‫דו"ח סיור מס' ‪ – 29‬ירושלים הר הזיתים והר ציון‬

‫מדריכה‪ :‬חנה בנדקובסקי‬

‫הקדמה משירלי‪ :‬התייחסות קצרה לכללי ההתנהגות במקומות הקדושים לנצרות בארץ‪ :‬רצוי שלא להשתמש‬
‫במיקרופונים בשטח הכנסייה (בתוך הכנסייה אין להשתמש במיקרופון בשום אופן)‪ ,‬כי האתרים הם אתרי‬
‫תפילה ורוצים שאנשים יוכלו להתפלל‪ ,‬להגות ולשיר מבלי שיפריעו להם‪ .‬יש לכבד את המקום ולהתחשב‬
‫ברגשותיהם של בעלי המקום ושל עולי הרגל שמגיעים אליו‪ .‬ההתנהגות צריכה להיות מאד מכובדת ומאופקת‬
‫מהרגע שנכנסים אל החצר‪ ,‬ולא רק אל מבנה הפולחן עצמו‪ .‬יש לשמור על השקט‪ ,‬לא לצחוק ולשמור על‬
‫אווירה רצינית‪ ,‬מכובדת ומכבדת‪ .‬אין לאכול או לעשן בחצרות הכנסיות‪ .‬בתוך הכנסיות אין לגעת בשום דבר‪.‬‬
‫גברים ונשים צריכים להתלבש בצניעות‪ -‬לכסות את הכתפיים ולכסות משם את כל הגוף עד מתחת לגובה‬
‫הברכיים‪ .‬בחורף זה פחות בעייתי אבל בקיץ יש להקפיד על כך‪.‬‬
‫כאשר נכנסים אל כנסייה יש להסיר כובע של שמש‪ ,‬כאות כבוד למקום‪ .‬נשים שרוצות לכסות את ראשן‬
‫במטפחת או בכובע אלגנטי יכולות לעשות זאת‪ .‬גברים יהודים או מוסלמים חובשי כיפה יכולים באופן רשמי‬
‫להיכנס עם הכיפה אל הכנסייה‪ .‬הבעיה היא שלפעמים במציאות יכולים להיות נזיר או נזירה שלא מעודכנים‬
‫בהנחיות או שפשוט לא אכפת להם‪ ,‬להחליט על רקע אנטישמיות או על רקע כל סיבה אחרת‪ ,‬לדרוש מגבר‬
‫חובש כיפה להסיר את הכיפה שלו אם הוא רוצה להיכנס אל האתר‪ .‬זה קורה בקבר מרים שבנחל קדרון‪ .‬במצב‬
‫כזה באותו רגע אין מה לעשות שכן האתר הוא אתר שמנוהל באופן פרטי‪ ,‬והנזיר או הנזירה מחליטים מי נכנס‬
‫ומי נשאר בחוץ‪ .‬מאוחר יותר אפשר להתלונן ולקוות שזה יעזור‪ ,‬למרות שיש כמה מקומות בארץ שלמרות‬
‫תלונות חוזרות ונשנות התופעה לא נעלמה בהם‪.‬‬
‫הכניסה עם כלי נשק לאתרים הקדושים לנצרות בארץ אסורה‪ ,‬שכן נשק נתפס כדבר המפר את שלוות המקום‪.‬‬
‫כאשר חיילים חמושים למשל מגיעים לבקר במקום קדוש לנצרות‪ ,‬הם משאירים את כלי הנשק שלהם בערימה‬
‫בחוץ ומשאירים מישהו לשמור עליה‪ ,‬ואז נכנסים‪.‬‬
‫מומלצת חוברת מצוינת בהוצאת 'אריאל' (חוברת מספר ‪ )85-87‬בשם "מדריך לאתרים נוצריים בישראל"‪ .‬בנוסף‬
‫יש חוברת 'אריאל' ישנה בשם "הר הזיתים" שרובה נמצא באינטרנט‪.‬‬
‫===============================================================‬
‫כפי שנזכר בסיור הקודם בירושלים בדגש נצרות‪ ,‬ההליכה בוויה דולורוזה היא הליכה נרטיבית‪ ,‬כלומר בהתאם‬
‫לרצף של הסיפור‪ .‬אבל היום הסיור הוא סיור רגיונאלי שבו נעבור בין האתרים ונושאים שונים בהר הזיתים‬
‫ובהר ציון‪ ,‬לא לפי רצף כרונולוגי אבל תחת הנושא הכללי של נצרות‪ .‬לכן בכל מקום נזכיר את הסדר‬
‫הכרונולוגי‪ ,‬מה שלא בהכרח צריך לעשות עם כל תייר ובמיוחד עם צליינים‪ ,‬שלרוב מכירים היטב את הסיפור‬
‫ואת הרצף והסדר שלו‪ .‬לתיירים שאינם נוצרים יש להזכיר את הנרטיב כל הזמן‪.‬‬
‫‪1‬‬
 ‫אם כך‪ ,‬לא נלך היום פי סדר כרונולוגי אלא לפי סדר רגיונאלי‪ ,‬וננסה כל הזמן למקם את האירועים שמונצחים‬
‫בכנסיות תוך שננסה להבין גם מהו הערך המוסף שהמדריך מביא איתו לסיור שהוא מדריך כאן‪ ,‬מעבר למה‬
‫שניתן לקרוא ולהבין באופן עצמאי‪ -‬אקטואליה‪ ,‬דתות אחרות‪ ,‬מה רואים מסביב‪ ,‬חיבור לאירועים וכו'‪.‬‬
‫הר הזיתים הוא לא הר אלא חלק מרכס שאורכו כמה קילומטרים שתוחם את העיר ממזרח‪ ,‬ומעבר לו נמצא‬
‫מדבר יהודה שהוא מדבר בצל גשם‪ ,‬ולכן גם נחשב מדבר מקומי ולא חלק משרשרת המדבריות העולמית‪ .‬ברכס‬
‫יש שלוש פסגות‪ ,‬שהגבוהה שבהן היא פסגת הר הצופים שגובהה ‪ 826‬מטרים מעל פני הים‪ .‬הפסגה השנייה‬
‫בגובהה היא פסגת הר הזיתים שעליה אנחנו נמצאים‪ ,‬בגובה ‪ 815‬מטרים מעל פני הים‪ ,‬והפסגה השלישית‬
‫בגובהה היא פסגת הר המשחה ‪ /‬הר המשחית שגובהה ‪ 747‬מטרים מעל פני הים‪.‬‬
‫המדבר הוא מקום שבו אין אוכל ואין מים‪ ,‬וצריך לעשות מאמצים עילאיים כדי להסתדר בו‪ ,‬או במונחים‬
‫דתיים‪ -‬צריך להתפלל‪ .‬כשבני ישראל יושבים במצרים הם עובדים קשה אבל מסתדרים‪ .‬הם נזכרים באלוהים‬
‫רק לאחר שהם יוצאים ממצרים ונודדים במדבר‪ ,‬ואין להם מה לאכול ומה לשתות‪ .‬רק אז הם מתחילים‬
‫להתפלל לאלוהים‪ .‬כי המדבר הוא המקום שבו מרגישים שצריך את אלוהים‪ .‬גם הנזירים הולכים למדבר‬
‫ומתנתקים מהמולת העיר‪ .‬שם יש להם שקט ושם הם פוגשים את אלוהים‪ ,‬כשהם לא מוטרדים מהדברים‬
‫האחרים ומהסחות הדעת שהעיר מציעה‪ .‬אפשר לתת דוגמאות מכתבי הקודש לאנשים שברחו אל המדבר‪-‬‬
‫אליהו הנביא‪ ,‬ישוע שהשטן מפתה אותו ואחרים‪ .‬הר הזיתים הוא מעין מקום‪-‬ביניים בין העיר ובין המדבר‪ ,‬בין‬
‫הבלגאן של העיר ובין השקט של המדבר‪ ,‬וניתן לראות דוגמאות לכך גם בהלכות ובטקסים היהודיים וגם‬
‫בחזונות אחרית הימים‪ .‬הר הזיתים הוא המקום שדרכו שלחו את השעיר לעזאזל ביום כיפור‪ ,‬והמקום בו שרפו‬
‫את אפר הפרה האדומה שמשמש להיטהרות מטומאת המת‪ ,‬שהיא הטומאה החמורה ביותר ביהדות (לכן גם‬
‫יהודים לא קוברים בתוך העיר אלא מחוץ לה‪ ,‬וזהו דבר שחשוב להבין כי אחרת לא מבינים את הדיון בנושא‬
‫מיקום קברו של ישוע)‪ .‬מכאן ניתן גם לעשות את החיבור לנושא המקוואות הרבים שסביב הר הבית‪ ,‬ששימשו‬
‫להיטהרות טרם העלייה למקדש‪ .‬כדי להיטהר מטומאת המת לקחו פרה אדומה (עם גוון אדמדם)‪ ,‬כוהן שהיטהר‬
‫בעצמו לקח אותה אל מול פתח קודש הקודשים בבית המקדש (ככל הנראה בהר הזיתים)‪ ,‬שרף אותה ואז‬
‫בעצמו נטמא‪ ,‬ואז היה צריך כוהן אחר שיטהר אותו‪ .‬כלומר יש משהו בהר הזה שהוא בין לבין‪ ,‬בין המקום‬
‫שמטמא ובין המקום שמטהר‪ .‬זהו מקום לימינאלי‪ ,‬כלומר מקום של סף ושל מעבר‪ .‬מדרשים שעוסקים בספר‬
‫יחזקאל מתארים מה קורה בעקבות החורבן ואיך השכינה עוזבת את ירושלים מהר הזיתים‪ ,‬כלומר בהר הזיתים‬
‫יש גם חיבור בין שמים וארץ‪ .‬אבל הר הזיתים הוא גם מקום של תיקון‪ ,‬המקום שממנו תתחיל הגאולה‪ .‬בספר‬
‫זכריה מתואר כיצד כל הגויים נאספים על ירושלים למלחמה‪ ,‬לוכדים את העיר‪ ,‬הורסים את בתיה ואונסים את‬
‫"הּנֵה יוֹם ּבָ א לַיהוָ ה‬ ‫הנשים‪ ,‬חצי עיר הולכת לגולה וחצי עיר נשארת כאן‪ ,‬ונראה שיש חורבן גדול של העיר‪ִ :‬‬
‫ְרּוׁש ִ ַלם ל ִַּמלְ חָ מָ ה וְ נִ לְ ּכְ ָדה הָ ִעיר וְ נ ַָׁשּסּו הַ ּבָ ִּתים וְ הַ ּנ ִָׁשים ִּת ָּׁשכַבְ נָה‬
‫וְ חֻ ּלַק ְׁש ָללְֵך ּבְ ִק ְרּבֵ ְך‪ .‬וְ ָאסַ פְ ִּתי אֶ ת ּכָל הַ ּג ֹויִם אֶ ל י ָ‬
‫וְ יָצָ א חֲ ִצי הָ ִעיר ּבַ ּג ֹולָה וְ י ֶֶתר הָ עָ ם ֹלא ִיּכ ֵָרת ִמן הָ ִעיר" (זכריה יד‪ ,‬א‪-‬ב)‪ .‬ואז מבשר זכריה את נבואת הגאולה של‬
‫ֵיתים אֲ ֶׁשר עַ ל‬ ‫העיר‪" :‬וְ יָצָ א יְהוָ ה וְ נִ לְ חַ ם ּבַ ּג ֹויִם הָ הֵ ם ּכְ יוֹם ִהּלָחֲ מ ֹו ּבְ יוֹם ְק ָרב וְ עָ ְמדּו ַרגְ לָיו ּבַ ּיוֹם הַ הּוא עַ ל הַ ר הַ ּז ִ‬
‫ֵיתים מֵ חֶ ְצי ֹו ִמזְ ָרחָ ה" (זכריה יד‪ ,‬ג‪-‬ד)‪ .‬מהכתוב ניתן להבין‬ ‫ְרּוׁש ִ ַלם ִמ ֶּקדֶ ם [ממזרח לירושלים] וְ נִ בְ ַקע הַ ר הַ ּז ִ‬ ‫ּפְ נֵי י ָ‬
‫שהר הזיתים הוא המקום שממנו אלוהים עוזב את ירושלים כשבית המקדש חרב‪ ,‬אבל גם המקום שממנו הוא‬

‫‪2‬‬
 ‫ישוב‪ ,‬מכאן תתחיל הגאולה של ירושלים‪ .‬אלו הפסוקים שמומלץ להקריא כאן למבקרים‪ ,‬בשפתם כמובן‪,‬‬
‫ואפשר גם להסביר אותם בשפה של היום‪ .‬ולאחר מכן‪ ,‬כשהפסוקים עדיין מהדהדים בראש‪ ,‬יוצאים לבקר בהר‬
‫הזיתים לפי הסיפור הנוצרי‪.‬‬
‫אם נבקר בהר הזיתים בעקבות הסיפור הנוצרי‪ ,‬מפתיע שהתחנה הראשונה היא מקום שכבר מבחוץ ניתן‬
‫לראות שיש בו מינרט והכיתוב בו בערבית‪ ,‬ושומר ערבי פותח את המקום עבור הקבוצה‪ .‬על המקום ניתן‬
‫לראות גם את הדגל של הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית של ירושלים‪ ,‬ונזכיר שהכנסייה נקראת "יוונית‬
‫אורתודוכסית" לא כי המוצא שלה ביוון אלא כי השפה היוונית היתה השפה שלה‪ ,‬ונוסח התפילה היה גם‬
‫הוא ביוונית‪ .‬במאה השנים האחרונות היוונים הם הפטרונים של הפטריארכיה ושומרים עליה‪ ,‬וגם אנשי‬
‫הכנסייה הבכירים באים מיוון‪ ,‬מה שמפריע לאוכלוסייה הערבית הנוצרית בארץ‪.‬‬
‫נזכיר שיש ‪ 14‬פטריארכיות‪ ,‬רובן קשורות ללאום‪ -‬רומנית ברומניה‪ ,‬בולגרית בבולגריה‪ ,‬סרבית בסרביה וכו'‪.‬‬
‫הפטריארכיה היוונית בירושלים נשארה בידי יוונים והם גם מביאים אנשי דת מיוון כדי שיכהנו בתפקידים‬
‫בכירים‪ .‬פטריארכיית אלכסנדריה‪ ,‬שהיא פטריארכיה קטנה כי רוב הנוצרים במצרים הם קופטים‪ ,‬היא עדיין‬
‫ממוצא יווני וזה יבוא מבחוץ‪ .‬הפטריארכיה באנטיוכיה‪ ,‬שנקראת גם היא יוונית אורתודוכסית‪ ,‬עברה תהליך‬
‫ערביזציה ובמאה השנים האחרונות הפטריארך שלה הוא ערבי‪ ,‬ושפת התפילה היא ערבית‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫מסגד העלייה‬
‫המקום קשור לשבוע האחרון של ישוע‪ ,‬כלומר מבחינה כרונולוגית אנחנו מתחילים כאן מהסוף‪ .‬נזכיר שביום‬
‫ראשון ישוע הגיע אל ירושלים ונכנס אליה דרך הר הזיתים דרך בית פגיי שבמורדות המזרחיים של ההר‪ .‬הוא‬
‫שוהה שבוע בירושלים‪ ,‬וביום חמישי‪ -‬הסעודה האחרונה שאחריה הוא הולך לגת שמנים להתפלל‪ ,‬שם הוא‬
‫מוסגר לידי החיילים הרומאים ומובל אל בית הכוהן הגדול קיפא בהר ציון‪ .‬בבוקר יום שישי הוא מובא‬
‫למשפט בפני הנציב הרומי פונטיוס פילטוס במצודת האנטוניה (לפני אלף שנים חשבו שזה היה ליד ארמון‬
‫הורדוס)‪ ,‬נשפט‪ ,‬נצלב ונקבר‪ .‬ביום ראשון הוא קם לתחייה‪ .‬ארבעים ימים הוא המשיך ללמד את תלמידיו‬
‫ולהופיע בפניהם במקומות שונים‪ -‬אמאוס‪ ,‬הכנרת וירושלים‪ .‬אחרי ארבעים יום הוא עולה לשמים‪ ,‬כאשר‬
‫סיפור העלייה לשמים מופיע גם במרקוס וגם בלוקס‪ ,‬אבל אם רוצים לקרוא אותו בהרחבה‪ ,‬נקרא בספר‬
‫מעשי השליחים‪ ,‬שנכתב על ידי מי שכתב את הבשורה על פי לוקס‪ .‬הסיפור מתחיל עם העלייה לשמים‪,‬‬
‫ֹלהים‪ּ .‬כַאֲ ֶׁשר הָ יָה‬ ‫ַארּבָ ִעים יוֹם נִ ְרָאה אֲ לֵיהֶ ם וְ ִדּבֵ ר ִא ָּתם עַ ל מַ לְ כּות הָ אֱ ִ‬ ‫ארבעים יום לאחר התחייה‪ּ " :‬ובְ מֶ ֶׁשְך ְ‬
‫ְרּוׁש ַליִם‪ּ ,‬כִ י ִאם חַ ּכּו לְ ִקּיּום הַ בְ טָ חַ ת הָ ָאב אֲ ֶׁשר ְׁשמַ ְע ֶּתם או ָֹתּה ִמּפִ י‪ּ ‬כִ י‬ ‫ּבְ חֶ בְ ָר ָתם ִצּוָ ה עֲ לֵיהֶ ם‪ַ" :‬אל ַּתעַ זְ בּו אֶ ת י ָ‬
‫יוֹחָ נָן ִה ְטּבִ יל ּבְ מַ יִם‪ ,‬אֲ בָ ל ַא ֶּתם ִּתּטָ בְ לּו ּבְ רּוחַ הַ ּקֹדֶ ׁש ּבְ עוֹד י ִָמים ֹלא ַרּבִ ים" (מעשי השליחים א ‪ .)4-6‬יוחנן הטביל‬
‫את ישוע בנהר הירדן‪ ,‬ואמר אז לכל מי שבא להיטבל שהוא רק המבשר‪ .‬הוא מטביל במים אבל זה שיבוא‬
‫אחריו יהיה גדול ממנו והוא יטביל ברוח הקודש ובאש‪ .‬וזה מה שאומר עכשיו ישוע לתלמידיו‪ -‬עוד מעט הם‬
‫ייטבלו ברוח הקודש‪ ,‬והמאמין הנוצרי יודע שזה יקרה בחדר הסעודה האחרונה שבהר ציון‪ ,‬במעמד‬
‫הפנטקוסט‪ ,‬וזה יקרה עוד עשרה ימים (כלומר חמישים יום לאחר תחייתו של ישוע)‪ .‬התלמידים ממשיכים‬
‫ושואלים את ישוע‪" :‬אֲ ד ֹונֵנּו‪ ,‬הַ ִאם ּבַ ּזְ מַ ן הַ ּזֶה ָּת ִׁשיב אֶ ת הַ ּמַ לְ כּות לְ י ְִׂש ָראֵ ל?" והוא עונה להם שאי אפשר‬
‫יְהּודה וְ ׁשו ְֹמרוֹן‪ ,‬עַ ד ְקצֵ ה‬
‫ָ‬ ‫ירּוׁש ַליִם וְ הֵ ן ּבְ כָל‬
‫ָ‬ ‫לדעת‪ " ,‬אֲ בָ ל ּבְ בוֹא עֲ לֵיכֶם רּוחַ הַ ּקֹדֶ ׁש ְּת ַקּבְ לּו ּכֹחַ וְ ִת ְהיּו עֵ ַדי הֵ ן ּבִ‬
‫ָארץ‪ ".‬כלומר הם יקבלו כוח וסמכות מרוח הקודש ויהיו העדים שלו‪ ,‬ואנחנו יודעים שזה יקרה בזכות‬ ‫הָ ֶ‬
‫העובדה שבמעמד הפנטקוסט ירדה עליהם רוח הקודש וגרמה להם לדבר בשפות שונות‪.‬‬
‫ָארץ"‬
‫ְהּודה וְ ׁשו ְֹמרוֹן‪ ,‬עַ ד ְקצֵ ה הָ ֶ‬
‫ירּוׁש ַליִם וְ הֵ ן ּבְ כָל י ָ‬
‫ָ‬ ‫כשישוע אומר לתלמידיו שהם יקבלו כוח ויהיו עדיו "הֵ ן ּבִ‬
‫ניתן לדמות זאת לאדוות שנגרמות כאשר זורקים אבן למים‪ .‬המוקד הוא ירושלים אבל הכוח של התלמידים‬
‫יתפשט כמו אדוות אל יהודה ואל שומרון ורחוק יותר אל כל הארץ‪ ,‬וכשעומדים כאן עם תיירים מארצות‬
‫הברית למשל‪ ,‬סימן שאותן אדוות הגיעו אפילו עד ארצות הברית ורחוק יותר‪ .‬ועכשיו מאמינים נוצרים‬
‫שבאים מהמקומות הרחוקים האלו חוזרים אל המקור ואל המרכז‪ ,‬אל המקום שבו פגעה האבן ושממנו‬
‫התפשטו האדוות‪ .‬כך מחברים את התייר לכאן‪" -‬זה הגיע עד אליך ועכשיו אתה חוזר למקור‪ .‬אתה לא זר כאן‪,‬‬
‫אתה קשור לכאן דרך האמונה שלך"‪.‬‬

‫יטים‬ ‫ש א מֵ עֲ לֵיהֶ ם ּבְ עו ָֹדם ִמ ְס ַּתּכְ לִ ים‪ ,‬וְ עָ נָן נָטַ ל אוֹת ֹו ִמ ֶּנגֶד עֵ ינֵיהֶ ם‪ .‬עו ָֹדם מַ ּבִ ִ‬‫"ַאחֲ ֵרי ֶׁשָאמַ ר אֶ ת הַ ְּדבָ ִרים הָ אֵ ּלֶה נִ ָֹ‬
‫ּומ ְס ַּתּכְ לִ ים‬
‫ָאמרּו‪ַ" :‬אנְ ֵׁשי הַ ּגָלִ יל‪ ,‬לָּמָ ה ַא ֶּתם עו ְֹמ ִדים ִ‬ ‫בּוׁשי לָבָ ן נִ ְּצבּו לְ י ָָדם‪  ‬וְ ְ‬
‫הַ ָּׁשמַ יְמָ ה ּבַ עֲ לִ ּיָתוֹ‪ ,‬וְ ִהּנֵה ְׁשנֵי אֲ נ ִָׁשים לְ ֵ‬
‫יתם אוֹת ֹו ע ֹולֶה ל ַָּׁשמַ יִם"‪ַ .‬אחֲ ֵרי‬ ‫ש א מֵ עֲ לֵיכֶם הַ ָּׁשמַ יְמָ ה ‪ּ -‬בוֹא יָבוֹא ּבְ אוֹת ֹו אֹ פֶ ן ֶׁש ְר ִא ֶ‬ ‫אֶ ל הַ ָּׁשמַ יִם? יֵׁשּועַ זֶה אֲ ֶׁשר נִ ָֹ‬
‫ירּוׁש ַליִם ּכְ דֶ ֶרְך ְּתחּום ַׁשּבָ ת" (מעשי השליחים א ‪ .)9-12‬האנשים‬ ‫ָ‬ ‫ֵיתים‪ ,‬הַ ָּקרוֹב לִ‬ ‫ירּוׁש ַליִם מֵ הַ ר הַ ּז ִ‬
‫ָ‬ ‫כֵן ָׁשבּו לִ‬
‫הלבושים לבן (מן הסתם מלאכים) אומרים לתלמידים לא לעמוד ולהביט אל השמים בחוסר אונים ולחכות‬
‫שייפתרו הבעיות‪ ,‬אלא יש להם משימה‪ -‬להיות עדיו של ישוע‪ ,‬להפיץ וללמד‪ .‬לא לחכות אלא לנוע‪ ,‬לפעול‪.‬‬

‫כשהמלאכים אומרים לשליחים שישוע יבוא באותו אופן שבו הם ראו אותו עולה לשמים‪ ,‬זה מתחבר‬
‫לנבואתו של זכריה‪ .‬כשאלוהים חוזר ומציל את העיר‪ ,‬הוא מגיע מהר הזיתים‪ .‬ישוע עוזב את הארץ מכאן‪,‬‬
‫ומכאן הוא גם עתיד לחזור‪ .‬ו לכן אנשים באים לכאן‪ -‬להיזכר שמכאן ישוע גם חוזר‪ .‬יש אנשים שאומרים שזה‬
‫יהיה בנקודה מסוימת על הר הזיתים‪ ,‬לא ידוע היכן בדיוק‪ ,‬ויש אנשים שצריכים את נקודת הציון המדויקת‪.‬‬
‫‪4‬‬
 ‫ירּוׁש ַליִם‬
‫ָ‬ ‫וכאן המקום שמזכיר שמכאן ישוע עזב אבל מכאן הוא גם עתיד לחזור‪ .‬והמשפט "ַאחֲ ֵרי כֵן ָׁשבּו לִ‬
‫ֵיתים " מספר שכל האירוע הזה היה כאן בהר הזיתים‪.‬‬
‫מֵ הַ ר הַ ּז ִ‬

