‫תמיר מנדובסקי‬

‫השקעות לעצלנים‬

‫הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת‪-‬טווח בשוק ההון‬

 ‫‪The Lazy Investor‬‬
‫‪A Profitable and Hassle-Free Indices Investment Strategy‬‬
‫‪(Tamir Mandowsky (a.k.a. David Mann‬‬

‫עריכה לשונית‪ :‬נגה וורבר‬

‫הגהה‪ :‬דפנה נוה‬
‫איורים‪ :‬לוקה יובנוביץ'‬
‫עיצוב הכריכה ועימוד לדפוס‪ :‬סטודיו לב ארי‬

‫© ‪ 2021‬כל הזכויות בספר שמורות למחבר‪.‬‬

‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגרי מידע‪,‬‬
‫לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני‪ ,‬אופטי או מכני או‬
‫אחר – כל חלק שהוא המופיע בספר זה‪.‬‬
‫שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה אסור בהחלט אלא‬
‫ברשות מפורשת בכתב מהמחבר‪.‬‬

‫הפקה דיגיטלית‪ :‬איפאבליש‬

‫‪eISBN: 978-965-571-411-1‬‬

‫במהלך הספר נעשה שימוש בדוגמאות בקרנות סל‬

‫התואמות את אסטרטגיית ההשקעה המתוארת‬
‫בספר‪ .‬לא מדובר בהמלצה‪ ,‬אלא בהמחשה בלבד‪.‬‬
‫לנוחותכם‪ ,‬כלל הקרנות מסוכמות בקובץ ‪ Excel‬אחד‬
‫שתוכלו לקבל בחינם בלינק הזה‪:‬‬
‫‪https://lp.vp4.me/ctsd‬‬
‫או לחלופין סרקו את ה‪ QR-‬קוד הזה‪:‬‬
‫אשמח לשמוע את דעתכם על הספר הזה בכתובת המייל שלי‪:‬‬
‫‪td@mandowsky.com‬‬
‫ייתכן שיידרש לי זמן להגיב‪ ,‬אבל אני עונה לכולם‪.‬‬
‫הספר מוקדש לחבריי הטובים מהתיכון ומיחידת המילואים‪.‬‬
‫אם לא הייתם מפריעים לי לדבר כל הזמן‪,‬‬
‫הספר הזה לא היה נכתב‪.‬‬
 ‫תוכן העניינים‬
‫פתח דבר‬
‫הקדמה‬
‫פרק ‪ 1‬הבעיה של העובד החרוץ‬
‫פרק ‪ 2‬מושגים שצריך לדעת‬
‫פרק ‪ 3‬למה כל אחת ואחד חייבים להשקיע את כספם‬
‫פרק ‪ 4‬מה עושים אלו שלא מבינים בהשקעות?‬
‫פרק ‪ 5‬קרנות סל הן ההשקעה המושלמת! האומנם?‬
‫פרק ‪ 6‬קרנות סל — איך הן עובדות?‬
‫פרק ‪ 7‬להפשיל שרוולים ולבנות את תיקי ההשקעות שלכם!‬
‫פרק ‪ 8‬כיצד נתנהג נכון?‬
‫פרק ‪ 9‬אז איך עושים את זה?‬
‫פרק ‪ 10‬קופת גמל להשקעה — מוצר חיסכון די טוב לעצלנים במיוחד‬
‫פרק ‪ 11‬קרנות סל איריות — מוצר חיסכון מעולה למיטיבי לכת‬
‫פרק ‪ 12‬מחשבות אחרונות‬
‫לשתף זה כיף‬
 ‫פתח דבר‬
‫ספר זה נכתב ברצון להפיץ ידע פיננסי בסיסי ורעיונות תיאורטיים בנוגע‬
‫להשקעה ולצבירת הון לאורך שנים‪.‬‬

‫אין באמור בספר זה המלצה או ייעוץ או קריאה לכל פעולה שהיא בניירות‬
‫ערך‪ .‬כותב הספר אינו מעניק ייעוץ ואינו בעל רישיון ייעוץ השקעות‪ ,‬ומי‬
‫שמעוניין בייעוץ השקעות אישי — עליו לפנות ליועץ השקעות מוסמך‪.‬‬

‫הספר מיועד למי שמעוניינים להתחיל להשקיע — אך לא יודעים כיצד‪.‬‬

‫המטרה של הספר היא לא רק הסברה כיצד‪ ,‬אלא גם הענקת הבנה של‬
‫פילוסופיית ההשקעה הפסיבית‪ .‬בחציו הראשון של הספר הרעיונות כנראה‬
‫יישמעו מופשטים‪ ,‬ואתם כנראה תשאלו את עצמכם‪" :‬אוקיי‪ ,‬אבל איך אני‬
‫עושה מזה כסף?"‪ .‬היאזרו בסבלנות‪ .‬חציו השני של הספר הוא יותר פרקטי‪.‬‬

‫חזרתיות היא כלי פדגוגי יעיל‪ ,‬ולכן לא תטעו אם תרגישו שרעיונות מסוימים‬
‫בספר חוזרים או מודגשים ביתר שאת‪ .‬אם זה חופר לכם‪ ,‬אתם יכולים‬
‫לעשות הפסקת קפה‪ ,‬אבל הביאו בחשבון שאם בחרתי לחזור על רעיון‬
‫פעמיים — כנראה הוא חשוב מאוד‪.‬‬

‫הספר נכתב באהבה רבה‪ ,‬ואשמח לשמוע כל הערה ומחשבה בנוגע לו‪.‬‬
‫כתבתי אותו לסירוגין בלשונות של שני המינים באמונה שזכותה של כל אחת‬
‫להיות עצמאית כלכלית‪ ,‬וזכותו של כל אחד להיות אדון לעתידו‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
 ‫הקדמה‬
‫בגיל ‪ 16‬התקבלתי למשרתי הראשונה כשוטף כלים במועדון ריקודים בבאר‬
‫שבע‪ .‬עבור שעות הלילה הארוכות תוגמלתי בשכר המינימום הנכון לאותה‬
‫עת — ‪ 18‬ש"ח לשעה‪ .‬מנהלי היה אדם עסוק מאוד ולא מצא זמן לשוחח‬
‫עימי על התוספות הקבועות בחוק עבור עבודה בשעות הלילה‪ ,‬בטח לא על‬
‫שעות נוספות‪.‬על אף זאת‪ ,‬שמחתי מאוד בחלקי‪ .‬בכל חודש הייתי מקבל‬
‫מאות שקלים במזומן ותלוש שכר במעטפה‪ .‬לא הייתי זקוק לכסף הזה עבור‬
‫מחייתי; את לימודיי בתיכון שילמו בצוותא המדינה והוריי‪ .‬כלל הוצאותיי‬
‫הסתכמו במעט נסיעות באוטובוס לעיר הגדולה‪ ,‬בתחזוקה של מערכת‬
‫תופים בסיסית ובמכנסי ג'ינס חדשים פה ושם‪ .‬עברו כמה חודשים עד שגיליתי‬
‫שההפרש בין הכנסותיי לבין הוצאותיי הצטבר לכדי כמה אלפי שקלים‪.‬‬

‫"תשקיע את זה"‪ ,‬אמר לי אבי‪ .‬הוא לא היה כלכלן וגם לא הבין במיוחד‬
‫בפיננסים‪ ,‬אך תמיד הקפיד לשמור על הוצאותיו מצומצמות יותר מהכנסותיו‬
‫כאיש קבע ולאחר מכן כמורה — ואת העודף הקפיד להשקיע כדי לדאוג‬
‫לעתידו ולעתיד ילדיו‪.‬‬

‫המניה הראשונה שרכשתי הייתה מניה של חברת האינטרנט הצעירה‬

‫והמבטיחה "וואלה!"‪ ,‬פשוט כי היא נראתה לי הכי מגניבה‪ .‬נהניתי‬
‫מהמחשבה שעובדי חברת חדשות אינטרנטית מגיעים כל בוקר למשרד‪ ,‬ואת‬
‫רווחיהם יקצור תיכוניסט מהדרום‪ .‬לא עבר זמן רב עד שהתפרצה לראשי‬
‫מחשבה — נכון‪ ,‬הרווחתי כסף על הלילות הארוכים מול כיור הנירוסטה‬
‫במועדון הריקודים הבאר‪-‬שבעי‪ ,‬אך מי באמת הרוויח מכך?‬
‫ספר זה נכתב בהשראת ספרים ובלוגים רבים שקראתי בעשור האחרון‪ ,‬אך‬
‫ללא ספק המשפיע שבהם היה ג'ון בוגל )‪ ,(John Bogle‬שנפטר בשנת ‪.2019‬‬
‫גישתו להשקעות פסיביות בשוק ההון נכתבה על דפי ספרו ‪The Little Book‬‬
‫‪ ,of Common Sense Investing‬ובו ניסה ללמד את המשקיע הפסיבי להשיג‬
‫את תשואת השוק בקלות ובפשטות לאורך עשורים רבים — וכך ליהנות‬
‫מהשקעה זולה‪ ,‬רווחית וחסרת דאגות‪ ,‬הגדלה ככדור שלג המתגלגל במורד‬
‫הר‪.‬‬

‫בספר הזה תלמדו איך אפשר‪ ,‬בקצב איטי אך יציב‪ ,‬להתנתק מהתלות‬
‫הפיננסית במקום העבודה שלכם ולהפוך לבעלי הון — ואולי אף לעשירים‬
‫בהרבה משחשבתם שתוכלו להיות‪.‬‬

‫אני יכול לנחש שזו לא הפעם הראשונה שפלרטטתם עם מחשבה על‬

‫השקעה בשוק ההון‪ .‬יש אנשים שנופלים בשבי הבטחות של מנטורים‬
‫אינטרנטיים‪ ,‬המבטיחים רווחים מהירים וגדולים‪ .‬לרוב חוויה שכזאת‬
‫מסתיימת במפח נפש ובכאב החורץ גט כריתות בין הנכווה לבין שוק ההון‪.‬‬
‫סוג אחר של מתעניינים פשוט מתבלבלים בשל עולם המונחים הזר‬
‫ומוותרים מוקדם מדי‪ .‬מטרתי בספר הזה היא להעביר לכם את פילוסופיית‬
‫ההשקעה הבריאה והרווחית ביותר‪ ,‬בדרך הפשוטה והקליטה ביותר‪.‬‬

‫ידיעתי בשוק ההון ובכלכלה מתבססת על מחקר אישי רב‪-‬שנים‪ ,‬ואף‬

‫שעבדתי כאנליסט פיננסי באחת מחברות הפינטק הגדולות בעולם‪ ,‬איני‬
‫יועץ השקעות ואין לי שום הסמכה‪ ,‬רישיון או רצון לעסוק במקצוע זה — ועל‬
‫כן אין לראות בכל הכתוב בספר זה כהמלצה אישית‪ .‬כל האמור מעל דפים‬
‫אלו הוא מבוא תיאורטי‪ ,‬שמטרתו סיוע לכם בפיתוח תיק ההשקעות שלכם‬
‫בעצמכם‪ .‬השקעות בשוק ההון הן עניין רציני‪ ,‬ותיתכן רווחה אישית נהדרת‬
‫בזכותן — אך הן עלולות לגרום גם הפסדים‪ ,‬ומומלץ‪ ,‬בכל מקרה של ספק‪,‬‬
‫להתייעץ עם איש מקצוע בעל רישיון‪ ,‬שיוכל לסייע לכם בתכנון מותאם‬
‫אישית‪.‬‬
 ‫פרק ‪1‬‬

‫הבעיה של העובד החרוץ‬

‫החברה שלנו מהללת עבודה קשה‪ .‬שום פנסיונר לא יחסוך מכם את‬
‫ההיסטוריה התעסוקתית שלו‪ .‬בסצנת הדייטים שאלת הקריירה היא אחת‬
‫מהשאלות הראשונות שעולות לאוויר‪ ,‬ואפילו אני פתחתי את הספר הזה‬
‫בתיאור משרתי הראשונה‪ ,‬כשוטף כוסות במועדון לילה באר‪-‬שבעי‪ .‬קל‬
‫הרבה יותר להרגיש חיבור ואמפתיה אל אדם חרוץ ויעיל מאשר אל אדם‬
‫עצלן‪ .‬אך כשבוחנים את המושג "עבודה" )‪ (labor‬מבחינה סוציולוגית‪ ,‬קל‬
‫מאוד להבין שיש עסקה בין העובד לבין המעסיק‪ :‬העובד נותן למעסיק את‬
‫כל שעות הערנות שלו‪ ,‬את כל מרצו ואת כל זמנו‪ .‬מנגד‪ ,‬המעסיק מנהל את‬
‫מאמציו של העובד בדרך טובה מהדרך שבה העובד היה מנהל את עצמו‪,‬‬
‫וכן נותן לעובד כסף ותחושת שייכות‪.‬‬

‫האנשים העובדים קשה חיוניים לחברה צומחת‪ .‬העולם זקוק לידיים עובדות‪.‬‬
‫במקרים מסוימים התרבות הקרייריסטית בריאה ומועילה‪ ,‬ובמקרים אחרים‬
‫היא משעבדת‪ .‬אדם יכול לעבוד קשה ולתכנן את הפרישה שלו‪ ,‬ומצד שני‬
‫הוא יכול להשתעבד למכונה שכל משמעותה היא מיצוי מאמציו האנושיים‬
‫עבור צמיחת הכלכלה‪ .‬במצב הראשון‪ ,‬הבריא יותר‪ ,‬האדם יקדיש שניים או‬
‫שלושה עשורים מחייו למען רווחה ביתר שנות חייו‪ .‬במצב השני — הוא יעבוד‬
‫קשה כל חייו‪.‬‬
‫במחצית שנותיו הראשונות האדם מוכר את הבריאות שלו כדי להשיג כסף‪,‬‬
‫ובמחצית השנייה של חייו הוא מבזבז את כספו כדי לקבל עוד מעט בריאות‪.‬‬
‫זהו טבע הכלכלה בימים אלו‪ ,‬ואלו חוקיה‪ .‬אנשים מבלים כל כך הרבה זמן‬
‫בעבודה אך מקדישים כל כך מעט זמן לתחביבים שלהם‪ ,‬לפיתוח כישוריהם‬
‫האישיים וגרוע מכך — לאנשים שהם אוהבים‪ .‬את הסוד לשבירת המעגל‬
‫הזה אגלה כבר עכשיו — צבירת נכסים מניבים‪.‬‬

‫עבודה היא חשובה גם מבחינה כספית וגם מבחינה נפשית‪ :‬הצורך להרגיש‬
‫יעיל לסביבה הוא צורך קדמון שאין לו מענה על דפי ספר זה‪ .‬לא תמצאו‬
‫כאן המלצה לעזוב את מקום עבודתכם‪ ,‬ובטח שלא פרקטיקות להתעשרות‬
‫מהירה‪ .‬עם זאת‪ ,‬ביישום של שיטת העצלן אכן תראו את הדרך החוצה‬
‫מההכרח להיות חלק שגרת העבודה השוחקת‪ .‬זו לא גזירת גורל — אפשר‬
‫לצאת לדרך עצמאית גם לפני גיל הפנסיה הקבוע בחוק‪ 12 .‬שעות שבועיות‬
‫בפקקים‪ ,‬שיחות מסדרון‪ ,‬ישיבות חסרות משמעות ופרויקטים משעממים‬
‫יכולים להפוך בתהליך איטי ויציב לחיים מלאי משמעות ועניין‪.‬‬

‫הספר הזה מציע דרך שיטתית ונוחה לצבירת נכסים‪ ,‬והם יניבו לכם פירות‬
‫פיננסיים לאורך שנים‪ .‬עם קצת התמדה ומשמעת — תוכלו לראות לאורך‬
‫השנים איך העבודה שלכם הופכת ממקור הכנסה בלעדי למקור הכנסה‬
‫נוסף — ובסופו של דבר למקור הכנסה שאתם יכולים לוותר עליו אם רק‬
‫תחפצו בכך‪.‬‬

‫הכלכלה החופשית הביאה לאדם דברים נהדרים — והחשוב שבהם הוא‬

‫החופש להחליט אם ברצונו להיות אדם עובד או בעל הון — או לשלב בין‬
‫השניים‪ .‬אך בכמעט‪-‬אוטופיה הזו יש קורבנות‪ :‬מערכת החוקים שמציב לנו‬
‫השוק החופשי שואבת לתוך המכונה האימתנית שנקראת "הכלכלה"‬
‫משפחות שלא חוסכות‪ ,‬שלא משקיעות‪ ,‬שחיות על הלוואות ומחזירות אותן‬
‫בזיעת אפן — ובריבית‪ .‬אותם אנשים עושים עבודת קודש עבור הכלכלה‪ ,‬אך‬
‫ייתכן שרווחתם הכלכלית משולה‪ ,‬באופן מאוד לא‪-‬מטפורי‪ ,‬למכונית‬
‫התקועה בפקק‪ .‬להלן עובדה בלתי ניתנת לוויכוח‪ :‬במדינה חופשית אדם‬
‫זכאי לפתוח חשבון השקעות ולהתחיל לצבור בעלות על הון מניב‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫זו הטרגדיה של העובדים המסורים והצייתנים‪ :‬המשרה התובענית‪ ,‬תילי‬
‫המשימות שמרעיף עליהם המנהל והעובדה המזעזעת שיש לכולנו רק ‪24‬‬
‫שעות ביממה אחת‪ .‬הצפת המשימות והמחסור בזמן מונעים מאנשים רבים‬
‫להרים את הראש מעל לשולחן העבודה ולחשוב על "מותרויות"‪ ,‬כמו‬
‫אסטרטגיה סדורה שתוציא אותם ממרוץ העכברים הזה‪.‬‬
 ‫מטרת הספר הקצר הזה היא לתת לכם את האפשרות הזאת‪.‬‬

‫השקעה וזמן‬
‫אף שרוב האנשים העובדים אכן שוקלים להשקיע את כספם בשוק ההון‪,‬‬
‫לרוב הם דוחים זאת ובד בבד משכשכים רגליהם במעיין נובע של תירוצים‪:‬‬
‫"אין לי זמן"‪" ,‬שמעתי שהבורסה עומדת ליפול" או "אני לא בטוח במה שאני‬
‫עושה" הם הנפוצים ביותר‪ .‬מטרת הספר הזה היא לתת לכם את הבנת‬
‫התהליך ואת הביטחון במעשיכם‪ .‬יחלפו שעות בודדות מהרגע שבו תחליטו‬
‫שברצונכם להיות בעליהם הגאים של תיקי השקעות ועד שתהפכו לכאלו‪.‬‬

‫תיק השקעות פסיבי יאפשר לכם להיות בעליהם החוקיים של חברות רבות‪,‬‬
‫על כל המשתמע מכך‪ .‬עם חלוף הזמן‪ ,‬רווחי החברות יבואו לידי ביטוי בתיק‬
‫ההשקעות שלכם‪ ,‬שצפוי לגדול באופן אקספוננציאלי‪ .‬אם המילה האחרונה‬
‫במשפט הקודם זרה לכם‪ ,‬אל דאגה‪.‬‬

‫עדיין מוקדם מדי להיכנס למספרים‪ ,‬חכו בסבלנות‪.‬‬

‫מטרת הספר אינה צבירת כסף‪ ,‬אלא הגדלת האושר של הקוראים‬

‫והקוראות‪ .‬הכסף הוא אמצעי להסבת אושר לבעליו הגאים‪ ,‬והקשר בין‬
‫השניים הוכח במחקר של חתן פרס הנובל דניאל כהנמן )אליו עוד נחזור‬
‫בספר זה(‪ .‬מחקרים רבים אחרים הוכיחו כי במרוץ השנים‪ ,‬השקעה בתיק‬
‫השקעות מנייתי מניבה רווחים גבוהים יותר מכל אפיק פסיבי אחר‪ .‬כמובן‬
‫שכמשקיעים אתם חופשיים "לצאת מהשוק" ולמכור את החזקותיכם בכל‬
‫עת‪ .‬גם לאחר חמש או עשר שנות השקעה‪ ,‬תוכלו לבחור למכור את כל‬
‫ניירות הערך שבהם השקעתם כל השנים ולקנות למבורגיני‪ .‬זו זכותכם‪ ,‬אבל‬
‫האם ייתכן שתעדיפו להמשיך ולהשקיע עד למצב שבו לא תזדקקו כלל‬
‫לעבודה כדי לחיות‪ ,‬עד סוף חייכם?‬

‫שיטת העצלן להשקעות היא פשוטה‪ ,‬עקיבה ויציבה‪ .‬המשקיע העצלן יצפה‬
‫בשנותיו הראשונות בצמיחה איטית‪ ,‬אך הוא יכול להיות שקט ובטוח שכוחה‬
‫האדיר של הריבית המצטברת עומד מאחוריו‪ .‬זה אולי נשמע כרגע מרוחק‪,‬‬
‫אך בפרק השלישי של הספר הזה יופיע מוכר גרביים ושמו תומאש‪ ,‬והוא‬
‫יבהיר לנו הכול‪.‬‬
 ‫פרק ‪2‬‬

‫מושגים שצריך לדעת‬

‫רבים לא יודעים שעצלנים הם שחיינים מעולים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬רגע לפני‬

‫שאנחנו קופצים למים‪ ,‬בואו נעבור על כמה מונחים בסיסיים שילוו אותנו‬
‫בספר הזה‪:‬‬

‫מניה‪ :‬בעלות בחברה וזכאות לחלוק עימה ברווחים עתידיים‪.‬‬

‫מחיר מניה‪ :‬המחיר המוסכם בין מוכר לבין קונה ברגע נתון‪ ,‬כמו‬
‫מחיר הירקות בשוק ממש‪.‬‬
‫הבורסה לניירות ערך‪ :‬נקראת גם בקיצור — "הבורסה"‪ .‬בעבר‬
‫אנשים היו מגיעים אליה כדי למכור ולקנות בעלויות על חברות‬
‫וניירות ערך אחרים‪ ,‬כמו אג"חים או סחורות‪ .‬היום הכול באינטרנט‪.‬‬
‫תיק השקעות‪ :‬חשבון הרשום על שמכם באחת מחברות המסחר‬
‫הרשומות בבורסה‪ .‬את ניירות הערך שתקנו‪ ,‬אתם "תאפסנו" בתיקי‬
‫ההשקעות שלכם‪.‬‬
 ‫תוחלת‪ :‬ממוצע משוקלל‪ .‬אם שלומית הרוויחה השנה ‪1,000‬‬
‫ש"ח בשוק ההון‪ ,‬בשנה הבאה היא תפסיד ‪ 3,000‬ש"ח‪ ,‬בשנה‬
‫שאחריה תרוויח ‪ 4,000‬ש"ח ובשנה שאחריה תפסיד רק ‪ 150‬ש"ח —‬
‫בהחלט יהיו עליות ומורדות בהשקעתה‪ ,‬אך אין ספק שבסופן של‬
‫ארבע השנים שלומית תרוויח‪ .‬התוחלת של השקעתה )הממוצע‬
‫המשוקלל של כל שנות השקעתה( תהיה חיובית‪.‬‬

‫מדד )‪ :(Index‬רשימת חברות בעלות מכנה משותף‪ .‬יש המון סוגי‬

‫מדדים‪ ,‬הרבה ממש‪ .‬הנה ארבעה לדוגמה‪:‬‬

‫מדד תל אביב ‪ 125‬משקף את מאה עשרים וחמש החברות‬

‫הציבוריות הגדולות ביותר הנסחרות בבורסת תל אביב‪.‬‬
‫מדד נדל"ן ‪ 15‬משקף את חמש‪-‬עשרה חברות הנדל"ן הציבוריות‬
‫הגדולות בישראל‪.‬‬
‫מדד ‪ S&P 500‬משקף את חמש מאות החברות הציבוריות‬
‫המובילות הרשומות בארצות הברית‪.‬‬
‫מדד ‪ Russell 2000‬משקף את אלפיים החברות הקטנות ביותר‬
‫מתוך שלושת אלפי החברות הגדולות ביותר הרשומות בארצות‬
‫הברית‪ .‬אם לא הבנתם את זה‪ ,‬לא נורא‪ ,‬זה לא כל כך חשוב!‬

‫קרן סל )‪" :(ETF‬אריזה" שמכניסים לתוכה מלא ניירות ערך‬

‫ממדד מסוים )למשל‪ ,‬קרן סל ת"א ‪.(125‬‬

‫אז למה דווקא קרנות סל?‬

 ‫כי זה פשוט וקל!‬

‫)זה החרוז האחרון בספר‪ .‬נשבע(‪.‬‬

‫ספר זה עוסק בהשקעה פסיבית במדדי מניות דרך קרנות סל‪ .‬קרנות סל‬
‫נסחרות בבורסה‪ ,‬והן דרך נהדרת להשקיע לטווח ארוך‪ .‬דמיינו סל של ממש‪,‬‬
‫אשכרה סל שסבתות לוקחות לקניות בשוק — אך במקום תפוחים‬
‫ותבלינים‪ ,‬יש בתוכו תעודות בעלות על חברות )כלומר‪ ,‬מניות( ותעודות‬
‫בעלות על חוב )הידועות בכינוי‪ :‬אג"ח(‪.‬‬

‫מדוע אנחנו נעסוק באותם סלי מניות ולא בקנייה של מניות בודדות? אל‬
‫דאגה‪ ,‬עוד נגיע לכך‪ .‬אבל בינתיים פשוט תוכלו להניח שזו הדרך הכי פשוטה‬
‫ללמידה‪ ,‬קלה לתחזוקה‪ .‬היא גובה מכם את המחיר הנמוך ביותר ומספקת‬
‫את השקט הנפשי המיטבי לכם‪ ,‬המשקיעות והמשקיעים‪ .‬אולי זה נשמע‬
‫כעת כמו מדע טילים‪ ,‬ואולי תחשבו שאני יודע לעשות את זה רק כי אני‬
‫אנליסט בחברה פיננסית‪ ,‬אולם זה לא נכון בכלל‪ ,‬כי התחלתי להשקיע‬
‫בקרנות סל כשעבדתי כמאבטח במשרת סטודנט‪.‬‬

‫העצלן ניחן בחוש ראייה לא‪-‬משהו‪ ,‬אולי מכיוון שלא קשה כל כך לזהות עץ‬
‫טוב ולהיתלות עליו‪ .‬גם שמיעתו לקויה וחילוף החומרים שלו איטי יותר‬
‫מפקיד ממשלתי‪ .‬טפריו הארוכים עוזרים לו להיתלות הפוך על ענפים ללא‬
‫מאמץ‪ ,‬ומהירותו על הקרקע היא עשרה מטרים לדקה ביום טוב‪.‬‬

