‫דו"ח סיור מס' ‪ – 27‬ירושלים ויה דולורוזה‬

‫מדריכה‪ :‬חנה בנדקובסקי‬

‫‪ 6:15-8:30‬נסיעה לירושלים‬
‫‪ 8:30-9:15‬הפסקה במתחם ממילא‬

‫מתחם ממילא‬
‫כיום כ‪ 75-‬אחוזים מהתיירים שמגיעים לארץ מגיעים כבודדים ולא כקבוצה מאורגנת‪ ,‬מה שאומר שעל‬
‫המדריך לתכנן ולבנות את הטיול‪ .‬אותם מטיילים בודדים יכולים לקחת מדריך קולי או לקרוא את המידע‬
‫הדרוש להם בספר וכו'‪ ,‬ובכל זאת רבים מהם בוחרים לשכור מדריך‪ ,‬ומכאן שעל המדריך לחשוב מהו הערך‬
‫המוסף שהוא מביא איתו להדרכה ‪ ,‬מה הוא נותן מעבר‪ .‬היתרון של המדריך הוא שהמדריך יכול לעשות חיבור‬
‫בין אתרים‪ ,‬ובנוסף לספר על אקטואליה‪ .‬הידע נמצא וזמין‪ ,‬וניתן לקרוא על ההיסטוריה של האתר‪ ,‬אבל‬
‫המדריך הוא זה שיכול לעדכן באקטואליה ולעשות את החיבורים הנדרשים לאקטואליה (מכאן גם שעליו‬
‫להיות מעודכן כל הזמן‪ ,‬לעקוב אחרי כל עמודי הפייסבוק‪ ,‬לקרוא להיכנס לאתרי האינטרנט של הכנסיות‬
‫השונות ולקרוא את החדשות מהוותיקן)‪ .‬המדריך גם צריך להיות ערני לכל מה שקורה מסביב על מנת שיוכל‬
‫להסביר דברים עבור התייר‪.‬‬
‫נוצרים רבים שמגיעים לארץ ולא מכירים יהדות‪ ,‬חושבים על יהדות של ימי בית שני‪ ,‬והמדריך הוא זה שיכול‬
‫לחבר בין יהדות של ימי בית שני ובין היהדות של היום‪ .‬לא רק ליהדות חרדית אלא לדבר על יהדות היום‪,‬‬
‫מה זה להיות יהודי בישראל היום‪ ,‬ולשבור סטריאוטיפים שונים‪ .‬נוצרים רבים חושבים שהם מכירים יהדות‬
‫כי הם קראו את הברית החדשה‪ ,‬אבל היהדות של הברית החדשה היא כאמור יהדות של ימי בית שני‪ ,‬לא‬
‫יהדות חדשה של המאה ה‪.21-‬‬
‫יתרון נוסף של מדריך הוא ההתייחסות לקהילות המקומיות‪ -‬לדתות הנוספות שאינן נצרות (דרוזים‪,‬‬
‫מוסלמים‪ ,‬בהאים וכו') ולנוצרים המקומיים‪ ,‬כי הרבה מהנוצרים שמגיעים מארצות הברית מעולם לא שמעו‬
‫על נוצרים מארונים למשל‪ ,‬או על יוונים קתולים או על ארמנים או קופטים‪ .‬המדריך הוא המומחה‬
‫מבחינתם‪.‬‬
‫אלו הדברים שיכולים להפוך מדריך ממדריך בינוני למדריך מעולה‪ -‬הערך המוסף שהוא מביא‪.‬‬
‫על המדריך לספר לקבוצה מה עומד להיות לוח הזמנים‪ ,‬ובמקרה שלנו‪ :‬נחצה את העיר העתיקה‪ ,‬ייקח לנו‬
‫כשבע דקות הליכה מהירה או עשר דקות אם נלך לאט‪ ,‬עד שנגיע אל כנסיית סנטה אנה שליד שער האריות‪.‬‬
‫אפשר להדגים את העיר העתיקה ואת השערים והרחובות הראשיים שלה בעזרת כף היד‪ .‬הרחובות ישמשו‬
‫גם כדי להסביר על חלוקת העיר העתיקה לרובעים‪ -‬הרובע המוסלמי‪ ,‬הרובע הנוצרי‪ ,‬הרובע היהודי והרובע‬
‫הארמני‪.‬‬
‫לאחר הביקור בכנסיית סנטה אנה נעבור אל התחנות של הוויה דולורוזה ונלך בהן‪ ,‬נעשה הפסקת צהריים‬
‫ברובע הנוצרי ונסיים את היום בכנסיית הקבר‪.‬‬
‫‪1‬‬
 ‫על שעות הפתיחה של האתרים הנוצריים וכל המידע הנחוץ ניתן ללמוד מאתר האינטרנט ‪Christian‬‬
‫‪.Information Center‬‬
‫כאשר מקבלים את הטיול מהסוכן‪ ,‬מומלץ להיכנס לאינטרנט ולחפש מידע על הקבוצה‪ .‬אמריקאים יותר‬
‫רגישים לשאלות בהקשר לזרם הדתי שלהם (אירופאים פחות) ולכן אפשר לשאול בתחילת הסיור אם יש להם‬
‫רקע או חינוך דתי ( ‪-)?Do you have any religious education? / Do you have a religious background‬‬
‫שאלות מנוסחות בצורה מרומזת ועדינה‪.‬‬

‫‪ 9:15-9:45‬הליכה משער יפו אל כנסיית סנטה אנה‬

‫‪ -‬עברנו ליד נזירות לבושות שחור‪ ,‬שצווארן מכוסה והן חובשות לראשן מטפחת עם קשר שמעיד על כך שהן‬
‫רוסיות‪ .‬הנזירה הלבושה לבן נמצאת עדיין בתהליך ההצטרפות לנזירות‪.‬‬
‫‪ -‬הליכה ברחוב שהוא מקביל לקארדו‪ ,‬ממערב לו‪.‬‬
‫‪ -‬הליכה ברחוב הנוצרים ועוברים ליד הכניסה המערבית לכנסיית הקבר‪ ,‬שחסומה‪ .,‬ניתן לראות את קשת‬
‫הכריות‪ ,‬שהיא אלמנט אדריכלי אופייני לבנייה הצלבנית‪.‬‬
‫‪ -‬חוצים את הקארדו הראשי שנמשך משער שכם בצפון ועד שער ציון בדרום‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪ 9:45-11:13‬כנסיית סנטה אנה‬
‫האתר נקרא גם סנטה אנה וגם בריכות בית חסדא‪ ,‬ואם לדייק‪ -‬הוא קודם כל בריכות בית חסדא ורק לאחר‬
‫מכן סנטה אנה‪.‬‬
‫בריכות בית חסדא קשורות לנס שמופיע רק בבשורה על פי יוחנן פרק ה' ומתרחש בשבת‪ .‬בכלל נס שמתרחש‬
‫ביום שבת בירושלים יוזכר רק בבשורה על פי יוחנן‪ .‬בבשורות הסינופטיות (מתי‪ ,‬מרקוס ולוקס) ישוע בכלל‬
‫לא מגיע לירושלים‪ ,‬אבל בבשורה על פי יוחנן במהלך אותן שלוש שנים הוא מגיע לירושלים‪ .‬כלומר אם יש‬
‫נס שקרה בירושלים‪ ,‬הוא יוזכר בבשורה על פי יוחנן‪ ,‬כי בבשורות הסינופטיות הוא לא מגיע לירושלים לפני‬
‫השבוע האחרון לחייו ‪ .‬הוא נכנס לירושלים ביום ראשון‪ ,‬ביום שישי הוא נצלב‪ ,‬וביום שבת הוא כבר בקבר‪.‬‬

‫ירּוׁש ַליִם ּבְ ֵרכָה עַ ל יַד ַׁשעַ ר הַ ּצֹאן [צאן לקורבן‬ ‫ָ‬ ‫ְרּוׁש ָליִם׃ ּובִ‬
‫ְהּודים וַ ּיַעַ ל יֵׁשּועַ י ָ‬‫"ַאחַ ר הַ ְּדבָ ִרים הָ אֵ ּלֶה הָ יָה חַ ג ַלּי ִ‬
‫בבית המקדש] אֲ ֶׁשר י ְִק ְראּו לָּה ּבְ לָׁשוֹן ִעבְ ִרית ּבֵ ית חַ ְס ָּדא [האזכור המוקדם ביותר של הבריכה] וְ לָּה חֲ ִמ ָּׁשה‬
‫אֻ ל ִַּמים [אכסדראות בעלות עמודים סביב הבריכה‪ ,‬המתוארות בשרטוט]׃ ָׁשּמָ ה ָׁשכְ בּו חוֹלִ ים וְ ִעוְ ִרים ּופִ ְס ִחים‬
‫וִ יבֵ ֵׁשי כֹחַ [מגוון אנשים של אנשים בעלי בעיות גופניות] ָלרֹב וְ הֵ ּמָ ה ְמיַחֲ לִ ים לִ ְתנּועַ ת הַ ּמָ יִם׃ ּכִ י מַ לְ אָ ְך י ַָרד‬
‫ּבְ מוֹעֲ ד ֹו אֶ ל הַ ּבְ ֵרכָה וַ ּי ְַרעֵ ׁש אֶ ת מֵ ימֶ יהָ וְ הָ יָה הַ ּי ֵֹרד ִראׁשוֹן אֶ ל ּת ֹוכָּה ַאחֲ ֵרי ִה ְתּגֹ עֲ ׁשּו הַ ּמַ יִם הּוא נִ ְרּפָ א ִמּכָל מַ חֲ לָה‬
‫אֲ ֶׁשר ָּדבְ ָקה ּב ֹו [האנשים לא סתם שכבו ליד המים אלא חיכו שהם יזוזו‪ ,‬כי האמינו שמי שייגע ראשון במים‬
‫הזזים‪ ,‬יירפא מחוליו‪ .‬ההערה שמובאת בסוגריים לא מופיעה בכל נוסחי הברית החדשה]׃ וְ ָׁשם ִאיׁש אֶ חָ ד‬
‫ָארכּו ל ֹו יְמֵ י ָחלְ י ֹו [הוא חולה זמן רב] וַ ּיֹאמֶ ר‬ ‫ׁש כֵב וַ ּי ֵַדע ּכִ י ְ‬
‫ּוׁשמֹ נֶה ָׁשנָה׃ וַ ּי ְַרא אֹ ת ֹו יֵׁשּועַ ֹ‬‫לׁשים ְ‬ ‫וְ הּוא בְ חָ לְ י ֹו ְׁש ִ‬
‫אֵ לָיו הֲ ַת ְחּפֹ ץ לְ הֵ ָרפֵ א׃ וַ ּיַעַ ן הַ ח ֹולֶה אֲ דֹנִ י אֵ ין ִאיׁש ִא ִּתי לְ הַ ְׁשלִ יכֵנִ י אֶ ל הַ ּבְ ֵרכָה ּבְ הֵ ָרעֵ ׁש הַ ּמַ יִם ּובְ טֶ ֶרם ָאבֹ א וְ י ַָרד‬
‫יתנ ֹו וַ ּי ִָּׂשא אֶ ת ִמ ְׁשּכָב ֹו וַ ּי ְִתהַ ּלְָך‬
‫ַאחֵ ר לְ פָ נָי׃ וַ ּיֹאמֶ ר אֵ לָיו יֵׁשּועַ קּום ָׂשא אֶ ת ִמ ְׁשּכָבְ ָך וְ ִה ְתהַ ּלְֵך׃ ּוכְ ֶרגַע ָׁשב הָ ִאיׁש לְ אֵ ָ‬
‫וְ הַ ּיוֹם הַ הּוא יוֹם הַ ַּׁשּבָ ת" (יוחנן ה‪.)1-9 ,‬‬
‫לגבי השם "בית חסדא"‪ :‬הנוסח הקדום ביותר של הברית החדשה המוכר לנו הוא בשפה היוונית‪ .‬היא‬
‫תורגמה ללטינית עבור העולם המערבי והיא תורגמה לארמית‪ ,‬לקופטית ולשלל שפות‪ ,‬אבל במקור היא‬
‫ביוונית‪ .‬וביוונית לא כתוב "בית חסדא" אלא כתוב "בתיסדא"‪ ,‬אבל הבחירה לתרגם את השם לעברית כ"בית‬
‫חסדא" מעניקה משמעות חדשה לשם‪ ,House of Grace -‬כלומר בית של חסד‪ .‬התייר האמריקאי מכיר בתי‬
‫חולים בשם ‪ ,Bethesda‬אבל כאן המקום לפרש ולהסביר עבורו את משמעות השם‪.‬‬
‫בברית החדשה מסופר כיצד ישוע ניגש אל אותו אדם חולה‪ ,‬ושואל אותו‪" :‬הֲ ַת ְחּפֹ ץ לְ הֵ ָרפֵ א?"‪ -‬שאלה מוזרה‬
‫כי מי שואל אדם חולה אם הוא רוצה להירפא‪ .‬התשובה ברורה מאליה‪ .‬אבל השאלה הזו חשובה כי היא‬
‫דורשת חשיבה מהמאמין שקורא את הטקסט‪ .‬ובמשך כל הסיפור יהיה קשר בין חטאים ובין מחלות‪ ,‬תפיסה‬
‫שמוכרת לנו גם מהתנ"ך וגם כיום‪ -‬יש אנשים שמאמינים שגורלו של אדם הוא תוצאה של חטאיו‪ .‬כשישוע‬
‫מרפא את האיש העיוור בירושלים‪ ,‬ואומר לו לשים בוץ על עיניו ואז אומר לו לשטוף את עיניו בבריכה‬
‫(בריכת השילוח‪ ,‬שם נבנתה בתקופה הביזנטית כנסייה על ידי אאודוקיה)‪ ,‬אותו איש הוא עיוור מלידה‪ .‬לא‬
‫אביו ולא אמו חטאו‪ ,‬אבל ישוע מרפא אותו כדי להראות את כוחו של הנס‪ .‬לא כי העיוורון שלו הוא עונש‬
‫על חטא כלשהו‪ .‬גם כאן‪ -‬האדם שנזכר בטקסט חולה מזה ‪ 38‬שנים‪ ,‬ולכן הוא כנראה עשה משהו והמחלה‬
‫היא העונש שלו על כך‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫עניין הריפוי באמצעות מים טבעיים הוא דבר מוכר וידוע‪ ,‬גם בעת העתיקה וגם כיום‪ .‬אבל ישוע לא משתף‬
‫פעולה עם הקדושה של המים אלא אומר לאדם החולה לקום וללכת אל המים‪ .‬אין מי שישליך אותו אל‬
‫המים‪ ,‬אבל ישוע מחולל נס שבו אותו אדם יכול לקום וללכת ולהגיע לבדו אל המים המרפאים‪ .‬והוא לא‬
‫מתפלל לאלוהים כדי שיחולל את הנס אלא מחולל אותו בעצמו‪.‬‬
‫הגיוני להניח שאם אותו אדם חולה מזה ‪ 38‬שנה והוא נמצא כאן‪ ,‬יש לו כאן ציוד שמשמש אותו‪ .‬ואם הוא‬
‫מתחיל ללכת‪ ,‬הוא רוצה לקחת את חפציו איתו‪ ,‬כדי שאף אחד לא ייקחו לו אותם‪ .‬ולכן ישוע אומר לו‪ָׂ " :‬שא‬
‫אֶ ת ִמ ְׁשּכָבְ ָך וְ ִה ְתהַ ּלְֵך "‪ .‬הוא לא רוצה שאותו אדם יישאר ויחכה כאן עד מוצאי שבת אלא שילך הביתה עכשיו‪.‬‬
‫אולי זוהי השבת האחרונה שלו ולא תהיה לו הזדמנות נוספת להיות עם משפחתו‪ .‬לכאורה אין בכך בעיה‪,‬‬
‫אלא שכל זה קורה בשבת‪ .‬התפיסה היא לא לפספס הזדמנות‪ -‬זו ההזדמנות שיש‪ ,‬וצריך לנצל אותה‪ ,‬לא‬
‫לחכות ‪ .‬והלחץ הזה של "אנחנו לא יודעים מה עומד להיות וצריכים לנצל את ההזדמנות" בא לידי ביטוי‬
‫בטקסט‪ .‬בנוסף יש לזכור שכל זה נכתב כשהקהילה היתה בתחילתה‪ ,‬ועם תחושה שעוד מעט המשיח חוזר‬
‫והכל נגמר‪ .‬יש לחץ‪ .‬ולכן ישוע לא רוצה לוותר ואומר לאיש לקחת את חפציו וללכת בשבת‪.‬‬

‫ְהּודים ל ִָאיׁש‬ ‫אׁשי הַ ּי ִ‬

‫ָאמרּו ָר ֵ‬ ‫היהודים מצדם מתעצבנים על האיש‪ ,‬שלוקח את הציוד שלו בשבת‪ ,‬ואומרים לו‪ְ " :‬‬
‫ָׂשאת אֶ ת ִמ ְׁשּכָבְ ָך"‪  .‬הֵ ִׁשיב לָהֶ ם‪" :‬זֶה ֶׁש ִרּפֵ א או ִֹתי‪ ,‬הּוא ָאמַ ר לִ י‪'ַ ,‬קח אֶ ת ִמ ְׁשּכָבְ ָך‬ ‫"ׁשּבָ ת הַ ּיוֹם; ָאסּור לְ ָך ל ֵ‬
‫ֶׁשּנִ ְרּפָ א‪ַ :‬‬
‫"מיהּו הָ ִאיׁש ֶׁשָאמַ ר לְ ָך ַ'קח וְ ִה ְתהַ ּלְֵך'?'‪  ‬אֶ ּלָא ֶׁשהַ ּנִ ְרּפָ א ֹלא י ַָדע ִמיהּו‪ּ ,‬כִ י יֵׁשּועַ חָ מַ ק‬ ‫וְ ִה ְתהַ ּלְֵך'‪ָׁ ".‬שאֲ לּו אוֹתוֹ‪ִ :‬‬
‫את‪ַ .‬אל ּתו ִֹסיף לַחֲ טֹא ּפֶ ן‬ ‫"הּנֵה נִ ְרּפֵ ָ‬
‫ּבִ ְהיוֹת הָ מוֹן ַרב ּבַ ּמָ קוֹם‪ .‬לְ ַאחַ ר ִמּכֵן ּפָ גַׁש אוֹת ֹו יֵׁשּועַ ּבְ בֵ ית הַ ִּמ ְק ָּדׁש וְ ָאמַ ר לוֹ‪ִ :‬‬
‫ְהּודים ּכִ י יֵׁשּועַ הּוא ֶׁש ִרּפֵ א אוֹתוֹ‪ָ  .‬לכֵן הֵ ם ָר ְדפּו אֶ ת‬ ‫אׁשי הַ ּי ִ‬ ‫ְּתאֻ ּנֶה לְ ָך ָרעָ ה ּגְ ד ֹולָה ִמּזֹאת‪ ".‬הָ לְַך הָ ִאיׁש וְ ִסּפֵ ר לְ ָר ֵ‬
‫יֵׁשּועַ ‪ּ ,‬כִ י עָ ָׂשה זֹאת ּבְ ַׁשּבָ ת‪ .‬הֵ ִׁשיב לָהֶ ם יֵׁשּועַ ‪ָ" :‬אבִ י ּפוֹעֵ ל עַ ד עַ ָּתה וְ גַם אֲ נִ י ּפוֹעֵ ל"‪ִ  .‬מּׁשּום ּכְָך עוֹד יו ֵֹתר ִה ְׁש ַּת ְּדלּו‬
‫ֵאֹלהים" (יוחנן‬ ‫ֹלהים הּוא ָאבִ יו וְ עָ ָׂשה עַ ְצמ ֹו ָׁשוֶה ל ִ‬ ‫לַהֲ רֹג אוֹתוֹ‪ּ ,‬כִ י ֹלא ַרק ֶׁשהֵ פֵ ר אֶ ת הַ ַּׁשּבָ ת אֶ ּלָא ּגַם ָאמַ ר ֶׁשהָ אֱ ִ‬
‫ה‪.)10-18 ,‬‬

‫סביר להניח שרוב התיירים לא יבינו למה היהודים אומרים לאיש שנרפא שאסור לו לשאת את משכבו‬
‫בשבת‪ .‬הם לא מכירים את המושג "חילול שבת" ואת עניין הטלטול בשבת‪ .‬ומעבר לכך זהו גם הזמן להסביר‬
‫על עניין הגבולות של ירושלים‪ .‬בתקופתו של ישוע היו לירושלים שתי חומות‪ -‬חומה ראשונה וכנסייה שנייה‬
‫(החומה השלישית עוד לא היתה קיימת אלא החלה להיבנות ערב המרד הגדול)‪ .‬טלטול בשבת הוא העברת‬
‫חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים‪ .‬כשהעיר מוקפת חומה‪ ,‬היא הופכת לרשות היחיד‪ .‬העברה מרשות לרשות‬
‫אסורה גם היא‪ .‬המקום שאנחנו נמצאים בו נמצא בימי בית שני מחוץ לעיר‪ ,‬ולכן הטלטול בו אסור‪ .‬כיום‬
‫פותרים את העניין בצורה הלכתית על ידי שימת חוט עירוב‪ ,‬וניתן אפילו להראות את זה לקבוצה בתוך‬
‫ירושלים‪ :‬כשיורדים מהר ציון או כשנוסעים בדרך חברון או לשפת הים‪ ,‬מראים את החוט של העירוב‪ .‬זהו‬
‫נושא שמטריד את היהדות עד היום‪ ,‬ויש פיתרונות הלכתיים לכך (לא טריק אלא פיתרון‪ -‬לא רוצים לוותר על‬
‫העבר ועל ההלכות אלא להמשיך להקפיד על ההלכות אבל להתאים אותן למציאות)‪ ,‬וזהו הפיתרון ההלכתי‪.‬‬
‫זהו עניין שבמיוחד נוצרים קתולים אורתודוכסים יתחברו אליו כי גם אצלם נמצא את העניין של לא‬
‫להתעלם מן העבר‪ -‬לכבד את כל מה שנאמר בעבר‪ ,‬להתמודד עם זה ולהתאים את זה לעידן המודרני‪ .‬בהקשר‬
‫זה גם ניתן להזכיר לקבוצה את הסדרה "המורדת"‪ ,‬שבסצנה שבה הגיבורה בורחת מביתה ויורדת למטה עם‬
‫התיק והכסף‪ ,‬היא פוגשת בשכנות שלה שאומרות לה שהעירוב נקרע‪ .‬היא צריכה לחזור הביתה ולהשאיר שם‬
‫את התיק‪ ,‬משאירה עליה קצת כסף ואז בורחת לקחת כסף מהמורה שלה לפסנתר‪ .‬סביר להניח שרוב‬
‫האמריקאים שראו את הסדרה לא הבינו למה היא לא היתה יכולה לעזוב את הבית שלה עם התיק והכסף‪,‬‬
‫ולאחר ההסבר הזה הם יבינו‪ .‬כך מחברים בין הברית החדשה‪ ,‬אקטואליה יהודית ונטפליקס‪ -‬שילוב מנצח‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫את‪ַ .‬אל ּתו ִֹסיף לַחֲ טֹא ּפֶ ן ְּתאֻ ּנֶה לְ ָך ָרעָ ה‬
‫"הּנֵה נִ ְרּפֵ ָ‬
‫בהמשך אותו אדם‪ ,‬שנרפא‪ ,‬פוגש את ישוע‪ ,‬וישוע אומר לו‪ִ :‬‬
‫ּגְ ד ֹולָה ִמּזֹאת"‪ ,‬כלומר מזהיר אותו לא לחטוא‪ ,‬אחרת יקרה לו משהו גרוע יותר‪ .‬מכאן ניתן להסיק שככל‬
‫הנראה אחרי אותן ‪ 38‬שנים שבהן היה חולה‪ ,‬וישוע ריפא אותו‪ ,‬האדם חטא‪ .‬בהחלט מדובר על חטא ועונש‪.‬‬
‫האיש מספר על זה לראשי הכוהנים‪ ,‬והנה יש משפט נוסף שהוא מעט בעייתי ויש להסביר אותו לתיירים‪:‬‬
‫" ָלכֵן הֵ ם ָר ְדפּו אֶ ת יֵׁשּועַ ‪ּ ,‬כִ י עָ ָׂשה זֹאת ּבְ ַׁשּבָ ת"‪ .‬השבת לא באה לפני חיי אדם‪ .‬יש עניין של פיקוח נפש‪ ,‬וחיי‬
‫אדם בהחלט חשובים יותר מיום השבת‪ ,‬ויש להגיד את זה‪ .‬ישוע לא עבד אלא חולל נס‪ ,‬אמר משהו וזה‬
‫התקיים‪ .‬אבל ראשי הכוהנים חושבים שהוא ריפא‪ ,‬כאשר לרפא בתקופת בית שני זה לקחת עשבים ולכתוש‬
‫אותם ולמרוח על החולה‪ ,‬ואת זה אסור לעשות בשבת‪ .‬ראשי היהודים הבינו שישוע רקח איזושהי מרקחת‪,‬‬
‫ועבד‪ ,‬ואת זה אסור לעשות בשבת‪ .‬וזה לא פיקוח נפש‪ ,‬זה לא דחוף‪ ,‬ואפשר היה לדחות את זה ולא לעשות‬
‫את זה בשבת‪ .‬אבל ישוע עונה להם‪ָ" :‬אבִ י ּפוֹעֵ ל עַ ד עַ ָּתה וְ גַם אֲ נִ י ּפוֹעֵ ל"‪ .‬הוא לא אומר להם באופן ברור‬
‫שהוא חולל נס‪ ,‬אלא אומר שהוא כמו אלוהים‪ .‬והמסר הוא‪ :‬כמו שאלוהים יכול לעשות נסים בשבת‪ ,‬גם הוא‬
‫יכול‪ .‬הוא עובד ‪ . 24/7‬וכמובן שהאמירה הזו מכעיסה את ראשי הכוהנים‪ -‬לא רק שהוא ריפא בשבת‪ ,‬אלא הוא‬
‫משווה את עצמו לאלוהים‪ .‬בסך הכל יש שלושה דברים שמכעיסים את ראשי היהודים‪ :‬נושא הטלטול בשבת‪,‬‬
‫הריפוי בשבת וההשוואה לאלוהים ‪ .‬זה הרקע הדתי לסיפור‪ ,‬שמאמינים נוצרים מכירים‪ ,‬אבל המדריך הוא זה‬
‫שמביא את הערך המוסף כשהוא עומד כאן עם קבוצה‪.‬‬

‫יש אתגר בכך שמדריך שאינו נוצרי עומד עם קבוצה נוצרית באתר קדוש לה‪ ,‬וצריך למצוא דרכים להתחבר‬
‫אל החוויה של המאמינים גם אם היא לא חלק מהעולם הדתי שלו‪ .‬במקרה שכאן קל להתחבר אל הנושא של‬
‫לא לפספס הזדמנויות ‪ .‬זה לא נושא שקשור רק לברית החדשה ולא דבר שייחודי לישוע ולכן אין בעיה עם‬
‫היושרה והאמונה של המדריך‪ ,‬ולכן ניתן להתחבר אליו בקלות‪ .‬המדריך מביא את הרעיון אל החיים שלו כדי‬
‫להתחבר בקלות אל החוויה הדתית של המאמינים הנוצרים שעומדים כאן‪ ,‬ולתת להם תחושה שהוא חלק‬
‫ממה שקורה להם‪.‬‬

‫נעבור לעסוק בארכיאולוגיה‪ :‬המקום נמצא בתוך ואדי‪ ,‬שבמאה ה‪ 8-‬לפנה"ס בנו בו סכר שיצר מעליו בריכה‪.‬‬
‫אולי זוהי הבריכה שנזכרת בספר ישעיהו פרק ז' כבריכה העליונה ליד שדה כובס‪ .‬צריך לאגור כאן מים כי אין‬
‫הרבה מים בירושלים‪ ,‬וצריך מים לבית המקדש‪.‬‬

‫במאה ה‪ 3-‬לפנה"ס הגדילו את נפח המים שנאגרו‪ ,‬כאשר הוסיפו בריכה נוספת‪ ,‬עמוקה וחצובה לתוך הסלע‪.‬‬
‫כך אם הבריכה העליונה מלאה‪ ,‬המים עוברים מעל הסכר‪ ,‬זורמים אל הבריכה התחתונה ונאגרים בה‪ ,‬מה‬
‫שאומר שבמאה ה‪ 3-‬לפנה"ס‪ ,‬בימי בית שני‪ ,‬היו הרבה מאד מים במקום הזה‪.‬‬

