‫ערכה‪ :‬יעל טל חוף‬

‫התוספתן = ‪APPENDIX‬‬
‫נמצא כ‪ 2.5-‬ס"מ מתחת למסתם ה‪.ILLEO CECAL -‬‬
‫התוספתן הינו ‪ RETROCECALI‬ותוך פריטוניאלי‪.‬‬

‫התוספתן ממוקם בבטן הימנית התחתונה‪ ,‬אך מיקומו עשוי להשתנות‬

‫ולהיות באגן‪ ,‬מאחורי המעי הגס וצמוד לגב ואף לעלות כלפי מעלה אל‬
‫אזור הכבד בבטן הימנית העליונה‪.‬‬
‫לא נמצא עד היום תפקיד ברור אותו ממלא‬
‫התוספתן‪.‬‬
 ‫פתופיזיולוגיה‪:‬‬
‫דלקת באפנדיקס הינה תופעה נפוצה ביותר בקרב מבוגרים צעירים המתבטאת‬
‫בכאבים ברביע ימני תחתון‪.‬‬

‫הדלקת נוצרת כאשר ישנה חסימה בחלל האפנדיציט‪.‬‬

‫החסימה תיוצר בעקבות‪:‬‬

‫גידול ‪ /‬פקאלית ‪/‬תולעים החוסמים את החלל )=פתח( המוצא‪.‬‬
‫חסימה זו גורמת להתחלת של דלקת בדופן האפנדציט המוביל להפרשת נוזל‬
‫רירי המכיל מלחים וסידן‪.‬‬
 ‫הפרשת הנוזל מעלה את הלחץ בתוך האפנדיקס ולכן יש‪:‬‬
‫הגורמים להפחתת זרימת הדם אל דופן‬ ‫נפיחות (בצקת = ‪)EDEMA‬‬
‫דבר הגורם לסיבוכים כגון‪ :‬כאבים‪ ,‬להיווצרות אבצס ו‬ ‫האפנדיקס‬
‫‪peritonitis‬‬
‫‪ Gangrene‬וספסיס שעלול להתפתח בין ‪ 24-36‬שעות‪.‬‬
‫בהיווצרות ‪ Perforation‬יש עליה בדופק וכן עליה בחום גוף‪.‬‬
‫חולה עם אפנדיציטיס מאושפז עקב תחושת חולי וכאב בבטן עליונה‬
‫שהולכת וגוברת‪.‬‬

‫ביצוע אומדנים‪:‬‬
‫איסוף נתונים מהמטופל על ‪:‬‬
‫‪ .1‬גיל המטופל‪,‬‬
‫‪ .2‬בחילות והקאות‪ ,‬חוסר תיאבון‬
‫‪ .3‬כאבים‬
 ‫סוג ומיקום כאבי הבטן‪:‬‬
‫הכאב האופייני הוא מסוג עוויתי בבטן עליונה‪,‬‬
‫בהדרגה הכאב נודד לאזור בטן ימנית תחתונה ( לנקודת ‪MC‬‬
‫‪.)BURNEY‬‬
‫הכאב מתגבר בשיעול או בתנועה‪.‬‬
‫הכאב מוקל בשכיבה עם ברכיים מכופפים מעט לכיוון הבטן (מפחית‬
‫את הלחץ על שרירי הבטן)‪.‬‬
‫לעיתים שרירי הבטן נוקשים‪( .‬סימן ל‪) Peritonitis‬‬
‫המטופל יכול להתלונן על התגברות הכאב לאחר שחרור היד (לחץ ) על‬
‫הבטן‬
 ‫סימנים‪:‬‬
‫כאבי בטן‬
‫בחילות‪,‬‬
‫הקאות‬
‫הרגשת חולי‬
 ‫בדיקות אבחון‪:‬‬
‫בדיקות מעבדה קצת קשה לקבוע אבחנה אבל נראה‪:‬‬
‫‪ .1‬עליה בכדוריות דם לבנות‪.‬‬
‫‪ .2‬אולטרה סאונד יכול להראות הגדלה של אפנדציט‬
‫‪ -CT .3‬בדיקה המאבחנת (יכולה להראות האם יש גידול‪ ,‬אבצס)‬

‫‪Iliopsoas sign‬‬
‫‪Obturator sign‬‬

‫התווית נגד‪:‬‬
‫אסור להעלות את הלחץ בתוך המעי ועל כן לא לבצע למטופל חוקן‬
‫(‪ )Enema‬או מתן משלשלים כמו ‪Laxative‬‬
 ‫התערבות‪:‬‬
‫על כל מטופל עם חשד לאפנדיציטיס להיות בהשגחה באשפוז מאחר וייתכן‬
‫כי יגיע לניתוח‪.‬‬

‫טיפול שמרני‪:‬‬
‫‪ .1‬מעקב אחר סימנים חיוניים‬
‫‪ .2‬צום‪ -‬להימנע ממזון ושתיה דרך הפה (פתיחת וריד ומתן נוזלים ‪)IV‬‬
‫‪ .3‬בדיקת ספירת דם‬
‫הכנה לניתוח אפשרי‬ ‫‪ .4‬תפקודי קרישה‬
‫‪ .5‬כמיה וביוכימיה‬
‫‪ .6‬סוג והצלבה‬
‫‪ .7‬בדיקות הדמיה‬
‫‪ .8‬מתן אנטיביוטיקה למניעת התפשטות הזיהום‬
‫‪ .9‬מתן נגד כאבים‬
 ‫טיפול כירורגי‪( :‬ניתוח)‬
‫‪ .1‬בשיטה סגורה – ‪ - Laparoscopy‬חשוב לעקוב אחרי הניתוח לסיבוכים‬
‫שעלולים להופיע‬

‫‪ .2‬בשיטה הפתוחה‪ - Laparotomy -‬יתקיים כאשר הופיעו סיבוכים כבר‬

‫לפני הניתוח‪.‬‬
‫סיבוכים‪:‬‬
‫אסכמיה של האפנדיקס והתנקבות‬
‫(‪ ,Peritonitis, Abces ,(Perforation‬דימום‪.‬‬
 ‫מעקב אחרי הניתוח‪:‬‬
‫• הרדמה כללית –אומדן נשימה‬
‫• סימנים חיוניים‪,‬‬
‫• זונדה (אם למטופל לפני הניתוח היו בחילות והקאות או בעקבות‬
‫סיבוכים שהופיעו בניתוח)‪.‬‬
‫• ביצוע מאזן נוזלים ואלקטרוליטים)‪,‬‬
‫• צום – מתן נוזלים ‪,IV‬‬
‫• אנטיביוטיקה (מעקב אחר זיהומים‪ :‬חום ‪,)WBC‬‬
‫• המצאות ‪=( Drain‬נקז אם היו סיבוכים לפני ניתוח(‪,‬‬
‫• הדרכה לגבי צלקת ניתוחית (סימנים המעידים על זהום)‬
‫• חזרה לפעילות ‪ 4-6‬שבועות (משך אשפוז לרב נמשך בין ‪ 3-5‬ימים)‬