You are on page 1of 187

‫‪1‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪1‬‬

‫לענייני יהודים אשר נתמנו מקרב אנשי מחלקת הנאשם ב״גסטאפו״‪,‬‬


‫ואשר היו כפופים להוראותיו‪.‬‬
‫ישיבה מס׳ ‪1‬‬
‫)ה( במדינות הציר ושטחי כיבושיהן השתמש הנאשם בנציגויות‬ ‫כ״ה בניסן תשכ״א‬
‫החוץ של גרמניה בכל מקום ומקום‪ ,‬וזאת בתיאום מתמיד עם‬
‫המחלקות המיוחדות במשרד החוץ הגרמני בברלין‪ ,‬אשר טיפלו‬ ‫)‪ 11‬באפריל ‪(1961‬‬
‫בבעיית היהודים‪ .‬בנציגויות אלו נתמנו יועצים מתוך אנשי מחלקת‬
‫הנאשם‪ ,‬אשר היו כפופים להוראותיו‪.‬‬
‫שמש בית המשפט מכריז בית המשפט!‬
‫)ו( הנאשם‪ ,‬ביחד עם אחרים‪ ,‬הגשים השמדת היהודים‪ ,‬בין השאר‬
‫על ידי הריגתם במחנות ריכוז שמטרתם היתה רצח המונים‪ ,‬ואלה‬ ‫המזכיר תיק פלילי מס׳ ‪ .40/61‬היועץ המשפטי לממשלה נגד‬
‫החשובים ביניהם׃‬ ‫אדולף בן אדולף קרל אייכמן‪ .‬בשם המאשים מר גדעון האוזנר‪,‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬ד״ר יעקב רובינסון‪ ,‬עוזר ליועץ‬
‫)‪ (1‬אושוויץ )‪ .(Auschwitz‬כאן הושמדו מיליוני יהודים החל‬ ‫המשפטי‪ ,‬מר גבריאל בך‪ ,‬מר יעקב ברֿאור‪ ,‬מר צבי טרלו – סגני‬
‫משנת ‪ 1941‬ועד סוף ינואר ‪ ,1945‬בתאי גזים‪ ,‬במשרפות‪,‬‬ ‫פרקליט המדינה; הנאשם עצמו ועורך הדין ד״ר רוברט סרבציוס‪.‬‬
‫ביריות ובתליות‪ .‬הנאשם ִהנחה את מפקדי אותו מחנה‬
‫להשתמש בגז ״ציקלון ב״ )‪ ,(Zyklon B‬ובשנים ‪ 1942‬וֿ‪1944‬‬ ‫אב בית הדין ]למתורגמן׃ תגיד לו לקום[ אדולף אייכמן‪ ,‬אתה‬
‫אף דאג להספקת כמות גז למטרת השמדת היהודים‪.‬‬ ‫אדולף בנו של אדולף קרל אייכמן?‬
‫)‪ (2‬חלמנו )‪ .(Chelmno‬מחנה השמדה זה הופעל מחודש‬ ‫הנאשם ]בעמידה[ כן‪.‬‬
‫נובמבר ‪ 1941‬ועד ראשית ‪ ,1945‬והשתמשו בו בין השאר בגזים‬ ‫אב בית הדין אתה מיוצג במשפט זה על ידי ד״ר רוברט סרבציוס‬
‫מרעילים‪.‬‬ ‫ומר דיטר וכטנברוך?‬
‫)‪ (3‬בלז׳ץ )‪ .(Belzec‬מחנה השמדה זה הופעל מראשית שנת‬ ‫הנאשם כן‪.‬‬
‫‪ 1942‬ועד אביב ‪ ,1943‬והשתמשו בו בין השאר בגזים‬ ‫אב בית הדין אתה מואשם בפני בית משפט זה בכתב אישום‬
‫מרעילים‪.‬‬ ‫המכיל ‪ 15‬פרטים‪ .‬אני אקרא את כתב האישום באוזניך‪ ,‬וכתב‬
‫)‪ (4‬סוביבור )‪ .(Sobibór‬מחנה השמדה זה הופעל מחודש‬ ‫האישום יתורגם לך לגרמנית‪.‬‬
‫מארס ‪ 1942‬ועד אוקטובר ‪ ,1943‬ובו הותקנו בין השאר‬ ‫זהו כתב האישום נגדך מטעם היועץ המשפטי לממשלה‪.‬‬
‫חמישה חדרי אבן שלתוכם הוכנסו גזים מרעילים‪.‬‬ ‫אדולף אייכמן מואשם בזה כדלקמן׃‬
‫)‪ (5‬טרבלינקה )‪ .(Treblinka‬מחנה השמדה זה הופעל מיום‬
‫‪ 23.7.1942‬ועד חודש נובמבר ‪ .1943‬אף כאן השתמשו בין‬
‫השאר בגזים מרעילים‪.‬‬
‫פרט ראשון‬
‫)‪ (6‬מיידנק )‪ .(Majdanek‬מחנה השמדה זה הופעל משנת‬ ‫רשתהעברה‪ ẅ‬פשע כלפי העם היהודי‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪(1‬‬
‫‪ 1941‬ועד חודש יולי ‪ ,1944‬והשתמשו בו בין השאר בגזים‬ ‫לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪23‬‬
‫מרעילים‪.‬‬ ‫לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬
‫)ז( מיד לאחר פלישת הצבא הגרמני לפולין בספטמבר ‪ ,1939‬ביצע‬ ‫פרטי העברה‪) ẅ‬א( הנאשם בתקופה שבין ‪ 1939‬לבין ‪ ,1945‬ביחד‬
‫הנאשם פעולות גירוש‪ ,‬עקירת אוכלוסין והשמדה‪ ,‬אשר היו‬ ‫עם אחרים‪ ,‬גרם להריגת מיליוני יהודים‪ ,‬בתורת מי שהיה אחראי על‬
‫מתואמות עם יחידות טבח שגויסו מתוך שורות משטרת הביטחון‬ ‫ביצוע תכנית הנאצים להשמדתם הגופנית של היהודים – תכנית‬
‫של גרמניה והס״ס‪ ,‬ואשר כונו בשם ״עוצבות מבצע״‬ ‫הידועה בכינויה׃ ״הפתרון הסופי של בעיית היהודים״‪.‬‬
‫)‪ .(Einsatzgruppen‬עוצבות במתכונת זו פעלו גם אחרי הפלישה‬
‫לתוך ברית המועצות בשנת ‪ ,1941‬והתקדמו בעקבות הצבא הגרמני‪.‬‬ ‫)ב( מיד לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה נתמנה הנאשם לראש‬
‫את הוראותיהן קיבלו ישירות מאת המשרד הראשי לביטחון הרייך‬ ‫מחלקה ב״גסטאפו״ בברלין‪ ,‬אשר מתפקידיה היו איתור‪ ,‬גירוש‪,‬‬
‫)רזה״א – ‪ (RSHA‬ופעלו בשותפות עם הנאשם בהשמדת היהודים‪,‬‬ ‫והשמדת היהודים בגרמניה ובשאר מדינות הציר‪ ,‬וכן בשטחי‬
‫כל אחת באזור סמכותה‪ .‬העוצבות הופעלו במיוחד גם בימי שבתות‬ ‫כיבושיהן‪ .‬המחלקה נשאה‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬מספרי היכר אלה׃ ;‪IVD4‬‬
‫ומועדי ישראל – ימים שנבחרו לטבח יהודים‪ .‬עוצבות אלה השמידו‬ ‫‪.IVB4; IVA4‬‬
‫מאות אלפי יהודים בשטח הכיבוש הגרמני בפולין‪.‬‬ ‫)ג( הוראות הביצוע של תכנית ההשמדה הגרמנית ניתנו ישירות על‬
‫)ח( לפני פלישת הצבא הגרמני לשטחי ברית המועצות ולארצות‬ ‫ידי הנאשם למפקדות ה״גסטאפו״ המקומיות‪ ,‬ואילו בברלין‪ ,‬בווינה‬
‫הבלטיות ליטה‪ ,‬לטוויה ואסטוניה‪ ,‬שצורפו אליה‪ ,‬אורגנו על ידי‬ ‫ובפראג ניתנו הוראות הנאשם לרשויות מרכזיות )‪Zentralstelle für‬‬
‫המשרד הראשי לביטחון הרייך ארבע עוצבות מבצע שפעלו‬ ‫‪ ,(Jüdische Auswanderung‬אשר הוא היה אישית אחראי לניהולן‬
‫בשותפות עם הנאשם בהשמדת יהודים באזורים הנ״ל ובאותו חלק‬ ‫עד לחיסולן‪ ,‬סמוך לפני סוף מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫של פולין שסופח לברית המועצות אחרי ספטמבר ‪ .1939‬מעשי‬ ‫)ד( בשטחי הכיבוש של גרמניה פעל הנאשם באמצעות משרדי‬
‫העוצבות הללו כללו בין השאר את הפעולות הבאות׃‬ ‫המפקדים של משטרת הביטחון והס״ד )‪ ,(SD‬והממונים המיוחדים‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪2‬‬

‫בתקופה שבין הֿ‪ 19.3.1944‬לבין הֿ‪ ,24.12.1944‬כאשר שימש ראש‬ ‫)‪ (1‬עוצבת מבצע ”‪ “A‬השמידה במשך ארבעת החודשים‬
‫״יחידת מבצע מיוחדת אייכמן״ )‪Sondereinsatzkom-‬‬ ‫הראשונים לפלישת הצבא הגרמני לשטחים הנ״ל׃‬
‫‪ (mando Eichmann‬בבודפשט‪.‬‬ ‫בליטה׃ למעלה מֿ‪ 80,000‬יהודים;‬
‫)יג( כל המעשים הנזכרים בפרט זה ביצע הנאשם בכוונה להשמיד‬ ‫בלטוויה׃ למעלה מֿ‪ 30,000‬יהודים;‬
‫את העם היהודי‪.‬‬
‫באסטוניה׃ כֿ‪ 470‬יהודים;‬
‫בביילורוסיה׃ למעלה מֿ‪ 7,600‬יהודים;‬
‫פרט שני‬ ‫ברוסיה׃ כֿ‪ 2,000‬יהודים;‬
‫פרשת העברה‪ ẅ‬פשע כלפי העם היהודי‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪(1‬‬
‫במחוז טילזיט׃ כֿ‪ 5,500‬יהודים;‬
‫לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪23‬‬
‫לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬ ‫ובסך הכול למעלה מֿ‪ 135,000‬יהודים‪.‬‬
‫פרטי העברה‪) ẅ‬א( הנאשם ביחד עם אחרים‪ ,‬העמיד מיליונים‬ ‫)‪ (2‬עוצבת מבצע ”‪ “B‬השמידה עד ליום ‪14.11.1941‬‬
‫רבים של יהודים בתנאי חיים שהיה בהם כדי להביא להשמדתם‬ ‫בביילורוסיה ובשטחים אחרים למעלה מֿ‪ 45,000‬יהודים‪.‬‬
‫הגופנית‪ ,‬במשך התקופה שבין ‪ 1939‬לבין ‪ ,1945‬ולשם כך פעל‬ ‫)‪ (3‬עוצבת מבצע ”‪ “C‬השמידה עד ליום ‪ 3.11.1941‬באוקראינה‬
‫בגרמניה ובשאר ארצות הציר‪ ,‬בשטחי כיבושיהן‪ ,‬וכן בשטחים שהיו‬ ‫למעלה מֿ‪ 75,000‬יהודים – ובתוכם כֿ‪ 33,000‬יהודי קייב‪.‬‬
‫נתונים למעשה למרותן‪ .‬בתקופה האמורה ובתוקף תפקידיו הנזכרים‬
‫בפרט הראשון‪ ,‬ולמען ביצוע ״הפתרון הסופי של בעיית היהודים״‪,‬‬ ‫)‪ (4‬עוצבת מבצע ”‪ “D‬השמידה עד ליום ‪12.12.1941‬‬
‫פעל בדרכי׃‬ ‫כֿ‪ 54,000‬יהודים‪.‬‬
‫)‪ (1‬העבדתם במחנות עבודת כפייה;‬ ‫)‪ (5‬במשך התקופה אוגוסט‐‐נובמבר ‪ 1942‬השמידו עוצבות‬
‫מבצע אלו כֿ‪ 363,000‬יהודים‪.‬‬
‫)‪ (2‬הכנסתם והחזקתם בגטאות;‬
‫עוצבות מבצע אלו פעלו במתכונת זו ולמטרה זו באזורים הנ״ל‬
‫)‪ (3‬רדיפתם אל תוך מחנות מעבר ומקומות ריכוז אחרים;‬ ‫בהשמדת היהודים החל מיוני ‪ 1941‬ועד שנת ‪ 1944‬והשמידו מאות‬
‫)‪ (4‬גירושם והובלתם בהמוניהם בתנאים בלתיֿאנושיים ‐‐‬ ‫אלפי יהודים נוסף לאלה המפורטים לעיל‪.‬‬
‫וכל זאת עשה הנאשם לאותן המטרות‪ ,‬באותן דרכי הפעולה‬ ‫)ט( בסוף שנת ‪ 1941‬ציווה הנאשם לגרש אלפי יהודים מגרמניה‪,‬‬
‫ובאותם המקומות שתוארו בפרט הראשון‪.‬‬ ‫אוסטריה וצ׳כוסלובקיה )פרוטקטוראט – ‪ (Protectorate‬לגטאות‬
‫)ב( מעשיו אלה ביצע הנאשם בכוונה להשמיד את העם היהודי‪.‬‬ ‫בריגה )‪ ,(Riga‬קובנה )‪ (Kovno‬ומינסק )‪ .(Minsk‬יהודים אלה‬
‫הושמדו – ובין היתר –‬
‫)‪ (1‬נרצח משלוח יהודים אלה מן הרייך )גרמניה( ביום‬
‫פרט שלישי‬ ‫‪ ,30.11.1941‬ביחד עם כֿ‪ 4,000‬יהודי ריגה;‬
‫פרשת העברה‪ ẅ‬פשע כלפי העם היהודי‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪(1‬‬ ‫)‪ (2‬כֿ‪ 3,500‬יהודים מגרמניה שנשלחו למינסק כאמור‪ ,‬על פי‬
‫לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪23‬‬ ‫הוראות הנאשם‪ ,‬הושמדו על ידי עוצבת מבצע בביילורוסיה‪ ,‬ביחד‬
‫לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬ ‫עם ‪ 55,000‬יהודים נוספים מתושבי האזור‪.‬‬
‫פרטי העברה‪) ẅ‬א( בתקופת השלטון הנאצי מילא הנאשם‬ ‫)י( הנאשם‪ ,‬ביחד עם אחרים‪ ,‬גרם להריגת מאות אלפי יהודים‬
‫תפקידים בשירות הביטחון של הס״ס )ס״ד( בטיפול ביהודים‪ ,‬על‬ ‫במחנות של עבודת כפייה בין השנים ‪ – 1945‐‐1940‬מחנות שנוהלו‬
‫פי תכנית מפלגת הנאצים )‪ .(NSDAP‬תפקידים אלה אוחדו אחרי‬ ‫על פי משטר של מחנות הריכוז – ואשר בהם שועבדו‪ ,‬עונו והורעבו‬
‫פרוץ מלחמת העולם השנייה עם תפקידי המחלקה ב״גסטאפו״‬ ‫היהודים עד למוות‪ ,‬בגרמניה ובארצות כיבושיה‪.‬‬
‫המתוארת בפרט הראשון‪ ,‬ואשר הנאשם עמד בראשה‪.‬‬
‫)יא( הנאשם‪ ,‬ביחד עם אחרים‪ ,‬גרם להריגת מאות אלפי יהודים‬
‫)ב( במשך כל אותה תקופה גרם הנאשם‪ ,‬ביחד עם אחרים‪ ,‬נזק‬ ‫נוספים בין השנים ‪ 1945‐‐1939‬על ידי גירושים המוניים וריכוז‬
‫חמור למיליוני יהודים‪ ,‬בגופם ובנפשם‪ ,‬בגרמניה ובשאר מדינות‬ ‫היהודים בגטאות ומקומות ריכוז אחרים‪ ,‬שבוצעו בתנאים אכזריים‬
‫הציר‪ ,‬בשטחי כיבושיהן וכן בשטחים שהיו נתונים למעשה למרותן‪,‬‬ ‫ולא אנושיים‪ ,‬בגרמניה ובשאר מדינות הציר‪ ,‬וכן בשטחי כיבושיהן‪,‬‬
‫בארצות שפורטו בפרט הראשון‪.‬‬ ‫דהיינו – בארצות׃‬
‫)ג( הנאשם‪ ,‬ביחד עם אחרים‪ ,‬גרם נזק חמור זה בדרכי שעבוד‪,‬‬ ‫גרמניה; אוסטריה; איטליה; בולגריה; בלגיה‪ ,‬ברית המועצות‬
‫הרעבה‪ ,‬גירוש ורדיפה‪ ,‬החזקה בגטאות‪ ,‬במחנות מעבר ובמחנות‬ ‫והארצות הבלטיות ליטה‪ ,‬לטוויה ואסטוניה שצורפו אליה‪,‬‬
‫ריכוז – וזאת בתנאים שנועדו לגרום להשפלת היהודים‪ ,‬לשלילת‬ ‫וחלק מפולין שצורף לברית המועצות אחרי ספטמבר ‪.1939‬‬
‫זכויותיהם כבני אדם‪ ,‬לדכאם ולענותם סבל ועינוי בלתיֿאנושיים‪.‬‬ ‫דנמרק; הולנד; הונגריה; יוגוסלביה; יוון; לוקסמבורג; מונקו;‬
‫)ד( הנאשם‪ ,‬ביחד עם אחרים‪ ,‬ביצע מעשים אלה בנוקטו אמצעים‬ ‫נורווגיה; פולין; צ׳כוסלובקיה; צרפת; ורומניה‪.‬‬
‫אשר החשובים ביניהם היו׃‬ ‫)יב( הנאשם גרם להריגת כחצי מיליון מיהודי הונגריה על ידי‬
‫)‪ (1‬מעצרים המוניים של יהודים בפתע‪ ,‬ללא עוול וללא הכרעה‬ ‫גירושם ההמוני למחנה ההשמדה באושוויץ ולמקומות אחרים‬
‫‪3‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪1‬‬

‫פרט חמישי‬ ‫שיפוטית‪ ,‬ורק בגלל היותם יהודים‪ ,‬ועינוָים במחנות ריכוז‪ ,‬כגון‬
‫פרשת העברה‪ ẅ‬פשע כלפי האנושות‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪(2‬‬ ‫אלה שבדכאו )‪ (Dachau‬ובבוכנוולד )‪;(Buchenwald‬‬
‫לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪23‬‬ ‫)‪ (2‬ארגון רדיפה המונית על ידי מעצר‪ ,‬הכאה אכזרית‪ ,‬גרימת‬
‫לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬ ‫חבלה חמורה‪ ,‬ועינוי במחנות ריכוז של כֿ‪ 20,000‬יהודים‬
‫פרטי העברה‪ ẅ‬הנאשם בתקופה שבין ‪ 1939‬לבין ‪ 1945‬עשה‬ ‫מגרמניה ומאוסטריה בלילה שבין הֿ‪ 9‬והֿ‪ 10‬בנובמבר ‪;1938‬‬
‫מעשים בגרמניה‪ ,‬ובשאר ארצות הציר‪ ,‬בשטחי כיבושיהן‪ ,‬וכן‬ ‫)‪ (3‬ארגון פעולות חרם חברתי וכלכלי של יהודים והוקעתם‬
‫בשטחים שהיו נתונים למעשה למרותן‪ ,‬שהם בגדר פשע כלפי‬ ‫כקבוצה גזענית תתֿאנושית;‬
‫האנושות‪ ,‬כאשר ביחד עם אחרים גרם לרציחתה‪ ,‬השמדתה‪,‬‬ ‫)‪ (4‬הפעלתם של החוקים הידועים כ״חוקי נירנברג״ למען‬
‫ִשעבודה‪ ,‬הרעבתה וגירושה של האוכלוסייה היהודית האזרחית‬ ‫שלילת זכויות האדם ממיליוני יהודים בכל הארצות המפורטות‬
‫שבארצות ההן ובשטחים אלה‪ .‬מעשים אלה ביצע הנאשם תוך מילוי‬ ‫בפרט הראשון‪.‬‬
‫תפקידיו שפורטו בפרט הראשון‪.‬‬ ‫)ה( מעשיו אלה ביצע הנאשם בכוונה להשמיד את העם היהודי‪.‬‬

‫פרט שישי‬
‫פרט רביעי‬
‫פרשת העברה‪ ẅ‬פשע כלפי האנושות‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪(2‬‬
‫לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪23‬‬ ‫פרשת העברה‪ ẅ‬פשע כלפי העם היהודי‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪(1‬‬
‫לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬ ‫לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪23‬‬
‫לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬
‫פרטי העברה‪ ẅ‬הנאשם בבצעו את הפעולות המתוארות בפרטים ‪1‬‬
‫עד ‪ 5‬לעיל‪ ,‬רדף יהודים מטעמים לאומיים‪ ,‬גזעניים‪ ,‬דתיים‬ ‫פרטי העברה‪) ẅ‬א( החל משנת ‪ 1942‬קבע הנאשם‪ ,‬ביחד עם‬
‫ופוליטיים‪.‬‬ ‫אחרים‪ ,‬אמצעים אשר מגמתם היתה מניעת ה ְילודה בקרב היהודים‬
‫בגרמניה ובארצות כיבושיה‪.‬‬
‫)ב( קביעת האמצעים על ידי הנאשם‪ ,‬בתוקף תפקידו כראש‬
‫פרט שביעי‬ ‫המחלקה לענייני יהודים ב״גסטאפו״ בברלין‪ ,‬נועדה אף היא לקדם‬
‫פרשת העברה‪ ẅ‬פשע כלפי האנושות‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪(2‬‬ ‫את ״הפתרון הסופי של בעיית היהודים״‪.‬‬
‫לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪23‬‬ ‫)ג( בין האמצעים האלה היו׃‬
‫לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬
‫)‪ (1‬הוראות הנאשם לד״ר אפשטיין )‪ ,(Eppstein‬מי שהיה‬
‫פרטי העברה‪) ẅ‬א( בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה ובשאר‬ ‫ראש מועצת הזקנים במחנה הריכוז בטרזין )טרזיינשטט –‬
‫מדינות הציר‪ ,‬בארצות כיבושיהן‪ ,‬וכן בשטחים שהיו נתונים למעשה‬ ‫‪ (Theresienstadt‬בשנים ‪ ,1943/44‬בדבר איסור לידות במחנה‪,‬‬
‫למרותן‪ ,‬גרם הנאשם ביחד עם אחרים לשוד רכושם של מיליוני‬ ‫ובדבר הפסקת ההיריון על ידי הפלה מלאכותית בכל מקרה‬
‫יהודים תושבי הארצות האלה‪ ,‬וזאת באמצעי כפייה‪ ,‬גֵזלה‪ ,‬טרור‬ ‫ובכל שלבי ההיריון;‬
‫ועינוי בלתי‪ẁ‬אנושיים‪.‬‬
‫)‪ (2‬צו המשטרה הגרמנית בארצות הבלטיות בשנת ‪ 1942‬נגד‬
‫)ב( בין פעולות הנאשם היו׃‬ ‫נשים יהודיות בגטו קובנה על איסור הלידה‪ ,‬ואילוצן לניתוחי‬
‫)‪ (1‬הקמתה‪ ,‬ארגונה וניהולה של ״הרשות המרכזית להגירת‬ ‫הפלה בכל מקרה של היריון;‬
‫יהודים״ )‪ (Zentralstelle für Jüdische Auswanderung‬בווינה‪,‬‬ ‫)‪ (3‬ביום ‪ ,27.10.1942‬במשרדי הנאשם ‪) IVB4‬רזה״א(‬
‫מיד לאחר כניסת הנאצים לאוסטריה בחודש מארס ‪ 1938‬ועד‬ ‫בברלין קבע הנאשם‪ ,‬ביחד עם אחרים‪ ,‬אמצעים לעיקור בני‬
‫לסוף מלחמת העולם השנייה‪ ,‬אשר באמצעותה העביר הנאשם‬ ‫תערובת מדרגה א׳ של יהודים בגרמניה ובשטחי כיבושיה על‬
‫את רכושם של יהודי אוסטריה ושל כל קהילות אותה מדינה‬ ‫פי עקרונות אלה׃‬
‫לרשות גרמניה‪ .‬בחלקו נשדד רכוש זה לשם מימון גירושם של‬ ‫)אא( העיקור יבוצע על גופו של בן תערובת; יהודי או‬
‫יהודי אוסטריה אל מחוץ לתחום המדינה‪ ,‬ובחלקו הועבר הרכוש‬ ‫יהודייה‪ ,‬מתוך הסכמתו ותמורת החסד של מתן רשות להישאר‬
‫בדרכי כפייה לידי השלטונות על ידי אמצעי טרור נגד בעליו‪.‬‬ ‫בתחום שלטון הרייך הגרמני;‬
‫)‪ (2‬הקמת ״רשות מרכזית להגירת יהודים״ בפראג אחרי‬ ‫)בב( בן תערובת יהא רשאי לבחור בין עיקור לבין גירוש‬
‫פלישת הנאצים לתוך צ׳כוסלובקיה בחודש מארס ‪ ,1939‬ועד‬ ‫לשטחי ההשמדה במזרח;‬
‫לסוף מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ארגונה וניהולה על ידי הנאשם‬
‫)גג( לבן תערובת יוצע על ידי השלטונות לבחור בגירוש;‬
‫במתכונת הרשות המרכזית בווינה‪ .‬באמצעות הרשות הזאת‬
‫נוהל ״חשבון מיוחד״‪ ,‬אשר דרכו הועבר לרשות גרמניה‬ ‫)דד( הבוחרים בגירוש יופרדו לפי מינם כדי למנוע כל לידה‬
‫רכושם של היהודים שהנאשם שדד ביחד עם אחרים –‬ ‫נוספת;‬
‫בצ׳כוסלובקיה גופה ובארצות אחרות‪.‬‬ ‫)הה( העיקור יבוצע בצנעה ובהסוואה‪.‬‬
‫)‪ (3‬הקמת רשות מרכזית להגירת יהודים ולענייני יהודי‬ ‫)ד( בקביעת אמצעים אלה התכוון הנאשם להשמיד את העם‬
‫גרמניה )‪ (Reichszentrale‬בברלין בשנת ‪ 1939‬וניהולה על ידי‬ ‫היהודי‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪4‬‬

‫פרטי העברה‪ ẅ‬הנאשם בתקופת מלחמת העולם השנייה בגרמניה‬ ‫הנאשם עד סוף מלחמת העולם השנייה‪ .‬באמצעות הרשות‬
‫ובשאר מדינות הציר‪ ,‬וכן בשטחי כיבושיהן‪ ,‬עשה מעשים שהם‬ ‫המרכזית הזאת‪ ,‬דוגמת הרשות המרכזית בווינה‪ ,‬שדד הנאשם‬
‫בגדר פשעי מלחמה‪ ,‬כאשר ביחד עם אחרים גרם לנגישתם‪ ,‬גירושם‬ ‫ביחד עם אחרים את רכוש יהודי גרמניה ורכוש קהילותיהם‬
‫ורציחתם של יהודים אוכלוסי המדינות הכבושות בידי גרמניה ושאר‬ ‫באותן דרכים ועל פי אותם התנאים כפי שקבעם לגבי הרשויות‬
‫מדינות הציר‪ .‬את מעשיו אלה ביצע הנאשם תוך מילוי תפקידיו‬ ‫בווינה ובפראג‪.‬‬
‫שפורטו בפרט הראשון‪.‬‬ ‫)‪ (4‬בדרך של גביית תשלומי אונס מהמגורשים מגרמניה‬
‫ומשטחי כיבושיה הכריח הנאשם מאות אלפי יהודים לממן את‬
‫גירושם למחנות השמדה ושאר ריכוזי הטבח ההמוני‪ .‬לשם כך‬
‫פרט תשיעי‬ ‫ִארגן הנאשם את החשבון המיוחד ''‪ “W‬שעמד לרשות‬
‫פרשת העברה‪ ẅ‬פשע כלפי האנושות‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪(2‬‬ ‫מחלקתו בלבד‪.‬‬
‫לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪23‬‬ ‫)‪ (5‬אף רכושם של היהודים אשר נרצחו בארצות הכיבוש‬
‫לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬ ‫הגרמני במזרח אירופה נשדד על ידי רוצחיהם – אנשי הס״ס‪.‬‬
‫פרטי העברה‪ ẅ‬הנאשם‪ ,‬בין השנים ‪ 1940‬לבין ‪ 1942‬בפולין‪,‬‬ ‫לשם ריכוז פעולת השוד אורגנו פעולות מיוחדות בשנים‬
‫שהיתה אז כבושה בידי גרמניה‪ ,‬עשה מעשים שהם בגדר פשע כלפי‬ ‫‪ ,1943‐‐1942‬במסגרת המבצע המיוחד לרצח יהודים בפולין‬
‫האנושות‪ ,‬כאשר ביחד עם אחרים גרם לגירושם של למעלה מחצי‬ ‫אשר נודע בכינוי ‪ .Aktion Reinhard‬הממונה על הפעולה‬
‫מיליון אזרחים פולנים ממקומות מושבותיהם בכוונה ליישב‬ ‫המיוחדת הזאת היה מפקד משטרת הביטחון והס״ד במחוז‬
‫משפחות גרמניות באותם מקומות‪ .‬המגורשים הפולנים הועברו‬ ‫לובלין )‪ .(Lublin‬תוך שנתיים אלה נשדד רכוש שמוערך בערך‬
‫בחלקם לגרמניה ושטחי כיבושיה לצורך העסקתם והחזקתם בתנאי‬ ‫נומינלי של ‪ 200‬מיליון מרק‪ ,‬אך אשר ערכו הא ִמתי עלה פי‬
‫עבדות‪ ,‬כפייה וטרור; בחלקם הופקרו באזורים אחרים שבפולין‬ ‫כמה על סכום זה‪.‬‬
‫ובשטחי הכיבוש הגרמניים במזרח; בחלקם רוכזו במחנות עבודה‬ ‫)‪ (6‬במלחמת העולם השנייה ועד סמוך לפני סיומה הועברו‬
‫שאורגנו על ידי הס״ס בתנאים בלתיֿאנושיים; ובחלקם הועברו‬ ‫מדי חודש בחודשו רכבות משא מאזורי הכיבוש במזרח‬
‫לגרמניה ונועדו לצורכי ״גרמניזציה״ )”‪.(“RÏckverdeutschung‬‬ ‫לגרמניה‪ ,‬ובהן רכושם הנייד של הנרצחים במחנות ההשמדה‪,‬‬
‫הנאשם ביצע מעשיו אלה בתוקף מינוי מיוחד מחודש דצמבר ‪1939‬‬ ‫במקומות הריכוז והגטאות‪ .‬רכוש זה כלל אף כמויות עצומות‬
‫אשר על פיו הוסמך על ידי ראש משטרת הביטחון בברלין לפעול‬ ‫של חלקי גוף הנרצחים‪ ,‬כגון׃ שערות‪ ,‬שיני זהב‪ ,‬שיניים‬
‫כאחראי ל״פינוי״ אוכלוסייה אזרחית‪.‬‬ ‫תותבות‪ ,‬פרוטזות; כן נשדד כל חפץ אישי אחר מעל גוף‬
‫היהודים לפני השמדתם ואחריה‪.‬‬
‫)‪ (7‬הנאשם תכנן‪ ,‬ביחד עם אחרים‪ ,‬את כל פעולות השוד‬
‫פרט עשירי‬ ‫המקיף כדי שרכוש מיליוני המובאים להשמדה יילקח מהם‬
‫פרשת העברה‪ ẅ‬פשע כלפי האנושות‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪(2‬‬ ‫ויובא לגרמניה‪ .‬היקף הצלחתו התבטא בעובדה כי כאשר‪,‬‬
‫לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪23‬‬ ‫בשעת נסיגתם בינואר ‪ ,1945‬שרפו הגרמנים ‪ 29‬מחסני חפצים‬
‫לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬ ‫ודברי ערך מתוך ‪ 35‬מחסנים כאלה שהוקמו במחנה ההשמדה‬
‫פרטי העברה‪) ẅ‬א( הנאשם בשנת ‪ 1941‬ביוגוסלביה‪ ,‬בחלקים‬ ‫באושוויץ‪ ,‬נמצאו בששת המחסנים שניצלו מהשֵרפה‪ ,‬בין‬
‫שהיו כבושים אז על ידי גרמניה‪ ,‬עשה מעשים שהם בגדר פשע כלפי‬ ‫היתר׃‬
‫האנושות‪ ,‬כאשר ביחד עם אחרים גרם לגירושם של למעלה‬ ‫‪ 348,820‬חליפות לגברים; ‪ 836,255‬חליפות לנשים;‬
‫מארבעה עשר אלף אזרחים סלובניים ממקומות מושבותיהם‪,‬‬ ‫‪ 38,000‬נעלי גברים‪.‬‬
‫בכוונה ליישב במקומם משפחות גרמניות;‬ ‫)ג( הנאשם ביצע את הפעולות האמורות עד סוף שנת ‪ 1939‬בתוקף‬
‫)ב( המגורשים הסלובניים הועברו למחוז הסרבי שביוגוסלביה‬ ‫תפקידיו המיוחדים בשירות הביטחון של הס״ס )ס״ד(; והחל מסוף‬
‫באמצעי כפייה וטרור‪ ,‬ובתנאים בלתיֿאנושיים‪.‬‬ ‫אותה שנה איחד הנאשם תפקידים אלה עם תפקידיו במשרד ‪ IV‬של‬
‫הרזה״א‪.‬‬
‫)ג( תכנון הגירושים האלה נערך על ידי הנאשם בישיבה מיום‬
‫‪ ,6.5.1941‬שהתקיימה במרבורג )‪,(Marburg-Untersteiermark‬‬ ‫)ד( הנאשם ביצע שוד רכוש היהודים בגרמניה ובשטחי כיבושיה‬
‫ואשר אליה הזמין הנאשם את נציגי יתר השלטונות הנוגעים‬ ‫האחרים‪ ,‬נוסף לאלה הנזכרים כבר בפרט זה לעיל‪ ,‬על ידי מתן‬
‫בדבר‪ .‬מטה הגירושים המשיך לשבת באותה עיר‪ ,‬ופעל לפי הנחיות‬ ‫הוראות למפקדי משטרת הביטחון המקומיים ובארצות הציר‬
‫הנאשם‪ .‬מעשיו אלה עשה הנאשם בתוקף מינויו המיוחד כאמור‬ ‫ובשטחי כיבושיהן באמצעות נציגויות החוץ של גרמניה‪ ,‬כמתואר‬
‫בפרט התשיעי‪.‬‬ ‫בפרט הראשון‪.‬‬

‫פרט אחד עשר‬ ‫פרט שמיני‬


‫פרשת העברה‪ ẅ‬פשע כלפי האנושות‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪(2‬‬ ‫פרשת העברה‪ ẅ‬פשע מלחמה‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪ (3‬לחוק‬
‫לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪23‬‬ ‫לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪ 23‬לפקודת‬
‫לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬ ‫החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬
‫‪5‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪1‬‬

‫ארגון זה הוכרז כארגון פושע בפסק דינו של בית הדין הצבאי‬ ‫פרטי העברה‪ ẅ‬הנאשם בתקופת מלחמת העולם השנייה עשה‬
‫הבינלאומי מיום ‪ 1.10.1946‬בהתאם לסעיף ‪ 9‬ממגילת בית הדין‬ ‫מעשים שהם בגדר פשע כלפי האנושות בגרמניה ובשטחי‬
‫המצורפת להסכם ארבע המעצמות מיום ‪ 8‬באוגוסט ‪ 1945‬בדבר‬ ‫כיבושיה‪ ,‬כאשר ביחד עם אחרים גרם לגירושם ממקומות‬
‫שפיטתם של פושעי המלחמה הראשיים‪.‬‬ ‫מושבותיהם של עשרות אלפי צוענים‪ ,‬ריכוזם במקומות ריכוז‪,‬‬
‫אב בית הדין האם הבנת את כתב האישום?‬ ‫והובלתם למחנות השמדה באזורי הכיבוש הגרמני במזרח לשם‬
‫רציחתם‪ .‬מעשיו אלה עשה הנאשם בתוקף מינויו המיוחד כאמור‬
‫הנאשם כן‪ ,‬בוודאי‪.‬‬ ‫בפרט התשיעי‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס אני מבקש רשות מבית הדין להתיר לי להשמיע‬
‫השגה‪.‬‬
‫פרט שנים עשר‬
‫לפני שהנאשם עונה לשאלה האם הוא מודה באשמה או לא‪ ,‬עלי‬
‫להשמיע שתי הסתייגויות‪ .‬הן נוגעות בחשש מפני דעה קדומה של‬ ‫פרשת העברה‪ ẅ‬פשע כלפי האנושות‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)1‬א()‪(2‬‬
‫השופטים ובחוסר סמכותו של בית המשפט‪.‬‬ ‫לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬והסעיף ‪23‬‬
‫לפקודת החוק הפלילי‪.1936 ,‬‬
‫אני מבקש כי בית המשפט יואיל לבחון שמא קיימות סיבות‬
‫שבעטיין נמנע מאחד השופטים לכהן במשרתו‪ ,‬או שמא הוא עצמו‬ ‫פרטי העברה‪ ẅ‬הנאשם בשנת ‪ 1942‬עשה מעשים שהם בגדר פשע‬
‫מצהיר על עצמו כבעל דעה קדומה‪ .‬הוצאתו של אחד השופטים‬ ‫כלפי האנושות‪ ,‬כאשר ביחד עם אחרים גרם לגירושם של קרוב לֿ‬
‫עלולה לנבוע מתוך המצב אם שופט אחד עצמו או ש ֵאר משפחה‬ ‫‪ 100‬ילדים‪ ,‬אזרחי הכפר לידיצה )‪ (Lidice‬אשר בצ׳כוסלובקיה‪,‬‬
‫קרוב נפגע על ידי המעשים המובאים באישום‪ .‬סברה כזאת קרובה‬ ‫הובלתם לפולין ורציחתם שם‪ .‬מעשים אלה ביצע הנאשם תוך מילוי‬
‫לאפשרות‪ ,‬היא נובעת מכך‪ ,‬כי כל העם היהודי נגרר אל תוך שואת‬ ‫תפקידיו ב״גסטאפו״ בברלין‪.‬‬
‫ההשמדה‪ .‬את השאלה האם קיימות כאן עובדות כאלה‪ ,‬ה ַמתנות את‬
‫הוצאתו של אחד השופטים‪ ,‬יש לבחון בראשית על ידי בית המשפט‪.‬‬ ‫פרט שלושה עשר‬
‫לאחר מכן נובע מטיב חומר ההליך כי הנאשם מוכרח להיות‬ ‫פרשת העברה‪ ẅ‬חברות בארגון עוין‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)3‬א( לחוק‬
‫מודאג בדבר דעה קדומה של השופטים‪ .‬לא דעה קדומה ממש של‬ ‫לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪.1950‬‬
‫השופטים מכריעה‪ ,‬די לפי הרעיון העקרוני של הבטחת הליך הוגן‬
‫בחשש המוצדק של הנאשם‪ .‬איני משמיע חשש זה‪ ,‬חלילה‪ ,‬בגלל‬ ‫פרטי העברה‪ ẅ‬הנאשם בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה היה חבר‬
‫שופט יחיד‪ ,‬הואיל והוא גזר או פסק את דינו בהליך קודם בדבר‬ ‫בארגון הידוע בשם )ס״ס – ‪Schutzstaffeln der NSDAP (SS‬‬
‫הנאשם‪ .‬לא עלה בידי לקבוע מאומה בבחינת ההכרעות הבאות‬ ‫והגיע בתקופת שירותו בארגון זה לדרגת אוברשטורמבנפירר‬
‫בחשבון אשר עלול היה להדאיג בדבר איֿתלות השופט במקרה‬ ‫)‪ .(ObersturmbannFührer‬ארגון זה הוכרז כארגון פושע בפסק‬
‫אשר לפנינו‪ .‬החשש מפני דעה קדומה קיים משום כך לגבי כל‬ ‫דינו של בית הדין הצבאי הבינלאומי מיום ‪ 1.10.1946‬בהתאם‬
‫השופטים באותה המידה‪ .‬אלו הן סיבות הנובעות באופן כללי מתוך‬ ‫לסעיף ‪ 9‬ממגילת בית הדין המצורפת להסכם ארבע המעצמות מיום‬
‫חומר ההליך עצמו‪ .‬החשש מפני דעה קדומה עלול לנבוע מתוך כך‬ ‫‪ 8‬באוגוסט ‪ 1945‬בדבר שפיטתם של פושעי המלחמה הראשיים‪.‬‬
‫כי חוג האינטרסים הכללי של אחד השופטים נפגע באופן ניכר‪ .‬אין‬
‫הוא יכול למצוא את המרחק הדרוש להכרעה אשר אינה מושפעת‬ ‫פרט ארבעה עשר‬
‫מהמעשה העומד לדיון‪.‬‬
‫פרשת העברה‪ ẅ‬חברות בארגון עוין‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)3‬א( לחוק‬
‫חששות אלו הגיעו לביטוי אף בציבור‪ .‬נשיא בית המשפט‬ ‫לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪.1950‬‬
‫העליון בישראל‪ ,‬השופט אולשן‪ ,‬התבטא לגבי השאלה באחת‬
‫ההכרעות‪ .‬הוא אומר דברים אלו‪...‬‬ ‫פרטי העברה‪ ẅ‬הנאשם בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה היה חבר‬
‫בארגון הידוע בשם )ס״ד – ‪Sicherheitsdienst des (SD‬‬
‫אב בית הדין מה מספר פסק הדין‪ ,‬אם הוא יוכל לצטט זאת?‬ ‫‪ .ReichsFührers SS‬ארגון זה הוכרז כארגון פושע בפסק דינו‬
‫ד״ר סרבציוס אבקש להרשות להביא זאת לאחר מכן‪ ,‬טרם עלה‬ ‫של בית הדין הצבאי הבינלאומי מיום ‪ 1.10.1946‬בהתאם לסעיף ‪9‬‬
‫בידי לקבוע את מספר ההכרעה‪ .‬הוא אמר דברים אלו׃‬ ‫ממגילת בית הדין המצורפת להסכם ארבע המעצמות מיום ‪8‬‬
‫לא די בכך כי פרקליטים‪ ,‬תובעים ושופטים משוכנעים באיֿ‬ ‫באוגוסט ‪ 1945‬בדבר שפיטתם של פושעי המלחמה הראשיים‪.‬‬
‫תלותם האישית ובטהרם של השופטים‪ .‬אם תיתכן דאגה‬
‫בציבור מסיבות שאפשר להצדיקן‪ ,‬מסיבות סבירות‪ ,‬שמא יש‬ ‫פרט חמישה עשר‬
‫דעה קדומה לשופטים‪ ,‬כי אז די בכך כדי להרחיק שופטים‬
‫מפסיקה‪.‬‬ ‫פרשת העברה‪ ẅ‬חברות בארגון עוין‪ ,‬עברה לפי הסעיף ‪)3‬א( לחוק‬
‫עשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪.1950‬‬
‫הציבור במקרה שלפנינו הוא העולם‪ .‬דבר זה אישר בית המשפט‬ ‫פרטי העברה‪ ẅ‬הנאשם בתקופת השלטון הנאצי בגרמניה היה חבר‬
‫בהכרעה טרומית בדבר התרת משדרי טלוויזיה לציבור העולמי‪.‬‬ ‫משטרת המדינה החשאית סטאפוליציי )‪(Geheime Staatspolizei‬‬
‫אישים בעלי שם בציבוריות העולמית העלו חששות‪ .‬הם הציעו‬ ‫הידועה בתור גסטאפו )‪ (Gestapo‬ושירת בה בתפקיד מנהל‬
‫לכונן בית דין נייטרלי‪ ,‬בית דין בינלאומי או בית דין מעורב‪ .‬דבר זה‬ ‫המחלקה לענייני היהודים‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪6‬‬

‫צפה ועולה שאלת הנקם‪ .‬את רעיון הנקם דחתה מדינת ישראל‬ ‫צריך היה להיעשות‪ .‬כן נובע החשש מפני דעה קדומה מתוך‬
‫בעצמה בשתי ידיים‪ .‬שרת החוץ מרת גולדה מאיר עשתה זאת‬ ‫הדברים הבאים‪ .‬כאן אין מדובר בהליך פלילי גרידא בו יש לדון‬
‫במושב של מועצת הביטחון של הארגון האומות המאוחדות ביום‬ ‫במעשים אשר בוצעו מתוך נטייה פלילית אישית‪ .‬מדובר בדיון על‬
‫‪ 22‬ביוני ‪ .1960‬כך אמרה על פרשת אייכמן‪ .‬אני מביא מובאה׃ ״אין‬ ‫השתתפות בתהליכים אשר היו תהליכים מדיניים‪ .‬אלה הם מעשים‬
‫זה עניין של נקם‪ .‬אומר המשורר היהודי ביאליק׃ נקמת ילד קטן עוד‬ ‫שבתביעתם יש עתה למדינה הישראלית ולעם היהודי עניין מדיני‪.‬‬
‫לא ברא השטן״‪.‬‬ ‫על כך נוספת ההשפעה של עיתונות העולם הפוליטית‪ ,‬אשר כבר‬
‫הרשיעה את הנאשם מבלי ששמעה אותו‪ .‬עניין מדיני זה‪ ,‬שהוא‬
‫אולם במקומו עומד רעיון הכפרה‪ ,‬ויש לו צידוק‪ .‬אלא שלשם כך‬
‫מניע להליך זה‪ ,‬עלול להיות בעל השפעה ניכרת על השופטים‪.‬‬
‫לא יידרש חוק חריג‪ ,‬כי לעניין הכפרה קיימת נתינת הדין בפני השופט‬
‫לממשלה הזכות לצדד למען עניין עמה‪ ,‬מותר לה להיות נושאת‬
‫בר הסמכא‪ .‬מובטח הליך משפטי בגרמניה‪ ,‬ועל יסוד התקנון הלונדוני‬
‫פנים‪ .‬ייצוג זכות זאת הוא תפקיד התובע‪ .‬אולם על השופטים לבחון‬
‫מובטח הליך משפטי גם בכל אתר ואתר אשר בו עוללו המעוללים‪.‬‬
‫האם ביכולתם להתעלות‪ ,‬ללא השפעה‪ ,‬מעל לחומר ההליך; עליהם‬
‫אומנם לא הגישה עדיין ממשלת הרפובליקה הפדרלית הגרמנית כל‬
‫בקשה להסגרה‪ ,‬אולם התובע הכללי באואר )‪ (Bauer‬ממדינת הסן‬ ‫לבחון האם אין הנאשם צריך באופן מוצדק להיות ללא דאגה בדבר‬
‫)‪ (Hessen‬והסניגוריה כבר הציעו זאת לממשלה הפדרלית‪.‬‬ ‫דעה קדומה של בית המשפט‪ .‬חוסר נגיעה בדבר של בית המשפט‬
‫הוא היסוד לגבי הכרה מאוחרת יותר בפסק הדין‪.‬‬
‫אם יש כאן דרישה לכפרה‪ ,‬איך תהיה כפרה? אין הנאשם יכול‬ ‫השגה שנייה אשר בפי נוגעת להיעדר סמכות לבית הדין‪ .‬אני‬
‫לכפר על מות חלק גדול של עם‪ .‬אף אין להטיל על הנאשם כפרה‬ ‫מציע שבית המשפט יגזור על עצמו שאין לו סמכות לדון ולהכריע‬
‫למעללי מדינתו‪ .‬אם יש כאן מקום לכפרה מוסרית‪ ,‬תכפר נא המדינה‬ ‫בהאשמה הנוכחית‪ .‬היעדר הסמכות הוא פועל יוצא של הנקודות‬
‫אשר פעלה באמצעות הנאשם‪ .‬המדינה היתה מעורבת במעשים‪,‬‬ ‫שלהלן׃‬
‫ועליה לתת את הדין מבחינה מוסרית על התוצאות‪ .‬יש כאן הטלת‬
‫אחריות ללא עוול‪ ,‬ממש כשם שהנאשם כאן עליו לתת את הדין ללא‬ ‫ראשית‪ ,‬באשר החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם עומד‬
‫עוול על הליכים שלתוכם נגרר על ידי המדינה‪.‬‬ ‫בניגוד למשפט העמים‪.‬‬
‫אחריות מוסרית זו נטלה על עצמה הרפובליקה הפדרלית‬ ‫שנית‪ ,‬באשר הנאשם לוּקח בכוח הזרוע ונחטף והועמד בפני‬
‫הגרמנית‪ .‬ניתנים שילומים על הצעדים שננקטו על ידי מוסדות‬ ‫בית דין זה‪.‬‬
‫המדינה ונעמסו מעמסות בעזרה למדינת ישראל אשר הן תופעות‬
‫תוצאה של הליכי הרדיפות‪ .‬שונה מזו היתה החלטתו של בית הדין‬ ‫החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם מיום ‪ 10‬באוגוסט ‪ 1950‬מלמד‬
‫הצבאי הבינלאומי בנירנברג‪ .‬היא נגעה רק לאישים המנהיגים‪.‬‬ ‫הלכה להענשת אנשים ומעשים אשר לפני היכון מדינת ישראל‪,‬‬
‫ההכרעה נפלה סמוך לסוף המלחמה‪ .‬האישים המנהיגים כיפרו על‬ ‫מחוץ לגבולות המדינה הנוכחיים‪ ,‬עוללו לאנשים אשר לא היו‬
‫הנהגתם ופעולותיה‪ .‬הנאשם כאן אינו שייך לחוג האישים המנהיגים‬ ‫תושבי מדינת ישראל‪.‬‬
‫ואי אפשר ָלמ‪‬ד אותו באותו קנה מידה‪ .‬דעת הקהל העולמית‬ ‫אין משפט העמים מכיר בהפעלת הריבונות המדינתית על ידי‬
‫שופטת בעיוורון ובחיפזון רב מדי‪ ,‬אלא שאין מושכי העט האחראים‬ ‫עשיית דין במקרה שלפנינו‪ .‬בזכות לעשות דין בנתין זר‪ ,‬אשר‬
‫מהווים את בית המשפט‪.‬‬ ‫טוענים לה כאן‪ ,‬לא יכיר לא העיקרון הטריטוריאלי‪ ,‬לא עקרון‬
‫החסות או העיקרון האישי‪ ,‬אף לא עקרון המשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫השגתי מושתתת על כך‪ ,‬אם כן‪ ,‬שהחוק לעשיית דין בנאצים‬
‫עקרונות יסוד אלה של משפט העמים מהווים ניסיון בתמציתו‪.‬‬
‫ובעוזריהם ניתן להשיג עליו‪ .‬החוק הזה הוא חוק שנחקק לאחר‬
‫עקרונות אלה מהווים ערובה לחיים בינלאומיים בצוותא‪ ,‬ויש‬
‫מעשה ועל כן אינו תופס‪ .‬איני רוצה לנקוט עמדה מפורטת לעניין זה‬
‫לשמור עליהם‪ .‬בכללים אלה אין מדובר בפלפולי הלכה‪ .‬וזאת‬
‫שכבר דנו בו די והותר‪ .‬אני מבקש מבית הדין לקבל את הסיכום הזה‬
‫ילמדנו המקרה שלפנינו‪ .‬מגבילים למעשה את הגנתו של הנאשם‪.‬‬
‫של הטענות החוקיות‪ .‬את העתק הדברים כבר מסרתי לעמיתי‬
‫אין לו היכולת הכלכלית להביא את העדים בפני בית הדין‪ .‬העדים‪,‬‬
‫התובע הכללי‪.‬‬
‫אשר בעצמם היו קציני ס״ס‪ ,‬יראים מן הסתם גם לחירותם‪ .‬דואגים‬
‫אב בית הדין האם הוא רוצה להגיש זאת עכשיו?‬ ‫הם מן הסתם לביטחונם‪ ,‬אם יופיעו בישראל בפני בית דין זה‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס כן‪.‬‬ ‫אין ספק בכך שמדינת ישראל מכירה עקרונית בכללי יסוד אלה‬
‫של משפט העמים‪ .‬אבל נראה שסבורים כי נסיבות מיוחדות מקנות‬
‫אב בית הדין מר האוזנר‪ ,‬אין התנגדות לכך?‬ ‫את הזכות לחקיקת חוק חריג‪ ,‬המהווה יוצא מן הכלל‪ .‬אכן חוק חריג‬
‫היועץ המשפטי לא‪ ,‬העתק מזה קיבלתי זה עתה‪ .‬בישיבת הבוקר‪.‬‬ ‫הוא החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ .‬חוק חריג הוא‪ ,‬כמו‬
‫התקנון הלונדוני‪ ,‬הסטאטוס הלונדוני‪ ,‬אשר היווה יסוד לסמכות‬
‫אב בית הדין יש לו אולי עוד שני העתקים בשביל השופטים‬
‫השיפוט של בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג‪.‬‬
‫האחרים?‬
‫חוק חריג יוכל להיות לו מקום בתנאי חירום מיוחדים‪ .‬חוק חריג‬
‫ד״ר סרבציוס היו לי אך כמה טפסים‪ .‬אני עוד אעשה העתקות‪.‬‬ ‫יוכל גם להיות חוק צודק‪ ,‬אם תהיה לו מטרה צודקת‪ .‬החוק החריג‬
‫אב בית הדין נבקש אותו להגיש זאת בהקדם האפשרי‪.‬‬ ‫שלפנינו מטרתו הענשה‪ ,‬מטרת העונש היא הגנה על המדינה עצמה‬
‫ועל האזרחים עצמם של המעניש‪ .‬את ההגנה משיגים על ידי הרתעת‬
‫]ההסתייגויות בכתב של ההגנה מובאות בכרך ד׳[‪.‬‬ ‫המעולל ועל ידי הרתעתם של אחרים המעוללים בכוח‪ .‬העונש הצפוי‬
‫ד״ר סרבציוס מיד נעשה זאת‪ .‬הסיכומים כוללים פרטים על שתי‬ ‫כאן לפי החוק לא יוכל לשמש לאיזו שהיא מן המטרות דלעיל‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪1‬‬

‫מסתבר מתוך הספרות הפוליטית‪ ,‬המתקבלת מתוך פרשת‬ ‫נקודות׃ זכות השיפוט אשר לה טוענת המדינה‪ ,‬נקודה אחת;‬
‫אייכמן והנובעת ממנה‪ ,‬שהנאשם נחטף בפקודת המדינה הישראלית‬ ‫והשאלה החוקית בדיעבד – נקודה שנייה‪.‬‬
‫עצמה‪ ,‬ובפקודתה הובא לשיפוט לישראל‪ .‬אם כן הוא הדבר‪ ,‬אזי‬ ‫אב בית הדין הוא מביא עכשיו טענה חדשה‪.‬‬
‫פעלה הממשלה בניגוד למשפט העמים‪ .‬ואסור לו לבית המשפט‬
‫הזה לסמוך את ידו ולתת תוקף למעשה זה‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס כן‪ .‬כפי שאמרתי‪ ,‬נובע חוסר סמכות בית משפט זה‬
‫גם מטענת נוהל‪ .‬חטיפתו של הנאשם והבאתו בפני בית משפט זה‪,‬‬
‫להוכחת הדבר שחטיפתו של הנאשם מארגנטינה צוּותה על ידי‬ ‫אינה יכולה לשמש יסוד לסמכות בית המשפט‪ .‬הנאשם‪ ,‬לאחר‬
‫הנהגת המדינה‪ ,‬אני מתחיל בזאת בהגשת ראיות וחוזר על הצעתי‬ ‫שנחטף‪ ,‬חתם על הצהרה שלפיה הוא מקבל על עצמו מרצונו הטוב‬
‫שכבר הצעתי בכתב‪ .‬אני מבקש לשמוע את העדים׃ ראשון‪ ,‬מר צבי‬ ‫את סמכות בית המשפט הישראלי‪ .‬וזו לשון ההצהרה׃‬
‫טוהר‪ ,‬רמת גן‪ ,‬מרחוב יפתח ‪ ;3‬שני‪ ,‬מר ז׳ק שמעוני‪ ,‬רמת גן‪ ,‬מועסק‬
‫על ידי חברת ״אל על״; שמו הקודם של העד היה ז׳ק ואן קופרדן‬ ‫אני החתום מטה‪ ,‬אדולף אייכמן‪ ,‬מצהיר בזאת מרצוני‬
‫)‪ .(Jack van Koperdan‬העד מס׳ ‪ 1‬חטף יחד עם אחרים את הנאשם‬ ‫החופשי׃ היות ועתה נודעה זהותי הא ִמתית‪ ,‬ברי לי שאין טעם‬
‫בֿ‪ 22‬במאי ‪ 1960‬בבואנוס איירס‪ ...‬גזל ממנו את חירותו והעבירו‬ ‫לנסות להוסיף ולהימלט מן הדין‪ .‬אני מביע בזה את נכונותי‬
‫למדינת ישראל‪ .‬אני מתקן׃ החטיפה היתה בֿ‪ 11‬במאי‪ .‬העד מס׳ ‪2‬‬ ‫לנסוע לישראל כדי לעמוד שם בפני בית משפט בר סמכא‪.‬‬
‫היה הנוהג או המפקד של המטוס של חברת ״אל על״‪ ,‬אשר בו‬ ‫ברור מאליו שאקבל סעד משפטי‪ .‬ואני אשתדל להעלות על‬
‫הועבר הנאשם מבואנוס איירס למדינת ישראל‪ .‬העדים יוכלו להוכיח‬ ‫הכתב את עובדות שנות פעולתי האחרונות‪ ,‬פעולתי הציבורית‬
‫שחטיפת הנאשם אדולף אייכמן מארגנטינה נעשתה עקב הוראה‬ ‫בגרמניה‪ ,‬ללא כחל וסרק‪ ,‬כדי שהדורות הבאים יקבלו תמונה‬
‫רשמית של ממשלת מדינת ישראל‪ .‬עדויות אלה הן חשובות נוכח‬ ‫נכונה‪.‬‬
‫ההשגה של חוסר סמכות בית המשפט שאני משיג בזאת כסניגור‪.‬‬ ‫הצהרתי זו אני מצהיר מרצוני החופשי‪ .‬לא הובטח לי דבר‪ ,‬אף‬
‫בזאת סיימתי את דבַרי‪.‬‬ ‫לא איימו עלי‪ .‬רצוני הוא לזכות סוף סוף בשלווה פנימית‪.‬‬
‫אב בית הדין בבקשה‪ ,‬מר האוזנר‪.‬‬ ‫מאחר ואיני יכול עוד לזכור את כל פרטי הפרטים והנני מחליף‬
‫גם דבר במשנהו ומערב דברים – לכן מבקש אני להיות לי‬
‫היועץ המשפטי ברשות בית המשפט‪ ,‬עניין כליאתו של אדולף‬ ‫לעזר על ידי העמדה לרשותי של אסמכתאות והצהרות‪ ,‬ולעזור‬
‫אייכמן והעברתו לישראל עמד לדיון בפני הגוף המבצע העליון של‬ ‫לי בניסיוני ובמאמ ַצי לבקש את האמת‪.‬‬
‫האנושות המאורגנת‪ ,‬מועצת הביטחון של האומות המאוחדות‪.‬‬
‫ובהחלטתה מיום ‪ 23‬ביוני ‪ 1960‬קבעה בין השאר מועצת הביטחון‬ ‫חתום )‐‐( אדולף אייכמן‪ .‬בואנוס איירס‪ .‬מאי ‪.1960‬‬
‫לאמור‪...‬‬ ‫אין צורך להאריך בדברים ולומר שהצהרה זאת להופיע מרצון בפני‬
‫אב בית הדין אדוני ימסור את הנוסח?‬ ‫בית משפט בישראל‪ ,‬ניתנה תחת לחץ‪ .‬אני מבקש לשמור לעצמי את‬
‫הזכות להביא לעת הצורך הוכחות‪ ,‬אשר כוונתן להוכיח שההצהרה‬
‫היועץ המשפטי כן‪.‬‬ ‫והמכתב הזה נחתמו תחת לחץ ואיומים‪ .‬אם כן‪ ,‬הצהרה זו בטלה‬
‫‪Mindful of the universal condemnation of the persecu-‬‬ ‫ומבוטלת‪ ,‬ולא עליה תוכל להתבסס סמכותו של בית המשפט‪ .‬אדם‬
‫‪tion of the Jews under the Nazis and of the concern of‬‬ ‫הנחבא במשך ‪ 15‬שנה‪ ,‬כדי שלא להופיע בפני בית המשפט‪ ,‬אין הוא‬
‫‪people in all countries that Eichmann should be brought‬‬ ‫מבקש לפתע ורוצה להופיע בפני בית משפט; לא כל שכן שלא ירצה‬
‫‪to appropriate justice for the crimes of which he is‬‬ ‫להופיע בפני בית משפט ולהישפט בפניו‪ ,‬באותה מדינה שבה‬
‫‪accused, noting at the same time that this resolution‬‬ ‫נמצאים האנשים שסבלו ממנו יותר מאחרים‪ ,‬ואשר מפניהם עליו‬
‫‪should in no way be interpreted as condoning the‬‬ ‫להתיירא ביותר‪.‬‬
‫…‪odious crimes of which Eichmann is accused‬‬
‫אכן‪ ,‬יש תקדימים מעשי בית דין‪ ,‬פסקים שפסקו אותם ברחבי‬
‫אני מגיש כאן תעודה של עובד ציבור המכילה את תוכן החלטת‬
‫העולם בארץ זו או אחרת במשך ‪ 150‬השנים האחרונות‪ .‬מתוך‬
‫מועצת הביטחון‪.‬‬
‫תקדימים אלה יכול היה להתעורר לכאורה הרושם של אפשרות‬
‫אב בית הדין אני מסמן את זה ת‪.1/‬‬ ‫הליך משפטי על אף חטיפת הנאשם‪ .‬אולם בדיקה מדוקדקת יותר‬
‫היועץ המשפטי מועצת הביטחון לא קבעה בכך כי אייכמן אשם‪.‬‬ ‫תוכיח‪ ,‬שאין ל ִהזדקק לתקדימים אלה‪ .‬ולא אכנס כאן עתה לפרטים‪.‬‬
‫הוכחת האשמה על הֿ‪ odious crimes‬מוטלת ע ַלי ועל חבַרי‪ ,‬ואני‬ ‫ברצוני רק לציין כלהלן׃ במקרים כאלה נהגו שופטים בדרך כלל‬
‫מקבל עלי עול זה‪ .‬אבל מועצת הביטחון קבעה כי אייכמן יעמוד‬ ‫לעצום עיניים ולהתעלם מחטיפתו ממש של נאשם‪ ,‬והכריזו שעניינם‬
‫לדין‪ .‬זה נקבע כבר מזמן‪ ,‬כבוד השופטים‪ ,‬עוד בפסק הדין של בית‬ ‫אך ורק בהליך המשפטי שהוחל בו‪ ,‬והליך זה הוא לפי הנוהג‬
‫הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג‪ ,‬אשר אייכמן לא היה נאשם בו‪,‬‬ ‫והנוהל‪ .‬בתי משפט כאלה מסרבים לתת דעתם למעשה האלימות‬
‫שקדם‪ .‬לפעולת שופטים כאלה מעיר היינריך היינה ‪(Heinrich‬‬
‫ואשר לפיכך אין לראות את קביעתו בנידון כ ִממצא לגביו‪ ,‬שם נקשר‬
‫שמו פעמיים עם רדיפת היהודים והשמדתם‪ .‬ואיני מזכיר זאת כדי‬ ‫)‪ Heine‬בפרגמנטים אנגליים )‪ (Englische Fragmente‬שלו׃‬
‫שהדבר ישמש ראיה בפניכם‪ .‬את נטל הראיות קיבלתי כבר עלי‪ .‬אבל‬ ‫יסובו המשפטנים את צלי הבשר אנה ואנה עד שייראה להם‬
‫אני מזכיר זאת כצידוק לכך שמצפון העולם תובע מזה ‪ 15‬שנה‬ ‫צלוי כדבעי‪.‬‬
‫העמדת האיש הזה לדין‪.‬‬
‫אין להביא כאן תקדימים אלה‪ ,‬ואין הם חלים על המשפט הזה‪ .‬כי‬
‫בית הדין הצבאי הבינלאומי קבע )אני קורא מפסק הדין הרשמי‪,‬‬ ‫תהליך החטיפה היה כאן שונה לחלוטין‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ 8

argument may sound in theory, it ignores the fact that it ‫ראשון‬ ‫כרך‬ ,International Military Tribunal
runs counter to the administration of law in every ‫ למטה(׃‬252 ‫בעמ׳‬
country. If it were true then no spy could be given a
legal trial, because his case is always heard by judges Adolf Eichmann, who had been put in charge of this
representing the enemy country. Yet no one has ever program by Hitler, has estimated that the policy
argued that in such cases it was necessary to call on pursued resulted in the killing of six million Jews, of
neutral judges. The prisoner has the right to demand which four million were killed in the extermination
that his judges shall be fair, but not that they shall be institutions.
neutral. As Lord Wright has pointed out, the same ‫ למעלה נאמר׃‬250 ‫ובעמ׳‬
principle is applicable to ordinary criminal law because
“a burglar cannot complain that he is being tried by a This “final solution” meant the extermination of the
jury of honest citizens.” Jews, which early in 1939 Hitler had threatened
would be one of the consequences of an outbreak of
There are three grounds on which one can with
war, and a special section in the Gestapo under Adolf
confidence assert that the Tribunal satisfied the
Eichmann, as head of Section IVB4 of the Gestapo,
essential elements of fairness. The first is found in
was formed to carry out the policy.
the character of its judges. Although the court is
described as being “The International Military Tribu- ‫ מועצת‬.‫ כבוד השופטים‬,‫המשפט בנירנברג קבע את כתב האישום‬
nal,” its members are not professional soldiers but ‫ משפחת העמים החליטה כי אדולף אייכמן יתן‬.‫הביטחון חזרה עליו‬
legal experts who have been trained in the evaluation ‫ אין כל מדינה‬.‫ והוא עומד היום לדין לפניכם‬,‫את הדין על פשעיו‬
of evidence. It was at one time suggested that they ‫ ואין כל קונפליקט‬,‫שהצהירה כי היא רוצה או מוכנה לשפוט אותו‬
should be given the rank of Major General for the ‫סמכויות בין מדינת ישראל לבין כל מדינה אחרת בקשר לשפיטתו‬
purpose of the trial, but it was decided that it was not ‫ הסניגור הזכיר כאן שהוא הגיש בקשה לממשלה‬.‫של אדולף אייכמן‬
desirable to disguise their essential legal character. The
...‫הפדרלית הגרמנית‬
second reason is that the trials are being conducted in
the full glare of world publicity. In such circumstances ‫הסניגור הצהיר כאן כי הוא פנה לממשלתו למען תבקש את‬
it would be almost impossible for a tribunal to act in an ‫ אני מודיע‬.‫ להעמדתו לדין בגרמניה‬,‫הסגרתו של אדולף אייכמן‬
obviously unfair manner. It is worth remembering that ‫בשם הממשלה כי כל בקשה כזאת לא הגיעה לידי ממשלת ישראל‬
at the Reichstag trials in 1933, even a court composed ‫וכי בשעה זו שהנאשם עומד לדין בפניכם איש אינו תובע לדון‬
of subservient Nazi judges was forced to acquit
.‫ פרט למדינת ישראל‬,‫אותו‬
Dimitroff because it had become obvious that he was
not guilty. The third reason is that Article 26 of the ‫ ברצוני להשיג בקצרה על‬,‫לפני שאדון כסדרן בטענות הסניגור‬
Charter provides that “the judgment of the Tribunal as ,‫ שהיא למעשה פסילה כוללת של כל שופט יהודי‬,‫טענתו הראשונה‬
to the guilt or the innocence of any Defendant shall ‫ לשפוט אדם המואשם בניסיון להשמיד את‬,‫לא רק שופט ישראלי‬
give the reasons on which it is based.” This provision, ‫ מכיוון שאתם‬,‫ זאת היא הטענה׃ מכיוון שאתם הקרבנות‬.‫עמו‬
which is far stricter than the practice followed in the
ordinary national courts where a simple verdict of
‫ אולי בני משפחותיכם נפגעו – מפני זה אתם היהודים לא‬,‫נפגעתם‬
guilty is sufficient, is the strongest guarantee of ‫ ישפטו‬,‫ ישפטו אותו אלה שלא נפגעו‬,‫תשפטו את אדולף אייכמן‬
fairness, because the judges in such circumstances .‫אותו נייטרלים‬
must realize that their judgments will be subject to ‫ אסתפק בציטוט של‬,‫אולי במקום להשיב בדבַרי לטענה זו‬
public scrutiny both now and in the future. The first
,(Goodheart) ‫אסמכתא נודעת ממאמרו של פרופסור גודהרט‬
essential of a large trial is therefore satisfied by the
character of the Nuremberg judges and by the
‫ של‬1946 ‫ שכתב בחוברת אפריל‬,‫פרופסור באוניברסיטת אוקספורד‬
conditions under which they function. “The Legality of the ‫ מאמר בשם׃‬Juridical Review
.Nuremberg Trials”
, ‫ ו א ם ה ד ב ר י ם נ כ ו נ י ם ש ם‬. ‫ע ד כ א ן מ ד ב רי ו ש ל פ ר ו פ ס ו ר ג ו ד ה ר ט‬
‫ איש אינו‬.‫ שופ ַטי ורבו ַתי‬,‫הם נכונים על אחת כמה וכמה כאן‬ It has been argued that the Tribunal cannot be regarded
. ‫י כ ו ל ל ד ר ו ש מ כ ם ש ת ה י ו ני י ט ר ל י ם כ ל פ י פ ש ע ש ל ה ש מ ד ת ע ם‬ as a court in the true sense (‫מדובר שם באותו טריבונל של‬
‫ו א ם ה ס נ י ג ו ר ח ו ש ב שי ש א י ש כ ל ש ה ו ב ע ו ל ם ש י כ ו ל ל ה י ו ת‬ ‫ שדן את פושעי המלחמה הגדולים‬,‫ארבע מעצמות הכיבוש‬
‫ א ב ל א פ ש ר‬. ‫ ש ו פ ט ז ה ה ו א ה ו א ה פ ס ו ל‬, ‫ני י ט ר ל י כ ל פ י פ ש ע כ ז ה‬ ‫)בנירנברג‬, because, as its members represent the
victorious Allied Nations, they must lack that impar-
‫ א פ ש ר ש י ה א מ ש פט‬. ‫ל ה י ו ת צ וד ק י ם ג ם ב ע ב ר ה ח מ ו ר ה כל כך‬ tiality which is an essential in all judicial procedure.
‫ה ו ג ן ג ם כ א ש ר ה ש ו פ טי ם מ צ וּ ו י ם ל כ ל ו א ב ל ב ם א ת מ כ א ו ב ם‬ According to this view only a court consisting of
‫ ו ר ק כ ך‬. ‫ה א י שי א ו ה ל א ו מ י ו ל ד ו ן ל פ י ה ר אי ו ת א ש ר ב פ נ י ה ם‬ neutrals, or, at least, containing some neutral judges,
. ‫ כ ב וד ה ש ו פט י ם‬, ‫א ב ק ש מכ ם ל ד ו ן‬ could be considered to be a proper tribunal. As no man
can be a judge in his own case, so no allied tribunal can
‫ בהפסקה‬.‫הסניגור הזכיר פסק דין של בית המשפט העליון שלנו‬ be a judge in a case in which members of the enemy
‫ מפני שה ִפסקה המצוטטת‬,‫ניסיתי לברר לאיזה מן השניים הוא מרמז‬ government or forces are on trial. Attractive as this
‫‪9‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪1‬‬

‫לפני שאנתח את האסמכתאות‪ ,‬ברצוני לומר רק אחת על אותו‬ ‫ניתנה כנראה לא בפסק הדין של נשיא בית המשפט העליון הנוכחי‪,‬‬
‫מכתב שאת תוכנו קרא הסניגור ואשר נחתם‪ ,‬כפי שהוא אומר‪,‬‬ ‫אלא על ידי נשיאו הקודם‪ .‬נדמה לי‪ ,‬אם איני טועה‪ ,‬שהסניגור מרמז‬
‫בכפייה ובלחץ‪ .‬לא הייתי עומד על מכתב זה ולא על פיו אבקש‬ ‫להחלטה בבקשות שונות ‪ ,3/50‬אשר פורסמה בפסקי הדין של בית‬
‫אתכם לפסוק אם יש לכם סמכות‪ .‬לא חתימתו של אדולף אייכמן על‬ ‫המשפט העליון‪ ,‬כרך ד׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ,592‬אשר בו ניסה נאשם לפסול שופט‬
‫המכתב ההוא מקנה לבית המשפט הישראלי סמכות לשפוט אותו‪.‬‬ ‫מפני שהוא בהזדמנות קודמת לא התנהג כשורה בפני אותו שופט‪,‬‬
‫אני רק תמה מדוע היה אותו מכתב כל כך פסול לכל מטרה שהיא‪,‬‬ ‫והוא חשש שהשופט יהא לבו רע עליו‪ ,‬על הנאשם‪.‬‬
‫והיה כשר להסתמכותו של ד״ר רוברט סרבציוס מיום ‪22.12.1960‬‬
‫בפנייתו לשר המשפטים לביסוס בקשתו‪ ,‬שמדינת ישראל תישא‬ ‫אב בית הדין עניין ויינברג )‪?(Weinberg‬‬
‫בהוצאות ההגנה‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי כן‪ .‬העניין השני‪ ,‬אשר חשבתי כי ייתכן והסניגור‬
‫אב בית הדין אינני מבין את הטענה הזאת‪ ,‬מר האוזנר‪.‬‬ ‫מרמז עליו‪ ,‬יש פה מובאה‪ ,‬הוא בעניין טריפוס )‪ (Trifus‬נגד היועץ‬
‫המשפטי‪ ,‬ערעור פלילי ‪ ,152/51‬פסקי דין ו׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ,17‬אשר גם בו‬
‫היועץ המשפטי איני מבין מדוע מכתב זה הוזכר בכלל‪ .‬איני מבסס‬ ‫קבע בית המשפט שלנו את העיקרון‪ ,‬שצדק צריך לא רק להיעשות‬
‫את סמכות בית המשפט על המכתב; אבל איני רואה את האפשרות‬ ‫אלא הוא צריך גם להיראות כנעשה‪ ,‬והדברים ידועים‪ .‬הטענה היתה‬
‫להגיד׃ המכתב הוא פסול מבחינתו של אייכמן‪ ,‬אבל אתכם הוא‬ ‫טענת פסול נגד שופט מסוים על פעולה מסוימת‪.‬‬
‫מחייב‪ ,‬כפי שהסניגור כתב‪.‬‬
‫אב בית הדין מר האוזנר וד״ר סרבציוס‪ ,‬אתם תמצאו פסק דין‬
‫אב בית הדין המכתב הזה אינו לפנינו‪.‬‬
‫שניתן באותה השאלה על ידי בית המשפט העליון שלנו לפני כמה‬
‫היועץ המשפטי אני מוכן להגישו‪ .‬המכתב של ד״ר סרבציוס לשר‬ ‫ימים‪ ,‬אולמי גיל נגד ועדת הערעורים למס עסקים בתלֿאביב‪ .‬כדאי‬
‫המשפטים אומר ב ִפסקה הנידונה כדלהלן׃‬ ‫לכם לעיין גם בפסק דין זה‪.‬‬
‫‪Hierzu verweise ich auf die Erklärung, die Adolph‬‬ ‫היועץ המשפטי תודה רבה‪ ,‬אדוני‪ .‬אני מודה שלפני כמה ימים‬
‫‪Eichmann im Mai 1960 anlässlich seiner Festnahme in‬‬ ‫עסקתי יותר בהכנה למשפט זה מאשר בעיון בפסקי דין‪.‬‬
‫‪Argentinien unterzeichnet hat. In dieser ihm vorge-‬‬
‫‪legten Erklärung erwartet er die Gestellung eines‬‬ ‫מכל מקום טענות אלה שהוזכרו כאן אין כוחן יפה לפסול‬
‫‪Rechtsbeistandes und hat sich daher bereit erklärt, nach‬‬ ‫שופטים עקב השתייכותם הלאומית‪ ,‬וזוהי טענתו של הסניגור‪ .‬אני‬
‫‪Israel zu kommen, um dort vor ein zuständiges Gericht‬‬ ‫מבקש לא לקבל אותה‪ .‬אם אצליח להשיב על הטענות האחרות של‬
‫‪gestellt zu werden.‬‬ ‫הסמכות‪ ,‬ואני מקווה שאצליח‪ ,‬אין פסול בכך ששופט יהודי‪,‬‬
‫על פי זה ביקש ד״ר סרבציוס מה שביקש מאת מדינת ישראל בקשר‬ ‫ישראלי‪ ,‬ישפוט את צורר עמו‪ .‬להפך‪ .‬יש להתברך בכך כי יש מקום‬
‫להוצאות ההגנה ונענה‪.‬‬ ‫כלשהו בעולם‪ ,‬אשר בו יש ליהודים סוברניות‪ ,‬בתי משפט‪ ,‬מנגנון‬
‫אב בית הדין אדוני מגיש את המכתב? יש לאדוני תרגום עברי של‬ ‫תביעה ויכולת להעמיד לדין אדם אשר פשע נגד העם הזה‪.‬‬
‫המכתב?‬ ‫כפי שאראה לבית המשפט‪ ,‬נתגבשה הלכה גם באנגליה וגם‬
‫היועץ המשפטי לא‪ ,‬אדוני‪ .‬לא חשבתי להגישו אלא הבוקר‪.‬‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬כי אופן הבאתו של הנאשם לתחומי שיפוט אינו‬
‫רלוונטי לגבי בעיית הסמכות‪ .‬פגיעה בריבונותה של מדינה על ידי‬
‫אב בית הדין יתרגם אותו המתורגמן‪ ,‬בבקשה‪ .‬מה אדוני ציטט‪,‬‬ ‫מעשה כליאה‪ ,‬מעצר בתחומיה והוצאת אדם מחוץ לשטחה‪ ,‬יכולים‬
‫איזה פסוק‪ ,‬יראה למתורגמן כדי שיוכל לתרגם את הפסוק החשוב‬ ‫לשמש נושא לדין ודברים בין מדינות‪ .‬ואומנם הם שימשו נושא לדין‬
‫לאדוני‪.‬‬ ‫ודברים בין מדינת ישראל לבין ממשלת ארגנטינה במקרה הנידון‪.‬‬
‫המתורגמן ״אני מתייחס בזאת אל ההצהרה אשר נחתמה על ידי‬ ‫אולם בכל האסמכתאות שאצטט מיד נקבע‪ ,‬כי אין זה עניינו של‬
‫אדולף אייכמן במאי ‪ 1960‬כאשר נעצר בארגנטינה‪ .‬בהצהרה זאת‬ ‫הנאשם לטעון פגיעה בריבונות מדינה אחרת‪ .‬עניינה של המדינה‬
‫שהוגשה לו מצפה הוא למתן סעד משפטי‪ ,‬והביע בשל כך את‬ ‫הנפגעת הוא‪ .‬מבחינתו של בית המשפט‪ ,‬אשר בפניו הובא אדם על‬
‫נכונותו לבוא לישראל כדי לעמוד שם בפני בית משפט בר סמכא״‪.‬‬ ‫פי כתב אישום‪ ,‬יכולה להתעורר שאלת סמכות עקב החוק‬
‫הסובסטנטיבי של המדינה הדנה או עקב הלכות הפרוצדורה‪.‬‬
‫השופט הלוי איפה המכתב של הנאשם מחודש מאי?‬
‫אדולף אייכמן הואשם לפי חוק סובסטנטיבי בר תוקף‪ ,‬ועל‬
‫היועץ המשפטי אני מוכן להגישו‪ .‬זהו המכתב האורגינלי‪ .‬הוא‬ ‫התנגדויות הסניגור לתקיפות החוק אעמוד עוד להלן – ואילו סעיף‬
‫נקרא נכון על ידי הסניגור‪.‬‬ ‫‪ 4‬לפקודת הפרוצדורה הפלילית‪ ,‬שפיטה על פי כתב אישום‪ ,‬קובע‬
‫אב בית הדין אני מסמן את המכתב שאדוני הזכיר הבוקר בת‪,2/‬‬ ‫את סמכותו של בית המשפט המחוזי בירושלים‪.‬‬
‫מכתב הסניגור מֿ‪ .22.12.1960‬אדוני מגיש גם מכתב זה?‬ ‫מבחינת הנסיבות החיצוניות‪ ,‬יכולה כמובן להתעורר השאלה׃‬
‫היועץ המשפטי נתבקשתי על ידי השופט הלוי להגישו‪ ,‬ואני‬ ‫האם הובטחו לנאשם אפשרויות הגנה נאותות? בית המשפט רואה‬
‫מגישו‪.‬‬ ‫כאן סניגור שנבחר על ידי הנאשם עצמו ללמד עליו סניגוריה‪ .‬כדי‬
‫לאפשר לו‪ ,‬לסניגור‪ ,‬הופעה הבוקר‪ ,‬צריכה היתה הכנסת לתקן את‬
‫אב בית הדין אני מסמן את המכתב ת‪.3/‬‬ ‫פקודת עורכי הדין של מדינת ישראל‪ .‬וחזקה על בית המשפט‬
‫השופט הלוי אדוני היועץ המשפטי‪ ,‬האם אדוני טוען שהמכתב‬ ‫שיקפיד על כל שאר האמצעים אשר המשטר שלנו מצוּוה להקפיד‬
‫ממאי ‪ 1960‬ניתן מרצונו הטוב של הנאשם?‬ ‫עליהם כדי לשמור על משפט הוגן‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪10‬‬

‫ייתכן‪ .‬או שהמכתב כולו פסול‪ ,‬ואז הוא פסול לכל מטרה שהיא‪ ,‬או‬ ‫היועץ המשפטי כבוד השופט‪ ,‬אני אומר‪ ,‬כפי שאטען מיד‪ ,‬כי אין‬
‫שהוא כולו כשר‪ ,‬ואז הוא כשר לכל מטרה שהיא‪ .‬התרעתי רק על‬ ‫כל נפקא מינה אם נחתם מרצונו הטוב או לא‪ .‬המכתב הזה אין לו כל‬
‫צורת הטיעון‪ .‬אבל לא ייתכן לפסול אותן למטרה אחת ולהכשיר‬ ‫ערך מבחינת ביסוס הסמכות ולא הייתי מזכירו כלל ולא היה בדעתי‬
‫אותן למטרה שנייה‪ ,‬ועל כך התרעתי‪.‬‬ ‫להסתמך עליו אלמלא הדברים שהושמעו הבוקר לגבי עניין זה‪.‬‬
‫השאלה הזאת אינה מעלה ואינה מורידה‪.‬‬
‫ברשות בית המשפט‪ ,‬אני רוצה לעבור לניתוח האסמכתאות‪.‬‬
‫השופט הלוי אם כן‪ ,‬שני המכתבים אינם רלוונטיים למעשה‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס מותר לי להגיד משהו?‬
‫היועץ המשפטי למעשה אינם רלוונטיים‪.‬‬
‫אב בית הדין מי שמתנגד מתנגד‪ ,‬אחר כך חברו משיב לו‪ ,‬וברשותו‬
‫המיוחדת של בית המשפט יכול המתנגד לטעון עוד פעם‪ .‬אבל צריך‬ ‫אב בית הדין אדוני אומר׃ אין נפקא מינה אם ההצרה הזאת‬
‫להיות קץ לוויכוח‪ .‬הפעם ארשה לו עוד להעיר את הערתו‪.‬‬ ‫ניתנה‪...‬‬
‫ד״ר סרבציוס במסמך זה שני דברים שונים׃ האחד – הסכמת‬ ‫היועץ המשפטי מרצון או מאונס‪.‬‬
‫הנאלץ‪ ,‬השני – הבטחת בעל הסמכות‪ ,‬זה אשר הסמכות בידיו;‬ ‫ד״ר סרבציוס אני מבקש מבית המשפט‪ ,‬שמסמך מס׳ ‪ ,3‬זה‬
‫והבטחה זו יש לקיים‪.‬‬ ‫שכתבת‪...‬‬
‫אב בית הדין אני מבין אם כן שטענת אדוני היא שאותו חלק‬ ‫אב בית הדין מסמך ת‪.2/‬‬
‫המדבר על ההבטחה הוא מותר והחלק השני הוא פסול‪ .‬האם זאת‬ ‫ד״ר סרבציוס מאחר שהקטגוריה בעצמה קובעת שהוא אינו מעלה‬
‫הטענה?‬ ‫ואינו מוריד‪ ,‬שיוכרז כבלתי רלוונטי‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס כן‪ ,‬בוודאי‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי לא אסתמך על מכתב זה‪ ,‬לא על הראשון ולא על‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬אני מצטער‪ ,‬יש צורך לפנות אל אדוני‬ ‫השני‪.‬‬
‫עוד פעם‪ .‬הבנתי שהדברים האחרונים של אדוני התייחסו למכתב‬ ‫השופט הלוי אולי אפשר לשאול את ד״ר סרבציוס אם הוא מסתמך‬
‫של אדוני בֿ‪ 22‬בדצמבר ולא להצהרה של הנאשם‪ .‬ביחס למכתב זה‬ ‫על המכתב של מרשו ממאי ‪ ,1960‬אולי גם אותו אפשר למחוק?‬
‫מֿ‪ 22‬בדצמבר אדוני אומר שבחלקו הוא כשר ובחלקו הוא פסול‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס אני מתייחס למכתב שאדולף אייכמן כתב בעצמו‪,‬‬
‫האם הבנתי נכון‪ ,‬או האם זה מתייחס למוצג ת‪ – 3/‬הצהרת הנאשם‬
‫שהוא מוצג מס׳ ‪.3‬‬
‫עצמו?‬
‫אב בית הדין אני הבנתי קודם שאדוני מתייחס למכתב שהוא כתב‬
‫ד״ר סרבציוס אני סבור כי לא התבטאתי נכונה‪ .‬מכתב החתום על‬ ‫בעצמו‪ ,‬והוא ת‪ .2/‬כנראה טעות שלי‪.‬‬
‫י ִדי ת‪ 3/‬הוא נכון בכל חלקיו ואין עוררים עליו‪ .‬השבתי רק לטענות‬
‫התובע כי דרישתי התבססה על ההבטחה שהיתה כלולה במכתבו‬ ‫השופט הלוי אדוני ביקש למחוק את המכתב של אדולף אייכמן‪,‬‬
‫של אייכמן‪ ,‬אשר אני אומר כי הוכתב לו‪.‬‬ ‫להוציא מהדיון את המכתב של הנאשם‪ .‬האם זה נכון? או האם את‬
‫המכתב של אדוני אל שר המשפטים‪ ,‬או את שניהם?‬
‫אב בית הדין‬
‫ד״ר סרבציוס אני מבקש להכריז כבלתי רלוונטי אך ורק את‬
‫המכתב שכתבתי אני‪ ,‬הסניגור‪ ,‬אל שר המשפטים‪ ,‬ולא את המכתב‬
‫החלטה מס׳ ‪1‬‬ ‫שכתב אייכמן בעצמו‪ ,‬שהוא לדעתי רלוונטי‪.‬‬
‫אנו מקבלים את המכתב ת‪ 2/‬כמוצג מבלי להביע דעה על ערכו‬ ‫אב בית הדין מדובר במכתב ת‪ ,2/‬סופית‪.‬‬
‫כהוכחה‪.‬‬
‫השופט הלוי מדוע המכתב של הנאשם רלוונטי‪ ,‬לדעתו של ד״ר‬
‫אני רוצה להסביר לד״ר סרבציוס‪ ,‬שלהבא אם הוא רוצה להתנגד‬ ‫סרבציוס?‬
‫להגשת מסמך‪ ,‬עליו להגיש את התנגדותו לפני שהמסמך סומן על‬ ‫אב בית הדין אם יש לך עוד דבר מה לומר לעניין שני המכתבים‬
‫ידי בית המשפט‪ ,‬אחרת הוא יאחר את המועד‪.‬‬ ‫האלה שנתעורר כאן‪ ,‬נא להמשיך‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס כן‪ ,‬בוודאי‪ ,‬הבנתי זאת‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס אומר עוד בקצרה׃ רק מכתבו של אדולף אייכמן‬
‫היועץ המשפטי לפני שאעבור לניתוח האסמכתאות‪ ,‬ברצוני לדון‬ ‫בעצמו הוא רלוונטי באשר להחלטת המשפט עצמו‪ ,‬ואין זה מעלה‬
‫בבעיה אחת שהסניגור העלה הבוקר – והיא הקשיים בעריכת הגנתו‬ ‫או מוריד אם היועץ המשפטי קובע שהוא רלוונטי ואם לאו‪.‬‬
‫של הנאשם עקב העובדה שהמשפט נערך בישראל‪ .‬ולכן אין הוא‬ ‫היועץ המשפטי האם מותר לי להמשיך‪ ,‬כבוד בית המשפט?‬
‫יכול – כך הוא טוען – להביא עדים‪ ,‬אחדים חוששים לביטחונם‬
‫האישי‪ ,‬אחדים אין מי שישלם את יציאותיהם והוצאות שהותם‬ ‫אב בית הדין בבקשה‪.‬‬
‫בארץ‪ .‬כבר במגע מוקדם עם הסניגוריה הודעתי כי אתמוך בבקשה‬ ‫היועץ המשפטי כבוד השופטים‪ ,‬אני הזכרתי והגשתי את מכתבו‬
‫– אשר עליה כמובן רק בית המשפט יוכל להחליט – כי תוגשנה‬ ‫של ד״ר סרבציוס רק מפני שאיני רוצה בגישה של איפה ואיפה‪ .‬הוא‬
‫הצהרות בשבועה כחומר ראיה‪ .‬ואם הסניגור‪ ,‬יש לו אנשים המוכנים‬ ‫אינו יכול מצד אחד ליחס‪ ,‬כפי שהוא אומר‪ ,‬לשליחים הרשמיים של‬
‫לתת עדויות שיש בהן כדי ללמד זכות על שולחו‪ ,‬לא אחסום את‬ ‫מדינת ישראל מעשה כפייה של חתימה על מכתב‪ ,‬ומצד שני‬
‫הדרך בפניו‪ ,‬ואף כי אז אהיה משולל הזכות לחקירת שתי וערב‪,‬‬ ‫להסתמך על אותו מכתב לשם מטרה כלשהי הנחוצה לו‪ .‬זה לא‬
‫‪11‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪1‬‬