‫בתקופת הורדוס שיפרו את מערכות המים לירושלים והחלו להביא מים אל העיר מכיוון דרום‪ ,‬ואז כל‬
‫מערכת המים שכאן היתה פחות בשימוש‪ .‬אולי השתמשו בבריכות האלו לרחוץ את הצאן לפני שעלו לבית‬
‫המקדש‪ ,‬אולי עולי הרגל טבלו בהן‪ ,‬אבל הן פחות חשובות בתקופה זו‪ .‬הן לא הבריכות המרכזיות בעיר‪ .‬יכול‬
‫להיות שבסוף ימי בית שני‪ ,‬במאה ה‪ 1-‬לס'‪ ,‬הן הפכו להיות אתר מרפא‪ ,‬שכן מוכרים לנו אתרי מרפא ליד‬
‫בריכות‪ ,‬מאגרי מים ובורות מים בכל העולם היווני והרומי‪ .‬כן ידוע בוודאות מבחינה ארכיאולוגית שבמאה‬
‫ה‪ 2-‬לס' (מאה שנה לאחר ימי ישוע) היה כאן אתר מרפא רומי עם מקדש שהוקדש לאל הרפואה אסקלפיוס‬
‫ובו בין היתר כיורים קטנים‪ ,‬קשתות ובורות‪ .‬נמצאו כאן איברים עשויים מאבן או מקרמיקה שעליהם שמות‪,‬‬

‫‪5‬‬
 ‫תפילות ובקשות (כמו פתק ששמים בכותל)‪ .‬האתר לא היה בתחומי העיר אלא מחוץ לה‪ ,‬ולא מפתיע אם גם‬
‫במאה ה‪ 1-‬הוא שימש כאתר מרפא‪ ,‬מה שמסתדר היטב עם הסיפור של בית חסדא‪.‬‬

‫במאה ה‪ 5-‬נבנתה כאן כנסייה שהוקדשה לריפוי בבריכות בית חסדא‪ .‬הכנסייה יושבת על הסכר ועל הבריכה‬
‫(ונתמכת על ידי עמודים וקמרונות) וגם על המתקן הרומי‪ .‬ניתן לראות את האפסיס של הכנסייה‪ ,‬ששרד‪.‬‬
‫הכנסייה לא נקראה "בית חסדא" אלא כנסיית גבירתנו של הפרובטיקה (פרובטיקה=בריכות הצאן)‪.‬‬

‫במאה ה‪ 7-‬כתבו צליינים שהראו להם כאן מערה שמוקדשת למקום לידת מרים‪.‬‬

‫הכנסייה הביזנטית נהרסה במאה ה‪ 11-‬ונבנתה מחדש על ידי הצלבנים‪ ,‬שלמעשה בנו כאן שתי כנסיות‬
‫נפרדות‪ -‬האחת על הסכר עצמו במאה ה‪ ,12-‬שהוקדשה לריפוי‪ ,‬והשנייה‪ -‬כנסייה ענקית שמוקדשת ללידת‬
‫מרים ונקרא על שם אמה של מרים‪ ,‬אנה‪ -‬כנסיית סנטה אנה‪.‬‬

‫לידתה של מרים לא נזכרת בברית החדשה אלא בבשורה למרים‪ ,‬כשהיא כבר מאורסת‪ .‬לידתה של מרים‬
‫מתוארת בטקסט בשם הבשורה על פי יעקב (הפרוטו אוונגליון של יעקב) מהמאה ה‪ ,2-‬שם מסופר שהוריה‬
‫של מרים‪ ,‬אנה ויהויכין‪ ,‬היו חשוכי ילדים‪ .‬יהויכין הלך להתבודד במדבר (המערה שבה הוא התבודד מזוהה‬
‫במנזר סנט ג'ורג' שבוואדי קלט) ושם פגש מלאך שבישר לו שיחזור לביתו והכל יהיה בסדר‪ .‬הוא שב לביתו‬
‫ופגש את אשתו ליד שער הזהב (שער הרחמים)‪ ,‬הם שבו הביתה והיא נכנסה להיריון‪ ,‬ואחרי תשעה חודשים‬
‫נולדה להם בת‪ .‬על פי הפרוטו אוונגליון של יעקב‪ ,‬הם הקדישו את מרים לבית המקדש (בדומה לשמואל‬
‫הנביא)‪ ,‬ועל פי המסורת המקובלת היא עבדה שם כרוקמת פרוכות‪ .‬כשהיא הגיעה לפרקה רצו לחתן אותה‬
‫אבל היא לא רצתה להתחתן אלא להישאר במקדש‪ .‬הכוהן הגדול נועץ באלוהים ואלוהים אמר לו להגיד לכל‬
‫הגברים ששקלו להשיא אותה לאחד מהם להביא את המטות שלהם‪ ,‬והאדם שהמטה שלו יפרח‪ ,‬יהיה החתן‬
‫של מרים‪ .‬בפעם השנייה שעשו את זה‪ ,‬המטה של יוסף פרח‪ ,‬והוחלט להשיא את מרים ליוסף‪ .‬הם התארסו‪,‬‬
‫ועל כל השאר כבר מסופר בברית החדשה‪ .‬הפרוטו אוונגליון של יעקב לא נכנס לקאנון (כלומר הוא לא אחד‬
‫מספרי הברית החדשה) אבל הוא מאד מקובל‪ ,‬בוודאי בכנסיות המסורתיות‪ .‬הוא נותן את הרקע של מרים‪.‬‬

‫ניתן לראות רק חלק מתוך הבריכה הדרומית‪ ,‬שהיא הבריכה התחתונה מבין שתי הבריכות שהיו כאן‪.‬‬
‫החופרים חשפו את החלק של הבריכה הדרומית שהוא סמוך לסכר‪ ,‬אבל למעשה הבריכה אמורה להמשיך‬
‫לכיוון דרום‪ .‬הארכיאולוגים לא חשפו את הבריכה הצפונית שנמצאת מצדו השני של הסכר שמפריד‪ ,‬אבל הם‬
‫כן חשפו את הפינה הדרום‪-‬מזרחית‪ ,‬כדי שאנשים יוכלו לקבל מושג מה היה גודל הבריכה‪ .‬מדרגות יורדות אל‬
‫החפירה של פינת הבריכה‪.‬‬
‫אנו רואים כאן בבת אחת שרידים מתקופות שונות‪ :‬הקשת היא אחת מסדרה של כמה קשתות שתמכו‬
‫ברצפה של כנסיית הפרובטיקה‪ .‬הקשת היא משוחזרת‪ .‬כן ניתן לראות שריד צלבני נוסף‪ -‬קיר מעוגל שפונה‬
‫מזרחה‪ ,‬מעל החצר‪ -‬זהו האפסיס של הכנסייה הצלבנית הקטנה שנבנתה מעל השרידים הביזנטיים ונחרבה‬
‫על ידי המוסלמים‪ .‬ניתן להיכנס אל הקריפטה של הכנסייה הצלבנית‪ ,‬שהשתמרה‪ .‬ניתן גם לראות את שלושת‬
‫האפסיסים של כנסיית הפרובטיקה‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫המקום הוא מקום הנצחה‪ ,‬ואין צורך להוכיח את האותנטיות שלו כי הוא משמש אתר קדוש לאורך תקופות‬
‫רבות‪ ,‬ו האמונה של המאמין הנוצרי לא מתבססת על הממצאים הארכיאולוגיים שכאן אלא על המסורת‬
‫והאמונה‪.‬‬
‫בהדרכה כאן של צליינים פשוטים‪ ,‬על פי רוב נמצא שהארכיאולוגיה לא מעניינת אותם‪ .‬הם רוצים לראות‬
‫את המקום שישוע היה ופעל בו ולהתחבר למקום ולחוויה הדתית‪ ,‬ולא יעלה על דעתם שמשהו כאן יכול‬
‫להיות לא הגיוני‪ .‬לעומת זאת יש גם תיירים משכילים ומתעניינים שמאתגרים את המדריך בשאלות‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬למה מזהים את לידתה של מרים דווקא כאן? משפחתה של מרים אמורה להיות משפחת‬
‫כוהנים‪ ,‬כי היא קרובה של אלישבע וזכריה‪ ,‬הוריו של יוחנן המטביל‪ .‬בנוסף מסופר שיהויכין הביא מנחות‬
‫לבית המקדש וצחקו עליו שם‪ .‬לכן בתקופה הביזנטית היה הגיוני לקשר את לידת מרים לאזור ירושלים‪ ,‬וכך‬
‫עשו את הזיהוי‪ .‬מאידך‪ ,‬המקום שאנחנו נמצאים בו נמצא מחוץ לעיר של ימי בית שני‪ ,‬אבל יש לזכור שזיהוי‬
‫מקומות קדושים ושאלות ההיגיון שעולות כיום אצל אנשי אקדמיה לא היו רלוונטיות במאות ה‪,5-6-7-‬‬
‫כשצליינים ומאמינים נוצרים קבעו שכאן המקום שבו נולדה מרים‪ .‬מקומות קדושים מזוהים על פי הלב ולא‬
‫על פי השכל ‪ .‬לצליינים של אותה תקופה הרגיש נכון לזהות כאן‪ ,‬במקום שמזוהה עם חסד ונס‪ ,‬את מקום‬
‫הולדתה של מרים‪ .‬היסטוריונים אמנם מנסים להבין אם יש בכך היגיון כלשהו‪ ,‬ופעמים רבות התשובה היא‬
‫לא‪ .‬פעמים רבות מדובר על תחושה של אנשים שכיום קשה לנו מאד להבין מדוע היא התמקדה דווקא‬
‫במקום מסוים‪ .‬בתקופה הצלבנית הזיהוי של מקום הולדתה של מרים עבר לציפורי‪ ,‬וזאת אחרי שהצלבנים‬
‫בעצמם בנו כאן את כנסיית סנטה אנה שהוקדשה ללידתה של מרים‪ .‬יכול להיות שהצלבנים זיהו כאן את‬
‫מקום הולדתה של מרים ואת ציפורי כמקום שבו היא גדלה והעבירה את ילדותה‪ .‬כלומר המסורת הוכפלה‬
‫בתקופה הצלבנית‪ ,‬וכיום אי אפשר להבין מדוע‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬אף נוצרי לא יאבד את אמונתו בגלל שאנחנו מאתגרים את המסורת עם ההיסטוריה‬
‫והארכיאולוגיה‪ .‬אם מבקרים עם הקבוצה בשני האתרים‪ ,‬אפשר להזכיר את זה שיש כפילות של המסורת‬
‫ולהציע שכאן בירושלים היא נולדה‪ ,‬ואולי בציפורי זיהו את המקום שבו היא גדלה‪ .‬אבל עם התייר הפשוט‬
‫שלא רוצה שיאתגרו אותו‪ ,‬פשוט אומרים שכאן מרים נולדה ובציפורי היא גדלה‪ ,‬וזהו‪ .‬רק אם הוא רוצה‬
‫ומעלה את הנושא‪ ,‬בהחלט אפשר לדבר על כפילות המסורות‪ .‬כי מקומות קדושים הם לא רק תוצאה של‬
‫זיהוי היסטורי אלא יש גם עניין של פוליטיקה ויחסי ציבור וכלכלה‪ .‬בימי הביניים הרבה אנשים חששו להגיע‬
‫לגליל‪ ,‬ולכן הביאו הרבה מסורות גליליות לירושלים‪ ,‬כלומר הרבה אלמנטים מרכיבים את הזיהוי של מקומות‬
‫קדושים ולא רק היסטוריה וארכיאולוגיה‪.‬‬
‫הכנסייה היא אחת משלוש הכנסיות הצלבניות השמורות בארץ‪ ,‬יחד עם הכנסייה הבנדיקטינית באבו גוש‬
‫ועם המסגד הגדול ברמלה‪ 1.‬פרט לשלושת המקומות הללו יש עוד הרבה מבנים צלבניים בארץ‪ ,‬כמו למשל‬
‫כנסיית הקבר ברובה‪ ,‬אבל אלו לא מבנים צלבניים שנבנו מאפס ולא עברו שינויים לאחר מכן‪ .‬רק שלושת‬
‫הכנסיות שמנינו לא עברו שינויים‪ ,‬ונשמרו היטב מאז התקופה הצלבנית‪.‬‬
‫הכנסייה נשארה אותנטית‪ ,‬מסיבה מסוימת‪.‬‬
‫מפי אליה ‪ :‬אפשר לספר על הרבה דברים שקשורים לכנסייה שכאן‪ -‬על אנה הקדושה‪ ,‬על לידתה של מרים‬
‫הקדושה או על הנס שישוע עשה כאן בבריכות של בית חסדא‪ ,‬אבל לא נדבר על המובן מאליו או על הדבר‬
‫הראשון שראינו שנכנסנו לכאן‪ .‬במקום זה נדבר על האיובים‪.‬‬

‫זוהי אחת השאלות הנפוצות בבחינת הסיום של משרד התיירות‪.‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪7‬‬
 ‫מי שהתחיל את השושלת האיובית הוא צלאח א‪-‬דין שנולד בעיראק למשפחה כורדית‪ ,‬ובמהלך השנים הפך‬
‫להיות הנציג של נור א‪-‬דין במלחמות שלו נגד הפטימים במצרים‪ .‬בהמשך דרכו‪ ,‬בשנת ‪ 1169‬הוא גם הפך‬
‫להיות הווזיר של מצרים וכחלק מתפקידו התנהל במלחמות נגד הפטימים ונגד הצלבנים‪ .‬בשנת ‪ ,1171‬כאשר‬
‫נפטר החליף המצרי‪ ,‬הוא תפס את המקום כנציג הרשמי של העבאסים‪ .‬בשנת ‪ ,1174‬כאשר נור א‪-‬דין נפטר‪,‬‬
‫הוא מהר מאד תפס את מקומו והכריז על עצמו כסולטאן מצרים‪ .‬אחרי שהוא הכריז על עצמו כסולטאן הוא‬
‫התחיל את השושלת האיובית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1187‬צלאח א‪-‬דין הביס את הצלבנים בקרב קרני חיטין ובכך חיסל את הממלכה הצלבנית הראשונה‪.‬‬
‫התבוסה שהצלבנים נחלו היתה עצומה‪ .‬אחרי שגם ירושלים נכבשה על ידו‪ ,‬צלאח א‪-‬דין התחיל לטהר את‬
‫העיר‪ .‬הוא לא עשה את זה כמו קודמיו ולא הרס מבנים אלא שימר אותם והסב אותם לשימוש מוסלמי‪ ,‬או‬
‫שהחזיר אותם לשימוש שהיה להם לפני הגעת הצלבנים‪ .‬כך למשל מסגד אל אקצא‪ ,‬שבתקופה הצלבנית‬
‫תפקד כמרכז של המסדר הטמפלרי‪ ,‬וצלאח א‪-‬דין טיהר את הצלבים והסממנים הנוצרים שהיו שם‪ ,‬הכניס‬
‫רהיטים יקרי ערך וטיהר את המקום כמי ורדים‪ .‬את כנסיית מריה הגדולה הוא הפך לבית חולים‪ .‬מכיפת‬
‫הסלע הוא הסיר את הצלבים שהיו עליו‪ ,‬והמקום חזר לתפקד כמסגד‪.‬‬
‫אנחנו עומדים בכנסיית אנה הקדושה‪ ,‬שנשמרה במשך ‪ 900‬שנים‪ .‬הסיבה לכך היא שצלאח א‪-‬דין בחר שלא‬
‫להרוס את המבנה אלא לשמר אותו ולהפוך אותו למדרסה‪ .‬העדות לכך היא הכתובת שמעל הכניסה‪ ,‬שבה‬
‫כתוב‪" :‬בשם אללה הרחמן והרחום‪ ,‬מדרסה מבורכת זו נבנתה עבור הווקף על ידי צלאח א‪-‬דין סולטאן‬
‫האסלאם והמוסלמים"‪ .‬המקום נקרא מדרסה אל‪-‬צלאחייה‪ ,‬על שמו של צלאח א‪-‬דין‪.‬‬
‫===============================================================‬
‫עצם העובדה שהמבנה שימש עד המאה ה‪ 16-‬כמדרסה מוסלמית היתה מה שמנע ממנו להתפורר ולהיהרס‪.‬‬
‫הרס של מבנה הוא לא בהכרח רק תוצאה של הרס מכוון על ידי בני אדם אלא מבנה שלא משתמשים בו ולא‬
‫מתחזקים אותו גם נהרס בשיני הזמן‪.‬‬
‫במחצית השנייה של המאה ה‪( 19-‬עוד לפני עידן הקפיטולציות) המעצמות האירופאיות התחילו להקים‬
‫מוסדות דת בירושלים‪ .‬הרוסים היו מוטרדים מהנוכחות הצרפתית במזרח התיכון ונוצר מתח בינם ובין‬
‫העות'מאנים‪ ,‬שמצדם חתמו על הסכמים שונים עם המעצמות השונות‪ ,‬וכל זה הביא למלחמה אזורית גדולה‬
‫מאד‪ ,‬שיש שאומרים שהגורם העיקרי לפריצתה היה המקומות הקדושים‪ .‬זוהי מלחמת קרים (‪,)1853-1856‬‬
‫שבמהלכה הרוסים עמדו מול העות'מאנים שהפרו את ההסכמים שחתמו איתם‪ .‬הצרפתים והבריטים עזרו‬
‫לעות'מאנים‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,1858‬אחרי מלחמת קרים‪ ,‬האימפריה העות'מאנית העניקה את המקום לצרפת כתודה על תמיכתה‬
‫במלחמה נגד הרוסים‪ .‬המקום עבר לרשות ממשלת צרפת‪ ,‬שהזמינה לכאן את האבות הלבנים לחפור את‬
‫המקום ולהחזיק בו עד ימינו‪.‬‬
‫מסדר האבות הלבנים הוא מסדר קתולי שקם במאה ה‪ 19-‬במטרה לעשות מיסיון קתולי באפריקה ולהמיר את‬
‫דתם של אנשים שונים לנצרות הקתולית‪ .‬הם נקראים "האבות הלבנים" כי הם לובשים גלימות לבנות שהם‬
‫בחרו ללבוש כדי להתערות במקומות מסוימים באפריקה‪ ,‬שבהם האוכלוסייה המקומית נוהגת ללבוש גלימות‬
‫לבנות‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫המסדר אינו פעיל כמעט בארץ הקודש‪ ,‬כי המטרה שלו היא אפריקה‪ ,‬ובכל זאת ניתן לפגוש אותם כאן‪,‬‬
‫בכנסייה שמוחזקת ומתופעלת על ידם מאז שהגיעו לארץ במחצית השנייה של המאה ה‪ .19-‬הם היו אלו‬
‫שניקו וחפרו את המקום‪ .‬מעל הכתובת האיובית שבחזית הכנסייה ניתן לראות את הכתובת בלטינית "סנט‬
‫אנה"‪.‬‬
‫מייסד מסדר האבות הלבנים היה הקרדינל הצרפתי לאביג'רי‪ ,‬שפסלו ניצב בגן שבכניסה למתחם‪.‬‬
‫עד ‪ 1967‬היה כאן סמינר של כוהני דת יוונים קתולים מלכיתים (נוצרים אורתודוכסים שהתאחדו עם‬
‫הקתולים‪ ,‬שמרו על המסורת האורתודוכסית אבל עשו התאמות תיאולוגיות והם כפופים למרותו של‬
‫האפיפיור)‪ .‬הסמינר נסגר ב‪ ,1967-‬הסטודנטים עברו ללמוד בבית ג'אלה וכיום הם לומדים בדומוס גליליי‪.‬‬
‫לא מקובל להדריך בתוך הכנסייה (גם לקבוצות של צליינים)‪ .‬בתוך הכנסייה מותר רק להתפלל או לשיר‪.‬‬
‫בתקופה הצלבנית הכנסייה היתה מקושטת בציורים ובפסלים‪ ,‬אבל הם הוסרו‪ ,‬וכיום הקירות חשופים‪.‬‬
‫כשנכנסים לכנסייה בצד שמאל יש את פסלה של מרים ושל אמה אנה שמלמדת אותה להתפלל‪.‬‬
‫מעבר לכך ניתן להתרשם מהאלמנטים הארכיטקטוניים כמו הקשתות המחודדות‪ ,‬קשת הכריות והעמודים‬
‫הדקים‪ -‬כולם בסגנון הגותי המוקדם‪ .‬הכנסייה לא סימטרית‪ ,‬וכך למשל אף עמוד אינו באותו גודל או מעוטר‬
‫אותו הדבר כמו העמוד שלידו‪.‬‬
‫אפשר לרדת אל הקריפטה של הכנסייה‪ ,‬שהיא המקום שבו מזהים את לידת מרים‪.‬‬
‫לפני הכניסה לכנסייה גברים נדרשים להסיר את כיסוי הראש (כובע הוא סימל למעמד ולכבוד)‪ ,‬למעט כיסוי‬
‫ראש דתי (כיפה)‪ .‬נשים יכולות להשאיר את כיסוי הראש‪.‬‬

‫תוספת משירלי‪ :‬הוויה דולורוזה‬

‫‪9‬‬
 ‫מקור השם "ויה דולורוזה" הוא בשפה הלטינית‪ ,‬ומשמעותו‪ :‬דרך הייסורים‪ .‬הוויה דולורוזה היא פולחן או‬
‫פרקטיקה שמבצעים המאמינים הקתולים‪ .‬מדובר בפולחן קתולי בלבד‪ .‬רק קתולים עושים את הוויה‬
‫דולורוזה‪ ,‬ובתכנון ביקור בירושלים עבור קבוצה קתולית בלבד מומלץ מאד לשלב הליכה בוויה דולורוזה‪.‬‬
‫הרעיון העומד מאחורי הוויה דולורוזה הוא הרצון של המאמין להזדהות עם סבלו של ישוע ולחלוק יחד איתו‬
‫את הסבל‪ .‬הוויה דולורוזה לוקחת את המאמינים יחד עם ישוע בין ‪ 14‬תחנות שכל אחת מהן מציינת אירוע‬
‫כלשהו במהלך הדרך‪ .‬הדרך מתחילה במשפט של ישוע אצל פונטיוס פילאטוס ומסתיימת בקבר‪ ,‬שבו מניחים‬
‫את גופו של ישוע‪ .‬הרצון לסבול יחד עם ישוע וללוות אותו בדרך הזו איננו ייחודי לקתולים‪ ,‬וניתן למצוא‬
‫אותו אצל בני כל הזרמים בנצרות‪ ,‬מי יותר ומי פחות‪ .‬הרעיון של ללוות את ישוע ולחלוק עמו את ייסוריו‬
‫וכאבו מופיע כבר בברית החדשה‪ ,‬כאשר ישוע אומר לתלמידיו שכל אחד צריך לקחת את הצלב שלו וללכת‬
‫אחריו‪ ,‬ורק אם הם יאבדו את החיים למענו‪ ,‬הם ימצאו חיים‪ .‬מתוך הגרעין שבכתבי הקודש התפתחה‬
‫הפרקטיקה הקתולית של ההליכה בוויה דולורוזה‪ .‬כל הנוצרים יהיו מעוניינים ללכת ברחובות ירושלים‬
‫בעקבות ישוע בדרכו האחרונה‪ ,‬אבל רק הקתולים ילכו בדרך בת ‪ 14‬התחנות שאנו נלך בה‪.‬‬

