‫תוכנה‪(-‬שאלות מבוחן אמצע‪ ,‬מצגות ‪)1-4‬‬ ‫מאגר שאלות‪ -‬ניהול איכות‬

‫אמינות(‪ )reliability‬היא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬היכולת של תוכנה?‬ ‫‪.1‬‬

‫לבצע את התפקידים הנדרשים בתנאים ובזמן שהוגדרו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לספק ביצועים מתאימים‪ ,‬נלמדים ומושכים ביחס למשאבים ותנאים שהוגדרו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫להיות מובנת‪ ,‬נלמדת מושכת עבור המשתמש‪ ,‬בתנאים אמינים שהוגדרו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לספק ביצועים‪ ,‬לבצע תפקידים ולהיות מובנת‪ ,‬בתנאים ובזמן שהוגדרו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫שימושיות(‪ )usability‬היא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬היכולת של תוכנה?‬ ‫‪.2‬‬
‫להיות מובנת‪ ,‬נלמדת ומושכת עבור המשתמש‪ ,‬בתנאים שהוגדרו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לספק ביצועים מתאימים עבור המשתמש ביחס למשאבים ותנאים שהוגדרו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לבצע את התפקידים הנדרשים עבור המשתמש בתנאים ובזמן שהוגדרו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לספק ביצועים‪ ,‬לבצע תפקידים ולהיות מובנת‪ ,‬בתנאים ובזמן שהוגדרו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהי סקירה(‪?)review‬‬ ‫‪.3‬‬
‫הערכת הסטטוס של מוצר או פרויקט‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הערכת הסטטוס של קוד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הערכת הסטטוס של מסמך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הערכת הסטטוס של ביקורת‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בדיקות תוכנה יכולות להיות‪:‬‬ ‫‪.4‬‬
‫דינמיות אך סטטיות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫דינמיות אך לא סטטיות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫סטטיות‪ ,‬למציאה ישירה של כשלים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫דינמיות‪ ,‬למציאה ישירה של פגמים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בדיקות סטטיות עשויות למצוא באופן ישיר‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫א‪ .‬פגמים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשלים‪.‬‬
‫אירועים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מאורעות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בדיקות דינמיות עשויות למצוא באופן ישיר‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬כשלים‪.‬‬
‫פגמים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ליקויים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫טעויות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫תנאי בדיקה(‪ )test condition‬הוא‪:‬‬ ‫‪.7‬‬
‫פריט או אירוע שעשוי להיות מאומת על ידי מקרה בדיקה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תנאי חוזי או רגולטורי לביצוע הבדיקה או חלק ממנה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אמת מידה ליציאה המהווה תנאי לביצוע הבדיקה או חלק ממנה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫תוצאה של מקרה בדיקה או חלק ממנו המהווה תנאי לביצוע הבדיקה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫לקראת בדיקה של מחשבון הכנו קובץ ובו ערכים מספריים שונים שיוזנו לפעולות‬ ‫‪.8‬‬
‫המחשבון השונות אותן נבדוק‪ .‬קובץ כזה נקרא‪:‬‬