‫כאן המקום שממנו עלה ישוע אל השמים ומכאן הוא גם עתיד לחזור‪ ,‬ולכן להגיע לכאן זה גם לזכור שמכאן‬
‫הוא עתיד לחזור ולהתמלא בתקווה‪ .‬זה המקום של העלייה לשמים‪ ,‬עזיבה של החיים הארציים אבל גם‬
‫ההתחלה של ההתחלה של הסוף החיובי‪ ,‬של הגאולה שמתוארת גם בנבואת זכריה‪.‬‬

‫במקור לא ציינו את מקום העלייה לשמים כאן אלא ‪ 50‬מטרים צפונה יותר‪ ,‬באחת הכנסיות הראשונות‬
‫שבנתה הלנה אמו של קונסטנטינוס בשנת ‪ -326‬כנסיית אלאונה (כנסיית הזיתים)‪ .‬ככל הנראה כבר ‪20-30‬‬
‫שנים לאחר מכן הזיזו את מסורת העלייה לשמים אל נקודה מעט גבוהה יותר‪ .‬על הזזת המקום ניתן ללמוד‬
‫מכתביה של הנוסעת איגריה שביקרה כאן בין השנים ‪ 382-385‬וסיפרה על תהלוכה שהיא השתתפה בה ביום‬
‫ראשון של כפות הדקלים שבה עלו אל המקום הגבוה יותר‪ ,‬שבו ציינו את העלייה לשמים‪ .‬כלומר היא היתה‬
‫בכנסיית האלאונה‪ ,‬ומשם עלו אל מקום יותר גבוה שבו ציינו את העלייה לשמים‪ .‬מהתיאור שלה ניתן ללמוד‬
‫שהעלייה לשמים כבר אינה מצוינת בתוך האלאונה‪ ,‬ושהאירוע מצוין עכשיו במקום גבוה יותר‪ ,‬וסמוך‪.‬‬
‫בטקסט קצת יותר מאוחר‪ ,‬משנת ‪ ,391‬ניתן לקרוא שנבנתה כאן כנסייה‪ ,‬כנראה על ידי גברת בשם פומניה‬
‫שתרמה כספים להקמתה‪ .‬הכנסייה שבנתה פומניה היא מבנה הרכזי (שממקד במרכז) שבמרכזה עמודים‬
‫ותקרה בין החלק החיצוני והפנימי‪ ,‬ועדיין החלק הפנימי פתוח‪ ,‬כדי להגביר את האפקט של העלייה לשמים‬
‫(בדיוק ההפך ממה שרואים כיום‪ ,‬כאשר החלק הפנימי סגור והחלק החיצוני פתוח)‪.‬‬

‫בשנת ‪ 670‬הגיע לכאן צליין בשם ארקולף שסיפר ותיאר את הכנסייה שעמדה כאן בפרוטרוט‪ ,‬ומהתיאור שלו‬
‫ניתן ללמוד שבמרכז הכנסייה היו שתי טביעות רגליים שיוחסו לישוע‪ .‬במחשבה ראשונה לא הגיוני שבשנת‬
‫‪ 670‬עמדה כאן כנסייה‪ ,‬שכן מדובר על התקופה המוסלמית‪ .‬ירושלים נכבשה על ידי עומר איבן אל חטאב‬
‫בשנת ‪ , 638‬אבל הכנסיות שבה לא נהרסו (בניגוד למה שחושבים "איסלמופובים" רבים)‪ .‬להיפך‪ -‬כל עוד‬
‫השושלת האומאית יושבת בדמשק ומתחזקת את הדרכים ואת המקומות ואת ירושלים‪ ,‬המצב בירושלים‬
‫מעולה‪ ,‬גם עבור צליינים נוצרים‪ .‬מאז שהשלטון התחלף‪ ,‬בית אומיה ירד ובמקומו עלה בית עבאס‪ ,‬א"י די‬
‫הוזנחה‪ ,‬הדרכים פחות בטוחות ואז מגיעים פחות אנשים‪ ,‬וגם הכנסיות והמנזרים במצב פחות טוב‪ .‬אבל אין‬
‫הרס‪ .‬הרס כן נראה בתקופתו של אל חאכם באמר אללה‪ .‬ואכן‪ ,‬הכנסייה שהיתה כאן נהרסה על ידי אל חאכם‬
‫באמר אללה ושופצה על ידי הצלבנים‪.‬‬

‫במאה ה‪ 12-‬הצלבנים בנו כאן מבנה מתומן ולא עגול‪ ,‬כאשר החלק המרכזי הושאר פתוח לשמים והאזור‬
‫שמסביב היה מקורה (שוב ניגוד למצב היום)‪ .‬במרכז היה המקום המקודש‪ -‬הסלע שעל פי המסורת עליו דרכה‬
‫כף רגלו של ישוע כשעלה לשמיים (הפעם מדובר על טביעת רגל אחת ולא שתיים‪ .‬המוסלמים טוענים שטביעת‬
‫הרגל השנייה נמצאת באל אקצא‪ ,‬האנגלים טענו שהם לקחו אותה אליהם והיוונים טוענים שהם לקחו אותה‬
‫אליהם)‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫ניתן לראות כיום את בסיסי הקירות הישרים של הכנסייה הצלבנית‪ ,‬שהקיפו את החצר המתומנת שבמרכזה‬
‫המרכז הקדוש‪ .‬העמודים הצלבניים היו עמודים דקים עם כותרות‪ ,‬שכמותם ניתן לראות בכנסיית קבר‬
‫ובכנסיית סנטה אנה‪ .‬הקירות בין העמודים תמכו בקשתות שתמכו בכיפה‪ .‬על אחת מכותרות העמודים ניתן‬
‫לראות צורה של גריפון‪ ,‬שהוא יצור מיתי בעל גוף של אריה וראש של עיט המוכר גם מהתרבות ההלניסטית‬
‫וגם מהתרבות ההודית (וגם מסדרת הארי פוטר‪ .)...‬בימי הביניים הגריפון סימל באירופה את ישוע‪ ,‬כי גופו‬
‫(גוף אריה) נמצא על הארץ וראשו (ראש עיט) בשמים‪ ,‬כלומר הוא אלוהי‪.‬‬

‫כמו בכנסיית סנטה אנה‪ ,‬לאחר הכיבוש המוסלמי של המקום הוא הפך למסגד‪ ,‬בימיו של צלאח א‪-‬דין‪.‬‬
‫המוסלמים סגרו את המרחב הפתוח של המקום בעזרת תוף וכיפה והוסיפו לו את המחרב שפונה דרומה לכיוון‬
‫מכה‪ .‬בגלל תחזוקה לא מספקת במשך השנים הקירוי של המבנה התמוטט‪ .‬במקביל בתקופה הממלוכית‬
‫הוסיפו מסגד חיצוני‪ ,‬צמוד למבנה‪ ,‬ובתקופה העות'מאנית נוסף המינרט‪ .‬לאחר שהקיר המזרחי של המבנה‬
‫התמוטט‪ ,‬נבנה קיר חדש‪ ,‬כאשר המרחק בינו ובין המרכז קטן יותר מאשר המרחק של שאר הקירות‪ .‬אין יותר‬
‫סימטריה‪.‬‬

‫מהמאה ה‪ 16-‬אפשרו לנוצרים לבקר פה‪ ,‬ובמאה ה‪ 17-‬אפשרו להם לשאת כאן תפילות קצרות‪ .‬במאה ה‪18-‬‬
‫אפשרו להם לערוך כאן תפילה מסודרת פעם בשנה‪ ,‬ובמהלך המאה ה‪ 19-‬ההיתר התקבע למצב קפוא (סטטוס‬
‫קוו)‪ .‬כך מדי שנה בחג העלייה‪ ,‬אשר נחוג ביום חמישי ארבעים יום לאחר חג הפסחא‪ ,1‬מגיעים לכאן נוצרים‬
‫ומקיימים טקסים‪.‬‬

‫הסכם הסטטוס קוו שנחתם בפריז בשנת ‪ 1856‬הקפיא את המצב הקיים‪ -‬על פי מה שנראה חי וקיים באתרים‬
‫הנוצרים‪ ,‬משמרים את הזכויות שיש לעדות הנוצריות השונות להחזיק ולקיים תפילות וטקסים‪ .‬קפלת העלייה‬
‫היתה בידיים מוסלמיות‪ ,‬אבל היות והמוסלמים אפשרו לנוצרים לבקר כאן‪ ,‬כך נשאר המצב‪ .‬עד היום אפשר‬
‫להביא לכאן צליינים‪ ,‬כאשר קתולים ואורתודוכסים מדליקים כאן נרות ומתפללים‪.‬‬

‫‪ 1‬חג העלייה נחוג ‪ 40‬יום לאחר חג הפסחא‪ ,‬ומאחר שתאריך חג הפסחא הוא נייד‪ ,‬הרי שגם תאריך חג העלייה הוא נייד‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫כך על פי הסכם הסטטוס קוו פעם בשנה‪ ,‬בחג העלייה השמיימה‪ ,‬המקום עובר לידי הנוצרים‪ ,‬שמגיעים לכאן‬
‫ומקיימים את הליתורגיה שקשורה לחג‪ .‬כאן יש לזכור שיש הבדל בין לוח השנה של הקתולים (הגרגוריאני)‬
‫ולוח השנה של האורתודוכסים (היוליאני)‪ .‬לקתולים יש זכות לקיים את הליתורגיה בתוך הקפלה‪ ,‬ואילו‬
‫האורתודוכסים על הזרמים השונים מקיימים את התפילות הארוכות שלהם בחוץ‪ ,‬כשהם מותחים יריעות של‬
‫פרוכות‪ ,‬פורסים שטיחים ומקימים אוהלים עם מזבחות שמשרתים אותם בליתורגיה‪ .‬במידה ויוצא שבאותו‬
‫התאריך מגיעים לכאן גם הקתולים וגם האורתודוכסים‪ ,‬הקתולים פשוט יגיעו לכאן מוקדם בבוקר‪ ,‬יסיימו את‬
‫התפילה שלהם ואז יגיעו האורתודוכסים על הזרמים השונים שלהם‪.‬‬
‫המקום נמצא בבעלות הווקף המוסלמי ויש משפחה שאחראית על הניהול שלו ושל המבנים שסביבו‪ .‬הוא‬
‫פתוח לביקורים כל הזמן וכל היום (אבל הטקסים הדתיים נערכים רק פעם בשנה)‪ ,‬אבל מומלץ להתקשר‬
‫ולתאם את הביקור עם המשפחה האחראית‪ ,‬שלה גם משלמים את דמי הכניסה לאתר‪.‬‬
‫כאשר מבקרים כאן במהלך התפילה של הזרמים האורתודוכסים‪ ,‬מומלץ לעבור מאוהל לאוהל ולראות את‬
‫התפילות של הזרמים השונים‪ .‬בסוף הטקס הפטריארך שותה קפה עם האימאם של המסגד‪ ,‬כהבעת כבוד‬
‫וכחלק מההתנהלות ומהמנהג כאן‪ ,‬וזה דבר שכדאי לספר עליו לתיירים‪ ,‬ולהראות את המורכבות של המצב‬
‫כאן‪.‬‬
‫גם פרוטסטנטים מבקרים כאן כדי להיזכר בעלייה לשמים‪ ,‬אבל ביום החג עצמו אין להם זכויות תפילה כאן‪ .‬יש‬
‫קבוצות פרוטסטנטיות שעורכות טקס קצר או נושאות תפילה או שרות כמה מזמורים‪.‬‬
‫הרבה מקומות נוצרים שמנציחים את ישוע נתפסים על ידי האסלאם כמספיק חשובים כדי להפוך אותם‬
‫למסגד‪ ,‬שכן ישוע הנחשב לאחד הנביאים באסלאם (עיסא)‪ .‬המוסלמים רואים בו נביא‪ ,‬אבל לא מאמינים‬
‫שהוא קם לתחייה ועלה לשמים‪ .‬לכן אם יש כאן מקום שקשור לדמותו‪ ,‬יקימו כאן מסגד‪ ,‬גם כהבעת כבוד וגם‬
‫כאמירה פוליטית‪ ,‬אבל זה לא מקום קדוש עבור המוסלמים ולא מסגד הנצחה‪.‬‬

‫מחוץ למסגד‬
‫‪7‬‬
 ‫ליוונים אורתודוכסים יש זכויות תפילה בתוך מסגד העלייה אבל הם רצו גם להקים מנזר ליד‪ ,‬ולכן בסוף‬
‫המאה ה‪ 19-‬קנו שטח מול המסגד ובנו מנזר שנקרא מנזר העלייה לשמים‪.‬‬

‫בסמוך נמצא גם קברה של ראביעה אל עדוויה שכל הרחוב קרוי על שמה‪ .‬מקובל שהקבר הוא קברה של‬
‫אישה צדיקה‪ ,‬אבל השאלה היא מי קבורה בו‪ .‬כל הדתות מסכימות שזהו קברה של אישה‪ ,‬אבל חלוקות‬
‫ביניהן מי היתה אותה אישה‪ .‬על פי המסורת המוסלמית המקום הוא מקאם ראביעה אל עדאוויה‪ ,‬משוררת‬
‫סופית חשובה שחיה בבצרה שבעיראק במאה ה‪ 8-‬ולפי מסורת מאוחרת נקברה כאן‪.‬‬

‫הנוצרים קוראים למקום קבר פלגיה‪ ,‬מתוך אמונה שבמקום קבורה אישה חוטאת בשם פלגיה (המתוארת‬
‫באחד הפסיפסים בכנסיית סן פטרוס אין גליקנטו) שחיה בתקופה הביזנטית‪ ,‬במאה ה‪ .5-‬פלגיה חיה‬
‫באנטיוכיה והיתה זונה‪ ,‬והיא באה לירושלים וחיה בהר הזיתים כגבר נזיר בשם פלגיוס‪ .‬לאחר מותה היא‬
‫נקברה במערה בה היא חיה‪.‬‬

‫על פי המסורת היהודית‪ ,‬שהיא המסורת המאוחרת מבין שלוש המסורות‪ ,‬במקום זה קבורה חולדה הנביאה‬
‫שחיה בימי יאשיהו המלך בתקופת בית ראשון‪ .‬חולדה נזכרת בספר מלכים ב'‪ ,‬כב‪ ,‬יד‪ .‬המסורת לפיה היא‬
‫קבורה כאן מנוגדת למסורת מימי בית שני‪ ,‬לפיה חולדה נקברה לא רחוק ממדרגות חולדה‪.‬‬

‫המקום נעול והמפתחות נמצאים בידי המשפחה ששומרת על מסגד העלייה‪ ,‬כי המקום הוא חלק מהווקף‬
‫המוסלמי של מסגד העלייה‪ .‬יש לשלם לשומר כדי להיכנס‪ ,‬ובמקום יש מדרגות שיורדות אל קבר מהתקופה‬
‫הביזנטית‪ .‬בני שלוש הדתות נהגו לבקר כאן ולהחזיק באמונה שמי שיכול לעבור ברווח הצר שבין הקבר‬
‫והקיר שלידו‪ ,‬יוכל להיכנס אל גן עדן (מה שאומר שאין אנשים שמנים בגן עדן‪ .)...‬חגה של פלגיה נחוג בכל‬
‫שנה בסוף אוקטובר ואז מאפשרים ליוונים האורתודוכסים לבוא ולערוך במקום תפילה‪.‬‬

‫האתר מתאים להיות חלק מתכנון סיור בעקבות נשים בהר הזיתים או בירושלים בכלל‪ .‬מדובר בקבר של‬
‫אישה שבכל דת נחשבת להיות אישה אחרת‪ ,‬אבל כל שלוש הנשים הללו הן נשים שהן חריגות באופיין‪,‬‬
‫ביכולותיהן ובתרומתן לחברה‪.‬‬
‫עמותת אלעד‪ ,‬שכמו עמותת עטרת כוהנים רוצה ליצור רצף יהודי בירושלים ולייהד את מזרח ירושלים‪,‬‬
‫רכשה את המבנה הסמוך‪ ,‬שנקרא בית החושן‪ ,‬מערבי פלסטיני‪ .‬כיום גרות במקום משפחות יהודיות ויש בו‬
‫ישיבה‪.‬‬
‫מאחורינו נמצאת פסגת הר הצופים שנקנתה על ידי הרוסים בסוף המאה ה‪ .19-‬הרוסים שלחו לכאן נציגות‬
‫שבראשה עמד אדם בשם אנטונין קפוסטין שרכש אדמות במטרה להפוך את הר הזיתים להר רוסי‪ .‬הוא בנה‬
‫את כנסיית העלייה השמים הרוסית על פסגת ההר ואת כנסיית מריה מגדלה במורדות ההר (עם הכיפות‬
‫המוזהבות דמויות הבצלים) ועוד‪ .‬גם אזור קברי הנביאים (חגי‪ ,‬זכריה ומלאכי) הוא שטח רוסי‪ ,‬חלק מהמתחם‬
‫הרוסי שעל הר הזיתים‪.‬‬
‫במנזר העלייה לשמים הרוסי יש נזירות רוסיות‪ ,‬ורוב הקבוצות הרוסיות מבקרות במקום‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬על הר הזיתים יש חמש כנסיות המוקדשות לעליה לשמים‪ :‬כנסיית האלאונה‪ ,‬מקום העלייה לשמים‬
‫עצמו‪ ,‬היוונים אורתודוכסים ממול‪ ,‬המתחם הרוסי והמתחם הגרמני אוגוסטה ויקטוריה שעל הר הצופים‪.‬‬

‫‪8‬‬
 ‫כנסיית פטר נוסטר‬
‫בסמוך למסגד נמצאת כנסיית האלאונה שבנתה אלאונה אמו של קונסטנטינוס והיתה מוקדשת לשני דברים‪:‬‬
‫‪2‬‬

‫העלייה לשמים‪ ,‬ובהמשך המקום שבו ישוע ישב עם תלמידיו בהר הזיתים והם ביקשו ממנו שיגיד להם מתי‬
‫יבוא הסוף‪ ,‬והוא ענה להם שקודם יבואו דברים לא טובים‪ ,‬ורק אז יבוא הקץ‪ .‬כלומר הסימנים לגאולה‬
‫הסופית הם דברים לא טובים‪ .‬הנוצרים הראשונים שחיו בדורות שלאחרי הסתלקותו של ישוע‪ ,‬שחיו‬
‫בתודעה שישוע מיד יחזור‪ ,‬היו הרבה יותר מודעים לכך מאשר הנוצרים של ימינו‪ ,‬אבל עדיין ניתן לעשות את‬
‫החיבור גם כיום‪ ,‬כאשר פותחים את העיתון וקוראים על רעידות אדמה‪ ,‬שיטפונות‪ ,‬מלחמות‪ ,‬קורונה וכו'‪-‬‬
‫דברים לא טובים‪ ,‬שמאמינים נוצרים יכולים לפרש כאות וסימן לכך שמיד לאחר כל אלו יבואו דברים טובים‪,‬‬
‫תגיע הגאולה‪ .‬אם כך‪ ,‬הכנסייה מציינת גם את המקום שבו ישוע לימד את תלמידיו על אחרית הימים‪ ,‬כאשר‬
‫האירוע מתואר בכל הבשורות‪.‬‬
‫ָאמרּו‪" :‬הַ ּגֵד נָא לָנּו מָ ַתי י ְִהיֶה הַ ָּדבָ ר הַ ּזֶה ּומַ ה הּוא‬ ‫ֵיתים נִ ּגְ ׁשּו אֵ לָיו הַ ַּתלְ ִמ ִידים לְ בַ ָּדם וְ ְ‬ ‫" ּכַאֲ ֶׁשר י ַָׁשב עַ ל הַ ר הַ ּז ִ‬
‫ֹאמרּו‬
‫"הּזָהֲ רּו ֶׁשֹּלא י ְַתעֶ ה אֶ ְתכֶם ִאיׁש‪ּ ,‬כִ י ַרּבִ ים יָבוֹאּו ּבִ ְׁש ִמי וְ י ְ‬ ‫אוֹת ּבוֹאֲ ָך וְ ֵקץ הָ ע ֹולָם?"‪  ‬הֵ ִׁשיב יֵׁשּועַ וְ ָאמַ ר לָהֶ ם‪ִ :‬‬
‫ּוׁשמּועוֹת ִמלְ חָ מָ ה‪ִׂ .‬שימּו לֵב‪ַ ,‬אל ִּתּבָ הֲ לּו; ּכִ י צָ ִריְך‬ ‫'אֲ נִ י הַ ּמָ ִׁשיחַ ' וְ י ְַתעּו ַרּבִ ים‪  .‬וְ אַ ֶּתם עֲ ִת ִידים לִ ְׁשמֹ עַ ִמלְ חָ מוֹת ְ‬
‫לִ ְהיוֹת הַ ָּדבָ ר הַ ּזֶה‪ּ ,‬ובְ כָל זֹאת עוֹד ֹלא ּבָ א הַ ֵּקץ‪ּ .‬גוֹי יָקּום עַ ל ּגוֹי ּומַ ְמ ָלכָה עַ ל ַמ ְמ ָלכָה וְ י ְִהיּו ָרעָ ב ְּור ִעידוֹת אֲ ָדמָ ה‬
‫נּואים עַ ל ּכָל‬ ‫אׁשית הַ ּצָ רוֹת‪ָ  .‬אז י ְִמ ְסרּו אֶ ְתכֶם לָרו ְֹדפִ ים וְ יַהַ ְרגּו אֶ ְתכֶם וְ ִת ְהיּו ְׂש ִ‬‫ּבִ ְמקוֹמוֹת ַרּבִ ים‪ַ  ,‬אְך ּכָל אֵ ּלֶה ֵר ִ‬
‫הַ ּג ֹויִים ּבִ גְ לַל ְׁש ִמי‪ַ  .‬רּבִ ים ִיּכ ְָׁשלּו ּבְ או ָֹתּה עֵ ת וְ י ְַסּגִ ירּו זֶה אֶ ת זֶה וְ י ְִׂשנְ אּו זֶה אֶ ת זֶה‪ .‬נְ בִ יאֵ י ֶׁש ֶקר יָקּומּו וְ י ְַתעּו ַרּבִ ים‪,‬‬
‫ּומֵ ַאחַ ר ֶׁש ִּת ְרּבֶ ה הַ הֶ פְ ֵקרּות ִת ְת ָק ֵרר ַאהֲ בַ ת ַרּבִ ים‪ .‬אֲ בָ ל הַ ּמַ חֲ זִ יק ַמעֲ מָ ד עַ ד ֵקץ הּוא יִּוָ ַׁשע‪ּ .‬ובְ ׂשו ָֹרה ז ֹו ֶׁשל הַ ּמַ לְ כּות‬
‫ּתֻ כְ ַרז ּבְ כָל הָ ע ֹולָם לְ עֵ דּות לְ כָל הַ ּג ֹויִים וְ ַאחֲ ֵרי כֵן יָבוֹא הַ ֵּקץ" (מתי כד‪.)3-14 ,‬‬
‫הכנסייה נבנתה בתקופה הביזנטית‪ ,‬נהרסה על ידי הפרסים ובתקופה הצלבנית נבנתה מחדש‪ ,‬כאשר בתקופה‬
‫זו פתאום שומעים על משהו אחר‪ -‬הכנסייה מוקדשת לנושא אחד‪ :‬ישוע מלמד את תלמידיו כיצד להתפלל‪,‬‬
‫ידיו‪" :‬אֲ דוֹנִ י‪ ,‬ל ְַּמדֵ נּו‬
‫ככתוב בברית החדשה‪ " :‬הּוא הָ יָה ּבְ אֵ יזֶה ָמקוֹם וְ ִה ְתּפַ ּלֵל‪ּ .‬כְ ֶׁש ִּסּיֵם ָאמַ ר ל ֹו אֶ חָ ד ִמ ַּתלְ ִמ ָ‬
‫יִת ַקּדֵ ׁש‬
‫ידיו‪ָ ".‬אמַ ר לָהֶ ם יֵׁשּועַ ‪ּ" :‬כַאֲ ֶׁשר ַא ֶּתם ִמ ְתּפַ ּלְ לִ ים ִא ְמרּו‪ָ :‬אבִ ינּו‪ְ ,‬‬ ‫לְ ִה ְתּפַ ּלֵל‪ּ ,‬כְ ֵׁשם ֶׁשּגַם יוֹחָ נָן לִ ּמֵ ד אֶ ת ַּתלְ ִמ ָ‬
‫ּוסלַח לָנּו עַ ל חֲ טָ אֵ ינּו‪ּ ,‬כִ י ּגַם אֲ נ ְַחנּו סוֹלְ ִחים לְ כָל‬ ‫כּותָך‪ .‬אֶ ת לֶחֶ ם חֻ ֵּקנּו ֵּתן לָנּו יוֹם יוֹם;‪ְ  ‬‬ ‫ִׁש ְמָך‪ָּ ,‬תבוֹא מַ לְ ְ‬
‫הַ חו ְֹט ִאים לָנּו; וְ ַאל ְּתבִ יאֵ נּו לִ ידֵ י נִ ּסָ יוֹן" (לוקס יא ‪.)1-4‬‬
‫התפילה שלימד ישוע את תלמידיו נקראת על שם המילים הפותחות אותה‪ -‬תפילת אבינו שבשמים (באנגלית‪:‬‬
‫‪ )Our Father In Heaven‬שנקראת גם תפילת האדון (‪ .)The Lord's Prayer‬זוהי תפילה קצרה ופשוטה אשר‬
‫נחשבת לתפילה האוניברסאלית (הכללית) ביותר בנצרות‪ ,‬כי היא באה ישירות מישוע המשיח ואיננה גלגול של‬
‫תפילה אחרת‪ ,‬ולכן כל הנוצרים מכל הזרמים מכירים את התפילה ומשתמשים בה בהזדמנויות שונות‪.‬‬
‫את אותה תפילה ישוע לימד את תלמידיו במעמד הדרשה על ההר שמתואר בבשורה על פי מתי‪ .‬כלומר לימוד‬
‫התפילה מופיע פעמיים בברית החדשה‪ -‬פעם במתי ופעם בלוקס‪ ,‬אלא שבלוקס זה לא מופיע כחלק מדרשה‪ ,‬כי‬
‫בלוקס אין בכלל את הדרשה על ההר אלא תיאור התפילה מופיע לאחר שישוע ביקר בבית עניא‪ ,‬המזוהה עם‬
‫אל עזריא‪ .‬לכן לא מפתיע שבתקופה הצלבנית זיהו כאן את מקום לימוד התפילה‪.‬‬

