬
‫זוכה להעלאת ספקות‪ .‬חוקרים בתחום מדעי החברה בשנות השבעים של המאה‬
‫העשרים קיבלו בקווים כלליים שני רעיונות בדבר הטבע האנושי‪ .‬ראשית‪ ,‬שבני‬
‫אדם הם רציונליים באופן כללי‪ ,‬וחשיבתם היא הגיונית על פי רוב‪ .‬שנית‪ ,‬שרגשות‬
‫כגון פחד‪ ,‬חיבה ושנאה מסבירים את מרבית המקרים שבהם בני אדם סוטים‬
‫מרציונליות‪ .‬המאמר שלנו קרא תיגר על שתי הנחות אלה מבלי לדון בהן ישירות‪.‬‬
‫תיעדנו טעויות שיטתיות בחשיבתם של אנשים רגילים‪ ,‬ותלינו את הטעויות‬
‫בעיצובו של מנגנון הקוגניציה ולא בהשחתת החשיבה על ידי רגשות‪.‬‬
‫מאמרנו משך הרבה יותר תשומת לב מכפי שציפינו‪ ,‬והוא נותר אחד הטקסטים‬
‫המצוּטטים ביותר במדעי החברה (יותר מ־‪ 300‬מאמרים התייחסו אליו בשנת ‪2010‬‬
‫לבדה)‪ .‬מלומדים מדיסציפלינות אחרות מצאו בו תועלת‪ ,‬ובמושגים "יוריסטיקות"‬
‫ו"הטיות" נעשה שימוש פורה בתחומים רבים‪ ,‬כולל אבחון רפואי‪ ,‬שיפוט בתחום‬
‫החוק‪ ,‬ניתוח מידע מודיעיני‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬פיננסים‪ ,‬סטטיסטיקה ואסטרטגיה‬
‫צבאית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬סטודנטים למדיניות ציבורית ציינו שיוריסטיקת הזמינות יש בה‬

‫‪.indd 14‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫‪15‬‬ ‫או ב מ‬

‫כדי להסביר מדוע נושאים מסוימים כה בולטים בתודעת הציבור‪ ,‬ואילו אחרים‬
‫נזנחים‪ .‬אנשים נוטים להעריך את חשיבותם היחסית של נושאים על פי קלות‬
‫אחזורם מהזיכרון — וזו נקבעת במידה רבה על פי היקפו של הסיקור התקשורתי‪.‬‬
‫נושאים הנזכרים בתכיפות רבה מאכלסים את החשיבה‪ ,‬בשעה שאחרים חומקים‬
‫מן המודעות‪ .‬ומה שאמצעי התקשורת‪ ,‬בתורם‪ ,‬בוחרים לסקר‪ ,‬תואם את מה‬
‫שלהשקפתם מעסיק באותו רגע את תודעת הציבור‪ .‬לא במקרה משטרים רודניים‬
‫מפעילים לחץ כבד על אמצעי תקשורת עצמאיים‪ .‬הואיל ועניין הציבור מתעורר‬
‫בקלות הרבה ביותר לנוכח אירועים דרמטיים ולנוכח ידוענים‪ ,‬התקפי ההתנפלות‬
‫התקשורתית הם נפוצים‪ .‬במשך כמה וכמה שבועות לאחר מותו של מייקל ג'קסון‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬היה כמעט בלתי אפשרי למצוא ערוץ טלוויזיה שדיווח על נושא אחר‪.‬‬
‫מנגד‪ ,‬קיים סיקור תקשורתי מועט של נושאים חשובים אך לא מרגשים‪ ,‬שהם‬
‫דרמטיים פחות‪ ,‬כגון הידרדרותם של סטנדרטים חינוכיים או ההשקעה המופרזת‬
‫של משאבים רפואיים בשנה האחרונה של החיים‪( .‬בעודי כותב זאת אני שם‬
‫לב שבחירתי בדוגמאות ל"סיקור תקשורתי מועט" היתה מבוססת על זמינוּת‪.‬‬
‫הנושאים שבחרתי כדוגמאות נזכרים מעת לעת; נושאים חשובים באותה מידה‬
‫וזמינים פחות כלל לא עלו בדעתי‪).‬‬
‫הבנ ּו זאת בשעתו‪ ,‬אך סיבה מרכזית לפופולריות הרבה של‬ ‫לא לחלוטין ַ‬
‫"יוריסטיקות והטיות" מחוץ לתחום הפסיכולוגיה נעוצה במאפיין ִמקרי של‬
‫עבודתנו‪ :‬כמעט תמיד כללנו במאמרינו את הנוסח המלא של השאלות ששאלנו‬
‫את עצמנו ואת הנבדקים‪ .‬שאלות אלה שימשו הדגמות לקורא‪ ,‬ואפשרו לו להבין‬
‫כיצד הטיות קוגניטיביות מכשילות אף את חשיבתו שלו‪ .‬אני מקווה שגם לך‬
‫היתה חוויה מעין זו כשקראת את השאלה על סטיב הספרן‪ ,‬אשר נועדה לסייע‬
‫לך להעריך את כוחו של הדמיון בין דברים כרמז להסתברות‪ ,‬ולהיווכח עד כמה‬
‫קל להתעלם מעובדות סטטיסטיות רלוונטיות‪.‬‬
‫השימוש בהדגמות סיפק למלומדים מתחומים שונים — בעיקר לפילוסופים‬
‫ולכלכלנים — הזדמנות יוצאת דופן לבחון פגמים אפשריים בחשיבתם שלהם‪ .‬לאחר‬
‫שנוכחו לדעת שכשלו‪ ,‬גבר הסיכוי שהם יעלו ספקות באשר להנחה הדוֹ גמטית‪,‬‬
‫הרווחת בתקופתם‪ ,‬שהחשיבה האנושית היא רציונלית ולוגית‪ .‬לבחירת השיטה‬
‫היתה חשיבות מכרעת‪ :‬אילו השמטנו את ההדגמות ודיווחנו על תוצאותיהם‬
‫של מחקרים באופן המקובל‪ ,‬המאמר היה פחות ראוי לתשומת לב ופחות חרות‬
‫בזיכרון‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬קוראים ספקנים היו מרחיקים את עצמם מן התוצאות על‬
‫ידי ייחוס טעויות השיפוט לרפיונם המוכר של סטודנטים לתואר ראשון‪ ,‬שהם‬
‫המשתתפים הטיפוסיים במחקרים פסיכולוגיים‪ .‬מובן מאליו שלא בחרנו בהדגמות‬

‫‪.indd 15‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪16‬‬

‫על פני ניסויים רגילים מפני שרצינו להשפיע על פילוסופים וכלכלנים‪ .‬העדפנו‬
‫הדגמות כי הן מהנות יותר‪ ,‬והיה לנו מזל בבחירת שיטת המחקר כמו גם במובנים‬
‫רבים אחרים‪ .‬מוטיב חוזר בספר זה הוא שהמזל משחק תפקיד חשוב בכל סיפור‬
‫הצלחה; כמעט תמיד ניתן בנקל לאתר שינוי קל בסיפור שהיה הופך הישג יוצא‬
‫דופן לתוצאה בינונית‪ .‬סיפורנו אינו חורג מכלל זה‪.‬‬
‫התגובה לעבודתנו לא היתה חיובית באופן גורף‪ .‬בפרט נמתחה ביקורת‬
‫על התמקדותנו בהטיות‪ ,‬שממנה עולה השקפה שלילית שאינה הוגנת על‬
‫אודות הדעת‪ 2.‬כפי שניתן לצפות כשמדובר במדע רגיל‪ ,‬היו חוקרים שעידנו‬
‫את הרעיונות שלנו‪ ,‬ואחרים הציעו חלופות מתקבלות על הדעת‪ 3.‬אך ככלל‪,‬‬
‫הרעיון שדעתנו מוּעדת לטעויות שיטתיות מקובל כיום באופן כללי‪ .‬מחקרנו‬
‫על שיפוט השפיע על מדעי החברה הרבה יותר מכפי שיכולנו לשער בשעה‬
‫שעבדנו עליו‪.‬‬
‫מיד לאחר שסיימנו את סקירתנו על שיפוט‪ ,‬הפנינו את תשומת לבנו‬
‫בתנאי אי־ודאות‪ .‬מטרתנו היתה לפתח תיאוריה פסיכולוגית‬ ‫ֵ‬ ‫לקבלת החלטות‬
‫על האופן שבו אנשים מקבלים החלטות בדבר הימורים פשוטים‪ .‬למשל‪ :‬האם‬
‫תסכים להשתתף בהימור על הטלת מטבע שבו תזכה ב־‪ 130‬דולר אם המטבע‬
‫ייפול על עץ ותפסיד ‪ 100‬דולר אם הוא ייפול על פלי? בחירות בסיסיות אלה‬
‫שימשו תקופה ארוכה לבחינת שאלות רחבות על קבלת החלטות‪ ,‬כגון המשקל‬
‫היחסי שאנשים מקצים לתוצאות ודאיות ולתוצאות לא־ודאיות‪ .‬שיטתנו לא‬
‫השתנתה‪ :‬במשך ימים רבים המצאנו בעיות בחירה ובדקנו אם העדפותינו‬
‫האינטואיטיביות מתיישבות עם ההיגיון של הבחירה‪ .‬גם כאן‪ ,‬כמו בשיפוט‪,‬‬
‫איתרנו הטיות שיטתיות בהחלטותינו שלנו‪ ,‬העדפות אינטואיטיביות שהפרו‬
‫בעקביות את הכללים של בחירה רציונלית‪ .‬חמש שנים אחרי המאמר בכתב‬
‫העת ‪ ,Science‬ראה אור מאמרנו ‪Prospect Theory: An Analysis of Decision‬‬
‫‪"( Under Risk‬תורת הערך‪ :‬ניתוח קבלת החלטות בתנאי סיכון")‪ ,‬תיאוריה של‬
‫בחירה שמבחינות מסוימות השפעתה רבה מזו של עבודתנו על שיפוט‪ ,‬והיא‬
‫מאבני היסוד של כלכלה התנהגותית‪.‬‬
‫עד שהתקשינו להמשיך מפאת המרחק‪ ,‬התמזל מזלנו היוצא מגדר הרגיל‪,‬‬
‫של עמוס ושלי‪ ,‬לחלוק יכולת משותפת שעלתה על יכולתו של כל אחד מאיתנו‬
‫בנפרד‪ ,‬ומערכת יחסים שהודות לה היתה עבודתנו מהנה כשם שהיתה פורייה‪.‬‬
‫עבודתנו המשותפת על שיפוט וקבלת ההחלטות היתה הסיבה לפרס נובל בכלכלה‬
‫שהוענק לי בשנת ‪ 4,2002‬אשר עמוס היה חולק עמי אלמלא הלך לעולמו בגיל‬
‫חמישים ותשע בשנת ‪.1996‬‬