‫נתוני בדיקות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תנאי בדיקות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נוהל בדיקות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫סט בדיקות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫כהכנה לבדיקות של מחשבון הכנו סט של מקרי בדיקה הכוללים פעולות חיבור‪ ,‬חיסור‪,‬‬ ‫‪.9‬‬
‫כפל וחילוק‪ .‬ולאחר מכן פעולות חשבוניות משולבות‪ .‬סט כזה נקרא‪:‬‬
‫א‪ .‬סדרת בדיקות‪.‬‬
‫נוהל בדיקות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫רישום בדיקות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כיסוי בדיקות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫עבור תוכנת מחשבון ישנן ‪ 4‬דרישות‪ :‬ביצוע פעולות החיבור‪ ,‬חיסור‪ ,‬כפל‪ ,‬חילוק‪ ,‬של‬ ‫‪.10‬‬
‫בדיקות בהן מבוצעות פעולות החשבון השונות‪ ,‬ובדקנו כמה מבין ‪ 4‬הפעולות היסודיות‬
‫בוצעו בסט בדיקות זה‪ .‬התוצאה של הליך זה נקראת‪:‬‬
‫א‪ .‬כיסוי בדיקות‪.‬‬
‫נוהל בדיקות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫סדרת בדיקות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫רישום בדיקות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫במסמך הקשור לבדיקות של מחשבון כתבנו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬איזה בדיקות בצענו‪ ,‬באיזה‬ ‫‪.11‬‬
‫סדרה ומה היו התוצאות‪ .‬מסמך זה הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬רישום בדיקות‪.‬‬
‫נוהל בדיקות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫סדרת בדיקות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כיסוי בדיקות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בסיס בדיקות(‪ )test basis‬הוא‪:‬‬ ‫‪.12‬‬
‫המסמכים שמהם ניתן להסיק את הדרישות‪ ,‬והתיעוד עליו מבוססות הבדיקות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הבסיס לכל תהליך הבדיקות‪ ,‬כולל כל המסמכים‪ ,‬התוכנות וסביבת הבדיקות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הכלי שעליו בסיסו מנהלים את הבדיקות מראשיתן ועד סופן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הנתונים המהווים בסיס לכל הבדיקות‪ ,‬והנהלים לפיהם הן מתבצעות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫לקראת ביצוע בדיקות בדקנו והערכנו את הדרישות‪ ,‬הסיכונים‪ ,‬ורמת הבדיקות של בסיס‬ ‫‪.13‬‬
‫הבדיקות ושל יעדי הבדיקות‪ .‬פעולות אלה הן חלק מ‪:‬‬
‫ניתוח הבדיקות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תכנון הבדיקות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫עיצוב הבדיקות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫יישום הבדיקות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בשלב יישום הבדיקות נכללים‪ ,‬בין היתר‪:‬‬ ‫‪.14‬‬
‫גמר הגדרת מקרי הבדיקה ואימות נעקבות דו‪-‬כיוונית עם בסיס הבדיקות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫תכנון הבדיקות‪ ,‬גמר הגדרת מקרי הבדיקה‪ ,‬ביצועם ורישום התוצאות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הגדרת סביבת הבדיקות‪ ,‬בקרת הבדיקות‪ ,‬ביצוען ורישום התוצאות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫סקירת בסיס הבדיקות‪ ,‬יצירת סדרות בדיקה‪ ,‬ביצוען ורישום התוצאות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫דפוסי מחשבה אופייניים למפתח‪/‬ת ולבודק‪/‬ת‪:‬‬ ‫‪.15‬‬
‫הבודק "פסימי" ושם דגש על איכות‬ ‫א‪.‬‬
‫המפתח "אופטימי" ושם דגש על מהירות והספק‪.‬‬
‫הבודק "פסימי" ושם דגש על מהירות והספק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המפתח "אופטימי" ושם דגש על איכות‪.‬‬
‫המפתח "אופטימי" ושם דגש על איכות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הבודק "פסימי" ושם דגש על מהירות והספק‪.‬‬
