‫עקרונות הטיפול התרופתי‬

‫בחולה הסוכרתי‬

Ignatavicius, D.D., Workman, M.L. & Rebar, C.R. (2021). Chapter

59, Care of Patients With Diabetes Mellitus pp. 1265-1300.

RN, MA ‫בלה וולושין‬

 ‫תפקיד האח‪/‬ות‬
‫‪ ‬שמירה על ערכי סוכר בטווח הנורמה‬
‫‪ ‬זיהוי סיבוכי מחלת הסוכרת‬
‫‪ ‬מעקב כף רגל סוכרתית‬
‫‪ (4‬ניהול טיפול תרופתי‬
‫‪ (5‬איזון חולה סוכרתי באשפוז‬
‫‪ (6‬קידום בריאות חולה סוכרתי‬
‫‪ (7‬הדרכת מטופל‪/‬משפחה לניהול המחלה‬

‫אומדן‬
‫חולה‬
‫הסוכרתי‬
 ‫קווים מנחים והמלצות לטיפול‬
‫בסוכרת‬
‫מומלץ להתחיל טיפול תרופתי אם המאמצים הלא תרופתיים כגון‬ ‫‪‬‬

‫דיאטה ופעילות גופנית לא הביאו תוך ‪ 3‬חודשים להורדת רמת הסוכר‬

‫בדם בצום מתחת ל‪ 140-‬מ"ג‪/‬ד"ל‪.‬‬
‫בקרב כל חולי סוכרת מומלץ קודם להתחיל בתרופה‬ ‫‪‬‬
‫‪.METFORMIN‬‬
‫מינון התחלתי ‪ 850‬מ"ג ביום אחרי ארוחה בשבוע הראשון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ניתן לשקול בכל שלב להתחיל באינסולין (במקום או בנוסף)‪ .‬יש‬ ‫‪‬‬
‫לזכור שטיפול בשלב מוקדם של המחלה מעניק לחולה סיכוי טוב‬
‫לשפר את איכות חייו‪ ,‬לדחות את החמרת המחלה ולהפחית את‬
‫סיבוכיה‪.‬‬
‫)‪(ADA, 2019‬‬
 ‫טיפול תזונתי‬

‫ייעוץ דיאטנית קלינית‬ ‫‪‬‬

‫הדרכה מותאמת אישית‬ ‫‪‬‬

‫להימנע מסוכרים כמו פרוקטוז‪ ,‬סוכרוז‪ ,‬סירופ תירס‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫צריכה של כ ‪ 25‬גר'‪/‬ביום של סיבים‬ ‫‪‬‬

‫דיאטה ים‪-‬תיכונית‬ ‫‪‬‬

‫שילוב של אומגה‪3-‬‬ ‫‪‬‬

‫להימנע משומן רווי‪ ,‬טראנס‬ ‫‪‬‬

‫חישוב יחס פחממה אינסולין‬ ‫‪‬‬

‫בחלק ממטופלים יש הגבלה בצריכת קלוריות (הפחתה ב‪250-500‬‬ ‫‪‬‬

‫קלוריות ביום)‬
‫ירידה של ‪ 10%‬ממשקל משפרת ‪ A1C‬משמעותית‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫‪ .4‬ניהול טיפול תרופתי‬
‫אלגוריתם לטיפול בסוכרת סוג ‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫עבודת צוות רב מקצועי‪ ,‬לקידום אורח חיים מותאם והצמדות לתכנית טיפול‬
‫בשיתוף המטופל‬
‫‪2‬‬ ‫‪Metformin‬‬ ‫‪2‬‬ ‫טיפול באינסולין יתכן זמני‪:‬‬
‫היפרגליקמיה סימפטומטית‬
‫לשקול כש ‪HbA1c> 9%‬‬

‫בעיקר בנוכחות ‪CKD‬‬

‫או גורמי סיכון‬ ‫בעיקר בנוכחות ‪ CHF/ CKD‬או‬
‫קרדיווסקולאריים‬ ‫גורמי סיכון קרדיווסקולאריים‬
‫קביעת יעדים אישיים‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪GLP-1 RA‬‬ ‫ניתן לשלב‬ ‫‪SGLT2-i‬‬

‫הערכה תקופתית כל ‪ 3-6‬ח' והתאמת הטיפול‬ ‫)‪(ADA, 2019‬‬

 ‫‪ .4‬ניהול טיפול תרופתי‬
‫‪Antidiabetic drugs‬‬
‫‪3-4‬‬
‫ניתן להתחיל ב‪ :‬מעכבי‬
‫‪DDP-4‬‬ ‫באנשים שלא מתאימים לטיפול ב‪:‬‬
‫‪Sulphonylureas‬‬ ‫‪METFORMIN/SGLT/GLP‬‬
‫‪Alpha glucosidase‬‬
‫‪4‬‬
‫במידה ויעדי האיזון לא הושג ב‪:‬‬
‫אינסולין ארוך טווח לבד או‬
‫‪METFORMIN/SGLT/GLP‬‬
‫משולב עם ‪GLP-1 RA‬‬
‫‪5‬‬
‫אינסולין ארוך טווח עם‬ ‫בשלבים של חוסר באינסולין‬
‫אינסולין קצר פעולה‬
‫בכל‬
‫שלב‬
‫ניתן להפנות למרפאת סוכרת‬
‫הערכה תקופתית כל ‪ 3-6‬ח' והתאמת הטיפול‬
‫)‪(ADA, 2019‬‬
 ‫שיקולים לבחירת הטיפול‬

‫השגת איזון גליקמי קרוב לנורמה ככל האפשר‬ ‫‪‬‬

‫מידת הסיכון לאירועי היפוגליקמיה‬ ‫‪‬‬

‫תפקוד קוגנטיבי‬ ‫‪‬‬

‫מערכות תמיכה‬ ‫‪‬‬

‫מחלות רקע משמעותיות‬ ‫‪‬‬

‫דרגת סיכון למחלות קרדיווסקולריות‬ ‫‪‬‬

‫מאפייני התרופות ותופעות לוואי שלהן‬ ‫‪‬‬

‫משך מחלות הסוכרת‬ ‫‪‬‬

‫יכולת כלכלית‬ ‫‪‬‬

‫תוחלת חיים צפויה‬ ‫‪‬‬

‫)‪(ADA, 2019‬‬
‫)‪1. Metformin (Biguanides group‬‬
‫‪ .1‬תרופות עוקפות לבלב‬
‫עיכוב הייצור סוכר בכבד ושחרורו לנוזל הדם‪ .‬הפחתת הייצור הסוכר בכבד‬
‫נובעת מהפחתת תהליך פירוק ה‪ GLYCOGEN-‬ל‪ GLUCOSE -‬בכבד‪.‬‬
‫תרופות אלו גורמות להפחתת ההפרשה הבסיסית של גלוקוז מהכבד על ידי‬
‫עיכוב תהליך ‪Gluconeogenesis‬‬
‫תרופה אחת מהוותיקות לטיפול בסוכרת‪.‬‬
‫מומלצת בטיפול קו ראשון בטיפול סוכרת סוג ‪ 2‬וטרום סוכרת גם לחולה‬
‫המאוזן‪.‬‬
‫‪Metformin‬‬