‫קיים דמיון רב בין תיק ההשקעות הפסיבי האולטימטיבי לבין אורח חייו של‬
‫העצלן‪ .‬המשקיע הפסיבי ירצה תיק איטי‪ ,‬יציב ופשוט‪ .‬תיק כזה לא אמור‬
‫להיות משהו שהמשקיע יקדיש לו הרבה זמן‪ .‬רק פה ושם כדי לאזן מחדש‬
‫את הנכסים‪ ,‬וכדי להראות לו קצת אהבה‪ .‬אסור למשקיע העצל לשכוח‬
‫שבהשקעות פסיביות פועל העיקרון ההפוך מהעיקרון הפועל ברוב תחומי‬
‫החיים‪ ,‬שכן כמה שפחות התעסקות והקדשת זמן משמעותה — רווחים‬
‫גבוהים יותר בטווח הארוך‪.‬‬

‫לאחר שהבנו שלא מדובר בתוכנית התעשרות מהירה‪ ,‬אלא בדרך איטית‬
‫ומתוכננת להשגת חופש כלכלי לאורך זמן — אפשר להתחיל!‬

‫בשוק ההון איש לא מבטיח לך כלום‬

‫השקעה בקרנות סל מחקות מדדים היא‪ ,‬למעשה‪ ,‬הבעת אמון בכלכלה‬
‫כולה‪ .‬ישנם שלושה תנאים בסיסיים להתפתחות הכלכלה‪ ,‬והם נותנים לי‬
‫סיבה טובה להאמין שהיא תמשיך לגדול במאה השנים הבאות‪:‬‬

‫‪ .1‬האנושות תמיד תשאף להתפתח‪ :‬מכוניות ימשיכו להשתכלל‪ ,‬הביקוש‬

‫לתרופות טובות יותר ימשיך לגדול‪ ,‬ומהנדסים ימשיכו לפתח מחשב‬
‫קוואנטי מהיר יותר!‬
‫‪ .2‬האנושות תמשיך להתרבות‪ :‬אפילו מדינות שבהן הילודה יורדת )כמו‬
‫מדינות מערב אירופה( מקפידות על מדיניות הגירה ממדינות שבהן‬
‫הילודה רבה יותר‪ .‬במדינות שבהן הילודה קופאת על שמריה ואין בהן‬
‫מדיניות הגירה סבירה )כמו יפן( — הכלכלה קופאת על שמריה‪.‬‬
‫ההתרבות הטבעית טובה מאוד לכלכלה!‬
‫‪ .3‬טעם הצרכנים ימשיך להשתנות‪ :‬מישהו מקוראי הספר עדיין לובש‬
‫צווארון גולף? חובב ופלים לימון אולי? )הלו? מישהו?( — שינוי בטעם‬
‫הצרכנים זורק לפח פיתוחים קודמים ומאמץ גילויים חדשים; זה אומר‬
‫עוד משכורות‪ ,‬תקציבי פיתוח ורווחים לחברות‪.‬‬

‫כל עוד שלושת התנאים מתקיימים — או אפילו אם רק חלקם מתקיימים‬

‫זמן‪-‬מה — אין שום סיבה נראית לעין שבגינה חברות יפסיקו להרוויח‪.‬‬

‫דיבידנד — המקום שבו הכול התחיל‬

‫דיבידנד הוא כמו שכר דירה במובן מסוים‪ .‬הסיבה שבגינה משקיעה תקנה‬
‫דירה להשקעה היא תובנה מדהימה‪ ,‬הסוטרת בפנים כמו סבתא שעלתה‬
‫מארץ רחוקה‪ :‬תשלמי עכשיו המון כסף על הדירה‪ ,‬אך פעם בחודש תקבלי‬
‫אחוז קטן מהשווי הכללי שלה! גאוני‪ ,‬לא? זה לא הכול! בעתיד ערך הדירה‬
‫יעלה‪ ,‬ואז בכלל חגיגה‪.‬‬

‫הסיבה שבגינה אנשים משקיעים בחברות לא שונה כל כך מהסיבה שבגינה‬

‫משקיעים בדירה — חברות מציעות למשקיעים לקבל אחוז מסוים מרווחיהן‬
‫על בסיס קבוע‪ ,‬ומכיוון שהן נוטות לגדול ולהתפתח — גם ערך המניות שלהן‬
‫עולה‪.‬‬

‫אבל אנחנו ישראלים‪ ,‬ואנחנו אוהבים מאוד להשקיע בנדל"ן‪ .‬זה לא רק‬
‫סמל סטטוס‪ ,‬אלא זו גם השקעה קלה מאוד להבנה‪:‬‬
 ‫‪ .1‬קנה בית‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנס שוכרים‪.‬‬
‫‪ .3‬הם ישלמו שכר דירה‪.‬‬
‫‪ .4‬מכיוון שהילודה רבה יותר מהבנייה‪ ,‬ערך הדירה יעלה‪.‬‬

‫אבל‪ ,‬כאמור‪ ,‬רווח ממניות הוא לא סיפור שונה במיוחד מרווח מנדל"ן‪:‬‬

‫‪ .1‬קנה בעלות בחברה‪.‬‬

‫‪ .2‬החברה תרוויח כסף‪.‬‬
‫‪ .3‬החברה תחלק את הכסף הזה בין בעליה‪.‬‬
‫‪ .4‬מכיוון שהחברה מתחרה באחרות‪ ,‬היא תגדל ותרוויח יותר — ולכן ערך‬
‫המניה שלה יעלה‪.‬‬

‫נכון! אבל אם חברה לא מחלקת דיבידנדים‪ ,‬זה לא אומר שהיא לא רווחית‪.‬‬

‫חברות טכנולוגיה בתהליכי פיתוח מואצים נוטות שלא לחלק דיבידנדים‪.‬‬
‫הסיבה לכך‪ :‬יש להן כל כך הרבה לאן להתפתח‪ ,‬וחלוקה של דיבידנדים‬
‫תהיה מעשה חצי‪-‬טיפשי מצידן‪ .‬מדוע? בואו נדמיין רגע‪:‬‬

‫חברת אמזון )‪ ,(Amazon‬למשל‪ ,‬הרוויחה בשנת ‪ 2019‬המון כסף‪ .‬כמה המון?‬

‫מיליארדים‪ .‬מרוב כסף‪ ,‬לאנשים פשוטים כמונו הסכומים האלה כבר לא‬
‫אומרים כלום‪ ,‬נכון? בחיי‪ ,‬לפעמים נדמה לי שאין שום הבדל בין ‪ 4‬מיליארד‬
‫לבין ‪ 40‬מיליארד‪ .‬זה נשמע אותו דבר‪.‬‬

‫בסוף שנת העסקים ייגשו מנהלי ענקית הקמעונאות לוועד הדירקטוריון‪,‬‬

‫ילחצו על לחצן הצגת השקופיות ויצהירו — "היי! הרווחנו השנה מלא כסף‪.‬‬
‫אנחנו יכולים לחלק אותו בין בעלי המניות‪ ,‬והם יעשו איתו‪ ...‬ובכן‪ ...‬שטויות‬
‫שאנשים עושים עם כסף"‪ ,‬על שקופית המצגת השנתית יופיעו תמונות של‬
‫ארטיק‪ ,‬של חיתול ושל הופעה של אריאנה גרנדה‪.‬‬

‫"או"‪ ,‬יגיד נציג ההנהלה‪" ,‬שאנחנו יכולים להשקיע את הרווחים מחדש‬

‫במחלקת המחקר והפיתוח שלנו‪ ,‬וכך בשנת ‪ 2035‬יהיה לנו מחשב קוואנטי‪,‬‬
‫שמנחש לבד מה אנשים רוצים לקנות!"‬
‫לא יודע מה איתכם‪ ,‬אם אני הייתי יושב באותו דירקטוריון‪ ,‬הייתי מעדיף‬
‫מחשב קוואנטי‪ ,‬שיעשה לחברה עוד מלא כסף‪ .‬זו בדיוק הסיבה שחברות‬
‫הטכנולוגיה הגדולות ביותר אינן מחלקות את רווחיהן וצומחות בקצב‬
‫מסחרר‪.‬‬

‫הצדקת קיומה של חברה היא רווחיה‪ ,‬ואם היא לא רווחית היא תחדל‬
‫מלהתקיים‪ .‬באותה מידה‪ ,‬ממש כמו במצב שבו עובד אינו רווחי מספיק‬
‫לחברה — הוא מפוטר ומוחלף בעובד אחר‪ ,‬והעובד האחר יוצר לה יותר‬
‫רווח‪ .‬באותה דרך בדיוק גם המדד שבו אתם משקיעים מתנהל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תל‬
‫אביב ‪ 125‬הוא מדד החברות המובילות בבורסה הישראלית‪ .‬הוא מכיל‪ ,‬ובכן‪,‬‬
‫‪ 125‬חברות ציבוריות גדולות שאת רובן אתם מכירים — כי אתם לקוחות‬
‫שלהן‪ .‬כשחברה שנסחרת בבורסה הישראלית הופכת לרווחית במיוחד‬
‫וגדלה לממדי ענק‪ ,‬היא תיכנס למדד תל אביב ‪ 125‬על חשבונה של חברה‬
‫אחרת‪ ,‬שהיא ככל הנראה פחות מצליחה ממנה מבחינת גודלה ורווחיותה‪.‬‬
‫כשאתם משקיעים במדד‪ ,‬אתם יכולים להיות בטוחים שאתם משקיעים רק‬
‫בחברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר‪ ,‬מבלי לבזבז דקה אחת על מחקר‬
‫או על התלבטות‪.‬‬

‫דוגמה נוספת‪ ,‬הפעם מאמריקה‪ :‬מדד ‪ 500‬החברות המובילות בארצות‬

‫הברית‪ ,‬מדד ‪ ,S&P 500‬הוא קבוצה של חברות מוצלחות במיוחד‪ .‬נכון‬
‫לכתיבת שורות אלו‪ ,‬רשת חנויות הכולבו האמריקאית "מייסי'ס" הוצאה‬
‫מאותו מועדון בגלל ירידה ברווחיותה‪ .‬עכשיו תדמיינו סצנת פיטורין‬
‫קלישאתית מסרט אמריקאי‪ :‬כל מחזיקי קרנות הסל המושקעות ב‪S&P 500-‬‬
‫בעטו את המניה מכל המדרגות וצעקו עליה‪" :‬צאי מהתיק שלי‪ ,‬מייסי'ס! לא‬
‫אכפת לי מהתירוצים שלך! נחשי מה? חברה אחרת תשמח לעשות לי כסף!"‬

‫זה בערך מה שקרה‪.‬‬

‫דרך קרנות סל מחקות מדדים‪ ,‬כמובן! יש שני סוגים של קרנות סל‪:‬‬

‫‪ .1‬קרנות צוברות — בקרנות אלה משקיעים מחדש את הרווחים‬
‫המתקבלים מן החברות וקונים בהן עוד מניות מאותן חברות‪.‬‬
‫‪ .2‬קרנות מחלקות — פעם ברבעון קרנות אלו יפרישו לחשבון ההשקעות‬
‫שלכם את רווחי החברות שבהן‪ ,‬במזומן‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬נניח ששווי יחידה אחת של קרן סל הוא ‪ 10‬שקלים‪ ,‬ונניח שהדיבידנד‬
‫השנתי הוא ‪ 30‬אגורות ליחידה‪ .‬חלוקת הדיבידנד של אותה קרן היא בגובה‬
‫‪ !3%‬כמו שכר דירה ממש‪ .‬אם מדובר בקרן סל צוברת‪ ,‬הרווח בגובה ‪3%‬‬
‫יתווסף לקרן‪ ,‬ולכן כמות הכסף שתשקף תשואה בגובה ‪ 3%‬בשנה הבאה‬
‫תהיה בהכרח גדולה יותר‪.‬‬

‫כדור השלג המתגלגל )או — יש למה לחכות!(‬

‫קרן = הכסף שאתם השקעתם‪.‬‬

‫ריבית = התשואה על הכסף שלכם‪.‬‬

‫ריבית מצטברת )המוכרת בשמה הארמי‪ :‬ריבית דריבית( = היא הרווחים‬

‫שאתם מקבלים בזכות הרווחים שהפיק הכסף שלכם‪.‬‬

‫ריבית מצטברת היא פלא‪ ,‬ולאחר שלומדים את כוחה תמיד עולה אותה‬
‫השאלה‪" :‬למה לא למדתי את זה בבית הספר?" מזלכם הוא שאנחנו נלמד‬
‫על כוחה כאן ועכשיו ממש‪.‬‬

‫עסקים משלמים דיבידנדים לבעלי המניות‪ ,‬זה לא חדש לך‪ ,‬כי אמרנו את זה‬
‫לפני שלושה עמודים בדיוק‪ .‬קרנות סל שמחקות מדדים מקבלות את‬
‫הדיבידנדים האלה ומחלקות אותם בין בעליהן או צוברות אותם‪.‬‬

‫אם בחרתן בקרן סל צוברת‪ ,‬אז כוחה של הריבית המצטברת כבר עימכן‪.‬‬
‫אם בחרתן בקרן המחלקת את רווחיה‪ ,‬ותהיו מעוניינות להעצים את כוחה‬
‫של הריבית המצטברת — עליכן להשקיע את הרווחים מחדש ולקנות‬
‫תמורתם עוד מאותו המדד! אה‪-‬הא!‬

‫ועכשיו נדגים ריבית מצטברת באמצעות אורז‪ ,‬והרבה‬

‫ממנו!‬
‫כדי להמחיש את עוצמתה של הריבית המצטברת‪ ,‬ניקח לוח שחמט ונשחק‬
‫משחק משעמם כמעט כמו שחמט‪ .‬במשחק שנשחק נעמיד על הריבוע‬
‫הראשון שעל הלוח גרגר אורז‪ ,‬ועל ריבוע הבא אחריו נעמיד כמות כפולה‪,‬‬
‫כלומר שני גרגירים‪.‬‬

‫איך עד עכשיו? כיף‪ ,‬אה?‬

‫על כל אחד מהריבועים הבאים נעמיד כמות כפולה מהכמות בריבוע שלפניו‬
‫)כלומר‪ 4 ,‬גרגירים ואז ‪ 8‬גרגירים ואז ‪ 16‬וכן הלאה(‪.‬‬

‫על הריבוע השישי זה כבר יהיה מעיק‪ ,‬אבל אנחנו נחושים!‬

‫את הריבוע ה‪ 12-‬ימלאו לא פחות מ‪ 2,048-‬גרגירים‪ .‬כשתגיעו לריבוע ה‪,16-‬‬

‫אתם עומדים למלא את החדר ב‪ 32,768-‬גרגירי אורז‪ ,‬וככל הנראה גרגירי‬
‫הדגן יגיעו לכם עד הברכיים‪.‬‬

‫לב‪:‬‬ ‫שימו‬ ‫עם‪...‬‬ ‫להתמודד‬ ‫בריבוע האחרון‪ ,‬ה‪ ,64-‬אנו ניאלץ‬

‫‪ 9,223,372,036,854,775,808‬גרגירי אורז‪.‬‬

‫אני אפילו לא יודע איך קוראים למספר הזה‪ ,‬אבל היה כתוב באינטרנט‬
‫שהוא מספיק כדי לכסות את כל הודו! הודו!!!‬

‫כך עובדת ריבית דריבית‪ .‬ההון שתכניסו לחשבון ההשקעות שלכם בעשור‬
‫הראשון כנראה ירגיש לכם כמו שלושת הריבועים הראשונים באגדת לוח‬
‫השחמט — משחק מתיש ומעיק בגרגירי אורז‪ .‬אתם עלולים בטעות )ובצדק(‬
‫להגיד לעצמכם‪" :‬זה כלום" ולהתייאש‪ .‬אך לוויתור בריבועים הראשונים של‬
‫לוח השחמט משמעות ברורה‪ :‬עצירת כדור השלג הפיננסי ההולך והגדל‪.‬‬
‫אם אתם קוראים את הספר הזה — האמינו לי‪ ,‬אתם לא רוצים לעצור אותו‪.‬‬
‫אגדת לוח השחמט עוזרת לנו להבין את הפרופורציות של ההתמדה ושל‬
‫הצמיחה המעריכית )הידועה גם בשם "אקספוננציאלית"( ומדוע הן כלי‬
‫רב‪-‬עוצמה העומד לרשות טלפיו של המשקיע העצלן‪.‬‬

‫שיטה טובה שתעזור לכם מראש להעמיד מטרות נראות‪-‬לעין וברות השגה‪,‬‬
‫היא שיטת "ניצחונות קטנים"‪:‬‬

‫‪ .1‬תחילה הציבו לעצמכם יעד — מצב שבו רווחיכם מכסים בשנה אחת‬
‫את חשבון הטלפון והאינטרנט שלכם )רווחים של ‪ 1,800‬ש"ח בשנה(‪.‬‬
 ‫כשתגיעו ליעד‪ ,‬פתחו בקבוק בירה וקראו‪" :‬לחיי היום הזה!"‬
‫‪ .2‬לאחר מכן הגדירו מטרה גדולה יותר‪ .‬למשל‪ ,‬שכר דירה של חודש אחד‬
‫או תשלומי דלק לשנה שלמה )‪ 5,000‬ש"ח — ‪ 7,000‬ש"ח( יהיו מטרות‬
‫ריאליות‪.‬‬
‫‪ .3‬בשנה העשירית כבר תוכלו לכוון למטרות שבעבר היו אפשריות רק‬
‫בחלומות — שכר דירה לשנה שלמה‪ ,‬רכב או אפילו קיום שוטף וצנוע‬
‫עבור נוודים דיגיטליים שרוצים לבלות את שארית חייהם עם ערסל‬
‫ומחשב נייד‪.‬‬

‫אם תתמידו‪ ,‬ומבטכם לא ימוש מהתמונה הגדולה — אין זה חסר היגיון‬

‫שבעוד שני עשורים תוכלו לממן את מחייתכם כולה‪.‬‬

‫רוצים דוגמה נוספת לכוחה של הריבית המצטברת?‬

‫)ובכן‪ ,‬זה ספר‪ .‬אז לא משנה מה תענו — הנה מגיעה עוד דוגמה! תומאש‪,‬‬
‫בוא לפה רגע!(‬

‫תומאש השתחרר אתמול משירות משמעותי בצה"ל כמכסח דשא בכיר‪.‬‬

‫הבגרות של תומאש במתמטיקה גרפה ‪ 3‬יחידות לימוד מכובדות‪ ,‬והוא כבר‬
‫השלים עם הגזירה שמהנדס אווירונאוטיקה הוא לא יהיה‪.‬‬

‫אך בדבר אחד האיש בטוח — הוא אומנם לא נולד מיליונר‪ ,‬אבל הוא‬
‫מתכוון להיות כזה! תומאש מוצא עבודה כמוכר בחנות של גרביים צבעוניים‬
‫ביפו ומפליא בלקוחות החנות את כישורי המכירה הנהדרים שלו‪ .‬הוא‬
‫משתכר בקביעות ‪ 9,500‬ש"ח בחודש‪ ,‬כולל בונוסים וכולל הפרשות המעסיק‬
‫לקרן פנסיה‪.‬‬

‫מתוך הכנסה זו‪ 2,000 ,‬ש"ח )‪ (22%‬מועברים אוטומטית לקרן הפנסיה של‬
‫תומאש‪ ,‬שקרא את הספר הזה ולכן וידא שהיא במסלול מנייתי‪.‬‬

‫מה"נטו" שהוא מקבל לחשבון הבנק‪ ,‬מעביר מוכר הגרביים החדש עוד‬
‫‪ 2,500‬ש"ח לחשבון השקעות‪ ,‬והוא קונה בכסף זה קרנות סל המחקות מדדי‬
‫מניות מובילים‪.‬‬

‫נותרו לתומאש קצת פחות מ‪ 5,000-‬ש"ח בחודש ליתר הוצאותיו‪ :‬שכר דירה‪,‬‬
‫שכר לימוד או בילויים‪.‬‬

‫בהנחה שתומאש ימשיך להפקיד סך של ‪ 4,500‬ש"ח בכל חודש להשקעותיו‬

‫)‪ 2,000‬ש"ח לקרן הפנסיה ועוד ‪ 2,500‬ש"ח לתיק ההשקעות(‪ ,‬ומדדי המניות‬
‫יצמחו בתשואה ממוצעת הזהה לתשואה שהושגה במאה השנים האחרונות‬
‫)‪ 11%-9%‬בשנה בממוצע(‪ ,‬תומאש יחגוג את יום ההולדת ה‪ 30-‬שלו‬
‫ובאמתחתו נכסים בשווי מצטבר של ‪ 751,000‬ש"ח!‬

‫את יום ההולדת ה‪ 40-‬שלו הוא יחגוג בעוד תיק ההשקעות שלו שווה‬
‫‪ 2,727,207‬ש"ח‪.‬‬
 ‫את יום ההולדת ה‪ 50-‬הוא יחגוג ובאמתחתו ‪ 7,500,000‬ש"ח‪.‬‬

‫את יום ההולדת ה‪ 60-‬יחגוג תומאש בהנאה רבה‪ ,‬ותיק ההשקעות שלו שווה‬
‫‪ 19,535,658‬ש"ח‪.‬‬

‫בהנחה שתומאש יפרוש לגמלאות בגיל ‪ 60‬ויפסיק להפקיד לתיק ההשקעות‬

‫שלו — אך התיק המנייתי שלו יישאר כפי שהוא‪ ,‬את יום ההולדת ה‪ 80-‬שלו‬
‫הוא יחגוג בעוד שווי תיק ההשקעות שלו הוא ‪ 117,783,000‬ש"ח‪.‬‬
‫ולכדור השלג הזה קוראים‪ :‬גרף צמיחה‬
‫אקספוננציאלית‪.‬‬
‫ברור שהדוגמה של תומאש היא סימולציה כלכלית "בתנאי מעבדה"‪ ,‬ויש בה‬
‫חולשות‪ .‬בסימולציה הזאת כלל לא הבאנו בחשבון גורמים מעכבים מבחינה‬
‫כלכלית‪ ,‬כמו צאצאים חדשים‪ ,‬חופשות בחו"ל או אפילו הסיכוי הסביר‬
‫שתומאש פשוט ירצה לשפר את רמת החיים שלו‪.‬‬

‫מנגד‪ ,‬גם לא הבאנו בחשבון שום מקרה שייטיב עימו מבחינה כספית‪:‬‬
‫תומאש עובד כל חייו תמורת אותו שכר בדיוק ללא כל העלאה‪ ,‬הוא אינו‬
‫זוכה לשום תמיכה כלכלית משום גורם‪ ,‬ואינו מקבל ירושה‪.‬‬

‫יותר מסַביר להניח שניתקל במהלך חיינו גם בגורמים מעכבים וגם בגורמים‬
‫מיטיבים‪ .‬תומאש אינו דמות אמיתית‪ ,‬ואיני בטוח שיש חנות גרביים צבעוניים‬
‫ביפו‪ .‬אך סיפורו של תומאש יעזור לנו לדמיין כיצד ייראו חייו הבוגרים של‬
‫צעיר שיעמוד בתוכניתו וירכוש לאורך השנים בעלות על חברות מצליחות‪,‬‬
‫באופן קל ופשוט‪ :‬קרנות סל המחקות מדדי מניות‪.‬‬
 ‫פרק ‪3‬‬

‫למה כל אחת ואחד חייבים להשקיע את כספם‬

‫המרדף היום‪-‬יומי אחרי כסף מוכר לרובנו‪ :‬ניהול עסק תובעני‪ ,‬קריירה‬
‫ששואבת את מיטב שעות הערוּת בתוספת של משכנתא וילדים שאוהבים‬
‫לאכול בחוץ ולשתות לנו את כסף‪ .‬כל אלו מונעים מאיתנו לעצור לרגע‬
‫וללמוד איך אנחנו יכולים בכלל לייצר כסף חוץ מעבודה‪.‬‬

‫ההנחה הראשונה שבכוונתי להפריך היא ההנחה שכדי להגדיל את הונכם‬

‫— עליכם לעבוד קשה יותר‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬עבודה קשה יותר דווקא תקפיא‬
‫שטֵר אתכם לשגרה שקרנית ובה המשאב היחיד‬ ‫מ ְ‬
‫אתכם על השמרים ותְ ַ‬
‫המפיק לכם כסף הוא זמנכם‪ .‬זה לא חייב להיות כך‪ ,‬וככל שהקורא צעיר‬
‫יותר ויפרוץ את המעגל מוקדם יותר — כך הסיכוי שלו להשפיע על המשך‬
‫חייו גדול יותר‪.‬‬

‫שיטת העצלן היא תוכנית ארוכת טווח‪ ,‬שדורשת מחויבות‪ ,‬והיא כרוכה‬
‫במשמעת עצמית בלבד‪ .‬מנטורים לצמיחה פיננסית קיימים בשוק בשפע‪ ,‬אך‬
‫האמת היא שלא מדובר במדע טילים‪ ,‬וכל שהאדם צריך הוא רצון ומשמעת‪.‬‬
‫בעזרת שתי התכונות האלו‪ ,‬תוכלו לבנות את תיקי ההשקעות הראשונים‬
‫שלכם — ובתקווה שגם האחרונים‪.‬‬

‫איני מתכוון לומר מילה נגד כל אותם אנשים חרוצים שאוהבים את עבודתם‪.‬‬
‫רכישת מקצוע היא הכרחית לתחושת החיבור של האדם לסביבתו‪ ,‬וקריירה‬
‫היא נושא שיחה ראשוני כמעט בכל מפגש חברתי‪ ,‬ולכן היא מסיבה סיפוק‬
‫וגאווה רבים‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬רובנו תלויים מבחינה כלכלית במשרות שלנו‪,‬‬
‫וכשאנו מעוניינים לשפר את איכות החיים שלנו‪ ,‬לרוב אנו חושבים על קידום‬
‫במשרה או על הדרך הכי אלגנטית שבה אפשר לבקש מהבוס שלנו העלאה‬
‫בשכר‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬אין בכך רע‪ ,‬אבל טוב יותר להרוויח לא רק מהשכרת זמנך‬
‫לתאגידים‪ ,‬אלא גם מצבירת רווחים על עבודתם הקשה של אחרים‪ .‬פתיחת‬
‫תיק השקעות ובו נתח מנייתי גדול משיגה בדיוק את המטרה הזאת —‬
‫כשמשקיע רוכש מניה של חברת פייסבוק‪ ,‬הוא במובן הכי פרקטי של המילה‬
‫הופך לבעלים של החברה ומרוויח כסף משעות הערנות החשובות ביותר של‬
‫אלפי עובדיה‪ .‬אלפי שעונים מעוררים מצלצלים בכל בוקר ומזכירים‬
‫למהנדסים‪ ,‬לאנשי שירות הלקוחות והשיווק‪ ,‬למאבטחים ואף למנקים‬
‫בבנייני חברת פייסבוק שעליהם לקום ליום עבודה שלם ובו ישיבות‪,‬‬
‫פרויקטים‪ ,‬פוליטיקה משרדית והמתנה בפקקים בדרך חזרה לבתיהם — כל‬
‫זאת במטרה אחת בלבד‪ :‬הגדלת רווחי החברה שבבעלותך‪.‬‬