‫לוויה דולורוזה יש כמה שמות באנגלית‪ :‬דרך הצלב (‪ ,)The Way of the Cross‬תחנות הצלב (‪Stations of‬‬
‫‪ )the Cross‬ודרך הצער (‪ .)The Way of Sorrows‬אלו השמות המקובלים‪.‬‬
‫לנושא התפתחות הוויה דולורוזה ‪ :‬הרעיון לקיים תהלוכות ברחובות ירושלים איננו חדש ואיננו ייחודי‬
‫לקתולים‪ ,‬אלא הוא התבצע בירושלים כבר בתקופה הביזנטית ומתואר בין היתר ע"י הנוסעת איגריה‪ .‬איגריה‬
‫מתארת תהלוכה שהחלה בגת שמנים והמשיכה עד קברו של ישוע בכנסיית הקבר‪ .‬בשלב מאוחר יותר‬
‫בתקופה הביזנטית התפתח מסלול מקובל אחר‪ ,‬שהחל בגת שמנים והמשיך אל אזור בריכת השילוח שמדרום‬
‫להר הבית‪ ,‬ומשם צפונה אל כנסיית הקבר‪ .‬מה שהיה חשוב בתחנות היה נקודת המוצא והסיום של‬
‫התהלוכה‪ ,‬כאשר הסיום התבצע תמיד בכנסיית הקבר‪ ,‬שהיא המקום החשוב ביותר עבור הנוצרים‪ ,‬מקום‬
‫המוות והתחייה של ישוע‪ .‬הביזנטים לא השתמשו בתחנות לא היו זקוקים להם‪ .‬הם נמצאו במקום המקורי‬
‫בירושלים‪ ,‬וחלפו על פני האתרים הקדושים השונים הקשורים לישוע‪ ,‬אבל לא כינו אותם במונח "תחנה" או‬
‫דיברו על מספר של תחנות‪ .‬מנהג זה המשיך גם בדורות הבאים‪ ,‬לרבות בתקופה הצלבנית‪.‬‬
‫במאה ה‪ 13-‬החלה בהדרגה הפעילות הפרנציסקאנית בארץ הקודש‪ ,‬שהתמסדה והתחזקה בשנת ‪ ,1333‬שאז‬
‫הפרנציסקאנים הקימו את ה"מפקדה" שלהם בהר ציון‪ ,‬ולמעשה מאז ועד היום פועלים בארץ הקודש באופן‬
‫רצוף‪ .‬כאשר הפרנציסקאנים התחילו את פעילותם בירושלים‪ ,‬גם הם התחילו לארגן ולהדריך תהלוכות של‬
‫צליינים מנקודה לנקודה באתרים הקדושים בעיר‪ ,‬כאשר המודרכים לא היו מאמינים מקומיים אלא מאמינים‬
‫מאירופה‪ ,‬שעלו לרגל‪ ,‬ובארץ הקודש היו תחת טיפולם ואחריותם של הפרנציסקאנים‪.‬‬
‫הוויה דולורוזה היא בעצם שילוב של מנהג שהתפתח בירושלים כבר בתקופה הביזנטית עם מנהג שהתפתח‬
‫באירופה‪ ,‬ולבסוף שני המנהגים התאחדו לכדי הצורה הנוכחית‪ .‬באירופה החלו הנוצרים הקתולים לערוך‬
‫תהלוכות במקומות בהם חיו‪ ,‬תהלוכות ששחזרו את מסע הייסורים של ישוע‪ .‬התופעה החלה בעיקר מאז‬
‫המאה ה‪ , 13-‬וכנראה שניצניה היו עוד קודם‪ .‬ימי הביניים הגבוהים‪ ,‬התקופה האמצעית של ימי הביניים (סביב‬
‫המאות ה‪ )12-13-14-‬היתה תקופה שבה בנצרות הקתולית שמו דגש חזק מאד על סבלו של ישוע ועל‬
‫ההזדהות של המאמין על הסבל שלו‪ ,‬מה שבא לידי ביטוי בתיאולוגיה של אותה תקופה‪ ,‬באמנות ובמוסיקה‪,‬‬
‫וגם בפולחן של התהלוכות שהתפתח‪ ,‬שבו כאמור המאמינים שחזרו את דרכו האחרונה של ישוע‪ .‬המאמינים‬
‫ביצעו את התהלוכות ביישובים שלהם באירופה ולא באו לבצע אותן בירושלים מסיבות פרקטיות‪ .‬העלייה‬
‫לרגל לא היתה דבר קל אלא דבר שכרוך בזמן רב‪ ,‬בסיכון ובהשקעה תחליף‪ ,‬ולכן כתחליף‪ ,‬כמשהו שמייצג‬
‫‪10‬‬
 ‫הליכה ברחובות ירושלים יחד עם ישוע הסובל‪ ,‬התחילו להתפתח אותן תהלוכות באירופה הקתולית‪.‬‬
‫הקתולים פיתחו ייצוג סמלי של כל מקום בדרך‪ ,‬וכך התפתחו ‪ 14‬התחנות‪.‬‬
‫בירושלים בינתיים הפרנציסקאנים לא היו היחידים שארגנו תהלוכות עבור צליינים מאירופה‪ ,‬אלא גם‬
‫הנוצרים האורתודוכסים המקומיים קיימו תהלוכות בחגים מסוימים‪ .‬במפגש בין האנשים שהגיעו מאירופה‬
‫לירושלים ובין הנוצרים שישבו כאן וארגנו את התהלוכות היה משהו מיוחד‪ .‬המאמינים שהגיעו מאירופה‬
‫עמדו בפני המדריך הפרנציסקאני ושאלו אותו איפה כל תחנה‪ ,‬כי כך הם הורגלו מהכפרים שלהם באירופה‪.‬‬
‫הם לא חשבו על כך שהתחנות הם דבר סמלי שהתפתח בהדרגה‪ .‬כך נאלצו הפרנציסקאנים להתאים את‬
‫השטח לציפיות ולהרגלים שהובאו לכאן מאירופה‪ .‬אם כך‪ ,‬המנהג התחיל והמשיך בירושלים‪ ,‬אבל השתנה‬
‫והתפתח וקיבל את צורתו הנוכחית בהשראת דבר דומה שהתפתח באירופה בימי הביניים המאוחרים‪ .‬כך‬
‫הפרנציסקאנים היו צריכים להתחיל לחשוב היכן למקם כל תחנה‪ .‬יש תחנות שקל למקם‪ ,‬כמו למשל התחנה‬
‫האחרונה‪ ,‬קבורתו של ישוע‪ ,‬שברור שהיא תהיה בכנסיית הקבר‪ .‬אבל קשה להחליט היכן למשל למקם את‬
‫התחנות שאמורות להנציח את המקומות שבהם הוא נפל תחת נטל הצלב‪ .‬בתהליך הדרגתי של משא ומתן‬
‫פנימי הפרנציסקאנים נאלצו למצוא מיקומים משכנעים לתחנות‪ ,‬עד שהתקבלה הצורה הנוכחית והסופית‬
‫של הוויה דולורוזה‪ .‬בצורתה הסופית הוויה דולורוזה מונה ‪ 14‬תחנות‪ ,‬שחלקן מבוססות על כתבי הקודש‬
‫וחלקן על מסורת בלבד‪ .‬עבור המאמין הקתולי שהולך בוויה דולורוזה אין הבדל בין התחנות שמבוססות על‬
‫כתבי הקודש ובין התחנות שמבוססות על מסורת‪ ,‬וכמורי דרך לא אומרים להם את זה‪ ,‬על מנת שלא לקלקל‬
‫את החוויה שלהם‪.‬‬
‫מיקומן של התחנות בירושלים הגיע לסידור הנוכחי והסופי שלו רק בסוף המאה ה‪ .19-‬עד אז הפרנציסקאנים‬
‫שינו מדי פעם את מיקומה של תחנה זו או אחרת‪.‬‬
‫ברוב הכנסיות הקתוליות בעולם יש ייצוג ויזואלי של ‪ 14‬התחנות של הוויה דולורוזה‪ ,‬בדרך כלל על קירות‬
‫הכנסייה‪ .‬הקתולים ברחבי העולם לא חייבים להגיע לירושלים כדי ללכת בוויה דולורוזה‪ ,‬אלא הם יכולים‬
‫ללכת בה בצורה סמלית במקומות היישוב שלהם‪ ,‬בתוך הכנסייה שלהם‪ .‬יש מקומות שבהם הייצוג של‬
‫התחנות יהיה בגינה‪ ,‬או בדרך שמטפסת אל מקום גבוה‪ .‬בדרך כלל התהלוכה תתקיים ביום שישי הטוב (‬
‫‪ ,)Good Friday‬החג שמנציח את מותו של ישוע‪ 2‬והמועד המקובל ביותר ללכת בוויה דולורוזה ברחבי‬
‫העולם‪ .‬באותו יום רחובות ירושלים עמוסים במאמינים שמשחזרים את הדרך‪.‬‬
‫הביטוי "לעשות את הוויה דולורוזה" למעשה מתאר הליכה ב‪ 14-‬התחנות של הוויה דולורוזה‪ ,‬שיש להן גם‬
‫תוכן קבוע‪ .‬בכל אחת מהתחנות עוצרים לזמן קצר וקוראים את הפסוקים המתאימים מהברית החדשה‪ .‬אם‬
‫אין פסוקים מתאימים‪ ,‬כי מדובר במסורת‪ ,‬מוצאים קטע קריאה מתאים‪ .‬בהליכה בין תחנה לתחנה אומרים‬
‫בדרך כלל את תפילת 'אבינו שבשמים' (ּפָ טֶ ר נו ְֹסטֶ ר) ואת תפילת ָאוֶוה מריה ('שלום לך מרים')‪ .‬הוויה‬
‫דולורוזה לא עוברת על מפלס החיים של ירושלים בימי בית שני‪ ,‬אלא בסמטאות העמוסות של ירושלים‬
‫העתיקה‪ ,‬כך שמה שהצליין עושה אינו תואם במדויק כנראה את המקומות שבהם ישוע הלך או נפל וכו'‪ .‬אבל‬
‫הדבר אינו מאד חשוב‪ .‬מה שחשוב בוויה דולורוזה הוא הדבר הרוחני ולא הפיזי‪ ,‬הנקודה המדויקת‪ .‬הוויה‬
‫דולורוזה היא כמו מדיטציה‪ ,‬כמו תרגיל רוחני‪ ,‬ולכן גם לא מאד קריטי להיכנס לכל אחת מהתחנות‪ .‬חשוב‬
‫לעצור ליד כל תחנה ולציין בצורה סמלית את התחנה‪ ,‬ואז להמשיך בדרך אל התחנה הבאה‪ .‬לכן אם כאשר‬
‫הולכים בוויה דולורוזה אחת הכנסיות סגורה ואי אפשר להיכנס אליה‪ ,‬ניתן לעמוד מחוץ לה ולהקריא את‬
‫הפסוקים הרלוונטיים לה‪ .‬אל כנסיית הקבר‪ ,‬שבתוכה נמצאות התחנות האחרונות‪ ,‬חייבים להיכנס‪.‬‬

‫אין תאריך קבוע לחג אלא הוא משתנה משנה לשנה‪ .‬החג נחוג ביום שישי האחרון שלפני חג הפסחא‪.‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪11‬‬
 ‫מכיוון שההליכה היא גם תרגיל רוחני‪ ,‬הצליין רוצה להתעלות ולהתחבר אל ישוע‪ ,‬וזו לא תמיד משימה קלה‬
‫ברחובות הרועשים והמלוכלכים של העיר העתיקה‪ .‬כמדריכים יש להכין את הקבוצה מראש לעניין‪ ,‬שלא‬
‫יצפו לעיר ריקה‪ ,‬דוממת ומצוחצחת‪ ,‬אלא שיעמדו בפניהם אתגרים שאולי יקשו עליהם להתרכז באותו‬
‫תרגיל רוחני‪ .‬ניתן אפילו להפוך את הבעיות ליתרון‪ ,‬ולומר לצליינים שכאשר ישוע נשא את הצלב ברחובותיה‬
‫של ירושלים‪ ,‬גם אז הרחובות לא היו שקטים ודוממים‪ .‬הוא היה צריך להתמודד עם המוני אנשים שעשו‬
‫הרבה רעש‪ ,‬והרחובות היו מלוכלכים אולי אפילו יותר מאשר בימינו‪ .‬לכן דווקא האתגרים הללו שמקשים על‬
‫הצליין יכולים להיות הדבר שמבחינה אישית יעזור לו להזדהות עוד יותר עם ישוע ולעמוד באתגר שהם‬
‫מציבים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬מכיוון שלא מאד חשוב להיכנס לתוך התחנות עצמן‪ ,‬מלבד אלו שנמצאות בתוך כנסיית הקבר‪ ,‬לא‬
‫חייבים לעשות את הוויה דולורוזה בשעות העומס (בבוקר ובצהריים)‪ .‬יש הרבה קבוצות שבאופן מתוכנן‬
‫מראש עושות את הוויה דולורוזה מוקדם מאד בבוקר‪ ,‬לפני שהעיר מתעוררת‪ ,‬או מאוחר בערב‪ ,‬ובמקרה כזה‬
‫יש לוודא שכנסיית הקבר כבר או עדיין פתוחה‪ .‬הוויה דולורוזה היא דבר קצר יחסית‪ ,‬וההליכה בה אמורה‬
‫לארוך ארבעים דקות מתחילת המדיטציה ועד שמגיעים לתחנה האחרונה בקברו של ישוע‪ 3.‬אין הסברים‬
‫בדרך‪ ,‬אלא הצליינים רק הולכים ממקום למקום‪ .‬תפקידו של המדריך הוא רק להראות את מקום התחנות‪.‬‬
‫את כל השאר הצליינים כבר יודעים איך ומה לעשות‪ ,‬כי זוהי לא הפעם הראשונה שהם עושים את הוויה‬
‫דולורוזה‪ .‬הם עושים אותה כל שנה‪ ,‬בכנסיות שלהם‪ .‬הם לא יודעים איפה נמצאות התחנות בירושלים‪ ,‬ולכן‬
‫על המדריך להוביל את הקבוצה מתחנה לתחנה‪ ,‬ובכל תחנה לעצור ולומר איזו תחנה זו‪ .‬אם יש משהו‬
‫שרוצים מאד להסביר עליו או אתר נוסף לאורך הדרך שמאד רוצים לבקר בו עם קבוצה‪ ,‬יש לעשות זאת לפני‬
‫או אחרי הרצף של הוויה דולורוזה‪ .‬את הוויה דולורוזה לא עוצרים עבור שום דבר‪.‬‬
‫כאשר הקתולים הולכים את הוויה דולורוזה הם נוהגים לשאת על גופם צלב עץ‪ ,‬כדי להגביר את ההזדהות‬
‫האישית עם ישוע‪ .‬אין חובה לעשות זאת‪ ,‬אבל הרוב מעוניינים בכך‪ .‬זהו עניין של בחירה אישית‪ .‬על המדריך‬
‫לפנות לפני ההגעה לירושלים אל כוהן הדת של הקבוצה ולשאול אותו האם הקבוצה תרצה לשאת צלב עץ‬
‫כאשר נגיע אל הוויה דולורוזה בירושלים‪ .‬אם הוא יאמר שכן‪ ,‬עליו להשיג לו צלב‪ .‬השיטה בירושלים העתיקה‬
‫עובדת כך שצלב מעץ מגיע עם צלם‪ ,‬שיש לקבוע איתו זמן ומקום מפגש‪ .‬הצלם מביא צלב עץ גדול שיכול‬
‫לעבור מאדם לאדם בקבוצה לאורך הדרך‪ ,‬ויצלם תמונות של האנשים לאורך הדרך‪ .‬מאוחר יותר הוא יציע‬
‫להם לקנות את התמונות‪ ,‬ואם הם יקנו‪ ,‬המדריך והנהג מקבלים עמלה שהם מתחלקים בה‪ .‬בדרך כלל הצלם‬
‫פוגש את הקבוצה בחצר של התחנה השנייה‪ .‬לא כל הקבוצות אוהבות את נוכחותו של הצלם‪ ,‬שהוא בבחינת‬
‫גורם זר שמפריע לאינטימיות של הקבוצה‪ .‬אם הקבוצה מעוניינת ללכת בדרך בלי הליווי של הצלם‪ ,‬זה‬
‫אפשרי‪ ,‬אבל עדיין יש לשלם לצלם על הצלב‪ .‬אין מחיר רשמי‪ ,‬יש לשאול את הצלם כמה הוא דורש ולשאול‬
‫את הקבוצה האם הם מסכימים לשלם את הסכום הנדרש כדי להימנע מנוכחותו של הצלם לאורך הדרך‪ .‬יש‬
‫צלמים שלא מרשים לקבוצה לצלם תמונות בזמן שהם נוכחים‪ ,‬כי הם יודעים שאז יקנו מהם פחות תמונות‪.‬‬
‫גם קבוצות אורתודוכסיות ופרוטסטנטיות רוצות ללכת בדרך ולהזדהות עם סבלו של ישוע‪ ,‬אלא שהן לא‬
‫יעשו זאת לפי הפולחן הקתולי‪ ,‬ולא ישתמשו במושג של "תחנה"‪ ,‬שהוא מושג אירופאי קתולי‪ .‬עם קבוצה‬
‫אורתודוכסית או פרוטסטנטית מתחילים את הוויה דולורוזה מאותו מקום‪ -‬מקום המשפט בפני פונטיוס‬
‫פילטוס‪ .‬האורתודוכסים ימשיכו ללכת עד שיגיעו לקברו של ישוע‪ ,‬אבל לאורך הדרך לא חייבים לעצור בכל‬
‫תחנה ותחנה‪ .‬ניתן לדלג על חלק מהתחנות‪ ,‬כי הם לא מחויבים לכל ‪ 14‬התחנות‪ .‬כמו כן‪ ,‬אם יש לאורך הדרך‬
‫אתרים שהם רלוונטיים לקבוצה האורתודוכסית ומופיעים בתוכנית‪ ,‬ניתן להפסיק את הרצף‪ ,‬להיכנס לאתר‬

‫זהו גם הזמן שאמורים להקצות לפעילות זו בתכנון הסיור בבחינה של משרד התיירות‪.‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪12‬‬
 ‫שאינו חלק מהוויה דולורוזה‪ ,‬ואז להמשיך‪ .‬הדרך היא אותה דרך‪ ,‬אבל החוויה שונה‪ .‬בשנים האחרונות יש‬
‫קבוצות של רוסים פרובוסלביים אורתודוכסים שהולכות את הוויה דולורוזה לפי ‪ 14‬התחנות הקתוליות‪,‬‬
‫ממש כמו הקתולים‪ .‬זוהי עובדה‪ ,‬אבל לא כדאי לציין אותה בבחינה‪.‬‬
‫קבוצות פרוטסטנטיות מתחילות גם הן מאותה נקודת התחלה‪ ,‬מקום המשפט אצל פונטיוס פילטוס‪ ,‬אבל הן‬
‫מנציחות את מקום הצליבה והקבר לא בכנסיית הקבר אלא בגן הקבר‪ .‬לכן תחילת הדרך תהיה באותו מסלול‪,‬‬
‫אבל ברגע שמגיעים אל הקארדו המזרחי (רחוב הגיא)‪ ,‬פונים ימינה (צפונה)‪ ,‬יוצאים דרך שער שכם ועוד חמש‬
‫דקות עד גן הקבר‪ .‬יש קבוצות פרוטסטנטיות שמבקרות גם בכנסיית הקבר וגם בגן הקבר‪ ,‬כי כנסיית הקבר‬
‫היא מקום מעניין מבחינה ארכיאולוגית‪ ,‬ומשכנע מאד‪ ,‬לפי הארכיאולוגים‪ .‬בנוסף‪ ,‬כנסיית הקבר היא אתר‬
‫תיירות מפורסם שלא רק נוצרים מבקרים בו‪ ,‬ולכן הרבה פעמים קבוצות פרוטסטנטיות רוצות לבקר בשני‬
‫המקומות‪ .‬מומלץ לקחת קבוצה שכזו קודם כל אל כנסיית הקבר‪ ,‬ואחר כך אל גן הקבר‪ ,‬כדי שבסופו של היום‬
‫החוויה הסופית שלהם תהיה מהמקום הפרוטסטנטי‪ ,‬שבו הם ירגישו נוח להתפלל‪ ,‬לבכות ולהרגיש‪ .‬בהליכה‬
‫בוויה דולורוזה עם פרוטסטנטים לא חייבים להתייחס לכל תחנה‪ ,‬אלא פשוט ללכת בה ממקום המשפט ועד‬
‫כנסיית הקבר‪ ,‬ומשם אל גן הקבר‪.‬‬
‫על מורי הדרך לזכור בעל‪-‬פה את ‪ 14‬התחנות של הוויה דולורוזה ומה קרה בכל תחנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לגבי חמשת‬
‫התחנות האחרונות שנמצאות בתוך כנסיית הקבר‪ ,‬יש לזכור מי מחזיק בכל תחנה‪.‬‬
‫===============================================================‬
‫‪ 11:13-12:24‬הליכה וכניסה לכנסיית ההלקאה‬

‫תחנה מספר ‪ :2‬כנסיית ההלקאה‬

‫צפייה במופע אורקולי‪ ,‬שניתן לצפות בו בשבע שפות שונות‪ ,‬כולל עברית וערבית‪ .‬המופע הוא חזרה מצוינת‬
‫על ההיסטוריה של ירושלים‪ .‬הביקור במקום עם קבוצה כרוך בתיאום מראש ובתשלום‪ ,‬והוא מהווה פתיח‬
‫טוב לוויה דולורוזה‪.‬‬

‫בסיור רגיונאלי הביקור באתרים נעשה לפי סדר המיקום הגיאוגרפי שלהם‪ ,‬ואין סדר כרונולוגי‪ .‬אבל בוויה‬
‫דולורוזה מדובר על חוויה מעט שונה‪ ,‬שכן כאן הצליין כן הולך לפי סדר כרונולוגי מסוים‪ ,‬בעקבות ישוע‬
‫בדרכו האחרונה אל הצלב ‪ .‬הדגש של הצליינים בחוויה הדתית שהם חווים בביקור כאן‪ ,‬כבר מאז התקופה‬
‫הביזנטית (כאשר המידע לגבי המקומות שהם ביקרו בהם מבוסס בעיקר על יומני מסע)‪ ,‬הוא על היומיים‬
‫האחרונים והשעות האחרונות של ישוע‪ .‬כל אחד לוקח את הצלב שלו והולך עם ישוע‪ ,‬ממש באופן מילולי‪,‬‬
‫בוודאי ביום האחרון לחייו‪ .‬האמונה של הצליין שהולך כאן בעקבות ישוע היא שישוע מת למענו‪ ,‬במקום‬
‫שהוא ימות ויסבול בקבר‪ .‬ישוע אפשר לו לבחור בחיי נצח‪ ,‬והצליין רוצה להזדהות עם זה‪ -‬בזכות המוות של‬
‫ישוע המאמין יזכה בחיי נצח‪ ,‬הוא הוקרב ומת במקומו‪ ,‬והמאמין רוצה להזדהות עם ישוע‪.‬‬
‫לכן ההליכה עם ישוע בשעות האחרונות שלו הפכה להיות מאד משמעותית‪ ,‬ולכן הם הולכים כאן בהליכה‬
‫כרונולוגית ולא רגיונאלית‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫אם נרצה לשרטט עבורם מפה של התקופה שבה החלה ההליכה בעקבות ישוע‪ ,‬הרי שנצטרך לשרטט את‬
‫העיר הביזנטית עם הקארדו ועם הדקומנוס‪ ,‬עם החומות ועם השערים ועם כנסיית הקבר‪ .‬המסלול שעשה‬
‫הצליין הביזנטי התחיל מהמקום שבו היתה הסעודה האחרונה‪ -‬הר ציון (שכיום נמצא מחוץ לחומות אבל‬
‫בתקופה המדוברת היה בתוך החומות)‪ ,‬ירד אל גת שמנים‪ ,‬עלה בחזרה אל הר ציון אל כנסיית סן פטרוס אין‬
‫גליקנטו ואל הפרייטוריום (בית הממשל‪ .‬יוחנן מתאר את המקום כ'גבתא'‪ ,‬אולי מלשון 'גבוה'‪ ,‬ומתאר שיש‬
‫שם רחבה מרוצפת אבנים‪ .‬ביוונית‪ :‬ליתוסטרטוס) שלא ברור היכן בדיוק הוא עמד‪ .‬מהפרייטוריום הצליין‬
‫המשיך אל כנסיית הקבר שעמדה במקום שבו היתה גבעת הגולגותא‪ .‬זהו המסלול שהוא עשה‪ ,‬וכאמור זה לא‬
‫מסלול רגיונאלי אלא מסלול כרונולוגי בעקבות ישוע‪ .‬אולי הדרך הזו שעשו בתקופה הביזנטית היא למעשה‬
‫הדהוד לזיכרון היסטורי ישן שהמשפט היה דווקא בארמון הורדוס‪ ,‬שהיה ליד שער יפו‪ .‬מגדל דוד ניסו לקדם‬
‫קבוצות שיבואו לעשות את הוויה דולורוזה מארמון הורדוס‪ ,‬אבל זה לא הצליח‪.‬‬
‫במאה ה‪ 12-‬יש תיאורים של צליינים של המסלול של הוויה דולורוזה אשר התחיל במקום אחר‪ -‬מהר הבית‪.‬‬
‫בתקופה הצלבנית הר הבית שימש כמפקדה הראשית של הטמפלרים‪ ,‬שעודדו את המסלול שיצא מהר הבית‬
‫אל רחובות העיר ועד כנסיית הקבר‪ .‬כלומר יש שני מסלולים שונים‪ ,‬כאשר ניתן להציע שהמסלול שהציעו‬
‫הטמפלרים הוא גם כן הדהוד של איזושהי הבנה שהפרייטוריום (בית הממשל) עם הליתוסטרטוס שמתואר‬
‫בברית החדשה הוא בעצם מצודת האנטוניה‪.‬‬
‫לאחר התקופה הצלבנית‪ ,‬מהמאה ה‪ 13-‬ובמיוחד מהמאות ה‪ ,14-15-‬כשהפרנציסקאנים היו אלו שהדריכו את‬
‫הצליינים ברחובות ירושלים‪ ,‬כבר לא שומעים בכלל על המסלול הקודם‪ ,‬שהתחיל מהר הבית (המסלול הסגול‬
‫בתרשים)‪ ,‬אלא כולם עברו אל המסלול שהתחיל במצודת האנטוניה (המסלול החום בתרשים)‪.‬‬
‫על פי המקורות של הצליינים‪ ,‬בתקופה הביזנטית היה מסלול מסוים‪ ,‬ובתקופה הצלבנית היה מסלול אחר‪ .‬זה‬
‫מעלה שאלה מבחינה היסטורית‪ ,‬ואפשר לומר לצליינים שעצם העובדה שמיליוני אנשים הלכו במסלול הזה‬
‫היא מה שעוזר לו להתחבר אל ההליכה של ישוע כאן‪.‬‬
‫כשהפרנציסקאנים הסתובבו פה בתקופה הממלוכית ובראשית התקופה העות'מאנית‪ ,‬הם לא ערכו תהלוכות‬
‫אלא בדרך כלל הדריכו את הקתולים שהגיעו לעיר‪ ,‬עברו והראו להם את האתרים השונים וסיפרו להם על‬
‫המסורות הקשורות במקום‪ .‬במאה ה‪ 15-‬שומעים על תייר מקורדובה שמספרד שהגיע לארץ‪ ,‬נזיר‬
‫פרנציסקאני לקח אותו והראה לו את המקומות החשובים‪ ,‬ואותו תייר חשב לעצמו שהוא יכול לבוא‬
‫לירושלים ולחגוג את החגים השונים ולקרוא את הטקסטים הרלוונטיים במקום הקדוש‪ ,‬אבל יש אנשים שלא‬
‫יכולים לעשות את כל הדרך הזו ולהגיע לירושלים‪ .‬ואם כך‪ ,‬אולי אפשר להביא את המקום הקדוש אליהם?‬
‫זה מתקשר לתופעה שמוכרת לנו מאירופה מהמאה ה‪ ,12-‬שבה התחילו לקרוא ליישובים ולמקומות שונים‬
‫בשמות של מקומות קדושים מארץ הקודש‪ ,‬וערכו תהלוכות כאילו הם בירושלים‪ .‬כדי שכל האנשים שלא‬
‫יכולים להגיע לארץ הקודש יוכלו ללכת עם ישוע ביום הקדוש ולקרוא את הטקסטים‪ ,‬לקחו את האתרים‬
‫וסימנו אותם ברחוב‪ .‬כך אפשר ללכת כרונולוגית מאירוע לאירוע בעיר האירופאית‪ ,‬לקרוא את הפסוקים‬
‫הרלוונטיים ולדמיין כאילו נמצאים עם ישוע בעיר הקדושה ביומו האחרון‪ ,‬שהוא יום שישי שלפני חג‬
‫הפסחא‪.‬‬
‫כשאותו צליין מקורדובה הלך עם המדריך הפרנציסקאני שלו ברחובות ירושלים‪ ,‬המדריך סיפר לו הרבה‬
‫סיפורים‪ .‬הוא לא לקח את כל הסיפורים האלו אלא רק את ה‪ -highlights-‬מה שמופיע בברית החדשה ועוד‬
‫כמה מסורות ממש מרכזיות(כמו לדוגמה סיפור הסולם בחזית כנסיית הקבר‪ ,‬שאי אפשר לעמוד כיום מול‬
‫חזית הכנסייה ולא לספר עליו‪ ,‬כי הוא הפך להיות סיפור מאד מרכזי)‪ .‬ואלו המסורות החשובות והמרכזיות‬
‫‪14‬‬
 ‫שיוצאו החוצה והגיעו לאירופה‪ .‬לא כל המסורות אלא רק ‪ 14‬או ‪ 15‬או ‪( 16‬המספר משתנה)‪ .‬בהמשך הרעיון‬
‫התפתח לשאר אירופה וכך התחילו לסמן את התחנות השונות ברחובות או בכנסיות‪ ,‬מאחורי מנזרים נבנו‬
‫קפלות קטנות עם תחנות ואנשים התחילו לערוך שם תהלוכות‪ .‬וכשאנשים הגיעו לארץ הקודש‪ ,‬הם לא רצו‬
‫לשמוע על כל שאר המסורות אלא ביקשו לראות את מה שמוכר להם מהבית‪ .‬זה מה שהם רוצים למצוא‬
‫כאן‪ .‬זה יצא החוצה וחזר לכאן‪ ,‬ואת זה הצליינים מבקשים לראות כשהם מגיעים לירושלים‪ .‬בדרך כלל היה‬
‫מדובר בסימון על הקיר או בעמוד כלשהו‪ ,‬ורק בסוף המאה ה‪ 19-‬או בתחילת המאה ה‪ 20-‬הפרנציסקאנים בנו‬
‫קפלה במקום‪ .‬כשהעות'מאנים הקלו על הפרנציסקאנים הם אפשרו להם לא סתם ללכת בין התחנות ולספר‬
‫על המסורות השונות אלא ממש לערוך תהלוכה‪ ,‬כלומר להתפלל בתנועה‪ .‬ללכת ולהתפלל תוך כדי תנועה‪.‬‬
‫בכל תחנה יש משהו שצריך להגיד‪ ,‬ובהליכה בין תחנה לתחנה אומרים את הפטר נוסטר ואת האווה מריה‪,‬‬
‫ואם יש זמן מעבירים את מחרוזת התפילה (הרוזרי)‪ .‬בהמשך הותר לפרנציסקאנים לערוך תהלוכה לא רק‬
‫ביום שישי הקדוש שלפני הפסחא אלא גם בכל יום שישי בשעה ‪( 15:00‬ובקיץ בשעה ‪ .)16:00‬בהמשך‪,‬‬
‫כשהרשו לצליינים להגיע והיתה עלייה במספר הצליינים והקלו על הנוצרים במגבלות‪ ,‬החלו להגיע קבוצות‬
‫שעורכות תהלוכות לאורך כל היום‪ ,‬כלומר לא רק הולכות בוויה דולורוזה אלא עושות תפילה בתנועה לאורך‬
‫כל היום‪.‬‬
‫אם כך‪ 14 ,‬התחנות שנראה כיום בוויה דולורוזה הן לא כל המסורות שיש לאורך הדרך‪ ,‬אלא רק ה‪-‬‬
‫‪ highlights‬שבמאה ה‪ 15-‬יוצאו החוצה וחזרו חזרה לירושלים‪ .‬מספר התחנות התקבע על ‪ 14‬תחנות‪ ,‬כאשר‬
‫חמש התחנות האחרונות נמצאות בתוך כנסיית הקבר ואינן מסומנות‪.‬‬
‫(בתשובה לשאלה שנשאלה) ההליכה בקמינו דה סנטיאגו שבצפון ספרד היא הליכה למטרות דתיות עד ליעד‬
‫הקדוש‪ -‬קברו של יעקב התלמיד שנמצא בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה‪ .‬אבל זו לא תהלוכה אלא הליכה‪.‬‬
‫עצם ההליכה היא החוויה הרוחנית‪ ,‬ובמהלך ההליכה לא מתפללים‪.‬‬