‫‪ 2‬אין קשר בין השם לשם 'הלנה' אלא השם מגיע מהמילה 'אלאון' שמשמעותו 'זית'‪' .‬אלאונה' זה 'של הזיתים'‪ .‬ההר הוא הר‬
‫הזיתים‪ ,‬והתרגום המילוי של שם הכנסייה הוא 'של הר הזיתים'‪.‬‬
‫‪9‬‬
 ‫או שישוע לימד את התפילה פעמיים או שהיו שתי מסורות שונות‪ -‬אחת של מתי ואחת של לוקס‪ .‬אבל‬
‫התפילה מופיעה בשני הקשרים שונים‪ ,‬ולכן גם הנוסחים שלה שמופיעים בשתי הבשורות מעט שונים זה מזה‪.‬‬
‫ּוסלַח לָנּו עַ ל‬ ‫כּותָך‪ .‬אֶ ת לֶחֶ ם חֻ ֵּקנּו ֵּתן לָנּו יוֹם יוֹם;‪ְ  ‬‬ ‫בלוקס נוסח התפילה הוא‪ָ" :‬אבִ ינּו‪ ,‬י ְִת ַקּדֵ ׁש ִׁש ְמָך‪ָּ ,‬תבוֹא ַמלְ ְ‬
‫חֲ טָ אֵ ינּו‪ּ ,‬כִ י ּגַם אֲ נ ְַחנּו סוֹלְ ִחים לְ כָל הַ חו ְֹט ִאים לָנּו; וְ ַאל ְּתבִ יאֵ נּו לִ ידֵ י נִ ּסָ יוֹן"‪ ,‬ואילו במתי נוסח התפילה הוא‪:‬‬
‫ָארץ‪ .‬אֶ ת לֶחֶ ם חֻ ֵּקנּו ֵּתן לָנּו הַ ּיוֹם‪,‬‬ ‫כּותָך‪ ,‬יֵעָ ֶׂשה ְרצוֹנְ ָך ּכְ בַ ָּׁשמַ יִם ּכֵן ּבָ ֶ‬
‫"ָאבִ ינּו ֶׁשּבַ ָּׁשמַ יִם‪ ,‬י ְִת ַקּדֵ ׁש ִׁש ְמָך‪ָּ ,‬תבוֹא ַמלְ ְ‬
‫ּוסלַח לָנּו עַ ל חֲ טָ אֵ ינּו ּכְ פִ י ֶׁשּסוֹלְ ִחים ּגַם אֲ נ ְַחנּו לַחו ְֹט ִאים לָנּו‪ .‬וְ ַאל ְּתבִ יאֵ נּו לִ ידֵ י נִ ּסָ יוֹן‪ּ ,‬כִ י ִאם חַ ּלְ צֵ נּו ִמן הָ ָרע' "‬ ‫ְ‬
‫(מתי ו ‪.)9-13‬‬
‫חוקרים רבים מוצאים דמיון בין התפילה הקצרה ובין תפילות יהודיות שלימים יופיעו בספר הסידור למשל‬
‫ואפילו בתפילת הקדיש‪ .‬סביר מאד להניח שישוע לא המציא את התפילה הזו מאפס אלא היא משקפת איזה‬
‫נוסח יהודי שהיה קיים ומקובל בימיו‪ ,‬והוא השתמש בו‪ .‬אי אפשר לדעת אם זהו משהו שהוא המציא או משהו‬
‫שהיה קיים והוא הכיר‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬הכנסייה הצלבנית שעמדה כאן ננטשה ונהרסה‪ .‬ב‪ 1866-‬הגיעה לכאן נסיכה צרפתיה בשם אורלייה‬
‫דה בוסי‪ ,‬רכשה את האתר עבור הנזירות הכרמליתיות (שמחזיקות במקום עד היום) ונתנה את המקום‬
‫לצרפתים‪ .‬בשנת אורלייה דה בוסי ‪ 1872‬החלה לבנות כאן כנסייה חדשה שהיא ביקשה לקרוא לה "הלב‬
‫הקדוש"‪ 3.‬אך בניית הכנסייה לא הושלמה‪ ,‬הצרפתים ניסו להמשיך את הבניה ב‪ ,1920-‬אבל בסופו של דבר היא‬
‫נשארה בלתי גמורה‪ ,‬בשל קשיים כלכליים‪ .‬רק הקירות מסביב נבנו‪ .‬אורלייה דה בוסי קבורה בחצר הכנסייה‬
‫(על המצבה שלה פסל אישה שוכבת)‪ ,‬ובכד הסמוך לקברה נקבר ליבו של אביה‪ .‬המקום שייך לממשלת צרפת‬
‫כיום‪.‬‬
‫המערה שבתחומי המקום היא חלק מכנסיית האלאונה‪ ,‬כמו גם חלק מיסודות הקירות‪.‬‬
‫מה שחשוב לנוצרים בביקור כאן זה לא הדיבור על אחרית הימים אלא על פטר נוסטר שזוהי תפילה שכל מאמין‬
‫נוצרי מכיר‪.‬‬
‫בכנסייה יש יותר מ‪ 170-‬לוחות קרמיקה שעליהם כתובה תפילת "אבינו שבשמיים" בלשונות שונות‪ .‬שפתו של‬
‫ישוע היתה ארמית מתובלת בעברית‪ ,‬או עברית מתובלת בארמית‪ ,‬ולכן צליינים ישמחו לשמוע את נוסח‬
‫התפילה בעברית לפני שהם קוראים את התפילה בשפתם (הנוסחים בעברית ובארמית שונים משאר הנוסחים‪,‬‬
‫וכתובים על לוח שיש בצורה של מגילת ספר תורה שנפתח משני הצדדים‪ -‬מימין בעברית ומשמאל בארמית)‪.‬‬
‫ושוב חוזרים אל הנושא שכל המאמינים הנוצרים מכל העולם חוזרים לכאן אל המרכז‪ ,‬אל המקום שבו התחיל‬
‫הכל ובו לימד ישוע את התפילה שהם מכירים היום‪.‬‬

‫‪ 3‬אצל הקתולים בצרפת מפותח מאד הפולחן ללבו הקדוש של ישוע‪ ,‬שבוער מאהבה ורחמים לאנושות‪ ,‬ולכן נמצא בצרפת כמה‬
‫כנסיות בשם זה‪ ,‬כולל על גבעת המונמרט בפריס‪.‬‬
‫‪10‬‬
11
 ‫תצפית רחבעם‬
‫מלון שבע הקשתות נבנה על ידי הירדנים כמלון אינטרקונטיננטל בשנת ‪ .1962‬אחרי ‪ 1967‬הפעילו כאן את חוק‬
‫נכסי נפקדים ולכן המלון הופקע וכיום הוא שייך לאפוטרופוס על נכסי נפקדים של מדינת ישראל‪ .‬במלון נערכה‬
‫ועידת הייסוד של אש"ף בשנת ‪.1964‬‬
‫המלון נקרא "שבע הקשתות" גם כי יש בו שבע קשתות פיזיות אבל גם כי יש שקושרים את השם למסורות‬
‫מוסלמיות מאוחרות בנושא אחרית הימים שמספרות שביום זה יהיה גשר דק כחוט השערה שיחבר בין הר‬
‫הזיתים ובין הר הבית‪ .‬הגשר יינשא על גבי שבע קשתות וכל האנשים ילכו עליו‪ ,‬החוטאים ייפלו למטה אל‬
‫הגהנום והצדיקים יעלו לאל אקצא‪.‬‬
‫שמה הרשמי של התצפית היא תצפית רחבעם זאבי‪ ,‬על שמו של שר התיירות רחבעם זאבי (גנדי) שנרצח בשנת‬
‫‪ 2001‬במלון הייאט (כיום מלון דן ירושלים)‪.‬‬
‫בית הקברות היהודי שעל הר הזיתים היה מחוץ לעיר וכבר בתקופת בית ראשון שימש כנקרופוליס של ירושלים‬
‫(ובהקשר אליו נזכיר את קבר בת פרעה וקברים נוספים בתחומי הכפר סילואן)‪ ,‬וככזה המשיך לשמש לאורך‬
‫התקופות‪ ,‬כאשר בהקשר לתקופת בית שני נזכיר את יד אבשלום‪ ,‬קבר בני חזיר וקבר זכריה שבערוץ הקדרון‪.‬‬
‫בית הקברות היהודי פעיל ברצף כבר ‪ 1500‬שנים‪ .‬עד ‪ 1948‬קברו בו‪ ,‬ומ‪ 1948-‬הוא לא היה נגיש (כי הוא היה‬
‫בשטח ירדן) עד ‪ .1967‬עד ‪ 1948‬כל קהילה יהודית קנתה לעצמה חלקה בבית הקברות וקברה שם את מתיה‪-‬‬
‫ספרדים‪ ,‬אשכנזים‪ ,‬חסידים ממקומות שונים‪ ,‬יהודים מתימן‪ ,‬יהודים מחאלב וכו'‪ .‬בהמשך נפתח בית הקברות‬
‫בגבעת שאול‪ ,‬שבו רשאי כל יהודי ירושלמי להיקבר בחינם‪ .‬מי שרוצה להיקבר בבית הקברות בהר הזיתים יכול‬
‫לעשות זאת רק אם למשפחתו יש חלקת קבר שהיא רכשה בעבר או בתמורה לתשלום גבוה לאחת מהחברות‬
‫קדישא‪.‬‬
‫כדאי לספר לתיירים שהמסורת בבית הקברות היהודי של הר הזיתים היא לקבור מתחת למצבה שוכבת ולא‬
‫עומדת‪ .‬כמעט ואין בו מצבות עומדות‪ .‬הנפטר קבור באדמה ולא במצבת האבן ששוכבת על הקבר‪ .‬החור שיש‬
‫במצבות נועד לנר נשמה‪ ,‬ועל פי המנהג היהודי מניחים אבן על המצבה ולא פרחים (מנהג נוצרי)‪ .‬המסורת של‬
‫הנחת אבן על הקבר התפתחה מסיבות מעשיות‪ -‬כאשר לא היה כסף להקים מצבה מעל הקבר והיה חשש‬
‫שבעלי חיים יוציאו את הגופה החוצה וכך היא תחולל‪ .‬בהמשך התפתחו מסורות נוספות שחלקן קשורות‬
‫למדרשים הקשורים למילה 'אבן' (למשל שמדובר בראשי תיבות של 'אב‪ ,‬בן‪ ,‬נכד'‪ ,‬מה שמצביע על המשכיות)‬
‫או פרשנות גימטרית שלה‪.‬‬
‫בביקור בבית הקברות עם קבוצה מומלץ לבחור שלושה סיפורים שקשורים לשלוש דמויות שקבורות במקום‬
‫ולהתמקד בהם‪ .‬אפשר לדבר למשל על מנחם בגין‪ ,‬ש"י עגנון‪ ,‬אליעזר בן יהודה‪ ,‬הרב קוק‪ ,‬נשים שונות וכו'‪.‬‬
‫בתצפית מכאן מומלץ שלא לדבר על כל מה שרואים אלא לבחור נושא ולערוך את התצפית סביבו‪ .‬זה יכול‬
‫להיות נושא המקומות הקדושים‪ ,‬וכך להצביע על המקומות הקדושים לשלוש הדתות בעיר‪ ,‬וזה יכול להיות‬
‫המבנה הטופוגרפי של העיר שבנויה על הרים‪ .‬כך ניתן לראות את רכס נבי שמואל‪ ,‬ולכיוון דרום את גילה‬
‫‪12‬‬
‫שבקצה העליון זה הר גילה‪ ,‬ומימין בית ג'אלה‪ .‬המרחק מכאן למרכז בית לחם הוא ‪ 10‬קילומטרים בלבד‪ .‬אפשר‬
‫לכוון אל מקומות שביקרנו בהם ולהראות אותם‪ -‬עיר דוד‪ ,‬האתרים בגן הארכיאולוגי של מרכז דוידסון כמו‬
‫אזור העופל וכו'‪.‬‬
‫אפשר לדבר על המקומות שבהם נבקר בהמשך ולחבר לסיור היום‪ :‬התחלנו את הסיור ליד המינרט שעל פסגת‬
‫ההר‪ ,‬שם נמצא מסגד העלייה‪ ,‬הלכנו ליד הכנסייה עם הגג האדום ומגדל הפעמונים הקטן‪ -‬זוהי כנסיית פטר‬
‫נוסטר‪ ,‬ירדנו בכביש וראינו את בית החושן‪ .‬מתחתיו יש מבנה עם חלונות כחולים וגג אדום‪ -‬זוהי כנסיית‬
‫דומינוס פלוויט שלידה כרמי זיתים‪ .‬עוד למטה‪ -‬נעבור ליד הכנסייה הרוסית עם הבצלים המוזהבים וניכנס אל‬
‫המבנה עם הגמלון הקטן בראשו‪ -‬גת שמנים‪ .‬מול גת שמנים רואים כנסייה נוספת עם גג אדום‪ -‬זוהי כנסייה‬
‫יוונית אורתודוכסית שקרויה על שמו של סטפנוס‪ ,‬המרטיר הראשון‪ .‬משם האוטובוס יאסוף אותנו וייקח‬
‫אותנו אל הר ציון‪ ,‬שבו רואים את כנסיית הדורמיציון עם הגג האפור ומגדל הפעמונים‪.‬‬
‫ברובע הנוצרי ניתן לראות את שתי הכיפות האפורות של כנסיית הקבר‪ ,‬ולקשר אל הכיפה המוזהבת של כיפת‬
‫הקבר ואל הכיפה הלבנה של בית הכנסת החורבה‪ -‬שלושה אתרים קדושים לשלוש דתות‪.‬‬

‫קברי הנביאים‬
‫המקום הוא מערת קבורה ביזנטית שיוחסה על פי המסורת להיות קברם של הנביאים חגי מלאכי‪ ,‬ובהמשך‬
‫הוסיפו גם את זכריה‪ .‬גם יהודים וגם נוצרים אימצו את המסורת‪ ,‬ובמאה ה‪ 19-‬החלה תחרות מי ייקנה את‬
‫המקום‪ .‬בסופו של דבר הרוסים הצליחו לרכוש את השטח‪ ,‬ולכן מבחוץ מופיע הסמל של המשלחת הרוסית‬
‫הכנסייתית‪.‬מי שמבקר במקום זה בעיקר צליינים נוצרים ומי שמתעניין בארכיאולוגיה ביזנטית‪.‬‬

‫‪13‬‬
14
 ‫כנסיית דומינוס פלוויט (האדון בכה)‬
‫המקום נמצא בערך במחצית המדרון המערבי של הר הזיתים‪.‬‬
‫מפי שלומי‪ :‬הר הזיתים הוא הר מלא ניגודים‪ .‬יש בו גם מוות וגם חיים‪ ,‬ויש בו קדושה לשלושת הדתות‬
‫המונותיאיסטיות‪ .‬מבחינת הנצרות ישוע בחר פעמיים בנקודה הזו‪ .‬פעם אחת כשהוא הביט מערבה ופעם‬
‫שנייה בגת שמנים‪ .‬מבחינת האסלאם כאן אללה יחליט מי ילך לגיהינום ומי לגן עדן‪ ,‬ומבינת היהדות‪ -‬כל יהודי‬
‫רוצה להיקבר פה‪ .‬כלומר יש שני קצוות‪ -‬מוות‪ ,‬צער‪ ,‬יגון ובכי‪ ,‬אל מול חיים ותחייה (מכאן ישוע עלה לשמים)‪.‬‬
‫גם טקס שריפת הפרה האדומה הוא טקס קיצוני‪ ,‬שמיועד לבטל טומאה של נגיעה במת‪ .‬הדת הנוצרית היא דת‬
‫מאד גיאוגרפית‪ .‬במקום שבו קרה משהו‪ ,‬מקימים כנסייה‪ ,‬בניגוד לדת היהודית שלא בונה מקומות‪.‬‬
‫הכנסייה שכאן יושב על סלע שלפי האמונה היה סלע שבו בוצע טקס שריפת הפרה האדומה‪ ,‬ויש מכאן תצפית‬
‫ישירה אל עבר בית המקדש‪ ,‬שזה חלק מהטקס המפורט והחשוב הזה‪.‬‬
‫נחזור לנצרות ולסמלים שלה‪ :‬כאן לפי האמונה הנוצרית ישב ישוע ובכה על העיר ירושלים שתיחרב בעוד זמן‬
‫מסוים‪ ,‬ולכן המקום חשוב לנצרות‪ .‬ברלוצי בנה כאן כנסייה על כנסייה ביזנטית‪ ,‬שבניגוד לכנסיות אחרות‬
‫הצלבנים החליטו לא לשפץ אותה אלא השאירו אותה כמו שהיא‪ .‬באופן יוצא מן הכלל ברמה העולמית‬
‫הכנסייה הביזנטית פונה מערבה ולא מזרחה‪ .‬כאן הוחלט באופן קיצוני לפנות לכיוון מערב כדי לתת מספיק‬
‫כבוד לבית המקדש‪ .‬יש כנסייה נוספת שפונה מערבה‪ -‬ביפו‪ ,‬שם הכוונה היתה לפתוח את הנצרות לאנשים‬
‫נוספים ולא רק ליהודים‪ .‬גם הכניסה המקורית אל כנסיית הקבר היתה מכיוון מזרח‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬יש כאן ‪ 180‬מעלות‪ ,‬צער ומוות אל מול תחייה‪ ,‬וכנסייה שפונה לכיוון מערב במקום לכיוון מזרח‪ .‬אנחנו‬
‫חיים בתקופה מאתגרת ומשמעותית‪ ,‬רובנו חיים בחיים שגרתיים אבל לפעמים מגיע הרגע שבו צריך לעשות‬
‫שינוי משמעותי של ‪ 180‬מעלות‪ ,‬שיגרום לנו לצאת אל דרך חדשה‪ ,‬אל תחייה‪.‬‬
‫===============================================================‬
‫כנסיות פונות מזרחה כי מזרח הוא כיוון זריחת השמש‪ ,‬המקום ממנו רואים את האור בבוקר‪ ,‬וישוע הוא אור‬
‫העולם‪ .‬זהו גם האור האלוהי (אלוהים תמיד מופיע באור ובאש)‪ .‬כשישוע עומד על הר תבור פניו השתנו‬
‫והוארו‪ .‬ואותו אור אלוהי מופיע בריטואלים של כנסיית הקבר בטקס שבת האור‪ .‬ישוע גם קם לתחייה בבוקר‪.‬‬
‫כלומר יש הרבה עניין של אור‪ ,‬ועל כך נוסיף את העובדה שיש כאן המשך של מסורת רומית של בניית מקדשים‬
‫לכיוון מזרח (לוקחים תרבות קיימת ונותנים לה משמעות חדשה כדי למשוך מאמינים אל הדת החדשה‪.‬‬
‫לוקחים הרגל קיים של פנייה למזרח אבל נותנים לו משמעות חדשה)‪ .‬אם כך‪ ,‬המזרח מאד חשוב‪ ,‬ובכנסיות‬
‫האורתודוכסיות לא יוותרו על זה‪ .‬עד היום כנסיות פונות לכיוון מזרח‪.‬‬
‫כיום בכנסיות המערביות‪ ,‬בעולם הקתולי והפרוטסטנטי‪ ,‬עניין הכיוון של הכנסייה לכיוון מזרח כבר פחות‬
‫עקרוני וחשוב‪ .‬כלומר כיום יש הרבה כנסיות מודרניות שכבר לא פונות למערב‪ .‬אבל כאן הכנסייה פונה בכוונה‬