‫כשאתם לא משקיעים‪ ,‬אתם פשוט לא שם‪.‬‬

‫ברור שזו תחושה נהדרת‪ ,‬להרוויח את הכסף שלך בעצמך‪ ,‬אבל באיזה‬
‫שהוא שלב בחייו הבוגרים‪ ,‬האדם מבין שהזמן שלו הוא משאב יקר ומוגבל‬
‫מאוד‪ .‬צבירת נכסים מאפשרת לכם להתחיל להרוויח גם מזמנם של אחרים‪,‬‬
‫וכך לאט‪-‬לאט לנתק את התלות בהשכרת זמנכם הפרטי תמורת כסף‪.‬‬
‫החדשות הטובות הן שאתם יכולים לעשות זאת בקלות רבה‪ .‬אנו חיים‬
‫בזמנים ובהם הניידות החברתית היא האפשרית ביותר משחר ההיסטוריה‪,‬‬
‫ולמעשה אין שום מניעה משום אדם לפתוח תיק השקעות ולהפוך ברגע‬
‫אחד מאדם עובד לבעל הון‪ .‬המעבר בין המעמדות לא מלווה בשירת‬
‫מלאכים‪ ,‬והוא כרוך בכמה קליקים מאוד בירוקרטיים על העכבר —‬
‫ושאזאם! הקסם קרה‪.‬‬
 ‫מי שלא תלמד לעשות כסף בזמן שהיא ישנה — תיאלץ לעבוד כל חייה‬
‫)בתמונה‪ :‬אשתי נרדמת מהספר שאני כתבתי(‪.‬‬

‫אך ייתכן מאוד שתחושת הקסם תיעלם במהרה‪ ,‬כי אחרי שתרכשו את‬
‫קרנות הסל הראשונות שלכם תגלו שתיקי ההשקעות שלכם התכווצו‪,‬‬
‫ושערכם של הניירות ירד‪ .‬ייתכן אפילו שבשנתיים הראשונות תחוו רק‬
‫הפסדים בתיקים‪ .‬האם זה אומר שעליכם "לחכות שיהיה זמן טוב להיכנס"‬
‫או להילחץ בגלל ההפסדים המכרסמים בתיקיכם הטריים? ממש לא‪ .‬כידוע‪:‬‬
‫הבורסה עולה והבורסה יורדת‪ ,‬אך מאות שנים של היסטוריה פיננסית‬
‫הוכיחו שבמרוץ השנים‪ ,‬התוחלת )יעני‪ ,‬הצמיחה הממוצעת לאורך זמן( היא‬
‫לא רק חיובית‪ ,‬אלא אף גבוהה ביותר מבין יתר אפיקי ההשקעה הפסיביים‪.‬‬

‫קל להגיד "שגר ושכח"‪ ,‬אך קשה מאוד להשתכנע ואכן לעשות זאת — זו‬
‫בדיוק הסיבה שכתבתי לכם את הפרקים הבאים‪.‬‬
 ‫פרק ‪4‬‬

‫מה עושים אלו שלא מבינים בהשקעות?‬

‫הרשתות החברתיות מפוצצות בפרסומים על סוחרים העוסקים במסחר‬
‫תוך‪-‬יומי )‪ :Day Trading‬קנייה ומכירה של מניות בהפרש של שעות או דקות(‪.‬‬
‫אותם אנשים יגרמו לכם להרגיש כמו גרוטאה ליד מדפסת כסף‪ .‬כאילו אתם‬
‫מפספסים הזדמנות פז להתעשר בדרך סודית שרק הם מכירים‪ .‬עליכם‬
‫לזכור שהם אנשי מכירות‪ ,‬המדברים אל החלק הפרימיטיבי במוח שלנו‪,‬‬
‫המתוכנן לציד ממותות ומושפע תמיד מפחד ממחסור‪ .‬אותו ‪FOMO (Fear of‬‬
‫‪ (Missing Out‬יוצר תחושה כוזבת שעונת הציד בעיצומה‪ ,‬ובזמן שאתם‬
‫מתלבטים — שאר הציידים בוזזים את השלל‪ .‬אך כזכור — אנחנו לא צדים‪,‬‬
‫אלא משקיעים קרי‪-‬מזג שמפעילים היגיון‪ .‬מרגע שהבנו את הסיבות‬
‫שהשקעה פסיבית רווחית יותר בטווח הארוך מכל אסטרטגיית השקעה‬
‫אחרת‪ ,‬ושם המשחק הוא התמדה ואדישות לתנודות השוק — אין סיבה‬
‫לשנות את מדיניות ההשקעה לעולם‪.‬‬

‫אינספור מחקרים הראו שבני האדם הם עבדים נרצעים של נטיותיהם‬

‫הפסיכולוגיות בכל תחום בחיים‪ .‬חולשות אלו מגבירות את הסבירות לטעות‬
‫ומרחיקות את המשקיעים מתשואות השוק הגבוהות שלהן הם ראויים‪.‬‬

‫השקעה בשוק ההון בהחלט יכולה להיות הימור‪ .‬אך אם עושים זאת‬
‫בתבונה‪ ,‬במדיניות פשוטה‪ ,‬מובנת והגיונית — אז זה בהחלט לא הימור‪ ,‬אלא‬
‫החלטה מושכלת המבוססת על היסטוריה וסטטיסטיקה‪.‬‬
‫משפטים של משקיעים‪-‬מהמרים מרוחים כל יום בכותרות העיתונות‬
‫הכלכלית‪ ,‬ולרוב יערבו עובדות בתחושות‪" :‬קניתי מניית אפל כי היא העתיד"‪,‬‬
‫"השקעתי במניה של חברת קידוח כי כולם צריכים דלק" או למשל — "הכי‬
‫טוב חברות תרופות‪ ,‬כי אנשים תמיד יהיו חולים"‪ .‬איך יודעים להבדיל בין‬
‫עובדה לבין תחושה? ובכן‪ ,‬זה די פשוט‪ :‬עובדה מתבססת על העבר —‬
‫ותחושה על העתיד‪.‬‬

‫נכון שעד כה חברת אפל )סימון בבורסה‪ (AAPL :‬הרהיבה בעיצוב ההווה‬
‫שלנו‪ ,‬אך מי מבטיח לנו שחברה אחרת לא תעפיל עליה בעתיד?‬

‫נכון שכולם היום צריכים דלק‪ ,‬אבל אולי בעוד חמש שנים אנרגיות ירוקות‬
‫יחליפו את הדלק‪ ,‬ובעוד ‪ 15‬שנים דלק יהיה חומר חסר שימוש?‬

‫גם נכון שאנשים חולים תמיד יהיו‪ ,‬אך מי אמר שחברות התרופות של היום הן‬
‫מי שימציאו את תרופות המחר?‬

‫משקיע טוב = משקיע מת?‬

‫עד כמה אנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬גרועים בהשקעות? או‪-‬הו‪.‬‬

‫באופן די אירוני‪ ,‬האויבים הגדולים של תיקי ההשקעות שלכם — הם‬

‫בעליהם‪ .‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬אתן ואתם שם‪ .‬משקיע פסיבי טוב הוא משקיע שלא‬
‫מתעסק בתיק ההשקעות‪ ,‬להוציא מספר מצומצם מאוד של פעולות בכל‬
‫שנה )בין ‪ 4‬ל‪ 10-‬פעולות(‪ ,‬ובכל שאר הזמן נותן לתיק לעבוד בעצמו‪ .‬יש‬
‫בדיחה שאומרת שמשקיע אפילו טוב יותר — הוא משקיע מת‪ .‬הבדיחה‬
‫הזאת קיבלה נופך מעט מלחיץ כשהיא הוכחה כנכונה)!( במחקר של קרן‬
‫ההשקעות הענקית "פידליטי"‪ .‬הקרן ביצעה מחקר נתונים שתר אחרי‬
‫השאלה — מי הם המשקיעים הטובים ביותר המשקיעים דרכה? תוצאות‬
‫המחקר הצביעו על שתי קבוצות שביצועי התיקים שלהן היו מדהימות‪:‬‬

‫‪ .1‬תיקי השקעות של משקיעים שלא ידעו שיש להם תיק השקעות בקרן‬
‫"פידליטי";‬
‫‪ .2‬תיקי השקעות של משקיעים שנפטרו‪.‬‬

‫זו לא בדיחה‪ ,‬זו המציאות‪ .‬אל תפריעו לכסף שלכם לעבוד‪.‬‬

‫תיק ההשקעות שלכם הוא הכנסה פסיבית‪ .‬בניגוד לתלוש המשכורת שלכם‪,‬‬
‫שעבורו אתם עובדים ועובדות קשה‪ .‬אין הכנסה פסיבית יותר מתיק‬
‫השקעות מבוסס קרנות סל מחקות מדד — שחוץ מעשרה "קליקים" על‬
‫עכבר המחשב שלכם בחודש‪ ,‬אינו מצריך מכם לעבוד כלל‪ .‬זהו הפלא‬
‫האמיתי בשוק ההון‪ ,‬וזו הדרך היעילה ביותר ליהנות מפירות הריבית‬
‫המצטברת ללא ידע או מאמץ יוצאי דופן‪.‬‬

‫ההשקעות הפסיביות המתאימות ביותר למשקיע הפסיבי הן ההשקעות‬

‫המוכרות בשוק ההון )וגם בנדל"ן( בכינוי "קנה והחזק" )‪.(Buy & Hold‬‬
‫השקעות אלו זכו להכרה רחבה עם עלייתה של חברת ההחזקות‬
‫המפורסמת בבעלותו של וורן באפט‪ "Berkshire Hathaway" ,‬ועם הקמתו‬
‫של מותג קרנות הסל של חברת ‪ Vanguard‬של ג'ון בוגל‪ ,‬הסופר והמשקיע‬
‫שאני כל כך אוהב עד ששקלתי לתלות תמונה שלו בחדר השינה )אשתי‬
‫התנגדה(‪.‬‬

‫רוצים רווחים? היו מוכנים לסיבובים חדים!‬

‫אפילו ענפיו העצומים של עץ הסקויה מתנדנדים ברוח‪ .‬משברים מכים את‬
‫השוק אחת לתקופה‪ ,‬גרפים המשקפים את מחירי המדדים עולים ויורדים —‬
‫ואיתם מצב הרוח הלאומי‪ .‬בזמן שירידות חדות הופכות לשיחת היום בקרב‬
‫משקיעים פעלתנים‪ ,‬משקיעים פסיביים שקנו את השוק כולו לא אמורים‬
‫להתרגש מהירידות — או אפילו לדעת עליהן‪.‬‬

‫האנושות הוכיחה את אופייה הסתגלני פעמים רבות לאורך ההיסטוריה‪.‬‬

‫מבּוֹר ַה" באינדונזיה ושלח את כל‬
‫ט ְ‬
‫אפילו כשבשנת ‪ 1815‬התפרץ הר הגעש " ָ‬
‫העולם לשנה שלמה של חורף חשוך — בני האדם המשיכו לנהל קשרי‬
‫מסחר‪ ,‬והיום איש אפילו לא יודע על אותה שנה שבה לא היה קיץ‪ .‬אנשים‬
‫וחברות תמיד מצאו דרכים יצירתיות להרוויח כסף גם כשמלחמות‪ ,‬אסונות‬
‫טבע ומגפות משונות השתוללו מחוץ לחלון‪ .‬מאות שנות כלכלה אנושית הן‬
‫הסיבה שאני שם את מבטחי ביכולות השוק לגדול ולהתפתח‪.‬‬

‫כשאתם קונים קרנות סל המחקות מדדי מניות מובילים‪ ,‬אתם בעצם‬

‫מביעים את אמונכם בשוק כולו‪ .‬נכון שבשנים בודדות‪ ,‬פה ושם‪ ,‬יהיו מנהלי‬
‫השקעות שיתגאו כי הם "הִכו את השוק"‪ .‬אבל כל עוד אין סיבה טובה‬
‫להאמין שהם יודעים לנבא עתידות — יש סיבה טובה להאמין שמדובר‬
‫במזל‪ .‬בפרק הבא נלמד שרק אחוזים בודדים מכלל המשקיעים יוכלו‬
‫להתהדר בהישג זה בטווחי זמן העולים על עשור ויותר‪ .‬ייתכן בהחלט‬
‫שמשקיע מסוים ישקיע בדירה‪ ,‬במניה או בעסק כלשהו‪ ,‬והערך של השקעתו‬
‫יצמח צמיחה פנטסטית‪ .‬כמובן‪ ,‬אם לכל ההשקעות בעולם יש ממוצע רווח‬
‫מסוים‪ ,‬אז בשנה מסוימת יהיו השקעות ובהן רווח מעל לממוצע‪ .‬ייתכן שזה‬
‫אף יקרה במשך שנתיים‪ ,‬שלוש או אפילו חמש — זהו טבע הסטטיסטיקה‪,‬‬
‫ובסטטיסטיקה יש מנצחים ויש מפסידים‪ .‬קוראים לזה "מזל"‪ .‬מנהלי‬
‫ההשקעות בני המזל יספרו לכם באמונה שלמה על הסיבות בגינן השיגו‬
‫תשואה עודפת‪ .‬למצב שבו אדם מסביר על פי התוצאה את הסיבות לה‪,‬‬
‫קוראים "הנדסה הפוכה" )‪ .(Reverse engineering‬הנדסה הפוכה נותנת‬
‫תחושה מאוד טובה של חוכמה ושל שליטה‪ ,‬אבל היא לא יותר מכשל לוגי‬
‫שכיף להאמין בו‪ .‬האמת המוכחת פעם אחר פעם לאורך ההיסטוריה היא‬
‫זאת‪ :‬כשבוחנים טווחי זמן הממושכים מחמש‪-‬עשרה שנים‪ ,‬יימצאו מעט‬
‫מאוד משקיעים )‪ 2%‬מהמשקיעים‪ ,‬אם נדייק( שיצליחו להפיק תשואה‬
‫הגבוהה מהתשואה הממוצעת של השוק‪.‬‬
 ‫בכל סטטיסטיקה יהיו מנצחים ומפסידים — קוראים לזה "מזל"‪.‬‬

‫בזמן משבר מגפת הקורונה בשנת ‪ ,2020‬לא רק שרווחיהן של חברות‬

‫הטכנולוגיה לא נפגעו עקב הריחוק החברתי שנכפה על האנושות — הם‬
‫אפילו עלו בהרבה‪ .‬לא צריך היה להיות גאון כדי ליהנות מעליות אלו — מי‬
‫שהשקיע בשוק כולו באותם ימים‪ ,‬בעצם הודה שאין לו שום יכולת לחזות‬
‫התפתחויות משונות כאלו‪ .‬אותם משקיעים אומנם נפגעו מצניחת מניות‬
‫התעופה ומחברות האנרגיה שקרסו‪ ,‬אולם מניות הטכנולוגיה פיצו על‬
‫הפסדים אלו‪ ,‬בענק‪ ,‬וערכן היחסי ביחס למדד כולו גדל‪.‬‬

‫קוראי הספר הזה לרוב לא יהיו משקיעים מקצועיים‪ .‬פירוש הדבר הוא‬
‫שהשקעה במניות תתגמל את הקורא בטווח הזמן הארוך רק אם יתקיימו‬
‫שני תנאים‪:‬‬
‫טווח ההשקעה יהיה ארוך מאוד‪ .‬ולא‪ ,‬חמש שנים הן לא טווח זמן ארוך‬
‫מספיק‪ .‬אני מדבר על עשורים‪.‬‬

‫ההשקעה תהיה מגוונת מאוד‪ .‬כלומר‪ ,‬השקעה במדד מניות מגוון ובו‬
‫מספר רב של חברות‪ ,‬הפועלות בתחומים שונים‪.‬‬

‫אחת הדרישות לקיום שני תנאים אלו היא פיתוח אדישות בריאה‪ .‬אומנם לא‬
‫קל להישאר אדישים בימי משבר ובהם ערכן של המניות קורס‪ ,‬אולם‬
‫אדישות היא כמו שריר‪ :‬אפשר ואף מומלץ לאמן ולשפר אותה‪ .‬המשבר‬
‫הפיננסי הראשון שתחוו בוודאי לא יהיה פיקניק‪ .‬אני זוכר עד היום את‬
‫תחושת הבעתה והקבס כשראיתי את התיק שלי נחתך לחצי מגודלו אי אז‬
‫בשנת ‪ .2008‬הייתי אז חייל קרבי בשירות סדיר‪ ,‬ואיבוד ‪ 3,000‬ש"ח כהרף‬
‫שבוע היה בעיניי בשורה קשה מאוד‪ .‬עם זאת‪ ,‬קשה לי שלא לראות את‬
‫האירוע הזה כשיעור מצוין‪ ,‬והוא סייע לי במשברים הבאים לעצור לפני‬
‫הטעות הפטאלית אותה ביצעתי אז — מכירה מבוהלת בהפסד‪ .‬זה היה‬
‫שיעור שעלותו היקרה הייתה ‪ 3,000‬ש"ח — אך תמורתו רכשתי הסתכלות‬
‫מפוכחת יותר על המציאות‪ .‬אולי זה המקום להזכיר לכם שהספר הזה עלה‬
‫לכם פחות מ‪ 2.5%-‬מעלות השיעור שאני קיבלתי‪.‬‬

‫נשארים אדישים )או האגדה על רמי‪ ,‬תמי וסמי(‬

‫גם אם ספר זה יצא אל האור ויימכר במיליוני עותקים בכל העולם‪ ,‬יזכה את‬
‫כותבו בפוליצר ואף בפינה אישית קבועה ב"אולפן שישי" — עדיין רוב‬
‫המשקיעים בשוק ההון ימשיכו להיות אקטיביים‪ .‬מדוע אני כה בטוח בזאת?‬
‫פשוט כי מוח הצייד‪-‬לקט ואשליית השליטה לא ייתנו לרוב המשקיעים מנוח‬
‫— ועל כן תוכל לנוח דעתכם כי אתם‪ ,‬המשקיעים העצלנים‪ ,‬תמשיכו להיות‬
‫מיעוט נרדף‪ .‬דוֹגית קטנה ויציבה באוקיינוס סוער שנקרא "שוק ההון"‪.‬‬
‫בשורות להלן אציג לכם את האגדה על רמי‪ ,‬תמי וסמי‪ ,‬סימולציה מצוינת‬
‫לשלושה סוגים של משקיעים‪ :‬האחת פסיבית‪ ,‬והשניים האחרים הם מאלה‬
‫שמנסים לתזמן את השוק‪ .‬לכולם הכנסה זהה — אך השכל הישר ויד הגורל‬
‫עומדים להפריד ביניהם‪.‬‬

‫נניח לצורך הדוגמה ששלושת המשקיעים השקיעו בשנים ‪— 2020-1980‬‬

‫תקופות שבהן השוק ידע עליות אך גם צולק במשברים שונים ומשונים‪:‬‬
 ‫יום שני השחור בשנת ‪ ,1987‬ובו הבורסה נפלה ב‪.20%-‬‬
‫מלחמת כווית‪ ,‬וגם בה המשקיעים ספגו אבידות בגובה ‪.20%‬‬
‫משבר הדוט‪-‬קום המפורסם שהתרחש בשנת ‪ ,2000‬ובו המדדים‬
‫המובילים השילו ‪ 50%‬ממשקלם‪ .‬נדרשו שנים רבות כדי שישתקמו‪.‬‬
‫וכמובן‪ ,‬איך אפשר בלי משבר הסאב‪-‬פריים האמריקאי בשנת ‪,2008‬‬
‫כאשר חלה ירידה נוספת של כמעט ‪ 50%‬בשווי המדדים העולמיים‪.‬‬

‫שלושת המשקיעים שלנו השקיעו כל הזמן הזה בבורסה את מלוא כספיהם‬

‫במסלול המחקה את מדד המניות ‪ .S&P 500‬לאורך כל התקופה הזאת הם‬
‫רק קנו מניות ולא מכרו בכלל‪.‬‬

‫לצורך ההשוואה‪ ,‬נניח ששלושת המשקיעים חסכו בכל חודש ‪ 2,500‬ש"ח‬

‫בדיוק עבור השקעותיהם‪ ,‬אך השקיעו את כספיהם בזמנים שונים‪.‬‬

‫המשקיע הראשון הוא רמי‪ :‬הוא עשה קורס במכללת "מלא‪-‬כסף‪-‬ומהר"‬

‫ומיד עם סיומו‪ ,‬בתחילת ‪ ,1980‬החל לנתח את כותרות העיתונים בניסיונותיו‬
‫הנואשים "לנצח את השוק"‪ .‬רמי אגר בחשבון העו"ש שלו ‪ 2,500‬ש"ח בכל‬
‫חודש — אך אבוי‪ ,‬תמיד כשהוא חשב שזה הזמן הטוב ביותר להיכנס לשוק‬
‫— היה זה רגע אחד לפני מפולת גדולה בשווקים‪.‬‬

‫בחלוף ארבעים השנים שבהן רמי השקיע את מיטב כספו — כ‪1,200,000-‬‬

‫ש"ח — הגיע האיש לגבורות והחליט למכור את כל התיק שלו‪ .‬כמה‬
‫לדעתכם רמי הפסיד? מיד נגלה זאת‪ .‬אבל לפני כן נציג את סמי‪.‬‬

‫לכולנו יש חבר בר מזל‪ .‬זה שתמיד הכול הולך לו — גם לרמי היה החבר‬
‫הזה‪ .‬סמי למד עם רמי במכללת "מלא‪-‬כסף‪-‬ומהר"‪ .‬אך הוא‪ ,‬שלא כמו רמי‪,‬‬
‫היה קורא את מדורי הכלכלה מהסוף להתחלה‪ .‬גם סמי היה חוסך בכל‬
‫חודש ‪ 2,500‬ש"ח ומשקיע את הסכום שצבר רק כשחש שהשוק עומד לזנק‪.‬‬
‫סמי מעולם לא גילה לרמי שהוא ירש מסבתו ההונגרייה‪ ,‬חכו לזה — כדור‬
‫בדולח)!( שמגלה עתידות)!!!(‪.‬‬

‫רמי היה אכול קנאה בכל פעם שסמי הצליח "להריח" את המשבר הפיננסי‬
‫הבא והשקיע את מניותיו בזיל‪-‬הזול בדיוק כשהמדדים הִכו את התחתית‬
‫בשיא השפל‪ .‬ובצדק‪ .‬גם אני הייתי מקנא‪.‬‬

‫אחרונה חביבה‪ :‬תמי — היא עבדה כמנהלת השיווק בחברה מוכרת של‬
‫גיטרות חשמליות‪ ,‬מככבת בנבחרת ישראל בכדורסל נשים ומתנדבת פעמיים‬
‫בחודש עם קשישים עריריים דוברי פורטוגזית‪ .‬תמי היא אישה עסוקה מאוד‪,‬‬
‫ואת חסכונותיה — גם ‪ 2,500‬ש"ח בחודש‪ ,‬היא הפקידה במשך ארבעים‬
‫שנים לתיק ההשקעות העצל שלה מבלי לגלות כלל עניין בחדשות‬
‫הפיננסיות או בעליות השוק ובמורדותיו‪ .‬השקעתה של תמי הייתה אוטומטית‬
‫— ברגע שנכנסה משכורת‪ ,‬מיד הייתה מוציאה את הנתח הקבוע לתיק‬
‫ההשקעות — וקנתה מיד עוד יחידות מקרן הסל המחקה‪.‬‬

‫והרי התוצאות!‬
‫יהיו כאלו שיופתעו לשמוע כי רמי חסר המזל לא הפסיד אפילו שקל אחד‬
‫במרוץ השנים — ואפילו הרוויח לא רע‪ .‬מכיוון שהוא לא מכר מעולם את‬
‫השקעותיו‪ .‬אף שתמיד השקיע את כספו רגע לפני מפולת — הוא עדיין‬
‫נהנה מרווחי חברות מוצלחות מאוד‪ ,‬רווחים שהושקעו בחזרה בקרן לאורך‬
‫תקופה ארוכה של כארבעים שנים‪ .‬בשנת ‪ 2020‬מכר רמי חסר המזל את‬
‫תיק ההשקעות שלו תמורת ‪ 1,433,331‬ש"ח — רווח )או במילים אחרות‪:‬‬
‫ריבית מצטברת( של ‪ 233,331‬ש"ח על ההשקעה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 2020‬סמי אכל מרק גוּלש‪ ,‬וטעמו השכיח כל צרה מליבו‪ .‬ברגע של‬
‫חוסר תשומת לב הפיל סמי בטעות את כדור הבדולח‪ ,‬והוא התנפץ לרסיסים‬
‫אבֶל‪ ,‬והוא הוחלף חיש מהר בטלפון לבית‬
‫בקול גדול‪ .‬זה היה רגע קצר של ֵ‬
‫ההשקעות — "מכרו מיד את תיק ההשקעות שלי"‪ ,‬הוא פקד על נציג‬
‫השירות‪.‬‬

‫כדור בדולח‪ ,‬כך מתברר‪ ,‬הוא נכס יעיל מאוד כשמדובר בהשקעות‪ .‬סמי‬
‫התהדר בתיק השקעות שבעת מכירתו הניב תשואה גבוהה בהרבה מתיקו‬
‫של רמי — בחשבון ההשקעות שלו שכבו להם ניירות ערך בשווי ‪1,922,480‬‬
‫ש"ח!‬

‫כשתמי הגיעה לשנת ‪ 2020‬היא הציצה בטלפון שלה‪ ,‬ובו הופיעה תזכורת‬
‫"למכור את תיק ההשקעות‪ ,‬הגיע הזמן ליהנות מהכסף"‪ .‬כשהיא נכנסה‬
‫לתיק ההשקעות שלה‪ ,‬היא נדהמה לגלות שניירותיה הגיעו לשווי של‬
‫‪ 2,030,610‬ש"ח‪ ,‬אפילו יותר מסמי ומכדור הבדולח שלו!‬