‫עם זאת לא קיבלתי עד היום מהסניגור כל הודעה שהיא שהוא‬ ‫אסכים להגשת הצהרות כאלה לאחר דיון מוקדם כמובן לגבי‬
‫מעוניין בהבאת עד מסוים אשר חושש לביטחונו האישי או לאישומו‬ ‫הרלוונטיות שלהן‪.‬‬
‫במדינת ישראל‪.‬‬ ‫השופט הלוי אדוני אומר שיהיה מוכן לקבל הצהרות בשבועה של‬
‫ועכשיו‪ ,‬ברשות בית המשפט‪ ,‬בזמן שנותר לי אגע בבעיות‬ ‫עדים מחוץ לארץ‪ ,‬של עדי הגנה מחוץ לארץ‪ ,‬ולוותר באופן כללי‬
‫המשפטיות המתעוררות עקב שאלת כליאה והעברת אדם לסמכות‬ ‫על ידי כך על זכותו לחקור חקירת שתי וערב?‬
‫אחרת‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי הקביעה שלי אינה כל כך כללית‪ .‬אם הסניגור‬
‫טענתי היא‪ ,‬כי משהואשם אדם כדין בביצוע עברה והוא מוחזק‬ ‫ישכנע כי אומנם יש עד אשר בפיו דברים רלוונטיים להגנה ואין‬
‫כדין במעצר שעה שהוא מובא בפני בית המשפט העומד לשופטו‪,‬‬ ‫אפשרות להביאו לארץ משום שהוא עשוי לעמוד כאן לדין עקב‬
‫לא יחקור בית המשפט לנסיבות שהביאו לכך כי הנאשם הובא בפני‬ ‫עברות שעבר בעצמו‪ ,‬או מפני שאין בידי הסניגוריה האמצעים‬
‫הדין‪ .‬לשון אחרת – נסיבות כליאתו‪ ,‬תפיסתו והעברתו של נאשם‬ ‫הכספיים לכך‪ ,‬אני מוכן לדון בכל מקרה אינדיווידואלי וכאשר‬
‫אינן רלוונטיות לסמכות ואין בהן כדי להשפיע על הסמכות וכיוון‬ ‫אשתכנע כי אומנם צודק והוגן כי הדבר יובא בפני בית המשפט –‬
‫שאינן רלוונטיות אין לדון בהן ואין לשמוע ראיות לגביהן‪.‬‬ ‫אתמוך בבקשה‪.‬‬
‫הלכה זו כתובה בספר החוקים של מדינות המכבדות את המשפט‬ ‫השופט הלוי הקושי יישאר במקרים מסוימים‪ .‬איך בית המשפט‬
‫המקובל מאז פסק הדין בֿ‪ ,Ex parte Scott‬המובא בכרך ‪ 109‬של‬ ‫יסמוך על מהימנות העד אם לא תהיה חקירת שתי וערב? בדרך כלל‬
‫‪ English Reports‬בעמ׳ ‪ .166‬ואלו היו העובדות׃ הוגש כתב אישום‬ ‫בעדים שמופיעים בבית המשפט – ויתור על חקירת שתי וערב של‬
‫נגד אישה בשם סוזנה סקוט )‪ (Scott‬באנגליה בשל שבועת שקר‪.‬‬ ‫הצד שכנגד נחשב כחוסר מחלוקת לגבי עדותו של העד‪ .‬אם לא‬
‫הוצא צו מעצר נגדה‪ .‬ברשות בית המשפט אקרא את המשך‬ ‫נקבל את המסקנה הזאת – איך יוכל כבוד השופט להבדיל בין‬
‫העובדות מפסק הדין עצמו‪ ,‬מהמובאה׃‬ ‫עדויות מהימנות לעדויות בלתי מהימנות?‬
‫‪It appeared by the affidavits that a bill of indictment‬‬ ‫אב בית הדין אולי זה מוקדם לדון בכך‪ .‬כאשר יתעורר מקרה‬
‫‪for perjury had been found against her, and on 11‬‬ ‫קונקרטי אז נדון בכך‪.‬‬
‫‪February, Lord Tenterden C. J. granted a warrant for‬‬ ‫השופט הלוי הרלוונטיות בשלב זה אני רואה בכך שהיועץ המשפטי‬
‫‪her apprehension, in order that she might appear and‬‬ ‫רוצה להשיב על הטענה שלא יכול להיות משפט הוגן בגלל חוסר‬
‫‪plead to the indictment, and C. Ruthven, a police‬‬
‫‪officer, to whom the warrant was specially directed,‬‬
‫אפשרות להביא עדי הגנה מסוימים מחוץ לארץ הנה‪ .‬התשובה היא‬
‫‪apprehended Scott in Brussels; she applied to the‬‬ ‫שיש תחליף טוב לכך ואלה הצהרות בשבועה‪ ,‬מעמידה קושי מסוים‬
‫‪English ambassador there for assistance but he‬‬ ‫בכך שאין אפשרות להעמיד את העדים האלה בחקירת שתי וערב‪,‬‬
‫‪refused to interfere, and Ruthven conveyed her to‬‬ ‫ועלולה להיות הצפה של בית המשפט בהצהרות כאלה‪.‬‬
‫‪Ostend, and thence to England, and on the 9th of‬‬ ‫היועץ המשפטי אין אני חושש מפני הצפה‪ ,‬מפני שלבית המשפט‬
‫‪April, she was brought before Lord Tenterden, and‬‬ ‫יהיה חומר למכביר‪ ,‬לאחר שאנחנו נסיים את דברינו‪ ,‬כדי לשקול מה‬
‫‪by him committed to the K.B. Prison. A bill was‬‬
‫‪found against the prisoner for a misdemeanor; there‬‬
‫אמת ומה שקר ויוכל לברור בעצמו את התבן מן המוץ לאור הדברים‬
‫‪is no doubt that she is now rightfully in custody for‬‬ ‫האחרים אשר‪ ,‬אני מקווה‪ ,‬יהיו מהימנים‪ .‬בין כה וכה אנחנו דנים‬
‫‪want of bail. And when a party is liable to be‬‬ ‫בחוק אשר בו הוראות מיוחדות לגבי דיני הראיות‪ .‬ואני רואה אחד‬
‫‪detained on a criminal charge, the Court will not‬‬ ‫הקשיים במשפט זה בחומר אשר צריך יהיה להחליט לגביו מבחינת‬
‫‪inquire into the manner in which the caption was‬‬ ‫דיני הראיות‪ .‬ולכן לא הייתי כל כך נבהל‪.‬‬
‫‪effected.‬‬ ‫אבל אני מוכן ללכת שלב אחד קדימה‪ .‬ואם הטענה של הסניגור‬
‫בעמוד הבא אומר לורד טנטרדן׃‬ ‫היא‪ ,‬שאין האנשים רוצים להתנדב מרצונם הטוב לתת לי הצהרות‬
‫‪The question, therefore, is this, whether if a person‬‬
‫ואין אני יכול לכפות עליהם מתן הצהרות; אבל אם המשפט היה‬
‫‪charged with a crime is found in this country, it is the‬‬ ‫בגרמניה כי אז יכולתי‪ ,‬מכוח בית המשפט‪ ,‬להזמין אותם והם היו‬
‫‪duty of the Court to take care that such a party shall‬‬ ‫צריכים להתייצב ולתת עדות; ואילו להצהיר הצהרה בפני נוטריון‬
‫‪be amenable to justice, or whether we are to consider‬‬ ‫או בפני קונסול איני יכול להכריחם‪ .‬אם זוהי הטענה אני מצהיר כאן‬
‫‪the circumstances under which she was brought here.‬‬ ‫כי אהיה מוכן שוב‪ ,‬במקרה מתאים ולאחר שכנוע לכאורה כי ראוי‬
‫‪I thought and still continue to think, that we cannot‬‬ ‫לעשות כן‪ ,‬להפעיל למטרה זאת את הסדרי העזרה המשפטית‬
‫‪inquire into them. If the act complained of were done‬‬ ‫הקיימים בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית‪ ,‬על מנת‬
‫‪against the law of a foreign country that country‬‬ ‫שאנשים שיש בפיהם מה לומר יתייצבו בפני שופט בגרמניה‪ .‬שם‬
‫‪might have vindicated its own law. If it gave her a‬‬ ‫ייחקרו על ידי באי כוח שני הצדדים‪ ,‬שם תהיה חקירת שתי וערב‪,‬‬
‫‪right of action, she may sue upon it.‬‬ ‫שם ייבחנו דבריהם במבחן האמת‪ .‬ואבקש את בית המשפט אז‪,‬‬
‫אותה בעיה נידונה באנגליה ‪ 120‬שנה אחר כך‪ .‬ואני קורא מפסק דינו‬ ‫ליתר דיוק – אצטרף לבקשת הסניגור‪ ,‬כי הרי הוא המעוניין בכך –‬
‫של השופט ‪Lord Colchester R. v. O/C Depot Battalion,‬‬ ‫להגיש חומר זה כחומר ראיה במשפט זה‪ .‬אני חושב שבכך הלכתי‬
‫‪P.A.S.C. Colchester. Ex parte Elliott (1949) 1, All England‬‬ ‫עד קצה היכולת להבטיח לסניגור כי כל חומר ראיה רלוונטי‪ ,‬אם יש‬
‫‪ Reports‬עמ׳ ‪ .373‬מעשה בעריק בריטי שנעצר על ידי קצינים‬ ‫לו כזה‪ ,‬יובא בפני בית המשפט‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ 12

where a person has been irregularly apprehended not ‫ והובא‬,‫( שנתיים לאחר עריקתו‬Antwerp) ‫בריטיים באנטוורפן‬
as a result of extradition proceeding at all. ‫ כי הוא מוחזק‬,‫ הוא קיבל צו על תנאי על יסוד הטעם‬.‫לאנגליה‬
‫אני מצטט את המבואה האמריקאית מפסק הדין המנדטורי׃‬ ‫ עקב העובדה שהובא מבלגיה שלא מרצונו‬,‫במעצר שלא כדין‬
Lord) ‫ אני קורא מפסק דינו של לורד גודרד‬.‫ומתוך כפייה‬
In our opinion, the law is correctly stated in volume 4
of Moore’s Digest of International Law, at page 311:
‫׃‬376 ‫ עמ׳‬,(Goddard
(1) The authority cited is an American (State) case On the applicant’s part two points have been taken. It
which, of course, is not binding on this Court. is said that his arrest was illegal because (i) the
Nevertheless we adopt the language used, which is British authorities had no authority to arrest him in
as follows — “where a fugitive is brought back by Belgium and he was arrested contrary to Belgian
kidnapping, or by other irregular means, and not Law, and (ii) his arrest was not in compliance with
under an extradition treaty, he cannot, although an the provisions of s.154 of the Army Act. The point
extradition treaty exists between the two countries, with regard to the arrest in Belgium is entirely false.
set up in answer to the indictment the unlawful If a person is arrested abroad and he is brought before
manner in which he was brought within the a court in this country charged with an offense which
jurisdiction of the court. It belongs exclusively to that court has jurisdiction to hear, it is no answer for
the government from whose territory he was him to say, he being then in lawful custody in this
wrongfully taken to complain of the violation of country: “I was arrested contrary to the laws of the
its rights.” State of A or the State of B where I was actually
arrested.” He is in custody before the court which has
‫בית המשפט המנדטורי ממשיך ואומר׃‬ jurisdiction to try him. What is it suggested that the
Accepting that view of the law we think that there is court can do? The court cannot dismiss the charge at
no substance in the extradition point. once without its being heard. He is charged with an
offense against English law, the law applicable to the
‫בארצות הברית של אמריקה קיימות ערובות קונסטיטוציונליות‬ case. If he has been arrested in a foreign country and
‫ עקב היותה מדינה פדרלית היא‬.‫מיוחדות לשמירת זכויותיו של הפרט‬ detained improperly from the time that he was first
‫רגישה ביותר לבעיית הסמכויות של השלטון המרכזי ושל שלטונות‬ arrested until the time he lands in this country, he
‫המדינות המהוות את הברית של מדינות הברית בינן לבין עצמן ושל‬ may have a remedy against the person who arrested
‫ בתי המשפט‬,‫ יתרה מזו‬.‫יחסי ארצות הברית עם מדינות חוץ‬ and detained him, but that does not entitle him to be
‫האמריקאיים פסקו כי החוק הבינלאומי הפומבי הוא חלק מהחוק‬ discharged, though it may influence the court if they
‫ והוא חל על יחסי ארצות הברית עם‬,‫הפנימי של ארצות הברית‬ think there was something irregular or improper in
‫ בית המשפט יראה‬.‫מדינות חוץ ועל יחסי המדינות ביניהן לבין עצמן‬ the arrest. Once he is before the court, it can hold him
‫׃‬441‐‐440 ‫ עמ׳‬,30 ‫ כרך‬,American Jurisprudenceֿ‫הלכה זו ב‬ to bail until his trial and conviction.
Unless there is some treaty or statue to the contrary, .‫ שאלת החטיפה עשויה להשפיע אולי על שחרור בערובה‬,‫כלומר‬
the law of nations is to be treated as part of the law of ‫ מנתח בית‬,“Ex parte Scott” ‫אחרי שמצטטים מתוך הסכמה את‬
the land. The courts of all nations judicially notice ‫׃‬377 ‫ בסוף עמ׳‬,‫המשפט פסק דין סקוטי ואומר כך‬
this law, and it must be ascertained and administered
That, again, is a perfectly clear and unambiguous
by the courts of appropriate jurisdiction as often as
statement of the law administered in Scotland. It
questions of right depending upon it are duly
shows that the law of both countries is exactly the
presented for their determination. Occasionally the
same on this point and that we have no power to go
statutes conferring jurisdiction to hear and determine
into the question, once a prisoner is in lawful custody
particular controversies require the courts to render
in this country, of the circumstances in which he may
their decisions in accordance with the rules of
have been brought here. The circumstances in which
international law. It has been held that an act of
the applicant may have been arrested in Belgium are
Congress ought never to be construed to violate the
no concern of this court.
law of nations if any other possible construction
remains. When the United States declared their ‫ הלך בעקבות‬,‫ בזמן המנדט‬,‫בית המשפט העליון של ארץ ישראל‬
independence, they were bound to receive the law ‫ אפונה‬,14/42 ‫ההלכה האנגלית והאמריקאית וקבע בערעור פלילי‬
of nations in its modern state of purity and refine- ,“The Law Reports of Palestine” 9/1942 ‫נגד היועץ המשפטי‬
ment. International law forms a part of the law of the ‫ כאשר היה‬,‫ כאן נקבע שאדם ברח לסוריה‬.‫ אותה הלכה‬,63 ‫עמ׳‬
several states. It is a part of the law of every state ‫ נעצר בדמשק על ידי סרג׳נט בריטי והובא לארץ‬,‫חשוד בביצוע רצח‬
which is enforced by its courts without any constitu- .‫ ועל כן צריך לשחררו‬,‫ הוא טען שמעצרו היה בלתי חוקי‬.‫למשפט‬
tional or statutory act or incorporation by reference,
‫׃‬66 ‫ אני קורא מעמ׳‬.‫בית המשפט העליון לא קיבל את הטענה‬
and while a court may be without jurisdiction to
enforce international law in a given case by reason of Counsel on neither side was able to refer us to any
some controlling statute, nevertheless, relevant pro- direct authority covering a case, such as the present,
13 1 ‫ישיבה מס׳‬

144 supra, to the effect that a court will not inquire visions of the law of nations are legally paramount
into the manner in which the accused is brought whenever international rights and duties are involved
before it, the fact that accused has been illegally before the court having jurisdiction to enforce them.
arrested, or that he has by trickery, force, or without
‫ נקבעה הלכה‬,‫ שזה יחסה לעקרונות החוק הבינלאומי‬,‫ובמדינה זו‬
legal authority, or by any illegal means, been brought
Corpus Juris Secundumֿ‫ שתחילה אקרא אותה מתוך ה‬,‫כללית‬
within the territorial jurisdiction of a state or federal
court, does not oust the jurisdiction of that court. .‫ואחר כך אנתח אותה לפרטיה‬
Even if in any case there should be a conflict of Corpus Jurisֿ‫אב בית הדין אולי אדוני ייתן את המבואה מה‬
jurisdiction between two courts, accused, who is .‫ ובזה נפסיק את ישיבת הבוקר‬,Secundum
before one court for trial, cannot take advantage of
the fact that his presence has been illegally or ,22 ‫ כרך‬,Criminal Law ‫היועץ המשפטי אני מצטט מתוך‬
improperly obtained. ‫ בו נקבעה הלכה בלשון זו׃‬,144 ‫ סעיף‬,236 ‫עמ׳‬
?‫ שנעמוד בו‬,‫ אדון האוזנר‬,‫אב בית הדין האם זה מקום נוח‬ 144. Arrest and Custody
.‫ אדוני‬,‫היועץ המשפטי ברשותו‬ Custody of the accused by the court, or his presence
therein on a proper charge, is essential to the
‫ ישיבת אחר הצהריים תתחיל‬.‫ נפסיק עכשיו‬,‫אב בית הדין ובכן‬ jurisdiction of the court over him. The manner in
‫ כדי לאפשר השתתפות‬,‫ באופן יוצא מן הכלל‬16.30 ‫בשעה‬ which the accused is brought before the court,
.‫ שאת מותו אנו מבכים‬,‫בהלווייתו של פרקליט המדינה‬ however, is ordinarily immaterial insofar as juris-
diction over him is concerned.
.‫ היום‬16.30 ‫הישיבה הבאה בשעה‬
‫׃‬146 ‫ בסעיף‬,242 ‫בעמ׳‬
In accord with the general rule stated in paragraph
‫משפט אייכמן‬ 14

If Ker, by virtue of the treaty with Peru, and because


of his forcible and illegal abduction from that
2 ‫ישיבה מס׳‬
country, did not acquire an exemption from the
criminal process of the courts of Illinois, whose laws ‫כ״ה בניסן תשכ״א‬
he had violated, it is difficult to see how Pettibone
had acquired, by virtue of the Constitution and laws
of the United States, an exemption from prosecution (1961 ‫ באפריל‬11)
by the state of Idaho, which has custody of his
person. ‫ מר האוזנר ימשיך‬.‫אב בית הדין אני פותח את הישיבה השנייה‬
‫ אני קורא׃‬,157 ‫ בעמ׳‬,‫לעקרונות ההחלטה‬ .‫בטיעונו‬
These principles determine the present case and require ‫ עמדתי בפרשת הפסיקה‬.‫היועץ המשפטי ברשות בית המשפט‬
an affirmance of the judgment of the circuit court. It is ‫האמריקאית בעניין הרלוונטיות של הבאת אדם לדין ודרך הבאתו‬
true, the decision in the Mahon case was by a divided
‫ אצטט שורה של פסקי דין של בית‬.‫לדין לגבי בעיית הסמכות‬
court, but its authority is nonetheless controlling. The
principle on which it rests has been several times
‫המשפט העליון של ארצות הברית וכן של בתי המשפט הפדרליים‬
recognized and reaffirmed by this court, and is no ‫ רבה חשיבותם משום שבתי‬,‫ וכפי שאמרתי כבר‬,‫של ארצות הברית‬
longer to be questioned. It was held in Cook v. Hart, ‫משפט אלה דנים לפי עקרונות החוק הבינלאומי הפומבי כחלק‬
146 U.S. 183, 192, 36 L. ed. 934, 939, 13 Sup. Ct. Rep. ‫ ברצוני לצטט תחילה לאו דווקא‬.‫מחוק המדינה של ארצות הברית‬
40, that the cases of Ker v. Illinois and Mahon v. Justice ‫את פסק הדין הראשון שניתן ב ִסדרה – אני אחזור אליו בהמשך‬
established these propositions: 1. That this court will ‫הטיעון – אלא פסק דין המבהיר והעונה על רוב השאלות‬
not interfere to relieve persons who have been arrested 51 ,1906 Pettibone versus Nichollsֿ‫ כוונתי ל‬.‫המתעוררות כאן‬
and taken by violence from the territory of one state to ‫ אני אצטט תחילה את עובדות‬.148 ‫ בעמ׳‬Lawyers’ Edition
that of another, where they are held under process ‫׃‬151 ‫המקרה כפי שפורטו בעמ׳‬
legally issued from the courts of the latter state. 2. That
the question of the applicability of this doctrine to a On the 15th of March, 1906, after the final judgment
particular case is as much within the province of a state in the Supreme Court of Idaho, Pettibone made
court, as a question of common law or of the law of application to the Circuit Court of the United States,
nations, as it is of the courts of the United States; in sitting in Idaho, for a writ of habeas corpus alleging
Lascelles v. Georgia, 148 U.S. 537, 543, 37 L. ed. 549, that he was restrained of his liberty by the sheriff of
551, 13 Sup. Ct. Rep. 687, that it was settled in the Ker Canyon county, in violation of the constitution and
and Mahon Cases that “…Except in the case of a laws of the United States. As was done in the
fugitive surrendered by a foreign government, there is Supreme Court of Idaho, the accused set out
nothing in the Constitution, treaties, laws of the United numerous facts and circumstances which, he con-
States, which exempts an offender, brought before the tended, showed that his personal presence in Idaho
courts of a state for an offense against its laws, from trial was secured by fraud and connivance on the part of
and punishment, even though brought from another the executive officers and agents of both Idaho and
state by unlawful violence, or by abuse of legal Colorado, in violation of the constitutional and
process” and in Adams v. New York , 192 U.S. 585, statutory provisions regulating to fugitives from
596, 48 L. ed. 575, 579, 24 Sup. Ct. Rep. 372 (the same justice. Consequently, it was argued, the court in
cases being referred to) that “…If a person is brought Idaho did not acquire jurisdiction over his person.
within the jurisdiction of one state from another, or from ‫׃‬154 ‫בעמ׳‬
a foreign country, by the unlawful use of force, which
would render the officer liable to a civil action, or in a As the petitioner is within the jurisdiction of Idaho, and
criminal proceeding, because of the forcible abduction, is held by its authorities for trial, are the particular
such fact would not prevent the trial of the person thus methods by which he was brought within her limits at
abducted in the state wherein he had committed an all material in the proceeding by habeas corpus? It is
offense.” contended by the State that this question was
?‫אב בית הדין של איזה בית משפט פסק הדין‬ determined in its favor by the decisions of this court.
This is controverted by the petitioner, and we must
.‫ אדוני‬,‫היועץ המשפטי של בית המשפט העליון של ארצות הברית‬ therefore, and particularly because of the unusual
‫׃‬158 ‫אני קורא מעמ׳‬ character of this case and the importance of the
questions involved, see what this court has therefore
The act complained of does not relate to the restraint
adjudged.
from which the petitioner seeks to be relieved but to
the means by which he was brought within the ‫ נאמר‬155 ‫ ובעמ׳‬.‫כאן בא ניתוח האסמכתאות אשר אחזור אליהן‬
jurisdiction of the court under whose process he is Ker versus Illinois: ‫בקשר לניתוח פסק הדין הידוע של‬
15 2 ‫ישיבה מס׳‬

actual custody for trial under an indictment charging held. It is settled that a party is not excused from
him with crime against its laws, and he seeks the aid answering to the State whose laws he has violated,
of the circuit court to relieve him from custody, so because violence has been done to him in bringing
that he may leave that state and thereby defeat the him within the State. Moreover if any injury was
prosecution against him without a trial. In the present done in this case in imposing the petitioner upon the
case it is not necessary to go behind the indictment State of Washington without grounds, therefore, the
and to inquire as to how it happened that he came injury was not to the petitioner but to the State whose
within reach of the process of the Idaho court in jurisdiction was imposed upon by what was done.
which the indictment is pending. And any inves-
tigation as to the motives which induced the action It is said that the present case is distinguishable
taken by the governors of Idaho and Colorado would, from the Mahon case in that the illegal abduction
as already suggested, be improper as well as complained of in the latter was by persons who
irrelevant to the real question to be now determined. neither acted nor assumed to act under the authority
of the state into the custody of whose authorities they
‫ שאין כל נפקא מינה כיצד הובא אדם לתחום‬,‫למדנו שתיים׃ ראשית‬ delivered Mahon; whereas, in this case, it is alleged
‫ שאין כל נפקא מינה אם הוא הובא על ידי אנשים‬,‫הסמכות; שנית‬ that Idaho secured the presence of Pettibone within
‫ ולפני שאחזור לסדר‬.‫פרטיים או על ידי זרוע רשמית של שלטון‬ its limits through a conspiracy on the part of its
,‫האסמכתאות יורשה לי לצטט פסק דין של בית דין לערעורים פדרלי‬ governor and other officers. This difference in the
Hatfield versus Warden of State Prison Michigan, 1950 (88 cases is not, we think, of any consequence as to the
– ‫ אני מצטער׃ זה בית משפט מחוזי‬.Federal Supplement, 690) principle involved; for the question now is — and
‫ העובדות הן בעמ׳‬,United States District Court, Michigan such was the fundamental question in Mahon’s case
‫׃‬691 — whether a circuit court of the United States when
asked, upon habeas corpus, to discharge a person
On February 10, 1950, Charles D. Hatfield filed held in actual custody by a state for trial in one of its
herein his petition requesting the issuance of a writ of courts under an indictment charging a crime against
habeas corpus to inquire into the legality of his its laws, can properly take into account the methods
detention by the Warden of the State Prison of whereby the state obtained such custody. That
Southern Michigan under judgment of the Circuit custody was determined in the negative in the Ker
Court for the County of St. Joseph, upon conviction and Mahon cases. It was there adjudged that in such a
of a murder committed in said County. An case neither the Constitution nor laws of the United
examination of this petition discloses that petitioner’s States entitled the person so held to be discharged
sole complaint is one which is currently popular in from custody and allowed to depart from the state. If,
petitions for habeas corpus emanating from the State as suggested, the application of these principles may
Prison of Southern Michigan, namely, that instead of be attended by mischievous consequences, involving
being legally extradited from the State of Texas to the the personal safety of individuals within the limits of
State of Michigan to answer such charges, he was in the respective states, the remedy is with the law-
effect, kidnapped and transported against his will making department of the government. Congress has
from Texas to Michigan by Michigan State Police long been informed by judicial decisions as to the
officers. state of the law upon this general subject.
‫׃‬692 ‫וההלכה היא בעמ׳‬ In this connection it may be well to say that we
have not overlooked the allegation that the governor
It is well settled that where a person accused of a and other officers of Idaho well knew at the time that
crime is found within the territorial jurisdiction the requisition was made upon the governor of
wherein he is so charged and is held under process Colorado, that Pettibone was not in Idaho on
legally issued from a court of that jurisdiction, neither December 30th, 1905, nor at any time near that date,
the jurisdiction of the court nor the right to put him and had the purpose in all they did to evade the
on trial for the offense charged is impaired by the constitutional and statutory provisions relating to
manner in which he was brought from another fugitives from justice. To say nothing of the
jurisdiction, whether by kidnapping, illegal arrest, impropriety of any such facts being made the subject
abduction or irregular extradition proceedings; and of judicial inquiry in a Federal Court, the issue thus
Federal statutory or constitutional provisions are not attempted to be presented was wholly immaterial.
violated by reasons of illegal means adopted in Even were it conceded, for the purposes of this case,
bringing the accused to the jurisdiction where he is that the governor of Idaho wrongfully issued his
then held for proper process, and specifically the trial requisition, and that the governor of Colorado erred
of a person brought into a state by forceful abduction in honoring it, and in issuing his warrant of arrest, the
is not a violation of the provisions of the Federal vital fact remains that Pettibone is held by Idaho in
‫משפט אייכמן‬ 16

Lawyers’ Edition 42 ‫ כרך‬,1897 ex parte Johnson ‫בעניין‬ Constitution forbidding the deprivation of life,
‫ נתעוררה בעיית חוקיותו של פסק דין שניתן לגבי מי‬,103 ‫עמ׳‬ liberty, or property without due process of law.
‫׃‬105 ‫ ההחלטה נמצאת בעמ׳‬.‫שנעצר שלא כדין‬ ‫אני מבקש לא לקבל את טענו ַתי כהודאה בכך שגם במקרה שלנו‬
Indeed, there are many authorities which go to the ;‫ טענתי היא שאין נפקא מינה‬.‫אירע מה שהסניגור טוען שאירע‬
extent of holding that, in criminal cases, a forcible ‫ עצרו‬,‫טענתי היא שאין זה מעלה ואין זה מוריד אם האנשים שכלאו‬
abduction is no sufficient reason why the party .‫והעבירו את אדולף אייכמן לארץ היו אנשים פרטיים או אחרים‬
should not answer when brought within the juris- ‫ אין על בית המשפט להיכנס‬,‫ומכיוון שאין זה מעלה או מוריד‬
diction of the court which has the right to try him for .‫לבירור השאלה‬
such an offense and presents no valid objection to his
trial in such court. .‫ועתה לסדר פסקי הדין השונים אשר ניתנו באותו עניין‬
Ker versus Illinois 1886, Lawyers’ ‫הראשון והראשי בהם‬
‫ופה באה רשימת אסמכתאות׃‬
‫( הואשם‬Ker) ‫ העובדות היו אלה׃ קר‬.421 ‫ עמ׳‬,Edition 30
… Although it has been frequently held that if a ‫ נתבקשה הסגרתו ממדינת פרו עקב‬.‫בגנבה במדינת אילינוי‬
defendant in a civil case be brought within the ‫ הקצין של ממשלת ארצות הברית שבידו‬.‫המעשה הפלילי שביצע‬
process of the court by a trick or device, the service ‫ ובמקום להשיג את‬,‫הופקד ביצוע ההסגרה נסע ללימה בירת פרו‬
will be set aside and he will be discharged from ‫ הביא אותו‬,‫ עצר את קר‬,‫ההסגרה בדרכים החוקיות והרגילות‬
custody.… The law will not permit a person to be ‫ שלטונות קליפורניה עצרו אותו והעבירו אותו‬,‫למדינת קליפורניה‬
kidnapped or decoyed within the jurisdiction for the
purpose of being compelled to answer to a mere
‫ כי בעצם בית‬,‫ לא אקרא את כל ההחלטות‬.‫לבית הדין באילינוי‬
private claim, but in criminal cases the interests of the ‫ ההחלטה מצויה בסוף עמ׳‬.‫המשפט כבר שמע את הדברים‬
public override that which is, after all, a mere ‫ סוף פסק הדין חשוב׃‬.424‐‐423
privilege from arrest. The question of how far his forcible seizure in
‫גם כאשר הניסיון לפסול הליך משפטי נעשה עוד לפני תחילת‬ another country, and transfer by violence, force or
‫ ההלכה‬.‫ אין הדבר משנה‬,‫ כפי שעושה כאן הסניגור‬,‫המשפט‬ fraud to this country, could be made available to
‫ אלא‬,‫שהזכרתי חלה לא רק לגבי הליכים משפטיים שהושלמו כבר‬ resist trial in the state court, for the offense now
Leahy v.ֿ‫ וזה הוחלט ב‬.‫גם על הליכים משפטיים שעודם ב ִאבּם‬ charged upon him is one which we do not feel called
850 ‫ בעמ׳‬.849 ‫ עמ׳‬,Kunkel, 1933, 4 Federal Supplement upon to decide, for in that transaction we do not see
that the Constitution, or laws, or treaties of the United
‫ אני קורא מפסק הדין׃‬.‫נמצאות העובדות‬ States guarantee him any protection.
he facts are stipulated and are briefly as follows: ‫ אילו היה ניגוד בין זכויותיו של קר על פי‬,‫אם מותר לי להפסיק לרגע‬
Petitioner was indicted by the grand jury of the
,‫חוקי ארצות הברית לבין תביעתה של מדינת אילינוי לשפוט אותו‬
Marshall County Circuit Court for bank robbery. He
lives in Chicago. The sheriff of Marshall County,
‫כי אז חייב וחייב היה בית המשפט העליון להיכנס לעומק השאלה‬
accompanied by one Indiana police officer and two ‫ אולם בית המשפט העליון של ארצות‬.‫ולבדוק מי מן השניים צודק‬
police officers of the city of Chicago, arrested ‫הברית אומר׃ אין צורך להיכנס לשאלה הזאת ואין צורך להכריע‬
petitioner in Chicago without a warrant, took him ‫ מפני שלא נפגעה כל זכות חוקית של קר על ידי כך שהוא‬,‫בכלל‬
to a detective bureau and locked him up. Thereafter .‫ לתחום סמכותו של בית המשפט באילינוי‬,‫ ואפילו בכוח‬,‫הובא‬
he was handcuffed and placed in the sheriff’s car and
driven to Indiana. At South Bend he was placed in ‫ובסוף אני חוזר לקרוא מפסק הדין׃‬
jail overnight and the next morning he was taken to However this may be, the decision of that question is
Marshall County, where a warrant of arrest was read as much within the province of the state court as a
to him. He as then taken to the Marshall County question of common law, or of the law of nations, of
Circuit Court, where bond was fixed, and upon his which that court is bound to take notice, as it is of the
failure to give the bond fixed by the court, was courts of the United States. And though we might or
delivered for safekeeping on order of the court to might not differ with the Illinois court on that subject,
respondent, who is warden of the Indiana State it is one in which we have no right to review their
Penitentiary at Michigan City, Ind. He then filed his decision.
petition for writ of habeas corpus in the Marshall
County Circuit Court, which petition was by the It must be remembered that this view of the
judge thereof dismissed and his case set for trial. subject does not leave the prisoner or the Govern-
ment of Peru without remedy for his unauthorized
Petitioner contends, not without logic, that having seizure within its territory.
been arrested without right and forcibly taken from
the state of Illinois to the state of Indiana — ‫ מדינת פרו יכולה להתלונן בדרכים בינלאומיות או בדרכים‬,‫כלומר‬
‘kidnapped,’ in other words, with all the ugly ‫ אבל אין זה עניינו של האסיר לטעון׃ כליאתי פגעה‬,‫פוליטיות‬
terrifying meaning that word implies — he is entitled .‫בסוברניות של מדינת פרו‬
17 2 ‫ישיבה מס׳‬

court, even assuming that the offense for which the to be discharged, or at least returned to the State of
defendant stands charged is not within the treaty, if Illinois.
one existed, between the countries; and the mere fact,
‫וזו החלטת בית המשפט )אני קורא מסוף העמוד(׃‬
if true, as stated by the defendant, that he was
kidnapped from the Hellenic Authorities, would not The petitioner is here seeking by the exercise of the
give this court power to examine such fact, and, if extraordinary remedy of habeas corpus to prevent his
true, release the defendant. The court has no such trial in a state court on the ground that his
power. That is a matter which rests between the apprehension and subsequent arrest are illegal, and
defendant and the parties abducting him, or between for that reason no jurisdiction exists in the state court,
the political powers of the governments of Turkey or to put him on trial.
the Hellenic Republic and that of the United States… The law is well settled that a person charged with
If either the Hellenic Republic or Turkey, by crime in one state, and who is found in and abducted
proper complaint, sought to vindicate its laws by from another state and brought into the state where
protesting against the kidnapping of this defendant he is indicted is not entitled to be discharged upon
within its territory, it is reasonable to assume that the habeas corpus in a District Court of the United States.
United States would enter into such negotiations with Neither the Constitution nor the laws of the United
those countries as would secure justice for all parties States entitle such person to a discharge. Pettibone
concerned. versus Nicholls…
‫ שמדינת ישראל נכנסה בדין ודברים‬,‫יורשה לי להפסיק כאן ולומר‬ ?‫איזה בית משפט הוא זה‬ ‫אב בית הדין‬
.‫עם ממשלת ארגנטינה בדבר כליאתו ומעצרו של אדולף אייכמן‬
,‫היועץ המשפטי זה בית משפט מחוזי של ארצות הברית‬
ֿ‫ולאחר החלטת מועצת הביטחון בנידון נתפרסמה הודעה רשמית ב‬
.Pettibone versus Nicholls ,‫אינדיאנה‬
‫ בירושלים ובבואנוס איירס על ידי ממשלת ישראל‬1960 ‫ באוגוסט‬3
‫ אני מגיש כאן‬.‫וממשלת ארגנטינה הרואה את האינצידנט מחוסל‬ ‫ מעצר והעברה בלתי‬,‫ אשר נידונה בו בעיית כליאה‬,‫מקרה אחר‬
,‫ שגריר ישראל‬,‫ חתומה על ידי מר שבתאי רוזן‬,‫תעודת עובד ציבור‬ United States versus Insull, 1934, ‫ הוא‬,‫ לפי מה שנטען‬,‫חוקיים‬
‫ המכילה את ההודעה הרשמית‬,‫היועץ המשפטי של משרד החוץ‬ ‫ המוזרות‬,‫ ואלה הן העובדות‬.310 ‫ עמ׳‬,8 Federal Supplement
.‫ והיא נתפרסמה כך‬,‫ ההודעה היא בספרדית‬.‫המשותפת‬ ‫ אני קורא מפסק הדין׃‬.‫במקצת‬
.4/‫אב בית הדין נסמן את המסמך הזה ת‬ Where defendant, a United States citizen, was, while
on a Greek vessel in Bosporus, forcibly seized by
‫היועץ המשפטי מיד אגיש לבית המשפט או אקרא את התרגום‬ Turkish police, allegedly at instance of United States
.‫העברי של הקטע הספרדי‬ Government, incarcerated in Turkish prison and then
.‫אב בית הדין אני חושב שאפשר להבין את זאת‬ delivered onto American vessel to agent of American
Government and brought to United States where
‫ אולי אקרא‬.‫ בית המשפט יחסוך לי ִטרחה‬,‫היועץ המשפטי תודה‬ federal indictment against him was pending, federal
‫בשביל הפרוטוקול׃‬ court held not deprived of jurisdiction, even if
‫ מתוך כוונה להפעיל את החלטת‬,‫ממשלות ארגנטינה וישראל‬ offense was not within any extradition treaty between
‫ במידה שהיא נותנת‬,1960 ‫ ביוני‬23 ‫מועצת הביטחון מיום‬ Greece or Turkey and the United States, and court
‫ כי ישופרו יחסי הידידות המסורתית בין שתי‬,‫ביטוי לתקווה‬ had no power to inquire into such alleged facts.
‫ מחליטות לראות כמחוסלת את התקרית שנגרמה‬,‫המדינות‬ ‫ אני קורא‬.‫המבקש שם טען אותו הדבר שטען פה הסניגור‬
‫עקב פעולתם של נתינים ישראליים שפגעה בזכויות היסודיות‬ ‫׃‬312 ‫בעמ׳‬
.‫של מדינת ארגנטינה‬ The defendant contends that a treaty is involved, and
that the government of the United States of America
‫ גם‬,‫ בית המשפט יכול היה להמשיך בדיון‬.‫לא שזה חשוב למשפט‬ cannot enter the jurisdiction of a sovereign nation
,‫אילו חלילה עדיין היה דין ודברים בינינו לבין מדינת ארגנטינה‬ with which it had a treaty governing the extradition
‫ואפילו אילו מדינת ארגנטינה היתה תובעת אותנו לדין בפני בית‬ of fugitives from justice, and, without pretending to
‫ עדיין היה בית משפט זה מוסמך לדון את‬,‫המשפט הבינלאומי בהאג‬ comply with the proceeding provided for in such
.‫אדולף אייכמן‬ treaty, by its agents forcibly seize an alleged fugitive,
and by force and without the consent of such alleged
‫ כי גם מבחינת החוק הבינלאומי ואפשרות‬,‫אני רוצה גם להראות‬ fugitive bring him into the jurisdiction of a District
‫ ובלשונו של פסק‬.‫ אין כל קונפליקט קיים‬,‫של קונפליקט סמכויות‬ Court of the United States of America for trial.
‫ תבעה מדינת ארגנטינה‬United States versus Insull ‫הדין במשפט‬ ‫׃‬313 ‫ודברו של בית המשפט בעמ׳‬
‫ וממשלת ישראל‬,‫ עמדה על הפגיעה בריבונותה‬,‫את זכויותיה‬
If the rights of the defendant have been violated, or
.‫ ובזה חוסלה התקרית‬,‫התנצלה על כך‬
the peace or dignity of the Hellenic Republic or
‫ בעניין‬,1944 ‫כאשר התעוררה הבעיה בארצות הברית שוב בשנת‬ Turkey trespassed upon, that is not a matter for this
‫משפט אייכמן‬ 18

acquired jurisdiction of the defendant violated the Sheehan versus Huff 1944, 142 Federal Second,
law of the forum in three particulars, that is to say, (1) U.S. Court of Appeal, District ofֿ‫ – זה היה כבר ב‬p. 81
it violated the terms of the extradition treaty between ‫ העובדות היו׃‬.Columbia
the United States and Germany; (2) apart from treaty,
it violated the right of asylum guaranteed by Petition for writ of habeas corpus alleging that, prior
international law to political offenders; and (3) it to trial in criminal prosecution, petitioner was
violated the Act of June 18, 1878. Stat. 152. 10 brought from Virginia to the District of Columbia
U.S.C.A. 15, prohibiting the use of the army of the without extradition proceedings in spite of his protest
United States as a posse comitatus. and his unwillingness to waive extradition, presented
no substantial question, and denial of petition without
‫ קבע שהמשפט‬,‫בית המשפט לא קיבל אף אחת מן הטענות האלה‬ appointment of counsel for defendant was not error.
.‫ ושפסק הדין שניתן בבית הדין דלמטה היה חוקי‬,‫יימשך כדין‬
‫ כך קבע בית המשפט‬,‫לא צריך היה אפילו למנות עורך דין‬
‫גם מ ַשתפת פעולה אחרת עם הנאצים אשר הובאה נגד רצונה‬ ‫״ המצריך את‬error‫ זה לא נחשב לֿ״‬.‫ לנאשם שטען כך‬,‫לערעורים‬
,‫ טענה אותן טענות‬,(Gillers) ‫ גברת גילרס‬,‫מגרמניה לארצות הברית‬ .‫התערבותו של בית המשפט לערעורים‬
‫ רק אפנה‬,‫ לא אקרא מפסק הדין‬.152 ‫ עמ׳‬,Federal Second 1950
‫ אנחנו קוראים׃‬81 ‫ובעמ׳‬
.‫ הוא הולך בעקבות אותה הלכה‬.‫תשומת לב בית המשפט אליו‬
Counsel for petitioner, appointed by this court to
‫ בתמציתיות ובבהירות בשני פסקי דין‬,‫ההלכה סוכמה בקיצור‬ represent him on appeal, has filed a persuasive brief.
Pebly versus Knotts, 1951, 95 Federal – ‫חדשים׃ האחד‬ It admits that the Supreme Court has decided that
‫ אני מפנה את תשומת לב בית המשפט‬.283 ‫ עמ׳‬,Supplement jurisdiction in a criminal case is not impaired by the
Dean versus – ‫ המקרה השני הוא‬.‫ מבלי לצטט‬,286 ‫לאמור בעמ׳‬ fact that the accused was brought before the court in
939 ‫ בעמוד‬.937 ‫ עמ׳‬,Ohio, 1952, 107 Federal Supplement an unlawful manner, but urges these decisions should
‫ ואני קורא מפסק הדין׃‬,‫נאמר‬ not be followed. We believe however, that the
question is so well settled that it cannot be reopened
In passing on the subject of the petitioner’s here.
extradition to Ohio it should be noted that it is
virtually a universal rule that where an accused is ‫גם אם אין‬,‫ המזכיר קצת את ענייננו לפחות מהצד העובדתי‬,‫משפט‬
found in a jurisdiction wherein he is charged with a Chandler versus ‫ הוא‬,‫אנלוגיה מלאה באימפליקציות המשפטיות‬
crime, the circumstances surrounding his actual ‫ יש הבדל‬.United States, 1949, 171 Federal Second, p. 291
presence within that jurisdiction will not be inquired .(treason) ‫ כי זה היה עניין של בגידה במלכות‬,‫מסוים בעובדות‬
into. If he was brought from another jurisdiction by ‫ שהוא‬,‫( כה שוכנע על ידי תעמולה אנטישמית‬Chandler) ‫צ׳נדלר‬
kidnapping, stratagem or illegal extradition he may ‫׃‬925 ‫ וכך נאמר בעמ׳‬.‫החליט לעבור לגרמניה הנאצית‬
still be tried if he is presently being held under
process legally issued from a court of that juris- Over the years Chandler had developed an anti-
diction. Jewish outlook; and his fierce emotions on that
theme were accentuated by certain personal setbacks
1952ֿ‫העניין הגיע שוב לבית המשפט העליון של ארצות הברית ב‬ which he attributed to malignant Jewish interference.
Frisbie versus Collins, 1952, 96 Lawyers’ Edition He came to believe, or to profess to believe, in the
– ‫ שקרא את פסק הדין‬,(Black) ‫ אמר השופט בלק‬,541 ‫בעמ׳‬ existence of a sinister worldwide Jewish conspiracy.
‫׃‬544 ‫ואני קורא בעמ׳‬ Naturally he found the anti-Jewish climate of Nazi
Germany congenial. While in Germany before the
Acting as his own lawyer the respondent Charles war his interest was cultivated by one Hoffman, an
Collins brought this habeas corpus case in a United attachÅ in the German Press Department, serving as
States District Court seeking release from a Michigan contact man for foreign journalists. He was favorably
State prison where he is serving a life sentence for impressed with what he saw in Germany and came to
murder. His petition alleges that while he was living regard the Nazi regime as the bulwark of Western
in Chicago, Michigan officers forcibly seized, civilization against what he thought to be the Jewish-
handcuffed, blackjacked and took him to Michigan. Bolshevist menace.
He claimed that trial and conviction under such
circumstances is in violation of the Due Process ‫ לדעתו‬,‫ מובאות עובדות המדברות על מאסר בלתי חוקי‬933 ‫בעמ׳‬
Clause of the Fourteenth Amendment and the Federal .‫ בגרמניה‬,‫של צ׳נדלר‬
Kidnapping Act, and that therefore his conviction is a ?‫אב בית הדין על ידי מי הוא נעצר‬
nullity.
‫ אומר השופט בלק בקצרה׃‬545 ‫בעמ׳‬ .‫היועץ המשפטי על ידי הצבא האמריקאי‬
‫ נאמר׃‬934 ‫בעמ׳‬
This Court has never departed from the rule
announced in Ker versus Illinois, 119 US 436, 444, It is said that the manner in which the court below
‫‪19‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪2‬‬

‫רטרואקטיבית‪ ,‬שהרי אילו לא נעשה הדבר הזה היה החוטא הגדול‬ ‫‪30 L. ed. 421, 7 S CT 225, that the power of a court‬‬
‫ביותר נשכר ביותר‪ .‬מי שקבע שלית דין ולית דיין‪ ,‬שמותר להתפרק‬ ‫‪to try a person for crime is not impaired by the fact‬‬
‫מכל מעצור משפטי ומוסרי‪ ,‬היה בא על שכרו על ידי כך שלא היה‬ ‫‪that he had been brought within the court’s‬‬
‫חוק אשר הוא הפר אותו‪ ,‬מפני שכל חוק שאפשר להטיל על פושע‬ ‫‪jurisdiction by reason of a “forcible abduction.” No‬‬
‫‪persuasive reasons are now presented to justify‬‬
‫כזה לאחר שהודבר ונוצח יכול להיות רק רטרואקטיבי‪ .‬אנחנו עוד‬
‫‪overruling this line of cases.‬‬
‫נדון בכך אם מעשיו של אדולף אייכמן היו חוקיים אפילו לפי חוקי‬
‫גרמניה‪ ,‬ואפילו לפי חוקת השיפוט הפנימית של הס״ס שלו‪.‬‬ ‫ואם בארצות הברית כך‪ ,‬במדינה – כפי שכבר אמרתי וחזרתי –‬
‫רגישה ביותר ליחסים בין מדינות‪ ,‬בין מדינות הברית‪ ,‬ובינה לבין‬
‫אבל לא בכך עסקינן‪ .‬אני אומר שלא היתה בררה בפני האנושות‬ ‫מעצמות זרות – יחול אותו העיקרון באותו כוח ובאותו ביטחון ללא‬
‫אלא להכריז על פורמולציה של עקרונות של החוק הבינלאומי‬ ‫ערעור; בבית משפט זה‪ ,‬אדולף אייכמן נמצא לפניכם כדין‪ ,‬על פי צו‬
‫ולומר ״הם חלו גם שעה שאתם עשיתם את כל המעשים האלה ואת‬ ‫מעצר שהוצא כחוק‪ ,‬ניתנה לו הודעת אישום כחוק‪ ,‬הוגש נגדו כתב‬
‫כל הפשעים האיומים שעשיתם״‪ ,‬מפני שאם לא כך היו עושים‪ ,‬לא‬ ‫אישום כדין‪ ,‬העברות המיוחסות לו הן עברות לפי החוק של המדינה‬
‫היה חוק שאפשר היה לשפוט את הפושעים הנאצים על פיו‪.‬‬ ‫הזאת‪ .‬ניתנה לו אפשרות לערוך את דינו; תהיה לו האפשרות‬
‫ועתה נראה כיצד התפתחו הדברים בשלבים השונים של‬ ‫המלאה ללמד זכות על עצמו – אם יש לו מה לומר לזכותו –‬
‫ההכרזות הבינלאומיות‪ .‬לראשונה היתה הכרזת מוסקבה‬ ‫והנסיבות בהן הובא לכאן אינן עניין לבית משפט זה לענות בו‪ .‬אין‬
‫מֿ‪ ,1.11.1943‬חתומה על ידי רוזבלט‪ ,‬צ׳רצ׳יל וסטלין‪ .‬בית‬ ‫זה רלוונטי ואין זה נוגע לכאן‪.‬‬
‫המשפט יוכל למצוא אותה‪ ,‬בין הרבה מקומות אחרים‪ ,‬בסדרה‬
‫הנקראת הסדרה הירוקה )‪Trials of War) ,(The Green Series‬‬
‫לפיכך אני מבקש לא לשמוע את העדים שהסניגור רוצה‬
‫‪ ,(Criminals before the Nuremberg Military Tribunal‬זוהי‬ ‫להשמיעם‪ ,‬מפני שעדותם לא תשפוך כל אור על איזו בעיה שהיא‪,‬‬
‫ההוצאה הרשמית האמריקאית‪ ,‬מה שנקרא ‪The Subsequent‬‬
‫שבית משפט זה נתבע להכריע בה‪ .‬עדותם לא תשפוך כל אור על‬
‫‪ – Trials‬לא הֿ”‪ ,“Major Trials‬אלא המשפטים כביכול הקטנים‬ ‫אשמתו או על חפותו מפשע של אדולף אייכמן‪ ,‬לפי אחד מן‬
‫יותר‪ .‬ואני קורא מהכרך הרביעי בעמ׳ ‪X‬׃‬ ‫הסעיפים בכתב האישום‪ .‬וזהו הרלוונטי‪ .‬גם במקרה ההיפותטי‬
‫שהסניגור היה מצליח להשיג מעדים אלה כל מה שהוא מקווה‬
‫‪The United Kingdom, the United States and the‬‬ ‫להשיג – לא היה זה מעלה או מוריד מאומה לגבי החלטתכם‪ .‬ועם‬
‫‪Soviet Union have received from many quarters‬‬ ‫כל הכבוד אני אומר׃ החלטתכם צריכה להיות להמשיך במשפט על‬
‫‪evidence of atrocities, massacres and cold-blooded‬‬ ‫פי כתב אישום שהוגש כדין‪.‬‬
‫‪mass executions which are being perpetrated by the‬‬
‫‪Hitlerite forces in the many countries they have‬‬ ‫ברשותו של בית המשפט‪ ,‬ארצה לעבור כעת לניתוח טענות‬
‫‪overrun and from which they are now being steadily‬‬ ‫אחרות‪ ,‬אם יש לנו עוד פנאי היום‪.‬‬
‫‪expelled. The brutalities of Hitlerite domination are‬‬
‫‪no new thing and all the peoples or territories in their‬‬ ‫רציתי לבקש הפסקה קצרה לכמה דקות‪.‬‬
‫‪grip have suffered from the worst form of govern-‬‬
‫‪ment by terror. What is new is that many of these‬‬
‫אב בית הדין אנו בדרך כלל לא נעשה הפסקה בישיבות אחר‬
‫‪territories are now being redeemed by the advancing‬‬ ‫הצהריים‪ .‬אני מניח שלאדוני יש סיבה לבקש הפסקה זו‪ .‬נפסיק‬
‫‪armies of the liberating powers and that in their‬‬ ‫לעשר דקות‪.‬‬
‫‪desperation, the recoiling Hitlerite Huns are redou-‬‬ ‫היועץ המשפטי ברשות בית המשפט‪ .‬הבעיה המשפטית בקשר‬
‫‪bling their ruthless cruelties.‬‬ ‫לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם היא תוצאה של התפתחות יחידה‬
‫זוהי הצהרה מזהירה וקובעת‪ ,‬כי פושעי המלחמה‪ ,‬העבריינים‪ ,‬יבואו‬ ‫ומיוחדת במינה בתולדות המשפט‪ .‬כי גרמניה הנאצית חיללה את‬
‫על עונשם וייתבעו לתת דין על מעשיהם‪.‬‬ ‫העקרונות המקודשים של קיום משפט בכלל ועל ידי שורה של‬
‫לאחר הניצחון ובעקבותיה של ההכרזה בא הסכם שנקרא‬ ‫פשעים ללא תקדים יצרה חלל ריק‪ ,‬תוהו ובוהו משפטי‪ ,‬אבדיקציה‬
‫״הסכם לונדון״ מֿ‪ .8.8.1945‬הוא מצוי באותו כרך בעמ׳ ‪ ,XI‬הסכם‬ ‫)‪ (abdication‬של החוק‪ ,‬כשם שיצרה תוהו ובוהו פוליטי וצבאי על‬
‫שנעשה בין ממשלות ארצות הברית‪ ,‬צרפת‪ ,‬הממלכה המאוחדת‬ ‫ידי התנכרות לכל התחייבויותיה הבינלאומיות‪ ,‬ובראש ובראשונה‬
‫וברית המועצות‪ ,‬ואשר קבע כי יוקם בית דין צבאי בינלאומי לשפוט‬ ‫להתחייבותה לשמירת השלום‪.‬‬
‫את הפושעים הנאצים וכן כי יוקמו בתי דין אחרים לאותה מטרה‪.‬‬ ‫כלפי התנכרותה של גרמניה הנאצית לשמירת השלום הפעילה‬
‫על פי הסכם זה קבעו ארבע המעצמות את המגילה הידועה‬ ‫האנושות אמצעים צבאיים ויציאה בנשק ביד להגן על קיומה‪ .‬כנגד‬
‫כ״מגילת נירנברג״ )‪Charter of the International Military‬‬ ‫החלל והתוהו ובוהו המשפטי הפעילה האנושות עקרונות משפטיים‬
‫‪ (Tribunal‬המצויה אף היא באותו כרך בעמ׳ ‪ .XIII‬כאן נפגוש‬ ‫חדשים‪ ,‬או יותר נכון – נתנה ביטוי לעקרונות מקובלים ומקודשים‬
‫את הגדרת הפשעים עליהם יובאו העבריינים לדין‪ .‬בסימן ‪)6‬א(‬ ‫מאז‪ ,‬אשר הפכו לנחלת כל עמי התרבות‪ .‬מי שירצה לחפש מעבר‬
‫פשעים נגד השלום; ‪)6‬ב( פשעי מלחמה; ‪)6‬ג( פשעים נגד האנושות‪.‬‬ ‫לוואטל )‪ (Vattel‬ולגרוציוס )‪ (Grotius‬את מקורות החוק הבינלאומי‬
‫ופשעים נגד האנושות הרי הם – ואני קורא מן הנוסח האנגלי׃‬ ‫הפומבי‪ ,‬ייתכן וימצא אותו בפרק א׳ של ספר עמוס ״על שלושה‬
‫‪CRIMES AGAINST HUMANITY: namely, murder, extermi-‬‬ ‫פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו״‪ .‬אבל אולי אין צורך להרחיק‬
‫‪nation, enslavement, deportation, and other inhu-‬‬ ‫לכת כל כך‪ .‬כדי למלא את החלל המשפטי נחוץ היה בהכרח לעשות‬
‫‪mane acts committed against any civilian population,‬‬ ‫פורמולציה של עקרונות בעלי תחולה למפרע‪ ,‬בעלי תחולה‬
‫משפט אייכמן‬ 20

occupied territory, murder or ill-treatment of prison- before or during the war; or persecutions on political,
ers of war or persons on the seas, killing of hostages, racial or religious grounds in execution of or in
plunder of public or private property, wanton connection with any crime within the jurisdiction of
destruction of cities, towns or villages, or devastation the Tribunal, whether or not in violation of the
not justified by military necessity. domestic law of the country where perpetrated.
(c) Crimes against Humanity. Atrocities and offenses, Leaders, organizers, instigators and accomplices
including but not limited to murder, extermination, participating in the formulation or execution of a
enslavement, deportation, imprisonment, torture, rape common plan or conspiracy to commit any of the
or other inhumane acts committed against any civilian foregoing crimes are responsible for all acts
population, or persecutions on political, racial or performed by any persons in execution of such plan.
religious grounds whether or not in violation of the
‫לאחר מכן חוקקו מעצמות הכיבוש בגרמניה את חוק מועצת‬
domestic laws of the country where perpetrated.
‫ הוא מצוי‬.(Control Council Law No. 10) 10 ‫ מס׳‬,‫הפיקוח‬
(d) Membership in categories of a criminal group or ‫ והחוק קובע לאמור – אני קורא מן הנוסח‬XVIII ‫באותו כרך בעמ׳‬
organization declared criminal by the International ‫ אבל היא שוחררה‬,30.10.1943 ‫האנגלי )תאריך החתימה הוא‬
Military Tribunal. ‫(׃‬1.11.1943ֿ‫לפרסום רק ב‬
‫ כי כל ההכרזות הללו אינן באות אלא לקבוע בדרך של‬,‫טענתי היא‬ In order to give effect to the terms of the Moscow
‫ עקרונות שהיו מקובלים מאז ומתמיד‬,‫סעיפים ועל ידי קודיפיקציה‬ Declaration of 30 October 1943 and the London
‫ שרצח‬,‫ הם קבעו רק זאת‬.‫ הם לא חידשו שום דבר‬.‫על עמי התרבות‬ Agreement of 8 August 1945, and the Charter issued
‫ ואפילו אם זה‬,‫הוא – רצח; ונגישה היא – נגישה; וגזל הוא – גזל‬ pursuant thereto, and in order to establish a uniform
‫ אנחנו‬,‫“ )הפירר מצווה‬Der Führer befehlt, wir folgen” ‫נקרא‬ legal basis in Germany for the prosecution of war
‫ וכך אמר בעניין זה‬.‫ נגישה וגזל‬,‫ גם אז זה רצח‬,(‫הולכים בעקבותיו‬ criminals and other similar offenders, other than
.‫בית הדין הצבאי הבינלאומי בפסק דינו‬ those dealt with by the International Military
Tribunal, the Control Council enacts as follows:
‫יורשה לי להעיר כי באותו בית דין ישבו משפטנים מטובי‬
‫ אלה לא היו שופטים‬.‫המשפטנים של המדינות שהרכיבו אותו‬
Article I
‫ ישבו בו שופטים‬.‫ אף על פי שבית המשפט נקרא צבאי‬,‫צבאיים‬
‫ ביניהם‬.‫מקצועיים מדרגה עליונה מכל המדינות שהרכיבו אותו‬ The Moscow Declaration of 30 October 1943
‫ ואם אי פעם‬.‫שופטים המכהנים עד היום במשרות הרמות ביותר‬ “Concerning Responsibility of Hitlerites for Com-
‫ היה‬,‫התאחדה האנושות בשטח המשפט לחרוץ פעם דין במשותף‬ mitted Atrocities” and the London Agreement of 8
‫ אני קורא מפסק‬.(Nürnberg) ‫זה באותו מעמד גדול של נירנברג‬ August 1945 “Concerning Prosecution and Punish-
‫ היא נקראה הסדרה‬.‫ של ההוצאה האנגלית הרשמית‬1 ‫הדין בכרך‬ ment of Major War Criminals of the European Axis”
,‫ פסק דין זה מצוי פעמיים‬,‫ כבוד השופטים‬.(Blue Series) ‫הכחולה‬ are made integral parts of this Law. Adherence to the
provisions of the London Agreement by any of the
‫ גם‬,‫ גם באנגלית‬,‫ באותה הוצאה‬22 ‫ ופעם בכרך‬1 ‫פעם בכרך‬ United Nations, as provided for in Article V of that
.‫בגרמנית וגם בצרפתית; כולן הוצאות רשמיות‬ Agreement, shall not entitle such Nation to partic-
‫בדברו על החוק של המגילה אומר בית הדין הצבאי הבינלאומי‬ ipate or interfere in the operation of this Law within
the Control Council area of authority in Germany.
‫ לאמור – אני קורא מפסק הדין׃‬218 ‫בעמ׳‬
The Charter is not an arbitrary exercise of power on Article II
the part of the victorious nations, but in the view of
the Tribunal, as will be shown, it is the expression of Each of the following acts is recognized as a crime:
international law existing at the time of its creation, (a) Crimes against Peace. Initiation of invasions of
and to that extent is itself a contribution to interna- other countries and wars of aggression in violation of
tional law. The Signatory Powers created this international laws and treaties, including but not
Tribunal, defined the law it was to administer, and limited to planning, preparation, initiation or wag-ing
made regulations for the proper conduct of the Trial. a war of aggression, or a war of violation of
In doing so, they have done together what any one of international treaties, agreements or assurances, or
them might have done singly; for it is not to be participation in a common plan or conspiracy for the
doubted that any nation has the right thus to set up accomplishment of any of the foregoing.
special courts to administer law.
(b) War Crimes. Atrocities or offenses against
‫במילים פשוטות אומר בית המשפט׃ לא באנו לחדש ולא באנו‬ persons or property constituting violations of the
‫ באנו לקבוע במילים ובמשפטים מה שהיה אולי צריך‬.‫להוסיף‬ laws or customs of war, including but not limited to,
‫להיות כל כך ברור שלא נחוץ כלל לקבוע אותו במילים או‬ murder, ill-treatment or deportation to slave labor or
‫ החליטה‬,‫ אבל אחרי שבאירופה אירע מה שאירע‬.‫במשפטים‬ for any other purpose, of civilian population from
21 2 ‫ישיבה מס׳‬

Within the territorial boundaries of a state having a .‫ וקבעו זאת בדרך של קודיפיקציה‬,‫האנושות שכנראה נחוץ הדבר‬
recognized, functioning government presently in the ‫ואחד מפסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים האמריקאיים שהוקמו‬
exercise of sovereign power throughout its territory, a ‫ הידוע כ״משפט‬The Subsequent Trials ‫ אחד מאותם‬,‫בגרמניה‬
violator of the rules of international law could be ‫ זקן‬,(Marshall) ‫ שישבו בהרכבו – השופט מרשל‬,‫המשפטנים״‬
punished only by the authority of the officials of that
‫( מבית‬Brand) ‫ השופט בראנד‬,(Ohio) ‫השופטים של מדינת אוהיו‬
state. The law is universal, but such a state reserves
unto itself the exclusive power within its boundaries
‫ והשופט בלייר‬,(Oregon) ‫המשפט העליון של מדינת אורגון‬
to apply or withhold sanctions. Thus, notwithstand- ‫ הוא‬.(Texas) ‫( מבית המשפט לערעורים של מדינת טקסס‬Blair)
ing the paramount authority of the substantive rules ‫ זה גם‬.‫ הסדרה הירוקה‬,3 ‫ כרך‬,Trials of War Criminalsֿ‫מצוי ב‬
of common international law, the doctrines of ‫ אם כי לא תמיד יש זהות בין מספר הכרך ומספר‬,3 ‫היה קייס מס׳‬
national sovereignty have been preserved through .The Justice Case ‫ הוא נקרא‬.‫ הרי במקרה זה יש זהות‬,‫הקייס‬
the control of enforcement machinery. It must be (Wright) ‫מצטטים השופטים בהסכמה את דברו של הלורד רייט‬
admitted that Germans were not the only ones who ‫׃‬967 ‫ואומרים את הדברים הבאים בעמ׳‬
were guilty of committing war crimes: other violators
of international law could, no doubt, be tried and But international law is progressive. The period of
punished by the state of which they were nationals, growth generally coincides with the period of world
by the offended state if it can secure jurisdiction of upheavals. The pressure of necessity stimulates the
the person, or by an international tribunal if of impact of natural law and of moral ideas and converts
competent authorized jurisdiction. them into rules of law deliberately and overtly
recognized by the consensus of civilized mankind.
‫ אני קורא מפסק הדין׃‬,‫ אומר בית המשפט‬982 ‫בעמ׳‬ The experience of two great world wars within a
quarter of a century cannot fail to have deep
Finally, we quote the words of Sir Hartley Shaw-
repercussions on the senses of the peoples and their
cross, the British Chief Prosecutor at the trial of
demand for an international law which reflects
GÎring, et al.: “The rights of humanitarian interven-
international justice. I am convinced that interna-
tion on behalf of the rights of man trampled upon by
tional law has progressed, as it is bound to progress if
a state in a manner shocking the sense of mankind
it is to be a living and operative force in these days of
has long been considered to form part of the
widening sense of humanity.
[recognized] law of nations. Here, too, the Charter
merely develops a pre-existing principle.” For the reasons stated by Lord Wright, this growth
by accretion has been greatly accelerated since the
.‫אנחנו עוד נחזור לפסק דין זה בהמשך הטיעון‬ First World War. The IMT Charter, the IMT
?‫אב בית הדין אדוני יגיע לאיזו תחנה שבה נוכל לעצור‬ judgment, and C.C. Law 10 are merely “great new
cases in the book of international law.” They
.‫ בבקשה‬,‫היועץ המשפטי אני יכול להפסיק‬ constitute authoritative recognition of principles of
individual penal responsibility in international affairs
‫אב בית הדין האם יהיה אדוני מוכן להשיב מחר על החומר שהוגש‬ which, as we shall show, had been developing for
?‫בכתב על ידי ד״ר סרבציוס‬ many years.
‫ אשתדל‬.‫ כבוד השופט‬,‫היועץ המשפטי אני אעשה כמיטב יכולתי‬ ‫׃‬970 ‫ובעמ׳‬
‫ ללמוד את החומר עם חבַרי ואשתדל להיות‬,‫ במידה שאצליח‬,‫הערב‬ As to the punishment of persons guilty of violating
.‫ אבקש עזרת בית המשפט‬,‫ אם לא יעלה בידי‬.‫מוכן להשיב מחר‬ the laws and customs of war (war crimes in the
‫אב בית הדין בית המשפט אינו רוצה להטיל עליכם מעמסה כבדה‬ narrow sense), it has always been recognized that
tribunals may be established and punishment im-
.‫ יש שם חומר רב‬.‫יותר מדי‬
posed by the state into whose hands the perpetrators
.‫היועץ המשפטי הסכמתי לדרך בלתי רגילה זו בפרוצדורה שלנו‬ fall. These rules of international law were recognized
‫ אבל לא רציתי להכביד‬.‫אין אצלנו טענות בכתב בעניינים פליליים‬ as paramount, and jurisdiction to enforce them by the
‫ כאשר בית‬,‫ לא התנגדתי‬,‫ ואם היא ביקשה זאת‬,‫על הסניגוריה‬ injured belligerent government, whether within the
territorial boundaries of the state or in occupied
‫ אבל יחד עם זאת עלי פשוט ללמוד‬.‫המשפט שאל אותי בעניין זה‬
territory has been unquestioned. (Ex parte Quirin,
‫ ד״ר סרבציוס כתב את הטענות האלה על מאה עמודים‬.‫את הטענות‬ supra; in re Yamashita, 327 U.S. 1,90 L. ed.)
‫ זה היה בוודאי לוקח לפחות‬,‫ואם היה קורא את הטענות האלה פה‬
.‫ אשתדל לעשות זאת הערב‬.‫ עלי לעיין בזאת‬.‫חצי יום או יום‬ ?‫אב בית הדין איזה פסקי דין הם אלה‬
‫ אנחנו רואים‬.‫אב בית הדין דבר שני׃ זה חל בעצם על שני הצדדים‬ Unitedֿ‫היועץ המשפטי אלה הם פסקי דין אמריקאיים של ה‬
‫כבר שבטענות בכתב של ד״ר סרבציוס נזכרות אסמכתאות שאינן‬ .‫ אני אגיע אליהם בהמשך הטיעון‬,States Supreme Court
,‫ היינו מבקשים להגיש את הספרים האלה‬.‫ ספרים וספרי חוק‬,‫בידינו‬ …However, enforcement of international law has
‫ כמובן זה חל גם על היועץ‬.‫ לבית המשפט‬,‫עד כמה שאפשר‬ been traditionally subject to practical limitations.
‫משפט אייכמן‬ ‫‪22‬‬

‫אב בית הדין דבר אחרון׃ מר האוזנר‪ ,‬מה בדבר מעצר הנאשם?‬ ‫המשפטי‪ .‬אנחנו מבקשים למסור למזכיר בית המשפט את הספרים‬
‫האם יש לכם פקודת מעצר תֵקפה עכשיו?‬ ‫והאסמכתאות שהוזכרו פה לעיוננו‪.‬‬
‫היועץ המשפטי כן אדוני‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי כך אעשה‪.‬‬
‫אב בית הדין מה המצב עם ד״ר סרבציוס בעניין זה?‬
‫אב בית הדין עד מתי היא בתוקף?‬
‫ד״ר סרבציוס אשתדל להשיג ספרים אלה‪ .‬בחלקם מקורם‬
‫היועץ המשפטי האמת היא‪ ,‬שאני צריך לבדוק זאת‪ .‬אגיד מחר‬ ‫בספריות‪ ,‬שבהם אפשר יהיה אולי לשאול אותם שם‪.‬‬
‫בבוקר‪ .‬אני חושב שאנו עוד מכוסים‪ .‬וכאשר יהיה צורך להאריך‪,‬‬ ‫אב בית הדין בארץ או בחוץ לארץ?‬
‫נבקש את הארכתה לפי החוק‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס בגרמניה‪ .‬אראה אם אוכל להשיגם‪.‬‬
‫אבקש שאדוני יברר זאת‪.‬‬ ‫אב בית הדין‬ ‫אב בית הדין זה לא יהיה כל כך נוח‪ .‬אולי תוכלו להיעזר על ידי‬
‫הספריות המקומיות?‬
‫היועץ המשפטי לא אשכח זאת‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס אנסה לקבוע אם הספרים האלה נמצאים כאן‬
‫אב בית הדין נפסיק עד מחר בבוקר בשעה ‪.09.00‬‬ ‫בספריות‪.‬‬
23 3 ‫ישיבה מס׳‬

(Green Series) ‫ של הסדרה הירוקה‬11ֿ‫אני קורא מתוך הכרך ה‬


‫ פסק דין הידוע בתור‬,United States versus List ‫מפסק הדין בעניין‬
3 ‫ישיבה מס׳‬
‫׃‬1235 ‫ בעמוד‬,The Hostage Case
‫כ״ו בניסן תשכ״א‬
The sources of international law which are usually
enumerated are (1) customs and practices accepted
by civilized nations generally, (2) treaties, conven- (1961 ‫ באפריל‬12)
tions, and other forms of interstate agreements, (3)
the decisions of international tribunals, (4) the ‫ שהיא‬,‫אב בית הדין אני פותח את הישיבה השלישית ונותן החלטה‬
decisions of national tribunals dealing with interna-
tional questions, (5) the opinions of qualified text
writers, and (6) the diplomatic papers. 2 ‫החלטה מס׳‬
These sources provide a frame upon which a ‫ לחוק‬16 ‫על פי בקשת היועץ המשפטי ועל יסוד סמכותי לפי סעיף‬
system of international law can be built but they ,‫ חקירת פשעים וסיבות מוות‬,‫לתיקון סדרי הדיון הפלילי‬
cannot be deemed a complete legal system in ‫ הנני מצווה על מעצרו של הנאשם עד לסיום‬,1958‐‐‫תשי״ח‬
themselves. Any system of jurisprudence, if it is to .‫המשפט בבית משפט זה‬
be effective, must be given an opportunity to grow
and expand to meet changed conditions. The .‫היועץ המשפטי ימשיך בטיעון‬
codification of principles is a helpful means of
‫ עמדתי אתמול בפרק בו דנתי‬.‫היועץ המשפטי ברשות בית המשפט‬
simplification but it must not be treated as adding
(Nürnberg) ‫בשאלה האם בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג‬
rigidity where resiliency is essential. To place the
principles of international law in a formalistic ,‫חידש דבר בחוק הבינלאומי הפומבי לעומת מה שהיה קיים קודם‬
straitjacket would ultimately destroy any effective- ‫ גם‬,‫ואוסיף הבוקר לבסס טענתי האומרת כי גם הצהרת מוסקבה‬
ness that it has acquired. ‫ גם מגילת נירנברג ואף פסק הדין של בית הדין הצבאי‬,‫הסכם לונדון‬
The tendency has been to apply the term “customs
‫ לרבות פסקי הדין האחרים שניתנו נגד פושעי מלחמה‬,‫הבינלאומי‬
and practices accepted by civilized nations general- ‫ הם רק כתבו שחור על גבי לבן את מה‬.‫נאציים לא חידשו מאומה‬
ly”, as it is used in international law, to the laws of ?‫ מה הם מקורות החוק הבינלאומי הפומבי‬.‫שהיה מובן מאליו קודם‬
war only. But the principle has no such restricted ‫ זה היושב‬,‫ של חוקת בית הדין הבינלאומי‬38 ‫דבר זה הוגדר בסימן‬
meaning. It applies as well to fundamental principles ‫ ביוני‬26ֿ‫( ב‬San Francisco) ‫ אשר נחתמה בסן פרנציסקו‬,‫בהאג‬
of justice which have been accepted and adopted by ‫ כאשר נתכוננו האומות המאוחדות ונקבעה מחדש סמכותו‬.1945
civilized nations generally. In determining whether ‫ נאמרו הדברים‬,‫השיפוטית של בית המשפט הבינלאומי בהאג‬
such a fundamental rule of justice is entitled to be ‫׃‬38 ‫ בסעיף‬,‫הבאים‬
declared as principles of international law, an
examination of the municipal laws of states in the The Court whose function is to decide in accordance
family of nations will reveal the answer. If it is found with International Law such disputes as are submitted
to have been accepted generally as a fundamental to it, shall apply:
rule of justice by most nations in their municipal law, (a) International conventions whether general or
its declaration as a rule of international law would particular, establishing rules expressly recognized
seem to be fully justified. by the contesting states; (b) international custom as
‫טענתי היא כי המעשים אשר הוגדרו כפשעים במגילת נירנברג‬ evidence of a general practice accepted as law; (c) the
general principles of law recognized by civilized
‫ מדינת‬,‫ אני שמח לומר‬,‫ בתוכן‬,‫ובעקבותיה במספר רב של ארצות‬ nations; (d) subject to the provisions of Article 59,
‫ של כללי התנהגות בין אדם‬,‫ הם עקרונות כלליים של חוק‬,‫ישראל‬ judicial decisions and the teachings of the most
‫ העובדה‬.‫ אשר רק על פיהם תיתכן בכלל חברה אנושית‬,‫לחברו‬ highly qualified publicists of the various nations as
.‫שמשטרו של היטלר רמס עקרונות אלה אינה מעלה ואינה מורידה‬ subsidiary means for the determination of rules of
‫ ואולי לא‬.‫הם למרות זאת עדיין עקרונות של החוק הבינלאומי‬ law.
‫תר לציין כי בתי המשפט בגרמניה גופא מכירים כבר היום בזאת‬‫למ‬ ‫קראתי מתוך הפרסום הרשמי של פרסומי בית הדין הבינלאומי‬
‫ – אינו חוק ואין ללכת על‬unrichtiges Recht ‫שחוק בלתי צודק‬ International Court of Justice, Charter of the U.N. Statute
‫ ואפנה את תשומת לב בית המשפט לפסק הדין של בית המשפט‬.‫פיו‬ ‫ אלה הם מקורות החוק‬,and Rules of Court, Series D. No. 1
‫ של בית המשפט המחוזי בנירנברג )זה‬,1 ‫לפשעים חמורים מס׳‬ ‫ כיצד‬,‫ והנה‬.‫הבינלאומי הפומבי המוּכרים על ידי משפחת העמים‬
/48 ‫ )הפרטה היא‬10.5.1949 ‫ לא בינלאומי( מיום‬,‫משפט גרמני‬ ‫הדבר התבטא באחד מפסקי הדין של בית הדין הצבאי האמריקאי‬
‫ עם תרגום לעברית מן הקטע‬,‫ אני אגיש את פסק הדין כולו‬.(230 ‫ אשר היושב ראש שלו היה השופט ונרשטרום‬,11 ‫במשפט מס׳‬
.‫שאני מסתמך עליו‬ ‫ השופט קרטר‬,(Iowa) ‫ שופט של מדינת איובה‬,(Wannerstrom)
‫אב בית הדין האם זה עניין הנוגע למשפט העמים או אולי יש שם‬ ‫ השופט ג׳ורג׳‬,(Nebraska) ‫ שופט של מדינת נברסקה‬,(Carter)
?‫משהו של ניגוד בין חוק רגיל לחוקה‬ .(Michigan) ‫ חבר בית המשפט של מדינת מישיגן‬,(Burke) ‫ברק‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪24‬‬

‫אחד – פושעי מלחמה‪ .‬זכות שפיטתם של אלה הוצאה במפורש‪,‬‬ ‫היועץ המשפטי יש גם זה‪ ,‬אבל איני מסתמך על פסק דין זה אלא‬
‫ועדיין נאמר בכל האמנות הללו‪ ,‬שלמרות כל מה שנאמר באותן‬ ‫כדי להראות שגם גרמניה אחרי המלחמה הכירה שיש חוקים אשר‬
‫האמנות מותר להעמידם לדין על פשעיהם‪.‬‬ ‫חוקקו בזמן המשטר הנאצי שאין לראות בהם חוק‪.‬‬
‫ההצהרה היסודית היא הצהרה לכל באי העולם בדבר זכויות‬ ‫אב בית הדין הכוונה לחוקי הנאצים?‬
‫האדם ‪ .Universal Declaration of Human Rights‬אני קורא מתוך‬ ‫היועץ המשפטי כן‪.‬‬
‫ההוצאה הרשמית של האומות המאוחדות‪ ,‬אשר תרגמה אותה אמנה‬
‫לשפתם של כל חברי האומות המאוחדות‪ ,‬גם לעברית‪ ,‬עם סמל‬ ‫אב בית הדין זה מה שלא היה ברור‪.‬‬
‫האומות המאוחדות‪ .‬נקבעו זכויות יסוד של חירות ממעצר‪ ,‬נקבע‬ ‫היועץ המשפטי שלא יבוא ִמשֹ ָפּח במקום משפט ]ישעיה ה‪ ,‬ז[‪.‬‬
‫עקרון השוויון‪ ,‬נקבע עיקרון של משפט הוגן ופומבי לכל באי‬
‫העולם‪ .‬אבל זה מה שנאמר בסעיף ‪(2)11‬׃‬ ‫ד״ר סרבציוס אני מתנגד להבאת המסמך הזה מסיבה שלדעתי הוא‬
‫בלתי רלוונטי ואין זה נוגע לכאן‪ .‬יש לבחון אם זה נוגע לשאלת‬
‫לא יורשע אדם בעברה פלילית על מעשה או על הזנחה שלא‬ ‫משפט העמים אם לאו‪ .‬השאלה‪ ,‬אם חוקי הנאצים היו חוקי צדק אם‬
‫נחשבו בשעתם לעברה פלילית לפי החוק הלאומי או‬ ‫לאו‪ ,‬אינה ממלאת כאן כל תפקיד ואין לה ערך בדיון זה שלנו‪ .‬כמו‬
‫הבינלאומי‪.‬‬ ‫כן לא היה פסק הדין המובא כאן פסק דין של בית דין גבוה‪ ,‬אלא‬
‫בהצהרה היסודית של זכויות האדם קיבלה על עצמה האנושות‬ ‫פסק דין של ״לנדגריכט״ )‪ (Landgericht‬של בית משפט של אחת‬
‫להעניש פשעים על החוק הבינלאומי ולהעניש אנשים‪ ,‬לא מדינות‪,‬‬ ‫הארצות‪ .‬אין זה בשום פנים רשות מוסמכת‪.‬‬
‫להעניש יחידים‪ ,‬לא קיבוצים‪ .‬עקרון האחריות האינדיווידואלית‪,‬‬ ‫אב בית הדין אולי יש פה רק איֿהבנה‪ .‬היועץ המשפטי אינו מבקש‬
‫שעליו עוד ארחיב את הדיבור‪ ,‬נקבע גם באמנה יסודית זו המקנה‬ ‫להגיש את פסק הדין הזה בתור מוצג במשפט‪ ,‬זאת אומרת בתור‬
‫זכויות‪ ,‬אבל היא מטילה גם חובה‪ .‬יש זכות לכל באי עולם‪ ,‬לחירויות‬ ‫הוכחה‪ ,‬אלא בתור אסמכתא משפטית‪ .‬אנחנו נוהגים גם לקבל‬
‫יסוד‪ ,‬אבל יש חובה‪ ,‬חובה לנהוג לפי עקרונות הצדק והחוק‬ ‫אסמכתאות כאלה באופן חופשי‪ .‬השאלה היחידה יכולה להיות אם‬
‫המקובלים על עמי תבל‪ ,‬ומי שלא ינהג כך‪ ,‬יועמד לדין על הפרת‬ ‫ההעתק נכון‪.‬‬
‫החוק הבינלאומי‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס לצורה זו של הגשת פסק הדין אין לי התנגדות‪ .‬הייתי‬
‫האמנה האירופית להגנת זכויות האדם‪ ,‬לחירויות היסוד‬ ‫אסיר תודה אילו קיבלתי העתק מפסק הדין‪.‬‬
‫)‪European Convention for the Protection of Human Rights‬‬
‫‪ (and Fundamental Freedoms‬נמצא בהוצאה של האומות‬ ‫אב בית הדין האם יש לאדוני העתק בשביל ד״ר סרבציוס?‬
‫המאוחדות ‪ ,Yearbook on Human Rights for 1950‬בעמ׳ ‪.418‬‬ ‫היועץ המשפטי נכין העתקים ונמסור לד״ר סרבציוס‪.‬‬
‫אני קורא בעמ׳ ‪ 421‬את סימן ‪7‬׃‬ ‫אב בית הדין אבל האם הגיליונות האלה הם תרגום של קטעים‬
‫‪Art. 7. (1) No one shall be held guilty of any criminal‬‬ ‫מפסק הדין?‬
‫‪offense on account of any act or omission which did‬‬
‫‪not constitute a criminal offense under national or‬‬ ‫היועץ המשפטי הם תרגום של קטע אחד בלבד‪ ,‬של אותו קטע‬
‫‪international law at the time when it was committed.‬‬ ‫שעליו דיברתי על ‪.unrichtiges Recht‬‬
‫‪(2) This article shall not prejudice the trial and‬‬ ‫בפסק דין חדיש של בית המשפט העליון של הרפובליקה‬
‫‪punishment of any person for any act or omission‬‬ ‫הפדרלית המצוי בגיליון ‪ Neue Juristische Wochenschrift‬מיום ‪9‬‬
‫‪which, at the time when it was committed, was‬‬
‫בפברואר ‪ ,1961‬נאמרו דברים דומים‪ .‬פסק הדין הוא בעמ׳ ‪276‬׃‬
‫‪criminal according to the general principles of law‬‬
‫‪recognized by civilized nations.‬‬ ‫לשום אדם‪ ,‬שראה ראייה פחות או יותר מקיפה את מאורעות‬
‫אב בית הדין איזו אמנה היא זאת?‬ ‫שנת הארבעים והתפתחויותיהם‪ ,‬שום אדם כזה לא יכול היה‬
‫להיות בספק‪ ,‬כי אין המשטר הנאצי נרתע מביצוע פשעים‪ .‬אין‬
‫היועץ המשפטי אמנה אירופית‪ ,‬שנכתבה ברומא בֿ‪ 4‬בנובמבר‬ ‫כל טעם אפוא לקבל בתורת עובדה כאילו היתה כאן טעות‬
‫‪ 1950‬ואשר הצטרפו אליה מדינות רבות‪ ,‬גם לא חברות באומות‬ ‫שנבעה ממתן פקודה בלתי חוקית לגבי אלה שהשתתפו בפשעי‬
‫המאוחדות‪ ,‬בתוך זה גם גרמניה המערבית‪.‬‬ ‫הנאצים‪ ,‬השתתפות שהיתה מבוססת על חברוּת מתוך‬
‫עוד בשנת ‪ 1947‬החליטו האומות המאוחדות להטיל על הוועדה‬ ‫השתכנעות לרעיון המשטר‪.‬‬
‫למשפט בינלאומי‪ ,‬שהוא הגוף השני במעלה בענייני המשפט‬ ‫אני מצטט זאת שוב‪ ,‬לא כדי לטעון כל טענה שהיא‪ ,‬אלא להראות‬
‫הבינלאומי בעולם‪ ,‬לנסח את עקרונות המשפט הבינלאומי‪ ,‬כפי‬ ‫שגם בגרמניה מכירים היום בתי המשפט שהמשטר בתור כזה פ ַשע‬
‫שהוכרו במגילת נירנברג ובפסק הדין של בית הדין הצבאי הבינלאומי‪.‬‬ ‫פשעים‪.‬‬
‫בית משפט נכבד זה יואיל לשים לב כי המדובר בניסוח עקרונות‬ ‫לאחר תום מלחמת העולם השנייה נעשו מאמצים להבטיח‬
‫קיימים‪ .‬כפי שכבר אמרתי‪ ,‬הכירו עמי התרבות שעקרונות אלה היו‬ ‫זכויות יסוד של האדם‪ ,‬נכרתו אמנות בינלאומיות‪ ,‬כדי להקל ולפתור‬
‫נחלתם מזמן‪.‬‬ ‫בעיות של סובלים ונדכאים‪ ,‬כדי להכריז קבל עם ועדה מה הן זכויות‬
‫בהתאם לכך הכינה הוועדה את נוסח העקרונות‪ ,‬ואני מגיש את‬ ‫איש כיצור אנושי עלי אדמות‪ .‬בית המשפט יראה מתוך‬
‫הדו״ח הרשמי של הוועדה לחוק בינלאומי )‪International Law‬‬ ‫האסמכתאות שהזכרתי‪ ,‬כי גם במאמץ עליון זה להבטיח זכויות‬
‫‪ ,(Commission‬אשר הוגש לעצרת האומות המאוחדות עוד בשנת‬ ‫אדם לכל באי תבל נעשה במתכוון ובאופן שיטתי יוצא מן הכלל‬
25 3 ‫ישיבה מס׳‬

(b) War crimes: ,‫ ואקרא מן ההוצאה האנגלית‬,‫ מצוי הפרק השלישי‬11 ‫ בעמ׳‬.1950
violations of the laws or customs of war… ‫׃‬Formulation of the Nuremberg Principles
(c) Crimes against humanity:
murder, starvation, enslavement, deportation and Under General Assembly’s resolution 177 (II) Para-
other inhuman acts, done against any civilian graph a, the International Law Commission was
population or prosecution on political, racial or directed to “formulate the principles of international
religious grounds, when such acts are done or such law, recognized in the Charter of the Nürnberg
prosecutions are carried on in execution of or in Tribunal and in the judgment of the Tribunal”.
connection with any crime against peace or any war The Principles adopted are as follows:
crimes. Principle I: Any person who commits an act which
‫התפתחות נוספת באותו עניין אירעה כאשר נתקבלה בז׳נבה‬ constitutes a crime under international law is
responsible therefor and liable to punishment.
‫ כאשר האומות‬.‫ אמנה בדבר מעמדם של פליטים‬28.7.1951ֿ‫ב‬ Principle II: The fact that Internal Law does not
‫ כרתו‬,‫המאוחדות היו צריכות לפתור את בעיית הפליטים בעולם‬ impose a penalty for an act which constitutes a crime
,‫אמנה ביניהן אשר אליה הצטרפו לא רק חברות האומות המאוחדות‬ under International Law, does not relieve the person
‫ האמנה מצויה בכתבי‬.‫ הוותיקן וגרמניה המערבית‬,‫אלא גם שווייץ‬ who committed the act from responsibility under
United Nation ‫ ]ראה‬.5 ‫ בעמ׳‬65 ‫ מס׳‬,3 ‫ כרך‬,‫ רשומות‬,‫אמנה‬ International Law.
.[Treaty Series, vol. 189, p. 150 Principle III: The fact that the person who committed
an act, which constitutes a crime under International
‫ אבל היא קובעת בפרק‬,‫היא באה לפתור את מצוקתם של הפליטים‬
Law, acted as Head of State or responsible Govern-
‫ סימן ו)א(׃‬,1 ment official, does not relieve him from responsi-
‫הוראות אמנה זו לא יחולו על אדם אשר יש סיבות רציניות‬ bility under International Law.
‫לחשוב עליו שהוא ביצע׃‬ Principle IV: The fact that the person acted pursuant
,‫ פשע מלחמה או פשע כלפי האנושות‬,‫)א( פשע כלפי השלום‬ to an order of his Government or of his superior, does
‫כמוגדר בכתבים בינלאומיים שנערכו לשם קביעת ההוראות‬ not relieve him from responsibility under Interna-
.‫ביחס לפשעים כאלה‬ tional Law, provided a moral choice was in fact
possible to him.
‫וכאשר באו האומות המאוחדות לכרות אמנה כיצד לטפל במחוסרי‬ Principle V: Any person charged with a crime under
‫ כרך‬,‫ רשומות‬,‫נתינות – בית המשפט ימצא את האמנה בכתבי אמנה‬ International Law has the right to a fair trial on the
‫ – נאמר שם שוב׃‬245 ‫ מס׳ אמנה‬,554 ‫ עמוד‬,8 facts and law.
‫אמנה זו לא תחול על אנשים המקבלים כעת חסות או עזרה‬ ?‫אב בית הדין זהו דו״ח של הוועדה‬
‫ על אנשים‬,‫מגופים או סוכנויות של האומות המאוחדות‬ .‫ זהו דו״ח של הוועדה של החוק הבינלאומי‬,‫היועץ המשפטי כן‬
‫שלגביהם יש נימוקים רציניים לסבור כי ביצעו פשע נגד‬ United Nations Document A/1306. Yearbook of the]
‫ כפי שהוגדר‬,‫ פשע מלחמה או פשע נגד האנושות‬,‫השלום‬ [International Law Commission, 1950, Vol. 2, p. 364
‫במסמכים בינלאומיים שנערכו לקביעת הוראות לגבי פשעים‬
.‫אלה‬ ?‫אב בית הדין מה קרה לדו״ח הזה‬
.3 ‫ פסקה‬,1 ‫זהו סעיף‬ ‫ עד‬1950 ‫היועץ המשפטי האומות המאוחדות היו עסוקות מאז‬
‫ בעניינים רבים ודחופים והדו״ח הזה עבר מסדר יום לסדר יום‬1961
‫ ואילך‬1945 ‫ואני מצטט את כל אלה כדי להראות שמאז‬ ‫ועודנו על סדר היום של עצרת האומות המאוחדות ]ראה‬
‫העקרונות המקובלים של פשעים נגד האנושות השתרשו בתודעה‬ Resolutions of the United Nations General Assembly Nos.
‫המשפטית של עמי העולם והם כיום מעבר לוויכוח וכי האנושות‬ 488(V) of 12 December 1950 and 1186(XII) of 11 December
‫ גם‬.‫ כי מעשים אלה הם פשע‬,‫ במספר הנחות‬,‫הנאורה קבעה מרצון‬ ‫ אבל מבחינת ביצוע המשימה של ניסוח העקרונות – וזה מה‬.[1957
.‫גרמניה חתמה על שתי האמנות האחרונות ללא כל הסתייגות‬ ‫שקובע – ישבה ועדה המורכבת ממשפטני כל האומות וקבעה‬
‫וכאשר מדינת ישראל באה לקבוע את החקיקה הפנימית שלה‬ ‫ והיא גוף חשוב‬,‫ לדעת אותה ועדה‬,‫וניסחה את העקרונות אשר הם‬
‫ חקיקה כדוגמת‬.‫ התבססה על כך‬,‫לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‬ ‫ ואין כלל‬.‫ העקרונות של החוק הבינלאומי הפלילי הפומבי‬,‫ביותר‬
‫ נעשתה בארצות רבות‬,‫ במתכונת כזאת או אחרת‬,‫החקיקה שלנו‬ ‫חשיבות לכך אם עצרת האומות המאוחדות כולה סמכה ידיה או לא‬
“Royal Warrant” ‫ בממלכה המאוחדת נעשה הדבר על ידי‬.‫ושונות‬ ‫ העובדה שהעקרונות נוסחו בהתאם‬.‫סמכה ידיה על אותו הדו״ח‬
Military Courts ‫ שבית המשפט ימצא אותו בספר‬,14.7.1945ֿ‫מ‬ ‫ ואחרי כן׃‬.‫להחלטת האומות המאוחדות היא היא המכרעת‬
‫ )טרדוול היה‬.101 ‫ בעמ׳‬,(Treadwell) ‫ של טרדוול‬Manual
Lieutenant Colonel, Solicitor of the Supreme Court, Principle VI: The crimes hereinafter set out are
punishable as crimes under International Law:
formerly Military Prosecutor in the Jerusalem Military
(a) Crimes against peace:
‫ הוא מדבר על פשעי מלחמה ואומר׃‬.(Court planning, preparation, initiation or waging of a war
“War Crime” means a violation of the laws and of aggression or a war in violation of international
usages of war committed during any war in which treaties, agreements or assurances…
‫משפט אייכמן‬ ‫‪26‬‬

‫‪an action can be brought against such person in‬‬ ‫‪His Majesty has been or may be engaged at any time‬‬
‫‪respect of the crime committed and a punishment‬‬ ‫‪since the 2nd September 1939.‬‬
‫‪imposed in a Danish Court in pursuance of this Act.‬‬
‫הוא מרחיב אחרי כן את המסגרת של ״פשעי מלחמה״‪ ,‬קובע את‬
‫‪In addition to the instances cited in paragraph I,‬‬ ‫דרך השיפוט והענישה עליהם‪.‬‬
‫‪persons having committed the following crimes shall‬‬
‫‪be liable to prosecution under this Act: war crimes,‬‬ ‫אב בית הדין לפני בתי דין צבאיים?‬
‫‪crimes against humanity, such as murder, maltreat-‬‬ ‫היועץ המשפטי לפני בתי דין צבאיים‪.‬‬
‫‪ment of civilians, prisoners or seamen, killing of‬‬
‫‪hostages, looting of public or private property,‬‬ ‫אב בית הדין אנגליים‪ ,‬בריטיים?‬
‫‪requisitioning of money or other valuables, violation‬‬ ‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬בריטיים‪.‬‬
‫‪of the constitution, imposition of collective punish-‬‬
‫‪ment, destruction by explosives or otherwise — all‬‬ ‫בדרך זו הלכה גם ארצות הברית של אמריקה אשר הוציאה‬
‫‪and so far as these actions were performed in violation‬‬ ‫‪Regulations for the trial of war crimes in the‬‬
‫‪of the rules of international law governing occupation‬‬ ‫‪Mediterranean Theater of Operations, provisions‬‬
‫‪and warfare. This Act should further apply to‬‬ ‫‪regarding Military Commissions in the European‬‬
‫‪deportation or other political racial or religious‬‬ ‫‪Theater of Operations and in the Pacific Theater of‬‬
‫…‪persecutions contrary to principles of Danish law‬‬ ‫‪Operations.‬‬
‫מותר לי להדגיש׃‬ ‫אב בית הדין מאיזו שנה?‬
‫‪…and further to all actions which although not‬‬ ‫היועץ המשפטי לא נאמר כאן‪ .‬ואני קורא זאת מהדו״ח של‬
‫‪specifically cited above, are covered by Article 6 in‬‬
‫הוועדה לפשעי מלחמה של האומות המאוחדות אשר ב‐‪1.10.1946‬‬
‫‪the Charter of the International Military Tribunal and the‬‬
‫‪order issued by the Danish Ministry for Foreign Affairs‬‬ ‫נתנה סקירה ראשונה של החקיקה להענשת פושעי מלחמה‪ ,‬שעד אז‬
‫‪Law General Number 7 dated 13 November 1945.‬‬ ‫נעשתה בארצות שונות‪.‬‬
‫ובית המשפט ימצא‪ ,‬שבשפה כזאת או אחרת‪ ,‬מי בקיצור ומי‬ ‫אבל בינתיים העניין התעמק‪ ,‬התרחב והקיף ארצות רבות‬
‫באריכות‪ ,‬קובע חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪.‬‬ ‫ושונות‪ .‬אני אגיש לבית המשפט את כל הפוטוסטטים ]צילומים[‬
‫האלה של ארצות ממזרח וממערב‪ ,‬מצפון ומדרום‪ ,‬אשר כולן כולן‬
‫השופט רוה באיזו שנה פורסם חוק זה?‬ ‫מצאו לנכון לעשות את מה שעשתה מדינת ישראל‪ ,‬לחוקק חוקים‬
‫היועץ המשפטי בשנת ‪.1946‬‬ ‫רטרואקטיביים להענשת אנשים אשר עברו עברות בזמן מלחמה‪.‬‬
‫בית המשפט ימצא שהחוקים באים מאוסטריה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬בלגיה‪,‬‬
‫אב בית הדין אדוני ימציא לנו את האוסף הזה?‬ ‫קנדה‪ ,‬צ׳כוסלובקיה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬צרפת‪ ,‬יוון‪ ,‬הונגריה‪ ,‬איטליה‪,‬‬
‫היועץ המשפטי אני מוכן מיד להעביר אותו יחד עם החוק‬ ‫לוקסמבורג‪ ,‬הולנד‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬פולין‪ ,‬רומניה‪ ,‬יוגוסלביה‬
‫האוסטרלי‪ ,‬שאינו מצוי בפוטוסטט‪ ,‬אבל הוא מצוי באוסף הרשמי‬ ‫ואוסטרליה‪ .‬מדינת ישראל שייכת לאותה קבוצת עמים שעשו‬
‫האוסטרלי של ‪Acts of Parliament of the Commonwealth of‬‬ ‫חוקים כאלה‪.‬‬
‫‪.Australia‬‬ ‫השופט הלוי אדוני היועץ המשפטי‪ ,‬אני רוצה לשאול שאלה אחת‪,‬‬
‫בית המשפט ימצא כאן כי ארצות רבות הקימו בתי דין מיוחדים‪,‬‬ ‫האם אלה הם חוקי קבע או חוקים זמניים למשך המלחמה?‬
‫גם ארצות שאינן נוהגות להקים ‪,extraordinary or special tribunals‬‬ ‫היועץ המשפטי אלה הם חוקי קבע שנתקבלו לעניין זה לסתום‬
‫הקימו בתי דין כאלה כדי לשפוט עבריינים נאצים על פשעיהם בזמן‬ ‫אותה ִפרצה שהמשטר הנאצי הבקיע‪.‬‬
‫המלחמה‪ .‬אנו בחוק שלנו משנת ‪ 1950‬לא חידשנו על כן מאומה‪ ,‬פרט‬
‫לעובדה שמתוך הפשעים נגד האנושות ייחדנו מעמד מיוחד לפשע‬ ‫השופט הלוי שאלתי בגלל המילים ”‪.“Theater of Operations‬‬
‫נגד העם היהודי‪ .‬ומדוע עשינו כן? דבר זה יובן לבית המשפט כאשר‬ ‫היועץ המשפטי האמריקאים היו מיוחדים לעניין זה‪ .‬אין חקיקה‬
‫אקרא את דבריו של שר המשפטים פנחס רוזן שעה שהגיש לכנסת את‬ ‫אמריקאית פנימית‪ .‬גם החקיקה האמריקאית באה לאותו ‪Theater of‬‬
‫הצעת החוק‪ .‬אני קורא מדברי הכנסת‪ ,‬כרך רביעי‪.‬‬ ‫‪ .Operations‬אבל החוקים שציטטתי אותם כאן ושאגיש לכם כאן‪,‬‬
‫השופט הלוי האם דברי שר מחייבים בית משפט?‬ ‫שתוכלו לראות אותם‪ ,‬כבוד השופטים‪ ,‬הם חוקי קבע‪ .‬למשל‪ ,‬אקרא‬
‫באוזניכם אחד‪ ,‬זה של דנמרק‪ .‬התרגום האנגלי הוא של ‪United‬‬
‫היועץ המשפטי אינם מחייבים‪ .‬אבל אני רוצה להראות מדוע‬ ‫‪Nations War Crimes Commission‬׃‬
‫הכנסת של מדינת ישראל קבעה מתוך כל הפשעים נגד האנושות‬ ‫‪Danish provisions regarding punishment of war‬‬
‫פשע מיוחד‪ ,‬פשע נגד העם היהודי‪.‬‬ ‫‪crimes. If a non-Danish subject, being in the service‬‬
‫השופט הלוי האם זה לא ברור מתוך החוק עצמו?‬ ‫‪of Germany or serving under one of Germany’s allies‬‬
‫‪has infringed the rules or customs of International‬‬
‫היועץ המשפטי זה ברור מתוך ההיסטוריה הטראגית של עם‬ ‫‪Law governing occupation and war and has‬‬
‫ישראל‪ .‬מפני שעל אוסטרליה‪ ,‬על קנדה ועל הונגריה ירד אסון כבד‬ ‫‪performed in Denmark or to the detriment of Danish‬‬
‫עקב המלחמה‪ ,‬אבל לא באה שואה‪ .‬ומשטרו של היטלר התנגש עם‬ ‫‪interests any deed punishable per se in Danish law,‬‬
‫‪27‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪3‬‬