‫‪15‬‬
 ‫למערב‪ ,‬מתוך אמירה ברורה‪ .‬כנסיית סן סלווטורה שברובע הנוצרי פונה צפונה אבל לא מתוך אמירה אלא כי‬
‫כך יצא נוח‪.‬‬
‫גם על פי האמונה הנוצרית הר הבית הוא המרכז‪ ,‬שם נמצא הקשר עם אלוהים‪ ,‬שם ישוע מלמד ומטיף והופך‬
‫את השולחנות של החלפנים והמוכסים‪ ,‬שם נקרעת הפרוכת ואלוהים נחשף‪ .‬כלומר להר הבית יש חשיבות גם‬
‫בנצרות‪ ,‬ולכן בביקור שם אסור להכניס מחרוזת רוזרי או ספרי תפילה‪ ,‬איקונות וכו'‪ .‬לא רק ליהודים אסור‬
‫להתפלל במקום אלא גם ליהודים‪.‬‬
‫במסגד העלייה דיברנו על העלייה לשמים‪ .‬בהמשך‪ ,‬בכנסיית פטר נוסטר‪ ,‬דיברנו על לימוד התפילה‪ ,‬ועכשיו‬
‫מבחינת ציר הזמן אנחנו ביום ראשון‪ ,‬כלומר אחרי לימוד התפילה אבל לפני העלייה לשמים‪ .‬באותו יום ראשון‬
‫ישוע מגיע לבית פגיי שנמצא במדרון המזרחי של הר הזיתים (כיום יש במקום שתי כנסיות‪ -‬קתולית‬
‫ואורתודוכסית)‪ ,‬יורד בהר הזיתים ונכנס אל העיר‪ ,‬וכולם מקבלים את פניו בהתלהבות‪ ,‬כי שמו כבר הלך לפניו‬
‫(אם כי יש כמה אנשים שלא יודעים מי הוא ושואלים)‪ .‬על פי הגרסה שמופיעה בבשורה על פי מתי ישוע קודם‬
‫כל נכנס אל העיר והופך את השולחנות של החלפנים ושל המוכסים‪ ,‬חוזר להר הזיתים ומנבא את חורבן‬
‫ירושלים‪ -‬הגיוני‪ .‬אחרי שישוע ראה את ההתנהלות המושחתת בעיר‪ ,‬הוא מדבר על החורבן‪ .‬אבל בגרסה‬
‫שמופיעה בבשורה על פי לוקס הסיפור קצת שונה‪ :‬ישוע יורד מהר הזיתים‪ ,‬כאשר יש לזכור שהפעם האחרונה‬
‫שבה הוא היה בירושלים קודם לכן היתה כשהוא היה נער‪ .‬וכשהוא מגיע אל הר הזיתים ומביט ממנו מערבה אל‬
‫העיר‪ ,‬הוא בוכה (בניגוד לתיירים היום‪ ,‬ששולפים מצלמות ומצטלמים‪ ,‬כי לא משנה כמה פעמים מגיעים לכאן‪,‬‬
‫הנוף של העיר יפה)‪ .‬ישוע בוכה על החורבן שעתיד להגיע‪ .‬למרות שהספר נכתב לאחר שירושלים חרבה‪ ,‬כלומר‬
‫יש ראייה אנכרוניסטית‪ ,‬עדיין מה שחשוב זה הנרטיב שהוא מאד דרמטי‪ -‬ישוע עוצר ובוכה‪ ,‬הבכי הדרמטי על‬
‫החורבן‪ .‬במקום להתלהב מהעיר הוא בוכה‪ ,‬ואת זה מנציח ברלוצי בכנסייה שהוא בנה כאן במחצית המאה ה‪-‬‬
‫‪.20‬‬
‫הפסוקים המתאימים מופיעים רק בבשורה על פי לוקס פרק יט פסוקים ‪ּ" :41-44‬כַאֲ ֶׁשר ִה ְת ָק ֵרב וְ ָרָאה אֶ ת הָ ִעיר‪,‬‬
‫ּבָ כָה עָ לֶיהָ וְ ָאמַ ר‪" :‬לּו י ַָדעַ ְּת הַ ּיוֹם ּגַם אַ ְּת אֶ ת אֲ ֶׁשר אֱ לֵי ָׁשלוֹם! אֶ ּלָא ֶׁשעַ ָּתה נִ ְס ָּתר הּוא מֵ עֵ י ַניְִך‪ִ .‬הּנֵה י ִָמים ּבָ ִאים‬
‫עָ ַליְִך וְ א ֹויְבַ יְִך י ִָקימּו סוֹלְ לָה ְסבִ יבַ יְִך‪ ,‬וְ י ִַּקיפּוְך וְ יָצּורּו עָ ַליְִך ִמּכָל עֵ בֶ ר‪ .‬וִ ימַ ּגְ רּו או ָֹתְך וְ אֶ ת ּבָ ַניְִך אֲ ֶׁשר ּבְ ִק ְרּבֵ ְך‪ ,‬וְ ֹלא‬
‫י ְַׁש ִאירּו ּבָ ְך אֶ בֶ ן עַ ל אֶ בֶ ן עֵ ֶקב אֲ ֶׁשר ֹלא י ַָדעַ ְּת אֶ ת מוֹעֵ ד ּפְ קֻ ָּד ֵתְך"‪ .‬מכאן ניתן לבין את מקור השם "האדון בכה"‪.‬‬
‫יאים וְ הַ ּס ֶֹקלֶת אֶ ת‬ ‫ְרּוׁש ַליִם הַ הֹ ֶרגֶת אֶ ת הַ ּנְ בִ ִ‬
‫ְרּוׁש ַליִם י ָ‬ ‫מוקדם יותר‪ ,‬בפרק י"ג‪ ,‬מסופר שישוע אמר על ירושלים‪" :‬י ָ‬
‫הַ ּנִ ְׁשל ִָחים אֵ לֶיהָ ּכַּמֶ ה פְ עָ ִמים חָ פַ ְצ ִּתי לְ ַקּבֵ ץ אֶ ת ּבָ ַניְִך ּכַאֲ ֶׁשר ְּת ַקּבֵ ץ הַ ַּת ְרנְ גֹ לֶת אֶ ת אֶ פְ רוֹחֶ יהָ ַּתחַ ת ּכְ נָפֶ יהָ וְ אַ ֶּתם ֹלא‬
‫יתם" (לוקס יג ‪ ,34‬וגם‪ :‬מתי כג ‪ .)37‬מבחינת הפרשנות הנוצרית להיסטוריה‪ ,‬חורבן המקדש בשנת ‪ 70‬לס'‬
‫אֲ בִ ֶ‬
‫היה התגשמות של נבואתו של ישוע‪.‬‬
‫חשוב לעשות את החיבור לדמות אחרת שעלתה אל הר הזיתים ובכתה‪ -‬דוד המלך‪ ,‬תיאור המובא בספר‬
‫ֵּזיתים ֹעלֶה ּוב ֹוכֶה וְ רֹאׁש ל ֹו ָחפּוי וְ הּוא הֹ לְֵך יָחֵ ף וְ כָל הָ עָ ם אֲ ֶׁש ר ִאּת ֹו חָ פּו ִאיׁש‬
‫שמואל ב'‪" :‬וְ ָדוִ ד ֹעלֶה בְ מַ עֲ לֵה הַ ִ‬
‫רֹאׁש ֹו וְ עָ לּו עָ ֹלה ּובָ כֹה " (שמואל ב‪ ,‬טו‪ ,‬ל)‪ .‬כל זה קרה רק אחרי שאבשלום תפס את הארמון של דוד ואת‬
‫הנשים שלו‪ .‬דוד עולה במעלה הר הזיתים ובוכה‪ ,‬כאשר הנתק בין האב והבן (דוד ואבשלום) מוביל לנפילה‬
‫של הממלכה ולבכי של דוד‪ .‬אבל המצב תוקן במהלך המלחמה‪ ,‬כאשר יואב תופס את אבשלום ודוד מחדש‬
‫את ממלכתו‪ .‬אחרי שדוד מחדש את ממלכתו וחוזר לירושלים‪ ,‬הוא קובר את אבשלום ואז נוצר הקשר החדש‬
‫‪16‬‬
 ‫מּותי אֲ נִ י ַת ְחֶּת יָך‬
‫עם הבן המת‪ ,‬בין דוד ואבשלום‪ ,‬ודוד מקונן על בנו ("ַאבְ ָׁש לוֹם ְּב נִ י בְ נִ י ַאבְ ָׁש לוֹם ִמי יִֵּת ן ִ‬
‫ַאבְ ָׁש לוֹם ְּב נִ י בְ נִ י "‪ -‬שמואל ב‪ ,‬יט‪ ,‬א)‪ .‬כלומר הקשר בין האב והבן התחזק והתהדק לאחר מותו של אבשלום‪.‬‬
‫המוות חיבר ביניהם‪ ,‬ואפשר לעשות את החיבור לישוע הבן ולאלוהים האב‪ ,‬ולהראות לקבוצה בהמשך את יד‬
‫אבשלום‪.‬‬
‫היו ניסיונות מחקריים למקם את הרחבה שכאן מול פתח הר הבית‪ ,‬שבה שרפו את הפרה האדומה‪.‬‬
‫בתקופה הביזנטית נבנה כאן מנזר ביזנטי שלא ידוע למה הוא הוקדש‪ .‬כשהפרנציסקאנים קנו את השטח‬
‫במאה ה‪ 19-‬ואחר כך בנו כאן כנסייה שהם הקדישו לבכי של ישוע‪.‬‬
‫השם 'דומינוס פלוויט' הוא שם לטיני שפירושו 'האדון בכה' (או בשפה גבוהה יותר‪ -‬בכי האדון)‪ ,‬ובמילה 'אדון'‬
‫הכוונה כמובן לישוע‪ .‬האתר שייך לנזירים קתולים מהמסדר הפרנציסקאני‪ ,‬שמחזיקים ברוב האתרים הקדושים‬
‫לנצרות בארץ שנמצאים בידיים קתוליות‪.‬‬
‫המבנה המודרני נבנה על גבי שרידים של הקפלה הביזנטית ותוכנן על ידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי‪,‬‬
‫שתכנן מבנים נוצריים רבים בארץ‪ .‬הוא נחנך בשנת ‪ 1955‬וזהו אחד המבנים האחרונים שתכנן ברלוצי בחייו‪.‬‬
‫המבנים שתכנן ברלוצי שונים מאד זה מזה‪ ,‬הוא ממציא את עצמו בכל מקום מחדש‪ ,‬אבל יש עיקרון שכן‬
‫חוזר על עצמו במבנים שהוא תכנן ובנה באתרים הקדושים לנצרות‪ :‬ברלוצי שאף לגרום למבנה לספר את‬
‫הסיפור שהוא מנציח ולחבר את המבקרים אל הסיפור‪ .‬הוא רצה שמי שנכנס אל המקום יזדהה עם הסיפור‪,‬‬
‫ולכן יש לשאול את עצמנו מה הקשר בין האירוע שמונצח כאן ובין המבנה? כיצד החומר והרוח משתלבים?‬
‫לחלקו העליון של המבנה יש כיפה בצורה של דמעה‪ ,‬לסמל את הבכי שבכה ישוע‪ .‬בפינות המבנה יש ארבעה‬
‫מיכלים שהם ייצוג סמלי לבקבוקי דמעות (באנגלית‪ )lacrimatory :‬שבמציאות היה כלי זכוכית קטן ועדין‪,‬‬
‫שבעולם היווני והרומי שימש לאיסוף דמעות בלוויות‪ .‬המשתתפים בלוויה אספו את דמעותיהם לתוך‬
‫הבקבוק‪ ,‬והבקבוק הונח בקבר כמעין מתנה שמראה לנפטר עד כמה הצטערו על מותו‪.‬‬

‫בתוך הכנסייה‬

‫‪17‬‬
 ‫כאמור‪ ,‬הכנסייה נבנתה על ידי ברלוצי בשנת ‪ 1955‬על גבי שרידים ביזנטיים‪ .‬את עיקר השרידים הביזנטיים‬
‫ניתן לראות בחלק המזרחי של המבנה‪ -‬חלק מהאפסיס‪ ,‬פסיפס על הרצפה ובסיס של המזבח מהתקופה‬
‫הביזנטית‪ .‬המזבח לא שרד אבל ניתן לראות לוח שיש עם ארבעה חורים עבור רגלי המזבח‪ .‬כן אפשר לראות‬
‫חריץ שבתוכו עמד הסורג (הגדר) שהפריד בין אזור הקהל ובין המזבח‪ ,‬שהוא קודש הקודשים של הכנסייה‬
‫ולכן מופרד (אצל האורתודוכסים נמצא איקונוסתזיס)‪.‬‬
‫ברלוצי רצה לחבר את המבקרים אל האירוע שהמקום מנציח ולכן בחר למקם את המזבח במערב‪ -‬כדי שמי‬
‫שעומד במקום יביט דרך החלון מערבה ויראה שנבואתו של ישוע התקיימה‪ ,‬כי בחלון לא רואים את הנוף‬
‫שראה ישוע‪ ,‬כי דברים נהרסו‪ .‬רואים רק דברים שנבנו מאוחר יותר‪ .‬נבואת החורבן של ישוע אכן התקיימה‪.‬‬
‫ְרּוׁש ַליִם‬
‫ְרּוׁש ַליִם י ָ‬ ‫התרנגולת ואפרוחיה המופיעים בפסיפס המודרני שעל המזבח באים להזכיר את דברי ישוע‪" :‬י ָ‬
‫יאים וְ הַ ּס ֶֹקלֶת אֶ ת הַ ּנִ ְׁשל ִָחים אֵ לֶיהָ ּכַּמֶ ה פְ עָ ִמים חָ פַ ְצ ִּתי לְ ַקּבֵ ץ אֶ ת ּבָ ַניְִך ּכַאֲ ֶׁשר ְּת ַקּבֵ ץ הַ ַּת ְרנְ גֹ לֶת‬
‫הַ ה ֶֹרגֶת אֶ ת הַ ּנְ בִ ִ‬
‫יתם" (לוקס יג ‪ ,34‬וגם‪ :‬מתי כג ‪.)37‬‬
‫אֶ ת אֶ פְ רוֹחֶ יהָ ַּתחַ ת ּכְ נָפֶ יהָ וְ אַ ֶּתם ֹלא אֲ בִ ֶ‬
‫בחלון רואים דוגמה של כתר הקוצים ‪ ,‬שלכאורה אינו קשור לכאן שכן ישוע יקבל אותו בבוקר שבו הוא עמד‬
‫להיצלב‪ ,‬בבוקר יום שישי‪ .‬אבל כשישוע בא לעיר הוא כבר ידע למה הוא בא‪ -‬לסבול ולמות‪ ,‬ולכן כתר‬
‫הקוצים כבר ממתין לו‪ ,‬הסבל ממתין לו‪ .‬במרכז החלון רואים גביע של יין ואת לחם הקודש כמו שהוא נראה‬
‫אצל הקתולים (מעין מצייה)‪ ,‬וצלב‪ .‬מי שעומד בדיוק במרכז המבנה (ועל הרצפה יש סימון למרכז) יכול לראות‬
‫את הצלב ממוקם בדיוק על גבי כנסיית הקבר‪ ,‬כי כנסיית הקבר מנציחה לא רק את הקבר אלא גם את מקום‬
‫הצליבה בגולגותא‪.‬‬

‫בנוסף יש בכנסייה תבליט שבו מימין ומשמאל למעלה רואים דמויות של נשים וגברים מסתכלים על ישוע‬
‫כשהוא רוכב על החמור ובוכה‪ .‬מאחורה רואים את התגשמות הנבואה‪ -‬הרס העיר על ידי הרומאים בשנת ‪.70‬‬

‫‪18‬‬
 ‫בעקבות ועידת ותיקן השנייה בשנת ‪ 1965‬נערכו שינויים בעולם הקתולי ובין היתר גם במבנה האדריכלי של‬
‫הכנסייה‪ -‬גם עברו להתפלל בשפות המדוברות בכל מקום וגם המזבח פונה לכיוון הקהל בכנסייה‪ .‬המזבח כבר‬
‫לא יכול להיות צמוד אל הקיר אלא מנותק ממנו כך שניתן יהיה להקיף אותו‪ ,‬כוהן הדת יעמוד בצד אחד ויערוך‬
‫את הטקס בצורה שהקהל יוכל לראות‪.‬‬
‫בתוך העולם הקתולי יש אנשים שמרנים שלא אוהבים את הרפורמות הללו שנערכו בוועידת ותיקן השנייה‪,‬‬
‫ומעדיפים להתפלל בלטינית‪ .‬קבוצות כאלו מתחברות למקום הזה‪ ,‬שבו כוהן הדת מתפלל כשפניו לירושלים‬
‫וגבו לקהל‪.‬‬

‫בחצר הכנסייה יש ממצאים ארכיאולוגיים חשובים‪ .‬בשנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪ 20-‬הפרנציסקאנים ערכו חפירה‬
‫ארכיאולוגית בשטח שלהם לפני שבנו את הכנסייה הנוכחית‪ ,‬ומצאו בית קברות גדול (נקרופוליס) שבו מעל‬
‫‪ 150‬קברים מימי בית שני‪ .‬מוכרים לנו בתי קברות מימי בית שני בירושלים‪ ,‬אבל עד כה זהו מקום הקבורה‬
‫הגדול ביותר שנחשף‪ .‬ניתן לראות כאן מספר גלוסקמאות ששימשו לקבורה משנית של ליקוט עצמות‪ ,‬אשר‬
‫מעוטרות בעיטורים גיאומטריים בלבד‪ .‬הגלוסקמאות השמורות והיפות הן למעשה העתקים‪ ,‬והגלוסקמאות‬
‫המקוריות נמצאות במוזיאון הארכיאולוגי של הפרנציסקאנים שנמצא במנזר ההלקאה בוויה דולורוזה‪ .‬כן‬
‫מוצגות כאן גלוסקמאות שבורות או לא שלמות‪ .‬אין ספק שמי שנקברו קבורה משנית בגלוסקמאות הללו היו‬
‫יהודים‪ ,‬כי רק יהודים השתמשו בגלוסקמאות בימי בית שני‪ 4.‬לכך הפרנציסקאנים מוסיפים עוד פרשנות שהיא‬
‫שנויה במחלוקת שניתן להציג‪ :‬הם פירשו סימנים מסוימים שהם מצאו על גבי הגלוסקמאות (כמו צלב וכמו‬
‫נחש) ושמות עבריים כמו שמעון בן יוחנן (אחד משמותיו של פטרוס) או מרים כעדות לכך שמי שנקברו פה היו‬
‫יודאו‪-‬נוצרים חברי קהילת השליחים‪ ,‬הקהילה הנוצרית הראשונה שחיו לפי המסורת בהר ציון ומשם הפיצו את‬
‫הבשורה לעולם כולו‪ .‬חלק מהשמות אמנם נזכרים בברית החדשה אולם מצד שני מדובר בשמות נפוצים‬
‫באותה תקופה‪ ,‬שמופיעים בהרבה קברים ונזכרים בכתביו של יוסף בן מתתיהו‪ .‬אם הקבוצה הנוצרית‬
‫שמדריכים כאן תתעניין לשמוע על הסברה לפיה מה שיש כאן הוא בית הקברות הנוצרי הראשון בעולם‪,‬‬
‫האם קברה את בניה‪ ,‬אפשר להציג את הפרשנות הזו שמסתמכת על חוקרים‬ ‫המקום שבו הקהילה ֶ‬
‫פרנציסקאניים‪ .‬אם לא‪ ,‬אפשר להתעלם מהפרשנות הזו ולא להציג אותה‪ .‬מכל מקום מדובר כאמור במספר רב‬
‫של קברים יהודים מימי בית שני שנמצאו במתחם‪.‬‬

‫‪ 4‬תקופה אחרת בתולדות הארץ שבה נעשה שימוש בגלוסקמאות היתה התקופה הכלקוליתית‪ ,‬אבל מדובר בגלוסקמאות‬
‫מעוטרות בעיטורים שונים‪.‬‬
‫‪19‬‬
 ‫גת שמנים‬
‫גת שמנים איננו שם של אתר אחד אלא שם של אזור שלם שנמצא בחלק התחתון של המדרון המערבי של הר‬
‫הזיתים‪ ,‬מעל נחל קדרון ומול הר הבית‪.‬‬
‫בגת שמנים יש שלושה אתרים קדושים לנצרות‪ :‬כנסיית גת שמנים‪ ,‬מערת הבגידה (שמנציחה את הבגידה של‬
‫יהודה איש קריות בישוע) וכנסיית קבר מרים‪ ,‬כאשר מערת הבגידה וקבר מרים ממש סמוכים זה לזה‪.‬‬

‫הכנסייה שבגת שמנים‪ ,‬שנקראת גם כנסיית היגון וגם כנסיית כל האומות‪ ,‬קשורה מבחינת ציר הזמן ליום‬
‫חמישי בלילה‪ ,‬בשבוע האחרון של ישוע בירושלים‪ .‬ישוע ותלמידיו יורדים מחדר הסעודה האחרונה שבהר ציון‬
‫לכאן‪ ,‬למקום שנקרא גת שמנים ויש בו הרבה עצי זית‪ .‬הבשורה על פי יוחנן מוסיפה תיאורים נוספים של‬
‫המקום ומספרת שהמקום הוא מעבר לקדרון‪ ,‬במקום שבו ישוע ותלמידיו היו רגילים להיפגש ("ַאחֲ ֵרי ֶׁשָאמַ ר‬
‫ידיו אֶ ל ּגַן אֲ ֶׁשר הָ יָה ָׁשם‪ּ .‬גַם‬ ‫ידיו אֶ ל מֵ עֵ בֶ ר לְ נַחַ ל ִק ְדרוֹן וְ נִ כְ נַס ִעם ַּתלְ ִמ ָ‬
‫אֶ ת הַ ְּדבָ ִרים הָ אֵ ּלֶה יָצָ א יֵׁשּועַ ִעם ַּתלְ ִמ ָ‬
‫ידיו"‪ -‬יוחנן יח‪ .)1-2 ,‬ישוע‬ ‫ְהּודה הַ ּמַ ְסּגִ יר אוֹת ֹו ִהּכִ יר אֶ ת הַ ּמָ קוֹם‪ֶׁ ,‬שּכֵן ּפְ עָ ִמים ַרּבוֹת נוֹעַ ד ָׁשם יֵׁשּועַ ִעם ַּתלְ ִמ ָ‬ ‫י ָ‬
‫לקח איתו ‪ 11‬מתוך ‪ 12‬תלמידיו (לא כולל יהודה איש קריות)‪ ,‬השאיר שמונה בצד ולקח איתו שלושה‪ -‬יעקב‪,‬‬
‫יוחנן ופטרוס‪ ,‬אותם שלושה שגם נכחו במעמד ההשתנות בהר תבור‪ .‬הוא מבקש מהם להישאר ערים איתו ולא‬
‫ידיו ְׁשבּו ָלכֶם ּפֹ ה‬
‫ּוׁשמָ ּה ּגַת ְׁשמָ נֵי וַ ּיֹאמֶ ר אֶ ל ַּתלְ ִמ ָ‬
‫להירדם‪ ,‬והולך הצידה להתפלל‪ ,‬ככתוב‪" :‬וַ ָּיבֹאּו אֶ ל ָחצֵ ר ַאחַ ת ְ‬
‫‪20‬‬
 ‫עַ ד אֲ ֶׁשר אֶ ְתּפַ ּלָל׃ וַ ּי ִַּקח ִאּת ֹו אֶ ת ּפֶ ְטרוֹס וְ אֶ ת יַעֲ קֹ ב וְ אֶ ת יוֹחָ נָן וַ ּיָחֶ ל לְ ִה ְׁשּתוֹמֵ ם וְ לָמּוג׃ וַ ּיֹאמֶ ר אֲ לֵיהֶ ם נַפְ ִׁשי מָ ָרה לִ י‬
‫ַארצָ ה וַ ּי ְִתּפַ ּלֵל אֲ ֶׁשר ִאם יּוכַל הֱ יוֹת ַּתעֲ בֹ ר מֵ עָ לָיו הַ ָּׁשעָ ה‬ ‫ּוׁשקֹ דּו׃ וַ ּיַעֲ בֹר ְמעַ ט ִמ ָּׁשם וָ הָ לְ ָאה וַ ּיִּפֹ ל ְ‬
‫עַ ד מָ וֶת ִע ְמדּו פֹ ה ְ‬
‫הַ ּזֹאת׃ וַ ּיֹאמַ ר אַ ּבָ א ָאבִ י ּכֹל ּתּוכַל הַ עֲ בֶ ר נָא מֵ עָ לַי אֶ ת הַ ּכוֹס הַ ּזֹאת אַ ְך ֹלא אֶ ת אֲ ֶׁשר אֲ נִ י רוֹצֶ ה ּכִ י ִאם אֵ ת אֲ ֶׁשר‬
‫יׁשן הֲ כִ י ֹלא ָיכֹלְ ָּת לִ ְׁשקֹ ד ָׁשעָ ה אֶ חָ ת׃ ִׁש ְקדּו וְ ִה ְתּפַ ּלֲלּו ּפֶ ן‬ ‫ְׁשנִ ים וַ ּיֹאמֶ ר אֶ ל ּפֶ ְטרוֹס ִׁש ְמעוֹן הֲ ִת ַ‬ ‫אָ ָּתה׃ וַ ָּי ֹבא וַ ּי ְִמצָ אֵ ם י ֵ‬
‫ָאמר ֹו עוֹד הַ ּפַ עַ ם ּכ ְַּדבָ ִרים הָ הֵ ּמָ ה׃ וַ ּי ָָׁשב‬
‫ָּת ֹבאּו לִ ידֵ י נִ ּסָ יוֹן הֵ ן הָ רּוחַ ִהיא חֲ פֵ צָ ה וְ הַ ּבָ ָׂשר ָרפֶ ה׃ וַ ּיֹסֶ ף לָסּור וַ ּי ְִתּפַ ּלֵל ּבְ ְ‬
‫יׁשית וַ ּיֹאמֶ ר אֲ לֵיהֶ ם נּומּו עוֹד וְ נּוחּו ַרב‬ ‫ְׁשנִ ים ּכִ י עֵ ינֵיהֶ ם ּכְ בֵ דוֹת וְ ֹלא י ְָדעּו ַמה ּיַעֲ נֻהּו׃ וַ ָּי ֹבא ּפַ עַ ם ְׁשלִ ִ‬
‫וַ ּי ְִמצָ אֵ ם ֵׁשנִ ית י ֵ‬
‫יהּודה בָ א‬ ‫ָאדם נִ ְמסָ ר ּבִ ידֵ י חַ ּטָ ִאים׃ קּומּו וְ ֵנ ֵלכָה ִהּנֵה הַ ּמוֹסֵ ר או ִֹתי ָק ֵרב׃ עוֹדֶ ּנּו ְמ ַדּבֵ ר וִ ָ‬ ‫לִ י ּכִ י בָ ָאה הַ ָּׁשעָ ה ִהּנֵה בֶ ן הָ ָ‬
‫אׁשי הַ ּכֹהֲ נִ ים וְ הַ ּסוֹפְ ִרים וְ הַ ּזְ ֵקנִ ים׃ וְ הַ ּמוֹסֵ ר אֹ ת ֹו‬‫וְ הּוא אֶ חָ ד ִמ ְּׁשנֵים הֶ עָ ָׂשר וְ ִעּמ ֹו הָ מוֹן ַרב ּבַ חֲ ָרבוֹת ּובְ מַ ְקלוֹת מֵ אֵ ת ָר ֵ‬
‫נ ַָתן לָהֶ ם אוֹת לֵאמֹ ר הָ ִאיׁש אֲ ֶׁשר אֶ ָּׁש ֵקהּו זֶה הּוא ִּתפְ ׂשּו אֹ ת ֹו וְ הוֹלִ יכֻהּו ַאל יִּמָ לֵט׃ הּוא בָ א וְ הּוא נִ ּגַׁש אֵ לָיו וַ ּיֹאמֶ ר‬
‫ַרּבִ י ַרּבִ י וַ ְינ ֶַּׁשק לוֹ׃ וַ ּי ְִׁשלְ חּו ב ֹו אֶ ת יְדֵ יהֶ ם וַ ּי ְִתּפְ ׂשֻ הּו" (מרקוס יד ‪.)32-46‬‬
‫כאשר ישוע פורש משלושת התלמידים שלקח איתו והולך הצידה‪ ,‬הוא מתמלא עצב ומועקה‪ ,‬ומכאן אחד‬
‫משמותיה של הכנסייה‪ -‬כנסיית היגון (‪ .)Church of Agony‬ישוע מתפלל לאלוהים‪ ,‬וכך בא לידי ביטוי הפן‬
‫האנושי שלו‪ .‬הוא מבקש מאלוהים להעביר מעליו את כוס הייסורים כי הוא פוחד למות‪ -‬שוב פן אנושי שבא‬
‫לידי ביטוי במעמד‪ ,‬וזהו דבר משמעותי מאד עבור המאמינים הנוצרים שמגיעים לכאן‪.‬‬
‫ניתן להבין את החוויה שישוע עבר בגת שמנים כקונפליקט פנימי בין צדו האלוהי וצדו האנושי‪ .‬הצד האנושי‬
‫פוחד‪ ,‬חושש‪ ,‬לא רוצה לסבול ולמות‪ ,‬ואילו הצד האלוהי מבין שיש תוכנית לגאול את האנושות‪ ,‬וצריך למלא‬
‫את תוכניתו של האב‪ .‬ישוע מבקש מאלוהים להעביר מעליו את הכוס הזאת‪ -‬הוא מתייחס אל הייסורים ואל‬
‫הצליבה כמו אל כוס של רעל‪ .‬אבל לבסוף הבן מקבל את רצונו של אב‪ ,‬ובקונפליקט בין האנושי והאלוהי‪ ,‬הצד‬
‫האלוהי מנצח‪ .‬הוא לא מנסה להתחמק‪ ,‬למרות שהיה יכול‪ ,‬אלא הולך אל מותו‪.‬‬
‫לאחר מכן ישוע זז הצידה ומוצא את שלושת תלמידיו שהוא ביקש מהם לא להירדם‪ ,‬כשהם ישנים‪ .‬הוא‬
‫מאוכזב מהם ונוזף בהם‪ .‬שלוש פעמים הוא הולך להתפלל ושלוש פעמים הוא חוזר ומוצא אותם ישנים‪ ,‬והוא‬
‫מאוכזב ומתוסכל‪ .‬הוא מנסה לעורר אותם ולומר להם שיהיו איתו עכשיו‪ ,‬כי הם לא יודעים מה יהיה‪ .‬אולי זו‬
‫ההזדמנות האחרונה שלהם להיות יחד (לא להחמיץ הזדמנות‪ ,‬נושא שעלה בביקור בכנסיית סנטה אנה בהקשר‬
‫לנס ריפוי החולה)‪ .‬בסופו של דבר הוא אוסף את השלושה והם חוזרים אל שאר התלמידים‪ ,‬ואז מגיע יהודה‬
‫איש קריות ומסגיר אותו לחיילים הרומאים‪.‬‬
‫הכנסייה שכאן מוקדשת לתפילתו של ישוע במקום הזה‪ .‬הכנסייה הראשונה הוקמה במקום במאה ה‪,4-‬‬
‫בתקופה הביזנטית‪ ,‬והיתה די דומה לכנסייה הנוכחית המודרנית‪ .‬החלק המזרחי של הכנסייה חצוב בסלע‪ ,‬אותו‬
‫סלע אם שעליו ישוע התפלל‪ ,‬והיא פונה מזרחה‪.‬‬
‫הכנסייה הביזנטית נהרסה‪ ,‬ונבנתה מחדש על ידי הצלבנים‪ ,‬אבל בזווית אלכסונית שונה מהכנסייה הביזנטית‬
‫שהציר שלה היה מזרח‪-‬מערב‪ .‬הכנסייה הצלבנית ננטשה ונהרסה גם היא‪ ,‬ובמאה ה‪ 17-‬הפרנציסקאנים בנו‬
‫מחדש את המקום ומאז הוא בשליטתם‪ ,‬כפי שניתן ללמוד גם מצלב ירושלים שעל פתח הכניסה למתחם‪ .‬מהצד‬