‫התרופה גורמת ל‪:‬‬

‫• הפחתת ייצור ושחרור גלוקוז מהכבד‬
‫• הפחתת תנגודת לאינסולין‬
‫• העלתה קולטנים לאינסולין ברקמת שריר והשומן‬
‫• האטה וספיגת סוכרים ממערכת העיכול‬
‫• הגברת שחרור ‪ GLP-1‬ממערכת העיכול‬
‫** לתרופה אין כל השפעה על הפרשת אינסולין מהלבלב‪.‬‬
‫‪Metformin‬‬

‫מינון התחלתי‪ 850 :‬מ"ג‪/‬ליום בערב‬

‫מינון מרבי‪ 850 :‬מ"ג ‪ 3‬פעמיים ביום‪.‬‬
‫אופן נטילה‪ PO :‬לאחר ארוחה להקטנת תופעות לוואי במערכת‬
‫העיכול כמו‪ :‬שלשולים‪ ,‬כאבי בטן ובחילות‪.‬‬
‫התרופה מביא להורדת גלוקוז בדם בצום‪ :‬בין ‪ 50-70‬מ"ג‪/‬ד"ל‬
‫התרופה מביא להורדת רמת ‪ HbA1c‬בדם‪ :‬בין ‪.1.4-1.8%‬‬
‫‪Metformin‬‬

‫יתרונות‪:‬‬
‫הפחתת רמת הסוכר בדם מבלי לגרום להיפוגליקמיה‪ ,‬אינה‬
‫משפיעה על הפרשת אינסולין מהלבלב‪.‬‬
‫מקטינה ספיגת גלוקוז מהמעי ולכן אין עלייה במשקל אלא‬
‫לעיתים אף ירידה‪.‬‬
‫מורידה רמת ‪ LDL‬בדם‬
‫מעלה ‪ HDL‬בדם‬
‫מורידה רמת טריגליצרידים‬
‫צמצום משמעותי בשיעור התמותה מאוטם שריר הלב ושבץ מוחי‬
‫‪Metformin‬‬

‫תופעות לוואי‪:‬‬ ‫‪o‬‬

‫גסטרואינטסטינליות‪ :‬כאבי בטן‪ ,‬גזים‪ ,‬שלשולים‪ ,‬בחילות‬ ‫‪o‬‬

‫הקאות‪ ,‬חוסר תיאבון‪.‬‬

‫טעם מתחתי בפה‬ ‫‪o‬‬

‫הפחתה בספיגת ויטמין ‪B12‬‬ ‫‪o‬‬

‫אין לטפל בחולים עם קראטנין מעל ‪ 1.5‬מ"ג‪%‬‬ ‫‪o‬‬

‫(מתפרק בכליות)‬ ‫‪o‬‬

‫הגברת סיכון לחמצת לקטית (במצבי התייבשות‪ ,‬ספסיס‪ ,‬ח‪.‬נ)‬ ‫‪o‬‬

‫שימוש בחומר ניגוד ‪Metformin+‬‬

‫יש להפסיק את התרופה לפני פעולה עם בדמיה עם חומר ניגוד‬ ‫‪‬‬

‫לאחר בדיקת הדמיה שבה נעשה שימוש בחומר ניגוד שמכיל‬ ‫‪‬‬

‫יוד בהזלפה לוריד‪ ,‬יש להפסיק טיפול בתרופה באופן מידי עד‬
‫‪ 48‬שעות לאחר הבדיקה‪.‬‬
‫‪Contrast-induced nephropathy‬‬ ‫‪‬‬

‫בתום ‪ 48‬שעות ניתן לחדש טיפול תרופתי לאחר שמוודאים‬ ‫‪‬‬

‫שתפקוד כלייתי לא נפגע ולא נמצאה אי ספיקת כליות חריפה‪.‬‬

‫‪Sodium-Glucose Co-Tranporter-2‬‬
‫)‪Inhibitors (SGLT-2 Inh‬‬
‫‪ .2‬תרופות המונעות ספיגה חזרה של גלוקוז בכליה‬
‫התרופות גורמות להפרשה מוגברת של סוכר בשתן‪.‬‬
‫עיכוב של הטרנספורטר ‪ SGLT-2‬הנמצא בטובול הפרוקסימלי‬
‫בנפרון‪ ,‬גורם להפרשה של גלוקוז בשתן לכדי ‪ 80‬גרם ביממה‬
‫ולירידה ברמת סוכר בצום‪.‬‬
Sodium-Glucose Co-Tranporter-2
Inhibitors (SGLT-2 Inh)
‫‪Sodium-Glucose Co-Tranporter-2‬‬
‫)‪Inhibitors (SGLT-2 Inh‬‬
‫‪ ‬יתרונות‬
‫ירידה במשקל של ‪ 1.5-2.5‬ק"ג‬
‫ירידה בלחץ דם סיסטולי ‪ 3-5‬מ"מ כספית‬
‫ירידה בטריגליצרידים ועלייה ב‪ 2-4 HDL‬מ"ג‪/‬ד"ל‬
‫ישנה עלייה ב‪ 4-6 LDL‬מ"ג‪/‬ד"ל‬
‫לא משפיעות על הפרשת אינסולין – ללא היפוגליקמיה‬
‫מפחית סיכון ל‪ MI‬ו‪CVA-‬‬
‫שיפור איזון חולי אי ספיקת לב (פחות אשפוזים)‬
‫‪Sodium-Glucose Co-Tranporter-2‬‬
‫)‪Inhibitors (SGLT-2 Inh‬‬
‫תופעות לוואי‬ ‫‪‬‬