‫‪.indd 16‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫‪17‬‬ ‫או ב מ‬

‫היכן אנחנו היום‬

‫ספר זה לא נועד לתאר את המחקר המוקדם שערכנו עמוס ואני במשותף‪,‬‬
‫משימה שמולאה בכישרון על ידי כותבים רבים במשך השנים‪ .‬מטרתי העיקרית‬
‫כאן היא להציג השקפה על אופן פעולתה של החשיבה‪ ,‬השקפה הנסמכת על‬
‫התפתחויות אחרונות בפסיכולוגיה קוגניטיבית וחברתית‪ .‬אחת ההתפתחויות‬
‫החשובות יותר היא שכיום אנחנו מבינים את נפלאותיה‪ ,‬כמו גם את פגמיה‪ ,‬של‬
‫חשיבה אינטואיטיבית‪.‬‬
‫עמוס ואני לא טיפלנו באינטואיציות מדויקות מעבר להצהרה אגבית‬
‫שיוריסטיקות שיפוט הן "שימושיות למדי‪ ,‬אך לעתים מובילות לטעויות חמורות‬
‫ושיטתיות"‪ .‬התמקדנו בהטיות גם מפני שסברנו שהן מעניינות בזכות עצמן וגם‬
‫מפני שהן סיפקו ראיות ליוריסטיקות השיפוט‪ .‬לא שאלנו את עצמנו אם כלל‬
‫השיפוטים האינטואיטיביים בתנאי אי־ודאות הם תוצר של היוריסטיקות שחקרנו;‬
‫כיום ברור שהם אינם כאלה‪ .‬בפרט האינטואיציות המדויקות של מומחים‪ ,‬שניתן‬
‫להסבירן טוב יותר באמצעות השפעותיו של תרגול ממושך‪ 5‬מאשר באמצעות‬
‫יוריסטיקות‪ .‬כיום אפשר לשרטט תמונה עשירה ומאוזנת יותר‪ ,‬שבה מיומנויות‬
‫ויוריסטיקות הן מקורות חלופיים לשיפוטים ולבחירות אינטואיטיביים‪.‬‬
‫הפסיכולוג גארי קליין (‪ )Klein‬מספר את סיפורו של צוות כבאים שנכנס‬
‫לבית שמטבחו עלה באש‪ 6.‬זמן קצר לאחר שהחלו להתיז מים במטבח‪ ,‬שמע‬
‫המפקד את עצמו צועק‪ ,‬מבלי להבין מדוע‪" ,‬בואו נברח מכאן!" הרצפה קרסה‬
‫כמעט מיד אחרי שהכבאים נמלטו‪ .‬רק לאחר מעשה הבין המפקד שהאש היתה‬
‫שקטה במיוחד‪ ,‬ושאוזניו היו חמות במיוחד‪ .‬שני רשמים אלה בו זמנית עוררו‬
‫את מה שהוא כינה "חוש שישי של סכנה"‪ .‬לא היה לו מושג מה לא כשורה‪ ,‬אך‬
‫הוא ידע שדבר מה אינו כשורה‪ .‬התברר שמוקד השרפה לא היה במטבח‪ ,‬אלא‬
‫במרתף שמתחת לרגלי הכבאים‪.‬‬
‫סיפורים כגון אלה על אינטואיציה של מומחים מוכרים לכולנו‪ :‬אומן השחמט‬
‫החולף על פני משחק רחוב ומכריז מבלי לעצור‪" ,‬מט ללבן בשלושה מסעים‪ ",‬או‬
‫הרופאה שקובעת אבחנה מורכבת בעקבות הצצה חטופה בחולה‪ .‬אינטואיציה של‬
‫מומחים משולה בעינינו לקסם‪ ,‬אך היא אינה כזאת‪ .‬למעשה‪ ,‬כל אחד מאיתנו מבצע‬
‫מעללים של מומחיוּת אינטואיטיבית פעמים רבות מדי יום‪ .‬לרובנו יש שמיעה‬
‫אבסולוטית לזיהוי כעס כבר במילה הראשונה של שיחת טלפון‪ ,‬אנחנו חשים‬
‫בו ברגע שנכנסנו לחדר שאנחנו היינו נושא השיחה‪ ,‬ומגיבים במהירות לסימנים‬
‫דקים לכך שנהג המכונית בנתיב הסמוך הוא מסוכן‪ .‬היכולות האינטואיטיביות‬

‫‪.indd 17‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪18‬‬

‫היומיומיות שלנו אינן מופלאות פחות מהתובנות המדהימות של כבאי או של‬

‫רופאה מנוסים — הן רק שכיחות יותר‪.‬‬
‫הפסיכולוגיה של אינטואיציה מדויקת — אין בה קסמים‪ .‬ייתכן שאת האפיון‬
‫הקצר והקולע ביותר נתן הרברט סיימון (‪ )Simon‬הגדול‪ 7,‬שחקר אומני שחמט‬
‫ומצא שבתום אלפי שעות תרגול הם מתחילים לראות את הכלים שעל הלוח‬
‫באורח שונה משאר הבריות‪ .‬אפשר לחוש בקוצר רוחו של סיימון כלפי ההאדרה‬
‫של אינטואיציית מומחים כשהוא כותב‪" ,‬הסיטואציה סיפקה רמז; רמז זה ִאפשר‬
‫למומחה גישה למידע המאוחסן בזיכרון‪ ,‬והמידע נותן את התשובה‪ .‬אינטואיציה‬
‫‪8‬‬
‫היא לא יותר ולא פחות מאשר זיהוי‪".‬‬
‫איננו מופתעים כשבן שנתיים מביט בכלב ואומר "כלב!" מפני שאנחנו מורגלים‬
‫לנס של ילדים הלומדים לזהות עצמים ולקרוא להם בשמותיהם‪ .‬לטענתו של‬
‫סיימון‪ ,‬נסים של אינטואיציית מומחים הם בעלי אותו אופי‪ .‬אינטואיציות תקפוֹ ת‬
‫מתפתחות כשמומחים למדו לזהות רכיבים מוכרים במצב חדש ולפעול באופן‬
‫ההולם מצב זה‪ .‬שיפוטים אינטואיטיביים נכונים עולים על הדעת באותה מידיות‬
‫כמו "כלב!"‬
‫לרוע המזל‪ ,‬לא כל האינטואיציות של המקצוענים נובעות ממומחיוּת אמיתית‪.‬‬
‫לפני שנים רבות ביקרתי אצל מנהל ההשקעות הראשי של חברה פיננסית גדולה‪,‬‬
‫שסיפר לי שזה עתה השקיע עשרות מיליוני דולרים במניות של חברת פורד‪.‬‬
‫כששאלתי כיצד הגיע להחלטתו זו‪ ,‬השיב שלא מכבר ביקר בתערוכת רכב‬
‫והתרשם‪" .‬בחיי‪ ,‬הם ממש יודעים לבנות מכוניות!" היה ההסבר‪ .‬הוא הבהיר‬
‫לי היטב שהוא סומך על תחושת הבטן שלו‪ ,‬והיה מרוצה מעצמו ומהחלטתו‪.‬‬
‫הפליא אותי שהוא כלל לא שקל את השאלה האחת והיחידה שכלכלן יקרא‬
‫נמכרת כרגע במחיר נמוך מדי? תחת זאת הוא‬ ‫לה רלוונטית‪ :‬האם מניית פורד ֶּ‬
‫הקשיב לאינטואיציה שלו; הוא אהב את המכוניות‪ ,‬הוא אהב את החברה‪ ,‬והוא‬
‫אהב את הרעיון שיהיה בעל מניות בה‪ .‬מן הידוע לנו על הדיוק שבליקוט מניות‪,‬‬
‫סביר להאמין שלא היה לו מושג מה הוא עושה‪.‬‬
‫היוריסטיקות הספציפיות שעמוס ואני חקרנו מסייעות אך במעט להבין כיצד‬
‫הגיע המנהל להחלטה להשקיע במניות של חברת פורד‪ ,‬אך בימינו קיימת תפיסה‬
‫רחבה יותר של יוריסטיקות המציעה הסבר טוב‪ .‬התקדמות בעלת חשיבות היא‬
‫שכיום חלקו של הרגש בהבנתנו שיפוטים ובחירות אינטואיטיביים גדול בהרבה‬
‫מכפי שהיה בעבר‪ .‬החלטתו של המנהל היתה מתוארת היום כדוגמה ליוריסטיקת‬
‫הרגש (‪ 9,)affect heuristic‬כששיפוטים והחלטות מונְ חים ישירות על ידי רגשות‬
‫של אהדה וסלידה ומערבים מעט מאוד שיקול דעת והיגיון‪.‬‬