‫‪21‬‬
 ‫השני של הפתח יש צלב ומתחתיו שתי זרועות‪ -‬זרועו של ישוע וזרועו של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי‪ ,‬מייסד‬
‫המסדר הפרנציסקאני‪ .‬זהו הסמל הפרנציסקאני‪.‬‬
‫הפרנציסקאנים טיפחו את עצי הזית העתיקים שבמקום‪ ,‬שיש שטוענים שהם בני אלפיים שנה‪ .‬הבוטנאים‬
‫טוענים שהם בני ‪ 800-900‬שנים לכל היותר‪ ,‬אבל אפשר להציע שהם נצרים לעצים עתיקים יותר שהיו כאן בימי‬
‫ישוע‪ ,‬או עצים שצמחו מהשורשים של העצים העתיקים שהיו כאן‪ .‬במאה ה‪ 19-‬הפרנציסקאנים הקיפו את‬
‫המתחם בחומה‪ ,‬אבל עדיין לא היתה כאן כנסייה‪ .‬במקביל הרוסים רכשו שטח גדול במורד של הר הזיתים‬
‫והקימו עליו את כנסיית מריה מגדלנה‪ ,‬ואחרי מלחמת העולם הראשונה הפרנציסקאנים החליטו שהם כן‬
‫רוצים להקים כאן כנסייה‪ .‬הם הזמינו את ברלוצי לתכנן את הכנסייה‪ ,‬וברלוצי החליט לבנות אותה על שרידי‬
‫הכנסייה הביזנטית‪ ,‬בצורה של בזיליקה‪ .‬חזית המבנה נבנתה בסגנון הניאו‪-‬קלאסי‪ ,‬אבל כדרכו של ברלוצי‪,‬‬
‫פנים הכנסייה מספר את הסיפור שמונצח במקום‪ .‬הוא רצה להעביר את המסר של הסיפור דרך הארכיטקטורה‬
‫והעיצוב של המבנה‪ .‬לכן הוא תכנן כנסייה שנותנת תחושה של יגון‪ -‬כנסייה כהה וחשוכה‪ ,‬עם חלונות בצבע‬
‫סגול‪ .‬המטרה היא שהמאמין שעומד בתוך הכנסייה ירגיש כאילו הוא נמצא עם ישוע שעומד כאן ביום חמישי‬
‫בלילה על הסלע ומתפלל‪ .‬לכן הדלת שדרכה נכנסים וגם התפאורה בתוך הכנסייה מעוצבים כמו מטע זיתים‪,‬‬
‫והתקרה נראית כמו שמים עם כוכבים‪ .‬על מנת להזדהות עם תחושת היגון והצער העמוקים שהיו מנת חלקו‬
‫של ישוע‪ ,‬ברלוצי תכנן בכנסייה חלונות עשויים מאלבסטר (בהט) בגוונים של סגול‪ ,‬שכן באמנות הנוצרית‬
‫הצבע הסגול הוא צבע של יגון וסבל‪.‬‬
‫בכנסייה שלושה פסיפסים גדולים‪ .‬מאחורי המזבח‪ ,‬במרכז‪ ,‬יש פסיפס שמראה את ישוע נשען על הסלע‬
‫ומתפלל‪ -‬האירוע המונצח בכנסייה‪ .‬מימין למזבח יש פסיפס גדול שמציג את ישוע מול האנשים שבאו לעצור‬
‫אותו‪ .‬הוא לא פוחד אלא עומד ואומר "אני הוא"‪ ,‬והם נופלים לאחור מרוב האומץ שלו‪ 5.‬בפסיפס שמשמאל‬
‫רואים את נשיקת הבגידה של יהודה איש קריות‪.‬‬
‫בתוך הכנסייה‪ ,‬למרגלות המזבח‪ ,‬בוקע דרך הרצפה סלע אם גדול‪ .‬זהו האובייקט הפיזי הקדוש שניתן לקשר‬
‫לאירוע שלפי המסורת התרחש כאן‪ .‬לפי המסורת הכנסייה עומדת במקום שאליו הגיע ישוע עם שלושה‬
‫מתלמידיו‪ -‬פטרוס‪ ,‬יעקב ויוחנן‪ ,‬והתפלל את תפילת היגון‪ .‬הוא לא רוצה לסבול ולמות אלא חושב שאולי‬
‫אפשר לשנות את התוכנית‪ ,‬ומבקש מאלוהים מהעביר מעליו את כוס הרעל ‪ /‬תרעלה (מטאפורה) שעליו‬
‫לשתות‪ .‬צדו האנושי של ישוע לא רוצה לסבול ולמות אבל צדו האלוהים יודע מה התוכנית ויודע שצריך לגאול‬
‫את האנושות‪ ,‬וצד זה מנצח לבסוף כאשר ישוע אומר "יהי כרצונך"‪ ,‬כלומר רצון האב‪ ,‬ולא ברצון בן האדם‪ .‬הוא‬
‫לא מנסה להתחמק או לשנות את התוכנית אלא למרות כל היגון והקושי ממשיך עם התוכנית אל מותו‪ .‬הסלע‬
‫שבוקע מהרצפה הוא לפי המסורת הסלע שעליו ישוע נשען בזמן שהוא סבל והתפלל‪ ,‬וחשוב מאד להראות את‬
‫הסלע למאמינים ולספר עליו‪ .‬מסביב לסלע יש גדר נמוכה בצורה של כתר קוצים שבאה לייצג את סבלו של‬
‫ישוע‪.‬‬

‫‪ 5‬החיילים נשלחו על ידי הכוהן הגדול אבל פעמים רבות מזהים אותם עם שומרי בית המקדש‪ ,‬ולכן יתכן שהם הגיעו מכיוון הר‬
‫הבית (או מביתו של הכוהן הגדול בהר ציון)‪.‬‬
‫‪22‬‬
 ‫שם נוסף של הכנסייה (חוץ מאשר גת שמנים וכנסיית היגון) הוא כנסיית כל האומות או כנסיית כל העמים (‬
‫‪ )The Church of All Nations‬מפני שנוצרים קתולים מ‪ 12-‬מדינות בעולם תרמו כספים להקמתה‪ .‬לכן גם‬
‫לכנסייה ‪ 12‬כיפות‪ -‬אחת כנגד כל אחת מאותן מדינות שתרמו כספים להקמתה (וגם כנגד ‪ 12‬השליחים)‪ .‬בכלל‬
‫‪ 12‬הוא מספר טיפולוגי‪ ,‬כמו גם ‪ 3‬ו‪ .40-‬לכן עם קבוצה שמגיעה מאחת מאותן מגיעות כדאי לעמוד מתחת‬
‫לכיפה של המדינה (שניתן לזהות באמצעות הסמלים בכיפות או על פי תרשים שתלוי בכנסייה)‪ .‬כאשר הכיפה‬
‫הגדולה ביותר מוקדשת לאיטליה‪ ,‬שהיא המדינה הדומיננטית ביותר בקשר למסדר הפרנציסקאני‪.‬‬

‫הדברים שיש להדגיש ולראות לתיירים בתוך הכנסייה הם הסלע הקדוש הבוקע מהרצפה לפני המזבח‪,‬‬
‫הפסיפסים הגדולים והחלונות ברצפה שדרכם ניתן לראות את הפסיפס הביזנטי‪ .‬הסצנה המרכזית המתוארת‬
‫בפסיפס היא של ישוע מתפלל על הסלע‪ .‬משני הצדדים יש פסיפס המתאר את ההסגרה‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫על דלת הכנסייה ניתן לראות את צלב ממלכת ירושלים הצלבנית שהפך להיות הצלב הפרנציסקאני‪ ,‬ואת שתי‬
‫הידיים‪ -‬של ישוע ושל פרנציסקוס הקדוש‪ .‬כן רואים את סמליהם של ארבעת כותבי הבשורות‪ ,‬שהם חיות‬
‫המרכבה שמופיעות בספר יחזקאל כמחזיקות את מרכבתו של האל‪ -‬אדם‪ ,‬אריה‪ ,‬שור ועיט‪ .‬למעלה כתוב‬
‫בלטינית "הישארו ערים איתי"‪ ,‬מה שאמר ישוע לתלמידיו‪.‬‬

‫תוספות משירלי‪:‬‬
‫‪ .1‬השם 'גת שמנים' הוא שם עברי אבל הוא לא נזכר בברית החדשה‪ ,‬שנכתבה במקור בשפה היוונית‪ .‬בברית‬
‫החדשה מופיעה מילה אחת‪ ,getsemani -‬וזוהי המילה שבה משתמשים בשפה העברית‪ .‬כמו במקרים רבים‬
‫בברית החדשה‪ ,‬מדובר במילה שנוצרה מחיבור של שתי מילים‪ ,‬אולי בשפה העברית (גת שמנים) ואולי בשפה‬
‫הארמית (גת ַש ְמנַא)‪ .‬במילה 'שמנא' הכוונה לשמן זית‪ ,‬וגת היא מתקן להפקת יין‪ ,‬אבל ניתן להשתמש בה גם‬
‫בהתייחסות לבית בד‪ ,‬המקום בו מפיקים שמן זית‪ .‬אם כך‪' ,‬גת שמנים' הוא בעצם בית בד‪ ,‬מקום בו מייצרים‬
‫שמן זית‪ ,‬ולכן באנגלית היינו יכולים לומר ‪ .oil press‬זוהי המשמעות המילולית המקורית של המילה‬
‫‪ .getsemani‬הנוצרים מכירים את המילה‪ ,‬אבל לא יודעים מהו מקורה או מהי המשמעות שמאחורי זה‪ ,‬וזהו‬
‫תפקידו של מורה הדרך‪ -‬לפרק את המילה לשתי מילים ולפרש אותן (כמו גם בכפר נחום ומגידו)‪ ,‬שכן הם‬
‫מכירים את המילים אבל אין להן משמעות עבורם‪ ,‬אלא רק צלילים‪.‬‬
‫‪ .2‬חזית הכנסייה‪ :‬הגמלון שמעל פתח הכניסה לכנסייה עשיר בפרטים‪ .‬בקודקוד של המשולש רואים את הצלב‬
‫שניצב על מעין כדור‪ ,‬שמסמל את העולם‪ ,‬כאשר הרעיון הוא שהאנושות כולה נושאת את עיניה לכיוון הגאולה‬
‫והישועה‪ .‬הצלב היה מעוטר משני צדדיו באמצעות שני איילים‪ ,‬אלא שהם נגנבו כמה פעמים ולבסוף הוחלט‬
‫שלא להחזיר אותם יותר‪ .‬האיילים באו לסמל את המאמינים השותים בצמא את האמונה ככתוב‪ּ" :‬כְ אַ ּיָל ַּתעֲ רֹג‬
‫ֹלהים" (תהלים מב‪ ,‬ב)‪.‬‬
‫יקי מָ יִם ּכֵן נַפְ ִׁשי ַתעֲ רֹג אֵ לֶיָך אֱ ִ‬
‫עַ ל אֲ פִ ֵ‬
‫משם יורדים בציר אנכי ורואים דמות שמאחורי ראשה הילה בצורת משולש‪ ,‬כאשר הילה בצורת משולש תמיד‬
‫מרמזת על כך שמדובר על דמות האב בשילוש הקדוש (המשולש יכול להופיע גם בלי דמות אלא בפני עצמו)‪.‬‬
‫האב מופיע כאדם מבוגר‪ ,‬והוא אוחז בשלט שעליו רשומות האותיות אלפא ואומגה‪ -‬האות הראשונה והאות‬
‫האחרונה באלפבית היווני‪ ,‬לציון דבריו של ישוע‪" :‬אני הראשון ואני האחרון" (חזון יוחנן‪ ,‬א‪ ,‬ח)‪ .‬זוהי האלוהות‬
‫שהתגלתה באמצעות ישוע‪ ,‬שיש לו את אותה מהות כמו של האב‪ ,‬כפי שנקבע בוועידת ניקאה‪.‬‬
‫מתחת‪ ,‬בציר האנכי‪ ,‬רואים את ישוע במבע שמחבר אותנו לשם הכנסייה ולאירועים שהתרחשו ביום חמישי‪.‬‬
‫פה ישוע התחיל את מסע הייסורים שלו בלילה של יום חמישי‪ -‬פה הוא מזיע דם‪ ,‬סובל ומתחנן לאלוהים שיסיר‬
‫ממנו את כוס היגון‪ .‬פה זה המקום שבו הוא מרגיש כבר קורבן ומבקש מאלוהים לא למות‪ .‬לא נוכל להזדהות‬
‫עם סבלו של ישוע אם לא נבין שהוא נלחם על חייו‪ ,‬כי קורבן הוא לא מישהו שהולך בשמחה אל מותו‪ ,‬אלא זה‬
‫מישהו שרוצה להמשיך לחיות‪.‬‬
‫‪24‬‬
 ‫מאחורי ראשו של ישוע יש הילה מוזהבת‪ ,‬והוא עוטה גלימה אדומה‪ -‬צבע המלכות‪ ,‬כי ישוע הוא המלך הרוחני‪,‬‬
‫המלך שכל אדם צריך לשאוף אליו לפי התפיסה הנוצרית‪ ,‬המלך שעוד ישוב אלינו אחרי שהוא עלה לשמיים‪.‬‬
‫במסורת האורתודוכסית יש הקשרים ומשמעותיות נוספות לצבע האדום‪ ,‬בהקשר של הדם והבשר‪ .‬אם כך‪,‬‬
‫ישוע מתגלה כאן בשני טבעים‪ :‬הסבל והיגון הם הטבע האנושי שלו‪ ,‬והמעמד בגת שמנים קשה לו‪ ,‬וכאן יש רמז‬
‫לטבע האלוהי שלו‪ -‬ישוע כמתווך בין האנושות ובין האב‪.‬‬
‫מצד ימין‪ ,‬ליד הכתף השמאלית של ישוע‪ ,‬יש פנים של ארבע דמויות מכונפות‪ ,‬שהכנפיים שלהן מופיעות כמין‬
‫שובל מתנפנף‪ .‬אחד המלאכים אוחז בלב אדום‪ -‬זהו הלב הקדוש (הסקרה‪-‬קר)‪ .‬זוהי סימבוליקה של לקיחת לבו‬
‫של ישוע‪ ,‬שבאה להעצים את תחושת הכאב והיגון של ישוע‪ .‬מה שנתן לו חיים‪ ,‬מתחיל להתרוקן מגופו כבר‬
‫כאן‪ ,‬בגת שמנים‪ ,‬וזה מה שברלוצי רוצה להדגיש‪ .‬פה האנשים צריכים להיות אסירי תודה לאלוהים שהוא‬
‫מקריב את עצמו כדי לגאול אותנו מהחטא הקדמון‪.‬‬
‫מימין ומשמאל יש דמויות‪ ,‬כאשר הדמויות מכל צד שונות מהדמויות שבצד השני‪ .‬הדמויות שמשמאלו של‬
‫ישוע (ימין שלנו) הן האומללים שזקוקים למרפא מישוע‪ ,‬ופניהם עצובות כי הם מבינים שישוע הסתובב כאן ‪33‬‬
‫שנים והציע להם מרפא לכל מכאוביהם‪ ,‬הפיזיים אך בעיקר הפנימיים‪ ,‬והוא עומד להיעלם מכאן‪ .‬לכן הנשים‬
‫מסתירות את פניהן‪ ,‬כאשר אחת הנשים לבושה גלימה שחורה‪ ,‬מסתירה את פניה בידיה ומחזיקה ילד‪ ,‬שהיא‬
‫עוד רוצה להגיש אותו לישוע לריפוי‪ ,‬ומבינה שמכאן ואילך הוא כבר לא יהיה פה‪ .‬מלאך בגלימה כחולה חותם‬
‫את הקבוצה של האומללים שיודעים שהפרידה מישוע תוביל אותם שוב למקום של חוסר האונים‪.‬‬
‫לעומת זאת הדמויות שבצד שמאל הן כולן דמויות של מלומדים‪ ,‬מכובדים‪ ,‬אנשי שררה ושלטון‪ ,‬מלומדי‬
‫הכנסייה‪ ,‬שאחד מהם אוחז בנבל‪ -‬סמל למשוררים‪ ,‬ואולי לדוד המלך‪ .‬אחד מהם עוטה גלימה שחורה ומחזיק‬
‫מוט‪ -‬השליטה על האנשים‪ ,‬ודמות בצבע בורדו אוחזת בשלט שעליו כתוב "איגנורציו" (בלטינית‪ :‬בורות)‪,‬‬
‫והכוונה‪ :‬ליד ישוע כל אותם מלומדים מרגישים בורים ועמי ארצות‪ ,‬על אף היותם מלומדים אנשי דת בכירים‪.‬‬
‫יש עיטורים גיאומטריים משני הצדדים‪ -‬שמירה על הסימטריה בהתאם לכללים שנקבעו בארכיטקטורה היוונית‬
‫ונשמרו גם באדריכלות הביזנטית‪ .‬אפשר לראות גם מדליונים ויונים‪ ,‬שכביכול חגות סביבם‪ .‬זהו ייצוג של רוח‬
‫הקודש‪ ,‬אם כי זו לא היתה כוונתו המקורית של ברלוצי‪.‬‬
‫מכל צד יש שלושה פמוטים עם להבה בוערת‪ ,‬שיכולים להתפרש כסמל לכמה דברים‪ :‬השילוש הקדוש‪ ,‬או‬
‫שלושת תלמידיו הנבחרים של ישוע שבאו איתו לכאן בלילה של יום חמישי‪ -‬פטרוס‪ ,‬יעקב ויוחנן‪ .‬ובנוסף‪-‬‬
‫שלוש פעמים ישוע ביקש מהם להישאר ערים איתו כאן‪ ,‬והם נרדמו‪ .‬כל אחד מהאורות שישוע קיווה למצוא‬
‫דרך תלמידיו‪ ,‬כבה לאט‪-‬לאט מול עיניו‪.‬‬
‫כל האזור שמעל הכניסה לכנסייה נשען על אומנות‪ ,‬כאשר כל אומנה מורכבת ממספר עמודים עגולים ומעמוד‬
‫בגזרה מרובעת‪ .‬על כל אחת מהאומנות יש דמות שאוחזת בספר‪ -‬אלו ארבעת האוונגליסטים‪ :‬מתי‪ ,‬מרקוס‪,‬‬
‫לוקס ויוחנן‪ .‬למטה יש כיתוב בלטינית‪ ,‬שהוא ציטוט מהאיגרת אל העברים‪ ,‬פרק ה' פסוק ‪ּ" :7‬ובִ ימֵ י הֱ יוֹת ֹו ּבְ גּוף‬
‫ָאמנָם נִ ְׁשמַ ע ּבִ גְ לַל‬
‫ּבָ ָׂשר וָ ָדם‪ִ ,‬ה ְק ִריב ְּתפִ ּלוֹת וְ ַתחֲ נּונִ ים ּבִ ְצעָ ָקה ּגְ ד ֹולָה ּובִ ְדמָ עוֹת אֶ ל הַ ּיָכוֹל לְ הו ִֹׁשיע ֹו ִמּמָ וֶת‪ ,‬וְ ְ‬
‫ֹלהים ֶׁשּב ֹו"‪.‬‬ ‫י ְִרַאת הָ אֱ ִ‬
‫‪25‬‬
 ‫‪ .3‬בהדרכה של קבוצה קתולית ניתן להראות בגן שני עצים שניטעו על ידי שני אפיפיורים‪ .‬במאי ‪2014‬‬
‫האפיפיור פרנציסקוס נטע ענף קטן שניתן לו מאחד משמונת העצים העתיקים‪ ,‬עם אותו מטען גנטי שנזכר‪ .‬ליד‬
‫הפינה הדרום‪-‬מזרחית של הגן יש עץ שניטע ב‪ 1964-‬על ידי האפיפיור פאולוס השישי (ניתן לראות את קצב‬
‫הצמיחה של העץ בשנים שעברו מאז נטיעתו)‪.‬‬
‫‪ .4‬מחוץ לכנסיית הגת שמנים‪ ,‬סמוך לכביש‪ ,‬יש כיפה מעל מבנה קבר מוסלמי המיוחס למוג'יר א‪-‬דין אל חנדלי‪,‬‬
‫שהיה שופט ירושלמי (במקור יליד רמלה) שכתב בשנת ‪ 1495/6‬חיבור מפורט על תולדות ירושלים וחברון‪ ,‬בו‬
‫הוא מתאר בין היתר עשרות אתרים‪ ,‬רחובות ושווקים בעיר ומבנים בהר הבית‪ .‬הוא כותב על קדושת העיר ועל‬
‫חכמיה ומציין כי לעתים הוא מצטט מקורות קדומים יותר‪ .‬חיבור זה הוא יוצא דופן‪ ,‬מכיוון שבתקופה‬
‫הממלוכית לא זכו א"י ועריה לתיעוד מפורט‪ ,‬אלא כחלק מן הדיון הכללי בסוריה‪.‬‬
‫למרים יש מקום של כבוד בקוראן‪ ,‬היא נזכרת כמה פעמים בקוראן ויש סורה שלמה שמוקדשת לה כאמו של‬
‫עיסא (ישוע) הנביא‪ ,‬וכמובן שלא כאם המשיח‪ .‬לכן אתרים נוצריים שקשורים לדמותה‪ ,‬לא נהרסו על ידי‬
‫המוסלמים‪ ,‬והם גם שמרו לעצמם את אופציית התפילה במקום באמצעות המחרב שהם פתחו במבנה‪.‬‬
‫מסופר שבאחד הסיורים של מוג'יר א‪-‬דין אל חנדלי‪ ,‬הוא נעמד כאן מול המבנה של קבר מרים‪ ,‬וחווה התגלות‪,‬‬
‫ובזכות אותו אירוע מיסטי‪ ,‬הוא זכה להיקבר מול קברה שבהר הזיתים‪ .‬כיפת הקבר היא מתקופת השלטון‬
‫הירדני באזור (‪.)1948-1967‬‬