‫זיהומים בדרכי שתן ופרינאום‬ ‫•‬

‫זיהום פטרייתיים באברי מין‬ ‫•‬

‫סכנת התייבשות בקרב נוטלי משתנים וקשישים‬ ‫•‬

‫ירידה בצפיפות העצם ועליה בסיכון לשברים‬ ‫•‬

‫קיים סיכון לאי ספיקת כליות חריפה וכרונית‬ ‫•‬

‫**חשוב‪ -‬להדריך להנחות על שתיית מים מספקת‪ ,‬מעקב‬

‫תפקוד כלייתי‬
‫‪Glucagon-like-peptide 1‬‬
‫)‪ReceptorAgonists (GLP-1 RA‬‬
‫‪ .3‬אנלוגים אוגוניסטים סינתטיים להורמון ‪GLP1‬‬
‫הורמון ‪ GLP1‬מופרש מתאים אנדוקריניים במערכת העיכול‬
‫כתגובה לאכילה ותפקידם לבצע רגולציה של גלוקוז במספר‬
‫מנגנונים‪ .‬זמן מחצית החיים של ההורמון הסינטטי ארוך יותר‪.‬‬
 ‫מגביר‬
‫הפרשת‬
‫אינסולין כל‬
‫עוד סוכר‬ ‫גורם‬
‫גבוה בדם‬ ‫לירידה‬
‫אינקרטינים‬ ‫ברמות‬
‫‪GLP-1‬‬ ‫סוכר‬
‫בדם‬
‫מעכב‬
‫הפרשת‬
‫גלוקגון‬
‫מהלבלב‬
‫‪DPP-4‬‬
‫אנזים‬
‫מעכב‬
‫פעילות‬
‫‪PLG-1‬‬
‫תרופות מעכבי ‪ Dpp-4‬מפחיתות סוכר‬
‫בדם‬
GLP1 RA
Glucagon-like-peptide 1
ReceptorAgonists (GLP-1 RA)
‫‪Glucagon-like-peptide 1‬‬
‫)‪ReceptorAgonists (GLP-1 RA‬‬
‫‪ ‬התרופה גורמת ל‪:‬‬
‫הפרשת אינסולין‬
‫עיכוב הפרשת גלוקגון‬
‫האטת התרוקנות הקיבה‬
‫הפחתת תחושת רעב והגברת תחושת שובע‬
‫השפעה על הפרשת אינסולין נפסקת כשרמות הסוכר מתנרמלות‬
‫לכן מפחיתה סיכון להיפוגליקמיה‬
‫‪Glucagon-like-peptide 1‬‬
‫)‪ReceptorAgonists (GLP-1 RA‬‬
‫‪ ‬יתרונות‬
‫יעילות בהפחתת ‪HbA1c‬‬
‫לא גורם לאירועים של היפוגליקמיה‬
‫ירידה במשקל מושגת היטב‬
‫ירידה בתמותה קרדיווסקורלרית בשיעור של ‪22%‬‬
‫‪Glucagon-like-peptide 1‬‬
‫)‪ReceptorAgonists (GLP-1 RA‬‬
‫‪ ‬חסרונות‬
‫ניתן בהזרקה בלבד ‪SC‬‬

‫‪ ‬תופעות לוואי‬
‫תופעות גסטרואינטסטינליות‪ -‬בחילות הקאות שלשולים‬
‫עליה בקצב לב‬
‫לעיתים אי ספיקת כליות חמורה‬
‫תופעות עוריות במקום ההזרקה‬
‫אימונולוגיות‪ -‬אנפילקסיס‪ ,‬אנגיואדמה‬
‫תרופה להרזיה חדש?‬
‫‪Dipeptidyl peptidase-4 inhibitors‬‬
‫)‪(DPP-4 Inh‬‬
‫‪ .4‬מעכבי אנזים ‪DPP-4‬‬
‫אנזים ‪ DPP-4‬אחראי על פירוק של חומרים דמויי הורמון מסוג‬
‫אינקרטין ‪GIP, GLP1‬‬
‫על ידי עיכוב האנזים משיגים משך פעולה גדול יותר של ‪.GLP‬‬
Dipeptidyl peptidase-4 inhibitors
(DDP-4 Inh)
‫‪Dipeptidyl peptidase-4 inhibitors‬‬
‫)‪(DDP-4 Inh‬‬
‫‪ ‬יתרונות‬
‫לא גורם להיפוגליקמיה‬
‫אינן גורמות לעליה במשקל‬
‫מיעוט תופעות לוואי‬
‫בטיחות קרדיווסקולארית‬
‫בטיחות גם באוכלוסייה המבוגרת מעל גיל ‪75‬‬
‫ניתן לשילוב עם מטפורמין‬
‫חשוב‪ -‬יש צרוך בהתאמת טיפול עפ"י תפקוד כלייתי‬
‫‪Dipeptidyl peptidase-4 inhibitors‬‬
‫)‪(DDP-4 Inh‬‬
‫‪ ‬תופעות לוואי‬
‫זיהומים בדרכי הנשימה‬
‫תופעות גסטרואינטסטינליות‬
‫כאבי ראש‬
‫תגובות עוריות‪-‬גרד‪ ,‬בולוס פמפיגוס (שלפוחיות)‬
‫תופעות אימונולוגיות‬
‫מעלה סיכון לדלקת בלבלב‬
‫כאבי מפרקים‬
‫תיתכן עליה באשפוזים בחולים עם אי ספיקת לב‬
Sulfonylurea ‫מנגנון פעולה‬
‫‪Sulfonylurea‬‬

‫‪ .5‬תרופות הממריצות לבלב להפרשת אינסולין‬

‫השפעה עיקרית גירוי קולטני תאי ביטא שבלבלב לייצר יותר‬
‫ולהאיץ את הפרשת האינסולין בדם‪.‬‬
‫תרופות מפעילות קולטן הנקרא‪Sulfonylurea receptor :‬‬
‫‪Sulfonylurea‬‬

‫המטופל חייב להיות בעל לבלב המכיל תאי ביתא ומסוגל לייצר‬ ‫‪‬‬

‫אינסולין‪.‬‬
‫אופן מתן‪ :‬התרופות ניטלות פעמיים שלוש ביממה כחצי שעה‬ ‫‪‬‬

‫לפני הארוחות‪.‬‬
‫‪Sulfonylurea‬‬

‫‪ ‬יתרונות‪:‬‬
‫יעילות גבוה בהורדת ערכי ‪0.8-1.7% HbA1c‬‬
‫הורדת רמת גלוקוז ‪ 50-70‬מ"ג‪/‬ד"ל בממוצע‬
‫ניסיון רב שנים בשימוש בחולי סוכרת סוג ‪2‬‬
‫אין צורך בהזרקה‬
‫עלות נמוכה‬
‫ניתנות לשילוב עם תרופות אחרות ואינסולין ארוך טווח‪.‬‬
‫‪Sulfonylurea‬‬
‫‪ ‬תופעות לוואי‪:‬‬
‫קיים ויכוח לגבי בטיחות קרדיווסקולרית לכן פחות נמצאות‬
‫בשימוש כיום בחולי סוכרת סוג ‪.2‬‬
‫היפוגליקמיה קשה ממושכת (עד ‪ 72‬שע')‬
‫עליה במשקל ‪ 3-5‬ק"ג בממוצע‬
‫תופעות עוריות‬
‫עליה בלחץ דם (הפעלת מערכת סימפטטית)‬
‫אנמיה המוליטית (‪)G6PD‬‬
‫שילוב עם אלכוהול מעלה סיכון להיפוגליקמיה‬
‫‪Meglitinide‬‬

