‫ׁ‬ ‫ֹ‬

‫" ּו ָבא ּו ָהא ְב ִדים ְ ּב ֶא ֶרץ ַא ּש ּור"‬

‫מגילת‬
‫ניצחון החשמונאים‬
‫ארמית ‪ -‬עברית‬
‫יעקב מעוז‬

‫מהדורה דיגיטלית מותאמת לסלולר‬

‫ירושלים‪ ,‬כסלו תשפ"ב‬
‫ברוב מועדי ישראל נהוג לקרוא מגילות או ספרים קצרים‪ :‬יונה בכיפור‪ ,‬קהלת בסוכות‪,‬‬
‫החסר‬‫אסתר בפורים‪ ,‬שיר השירים בפסח‪ ,‬רות בשבועות ואיכה בתשעה באב‪ֶ .‬‬
‫במגילה לחנוכה הוליד כנראה את המגילה הנוכחית כבר בימי חז"ל‪ .‬בדומה‪ ,‬חיברו‬
‫חכמי דורנו "מגילת שואה" כחלק של מסורת מפוארת זאת‪ .‬כמה מקהילות ישראל היו‬
‫נוהגות לקרוא במגילת החשמונאים כביתר המגילות (הרי"ד‪ ,‬סוכה מד ע"ב‪ .‬קדושת‬
‫לוי‪ ,‬חנוכה)‪ .‬חכמים הכירו בקדמותה ובסמכות כותביה‪" :‬זקני בית שמאי וזקני בית‬
‫הילל‪ ,‬הם כתבו מגילת בית חשמונאי" (הלכות גדולות‪ ,‬סופרים עה)‪ .‬מגילה זו זכתה‬
‫לשמות רבים והעיקרי והגרוע שבהם "מגילת אנטיוכוס"‪ .‬כשם שאין אנו קוראים את‬
‫מגילת אסתר על שם המן הרשע ולא את איכה על שם נבוכדנצר הרשע אין נאה‬
‫לקרותה על שמו של אנטיוכוס‪ ,‬אויבנו ומבקש רעתנו‪ .‬זוהי מגילה המספרת את ניצחון‬
‫החשמונאים וכך ראוי להיות שמה‪ .‬הניצחון הצבאי על הפולשים הזרים הוא גם חיזוק‬
‫האתוס הציוני של תקומה יהודית תוך יוזמה‪ ,‬העזה ותחבולה של בני העם‪ .‬לכן מגילה‬
‫זו בתכניה ובלשונה מתכתבת עם הזהות היהודית‪-‬ישראלית של ימינו‪ .‬זוהי מהדורה‬
‫עממית‪ ,‬לא מדעית‪ ,‬שמטרתה אחת‪ ,‬להביא את האוצר התרבותי הזה בתוכן‪ ,‬בצורה‬
‫ובלשון לידיעת הציבור היהודי בישראל‪.‬‬
‫מגילה זו כתובה בלשון הקודש השנייה של העם היהודי היא הלשון הארמית‪ ,‬שבה‬
‫אנו קוראים קדיש בבית הכנסת או בקבורתם ואזכרתם של אהובינו; בה אנו קוראים‬
‫ּ‬
‫כתובה ברגעים בהם אנו קושרים את גורלנו בבת או בבן זוגנו ובה אנו פותחים את‬
‫תפילות היום המקודש ביותר בלוח העברי‪ ,‬יום הכיפורים‪ ,‬תפילת כל נדרי‪ .‬בלשון‬
‫הארמית נכתבו חלקים מהתנ"ך‪ ,‬רוב ספרות התלמוד‪ ,‬כל הזוהר וחלקים ניכרים מסידור‬
‫התפילה‪ .‬זוהי לשון תשתית של התרבות היהודית ולהבדיל מלשונות חשובות אחרות‬
‫כמו היידיש והלדינו‪ ,‬לא התפתחה לשון זו בגלות ואיננה שייכת לתפוצה מסוימת‪,‬‬
‫אלא היא מרכיב מרכזי בזהות היהודית מאז יסודו של עם ישראל‪ .‬קריאה במגילה זו‬
‫תהיה בבחינת הזדמנות נוספת להראות זאת לציבור היהודי בישראל ולתרום משהו‬
‫לשיקום קרנה של הלשון הארמית‪ ,‬שהייתה השפה המדוברת או הכתובה בכל קהילות‬
‫ישראל ממזרח עד מערב ולמשך כל ההיסטוריה של עם ישראל‪ .‬אחרוני דוברי השפה‪,‬‬
‫מיוצאי ארץ אשור‪ ,‬עדיין קיימים בינינו‪ .‬בלכתם מאתנו תיכחד חלילה הלשון הארמית‬
‫המדוברת לעד‪ .‬לעם היהודי אסור להחמיץ את האוצר התרבותי הנפלא הזה‪ ,‬שכן‬
‫תהיה זו בכיה לדורות‪ .‬חובה על כל אחת ואחד מאתנו‪ ,‬ובפרט ממשלת ישראל ומשרדי‬
‫התרבות והחינוך‪ ,‬לעשות להצלת הלשון והתרבות המפוארות הללו‪.‬‬
‫"לישנא" היא עמותה חדשה‪ ,‬שקמה במטרה לחדש את הלשון הארמית בישראל‬
‫העם‬
‫באמצעות מערכות החינוך והתרבות‪ .‬העמותה מקדמת קשרים בין לאומיים ִעם ַ‬
‫האשורי ויתר הקבוצות דוברות הארמית בעולם‪ .‬חברות וחברי העמותה מאחלים‬
‫לקוראות ולקוראים חג חנוכה שמח ומלא במשמעויות מעמיקות‪ֵ .‬א ָידה ְ ּב ִר ָ‬
‫יכא!‬

‫ד"ר יעקב מעוז‪ ,‬יו"ר לישנא‬

‫‪2‬‬
 ‫ֹ‬
‫וַ ַהוָ ה ְ ּביו ֵמי ַאנְ ְטי ּוכַ ס ַמ ְל ּכָ א ְ ּדיָ וָ ן‪ַ ,‬מ ַל ְך ַרב וְ ַת ִקיף ַהוָ ה‬
‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬
‫יה‪ .‬ה ּוא ָּכ ָבש‬ ‫יה‪ ,‬וְ כָ ל ַמ ְלכַ יָ א יִ ְש ַת ְמע ּון ֵל ּ‬ ‫וְ ַח ִסין ְ ּב ּ ֻש ְל ָטנ ּו ֵת ּ‬
‫ֹ‬
‫יתיהון‬ ‫יפין אסר‪ ,‬אצדי ּביר‬ ‫יא ֹן וֵ ַמ ְלכִ ין ּ ַת ִק ִ‬‫ְמ ִדינָ ן ַ ֹסגִ ָ‬
‫ַ ַֺ וְ ַ ְ ִ ִ ַ נִ ֵ ֹ‬
‫יסר ַא ַסר‪ִ .‬מיו ֵמי‬ ‫ֹוְ ֵהיכְ ֵליהון ֹאו ִקיד ְ ּבנ ּו ָרא וְ גִ ָ ּב ֵריהון ְ ּב ֵא ָ‬
‫יה ְ ּבכָ ל ֶע ֶבר נַ ַה ָרא‪ .‬ה ּוא‬ ‫ַא ֶל ְּכזַ נְ ְדרוס ַמ ְל ּכָ א לא ַקם ַמ ַל ְך ְּכוַ ֵת ּ‬
‫יה ְל ֵבית ַמ ְלכ ּו ּו ְק ָרא‬ ‫ְ ּבנָ א ְמ ִדינְ ָתא ַר ְ ּב ָתא ַעל ְס ַפר יַ ָמא‪ְ ,‬ל ִמהוֵ י ֵל ּ‬
‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫יה ְמ ִדינְ ָתא‬ ‫יה ְ ּבנָ א ֵל ּ‬ ‫יה‪ .‬וְ ַאף ַ ּבגְ ִריס ּ ִתנְ יָ נֵ ּ‬ ‫ַל ּה ַאנְ ִטיוכִ יָ א ַעל ְש ֵמ ּ‬
‫ֺ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫או ֲח ַרנְ ּ ָתא ְל ִק ְב ַל ּה‪ּ ,‬ו ְק ָרא ַל ּה ְמ ִדינַ ת ַ ּבגְ ִריס‪ ,‬וְ כֵ ין ְש ָמ ָה ְתהון ַעד‬
‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫יה‪ִ ,‬היא ְשנַ ת ָמ ֲא ַתן ּו ְת ָלת‬ ‫ְ ּדנָ ה‪ּ ִ .‬ב ְשנַ ת ַע ְש ִרין וִ ְת ָלת ְשנִ ין ְל ַמ ְלכ ּו ֵת ּ‬
‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׂ ׁ‬
‫יסק ִליְ ר ּו ַש ַלם‪.‬‬ ‫יל ָהא‪ּ ַ ,‬ד ְך ַשוִ י ַאנְ ּפו ִהי ְל ֵמ ַ‬ ‫ְע ַשר ְשנִ ין ְל ִבנְ יָ ן ֵ ּב ֹית ֵא ָ‬
‫ָענֵ ה וְ ָא ַמר ְל ַה ָד ְברו ִהי‪ְ :‬ה ָלא יָ ְד ִעית ּון ַע ָמא ִ ּדיְ ה ּו ַד ֵאי ִ ּדי ִ ּביְ ה ּוד‬
‫יל ַהנָ א ָלא ָפ ְל ִחין וְ נִ ימ ּו ַסנָ א ָלא ָע ְב ִדין‪ ,‬וְ ָד ֵתי ַמ ְל ּכָ א‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ ֵ ּבינָ ַתנָ א‪ְ ,‬ל ֵא ָ‬
‫ָש ְב ִקין ְל ַמ ֲע ַבד ַ ּד ֵתיהון‪ .‬וְ ַאף ִאינ ּון ְמ ַס ְב ִרין ְליום ְתּ ָבר ַמ ְלכַ יָ א‬
‫ׁ ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫וְ ִש ְלטונַ יָ א‪ ,‬וְ ָא ְמ ִרין ִא ַמ ִתי יִ ְמלו ְך ַע ַלנָ א ַמ ְל ָּכנָ א וְ נִ ְשלוט ְ ּביַ ָמא‬
‫ׁ‬
‫ּו ְביַ ַב ְש ּ ָתא וְ כָ ל ָע ְל ָמא יִ ְת ְמ ַסר ִ ּביְ ַדנָ א‪.‬‬