‫מסקנות‬
‫‪ .1‬אם תשקיעו את כספכם ולא תפריעו לו‪ ,‬גם אם אתם בעלי המזל‬
‫הגרוע ביותר — עדיין יש לכם סיבה להאמין שתצאו מורווחים‪.‬‬
‫‪ .2‬יש למשקיע העקיב והאדיש סיכוי רב להצליח להפיק תשואות גבוהות‬
‫יותר מרוב המשקיעים הפעילים — לא רק ממשקיעים מקצועיים‪ ,‬אלא‬
‫אפילו ממגידי עתידות!‬
‫‪ .3‬קנו בקביעות קרנות סל מחקות מדדי מניות והחזיקו בהן לאורך זמן‪,‬‬
‫ללא קשר לתנודות השוק‪.‬‬
 ‫פרק ‪5‬‬

‫קרנות סל הן ההשקעה המושלמת! האומנם?‬

‫עסקים מייצרים ערך רב‪ ,‬ולכן בורסות העולם המערבי מייצרות צמיחה‬
‫ממוצעת גבוהה‪ .‬ערכו של מדד ‪ 500‬החברות האמריקאיות המובילות )ה‪-‬‬
‫‪ (S&P 500‬עלה במאה השנים האחרונות בכ‪ 10%-‬בשנה ממוצעת‪ ,‬וכך גם‬
‫מדדי מניות של מדינות מערביות אחרות‪ .‬לא צריך להיות גאון כדי להבין‬
‫למה התשואות גבוהות כל כך‪ ,‬גבוהות בהרבה מתשואות הנדל"ן‪ .‬למשל —‬
‫בזמן שחברת מיקרוסופט מייצרת מערכות הפעלה‪ ,‬נסטלה מספקת מזון‬
‫לארבע כנפות תבל‪ ,‬ואלביט משגרת לוויינים אל מעבר לאטמוספירה —‬
‫דירה להשקעה בבאר שבע מייצרת סתימות בצנרת ורטיבות בקיר‪ .‬ואם‬
‫חשבתם שרווחי החברות האלו רחוקים מכם כמרחק לוויין‪-‬חלל מבירת‬
‫הנגב‪ ,‬תופתעו לשמוע שאתם יכולים להיות בעליהן החוקיים של מיטב‬
‫החברות מיד לאחר קריאת ספר זה — וליהנות גם אתם מעמלם של אנשי‬
‫המכירות של החברות מיקרוסופט‪ ,‬נסטלה ואלביט‪.‬‬

‫כפי שנאמר בפרק שעבר‪ ,‬שיטת ההשקעה האקטיבית אינה מתאימה לרוב‬
‫הנוקטים אותה‪ .‬ככלל‪ ,‬אין לכם סיבה להניח שבידכם "להכות את השוק"‬
‫ולהשיג תשואה ממוצעת עודפת על פני תשואותיהם של מדדי המניות‪ .‬עוד‬
‫בשנות ה‪ 90-‬במאה הקודמת‪ ,‬מחקרים באקדמיה החלו לפקפק בערך‬
‫שנותנים מנהלי השקעות ללקוחות שלהם‪ .‬מחקרים רבים כדוגמת מחקרו‬
‫של ויליאם שארפ )"‪ ("The Arithmetic of Active Management‬הראו ש‪98%-‬‬
‫ממנהלי הקרנות המקצועיים אינם מצליחים להשיג ללקוחותיהם תשואה‬
‫עודפת מתשואת השוק‪ .‬כיצד ייתכן שמנהל בעל ידע‪ ,‬ניסיון ואמצעי ניתוח‬
‫מתקדמים לא מצליח להפיק ללקוחותיו תשואה עודפת לאורך זמן?‬
‫התשובה פשוטה — הוא מתחרה במנהלי השקעות אחרים‪ ,‬בעלי ידע‪ ,‬ניסיון‬
‫ואמצעי מחקר זהים‪ .‬תחרות בריאה זו עולה למנהלי ההשקעות כסף רב —‬
‫במשכורות‪ ,‬במשרדים ובתקציב שיווק‪ .‬בזמן שמנהלי השקעות לעיתים‬
‫מנצחים את מתחריהם ולעיתים מפסידים — ממוצע תשואות השוק נותר‬
‫בעינו )כשהשוק עולה — רוב הקרנות המנוהלות מרוויחות‪ ,‬ובשנים של‬
‫מיתון קורה ההפך(‪.‬‬

‫חוקר הכלכלה מאוניברסיטת אריזונה‪ ,‬פרופסור הנדיק בסמבינדר‪ ,‬ערך‬

‫מחקר על ביצועי מניות משנת ‪ 1926‬עד שנת ‪ .2018‬הוא מצא שרק ‪4%‬‬
‫מהמניות שנסחרו בבורסה בכל זמן נתון מאז ‪ 1926‬אחראיות לצמיחה של‬
‫המדד כולו‪ .‬רגע לפני שאתם נרדמים‪ ,‬אסביר מה פשר הנתון הזה‪ :‬אם‬
‫השקעתכם הייתה תלויה ב‪ 96%-‬מהחברות הנסחרות בבורסה — לא היה‬
‫כדאי לכם להשקיע‪ .‬מנהלי השקעות מקצועיים מחפשים את אותן ‪ 4%‬מניות‬
‫מופלאות שישגרו את מדדי הבורסות אל המרומים בשנה נתונה‪.‬‬

‫החדשות הרעות הן‪ :‬גם מנהלי ההשקעות הטובים ביותר — לא יכולים‬

‫לחזות את העתיד‪ .‬הם אולי יודעים שיש מניות מעטות ש"ימשכו" את המדד‬
‫כלפי מעלה‪ ,‬אבל אין להם שום דרך לדעת אילו מניות יהיו אלה בדיוק‪ .‬זו‬
‫הסיבה שלאורך שנים רבות‪ 98% ,‬ממנהלי ההשקעות לא מצליחים להשיג‬
‫תשואה עודפת מתשואת מדדי המניות המובילים‪.‬‬

‫אך יש גם חדשות טובות‪ :‬קרנות סל המחקות מדדי מניות מובילים כוללות‬

‫בתוכן את מעט המניות שעתידות להוביל את כל המדד מעלה באותה‬
‫השנה‪ ,‬מהסיבה הפשוטה שהקרנות המחקות כוללות בתוכן את השוק כולו‪.‬‬
‫כשאתם קונים קרן סל אתם לא צריכים לחפש את החברות החמות הבאות‬
‫— הן כבר בתוך הסל!‬

‫עם זאת‪ ,‬במצבים מסוימים שוק ההון יכול להיות גם סיוטו של כל משקיע‪.‬‬
‫אחת מהחולשות הפסיכולוגיות שבהן אנו נתונים היא הנטייה הטיפשית של‬
‫המשקיע להתאהב בהחזקותיו‪ .‬כשערך המניה עולה‪ ,‬המשקיע נוטה לחבב‬
‫אותה‪ .‬אותה נטייה בדיוק גורמת למשקיעים חובבניים לשנוא מניות שגורמות‬
‫להם להפסדים‪ ,‬וכך הם מוכרים אותן בסערת רגשות‪ ,‬דווקא כשמחירן נמוך‪,‬‬
‫וזהו כנראה הזמן הגרוע ביותר למכור אותן‪.‬‬
‫רגשות הם דבר נפלא — כל עוד הם מחוץ לתיק המניות‪ .‬השקעה במדדי‬
‫מניות עוזרת למשקיע להרחיק את רגשותיו מתיק ההשקעות — הוא לא‬
‫משקיע במניה אחת‪ ,‬אלא קונה את השוק כולו‪ ,‬ובו מאות או אפילו אלפי‬
‫חברות‪.‬‬

‫המציאות הכאובה מבשרת לנו שאשליית השליטה גורמת לרוב המשקיעים‬

‫להאמין שהם טובים יותר מכלל המשקיעים‪ .‬כל בן אנוש הוא שק חבטות של‬
‫שלל חולשות פסיכולוגיות‪ :‬קנאה‪ ,‬חרדה‪ ,‬אופוריה ועוד רבות ולא‪-‬טובות‪ .‬כל‬
‫אחת כזאת היא רק עוד חוליה חלשה‪ ,‬והיא עלולה לקטוע את דהירתה של‬
‫הריבית המצטברת בחשבונכם‪ .‬אם אוכל לעצב את המשקיע המושלם‬
‫לטווח הארוך‪ ,‬הייתי הופך אותו לחירש‪ ,‬עיוור ובלי חיבור לאינטרנט‪ .‬מעין‬
‫סייבורג חסר רגשות שחוסך‪ ,‬מפקיד ומשקיע ללא מגע יד אדם‪ .‬לצערי‪ ,‬זו‬
‫לא ציפייה ריאלית מבני אנוש‪ ,‬ולכן הדבר היחיד שאפשר לצפות ממשקיע‬
‫טוב הוא שיכיר בחולשותיו‪ ,‬ילטף את הראש שלהן ויפעל בדרך הכי שכלתנית‬
‫שאפשר )אף שהן לוחשות לו באוזן לעשות דברים טיפשיים(‪.‬‬

‫נחזור לשנות השמונים במאה הקודמת‪ .‬האולימפיאדה ברוסיה‬

‫הסובייטית מוחרמת בארצות הברית‪ .‬אבא של דני מרוויח בעבודות‬
‫הובלה בניו יורק ‪ 10,000$‬ומשקיע את כולם בקרן שמחקה את מדד‬
‫‪ .S&P 500‬אם אבא של דני לא עשה כלום במשך ארבעים שנה‪ ,‬עד‬
‫לשנת הוצאתו של ספר זה — הוא יגלה שיש לו בחשבון ההשקעות‪,‬‬
‫שימו לב‪.700,000$ :‬‬
‫מרשים‪ ,‬לא? ובכן‪ ,‬אם במשך ארבעים השנים האלו‪ ,‬אבא של דני שינה‬
‫את דעתו כמה פעמים‪ ,‬קנה ומכר ולכן החמיץ את עשרת ימי המסחר‬
‫הטובים ביותר )מתוך ארבעים שנים!( — ערך התיק שלו בעת הדפסת‬
‫שורות אלו יהיה ‪ 460,000$‬בלבד‪.‬‬

‫מחקרים בפסיכולוגיה התנהגותית של הפרופסורים הישראלים דניאל כהנמן‬

‫ועמוס טברסקי הוכיחו שהפחד מהפסד משפיע יותר על החלטותינו‬
‫מההנאה מן הרווח‪ .‬זה מעין "באג" במערכת שלנו‪ ,‬והוא גורם לרוב האנשים‬
‫להימנע מסיכונים‪ .‬מרכיב פסיכולוגי זה מסביר את הכישלון הגדול ביותר של‬
‫משקיע שוק ההון הממוצע‪ :‬במקום לקנות מניות בפיזור נרחב‪ ,‬להמתין‬
‫עשורים ולצפות בהנאה בתשואות ההולכות והמתגברות — המשקיע‬
‫הממוצע קונה מניות על פי תחושת בטן או כותרות העיתונים‪ ,‬ובזמן הנפילה‬
‫הראשונה בשווקים — נבהל ובורח‪.‬‬

‫במקום זאת‪ ,‬הרשו לי להציג לכם אסטרטגיה רב‪-‬שלבית להשקעה בשוק‬

‫ההון‪:‬‬

‫‪ .1‬קנייה של קרן סל המושקעת במדד רחב‪.‬‬

‫‪ .2‬לא לעשות כלום במשך עשורים — לא להיכנס לאופוריה אחרי עליות‪,‬‬
‫ולא למכור בפחד אחרי ירידות‪ .‬משקיעים רבים מצפים לראות את כדור‬
‫השלג דוהר בשלב מוקדם מדי‪ ,‬והם שוכחים שכל כדור שלג התחיל‬
‫כפתית‪.‬‬

‫אז קרנות סל מחקות מדד הן ההשקעה המושלמת?‬

‫לא‪ .‬קרנות סל הן לא מוצר השקעה מושלם — פשוט מפני שאין מוצר‬
‫השקעה מושלם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הן מציעות למשקיע תוכנית פשוטה ליישום‪ ,‬והיא‬
‫תאפשר לו לצבור נכסים מניבים בקלות וללא מאמץ‪ .‬רק עמידה בתוכנית‬
‫רב‪-‬שלבית זו‪ ,‬לאורך זמן‪ ,‬תבטיח לכם שההשקעות שלכם יעבדו מצוין‪,‬‬
‫ושאתם לא תפריעו להן‪.‬‬

‫נשמע קל!‬

‫שיטת העצלן להשקעות אומנם נראית קלה לביצוע‪ .‬הרי מדובר רק בקנייה‬
‫ובהחזקה‪ ,‬מה יש כבר להתבלבל? אולם‪ ,‬אנשים רבים נוטים ליפול‬
‫למניפולציות של ערוצי התקשורת‪ ,‬של גורואים‪-‬פיננסים ושל מנהלי‬
‫השקעות בעלי אינטרסים‪ .‬לכולם יש שני מאפיינים זהים‪:‬‬

‫‪ .1‬הם רוצים שתישארו ב ּוּרים ומפוחדים‪.‬‬

‫‪ .2‬הם רוצים את הכסף שלכם‪.‬‬

‫עם כניסתכם לאסטרטגיה "קנה והחזק"‪ ,‬עליכם לנדור שלעולם לא תמכרו‬

‫ללא תכנון מוקדם‪ .‬בתקופות של הפסד אפשר להיכנס לשירותים‪ ,‬לסגור‬
‫את הדלת ולהזכיר לעצמכם בקול כי כל עוד לא מכרתם — לא הפסדתם‪,‬‬
‫ואם עד כה לא הרווחתם — כנראה לא חיכיתם די זמן‪.‬‬
‫יכולות להיות תקופות ארוכות‪ ,‬אפילו תקופות של שנים‪ ,‬שבהן חשבון‬
‫ההשקעות שלכם יראה מספרים בצבע אדום‪ .‬הדרך הכי טובה להתמודדות‬
‫עם תקופות כאלו היא פשוט לכבות את המחשב ולמצוא תחביב אחר‬
‫שיעסיק אתכם‪.‬‬

‫בתקופת המשבר הפיננסי שפקד את העולם במרץ ‪ ,2020‬רבים מחבריי‬

‫שאלו אותי כמה מהתיק המנייתי שלהם עליהם למכור‪ .‬אלו שרק התחילו‬
‫להשקיע צפו בזעזוע במיטב כספם "מתאדה"‪ .‬אלו שהתחילו להשקיע‬
‫שנתיים לפני המשבר — ראו את כל רווחיהם נמחקים בחודש אחד‪ .‬תשובתי‬
‫הייתה קצרה ופשוטה — לא למכור כלום! אם השקעתם בשוק כולו לטווח‬
‫ארוך‪ ,‬אז מגפה עולמית לא צריכה להדאיג אתכם‪ .‬מצאתי את עצמי שוב‬
‫ושוב מזכיר לחבריי שהכלכלה שרדה כבר כמה מגפות‪ ,‬מלחמות עולם‬
‫ופצצות גרעיניות — היא תוכל לשרוד גם את המגפה הזאת )ובדיעבד —‬
‫התברר שהיא אפילו עשויה לצמוח(‪.‬‬

‫ובכן‪ ,‬נחשו מה? רק ארבעה חודשים לאחר ההתרסקות‪ ,‬התיקים העצלים‬

‫והפסיביים ביותר חזרו לערכם ערב ההתרסקות‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬מי שהתמיד‬
‫במדיניות ההשקעה שלו וקנה בכל חודש במהלך המשבר עוד מניות‪ ,‬אפילו‬
‫הרוויח! גם בזמן משבר כלכלי‪ ,‬שיטת העצלן לא משתנה‪:‬‬

‫‪ .1‬קנייה‪.‬‬
‫‪ .2‬לא לעשות כלום‪.‬‬

‫בואו לא נתפזר!‬
‫לצד סבלנות לאורך עשורים ואדישות לתנודות השוק ולכותרות העיתונים‪,‬‬
‫למשקיע העצלן יש כוח‪-‬על נוסף‪ :‬פיזור השקעותיו‪.‬‬

‫בהרבה תחומים בחיים אנו צריכים לבחור בין דבר טוב אחד לבין דבר טוב‬
‫אחר — אך לא בפסקה הזאת! פיזור השקעות הוא "ארוחת החינם" היחידה‬
‫בעולם ההשקעות — חיסון תיק ההשקעות שלכם מפני קטסטרופה ומיתון‬
‫התנודתיות באים אליכם כמָן מִן השמיים‪ ,‬ואתם לא נדרשים להקריב דבר‬
‫עבורם‪.‬‬

‫נכון שכותרות העיתונים אוהבות להאיר בזרקור אלוהי מניות שנוסקות‬

‫באלפי אחוזים השמיימה — כי זה מעניין‪ .‬הבעיה היא שרובו המוחלט של‬
‫השוק הוא לא סטארט‪-‬אפים הנמכרים במיליארדים‪ ,‬אלא חברות מסורתיות‬
‫המרוויחות יפה וגדלות עם השנים — ואלו חדשות שאינן מביאות רייטינג‪.‬‬
‫הדבר דומה לכתבה בעיתון על זוכה בלוטו‪ .‬הרי אין כתבות על אנשים‬
‫שהלכו לעבודה וחזרו הביתה מרוצים ממשכורתם‪ .‬זו יכולה להיות כתבה‬
‫מאוד משעממת‪.‬‬

‫מעבר לכך שהסיכוי "להביא את המכה" אינו גדול‪ ,‬הניסיון לתפוס מניה‬
‫קטנה שתביא להתעשרות רבתי הוא ניסיון שגובה זמן וכסף רב במקרה‬
‫הטוב — ומנחיל אכזבות והפסדים קשים במקרה הרע‪ .‬בכל זמן שבו‬
‫המשקיע עסוק באותו ציד‪ ,‬יש שני גורמים המבטיחים את רווחיהם‪ :‬בתי‬
‫ההשקעות )הם יגבו מהמשקיע‪-‬הצייד עמלות על כל פעולה שיבצע(‪ ,‬ופקיד‬
‫השומה )הוא יגבה על כל רווח‪ ,‬אפילו מקרי‪ ,‬את נתח המס שהצטווה‬
‫לקחת(‪ .‬המשקיע העצלן פשוט נותן לכסף שלו לפעול‪ ,‬משלם מינימום‬
‫עמלות ודוחה את תשלום מיסיו עד לזמן שבו הוא עצמו מחליט‪ .‬אני‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫החלטתי! מועד הפירעון של התיק שלי יהיה ביום שלא אוכל יותר להכניס‬
‫כסף מעבודה‪ .‬עד אותו היום‪ ,‬ואני מקווה שמדובר בכמה עשרות שנים‪,‬‬
‫התיק הולך לעבוד קשה‪.‬‬

‫החיסרון של השקעה קרנות סל‬

‫חוסר היכולת של המשקיעה לנבור בסבכי קרן הסל מונע ממנה לבצע‬
‫ניתוחים מתקדמים ופעולות עצמאיות בהשקעותיה‪ .‬מצד שני‪ ,‬מדוע‬
‫המשקיעה העצלנית תרצה לבצעם מלכתחילה?‬

‫הידיעה שחשבון ההשקעות לא יהפוך אותה לעשירה במהירות תעזור‬

‫למשקיעה להימנע מצפייה מיותרת בתיק ההשקעות שלה‪ .‬חוסר השליטה‬
‫בהרכב הסל הוא מעין "חיסרון"‪ ,‬והוא אינו בהכרח רע‪ .‬זאת מכיוון שהוא‬
‫מוציא את האוויר החם מבלון ההתרגשות ומתאוות הבצע‪ ,‬ונותן להשקעה‬
‫פרופורציות סבירות ובריאות‪ .‬באי‪-‬ההתעסקות עם הרכב ההשקעות‬
‫מנמיכים את המעורבות של הגורם האנושי למינימום האפשרי ונותנים‬
‫לכוחות השוק להמשיך ולהגדיל את התיק‪ ,‬וכך המשקיעה תתייחס בכבוד‬
‫לכספה גם כשפתית השלג יהפוך לכדור שלג בגודל של ממותה סיבירית‪.‬‬

‫לא סתם עשיתי קעקוע על החזה‪ :‬השקעה טובה — היא השקעה‬

‫משעממת )סתם‪ ,‬לא באמת עשיתי את זה(‪.‬‬
 ‫מוכנים לזה? יש קרנות סל המבוססות על טרנדים‬
‫לוהטים!‬
‫שזה נשמע טוב אמנם‪ ,‬אבל הרשו לי להטיל ספק גדול בכדאיות של‬
‫הקרנות האלו‪ .‬תהיה להשקתן קורלציה מדהימה לכותרות העיתונים —‬
‫כשבאלו יזעקו "סייבר"‪ ,‬לפתע נמצא קרנות סייבר‪ .‬כשהעיתונים יצעקו‬
‫"קנאביס" — גם יועץ ההשקעות בבנק במקרה יציע קרן סל שמחקה את‬
‫השוק הירוק‪ .‬השקעות כאלו אולי יישמעו מגניבות ו"סקסיות" מלכתחילה‪,‬‬
‫אך המטרה שלנו כמשקיעים פסיביים היא צמיחה אופטימלית למשך שנים‬
‫רבות‪ ,‬ובמקרה זה‪ ,‬אין לנו כל דרך לדעת שהתחום שהעיתונאים מצאו לנכון‬
‫לסקר — דווקא הוא שיניב לנו את התשואה הגבוה ביותר למשך טווח הזמן‬
‫הזה‪ .‬עם זאת‪ ,‬דבר אחד בטוח — דמי הניהול בקרנות הסל הטרנדיות תמיד‬
‫יהיו גבוהים מאוד יחסית )עשויים להגיע אף ל‪ ,1%-‬רחמנא לצלן(‪ ,‬ולא צריך‬
‫להיות גאון שיווקי כדי לנחש את הסיבה — החברות המנפיקות משלמות הון‬
‫על מערכי שיווק ויחסי‪-‬ציבור‪ ,‬ובונות על משקיעים המוקסמים מכותרות‬
‫העיתונים‪ ,‬ולא על משקיעים רציונליים‪.‬‬
‫טרנדים זה אחלה‪ ,‬אבל מה שנכון לתיקים שלכם אינו שמות נוצצים‪ ,‬אלא‬
‫מוצרי השקעה בריאים‪.‬‬
 ‫פרק ‪6‬‬

‫קרנות סל — איך הן עובדות?‬

‫האמת‪ ,‬אין הרבה מה להבין‪:‬‬

‫‪ .1‬חברה מנפיקה את קרן הסל‪.‬‬

‫‪ .2‬רוכשת מניות ביחס ישיר לגודל של החברות במדד‪.‬‬
‫‪ .3‬מפקידה אותן אצל נאמן‪.‬‬

‫אם תרכשו היום קרן סל של ת"א ‪ ,125‬אתם בעצם קונים סל של מניות‬

‫ישראליות מובילות‪ .‬במילים אחרות — תקבלו מיד בעלות מזערית על ‪125‬‬
‫חברות ישראליות מוכ ּרות ומצליחות‪ ,‬כדוגמת בנק הפועלים‪ ,‬קניוני עזריאלי‪,‬‬
‫חברת התרופות "טבע" וגן העדן לקמצנים "רמי לוי"‪ .‬מרגע הרכישה של קרן‬
‫הסל‪ ,‬תתחילו ליהנות מרווחיהן ועליית ערכן של כלל המניות במדד לאורך‬
‫השנים‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬הקרן שקניתם תצבור את הרווחים של כלל החברות‬
‫שבתוכה ותרכוש בהן מניות נוספות‪.‬‬

‫דוגמה פופולרית יותר היא הדוגמה האמריקאית‪ ,‬קרן סל העוקבת אחר‬

‫מדד ה‪) ,S&P 500-‬והוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬מדד מניות מובילות ממש כמו תל אביב‬
‫‪ ,125‬רק בארצות הברית(‪ .‬מי שיקנה את המדד הזה יזכה לקבל נתח‬
‫מרווחיהן של חמש מאות חברות עצומות‪ ,‬כמו פייסבוק‪ ,‬מקדונלד'ס‪,‬‬
‫וול‪-‬מארט ודיסני‪.‬‬
‫קרן סל המחקה מדד לא חייבת לחקות דווקא מדדי מניות‪ .‬יש מדדים‬
‫המחקים ביצועי אגרות חוב או מדדים המשקפים מחירי סחורות כמו נפט‬
‫ותירס‪ .‬אבל עזבו את זה כרגע‪ ,‬כי מטרת הספר היא לא להפוך אתכם לאילי‬
‫תירס‪.‬‬

‫דמי הניהול‬
‫בהשקעות אין קיצורי דרך‪ .‬מדובר בשירות שאתם מקבלים מבתי השקעות‬
‫שונים‪ ,‬המנפיקים את קרנות הסל‪ ,‬ועל שירות הלקוחות משלמים להם‪ .‬אך‬
‫החיסרון הזה אינו נורא כלל‪ ,‬שכן דמי הניהול שנשלם לבתי ההשקעות‬
‫בעבור קרנות סל המחקות מדדים הם זעירים ביחס לכל מוצר פיננסי אחר‬
‫שקיים היום בשוק‪.‬‬

‫דמי ניהול הם משחק סכום אפס בין המשקיע לבין בית ההשקעות —‬
‫כלומר‪ ,‬שקל ששילמתם לבית השקעות הוא שקל שהפסדתם‪ .‬מנגד‪ ,‬כל‬
‫שקל שחסכתם הוא שקל שימשיך לעבוד למענכם‪ .‬היתרון הגדול של קרנות‬
‫הסל מחקות המדד ברור במיוחד כשמסתכלים בדו"ח השנתי על שורת ניכוי‬
‫דמי הניהול‪ :‬דמי הניהול שלהן זולים בהרבה מאשר בקרנות נאמנות‬
‫מנוהלות‪ ,‬קופות גמל למיניהן או בתיקי השקעות מנוהלים‪.‬‬

‫האם זה בגלל רצונן הטוב של בתי ההשקעות? ממש לא‪ .‬הסיבה פשוטה‪:‬‬
‫הקרנות ה"טיפשות" צורכות פחות משאבים מקרנות "חכמות" ולכן עלות‬
‫תפעולן נמוכה יותר‪ .‬פחות כסף למשכורות‪ ,‬למשרדים ולמחשבים — של‬
‫בתי ההשקעות‪ ,‬יותר כסף עבור מניות בתיק ההשקעות שלכם‪ .‬בימינו‪ ,‬בתי‬
‫השקעות בישראל לא מתביישים לדרוש על תיקי השקעות סכומים‬
‫שערורייתיים בגובה הקרוב ל‪ 1%-‬משווי תיק ההשקעות‪ .‬בזמן הזה‪ ,‬קרנות‬
‫הסל המחקות דורשות דמי ניהול שיגבו מהתיק שלכם בערך עשירית מכך‪.‬‬
‫ככה זה כשלא מקדישים להשקעה מחשבה מעמיקה וניתוחים מתקדמים —‬
‫אלא בסך הכול‪ ,‬ובכן‪ ,‬מחקים את המדד‪.‬‬