‫לגבי המקום שאנחנו נמצאים בו‪ :‬אנחנו נמצאים במנזר ההלקאה שהוא התחנה השנייה בוויה דולורוזה‪.‬‬
‫המקום שייך לפרנציסקאנים ויש בו שתי כנסיות‪ :‬כנסיית ההרשאה ‪ /‬כפיית הצלב (‪Chapel of‬‬
‫‪ ) Condemnation‬וכנסיית ההלקאה‪ ,‬שהיא יפה יותר ונבנתה על ידי אנטוניו ברלוצי‪ .‬המקום כולל גם מוזיאון‬
‫ארכיאולוגי לתקופת בית שני הכולל ממצאים שנמצאו על ידי הפרנציסקאנים בחפירות שהם ערכו‪ .‬בדרך כלל‬
‫לתיירים אין זמן להיכנס למוזיאון‪ ,‬ומי שמבקר בו זה רק קבוצות בעלות עניין מיוחד‪ ,‬כמו סטודנטים‪ .‬בנוסף‬
‫יש במקום את המופע האורקולי‪ ,‬מנזר פרנציסקאני ואוניברסיטה פרנציסקאנית ללימודי תיאולוגיה‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫פילוסופיה וארכיאולוגיה‪.‬‬
‫נתמקד בפינה הצפון‪-‬מערבית של הר הבית‪ ,‬שם עמדה מצודת האנטוניה‪ .‬לאורך הרבה שנים חשבו שמצודת‬
‫האנטוניה היתה מאד גדולה‪ ,‬וכשראו ברחוב קשת ניצחון‪ ,‬ההבנה היתה שהיא השער אל מצודת האנטוניה‪.‬‬
‫ואם מחוץ למצודה עמדו היהודים בזמן משפטו של ישוע‪ ,‬וישוע ופונטיוס פילטוס עמדו בתוך המצודה‪,‬‬
‫ופונטיוס פילטוס פנה אל היהודים ושאל אותם אם זה האיש שהם רוצים שהוא יצלוב‪ ,‬והם ענו לו בחיוב‪-‬‬
‫מכאן שזוהי קשת האקה הומו (בלטינית‪ :‬זה האיש‪ ,‬השאלה ששאל פילטוס את האנשים)‪.‬‬

‫‪ 4‬מנזר הוא מקום שבו חיים נזירים‪ ,‬וכנסייה היא מקום שבו מתפללים‪ .‬בכל מנזר יש לפחות כנסייה אחת‪ .‬לא בכל כנסייה יש‬
‫מנזר‪ .‬קתדרלה היא כנסייה קתולית שבה יושב הבישוף‪ .‬אצל האורתודוכסים כל כנסייה גדולה יכולה להיקרא 'קתדרלה'‪.‬‬
‫‪15‬‬
 ‫כשהפרנציסקאנים הגיעו למקום במאה ה‪ ,19-‬קנו אותו והקימו בו את המנזר שלהם‪ ,‬הם מצאו בו ריצוף אבן‬
‫שניתן לראות כיום בכנסיית ההרשאה‪ .‬מדובר בריצוף עשוי מאבנים גדולות מהם שעל חלקן ניתן לראות‬
‫סימנים של משחקים‪ ,‬והפרנציסקאנים הניחו שזהו הריצוף של מצודת האנטוניה‪ ,‬המקום שבו הרביצו‬
‫החיילים הרומים לישוע והשפילו אותו (התחנה השנייה של הוויה דולורוזה)‪.‬‬
‫מעניין לראות שגם בכנסייה שהיא אחת מתחנות הוויה דולורוזה ניתן לראות את הסימנים של תחנות הוויה‬
‫דולורוזה‪.‬‬
‫מסדר האבות ציון הצרפתי (שכולל את מסדר האחיות ציון) קנה את השטח הסמוך והנזירים מצאו את‬
‫המשכו של הריצוף‪ .‬גם הם הבינו שהריצוף הוא הריצוף של האנטוניה‪ ,‬ושהקשת היא קשת האקה הומו של‬
‫האנטוניה‪ ,‬ושילבו את הקשת בתוך הכנסייה‪.‬‬
‫הפרנציסקאנים רצו לבנות קפלה בתחנה ‪ 1‬של הוויה דולורוזה‪ ,‬אלא שכל האזור של תחנה ‪ ,1‬שהם חשבו‬
‫שהוא היה האנטוניה‪ ,‬משמש כיום כבית ספר מוסלמי עירוני בשם בית ספר עומרייה‪.‬‬
‫הכל היה טעות‪ ,‬כי הארכיאולוגים הגיעו ואמרו שעל פי כתביו של יוספוס‪ ,‬מסביב למצודת האנטוניה היה‬
‫חפיר‪ ,‬שחלקו שימש בריכה (בריכת העפרוני‪ .‬בלטינית‪ :‬בריכת הסטרוטיון)‪ .‬כלומר מתחת לריצוף שבמנזר‬
‫האחיות ציון צריך למצוא בריכה‪ .‬ו אם הבריכה הזו היא חלק מהחפיר הפתוח של מצודת האנטוניה‪ ,‬הריצוף‬
‫שמעליה הוא מאוחר יותר ‪ .‬בירושלים הרומית שאחרי החורבן היו שני פורומים שבכל אחד מהם היתה קשת‬
‫ניצחון‪ .‬הפורום האחד היה באזור שער שכם (שם שרידי קשת ניצחון אחת) והפורום השני היה באזור כנסיית‬
‫הקבר (את שרידי קשת הניצחון השנייה ניתן לראות בכנסיית אלכסנדר נייבסקי)‪ .‬אם רואים כאן קשת ניצחון‬
‫וריצוף על הבריכה‪ ,‬המסקנה היא ש הריצוף והקשת הם לא מהאנטוניה אלא מהפורום של איליה קפיטולינה‪.‬‬
‫והקשת היא לא קשת אקה הומו ולא היתה כאן בזמנו של ישוע אלא היא קשת ניצחון רומית‪ .‬האנטוניה‬
‫היתה הרבה יותר קטנה‪ ,‬והריצוף שכאן הוא חלק מהפורום הרומי‪.‬‬
‫עם קבוצה פשוטה ניתן לומר שאלו האבנים שמזוהות כאבני האנטוניה שעליהן הרביצו החיילים הרומאים‬
‫לישוע‪ .‬עם קבוצה שרוצה לדעת יותר ניתן להסביר שאלו האבנים שבהתחלה חשבו שהיו חלק מהאנטוניה‬
‫אבל לאחר שנערכו כאן חפירות הבינו שהאבנים מאוחרות בכמאה שנה לזמנו של ישוע‪ .‬וכמו בוויה‬
‫דולורוזה‪ -‬גם כאן יש זיכרון של מאות שנים של צליינים שהופכות את המקום למקום קדוש‪.‬‬
‫האנטוניה היא שתי תחנות‪ :‬התחנה הראשונה היא בית הספר עומריה והתחנה השנייה היא כאן‪ .‬אי אפשר‬
‫להתחיל את התהלוכה בתחנה הראשונה כי יש שם בית ספר (אלא אם כן מגיעים אחר הצהריים‪ ,‬יש מישהו‬
‫במקום ואפשר לשלם לו שיפתח עבור הקבוצה)‪ ,‬ולכן ברוב המקרים מתחילים את התהלוכה כאן‪ ,‬וכאן גם‬
‫מדברים גם על התחנה הראשונה וגם על התחנה השנייה‪ ,‬על מצודת האנטוניה‪ .‬מבחינת האירועים שהתחנות‬
‫מציינות‪ :‬התחנה הראשונה מציינת את המשפט של ישוע בפני פונטיוס פילטוס‪ ,‬והתחנה השנייה מציינת את‬
‫מקום כפיית הצלב‪.‬‬

‫תוספות משירלי‪:‬‬

‫קפלת ההלקאה תוכננה על ידי אנטוניו ברלוצי ונחנכה בשנת ‪ .1929‬ברלוצי בנה את הקפלה על גבי שרידים‬
‫של קפלה מהתקופה הצלבנית (מאה ‪ ,)12‬שהתגלו בחפירות שנערכו לפני הבנייה‪ .‬השרידים לא חשופים לעיני‬
‫המבקרים‪ .‬חזית המבנה בנויה בסגנון צלבני‪ ,‬שהביטוי המובהק ביותר שלו כאן הוא קשת כריות‪ ,‬ומסביבה‬
‫‪16‬‬
 ‫קשת נוספת שבה עיטור מודרני בצורת כתר קוצים‪ ,‬כי בסמוך להלקאה ישוע הושפל על ידי החיילים‬
‫הרומיים ששמו כתר קוצים על ראשו‪ .‬ניתן למצוא משמעות נוספת לקשת הכריות‪ ,‬מלבד היותה מוטיב צלבני‬
‫מוכר‪ :‬היא גם מזכירה את העובדה שהמבנה בנוי על גבי שרידים צלבניים‪ ,‬ואת העובדה שהסיפור שמתחיל‬
‫כאן‪ ,‬באנטוניה‪ ,‬עתיד להסתיים במקום שהכניסה אליו תהיה דומה מאד לכניסה שכאן‪ ,‬בכנסיית הקבר (שבה‬
‫התחנות האחרונות של הוויה דולורוזה)‪ .‬ברלוצי תכנן זאת כדי לגרום למאמינים לחשוב כבר כאן על המשכה‬
‫של הדרך ועל סיומה‪.‬‬
‫בחלק העליון של החזית יש מדליונים עגולים קטנים שבכל אחד מהם מוצג דבר הקשור לסבל של ישוע‬
‫(הפסיון שלו)‪ .‬משמאל לימין‪ :‬במדליון השמאלי יש סוג של שוט עם הרבה רצועות ופיסות מתכת‪ ,‬שנועד‬
‫להלקאה‪ .‬אחד ימינה‪ :‬ידיים נשטפות מעל קערה‪ .‬אלו ידיו של פונטיוס פילאטוס שאמר שהוא רוחץ את ידיו‬
‫מדמו של ישוע‪ ,‬כלומר‪ -‬לא רוצה שיאשימו אותו בהרשעה‪ .‬אחד ימינה‪ :‬כתר הקוצים שבאמצעותו החיילים‬
‫הרומיים השפילו את ישוע‪ .‬אחד ימינה‪ :‬עמוד שמשני צדדיו יש שני שוטים ששימשו להלקאה‪ .‬על פי‬
‫המסורת‪ ,‬ישוע היה קשור לעמוד בזמן שהחיילים הרומים הלקו אותו‪ .‬העמוד נקרא "עמוד ההלקאה" והוא‬
‫קדוש‪ .‬בתקופה הביזנטית הוא נשמר בכנסייה הגיה ציון‪ ,‬וכיום הוא נמצא בכנסיית הקבר‪ .‬אחד ימינה‪ :‬צלב‬
‫והאותיות ‪ ,INRI‬ראשי התיבות של המילים שכתב פילטוס על הלוח ששמו מעל ראשו של ישוע בזמן‬
‫הצליבה‪ :‬ישוע מנצרת מלך היהודים‪ .‬זוהי כביכול האשמה שבגללה הורשע ישוע על ידי פילטוס‪.‬‬
‫נעבור אל המדליון שבצד הימני של ראש החזית‪ :‬במדליון יש תרנגול ושלושה כוכבים‪ ,‬שבאים לסמל את‬
‫שלושת ההתכחשויות של פטרוס‪ ,‬שהתרחשו בשעת לילה (ולכן הכוכבים)‪ .‬התרנגול הוא התרנגול שקרא‬
‫לאחר ההתכחשות השלישית‪ .‬אחד ימינה‪ :‬סולם‪ ,‬שני מקלות וקוביות משחק‪ .‬הסולם אינו נזכר בברית‬
‫החדשה אבל ניתן להניח שהיה סולם שבו השתמשו האנשים כדי להגיע אל ישוע במהלך הצליבה‪ ,‬כמו גם‬
‫להוריד את גופו מהצלב לאחר מותו‪ .‬הסולם מופיע הרבה באומנות הנוצרית בתיאור המעמד‪ .‬בקצהו של אחד‬
‫המקלות יש ספוג רטוב‪ ,‬ולמעשה‪ -‬טבול בחומץ‪ ,‬שהוגש לישוע על הצלב לאחר שאמר שהוא צמא‪ .‬בקצהו של‬
‫המקל השני יש חנית‪ .‬זוהי החנית ששימשה את לונגינוס‪ ,‬אחד החיילים‪ ,‬לדקור את ישוע לאחר מותו‪ ,‬כדי‬
‫לוודא שהוא אכן מת‪ .‬שתי קוביות המשחק מזכירות שהחיילים הרומים חילקו ביניהם את בגדיו של ישוע‬
‫והטילו את הקוביות‪ ,‬כמתואר בברית החדשה‪ .‬עוד אחד ימינה‪ :‬כלי עינויים נוסף‪ ,‬שנועד להדגיש את הסבל‬
‫הגופני של ישוע‪ .‬הדגשת סבלו הגופני של ישוע מעבר לסבלו הרוחני‪ ,‬הוא דבר אופייני מאד לקתולים‬
‫ולתקופה של ימי הביניים‪ .‬עוד אחד ימינה‪ :‬פטיש ששימש לנעיצת המסמרים בידיו וברגליו של ישוע‪ ,‬ראש‬
‫חניית שדקרה את צד גופו של ישוע המת‪ ,‬וצבת שבאמצעותה שלפו את המסמרים כדי להוריד את גופו של‬
‫ישוע מן הצלב‪ .‬במדליון הימני ביותר רואים שלושה מסמרים‪ ,‬אחד לכל יד ושלישי לשתי כפות הרגליים יחד‪,‬‬
‫כף מעל כף‪ .‬באמנות הקתולית ישוע הצלוב מתואר תמיד כאשר רגל אחת שלו נמצאת מעל השנייה‪ ,‬ומסמר‬
‫אחד מנקב את שתי הרגליים‪ .‬לעומת זאת באמנות האורתודוכסית בדרך כלל נמצא שהרגליים נמצאות זו‬
‫לצד זו‪ ,‬ויש מסמר אחד לכל כף רגל‪ ,‬ובסה"כ מדובר על ארבעה מסמרים ולא על שלושה‪.‬‬
‫בחלק המרכזי של הגמלון שבראש החזית יש מלאך מתפלל‪ ,‬ומצידיו ציטוט בלטינית מתוך הבשורה לפי יוחנן‬
‫פרק י"ח ‪ּ" :37‬כָל אֲ ֶׁשר הּוא ִמן הָ אֱ מֶ ת י ְִׁשמַ ע ּבְ קוֹלִ י" (הפסוק המלא הוא‪" :‬וַ ּיֹאמֶ ר אֵ לָיו ּפִ ילָטוֹס ִאם ּכֵן אֵ פוֹא‬
‫אתי בָ ע ֹולָם לְ הָ ִעיד לָאֱ מֶ ת ּכָל אֲ ֶׁשר‬
‫מֶ לְֶך אָ ָּתה וַ ּיַעַ ן יֵׁשּועַ לֵאמֹ ר ַא ָּתה ָאמַ ְר ָּת ּכִ י מֶ לְֶך ָאנֹ כִ י ָלזֹאת נ ֹול ְַד ִּתי וְ ָלזֹאת ּבָ ִ‬
‫הּוא ִמן הָ אֱ מֶ ת י ְִׁשמַ ע ּבְ קוֹלִ י")‪ .‬אלו הם דברים שישוע אמר לפונטיוס פילטוס במהלך המשפט‪.‬‬
‫בתוך הקפלה יש עמודים שתומכים בקמרונות החביתיים של התקרה‪ .‬כל מה שבפנים הוא מודרני‪ ,‬אבל‬
‫העמודים והכותרות מעוצבים בסגנון צלבני‪ ,‬כתזכורת לסגנון הצלבני‪ .‬הדבר המרשים והיפה בכנסייה הוא‬
‫שלושה חלונות ויטראז' שמסודרים סביב החלק המזרחי של הקפלה‪ ,‬סביב המזבח‪ .‬החלון השמאלי מתאר את‬
‫‪17‬‬
 ‫פונטיוס פילטוס רוחץ את ידיו מעל קערה‪ ,‬מדמו של ישוע‪ .‬החלון המרכזי מתאר את ההלקאה של ישוע‪,‬‬
‫אשר קשור לעמוד שנמצא מאחוריו‪ ,‬וסביבו מתעופפות באוויר הרבה רצועות חומות‪ .‬אלו רצועות השוט‬
‫שבאמצעותו הכו אותו‪ .‬סביב ישוע יש קהל רב של יהודים שצופים במעשה‪ .‬החלון הימני מתאר את שחרורו‬
‫של בראבא‪ ,‬אסיר נוסף שהיה בידי הרומאים‪ .‬פנטיוס פילטוס הציע לשחרר אסיר אחד לכבוד חג הפסח‪,‬‬
‫והעם בחר בשחרורו של בראבא ולא בשחרורו של ישוע‪ .‬בראבא מתואר כאדם מכוער וחייתי מאד‪ ,‬שמשוחרר‬
‫לחופשי‪.‬‬
‫על הכיפה שמעל המזרח יש פסיפס מוזהב‪ ,‬שעליו כתר קוצים עצום בגודלו‪ ,‬שמהקוצים הגדולים שלו נוטפות‬
‫טיפות דם‪ .‬בתוך כתר הקוצים יש פרחים עשויים זכוכית צבעונית‪ ,‬שחודרים חודר אור מבחוץ פנימה לתוך‬
‫הכנסייה‪ .‬ניתן לראות שהקוצים של כתר הקוצים צומחים כלפי פנים‪ ,‬לכיוון מרכזו של כתר הקוצים‪ ,‬והופכים‬
‫להיות עץ מלבלב בפרחים עדינים וקטנים‪ .‬זוהי אמירה נוצרית תיאולוגית‪ ,‬שבאה לומר שמהכתר הזה‪ ,‬שהוא‬
‫מכאיב ומשפיל‪ ,‬יכול לצאת דבר טוב ועדין‪ ,‬יכולים לצאת חיים‪ .‬הפרחים מלבלבים מתוך הסבל של ישוע‪ ,‬כי‬
‫הסבל שלו נותן חיים למאמינים‪.‬‬
‫משני צידי הקפלה‪ ,‬בקיר הדרומי והקיר הצפוני‪ ,‬יש איקונות‪ .‬מימין יש איקונה של יוחנן התלמיד‪ ,‬הקרובה‬
‫יותר אל המזבח‪ ,‬וקרוב יותר ליציאה איקונה המתארת את פאולוס אוחז בחרב‪ .‬זהו האטריבוט שלו‪ ,‬כי לפי‬
‫המסורת ראשו נערף ע"י הרומאים‪ .‬זאת משום שמבחינה מסורתית המקום נמצא בתוך האנטוניה‪ ,‬ופאולוס‬
‫קשור לאנטוניה‪ ,‬כי בספר מעשי השליחים מסופר שהוא הוחזק על ידי הרומאים כעציר באנטוניה‪ ,‬לפני‬
‫שנשלח דרך מצודת אנטיפטריס אל קיסריה‪ ,‬ומשם הועלה על ספינה לרומא‪ .‬משמאל שני ציורים שעשויים‬
‫בסגנון של איקונה‪ :‬בחלק הקרוב יותר למזבח‪ -‬מרים‪ ,‬ובחלק הקרוב יותר אל היציאה‪ -‬פרנציסקוס הקדוש‪,‬‬
‫מייסד המסדר הפרנציסקאני‪ ,‬שהוא הבעלים של המקום‪.‬‬

‫קפלת כפיית הצלב היא חלק מהתחנה השנייה של הוויה דולורוזה‪ ,‬והיא תוכננה על ידי הפרנציסקאנים‬
‫ונחנכה בשנת ‪ 1903‬על גבי שרידים ביזנטיים מהמאה ה‪ ,11-‬שניתן לראות דרך שני פתחים מלבניים שנמצאים‬
‫‪5‬‬
‫מתחת למזבחות הצדדיים‪.‬‬

‫‪ 5‬מבחינה פוליטית‪-‬שלטונית התקופה הביזנטית בארץ הסתיימה במאה ה‪ ,7-‬והחלה התקופה הערבית הקדומה‪ ,‬אבל הנוצרים‬
‫לא נעלמו מהארץ‪ ,‬והמשיך להיות כאן מיעוט נוצרי שאנו מכנים "נוצרים ביזנטיים"‪ ,‬כי הם המשכם של הנוצרים שחיו בארץ‬
‫‪18‬‬
 ‫הכנסייה שונה מאד מקפלת ההלקאה‪ ,‬בסגנון האומנותי שלה ובאווירה שבה‪ .‬יש בה שילובים בין תבליטים‪,‬‬
‫פסלים וציורים‪ ,‬ומעל המזבח הראשי ניתן לראות עיטור מעין זה המתאר את הרגע שלפני כפיית הצלב‪ .‬יש בו‬
‫עבדים (מה שלא נזכר בברית החדשה)‪ ,‬שמביאים את הצלב כדי לכפות אותו על ישוע ולהניח אותו על גופו‪,‬‬
‫את ישוע שיוצא החוצה מן האנטוניה‪ ,‬לבוש בבגד ארגמן (כביכול צבע של מלכות‪ ,‬כדי להשפיל אותו) וחובש‬
‫את כתר הקוצים ששמו לו החיילים הרומיים‪ ,‬ובראש המדרגות עומד אדם לבוש בטוגה לבנה‪-‬כחולה‪ -‬זהו‬
‫פונטיוס פילטוס שרוחץ את ידיו ומנתק את עצמו מגורלו של ישוע‪ .‬משמאל רואים את ישוע בידיים קשורות‬
‫(ניתן לשער שבמהלך ההלקאה כפתו את ידיו)‪ ,‬ומימין את ישוע לבוש בגלימה בצבע ארגמן והוא סוחב את‬
‫הצלב בדרכו מהפרייטוריום אל הגולגותא‪.‬‬
‫על הקיר הדרומי של הכנסייה יש שלוש דמויות‪ .‬הדמות שעומדת מאחור ולבושה בבגד כחול היא מרים‬
‫הבתולה‪ ,‬ולפניה עומדים שני אנשים צעירים יותר שמנסים להסתיר מעיניה את הזוועה שמתרחשת‪ :‬משמאל‬
‫עומד יוחנן תלמידו האהוב של ישוע‪ ,‬בחור צעיר שטרם צמח לו זקן‪ ,‬ומימין עומדת מרים המגדלית‪ ,‬שמוצגת‬
‫עם שיער בהיר ופזור ועם כתף חשופה‪ .‬האופן שבו מרים המגדלית מוצגת מרמז על המסורת הקתולית בלבד‪,‬‬
‫שרואה בה חוטאת ואפילו פרוצה‪ ,‬שחזרה בתשובה‪ .‬למעשה בשלב הצליבה היא כבר היתה אחרי החזרה‬
‫בתשובה‪ ,‬אבל באומנות משלבים תמיד רמזים לעברה‪ ,‬ובמקרה הזה‪ -‬שיער פזור וכתף חשופה‪.‬‬
‫על קירות התחנה יש ייצוג של ‪ 14‬התחנות‪ ,‬אפילו שהמקום הוא אחת התחנות של הוויה דולורוזה‪.‬‬

‫‪ 12:24-12:54‬הליכה בוויה דולורוזה עד תחנות ‪ 3‬ו‪.4-‬‬

‫ליד היציאה ממנהרות הכותל‬

‫בשטח מנזר האחיות ציון נמצאת בריכה שהיתה חלק מהחפיר של האנטוניה‪ ,‬שחלקה נמצא במנהרות הכותל‪.‬‬
‫לפני כשנתיים הפרנציסקאנים קיבלו במתנה מהעיר ורונה שבאיטליה פסלים של תשע תחנות (לא ‪ 14‬כי‬
‫חמש התחנות האחרונות נמצאות בכנסיית הקבר‪ ,‬ובגלל הסטטוס קוו הם לא יכולים להציב שם תחנות)‬
‫שהם ביקשו להציב בתחנות ‪ 1‬עד ‪ .9‬הבעיה שהתחנות לא שייכות להם‪ -‬התחנה הראשונה היא של הווקף‬
‫המוסלמי (בית ספר עומריה) ובכלל תחנה זו וכל שאר התחנות הן של העירייה‪ .‬לכן הציבו את השלט ליד‬
‫הדלת‪.‬‬
‫התהלוכה שמקיימים הפרנציסקאנים מדי יום שישי מתחילה בבית הספר עומריה‪.‬‬
‫ניתן לראות את קשת אקה הומו‪ ,‬שהמשכה נמצא בתוך המנזר של האחיות ציון‪ .‬הקשת איננה חלק מהוויה‬
‫דולורוזה‪.‬‬

‫בתקופה הביזנטית‪ .‬הם המשיכו גם פה ושם לבנות כנסיות‪ ,‬ולכן אם יש מבנה פולחן נוצרי או איקונה‪ ,‬הם שייכים לאדריכלות‬
‫ביזנטית מאוחרת‪.‬‬
‫‪19‬‬
 ‫בדרך לתחנה השלישית יש כנסייה יוונית אורתודוכסית שעליה סמל הטאפוס‪ ,‬סמלם של שומרי הקבר‪ .‬זוהי‬
‫כנסיית קבר ישוע (‪ )Prison of Christ / Prison of Jesus‬שהוקמה בשנת ‪ 1906‬ובחלקים התחתונים שלה יש‬
‫מערות‪ ,‬חללים חצובים בסלע שהיו בשימוש בתקופה הרומית‪ ,‬חלקם שימשו כמחסנים וחלקם כתאי מעצר‪.‬‬
‫מבחינת התוכן המקום מתאים לסיפור‪ ,‬אבל מבחינת הזמן‪ ,‬המקום מאוחר לזמנו של ישוע ומתוארך לתקופה‬
‫הרומית המאוחרת (איליה קפיטולינה)‪ .‬באחת המערות יש לוח אבן ובו שני חורים‪ ,‬והיוונים מאמינים שרגליו‬
‫של ישוע נכבלו לתוך החורים הללו כאשר הוא נכלא כאן‪.‬‬
‫היוונים אורתודוכסים מנציחים כאן את הפרייטוריום‪ ,‬מקום המפקדה של פונטיוס פילאטוס שבו הוא שפט‬
‫את ישוע‪ .‬אם רוצים לשלב את המקום עם האנטוניה‪ ,‬מסורת שמקובלת גם על הנוצרים וגם על‬
‫האורתודוכסים‪ ,‬יש לומר שהיוונים אורתודוכסים סבורים שהאנטוניה היתה גדולה עד כדי כך שהיא‬
‫התפרשה עד לכאן‪ ,‬או שהמקום היה מעין נספח של האנטוניה‪.‬‬
‫הכנסייה הוקמה כחלק מהרצון של האורתודוכסים לחזק את הנוכחות שלהם לאורך מסלול הוויה דולורוזה‬
‫וכחלק מהתחרות בינם ובין הקתולים‪.‬‬