‫בזה שהפרדנו בין שני החוקים האלה‪ .‬החוק המוצע מכריז על‬ ‫כל המדינות האלה בזירה הצבאית‪ ,‬אבל לא החליט להשמיד אף‬
‫העבר‪ .‬אנו לא נשכח ולא נסלח!‬ ‫אחת מהן‪ .‬ולא היה צורך לחוקק חוק של פשע נגד העם האוסטרלי;‬
‫יש בזה משום עשיית חשבון עם העבר‪ .‬לפיכך מבטל החוק‬ ‫אבל צריך היה לחוקק חוק של פשע נגד העם היהודי‪ ,‬כי זה מה‬
‫את העיקרון של ההתיישנות לגבי הפשעים החמורים ביותר‪,‬‬ ‫שהם עשו‪ .‬לא חידשנו גם פה‪ .‬הפשע הזה כולו כלול בפשע נגד‬
‫אלה שהוכללו בחוק זה כפשעי מלחמה‪ ,‬פשעים נגד האנושות‪,‬‬ ‫האנושות‪ .‬וכאשר נזכרו רדיפות היהודים ומאורעות הזוועה שעוללו‬
‫ולגבי רציחת אנשים נרדפים באשר הם נרדפים‪ ,‬על הפשעים‬ ‫הנאצים לעם היהודי במשפטים השונים‪ ,‬בנירנברג ובארצות אחרות‬
‫החמורים האלה לא יחול עקרון ההתיישנות‪.‬‬ ‫– הוענשו העבריינים על פשעים אלה מפני שהם פשע נגד‬
‫הצעת חוק זו היא ביטוי למהפכה שחלה במצבו המדיני של‬ ‫האנושות‪ .‬גם אנו כאן האשמנו את הנאשם על אותם המעשים‪ ,‬גם‬
‫העם היהודי‪ .‬בעוד שעמים אחרים חוקקו חוקים סמוך לגמר‬ ‫לפי הסעיף של פשע נגד האנושות‪ .‬אבל היה עם אחד בלבד שמשטר‬
‫המלחמה ואחדים מהם אפילו לפני גמר המלחמה‪ ,‬בדבר עשיית‬ ‫רשע זה החליט להשמידו עד תום‪ .‬זה היה העם היהודי‪ .‬לכן כאשר‬
‫דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬הרי העם היהודי‪ ,‬שחשבונו עם‬ ‫באה הכנסת של מדינת ישראל לחוקק את החוק שלה לעשיית דין‬
‫הנאצים הוא הארוך והחמור ביותר‪ ,‬היה משולל עד הקמת‬ ‫בנאצים‪ ,‬היא ייחדה‪ ,‬ואם מותר לי לומר זאת – היתה חייבת לייחד‬
‫המדינה סמכות מדינית לתבוע את הפושעים הנאצים ועוזריהם‬ ‫מעמד מיוחד לפשע זה נגד האנושות‪ ,‬לאספקט זה‪.‬‬
‫לדין והיה משולל סמכות מדינית לשם דרישת הסגרתם של‬
‫פושעים אלה לדין‪ ,‬או לשם שפיטתם על ידי בתי דין משלו‪,‬‬ ‫וזה מה שאמר שר המשפטים – ואני קורא מדברי הכנסת‪ ,‬כרך‬
‫כפי שהוצע בחוק זה‪ .‬בכך יחול עכשיו שינוי‪.‬‬ ‫רביעי‪ ,‬עמ׳ ‪1147‬׃‬
‫החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם‪ ,‬כמו החוק הנמצא כעת‬
‫אב בית הדין דברי הכנסת‪ ,‬איזה כרך?‬ ‫בדיון בכנסת‪ ,‬החוק לענישתו ומניעתו של הפשע להשמדת עם‪,‬‬
‫היועץ המשפטי כרך ‪ ,4‬עמ׳ ‪.1147‬‬ ‫שהכנסת התחילה בקריאתו השנייה‪ ,‬אך עוד לא גמרה‪ ,‬שוב‬
‫העלה לפני הכנסת את הפרשה הטראגית‪ ,‬הטראגית ביותר‬
‫על פי חוק זה עמדו לדין לפני אדולף אייכמן‪ ,‬אנשים שונים‬ ‫בתולדות עמנו‪ ,‬את הפרשה של מסע ההשמדה והחורבן‪ ,‬שבו‬
‫במדינת ישראל משנת ‪ 1950‬ועד היום‪ .‬ואף הוטלו עונשים די‬ ‫ִנספו שישה מיליונים מבני עמנו‪ .‬אין בחקיקת חוקים כאלה‬
‫חמורים‪ ,‬לא רק על הנאצים אלא אפילו על עוזריהם של הנאצים;‬ ‫משום נחמה‪ .‬חוקים אלה לא ישיבו לנו את מתינו‪ .‬ובמידה‬
‫ואפילו ממלאי פקודותיהם היהודים‪ ,‬במידה שלא מצאו לעצמם‬ ‫שאפשר להתנחם‪ ,‬עלינו להפנות את לבנו למעשי היצירה‬
‫הגנה מפורשת כאנשים נרדפים‪ ,‬ובמידה שמשטר הרשע הזה הקהה‬ ‫והבנייה וקיבוץ גלויות הנעשים כיום בארצנו‪.‬‬
‫את חושם המוסרי‪ ,‬נמצאו אשמים ונענשו על פי החוק‪.‬‬ ‫אך בחקיקת החוקים האלה אנו ממלאים חובה‪ ,‬חובה‬
‫אב בית הדין לשם מה אדוני מזכיר את הפסיקה הישראלית הזאת‬ ‫אלמנטרית וטבעית‪ ,‬כי לא ייתכן שמוסד מחוקק‪ ,‬המדבר בשפת‬
‫עכשיו?‬ ‫חוקים‪ ,‬יעבור לסדר היום על הפשעים האלה‪ ,‬פשעי הנאצים‪,‬‬
‫שזעזעו באכזריותם את העולם וחוללו מהפכה שלמה‬
‫היועץ המשפטי מפני שהיא קובעת איך בית המשפט רואה את‬ ‫במחשבה המשפטית‪.‬‬
‫החוק‪ ,‬וזה חשוב‪ .‬אני קורא מערעור פלילי ‪ ,119/51‬פל נגד היועץ‬ ‫המעשים האלה‪ ,‬שלא היו מוכרים כלל‪ ,‬הביאו לידי‬
‫המשפטי‪ ,‬פסקי דין‪ ,‬כרך ו׳‪ ,‬עמ׳ ‪ .498‬בעמ׳ ‪ ,502‬ב ִפסקה ‪ ,4‬נאמרו‬ ‫חידושים שעוד לא נשמעו גם במשפט‪ .‬במגילת נירנברג‬
‫הדברים הבאים על ידי הנשיא מר אולשן׃‬ ‫הידועה ובמשפטי נירנברג הידועים הונחו עקרונות משפטיים‬
‫אם נשווה את הסעיפים ‪ 1‬וֿ‪ 2‬ניווכח שכל העברות המפורטות‬ ‫חדשים‪ .‬גם בחוק שאני מציע עכשיו תמצאו חידושים וסטיות‬
‫בסעיף ‪ 2‬כלולות‪ ,‬לא ִמתו של דבר‪ ,‬גם בסעיף ‪ ;1‬בחלק הדן‬ ‫ממושגים מקובלים‪ ,‬שהיו מקובלים בעולם המשפטי עד הופעת‬
‫בפשע כלפי העם היהודי או בפשע כלפי האנושות‪ ,‬אלא שכאן‬ ‫פשעי הנאצים‪ ,‬אלו הן סטיות מעקרונות מקודשים כביכול‪,‬‬
‫הן כלולות במסגרת כללית‪ ,‬כגון׃ רציחה‪ ,‬השמדה‪ִ ,‬שעבוד‪,‬‬ ‫ששום חוק פלילי לא היה מתעלם מהן בנקל‪ ,‬לולא פשעי‬
‫הרעבה‪ ,‬גירוש וכל מעשה לאֿאנושי אחר‪ .‬ההבדל הוא רק‬ ‫הנאצים‪.‬‬
‫בזה‪ ,‬שבסעיף הראשון העברות מכוונות נגד קיבוץ )אוכלוסייה‬ ‫ואלו הן הסטיות מן המקובל בחוק הפלילי׃ ראשית‪ ,‬החוק‬
‫אזרחית( ובסעיף ‪ 2‬הן מכוונות נגד הפרט‪ .‬גם לפי סעיף ‪ 1‬יכול‬ ‫בא להעניש על מעשים‪ ,‬שבחלקם לא היו מוגדרים עדיין בתור‬
‫אדם להתחייב בדין בשל עברה שביצע למעשה נגד אנשים‬ ‫עברות בשעה שבוצעו‪ .‬שנית‪ ,‬לפי החוק המוצע יובאו לדין‬
‫מסוימים‪ ,‬אם המעשה כלפי אנשים אלה בוצע כתוצאה מכוונה‬ ‫עבריינים בעד עברות שעברו מחוץ לגבולות המדינה – בדרך‬
‫לחבל בקיבוץ‪ ,‬והמעשה נעשה על ידי העבריין כלפי האנשים‬ ‫כלל יש גם בזה משום סטייה ניכרת מהמקובל‪ .‬שלישית‪ ,‬החוק‬
‫האלה כמעין ״ביצוע חלקי״ של כוונתו הזדונית כלפי הקיבוץ‬ ‫הוא רטרואקטיבי‪ ,‬וכידוע‪ ,‬אסור בדרך כלל‪ ,‬שחוקים פליליים‬
‫כולו‪ ,‬יהיה זה העם היהודי או תהיה זו אוכלוסייה אזרחית‪) .‬יש‬ ‫יהיו רטרואקטיביים‪.‬‬
‫לציין שהמושג אוכלוסייה אזרחית הוא מושג רחב הכולל גם‬ ‫החוק המוצע נבדל מן החוק למניעתו ולענישתו של הפשע‬
‫חלק של אוכלוסייה אזרחית המשתייך לקיבוץ לאומי‪ ,‬דתי‪,‬‬ ‫השמדת עם‪ ,‬הנמצא עדיין בדיון בכנסת‪ ,‬כפי שאמרתי‪ .‬החוק‬
‫גזעי או פוליטי‪(.‬‬ ‫ההוא חל לגבי העתיד‪ .‬הוא בא כדי למנוע את הישנותם של‬
‫המעשים שנעשו בעבר‪ ,‬את הישנותם של פשעים דומים לאלה‬
‫ישראל שותפה לאמנה בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם‪.‬‬ ‫שבוצעו על ידי הנאצים‪ .‬לעומת זה חל החוק המוצע עכשיו על‬
‫היא אגב‪ ,‬לדאבון לבנו‪ ,‬אחת הבודדות החתומות על האמנה שקיימו‬ ‫העבר‪ ,‬על תקופה מסוימת בהיסטוריה‪ ,‬שהתחילה עם עלייתו‬
‫התחייבותן להעביר את דבר האמנה גם ללשון של החוק המקומי‬ ‫של היטלר לשלטון ונגמרה עם מיגורו‪ .‬נדמה לי שטוב עשינו‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪28‬‬

‫למשפט הלאומי‪ ,‬נאמנים עלינו דבריו של בלקסטון‬ ‫וחוקקה חוק פנימי ישראלי בדבר מניעת השמדת עם‪ .‬אמנה זו‬
‫)‪ (Blackstone‬בחיבורו ‪Commentaries on the Laws of‬‬ ‫נמצאת בכרך ‪ 1‬של כתבי אמנה מס׳ ‪ 5‬בעמ׳ ‪ .66‬והיא קובעת׃‬
‫‪ .England‬וכך אומר בלקסטון )ספר רביעי‪ ,‬פרק חמישי(‪ .‬כאן‬ ‫מתוך הכרה שבכל הדורות היתה השמדת עם גורמת אבדות‬
‫המובאה בשפה האנגלית׃‬ ‫גדולות לאנושות‪ ,‬ובהיותנו משוכנעים שכדי להסיר מעל המין‬
‫‪…In England…the law of nations…is…adopted in‬‬ ‫האנושי את השוט הנתעב הזה דרוש שיתוף פעולה בינלאומי‪,‬‬
‫‪its full extent by the common law, and is held to be a‬‬ ‫באו לכלל הסכם לאמור׃ בעלי האמנה מאשרים שהשמדת עם‪,‬‬
‫‪part of the law of the land. And those Acts of‬‬ ‫בין בימי שלום ובין בימי מלחמה הוא פשע על פי החוק‬
‫‪Parliament which have from time to time been made‬‬ ‫הבינלאומי‪ ,‬ובעלי האמנה מקבלים עליהם למנוע אותו‬
‫‪to enforce this universal law…are not to be‬‬ ‫ולהעניש עליו ]‪United Nations Treaty Series, vol. 78,‬‬
‫‪considered as introductive to any new rule, but‬‬ ‫‪.[page 277‬‬
‫‪merely as declaratory of the old fundamental‬‬ ‫כמובן שלא יכולנו להאשים את אייכמן על פי החוק שחוקקנו מכוח‬
‫‪constitutions of the kingdom without which it must‬‬
‫‪cease to be a part of the civilized world.‬‬
‫אמנה זו‪ .‬משום שחוק זה‪ ,‬כפי שכבר הוסבר בדברי שר המשפטים‬
‫בכנסת‪ ,‬חל לעתיד בלבד‪.‬‬
‫אב בית הדין איזה עמוד זה היה?‬
‫אב בית הדין מאיזו שנה החוק שלנו?‬
‫היועץ המשפטי זה בעמ׳ ‪ .17‬עד כאן המובאה מבלקסטון והשופט‬
‫המנוח חשין ממשיך ואומר׃‬ ‫היועץ המשפטי משנת תש״י‐‐‪.1950‬‬
‫והוא הדין בארצות אחרות‪ ,‬כגון‪ ,‬ארצות הברית של אמריקה‪,‬‬ ‫אני עובר לניתוח הבעיה כיצד נקלט המשפט הבינלאומי הפומבי‬
‫צרפת‪ ,‬בלגיה ושווייץ‪ ,‬שבהן הוכרו המנהגות של המשפט‬ ‫בחוק הישראלי הפנימי‪ .‬משפטה של מדינת ישראל הולך בעקבות‬
‫הבינלאומי כחלק ממשפט הארץ‪ ,‬אף כי כמה מהן דוגלות‬ ‫משפט העמים‪ .‬ויש לפרש את החוק החרות המקומי בהתאם‬
‫בעיקרון של השיפוט הטריטוריאלי של בתי המשפט שלהן‪.‬‬ ‫לעקרונות המשפט הבינלאומי בפומבי‪ .‬זה נקבע בשורה של פסקי‬
‫דין‪ .‬בבג״ץ ‪ ,279/51‬פסקי דין ו׳‪ ,‬כרך ‪ ,2‬עמ׳ ‪ 945‬נאמר בעמ׳ ‪,966‬‬
‫אב בית הדין זה היה פסק דין של בית המשפט או זאת היתה דעת‬ ‫פסקה ב׳׃‬
‫השופט חשין?‬ ‫כלל ידוע הוא כי מן הדין לפרש חוק חרות מקומי‪ ,‬אם אך‬
‫היועץ המשפטי זו היתה דעת הרוב‪ ,‬השופט ויתקון הצטרף לשופט‬ ‫תוכנו אינו מחייב פירוש אחר‪ ,‬בהתאם להלכות המשפט‬
‫חשין‪ ,‬והשופט גויטיין נתן פסק דין חולק‪.‬‬ ‫הבינלאומי הפומבי‪.‬‬
‫בעמ׳ ‪ 17‬נאמרו הדברים הבאים למעלה׃‬ ‫בתיק אזרחי ירושלים ‪ ,208/52‬פסקים מחוזיים‪ ,‬ח׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ,455‬נאמר‬
‫בעמ׳ ‪458‬׃‬
‫אך נוסף לכל האמור נראה לי‪ ,‬כי גם אם אין בידינו להסתייע‬
‫בסימן ‪ 46‬לדבר המלך במועצה ובסימן ‪ 1‬לאקט האנגלי משנת‬ ‫כללי המשפט הבינלאומי המקובלים בכל מדינה נאורה כוחם יפה‬
‫‪ 1849‬הנ״ל‪ ,‬שומה עלינו לפסוק כי העיקרון האמור נעשה חלק‬ ‫במדינת ישראל אם לא מכוח המשפט הבינלאומי עצמו‪ ,‬כי אז בכל‬
‫מדיני הארץ מכוח היות ישראל מדינה ריבונית ועומדת ברשות‬ ‫אופן כחלק מהמשפט המקובל האנגלי העומד בתוקפו בארץ‪,‬‬
‫עצמה‪ .‬הכרזת העצמאות קרעה לפני המדינה החדשה אשנב אל‬ ‫באין הוראה אחרת‪ ,‬בתוקף הסימן ‪ 46‬לדבר המלך במועצתו‪,‬‬
‫החוקים ואל המנהגות הבינלאומיים‪ ,‬אשר המדינות כולן נהנות‬ ‫והסעיף ‪ 11‬לפקודת סדרי השלטון והמשפט‪ ,‬תש״ח‪.1948--‬‬
‫מהם בזכות ריבונותן‪ ,‬והעשירה את מערכת דיניה בעקרונות‬ ‫אב בית הדין של מי פסק הדין הזה?‬
‫המקובלים במשפט העמים‪ .‬עקרונות אלה אין אנו חייבים עוד‬ ‫היועץ המשפטי של כבוד השופט ויתקון בתיק ש ָבּבּ‪ ‬נגד‬
‫לשאוב מכלי שני‪ ,‬דרך צינורות משנה שהותקנו במיוחד לכך‪,‬‬ ‫הקונסוליה הבלגית‪.‬‬
‫לפי שכיום יש בידינו‪ ,‬בזכות היות מדינת ישראל חברה‬
‫במשפחת העמים‪ ,‬לשתות מן המקורות במישרין מכוח הסיפא‬ ‫כאשר נתעוררה הבעיה של זכות השיפוט של מדינת ישראל על‬
‫לסעיף ‪ 11‬לפקודת סדרי השלטון והמשפט‪ ,‬ואף אלמלא סעיף‬ ‫אניות נושאות דגלה הנמצאות בלב ים‪ ,‬מצא ממלא מקום נשיא בית‬
‫זה‪ ,‬ובלא כל קשר אליו‪ .‬מדינת ישראל שולחת את צי אניותיה‬ ‫המשפט העליון מספר מקורות לתחולת המשפט הבינלאומי‬
‫למרחבי הימים תחת דגלה שלה‪ .‬האנשים היורדים באניות אלה‬ ‫בישראל‪ .‬פסק הדין שטמפר נגד היועץ המשפטי‪ ,‬ערעור פלילי‬
‫חוסים בצל דגלה ונהנים מחוקיה וממשפטיה‪ .‬מטעמים אלה‬ ‫‪ ,174/54‬פסקי‪ẁ‬דין כרך י׳‪ ,‬עמ׳ ‪ .5‬בעמ׳ ‪ 14‬מול האות א׳ נאמר׃‬
‫אין אני רואה כל מניעה לכך‪ ,‬שבתי המשפט יפרשֹו את‬ ‫העיקרון האמור נעשה‪ ,‬לדעתי‪ ,‬חלק ממשפט הארץ הזאת‬
‫סמכותם על פני כל אלה המצויים באותן אניות‪ ,‬וישפטום לפי‬ ‫בשלוש דרכים׃ ראשית‪ ,‬באמצעות הסימן ‪ 46‬לדבר המלך‬
‫חוקיה שלה‪ ,‬כאשר תעשה כל מדינה נאורה אחרת לגבי אניות‬ ‫במועצה‪ ;1922 ,‬שנית‪ ,‬בתוקף סימן ‪ 1‬של הֿ‪Admiralty‬‬
‫המניפות את דגלה ולגבי האנשים היורדים בהן‪.‬‬ ‫‪ Offenses (Colonial) Act 1849‬שהועבר לחוקי הארץ מכוח‬
‫סימן ‪ 35‬לדבר המלך במועצה‪ ;1922 ,‬ושלישית‪ ,‬בזכות‬
‫במאמר מוסגר אעיר כי בארצות המשפט המקובל נקבע עם זאת‬ ‫ריבונותה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫העיקרון שבמקרה בו נראה ניגוד בין הוראות החוק המקומי לבין‬
‫הוראות המשפט הבינלאומי‪ ,‬יהיה החוק המקומי עדיף‪ .‬אני אומר‬ ‫בעמ׳ ‪ 17‬נאמר ב ִפסקה ‪ 13‬של פסק הדין׃‬
‫את הדבר הזה רק להשלמת הטיעון‪ ,‬מפני שלפי טענתי אין ניגוד‪,‬‬ ‫ואשר לשאלה בדבר העברתם של עקרונות המשפט הבינלאומי‬
‫‪29‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪3‬‬

‫במקרה זה יש לבצע את רצון המחוקק מבלי להתחשב בסתירה‬ ‫ועל כן אין צורך כלל להחיל את העיקרון הזה‪ .‬אבל אילו היה – כי‬
‫הקיימת בין החוק ובין המשפט הבינלאומי‪ .‬ייתכן והמשפט‬ ‫אז עדיף החוק המקומי‪.‬‬
‫הבינלאומי מטיל התחייבות מסוימת על המדינה‪ ,‬אך כיוון‬
‫וזה דברו של דייסי )‪ ,(Dicey‬בהוצאה העשירית‪.‬‬
‫שמשפט זה אינו דן ביחסים שבין המדינה ואזרחיה‪ ,‬אלא‬
‫ביחסיה עם מדינות אחרות‪ ,‬הרי מוטלת ההתחייבות לטובת‬ ‫אב בית הדין איזה ספר?‬
‫מדינה אחרת או מדינות אחרות בלבד‪ ,‬ואילו לאזרח גופו לא‬ ‫היועץ המשפטי ‪ ,Dicey, The Law of the Constitution,‬עמוד ‪.62‬‬
‫ניתנה שום זכות לדרוש את ביצועה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בתי המשפט‬
‫של הארץ הזאת שואבים את כוח שיפוטם מחוקי המדינה ולא‬ ‫‪Acts of Parliament, it has been asserted, are invalid if‬‬
‫ממערכת המשפט הבינלאומי‪ .‬לפיכך‪ ,‬משנדרש אדם לתת את‬ ‫‪they are opposed to the principles of morality or to the‬‬
‫הדין על הפרת חוק מחוקי המדינה‪ ,‬אין הוא יכול למצוא כל‬ ‫‪doctrines of international law. Parliament, it is in effect‬‬
‫הגנה במשפט הבינלאומי‪ ,‬שכן בתי המשפט אינם פוסקים‬ ‫‪asserted, cannot make law opposed to the dictates of‬‬
‫‪private and public morality…. There is no legal basis‬‬
‫ביחסים שבין הפרט לבין המדינה‪ ,‬אלא לפי המשפט המקומי‪.‬‬ ‫‪for the theory that judges, as exponents of morality may‬‬
‫אבל איני מזמין אתכם‪ ,‬כבוד השופטים‪ ,‬ל ִהזדקק להלכה זו‪ ,‬מפני‬ ‫‪overrule Acts of Parliament. Language which might‬‬
‫‪seem to imply this amounts in reality to nothing more‬‬
‫שאין צורך בכך‪ .‬חוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם אינו אלא חזרה‬ ‫‪than the assertion that the judges, when attempting to‬‬
‫בנוסחה ישראלית לפי הווריאנט המיוחד הטראגי של העם היהודי‪,‬‬ ‫‪ascertain what is the meaning to be affixed to an Act of‬‬
‫של עקרונות שהם עומדים וקיימים במשפט הבינלאומי הכללי‪.‬‬ ‫‪Parliament, will presume that Parliament did not intend‬‬
‫בערעור פלילי ‪ ,22/52‬הוניגמן נגד היועץ המשפטי‪ ,‬דן השופט‬ ‫‪to violate the ordinary rules of morality, or the‬‬
‫המנוח חשין במקדמות החוק הזה שאנו דנים בו‪ .‬המובאה נמצאת‬ ‫‪principles of international law, and will therefore,‬‬
‫בפסקי דין‪ ,‬כרך ז׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ,296‬ואני קורא מעמ׳ ‪ 303‬מול האות ה׃‬ ‫‪whenever possible, give such an interpretation to a‬‬
‫‪statutory enactment as may be consistent with the‬‬
‫החוק הנידון בא לאפשר בישראל לעשות דין בנאצים‪,‬‬ ‫‪doctrines both of private and of international morality.‬‬
‫בשותפיהם ובעוזריהם על רציחת העם היהודי‪ ,‬רדיפת העם‬ ‫‪A modern judge would never listen to a barrister who‬‬
‫היהודי‪ ,‬נגישתו וניצולו‪ ,‬ועל פשעים נגד האנושות בכלל‪.‬‬ ‫‪argued that an Act of Parliament was invalid because it‬‬
‫‪was immoral, or because it went beyond the limits of‬‬
‫בלשון זו הוסברה הצעת החוק ואנו מביאים את הדברים מאותו‬ ‫‪Parliamentary authority.‬‬
‫מקום לא כדי לקבוע הלכה על פיהם‪ ,‬כי אם לשם הסברת רקע‬ ‫השופט הלוי בחוק האנגלי‪ ,‬בחוק המקובל וגם בחוק הישראלי‪,‬‬
‫התחיקה‪ .‬ואומנם שונה תחיקה זו תכלית שינוי בתכונותיה‪,‬‬ ‫לפיכך לא מקובל עיקרון כזה כמו ‪ unrichtiges Recht‬שאדוני קודם‬
‫בעקרונות המשפט והמוסר המונחים ביסודותיה וברוח המרחפת‬ ‫הזכיר‪.‬‬
‫על פניה מכל שאר דברי התחיקה הרגילים אשר בספרי החוקים‬
‫הפליליים׃ החוק הוא רטרואקטיבי ואקסטריטוריאלי ונועד – בין‬ ‫היועץ המשפטי לא‪ ,‬אדוני‪ ,‬לא מקובל‪ .‬אבל אני הזכרתי זאת לעניין‬
‫היתר – לשמש אסמכתא ״להעניש על פשעים שאינם מפורשים‬ ‫אחר לגמרי‪ .‬אם לא הסברתי את עצמי היטב‪ ,‬אולי מוטב שאעשה‬
‫בחוק הפלילי של ישראל‪ ,‬בהיותם פרי מיוחד של משטר הרדיפות‬ ‫זאת מחדש‪ .‬כוונתי היתה בקשר לֿ‪ ,unrichtiges Recht‬שהיה הכרח‬
‫הנאצי‪ ,‬כגון מסירת אדם נרדף לשלטון עוין״‪.‬‬ ‫לעמי התרבות למלא אותו חלל‪ ,‬לגשר על פני האנרכיה הנאצית‪.‬‬
‫תשובת החוק הבינלאומי למצב האנרכי היתה׃ מה שאתם קראתם‬
‫חומרתו רבה מבשאר החוקים׃ הוא מקנה לבתי המשפט את‬ ‫אז חוקים‪ ,‬לאו חוקים הם‪ ,‬מעשי שרירות הם‪ .‬ולכן אנחנו נבוא‬
‫הסמכות לשפוט שנית בישראל בני אדם אשר כבר הובאו פעם לדין‬ ‫משנת ‪ 1945‬והלאה ונמלא באופן רטרואקטיבי אותו החלל שיצרתם‬
‫בחוץ לארץ בעברות הנידונות בחוק‪ ,‬אם לא מיצו נגדם את מידת‬ ‫כאשר הורדתם את עקרונות המשפט מכיסאם הרם כמכווני דרכם‬
‫הדין‪ .‬דיני ההתיישנות המקובלים בוטלו לחלוטין לגבי הפשעים‬ ‫של הבריות‪ ,‬וקבעתם את השרירות כעיקרון יחידי לפעולותיהם‪.‬‬
‫החמורים שבחוק זה ולגבי שאר העברות‪ ,‬הקלות יותר‪ ,‬הוארכה‬ ‫והחוק הבינלאומי אומר׃ לא תהיה זאת תשובה לומר׃ הרי היה לנו‬
‫תקופת ההתיישנות הרגילה‪ .‬ואף עברות קלות אלו הוצאו מתחומי‬ ‫חוק; חוק אשר הוא ‪ unrichtiges Recht‬לאו חוק הוא‪ ,‬ואין‬
‫החנינה הכללית; סמכות מיוחדת הוקנתה לבתי המשפט לסטות‬ ‫להתחשב בו כאשר בא החוק הבינלאומי למלא את החלל שנוצר על‬
‫מדיני הראיה‪ .‬מה פשר כל הקביעות החמורות הללו? על כך יש רק‬ ‫ידי מעשי השרירות והזוועה‪.‬‬
‫תשובה אחת׃ הנסיבות בהן בוצעו הפשעים יוצאות מגדר הרגיל‪,‬‬
‫ולפיכך מן הדין ומן היושר כי גם החוק‪ ,‬תחולתו‪ ,‬אופן השימוש בו‪,‬‬ ‫בערעור פלילי ‪ ,5/51‬שטיינברג נגד היועץ המשפטי‪ ,‬פסקי דין‪ ,‬כרך‬
‫המטרה שהמדינה מבקשת להשיג באמצעותו‪ ,‬כל אלה יהיו אף הם‬ ‫ה׳‪ ,‬עמ׳ ‪ .1061‬בעמוד ‪ 1065‬למטה אומר השופט זוסמן את הדברים‬
‫יוצאים מן הכלל‪.‬‬ ‫הבאים׃‬
‫בטיעונו אתמול ניתח הסניגור את מה ש ִנראה לו כמטרות החוק‬ ‫כלל ידוע הוא שבפירוש ההלכה ישתדל בית המשפט במידת‬
‫שלנו‪ ,‬ואם הבנתי אותו נכון הוא טען כי אם יש לדבר על כפרה מצד‬ ‫האפשרות להימנע מהתנגשות בין המשפט הלאומי לבין הלכות‬
‫הנאשם‪ ,‬ראוי להביאו דווקא לדין בגרמניה או במדינה אחרת‪ .‬הוא‬ ‫המשפט הבינלאומי המחייבות את המדינה‪ ,‬אך כלל זה הוא רק‬
‫גם אמר שאין הנאשם יכול לכפר‪ ,‬הוא יחידי‪ ,‬על מעשי מדינתו‪.‬‬ ‫אחד מדיני הפירושים‪ .‬במה דברים אמורים? מקום שאנו‬
‫הכפרה‪ ,‬כך סובר הסניגור‪ ,‬צריכה לבוא מידי המדינה אשר שלחה‬ ‫עוסקים לא במשפט המקובל )‪ ,(common law‬אלא בחוק‬
‫אותו לביצוע הפשעים‪ .‬הנאשם נגרר‪ ,‬כך טוען הסניגור‪ ,‬על לא עוול‬ ‫חרות ומלשונו של אותו חוק מסתבר רצונו של המחוקק‪,‬‬
‫משפט אייכמן‬ 30

condemned as criminal by international law. The ‫ ועדיין‬,‫ טענה אחרונה זו יצטרך להוכיח‬.‫ לרשת הפשיעה‬,‫בכפו‬
authors of these acts cannot shelter themselves ‫ מ ִצדי אני יכול לומר כבר עכשיו שטענתנו כי אדולף‬.‫מוקדם לדון בה‬
behind their official position in order to be freed ‫ ואנחנו ננסה להוכיח לבית‬,‫אייכמן לא היה בורג מבצע בלבד‬
from punishment in appropriate proceedings. Article ‫ ארגן וביצע את השמדת העם היהודי‬,‫ תכנן‬,‫המשפט כי הוא יזם‬
seven of the Charter expressly declares:
‫ אני מסכים שזוהי טענה עובדתית אשר ברגע זה שנויה‬.‫באירופה‬
“The official position of defendants, whether as ‫ אבל גם‬,‫ אני עוד לא הוכחתי את זה‬.‫במחלוקת בין הסניגור לביני‬
heads of state, or responsible officials in government ‫הוא עוד לא הוכיח את טענתו ולפיכך אין בית המשפט יכול להיזקק‬
departments, shall not be considered as freeing them ‫ ואשר לכפרה׃ פה אינו‬.‫לטענה עובדתית זו לצורכי הטיעון המוקדם‬
from responsibility, or mitigating punishment”. ‫עומד לדין בפניכם חוזר בתשובה ההולך לקנוסה כדי לכפר על‬
‫וכאן באה ִפסקה חשובה׃‬ ,‫ עומד לדין אדם המואשם בכך שביצע פשעים‬.‫עברות מוסריות‬
On the other hand the very essence of the Charter is ‫ואחריותו האינדיווידואלית על פשעים אלה הוכרה עקרונית כאשר‬
that individuals have international duties which ‫ בפסק‬.‫נידונו פושעי מלחמה אחרים בנירנברג ובארצות תבל אחרות‬
transcend the national obligations of obedience 22 ‫הדין של בית הדין הצבאי הבינלאומי – אני קורא הפעם מכרך‬
imposed by the individual state. He who violates .‫ ההוצאה האנגלית‬,(Blue Series) ‫של הסדרה הכחולה‬
the laws of war cannot obtain immunity while acting
in pursuance of the authority of the state, if the state ‫אב בית הדין מדוע אדוני אינו עקבי בזה ואינו מצטט שוב מהכרך‬
in authorizing action moves outside its competence ?‫הראשון‬
under international law.
‫ הספרים‬.‫היועץ המשפטי אני יכול להסביר את הסוד על נקלה‬
‫ כשבית הדין הצבאי הבינלאומי דן בפשעים נגד‬,‫ ואילך‬496 ‫ובעמ׳‬ ‫ וכאשר הייתי צריך להכין את‬,‫נשארו הלילה באולם הסגור הזה‬
‫ ימצא בית המשפט את המובאה הבאה‬,‫האנושות ובפשעי מלחמה‬ ‫ אני‬.‫ פסק הדין מצוי בשניהם‬.‫ נזקקתי לכרך זה‬,‫האסמכתאות לבוקר‬
‫(׃‬496ֿ‫ הפרק מתחיל ב‬,497 ‫)אני קורא בעמ׳‬ ‫׃‬465 ‫מצטט מעמ׳‬
The Tribunal is of course bound by the Charter, in the It was submitted that international law is concerned
definition which it gives both to War Crimes and with the actions of sovereign states and provides no
Crimes against Humanity. With respect to War punishment for individuals; and further, that where
Crimes, however, as had already been pointed out, the act in question is an act of state, those who carry
the crimes defined by Article 6, section (b) of the it out are not personally responsible, but are protected
Charter were already recognized as War Crimes by the doctrine of the sovereignty of the state. In the
under international law. They were covered by opinion of the Tribunal, both these submissions must
Articles 46, 50, 52 and 56 of the Hague Convention be rejected. That international law imposes duties
of 1907, and Articles 2, 3, 4, 46 and 51 of the Geneva and liabilities upon individuals as well as upon states
Convention of 1929. That violations of these has long been recognized. In the recent case of Ex
provisions constituted crimes for which the guilty parte Quirin (1942-317 US–1), before the Supreme
individuals were punishable is too well settled to Court of the United States, persons were charged
admit of argument. during the War with landing in the United States for
,3 ‫ כרך‬,‫ הסדרה הירוקה‬,(The Justice Case) ‫ובמשפט השופטים‬ purposes of spying and sabotage. The late Chief
‫ נאמר׃‬968 ‫בעמ׳‬ Justice Stone, speaking for the Court, said:
“From the very beginning of its history this Court has
The IMT Charter, the IMT judgment and C.C. Law applied the law of war as including that part of the
10 are merely “great new cases in the book of law of nations which prescribes for the conduct of
international law”. They constitute authoritative war, the status, rights and duties of enemy nations as
recognition of principles of individual penal respon- well as enemy individuals”.
sibility in international affairs… He went on to give a list of cases tried by the
‫היתה עוד ִפסקה אחת בדברי הסניגור בעניין הכפרה שמצריכה‬ courts, where individual offenders were charged with
‫ הוא אמר׃ הרי גרמניה כיפרה‬,‫ אם הבנתי אותו נכון‬.‫תגובה מ ִצדי‬ offenses against the laws of nations, and particularly
‫ מה אתם רוצים עוד? ואני רוצה לומר בכל‬,‫ קיבלתם שילומים‬.‫כבר‬ the laws of war. Many other authorities could be
‫ לא בא לסלוח‬,‫לשון של הדגשה כי הסכם השילומים לא בא לכפר‬ cited, but enough has been said to show that
individuals can be punished for violations of interna-
‫ אפשר‬.‫ אין סליחה ואין שכחה‬,‫ לפשעים אין כפרה‬.‫ולא בא להשכיח‬
tional law. Crimes against international law are
‫רק לקוות ולהאמין שהבנים יהיו שונים מאבותיהם ושיקומו דורות‬ committed by men, not by abstract entities, and only
‫ אבל למי שביצע את הפשעים‬.‫חדשים והבן לא יישא בחטאֹת אביו‬ by punishing individuals who commit such crimes
‫ עם ישראל זוכר זה‬.‫ אין מחילה ואין כפרה לגביו‬,‫– אין סליחה‬ can the provisions of international law be enforced.
‫ אולי בפעם‬,‫למעלה מאלפיים שנה את מי שניסה פעם לבצע‬ The principle of international law which, under
‫ הוא לא ישכח‬.‫ ג׳נוסייד – את המן האגגי‬,‫הראשונה בהיסטוריה‬ certain circumstances, protects the representatives of
.‫לעולם את מי שהצליח לבצע בחלקו את הפשע הזה‬ a state, cannot be applied to acts which are
‫‪31‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪3‬‬

‫אחזור לכרך הראשון של הסדרה הכחולה בעמ׳ ‪ ,219‬את הדברים‬ ‫אב בית הדין כמה זמן עוד יהיה דרוש לו‪ ,‬לפי הערכתו‪ ,‬לטיעונו?‬
‫הבאים׃‬
‫היועץ המשפטי אני חושב שאצטרך את כל היום‪.‬‬
‫‪It was urged on behalf of the defendants that a‬‬
‫‪fundamental principle of all law — international and‬‬
‫אב בית הדין את כל היום‪ ,‬ובזאת יסתפק?‬
‫‪domestic — is that there can be no punishment of‬‬ ‫היועץ המשפטי אולי אזדקק‪ ,‬אדוני‪ ,‬לאחר שאנחנו מחר לא נשב‪,‬‬
‫‪crime without a pre-existing law. Nullum crimen sine‬‬ ‫אולי לשעה אחת בלבד ביום שישי בבוקר‪ ,‬כדי להשיב על כמה‬
‫‪lege, nulla poena sine lege. It was submitted that ex‬‬ ‫מהטענות שבכתב שהספקנו לעמוד עליהן‪.‬‬
‫‪post facto punishment is abhorrent to the law of all‬‬
‫‪civilized nations, that no sovereign power had made‬‬ ‫אב בית הדין וחוץ מזה – כל היום‪ ,‬היום?‬
‫‪aggressive war a crime at the time that the alleged‬‬
‫‪criminal acts were committed, that no statute had‬‬ ‫היועץ המשפטי כן‪.‬‬
‫‪defined aggressive war, that no penalty had been‬‬ ‫אב בית הדין נפסיק עכשיו לרבע שעה עד עשרים דקה‪.‬‬
‫‪fixed for its commission, and no court had been‬‬
‫‪created to try and punish offenders.‬‬ ‫אב בית הדין האם העדים טוהר ושמעוני נמצאים באולם בית‬
‫‪In the first place, it is to be observed that the maxim‬‬ ‫המשפט או בסביבתו? אם כן – אבקש לקרוא להם‪.‬‬
‫‪nullum crimen sine lege is not a limitation of‬‬
‫‪sovereignty, but it is in general a principle of justice.‬‬ ‫)העדים טוהר ושמעוני נכנסים לאולם בית המשפט(‪.‬‬
‫‪To assert that it is unjust to punish those who in‬‬ ‫אדון טוהר ואדון שמעוני‪ ,‬אני רוצה להודיע לכם שאתם חופשים‬
‫‪defiance of treaties and assurances have attacked‬‬ ‫עד יום ב׳ בשבוע הבא‪ .‬מיום ב׳ והלאה תהיו לרשותו של בית‬
‫‪neighboring states without warning is obviously untrue,‬‬ ‫המשפט על פי הודעה טלפונית מוקדמת של שלוש שעות‪ ,‬שאולי‬
‫‪for in such circumstances the attacker must know that‬‬
‫‪he is doing wrong, and so far from being unjust to‬‬
‫תינתן לכם‪ִ .‬מסרו בבקשה את מספרי הטלפון שלכם למזכיר בית‬
‫‪punish him, it would be unjust if his wrongs were‬‬ ‫המשפט‪ ,‬ובינתיים אתם חופשים‪.‬‬
‫‪allowed to go unpunished. Occupying the positions‬‬ ‫היועץ המשפטי לטיעוַני מהבוקר אני רוצה רק להוסיף כי אם על‬
‫‪they did in the Government of Germany, the defend-‬‬ ‫פי תקנון בית המשפט הבינלאומי של האג‪ ,‬אותו סעיף ‪ 38‬שהזכרתי‪,‬‬
‫‪ants, or at least some of them must have known of the‬‬ ‫יש תוקף גם לכתביהם של מחברים נודעים‪ ,‬על אחת כמה וכמה‬
‫‪treaties signed by Germany, outlawing recourse to war‬‬
‫‪for the settlement of international disputes; they must‬‬
‫שיש לראות כחלק מן החוק הבינלאומי המלצה של הוועדה למשפט‬
‫‪have known that they were acting in defiance of all‬‬ ‫הבינלאומי של האומות המאוחדות שהיתה מורכבת מטובי‬
‫‪international law when in complete deliberation they‬‬ ‫המשפטנים נציגי אומות התרבות‪ .‬ואם כי הדבר הזה עדיין לא‬
‫‪carried out their design of invasion and aggression. On‬‬ ‫הועתק ללשון אמנה או החלטה רשמית של עצרת האומות‬
‫‪this view of the case alone, it would appear that the‬‬ ‫המאוחדות‪ ,‬מכל מקום בוודאי שיש לראות בזה אחד מן המקורות‬
‫‪maxim has no application to the present facts.‬‬ ‫של המשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫וגם אצלנו כך‪ ,‬כבוד השופטים‪ .‬המעשים שעליהם הובא הנאשם‬ ‫הסניגור העלה שתי טענות עיקריות נגד החוק שלנו ונגד שפיטת‬
‫לדין שנואים הם על כל עיקרון של חוק ומוסר‪ ,‬נוגדים מושגים‬ ‫אייכמן על פיו‪ .‬ראשית הוא אומר – יש כאן תחולה פלילית‬
‫ראשונים של חברה אנושית‪ .‬ואפילו נניח שהעיקרון של ‪nullum‬‬ ‫רטרואקטיבית‪ ,‬ושנית יש כאן חקיקה אקסטריטוריאלית‪ .‬לוּ רציתי‬
‫‪ crimen sine lege‬שאינו אלא עיקרון של צדק‪ ,‬היה נוגד את‬ ‫לעשות מלאכתי קלה‪ ,‬הייתי אולי מסתפק בתשובה קצרה ביותר׃‬
‫העיקרון הטמון בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם או בכל שאר‬ ‫אתם‪ ,‬שופטי ישראל‪ ,‬צריכים לקבל את החוק של המדינה כפי‬
‫החוקים הדומים לו‪ ,‬כי אז בהתנגשות עקרונות כאלה‪ ,‬בין ‪principle‬‬ ‫שאתם מוצאים אותו ואין אתם יכולים להכריז על חוק כעל חסר‬
‫‪ of law‬ובין ‪ – principle of justice‬החוק הוא שיקבע ‪(the law‬‬ ‫תוקף‪ .‬זה בעצם מה שקבע דייסי בעיקרון אשר קראתי לפני‬
‫)‪ ,will prevail‬מפני שיש עיקרון אחר שטמון בעקרונו של החוק‬ ‫ההפסקה‪ .‬אבל לאור הנסיבות יורשה לי להרחיב מעט את היריעה‬
‫הזה‪ ,‬שהוא צודק לא פחות מֿ‪ ,nullum crimen sine lege‬והוא‬ ‫של הטענה הזאת ולהשיב קצת יותר בפרוטרוט על הדברים‬
‫שלא יישארו עוברי עברה ללא דין‪.‬‬ ‫שהושמעו וגם על כמה מאלה שהספקתי לראות‪.‬‬
‫כאשר צריך מחוקק לבחור בין שניים׃ לחטוא נגד הֿ‪nullum‬‬ ‫איני בא ללמד זכות באופן כללי על חקיקה פלילית‬
‫‪ crimen sine lege‬ולחוקק חוק שיעמיד עבריינים ‪ex post facto‬‬ ‫רטרואקטיבית‪ .‬ואין כל צורך במשפט זה לקבוע הלכה כוללת‬
‫לדין פלילי לבין האפשרות שמעשים פליליים שאין להם תקדים‬ ‫לגבי העיקרון ‪ .nullum crimen sine lege‬אגב‪ ,‬עיקרון שאין לנו‬
‫יישארו ללא עונש כלל‪ ,‬ושלא תהא אפשרות לשפוט אותם בכל בית‬ ‫צורך להזדקק לגביו במילים לטיניות‪ ,‬הוא מצוי במקורותינו׃ ״אין‬
‫דין‪ ,‬בהתנגשות שני עקרונות אלה – יכריע העיקרון של עשיית דין‪.‬‬ ‫עונשין אלא אם כן מזהירין״ ]סנהדרין נ״ו‪ ,‬ב׳[‪ .‬טענתי היא‪ ,‬ובעניין‬
‫זה אני הולך בעקבות התביעה הכללית של משפטי נירנברג‪ ,‬שהֿ‪lex‬‬
‫אוסיף ואקרא מן המובאה של פסק הדין‪ ,‬הסדרה הכחולה‪ ,‬בעמ׳‬ ‫קיימת ועומדת ושהחקיקה לא פגעה בעיקרון ‪nullum crimen sine‬‬
‫‪ ,223‬ובעמ׳ ‪227‬׃‬ ‫‪ ,lege‬החוק היה קיים‪ ,‬אלא שהתעלמו ממנו‪ ,‬בחרו להפר אותו‪,‬‬
‫‪The Tribunal proposes, therefore, to deal quite‬‬ ‫העדיפו לא ללכת על פיו‪ .‬זה עדיין אינו אומר שהוא נכון‪ .‬ולגבי עניין‬
‫‪generally with the question of War Crimes and to‬‬ ‫זה אומר בית הדין הצבאי הבינלאומי – וברשותו של בית המשפט‬
‫משפט אייכמן‬ 32

claim with the slightest pretense at reasoning that there refer to them later when examining the responsibility
is any taint of ex post factoism in the law of murder. of the individual defendants in relation to them.
Prisoners of war were ill-treated and tortured and
‫ שכבר‬3 ‫ באותו כרך‬,‫ אנשי המשפט הנאציים‬,‫ובמשפט השופטים‬
murdered, not only in defiance of the well-estab-
‫ נאמרו הדברים הבאים׃‬975‐‐974 ‫ בעמ׳‬,‫הזכרתי‬ lished rules of international law, but in complete
disregard of the elementary dictates of humanity.
The defendants claim protection under the principle Civilian populations in occupied territories suffered
nullum crimen sine lege, though they withheld from the same fate.
others the benefit of that rule during the Hitler regime.
Obviously the principle in question constitutes no – in abstracto ‫מה צריך לעשות אם מחפשים לעשות את הצדק‬
limitation upon the power or right of the Tribunal to in ‫ ולא‬in concreto ‫למרות שטענתי תמיד כי בית הדין ידון‬
punish acts which can properly be held to have been ‫ – נלך בעקבות הסניגור ונבחן את זכותה של הכנסת‬abstracto
violations of international law when committed… ‫ או זכותן של מעצמות הכיבוש לחוקק את חוק‬,‫לחוקק חוק כזה‬
Under written constitution the ex post facto rule ‫ ומה צריך היה‬.‫ כי בעצם את זה תקף הסניגור‬,10 ‫הפיקוח מס׳‬
condemns statutes which define as criminal acts nullum crimen ‫לעשות? צריך היה לומר כיוון שיש עיקרון של‬
committed before the law was passed, but the ex post ‫ לעבור בשתיקה ללא כל אפשרות‬,‫ לכן עלינו לעצום עין‬sine lege
facto rule cannot apply in the international field as it ‫של העמדה לדין וענישה על כל מה שראו עינינו? או צריך היה‬
does under constitutional mandate in the domestic field. ‫ אבל יש‬,nullum crimen sine lege ‫ יש עיקרון של‬,‫לומר׃ ניחא‬
Even in the domestic field the prohibition of the rule ‫ טענתי היא כי העיקרון‬.‫עיקרון עוד יותר חשוב׃ לעשות דין ומשפט‬
does not apply to the decision of common law courts,
‫ והוא אומנם גבר׃ הוא גבר בתודעת המשפט‬,‫השני צריך היה לגבור‬
though the question at issue be novel. International law
is not the product of statute for the simple reason that .‫ והוא גבר בחקיקת הכנסת הישראלית‬,‫הבינלאומי‬
there is as yet no world authority empowered to enact
statutes of universal application. International law is the ‫ הידוע‬,(Subsequent Trials) ‫ של המשפטים הנוספים‬9 ‫במשפט‬
product of multipartite treaties, conventions, judicial ‫ שישב בנשיאותו של‬,(Einsatzgruppen) ‫כמשפט של האיינזצגרופן‬
decisions and customs which have received interna- ‫ השופט‬,‫שופט בית המשפט לערעורים של מדינת פנסילבניה‬
tional acceptance or acquiescence. It would be sheer ,‫ נאמרו הדברים הבאים בכרך הרביעי של הסדרה הירוקה‬,‫מוסמאנו‬
absurdity to suggest that the ex post facto rule, as ‫׃‬459‐‐458 ‫עמ׳‬
known to constitutional states, could be applied to a
treaty, a custom or a common law decision of an
international tribunal or to the international acquies- Defense counsel have particularly thrust at Control
cence which follows the event. To have attempted to Council Law No. 10 with Latin maxim nullum crimen
apply the ex post facto principle to judicial decisions of sine lege, nulla poena sine lege. It is indeed
common international law would have been to strangle fundamental in every system of civilized jurisprudence
that law at birth. As applied in the field of international that no one may be punished for an act which was not
law, the principle nullum crimen sine lege received its prohibited at the time of its commission. But it must be
true interpretation in the opinion of the IMT in the case understood that the lex referred to is not restricted to
versus GÎring et al… statutory law. Law does, in fact, come into being as the
result of formal written enactment and thus we have
‫ אנחנו מצטטים את המדינאי המהולל והמומחה‬,‫באותו עניין‬ codes, treaties, conventions and the like, but it may also
‫׃‬Henry L. Stimson ‫הבינלאומי‬ develop effectively through custom and usage and
through the application of common law. The latter
A mistaken appeal to this principle has been the methods are not less binding than the former…
cause of much confusion about the Nuremberg trial. Of course some fields of international law have been
It is argued that parts of the Tribunal’s Charter, codified to a substantial degree and one such subject is
written in 1945, make crimes out of what before were the law of land warfare which includes the law of
activities beyond the scope of national and interna- belligerent occupation because belligerent occupation is
tional law. Where this an exact statement of the incidental to warfare…
situation, we might well be concerned, but it is not. It But the jurisdiction of this Tribunal over the subject
rests on a misconception of the whole nature of the matter before it does not depend alone on the specific
law of nations. International law is not a body of pronouncement of international law. As already
authoritative codes and statutes; it is the gradual indicated, all nations have held themselves bound to
expression, case by case, of the moral judgments of the rules or laws of war which came into being through
the civilized world. As such, it corresponds precisely common recognition and acknowledgment. Without
to the common law of Anglo-American tradition. We exception these rules universally condemn the wanton
can understand the law of Nuremberg only if we see killing of noncombatants. In the main, the defendants in
it for what it is — a great new case in the books of this case are charged with murder. Certainly no one can
33 3 ‫ישיבה מס׳‬

Government that has seized power in a State could international law. A look at the charges will show
readily arrange to declare all of its violations of the what I mean.
law of nations — either in initiating an illegal war or It was the Nazi confidence that we would never
in conducting it contrary to the laws and customs of chase and catch them, and not a misunderstanding of
recognized legitimate warfare — to be “Acts of our opinion of them, that led them to commit their
State”. Thus all its treaty obligations and interna- crimes. Our offense was thus that of the man who
tional law generally could be rendered nugatory; and passed by on the other side. That we have finally
thus the least law-abiding member of the Family of recognized our negligence and named the criminals
Nations could always have a weapon with which to for what they are is a piece of righteousness too long
emasculate the very law of nations itself. The result delayed by fear. [“The Nuremberg Trial: Landmark
would be that the most lawless and unscrupulous in Law”, Foreign Affairs 1, January 1947, pp. 180,
leaders and agents of a State could never be brought 184]
to account. If such a State won an aggressive war, the
politicians, militarists and industrialists who had ‫שאלה זו של חקיקה פלילית רטרואקטיבית התעוררה גם במדינת‬
planned, ordered or executed even the most flagrant ‫ סילבסטר נגד היועץ המשפטי‬,1/48 ‫ישראל בערעור פלילי‬
atrocities and cynical breaches of international and ‫ בו מצטט בית המשפט‬,513 ‫ עמ׳‬,‫ המופיע בפסקים א‬,‫לממשלה‬
municipal law, would of course not be subject ‫ אני‬.Phillips versus Eyre ‫את פסק דינו של השופט האנגלי בעניין‬
themselves to prosecution in their own courts. And ‫׃‬28 ‫קורא את המובאה ב ִפסקה‬
if they happened to lose — as Germany and its
chronic militarists happened in our day twice to do — ‫ ופסקי הדין המובאים בו‬,‫פסק דין של פיליפס נגד אייר‬
they would again be assured of personal immunity ‫ לטובת תוקף החוקים שהסניגור חלק על‬,‫ לפי דעתי‬,‫מעידים‬
through application of an irrational technicality. Only .‫ ובוודאי אינם מעידים נגד תוקפם‬,‫חוקיותם‬
the State would have to pay reparations; and that ,27 ‫( בפסק הדין בעמ׳‬Willes) ‫מה שאומר השופט ויילס‬
would mean that either the war-impoverished losing ‫אפשר לסכם בשני עיקרים אלה׃ )א( אף על פי שחקיקה בתוקף‬
State would gradually wriggle out of its obligation ‫ אין להכריז עליה שהיא ממילא‬,‫למפרע אינה רצויה בדרך כלל‬
and even transform it into a loss to the people of the ,‫ וביטחון המדינה כרוך בהן‬,‫ יש נסיבות‬.‫ובהכרח בלתי צודקת‬
victor State (as was true in Germany vis-È-vis the ‫ משום שהחוקים הרגילים‬,‫המצריכות חקיקה בתוקף למפרע‬
United States after the First World War); or many ‫ אינם‬,‫שנעשו לנסיבות הרגילות ולצרכים השכיחים של החברה‬
ordinary citizens of the losing State, who had nothing
to do with initiating or conducting an unjust and
‫יכולים לספק את דרישות הצדק והמשפט; )ב( ההכרעה‬
ruthless war, would be penalized through heavy ‫ היא‬,‫ אם הנסיבות מצדיקות חקיקה בתוקף למפרע‬,‫בשאלה‬
taxation to meet the fine imposed on their nation. The ‫ שאין זה מתפקידם‬,‫בידי הפרלמנט ולא בידי בתי המשפט‬
scoundrels at the top, who had actually plotted and .‫לבדוק את הצורך בחקיקה זו‬
carried out the breaches of international and
municipal law, would conveniently escape with their .‫אני בדעה שסיכום זה מכיל את התשובה לטענת הסניגור‬
lives and fortunes and conserve their strength for still ‫יורשה לי בעניין זה גם להזכיר את מאמרו של שלדון גליק‬
another try at world domination — a process in which .396 ‫ עמ׳‬,59 ‫ כרך‬,Harvard Law Reviewֿ‫( ב‬Sheldon Glueck)
they have nothing to lose and everything to gain. “The Nuremberg Trial and Aggressive War” ‫שם המאמר הוא‬
‫ הרי חקיקה זו שהכריזה את מעשי הזוועה של‬,‫אם לסכם אפוא‬ ‫׃‬443 ‫ תחילה בעמ׳‬.‫ואני אקרא שתי מובאות‬
‫ היא אינה חקיקה‬,‫ וקראה אותם בשמותיהם‬,‫הנאצים כפשע‬ That which Hitler and his clique did not know was
‫ היא מכריזה בלשון של חוק‬.‫ היא רק נראית כך‬.‫רטרואקטיבית‬ that while they would be given every reasonable
‫ אבל אפילו נקבל את הטענה – לצורך‬.‫על מה שתמיד היה חוק‬ facility for defense, they would not be permitted to
.‫ כי אז היא צודקת‬,‫הוויכוח בלבד – שחקיקה רטרואקטיבית היא‬ escape personal liability by hiding their flagrant
‫ משכנע יותר מן הצדק‬,‫ יסודי יותר‬,‫והצדק הטמון בה חזק יותר‬ deeds behind the protective mantle of the convenient
.nullum crimen sine lege ‫הטמון בעיקרון‬ “State”. Is their ignorance of that suddenly to
transform them into innocents whose prosecution is
‫ניתוח מפורט של הטענה ימצא בית המשפט באוסף אחר של‬ frightfully unjust and fatally “illegal”, and obnoxi-
‫ הפעם אני מזכיר את האוסף הבריטי‬.‫פסקי דין של פושעי מלחמה‬ ously “ex post facto” because it involves something
15 ‫ אף הוא של‬,Law Reports of Trials of War Criminals ‫הידוע‬ of which they had no prior notice?
‫ כי הכרכים דקים וכמה מהם מכורכים‬,‫ ספרים‬15 ‫ אבל לא‬,‫כרכים‬ ‫׃‬428 ‫ובעמ׳‬
‫ בכרך זה ימצא‬.15ֿ‫ ו‬14 ,13 ‫ הכרך האחרון מחזיק את הספרים‬.‫יחד‬
‫ בכל‬nullum crimen sine lege ‫בית המשפט את ניתוח הטענה‬ It is perfectly obvious that the application of a
IMT — Hostages, Flick, I.G. Farben,ֿ‫המשפטים השונים ב‬ universal principle of non-responsibility of a State’s
agents could easily render the entire body of
.High Command and the Einsatzgruppen
international law a dead letter. For any group of
?‫אב בית הדין האם זה פסק דין‬ criminally minded persons comprising the temporary
‫משפט אייכמן‬ ‫‪34‬‬

‫המשפט ימצא חומר רב בדו״ח של החוקרים‪ .‬זה מחקר מדעי‪ .‬אני‬ ‫היועץ המשפטי לא‪ ,‬זה ניתוח של מחבר האוסף‪ ,‬שבו הוא מנתח‬
‫אקרא רק קטע ממנו‪ ,‬המצוי בֿ‪American Journal of‬‬ ‫בסוף את טענות ההגנה העיקריות שנטענו במשפטים השונים‪ .‬בית‬
‫‪ ,International Law‬כרך ‪ 29‬משנת ‪ ,1935‬הֿ‪ .Supplement‬אני‬ ‫המשפט ימצא כאן גם מה שאמר בית המשפט ההולנדי לקסציה‬
‫קורא בעמ׳ ‪445‬׃‬ ‫)לבעורים – ‪ (Cassation‬במשפטו של פושע המלחמה ראוטר‬
‫)‪ (Rauter‬באותו עניין‪ .‬ואני אפנה את בית המשפט‪ ,‬בלי לקרוא‪,‬‬
‫‪An analysis of modern national codes of penal law‬‬ ‫לאמור בעמ׳ ‪ 166‬עד ‪ .170‬אקרא רק את ה ִפסקה האחרונה המסכמת‬
‫‪procedure, checked against the conclusions of‬‬ ‫בעמ׳ ‪170‬׃‬
‫‪reliable writers and the resolutions of international‬‬
‫‪conferences or learned societies, and supplemented‬‬ ‫‪The view of the problem most commonly adopted‬‬
‫‪by some exploration of the jurisprudence of national‬‬ ‫‪seems, however, to be that since the rule against the‬‬
‫‪courts, discloses five general principles on which a‬‬ ‫‪enforcement of ex post facto law is in essence a‬‬
‫‪more or less extensive penal jurisdiction is claimed‬‬ ‫‪principle of justice it cannot be applied in war crime‬‬
‫‪by States at the present time. These five general‬‬ ‫‪trials where the ends of justice would be violated by‬‬
‫‪principles are: first, the territorial principle, determin-‬‬ ‫‪its application.‬‬
‫‪ing jurisdiction by reference to the place where the‬‬ ‫לפיכך אני מבקש שלא לקבל את הטענה של הסניגוריה‪ ,‬כי החוק‬
‫‪offense is committed; second, the nationality princi-‬‬ ‫שלנו נוגד את עקרונות המשפט הבינלאומי‪ .‬ואני מבקש לדחות את‬
‫‪ple, determining jurisdiction by reference to the‬‬ ‫הטענה שבית הדין משולל סמכות לשפוט‪ ,‬מפני שכתב האישום הוא‬
‫‪nationality or national character of the person‬‬
‫‪committing the offense; third, the protective princi-‬‬
‫על פי סעיף אישום הנוגד את עקרונות החוק‪ .‬נהפוך הוא‪ ,‬החוק נותן‬
‫‪ple, determining jurisdiction by reference to the‬‬ ‫ביטוי לעקרונות הנעלים ביותר של עשיית צדק‪.‬‬
‫‪national interest injured by the offense; fourth, the‬‬ ‫הטענה השנייה של הסניגוריה נשמעת בערך כך׃ הנאשם לא‬
‫‪universality principle, determining jurisdiction by‬‬ ‫פשע על אדמתכם‪ ,‬לא פגע במדינתכם או באזרחיכם‪ ,‬מפני שעוד לא‬
‫‪reference to the custody of the person committing the‬‬ ‫הייתם קיימים שעה שביצע את המעשים שאתם מייחסים לו‪ .‬לפיכך‬
‫‪offense; and fifth, the passive personality principle,‬‬ ‫אין לכם כל זכות לשפוט אותו‪ ,‬וזאת מפני שני טעמים׃ ראשית‪,‬‬
‫‪determining jurisdiction by reference to the nation-‬‬
‫מפני שהובא לכאן בעל כורחו‪ ,‬ושנית מפני שהחוק שלכם‪ ,‬המתיימר‬
‫‪ality or national character of the person injured by the‬‬
‫‪offense. Of these five principles, the first is every-‬‬ ‫להיות חוק אקסטריטוריאלי נוגד בנקודה זו את עקרונות משפט‬
‫‪where regarded as of primary importance and of‬‬ ‫העמים‪ .‬על הטעם הראשון כבר דיברתי אתמול‪ ,‬ואני רוצה רק‬
‫‪fundamental character. The second is universally‬‬ ‫להפריד בבהירות בין שני נימוקים שונים‪ ,‬שנדמה לי שהתערבבו זה‬
‫‪accepted, though there are striking differences in the‬‬ ‫בזה בדברי הסניגוריה‪ .‬אין כל קשר בין עניין הבאת אדם בעל כורחו‬
‫‪extent to which it is used in the different national‬‬ ‫לסמכותה של מדינה לבין עניין אקסטריטוריאלי‪ .‬אם נניח לרגע‬
‫‪systems. The third is claimed by most States,‬‬ ‫שהחוק שלנו פסול עקב היותו אקסטריטוריאלי‪...‬‬
‫‪regarded with misgivings in a few, and generally‬‬
‫‪ranked as the basis of an auxiliary competence. The‬‬
‫אב בית הדין אקסטַרטריטוריאלי )‪ ,(extraterritorial‬לא?‬
‫‪fourth is widely, but by no means universally‬‬ ‫היועץ המשפטי כך וכך‪ ,‬בספרות האמריקאית אומרים‬
‫‪accepted as the basis of an auxiliary competence,‬‬ ‫אקסטריטוריאלי‪ ,‬באחרות אומרים אקסטרטריטוריאלי‪ ,‬אבל אם‬
‫‪except for the offense of piracy with respect to which‬‬ ‫בית המשפט מעדיף אקסטרטריטוריאלי‪...‬‬
‫‪it is the generally recognized principle of jurisdiction.‬‬
‫‪The fifth, asserted in some form by a considerable‬‬ ‫אב בית הדין לא‪ ,‬ילך לפי טעמו‪.‬‬
‫‪number of States and contested by others, is‬‬ ‫היועץ המשפטי אם באמת החוק שלנו פסול‪ ,‬אז אפילו אילו בא‬
‫‪admittedly auxiliary in character and is probably‬‬ ‫לכאן הנאשם מרצונו ולא בעל כורחו – גם אז אי אפשר היה לשפוט‬
‫‪not essential for any State if the ends served are‬‬
‫אותו אם החוק אינו חוק‪ .‬ואם הבאתו בעל כורחו פוסלת את‬
‫‪adequately provided for in other principles.‬‬
‫השיפוט ואת הסמכות‪ ,‬היא פוסלת את הסמכות לגבי כל העברות‪,‬‬
‫אין זה נכון על כן לומר שיש רק עיקרון אחד המקנה סמכות והוא‬ ‫גם חוקים שאינם אקסטריטוריאליים‪ ,‬גם חוקים רגילים‪ .‬ולכן צריך‬
‫עקרון הטריטוריאליות‪ .‬יש עקרונות רבים‪ ,‬מהם מקובלים יותר‪ ,‬מהם‬ ‫להפריד בין שתי הטענות‪ ,‬ואין ביניהן קשר פנימי‪ .‬הסניגור כרך אותן‬
‫מקובלים פחות‪ ,‬נפוצים יותר או נפוצים פחות‪ .‬בֿ‪ 1935‬לא ידעו עוד‬ ‫יחד‪ ,‬ואני מבקש לדון בכל אחת מהן לחוד‪ ,‬כי כל אחת מכוונת‬
‫חוקרי אוניברסיטת הרוורד את מלחמת העולם ואת פשעיה ואת‬ ‫לעקרונות משפטיים אחרים‪.‬‬
‫העקרונות שיצטרכו להתפתח בעקבותיה‪ .‬אבל גם אם נדון בעקרון‬
‫הטריטוריאליות וזכותה של מדינה לחוקק חוקים שיש להם תחולה‬ ‫על עניין הבאת אדם בעל כורחו לתחומי שיפוט דיברתי אתמול‪,‬‬
‫מחוץ לגבולותיה‪ ,‬נראה כי אף לפני מלחמת העולם נתקבלו עקרונות‬ ‫ואין צורך לחזור על כך‪ .‬עכשיו אדון על כן בחלק האחר של הטענה‪,‬‬
‫אשר אינם בהתאמה למה שהסניגור טען כאן‪ .‬הבעיה נידונה‬ ‫אותו חלק הבא לפסול את החוק שלנו עקב היותו חל על מעשים שלא‬
‫בהרחבה יתרה על ידי בית המשפט הבינלאומי בהאג‪ ,‬בפסק הדין‬ ‫נעשו על אדמת ישראל ובזמן שמדינת ישראל עוד לא היתה במציאות‪.‬‬
‫המפורסם בעניין האנייה לוטוס )‪ .(Lotus‬העובדות בעניין לוטוס‬ ‫העקרונות שמקנים סמכות לדון בפלילים נחקרו עוד לפני‬
‫ופסק הדין נתפרסמו בפרסום הרשמי של בית הדין הבינלאומי‪,‬‬ ‫מלחמת העולם השנייה על ידי כמה מגדולי המשפטנים של ארצות‬
‫חוברת ‪.“Affaire du ‘Lotus”’ – 10‬‬ ‫הברית במחקר שנערך בחסות אוניברסיטת הרוורד )‪ .(Harvard‬בית‬
35 3 ‫ישיבה מס׳‬

may not exercise its power in any form in the ?‫ איזו סדרה זאת‬,10 ‫אב בית הדין חוברת‬
territory of another State. In this sense jurisdiction is
certainly territorial, it cannot be exercised by a State Publications of the Permanent Court of ‫היועץ המשפטי‬
outside its territory except by virtue of a permissive ‫ העובדות היו כך )הן‬.International Justice, Series A — No. 10
rule derived from international custom or from a ‫(׃ האנייה הצרפתית ״לוטוס״ שהיתה בדרכה‬10 ‫מצויות בעמ׳‬
convention. .‫“ בים הפתוח‬Boz-Kourt” ‫לקושטא התנגשה עם הספינה התורכית‬
It does not, however, follow that international law ‫ וכך נאמר׃‬.5 ‫העובדה שזה היה בים הפתוח ברורה מן האמור בעמ׳‬
prohibits a State from exercising jurisdiction in its On the high seas between the French steamer Lotus
own territory, in respect of any case which related to and the Turkish steamer Boz-Kourt, a collision
acts which have taken place abroad, and in which it occurred on August 2nd, 1926…
cannot rely on some permissive rule of international
law. Such a view would only be tenable if interna- ‫האנייה התורכית בוּתרה לשניים ושמונה נתינים תורכיים שהיו‬
tional law contained a general prohibition to States to ‫ שהיה קצין המשמרת של‬,‫ כאשר מר דמון‬.‫על סיפונה טבעו‬
extend the application of their laws and the ‫האנייה לוטוס בשעת ההתנגשות הגיע לקושטא וירד מן האנייה‬
jurisdiction of their courts to persons, property and ‫ הוא נאסר על ידי השלטונות התורכיים והועמד למשפט‬,‫שלו‬
acts outside their territory, and if, as an exception to ‫ הוא טען שאותו‬.‫פלילי על עברה של פגיעה בנתינים תורכיים‬
this general prohibition, it allowed States to do so ‫חוק תורכי אקסטריטוריאלי הקובע כי פגיעה בנתין תורכי בכל‬
only in certain specific cases. But this is certainly not ,‫מקום שהוא בעולם היא עברה לפי חוקי תורכיה אינו תקף‬
the case under international law as it stands at
‫ולפיכך הוא טען שאין לבית המשפט התורכי סמכות לדון‬
present. Far from laying down a general prohibition
to the effect that States may not extend the ‫ ומשנוצר סכסוך בין‬,‫ בית המשפט לא קיבל את טענתו‬.‫בעניינו‬
application of their laws and the jurisdiction of their ‫ אשר תבעה לעצמה את‬,‫ לבין תורכיה‬,‫ מדינתו של דמון‬,‫צרפת‬
courts to persons, property and acts outside their ‫ הסכימו שתי המדינות להפנות את השאלה של‬,‫סמכות השיפוט‬
territory, it leaves them in this respect a wide measure ‫חוקיות החוק התורכי להכרעתו של בית המשפט הבינלאומי‬
of discretion which is only limited in certain cases by .‫בהאג‬
prohibitive rules; as regards other cases, every State ‫ באנגלית׃‬12 ‫אני קורא מעמ׳‬
remains free to adopt the principles which it regards
as best and most suitable. The violation, if any, of the principles of international
law would have consisted in the taking of criminal
‫ועל כן זאת היא המסקנה הסופית של הרוב בעניין ״לוטוס״‬ proceedings against Lieutenant Demons. It is not
‫׃‬32 ‫בעמ׳‬ therefore a question relating to any particular step in
these proceedings — such as his being put to trial, his
For these reasons the Court, having heard both arrest, his detention pending trial or the judgment
parties, gives, by the President’s casting vote — the given by the Criminal Court of Stamboul — but the
votes being equally divided — judgment to the effect: very fact of the Turkish Courts exercising criminal
(1) That, following the collision which occurred on jurisdiction. That is why the arguments put forward
August 2nd, 1926, on the high seas between the by the Parties in both phases of the proceedings relate
French steamship Lotus and the Turkish steamship exclusively to the question whether Turkey has or
Boz-Kourt, and upon the arrival of the French ship at has not, according to the principles of international
Stamboul, and in consequence of the loss of the Boz- law, jurisdiction to prosecute in this case.
Kourt having involved the death of eight Turkish The Parties agree that the Court has not to
nationals, Turkey, by instituting criminal proceedings consider whether the prosecution was in conformity
in pursuance of Turkish law against Lieutenant with Turkish law; it did not, therefore, consider
Demons, officer of the watch on board of the Lotus whether, apart from the actual question of jurisdic-
at the time of the collision, has not acted in conflict tion, the provisions of Turkish law cited by Turkish
with the principles of international law… authorities were really applicable in this case, or
‫ האם הרוב‬,‫השופט הלוי יש לי שאלה לאדוני היועץ המשפטי‬ whether the manner in which the proceedings against
‫ או הרוב רק‬,‫בבית המשפט הבינלאומי קיבל את העקרונות הכלליים‬ Lieutenant Demons were conducted might constitute
,‫החליט הלכה למעשה שתורכיה לא הפרה את החוק הבינלאומי‬ a denial of justice, and accordingly, a violation of
international law. The discussions have borne
‫ושמא הרוב הזה היה מבוסס על דעות שונות בנוגע לעקרונות‬
exclusively upon the question whether criminal
?‫הכללים‬ jurisdiction does or does not exist in this case.
‫ אבל טענתי תהיה מיד לא‬.‫ כבוד השופט‬,‫היועץ המשפטי כך היה‬ ‫ למטה׃‬18 ‫בעמוד‬
‫רק לבדוק את דעות הרוב אלא את דעות המיעוט ואני רוצה לשאול‬ Now the first and foremost restriction imposed by
‫ אלא‬,‫ כאשר נידונה‬,‫את עצמי אילו ״לוטוס״ היתה נידונה לא אז‬ international law upon a State is that — failing the
‫ או‬,‫ מה היו אומרים אותם שופטי המיעוט – ההולנדי למשל‬,‫כיום‬ existence of a permissive rule to the contrary — it
‫משפט אייכמן‬ ‫‪36‬‬

‫שידורים המופנים לאנגליה‪ .‬הוא לא דרך על אדמת אנגליה שעה‬ ‫האנגלי – לאור ההתפתחות שחלה אצלם בינתיים‪ ,‬במדינותיהם הם‪,‬‬
‫שביצע את העברה שלו‪ .‬דבריו הגיעו מעל גלי האתר‪ .‬תעמולתו‬ ‫בעניין עקרון הטריטוריאליות‪.‬‬
‫החותרת והחתרנית היא היא שנמצאה בוגדנית‪ ,‬היא היא שהביאה‬
‫השופט ההולנדי אמר כי אין החוק הפלילי יכול לחול מחוץ‬
‫עליו את פסק הדין‪ .‬איני דן עכשיו באספקטים המיוחדים של פרשת‬
‫לתחומי המדינה שחוקקה אותו‪ ,‬והוא צמוד לעיקרון שלו‪ ,‬של‬
‫ג׳ויס‪ ,‬של שחרורו מן הנתינות האנגלית‪ ,‬וּויתורו על הנתינות‬
‫מדינתו‪ ,‬עקרון הטריטוריאליות; אבל החוק מתפתח‪ ,‬והנה נראה מה‬
‫האנגלית וכדומה‪ .‬זה אינו נוגע לנו‪ .‬אבל מה שנוגע לי‪ ,‬זהו עקרון‬
‫עשתה הולנד בעצמה בינתיים‪ .‬נעיין בֿ‪International Law Report‬‬
‫האקסטריטוריאליות‪ .‬וכאשר נטען העניין הזה בפני בית המשפט‬
‫של שנת ‪ ,1951‬עמ׳ ‪ ,206‬בעריכתו של לאוטרפכט )‪(Lauterpacht‬׃‬
‫וכאשר ג׳ויס אמר׃ ״מה אתם רוצים ממני? אתם המדינה הצמודה‬
‫ביותר לעקרון הטריטוריאליות‪ ,‬איך אתם יכולים לשפוט אותי? אני‬ ‫‪The defendant, a woman of Belgian nationality and‬‬
‫לא עמדתי אף רגע על אדמת אנגליה‪ ,‬שעה שעשיתי מעשים‬ ‫‪domiciled in Belgium, was prosecuted in the Special‬‬
‫שעכשיו אתם אומרים בגידה במלכות הם״‪ .‬מה אמר בית המשפט?‬ ‫‪Police Court of Breda on November 2, 1950, for‬‬
‫מה אמר הלורד ג׳וויט )שר המשפטים בבריטניה(‪ ,‬הלורד צ׳נסלור‪,‬‬ ‫‪having acted in Belgium as an accessory to offenses‬‬
‫בעמ׳ ‪ ?372‬הוא אמר׃‬ ‫‪committed by Netherlands subjects against the Dutch‬‬
‫‪Currency Decree… The conviction was upheld by‬‬
‫‪No principle of comity demands that a state should‬‬ ‫‪the Court of Appeal at ‘S-Hertogenbosch on March‬‬
‫‪ignore the crime of treason committed against it‬‬ ‫‪7, 1951.‬‬
‫‪outside its territory. On the contrary a proper regard‬‬ ‫‪The defendant appealed further.‬‬
‫‪for its own security requires that all those who‬‬ ‫‪Held (by the Supreme Court): that the accused‬‬
‫‪commit that crime, whether they commit it within or‬‬ ‫‪was rightly convicted. The acts committed by the‬‬
‫‪without the realm should be amenable to its laws.‬‬ ‫‪accused did not come under any of the general‬‬
‫והלורד ג׳וויט בפשטות גמורה מתעלם מעקרון הטריטוריאליות‬ ‫‪principles of applicability of Netherlands criminal‬‬
‫ואומר׃‬ ‫‪law as laid down in Book 1, Section 1, of the‬‬
‫‪Netherlands Penal Code. These acts could therefore‬‬
‫לא חשוב איפה עשית את העברה‪ .‬ביטחון המדינה מחייב‬ ‫‪only fall under the scope of Dutch criminal law in‬‬
‫שהחקיקה תהיה חובקת עולם‪ ,‬ובכל מקום שתעשה את‬ ‫‪virtue of the special provisions contained in Article‬‬
‫המעשה הזה – כאשר תיתפס על ידינו‪ ,‬תיתן את הדין על כך‪.‬‬ ‫‪31 of the Emergency Decree of 1945 on Currency‬‬
‫‪Restrictions. Those provisions were directed not only‬‬
‫ההתפתחות בחוק בעניין זה בולטת ביותר כאשר אנחנו משווים זו‬ ‫‪against Netherlands subjects who committed cur-‬‬
‫מול זו את האסמכתאות שהלורד פינלי‪ ,‬השופט האנגלי בעניין‬ ‫‪rency offenses in a foreign country, but also to‬‬
‫״לוטוס״‪ ,‬הסתמך עליהן‪ .‬הוא הסתמך על המובאה בהוצאה‬ ‫‪foreign nationals abroad who were accessories to‬‬
‫השלישית של ‪ International Law‬של אופנהיים )‪(Oppenheim‬‬ ‫‪such offenses.‬‬
‫)ספר זה יצא בשנת ‪ .(1920‬בכרך הראשון‪ ,Peace ,‬אומר המחבר‬ ‫החוק ההולנדי‪ ,‬בדור המטוסים‪ ,‬הייתי מוסיף אולי היום בדור‬
‫בעמ׳ ‪240‬׃‬ ‫הסילונים והטילים‪ ,‬אומר׃ אי אפשר להיות צמוד יותר לעיקרון של‬
‫‪The question is, therefore, whether States have a right‬‬ ‫טריטוריאליות‪ .‬אנחנו מוכרחים לחרוג מן התחומים האלה‪ .‬יש‬
‫‪to jurisdiction over acts of foreigners committed in‬‬ ‫עברות שמטבען מבוצעות בין מדינות‪ .‬נכון‪ ,‬בתקופה‬
‫‪foreign countries, and whether the home State of‬‬ ‫הפרימיטיבית באופן יחסי‪ ,‬הראשונית‪ ,‬היה החוק צמוד לעיקרון‬
‫‪such an alien has a duty to acquiesce in the latter’s‬‬ ‫זה׃ כאן פשעת‪ ,‬כאן שופטיך‪ ,‬כאן עדיך‪ ,‬כאן מכירים אותך – כאן‬
‫‪punishment in case he comes into the power of these‬‬ ‫תישפט‪ .‬אבל היום‪ ,‬עם התפתחות העולם ועם התפתחות עקרונות‬
‫‪States. The question which is controversial, ought to‬‬ ‫החוק הבינלאומי‪ ,‬אין עוד צמידות לעקרון הטריטוריאליות‪,‬‬
‫‪be answered in the negative. For at the time such‬‬ ‫ומסופקני אם אפילו אותו שופט בריטי‪ ,‬לורד פינלי )‪ ,(Finlay‬שגם‬
‫‪criminal acts are committed the perpetrators are‬‬ ‫הוא ָח ַלק על דעת הרוב בֿ״לוטוס״‪ ,‬היה נותן היום את פסק הדין‬
‫‪neither under the territorial nor under the personal‬‬ ‫שנתן אז‪.‬‬
‫‪supremacy of the States concerned. And a State can‬‬
‫‪only require respect for its laws from such aliens as‬‬ ‫אב בית הדין מדוע אדוני קושר את זה עם אמצעי התחבורה היותר‬
‫‪are permanently or transiently within its territory. No‬‬ ‫משוכללים – אם נניח שגם טילים הם אמצעי תחבורה?‬
‫‪right for a State to extend its jurisdiction over acts of‬‬
‫‪foreigners committed in foreign countries can be said‬‬ ‫היועץ המשפטי טילים הם רק סימן התקופה‪ .‬עובדה היא שהעולם‬
‫‪to have grown up according to the Law of Nations.‬‬ ‫נעשה עולם אחד ועקב האפשרויות הקלות לנוע ממקום למקום‪,‬‬
‫לעבור עברות אשר חוצות גבולות‪ ,‬מוכרח היה החוק להתאים את‬
‫על זה ביסס לורד פינלי את דעתו החולקת ואמר׃ ״לא היתה זכות‬
‫עצמו למסגרת החדשה‪.‬‬
‫לתורכיה לשפוט את דמון )‪(Demons‬״‪ .‬אבל ניקח אותו ספר‬
‫‪ International Law‬של אופנהיים‪ ,‬כרך ראשון‪) Peace ,‬בהוצאתו‬ ‫הנה ניקח את המקרה הידוע של פסק הדין בעניין ג׳ויס )‪,(Joyce‬‬
‫של לאוטרפכט(‪ ,‬בהוצאה השמינית משנת ‪ .1955‬אותה ִפסקה‪,‬‬ ‫כפי שהיה נקרא באופן פופולרי בשם ״האוֿהאו״ )‪Joyce versus‬‬
‫באותו סעיף ‪ ,147‬בעמ׳ ‪ .331‬ההתחלה דומה אבל ההמשך שונה‪,‬‬ ‫‪Director of Public Prosecutions, 1946, Appeals Cases, page‬‬
‫וכך הוא אומר שם׃‬ ‫‪ .(347‬מה עשה ג׳ויס? – ג׳ויס שירת את הגרמנים הנאצים על ידי‬
37 3 ‫ישיבה מס׳‬

the Permanent Court of International Justice in the The question is, therefore, whether States have a right
Lotus Case — in support of the extension, by to exercise jurisdiction over acts of foreigners
reference to the place in effect, of the territorial committed in foreign countries, and whether the
principle. In that case the Court accepted as a valid home State of such an alien has a duty to acquiesce in
proposition of law that “it is certain that the courts of the latter’s punishment in case he comes into the
many countries, even of countries which have given power of those States.
their criminal legislation a strictly territorial charac-
.‫ עד כאן‬,‫אותו המשפט‬
ter, interpret criminal law in the sense that offenses,
the authors of which at the moment of commission Some answer this question in the negative.
are in the territory of another State, are nevertheless ‫בית המשפט יואיל לשים לב׃‬
to be regarded as having been committed in the
national territory, if one of the constituent elements of They assert that at the time such criminal acts are
the offense, and more especially its effects, have committed the perpetrators are neither under the
taken place there”. territorial nor under the personal supremacy of the
State concerned, and that a State can only require
‫“ מפני שיהיה לי עוד מה לומר על‬its effects” ‫הדגשתי את המילים‬ respect for its laws from such aliens as are
‫ על המסקנות ועל התוצאות של המעשים שאדולף אייכמן‬,‫האפקט‬ permanently or transiently within its territory. This
.‫הואשם בהם כלפי מדינת ישראל‬ is probably the accurate view with regard to some
cases. But it is not a view which, consistently with
,‫אבל אסיים פרק זה בטיעוַני בהערה המסיימת של לאוטרפכט‬ the practice of States and with common sense, can be
‫׃‬348 ‫במילים האחרונות באותו מאמר בעמ׳‬ rigidly adopted in all cases.
It would be in accordance with an enlightened ‫ואילו לורד פינלי היה צריך לשבת היום בעניין ״לוטוס״ ורצה להיות‬
principle of justice — a principle which has not as yet ‫ היה צריך לפחות‬,‫מודרך על ידי הספר הקלסי של אופנהיים‬
become part of the law of nations — if, in the absence .‫להצטרף לדעת היושב ראש והאחרים‬
of effective extradition, the courts of a State were to
assume jurisdiction over common crimes, by whom- ‫אב בית הדין אני מניח שהמהדורה השמינית מצטטת את משפט‬
soever and wherever committed, of a heinous nature. .‫״לוטוס״‬
Territoriality of jurisdiction is a rule of convenience ‫ וזו תקוותו‬,‫ כי החוק הבינלאומי הולך ומתפתח‬.‫היועץ המשפטי כן‬
in the sphere of the law of evidence. It is not a
‫ לא נתפלא על כן כאשר נקרא‬.‫היחידה שהוא מתפתח והולך‬
requirement of justice or even a necessary postulate
of the sovereignty of the State. ,‫ כפי שבית המשפט העיר‬,‫ העורך‬,‫במאמרו של פרופסור לאוטרפכט‬
‫ במאמרו בכתב העת‬,‫של ההוצאות האחרונות של אופנהיים‬
?Law of Evidence ‫אב בית הדין איך נכנס פה‬ ‫ מאמר בשם‬,9 ‫ כרך‬,1947 ‫ משנת‬Cambridge Law Journal
‫ נכנס פה כי הבעיה היא איפה‬Law of Evidence ‫היועץ המשפטי‬ “Allegiance, Diplomatic Protection and Criminal
‫ איפה נוח יותר לנהל את‬,‫ איפה המסמכים‬,‫העדים ואיפה השופטים‬ ‫ ואני‬,330 ‫ המאמר מתחיל בעמ׳‬.Jurisdiction over Aliens”
‫ ובטיעון זה אמשיך את טענו ַתי כאשר בית המשפט יחדש‬.‫המשפט‬ ‫׃‬345 ‫קורא בעמ׳‬
.‫את ישיבותיו‬ There is international authority — in the Judgment of
‫משפט אייכמן‬ ‫‪38‬‬

‫‪qualifications to the British and American legal‬‬


‫‪systems.‬‬
‫ישיבה מס׳ ‪4‬‬
‫וזה סיומו בעמ׳ ‪208‬׃‬
‫כ״ו בניסן תשכ״א‬
‫‪The dogmatic statement of the strict territorial‬‬
‫‪principle viewed as an ineluctable consequence of‬‬
‫‪the theory of sovereignty and without reference to the‬‬
‫)‪ 12‬באפריל ‪(1961‬‬
‫‪many modifications which it has undergone in‬‬
‫‪practice is responsible for the common attempts to‬‬ ‫אב בית הדין אני פותח את הישיבה הרביעית‪ .‬היועץ המשפטי‬
‫‪draw a sharp contrast between the Anglo–American‬‬ ‫ממשיך בטיעונו‪.‬‬
‫‪and the continental conceptions as to the criminal‬‬
‫‪competence of states. A more careful study of the‬‬ ‫היועץ המשפטי לפני שאמשיך רציתי עוד לחזור לרגע לפסק הדין‬
‫‪interpretation and application of the territorial‬‬ ‫בעניין ״לוטוס״ )‪ .(Lotus‬חוששני כי עשויה להתעורר אי הבנה‬
‫‪principle would show that the breach between the‬‬ ‫מתשובתי לשאלתו של כבוד השופט הלוי‪ .‬פסק הדין של הרוב‬
‫‪two systems is not so great, and that it has been‬‬ ‫במשפט ״לוטוס״ הוא חוות דעת אחת ויחידה‪ ,‬עשויה ִמקשה אחת‬
‫‪virtually bridged by means of the broad interpretation‬‬ ‫ללא הבדל‪ .‬פסקי הדין החולקים – הם אלה אשר מגיעים למסקנה‬
‫–‪given to the objective principle in the Anglo‬‬ ‫החולקת עקב נימוקים שונים‪ ,‬כל אחד מזווית הראייה שלו‪ .‬אם‬
‫‪American system. A clear realization of these facts‬‬
‫תשובתי הבוקר הובנה כך שגם שופטי הרוב הגיעו למסקנתם‬
‫‪should serve to withdraw the discussion of juris-‬‬
‫‪diction from the spheres of logic and of sovereignty.‬‬
‫מנימוקים שונים‪ ,‬הרי עלי לתקן את הדבר‪ ,‬כי לא כך הוא‪.‬‬
‫‪It should furthermore remove certain obstacles to a‬‬ ‫פסק דין הרוב הוא החלטה אחת‪ ,‬אשר נתקבל אומנם על פי‬
‫‪fuller cooperation by the United States in interna-‬‬ ‫הכרעתו של נשיא בית המשפט בכוח קולו המכריע‪ ,‬אבל זאת היא‬
‫‪tional movements for the repression of crimes,‬‬ ‫החלטה אחת‪ .‬ביניהם אין חילוקי דעות‪ .‬בין החולקים השונים יש‬
‫‪movements which have up to this time been opposed‬‬
‫חילוקי דעות‪ ,‬וכל אחד ניגש לבעיה מנקודת ראות שלו‪.‬‬
‫‪by adherence of the strict territorial theory which‬‬
‫‪they conceived alone to be in conformity with‬‬ ‫וכאשר אני עוסק ב״לוטוס״‪ ,‬אולי מותר לי להפנות את תשומת‬
‫‪international law.‬‬ ‫לב בית המשפט למה שאמר השופט השוודי נייהולן )‪ ,(Nyholm‬גם‬
‫המאמר מוקדש לבדיקה של אותם היוצאים מן הכלל השונים‪,‬‬ ‫הוא בפסק דינו החולק‪ .‬בית המשפט ימצא זאת בעמ׳ ‪63‬׃ ״אין‬
‫הֿ‪ ,qualifications‬כפי שבעל המאמר קורא להם‪.‬‬ ‫החוק הבינלאומי סטאטי‪ ,‬אלא הוא מתפתח והולך״‪ .‬ואומנם הראיתי‬
‫כבר כמה צדק השופט נייהולן‪ ,‬מפני שהחוק הבינלאומי דווקא‬
‫ואומנם אנחנו יודעים שעל ידי חתימת הסכם לונדון נכנסה‬ ‫בעניין פרינציפ הטריטוריאליות התפתח והלך‪ ,‬כפי שראינו כבר‬
‫אמריקה באופן פעיל לחקיקה ושיפוט בעניינים גם ‪ex post facto‬‬
‫בהשוואת ההוצאות השונות‪.‬‬
‫וגם אקסטריטוריאליים‪.‬‬
‫גם בארצות הברית‪ ,‬אשר שמרה כביכול בהקפדה על העיקרון‬
‫אב בית הדין אדוני מתכוון לארצות הברית?‬ ‫הטריטוריאלי בחקיקה ובשיפוט‪ ,‬נעשו בקיעים חמורים בתאוריה זו‪,‬‬
‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬ארצות הברית של אמריקה‪ .‬אבל לא רק‬ ‫גם לפני שארצות הברית נכנסה באופן פעיל למעגל הענישה של‬
‫הענשת פושעי מלחמה היא נושא לאקסטריטוריאליות של חוקים‪.‬‬ ‫הפושעים ההיטלראים‪ .‬אזכיר כאן את מאמרו של פרופסור לורנס‬
‫רבות המדינות אשר עקב נסיבות שונות או לצורך מטרות שונות‬ ‫פרויס )‪ (Preuss‬מאוניברסיטת מישיגן‪ ,‬אשר התפרסם‬
‫קבעו בקודקס הפלילי שלהן הוראות אקסטריטוריאליות לגבי עברות‬ ‫בֿ‪Grotius Society — Transactions of the Year 1944,‬‬
‫מסוימות‪ .‬אנחנו נגיש לבית המשפט את הרשימה המדויקת ואת‬ ‫‪ ,Problems of Peace and War‬כרך ‪ ,30‬עמ׳ ‪ .184‬המאמר הוא‬
‫הסעיפים המפורטים‪.‬‬ ‫ארוך וברשות בית המשפט אקרא רק את תחילתו וסופו‪ .‬וכך אומר‬
‫הפרופסור פרויס בהתחלה במאמרו׃‬
‫כאן אסתפק בקריאת השמות של הארצות׃ אוסטריה‪ ,‬ברית‬
‫המועצות‪ ,‬גרמניה‪.‬‬ ‫‪It is commonly asserted that the exclusive territor-‬‬
‫‪iality of the criminal law is the fundamental principle‬‬
‫אב בית הדין יואיל אדוני לומר לנו שוב מה חקקו המדינות הללו‪.‬‬ ‫‪which distinguishes the Anglo–American conception‬‬
‫היועץ המשפטי אני קורא בשמות מדינות אשר נתנו תוקף‬ ‫‪of jurisdiction from that which prevails in countries‬‬
‫אקסטריטוריאלי לסעיפים מסוימים בחקיקה הפנימית שלהן‪.‬‬ ‫‪which follow the tradition of Roman Law. This‬‬
‫‪generalization, like so many that seek to draw a sharp‬‬
‫אב בית הדין מה שנקרא אצלנו עברות חוץ?‬ ‫‪distinction between the so-called Anglo–American‬‬
‫‪and continental schools of International Law is‬‬
‫היועץ המשפטי עברות חוץ – בדיוק‪ .‬אני רוצה להראות שישראל‬ ‫‪misleading, in that it tends to over-simplification of‬‬
‫אינה היחידה שעשתה כן‪ ,‬אלא שזה היום צורך השעה במדינות‬ ‫‪a complex problem and results at best in half-truth.‬‬
‫רבות ושונות או כדי להבטיח את ביטחון המדינה‪ ,‬את ביטחון‬ ‫‪The territorial principle is basic to the common law,‬‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬את ביטחון הכלכלה‪ ,‬קובעים כי זרוע המדינה יכולה‬ ‫‪but it has in practice undergone so many exceptions‬‬
‫להעניש גם על מעשים שנעשו מחוץ לגבולות הטריטוריאליים שלה‪.‬‬ ‫‪that it is inaccurate to ascribe it without numerous‬‬
‫‪39‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪4‬‬