‫‪.indd 18‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫‪19‬‬ ‫או ב מ‬

‫בשעה שמנגנון החשיבה האינטואיטיבית נתקל בבעיה — בחירת מסע בשחמט‬

‫או החלטה אם להשקיע במניה — הוא עושה כמיטב יכולתו‪ .‬אם לאדם יש‬
‫מומחיוּת רלוונטית‪ ,‬הוא יזהה את המצב‪ ,‬והפתרון האינטואיטיבי שיעלה בדעתו‬
‫יהיה כנראה נכון‪ .‬כך קורה כל אימת שאומן שחמט מתבונן במצב לוח מורכב‪:‬‬
‫המסעים הספורים העולים מיד בדעתו הם חזקים כולם‪ .‬כשהשאלה קשה ופתרון‬
‫מיומן אינו זמין‪ ,‬לאינטואיציה עדיין יש הזדמנות‪ :‬תשובה עשויה לעלות במהירות‬
‫— אך זו איננה התשובה לשאלה המקורית‪ .‬השאלה שניצבה בפני המנהל (האם‬
‫עלי להשקיע במניות פורד?) היתה קשה‪ ,‬אך התשובה לשאלה קלה יותר וקשורה‬
‫אליה (האם המכוניות של פורד מוצאות חן בעיני?) עלתה בדעתו על נקלה וקבעה‬
‫את בחירתו‪ .‬זו תמציתן של יוריסטיקות אינטואיטיביות‪ :‬כשאנחנו מתמודדים עם‬
‫שאלה קשה‪ ,‬אנחנו לעתים קרובות משיבים על שאלה קלה יותר במקומה‪ ,‬בדרך‬
‫כלל מבלי להבחין בהמרה‪.‬‬
‫החיפוש הספונטני אחר פתרון אינטואיטיבי נכשל לפעמים — לא פתרון של‬
‫מומחים ולא תשובה יוריסטית עולים על הדעת‪ .‬במקרים כגון אלה אנחנו לעתים‬
‫קרובות מוצאים את עצמנו עוברים לחשוב בצורה אטית‪ ,‬מכוּונת ומאומצת יותר‬
‫— לחשוב לאט‪ ,‬ככותרת הספר‪ .‬חשיבה מהירה כוללת את שתי הגרסאות של‬
‫חשיבה אינטואיטיבית — חשיבת מומחים וחשיבה יוריסטית — וכן את הפעולות‬
‫המנטליות האוטומטיות לחלוטין של תפיסה וזיכרון‪ ,‬אלה המאפשרות לך לדעת‬
‫שיש מנורה על שולחנך או להיזכר בשמה של בירת רוסיה‪.‬‬
‫במהלך ‪ 25‬השנים האחרונות חקרו פסיכולוגים רבים את ההבחנה בין חשיבה‬
‫מהירה לחשיבה אטית‪ .‬מסיבות שאסביר ביתר הרחבה בפרק הבא‪ ,‬אני מתאר‬
‫את החיים המנטליים באמצעות מטפורה של שני סוכנים הקרויים "מערכת ‪"1‬‬
‫ו"מערכת ‪ ,"2‬המייצרים בהתאמה חשיבה מהירה וחשיבה אטית‪ .‬אני מדבר על‬
‫המאפיינים של חשיבה אינטואיטיבית ושל חשיבה מכוּונת כאילו היו תכונות‬
‫ונטיות של שתי דמויות השוכנות במוחך‪ .‬על פי התמונה העולה ממחקרים‬
‫עדכניים‪ ,‬מערכת ‪ 1‬האינטואיטיבית היא בעלת השפעה רבה יותר מכפי שניסיונך‬
‫מלמד‪ ,‬והיא סופרת הצללים של רבות מבחירותיך ומהחלטותיך‪ .‬ספר זה עוסק‬
‫ברובו בדרכי הפעולה של מערכת ‪ 1‬ובהשפעות ההדדיות שבינה לבין מערכת ‪.2‬‬

‫מה בהמשך‬
‫הספר מחולק לחמישה חלקים‪ .‬החלק הראשון מציג את הרכיבים הבסיסיים של‬
‫הגישה הדו־מערכתית לשיפוט ולבחירה‪ .‬הוא מפרט מהו ההבדל בין פעולותיה‬

‫‪.indd 19‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪20‬‬

‫האוטומטיות של מערכת ‪ 1‬לבין פעולותיה המבוקרות של מערכת ‪ ,2‬ומתאר כיצד‬

‫הזיכרון האסוציאטיבי‪ ,‬לב־לבה של מערכת ‪ ,1‬יוצר ללא הרף פרשנות קוהרנטית‬
‫למתרחש בעולמנו בכל רגע‪ .‬אנסה לתת תחושה של המורכבוּת והעושר של‬
‫התהליכים האוטומטיים‪ ,‬שלרוב אינם מודעים והם העומדים ביסודה של חשיבה‬
‫אינטואיטיבית‪ ,‬וכן תחושה של הדרך שבה התהליכים האוטומטיים הללו מסבירים‬
‫את יוריסטיקות השיפוט‪ .‬המטרה היא להציג שפה שתשמש להבנת החשיבה‬
‫ולדיבור עליה‪.‬‬
‫החלק השני מעדכן את חקר יוריסטיקות השיפוט ובוחן חידה גדולה‪ :‬מדוע‬
‫קשה לנו כל כך לחשוב חשיבה סטטיסטית? קל לנו לחשוב בצורה אסוציאטיבית‪,‬‬
‫אנחנו חושבים בצורה מטפורית‪ ,‬חושבים בצורה סיבתית‪ ,‬אך סטטיסטיקה דורשת‬
‫לחשוב על דברים רבים בעת ובעונה אחת — ואת זאת מערכת ‪ 1‬לא נועדה לעשות‪.‬‬
‫קשיים בחשיבה סטטיסטית הם הנושא המרכזי של החלק השלישי‪ ,‬המתאר‬
‫את מגבלותיה המתמיהות של חשיבתנו‪ :‬ביטחוננו המופרז במה שאנחנו מאמינים‬
‫שאנחנו יודעים‪ ,‬ומה שנדמה כחוסר יכולתנו להכיר בהיקף המלא של בורוּתנו‬
‫ושל אי־הוודאות בעולם שבו אנחנו חיים‪ .‬אנחנו נוטים להפריז במידת הבנתנו‬
‫את העולם ולהמעיט בתפקיד שמשחקת המקריות באירועים‪ .‬ביטחון־יתר ניזון‬
‫ּ‬
‫טאלב‪,‬‬ ‫השקפותי בנושא זה הושפעו מנסים‬
‫ַ‬ ‫מהוודאות המדומה שבמבט לאחור‪.‬‬
‫מחבר "הברבור השחור"‪ 10.‬אני מקווה לשיחות פינת קפה שיבחנו באופן אינטליגנטי‬
‫את הלקחים שלימד אותנו העבר‪ ,‬תוך כדי עמידה בפיתויים של המבט לאחור‬
‫ושל אשליית הוודאות‪.‬‬
‫החלק הרביעי הוא שיחה עם תחום הכלכלה על טבעה של קבלת החלטות ועל‬
‫ההנחה שסוכנים כלכליים הם רציונליים‪ .‬לאור המודל הדו־מערכתי‪ ,‬חלק זה מציע‬
‫תפיסה עכשווית של מושגי מפתח בתורת הערך‪ ,‬שהיא מודל הבחירה של עמוס‬
‫ושלי שפורסם בשנת ‪ .1979‬הפרקים הבאים בחלק זה עוסקים במספר דרכים‬
‫שבהן בחירותיהם של בני אדם סוטות מכללי הרציונליות‪ .‬אעסוק בנטייה המצערת‬
‫להתייחס לבעיות בנפרד זו מזו‪ ,‬ובאפקטים של היצג (‪ ,)framing effects‬שבהם‬
‫החלטות מעוצבות על ידי מאפיינים של בעיות בחירה שאינם רלוונטיים לתוצאות‪.‬‬
‫הבחנות אלה‪ ,‬שניתן להסבירן בנקל באמצעות מאפייניה של מערכת ‪ ,1‬מציבות‬
‫אתגר מהותי להנחת הרציונליוּת המועדפת בכלכלה הסטנדרטית‪.‬‬
‫החלק החמישי מתאר מחקרים עדכניים המציגים הבחנה בין שני "אני"‪ ,‬האני‬
‫החוֹ וֶ ה והאני הזוכר‪ ,‬שהאינטרסים שלהם שונים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אפשר לחשוף אנשים‬
‫לשתי חוויות מכאיבות‪ .‬אחת החוויות קשה מהאחרת באופן חד־משמעי‪ ,‬ולו‬
‫בשל היותה ממושכת יותר‪ .‬אך להיווצרות האוטומטית של זיכרונות — מאפיין‬

‫‪.indd 20‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:58‬‬

 ‫‪21‬‬ ‫או ב מ‬

‫של מערכת ‪ — 1‬יש כללים משלה‪ ,‬שאפשר לנצלם כך שהאפיזודה הקשה יותר‬
‫תותיר זיכרון טוב יותר‪ .‬כשאנשים בוחרים לאחר מכן איזו אפיזודה לעבור שוב‪,‬‬
‫הם מונְ חים באופן טבעי על ידי האני הזוכר שלהם וחושפים את עצמם (את האני‬
‫החווה שלהם) לכאב מיותר‪ .‬ההבחנה בין שני האני מיושמת במדידה של טיב־הוויה‬
‫(‪ ,)well-being‬ואנחנו שבים ומגלים שהדברים שמשמחים את האני החווה אינם‬
‫בדיוק אלה שגורמים לשביעות רצון של האני הזוכר‪ .‬התהייה כיצד יכולים שני‬
‫אני השוכנים בגוף אחד לחתור לאושר‪ ,‬מעלה כמה וכמה שאלות קשות‪ ,‬הן באשר‬
‫ליחידים והן באשר לחברות הרואות בטיב־הוויה של האוכלוסייה יעד של מדיניותן‪.‬‬
‫פרק הסיכום בוחן‪ ,‬בסדר הפוך‪ ,‬את ההשלכות של שלוש הבחנות שתוארו‬
‫בספר‪ :‬בין האני החווה לאני הזוכר‪ ,‬בין תפיסת הסוכנים בכלכלה הקלסית‬
‫לתפיסתם בכלכלה ההתנהגותית (השואבת מן הפסיכולוגיה) ובין מערכת ‪1‬‬
‫האוטומטית למערכת ‪ 2‬המתאמצת‪ .‬אני שב לסגולותיה של רכילות מלומדת‪,‬‬
‫ואל מה שיש באפשרותם של ארגונים לעשות כדי לשפר את איכות השיפוטים‬
‫וההחלטות המתבצעים מטעמם‪.‬‬
‫שני מאמרים שכתבנו יחד‪ ,‬עמוס ואני‪ ,‬מובאים כנספחים לספר‪ .‬הראשון הוא‬
‫הסקירה של שיפוט בתנאי אי־ודאות שתיארתי קודם לכן‪ .‬השני‪ ,‬שראה אור‬
‫בשנת ‪ ,1984‬מסכם את תורת הערך כמו גם את מחקרינו על אפקטים של היצג‪.‬‬
‫במאמרים אלה מוצגות תרומותינו שצוטטו על ידי ועדת פרס נובל — וייתכן‬
‫שתופתע מפשטותם‪ .‬קריאתם תקנה לך מושג כמה ידענו לפני זמן רב‪ ,‬וכמה‬
‫למדנו בעשורים האחרונים‪.‬‬