‫‪ .5‬תרופות הממריצות לבלב להפרשת אינסולין‬

‫גירוי תת יחיה סגולית בקולטנים הנמצאים על גבי תאי ביתא‬
‫שבלבלב‪ ,‬להפרשה מוגברת של אינסולין מיד לאחר ארוחה‪.‬‬
‫השפעה מהירה וקצרה יותר מקבוצת ‪ .Sulfonylurea‬שיא‬
‫ההשפעה כ‪ 1-‬שעה לאחר ארוחה משך ‪ 2-4‬שעות‪.‬‬
‫‪Meglitinide‬‬

‫אופן מתן‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ PO‬מינון התחלתי ‪ 0.5‬מ"ג כרבע שעה לפני אוכל ‪3‬‬ ‫•‬

‫פעמיים‪/‬יום‬
‫‪Meglitinide‬‬
‫יתרונות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫הודות לספיגה מהירה וזמן מחצית חיים קצר מפחית את הסיכון‬ ‫•‬
‫לסכנת היפוגליקמיה מאוחרת‬
‫תרופות מחקות פעילות טבעית של הלבלב על ידי הפרשת אינסולין‬ ‫•‬
‫כמו אצל אדם בריא‪.‬‬
‫בניגוד לתרופות אחרות המתפנות בכליות‪ ,‬קבוצה זו מתפנה בכבד‬ ‫•‬
‫ומופרשת דרך הצואה באמצעות דרכי מרה‪.‬‬
‫מומלצת לקשישים‬ ‫•‬

‫בטוחה לחולים באי ספיקת כליות‬ ‫•‬

‫ניסיון רב שנים‬ ‫•‬

‫עלות נמוכה‬ ‫•‬

‫‪Meglitinide‬‬

‫‪ ‬תופעות לוואי‪:‬‬
‫אין ליטול את התרופה ללא ארוחה‬
‫לא אכלת‪ -‬לא לקחת!‬
‫סיכון להיפוגליקמיה‬
‫יש להימנע לתת לחולים עם מחלות כבד‬
‫עלייה במשקל‬
‫‪Alpha glucosidase Inhibitor‬‬

‫‪ .6‬מערכי אנזים ‪Alpha glucosidase‬‬

‫תרופות המפחיתות את עליית הסוכר בתגובה לארוחה‪.‬‬
‫תרופות המעכבות ספיגת פחמימות מהמעי באמצעות עיכוב‬
‫האנזים‪ .‬מונעות ספיגת גלוקוז מהמעי‪.‬‬
‫‪Alpha glucosidase Inhibitor‬‬

‫‪ ‬מנגנון פעולה‪:‬‬
‫תרופות אנטיגליקמיות הפועלות באמצעות שינוי של ספיגת‬
‫פחמימות במעי‪ .‬האנזים ‪ Alpha glucosidase‬הנמצא ברירית‬
‫המעי האחראי על פירוק הסוכרים המורכבים שבמזון לסוכרים‬
‫פשוטים‪ .‬מאיטות ומונעות את תהליך הספיגת של הסוכרים‬
‫מהמזון לדם‪.‬‬

‫אופן מתן‪:‬‬
‫מקובל מינון ‪ 25-100‬מ"ג ‪ 3‬פעמיים‪/‬יום עם הנגיסה הראשונה‪.‬‬
‫‪Alpha glucosidase Inhibitor‬‬
‫‪ ‬יתרונות‪:‬‬
‫אין השפעה על הרמת הסוכר בצום‪.‬‬
‫יעילות גבוהה בארוחות עשירות בסוכרים מורכבים ופחמימות‬
‫הורדת גלוקוז בדם בצום ‪ 24‬מ"ג‪/‬ד"ל‬
‫הורדת רמת ‪ HbA1c‬בשיעור של ‪0.9%‬‬
‫אין עליית משקל‬
‫אין אירועים של היפוגליקמיה‬
‫שיפור רגישות האינסולין‬
‫ניתן כיחידה או בשילוב עם תרופות אחרות ואינסולין‬
‫‪Alpha glucosidase Inhibitor‬‬

‫‪ ‬חסרונות‪:‬‬
‫יעילות פחותה כשנוטלים אותן לפני ארוחות עשירות בחלבונים‬
‫ובשומנים‪.‬‬
‫פליטת גזים וכאבי בטן‪ -‬תופעה שנובעת מריכוזים גבוהים של‬
‫סוכרים המורכבים שאינם עוברים עיכול וספיגה במערכת העיכול‬
‫העליונה ומתפרקים על ידי חיידקים במעי הגס‪.‬‬
‫פגיעה בכבד עלייה באנזימי ‪ALT ;AST‬‬
‫)‪Thiazolinedione (TZDs‬‬

‫‪ .7‬מגבירות רגישות הרקמות לאינסולין‬

‫תרופות אלו מגבירות רגישות אינסולין ברקמות שומן‪ ,‬שריר‬
‫וכבד באופן זה מגבירות את השימוש בגלוקוז והפחתת ייצור‬
‫גלוקוז ברקמות אלו‪ .‬הם מפעילות קולטנים תוך תאים ממשפחת‬
‫‪PPAR‬‬
Avandia – STOP!
Thiazolinedione (TZDs) ‫מנגנון‬
‫‪Thiazolinedione‬‬

‫‪ ‬יתרונות‬
‫היפוגליקמיה נדירה‬
‫ניטלת פעם אחת ביום ללא קשר לזמני ארוחות‬
‫גורם לעליה ב‪ HDL‬וירידה בטריגליצרידים‬
‫מפחית סיכון לאירועים קרדיווסקולאריים‬
‫‪Thiazolinedione‬‬