‫נדגים בדרך סיפורית יותר‪:‬‬

‫את הקרן המנוהלת "פסגת הכסף" מנהלת אישה מרשימה ושמה גילת‬
‫תותחני‪ .‬במשך שלוש שנים היא עבדה בבית ההשקעות והוכיחה את‬
‫יכולותיה המדהימות בניתוח של נתוני חברות‪ .‬מכיוון שלגילת יש תואר ראשון‬
‫ותואר שני בכלכלה ורישיון יעוץ השקעות — היא דרשה כחלק מתנאי‬
‫העסקתה משרד פרטי‪ ,‬רכב צמוד ומשכורת בגובה ‪ 35,000‬ש"ח‪.‬‬

‫ליד משרדה של מנהלת ההשקעות גילת תותחני יש חדר מסחר‪ ,‬ואליו באים‬
‫הסטז'רים של בית ההשקעות‪ .‬תפקידם הוא וידוא בכל יום שהקרן הפסיבית‬
‫שמחקה את מדד תל אביב ‪ 125‬אכן מכילה את ‪ 125‬החברות הציבוריות‬
‫הגדולות הנסחרות בבורסה הישראלית‪ ,‬ביחס למשקלן במדד‪.‬‬

‫הבדל זה הוא הסיבה שהקרן המנוהלת של גילת תותחני תדרוש מהמשקיע‬

‫דמי ניהול מנופחים בגובה ‪ ,0.8%‬והקרן הפסיבית תסתפק בפחות מעשירית‬
‫מכך — ‪.0.07%‬‬

‫נשמע כמו הבדל זניח? כסף קטן? בואו נראה‪:‬‬

‫בעליו של תיק השקעות המנוהל בשווי של ‪ 300,000‬ש"ח‪ ,‬ונגבים ממנו‬

‫‪ 0.8%‬דמי ניהול‪ ,‬ייאלץ לשלם בשנה ‪ 2,500‬ש"ח דמי ניהול‪.‬‬
‫בעליו של תיק השקעות פסיבי‪ ,‬המכיל רק קרנות סל מחקות מדד‪,‬‬
‫ישלם דמי ניהול נמוכים בעלות ממוצעת של ‪ ,0.07%‬והם יסתכמו ל‪210-‬‬
‫ש"ח בשנה‪.‬‬

‫מדובר בחיסכון נטו של ‪ 2,290‬ש"ח בשנה‪ .‬יהיו אנשים שיגידו‪" :‬אני מעדיף‬
‫לשלם את הסכום הזה‪ ,‬ולו כדי שמנהלת מוכשרת כמו גילת תותחני תנהל‬
‫את השקעותיי!"‬

‫ובכן‪ ,‬נכון שעבור שירות טוב — ראוי לשלם‪ .‬אך האם אנו מבינים לעומק‬
‫כמה נשלם במקרה הזה‪ ,‬ועבור איזה שירות?‬

‫בעמודיו הקודמים של הספר למדנו מדוע לאורך שנים רבות תשואת השוק‬
‫תהיה גבוהה יותר מהתשואה שתשיג )אפילו!( גילת תותחני‪ .‬אך אם נתרכז‬
‫רק במרכיב דמי הניהול‪ ,‬נגלה שאותם אחוזים קטנטנים הנוגסים בתיק‬
‫ההשקעות הופכים למספרים מאוד גדולים‪ .‬לצורך ההמחשה בואו נניח‬
‫לרגע ששני התיקים שתיארנו קודם משיגים תשואה ממוצעת של ‪ 9%‬בשנה‬
‫לאורכם של שני עשורים‪:‬‬

‫התיק המנוהל בידי גילת תותחני יתפח מאוד! בשנתו העשרים ערכו‬
‫ימריא לשווי של ‪ 1,375,000‬ש"ח‪ ,‬לאחר שייגבו ממנו ‪ 147,000‬ש"ח דמי‬
‫ניהול במצטבר‪.‬‬
‫התיק הפסיבי‪ ,‬שרק מחקה מדדים ואינו מנוהל כלל‪ ,‬יגיע לשווי של‬
‫‪ 1,658,000‬ש"ח‪ ,‬לאחר שנוכו ממנו ‪ 11,600‬ש"ח בלבד בדמי ניהול‪.‬‬

‫אף ששני התיקים השיגו תשואה זהה לחלוטין במרוץ השנים‪ ,‬ההבדל "נטו"‬
‫בין שני התיקים עומד על ‪ 283,000‬ש"ח!‬

‫תהייה נכונה שעשויה לעלות כעת היא‪" :‬אבל כיצד? הרי הפער בין דמי‬
‫הניהול ששולמו לגילת תותחני )‪ 147,000‬ש"ח( ובין דמי הניהול ששולמו‬
‫בעבור הקרן הפסיבית )‪ 11,600‬ש"ח( נמוכים בהרבה מסכום ההבדל הסופי‪,‬‬
‫שהוא ‪ 283,000‬ש"ח!"‬

‫התשובה פשוטה‪ :‬הכסף שבעלי הקרן הפסיבית לא שילמו לגילת תותחני‪,‬‬

‫המשיך לעבוד ולייצר עוד רווחים! ומכאן נובע ההבדל העצום בסכומי הרווח‪.‬‬
‫ריבית מצטברת זה כוח אדיר‪ ,‬כבר אמרנו?‬

‫אבל אם קרן הסל פסיבית‪ ,‬על מה בכלל משלמים‬

‫דמי ניהול?‬
‫לפני מאות בודדות של שנים‪ ,‬כדי לקנות בעלות על עסקים משגשגים‪ ,‬הייתם‬
‫זקוקים לסוללת עורכי דין‪ ,‬למזכירים‪ ,‬למשרדים ובעיקר — להמון זמן‪ .‬לפני‬
‫מעט יותר ממאתיים שנים‪ ,‬החלו לקום בורסות לסחר במניות — ורכישת‬
‫בעלות על חברות הפכה להיות פעולה פשוטה בהרבה‪ .‬לפני קצת פחות‬
‫מחמש‪-‬עשרה שנים נוסדו קרנות הסל — והן החלו להחליף אט‪-‬אט את‬
‫קרנות הנאמנות ואת תעודות הסל‪ ,‬שהיו לפניהן‪ ,‬והפכו את מלאכת רכישת‬
‫המניות לפשוטה יותר מנהיגה ברכב — והרי כבר היום אתם יכולים לרכוש‬
‫בעלות בכל החברות בכל מדד שבו תחפצו! זהו לא משל וגם לא תיאוריה‪.‬‬
‫בעלותכם לא תלויה בהבטחה של בית השקעות כזה או אחר — המניות‬
‫שאתם רוכשים נקנות "פיזית" ומופקדות בחשבון נאמנות אצל גורם שלישי‬
‫)בנק שאינו בית ההשקעות שדרכו תשקיעו(‪.‬‬

‫מוניטין החברה המנפיקה‪ :‬האם בתי ההשקעות הם‬

‫מקום בטוח עבור הכסף שלנו?‬
‫שני בתי ההשקעות האמריקאיים הפופולריים ביותר הם‪ ,Vanguard :‬שהוזכר‬
‫רבות בספר זה‪ ,‬ו‪ ,Blackrock-‬שעוד יוזכר רבות בזכות סדרת קרנות הסל‬
‫שלו‪ ,‬המוכרת במותג ‪.iShares‬‬

‫שני בתי ההשקעות האלה קיימים כבר שנים רבות‪ ,‬נתונים לרגולציה‬
‫מחמירה ומנהלים כמות כסף השקולה לכמה בנקים בישראל גם יחד‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא‪ :‬אפשר בהחלט לסמוך על השקעה דרכן‪ .‬גם חברות‬
‫הפיננסים הישראליות )פסגות‪ ,‬הראל‪ ,‬מיטב דש ודומיהן( הן יציבות‪ ,‬רווחיות‬
‫ונתונות לפיקוח ממשלתי מתמיד‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬אולי תתפלאו לשמוע שאפילו במקרה של פירוק החברה‬
‫המנפיקה‪ ,‬אין הדבר אסון מבחינת מי שהשקיעו דרכה‪ .‬ניסיון העבר מלמד‬
‫שאם בית השקעות נכנס לקשיים‪ ,‬רוב הסיכויים שבית השקעות אחר יקנה‬
‫את נכסיו ואת לקוחותיו‪ .‬לכן מצב של "פשיטת רגל קטסטרופלית" אינו נפוץ‬
‫כלל‪ ,‬וגם אם יקרה — יש רשת ביטחון משכנעת עבור המשקיעים דרכו‪,‬‬
‫מכיוון שהנכסים )השייכים למשקיעים‪ ,‬כאמור‪ ,‬ולא לבית ההשקעות(‬
‫מוחזקים בנאמנות ולא "במחסני החברה"‪ .‬המשמעות של הדבר היא‬
‫שבמצב של פשיטת רגל של החברה המנפיקה‪ ,‬ניירות הערך נמכרים‪,‬‬
‫ותמורתם תועבר לבעליהם בידי המפרק של החברה )עורך דין שמינה בית‬
‫המשפט(‪.‬‬

‫לא מדובר במצב נעים‪ ,‬ובטח לא במצב שכיח — שכן קריסה של בית‬
‫השקעות חבר בורסה לא קרתה מעולם בישראל‪ .‬הדבר הקרוב ביותר‬
‫שקרה הוא קריסתו של "הבנק למסחר" בשנת ‪ 2002‬בעקבות מעילת‪-‬ענק‬
‫)המכונה גם "פרשת אתי אלון"(‪ ,‬אך ישועתם של המשקיעים במקרה הזה‬
‫הייתה אפילו פשוטה יותר — כיוון שמדינת ישראל "קנתה" את כל‬
‫התחייבויות הבנק והשיבה את כספם של המשקיעים ושל הנושים בעצמה‪.‬‬

‫ההיסטוריה מלמדת שאין סיבה אמיתית לחשוש מאמינותם או מאיתנותם‬

‫של בתי ההשקעות הגדולים‪ .‬הדרך הטובה ביותר להשקעה בקרנות סל היא‬
‫פתיחת חשבון מסחר בבית השקעות גדול ואמין‪ ,‬ובחירה בקרן סל שהונפקה‬
‫על ידי בית השקעות גדול ואמין גם כן‪.‬‬

‫החלשת סיכון המנפיק — יתרון ענק של קרנות הסל‬

‫כמו מוצרים אחרים‪ ,‬כגון תעודות סל וקרנות נאמנות‪ ,‬גם קרנות סל הן‬
‫מגוונות‪ .‬זה ההבדל שבזכותו אני מעדיף את קרנות הסל על פני‬
‫המוצרים האחרים‪ :‬בקרנות סל המניות שייכות למשקיעים מבחינה‬
‫חוקית וחוזית‪ ,‬והן מוחזקות בנאמנות בבנק שונה מבית ההשקעות‬
‫המנפיק אותן‪ .‬עבורי‪ ,‬המשקיע הקטן‪ ,‬זה מייצר ביטחון רב ומחליש‬
‫בהרבה את הסיכון שלי במצב שבו בית ההשקעות שדרכו אני משקיע‬
‫יפשל‪ .‬אפשר להשוות את זה לכסף שאתם מלווים לחבר‪ ,‬אך הוא‬
‫מוחזק בכספת בבנק‪ ,‬ודרוש האישור של שניכם להוצאתו‪ .‬אם החבר‬
 ‫יברח לחו"ל או יפשוט רגל — זה לא מעניין אתכם‪ ,‬הכסף בטוח )והחבר‬
‫בטוח כבר לא חבר(‪.‬‬

‫הבנת מושג הסיכון‬

‫השקעה במניות כרוכה בהכרח בסיכון ההשקעה‪ ,‬זו הסיבה שמקבלים עליה‬
‫תשואה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מצטער להיות המבשר‪ :‬הכסף שלכם תמיד נמצא בסיכון‬
‫כלשהו‪ .‬למעשה‪ ,‬כשאתם שומרים את כספכם כמזומן‪ ,‬איבוד הערך שלו הוא‬
‫ודאי‪ ,‬מכיוון שהכסף חשוף לאינפלציה )= ירידה בערך המטבע( תמידית‪.‬‬
‫אינפלציה היא שחיקה מבוקרת )בערך ‪ 2%‬בשנה( בערכו של המטבע‪ ,‬והיא‬
‫תופעה טבעית ובריאה בכלכלה מתפתחת‪.‬‬

‫דוגמה‪:‬‬
‫בזמן משבר הקורונה )שנת ‪ (2020‬חווה סקטור האנרגיה משבר קשה‬
‫במיוחד — מכיוון שרוב מטוסי העולם קורקעו‪ ,‬ומפעלים שלמים הוצאו‬
‫לחל"ת — לא היה מי שיצרוך את כל הנפט הזה‪.‬‬
‫כדי לשמור על תקינות בקו האספקה‪ ,‬משאבות נפט חייבות להמשיך‬
‫ולשאוב את הזהב השחור מבטן האדמה ללא קשר לרמת הביקוש‪,‬‬
‫שכאמור‪ ,‬הייתה אפסית‪ .‬לראשונה בהיסטוריה‪ ,‬מחיר הנפט ירד מתחת‬
‫לאפס‪ .‬איך ייתכן שמחיר של מוצר מסוים הוא פחות מאפס?‬
‫ובכן‪ ,‬זה קרה ביום שבו המחיר של שכירות הקרקע שעליה עומדת‬
‫חבית הנפט היה גבוה יותר ממחיר החבית‪ .‬לחברות האנרגיה אשכרה‬
‫השתלם לשלם כסף עבור מסירת החביות‪.‬‬
‫אחרי שנרגענו מפרץ הצחוק המתגלגל‪ ,‬יש לזכור את כל אותם‬
‫משקיעים שלא דאגו לפזר את השקעותיהם‪ ,‬והעובדה המשעשעת‬
‫הזאת לא כל כך הצחיקה אותם‪.‬‬

‫גיוון התיק מונע אפשרות של כשל נקודתי )‪ ,(One Point Failure‬כלומר‪,‬‬

‫מקרה בודד המכשיל את המשימה העיקרית‪ .‬אם נזרום עם הדוגמה של‬
‫שוק האנרגיה‪ ,‬קרן סל המשקיעה בתחום האנרגיה כולו תהיה עדיפה‬
‫מבחינת ניהול סיכונים מאשר קנייה של מניית "בנזין בע"מ" בלבד‪ .‬חברת‬
‫אנרגיה בודדה‪ ,‬מוצלחת ככל שתהיה‪ ,‬חשופה לסכנות‪ :‬ניהול כושל‪ ,‬קנסות‬
‫כבדים‪ ,‬עובד שסרח או סתם פרויקט לא מוצלח במיוחד‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסבירות‬
‫שהדבר יקרה לכל הענף — קטנה בהרבה‪.‬‬

‫זה לא מפוזר מדי?‬

‫כשמשקיע קונה נכס להשקעה )מניה של חברה‪ ,‬דירה להשקעה‪ ,‬עסק‬
‫פרטי( הוא "מהמר" שערכו של אותו נכס ספציפי יעלה‪ ,‬או שהחזקה בו‬
‫תספק לו תשואה שנתית )שכירות או דיבידנדים(‪ ,‬או שיקרו שני הדברים‪.‬‬
‫בהנחה שמשהו ישתבש באותו נכס — המשקיע בבעיה‪ .‬קרן סל המחקה‬
‫את מדד השוק פותרת בעיה זו כמעט לחלוטין‪ ,‬מכיוון שבקנייה של קרן סל‬
‫אחת המשקיע רוכש הלכה למעשה מאות או אפילו אלפי מניות של חברות‬
‫שונות — ולכן‪ ,‬אם אחת מהחברות תפשוט רגל‪ ,‬תסתבך או סתם תיכנס‬
‫להפסדים כבדים — המשקיע כנראה אפילו לא ידע מזה‪.‬‬

‫השוק האמריקאי הוא כבר קרוב למאה שנים קטר הצמיחה המוביל בעולם‪.‬‬
‫האם זה יימשך לנצח? כנראה לא‪ ,‬והשאלה היחידה היא‪ :‬מתי מעצמת‪-‬על‬
‫אחרת תיטול את המושכות? אך האם עיסוק בשאלה הזאת רלוונטי‬
‫למשקיעים עצלנים כמונו? מובן שלא‪ .‬העברת הלפיד בין המעצמות יכולה‬
‫להימשך מאות שנים‪ ,‬וכמו שאומר השיר של דן תורן — אימפריות נופלות‬
‫לאט‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬אף שבריטניה בהחלט ירדה מגדולתה — האם מי שקנה מניות של‬
‫בנקים בריטיים רגע לפני שקיעתה ההיסטורית‪ ,‬שהחלה לפני כמאה שנים‪,‬‬
‫החליט החלטה גרועה כל כך? התשובה היא‪ :‬בכלל לא‪ .‬שליש מכדור הארץ‬
‫היה בשליטת האימפריה‪ ,‬שזכתה לכינוי "האימפריה שהשמש אינה שוקעת‬
‫בה לעולם"‪ .‬במאה ה‪ 16-‬החלו הבריטים במסעות כיבוש מואצים‪,‬‬
‫ומטרותיהם היו מסחר‪ ,‬כיבוש והשתלטות על משאבים‪ .‬מניות של חברות‬
‫בנקים‪ ,‬של ספנות ושל מחצבים נמכרו כמו היום ממש‪ ,‬רק בלי האינטרנט‪.‬‬
‫הבריטים הפליאו ברווחים על חשבון קולוניות מדוכאות באמריקה‪,‬‬
‫בקריביים ובאפריקה‪ .‬לאחר חגיגה עסקית שנמשכה כ‪ 400-‬שנים‪ ,‬בוס חדש‬
‫הפציע‪ ,‬נטל את המושכות הפיננסיים והבהיר לכולי עלמא מי מעצמת‪-‬העל‬
‫החדשה בעולם — זה קרה בשנת ‪ ,1952‬כשהאמריקאים בעטו את הבריטים‬
‫ואת שותפיהם הצרפתים והישראלים מחצי האי סיני לאחר מבצע קדש‪.‬‬
‫אבל למה לנו פוליטיקה עכשיו? אנחנו בשנת ‪ ,2020‬ובניגוד לתקופה שלפני‬
‫מאה שנים‪ ,‬אנו מסוגלים לקנות את השוק כולו באמצעות שני קליקים‬
‫במחשב‪ .‬מי שחרדים משקיעתה של הכלכלה הגדולה בעולם — יכולים‬
‫לקנות קרנות סל מחקות מדדים עולמיים‪ .‬כך לא משנה אם מעצמת‪-‬העל‬
‫הבאה תהיה רוסיה‪ ,‬הודו או גינאה המשוונית‪ .‬אם נשקיע בשוק כולו —‬
‫שאזאם! מעצמת‪-‬העל הבאה כבר בפנים!‬

‫קרן הסל והשוק‬

‫קיימת טענה ראויה שקרנות סל יוצרות חשיפה גדולה לשווקים מסוימים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬מי שרוכש קרן המחקה את מדד ה‪ ,S&P 500-‬רוכש אומנם מניות‬
‫ב‪ 500-‬החברות הציבוריות הגדולות ביותר בארצות הברית‪ .‬הלכה למעשה‬
‫‪ 20%‬מהשקעתו תהיה בחמש חברות בלבד‪ ,‬כולן חברות טכנולוגיה‪:‬‬

‫אפל‬
‫מיקרוסופט‬
‫אמזון‬
‫גוגל‬
‫פייסבוק‬

‫יהיו אנשים שהנתון הזה יבהיל אותם‪ ,‬הרי אם הסקטור הטכנולוגי ייפגע‪,‬‬
‫הדבר ישליך על כל תיק ההשקעות שלהם‪.‬‬

‫משקיעים אחרים דווקא יסתכלו על צבע הגרף המראה את היסטוריית‬

‫הביצועים של מניות הטכנולוגיה )מדד ה‪ (NASDAQ-‬ויצעקו‪" :‬הביאו לי עוד‬
‫מהירוק הזה!"‬

‫האם על המשקיע העצלן להשקיע יותר בסקטור הטכנולוגי? אולי ההפך‬

‫הוא הנכון‪ ,‬והריכוזיות סביב הסקטור הזה אכן גבוהה מדי?‬

‫זוהי שאלה טובה וראויה‪ .‬בתור משקיע פסיבי‪ ,‬איני מתעניין במגמות השוק‪,‬‬
‫מכיוון שאין לי יכולת )או רצון( לנסות ולנבא את העתיד‪ .‬צודק מי שיגיד‬
‫ש‪ 20%-‬מערך התיק הם נתח גדול‪ .‬עם זאת‪ ,‬בהתחשב בעובדה שכל‬
‫תקשורת בין‪-‬אישית בעשור הנוכחי מתווכת טכנולוגיה‪ ,‬הרכישות שלנו‬
‫דיגיטליות ובקרוב גם הרכבים‪ :‬אולי אנו צועדים לכיוון עתיד שלא תהיה בו‬
‫שום כלכלה שאינה טכנולוגית?‬
‫זוהי שאלה פילוסופית כבדת משקל‪ ,‬ואם תפנו עימה אל העצלן — הוא‬
‫יענה לכם‪" :‬אני לא יודע‪ .‬מה השעה עכשיו? בעצם עזבו‪ ,‬גם מזה לא אכפת‬
‫לי"‪.‬‬

‫בזמן משבר הקורונה‪ ,‬כתבי הכלכלה רואי השחורות ראו את גרף התיקון‬
‫המהיר של המדדים ונראה שהתמלאו בכעס על התיקון המהיר‪" :‬אלו רק‬
‫מניות הטכנולוגיה שהעלו את המדד כולו"‪.‬‬

‫ובכן‪ ,‬מדוע שיהיה אכפת למשקיע העצלן איזו מניה בדיוק תתרום לעליית‬
‫הערך של השקעותיו? הרי כבר הבנו שבכל שנה ישנן רק ‪ 4%‬מהחברות‬
‫במדד שהפגינו צמיחה יוצאת דופן‪ ,‬ומשכו את המדד כולו כלפי מעלה‪ .‬יש לי‬
‫דברים טובים יותר לעשות מאשר מעקב אחרי נמלים בזכוכית מגדלת‪.‬‬

‫המשקיע העצל שמשקיע בשוק ההון‪ ,‬דרך קרנות סל מחקות מדדים‪ ,‬ייוותר‬
‫תלוי על ענף כשמתחתיו השוק יעשה את שלו‪ .‬הגרפים ימשיכו לעלות‪ ,‬לרדת‬
‫ולעלות שוב‪ .‬הכתבים ימשיכו לצרוח‪" :‬הפעם זה שונה!" והכלכלה תמשיך‬
‫לצמוח ולהתרחב‪ .‬זה מה שקרה במאות השנים לפני שהגענו לעולם‪ ,‬ואין‬
‫סיבה להאמין שזה ישתנה‪.‬‬

‫"ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה‪ ,‬אבל היא עושה אחלה חרוזים"‪.‬‬

‫מרק טווין‬

‫"היה צנוע‪ .‬קבל את בורותך‪ .‬היה עצלן"‪.‬‬

‫שלומי‪ ,‬חבר שלי‬

‫קינוח מתוק — דחיית מס‬

‫על פי חוקי המדינה‪ ,‬על רווחים צריך לשלם מס‪ .‬המס השכיח ביותר הוא מס‬
‫ההכנסה‪ ,‬זה שאתם פוגשים בכל חודש בתלוש השכר שלכם‪ .‬המס שמוטל‬
‫על הרווחים ממשלח‪-‬היד שלכם הוא נמוך אם אתם משתכרים פחות‬
‫מ‪ 15,000-‬ש"ח )אז תשלמו עד ‪ 20%‬מס(‪ ,‬ומעל לזה תופח למימדים נכבדים‬
‫של שליש עד חצי משכרכם‪.‬‬

‫גם על רווחי הון עלינו לשלם מס‪ ,‬אך ישנם שני הבדלים עיקריים בין מס רווחי‬
‫הון לבין מס הכנסה‪:‬‬

‫‪ .1‬מס רווחי הון הוא אחיד לכולם‪ ,‬כל הזמן‪ 25% :‬מהרווחים בלבד‪.‬‬
‫‪ .2‬התשלום מתבצע רק כשמוכרים את הנייר‪.‬‬

‫בניגוד למס הכנסה אותו אתם משלמים חודש‪-‬בחודשו‪ ,‬את מס רווחי ההון‬
‫תשלמו רק כשתמכרו‪ ,‬ורק מתוך הרווח‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬אילנה קנתה קרן סל המחקה את מדד ת"א ‪ 125‬בשווי של ‪1,000‬‬

‫ש"ח‪ .‬לאחר שנה היא מכרה את הנייר לאחר שערכו עלה ב‪ .10%-‬אילנה‬
‫תקבל עבור אותה כמות יחידות בדיוק שרכשה תמורה של ‪ 1,100‬ש"ח!‬
‫חגיגה של ממש‪.‬‬

‫רגע לפני שאילנה תלך לחגוג‪ ,‬בית ההשקעות ינכה מ‪ 100-‬השקלים אותן‬
‫הרוויחה סכום של ‪ 25‬ש"ח — שהם רבע בדיוק )‪ (25%‬מרווחיה‪ ,‬ויעביר אותם‬
‫לאוצר המדינה‪.‬‬

‫אילנה תאלץ לחגוג עם ‪ 1,075‬ש"ח בלבד‪.‬‬

‫עד כאן החדשות הרעות‪ .‬החדשות הטובות הן — אילנה יכולה לחכות עם‬
‫תשלום המס אם תחליט שלא תמכור את הנייר‪ 25 .‬השקלים שהייתה אמורה‬
‫לשלם לפקיד השומה יוכלו להמשיך ולהפיק לה רווחים נוספים — וגם‬
‫רווחים אלו ימשיכו להצמיח עוד רווחים‪ ,‬עד שהיא תחליט לפדות את‬
‫השקעתה ביום מן הימים‪.‬‬

‫ניתן לאילנה לנוח רגע — קחו את תלוש השכר שלכם‪ ,‬ודמיינו מה היה קורה‬
‫אם במקום לשלם את מאות או אלפי השקלים למס ההכנסה‪ ,‬בכל חודש‪,‬‬
‫הייתם יכולים להשקיע אותם ולהנות מפירותיהם בעתיד? זה המון!‬