‫יהודים אינם מכבדים חוקי עריצות‬

‫ויהי בימיו של אנטיוכוס (‪ )Ἀντίοχος‬מלך יוון‪ ,‬שהיה מלך גדול וחסון‪ ,‬והיה חזק‬
‫בשלטונו‪ ,‬עד שכל המלכים האחרים נשמעו לו‪ .‬הוא כבש ארצות רבות ואסר‬
‫מלכים חזקים‪ ,‬החריב את מבצריהם והעלה באש את מקדשיהם‪ ,‬ואת גיבוריהם‬
‫אזק בשלשלות‪ .‬מימיו של אלכסנדר המלך הגדול‪ ,‬לא קם מלך כמותו בכל עבר‬
‫הנהר פרת‪ .‬הוא בנה עיר עצומה בגבול הים‪ ,‬כדי שתשמש לו בירת הממלכה‪,‬‬
‫וקרא לה אנטיוכיה על שמו‪ .‬וגם בגריס (בכחידס ‪ ,)Βακχίδης‬המשנה למלך‪,‬‬
‫בנה לעצמו עיר אחרת למול אנטיוכיה‪ ,‬וקרא את שמה עיר בגריס‪ ,‬וכך נותרו‬
‫שמות הערים הללו עד עצם היום הזה‪ .‬בשנה העשרים ושלוש למלכותו‪ ,‬שהיא‬
‫שנת מאתיים ושלוש‪-‬עשרה לבניין בית האלוהים‪ ,‬פנה לעלות על ירושלים‪.‬‬
‫פנה לשריו ואמר להם‪ :‬הלא מכירים אתם את עם היהודים‪ ,‬אשר בארץ יהודה‪,‬‬
‫מקיימים את‬ ‫ׁ‬ ‫אשר בשטחי הממלכה שלנו‪ .‬אינם עובדים את אלוהינו ואינם‬
‫מנהגינו‪ ,‬ואת חוקי המלך נוטשים כדי לקיים את חוקי דתם‪ .‬ואף ְמ ַח ְש ִבים הם‬
‫את יום שבירת המלכויות והשלטונות‪ ,‬ומתכננים את העת שבה ימלוך עליהם‬
‫מלך משלהם‪ ,‬וכך יוכלו לשלוט בים וביבשה‪ ,‬וכך כל העולם ייפול לידיהם‪.‬‬
‫‪3‬‬
 ‫ׁ‬
‫ֵלית ְרב ּות ַמ ְלכ ּו ָתא ְל ִמ ְש ַ ּבק ִא ֵלין ַעל ַא ּ ֵפי ַא ְר ָעא‪ּ .‬כְ ַען‬
‫ֹ‬ ‫ֺ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יסק ְע ֵליהון‪ּ ,‬ונְ ַב ֵטיל ִמנְ הון ִקיָ ָמא ִ ּדגְ זִ יר ְע ֵליהון‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫נִ‬ ‫וְ‬ ‫ֵאיתו‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬
‫ַש ְ ּב ָתא וְ יַ ְר ָחא ּו ְמה ּו ְל ָתא‪ּ .‬ו ְש ַפר ּ ִפ ּ ְתגָ ָמא ְ ּב ֵעינֵ י ַר ְב ְר ָבנו ִהי‬
‫ׁ‬
‫יה‪ּ ַ .‬בה ָש ְע ָתא ָקם ַאנְ ְטי ּוכַ ס ַמ ְל ּכָ א‪,‬‬ ‫ילוָ ֵת ּ‬ ‫ּו ֹ ְב ֵעינֵ י ּכָ ל ֵח ָ‬
‫ׁ‬ ‫ׁ‬
‫יה ְ ּב ֵחיל ַרב ּו ְב ַעם ַסגִ יא‪ ,‬וַ ְא ָתא ִליְ ר ּו ַש ַלם‪ַ .‬ק ַטל‬ ‫יקנור ּ ִתנְ יָ נֵ ּ‬ ‫ָ‬ ‫נִ‬ ‫ּו ְש ַלח‬
‫ׁ‬
‫יתא ְ ּד ַמ ְק ְד ָשא‪ּ ְ ,‬ב ַא ְת ָרא ִ ּדי ְא ַמר‬ ‫ַ ּבה ַק ְט ָלא ַסגִ יא‪ּ ,‬ונְ ַצב ִצ ְל ָמא ּבב‬
‫ׁ‬ ‫ְ ֵ ָ ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫ילה יִ ְש ָר ֵאל ְל ַע ְבדו ִהי נְ ִביַ יָ א‪ַ ּ :‬ת ָמן ַא ְש ִרי ְשכִ ינְ ִתי ְל ָע ַלם‪ּ ֵ .‬ביה זִ ְמנָ א‬ ‫ֵא ָ‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫יה ְל ַעזַ ְר ָתא ְ ּדק ּו ְד ָשא‪ּ .‬וכְ ִדי ֵש ַמע יו ָחנָ ן‬ ‫נְ כַ ס ּו ֻחזִ ָירא וְ או ִביל ּו ִמ ְד ֵמ ּ‬
‫ֹ‬
‫ימא ּו ְצ ֵלים ַאנְ ּפו ִהי‬ ‫ַ ּב ׁר ַמ ּ ִת ּ ְתיָ ה יָ ּ ְת ּ ִפ ְתגָ ַמיָ א ָה ִא ֵלין‪ִ ,‬א ְת ְמ ִלי ְרגַ ז וְ ֵח ָ‬
‫ידיִ ן‬ ‫יע ַבד ַעל ְ ּדנָ א‪ּ ְ .‬ב ֵא ַ‬ ‫יה‪ָ ,‬מא ְ ּדיַ כִ יל ְל ֶמ ֹ ֱ‬ ‫יך ְ ּב ִל ֵ ּב ּ‬ ‫ִא ְש ּ ַתנִ י‪ ,‬וְ ִא ְת ְמ ִל ְ‬
‫ֹ‬
‫יה ַח ְר ָבּא‪ ,‬זַ ְר ֵתין או ְר ָּכ ּה ּופ ּו ְתיַ ּה זֵ ַירת ְח ָדא‪,‬‬ ‫יו ָחנָ ן ַ ּבר ֵמ ַת ְתיָ ה ְע ֵבד ֵל ּ‬
‫ׁ ֹ‬ ‫ֹ‬
‫ְתחות ְלב ּושו ִהי ַע ְט ַפ ּה‪ִ .‬ליְ ר ּו ַש ַלם ְא ָתא וְ ָקם ִ ּב ּ ְת ַרע ַק ְר ָתא וְ ַא ַמר‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יתי‬ ‫א‪ְ :‬אנָ א יו ָחנָ ן ַ ּבר ֵמ ַת ְתיָ ה ּכָ ְהנָ א ִ ּדי יְ ה ּוד‪ְ ,‬א ֵת ִ‬ ‫ֹ‬ ‫יָ‬ ‫ִל ּ ְת ַר ַעיָ א וְ נָ טו ַר‬
‫יקנור‪.‬‬ ‫יעל ֻק ָדם נִ ָ‬ ‫ְל ֵמ ַ‬