‫‪ ‬תופעות לוואי והוריות נגד‪:‬‬

‫עליה במשקל ‪ 2.8‬ק"ג בממוצע‬
‫אגירת נוזלים בעיקר גפיים התחתונות‬
‫בצקת במקולה‬
‫אנמיה עקב מיהול הדם‬
‫קיים סיכון מוגבר לשברים בקרב נשים‬
‫אי ספיקת לב ‪ NYHA 3,4‬אסור!‬
‫הפרעה בתפקודי כבד– מומלץ לבדוק תפקוד כבד‬
‫חל איסור לתת בסרטן שלפוחית שתן פעיל או בעבר‬
 ‫הטיפול התרופתי‬
‫רוב החולים אינם מאוזנים בצורה אופטימלית‪.‬‬
‫החמרה וההתדרדרות גוררת שילוב של תרופות‪.‬‬
‫לדוגמא‪ 3 -‬שנים לאחר אבחנה מחצית מהחולים ידרשו ליותר מתרופה אחת‪.‬‬
‫‪ 9‬שנים לאחר אבחנה לפחות ‪ 75%‬יעזרו בטיפול משולב‪.‬‬
‫לבסוף כמעט כל חולי הסוכרת מגיעים להזרקת אינסולין‪.‬‬
 ‫‪DPP-4‬‬ ‫‪GLP-1 SGLT-2‬‬
‫‪TZD`s‬‬ ‫‪Meglitinide‬‬ ‫‪Sulfonylurea Inh.‬‬ ‫‪Inh‬‬ ‫‪Biguanides‬‬

‫מטפורמין‬ ‫שם נציג של קבוצה‬

‫היפוגליקמיה‬

‫הגנה‬ ‫הגנה כלייתית‪/‬כבדית‬

‫כלייתית‬

‫‪‬‬ ‫ירידה במשקל‬

‫‪X‬‬ ‫‪‬‬ ‫בטיחות קרדיאלית‬

‫‪%‬ירידה ב ‪HA1C‬‬
 ‫(טיפול)‬ ‫אינסולין‬

‫האינסולין הראשון לטיפול יותר ב‪1921-‬‬

‫במשך שנים רבות הופק אינסולין מלבלבים של בקר וחזיר‪.‬‬
‫מולקולת החזיר כמעט זהה לאינסולין האדם‬
‫ניתן להפיק אינסולין סינטטי כיום על ידי שימוש בהנדסה גנטית‬
‫אינסולין הומני‪-‬זהה לאינסולין המיוצר בגוף‬
‫כיום משווקים תכשירים שונים של אינסולין‪.‬‬
 ‫(טיפול)‬ ‫אינסולין‬
‫החוקרים פרדריק בנטינג‪ ,‬ג'ון מקלאוד‪,‬‬
‫צ'ארלס בסט וג'יימס קוליפ בטורונטו‪ ,‬קנדה‪.‬‬
‫המקרים בהם מטפלים באינסולין‬

‫סוכרת סוג ‪ – 1‬יש הרס מוחלט של תאי הלבלב המייצרים‬ ‫‪‬‬

‫אינסולין‬
‫סוכרת סוג ‪ – 2‬כאשר הטיפול הפומי התזונה והפעילות‬ ‫‪‬‬

‫הגופנית אינם משיגים איזון‪ .‬ניתן לשלב טיפול באינסולין בכל‬

‫שלבי המחלה‪.‬‬
‫הריון‬ ‫‪‬‬

‫חולה סוכרת שאושפז‬ ‫‪‬‬

‫לפני ואחרי ניתוח‬ ‫‪‬‬

 ‫סוגי אינסולין קיימים‬
‫אינסולין מוזרק לשכבה תת‪-‬עורית (‪)SC‬‬
‫מגיע בריכוז של ‪100‬יח'‪/‬מ"ל‪ 200 ,‬יח'‪/‬מ"ל‪ 300 ,‬יח'‪/‬מ"ל‬
‫ניתן לתת תוך ורידי ‪ REGULAR( IV‬בלבד)‬
‫רוב סוגי האינסולין מזריקים ‪ 20-30‬דקות לפני הארוחה למעט‬
‫‪ HUMOLOG‬שיש להזריקו ומיד עם האוכל‪.‬‬
‫קיימות תערובות מוכנות המורכבות מאחוזים שונים של אינסולין רגיל‬
‫ואינסולין בינוני (‪)MIX‬‬
‫לדוג'‪ 30% -‬רגיל ו‪ 70%-‬בינוני‪.‬‬
‫ההחלטה על סוג האינסולין והמינון נעשית ע"י רופא בהתאם לרמת‬
‫הגלוקוז‪.‬‬
 ‫הפרשת האינסולין בגוף‬
‫בזאלית – הפרשה לאורך כל שעות היממה‪.‬‬
‫בולוסי (‪–)prandial‬הפרשה בהתאם לעליה ברמת הסוכר בדם בעיקר סביב‬
‫ארוחות‪.‬‬
 ‫סוגי אינסולין‬
Time Course Agent Onset Peak Duration
Rapid-acting Insulin Lispro (Humalog) 10-25 min 30-90 min 5h
Aspart (Novolog) 5-25 min 1-3 h 3-5 h
Glulisine (Apidra) 5-30 min 30-90 min 3-4 h
Short-acting Insulin Regular (Regular) ½-1 h 2-4 h 5-7 h
Humulin R 1.5 h 4-12 h 24 h
Intermediate-acting NPH (Humulin N, Novolin 2-4 h 4-14 h 10-24 h
Insulin N; Humolog Mix 75/25; 3-4 h 16-24 h
Novolog Mix 70/30)
Long-acting Insulin Glargine (Lantus; Toujeo, 2-4 h No Peak 24 h
Basaglar)
1h 6-8 h 5.7-42 h
Detemir (Levemir)
1h 9h 42 h
Degludec (Tregludec)

‫** יש להיעזר בדף המפרט את סוגי האינסולין המשווקים בישראל‬

 ‫משטר טיפול‬

‫מינון מקובל באינסולין משולב‪-‬‬ ‫•‬

‫‪0.5-1 units/Kg/day‬‬
‫(‪ 40-50%‬בזאלי והשאר בולוס מחולק לשלוש ארוחות)‪.‬‬

‫אינסולין ארוך טווח פעם ביום ניתן בחולי סוכרת סוג ‪2‬‬ ‫•‬

‫בשילוב עם תרופות פומיות לסוכרת‪.‬‬

‫סוגי מכשירים להזרקת אינסולין‬

‫מזרק פלסטיק לשימוש חד פעמי‪ -‬כולל מחט שלא ניתנת‬ ‫‪‬‬

‫להפרדה‪.‬‬

‫כל שנתה מכילה ‪ 2‬יח' אינסולין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סוגי מכשירים להזרקת אינסולין‬