‫תחנה מספר ‪ :3‬ישוע נופל בפעם הראשונה‬

‫מפי פטריק ‪ :‬המקום ממוקם בצומת דרכים‪ -‬רחוב הוויה דולורוזה ורחוב הגיא‪ ,‬שהוא למעשה הקארדו המזרחי‬
‫של ירושלים העתיקה‪ .‬התחנה שייכת לארמנים הקתולים‪ .‬רוב הארמנים שייכים לכנסייה האורתודוכסית‪,‬‬
‫אבל יש זרם של כמה מאות ששייך לכנסייה הקתולית‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫במאה ה‪ 12-‬עמדה במקום כנסייה צלבנית‪ ,‬שבמאה ה‪ 16-‬נבנה על שרידיה בית מרחץ עות'מאני בשם חמאם‬
‫אל סולטאן‪ .‬באמצע המאה ה‪ 19-‬המקום נמסר לארמנים הקתולים‪ ,‬שבשנת ‪ 1914‬בנו בו קפלה‪.‬‬
‫החוקרים מעריכים שישוע נפל הרבה פעמים בדרכו אל הגולגותא ולא רק שלוש פעמים‪ ,‬אבל המספר שלוש‬
‫הוא מספר טיפולוגי שנזכר כמה וכמה פעמים בתולדות הדת הנוצרית‪ .‬הדוגמאות הבולטות ביותר הקשורות‬
‫למספר הם השילוש הקדוש‪ ,‬פטרוס שהתכחש לישוע שלוש פעמים לפני קריאת התרנגול‪ ,‬ישוע שהתפלל‬
‫שלוש פעמים לפני שהוסגר לחיילים הרומאים בגת שמנים‪ ,‬וישוע שמת וקם לתחייה לאחר שלושה ימים‪,‬‬
‫אבל מעבר לכך יש דוגמאות נוספות‪.‬‬
‫בתוך הקפלה יש פסל שמציג את ישוע נופל על הרצפה‪ ,‬וכאמור על פי המסורת ישוע נפל שלוש פעמים‪ ,‬אם‬
‫כי אף אחת מהנפילות לא נזכרת באף אחד מארבעת האוונגליונים‪ .‬אבל ניתן להצדיק את האמונה בכך שהוא‬
‫נפל אם ניקח בחשבון כמה דברים‪ :‬ישוע היה במעצר במשך הלילה ולא אכל‪ ,‬הוא עבר הלקאה‪ ,‬וכובד משקלו‬
‫של הצלב העמיס עליו (על פי הערכת החוקרים הצלב שקל לפחות ‪ 35‬ק"ג)‪.‬‬
‫בספר מתי מסופר כיצד לאחר הסגרתו של ישוע לחיילים הרומאים על ידי יהודה איש קריות רצה אחד‬
‫האנשים שהיו עם ישוע להכות את עבד הכוהן הגדול‪ ,‬אבל ישוע אומר לו להשיב את חרבו לנדנה ומוסיף‪:‬‬
‫ּומּיָד י ְַמ ִציא לִ י יו ֵֹתר ִמ ְּׁשנֵים עָ ָׂשר לִ גְ יוֹנוֹת מַ לְ ָאכִ ים? אֲ בָ ל ּכֵיצַ ד‬
‫" ֶׁשּמָ א חו ֵֹׁשב אַ ָּתה ֶׁשאֵ ינֶּנִ י יָכוֹל לְ בַ ֵּקׁש מֵ ָאבִ י ִ‬
‫י ְִת ַקּיְמּו ִּדבְ ֵרי הַ ּכְ תּובִ ים ֶׁשּכְָך צָ ִריְך לִ ְהיוֹת?" (מתי כו ‪ .)53-54‬כלומר ישוע יודע שהוא צריך להשלים את‬
‫הנבואה‪ .‬וכך גם בהליכתו אל הצליבה‪ -‬הוא סובל‪ ,‬נופל וקם כמה פעמים‪ ,‬אבל הוא לא מחולל שום נס‬
‫שמשנה את המצב כי הוא יודע שאביו שבשמים לא ישאיר אותו לבד ושהוא צריך לסבול עד הסוף כדי‬
‫להשלים את הנבואה‪ .‬זהו המסר שאפשר גם לקחת מהסיפור‪ -‬שכל אחד נופל לפעמים‪ ,‬אבל עם אמונה וכוח‬
‫אפשר להמשיך עד הסוף‪.‬‬

‫תחנה מספר ‪ -4‬ישוע פוגש את מרים‬

‫התחנה צמודה לתחנה השלישית וחולקת את אותו מתחם איתה‪ .‬כמו התחנה השלישית‪ ,‬גם התחנה הרביעית‬
‫נמצאת ברשות הארמנים הקתולים‪ ,‬והיא מוקדשת למרים שרואה את ישוע הולך עם הצלב‪.‬‬
‫בסמוך נמצא ההוספיס האוסטרי שבו בית קפה נעים ובית הארחה שהוקם בשנת ‪ .1863‬בין היתר התארח כאן‬
‫הקיסר האוסטרו‪-‬הונגרי פרנץ יוזף בביקורו בעיר בשנת ‪ .1869‬במקור היו למבנה רק שתי קומות‪ ,‬והקומה‬
‫השלישית נוספה בהמשך‪ .‬במשך שנים רבות‪ ,‬מתחילת המאה ה‪ 20-‬ועד שנות ה‪ ,80-‬המבנה שימש כבית‬
‫חולים‪ ,‬ואז שופץ והפך לבית הארחה ששייך לכנסייה הקתולית באוסטריה (תחת הארכיבישוף של וינה)‪ .‬ניתן‬
‫לעלות לגג המבנה לתצפית (בתשלום)‪.‬‬
‫במקום זה ניתן להצביע על דגלי ישראל ולספר בקצרה על הנוכחות היהודית ברובע המוסלמי‪ .‬במאה ה‪19-‬‬
‫יהודים יצאו מגבולות הרובע היהודי שהיה הפוף ועמוס‪ ,‬חלקם רכשו בתים ברובע המוסלמי שהוא יותר גדול‬
‫ומרווח‪ .‬חלק מהבתים היו בבעלות פרטית וחלק נרשמו כהקדש (ווקף)‪ ,‬מה שאומר שאסור למכור את הבית‪,‬‬
‫‪21‬‬
 ‫אסור לשנות את הייעוד שלו ויש להשתמש ברווחים ממנו למטרות מסוימות‪ .‬כך למשל אחד המבנים היה‬
‫בית מלון בבעלות הלטינים (שהסופר מארק טווין התארח בו בביקור בארץ בשנת ‪ )1867‬שנקנה על ידי יהודי‬
‫בשם אברהם ויטנברג שהפך אותו להקדש לטובת יהודים מזרם חב"ד‪ .‬עד תחילת המאה ה‪ 20-‬יהודים חיו‬
‫ברובע המוסלמי לצד שכנים ערבים‪ ,‬ואז החלה מתיחות‪ ,‬שבעקבותיה יהודים רבים עזבו את הרובע המוסלמי‬
‫וחלק מכרו את בתיהם או השכירו אותם‪ 6.‬בשנות ה‪ 30-‬כבר לא היו יהודים שגרו ברובע המוסלמי‪ .‬בשנת‬
‫‪ 1967‬ירושלים אוחדה ‪ /‬סופחה ‪ /‬שוחררה ' נכבשה‪ ,‬ובשנת ‪ 1972‬קמה עמותת עטרת כוהנים ששמה לעצמה‬
‫למטרה לחדש את הנוכחות היהודית ברובע המוסלמי‪ ,‬לא מטעמי נוחות כפי שהיה בעבר אלא מטעמים‬
‫אידיאולוגיים‪ -‬לייהד את הרובע המוסלמי‪ .‬הם מצאו את הבתים שהיו בבעלות יהודית וקנו את החזקה‬
‫עליהם‪ ,‬והושיבו בהם משפחות או הקימו ישיבות‪ .‬כיום יש ברובע המוסלמי כ‪ 1500-‬יהודים‪ ,‬שנמצאים בו לא‬
‫מטעמי נוחות אלא מטעמי נוכחות‪ .‬בבית ויטנברג למשל מתגוררות כמה משפחות יהודיות‪ ,‬כולל בדירה‬
‫שאריאל שרון קנה‪ .‬רוב הבתים מנוהלים על ידי עמותת עטרת כוהנים‪ ,‬וחלקם על ידי עמותות אחרות כמו‬
‫ישיבת שובו בנים‪ .‬הבתים הם חוקיים והם נקנו בצורה חוקית‪ ,‬אבל הנושא מאד שנוי במחלוקת בחברה‬
‫הישראלית‪.‬‬

‫‪ 12:54-13:42‬המשך הליכה בוויה דולורוזה עד כנסיית הקבר‪.‬‬

‫תחנה מספר ‪ -5‬שמעון מקריניה עוזר לישוע לשאת את הצלב‬

‫הסיפור שמונצח במסורת מובא מהברית החדשה‪ ,‬שם מסופר שישוע התקשה לשאת את הצלב‪ ,‬והחיילים‬
‫הרומים עצרו עובר אורח שאינו קשור לישוע‪ ,‬והכריחו אותו לעזור לישוע לסחוב את הצלב‪ .‬אותו אדם נקרא‬
‫שמעון מקרניה (שמעון הוא שם יהודי‪ ,‬וקרניה הוא מקום שנמצא כיום בשטחה של לוב‪ ,‬בצפון אפריקה)‪.‬‬
‫כנראה שמדובר בעולה רגל יהודי שחי בצפון אפריקה והגיע באותו שבוע לירושלים כדי לעלות לרגל בחג‬
‫הפסח‪ .‬הוא לא היה יהודי מקומי‪.‬‬
‫למרות שמקריאה בברית החדשה ניתן להבין ששמעון לא התנדב לשאת את הצלב אלא הוכרח לעשות זאת‪,‬‬
‫הפרשנות הנוצרית לכך שונה‪ .‬המאמינים הנוצרים רואים את שמעון מקרניה כאדם טוב וצדיק‪ ,‬אחד‬
‫הצדיקים היחידים בירושלים של אותו יום‪ ,‬שהקשתה על ישוע ולא עזרה לו‪ .‬שמעון עזר לישוע לשאת את‬
‫הצלב‪ ,‬וזה בדיוק מה שעושה כל מאמין שהולך בוויה דולורוזה‪ -‬סוחב את הצלב‪ ,‬הולך יחד עם ישוע וסובל‬
‫איתו ‪ .‬שמעון מקרניה הופך ממישהו שבמקור היה כנראה עובר אורח שכלל לא היה מעוניין לפושע נידון‬
‫למוות לסחוב את הצלב‪ ,‬לאדם שמייצג את המאמין‪ ,‬פרוטו‪-‬טייפ של מאמין שהולך יחד עם ישוע בדרך‬
‫הייסורים‪.‬‬
‫התחנה החמישית היא קפלה קטנה שבדרך כלל סגורה‪ .‬מעל צלחת המתכת שעליה הספרה הרומית ניתן‬
‫לראות את סמלם של הפרנציסקאנים (ידו של ישוע וידו של פרנציסקוס הקדוש‪ ,‬עם סמלי הצליבה)‪ ,‬ומכאן‬
‫שהקפלה נמצאת ברשותם‪ .‬הקפלה הוקמה על ידי הפרנציסקאנים בסוף המאה ה‪ ,19-‬והיא חדר מאד צנוע עם‬
‫מזבח‪ ,‬שניתן לערוך עליו מיסה (בתיאום מראש)‪ .‬על אחד הקירות יש תבליט מתכת מודרני שמתאר את ישוע‬
‫עם שמעון מקרניה כששניהם נושאים את הצלב של ישוע‪ .‬מעבר לכך אין כמעט עיטורים בקפלה‪.‬‬

‫להרחבה בנושא מומלץ ספרו של הלל כהן "תרפ"ט‪ :‬שנת האפס בסכסוך היהודי ערבי"‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪22‬‬
 ‫מחוץ לקפלה ניתן לראות סלע משובץ בקיר‪ ,‬שנמצא במקום מאז סוף המאה ה‪( 19-‬עוד לפני‬
‫שהפרנציסקאנים בחרו בחדר הזה להפוך לאחת הקפלות שבוויה דולורוזה)‪ .‬לפי המסורת הנוצרית‪ ,‬כאשר‬
‫ישוע עבר כאן ברחוב‪ ,‬נושא את צלבו‪ ,‬הוא נשען כאן על הקיר כדי לנוח לרגע‪ ,‬והסימן של כף ידו נשאר‬
‫כשקע בתוך הסלע‪ .‬לכן יש אנשים שמייחסים קדושה לסלע ולשקע שבתוכו‪ ,‬נוגעים במקום‪ ,‬מנשקים‬
‫ומצטלמים‪ .‬זוהי מסורת שניתן להציג גם לקתולים וגם לאורתודוכסים‪ .‬הסיפור על ישוע שנשען על הקיר‬
‫וטביעת כף ידו נותרה בסלע היא סיפור בעל אופי אגדי‪ ,‬במיוחד לאור העובדה שהקירות שמצידי הרחוב‬
‫הנוכחי לא היו קיימים כאן בזמנו של ישוע אלו קירות מהתקופה העות'מאנים‪ ,‬אבל האבן היא אבן קדומה‬
‫ששובצה בקיר‪ .‬יש קבוצות שלא יקבלו את הסיפור ויתייחסו אליו כמעשייה ותו‪ -‬לא‪ ,‬ויש קבוצות שיתייחסו‬
‫אל הסיפור ביראת קודש‪ .‬על המדריך להרגיש את הקבוצה ולנחש האם יחסה כלפי הסלע יהיה חיובי‪ ,‬ואם‬
‫כדאי לספר את הסיפור‪.‬‬

‫תחנה מס' ‪ :6‬ורוניקה מנגבת את פניו של ישוע‬

‫מפי אינאס ‪ :‬בתחנה הקודמת שמעון מקריניה עזר לישוע לסחוב את הצלב‪ ,‬על פי דרישת החיילים הרומאים‪.‬‬
‫כל מי שעזר לישוע מרצונו נענש על ידי הרומאים‪ ,‬ולכן אף אחד לא העז לעזור לו‪ .‬התחנה שכאן קשורה‬
‫לערך חשוב מאד‪ -‬לקחת סיכון כדי לעזור לאדם אחר‪.‬‬
‫ורוניקה היתה אישה מאמינה והיא ישבה בביתה‪ ,‬וכששמעה את הצעקות והבכי שבחוץ‪ ,‬יצאה החוצה וראתה‬
‫את ישוע כשהוא כורע תחת נטל הצלב וכולו נוטף דם וזיעה‪ ,‬ואף אחד לא מעז להתקרב אליו ולעזור לו בגלל‬
‫החיילים הרומאים‪ .‬היא התקרבה אליו‪ ,‬התעלמה מכל האיומים והבעיטות של החיילים‪ ,‬הסירה את המטפחת‬
‫מראשה וניגבה את הזיעה מפניו‪ .‬בהמשך כשהיא פתחה את המטפחת‪ ,‬היא ראתה בה את תווי פניו של ישוע‪,‬‬
‫מה שהפך אותה לדמות הראשונה שממנה כל ההשראה של האמנים לציורי פניו של ישוע‪ .‬לכן זוהי תחנה‬
‫מאד משמעותית‪ ,‬גם באמנות הנוצרית‪ .‬הערך החשוב כאן הוא האומץ לעזור לאדם אחר‪.‬‬
‫האירוע לא נזכר בברית החדשה אלא הוא מסורת חזקה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬ורוניקה הגישה לישוע מטפחת ולא מגבת או סתם בד‪ ,‬ומאז למטפחת יש משמעות חזקה וחשובה של‬
‫דבר טוב שמסמן פיוס‪ ,‬עזרה ואהבה‪ .‬בתרבות המזרחית מטפחת היא מתנה לאוהבים ודבר שמסמל פיוס‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫על פי המסורת ורוניקה עברה לצרפת ושם נישאה לאיש דת צרפתי‪ ,‬ובעזרת המטפחת ריפאה הרבה אנשים‪,‬‬
‫כולל קיסר‪ .‬היא השתמשה במטפחת לריפוי עד יום מותה‪ ,‬וכיום היא נמצאת בוותיקן‪ ,‬ומדי שנה ב‪ 12-‬ביולי‬
‫מוציאים אותה החוצה ומציגים אותה לציבור הרחב‪.‬‬
‫מפי חנה ‪ :‬לאורתודוכסים יש מסורת שונה לגבי מסורת שעליה הופיעו תווי פניו של ישוע‪ ,‬ולא קשורה‬
‫לוורוניקה‪ .‬המטפחת נקראת "המנדליון"‪.‬‬
‫המתחם נקנה על ידי היוונים קתולים (מלכיתים) ולמעלה יש להם מנזר גדול וכנסייה‪ ,‬וקפלה קטנה שניתן‬
‫לרדת אליה ולהיכנס‪ ,‬מתחת למפלס הרחוב‪ .‬התחנה שופצה על ידי אנטוניו ברלוצי בשנת ‪ .1954‬היא פשוטה‬
‫מאד בסגנונה ושונה משאר המבנים שברלוצי תכנן או שיפץ‪ ,‬שכן אין בה שום אלמנט שמשקף את האירועים‬
‫המתוארים בברית החדשה או במסורת הנוצרית‪.‬‬
‫תוספות משירלי ‪ :‬האירוע שמונצח בתחנה זו מבוסס על מסורת ותיקה מהמאה ה‪ 7-‬ואינו נזכר בברית החדשה‪.‬‬
‫זהו סיפור על דמות נשית שמשולבת בוויה דולורוזה‪ ,‬דבר שנועד להגביר את הממד הרגשי ואת ההזדהות של‬
‫הצליין עם סבלו של ישוע לאורך הדרך‪.‬‬
‫בקיר של התחנה משולב עמוד עתיק שעליו כתובת בלטינית שלשונה‪" :‬תחנה שש‪ .‬ורוניקה הצדיקה ניגבה‬
‫את הזיעה מפניו של ישוע"‪.‬‬

‫מטפסים במעלה רחוב הוויה דולורוזה ‪ ,‬ובסוף העלייה מגיעים למקום שבו לפי המסורת ישוע נפל שוב‪ .‬ניתן‬
‫לראות את ההיגיון בקביעה של מיקום התחנות‪ ,‬כאשר התחנות שמנציחות נפילה של ישוע יהיו תמיד בסוף‬
‫עלייה או ירידה‪ ,‬בהתאם לתנאי השטח‪ .‬בסיום העלייה מגיעים אל הקארדו המערבי‪ ,‬המכונה גם הקארדו‬
‫הראשי (קארדו מקסימוס) של ירושלים הרומית ביזנטית‪ .‬גם כאן ניתן לפנות ימינה ולהגיע אל שער שכם‪.‬‬

‫תחנה מס' ‪ :7‬ישוע נופל בפעם השנייה‬

‫‪24‬‬
 ‫התחנה נמצאת בסופה של עלייה‪ ,‬וכמו שאר הנפילות של ישוע שמונצחות בוויה דולורוזה‪ ,‬גם כאן מדובר‬
‫במסורת ולא באירוע המתואר בברית החדשה‪ .‬בפנים ניתן לראות מעל המזבח תבליט מתכת מודרני שמראה‬
‫את ישוע כשהוא קורס תחת משקלו של הצלב‪.‬‬
‫התחנה היא גם שער העיר ‪ -‬מכאן ישוע יצא החוצה‪ ,‬כי הצליבה היתה מחוץ לעיר‪ ,‬בגבעת הגולגותא‪.‬‬
‫האורתודוכסים פיתחו אתר מתחרה (חלק מהתחרות בין הקתולים והאורתודוכסים)‪ .‬בחפירות שהם ערכו‬
‫לקראת הקמת כנסיית אלכסנדר נייבסקי הם מצאו שרידי שער עתיק‪ ,‬עם קשת ועם סף על הרצפה‪ ,‬והם‬
‫טוענים שזהו שער העיר‪.‬‬
‫מבחינה רשמית התחנה שייכת לפרנציסקאנים‪ ,‬אבל בנוסף היא קשורה לקבוצה נוספת‪ .‬בירושלים התקיימה‬
‫עד לא מזמן קהילה קטנה של קופטים קתולים‪ ,‬שלא היתה להם כנסייה משלהם‪ ,‬והפרנציסקאנים התירו‬
‫להם להשתמש בקפלה הזו לצורך תפילה‪.‬‬

‫לאחר שעוברים את תחנה מס' ‪ 7‬והולכים מערבה‪ ,‬נכנסים לתחומי הרובע הנוצרי‪.‬‬
‫תחנה מס' ‪ :8‬ישוע מדבר עם בנות ירושלים‬
‫ּומק ֹונֲנוֹת עָ לָיו׃ וַ ּיִפֶ ן יֵׁשּועַ‬
‫האירוע מתואר בברית החדשה‪" :‬וַ ּיֵלְ כּו ַאחֲ ָריו הֲ מוֹן עַ ם ָרב וַ הֲ מוֹן נ ִָׁשים וְ הֵ ּנָה סֹפְ דוֹת ְ‬
‫ָאמרּו אַ ְׁש ֵרי‬‫ְרּוׁש ַליִם ַאל ִּתבְ ּכֶינָה עָ לַי ּכִ י עַ ל נַפְ ְׁשכֶן ּבְ כֶינָה וְ עַ ל ּבְ נֵיכֶן׃ ּכִ י ִהּנֵה י ִָמים ּבָ ִאים וְ ְ‬
‫וַ ּיֹאמֶ ר אֲ לֵיהֶ ן ּבְ נוֹת י ָ‬
‫יֹאמרּו אֶ ל הֶ הָ ִרים נִ פְ לּו עָ לֵינּו וְ אֶ ל‬
‫הָ עֲ ָקרוֹת וְ אַ ְׁש ֵרי הַ ּמֵ עַ יִם אֲ ֶׁשר ֹלא ָילָדּו וְ אַ ְׁש ֵרי הַ ָּׁש ַדיִם אֲ ֶׁשר ֹלא הֵ ינִ יקּו׃ ָאז ְ‬
‫הַ ּגְ בָ עוֹת ּכַּסּונּו׃ ּכִ י ִאם ָּככָה יַעֲ ׂשֹּו ּבָ עֵ ץ הַ ּלָח [זהו רמז לישוע] ַמה ּיֵעָ ֶׂשה ּבַ ּיָבֵ ש [רמז לשאר בני האדם]" (לוקס כג‬
‫‪.)27-31‬‬
‫'בנות ירושלים' הוא מושג מקראי שמשמעותו דלת העם‪ ,‬האנשים העניים‪ .‬אותן נשים בוכות על ישוע‬
‫ומצטערות עליו‪ ,‬והוא פונה אליהם בדברים ואומר להן לא לבכות עליו אלא על עצמן ועל הילדים שלהן‪,‬‬
‫ומוסיף עוד כמה דברים של נבואת זעם‪ ,‬מה יקרה לאלו שלא מאמינים‪ .‬משם הוא המשיך בדרכו אל גולגותא‪.‬‬
‫התחנה מיוצגת על ידי עיגול אבן ועליו צלב‪ ,‬שמשני צדדיו האותיות שהן האות הראשונה והאות האחרונה‬
‫של כל אחת מהמילים היוונית "יזוס כריסטוס" (ישוע המשיח)‪ .‬למטה כתוב "ניקה"‪' -‬ניצחון' ביוונית‪,‬‬
‫ומשמעות הכתובת היא‪" :‬ישוע מנצח"‪ ,‬כאשר הכוונה לכך שהוא ניצח את החטא‪ ,‬והוא עזר למאמינים‬
‫לעשות זאת בעקבותיו‪.‬‬
‫מבחינה רשמית התחנה אינה שייכת לגורם כלשהו‪ .‬היא נמצאת בחוץ‪ ,‬בשטח הציבורי‪ ,‬משובצת בתוך קיר‪.‬‬
‫אין בה קפלה אלא היא מסומנת על ידי אבן ומספר לטיני‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫תחנה מספר ‪ 9‬נמצאת בכניסה לגג של כנסיית הקבר‪ ,‬והיא קרובה מאד לתחנה מספר ‪ 8‬בקו אווירי‪ .‬אבל בין‬
‫שתי התחנות הללו יש מנזר יווני אורתודוכסי בשם מנזר קרלנגוס‪ .‬מכיוון שאי אפשר לעבור דרכו ישירות אל‬
‫תחנה מספר ‪ , 9‬יש לעשות עיקוף די גדול‪ ,‬לרדת במדרגות אל הקארדו המערבי שכיום נקרא רחוב בית הבד‪,‬‬
‫לפנות ימינה ואחרי מספר מטרים להגיע אל גרם מדרגות בצד ימין‪ ,‬ולעלות בו אל הגג של כנסיית הקבר‪.‬‬

‫תחנה מספר ‪ :9‬ישוע נופל בפעם השלישית‬

‫התחנה מנציחה את המקום בו ישוע נפל בפעם השלישית והאחרונה במהלך הוויה דולורוזה‪ ,‬וגם היא‬
‫ממוקמת בסוף עלייה‪ .‬למרות שצלחת המתכת ממוקמת במקום שהיא נמצאת‪ ,‬הציון של תחנה מספר ‪ 9‬הוא‬
‫למעשה עמוד נמוך בצבע בז' שעליו מרוסס בספריי צלב‪.‬‬
‫המקום נמצא על הגג של כנסיית הקבר‪ ,‬ליד מנזר אתיופי בשם דיר אל סולטאן‪ ,‬וניתן לרדת ממנו דרך שתי‬
‫קפלות אל כנסיית הקבר‪.‬‬
‫נזכיר שהמסלול של הוויה דולורוזה כפי שהתפתח הוא מסלול קתולי‪ ,‬אבל גם האורתודוכסים הולכים באותו‬
‫מסלול‪ .‬הם לא יעצרו בכל התחנות‪ ,‬בוודאי לא באלה שאין להן בסיס בברית החדשה (כי זה של הקתולים)‬
‫אבל הם כן ילכו באותו תוואי‪ .‬כפי שנזכר קודם לכן‪ ,‬הם ניסו להתחרות וליצור מסלול חלופי‪ ,‬למשל כשהם‬
‫מצאו את מה שהם חשבו שהוא אבן הסף של שער העיר‪ ,‬וניסו למשוך את התוואי לשם‪.‬‬
‫אחרי התקופה של רוסיה הסובייטית‪ ,‬כשלא היו כאן צליינים במשך כמה עשרות שנים‪ ,‬בשנות ה‪ 90-‬ושנות‬
‫ה‪ 2000-‬התיירים הרוסים חזרו‪ ,‬והם הולכים בוויה דולורוזה‪ ,‬אבל גם עוצרים בתחנות האורתודוכסיות‪ .‬כלומר‬
‫הם מוסיפים את המקומות הרלוונטיים להם לתוך המסלול‪ ,‬שהם לא מחלקים לתחנות אלא הולכים בו‬
‫כתוואי‪.‬‬
‫‪26‬‬
 ‫כנסיית הקבר נבנתה במאה ה‪ 4-‬על ידי קונסטנטינוס או הלנה אמו‪ .‬במאה ה‪ 19-‬התחילה הנוכחות‬
‫הפרוטסטנטית בעיר‪ ,‬כאשר לפרוטסטנטים אין להם זכויות בכנסיית הקבר‪ ,‬היא מעוטרת בפנים בצורה שלא‬
‫מתאימה להם‪ ,‬ובנוסף המקום נמצא בתוך העיר‪ ,‬ולא הגיוני שישוע נצלב ונקבר בתוך העיר כי יהודים לא‬
‫קוברים בעיר‪ .‬לכן הם מיקמו מקום חדש‪ -‬גן הקבר שנמצא מצפון לעיר העתיקה של היום וכולל מערת קבורה‬
‫וסלע דמוי גולגולת‪ .‬זהו האתר שהם הציעו כאתר חלופי‪ .‬אלא שככל הנראה מערת הקבורה ששם היא מימי‬
‫בית ראשון ולא שני‪ ,‬ובברית החדשה מסופר שמערת הקבורה של יוסף הרמתי (שהוא תרם לישוע) עוד לא‬
‫היתה בשימוש‪.‬‬
‫הזיהוי של גן הקבר כמקום הצליבה והקבורה הוא זיהוי מאוחר מסוף המאה ה‪ .19-‬המקום נרכש על ידי ארגון‬
‫בריטי שטיפח אותו ויצר בו אווירה נעימה שפרוטסטנטים מאד מתחברים אליה‪ .‬רוב הפרוטסטנטים יגיעו‬
‫לכנסיית הקבר והם מעריכים את המסורת הארוכה של זיהוי כנסיית הקבר באתר הנוכחי‪ .‬אבל הם לא יכולים‬
‫להתפלל בה‪ .‬ולכן אם הם הולכים בוויה דולורוזה ומגיעים אל כנסיית הקבר‪ ,‬הם לא יתפלל שם אלא ילכו‬
‫להתפלל בגן הקבר‪ .‬אבל יש קבוצות‪ ,‬בעיקר של אוונגליסטים ופנטקוסטלים מאמריקה הלטינית שהם די‬
‫פנאטים שלא יתקרבו אל כנסיית הקבר‪ .‬הם ילכו במסלול של הוויה דולורוזה עד רחוב הגיא‪ ,‬ושם יפנו‬
‫צפונה‪ ,‬יצאו דרך שער שכם וילכו אל גן הקבר‪ .‬אבל הם מהווים מיעוט‪ ,‬שכן רוב הקבוצות הפרוטסטנטיות‬
‫ילכו בוויה דולורוזה כמו כולם עד כנסיית הקבר‪ ,‬יבקרו בכנסיית הקבר ואז ילכו להתפלל בגן הקבר‪.‬‬
‫אנחנו בדיר אל סולטאן‪ ,‬המנזר האתיופי שעל גג כנסיית הקבר‪ .‬האתיופים היו הממלכה הראשונה באפריקה‬
‫הקדומה שקיבלה את הנצרות כבר במאה ה‪ .4-‬שאר הארצות באפריקה השחורה קיבלו את הנצרות הרבה‬
‫יותר מאוחר‪ ,‬בהשראת מיסיון פרוטסטנטי או קתולי‪ ,‬אבל הנצרות האתיופית היא נצרות קדומה וייחודית‪,‬‬
‫וקשורה מאד לירושלים‪.‬‬
‫שתי הקפלות שנבקר בהן היו בבעלות הקופטים אבל בשנת ‪ 1970‬האתיופים השתלטו עליהן‪ ,‬כך שכיום הן‬
‫ברשות האתיופים‪ 7.‬דרכן יש חיבור ישיר לחצר כנסיית הקבר‪ .‬אם מגיעים לכאן אחרי השעה ‪ 17:00‬והשער‬
‫למתחם הקפלות סגור‪ ,‬יורדים מהתחנה התשיעית בחזרה לרחוב והולכים דרך כנסיית אלכסנדר נייבסקי‬
‫לחזית כנסיית הקבר‪.‬‬
‫במקום שרידים של מנזר מהתקופה הצלבנית‪ ,‬ביניהם קלויסטר (חצר) ובה אלמנטים אדריכליים שונים‪.‬‬
‫בפינה הדרומית‪-‬מערבית של החצר יש פתח נמוך‪ ,‬שדרכו מגיעים אל שתי קפלות אתיופיות‪:‬‬
‫הקפלה הראשונה (העליונה) נקראת קפלת ארבע החיות ‪ .‬על הקיר ציור צבעוני המתאר את ביקור מלכת שבא‬
‫אצל שלמה המלך (שמוצג בתמונה הימנית משופם וחובש כובע גבוה‪ ,‬ומוקף בחסידים יהודיים חובשים כובעי‬
‫שטריימל‪ .)...‬אגב‪ ,‬כדאי לשים לב ששלמה עונד מגן דוד (שהוא בכלל סמל מאוחר שנכנס ליהדות במאה ה‪14-‬‬
‫דרך הקבלה)‪.‬‬
‫בקפלה יש איקונה יפה שרואים בה שלוש פעמים את דמות האב‪ ,‬שזה בעצם ייצוג של השילוש הקדוש‪.‬‬

