‫ אלגברה ליניארית‬- ‫ – פתרון‬6 ‫תרגיל‬

 6 2 0
 
A   1 5 3 :‫ אם היא קיימת כאשר‬A1 ‫ ואת‬adj A , det A ‫מצאו את‬ .1
 
 2 1 1
6 2 0  6 2 0
5 3 1 3  
det A  1  5 3  6   2  0  48  10  58 A   1 5 3
1 1 2 1  
2 1 1  2 1 1

. adjA   1 Aij ‫ ולכן אפשר לחשב קודם את‬. adjAij   1

T i j i j
ij A ji :‫לפי ההגדרה‬
 5 3 1 3 1 5
   
 1 1 2 1 2 1 
 8 2 6   2 8 5 11 
  0 6 0 6 2  
adjA   5 6  18  :‫לכן‬ adjA T      2 6  10 
 1 1 2 1 2 1  
 11  10  28   6  18  28 
   2 0 6 0 6 2 
    
 5 3 1 3 1  5 
 8 2 6 
1  
1
. A 
1
adjA   5 6  18  ‫ שלנו הפיכה ולכן‬A . A1 
adjA
‫ הפיכה אז‬A ‫אם‬
det A  58   A
 11  10  28 
. n ‫ מצאו את‬. B  adj A, det A  3, det B  81 ‫ מקיימות‬A, B  M nn ( R) ‫נתון כי‬ .2
n
1 1 1
A1    B ‫ ואם נחשב את הדטרמיננטות של שני האגפים נקבל‬A1   adjA  B ‫ידוע ש‬
3 det A 3
n
n1 1 1
. n  5 ‫ נסיק ש‬3  81 ‫ז"א‬     81 ‫כלומר‬
3 3

 
. det  Adj ( A)  det 2 At  20 :‫ מטריצה הפיכה המקיימת את השוויון‬A M 3 ( IR) ‫תהי‬ .3
. det  A ‫ חשבו את‬. det  A  0 ‫ידוע כי‬

 
det  Adj ( A)  det det( A) A1  det 2 ( A)  x2 det  A  x ‫נסמן‬ .‫ב‬
det 2 A   8 det A   8x
t t

det  A  10 : det  A  0 ‫ לכן ידוע כי‬x2  8x  20 :‫ מקיים‬det  A  x ‫לכן‬

1 k k2 
 
?‫ סינגולרית‬A2 :‫ כך ש‬k ‫ האם קיימים ערכים של‬A   k k2 1  :‫ נתונה המטריצה‬. ‫א‬ .4
k 2 1 k 

x  k y  k 2 z  0

‫ פתרון יחיד‬k x  k 2 y  z  1 ‫ יש למערכת‬k ‫ מצאו עבור אלו ערכים של הפרמטר‬. ‫ב‬
k 2 x  y  k z  0

.‫פתרו בעזרת "כלל קרמר" את המערכת לערכים האלו‬

det( A)  0 ‫ סינגולרית ז"א כאשר‬A ‫ סינגולרית אם ורק אם‬A2 . ‫א‬

 ‫‪1‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k2‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 k3‬‬ ‫‪  0 1  k 3‬‬ ‫‪k 1  k 3 ‬‬
‫‪L2  L2  kL1‬‬ ‫‪L3  L2‬‬
‫‪k2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪L3  L3  k 2 L1‬‬
‫‪0 1 k3‬‬ ‫‪k 1  k 3 ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 k3‬‬

‫‪  1  k 3 ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪. k  1   1 k 3‬‬ ‫‪‬אז ‪ A‬סינגולרית ‪ 0  det A  0 ‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k2 ‬‬ ‫‪x  k y  k 2 z  0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ A   k‬רגולרית ז"א כשאר ‪k  1‬‬ ‫‪k2‬‬ ‫ב ‪ .‬יש למערכת ‪ k x  k 2 y  z  1‬פתרון יחיד כאשר ‪1 ‬‬
‫‪k 2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪k ‬‬ ‫‪k 2 x  y  k z  0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫לפי "כלל קרמר" כשאר ‪ k  1‬הפתרון הוא‪:‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k2‬‬
‫‪1 k2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k2  k2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫)‪det( A‬‬ ‫‪ (1  k 3 ) 2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪0 k2‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪k  k4‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ 3‬‬
‫)‪det( A‬‬ ‫) ‪ (1  k‬‬
‫‪3 2‬‬
‫‪k 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k2‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪ (1  k 3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪det( A‬‬ ‫‪ (1  k ) 1  k 3‬‬
‫‪3 2‬‬