‫‪But this principle also makes it clear that while the‬‬ ‫ובית המשפט ימצא חקיקה כזאת בחוק הפלילי האוסטרי‪ ,‬הסובייטי‪,‬‬
‫‪jurisdiction of each State is in general limited to‬‬ ‫הגרמני‪ ,‬האיטלקי‪ ,‬הדני‪ ,‬ההולנדי‪ ,‬הפינלנדי‪ ,‬הצ׳כוסלובקי‪,‬‬
‫‪punishing crimes committed in its territory, an‬‬ ‫השווייצרי‪ ,‬הברזיליאני והצרפתי‪ .‬אנחנו נגיש רשימה מפורטת של‬
‫‪exception must be made against those criminals‬‬ ‫מעשי חקיקה אלה‪.‬‬
‫‪who, by the character and frequency of their crimes,‬‬
‫‪are a menace to public security everywhere and‬‬ ‫אב בית הדין האם זוהי רשימה ממצה?‬
‫‪proclaim themselves enemies of the whole human‬‬ ‫היועץ המשפטי לא‪ ,‬זוהי רשימה שעשינו תוך מחקר ראשוני‪.‬‬
‫‪race. Men who by profession are poisoners, assas-‬‬
‫‪sins, or incendiaries may be exterminated wherever‬‬ ‫אב בית הדין יכולתם להוסיף את החוק העות׳מאני‪ ,‬הוא קרוב לנו‬
‫‪they are caught; for they direct their disastrous‬‬ ‫מכמה בחינות‪.‬‬
‫‪attacks against all Nations, by destroying the‬‬
‫‪foundation of their common safety. Thus pirates are‬‬
‫היועץ המשפטי אני חייב להזכיר את מדינת ישראל עוד מעט‬
‫‪hanged by the first persons into whose hands they‬‬ ‫כמובן במשפחה זו‪ ,‬אבל רצינו להראות שאנחנו במשפחה טובה של‬
‫‪fall. If the sovereign of the country in which crimes‬‬ ‫ארצות רבות‪ ,‬אשר מסיבה זו או אחרת‪ ,‬ולאו דווקא בעת האחרונה‪,‬‬
‫‪of this nature have been committed requests the‬‬ ‫מצאו לנכון לקבוע הוראות עונשים לגבי מעשים אשר נעשים מחוץ‬
‫‪surrender of the perpetrators for the purpose of‬‬ ‫לגבולות המדינה‪ .‬גם אצלנו ניתן במפורש או מכללא תוקף לחוקים‬
‫‪punishing them, they should be turned over to him as‬‬ ‫אשר יש להם תכונה אקסטריטוריאלית‪ .‬אזכיר כאן בלי לצטט‪ ,‬את‬
‫‪being the one who has first interest in inflicting‬‬ ‫משפט לייס נגד שר הביטחון‪ ,‬בג״ץ ‪ ,27/28‬פסקים א׳‪ .236 ,‬ואולי‬
‫‪exemplary punishment upon them; and as it is proper‬‬ ‫יורשה לי לקרוא קטע מבג״ץ ‪ ,100/157‬וייס נגד המפקח הכללי‪,‬‬
‫‪that the guilty should be convicted after a trial‬‬ ‫פסקי דין‪ ,‬י״ב‪ ,‬עמ׳ ‪ 179‬ועמ׳ ‪ .188‬אני קורא מפסק דינו של כבוד אב‬
‫‪conducted with due process of law, we have another‬‬ ‫בית הדין‪ ,‬השופט לנדוי׃‬
‫‪reason why criminals of this class are ordinarily‬‬
‫‪delivered up to the States in which the crimes have‬‬ ‫אנו חוזרים‪ ,‬אפוא‪ ,‬להלכות היסוד הכלליות‪ ,‬שקבענו לעיל‬
‫‪been committed.‬‬ ‫בעקבות פסק הדין בעניין אמסטרדם‪ (1) ,‬שכל חוק הוא בעל‬
‫על פשעים כאלה אומר בלקסטון בֿ‪ Commentaries‬בספר ‪,4‬‬ ‫תוקף טריטוריאלי‪ ,‬אלא אם תוכנו מחייב אחרת‪ ,‬במפורש או‬
‫מהדורה ‪12‬׃‬ ‫מכללא‪ ,‬וכי כוונה לסטות מעקרון הטריטוריאליות יכולה‬
‫להשתמע גם מן המגמה הכללית של החוק המשתקפת מכלל‬
‫‪Lastly, the crime of piracy, or robbery and depre-‬‬ ‫סעיפיו‪ ,‬או מטיבה של הוראת החוק העומדת לדיון‪.‬‬
‫‪dation upon the high seas, is an offense against the‬‬ ‫אולי יורשה לי לומר שבדרכו של בית המשפט‪ ,‬שעה שנתן את פסק‬
‫‪universal law of society, a pirate being, according to‬‬ ‫הדין ההוא‪ ,‬עמד עוד סימן ‪ 38‬של דבר המלך במועצתו‪ ,‬שאז עוד היה‬
‫‪Sir Edward Coke, hostis humani generis. As he has‬‬
‫‪therefore renounced all the benefits of society and‬‬
‫בתוקף‪ ,‬וצריך היה להתגבר על אותה הוראה האומרת ״לבתי משפט‬
‫‪government, and has reduced himself afresh to the‬‬ ‫סמכות על כל הדברים ועל כל האנשים בארץֿישראל״‪ .‬וצריך היה‬
‫‪savage state of nature, by declaring war against all‬‬ ‫לראות כיצד בכל זאת לתת‪ ,‬בשעה שהחוק רצה זאת‪ ,‬גם תוקף לגבי‬
‫;‪mankind, all mankind must declare war against him‬‬ ‫פשעים שנעשו בחוץ לארץ‪ .‬כיום הקושי הזה אינו עומד עוד בפנינו‪,‬‬
‫‪so that every community has a right, by the rule of‬‬ ‫כי הרי מכוח חוק בתי המשפט )תשי״ז(‪ ,‬בוטל סעיף ‪ 38‬ואינו תקף‪.‬‬
‫‪self-defense, to inflict that punishment upon him‬‬ ‫ולא עוד‪ ,‬אלא שהחוק אשר הנאשם עומד לדין על פיו אינו פקודה‬
‫‪which every individual would in a state of nature‬‬ ‫מנדטורית אשר יש לפרשה על פי דבר המלך במועצתו‪ ,‬אלא הוא חוק‬
‫‪have been otherwise entitled to do, for any invasion‬‬ ‫של מדינת ישראל הריבונית‪ ,‬הטעון פירוש על פי עצמו‪ .‬ואם כך‬
‫‪of his person or personal property.‬‬ ‫הדברים לגבי חקיקה אקסטריטוריאלית רגילה – תוקף כפול ומכופל‬
‫במחקר חדיש שנתפרסם בפריס‪ ,‬ששמו ‪“La Répression par les‬‬ ‫להם כשמדובר בהענשת עבריינים שמעשיהם מהווים פשע לפי‬
‫‪tribunaux allemands des crimes contre l’humanité et de‬‬ ‫עקרונות המשפט הבינלאומי‪ .‬בנידון זה טענתי היא׃ דינם של פושעים‬
‫‪l’appartenance á une organisation criminelle en application‬‬ ‫נאצים כדין אויבי המין האנושי‪ ,hostis humani generis ,‬אשר כל‬
‫”‪ ,de la loi No. 10 du Conseil de Contrôle Allié‬שנכתב על ידי‬ ‫התופסם וכל הלוכדם מוסמך לשפוט אותם כמו פירטים או סוחרי‬
‫ד״ר הנרי מאירוביץ‪ ,‬נאמרו הדברים הבאים בסעיף ‪ ,88‬עמ׳‬ ‫עבדים או סוחרי נשים‪ .‬וזה מה שאמר וטל בספרו המפורסם ‪The‬‬
‫‪ .166‐‐163‬הכנתי תרגום לעברית‪ ,‬וברשות בית המשפט אקרא את זה‬ ‫‪ .Law of Nations, or the Principles of Natural Law‬ודאי לא צריך‬
‫בעברית׃‬ ‫להציג את וטל כאחד מאבות המשפט הבינלאומי‪ .‬אני קורא בכרך ‪3‬‬
‫מהוצאת ‪ ,Carnegie Institute Edition‬בעמ׳ ‪92‬׃‬
‫הסמכות האוניברסלית‪ ,‬הסמכות הפלילית שנזכרה עד כה היתה‬
‫‪If a person has been exiled or banished from his country‬‬
‫זו של המדינה או של המדינות שיש להן עניין ישיר בעברה‪,‬‬ ‫‪because of some crime, the Nation in which he takes‬‬
‫מדינתו של הסוכן או המדינה שנפגעה על ידי הפרת חוקיה‬ ‫‪refuge has no right to punish him for the offense‬‬
‫הפליליים הטריטוריאליים‪ ,‬הן על ידי פגיעה מחוץ לשטחה‬ ‫‪committed in a foreign country; for nature only confers‬‬
‫באזרחיה‪ ,‬באינטרסים שלה או באנשים המוגנים על ידה‪ .‬אולם‬ ‫‪upon men and Nations the right to punish to be used for‬‬
‫לעניין פשעי המלחמה אין המשפט הבינלאומי מכיר בזכותם‬ ‫‪their defense and security; whence it follows that we‬‬
‫הבלעדית לענישה של המדינות המעוניינות‪ .‬יסודו של עיקרון‬ ‫‪can punish only those who have done us an injury.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪40‬‬

‫לא אזרחים בריטיים‪ .‬במשפטם של אנשי מחנה ההסגר בברגןֿ‬ ‫הסמכות האוניברסלית לענישה על ידי כל המדינות הוא ישן‪.‬‬
‫בלזן שנשפטו על ידי בית דין בריטי נכללו בין הקרבנות‪ ,‬אשר‬ ‫הנה כי כן הורה גרוציוס )‪(De jure belli ac pacis) (Grotius‬׃‬
‫כתב האישום נקב בשמותיהם‪ ,‬רק שני אזרחים בריטיים וכמה‬ ‫״צריך גם לדעת שהמלכים וכל הריבונים בכלל זכאים להעניש‬
‫אזרחים של ארצות אחרות‪ ,‬גם הונגרים ואיטלקי אחד‪.‬‬ ‫לא רק על הפגיעות בהם ובנתיניהם‪ ,‬אלא גם על אלה שאינן‬
‫נזכיר עוד את פסקי הדין שהוצאו על ידי בתי דין בריטיים‬ ‫נוגעות להם במיוחד‪ ,‬כשיש בהן הפרה גסה של המשפט‬
‫בסינגפור‪ ,‬פשע מלחמה שבוצע בהודוֿסין על ידי יפני נגד‬ ‫הטבעי או משפט העמים לגבי מי שלא יהיה‪ .‬אני אומר לגבי מי‬
‫שבויי מלחמה אמריקאים‪ ,‬פשעי מלחמה שבוצעו בגרמניה על‬ ‫שלא יהיה‪ ,‬ולא רק לגבי נתיניהם״‪.‬‬
‫ידי גרמנים נגד ילדים פולנים‪ ,‬פשעי מלחמה שבוצעו ברומא‬ ‫עד כאן המובאה מגרוציוס‪ .‬ד״ר מאירוביץ ממשיך ואומר׃‬
‫נגד בני ערובה איטלקים‪ .‬משמעות לא פחותה נודעת למשפטים‬
‫שנידונו על ידי בתי דין צבאיים אמריקאיים‪ .‬למשל במשפט‬ ‫ידוע שהמשפט הבינלאומי נקט בשיטה של הסמכות‬
‫האחראים לבית המרפא הדמר )‪ (Hadamar‬שנידון על ידי הֿ‬ ‫האוניברסלית במה שנוגע למניעתו של פשע הפירטיות‪ .‬היה‬
‫‪ military commission‬בוויסבאדן )‪ ,(Weisbaden‬היו‬ ‫זה על יסוד הקונצפציה הזאת של פירטיות‪ ,‬כפשע הגורר‬
‫הקרבנות כמה מאות אזרחים פולנים וסובייטים‪ ,‬לא אזרחים‬ ‫סמכות עונשין אוניברסלית‪ .‬אין כלל כלשהו של המשפט‬
‫של ארצות הברית של אמריקה‪ .‬גם קרבנות מחנה ההסגר דכאו‬ ‫הבינלאומי שיגביל את סמכות העונשים ביחס לפשעי מלחמה‬
‫לא היו כן‪.‬‬ ‫לחוק או לשופט של הֿ‪ .locus delicti‬כללי משפט המלחמה‪,‬‬
‫כפי שנתגבשו בארצות האנגלוֿסקסיות‪ ,‬קובעים שהזכות‬
‫מאירוביץ מסכם ואומר׃‬ ‫להעניש פושעי מלחמה נתונה לצד שבידיו נמצאים האשמים‪,‬‬
‫דוגמאות רבות תואמות וחותכות אלה מוכיחות שהמשפט‬ ‫ללא תלות במקום העברה‪ ,‬באזרחותו של העבריין או של‬
‫הבינלאומי מכיר‪ ,‬במה שנוגע לסמכות הבינלאומית לעניין‬ ‫הקרבן‪ .‬גם כאן אפשר לראות את הקשר הקיים בין התאוריה‬
‫פשעי מלחמה‪ ,‬ב ִצדה של השיטה הטריטוריאלית וההגנה על‬ ‫של הסמכות השיפוטית לבין זו של הסמכות התחיקתית‪.‬‬
‫אזרחים‪ ,‬גם שיטה שלישית׃ זכות עונשין אוניברסלית‪ .‬סמכות‬ ‫כמו כן אין המשפט הבינלאומי אוסר על צד למלחמה‬
‫זו שנוטלת לה המדינה אשר בידיה נמצא הנאשם‪ ,‬יש לוותר‬ ‫לשפוט פושעי מלחמה שהקרבנות אינם אזרחיו‪ .‬הגבלות כאלה‬
‫עליה אם בהתאם להסכמים בינלאומיים מבוקשת הסגרה על‬ ‫לטובת השופט הטריטוריאלי או השופט הלאומי של הקרבן או‬
‫ידי המדינה של ‪ locus delicti‬או על ידי המדינה שהקרבן הוא‬ ‫בית משפט של שותפים בני הברית למלחמה או בית משפט‬
‫אזרחה‪.‬‬ ‫בינלאומי‪ ,‬נובעות מהוראות מוסכמות‪ ,‬כמו הצהרת מוסקבה‪,‬‬
‫אב בית הדין כאשר אדוני דיבר קודם על מקורות יותר קדומים של‬ ‫הסכם לונדון‪ ,‬או חוק הפיקוח מס׳ ‪.10‬‬
‫המשפט הבינלאומי‪ ,‬בסוגיה זו הוא הזכיר שודדי ים‪ ,‬פירטים‪ ,‬סוחרי‬
‫לאחר מלחמת העולם השנייה התקיימו מספר רב של משפטים‬
‫עבדים וסוחרי נשים‪ .‬האם יש איזה יסוד מיוחד לזה במקורות?‬
‫באירופה שלא במסגרת בית המשפט הצבאי הבינלאומי וחוק מס׳‬
‫היועץ המשפטי לא במיוחד‪ .‬מיד אגיע לזה‪ .‬יש הגדרות של ‪hostis‬‬ ‫‪ ,10‬וגם במזרח הרחוק‪ ,‬והופעל העיקרון של הסמכות‬
‫‪ ,humani generis‬יש הגדרות של אנשים אשר אולי בלשון המקרא‬ ‫האוניברסלית‪ .‬אפשר להצביע ראשית כל על ההליכים‬
‫היו אומרים עליהם שיש להם אות קין על המצח‪ ,‬אלא שבעוד‬ ‫שהתקיימו בפני בתי הדין הצבאיים האמריקאיים והבריטיים‬
‫שבעניין מסחר בנשים‪ ,‬בסמים משכרים וכדומה יש לגביהם בדרך‬ ‫בנוגע לעניינים שהתחוללו מחוץ לשטח מדינתו של השופט‪,‬‬
‫כלל כתבי אמנה בינלאומיים הקובעים כיום את זכות השיפוט‪ ,‬הרי‬ ‫שהקרבנות היו אזרחיה של אותה מדינה‪ .‬משפטים אלה ניתן‬
‫לגבי פירטים נשאר בטהרתו עד היום אותו העיקרון שחל מימים‬ ‫לראותם כקשורים בעקרון השיטה הפסיבית‪ .‬אולם נראה שיהיה‬
‫ימימה; ומתברר שגם במאה העשרים יש כאלה‪ .‬הנה למשל בחוות‬ ‫יותר מדויק לראות בהם הפעלה של עקרון האוניברסליות‪ ,‬של‬
‫הדעת שמסר בית הלורדים בעניין )‪re Piracy Jure Gentium (1934‬‬ ‫זכות הענישה‪ ,‬אם שמים לב להגדרה של פשעי מלחמה ששלטה‬
‫‪ ,4C, 586‬נאמר בעמ׳ ‪589‬׃‬ ‫בהליכים ההם‪ ,‬הגדרה שאינה מתייחסת לא למקום ביצוע העברה‬
‫‪With regard to crimes as defined by international law,‬‬ ‫ולא לאזרחותו של הקרבן‪ .‬מן הראוי לציין כי בכמה משפטים‬
‫‪that law has no means of trying or punishing them.‬‬ ‫כאלה גבר העיקרון של הסמכות הפסיבית על העיקרון‬
‫‪The recognition of them as constituting crimes, and‬‬ ‫הטריטוריאלי‪ ,‬אף כשמקום העברה היה בארץ בת ברית‪ ,‬צרפת‪,‬‬
‫‪the trial and punishment of the criminals are left to‬‬ ‫נורווגיה‪ ,‬הולנד‪ ,‬בלגיה‪ ,‬סין‪.‬‬
‫‪the municipal law of each country.‬‬
‫ועתה כמה דוגמאות ברורות של סמכות שיפוטית‬
‫בעל המאמר ‪“The municipal and international law basis of‬‬ ‫אוניברסלית שנטלו להם בתי דין בריטיים או אמריקאיים‪.‬‬
‫”‪) jurisdiction over war crimes‬אני אומר בעל המאמר‪ ,‬כי הוא‬ ‫בית דין צבאי בריטי‪ ,‬בשבתו באלמלו )‪ (Almelo‬שבהולנד‪,‬‬
‫חתום בראשי תיבות‪ .‬אני אומנם יכול לנחש מי זה‪ ,‬אבל הואיל‬ ‫הרשיע גרמנים על שני פשעי מלחמה שבוצעו בהולנד‪ ,‬האחד‬
‫ונשארו ראשי תיבות איני רוצה להסתמך על שם המחבר‪ .‬ראשי‬ ‫נגד שבוי מלחמה בריטי‪ ,‬והשני נגד אזרח הולנדי‪ .‬אחד‬
‫התיבות הם ‪ ,(B.R.R.‬הנמצא בֿ‪British Yearbook of 1951‬‬ ‫הנאשמים הורשע על הפשע האחרון בלבד‪ .‬בעניין שנידון על‬
‫‪ ,International Law‬אומר בעמ׳ ‪392‬׃‬ ‫ידי בית דין צבאי בהמבורג )‪ (Hamburg‬היה הפשע במעשה‬
‫‪If a neutral state should, by reason of the availability‬‬ ‫של שותפות לעברה‪ .‬אם כי מקום השותפות לעברה נמצא‬
‫‪of the accused, witnesses, and evidence be the most‬‬ ‫בהמבורג‪ ,‬הרי מקום העברה העיקרי‪ ,‬שלא נידונה כלל‬
‫‪convenient locus in which to try a war crime, there is‬‬ ‫במשפט‪ ,‬היה בפולין‪ .‬הקרבנות היו אזרחי ארצות בנות הברית‪,‬‬
‫‪41‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪4‬‬

‫היועץ המשפטי זה שייך במידה מסוימת לפרק הקודם‪ ,‬אבל כיוון‬ ‫‪no reason why that state should not perform that‬‬
‫שמדובר כאן בענישה בכלל ובעקרונות כלליים‪ ,‬מצאתי לנכון להגיש‬ ‫‪function.‬‬
‫זאת כאן‪ ,‬ובית המשפט ימצא חומר מעניין מאוד בוויכוח המשפטי‬ ‫ומדינת ישראל‪ ,‬כבוד השופטים‪ ,‬מבחינת שואת העם היהודי‪,‬‬
‫הנוקב על ‪ ,ex post facto‬על אקסטַרטריטוריאליות ועל בעיות‬ ‫מבחינת קיום העדים – אודים מוצלים מאש‪ ,‬מבחינת מכוני מחקר‪,‬‬
‫אחרות שנתעוררו‪ ,‬עד שהוועדה הסכימה‪ ,‬נמנתה וגמרה על נוסח‬ ‫מקור חומר‪ ,‬הימצאו של מוסד ממלכתי כ״יד ושם״‪ ,‬האוסף את‬
‫זה‪.‬‬ ‫החומר ההיסטורי‪ ,‬הימצאם של מוסדות מחקר אחרים לחקר‬
‫אומרים לנו׃ תעמידו את אדולף אייכמן בפני בית משפט‬ ‫השואה‪ ,‬הוא המקום המתאים גם לפי עיקרון זה לשפוט אדם‬
‫בינלאומי‪ .‬איזה בית משפט בינלאומי? בית המשפט הבינלאומי‬ ‫הנאשם בעברה כזאת‪.‬‬
‫בהאג עוסק בסכסוכים בין מדינה למדינה; אין לו סמכות עונשין נגד‬ ‫בספר שיצא בהוצאת האוניברסיטה של קליפורניה על ידי מוריס‬
‫יחידים‪ .‬בית המשפט הצבאי הבינלאומי שישב בנירנברג‬ ‫גרינשפן )‪,The Modern Law of Land Warfare – (Greenspan‬‬
‫)‪ (Nürnberg‬גמר מלאכתו ואינו קיים עוד‪.‬‬ ‫נאמרו הדברים הבאים‪ ,‬בעמ׳ ‪503‬׃‬
‫אב בית הדין לא הבנתי את הטענה כך שיש איזה בית משפט‬ ‫‪Since each sovereign power stands in the position of‬‬
‫בינלאומי קיים שהיה יכול לדון בזה‪.‬‬ ‫‪guardian of international law, and is equally‬‬
‫‪interested in upholding it, any state has the legal‬‬
‫היועץ המשפטי אגיע גם לטענה זו‪ .‬גם בית המשפט אשר ישב‬ ‫‪right to try war crimes, even though the crimes have‬‬
‫בטוקיו ודן פושעי מלחמה אינו קיים‪ .‬אז מה צריכה מדינת ישראל‬ ‫‪been committed against the nationals of another‬‬
‫לעשות? לבקש את ארגון האומות המאוחדות להקים בית משפט?‬ ‫‪power and in a conflict to which that state is not a‬‬
‫כבר בטוקיו‪ ,‬שעה שהיו עוד דמדומי ירח הדבש בין המעצמות‬ ‫‪party. It will be remembered, for example, that each‬‬
‫בעולם‪ ,‬התגלו קשיים לא מעטים שעה שבית המשפט ישב לדון את‬ ‫‪of the four Geneva Conventions of 1949 provides‬‬
‫פושעי המלחמה‪ .‬האם מישהו מעלה על הדעת שזהו פתרון מעשי‪,‬‬ ‫‪that each party is under the obligation “to search for‬‬
‫שיש אפשרות היום‪ ,‬ללא קומפליקציות של המלחמה הקרה ושאר‬ ‫‪persons alleged to have committed, or to have‬‬
‫הסיבוכים הבינלאומיים‪ ,‬להקים בית משפט בינלאומי? למי נמסור‬ ‫‪ordered to be committed” grave breaches of the‬‬
‫את אדולף אייכמן? לפולנים? להונגרים? לצ׳כים?‬ ‫‪conventions, “and shall bring such persons regardless‬‬
‫‪of their nationality before its own courts. It may also,‬‬
‫נכון‪ ,‬הוא פשע גם נגדם; אבל פשעו הראשון והיחידי‪ ,‬החזק‬ ‫‪if it prefers and in accordance with the provisions of‬‬
‫והברור‪ ,‬היה נגד העם היהודי‪ .‬מדינת ישראל רצתה בהקמת בית‬ ‫‪its own legislation, hand such persons over for trial to‬‬
‫משפט פלילי בינלאומי‪ .‬עשינו מאמצים רבים בהופעותינו באומות‬ ‫‪another High Contracting Party concerned, provided‬‬
‫המאוחדות בשנים ‪ 1953‐‐1951‬כדי שיוקם בית משפט כזה‪ .‬כמדינה‬ ‫‪such High Contracting Party has made out a prima‬‬
‫קטנה יש לנו עניין שיהא מוסד פלילי עליון שיגן על החלש‪ .‬אגיש‬ ‫‪facie case”. This obligation applies not only to parties‬‬
‫לבית המשפט את הדו״חות של הוועדה ‪The Committee on‬‬ ‫‪to a conflict, but also to neutrals. However, the state‬‬
‫‪which has suffered the war crimes, or against whose‬‬
‫‪ International Criminal Jurisdiction 1951 and 1953‬ואת הצעות‬
‫‪nationals the crimes have been directed, usually‬‬
‫ממשלת ישראל בעניין זה‪.‬‬ ‫‪undertakes the trial of the offenders, either alone or in‬‬
‫אב בית הדין של מי הוועדה?‬ ‫‪association with allied states.‬‬

‫היועץ המשפטי ועדה של האו״ם‪.‬‬ ‫ליד עצרת האומות המאוחדות ישנה הוועדה השלישית‪ ,‬העוסקת‬
‫בזכויות האדם‪ .‬הוועדה השלישית קיבלה בנובמבר ‪ 1960‬החלטה‬
‫אב בית הדין ליד איזה גוף?‬ ‫לגבי סעיף ‪ 15‬של הֿ‪Draft Covenant on Civil and Political‬‬
‫היועץ המשפטי של הֿ‪ .General Assembly‬ואולי מותר לי‬ ‫‪ .Rights and the supplement thereto‬אגיש לבית המשפט את כל‬
‫להזכיר כאן כי חברי להופעה בתביעה הכללית‪ ,‬ד״ר רובינסון‪ ,‬היה‬ ‫הדיונים על מה שאמרו נציגי מדינות שונות‪ ,‬המשפטנים ממדינות‬
‫אחד הפעילים ביותר באותה ועדה כדי שאומנם יקום בית משפט‬ ‫שונות על אותו עניין‪ ,‬וההחלטה שנתקבלה ולבסוף אישרה את סעיף‬
‫בינלאומי פלילי‪ .‬אבל הוא לא קם מפני שהמעצמות הגדולות לא‬ ‫‪ 15‬בלשון זו׃‬
‫רצו‪ ,‬ואין היום ערכאה פלילית בינלאומית‪ .‬לפיכך יכולה היום‬ ‫‪1. No one shall be guilty of any criminal offense on‬‬
‫לשפוט את אדולף אייכמן רק מדינה אחת‪ ,‬לפי החוק הלאומי שלה‪.‬‬ ‫‪account of any act or omission which did not‬‬
‫‪constitute a criminal offense under national or‬‬
‫אב בית הדין ועוד בעניין זה שאדוני הזכיר עכשיו‪ ,‬מה היה סוף‬ ‫‪international law, at the time when it was‬‬
‫הדיונים? האם זה הגיע בכלל לסוף?‬ ‫‪committed...‬‬
‫היועץ המשפטי יש דו״ח ויש המלצות‪ ,‬והעניין לא מצא את תיקונו‬ ‫‪2. Nothing in this article shall prejudice the trial‬‬
‫עד היום הזה‪.‬‬ ‫‪and punishment of any person for any act or omission‬‬
‫‪which at the time when it was committed, was‬‬
‫אב בית הדין זה עומד על סדר היום?‬ ‫‪criminal according to the general principles of law‬‬
‫היועץ המשפטי זה עומד על סדר היום של עצרת האומות‬ ‫‪recognized by the community of nations.‬‬
‫המאוחדות‪.‬‬ ‫השופט הלוי זה שייך יותר לפרק הקודם‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪42‬‬

‫‪quite friendly — but there are objective reasons,‬‬ ‫ד״ר סרבציוס היוּתר לי לבקש‪ ,‬כי משני הדו״חות על אודות זכויות‬
‫‪purely objective reasons, existing in those parts of the‬‬ ‫האדם ועל אודות סמכות השיפוט העונשית – אקבל טופס?‬
‫‪world which tend to grind down the Jewish‬‬
‫‪community and make it into flotsam and jetsam of‬‬ ‫היועץ המשפטי אני מקווה שיעלה בידי להשיג ממשרד החוץ‬
‫‪the world — grind it into atomic dust, so to speak.‬‬ ‫טופס נוסף כדי למסור לד״ר סרבציוס‪.‬‬
‫‪Though it is generally known that the position of the‬‬ ‫כפי שייווכח בית המשפט מעיון בכתב האישום‪ ,‬אדולף אייכמן‬
‫‪Jewish People is not very happy, I think it is too little‬‬
‫‪appreciated what its misery is and that is why I have‬‬
‫מואשם בראש ובראשונה בפשעים נגד העם היהודי‪ .‬העם היהודי‬
‫‪permitted myself to dwell on it at some length. After‬‬ ‫אינו יושב בישראל בלבד; קיימים קיבוצים יהודיים מחוץ למדינה‬
‫‪all, it affects the fate of six million people.‬‬ ‫הזאת‪ ,‬גדולים וקטנים‪ ,‬החוסים בצל חוקיהן של מדינות אחרות‪.‬‬
‫אולם המדינה היחידה בעולם שהיא מדינה יהודית‪ ,‬כפי שהיא‬
‫אלה הם ששת המיליונים שהיו קיימים בשעה שד״ר וייצמן דיבר‬ ‫הכריזה על עצמה בהכרזת העצמאות‪ ,‬כפי שהיא הוכרה על ידי‬
‫ושלמענם הוא ביקש את מדינת היהודים – הם אינם עוד‪ .‬מי עוד‬ ‫החלטות האומות המאוחדות‪ ,‬ושיש לה מוסדות ריבוניים יהודיים –‬
‫כמונו מבחינת תחושת תוצאות השואה חש את הריקנות האיומה‬ ‫היא מדינת ישראל‪ .‬זכותו של העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‬
‫הזאת שנשתררה בהווייתו של העם היהודי? מי עוד כמונו יש לו‬ ‫הוכרזה עוד בקונגרס הציוני הראשון בשנת ‪ .1897‬בשנת ‪1917‬‬
‫סמכות לשפוט עקב אותן תוצאות?‬ ‫ניתנה הצהרת בלפור שחייבה הקמת בית לאומי יהודי‪ .‬והמנדט‬
‫היישוב היהודי בארץ‪ ,‬גם בתקופה של טרום המדינה היה היחיד‬ ‫שניתן לבריטניה הגדולה על הארץ כלל אותה הצהרה‪ .‬והוכר הקשר‬
‫שיכול היה‪ ,‬עקב התפתחותו הלאומית‪ ,‬להקים חטיבה יהודית‬ ‫ההיסטורי בין העם היהודי לבין ארץ ישראל על פי משפט העמים‪.‬‬
‫לוחמת במלחמת העולם השנייה‪ .‬חטיבה זו נלחמה שכם אחד עם‬ ‫הבית הלאומי שהוקם כאן בתקופת השלטון הבריטי – למען‬
‫מאות אלפי יהודים בצבאות אחרים של בנות הברית‪ .‬אבל היא היתה‬ ‫היהודים הוקם‪ ,‬גם למען המיליונים שאינם עוד‪ .‬ואם מדינה כלשהי‬
‫היחידה אשר יכלה להילחם תחת הדגל תכלת לבן‪.‬‬ ‫מרגישה על גופה ובשרה את תוצאות הפשעים האלה – מדינת‬
‫ישראל עומדת בראשן‪ .‬שם היה כוח האדם‪ ,‬האמונה וההשראה‬
‫הקמת מדינה יהודית בארץ עלתה במחשבתם של מדינאי העולם‬ ‫למדינת היהודים‪ .‬היא היתה קיימת כמדינה בדרך לא רק פה; היא‬
‫עוד עם תום מלחמת העולם הראשונה‪ .‬ונאמן עלינו הדו״ח של ועדת‬ ‫היתה קיימת גם שם‪ ,‬בכל הארצות אשר השואה עברה עליהן‪.‬‬
‫פיל‪ .‬בית המשפט ימצא את עדותו של לויד ג׳ורג׳‪ ,‬שהיה ראש‬ ‫והיהודים שם חיכו למדינתם‪.‬‬
‫הממשלה‪ ,‬שעה שניתנה הצהרת בלפור‪ .‬הוא אומר בעמ׳ ‪ 24‬של‬
‫הדו״ח׃‬ ‫בשנת ‪ 1936‬הוקמה ועדה מלכותית שנקראה בשם ״ועדת פיל״‪,‬‬
‫שהיתה צריכה להמליץ בפני המעצמה המנדטורית כיצד להמשיך‬
‫‪The idea was, and this was the interpretation put‬‬ ‫בעניין המנדט הבריטי‪ .‬בפני אותה ועדה הופיע מי שהיה אז נשיא‬
‫‪upon it at the time, that a Jewish State was not to be‬‬ ‫ההסתדרות הציונית ואחר כך נשיאה הראשון של מדינת ישראל –‬
‫‪set up immediately by the Peace Treaty without‬‬ ‫ד״ר חיים וייצמן‪ .‬אני קורא מתוך הדו״ח של הוועדה ‪Palestine‬‬
‫‪reference to the wishes of the majority of the‬‬ ‫‪Royal Commission: Minutes of Evidence Heard at Public‬‬
‫‪inhabitants. On the other hand, it was contemplated‬‬ ‫‪ ,Sessions‬בעמ׳ ‪.32‬‬
‫‪that when the time arrived for according representa-‬‬
‫‪tive institutions to Palestine, if the Jews had mean-‬‬ ‫אב בית הדין זה לא דו״ח‪ ,‬זה פרוטוקול‪.‬‬
‫‪while responded to the opportunity afforded them by‬‬
‫‪the idea of a national home and had become a‬‬
‫היועץ המשפטי את הדו״ח אגיש אחר כך‪.‬‬
‫‪definite majority of the inhabitants, then Palestine‬‬ ‫בדברו על בעיית היהודים‪...‬‬
‫‪would thus become a Jewish Commonwealth.‬‬
‫אב בית הדין באיזה עמוד אדוני קורא?‬
‫לבסוף הכיר גם הגוף הבינלאומי העליון – עצרת האומות‬
‫המאוחדות – בייחודו של היישוב היהודי בארץ ישראל ובזכותו‬ ‫היועץ המשפטי בעמ׳ ‪ .32‬ד״ר וייצמן היה יכול לראות אותה אז‬
‫של העם היהודי למדינה משלו‪ ,‬ובֿ‪ 29‬בנובמבר ‪ 1947‬נתקבלה‬ ‫כבעיה לאומית וכלכלית‪ .‬הוא דיבר כאילו נזרקה ברוח נבואה על‬
‫החלטה על הקמת מדינה יהודית בחלק מארץ ישראל המנדטורית‪.‬‬ ‫שישה מיליון נפש שצריכים ללכת למדינתם‪.‬‬
‫החלטה זו מהווה הכרה לאחר מעשה בעובדה שהיתה קיימת כבר‬ ‫‪It is, if I may say so, a world problem of consider-‬‬
‫לפני כן – התגבשותו הטריטוריאלית המחודשת של העם היהודי‬ ‫‪able importance. Naturally it is one which primarily‬‬
‫בארץ ישראל; תהליך שהחל שנים רבות לפני כן‪ ,‬החל בשיבת ציון;‬ ‫‪affects the Jewish community and secondly affects‬‬
‫ובהכרזת העצמאות נתגשמה שאיפת הדורות‪.‬‬ ‫‪the state of affairs in this particular part of the world‬‬
‫‪which, since the war, has moved towards new forms‬‬
‫לא ייפלא כי הסכם לוקסמבורג‪ ,‬אותו הסכם שהסניגור הזכירו‬ ‫— ‪of political and social life; at present not too strong‬‬
‫אתמול‪ ,‬הסכם השילומים – המופיע בכתבי האמנה‪ ,‬כרך ‪ ,3‬מס׳ ‪69‬‬ ‫‪not too ripe politically and not too strong econom-‬‬
‫]י״ב בטבת תשי״ג )‪ 30‬בדצמבר ‪ ,[(1952‬נאמרו בפתיחתו הדברים‬ ‫‪ically. These six million people to whom I have‬‬
‫הבאים׃ ״הואיל ומעשי פשע שלא ישוערו נעשו בעם היהודי בימי‬ ‫‪referred are condemned to live from hand to mouth,‬‬
‫משטר האימים הנאציונלֿסוציאליסטי‪ ,‬לפיכך הסכימו המדינות‪...‬״‬ ‫‪they do not know today what is going to happen‬‬
‫‪tomorrow — I am not speaking now of organized‬‬
‫מדינת ישראל היא זו שאותה צריך היה איך שהוא לנסות לפצות‬ ‫‪anti-Semitism, but assuming the host nations were‬‬
‫‪43‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪4‬‬

‫לו בלי דין‪ .‬אמרתי כבר׃ אין כיום מדינה התובעת את הסגרתו של‬ ‫על מעשי פשע שלא ישוערו‪ ,‬או באנגלית׃ ‪“unspeakable criminal‬‬
‫אדולף אייכמן‪ .‬אין מי שתובע לעצמו זכות שיפוט עליו‪ .‬אם בית‬ ‫”‪.acts perpetrated against the Jewish People‬‬
‫משפט זה יפרוק מעליו את הסמכות הקנויה לו‪ ,‬צריך יהיה לשחררו‪.‬‬ ‫בין המשפטים הרבים של פושעי מלחמה‪ ,‬ימצא בית המשפט‪,‬‬
‫אם יחזור לארגנטינה‪ ,‬ממנה הובא הנה‪...‬‬ ‫כפי שכבר נזכר בספרו של מאירוביץ‪ ,‬מקרים בהם דן בית משפט של‬
‫השופט הלוי אינני יודע אם הוא יכול לחזור לארגנטינה‪ .‬הרי הוא‬ ‫אומה אחת בפשעים שבוצעו בבני אומה אחרת‪ .‬בֿ‪Law Reports of‬‬
‫היה שם בעילום שם‪.‬‬ ‫‪ Trials of War Criminals‬כרך ‪ ,1‬עמ׳ ‪ 106‬מסופר בלשון זו )אני‬
‫היועץ המשפטי ארגנטינה תבעה אותו‪ ,‬בשלב מסוים של הדין‬ ‫קורא מפסק הדין האנגלי(׃‬
‫ודברים בינינו ובין ממשלת ארגנטינה‪ .‬אילו היינו מחזירים את‬ ‫‪That the appointment of Allied members of the‬‬
‫אדולף אייכמן לארגנטינה‪ ,‬יכול היה ריקרדו קלמנט לצאת‬ ‫‪Military Courts is not compulsory is strikingly‬‬
‫ממחבואו‪ ,‬אילו חשש רק להסגרה ולא לכל פגיעה אחרת בו‪,‬‬ ‫‪demonstrated by the trial of a British Military Court‬‬
‫משום שלפי החוק הארגנטיני – כפי שאראה לבית המשפט מיד –‬ ‫‪at Singapore of W/O Tomono Shimio of the Japanese‬‬
‫הוא היה מחוסן בפני הסגרה לכל מדינה שהיא‪.‬‬ ‫‪Army. It that case the accused was charged, found‬‬
‫‪guilty and sentenced to death by hanging, by a Court‬‬
‫פרט לעניינים שמכוסים על ידי חוזה הסגרה‪ ,‬פסק בית משפט‬ ‫‪consisting of British officers only, for having‬‬
‫ארגנטיני כי הוא לא יסגיר פושע מלחמה אחרי שעברה תקופת‬ ‫‪unlawfully killed American prisoners of war at‬‬
‫ההתיישנות החוקית של ‪ 15‬שנה החלה על פשעים לפי החוק‬ ‫‪Saigon, French Indo-China. The locus delicti‬‬
‫הארגנטיני‪ .‬בעניין שנתברר בבואנוס איירס בֿ‪ 18‬ביולי ‪1960‬‬ ‫‪commissi was French territory, the victims were‬‬
‫בבקשתה של ממשלת צ׳כוסלובקיה להסגרתו של דורצ׳נסקי‬ ‫‪United States nationals.‬‬
‫‪ ,(D‬סירב בית המשפט הארגנטיני להיענות לבקשה‪.‬‬ ‫)‪Ďurčanski‬‬ ‫ובכן‪ ,‬בית דין צבאי בריטי בסינגפור דן פושע מלחמה יפני על‬
‫וכך הוא אומר׃‬ ‫עברות שביצע בטריטוריה צרפתית נגד נתינים אמריקאים‪ .‬מה מקור‬
‫יש להחליט בנידון מה הוא החוק החל‪ ,‬וכתוצאה מה היא‬ ‫סמכותו של בית הדין הצבאי הבריטי? – זה נמצא בעמ׳ ‪ 53‬בֿ‬
‫תקופת ההתיישנות‪ .‬חוק ההסגרה מס׳ ‪ 1612‬בסעיף קטן ‪ 5‬של‬ ‫‪Hadamar Trial‬׃‬
‫סעיף ‪ 3‬קובע את איֿקבלת הדרישה כאשר בהתאם לחוקי‬ ‫‪The United States did have a direct interest in‬‬
‫ארגנטינה או של הארץ הדורשת התיישנה התביעה‪ .‬בהתאם‬ ‫‪punishing the perpetrators of the offence inasmuch as‬‬
‫לכתוב בסעיף ‪ 2‬של החוק הפלילי משתמשים בחוק שהוא‬ ‫‪the victims were nationals of allies engaged in a‬‬
‫הטוב ביותר לנאשם‪ .‬זהו גם העיקרון המסורתי ברוב ההסכמים‬ ‫‪common struggle against a common enemy.‬‬
‫הבינלאומיים‪ ,‬כפי שמציין פרקליט המדינה‪ .‬לא פורטו בבקשת‬ ‫כבוד השופטים‪ ,‬אם בריטים או אמריקאים יכלו לשפוט פשעים שלא‬
‫ההסגרה הכללים ביחס להתיישנות התביעה הפלילית‬ ‫בוצעו על אדמתם‪ ,‬שלא נתיניהם נפגעו בהם‪ ,‬שלא היה להם כל עניין‬
‫בצ׳כוסלובקיה בעת ביצוע המעשים המיוחסים‪ .‬לאור זה יש‬ ‫בהם‪ ,‬אלא מפני שהנפגעים היו בני בריתם – על אחת כמה וכמה‬
‫לפעול בהתאם לחוק הארגנטיני‪ .‬סעיף ‪ 62‬של החוק הפלילי‪,‬‬ ‫זכותו של בית דין ישראלי לשפוט את מי שמואשם בכוונה להשמיד‬
‫סעיף קטן ‪ 1‬קובע כי התקופה המקסימלית להתיישנות – ‪15‬‬ ‫את העם היהודי‪ .‬העם היהודי בשבילנו אינו רק ‪[ Allies‬בני ברית[‪,‬‬
‫שנה‪ ,‬תקופה שעברה כבר מזמן מאז גמר מלחמת העולם‬ ‫שהיום הוא בן ברית ומחר ייתכן ואינו עוד חבר לברית צבאית או‬
‫השנייה בֿ‪ 9‬במאי ‪ 1945‬עד למעצרו של דורצ׳נסקי‪ .‬יש להשיג‬ ‫פוליטית‪ ,‬שהיום הוא שותף למלחמה ומחר אולי הוא כבר עוין‪ .‬אם‬
‫אם כן את איֿקבלת התביעה להסגרה‪ ,‬מאחר שאם הנאשם לא‬ ‫הם יכלו ליטול לעצמם זכות שיפוט‪ ,‬מפני שהנפגעים היו ‪ ,Allies‬בני‬
‫יכול להיות מואשם אי אפשר לשופטו בארצנו בעבור המעשים‬ ‫ברית – זכותנו המוסרית והחוקית לשפוט את מי שניסה להשמיד את‬
‫שמייחסים לו מסיבות התיישנות‪ ,‬אי אפשר גם לבצע את‬ ‫העם היהודי‪ ,‬עצם מעצמנו ובשר מבשרנו – היא בלתי מעורערת‪.‬‬
‫ההסגרה על מנת שיישפט בעבור מעשים אלה בארץ הדורשת‪.‬‬
‫השופט הלוי אולי זה המקום להזכיר את הפרטים בנוגע לאזרחים‬
‫יש לי כאן העתק פוטוסטטי של פסק הדין הארגנטיני‪ .‬יש לי גם‬ ‫הפולנים‪ ,‬הצ׳כים ובני האומות אחרות שהם גם כן קרבנות לפי כתב‬
‫פרסומו בעיתון משפטי ארגנטיני‪.Jurisprudencia Argentina ,‬‬ ‫האישום‪ ,‬שהם בגדר בני ברית?‬
‫זכותה של ארגנטינה לחוקק חוקים כאלה‪ .‬אבל אם אומנם‪ ,‬כפי‬
‫שאמר הסניגור אתמול‪ ,‬נעצר אדולף אייכמן בֿ‪ 11‬במאי ‪ ,1960‬הרי‬ ‫היועץ המשפטי כבוד השופט‪ ,‬אנו האשמנו את אדולף אייכמן‬
‫שבאותו יום כבר עברו יומיים מן התאריך בו יכול היה לצאת‬ ‫באותן העברות הידועות לנו‪ .‬והואיל ופשע נגד האנושות לפי‬
‫ממחבואו כריקרדו קלמנט )‪ ,(Ricardo Klement‬ולא היה עוד צפוי‬ ‫השקפתנו הוא אקסטריטוריאלי‪ ,‬מותר לשפוט אותו בארץ על‬
‫להסגרה בכל מדינה שהיא‪.‬‬ ‫פשעים נגד פולנים‪ ,‬סלובנים וצוענים‪ ,‬כפי שמותר היה לבית דין‬
‫פולני או צ׳כי או הונגרי לשפוט על פשעים שבוצעו נגד בני עמם‬
‫אב בית הדין מדוע בעצם בית המשפט הארגנטיני אומר שתקופת‬ ‫ונגד בני עמים אחרים‪ .‬כאשר בית הדין הפולני דן את רודולף הס‪,‬‬
‫ההתיישנות שלהם עברה מזמן‪ ,‬כפי שאדוני קרא?‬ ‫מפקד מחנה אושוויץ‪ ,‬הוא דן אדם שביצע פשעים אומנם על‬
‫היועץ המשפטי מהֿ‪ 9‬במאי ועד יולי‪ .‬זה כבר מזמן‪ .‬בֿ‪ 9‬במאי‬ ‫אדמתה של פולין‪ ,‬אבל נגד נתינים של תריסר ארצות‪.‬‬
‫‪ 1945‬נסתיימה מלחמת העולם השנייה על ידי כניעתה של גרמניה‪.‬‬ ‫יתרה מזו‪ ,‬כבוד השופטים‪ ,‬אם אנו לא נשפוט אותו‪ ,‬אם בית‬
‫אב בית הדין הבקשה בוודאי הוגשה לפני זה‪ .‬זה היה יום‬ ‫הדין יקבל את טענתו של הסניגור‪ ,‬ייתכן שלא ישפוט אותו עוד כל‬
‫ההחלטה‪.‬‬ ‫בית דין אחר‪ .‬ופשעים ללא תקדים שהוא מואשם בהם‪ ,‬ייתכן ויעברו‬
‫משפט אייכמן‬ 44

The Ministry for Foreign Affairs presents its compli- ...‫היועץ המשפטי המעצר נעשה‬
ments to the British Legation and has the honor to
refer to the Legation’s Note of 24 October 1950 ?‫ כן‬,‫ ביולי‬18ֿ‫אב בית הדין המעצר היה ב‬
concerning decisions reached by the Foreign Ministers
of the United Kingdom, the United States and France .‫ שנה‬15 ‫ לאחר תום‬,‫היועץ המשפטי כן‬
at their meeting in New York in September last. ‫ יורשה לי להגיש תעודת עובד ציבור חתומה‬,‫לבסוף באותו עניין‬
The Ministry has particularly noted the decision of ‫ היועץ המשפטי של משרד‬,‫ שגריר ישראל‬,‫על ידי מר שבתאי רוזן‬
the three Governments to take the necessary steps in ‫ המצרף העתק מאיגרת השגרירות של ארצות הברית אל‬,‫החוץ‬
their domestic legislation to terminate the state of war ‫ שמקורה שמור בתיקי משרד‬,1950 ‫ באוקטובר‬24 ‫משרד החוץ מיום‬
with Germany, and their affirmation that any action ‫ המכילה פנייה מצד‬,‫ אני מגיש העתקים חתומים של התעודה‬.‫החוץ‬
by the Occupying Powers as is more particularly ‫ממשלת ארצות הברית אל ישראל להצטרף אליה לשם הכרה בסיום‬
described in the said Note in no way prejudices the
final peace settlement.
‫מצב המלחמה עם גרמניה לאור ההתפתחויות שחלו מאז פגישת‬
‫ בסעיף השני אומרת השגרירות האמריקאית׃‬.1950 ‫לונדון במאי‬
In the Note the hope was expressed that the
Government of Israel if it saw fit, would find it Since the Ministers found that it was impossible to
possible to take action similar to that decided upon achieve the unification of Germany on a basis which
by the Governments of the United Kingdom, the respects the fundamental liberties, the Governments
United States and France, whose view it was that of the United States, the United Kingdom and France
such action would create a firmer foundation for the agreed to consider the Government of the Federal
developing structure of friendly relationships and Republic as the only German Government freely and
would remove disabilities to which German nationals legitimately constituted and therefore entitled to
were subject. The Ministry of Foreign Affairs desires speak for Germany as the representative of the
to inform the British Legation that in the view of the German people in international affairs.
Government of Israel, which has given the matter its The three Governments have therefore decided, as
most careful consideration, the exceptional circum- soon as action can be taken in all three countries in
stances of this country do not warrant action on the accordance with their respective constitutional re-
lines suggested. quirements, to take the necessary steps in their
In bringing the above to the notice of the domestic legislation to terminate the state of war with
Legation, the Ministry of Foreign Affairs desires to Germany. This action will not affect the rights and
point out that the Government of Israel reserves fully status of the three Powers in Germany, which rest
its rights and position in relation to Germany and its upon other bases. It will however create a firmer
claims against that country. foundation for the developing structure of peaceful
and friendly relationships and will remove disabil-
9ֿ‫כרצופה ד׳ ימצא בית המשפט את הכרזת דובר משרד החוץ מ‬ ities to which German nationals are subject. The
‫׃‬1951 ‫ביולי‬ three Governments hope that other Governments,
including that of Israel if it sees fit, will find it
More than eighteen years have elapsed since the Nazi possible to take similar action in accordance with
Government came to power and anti-Semitism their own constitutional practices at about the same
became a major object of German policy. For twelve time as the Governments of the United States, the
terrible years Germany pursued that hostile course United Kingdom and France. So far as can be seen at
against the Jewish people with a ruthless persistence present this time is likely to be early in 1951, but in
that has no parallel in any war waged by one people the meantime preparatory measures will no doubt be
against another. It spread that vicious creed in every necessary in the countries concerned to bring about
country which fell under its sway, and in the end the termination of the state of war at the time
sealed that policy by the slaughter of six million mentioned. In the event of it being decided by the
Jews, the bulk of European Jewry. Governments of the Occupying Powers to take earlier
Six years after the end of hostilities the German action, the interested Governments will be notified.
people have not yet made any expiation or reparation ‫מדינת ישראל נתבקשה אפוא להצטרף לסיום מצב המלחמה עם‬
for the crimes committed by the Nazis. To this day ‫ ושלוש המעצמות האלה הכירו בעובדה‬,‫הרפובליקה הפדרלית‬
the German people have not found it within ‫ אף כי לא היתה קיימת כמדינה שעה שהמלחמה‬,‫שמדינת ישראל‬
themselves to shake off the blood-stained heritage
‫ היא צד לוחם שצריך לבקש‬,‫הוכרזה וגם לא שעה שהיא נסתיימה‬
of their erstwhile masters.
.‫את הסכמתו והצטרפותו לסיום פעולות האיבה‬
To this day they have not abjured or solemnly
dissociated themselves from the appalling record of ‫בתשובתו אומר משרד החוץ הישראלי )זה מצוי כנספח ב׳‬
these twelve years of Nazi rule. ‫ כבוד השופטים(׃‬,‫אצלכם‬
‫‪45‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪4‬‬

‫מוריד בנידון‪ .‬שופטי ישראל לא יהיו פחות הוגנים במשפט זה אילו‬ ‫‪To this date they continue to enjoy the possession‬‬
‫המדינה היתה קיימת כבר מֿ‪ 1936‬או ‪ ,1937‬כפי שהומלץ אז על ידי‬ ‫‪of property they stole from their Jewish victims‬‬
‫ועדת פיל‪ .‬התערובת הזאת‪ ,‬שעושים כאן עם עניין‬ ‫‪before they sent them to the death chambers.‬‬
‫הֿ”‪ ,“fair trial‬עם אי קיום של המדינה גם הוא אינו עניין לכאן‪.‬‬ ‫‪To this day, as every new election shows, the evil‬‬
‫מדינת ישראל הוכיחה לתושביה ולעולם שיש לה מערכת שיפוט‬ ‫‪doctrines of Nazism are rampant in Germany.‬‬
‫צודקת ושהיא מבטיחה זכויות של הגנה על נאשם לפי רצון‬ ‫‪As long as this state of affairs continues,‬‬
‫אוכלוסייתה ועל פי חוקיה‪ .‬מדינת ישראל מוסמכת לא פחות מכל‬ ‫‪Germany’s war against the Jewish People cannot be‬‬
‫מדינה אחרת לשפוט אדם הנאשם בפשעים נגד העם היהודי‪ .‬מדינת‬ ‫‪regarded as having come to an end.‬‬
‫ישראל היתה קיימת בתור גרעין מדיני כבר מֿ‪ .1917‬והקשר‬ ‫אב בית הדין סימנתי את התעודה הזאת עם רצופותיה כת‪.5/‬‬
‫ההיסטורי בין העם היהודי והארץ הזאת לא נותק מאז חורבן הבית‪.‬‬
‫על פי משפט העמים מוכרת המדינה הזאת כמדינה יהודית‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי אולם בינתיים נשתנה דבר מה‪ .‬עברו עשר שנים‬
‫מאז ההצהרה ההיא של משרד החוץ‪ ,‬נחתם הסכם השילומים‪,‬‬
‫לפיכך אני מבקש לקבוע כי בית משפט זה הוא בעל סמכות לגבי‬ ‫משלחת ישראל יושבת בגרמניה המערבית‪ ,‬הרפובליקה הפדרלית‬
‫פשעים אלה‪.‬‬ ‫מנערת באופן רשמי חוצנה מפשעי הנאצים‪ ,‬וראשה של אותה‬
‫מדינה הצהיר את ההצהרות הידועות לכולם‪ .‬החשוב מבחינת‬
‫אב בית הדין אני הבנתי שהשעה הנוספת דרושה לו עוד כדי לדון‬
‫המסמך הזה הוא כי שלוש מעצמות המערב פנו לישראל שתיתן יד‬
‫באסמכתאות אשר הביא ד״ר סרבציוס בטענותיו שבכתב‪.‬‬
‫לסיום מצב המלחמה עם גרמניה והכירו בכך על ידי מסמך‬
‫היועץ המשפטי כך המצב‪ ,‬כבוד השופט‪ .‬בחלקן כבר דנתי בהן‪,‬‬ ‫בינלאומי‪ ,‬לפחות מ ִצדן‪ ,‬במעמדה המיוחד של ישראל‪ ,‬אשר‬
‫כמה מהן עוד טעונות תשובה‪ .‬אשתדל לצמצם אותן בתחום של‬ ‫הסכמתה וחקיקתה דרושות לסיום אותו מצב מלחמה‪.‬‬
‫שעה‪.‬‬ ‫טענתי היא אפוא‪ ,‬בסיכומו של דבר׃ כלפי פשע נגד העם היהודי‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬בית המשפט יהיה מוכן לשמוע‬ ‫מוסמך בית דין ישראלי לשפוט‪ .‬הוא מוסמך לשפוט לפי‬
‫תשובה מאדוני אחרי גמר טענותיו של היועץ המשפטי‪ ,‬תשובה‬ ‫הדוקטרינות הכלליות של משפט העמים‪ ,‬הוא מוסמך לשפוט‬
‫תמציתית כמובן‪ .‬ואדוני צריך להיות מוכן לכך ביום ו׳ אחרי סיום‬ ‫מפני שקרבנות הפשעים האלה הם קרבנות המדינה הזאת לא פחות‬
‫טענותיו של היועץ המשפטי‪.‬‬ ‫משקרבנותיה של אושוויץ היו קרבנות מדינת פולין או קרבנותיה‬
‫של ברגןֿבלזן )‪ (Bergen-Belsen‬היו קרבנות אותו בית דין שדן את‬
‫ד״ר סרבציוס חושבני כי אענה במשך כמחצית השעה‪.‬‬ ‫הפושעים ההם‪ .‬אי קיומה הפורמלי של המדינה אינו מעלה ואינו‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪46‬‬

‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬אבל הסניגור אומר שקלזן לא חזר בו גם‬


‫בהוצאה של שנת ‪ .1952‬הוא עדיין עומד בדוקטרינה שאין מכנה‬
‫ישיבה מס׳ ‪5‬‬
‫משותף למשפחת העמים בדיון פלילי בינלאומי‪ ,‬ושילך איש איש לפי‬
‫דרכו‪ ,‬לפי משפטו ולפי חוקיו‪ .‬קלזן עדיין אינו מקבל את ההישג‬ ‫כ״ח בניסן תשכ״א‬
‫הגדול של פסק הדין מֿ‪ 1‬באוקטובר ‪ ,1946‬והוא בין אלה החולקים‬
‫עד היום אולי – איני יודע מה פרסומיו האחרונים – על אותה הלכה‪.‬‬ ‫)‪ 14‬באפריל ‪(1961‬‬
‫אבל קולו הוא קול של אחד הבודדים וכף המאזניים הוכרעה בדיון‬
‫המשפטי הבינלאומי לטובת ההכרה בעקרונות נירנברג‪ .‬היא הוכרעה‬ ‫אב בית הדין אני פותח את הישיבה החמישית‪ .‬היועץ המשפטי‬
‫באמנות בינלאומיות‪ ,‬הוכרעה בספרות המשפטית הבינלאומית; ואם‬ ‫ממשיך בטיעונו‪.‬‬
‫בית המשפט יראה מה אומר היום אופנהיים )‪ (Oppenheim‬בכרך‬
‫היועץ המשפטי ברשות בית המשפט‪ ,‬על רוב השגותיו וטענותיו‬
‫השני – זוהי לעת עתה עוד ההוצאה השביעית‪ ,‬אבל גם היא כבר‬
‫של הסניגור בעל פה ובכתב כבר השבתי בישיבות קודמות‪ .‬במידה‬
‫משנת ‪ – 1952‬בית המשפט יראה כי אופנהיים דוחה את הרעיון של‬
‫שהסניגור מסתמך על דעות מיעוט בפסקי דין נירנברג )‪(Nürnberg‬‬
‫קלזן‪ .‬אני קורא בעמ׳ ‪ִ ,566‬פסקה ‪251‬׃‬
‫על דעתם של אותם מחברים בודדים אשר בעיניהם עדיין עקרונות‬
‫‪In contradistinction to hostile acts of soldiers by‬‬ ‫נירנברג שנויים במחלוקת‪ ,‬אין לי מה לומר אלא זאת׃ במחיר יקר‬
‫‪which the latter do not lose their privilege of being‬‬ ‫של מיליוני נפשות הבקיע לעצמו המשפט הבינלאומי דרך וקבע סוף‬
‫‪treated as lawful members of armed forces, war‬‬ ‫סוף‪ ,‬אם כי באיחור‪ ,‬בכתב את עקרונותיו‪ .‬הוא לא חידש‪ ,‬הוא רק‬
‫‪crimes are such hostile or other acts of soldiers or‬‬ ‫ניסח‪ .‬ובית משפט זה של העם אשר הכריז לראשונה בדברי ימי‬
‫‪other individuals as may be punished by the enemy‬‬ ‫אנוש ״ו ִכתתו חרבותם לאתים״‪ ,‬בית משפט זה לא ייתן ידו להחזרת‬
‫‪on capture of the offenders. They include acts‬‬
‫הגלגל לאחור‪ ,‬לביטול ההישגים אשר המין האנושי השיג לאחר‬
‫‪contrary to international law perpetrated in violation‬‬
‫‪of the law of the criminal’s own State, such as killing‬‬ ‫שתי מלחמות עולם בדור אחד‪ .‬העקרונות של משפטי נירנברג מצאו‬
‫‪or plunder for satisfying private lust and gain, as well‬‬ ‫בינתיים דרכם לאותם אמנות והסכמים בינלאומיים אשר כבר‬
‫‪as criminal acts contrary to the laws of war‬‬ ‫הזכרתי‪ .‬לא ראיתי אף פסק דין אחד אחרי המלחמה‪ ,‬שבו סירב בית‬
‫‪committed by order on behalf of the enemy State.‬‬ ‫המשפט לשים לב וללכת בעקבות עקרונות אלה‪ .‬מדינת ישראל לא‬
‫‪To that extent the notion of war crimes is based on‬‬ ‫תהיה הראשונה והיחידה שתעשה זאת‪.‬‬
‫‪the view that States and their organs are subject to‬‬ ‫ועתה אפרט במקצת טענה אחת שגם עליה כבר עמדתי‪ ,‬אבל‬
‫‪criminal responsibility under International Law.‬‬
‫מצדיקה תשובה יותר מפורטת לאור הטיעון שבכתב‪ ,‬והיא טענת‬
‫ובעמ׳ ‪568‬׃‬ ‫מעשה המדינה – ”‪ .“Act of State‬טענה זו משתרעת על עשרים‬
‫‪The fact that a rule of warfare has been violated in‬‬ ‫עמודים ומעלה מן הטענות שבכתב‪.‬‬
‫‪pursuance of an order of the belligerent Government‬‬ ‫אב בית הדין התאוריה של קלזן )‪ ,(Kelsen‬כן?‬
‫‪or of an individual belligerent commander does not‬‬
‫‪deprive the act in question of its character as a war‬‬ ‫היועץ המשפטי התאוריה של קלזן‪ .‬ואותה מסכם הסניגור‬
‫‪crime; neither does it, in principle, confer upon the‬‬ ‫בעמ׳ ‪ 35‬של טיעונו כלהלן׃‬
‫‪perpetrator immunity from punishment by the injured‬‬ ‫יש אם כן לקבוע כתוצאה מסעיף זה שתורת הֿ‪,Act of State‬‬
‫‪belligerent. A different view has occasionally been‬‬ ‫מעשה המדינה‪ ,‬מוציאה כל סמכות שיפוט של מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪adopted in military manuals and by writers, but it is‬‬
‫כל הליך שיפוט נגד אייכמן יהיה אם כן מעשה החורג מן החוק‬
‫‪difficult to regard it as expressing a sound legal‬‬
‫‪principle.‬‬
‫הבינלאומי‪.‬‬
‫יש ”‪ ,“different view‬אבל הוא אינו העיקרון המשפטי הנכון‪.‬‬
‫במידה שהדבר נוגע במשפט העמים ניתנה על טענה זו במשפטי‬
‫השופט הלוי אדוני היועץ המשפטי‪ ,‬האם כל כתב האישום סובב‬ ‫נירנברג תשובה ניצחת‪ .‬היא נדחתה בשתי ידיים‪.‬‬
‫רק על תקופת המלחמה או יש גם פרטים קודמים לתקופת מלחמת‬
‫בפסק הדין של בית הדין הצבאי הבינלאומי‪ ,‬הסדרה הכחולה‬
‫‪?1939‬‬
‫)‪ ,(Blue Series‬כרך ‪ ,1‬עמ׳ ‪ ,223‬נאמר )אני קורא מן ההוצאה‬
‫היועץ המשפטי יש פרטים הקודמים לתקופת המלחמה‪ .‬אגיע לזה‬ ‫האנגלית(׃‬
‫מיד‪ ,‬אדוני‪ .‬אם כבוד השופט שואל אותי על כך‪ ,‬אני מוכן מיד‬ ‫‪The principle of international law, which under‬‬
‫להשיב‪ ,‬אם כי זה משסע את טענתי העיקרית בנקודה זו‪.‬‬ ‫‪certain circumstances, protects the representatives‬‬
‫‪of a state, cannot be applied to acts which are‬‬
‫השופט הלוי מפני שהאסמכתאות נוגעות למלחמה?‬
‫‪condemned as criminal by international law. The‬‬
‫היועץ המשפטי האסמכתאות לא כולן נוגעות למלחמה‪.‬‬ ‫‪authors of these acts cannot shelter themselves‬‬
‫האסמכתא של )‪ (I.M.T. International Military Tribunal‬נוגעת‬ ‫‪behind their official position in order to be freed‬‬
‫למלחמה‪ ,‬אבל האסמכתאות של הסדרה הירוקה )‪,(Green Series‬‬ ‫‪from punishment in appropriate proceedings.‬‬
‫המבוססות על חוק מועצת הפיקוח מס׳ ‪ 10‬אינן נוגעות לעניין‬ ‫אב בית הדין הספר של קלזן פורסם לפני פסק הדין‪ ,‬בֿ‪?1944‬‬
‫‪47‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪5‬‬

‫ואין זה צידוק ואין הוא יכול להסתייע בכך‪ .‬אנחנו נוכיח לכם‪ ,‬שהוא‬ ‫המלחמה בלבד‪ ,‬אבל שם קרתה תקרית מעניינת עם פסיק‪ ,‬ונקודה‬
‫חרג מתחומי ההוראות‪ ,‬שהוא היה הרבה יותר קיצוני‪ ,‬הרבה יותר‬ ‫ופסיק בפרוטוקול של לונדון‪ ,‬כאשר היה הבדל בין הנוסח הרוסי‬
‫נוקשה‪ ,‬הרבה יותר להוט בהשמדת היהודים מן הפקודה שהוטלה‬ ‫והנוסח האנגלי בהגדרת הפשעים נגד האנושות והנוסח האנגלי קבע‬
‫עליו‪.‬‬ ‫כאילו רק מעשים כאלה הקשורים עם פשע מלחמה הם גם פשע נגד‬
‫השופט הלוי זה מוקדם עכשיו‪.‬‬ ‫האנושות; ובפרוטוקול מיוחד שנחתם בין המעצמות נתקבל נוסח‬
‫כבר‬ ‫האנושות‪.‬‬ ‫נגד‬ ‫פשעים‬ ‫לגבי‬ ‫זה‬
‫היועץ המשפטי זאת נוכיח‪ ,‬אפילו אם הסניגור יצליח להוכיח שכל‬ ‫הֿ‪ I.M.T.‬עצמו דן במזימה‪ַ ,‬בקשר לאסור מלחמה גם בתקופה‬
‫מה שעשה אדולף אייכמן‪ ,‬רק במסגרת הוראות עשה‪ .‬גם אז אני‬ ‫שקדמה לֿ‪ 1‬בספטמבר ‪ ,1939‬והוא מצא את פושעי המלחמה‬
‫אומר׃ השמטת סעיף ‪ 19‬לצורך חוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪,‬‬ ‫הגדולים אשמים בקשר זה גם לגבי מעשיהם אשר קדמו להכרזת‬
‫וזאת מכוח סעיף ‪ 8‬של חוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬האומר‬ ‫מלחמת העולם השנייה‪ .‬אבל נכון שבפשעים נגד האנושות הוא‬
‫במפורש שסעיף ‪ 19‬של החוק הפלילי לא יחול‪ ,‬שוללת ומונעת ממנו‬ ‫הגביל את עצמו לתקופת המלחמה בלבד‪ ,‬בגלל אותו הפרש של‬
‫כל אפשרות של הגנה‪.‬‬ ‫פסיק‪ ,‬ונקודה ופסיק‪ ,‬שבית המשפט ימצא אותו בהמשך‬
‫השופט רוה אז מה יש לנו לקבוע בשלב זה‪ ,‬כשאנחנו צריכים‬ ‫לפרוטוקולים של מוסקבה‪ ,‬הסכם לונדון‪ ,‬מגילת נירנברג‪ ,‬בכרך‬
‫להחליט על הסמכות?‬ ‫השלישי של הסדרה הירוקה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי יש לקבוע שהדבר של ”‪ “Act of State‬אינו הגנה‪,‬‬ ‫אב בית הדין אני חושב שיש לנו פסק דין מקומי על שאלה זו‪,‬‬
‫ואינו מעלה ואינו מוריד‪.‬‬ ‫נדמה לי של השופט לם‪.‬‬
‫השופט הלוי הטענה של הסניגור אינה בשלב זה שזאת הגנה‪ ,‬הגנה‬ ‫היועץ המשפטי יש לנו‪ .‬אבל אני הולך הלאה ואומר שחוק מועצת‬
‫לעצם העניין‪ ,on the merits ,‬אלא טענתו היא שזה שולל את‬ ‫הפיקוח כבר לא סבל מאותו ליקוי של פונקטואציה וגם החוק לעשיית‬
‫השיפוט ושבמידה שהחוק הישראלי אינו מקבל את ההגנה הזאת‪,‬‬ ‫דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬אינו קשור לתקופת המלחמה‬
‫הוא לפי דעתו של הסניגור בניגוד לחוק הבינלאומי‪ .‬לכן אין צורך‬ ‫דווקא‪ ,‬אלא הוא חל על כל תקופת השלטון הנאצי והוא בא כתרומה‬
‫להיכנס עכשיו לעובדות ולחוק הפנימי הישראלי‪.‬‬ ‫ישראלית למלא אותו חלל שכבר דיברתי עליו באריכות׃ החלל‬
‫היועץ המשפטי אני מבין זאת‪ .‬אבל הוא אומר׃ לא יכולתם לחוקק‬ ‫המשפטי שיצרו הנאצים במתכוון ובזדון לכסות על פשעיהם‪.‬‬
‫חוק כזה‪ ,‬לא היתה רשות לכנסת של מדינת ישראל הריבונית לחוקק‬ ‫מבחינת החוקה הפנימית של מדינת ישראל יכולה הגנה של‬
‫את החוק כולו‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה לא היתה לה הרשות להכניס‬ ‫”‪ “Act of State‬להתבטא בסעיף ‪ 19‬של פקודת החוק הפלילי ‪1936‬‬
‫סעיף ‪.8‬‬ ‫על שני חלקיו‪ ,‬סעיף זה שנותן צידוק למעשים פליליים‪...‬‬
‫אב בית הדין אדוני רק מראה לנו עכשיו מה הוא סעיף ‪.8‬‬ ‫אב בית הדין מר האוזנר‪ ,‬האם זה נוגע לנושא הוויכוח עכשיו –‬
‫היועץ המשפטי בדיוק כך‪ .‬אני מראה לכם מהו החוק הישראלי‪.‬‬ ‫האם החוק המקומי שלנו נוגע לנושא הוויכוח?‬
‫ואני מראה לכם כי סעיף ‪ 8‬הוא בהתאם למשפט הבינלאומי ובהתאם‬ ‫היועץ המשפטי כן‪ .‬אני אומר כי סעיף ‪ 19‬אינו חל‪ .‬כך קבע‬
‫לקו של משפט העמים‪.‬‬ ‫המחוקק בחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬ובזה כאילו הכניס‬
‫בספרו ‪War Criminals, their Prosecution and Punishment,‬‬ ‫לתוך החוק שלנו את אותה ה ִפסקה שהכניסו בלונדון‪ ,‬שראשי‬
‫‪ ,1944‬שלדון גליק )‪ – Sheldon Glueck‬פרופסור לחוק הפלילי‬ ‫מדינה‪ ,‬פקידים‪ ,‬עושי שליחותה של המלכות יתנו את הדין‪ .‬אני‬
‫ולקרימינולוגיה בהרוורד יוניברסיטי( אומר בעמ׳ ‪ 134‬על הטענה‬ ‫אומר שהשמטת סעיף ‪ 19‬לצורך חוק עשיית דין בנאצים ובעוזריהם‬
‫של ”‪ “Act of State‬לצורכי פשעים אלה׃‬ ‫כמוהו כהכנסת אותה הוראה פוזיטיבית שהוכנסה בתחיקה ההיא‬
‫ושעשתה את שליחי המדינה אחראים‪ ,‬למרות שהיו יכולים לטעון כי‬
‫‪So runs the argument. But the examination of the Act‬‬ ‫עשו את מעשיהם עקב שליחתם הרשמית‪ .‬אולי אנתח את הטענה‬
‫‪of State theory demonstrates its artificiality, legalistic‬‬
‫‪nihilism and inapplicability, when dealing with the‬‬
‫אם לא הסברתי אותה דיה‪.‬‬
‫‪effective enforcement of the laws and customs of‬‬ ‫אב בית הדין אני מבין‪ .‬אני רק מפקפק קצת‪ .‬יכול להיות שרצו‬
‫‪warfare.‬‬ ‫לבטל את ההגבלות שישנן בסעיף ‪ 19‬עצמו‪ .‬סעיף ‪ 19‬מסויג‪.‬‬
‫אב בית הדין אני חושב שד״ר סרבציוס ציטט את הפסוק הזה‬ ‫היועץ המשפטי אין אצלנו הגנה של ”‪ “Act of State‬במסגרת‬
‫בטענות שלו‪ .‬הוא מתווכח אתו כמובן‪.‬‬ ‫החוק הישראלי אלא על פי סעיף ‪ .19‬זהו הצידוק שאדם יכול לומר‬
‫היועץ המשפטי הוא ציטט פסוק סמוך‪ .‬אבל אין בכך נפקא מינה‪.‬‬ ‫״פעלתי כדי להוציא לפועל חוק מסוים״ – זהו ‪)19‬א(‪ ,‬או ״כדי‬
‫אני אומר ששלדון גליק קבע את ההלכה הנכונה‪ .‬ואם נסתכל במה‬ ‫להוציא לפועל פקודה מסוימת‪ ,‬הוראה חוקית שקיבלתי״ – זה‬
‫שפסקו בהתאם לאותה הלכה בתי המשפט הצבאיים האמריקאיים‪,‬‬ ‫‪)19‬ב(‪.‬‬
‫שרק קראו אותם צבאיים‪...‬‬ ‫השופט רוה מר האוזנר‪ ,‬האם אדוני בכלל מציע לדון בשאלה זו‬
‫אב בית הדין בעמ׳ ‪ 30‬מטענותיו של הסניגור תמצא את המילים׃‬ ‫ולהחליט עליה מבלי ששמענו הוכחות על העובדות?‬
‫”‪.“artificiality, legalistic nihilism and inapplic-ability‬‬ ‫היועץ המשפטי זאת תהיה התשובה האלטרנטיבית כמובן‪ .‬אבל אני‬
‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬הוא מצטט אחרי כן בקטע הבא מעמ׳ ‪ ,139‬על‬ ‫אומר שגם לצורך הוויכוח המוקדם ובהנחה שהסניגור יצליח להוכיח‪,‬‬
‫כן אני סמכתי יותר על ההוא‪ .‬ברור שיש כאן מלאכותיות בהגנה‬ ‫שכל מה שעשה הנאשם‪ ,‬רק מכוח הוראה עשה‪ ,‬גם אז אין זו הגנה‬
‫משפט אייכמן‬ 48

personally responsible for initiating or waging ‫ הרי בתנאי‬,‫ מפני שאם ההגנה הזאת היתה מתקבלת‬,‫הזאת‬
aggressive wars and invasions because no penalty ,‫ והוא היטלר‬,‫דיקטטורה כמו גרמניה יכול היה להיות רק נאשם אחד‬
had been previously prescribed for such acts. History, ‫ היו יכולים כל שאר הנאשמים בביצוע פשעי‬,‫ומשאיש זה איננו‬
however, reveals that this view is fallacious… ‫ מפני‬,‫ ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו‬,‫מלחמה לומר‬
But even if history furnished no example, we ,‫שהוא היחידי שהיה מוסמך לתת פקודות ואנחנו כולנו חייליו‬
would have no hesitation in holding that those who .‫ לציית‬,‫מצוּוים להישמע‬
prepare, plan, or initiate aggressive invasions, and
wage aggressive wars, and those who knowingly .‫ בתור ראש המדינה גם הוא מחוסן‬.‫השופט הלוי גם הוא לא‬
participate therein are subject to trial, and if
convicted, to punishment.
‫היועץ המשפטי והוא היה יכול להיות מחוסן שוב לפי הדוקטרינה‬
.‫ הוא מחוסן‬,‫ סובריין‬,‫ שראש המדינה‬,“Act of State” ‫השנייה של‬
‫וגם אילו עמד אדולף אייכמן באותה ארץ אשר סניגורו מבקש‬ ‫איני נכנס ברגע זה לדון בשאלה באיזה מידה ראש מדינה מחוסן או‬
‫ גם שם לא יכול היה‬,‫ ברפובליקה הפדרלית‬,‫להעמידו לדין בה‬ ‫ משפטנים בינלאומיים מפקפקים בכך מאז שהוגלה נאפוליון‬.‫לא‬
.‫למצוא לא צידוק ולא הגנה בטענה זו המושמעת כאן‬ ‫ אבל אני פטור‬.‫ חושבים שאפשר לפעול נגד ראש מדינה‬.‫לאלבה‬
‫באחד מפסקי הדין האחרונים של בית המשפט העליון של‬ ‫ אלא אדולף אייכמן‬,‫ לא אדולף היטלר יושב פה בפניכם‬.‫מלדון בכך‬
Neueֿ‫גרמניה המערבית – אשר בית המשפט ימצא אותו ב‬ “Act of State” ‫ אם נקבל את התאוריה של‬.‫יושב פה בפניכם‬
‫ – נידונה‬373 ‫ בעמ׳‬23.2.1961ֿ‫ מ‬Juristische Wochenschrift ‫ כי אז כל מי שביצע את פקודותיו של היטלר היה לו צידוק‬,‫כהגנה‬
‫ אנו נגיש לכם‬.‫ של החוק הצבאי הגרמני‬47 ‫הבעיה של תחולת סעיף‬ .‫ מצפון העולם נרתע מכך‬.‫לפשעים האיומים ביותר‬
‫ קובע כי פקודה מהווה צידוק; פקודה‬47 ‫ סעיף‬.47 ‫מיד גם את סעיף‬ ‫הנה מה שאומר בית המשפט הצבאי האמריקאי במשפט‬
‫ זה היה קיים‬.‫בלתי חוקית אינה מהווה צידוק למעשה בלתי חוקי‬ ‫ הוא‬.United States v. Pohl ,‫ הוא משפט מחנות הריכוז‬,4 ‫מס׳‬
‫ זה חל‬.‫ וזה קיים היום‬,‫ זה היה קיים בזמן הנאצים‬,‫לפני הנאצים‬ ‫׃‬968 ‫ עמ׳‬,5 ‫ כרך‬,‫מצוי בסדרה הירוקה‬
‫ וזה מה שאומר בית‬.‫אפילו על חוק השיפוט המיוחד של הס״ס‬
‫ ואני קורא מהמקור׃‬,‫המשפט העליון הגרמני‬ The Germans had become so accustomed to regimen-
tation and government by decree that the protection of
Zur Bestrafung nach Artikel 47 genügt es schon, individual human rights by law was a forgotten idea.
wenn der Untergebene in seiner Vorstellungs-und The fact that the people of the Eastern territories were
Begriffswelt auf Grund der ihm eigenen und torn from their homes, families divided, property
geläufigen Denkweise zu dem Bewusstsein durchge- confiscated, and the able-bodied herded into concen-
drungen ist, dass die befohlene Handlung etwas tration camps, to work without pay for the perpetrators
Unrechtes darstellt. of these outrages — all this was complacently justified
‫ אם יש לאדם תחושה אפילו שמה שהוא מצווה‬,‫כלומר‬ because a swollen tyrant in Berlin had scribbled “HH”
...‫לעשות‬ on a piece of paper. And these are the men who now
keep repeating: “nulla poena sine lege”.
.‫אב בית הדין נאמר שם׃ לפי עולם המושגים שלו‬
‫ המדובר הוא ברדיפת היהודים׃‬,974 ‫ובעמ׳‬
.‫היועץ המשפטי מבחינת המושגים שלו‬
This disgraceful chapter in the history of Germany
‫ לפי עולם מושגיו‬,‫ די אם הגיע פקוד‬,47 ‫להענשה על פי סעיף‬ has been vividly portrayed in the judgment of the
‫ לתודעה כי המעשה המצווה הוא‬,‫ולפי אופן חשיבתו העצמית‬ International Military Tribunal.
.‫דבר בלתי חוקי‬
Nothing can be added to that comprehensive
‫ רדיפתם למחנות‬,‫יבוא נא אדולף אייכמן ויסביר אם רצח המיליונים‬ finding of facts, in which this Tribunal completely
‫ריכוז והמתתם בגזים – היו לפי התחושה והתודעה שלו משהו בלתי‬ concurs. From it we see that the unholy spectacle of
.‫חוקי אם לאו‬ six million human beings deliberately exterminated
by a civilized state whose only indictment was that
‫ שדן‬,(Ulm) ‫לפנַי גם פסק דין של בית המשפט הארצי של אוּלם‬ its victims had been born in the wrong part of the
‫ הוא ניתן‬.‫כמה נאשמים בקטע קטן של חזית ההשמדה‬ world of forbears whom the murderers detested.
.Ulmer Landesgericht ‫ נכון שזה רק‬.10.8.1959ֿ‫ב‬ Never before in history has man’s inhumanity to man
?‫אב בית הדין אולי אדוני יגיש לנו זאת ונעיין בזה‬ reached such depths.
Wilhelmstrasse ‫ מה שנקרא‬,‫ובמשפט משרד החוץ הגרמני‬
‫ בית המשפט‬.146 ‫ למטה ובעמ׳‬145 ‫ בעמ׳‬.‫היועץ המשפטי כן‬
...‫קובע כי הנאשמים לא יוכלו לטעון‬ ,14 ‫ כרך‬,‫ המצוי בסדרה הירוקה‬,Prozess, case No. 11
‫׃‬321‐‐320 ‫עמ׳‬
?‫ והלאה‬145ֿ‫ מ‬,‫אב בית הדין כל זה פסק הדין‬
Is there personal responsibility for those who plan,
Die Angeklagten können auch nicht mit .‫היועץ המשפטי כן‬ prepare, and initiate aggressive wars and invasions?
Erfolg als Rechtfertigsgrund geltend machen, Hitler’s Befehl The defendants have ably and earnestly urged that
.sei oberstes Gebot gewesen heads of states and officials thereof cannot be held
‫‪49‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪5‬‬

‫היועץ המשפטי הוא נתקבל בשנת ‪ ,1940‬אם כי הוא בתוקף עד‬ ‫אב בית הדין אחרי שאדוני נתן לנו את פסק הדין של בית המשפט‬
‫היום‪.‬‬ ‫העליון‪ ,‬אז אולי‪...‬‬
‫השופט הלוי עד היום?‬ ‫היועץ המשפטי יש כאן ניתוח מאוד מפורט של מעשים דומים‬
‫בהרבה לעניינים שהנאשם הובא לדין עליהם‪ .‬אני רוצה להראות‬
‫היועץ המשפטי לא רציתי להשוות דווקא את החוק לעשיית דין‬
‫שגם לוּ נעשה רצונו של הסניגור‪ ,‬טענה זו על כל פנים לא היתה‬
‫בנאצים ובעוזריהם עם החוק שנתקבל בגרמניה הנאצית‪ ,‬אף על פי‬
‫עומדת לו‪ .‬לפיכך כל הטיעון שמצבו בישראל גרוע יותר מפני שלנו‬
‫שהוא בתוקף עד היום‪ .‬אבל יש שורה ארוכה של חוקים אחרים‪ .‬את‬
‫יש חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם השולל ממנו הגנות מסוימות‬
‫הרשימה אגיש לכם‪ ,‬כל ספרי החוק של מדינות תרבות נאורות‪,‬‬
‫– איננו נכון‪ .‬הגנות אלה אין לו בשום מקום‪ ,‬וגם לא באותה ארץ‬
‫אספנו את הקודקסים עצמם עם הרשימה‪ ,‬ונגיש לבית המשפט את‬
‫שהוא רוצה להישפט בה‪ ,‬אבל אשר לא ביקשה כלל לשפוט אותו‬
‫ערמת הספרים הזאת להוכיח כי חקיקה זו אינה יוצאת דופן והיא‬
‫והניחה לישראל את הזכות לשפוט אותו‪.‬‬
‫מותרת וכשרה‪.‬‬
‫אב בית הדין אבל עוד פעם‪ ,‬כפי שהעיר חברי השופט הלוי‪ ,‬הבעיה‬
‫ואשר להגינות המשפט‪ ,‬צר לי מאוד שנאמר מה שנאמר על ידי‬
‫היא קצת שונה‪ .‬הבעיה היא בכל זאת של החוק הבינלאומי‪ .‬זאת‬
‫הסניגור‪ .‬אומנם זה הולבש בצורה עדינה ומנומסת – ״הנאשם‬
‫נדמה לי אינה תשובה מלאה‪ ,‬שבית משפט גרמני לא היה מכיר‬
‫חושש פן לא יהיה לו משפט הוגן״‪ .‬כאן שופטים יהודים המצווים‬
‫בהגנה כזו‪.‬‬
‫על העיקרון ״משפט אחד לאזרח ולגר״‪ ,‬אמונים על עשיית צדק‪,‬‬
‫יעשו צדק גם עם אדולף אייכמן‪ .‬ואם הוא חושש‪ ,‬ייתכן שיש לו‬ ‫היועץ המשפטי הרי כבר אמרתי לפני יומיים‪ ,‬שמבחינת תשובה‬
‫חשש מוצדק‪ .‬אבל חשש מוצדק זה יהיה גם אם יועמד בפני כל‬ ‫לבית משפט זה‪ ,‬אני יכול לומר בפשטות׃ יש חוק‪ ,‬ואתם שופטי‬
‫טריבונל בכל מדינה ובכל מקום‪.‬‬ ‫ישראל מתבקשים ללכת לפי החוק‪.‬‬
‫אני מבקש את בית המשפט לדחות את טענות הסניגוריה‪,‬‬ ‫אב בית הדין אם כך‪ ,‬לא נחוצים לנו פסקי הדין הגרמניים‪.‬‬
‫להחליט כי יש לו סמכות לשפוט את הנאשם; ולצוות עליו להשיב‬ ‫היועץ המשפטי לפיכך כל זה לא נחוץ‪ .‬אבל אומרים פה׃ לא‬
‫על כתב האישום‪.‬‬ ‫ייעשה משפט צדק עם הנאשם‪ .‬הגנה זו הוא לא יוכל לטעון בפניכם‪.‬‬
‫אב בית הדין תודה מר האוזנר‪ .‬יש לי שאלה עובדתית אחת‪,‬‬ ‫אני אומר׃ הגנה זו לא יוכל לטעון בשום מקום‪.‬‬
‫המתעוררת אצלי בקשר עם כמה מהאסמכתאות האמריקאיות‬ ‫אב בית הדין טוב‪.‬‬
‫שאדוני ציטט׃ מה בדבר הסכם ההסגרה בין ישראל וארגנטינה‪,‬‬
‫האם הוא היה קיים?‬ ‫היועץ המשפטי בסיכומו של דבר‪ ,‬החברה הבינלאומית שהוקיעה‬
‫את רדיפת היהודים‪ ,‬הביעה בגלוי את דעתה כי אדולף אייכמן יעמוד‬
‫היועץ המשפטי לא‪ ,‬אדוני‪ .‬הוא נחתם אבל לא היתה עדיין‬ ‫לדין‪ .‬הוא עומד לדין לפי חוק שהוא היום נחלת עמי התרבות כולם‪.‬‬
‫רטיפיקציה של אותו הסכם‪.‬‬ ‫טענתו שהובא לכאן בעל כורחו אינה מעלה ואינה מורידה‪ .‬הבאתי‬
‫אב בית הדין אולי אדוני יכול לתת לי תאריכים?‬ ‫לכם מובאות רבות מפסקי דין המראים‪ ,‬כי כל דרך שהיא – על ידי‬
‫אנשים פרטיים‪ ,‬על ידי אנשים שהם שליחים בלתי רשמיים של‬
‫היועץ המשפטי לפי מיטב זיכרוני – ואני מוכן לבדוק זאת –‬ ‫השלטון‪ ,‬אפילו שליחים רשמיים של השלטון‪ ,‬המביאים אדם‬
‫נחתם ההסכם בראשי תיבות בֿ‪ .1958‬אבל לא היתה רטיפיקציה‬ ‫לסמכות – כל דרך כזו אינה עומדת לביקורת בית המשפט ואינה‬
‫ולכן הוא לא חל‪.‬‬ ‫מכריעה בשאלת אישום או סמכות‪ .‬לבית המשפט יש סמכות‪ ,‬שיש‬
‫אב בית הדין עד היום אין רטיפיקציה?‬ ‫לפניו נאשם‪ ,‬כאשר הוא מואשם לפי החוק וכאשר דנים אותו לפני‬
‫בית משפט בעל סמכות מבחינת הפרוצדורה – כל ה ִמשאלות האלה‬
‫אני חושב – שעד היום‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי‬
‫נתמלאו במקרה דנן‪.‬‬
‫אם בית המשפט מעוניין בחילופי האיגרות בינינו ובין ארגנטינה‪,‬‬ ‫על עקרון הטריטוריאליות דיברתי באריכות‪ .‬חוקים אלה מטבע‬
‫הללו נתפרסמו לאחרונה בהוצאה רשמית של האומות המאוחדות‪,‬‬ ‫בריאתם מוכרחים להיות אקסטריטוריאליים‪ ,‬ואין כל פסול בחקיקה‬
‫ואני מתכוון להגיש לבית המשפט את הגיליון הזה‪ .‬הוא אינו כולל‬ ‫כזו‪ ,‬גם לגבי חוקים אחרים‪ .‬ומקרה ״לוטוס״ )‪ (Lotus‬יוכיח‪ .‬יתרה‬
‫כמובן את חילופי האיגרות שהוחלפו אחרי יוני ‪ ,1960‬ואף לא אותה‬ ‫מזו׃ זכות השיפוט לגבי פושעים נאציים‪ ,‬לפי הלכה המתגבשת‬
‫איגרת המחסלת את התקרית‪ ,‬אשר הגשתי לכם בנפרד‪.‬‬ ‫והולכת‪ ,‬היא זכות אוניברסלית לכל עמי התרבות‪ .‬למדינת ישראל‬
‫אב בית הדין אבל שם יש משהו על הסכם ההסגרה?‬ ‫הזכות לשפוט את מי שניסה להשמיד את העם היהודי‪ ,‬לא פחות‪,‬‬
‫ואולי יותר‪ ,‬מאשר לאיזו מדינה שהיא‪.‬‬
‫היועץ המשפטי לא‪ ,‬אין‪.‬‬
‫אב בית הדין בנוגע לאקסטריטוריאליות‪ ,‬אדוני יכול להסתמך גם‬
‫אב בית הדין על כל פנים‪ ,‬יגיש את הגיליון; זה לא יזיק‪.‬‬
‫על החוק הפלילי הגרמני המעניש גם על מעשים המכוונים נגד העם‬
‫שאלה נוספת – היש לישראל הסכם הסגרה עם גרמניה‬ ‫הגרמני שבוצעו בחוץ לארץ על ידי זרים‪.‬‬
‫המערבית?‬
‫היועץ המשפטי אני יודע זאת אדוני‪ ,‬אבל לא הייתי להוט ביותר‬
‫היועץ המשפטי לא‪ ,‬אין לנו‪.‬‬ ‫להסתמך על חוק זה מפני שהוא חוק נאצי‪.‬‬
‫אב בית הדין בבקשה‪ ,‬ד״ר סרבציוס‪.‬‬ ‫השופט הלוי חוק נאצי?‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪50‬‬

‫שהוא קיים עד היום‪ .‬איני חושב שזה חוק נאצי‪ ,‬אף על פי שהוא‬ ‫ד״ר סרבציוס אדוני הנשיא‪ ,‬רבותי השופטים‪ ,‬בשלב זה של ההליך‬
‫חוקק בתקופה הנאצית‪ .‬בסעיף ‪ 4‬נאמר )קורא בגרמנית(׃‬ ‫מדובר רק על סמכות בית המשפט‪ .‬ואין אנו עוסקים בהאשמת‬
‫‪für eine von einem AuslÌnder im Auslande began-‬‬ ‫הנאשם ובהגינות המשפט‪ .‬על כן יסובו דבַרי רק על דבר הסמכות‪.‬‬
‫‪gene Straftat gilt das deutsche Strafrecht, wenn sie‬‬ ‫היועץ המשפטי הביע‪ ,‬בנימוקים חשובים‪ ,‬את ההשקפה כי החוק‬
‫‪durch das Recht des Tatorts mit Strafe bedroht ist und‬‬ ‫לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם הוא מילוי חלל משפטי‪ .‬הוא הולך‬
‫‪wenn die Straftat gegen das deutsche Volk oder‬‬ ‫בדבריו בעקבות‪...‬‬
‫‪gegen einen deutschen StaatsangehÎrigen gerichtet‬‬
‫…‪ist‬‬
‫אב בית הדין אבקש לחזור שוב על המשפט האחרון שנאמר‬
‫במהירות‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס חוק זה מרחיק לכת והולם את זכות המשפט הגרמני‬
‫עתה‪ ,‬נראה כי אי אפשר יהיה להחיל חוק זה על העניינים כאן‪,‬‬ ‫השופט הלוי המשפט האחרון היה׃ החוק הישראלי הולך בזה‬
‫מאחר שהמדובר לא באזרחים של המדינה הזאת‪.‬‬ ‫בעקבות הסכם לונדון ובעקבות פסק דין נירנברג‪.‬‬
‫השופט הלוי אבל שם מדובר גם על העם הגרמני‪ ,‬לא רק על‬ ‫אב בית הדין בבקשה להמשיך‪.‬‬
‫אזרחים גרמנים‪ ,‬גם העם הגרמני‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס בדיקה תראה‪ ,‬כי החלל הריק במשפט העמים אחרי‬
‫ד״ר סרבציוס זה חל אומנם‪ ,‬אך גם מדינת ישראל עצמה לא היתה‬ ‫מלחמת העולם השנייה לא מולא למעשה‪ .‬יוצא כי בתקנון לונדון‬
‫קיימת כאן‪ .‬אומנם אף זו היא נקודה פורמלית ונובעת מתוך החוק‬ ‫מדובר רק במשפט כיבוש שניתן להחילו אך ורק על המנוצחים‪.‬‬
‫הפורמלי‪ ,‬ועל בית המשפט יהיה לבדוק ולעיין עד כמה העניינים‬ ‫התקופה שלאחר מכן הראתה כי זוועות בזירות עולם אחרות נשארו‬
‫חלים כאן‪.‬‬ ‫ללא תשומת לב‪ִ .‬מנהגי השליטה המדינית נשארו כפי שהיו‪.‬‬
‫התפתחות המשפט לה ציפה העולם‪ ,‬לא התקדמה‪ .‬אמנת השמדת‬
‫השופט הלוי כן‪ ,‬אבל העם הגרמני זה מושג יותר רחב מאשר‬
‫עם לא נעשתה בר תוקף על פי עקרון המשפט העולמי‪ ,‬היא נוּונה על‬
‫המדינה הגרמנית‪ ,‬כמו שגם העם היהודי זה מושג שונה ממדינת‬
‫ידי עקרון הטריטוריאליות‪ .‬באו״ם נשארה טיוטת הוועדה לזכויות‬
‫ישראל‪.‬‬
‫האדם והוועדה לדיני עונשין עולמיים בבחינת ִמשאלה וניסיון של‬
‫ד״ר סרבציוס אם מותר לי לענות על כך‪ ,‬המושג עם גרמני אינו‬ ‫אידאליסטים‪ .‬עם זאת מאיימת סכנה‪ ,‬אותה יש למנוע‪ ,‬באי אלה‬
‫מושג משפטי במשפט הגרמני‪ .‬הכוונה היא לא לעם הגרמני כולו‪ ,‬אלא‬ ‫אתרים בעולם‪ .‬אולם מנהיגי המדינות אינם רוצים‪.‬‬
‫לעם המדינה הגרמנית‪ ,‬וזה הוא אף עקרון הקהילייה הפדרלית‬
‫הגרמנית‪.‬‬ ‫עוד הביע התובע את העמדה‪ ,‬כי אף ביזמת עצמה רשאית מדינת‬
‫ישראל למלא את החלל הריק על ידי חוק משלה‪ .‬עשיית דבר זה היא‬
‫אילו היה דבר זה מותר מבחינה משפטית‪ ,‬ללא נקודת סימוכין‬ ‫דרישה הגלומה במשפט הטבעי‪ .‬אולם למשפט זה הושמו סייגים על‬
‫מוכרת על ידי משפט העמים‪ ,‬כי אז רשאיות היו גם מדינות חדשות‬ ‫ידי משפט העמים‪ .‬לשם ִהזקקות לזכות הבאה לדין צריכה‪ ,‬לפי‬
‫לחוקק חוקים להבאה לדין של כל המכונים כיום ״אדוֵני‬ ‫משפט העמים‪ ,‬להתקיים זיקה למב ֵצע המעשה‪ .‬זכות ההבאה לדין‬
‫המושבות״‪ .‬דבר זה לא יתיר משפט העמים‪.‬‬ ‫יכולה לחרוג אל מעבר לטריטוריה‪ .‬דבר זה מראה עקרון החסות‪.‬‬
‫הקטגור הצביע על כך כי כמה מדינות חוקקו אחרי המלחמה‬ ‫דבר זה נובע ממקרה ״לוטוס״ שהובא על ידי התביעה‪ .‬הוא הדין‬
‫חוקי השלמה תקפים לשם חסימת פרצות קיימות‪ .‬אולם מדובר כאן‬ ‫לגבי המקרה של עברת מטבע על ידי בלגית בהולנד‪ ,‬וכן במקרה‬
‫רק באותן מדינות שבימי המלחמה היו כבושות בידי גרמניה‪.‬‬ ‫הבגידה במולדת בתיק ג׳ויס באנגליה‪ .‬כל אלה הובאו על ידי‬
‫למעשה אין החוקים אלא חוקי ביצוע לתקנוןֿלונדון ולהסדרים‬ ‫התביעה בדבריה‪ .‬הרחבה בלתי מוגבלת של זכות ההבאה לדין –‬
‫המתאימים שלאחר המלחמה‪ .‬הזיקה לסייגים שבמשפט העמים‬ ‫נוגדת את משפט העמים‪ .‬כך אין בידי החוק לעשיית דין בנאצים‬
‫נשמרת תמיד‪ .‬כאן‪ ,‬במקרה הנאשם אייכמן‪ ,‬אין כל חלק ריק מעין זה‬ ‫ובעוזריהם ליצור‪ ,‬בהיעדר נקודת סימוכין מוכרת‪ ,‬כל ריבונות‬
‫קיים‪ .‬קיים בית משפט גרמני מוסמך‪ ,‬ובית המשפט הגרמני שופט‬ ‫עונשין‪ ,‬ועל כן כל שיפוט לגבי האנשים שמחוץ לריבונות המרחב‪.‬‬
‫על פי חוקים קיימים תקפים‪ .‬על כך הצביעה התביעה עצמה‪ .‬בפני‬ ‫אב בית הדין אחד העקרונות המוכרים הוא – העיקרון האישי;‬
‫בית המשפט הגרמני המוסמך אף הובאו לדין ואף נשפטו מספר רב‬ ‫ועקרון משנה הוא – עיקרון אישי פסיבי‪ .‬מה בדבר העיקרון הזה‬
‫של אנשים שהואשמו בפשעים דומים לאלה בהם מואשם הנאשם‪.‬‬ ‫בקשר עם החוק שלנו? כלומר‪ ,‬הגנה על קרבנות מעשי הפשע‪ .‬זה‬
‫יש עוד נקודה אחרת‪ .‬בית המשפט חייב להיות רשאי לבדוק את‬ ‫עיקרון שמתקרב גם לעקרון החסות‪ .‬אני הולך לפי החלוקה‬
‫תוקף החוק עליו סומכים את זכות ההבאה לדין‪ .‬לא מוכרח להיות‬ ‫המקובלת‪.‬‬
‫משפט כל מה שמחליט מחוקק‪ .‬יש סייגים של חקיקה‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס אדוני הנשיא‪ ,‬הרי הקרבנות לא היו אזרחי המדינה‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬בשבילנו‪ ,‬כך נדמה לי‪ ,‬זו תהיה שאלה‬ ‫בשעה שסבלו את סבלם‪.‬‬
‫של המשפט הישראלי היונק בעניין זה מן המשפט האנגלי המקובל‪.‬‬ ‫השופט הלוי האם זו אינה טענה פורמלית ופורמליסטית גרידא?‬
‫והיועץ המשפטי קרא לנו מספרו של דייסי )‪ (Dicey‬על הגישה של‬
‫המשפט המקובל לשאלה זו‪ .‬מה אדוני משיב על כך?‬ ‫ד״ר סרבציוס המשפט הלוא מבוסס וקיים מצורות פורמליות‪ ,‬וזו‬
‫אחת השאלות בהן יצטרך בית המשפט לדון בכובד ראש‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס על כך אני עונה׃ אם לפי התפיסה המשפטית‬
‫המקובלת עדיף במקרה ספק משפט הארץ על פני משפט העמים‪,‬‬ ‫השופט הלוי אדוני הסניגור‪ ,‬עוד שאלה אחת‪ ,‬אותה שאלה‬
‫הרי דורשת התפתחות המשפט החדיש בדיקה של עיקרון זה‪ .‬הכרחי‬ ‫ששאלתי את היועץ המשפטי בנוגע לחוק הפלילי הגרמני‪ ,‬סעיף ‪,4‬‬
‫‪51‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪5‬‬