‫עט מזרק אינסולין ‪ -‬מכשירים פשוטים ומדויקים וקלים‬ ‫‪‬‬

‫לשימוש‪ ,‬מעניקים לחולים נוחות ומאפשרים ניידות בחיי היום‬

‫יום‪.‬‬
‫אין לשאוב אינסולין מעט הזרקה‬ ‫‪‬‬

‫ביצוע על ידי מטופל לאחר הדרכת אחות‬ ‫‪‬‬

‫יש להמתין ‪ 5-10‬שניות לפני שליפת המחט‬ ‫‪‬‬

‫יש להחליף מחט הזרקה לאחר כל שימוש בעט‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫סוגי מכשירים להזרקת אינסולין‬

‫משאבת אינסולין‪ -‬המשאבה מאפשרת אספקת אינסולין באופן מדומה‬ ‫‪‬‬

‫לפעולת הלבלב בריא‪.‬‬
‫לרוב בשימוש בסוכרת סוג ‪1‬‬ ‫‪‬‬

‫המשאבה מכילה אינסולין מהיר פעולה בלבד ומטפטפת באופן קבוע‬ ‫‪‬‬
‫ורציף כל שעות היממה ללא הפסקה‪.‬‬
‫חשוב להחליף את הסט כל ‪2-3‬‬ ‫‪‬‬

‫ניתן להוסיף אינסולין בלחיצת כפתור לפני ארוחות וכן לשנות תכנית‬ ‫‪‬‬
‫הזרקה לשם ביצוע פעילות גופנית או שינוי אחר בתכנית היומית‪.‬‬
 ‫סוגי מכשירים למתן אינסולין‬
‫אינסולין במשאף‬ ‫‪‬‬

‫מכיל רק אינסולין מהיר טווח‬ ‫‪‬‬

‫ניתן לשימוש במבוגרים עם סוכרת ‪ 1‬ו‪ 2-‬ללא עישון וללא מחלות ריאה‬ ‫‪‬‬

‫תפקודי ריאות לפני‬ ‫‪‬‬

‫מתחיל לפעול לאחר ‪ 12‬דקות‬ ‫‪‬‬

‫ת‪.‬ל התפתחות מחלות ריאה‪ ,‬כיווץ סימפונות‬ ‫‪‬‬

 ‫פקטורים המשפיעים על ספיגת‬
‫האינסולין‪:‬‬
‫מקום הזרקה‬ ‫‪‬‬

‫זמן‬ ‫‪‬‬

‫סוג האינסולין‬ ‫‪‬‬

‫מינון האינסולין מותאם לאוכל‬ ‫‪‬‬

‫טמפרטורה בה נשמר‬ ‫‪‬‬

‫פעילות גופנית‪ ,‬מסאג'‪ ,‬חימום– מגדילים זרימת דם מעלים‬ ‫‪‬‬

‫ספיגה‬
‫מקומות להזרקה לאינסולין‬

‫‪ ‬חשוב לבצע רוטציה בהזרקה‬

‫למניעת ‪Lipohypertrophy‬‬
‫‪ ‬מקומות שכיחים‪:‬‬
‫משני צידי הבטן – מומלץ ביותר!‬
‫רחוק מאזור הטבור‬
‫רבע צידי עליון של הירך‬
‫שליש עליון חיצוני של זרוע‬
‫רבע חיצוני עליון של עקוז‬
‫‪ ‬בבטן ספיגה הכי מהירה‬
Lipohypertrophy VS. Lipoatrophy
 ‫כללים להזרקת אינסולין‬
‫את האינסולין יש להזריק בשעות שנקבעו מראש‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫יש להקפיד את זמני ארוחות וכמות האוכל‬ ‫‪.2‬‬

‫מומלץ להזריק ב‪ 45-‬מעלות במטופלים רזים‬ ‫‪.3‬‬

‫בשאר המקומות ואנשים שמנים יש להזריק ב‪ 90-‬מעלות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫יש לצבוט רקמת שומן בזמן הזרקה‬ ‫‪.5‬‬

‫במידה ולוקחים ‪ 2‬סוגי אינסולין יש להקפיד על אותה חברה‬ ‫‪.6‬‬

‫ותמיד לשאוב תחילה את האינסולין השקוף קצר פעולה‪.‬‬
‫חשוב לבצע רוטציה במקומות ההזרקה למניעת‬ ‫‪.7‬‬
‫‪Lipohypertrophy‬‬
‫כללים לשמירה על אינסולין‬

‫אינסולין לפני שימוש יש לשמור במקרר‬ ‫‪‬‬

‫אין להקפיא אינסולין! ואין לנער אותו!‬ ‫‪‬‬

‫לאחר פתיחה יש לשמור בטמפרטורת החדר‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לשמור במקור סגור‬ ‫‪‬‬

‫תוקף אינסולין פתוח עד ‪ 28‬יום‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫יש להקפיד להחזיק יותר מאינסולין אחד בבית שנמצא בו‬ ‫‪‬‬

‫שימוש‪.‬‬
‫היפרגליקמיה בבוקר תחת אינסולין‬

‫מצב של סוכר גבוה בבוקר לאחר הזרקת אינסולין בערב יום‬ ‫‪‬‬

‫לפני‪.‬‬
‫תסמונת השחר העולה‬ ‫‪‬‬

‫אפקט סומוג'י‬ ‫‪‬‬

 ‫אפקט סומוג'י‬

‫בשעות הלילה הורמוני הלחץ מופרשים בתגובה להיפוגליקמיה‬

‫לילית‪.‬‬
‫הכבד מבין שיש היפוגליקמיה ולכן משחרר כמות גדולה של‬
‫גליקוגן‪.‬‬
‫היפרגליקמיה נוצרת‪.‬‬
‫התופעה דורשת הפחתה במינון אינסולין ו‪/‬או הקפדה על ארוחה‬
‫לפני שינה‪.‬‬
‫כיום ישנם אינסולין ארוכי טווח עם פעילות של ‪ 24‬שעות ויותר‬
‫המקטינים את התופעה של סוכר נמוך באמצע הלילה‪.‬‬
 ‫תסמונת השחר העולה‬

‫מצב של הפרשת הורמוני סטרס מאדרנל במהלך הלילה‪ ,‬בעקבות‬

‫מחסור באינסולין רמות הסוכר גבוהות לקראת שעה ‪ 5-6‬בבוקר‪.‬‬
‫טיפול – יש להזריק אינסולין של הערב קרוב לשינה (‪ 22:00‬ולא‬
‫מוקדם יותר) או לעלות מינון אינוסלין‪.‬‬
 ‫סיבוכים לטיפול באינסולין‬