‫]‪ . U   p  R3[ x‬האם ‪ U‬הוא תת מרחב של ]‪? R3[ x‬‬ ‫‪p(1)  0‬‬ ‫‪‬‬ ‫יהי‬ ‫‪ .5‬א‪.‬‬
‫האם ‪ U‬הוא תת מרחב של ]‪? R4 [ x‬‬
‫יהי }‪ . U  {P  R3[ X ] | P(1) P(2)  0‬האם ‪ U‬הוא תת מרחב של ]‪? R3[ x‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪ .‬יהי ‪ . U   p  R3[ x] p(0)  1 ‬האם ‪ U‬הוא תת מרחב של ]‪? R 3 [ x‬‬
‫בתוספת פולינום האפס ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נסמן ב‪ U -‬את אוסף הפולינומים הממשיים האי זוגיים ממעלה קטנה או שווה ל‪5-‬‬
‫האם ‪ U‬הוא תת מרחב של ]‪? R 5 [x‬‬

‫‪‬הערה‪ :‬פולינום )‪ p( x‬נקרא אי‪ -‬זוגי אם )‪ p( x)   p( x‬לכל ‪ ( x  R‬פולינום הוא אי זוגי אם ורק אם הוא פולינום‬
‫האפס או שכל חזקותיו הן אי זוגיות)‬
‫‪‬תזכורת‪ Rn [ x] :‬הוא אוסף כל הפולינומים הממשיים ממעלה קטנה או שווה ל‪ n -‬בתוספת פולינום האפס‪.‬‬
‫]‪ R [ x‬הוא אוסף כל הפולינומים הממשיים ממעלה כלשהי בתוספת פולינום האפס‪.‬‬

‫]‪ . U   p  R3[ x‬האם ‪ U‬הוא תת מרחב של ]‪? R 3[x‬‬ ‫א‪ .‬יהי ‪p(1)  0 ‬‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ .‬הוכחה‪:‬‬
 ‫‪ ap1  bp2  x  U‬‬ ‫לכל ‪ p1  x  , p2  x  U‬ו‪ a, b  R -‬נוכיח ש‪:‬‬
‫‪ p1 (1)  0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ p1  x  , p2  x  U‬‬
‫‪ p2 (1)  0‬‬
‫‪ ap1  bp2 1  a  p1 (1)  b  p2 (1)  a  0  b  0  0 ‬‬
‫‪ ap1  bp2  x  U ‬‬
‫לכן ‪ U‬הוא תת מרחב של ]‪. R 3[x‬‬
‫האם ‪ U‬הוא תת מרחב של ]‪? R 4 [x‬‬
‫תשובה‪ :‬כן‪ U  R 4 [x] .‬והראנו קודם שהוא סגור לחיבור וקטורים וכפל של וקטור בסקלר‪.‬‬

‫ב‪ .‬יהי }‪ . U  {P  R3[ X ] | P(1) P(2)  0‬האם ‪ U‬הוא תת מרחב של ]‪? R3[ x‬‬
‫‪ U‬הוא לא תת מרחב של ]‪ , R 3[ x‬כי ‪ Q( X )  X  2 U P( X )  X  1U‬אבל‪P( X )  Q( X )  2 X  3 U :‬‬

‫]‪ . U   p  R 3[ x‬האם ‪ U‬הוא תת מרחב של ]‪? R 3[ x‬‬ ‫‪p(0)  1‬‬ ‫‪‬‬ ‫יהי‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ U‬הוא לא תת מרחב של ]‪ , R 3[ x‬כי האיבר הנטרלי של ] ‪( R 3[ x‬הפולינום קבוע שווה ל‪ )0-‬לא שייך ל‪U-‬‬

‫נסמן ב‪ U -‬את אוסף הפולינומים האי זוגיים ממעלה קטנה או שווה ל‪ 5.-‬בתוספת פולינום האפס ‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫האם ‪ U‬הוא תת מרחב של ]‪? R 5 [ x‬‬
‫אפשר לרשום את ‪ U‬בצורה ‪( U  a1 x  a3 x3  a5 x5 | a1 , a3 , a5  R ‬הערה‪ :‬פולינום האפס מתקבל אם לוקחים‬
‫‪ .) a1  a3  a5  0‬נוכיח ש‪ U -‬הוא תת מרחב של ]‪. R 5 [ x‬‬
‫לכל ‪  ,   R , p1  x  , p2  x  U‬נוכיח ש‪.  p1   p2  x  U :‬‬
‫‪‬‬
‫‪ p1 ( x)  a1 x  a3 x  a5 x‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪ . ‬נקבל‬ ‫‪  p1  x  , p2  x  U‬קיימים ‪ a1 , a3 , a5,b1 , b3 , b5  R‬כך ש‪-‬‬

‫‪ p2 ( x)  b1 x  b3 x  b5 x‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪ p1   p2  x    p1 ( x)   p2 ( x)   a1 x  a3 x3  a5 x5    b1 x  b3 x 3  b5 x 5  ‬‬