‫השופט הלוי סמכות להיכנס בעניין אי חוקיות ההבאה לבית הדין‪,‬‬ ‫הוא כי למשפט העמים תינתן בכורה על פני משפט הארץ‪ ,‬אם‬
‫שאין סמכות לבדוק את עניין החטיפה‪.‬‬ ‫שואפים לסדר עולמי לפי משפט העמים‪ .‬חוק היסוד של הקהילייה‬
‫הפדרלית הגרמנית חותר לכך מבחינה משפטית‪ .‬זה הוא עקרון יסוד‬
‫היועץ המשפטי כך‪ ,‬כך זהו‪.‬‬
‫הדורש את ביצועו בכל אתר ואתר‪.‬‬
‫אב בית הדין זה מה שד״ר סרבציוס אמר ולזה הוא התכוון לכל‬ ‫היועץ המשפטי הביא כאן שפע של הכרעות המיועדות להוכיח‬
‫הפחות‪ .‬לכן היות ואין לו סמכות לבדוק את העניין מבחינת המשפט‬ ‫את סמכות בית המשפט לפי הנוהג של משפט העמים‪ .‬תקדימים‬
‫הבינלאומי‪ ,‬יש לו סמכות לבדוק מבחינת המשפט הלאומי‪.‬‬ ‫אלה מתייחסים בחלקם הגדול לתנאים שבין המדינות של ארצות‬
‫ד״ר סרבציוס במשפט פטיבון נגד ניקולס נשאר השופט מקֿקנה‬ ‫הברית של אמריקה‪ .‬אלה הם המקרים בהם מובא הנאשם בגלל‬
‫במיעוט‪ .‬בדעת מיעוט שלו‪ ,‬דעת יחיד‪ ,‬אומר הוא שלא מן הדין‬ ‫מעשה שבוצע במדינתו בפני בית המשפט‪ ,‬אשר הוא בלבד מוסמך‬
‫להפנות את הנחטף למדינה שבה נחטף‪ ,‬שיבקש לו שם דין‪ ,‬אך גם‬ ‫לשפטו‪ .‬אלה מקרים בהם מובא נאשם בפני בית משפט בארצו‪.‬‬
‫שופט זה אינו נזקק למשפט העמים כי אם לחוקה‪.‬‬ ‫בחינת החוקיות של ההעברה מתוך מדינה אחרת אל תוך המדינה‬
‫המביאה לדין נדחית כאן תמיד‪ ,‬נשללת כאן תמיד‪ ,‬כי לפי משפט‬
‫אב בית הדין האם חוקת ארצות הברית אינה מתייחסת למשפט‬ ‫ארצו אין לנאשם כל זכות חוקתית לכך‪.‬‬
‫העמים?‬
‫פסק הדין משנת ‪ 1893‬בעניין ‪ ,Lascelles v. Georgia‬פסק דין‬
‫ד״ר סרבציוס איני מכיר חוקה זו לפרטיה‪ .‬אני מגיע עתה‬ ‫שהובא כאן‪ ,‬דוחה במילים ברורות את הטענה כאילו חל משפט‬
‫למשפטים הבינלאומיים‪ ,‬שהם בינלאומיים באמת‪ .‬ואף מהם אין‬ ‫העמים על יחסים ביןֿמדינתיים של ארצות הברית‪.‬‬
‫ללמוד הלכה לעניין סמכות בית המשפט‪ .‬כשבאים לעיין במשפטים‬
‫האלה יש לתת את הדעת לנקודות הבאות‪ .‬יש מקרים שאין המדובר‬ ‫אב בית הדין מר האוזנר‪ ,‬האם אדוני ציטט את פסק הדין הזה?‬
‫כלל בחטיפה‪ ,‬מאחר ומתקבלת עזרת המדינה עצמה אשר מתוכה‬ ‫היועץ המשפטי לא זכור לי שציטטתי‪ .‬ציטטתי פסקי דין אחרים‬
‫חטפו‪ .‬כך למשל במשפט ‪ Ex parte Elliot‬משנת ‪ ,1949‬אשר הובא‬ ‫שאמרו את ההפך‪.‬‬
‫על ידי התביעה‪ .‬עריק אנגלי נעצר על ידי קצינים אנגליים תוך‬
‫השתתפות המשטרה הבלגית‪ .‬כך גם במשפט אינסול )‪ (Insul‬משנת‬ ‫אב בית הדין אנחנו פה לא זוכרים שמר האוזנר‪ ,‬בין מספר פסקי‬
‫‪ 1934‬שהוזכר כאן‪ ,‬בנוגע לעצירתו של אמריקאי בקושטא על ידי‬ ‫הדין שהוא ציטט‪ ,‬ציטט את פסק הדין הזה‪.‬‬
‫שלטונות תורכיים‪ .‬אולם בכל המקרים המדובר הוא בעשיית דין‬ ‫היועץ המשפטי אבל אם הסניגור רוצה אותו‪ ,‬אני מוכן להמציאו‬
‫בעוון מעללים אשר היתה לו לבית המשפט סמכות שיפוט על פי‬ ‫תוך דקה או שתיים‪.‬‬
‫עקרון החסות‪ .‬כך גם בעניין צ׳נדלר )‪ (Chandler‬שנשפט בעוון‬
‫בגידה במלכות וכך גם בעניין ״לוטוס״‪ .‬את משפט צ׳נדלר הזכירה‬ ‫אב בית הדין אדוני מכיר אותו?‬
‫כאן התביעה‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬אני מכיר אותו‪.‬‬
‫המאשים הדגיש שוד ים‪ ,‬סחר עבדים וכיוצא באלה‪ ,‬אשר יד‬ ‫השופט הלוי מה השם המדויק של פסק הדין?‬
‫המשפט תשיגם בכל העולם כולו על פי עקרון המשפט הבינלאומי‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס זה משפט ‪Lascelles v. Georgia of 1893, 148‬‬
‫מעוללי מעללים כאלה הם אויבי האנושות ושומה על כל מדינה‬ ‫‪.U.S. Supreme Court Report 687‬‬
‫ומדינה לדאוג לכך שלא יוכלו להזיק עוד‪ .‬לדעת המאשים גם‬
‫במשפטו של אייכמן יש לנהוג לפי העקרונות האלה‪ .‬לזאת טוען אני‬ ‫אב בית הדין מה נאמר באותו פסק דין?‬
‫שלא נשקפת לאנושות כל סכנה מן הנאשם‪ .‬עם תום משטרו של‬ ‫ד״ר סרבציוס נאמר שם‪ ,‬שאין משפט העמים חל‪ ,‬מודגש שחוקת‬
‫היטלר היה לאזרח שוחר שלום‪ִ .‬אתרע מזלו שהיה חייב לקבל‬ ‫ארצות הברית וחוקיה הן הן החלות על הנאשם‪ ,‬וכי תחולת משפט‬
‫מרותה של ממשלה בלתי אנושית‪ .‬הוא התגבר והתעלה מעל לעולם‬ ‫העמים לא תושתת על עקרונות בריאים‪ ,‬אף אינה מסתמכת על דעה‬
‫המושגים של הממשלה ההיא‪ .‬הוא השתחרר מן השבועה אשר‬ ‫משפטנית מוסמכת‪ .‬יש לי כאן המקור האנגלי )קורא בעמ׳ ‪(690‬׃‬
‫הודות לה נעשה שימוש לרעה באמונים שנשבע‪.‬‬
‫‪There are decisions in the state courts, and in some of‬‬
‫ועתה אנקוט עמדה לעניין הצהרת הנאשם אשר הצהיר‬ ‫‪the lower federal courts, which have applied to the‬‬
‫בארגנטינה על דבר בואו לישראל מרצונו החופשי‪ .‬לא היה מקום‬ ‫‪rule laid down in U.S. versus Rauscher, supra, to‬‬
‫להוסיף ולבדוק את שאלת סמכות בית המשפט אילו באמת מרצונו‬ ‫‪interstate rendition of fugitives under the constitution‬‬
‫החופשי קיבל על עצמו הנאשם את מרות בית המשפט‪ .‬לדעת היועץ‬ ‫‪and laws of the United States; but in our opinion they‬‬
‫המשפטי אין ההצהרה רלוונטית‪ ,‬אולם ייתכן שבית המשפט ייחס‬ ‫‪do not rest upon sound principle, and are not‬‬
‫לה חשיבות‪ ,‬על כן אני אנקוט עמדה לגביה‪.‬‬ ‫‪supported by the weight of judicial authority.‬‬

‫לכאורה‪ ,prima facie ,‬יש להניח שההצהרה הזאת ניתנה מאונס‪.‬‬ ‫זה נתאשר גם בבהירות מתוך משפט אחר שהובא על ידי התביעה‪,‬‬
‫על כן המאשים‪ ,‬עליו הראיה שלא כך היה הדבר‪ .‬במועצת הביטחון‬ ‫פטיבון נגד ניקולס )‪ (Pettibone v. Nicholls‬משנת ‪ .1906‬על אף‬
‫של האומות המאוחדות לא הביעה אף אחת מהמדינות בעלות זכות‬ ‫חטיפתו של הנאשם על ידי עובדי מדינה של המדינה המענישה‪,‬‬
‫ההצבעה את הדעה שההצהרה הזאת ניתנה מרצון חופשי‪ .‬אילו‬ ‫מחליט בית המשפט שאין לו סמכות לדון בפרשת העובדות‪.‬‬
‫נתקבלה הדעה שההצהרה ניתנה מרצון לא היה דיון רב בתלונתה‬ ‫היועץ המשפטי אני חושב שיש פה טעות‪ .‬החלטת בית המשפט‬
‫של ארגנטינה‪ ,‬קשה להניח שהיתה אפילו מגיעה לסדר היום‪.‬‬ ‫היתה שיש לו סמכות‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪52‬‬

‫השופט הלוי לא אזרח אוסטרי?‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬לעניין הסכמתה של מועצת הביטחון לשפיטתו של‬
‫ד״ר סרבציוס לא‪ ,‬אינו אזרח אוסטרי‪ .‬כשרכש אביו את האזרחות‬ ‫הנאשם‪ .‬מועצת הביטחון בדברי ההקדמה שהובאו כאן מיום‬
‫האוסטרית כבר היה בוגר‪ ,‬על כל פנים מעל לגיל הנדרש‪.‬‬ ‫‪ ,23.6.1960‬הביעה דעתה שיש להעמיד את הנאשם למשפט‪ .‬אולם‬
‫מטרת החטיפה היתה להעמיד את הנאשם בפני בית משפט בישראל‬
‫נראה אם כן שעדיין לא חוסל חומר הסכסוך סופית‪ .‬נקודת מוקד‬ ‫ולא על כך סמכה את ידיה מועצת הביטחון‪.‬‬
‫כל שאלות סמכות בית המשפט היא ונשארת הבהרת השאלה אם‬
‫בהחלטה זו נוספה הגבלה‪ .‬נאמר בה שהנאשם יובא בפני בית‬
‫נעשתה חטיפת הנאשם מארגנטינה בפקודת הממשלה הישראלית‪.‬‬
‫דין מתאים‪ ,appropriate court ,‬דבר זה בא למעט בית משפט‬
‫ראש הממשלה של מדינה זו הודיע בשעתו בכנסת שחטיפת הנאשם‬
‫ישראלי ולהוציאו מן הכלל‪.‬‬
‫בוצעה על ידי עובדים של שירות הביטחון של המדינה‪.‬‬
‫השופט הלוי לא נאמר ”‪ ,“appropriate court‬נאמר ‪“should be‬‬
‫היועץ המשפטי אני מוכרח לתקן את הסניגור‪ .‬זה לא נכון‪ .‬אני‬
‫”‪.brought to appropriate justice‬‬
‫מצטער לשסע את הסניגור‪ .‬ראש הממשלה הודיע בכנסת ששירותי‬
‫הביטחון של המדינה גילו את מקום הימצאו‪ .‬זאת ולא יותר‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס אין הדברים לפנַי‪ .‬אני מניח שזה נכון‪ ,‬אבל הדברים‬
‫יוצאים מתוך הקונטקסט‪ .‬כתוב כאן ״לדין מתאים‪ ,‬לצדק הולם״‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס לי ידועים הדברים רק מתוך הדיונים במועצת‬ ‫כמו כאן הצביע המאשים על העובדה שאין כאן שאלה של‬
‫הביטחון של האו״ם‪ .‬לכן ייתכן שיש סטייה כלשהי‪ ,‬אבל התפיסה‬ ‫התנגשות במשפט העמים ושעל כן אין מניעה בפני שפיטתו של‬
‫העקרונית אחת היא‪ .‬אם אחר כך במועצת הביטחון של האו״ם‬ ‫הנאשם‪ .‬על פי המלצת מועצת הביטחון של האומות המאוחדות‬
‫הצביעו על הדבר שהחוטפים היו מתנדבים‪ ,‬אין בדבר כל סתירה‬ ‫נתחסלה התקרית וההתנגשות לפי ההצהרה המשותפת של הֿ‪3‬‬
‫שהיא׃ גם מתנדבים יכולים לקבל על עצמם משימה של מדינה‪ .‬דבר‬ ‫באוגוסט ‪ 1960‬של המדינות ארגנטינה וישראל‪ .‬אולם בנוסח‬
‫זה יוכל להתבהר על ידי העדים‪ .‬על כן אני מבקש את בית המשפט‬ ‫ההצהרה הזה אין חוזרים מן ההאשמה שחלה פגיעה על ידי‬
‫להתיר את שמיעת העדים‪.‬‬ ‫החטיפה‪ ,‬פגיעה במשפט העמים‪ .‬עומדת עדיין בתוקפה הפגיעה‬
‫אב בית הדין עוד לא ברור לי מדוע אדוני מייחס חשיבות כזאת‬ ‫במשפט והנאשם יכול להסתמך עליה‪ .‬לא נתעורר סכסוך בין‬
‫להבדל הזה אם הוא נחטף על פי פקודת הממשלה או על פי יזמה‬ ‫הרפובליקה הפדרלית הגרמנית ובין מדינת ישראל‪ ,‬אולם‬
‫פרטית‪.‬‬ ‫ההתערבות עדיין אפשרית והסכסוך יוכל להתעורר בכל שלב‬
‫ד״ר סרבציוס אם המדינה עצמה מצווה לבצע מעשה הנוגד את‬ ‫ושלב של ההליך‪.‬‬
‫משפט העמים אין היא יכולה להסתמך על כך‪ .‬זוהי דעתי האישית‪.‬‬ ‫אב בית הדין אדוני טוען שההצהרה המשותפת בין ארגנטינה‬
‫אב בית הדין ואם נניח שהוא נחטף על פי יזמה פרטית‪ ,‬אדוני היה‬ ‫וישראל אין פירושה שארגנטינה מסכימה לכך שהנאשם יישאר בידי‬
‫אומר שיש סמכות לבית משפט ישראלי או לא?‬ ‫ישראל?‬
‫ד״ר סרבציוס אני מבין את הדברים כך שבקשרים הדיפלומטיים‬
‫ד״ר סרבציוס ייתכן כי בית המשפט יקבע אז עמדה אחרת‪.‬‬
‫בין שתי המדינות יוסר מכשול התקרית מבלי להוסיף ולעיין בנקודה‬
‫אב בית הדין אבל אני רוצה לדעת מה השקפת אדוני‪.‬‬ ‫המשפטית שבעניין‪ .‬לעניין הרפובליקה הפדרלית הגרמנית עוד‬
‫ד״ר סרבציוס לפי תפיסתי אחד הוא הדין בשתי השאלות‪ ,‬אבל אם‬ ‫אוסיף ואומר שיש לו לנאשם טענה לחסות כלפי מדינתו‪ ,‬טענה‬
‫המדינה עצמה נתנה את הפקודה הרי השאלה המשפטית קלה הרבה‬ ‫להתערבות כנגד חוסר מעש ממשלתו‪ .‬לעניין התערבות זאת יוכל‬
‫יותר‪ .‬יוּתר לי לסיים בכך את דבַרי‪.‬‬ ‫עוד להגיש תלונה לפני בית המשפט האדמיניסטרטיבי ואכן יעשה‬
‫זאת‪.‬‬
‫אב בית הדין החלטת בית המשפט על הטענות הטרומיות של‬
‫הסניגור תינתן ביום ב׳ הבא‪ ,‬בשעה ‪ 09.00‬בבוקר‪ ,‬והמשך המשפט‬ ‫השופט הלוי האם הוא אזרח גרמני?‬
‫נדחה עד אז‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס כן‪ ,‬בוודאי‪ .‬הוא אזרח גרמני‪.‬‬
‫‪53‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪6‬‬

‫השגותיו של ד״ר סרבציוס על סמכותו של בית משפט זה‬


‫הסתעפו לשני סעיפי משנה׃ ראשית‪ ,‬בקשר לנסיבות הבאתו של‬
‫ישיבה מס׳ ‪6‬‬
‫הנאשם מחוץ לארץ‪ ,‬ושנית בקשר לתוקפו של החוק לעשיית דין‬
‫בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‐‐‪ ,1950‬שעל פיו הואשם הנאשם‪.‬‬ ‫א׳ באייר תשכ״א‬
‫על השגות אלו הוגשו לנו על ידי שני הצדדים טענות מלאות בעל‬ ‫)‪ 17‬באפריל ‪(1961‬‬
‫פה ובכתב‪ .‬אנו מביעים את הערכתנו לסניגור וליועץ המשפטי על‬
‫רמת טענותיהם ועל אופן הרצאתן‪ .‬אחרי עיון מלא בטענות אלו‬
‫הגענו למסקנה שיש לדחות את השגות הסניגור‪ .‬מקור סמכותנו לדון‬ ‫אב בית הדין אני פותח את הישיבה השישית של המשפט‪ .‬בית‬
‫במשפט זה הוא בחוק הנזכר‪ ,‬ואיננו סבורים שיש יסוד מספיק‬ ‫המשפט נותן את ההחלטה הבאה שהיא‬
‫להשגות הסניגור אף במשפט הבינלאומי במה שנוגע לתחולת‬
‫החוק‪ ,‬הן מבחינת המקום והן מבחינת הזמן‪.‬‬ ‫החלטה מס׳ ‪3‬‬
‫כן אנו דוחים את טענותיו של הסניגור בדבר ״מעשה מדינה״‪,‬‬ ‫אחרי הקראת כתב האישום השמיע ד״ר סרבציוס‪ ,‬סניגורו של‬
‫עד כמה שהן היו מכוונות נגד סמכותו של בית המשפט‪.‬‬ ‫הנאשם‪ ,‬שתי טענות טרומיות׃ האחת – בדבר פסלות השופטים‬
‫ואשר לטענות בקשר לנסיבות בהן הובא הנאשם למדינת ישראל‪,‬‬ ‫היושבים בדין במשפט זה; והשנייה – בדבר חוסר סמכותו של בית‬
‫מאחר שמצאנו כי בית משפט זה מוסמך לשפוט את הנאשם‪ ,‬אין‬ ‫המשפט לדון בהאשמות אשר בכתב האישום‪ .‬נדון בטענות אלה‬
‫לפי החוק חשיבות לאופן הבאתו אל תחום סמכותו של בית משפט‬ ‫כסדרן וננמק את דברינו במה שנוגע לטענה הראשונה‪ ,‬ואילו בנוגע‬
‫זה‪ ,‬ואף לא לשאלה‪ ,‬אם הוא נעצר בחוץ לארץ על ידי שליחי‬ ‫לטענה השנייה נודיע בשלב זה רק את מסקנתנו בלי לנמקה לעת‬
‫השלטונות של מדינת ישראל אם לאו‪ .‬לפיכך אין צורך לשמוע את‬ ‫עתה‪.‬‬
‫עדותם של העדים טוהר ושמעוני שהוזמנו לפי בקשת הסניגור‪.‬‬ ‫אשר לטענת הפסלות אמר ד״ר סרבציוס‪ ,‬שהנאשם חושש שמא‬
‫את נימוקי החלטתנו זו במה שנוגע לסמכות בית המשפט נפרט‬ ‫לא יוכלו השופטים לדון במשפט זה ללא דעה קדומה‪ .‬החשש מובע‬
‫בפסק הדין במשפט זה‪.‬‬ ‫לא נגד אחד השופטים במיוחד‪ ,‬אלא נגד שלושתם‪ ,‬בהיותם בני העם‬
‫היהודי ואזרחי מדינת ישראל‪ .‬יש לחשוש‪ ,‬טוען הסניגור‪ ,‬שזכר‬
‫)לנאשם( השמעת את כתב האישום ביום הראשון של המשפט?‬ ‫השואה בה הושמדו מיליונים של בני עמם‪ ,‬אותה שואה המהווה את‬
‫הנאשם כן‪.‬‬ ‫הרקע לפשעים‪ ,‬שכתב האישום מיחסם לנאשם‪ ,‬תעביר את‬
‫השופטים על דעתם השקולה ועל יכולתם לעשות משפט צדק‪ .‬כן‬
‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬
‫הוא ביקש שכל אחד מהשופטים יבחן את עצמו‪ ,‬שמא סבלו האישי‬
‫הראשון?‬
‫או סבלם של שארי בשרו בשנות השואה פוגמים ביכולתו לשפוט‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬ ‫את הנאשם במשפט זה‪.‬‬
‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום השני?‬ ‫וזוהי תשובתנו לטענות אלה׃ נשוא האישומים במשפט זה הוא‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬ ‫אחריותו של הנאשם למעשים המתוארים בכתב האישום‪ .‬בבירור‬
‫השאלה הזאת לא נתקשה לשמור על הערובות המובטחות לנאשם‬
‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬ ‫בכל משפט לפי סדרי הדיון הפלילי שלנו‪ ,‬שכל אדם הוא בחזקת‬
‫השלישי?‬ ‫זכאי ויש לחרוץ את דינו רק על פי הראיות המובאות בפני בית‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬ ‫המשפט‪ .‬העוסקים במלאכת השיפוט הם שופטים מקצועיים‬
‫הרגילים בשקילת ראיות והם עושים את מלאכתם לנגד עיניו‬
‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬ ‫הבוחנות של הציבור; עורכי דין מלומדים ומנוסים מלמדים‬
‫הרביעי?‬ ‫סניגוריה על הנאשם‪.‬‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬ ‫ואשר לחששותיו של הנאשם בקשר לרקע‪ ,‬שעליו יתברר‬
‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬ ‫המשפט‪ ,‬אין לנו אלא לחזור על דברים שכוחם יפה בכל מערכת‬
‫החמישי?‬ ‫שיפוט הראויה לשמה‪ ,‬כי אכן בשבתו על כס המשפט אינו חדל‬
‫השופט להיות בשר ודם‪ ,‬בעל רגשות ויצרים‪ .‬אולם הוא מצוּוה על‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬ ‫פי החוק לכבוש רגשות ויצרים אלה‪ ,‬שאם לא כן לא יהיה שופט‬
‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬ ‫כשיר לעולם לדון באישום פלילי‪ ,‬המעורר רגשות סלידה‪ ,‬כגון‬
‫השישי?‬ ‫בגידה‪ ,‬רצח או כל פשע חמור אחר‪ .‬אמת נכון הדבר שזכר השואה‬
‫מזעזע כל יהודי עד עומק לבו‪ ,‬אולם משהובא משפט זה לפנינו‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬ ‫חובה עלינו לכבוש אף רגשות אלה שעה שאנו יושבים בדין‪ .‬בחובה‬
‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬ ‫זו נעמוד‪.‬‬
‫השביעי?‬ ‫אחרי שקילת כל טענותיו של הסניגור המלומד רואה בית‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬ ‫המשפט‪ ,‬וכל אחד משופטיו‪ ,‬את עצמו כשיר לדון במשפט זה‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪54‬‬

‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬ ‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬
‫השלושה עשר?‬ ‫השמיני?‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬ ‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬
‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬ ‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬
‫הארבעה עשר?‬ ‫התשיעי?‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬ ‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬
‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬
‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום‬
‫החמישה עשר?‬
‫העשירי?‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬
‫אב בית הדין אני נותן החלטה שהיא החלטה מס׳ ‪.4‬‬
‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום האחד‬
‫עשר?‬
‫החלטה מס׳ ‪4‬‬
‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬
‫אני מחליט שנאום הפתיחה של היועץ המשפטי יירשם בידי קצרנים‪,‬‬
‫לפי האמור בהחלטתי על רישום הפרוטוקול מיום י״ג בניסן תשכ״א‬ ‫אב בית הדין האם אתה מודה או אינך מודה בפרט האישום השנים‬
‫– ‪ 30‬במארס ‪.1961‬‬ ‫עשר?‬
‫אב בית הדין בבקשה‪ ,‬אדוני היועץ המשפטי‪.‬‬ ‫הנאשם ברוח כתב האישום – לא אשם‪.‬‬
‫‪55‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫נאום הפתיחה של היועץ המשפטי‬

‫הדמים מעבר שולחן הכתיבה שלו‪ .‬רק לעתים רחוקות יעשה הוא‬ ‫ישיבה מס׳ ‪ 17 ,6‬באפריל ‪) 1961‬בוקר(‬
‫את המעשה במו ידיו‪ .‬ידוע לנו בוודאות על מקרה אחד בו היכה‬ ‫ישיבה מס׳ ‪ 17 ,7‬באפריל ‪) 1961‬אחר הצהריים(‬
‫אדולף אייכמן עד מוות נער יהודי על שה ֵעז לגנוב פרי מעץ‬
‫אפרסקים בחצר ביתו בבודפשט‪ .‬אך בדברו הוא היה מפעיל תאי‬ ‫ישיבה מס׳ ‪ 18 ,8‬באפריל ‪) 1961‬בוקר(‬
‫גזים‪ ,‬שיחת טלפון שלו מסיעה רכבות אל מרכזי ההשמדה‪,‬‬ ‫]נאום הפתיחה של היועץ המשפטי ניתן במשך שלוש ישיבות של‬
‫בחתימתו הוא גוזרת דינם של אלפים‪ ,‬רבבות ומיליונים‪.‬‬ ‫בית המשפט‪ .‬לנוחיות הקוראים נאום זה מחולק לאחד עשר פרקים‪[.‬‬
‫הוא רק פקד וציווה‪ .‬ומכוח פקודתו הגיחו קלגסים לגרש יהודים‬ ‫הקדמה‬
‫ממשכנותיהם‪ ,‬להכותם‪ ,‬לענותם‪ ,‬לרדפם לגטאות‪ ,‬להדביק להם אות‬
‫קלון‪ ,‬לגזול רכושם‪ ,‬ולבסוף – לאחר שכבר עונו ונשדדו‪ ,‬לאחר‬ ‫במקום זה‪ ,‬בו אני עומד לפניכם‪ ,‬שופטי ישראל‪ ,‬ללמד קטגוריה על‬
‫שנסחט מהם הכול‪ ,‬ואפילו ְ☻ער ראשם נלקח – הובלו בהמונים אל‬ ‫אדולף אייכמן – אין אני עומד יחידי; ִעמדי ניצבים כאן בשעה זו‬
‫המוות‪ .‬אף הגוויות היו עוד בנות ערך בשבילו‪ ,‬עוד נעקרו שיני‬ ‫שישה מיליון קטגורים‪ .‬אך הם לא יוכלו לקום על רגליהם‪ ,‬לשלוח‬
‫הזהב וטבעות הנישואין‪.‬‬ ‫אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם׃ אני‬
‫מאשים‪ .‬מפני שעפרם נערם בין גבעות אושוויץ )‪(Auschwitz‬‬
‫אייכמן מתאר עצמו כאיסטניס‪ ,‬הוא איש ״הצווארון הלבן״‪.‬‬ ‫ושדות טרבלינקה )‪ ,(Treblinka‬נשטף בנהרות פולין וקבריהם‬
‫בשבילו החלטת ההשמדה היא פיסת נייר שתוכנה טעון ביצוע‪ .‬אך‬ ‫פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה‪ .‬דמם זועק‪ ,‬אך קולם לא‬
‫הוא האיש אשר תכנן‪ ,‬יזם‪ ,‬ארגן והורה שאחרים ישפכו את אוקיינוס‬ ‫יישמע‪ .‬אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את כתב האישום‬
‫הדם בכל דרכי הרצח‪ ,‬הגזל והעינויים‪ ,‬לפיכך דינו כאילו כרך הוא‬ ‫הנורא‪.‬‬
‫במו ידיו את עניבת החנק‪ ,‬כאילו רדף הוא ב ִמצלפות מגלב אל תוך‬ ‫ספר דברי הימים של עם ישראל רווי סבל ודמעות‪ .‬הציווי׃‬
‫משרפות הגז‪ ,‬או המית הוא עצמו בירייה בעורף והפיל לבור הפתוח‬ ‫״בדמיך חיי!״ )יחזקאל טז‪ ,‬ו( מלווה אומה זו מאז הופעתה על‬
‫את כל אחד ואחד מן המיליונים שנטבחו‪ .‬כך דינו בעיני החוק‪ ,‬וכך‬ ‫במת ההיסטוריה‪ .‬כבר פרעה במצרים החליט לענותם בסבלותם‬
‫דינו לפי כל מבחן של מוסר ומצפון‪ .‬שותפיו לפשע – לא סתם‬ ‫ולהשליך את בניהם ליאור‪ .‬המן ציווה לאבדם‪ ,‬להרגם ולהשמידם;‬
‫גנגסטרים או אנשי העולם התחתון היו‪ ,‬אלא מנהיגי אומה‪ ,‬ביניהם‬ ‫חמלניצקי טבח המוניהם; פטלורה עשה בהם פוגרומים‪ .‬אך בכל‬
‫פרופסורים ומלומדים‪ ,‬לובשי טוגות ובעלי תארים אקדמיים‪ ,‬אנשים‬ ‫הנתיב העקוב מדם של עם זה‪ ,‬מאז היותו לגוי ועד היום‪ ,‬לא קם‬
‫יודעי שפות‪ ,‬משכילים‪ ,‬אלה הקרויים ״האינטליגנציה״‪ .‬אנו נפגוש‬ ‫אדם אשר עלה בידו לעולל את אשר עולל משטר הרשע של‬
‫אותם‪ ,‬את הדוקטורים‪ ,‬עורכי הדין‪ ,‬המלומדים‪ ,‬הבנקאים‪,‬‬ ‫היטלר ואת אשר ביצע אדולף אייכמן‪ ,‬הזרוע השלוחה של משטר‬
‫הכלכלנים‪ ,‬באותן מועצות בהן הוחלט להשמיד את ישראל ובין‬ ‫זה להשמדת העם היהודי‪ .‬ואין עוד דוגמה בדברי ימי העמים‬
‫המפקדים והמנצחים על מלאכת הרצח בכל גלגולי המורא‬ ‫שאפשר היה להטיח בפני אדם אחד כתב אישום כגון זה שנשמע‬
‫והזוועות‪.‬‬ ‫כאן‪ .‬אף המעללים האיומים ביותר‪ ,‬מקפיאי הדם ומסמרי ה ֵ☻ער‬
‫החלטת רצח זו שנתקבלה בקור רוח וביישוב הדעת להשמיד עם‬ ‫של נירון קיסר‪ ,‬של אטילה‪ ,‬של ג׳ינגיס חאן‪ ,‬אלה דמויות האימים‬
‫ולהכחידו מתחת השמים‪ ,‬היא מהלכת אימים כל כך שאין לתארה‬ ‫של ברבריזם ותאוות דם‪ ,‬שהיו ל״משל ולשנינה ולדראון עולם״‬
‫במילים‪ .‬כי המילים נוצרו להביע את אשר שכלו של אדם יכול‬ ‫)ירמיה כד‪ ,‬ט( – הריהם מחווירים לעומת זוועות ומוראות ההשמד‬
‫להשיג‪ ,‬את אשר לבו יכול להכיל‪ .‬ואילו כאן ידובר במעשים שהם‬ ‫שיוצגו לכם במשפט זה‪.‬‬
‫מעל ומעבר לתפיסת האדם‪ .‬זהו מה שאירע; נחרץ דין מוות על‬ ‫בשחר דברי הימים היו דוגמאות למלחמות כליה‪ ,‬כאשר הסתער‬
‫מיליונים‪ ,‬לא על חטא שחטאו‪ ,‬לא על מעשה שעשו אלא רק בגלל‬ ‫שבט על שבט להשמידו‪ ,‬כאשר בסערות מלחמה ובלהט קרבות‬
‫השתייכותם לעם היהודי‪ .‬וההתפתחות הטכנולוגית נתנה בידי‬ ‫נשחטו‪ ,‬נטבחו או הוגלו לאומים‪ .‬אך בדור זה אירע כי קם מנגנון‬
‫המשמידים כלים יעילים לביצוע מעשי האימים‪.‬‬ ‫מדינה על אוכלוסייה שלווה‪ ,‬חסרת מגן ושוחרת שלום‪ ,‬על גברים‪,‬‬
‫פשע חסר תקדים זה שבוצע בידי איש אירופה‪ ,‬בן המאה‬ ‫נשים‪ ,‬ישישים‪ ,‬ילדים‪ ,‬עוללים וטף‪ ,‬כלא אותם במחנות‪ ,‬הקיף אותם‬
‫העשרים‪ ,‬הביא להגדרת מושג פלילי‪ ,‬שכמוהו לא ידעה האנושות‬ ‫חומות‪ ,‬גדר אותם בגדרי תיל מחושמלים והחליט להשמידם עד‬
‫אף בתקופות החשוכות ביותר שלה׃ פשע השמדת עם – ג׳נוסייד‬ ‫תום‪.‬‬
‫)‪.(Genocide‬‬ ‫הרצח אינו תופעה חדשה עלי אדמות והריהו ידוע למין האנושי‬
‫שברו של עם ישראל בדור הזה עמד לדיון בכמה מאותם‬ ‫מימי בראשית של קין והבל‪ .‬אבל צריך היה להגיע למאה העשרים‬
‫משפטים שנתקיימו בעקבות מפלת גרמניה הנאצית במלחמת העולם‬ ‫הזאת כדי לחזות במו עינינו ברצח מסוג חדש׃ לא עקב התלקחות‬
‫השנייה‪ ,‬כאשר האנושות החליטה להפעיל אמצעי מגן‪ ,‬גם על ידי‬ ‫יצרים או איפול נפשי‪ ,‬אלא מתוך החלטה מחושבת ותכנון מושלם‪,‬‬
‫עשיית דין והפעלת בתי משפט‪ ,‬כדי לנסות להבטיח כי לא יחזרו עוד‬ ‫לא על פי מזימת יחיד‪ ,‬אלא בקנוניית פשע אדירה ששותפו בה‬
‫המלחמות ומוראותיהן שנתרחשו בימינו‪ .‬אך שואת היהדות כולה‬ ‫אלפים‪ ,‬לא כלפי קרבן אחד שרוצחו החליט להעבירו מהעולם‪ ,‬אלא‬
‫לא עמדה באף אחד מאותם משפטים במרכז העניינים‪ .‬היה זה אחד‬ ‫כלפי אומה שלמה‪.‬‬
‫הנושאים שהועלו‪ .‬לעתים נושא נכבד‪ ,‬תמיד מחריד‪ ,‬אך מעולם לא‬ ‫במשפט זה נפגוש גם רוצח מסוג חדש‪ ,‬זה המבצע את מלאכת‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪56‬‬

‫קוראים את נבואתו על אישיות דמונית מסוג זה של היטלר )אני‬ ‫מרכזי‪ .‬כי הפושעים הואשמו שם בחטאים נגד בני עמים רבים‬
‫מצטט(׃‬ ‫ושונים‪ .‬ורק איש אחד היה שידו היתה כמעט רק ביהודים‪ ,‬עיסוקו –‬
‫כל איחוד של כוחות מוסר לא יצלח נגדו‪ .‬לשווא ינסו אנשים‬ ‫בהם ובכיליונם‪ ,‬חלקו במערכת משטר הרשע – מוגבל אליהם‪ .‬איש‬
‫נאורים לבזותו או לחשוף את פרצופו כרמאי וכגונב דעת‪.‬‬ ‫זה הוא אדולף אייכמן‪ .‬ואם אנו פוקדים עליו היום גם פשעים שעשה‬
‫ההמונים נמשכים אליו‪...‬‬ ‫כלפי לאֿיהודים‪ ,‬שביצעם כמעט כבדרך אגב וכלאחר יד‪ ,‬הרי זה‬
‫מפני שאין אנו מבדילים בין דם לדם‪ .‬אך נזכור כי התפקיד שמילא‬
‫אולם ספק אם במקרה זה רוב ״הנאורים״ אפילו ניסו לעשות כן‪.‬‬ ‫הנאשם‪ ,‬שהוא ראה בו במשך שנים ייעוד ושליחות‪ ,‬אשר למענו‬
‫פרופסור יוליוס אבינגהאוס )‪ (Ebinghaus‬כתב אחרי המלחמה׃‬ ‫פעל בדבקות ובמסירות אין קץ – היה השמדתם של היהודים‪.‬‬
‫האוניברסיטאות של גרמניה לא יצאו‪ ,‬כשעוד אפשר היה‬ ‫עד היום‪ ,‬ובוודאי גם בימים יבואו‪ ,‬ישאלו עצמם אנשים׃ ״אבל‬
‫לעשות כן‪ ,‬להתנגד בגלוי ובכל כוחן להריסת המדע והמדינה‬ ‫איך זה יכול היה לקרות? איך זה היה אפשרי בצהרי המאה‬
‫הדמוקרטית‪.‬‬ ‫העשרים?״ גם במשפט נירנברג )‪ (Nürnberg‬הציגו השופטים לעצמם‬
‫והרי דוגמה׃ סופר ומבקר אמנותי שכינויו הספרותי וולפגנג בריגה‬ ‫את אותה השאלה‪ ,‬בחנוה מצדדים שונים‪ ,‬ניסחו ניסוחים מעניינים‪,‬‬
‫)‪ (BrÏgge‬כתב רשימה׃ ״כשאני שומע את הקול הזה״‪ .‬הדברים‬ ‫אך קשה לומר שניתנה תשובה מלאה ומניחה את הדעת‪ .‬חוששני כי‬
‫נכתבו בשנת ‪ 1937‬לגבי נאומיו של היטלר‪ ,‬אותם גילויים צרחניים‬ ‫אף אנו במשפט זה‪ ,‬לא נצליח לחשוף את כל שורשי הרשע‪ .‬מלאכה‬
‫היסטריים של התנשאות‪ ,‬שנאה ונקם‪ .‬ואלה דבריו של הסופר׃‬ ‫זו תישאר בוודאי נחלתם של היסטוריונים‪ ,‬סוציולוגים‪ ,‬סופרים‬
‫ופסיכולוגים שינסו להסביר לעולם את אשר אירע לו‪ .‬אולם נשתדל נא‬
‫בשנים האחרונות היתה לי אותה חוויה כששמעתי את הקול‬ ‫לעמוד‪ ,‬ולוּ במקצת‪ ,‬על רקע הדברים‪ ,‬בכדי לנסות להסביר את מה‬
‫הזה‪ ...‬תמיד הרגשתי שהקול פונה אלי במישרין‪ .‬אלי‪ ,‬האלמוני‬ ‫שאולי אינו ניתן כלל להסבר במבחני ההיגיון‪.‬‬
‫מבין מיליונים‪ ,‬דיבר הקול הזה‪ .‬בכדי להחזירני למוטב‪ ,‬בכדי‬
‫להאיר דרכי‪ ,‬בכדי שאהיה גרמני‪ .‬והקול הזה מצא את דרכו‬ ‫היטלר‪ ,‬משטרו ופשעיו‪ ,‬לא היו תופעה מקרית‪ .‬לא היתה זו‬
‫המסתורית לתוך תוכי‪ ,‬הוא עקר בריחים שמאחוריהם כלואה‬ ‫״תאונה״ שאירעה עקב צירוף חדֿפעמי של נסיבות‪ .‬ספק אם יש‬
‫אמונתי האחרונה‪ ,‬הוא פרץ את דלתות הפנים‪ ,‬הוא התיך באש‬ ‫בכלל מקריות בהיסטוריה האנושית‪ .‬הליכים היסטוריים הרי הם‬
‫לבבו את כל הספקות‪ ,‬הוא דיכא בי את הכלב מוג הלב ועורר‬ ‫כרגיל פרי התפתחות מאורעות רבים‪ ,‬דוגמת הנחלים הזורמים כל‬
‫את הגיבור לפעלו‪.‬‬ ‫אחד באפיקו עד התאחדם יחדיו לנהר גדול; הם יכולים להצטרף זה‬
‫לזה רק אם שוטפים הם כולם לקראת ההתמזגות הכללית‪ .‬בוודאי‬
‫מה אמר אותו קול למאזיניו הנלהבים והמתמוגגים? הוא דיבר על‬
‫תרמו לעלייתו של הנאציזם מאורעות שונים׃ תבוסת גרמניה‬
‫פולחן של שנאה וכוח‪ ,‬על שליחותה של גרמניה הנאצית לשלוט‬
‫במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הקשיים הכלכליים שבאו בעקבותיה‪,‬‬
‫בעמים ובארצות‪ .‬הוא דיבר על מלחמה‪ ,‬ברוח מחשבתו של‬
‫היעדר מנהיגות‪ ,‬התפצלות מפלגתית אומללה‪ ,‬ריב אחים וקרע‬
‫טרייטשקה )‪ (Treitschke‬שהטיף למלחמה ככורח קיום של המדינה‪,‬‬
‫לאומי‪ .‬כל אלה היה להם חלק בכך‪ ,‬כי בשעה של אבדן אוריינטציה‬
‫הוא דיבר על עליונות הגזע הארי‪ ,‬זה גזע האדונים העליון שייעודו‬
‫וגישושי דרך תלה העם הגרמני את מבטו בנביא שקר‪ .‬אולם היטלר‬
‫לשלוט בכל נחותי הדרגה‪ ,‬שישליט את ״הסדר החדש״ בעולם‪ .‬וכך‬
‫לא יכול היה להחזיק מעמד ולגבש מאחוריו את העם הגרמני על רוב‬
‫‪Mein‬‬ ‫‪Kampf‬‬ ‫הפרוגרמטי‬ ‫בספרו‬ ‫כתב‬
‫שכבותיו‪ ,‬כולל רוב האינטליגנציה‪ ,‬לקבל תמיכת פרופסורים כה‬
‫בעמ׳ ‪295‬׃‬
‫רבים באוניברסיטאות‪ ,‬רוב בעלי המקצועות החופשיים‪ ,‬הפקידות‬
‫כל תרבות האדם‪ ,‬כל הישגי האמנות‪ ,‬המדע והטכנולוגיה שאנו‬ ‫וכל הצבא – לולא היתה סלולה הדרך למנהיגותו‪ .‬אף משטר הדיכוי‬
‫רואים לפנינו הם יצירתו הבלעדית כמעט של איש הגזע הארי‪,‬‬ ‫של מחנות הריכוז ואמצעי הטרור שהופעלו עד מהרה על ידי בריוני‬
‫עובדה זו מוליכה למסקנה הסבירה כי איש זה בלבד מייצג את‬ ‫הס״ס והס״ד )‪ (SD‬נגד כל מתנגדיהם‪ ,‬אין בהם בלבד כדי להסביר‬
‫הקרוי ״אדם״‪ ...‬הוא הפרומתיאוס של המין האנושי אשר‬ ‫את התייצבות רוב רובו של העם בהתלהבות ובד ֵבקות מאחורי אותו‬
‫ממצחו נוצץ ברק הגאוניות שהאיר מדי פעם באור הידע את‬ ‫מנהיג‪ ,‬אלא אם כן קדמה לכך הכנה נפשית רחבה‪ .‬כאשר אנו‬
‫ליל המסתורין הרוגע והצעיד את האדם לקראת השתלטות על‬ ‫קוראים היום את הצהרות אנשי המדע‪ ,‬הסופרים‪ ,‬העיתונאים‬
‫שאר יצורי תבל‪ ...‬אין זה מקרה שהאדם הארי הוליד את‬ ‫ומעצבי דעת הקהל‪ ,‬כיצד הריעו לכבודו‪ ,‬כיצד נתנו לו מרצון תמיכה‬
‫התרבויות הראשונות‪ ,‬כי בכל מפגשיו עם נחותי דרגה הוא‬ ‫וגיבוי‪ ,‬כיצד קיבלו עליהם בדבקות ובששון את עול מלכותו‪ ,‬ובתוך‬
‫הכניעם וכפפם לרצונו‪ ...‬כל עוד ִקיים ללא רחם את יחס‬ ‫זה רבים רבים שלא ִנמנו לפני כן על מחנה חסידיו – בעל כורחנו‬
‫אדנותו‪ ,‬הוא נשאר אדון ושומר התרבות‪ ...‬משהתיר הארי‬ ‫נגיע למסקנה‪ ,‬כי רוב העם היה מוכן ומזומן להכתירו כמנהיג‪ .‬ביטוי‬
‫לעמים שהכניע לגדול ולהגיע לדרגתו‪ ...‬הרס את המחיצה בין‬ ‫לכך נתן אחרי מלחמת העולם השנייה הוגה הדעות הנודע‪ ,‬וילהלם‬
‫האדון לבין המשרת‪ ...‬ומעל לכל אסור היה לו לאבד את טהרת‬ ‫רפקה )‪(RÎpke‬׃‬
‫דמו‪ .‬משוויתר על טהרת הדם גורש מגן העדן שכבש לעצמו‪,‬‬
‫היו היטלרים בכל מקום ובכל עת‪ .‬אך חרפת גרמניה היא כי‬
‫שקע בתערובת גזענית ואיבד את כושר יצירתו התרבותית‪...‬‬
‫דמות עלובה זו יכלה לעלות להיות מנהיגת המדינה‪ .‬למען יוכל‬
‫היטלר שלל את קיומו של בסיס משותף לכל יצורי אנוש‪ .‬לפי תורתו‪,‬‬ ‫לנבוט‪ ,‬צריך היה זרע הנאציזם למצוא קרקע פורייה; קרקע כזו‬
‫אין עוד התחייבות הדדית בין אדם לחברו‪ .‬במקום הציווי ״ואהבת‬ ‫נמצאה ברייך הגרמני ובעמו‪ ,‬כפי שהיו אז בהתפתחותם‬
‫לרעך כמוך!״ בא הציווי׃ ״תדביר מי שאינו כמוך!״ במקום עקרון‬ ‫הפוליטית‪ ,‬הרוחנית‪ ,‬הכלכלית והחברתית‪.‬‬
‫אחוות האדם – בא עקרון התנשאות הגזע‪ .‬ניתנו סימנים לבני גזע‬
‫האדונים׃ גולגולת מוארכת‪ ,‬קלסתר פנים בהיר ונהדר שחיי רוח‬ ‫ביצירתו של גתה ‪) Dichtung und Wahrheit‬״הבדיה והאמת״(‪ ,‬אנו‬
‫‪57‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫הנאציונלסוציאליזם; היהודי היה השעיר לעזאזל הנצחי שלא היה‬ ‫נעלים מתבטאים בו‪ .‬ארי פירושו בלשון סנסקריט ״נעלה״‪ .‬הארים‬
‫לו כל מוצא ושלא יכול היה לחמוק מסערת האיבה‪.‬‬ ‫הם ממוצא אינדוֿגרמני‪ ,‬המשובחים בהם – הטבטונים‪ ,‬והעידית‬
‫מי שקורא את נאומיו‪ ,‬כתביו ורישומי שיחותיו של היטלר‬ ‫הנבחרת – הגרמנים‪ .‬הם ורק הם צריכים לשלוט בעולם ביד ברזל‪,‬‬
‫מזדעזע מן הבורות‪ ,‬מן היכולת לתאר דימויים כאילו הם מציאות‬ ‫אך אסור להם להיטמא במגע עם בני גזעים אחרים‪ .‬טהרת הגזע‬
‫ומעל לכול מיכולתו לשכנע אחרים בדברי שקר שאין גדולים מהם‪.‬‬ ‫והשמירה מפני זיהומו היתה יסוד מוסד במדיניותם‪ .‬זהו ״הסדר‬
‫אחד מתומכיו שהפך להיות מתנגדו‪ ,‬אוטו שטרסר )‪ ,(Strasser‬כתב‬ ‫החדש״ שהבטיח היטלר לעמו‪ ,‬עליו יושתת הרייך השלישי שיתקיים‬
‫עליו׃‬ ‫אלף שנים‪.‬‬
‫‪...‬נשאלתי פעמים רבות מה הסוד של כוחו העצום של היטלר‬ ‫רק מי שדמו ארי – ראוי להיות אזרח המדינה‪ ,‬כך נקבע בחוקי‬
‫כנואם‪ .‬אני יכול לייחס זאת רק לאינטואיציה הבלתי רגילה‬ ‫נירנברג‪ .‬אותו ״חוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני״ פתח‬
‫שלו‪ ,‬היודעת תמיד לקבוע ללא טעות את הליקויים בהם לוקים‬ ‫במבוא בלשון זו׃‬
‫שומעיו‪ .‬כשהוא מנסה לבסס טיעונו בתאוריות או בציטוט‬ ‫בהיותנו חדורי הכרה שטהרת הדם הגרמני חשובה באופן‬
‫מספרים שהבינם אך בקושי‪ ,‬הריהו מאוד בינוני‪ .‬אך כשהוא‬ ‫מהותי להמשך קיומו של העם הגרמני‪ ,‬ושיכורי החלטה איתנה‬
‫זורק ה ִצדה משענות כאלה וצועד קדימה בעוז ומדבר כפי‬ ‫לבצר את ביטחונו של הלאום הגרמני לנצח‪ ,‬קיבל הרייכסטאג‬
‫שהרוח נחה עליו – הרי הוא נהפך מיד לאחד הנואמים‬ ‫את החוק דלהלן‪.‬‬
‫הגדולים של המאה‪ ...‬הוא נכנס לאולם‪ .‬רגע קט הוא מגשש‪,‬‬ ‫ומכאן ואילך החל מסע הסילופים‪ .‬הוכח שישו הנוצרי היה ארי‬
‫מחפש דרכו‪ ,‬חש את האווירה‪ .‬לפתע הוא מסתער‪ .‬דבריו‬ ‫ושלא היתה בעורקיו טיפת דם יהודי‪ .‬המדענים קיבלו על עצמם‬
‫חודרים כחץ למטרה‪ ,‬הוא חושף כל נגע במקום הרגיש ביותר‪,‬‬ ‫לבסס מדע ארי‪ .‬הפיזיקאי פרופסור פיליפ לנארד )‪ ,(Lenard‬בעל‬
‫משחרר את התתֿמודע של ההמון‪ ,‬מבטא את תקוותיו‬ ‫פרס נובל‪ ,‬קיבל על עצמו לקיים פיזיקה גרמנית‪ ,‬כפי שאמר׃‬
‫הכמוסות ומשמיע באוזניו מה שהוא רוצה לשמוע‪.‬‬ ‫״בניגוד למדע היהודי המיוצג על ידי איינשטיין״‪ .‬לדברי‬
‫והיטלר אומנם שחרר את שנאת ישראל מן התתֿמודע בו היתה‬ ‫התאורטיקנים של תורת הגזע כהרמן גאוך )‪ (Gauch‬ואחרים‪,‬‬
‫חבויה בנשמתם של חוגים רחבים בעם הגרמני‪ ,‬הגביר ודרבן אותה‪.‬‬ ‫האדם הלאֿצפוני קרוב יותר לחיה מאשר ליצור אנושי‪ .‬בעלי תורת‬
‫את החיידק של שנאת ישראל שהיה מצוי שם זרע על קרקע מזון‬ ‫הגזע יצרו את המושג ״תתֿאדם״ )‪ (Untermensch‬לגבי מי שאינו‬
‫והפכו למגפה‪ .‬מבחינת מדיניות פנים של גרמניה הנאצית היה‬ ‫ארי‪ .‬לעמים הנורדיים בלבד כושר המנהיגות‪ .‬כך הורה הפרופסור‬
‫היהודי אובייקט נוח לשנאה כי היה חסר מגן‪ ,‬וכשרדפו אותו ֶה ֱח ָשׁה‬ ‫ולנטין מילר )‪.(Müller‬‬
‫העולם החיצוני והסתפק בתגובות מלל שאין פגיעתן חמורה‪ .‬היהודי‬ ‫בגרמניה הנאצית קמו מכונים לחקר הגזע ולסימון הפירמידה של‬
‫הוצג כתומך בקומוניזם – ולפיכך כאויב הלאום הגרמני‪ .‬באותה‬ ‫עליונות הגזעים‪ .‬היהודים מצאו עצמם בתחתית הסולם‪ ,‬נחותים‬
‫נשימה הוצג היהודי כקפיטליסט – ולפיכך כאויב מעמד העובדים‪.‬‬ ‫מהם היו רק הצוענים והכושים‪.‬‬
‫הנאציונלסוציאליזם מצא לו כאן את אובייקט השנאה לשתי האנפין‬ ‫שנאת ישראל‪ ,‬הידועה בכינוי ״אנטישמיות״‪ ,‬על גילוייה‬
‫של שמו‪ ,‬וקבע את היהודי כמטרה לאיבה לאומית ולזעם מעמדי‬ ‫המרושעים‪ ,‬היתה קיימת גם לפני היטלר‪ .‬מקורה ושורשיה באסון‬
‫כאחד‪ .‬היהודי היה אף מטרה נוחה להסחת דעת הקהל מבעיות‬ ‫הפזורה היהודית‪ ,‬בבורוּת‪ ,‬בדעות קדומות‪ ,‬באמונות תפלות‬
‫אחרות‪ ,‬וגם זה אמצעי ישן נושן‪ ,‬שכבר השתמשו בו שונאי ישראל‬ ‫ובקנאה‪ .‬אנשים נבערים מדעת שנאו מאז ומתמיד את השונה‬
‫לרוב בכל הדורות‪ .‬על כך עתיד לומר הנאשם׃‬ ‫מהם‪ ,‬את החורג מהמקובל‪ .‬אך הנאצים הפכו את האנטישמיות‬
‫השאלה היהודית היתה תמרון הסחה רצוי‪ ,‬בכדי להטות את‬ ‫לתורה של שנאה‪ ,‬שראשיתה איבה וסופה רצח‪ .‬היתה זו התפתחות‬
‫תשומת הלב מקשיים אחרים‪ ...‬אם היו אי אלה קשיים בעלי‬ ‫סטיכית‪ .‬מי שהתיר שנאת יהודים עלה על הנתיב ה ִמדרדר ל״יום‬
‫אופי אחר מיד נאחזו‪ ,‬בזמן הזה‪ ,‬בשאלה היהודית וכבר נוצרה‬ ‫החרם״ נגד היהודים בֿ‪ 1‬באפריל ‪ ,1933‬אל ״ליל הבדולח״ בין הֿ‪9‬‬
‫ההסחה‪ .‬כך עשה לא רק היטלר בעצמו‪ ,‬את זאת עשו‬ ‫לֿ‪ 10‬בנובמבר ‪ 1938‬ואל החלטת ״ההשמדה הפיזית״ בֿ‪ 31‬ביולי‬
‫הגאולייטרים )‪ ,(Gauleiter‬את זאת עשה כל אחד מאלה‬ ‫‪.1941‬‬
‫המכונים המנהיגים הבכירים‪.‬‬ ‫זאת היתה הדיאלקטיקה של המאורעות‪ ,‬שכל אחד מהם‬
‫עולם נבוך ומוכה בסנוורים לא הזדעזע ממסע זה של איבה ושלילת‬ ‫השתלשל מקודמו וכל אחד גרר את הבא אחריו‪ .‬דרך האנטישמיות‬
‫זכויות אדם‪ ,‬לא הבין כי רדיפת היהודים הריהי ראשית ההסתערות על‬ ‫– הובילה אל פתחה של אושוויץ‪.‬‬
‫תבל ומלואה‪ .‬מי שקבע ִהמנון רשמי בו נאמר׃ ‪“Wenn das‬‬ ‫היטלר ידע כי למען הצלחת תורת הכזב שלו הוא צריך להשתמש‬
‫”!‪Judenblut vom Messer spritzt — dann geht’s nochmal so gut‬‬ ‫בנשק עתיק היומין של השנאה‪ .‬נחוץ היה להציב בפני העם הגרמני‬
‫– ״כאשר דם היהודים ייתז מהסכין – רק אז ייטב כפליים״‪ ,‬זה עתיד‬ ‫אובייקט שאפשר ליחס לו כל דבר מאוס ובזוי‪ ,‬שראוי לתעבו‪ ,‬שהוא‬
‫היה בדרך הטבע ומתוך אותו רגש שנאה מנחה להכריז כי גורל כל‬ ‫האנטיתזה המוחלטת של האדם הארי‪ ,‬הנאצי‪ ,‬ושקיומו ופעלו יוצגו‬
‫ערי אנגליה יהיה כגורלה של קובנטרי )‪ (Coventry‬המופצצת‪.‬‬ ‫כעילת כל התקלות והקשיים שהמדינה נתקלת בהם‪.‬‬
‫אין להתעלם מכך שהיו בגרמניה רבבות אנשי מדע וכמוּרה‪,‬‬ ‫האובייקט הזה היה היהודי‪ .‬היטלר שנא גם אחרים;‬
‫מדינאים וסופרים וסתם פשוטי עם‪ ,‬שה ֵעזו לעזור ליהודים להרים‬ ‫המרקסיסטים והקומוניסטים היו מטרות קבע להתקפות ה ֵחמה‬
‫ראש נגד משטר הרשע ואף להתקומם נגדו‪ ,‬וביניהם בעלי שמות‬ ‫שלו‪ .‬אך ההבדל היה בכך שהללו יכלו לקנות עולמם אצלו על ידי‬
‫מפורסמים במדע ובתרבות הגרמנית‪ .‬רבבות מתנגדים למשטר‬ ‫כך שפנו עורף לאמונתם הקודמת ושמצאו דרכם אל חיק‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪58‬‬

‫וביקשו להפיץ את הספר בין העוסקים בענייני יהודים‪ .‬הוא ציווה‬ ‫הדמים נכלאו ורבים מהם עתידים היו לסבול במחנות ריכוז עד‬
‫לפעול להפצת עלילת הדם ברומניה‪ ,‬הונגריה ובולגריה‪ ,‬בכדי‬ ‫שניתז ראשה של המפלצת הנאצית‪ .‬רבים ִנספו ולא ראו עוד את יום‬
‫שאפשר יהיה להניע את ממשלותיהן לגרש את היהודים כאשר אלה‬ ‫השחרור‪ .‬נכלאו ונאסרו מאות אנשי כמורה‪ .‬היו אף מקרים של גילוי‬
‫היססו עוד לתת ידם למלאכת הרצח‪.‬‬ ‫גבורה אישית‪ ,‬כאותו כומר שנשלח על ידי אייכמן למחנה ריכוז על‬
‫הימלר הוסיף והציע לקלטנברונר להקים תחנת שידור מיוחדת‬ ‫התערבותו הגלויה לטובת היהודים‪ .‬היו גרמנים שהסתירו יהודים‪,‬‬
‫לעניינים אנטישמיים שתופנה לאנגליה ולארצות הברית‪ ,‬דרכה יופץ‬ ‫שהתחלקו עמם בתלושי מזון‪ ,‬שתוך סיכון עצמי עזרו ליהודים‬
‫חומר מדר שטירמר‪ .‬״נוסף לכך״‪ ,‬כתב‪ ,‬״יש להעסיק מיד אנשים‬ ‫להחבא או להשיג מסמכים אריים‪ .‬היו אחרים שקיימו מחתרת אנטיֿ‬
‫בעיקוב אחרי הודעות משטרה ובתי משפט אנגליים‪ ,‬בכדי שנוכל‬ ‫היטלרית‪ .‬בזמן המלחמה נמצאו אפילו גרמנים ש ָמחו בפני היטלר‬
‫במשדר שלנו למסור הודעה כי במקום פלוני נעדר ילד ונרצח בוודאי‬ ‫על החרפה שהגסטאפו מביאה לעם הגרמני במעשי ״חיות הטרף״‪,‬‬
‫על ידי יהודים למטרות דתיות״‪.‬‬ ‫כפי שכינו את מעשי ההשמדה של היהדות‪ .‬היו אף אנשי צבא שניסו‬
‫לסכל את ההשמדה על ידי התערבות ישירה‪ .‬אך לאחר הכול היו‬
‫״דעתי היא״‪ ,‬הוסיף‪ ,‬״כי בדרך כלל נוכל לקדם ללא שיעור את‬ ‫הללו מיעוט קטן ומבוטל‪ .‬הרוב המכריע של העם הגרמני השלים‬
‫התעמולה האנטישמית רבת התנופה בשפה האנגלית ואולי אף‬ ‫עם המשטר החדש‪ ,‬קיבלו‪ ,‬והיה ֵעד שווה נפש למעשה הפשע‬
‫בשפה הרוסית על ידי תעמולה של עלילת דם״‪.‬‬ ‫האיום ביותר שבוצע אי פעם בהיסטוריה האנושית‪ .‬וכאשר שרף‬
‫אך נחזור נא למאורעות לפי סדר התרחשותם‪ .‬ביום ‪ 30‬בינואר‬ ‫גבלס )‪ ,(Goebbels‬שר התעמולה הנאצי‪ ,‬בפומבי ובגלוי את יצירות‬
‫‪ 1933‬הסגיר הינדנבורג )‪ (Hindenburg‬את שלטון גרמניה בידי‬ ‫אנשי הרוח היהודים והלאֿיהודים‪ ,‬כגון של היינריך היינה‪ ,‬תומס‬
‫היטלר‪ .‬הידע אותו ישיש את אשר עולל אז לעמו ולעולם? אחרי‬ ‫מן‪ ,‬וסרמן‪ ,‬איינשטיין‪ ,‬פרויד‪ ,‬אפטון סיַנקלייר‪ ,‬ה״ג וויילס‪ ,‬זולה‪,‬‬
‫שהשביע את חברי הממשלה החדשה‪ ,‬אמר להם׃ ״ועתה רבותי‪,‬‬ ‫האבלוק אליס ועשרות עשרות אחרים‪ ,‬בהיותם ״מנוגדים לרוח‬
‫בעזרת האל‪ ,‬קדימה!״ ואכן צעדה גרמניה קדימה‪ ,‬לקראת‬ ‫הגרמנית״‪ ,‬הוא הכריז׃‬
‫המלחמה‪ ,‬הזוועות והחרפה‪.‬‬ ‫נשמת העם הגרמני תוכל עתה לבטא עצמה מחדש‪ .‬מדורות‬
‫עוד בטרם נכון השלטון בידם החלו הנאצים ברדיפות יהודים‬ ‫אלה לא זו בלבד שהן מאירות את קץ התקופה הישנה‪ ,‬הן גם‬
‫רשמיות‪ .‬בֿ‪ 1‬באפריל ‪ ,1933‬ומלאו אז רק חודשיים לעלייתם‬ ‫אבוקת זוהר לתקופה החדשה‪.‬‬
‫לשלטון‪ ,‬ארגנו את ״יום החרם״ שמטרתו היתה לסמל את המטרה‬
‫לעקור ולסלק את היהודים מהרייך הגרמני‪ .‬יהודים הוכו‪ ,‬נכלאו‬ ‫ורובם של משכילי גרמניה הנאצית מוכן היה להתחמם לאורן של‬
‫במחנות ריכוז‪ ,‬ללקוחות אריים נאסרה הכניסה לבתי עסק יהודיים‪.‬‬ ‫אותן מדורות ולקבל כמצפן רוחני את ברק הכזב שעלה מהן‪.‬‬
‫אז כתב רוברט וולטש )‪ (Weltsch‬את מאמרו הבלתי נשכח ביידשה‬ ‫גרמניה הנאצית הפכה לגיא חיזיון של מסע אנטיֿיהודי מכוון‬
‫רונדשאו )‪ ,(Jüdische Rundschau‬ביטאונה של ציונות גרמניה׃‬ ‫ומדורבן על ידי יצרי השנאה וההסתה בהמיים‪ .‬הכתובת‬
‫״שאו בגאון את הטלאי הצהוב״‪ .‬אך גם וולטש לא יכול היה לחזות‬ ‫!‪) Deutschland erwache Juda verrecke‬״עורי גרמניה – מות‬
‫מראש כי עתיד היה הטלאי הצהוב להפוך לסימן היכר שיוטל כעבור‬ ‫כלבים ליהודה״( – הופיעה על הקירות‪ .‬ליהודים ייחסו כל מום‬
‫כמה שנים על כל היהודים בארצות הממשל הנאצי‪ ,‬לשם איתורם‬ ‫ופסול שבעולם‪ .‬ארס של שיסוי בהמי הופץ מדי שבוע מעל דפי דר‬
‫ולשם הכנתם למרחץ הדמים‪.‬‬ ‫שטירמר )‪ ,(Der StÏrmer‬עיתונו הבזוי של יוליוס שטרייכר‬
‫החרם הכלכלי עתיד היה ללוות את היהודים עד להשמדתם‬ ‫)‪ ,(Streicher‬שעתיד היה לעלות על הגרדום‪ ,‬לפי גזר דינו של‬
‫הסופית‪ .‬הוא נמשך אחר כך באמצעים תחיקתיים‪ .‬בסדרת חוקים‬ ‫בית הדין הצבאי הבינלאומי‪.‬‬
‫נושלו היהודים משורת מקצועות‪ .‬עריכת דין‪ ,‬רפואה והוראה נאסרו‬ ‫בכדי להמאיס את היהודי צריך היה להתרחק גם מיצירתו‪ .‬לשם‬
‫עליהם‪ ,‬הם גורשו מהצבא; בֿ‪ 1935‬נתקבלו חוקי נירנברג‪ ,‬לפיהם‬ ‫כך ביזו והשפילו הנאצים את פאר יצירת היהדות בכל הדורות – את‬
‫נאסרו נישואי התערובת ומן היהודים נשללה האזרחות הגרמנית;‬ ‫התנ״ך‪ .‬אלפרד רוזנברג )‪ ,(Rosenberg‬אחד מ״הוגי הדעות״ של‬
‫לאחר מכן נושלו מהתעשייה ומכל הכלכלה‪.‬‬ ‫התנועה‪ ,‬דרש לסלק את התנ״ך מתחום ההשפעה הרוחנית כמקור‬
‫כאשר צלח בידם חפצם של הנאצים להשתמש באנטישמיות‬ ‫של אמונה דתית‪ .‬הוא ראה פסול חמור בכך שהאמונה‬
‫כאמצעי חשוב להשתלטות על גרמניה גופא‪ ,‬תכננו להשתמש באותו‬ ‫הפרוטסטנטית מקדשת את הברית הישנה‪ .‬דובר על ״גאולתו של‬
‫ארס שנאה ואיבה כמלט מלכד לצוררי ישראל בעולם כולו‪ ,‬בכדי‬ ‫ישו הנוצרי״ מקשריו עם היהדות‪ ,‬בכדי שאפשר יהיה לבזות את‬
‫לפורר ולמוטט בעזרתם את ההתנגדות להשתלטותה של גרמניה‬ ‫העם ממנו יצא‪.‬‬
‫הנאצית‪ .‬ובעוד העצמה הצבאית הגרמנית מטילה אימה על עמים‬ ‫״הפרוטוקולים של זקני ציון״ – זה הזיוף המתאר את ״הקשר‬
‫וארצות‪ ,‬משתקת את קול התבונה ויכולת השיקול – כוּונה‬ ‫היהודי להשתלטות על העולם״ שכבר הוקע והוכח כעלילה שפלה‬
‫האנטישמיות כאמצעי מודע לקעקע את מצפוּן העמים‪ ,‬לגרות יצרים‬ ‫– הועלה שוב כאמצעי תעמולתי רב ערך‪ ,‬הופץ ונלמד ברבים‪.‬‬
‫שפלים‪ ,‬לטפח קוויזלינגים ומשרתים אחרים‪ .‬היהודי תואר בפרסומים‬ ‫גם ״עלילת הדם״ הנבזה שכבר נידוה אפיפיורים ומלכים –‬
‫רשמיים של המפלגה והרייך הגרמני כסכנה לשלום העולם והוצעה‬ ‫הועלתה מחדש בכל זוועותיה‪ .‬היא עתידה אחר כך להופיע בגלגול‬
‫ברית חוברת עמים נגד יהודה ”‪.“Ein VÎlkerbund gegen Juda‬‬ ‫ציני חסר תקדים‪ ,‬כאשר בֿ‪ 19‬במאי ‪ ,1943‬בעיצומה של המלחמה‪,‬‬
‫בכל אתר ואתר בו דרכה לאחר מכן רגלו של הכובש הנאצי‬ ‫שלח ראש הס״ס‪ ,‬הרייכספירר היינריך הימלר )‪ (Himmler‬למפקדו‬
‫ציפתה לו קבוצה מוכנה של הרפתקנים‪ ,‬של בוגדים במולדתם‪ ,‬של‬ ‫של אייכמן‪ ,‬ראש משרד הביטחון הראשי ַקלטנברונר‬
‫אלמנטים חשוכים‪ ,‬לעתים סתם רצחניים‪ ,‬שלטשו עיניים תאוותניות‬ ‫)‪ ,(Kaltenbrunner‬מאות טפסים מהספר ״הרצח לצורכי דת״‬
‫‪59‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫הסברה‪ .‬לאיטלקים יסופר כי היהודים עוסקים בשוק שחור‪ ,‬לשוודים‬ ‫אל הרכוש היהודי ושלחו ידי טומאה לעזור במלאכת ההשמדה‪.‬‬
‫יש לכוון גלויות ובהן בדיחות אנטיֿיהודיות‪ .‬כך ניסו הנאצים למלא‬ ‫גרמניה הנאצית נשאה ִעמה לכל מקום אליו הגיעו גייסותיה את‬
‫על ידי האנטישמיות את אשר לא עלה בידיהם להשיג בכוח הנשק‪.‬‬ ‫דיכוי רוחו של האדם ואת ליבוי השנאה ליהודי‪.‬‬
‫רשעים גם על פתחו של גיהינום אינם חוזרים בתשובה; באפריל‬ ‫האנטישמיות הפכה מצרך מובהק ל״ייצוא״‪ ,‬שנזרע בכל מקום‬
‫‪ ,1945‬בשעת פרפורי גסיסה‪ ,‬כשהתותחים הסובייטיים רעמו‬ ‫ופוּתח על ידי שגרירים ונציגים גרמנים בארצות חוץ‪ .‬נראה בבית‬
‫בחוצות ברלין‪ ,‬כאשר היטלר ישב כלוא במרתף הרייכסקנצליי‬ ‫המשפט כיצד השתמשו הנאצים בליבוי מודע של איבה ושטנה כלפי‬
‫)‪ (Reichskanzlei‬כשעולמו חֵרב וארצו מוכה‪ ,‬על גוויותיהם של‬ ‫היהודים לשם גיבוש מפלגות פשיסטיות בארצות השונות‪ ,‬למען הקל‬
‫כשישה מיליון יהודים‪ ,‬כתב הפירר את צוואתו הפוליטית‪ .‬הוא ציווה‬ ‫על חתירתם תחת עצמאות עמים ומדינות‪ ,‬לשם הכנת הַג ִיס החמישי‬
‫לעמו איבת נצח ליהודים וסיים׃‬ ‫שעמד להם בארצות כיבושיהם‪ .‬גיס חמישי זה היה תמיד אנטישמי‬
‫ומעל לכול הריני מחייב את מנהיגי העם ואלה הכפופים להם‬ ‫והוכן וגוּדל על השנאה ליהודים‪ .‬קבלת תורת הנאצים ואנטישמיות‬
‫לקיים בהקפדה את חוקי הגזע ולהתנגד ללא רחם ליהדות‬ ‫מטופחת ומודעת‪ ,‬הפכו למושגים זהים בכל קשת הפעולה של הרייך‪,‬‬
‫הבינלאומית‪ ,‬זו מרעילת כל העמים‪.‬‬ ‫בֿ‪ ,Nasjonal Samling‬מפלגתו של קוויזלינג בנורווגיה‪ ,‬הֿ‪ NSB‬של‬
‫‪ Mussert‬בהולנד‪ ,‬הֿ‪ Croix de Feu‬בצרפת‪ ,‬תנועתו של ֶד ְגֶרל‬
‫גם מבעד לקברו ניסה עוד היטלר לזרוע את זרע המשטמה והכיליון‬ ‫)‪ (Degrelle‬בבלגיה‪ ,‬מפלגת ‪ Hlinka‬בסלובקיה‪ ,‬הֿ‪ Ustaša‬של‬
‫לשם ישראל‪.‬‬ ‫פבליץ )́‪ (Pavelic‬בקרואטיה‪ ,‬״משמר הברזל״ ברומניה‪ ,‬״צלב החץ״‬
‫של סלשי )‪ (Szálasi‬בהונגריה‪ ,‬הֿ‪Ukrainska Povstanska Armyia‬‬
‫הס״ס‪ ,‬הס״ד והגסטאפו‬ ‫באוקראינה‪ ,‬הֿ‪ Perkonkrutz‬הלטווי‪ ,‬הֿ‪ DNAS‬הביילורוסי ואחרים‪.‬‬
‫כולם פשיסטים‪ ,‬כולם דיקטטורים‪ ,‬כולם אנטישמים‪.‬‬
‫רדיפת היהודים בגרמניה הנאצית ובארצות כיבושיה וגרורותיה היו‬
‫חלק מהמדיניות הרשמית של המדינה ושל המפלגה‪ .‬לכך נוצלו‬ ‫ריבנטרופ )‪ (Ribbentrop‬שר החוץ עמל בהקמת אינטרנציונל‬
‫המכשירים הרשמיים של הרייך‪ ,‬כולל משרד החוץ‪ ,‬משרד התעמולה‬ ‫אנטישמי כחיל חלוץ של ריקבון והשחתה ָשלוח לכל אומות האולם‪,‬‬
‫ואף הצבא‪ .‬אולם הכלים הראשיים שהקימו המפלגה והמשטר‬ ‫לסלול דרכם של ִצבאות הכיבוש‪ .‬האנטישמיות היתה בידי הנאצים‬
‫הנאציים להשתלטותם על גרמניה ולהטלת משטר אימים על ארצות‬ ‫נשק יעיל ונושא מוות כמו תותחיהם‪ ,‬מפציציהם‪ ,‬צוללותיהם ושאר‬
‫הכיבוש היו שלושה ארגונים פושעים׃ הס״ס‪ ,‬הס״ד והגסטאפו‪,‬‬ ‫כלי המשחית השונים שהפעילו נגד עמים וארצות‪ .‬אך בעוד‬
‫שאדולף אייכמן השתייך לשלושתם‪ .‬בראשית דרכה‬ ‫שלבסוף נשבר גאונה הצבאי של גרמניה‪ ,‬נדם קול התותחים‪ ,‬הופלו‬
‫בֿ‪ 1921‬הקימה המפלגה הנאציונלסוציאליסטית את גדודי הסער‪,‬‬ ‫המפציצים‪ ,‬הוטבעו הצוללות – הנה האנטישמיות שהופצה בעולם‬
‫הס״א )‪ ,(SA — Sturmabteilung‬זו היתה הזרוע המבצעת של‬ ‫עודנה קיימת‪ ,‬מגדלת ספיחים ולעתים אף מרימה ראשה המפלצתי‬
‫מנגנון התעמולה‪ ,‬אלה היו מפיצי רעיון ״מרחב המחיה״‬ ‫מחדש‪ ,‬ונאמניה יוצאים בלילות לצייר צלבי קרס על קירות הבתים‪.‬‬
‫)‪ ,(Lebensraum‬מתוכם יצאו הבריונים שחיפשו קרבות רחוב‬
‫והתכתשויות בבתי מרזח‪ .‬עם תפיסת השלטון על ידי הנאצים‬ ‫כבר על סף המפלה במלחמת העולם‪ ,‬כאשר כפות המאזניים נעו‬
‫שימשו אלה גם לדיכוי מתנגדים ולכליאתם במחנות הריכוז‪.‬‬ ‫לעבר בנות הברית‪ ,‬לאחר שהצבא הסובייטי גירש כבר את הגרמנים‬
‫מרוב שטחי כיבושיהם במזרח‪ ,‬לאחר שחילות המערב הביאו‬
‫בֿ‪ 1925‬הוקמה יחידת הס״ס )‪ (Schutzstaffel‬כיחידה מובחרת‬ ‫לכניעת איטליה‪ ,‬כאשר חיל המשלוח הגדול ביותר בהיסטוריה‬
‫של הס״א‪ .‬מטרתה הראשונה‪ ,‬הפורמלית‪ ,‬היתה להוות משמר אישי‬ ‫התכונן באיים הבריטיים לפלישת אדירים בקיץ הגורלי של שנת‬
‫להיטלר ולמנהיגים האחרים‪ ,‬אך עד מהרה הפך הס״ס למכשיר של‬ ‫‪ ,1944‬לאחר ששערי גרמניה הפכו בחלקם ל ִתלי חרבות‪ ,‬כינס משרד‬
‫השתלטות גמורה על המפלגה‪ ,‬לאחר מכן על הרייך‪ ,‬ולבסוף על כל‬ ‫החוץ הגרמני באפריל אותה שנה את הדיפלומטים שלו בבירות‬
‫אירופה הכבושה‪ .‬הס״ס היה ִמסדר וארגון בעל תכלית מכוּונת‪.‬‬ ‫אירופה לטכס עצה‪ ,‬כיצד להגביר את שנאת ישראל בעולם‪ .‬השגריר‬
‫ראשו – היינריך הימלר )‪ (Himmler‬בנה אותו בכוונה כך שיהווה‬ ‫שלייר )‪ (Schleier‬דיווח שם לנאספים על התקדמות שנאת ישראל‬
‫אגרוף המחץ בו יוכה כל מתנגד ויוכרע כל מתקומם‪ .‬לפיכך רק‬ ‫באנגליה ובארצות הברית‪ ,‬התווה את קווי הפעולה לעתיד‪ ,‬ציין כי‬
‫ארגון‪.‬‬ ‫באותו‬ ‫לשרת‬ ‫נתקבלו‬ ‫נבחרים‬ ‫אנשים‬ ‫הפצת האנטישמיות היא אחת ממטרות המלחמה של גרמניה‬
‫זו היתה העידית שבעידית‪ .‬כשנתמנה הימלר לרייכספירר ס״ס‬ ‫הנאצית‪ ,‬הודיע כי השמדת יהודי המזרח שללה כבר מהיהדות את‬
‫)‪ ,(ReichsFührer-SS‬דהיינו למנהיגו‪ ,‬מנה אותו ארגון רק ‪280‬‬ ‫הרזרבות הביולוגיות שלה‪ ,‬אף שהיהדות עודנה קיימת בברית‬
‫איש‪ .‬עם פרוץ המלחמה הוא מנה כרבע מיליון חברים מאומנים‬ ‫המועצות‪ ,‬באנגליה ובארצות הברית‪ .‬ובדברי הסיכום נאמר׃ ״לא רק‬
‫אימון צבאי‪ ,‬מאוגדים ומאורגנים ביחידות דוגמת הצבא‪ .‬לאחר מכן‬ ‫בגרמניה אלא גם בעולם כולו מוכרחה בעיית היהודים למצוא את‬
‫הקים הימלר את הוואפן ס״ס )‪ – Waffen-SS‬הס״ס החמוש(‪,‬‬ ‫פתרונה״‪ .‬הנאספים עברו לדיון מפורט לגבי צעדיהם הבאים להפצת‬
‫כיחידות צבא מובחרות – משקל נגדי לצבא הגרמני הכללי‪ ,‬אם‬ ‫שנאת ישראל‪ ,‬על ידי ספרות‪ ,‬קריקטורות‪ ,‬קולנוע ועיתונות‪ .‬לכל‬
‫האחרון יראה אי פעם סימני היסוס בנאמנותו כלפי הפירר‪ .‬כך הקים‬ ‫מדינה הותאמו דרכי פעולה לפי נסיבותיה׃ לסלובקים צריך לומר כי‬
‫הימלר ארגון אדיר כוח שחלש על צבא משלו‪ ,‬על אוצרות נשק‬ ‫היהודים זהים עם רוסיה הבולשביסטית ולעומת הרעיון הפןֿסלבי‬
‫ותחמושת‪ ,‬על כלכלה עצמאית‪ ,‬ושהיה לו אפילו שיפוט נפרד ודינים‬ ‫יש להציג שם את האידאל הפןֿאנטישמי‪ .‬בתורכיה יש להפיץ את‬
‫משלו‪ .‬אלה היו הנאמנים שבנאמנים‪ ,‬שהיו צריכים להבטיח את‬ ‫״הפרוטוקולים של זקני ציון״‪ .‬כלפי אנגליה וארצות הברית יופעלו‬
‫שלטון האליל היטלר‪ ,‬והימלר – כוהנו הגדול‪.‬‬ ‫גלי האתר בתעמולת רדיו מחודשת‪ .‬בצרפת תורחב פעולת‬
‫הסיטרא אחרא הנאצית בנתה לה את אמצעי הממשל בערמה‬ ‫האינסטיטוט האנטיֿיהודי ותערוכותיו‪ .‬לשווייץ ִתשלחנה חוברות‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪60‬‬