‫מנגנון דחיית המס אהוב עלי כל כך‪ ,‬בגלל שהוא ועיקרון הריבית מצטברת‬
‫משתלבים זה בזה כמו גיטרה וכינור‪.‬‬
‫אני כל כך אוהב דחיית מס שאני לא מצליח להפסיק לכתוב על זה‪ ,‬הנה‬
‫דוגמה נוספת‪:‬‬

‫סמָן )שאוהב לשלם‬‫מ ְ‬

‫שני חברים החלו לחסוך יחדיו — שמו של האחד יונתן ַ‬
‫מס( וחברתו היא קַאר ִי לוי )שאוהבת לשמור אצלה כמה שיותר‪ ,‬ואוהבת גם‬
‫אוכל הודי(‪.‬‬

‫שני החברים השקיעו ‪ 10,000‬ש"ח בקרן מחקה מדד‪ ,‬שהניבה ‪ 10%‬תשואה‬

‫שנתית‪.‬‬

‫מסמן כל כך אוהב לשלם מיסים למדינה‪ ,‬שהוא התנדב לפדות את הקרן‬

‫סוף כל שנה ולהשקיע אותה מחדש!‬

‫קארי החליטה פשוט לתת לכסף לעבוד‪ ,‬ולשלם את נתח המס רק בעוד ‪20‬‬
‫שנים‪ ,‬כשתצא לפנסיה מוקדמת‪.‬‬

‫והרי ציר ההתפתחות של הונם‪:‬‬

‫אותו סכום השקעה‪ ,‬אותה תשואה לאורך השנים — ‪ 43%‬הבדל! תחי דחיית‬
‫המס!‬

‫טבלת סיכום קצרה — כדאי לחזור עליה לפני‬

‫שצוללים לפרק הבא‬
 ‫פרק ‪7‬‬

‫להפשיל שרוולים ולבנות את תיקי ההשקעות שלכם!‬

‫החלק הפחות מגניב בתיק — אג"ח‬
‫קבלו שחקן חדש בתיק ההשקעות שלכם‪ :‬איגרת החוב הממשלתית!‬

‫איגרת החוב היא‪ ,‬במילה אחת‪ ,‬הלוואה‪.‬‬

‫כשאנו קונים איגרת חוב‪ ,‬הממשלה מבטיחה לנו‪" :‬תביא כסף‪ ,‬ותקבל אותו‬
‫עוד ‪ X‬שנים בחזרה‪ ,‬בתוספת ריבית"‪ .‬האיגרת הזאת נסחרת בבורסה כמו‬
‫כל מניה‪ ,‬ושווייה עולה ויורד בהתאם לביקוש שלה — כמו מניה ממש‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬ערכן של איגרות החוב מאופיין בפחות תנודתיות מערכן של מניות‪.‬‬
‫בזמן שחברות נוסקות ומתרסקות על בסיס יום‪-‬יומי‪ ,‬אין אנו רואים ממשלות‬
‫פושטות רגל בקצב זהה‪ ,‬וגם כשזה קורה — לרוב יש תמרורי אזהרה רבים‬
‫בדרך‪.‬‬

‫בכל חבורה יש בחור פחות מגניב‪ .‬זה שהמורים דווקא די מחבבים‪ ,‬שלא‬
‫מתפרע‪ .‬אני הייתי הבחור הזה בתקופת התיכון‪ .‬בתיק ההשקעות שלכם —‬
‫אלו איגרות החוב‪ .‬משקיע עצלן שמעוניין לרפד את תיק ההשקעות שלו‬
‫במוצרי השקעה פחות תנודתיים ממניות‪ ,‬יוכל לעשות גם את זה באמצעות‬
‫קרנות סל מחקות מדדי אג"ח‪ ,‬המתפרשות על כמה מועדי פדיון ועל כמה‬
‫מנפיקים‪ .‬קרן האג"ח של ‪) Vanguard‬סימול‪ (BND :‬תרגיש גם היא לקונה‬
‫כאילו קנה נייר בודד‪ ,‬אך בתוך קליפתה אפשר למצוא שלל רב של סוגי‬
‫איגרות חוב אמריקאיות‪ .‬אל תתנו למושגים לבלבל אתכם‪:‬‬

‫‪ 50%‬מכספי קרן הסל יושקעו באג"ח בטווח פדיון של ‪ 1–5‬שנים‪.‬‬

‫‪ 35%‬מכספי קרן הסל יושקעו באג"ח בטווח פדיון של ‪ 5–20‬שנים‪.‬‬
‫‪ 15%‬מכספי קרן הסל יושקעו באג"ח בטווח פדיון מעל ל‪ 20-‬שנים‪.‬‬

‫בתור מי שלא מעוניין לכלות את זמנו במחקר על מוצרי האג"ח השונים על‬
‫כל יתרונותיהם וחסרונותיהם — קרן סל ובה כמה סוגים של איגרות חוב היא‬
‫אופציה מצוינת‪ ,‬שכן היא כוללת בתוכה את כל מוצרי האג"ח‪ ,‬על כל‬
‫חסרונותיהם ויתרונותיהם‪ .‬מנייר שכזה יש לצפות לתשואה שאינה גבוהה‪,‬‬
‫אך לתנודתיות נמוכה יותר לעומת התנודתיות בקרנות סל מנייתיות —‬
‫סגולה מצוינת לשינה ערבה‪.‬‬

‫הקצאת נכסים‬
‫בזמן שמניות עולות ויורדות כמו רכבת הרים )תשואה שנתית ממוצאת של‬
‫‪ 11%-8%‬בשנה‪ ,‬עם נפילות מפחידות(‪ ,‬המרכיב האג"חי בתיק ההשקעות‬
‫שלכם יספק לכם חוויה המזכירה יותר נסיעה ברכבת ישראל )תשואה‬
‫ממוצעת סולידית ויציבה‪ ,‬בגובה ‪.(3%-1%‬‬

‫אפשר‪ ,‬ואף מומלץ‪ ,‬למהול תיק השקעות מנייתי בהשקעות באיגרות חוב‪.‬‬
‫זאת מכיוון שההתאמה )קורלציה( ביניהם אינה גבוהה מצד אחד )כלומר —‬
‫כשמדדי המניות עולים‪ ,‬אין הכרח שגם מדדי האג"ח יעלו(‪ ,‬אך תוחלת‬
‫התשואה של שניהם חיובית‪ .‬אם אינכם זוכרים מה היא תוחלת‪ ,‬סורו לפרק‬
‫השני!‬

‫פעמים רבות ההתאמה בין השווקים היא אף הפוכה‪ ,‬מכיוון שמשקיעים‬

‫אקטיביים מוכרים את מניותיהם בזמן ירידה וקונים אג"ח‪ ,‬וכך ערכם של‬
‫ניירות האג"ח עולה בזמן שערכן של המניות צולל‪ .‬שילוב בין מניות לבין‬
‫אג"ח פופולרי מאוד בקרב משקיעים כי הוא "מרכך" נפילות‪ ,‬והרי מי לא‬
‫רוצה ליפול על משהו רך?‬

‫האם נפילות ונסיקות אמורות לעניין את המשקיע העצלן? בהחלט לא‪ .‬אין‬
‫זה משנה לו כלל‪ .‬המשקיע הפסיבי לא צריך להיות מבין גדול בהסתברות‪,‬‬
‫אך המילה "תוחלת" תמיד תחזור להדהד בראשו משיעורי מבוא‬
‫לסטטיסטיקה באוניברסיטה )או מעמודיו הראשונים של ספר זה(‪ :‬בטווח‬
‫הארוך גם התוחלת של מניות וגם התוחלת של אג"ח ממשלתיים היו חיוביות‬
‫לאורך כל ההיסטוריה‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬שני תיקים אפשריים‪:‬‬

‫"תיק ‪ "1‬הוא תיק רגוע‪ ,‬ובו נקבע חשיפה של ‪ 50%‬למניות וחשיפה של ‪50%‬‬
‫לאג"ח‪.‬‬

‫לתיק השני נקרא‪ ,‬למרבה ההפתעה‪" ,‬תיק ‪ ,"2‬והוא תיק קצת יותר קשוח‪.‬‬
‫נחלק את הקצאת הנכסים שלו בדרך מנייתית יותר‪ 80% :‬מניות ו‪20%-‬‬
‫אג"ח‪.‬‬

‫עבור ההדגמה הזאת נשווה בין שני התיקים‪ ,‬בנקודת פתיחה של ‪100,000‬‬
‫ש"ח המושקעים בשתי קרנות סל בלבד‪:‬‬

‫האחת היא קרן סל המושקעת במדד מניות אמריקאיות גדולות‬

‫)לדוגמה‪.(S&P 500 ,‬‬
‫השנייה מושקעת באג"ח ממשלתי כללי אמריקאי )לדוגמה‪ ,‬הנייר ‪BND‬‬
‫של חברת ‪.(Vanguard‬‬

‫בחישוב נביא בחשבון כמה נתונים‪:‬‬

‫‪ .1‬פתיחת תיק השקעה בסך ‪ 100,000‬ש"ח בשנת ‪.1990‬‬

‫‪ .2‬השקעה חודשית של ‪ 1,500‬ש"ח עד שנת ‪.2020‬‬

‫עכשיו ננשום עמוק ונוסיף נתון אחרון‪ :‬המשקיע הקפיד בכל השנים על איזון‬
‫התיק אחת לרבעון‪ .‬אה‪ ,‬צריך להסביר מה זה איזון התיק? אין בעיה‪:‬‬

‫פעם בהרבה זמן‪ ,‬נניח‪ ,‬פעם בשלושה חודשים או חצי שנה‪ ,‬על המשקיע‬
‫להיכנס לתיק ההשקעות שלו ולוודא שהוא עדיין באותו תמהיל שקבע‪ .‬רמז‪:‬‬
‫התמהיל בהכרח ישתנה‪ .‬הכיצד זה ייתכן? כאמור‪ ,‬ערכן של מניות נוטה‬
‫לעלות בהרבה יותר מערכן של איגרות חוב‪ .‬לכן מי שקנה ב‪ 50,000-‬ש"ח‬
‫מדדי מניות וב‪ 50,000-‬ש"ח מדדי אג"ח‪ ,‬לא צריך להתפלא אם לאחר מספר‬
‫חודשים ייכנס לתיקו ויגלה שהנתח המנייתי בתיקו הפך ל‪ 52,500-‬ש"ח‪,‬‬
‫והנתח האג"חי ל‪ 50,500-‬ש"ח‪ .‬כדי שהמשקיע יישאר בהקצאת הנכסים שלו‪,‬‬
‫עליו למכור ניירות מהנתח המנייתי שלו בסך של ‪ 1,000‬ש"ח ולקנות‬
‫באמצעותם אג"חים — כך יחזור המשקיע לאיזון של ‪:50/50‬‬

‫מניות‪ 51,500 :‬ש"ח‬

‫אג"חים‪ 51,500 :‬ש"ח‬

‫הגרף הבא מראה את התפתחות התיקים לאורך הזמן‪ .‬אפשר להסתכל‬

‫עליו ולהתבכיין שלא מבינים ממנו כלום‪ ,‬ואפשר להמשיך לקרוא את‬
‫הפרשנות המילולית שכתבתי עבורכם!‬
‫מבחינת יציבות התיקים‪ ,‬תיק ‪ ,1‬המחולק שווה בשווה בין מניות לבין אג"ח‪,‬‬
‫מנצח בענק‪ :‬ב‪ 30-‬שנות קיומו הוא חווה ‪ 4‬שנים שליליות ובהן הפחית‬
‫מערכו‪ ,‬ובגרועה שבהן השיל כמעט ‪ 18%‬משוויו‪ .‬הצלילה התלולה ביותר‬
‫שהתיק ידע חתכה רבע משוויו )‪.(-25%‬‬

‫שלא כמו "תיק ‪ ,"1‬התיק המנייתי יותר‪" ,‬תיק ‪ ,(80/20) "2‬חווה שלושה‬
‫עשורים מעט יותר תנודתיים‪ ,‬ובהם היו ‪ 5‬שנים שליליות )בניגוד ל‪ 4-‬ב"תיק‬
‫‪ .("1‬השנה הגרועה שבהן גרמה לו להשיל קרוב ל‪ 30%-‬ממשקלו‪ .‬כולי‬
‫תקווה שבעלי התיק לא צפה בצלילה החדה ביותר שהתיק ידע בתקופת זמן‬
‫קצרה‪ ,‬כי הייתה זו צלילה של ‪ 42%‬מערכו של כל התיק‪.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬אם בשני התיקים המשקיעים לא התרגשו יותר מדי בשל הירידות‬
‫ולא התבסמו מהעליות — המנצח ברור — ובהפרש גדול‪:‬‬

‫"תיק ‪ ,"1‬המחולק ‪ ,50/50‬הגיע בשנת ‪ 2020‬לשווי של ‪ 3,273,282‬ש"ח‬

‫)מתוכם ‪ 78%‬הם רווחים(‪.‬‬
‫"תיק ‪ ,"2‬המחולק ‪ ,80/20‬הגיע באותה נקודת זמן לשווי של ‪4,274,023‬‬
‫ש"ח )מתוכם ‪ 85%‬הם רווחים(‪.‬‬

‫ישנה סיבה פשוטה לכך שהתיק המנייתי השיג תשואת יתר על פני התיק‬
‫המתון יותר‪ :‬חברות עסקיות הן דבר תנודתי‪ ,‬והמשקיע ב"תיק ‪ "2‬היה מוכן‬
‫לתנודתיות רבה עבור רווח רב יותר‪.‬‬
 ‫איזה תיק מתאים לכם?‬
‫אם פעם ניסיתם לבחור בתיק לטיול‪ ,‬או שמעתם תלונות על הזמן שביליתם‬
‫בחנות תיקי העור — תשמחו בוודאי לשמוע שמבחר התיקים שראיתם על‬
‫מדף החנות זעיר לעומת מבחר התיקים שתוכלו להרכיב עבור עתידכם‪.‬‬
‫האם זה אומר שהמשימה מורכבת? כל עוד זה תלוי בנו‪ ,‬המשקיעים‬
‫העצלנים — התשובה היא‪ :‬בוודאי שלא! אנחנו משקיעים שאוהבים פשטות‪.‬‬

‫יש שתי החלטות שצריכות להתקבל טרם ניגש למלאכת הרכבת התיק‪:‬‬

‫‪ .1‬הערכת סיבולת התנודתיות שאתם מסוגלים ומעוניינים לשאת — בעוד‬

‫שני עמודים נעשה תרגיל דמיון מודרך על כך‪.‬‬
‫‪ .2‬מחקר שוק על אפשרויות ההשקעה שבפניכם — יש המון קרנות‬
‫שתוכלו לבחור בהן‪ ,‬ועד סוף הספר תדעו גם כיצד לעשות את זה נכון‪.‬‬

‫קרנות המחקות מדדים מאפשרות גם להשקיע בסקטורים ספציפיים‪:‬‬

‫חושבים שתרופות תמיד יהיו רווחיות? רואים את תהליכי הגלובליזציה ורוצים‬
‫לרכוב על גביהן של חברות התעופה כולן? או אולי לטשתם עיניכם אל‬
‫התורים ב"רמי לוי" ותרצו להיות אלו שתמיד קונים מהם? אתם לא חייבים‬
‫לנחש איזו חברה תמצא את התרופה הגדולה הבאה או מי הסופר‪-‬מרקט‬
‫הבא שיזכה בסל הקניות לפסח במגזין הטלוויזיה "הכול כלול"‪ .‬אתם יכולים‬
‫להשקיע בתחום שלם‪ ,‬על כל חברותיו‪ ,‬באמצעות ניירות המושקעים בכל‬
‫החברות בענף‪ .‬בעזרת קרנות סל המושקעות בכל חברות הפארמה‬
‫בארצות הברית ובכל חברות הצרכנות בישראל‪ ,‬תיק ההשקעות שלכם יכול‬
‫להיות חגיגה של אקמול ושל נייר אפייה!‬

‫אבל! הגישה שאני מנסה לפרוש בפני קוראי הספר הזה‪ ,‬אם לא שמתם לב‬
‫עדיין‪ ,‬אינה דוגלת בהעדפת יתר לשום תעשייה‪ ,‬מניה או מדינה‪ .‬אני מעדיף‬
‫לקנות את השוק כולו — כי אין לכם סיבה להאמין שאתם יודעים משהו‬
‫שהשוק לא יודע )או במילים אחרות‪ :‬תפסיקו להפריע לו לעשות לכם כסף(‪.‬‬

‫משקיעה שתחליט שברצונה להשקיע בתיק ‪ 100%‬מנייתי‪ ,‬יכולה להשקיע‬

‫בשקט בקרן סל אחת המחקה מדד מניות עולמי )לדוגמה‪Vanguard VT :‬‬
‫האמריקאית או מקבילה ישראלית כמו תכלית ‪ .(MSCI WORLD‬קנייה של‬
‫קרן סל אחת בלבד בהחלט יכולה להיות מגוונת מספיק‪ ,‬ובמקרה של קרן‬
‫סל עולמית היא שוות ערך לבעלות על אלפי חברות‪ .‬דוגמה נוספת שאתם‬
‫כבר מכירים‪ :‬קנייה של מדד ה‪ ,S&P 500-‬למשל‪ ,‬היא הלכה למעשה קנייה‬
‫של ‪ 500‬חברות מצליחות‪ ,‬שאומנם כולן מאוגדות בארצות הברית‪ ,‬אך‬
‫מעניקות שירותים ומספקות מוצרים למיליוני צרכניות וצרכנים ברחבי‬
‫העולם‪ .‬לא יודע מה איתכם‪ ,‬אותי זה מלהיב‪.‬‬

‫בנו את תיק ההשקעות שלכם בכוחות עצמכם —‬

‫‪DIY‬‬
‫כפי שכבר הבנתם‪ ,‬מרגע שתצאו למסע הליקוט של מעט קרנות הסל‬
‫שירכיבו את התיק שלכם‪ ,‬תגלו שיש מאות מהן‪ .‬הצעתי למשקיע‪-‬לקט היא‬
‫זאת‪ :‬תהיה מאוד ממוקד טרם תחילת החיפוש‪ ,‬ותדע בדיוק את מה אתה‬
‫מחפש‪.‬‬

‫"אני רוצה תיק השקעות עם חשיפה מנייתית רבה" זה לא טוב מספיק‪.‬‬

‫הספר הזה נתן לכם עד כה כלים כדי להגדיר את תיק ההשקעות בו תחפצו‪,‬‬
‫ורשימות הדרישות שלכן ושלכם תיראינה כך‪:‬‬

‫"אני רוצה שבתיק ההשקעות שלי יהיו‪:‬‬

‫נתח מנייתי של‪;70%‬‬

‫נתח אג"חי של ‪;30%‬‬

‫אני רוצה קרנות סל ישראליות;‬

‫ובהן דמי ניהול זולים;‬

‫והן נסחרות בשקלים"‪.‬‬

‫זו כבר תוכנית מוגדרת ליציאה לקרב‪ .‬אך אם עוד לא החלטתם על סיבולת‬
‫הסיכון שאתם מסוגלים לשאת‪ ,‬בפסקה הבאה אציע תרגיל מחשבתי שאולי‬
‫יסייע לכם להחליט‪.‬‬

‫תרגיל בדמיון מודרך — איך נדע כמה תנודתיות אנו‬

‫מוכנים לסבול?‬
‫תיקי השקעות הם חומר ביד המשקיע‪ .‬תיק המורכב מ‪ 60%-‬מניות ו‪40%-‬‬
‫אג"ח יישמע למשקיע אחד כ"תיק אגרסיבי"‪ ,‬ולו פלח מנייתי גבוה‪ ,‬ועבור‬
‫משקיעה אחרת כתיק נוח וסולידי המתאים לגיל פרישה‪.‬‬

‫בפסקה הבאה אציע תרגיל קצר בדמיון מודרך‪ ,‬ובסופו תוכלו להעריך את‬
‫תמהיל התיק המתאים עבורכם‪:‬‬

‫נניח שהתיק שלנו מכיל ‪ 60%‬מניות ו‪ %40-‬אג"ח‪ .‬למשל‪,‬‬

‫כשאתם שואלים את עצמכם מה צריך להיות תמהיל הנכסים בתיק‬
‫ההשקעות שלכם‪ ,‬תחילה עליכם לעצום עיניים ולדמיין את התרחיש הבא‪:‬‬

‫השעה היא ‪ 07:15‬בבוקר‪ .‬קשה לפקוח את העיניים‪ .‬אתה גורר רגליים‬

‫למטבח ומכין קפה שחור‪ .‬בינתיים פותח פייסבוק — ומגלה דבר נורא‪ .‬כולם‬
‫מדברים על משבר פיננסי שמעולם לא שמעת עליו‪ .‬אתה פותח כרטיסייה‬
‫חדשה ונכנס מיד לתיק ההשקעות שלך‪ .‬כוס הקפה נטרקת על השולחן ביד‬
‫רועדת — החלק המנייתי בתיק שלך נחתך בחצי‪.‬‬

‫השאלה הבאה היא‪ :‬מה הוא המספר אשר יופיע בין המספרים המודגשים‬
‫בצבע אדום סמוּק וימנע מכם לישון בלילה?‬

‫ניקח לדוגמה תיק בשווי ‪ 150,000‬ש"ח‪.‬‬

‫‪ 60%‬ממנו הוא קרן סל מנייתית עולמית‪.‬‬

 ‫‪ 40%‬ממנו הוא קרן סל אג"חית עולמית‪.‬‬
‫בבוקר האפוקליפטי המספר שתראו משוח באדום בוהק הוא ‪45,000‬‬
‫ש"ח‪.‬‬

‫אפילו המחשבה שההפסד הוא רק תיאורטי כל עוד לא מכרתם את התיק‪,‬‬

‫והוא בהחלט רק זמני — לא מנחמת‪ .‬זהו רגע מפחיד אפילו עבור מי‬
‫שקראה את הספר הזה‪ ,‬והיא כבר יודעת שאירועים שקורים היום בבורסות‬
‫העולם לא רלוונטיים אליה‪ ,‬כי בין כה וכה היא התכוונה לפדות את תיק‬
‫ההשקעות שלה בעוד‪ ,‬אולי‪ ,‬שלושים וחמש שנים‪.‬‬

‫וזה עדיין כואב‪ ,‬כה כואב‪ .‬בייחוד אם מדובר במשבר הראשון שתחוו‪ .‬עם כל‬
‫הרצון ליצור אוטומציה של רגשות‪ ,‬בסופו של יום אנו בני אדם המגיבים‬
‫לירידות בשווקים בכאב הזהה לצער על אובדן‪.‬‬

‫עם תחושות קשה להתווכח‪ .‬עם זאת — להתנהגות שלנו רק אנחנו‬

‫אחראים‪ .‬האם בבוקר האפוקליפטי הזה תיבהל ותמכור את החזקותיך כדי‬
‫לברוח מכאב פרי דמיונך? האם תשכחו מהמדיניות שאתם עצמכם‬
‫החלטתם עליה ותנהגו בדרך רגשית ואימפולסיבית?‬

‫עצמו את העיניים ודמיינו שאתם מאבדים ‪ 50%‬מהחלק המנייתי בתיק‬

‫שלכם‪ .‬תחשבו על מספרים ממש‪ .‬איך זה מרגיש? מַחר ִיד? נ ִסבָּל? או אולי‪:‬‬
‫"למי אכפת — אני משקיע ל‪ 30-‬שנה‪ ,‬ואני מאמין שכמו בכל פעם ששוק‬
‫המניות צנח — הכלכלה תתאושש גם הפעם?"‬

‫כל התחושות לגיטימיות וטבעיות‪ .‬בטח תשמחו לשמוע גם שאינכם חייבים‬

‫לבחור ממש עכשיו‪.‬‬

‫אם הרגשתם צמרמורת לאור המחשבה על האובדן‪ ,‬ברכות! אינכם בטווח‬

‫החשיפה הנכון‪ .‬עליכם להקטין את הנתח המנייתי בתיק שלכם עד לרמה‬
‫שתאפשר לכם לישון בלילה‪.‬‬

‫דוגמה‪" :‬משבר הקורונה ‪."2020‬‬

‫ביום ה‪ 16-‬למרץ ‪ ,2020‬מדד ה‪ S&P 500-‬השיל ממשקלו ביום אחד ‪.12%‬‬

‫בתיקי השקעות של אנשים רבים הופיעו מספרים מפחידים בצבע אדום עז‪.‬‬
‫גם תיק ההשקעות האישי שלי חווה ירידות בשווי של כמה משכורות בימים‬
‫ספורים‪ .‬לא היה זה כדור שינה וגם לא שירי ערש שעזרו לי לישון טוב בלילה‪.‬‬
‫הסוד שלי לשינה ערבה היה פשוט‪ :‬לא ידעתי מכל זה‪ .‬לעיתים‪ ,‬כששמעתי‬
‫חדשות‪ ,‬התגנבה לאוזניי ידיעה שהבורסה בצניחה חופשית‪ ,‬אך הידיעה לא‬
‫גרמה לי לרוץ למחשב ולבדוק את תיק ההשקעות מסיבה פשוטה‪ :‬מצבו לא‬
‫עניין אותי‪ .‬כל עוד לא מכרתם את השקעותיכם — כל הפסד הוא תיאורטי‬
‫ובהכרח רגעי‪ .‬מכיוון שאני משקיע לטווח זמן של עשורים רבים‪ ,‬לא עניין‬
‫אותי כמה שוק המניות ירד ביום ה‪ 16-‬למרץ ‪ — 2020‬בדיוק כפי שלא עניין‬
‫אותי כמה הוא ירד או עלה בכל יום אחר בשנת ‪ .2020‬אני יודע שלא אזדקק‬
‫לכספים האלה בשלושים השנים הקרובות‪ ,‬לפחות!‬

‫משבר הקורונה לא הבהיל אותי כמשקיע עצלן‪ ,‬כי הנחתי שהאנושות‬

‫תתגבר על המגפה הזאת בדיוק כמו שהתגברה על כל משבר אחר שהיה‬
‫לפניה‪ .‬תידרש שנה? יידרשו עשר שנים? זה לא רלוונטי‪ .‬הנחתי שתוך פחות‬
‫מעשור ההיסטריה הכלכלית סביבה תהיה מאחורינו‪ .‬היה נחמד לגלות‬
‫שמבחינת שוק המניות‪ ,‬האנושות התאוששה מהר יותר מרווק תל אביבי‬
‫אחרי פרידה — שלושה וחצי חודשים‪ ,‬ליתר דיוק‪.‬‬

‫כששואלים אותי‪" :‬אתה לא מפחד שהבורסה תיפול?" אני לרוב עונה — "אני‬
‫יודע שהבורסה תיפול"‪.‬‬