‫טבח ביהודים וחילול מקדשם‬

‫אין תועלת ַלמלכות להשאיר את אלה על פני האדמה‪ .‬עתה הבה ונעלה עליהם‪,‬‬
‫כדי לבטל מהם את מימוש המצוות שהוטלו עליהם‪ :‬שבת‪ ,‬ראש חודש וברית‬
‫מילה‪ .‬ונתקבל ברצון דבר המלך בעיני שריו ובעיני כל צבאותיו‪ .‬מיד קם‬
‫אנטיוכוס המלך ושלח את ניקנור סגנו יחד עם ַחייל גדול ואנשים רבים‪ ,‬וניקנור‬
‫עלה אתם על ירושלים‪ .‬הרג בה יהודים רבים‪ ,‬והציב פסל עבודה זרה בבית‬
‫אשרה את‬
‫ֵ‬ ‫המקדש; במקום שבו הבטיח אלוהי ישראל לעבדיו הנביאים‪ :‬שם‬
‫שכינתי לנצח‪ .‬בזמן שהיו במקדש שחטו חזיר והובילו את דמו לתוך הרחבה‬
‫המקודשת‪ .‬וכאשר שמע יוחנן בן מתתיהו הכהן את החדשות הרעות האלה‪,‬‬
‫נתמלא בכעס ומראה פניו נעכר‪ ,‬והחל להתלבט מה ביכולתו לעשות עם זאת‪.‬‬
‫לאחר מכן החליט יוחנן בן מתתיהו לעשות לעצמו ִּפגיון‪ ,‬באורך שתי זרתות‬
‫וברוחב זרת אחת‪ ,‬כדי שיוכל להצניע אותו מתחת לבגדיו‪ .‬בא יוחנן לירושלים‪,‬‬
‫נעמד בשער העיר ואמר לשומרים ולשוערים‪ ,‬אני הוא יוחנן בן מתתיהו כהן‬
‫היהודים‪ .‬באתי לכבד את ניקנור‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יקנור‪ּ :‬כָ ְהנָ א‬ ‫ָ‬ ‫נִ‬ ‫ידיִ ן ָע ִלין ּ ְת ַר ַעיָ א וְ נָ טו ַריָ א וְ ַא ְמ ִרין ֵל ּ‬
‫יה ְל‬ ‫ֵא ַ‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֺ‬
‫יקנור‪ :‬עול‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬
‫ַר ָבא ִדי יְ הוד ָק ֵאים ְב ַת ְר ָעא‪ .‬וַ ְא ַמר ֵלהון‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬
‫נִ ָ ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יקנור וְ ַא ַמר‬ ‫יקנור‪ָ .‬ענֵ ה נִ ָ‬ ‫ידיִ ן יו ָחנָ ן ה ּו ַעל ֻק ָדם נִ ָ‬ ‫יֵ ֹיע ּול‪ֵ .‬א ַ‬
‫ְליו ָחנָ ן‪ַ :‬אנְ ּ ְת ה ּוא ַחד ִמן ְמר ּו ַדיָ א ִ ּדי ְמ ַרד ּו ְ ּב ַמ ְל ּכָ א וְ ָלא‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫יתי‬‫נור וְ ַא ַמר‪ּ :‬כְ ָ ֹען ֵא ִת ִ‬ ‫יק‬‫ָ‬ ‫נִ‬ ‫יה‪ָ .‬ענֵ ה יו ָחנָ ן ֻק ָדם‬ ‫ָ ּב ַעיָ ן ְש ָלם ַמ ְלכ ּו ֵת ּ‬
‫ֹ‬
‫יקנור וְ ַא ַמר ְליו ָחנָ ן‪ָ :‬הא‬
‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫יע ַבד ָמה ִ ּדי ַאת ָ ּב ֵעי‪ָ .‬ענֵ ה נִ ָ‬ ‫ֻק ָד ָמך ְל ֶמ ֱ‬
‫ְ‬
‫יה ְל ִצ ַל ָמא‪ ,‬וְ ַא ְל ְ ּב ִשינָ ך ְלב ּו ָשא‬ ‫ּכְ ִמ ְצ ִביִ י ַאת ָ ּב ֵעי‪ַ ,‬סב ֻחזִ ָירא ּונְ כַ ֵס ּ‬
‫ְ ּד ַמ ְלכ ּו ָתא וְ ַא ְר ּכֵ ִבינָ ְך ַעל ס ּו ַסיָ א ְד ַמ ְל ּכָ א‪ּ ,‬וכְ ַחד ִמן ָר ְח ֵמי ַמ ְ ּל ּכָ א‬
‫ֹ‬
‫יה יו ָחנָ ן וְ ַא ַמר‪ָ :‬מ ִרי‪ְ ,‬אנָ א ָ ּד ֵחיל ִמן‬ ‫יב ּ‬ ‫ימא ּ ִפ ּ ְתגָ ׁ ָמא‪ַ ,‬א ִת ֵ‬ ‫ּ ִת ְהוִ י‪ּ ֹ .‬וכְ נִ ָ‬
‫ְ ּבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל‪ּ ִ .‬ד ְל ָמא יִ ְש ְמע ּון ִ ּדי ְע ַב ִדית ּכֵ ין‪ ,‬וְ יִ ְרגְ מ ּונְ נִ י ְ ּב ַא ְבנַ יָ א‪ְּ .‬כ ַען‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫יקנור‬ ‫ידיִ ן נִ ָ‬ ‫ש ִמן ֻק ָד ָמ ְך‪ּ ִ ֹ ,‬ד ְל ָמא יְ ַחוון ֵ ּבית יִ ְש ָר ֵ ֹאל‪ֵ .‬א ַ‬ ‫יִ ְפק ּון ּ ל א‬
‫כָ ְ ינָ ׁ‬
‫יה זִ ְמנָ א‪ ,‬זְ ַקף יו ָחנָ ן ַ ּבר ֵמ ַת ְתיָ ה‬ ‫ַהנְ ֵפיק ּכָ ל ְאינָ ש ִמן ֻק ָדמו ִהי‪ּ ֵ .‬ב ּ‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫יה ֻק ָדם ִר ּבון ָע ְל ָמא‪ ,‬וְ ַא ַמר‪.‬‬ ‫ֵעינו ִהי ִל ְש ַמיָ א וְ ַס ַדר ֵצלו ֵת ּ‬

‫התחבולה של יוחנן החשמונאי‬

‫אז באו השומרים והשוערים לומר לניקנור‪ ,‬שכהן גדול של ארץ יהודה ניצב‬
‫בשער‪ .‬אמר להם ניקנור‪ :‬הכניסוהו לפניי‪ .‬אז יוחנן הוכנס לפני ניקנור‪ .‬פנה‬
‫ניקנור אל יוחנן ושאל‪ :‬אתה הוא אחד מן המורדים אשר מרדו במלכות ואינם‬
‫רוצים בשלומה של מלכות? השיב יוחנן לפני ניקנור ואמר‪ :‬עתה באתי לפניך‬
‫כדי למלא את רצונך‪ .‬פנה ניקנור ליוחנן ואמר‪ :‬אם את רצוני אתה מממלא‪,‬‬
‫לפסל עבודה זרה שבמקדש‪ .‬ואני אלביש אותך‬ ‫ֶ‬ ‫קח חזיר ושחט אותו כקורבן‬
‫לבוש מלכות וארכיב אותך על סוסי המלך (כמרדכי היהודי)‪ ,‬ואתה תהפוך‬
‫לאחד מאהובי המלך‪ .‬וכאשר אמר כך‪ ,‬השיב לו יוחנן ואמר‪ :‬אדוני‪ ,‬אני פוחד‬
‫מבני ישראל‪ .‬שמא ישמעו את אשר עשיתי ומיד ירגמו אותי באבנים‪ .‬עתה‬
‫מבקש אני שיצאו מהחדר כל האנשים סביבך‪ ,‬שמא ידווחו עלי ליהודים‪ .‬מיד‬
‫הוציא ניקנור את כל האנשים סביבו‪ ,‬ונותר בחדר לבד עם יוחנן‪ .‬באותה‬
‫השעה הרים יוחנן בן מתתיה את עיניו כלפי מעלה ונשא תפילה לפני ריבונו‬
‫של עולם‪ ,‬ואמר‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫פרקי תפילה בצורת מנורת המקדש‬
‫פרוכת מאיסטנבול‪ ,‬אוסף מוזיאון ישראל‬
‫‪6‬‬
 ‫ֹ‬
‫יל ִהי וַ ֵא ָל ָהא ַ ּד ְא ָב ָה ִתי ַא ְב ָר ָהם יִ ְצ ָחק וְ יִ ְש ָר ֵאל‪ָ .‬לא‬ ‫ְא ָ‬
‫ְ ׁ‬
‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬
‫ּ ִת ְמ ְס ִרינַ נִ י ְביַ ד ַע ְר ָלא ָה ֵדין‪ִ ,‬ד ְל ָמא יִ ְק ְט ֵלינַ נִ י וִ יְ ַהך וְ יִ ְש ַת ַבח‬
‫ּ‬
‫ֹ‬ ‫ֺ‬
‫ידי‪ּ ַ .‬ב ּה‬ ‫יה ִ ּב ִ‬ ‫אמר ָטע ּו ִתי ְמ ַס ְר ֵת ּ‬ ‫יה וְ י ַ‬ ‫ְ ּב ֵבית ָ ּדגון ָטע ּו ֵת ּ‬
‫ׁ‬
‫יה ּו ְר ָמא‬ ‫יה ּ ְת ָלת ּ ִפ ְס ִעין ּו ְד ַקר ַח ְר ָבּא ְ ּב ִל ֵ ּב ּ‬ ‫ָש ְע ָתא ּ ְפ ַסע ְלוָ ֵת ּ‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬
‫ילא ְ ּב ַעזַ ְר ָתא ְ ּדק ּו ְד ָשא‪ְ ,‬ק ַדם ֵא ָל ָהא ִ ּד ְש ָמיָ א‪ָ .‬ענֵ ה יו ָחנָ ן‬ ‫יה קט‬ ‫יָ ֵת ּ‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ְ ִ ָ ׁ‬
‫יה‬ ‫ילה ְש ַמיָ א‪ ,‬וְ ַא ַמר‪ָ :‬מ ִרי‪ָ ,‬לא ּ ְת ַשוֵ י ַע ַלי חו ִבין ִ ּדי ְק ַט ְל ֵת ּ‬ ‫ֻק ָדם א‬
‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ֵ ָ ׁ‬
‫ְ ּב ֵבית ַמ ְק ְד ָשך‪ּ .‬כְ ַען‪ִ ּ ,‬ת ְמ ַסר ּכָ ל ַע ְמ ַמיָ א ִ ּדי ִא ּתו ְל ַא ֲע ָקא ּו ְל ִמ ְט ֵעי‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׂ‬
‫ידיִ ן נְ ַפק יו ָחנָ ן ְ ּביו ָמא ַהה ּוא וַ ַאגִ יח‬ ‫ַ‬ ‫ְ ּבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל ִ ּדי ִ ּביְ ר ּו ַש ַלם‪ֵ .‬א‬
‫ֹ‬
‫ְק ָר ָבא ְ ּב ַע ְמ ַמיָ א ָה ִא ֵלין ּו ְק ַטל ְ ּבהון ַק ְט ָלא ַסגִ יא‪ .‬וְ ַע ַרק ּו ַע ָמא ִדי‬
‫ׁ‬
‫יליָ א‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫ִא ְש ֵתיזַ ב ּו ִמן ַח ְר ָ ּבא ִ ּב ְס ִפינְ ָתא ְלוָ ת ַמ ְל ּכָ א ַאנְ ְטי ּוכַ ס‪ .‬וְ ִמנְ יַ ן ְק ִט‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫ִ ּדי ְק ַטל ְ ּביו ָמא ַהה ּוא‪ִ ,‬ש ְב ִעין ּו ְת ֵרין ַא ְל ִפין ּו ְש ַבע ְמ ָאה‪ּ ִ ,‬די ְהוו‬
‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫"מ ָק ֵ ּבי‬ ‫ַ‬ ‫יה ְ ּבנָ א ְמנָ ְר ָתא ּו ְק ָרא ְש ַמ ּה‬ ‫יה‪ּ ֵ .‬במו ְת ָב ּו ֵת ּ‬ ‫ָק ְט ִלין גְ ּ ַבר ַח ְב ֵר ּ‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫יקנור‬ ‫מע ַאנְ ְטי ּוכַ ס ַמ ְל ּכָ א‪ּ ִ ,‬די ִא ְת ְק ִטיל נִ ָ‬ ‫יפין"‪ .‬וִ כְ ִדי ש‬
‫ְ ַׁ‬ ‫ַק ְט ָלא ּ ַת ִק ִ‬
‫גרס ַחיָ ָבא ַמ ְט ֵעי ַע ֵמ ּ‬
‫יה‪.‬‬ ‫יה ַל ְח ָדא ּו ְש ַלח ּו ְק ָרא ְל ַב ַ‬ ‫יה‪ַ ,‬ע ַקת ֵל ּ‬ ‫ּ ִתנְ יָ נֵ ּ‬