‫הערות‬
‫‪1 .1‬קראנו ספר ובו ביקורת על כך שפסיכולוגים משתמשים במדגמים קטנים מדי‪ ,‬אך ללא‬
‫הסבר לבחירותיהם‪Jacob Cohen, Statistical Power Analysis for the Behavioral :‬‬
‫)‪.Sciences (Hillsdale, NJ: Erlbaum, 1969‬‬
‫‪2 .2‬הפסיכולוג הגרמני הנודע גרד גיגרנזר היה המתנגד העיקרי לעבודתנו‪Gerd Gigerenzer, .‬‬
‫‪“How to Make Cognitive Illusions Disappear,” European Review of Social‬‬
‫‪Psychology 2 (1991): 83-115. Gerd Gigerenzer, “Personal Reflections on Theory‬‬
‫‪and Psychology,” Theory & Psychology 20 (2010): 733-743; Daniel Kahneman‬‬
‫‪and Amos Tversky, “On the Reality of Cognitive Illusions,” Psychological Review‬‬
‫‪.103 (1996): 582-591‬‬
‫‪3 .3‬להלן כמה דוגמאות מני רבות‪Valerie F. Reyna and Farrell J. Lloyd, “Physician :‬‬
‫‪Decision-Making and Cardiac Risk: Effects of Knowledge, Risk Perception, Risk‬‬
‫‪Tolerance and Fuzzy-Processing,” Journal of Experimental Psychology: Applied‬‬

‫‪.indd 21‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:59‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪22‬‬
‫‪12 (2006): 179-195. Nicholas Epley and Thomas Gilovich, “The Anchoring-‬‬
‫‪and-Adjustment Heuristic,” Psychological Science 17 (2006): 311-318. Norbert‬‬
‫‪Schwarz et al., “Ease of Retrieval of Information: Another Look at the Availability‬‬
‫‪Heuristic,” Journal of Personality and Social Psychology 61 (1991): 195-202. Elke‬‬
‫‪U. Weber et al., “Asymmetric Discounting in Intertemporal Choice,” Psychological‬‬
‫”‪Science 18 (2007): 516-523. George F. Loewenstein et al., “Risk as Feelings,‬‬
‫‪.Psychological Bulletin 127 (2001): 267-286‬‬
‫‪4 .4‬הפרס המוענק בתחום הכלכלה נקרא הפרס למדעי הכלכלה מטעם בנק שוודיה לזכר אלפרד‬
‫נובל‪ .‬הוא הוענק לראשונה בשנת ‪ .1969‬כמה מדענים מתחום מדעי החיים הביעו מורת רוח‬
‫על הוספתו של פרס נובל בתחום מדעי החברה‪ ,‬ושמו הייחודי של הפרס היה בגדר פשרה‪.‬‬
‫‪5 .5‬בשנות השמונים של המאה העשרים הניחו הרברט סיימון (‪ )Simon‬והסטודנטים שלו‬
‫באוניברסיטת קרנגי מלון את היסודות להבנת המומחיות‪ .‬ספר מצוין ופופולרי המציג את‬
‫הנושא היטב הוא ‪Joshua Foer, Moonwalking with Einstein: The Art and Science of‬‬
‫)‪ .Remembering (New York: Penguin Press, 2011‬בספר מציג פויר לקהל הרחב עבודה‬
‫המתוארת בפרטים טכניים יותר בספר ‪K. Anders Ericsson et al., eds., The Cambridge‬‬
‫‪Handbook of Expertise and Expert Performance (New York: Cambridge University‬‬
‫)‪.Press, 2006‬‬
‫‪.Gary A. Klein, Sources of Power (Cambridge, MA: MIT Press, 1999)6 .6‬‬
‫‪7 .7‬הרברט סיימון היה אחד החוקרים הגדולים של המאה העשרים‪ ,‬ותגליותיו והמצאותיו‬
‫מתפרשות על פני מגוון תחומים‪ ,‬החל במדע המדינה (נקודת המוצא של הקריירה שלו)‪,‬‬
‫דרך כלכלה (התחום שבו זכה בפרס נובל) וכלה במדעי המחשב (תחום שהוא היה אחד‬
‫מחלוציו) ובפסיכולוגיה‪.‬‬
‫‪Herbert A. Simon, “What Is an Explanation of Behavior?” Psychological Science8 .8‬‬
‫‪.3 (1992): 150-161‬‬
‫‪9 .9‬המושג יוריסטיקת הרגש פותח על ידי פול סלוביק‪ ,‬שלמד עם עמוס באוניברסיטת מישיגן‬
‫והיה ידידו הקרוב כל ימי חייו‪.‬‬
‫‪1010‬נסים ניקולס טאלב‪ ,‬הברבור השחור‪ :‬השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על‬
‫הכלכלה והחיים (‪ ,)The Black Swan‬תרגום אורי שגיא (אור יהודה‪ :‬דביר‪.)]2007[ 2009 ,‬‬

‫‪.indd 22‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:59‬‬

 ‫חלק ראשון‬

‫שתי מערכות‬

‫‪.indd 23‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:59‬‬

‫‪.indd 24‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:59‬‬
 ‫פרק ‪1‬‬

‫הדמויות בסיפור‬

‫די לבחון כיצד פועל המוח שלך כשהוא בהילוך אוטומטי‪ ,‬הצץ בתמונה שלהלן‪.‬‬ ‫כ‬

‫תרשים ‪1‬‬
‫החוויה שאתה חווה כשאתה מתבונן בפניה של האישה משלבת באופן מושלם‬
‫בין מה שאנחנו מכנים בדרך כלל ראייה וחשיבה אינטואיטיבית‪ .‬כפי שבן רגע‬
‫ראית בבירור ששערה של האישה כהה‪ ,‬כך גם ידעת שהיא כועסת‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫מה שראית השליך אל העתיד‪ .‬חשת שהאישה עומדת לומר דברים מאוד לא‬
‫נעימים‪ ,‬ומן הסתם בקול רם וצורם‪ .‬תחושה מוקדמת לגבי מה שהיא עומדת‬
‫לעשות עלתה על דעתך אוטומטית וללא כל מאמץ‪ .‬לא התכוונת להעריך את‬
‫מצב רוחה של האישה או לִ צפות מראש מה היא תעשה‪ ,‬וכשהגבת לתמונה לא‬
‫ממש הרגשת שאתה עושה משהו‪ .‬זה פשוט קרה לך‪ .‬זוהי דוגמה לחשיבה מהירה‪.‬‬
‫הבט כעת בתרגיל הבא‪:‬‬
‫‪17 × 24‬‬

‫]‪[25‬‬

‫‪.indd 25‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:59‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪26‬‬

‫ידעת מיד שזהו תרגיל כפל‪ ,‬וקרוב לוודאי שגם ידעת שתוכל לפתור אותו בעזרת‬
‫נייר ועיפרון‪ ,‬אם לא בלעדיהם‪ .‬כמו כן היתה לך ידיעה אינטואיטיבית מעורפלת‬
‫לגבי טווח התוצאות האפשריות‪ .‬תוכל לזהות במהירות שגם ‪ 12,609‬וגם ‪ 123‬אינן‬
‫תוצאות סבירות‪ .‬אך מבלי להקדיש זמן מה לתרגיל‪ ,‬לא תהיה בטוח שהתשובה‬
‫איננה ‪ .568‬פתרון מדויק לא עלה בדעתך‪ ,‬וחשת שבאפשרותך לבחור אם לבצע‬
‫את החישוב או לא‪ .‬אם טרם פתרת את התרגיל‪ ,‬אנא נסה לפתור אותו עכשיו‪,‬‬
‫את כולו או לפחות חלק ממנו‪.‬‬
‫בשעה שהתקדמת ברצף השלבים‪ ,‬התנסית בחשיבה אטית‪ .‬תחילה ִאחזרת‬
‫מהזיכרון את התוכנה הקוגניטיבית לכפל שלמדת בבית הספר‪ ,‬ואחר כך יישמת‬
‫אותה‪ .‬ביצוע החישוב דרש מאמץ‪ .‬חשת בעומס של החזקת חומר רב בזיכרון‪ ,‬שכן‬
‫היה עליך לזכור כל הזמן היכן היית ולאן התקדמת‪ ,‬ובה בעת לשמור על תוצאת‬
‫הביניים‪ .‬התהליך היה עבודה מנטלית‪ :‬מחושבת‪ ,‬מאומצת וסדורה — אבטיפוס של‬
‫חשיבה אטית‪ .‬החישוב לא היה רק אירוע שמתרחש בתודעתך; גם גופך לקח בו‬
‫חלק‪ .‬שריריך נדרכו‪ ,‬לחץ הדם שלך עלה והדופק הואץ‪ .‬מי שהיה מביט מקרוב‬
‫בעיניך בשעה שהתמודדת עם הבעיה‪ ,‬היה רואה שהאישונים שלך התרחבו‪.‬‬
‫אישוניך התכווצו חזרה לגודלם הרגיל ברגע שסיימת את עבודתך — כשמצאת‬
‫את התשובה (שהיא‪ ,‬אגב‪ )408 ,‬או כשהרמת ידיים‪.‬‬

‫שתי מערכות‬
‫פסיכולוגים מגלים עניין רב זה עשורים אחדים בשתי אופנוּיות החשיבה שמעוררים‬
‫תמונתה של האישה הכועסת ותרגיל הכפל‪ ,‬ואף הציעו שמות רבים עבורן‪ 1.‬אני‬
‫סטנוֹ ביץ' וריצ'רד וֶ סט‬
‫מאמץ את המונחים שהציעו לראשונה הפסיכולוגים קית' ַ‬
‫(‪ ,)Stanovich & West‬ואתייחס לשתי מערכות חשיבה‪" ,‬מערכת ‪ "1‬ו"מערכת ‪."2‬‬
‫ •מערכת ‪ 1‬פועלת באופן אוטומטי ובמהירות‪ ,‬תוך השקעת מאמץ מועט אם‬
‫בכלל‪ ,‬וללא תחושה של שליטה רצונית‪.‬‬
‫ •מערכת ‪ 2‬מקצה קשב לפעילויות מנטליות מאומצות הדורשות זאת‪ ,‬ובכללן‬
‫חישובים מורכבים‪ .‬פעולותיה של מערכת ‪ 2‬מקושרות לעתים קרובות לחוויה‬
‫הסובייקטיבית של סוכנוּת‪ 2,‬של בחירה ושל ריכוז‪.‬‬
‫במונחים מערכת ‪ 1‬ומערכת ‪ 2‬נעשה שימוש נרחב בפסיכולוגיה‪ ,‬אך אני מרחיק‬
‫לכת עוד יותר בספר זה‪ ,‬שאותו תוכל לקרוא כפסיכודרמה ובה שתי דמויות‪.‬‬
‫בשעה שאנחנו חושבים על עצמנו‪ ,‬אנחנו מזדהים עם מערכת ‪ — 2‬האני‬