‫לא בגלל שאני יודע את העתיד‪ ,‬אלא בגלל שני תחומי מדע‪ :‬היסטוריה‬
‫וסטטיסטיקה‪ .‬זה פשוט קורה בממוצע פעם בעשר שנים‪ ,‬ואף אחד לא יודע‬
‫בדיוק מתי‪ .‬אם אתם סבורים שנפילה מסוג זה תדיר שינה מעיניכם — תיק‬
‫ההשקעות שלכם לא מוקצה כמו שצריך‪ .‬אף שיש תגובה אחת ראויה‬
‫לבוקר שחור שכזה )לטרוק את מסך הלפטופ וללכת לשחק כדורגל עם‬
‫חברים(‪ ,‬חשוב מאוד להכיר בחולשות שלנו וביכולתנו לסבול תנודתיות‪.‬‬
‫התשובה לשאלה "מה אחוז המניות המומלץ לתיק שלי?" היא פשוטה‪:‬‬

‫עליך להוריד את אחוז המניות בתיק לרמה שאיתה אפשר לישון בלילה‪.‬‬
 ‫לעולם לא אשכח את הפעם הראשונה שלי‬
‫משבר הסאב‪-‬פריים‪ ,‬שנת ‪.2008‬‬

‫באותם זמנים הייתי חייל בשירות חובה‪ ,‬ובחדשות התעדכנתי מדי פעם‬
‫בפעם‪ ,‬כשלמוצב שבו שירתי התגלגל גיליון משומש של העיתון של אתמול‪.‬‬
‫בעת הזאת שוק הנדל"ן בארצות הברית נכנס לסחרור חסר תקדים‪ .‬מיליוני‬
‫משפחות אמריקאיות לא עמדו בהחזרי המשכנתא שנטלו — ובתיהם הוצעו‬
‫למכירה בידי הבנק המעקל‪.‬‬

‫מצב שבו יש הרבה מוכרים‪ ,‬משמעותו ירידה במחירים‪ .‬כידוע‪ ,‬נדל"ן הוא‬
‫השקעה‪ ,‬ואם מחיריו צונחים — מי שהשקיע יהיה בצרות‪.‬‬

‫"ליהמן ברודרס"‪ ,‬אחד הבנקים המרכזיים בארצות הברית‪ ,‬פושט רגל‪ .‬כמו‬
‫בכל משבר פיננסי‪ ,‬גם הפעם שוק המניות השתולל כמוכה שטן והתרסק‬
‫במכה חדה וכואבת‪ .‬הייתי אז בן ‪ ,20‬ותיק ההשקעות שלי היה זעיר לפני‬
‫המשבר — וקטן עוד יותר בשיאו‪.‬‬

‫התקשרתי לבנקאי שלי והוריתי לו למכור את כל תיק המניות‪ ,‬כשזה איבד‬

‫‪ 50%‬מערכו‪ .‬זו הייתה החלטה מטופשת‪ ,‬רגשית ובוסרית‪ ,‬והסיבות שהובילו‬
‫אליה פשוטות‪:‬‬

‫לא הייתי מוכן לנפילה שכזאת‪.‬‬

‫לא הערכתי נכון את יכולות ההתמודדות שלי עם התנודתיות‪.‬‬

‫זה היה הפסד כואב‪ .‬בניגוד להפסד תיאורטי שבמהלכו המדדים יורדים‪ ,‬אני‬
‫גם ביצעתי פעולת מכירה והפכתי כך את ההפסד התיאורטי‬
‫לאשכרה‪-‬הפסד‪ .‬מצד שני‪ ,‬זה היה השיעור הטוב ביותר שלמדתי בהשקעות‪,‬‬
‫ומכיוון שהוא בא מוקדם מאוד — הוא גם היה זול מאוד‪ .‬למשבר המניות‬
‫שפרץ בתחילת ‪ 2020‬הגעתי מוכן נפשית‪ ,‬לאחר שחישבתי את סיבולת‬
‫התנודתיות שלי וקבעתי בעצמי מדיניות השקעה פשוטה וקלה ליישום‪ .‬בשיא‬
‫המשבר לא רק שלא מכרתי את החלק המנייתי בתיק שלי — ניצלתי את‬
‫המחירים הנמוכים ואף קניתי עוד מקרן הסל המנייתית כחלק מפעולת‬
‫האיזון מחדש שאני עושה בין כה וכה פעם ברבעון‪.‬‬
‫בספר זה לא תמצאו הוראות להשקעה "נכונה" או כזו ש"אינה נכונה" —‬
‫אלא כלים לפיתוח עצמי של השקעה ה"מתאימה לכם אישית" ובידולה‬
‫מהשקעה ש"אינה מתאימה לכם אישית"‪ .‬אולי ההקצאה הטובה ביותר‬
‫עבורך היא ‪ ,70/30‬אולי ‪ 90/10‬ואולי ‪ .50/50‬אולי )וזה מקרה קיצון( האופי‬
‫שלכם כלל לא בנוי להשקעה במניות‪ ,‬וייתכן שעליכם לבחור באפיקי‬
‫השקעה אחרים‪ ,‬גם אם הדבר אומר שתצטרכו לעבוד בחייכם יותר‪ .‬שיטת‬
‫העצלן מנסה לאתגר אותך‪ ,‬לבחון את סיבולת הסיכון שלך‪ ,‬למצוא את‬
‫ההקצאה הנכונה המתאימה לצרכיך ולפתח אדישות לרעשי רקע‪ .‬החדשות‬
‫הטובות הן כדלקמן‪ :‬אפשר להתחיל בעוצמה חלשה ולהגביר אותה‪ .‬את‬
‫התיק הראשון שלכם תוכלו להתחיל בהקצאה סולידית‪ ,‬למשל ‪,50/50‬‬
‫ולהחליט שאת ההפקדות תעשו רק לחלק המנייתי בתיק ההשקעות‪ ,‬עד‬
‫שזה יגיע לתמהיל של ‪.70/30‬‬

‫אף שציינתי זאת כבר‪ ,‬אציין שוב‪ :‬על אף כל הרצון הטוב‪ ,‬ספר זה אינו‬
‫יכול לשקלל את מצבכם האישי‪ .‬אם יש ספק‪ ,‬בתחילת הדרך מותר )ואף‬
‫מומלץ( להתייעץ עם יועץ השקעות בעל רישיון‪ .‬יועץ ההשקעות ישמע‬
‫את רצונכם להשקיע בקרנות מחקות מדדים‪ ,‬ישקלל נתונים שונים‪ ,‬כמו‬
‫משכורותיכם והתחייבויותיכם השונות — ויסייע לכם להרכיב את תיק‬
‫ההשקעות המתאים לכם ביותר‪.‬‬
 ‫פרק ‪8‬‬

‫כיצד נתנהג נכון?‬

‫משקיעים שבוחרים בעצמם את המניות בהם ישקיעו‪ ,‬נחשפים לסיכון כפול‪:‬‬

‫‪ .1‬סיכון שוק — אותה תנודתיות שהיא חלק בלתי נפרד מכל השקעה‪.‬‬
‫‪ .2‬רגשות‪ ,‬תחושות ונטיות פסיכולוגיות אחרות שאין להם כל קשר לעולם‬
‫ההשקעות‪.‬‬

‫השקעה פסיבית דרך קרנות סל מחקות מדדים מנטרלת במידה רבה את‬
‫הסיכון השני‪.‬‬

‫נותר רק לבחור באילו קרנות תשקיעו כדי להשיג את התשואות הגבוהות‬

‫ביותר לאורך זמן‪ .‬ייתכן שבתחילת דרככם כמשקיעים תחוו ירידות‪ ,‬וייתכן‬
‫שאפילו אחרי שנתיים או שלוש של השקעה רצופה לא תראו רווחים‬
‫מדהימים וייתכן כי אף תחוו הפסדים‪ ,‬רחמנא לצלן‪ .‬אך תמיד תזכרו‬
‫שהשקעה במדדים היא ריצה למרחקים ארוכים‪ .‬אינספור פעמים‬
‫בהיסטוריה קרה שערכה של חברה מסוימת התרסק ומעולם לא התאושש‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬לא תוכלו למצוא שום משקיעה‪ ,‬מעולם‪ ,‬שהשקיעה את כספה‬
‫במשך ‪ 15‬שנה במדד מניות עולמי ומוביל — ולא הרוויחה‪.‬‬
 ‫התמודדות עם משברים בבורסה )או "הפעם זה‬
‫שונה"(‬
‫רק לפני חמישה עמודים עשינו תרגיל קצר בדמיון המודרך‪ ,‬שעזר לנו לבצע‬
‫הערכה של יכולותינו להישאר אדישים להפסדים התיאורטיים והזמניים שאנו‬
‫עשויים להיתקל בהם בשנים הראשונות בהשקעתנו‪.‬‬

‫מדוע רק תיאורטיים? כי אם לא מכרת את קרן הסל שלך — לא הפסדת‬

‫שקל‪ .‬עדיין בידיך בדיוק מספר המניות שהיו לך בעבר‪ .‬הפסד מתרחש רק‬
‫במצב אחד — אם מכרת את הנייר במחיר נמוך מהמחיר שבו קנית אותו‪.‬‬

‫לא נעים לראות מספרים אדומים וסימן של מינוס בדיוק במקום שבו הייתם‬
‫אמורים לצפות ברווחים‪ .‬גרועה מכך היא תחושת האשמה העצמית‪,‬‬
‫כשהפרשנים הכלכליים מסבירים לכם שהמשבר הזה — ישנה את כל חוקי‬
‫המשחק‪" .‬היו משברים בעבר"‪ ,‬יסביר לנו הפרשן הכלכלי — "אבל הפעם‬
‫זה שונה"‪.‬‬

‫מי שצפה ב"מחר לנצח"‪ ,‬הסרט מסדרת ג'יימס בונד‪ ,‬כבר למד שיעור חשוב‬
‫בתקשורת‪:‬‬

‫"אין חדשות כמו חדשות רעות"‪.‬‬

‫אליוט קארברד‬

‫ברגעים קשים אלו‪ ,‬כשהם מתרחשים‪ ,‬שווה לחפש בגוגל את החדשות‬

‫הפיננסיות ממרץ ‪ ,2020‬מדצמבר ‪ ,2019‬מפברואר ‪ 2009‬או מנובמבר ‪.2002‬‬
‫מה שמשותף לכל התאריכים האלו הוא ההסכמה בקרב כל העיתונאים‬
‫)הנלחמים על תשומת ליבנו( שכל מה שהכרנו הולך להשתנות‪ ,‬והנה‬
‫האפוקליפסה כאן ממש‪ .‬ובכן‪ ,‬נחשו מה? זה מעולם לא קרה‪ .‬התפרצות הר‬
‫הגעש טמבורה‪ ,‬מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬השפעת הספרדית‪ ,‬מלחמת‬
‫העולם השנייה‪ ,‬שתי פצצות אטום‪ ,‬המלחמה הקרה‪ ,‬רצח קנדי‪ ,‬מלחמת יום‬
‫כיפור — אפילו הפרישה של טל מוסרי מערוץ הילדים — כל אלו היו‬
‫אירועים בעלי אופי אפוקליפטי אמיתי‪ .‬הכלכלה הגיבה — לפעמים מעדה‬
‫וקמה על רגליה‪ ,‬לפעמים פשוט דילגה מעליהם קלות באלגנטיות של‬
‫מאדאם צעירה בדרך לפרימיירה בתיאטרון פריזאי — לאורך כל השנים‬
‫האלו עדיין הכלכלה האנושית סיפקה ממוצע צמיחה נהדר של כ‪10%-‬‬
‫בשנה‪.‬‬

‫משקיעה שבחרה להשקיע בשוק כולו ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫בחרה לרוע מזלה להשקיע בכלכלה האנושית במאה השנים הגרועות ביותר‬
‫שתדע מעולם — והיא עדיין עשתה עסקה נהדרת!‬

‫אי אפשר להשקיע בשוק ההון ברציונליות מבלי להבין את האינטרס‬

‫התקשורתי ולהתייחס אל הכותרות המדממות בעיוורון ובחירשות‪ .‬יש‬
‫התנגשות אינטרסים מובהקת בין האינטרס העיתונאי לבין האינטרס של‬
‫הקוראים‪ .‬מטרת העיתון היא לא הגדלת הונם של הקוראים — אלא גרימת‬
‫התרגשות בקרבם‪ ,‬הפחדתם ושכנועם לקנות עוד מאותו תוכן‪.‬‬

‫עורך העיתון ירצה לדבר אל מוחכם העתיק‪ ,‬המורגל בציד ובאיתור סכנות‪,‬‬
‫והצלחתו תהיה אם יגרום לכם לחשוב כי רק בעיתון שלו תמצאו את‬
‫האזעקות שיצילו אתכם מאסון‪ .‬הבעיה היא שרוב הסכנות האלה פשוט לא‬
‫קיימות‪ ,‬והקוראים ממשיכים להיאבק בטחנות רוח‪ ,‬לברוח ממפלצות שאינן‬
‫קיימות‪ ,‬לשלם עמלות קנייה או עמלות מכירה‪ ,‬למכור בהפסד‪ ,‬והכי גרוע —‬
‫לפחד משוק ההון‪.‬‬

‫דוגמה מאלפת לתעשיית הדכדוך אפשר לראות בשוק המט"ח‪:‬‬

‫בישראל שער הדולר הוא משחק סכום אפס בין הדולר לבין השקל‪.‬‬
‫כשערך הדולר עולה — ערך השקל יורד‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫בעיתונים תוכלו לקרוא הרבה יותר הודעות כמו "הדולר צונח" או‬
‫"השקל צונח" — ובקושי תוכלו לראות ידיעות כמו "השקל פורח"‪ ,‬או‬
 ‫"הדולר מתחזק!" זאת אף שצניחה של האחד היא בהכרח התחזקותו‬
‫של האחר‪.‬‬

‫וורן באפט הוא שטבע את הביטוי שמיישמים כל כך מעט‪:‬‬

‫"שוק המניות הוא מכשיר להעברת הון מקצר הרוח– לסבלני"‪.‬‬

‫וזהו שיעור חשוב בהכשרתם של העצלנים‪ .‬אם זה היה קורס באוניברסיטה‪,‬‬

‫הייתי קורא לו "אדישות למתקדמים"‪ .‬למשקיע העצלן לא אכפת מהעליות‬
‫ומהירידות בשוק‪ ,‬בוודאי שגם לא מהמבזקים הכלכליים‪ .‬במקום זאת העצלן‬
‫מפקיד לתיק ההשקעות שלו בגישה פילוסופית עתיקת יומין הקרויה "ראס‬
‫בן‪-‬אמו"‪ ,‬ואת זמנו הפרטי הוא מקדיש לדברים שהוא אוהב לעשות‪ :‬לשחק‬
‫עם ילדיו‪ ,‬לפתח תחביבים או פשוט להיתלות במשך יום שלם על ענף עבה‬
‫המתאים בדיוק לטלפיו‪.‬‬
 ‫פרק ‪9‬‬

‫אז איך עושים את זה?‬

‫"תן לי שש שעות לכרות עץ — ובארבע השעות הראשונות אשחיז את‬
‫הגרזן"‪.‬‬

‫אברהם לינקולן‬

‫אף שמשפט זה מפגין חוסר רגישות משווע כלפי אוכלוסיית העצלנים — הוא‬
‫ממחיש היטב את חשיבותה של הכנה טובה‪.‬‬

‫שלב ראשון — בחירה בבית ההשקעות‬

‫אם הייתי צריך לתת אלגוריה סבירה‪ ,‬הייתי אומר שבית ההשקעות הוא‬
‫הארנק‪ ,‬וקרנות הסל בהן תבחרו — הן מה שבתוכו‪.‬‬

‫זו לא השוואה מושלמת כלל‪ ,‬כי ארנק קצת יותר קל לכייס מאשר בניין‬
‫משרדים‪ ,‬וקרנות סל הן הרבה יותר טובות מכסף )ושוקלות ‪ 0‬גרם‪ ,‬בניגוד‬
‫למטבעות(‪ .‬משקיעים מתחילים נוטים להתבלבל במונח "בית השקעות"‪,‬‬
‫מכיוון שיש בתי השקעות רבים בישראל‪ ,‬וכל אחד מהם ממלא פונקציות‬
‫שונות‪:‬‬
‫יש בתי ההשקעות שמעניקים שירותי מסחר בבורסה )כמו מיטב דש‬
‫טרייד(‪.‬‬
‫יש בתי ההשקעות המנפיקים קרנות סל )כמו הראל(‪.‬‬
‫יש בתי השקעות שגם מעניקים שירותי מסחר וגם מנפיקים ניירות ערך‬
‫)כמו פסגות ו‪.(IBI-‬‬
‫יש בתי השקעות שלא מעניקים שירותי מסחר ולא מנפיקים ניירות ערך‬
‫)כמו מנורה מבטחים‪ ,‬העוסק בפנסיה‪ ,‬בגמל‪ ,‬בביטוחים‪ ,‬בהשקעות‬
‫מוסדיות ובפיננסים(‪.‬‬

‫איך יודעים היכן להתחיל? ובכן‪ ,‬זה די פשוט‪ .‬כל שעליכם לעשות הוא לצייר‬
‫טבלה ובה כמה עמודות ו‪ 3-‬שורות‪ ,‬ככה ממש‪:‬‬

‫בשלב הבא מתקשרים לבתי ההשקעות ושואלים אותם את שלוש השאלות‬

‫הפשוטות‪:‬‬

‫‪ .1‬מה הוא סכום ההפקדה המינימלי בחברתכם?‬

‫‪ .2‬כמה דמי ניהול אשלם בחודש?‬
‫‪ .3‬מה הן עמלות הפעולה אצלכם‪ ,‬כלומר — כמה אשלם עבור כל מכירה‬
‫של ניירות וקנייתם?‬

‫נכון לכתיבת שורות אלו‪ ,‬מינימום ההפקדה בבתי ההשקעות השונים נע בין‬
‫‪ 20,000‬ש"ח לבין ‪ 50,000‬ש"ח‪ ,‬דמי הניהול החודשיים נעים בין ‪ 15‬ש"ח‬
‫בחודש לבין ‪ 20‬ש"ח בחודש‪ ,‬ועמלות הקנייה והמכירה עומדות על אזור‬
‫ה‪ 0.09%-‬מכל פעולה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם אני מעביר לחשבון ההשקעות שלי‬
‫‪ 2,500‬ש"ח בחודש וקונה בכל הסכום קרנות סל מחקות מדדים‪ ,‬אז אשלם‬
‫כל חודש ‪ 15‬ש"ח ‪ 2.25 +‬ש"ח‪ .‬ייתכן שבתחילת הדרך הסכום הזה ייראה רב‪,‬‬
‫אך כשהחשבון יגדל ויהיה בן ‪ 6‬ספרות )כלומר‪ ,‬מעל ל‪ 100,000-‬ש"ח(‪,‬‬
‫הסכום הזה יהיה שולי מאוד ובוודאי זול בהרבה מכל אופציה אחרת הקיימת‬
‫כיום‪.‬‬

‫אחרי שבחרתם בבית ההשקעות שבו החלטתם שתשקיעו את כספכם‪,‬‬

‫ישלחו לכם טפסים דיגיטליים לחתימה‪ ,‬ולאחר מכן תוכלו להיכנס למערכת‬
‫המסחר של בית ההשקעות‪ .‬כל בתי ההשקעות בישראל מנגישים‬
‫ללקוחותיהם את המסחר בבורסה באמצעות תוכנה ושמה "ספארק"‪ .‬אף‬
‫שלא מדובר בתוכנה הכי ידידותית בעולם )עד שיבוא זמנה להשתדרג( — זו‬
‫תוכנה שלא‪-‬קשה‪-‬מאוד להבין‪ ,‬ולא צריך ידע רב במחשבים כדי להפעילה‪.‬‬
‫בסוף הספר הזה יופיע לינק לקבלת סרטון קצר ובו הסבר איך אפשר‬
‫לקנות קרנות סל מחקות מדד באמצעות התוכנה‪ ,‬ובכל מקרה — תמיד‬
‫אפשר להתקשר לחדר המסחר של בית ההשקעות שלכם לקבלת הסבר‬
‫טלפוני אישי‪.‬‬

‫תכנון טוב יוביל להשקעה טובה‪.‬‬

 ‫שלב שני — בחירה בניירות הערך‬
‫בתור צרכנים נבונים המתעניינים בקנייה של טלוויזיה או של מכונית חדשה‪,‬‬
‫אנו מבלים כמה שעות בחקר שוק‪ .‬אין הדבר שונה כשמדובר בבחירה‬
‫במוצרים הפיננסיים שבעזרתם נשקיע בתיק ההשקעות שלנו‪ .‬לדוגמה‪,‬‬
‫המעוניינים לרכוש קרן סל המחקה את מדד ה‪) S&P 500-‬חמש מאות‬
‫החברות הציבוריות המובילות בארצות הברית(‪ ,‬יופתעו לגלות עשרות ואף‬
‫מאות קרנות סל‪ ,‬תעודות סל וקרנות נאמנות שעושות כן‪ .‬לא סיפור גדול‬
‫ללמוד את ההבדלים ביניהן‪ ,‬ובוודאי זו השקעת זמן זניחה ביחס לעשרות‬
‫השנים שבהן תהיו מושקעים‪ .‬הנה שתי דוגמאות לקרנות סל פופולריות‬
‫וזולות הנסחרות בבורסה האמריקאית‪ ,‬בבורסה הלונדונית ובבורסה‬
‫הישראלית‪:‬‬

‫נייר ושמו ‪ VOO‬הוא נייר פופולרי מאוד המונפק בחברת ‪Vanguard‬‬

‫ומחקה את מדד ה‪ .S&P 500-‬הוא נסחר בבורסת ניו יורק‪ ,‬ודמי הניהול‬
‫שלו נמוכים מאוד )‪ .(0.03%‬הדיבידנדים המופרשים ממנו מגיעים היישר‬
‫לחשבון ההשקעות של המשקיע‪ ,‬במזומן‪ ,‬והממשל האמריקאי מנכה‬
‫מהם מס דיבידנדים במקור בגובה ‪) 25%‬כלומר‪ ,‬הכסף המגיע‬
‫לחשבונכם יהיה כבר לאחר המיסוי(‪ .‬מכיוון שהנייר מאוגד בארצות‬
‫הברית‪ ,‬הוא כפוף לחוקי מס הירושה האמריקאיים‪ ,‬שעשויים להיות‬
‫רלוונטיים לחלק מן המשקיעים‪ .‬מי שחושש ממיסי ירושה אמריקנים‪,‬‬
‫מוטב יהיה אם יעזרו ביועץ מס או לחלופין להשקיע בניירות ישראליים‬
‫או איריים‪ ,‬שאינם כפופים לחוקי הירושה האמריקאיים(‪.‬‬
‫נייר אחר אשר נסחר בבורסה הלונדונית ושמו ‪) CSPX‬נסחר גם‬
‫בבורסה הישראלית במספר הסידורי ‪ ,(1159250‬גם הוא נייר המחקה‬
‫את מדד ה‪ ,S&P 500-‬בניהול חברת הנכסים הגדולה בעולם‪:‬‬
‫‪ .Blackrock‬הנייר מאוגד באירלנד‪ ,‬הדיבידנדים המופרשים ממנו‬
‫מושקעים אוטומטית בחזרה בנייר וזוכים להטבות מס )מס דיבידנדים‬
‫ע"ס ‪ ,15%‬במקום ‪ .(25%‬דמי הניהול אומנם גבוהים בהרבה מאלו של‬
‫תאומו האמריקאי שהוזכר בסעיף הקודם )‪ 0.07%‬במקום ‪ ,(0.03%‬אך‬
‫יש לזכור כי דמי ניהול נמוכים מ‪ 0.3%-‬בשנה הם נמוכים מאוד וכמעט‬
‫שאינם מורגשים לחוסך הממוצע‪ .‬הבדל נוסף שראוי לציין הוא זה‪:‬‬
‫הנייר אינו כפוף למיסי ירושה‪ ,‬שכן הוא מאוגד באירלנד ולא בארצות‬
‫הברית )וכך גם מקבילו הישראלי — קרן הסל העונה למספר הסידורי‬
‫‪ 1159250‬ומונפקת על ידי אלטשולר שחם(‪.‬‬
‫בשני המקרים מדובר בניירות שיפיקו לכם בדיוק את תשואת השוק של ‪500‬‬
‫החברות הגדולות והמוצלחות המונפקות בבורסת ניו יורק‪ ,‬ואף יגרפו לכם‬
‫את רווחיהן בתצורת דיבידנדים‪ .‬ייתכן כי השוני בין הניירות האלו )ואחרים‬
‫שעוד תפגשו בעתיד( יבלבל מעט‪ .‬ההצעה שלי במקרה של מחשבת יתר‬
‫היא ריכוז במרכיבים החשובים לכם באמת וקפיצה אל המים‪ .‬רוב ההבדלים‬
‫די זניחים‪ ,‬בייחוד כשמדובר בסכומים קטנים של עד מיליון ש"ח‪.‬‬

‫צרכן נבון ינהג באותה הדרך בדיוק אם הוא מעוניין בפירות‪ ,‬בטלוויזיה חדשה‬
‫או בקרנות סל מחקות מדד‪.‬‬

‫גם עבור תיק ההשקעות שלנו אנו מחפשים את התמורה הטובה ביותר עבור‬
‫התשלום הנמוך ביותר‪ .‬בשוק יש כמה חברות השקעה המציעות קרנות‬
‫המחקות מדדי מניות מובילים‪ .‬בישראל אלו בתי ההשקעות המוכרים‪,‬‬
‫הדואגים לפרסם את שמותיהם בכל פינה )פסגות‪ ,‬הראל‪ ,‬מגדל‪IBI ,‬‬
‫ודומיהם(‪ .‬ובחו"ל גם יש חברות נהדרות‪ ,‬השתיים המובילות והחביבות כבר‬
‫הוזכרו‪ ,‬ושמותיהן ‪ Vanguard‬ו‪ .Blackrock-‬שתי החברות האלו ייסדו קרנות‬
‫המחזיקות בפסיביות טריליוני דולרים‪ .‬בקושי תוכלו למצוא הבדלים בין קרן‬
‫הסל ‪ iShares ACWI‬של חברת ‪ Blackrock‬לבין קרן הסל ‪;Vanguard VT‬‬
‫שתיהן מחקות מדדי מניות עולמיים‪ ,‬בפיזור גלובלי של חברות מכל העולם‪.‬‬
‫שתי קרנות הסל האלו זולות מאוד‪ ,‬ומשלמות דיבידנדים למחזיקים בהן‪.‬‬
‫בהשוואה ביניהן יש מכנה משותף וגם הבדל‪:‬‬