‫המפתח מתמקד בנוחות למשתמש‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫הבודק מתמקד בשיקולים טכניים בקוד‪.‬‬
‫דפוסי מחשבה אופייניים למפתח‪/‬ת ולבודק‪/‬ת‪:‬‬ ‫‪.16‬‬
‫לבודק מבט כללי על היישום ומטרותיו‬ ‫א‪.‬‬
‫המפתח מתמקד ברכיב המקודד‪.‬‬
‫הבודק "פסימי" ושם דגש על מהירות והספק‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫המפתח "אופטימי" ושם דגש על איכות‪.‬‬
‫הבודק "אופטימי" ושם דגש על מהירות והספק‬ ‫ג‪.‬‬
‫המפתח "פסימי" ושם דגש על שיקולים טכניים‪.‬‬
‫המפתח מתמקד בנוחות למשתמש‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫הבודק מתמקד בשיקולים טכניים בקוד‪.‬‬
‫מה מהבאים הוא הנכון ביותר לגבי שיטת פתוח במודל ‪:V‬‬ ‫‪.17‬‬
‫כולל‪ ,‬בסדר זה‪ ,‬בדיקות רכבים‪ ,‬אינטגרציה‪ ,‬מערכת וקבלה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫זהו פיתוח בסבבים הכולל בדיקות רכיבים‪ ,‬אינטגרציה‪ ,‬מערכת וקבלה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הינו המודל הנכון לפיתוח תוכנה ויש לפתח ולבדוק לפיו‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הינו מודל פיתוח התוכנה הרשמי של ‪.ISTQB‬‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫מהו תותב(‪?)stub‬‬ ‫‪.18‬‬
‫עזר לפיתוח או בדיקת רכיב‪ ,‬כאשר הרכיב קורא לתותב או תלוי בו‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מתן לבדיקת תוכנות המנהלות איברים מלאכותיים(תותבים)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שם נרדף לריתמת בדיקות(‪. )test harness‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫עזר לפיתוח או בדיקת רכיב‪ ,‬כאשר התותב קורא לרכיב או תלוי בו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהו דרייבר(‪ )driver‬בהקשר של ריתמת בדיקות(‪?)test harness‬‬ ‫‪.19‬‬
‫עזר לפיתוח או בדיקת רכיב‪ ,‬כאשר הדרייבר קורא לרכיב זה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מנהל התקנים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫שם נרדף לריתמת בדיקות‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫עזר לפיתוח או בדיקת רכיב‪ ,‬כאשר הרכיב קורא לדרייבר או תלוי בו‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהי ריתמת הבדיקות(‪?)test harness‬‬ ‫‪.20‬‬
‫סביבת בדיקות המורכבת מדרייברים ומתותבים הדרושים לביצוע של בדיקה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫סביבת בדיקות המורכבת מדרייברים ומתותבים לשם בדיקות יחידה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫סביבת בדיקות המורכבת מדרייברים ומתותבים לשם בדיקות אינטגרציה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫סביבת בדיקות המורכבת מדרייברים ומתותבים לשם בדיקות מערכת‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהו מיכשור( ‪?)instrumentation‬‬ ‫‪.21‬‬
‫הכנסת קוד נוסף לתוכנית לשם איסוף מידע על התנהגותה בזמן ריצתה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫אוטומציה של בדיקות באמצעות תוכנה ומכשירים המיועדים לכך‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫טכניקת קופסה שחורה בה מתייחסים למושא הבדיקות כאל מכשיר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫טכניקת קופסה לבנה באמצעותה מודדים כמה קוד כוסה במהלך ריצתה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מהו מיכשור( ‪?)instrumentation‬‬ ‫‪.22‬‬