‫‪26‬‬
 ‫כנסיית קבר מרים‬
‫האירועים הקשורים לסוף חייה של מרים הבתולה אינם מופיעים בברית החדשה אלא מדובר במסורת מאוחרת‬
‫יותר וחיצונית‪ .‬בתקופה הביזנטית הופיעו טקסטים שונים שהציגו כמה גרסאות שונות לסוף חייה של מרים‪.‬‬
‫למעט שינויים קלים יש עלילה אחת שחוזרת על עצמה בטקסטים השונים‪ ,‬אשר מתארת את המעבר של מרים‬
‫מעולם אחד לעולם אחר‪.‬‬
‫לאחר שישוע עלה השמימה מרים חיה בהר ציון יחד עם השליחים‪ ,‬ושם סיימה את חייה‪ ,‬כאשר בנקודה הזו יש‬
‫הבדלים תיאולוגים בין הקתולים ובין האורתודוכסים‪ .‬האורתודוכסים ידברו על מותה של מרים ואילו‬
‫הקתולים יתקשו לומר שמרים מתה כיוון שהם מאמינים שבמרים לא היה את החטא הקדמון כמו אצל שאר בני‬
‫האדם‪ ,‬כי היא זכתה להאכיל את אלוהים‪ .‬החטא הוצא ממרים ביום שאמה נכנסה להריון‪ ,‬ולכן גם היא לא‬
‫יכולה למות‪ -‬כי מוות הוא התוצאה של חטא‪ .‬ולכן הקתולים לא מדברים על מות מרים אלא על תרדמת מרים‪.‬‬
‫זו הטרמינולוגיה שנהוג להשתמש בה‪ ,‬ובכלל הטרמינולוגיה של שינה ומוות מאד קשורות זו בזו‪.‬‬
‫האורתודוכסים אומרים שמרים מתה ואילו הקתולים מדברים על תרדמת נצח‪ ,‬ובכל מקרה זה לא קרה כאן‬
‫אלא בהר ציון (בכנסיית הדורמיציון)‪ ,‬שם היא היתה עם התלמידים‪ .‬היא הובאה לקבורה ליד גת שמנים‪ ,‬כאשר‬
‫על פי האורתודוכסים ישוע החיה את נשמתה ולאחר מכן העלה את גופה לשמים (לכן באמנות הנוצרית‬
‫האירוע מתואר כשישוע מחזיק תינוקת קטנה‪ ,‬שמייצגת את נשמתה של מרים)‪ .‬הקתולים מאמינים שלא היה‬
‫צורך להחיות אותה אלא ישוע ישר העלה אותה לשמים‪ .‬אלו ההבדלים בתיאולוגיה‪ .‬כך או כך‪ ,‬זוהי הסיבה לכך‬
‫שהקבר שכאן הוא קבר ריק (כי למעשה הוא תפקד כקבר זמני)‪.‬‬
‫הכניסה אל הכנסייה היא דרך חזית צלבנית בנויה בסגנון הרומנסקי שנבנתה במאה ה‪ 12-‬ומכניסה אל גרם‬
‫מדרגות וחלק של הכנסייה שהוא מהתקופה הצלבנית‪ .‬כאשר נכנסים ויורדים עמוק יותר‪ ,‬מגיעים אל חלק של‬
‫הכנסייה שמתוארך לתקופה הביזנטית‪ ,‬שהצלבנים הוסיפו לו גרם מדרגות וחזית‪ .‬לכנסייה צורה כללית של‬
‫צלב‪.‬‬
‫מהכנסייה הצלבנית נותרו העמודים שמחזיקים את החלון והקמרונות המצטלבים‪ .‬הכל חצוב בסלע‪.‬‬
‫על פי הסכם הסטטוס קוו של המקומות הקדושים לנצרות‪ ,‬האתר נמצא בבעלות משותפת של הארמנים ושל‬
‫היוונים אורתודוכסים‪ ,‬ועל פי האיקונות‪ ,‬מנורות השמן והכיתוב שעליהן ניתן לדעת איזה חלק של הכנסייה‬
‫שיך לאיזו עדה‪ .‬על פי לבושו של כוהן הדת אפשר לדעת מי משגיח על הכנסייה היום‪ ,‬שכן היוונים והארמנים‬
‫לא יושבים פה יחד כל יום‪ .‬ממערב למקום יש מנזר ארמני‪ ,‬וממזרח‪ -‬מנזר יווני‪ ,‬והם עושים כאן תורנות ופיקוח‬
‫כל יום‪ .‬יום אחד יושבים כאן הארמנים‪ ,‬ויום שני‪ -‬היוונים‪ .‬כאשר מגיעים לכאן ורוצים לדעת מי משגיח על‬
‫הכנסייה היום‪ ,‬יש להגיע אל הדלת ולהציץ פנימה‪ .‬ליוונים יש שולחן מצד מזרח (מצד ימין) של המדרגות‬
‫למטה‪ ,‬שעליו הם מוכרים דברים לתיירים‪ ,‬והארמנים יושבים מהצד השני‪ ,‬משמאל (ממערב)‪.‬‬
‫לקתולים אין זכויות תפילה בכנסייה‪ ,‬מה שמתסכל אותם מאד‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫עוד יצוין ש יש מסורת אחרת‪ ,‬שחלק מהקתולים מכירים‪ ,‬לפיה מרים חיה בסוף חייה באפסוס שבמערב אסיה‬
‫הקטנה (תורכיה של ימינו)‪ .‬זוהי מסורת מתחרה לירושלים‪ .‬המסורת בדבר ירושלים קיימת לפחות מהתקופה‬
‫הביזנטית‪ ,‬ואילו המסורת באפסוס היא בעיקרה מהתקופה הצלבנית‪ ,‬והיא התחזקה אחר כך‪.‬‬

‫הדבר החשוב ביותר בכנסייה הוא קברה של מרים‪ ,‬שלא נמצא במרכז הכנסייה אלא בזרוע המזרחית‪ ,‬הימנית‪.‬‬
‫המקום מקושט כולו מבחוץ באיקונות‪ .‬במקור כנראה מה שהיה כאן זה קבר חצוב בסלע של תקופת בית שני‪,‬‬
‫עם דרגש קבורה להנחת הגופה‪ .‬כשהביזנטים בנו את הכנסייה בסוף המאה ה‪ 4-‬הם רצו להפריד את הקבר‬
‫מההר ולהכניס אותו לתוך המבנה‪ .‬לכן חצבו מסביב‪ ,‬ניתקו את המערה מהמדרון של הר הזיתים‪ ,‬ואז התקבל‬
‫גוש גדול של סלע אם שבתוכו חדר קבורה‪ ,‬ומסביב לגוש הזה בנו את המבנה (בדומה מאד למה שנעשה עם‬
‫קברו של ישוע בכנסיית הקבר)‪ .‬קישוטי השיש שמחוץ לקבר וגם בתוכו הם מהתקופה הצלבנית‪.‬‬
‫צלאח א‪-‬דין לא החריב את האתר‪ ,‬כי מרים היא קדושה גם באסלאם‪ ,‬ויש סורה שמוקדשת לה בקוראן (סורת‬
‫מרים)‪ .‬לכן גם עולי רגל מוסלמים מגיעים לבקר במקום‪ ,‬אשר קדוש גם עבורם‪ .‬במקרה הזה לא הפכו את‬
‫המקום למסגד אלא אפשרו לו להמשיך לפעול‪ ,‬ולגיטימציה מהצד המוסלמי‪ .‬יחד עם זאת הוסיפו מחרב גדול‬
‫בקיר הדרומי של הכנסייה‪ ,‬וגם בתוך הקבר יש מחרב קטן שפונה לאותו כיוון‪.‬‬
‫מאחורי הקבר‪ ,‬בקצה הזרוע‪ ,‬יש איקונה קדושה מאד ליוונים אורתודוכסים (כולל רוסים‪ ,‬אוקראינים רומנים‪,‬‬
‫בולגרים ועוד)‪ .‬זוהי איקונה של מרים הבתולה שנקראת 'הבתולה הירושלמית' או 'הבתולה של ירושלים'‪.‬‬
‫חשוב מאד להראות את האיקונה למאמינים אורתודוכסים‪ ,‬שנוהגים למשש אותה ולנשק אותה‪ .‬אחת הסיבות‬
‫לקדושתה של האיקונה היא שהיא כל הזמן רואה את הקבר‪ .‬היא ידועה ואהובה בעולם היווני אורתודוכסי ולכן‬
‫חשוב להראות אותה לקבוצות אורתודוכסיות‪.‬‬
‫חגה של מרים נחוג ב‪ 15-‬באוגוסט לפי הלוח הגרגוריאני שמשמש את הקתולים‪ ,‬והדגש הוא על פריון‪ .‬אבל‬
‫בעולם האורתודוכסי הוא נחוג ב‪ 28-‬באוגוסט‪ ,‬לפי הלוח היוליאני‪ .‬ב‪ 25-‬באוגוסט בשעה ‪ 5:00‬בבוקר יוצאת‬
‫תהלוכת לוויה ממנזר ליד כנסיית הקבר לכאן כשהיא נושאת איקונה ונרות‪.‬‬
‫משני צידי המדרגות שיורדות אל הכנסייה יש קפלות צלבניות שבהן נקברו נשים חשובות של הממלכה‬
‫הצלבנית‪ ,‬שהחשובה שבהן היא המלכה מליסנדה‪ ,‬בתו של בולדווין השני ואשתו של פולק מאנז'ו‪ ,‬שקבורה‬
‫במקביל למדרגות ומעל קברה יש כיפה צלבנית יפה‪ .‬בצד השני קבורות נסיכות צלבניות‪.‬‬
‫עם הזמן ובעיקר מאז המאות ה‪ 15-16-‬התפתחו כאן מסורות נוצריות‪ .‬הנוצרים מספרים שמי שקבורים‬
‫במקומות האלו אינן נשים צלבניות לטיניות אלא דמויות קרובות אל מרים שנקברו קרוב לקברה‪ .‬זה לא יכול‬
‫להיות ישוע‪ ,‬שיש לו את הקבר הריק בכנסיית הקבר‪ ,‬ולכן זה יכול להיות הוריה של מרים‪ -‬יואכים ואנה‪ ,‬שלפי‬
‫המסורת קבורים מימין (ממזרח) למדרגות‪ .‬דמות קרובה נוספת שיש למרים היא יוסף בעלה‪ .‬לפי המסורת‬
‫המאוחרת יוסף קבור בחדר שמשמאל (ממערב) למדרגות‪ .‬קברים אלו מעוררים עניין בקרב צליינים נוצרים‪,‬‬

‫‪28‬‬
 ‫שלהם נהוג לספר על המסורת המאוחרת יותר בדבר קבריהם של הורי מרים ובעלה ולא על המסורת בדבר‬
‫המלכות והנסיכות הצלבניות‪ .‬אגב‪ ,‬הנשים הצלבניות ביקשו להיקבר כאן בגלל הקרבה למרים‪ .‬דבר דומה עשו‬
‫הגברים‪ ,‬המלכים הצלבניים שביקשו להיקבר מתחת לגולגותא‪ ,‬קרוב לאבן המשיחה ולקברו של ישוע‪.‬‬
‫בהקשר ליוסף נזכיר שהוא לא היה אביו הביולוגי של ישוע אלא אביו ומחנכו‪ ,‬ויש לו תפקיד מאד ספציפי‪ -‬הוא‬
‫מחבר את ישוע לבית דוד‪ .‬חשיבותה של מרים בכך שהיא מעניקה לישוע את הפן האנושי‪ ,‬ואילו יוסף הוא זה‬
‫שנותן את הקשר לבית דוד‪ .‬לכן הוא חשוב רק בלידה של ישוע‪ ,‬ובהמשך פחות שומעים עליו והוא די נמלם‬
‫מהתמונה‪ ,‬בניגוד למרים שנוכחת בתחנות חשובות רבות בחייו של ישוע‪ ,‬לרבות הצליבה (בכלל רק בבשורה‬
‫על פי מתי נותנים ליוסף תפקיד‪ .‬בבשורה על פי לוקס הוא נזכר‪ ,‬אבל במרקוס וביוחנן הוא לא נזכר כמעט)‪.‬‬
‫האחיות סן ג'וזף קרויות על שמו של יוסף ויש כנסייה שמוקדשת לו בנצרת‪ ,‬קרוב לכנסיית הבשורה הקתולית‪.‬‬
‫במאה ה‪ ,5-‬כאשר מתחילים לעסוק בטבע האנושי ובטבע האלוהי של ישוע ועל הדואליות‪ ,‬לא מנהלים דיון על‬
‫ישוע אלא על אמו‪ -‬האם היא ילדה את האל או את המשיח? היא זכתה שאלוהים יגדל בתוכה‪ ,‬וזה מרומם את‬
‫מעמדה‪ .‬אלוהים הוא חלק ממנה ולא חלק מיוסף‪ ,‬ובנוסף היא נתפסת כמתווכת (לאחר נס החתונה בקנה) ולכן‬
‫אחרי ועידת אפסוס נראה שיש יש שדרוג דרמטי במעמדה‪ ,‬והחשיבות שלה עולה‪ .‬לעומתה מעמדו של יוסף‬
‫הרבה יותר מצומצם‪.‬‬

‫מאת פורית‪ :‬אנחנו נמצאים בעמק יהושפט‪ ,‬בנחל קדרון‪ ,‬בין הר הזיתים להר הבית והעיר העתיקה‪ .‬ביקרנו‬
‫במקום ההנצחה של קבורתה של מרים‪ ,‬וזהו גם מקום קברה של מליסנדה‪.‬‬
‫מליסנדה היתה בתו של בלדווין השני‪ ,‬דודנו של בלדווין הראשון‪ .‬בלדווין השני הגיע לארץ לאחר מותו של‬
‫בלדווין הראשון ושלט בארץ במשך ‪ 18‬שנים‪ .‬היו לו ארבע בנות‪ ,‬שמליסנדה היתה הבכורה מביניהן‪ .‬היא נולדה‬
‫בשנת ‪ 1105‬וחיה עד שנת ‪ .1161‬היא היתה מלכת ירושלים שנולדה בירושלים בתקופת ממלכת הצלבנים‬
‫הראשונה למשפחה נוצרית אדוקה‪ .‬מסופר שברכיו של אביה היו מלאות יבלות מרוב כריעה לצורך תפילה‪.‬‬
‫בשיאה ממלכת הצלבנים השתרעה מצידון עד עקבה ועבר הירדן המזרחי‪ ,‬והיו מאבקים עם האיובים‪ .‬כשאביה‬

‫‪29‬‬
‫של מליסנדה נאלץ לצאת למלחמה נגד אחד הגנרלים בצבא האיובי‪ ,‬הוא נשבה למשך שלוש שנים‪ ,‬ולאחר ששב‬
‫מהשבי חשב מי יוכל לרשת אותו‪ .‬הוא החליט שבתו הבכורה מליסנדה תירש אותו‪ ,‬והשיא אותה לרוזן צרפתי‬
‫בשם פולק מאנז'ו‪ .‬בטקס ההכתרה של מליסנדה ובעלה הובאה מרכבה מפוארת רכובה לסוסים‪ ,‬והיה טקס עם‬
‫גלימות שהסתיים בכנסיית הקבר‪ ,‬היכן שהפטריארך הכתיר אותם‪ ,‬ומשם הם יצאו בשירה וריקודים‪ .‬בהמשך‬
‫נולד בנם‪ ,‬בלדווין השלישי‪.‬‬
‫ירושלים בתקופה הצלבנית היתה עיר קוסמופוליטית שדיברו בה הרבה שפות‪ .‬חיו בה כ‪ 30,000-‬איש ועליהם‬
‫נוסיף עוד כ‪ 10,000-‬צליינים‪ .‬היו חיי לילה‪ ,‬הביאו זונות מאירופה לעיר העתיקה‪ .‬מליסנדה ידועה כפטרונית של‬
‫הכנסייה ותרמה רבות לכנסייה‪ .‬בתקופתה‪ ,‬ב‪ 15-‬ביולי ‪ ,1149‬הסתיימה בנייתה המחודשת של כנסיית הקבר‬
‫שהכניסה אליה היתה מכיוון דרום‪ .‬בנוסף מליסנדה שיפצה את כנסיית סנטה אנה‪ ,‬את בית עניא ומבנים‬
‫נוספים ברחבי ירושלים‪.‬‬
‫בשל היותה הפטרונית של כנסיית הקבר‪ ,‬הוחלט לקבור אותה בקבר מרים‪ ,‬כאות כבוד והערכה על תרומתה‬
‫לעולם הנוצרי‪.‬‬
‫ההיסטוריון בן התקופה וויליאם מצור כתב על מליסנדה‪" :‬היא היתה אישה נבונה ביותר‪ ,‬מלאת ניסיון כמעט‬
‫בכל ענייני המדינה אשר התגברה לחלוטין על הנכות של היותה אישה ויכלה לקחת אחריות על עניינים חשובים‬
‫ביותר בנסותה לחקות את תהילתם של מיטב הנסיכים‪ .‬מליסנדה שלטה בממלכה ביד רמה כך שאף ניתן‬
‫להשוותה לקודמיה בתפקיד"‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫מול כנסיית הדורמיציון בהר ציון‬
‫בעתיד הקרוב אמורים להתחיל עבודות שיפוצים בכנסייה‪ ,‬ולכן היא תהיה סגורה למשך כשנתיים‪.‬‬
‫הכנסייה היא כנסייה חדשה שנבנתה על שטח שנרכש בשנת ‪ 1898‬על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני שביקר‬
‫בארץ באותה שנה (בספרים רבים כתוב שהוא קיבל את השטח במתנה מהסולטאן העות'מאני‪ .‬אבל זו היתה‬
‫מתנה שהיא שילם עליה במיטב כספו‪ .)...‬וילהלם השני היה קיסר גרמניה כולה‪ ,‬קיסר הרייך השני‪ ,‬ולכן הוא‬
‫היה קיסר גם של הקתולים וגם של הפרוטסטנטים (למרות שהוא עצמו היה פרוטסטנטי)‪ .‬הוא בא לחנוך את‬
‫כנסיית הגואל שנמצאת במוריסטן‪ ,‬ברובע הנוצרי בירושלים‪ ,‬ובנה שלושה מתחמים‪ :‬המתחם הקתולי שכאן‪,‬‬
‫מתחם קתולי מול שער שכם שבו בית הספר שמידט ואכסניית פאולוס‪ ,‬ומתחם שלישי עבור פרוטסטנטים‪-‬‬
‫אוגוסטה ויקטוריה שעל הר הצופים‪ .‬המתחם שכאן ניתן לקתולים הגרמנים‪ ,‬ומי שאחראי עליו הוא אגודה‬
‫גרמנית שיושבת בקלן שיש לה נציגות שיושבת ליד שער שכם‪ .‬האדריכל שהוזמן לתכנן את הכנסייה תכנן‬
‫אותה בסגנון הכנסיות שבריין‪-‬לנד שבגרמניה‪ ,‬ולכן היא גם דומה לקתדרלה של וורמס ולכנסיית סנט גראון‬
‫בקלן‪ ,‬ותוכנית הקרקע שלה מזכירה את הכנסייה של הקיסר של האימפריה הרומית הקדושה‪ ,‬קרל הגדול‪,‬‬
‫שהיתה באאכן‪.‬‬
‫יחד עם זאת האדריכל עשה שימוש בהרבה אלמנטים מקומיים‪ ,‬וכך בחזית שלה ניתן לראות עיטור דמוי אבלק‬
‫ממלוכי‪ ,‬עמודים דקים עם כותרות שמזכירים את הבנייה הצלבנית‪ ,‬וקשתות נכנסות בהשראה צלבנית (לא‬
‫ממש צלבניות כי הקשתות הצלבניות הן מחודדות ואילו הקשתות שכאן הן חביתיות)‪ .‬פנים הכנסייה תוכנן‬
‫בהשראה ביזנטית‪ ,‬וכך נוצר שילוב רב‪-‬תרבותי בתוך הכנסייה‪.‬‬
‫הכנסייה מוקדשת למקום שבו מרים סיימה את חייה בתרדמת עולמים (על פי הקתולים)‪ ,‬כאשר לתרדמה של‬
‫מרים קוראים בלטינית 'דורמיציו'‪ ,‬ומכאן שמה של הכנסייה‪ -‬דורמיציון‪ 6,‬ובאנגלית‪ ,Dormition Abbey -‬כי‬
‫היא מוחזקת על ידי נזירים קתולים מהמסדר הבנדיקטיני (כל מקום שיש בו נזירים בנדיקטיים נקרא ‪Abbey‬‬
‫ולא ‪ ,Monastery‬וראש המנזר נקרא ‪ .Abbot‬גם בטבחה (כנסיית הלחם והדגים)‪ ,‬בלטרון וגם באבו ע'וש יש ‪A‬‬
‫‪ .)bbey‬נזכיר שהבנדיקטינים חיים לפי הרגולה של בנדיקטוס הקדוש מהמאה ה‪ .6-‬עד המאה ה‪ 13-‬רוב הנזירים‬
‫באירופה חיו לפי החוקים של בנדיקטוס‪ ,‬ולאחר מכן החלו מהפכות ופילוגים‪ .‬כל מנזר הוא עצמאי ואין ראש‬
‫מסדר בנדיקטיני אלא ראשי המנזרים כפופים ישירות לאפיפיור‪ .‬למנזר שכאן יש סניף בטבחה‪ .‬המקום הוא‬
‫כנסייה פעילה שמשמשת גרמנים קתולים‪ ,‬ושפת התפילה והפולחן בו היא גרמנית‪.‬‬
‫בסמוך יש בית קברות של היוונים אורתודוכסים ובית קברות ארמני‪ ,‬מנזר וכנסייה בלתי גמורה של הארמנים‪.‬‬

‫בקומת הקרקע של הכנסייה‬

‫אין שום קשר בין שם המקום ובין הר ציון‪ ,‬אלא הדמיון בצליל מקרי לחלוטין‪.‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪31‬‬
 ‫הכנסייה היא כנסייה גרמנית מודרנית שנחנכה בשנת ‪ .1910‬היא בנויה על גבי שרידים קדומים‪ -‬צלבניים‬
‫וביזנטיים‪ ,‬שאינם משולבים במבנה המודרני אלא ניתן לראות אותם במרתף הכנסייה‪ ,‬בכניסה לשירותים‪ .‬על‬
‫הקיר הסמוך יש תרשים שמסביר את השלבים השונים בתולדות המקום‪.‬‬
‫מבחינת סגנון‪ ,‬הפסיפסים המוזהבים הרבים שבתוך הכנסייה משווים לה מראה של כנסייה מזרחית‪ .‬המזבח‬
‫נמצא באפסיס הארוך שבו פסיפס בסגנון מזרחי‪-‬ביזנטי אשר מציג את מרים אוחזת בישוע התינוק ומתחת‬
‫להם שמונה נביאים מהברית הישנה (התנ"ך) אשר ניבאו את בוא המשיח‪ ,‬ולפי הנצרות הנבואות שלהם‬
‫מתקיימות בישוע‪ .‬ישוע התינוק מחזיק ספר שעליו כתוב ביוונית "אני אור העולם"‪ ,‬מימין ומשמאל כתוב‬
‫"מטה תאוס"‪ -‬טבע האלוהים‪ ,‬ולמטה יש פסוק בלטינית שגם מי שלא קורא לטינית יכול לזהות את המילה‬
‫האחרונה בו‪ -‬עמנואל‪ .‬הפסוק הוא פסוק מספר ישעיהו‪ִ " :‬הֵּנה הָ עַ לְ מָ ה הָ ָרה וְ ֹילֶדֶ ת ֵּב ן וְ ָק ָראת ְׁש מ ֹו ִעָּמ נּו אֵ ל"‬
‫(ישעיהו ז‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫מימין ומשמאל יש שישה מזבחות שעומדים בשש קפלות‪ ,‬ולכל אחד יש נושא‪ -‬כל אחד מהם מוקדש לדמות‬
‫או נושא מסוים‪ ,‬כמו מזבח לכבוד יוחנן המטביל המתואר כשהוא עומד ליד הירדן ומחזיק מקל וכבש‪ ,‬ובשלט‬
‫שלידו כתוב "זה שה האלוהים"‪ .‬קפלה נוספת מוקדשת לאיש מזוקן יושב ומחזיק בלוח‪ ,‬שרבים חושבים‬
‫שהוא משה אבל למעשה זהו בנדיקטוס הקדוש אשר מחזיק את הרגולה (תקנון) שהוא כתב עבור מסדר‬
‫הנזירים הבנדיקטינים שהוא הקים באיטליה במאה ה‪ ,6-‬וקרוי על שמו‪.‬‬
‫בכנסייה יש רצפת פסיפס מיוחדת שיש לקרוא מהאמצע כלפי חוץ‪ ,‬והוא מיועד לתת תמונה של היקום כולו‬
‫מבחינה רוחנית‪-‬רעיונית כפי שהנוצרים רואים‪ .‬במרכז נמצא האלוהים בדמות השילוש הקדוש‪ ,‬ולצדו כתובת‬
‫ביוונית‪ -‬אגיוס אגיוס אגיוס‪ ,‬כלומר 'קדוש קדוש קדוש'‪ .‬זהו רמז לשילוש‪ -‬האב‪ ,‬הבן ורוח הקודש‪ .‬מכאן יש‬
‫כמו קרניים של אור שיוצאות אל כל העולם‪ ,‬שמעבירה אותם שרשרת של נביאים‪ ,‬מארבעת הנביאים‬
‫הגדולים‪ :‬יחזקאל‪ ,‬דניאל‪ ,‬ישעיהו וירמיהו‪ ,‬אל תרי‪-‬עשר הנביאים‪ ,‬אל השליחים ואל פאולוס‪ .‬בסופו של דבר‬
‫זה מגיע אל גלגל המזלות שמקיף את כל העולם ומגיע אל כל הקוסמוס‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫בתוך הכנסייה ניתן לראות גליל שבו רשימה שבה יותר מ‪ 108,000-‬שמות‪ .‬כל שנה לפני חג המולד הנזירים‬
‫אוספים של שמות של אנשים שמבקשים שיתפללו עבורם‪ ,‬ומוסיפים אותם לגליל‪.‬‬
‫הכנסייה היא כנסייה קונצנטרית אשר בנויה סביב מרכז אחד‪ .‬זהו מבנה מקובל לכנסיות הנצחה שנבנית כך‬
‫שהדבר הקדוש יהיה באמצע‪ ,‬ואז אפשר לערוך מסביב תהלוכות וטקסים‪ .‬פה נראה שיש בלבול‪ ,‬כי יש כנסייה‬
‫הרכזית אולם מצד שני אין במרכזה שום דבר קדוש שניתן לקשר לאירוע‪ .‬אין כאן בלבול‪ ,‬שכן בכנסייה הזו‬
‫המוקד הקדוש נמצא בקומה שמתחתינו‪ ,‬בקריפטה‪ ,‬שם נמצא הפסל שמראה את מרים בתרדמתה‪ ,‬והוא‬
‫נמצא במרכז המבנה‪.‬‬