‫ולוותר למארשלים ולגנרלים של הוורמכט )‪ ,(Wehrmacht‬שרבים‬ ‫שטנית וביסודיות‪ ,‬הוקם ארגון מפלגתי פנימי‪ ,‬שירות הביטחון‬
‫בזוּ לו בלבם ואף לא הסכימו שיישא את התואר גנרל‪ .‬אך גם‬ ‫)‪ (Sicherheitsdienst des ReichsFührers SS‬או בקיצור – ס״ד‪.‬‬
‫מבוקשו זה ניתן לו בֿ‪ ,1944‬כשנתמנה למפקד עליון של צבאות‬ ‫כלפי חוץ נאמר שיהיה זה ״המוח של המפלגה והמדינה״‪ .‬אך עד‬
‫המילואים )‪.(Ersatzheer‬‬ ‫מהרה הפך שירות זה לארגון ריגול ובילוש פנימי שלא בחל בכל‬
‫בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג‪ ,‬אשר קביעתו בנידון‬ ‫אמצעי‪ .‬היידריך )‪ ,(Heydrich‬מקימו ומפקדו‪ ,‬טען תמיד׃ ״צריך‬
‫מחייבת לפי החוק שלנו‪ ,‬אמר את הדברים הבאים בפסק דינו׃‬ ‫לדעת על בני אדם ככל שאפשר יותר״‪ .‬לפיכך הוקמה רשת ביון‬
‫ומודיעין מפלגתית שהיו לה אנשי אמון )‪ ,(V-Leute‬סוכנים‬
‫יצירת הֿ‪) RSHA‬רזה״א( גיבשה בשלב העליון את היחסים‬ ‫)‪ ,(A-Leute‬ספקי ידיעות )‪ ,(Z-Leute‬משרתים )‪(H-Leute‬‬
‫בין הס״ד שהיה שירות ביון לבין משטרת הביטחון‪ .‬תיאום‬ ‫ומודיעים בלתי מהימנים )‪ .(U-Leute‬כל ידיעה מחיי הכלכלה‪,‬‬
‫דומה היה קיים גם בכל המשרדים המקומיים‪ .‬בתוך גרמניה‬ ‫החברה‪ ,‬המדיניות‪ ,‬ובעיקר מהחיים הפרטיים של אנשים – נתקבלה‬
‫ובארצות שסופחו לה לצורכי ממשל אזרחי‪ ,‬היו משרדי‬ ‫בברכה‪ .‬היידריך רצה לדעת כל פרט על אנשי המפלגה ומתנגדיהם‪,‬‬
‫הגסטאפו‪ ,‬המשטרה הפלילית והס״ד נפרדים באופן פורמלי‪.‬‬ ‫כל הנוגע לאופָים ולחולשותיהם‪ ,‬תחביביהם‪ ,‬הרגלי חייהם‪,‬‬
‫אולם פעולתם תואמה על ידי מפקחי משטרת הביטחון והס״ד‬ ‫השערוריות בהן היו מעורבים‪ ,‬תשוקותיהם האישיות‪ ,‬חיי‬
‫שנמנו עם צוות מפקדי המשטרה והס״ס הגבוהים; אחת מן‬ ‫האהבים שלהם‪ ,‬המקומות בהם הם נוהגים לבקר‪ ,‬הוצאותיהם‬
‫המטרות הראשיות של יחידות הס״ד המקומיות היתה לשמש‬ ‫והכנסותיהם של מפעלים‪ ,‬תנועות פיקדונות בבנקים‪ ,‬באחת – כל‬
‫סוכן ביון בשביל יחידות הגסטאפו‪ .‬בארצות הכיבוש היה קשר‬ ‫דבר שאפשר לנצלו כך או אחרת נגד איש או מוסד‪ ,‬שאפשר לאיים‬
‫הדוק יותר בין יחידות הגסטאפו‪ ,‬המשטרה הפלילית והס״ד –‬ ‫בו‪ ,‬שאפשר להשתמש בו כאמצעי סחיטה‪ .‬כל זה נרשם בקפדנות‬
‫כאן הם אורגנו כיחידות מקומיות של משטרת הביטחון והס״ד‬ ‫וביסודיות בתיקיה אישית עצומה שספקיה היו כֿ‪ 100,000‬סוכנים‪,‬‬
‫ועמדו תחת פיקוח כפול של הרזה״א ושל מפקד בכיר של‬ ‫בלשים ומלשינים קבועים‪ .‬דבר לא נעלם מעינה של הס״ד על כל‬
‫משטרה וס״ס שנתמנה על ידי הימלר‪ ,‬כחלק מהצוות של‬ ‫חייהם האינטימיים ביותר של מנהיגי הרייך ולאחר מכן של ראשיה‬
‫שלטון הכיבוש‪ ...‬מלכתחילה היתה אחת מן המטרות של‬ ‫ומנהיגיה של אירופה כולה‪ .‬ברור כי מכשיר זה הפך עד מהרה לכלי‬
‫הגסטאפו למנוע כל התנגדות מדינית למשטר הנאצי‪ ,‬ופעולה‬ ‫רב כוח‪.‬‬
‫זאת בוצעה בעזרת הס״ד‪ ...‬הגסטאפו והסד טיפלו גם בענייני‬
‫בגידה‪ ,‬עיתונות‪ ,‬כנסיות ויהודים‪ .‬ככל שתכנית הרדיפות‬ ‫עם העלייה לשלטון היתה ההתנגשות בין הס״ס והס״א בלתי‬
‫האנטישמיות גברה – כן גדלה חשיבותן של קבוצות אלה‪...‬‬ ‫נמנעת‪ .‬משהכריז היטלר על שני עמודי תווך בשלטונו – המדינה‬
‫הגסטאפו והס״ד שימשו למטרות פליליות לפי המגילה‪ ,‬ובתוך‬ ‫והמפלגה – ברור היה כי רק אחד משני הגופים המפלגתיים יוכל‬
‫זה רדיפה והשמדה של יהודים‪ ,‬מעשי אכזריות ורצח במחנות‬ ‫להוות את משענת היסוד של העמוד המפלגתי‪ .‬הימלר לא התקשה‬
‫ריכוז‪ ,‬מעשי זוועה ב ִמנהל ארצות הכיבוש‪ ,‬בהנהגת תכנית‬ ‫להתגבר על הס״א‪ .‬בטיהור המפורסם של שנת ‪ ,1934‬בו הוצאו‬
‫עבודת עבדים ועינוי ורצח של שבויי מלחמה‪ ...‬בית המשפט‬ ‫ראשיו להורג‪ .‬שלטונו של הימלר על המפלגה – הושלם‪.‬‬
‫כולל בפעולות גסטאפו אלו את כל הפקידות המבצעית‬ ‫אולם לשם ביסוס השלטון דרושים היו לא רק אמצעי ביון אלא‬
‫והמנהלית של משרד ‪ IV‬של רזה״א‪ ...‬בית המשפט מכריז‬ ‫גם אמצעי ביצוע‪ .‬משנת ‪ 1936‬היה הימלר למפקד הראשי של‬
‫כפלילי במובנה של המגילה את הקבוצה הנ״ל של האנשים‬ ‫משטרת גרמניה על כל חלקיה‪ ,‬כולל המשטרה הפוליטית והפלילית‪,‬‬
‫בגסטאפו ובס״ד שהיו או נשארו חברים באותו גוף לאחר‬ ‫והוא הקים רשת של מפקדי ס״ס ומשטרה בכירים שפעלו כנציגיו‪.‬‬
‫שידעו כי הללו משמשים לביצוע מעשים פליליים כנ״ל לפי‬ ‫תחת פקודתו של היידריך עמדו משטרת הביטחון והגסטאפו‪ .‬אחרי‬
‫סעיף ‪ 6‬של המגילה או שהיו מעורבים אישית בביצוע פשעים‬ ‫פרוץ מלחמת העולם השנייה עתיד היה הימלר לחלק את הס״ס‬
‫כאלה‪.‬‬ ‫לשנים עשר משרדים ראשיים׃ אחד מהם היה‬
‫הרזה״א )‪ – (Reichssicherheitshauptamt‬משרד הביטחון‬
‫וזאת אמר בית הדין הצבאי הבינלאומי על הס״ס׃‬ ‫הראשי‪ ,‬שחלש מאז על כוחות המשטרה‪ .‬תפקידיו המרכזיים׃‬
‫הס״ס היה שותף כולל בפשעי מלחמה ובפשעים נגד‬ ‫דיכוי כל התנגדות למשטר‪ ,‬ובראשו הועמד היידריך )‪.(Heydrich‬‬
‫האנושות‪ ...‬לס״ס היה תפקיד חשוב במיוחד ברדיפת‬ ‫מחלקה ‪ 4‬היתה הגסטאפו ובראשה – מילר )‪ .(Müller‬בתוכה‬
‫היהודים‪ ...‬אין כל אפשרות להצביע על יחידה כלשהי של‬ ‫‪ – IVB4‬המחלקה היהודית‪ ,‬בראשה עמד אדולף אייכמן‪.‬‬
‫הס״ס שלא עסקה בפעולות הפליליות‪ .‬הס״ס הכללי היה שותף‬
‫לרשותו של הימלר עמדו כאמור גם כוחות צבאיים ממש‪ ,‬בהם‬
‫פעיל ברדיפת היהודים וממנו באו שומרי מחנות הריכוז‪.‬‬
‫יחידות ״גולגלות המוות״ )‪ (Totenkopfverbände‬שביצעו את תפקידי‬
‫יחידות הס״ס החמוש היו מעורבות ישירות בהריגת שבויי‬
‫הזוועות במחנות הריכוז‪ ,‬יחידות ״מפצחי העצמות של מתנגדי‬
‫מלחמה ובמעשי הזוועות בארצות הכיבוש‪ .‬הן סיפקו את כוח‬
‫המשטר״ )‪ (SS-Verfügungstruppen‬ויחידות משטרה מסוגים שונים‪.‬‬
‫האדם לעוצבות המבצע )‪ – Einsatzgruppen‬איינזצגרופן(‪ ,‬הן‬
‫פקדו על יחידות המשמר במחנות הריכוז אחרי שהללו קיבלו‬ ‫הס״ס התפרש והתפתח לגוף עצמאי‪ ,‬נבדל ונפרד‪ ,‬שחלש על כל‬
‫לתוכם את הֿ‪ ,Totenkopf-SS‬שהיה תחילה ממונה על מערכת‬ ‫מערכת העצבים של גרמניה הנאצית‪ .‬הוא היה ממש מדינה בתוך‬
‫זאת‪ .‬יחידות שונות של משטרת הס״ס השתתפו באופן נרחב‬ ‫מדינה‪ ,‬בלתי תלוי‪ ,‬בעל תפקיד מרכזי ומכריע‪ .‬כל מתנגדיו במאבק‬
‫במעשי האכזריות בארצות הכיבוש וההשמדה של היהודים‬ ‫על כוח ועל השפעה ברייך סופם לנחול אכזבה ומפח נפש‪ .‬היטלר‬
‫שם‪ .‬המשרד הראשי של הס״ס פיקח על פעולות כל היחידות‬ ‫תמך תמיד ב״היינריך הנאמן״ שלו‪ .‬רק לעתים נראה כי גם‬
‫הללו והיה אחראי לתכניות המיוחדות כמו ניסויים בבני אדם‬ ‫הימלר עצמו נזהר מלפגוע בצבא הלוחם‪ ,‬וצריך היה להתפשר‬
‫‪61‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫צדקתו בפני בית משפט‪ ,‬כשאין הוא יודע אימתי ישוחרר – הריהו‬ ‫ובפתרון הסופי של בעיית היהודים‪ .‬בית הדין כולל בס״ס‬
‫זעזוע כבד‪ .‬אך אם נוסיף לכך משטר של השפלה‪ ,‬עבודת פרך‪,‬‬ ‫לעניין זה את כל האנשים שנתקבלו רשמית כחברים‪ ,‬כולל‬
‫מכות‪ ,‬הצלפות מגלב‪ ,‬עינויים ותליות – נבין את כוח הדיכוי האיום‬ ‫חברי הס״ס הכללי‪ ,‬חברי הס״ס החמוש‪ ,‬חברי הס״ס מן‬
‫שהיה למחנה הריכוז הנאצי‪.‬‬ ‫הֿ‪ ,Totenkopfverbände‬וכן יחידות משטרה חברות בס״ס‪...‬‬
‫בית הדין מכריז על קבוצה זו של אנשים שהוגדרה כנ״ל כגוף‬
‫הגסטאפו למד נוסף לכך את הדרך לנצל את כל חולשות האדם‪.‬‬
‫פלילי לאחר שהיו או נשארו חברים באותו ארגון‪ ,‬בדעתם‬
‫הם למדו כי הרעב והעינויים בכוחם לשבור כעבור זמן גם אנשים‬
‫שהוא משמש לשם ביצוע מעשים פליליים כמוגדר בסעיף ‪6‬‬
‫חזקים‪ ,‬כי על ידי מערכת דיכוי והשפלה אפשר להרחיק צלם אלוהים‬
‫של המגילה‪ ,‬או שהיו מעורבים אישית בביצוע פשעים אלה‪.‬‬
‫מעל האדם ולהותיר יצור קהה חושים‪ ,‬אוטומט אשר ימלא הוראות‪,‬‬
‫יעשה כמצוּוה‪ ,‬אפילו כשמצווים עליו לכרות את קברו הוא‪.‬‬ ‫הס״ס הקים מחנות ריכוז‪ ,‬עבודה והשמדה‪ .‬ארגון זה‪ ,‬שהוקע‬
‫למתנגד הארי היתה דרך לחזור בתשובה עם קבלת עולו של‬ ‫בפסקֿדין נירנברג‪ ,‬היווה למעשה שותפות עצומה לביצוע פשעים‬
‫הנאציונלסוציאליזם‪ .‬הוא יכול היה להשתחרר‪ ,‬לזכות בחיים‪ ,‬בכבוד‬ ‫וזוועות ללא תקדים‪.‬‬
‫ובפרנסה‪ .‬ורבים עשו כן תחת כוחו הסוגסטיבי של היטלר‪ ,‬שהלך‬ ‫בכל ארצות כיבושיה של גרמניה פעלו נציגיו המיוחדים של‬
‫מחיל אל חיל‪ ,‬כי ההצלחה יש לה כוח שכנוע משלה‪ .‬רק ליהודי לא‬ ‫הימלר‪ ,‬בתורת ‪ Höhere SS und PolizeiFührer‬או הבד״ס‬
‫היתה דרך להינצל‪ ,‬כי הכול הוכן בקפדנות לשבור את התנגדותו‬ ‫)‪ ,Befehlshaber der Sicherheitspolizei (BdS‬נציגיו הישירים‬
‫ולהביאו לידי כך שיחדל להאמין בזכות קיומו עלי אדמות‪ .‬גם כלפיו‬ ‫של הרזה״א‪.‬‬
‫הופעלה העליונות הסוגסטיבית של האדונים המנצחים‪ .‬נוסף לכך‬ ‫להלכה היו הללו רק נספחים לשלטון הכיבוש הסדיר‪ ,‬אך למעשה‬
‫הופעלו גם כל אמצעי הביזוי וההשפלה המכוונים לשבור את אמונת‬ ‫פעלו מכוח עצמם וקיימו כפיפות רק למראית עין לשלטונות הכיבוש‪.‬‬
‫האדם בעצמו׃ כשמצליפים לאדם במגלב בפנים ואין ביכולתו‬ ‫דבר זה נבע גם מעצם אופיו של משטר דיקטטורי‪ ,‬שיש בו תמיד כוח‬
‫להגיב‪ ,‬כשמונעים ממנו מזון ולחם עד שאדם מתפתל בייסורי רעב‪,‬‬ ‫עצום למשטרה‪ ,‬ובפרט למשטרה החשאית‪ ,‬וגם מהמצב הצבאי‬
‫כשמצווים על גברים ונשים‪ ,‬ילדים וילדות לעשות צורכיהם בצוותא‪,‬‬ ‫בארצות הכיבוש בו השתמש המשטר בכוחות אלה לדיכוי כל‬
‫זה בפני זה כחיות‪ ,‬כשמריצים נשים עירומות ל ִמפקדים‪ ,‬כשמוכיחים‬ ‫התנגדות ולחיזוק מוסדות השלטון המשטרתי‪.‬‬
‫השכם והערב על ידי המתות בירי ובתלייה כי חיי היהודי בכלל אינם‬
‫נחשבים במאומה‪ ,‬כאשר הורגים וטובחים לעיניך סתם כך מתוך‬ ‫לפיכך חלש משרד הביטחון הראשי של הרייך‪ ,‬באמצעות מפקדי‬
‫קפריזה או לשם שעשוע‪ ,‬כשמוכיחים לך עשר פעמים ביממה כי‬ ‫המשטרה‪ ,‬על כל אירופה הכבושה‪.‬‬
‫אינך אלא הפקר‪ ,‬ושהמשך חייך תלוי במצב רוחו של כל איש ס״ס‬ ‫לאחר פרוץ המלחמה עם ברית המועצות ניתנו לס״ס סמכויות‬
‫באותו בוקר – לא יקשה ליצור מצב בו רוב הסובלים‪ ,‬הנדכאים‬ ‫נוספות ומיוחדות‪ .‬בֿ‪ 17‬ביולי ‪ 1941‬פקד היטלר כי פעולות הביטחון‬
‫והנאנקים יעמדו חשופים מאמונה ונטולי כל רגש‪ ,‬על פי רוב גם‬ ‫בכל שטחי הכיבוש במזרח יבוצעו באמצעות הרייכספירר ס״ס‬
‫נטולי רצון להוסיף ולהתקיים‪ ,‬כשמטרתם העיקרית להגיע למוות‬ ‫שיוכל להורות בנידון לכל השלטונות האחרים‪ .‬נראה עוד כיצד‬
‫קרוב ללא ייסורים‪.‬‬ ‫השתמש הימלר בכוחו העצום; בעניינים היהודיים היה אדולף‬
‫האסיר במחנה הריכוז הובא לבסוף לידי כך שהוא חדל כמעט‬ ‫אייכמן זרועו המבצעת של הס״ס ושל ילד טיפוחיו – הרזה״א‪.‬‬
‫להבחין בין טוב לרע‪ .‬נפש האדם הפכה בהמית‪ .‬היא חדלה לחוש‬ ‫ואומנם נמצא אחר כך את הוראתו של רוזנברג‪ ,‬המיניסטר‬
‫רגשות כמו השתתפות בצער‪ ,‬אבל‪ ,‬אסון‪ .‬יכול היה אדם להיתקל‬ ‫לשטחי הכיבוש במזרח‪ ,‬לאמור׃‬
‫בשעת עבודתו במחנה עבדים ותוך התעסקותו במתפרת המחנה‪,‬‬
‫עקב מקרה שאירע הריני אוסר בזאת לכל אנשי ממשל המזרח‬
‫בתוך עֵרמת בגדים שדודים שצוּוה לנקותם ולתקנם‪ ,‬בבגדי אשתו או‬
‫השתתפות פעילה בהוצאות להורג מכל סוג‪ .‬ביצוע הוצאות‬
‫ילדיו שהומתו‪ .‬הוא הזדעזע לרגע אך עד מהרה כבה הברק בעיניו‪.‬‬
‫להורג ובפרט השמדת היהודים‪ ,‬הריהו מתפקידה של משטרת‬
‫הוא לא זעק‪ ,‬לא יצא מדעתו‪ ,‬לא הניף אגרוף מול משעבדו‪ ,‬אלא‬
‫הביטחון ושל הס״ד‪.‬‬
‫הוסיף בעבודתו להטליא את החורים שנקבו כדורי המרצחים‬
‫בבגדים‪ ,‬ולהסיר מהם את טלאי הקלון‪ ,‬למען ישמשו‪ ,‬לאחר התיקון‪,‬‬ ‫אמצעי הדיכוי הראשון והראשי של הס״ס היו מחנות הריכוז‪ .‬באלו‬
‫את המרצחים עצמם‪.‬‬ ‫פותחה שיטת טרור והטלת אימים משוכללת שלרשותה כל אמצעי‬
‫אנשי הגסטאפו היטיבו להכיר את כל העמים הכבושים‪ ,‬וניסו‬ ‫הטכניקה של המאה הזאת‪ .‬הנאצי‪ ,‬זה המיסטיקן הרומנטי‪ ,‬איש‬
‫ללבות את השנאה ליהודים בכל מקום אליו הגיעו‪ ,‬אך הם גם ידעו‬ ‫המשפחה‪ ,‬הנראה כלפי חוץ כבעל אוהב לאשתו ואב רחום לילדיו‪,‬‬
‫יפה היכן ובאיזה חוגים יהיה שכר רב יותר לפועלם‪ .‬מלאכת השיסוי‬ ‫חובב הטבע והחי‪ ,‬נתגלה במחנה הריכוז בברוטליות של חיית טרף‪,‬‬
‫לפוגרומים נגד יהודים נעשתה בדרך כלל בארצות הכיבוש במזרח‬ ‫הרומסת ללא ניד עפעף יצור אנושי כאילו היתה זו כינה‪ .‬אחד‬
‫אירופה ובארצות הבלטיות‪ ,‬שם יכלו לסמוך על האנטישמיות הגסה‬ ‫הפרקים המזעזעים ביותר בסיפורו של רודולף הס )‪,(Rudolf Höss‬‬
‫שהיתה רווחת בחוגים שונים‪ ,‬לתת לה ״בסיס מדעי״ ותמיכה‬ ‫מפקד אושוויץ‪ ,‬הוא אותו חלק בו הוא מתאר את חיי המשפחה‬
‫רשמית למעשי רצח ושוד‪ .‬כאן ידעו הפורעים המוּעדים כי אף‬ ‫השלווים שלו בביתו הפרטי‪ ,‬את חינוכו לבניו‪ ,‬את רגשותיו לאשתו‬
‫השלטון לימינם‪ .‬אנו נגיש בבית המשפט את הדו״חות של מפקדי‬ ‫– כשכל אלה קוימו ממש מעבר לגדר המחושמלת של מחנה‬
‫האיינזצגרופן בהם מסופר על הצלחתם להניע חלקים מהאוכלוסייה‬ ‫ההשמדה האיום בו הורעלו והומתו מדי יום ביומו בין ‪ 5,000‬לֿ‬
‫המקומית שם לפוגרומים‪ ,‬אך עוד נאמר בדו״חות כי היות והפרעות‬ ‫‪ 10,000‬אנשים ולעתים אף יותר‪.‬‬
‫טרם חיסלו את היהודים צריך לעבור לשיטות השמדה ישירה‪.‬‬ ‫עצם כליאתו של אדם ללא דין‪ ,‬כשאין הוא יכול להוכיח את‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪62‬‬

‫מה לסמוך‪ .‬ודאי כולנו גאים במרד גטו ורשה ובגילויי העמידה‪,‬‬ ‫אנשי הגסטאפו ידעו גם כי רצון הקיום הוא אינסטינקט ראשוני‪,‬‬
‫ההתנגדות והמרי‪ ,‬בפרטיזנים ובלוחמים שהיכו במשטר הרשע‪ .‬אך‬ ‫לפיכך טיפחו גם אותו לשירותם׃ משהביאו את כל קרבנותיהם עד‬
‫משפט זה אינו הבמה לבירור בעיה טראגית זו ונשאירנה להיסטוריון‬ ‫דכא‪ ,‬בחרו בכמה מהם לתפקידים מיוחדים או העניקו להם סמכויות‬
‫של תולדות השואה‪ .‬במשפט זה נדון את אדולף אייכמן‪.‬‬ ‫למראית עין‪ .‬תכנית ההשמדה הכוללת נשמרה בסוד‪ ,‬לכן אפשר היה‬
‫לומר בצנעה‪ ,‬במפורש או ברמז‪ ,‬לכמה אנשים כי הם לא יינזקו אם‬
‫הנאשם‬ ‫ימלאו הוראות או אם ילשינו וכי הממלא את התפקיד שצוּוה‪,‬‬
‫תישאר לו נפשו ונפש משפחתו לשלל‪ .‬היה זה בכלל אמצעי מקובל‬
‫והרי כמה פרטים אישיים על אייכמן‪ .‬הוא נולד בֿ‪ 19‬במארס ‪1906‬‬ ‫להשתמש נגד הקרבן בבני עמו הוא‪ .‬נגיש לכם הוראות של‬
‫בסולינגן )‪ (Solingen‬ועבר בילדותו עם הוריו ללינץ )‪(Linz‬‬ ‫הגסטאפו כי ביצוע תליות במחנות ריכוז יש לעשות על ידי אסירים‬
‫שבאוסטריה‪ .‬לאחר שסיים את לימודיו בבית ספר עממי‪ ,‬למד בבית‬ ‫אחרים מבני עמם של הנתלים ולהעניק לתליינים שלוש סיגריות‬
‫ספר תיכון ובבית ספר טכני‪ .‬כבר בֿ‪ 1927‬נמצא אותו צועד בשורות‬ ‫בשכר פועלם‪.‬‬
‫ארגון לוחמי החזית הגרמניתֿאוסטרית‪ ,‬והחל מֿ‪ 1932‬חבר‬
‫במפלגה הנאצית ובס״ס‪ .‬השושבין שלו לכניסה לארגון זה היה‬ ‫המשעבדים ידעו לנצל חולשת אנוש וכל צורך ביולוגי לשימוש‬
‫ידידו מנוער‪ ,‬ואחר כך מפקדו – ארנסט ַקלטנברונר‪ ,‬איש הדמים‪,‬‬ ‫למטרותיהם‪ .‬הם פקדו אפילו לפתוח בתי בושת במחנות הריכוז כדי‬
‫שבית הדין הצבאי הבינלאומי אמר עליו כי היה לו פיקוח יעיל‬ ‫להבטיח גישה לשם לאלה שיתנהגו כשורה‪ .‬הם ידעו לשקר‪ ,‬לרמות‬
‫ופיקוד על כל פעולות הפשע של משרד הביטחון הראשי של הרייך‪.‬‬ ‫ולהוליך שולל את קרבנותיהם בכל דרך שהיא‪ .‬אחרי כל פעולת‬
‫כניסתו של אייכמן לס״ס והצטרפותו לשורותיו היתה כמובן על פי‬ ‫מצוד‪ ,‬כשאלפים או רבבות יהודים היו נשלחים למוות ואחרים היו‬
‫רצונו‪ .‬גם הישארותו בהם – מרצונו החופשי באה‪ .‬כרבו היטלר‪,‬‬ ‫בורחים או מתחבאים‪ ,‬היתה עוברת הידיעה במחנה‪ ,‬שהנאצים‬
‫עזב אף הוא את אוסטריה ועבר לרייך‪ .‬היטלר עשה כן כי לא רצה‬ ‫הפיצוה‪ ,‬כי זוהי כבר הפעולה האחרונה‪ ,‬כי בנותרים לא יפגעו עוד‬
‫לשרת בצבא האוסטרי‪ .‬אייכמן – כי קסם לו כוחו העולה של‬ ‫לרעה וכי לא יהיו עוד שילוחים‪ .‬ואנשים רבים‪ ,‬אשר זה דרכם‬
‫הנאציונלסוציאליזם בגרמניה‪ .‬בֿ‪ 1933‬נמצא אותו מקבל אימון‬ ‫להיאחז בתקווה כלשהי‪ ,‬או כאלה שלא יכלו או לא רצו להאמין כי‬
‫צבאי בשורות הס״ס בגרמניה במחנה לכפלד )‪ (Lachfeld‬ואחר כך‬ ‫אומנם גורל כל היהודים נחרץ‪ ,‬או כאלה שעייפה כבר נפשם‬
‫בפסאו )‪ .(Passau‬בֿ‪ 1934‬נפגוש אותו‪ ,‬כבר בדרגת אונטרשרפירר‬ ‫להורגים ברעב‪ ,‬ייסורים ועינויים‪ ,‬היו מציצים בחשאי‪ ,‬יוצאים‬
‫)‪ (UnterscharFührer‬במחנה דכאו‪ ,‬זה בית הספר לכל אנשי הס״ס‬ ‫ממקומות מחבואם‪ ,‬חוזרים מהיערות‪ ,‬רק בכדי להילכד בכף‬
‫שסגולותיהם ״הבטיחו טובות״‪ .‬מפקדו הראשון של מחנה זה‪,‬‬ ‫רודפיהם בפעולת מצוד חדשה‪ .‬הנמר שיחק עם טרפו כחפצו‪.‬‬
‫תיאודור אייקה )‪ ,(Eicke‬קבע שם מלכתחילה את העקרונות׃‬ ‫אנו נמצא גם יהודים בין מבצעי פקודותיהם של הנאצים‪,‬‬
‫סובלנות פירושה חולשה‪ .‬מתוך הכרה זו יש לפעול ללא‬ ‫בשורות המשטרה היהודית בגטאות‪ ,‬ובין מועצות הזקנים‪ .‬גם בפתח‬
‫התחשבות‪ ,‬כשהדבר נראה נחוץ למען המולדת‪ .‬למסיתים‬ ‫תאי הגזים היו יהודים שנצטוו להרגיע את הנידונים ולשכנעם כי רק‬
‫הפוליטיים והאינטלקטואליים‪ ,‬לא חשוב מאיזה צד הם באים‪,‬‬ ‫למקלחת הם הולכים‪ .‬זה היה אחד החלקים השטניים ביותר של כל‬
‫יש לומר כי ייזהרו‪ ...‬אחרת ייתפסו בגרונם ויובאו‪ ...‬לידי‬ ‫התכנית הזו‪ ,‬להקהות חושי אדם‪ ,‬לשלול ממנו כל כוח נפשי ושכלי‪,‬‬
‫השתקה‪.‬‬ ‫להותיר רובוט נפחד וחסר נשמה‪ ,‬ובכך לאפשר שימוש באסירי‬
‫בדכאו עברו את כור המצרף של מעשי אלימות וזוועות רבי הטבחים‬ ‫המחנות עצמם כחלק מן המנגנון במלאכת ההרג נגד בני עמם הם‪.‬‬
‫של הנאצים לעתיד‪ ,‬שם לימדום את תורת השנאה‪ ,‬הכריחום‬ ‫הגסטאפו‪ ,‬היא יכלה להקטין את מספר אנשיה במחנות עד‬
‫להלקות אסירים ולהוציאם להורג‪.‬‬ ‫למינימום‪ .‬מובן כי בסופו של דבר לא נמלטו גם הרובוטים מגורלם‬
‫המר ואף הם היו מוצאים לבסוף להורג עם שאר אחיהם‪.‬‬
‫מצויד בניסיון זה עבר אדולף אייכמן בספטמבר ‪ 1934‬לשרת‬
‫בס״ד‪ ,‬כעת כבר בדרגת סמל‪ .‬שנה לאחר מכן נמצא אותו במחלקה‬ ‫למרבה הפלא נמצא כי יהודים רבים הצליחו לשמור על צלם‬
‫היהודית של הס״ד‪ ,‬שעבדה בשיתוף פעולה הדוק עם המחלקה‬ ‫אלוהים גם בתנאי תופת ולא נשברו‪ .‬היו גם אחרים‪ .‬במשפט זה לא‬
‫היהודית במשטרה החשאית הממלכתית‪ ,‬הגסטאפו‪ .‬כבר בשנים‬ ‫נדון את ממלאי הפקודות היהודים‪ ,‬לא את הקאפוס )‪ ,(Kapos‬לא‬
‫הראשונות של פעולתו הוא פגש שם כמה מאלה שיהיו אחר כך‬ ‫את חברי מועצות הזקנים‪ ,‬יהא יחסנו אליהם אשר יהיה‪ .‬אין זה‬
‫מעוזריו הנאמנים׃ ויסליצני )‪ ,(Wisliceny‬דנקר )‪,(Dannecker‬‬ ‫משפטם של הקרבנות אלא משפטו של המשמיד‪.‬‬
‫האחים גינתר )‪ (Günther‬ואל‪‬יס ברונר )‪.(Alois Brunner‬‬ ‫גם הבעיה מה הדרך שצריך היה לבור לו מנהיג או עסקן יהודי‬
‫בשירותו זה הועסק בעיקר בשטח הביון‪ .‬אייכמן נשלח למזרח‬ ‫בתוך לוע הנמר‪ ,‬דרכו של אדלשטיין )‪ (Edelstein‬שניסה לארגן את‬
‫הקרוב והגיש דו״ח מפורט על נסיעתו ואילו ויסלי ֶצני נשלח לקונגרס‬ ‫גטו טרזיינשטט )‪ ;(Theresienstadt‬דרכו של קסטנר )‪(Kasztner‬‬
‫הציוני הֿ‪ 20‬לעקוב אחרי דיוניו‪.‬‬ ‫שניסה לנהל משא ומתן ולנצל אשנב הצלה זעיר לכמה אנשים;‬
‫דרכו של צ׳רניאקוב )‪ (Czerniaków‬שבראותו כי הנאצים תובעים‬
‫בס״ד הוסיף אייכמן לעלות בדרגה‪ .‬הוא הגיע לקצונה בֿ‪.1937‬‬ ‫ממנו את יהודי ורשה למשלוח מוות הרעיל את עצמו – מחלוקת זו‬
‫אז נפגוש אותו בלוויית שושבינו השני‪ ,‬יוליוס שטרייכר הידוע‬ ‫אין מקומה במשפט זה‪ .‬איני חושב כי ניתן כיום לקבוע שולחן ערוך‬
‫לשמצה‪ ,‬שבית הדין הצבאי הבינלאומי הוקיעו כמסית ומשסה לרצח‬ ‫להתנהגות הקרבן עם חיית הטרף‪ ,‬ולומר כיצד ראוי היה למנהיג‬
‫ולהשמדה‪.‬‬ ‫פלוני או אלמוני להתנהג בוורשה‪ ,‬בבודפסט‪ ,‬בפראג או בווינה‪,‬‬
‫שטרייכר ועוזריו ִקרבו את אייכמן והביאוהו לכנס המפלגה‬ ‫האם היה עליו לנסות להציל מה שניתן או להכריז על מרי או‬
‫הנאצית בנירנברג בשנת ‪ .1937‬שם הופגש עם כל אלה מבני חוץ‬ ‫להיתלות בכל קש של תקוות הצלה אף אם לא היה לתקווה הזו על‬
‫‪63‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫והמוות לגבי היהודים‪ .‬עוד רחוקה הדרך למשרפות אושוויץ ולדיכוי‬ ‫לארץ המייחלים לניצחון הנאצים ושם קשר קשרים עם ראשי‬
‫הברוטלי של יהדות הונגריה כשאדולף אייכמן זה‪ ,‬ה ֵעז לומר לברון‬ ‫התעמולה האנטישמית‪.‬‬
‫פון פרוידיגר )‪ ,(Freudiger‬מאציליה ומנהיגיה של יהדות בודפשט‬ ‫עם כיבוש אוסטריה‪ ,‬במארס ‪ ,1938‬נשלח אייכמן בחזרה לארץ‬
‫שבא להתחנן על נפש יהודים׃ ״אני אעשה ממך עגלת חורף‬ ‫בה גדל‪ .‬אז היה כבר מקובל כמומחה ובעל ניסיון מעשי בעניינים‬
‫לרכיבה״ )”‪ .(“Ich werde mit Ihnen Schlitten fahren‬אך אייכמן‬ ‫יהודיים‪ .‬וינה היתה ״בית ספרו״ העצמאי הראשון של אדולף‬
‫כבר נמצא בדרך לייעודו‪ .‬הוא המפקד‪ ,‬המוציא והמביא‪ ,‬למעשה‬ ‫אייכמן; פה פעל לראשונה כאחראי ומארגן‪ .‬אז התרכזה מדיניות‬
‫אדונם של היהודים ושליט גורלם‪ ,‬כפי שיתברר לכם מכל הדו״חות‬ ‫הנאצים בכפיית היהודים להגירה‪ ,‬ואייכמן התמסר למשימה זו בלב‬
‫של קהילות וינה ופראג שנגיש לכם‪ .‬בינתיים זיכתה אותו הצלחתו‬ ‫ונפש עד שכעבור זמן קצר הועלה פועלו בפני שרי הרייך כאות‬
‫ברדיפת היהודים ביתר סמכויות ובעלייה בדרגה‪.‬‬ ‫ומופת לדרך בה ניתן לסלק יהודים‪ .‬בווינה אורגן הדבר בשיטת‬
‫בסוף ‪ 1939‬נפגוש את אייכמן בברלין‪ .‬עתה הוא מזמין כבר את‬ ‫הסרט הנע׃ נכנס אדם למשרד והוא עוד אזרח‪ ,‬בעל בעמיו‪ ,‬בעל‬
‫נציגי קהילת וינה אליו ומצווה עליהם לדווח לו על התקדמות‬ ‫משרה‪ ,‬מקום מגורים ורכוש‪ ,‬ולאחר שעבר את כל אשנבי הטיפול‬
‫ההגירה ולקבל את שאר הוראותיו בענייני הקהילה‪ .‬מעתה‪ ,‬כך‬ ‫יצא מהגר שרכושו נלקח‪ ,‬בחלקו הופקע ובחלקו הושקע לפי פקודת‬
‫הודיע להם‪ ,‬יחלק זמנו בין ברלין‪ ,‬וינה‪ ,‬פראג ופולין הכבושה‪.‬‬ ‫השלטון במטבע חסום שערכו מועט‪ ,‬כשדירתו כבר רשומה‬
‫באותה שעה‪ ,‬תודות לניסיונו בעקירת אוכלוסין‪ ,‬נתמנה נוסף‬ ‫להפקעה‪ ,‬כשאין לו עוד מקום עבודה‪ ,‬כשבניו אינם עוד תלמידים‬
‫לתפקידיו בענייני היהודים‪ ,‬לאחראי ולמבצע הגירוש העצום של‬ ‫בבתי ספר וכל מה שבידו הריהי תעודת מסע עם הסימון ״יהודי״‬
‫אוכלוסייה יהודית ופולנית מאזוריה המזרחיים של פולין שסופחו‬ ‫המקנה לו זכות לצאת את אוסטריה עד תאריך מסוים‪ ,‬שלא על מנת‬
‫לרייך – ובהם אזור הוורטגאו )‪ ,(Warthegau‬שלזיה העילית‪ ,‬שטח‬ ‫לחזור‪.‬‬
‫הפרוזדור הפולני והעיר גדנסק‪ .‬הוא כבר ראש מחלקה ברזה״א‪ ,‬היא‬ ‫הלחץ על הגירת יהודים נמשך בכל הדרכים׃ תוך ‪ 24‬שעות‬
‫מחלקת ‪.IVD4‬‬ ‫נדרשו נתיני החוץ וחסרי הנתינות לעזוב את המדינה‪ .‬יהודים מערי‬
‫באותה שעה טיפל גם בגירוש הטראגי של היהודים לאזור ניסקו‬ ‫השדה הובאו לווינה מחוסרי כל ויהודי אותה עיר חויבו לשכנם‬
‫)‪ .(Nisko‬בעניינים אלה עסק גם בֿ‪.1940‬‬ ‫בבתיהם ולדאוג להם עד להגירתם‪ .‬המסרבים נאסרו‪ .‬ובינתיים‬
‫הוחרמו בתי חולים‪ ,‬בתי ספר ובתי הבראה יהודיים‪.‬‬
‫במארס ‪ 1941‬נפגוש את אייכמן כראש המחלקה ‪IVB4‬‬
‫בגסטאפו‪ ,‬שעיסוקה בענייני יהודים וגירוש אוכלוסייה‪ ,‬וכאן עתיד‬ ‫לא ייפלא כי שליחי יהדות ברלין שנצטוו לבוא לווינה לחזות‬
‫להיות תפקידו עד סופה המר של יהדות אירופה‪ .‬אך הוא היה גם‬ ‫בפלאי הישגיו של אייכמן כדי ללמוד לקח‪ ,‬ממנו לראות וכן לעשות‪,‬‬
‫המיופה כוח המיוחד של היידריך לפתרון הסופי של בעיית היהודים‪.‬‬ ‫עמדו מוכי תדהמה בפני ״תעשיית הגירה״ זו‪.‬‬
‫בתוקף צירוף תפקידיו אלה‪ ,‬ועל כך עוד ידובר‪ ,‬היה אייכמן אחראי‬ ‫החל מראשית ‪ 1939‬הועתקה שיטת אייכמן להגירתֿגירוש‬
‫אישית למבצע הרשמי של תכנית ההשמדה‪ ,‬בעל סמכויות עצומות‬ ‫יהודים גם למשרד הרשות המרכזית של גרמניה להגירת יהודים‬
‫ברייך הגרמני‪ ,‬שכלל עתה גם את אוסטריה והפרוטקטוראט‪ ,‬ובכל‬ ‫שהוקמה בברלין‪ ,‬וגם למשרד שהוקם בפראג עם כניסת הגרמנים‬
‫ארצות הכיבוש‪ .‬ברייך הוא יפעל באמצעות מפקדות המשטרה‬ ‫לשם‪.‬‬
‫המחוזיות והנפתיות‪ Stapostellen ,‬וֿ‪ ,Stapoleitstellen‬שבכל אחת‬ ‫הזכרתי כבר כי בספטמבר ‪ 1939‬איחד הימלר את משטרת‬
‫מהן – ממונה לענייני יהודים המקבל הוראות ישירות מאדולף‬ ‫הביטחון הממלכתית )‪ (SIPO‬עם שירות המודיעין המפלגתי )ס״ד(‪.‬‬
‫אייכמן‪.‬‬ ‫סמוך לזמן זה חזר אף הנאשם לברלין ונתמנה לראש הרשות‬
‫בארצות הכבושות‪ ,‬צרפת‪ ,‬נורווגיה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬איטליה‪ ,‬הולנד‬ ‫המרכזית להגירת יהודים – תפקיד שלהלכה מילאו היידריך‪ ,‬אף‬
‫ולוקסמבורג היו לו שליחים מיוחדים עושי דברו שפעלו ליד פיקודי‬ ‫שהנאשם פעל בו כבר קודם לכן‪.‬‬
‫המשטרה והיו בעלי סמכות בענייני יהודים‪ .‬בארצות הגרורות‬ ‫נביא ראיות על שיטות עבודתו בווינה ובפראג‪ ,‬על טיפולו‬
‫כרומניה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬סלובקיה‪ ,‬פעל באמצעות נציגים מיוחדים ליד‬ ‫ודיבורו עם יהודים‪ ,‬לפי מיטב מסורת ההפכפכנות הנאצית‪ .‬היו אלה‬
‫שגרירות גרמניה באותן ארצות שדאגו להפעיל את שילוח היהודים‬ ‫דיכוי‪ ,‬טרור והפחדה‪ ,‬ביחד עם העמדת פנים ויצירת רושם במתכוון‬
‫בעזרת השלטונות המקומיים‪ ,‬על פי רוב על ידי הטעייתם לגבי‬ ‫ש״השד אולי אינו נורא כל כך״‪ ,‬שאפשר אולי איך שהוא להסתדר‬
‫מטרת השילוח‪.‬‬ ‫אתו‪ ,‬לשאת ולתת אתו ואפילו לשמוע לעתים נימה מנומסת‪ .‬מצד‬
‫בסרביה‪ ,‬פעל אייכמן על ידי שליחים‪ ,‬בקרואטיה על ידי נציגיו‬ ‫אחד – סטירת לחי לד״ר לוונהרץ )‪ ,(Löwenherz‬מראשי קהילת‬
‫על יד השגרירות הגרמנית‪ ,‬ליוון הכבושה ולדנמרק שלח יחידות‬ ‫וינה בפגישתם הראשונה‪ ,‬גערת עריצים כלפי שטאהל )‪,(Stahl‬‬
‫מיוחדות לשם גירוש יהודים למחנות ההשמדה‪.‬‬ ‫מראשי קהילת ברלין בֿ‪ 1939‬בנוסח׃ ״עלוב שכמוך‪ ,‬שק צואה‬
‫שכמוך‪ ,‬כבר מזמן לא ישבת במחנה ריכוז״; דיבורו כלפי זקן‬
‫בשטח הגנרלגוברנמן הפולני‪ ,‬פעל באמצעות מפקדי משטרת‬ ‫היהודים שבשצ׳ן )‪ (Sebestyen‬בברטיסלבה שה ֵעז להציע לו סיגריה‬
‫הביטחון‪ ,‬ובשטחי הכיבוש במזרח גם באמצעות עוצבות המבצע‬ ‫והוא שאג׃ ”‪) “Weg mit dem Zeug‬״הלאה עם החפץ הזה״(‪ ,‬כל‬
‫)האיינזצגרופן(‪.‬‬ ‫אלה ב ִצדן של העמדת פנים כי הוא מתעניין בבעיות יהודיות‬
‫להונגריה הוא נשלח בכבודו ובעצמו כאמן ההשמדה‪ ,‬בראש כל‬ ‫והיענותו למשאלות מסוימות‪ ,‬על פי רוב בעניינים של מה בכך‪.‬‬
‫כת די ֵליה‪ ,‬שביקשה תוך זמן קצר ככל האפשר לעשות את מלאכת‬ ‫עדיין דימו עסקנים יהודים כי צריך למצוא איזו אפשרות להידבר‬
‫השילוח לטבח‪.‬‬ ‫עמו‪ ,‬מה גם שבעצם לא היתה כל דרך אחרת‪ .‬הוא הפך לאדון החיים‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪64‬‬

‫שטורמבנפירר‪ .‬בעד פועלו בהשמדה קיבל גם כמה אותות‬ ‫באחת – לכל פינה היתה ידו שלוחה לבצע את ״הפתרון הסופי״‪,‬‬
‫הצטיינות בשירות הס״ס‪ .‬בֿ‪ 1944‬היה לראש המחלקה ‪,IVA4‬‬ ‫בדרכים היעילות‪ ,‬הנוחות והמתאימות ביותר לתנאים המקומיים כפי‬
‫שעסקה ביהודים ואף טיפלה בבעיות פוליטיות של כנסיות נוצריות‪.‬‬ ‫שיכול היה ליצור‪ .‬עם הממשלות הגרורות והכבושות דרכו עתים‬
‫אדולף אייכמן יאמר לכם כי הוא ביצע את הוראות הממונים‬ ‫בשכנוע‪ ,‬עתים באיומים‪ ,‬תמיד תוך לחץ‪ ,‬ותמיד במגמה אחת׃ לקבל‬
‫עליו‪ .‬אך כבר קבע מצפון העולם‪ ,‬מפיו של בית הדין הצבאי‬ ‫את היהודים ולשלחם למחנות במזרח‪.‬‬
‫הבינלאומי‪ ,‬כי הוראות הנוגדות כללי מוסר‪ ,‬הרומסות את הציוויים‬ ‫היתה לו שליטה בגטאות ובמחנות ההשמדה; מעמדו ברזה״א‬
‫העקרוניים עליהם הושתתה החברה האנושית‪ ,‬השמות ל ַאל את כללי‬ ‫היה מיוחד במינו‪ .‬הוא דילג על הממונים עליו והובא בקשר ישיר עם‬
‫היסוד שרק מכוחם יכול האדם לחיות בצוותא עם בני מינו – אינן‬ ‫הימלר‪ .‬מעמדו‪ ,‬הצנוע כביכול‪ ,‬כראש מחלקת משנה‪ ,‬לא שיקף את‬
‫הגנה מוסרית או משפטית‪ .‬לכן‪ ,‬בעקבות הלכה זו‪ ,‬שלל גם החוק‬ ‫עמדתו רבת הכוח‪ .‬עיסוקו בענייני היהודים הקנה לו סמכויות‬
‫שלנו הגנה זו מהנאשם‪ .‬אך יתרה מזו׃ אנו נוכיח לכם כי הוא הגדיל‬ ‫כוללות ורבות עצמה שהביאו אותו במגע עם שרי הרייך‪ ,‬עם ראשי‬
‫לעשות גם מעל ומעבר להוראות עצמן‪ ,‬כי יזם וביצע פעולות‬ ‫הממשלות הכבושות‪ ,‬עם מפקדים בכירים בצבא הגרמני‪ ,‬עם צמרת‬
‫השמדה שלא נצטווה עליהן כלל‪ ,‬וזאת רק עקב דבקותו במשימה‬ ‫משרד החוץ‪ .‬בכל הנוגע לעניינים יהודיים הוא‪ ,‬אייכמן‪ ,‬פעל מכוחם‬
‫שראה בה את תעודת חייו‪ .‬כאשר הורטי )‪ (Horthy‬בהונגריה לא‬ ‫ומסמכותם של הימלר והיידריך‪ .‬יוגשו מסמכים המוכיחים כי‬
‫רצה עוד לשתף פעולה עם המשמידים בקיץ ‪ – 1944‬הגניב אייכמן‬ ‫בעניינים יהודיים – הרזה״א הריהו אדולף אייכמן‪.‬‬
‫רכבת מוות מקישטרצ׳ה )‪ (Kistarcsa‬לאושוויץ‪ ,‬ואף נקט תחבולת‬ ‫לפיכך אין להתפלא כי בעניינים אלה העביר הוראות לגבוהים‬
‫ערמה נגד מנהיגי יהדות בודפשט שכינסם יחדיו אצלו לבל יוכלו‬ ‫ממנו בדרגה‪ .‬עוד בֿ‪ 1940‬השתתף בישיבה אליה הוזמן גם‬
‫לפעול ברגע האחרון אצל הורטי לביטול מזימתו‪ .‬הוא לא נצטווה‬ ‫המיניסטר סייסֿאינקוורט )‪ .(Seyss-Inquart‬סמכויותיו וכוחו עלו‬
‫אז לעשות דבר‪ ,‬לוּ היה מבצע הוראות בלבד – יכול היה להמתין עד‬ ‫מדי פעם‪ ,‬על אף מעמדו הפורמלי הבלתי בולט‪ ,‬כפי שהעיד עליו‬
‫שתינ ֵתנה‪ .‬אך הוא עשה זאת‪ .‬וכאשר הימלר‪ ,‬באוקטובר ‪ ,1944‬הורה‬ ‫עוזרו ויסליצני׃‬
‫סופית להפסיק את ההשמדה‪ ,‬עוד ארגן אייכמן את מצעד היהודים‬
‫מהונגריה לאוסטריה בדרך ובאופן שיבטיח כי יהיה זה מסע מוות‪.‬‬ ‫פקודת גרינג )‪ (GÎring‬קבעה כי הסמכות בענייני יהודים עברה‬
‫אחר כך תכנן לבצע הרעלת שארית הפ ֵלטה בטרזיינשטט ורצה‬ ‫לראשי משטרת הביטחון והס״ד ובכך גדל לאין שיעור כוחו‬
‫בהמתתם של היהודים בכל מקום בו יכול היה להניח כפו עליהם‪.‬‬ ‫של אייכמן בשטח זה‪ .‬הוא יכול היה‪ ,‬על סמך פקודה זאת‪,‬‬
‫שלפי זיכרוני ניתנה בקיץ ‪ ,1941‬לבטל ולהתגבר על כל שאר‬
‫גם להיטותו לסכל בריחה והצלה של כל יהודי בודד‪ ,‬כאשר‬ ‫המיניסטרים ומוסדות השלטון‪.‬‬
‫אפילו השלטונות היו מוכנים לאפשר לאותו אומלל לפרוץ את רשת‬
‫המצוד – ואנו נוכיח לכם מקרים כאלה לעשרות – מעידה עליו כעל‬ ‫אנו נראה אותו מכין ומארגן את ועידת ונזה המפורסמת‪ ,‬מתמנה‬
‫יוזם עצמאי הלהוט להשמיד את היהודים עד תום‪ .‬לא נח ולא שקט‬ ‫למבצע החלטות ״הפתרון הסופי״; אנו נראה את אייכמן פועל‬
‫עד שלא רדף לתוך תאי הגז כל קיבוץ יהודי‪ ,‬כל פרט‪ ,‬גם כאלה‬ ‫בשמו של הימלר ומורה על הוצאות להורג במחנות ריכוז‪ .‬בעניינים‬
‫שלפי כל ההוראות שקיבל יכול היה להניחם בחיים‪.‬‬ ‫יהודיים העביר אייכמן הוראות גם לצבא הגרמני רשמית‪.‬‬
‫תיאורים כלליים על אייכמן ופועלו עתידים למסור לאחר‬ ‫כוחו גבר והתבצר אחרי מותו של היידריך‪ .‬במשך כחצי שנה‪ ,‬עד‬
‫המלחמה כמה אנשים עמהם שיתף פעולה‪ .‬על שניים מהם כבר נגזר‬ ‫מינויו של קלטנברונר‪ ,‬לא היה מפקד לרזה״א‪ ,‬ואז עלה כוחם של‬
‫דין מוות שעה שכתבו דבריהם׃ האחד דיטר ויסליצני שישב בכלא‬ ‫ראשי המחלקות‪ .‬ואילו אצל המפקד החדש‪ ,‬ידידו מנוער‪,‬‬
‫ברטיסלבה‪ ,‬לשעבר ממונה על אייכמן ואחר כך כפוף לו ועוזרו‬ ‫קלטנברונר‪ ,‬היה לו מעמד מיוחס ורב כוח‪.‬‬
‫הנאמן; השני רודולף הס‪ ,‬מפקד אושוויץ‪ ,‬שרשם יומנו בכלא קרקוב‬ ‫פרטים על פועלו במלאכת ההשמדה אשמיע באוזני בית המשפט‬
‫ערב הוצאתו להורג‪ .‬שניהם כתבו ללא קשר האחד עם השני‪ .‬שניהם‬ ‫כשאעמוד ביתר פירוט על מעשי האימים‪ .‬כעת אזכיר רק כי‬
‫פושעים‪ .‬שניהם יכלו לטעות‪ .‬אך דומה שמדבריהם עולה תמונה‬ ‫באוקטובר ‪ 1941‬המליץ ראש המחלקה האישית בס״ס להעלותו‬
‫נכונה של האיש‪ .‬וכך אמר הס׃‬ ‫לדרגת אוברשטורמבנפירר )‪ (ObersturmbannFührer‬בדברים‬
‫אייכמן היה אחוז לחלוטין בשליחותו ואף בטוח כי ההשמדה‬ ‫הבאים׃‬
‫הכרחית היא בכדי להציל בעתיד את העם הגרמני מכוונות‬ ‫הריני מציע העלאה זו על יסוד השירותים הטובים במיוחד של‬
‫ההרס של היהודים‪ .‬זו היתה הדרך בה הבין את תפקידו‬ ‫אייכמן‪ ,‬אשר כבר בתורת ראש הרשות המרכזית להגירה‬
‫והקדיש כל מרצו לביצוען של תכניות ההשמדה של‬ ‫יהודית הגיע להישגים מצוינים לסילוק יהודים מאוסטריה‪ .‬עקב‬
‫הרייכספירר‪ .‬אייכמן היה מתנגד נמרץ לכל הצעה לברור‬ ‫עבודתו של אייכמן הועבר לרשות הרייך רכוש אדיר‪ .‬כך היתה‬
‫מתוך המשלוחים יהודים המסוגלים לעבודה‪ .‬הוא ראה בכך‬ ‫גם עבודתו של אייכמן בפרוטקטוראט‪ ,‬בה הצטיין ביזמה‬
‫סכנה מתמדת לתכניותיו בדבר ״הפתרון הסופי״‪ ,‬עקב אפשרות‬ ‫מצוינת ובנוקשות הדרושה‪ .‬יש להוסיף כי אייכמן הוא מפקד‬
‫של בריחות המוניות או כל מאורע אחר שיאפשר ליהודים‬ ‫ס״ס למופת‪ ,‬שפעל באוסטריה שנים רבות למען התנועה‬
‫להישאר בחיים‪.‬‬ ‫הנאציונלסוציאליסטית ועקב פעילותו הפוליטית שם הפסיד את‬
‫מקום עבודתו‪ .‬בשעה זו מעבד אייכמן בעיות חשובות של פינוי‬
‫ויסליצני נתן תיאור מפורט של הקריירה של אייכמן‪ ,‬ענייניו‬ ‫והעברת אוכלוסין‪ .‬בהתחשב עם חשיבות פועלו הריני רואה‬
‫האינטימיים‪ ,‬דרכו עם הממונים עליו והכפופים לו‪ ,‬ותוך כדי‬ ‫את העלאתו גם כמועילה לשירותו‪.‬‬
‫הדברים כתב׃‬ ‫אין צריך לומר כי ההמלצה נתקבלה‪ .‬אייכמן היה לאוברֿ‬
‫‪65‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫והוכנה מראש וביצועה רק נדחה לשעת כושר‪ ,‬ובין שהיתה זו‬ ‫בֿ‪ 1942‬הוא היה נגד כל ויתור‪ ,‬אפילו הקל שבקלים‪ .‬הוא דאג‬
‫התפתחות מודרגת שמצאה את נקודת השיא שלה בשעה שלא היה‬ ‫להשיג את הסכמת הימלר‪ ,‬אך טרח אותה שעה ממש לבצע את‬
‫עוד כל צורך להעמיד פנים‪ ,‬כשאפשר היה להפעיל תכנית בלתי‬ ‫הגירושים בכדי לסכל ולשים לאל כל אפשרויות של הסדר‪.‬‬
‫מרוסנת של השמד טוטלי – ניתן להבחין שלבים שונים בטיפול‬ ‫בהודעה אחרת‪ ,‬שנכתבה אף היא בכלא הנידונים למוות‬
‫בבעיה‪.‬‬ ‫בברטיסלבה‪ ,‬כתב ויסליצני׃‬
‫בתחילה‪ ,‬כשהיתה עוד רגישות מה לתגובות העולם החיצוני‪,‬‬ ‫על יסוד ניסיוני האישי אני חוזר וקובע שוב כי אף על פי‬
‫התבטא הפתרון בכפיית גירוש‪ .‬האמצעים היו דרסטיים וקשים‪ ,‬אך‬ ‫שאייכמן פעל על יסוד פקודות מהיטלר ומהימלר‪ ,‬הנה חלקו‬
‫השחצנות עוד לא הגיעה כדי החלטת ההשמדה‪ .‬אולם כאשר נוכחו‬ ‫האישי בכיליון יהדות אירופה היה מכריע ויש לראותו כאחראי‬
‫כי הדבר ניתן‪ ,‬כי העולם מחשה‪ ,‬הנסיבות מאפשרות – עברו‬ ‫לכך במלוא מובן המילה מכיוון שהיו קיימות אפשרויות לעקוף‬
‫להשמדה הכוללת‪.‬‬ ‫את פקודת היטלר‪...‬‬
‫נוסף לשני שלבים אלה היה עוד שלב ביניים‪ ,‬בו השתעשעו‬ ‫איש אחר‪ ,‬הממונה מטעם הימלר על ניסיון הסחטנות מיהדות‬
‫הנאצים ברעיון של פתרון טריטוריאלי‪ ,‬כביכול‪ ,‬לבעיית היהודים‪.‬‬ ‫הונגריה ב ִעסקה הידועה של ״דם תמורת סחורה״‪ ,‬קורט בכר‪ ,‬שפעל‬
‫לנאשם חלק פעיל גם בתכנון וגם בהוצאה לפועל של כל אחת‬ ‫זמן רב ליד אייכמן ובמחיצתו‪ ,‬סיכם כך את פועלו במלאכת‬
‫משלוש התכניות הללו‪ .‬הוא היה אחראי לזרוע המבצעת של תכניות‬ ‫ההשמדה׃‬
‫הכליה למיניהן‪ ,‬ואם אדוניו היטלר לא הצליח להגשים אף אחת‬ ‫אייכמן לא היה אביה הרוחני של התכנית‪ ,‬אך הוא היה מבצעה‬
‫מהבטחותיו ומשימותיו‪ ,‬הנה הוא‪ ,‬אייכמן‪ ,‬ביצע את אשר נטל עליו‪.‬‬ ‫הקנאי‪.‬‬
‫אך לפני שנדבר על חלקו בביצוע‪ ,‬נתעכב נא על התכניות עצמן‪.‬‬
‫אייכמן עסק בטבח לא מתוך ִערפול דעת אלא מתוך דעה צלולה‪,‬‬
‫בראשונה הסתפקו הנאצים בגלי ההגירה של היהודים‪ ,‬אשר‬ ‫בתודעה ברורה ומתוך הכרה מלאה‪ ,‬כי אומנם כך נכון וראוי היה‬
‫ביקשו מפלט מפני האסון שנפל עליהם לפתע‪ ,‬מפני חוקי נירנברג‬ ‫לפעול; לכן כבוד השופטים‪ ,‬הוא עשה זאת בלב שלם ובנפש חפצה‪.‬‬
‫המשפילים והמנשלים‪ ,‬מפני החרם הכלכלי‪ ,‬מפני המאסרים‬ ‫אנו נוכיח כי גם לאחר מפלת המפלצת הנאצית‪ ,‬לאחר שכל העולם‬
‫והמעצרים במחנות הריכוז‪ .‬תאוות הבצע הנאצית‪ ,‬שהיתה הבלם‬ ‫הביע כבר את סלידתו וזעזועו מפני מה שאירע‪ ,‬לאחר שכמה מגדולי‬
‫היחידי לשנאתם את היהודים‪ ,‬לא הניחה להם לוותר על מקור‬ ‫הנאצים עצמם החלו במירוץ פחדני להאשים זה את זה ולהוקיע‬
‫הכנסה זה וכל מהגר נצטווה לשלם מס הגירה כדי ‪ 25‬אחוזים‬ ‫האחד את חברו ולחזור כביכול בתשובה‪ ,‬נשאר הוא‪ ,‬אדולף אייכמן‪,‬‬
‫מרכושו‪ ,‬ואת היתרה נצטווה להפקיד וקיבל תמורת זאת ״מרקים‬ ‫נאמן לרעיונותיו ולעקרונותיו‪ .‬הוא לא חזר בו‪ ,‬הוא עודנו סובר כי‬
‫חסומים״ שערכם הממשי ירד במהרה לכדי חלק זעיר מערכם‬ ‫עשה את הטוב והישר בהשמדת המיליונים‪ .‬הוא יודע כי היום הדבר‬
‫הנקוב‪ .‬תקופה זו נמשכה עד סיפוח אוסטריה לרייך בֿ‪.12.3.1938‬‬ ‫נחשב לעברה‪ ,‬ולכך יהא מוכן לתת ביטוי מילולי‪ ,‬מן השפה ולחוץ‪,‬‬
‫ארבעה ימים לאחר מכן הופיע אייכמן בווינה והחל לעסוק בענייני‬ ‫ולפעמים אף להלבישו במעטה מילים מפוצצות‪ .‬אך מותר להניח כי‬
‫היהודים בדרכים חדשות‪ ,‬עליהן כבר דיברתי‪ .‬הוקמה שם הרשות‬ ‫אילו הועלה מחדש דגל צלב הקרס לקול קריאות ”!‪,“Sieg Heil‬‬
‫המרכזית להגירת היהודים שעסקה למעשה בגירוש תוך כדי החרמה‬ ‫אילו שוב נשמעה צריחה היסטרית של הפירר‪ ,‬אילו הוקמו מחדש‬
‫חלקית של הרכוש‪.‬‬ ‫גדרי תיל מחושמלים במחנות השמדה – היה אדולף אייכמן קם‪,‬‬
‫בסוף אוקטובר ‪ 1938‬החליטה ממשלת גרמניה הנאצית לגרש‬ ‫מצדיע‪ ,‬וחוזר ומבצע את מלאכת הדיכוי והטבח‪.‬‬
‫את כל התושבים היהודים אזרחי פולין לשעבר‪ .‬הפולנים ביטלו‬ ‫ועתה נעמוד נא בפרוטרוט על אותה פעולת רצח שהנאצים כינוה‬
‫אומנם את הפספורטים שלהם‪ ,‬אך הנאצים החליטו לנצל הזדמנות‬ ‫״הפתרון הסופי לבעיית היהודים״‪.‬‬
‫זו ולהיפטר מהם‪ .‬הם נאסרו בפקודת ריינ ַהרד היידריך‪ ,‬אז ראש‬
‫משטרת הביטחון והס״ד‪ ,‬ובוצע הגירוש היהודי ההמוני הראשון‪.‬‬
‫ליהודים הותר לקחת רק את אשר יכלו לשאת עמהם‪ .‬שאר רכושם‬ ‫הפתרון הסופי והבעיה היהודית‬
‫נצטוו להשאיר‪ .‬הם נדחסו לקרונות משא‪ ,‬הובאו לקרבת הגבול‪,‬‬ ‫תכניות הנאצים ודרכי ביצוען נשתנו לפי הנסיבות‪ ,‬וניתן להבחין‬
‫נצטוו לרדת‪ ,‬נרדפו בשדות קדימה לעבר הגבול הפולני‪ .‬גברים‬ ‫בהן שלבי תכנון וביצוע שונים‪ .‬כך אירע בחזית המדינית; כאשר‬
‫ונשים כשלו ונפלו‪ .‬בעיטות רודפיהם הכריחום לקום ולרוץ‪ .‬אחדים‬ ‫הכנסת צבא לאזור הריין עלתה יפה לטשו עיניהם לאוסטריה‪,‬‬
‫נשארו מתים במקום‪.‬‬ ‫וכששמו כפם על זו תבעו את חבל הסודטים )‪ ;(Sudetenland‬כאשר‬
‫משמרות הגבול הפולניים שהיו בלתי מוכנים למסע פתע זה‪,‬‬ ‫ניתן להם זה כבשו את צ׳כוסלובקיה כולה ונכנסו ל ֶמ ֶמל )‪.(Memel‬‬
‫נשארו אובדי עצות‪ .‬הזרם פרץ‪ .‬הגירוש הראשון עלה יפה‪.‬‬ ‫מעתה בשלו הכנותיהם למלחמה‪.‬‬
‫בין המגורשים האומללים היה סנדלר יהודי‪ ,‬מנדל גרינשפן‬ ‫בין אם היתה קיימת תכנית אב פוליטית צבאית להשתלטות על‬
‫)‪ .(Mendel Grynszpan‬אף הוא גורש בחוסר כול עם אשתו וילדיו‪.‬‬ ‫עמים וארצות ובין אם זו התפתחה תוך כדי ההצלחות המדיניות‬
‫בייאושה המר כתבה המשפחה גלויה מפולניה לבנה הרשל שנמצא‬ ‫לנוכח השלמת העולם עם התוקפנות המחוצפת המלוּוה בהצהרות‬
‫אז בפריס‪ .‬נער צעיר זה בן הֿ‪ 17‬החליט כי הוא לא יחשה למראה‬ ‫שלום‪ ,‬לנוכח כניעת מדינאי אירופה לאיומים ולצרחנות – הנה מכל‬
‫העוול‪ ,‬ואם העולם כולו מוכן להשלים עם מעשי הפשע שבוצעו‬ ‫מקום גבר אצל הנאצים הביטחון העצמי ועלתה הסחטנות‬
‫לעין השמש‪ ,‬הוא‪ ,‬הרשל גרינשפן‪ ,‬לא ישקוט וינסה לפחות לנקום‬ ‫הפוליטית‪ ,‬שנתפתחה לבסוף למלחמת עולם‪.‬‬
‫את העוול שעוללו להוריו ולמשפחתו‪ .‬בֿ‪ 7‬בנובמבר בשעות הבוקר‬ ‫כך אירע גם בעניין היהודי‪ .‬בין אם ההשמדה הפיזית תוכננה‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪66‬‬

‫מפנה ושלב מכין לקראת הבאות‪ .‬זאת היתה פעולת המבחן השנייה‬ ‫קנה אקדח‪ ,‬ובו ביום הופיע בשגרירות גרמניה בפריס‪ .‬בלבו גמלה‬
‫של הנאצים כלפי היהודים‪ .‬אם אפשר לעולל להם זאת בלי שהעולם‬ ‫החלטה לרצוח את השגריר‪ ,‬אך הוא הופנה ליועץ‪ ,‬ארנסט פום רט‬
‫יזדעזע – אפשר לצעוד הלאה לקראת הפתרון הסופי‪.‬‬ ‫)‪ ,(Ernst vom Rath‬ששאלו לחפצו‪ .‬אז רעם אקדחו של גרינשפן‬
‫באותה התייעצות דיווח היידריך על הפעולות שביצע הנאשם‬ ‫פעמיים‪ ,‬ופום רט נפל פצוע קשה‪ .‬במשטרת פריס הודיע הרשל‬
‫בווינה והתפאר בכך כי תודות לפעולות מרכז ההגירה הווינאי כבר‬ ‫גרינשפן׃‬
‫יצאו את אוסטריה ‪ 50,000‬יהודים‪ .‬הוחלט על הקמת רשות מרכזית‬ ‫החלטתי להרוג איש מהשגרירות הגרמנית לאות מחאה‪ .‬עלי‬
‫להגירת היהודים מכל הרייך הגרמני‪ .‬ובינואר ‪ 1939‬הטיל גרינג על‬ ‫לנקום את נקמת היהודים בכדי להפנות את תשומת לב העולם‬
‫היידריך לבצע את הדבר ולנקוט בכל הדרכים לקידום ההגירה‪.‬‬ ‫למה שמתרחש בגרמניה‪.‬‬
‫הגירתֿגירוש זו בוצעה מעתה בכל רחבי גרמניה והחל מיולי ‪1939‬‬ ‫הנער האומלל לא ידע אז כי קרבנו יהיה לשווא‪ .‬גם המעשה הנואש‬
‫אף באותו חלק של צ׳כוסלובקיה שנפל בינתיים בידי הגרמנים וכוּנה‬ ‫של הצעיר היהודי לא זיעזע את העולם‪ .‬הוא עצמו נכלא בכלא‬
‫בשם ״פרוטקטוראט״‪.‬‬ ‫פריס‪ .‬עם כניסת הגרמנים לשם נפל לידיהם‪ ,‬נשלח במיוחד לברלין‬
‫בצו המינוי מינה גרינג את היידריך‪ ,‬ראש שירות הביטחון‬ ‫לחקירה על ידי מחלקתו של אייכמן‪ .‬הוא נחקר‪ .‬מאז נעלמו‬
‫ומשטרת הביטחון‪ ,‬לניהול המשרד המרכזי של ההגירה‪ ,‬ואת‬ ‫עקבותיו‪.‬‬
‫הכלכלן וולטאט )‪ (Wohlthat‬כחבר ההנהלה‪ .‬כך הבטיח לעצמו‬ ‫פום רט מת מפצעיו כעבור יומיים‪ .‬מיד הורה היידריך באופן‬
‫גרינג כי בעוד שהיידריך ינסה להוציא את היהודים מגרמניה ידאג‬ ‫דחוף לכל יחידות הגסטאפו כי עקב ההתנקשות בפום רט ״יש‬
‫וולטאט‪ ,‬לשעבר עוזרו של שכט )‪ ,(Schacht‬לשדוד את רכושם‪.‬‬ ‫לצפות להפגנות נגד היהודים״‪ .‬היידריך ציווה על כן למשטרה‬
‫בדרך זו התגבר גרינג על ההיסוסים שהשמיע בגלוי בהתייעצות‬ ‫לשתף פעולה בארגון ההפגנות‪ ,‬לכוונן‪ ,‬להתיר הריסת רכוש יהודי‬
‫המיניסטרים‪ ,‬שעה שהעלה נימוקים פיסקליים וכלכליים נגד מדיניות‬ ‫ושרפת בתי כנסת‪ ,‬ובלבד שאפשר יהיה להבטיח כי האש לא‬
‫ההגירה הכפויה‪ .‬מעתה נמצאה דרך לעשות זאת ללא פגיעה‬ ‫תתפשט לאזור הסמוך‪ .‬כל רכוש הקהילות היהודיות יש להחרים‪.‬‬
‫בכלכלה הגרמנית‪ ,‬שעל הכוונתה למאמץ המלחמה היה ממונה‬ ‫גרמניה הנאצית החזירה לאירופה שרפת בתי תפילה יהודיים‪,‬‬
‫גרינג‪.‬‬ ‫שעד אז היתה נחלתם של ימי הביניים החשוכים‪.‬‬
‫המסחר בחירותו של האדם היהודי היה מעתה למדיניות‬ ‫אותו ליל בלהות בין הֿ‪ 9‬לֿ‪ 10‬בנובמבר ידוע כ״ליל הבדולח״‬
‫הרשמית של הרייך‪ .‬ריבנטרופ הודיע בחוזר של משרד החוץ‬ ‫)‪ .(Kristallnacht‬הבריונים הנאצים פרצו לדירות יהודים‪ ,‬שדדו‪,‬‬
‫בֿ‪ 25.1.1939‬כי המטרה האחרונה של מדיניות גרמניה הנאצית היא‬ ‫הרסו וחמסו‪ .‬רבבות נכלאו במחנות ריכוז‪ ,‬בכדי ״להגן עליהם מפני‬
‫הגירת כל היהודים וכי הבעיה לא ִתפתר עד שאחרון היהודים לא‬ ‫זעם העם״ כביכול‪ .‬זה היה הניסיון הנאצי הראשון לכלוא בבת אחת‬
‫יעזוב את אדמתה‪ ,‬ושר הכלכלה פונק יכול היה להודיע אז כי מתוך‬ ‫יהודים בהמוניהם ולהטעימם את טעם מחנה הריכוז‪ 101 .‬בתי כנסת‬
‫שבעה ביליון מרק‪ ,‬שהוא הרכוש של יהודי גרמניה‪ ,‬כבר עברו שניים‬ ‫נשרפו‪ 76 ,‬נהרסו‪ 7,500 ,‬בתי עסק נחרבו‪ ,‬וכל זה לפי דו״ח רשמי‬
‫לידי המדינה‪ ,‬ויש לקוות כי בקרוב תקבל גרמניה את היתרה‪.‬‬ ‫שהגיש היידריך לגרינג בישיבת המיניסטרים שנתקיימה בעניינים‬
‫שניים אלה׃ הרחקת היהודים באופן פיזי – על ידי גירושם או‬ ‫היהודיים יומיים לאחר מכן‪ ,‬ושפרוטוקול מלא ממנה יוגש לכם‪,‬‬
‫המתתם‪ ,‬וגזל רכושם‪ ,‬יהוו מעתה מטרות קבע של מדיניות גרמניה‬ ‫כבוד השופטים‪ .‬הנזק לחלונות ראווה בלבד עלה לששה מיליון‬
‫הנאצית‪ .‬הגירוש והגזל תחילה‪ ,‬הרצח והגזל אחר כך‪ ,‬יישארו‬ ‫מרק‪ ,‬ואת הנוכחים בישיבה הטרידה במיוחד בעיית פיצויי הנזק‬
‫צמודים זה לזה ומלווים זה את זה בכל גלגולי השואה‪ ,‬עד שאין‬ ‫שחברות הביטוח תחויבנה לשלם ליהודים‪ .‬אז הוחלט בפשטות כי‬
‫להבחין ביניהם עוד‪ ,‬ועד שאין לדעת מה חשוב ממה‪ ,‬ואיזו משתי‬ ‫חברות הביטוח תשלמנה את הנזקים לאוצר הגרמני‪ ,‬והיהודים יתקנו‬
‫המטרות משרתת את האחרת‪ .‬שתיהן חלק מהפתרון הסופי‪ ,‬שתיהן‬ ‫את הנזקים על חשבונם‪ .‬גרינג קבל על כך כי רכוש רב הלך לאיבוד‪,‬‬
‫עקרונות יסוד במזימתם של הגרמנים לרצוח ולרשת כאחת‪ .‬ובכל‬ ‫וכאשר היידריך דיווח גם על ‪ 35‬יהודים הרוגים‪ ,‬אמר גרינג׃ ״מוטב‬
‫גלגולי השואה‪ ,‬בדו״חות ששלחו על זוועות של מיתות אכזריות‬ ‫היה לו הרגתם ‪ 200‬ולא השחתתם רכוש כה רב״‪.‬‬
‫בחנק‪ ,‬שרפה ותלייה‪ ,‬של עינויים שאין השכל האנושי יכול‬ ‫הוחלפו עוד דעות על כפיית היהודים לענוד אות מיוחד‪ ,‬ולקראת‬
‫לשערם‪ ,‬יימצא תמיד גם הסעיף התאום המדבר על שוד הרכוש‬ ‫סוף הישיבה אמר גרינג׃‬
‫היהודי‪.‬‬
‫אמצא נוסח מתאים להוראה לפיה יחויבו היהודים כולם לשלם‬
‫הלחץ על הגירה יהודית לא פסק עם פרוץ המלחמה והקו‬ ‫בתורת קנס על מעשי הפשע השפלים וכו׳ וכו׳ מיליארד‬
‫נשתנה‪ ,‬כאמור‪ ,‬רק כאשר נתקבלו החלטות חדשות ביחס לגורלם‬ ‫מרקים‪ .‬זה יכה אותם‪ .‬החזירים לא יבצעו כה מהר רצח שני‪.‬‬
‫הפיזי של היהודים‪.‬‬ ‫ובדרך כלל עלי לחזור ולומר׃ לא הייתי רוצה להיות כעת יהודי‬
‫תחילה טרם נקבע סופית מה ייעשה ביהודים‪ .‬הוחלט כי צריך‬ ‫בגרמניה‪.‬‬
‫להיפטר מהם‪ ,‬אך לא כליל‪ ,‬צריך לגרשם אך כדאי להשאיר מספר‬ ‫הקנס הוטל‪ ,‬חקיקה אכזרית נכנסה לתוקף לפיה הורחקו היהודים‬
‫מסוים שיהיו מעין בני ערובה כלפי העולם ושהאיום בהשמדתם יניע‬ ‫מכל מקורות המחיה‪.‬‬
‫שליטי עולם להסכים לרצון גרמניה‪ .‬היטלר ביטא רעיון זה באחת‬
‫משיחותיו עם ראושנינג )‪ ,(Rauschning‬נשיא הסנט בדנציג‪ .‬בֿ‬ ‫אייכמן עשה ב״ליל הבדולח״ בווינה‪ ,‬ועוד תהיה לנו הזדמנות‬
‫‪ 30.1.1939‬נשא היטלר את הנאום המפורסם שלו ברייכסטג בו‬ ‫לעקוב אחרי מעשיו שם באותה שעה‪.‬‬
‫התנבא כי במקרה שהיהדות השולטת על ההון הבינלאומי באירופה‬ ‫הארכתי בתיאור ישיבה מיניסטריונית זו כי היא מסמנת נקודת‬
‫‪67‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫האחרת שכבר החלה להירקם‪ .‬יהיה הדבר אשר יהיה‪ ,‬כמעט שלא‬ ‫ומחוצה לה שוב תדחוף את העמים למלחמת עולם‪ ,‬לא יביא הדבר‬
‫פעלו להגשמתה‪.‬‬ ‫לידי התפשטות הבולשביזם ועל ידי כך לניצחון היהדות‪ ,‬אלא‬
‫לעומת זאת נעשה ניסיון להגשים ריכוז טריטוריאלי במסגרת‬ ‫התוצאה תהיה השמדת היהודים באירופה‪.‬‬
‫אחרת ולכונן מאגר יהודי באזור לובלין )‪ ,(Lublin‬בין הנהרות סאן‬ ‫שוב כרך היטלר את היהודים בשני אויביו בנפש׃ המערב‬
‫וּויסלה‪ .‬התכנית הידועה כ״תכנית ניסקו״ על שם הכפר שבמרכז‬ ‫הרכושני והמזרח הקומוניסטי‪ .‬בשניהם שולטים‪ ,‬לדבריו‪ ,‬היהודים‬
‫אותו חבל ארץ קטן‪ ,‬אליו גירש אייכמן יהודים מווינה‪ ,‬ממורביה‬ ‫שהם בני ברית‪ .‬החוגים הרכושניים שואפים לפי השקפתו לניצחון‬
‫ומבוהמיה‪ ,‬בחורף ‪ .1939‬תשמעו עדויות על גזל רכושם של‬ ‫הקומוניסטים כדי לזכות באמצעותם בהשתלטות היהודים‪.‬‬
‫הנשלחים‪ ,‬על הפקרתם באזור‪ ,‬על ההתעללות בהם‪ ,‬על גירוש חלק‬ ‫האבסורד האווילי שבטיעון זה כה בולט עד שאין טעם אף‬
‫מהם מזרחה לעבר הגבול הסובייטי תוך איום כי החוזרים יירצחו‪.‬‬ ‫לנתחו‪ .‬אך החשוב מבחינתנו הוא כי השמדת היהודים מהווה עתה‬
‫אייכמן טיפל אישית בגירושים אלה ואף שהה באזור ניסקו ימים‬ ‫אחד מגורמי המיקוח והסחטנות של היטלר כלפי העולם׃ ״היכנעו‬
‫אחדים‪ .‬התכנית נגנזה לבסוף עקב התנגדותו של מושל פולין‪ ,‬הנס‬ ‫לדרישו ַתי ולא – אוי ליהודיכם״‪ .‬כל נבואותיו של אותו רשע נתבדו‪.‬‬
‫פרנק )‪ ,(Hans Frank‬אשר ִשכנע את גרינג כי הפעולה משבשת את‬ ‫ה״רייך בן אלף השנים״ התמוטט כבניין קלפים‪ ,‬״הסדר החדש״‬
‫מאמץ המלחמה הגרמני‪ .‬מגורשי ניסקו היו אחר כך בין הקרבנות‬ ‫שצריך היה להוות יסוד מוסד לציוויליזציה האנושית הפך למושג‬
‫של מחנה ההשמדה בבלז׳ץ )‪.(Belzec‬‬ ‫זוועות היסטורי‪ ,‬עם האדונים הארי הוכה שוק על ירך בידי‬
‫״הפלוטוקרטים המנוונים״ והסלבים ״נחותי הגזע״; גרמניה לא זו‬
‫ההתקפה על ברית המועצות בֿ‪ 22‬ביוני ‪ ,1941‬וכמה חודשים‬
‫בלבד שגורשה מאסמי התבואה לאֿלה שבאוקראינה‪ ,‬שהובטחו לה‬
‫לאחר מכן‪ ,‬בדצמבר אותה שנה – הצטרפות אמריקה לצד בנות‬
‫על ידי הפירר כמורשת עולם‪ ,‬אלא שחולקה בעצמה לשתיים‪ ,‬ומפעל‬
‫הברית – היוו את נקודת המפנה בתכנון ההשמדה‪ .‬אומנם הדבר‬
‫האיחוד של ביסמרק )‪ (Bismarck‬הושם לאל‪.‬‬
‫הוזכר במפורש גם לפני כן‪ .‬יוגש לבית המשפט פרוטוקול‬
‫מהישיבה אשר כינס היידריך בֿ‪ 21‬בספטמבר ‪ ,1939‬בה השתתף‬ ‫אך הבטחה אחת ויחידה‪ ,‬זו האיומה במוראות הזוועה שלה‪,‬‬
‫אייכמן לצדם של מפקדי ס״ס גבוהים אחרים‪ ,‬כשסוכמו דרכים‬ ‫אשר תעטה חרפת עולם על גרמניה – את זו קיים אדולף היטלר‪.‬‬
‫לטיפול ביהודים בשטחים של פולין הכבושה‪ .‬באותו יום הוציא‬ ‫הבטחה זו להשמיד את יהדות אירופה הוא ביצע על ידי אדולף אחר‬
‫היידריך הוראות לכל עוצבות המבצע )איינזצגרופן –‬ ‫– על ידי אדולף אייכמן‪ ,‬העומד היום לדין בפניכם‪.‬‬
‫‪ ,(Einsatzgruppen‬הס״ס‪ ,‬שליוו את הצבא ושהיוו יחידות‬
‫לתפקידים ביטחוניים מיוחדים‪ .‬תפקידם סומן על ידי היידריך‪.‬‬ ‫הטיפול בעניין היהודי נשאר מאז ראשית השלטון הנאצי בידי‬
‫לאחר אתראה שכל ההוראות הן בגדר סוד חמור‪ ,‬הבדיל היידריך‬ ‫הגסטאפו והס״ס‪ .‬ביוני ‪ 1940‬הודיע היידריך לריבנטרופ כי עקב‬
‫בין פתרון בעיית היהודים לזמן ארוך‪ ,‬וכוונתו אז היתה כבר ללא‬ ‫הגידול העצום שחל באוכלוסייה היהודית תחת שלטון הרייך אין‬
‫כל ספק השמדה ממש‪ ,‬לבין הצעדים המידיים שיש לנקוט בהם‪,‬‬ ‫ההגירה באה עוד בחשבון כפתרון לבעיה היהודית‪ .‬לפיכך הודיע‬
‫דהיינו ריכוז היהודים בערים‪ ,‬גירושם מהכפר‪ ,‬שיכונם ליד נקודות‬ ‫היידריך כי יש לבקש פתרון טריטוריאלי כדי לפתור סופית את‬
‫צומת של רכבות‪ ,‬הקמת מועצות זקנים עליהם תוטל אחריות‬ ‫שאלת היהודים‪ ,‬ורצה בהתייעצות על כך‪.‬‬
‫אישית לריכוז היהודים‪ .‬בתור תירוץ לפעולת הריכוז הציע היידריך‬
‫לומר כי היהודים השתתפו בפעולות בלתי סדירות ובמעשי שוד‪.‬‬ ‫במסגרת תכניות הגירוש צצו גם שתי תכניות נפל טריטוריאליות‪.‬‬
‫המרת הפקודה לעבור לריכוזים – עונשה יהיה החמור ביותר‪ .‬לפי‬ ‫האחת – שילוחם של כל היהודים למדגסקר‪ .‬היתה זו למעשה‬
‫הפרוטוקול הורה היידריך לדווח לו אישית על כל פסק דין נגד‬ ‫מזימה ישנה שהופיעה בספרות האנטישמית עוד בשנות העשרים‪,‬‬
‫עבריינים באזורי הכיבוש שלא יהיה פסק דין מוות‪.‬‬ ‫שממשלת פולין השתעשעה בה בשנות השלושים‪ ,‬ושהנאצים החלו‬
‫לדבר עליה באופן רשמי עוד לפני פרוץ המלחמה‪ .‬גרינג ורוזנברג‬
‫ניתנו הוראות לתפוס מפעלים יהודיים‪ ,‬לאסור על יהודים לשנות‬ ‫נאמו על כך ברייכסטאג‪ .‬העניין שימש נושא לפעילות דיפלומטית‬
‫את מקום מגוריהם‪ ,‬להטיל עליהם עוצר בשעות הלילה‪.‬‬ ‫ולמחקרים פסאודוֿמדעיים‪ .‬משרד החוץ הגרמני עיבד ביולי ‪1940‬‬
‫היידריך דרש דיווח שוטף על פעולות עוצבות המבצע וסיים‬ ‫תזכיר‪ ,‬לפיו תידרש צרפת המוכה לוותר במסגרת חוזה השלום על‬
‫במילים׃‬ ‫מדגסקר‪ ,‬שם יוקם בסיס צבאי של הרייך‪ ,‬והיהודים יתיישבו בה‬
‫תחת שלטון מנדט גרמני‪ ,‬״ערובה להתנהגות טובה בעתיד של בני‬
‫להשגת המטרות שסומנו הריני דורש לרתום מיד את כל כוחות‬ ‫גזעם בארצות הברית״‪.‬‬
‫משטרת הביטחון ושירות הביטחון‪ .‬ראשי ה״איינזצגרופן״‬
‫הפועלים בשכנות יעמדו במגע הדדי בכדי שכל השטחים‬ ‫לנאשם יד גם בתבשיל הזה‪ .‬אחד מעובדי מחלקתו ועוזריו‬
‫הבאים בחשבון ייתפסו ברשת הפעולה באופן שלם ומידי‪.‬‬ ‫הקרובים‪ ,‬דנקר‪ ,‬ששמו עוד ייזכר במשפט זה כשותף נאמן לאייכמן‬
‫בהשמדתם של יהודים‪ ,‬חיבר תזכיר מפורט בעבור משרד החוץ על‬
‫נראה עוד‪ ,‬כשנדון באסונם של יהודי פולין‪ ,‬כיצד ביצעו הכובשים‬ ‫תכנית מדגסקר‪ .‬יתרונה – כך הוא כותב – בידודם של היהודים על‬
‫את ההוראות‪ ,‬נשמע על ההתעללויות‪ ,‬הרציחות והגזל שבאו‬ ‫אי; ביצועה – על ידי החרמת הרכוש היהודי; מבצעיה יהיו אנשי‬
‫בעקבותיהם‪.‬‬ ‫הגסטאפו‪ .‬כל שנה יש לשלוח לשם מיליון יהודים‪.‬‬
‫אולם רק סמוך לפלישתם לברית המועצות עברו שלטונות‬ ‫אין צורך לומר שהיתה זו תכנית נפל‪ .‬כיום קיימים חילוקי דעות‬
‫גרמניה הנאצית לפתרון הסופי במובן החדש‪ ,‬במובן ההשמדה‬ ‫בין החוקרים אם הנאצים חשבו על כך אי פעם ברצינות או אם‬
‫הגמורה‪ .‬בֿ‪ 31.7.1941‬הורה גרינג להיידריך לאמור׃‬ ‫שימש להם הדבר רק אחד מאמצעי ההסוואה הרבים לתכנית‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪68‬‬

‫‪ .10.1.1942‬הוא לא הסכים להצעותיו של רוזנברג‪ .‬הוא תבע כי‬ ‫בהשלמה למשימה שהטלתי עליך בצו מיום ‪ 24.1.1939‬לפתור את‬
‫תובאנה בחשבון ההוראות המיוחדות שהוצאו כבר ו ֶשכללו‪ ,‬כיודע‪,‬‬ ‫בעיית היהודים על ידי הגירה או פינוי בדרך שתיראה מתאימה‬
‫השמדה מוחלטת‪ .‬וכך כתב׃‬ ‫לפתרון אפשרי‪ ,‬הריני מורה לך בזאת לנקוט בכל ההכנות‬
‫בהתחשב בקווי היסוד לטיפול בבעיית היהודים לפי הנוסחה‬ ‫הדרושות במובן הארגוני‪ ,‬המעשי והכלכלי‪ ,‬כדי להביא לפתרון‬
‫שנקבעה על ידי משרד הביטחון הראשי של הרייך )הממונה׃‬ ‫כולל של הבעיה היהודית בתחום ההשפעה הגרמנית באירופה‪ .‬כל‬
‫ס״ס שטורמבנפירר אייכמן( אבקשך להדפיס הוראותיך מחדש‪.‬‬ ‫הרשויות המרכזיות האחרות הנוגעות בדבר מצוּ‪‬ת לשתף פעולה‬
‫בנידון‪ .‬הריני מורה לך עוד להגיש לי בהקדם תכנית כוללת‬
‫ועוד באותו חודש העביר היידריך לרוזנברג את התיקונים המוצעים‬ ‫)‪ (Gesamtentwurf‬לגבי האמצעים הארגוניים‪ ,‬המעשיים‬
‫של אייכמן ל״תיק החום״‪ .‬בגלל חשיבותו של המסמך אצטט ממנו‬ ‫והכלכליים כדי לבצע את הפתרון הסופי )‪ (Endlösung‬המבוקש‪.‬‬
‫בהרחבה׃‬
‫כל הפעולות בעניין היהודי בשטחי הכיבוש במזרח יש להעריך‬ ‫בכך ניתן האות רשמית‪ .‬היידריך נתמנה לתכנן את ההשמדה‪ ,‬והוא‬
‫מנקודת השקפה זו שבעיית היהודים צריכה למצוא את פתרונה‬ ‫מ ִצדו מינה לתכנון ולביצוע אדם אכזרי וקנאי‪ ,‬איש צר ואויב‪,‬‬
‫לגבי כל אירופה‪ .‬לפיכך יש לנקוט בשטחי הכיבוש במזרח‬ ‫אייכמן הרע הזה‪.‬‬
‫בצעדים כאלה שלא יפריעו בכל דרך שהיא לפתרון שאלת‬ ‫לקראת הפתרון הסופי‪ ,‬החלו כבר לפני כן עוצבות כיבוש חדשות‬
‫היהודים‪ ,‬ועל ידי כך לסילוק היהדות )‪Ausscheidung des‬‬ ‫במעשי רצח המוניים של יהודים באזורים מהם נסוג הצבא הסובייטי‬
‫‪ .(Judentums‬דווקא בשטחי הכיבוש במזרח יש לשאוף‬ ‫בקיץ ובסתיו ‪ .1941‬על מעשים אלה עוד נעמוד בפרק המתאים‪.‬‬
‫לפתרון מהיר ביותר‪ ...‬אין להפריע לפעולות האוכלוסייה‬ ‫גירושים‪ ,‬חלקיים והמוניים למזרח‪ ,‬בוצעו אף מתוך גרמניה עצמה‬
‫המקומית נגד יהודים‪ ...‬עד שתבאנה הפעולות המכוונות‬ ‫עוד קודם לכן‪ ,‬אך בברלין נעשתה אותה שעה מלאכת ״התכנון״‬
‫לסילוק היהדות יש להפריד באופן חמור בין היהודים לבין‬ ‫הכולל‪ .‬באוגוסט ‪ 1941‬כתב אייכמן למשרד החוץ שלו כי ראוי‬
‫שאר האוכלוסין‪ ...‬יש לאסור תנועה חופשית של היהודים‪ .‬יש‬ ‫למנוע הגירה ״בהתחשב בהכנות לפתרון הסופי של בעיית יהודי‬
‫להעביר יהודים לגטאות‪ ...‬שמירת הגבול בין הגטו לבין העולם‬ ‫אירופה״‪ .‬הכנותיו אלה נסתיימו לפני נובמבר אותה שנה‪ ,‬שכן אז‬
‫החיצוני מוטלת על המשטרה הרגילה‪ ...‬הפעולות המכוונות‬ ‫הוא כבר כתב באותו עניין על ״הפתרון הסופי הממשמש ובא״‪.‬‬
‫לסילוק היהדות תבוצענה ללא תשומת לב לצרכים הכלכליים‪...‬‬ ‫באותו קיץ נמצא את אייכמן באושוויץ מסדיר עם רודולף הס את‬
‫יש לרשום את כל הרכוש היהודי‪ .‬יש למנוע העברות רכוש‪...‬‬ ‫הפרטים הטכניים השונים‪ ,‬ובוחר את המקום הנוח להקמת מתקני‬
‫אולם העניינים לא הסתדרו על ידי חליפת מכתבים בלבד‪ .‬פרנק‪,‬‬ ‫ההשמדה‪ .‬בסתיו טס אייכמן לקייב להתייצב בפני הימלר‪ .‬הימלר‬
‫המושל הכללי של פולין הכבושה‪ ,‬ניסה לטפל בעניינים היהודיים‬ ‫קיבל כנראה דיווח מתאים ומשביע רצון‪ ,‬שכן בֿ‪ 27‬באוקטובר‬
‫לפי דרכו‪ ,‬ולהוציא את הדבר מידי הגסטאפו‪ .‬גם בשטחים אחרים‬ ‫‪ 1941‬הוציא צו האוסר כל הגירה של יהודים משטחי השלטון‬
‫נתגלו קשיים‪ .‬לפיכך הציע אייכמן לזמן פגישה של הפקידות‬ ‫הגרמני‪ .‬יומיים לפני כן‪ ,‬בֿ‪ 25.10.1941‬כתב וצל )‪ ,(Wetzel‬פקיד‬
‫הבכירה המרכזית הבאה בחשבון לביצוע מזימת הקטל‪ .‬היידריך‬ ‫מהמיניסטריון לשטחים הכבושים‪ ,‬כי הוסכם עם אייכמן להשתמש‬
‫נענה לו‪ .‬אייכמן עשה את כל ההכנות לוועידה זו‪ ,‬החל מהכנת כל‬ ‫במתקני גז לפתרון הבעיה היהודית‪.‬‬
‫החומר העובדתי ועד לניסוח ההזמנות‪ ,‬והמוזמנים נתבקשו‬ ‫עינינו הרואות׃ התכנון נעשה‪ ,‬האמצעי נקבע‪ .‬במקום הגירת‬
‫להתפנות לדבר ״בהתחשב בחשיבות היוצאת מהכלל של הבעיות‬ ‫היהודים תבוא הריגתם‪.‬‬
‫ובצורך להגיע להשקפה אחידה״‪.‬‬ ‫מעתה שומה על ראש המחלקה היהודית של הגסטאפו לכוון‬
‫הוועידה נתקיימה בֿ‪ 20‬בינואר ‪ 1942‬בפרוור גרוס ואנזה‬ ‫באופן מתאים את התכנון של משרדים אחרים של הרייך לפי‬
‫)‪ ,(Wannsee‬ליד ברלין‪ .‬השתתפו בה האישים המרכזיים‪ ,‬בדרג של‬ ‫תכנית האב המפורטת‪ ,‬שהותוותה עוד בספטמבר ‪ .1939‬בֿ‬
‫מנהלים כלליים של המשרד לשטחים הכבושים במזרח‪ ,‬של משרדי‬ ‫‪ 15.9.1941‬העביר הנאשם לחתימת היידריך הוראות שחלו גם על‬
‫הפנים‪ ,‬המשפטים‪ ,‬החוץ‪ ,‬הכלכלה‪ ,‬הגזע וההתיישבות‪ ,‬נציגי‬ ‫גרמניה גופא וגם על כל שטחי הכיבוש שחייבו הנהגת ״אות‬
‫המפלגה‪ ,‬נציגי הרזה״א‪ ,‬נציג הרייכסקנצליי‪ ,‬וכמובן – אדולף‬ ‫היהודים״‪ ,‬אשר הוטל כבר מזמן באזורי הכיבוש במזרח‪ .‬כל יהודי‬
‫אייכמן‪ .‬היידריך נשא את הנאום המרכזי באותה ועידה‪ ,‬לפי הנתונים‬ ‫חויב לשאת על חזהו מצד שמאל סימן מיוחד שכל רואהו יכירו‪.‬‬
‫שסופקו על ידי הנאשם‪ .‬היידריך הזכיר את פקודת גרינג וקבע כבר‬ ‫המוסדות היהודיים חויבו לספק בעצמם את אות הקלון‪ .‬הוטל איסור‬
‫בתחילה‪ ,‬למניעת כל ספקות‪ ,‬כי משרדו הוא הממונה באופן מרכזי‬ ‫על היהודים לעזוב את מקומות מגוריהם ולהשתמש באמצעי‬
‫על ביצוע הפתרון הסופי בכל אתר ואתר‪ ,‬ללא כל התחשבות‬ ‫תחבורה‪ ,‬פרט ליוצאים מהכלל שפורטו במדויק‪.‬‬
‫בגבולות גיאוגרפיים‪ .‬הוא הזכיר את ה״הניסיונות המעשיים״‬ ‫אך היו גם בעיות‪ .‬רוזנברג‪ ,‬השר לשטחים הכבושים‪ ,‬הוציא כמה‬
‫שנעשו כבר במזרח ואת לקחם החשוב לפתרון הסופי‪ .‬לאחר שסקר‬ ‫תדריכים לשלטונות הכיבוש באזורים בהם שלט‪ ,‬ושכללו את‬
‫בקצרה את הצעדים שנעשו עד כה ״בקרב נגד האויב הזה״‪,‬‬ ‫הבלטיקום‪ ,‬מזרח פולין ושטחים מברית המועצות‪ .‬הוראות אלה‬
‫שמטרתם היתה לדחוק את היהודים מהשטחים שהעם הגרמני גר‬ ‫קרויות ״התיק החום״ )‪ .(Die Braune Mappe‬הוא כלל גם פרק‬
‫בהם וממרחב המחיה שלו‪ ,‬הודיע כי הגירה זו הופסקה כבר בפקודת‬ ‫לגבי היהודים ובו גזרות חמורות ביותר – אך לא השמדה‪ .‬״בעיית‬
‫הימלר‪ ,‬וכי כעת יתחיל‪ ,‬לפי הוראות הפירר‪ ,‬פינוי היהודים למזרח‬ ‫היהודים״‪ ,‬כך נאמר שם‪ ,‬״תמצא את פתרונה לגבי אירופה כולה‬
‫מתוך מגמה להגיע לפתרון הסופי‪.‬‬ ‫לאחר גמר המלחמה״‪ .‬אך כאשר טיוטת ״התיק החום״ הגיעה‬
‫אנו נוכיח לבית המשפט כי בהתאם לשיטת ההסוואה הנאצית‪,‬‬ ‫לידיעת היידריך‪ ,‬הוא הגיב במכתב רב משמעות שתאריכו‬
‫‪69‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫העונשין לגביהם לרייכספירר ס״ס הימלר‪ .‬וכך כתב שר המשפטים‬ ‫הדיבור ״פתרון סופי״ )‪ (Endlösung‬בהקשר זה – פירושו היחידי‬
‫הנאצי׃‬ ‫הוא המתתם הפיזית של היהודים‪ .‬זה גם פירוש המונחים האחרים׃‬
‫אני יוצא מההנחה כי ההליכים המשפטיים יוכלו לתרום אך‬ ‫סילוק )‪ ,(Ausscheidung‬פתרון כולל )‪ (Gesamtlösung‬ורבים‬
‫במעט להשמדתם של בני גזעים אלה‪ .‬נכון אומנם כי ניתנים‬ ‫אחרים‪.‬‬
‫עתה פסקי דין חמורים נגד אנשים אלה‪ ,‬אך אין זה מספיק‬ ‫היידריך מנה את הארצות הבאות בחשבון לפתרון סופי זה‪ ,‬כלל‬
‫להביא לתוצאה הנזכרת‪ .‬אין גם טעם להחזיקם בבתי סוהר‬ ‫ביניהן נוסף לכל ארצות הכיבוש הנאצי גם את אנגליה‪ ,‬אירלנד‪,‬‬
‫ובמקומות מעצר‪ ...‬לעומת זאת מסירתם של אנשים אלה לידי‬ ‫שוודיה‪ ,‬שווייץ‪ ,‬ספרד‪ ,‬תורכיה וכל שטח ברית המועצות‪ ,‬והגיע‬
‫המשטרה‪ ,‬שתהיה חופשית מהוראות הדינים הפליליים‪ ,‬תביא‬ ‫למספר של ‪ 11‬מיליון יהודים שיש ״לפתרם סופית״‪ .‬אסטוניה מופיעה‬
‫לתוצאות הרבה יותר טובות‪.‬‬ ‫כבר ברשימתו כ״חסרת יהודים״ )‪ (judenrein‬וכך תיפתר הבעיה׃‬
‫זה היה הניצחון הסופי של ההפקרות על המשפט‪ .‬כאן השלים‬ ‫תחת הנהגה מתאימה יובאו היהודים בדרך נאותה למזרח‬
‫הנאציונלסוציאליזם את ִ הידרדרותו; בכדי להשמיד את היהודים‬ ‫ליחידות עבודה‪ .‬הם יובלו בטורים גדולים‪ ,‬בהפרדת הגברים‬
‫הוא הקריב בגלוי את עצם קיומו של החוק‪ ,‬מעשה שאין לו תקדים‬ ‫מהנשים‪ ,‬לשם בניית דרכים באזור הזה; ללא ספק ייפול חלק‬
‫בתולדות המשפט‪.‬‬ ‫גדול מהם על ידי פחת טבעי‪ .‬המשקע שיישאר‪ ,‬ושיהא בוודאי‬
‫בעל כושר התנגדות גדול‪ ,‬יהיה טעון זונדרבהנדלונג )״טיפול‬
‫עוד קודם לכן‪ ,‬בֿ‪ ,6.1.1942‬העביר הימלר את הסמכות להוציא‬ ‫מיוחד״ – ‪ ,(Sonderbehandlung‬כי הוא יהווה את היתרה‬
‫פסקי דין מוות ולהורות על זונדרבהנדלונג )״טיפול מיוחד״( לראש‬ ‫הטבעית‪ ,‬אשר אם יינתנו לה תנאי התפתחות תהווה גרעין‬
‫מחלקה ‪ IV‬במשרד הס״ס או לבא כוחו‪ .‬אנו נראה לכם כי אייכמן‬ ‫לבניין היהדות מחדש‪ ,‬כפי שההיסטוריה מוכיחה‪.‬‬
‫היה האיש שבפועל השתמש בסמכות זו בשמו של הימלר‪ .‬ניתנו‬
‫הנחיות מפורטות לגבי הביצוע והדיווח על הוצאות להורג במחנות‬ ‫לביצוע הפתרון הסופי נסרוק את אירופה ממערב למזרח‪.‬‬
‫ריכוז ובמקומות אחרים‪.‬‬ ‫היהודים יובלו לגטאות ומשם יועברו הלאה מזרחה‪ ...‬בארצות‬
‫הכבושות ובארצות השפעתנו באירופה יפעל הממונה מטעם‬
‫כבר הזכרתי כי עוד בֿ‪ 1941‬מינה היידריך את אייכמן לתכנון‬ ‫הרזה״א בתיאום עם ממונה מתאים של משרד החוץ‪.‬‬
‫וביצוע ההשמדה‪ .‬אישור מחוּדש לכך נמצא במכתבו של היידריך‬
‫מיום ‪ ,26.1.1942‬שהוכן על ידי מחלקתו של הנאשם‪ ,‬בו נמסרה‬ ‫אנו נוכיח לכם כי ממונה זה של הרזה״א הוא אדולף אייכמן‪ ,‬וכן‬
‫הודעה על ועידת ואנזה‪ ,‬כך כתב ״אשר לשמחת הכול גילתה אחדות‬ ‫נוכיח כי ״טיפול מיוחד״ פירושו – רצח‪.‬‬
‫דעות גמורה לגבי הצעדים המעשיים לביצוע הפתרון הסופי״‪ .‬משרד‬ ‫עוד דוּבר שם על הטיפול בצאצאיהם של נישואי תערובת‪ .‬בעיה זו‬
‫החוץ נתבקש ל ַמנות את נציגו לישיבה שהממונה מטעם היידריך‬ ‫הטרידה את מבצעי ההשמדה‪ .‬כעיקרון נקבע כי בני תערובת מדרגה‬
‫לעניין זה‪ ,‬אוברשטורמבנפירר אייכמן‪ ,‬זימן לֿ‪ 6‬במארס ‪.1942‬‬ ‫ראשונה‪ ,‬דהיינו כשאחד ההורים יהודי – דינם כדין יהודים גמורים‪,‬‬
‫משרד החוץ שיגר את נציגו ַרֶד ַמ ֶכר )‪.(Rademacher‬‬ ‫פרט לאלה שנישאו לגרמניות ושיש להם ילדים או לאלה שיש‬
‫הביצוע עבר‪ ,‬אפוא‪ ,‬לדרג המעשי‪ .‬בשלב זה אייכמן הוא כבר‬ ‫לגביהם סיבות יוצאות מהכלל על סמך פניות מהמוסדות העליונים של‬
‫אחד ויחיד‪ .‬מעתה נראה אותו יותר מבעבר‪ ,‬יחד עם ֶח ֶבר מרעיו‪,‬‬ ‫המפלגה והמדינה‪ ,‬אך סיבות כאלה תיבדקנה באופן יסודי‪.‬‬
‫סורקים את אירופה מהפירינאים ועד האורל‪ ,‬לריכוז יהודים‬ ‫היוצאים מהכלל יורשו להישאר בגרמניה בתנאי שיסכימו‬
‫ושילוחם למוות‪ .‬בעזרת שלוחותיו בכל ארצות אירופה לפת את‬ ‫לעיקורם‪.‬‬
‫העם היהודי כתמנון החונק את טרפו‪ .‬אייכמן פעל מעתה לא רק‬
‫כאחד ממנהלי המדורים במשרד הביטחון הראשי של הרייך‪ .‬הוא‬ ‫כן נקבעו הוראות לגבי בני תערובת מדרגה שנייה‪ ,‬לגבי בני‬
‫מיופה כוח אישי של היידריך‪ ,‬אשר שלטונות הרייך ראו אותו‬ ‫נישואי התערובת עצמם‪ ,‬ולגבי סוגים שונים של מקרים גבוליים‪.‬‬
‫קומיסר לפתרון בעיית היהודים‪ .‬בית המשפט יואיל לשים לב לצורת‬ ‫משרד הכלכלה ביקש שלא ל ַפנות לעת עתה יהודים העובדים‬
‫המינוי הבלתי רגילה‪ .‬גרינג‪ ,‬האיש השני ברייך‪ ,‬הפועל בעניין זה‬ ‫במפעלי מלחמה חיוניים‪ .‬היידריך נענה‪ .‬נציג הממשל הכללי בפולין‪,‬‬
‫ללא ספק מכוחו ומטעמו של היטלר‪ ,‬מדלג על הרייכספירר ס״ס‬ ‫ד״ר בילר )‪ ,(Bühler‬הודיע כי אצלם כבר ״הוחל״ בפתרון הסופי‪,‬‬
‫הימלר ופונה ישירות להיידריך וממנה אותו לאחראי על פתרון‬ ‫ביקש לפתור את הבעיה בכל המהירות‪ ,‬והודיע שרוב יהודי אזורו‪,‬‬
‫בעיית היהודים‪ .‬היידריך שוב מדלג על ראש משרד ‪ ,IV‬מילר‪,‬‬ ‫כשניים וחצי מיליון‪ ,‬אינם מסוגלים כלל לעבודה‪ .‬הוא הסכים כי‬
‫וממנה ישירות את אייכמן למיופה הכוח שלו‪ .‬מינוי זה העניק‬ ‫ביצוע הפתרון הסופי יהיה מסור בידי הגסטאפו והבטיח את מלוא‬
‫לאייכמן כוח ועצמה ללא שיעור‪ ,‬כשמאחוריו פקודת הפירר בעצמו‪.‬‬ ‫התמיכה של שלטונות הממשל הכללי‪ ,‬ביקש רק לגשת לפעולה בכל‬
‫יש ראיה לכך שברשותו של אייכמן היה מסמך בכתב שהכיל את‬ ‫המהירות האפשרית‪.‬‬
‫פקודתו של היטלר להשמדת היהודים‪ .‬פקודה זו אינה בידינו‪ .‬אך‬ ‫אחר כך הוחלפו דעות על ״האמצעים השונים של אפשרויות‬
‫נעלה מכל ספק שהמינוי הבלתי רגיל העלה את אדולף אייכמן‬ ‫הפתרון״ ונציג הממשל של שטחי המזרח בדומה לנציג הממשל‬
‫למעמד יחיד במינו – אדיר סמכויות‪ ,‬המאפשר לו לבוא במגע עם‬ ‫הכללי בפולין ביקש להשלים את ההכנות שכבר נעשו בשטחיו‪ ,‬אך‬
‫רבי מלוכה ושריה‪ ,‬לפקד ולהורות בכל הנוגע להשמדת עם ישראל‪.‬‬ ‫בעת ובעונה אחת למנוע ככל האפשר בהלה מהאוכלוסייה‪.‬‬
‫אנו נראה אותו קובע הנחיות מפורטות לביצוע הגירושים‬ ‫לאחר מכן ניתנה לדבר גם גושפנקה משפטית‪ .‬שר המשפטים‬
‫לאושוויץ; אנו נעקוב אחרי אנשיו העוסקים באספקת הגז להמתת‬ ‫טירק )‪ (Thierack‬הודיע שעל מנת לשחרר את גופו של העם הגרמני‬
‫יהודים; אנו נמצא אותו נושא ונותן עם נציגי הממשלות הגרורות‬ ‫מכמה אלמנטים‪ ,‬וביניהם מיהודים‪ ,‬הריהו מעביר את סמכות‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪70‬‬