‫הכנסת קוד נוסף לתוכנית לשם איסוף מידע על התנהגותה בזמן בדיקה דינמית‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הכנסת קוד נוסף לתוכנית לשם שיפור התנהגותה וביצועיה בזמן ריצתה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אוטומציה של בדיקות באמצעות תוכנות ומכשירים המיועדים לכך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫טכניקת קופסה לבנה באמצעותה מודדים כמה קוד כוסה במהלך ריצתה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מה מהבאים הינו דוגמא למיכשור(‪?)instrumentation‬‬ ‫‪.23‬‬
‫טכניקת קופסה לבנה באמצעותה מודדים כמה קוד כוסה במהלך ריצתה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הכנסת קודם נוסף לתוכנית לשם איסוף מידע על התנהגותה בזמן בדיקה דינמית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הכנסת קוד נוסף לתוכנית לשם שיפור התנהגותה וביצועיה בזמן ריצתה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אוטומציה של בדיקות באמצעות תוכנות ומכשירים המיועדים לכך‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫נכתבה תוכנה לשם הפעלת כספומט ואשר כוללת משיכת כסף ובירור יתרה‪ ,‬ונבדקה‬ ‫‪.24‬‬
‫אינטגרציה שלה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בוצעה תכנית בדיקות הכוללת את כל היבטי הפעלת‬
‫הכספומט‪ .‬תכנית בדיקות זו מייצגת איזה רמת בדיקות?‬
‫א‪ .‬בדיקות מערכת‪.‬‬
‫בדיקות רכיבים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בדיקות אינטגרציה של רכיבים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בדיקות אינטגרציה של מערכות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫נכתבה תוכנה לשם הפעלת כספומט ואשר כוללת משיכת כסף‪ ,‬בירור יתרה‪ ,‬בדיקה‬ ‫‪.25‬‬
‫שהסכום מתחלק ל‪ ,100-‬ופעולות נוספות‪ :‬על אחד מנושאים אלו נבדק בנפרד‪ .‬לאחר מכן‪,‬‬
‫בוצעה תכנית בדיקות לבדיקת האופן בו בירור היתרה ומשיכת הכסף משפיעים זה על זה‪.‬‬
‫תכנית בדיקות זו מייצגת איזה רמת בדיקות?‬
‫בדיקות אינטגרציה של רכיבים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫בדיקות אינטגרציה של מערכות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בדיקות מערכת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בדיקות רכיבים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫איזה מההיגדים הבאים נכון‪:‬‬ ‫‪.26‬‬
‫בבדיקות מבניות ניתן להיעזר במודל זרימת בקרה‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫בבדיקות תפקודיות ניתן להיעזר במודל זרימת תהליך‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫בבדיקות אינטגרציה ניתן להיעזר במודל זרימת האינטגרציה‪.‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫בבדיקות לא תפקודיות יש להיעזר במודל החלף מצבים‪.‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫בבדיקות תפקודיות ניתן להיעזר במודל החלף מצבים‪.‬‬ ‫(‪)5‬‬
‫‪1,2,5‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1,2,3‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1,2,4‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪3,4,5‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫איזה מההיגדים הבאים נכון‪:‬‬ ‫‪.27‬‬

‫בבדיקות מבניות ניתן להיעזר במודל זרימת הבקרה‪.‬‬ ‫(‪).1‬‬
‫בבדיקות תפקודיות ניתן להיעזר במודל זרימת תהליך‪.‬‬ ‫(‪).2‬‬
‫בבדיקות אינטגרציה ניתן להיעזר במודל זרימת האינטגרציה‪.‬‬ ‫(‪).3‬‬
‫בבדיקות תפקודיות ניתן להיעזר במודל החלף מצבים‪.‬‬ ‫(‪).4‬‬
‫בבדיקות לא תפקודיות חובה להיעזר במודל החלף מצבים‪.‬‬ ‫(‪).5‬‬
‫‪1,2,4‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1,2,5‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪1,2,3‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪3,4,5‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫הרצנו סדרת בדיקות מקיפה על התוכנה‪ ,‬תוך שימוש במיכשור לשם בדיקה כמה‬ ‫‪.28‬‬