‫‪ 7‬תוספת משירלי ‪ :‬יש מחלוקת מיהו הבעלים הרשמי והחוקי של דיר א‪-‬סולטאן ושתי הקפלות לפי הסטטוס קוו‪ .‬מי שמשתמשים‬
‫בקפלות הם האתיופים‪ ,‬אבל הקופטים טוענים שהם הבעלים החוקיים לפי הסטטוס קוו‪ ,‬וזוהי מחלקות קשה מאד בין‬
‫האתיופים ובין הקופטים‪ .‬מי שאמור להכריע בסכסוך זו מדינת ישראל‪ ,‬שעד כה העדיפה שלא להתערב בסכסוך ולא להסתבך‬
‫עם אף אחד מהצדדים‪ ,‬אלא להשאיר את הדברים כפי שהם‪ .‬מכל מקום‪ ,‬זוהי פרשה שלא כדאי לספר עליה למאמינים נוצרים‬
‫(כדי שלא לפגוע בחוויה שלהם מהמקום)‪ ,‬אבל אפשר לספר למתעניינים‪ ,‬כאשר במידה ועושים זאת‪ ,‬יש לדבר על הסוגיה‬
‫במקום אחר ולא ליד הקופטים או האתיופים‪.‬‬
‫‪27‬‬
 ‫הקפלה השנייה (התחתונה) נקראת קפלת המלאך מיכאל ומוקדשת למלאך‪ ,‬שהוא המגן והפטרון של מדינות‬
‫רבות‪.‬‬
‫מהקפלה יש יציאה ישר אל רחבת הכניסה של כנסיית הקבר‪.‬‬
‫‪ 13:42-14:20‬הפסקת צהריים‪.‬‬

‫‪ 14:20-15:21‬רחבת הכניסה לכנסיית הקבר‬

‫(בתשובה לשאלה שנשאלה) הקטורת שהכמרים משתמשים בה בטקסים נועדה לטהר את המקום‪ .‬נושא‬
‫הקטורת מוכר לנו מדתות אחרות (כמו הבודהיזם) וכמובן מבית המקדש‪ .‬זה חלק מהפרקטיקה הכנסייתית‪.‬‬
‫בניגוד למה שהיינו מצפים מהאתר הקדוש ביותר בעולם לדת הגדולה ביותר בעולם‪ ,‬כנסיית הקבר עושה‬
‫רושם של מקום מוזנח‪ ,‬צפוף‪ ,‬עמוס ו"מבורדק"‪ .‬אבל יש לזכור שהמצב הוא כזה לא כי לא אכפת מהמקום‪,‬‬
‫אלא להיפך‪ -‬כי אכפת ממנו יותר מדי‪.‬‬
‫הכנסייה נבנתה במאה ה‪ 4-‬במקום שבו על פי המסורת הנוצרית היו הצליבה‪ ,‬הקבורה והמוות של ישוע‪ .‬אלו‬
‫אירועים חשובים יותר מאשר הבשורה בנצרת או הלידה בבית לחם‪ .‬מה שחשוב אצל ישוע זה לא שהוא נולד‬
‫אלא המוות שלו‪ ,‬כי הוא בא לעולם כדי לכפר על חטאי האנושות‪ ,‬ולכן המוות שלו הוא השיא והדבר החשוב‬
‫ביותר‪ .‬לכן כאן המקום החשוב ביותר בעולם עבור הנצרות‪ ,‬ולכן רלוונטי לשאול מדוע הכנסייה נראית כפי‬
‫שהיא נראית‪ ,‬מה שגורם למאמינים נוצרים רבים שמגיעים אליה בפעם הראשונה לחוש תחושה של אכזבה‬
‫(למרות שלרובם לא נעים להודות בכך)‪.‬‬
‫במאה ה‪ 4-‬המקום היה מחוץ לעיר וככל הנראה היתה כאן מחצבה‪ .‬היה כאן מקדש רומי פגאני שנבנה על ידי‬
‫הקיסר הדריאנוס והוקדש לאפרודיטה‪ ,‬ובמאה ה‪ 4-‬קונסטנטינוס הורה להרוס את המקדש עד היסוד ולבנות‬
‫תחתיו כנסייה‪ 8.‬בתוך הכנסייה היה מבנה עגול שבו הקבר‪ ,‬ולידו היתה חצר פתוחה שבתוכה האבן הבולטת‬
‫של הגולגותא (מקום הצליבה)‪ ,‬לפניה היה אולם בזיליקאי שפנה מערבה לכיוון הקבר‪ ,‬וחצר פתוחה נוספת‬
‫שדרכה נכנסו אל הכנסייה מכיוון הקארדו‪ .‬האפסיס של הכנסייה פנה מערבה לכיוון הקבר‪ .‬הכנסייה נחנכה‬
‫בשנת ‪ 325‬על ידי קונסטנטינוס‪ ,‬נפגעה על ידי הפרסים ושופצה מחדש‪ .‬היא לא נפגעה בכיבוש המוסלמי של‬
‫שנת ‪ , 638‬והסיפור מספר על עומר איבן אל חטיב שלא הסכים להתפלל בכנסייה על מנת שלא להפוך אותה‬
‫למסגד‪ ,‬יצא והתפלל מחוץ לה‪ .‬מאז המאה ה‪ 16-‬מכנים את המסגד שמול הכניסה אל הכנסייה "מסגד עומר"‬
‫על שמו‪.‬‬
‫הכנסייה נהרסה עד היסוד על ידי השליט הפטימי אל חאכם באמר אללה בשנת ‪ ,1009‬ונבנתה מחדש בשנת‬
‫‪ . 1048‬בשנה זו הכנסייה נחנכה מחדש‪ ,‬כאשר הפעם הקפלות שלה פונות מזרחה‪ ,‬והכניסה אליה עברה לצד‬
‫דרום‪ .‬בנוסף התווספה קפלה תת‪-‬קרקעית מתחת לכנסייה‪ .‬בשנת ‪ 1099‬הגיעו הצלבנים ושיפצו את הכנסייה‪,‬‬
‫וחנכו אותה בימיה של המלכה מליסנדה‪ .‬הכנסייה הצלבנית כללה אפסיס עם מזבח וסביבו מסדרון‬
‫(אמבולטוריום) שבו קפלות‪ .‬המבנה כולו קורה בתקרה שנתמכה על ידי אומנות גדולות‪.‬‬

‫על פי הביוגרף של קונסטנטינוס הוא היה זה שבנה את הכנסייה‪ ,‬אבל מסוף המאה ה‪ 4-‬הקרדיט על הבנייה ניתן להלנה אמו‪.‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪28‬‬
 ‫ליד הכנסייה נבנה מנזר שכלל חצר סגורה (קלויסטר)‪ -‬אותו מתחם שבו ביקרנו על גג כנסיית הקבר‪ ,‬במתחם‬
‫האתיופי‪ .‬בכניסה לחצר נבנו קשתות ועמודים ובתוך החצר נבנו שלוש קפלות עם שלוש אפסידות‪.‬‬
‫בנוסף הצלבנים רצו שתהיה אפשרות לגעת במקום הצליבה ולכן הם בנו הגבהה (גלריה פתוחה) על אבן‬
‫הגולגותא‪ ,‬כך שניתן היה לעלות עליה בגרם מדרגות מבחוץ ולגעת במקום הצליבה‪ ,‬שנמצא בתוך הכנסייה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1810‬נערך בכנסייה שיפוץ בעקבות שריפה שפרצה בה‪ ,‬והיוונים אורתודוכסים בנו קיר ויצרו הפרדה‪,‬‬
‫כך שנוצר חלל פנימי סגור משלהם בתוך הכנסייה‪ ,‬וזה מה שמונע ממי שנכנס אליה לראות את כל החלל‪ .‬על‬
‫אדיקולה‪ .‬כלומר המבנה שמעל הקבר הוא חדש יחסית‪ ,‬משנת ‪.1810‬‬ ‫הקבר עצמו נבנה מבנה חדש בשם ֶ‬
‫עד כאן לגבי התקופות השונות בהיסטוריה של כנסיית הקבר‪.‬‬
‫בהדרכת קבוצה של תיירים נוצרים ניתן לספר שהכנסייה שרואים כיום היא חצי מהגודל של הכנסייה‬
‫המקורית‪ ,‬שנבנתה במקור על ידי קונסטנטינוס והיתה מאד מרשימה‪ .‬לא כדאי לספר על ההרס שלה על ידי‬
‫הפטימים שכן זה מעורר אצל רבים רגש איסלמופובי‪ .‬האיובים הפכו כנסיות למסגדים בגלל הטראומה‬
‫שהיתה להם מהצלבנים‪ ,‬אבל לפני כן לא היתה מדיניות של הפיכת כנסיות למסגדים‪ .‬בתקופה הצלבנית‬
‫שיפצו את הכנסייה‪ ,‬ובאופן כללי מה שרואים כיום הוא רק בן ‪ 800‬שנה‪ .‬זה מה שמספרים לתיירים‪ ,‬אבל על‬
‫המדריך לדעת יותר‪.‬‬
‫נעבור לעסוק בהתנהלות של הכנסייה כיום‪ ,‬ולשם כך נזכיר אילו עדות נוצריות נמצא בירושלים כיום‪ .‬בראש‬
‫ובראשונה נעשה חלוקה למזרח ומערב (הזרם המזרחי והזרם המערבי)‪ ,‬כאשר הזרם המערבי כולל את‬
‫הקתולים שבראשם עומד האפיפיור‪ .‬בתוך הזרם הקתולי נמצא את הקתולים הלטינים ואת הקתולים‬
‫המזרחיים כמו מארונים‪ ,‬מלכיתים‪ ,‬ארמנים‪ ,‬סיריאנים‪ ,‬קופטים ועוד‪ .‬מי שמייצג את הקתולים בארץ הוא‬
‫הפרנציסקאנים שנוכחים בארץ למן המאה ה‪ ,14-‬ובנוסף יש בישוף ושגריר‪.‬‬
‫בתוך הזרם המזרחי נמצא את הכנסייה האורתודוכסית ביזנטית שבה ‪ 14‬פטריארכים‪ -‬ירושלים‪ ,‬אנטיוכיה‪,‬‬
‫אלכסנדריה וקונסטנטינופול‪ ,‬ובנוסף רוסיה‪ ,‬רומניה‪ ,‬סרביה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬יוון‪ ,‬קפריסין‪ ,‬אלבניה‪ ,‬צ'כיה‪ ,‬פולין‬
‫וגיאורגיה‪ .‬לכל הפטריארכים יש את אותו מעמד וכל אחד מהם הוא אוטונומי ואחראי על האזור שלו‪.‬‬
‫הפטריארך של סופיה הוא באותו מעמד כמו הפטריארך של ירושלים‪ ,‬אבל פטריארך ירושלים הוא שומר‬
‫המקומות הקדושים‪.‬‬
‫בנוסף נמצא את הכנסיות האוריינטליות שהן הכנסיות שפרשו בעקבות ועידת כלקדון‪ :‬הארמנים‪ ,‬האתיופים‪,‬‬
‫הקופטים‪ ,‬הסיריאנים והאריתראים (למרות שלאריתראים אין בישוף בארץ)‪.‬‬
‫הזרם השלישי בנצרות הוא הזרם הפרוטסטנטי שכולל גם את הכנסייה האנגליקנית‪.‬‬
‫אם נרצה לדבר על מזרח ומערב מבחינה תרבותית ואפילו מבחינת לוח השנה‪ ,‬הרי שהקתולים‬
‫והפרוטסטנטים הם המערב‪ ,‬והאורתודוכסים הם המזרח‪.‬‬
‫בתקופה הביזנטית מי שמנהל את התפילות בכנסיית הקבר הוא הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים‪.‬‬
‫כשמגיעים הצלבנים הם מביאים פטריארך לטיני‪ .‬כשהצלבנים עוזבים הכנסייה במצב לא טוב ולא מתוחזקת‬
‫כמו שצריך‪ ,‬והשלטונות הממלוכים מחליטים להכריז על הכנסייה כמו על מקום קדוש אבל לא הקדש (לא‬
‫ווקף) והשלטונות מנהלים אותו‪ .‬הם מציעים לקהילות השונות אפשרות להתפלל פה ומציעים להן זכויות‪:‬‬
‫זכויות תפילה‪ ,‬זכויות חזקה (לשבת איפשהו בכנסייה) וזכויות ניקיון‪ ,‬כאשר לנקות את המקום הקדוש זו‬
‫‪29‬‬
 ‫זכות גדולה‪ .‬קהילה ששילמה מסים בזמן‪ ,‬שמרה על יחסים טובים והפעילה קשרים פוליטיים‪ ,‬קיבלה זכויות‪.‬‬
‫לאתיופים למשל לא היה כסף לשלם מסים‪ ,‬ולכן הם איבדו את הזכויות בכנסייה‪ .‬מי שכן היה להם כסף‬
‫לשלם מסים היו הפרנציסקאנים שהגיעו לכאן כדי לייצג את הקתולים במאה ה‪ ,14-‬וכך גם היוונים‬
‫אורתודוכסים והרוסים (שניסו לקבל זכויות בנפרד אבל בסופו של דבר אין להם זכויות נפרדות כאן)‪,‬‬
‫הארמנים שהיו להם יחסים טובים עם הממלוכים ועם העות'מאנים שישבו בתפקידי מפתח באימפריה עד‬
‫סוף המאה ה‪-19-‬תחילת המאה ה‪ .20-‬כך התנהלה חלוקת הזכויות בכנסייה‪ -‬בהתאם למעמד וליחסים עם‬
‫השלטונות‪ .‬התוצאה היא ש הכנסייה מחולקת בין העדות השונות‪ ,‬וחוץ מזה יש זכויות תפילה ויש זכויות‬
‫ניקיון ‪ .‬יש נזיר יווני אורתודוכסי שקיבל את הזכות להסתובב בכל יום בשעה מסוימת ולפזר קטורת במקומות‬
‫שונים בכנסייה כחלק מתהלוכה‪ .‬הוא יכול לעשות את זה רק בשעה מסוימת ולא באף שעה אחרת‪ ,‬והוא‬
‫עושה את זה רק במקומות שהוא קיבל זכות לעשות את זה בהם‪ .‬זה לא נעשה באופן ספונטני‪ .‬מיד אחריו יש‬
‫זכות לנזיר ארמני ללכת ולפזר קטורת באותם מקומות (לא בהכרח מקומות ששייכים להם)‪.‬‬
‫במאה ה‪ 19-‬העות'מאנים ביקשו מקונרד שיק לצייר להם מפה של כנסיית הקבר‪ ,‬והוא עשה זאת ותיאר את‬
‫החלוקה של העדות השונות בכנסייה בעזרת צבעים‪ :‬האזורים הכחולים הם של האורתודוכסים‪ .‬האזורים‬
‫הסגולים הם של הקתולים (הפרנציסקאנים)‪ ,‬האזורים הכתומים של הקופטים והאזורים הצהובים של‬
‫הארמנים‪ ,‬והאזורים הוורודים הם של הסיריאנים‪ .‬כשמסתכלים במפה ניתן לראות שיש בכנסייה עמודים‬
‫חצויים בין שתי עדות שונות‪ -‬זו החלוקה שיצרו העות'מאנים וזו הרמה של הרזולוציה שהם ירדו אליה‬
‫כשהם חילקו את הזכויות בכנסייה‪ .‬המפה לא כוללת את הקומה השנייה ולא את זכויות התפילה‪ .‬אזור בצבע‬
‫שחור שייך לשלוש עדות יחד‪ :‬יוונים‪ ,‬ארמנים וקתולים‪ .‬זה אומר שאם רוצים לשפץ את המקום או לערוך‬
‫תפילה‪ ,‬צריך הסכמה משותפת‪ .‬אבל מי שמנקה את המקום הם רק היוונים‪.‬‬
‫כל הדברים האלו יוצרים מצב מאד מורכב שהוביל לפרוץ מלחמת קרים‪ ,‬כי הצרפתים ניסו ללחוץ על‬
‫העות'מאנים לתת יותר זכויות לפרנציסקאנים הקתולים‪ ,‬והרוסים רוצים לתת יותר זכויות לאורתודוכסים‪.‬‬
‫המתח בין הרוסים ובין העות'מאנים והמעצמות המערביות היתמצת לתוך הוויכוח על המקומות הקדושים‬
‫שהיה חלק מהרקע לפרוץ מלחמת קרים‪.‬‬
‫העות'מאנים היו כל כך מותשים מהוויכוחים סביב המקומות הקדושים שבשנת ‪ 1852‬הם הוציאו פירמן (צו)‬
‫שבו הם החליטו להקפיא את המצב כמות שהוא‪ .‬המשמעות היא שלא כתבו מה זה "כמו שזה"‪ ,‬לא אומרים‬
‫מה המצב אלא פשוט מקפיאים את המצב‪ .‬ועכשיו צריך לדעת מה המצב‪ .‬בשנת ‪ 1852‬המצב הוקפא‪ ,‬לא‬
‫משנים את החלוקה‪ ,‬אבל אין בשום מקום רשימה של הזכויות ‪ .‬כל אחד יודע מה הזכויות שלו וכל אחד דואג‬
‫שהאחר לא יפר את הזכויות שלו‪ .‬אבל כאמור אין רשימה מסודרת של הזכויות‪ ,‬והמצב הקפוא הזה נשמר עד‬
‫היום‪ ,‬וגם בהסכמים בינלאומיים אחרי מלחמת קרים שמרו על המצב הקיים‪ .‬גם הבריטים התחייבו לשמור‬
‫על המצב הקיים וכך גם הירדנים‪ ,‬וגם מדינת ישראל התחייבה לשמור על המצב הקיים‪ .‬כלומר אם משווים‬
‫בין המצב בכנסייה היום לבין המצב בכנסייה לפני ‪ 200‬שנה‪ ,‬נראה שלא השתנה שום דבר‪ .‬זה הסטטוס קוו‬
‫של כנסיית הקבר‪.‬‬
‫כשהבריטים ביקשו לראות את רשימת הזכויות של כל העדות בכנסייה‪ ,‬נאמר להם שאין רשימה כזו‪ .‬הם ניסו‬
‫לברר ולכתוב‪ ,‬אבל לא הצליחו‪ .‬הם מינו מישהו מטעמם שישב בכנסייה במשך שנה ורשם כל מה שהוא ראה‪,‬‬
‫וזה הדו"ח היחיד שיש בנושא‪ .‬אין דרך לדעת מהן הזכויות‪ ,‬אבל כל אחד שומר על הזכויות שלו ולא מפר‬
‫אותן‪ .‬נציגי הזרמים השונים חיים כאן זה לצד זה‪ ,‬והדרך היחידה שלהם לשרוד היא לכבד זה את הזכויות של‬
‫זה‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫במידה ומשהו קורה ויש בעיה‪ ,‬מי שאחראי על הביטחון ועל הבטיחות כיום זה משטרת ישראל‪ ,‬שיש לה‬
‫תחנה צמודה לכנסייה‪.‬‬
‫זהו מצב מורכב ביותר‪ -‬המקום הוא המקום הקדוש לעולם הנוצרי‪ ,‬ומי שאחראי על הביטחון והבטיחות בו‬
‫הוא משטרת ישראל ‪ .‬לתוך ההיסטוריה של יחסי יהודים‪-‬נוצרים ולתוך המורכבות התיאולוגית של יחסי‬
‫יהודים‪-‬נוצרים‪ ,‬משטרת ישראל אחראית על הביטחון‪ ,‬ולכן מסתכלים על ההתנהלות של המשטרה כאן‬
‫בזכוכית מגדלת‪ .‬אם המשטרה פועלת שלא כשורה‪ ,‬המשמעות היא שהיהודים מתנהגים לא כשורה‪ .‬כל אירוע‬
‫כאן נבדק מתוך המשקפיים של הסכסוך היהודי‪-‬פלסטיני ושל היחסים שבין יהודים ונוצרים‪ .‬זוהי המציאות‬
‫המורכבת שבה מדינת ישראל אחראית על המקום‪.‬‬
‫במאה ה‪ ,13-‬כשהשלטונות לקחו את החסות על הכנסייה‪ ,‬הם סגרו את כל הפתחים של הכנסייה כולל הפתח‬
‫המערבי‪ ,‬ונתנו את המפתחות לשתי משפחות מוסלמיות‪ .‬אין יציאת חירום‪ ,‬ולכן בחגים כמו שבת האור‪ ,‬שאז‬
‫מגיעים לכאן עשרות אלפי אנשים‪ ,‬המשטרה בלחץ גדול מאד והיא חוסמת את המעברים כדי שלא ייכנסו‬
‫יותר מדי אנשים לתוך רחבת הכנסייה‪ ,‬כי אין פתח מילוט‪.‬‬
‫אם נוצרי פלסטיני מבית לחם לדוגמה מגיע לכאן בחג שלו והמשטרה לא מאפשרת לו להתקרב אל הכנסייה‬
‫בגלל הדוחק והצפיפות‪ ,‬הוא רואה את זה כ"מדינת ישראל פוגעת בחופש הדת של המאמינים"‪ ,‬והקשר‬
‫לכיבוש כמובן‪ .‬הכל נקרא דרך המשקפיים של המציאות הפוליטית‪ ,‬ולכן האחריות של השוטרים היא מאד‬
‫גדולה ועליהם לשמור על רגישות ועל התנהלות מאד זהירה‪ ,‬כי עיני כל העולם הנוצרי נשואות למקום הזה‪.‬‬
‫כאשר מדריכים קבוצת תיירים כאן‪ ,‬ההיסטוריה של המבנה פחות מעניינת (מה גם שמידע לגביה זמין‬
‫באינטרנט)‪ ,‬אלא מה שמעניין יותר זה איך המקום מתנהל‪ .‬והעובדה שהכל מתנהל כאן ביום‪-‬יום זה נס בפני‬
‫עצמו‪ .‬מדובר במקום קדוש שהוא גם מקום עלייה לרגל‪ ,‬כנסייה ומנזר שחיים בו עשרה פרנציסקאנים‪ ,‬עשרה‬
‫יוונים‪ ,‬שני ארמנים וקופטי אחד‪ .‬כלומר גם כשהמקום סגור בלילה‪ ,‬יש בו נוכחות ויש בו תפילות‪.‬‬
‫הסולם שבמרפסת שבחזית הכנסייה קשור לנושא הסטטוס קוו‪ ,‬כי החזית של הכנסייה היא משותפת‪ ,‬ואילו‬
‫החלק הפנימי של החזית שבקומה השנייה בלבד שייך רק לארמנים‪ .‬המרפסת שייכת לארמנים‪ ,‬ובעבר‬
‫הנזירים הארמנים שחיו בנזירה חיו בקומה השנייה והיה להם שם מטבחון‪ .‬כיום יש במקום קפלה‪.‬‬
‫כשהכנסייה היתה סגורה כל הזמן (והיא היתה אכן סגורה עד לפני כ‪ 150-‬שנה) הארמנים היו מקבלים אספקה‬
‫דרך החלון בסל מחובר לחבל שהם שלחו החוצה‪ .‬יום אחד עלה בדעתם להציב במקום סולם במרפסת‪ .‬אלא‬
‫שהמרפסת לא שייכת להם אלא היא משותפת‪ ,‬והם לא יכולים להציב שם סולם‪ .‬לכן היוונים פנו אל‬
‫השלטונות העות'מאניים (המקרה היה בראשית המאה ה‪ ,19-‬עוד לפני הסטטוס קוו) והתלוננו על כך‬
‫שהארמנים מציבים במקום סולם בלי אישור‪ .‬המושל הירושלמי החליט שהסולם יישאר אבל אסור להשתמש‬
‫בו‪ .‬ולכן מאז ועד היום הסולם נשאר במקום‪ .‬זהו אמנם לא הסולם המקורי אלא מחליפים אותו מדי כמה‬
‫זמן‪ ,‬אבל הנקודה היא שהארמנים לא מוכנים לוותר על הסולם‪ ,‬כי שטח משוחרר לא יוחזר‪ .‬הם קובעים‬
‫זכויות בשטח‪ .‬אם הם קיבלו אישור למשהו‪ ,‬הם לא ייסוגו אחורה‪ ,‬כי בכל זאת מדובר על המקום הכי קדוש‬
‫בעולם‪.‬‬

‫‪31‬‬
‫לישראלים קל יותר להבין את הרעיון של נתינת החיים עבור המולדת ועבור מקום קדוש‪ .‬אבל כשמדברים על‬
‫זה עם נוצרי אמריקאי‪ ,‬הוא לא מבין את זה‪ .‬אין לו את זה בתודעה‪ ,‬ומתפקידו של המדריך לתווך את המקום‪.‬‬
‫המדריך צריך לעזור לו ליהנות מהמקום‪ ,‬כי זה המקום שלו כמאמין‪ .‬ולכן גם יש להסביר שהכנסייה נראית‬
‫כפי שהיא לא כי לא אכפת ממנה‪ ,‬אלא להיפך‪ -‬כי החזית שלה משותפת‪ ,‬ובמקום הקדוש אף אחד לא מוכן‬
‫לוותר‪ ,‬כי כדי להגיע להסכמה צריך להתפשר‪ ,‬ואף אחד לא מוכן להתפשר על המקום הקדוש‪.‬‬
‫בנוסף לא בטוח שנוצרי אמריקאי יבין מה זה בכלל מקום קדוש‪ ,‬ושוב‪ -‬כאן נכנס המדריך לתמונה‪ .‬אפשר‬
‫לתת לתייר דוגמאות מהעולם שלו‪ ,‬למשל גבעת הקפיטול‪ ,‬שהיא מעין מוסד אמריקאי קדוש‪ ,‬או הבית של‬
‫אותו אדם‪ ,‬וזה כבר דבר שכל אחד יכול להזדהות איתו ומתוך זה להבין למה הנושא של המקום הקדוש טעון‬
‫בכל כך הרבה אמוציות‪.‬‬