‫הניצחון הראשון על מלכות הרשעה‬

‫אלוהיי ואלוהי‪-‬אבותיי‪ ,‬אברהם יצחק וישראל‪ .‬וכן אמר‪ :‬נא אל תמסרני ביד‬
‫הערל הזה‪ ,‬שמא יהרגני וילך להתפאר בבית אלוהי עבודה זרה שלו‪ ,‬ויאמר‬
‫שהפסל דגון הסגיר אותי בידיו‪ .‬מיד צעד לקראתו שלושה צעדים ודקר‬ ‫ֶ‬
‫בפגיון את ליבו‪ ,‬וישלך אותו מת ברחבה המקודשת לפני אלוהי השמיים‪.‬‬
‫פנה יוחנן לאלוהי השמים‪ ,‬ואמר‪ :‬אדוני‪ ,‬נא אל תחשוב לי כעוון שהרגתי‬
‫בבית מקדשך‪ .‬עתה‪ ,‬הסגר את כל הגויים אשר באו אתו להציק ולהסית את‬
‫בני ישראל אשר בירושלים‪ .‬יצא יוחנן ביום ההוא ומיד פתח במלחמה נגד‬
‫הגויים האלה והרג בהם ֶה ֶרג רב‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬נַ סו בספינות אנשי האויב‪,‬‬
‫שניצלו מחרבו של יוחנן‪ ,‬אל המלך אנטיוכוס‪ .‬ומספר ההרוגים שהרג יוחנן‬
‫באותו היום עמד על ‪ .72,700‬היו גם נהרגים אלה מיד אלה‪ .‬בשובו מהמלחמה‬
‫הקים מונומנט וקרא לו "מקבי מחסל חזקים"‪ .‬וכאשר שמע אנטיוכוס המלך‪,‬‬
‫שניקנור סגנו נהרג‪ ,‬צר היה לו מאוד‪ ,‬ושלח לקרוא אליו בדחיפות את בגריס‬
‫הרשע‪ ,‬שהסית את עמו‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫ָענֵ ה ַאנְ ְטי ּוכַ ס ַמ ְל ּכָ א וַ ְא ַמר ְל ַבגְ ַרס‪ְ :‬ה ָלא יְ ַד ְע ָתא ִאם ָלא‬
‫ׂ‬ ‫ׁ‬
‫ילי ּו ַבז ּו‬ ‫ַ‬ ‫ְש ַמ ְע ָתא ָמא ַ ּד ְע ַבד ּו ִלי ְ ּבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל‪ָ ,‬ק ְטל ּו ֵח‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫יצין או ַעל‬ ‫ִ‬ ‫ִמ ְש ְריָ ִתי וְ ַר ְב ְר ָבנַ י‪ּ .‬כְ ַען ַעל נִ כְ ֵסיכון ַאת ּון ְר ִח‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫ילכון‪ּ ,‬כְ ַען ֵאיתו וְ נִ ַסק ְע ֵליהון ּונְ ַב ֵטיל ִמנְ הון‬ ‫ְ‬ ‫ָ ּב ֵתיכון ִ ּד‬
‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫ידיִ ן‬ ‫ִקיָ ָמא ִ ּדגְ זִ יר ְע ֵליהון ֱא ָל ׁ ָהא ִד ְש ַמ ָ ּיא‪ַ :‬ש ְ ּב ָתא וְ יַ ֹ ְר ָחא ּו ׁ ְמה ּו ְל ָתא‪ֵ .‬א ַ‬
‫יה וְ ַא ָתא ֲע ֵליהון ִליְ ר ּו ַש ַלם‪ְ .‬ק ַטל ַ ּב ּה‬ ‫ָקם ַ ּבגְ ַרס ַחיָ ָבא וְ כָ ל ַמ ֵש ְריָ ֵת ּ‬
‫ׁ‬
‫ַק ְט ָלא ַסגִ יא ּוגְ זַ ר ַ ּב ּה גְ ּ זֵ ַירת גְ ּ ֵמ ָירא ַעל ַש ְ ּב ָתא וְ יַ ְר ָחא ּו ְמה ּו ְל ָתא‪ָּ .‬כל‬
‫ׁ‬
‫יה‪.‬‬ ‫ֳק ֵבל ְ ּדנָ ה‪ַ ,‬מן ִ ּדי ִמ ַלת ַמ ְל ּכָ א ְמ ַה ֲח ָצ ָפא ַא ְש ָּכח ּו גְ ּ ַבר ִ ּדי גְ זַ ר ְ ּב ֵר ּ‬
‫ידת‬ ‫יה ּו ְצ ַלב ּונִ ין ִל ְק ֵביל יָ נְ ָ ֹקא‪ .‬וְ ַאף ִא ְת ָתא‪ ,‬יֵ ׁ ֵל ַ‬ ‫ַאיְ ּת ּון גֻ ּ ְב ָרא וְ ִא ְת ֵת ּ‬
‫יקת ַעל ש ּו ָרא‬ ‫יה ִל ּ ְת ָמנְ יָ א יו ִמין‪ּ ,‬ו ְס ֵל ַ‬ ‫ַ ּבר ָ ּב ַתר ֵמית ּות ַ ּב ֲע ַלה ּוגְ זַ ְר ּ ֵת ּ‬
‫ׁ‬
‫יה ִ ּביְ ַד ּה‪ַ .‬ענַ ת וְ ַא ַמ ַרת‪ָ :‬ל ְך ָא ְמ ִרין‬ ‫ִ ּד ְמ ִדינְ ּ ָתא ִ ּדיְ ר ּו ָש ַליִ ם ּו ְב ַר ּה ִ ּדגְ זַ ְר ּ ֵת ּ‬
‫ַ ּבגְ ַרס ַחיָ ָבא‪ַ ,‬אנְ ּת ּון ְמ ַס ְב ִרין ְל ַב ְט ָלא ִמינָ נָ א ִקיָ ָמא ַ ּד ְא ָב ָה ַתנָ א‪ָ ,‬לא‬
‫ׁ‬
‫ילת יָ ת‬ ‫לתא‪ ,‬וְ ַא ֵפ ַ‬ ‫יִ ְפס ּוק ִמינָ ֹ נָ א ׁ וְ ָלא ִמ ְבנֵ י ְ ּבנָ נָ א ַש ְ ּב ָתא וְ יַ ְר ָחא ּו ְמ ֹה ּו ָ‬
‫יה וְ ִמית ּו ּ ַת ְרוֵ יהון‪.‬‬‫ְ ּב ַר ּה ִל ְתחות ש ּו ָרא ּונְ ַפ ַלת ַ ּב ְת ֵר ּ‬

‫ניתן למחוק את הזהות היהודית‬

‫לא ַ‬

‫פנה אנטיוכוס המלך לבגריס‪ ,‬ואמר‪ :‬האם אתה יודע‪ ,‬או אולי שמעת על‬
‫מה שעשו לי בני ישראל‪ ,‬שהרגו את חייליי ובזזו את מחנות הצבא שלי‬
‫ואת מצביאיי‪ .‬עתה אל תבטחו בנכסים או בבתים שלכם‪ ,‬עתה הבה ונעלה‬
‫עליהם כדי לבטל את הברית שכרת עמם אלוהי השמים‪ :‬שמירת שבת‪ ,‬ראש‬
‫חודש וברית מילה‪ .‬אז קם בגריס הרשע וכל משרתיו לעלות על ירושלים;‬
‫הרג בה הרג רב והטיל שם גזירה מוחלטת‪ ,‬שלא לקיים את מצוות שמירת‬
‫השבת‪ ,‬ראש חודש וברית המילה‪ .‬לנוכח זאת‪ ,‬כאשר פקודת המלך יצאה‬
‫בדחיפות‪ ,‬מצאו האויבים גבר שמל את בנו למרות האיסור מטעם המלך‪.‬‬
‫הביאו אותו ואת רעייתו וצלבו אותם אל מול פני התינוק‪ .‬וגם אישה אחת‪,‬‬
‫שילדה בן לאחר מות בעלה‪ ,‬ומלה אותו לאחר שמונה ימים‪ ,‬עלתה על חומת‬
‫העיר ירושלים ובנה המהול בידיה‪ .‬פנתה וקראה בקול‪ :‬לזה שקוראים בגריס‬
‫הרשע‪ ,‬אתם מתכוונים לבטל מאתנו את מצוות אבותינו‪ .‬דע לך‪ ,‬שאת מצוות‬
‫אבותינו לא ניתן להפסיק מאתנו ולא מבני בנינו; הפילה את בנה לתחתית‬
‫החומה ונפלה אחריו ומתו שניהם‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יאין ִמן ְ ּבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל ְהוו ָע ְב ִדין ּכְ ֵדין וְ ָלא ְמ ַשנִ ין ִקיָ ם‬ ‫ַסגִ ִ‬
‫ּ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬
‫ְא ָב ָה ְתהון‪ֵ .‬ביה זִ ְמנָ א ָא ְמ ִרין ְבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל גְ ַבר ְל ַח ְב ֵריה‪:‬‬ ‫ּ‬
‫ֹ‬ ‫ׁ ֹ‬ ‫ֹ‬
‫ֵאיתו ּונְ ַה ְך וְ נִ ְש ּבות ִ ּב ְמ ָע ְר ָתא‪ִ ,‬ד ְל ָמא נְ ַח ֵלל יו ָמא‬
‫ׁ‬ ‫ֺ‬ ‫ׁ‬
‫ידיִ ן ְש ַלח ַ ּבגְ ַרס‬ ‫ִד ַש ְ ּב ָתא‪ ֹ ,‬וְ ַאכַ ל ּו ִק ְר ֵציהון ֻק ָדם ַ ּבגְ ַרס‪ֵ ֹ .‬א ַ‬
‫ַחיָ ָבא ְ ּבגַ ְב ַריָ א‪ ,‬וְ ַא ּתו ְלפ ּום ְמ ָע ְר ָתא וַ ַא ְמר ּו‪ּ ְ :‬בנֵ י יִ ְש ָר ֵאל ּפ ּוק ּו ְלוָ ַתנָ א‪,‬‬
‫ׁ‬
‫ֵאיכ ּול ּו ִמן ַל ְח ַמנָ א וִ ְשת ּו ִמן ַח ְמ ַרנָ א‪ ,‬וְ ע ּו ָב ַדנָ א ַא ּת ּון ָע ְב ִדין‪ָ .‬ענַ יִ ין‬
‫ֹ‬
‫יה‪ּ ְ :‬דכִ ִירין ְאנַ ְחנָ א ָמא ְ ּד ִא ְת ּ ַפ ַק ְדנָ א‬ ‫ְ ּבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל וְ ָא ְמ ִרין ַחד ְל ַח ְב ֵר ּ‬
‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫יד ְתכון ּו ְביו ָמא ְ ּד ַש ְ ּב ָתא‬ ‫יב ַׁ‬‫יתא יו ִמין ּ ַת ֲע ְבד ּון ֹ ְע ִ‬ ‫"ש ָ‬‫ַעל ט ּו ָרא ְ ּד ִסינַ י‪ִ ,‬‬
‫ּ ְתנ ּוח ּון"‪ּ .‬כְ ַען ָטב ַלנָ א ִ ּדנְ מ ּות ִמ ִ ּדנְ ַח ֵלל יו ָמא ְ ּד ַש ְ ּב ָתא‪ּ .‬כָ ל ְק ֵביל ְדנָ א‪,‬‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יבין וְ או ִקיד ּו ַעל ּפום ְמ ָע ְר ָתא‪,‬‬ ‫יתיא ּו ָא ִעין ַר ִט ִ‬ ‫ּכְ ֵדי ָלא ַק ִביל ּו ְלהון‪ֵ ,‬א ִ‬
‫וְ ִא ְת ְק ִטיל ּכְ ַא ַלף ְ ּג ַבר וְ ִא ְת ָתא‪ּ ָ .‬ב ַתר ְ ּדנָ א‪ָ ,‬קמ ּו ַח ְמ ָשה ְ ּבנֵ י ְמ ַת ְתיָ ה‪,‬‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יו ָחנָ ן וְ ַא ְר ְב ָעה ְאחו ִהי‪ ,‬וַ ַאגִ יח ּו ְק ָר ָבא ְ ּב ַע ְמ ַמיָ א ָה ִא ֵלין‪ַ .‬ק ְט ָלא ַסגִ יא‬
‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫ַק ִטיל ּו ְ ּבהון וְ ַע ַרק ּו ִ ּדי ִא ְש ְת ַאר ּו ֵל ַא ִפ ְרכֵ י יַ ָמא‪ְ ]...[ .‬ד ִא ְת ְר ִחיצ ּו ַעל‬
‫ׁ‬
‫ידיִ ן‪ ,‬יְ ִתיב ַ ּבגְ ַרס ַחיָ ָבא ִ ּב ְס ִפינְ ָתא וַ ָע ַרק ְלוָ ת ַמ ְל ּכָ א‬ ‫ַ‬ ‫ְא ָלה ְש ַמיָ א‪ּ ְ .‬ב ֵא‬
‫ׁ‬
‫יה גַ ְב ִרין ְ ּד ִאש ֵתיזַ ב ּו ִמן ַח ְר ָ ּבא‪.‬‬ ‫ַאנְ ְטי ּוכַ ס‪ ,‬וְ ִע ֵמ ּ‬