‫אנו נוכיח כי אייכמן ומחלקתו הפכו לכתובת המוסמכת של כל‬ ‫לשם שכנוע‪ ,‬זירוז ו ִדרבון המלאכה‪ .‬בכל מקום הוא היה הרשות‬
‫משרדי הרייך בענייני יהודים‪ .‬אליו פונים ועל פיו יישק כל דבר‪ .‬אל‬ ‫המוסמכת לביצוע הרצח והשוד‪ ,‬ואליו צריך היה לדווח על כך‪.‬‬
‫אייכמן פנה משרד החוץ הגרמני בבקשה לשמור ‪ 30,000‬יהודים‬ ‫לשווא נחפש את שמו בין הנואמים בוועידות המרכזיות‪ .‬ייתכן‬
‫נתיני חוץ‪ ,‬כדי שאפשר יהיה להחליפם בגרמנים היושבים באותן‬ ‫שהממונים עליו‪ ,‬הימלר והיידריך‪ ,‬אשר בחרוהו בזהירות ובהקפדה‬
‫ארצות‪ .‬כאשר נראה לו כי רומניה מאפשרת את יציאת היהודים‬ ‫למלאכת הטבח‪ ,‬לא רצו לדובבו בחברת הפרופסורים והדוקטורים‬
‫בעלי האמצעים הזעיק את משרד החוץ שלו כי עוד מעט יישארו שם‬ ‫למיניהם‪ ,‬אשר שותפו באותן התייעצויות‪.‬‬
‫רק יהודים מחוסרי אמצעים‪ ,‬והוסיף׃‬ ‫ייתכן כי הוא עצמו לא מצא עניין רב בדיבורים‪ ,‬שכן התמסר‬
‫למען ביצוע ללא תקלות של הפתרון הסופי של בעיית‬ ‫בקנאות ובדבקות ללא סייג למעשה‪ .‬לשם כך עתיד הוא להתנגש‬
‫היהודים‪ ,‬כמתוכנן‪ ,‬הריני מבקש למנוע התפתחות זו באמצעים‬ ‫ולעתים אפילו להוליך שולל אנשים בעלי עמדה רמה משלו‬
‫מתאימים‪ ,‬ומבקש להודיעני את מצב הדברים‪.‬‬ ‫בהייררכיה הנאצית‪ .‬אך זה לא הטרידו כלל‪ ,‬שכן הוא חסה ב ִצלו של‬
‫הימלר הכול יכול‪ .‬בשרי המדינות הכבושות ושליחיהן ִזלזל בגלוי‪.‬‬
‫הכוונה ברורה‪ .‬קיימת סכנה כי ברומניה יבוצע רצח ללא שוד והרי‬ ‫תוך שכנוע‪ ,‬איום וכפייה השיג מהם את מבוקשו׃ חקיקת חוקים‬
‫לא כך תוכנן הפתרון הסופי‪ .‬וכאשר אפילו הממשלה הסלובקית‪,‬‬ ‫אנטיֿיהודיים‪ ,‬שלילת זכויות אדם ואזרח‪ ,‬איתור יהודים‪ ,‬ריכוזם‬
‫המושלת בחסדי הנאצים‪ ,‬נחרדה מהשמועות מה אירע ליהודי אותה‬ ‫בגטאות‪ ,‬שילוחם למחנות ההשמדה‪ .‬בכל מקום פעל לפי נסיבות‬
‫ארץ‪ ,‬שנשלחו כביכול לעבודה במזרח‪ ,‬וביקשה להרשות לנציגה‬ ‫הזמן וצורכי השעה‪ ,‬אך לחצו המתמיד והאכזרי פעל את פעולתו‪ .‬כל‬
‫לבקר במחנות העבודה הללו‪ ,‬השיב אייכמן את הפנייה ריקם והציע‬ ‫דבר הנוגע להשמדה ולהכנתה – עניינו הוא‪ .‬אנו נראה אותו מבקר‬
‫למשרד החוץ שלו להסביר לממשלה הסלובקית כי שלום‬ ‫ובודק את גטאות ורשה ולודז׳‪ .‬נעקוב אחריו כשהוא נוסע בסתיו‬
‫למגורשים‪ ,‬והראיה לכך – הגלויות שנתקבלו מהם והמאמרים‬ ‫‪ 1941‬לגלובוצ׳ניק )‪ ,(Globocnik‬מפקד הס״ס והמשטרה באזור‬
‫שנתפרסמו בנידון בעיתונות‪ ,‬אשר היועץ לענייני יהודים‬ ‫לובלין‪ ,‬בכדי להעביר אישית את הפקודה הסודית להשמדה הפיזית‬
‫בברטיסלבה‪ ,‬ויסליצני‪ ,‬יהיה מוכן לספקם‪ .‬אולם השגריר הגרמני‬ ‫של היהודים‪ .‬הוא היה בטרבלינקה )‪ (Treblinka‬וב ֶחלמנ‪‬‬
‫בברטיסלבה )‪ (Bratislava‬נתבע שוב להרשות את הביקור‪ ,‬ובעניין‬ ‫)‪ ,(Chelmno‬בהם השתמשו בגזים לשם השמדת יהודים‪ .‬הוא‬
‫זה התערב טוקה )‪ ,(Tuka‬ראש ממשלת סלובקיה‪ .‬משרד החוץ שוב‬ ‫ראה בחלמנו את מצעד היהודים ה ֵערומים שהופשטו מבגדיהם‬
‫פנה לאייכמן וביקש כי יתיר את הביקור‪ ,‬הוא סירב‪ .‬סירובו מובן׃‬ ‫וחיכו לתורם למיתת חנק בגזים‪ .‬הוא חזה בעקירת שיני הזהב‬
‫היהודים שביקשו לבקרם לא היו עוד בחיים‪.‬‬ ‫מפיהם של קרבנותיו לאחר המתתם‪ .‬הוא בדק את שיטת ההשמדה‬
‫במכוניות פולטות גז בשלב המוקדם של ההשמדה ההמונית‪ .‬הוא‬
‫הצעה להעלות ‪ 5,000‬ילדים יהודים מהונגריה הועברה על ידי‬ ‫נשלח לבחון את פעולות ההשמדה ביריות של עוצבות המבצע‬
‫משרד החוץ הגרמני לטיפולו של אייכמן; דו״ח על הפלגת אניית‬ ‫)האיינזצגרופן(‪ ,‬הוא ראה אותם במינסק‪ ,‬כשהמרצחים יורים‬
‫עולים מספרד נמסר לו; פניית הממשלה הספרדית בדבר רכוש‬ ‫בקרבנותיהם מאחור‪ ,‬לתוך קברות מוכנים מראש‪ .‬הוא ראה אותם‬
‫שהוחרם בסלוניקי מיהודים נתיני ספרד – הגיעה לטיפולו; משרד‬ ‫רוצחים נשים וילדים‪ .‬הוא ראה אותן יחידות בפעולותיהן נגד‬
‫החוץ הגרמני התנצל בפניו על שה ֵעז לתת הוראות בענייני יהודים‬ ‫יהודים בסביבות לבוב‪ ,‬כשהדם פורץ מתוך הקבר כמו מ״גייזר״‪,‬‬
‫ל ִמנהל של וישי בצרפת לאחר כניסת הצבא הגרמני לשם‪ ,‬והסביר כי‬ ‫כדבריו הוא עצמו‪.‬‬
‫עשה כן רק מחמת דחיפות העניין והיעדרו של אייכמן מברלין‬
‫באותה שעה‪.‬‬ ‫הרצח הישיר על ידי יריות לא הניח את דעתו‪ .‬״אנשינו ייהפכו‬
‫לסדיסטים״‪ ,‬אמר‪ .‬במקום אחר התבטא כי צורה זו של המתה לא‬
‫הכשלת העלייה לארץ זכתה אצל אייכמן לתשומת לב מיוחדת‪.‬‬ ‫נראתה די אלגנטית‪ .‬צריך למצוא שיטה אחרת‪ .‬זו נמצאה בתאי‬
‫בעניין זה‪ ,‬כך טען‪ ,‬יש לו התחייבויות כלפי חג׳ אמין אלֿחוסייני‪,‬‬ ‫הגזים‪ ,‬במשרפות מחנות ההשמדה‪ ,‬בהם היה כמה פעמים‪ ,‬לבדיקת‬
‫מופתי ירושלים לשעבר‪ ,‬עמו נפגש וקשר קשרים‪ .‬ההתרשמות‬ ‫המתקנים‪ ,‬לעריכת סידורי המשלוח‪ ,‬למתן הוראות‪ .‬שם גם ראה‬
‫ההדדית היתה כה חזקה‪ ,‬עד שחג׳ אמין ביקש מהימלר כי אחרי‬ ‫כיצד שורפים את הגוויות בשדה הפתוח‪.‬‬
‫המלחמה‪ ,‬כאשר ייכנס בראש צבאות הציר לירושלים‪ ,‬יינתן לו יועץ‬
‫מיוחד ממחלקת אייכמן אשר יעזור לו לפתור גם כאן את בעיית‬ ‫מאחר ומתקני ההשמדה הללו הניחו כנראה כבר את דעתו‪ ,‬דאג‬
‫היהודים בדרך בה נפתרה בארצות הציר‪ .‬אייכמן הציע לעוזרו‬ ‫לספק להם את קרבנותיהם‪.‬‬
‫ויסליצני לקבל עליו את התפקיד הזה‪.‬‬ ‫מחלקתו הוציאה מדי פעם הנחיות מפורטות לגבי משלוחי‬
‫השופט הלוי האם זה לא מבסס את הסמכות המקומית של‬ ‫המוות‪ .‬ההוראות חלו על כל היהודים פרט לאלה שמחלקתו הוא‪,‬‬
‫ישראל?‬ ‫‪ ,IVB4‬נתנה פטור לגביהם‪ .‬לגבי הרכוש היהודי חלו הוראות‬
‫מיוחדות‪ .‬למגורשים נאסר לקחת עמם כל דבר ערך‪.‬‬
‫היועץ המשפטי לא רציתי לסמוך על כך בלבד‪.‬‬
‫אנו נמציא לבית המשפט את הראיות על חובות הדיווח‬
‫ממשלת ארגנטינה התעניינה בנתין שלה‪ ,‬גרשון וולנר ‪(Gerson‬‬ ‫למחלקתו של אייכמן לגבי הגירושים‪ .‬אותה חובת דיווח לגבי ביצוע‬
‫)‪ ,Wollner‬שגר בלבוב‪ ,‬ומשרד החוץ הגרמני ביקש מהימלר עצמו‬ ‫ההריגה הוטלה גם על מפקד אושוויץ‪ .‬אייכמן ידע בכל עת ובכל‬
‫להתחשב ביחסים המיוחדים עם ארגנטינה ולא לשלח את האיש‬ ‫שעה מי נשלח לאושוויץ‪ ,‬מי מועמד שם להוצאה להורג‪ ,‬מי כבר‬
‫למחנה ריכוז‪ .‬התשובה הצינית של אייכמן היתה כי אותו יהודי מת‬ ‫הומת‪ .‬מחלקתו היתה מוציאה הוראות מפורטות מתי יש לשלוח‬
‫מחולשת שריר הלב‪ ,‬על אף אמצעי החיזוק שניתנו לו לרוב‪.‬‬ ‫אנשים או משלוח מסוים לתאי ההריגה‪ .‬אפשר לומר עליו בלשון‬
‫בֿ‪ 1942‬החליט אייכמן לנהוג ביהודי הונגריה המתגוררים ברייך‬ ‫הכתוב׃ ״באשר חללים – שם הוא״‪.‬‬
‫‪71‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫השלילית של סגנו של אייכמן‪ ,‬גינתר‪ ,‬ופנה אליו אישית בעניין‬ ‫כמו ביהודים גרמנים‪ .‬משרד החוץ שעמד אז בעיצומו של ויכוח‬
‫אנדרה מיכאליס )‪ ,(Andreas Michaelis‬שהיה נשוי לנתינה‬ ‫מדיני עם הונגריה הגרורה‪ ,‬לא הסכים לכך; אייכמן עשה כחפצו‪.‬‬
‫שווייצרית‪ .‬משרד החוץ הודיע כי מטעמים פוליטיים דחופים יש‬ ‫אנחנו ִנראה אותו מדרבן ומזרז את פיקודיו ועוזריו לסיים‬
‫להיענות לבקשה להציל יהודי זה‪ ,‬עקב החשיבות שנודעה לאבי‬ ‫במהירות את המלאכה‪ .‬הוא לא סבל כל השהיה או איחור‪ .‬כאשר‬
‫האישה במחוזו‪ ,‬בשווייץ‪ ,‬ובשל יחסו ההוגן כלפי גרמניה‪ .‬תושבתו‬ ‫פעם לא יצאה רכבת גירוש מצרפת‪ ,‬הודיע שאצלו לא יקרו דברים‬
‫האישית של אייכמן׃‬ ‫כאלה‪ ,‬וכי בהישנות תקלות מסוג זה יצטרך לשקול שמא יהיה צורך‬
‫לאחר שבדקתי העניין מחדש איני יכול‪ ,‬לצערי‪ ,‬עקב שיקולים‬ ‫לוותר על צרפת כארץ שמטהרים אותה מיהודים‪ .‬מפני איום כזה‬
‫עקרוניים‪ ,‬להרשות ליהודי מחוסר הנתינות מיכאליס לצאת‬ ‫נבהל כמובן פיקודו רטקה )‪ ,(Röthke‬שמא על צווארו יהא חלילה‬
‫לשווייץ‪.‬‬ ‫תלוי הקולר של השארת יהודי צרפת בחיים‪ ,‬והוא התנצל והבטיח‬
‫שמעתה ואילך יהיה הכול כשורה‪.‬‬
‫דוגמאות כאלה נגיש לכם לרוב‪ .‬נוכיח כי הוא טיפל בכלל ובפרט‪,‬‬
‫בכל ריכוז יהודי‪ ,‬בכל יהודי בודד שנזדמן לו לעסוק בו‪ ,‬ותמיד‬ ‫משנתקל קנוכן )‪ ,(Knochen‬מפקד משטרת הביטחון‪ ,‬בקשיים‬
‫במגמה אחת׃ המוות‪.‬‬ ‫מצד הצבא בהנהגת ״אות היהודים״ בבלגיה – הוא פנה אל אייכמן‬
‫בבקשה כי ישפיע על הגנרל רדר )‪ ,(Reder‬ראש ה ִמנהל הצבאי‬
‫כאשר חיפשו הגרמנים למנות קומיסר צרפתי בממשלת לאוואל‬ ‫בבלגיה הכבושה‪ ,‬להסכים להנהגת הגזרה‪.‬‬
‫)‪ (Laval‬לטיפול בעניין היהודים‪ ,‬נשאל אייכמן על מועמדותו של די‬
‫פטי דהֿקלם )‪ .(Du Paty de Clam‬משרדו של אייכמן השיב כי איש‬ ‫כאשר נודע לו ממקור סודי כי היהודי ג‪‬לוּב )‪ (Golub‬הנמצא‬
‫זה נראה מתאים ביותר לתפקיד‪ ,‬שהרי אביו היה אותו קצין צרפתי‬ ‫במחנה דרנסי )‪ ,(Drancy‬בצרפת‪ ,‬עומד להשיג נתינות דרום‬
‫שאסר בשעתו את דרייפוס )‪.(Dreyfus‬‬ ‫אמריקאית בכדי שיוכל להגר – הבריק אייכמן למפקד הגסטאפו‬
‫בפריס למהר ולשלוח את גולוב לאושוויץ‪.‬‬
‫משרד החוץ השוודי ביקש להציל ‪ 30‬יהודים נורווגיים שנולדו‬
‫בשוודיה על ידי כך שתוענק להם נתינות שוודית‪ .‬״הרי גם הם בני‬ ‫כאשר משרד החוץ הגרמני התערב אצלו וביקש להציל יהודים‬
‫אדם‪ ,‬מסכנים אלה״‪ ,‬הסביר נציג השגרירות השוודית באוסלו לאיש‬ ‫בודדים שמטעמים אלה או אחרים היה לשלטונות הכיבוש עניין‬
‫הגסטאפו‪ .‬תשובתו של אייכמן׃‬ ‫בהם‪ ,‬כמו רוג׳ר מאס )‪ ,(Roger Masse‬קצין צרפתי גבוה‪ ,‬שנפל‬
‫בשבי ונאסר כיהודי‪ ,‬או האזרחית היוונייה ז׳אן קואנקה )‪Jeanne‬‬
‫יש לסכל מאמצים אלה‪ ,‬ובדעתי להכניס גם את היהודים הללו‬
‫בכל ההקדם וללא כל התחשבות במסגרת הפעולות היהודיות‬ ‫‪ ,(Cuenca‬או רבים אחרים – תשובתו היתה תמיד׃ ״מטעמים‬
‫הכלליות‪.‬‬ ‫עקרוניים אין להיענות לבקשה״‪.‬‬
‫לעתים יש עוד סיבה הניתנת על ידו ועל ידי מחלקתו לסירוב‬
‫משנודע לו כי כומר שווייצי פרסם ספר ובו רשימות על גורל יהודים‬ ‫בקשות משרד החוץ‪ .‬היהודיות ויאליקה )‪ (Vialica‬ובלזיקה‬
‫במחנות האיסוף בצרפת‪ ,‬הורה להרחיק את אנשי הכמורה ממחנות‬ ‫)‪ ,(Belsica‬נתינות שווייץ‪ ,‬אינן יכולות לעזוב את הגנרלגוברנמן‬
‫הגירוש‪.‬‬ ‫כי הן יודעות על אופן ביצוע הגירושים‪ .‬גם איש סוכנות העיתונות‬
‫אנו נוכיח לכם כמה תשומת לב ודאגה הקדיש אייכמן לסתימת‬ ‫ההונגרית בוורשה‪ ,‬היהודי רז׳ו סילאי )‪ (ReszÎ Sillei‬אינו יכול‬
‫כל ִפרצה אפשרית דרכה יכול היה להסתנן אפילו יהודי בודד אחד‬ ‫לחזור להונגריה‪ ,‬כי הוא ראה דברים רבים מדי בוורשה עליהם‬
‫מרשת המצוד‪ .‬אופיינית היא הפנייה הדחופה של משרד החוץ‬ ‫בוודאי ידווח בצורה בלתי נוחה לגרמניה‪ .‬לפיכך יש לשלחו למחנה‬
‫הגרמני אליו בעניינו של מריו ששון מזגרב‪ ,‬הנשוי לאישה גרמנייה‬ ‫ריכוז‪.‬‬
‫נוצרייה‪ ,‬אשר שלושת אחיה שירתו בצבא הגרמני בחזית המזרח‪,‬‬ ‫מפקד חיל המצב בצרפת נתבקש להתיר כניסת יהודים גרמנים‬
‫ואילו הוא שו ַלח לאושוויץ‪ .‬בהתחשב במצבה הנואש של האישה‬ ‫אל קרוביהם בצרפת הכבושה‪ .‬הוא שאל להוראות‪ .‬תשובת אייכמן‬
‫הגרמנייה נתבקש אייכמן להעביר את ששון לגרמניה ולאפשר לו‬ ‫קובעת כי זה יאפשר ליהודים להתחמק מפעולות הגירוש למזרח‪,‬‬
‫להתאחד שם עם משפחתו‪ .‬אייכמן השהה את תשובתו זמן רב עד‬ ‫לכן יש לסרב לבקשה‪.‬‬
‫שיכול היה משרדו להודיע כי ששון אינו עוד בחיים‪.‬‬
‫בנצלר )‪ ,(Benzler‬הציר הגרמני אצל ממשלת הבובות הסרבית‪,‬‬
‫כאשר דנקר )‪ ,(Dannecker‬שליחו בצרפת‪ ,‬נתקל בקשיים להשיג‬
‫ביקש הנחיות מה לעשות ביהודי סרביה‪ .‬להחזיקם במחנות – מסוכן‬
‫רכבות למשלוח לאושוויץ‪ ,‬הספיקה פנייה אישית לאייכמן‪ ,‬והדבר‬
‫מפחד פעולות הפרטיזנים; לשלחם למזרח – לפולין או רוסיה –‬
‫הוסדר‪.‬‬
‫חסרות רכבות‪ .‬בשולי המכתב שנגיש לכם תמצאו את רישומו של‬
‫בֿ‪ 1944‬כבר היה ידוע באירופה מה נעשה ליהודים בשטח‬ ‫רדמכר‪ ,‬מנהל המחלקה המתאימה במשרד החוץ‪ ,‬הכולל מילים‬
‫הממשל הגרמני‪ .‬מספר יהודים הכלואים במחנה וסטרבורק‬ ‫אלו׃ ”‪) “Eichmann schlÌgt erschiessen vor‬״אייכמן מציע‬
‫)‪ (Westerbork‬בהולנד‪ ,‬המיועדים להישלח לאושוויץ‪ ,‬קיבלו‬ ‫הריגתם בירייה״(‪ .‬וכשרדמכר ביקש לוודא הוראה זו ושאל את‬
‫בהשתדלות קרובים וידידים בשווייץ פספורטים של כמה ארצות‬ ‫אייכמן טלפונית פעם שנייה‪ ,‬השיב הנאשם׃ ”‪– “Erschiessen‬‬
‫כהונדורס‪ ,‬פרו‪ ,‬סןֿסלוודור ואחרות‪ ,‬אשר זיכו אותם לצאת את‬ ‫״לירות״‪ ,‬וזרק את שפופרת הטלפון‪ .‬כך חרץ במילה אחת גזר דין‬
‫אירופה‪ .‬בפקודתו של אייכמן עוכבו הפספורטים‪ ,‬אך נשארה‬ ‫מוות על כֿ‪ 10,000‬יהודים‪.‬‬
‫השאלה כיצד להסביר לשלטונות שווייץ את העובדה שמכתבים‬
‫רשומים שנשלחו לשם לא הגיעו לתעודתם‪ .‬הדואר השווייצרי אף‬ ‫זה האיש וזה כוחו‪.‬‬
‫תבע פיצויים על כך‪ .‬משרדו של אייכמן ציווה׃ דואר גרמניה יודיע‬ ‫במקרה אחד לא הסתפק משרד החוץ הגרמני בתשובתו‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪72‬‬

‫בתוך תאי הגזים ולכן לא הורעלו במקום‪ ,‬עד שבאו התליינים‬ ‫לדואר שווייץ שהמכתבים הלכו לאיבוד עקב ״פעולת אויב״‪ .‬אין‬
‫וזרקום חיים לכבשני האש או לקברים המוכנים‪.‬‬ ‫לשלוח את המכתבים בחזרה‪ ,‬אין לשלם פיצוי על אבדנם‪.‬‬
‫ילדים אומללים אלה שחיו במשך שנים בפחד מפני הלמות קת‬ ‫לעתים נראה אותו ואת מחלקתו חורגים אפילו מתחום ההסוואה‬
‫הרובה על דלת הבית‪ ,‬שהוריהם שלחום ליערות לנסות להצילם‪,‬‬ ‫החמורה ומדברים גלויות על ההשמדה‪ ,‬לפחות במידה שמדובר על‬
‫שלימדום לחנוק את דמעותיהם ואנחתם‪ ,‬כי הילד הבוכה היה נורה‬ ‫חילופי דברים בתוך חוגי הממשל הנאצי‪ .‬לסגן המנהל הכללי של‬
‫במקום‪ ,‬שציוו להם להתכחש למוצאם ולהעמיד פנים כנוצרים‪,‬‬ ‫משרד החוץ‪ ,‬לוּתר‪ ,‬שהפנה את תשומת לבו לתלונות שנתקבלו על‬
‫שראו את אבותיהם סופגים הצלפות מגלב לעיניהם‪ ,‬שבפניהם היה‬ ‫הצעדים שננקטו כלפי היהודים‪ ,‬השיב משרדו של אייכמן לאמור׃‬
‫נערך ה״וויכוח״ בין התליינים מי יירצח תחילה׃ האב או הילד‪,‬‬ ‫מקום בו מבקעים עצים‪ ,‬שם נופלים שבבים‪ .‬האויב ינסה תמיד‬
‫שהלכו לקראת הקבר הכרוי כששפתותיהם ממלמלות ״שמע‬ ‫במידת יכולתו להגזים בתיאור האמצעים שננקטו נגדו כדי‬
‫ישראל״‪ ,‬פעוטות ונוער אלה שלמרות כל צעדי הייאוש וכל‬ ‫לעורר רחמים‪ ,‬ובתקווה שהדבר יופסק‪ .‬מאז החילונו בפעולה‬
‫תחבולות המחבוא היו נופלים לבסוף לידי מבקשי נפשם‪ ,‬הם תוך‬ ‫מוגברת נגד האויב היהודי הריהו מנסה על ידי מכתבים‬
‫תוכו של כתב האישום‪ .‬אותן ַחנּ‪‬ת פרנק וגוסטבות דרנגר )‪Justine‬‬ ‫אנונימיים כמעט לכל מוסדות הרייך להימלט מן הגורל המגיע‬
‫‪ (Draenger‬ומיליון אחרים‪ ,‬אוצרות גנוזים של זיו עלומים‪ ,‬של‬ ‫לו‪.‬‬
‫תקוות חיים ויצירה‪ ,‬הם היו עתיד העם היהודי‪ .‬מי שהשמיד אותם –‬
‫את עם ישראל ביקש להשמיד‪.‬‬
‫למותר להזכיר כי ״אויב יהודי״ זה היה אוכלוסייה אזרחית חסרת‬
‫אנחנו נגיש לכם את תמונותיהם של כמה מילדים אלה‪ ,‬נפוחי‬ ‫מגן‪ ,‬שכללה תינוקות‪ ,‬ילדים‪ ,‬נשים וזקנים‪ .‬הגורל המגיע היה רצח‪.‬‬
‫הרעב‪ ,‬המבוהלים והנדכאים‪ ,‬שהאימה קפאה בעיניהם‪ .‬נראה לכם את‬
‫צילומי גוויותיהם הכחושות מוטלות בעגלות זבל‪ ,‬את תמונות‬ ‫אנחנו נראה את מאבקו של אייכמן בדיפלומטים הגרמנים עצמם‪,‬‬
‫הפעוטות המופקרים על פתח מתקני ההשמדה‪ .‬אולי יעלה בידינו‬ ‫בשלטונות באזורי הכיבוש שלא שיתפו פעולה או שלא עשו את‬
‫להעלות תיאור חיוור של השבר הגדול כים אשר פקד את בית ישראל‪.‬‬ ‫חפצו‪ .‬נראה את זעמו על הפקידות האיטלקית שסיכלה במקרים‬
‫רבים את תכניותיו‪ ,‬את חרון אפו על דנמרק שהבריחה במבצע‬
‫לא ייפלא אפוא‪ ,‬כי משרד החוץ הגרמני העביר לידיעתו של‬ ‫אצילי רב סיכון את יהודיה לשוודיה‪ ,‬את מאבקו עם כל ממשלות‬
‫אייכמן את האזהרה ששודרה ברדיו לונדון כי האחראים לרצח‬ ‫הארצות הכבושות למען יטו שכם למלאכתו‪ .‬כאשר התערב‬
‫במחנה אושוויץ יועמדו לדין‪ .‬אפילו על סף ההתמוטטות של‬ ‫האפיפיור בעצמו לטובת יהודי רומא שנאסרו‪ ,‬כדברי משרד החוץ‬
‫גרמניה‪ ,‬באפריל ‪ ,1945‬באווירה של דמדומי האלים‪ ,‬כאשר סגרו‬ ‫הגרמני ״ממש תחת חלונות הוותיקן״‪ ,‬ואייכמן נתבקש כי הללו‬
‫עליה בנות הברית ממזרח‪ ,‬ממערב ומדרום‪ ,‬עדיין התבטא אייכמן‬ ‫לפחות יושארו באיטליה במחנות עבודה תחת שילוחם – נשארה‬
‫בפני איש הצלב האדום כי אין לבו שלם עם השיטות ההומניות יותר‬ ‫הפנייה מעל‪ .‬היהודים שולחו לאושוויץ‪.‬‬
‫שהימלר שקל אותה שעה‪ ,‬כלפי היהודים‪.‬‬
‫אך בכל פועל הדמים שלו אין עוד פרשה מזעזעת ומחרידה‬
‫הייפלא כי באותם הימים אמר לאחד מעוזריו הקרובים שהוא‬ ‫כפרשת מיליון ומעלה מילדי ישראל‪ ,‬שדמם נשפך כמים בכל רחבי‬
‫מוכן לאבד עצמו לדעת‪ ,‬וכי בשמחה יקפוץ לקבר לאחר שהצליח‬ ‫אירופה‪ .‬הפרדתם בכוח מאימותיהם המנסות להסתירם‪ ,‬רציחתם‬
‫להשמיד חמישה מיליון יהודים‪ .‬גם בכך הוא זהה עם רבו‪ ,‬היטלר‪,‬‬ ‫כשהם נזרקים ממכוניות משא במחנות‪ ,‬קריעתם לגזרים לעיני‬
‫שאמר אף הוא כי ימות בלב שמח ביודעו את ההישגים הגדולים של‬ ‫האימהות‪ ,‬חבטת ראשיהם הפעוטים בקרקע‪ ,‬זריקתם באוויר‬
‫גרמניה ותרומתה להיסטוריה‪.‬‬ ‫ותפיסתם על חוד ה ִפגיון‪ ,‬הם פרקי הזוועות האיומים ביותר בכל‬
‫במלחמה הגדולה ִנספו גם מיליונים רבים לאֿיהודים‪ .‬לא נבוא‬ ‫פרשת הדמים‪ .‬תשמעו עדויות על מעשים שלב אנוש מסרב להאמין‬
‫לפסוק כאן‪ ,‬במשפט זה‪ ,‬אילו מפעולות האיבה היו ״מותרות״ ואילו‬ ‫להם‪.‬‬
‫היו ״אסורות״ לפי כללי המלחמה של המשפט הבינלאומי‪ .‬אך‬ ‫תשמעו על פעוטות שנזרקו דרך חלונות בית חולים כשלא נענו‬
‫ייאמר ויודגש בכל לשון של הדגשה כי השמדת עם ישראל לא היתה‬ ‫להוראה לרדת ל ִמפקד‪.‬‬
‫קשורה בכל פעולה מלחמתית‪ ,‬וכי אין לדמותה להפצצת ערים‪,‬‬ ‫נגיש לכם את ההוראות שהוציאו אייכמן ומשרדו למשלוח‬
‫למלחמת צוללות או כיוצא באלה‪ ,‬באשר הללו היו פעולות מלחמה‪,‬‬ ‫הילדים‪ .‬ההוראה אמרה כי את הילדים יש לחלק בין המשלוחים‬
‫ובין שכשרות או פסולות היו – ובדבר זה לא נפסוק כאן – הן נעשו‬ ‫המיועדים לאושוויץ‪ .‬ילדים בני ‪ 14‬נחשבו ל״עצמאיים״ לצורך‬
‫בקשר ולמען המלחמה‪ .‬השמדת היהודים – לא היה לה עניין‬ ‫הוראת המשלוח למחנות ההשמדה‪.‬‬
‫למאמץ המלחמה של גרמניה ובנות בריתה‪ .‬ההשמדה בוצעה בשעת‬
‫המלחמה‪ ,‬כשעשן המערכה מחפה ומסתיר את מעשי הזוועה‪ ,‬אך לא‬ ‫ואין לדעת גורל מי היה מר יותר׃ המתים או המתחבאים בכל‬
‫למען ולא לצורך המלחמה‪ .‬זו היתה פעולה נפרדת ומיוחדת לעצמה‪,‬‬ ‫מחבוא ובכל נקיק‪ ,‬החיים בפחד מתמיד מפני הגירוש‪ ,‬אלה‬
‫שניתן לבצעה ביתר קלות‪ ,‬ביתר נוחות‪ ,‬בפחות התערבות מצד גורמי‬ ‫שהתקיימו בחסדי שכנים נוצרים אשר הסכימו להצפינם‪.‬‬
‫פנים או חוץ בשעת המלחמה‪ ,‬כשאפשר היה להסוות את הדברים‬ ‫ילדים היו חוזרים ממוסדות לימוד ומחסה שהקהילה ארגנה‬
‫ולכסותם במעטה של מאמץ מלחמתי‪.‬‬ ‫בעבורם רק בכדי לגלות שדירת הוריהם ריקה‪ ,‬כי הם נשלחו‬
‫ואומנם גם במסמכים הנאציים עצמם הדנים בהשמדת היהודים‬ ‫ב״אקציה״ למצוא את מותם‪ ,‬וכי הדירה נכבשה בינתיים על ידי‬
‫ובהנמקת ההחלטה לפעולה זו לא נמצא זכר לכך כי הדבר נעשה‬ ‫תושבים אחרים‪.‬‬
‫לקידום פעולות האיבה‪ .‬נהפוך הוא׃ אם היו מבין מנהיגי הנאצים או‬ ‫תשמעו עדויות על עוללים רכים שאימותיהם אימצו אותם לגופן‬
‫‪73‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫בדרך זו או אחרת מיליונים רבים רבים בעם הגרמני‪ .‬מפיו של‬ ‫עושי דבריהם שביקשו לדחות את ״הפתרון הסופי״ לזמן מה‪ ,‬הם‬
‫אייכמן עצמו נשמע כי תחילה היו ההוראות להסוואה )‪,(Tarnung‬‬ ‫עשו כן רק בהסתמכם על הצורך בניצול כוח העבודה היהודי בשעת‬
‫וכי דבר ההשמדה הוחזק כסוד כמוס של המדינה‪ .‬״אני יודע רק‬ ‫המלחמה‪ .‬נגיש ראיות להוכחת טענה זו‪ ,‬ובשלב זה אזכיר רק אחת׃‬
‫זאת״‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬״כי לקראת הסוף בשנים ‪ ,1945 ,1944 ,1943‬אם‬ ‫כאשר פלש הצבא הגרמני לברית המועצות ניתנו הוראות להשמדה‬
‫אשתמש בביטוי קצת מוגזם‪ ,‬כבר צייצו זאת הציפורים מכל הגגות״‪.‬‬ ‫מידית של היהודים על ידי עוצבות המבצע‪ .‬נראה עוד‪ ,‬כיצד בוצעו‬
‫בנאום עידוד והערכה גדול שנשא הימלר למפקדי ס״ס בפוזנן‬ ‫פקודות אלו‪ .‬אך בדו״ח מס׳ ‪ 81‬אנו קוראים את הדברים הבאים׃‬
‫)́‪ (Poznan‬בֿ‪ 4‬באוקטובר ‪ ,1943‬תוך קילוסים ודברי שבח לאומץ‬ ‫יש להזכיר כתופעה יוצאת דופן את גילוי קולחוזים יהודיים‪.‬‬
‫הלב‪ ,‬גדולת האופי ושאר סגולות היקר של אנשיו‪ ,‬הוא אמר׃‬ ‫בין קריבוי רוג )‪ (Krivoi Rog‬לבין דניפרופטרובסק‬
‫כאן אדבר לגמרי גלויות על פרק קשה במיוחד‪ .‬בינינו נדבר על‬ ‫)‪ (Dnepropetrovsk‬קיימים קולחוזים יהודיים המורכבים לא‬
‫כך גלויות‪ ,‬אף כי בפומבי לא נעשה זאת לעולם‪ ...‬אני מתכוון‬ ‫רק ממנהלים יהודים‪ ,‬אלא שכל כוח עבודתם יהודי‪ .‬מצאנו כי‬
‫לגירוש היהודים‪ ,‬להשמדת העם היהודי‪ .‬זה קל לומר‪ ...‬אך רק‬ ‫הללו הם בעלי אינטליגנציה נמוכה‪ ,‬ולכן הועברו על ידי‬
‫כמה מהנמצאים כאן ידעו מה פשר הדבר כשמונחות יחדיו ‪100‬‬ ‫ההנהגה הפוליטית לעבודת האדמה‪ .‬יחידת מבצע ‪ 6‬החליטה‬
‫גוויות‪ 500 ,‬גוויות‪ 1,000 ,‬גוויות מונחות זו ליד זו‪ .‬לעמוד בכל‬ ‫במקרה זה להימנע מלהרוג בירייה יהודים אלה בכדי לאפשר‬
‫אלה ולהישאר הגונים‪ ...‬זה ִהקשה את אופיינו‪ .‬זהו דף תהילה‬ ‫להם את המשך עבודתם‪ ,‬והסתפקה בכך שחיסלה את ההנהגה‬
‫של ההיסטוריה שלנו אשר מעולם לא נכתב ולעולם לא ייכתב‪.‬‬ ‫היהודית והחליפה אותה באוקראינית‪.‬‬
‫למען קידום מאמץ המלחמה הפרה עוצבת המבצע את ההוראה‬
‫בכך ראה מנהיג העם הגרמני את גדולת עמו‪ ,‬שראוי בכל זאת‬ ‫והותירה כמה יהודים בחיים‪.‬‬
‫להצניעה ולהחזיקה בסוד‪ .‬בינתיים נתגלה הדבר‪ .‬מה שהנבלים הללו‬
‫התגאו בו אינו אלא חרפת עולם‪ ,‬מה שהם עשו בסוד‪ ,‬בתקווה כי‬ ‫יתרה מזו׃ אמצעי התובלה היו גורליים למאמץ הצבאי של‬
‫הרצח הגדול ביותר בהיסטוריה יישאר סוד כמוס – כל זה יסופר כאן‬ ‫גרמניה‪ ,‬ובפרט כשנתפרשה החזית במזרח‪ ,‬בדרום ובמערב‪ .‬אך‬
‫בגלוי‪ ,‬יתגלה ויוקע לעין השמש‪.‬‬ ‫בשעה שהצבא היה זקוק לכל קרון ולכל קטר‪ ,‬והורגש מחסור חמור‬
‫באמצעי תחבורה – עוד נמצאו הרכבות למשלוח למרכזי ההשמדה‪.‬‬
‫ועתה נעקוב אחרי פועל הדמים של אדולף אייכמן בארצות‬ ‫ובעוד שהחזית שיוועה לכוח אדם – נמצאו היחידות הדרושות‬
‫השונות בהן עבר המשטר הנאצי כשבט זעם‪.‬‬ ‫למלאכת הכיליון‪.‬‬
‫מפעל ההשמדה צריך היה להישמר בסוד‪ ,‬וזאת עקב כמה סיבות‪.‬‬
‫ההשמדה בפולין‬ ‫ראשית – כדי להוליך שולל את הקרבנות עצמם‪ ,‬ולהניעם להאמין‬
‫פולין היתה המדינה הראשונה אשר טעמה את טעמו המר של קרב‬ ‫כי רק למחנות עבודה הם מובאים‪ .‬עוד נראה כמה ״סידורים‬
‫הבזק הגרמני‪ ,‬כאשר מיליון וחצי חיילים חמושים במיטב כלי‬ ‫מחוכמים״ עשו הנאצים להסוות את קרוניות הגז כאילו בנייני‬
‫המשחית‪ ,‬מוגנים על ידי מטרייה ענקית של מטוסי קרב‪ ,‬מצוידים‬ ‫מגורים הם‪ ,‬להתקין תחנת רכבת מדומה בטרבלינקה )‪,(Treblinka‬‬
‫בכל אמצעי הקשר המודרניים‪ ,‬הסתערו על המדינה עם פרוץ‬ ‫כאילו רק צומת מעבר היא למקומות אחרים‪ .‬ואפילו בפתח מחנה‬
‫מלחמת העולם השנייה‪ .‬פולין היתה שנואת נפשם של הנאצים מאז;‬ ‫אושוויץ כתבו׃ ”‪ ,“Arbeit macht frei‬לאמור – ״העבודה‬
‫היא היתה ילידת חוזה השלום של ורסיי )‪ ,(Versailles‬שהם ראו בו‬ ‫משחררת״‪ .‬לשם קידום מגמת ההסוואה נצטוו כלואי המחנות‬
‫חרפה לעם הגרמני; היא חצתה בין פרוסיה המזרחית והמערבית‬ ‫לכתוב גלויות לקרוביהם כי שלום להם‪ ,‬והגלויות היו מגיעות לאחר‬
‫וחלשה על גדנסק )‪ .(Gdańsk-Danzig‬עובדות אלו היו מטרות‬ ‫שכותביהן כבר עלו מזמן במשרפות האש‪ .‬אך הדבר פעל כמובן‬
‫מקובלות במערכת השיסוי הנאצית נגד השלמתה של גרמניה עם‬ ‫להרגעה רגעית‪ ,‬עורר אשליה‪ ,‬דיכא רצון התקוממות‪ ,‬שהרי התברר‬
‫תוצאות מפלתה במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬כל עוד חתרו הנאצים‬ ‫כביכול כי המגורשים עודם בחיים‪ ,‬וכי סיפורי הבלהות על השמדה‬
‫לשלטון‪.‬‬ ‫אולי אינם נכונים‪ .‬שנית – צריכה היתה ההסוואה להסתיר מעיני‬
‫העולם את אשר התחולל‪ .‬לפיכך ציווה הפירר כי בכל הנוגע‬
‫לאחר עלותו לשלטון‪ ,‬הצליח היטלר להוליך שולל את מדינאי‬ ‫לפעולות אלה יישאר הכול בסוד כמוס‪ ,‬ואיש לא ידע יותר משדרוש‬
‫פולין בימים ההם‪ ,‬אשר נפלו במלכודתו כפרי בשל‪ .‬עוד בֿ‪1934‬‬ ‫לו לביצוע תפקידו‪ ,‬וכי ההודעות הנוגעות לדבר תועברנה רק סמוך‬
‫הצליח לתקוע טריז בין פולין לצרפת‪ ,‬ופיתה את הפולנים לחתום‬ ‫לביצוע ממש‪ .‬מפקדת הצבא הגרמני הורתה כי אין להשתמש‬
‫חוזה אי התקפה‪ .‬וכל זמן שהיה היטלר עסוק בכיבושים ללא‬ ‫במילים ״העברה למזרח״ או ״גירוש״‪ ,‬ובמקומן יבואו הביטויים‬
‫מלחמה במקומות אחרים‪ ,‬הניח לפולנים להאמין כי פניו לשלום‬ ‫״משלוח לעבודת כפייה״‪ .‬גם בגסטאפו עצמו שררה אווירה של‬
‫עמהם‪ .‬אולם מצב זה לא האריך ימים‪ ,‬והזעם הטאוטוני הופנה נגד‬ ‫סודיות והסוואה‪.‬‬
‫פולין בהתקפת הבזק בֿ‪ 1‬בספטמבר ‪.1939‬‬
‫אך הסוד לא יכול היה כמובן להישאר כמוס לאורך ימים‪ ,‬ובפרט‬
‫תורת הגזע הנאצית התייחסה לעמים הסלביים כאל נחותי דרגה‬ ‫לאחר שחוג קושרי הקשר‪ ,‬המתכננים‪ ,‬המבצעים והנוגעים בדבר‬
‫שייעודם ההיסטורי לשרת עמים גבוהים ונעלים מהם‪ .‬לפיכך היתה‬ ‫הלך והתרחב עם התרחבות מעגל ההשמדה‪ .‬לא רק אלפי‬
‫זו מטרה מוצהרת של מדיניותם לדכא את העם הפולני מבלי‬ ‫המשתתפים בעוצבות המבצע ידעו את הדבר‪ ,‬אלא גם נושאי‬
‫להרשות לו להתאושש‪ .‬וזאת אמר היטלר לאחר הכיבוש באוזני‬ ‫המכתבים שהיו צריכים להחזיר דואר אשר בעליו לא נמצא‪ ,‬פקידי‬
‫המושל הכללי של פולין מטעם הרייך‪ ,‬פרנק׃‬ ‫מרשם תושבים שהיו צריכים למחוק את המגורשים מן הספרים‪,‬‬
‫‪...‬הממשל הכללי )הגנרלגוברנמן( ישמש רק מקור לפועלים‬ ‫רבבות חיילים שחזרו מכל החזיתות‪ ,‬כך שלבסוף הקיפה הידיעה‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪74‬‬

‫״התחלנו פה בֿ‪ 3.5‬מיליון יהודים‪ ,‬מהם נותרו עוד כמה במחנות‬ ‫שחורים‪ .‬הפועלים הדרושים לרייך יובאו מהממשל הכללי‪...‬‬
‫עבודה‪ .‬יתרם – נאמר כך – היגרו״‪ .‬הפרוטוקול מוסיף כי בין‬ ‫יהיה רק אדון אחד לפולנים – הגרמנים‪ ...‬לפיכך כל נציגי‬
‫הנוכחים השתררה עליצות כללית לשמע תיאור זה של מעשה‬ ‫האינטליגנציה הפולנית יושמדו‪ ...‬אנו נדאג לפולנים לבל יגוועו‬
‫ההשמדה‪.‬‬ ‫ברעב‪ ,‬אבל אין להם לעלות לדרגה גבוהה יותר‪ ...‬אם הפולנים‬
‫יעלו אי פעם לדרגת התפתחות גבוהה‪ ,‬הם יחדלו להיות מקור‬
‫מלאכת רצח היהודים לא נעשתה בידי פרנק‪ .‬כבר שמענו את‬ ‫כוח העבודה הדרוש לנו‪ .‬הפחוּת בפועלי גרמניה ואיכריה צריך‬
‫ראש ממשלתו בילר )‪ (Bühler‬מכריז ומודיע בוועידת ואנזה כי עניין‬ ‫תמיד לעלות לפחות בעשרה אחוזים על כל פולני שהוא‪.‬‬
‫זה שייך לרזה״א )‪ – (RSHA‬קרי לאדולף אייכמן‪ .‬גם מחנות‬
‫ההשמדה לא היו בסמכותו של פרנק‪ ,‬ואף דבר זה נאמר במפורש‬ ‫זה היה היחס לפולנים‪ ,‬ואילו יחסם של הנאצים ליהודי פולין היה‬
‫באותן הישיבות‪ .‬״‪...‬מחנות אלה הוקמו במישרין על ידי הס״ס‬ ‫גרוע שבעתיים‪ .‬הללו פשוט הפכו הפקר‪ .‬במידה שהיו בכלל חילוקי‬
‫מברלין‪ ,‬משם נוהלו ולגבי כל המתרחש בהם אחראי המרכז‬ ‫דעות בין הממשל הכללי לבין המשרד הראשי לביטחון הרייך בדבר‬
‫בברלין״‪ .‬ואומנם כך היה‪ ,‬ועוד נקבל ראיות על כך גם מפי אחרים‪.‬‬ ‫היחס ליהודי פולין‪ ,‬נגעו אלה רק לבחירת ה ִעתוי להשמדה‪ .‬ובעוד‬
‫שפרנק ניסה למלא את שליחותו כמושל ״הפרוזדור לרייך״ ולספק‬
‫בפולין החל סבלם של היהודים עם כניסת הצבא הגרמני‪.‬‬ ‫כוחות עבודה‪ ,‬לייצר תחמושת‪ ,‬מזון ומצרכי צריכה אחרים‬
‫פוגרומים‪ ,‬התעללויות‪ ,‬השפלה‪ ,‬שרפת בתי כנסת‪ ,‬גזל רכוש‪ ,‬קנסות‬ ‫ולהשמיד את היהודים רק לאחר שיתנו מאונם ומזיעתם להנעת‬
‫קיבוציים‪ ,‬כל אלה היו מנת חלקה של היהדות בפולין הכבושה‪ ,‬מיד‬ ‫גלגלי החרושת הגרמנית – הגיעו מברלין פקודות ההשמדה‪ ,‬ולא‬
‫עם כניסת הצבא הגרמני‪ .‬אלפים נפלו קרבן כבר בשבועות‬ ‫עוד אלא שמנגנון הגסטאפו פעל כאן על דעת עצמו‪ ,‬ללא תיאום‬
‫הראשונים‪ ,‬בכל המיתות המשונות שבעולם‪ .‬את יהודי יַרוסלב‬ ‫והתחשבות עם הממשל הכללי‪.‬‬
‫)‪ (Jaroslaw‬הביאו לגדות הנהר סאן )‪ (San‬והטביעו מאות מהם‪.‬‬
‫ביהודי בידג‪‬שט )ברומברג –‪ (Bydgoszcz, Bromberg‬ערכו טבח‪.‬‬ ‫זה העלה את חמתו של פרנק עד להשחית‪ .‬מצויים בידינו יומניו‪,‬‬
‫בלודז׳ נערך פוגרום לכבוד ביקורו של גבלס )‪.(Goebbels‬‬ ‫הכוללים פרוטוקולים מהדברים שנאמרו בישיבות ממשלתו‪ ,‬רישומי‬
‫התעללויות ביהודים היו צו השעה׃ גזיזת זקנים ביחד עם עור‬ ‫נאומיו‪ ,‬ואצטט ממסמך זה כמה קטעים‪ .‬בישיבה מיום ‪ 9‬בדצמבר‬
‫הפנים‪ ,‬הצתת בתי כנסת‪ ,‬לפעמים כמו בוולוצ ַל ֶבק )‪– (Wloclawek‬‬ ‫‪ 1942‬התאונן פרנק על ששללו ממנו את כוח העבודה היהודי׃‬
‫הצתה‪ ,‬ואחר כך מאסר נכבדים יהודים‪ ,‬כפייתם לחתום הצהרה כי‬ ‫הרי ברור שמכבידים על הליכי העבודה שלנו – כתב – אם‬
‫הם מבצעי השרפה ועל יסוד הצהרה זו גופא – הטלת קנס של‬ ‫לפתע באה הוראה להשמיד את היהודים‪ .‬אבל האחריות לכך‬
‫‪ 100,000‬זהובים על יהודי העיר בעד השרפה‪ .‬במשך כמה שבועות‬ ‫אינה עלינו‪ .‬ההוראה להשמיד יהודים באה מגבוה‪ ...‬הוצאת‬
‫הוצתו‪ ,‬או פוצצו ונהפכו לאורוות‪ ,‬ולבתי שימוש‪ ,‬מאות בתי כנסת‪.‬‬ ‫היהודים גרמה קשיים עצומים בשטח העבודה‪ ,‬וכעת מצווים‬
‫היהודים נצטוו לטאטא רחובות בטליתות התפילה‪ ,‬לשרוף ספרי‬ ‫עלינו להוציאם גם ממפעלי החימוש‪.‬‬
‫קודש ולרקוד סביב המדורות‪ ,‬וכל המחזות הללו צולמו לפרסום בֿ‬
‫‪ StÏrmer‬ובעיתונות הנאצית האחרת‪ .‬בעת ובעונה אחת החל שוד‬ ‫אל נשלה את עצמנו לחשוב כי פרנק רצה למלט את היהודים מגזרת‬
‫רכוש שאורגן בדרכים שונות של קנסות קיבוציים‪ ,‬החרמת דירות‪,‬‬ ‫ההשמדה‪ .‬עוד שנה לפני דבריו אלה אמר בישיבת ממשלתו לאמור׃‬
‫לעתים סתם גזל בתירוץ של חיפוש אחרי נשק‪ ,‬כשאפשר לחטוף‬ ‫לגבי היהודים – זאת עלי לומר גלויות – יש לעשות סוף ככה‬
‫דבר בעל ערך ולהסתלק‪.‬‬ ‫או ככה‪ ...‬מצויים אנשים המבקרים את השיטות שהרייך נוקט‬
‫כלפיהם‪ ...‬מדברים על מעשי זוועה‪ ,‬נוקשות וכו׳‪ .‬עלי לבקשכם‬
‫החלה פרשת חטיפות לעבודה‪ .‬נחטפו גברים מהעוברים ושבים‬ ‫להסכים עמי תחילה לנוסחה אחת׃ רחמנות תהיה לנו רק לגבי‬
‫ברחובות‪ .‬אדם היה יוצא בבוקר ולא ידע אם יחזור לביתו לעת ערב‪.‬‬ ‫העם הגרמני‪ ,‬ולא לכל אדם אחר בעולם‪ .‬כנאציונלֿסוציאליסט‬
‫כמה מהם היו חוזרים ובידם ״כרטיס עבודה״‪ ,‬אחרים לא חזרו‬ ‫ותיק עלי לומר כי אם קיבוץ יהודי אירופה יישאר בחיים אחרי‬
‫והגרמנים הסבירו כי הללו נשלחו לעבודה ״מחוץ לעיר״; הם לא‬ ‫המלחמה‪ ,‬לאחר שאנו נקריב את מיטב חיינו להחזקת אירופה‪,‬‬
‫נראו עוד לעולם‪ .‬אנשי ס״ס היו פורצים לשכונות יהודיות ובמכות‬ ‫כי אז נצליח רק חלקית במלחמה הזאת‪ .‬לפיכך הנני מצפה‬
‫מכריחים את היהודים לצאת לעבודות שעצם ביצוען היה מכוון‬ ‫מהיהודים רק דבר אחד׃ כי ייעלמו‪.‬‬
‫להשפיל׃ לפתוח בורות ולכסותם‪ ,‬להעביר אבנים ולהחזירן‪.‬‬
‫היהודים הפכו לעדת נפחדים‪ ,‬מושפלים ומדוכאים‪ ,‬חסרי כל‬ ‫אולם לגבי אופן ״ ֵהעלמם״ היו קיימים‪ ,‬כאמור‪ ,‬חילוקי דעות‪ .‬פרנק‬
‫זכויות אדם‪ .‬בתי התפילה נסגרו‪ ,‬הפעילות הציבורית פסקה‪ ,‬מקורות‬ ‫ביקש מדי פעם מהגסטאפו כי יניחו לו לפחות את הפועלים‬
‫הפרנסה אפסו‪.‬‬ ‫המומחים ולבל ישלחו את הללו להשמדה‪ .‬אך הגסטאפו לא‬
‫התחשבה על פי רוב במשאלותיו‪ ,‬והנאשם ומרעיו פעלו להשמדת‬
‫אולם זו היתה לעת עתה רק התקופה של ״הטרור הזעיר״‪.‬‬ ‫הקיבוץ היהודי במזרח אירופה‪.‬‬
‫הטרגדיה של יהדות פולין וכיליונה עוד עתידה לבוא‪.‬‬
‫פרנק קבל מרה כי הגסטאפו פועלת בתחום שלטונו על דעת‬
‫הוראותיו של היידריך )‪ (Heydrich‬מֿ‪ 21.9.1939‬בקשר לטיפול‬ ‫עצמה ויוצרת מדינה בתוך מדינה‪ .‬״הקמנו ברייך שפע של רשויות‬
‫ביהודים‪ ,‬שכבר הוזכרו על י ִדי שעה שדיברתי על תכנון השואה‪,‬‬ ‫מוסמכות הלוחמות זו בזו ברצינות״‪ ,‬כתב‪ .‬הריב הגיע לכך שפרנק‬
‫וקבעו כי בשלב הראשון ההוראות הן סימון היהודים וריכוזם‪ ,‬וכל‬ ‫הציע במאי ‪ 1943‬את התפטרותו‪ ,‬אך היטלר לא קיבלה‪ .‬באותה‬
‫אלה כדרגת ביניים לקראת הפתרון הסופי‪ .‬בכך שותף אדולף‬ ‫שעה כבר הושמד רובה של יהדות פולין‪ ,‬והריב הנאצי הפנימי על‬
‫אייכמן‪ .‬ריכוז זה לא היה קשה בפולין‪ ,‬כי הרוב הגדול של‬ ‫עמדות וכוח לא השפיע במאומה להצלת יהודים‪ .‬וכאשר אפרם של‬
‫האוכלוסייה היהודית שם התגורר ממילא בערים ובעיירות‪ .‬ההוראה‬ ‫אחרוני יהודי פולין נקבר בגבעות החול של אושוויץ‪ ,‬אמר פרנק׃‬
‫‪75‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫במה צריכים היו לעמוד קרבנותיו של מסע האימים הזה‪ ,‬על סבלם‬ ‫כי כל יהודי חייב ללבוש את הטלאי הצהוב ניתנה מיד‪ .‬מי ש ִהמרה‬
‫ועינוייהם‪ ,‬על נפילתם על אם הדרך ביחד עם פעוטותיהם‪ ,‬על‬ ‫את הצו – הוצא להורג‪.‬‬
‫התבוססותם בבוץ ובשלג‪ ,‬על כל זה לא היה לפרנק כמובן מה לומר‪.‬‬ ‫היטלר‪ ,‬גרינג וקייטל )‪ (Keitel‬הורו בֿ‪ 7.10.1939‬ליצור שטחי‬
‫הגירוש הקיף כחצי מיליון איש‪ ,‬ובוצע על ידי מחלקה מיוחדת‬ ‫התיישבות לגרמנים במזרח ולהרחיק משם לאומים אחרים‪ .‬להימלר‬
‫ברזה״א‪ ,IVD4 ,‬בראשה עמד אדולף אייכמן‪ .‬במבצע הגירוש‬ ‫ניתנו סמכויות כמעט בלתי מוגבלות‪ .‬ביצוע המשימה הוטל על‬
‫שולחו גם יהודי פרוסיה המזרחית‪.‬‬ ‫משטרת הביטחון‪ ,‬וראש משטרת הביטחון היידריך הורה ביום‬
‫לבסוף‪ ,‬עקב טענותיו של פרנק‪ ,‬שהמשלוחים העמיסו עליו ועל‬ ‫‪ 21.12.1939‬לאמור׃‬
‫עוזריו‪ ,‬כאמור‪ ,‬התרוצצות וטיפולים רבים מדי‪ ,‬ציווה גרינג במארס‬ ‫בגלל סיבות ענייניות הכרחי יהיה לעבד במרוכז את כל‬
‫‪ 1940‬לא להמשיך בגירוש לשטח הגנרלגוברנמן אלא בהסכמתו‬ ‫העניינים המשטרתיים והביטחוניים בקשר לפינוי באזורי‬
‫המוקדמת של פרנק‪.‬‬ ‫המזרח‪ .‬לפיכך מיניתי כאחראי מיוחד מטעם הרזה״א משרד‬
‫ובינתיים נמשכו בפולין‪ ,‬בהתאם לתכנית האב של שנת ‪,1939‬‬ ‫‪ IV‬את האופטשטורמפירר אייכמן )ממלא מקומו האופטֿ‬
‫ריכוז היהודים ושוד רכושם‪ .‬הוקמו גטאות בשכונות הגרועות ביותר‬ ‫שטורמפירר גינתר(‪.‬‬
‫בערים‪ ,‬ללא כל יכולת להנהיג בהם תנאי היגיינה כלשהם‪ .‬הצפיפות‬ ‫מטרות הפעולה הזאת הוגדרו במסמך מפורט בו סומנו היעדים של‬
‫הבלתי אנושית והלכלוך הולידו עד מהרה מגפות חמורות‪ .‬עזיבת‬ ‫מדיניות גרמניה בשטחי פולין ששולבו לרייך‪ .‬יעדים אלה כוללים גירוש‬
‫הגטו היתה כרוכה בהוצאה להורג בפומבי‪ .‬הגטו עצמו הפך אמצעי‬ ‫כל האוכלוסייה שאי אפשר יהיה להחזירם לחיק העם הגרמני בתהליך‬
‫השמדה‪ .‬נאזין נא לתיאור׃‬ ‫של ״גרמניזציה״ ויישוב כל האזור מחדש על ידי גרמנים לאומיים‪ .‬את‬
‫‪...‬ביום כיפור ‪ 1940‬הודיע הרדיו על פקודת הגרמנים על הקמת‬ ‫היהודים יש לגרש בכל המהירות ולבטל את כל זכויותיהם‪.‬‬
‫רובע יהודי בוורשה העיר‪ .‬תוך ימים ספורים מחויבים היו היהודים‬ ‫מלאכת התכנון המפורט והביצוע של הגירושים עברה לידי‬
‫לעזוב את בתיהם אשר היו מחוץ לרובע היהודי ולהיכנס לתוך‬ ‫אייכמן‪ .‬עליו יוטל מעתה בין השאר גם להוציא לפעול את הוראות‬
‫הרובע מבלי שיציינו לאן עליהם להיכנס‪ .‬כך נכנסו כמאה אלף‬ ‫הימלר לגרש את כל היהודים ממרחב המזרח )‪ .(Ostraum‬אייכמן‬
‫יהודים לתוך הרובע היהודי שהיה מאוכלס כבר בצפיפות‪ .‬הם‬ ‫יפעל עתה במזרח בשם הרייכספירר ומטעמו‪.‬‬
‫הפכו לפליטים‪ ,‬הובילו את מטלטליהם מי בעגלת יד ומי בידיים‪,‬‬
‫נודדים ברחובות‪ ,‬נעצרים על יד בית בתוך הרובע‪ ,‬נעמדים תוהים‬ ‫בספטמבר ‪ 1939‬הוצאו לפועל גם ההוראות בדבר שוד מאורגן‬
‫ובוהים לאן ייכנסו‪ .‬אז עוד היה הגטו פתוח וקוים הקשר עם‬ ‫של הרכוש היהודי‪ ,‬החרמת מפעלים ומחסני סחורות ואחר כך גזל‬
‫העולם החיצוני‪ ,‬אפשר היה לצאת לעבודה מחוץ לרובע היהודי‪.‬‬ ‫מכל הבא ליד‪ .‬נוסף לכך החלו להטיל על הקהילות היהודיות קנסות‬
‫כעבור תקופה קצרה‪ ,‬ללא הודעה מוקדמת‪ ,‬בוּדד ונחסם הרובע‬ ‫ממון‪ ,‬סתם לפי ראות עין‪ .‬לשם טיפול ברכוש השדוד הוקם‬
‫היהודי‪ ,‬וליד כל שער או יציאה הוצבו שוטרים גרמנים ופולנים‪.‬‬ ‫באוקטובר ‪ 1939‬מוסד נאמנות מזרח )‪ (Treuhandstelle Ost‬עם‬
‫לפתע נותק הגטו ממקורות פרנסה‪ ,‬ממקום העבודה‪ ,‬מאפשרות‬ ‫משרד ראשי בברלין וסניפים בכמה ערים ראשיות בפולין‪ .‬הימלר‬
‫השגת מצרכים‪ ,‬כשהרגשת אסירים בבית סוהר אופפת את כולם‪.‬‬ ‫קבע את דרכי שיתוף הפעולה עם אותו מוסד שניתנה לו זכות‬
‫באותה תקופה הובאו לגטו ורשה עוד עשרות אלפי יהודים מערי‬ ‫החרמה בלתי מוגבלת של רכוש פולני ויהודי‪.‬‬
‫השדה הקרובות לעיר‪ .‬הללו קיבלו פקודה לחסל את עסקיהם‬ ‫בינואר ‪ ,1940‬בישיבה שהתקיימה בראשותו של אייכמן בקשר‬
‫בתוך שעתיים‪ ,‬לקחת עמהם מה שיכולים הם לשאת בידיהם ועל‬ ‫לאותם גירושים‪ ,‬נמצא כבר את בא כוח מוסד הנאמנות מזרח‪.‬‬
‫גבם‪ ,‬והובלו כולם ברגל לתוך הגטו בוורשה‪ .‬בדרך‪ ,‬כל מי שנכשל‬ ‫בישיבה זו דובר על האופן בו בוצעו עד כה הגירושים לשטח‬
‫או מעדה רגלו‪ ,‬מי שנאנח ונעצר רגע – נורה ומת‪ .‬שוב הוכנס‬ ‫הממשל הכללי ונמסר כי במשלוח אחד קפאו כמה מאות אנשים‬
‫לגטו זרם פליטים‪ ,‬שוב נראו אנשים עומדים או יושבים ברחובות‬ ‫למוות; סוכם כי במועד קרוב יגורשו כֿ‪ 350,000‬יהודים מאזור‬
‫הגטו ללא קורת גג או מזון‪ ,‬מחכים לתשועה‪ .‬החיים בגטו הפכו‬ ‫הוורטגאו‪ ,‬שכלל את לודז׳ ואת פוזנן‪ ,‬והללו יועברו לאזור הממשל‬
‫לגיהינום ללא נשוא‪ .‬צפיפות איומה שררה בו‪ .‬עשרות נפשות בכל‬ ‫הכללי‪ ,‬לאחר תיאום עם ממשלת פרנק‪ .‬כל הרכוש שהותר ליהודי‬
‫חדר; התנאים הסניטריים גרועים‪ ,‬ומתוך כך המגפות והמחלות‪.‬‬ ‫לקחת עמו – ‪ 100‬זלוטי פולניים‪ .‬על כל משלוח יש לדווח לפיקוד‬
‫חוסר אפשרות עבודה‪ ,‬פרט למפעלי העבדות של הגרמנים‪ ,‬ואי‬ ‫המשטרה בקרקוב ולאדולף אייכמן‪.‬‬
‫השגת מצרכי מזון‪ ,‬הביא במהרה את הרעב‪ .‬משפחות שלמות של‬
‫בישיבת ממשלת הגנרלגוברנמן תוארה תנועה זו כ״נדידת עמים‬
‫יהודים על נשותיהם וילדיהם נראו יושבות על מדרכות הרחובות‪,‬‬
‫מודרנית״‪ ,‬וכעבור יותר משנתיים עתיד היה פרנק לומר על הפעולה‬
‫נפוחים מרעב‪ .‬בשעות העוצר‪ ,‬כששקט השתרר ברחובות‪ ,‬נשמעו‬
‫את הדברים הבאים׃‬
‫מכל עבר קולות ילדים רכים המבקשים פרוסת לחם )״א שטיקעלע‬
‫ברויט״( והדבר היחידי שאפשר היה לתת להם היו פירורים‬ ‫‪...‬אז נוצרו הפנטזיות של העברת מאות אלפי יהודים ופולנים‬
‫שיהודים רחמנים נתנו‪.‬‬ ‫לשטח הגנרלגוברנמן‪ .‬תזכרו נא את החודשים האיומים בהם‬
‫הגיעו לאזורנו מדי יום ביומו רכבות משא טעונות אנשים; היו‬
‫בבוקר נמצאו על המדרכות ליד השערים גופות אנשים‪ ,‬ובעיקר‬ ‫קרונות שהיו מלאים אפילו עד למעלה בגוויות מתים‪ .‬זה היה‬
‫של ילדים‪ ,‬מוטלות כשהן מכוסות בנייר‪ ,‬כי במשך הלילה גם‬ ‫זמן איום לכל מנהלי המחוז שלנו‪ ,‬לכל אנשי השלטונות‬
‫הלבוש נלקח מהם‪ .‬המצב הקשה ביותר היה כמובן בין הפליטים‬ ‫העירוניים שהיו צריכים להתרוצץ מבוקר עד ערב ולטפל‬
‫שהגיעו מערי הסביבה‪ ,‬כי אי אפשר היה למצוא בעבורם מקום‬ ‫באותם האנשים שלא רצו בהם עוד ברייך והחליטו להזיזם‬
‫פנוי בתוך הגטו‪ .‬הם רוכזו בבתי פליטים‪ .‬בבית כזה לא ניתן היה‬ ‫אלינו‪ ...‬בכל זה היה עלינו לעמוד‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪76‬‬

‫במכתב הלוואי כותב היפנר כי ייתכן ודבריו נראים פנטסטיים‪ ,‬אבל‬ ‫אפילו לעבור‪ ,‬כי לא נשאר שטח בלתי תפוס על ידי אדם‪ .‬הם ניזונו‬
‫הם ניתנים לביצוע‪ .‬גם הוא לא ידע אז כנראה עד כמה היו הדברים‬ ‫מצלחת מרק ומפרוסת לחם ליום‪ .‬מדי יום ביומו נקברו מאות‬
‫כבר קרובים לביצוע במסגרת הפתרון הכולל‪.‬‬ ‫יהודים‪ ...‬כל בוקר רצו היהודים המוצבים לעבודה במפעלים‬
‫הכלכליים שייסדו הגרמנים‪ ,‬בתקווה שתודות לעבודתם יצילו את‬
‫בקיץ ‪ 1943‬הגיע אייכמן לגטו לודז׳‪ ,‬ושם סוכם בעצה אחת עם‬
‫חייהם‪ .‬רבים לא הספיקו להגיע לבתי המלאכה‪ ,‬כי הגרמנים היו‬
‫שאר הנוגעים בדבר שהגטו אינו רנטבילי עוד‪ .‬לפיכך הוחלט כי גטו‬
‫נכנסים לתוך הגטו‪ ,‬מתייצבים באמצע הרחוב ומתחילים לירות‪.‬‬
‫זה ייהפך למחנה ריכוז‪ ,‬בו יושארו רק האנשים הכשרים לעבודה‪.‬‬
‫היהודים אינם יודעים מהיכן נשקפת להם סכנה‪ ,‬ומתקהלים בדרך‬
‫האחרים ״ישולחו״‪.‬‬
‫כלל במקום אחד; אז היו אנשי הס״ס סוגרים את הרחובות‪,‬‬
‫אמצעי אחר בו השתמשה הגסטאפו לחיסול יהדות פולין היו‬ ‫אוספים אותם במקום אחר ומובילים אותם לאומשלג‬
‫מחנות העבודה‪ .‬כבר בחודש השני לאחר הכיבוש נצטוו כל יהודי‬ ‫)‪ ,(Umschlag‬הוא מקום השילוח לגירושים‪ ,‬תמיד בהסוואה‬
‫פולין מגיל ‪ 60‐‐14‬להתייצב לעבודה‪ .‬היהודים נדרשו לבצע את‬ ‫כאילו בודקים את כרטיסי העבודה‪ .‬כמה אפילו שוחררו ״בגלל‬
‫העבודות הקשות ביותר תוך משטר של מכות ועונשי גוף חמורים‪.‬‬ ‫עבודתם״‪ .‬היו מחזות קורעי לב‪ .‬הנה תפסו יהודי ויש לו כרטיס‬
‫במחנות החלו האנשים לכרוע תחתיהם‪ ,‬כי המאמץ שנדרש עלה על‬ ‫עבודה‪ ,‬אבל את ילדיו לוקחים ממנו‪ ,‬והוא מתחנן ללכת עם ילדיו‪,‬‬
‫כוחות אנוש‪.‬‬ ‫אך אין מניחים לו‪ .‬לזקנים ולחולים מעמידים עגלות‪ ,‬והללו היו‬
‫נראים עם צרורותיהם הדלים‪ ,‬בנסיעה ברחוב לדרכם האחרונה‪.‬‬
‫לפי הדו״ח הרשמי של הוועדה הפולנית הממשלתית לחקר‬ ‫עם זאת‪ ,‬במשך כל תקופת הגירושים לא פסק הטרור בתוך הגטו‪.‬‬
‫פשעי הנאצים בפולין‪ ,‬היו שם למעלה מֿ‪ 300‬מחנות עבודה כאלה‪.‬‬ ‫בתירוץ של ״התנגדות״ כביכול‪ ,‬היו הורגים עשרות יהודים למען‬
‫האסירים בנו כבישים‪ ,‬הקימו ביצורים‪ ,‬היטו זרמי נהר‪ ,‬עבדו‬ ‫ִיראו וייָראו‪ .‬היו אנשי ס״ס שתפסו ילדים קטנים וניפצו את‬
‫במפעלים כלכליים‪ ,‬במחצבות וכדומה‪ .‬גם בגטאות היתה חובת‬ ‫ראשיהם על אבני המדרכה‪ .‬רבו המקרים אשר היה נדמה כי חוץ‬
‫עבודה כללית‪.‬‬ ‫מפעולת הגירוש‪ ,‬ישנם גרמנים המתעללים ביהודים ממש מתוך‬
‫תובאנה כאן ראיות איך התנהלו החיים במחנה עבודה כזה‪.‬‬ ‫חדוות התעללות‪.‬‬
‫בפ ַלשוּב )‪ (Plaszów‬שליד קרקוב‪ ,‬היה יום העבודה מתחיל בֿ‪4‬‬
‫בבוקר ונגמר בשעות הערב המאוחרות‪ .‬המגורים בצריפים; בכל‬ ‫עם גבור הרעב פיתחו אנשי הס״ס ״שיטה חדשה״‪ .‬הם הודיעו‬
‫צריף כמה מאות אנשים ששכבו על דרגשים בשלוש קומות‪ .‬כל‬ ‫שכל מי שיתנדב לגירוש יקבל לדרך שלושה קילוגרמים לחם‬
‫העבודות בוצעו בריצה מתמדת‪ .‬המפגר היה סופג ‪ 25‬מלקות על גוף‬ ‫וקילו ריבה‪ ,‬ואכן נמצאו רבים שחרפת הרעב שלא יכלו‬
‫עירום‪ .‬האוכל – מעט לחם‪ ,‬פעמיים ביום משקה שנקרא קפה‪ ,‬מרק‬ ‫לשאתה עוד אילצה אותם להתייצב בעצמם במקום הגירוש‪.‬‬
‫דל בצהריים ולעתים מעט שומן‪ .‬האנשים רעבו תמיד‪ ,‬אך אסור היה‬ ‫שוב נראו שיירות של יהודים עם מטלטליהם וילדיהם בידיהם‪,‬‬
‫להכניס אוכל מבחוץ והעבריין היה נורה או נתלה במקום‪ .‬לעתים‬ ‫נעים לעבר אומשלג‪.‬‬
‫נענשו על כך קבוצות שלמות‪ .‬לעתים היו מבוצעות הלקאות‬ ‫אחד הגטאות הראשונים הוקם בלודז׳ )ליצמנשטט – ‪Litzmann-‬‬
‫המוניות על מגרש ה ִמפקדים‪ִ .‬מפקדי עונשין נערכים לעתים‪ ,‬בהם‬ ‫‪ 160,000 .(stadt‬איש צופפו בשטח של ארבעה קילומטרים‬
‫נצטוו האנשים לעמוד שעות שלמות ללא ניע‪ .‬הכושל – נורה‬ ‫מרובעים‪ .‬שישה אנשים בחדר אחד‪ .‬כעבור שנה ורבע כבר מתו‬
‫במקום‪ִ .‬מפקדי תלייה היו מבוצעים בנוכחות כל אנשי המחנה‪ .‬וכך‬ ‫כֿ‪ 15,000‬מהם‪ .‬על אף התנאים האיומים ששררו שם‪ ,‬דחס לכאן‬
‫נראתה תמונת הזוועות׃ ‪ 20,000‬איש עומדים על מגרש מוקף גדר‬ ‫אייכמן עוד ‪ 20,000‬יהודים וֿ‪ 5,000‬צוענים מהרייך‪ .‬הממונה על‬
‫מחושמלת כשמכונות ירייה מוצבות על מגדלי התצפית‪ .‬לעיניהם‬ ‫המחוז התאונן בפני הימלר עצמו שאייכמן מסר כנראה נתונים לא‬
‫תולים נער בן ‪ .15‬החבל נקרע והנער מתבקש רחמים על חייו‪ ,‬אז‬ ‫נכונים לגבי יכולת הקליטה בגטו שהמגפות משתוללות בו‪ .‬את‬
‫תולים אותו שנית‪ .‬נידון אחר למוות‪ ,‬המחכה לתורו‪ ,‬חותך בינתיים‬ ‫שיטות הפעולה של אייכמן מכנה הממונה על מחוז ליצמנשטט‬
‫את גידיו והוא מועלה לגרדום כשכולו שותת דם‪ .‬תשמעו עדויות על‬ ‫כשיטות הצוענים בסחר סוסים‪ .‬הוא לא ידע בכתבו כן‬
‫שיסוי כלבים בבני אדם שנושכו‪ ,‬שנקרעו לגזרים; על אנשי ס״ס‬ ‫בֿ‪ ,9.10.1942‬כי כבר נפלה החלטה להשמיד את כל היהודים‪,‬‬
‫שהיו ניגשים ויורים באנשים סתם‪ ,‬כי כך עלה לפתע בדעתם‪ ,‬על‬ ‫וכי אין הבדל באיזו שיטה תהיה ההשמדה‪.‬‬
‫סלקציות בהן נשלחו חלשים‪ ,‬זקנים וילדים למחנות השמדה תוך‬
‫השמעת שירי ערש ברמקולים‪ .‬ולזוז אסור‪ .‬כל תנועה מפעילה את‬ ‫בקיץ ‪ 1941‬ניסרו בחלל גרמניה רעיונות ותכניות להשמדת‬
‫מכונות הירייה‪.‬‬ ‫היהודים‪ .‬שליחו של אייכמן בפוזנן‪ ,‬שטורמבנפירר היפנר‬
‫)‪ (HÎppner‬כתב מכתב אישי אליו‪ ,‬בו הציע בין השאר לרכז את‬
‫אחוז התמותה במחנות היה מבהיל‪ ,‬ואף הם עצמם היו למכשיר‬ ‫כל היהודים מאזור הוורטגאו‪ ,‬כֿ‪ 300,000‬במספר‪ ,‬במקום בו יוכלו‬
‫השמדה‪ .‬הנה תיאור על מה שאירע בלבוב )‪(Lvov‬׃‬ ‫לעבוד במכרות פחם‪ .‬בדרך זאת הוא רצה להתגבר על סכנת המגפות‬
‫בֿ‪ 2‬ביולי ‪ 1941‬נאסרתי עם עוד כֿ‪ 5,000‬יהודים‪ .‬אחרי‬ ‫הקיימת בלודז׳ ובגטאות אחרים‪ ,‬וגם להשתלט על הבעיה‪ .‬במחנה‬
‫שלושה ימי עינויים נמלטו כמה מאתנו‪ .‬האחרים נהרגו כולם‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬הוא מציע‪ ,‬תעוקרנה כל הנשים היהודיות כדי לגמור בדור הזה‬
‫יומיים לאחר מכן נלקחתי לעבודה ביחד עם ‪ 100‬יהודים‪ .‬בערב‬ ‫עם הבעיה היהודית‪ ,‬והוא מוסיף׃‬
‫חזרו ‪ ;12‬האחרים נהרגו‪ .‬בפברואר ‪ 1942‬נלקחתי למחנה‬ ‫קיימת סכנה כי בחורף זה לא נוכל לספק כל מזון ליהודים‪.‬‬
‫הריכוז של ינובסקה )‪ .(Janówska‬שם קיבלתי טיפוס ודלקת‬ ‫ראוי לשקול ברצינות אם לא יהא זה פתרון יותר אנושי לגמור‬
‫ריאות‪ .‬בֿ‪ 8‬ביוני נלקחתי לשם המתה בירייה‪ .‬נתנו לנו אתים‬ ‫עם היהודים על ידי איזה אמצעי בעל פעולה מהירה‪ .‬מכל‬
‫לכרות את קברינו‪ .‬כשסיימנו נקרא כל אחד בשמו‪ ,‬שניים ירדו‬ ‫מקום יהיה כך יותר נעים מאשר להניח להם לגווע ברעב‪.‬‬
‫‪77‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫המיוחד לביצוע השמדת היהודים‪ ,‬נושא באחריות ישירה של יוזם‬ ‫לבור‪ ,‬שכבו זה ליד זה כשפניהם לקרקע – ונורו‪ .‬שניים אחרים‬
‫ומבצע טבח דמים זה‪ .‬אנחנו נוכיח את יזמתו ושליטתו בגטאות‪ ,‬את‬ ‫שפכו מעט חול על קודמיהם‪ ,‬ירדו‪ ,‬שכבו על הקודמים ונורו‪...‬‬
‫אחריותו וחלקו בהקמת מחנות ההשמדה והפעלתם‪ ,‬את אחריותו‬ ‫ברגע האחרון נמלטתי‪.‬‬
‫לכיליון יהדות פולין‪ .‬גם כאן נפגוש את טיפולו של אייכמן בכלל‬ ‫ביוני ‪ 1943‬נלקחתי ל״בריגדת המוות״‪ ,‬היא יחידת קומנדו‬
‫ובפרט‪ .‬הוא ביצע את תכנית היידריך מֿ‪ .21.9.1939‬הוא פנה‬ ‫‪ .1005‬בריגדה זו נוצרה כדי לטשטש ולמחות את עקבות פשעי‬
‫למשרד החוץ הגרמני וביקש את הסכמתו לנקוט גם לגבי אנשים‬ ‫הגרמנים‪ .‬עבודתנו היתה פתיחת הקברים‪ ,‬שרפת הגופות לאחר‬
‫המחזיקים בפספורטים זרים בגטו ורשה בכל אותם האמצעים‬ ‫הוצאת שיני זהב וטבעות זהב‪ ,‬ופיזור האפר‪ .‬כל יום אספנו כֿ‪8‬‬
‫המשטרתיים שמשתמשים בהם נגד כלל אוכלוסיית הגטו‪ .‬הוא נסע‬ ‫קילוגרמים זהב‪ .‬כשהיו מגיעים קרבנות חדשים היו יורים בהם‬
‫אישית לוורשה ״לטפל״ בעניינים שם‪ .‬הוא ביצע את הפינויים‬ ‫ושורפים אותם במקום‪ .‬לעתים היו מגיעים כֿ‪ 2,000‬איש ביום‪.‬‬
‫העצומים של יהדות פולין למחנות ההשמדה‪ .‬עם זאת נראה אותו‬ ‫הייתי שם עד ‪ 19‬בנובמבר‪ ,‬כשברחתי‪.‬‬
‫מטפל ״בפכים קטנים״׃ פקודת הוצאה להורג בצ׳כנוב )‪(Zichenau‬‬
‫של ארבעה יהודים‪ ,‬ואחר כך פקודה לתלות עוד שבעה יהודים‬ ‫נשארה לנו תמונת השואה במזרח פולין גם מן הצד השני‪,‬‬
‫בגטו סמוך במעמד כל תושביו – ממנו באו‪ .‬כן שלח הודעה‬ ‫הגרמני‪ .‬נשאר לפליטה לידיעת הדורות הבאים הדו״ח‬
‫למשרד החוץ כי הנתין הרומני היהודי הרש רייפר ‪(Hersch‬‬
‫של משמיד יהדות מזרח גליציה‪ ,‬ס״ס גרופנפירר קצמן‬
‫)‪ Reiffer‬מלבוב – נעלמו עקבותיו וכנראה ברח לרומניה‪.‬‬ ‫)‪ .(Katzmann‬הוא סיפר על הנהגת אות היהודים‪ ,‬על הקמת‬
‫מחנות העבודה‪ ,‬על העברת היהודים לגטו ובהזדמנות זו על‬
‫גם הרכוש לא נשכח‪ .‬אנחנו נציג בבית המשפט את ההוראות‬ ‫מתן ״טיפול מיוחד״ לכל ״האלמנטים העצלים והאסוציאליים‬
‫המפורטות לשוד‪ .‬הוראת ביצוע שיצאה מטעם המחלקה הראשית‬ ‫של האספסוף היהודי״‪.‬‬
‫ל ִמנהל ומשק של הס״ס – ‪Wirtschafts-und Verwaltungs-‬‬
‫עד מהרה נתברר‪ ,‬הוסיף קצמן‪ ,‬כי היהודים רואים בעצם קביעתם‬
‫‪ – Hauptamt‬לגבי יהודי פולין המגורשים לאזור לובלין‬ ‫לעבודה ומתן כרטיס עבודה אפשרות להתחמק מגזרות חמורות‬
‫ולאושוויץ קבעה כי יש לכנות את הרכוש היהודי כ״רכוש‬ ‫יותר‪ .‬לפיכך נעשו פעולות חדשות – הוא כותב – אשר כתוצאה‬
‫שהוחרם״ עקב היותו גנוב או כרכוש מוברח‪ .‬לאחר מכן באה‬ ‫מהן ניתן ״טיפול מיוחד״‪ ,‬לאלפי יהודים נוספים‪ .‬צריך היה‬
‫שורת הוראות׃ הכסף המזומן – יישלח לבנק המרכזי של הרייך‪.‬‬ ‫״לש ֵלח״ )‪ (aussiedeln‬עוד רבבות יהודים‪ ,‬כי התברר שאפשר‬
‫שעונים‪ ,‬עטים נובעים‪ ,‬פנסים‪ ,‬ארנקים ושאר חפצים אישיים יש‬ ‫להשיג תעודות עבודה בעד שוחד לגרמנים הנאצים‪.‬‬
‫לתקן ולנקות ולמכור במחיר מינימלי לחיילים הגרמנים בחזית‪ .‬בגדי‬
‫גברים‪ ,‬בגדי נשים – יש למכור לֿ‪ Volksdeutsche‬המתיישבים‬ ‫תוך כדי ביצוע השילוחים נתגלו לקצמן ״קשיים יוצאים‬
‫באזורי המזרח‪ .‬יש למכור להם גם מיטות‪ ,‬שמיכות‪ ,‬מטריות‪ ,‬עגלות‬ ‫מהרגיל״‪ ,‬כי היהודים ניסו להתחבא במרתפים‪ ,‬בבונקרים‪,‬‬
‫ילדים ורשימה ארוכה של חפצים אחרים‪ .‬לבנים ומפות – יש לספק‬ ‫בחפירות ובכל מקום אפשרי‪ .‬אך אנשי הס״ס האמיצים הצליחו‬
‫לצבא‪ .‬משקפיים – למשרד הבריאות‪ .‬פרוות – למשרד הראשי של‬ ‫כמובן להתגבר על קשיים אלה ולהכריח את המתחבאים לצאת על‬
‫הס״ס‪ .‬ולבסוף שתי הוראות קבע׃‬ ‫ידי אש או גז‪ .‬נמצאו יהודים שרכשו נשק‪ .‬נעשו אפילו ניסיונות‬
‫בריחה לחוץ לארץ – הוא כותב בתדהמה‪ .‬״לבסוף נאלצתי״‪ ,‬כותב‬
‫יש להקפיד במיוחד כי האות היהודי יוסר מכל הבגדים‬ ‫קצמן‪ ,‬״לנקוט בצעדים ברוטליים‪ ,‬ואת שארית הפ ֵלטה של יהודי‬
‫והמעילים‪ .‬יש לבדוק את כל דברי הלבוש ולחפש שמא‬ ‫לבוב להשמיד על ידי שרפה או פיצוץ בתיהם ומקומות המחבוא‬
‫הוסתרו בהם חפצי ערך כלשהם‪.‬‬ ‫שלהם‪ .‬כֿ‪ 3,000‬יהודים איבדו עצמם לדעת שם״‪.‬‬
‫המצאה שטנית נוספת של הס״ס היתה להעסיק את היהודים עצמם‬ ‫הדו״ח כולל את הידיעה כי בידי קצמן הושמדו ‪ 434,329‬יהודים‪,‬‬
‫בטיפול‪ ,‬בניקוי ובתיקון של בגדי הנרצחים‪.‬‬ ‫וכי נותרו במחוזו בכמה מחנות ‪ 21,156‬יהודים‪ ,‬אשר גם מספרם‬
‫יחידה מיוחדת של הס״ס עסקה בפעולה הידועה בשם ״מבצע‬ ‫פוחת והולך‪.‬‬
‫ריינהרד״ על שמו של היידריך אשר הומת ביוני ‪ 1942‬בידיו של‬ ‫לדו״ח שלו מצורפת גם רשימה גדולה של שוד רכוש‪ .‬צורפו גם‬
‫פרטיזן צ׳כי‪ ,‬אשר במעשה גבורה נועז הטיל עליו רימון יד‪.‬‬ ‫תמונות‪ .‬קצמן מונה את אבדותיו בחיסול יהדות גליציה׃ ‪ 18‬אנשים‬
‫גלובוצ׳ניק )‪ ,(Globocnik‬מפקד המשטרה באזור לובלין מונה‬ ‫מתו במגפת הטיפוס כשנדבקו מהיהודים‪ 8 ,‬נרצחו בידי היהודים‪2 ,‬‬
‫לראש המבצע‪ ,‬שמטרתו שוד כללי של כל הרכוש היהודי בפולין‬ ‫נהרגו עקב תאונות בשעת הפעולה‪ .‬וקצמן מסיים את הדו״ח שלו על‬
‫והמתת כל בעליו‪ .‬גלובוצ׳ניק הגיש דו״ח הכולל רשימה של מטבע‬ ‫ההשמדה כך׃‬
‫חוץ‪ ,‬חפצי ערך וחפצים אישיים שנשדדו‪ .‬לדברי עצמו‪ ,‬העריך רכוש‬
‫זה לפי ערך נומינלי בלבד והגיע לסכום של ‪ 200‬מיליון מרק‪ .‬מותר‬ ‫למרות העומס הבלתי רגיל שהוטל על כל איש ס״ס ואיש משטרה‬
‫להניח כי החלק הארי של הרכוש נשדד על ידי עושי המלאכה‬ ‫בימי פעולות אלו נשארה רוחם איתנה וראויה לשבח מן היום‬
‫למטרות פרטיות ולא נכלל כלל בדו״ח‪ ,‬כי בישיבת ממשלת‬ ‫הראשון ועד הסוף‪ .‬רק תודות להכרת החובה של כל מפקד וכל‬
‫הגנרלגוברנמן של פרנק הוערך הרכוש שנשדד מיהודי פולין בלבד‬ ‫אדם נתאפשר לנו להשתלט על זוהמה זו בזמן הקצר ביותר‪.‬‬
‫במיליארדים רבים‪.‬‬ ‫כאשר קצמן או בעלי שררה נאצים אחרים מדברים על ״שילוח״‬
‫לניצול כוח העבודה היהודי בגטאות ובמחנות ההשמדה על‬ ‫)‪ (Aussiedlung‬הריהם מתכוונים לגירוש היהודים למחנות‬
‫ידי הס״ס הוקמה ונוהלה על ידו חברה בשם ‪,Ostindustrie‬‬ ‫ההשמדה‪ ,‬שעליהם עוד אדבר‪ .‬בשנים ‪ 1944‐‐1941‬הושמדה‬
‫‪ G.m.b.H.‬או בקיצור ‪ ,OSTI‬שמטרתה – להקים מפעלי תעשייה‪,‬‬ ‫במחנות אלה יהדות פולין בת המיליונים‪.‬‬
‫להעסיק בהם יהודים‪ ,‬לתפוס את כל הציוד וחומרי הגלם של‬ ‫אדולף אייכמן כראש המחלקה היהודית בגסטאפו‪ ,‬כממונה‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪78‬‬