‫מפקודות התוכנה בוצעו בפועל במהלך ההרצה‪ .‬מה שעשינו הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬בדיקות קופסה לבנה‪.‬‬
‫בדיקות קופסה שחורה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בדיקות קופסת כיסוי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בדיקות קופסת מיכשור‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫הרצנו סדרת בדיקות מקיפה על התוכנה‪ ,‬תוך שימוש במיכשור לשם בדיקה כמה‬ ‫‪.29‬‬
‫מפקודות התוכנה בוצעו בפועל במהלך ההרצה‪ .‬מה שעשינו הוא‪:‬‬
‫א‪ .‬בדיקות כיסוי קוד‪.‬‬
‫בדיקות קופסה שחורה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בדיקות קופסה אפורה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בדיקות מיכשור קוד‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫הובלתי סקירה של מסמך‪ ,‬כולל תכנון הסקירה‪ ,‬ניהול הישיבה‪ ,‬ומעקב לאחר הישיבה‪ ,‬מי‬ ‫‪.30‬‬
‫אני?‬
‫א‪ .‬מתאם(‪.)moderator‬‬
‫מוביל(‪.)leader‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מנהל(‪.)manager‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מחבר(‪.)author‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫החלטתי על ביצוע סקירה של מסמך‪ ,‬כולל הקצאת זמן לסקירה ובדיקה שיעדיה הושגו‪.‬‬ ‫‪.31‬‬
‫מי אני?‬
‫א‪ .‬מנהל ‪.)manager‬‬
‫מתאם(‪.)moderator‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מוביל(‪.)leader‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מחבר(‪.)author‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫השתתפתי בביצוע סקירה של מסמך‪ ,‬כולל כתיבת המסמך ותיקונו לאחר הישיבה‪ .‬מי‬ ‫‪.32‬‬
‫אני?‬
‫א‪ .‬מחבר(‪.)author‬‬
‫מנהל(‪.)manager‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫מתאם(‪.)moderator‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫מוביל(‪.)leader‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ביקרות היא‪ ,‬בין היתר‪:‬‬ ‫‪.33‬‬
 ‫סוג של סקירת עמיתים‪.‬‬ ‫(‪).1‬‬
‫פורמלית‪.‬‬ ‫(‪).2‬‬
‫משתתף בה מנהל שאינו המחבר‪.‬‬ ‫(‪).3‬‬
‫כוללת כתיבת דו"ח‪.‬‬ ‫(‪).4‬‬
‫כוללת מעקב‪.‬‬ ‫(‪).5‬‬
‫‪.1,2,4,5‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪.1,3,4,5‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪.1,2,3‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪.2,3,4‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫דיון מודרך הוא‪ ,‬בין היתר‪:‬‬ ‫‪.34‬‬
‫סוג של סקירת עמיתים‪.‬‬ ‫(‪).1‬‬
‫פורמלי או בלתי פורמלי‪.‬‬ ‫(‪).2‬‬
‫משתתף בו מתאם שאינו המחבר‪.‬‬ ‫(‪).3‬‬
‫יכולת לכלול כתיבת דו"ח‪.‬‬ ‫(‪).4‬‬
‫כולל מעקב‪.‬‬ ‫(‪).5‬‬
‫‪.1,2,4‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪.1,3,4‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪.1,2,3‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪.2,3,4‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫מה מהבאים נכון לגבי ניתוח סטטי‪:‬‬ ‫‪.35‬‬
‫חושף פגמים ולא כשלים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫חושף כשלים ולא פגמים‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫חושף אירועים ולא כשלים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חושף כשלים ולא אירועים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ניתחנו את הקוד על ידי הרצת כלי הבודק אותו‪ .‬מה ביצענו?‬ ‫‪.36‬‬