‫עלייה במשקל‬ ‫‪‬‬

‫‪ – Insulin edema‬התנפחות ברגליים‪ ,‬קרסוליים‪ ,‬ידיים או‬ ‫‪‬‬

‫פנים מתרחש לעיתים בתחילת הטיפול‪.‬‬

‫‪ -Lipohypertrophy‬היווצרות של רקמה מצולקת באזור שבו‬ ‫‪‬‬

‫הזריקו בצורה תכופה‪ .‬אזור שמתפתח בו גוש נוקשה וחזק‬

‫ופעילות האינסולין משתנה בו‪.‬‬
‫‪ – Lipoatrophy‬אזור מצולק באוזר ההזרקה‪ .‬מצב נדיר‬ ‫‪‬‬

‫כתוצאה מאבוד שומן באזור ההזרקה עקב הזרקות חוזרות‬

‫באותו מקום‪.‬‬
‫‪ .5‬איזון חולה סוכרתי באשפוז‬

‫היפרגליקמיה נפוצה באשפוז בקרב חולי סוכרת‬ ‫‪‬‬

‫סיבות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫זיהום‪/‬סטרס‬ ‫‪‬‬

‫שימוש בסטרואידים באשפוז‬ ‫‪‬‬

‫הפסקת טיפול לסוכרת‬ ‫‪‬‬

‫מיעוט פעילות גופנית‬ ‫‪‬‬

‫תזונה לא מותאמת‬ ‫‪‬‬

‫היפוגליקמיה באשפוז מעלה סיכון לתמותה‬ ‫‪‬‬

‫‪ .5‬איזון חולה סוכרתי באשפוז‬

‫איזון סוכר באשפוז מפחית‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫שיעור זיהומים לאחר ניתוח‬ ‫‪‬‬

‫אורך ימי אשפוז‬ ‫‪‬‬

‫ירידה בתמותה ( ‪,MI‬זיהום)‬ ‫‪‬‬

‫יעד באשפוז ‪ 140-180‬מ"ג‪ %‬גלוקוז‬ ‫‪‬‬

‫הטמעת פרוטוקול לאיזון סוכרת באשפוז ממוחשב‬ ‫‪‬‬

‫אחות מרכזת תחום סוכרת בכל בית חולים ומחלקה‬ ‫‪‬‬

‫הטיפול המועדף בטיפול בהיפרגליקמיה באשפוז הוא אינסולין‬ ‫‪‬‬

‫בשיטת בולוס‪-‬בזאל ‪ +‬פקטור תיקון ‪( S.O.S‬לפי ערכי סוכר)‬
‫חולה הנמצא בצום ‪ NPO‬לא מומלץ להפסיק אינסולין בזאלי אלא‬ ‫‪‬‬
‫להפחית מינון שלו‪.‬‬
 ‫‪ .5‬איזון חולה סוכרתי באשפוז‬

‫בחולים אקוטיים או בזיהום מומלץ להפסיק טיפול באשפוז ‪SGLT-‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ ,2‬מטפורמין‪.‬‬
‫במצבים של היפוגליקמיה קלה‪-‬בינונית יש לשקול לתת פחמימות‬ ‫‪‬‬
‫זמינות (חוק ‪ )15‬והיפוגקלימיה חמורה לתת גלוקאגון ‪ SC‬או גלוקוז‬
‫‪.IV‬‬
‫חשוב לעקוב אחרי רמות סוכר בחולים‪ ,‬קפיצה של סוכר לא‬ ‫‪‬‬
‫אופיינית באשפוז אצל מטופל‪ ,‬יכולה להוות סממן להתחלה של‬
‫זיהום‪.‬‬
 ‫‪ .5‬איזון חולה סוכרתי באשפוז‬

‫‪ ‬איזון חולה סוכרת סביב ניתוח‪:‬‬

‫חולי סוכרת העוברים פרוצדורה ניתוחים בסיכון גבוה יותר לסיבוכי‬
‫ניתוח‪ ,‬והרדמה‬
‫החלמה איטית יותר‪ ,‬סיון מוגבר לזיהומים‬
‫חשוב לאזן ערכי סוכר מס' ימים לפני כניסה לניתוח (עד ‪ 200‬מ"ג‪/‬ד"ל)‬
‫טווח סוכרים אחרי ניתוח מומלץ ‪ 140-180‬מ"ג‪/‬ד"ל‬
‫‪ ‬אילו שינויים בטיפול התרופתי יש לבצע סביב ניתוח?‬
‫‪ ‬יש להפסיק תרופה ‪ Sulfonylurea‬יום לפני הניתוח‬
‫‪ ‬יש להפסיק תרופה ‪ 24 Metformin‬שעות לפני‬
‫‪ ‬שאר התרופות ניתן להפסיק ביום הניתוח‬
‫‪ ‬לא להפסיק אינסולין ארוך טווח במידה ומטופל נוטל‪ ,‬יש להפחית‬
‫מינון‬
‫‪ .6‬קידום בריאות חולה סוכרתי‬

‫פעילות גופנית‬
‫פעילות גופנית סדירה תורמת לאיזון הסוכרת‪ ,‬מפחיתה סיכון למחלות קרדיו וסקולריות‪ .‬מסייעת‬ ‫•‬
‫לירידה במשקל והרגשה חיונית‪.‬‬
‫שילוב של פעילות אירובית ואנארובית לפחות ‪ 3‬פעמיים בשבוע כדי לראות שינוי ושיפור במדדי‬ ‫•‬
‫סוכרת לחץ דם ומשקל‪.‬‬
‫פעילות אירובית‪ :‬הליכה‪ ,‬ריצה קלה‪ ,‬רכיבה על אופניים שחייה וריקודים‬ ‫•‬
‫היקף הפעילות המומלצת‪ :‬לפחות ‪ 150‬דקות מצטברות בקצב בינוני‬ ‫•‬
‫תדירות‪ :‬עדיפות ל‪ 5-‬ימים בשבוע כ‪ 30-‬דקות כל יום‪.‬‬ ‫•‬
‫פעילות אנארובית‪ :‬אימונים נגד משקל‪ ,‬משקולות‪ ,‬גומיות‪ ,‬כדור‪ ,‬פילטיס ועוד‪.‬‬ ‫•‬
‫תדירות‪ 2-3 :‬אימונים בשבוע (לא יום אחרי יום)‬ ‫•‬
‫למטופלים המזריקים אינסולין חשוב להדריך על נקיטת אמצעים למניעת היפוגליקמיה ולהצטייד‬ ‫•‬
‫בפחמימה זמינה כמו‪ :‬תמר‪ ,‬דבש‪ ,‬חטיף‪ ,‬סוכר‪ ,‬פרי‪.‬‬
‫אין להזריק אינסולין לאיבר הפעיל בזמן פעילות גופנית‬ ‫•‬
‫למנוע ספיגת יתר‪.‬‬
‫הפחתת ישיבה רצופה במשך ‪ 30‬דקות‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ .6‬קידום בריאות חולה סוכרתי‬