‫‪.indd 26‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:59‬‬

 ‫‪27‬‬ ‫רו פיסב ת ו י ומדה‬

‫המודע והחושב שיש לו אמונות‪ ,‬שבוחר ושמחליט על מה לחשוב ומה‬

‫לעשות‪ .‬אף שמערכת ‪ 2‬סבורה שהיא מרכז העניינים‪ ,‬מערכת ‪ 1‬האוטומטית‬
‫היא גיבורת הספר‪ .‬אני מתאר את מערכת ‪ 1‬כמי שיוצרת ללא מאמץ רשמים‬
‫ורגשות‪ ,‬שהם המקורות העיקריים לאמונות המפורשות ולבחירות המכוּונות‬
‫של מערכת ‪ .2‬פעולותיה האוטומטיות של מערכת ‪ 1‬יוצרות דפוסי רעיונות‬
‫מורכבים להפתיע‪ ,‬אך אין זו אלא מערכת ‪ 2‬האטית יותר המסוגלת לבנות‬
‫מחשבות בסדרה של צעדים סדורים‪ .‬אני מתאר גם נסיבות שבהן מערכת ‪2‬‬
‫נוטלת פיקוד תוך שהיא דוחה את הדחפים והאסוציאציות החופשיים של‬
‫מערכת ‪ .1‬אתה תוזמן לחשוב על שתי המערכות כעל שני סוכנים‪ ,‬שלכל‬
‫אחד מהם יכולות‪ ,‬מגבלות ותפקודים משלו‪.‬‬
‫הנה כמה דוגמאות לפעולות האוטומטיות המיוחסות למערכת ‪ ,1‬פחות או‬
‫יותר לפי סדר מורכבותן‪:‬‬
‫•מזהה שחפץ אחד מרוחק מאחר‪.‬‬ ‫ ‬
‫•מכוונת לעבר המקור של צליל פתאומי‪.‬‬ ‫ ‬
‫•משלימה את הביטוי "לחם ו‪"...‬‬ ‫ ‬
‫•עושה פרצוף "נגעל" לנוכח תמונה איומה‪.‬‬ ‫ ‬
‫•מזהה עוינות בקול‪.‬‬ ‫ ‬
‫•משיבה על ? = ‪.2 + 2‬‬ ‫ ‬
‫•קוראת מילים בשלטי חוצות גדולים‪.‬‬ ‫ ‬
‫•נוהגת במכונית בכביש פנוי‪.‬‬ ‫ ‬
‫•מחפשת מסע חזק במשחק שחמט (אם אתה אומן שחמט)‪.‬‬ ‫ ‬
‫•מבינה משפטים פשוטים‪.‬‬ ‫ ‬
‫•מזהה ש"טיפוס כנוע ומסודר עם תשוקה לפרטים קטנים" מזכיר סטריאוטיפ‬ ‫ ‬
‫תעסוקתי‪.‬‬

‫כל ההתרחשויות המנטליות האלה משתייכות לקטגוריה של האישה הכועסת‬

‫— הן קורות באופן אוטומטי ודורשות מאמץ מועט‪ ,‬אם בכלל‪ .‬יכולותיה של‬
‫מערכת ‪ 1‬כוללות מיומנויות מולדות שאנחנו חולקים עם בעלי חיים אחרים‪.‬‬
‫אנחנו נולדים מוכנים לקלוט את העולם סביבנו‪ ,‬לזהות עצמים‪ ,‬להפנות קשב‪,‬‬
‫להימנע מהפסדים ולפחד מעכבישים‪ .‬פעילויות מנטליות אחרות הופכות מהירות‬
‫ואוטומטיות בעקבות אימון מתמשך‪ .‬מערכת ‪ 1‬למדה אסוציאציות בין מושגים‬
‫(עיר בירה וצרפת); היא גם למדה מיומנויות כגון קריאה או הבנת דקויות של‬
‫סיטואציות חברתיות‪ .‬קיימות מיומנויות שרק מומחים בתחום מסוים רוכשים‪,‬‬

‫‪.indd 27‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:36:59‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪28‬‬

‫כגון מציאת מסעים חזקים במשחק שחמט‪ ,‬וישנן מיומנויות שרבים חולקים‪.‬‬
‫זיהוי הדמיון בין תיאור אישיות לבין סטריאוטיפ תעסוקתי דורש ידע מקיף של‬
‫השפה ושל התרבות‪ ,‬ורובנו אכן ניחנים בו‪ .‬הידע מאוחסן בזיכרון‪ ,‬והוא נגיש‬
‫ללא כוונה וללא מאמץ‪.‬‬
‫חלק מהפעולות המנטליות שברשימה הן לחלוטין לא רצוניות‪ .‬אינך יכול‬
‫להימנע מהבנת משפטים פשוטים בשפתך או מפנייה לעבר מקור רעש חזק בלתי‬
‫צפוי‪ ,‬ובאותה מידה אינך יכול למנוע מעצמך לדעת כי ‪ 2 + 2 = 4‬או להימנע‬
‫מלחשוב על פריז כשמזכירים את בירת צרפת‪ .‬פעולות אחרות‪ ,‬כגון לעיסה‪,‬‬
‫נתונות לשליטה רצונית‪ ,‬אך לרוב פועלות על טייס אוטומטי‪ .‬את השליטה בקשב‬
‫חולקות שתי המערכות‪ .‬הפניית קשב לעבר רעש חזק היא על פי רוב פעולה‬
‫בלתי רצונית של מערכת ‪ ,1‬המגייסת מיד את הקשב הרצוני של מערכת ‪ .2‬ייתכן‬
‫שתוכל להתאפק ולא לפנות לעבר מקורה של הערה קולנית ומעליבה במסיבה‬
‫הומה; אך גם אם ראשך לא יוסב‪ ,‬תשומת לבך תופנה אליה מיד‪ ,‬לפחות למשך‬
‫ממוקד בלתי רצוי‪ ,‬בראש ובראשונה באמצעות‬
‫ֵ‬ ‫זמן מה‪ .‬ואולם אפשר להסיט קשב‬
‫התמקדות מרוכזת במטרה אחרת‪.‬‬
‫לפעולותיה המגוונות מאוד של מערכת ‪ 2‬יש מאפיין אחד משותף‪ :‬הן דורשות‬
‫קשב ומשתבשות כאשר תשומת הלב מוסטת‪ .‬להלן דוגמאות ספורות‪:‬‬
‫•מתכוננת ליריית הזנקה במרוץ‪.‬‬ ‫ ‬
‫•ממקדת את תשומת הלב בליצנים בקרקס‪.‬‬ ‫ ‬
‫•מתמקדת בקולו של אדם מסוים בחדר צפוף ורועש‪.‬‬ ‫ ‬
‫•מחפשת אישה עם שיער לבן‪.‬‬ ‫ ‬
‫•סורקת את הזיכרון כדי לזהות צליל מפתיע‪.‬‬ ‫ ‬
‫•שומרת על קצב הליכה מהיר יותר מזה הטבעי לך‪.‬‬ ‫ ‬
‫•משגיחה שהתנהגותך בסיטואציה חברתית תהיה הולמת‪.‬‬ ‫ ‬
‫•סופרת את הפעמים שבהן האות א' מופיעה בעמוד טקסט‪.‬‬ ‫ ‬
‫•נותנת את מספר הטלפון שלך למישהו‪.‬‬ ‫ ‬
‫•חונה במקום חניה צר (חל על רוב האנשים חוץ מעובדים בחניון)‪.‬‬ ‫ ‬
‫•משווה את ערכן הכולל של שתי מכונות כביסה‪.‬‬ ‫ ‬
‫•ממלאת טופס מס הכנסה‪.‬‬ ‫ ‬
‫•בודקת את תקפותו של טיעון לוגי מורכב‪.‬‬ ‫ ‬
‫בכל המצבים הללו אתה חייב להקדיש תשומת לב‪ ,‬ואם אינך מוכן‪ ,‬או אם הקשב‬
‫שלך מופנה באופן בלתי הולם‪ ,‬תתפקד פחות טוב‪ ,‬אם בכלל‪ .‬למערכת ‪ 2‬יש‬

‫‪.indd 28‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:37:00‬‬

 ‫‪29‬‬ ‫רו פיסב ת ו י ומדה‬

‫יכולת מסוימת לשנות את דרך פעולתה של מערכת ‪ 1‬באמצעות תכנות תפקודם‪,‬‬

‫האוטומטי לרוב‪ ,‬של קשב וזיכרון‪ .‬כשאתה מחכה לקרוב משפחה בתחנת רכבת‬
‫הומה‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬ביכולתך לכוון את עצמך באופן רצוני לחפש אישה עם שיער‬
‫לבן או גבר מזוקן‪ ,‬וכך להגדיל את הסיכוי שתזהה את קרוב המשפחה שלך‬
‫מרחוק‪ .‬אתה מסוגל לכוון את זיכרונך כך שיחפש ערי בירה שמתחילות באות נ'‬
‫או רומנים צרפתיים אקזיסטנציאליסטיים‪ .‬ובעודך שוכר מכונית בנמל התעופה‬
‫הית'רו בלונדון‪ ,‬הפקיד בוודאי יזכיר לך ש"כאן אנחנו נוהגים בצד שמאל של‬
‫הכביש"‪ .‬בכל המקרים הללו אתה מתבקש לעשות דבר מה שאיננו טבעי לך‪,‬‬
‫ותגלה ששמירה רציפה של היערכות דורשת השקעה רצופה של מאמץ מסוים‬
‫לפחות‪.‬‬
‫התרגום לאנגלית של הביטוי "שים לב" הוא ‪( pay attention‬מילולית‪:‬‬
‫"שלם קשב")‪ .‬ביטוי זה קולע‪ :‬ברשותך תקציב מוגבל של קשב שאתה יכול‬
‫להקצות לפעילויות‪ ,‬ואם תנסה לחרוג מהתקציב — תיכשל‪ .‬סימן ההיכר של‬
‫פעילויות מאומצות הוא שהן מפריעות זו לזו‪ ,‬ולכן קשה או בלתי אפשרי‬
‫לבצע כמה מהן בו זמנית‪ .‬לא תוכל לפתור את התרגיל ‪ 17 × 24‬בזמן פנייה‬
‫שמאלה לכביש סואן‪ ,‬ובהחלט לא כדאי לך לנסות‪ .‬ביכולתך לעשות דברים‬
‫אחדים בו זמנית‪ ,‬אך רק אם הם קלים ולא תובעניים‪ .‬אתה מסוגל כפי הנראה‬
‫לנהל בבטחה שיחה עם נוסע בשעה שאתה נוהג בכביש פנוי‪ ,‬והורים רבים‬
‫גילו‪ ,‬אולי בלוויית מעט רגשות אשם‪ ,‬שעולה בידם לקרוא לילד סיפור בעודם‬
‫חושבים על דברים אחרים‪.‬‬
‫כולנו מודעים במידה זו או אחרת לקיבולת המוגבלת של קשב‪ ,‬והתנהגותנו‬
‫החברתית מגלה הבנה למגבלות אלה‪ .‬כשנהג מכונית עוקף משאית בכביש צר‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מבוגרים הנוסעים עמו די בחוכמה מפסיקים לדבר‪ .‬הם יודעים שהסחת‬
‫דעתו של הנהג אינה רעיון מוצלח‪ ,‬ואף חושדים שהוא חירש באופן זמני ולא‬
‫ישמע את דבריהם‪.‬‬
‫התמקדות אינטנסיבית במטלה עלולה להפוך אנשים לדמויי עיוורים‪ ,‬גם‬
‫כשמדובר בגירויים שעל פי רוב מושכים תשומת לב‪ .‬ההדגמה הדרמטית ביותר‬
‫הוצגה על ידי כריסטופר שברי ודניאל סימונס (‪ )Chabris & Simons‬בספרם‬
‫"הגורילה הבלתי נראית"‪ 3.‬הם הפיקו סרט קצר ובו שתי קבוצות שחבריהן‬
‫מוסרים ביניהם כדורי סל‪ ,‬קבוצה אחת בחולצות לבנות והאחרת בחולצות‬
‫שחורות‪ .‬הצופים בסרט התבקשו לספור כמה מסירות היו בין חברי הקבוצה‬
‫הלבנה ולהתעלם מהשחקנים בשחור‪ .‬זו משימה קשה הדורשת את מלוא תשומת‬
‫הלב‪ .‬באמצע הסרט מופיעה אישה בתחפושת גורילה‪ ,‬חוצה את המגרש‪ ,‬מכה‬