‫ניתוח סטטי ולא דינמי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ניתוח דינמי ולא סטטי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫גם ניתוח דינמי וגם ניתוח סטטי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לא ניתוח סטטי ולא ניתוח דינמי‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫ניתחנו את הקוד על ידי הרצת כלי הבודק אותו‪ .‬מה ביצענו?‬ ‫‪.37‬‬
‫ניתוח סטטי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ניתוח דינמי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ניתוח סטטי‪-‬דינמי‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ניתוח דינמי‪-‬סטטי‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫הדרישות ממחשבון הוגדרו כביצוע ‪ 4‬פעולות החשבון היסודיות‪ ,‬ובהתאם נכתבו מקרי‬ ‫‪.38‬‬
‫הבדיקה‪ .‬בהמשך נוספה דרישה לביצוע חזקות ושורשים ריבועיים‪ .‬התברר כי יש להוסיף‬
‫מקרי בדיקה לכך‪ ,‬והדבר טרם נעשה‪ .‬מה מהבאים מתאר בצורה הטובה ביותר את‬
‫התהליך במלואו‪:‬‬
‫הוספת הדרישות גרמה למצב בו אין יותר נעקבות וכיסוי דרישות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ניתוח השפעה‪ ,‬לאור השינוי בנעקבות‪ ,‬הוביל לכיסוי הדרישות החדשות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הוספת דרישות לאחר כתיבת הבדיקות היא צעד שגוי‪ ,‬כמודגם בתהליך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הוספת דרישות לאחר כתיבת הבדיקות יצרה מצב של נעקבות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫הדרישות ממחשבון הוגדרו כביצוע ‪ 4‬פעולות החשבון היסודיות‪ ,‬ובהתאם נכתבו מקרי‬ ‫‪.39‬‬
‫הבדיקה‪ .‬בהמשך נוספה דרישה לביצוע חזקות ושורשים ריבועיים‪ .‬התברר כי יש להוסיף‬
‫מקרי בדיקה לכך‪ ,‬והדבר טרם נעשה‪ .‬מה מהבאים מתאר בצורה הטובה ביותר את‬
‫התהליך במלואו‪:‬‬
‫הוספת דרישות לאחר כתיבת הבדיקות יצרה מצב של סיכון‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ניתוח השפעה‪ ,‬לאור השינוי בנעקבות‪ ,‬הוביל לכיסוי הדרישות החדשות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הוספת הדרישות לאחר כתיבת הבדיקות היא צעד שגוי‪ ,‬כמודגם בתהליך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הוספת הדרישות לאחר כתיבת הבדיקות יצרה מצב של נעקבות‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫הדרישות ממחשבון הוגדרו כביצוע ‪ 4‬פעולות החשבון היסודיות‪ ,‬ובהתאם נכתבו מקרי‬ ‫‪.40‬‬
‫הבדיקה‪ .‬בהמשך נוספה דרישה לביצוע חזקות ושורשים ריבועיים‪ .‬התברר כי יש להוסיף‬
‫מקרי בדיקה לכך‪ ,‬והדבר אכן נעשה‪ .‬מה מהבאים מתאר בצורה הטובה ביותר את‬
‫התהליך במלואו‪:‬‬
‫ניתוח השפעה‪ ,‬לאור השינוי בנעקבות‪ ,‬הוביל לכיסוי הדרישות החדשות‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫הוספת הדרישות גרמה למצב בו אין יותר נעקבות וכיסוי דרישות‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫הוספת דרישות לאחר כתיבת הבדיקות היא צעד שגוי‪ ,‬כמודגם בתהליך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הוספת דרישות לאחר כתיבת הבדיקות יצרה מצב של סיכון‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫המחשבון המבצע את ‪ 4‬פעולות החשבון העיקריות עבור מספרים שלמים בין ‪( -100‬מינוס‬ ‫‪.41‬‬
‫‪ )100‬לבין ‪ ,100‬איזה מהבאים מכסה את ערכי הגבול וגם ערכים מדגמיים של כל מחלקות‬
‫השקילות?‬
‫‪210 ,101 ,100 ,40 ,1 ,0 ,-1 ,-60 ,-100 ,-101 ,-170‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪210 ,100 ,99 ,40 ,1 ,0 ,-1 ,-60 ,-99 ,-100 ,-170‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪102 ,100 ,1 ,0 ,-1 ,-100 ,-102‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪101 ,100 ,1 ,0 ,-1 ,-100 ,-101‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בדיקות החלף מצבים הן‪:‬‬ ‫‪.42‬‬