‫‪ 15:21-16:27‬בתוך כנסיית הקבר‬

‫בקומה הראשונה (הגלריה)‬
‫עלינו לגלריה שבה ניתן לראות את הגולגותא‪ ,‬המקום הקדוש ביותר שבו ישוע נצלב‪ .‬צליינים שמגיעים לכאן‬
‫שמעו על השם גולגותא ומכירים אותו (‪ ,)Calvary‬וכאן הם רואים לראשונה את הסלע עצמו‪ ,‬שהוא מקום‬
‫הצליבה‪ .‬הסלע מוגן בזכוכית כדי שאנשים לא יישברו חתיכות ממנו כדי לקחת‪ ,‬אבל כדי שאנשים יוכלו בכל‬
‫אופן לגעת בו‪ ,‬יש מתחת למזבח חור בזכוכית ואפשר להכניס את היד ולגעת באבן הקדושה‪ ,‬מה שגורם‬
‫להיווצרות של תור ארוך לפני האבן (ולכן גם יש לשאול את הקבוצה אם מעוניינים לעמוד בתור כדי לגעת‬
‫באבן)‪ .‬גם אנשים שאינם דתיים מעוניינים במקרים רבים לגעת באבן‪ ,‬כי הנגיעה בחפץ הקדוש שהם שמעו‬
‫עליו כל חייהם גורמת להתעוררות של רגש כלשהו‪.‬‬
‫ביקרנו בתשע תחנות של הוויה דולורוזה‪ ,‬וכאן נמצאות ארבע תחנות נוספות‪:‬‬
‫תחנה מספר ‪ 10‬שנמצאת מעבר לדלת שדרכה ניתן היה להיכנס אל הגלריה ובה מציינים את הסרת בגדיו של‬
‫ישוע‪ .‬התחנה נמצאת ברשות הפרנציסקאנים‪.‬‬
‫‪32‬‬
 ‫הקפלה נקראת "קפלת הפרנקים "‪ ,‬כאשר "פרנקים" היה כינוים של הצלבנים‪ ,‬שרבים מהם אכן הגיעו מאזור‬
‫צרפת‪ .‬הקפלה נקראת על שם הצלבנים והיא שייכת לפרנציסקאנים‪ .‬היא סגורה לציבור ואי אפשר להיכנס‬
‫אליה‪ ,‬ולכן בדרך כלל מראים אותה מתוך כנסיית הקבר‪ .‬לשם כך יש להיכנס אל הכנסייה ולטפס במדרגות אל‬
‫הקומה השנייה‪ ,‬שם יש חלון שממנו ניתן להציץ אל החדר החיצוני‪ ,‬אל קפלת הפרנקים‪ .‬במידה ומגיעים אל‬
‫הכנסייה בזמן עמוס ומניחים שאי אפשר יהיה להציץ אל הקפלה מבפנים‪ ,‬ניתן לעמוד מול החדר מבחוץ‪.‬‬

‫תחנה מספר ‪ 11‬מציינת את המסמור אל הצלב ונמצאת ברשת הקתולים‪ .‬בקיר שמעבר למזבח שבתחנה יש‬
‫פסיפס מודרני שמתאר את ישוע כשהוא מחובר במסמרים אל הצלב‪ ,‬ולידו ומאחוריו נמצא האיש שמסמר‬
‫אותו (שהברית החדשה לא מציינת אותו או מספר מי הוא)‪ .‬שתי הדמויות הנשיות שליד הצלב הן מרים אם‬
‫ישוע (עומדת‪ ,‬בבגדים שחורים) ומרים המגדלית בוכה ליד רגליו של ישוע‪.‬‬
‫הבעלים של הקפלה הם הנזירים הפרנציסקאנים‪ ,‬שהחלק הזה של האולם (מהמדרגות עד הקשתות) שייך‬
‫להם‪ .‬הפרנציסקאנים שיפצו את הפסיפסים בשנות ה‪ 30-‬של המאה ה‪ ,20-‬כאשר מי שהיה אחראי על השיפוץ‬
‫הוא אנטוניו ברלוצי‪ .‬הוא לא בנה את החדר אבל הוא היה אחראי על השיפוץ שלו בשנות ה‪.30-‬‬
‫מעל החלון שפונה אל החדר החיצוני יש תיאור של עקדת יצחק‪ ,‬שנחשבת לפרה‪-‬פיגורציה (רמז מוקדם)‬
‫לצליבה של ישוע‪ .‬אפשר לעשות השוואה מעניינת בין הפסיפס של עקדת יצחק ובין הפסיפס של ישוע על‬
‫הצלב‪ ,‬שכן יש הרבה נקודות דמיון‪ ,‬אבל גם הבדל‪ .‬ההבדל הוא שיצחק מוחלף ברגע האחרון באייל‪ ,‬מקריבים‬
‫במקומו אייל‪ .‬אבל בפסיפס המתאר את צליבת ישוע רואים מימין למרים שיח‪ ,‬אבל ריק‪ .‬אין תחליף‪ .‬ישוע‬
‫הוקרב כדי לכפר על חטאי האנושות‪.‬‬

‫תחנה מספר ‪ 12‬מציינת את הצליבה‪ ,‬במקום בו נמצאת אבן הגולגותא‪ .‬התחנה‪ ,‬שנמצאת בחלק המרכזי של‬
‫הקומה‪ ,‬מנציחה את מותו של ישוע על הצלב‪ ,‬ושייכת ליוונים אורתודוכסים (מה שניתן להבין בזכות‬
‫האיקונות ומנורות השמן הרבות שבה)‪ .‬היוונים אורתודוכסים לא קוראים למקום "תחנה" כי הרעיון של‬
‫תחנות לאורך הוויה דולורוזה הוא רעיון קתולי ולא אורתודוכסי‪ .‬מבחינת היוונים אורתודוכסים זהו פשוט‬
‫מקום מותו של ישוע‪ ,‬האירוע הוא אירוע חשוב אבל פשוט לא משתמשים במונח "תחנה"‪.‬‬
‫באזור הרצפה בקצה המזרחי של התחנה אפשר לראות סלע מבעד לזכוכיות‪ .‬זהו גוש שלם בגובה ‪ 5‬מטרים‪-‬‬
‫סלע הגולגותא שנמצא בקומה התחתונה של הכנסייה והקצה העליון שלו מציץ מבעד לרצפת הקומה‬
‫העליונה שאנו נמצאים בה‪ .‬צליינים לעתים רבות חשים אכזבה כשהם רואים את הסלע הזה כאן‪ ,‬שהם‬
‫טועים לחשוב שהוא פשוט סתם סלע שמבצבץ מהרצפה‪ ,‬ולכן כדאי מאד ערב לפני (או בזמן שקט אחר) לפני‬
‫ההגעה למקום‪ ,‬להסביר את התהליך‪ :‬היה כאן סלע גדול והצלבנים בנו מסביבו‪ .‬מה שרואים כאן אלו לא‬
‫אבנים קטנות שמישהו פיזר כאן אלא מדובר בגוש סלע גדול בגובה ‪ 5‬מטרים שלפי המסורת בראשו עמדו‬
‫שלושה צלבים‪ -‬הצלב שעליו נצלב ישוע‪ ,‬הצלב שעליו נצלב הגנב הטוב והצלב שעליו נצלב הגנב הרע‪ .‬באבן‬
‫הגיר יש הרבה סדקים‪ ,‬שנוצרו כתוצאה מרעידות אדמה רבות שהתרחשו בירושלים לאורך ההיסטוריה‪ ,‬אבל‬
‫לפי המסורת הנוצרית הסדקים הללו נוצרו ברעידת אדמה אחת ויחידה שהתרחשה כאשר ישוע מת על‬
‫הצלב‪ .‬בברית החדשה כתוב שכאשר ישוע מת‪ ,‬הארץ רעשה והסלעים נבקעו‪ ,‬ככתוב‪" :‬וְ ִהּנֵה נִ ְק ְרעָ ה ּפָ ֹרכֶת‬
‫ָארץ וְ הַ ְּסל ִָעים ִה ְתּבַ ָּקעּו" (מתי כז ‪ .)51‬זוהי המסורת שלדעת‬
‫הַ הֵ יכָל ִמלְ מַ ְעלָה לְ מַ ּטָ ה לִ ְׁש ַניִם ְק ָר ִעים וַ ִּת ְרעַ ׁש הָ ֶ‬
‫הנוצרים מסבירה את הסדקים שיש בסלע‪.‬‬
‫‪33‬‬
 ‫האנשים שעומדים בתור עושים זאת כדי להגיע למזבח שנמצא במקום‪ ,‬מעל הסלע‪ ,‬ומתחתיו יש דיסק כסף‬
‫עגול שבו חור שדרכו ניתן להכניס יד ולגעת במקום המדויק שבו עמד הצלב של ישוע לפי המסורת‪ .‬לכן עבור‬
‫נוצרים זוהי נקודה קדושה מאד‪ ,‬ולכן ניתן לראות לידה תור ארוך של מאמינים שעומדים להתכופף שם‬
‫ולגעת במקום הצליבה שבסלע הקדוש‪.‬‬
‫בקצה המזרחי של תחנה מספר ‪ 12‬יש איקונות גדולות‪ ,‬בגודל אחד לאחד ממש‪ ,‬של ישוע על הצלב‪ .‬ניתן‬
‫לדעת שהוא כבר מת לפי זה שבצד גופו יש את הפצע שיצרה החנית של החייל הרומי שרצה לוודא האם‬
‫ישוע אכן מת‪ .‬מעל ראשו של ישוע יש שלט בשלוש שפות שבו כתובות ראשי התיבות של המילים "ישוע‬
‫מנצרת מלך היהודים" ביוונית‪ ,‬בלטינית ובעברית‪ .I.N.R.I :‬בברית החדשה כתוב שפונטיוס פילטוס כתב את‬
‫השלט בשלוש שפות‪.‬‬
‫מצדו הימני של ישוע (צד שמאל של המתבונן) עומדת אמו כשראשה מכוסה‪ .‬בצדו השני עומד גבר בעל חזות‬
‫צעירה ונשית (עוד אין לו זקן)‪ -‬זהו יוחנן תלמידו האהוב של ישוע‪.‬‬

‫תחנה מספר ‪ 13‬היא ההורדה מן הצלב‪ ,‬שאפשר לציין ליד דמותה של מרים‪ ,‬שצפתה בישוע בנה המת מורד‬
‫מן הצלב‪ ,‬או למטה ליד אבן המשיחה‪.‬‬
‫בדיוק בין תחנה ‪ 11‬ותחנה ‪ 12‬בבסיס הקשת שמפרידה בין שתי התחנות יש פסל של מרים הבתולה‪ ,‬מוגן על‬
‫ידי זכוכית‪ .‬זוהי התחנה ה‪ - 13-‬רק הפסל‪ .‬בתחנה זו מורידים את ישוע מהצלב אל זרועות אמו‪ ,‬ולכן ליד מקום‬
‫הצליבה רואים פסל של מרים‪ .‬בברית החדשה מתואר כיצד ישוע הורד מהצלב‪ ,‬אבל לא כתוב שהניחו אותו‬
‫בזרועות אמו‪ .‬התחנה מתבססת על הברית החדשה‪ ,‬אבל הרעיון של הנחתו בזרועות אמו הוא כבר מסורת‪.‬‬
‫התחנה שייכת לפרנציסקאנים‪ ,‬וניתן גם לדעת זאת לפי העובדה שיש כאן פסל ולא איקונה ונרות שמן‪ ,‬שכן‬
‫היוונים אורתודוכסים לא משתמשים בפסלים אלא רק באיקונות שטוחות‪.‬‬
‫בלבה של מרים נעוצה חרב‪ ,‬כסמל לייסוריה ולכאבה הגדולים‪ .‬הרעיון לחרב בלב באה מנבואה שאמר שמעון‬
‫הזקן‪ .‬כאשר ישוע היה בן ‪ 40‬יום הוא נלקח על ידי מרים ויוסף אל בית המקדש ושם הם פגשו את שמעון‬
‫הזקן שניבא שישוע יהיה המשיח‪ ,‬ואמר למרים‪" :‬וגם את בלבך תעבור חרב"‪ ,‬ככתוב‪ּ" :‬בֵ ְרכָם ִׁש ְמעוֹן וְ ָאמַ ר אֶ ל‬
‫"הּנֵה זֶה נוֹסַ ד לְ ִמכְ ׁשוֹל וְ לִ ְתקּומָ ה לְ ַרּבִ ים ּבְ י ְִׂש ָראֵ ל ּולְ אוֹת אֲ ֶׁשר י ְִתנַּגְ דּו ל ֹו וְ גַם ּבְ לִ ּבֵ ְך אַ ְּת ַּתעֲ בֹ ר חֶ ֶרב‪-‬‬
‫ִמ ְריָם ִאּמוֹ‪ִ :‬‬
‫לְ מַ עַ ן ִּת ָּגלֶינָה מַ ְח ְׁשבוֹת לֵב ַרּבִ ים" (לוקס ב ‪.)34-35‬‬

‫כשעושים את הוויה דולורוזה עם קבוצה‪ ,‬לא עושים את הטקס בתוך הכנסייה (כי אסור לפי הסטטוס קוו)‪,‬‬
‫אלא מסיימים את התחנות בחוץ ואז נכנסים לבקר בתוך הכנסייה‪ .‬היחידים שיכולים לעשות תהלוכה בכל‬
‫התחנות של הוויה דולורוזה שבתוך הכנסייה הם הפרנציסקאנים שעושים זאת מדי יום בשעה ‪ 17:00‬ומדי יום‬
‫שישי בשעה ‪ ,16:00‬וזאת כי יש להם זכות לפי הסכם הסטטוס קוו‪.‬‬
‫לכן אם הקבוצה שואלת איפה עומדים כדי להתפלל ליד תחנה מספר ‪ ,13‬התשובה היא שעושים את זה מחוץ‬
‫לכנסייה‪ ,‬כי אי אפשר להתפלל ליד התחנה‪-‬עצמה בתוך הכנסייה‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫הקפלה שכאן מחולקת בין שתי עדות‪ -‬הקתולים והאורתודוכסים‪ ,‬וניתן לשים לב להבדלים בעיצוב‪ -‬מנורות‬
‫שמן ואיקונות עם כיתוב ביוונית בצד האורתודוכסי מול פסיפסים ודמויות שטוחות בצד הקתולי‪ .‬למעט‬
‫פסיפס אחד שהוא צלבני‪ ,‬כל שאר הפסיפסים הם חדשים‪ ,‬משנות ה‪ .30-‬אפשר להראות את הפסיפס שמתאר‬
‫את המסמור אל הצלב והנשים‪ ,‬ומומלץ להראות גם את הפסיפס של העקדה‪ ,‬שנתפסת כפרה‪-‬פיגורציה‬
‫לצליבה‪ .‬יש קשר תיאולוגי בין עקדת יצחק ובין הצליבה‪ ,‬והפסיפס נמצא כאן כי צליינים ביזנטים זיהו את‬
‫עקדת יצחק על הגולגותא‪ .‬יש כאן שני אירועים שקשורים תיאולוגית‪ ,‬שהמדריך עושה להם גם קישור‬
‫גיאוגרפי (הם קרו באותו מקום)‪ .‬ישוע הוא לא הבן אלא שה האלוהים‪ ,‬שמקביל לאייל בעקדת יצחק‪.‬‬
‫אם בכל זאת הקבוצה רוצה לערוך מיסה‪ ,‬עושים את זה בגולגותא‪ ,‬בצד הפרנציסקאני‪ ,‬ורק לאחר שהטקס‬
‫תואם מראש ב‪ .C.I.C-‬מותר לעשות את זה רק עד השעה ‪ 8:30‬שכן אחרי השעה הזו כבר יש כאן תיירים‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬קתולים יכולים להתפלל כאן בתיאום מראש עם הפרנציסקאנים‪ ,‬כאשר הזמן שנקבע להם הוא עד‬
‫השעה ‪ 8:30‬בבוקר‪ .‬התפילה חייבת להיות במהירות‪ -‬חצי שעה לכל היותר‪.‬‬
‫עם קבוצה אורתודוכסית עומדים בצד האורתודוכסי ואפשר לשיר מזמור או שניים‪.‬‬
‫עם קבוצה פרוטסטנטית אי אפשר לעמוד ולשיר‪ .‬אם הפסטור שלהם מציע לשיר כאן‪ ,‬מתפקידו של המדריך‬
‫לומר שיש לכבד את הסטטוס קוו ולא לעשות זאת‪.‬‬

‫אבן המשיחה‬
‫האזור של אבן המשיחה (‪ )The Stone of Unction‬הוא אזור משותף לכל העדות בכנסיית הקבר‪.‬‬
‫מעל האבן נמצא פסיפס מודרני בסגנון ביזנטי‪ ,‬שהונח כאן על ידי היוונים אורתודוכסים בשנת ‪ .1990‬הפסיפס‬
‫מתאר את החלקים הבולטים והחשובים של הסיפור שמונצח בכנסיית הקבר‪ ,‬וניתן להיעזר בו כאמצעי‬
‫הדרכה לעשות סדר עבור המאמינים שמתבלבלים בין חלקי המבנה הגדול של הכנסייה‪ .‬בחלק הימני של‬
‫הפסיפס רואים את הצליבה‪ ,‬שהתרחשה בגולגותא‪ ,‬שנמצאת בכנסייה למעלה‪ .‬ישוע מורד מן הצלב לזרועות‬
‫מרים אמו‪ .‬לא במקרה החלק הזה של הפסיפס פונה לכיוון גולגותא‪ .‬מתחת לצלב של ישוע יש גולגולת‪ .‬השם‬
‫'גולגותא' ניתן למקום או כי לסלע היתה צורה שמזכירה גולגולת‪ ,‬או כי היו באזור הרבה גולגולות פזורות‬
‫(מדובר באזור ששימש לצליבה ולהוצאה להורג) או כי המקום מזוהה עם קברו של אדם הראשון‪ .‬אדם‬
‫הראשון הביא לעולם את החטא וישוע הביא את הגאולה‪.‬‬
‫בחלק המרכזי של הפסיפס רואים את הכנתו של ישוע המת לקבורה כנהוג אצל היהודים‪ -‬משיחה בשמנים‬
‫ועיטוף בתכריכים‪ .‬חלק זה מופנה אל אבן המשיחה‪ ,‬שמנציחה את השלב הזה של הסיפור‪ .‬החלק השמאלי‬
‫של הפסיפס מתאר את קבורתו של ישוע בתוך קבר חצוב בסלע‪ ,‬שרק לאחר שנים הופרד משאר הסלע וקיבל‬
‫את הצורה הנוכחית שלו‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫בגלל שבאבן הגולגותא תמיד יש תור‪ ,‬כשאנשים רוצים לקחת קדושה הביתה הם מניחים את המזכרות‬
‫שלהם על האבן‪ ,‬וכך סופגים אותם בקדושה‪ .‬אמנם היה עדיף לעשות את זה על סלע הגולגותא‪ ,‬אבל בגלל‬
‫ששם תמיד יש תור ואילו כאן תמיד מרווח יותר ויש מקום‪ ,‬מקובל לעשות זאת כאן‪ .‬וזה כבר הפך למסורת‪,‬‬
‫ולכן כולם רוצים לעשות את זה כאן‪ ,‬וגם אם אין תור ליד הגולגותא‪ ,‬אנשים עדיין מעוניינים לגעת במזכרות‬
‫שלהם באבן המשיחה ולספוג את הקדושה‪.‬‬

‫הרוטונדה‬
‫הרוטונדה היא מבנה עגול בעל כיפה‪ .‬מכל חלקי הכנסייה הקיימים כיום‪ ,‬הרוטונדה היא הקרובה ביותר בגודל‬
‫ובסגנון לרוטונדה הביזנטית המקורית‪ .‬מה שמסביב איננו ביזנטי אותנטי‪ ,‬שכן המקום עבר שחזורים‬
‫ושיפוצים כתוצאה משלבים שונים של הרס (ומה שרואים כיום הוא משנת ‪ ,)1810‬אבל גם בתקופה הביזנטית‬
‫עמד כאן מבנה כזה עם פתח מעליו‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫במרכז הרוטונדה עומד מבנה מקודש קטן המכונה "אדיקולה "‪ ,‬מילה שפירושה 'היכל קטן' (היכלית)‪ .‬זהו קברו‬
‫של ישוע ומכאן שגם תחנה מספר ‪ ,14‬שהיא התחנה האחרונה מבין תחנות הוויה דולורוזה‪.‬‬
‫במקור היתה כאן מערת קבורה שבה הניחו את ישוע ביום שישי‪ ,‬ושלושה ימים לאחר מכן (ביום ראשון)‬
‫הגיעו הנשים אל הקבר ומצאו אותו ריק‪.‬‬
‫בתוך האדיקולה יש שני חדרים פנימיים‪ .‬הכניסה היא מהצד המזרחי‪ ,‬אל חדר מבוא שנקרא קפלת המלאך כי‬
‫לפי המסורת זהו שם עמד המלאך שבישר לנשים שבאו אל הקבר ביום ראשון בבוקר שישוע איננו כאן כי‬
‫הוא קם לתחייה‪ .‬בתוך החדר יש שריד קדוש‪ -‬מסגרת שבתוכה חתיכת אבן מוגנת על ידי זכוכית (כדי שלא‬
‫ניתן יהיה לשבור חתיכה מהסלע ולקחת)‪ .‬לפי המסורת האבן היא חלק מאבן הגולל שלידה עמד המלאך‬
‫ואשר שימשה לסגירת הקבר‪ .‬הפרסים שהגיעו לכאן בשנת ‪ 614‬שברו את האבן לרסיסים‪ ,‬ומה שנשאר זה מה‬
‫ששמור מתחת לזכוכית‪.‬‬
‫מהחדר הזה עוברים דרך פתח קטן מאד‪ ,‬כדי להשתחוות ולחלוק כבוד‪ ,‬אל החדר הפנימי של המבנה‪ -‬קבר‬
‫ישוע ‪ ,‬שבו דרגש שנועד להנחת הנפטר‪ ,‬ולפי המסורת שם הונח ישוע ונקבר לאחר מותו‪.‬‬
‫האדיקולה עם שתי הקפלות שבתוכה היא רכוש משותף של שלוש העדות הגדולות שבכנסיית הקבר‬
‫(הפרנציסקאנים‪ ,‬היוונים אורתודוכסים והארמנים)‪ .‬מי שמנהל את התנועה במקום הם הנזירים היוונים‪ ,‬אבל‬
‫הם לא הבעלים היחידים של המקום‪.‬‬
‫הביקור בקבר‪ ,‬למרות התור שיכול להיות ארוך מאד‪ ,‬אמור להיות פסגת הביקור של מאמינים נוצרים בארץ‬
‫הקודש ‪ ,‬גם אם לא כל אחד יחוש כאן תחושת התעלות ויצליח לדמיין את הדברים בקלות‪ .‬המדריך צריך‬
‫לעזור לקבוצה לדמיין את המקום בתור קבר חצוב בסלע בתוך גן שנמצא ליד גולגותא‪.‬‬

‫עבור צליינים ביזנטיים‪ ,‬מרכז העולם היה הגולגותא‪ ,‬אבל החל מהתקופה הצלבנית הצביעו על אבן שהיתה‬
‫מול לקבר כמרכז העולם‪ .‬מרכז העולם זה לא נקודה גיאוגרפית אלא מושג רוחני שמשמעותו 'מרכז העולם'‪.‬‬
‫ראו הרחבה לגבי הקתוליקון בהמשך‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫בפינה הצפונית של הכנסייה יש עמודים ששייכים לכנסייה הביזנטית של המאה ה‪ ,11-‬שאז הכנסייה שופצה‪,‬‬
‫ובסמוך עמודים ששייכים לשיפוץ הצלבני‪ .‬בנוסף יש במקום קיר שחלקו קיר מקורי מימי קונסטנטינוס‪,‬‬
‫ושירותים‪.‬‬
‫קשתות מחודדות הן צלבניות וקשתות עגולות (חביתיות) הן ביזנטיות‪ .‬קשתות מחודדות מאפשרות גובה‬
‫גבוה יותר‪.‬‬

‫קפלת מציאת הצלב‬

‫חג מציאת הצלב הקטן נחוג ב‪ 17-‬במאי‪ ,‬וחג מציאת הצלב הגדול נחוג ב‪ 14-‬בספטמבר‪ .‬אבל בערים הגדולות‬
‫חוגגים את החג לפי הלוח היוליאני‪ -‬ב‪ 27-‬בספטמבר‪ .‬לפי המסורת הלנה מצאה כאן שלושה צלבים‪ -‬שניים‬
‫של הגנבים ואחד של ישוע‪ .‬על מנת לדעת אילו מהצלבים היה הצלב של ישוע היא הביאה לכאן אישה חולה‬
‫ונגעה בה בצלבים‪ .‬כשאחד הצלבים נגע בה והיא נרפאה‪ ,‬הלנה הבינה שזהו הצלב הקדוש שעליו נצלב ישוע‪.‬‬
‫הרעיון הוא שהצלב נותן חיים‪ .‬הוא לא רק מרפא אלא מעניק חיי נצח‪.‬‬
‫הצלב הוצג בכנסייה‪ ,‬והנוסעת איגריה מהמאה ה‪ 4-‬מספרת שהנזירים בכנסייה עמדו אחד ליד השני כדי‬
‫למנוע מאנשים להגיע אל הצלב ולשבור ממנו חתיכות כמזכרות‪ .‬הפרסים לקחו את הצלב בשנת ‪614‬‬
‫לעיראק‪ ,‬אבל הקיסר הרקליוס החזיר אותו בתהלוכה לירושלים בשנת ‪ ,629‬כאשר הוא נכנס אל העיר דרך‬
‫שער הרחמים (שער הזהב)‪ .‬הצלב נמצא בירושלים עוד כמה מאות שנים עד שהצלבנים לקחו אותו לקרב‬
‫קרני חיטין ושם איבדו אותו והפסידו בקרב (בדומה לקרב אבן העזר שבו בני ישראל לקחו את ארון הברית‬
‫לקרב‪ ,‬הפסידו בקרב ואיבדו את הארון‪ .‬לטענת האתיופים ארון הברית נמצא אצלם באתיופיה)‪.‬‬
‫אנחנו נמצאים במחצבה תת‪-‬קרקעית מימי בית ראשון שנמצאת כאן בשימוש ליתורגי‪-‬דתי כקפלת מציאת‬
‫הצלב‪ .‬המחצבה היתה גדולה מאד ויש עוד שרידים רבים שלה בכנסייה‪ ,‬כאשר בין היתר באחד המקומות‬
‫ניתן לראות גרפיטי מהמאה ה‪ 4-‬שמתאר ספינה וכתובת "אדוננו היינו"‪ .‬בצד אחד של המחצבה צלבו את‬
‫ישוע ובצד השני חצבו מערת קבורה (כדי לחצוב מערת קבורה צריך מצוק או מחצבה)‪.‬‬