‫השבת השחורה שהניעה למלחמה‬

‫רבים מבני ישראל עשו כך ולא שינו דבר ממצוות אבותיהם‪ .‬באותה העת‪,‬‬
‫אמרו בני ישראל איש לרעהו‪ :‬הבה נלך ונתגורר במערה ושם נקיים את השבת‬
‫שמא נחלל אותה‪ ,‬אך היו מי שהלשינו עליהם לבגריס‪ .‬אז שלח עליהם בגריס‬
‫הרשע גיבורים‪ ,‬שבאו אל פי המערה וקראו להם‪ :‬בני ישראל צאו אלינו‪ ,‬אכלו‬
‫לזה‪:‬‬
‫במערה זה ׂ‬ ‫ישראל אשר‬
‫ש ָ‬ ‫ׂ‬ ‫מלחמנו ושתו מייננו והתנהגו כמותנו‪ .‬אמרו בני ׁ ׁ‬
‫יך‬ ‫"ש ֶשת יָ ִמים ַּת ֲע ֶשה ַמ ֲע ֶ‬‫המצווה שקיבלנו עלינו בהר סיני‪ֵ ,‬‬
‫זוכרים ׁ ּאנו את ׁ ּ ֹ‬
‫ֹ‬
‫יעי ִּת ְשבת" (שמות כג יב)‪ .‬אם כן‪ ,‬מוטב שנמות מאשר נחלל את‬ ‫ּו ַב ּיום ַה ְש ִב ִ‬
‫יום השבת‪ .‬לנוכח זאת‪ ,‬מפני שהיהודים לא נשמעו אליהם‪ ,‬הביאו האויבים‬
‫עצים רטובים והבעירו אותם על פתח המערה וכך נהרגו בעשן כאלף נשים‬
‫וגברים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬קמו חמשת בניו של מתתיהו‪ ,‬יוחנן וארבעת אחיו‪ ,‬ופתחו‬
‫במלחמה בגויים האלה‪ .‬הרגו בהם הרג רב‪ ,‬והניצולים נסו מפניהם למחוזות‬
‫הים‪ .‬והצליחו בני מתתיהו על כי בטחו באלוהי השמיים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬התיישב‬
‫בגריס הרשע בספינה ונס אל המלך אנטיוכוס ועמו אנשים ניצולים מחרב‬
‫בני מתתיהו‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫ֹ‬
‫ָענֵ ה ַ ּבגְ ַרס וְ ָא ַמר ְל ַאנְ ְטי ּוכַ ס ַמ ְל ּכָ א‪ַ :‬אנְ ּ ְת ַמ ְל ּכָ א ַש ְמ ָת ְט ֵעים‬
‫ׁ‬ ‫ׁ‬
‫ְל ַב ָט ָלה ִמן יְ ה ּוד ַש ְ ּב ָתא וְ יַ ְר ָחא ּו ְמה ּו ְל ּ ָתא‪ ,‬וְ ֶא ְש ּ ַת ּד ּור ַרב‬
‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫ישנַ יָ א ָלא‬ ‫ְ ּבגַ וַ ּה‪ ,‬וְ ִאל ּו ׁ ַא ּתו ֲע ֵליהון ּכָ ל ַע ְמ ַמיָ א א ּו ַמיָ א וְ ִל ָ‬
‫יפין‬ ‫ּכָ ְה ִלין ְל ַח ְמ ָשה ְ ּבנֵ י ְמ ַת ְתיָ ה‪ּ ִ ,‬די ִאינ ּון ִמן ַא ְריָ ׁוָ ן ּ ַת ִק ִ‬ ‫ׁ‬
‫יפין‪ּ .‬כְ ַען ַמ ְל ּכָ א ַמ ְל ּכִ י‪ ,‬יִ ְש ּ ַפר ְע ָל ְך‬ ‫ִ‬ ‫ילין וְ ִמן ּד ּו ִבין ַח ִצ‬ ‫ִ‬ ‫וְ ִמן נִ ְש ִרין ַק ִל‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫יח ְק ָר ָבא ִע ְמהון ְ ּב ַמ ִש ְריָ ָתא ָה ִא ֵלין ִ ּדי ֵהן ּ ַתגִ יח ְ ּבהון ְ ּבגַ ְב ִרין‬ ‫וְ ָלא ְתגִ ַ‬
‫ֹ ׁ‬
‫זְ ִע ָירן‪ּ ִ ,‬ד ְל ָמא ּ ִת ְב ֵהית ְ ּב ַאנְ ּ ֵפי ּכָ ל ַמ ְלכַ יָ א‪ָ .‬לכֵ ן ְּכתוב ּו ְש ַלח ִאגָ ְר ָתא‬
‫ֹ‬
‫ילוָ ָתא וְ ִע ְמהון ּכָ ל ַע ְמ ַמיָ א‪,‬‬ ‫ְ ּבכָ ל ִמ ִדינַ ת ַמ ְלכ ּו ָת ְך ׁ‪ ,‬וִ יְ ת ּון ַר ְב ֵר ָבנֵ י ׁ ֵח ָ‬
‫ידיִ ן ְש ַפר ּ ִפ ְתגָ ָמא ְ ּב ֵעינֵ י ַאנְ ְטי ּוכַ ס‬ ‫יליָ א ְמל ּו ָב ֵשי ִש ְריַ נָ א‪ֵ .‬א ַ‬ ‫וְ ַאף ּפ‬
‫ֹ‬ ‫ֵ ַׁ‬
‫יה וְ ַא ּת ּו ּכָ ל ַע ְמ ַמיָ א וְ ִע ְמהון‬ ‫ַמ ְל ָּכא ּו ְש ַלח ּו ְק ָרא ְל ַר ְב ְר ֵבנֵ י ַמ ְלכ ּו ֵת ּ‬
‫ׁ‬ ‫ׁ‬
‫יליָ א ְמל ּו ָב ֵשי ִש ְריַ נָ א‪ִ ּ .‬תנְ יָ נ ּות ָקם ַ ּבגְ ַרס ַחיָ ָבא וְ ַא ָתא ִליְ ר ּו ַש ַלם‪,‬‬ ‫ּ ֵפ ַ‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫ּ ְת ַרע ַ ּב ּה ּ ְת ָלת ְע ַשר ּ ְת ַר ַע ָתא ּו ְסגַ ר נַ ֲה ָרא ִ ּד ְמ ִדינְ ָתא‪ּ ,‬ו ְש ַרף ַא ְבנַ ּה ָעד‬
‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫יה וְ ַא ַמר‪ּ ְ :‬בזִ ְמנָ א ָה ָדא ָלא ּכָ ְה ִלין ִלי‪ְ ,‬א ֵרי‬ ‫ַד ַהוו ּכְ ַע ְפ ָרא‪ַ .‬ח ִשיב ְ ּב ִל ֵב ּ‬
‫ׁ‬ ‫ׁ‬
‫ילה ְש ַמיָ א ָלא ַח ִשיב ּכֵ ין‪.‬‬ ‫ילי וְ ַת ִקיף יְ ִדי‪ .‬וְ ֵא ָ‬ ‫ַרב ֵח ִ‬