‫המכנה המשותף הוא גרף הצמיחה שלהן‪ ,‬והוא זהה כמעט לחלוטין‪.‬‬
‫ההבדל הוא מרכיב דמי הניהול‪ :‬קרן הסל העונה לשם ‪ VT‬של חברת‬
‫‪ ,Vanguard‬גובה דמי ניהול נמוכים יותר במקרה הזה )‪ 0.08%‬לעומת ‪0.32%‬‬
‫שגובה ‪ .(Blackrock‬בסכומי כסף קטנים‪ ,‬מדובר בהבדל זניח‪ .‬אך בעזרת‬
‫השם‪ ,‬כשתהיו בני ‪ 60‬עם תיק השקעות בשווי שמונה מיליון ש"ח — מדובר‬
‫בהבדל של אלפי שקלים בשנה‪.‬‬

‫נניח ששקלנו את סיבולת הסיכון שלנו והחלטנו על הקצאת הנכסים‬

‫כדלקמן‪:‬‬

‫‪ 70%‬מניות מדד עולמי;‬

‫‪ 30%‬מדד אג"ח‪.‬‬

‫נקרא לתיק הזה בשם המקורי "תיק ‪ ."70/30‬כל שנותר כעת הוא בחירה‬
‫בחברה שדרכה תרצו להשקיע‪ .‬זוהי אומנם התלבטות ראויה‪ ,‬אך כל עוד‬
‫מדובר בחברה גדולה ומוכרת‪ ,‬ההתלבטות הזאת אינה אמורה לעכב אתכם‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬עדיף שלא לבצע יותר מדי פעולות בחשבון שלנו‪ ,‬אך גם במקרה הכי‬
‫גרוע שבו אתם מחליטים לשנות את דעתכם — תמיד אפשר למכור את קרן‬
‫הסל שקנינו ולקנות במקומה קרן סל אחרת )או למבורגיני‪ ,‬אבל עדיף‬
‫לקנות קרן סל(‪.‬‬

‫כיצד נדע באיזה נייר לבחור?‬

‫נניח שהחלטנו לקנות את כל המדד הישראלי תל אביב ‪.125‬‬

‫יש קרנות סל ישראליות רבות המחקות את המדד הזה‪ .‬בואו נבחן שניים‬
‫מהם‪:‬‬

‫‪ .1‬תכלית סל ת"א ‪) 125‬מספר נייר‪(1143718 :‬‬

‫‪ .2‬הראל סל ת"א ‪) 125‬מספר נייר‪(1148899 :‬‬

‫בשני המקרים מדובר בגופים מנהליים גדולים מאוד‪ :‬תכלית היא החברה‬
‫השנייה בגודלה בישראל לקרנות סל‪ ,‬בשליטת בית ההשקעות מיטב דש‪,‬‬
‫והיא הנפיקה ניירות בעשרות מיליארדי שקלים‪ .‬הראל היא אחת מחברות‬
‫הפיננסים הגדולות בישראל ומנפיקה קרנות רבות גם כן‪ .‬לכן‪ ,‬בשני המקרים‬
‫מדובר בבתי השקעות גדולים‪ ,‬הפועלים תחת פיקוח רגולטורי ממשלתי‬
‫חזק‪.‬‬

‫נבחן את ההבדלים בין הניירות‪:‬‬

‫במקרה שלפנינו יש מנצחת די ברורה‪ .‬הנייר של חברת תכלית גם גובה דמי‬

‫ניהול נמוכים יותר וגם בעל שווי שוק גבוה יותר — אז אני מרגיש בנוח‬
‫להעדיף אותו על פני הנייר של הראל‪ .‬אם הנייר של הראל היה מציע דמי‬
‫ניהול נמוכים יותר‪ ,‬ייתכן שהייתי מתלבט — אך לא כך המצב‪.‬‬
‫דמי ניהול‪ ,‬חשוב לזכור‪ ,‬ניתנים לשינוי מעת לעת על פי החלטת הקרן‪ .‬עם‬
‫זאת — העלאה של דמי הניהול היא "משחק מלוכלך" ופוגעת במוניטין של‬
‫החברה המנפיקה‪ .‬חברות‪-‬על כדוגמת ‪ Vanguard‬ו‪ Blackrock-‬נוהגות אף‬
‫להפחית בדמי ניהול‪ ,‬זאת עקב התחרות הגדולה בשוק האמריקאי בין‬
‫החברות על לקוחות ועל מוניטין‪.‬‬

‫נכון לכתיבת שורות אלו‪ ,‬דמי הניהול שגובות חברות‪-‬העל עבור קרנות הדגל‬
‫שלהן‪ ,‬המכסות את מדדי השוק האמריקאי‪ ,‬הן ‪ 0.03%‬בלבד — עשירית )!(‬
‫מדמי הניהול הרווחים בישראל‪.‬‬

‫אך לפני שאתם רצים לקנות את קרן הסל תכלית ת"א ‪ 125‬ולספר לכל‬
‫החברים שאתם בעליהן החוקיים של ‪ 125‬החברות הישראליות הגדולות‬
‫במשק‪ ,‬תנו לי לספר לכם סוד‪ :‬הכלכלה העצומה הנקראת מדינת ישראל‪,‬‬
‫על אף אהבתי הגדולה אליה — היא בסך הכול אי זעיר ולא חשוב מבחינה‬
‫כלכלית‪ .‬אם זה לא מספיק‪ ,‬האי הכלכלי הזה נמצא באמצע שום מקום‬
‫במזרח התיכון‪ ,‬והוא רק ‪ 0.1%‬מהכלכלה העולמית‪ .‬בישראל‪ ,‬כמו בכל‬
‫כלכלת אי‪ ,‬כל תנודה חיצונית ושינוי חיצוני יכולים להשפיע בקיצוניות על‬
‫צמיחתה של הכלכלה )או על שקיעתה(‪ .‬וזו הסיבה שאני אישית משקיע גם‪,‬‬
‫ואולי אפילו בעיקר‪ ,‬בשווקים בחו"ל בכלל ובארצות הברית בפרט‪.‬‬

‫נפחן של מדדי החברות האמריקאיות הוא יותר מ‪ 50%-‬משווי השוק העולמי‪.‬‬

‫יתר ‪ 50%‬משווי השוק העולמי מתחלק בין אירופה )~‪ (15%‬לבין שווקים‬
‫מתעוררים כגון סין‪ ,‬הודו וברזיל )~‪ (10%‬ומדינות מפותחות כגון אוסטרליה‬
‫וקנדה )~‪ .(15%‬יתר העוגה מתחלק בין מדינות נוספות ולא חשובות מבחינה‬
‫כלכלית — כמו סורינאם או בורונדי‪.‬‬
 ‫כלכלת ארצות הברית היא ‪ 50%‬מכלכלת העולם כולו‪ .‬בתמונה‪ :‬אני שומע‬
‫את הנתון הזה וכמעט עף ברוח )צילום‪ :‬עמרי חדש(‪.‬‬

‫זו רק הצעת הגשה!‬

‫חלומם של המשקיעים הפסיביים בשוק ההון הוא כנראה הצנוע שבחלומות‪:‬‬
‫השגת תשואת השוק בלבד לאורך עשורים רבים‪ .‬יש עוד דרכים להשיג‬
‫תשואות יפות לאורך שנים‪ ,‬אך כדאיותן משתנה מאוד בהתאם לאופיו של‬
‫המשקיע‪:‬‬

‫‪ .1‬מי שאוהבת להתעמק ולחקור נתונים )גם איכותניים וגם כמותניים( —‬

‫יכולה למצוא רווחים נאים בהשקעות ערך‪ .‬השקעות מהסוג הזה‬
‫מצריכות מחקר מעמיק וזמן רב מאוד‪ ,‬אך מי שתיהנה מהתהליך‪,‬‬
‫שיבושם לה!‬
‫‪ .2‬מי שמחבב אינטראקציות עם אנשים אחרים )בדמות שוכרים‪,‬‬
‫אינסטלטורים ועורכי דין( — תחום הנדל"ן יכול להפיק לו גם תשואה‬
‫נאה וגם זמן מהנה‪ .‬החיסרון באפיק זה הוא יוקר העיסוק בו‪ ,‬תשומת‬
‫הלב שהוא דורש והמיקוח שלא נגמר לעולם‪.‬‬
‫‪ .3‬גם הקמת עסק פרטי היא השקעה‪ .‬פעמים רבות בעלי עסקים‬
‫משקיעים את כל הונם ואף לווים סכומים שייאלצו להחזיר בעתיד —‬
‫בעסק שהגו‪ .‬אין זה דבר שלילי‪ ,‬אך יש להכיר בנקודות החולשה‬
‫ובחסרונות במהלך שכזה‪ :‬ריכוז מעל ל‪ 100%-‬מההון של המשקיע‬
‫בעסק אחד וכן השקעה של זמן רב‪ .‬יש שיגידו — כל הזמן שיש‬
‫למשקיע‪ .‬לא משנה אם מדובר במאפייה‪ ,‬בחברת הייטק או במשתלת‬
‫סוקולנטים — מומלץ לצאת אל הדרך רק עם תוכנית עסקית מוצקה‬
‫ובביטחון מלא בהנאת היזם )שהוא גם המשקיע( מהתהליך‪ ,‬אחרת‬
‫החסרונות יהיו מורגשים בהרבה מהיתרונות‪.‬‬

‫אין דרך אחת ויחידה להשקיע ברווחיות — והשוני בינינו‪ ,‬נתיני כדור הארץ‪,‬‬
‫מבורך‪ .‬אך כמו שכבר למדנו בספר הזה‪ ,‬לכסף צריך להתייחס בצורה‬
‫מחושבת וקרה‪ .‬מכיוון שניתוח דו"חות שנתיים של חברות לא מעניין אותי —‬
‫מצאתי את ההשקעה ארוכת הטווח במדדי המניות כאלטרנטיבה מצוינת‬
‫עבורי‪ ,‬ויש אף סיכוי לא מבוטל שתניב לי תשואות עודפות מכל אלטרנטיבה‬
‫אחרת שתצרוך ממני משאבי זמן ואנרגיה נוספים‪ .‬אבל אולי אתם שונים?‬

‫יש קוראים שיסיימו לקרוא את הספר וראשיהם יהיו סחרחרים מרוב‬

‫מספרים‪ ,‬ויש קוראים שיקראו בשקיקה את הפרקים הבאים‪ ,‬יהיו צמאים‬
‫לעוד וימשיכו לחקור מניות עד בלי די‪ .‬בשוק ההון יש מקום לכולם‪ ,‬ואין‬
‫חובה כי במציאות משקיע אחד ירוויח יותר מהאחר‪ .‬הכי חשוב לתכנן‪,‬‬
‫להתחיל — ולהתמיד‪.‬‬

‫אה‪ ,‬וגם ללכת לשיננית פעמיים בשנה חשוב ממש‪ .‬אפילו שזה לא קשור‪.‬‬
 ‫פרק ‪10‬‬

‫קופת גמל להשקעה — מוצר חיסכון די טוב לעצלנים‬

‫במיוחד‬
‫יש כאלו שיתעצלו אפילו לפתוח חשבון השקעות ולבחור בקרן סל לעצמם‪.‬‬
‫הייתם מאמינים?‬

‫האם נגזר גורלם של אלו לחיות לעד ללא בעלות על תיקי השקעות? בפרק‬
‫זה התשובה!‬

‫בשנת ‪ 2016‬נולד מוצר חיסכון חדש ושמו "קופת גמל להשקעה"‪ .‬מטרתו‬
‫היא הנגשת עולם ההשקעות לעם‪ .‬הוא טומן בחובו יתרונות וחסרונות‪ ,‬וכדאי‬
‫לשקול את ההשקעה דרכו לפיהם‪.‬‬

‫יתרונות‬
‫אפיק ההשקעה הזה הוא פתרון טוב ונוח למי שלא מוכנים לעמוד באתגר‬
‫הפצפון שבפתיחת חשבון השקעות ובבחירה בקרן סל רצויה‪ .‬זה קצת כמו‬
‫ההבדל בין נהיגה ברכב אוטומטי לעומת תיבת הילוכים ידנית‪ ,‬וגם כאן —‬
‫הנוחות תעלה לכם כסף‪.‬‬

‫את הקצאת הנכסים תוכלו לבצע עם נציג בית ההשקעות בטלפון בדרך‬
‫פשוטה ונעימה‪ ,‬ואפילו תוכלו להורות על הפקדה אוטומטית לקופת הגמל‬
‫באמצעות הוראת קבע‪ ,‬מה שמייתר גם את הפעולה היחידה הנדרשת מכם‬
‫בכל חודש בחשבון מסחר רגיל‪.‬‬

‫יתרון אחרון שבתי ההשקעות אוהבים מאוד לציין הוא ההטבה במס עת‬
‫הגיע המשקיע לגיל פרישה‪ .‬אך כשמסתכלים מקרוב‪ ,‬מגלים שזו רק חלק‬
‫מהאמת‪ ,‬ולא כולה‪ :‬החוסך בקופת הגמל להשקעה שיגיע לגיל ‪ 60‬ייאלץ‬
‫להעבירה לקופה משלמת גמלה )כמו קרן פנסיה(‪ ,‬ואז הוא יוכל למשוך‬
‫כספים מהקרן כקצבה פטורה ממס‪ .‬לטעמי‪ ,‬מדובר בהטבה בינונית‪,‬‬
‫המחווירה לעומת אובדן הכספים הרב בדמי הניהול הגבוהים שיגבו מכם‬
‫לאורכן של שנים‪.‬‬

‫חסרונות‬
‫דמי הניהול בקופת גמל להשקעה‪ ,‬אפילו במסלולים המושקעים בפסיביות‬
‫במדדים‪ ,‬הם גבוהים יותר מאשר דמי הניהול בקרנות הסל‪ .‬כמו שכבר‬
‫למדנו בפרק על דמי הניהול‪ ,‬בתחילת הדרך ההבדלים כמעט ואינם‬
‫מורגשים‪ ,‬אך לאורך עשורים רבים ההבדלים בין דמי ניהול בגובה ‪ 0.1%‬לבין‬
‫דמי ניהול בגובה ‪ 0.5%‬יהיו דרמטיים‪.‬‬

‫קופת הגמל להשקעה גובה דמי ניהול גבוהים משום שהיא גורם מתווך בין‬
‫המשקיעים לבין נכסים‪ .‬עצם העובדה הזו היא חיסרון נוסף בעיניי‪ :‬העובדה‬
‫שהקופה מתווכת בין ניירות הבעלות בחברות )כלומר‪ ,‬המניות( לבין‬
‫המשקיעים‪ ,‬עלולה ליצור מצבים אבסורדים בהם המשקיעים תלויים‬
‫בקפריזות הרגולציה – ואלו‪ ,‬כידוע‪ ,‬מסואבות ואינן צפויות‪.‬‬

‫דוגמה מציקה במיוחד לקושי רגולטורי הייתה בין שנת ההקמה של המוצר‬
‫הפיננסי )‪ (2016‬עד לאחרונה )‪ .(2020‬החוק הישראלי פשוט לא אפשר‬
‫למשקיעים לנייד את קופות הגמל להשקעה שלהם בין בתי ההשקעות‬
‫השונים‪ ,‬כפי שניתן לעשות עם כל מוצר פנסיוני אחר‪ .‬העובדה המזעזעת‬
‫הזאת הפכה את המשקיעים לשבויים במלכודת מס‪ :‬אם היו רוצים להעביר‬
‫את קופת הגמל שלהם לבית השקעות אחר‪ ,‬היו חייבים הם לפדות את מלוא‬
‫הקופה ולשלם בהתאם מס רווחי הון‪ .‬לשלם מס זה לא כיף‪.‬‬

‫קופת הגמל להשקעה היא מוצר חדש יחסית‪ ,‬ולכן עדיין תנודתית מבחינה‬
‫רגולטורית‪ .‬כשמשקיעים לטווח זמן של עשרות רבות של שנים‪ ,‬קשה‬
‫להסתמך על מוצרים פיננסים צעירים‪.‬‬
‫אני באופן אישי בחרתי שלא לנהל את השקעותיי דרך קופת גמל‪ .‬בחרתי‬
‫להשקיע שעתיים בסקר שוק בין בתי ההשקעות ועוד שעה בלמידת מערכת‬
‫המסחר שבה עושים שימוש בבית ההשקעות )מערכת "ספארק"(‪ .‬ראיתי‬
‫בזאת השקעה טובה של זמן כדי לחסוך גם את התלות בבתי ההשקעות וגם‬
‫הרבה מאוד כסף‪ ,‬בדמי ניהול עתידיים‪.‬‬

‫ולמרות הכול‪ ,‬קופת גמל להשקעה היא עדיין מוצר השקעה טוב מאוד עבור‬
‫אלו שיתמהמהו לפתוח תיק השקעות משלהם‪ ,‬שכן‪ ,‬עדיף בהחלט להתחיל‬
‫להשקיע בדרך כלשהי מאשר להמשיך לחכות ולדחות‪.‬‬
 ‫פרק ‪11‬‬

‫קרנות סל איריות — מוצר חיסכון מעולה למיטיבי‬

‫לכת‬
‫תיק ההשקעות האישי שלי ברובו מורכב מקרנות איריות הצוברות‬
‫דיבידנדים‪ ,‬והגעתי לבחירה זו אחרי מחשבה על העדפותיי‪ :‬העיקרון הכי‬
‫חשוב לי בהשקעה הוא פשטות‪ .‬לכן בחרתי במספר מאוד מצומצם של‬
‫קרנות‪ ,‬שאת הדיבידנדים כל אחת מהן משקיעה בחזרה בקרן עצמה — כך‬
‫אני נדרש למינימום פעולות ומחשבה ויכול בזמני הפנוי לשבת לכתוב ספרים‬
‫)ואת זה‪ ,‬בניגוד להתעסקות עם כסף — אני באמת אוהב לעשות(‪.‬‬

‫בתי השקעות רבים מנפיקים קרנות סל המאוגדות באירלנד‪ ,‬מכיוון שמדינת‬

‫התלתן הירוק מאפשרת לצבור את הדיבידנדים בקרן‪ ,‬ואף מעניקה הטבות‬
‫מס בעת הפרשת הדיבידנד‪ .‬בזמן כתיבת שורות אלו‪ ,‬אמנת המס בין ארצות‬
‫הברית לבין אירלנד מאפשרת ניכוי של ‪ 15%‬מס על הדיבידנדים — במקום‬
‫המס המקורי‪ .25% :‬עם זאת‪ ,‬ישנו חיסרון מסוים בקרנות צוברות‪ ,‬מכיוון‬
‫שבעת מכירתן המשקיע יהיה חייב בתשלום מס רווחי הון )‪ 25%‬גם כן( על כל‬
‫הרווחים‪ ,‬וכך נוצר מצב של כפל מס )הטלת מס על סכום שכבר מוסה(‪.‬‬
‫האם זה אומר שיש לוותר על הקרנות האיריות? ממש לא!‬

‫בהתחשב בכוחה האדיר של הריבית המצטברת‪ ,‬שלמדנו עליה בפרקים‬

‫הראשונים‪ ,‬למשקיעים בטווח זמן גדול מאוד עדיף יהיה לשלם כפל מס על‬
‫הדיבידנדים‪ ,‬ולו רק כדי לזכות בהטבת המס האירית )‪ 10%‬הנחה במס‬
‫הדיבידנד( לאורך שנים רבות‪ .‬זה אולי נשמע מסובך‪ ,‬אבל תנסו לקרוא את‬
‫זה פעמיים בקול‪ .‬אם לא הבנתם — שלחו לי מייל‪ .‬היי‪ ,‬תראו! טבלה‬
‫מסכמת!‬
 ‫פרק ‪12‬‬

‫מחשבות אחרונות‬
‫שיטת העצלן היא ההזדמנות הטובה ביותר ליהנות מרווחי החברות‬
‫המצליחות ביותר ומצמיחתן לאורך השנים‪ .‬אף שאיני כלכלן במקצועי‪ ,‬אוכל‬
‫להגיד בביטחון רב‪ ,‬לאור כל הכתוב בספר זה‪ ,‬כי מדובר בשיטה נהדרת‪,‬‬
‫המאפשרת לכל אישה ואדם ליהנות מרווחים גבוהים מאוד לאורך שנים‪ .‬אין‬
‫מדובר בדרך התעשרות מהירה‪ ,‬אך בימים שבהם רוב אזרחי המדינה‬
‫נמצאים במצב של משיכת יתר )"אוברדראפט"(‪ ,‬והשכלה פיננסית כמעט‬
‫ואינה קיימת — יעשה טוב כל שכיר ובעל עסק אם יקדיש אחוז ניכר‬
‫מהכנסותיו לתיק השקעות עצל‪ ,‬והתיק יעשה אותו במרוץ השנים מעובד‬
‫חרוץ — לבעל הון‪.‬‬

‫השקעה פסיבית במדדים יכולה להיות מלווה בחרדות‪ ,‬בבדיקה אובססיבית‬

‫של תיק ההשקעות ואף בתסכול במקרה שבשנים הראשונות התשואות‬
‫המושגות נמוכות או‪ ,‬רחמנא לצלן‪ ,‬אפילו שליליות‪ .‬בשנים הראשונות‬
‫במשחק תהיה תחושה של ברירת גרגירי אורז‪ ,‬אך תחושה זו צפויה להתחלף‬
‫בעוד כמה שנים בתחושת רווחה כי הכסף שלכם עובד בשבילכם‪ ,‬והעץ‬
‫שעליו תליתם את התיק העצל שלכם צומח יפה‪.‬‬

‫באותה מידה שאיני כלכלן — איני פסיכולוג‪ .‬עם זאת‪ ,‬ועל בסיס מחקר‬
‫לא‪-‬אקדמי‪-‬בהחלט‪ ,‬נוכחתי שוב ושוב בחיי לדעת שהמרכיבים באישיות‬
‫המרחיקים ביותר אנשים מעושר — הם תאוות הבצע ורדיפת מעמד חברתי‪.‬‬
‫לטעמי‪ ,‬שיטת העצלן להשקעות היא הדרך הבריאה ביותר להתייחסות‬
‫לכסף — בענווה‪ ,‬בכבוד ובהתמדה‪ .‬למרבה האירוניה‪ ,‬דווקא מי שיתמיד‬
‫וישקיע את כספו בעקיבות ובתבונה בניירות מחקי מדד ולא במכוניות‬
‫ובבגדים — הוא הצפוי לימים להיות העשיר‪.‬‬

‫עמידה איתנה במשמעת של חיסכון והשקעה אינה פשוטה כפי שהיא‬

‫מתוארת בספר זה‪ .‬שכירה ממוצעת צריכה להיות מתוכננת מאוד כדי‬
‫לעמוד במשמעת חיסכון של רבע עד חצי מהכנסותיה‪ ,‬לחסוך ולחתוך‬
‫במקומות שאפשר ולפעמים אפילו לחשוב מחוץ לקופסה )או מחוץ לגוש‬
‫דן(‪.‬‬

‫כמו שאיני כלכלן או פסיכולוג‪ ,‬איני מתהדר גם בתואר "פילוסוף" — אך‬

‫לאחר שהקדשתי לדבר מחשבה רבה‪ ,‬ולאחר שכמה פעמים צחקו עליי כי‬
‫בגיל ‪ 33‬כלי הרכב העיקרי שלי הוא כרטיס הרב‪-‬קו‪ ,‬אוכל לחלוק עימכם את‬
‫תחושת החופש האמיתית‪ ,‬כשאני חולף ליד חלון ראווה של סוכנות רכב‬
‫ומחייך בידיעה שאם רק הייתי רוצה — כל אחת מן המכוניות הנוצצות יכולה‬
‫הייתה להיות שלי‪ .‬איני נמנע מרכישה מתוך איפוק‪ ,‬אלא מתוך ידיעה‬
‫שהעתיד שלי צופן בתוכו דברים טובים בהרבה ממכונית חדשה‪ .‬חיסכון‬
‫והשקעה וכרטיס הרב‪-‬קו הם שיובילו אותי לעברו!‬

‫עצלנים חיים במשך ‪ 20‬עד ‪ 30‬שנה בממוצע‪ ,‬וזה אמור להיות אורך החיים‬
‫המינימלי של תיק השקעות פסיבי‪ .‬וורן באפט אמר פעם שסוד ההצלחה‬
‫בהשקעות הוא התחלה מוקדמת וחיים ארוכים‪.‬‬

‫התחילו היום‪.‬‬
 ‫לשתף זה כיף‬
‫אם הגעת עד הלום‪ ,‬משמעות הדבר שצברת ערך מהספר הזה‪ .‬שום דבר‬
‫לא משמח אותי יותר מאשר הידיעה שחיים שלמים עומדים להשתפר בזכות‬
‫דברים שכתבתי‪.‬‬

‫הדרך הטובה ביותר להפיץ בשורות חברתיות בימינו היא דרך הרשתות‬
‫החברתיות‪ .‬אם אהבתם את הספר‪ ,‬אנא שתפו עם חבריכם את חוויית‬
‫הקריאה בו‪ .‬מומלץ להעלות את כריכתו לסטורי )ולתייג את‬
‫‪ (@lazy.investor.israel‬או לשתף בפוסט בפייסבוק )ולתייג את הדף‬
‫"השקעות לעצלנים — הספר"(‪.‬‬

‫אם ברצונכם ברשימת קרנות הסל שאני אוהב‪ ,‬ובחלקן אני אף מחזיק‬
‫בעצמי‪ ,‬סרקו את הברקוד הזה‪ .‬כמובן שאיני ממליץ על אף אחת מהקרנות‬
‫)כי אין לי רישיון או יכולת לעשות את זה(‪ ,‬זו סתם רשימה שקיבצתי לנוחות‬
‫ועיון קוראי הספר‪:‬‬
 ‫קוד ה‪ QR-‬הזה יוביל אתכם אל דף נחיתה שכתובתו‪:‬‬

‫‪https://lp.vp4.me/ctsd‬‬

‫תוכלו למלא בו את כתובת המייל שלכם‪ ,‬ואשלח לכם גיליון ‪,Excel‬‬

‫המתעדכן כל הזמן בקרנות הזולות‪ ,‬המגוונות והאמינות ביותר בשוק‪.‬‬

‫אשמח לשמוע את דעתכם על הספר הזה בכתובת המייל שלי‪:‬‬

‫‪td@mandowsky.com‬‬

‫ייתכן שיידרש לי זמן להגיב‪ ,‬אבל אני עונה לכולם‪.‬‬