‫בקריפטה‬
‫גם הקריפטה של הכנסייה עגולה‪ ,‬ובמרכזה יש דבר פיזי שמקשר אל האירוע המונצח בכנסייה‪ -‬פסל מודרני‬
‫שמציג את מרים שנרדמה לנצח‪ .‬הפסל עשוי משני חומרים יקרים‪ :‬הפנים וכפות הידיים עשויים משנהב (‬
‫‪ ,)ivory‬והעץ הוא הובנה (‪ ,)ebony‬ואלו גם שני החומרים של הקלידים השחורים והלבנים בפסנתר (וגם שיר‬
‫של סטיבי וונדר ופול מקרתני‪.)...‬‬
‫מעל הפסל יש תמונה משובצת בפסיפס‪ .‬במרכז הפסיפס דמותו של ישוע שבא לאסוף את נשמת אמו‪ ,‬והוא‬
‫פותח את זרועותיו‪ .‬מסביב לישוע יש מעגלים שבתוכם שש נשים מהברית הישנה ומספר יהודית‪ ,‬שהוא אחד‬
‫הספרים החיצוניים אבל כלול בברית הישנה של הנצרות‪ .‬הנשים הן פרה‪-‬פיגורציות (רמזים מוקדמים) למרים‪,‬‬
‫‪33‬‬
 ‫שהיא מחברת בין הברית הישנה והברית החדשה‪ ,‬והן‪ :‬מול רגליה של מרים יש אישה עם פרי ונחש‪ -‬זוהי‬
‫חווה‪ .‬אישה עם תוף היא מרים אחות משה‪ .‬אישה עם פטיש היא יעל שהרגה את סיסרא‪ ,‬שר צבאו של יבין‬
‫מלך חצור‪ .‬אישה שמחזיקה ראש כרות של גבר היא יהודית שהרגה את הולופורנס‪ ,‬ראש צבא נבוכדנאצר‪.‬‬
‫אישה עם שיבולים וחיטה היא רות המואביה‪ ,‬ואישה בבגדי מלכות היא אסתר המלכה‪.‬‬

‫מסביב יש קפלות שבהן מזבחות אשר נתרמו על ידי מדינות קתוליות ברחבי העולם שרצו להביע את‬
‫הערצתן למרים‪ ,‬מה שיוצר אווירה קוסמופוליטית‪ .‬מול רגלי הפסל‪ ,‬מעל מזבח שנמצא בקפלה צדדית‪ ,‬אפשר‬
‫לראות ציור קיר שמראה את התרדמה של מרים בסגנון הביזנטי‪ .‬אפשר לראות כיצד ישוע לוקח בזרועותיו‬
‫את נשמתה של מרים השוכבת‪ ,‬כאשר הנשמה עטופה בתכריכים‪.‬‬
‫בצד ההפוך‪ ,‬הראש של הקבר מצביע אל אפסיס שבו פסיפס שמציג את אירוע הפנטקוסט‪ -‬ירידת רוח הקודש‬
‫על השליחים‪ ,‬שלפי המסורת היה בחדר הסעודה האחרונה‪ .‬האירוע מונצח דווקא פה כי זהו החלק בתוך‬
‫הדורמיציון שהוא הכי קרוב אל חדר הסעודה האחרונה‪ .‬בחדר הסעודה האחרונה לנוצרים אין שום יכולת‬
‫לשים תיאורים כאלו‪ ,‬שכן החדר נמצא בידי מדינת ישראל ולא בידיים נוצריות‪ .‬אין כוונה לומר שהפנטקוסט‬
‫קרה כאן בדורמיציון‪ ,‬אלא לכוון אל האתר הסמוך‪ ,‬חדר הסעודה האחרונה ששם מנציחים את האירוע‪.‬‬
‫הירידה אל הקריפטה והעלייה ממנה אינן מאותו מקום‪.‬‬

‫תוספות משירלי‪:‬‬

‫‪ .1‬להעלאת מרים לשמים קוראים 'אסומפציו' (‪ .)assumption‬חשוב לציין שמדובר על העלאתה של מרים‬
‫השמימה ולא על עלייתה‪ ,‬כלומר לא על פעולה אקטיבית שמרים עשתה אלא על פעולה פאסיבית‪ -‬היא‬
‫נלקחה והועלתה‪ ,‬ולא עשתה זאת בכוחות עצמה‪ .‬לעליית ישוע לשמים קוראים ‪ .ascension‬הוא עולה לבד‬
‫אל השמים‪ ,‬ואילו מרים נלקחת‪ ,‬נאספת‪ ,‬וקוראים לכך כאמור ‪.assumption‬‬
‫‪ . 2‬פרוטסטנטים לא מבקרים כאן (וגם לא בקבר מרים)‪ ,‬גם כי המקום מתמקד במרים וגם כי האירוע לא נזכר‬
‫בכתבי הקודש ולכן מבחינתם הוא לא התרחש‪ .‬קתולים ואורתודוכסים מקבלים את המסורת על סוף חייה‬
‫‪34‬‬
 ‫של מרים‪ ,‬לפיה היא נרדמה ונלקחה לשמים‪ ,‬ולכן בני הזרמים הללו מבקרים גם במקום התרדמה וגם במקום‬
‫הקבר הריק של מרים (בכנסיית קבר מרים שבגת שמנים)‪ .‬אין תחרות בין שני האתרים הללו אלא להיפך‪ -‬אלו‬
‫אתרים משלימים‪ ,‬שאחד מהם מספר את תחילת הסיפור והשני מספר את סופו‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה‬
‫בתקופת בית שני הר ציון נקרא הגבעה המערבית‪ ,‬וגבולותיה היו‪ :‬גיא בן הינום במערב‪ ,‬הקדרון במזרח‪ ,‬הגיא‬
‫הצולב בצפון‪.‬‬
‫החומה של היום חותכת את הגבעה המערבית באמצע‪ ,‬וחותכת את הכותל הדרומי באמצע‪ .‬כל הקיר המזרחי‬
‫של הר הבית הוא גם חומת העיר העתיקה‪ .‬הגבעה המערבית נמצאת בחלקה בתחומי העיר העתיקה של היום‬
‫ובחלקה לא‪ ,‬כאשר בימי בית שני כולה היתה בתוך תחומי החומה‪ .‬גם בתקופה הביזנטית כל הגבעה‬
‫המערבית היתה בתוך תחומי החומה והעיר‪ ,‬אבל מן המאה ה‪ 11-‬חלק מהגבעה המערבית החל להיות בחוץ‪.‬‬
‫נשאלת השאלה‪ :‬ממתי קוראים לגבעה המערבית "הר ציון"? בתנ"ך מסופר שדוד כבש את מצודת ציון (היא‬
‫עיר דוד)‪ ,‬והר ציון הוא ההר שמצפון לקריית המלך‪ ,‬כלומר הר הבית‪ .‬הר ציון זה הר הבית‪ .‬במאה ה‪ 4-‬הנוסע‬
‫מבורדו מספר שהוא היה בהר ציון‪ ,‬היכן שהיו שבעה בתי כנסת ונשאר אחד‪ ,‬והראו לו את ארמון שלמה‪ 7.‬לא‬
‫ברור על אילו בתי כנסת הוא מדבר כי בתקופה הזו היה אסור ליהודים להקים בתי כנסת בעיר‪ ,‬אבל מה‬
‫שחשוב הוא שהוא קורא למקום "הר ציון"‪ .‬מקורות נוספים מספרים על כנסייה שנבנתה כאן באמצע המאה‬
‫ה‪ 4-‬והוקדשה לפנטקוסט (ירידת רוח הקודש על השליחים)‪ .‬לכנסייה הזו קראו הגיה ציון (ביוונית‪ :‬ציון‬
‫הקדושה) והיא הוקדשה למעמד הפנטקוסט‪ .‬בשנת ‪ 415‬שיפצו אותה לאחר שמצאו את עצמותיו של סטפנוס‬
‫המרטיר הראשון והביאו אותן לירושלים‪ ,‬וניתן לדעת כיצד היא נראתה שכן היא מופיעה במפת מידבא‪.‬‬
‫כזכור‪ ,‬ישוע נצלב ביום שישי‪ ,‬וביום ראשון קם לתחייה‪ .‬ארבעים יום לאחר מכן הוא עלה לשמים‪ ,‬לא לפני‬
‫שאמר לתלמידיו שלא יעזבו את ירושלים ושהם יהיו העדים שלו‪ .‬ספר מעשי השליחים מתחיל בכך‬
‫שהתלמידים בוחרים תלמיד חדש שיצטרף אליהם במקום יהודה איש קריות‪ ,‬ועולים אל העלייה‪ ,‬שהוא מקום‬
‫שהם נהגו לשהות בו (משפט לא הכי חשוב אבל הפך להיות זכור במיוחד‪ ,‬ולכן כולם יודעים שחדר הסעודה‬
‫האחרונה‪ ,‬שהוא גם המקום שבו התרחש מעמד הפנטקוסט‪ ,‬הוא בקומה השנייה)‪ .‬זה קורה ביום החמישים‬
‫לאחר תחייתו של ישוע‪ ,‬או על פי הברית החדשה‪ -‬לאחר שמלאו שבעה שבועות‪ּ" :‬בְ יוֹם ְמֹלאת ִׁשבְ עַ ת‬
‫הַ ָּׁשבּועוֹת הָ יּו ֻּכּלָם י ְַח ָּדיו‪ּ .‬פִ ְתאוֹם הָ יָה קוֹל ִמן הַ ָּׁשמַ יִם‪ּ ,‬כְ קוֹל ַמ ַּׁשב רּוחַ עַ ּזָה‪ ,‬וְ הּוא ִמּלֵא אֶ ת ּכָל הַ ּבַ יִת אֲ ֶׁשר‬
‫י ְָׁשבּו ּבוֹ‪ָ .‬אז הוֹפִ יעּו לְ ֶנגֶד עֵ ינֵיהֶ ם לְ ׁשוֹנוֹת ּכְ לַהֲ בוֹת אֵ ׁש‪ֶׁ ,‬ש ִה ְתּפַ ּזְ רּו וְ נָחּו ַאחַ ת ַאחַ ת עַ ל ּכָל אֶ חָ ד מֵ הֶ ם‪ .‬וְ ֻכּלָם‬
‫נִ ְמלְ אּו רּוחַ הַ ּקֹדֶ ׁש וְ הֵ חֵ ּלּו לְ ַדּבֵ ר ּבִ לְ ׁשוֹנוֹת אֲ חֵ רוֹת ּכְ פִ י ֶׁשּנ ְָתנָה לָהֶ ם הָ רּוחַ לְ ַדּבֵ ר" (מעשי השליחים ב‪.)1-4 ,‬‬
‫רוח הקודש היתה על ישוע‪ ,‬ובמעמד זה היא עוברת אל התלמידים‪ ,‬כאשר העובדה שהם נמצאים במקום‬
‫גבוה ויש לשונות אש מזכירה את מעמד הר סיני‪ ,‬שבו עם ישראל קיבל את התורה‪ .‬זה קרה בחג השבועות‪.‬‬
‫כלומר ביהדות חג שבועות הוא חג הקציר‪ ,‬כלומר חג חקלאי‪ ,‬אבל החל מסוף ימי בית שני הוא הפך להיות‬
‫יותר מזוהה עם מתן התורה‪ ,‬וכיום רוב האנשים זוכרים יותר את עניין מתן התורה ופחות את עניין‬
‫הביכורים‪.‬‬
‫התוצאה של ירידת רוח הקודש על השליחים היא שהם מתחילים לדבר בשפות שונות‪ ,‬וניתן לראות בכך גם‬
‫תיקון לסיפור מגדל בבל‪ -‬פתאום אפשר לדבר בכל שפה ולהבין כל שפה‪.‬‬
‫לאחר שהשליחים מתחילים לדבר בשפות שונות עומד פטרוס ונותן דרשה שבה הוא מצטט מהנביאים ומצטט‬
‫ַאחים‪ ,‬צָ ִריְך הָ יָה ֶׁשּי ְִת ַקּיֵם הַ ּכָתּוב אֲ ֶׁשר רּוחַ הַ ּקֹדֶ ׁש ִּדּבְ ָרה ִמ ֶּקדֶ ם ּבְ פִ י‬
‫מספר תהילים ובין היתר אומר‪ " :‬אֲ נ ִָׁשים ִ‬
‫ְהּודה‪ ,‬זֶה ֶׁשּנִ ְהיָה הַ ּמוֹבִ יל ֶׁשל ּתוֹפְ סֵ י יֵׁשּועַ ‪ .‬הּוא נִ ְמנָה ִא ָּתנּו וְ ִקּבֵ ל חֵ לֶק ּבַ ֵּׁשרּות הַ ּזֶה‪ .‬וְ ִהּנֵה ָקנָה ל ֹו ָׂשדֶ ה‬
‫ָּדוִ ד עַ ל י ָ‬
‫‪ 7‬להרחבה בנושא צליינים בארץ הקודש בתקופה הביזנטית מומלץ ספרה של אורלי מור "מסעות ארץ הקודש" הכולל תרגום‬
‫של טקסטים של צליינים מהתקופה הביזנטית‪ ,‬והקדמה מצוינת לנושא‪.‬‬
‫‪36‬‬
 ‫ְרּוׁש ַליִם ּולְ פִ יכְָך נִ ְק ָרא‬
‫ּבִ ְׂשכַר הָ ֶר ַׁשע ּובְ נָפְ ל ֹו נִ בְ ְקעָ ה ּבִ ְטנ ֹו וְ כָל מֵ עָ יו נִ ְׁשּפְ כּו הַ חּוצָ ה‪ -‬הַ ָּדבָ ר הַ ּזֶה נו ַֹדע לְ כָל יו ְֹׁשבֵ י י ָ‬
‫'ּת ִהי ִט ָירת ֹו נְ ַׁשּמָ ה וְ ַאל י ְִהי בָ ּה‬
‫אוֹת ֹו ָׂשדֶ ה ּבִ לְ ׁש ֹונָם 'חֲ ַקל ְּדמָ א'‪ֶׁ ,‬שּפֵ רּוׁש ֹו ְׂשדֵ ה הַ ָּדם‪ֶׁ  -‬שהֲ ֵרי ּכָתּוב ּבְ סֵ פֶ ר ְּת ִהּלִ ים‪ְ ,‬‬
‫יו ֵֹׁשב'‪ ,‬וְ גַם 'ּפְ קֻ ָּדת ֹו י ִַּקח ַאחֵ ר'‪  .‬עַ ל ּכֵן צָ ִריְך ֶׁשאֶ חָ ד ִמן הָ אֲ נ ִָׁשים אֲ ֶׁשר נִ לְ וּו אֵ לֵינּו ּבְ כָל הָ עֵ ת אֲ ֶׁשר הָ ָאדוֹן יֵׁשּועַ ּבָ א‬
‫וְ יָצָ א ּבְ ת ֹוכֵנּו‪  ,‬הָ חֵ ל ִמ ְּטבִ ילַת יוֹחָ נָן עַ ד יוֹם ִהּנ ְָׂשא ֹו מֵ ִא ָּתנּו‪ ,‬י ְִהיֶה עֵ ד ִא ָּתנּו עַ ל ְּת ִחּיָת ֹו" (מעשי השליחים א‪16- ,‬‬
‫‪.)22‬‬
‫רּוחי עַ ל ּכָל ּבָ ָׂשר וְ נִ ּבְ אּו ּבְ נֵיכֶם ּובְ נו ֵֹתיכֶם זִ ְקנֵיכֶם חֲ ֹלמוֹת יַחֲ ֹלמּון‬ ‫הנביא יואל מנבא‪" :‬וְ הָ יָה ַאחֲ ֵרי כֵן אֶ ְׁשּפוְֹך אֶ ת ִ‬
‫רּוחי‪ .‬וְ נ ַָת ִּתי מוֹפְ ִתים ּבַ ָּׁשמַ יִם‬
‫חּוריכֶם חֶ זְ יֹנוֹת י ְִראּו‪ .‬וְ גַם עַ ל הָ עֲ בָ ִדים וְ עַ ל הַ ְּׁשפָ חוֹת ּבַ ּי ִָמים הָ הֵ ּמָ ה אֶ ְׁשּפוְֹך אֶ ת ִ‬ ‫ּבַ ֵ‬
‫ֹׁשְך וְ הַ ּי ֵָרחַ לְ ָדם לִ פְ נֵי ּבוֹא יוֹם יְהוָ ה הַ ּגָדוֹל וְ הַ ּנו ָֹרא‪ .‬וְ הָ יָה ּכֹל‬
‫ימרוֹת עָ ָׁשן‪  .‬הַ ֶּׁשמֶ ׁש יֵהָ פֵ ְך לְ ח ֶ‬ ‫ָארץ‪ָּ  ‬דם וָ אֵ ׁש וְ ִת ְ‬ ‫ּובָ ֶ‬
‫ירּוׁש ִ ַלם ִּת ְהיֶה פְ לֵיטָ ה ּכַאֲ ֶׁשר ָאמַ ר יְהוָ ה ּובַ ְּׂש ִר ִידים אֲ ֶׁשר יְהוָ ה קֹ ֵרא"‬ ‫ָ‬ ‫אֲ ֶׁשר י ְִק ָרא ּבְ ֵׁשם יְהוָ ה יִּמָ לֵט ּכִ י ּבְ הַ ר ִצּיוֹן ּובִ‬
‫(יואל ג‪ ,‬א‪-‬ה)‪ .‬הר ציון נקבע ל"מסיבת ההתנבאות" של יואל‪ .‬כלומר מכיוון שכאן זיהו את אירוע הפנטקוסט‪,‬‬
‫השם "ציון" עבר לכאן ‪ ,‬כאשר מי שהעביר את השם לכאן היו הנוצרים‪ .‬גם הפסוק "ִּכ י ִמִּצ ּיוֹן ֵּת צֵ א תו ָֹרה ְּודבַ ר‬
‫יְהוָ ה ִמירּוָׁש ָל‍ים" (ישעיהו ב‪ ,‬ג) מתפרש עכשיו בנצרות בהתאם‪ -‬לאחר שרוח הקודש ירדה על השליחים‪ ,‬מכאן‬
‫הם התחילו להפיץ את דבר ה'‪ .‬לכן מעניין להעלות את נושא השם "ציון" עם תיירים‪ .‬כשיהודים חושבים על‬
‫השם "ציון" הם חושבים על הר הבית‪ ,‬ירושלים וישראל‪ .‬התנועה הציונית היא התנועה שמדברת על שיבת‬
‫עם ישראל לציון ואז זכות של עם ישראל לריבונות בארצו‪ .‬עבור פלסטינים המילה "ציונות" קשורה‬
‫להתנחלות שיושבים במאחזים וגוזלים מפלסטינים את האדמות שלהם‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬חיברנו את הנבואה של הנביא יואל אל הר ציון‪ ,‬שבו היה מעמד הפנטקוסט ולכן ממנו תצא‬
‫עכשיו התורה‪ .‬חשיבותו של המעמד בכך שהתלמידים מקבלים את הסמכות ואת רוח הקודש‪ ,‬שקודם קיבל‬
‫ישוע בירדן‪ ,‬ועכשיו הם יכולים ללמד ולהטיף ולהסמיך לכהונה ולערוך תפילות‪ .‬אותו מעמד קרה ‪ 50‬יום‬
‫לאחר תחייתו של ישוע‪ ,‬ומכאן השם 'פנטקוסט' שמשמעותו ביוונית‪ :‬חמישים‪.‬‬
‫אירוע נוסף שמזוהה כאן החל מהמאה ה‪ 5-‬הוא הסעודה האחרונה‪ .‬אם זהו המקום שבו נהגו התלמידים‬
‫להתאסף‪ ,‬הגיוני להניח שזהו גם המקום שבו הם אכלו את הסעודה האחרונה עם ישוע‪ .‬בסעודת הפסח‬
‫אוכלים את קורבן הפסח‪ ,‬כפי שמפורט בספר שמות‪ :‬יום קודם מכינים את הכבש‪ ,‬שוחטים אותו בין‬
‫הערביים‪ ,‬יושבים ביחד לארוחה רק עדת ישראל‪ ,‬צולים את הכבש באש‪ ,‬לא שוברים את העצמות‪ ,‬ואוכלים‬
‫את הכבש עד הבוקר‪ .‬והסיבה שבגללה אוכלים את קורבן הכבש היא כדי לזכור את היציאה של עם ישראל‬
‫מעבדות לחירות‪ ,‬להיזכר ביציאת מצרים‪ .‬בסעודה אומר ישוע לתלמידיו‪ְ " :‬קחּו וְ ִאכְ לּו‪ ,‬זֶה ּגּופִ י"‪ -‬כלומר הוא‬
‫עכשיו הקורבן שמציין את היציאה מעבדות לחטאים ולסבל‪ ,‬לחיי נצח ולחירות‪ .‬הלחם מסמל את בשרו של‬
‫"ׁשתּו ִמּמֶ ּנָה ּכֻּלְ כֶם‪ּ ,‬כִ י זֶה‬
‫ָאמרוֹ‪ְ :‬‬
‫ישוע הקורבן שהם צריכים לאכול עכשיו‪ " .‬ל ַָקח אֶ ת הַ ּכוֹס‪ּ ,‬בֵ ֵרְך וְ נ ַָתן לָהֶ ם ּבְ ְ‬
‫ָּד ִמי‪ַּ ,‬דם הַ ּבְ ִרית [הַ חֲ ָד ָּׁשה] הַ ּנִ ְׁשּפָ ְך ּבְ עַ ד ַרּבִ ים לִ ְסלִ יחַ ת חֲ טָ ִאים"‪ -‬הלחם מסמל את בשרו של ישוע‪ ,‬והיין מסמל‬
‫את דמו‪ .‬ישוע הוא קורבן פסח‪ ,‬ולכן גם יוחנן כשהוא רואה את ישוע בא להיטבל אצלו‪ ,‬אומר עליו שהוא‬
‫ֹלהים הַ ּנו ֵֹׂשא חַ ּטַ את הָ ע ֹולָם" (יוחנן א ‪ .)29‬וכאן בפעם הראשונה ישוע מסביר לתלמידיו שהוא‬ ‫" ִהּנֵה ֵׂשה הָ אֱ ִ‬
‫הולך להיות הקורבן‪ ,‬וכך הוא בעצם ייסד טקס שבהמשך ייקרא "מיסה" או "סעודת האדון"‪ .‬הטקס כולל לחם‬
‫ויין אשר מייצגים את בשרו ואת דמו של ישוע שהוא נתן לאנושות במותו על הצלב‪ .‬אם כך‪ ,‬מנציחים כאן לא‬
‫רק את הסעודה האחרונה אלא גם את ראשיתה של המיסה‪ ,‬טקס שמתחיל כאשר ישוע אומר באותה ארוחה‬
‫"קחו ואכלו‪ ,‬זה גופי" על הלחם‪ ,‬ועל היין‪" -‬קחו ושתו כי זה דמי"‪ .‬לטקס אמנם יש כיום כל מיני דרכי ביצוע‬
‫אבל הוא טקס מוכר וחשוב לכל הנוצרים ולכל הזרמים בנצרות‪ ,‬והוא מתחיל באירוע של הסעודה האחרונה‪.‬‬