‫כל אומות הגויים לא יכולים להם‬

‫פנה בגריס ואמר לאנטיוכוס המלך‪ :‬אתה המלך שציווה לבטל מן היהודים‬
‫שמירת שבת וראש חודש וברית מילה‪ .‬הם פתחו במרד נגדך‪ .‬ואילו תקפו‬
‫אותם כל אומות הגויים והלשונות‪ ,‬לא יכלו להם לחמשת בני מתתיהו‪ ,‬שהם‬
‫עזים מאריות‪ ,‬קלים מנשרים ואמיצים מדובים‪ .‬עתה המלך מלכי‪ ,‬לו תיטב‬
‫החילות האלה‬‫עצתי אליך‪ ,‬אל נא תפתח במלחמה נוספת עמהם באמצעות ֵ‬
‫הכוללים מעט גברים‪ ,‬שמא תתבזה בעיני יתר המלכים‪ .‬לכן כתוב והנפק‬
‫החילות יבואו עם אנשים מכל העמים‪,‬‬
‫איגרת בכל ערי הממלכה‪ ,‬כדי ששרי ֵ‬
‫ויחד עמם פילים לבושי שריון‪ .‬טובה אז הייתה עצת בגריס בעיני אנטיוכוס‬
‫המלך‪ ,‬ושלח לקרוא לשרי מלכותו ויחד עמהם אנשים מכל העמים ופילים‬
‫לבושי שריון‪ .‬שוב קם בגריס הרשע ובא לירושלים‪ ,‬פרץ בה שלוש עשרה‬
‫פרצות‪ ,‬וחסם את הגישה אליה‪ ,‬ושרף את אבני חומותיה עד שהיו לעפר‬
‫הארץ‪ .‬חשב לעצמו ואמר‪ :‬כעת הם לא יכולים לי‪ ,‬מאחר שצבאותיי רבים‬
‫וידיי חזקות‪ .‬אך אלוהי השמיים חשב אחרת‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫דגם מנורת המקדש‪ ,‬בית הכנסת העתיק סוסיה‪,‬‬
‫מוזיאון ישראל‬

‫‪11‬‬
 ‫ׁ‬ ‫ׁ‬
‫וִ כְ ִדי ְש ַמע ּו ַח ְמ ָש ּה ְ ּבנֵ י ֵמ ַת ְתיָ ה‪ָ ,‬קמ ּו וְ ַאזַ ל ּו ְל ַמ ְצ ּ ְפיָ א ְ ּדגִ ְל ָעד‪,‬‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ ׁ‬
‫ְ ּב ָא ְת ָרא ִ ּדי ַהוָ ה ְלהון ֵשיזָ ָבא ִ ּביו ֵמי ְשמ ּו ֵאל נְ ִביָ יא‪ .‬צו ָמא‬
‫ילה‬ ‫גַ ּ זְ ר ּו וִ יְ ִתיב ּו ַעל ִק ְט ָמא ְל ִמ ַ ּב ֵעי ַר ְח ִמין ִמן ֻק ָדם א‬
‫ֵ ָֹ‬ ‫ֺ ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫ידיִ ן נְ ַפל ְ ּב ִל ְבהון ִמ ְלכָ א ָט ָבא‪ ,‬וַ הוו ְש ָמ ָה ְתהון‬ ‫ַ‬ ‫ִ ּד ְש ַמיָ א‪ּ ְ .‬ב ֵא‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫יע ָאה‪,‬‬ ‫ית ָ ׁאה‪ ,‬יונָ ָתן ֺ ְר ִב ָ‬ ‫חנָ ן ּ ְת ִל ָ‬ ‫יְ ה ּו ָדה ּב ּוכְ ָ ׁרא‪ִ ,‬ש ְמעון ּ ִתנְ יָ ֺנָ א‪ ,‬יו ָֺ‬
‫יך יָ ְתהון ְאב ּוהון ֻק ָדם ְ ּדיִ ְש ַלח יָ ְתהון ִל ְק ָר ָבא‪,‬‬ ‫יש ָאה‪ּ ָ .‬ב ֵר ְ‬ ‫ַא ְל ָעזָ ר ְח ִמ ָ‬
‫ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ֹ‬
‫ּ‬
‫וְ ַא ַמר‪ :‬יְ ה ּו ָדה ְב ִרי‪ ,‬או ֵדי ע ּו ָב ָדך ּכִ יה ּו ָדה ַבר יַ ְעקב‪ּ ִ ,‬ד ְמ ִתיל ְּכ ַא ְריָ א‪.‬‬ ‫ּ‬
‫ֹ‬ ‫ֺ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫וְ ַאת ִש ְמעון ְ ּב ִרי‪ ,‬או ֵדי ע ּו ָב ָד ְך ּכְ ִש ְמעון ַ ּבר יַ ְעקב‪ּ ִ ,‬ד ַק ַטל יָ ת יָ ְת ֵבי‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫יה‪ ,‬וְ ַאת יו ָחנָ ן ְ ּב ִרי‪ ,‬או ֵדי ע ּו ָב ָד ְך ּכְ ַא ְבנֵ ר‬ ‫ְשכַ ם‪ּ ְ ,‬ד ַחב ּו ַעל ִ ּדינָ ה ְא ָח ֵת ּ‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫ילא ְדיִ ְש ָר ֵאל‪ ,‬וְ ַאת יונָ ָתן ְ ּב ִרי‪ ,‬או ֵדי ע ּו ָב ָד ְך ּכְ יונָ ָתן ַ ּבר‬ ‫ׁ ַ ּבר‪-‬נֵ ר‪ַ ,‬רב ֵח ָ‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫ָשא ּול‪ּ ִ ,‬די ְק ַטל יָ ת ּ ְפ ִל ְש ָת ֵאי‪ .‬וְ ַאת ַא ְל ָעזָ ר ְ ּב ִרי‪ ,‬או ֵדי ע ּו ָב ָד ְך ּכְ ִפנְ ָחס‬
‫ׂ‬ ‫ׁ‬
‫יה וְ ֵשיזֵ יב יָ ת ְ ּבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל ְמר ּוגזָ א‪ַ .‬על‬
‫ֹ‬ ‫ַ ּבר ַא ְל ָעזָ ר‪ּ ִ ,‬די ַקנִ י ֻק ָדם ְא ָ‬
‫יל ֵה ּ‬
‫ְ ּדנָ א נַ ְפק ּו ַח ְמ ָשה ֵ ּבנֵ י ְמ ַת ִתיָ ה ְ ּביו ָמא ַהה ּוא וַ ַאגִ יח ּו ְק ָר ָבא ְ ּב ַע ְמ ַמיָ א‬
‫ֹ‬ ‫ֺ‬
‫ָה ִאינ ּון‪ּ ,‬ו ְק ַטל ּו ִמנְ הון ַק ְט ָלא ַסגִ יא וְ ִא ְת ַק ִטיל ִמנְ הון יְ ה ּו ָדה‪.‬‬