‫‪   a1   b1  x    a3   b3  x3   a5   b5  x 5 ‬‬
‫‪ p1   p2  x  U ‬‬

‫‪ .6‬בכל סעיף בדקו האם ‪ U‬הוא תת מרחב של )‪( C (, ‬אוסף הפונקציות הממשיות הרציפות)‪:‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪U   f  C (, ‬‬ ‫‪f    f (1)  0 ‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫)‪U  f  C (, ‬‬ ‫‪f ( x 2 )  ( f ( x))2 ‬‬
‫ב‪.‬‬
‫)‪, U   f  C (, ‬‬ ‫‪f (a)  f (a),‬‬ ‫ג‪a  R .‬‬

‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫)‪ U   f  C (, ‬הוא תת מרחב של ‪. C  ,  ‬‬ ‫א‪ .‬טענה‪f    f (1)  0  :‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬

‫נוכיח שלכל ‪ g , f U‬ו‪ a, b  R -‬מתקיים ‪af  bg U‬‬

  1
 f  2   f (1)  0
  
  f , g U
g  1 
   g (1)  0
  2 
1  1  1 
a  f  b  g      a  f  b  g  (1)   a  f    b  g      a  f (1)  b  g (1)   0 
2  2  2 
af  bg  U 


U  f  C (, ) f ( x 2 )  ( f ( x))2  .‫ב‬
‫ די למצוא תכונה אחת שאינה מתקיימת‬. C ( , ) ‫ הוא לא תת מרחב של‬U
, f ( x2 )   x 
2 4
 x8 ‫ (כי‬f ( x)  x 4 U :‫ דוגמא‬:‫כאן הסגירות תחת כפל של וקטור בסקלר לא מתקיימת‬
‫ מתקיים‬. g ( x) U -‫ נראה ש‬g ( x)  2 f ( x)  2 x 4 ‫ ונגדיר‬a  2 ‫ נקח‬. ) f ( x2 )  ( f ( x))2 ‫ ולכן‬ f ( x)    x 4   x8
2 2

‫ ולכן‬g ( x 2 )  ( g ( x))2 . ( g ( x))2   2 x 4   4 x8 , g ( x 2 )  2  x 2   2 x8

2 4

.‫ סגירות תחת כפל של וקטור בסקלר‬U -‫ ולכן אין ב‬g ( x)  2 f ( x) ‫ נזכור ש‬. g ( x)  R

. C ( , ) ‫ הוא תת מרחב של‬U   f  C (, ) f (a)  f (a), a  R :‫ טענה‬.‫ג‬

af  bg U :‫ מתקיים‬a, b  R -‫ ו‬g , f U ‫נראה שלכל‬
 f   x   f  x 
  f , g U
 g   x   g  x 
 af  bg   x   a  f   x   b  g   x   af  x   bg  x    af  bg  x  
 f  x g x

af  bg  U 


  x1 x 2  

? M 22 ( R) ‫ הוא תת מרחב של‬U ‫ האם‬U =   x x   M 2×2 (R) x1 = - x 2  ‫ יהי‬.‫ א‬.7

  3 4 

? M nn ( R) ‫ הוא תת מרחב של‬U ‫ האם‬U  {A  M nn ( R) tr ( A)  0} ‫ יהי‬.‫ב‬
? M nn ( R) ‫ הוא תת מרחב של‬U ‫ האם‬U  {A  M nn ( R) tr ( A)  2} ‫יהי‬ .‫ג‬

 x x2  
. M 22 ( R) ‫ הוא תת מרחב של‬U   1  M 2×2 (R) x1 = - x 2  :‫טענה‬ .‫א‬
 x 3 x 4  

x x2   y1 y 2 
aX  bY U ‫ מתקיים‬a, b  R ‫ וסקלרים‬X   1 , Y     U ‫נראה שלכל‬
 x3 x4   3
y y 4

 x x2   y1 y 2 
-‫ נקבל ש‬. x1   x2 , y1   y2  X   1 , Y   U
 x3 x 4   y3 y 4 
 x x 2   y1 y2   ax1  by1 ax 2  by2 
. a x1  b y1  (ax 2  by 2 ) ‫ כי‬a  1   b   U
----- ------  3
x x 4  3
y y 4  3
ax  by3 ax 4  by4 
=-x 2 = -y2

? M nn ( R) ‫ הוא תת מרחב של‬U ‫ האם‬U  {A  M n,n ( R ) tr( A)  0} ‫יהי‬ .‫ב‬

, M nn ( R ) ‫מרחב של‬-‫ הוא תת‬U :‫תשובה‬
aA1  bA2 U ‫ אז‬a, b  R ‫ ) ויהיו‬tr  A1   tr  A2   0 ‫ ( כלומר‬A1 , A2 U ‫ יהיו‬:‫הוכחה‬
tr  aA1  bA2   a  tr  A1   b  tr  A2   a  0  b  0  0 -‫מכיוון ש‬

? M nn ( R ) ‫ הוא תת מרחב של‬U ‫ האם‬U  {A  M n,n ( R ) tr( A)  2} ‫יהי‬ .‫ג‬

. Onn U :‫ אחת הסיבות לכך‬.‫לא‬