‫‪.indd 29‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:37:00‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪30‬‬

‫על החזה שלה וממשיכה בדרכה‪ .‬הגורילה נראית על המסך במשך תשע שניות‪.‬‬
‫מיליוני אנשים צפו בסרט‪ ,‬ורובם לא שמו לב לדבר חריג כלשהו‪ .‬מטלת הספירה‬
‫— ובייחוד ההנחיה להתעלם מאחת הקבוצות — היא הגורמת לעיוורון‪ .‬איש‬
‫מצופי הסרט שלא הוטלה עליו המטלה‪ ,‬לא היה מחמיץ את הגורילה‪ .‬ראייה‬
‫והפניית תשומת לב הן פונקציות אוטומטיות של מערכת ‪ ,1‬אך הן תלויות‬
‫בהקצאת מידה מסוימת של קשב לגירוי הרלוונטי‪ .‬מחברי הספר מציינים כי‬
‫הממצא המרשים ביותר של מחקרם הוא שאנשים מוצאים שתוצאותיו מפתיעות‬
‫מאוד‪ .‬ואמנם‪ ,‬הצופים שאינם רואים את הגורילה בטוחים תחילה שהיא לא‬
‫היתה שם — הם אינם מסוגלים לתאר לעצמם שהם החמיצו אירוע כה מרשים‪.‬‬
‫מחקר הגורילה ממחיש שתי עובדות חשובות על אודות שכלנו‪ :‬אנחנו יכולים‬
‫להיות עיוורים למובן מאליו‪ ,‬ואנחנו עיוורים גם לעיוורון שלנו‪.‬‬

‫תקציר העלילה‬
‫האינטראקציה בין שתי המערכות היא נושא חוזר ונשנה בספר זה‪ ,‬ועל כן יש‬
‫מקום לתקציר העלילה‪ .‬בסיפור שאספר‪ ,‬גם מערכת ‪ 1‬וגם מערכת ‪ 2‬פעילות כל‬
‫אימת שאנחנו ערים‪ .‬מערכת ‪ 1‬פועלת באופן אוטומטי‪ ,‬ומערכת ‪ 2‬לרוב מצויה‬
‫בהילוך נוח‪ ,‬שמעורב בו רק שמץ מיכולותיה‪ .‬מערכת ‪ 1‬מעלה בלי הרף הצעות‬
‫בפני מערכת ‪ :2‬רשמים‪ ,‬אינטואיציות‪ ,‬כוונות ורגשות‪ .‬אם מערכת ‪ 2‬מאשרת‬
‫אותם‪ ,‬רשמים ואינטואיציות הופכים לאמונות‪ ,‬ודחפים הופכים לפעולות רצוניות‪.‬‬
‫כשהכול מתנהל למישרין‪ ,‬וכך הדבר רוב הזמן‪ ,‬מערכת ‪ 2‬מאמצת את הצעותיה‬
‫של מערכת ‪ 1‬בשינויים קלים או ללא שינויים‪ .‬לרוב אתה מאמין לרשמים שלך‬
‫ופועל על פי רצונותיך‪ ,‬וזה בסדר — בדרך כלל‪.‬‬
‫כאשר מערכת ‪ 1‬נתקלת בקשיים‪ ,‬היא מזעיקה את מערכת ‪ 2‬כדי שזו תסייע‬
‫בעיבוד מפורט וספציפי יותר שעשוי לפתור את הבעיה של אותו רגע‪ .‬מערכת‬
‫‪ 2‬מגויסת כאשר עולה שאלה שמערכת ‪ 1‬אינה מציעה לה תשובה‪ ,‬כפי שקרוב‬
‫לוודאי קרה לך כשנתקלת בתרגיל הכפל ‪ .17 × 24‬אתה יכול גם לחוש בפרץ של‬
‫קשב מוּדע בכל פעם שאתה מופתע‪ .‬מערכת ‪ 2‬מופעלת כל אימת שהיא מזהה‬
‫המפר את תמונת העולם שבה מחזיקה מערכת ‪ .1‬בעולם זה מנורות אינן‬ ‫אירוע ֵ‬
‫קופצות‪ ,‬חתולים אינם נובחים וגורילות אינן חוצות מגרשי כדורסל‪ .‬ניסוי הגורילה‬
‫ממחיש שדרושה מידה מסוימת של קשב כדי להבחין בגירוי המפתיע‪ .‬ההפתעה‬
‫מפעילה ומכווננת את הקשב שלך‪ :‬אתה תנעץ את מבטך ותפשפש בזיכרונך כדי‬
‫למצוא סיפור שיהווה הסבר הגיוני לאירוע המפתיע‪ .‬לזכותה של מערכת ‪ 2‬נזקף‬

‫‪.indd 30‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:37:00‬‬

 ‫‪31‬‬ ‫רו פיסב ת ו י ומדה‬

‫גם פיקוח שוטף על התנהגותך — הבקרה שמשמרת את נימוסיך כשאתה כועס‪,‬‬

‫ואת ערנותך בעת נהיגה לילית‪ .‬מערכת ‪ 2‬מגויסת למאמץ מוגבר כשהיא מזהה‬
‫שאתה עומד לעשות טעות‪ .‬היזכר במקרה שבו כמעט פלטת הערה מעליבה‪,‬‬
‫ושים לב עד כמה קשה עמלת כדי להשיב את השליטה על כנה‪ .‬לסיכום‪ ,‬רוב‬
‫הדברים שאתה (מערכת ‪ 2‬שלך) חושב ועושה מקורם במערכת ‪ 1‬שלך‪ ,‬אך מערכת‬
‫‪ 2‬נוטלת פיקוד כשהמצב הופך לקשה‪ ,‬ובדרך כלל המילה האחרונה היא שלה‪.‬‬
‫חלוקת העבודה בין מערכת ‪ 1‬למערכת ‪ 2‬יעילה ביותר‪ :‬היא ממזערת מאמץ‬
‫וממט ֶבת ביצועים‪ .‬ההסדר עובד היטב מרבית הזמן‪ ,‬מפני שעל פי רוב מערכת‬
‫ֶ‬
‫‪ 1‬מצטיינת במה שהיא עושה‪ :‬המודלים שלה למצבים מוכרים הם מדויקים‪,‬‬
‫התחזיות שלה לטווח קצר גם הן מדויקות בדרך כלל‪ ,‬והתגובות הראשוניות‬
‫שלה לאתגרים הן מהירות וברוב המקרים הולמות‪ .‬אך למערכת ‪ 1‬יש הטיות‪,‬‬
‫טעויות שיטתיות שהיא נוטה להן בנסיבות מסוימות‪ .‬כפי שנראה‪ ,‬לעתים היא‬
‫משיבה על שאלות פשוטות יותר מאשר השאלה שהיא נשאלה‪ ,‬והיא מגלה‬
‫הבנה מועטה בלוגיקה ובסטטיסטיקה‪ .‬מגבלה נוספת של מערכת ‪ 1‬היא שאי־‬
‫אפשר לעצור בעדה‪ .‬כאשר יקרינו על מסך מולך מילה בשפה שאתה מכיר‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫אתה תקרא אותה — אלא אם כן הקשב שלך ממוקד לחלוטין במקום אחר‪.‬‬

‫קונפליקט‬
‫תרשים ‪( 2‬בעמוד הבא) הוא גרסה של ניסוי קלסי היוצר קונפליקט בין שתי‬
‫המערכות‪ 5.‬מומלץ לנסות לבצע את התרגיל לפני שתמשיך בקריאה‪.‬‬
‫ניתן להניח כמעט בוודאות שבשתי המטלות הצלחת לומר את המילים הנכונות‪,‬‬
‫ולבטח גילית שחלקים מסוימים של כל מטלה היו קלים הרבה יותר מאחרים‪.‬‬
‫בעת שזיהית שהמילים מודגשות או רגילות‪ ,‬הטור הימני היה קל‪ ,‬ואילו הטור‬
‫השמאלי גרם לך להאט ואולי אף לגמגם או למעוד‪ .‬בשעה שציינת את מיקומן‬
‫של המילים‪ ,‬הטור הימני היה קשה‪ ,‬ואילו הטור השמאלי היה קל פי כמה‪.‬‬
‫מטלות אלה מגייסות את מערכת ‪ ,2‬שכן לומר "מודגש‪/‬רגיל" או "שמאל‪/‬‬
‫ימין" אינו הדבר שאתה עושה באופן שגרתי בשעה שאתה מתבונן בטור מילים‪.‬‬
‫אחד הדברים שעשית כדי להיערך למטלה היה לתכנת את זיכרונך כך שהמילים‬
‫הרלוונטיות ("מודגש" ו"רגיל" במטלה הראשונה) יעמדו "על קצה הלשון"‪ .‬מתן‬
‫עדיפות למילים הנבחרות הוא אפקטיבי‪ ,‬וכשקראת את הטור הראשון היה די‬
‫פשוט לעמוד בפיתוי הקל לקרוא מילים אחרות‪ .‬אך הטור השני היה שונה‪ ,‬כי‬
‫הוא הכיל מילים שהיית ערוך להן‪ ,‬ולא ניתן היה להתעלם מהן‪ .‬לרוב הצלחת‬