‫מסורת של לחימה למען עצמאות‬

‫וכאשר שמעו זאת חמשת בני מתתיהו‪ ,‬קמו והלכו למצפה‪-‬גלעד‪ ,‬למקום שבו‬
‫הייתה להם הצלה בימיו של שמואל הנביא (שמואל‪-‬א ז)‪ .‬גזרו על עצמם‬
‫תענית וישבו על אפר כדי לבקש רחמים מלפני אלוהי השמים‪ .‬ואז נפלה‬
‫בליבם עצה טובה‪ .‬שמותיהם היו‪ ,‬יהודה הבכור‪ ,‬שמעון השני‪ ,‬יוחנן השלישי‪,‬‬
‫יונתן הרביעי ואלעזר החמישי‪ .‬מתתיהו אביהם ברך אותם‪ ,‬בטרם ישלח‬
‫אותם למלחמה‪ ,‬ואמר‪ :‬יהודה בני‪ ,‬אדמה את מעשיך למעשי יהודה בן יעקב‬
‫הנמשל כאריה‪ .‬ואתה שמעון בני‪ ,‬אדמה את מעשיך כשמעון בן יעקב‪ ,‬שהרג‬
‫את יושבי שכם‪ ,‬שפשעו באחותו דינה‪ .‬ואתה יוחנן בני‪ ,‬אדמה את מעשיך‬
‫לאבנר בן נר‪ ,‬שר צבא ישראל‪ .‬ואתה יונתן בני‪ ,‬אדמה את מעשיך ליונתן‬
‫בן שאול‪ ,‬שהרג בפלישתים‪ .‬ואתה אלעזר בני‪ ,‬אדמה את מעשיך לפנחס בן‬
‫אלעזר‪ ,‬שהיה קנאי למען אלוהיו והציל את בני ישראל מזעם האל‪ .‬על זאת‬
‫יצאו חמשת בני מתתיהו ביום ההוא ופתחו במלחמה בגויים האלה והרגו בהם‬
‫הרג רב ובקרב זה נפל יהודה‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫ַ ּב ּה ָש ְע ָתא‪ּ ,‬כַ ד ְחזו ְ ּבנֵ י ְמ ַת ִתיָ ה ְ ּד ִא ְת ְק ִטיל יְ ה ּו ָדה‪ָ ּ ,‬תב ּו‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫וַ ַאתו ְלוָ ת ְאב ּוהון‪ ,‬וְ ָא ַמר ְלהון‪ְ :‬ל ָמא ּ ַת ְבת ּון‪ָ .‬ענו וֵ ָא ְמ ִרין‪:‬‬
‫ׁ‬
‫יְ ה ּו ָדה ְאח ּונָ א ִא ְת ְק ִטיל ִ ּדי ְהוָ ה ִמ ְת ְח ֵשיב ּכְ וָ ת ּכ ּו ַלנָ א‪.‬‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יח ְק ָר ָבא‬ ‫ָענֵ ה ְמ ַת ְתיָ ה וְ ַא ַ ֹמר ְלהון‪ַ :‬אנָ א ׂ ִא ּפוק ִע ְמכון‪ ,‬וִ ַא ִ ּג ַ‬
‫ְ ּב ֲע ְמ ַמיָ א ָה ִא ֵלין‪ּ ִ ,‬ד ְל ָמא יו ְבד ּון ְ ּבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל‪ ,‬וְ ָאת ּון ּ ִת ְתנַ ְחמ ּון ַעל‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֺ‬
‫ְאח ּוכון‪ּ .‬ונְ ַפק ְמ ַת ְתיָ ה ְ ּביו ָמא ַהה ּוא ִעם ְ ּבנו ִהי וַ ְאגִ יח ְק ָר ָבא ְ ּב ַע ְמ ַמיָ א‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫ידיהון ּו ְק ַטל ּו‬ ‫יב ֵרי ַע ְמ ַמיָ א ָה ִא ֵלין ׁ ִ ּב ֵ‬ ‫ילה ְש ַמיָ א ְמ ַסר ָּכל גִ ּ ָ ּ‬ ‫ָה ִא ֹינ ּון‪ .‬וְ ֵא ָ‬
‫ׁ‬
‫ְ ּבהון ַק ְט ָלא ַסגִ יא‪ּ ,‬כָ ל ָש ֵליף ַח ְר ָבּא וְ כָ ל ָא ֵחיד ַק ְש ָתא‪ ,‬וְ ַר ְב ֵר ַבנֵ י‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫אתא‪ ,‬וְ ָלא ִא ְש ְת ַאר ִמנְ הון ֵמ ֵשיזִ יב‪ ,‬וַ ָע ַרק ַמן ְ ּד ִא ְש ֵתיזַ ב ִמנְ הון‬ ‫ּ ַפ ְחוָ ָ‬
‫יליָ א‪ּ ,‬ו ְט ַבע ִ ּבפ ּו ְר ָתא‬
‫ׁ‬ ‫א‪ .‬וְ ַא ְל ָעזָ ֹר ְהוָ ה ִמ ּ ְת ַע ֵסק ֵ ּב ַק ְט ָלא ְ ּד ִפ ְ‬ ‫לאפר י מ‬
‫ֵ ַ ִ ְ כֵ יַ ָ ֹ‬
‫יה‪,‬‬ ‫יתיָ א וְ ָלא ַא ְש ַּכח ּו יָ ֵת ּ‬ ‫ּ‬
‫עו ִהי ְאחו ִהי ֵבין ַחיַ יָ א ּו ֵבין ִמ ַ‬ ‫ילא‪ּ .‬ו ְב‬ ‫ְ ּד ִפ ָ‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫ילא‪ .‬וַ ְחדו ֵ ּבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל‬
‫ֹ‬ ‫יה ְט ִב ֹ ּי ַע ְ ּבפ ּו ְ ֹר ָתא ְֹ ּד ִפ ָ‬ ‫ּו ָב ַתר ּכֵ ין ַא ְש ַּכח ּו יָ ֵת ּ‬
‫ֹ‬
‫ידיהון‪ִ .‬מנְ הון ְקלו ְבנ ּו ָרא ּו ִמנְ הון ְצ ַלב ּו ַעל‬ ‫ִ‬ ‫ִ ּדי ִא ְת ְמ ַסר ּו ָסנְ ֵאיהון ֵ ּב‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יה ְקלו ִהי ְ ּבנ ּו ָרא‪ַ ,‬ע ָמא ֵ ּבית יִ ְש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ילנָ א‪ּ .‬ו ַבגְ ַרס ַחיָ ָבא ַמ ְט ֵעי ַע ֵמ ּ‬ ‫ִא ָ‬

‫התבוסה המוחלטת של אויבי ישראל‬

‫בה בעת‪ ,‬כאשר ראו בני מתתיהו שיהודה נהרג‪ ,‬שבו ובאו אצל מתתיהו‬
‫אביהם‪ .‬שאל אותם מדוע שבתם? השיבו ואמרו לו‪ :‬יהודה אחינו נהרג‪ ,‬שהוא‬
‫שקול כנגד כולנו‪ .‬השיב מתתיהו ואמר להם‪ :‬אני אצא במקומכם להילחם‬
‫בגויים האלה‪ ,‬שמא יאבדו בני ישראל‪ ,‬ואתם תקבלו תנחומים על אחכם‬
‫יהודה‪ .‬לבסוף‪ ,‬יצא מתתיהו ביום ההוא יחד עם בניו לפתוח במלחמה בגויים‬
‫האלה‪ .‬ואלוהי השמים מסר את כל גיבורי הגויים האלה בידי החשמונאים‪,‬‬
‫שהרגו בהם הרג רב; את כל שולף חרב ואת כל מושך בקשת ואת מושלי‬
‫המחוזות‪ ,‬עד שלא נותר מהם פליט‪ .‬והניצולים מהם נסו אל מחוזות הים‪.‬‬
‫ואלעזר‪ ,‬אחד החשמונאים‪ ,‬היה עסוק בהרג הפילים במהלך הקרב‪ ,‬אך טבע‬
‫ואחיו חיפשו אחריו בין החיים ובין המתים ולא מצאוהו‪ ,‬ורק‬
‫בצואה של פיל‪ֶ .‬‬
‫לאחר זמן מצאוהו שקוע בצואה של פיל‪ .‬ושמחו בני ישראל על שנמסרו‬
‫שונאיהם בידיהם‪ .‬את חלקם שרפו באש‪ ,‬וחלקם תלו על העץ‪ .‬ואנשי בית‬
‫ישראל שרפו באש את בגריס הרשע‪ ,‬מסית עמו‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫ׁ‬
‫יה‬ ‫וְ ַאנְ ְטי ּוכַ ס ַמ ְל ּכָ א‪ּ ,‬כַ ד ְש ַמע ִ ּדי ִא ְת ְק ִטיל ַ ּבגְ ַרס ּ ִתנְ יַ נֵ ּ‬
‫ֹ‬
‫יה‪ ,‬יְ ֵתיב ִ ּב ְס ִפינְ ָתא וַ ְע ַרק ַל ְא ַפ ְרכֵ י‬ ‫וְ כָ ל ַר ְב ֵר ַבנו ִהי ְ ּד ִע ֵמ ּ‬
‫יקא‪,‬‬ ‫"ע ִר ֹ ָ‬ ‫יה‪ָ :‬‬‫יה וְ ָא ְמ ִרין ֵל ּ‬ ‫יתי ָמ ְר ִדין ֵ ּב ּ‬ ‫יַ ָמא‪ ,‬וְ כָ ל ְא ַתר ְ ּדיֵ ׁ ֵ‬
‫יה ְליַ ָמא‪ּ ָ .‬ב ַתר ְ ּדנָ א ֲעל ּו ְ ּבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל‬ ‫יקא" ּו ְר ָמא ֵ ּבנַ ְפ ֵש ּ‬ ‫ָ ׁע ִר ָ‬
‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫יליָ א ּו ִמן‬ ‫ְל ֵבית ַמ ְק ְד ָשא‪ּ ,‬ו ְבנו ּ ַת ְר ַעיָ א וְ ַ ּד ִּכיא ּו ֵ ּבית ַמ ְק ְד ָשא מן קט‬
‫ִ ְ ִ ַ ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ ׁ‬ ‫ֹ‬
‫יתא ַ ּדכְ יָ א ְל ַא ְד ָל ָקא ּבו ִצינַ יָ א‪ ,‬וְ ָלא ַא ְשכַ ח ּו‬ ‫ָ‬ ‫זֵ‬ ‫ְסאו ְב ָתא‪ּ .‬ו ְבעו ִמ ְש ָחא ְ ּד‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫ימה ְ ּב ִעזְ ָקת ּכָ ְהנָ א ַר ָבא ִמיו ֵמי‬ ‫ָ‬ ‫יל ִהין ְצלו ִחית ְח ָדא‪ּ ַ ,‬ד ְהוָ ת ְח ִת‬ ‫ׁ ֵא ְ‬
‫ֹ‬
‫ְשמ ּו ֵאל נֵ ִביָ א‪ ,‬וִ יְ ַדע ּו ִ ּד ִהיא ַ ּדכְ יָ א‪ְּ .‬כ ַא ְד ַלק ּות יו ָמא ְח ָדא ְהוָ ה ָ ּב ּה‪.‬‬
‫ׁ‬ ‫ׁ‬ ‫ׁ‬
‫יה ּ ַת ָמן יְ ַהב ַ ּב ּה ִ ּב ְר ּכְ ָתא‪ ,‬וְ ַא ְד ִליק ּו ִמנַ ּה‬ ‫וַ ְא ָלה ְש ַמיָ א ִ ּדי ַש ּכֵ ין ְש ֵמ ּ‬
‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫ּ ְת ַמנְ יָ א יו ִמין‪ַ .‬על ּכֵ ן ַקיִ ימ ּו ְ ּבנֵ י ַח ְשמ ּונַ אי ַה ֵדין ְקיָ ָמא‪ ,‬וַ ְא ַסר ּו ַה ֵדין‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫ְא ָס ָרא‪ִ ,‬אינ ּון ּו ְבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל ּכ ּו ְלהון‪ְ .‬להו ָד ָעא ִל ְבנֵ י יִ ְש ָר ֵאל‪ְ ,‬ל ַמ ְע ַ ּבד‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יבין ְ ּבאו ָריְ ָתא‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫יקר‪ּ ,‬כְ יו ֵמי מו ְע ַדיָ א ִ ּדכְ ִת‬ ‫ָ‬ ‫וִ‬ ‫ַה ֵדין ּ ְת ַמנְ יָ א יו ִמין ַח ְדוָ א‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יתי ִמ ָב ְת ֵריהון ְא ֵרי ְע ַבד ְלהון‬ ‫ֵ‬ ‫יֵ‬ ‫ְל ַא ְד ָלקא ְ ּבהון‪ְ ,‬להו ָד ָעא ְל ַמן ְ ּד‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬
‫ְא ָל ְההון ּ ֻפ ְר ָקנָ א ִמן ְש ַמיָ א‪ּ ְ .‬בהון ָלא ְל ִמ ְס ַפד וְ ָלא ְל ִמגְ זַ ר צו ָמא‪ ,‬וְ כָ ל‬
‫ֹ‬
‫ִ ּדיְ ֵהי ְעלו ִהי נִ ְד ָרא יְ ַש ֵ ּל ִמינֵ יִ ּה‪.‬‬