‫‪37‬‬
 ‫על פי המסורת הנוצרית‪ ,‬כאן מרים סיימה את חייה‪ .‬ולכן במאה ה‪ 7-‬נמצא בכנסיית הגיה ציון קפלה שמציינת‬
‫את המקום שבו מרים סיימה את חייה‪.‬‬
‫הכנסייה הביזנטית נהרסה במאה ה‪ 10-‬על ידי שבטים תורכמנים בשם אחשידים‪ .‬במאה ה‪ ,11-‬כשיש רעידת‬
‫אדמה והפטימים משפצים את החומות‪ ,‬היו כאן הריסות ולכן הם חתכו את החלק הדרומי של הר ציון ולא‬
‫כוללים אותו בחומות‪ ,‬כי אין להם צורך בכך‪.‬‬
‫במאה ה‪ 12-‬הגיעו הצלבנים ובנו מחדש את הכנסייה‪ ,‬כאשר בחלק ממנה הם בונים גלריה מוגבהת על עמודים‬
‫(כמו הגולגותא בכנסיית הקבר)‪ .‬בקומה השנייה הם ממקמים את חדר הפנטקוסט והסעודה האחרונה‪ ,‬כי כזכור‬
‫בברית החדשה כתוב שהמקום היה בעלייה‪.‬‬
‫אם כך‪ ,‬יש כאן כנסייה צלבנית שהוקדשה למרים שיש בה חלק מוגבה שמוקדש לפנטקוסט ולסעודה‬
‫האחרונה‪ .‬בקומה הראשונה של הגלריה הוסיפו הצלבנים מסורת שלישית‪ -‬קבר דוד‪ .‬בספר מעשי השליחים‬
‫פרק ב'‪ ,‬במעמד הפנטקוסט‪ ,‬פטרוס נושא נאום ובו אומר שדוד המלך מת וקבר נמצא איתנו עד היום הזה‬
‫(" אֶ פְ ָׁשר לוֹמַ ר ָלכֶם ּבְ בִ ּטָ חוֹן עַ ל ָּדוִ ד ָאבִ ינּו‪ֶׁ ,‬שהּוא מֵ ת וְ גַם נִ ְקּבַ ר וְ ִקבְ ר ֹו נִ ְמצָ א ִעּמָ נּו עַ ד הַ ּיוֹם הַ ּזֶה"‪ -‬מעשי‬
‫השליחים ב ‪ ,) 29‬והצלבנים פירשו את זה בצורה מילולית וקבעו שהקבר הפיזי נמצא פה‪ ,‬בקומה הראשונה של‬
‫הכנסייה‪ .‬אפשר להבין שישוע הוא נצר לבית דוד‪ ,‬אבל עדיין השאלה המתבקשת היא למה קבעו את קבר דוד‬
‫המלך דווקא כאן? בתנ"ך מסופר שדוד המלך נפטר ונאסף אל אבותיו בעיר דוד‪ .‬אבל פטרוס אמר שקבר דוד‬
‫איתנו‪.‬‬
‫בנוסף זה קשור לחג שנחוג כאן בהר ציון לכבוד אחיו של ישוע‪ ,‬יעקב הקדוש‪ ,‬ודוד המלך‪ ,‬באותו יום‪.‬‬
‫במאה ה‪ 13-‬הכנסייה הצלבנית נהרסה על ידי השליט האיובי אל מועטם עיסא‪ ,‬ומה שנותר ממנה זה רק‬
‫החורבות של הגלריה שלה‪ .‬במאה ה‪ 13-‬היהודים התחילו לחזור לירושלים לאחר שבתקופה הצלבנית הם‬
‫גורשו ממנה‪ ,‬ובשלב הראשון יושבים בהר ציון‪ .‬הם רואים כאן חורבות של קבר דוד‪ ,‬ואף אחד לא שואל את‬
‫עצמו האם זה באמת הקבר של דוד המלך‪ .‬אם אלו חורבות קבר דוד‪ ,‬מבחינתם זהו בטוח קבר דוד‪ .‬כך‬
‫היהודים אימצו את הקבר ‪ .‬הסרקופג שרואים כיום במקום‪ ,‬שיהודים משתטחים עליו ומתפללים לידו‪ ,‬הוא‬
‫צלבני‪ .‬אבל אי אפשר לדעת‪ -‬אולי מתחת לו יש מערה שבה קבור דוד המלך?‬
‫לסיכום בנושא קבר דוד המלך בהר ציון ניתן לומר ש היהודים אימצו זיהוי צלבני שיש ספק גדול אם יש לו‬
‫בכל בסיס‪ .‬הזיהוי הצלבני של קבר דוד המלך אומץ על ידי היהודים החל מן המאה ה‪.13-‬‬
‫בשנת ‪ 1333‬המקום נרכש על ידי המלך של נאפולי עבור הפרנציסקאנים‪ ,‬שבאו והתיישבו פה ושיפצו את‬
‫המבנה ההרוס‪ .‬הם השלימו את הבניין על שתי קומותיו והוסיפו חצר עם קשתות מסביב (קלויסטר)‪ ,‬ומנעו‬
‫מיהודים להגיע להתפלל בקבר דוד‪ .‬כך החלה מתיחות בין יהודים ונוצרים‪ ,‬שהפכה להיות ברמה בינלאומית‬
‫ממש‪ ,‬עד שהממלוכים התערבו‪ .‬דוד המלך הוא נבי דאוד‪ ,‬שחשוב גם להם‪ ,‬וכך בסופו של דבר באמצע המאה‬
‫ה‪( 16-‬שנת ‪ ,1552‬התקופה העות'מאנית) הסולטאן סולימאן המפואר גירש מכאן לצמיתות את הפרנציסקאנים‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1524‬שתי קומות המבנה הפכו למסגד בניהולה של משפחת דג'אני דאודי‪ ,‬שהחזיקה גם במבנים נוספים‬
‫מסביב‪.‬‬

‫‪38‬‬
 ‫בשנת ‪ 1898‬הגרמנים רכשו שטח בסמוך ובנו עליו את כנסיית הדורמיציון‪ ,‬על שרידיה של הכנסייה הצלבנית‬
‫והביזנטית הגיה ציון‪.‬‬
‫במהלך מלחמת העצמאות מדינת ישראל לא הצליחה להחזיק בעיר העתיקה‪ ,‬אבל הר ציון היה בידיה‪ .‬עד ‪1967‬‬
‫הגבול בין ישראל וירדן עבר בין הר ציון ובין העיר העתיקה‪ .‬ברגע שהר ציון היה בשטח מדינת ישראל‪ ,‬הוכרז‬
‫שהמקום לא ישמש יותר כמסגד‪ ,‬ומאז חדר הסעודה האחרונה הפך להיות חדר ריק‪ .‬אין בו מסגד‪ ,‬כנסייה או‬
‫בית כנסת אלא זהו חדר ריק שנשלט ומנוהל על ידי מדינת ישראל‪ ,‬כאשר הקומה הראשונה מנוהלת על ידי‬
‫הרשות למקומות קדושים ומשרד הדתות‪ ,‬והקומה העליונה שייכת למחלקה לעדות נוצריות במשרד הפנים‪.‬‬
‫קבר דוד הפך למקום תפילה יהודי‪.‬‬
‫המקום אינו קשור לסטטוס קוו‪ .‬הסטטוס קוו הוא מהתקופה העות'מאנית‪ ,‬ובתקופה העות'מאנית היה כאן‬
‫מסגד ומדרסה‪ .‬בגלל הרגישות שקשורה לקבר דוד שנמצא מתחת‪ ,‬מדינת ישראל לא מרשה לעדות הנוצריות‬
‫לקיים כאן טקסים‪ ,‬למרות שהנוצרים היו מאד רוצים לקיים מיסה כאן‪ ,‬במקום שבו נולד טקס המיסה‪ .‬אבל‬
‫מדינת ישראל לא מאשרת זאת‪ ,‬מאז ‪ .1948‬אי אפשר לעשות כאן טקסי מיסה‪ .‬מותר רק להקריא מכתבי הקודש‬
‫ולשיר‪ ,‬אבל לא לקיים טקסים‪ ,‬ועל המדריך להקפיד בכך‪ .‬המקרים היחידים שבהם אישרו לנוצרים לקיים כאן‬
‫מיסה תחת שלטון מדינת ישראל היו בביקורי אפיפיורים‪ .‬כשאפיפיור מבקר בארץ‪ ,‬עורכים כאן מיסה קטנה‬
‫ופרטית‪ ,‬בלי הרבה משתתפים‪ .‬הפרנציסקאנים היו מאד שמחים לקבל לידיהם את המקום‪ ,‬כי מבחינתם זהו‬
‫הרכוש שלהם ונעשה להם עוול‪ ,‬אבל עד היום הדבר לא עלה בידם‪.‬‬
‫המידע שמעבירים כאן לתיירים תלוי בטיב הקבוצה והדבקות הדתית שלה‪ .‬יש תיירים שלהם אומרים‬
‫בפשטות שזהו קבר דוד‪ .‬יש תיירים שאומרים להם שזה ציון קבר דוד‪ ,‬וזה מספיק להם כדי להתפלל שם‪ .‬ויש‬
‫תיירים ששואלים למה זה קבר דוד‪ ,‬ולהם אפשר לספר את הסיפור של המקום‪ ,‬בקצרה כמובן‪.‬‬

‫קבר דוד‬
‫המחרב נמצא בצד של הגברים‪ ,‬אבל מוסתר בספריה‪ ,‬בקיר הדרומי‪.‬‬
‫הסרקופג מהאבן הוא ריק‪ ,‬והוא צלבני‪ .‬המקום הוא ציון קבר לדוד והמסורת היא מסורת צלבנית שעוותה על‬
‫ידי היהודים‪ ,‬וכבר ‪ 800‬שנה מתפללים כאן לדוד המלך‪ ,‬וכבר זה מעניק נופך של קדושה למקום‪.‬‬
‫בתקופה הצלבנית היה ניתן לעלות מכאן אל חדר הסעודה האחרונה‪ .‬אבל כדי למנוע בעיות‪ ,‬הכניסה לשם‬
‫היא מבחוץ‪.‬‬

‫חדר הסעודה האחרונה‬

‫המקום הוא הגלריה שהיתה חלק מהכנסייה הצלבנית שעמדה כאן ונהרסה‪ .‬לכן ניתן לראות כותרות‬
‫צלבניות‪ .‬הפרנציסקאנים ששיקמו את המקום הוסיפו לו קירות ויצרו חדר סגור בשתי קומות‪ ,‬ובנו את‬
‫הקלויסטר שמתחת‪ ,‬והשתמשו בחדר להנציח את הסעודה האחרונה ואת מעמד הפנטקוסט‪ ,‬ולמטה את קבר‬
‫‪39‬‬
 ‫דוד המלך‪ .‬באו המוסלמים שגירשו את הפרנציסקאנים‪ ,‬והפכו את שתי הקומות למסגד‪ .‬ארון הספרים‬
‫שבעזרת הגברים בקבר דוד מסתיר את המחרב‪ ,‬והקרמיקה שכיסתה את המבנה הוסרה‪ ,‬ולכן לא רואים‬
‫סממנים מוסלמים‪ .‬אבל בקומה השנייה כן נשארו סממנים מוסלמים שניתן לראות‪ -‬מחרב מהמאה ה‪,19-‬‬
‫חלונות עם תשליבי זכוכית צבעונית עם כתובת שהיא ציטוט מסורה ‪( 38‬סורת דוד המלך)‪ ,‬וכתובת משנת‬
‫‪ 1524‬שמתארת שהמוסלמים הפכו את המבנה של הכופרים למקום תפילה‪ .‬זוהי הכתובת העות'מאנית‬
‫הראשונה בירושלים שמציינת את הפיכת המקום למסגד‪.‬‬
‫ניתן לראות כניסה נעולה אל חדר‪ .‬הפרנציסקאנים עשו הפרדה בין שני חדרים‪ ,‬וכך חדר אחד מוקדש לירידת‬
‫רוח הקודש והחדר השני מוקדש לסעודה האחרונה‪ .‬במאה ה‪ ,19-‬במסגרת היחלשותה של האימפריה‬
‫העות'מאנית וחדירת המעצמות‪ ,‬העות'מאנים אפשרו ליהודים ולנוצרים לבקר כאן‪ ,‬אבל לא בקומה התחתונה‬
‫שהיא קדושה גם עבורם‪ ,‬אלא רק בקומה השנייה‪ .‬לנוצרים זה מצוין‪ ,‬אבל היהודים לא מסופקים כי אין להם‬
‫גישה אל קבר דוד‪ ,‬ולכן יש כאן גוש אבן מעל קבר דוד‪ ,‬שהיה קבר דוד המזויף‪ .‬לנוצרים אפשרו אפילו לערוך‬
‫תפילות קצרות פעמיים בשנה‪ :‬בחג הפנטקוסט וביום הסעודה האחרונה‪.‬‬
‫לאחר שהמקום עבר לידי מדינת ישראל‪ ,‬לא שינו בו דבר‪ ,‬ולכן עד היום ניתן לראות בו את המחרב ואת‬
‫הכתובות בערבית‪ .‬הדבר היחיד שעשו היה לתקן את התקרה במקומות שבהם הטיח התקלף‪.‬‬
‫לאחר שהנוצרים ביקשו אישור לקיים כאן תפילות‪ ,‬הבקשה שלהם עוררה מהומות ותגובות של תג מחיר‪,‬‬
‫פתחו כאן תחנת משטרה בגלל זה‪ ,‬ובסופו של דבר הרעיון ירד מן הפרק‪ .‬מה שיש כאן כיום זה מבנה צלבני‬
‫עם שיפוץ פרנציסקאני שפך למסגד שלא נגעו בו‪ .‬לנוצרים מותר להתפלל פה פעמיים בשנה כמו שהיה בעבר‪,‬‬
‫לפני ‪ - 1967‬ביום חמישי של הסעודה האחרונה ובחג הפנטקוסט‪ .‬ביום חמישי של הסעודה האחרונה‪ ,‬במסגרת‬
‫הטקס שנערך כאן‪ ,‬עושים משהו שישוע עשה בסעודה האחרונה ומתואר בבשורה על פי יוחנן‪ -‬הוא רחץ את‬
‫רגליהם של תלמידיו‪ .‬בחג הפנטקוסט לא עורכים כאן מיסה אלא נושאים תפילה קצרה‪ .‬מדינת ישראל‬
‫אישרה שגם היוונים וגם הארמנים יגיעו לכאן בחג הפנטקוסט‪ ,‬וגם הם נושאים כאן תפילה קצרה‪.‬‬
‫בני כל הזרמים בנצרות מגיעים לכאן‪ ,‬כי זה מקום שלא שייך לאף אחד מהם‪ ,‬וכולם מרגישים פה נוח‪ .‬המקום‬
‫חשוב במיוחד לנוצרים שמתחברים במיוחד לסיפור של הפנטקוסט ומאמינים שרוח הקודש עוד יורדת‬
‫עליהם ומתחילים לדבר בלשונות‪ -‬אלה הפנטקוסטלים‪ ,‬שמהווים סוג של תנועה פרוטסטנטית‪.‬‬
‫בתקופת בית שני סביר להניח שלא היה כאן שולחן שהסבו אליו עם כסאות אלא ישבו על כריות סביב‬
‫שולחן נמוך‪.‬‬
‫אם נשאלים האם ישוע ישב בחדר הזה וראה את הקירות האלה‪ ,‬התשובה היא לא‪ ,‬שכן המבנה הוא מבנה‬
‫צלבני‪ .‬בתקופה הביזנטית גם היתה כאן כנסייה שהיתה מוקדשת לאותו אירוע‪ .‬אבל כן ניתן להניח שהאירוע‬
‫היה בעיר העליונה ולא בעיר התחתונה‪ ,‬כי בעיר העלינה היו בתים גדולים שיכולים היו להכיל כמות גדולה‬
‫של אנשים לסעודת הפסח‪.‬‬
‫המסורת שמצוינת כאן היא מסורת מאד קדומה‪ ,‬אבל המבנה שכאן לא מפריע להתחבר אליה‪.‬‬
‫בתוך החדר יש שתי יצירות אמנות‪ .‬האחת היא כותרת של עמוד השיש שתומך בתקרה המוסלמית‪ .‬הכותרת‬
‫אינה מוסלמית אלא נמצאת כאן בשימוש משני‪ .‬מול המחרב‪ ,‬במפגש הקשתות שממנו יורדת המנורה יש עיטור‬
‫של כבש קטן‪ ,‬שהוא סמלו של ישוע הקורבן‪ .‬העיטור הוא צלבני או פרנציסקאני‪ .‬השנייה היא פסל מודרני‬
‫ממתכת של עץ זית‪ ,‬שנתרם למקום על ידי ארגון קתולי ששיפץ את כל החדר והמדינה הרשתה לו להציב כאן‬

‫‪40‬‬
‫את הפסל‪ .‬הזית בנצרות הוא המשיח‪ ,‬כי המשיח נמשח בשמן זית‪ ,‬וניתן כמובן גם לעשות הקשרים נוספים כמו‬
‫לשלום‪ ,‬היונה עם ענף הזית והמבול‪ ,‬וגת שמנים‪ .‬מקשרים את זה גם לסעודה האחרונה‪ ,‬כי כשהענפים צומחים‬
‫למעלה הם מקבלים צורה של גביע היין שממנו שתו‪ ,‬ובנוסף מהשורשים של העץ יש שיבולי חיטה ואשכולות‬
‫של גפן‪ ,‬שמסמלים את הלחם והיין‪.‬‬
‫בנוסף יש בחדר כותרת שיש מגולפת צלבנית שנמצאת כאן בשימוש משני‪ .‬באסלאם מקפידים שלא להציג‬
‫דמויות‪ ,‬ולכן במשך כל התקופה שהמקום היה בשימוש מוסלמי‪ ,‬הכותרת היתה מכוסה בטיח‪ .‬רק בתקופתנו‪,‬‬
‫כשערכו שיפוצים בחדר‪ ,‬הורידו את הטיח וחשפו את מה שמתחת‪ .‬בכותרת מגולפים גוזלי שקנאי המנקרים את‬
‫לב אמם‪ .‬על פי אמונה קדומה‪ ,‬השקנאית מקריבה את חייה כדי להאכיל את גוזליה‪ ,‬אולם לאחר מכן היא שבה‬
‫לתחייה‪ .‬מסיבה זו הפך השקנאי לסמל נוצרי מובהק‪ ,‬המסמל את ישוע שהקריב את עצמו למען בני האדם ושב‬
‫לתחייה כעבור שלושה ימים‪.‬‬

‫בנוסף ניתן לראות עמוד שבכותרת שלו דמות דמוית גריפון‪ ,‬שהיא סמל ימי בינימי‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫תוספות משירלי‪:‬‬

‫‪ .1‬בלטינית המקום נקרא סנקולום‪ ,‬מילה שמשמעותה "חדר אוכל"‪ .‬גם בעברית קוראים למקום בשם זה‪,‬‬
‫שנכנס גם לשפה האנגלית‪ .cenecel -‬שם נוסף בשפה האנגלית הוא ‪ ,The Upper Room‬כי הסעודה האחרונה‬
‫התקיימה בחדר העליון‪ ,‬ובהתאם לכך הצלבנים הנציחו את האירוע בקומה השנייה של המבנה ולא בקומת‬
‫הקרקע שלו‪.‬‬
‫‪ .2‬המקום הוא אחד האתרים הנוצריים החשובים ביותר בירושלים‪ ,‬וצליינים רבים מגיעים למקום‪ .‬גם‬
‫האפיפיורים שביקרו בארץ הקפידו להגיע למקום‪ ,‬כמו למשל האפיפיור יוחנן פאולוס השני שביקר בארץ בשנת‬
‫‪ 2000‬ועל אף חוליו התעקש להגיע למקום‪ .‬האפיפיור נתן מתנה למקום‪ ,‬שניצבת בו וכדאי לשים לב אליה‪ -‬פסל‬
‫של עץ זית שממנו יוצאים ענפי חיטה וגפן‪ .‬הזית‪ ,‬הגפן והחיטה מסמלים את השילוש הקדוש‪ ,‬ומעבר לכך‬
‫והחיטה והגפן מסמלים את הלחם והיין‪ ,‬ואילו נושא עץ הזית מבוסס על טקסט מהברית החדשה שבו כתוב‬
‫שהיהודים הם הגזע של עץ הזית‪ ,‬והחוטרים שיוצאים מהעץ הם הנוצרים‪ .‬כשם שהחוטרים הם ההמשכיות של‬
‫העץ‪ ,‬כך הנוצרים הם ההמשכיות של היהודים‪.‬‬

‫תצפית מהגג‬
‫בין השנים ‪ ,1948-1967‬תחת שלטון מדינת ישראל‪ ,‬גג המבנה שימש כתצפית הקרובה ביותר שממנה יהודים‬
‫יכלו להסתכל לכיוון הכותל המערבי ואל הר הבית‪ .‬הגג עדיין קיים ומשמש לתצפית‪ ,‬אם כי הוא איבד‬
‫מהמשיכה שלו שכן אפשר להגיע עד הר הבית ועד הכותל המערבי‪ .‬אבל זה היה המקום החשוב ביותר לעלייה‬
‫לרגל באותן שנים שבין ‪ ,1948-1967‬ואנשים עלו לרגל אל קבר דוד וטיפסו אל הגג כדי לצפות ממנו אל עבר הר‬
‫הבית‪.‬‬
‫‪42‬‬
 ‫לאחר שהפרנציסקאנים גורשו מהמקום הם בנו לעצמן מנזר חדש על הר ציון‪ .‬מדינת ישראל לא מפקיעה רכוש‬
‫של כנסיות כדי לא להסתבך עם העולם הנוצרי‪ ,‬ולכן משפחת דג'אני דאודי‪ ,‬שבבעלותה היה כל השטח וגם‬
‫המבנה‪ ,‬ברחה ‪ /‬גורשה לעיר העתיקה‪ ,‬וכל הרכוש שלה הופקע‪ ,‬חוץ מאשר בית הקברות שלה‪ .‬מדינת ישראל‬
‫הפכה את המבנה לאתר עם שתי קומות שונות שכל אחת מהן מנציחה מסורת אחרת‪ .‬הבתים מסביב מוחכרים‬
‫ומושכרים‪ ,‬כאשר רובם הוחכרו בשנות ה‪ 70-‬על ידי המדינה לישיבה בשם ישיבת התפוצות‪ ,‬מיסודו של הרב‬
‫גולדשטיין‪ .‬מנכ"ל משרד הדתות באותה תקופה החליט לקדם את הר ציון כחלופה למקומות הקדושים‬
‫שליהודים לא היתה גישה אליהם אחרי ‪ -1948‬הכותל המערבי‪ ,‬מערת המכפלה‪ ,‬קבר רחל וקבר יוסף‪ .‬לכן הוא‬
‫דאג להקים את אנדרטת הזיכרון לחללי הרובע היהודי שהיו עדיין קבורים ברובע‪ ,‬הקים את חדר הנשיא לכבוד‬
‫הנשיא ויצמן (שלא השתמש בו‪ ,‬אבל הנשיא יצחק בן צבי השתמש בו יותר)‪ ,‬הביא אפר מפולין והקים בהר ציון‬
‫את מרתף השואה שהיה אתר ההנצחה לשואה הראשון בארץ וכיום מנוהל על ידי ישיבת התפוצות‪ ,‬ודאג לערוך‬
‫בהר ציון טקסים והילולות‪.‬‬
‫עד ‪ 1967‬על מנת להגיע לכאן לא נסעו בכביש שנסענו בו היום‪ ,‬שנסלל רק בשנת ‪ 1964‬עבור האפיפיור‪ ,‬אלא‬
‫בגרם מדרגות שטיפס מלמטה‪ .‬לאחר ‪ 1967‬המקום החל לדעוך‪ ,‬וחזר לפרוח בשנת ‪ ,2000‬במהלך האינתיפאדה‪,‬‬
‫שאז אנשים חששו להגיע לשער יפו ולעיר העתיקה‪ ,‬והחלו לבקר בקבר דוד‪ ,‬ובמקביל גם הפכו אותו לבית‬
‫כנסת‪.‬‬
‫באתר "חלון להר ציון" יש מידע רב על הר ציון בעברית‪ ,‬ערבית ואנגלית‪.‬‬
‫החלק ההיסטורי של הר ציון הוא מסובך‪ ,‬ולא מעבירים את כל המידע הזה לתיירים‪.‬‬

‫‪43‬‬