‫טכניקת קופסה שחורה הבודקת החלפי מצבים תקפים ובלתי תקפים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫טכניקת קופסה לבנה המתייחסת לחילופי מצבים בקוד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫טכניקה מבוססת ניסיון על סמך הכרת החילופים הנפוצים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫טכניקת קופסה שחורה הבודקת החלפי מצבים תקפים‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫איזה מהבאים נכון‪:‬‬ ‫‪.43‬‬
‫ממקרה שימוש נגזרת לרוב סדרת מקרי בדיקה‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מקרה שימוש הוא סוג של מקרה בדיקה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫ממקרה בדיקה נגזרת לרוב סדרת מקרי שימוש‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אין שום קשר בין מקרי שימוש למקרי בדיקה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫איזה מהבאים נכון‪:‬‬ ‫‪.44‬‬
‫א‪ .‬כיסוי החלטות של ‪ 80%‬אינו מבטיח כיסוי משפטים של ‪ 80%‬או יותר‪.‬‬
‫כיסוי משפטים של ‪ 100%‬מבטיח כיסוי החלטות של ‪.100%‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כיסוי החלטות של ‪ 80%‬מבטיח כיסוי משפטים של ‪ 80%‬או יותר‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כיסוי החלטות של ‪ 100%‬אינו מבטיח כיסוי משפטים של ‪.100%‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫איזה מהבאים אינו נכון‪:‬‬ ‫‪.45‬‬
‫(כלומר‪ ,‬מבין הבאים יש ‪ 3‬משפטים נכונים ואחד שאינו נכון‪:‬מהו?)‬
‫א‪ .‬כיסוי החלטות של ‪ 90%‬מבטיח כיסוי משפטים של ‪ 90%‬או יותר‪.‬‬
‫כיסוי החלטות של ‪ 90%‬לא מבטיח כיסוי משפטים של ‪ 90%‬או יותר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫כיסוי החלטות של ‪ 100%‬מבטיח כיסוי משפטים של ‪.100%‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫כיסוי משפטים של ‪ 100%‬לא מבטיח כיסוי החלטות של ‪.100%‬‬ ‫ד‪.‬‬
 ‫ניתנים שני קטעי הקוד הבאים‪ .‬איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון בנוגע אליהם‪:‬‬ ‫‪.46‬‬
‫(כלומר‪ ,‬מבין הבאים יש ‪ 3‬משפטים נכונים ואחד שאינו נכון‪ :‬מהו?)‬

‫נדרשים לפחות ‪ 2‬מקרי בדיקה להשיג ‪ 100%‬כיסוי משפטים (‪)statement coverage‬‬ ‫א‪.‬‬
‫לקטע ‪.2‬‬
‫נדרשים לפחות ‪ 2‬מקרי בדיקה להשיג ‪ 100%‬כיסוי החלטות (‪)decision coverage‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לקטע ‪.2‬‬
‫נדרשים לפחות ‪ 3‬מקרי בדיקה להשיג ‪ 100%‬כיסוי משפטים ‪) )statement coverage‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫לקטע ‪. 1‬‬
‫נדרשים לפחות ‪ 3‬מקרי בדיקה להשיג ‪ 100%‬כיסוי החלטות (‪)decision coverage‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫לקטע ‪.1‬‬
‫ניתנים שני קטעי קוד הבאים‪ .‬איזה מהמשפטים הבאים נכון בנוגע אליהם‪:‬‬ ‫‪.47‬‬
 ‫איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי התוצאות הצפויות של מקרה בדיקה‪:‬‬ ‫‪.48‬‬
‫התוצאות הצפויות הן חלק חשוב של מקרה הבדיקה‪.‬‬ ‫(‪).1‬‬
‫אם התוצאות הצפויות לא הוגדרו‪ ,‬ייתכן מצב שתוצאה תקינה תתפרש כשגויה‪.‬‬ ‫(‪).2‬‬
‫אם התוצאות הצפויות לא הוגדרו‪ ,‬ייתכן מצב שתוצאה שגויה תתפרש כתקינה‪.‬‬ ‫(‪).3‬‬
‫את התוצאות הצפויות יש להגדיר אחרי הבדיקה‪ ,‬לאור תוצאותיה‪.‬‬ ‫(‪).4‬‬
‫תוצאות צפויות נקראות גם תוצאות בפועל‪.‬‬ ‫(‪).5‬‬
‫‪1,2,3‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪1,3,5‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪2,4,5‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪2,3,5‬‬ ‫ד‪.‬‬