‫לחגוג את ניצחון החשמונאים בכל הדורות‬

‫כאשר שמע אנטיוכוס המלך שסגנו בגריס נהרג יחד עם כל המושלים‬

‫שאתו‪ ,‬התיישב בספינה ונס למחוזות הים‪ .‬בכל מקום שאליו הגיע‪ ,‬מרדו בו‬
‫המקומיים וקראו לעברו "הנמלט‪ ,‬הנמלט"‪ ,‬עד שמאס בחייו והשליך עצמו‬
‫אל הים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬עלו בני ישראל לבית המקדש‪ ,‬הקימו את שעריו וטיהרו‬
‫אותו מן המתים ומן הזוהמה‪ .‬וביקשו שמן זית זך להדלקת המנורה ולא מצאו‪,‬‬
‫כי אם צלוחית אחת‪ ,‬שהייתה חתומה בטבעת הכהן הגדול‪ ,‬מימיו של שמואל‬
‫הנביא‪ ,‬וידעו שהיא טהורה‪ .‬הכמות שהייתה בצלוחית הספיקה להדלקת יום‬
‫אחד בלבד‪ .‬אך אלוהי השמים‪ ,‬שהשכין שמו במקדש‪ ,‬ברך אותה והדליקו‬
‫ממנה שמונה ימים‪ .‬על כן קיבלו בני חשמונאי וכל בית ישראל על עצמם‬
‫לקיים את מצוות ההדלקה ולאסור את המספד שנה בשנה בימי החנוכה‪.‬‬
‫והודיעו לבני ישראל‪ ,‬לעשות את שמונת הימים האלו שמחה וכבוד‪ ,‬כימי‬
‫המועדים הכתובים בתורה‪ ,‬להדליק בהם‪ ,‬ולהודיע בכך לדורות הבאים כי‬
‫אלוהיהם הושיע אותם מן השמים‪ .‬בימים אלה לא יספדו ולא יגזרו תענית‪,‬‬
‫וכל מי שנדר יקיים את נִ דרו‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ ֹ‬
‫ְ ּב ַרם ַח ְשמונַ אי ּו ְבנו ִהי וְ ַא ֵחיהון ָלא ַ ּגזְ ר ּו ְ ּבהון ְל ִמ ְש ַבק‬
‫ׁ‬ ‫ׁ‬
‫ידת ּפ ּו ְל ַחנָ א ִ ּדי ַמ ְק ְ ּד ָשא‪ִ .‬מן ִע ַדנָ א ְ ּדנָ א ָלא ַהוָ ה ֵשם‬ ‫ֲע ִב ַ‬
‫ֹ‬ ‫ׁ ֹ‬
‫ְל ַמ ְלכ ּות יָ וָ ן‪ .‬וְ ִק ְ ּבל ּו ַמ ְלכ ּו ָתא ְ ּבנֵ י ַח ְשמונַ אי ּו ְבנֵ י ְ ּבנֵ יהון‬
‫ׁ‬
‫ִמן ִע ַדנָ א ְ ּדנָ א וְ ַעד ַח ְר ַ ּבן ֵ ּבית ֶא ַל ָהא‪ּ ַ ,‬ד ְך ַמ ֲא ַתן וְ ִשית‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ‬
‫ְשנִ ין‪ַ .‬עד יו ְמיָ א ַה ִא ֵלין‪ּ ְ ,‬בנֵ י יִ ְש ָר ֵאל ְ ּבכָ ל גַ ל ּו ְתהון נַ ְט ִרין יו ְמיָ א ִא ֵלין‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ׂ‬ ‫ֹ‬
‫וְ ַק ִרי ְלהון יְ ֵמי ַח ּד ּו‪ְ ,‬מ ֶע ְש ִרים וְ ַח ְמ ָשה יו ִמין ְליַ ְר ָחא ְ ּדכִ ְס ֵלו ּ ְת ַמנְ יָ א‬
‫ֹ‬ ‫ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫יו ִמין‪ִ .‬מן ִע ַדנָ א ַהה ּוא וְ ַעד ַע ְל ָמא ָלא ַעד ּון ִמנְ הון ְ ּב ֵבית ַמ ְק ַ ּד ֵשיהון‬
‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬
‫ימהון‪ִ ,‬קיְ מ ּו ֲע ֵליהון וְ ַעל ְ ּבנֵ י ְ ּבנֵ יהון ַעד ַע ְל ָמא‪.‬‬ ‫ְּכ ֲהנַ יָ א ּו ְלוַ יָ א וְ ַח ִּכ ְ‬

‫דבקות‪ ,‬יוזמה והעזה מחוללי עצמאות ישראל‬

‫אולם חשמונאי ובניו אחריהם לא גזרו שבימים אלה ישבתו מעבודת פולחן‬
‫בית המקדש‪ .‬מן העת ההיא נמחה שמה של מלכות יוון‪ .‬וקיבלו על עצמם בני‬
‫חשמונאי וממשיכיהם את המלכות בישראל החל מן העת הזאת ועד חורבן‬
‫בית האלוהים‪ ,‬סך של מאתיים ושש שנים‪ .‬עד הימים האלה‪ ,‬בני ישראל‬
‫בכל הגלויות שומרים את הימים האלה וקוראים להם ימי שמחה‪ ,‬מעשרים‬
‫וחמישה ימים לחודש כסלו שמונה ימים‪ .‬מן העת ההיא ועד עולם לא נעדרו‬
‫מבית מקדשם כהנים‪ ,‬לויים וחכמיהם‪ .‬כולם קיימו את המועד‪ ,‬הם ובני בניהם‬
‫לנצח ולעולם‪ .‬סיומות מאוחרות‪ :‬כבודך ה'‪ .‬נשלמה המגילה היוונית ופסוקיה‪,‬‬
‫שבעים וארבעה (בגרסה זו החלוקה שונה)‪ ,‬וסימנם ע"ד‪ :‬ולא אמעד‪ ,‬אמן!‬
‫נסים ונפלאות ויקוים בנו‬
‫ֹ‬ ‫האל אשר עשה עמהם נס ופלא הוא יעשה עמנו‬
‫את ָך ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ַא ְר ֶא ּנ ּו נִ ְפ ָלאות‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫מקרא שכתוב‪ּ ִ :‬כ ֵ‬
‫ימי ֵצ ְ‬

‫גלוסקמה מפוארת‪,‬‬
‫ממערת צאצא חשמונאי‬
‫מוזיאון ישראל‬

‫‪15‬‬
 ‫ֹלהיָך‬
‫ית וְ ָא ַמ ְר ָּת לִ ְפנֵ י ה' ֱא ֶ‬ ‫וְ ָענִ ָ‬
‫ֲא ַר ִּמי א ֵֹבד ָא ִבי וַ ּי ֵֶרד ִמ ְצ ַרי ְָמה‬
‫וַ ּיָגָ ר ָׁשם ִּב ְמ ֵתי ְמ ָעט‬
‫וַ י ְִהי ָׁשם לְ גֹוי ּגָ דֹול ָעצּום וָ ָרב‬
‫(דברים כו ה)‬

‫ׁשֹופר ּגָ דֹול‬

‫וְ ָהיָה ַּבּיֹום ַההּוא י ִָּת ַקע ְּב ָ‬
‫ָּובאּו ָהא ְֹב ִדים ְּב ֶא ֶרץ ַאּׁשּור‪...‬‬
‫ירּוׁש ִָלם‬
‫וְ ִה ְׁש ַּת ֲחוּו לַ ה' ְּב ַהר ַהּק ֶֹדׁש ִּב ָ‬
‫(ישעיה כז יג)‬

‫ַּבּיֹום ַההּוא י ְִהיֶה י ְִׂש ָר ֵאל‬

‫יׁשּיָה לְ ִמ ְצ ַריִם ּולְ ַאּׁשּור‬‫ְׁשלִ ִ‬
‫ְּב ָרכָ ה ְּב ֶק ֶרב ָה ָא ֶרץ‪...‬‬
‫ָּברּוְך ַע ִּמי ִמ ְצ ַריִם‬
‫ּומ ֲע ֵׂשה י ַָדי ַאּׁשּור‬ ‫ַ‬
‫וְ נַ ֲחלָ ִתי י ְִׂש ָר ֵאל‪.‬‬
‫(ישעיה יט כג‪-‬כה)‬

‫ּתֹורה לְ י ְִׂש ָר ֵאל‬

‫ַּב ְּת ִחּלָ ה נִ ְּתנָ ה ָ‬
‫ִּבכְ ָתב ִע ְב ִרי ּולְ ׁשֹון ַהּק ֶֹדׁש‬
‫ימי ֶעזְ ָרא‬ ‫ָחזְ ָרה וְ ּנִ ְּתנָ ה לָ ֶהן ִּב ֵ‬
‫ּׁשּורית וְ לָ ׁשֹון ֲא ָר ִמית‬
‫ִּבכְ ָתב ַא ִ‬
‫ָּב ְררּו לָ ֶהן י ְִׂש ָר ֵאל‬
‫ּׁשּורית ּולְ ׁשֹון ַהּק ֶֹדׁש‪.‬‬ ‫ּכְ ַתב ַא ִ‬
‫(ילקוט שמעוני‪ ,‬שמות כז)‬

‫מנורת שבעת המינים‬ ‫מּואל ַּבר נַ ְח ָמנִ י‬

‫ָא ַמר ַר ִּבי ְׁש ֵ‬
‫אליעזר ויסהוף‬ ‫ַאל ְּת ִהי לָ ׁשֹון ֲא ָר ִמית ַקּלָ ה ְּב ֵעינֶ יָך‬
‫כנסת ישראל‬
‫תּובים‬
‫יאים ַּובּכְ ִ‬ ‫ּתֹורה ַּבּנְ ִב ִ‬
‫ֶׁש ָּמ ִצינּו ּכָ תּוב ַּב ָ‬
‫ֶׁש ַה ָּקדֹוׁש ָּברּוְך הּוא חֹולֵ ק לָ ּה ּכָ בֹוד‪.‬‬
‫(ילקוט שמעוני‪ ,‬ירמיה י)‬