‫‪.indd 31‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:37:00‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪32‬‬

‫המטלה הראשונה שלך היא לקרוא את שני הטורים מלמעלה למטה ולהכריז בקול אם‬
‫כל מילה מודפסת באותיות רגילות ("רגיל") או מודגשות ("מודגש")‪ .‬כשתסיים את המטלה‬
‫הראשונה‪ ,‬קרא שוב את שני הטורים מלמעלה למטה והכרז בקול (או לחש לעצמך)‬
‫"ימין" אם המילה מודפסת מימין למרכז הטור‪ ,‬ו"שמאל" אם היא מודפסת לשמאלו‪.‬‬

‫מודגש‬ ‫ימין‬
‫רגיל‬ ‫ימין‬
‫מודגש‬ ‫שמאל‬
‫מודגש‬ ‫שמאל‬
‫מודגש‬ ‫שמאל‬
‫רגיל‬ ‫ימין‬
‫רגיל‬ ‫ימין‬
‫מודגש‬ ‫שמאל‬

‫תרשים ‪2‬‬

‫לענות נכון‪ ,‬אך התגברות על התשובה המתחרה דרשה התאמצות ועיכבה אותך‪.‬‬
‫חווית קונפליקט בין מטלה שהתכוונת לבצע לבין תגובה אוטומטית שהפריעה‬
‫לה‪.‬‬
‫הכוונה לשלוט בה הוא תופעה שכיחה‬ ‫קונפליקט בין תגובה אוטומטית לבין ַּ‬
‫בחיינו‪ .‬כולנו מכירים את החוויה של לנסות לא לנעוץ מבטים בזוג הלבוש‬
‫בבגדים מוזרים שיושב בשולחן לידנו במסעדה‪ .‬אנחנו גם יודעים איך זה להכריח‬
‫את עצמנו להתרכז בספר משעמם‪ ,‬כשאנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים שוב‬
‫ושוב למקום שבו הטקסט איבד את משמעותו‪ .‬במקומות שבהם החורף קשה‪,‬‬
‫לנהגים רבים יש זיכרונות כיצד מכוניתם החליקה על הקרח ללא שליטה‪ ,‬ואת‬
‫המאבק לציית להוראות משוננות היטב שעומדות בסתירה לנטייתם הטבעית‪:‬‬
‫"הפנו את ההגה לכיוון ההחלקה‪ ,‬ובשום פנים אל תיגעו בבלמים!" וכל אדם‬
‫התנסה בחוויה של לא לומר למישהו ללכת לעזאזל‪ .‬אחת ממשימותיה של‬
‫מערכת ‪ 2‬היא להתגבר על הדחפים של מערכת ‪ .1‬במילים אחרות‪ ,‬מערכת ‪2‬‬
‫אחראית לשליטה עצמית‪.‬‬

‫‪.indd 32‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:37:00‬‬

 ‫‪33‬‬ ‫רו פיסב ת ו י ומדה‬

‫אשליות‬
‫כדי להעריך אל נכון הן את האוטונומיה של מערכת ‪ 1‬והן את ההבחנה בין רשמים‬
‫לבין אמונות‪ ,‬התבונן היטב בתרשים ‪.3‬‬

‫תרשים ‪3‬‬

‫התמונה הזאת סתמית למדי‪ :‬שני קווים אופקיים שונים באורכם‪ ,‬ובקצותיהם‬
‫כנפיים הפונות לכיוונים מנוגדים‪ .‬הקו התחתון ארוך בבירור מהקו העליון‪ .‬את זאת‬
‫כולנו רואים‪ ,‬ובאופן טבעי אנחנו מאמינים למה שאנחנו רואים‪ .‬ואולם‪ ,‬אם כבר‬
‫הזדמן לך לראות את התרשים‪ ,‬אתה מזהה שזו אשליית מילר־לייֵ ר (‪Müller-Lyer‬‬
‫‪ )illusion‬הידועה‪ .‬כפי שתוכל לאמת בנקל באמצעות מדידתם בסרגל‪ ,‬הקווים‬
‫האופקיים זהים באורכם‪.‬‬
‫לאחר שמדדת את הקווים‪ ,‬יש לך — למערכת ‪ 2‬שלך‪ ,‬הישות המודעת שאתה‬
‫קורא לה "אני" — אמונה חדשה‪ :‬אתה יודע שהקווים שווים באורכם‪ .‬כאשר ישאלו‬
‫אותך מה אורכם‪ ,‬תענה את שאתה יודע‪ .‬אך למרות זאת אתה עדיין רואה את‬
‫הקו התחתון כארוך יותר‪ .‬בחרת להאמין למדידה‪ ,‬אך אין בכוחך למנוע ממערכת‬
‫‪ 1‬לעשות את אשר היא עושה; אינך יכול להחליט לראות את הקווים כשווים‬
‫באורכם‪ ,‬אף על פי שאתה יודע שהם שווים‪ .‬כדי לעמוד בפני האשליה יש דבר‬
‫אחד בלבד שביכולתך לעשות‪ :‬עליך ללמוד לא לבטוח ברשמים שלך לגבי אורכם‬
‫של קווים שמוצמדות להם כנפיים‪ .‬על מנת ליישם כלל זה‪ ,‬עליך להיות מסוגל‬
‫לזהות את הדפוס המתעתע‪ ,‬ולהיזכר במה שידוע לך על אודותיו‪ .‬אם יעלה בידך‬
‫לעשות זאת‪ ,‬אשליית מילר־לייר לא תוליך אותך שולל עוד לעולם‪ .‬ואף על פי‬
‫כן קו אחד עדיין ייראה לך ארוך מהאחר‪.‬‬
‫לא כל האשליות הן חזותיות‪ .‬ישנן גם אשליות חשיבה‪ ,‬שאנחנו קוראים להן‬

‫‪.indd 33‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:37:00‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪34‬‬

‫בלימודי לתואר שני השתתפתי בקורסים ספורים על אמנות‬

‫ַ‬ ‫אשליות קוגניטיביות‪.‬‬
‫ומדע הפסיכותרפיה‪ .‬באחת ההרצאות חלק איתנו המרצה קמצוץ של חוכמה‬
‫קלינית‪ .‬אלה היו דבריו‪" :‬מעת לעת יגיע אליכם מטופל שיספר סיפור מטריד על‬
‫המשגים הרבים בטיפולים הקודמים שעבר‪ .‬הוא כבר היה בטיפול אצל כמה וכמה‬ ‫ִ‬
‫מטפלים‪ ,‬וכולם כשלו‪ .‬המטופל עשוי לתאר באופן צלול ובהיר כיצד מטפליו לא‬
‫הבינו אותו‪ ,‬אך הוא מיד קלט שאתה שונה‪ .‬אתה מרגיש כמוהו‪ ,‬משוכנע שאתה‬
‫מבין אותו‪ ,‬ושתהיה מסוגל לעזור‪ ".‬בשלב זה הרים המרצה את קולו ואמר‪" ,‬אל‬
‫תחשוב אפילו לקבל את האיש הזה לטיפול! זרוק אותו מהמשרד! הוא קרוב‬
‫לוודאי פסיכופת‪ ,‬ולא תצליח לסייע לו‪".‬‬
‫כעבור שנים רבות נוכחתי לדעת שהמרצה הזהיר אותנו מפני קסמם של‬
‫פסיכופתים‪ 6,‬והסמכות המובילה בחקר הפסיכופתיה אישר שעצתו של המרצה‬
‫היתה מבוססת‪ .‬האנלוגיה לאשליית מילר־לייר קרובה‪ .‬מה שלימדו אותנו לא‬
‫היה כיצד להרגיש כלפי המטופל‪ .‬למרצה היה מובן מאליו שלא תהיה לנו‬
‫שליטה על האהדה שנחוש כלפיו; היא תנבע ממערכת ‪ .1‬זאת ועוד‪ ,‬לא לימדו‬
‫אותנו לחשוד באופן כללי ברגשותינו כלפי מטופלים‪ .‬נאמר לנו שמשיכה עזה‬
‫למטופל עם היסטוריה חוזרת של טיפולים כושלים היא אות אזהרה‪ ,‬כמו‬
‫הכנפיים בקצות הקווים המקבילים‪ .‬זו אשליה — אשליה קוגניטיבית — ואני‬
‫(מערכת ‪ )2‬למדתי כיצד לזהות אותה‪ ,‬והעצה שניתנה לי היתה לא לבטוח בה‬
‫ולא לפעול על פיה‪.‬‬
‫השאלה השכיחה ביותר לגבי אשליות קוגניטיביות היא אם אפשר להתגבר‬
‫עליהן‪ .‬המסר העולה מהדוגמאות שלעיל אינו מעודד‪ .‬מכיוון שמערכת ‪1‬‬
‫פועלת באופן אוטומטי‪ ,‬ואי־אפשר לכבות אותה גם כשרוצים‪ ,‬לעתים קרובות‬
‫קשה למנוע טעויות בחשיבה אינטואיטיבית‪ .‬לא תמיד אפשר להימנע מהטיות‪,‬‬
‫שכן ייתכן שלמערכת ‪ 2‬אין כל מושג על הטעות‪ .‬גם כשיש בנמצא רמזים‬
‫לטעויות אפשריות‪ ,‬ניתן למנוע שגיאות רק באמצעות פיקוח מוגבר ופעילות‬
‫מאומצת של מערכת ‪ .2‬אך דריכות מתמשכת אינה בהכרח טובה כאורח חיים‪,‬‬
‫ובוודאי שאינה מעשית‪ .‬הטלת ספק מתמדת בחשיבה שלנו תהיה ַמלאה‬
‫במידה בלתי אפשרית‪ ,‬ומערכת ‪ 2‬אטית הרבה יותר מדי ואינה יעילה דיה‬
‫לשמש תחליף למערכת ‪ 1‬בקבלת החלטות שגרתיות‪ .‬המיטב שנוכל לעשות‬
‫הוא בבחינת פשרה‪ :‬ללמוד לזהות מצבים שבהם יש סיכוי לטעויות‪ ,‬ולהשתדל‬
‫להימנע מטעויות משמעותיות‪ ,‬בפרט כאשר ההימור הוא גבוה‪ .‬הנחת היסוד‬
‫של ספר זה היא שקל לנו יותר לזהות טעויות של הזולת מאשר את אלה‬
‫שלנו‪.‬‬