‫הקפלה הארמנית‬
‫ניתן לנצל את המקום כדי לדבר על הארמנים‪ ,‬שרבים לא יודעים עליהם שום דבר‪ .‬הארמנים הם עם שנולד‬
‫כעם ליד הר אררט‪ ,‬שכיום נמצא בתחומי תורכיה אבל בעבר היה בתחומי ארמניה ההיסטורית‪ .‬נזכיר שהר‬
‫אררט היה ההר שעליו עצרה תיבת נוח‪ .‬הארמנים כעם היו ממלכה עצמאית וקיבלו את הנצרות בשנת ‪301‬‬
‫בעזרת גרגורי המאיר‪ ,‬שהביא את הבשורה למלך הארמני בתקופה שבה הנצרות היתה עדיין דת נרדפת‬
‫(חופש הדת החל רק בשנת ‪ ,313‬עם צו מילנו)‪ .‬כך בשנת ‪ 301‬כל הממלכה הארמנית התנצרה‪ .‬המלך הארמני‬
‫נטבל ואיתו כל הארמנים‪ ,‬והם הניחו את אבן הפינה לייסוד הכנסייה שהיא המרכז של הכנסייה הארמנית עד‬
‫היום‪ ,‬שם יושב ראש הכנסייה הארמנית (ליד ירוואן)‪.‬‬
‫כשהצלב הקדוש הושב על ידי הרקליוס לירושלים בשנת ‪ ,629‬בדרך הוא עבר ליד ארמניה‪ ,‬כפי שניתן לראות‬
‫בציור שכאן‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫הארמנים גאים מאד בהמצאת הכתב הארמני על ידי שני המתרגמים הקדושים במאה ה‪ ,5-‬וכל הכתובות‬
‫שניתן לראות כאן הן בארמנית‪.‬‬
‫הארמנים סבלו מרצח עם במהלך מלחמת העולם הראשונה והרבה פליטים הגיעו אל ארץ הקודש‪ .‬מכיוון‬
‫שרוב הקהילה בירושלים כוללת צאצאים של ניצולי רצח העם‪ ,‬יש כאן הרבה מודעות לנושא‪ .‬בין היתר יש‬
‫כאן אנדרטה עם כתובת הקדשה לזכר קורבנות רצח העם הארמני‪.‬‬
‫כשארמנים באים לבקר בכנסייה‪ ,‬הם רוצים להשאיר תרומה לכנסייה‪ ,‬מה שבדרך כלל תהיה צלב אבן‬
‫(חצ'קר)‪ .‬מי שיכול להרשות לעצמו תורם צלב גדול מאבן יקרה‪ ,‬ומי שלא‪ -‬תורם צלב קטן מאבן פשוטה יותר‪.‬‬
‫מי שאינו יכול להרשות לעצמו גם את זה‪ ,‬חורט צלב אבן על הקיר של הקפלה‪ ,‬וכך כל קירות הקפלה מכוסים‬
‫בחריטות של צלבי אבן‪ ,‬שכנראה נעשו על ידי אמן שישב כאן וחרט אותם בתשלום עבור הצליינים‪ .‬רוב צלבי‬
‫האבן הם מהמאות ה‪ 15-16-‬ואילך‪.‬‬
‫ניתן לראות כאן את הצלב הארמני עם ארבעת הצלבים הקטנים‪ ,‬והטענה היא שצלב ירושלים הוא משהו‬
‫שנעשה בהשראת הצלב הארמני‪ .‬יש ויכוח האם הצלבנים הושפעו מן הארמנים או שהארמנים הושפעו‬
‫מהצלבנים‪ .‬הצלב הארמני הוא תמיד צלב פורח שבוקע ממשהו ואמור להזכיר את עץ החיים‪ ,‬כלומר צלב‬
‫שמבטיח חיי נצח‪.‬‬

‫מתחת לגולגותא נמצאת קפלת אדם הראשון‪.‬‬

‫תוספות משירלי‪ :‬קפלות נוספות בכנסיית הקבר‬

‫הקתוליקון‬
‫המקום נמצא במרכז המתחם של כנסיית הקבר‪ .‬בתקופה הביזנטית באזור הזה היה אטריום פנימי בין‬
‫בזיליקה ובין הרוטונדה‪ ,‬ולא היה פה גג‪ .‬באחת הפינות של האטריום עמד סלע הגולגותא‪ .‬הצלבנים ביטלו‬
‫את החלוקה למבנים ולחלקים שונים אלא הכניסו הכל תחת מבנה אחד‪ .‬מהתקופה הצלבנית ועד היום אין‬
‫כאן גג‪ ,‬אין אטריום פנימי אלא יש אולם שמעליו בנו הצלבנים כיפה (הכיפה היא כיפה צלבנית אבל‬
‫העיטורים בה הם עיטורים מודרניים)‪.‬‬
‫בתצפית על כנסיית הקבר רואים שלכנסייה יש שתי כיפות‪ :‬הכיפה הקטנה שהיא הכיפה שמעלינו עכשיו‪,‬‬
‫וכיפה גדולה שהיא כיפת הרוטונדה‪ .‬האולם שבנוי במרכז הכנסייה נקרא קתוליקון‪ ,‬שם שאינו קשור‬
‫לקתולים אלא משמעות המילה היא 'כללי' או 'עולמי' ביוונית‪ .‬זהו מקום שאכן נמצא במרכז הכנסייה וכינויו‬
‫מתאים לו‪.‬‬
‫הקתוליקון שייך ליוונים אורתודוכסים‪ ,‬ויש בו איקונוסתזיס גדול ומפואר ואיקונות רבות שתלויות על‬
‫הקירות מסביב‪.‬‬

‫‪39‬‬
‫במקור לא היו לקתוליקון קירות גבוהים כאלו בצדדים‪ ,‬ואפשר היה לעמוד בו ולראות את הכניסה אל כנסיית‬
‫הקבר אבל בשיפוצים של תחילת המאה ה‪ 19-‬היוונים אורתודוכסים ניצלו את ההזדמנות לשנות את הדברים‬
‫ולקבוע עובדות בשטח‪ ,‬ובין היתר הם הגביהו את הקירות כדי שתהיה להם יותר פרטיות באזור הזה שלהם‪.‬‬

‫אין מסורות חשובות לגבי הקתוליקון מלבד מסורת אחת‪ ,‬שמקובלת בעיקר על היוונים אורתודוכסים‬
‫אורפלוס)‪ ,‬המרכז של העולם‪ .‬בתוך הקתוליקון יש מעין חפץ עגול‬
‫וממקמת בו את טבור העולם (ביוונית‪ְ :‬‬
‫עומד על רגל נמוכה‪ ,‬צבעו חום ובחלקו העליון יש מין צלב שבמרכזו דיסק עגול‪ .‬חפץ זה מסמל מבחינה‬
‫פיזית את מרכזו של העולם עבור היוונים אורתודוכסים‪.‬‬
‫בעבר האורפולוס היה ממוקם בדיוק מתחת למרכז הכיפה של הקתוליקון‪ ,‬אבל כיום הזיזו אותו קצת מערבה‬
‫יותר‪ ,‬לכיוון קברו של ישוע‪.‬‬
‫ראשיתו של תהליך התפתחות המסורת בדבר הימצאותו של טבור העולם דווקא כאן‪ ,‬קשורה דווקא ביהדות‪.‬‬
‫לפי המסורת היהודית מרכז העולם הוא באבן השתייה‪ ,‬זהו המקום שממנו הושתת (נברא) העולם‪ .‬הרעיון‬
‫היהודי התגלגל אל הנצרות מהר הבית ואבן השתייה אל גולגותא‪ .‬זה היה השלב הראשון של התהליך‪.‬‬
‫בתקופה הביזנטית התייחסו אל גולגותא כאל מרכז העולם‪ .‬בתקופה מאוחרת יותר המסורת התגלגלה‬
‫מגולגותא אל הקתוליקון‪ ,‬אולי בגלל שהקתוליקון היה חסר מסורות משל עצמו ורצו לתת לו חשיבות‪ .‬כך‬
‫המסורת נדדה מגולגותא‪ ,‬שנתפסה על ידי הנוצרים כמרכז העולם‪ ,‬אל הקתוליקון שנמצא קרוב מאד אל‬
‫גולגותא‪ ,‬ובו חפץ שהוא ביטוי הפיזי לרעיון המופשט‪.‬‬

‫‪40‬‬
 ‫הקתוליקון והאורפולוס שבתוכם רלוונטיים בעיקר עבור קבוצות אורתודוכסיות‪ ,‬שנכנסות לכאן ואף‬
‫משאירות תרומות‪ .‬קבוצות קתוליות מדלגות על הביקור בקתוליקון‪.‬‬
‫האפסיס של הקתוליקון (האולם המרכזי) מוקף במסדרון היקפי (בלטינית‪ :‬אמבולטוריום)‪ 9,‬שלאורכו שלוש‬
‫קפלות קטנות‪:‬‬
‫קפלת לונגינוס שייכת ליוונים אורתודוכסים ומנציחה את החייל הרומי לונגינוס שדקר את צידו של ישוע‬
‫הצלוב בכידון כדי לוודא שהוא אכן מת‪ ,‬ככתוב‪ " :‬וַ ָּי ֹבאּו אֶ ל יֵׁשּועַ וַ ּי ְִראּו וְ ִהּנֵה מֵ ת וְ ֹלא ִׁשּבְ רּו אֶ ת ׁשו ָֹקיו׃ וְ אֶ חָ ד‬
‫מֵ ַאנְ ֵׁשי הַ ּצָ בָ א ְּד ָקר ֹו בַ חֲ נִ ית ּבְ ִצּד ֹו וַ ּיֵצֵ א ָּדם וָ מָ יִם" (יוחנן יט ‪ .)34-33‬מקור שמו מהמילה היוונית "לונגה"‬
‫שפירושה 'כידון'‪ ,‬והוא קדוש בכנסייה משום שאמר‪" :‬אכן איש אלוהים היה זה"‪ -‬הוא היה החייל הרומאי‬
‫הראשון שהאמין במשיחיותו של ישוע‪ .‬סיפורים אגדתיים התפתחו סביבו‪ ,‬לפיהם דמו של ישוע הצלוב ריפא‬
‫אותו מיד מתחילתו של עיוורון‪ .‬הוא חזר לראות היטב‪ ,‬וגם ראה את האמת‪ -‬הוא הבין שישוע הוא המשיח‬
‫והפך למאמין בו‪ .‬בהמשך‪ ,‬כשהאימפריה הרומית החלה לרדוף את הנוצרים‪ ,‬הוא סירב לרדוף את אחיו‬
‫לאמונה והוצא להורג‪ .‬כלומר מהחייל שדקר את ישוע המת הוא הפך למרטיר‪ ,‬ומנציחים אותו בקפלה שכאן‪,‬‬
‫ששייכת כאמור ליוונים אורתודוכסים‪.‬‬
‫בתקופה הביזנטית הוקדש ללונגינוס יום מיוחד בירושלים‪ ,‬בתאריך ה‪ 22-‬במאי‪ .‬כיום חגו של לונגינוס נחוג‬
‫במזרח ב‪ 16-‬באוקטובר‪ ,‬ובמערב‪ -‬ב‪ 15-‬במרץ‪.‬‬
‫קפלת חלוקת הבגדים נמצאת ברשות הארמנים‪ ,‬ומנציחה את החלוקה של בגדי ישוע בין החיילים הרומיים‪,‬‬
‫ַארּבָ עָ ה חֲ ל ִָקים חֵ לֶק לְ ִאיׁש וְ גַם אֶ ת‬ ‫ככתוב‪ " :‬וַ י ְִהי ּכַאֲ ֶׁשר צָ לְ בּו ַאנְ ֵׁשי הַ ּצָ בָ א אֶ ת יֵׁשּועַ וַ ּי ְִקחּו אֶ ת ּבְ ג ָָדיו וַ יְחַ לְ קּום לְ ְ‬
‫ָאחיו ַאל נָא נִ ְק ָרעֶ הָ‬ ‫ֹאמרּו ִאיׁש אֶ ל ִ‬ ‫פּורה ּכִ י ִאם מַ עֲ ֵׂשה אֹ ֵרג ִמּפִ יהָ וְ עַ ד ָקצֶ הָ ׃ וַ ּי ְ‬‫ּתנֶת ֹלא הָ י ְָתה ְת ָ‬ ‫ּכ ָֻּתנְ ּת ֹו וְ הַ ֻּכ ֹ‬
‫בּוׁשי יַּפִ ילּו גו ָֹרל וַ ּיַעֲ ׂשֹּו כֵן‬
‫לִ ְק ָר ִעים ּכִ י נַּפִ יל עָ לֶיהָ ּגו ָֹרל לְ ִמי ִת ְהיֶה לְ מַ ּלאת ְּדבַ ר הַ ּכָתּוב יְחַ ּלְ קּו בְ ג ַָדי לָהֶ ם וְ עַ ל לְ ִ‬
‫ַאנְ ֵׁשי הַ ּצָ בָ א" (יוחנן יט ‪.)23-24‬‬
‫בקפלה דולק נר תמיד לזכר הקורבנות של רצח העם שביצעו התורכים בארמנים לפני ובמהלך מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪.‬‬
‫קפלת הביזוי שייכת ליוונים אורתודוכסים ומנציחה את ההשפלה של ישוע בידי החיילים הרומיים‪ ,‬ככתוב‪:‬‬
‫ַַאספּו עָ לָיו אֵ ת ּכָל הַ ּגְ דּוד׃ וַ ּיַפְ ִׁשיטּו אוֹת ֹו‬ ‫" וַ ּי ְִקחּו ַאנְ ֵׁשי הַ ּצָ בָ א אֲ ֶׁשר לַהֶ גְ מוֹן אֶ ת יֵׁשּועַ וַ יְבִ יאֻ הּו אֶ ל ּבֵ ית הַ ִּמ ְׁשּפָ ט וַ ּי ְ‬
‫ימינ ֹו וַ ּיִכְ ְרעּו לְ פָ נָיו וַ ּי ְִתלוֹצֲ צּו‬
‫אֶ ת ּבְ ג ָָדיו וַ ּיַעַ ְטפֻהּו ְמ ִעיל ָׁשנִ י׃ וַ י ְָׂש ֲרגּו קֹ ִצים וַ ּיַעֲ ׂשֹּו עֲ טֶ ֶרת וַ ּי ִָׂשימּו עַ ל רֹאׁש ֹו וְ ָקנֶה ּבִ ִ‬
‫ְהּודים׃ וַ ָּירֹּקּו ּב ֹו וַ ּי ְִקחּו אֶ ת הַ ָּקנֶה וַ ַּיּכֻהּו עַ ל רֹאׁשוֹ׃ וְ ַאחֲ ֵרי ִה ְתלוֹצֲ צָ ם ּב ֹו ִהפְ ִׁשיטּו‬ ‫ב ֹו לֵאמֹ ר ָׁשלוֹם לְ ָך מֶ לְֶך הַ ּי ִ‬
‫אוֹת ֹו אֶ ת הַ ְּמ ִעיל וַ ּיַלְ ּבִ יׁשֻ הּו אֶ ת ּבְ ג ָָדיו וַ ּיוֹבִ ילֻהּו לִ ְצֹלב" (מתי כז ‪.)27-31‬‬
‫הדבר החשוב ביותר בקפלה הוא עמוד שנמצא מתחת למזבח‪ -‬עמוד הביזוי‪ ,‬שלפי המסורת עליו ישב ישוע‬
‫בזמן שמסביבו החיילים הרומיים צחקו עליו והשפילו אותו‪.‬‬

‫"ָאמּבּול ֶָרה" שמשמעותה 'לטייל'‪ ,‬והוא שמו של אלמנט אדריכלי שנמצא לא רק‬
‫‪ 9‬השם "אמבולטוריום" לקוח מהמילה הלטינית ְ‬
‫כאן אלא גם בכנסיות נוספות‪ .‬מהמילה הזו התפתחה גם המילה הצרפתית "אמבולנס"‪ ,‬במשמעות של בית חולים מטייל‪.‬‬
‫‪41‬‬
 ‫קפלת מרים המגדלית‬
‫הקפלה נמצאת באזור הלטיני (הקתולי) של כנסיית הקבר‪ ,‬שנציגיו הם הנזירים הפרנציסקאניים‪ .‬המקום‬
‫שמשמש כמרכז הפעילות שלהם בתוך הכנסייה הוא האזור הזה‪ ,‬שכולל סממנים שונים המוכרים מהעולם‬
‫הקתולי‪ ,‬כמו עוגב ותאי וידוי‪ ,‬אמנות מודרנית ואמנות תלת‪-‬ממדית‪.‬‬
‫הקפלה‪ ,‬שנמצאת כאמור ברשות הפרנציסקאנים‪ ,‬מנציחה את ההתגלות של ישוע בפני מרים המגדלית בגן‬
‫ליד הקבר‪ .‬זו היתה ההתגלות הראשונה של ישוע בפני אדם כלשהו לאחר שקם לתחייה‪ .‬מעל המזבח יש‬
‫תבליט ברונזה‪ ,‬אמנות מודרנית שבה מתואר ישוע משמאל‪ ,‬עם ידו כלפי מעלה‪ ,‬ומרים המגדלית מימין‪ ,‬עם‬
‫שיער ארוך‪.‬‬
‫מעבר לדלת הסגורה יש קפלה פרנציסקאנית נוספת שנקראת קפלת ההופעה‪ .‬קפלה זו מנציחה מסורת על‬
‫התגלות של ישוע לאחר תחייתו בפני אמו‪ .‬זוהי מסורת שאינה מופיעה בברית החדשה‪ ,‬אבל בגלל חשיבותה‬
‫של מרים‪ ,‬לא הגיוני עבור המאמינים הקתולים שישוע יתגלה בפני אנשים אחרים אבל לא בפניה‪ .‬הדבר‬
‫החשוב ביותר בתוך קפלת ההופעה הוא עמוד ההלקאה‪ -‬חלק עמוד בגוון אדמדם שנמצא בתוך גומחה בקיר‬
‫מימין לדלת‪ ,‬שלטענת הפרנציסקאנים הוא חלק מעמוד ההלקאה שאליו קשרו את ישוע כאשר הלקו אותו‪.‬‬
‫זהו שריד קדוש חשוב מאד‪.‬‬
‫בסמוך נמצאים השירותים‪ ,‬שהם משותפים לגברים ולנשים‪ ,‬ואף פעם אין בהם נייר‪.‬‬
‫אזור זה של הכנסייה שבו יש קשתות‪ ,‬אשר קרוב למקום שבו לפי המסורת ישוע התגלה בפני אמו‪ ,‬נקרא‬
‫קשתות הבתולה" מכאן יוצאים אל השירותים‪ .‬בקצה יש קפלה בשם קפלת כלא ישוע ששייכת ליוונים‬
‫אורתודוכסים‪.‬‬

‫קפלת הלנה הקדושה‬

‫הקפלה קרויה על שמה של הלנה אמו של קונסטנטינוס (הלנה הקדושה)‪ ,‬והיא שייכת לארמנים‪ .‬במקום‬
‫רצפת פסיפס ארמנית מודרנית מלפני כ‪ 505-‬שנים‪ ,‬שנראית ישנה ומתארת את תיבת נוח שהגיעה אל הר‬
‫אררט וממנה יוצאים זוגות בעלי החיים‪ ,‬ובמרכז רואים הרבה כנסיות חשובות שנמצאות בארמניה‪.‬‬
‫מימין למזבח יש חלון שמציץ למטה‪ .‬לפי המסורת הלנה ישבה ליד החלון הזה והביטה למטה כיצד מוצאים‬
‫שם את הצלב האמיתי (הצלב של ישוע)‪.‬‬

‫קפלת מציאת הצלב‬

‫המקום הוא האזור הכי מזרחי והכי נמוך שניתן להגיע אליו כיום בכנסייה‪ .‬בתקופה הביזנטית הכנסייה‬
‫המשיכה עוד מזרחה‪ ,‬אבל כיום היא מצומצמת יותר בשטחה‪ .‬לפי המסורת הלנה הביטה לתוך הבור שכאן‬

‫‪42‬‬
‫וראתה כיצד הפועלים חופרים בבוץ ומוצאים שלושה צלבים‪ ,‬שאחד מהם הוא הצלב האמיתי‪ ,‬הצלב המקורי‬
‫של ישוע‪ .‬הפעולים מצאו גם דברים נוספים שקשורים לצליבה כמו מסמרים וכתר הקוצים‪.‬‬
‫על הרצפה בצד ימין יש לוח שיש שלפי המסורת מציין את המקום המדויק של מציאת הצלב האמיתי‪ .‬על‬
‫מנת לדעת אילו מבין שלושת הצלבים שנמצאו היה הצלב האמיתי (הצלב של ישוע)‪ ,‬היה צריך לבדוק אותם‪,‬‬
‫ויש כמה מסורות הקשורות לאופן הבדיקה‪ .‬מסורת אחת מספרת שהצלבים נוסו על אישה זקנה וחולה‪ ,‬ורק‬
‫אחד מהם ריפא אותה‪ .‬מסורת נוספת מספרת שבדקו את הצלבים על איש צעיר שמת בירושלים ובאותו‬
‫היום של מציאת הצלב עבר מסע הלוויה שלו בסמוך לכאן‪ .‬הניחו את הצלבים על חזהו של הנפטר‪ ,‬וכאשר‬
‫הצלב האמיתי הונח‪ ,‬האדם חזר לחיים‪ ,‬וכך ניתן היה לדעת שזהו הצלב האמיתי‪ ,‬שמחולל נסים‪.‬‬
‫ניתן לראות כאן חציבות בסלע ופתחים‪ .‬במקור היה כאן בור מים‪ ,‬לא רחוק מגולגותא‪ .‬גם בהמשך היה כאן‬
‫בור מים‪ ,‬מתחת למקדש הרומי הפגאני וגם בתקופה הביזנטית‪ ,‬מחת לבזיליקה שנבנתה כאן‪.‬‬
‫הבעלים של קפלת מציאת הצלב הם קתולים פרנציסקאנים‪ .‬בקפלה יש ציור של אישה חובשת כתר ומחזיקה‬
‫בצלב‪ -‬זוהי הלנה‪ ,‬שסימן ההיכר שלה באמנות הנוצרית הוא כתר וצלב גדול‪.‬‬
‫הפרסקאות המוגנות בכיסוי מיוחסות לשלב השיפוצים של שנת ‪ 1048‬אשר מיוחס לקיסר הביזנטי‬
‫קונסטנטינוס מונומכוס‪.‬‬

‫כאשר עולים במדרגות מקפלת הלנה ניתן לראות צלבים קטנים חקוקים בסלע‪ ,‬שמתוארכים לתקופה‬
‫הצלבנית ונעשו על ידי עולי רגל שהזכירו מזכרות‪.‬‬

‫קפלת אדם הראשון‬

‫לפני הכניסה אל הקפלה אפשר לראות חלק מאותו גוש סלע גדול שיוצא מכאן כלפי מעלה ומבצבץ מהרצפה‪,‬‬
‫והמבנה עוטף אותו מכל הכיוונים‪ .‬האבן היא אבן גיר ויש לה גוון אדמדם שמן הסתם אפשר למצוא לו הסבר‬
‫גיאולוגי‪ ,‬אבל יש מסורת לפיה הצבע האדום הוא דמו של ישוע‪ .‬המסורת חזקה במיוחד בקרב מאמינים‬
‫רוסים‪ ,‬שמאד מתחברים למסורת הזו ומתרגשים ממנה‪.‬‬
‫הקפלה נמצאת בדיוק מתחת לתחנה ‪ 12‬של הוויה דולורוזה‪ ,‬שבה לפי המסורת עמד צלבו של ישוע‪ .‬מבעד‬
‫לזכוכית ניתן לראות את החלק התחתון של סלע האם‪ ,‬הבסיס לסלע שממשיך כלפי מעלה שמיוחס למקום‬
‫הצליבה‪.‬‬
‫הקפלה שייכת ליוונים אורתודוכסים‪ ,‬ויש בה דלת עץ הסגורה שמאחוריה נמצא חדר מלבושי הכמורה של‬
‫היוונים אורתודוכסים ‪ .‬שם הם שומרים את הבגדים והחפצים הליטורגיים עבור הטקסים שהם מבצעים‬
‫בקתוליקון‪ ,‬כמו גם שרידי קדושים וחתיכת עץ קטנה שלטענתם היא מהצלב האמיתי‪.‬‬
‫המקום בו נצלב ישוע נקרא "גולגותא" (בארמית‪ :‬גולגולת)‪ ,‬והברית החדשה לא מפרטת לגבי מקור השם‪ .‬ניתן‬
‫רק לנחש‪ .‬אולי המקום היה דומה לגולגולת‪ ,‬כמו מה שרואים בגן הקבר‪ ,‬ואולי מפני שהיו בה הרבה גולגולות‬

‫‪43‬‬
 ‫של אנשים נוספים שנצלבו במקום‪ ,‬ולא כולם הובאו לקבורה מכובדת אלא נרקבו על הצלב או על האדמה‬
‫מתחת לצלב‪ ,‬ועצמותיהם התגוללו במקום‪.‬‬
‫אפשרות שלישית‪ ,‬שקשורה למקום הזה‪ ,‬מבוססת על מסורת שהחלה כבר בתקופה הביזנטית‪ ,‬שלפיה מתחת‬
‫לצלבו של ישוע היתה ממוקמת הגולגולת של אדם הראשון‪ ,‬וכאשר ישוע מת על הצלב‪ ,‬היתה רעידת אדמה‬
‫והסלעים נבקעו‪ .‬דמו של ישוע נזל לאורך החריץ עד שנגע בגולגולת של אדם הראשון‪ ,‬ולמעשה היתה סגירת‬
‫מעגל ‪ .‬ברגע שטיפות דמו של ישוע נגעו בגולגולת של אדם הראשון‪ ,‬הושגה הכפרה על החטא הקדמון‪ ,‬דם‬
‫הקורבן הגיע אל הגולגולת של מי שביצע את החטא הראשון‪ .‬לכן פעמים רבות באמנות הנוצרית (הקתולית‬
‫והאורתודוכסית) ניתן לראות גולגולת מתחת לצלב של ישוע‪ ,‬ויש לזכור שזוהי לא גולגולת סתמית אלא‬
‫הגולגולת של אדם הראשון‪ .‬לפי המסורת המקום המדויק בו היתה הגולגולת שמתחת לצלב היה כאן‪ ,‬והוא‬
‫מוגן כיום מאחורי זכוכית‪ ,‬כדי שלא ייקחו ממנו חתיכות‪.‬‬
‫בתקופה הצלבנית קפלת אדם הראשון שימשה כמקום הקבורה של המלכים הצלבניים של ירושלים‪ ,‬שנקברו‬
‫לכיוון אבן המשיחה‪ .‬נזכיר שהמלכות נקברו ליד מרים‪ ,‬בקבר מרים‪ .‬הקברים הצלבניים‪ ,‬שהיו גם בתוך‬
‫הקפלה וגם באזורים שמחוץ לה‪ ,‬התדרדרו בהדרגה עם השנים‪ ,‬והיוונים אורתודוכסים ניצלו את השיפוץ‬
‫שאחרי השריפה בתחילת המאה ה‪ 19-‬כדי להעלים באופן סופי את הקברים הצלבניים שממילא היו במצב‬
‫בעייתי‪ .‬השריד היחיד שניתן לקשר כיום לקברים הצלבניים הם שני הספסלים שמשני צידי הקפלה‪ .‬במקומות‬
‫האלו עמדו הקברים הצלבניים‪.‬‬

‫וכך כתב לורנס אוליפנט על כנסיית הקבר‬

‫"מתוך דאגה ופקחות‪-‬יתר‪ ,‬ואולי גם מתוך רצון להמעיט ככל האפשר את טרדותיהם של עולי‪-‬רגל‪ ,‬כינסה‬
‫הכנסייה הקדומה תחת קורת גגו של הבית המקודש אבנים קדושות רבות ככל שיכלה בלי לחרוג מגבולות‬
‫הצניעות‪ .‬כך מוצאים אנו שם את אבן המשיחה‪ ,‬אשר גופו של ישו הונח עליה כדי לסוך אותו בשמן; אך אבן‬
‫זו נתבלתה עד כדי כך שעמדו וכיסוה בלוח שיש‪ ,‬המספק‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬את צורכיהם של עולי רגל‪ .‬לידה אנו‬
‫מוצאים את האבן העגולה‪ ,‬שעמדה עליה הבתולה שעה שמשחו את גופו של ישו; את האבן שעמד עליה ישו‬
‫כשהופיע לפני מרים המגדלית‪ ,‬וגם את האבן שהיא עצמה עמדה עליה ואת העמוד שישו נקשר אליה‬
‫כשייסרוהו בשוטים‪ .‬אל‪-‬נכון יראה לך מורה הדרך האדוק והחסיד שלך (אם יעמוד לך אורך רוחך ללכת‬
‫אחריו) את המקום המדויק שהחיילים פשטו בו את בגדי ישו‪ ,‬את המקום שהלבישוהו אדרת‪-‬ארגמן ואת‬
‫המקום שהחיילים הפילו גורל כדי לקבוע מי ייקח את בגדיו‪ ,‬את הסדק בסלע שנבקע ברעידת האדמה‪ ,‬את‬
‫המקום שעטפו את גופו של ישו בתכריכים‪ ,‬את המקום שהצביע עליו ישו שהוא הוא טבור העולם‪ ,‬וכן הלאה‬
‫וכן הלאה עד לזרא"‪.‬‬
‫מתוך ספרו של אוליפנט‪" ,‬חיפה‪ ,‬כתבות מארץ ישראל ‪."1882-1885‬‬

‫‪44‬‬
 ‫‪ 16:27‬נסיעה הביתה‪.‬‬

‫‪45‬‬