‫הטיפול התזונתי‬
‫• הטיפול התזונתי או אחד משלושת היסודות הטיפול בסוכרת‪.‬‬
‫• כל אחד עם סוכרת חייבת לקבל הדרכה תזונתית מדיאטנית מוסמכת‬
‫מומחית בתחום הסוכרת‪.‬‬
‫• איזון תזונתי מכוון מפחית ‪ 0.3-1 A1C‬אחוז סוכרת סוג ‪1‬‬
‫והפחתה של ‪ 0.5-2%‬בסוכרת סוג ‪.2‬‬
‫• איזון תזונתי כולל שמירה על משקל גוף תקין מותאם לגיל‪ ,‬תרבות‪ ,‬העדפות אישיות‪ ,‬מין‪,‬‬
‫הרגלי אכילה בבית‪.‬‬
‫• דפוסי תזונה אפשריים‪ :‬תזונה ים‪-‬תיכונית‪ ,‬דיאטת ‪ ,DASH‬תזונה דלת שומן‪ ,‬דלת‬
‫פחמימות‪ ,‬צמחונית או טבעונית‪ .‬דיאטה עשירה בסיבים כ ‪ 25‬גר' ביום‪.‬‬
‫• לחולי סוג ‪ 1‬וסוג ‪ 2‬נוטלי אינסולין מלמדים יחס אינסולין‪-‬פחממה‬
‫• המלצה של ירידה של ‪ 7%‬מהמשקל משמעותית לשיפור האיזון הגליקמי‪.‬‬
‫• ניתוחים בריאטריים מהווים דרך נוספת לירידה במשקל ויעילים להשגת איזון הסוכרת‬
‫(‪ BMI‬גדול מ‪ 35‬וסוכרת סוג ‪ 2‬קשה לאיזון או גורמי סיכון נוספים)‪.‬‬
‫• חשוב להתאים תזונה לטיפול התרופתי (כמות פחמימות קבועה בארוחה)‬
‫‪ .6‬קידום בריאות חולה סוכרתי‬

‫עישון וסוכרת‬

‫עישון מגביר תנגודת לאינסולין ומעלה משמעותית את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג ‪.2‬‬ ‫•‬
‫סיכון מוגבר ב ‪ 30%-40%‬בקרב מעשנים לעומת לא מעשנים‬ ‫•‬
‫סיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולריות וכלי דם קטנים‪.‬‬ ‫•‬
‫חולים עם סוכרת ומעשנים נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים‪.‬‬ ‫•‬
‫גורם סיכון התנהגותי שחשוב למנוע‪.‬‬ ‫•‬
‫על כל איש צוות לבדוק סטטוס עישון בכל ביקור ולדווח ברשומה‬ ‫•‬
‫להמליץ באופן חד משמעי על גמילה מעישון‬ ‫•‬
‫הפניה לקבוצות גמילה‪ ,‬ולייעוץ טלפוני‬ ‫•‬
‫להתאים במידת הצורך על טיפול תרופתי לגמילה‬ ‫•‬
‫גמילה מעישון כרוכה במקרים רבים בעליית משקל לשלב תרופות נוגדי סוכרת מפחיתי משקל‬ ‫•‬
‫(מעקבי ‪ SGLT-2‬או אגוניסטים ‪)GLP‬‬
‫מתן חוברות הסברה שזמינות בארגון‬ ‫•‬
‫‪ .6‬קידום בריאות חולה סוכרתי‬

‫היבטים פסיכולוגיים‪-‬סוציאליים‬
‫התמודדות עם מחלה כרונית משפיעה על איכות החיים של המטופל ומשפחתו‪.‬‬ ‫•‬
‫הטיפול העצמי בה דורש תהליך מתמיד ומתמשך של הסתגלות‬ ‫•‬
‫לפי מחקרים מרבית היבטי הניהול הטיפול בסוכרת מושפעים ע"י גורמים פסיכו‪-‬סוציאליים‬ ‫•‬
‫גורמים נפשיים‪ :‬אופן קבלת המחלה‪ ,‬דרכי התמודדות עם מצבי משבר‪ ,‬מיקוד שליטה עצמי‪ ,‬תפיסת‬ ‫•‬
‫אישית של איכות החיים‪ ,‬פחד מסיבוכים‪.‬‬
‫גורמים סוציאליים‪ :‬משפחה‪ ,‬עמיתים‪ ,‬רקע תרבותי‪ ,‬רמת השכלה‪ ,‬מצב כלכלי‪ ,‬אוריינות בריאותית‪,‬‬ ‫•‬
‫נגישות שירותי בריאות‪.‬‬
‫בכל מפגש עם הצוות המטפל יש להעריך כיצד המטופל מתמודד עם קיום המחלה‬ ‫•‬
‫יש לערב את המטופל בכל קבלות החלטות לגבי הטיפול‪ -‬משפר מעורבות‬ ‫•‬
‫מתן תשומת לב מתמדת להיבטים הפסיכו‪-‬סוציאליים בעזרת תשאול‬ ‫•‬
‫מומלץ להציע למטופל בעת הצורך טיפול פסיכולוגי סוציאלי תמיכתי לשיפור התמודדות או טיפול‬ ‫•‬
‫משפחתי‪.‬‬
‫‪ .7‬הדרכת מטופל‪/‬משפחה לניהול המחלה‬

‫האח‪/‬ות מדריכים על התנהגות בריאותית אשר מונעת סיבוכים ושומרת על איזון‬

‫המחלה‬
‫‪ ‬תזונה מאוזנת‬
‫‪ ‬פעילות גופנית (כ‪ 150‬דקות בשבוע)‬
‫‪ ‬שמירה על משקל גוף‬
‫‪ ‬איזון לחץ דם (מטרה ‪)130/80‬‬
‫‪ ‬הורדת טריגליצרידים ו‪ ,LDL‬לעלות ‪HDL‬‬
‫‪ ‬מעקב סוכר ובדיקות דם לפי צורך‬
‫‪ ‬בדיקת עיניים אחת לשנה‬
‫‪ ‬בדיקת חלבון בשתן אחת לשנה‬
‫מעקב כף רגל סוכרתית במרפאה לפי רמת סיכון‬ ‫‪‬‬

‫מעקב כף רגל יומי בבית על ידי מטופל או בן משפחה‬ ‫‪‬‬

‫(‪)ADA, 2019‬‬