‫‪.indd 34‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:37:00‬‬

 ‫‪35‬‬ ‫רו פיסב ת ו י ומדה‬

‫פיקציות מועילות‬
‫הוזמנת לחשוב על שתי המערכות כעל סוכנים בפעילות המוחית‪ ,‬שלכל אחד מהם‬
‫יש אישיות‪ ,‬יכולות ומגבלות משלו‪ .‬לעתים קרובות אכתוב משפטים שהמערכות‬
‫הן הנושא בהם‪ ,‬כגון "מערכת ‪ 2‬מחשבת מכפלות"‪.‬‬
‫השימוש בשפה מעין זו נחשב לחטא בחוגים המקצועיים שאני מסתובב‬
‫בהם‪ ,‬היות שלכאורה היא מסבירה את מחשבותיו ופעולותיו של אדם באמצעות‬
‫המחשבות והפעולות של אנשים קטנים שגרים אצלו בראש‪ 7.‬מבחינה תחבירית‪,‬‬
‫המשפט על מערכת ‪ 2‬דומה למשפט "המשרת גונב מהקופה הקטנה"‪ .‬עמיתי‬
‫יצביעו על כך שפעולתו של המשרת אכן מסבירה כיצד נעלם הכסף‪ ,‬ויתהו‬
‫בצדק אם המשפט על מערכת ‪ 2‬מסביר כיצד מכפלות מחושבות‪ .‬תשובתי היא‬
‫שהמשפט הפעיל הקצר המייחס למערכת ‪ 2‬חישוב‪ ,‬נועד לתאר‪ ,‬לא להסביר‪.‬‬
‫הוא בעל משמעות רק הודות למה שכבר ידוע לך על מערכת ‪ .2‬המשפט הוא‬
‫קיצור של המשפט הבא‪" :‬אריתמטיקה מנטלית היא פעולה רצונית הדורשת‬
‫מאמץ‪ ,‬אין לבצע אותה בזמן פנייה שמאלה‪ ,‬והיא קשורה להרחבת אישונים‬
‫ולהאצת קצב הלב‪".‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬ההצהרה ש"נהיגה בכביש ראשי בתנאים שגרתיים מוטלת על‬
‫מערכת ‪ "1‬פירושה שנהיגה בתנאים נוחים היא אוטומטית וכמעט שאינה דורשת‬
‫מאמץ‪ .‬משמעה גם שנהג מנוסה יכול לנהוג בכביש פנוי בזמן שהוא מנהל שיחה‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬המשפט "מערכת ‪ 2‬מנעה מג'יימס להגיב בטיפשות לעלבון" פירושו‬
‫שג'יימס היה מגיב בצורה תוקפנית יותר אילו יכולת השליטה שלו הדורשת‬
‫מאמץ היתה נפגמת (אילו היה שיכור‪ ,‬לדוגמה)‪.‬‬
‫מאחר שמערכת ‪ 1‬ומערכת ‪ 2‬כה מרכזיות בסיפור שאני מספר בספר זה‪ ,‬אני‬
‫חייב להבהיר באופן חד־משמעי שאלה הן דמויות פיקטיביות‪ .‬מערכת ‪ 1‬ומערכת ‪2‬‬
‫אינן מערכות במובן הרגיל של ישויות שיש להן היבטים או חלקים באינטראקציה‬
‫ביניהן; ואין אזור מסוים במוח שמי מהמערכות יכולה לקרוא לו בית‪ .‬ודאי תשאל‪,‬‬
‫ובצדק‪ :‬מה הטעם להכניס דמויות פיקטיביות עם שמות מכוערים לספר רציני?‬
‫התשובה היא שהדמויות הללו מועילות ּב ֶשל כמה מוזרויות של חשיבתנו‪ ,‬שלך‬
‫ושלי‪ .‬משפט יובן ביתר קלות אם הוא מתאר מה סוכן (מערכת ‪ )2‬עושה‪ ,‬מאשר‬
‫אם הוא מתאר מהו דבר מה‪ ,‬מהן תכונותיו‪ .‬במילים אחרות‪" ,‬מערכת ‪ "2‬היא‬
‫נושא טוב יותר למשפט מאשר "אריתמטיקה מנטלית"‪ .‬לפעילות המוח — בייחוד‬
‫למערכת ‪ — 1‬יש כנראה כושר מיוחד לבנות ולפרש סיפורים על אודות סוכנים‬
‫פעילים שיש להם אישיות‪ ,‬הרגלים ויכולות‪ .‬גיבשת במהירות דעה שלילית על‬

‫‪.indd 35‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:37:00‬‬

 ‫ל ח שוב מה ר‪ ,‬ל ח ש ו ב לא ט‬ ‫‪36‬‬

‫המשרת הגנב‪ ,‬אתה מצפה ממנו להתנהגות קלוקלת נוספת‪ ,‬ותזכור אותו במשך‬
‫זמן מה‪ .‬זוהי גם תקוותי באשר לשפת המערכות‪.‬‬
‫מדוע לקרוא להן "מערכת ‪ "1‬ו"מערכת ‪ "2‬במקום להשתמש במונחים‬
‫התיאוריים יותר‪" ,‬המערכת האוטומטית" ו"המערכת המסוגלת למאמץ"? הסיבה‬
‫פשוטה‪ :‬לוקח יותר זמן לומר "המערכת המסוגלת למאמץ" מלומר "מערכת ‪,"2‬‬
‫ומכאן שהראשונה תופסת מקום רב יותר בזיכרון העבודה שלך‪ .‬הדבר חשוב‪,‬‬
‫מאחר שכל מה שמעסיק את זיכרון העבודה שלך‪ 8‬מפחית מיכולתך לחשוב‪ .‬עליך‬
‫להתייחס אל "מערכת ‪ "1‬ו"מערכת ‪ "2‬כאל כינויי חיבה‪ ,‬כמו בוב וג'ו‪ ,‬שנועדו‬
‫לזהות דמויות שתכיר במהלך הספר‪ .‬המערכות הפיקטיביות מקלות עלי לחשוב‬
‫על שיפוט ובחירה‪ ,‬ויקלו עליך להבין מה אני אומר‪.‬‬

‫מדברים על מערכת ‪ 1‬ומערכת ‪2‬‬

‫"נוצר אצלו רושם‪ ,‬אבל חלק מהרשמים שלו הם אשליות‪".‬‬

‫"זו היתה תגובה טהורה של מערכת ‪ .1‬היא הגיבה לאיום עוד לפני‬
‫שזיהתה אותו‪".‬‬

‫"כאן מדברת מערכת ‪ 1‬שלך‪ .‬האט ותן למערכת ‪ 2‬שלך לתפוס‬

‫פיקוד‪".‬‬

‫‪.indd 36‬טאל בושחל רהמ בושחל‬ ‫‪21/02/2013 15:37:00‬‬

 37 ‫רו פיסב ת ו י ומדה‬

‫הערות‬
Jonathan St. B. T. Evans, and Keith Frankish, eds., In Two ‫לסקירה של התחום ראה‬1 .1
Minds: Dual Processes and Beyond (New York: Oxford University Press, 2009);
Jonathan St. B. T. Evans, “Dual-Processing Accounts of Reasoning, Judgment,
‫ החלוצים‬.and Social Cognition,” Annual Review of Psychology 59 (2008): 255-278
,)Sloman( ‫ סטיבן סלומן‬,)Evans( ‫ ג׳ונתן אוונס‬,)Epstein( ‫בתחום הם סימור אפשטיין‬
‫ ומערכת‬1 ‫ שאלתי את המונחים מערכת‬.)West( ‫) וריצ׳רד וסט‬Stanovich( ‫קית׳ סטנוביץ׳‬
Keith E. :‫ שהשפיעו במידה רבה על חשיבתי‬,‫ מכתביהם המוקדמים של וסט וסטנוביץ׳‬2
Stanovich and Richard F. West, “Individual Differences in Reasoning: Implications
.for the Rationality Debate,” Behavioral and Brain Sciences 23 (2000): 645-665
Daniel M. Wegner, :‫ כפי שהוכיח וגנר‬,‫תחושת הרצון החופשי הזאת היא לפעמים אשליה‬2 .2
.The Illusion of Conscious Will (Cambridge, MA: Bradford Books, 2003)
‫ איך האינטואיציה מוליכה‬:‫ הגורילה הבלתי נראית‬,‫כריסטופר שברי ודניאל סימונס‬3 .3
,‫ כנרת זמורה ביתן‬:‫ תרגום אורי שגיא (אור יהודה‬,)The Invisible Gorilla( ‫אותנו שולל‬
.)]2011[ 2012
Nilli Lavie, “Attention, Distraction and Cognitive Control Under Load,” Current4 .4
.Directions in Psychological Science 19 (2010): 143-148
.‫במשימה הקלסית מציגים לפניך כתמי צבע שונים או מילים המודפסות בצבעים שונים‬5 .5
‫ המשימה קשה במיוחד‬.‫מבקשים ממך לומר בקול את שמות הצבעים ולהתעלם מהמילים‬
‫ המילה ירוק‬,‫כאשר המילים הצבועות בצבעים שונים הן עצמן שמות של צבעים (לדוגמה‬
.)‫באותיות אדומות ואחריה המילה צהוב באותיות ירוקות וכן הלאה‬
Robert D. Hare, .2011 ‫ במרס‬16‫ ״המרצה שלך צדק״ ב־‬:‫) כתב לי‬Hare( ‫פרופסור הר‬6 .6
Without Conscience: The Disturbing World of the Psychopaths among Us (New
York: Guilford Press, 1999). Paul Babiak and Robert D. Hare, Snakes in Suits:
.When Psychopaths Go to Work (New York: Harper, 2007)
‫ והם (כיאה להם) מושא ללעג‬,)homunculi( ‫סוכנים בתוך המוח נקראים הוֹ מוּנקוּלוּסים‬7 .7
.‫מצד אנשי המקצוע‬
Alan D. Baddeley, “Working Memory: Looking Back and Looking Forward,”8 .8
Nature Reviews: Neuroscience 4 (2003): 829-838. Alan D. Baddeley, Your
.Memory: A User’s Guide (New York: Firefly Books, 2004)

‫טאל בושחל רהמ בושחל‬.indd 37 21/02/2013 15:37:01