‫נעורים‪ .‬אונטרשטורמפירר הנדקה )‪ (Handke‬מנגב את אגלי‬ ‫היהודים‪ ,‬להפעיל את כל המפעלים שהיו בעבר כבר בידיים יהודיות‪,‬‬
‫הזיעה מפניו האדומים‪ ,‬השמנים‪ .‬לאחר מכן הוא מנגב גם את‬ ‫להקים גם מפעלים גרמניים פרטיים‪ ,‬שכוח עבודה יהודי הועמד‬
‫עורפו ומוכן שוב לפעולה‪ .‬המגלב מצליף שוב ופוגע בקרבנות‬ ‫לרשותם שיחיה בהם ממש כעבדים‪.‬‬
‫מוכי האימה בראשיהם‪ ,‬בפניהם ובכל מקום שניתן‪ .‬קצין נמרץ‪,‬‬ ‫גלובוצ׳ניק דיווח על הצלחת מפעלו‪ ,‬על גיוס רבבות עבדים‬
‫תקיף‪ ,‬מראה למבוהלים את כיוון דרכם‪.‬‬ ‫יהודים לעבודה חינם במפעליה של ״אוסטי״‪ .‬״בכל מקום‬
‫שמאלה – לעבר סטבקי‪ ,‬הוא שער המוות‪ ,‬משם יובלו לרכבת‬ ‫הצלחתי״‪ ,‬הוא כותב‪ ,‬ורק במקום אחד היה כישלון׃ ״בוורשה‪,‬‬
‫שתיקח אותם למאלקיניה )‪ (Malkinia‬ולטרבלינקה‪ .‬זה המקום‬ ‫לא הועברה הפעולה כראוי ולא השתמשו שם בשיטות הנכונות״‪.‬‬
‫לנשים‪ ,‬לזקנים‪ ,‬לבעלי מום‪.‬‬ ‫גטו ורשה היה הגדול בגטאות אירופה‪ .‬לא רק מפני שיהדות‬
‫תנועת יד ימינה – זו הדרך ללשנו )‪ ,(Leszno‬לקרמליצקה‬ ‫העיר היתה רבת אוכלוסים‪ ,‬אלא מפני שנמלטו והועברו לשם רבים‬
‫)‪ ,(Karmelicka‬לנובוליפיה )‪ ,(Nowolipki‬היא דרך החיים‪.‬‬ ‫מן הסביבה ומערים אחרות‪ .‬נראה כי בתקופה מסוימת היו שם כֿ‬
‫לימין יישלחו אלה שמעמלם וזיעתם אפשר עוד לסחוט רווח‬ ‫‪ 500,000‬יהודים‪ .‬הימלר עמד על כך שהמפעלים הכלכליים של‬
‫כלשהו‪.‬‬ ‫הגרמני טיבנס )‪ (Többens‬מרוויחים מיליונים על ידי ניצול עבודת‬
‫העבדים של היהודים‪ .‬אף על פי כן הורה להוציא את היהודים‬
‫כך נראו הסלקציות בגטו‪.‬‬ ‫בהדרגה מכל מפעלי הייצור‪ .‬״נתאמץ להביא פולנים במקום‬
‫תנועות הנוער משוועות לפעולה – אך נשק אין‪ .‬המחתרת הפולנית‬ ‫הפועלים היהודים‪ ...‬ולהעביר את היהודים למקום אחר‪ .‬כמובן גם‬
‫סיפקה תשעה אקדחים וחמישה רימוני יד‪ .‬עם זה צריך לצאת‬ ‫משם יצטרכו היהודים להיעלם ביום מסוים לפי רצון הפירר״‪.‬‬
‫לפעולה‪.‬‬ ‫אין הימלר מוכן לקבל את ההסבר שכדאי לו להשאיר את‬
‫לבסוף נבחרה ועדת תיאום לפעולות המחתרת‪ ,‬ובראשה הועמד‬ ‫היהודים בחיים באשר המפעלים פועלים למען הצבא‪ .‬״הצבא‬
‫מרדכי אנילביץ׳ )‪ .(Anielewicz‬סגנו – יצחק צוקרמן‬ ‫ימסור לנו את הזמנותיו״ – כתב – ״וחפצי הלבוש הדרושים לו‬
‫)‪ .(Zuckerman‬פעולות בודדות של התנגדות ייאוש היו גם קודם‪.‬‬ ‫יסופקו‪ .‬הוריתי לנקוט ללא כל התחשבות בצעדים נגד כל אלה‬
‫כעת תואמה הפעולה‪.‬‬ ‫המאמינים כי יוכלו להתנגד לפעולותינו בתירוץ של ענייני חימוש‬
‫בינואר ‪ 1943‬פעלה המחתרת היהודית לראשונה‪ .‬נפלו הקרבנות‬ ‫כביכול‪ ,‬ואשר לנגד עיניהם לעזור ליהודים ולעניינם״‪.‬‬
‫הגרמניים הראשונים‪ .‬אנילביץ׳‪ ,‬לאחר שאזלה תחמושתו‪ ,‬התנפל‬ ‫באמצע ‪ 1942‬לא היו עוד אשליות בוורשה לגבי כוונות השילוח‬
‫באגרופיו על החייל הנאצי הקרוב‪ ,‬חטף את רובהו והסתלק‪ .‬הוא‬ ‫של הגרמנים‪ .‬לפני כן עוד קיוו היהודים‪ִ ,‬השלו את עצמם ולא היטו‬
‫עוד לחם ופיקד אחר כך בקרבות רבים‪.‬‬ ‫אוזן להפצרות תנועת המחתרת להתנגד בכוח לנאצים‪ .‬ראש מועצת‬
‫רוחם של הנדכאים התעוררה‪ ,‬הגרמנים פגיעים‪ ,‬אפשר להפיל‬ ‫הגטו‪ ,‬אדם צ׳רניאקוב )‪ ,(Czerniaków‬איבד עצמו לדעת על ידי‬
‫בהם קרבנות‪ .‬יצחק קצנלסון )‪ ,(Katzenelson‬משורר השואה‬ ‫רעל ביחד אם אשתו עוד ביולי ‪ ,1942‬כאשר הגרמנים תבעו לספק‬
‫שנספה בה בעצמו‪ ,‬שר׃‬ ‫יהודים נוספים לשילוח‪ .‬אך המשלוחים נאספו בכל זאת לאלפים‬
‫ולרבבות‪ .‬בספטמבר נאספו למעלה מֿ‪ 100,000‬יהודים באזור‬
‫הם לא ידעו לא שיערו – ״היהודים יורים!״‪ ,‬שמעתי קול כעור‬ ‫שנקרא ה״דוד״‪ 30,000 .‬שוחררו לעבודה והיתר שולח למחנות‬
‫בפי מושחת‪ ,‬בטרם נשמתו טמאה ייפח‪ ,‬לא קול קריאה אשמע‪,‬‬ ‫הכליה‪ .‬הפעם נשלחה גם המשטרה היהודית של הגטו‪ .‬נשמע את‬
‫רק פלצות – הייתכן?!‬ ‫התיאור׃‬
‫המאבק החל‪ ,‬מאבק נואש‪ ,‬ללא צל של תקווה‪ ,‬ללא סיכוי‪ ,‬ללא‬ ‫גרמנים מובילים את היהודים הנותרים לתוך ה״דוד״‪ ,‬בין‬
‫תוחלת ובלבד לא ללכת עוד כצאן לטבח ובלבד להכות במרצחים‬ ‫הרחובות זמנהוף )‪ ,(Zamenhof‬סטבקי )‪ ,(Stawki‬סמוצ׳ה‬
‫המאוסים‪ .‬המחתרת התארגנה מחדש‪ ,‬הגטו חולק לאזורים‪ ,‬הוחל‬ ‫)‪ (Smocza‬וגנשה )‪ .(Gçsia‬בהצטלבות רחובות מילה )‪(Mila‬‬
‫במאמץ קדחתני לרכוש נשק מהצד הנוצרי של העיר‪ .‬אקדח עלה‬ ‫וגנשה חוסם שער של עץ את המדרכה לכל רוחבה‪ .‬דרך שער‬
‫אלפי זהובים‪ .‬הנשק הוברח בכל הדרכים‪ ,‬דרך תעלות הביוב‪ ,‬על ידי‬ ‫חיים ומוות זה זוחל ההמון בשורה עורפית‪ .‬כל אדם נתון‬
‫שיחוד השומרים‪ ,‬במכוניות מזון‪ .‬״אילו יכולנו להשיג את הנשק‬ ‫לבדיקה קפדנית‪ .‬שורת אנשי ס״ס צעירים‪ ,‬ערנים‪ ,‬עומדת על‬
‫והתחמושת הדרושים״‪ ,‬כתב אנילביץ׳ ערב המרד‪ ,‬״יכול היה הקרב‬ ‫המשמר‪ ...‬אקדוחיהם תלויים במדיהם‪ .‬״יותר מהר‪ ,‬יותר מהר״‪,‬‬
‫על הגטו לעלות לאויב באוקיינוס של דם‪ ...‬אך גם בלי זה נוכיח מה‬ ‫הם צורחים‪ .‬צליפת מגלבים וקריאות אימה מתמזגים יחד‪.‬‬
‫כוחה של אמונה וביטחון בכוחותינו״‪ .‬הוחל בהקמת בונקרים‪ ,‬אלה‬
‫מקומות המחבוא והתעלות התתֿקרקעיות לצבירת נשק‪ ,‬להקמת‬ ‫ההמון צועד ללא סוף‪ ,‬דרך שער החיים והמוות‪ .‬חולפים‬
‫דרכי קישור ולהקלת הקרב‪.‬‬ ‫אנשים חיוורים‪ ,‬מבוהלים‪ ,‬עיניהם אדומות מן האימה‪ .‬גברים‬
‫עוזרים לנשיהם‪ ,‬אימהות מחבקות פעוטותיהם‪ .‬בנות מוליכות‬
‫הנאצים הוכו בתדהמה‪ .‬לאחר חיסול ִקני ההתנגדות הראשונים‬ ‫בזהירות אימהות ישישות‪ .‬בני משפחה מתאמצים להישאר‬
‫החלו במלאכת הפיתוי הרגילה‪ .‬״כל משאלתנו לשלוח כמה יהודים‬ ‫צמודים זה לזה ולהידחק כגוף אחד‪ ,‬וכל אחד מחזיק בידו את‬
‫נוספים למחנות עבודה; מה כל הרעש?״‬ ‫הכרטיס המקנה לו את זכות החיים‪ ,‬את ״תעודת העבודה״‪ .‬הם‬
‫אנשי הס״ס ניסו שוב את כוחם באיומים כלפי מועצת הגטו‪ ,‬אך‬ ‫מחזיקים את המסמך בדבקות כי זו הערובה היחידה לזכותם‬
‫הללו הודיעו הפעם כי אין להם עוד שליטה על היהודים‪.‬‬ ‫לחיות‪ ,‬ומה שחשוב יותר – לזכות יקיריהם לחיים‪.‬‬
‫הימלר פקד להשמיד את הגטו‪ .‬״מקום משכנם של ‪500,000‬‬ ‫היום הוא היום הגדול‪ .‬יום נאה הוא‪ .‬השמש מצטחקת ברעננות‬
‫‪79‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫ובפתח תאי הגזים‪ .‬הנאצים אסרו על פעולות ציבוריות ועזרה הדדית‬ ‫יצורים תתֿאנושיים״‪ ,‬כתב‪ ,‬״שבין כך אין לו ערך לגרמנים – צריך‬
‫– והיהודים הקימו מפעלי סעד למאות‪ .‬נאסרה ההוראה לילדים‬ ‫להיעלם״‪.‬‬
‫יהודיים – והיהודים מצאו דרך לחנך את בניהם בחשאי‪ .‬הכובשים‬ ‫בֿ‪ 19‬באפריל ‪ ,1943‬בערב פסח‪ ,‬החלו לנוע לעבר הגטו כוחות‬
‫גזרו עונש מוות על האזנה לרדיו של חוץ לארץ והיהודים הוציאו‬ ‫הס״ס החמוש בפיקודו של יורגן סטרופ )‪ ,(Jürgen Stroop‬שנתמנה‬
‫בחשאי עיתונות שהכילה את הודעות בנות הברית‪ .‬רבבות יהודים‬ ‫זה לא מכבר למפקד המשטרה בוורשה‪ .‬הכוח התוקף מנה כֿ‪2,100‬‬
‫הצטרפו לפרטיזנים ולחמו נגד הגרמנים הנאצים ביחידות לוחמות‪.‬‬ ‫חיילים בסיוע טנקים‪ .‬המחתרת היהודית פתחה באש‪ .‬רבים‬
‫והפלא הגדול הוא כי לאחר שנות דיכוי‪ ,‬השפלה‪ ,‬הפקרה ורעב‪ ,‬עוד‬ ‫מהגרמנים נפגעו‪ .‬בקבוקי מולוטוב הניסו את הטנקים‪.‬‬
‫מצאו היהודים כוח נפשי לכל גילויי המרי‪ ,‬ההתנגדות‪ ,‬העמידה מול‬
‫המנגנון האדיר של הגסטאפו וכלי המשחית שלו מחד גיסא‪ ,‬ומול‬ ‫אנילביץ׳ כתב לצוקרמן‪ ,‬שנשלח לצד השני של ורשה כדי לדאוג‬
‫כל דרכי הפיתוי‪ ,‬ההונאה‪ ,‬התרמית וההסוואה ביחס לכוונות‬ ‫לאספקה ולעזרת המחתרת הפולנית׃‬
‫ההשמדה – מאידך גיסא‪.‬‬ ‫נפל דבר שהוא למעלה מחלומותינו הנועזים ביותר‪ .‬הגרמנים‬
‫וכבר לאחר דיכוי המרד‪ ,‬התאגדו השרידים בצד האחר של ורשה‬ ‫ברחו פעמיים מן הגטו‪ ...‬מהערב אנו עוברים לשיטת פעולה‬
‫לגוף יהודי לאומי וקראו ליהודים ביולי ‪ 1944‬להתאחד ולהילחם‬ ‫פרטיזנית‪ .‬בלילה יוצאות שלוש פלוגות שלנו‪ ,‬שני תפקידים‬
‫באויב‪ .‬״העם היהודי חי״ – כתבו‪ ,‬וניבאו כי כפיצוי היסטורי יחיד‬ ‫לפניהן׃ סיור למזון והשגת נשק‪ ...‬לא אוכל לתאר לפניך את‬
‫לעם הדווי שהפסיד לדבריהם חמישה מיליון נפש‪ ,‬תינתן להם מדינה‬ ‫התנאים בהם חיים פה היהודים‪ .‬רק יחידי סגולה יחזיקו מעמד‪.‬‬
‫דמוקרטית חופשית בה תוכל האומה העברית המעונה להתפתח‬ ‫כל השאר ייספו במוקדם או במאוחר‪ .‬הגורל נחרץ‪ .‬בכל‬
‫וליצור מחדש‪ .‬הכרוז מסיים ואומר׃‬ ‫הבונקרים בהם מסתתרים חברינו אי אפשר אפילו להדליק נר‬
‫בלילה מפאת חוסר אוויר‪ ...‬היה שלום יקירי‪ .‬אולי עוד נתראה‪.‬‬
‫אם נחרץ גורלנו למות – יהיה זה בקרב‪ .‬כל אחד מאתנו ראה‬ ‫העיקר – חלום חיי קם והיה‪ .‬זכיתי לראות הגנה יהודית בגטו‬
‫כבר את המוות בעיניו פעמים כה רבות שאין המוות נורא‬ ‫בכל גדולתה ותפארתה‪.‬‬
‫עוד‪ ...‬כל יהודי שניצל חייב לראות עצמו כחייל בצבא העזרה‬
‫ההדדית והקרב היהודי‪ ,‬לוחם לדמוקרטיה ולשחרור‪.‬‬
‫החל קרב גבורה נואש‪ .‬הנאצים שמו מצור על הגטו ופתחו בהפצצה‬
‫אולם מרד לוחמי גטו ורשה הוא שהפך לסמל של מאבק גבורה אשר‬ ‫אכזרית‪ ,‬ולאחריה נכנסו יחידות הס״ס‪ ,‬תפסו שבויים‪ ,‬החריבו‬
‫כמוהו לא ידעה ההיסטוריה היהודית מימי ברֿכוכבא‪ .‬הם לחמו‬ ‫בניינים ובונקרים‪ .‬הנלקחים בשבי‪ ,‬שמנו עשרות אלפים – הושמדו‪,‬‬
‫ללא צל של תקווה לנצח בקרב‪ ,‬אך מתוך הכרה ברורה כי מותם ייתן‬ ‫חלקם במקום וחלקם במחנה טרבלינקה‪ .‬בדו״ח האחרון שלו מֿ‬
‫טעם לחייהם של אחרים‪ .‬הם וחבריהם למרי‪ ,‬לעמידה ולהתנגדות‬ ‫‪ 16.5.1943‬הודיע מדכא המרד סטרופ כי בפעולת הדיכוי הושמדו‬
‫בפני צר‪ ,‬לא יכלו עוד להציל את חיי היהודים‪ ,‬אך את כבוד העם‬ ‫‪ 56,065‬יהודים‪ .‬קשה לבלי לציין שהוא‪ ,‬המרצח והמשמיד‪ ,‬קורא‬
‫גאלו‪.‬‬ ‫לקרבנותיו בשם ״שודדים״ )‪ .(Banditten‬אנחנו נגיש לבית המשפט‬
‫על מותם יאבל ישראל ועל מורשת גבורתם יחנך את בניו‪.‬‬ ‫את הדו״ח של יורגן סטרופ המתחיל במילים ״אין עוד משכנות‬
‫יהודים בוורשה״‪ .‬נגיש לכם גם את התמונות שצירף לדו״ח שלו –‬
‫סופה המר של יהדות פולין בא במחנות ההשמדה‪ ,‬אליהם‬ ‫את התמונה המפורסמת של הילד הקטן העומד כשידיו מורמות –‬
‫הועברו מיליונים לפי הוראות אייכמן ועוזריו לפשע‪ .‬הסוף בא‬ ‫אף הוא אויב הרייך הגרמני‪ ,‬את תמונת הלוחמות כשמעיניהן כבר‬
‫באושוויץ‪ ,‬בבלז׳ץ‪ ,‬בטרבלינקה‪ ,‬בסוביבור‪ ,‬במיידנק ובחלמנו‪ .‬ועל‬ ‫נשקף מר המוות‪.‬‬
‫מה שאירע שם עוד אשוב לדבר‪.‬‬
‫לא אגולל במשפט נגד אדולף אייכמן את כל היריעה של המרד‪.‬‬
‫תולדותיו יונצחו בדברי ימי ישראל כמאמץ גבורה עילאי‪ ,‬כקרב‬
‫ההשמדה בברית המועצות ובאזורים שנפלו‬ ‫נואש של גיבורי עם שהצליחו להחזיק מעמד נגד עצמת הצבא‬
‫בידי גרמניה הנאצית‬ ‫הנאצי במשך קרוב לחודש ימים‪ .‬לאחר גמר ההתנגדות המאורגנת‬
‫ועתה נפנה הלאה מזרחה ונראה מה אירע ליהודי ברית המועצות‬ ‫נמשכו עוד חודשים הקרבות בין עיי המפולת‪ ,‬מתוך ביבי השופכין‪,‬‬
‫באזורים שנפלו בידי גרמניה הנאצית‪.‬‬ ‫מתוך המחבואים‪ ,‬כשהגרמנים מפעילים נגד הלוחמים את כל כלי‬
‫הזכרתי כי דרך השמדת היהודים בכל ארץ היתה קשורה בצורה‬ ‫המשחית שברשותם‪ .‬עוד בספטמבר ‪ 1943‬נמשכו קרבות בודדים עד‬
‫כלשהי בטיפולם של הנאצים באוכלוסיית אותה מדינה‪ .‬כל היהודים‬ ‫שנדם קול הגבורה ואחרוני הלוחמים נפלו‪.‬‬
‫היו מיועדים להשמדה‪ ,‬אך צורת הביצוע היתה שונה׃ בנורווגיה‬ ‫ורשה לא היתה המקום היחידי שבו ארגנו היהודים התנגדות‬
‫ודנמרק למשל‪ ,‬שהגרמנים התחשבו עוד במידה מסוימת עם רגישות‬ ‫למשמידיהם‪ .‬לפני כן‪ ,‬ואף אחר כך‪ ,‬היו פעולות צבאיות‬
‫אוכלוסייתן‪ ,‬או בפולין שהיתה רק מאגר לכוח עבדים או בברית‬ ‫בצ׳נסטוכובה )‪ ,(Czçstochowa‬בווילנה )‪ ,(Vilna‬בקרקוב‬
‫המועצות – זה היריב השנוא של היטלר שרק לזמן מה כבש את‬ ‫)‪ ,(Cracow‬בבנדז׳ין )‪ ,(Bçdzin‬בביאליסטוק )‪(Bialystock‬‬
‫חמתו כלפיו עקב הרצון שלא להסתבך במלחמה בשתי חזיתות‪.‬‬ ‫ובמקומות רבים אחרים‪ .‬אחר כך באו התקוממויות בתוך ִקני‬
‫כשסיים את כיבושיו במערב ונוכח כי הכרעת אנגליה תצריך זמן‪,‬‬ ‫ההשמדה‪ ,‬בין תאי הגזים של טרבלינקה‪ ,‬סוביבור ואושוויץ‪ .‬היו אף‬
‫החליט היטלר לבצע את תכניתו הישנה ולהסתער על ברית‬ ‫גילויי גבורה‪ ,‬התנגדות ומרי בודדים למאות‪ .‬היהודים ניסו בכל‬
‫המועצות‪ ,‬שכללה כבר עתה את הבלטיקום‪ ,‬את מזרח פולין וחלק‬ ‫מקום ובכל עת לעמוד בפני המשמידים ובלי לאבד את צלם‬
‫מבסרביה‪ .‬מבצע ״ברברוסה״ הוכן באביב ‪ .1941‬גרמניה הנאצית‬ ‫האלוהים וצלם האדם‪ .‬הס״ס אסר על התפילה – ויהודים ארגנו‬
‫רצתה בקרב בזק אכזרי שינחית על ברית המועצות מכה ניצחת‪,‬‬ ‫בחשאי מניינים ותפילות בכל אתר ואתר ואפילו במחנות ההשמדה‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪80‬‬

‫מיוחדות‪ ...‬ובלטביה בעזרת משטרת העזר הלטבית‪ ,‬הוצאות להורג‬ ‫ובמהירות האפשרית‪ .‬לשם כך נעשו עבודות הכנה קפדניות‪,‬‬
‫בקנה מידה גדול‪ ,‬בעיקר בערים ובשדה הפתוח״‪.‬‬ ‫שמטרתן היתה להבטיח באמצעים הדרסטיים ביותר‪ ,‬כי המהלומות‬
‫יחידות מיוחדות ומשטרת עזר זו וכן כוחות אחרים מבין‬ ‫המיועדות תהיינה יעילות ושעורפו של הצבא יובטח‪ .‬למטרה זו‬
‫האוכלוסייה המקומית בארצות הכיבוש פעלו לפי פקודת שלטונות‬ ‫ארגן הס״ס עוצבות מבצע )איינזצגרופן( חדשות במאי וביוני ‪.1941‬‬
‫הכיבוש ובעיקר לפי פקודת יחידות הס״ס למיניהן ולסוגיהן‪.‬‬ ‫היידריך ושטרקנבך )‪ (Streckenbach‬מן הרזה״א טיפלו בדבר‬
‫באופן אישי‪ .‬אייכמן שותף בכל הנוגע ליהודים‪ .‬הוא השתתף‬
‫שטלקר דיווח על התנגדות בקובנה‪ .‬בלטביה הוא הספיק לדברי‬ ‫בפגישה הסודית בפרינץ אלברכט פלס )‪(Prinz Albrecht Palace‬‬
‫הדו״ח מֿ‪ 15.10.1941‬להרוג עד אז ‪ 30,000‬יהודים‪ .‬את הנשים –‬ ‫בברלין‪ ,‬בה הסביר היידריך למפקד האיינזצקומנדוס‪ ,‬מהן הורכבו‬
‫כך כתב – הוא מעסיק לעת עתה בעבודה‪ ,‬בינתיים הקים גטאות‬ ‫האיינזצגרופן‪ ,‬את תפקידם בהשמדת כל היהודים‪ .‬סוכם עם הצבא‬
‫בקובנה ובריגה‪ ,‬בשכונות הגרועות ביותר בערים‪ ,‬לאחר שציווה‬ ‫כי הטיפול ביהודים יהיה בידי משטרת הביטחון והס״ד שיפעלו‬
‫עליהם לענוד את אות הקלון‪ .‬בסך הכול הוא מדווח על רצח של‬ ‫בשיתוף פעולה עם הצבא‪ ,‬אך באופן עצמאי‪ .‬פון בראוכיטש ‪(von‬‬
‫‪ 135,567‬איש‪.‬‬ ‫)‪ ,Brauchitsch‬מפקד צבא הפלישה‪ ,‬הסכים להעניק למשטרת‬
‫נגיש לכם את הדו״חות של האיינזצגרופן המצויים בידינו‪.‬‬ ‫הביטחון סמכויות רחבות ביותר‪ .‬ההוראות של הרזה״א לעוצבות‬
‫מסמכים מקפיאי דם ומסמרי ☻ער‪ .‬אדם קורא עשרות דו״חות אלה‪,‬‬ ‫המבצע היו פשוט להרוג את היהודים‪ ,‬כולל נשים וילדים‪ ,‬ביחד עם‬
‫מעיין בדברים שנאמרו במשפטים קודמים באותו עניין‪ ,‬בדברי‬ ‫כל הצמרת והפקידות הקומוניסטית הלאֿיהודית‪.‬‬
‫העדים‪ ,‬בדברי הניצולים הבודדים‪ ,‬לכאורה הכתוב מובן‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫ממשרד ‪ IV‬של הגסטאפו יצאו בֿ‪ 17.7.1941‬ההוראות הבאות׃‬
‫אתה חוזר ושואל את עצמך׃ ״אז איך זה יכול להיות?״ וכמעט אי‬
‫בראש ובראשונה יש לאתר את כל ״המהפכנים המקצועיים‪ ,‬כל‬
‫אפשר להאמין כי במשך חודשים רבים היו אלפי אנשים רוצחים מדי‬
‫פקידי הקומינטרן‪ ,‬כל הקומיסרים הפוליטיים של הצבא האדום‪,‬‬
‫יום ביומו במו ידיהם בדם קר‪ ,‬במתכוון ובהחלטה נחושה‪ ,‬המונים‬
‫כל האינטליגנציה הסובייטית וכל היהודים״‪ .‬בהוראות נאמר‬
‫המונים של יצורי אנוש‪ ,‬עד שמספרם עלה וגאה והגיע כמעט‬
‫עוד כי ״יש לשים יד על כל האנשים הללו‪ ,‬לדווח על הפעולה‬
‫לשלושתֿרבעי מיליון יהודים‪ .‬קשה להסתגל למחשבה שפריצי‬
‫לרזה״א מדי שבוע‪ .‬את הטיפול המיוחד יש לבצע בשטח‬
‫חיות כאלה יכלו להתהלך עלי אדמות‪.‬‬
‫הסובייטי לשעבר‪ .‬במחנות עצמם יש לבצע הוצאות להורג‬
‫הרצח בוצע פה כמלאכת יום; לאחר כל מרחץ דמים היו‬ ‫באזור המחנה‪ .‬גם על מתן טיפול מיוחד יש לדווח בפרוטרוט״‪.‬‬
‫הרוצחים סועדים לבם‪ ,‬מעשנים‪ ,‬משוחחים על דא ועל הא‪ ,‬ואז היו‬
‫מוכנים לקבוצת הקרבנות הבאה שכבר הועמדה בתור‪ .‬לעתים היו‬ ‫אנו נגיש לכם את הדיווח על ההשמדה הזאת‪ ,‬את המסמכים‬
‫הרוצחים מכירים את קרבנותיהם באופן אישי‪ ,‬כגון במקרה של‬ ‫המדברים בלשון משרדית פשוטה על רצח המוני של רבבות ומאות‬
‫יהודי ִמ ֶמ ֶמל )‪ ,(Memel‬שהועמד מול לועי הרובים של שכניו מן‬ ‫אלפי בני אדם‪.‬‬
‫העיר‪ .‬ואז הוא ביקש את הטובה הזאת מידי מרצחו׃ ״גוסטב‪ ,‬תירה‬ ‫מפקד האיינזצגרופה ‪ ,D‬אוטו אולנדורף )‪ ,(Ohlendorf‬תיאר‬
‫היטב״ )”!‪ .(“Gustav, schiess gut‬זאת ביקש‪ ,‬כדי שימות מיד ולא‬ ‫אחר כך בהצהרות את דרך הביצוע של הפקודה שקיבל ואת רצח‬
‫יצטרך לבקש כדור שני לגמר ייסוריו‪.‬‬ ‫‪ 90,000‬היהודים׃‬
‫והקרבנות הגיעו בטורים ארוכים‪ ,‬רבנים במעילי הקטיפה שלהם‪,‬‬ ‫הגברים‪ ,‬הנשים והילדים הובאו למקום ההוצאה להורג‪ ,‬על פי‬
‫ילדי טיפוחים רכים‪ ,‬עוללים‪ ,‬זקנים וישישים – כולם הובלו לקבר‬ ‫רוב ליד חפירות שהוכנו בשביל חיל השריון‪ .‬אז ירו בהם‪,‬‬
‫פתוח‪ ,‬נורו ונקברו ומעליהם הושכבו הבאים בתור‪ .‬וכך אנו קוראים‬ ‫כשהם כורעים על ברכיהם או עומדים‪ ,‬והגוויות הושלכו‬
‫דו״ח משרדי רגיל‪ ,‬משובץ בתוך אינפורמציה כללית על הנעשה‬ ‫לחפירה‪ .‬אני לא הרשיתי מעולם שאיש מסוים יירה‪ ,‬אלא‬
‫בשטחי הכיבוש‪ ,‬על הלכי רוח באוכלוסייה‪ ,‬ובתוך זה על רצח ‪55,000‬‬ ‫הוריתי לקבוצה שלמה שתירה בבת אחת בכדי למנוע הטלת‬
‫יהודים ברוסיה הלבנה‪ 54,596 ,‬באזור סימ ֶפרופּול )‪,(Simferopol‬‬ ‫אחריות אישית ישירה‪ ,‬אך מפקדי הפעולה היו חייבים לירות‬
‫‪ 10,000‬בדנייפרופטרובסק‪ ,‬כֿ‪ 10,000‬בצ׳רניחוב )‪,(Czernigov‬‬ ‫ירייה אחרונה בקרבנות שטרם מתו‪ .‬בתחילת ‪ 1942‬שלח לנו‬
‫‪ 45,467‬במרכז החזית‪ 16,964 ,‬באזור מינסק ובקרבת מוסקבה‪,‬‬ ‫ראש משטרת הביטחון והס״ד מברלין מכוניות של גז‪...‬‬
‫‪ 5,000‬בניקולייב )‪ (Nikolayev‬ורבים רבים בערים אחרות‪ ,‬המצטרפים‬ ‫וכשנאספו די קרבנות נשלחו המכוניות להשמדה‪ .‬העמדנו את‬
‫יחדיו לתמונת טבח כללית של מאות אלפי איש לאורך כל אזורי‬ ‫המכוניות בקרבת מחנות מעבר שם נאספו הקרבנות‪ .‬נאמר‬
‫הכיבוש הגרמניים בברית המועצות והשטחים שסופחו אליה‪.‬‬ ‫להם שהם מועברים למקום אחר ולשם כך עליהם לעלות‬
‫למכוניות‪ .‬אז נסגרו הדלתות ודרך צינורות ההובלה הוזרם הגז‬
‫תחילה היו רוצחים את האנשים בבגדיהם‪ .‬אחר כך‪ ,‬כפי שהעיד‬
‫פנימה‪ .‬הקרבנות מתו תוך ‪ 15‐‐10‬רגעים‪ .‬המכוניות נסעו‬
‫פאול בל‪‬בל )‪ ,(Blobel‬איש יחידת אייכמן – שונתה השיטה‪.‬‬
‫למקום הקבורה‪ ,‬הגוויות הוצאו ונקברו‪.‬‬
‫האנשים נצטוו להשאיר בגדיהם בצד‪ ,‬נשארו עירומים‪ .‬נאזין נא‬
‫לתיאור׃‬ ‫שטלקר )‪ ,(Stahlecker‬מפקד האיינזצגרופה ‪ A‬שפעלה בארצות‬
‫‪...‬האנשים שירדו מהמכוניות‪ ,‬גברים‪ ,‬נשים וילדים מכל הגילים‬ ‫הבלטיקום ובצפון‪ ,‬דיווח כי לתימהונו לא עלה בידו להפעיל‬
‫– נצטוו להתפשט על ידי איש ס״ס שהחזיק שוט הצלפה‬ ‫פוגרומים נרחבים למדי על ידי האוכלוסייה המקומית בליטא‪ ,‬גם‬
‫לרכיבה או לכלבים‪ .‬היה עליהם להניח את בגדיהם במקומות‬ ‫בלטביה לא נתן לו הפוגרום יותר מֿ‪ 400‬הרוגים יהודים‪.‬‬
‫המיועדים לכך‪ ,‬את הנעליים לחוד‪ ,‬את הלבוש העליון לחוד‪,‬‬ ‫״אפשר היה לצפות״‪ ,‬כתב שטלקר‪ ,‬״כי הפוגרומים לא יפתרו‬
‫את הלבנים לחוד‪ .‬ראיתי ערמת נעליים בה כֿ‪ 800‬עד ‪1,000‬‬ ‫את הבעיה בשטח המזרח‪ ...‬לפיכך בוצעו בליטא על ידי יחידות‬
‫‪81‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫כאן רק דרך להשמדה מהירה ובינתיים אמצעי לניצול כוח העבודה‬ ‫זוגות‪ ,‬ערמות גדולות של לבנים ובגדים‪ .‬אנשים התפשטו ללא‬
‫היהודי‪ .‬כאן לא התעסקו הרבה בשלבי הכנה וכבר בשבועות‬ ‫צעקות וללא בכי‪ .‬המשפחות עמדו בקבוצות‪ ,‬נשקו זה לזה‪,‬‬
‫הכיבוש הראשונים החלו ההוצאות להורג ביריות‪ ,‬לעתים בקבוצות‪,‬‬ ‫נפרדו האחד מחברו‪ ,‬חיכו לאות מאיש הס״ס שעמד ליד‬
‫לעתים בהמונים ועד להרג – התעללויות אכזריות וסבל היו מנת‬ ‫החפירה‪ ,‬אף הוא שוט בידו‪ .‬לא נשמעה תלונה או בקשת‬
‫חלקם של כל שוכני הגטו‪ .‬אלפים ברחו ליערות‪ ,‬הצטרפו‬ ‫רחמים‪ .‬הנה חולפת משפחה שמנתה כשמונה נפשות‪ ,‬גבר‪,‬‬
‫לפרטיזנים‪ ,‬אחזו בנשק‪ ,‬לחמו‪ ,‬וכתבו את הפרק מהזהיר של‬ ‫אישה‪ ,‬שניהם כבני חמישים ועמהם ילדיהם כבני שנה‪ ,‬שמונה‬
‫הפרטיזן היהודי בתולדות השואה‪ .‬אך לא רבים זכו לכך‪ .‬רוב‬ ‫ועשר ושתי בנות גדולות כבנות עשרים או עשרים וארבע‪.‬‬
‫היהודים נכלאו בגטאות והומתו‪.‬‬ ‫אישה זקנה‪ ,‬שערה לבן כשלג‪ ,‬החזיקה את התינוק בן השנה‬
‫בגטאות ריגה ומינסק בהם נקלטו יהודים מן הרייך והועסקו‬ ‫בזרועותיה‪ ,‬שרה לו שירים ודגדגה אותו‪ .‬התינוק נהר בחדווה‪.‬‬
‫זמנית עד להשמדתם‪ ,‬באלה טיפל אייכמן במיוחד‪ .‬עוד באוקטובר‬ ‫הזוג הביטו זה בפני זה כשעיניהם מלאות דמעות‪ .‬האב החזיק‬
‫‪ 1941‬סיפר על תכניתו זו לד״ר ווצל )‪ ,(Wetzel‬ממשרד רוזנברג‪.‬‬ ‫בידו של הילד בן העשר ודיבר אליו רכות; הילד נאבק בקושי‬
‫משטרת דיסלדורף )‪ (Düsseldorf‬דיווחה לו על השילוח בדצמבר‬ ‫עם הדמעות‪ .‬האב הורה באצבעו לעבר השמים‪ ,‬ליטף את‬
‫‪ ,1941‬ולדו״ח צורפה הרשימה המדויקת של ‪ 1,067‬המשולחים‪,‬‬ ‫ראשו של הנער ונראה כמסביר לו דבר מה‪ .‬ברגע זה קרא איש‬
‫ממוינת לפי גיל‪ ,‬מין ומקצוע‪ .‬אתם תראו את סימוני פקיד השילוח‬ ‫הס״ס משהו לחברו‪ .‬האחרון מנה ‪ 20‬איש והורה להם לעבור‬
‫שסימן לו כל קבוצה של חמישה מגורשים בארבעה קווים אנכיים‬ ‫מעבר לשוחה‪ ,‬ביניהם אותה המשפחה‪ .‬נערה אחת‪ ,‬תמירה‪,‬‬
‫וקו אלכסוני אחד‪.‬‬ ‫בעלת שער שחור‪ ,‬עברה על פני‪ ,‬הצביעה על עצמה ואמרה׃‬
‫״‪23‬״‪ .‬האנשים שכבו לחוצים זה על זה כך שרק ראשיהם נראו‪.‬‬
‫לאחר מכן נשמע על מגורשים אלה מהדו״ח מס׳ ‪ 154‬של‬ ‫כולם זבי דם‪ .‬כמה מאלה שנורו עוד נעו‪ .‬אחדים הניעו‬
‫האיינזצגרופה ‪ .A‬הם הגיעו לריגה ומינסק והועברו לגטאות‪.‬‬ ‫זרועותיהם‪ ,‬סובבו ראשיהם להראות כי עודם בחיים‪ .‬היו שם‬
‫למגורשי הרייך סוּפר שהם מועברים להתיישבות‪ ,‬כגון התיישבות‬ ‫כאלף איש‪ .‬היורה היה איש ס״ס שישב בפתח החפירה‪,‬‬
‫חקלאית בארץ‪ .‬הדו״ח מוסיף׃‬ ‫כשרגליו מתנופפות בתוכה‪ .‬על ברכיו מכונת ירייה וסיגריה‬
‫אפשר להרגיש בכך כי יהודים אלה יצרו להם תמונה מסולפת‬ ‫בפיו‪ .‬האנשים‪ ,‬עירומים לגמרי‪ ,‬ירדו בכמה מדרגות שנחפרו‬
‫לגמרי לגבי עתידם‪ ,‬הם רואים את עצמם כחלוצים שנשלחו‬ ‫בקיר החימר של החפירה‪ ,‬הניחו ראשיהם מעל לראשי האנשים‬
‫ליישוב המזרח‪ ...‬בינתיים קבע מפקד ס״ס בכיר ומפקד‬ ‫שכבר שכבו שם‪ ,‬כפי שאיש הס״ס הורה להם‪ .‬הם שכבו לפני‬
‫המשטרה בריגה גרופנפירר יקלן )‪ (Jeckeln‬הוצאה להורג‬ ‫המתים או הפצועים; אחדים ליטפו את אלה שהיו עדיין בחיים‬
‫ביריות שתוצא לפעול ביום ‪ 30.11.1941‬ותכלול כֿ‪4,000‬‬ ‫ודיברו אליהם בקול רך‪ .‬אז נשמעה סדרת יריות‪ ,‬בחפירה נראו‬
‫יהודים מגטו ריגה וחלק ממגורשי הרייך‪.‬‬ ‫הגוויות המתעוותות מעל לאלה ששכבו כבר ללא נוע‪ .‬הדם‬
‫פרץ מעורפם‪ .‬בינתיים התקרבה כבר הקבוצה השנייה‪ .‬הם ירדו‬
‫כך חוסלו הגטאות שהוקמו‪ ,‬חלקם על ידי הרעבת האוכלוסייה‪ ,‬על‬ ‫לתעלה‪ ,‬הניחו עצמם ליד הקרבנות הקודמים ונורו‪.‬‬
‫ידי מחלות‪ ,‬חלקם בפעולות הריגה ישירה‪ .‬בערים הקטנות היו‬
‫מצווים על האנשים להתייצב עם אתי חפירה‪ ,‬מוציאים אותם מחוץ‬ ‫דברי חפץ וערך – נלקחו ונשדדו תחילה‪ ,‬ואחר כך – לקבר הפתוח‪.‬‬
‫לעיר‪ ,‬מצווים עליהם לכרות את קבריהם‪ ,‬יורים בעורפם‪ ,‬ובבעיטת‬ ‫בקייב חוסלו בשני ימים בלבד ‪ 33,771‬יהודים‪ .‬והדו״ח על כך מדבר‬
‫רגל מאחור מטילים את הגוף לבור המוכן‪ .‬על המוני בית ישראל ירד‬ ‫בלשון פשוטה ובהירה על ״הוצאתם להורג״ והשמדתם‪.‬‬
‫ייאוש מר‪ ,‬באין תקוות הצלה‪ ,‬ורבים ביקשו לעצמם מוות מהיר‬ ‫הדו״חות התקבלו בברלין ואייכמן יכול לעקוב באופן שוטף‬
‫ובלבד שלא לסבול עוד את הייסורים ועינויי המכות‪ .‬וכך חוזר‬ ‫אחרי פועל הדמים במזרח‪ ,‬כשמספר ההרוגים הולך ועולה מרבבות‬
‫ונשנה המעשה בכל עיר ובכל עיירה׃ צועדת עדת ישראל‪ ,‬האב‬ ‫למאות אלפים‪ .‬על ביקוריו במינסק ולבוב ועל מה שחזה בעיניו –‬
‫והאם מקדשים את השם‪ ,‬מבקשים את ילדיהם לומר עמהם ״שמע‬ ‫כבר דיברתי‪ .‬כבר שמענו מדוע פסל אייכמן את שיטת הרצח הישיר‪.‬‬
‫ישראל״‪ ,‬וכך יצאה נשמתם‪ .‬מחנות העבודה שהוקמו בלטביה‬ ‫אנשי הס״ס עצמם התחילו לרטון‪ .‬אייכמן חשב שזה הופך אנשים‬
‫ובאסטוניה חוסלו בהמתת שוכניהם‪ .‬יהדות וילנה חוסלה בהמתה‬ ‫לסדיסטים‪ ,‬אחרים אמרו שאין זו צורה אלגנטית‪ .‬אז סופקו מכוניות‬
‫ביער פונר )‪ (Ponary‬הסמוך לעיר ובגטו עצמו‪.‬‬ ‫הגז שהוסוו בדרכי הסוואה שונים‪ .‬מסיכומי ההשמדה באזורים אלה‬
‫כשהופיעה בחוצות וילנה אישה פצועה‪ ,‬פרועת ֵ☻ער‪ ,‬יחפה‪,‬‬ ‫לגבי שמונה חודשים בשנים ‪ ,1942‐‐1941‬מתקבל סך הכול האיום‬
‫בעלת מבט תוהה וסיפרה בלחש ובפחד לרופא שטיפל בה כי ברחה‬ ‫שנרצחו שם בירייה למעלה מֿ‪ 720,000‬יהודים‪ .‬אך בכך עוד לא תם‬
‫זה עתה מגיא ההריגה בפונר וכי שם פשוט רוצחים יהודים‪ ,‬עוד לא‬ ‫ונשלם האסון‪.‬‬
‫האמינו לה‪ ,‬חשבוה למטורפת‪ ,‬חשבו כי היא משמיעה דברים‬ ‫שמענו כבר על ״התיק החום״ של רוזנברג והשינויים שנעשו על‬
‫שבדמיון‪ .‬והיא ישבה אחר כך מבוהלת ושותקת במתפרה בה‬ ‫ידי אייכמן בהוראות המיניסטר לשטחים הכבושים׃ בעיית היהודים‬
‫הועסקה‪ ,‬חוששת לחזור ולגלות בפומבי את סודה‪ ,‬פן תישלח על ידי‬ ‫בשטחי המזרח‪ ,‬קבע אייכמן‪ ,‬לא תיפתר אחרי המלחמה‪ ,‬אלא תוך‬
‫הגסטאפו מחדש ליער פונר‪.‬‬ ‫המלחמה‪ ,‬ובאופן מידי‪ .‬הוא קבע לרוזנברג את ההנחיות בדבר‬
‫אף פה חזרו מחזות האימים של הסלקציות‪ ,‬של כרטיסי העבודה‪,‬‬ ‫הטיפול בשרידי הפ ֵלטה של פעולות האיינזצגרופן‪ ,‬סגירתם‬
‫של הפיתוי‪ ,‬המרמה והרצח הידועים מפרשת פולין‪.‬‬ ‫בגטאות‪ ,‬הפרדתם משאר חלקי האוכלוסייה‪ ,‬גזל רכושם‪.‬‬
‫אדם היה עומד בפני בֵררה אם ישיג כרטיס עבודה לאישתו או‬ ‫הוקמו גטאות בהתאם להנחיות אלו‪ ,‬וביניהם בריגה‪ ,‬במינסק‪,‬‬
‫לאימו והיה חוזר הביתה‪ ,‬מקלל את יום נישואיו ומגלה לאימו כי אין‬ ‫בקובנה‪ ,‬בווילנה‪ ,‬בביאליסטוק וב ַשבלי )‪ .(Shavli‬הגטאות היו גם‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪82‬‬

‫למשרד החוץ שלו׃ ״הוריתי עד להודעה חדשה‪ ,‬כי האישה‬ ‫לו עוד כרטיס עבודה‪ .‬פירוש הדבר שהיא נידונה לכליה מידית‪ .‬האם‬
‫היהודייה קוצי תושאר במחנה הריכוז בריגה״‪.‬‬ ‫היתה מברכת את בנה על בחירתו ומוסרת את ה״צאינה וראינה״ שלה‬
‫יסלח לי בית המשפט אם אקצר בפרק זה ואניח למסמכים‬ ‫בידי כלתה‪ ,‬מנשקת לה ומאחלת שתזכה היא לראות בקץ הזוועות‪.‬‬
‫ולעדים שאביא למסור את תמונת הזוועות שעברו יהודי ברית‬ ‫אותם מאורעות אירעו אף בקובנה‪ .‬ההוצאה להורג במצודה‬
‫המועצות והשטחים שנספחו אליה‪ .‬חוששני כי אין בפי מילים‬ ‫השביעית‪ ,‬לאחר עינויים קשים‪ ,‬החלה עוד בסוף יוני ‪ .1941‬לאחר‬
‫מתאימות לתיאור הכולל של מעשי האימים‪ .‬ניתן נא למשורר‬ ‫מכן באו בלהות תכופות של התעללות ורצח‪ .‬נשים הוצגו ברחוב‬
‫השואה ושל הפרטיזנים‪ ,‬שמרקה קצ׳רגינסקי )‪Shmerke‬‬ ‫עירומות ובריוני הס״ס ערכו חיפושים בגופן‪ .‬הוצא צו האוסר על‬
‫‪ ,(Kaczerginski‬את רשות הדיבור׃‬ ‫היריון ולידה‪ .‬נערכו סלקציות עצומות כשאלפים נשלחים מיד‬
‫שקט שקט‪ ,‬בני‪ ,‬נחרישה‪.‬‬ ‫להוצאה להורג‪ .‬אף כאן נשמע על הילדים האומללים הנקרעים‬
‫כאן צומחים קברים‪.‬‬ ‫מהוריהם ונשלחים למוות‪ ,‬על האימהות המשתגעות מצער ואימה‪.‬‬
‫השונאים אותם נטעו פה מעברים‪.‬‬ ‫אימהות יהודיות החלו להבריח את הילדים בגנבה מבעד לגדר הגטו‬
‫אל פונר דרכים יובילו‪,‬‬ ‫לשם מסירתם לאיכרים שיחביאום שם‪ .‬לא רבים מהילדים הצליחו‬
‫דרך אין לחזור‪.‬‬ ‫להימלט‪ .‬בשעה שההורים היו בעבודה היו מרצחי הס״ס באים‪,‬‬
‫לבלי שוב הלך לו אבא‪,‬‬ ‫חוטפים את הילדים ומוליכים אותם להריגה‪.‬‬
‫ועמו האור‪.‬‬ ‫גם תור המבוגרים הגיע ותהליך חיסול גטו קובנה בוצע כמו‬
‫שקט בני לי‪ ,‬מטמוני לי‪,‬‬ ‫במקומות אחרים‪ ,‬באכזריות וביעילות‪ .‬שרידי הגטו חוסלו בֿ‪1944‬‬
‫אל נבכה בכאב‪,‬‬ ‫והועברו למחנה הריכוז הנורא של שטוטהוף )‪.(Stutthof‬‬
‫כי בין כה וכה ִבּ ְכיֵנוּ‬
‫לא יבין אויב‪.‬‬ ‫הרוצה לדעת מקצת סבלה של יהדות קובנה ילך ויעיין בספר‬
‫גם הים גבולות חוף לו –‬ ‫״שאלות ותשובות ממעמקים״ על פסקי הלכה שפסקו דיינים בימים‬
‫ֱענוּתנו זאת‬ ‫ההם‪ ,‬כגון מה דינם של יהודים שהמרצחים ציוו עליהם לקרוע ספרי‬
‫היא בלי גבולות‪,‬‬ ‫תורה ולבזותם‪ .‬האם מותר ללבוש בגדיהם של יהודים שנהרגו‪ ,‬האם‬
‫היא בלי גבולות‪.‬‬ ‫ניצולי האקציה בה נרצחו למעלה מעשרת אלפים יהודים חייבים‬
‫לברך ברכת ״הגומל״‪ ,‬האם מותר לפי הדין לעשות הפלה‬
‫מלאכותית להצלת חיי האישה שאם תימצא בהיריונה תוצא מיד‬
‫ההשמדה בצפון‪ ,‬במערב ובדרום אירופה‬ ‫להורג – וכיוצא באלה‪ ,‬שאלות ״מהווי״ הימים ההם‪.‬‬
‫אפנה עתה למאורעות שהתחוללו במערב אירופה‪.‬‬ ‫עוד ניסו יהודים‪ ,‬עם קשה עורף‪ ,‬להחזיק בדרכי אבותם ולחיות‬
‫בדברי פתיחתי אלה אתרכז במפורט על פרק אחד במסכת זו‪ ,‬על‬ ‫אף על פתחה של גיהינום כשלומי אמוני ישראל‪.‬‬
‫אסונם של יהודי הולנד‪ .‬כשפנה הצבא הגרמני מערבה‪ ,‬במאי ‪,1940‬‬
‫הכריע גם את הנדרלנדים )‪ .(Netherlands‬נתמנה רייכסקומיסר‬ ‫אך עד מהרה הגיעו רוצחיהם ושמו להם קץ‪ ,‬לרבניהם‬
‫שהוענקו לו סמכויות חקיקה וביצוע מלאים‪ .‬במשרד הממונה על‬ ‫ולדייניהם‪.‬‬
‫משטרת הביטחון נפגוש כאן את המדור המיוחד לענייני יהודים‪,‬‬ ‫גם פה נפגוש את אייכמן מטפל בעניינים הכוללים והגדולים‪,‬‬
‫אשר כינויו לאחר זמן מה זהה עם כינוי מחלקתו של אדולף אייכמן‬ ‫ואף בפרטים למיניהם‪ .‬הוא שיגר את נציגו זור )‪ (Suhr‬לישיבה בה‬
‫– ‪ .IVB4‬בראש המדור בהולנד עמדו שליחיו של אייכמן‪ ,‬צפף‬ ‫נקבע בשביל אזורי המזרח ״מיהו יהודי״‪ ,‬ועל מי חלות פקודות‬
‫)‪ ,(Zöpf‬רייאקוביץ )‪ (Rajakowitsch‬ואחרים‪ .‬באמסטרדם הוקם‬ ‫ההשמדה‪ .‬זור לקח חלק פעיל בגיבוש ההוראות‪ .‬אייכמן טיפל‬
‫מרכז הגירה כביכול‪ ,‬שמטרתו האמתית היתה לגלות את שמות‬ ‫בענייני הנתינים הזרים באזורי המזרח וממחלקתו יצאה ההוראה‬
‫וכתובות היהודים ולסמנם לקראת ״הפתרון הסופי״‪.‬‬ ‫לכל אזורי הכיבוש ומפקדי האיינזצגרופן ״לעת עתה״ להוציא‬
‫ומיד לאחר הכיבוש החל המסע האנטיֿיהודי על שלביו הידועים‬ ‫נתינים זרים של המדינות שפורטו באותה הוראה מתחולת הפעולות‬
‫כבר מהחלטות ‪ 21‬בספטמבר ‪ ,1939‬שהיוו תכנית אב להשמדה בכל‬ ‫הכלליות נגד יהודים‪,“Allgemeine Judenmassnahmen” ,‬‬
‫אתר ואתר; חקיקה אנטיֿיהודית שכללה שלילת זכויות אדם ואזרח‪,‬‬ ‫ולהסתפק במעצרם בלבד‪ .‬נתיני ארצות אויב ציווה לכלוא לחוד‪.‬‬
‫איתור יהודים‪ ,‬סימונם על ידי כפיית אות קלון וגזלת הרכוש היהודי‪.‬‬ ‫גם ביחידים הוסיף אייכמן לטפל‪ .‬אישה יהודייה בשם קוצי‬
‫לבסוף בא גם שילוח היהודים להשמדה‪.‬‬ ‫)‪ (Cozzi‬היתה נשואה לאיטלקי נוצרי והצליחה לעורר את‬
‫פעולת החקיקה התחילה בֿ‪ 1940‬ב ִסדרת חוקים שתואמו‬ ‫התעניינות השלטונות האיטלקיים בגורלה‪ .‬האיטלקים ביקשו‬
‫לחקיקה בצרפת הכבושה‪ ,‬ושבוצעה שם תוך שיתוף פעולה עם‬ ‫לשחררה מריגה‪ .‬אייכמן השיב כי הוא מבקש את שלטונות‬
‫אייכמן ומחלקתו‪ .‬נגיש לכם דו״ח רשמי של ממשלת הולנד על‬ ‫איטליה לחדול להתעניין בה‪ .‬משרד החוץ הגרמני הודיע שנית‬
‫שורת הגזרות הללו שהתחילה בסילוק היהודים מהכלכלה‪ ,‬עברה‬ ‫לאייכמן‪ ,‬כי השלטונות האיטלקיים עומדים על שלהם ומשרד החוץ‬
‫לפיטורי הפקידות היהודית‪ ,‬הסתעפה לאימוץ חוקי נירנברג‪ ,‬הקיפה‬ ‫ביקש מאייכמן לעשות ככל יכולתו להיענות לבקשה‪ ,‬ואפילו אם‬
‫איסור תנועה והעברה ממקום למקום‪ ,‬איסור ביקור בתאטראות ובתי‬ ‫יהיה זה על ידי העברתה הזמנית של האישה לברגןֿבלזן ‪(Bergen-‬‬
‫שעשועים‪ ,‬הגבלת עיסוק במקצועות חופשיים‪ ,‬הוצאת תעודות זהות‬ ‫)‪ .Belsen‬המפלגה הפשיסטית עצמה פנתה בעניין זה רשמית‬
‫מיוחדות‪ ,‬גירוש הילדים מבתי הספר‪ ,‬כפיית אות הקלון‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫למפלגה הנאצית‪ ,‬אך אייכמן עמד בשלו‪ ,‬וזו תשובתו הסופית‬
‫‪83‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫וסטרבורק )‪ (Westerbork‬ועוד‪ .‬התחיל ״טיהור״ שטחי הולנד‬ ‫– איסור השימוש ברכב ציבורי‪ ,‬איסור השימוש בטלפונים‪ ,‬איסור‬
‫ומשלוח יהודים למחנות‪ .‬מדובר היה בכל היהודים‪ ,‬גברים ונשים‪,‬‬ ‫כניסה לחנויות של לאֿיהודים‪ ,‬עוצר בית בשעות הערב‪ ,‬איסור כללי‬
‫ילדים וטף‪ ,‬חשוכי מרפא ששכנו בבתי חולים למחלות נפש‪ ,‬חוסי בתי‬ ‫לבקר בבתים של לאֿיהודים‪ .‬אפילו השימוש באופניים‪ ,‬זה שהיה‬
‫מושב זקנים‪ ,‬תושבי מוסדות עיוורים‪ ,‬חולים שכבר שכנו בבתי חולים‬ ‫אמצעי התחבורה ההולנדי המפורסם‪ ,‬נאסר על היהודים‪ ,‬והם נצטוו‬
‫בציפייה לטיפול או ניתוח רפואי‪ .‬״היסודיות״ הגרמנית פעלה כהלכה‪.‬‬ ‫למסור את כל האופניים שברשותם‪.‬‬
‫תחילה לא ידעו הנאצים מה עליהם לעשות ביהודים הספרדים‬ ‫גם כאן הטרידה בעיית בני נישואי התערובת את שלטונות‬
‫שבהולנד‪ ,‬ואם הללו שייכים לעם הנידון לכליה אם לאו‪ ,‬עד שבא‬ ‫הכיבוש‪ .‬בגרמניה גופא התעורר העניין על ידי הצבא‪ ,‬שרבבות‬
‫משרדו של אייכמן ופתר להם ספק זה‪ ,‬והורה שיהודים גמורים הם‬ ‫מחייליו היו יהודים לשמינית או לרביע‪ ,‬והיו צריכים להילחם בעד‬
‫לכל דבר וטעונים השמדה עם שאר אחיהם‪.‬‬ ‫הפירר והמולדת כשמחשבת מוצאם ״הטמא״ לנגד עיניהם‪ .‬הללו‬
‫היו חוזרים הביתה לחופשה אל האב או האם‪ ,‬היהודים למחצה‪,‬‬
‫הולנד היתה גיא חיזיון למצודים תכופים על יהודים והעברתם‬ ‫לאחר שחזו במו עיניהם או ביצעו במו ידיהם את הטבח של‬
‫בכפייה למחנות‪ .‬היהודים החלו להיחבא‪ ,‬כמשפחתה של חנה פרנק‬ ‫האיינזצגרופן ביהודי המזרח‪ ,‬לאמור באותם האנשים שחטאם‬
‫הידועה‪ .‬בנובמבר ‪ 1943‬הורה אייכמן להגדיל את הפרס הניתן לכל‬ ‫היחידי עליו הומתו היה השתייכותם לאותה קבוצה כמו האם או‬
‫מלשין שיגלה את היהודים הנחבאים‪ .‬הוא קבע לאנשיו מכסה‬ ‫האב של החייל הגרמני‪ .‬לפיכך תבע היטלר בעצמו זהירות בטיפול‬
‫חודשית של יהודים שיש לספק לגירוש ולהשמדה‪.‬‬ ‫בעניין זה בשעת המלחמה‪ ,‬ואנו נראה את מערכת ההוראות‬
‫ביחד עם אלה בוצע גם השלב התאום של הפתרון הסופי – גזל‬ ‫המיוחדות שניתנו בנידון‪.‬‬
‫הרכוש‪ .‬גם בכך טיפלו צפף ורייאקוביץ‪ .‬במאי ‪ 1941‬נצטוו היהודים‬ ‫אחד הממונים על החקיקה האנטיֿיהודית בהולנד דיווח על‬
‫לרשום לשם מכירה את כל נכסי דניידי שברשותם ואחר כך את כל‬ ‫שיחותיו בעניין זה בברלין וציין כי אדולף אייכמן הביע‬
‫הונם ולהפקידו בפירמה גרמנית‪ .‬הדו״ח הממשלתי ההולנדי מוסיף‬ ‫בהתייעצויות דעות קיצוניות‪ ,‬קיצוניות משל היטלר‪ ,‬ותבע את‬
‫וקובע׃ בספטמבר‪--‬אוקטובר ‪ 1941‬חוסלו כל המוסדות הציבוריים‬ ‫הכללת כל בני התערובת בחקיקה האנטיֿיהודית‪.‬‬
‫של הקהילות היהודיות ורכושם הופקד בבנק מסוים‪ .‬במאי ‪1942‬‬
‫נצטוו היהודים למסור את כל כספם‪ ,‬זהבם‪ ,‬תכשיטיהם וחפצי‬ ‫לבסוף נמצא פתרון גם לכך‪ .‬הנאשם ואנשיו הורו כי יש לעקר‬
‫האמנות שלהם‪.‬‬ ‫את בני נישואי התערובת‪ ,‬לבל יקימו ולדות‪.‬‬
‫לשם סחיטת כסף וגזל רכוש היו הנאצים מוכנים אפילו להניח‬ ‫אך בהולנד פגשו הנאצים לראשונה מרי של האוכלוסייה‬
‫ליהודי בודד להציל את חייו‪ .‬מחלקתו של אייכמן הורתה כי תמורת‬ ‫המקומית הלאֿיהודית על תועבותיהם כלפי היהודים‪ .‬לאחר מצוד‬
‫‪ 100,000‬פרנקים שווייצריים אפשר להתיר את הגירתם של יהודים‬ ‫על יהודים באמסטרדם פרצה שם בפברואר ‪ 1941‬שביתה כללית‬
‫זקנים‪ .‬הבקשות שהוגשו היו רבות‪ ,‬אך רק מעטים יכלו לעמוד‬ ‫שהתפשטה גם לאוטרכט )‪ ,(Utrecht‬הילברסום )‪(Hilversum‬‬
‫בדרישת הסחיטה‪ ,‬ואושרה הגירתם של ‪ 28‬יהודים בלבד לפי תכנית‬ ‫ולמקומות אחרים‪ .‬הושבתו מפעלי גז וחשמל‪ ,‬נוסעים הורדו‬
‫זו‪ .‬צפף הודיע כי התיר‪ ,‬באופן יוצא מן הכלל‪ ,‬הגירתם של שמונה‬ ‫מרכבות‪ .‬פרץ מרי‪ .‬עד מהרה הזעיקו הנאצים את יחידות הס״ס‬
‫יהודים תמורת העברת מפעל תעשייתי לרשות הרייך‪ ,‬בשל ערכו‬ ‫ו״יחידות גולגלות המוות״ מגרמניה; כוח המשטרה חוזק וניתנה‬
‫הכלכלי החשוב‪.‬‬ ‫פקודה לירות בקהל בכדי להרוג‪ .‬ראשי תנועת המרי ההולנדית‬
‫נאסרו‪ ,‬אחדים הומתו‪ ,‬אחרים נכלאו ונלקחו כבני ערובה‪ .‬בני‬
‫אותה שעה העביר מטה מיוחד פעולת ריכוז נכסי דניידי של‬ ‫תערובת יהודיים ששולחו למחנות ריכוז עונו עד מוות‪ .‬השביתה‬
‫היהודים שכלל רהיטים‪ ,‬כלי בית וחפצי אמנות‪ .‬נגיש לכם דו״ח רשמי‬ ‫נשברה ביד חזקה ובטרור אימים ותהליך ההשמדה נמשך‪.‬‬
‫על מבצע זה של מטה רוזנברג‪ ,‬הקרוי ״מבצע ‪M‬״‪ ,‬בו ִנמנו כל פריטי‬
‫הגזל‪ .‬ליד ☻כיות חמדה אמנותיות שאין ערוך להן‪ ,‬פורטו מאות‬ ‫צפף‪ ,‬שליחו ועושה דברו של אייכמן בהולנד‪ ,‬יכול היה לדווח‬
‫הארגזים שכללו כלי מטבח‪ ,‬חפצי לבוש‪ ,‬מראות‪ ,‬וילונות‪ ,‬מנורות‪,‬‬ ‫ביום ‪ 8.6.1942‬כי גם יתר החקיקה האנטיֿיהודית כבר תוכננה‬
‫פסנתרים‪ ,‬ספריות‪ .‬מצויה גם רשימת המקומות אליהם הופנה הגזל׃‬ ‫ותראה אור בקרוב‪ .‬עם הנהגת ״אות היהודים״ זה שוב לא הלך כל‬
‫ברלין )‪ ,(Berlin‬המבורג )‪ ,(Hamburg‬רוסטוק )‪ ,(Rostock‬בון‬ ‫כך קל‪ .‬מתוך הפגנת הזדהות עם הנרדפים החלו גם לאֿיהודים‬
‫)‪ ,(Bonn‬לינץ )‪ ,(Linz‬קיל )‪ ,(Kiel‬הנובר )‪ ,(Hannover‬גרץ )‪,(Graz‬‬ ‫באלפיהם לענוד את מגן דוד הצהוב‪ .‬״נקטנו באמצעים נמרצים‬
‫ברמן )‪ ,(Bremen‬ליבק )‪ ,(Lübeck‬דיסלדורף‪ ,‬שטוטגרט )‪,(Stuttgart‬‬ ‫למניעת הדבר״ – דיווח צפף‪ .‬תחילה התגאו היהודים‪ ,‬לתמהונו של‬
‫לודוויגסהפן )‪ ,(Ludwigshafen‬קניגסברג )‪ ,(Königsberg‬מינכן‬ ‫צפף‪ ,‬באות הקלון‪ ,‬אך אחר כך גבר פחדם מפני הבאות‪ ,‬כך כתב‪.‬‬
‫)‪ (Munich‬ועוד מקומות לרוב‪ .‬הגזלנים דאגו שכל העם‪ ,‬בכל חלקי‬ ‫ובינתיים‪ ,‬כבדרך אגב‪ ,‬אורגנה גם שרפת בתי כנסת בכמה מחוזות‬
‫המדינה‪ ,‬ייהנה מהשוד‪ .‬בסך הכול נשלחו ‪ 29,436‬קרונות בֿ‪735‬‬ ‫באותה מדינה‪.‬‬
‫רכבות מיוחדות‪ ,‬טעונות ברכוש השדוד של יהודי המערב‪.‬‬ ‫יחד עם ביצוע השלב הראשון‪ ,‬דהיינו איתור ובידוד היהודים‬
‫ובמחנות נדחסו היהודים‪ ,‬עכשיו כבר ללא קורת גג‪ ,‬חסרי בית‬ ‫והפרדתם משאר חלקי האוכלוסייה – באו במהרה הצעדים‬
‫וחסרי כול וחיכו לגורלם המר‪ .‬לאדולף אייכמן נודע‪ ,‬כפי שכתב‪,‬‬ ‫הנוספים׃ ריכוזם במחנות‪ ,‬בשכונות מיוחדות‪ ,‬ושוד רכושם‪.‬‬
‫״ממקור סודי ביותר״ כי מספר אנשים‪ ,‬מדובר היה בסך הכול‬ ‫המכונה פעלה ביעילות‪.‬‬
‫בֿ‪ 20‬אומללים‪ ,‬שנשלחו להם פספורטים ותעודות הגירה‪ .‬מיד ציווה‬ ‫בינואר ‪ 1942‬החלה העברת יהודים למחנות עבודה‪ ,‬תחילה‬
‫לערוך חקירה מדוקדקת‪ ,‬הודיע כי על גורלם יחליט הוא באופן אישי‬ ‫למחנה אלרקום )‪ (Ellerkom‬שעד מהרה נודע במעשי הזוועה‬
‫ולשם מניעת ״תופעות בלתי רצויות כאלה״ הורה כי מעתה יש‬ ‫והאכזריות שבוצעו בו‪ ,‬ואחר כך למקומות אחרים‪ ,‬פיכט )‪,(Vught‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪84‬‬

‫הביצוע ליחידותיו קבע כי יש לכלול בכל משלוח מצרפת‪ ,‬בלגיה‬ ‫להכביד במחנות על הקשר עם החוץ‪ .‬ליהודי מותר יהיה לשלוח רק‬
‫והולנד גם עשרה אחוזים של יהודים בלתי כשירים לעבודה‪ .‬הדבר‬ ‫גלויה אחת בחודש; הגלויה תיכתב בגרמנית‪ ,‬תוכנה יוגבל לדרישת‬
‫ברור׃ המסוגלים לעבוד עוד ייתנו מכוחם ומאונם למלאכת העבדים‪,‬‬ ‫שלום ולהודעה על עניין אישי‪ .‬כל דואר כזה יש להעביר למשרדו‬
‫האחרים יועברו להשמדה מיידית‪.‬‬ ‫בברלין‪ ,‬אשר ממנו יועבר לתעודתו‪.‬‬
‫באמצע יולי ‪ 1942‬החלו הגירושים מהולנד‪ .‬וכשהצטבר ניסיון‬ ‫בעיית רכושם של נתיני חוץ היתה טעונה פתרון‪ .‬אייכמן כתב‬
‫של חודש וחצי זימן אייכמן את שליחיו להתייעצות בברלין‪ ,‬וכל‬ ‫למשרד ההוץ הגרמני שיש להכריע בדבר גורל רכושם של יהודים‬
‫אחד מהמשתתפים מסר דו״ח על פועלו‪ .‬אייכמן תבע להשלים את‬ ‫שאינם נתיני הולנד‪ ,‬וכן להחליט מה ייעשה ברכושם של יהודים‬
‫כל הגירוש עד סוף השנה‪ ,‬וכתאריך סופי קבע את חודש יולי ‪.1943‬‬ ‫תושבי חוץ המתגוררים בגרמניה‪ .‬הוא הציע כי תזומן התייעצות‬
‫הוא דרש מאמצים מיוחדים בחודשים הקרובים‪ ,‬הודיע כי בחודשי‬ ‫בהשתתפות נציגי כל המיניסטריונים הנוגעים בדבר‪ .‬נקבע כעיקרון‬
‫נובמבר‪--‬ינואר לא תוכל הנהלת הרכבות לספק אמצעי הובלה‪ ,‬אך‬ ‫באותה התייעצות‪ ,‬והעיקרון יחול מעתה על כל הארצות הגרורות‪,‬‬
‫הבטיח להסדיר לפחות רכבת אחת ליום‪.‬‬ ‫כי גרמניה ״מוותרת״ על זכותה לקבל מארצות חוץ את רכוש‬
‫היהודים הגרמנים המתגוררים באותן ארצות שעה שהם נשלחים‬
‫הגירושים נמשכו והלכו‪ .‬בסוף אפריל ‪ 1943‬דיווח צפף לאייכמן‬ ‫למחנות השמדה‪ ,‬ומאידך החליטה גרמניה הנאצית לא להעביר‬
‫כי עוד לא הספיק להשלים את מלאכתו‪ ,‬וכי לעת עתה שולחו‬ ‫לארצות חוץ את רכוש נתיניהן היהודים שהתגוררו בגרמניה ויגורשו‬
‫מהולנד רק ‪ 68,300‬יהודים ונותרו עוד כֿ‪ .71,700‬מיד הוחלט על‬ ‫ממנה‪ .‬הלכה זו נקבעה לגבי כל ארצות הכיבוש בדברים הבאים׃‬
‫פעולה מוגברת ואייכמן קבע כעת כתאריך סיום אחרון את סוף שנת‬
‫‪ .1943‬הוא תבע להגיע בחודש מאי לֿ‪ 8,000‬מגורשים וביוני לֿ‬ ‫בכדי לקדם את הפעולה שהוחל בה ובכדי לא לסכן את פתרון‬
‫‪ .15,000‬ניתנו הוראות מפורטות לגבי ביצוע העיקורים‪ ,‬עיקורי‬ ‫בעיית היהודים באירופה‪ ,‬המתבצע והולך‪ ,‬נקבע בזאת כי‬
‫הכפייה לבני נישואי תערובת‪ .‬אייכמן החליט להגביר את עידוד‬ ‫המשא ומתן עם ממשלות זרות בנידון יתנהל על בסיס העיקרון‬
‫ההלשנה של ההולנדים על יהודים מתחבאים‪ ,‬הורה כי הלשנה על‬ ‫הטריטוריאלי‪.‬‬
‫מספר רב של יהודים מתחבאים תשחרר את המודיע מן החובה‬ ‫לאמור׃ רכוש היהודים הנשלחים להשמדה יישאר בארץ ממנה‬
‫שהוטלה אז בהולנד על חלק מהאוכלוסייה‪ ,‬עקב התגברות פעולתה‬ ‫שולחו‪ ,‬בלי להתחשב בנתינותם‪.‬‬
‫של המחתרת‪ ,‬מהתייצבות בחזרה במחנות שבויי המלחמה‪.‬‬
‫שוב קיבלנו‪ ,‬כבוד השופטים‪ ,‬הדגמה לכך כי השוד קשור באופן‬
‫ובכדי להימנע מקשיים העלולים לבוא מצד שוודיה‪ ,‬מע ֶצ ֶמת‬ ‫הדוק עם הרצח‪ ,‬כשני אנפין של אותה פעולה‪.‬‬
‫החסות של הולנד‪ ,‬הוחלט כי בדומה ליהודי הרייך‪ ,‬תישלל נתינותם‬ ‫עיקרון טריטוריאלי זה יהיה מעתה קו מנחה למדינות גרמניה‬
‫על פי חוק מיוחד גם מיהודי הולנד‪ ,‬שעה שיעברו את גבול המדינה‬ ‫הנאצית וישמש פיתוי מקובל לארצות הגרורות לשילוח יהודיהן‪,‬‬
‫בדרכם הטראגית אל המזרח‪.‬‬ ‫ובראש ובראשונה לשילוח הנתינים הזרים‪ ,‬כדי שאפשר יהיה לרשת‬
‫צפף נתבע למלא את הוראות הגירוש ככתבן‪ ,‬ואומנם המחצית‬ ‫את רכושם‪ .‬בכמה מקומות‪ ,‬כפי שנראה‪ ,‬הוחל בגירוש מחוסרי‬
‫השנייה של שנת ‪ 1943‬היתה שנת פעולה מוגברת‪ .‬הרכבות נעו‬ ‫הנתינות או הזרים‪ ,‬ולאחר ש״התרגלו״ שם לאפשרות שכל גירוש‬
‫מזרחה‪ ,‬טעונות במטענן החי‪.‬‬ ‫יהודים וכל שוד רכושם כשר – בא על פי רוב אף תוָרם של היהודים‬
‫בני ואזרחי המקום‪.‬‬
‫לבסוף נשארו בהולנד רק קבוצות בודדות של יהודים‪ ,‬כגון‬
‫פועלי יהלומים מומחים שהיו דרושים לגרמניה‪ .‬הללו הושארו לפי‬ ‫נחזור נא להולנד‪ .‬לאחר שהוחלט בענייני הרכוש הוכן הכול‬
‫החלטתו של הימלר בעצמו‪ .‬כמה יהודים שעסקו באיסוף מתכת‬ ‫לקראת האקורדים הסופיים‪ .‬היהודים בודדו‪ ,‬סומנו‪ ,‬רוכזו‪ ,‬רכושם‬
‫בשביל תעשיית הנשק הגרמנית‪ ,‬או כאלה שלחמו במלחמת העולם‬ ‫נגזל‪ ,‬כל מה שניתן לסחוט מהם – נסחט כבר‪ .‬עתה הגיע השלב‬
‫הראשונה בשורות הצבא הגרמני‪ ,‬בסך הכול ‪ 870‬איש‪ ,‬גם הם‬ ‫לשלחם למחנות‪ ,‬במזרח‪ .‬שם עוד ישמש גופם לסחיטה נוספת של‬
‫נכלאו‪ .‬הם שולחו לטרזיינשטט )‪.(Theresienstadt‬‬ ‫עבודה‪ ,‬יזע ועמל מפרך‪ ,‬לאחר מכן ייגזז ☻ערם שניתן להשתמש בו‬
‫למטרות שונות‪ ,‬וגופם יוכנס לתאי הגזים; לאחר המתתם ייעקרו‬
‫במחנה פיכט )‪ (Vught‬עוד עבדו למעלה מֿ‪ 1,000‬יהודים‬ ‫מפיהם שיני הזהב ומידיהם יוסרו טבעות הנישואין‪ .‬גם לאלה יש‬
‫במפעלי חימוש גרמניים‪ .‬לבסוף שולחו אף הם ונמשכו פעולות‬ ‫ערך‪ .‬וככלות מלאכה זו תוכנסנה הגוויות לכבשני אש ומן האדם‬
‫המצוד ברחובות אחרי המסתתרים‪ .‬כֿ‪ 120,000‬יהודים גורשו‬ ‫תישאר ערמת אפר‪.‬‬
‫מהולנד והועברו למחנות ההשמדה בפולין; מעטים הועברו‬
‫למקומות אחרים ומאלה נותרו לפליטה רק כֿ‪ 5,000‬איש‪.‬‬ ‫הסדר נשמר והיעילות שלטה בכול‪ .‬סידורי השילוח ״למזרח״‬
‫נקבעו על ידי אייכמן ומחלקתו‪ .‬נגיש את המסמכים בהם זומנו‬
‫זהו בקצרה סיפור ההשמדה בארץ אחת שאדולף אייכמן פעל‬ ‫התייעצויות אצל אייכמן‪ ,‬הפרוטוקולים של הישיבות שניהל‪,‬‬
‫בה‪ .‬סיפור זה חוזר גם בכל הארצות האחרות‪ ,‬קצת בשינויי נוסח‪,‬‬ ‫ההוראות ששלח‪ .‬מן השפה ולחוץ‪ ,‬ואפילו כלפי משרד החוץ‬
‫קצת בתיאום לתנאים מקומיים‪ ,‬מעין נושא עם וריאציות של זוועות‪,‬‬ ‫הגרמני‪ ,‬עדיין מדובר היה ב״שילוח לעבודה״‪ ,‬על ״הצבה לעבודה‬
‫רצח והשמדה‪.‬‬ ‫באושוויץ״ של ‪ 40,000‬יהודים מצרפת הכבושה‪ 40,000 ,‬יהודים‬
‫נתחיל מהצפון‪ .‬בנורווגיה היה קומץ יהודים‪ ,‬כֿ‪ 1,750‬נפש‪.‬‬ ‫מהולנד וֿ‪ 10,000‬יהודים מבלגיה‪ .‬אייכמן חזר והדגיש בהתכתבותו‬
‫כמחציתם נמלטו לשוודיה‪ ,‬מחציתם גורשו למחנות ההשמדה‬ ‫עם משרד החוץ שלו כי הוא מדבר רק באנשים המסוגלים לעבודה‪.‬‬
‫בפולין‪ .‬המחתרת הנורווגית הבריחה יהודים כמיטב יכולתה‪ .‬העם‬ ‫על פירוש ״השילוח לאושוויץ״ עוד אחזור ואדבר‪ .‬אך אזכיר‬
‫התקומם נגד מסע ההשמדה ועקב זאת הופעל נגדו טרור דמים‪ .‬אך‬ ‫מיד כי אייכמן רימה בכך את משרד החוץ שלו עצמו‪ .‬ובהוראות‬
‫‪85‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫סיבות הכישלון‪ .‬אך אז היה כבר מאוחר מדי‪ .‬רוב היהודים‬ ‫גם כאן נשללו לבסוף זכויות האדם‪ ,‬נגזל הרכוש‪ ,‬תעודות הזהות‬
‫שבדנמרק ניצלו‪ ,‬תודות לאומץ לבו ואצילותו של העם הדני‪.‬‬ ‫הוחתמו בסימן ״יהודי״‪ ,‬נערכו מצודים‪ ,‬מעצרים‪ ,‬ולבסוף בשלהי‬
‫בבלגיה כבר היתה התמונה אחרת‪ .‬כאן נפגוש את השיטה‬ ‫שנת ‪ 1942‬בא הגירוש‪.‬‬
‫הבדוקה׃ חוקים אנטיֿיהודיים החל מסוף ‪ ,1940‬חובת רישום‪,‬‬ ‫הטיפול ביהודים בוצע על ידי מפקד משטרת הביטחון בד״ס‬
‫הנהגת אות הקלון‪ ,‬עוצר‪ ,‬ריכוז היהודים באנטוורפן‪ ,‬בריסל‪ ,‬ליאג׳‬ ‫)‪ ,(BdS‬עליו אומר אייכמן׃ ״זה היה המשרד שלי״‪ .‬הוא עשה כמיטב‬
‫)‪ (Liège‬ושרלרוא )‪ (Charleroi‬וכליאתם במחנה בברנדונק‬ ‫יכולתו לשים לאל את מאמציה של הממשלה השוודית להציל את‬
‫)‪ .(Breendonck‬שם נצטוו היהודים כל אימת שהוצא אחד מהם‬ ‫יהדות נורווגיה‪ ,‬ומשרדו כתב למשרד החוץ הגרמני לאמור׃‬
‫להורג‪ ,‬לעבור בסך לפני הגוויה ולשיר את ִהמנון המחנה׃ ‪“Wir‬‬ ‫״הממשלה השוודית עורכת לגבי יהודים אלה תמרון התאזרחות‬
‫”‪werden nie Breendonck vergessen, das Paradies der Juden‬‬ ‫שקוף למדי; ואין להסכים לו״‪ .‬אייכמן קבל במסמך אחר כי הממשלה‬
‫)״לעולם לא נשכח את ברנדונק‪ ,‬גן העדן של היהודים״(‪ .‬בדו״ח‬ ‫השוודית ״מנסה להכשיל את האמצעים שננקטו נגד היהודים״‪.‬‬
‫הרשמי של ממשלת בלגיה על ההשמדה נקרא שלב זה בשם ‪La‬‬
‫‪ ,phase préparatoire‬ההכנה‪ .‬לאחר מכן בא ההמשך‪ ,‬בלשון הדו״ח‬ ‫מבין כֿ‪ 800‬יהודי נורווגיה המגורשים נשארו בחיים ‪ 21‬נפש‪.‬‬
‫‪ ,La phase d’extermination‬שלב ההשמדה‪ .‬כאן נפגוש שוב את‬ ‫בדנמרק ישבו בשעת נפילתה בידי גרמניה כֿ‪ 6,500‬יהודים‪ .‬כאן‪,‬‬
‫גזל הרכוש‪ ,‬את הגירושים תחילה למחנות איסוף וריכוז‪ ,‬ומשם‬ ‫עקב נסיבות מיוחדות‪ ,‬הניחו תחילה הגרמנים לשלטונות המקומיים‬
‫מזרחה‪ .‬והרי קטע מאותו דו״ח רשמי בלגי על הגירוש למחנות‬ ‫להוסיף לפעול‪ .‬הם רצו להקים כאן שלטון חסות מופתי‬
‫האיסוף במלין )‪(Malines‬׃‬ ‫)‪ .(Musterprotektorat‬המלך קריסטיאן )‪ (Christian‬נשאר‬
‫משהגיעו למלין ובהיפתח הדלתות נתגלה מראה איום׃‬ ‫שליטה הרשמי של המדינה וממשלת דניה הוסיפה לכהן‪ .‬לפיכך‬
‫משפתחו את דלתות כל משאית נפלטו ממנה אדים סמיכים‬ ‫לא הוחקו כאן החוקים האנטיֿיהודיים ולא הונהג אות הקלון‪ .‬המלך‬
‫וריח מבחיל‪ ,‬ומהדלתות שנפתחו על ידי לחץ שמבפנים נשפך‪,‬‬ ‫התערב אישית למען יהודי ארצו‪.‬‬
‫כהשתפך דגים מסירת דיג שהורידו את אחת מדפנותיה –‬
‫ערבוב איום ומהביל של גוויות מנופחות‪ ,‬מאדימות ומכחילות‪,‬‬ ‫אף הגרמנים בעצמם היססו ומשרד החוץ ִפקפק אם לכפות על‬
‫עם עיניים היוצאות מחוריהן ובגדים שטופי זיעה ופרש‪ .‬תשע‬ ‫דנמרק את מסע ההשמדה‪ .‬אך לא איש כאייכמן ייסוג כשמדובר‬
‫גופות הוצאו מהמשאית; ‪ 80‬אנשים ללא רוח חיים הועברו‬ ‫ביהודים‪ .‬עוד באפריל ‪ 1943‬הוא הודיע לפון טאדן )‪(von Thadden‬‬
‫למרפאה‪.‬‬ ‫ממשרד החוץ׃ ״בקרוב יניעו אתכם לשנות את עמדתכם״‪ .‬ואכן‪ ,‬ידו‬
‫של אייכמן גברה‪ .‬הזדמנות נאותה לכך נמצאה עם פרוץ שביתות‬
‫המעצרים ההמוניים החלו ביולי ‪ .1942‬באוגוסט החלו השילוחים‬ ‫והתגברות פעולות המחתרת האנטיֿגרמנית‪ .‬אז הכריזו שלטונות‬
‫לאושוויץ‪.‬‬ ‫הכיבוש על מצב צבאי בדנמרק ובספטמבר ‪ 1943‬הופיע בקופנהגן‬
‫מלאך החבלה של הס״ס‪ ,‬המפקד הבכיר של משטרת הביטחון‪ ,‬ומיד‬
‫במסמכים השונים שנגיש לכם נוכיח את אחריותו הישירה של‬ ‫תוכנן המצוד על היהודים‪.‬‬
‫אייכמן להשמדתם של רבבות יהודי בלגיה‪ .‬רק חלק מיהדות ארץ זו‬
‫נשאר בחיים תודות לעזרת המחתרת‪ ,‬שהתקיפה פעם רכבת גירוש‬ ‫נגיש לכם את הדו״ח הרשמי של ממשלת דנמרק המתאר את‬
‫ו ִאפשרה בהזדמנויות אחרות לנידונים לברוח‪ ,‬תודות לאוכלוסייה‬ ‫פעולות מפקד משטרת הביטחון ד״ר מילדנר )‪ .(Mildner‬אייכמן‬
‫נוצרית שהסתירה יהודים‪ .‬חלק ברח לארצות אחרות ובדרך זו ניצל‪.‬‬ ‫שלח לדנמרק ליתר ביטחון גם את משנהו רולף גינתר בצירוף כמה‬
‫אייכמן שלח לבלגיה את עוזרו בורגר )‪ ,(Burger‬ולפי הנחיותיו‬ ‫אנשים ממחלקתו‪ .‬צבא הכיבוש הגרמני‪ ,‬עקב שיקולים משלו‪ִ ,‬פקפק‬
‫הוחל תחילה במשלוח יהודים חסרי נתינות; לאחר מכן הקיפה‬ ‫אם ישתף פעולה בביצוע המצוד על יהודים‪ .‬אז פנה משרד החוץ‬
‫הפעולה גם את הנתינים הבלגיים‪ .‬שוב נראה את אדולף אייכמן‬ ‫הגרמני אל אייכמן וביקש אותו‪ ,‬את בעל הסמכות הבלתי מוגבלת‬
‫מתכנן‪ ,‬יוזם ומסלק כל מכשול מדרך ההשמדה‪.‬‬ ‫בענייני יהודים‪ ,‬כי יסדיר את העניין עם הצבא‪.‬‬
‫גם בצרפת הכבושה נמצא את מחלקתו ‪ IVB4‬פועלת לפי‬ ‫המצוד בוצע לבסוף בשני הימים הראשונים של אוקטובר ‪.1943‬‬
‫״הרצפט״ הידוע‪ .‬שם פעלו אייכמן עצמו ועוזריו שעמדו בראש‬ ‫הקלגסים פרצו לבתיהם של יהודים‪ ,‬אספום ברחובות והובילום‬
‫המדור היהודי ליד מפקדת משטרת הביטחון – עוזריו‪ ,‬תחילה דנקר‪,‬‬ ‫עמהם‪ .‬אולם כאן קרה דבר שהיכה בתדהמה את המרצחים׃ רוב‬
‫אחר כך רטקה ולבסוף אלויס ברונר )‪ ,(Alois Brunner‬והצרפתים‬ ‫הבתים היהודים נמצאו ריקים‪ ,‬כי העם הדני‪ ,‬שנודעה לו מראש‬
‫פייר לאוואל )‪ (Lavalle‬ודרנן )‪ (Darnand‬שהיו שותפיהם למלאכה‪.‬‬ ‫מזימת הרצח‪ ,‬ארגן במחתרת‪ ,‬תוך סיכון נפשות ובאומץ לב‪ ,‬ממש‬
‫מתחת לחוטמם של שלטונות הכיבוש‪ ,‬מפעל הצלה נפלא שנודע‬
‫גם בצרפת נראה את נתיב הייסורים של שלילת זכויות אדם‬ ‫בכינויו ״דונקירק הקטנה״‪ .‬בחשאי נאספו בנמלים ספינות דיג‪,‬‬
‫ב ִסדרת חוקים החל מהֿ‪ ,27.9.1940‬כשהוטלה חובת רישום‪ ,‬ועד‬ ‫אניות טיול וכל כלי שיט שיכול היה לצוף על פני המים‪ .‬היהודים‬
‫לחובת סימון עסקים‪ ,‬עוצר לילה וענידת אות קלון‪ .‬באותה שעה‬ ‫הובלו לחוף על ידי צופים‪ ,‬סטודנטים ומתנדבים אחרים‪ ,‬הועלו על‬
‫התנהל גזל הרכוש והחל המצוד על היהודים וריכוזם‪ .‬בפריס עצמה‬ ‫הסירות והועברו בחשאי לשוודיה‪ .‬כך ניצלו כֿ‪ 6,000‬יהודי דנמרק‪,‬‬
‫נערכו פעולות מצוד רבות‪ .‬היהודים שנלכדו רוכזו במחנות איסוף‬ ‫ורק כמה מאות נפלו בידי שליחיו של אייכמן‪.‬‬
‫כמו בדרנסי )‪ ,(Drancy‬קומפיין )‪ ,(Compiègne‬פיטיביה‬
‫)‪ ,(Pithiviers‬בוןֿלהֿרולנד )‪ ,(Beaune-la-Rolande‬ואחרים‪.‬‬ ‫חמתו של אייכמן עלתה עד להשחית כשהתברר לו כי חלק זעיר‬
‫מכאן שולחו הלאה מזרחה – אל כליה‪ .‬גם שלטונות וישי‬ ‫זה מטרפו נמלט מידו‪ .‬הוא דאג שתוגש תלונה לשלטונות הכיבוש‪.‬‬
‫הפקירו את היהודים לידי הגרמנים׃ תחילה את מחוסרי הנתינות‪,‬‬ ‫זמן מה לאחר מכן נסע בעצמו לקופנהגן לבדוק את אשר נעשה ואת‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪86‬‬

‫האופטשטורמפירר רטקה היה נוכח במשלוחים אלה והיה‬ ‫אחר כך את בעלי הנתינות הזרה‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬על אף התנגדותו של‬
‫מבקר אישית את איסופם של הילדים‪ ,‬את קריאת השמות ואת‬ ‫המרשל פטן )‪ ,(Pétain‬גם את נתיני צרפת‪ .‬גם פה נפגוש את‬
‫הכנסתם לאוטובוסים‪.‬‬ ‫המחתרת הצרפתית‪ ,‬את ה״מאקי״ )‪ ,(Maquis‬כשהיא מתאמצת‬
‫להושיט יד עזר‪ ,‬למלט‪ ,‬להסתיר ולהציל‪ ,‬אך ״היעילות״ הגרמנית‬
‫בעיני אייכמן פיגרה צרפת בביצוע הגירוש והתנהלה על כך חליפת‬
‫גברה‪ .‬אייכמן טיפל אישית בגירושים מצרפת‪ ,‬ונציגיו הלכו‬
‫מכתבים עֵנפה‪ .‬באפריל ‪ 1944‬ניתנה על ידי המחלקה ‪ IVB4‬הוראה‬
‫להתמקח עם פייר לאוואל על הוצאת היהודים‪ .‬שליחיו של‬
‫לעצור את כל היהודים ללא התחשבות עוד בנתינותם‪ .‬הוא ציווה‬
‫אייכמן ביצעו את הפרדת הילדים מהוריהם בכוח‪ ,‬כשהאימהות‬
‫לשלם דמי מלשינות בעד גילוי יהודים מסתתרים‪ ,‬מרכושם של‬
‫מחזיקות את ילדי טיפוחיהן ומתחננות בפני התליינים להרשות להן‬
‫היהודים המתגלים עצמם‪.‬‬
‫להישאר עמהם‪.‬‬
‫חלקה הדרומי של צרפת נפל בידי האיטלקים‪ .‬מוסוליני היה מוכן‬
‫תשמעו תיאור מחזות זוועה אלה‪ .‬ולבסוף כשנשארו רק‬
‫לשתף פעולה עם הגרמנים הנאצים במפעל ההשמדה‪ ,‬אך חלק‬
‫כֿ‪ 4,000‬ילדים בגיל ‪ ,14‐‐2‬בֿ‪ 21‬ביולי ‪ 1942‬רשם דנקר את‬
‫מהפקידוּת האיטלקית לא התלהב לדבר והכשיל את הפעולות‪ .‬לגבי‬
‫תמצית הוראותיו של אייכמן לגבי הילדים בלשון זו׃ ״הוא )אייכמן(‬
‫פתרון בעיית היהודים באיטליה גופא החליטו הנאצים לרתום את‬
‫החליט כי כשאפשר יהיה לחדש את המשלוחים לגנרלֿגוברנמן‬
‫הימלר עצמו לשיחות עם הדוצ׳ה‪ ,‬ולגבי ארצות אחרות שבתחום‬
‫צריך יהיה לשלוח משלוחי ילדים״‪ .‬ואומנם כבר ב‐‪ 14.8.1942‬דיווח‬
‫שליטתה של איטליה באו תלונות מרות של אייכמן ואנשיו על‬
‫רטקה לאייכמן והודיע למפקדת מחנה אושוויץ כי הוחל בגירוש‬
‫הפקידות האיטלקית ״המחבלת״ בדרום צרפת‪ ,‬ביוון וביוגוסלביה‪.‬‬
‫הילדים‪ .‬תשמעו כיצד הגיעו ילדים אלה לדרנסי׃‬
‫תלונות אלו סוכמו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במכתב שאייכמן ניסח בֿ‪25‬‬
‫בפברואר ‪ ,1943‬המופנה למשרד החוץ שלו והחתום על ידי ראש‬ ‫הילדים היו מגיעים למחנה דרנסי דחוסים באוטובוסים‬
‫הגסטאפו מילר‪ ,‬שהסתמך על אייכמן גם בגוף המכתב‪ ,‬בדבר יחס‬ ‫שנשמרו על ידי אנשי המשטרה; היו מורידים אותם לתוך‬
‫השלטונות האיטלקיים והתייצבותם המתמדת לימין היהודים‪ .‬דבר‬ ‫החצר בין גדרי תיל שנשמרו על ידי פלוגה של ז׳נדרמרים‬
‫זה מכביד ביותר על ״הפתרון הסופי״ ואפילו מסכל אותו באופן‬ ‫צרפתים‪ .‬השוטרים והז׳נדרמרים‪ ,‬אנשים קשוּחים‪ ,‬שאינם‬
‫חלקי‪ ,‬לדברי מילר‪ ,‬כי מדינות אחדות מצביעות על יחס זה של אחת‬ ‫נוחים להתרגש‪ ,‬לא יכלו להסתיר את התרגשותם וגועלם‬
‫ממעצמות הציר כתירוץ להיסוסם כלפי פעולות נגד היהודים‪ .‬הופעל‬ ‫מהתפקיד שהכריחו אותם למלא‪ .‬משהיו מגיעים האוטובוסים‬
‫לחץ כבד על שלטונות איטליה דרך שר החוץ ריבנטרופ‬ ‫החלו להוריד מהם את הילדים ולהוליכם בקבוצות לאולמות‬
‫)‪ .(Ribbentrop‬כל הפניות האלה הוכנו על ידי אייכמן‪ ,‬שלא יכול‬ ‫כשהילדים הגדולים מחזיקים בידיהם של הקטנים או נושאים‬
‫היה להשלים עם הימלטם של כמה רבבות יהודים מרשת המצוד‬ ‫אותם בזרועותיהם‪ .‬הם לא בכו‪ ,‬הילדים; הם הלכו מבוהלים‪,‬‬
‫שפרש על אירופה‪ .‬האיטלקים אחזו בדרך כלל בתמרוני השהיה‬ ‫ממושמעים‪ ,‬מסכנים‪ ,‬וצייתו כעדר להוראות‪ ,‬בעוזרם האחד‬
‫וניסו ואף הצליחו למלט אלפי יהודים ממוות בטוח‪.‬‬ ‫לשני‪...‬‬
‫כשיצאו האיטלקים ממונקו טען אייכמן כי בשטח הנסיכות‬ ‫וזה תיאור הגירוש עצמו׃‬
‫נמצאים ‪ 15,000‬יהודים ודרש מיד לכלול אותם במסגרת הפעולה‬
‫הכללית‪ .‬הקונסוליה הגרמנית במונקו הודיעה כי יש שם רק ‪1,000‬‬ ‫ביום הגירוש היו מעירים אותם בשעה ‪ 5‬בבוקר‪ .‬מעוצבנים‪,‬‬
‫יהודים‪ ,‬אך אייכמן עמד על דעתו וטען כי ידוע לו‪ ,‬מביקור אישי‪,‬‬ ‫רדומים למחצה‪ ,‬רוב הילדים סירבו לקום ולרדת לחצר‪ .‬דרושה‬
‫היתה הפצרה ממושכת ועדינה – וכה טראגית! – של הנשים‬
‫שהמספר אשר נקב נכון הוא‪ .‬לבסוף נאלץ גם הוא להסכים כי‬
‫המתנדבות כדי לשכנע את הילדים הגדולים יותר שיש הכרח‬
‫המספר הוא רק ‪ 1,000‬עד ‪ 1,500‬יהודים‪ ,‬ומשרדו ביקש פעולה‬
‫להישמע לפקודות ולעזוב את האולמות‪ .‬כמה פעמים קרה‬
‫מתאימה נגדם‪ .‬הפעולה בוצעה כנראה בהצלחה‪ ,‬כי ביולי ‪ 1944‬יכול‬
‫שהשידולים לא הועילו‪ ,‬הילדים בכו וסירבו לעזוב את‬
‫היה הקונסול הגרמני במונקו להודיע שלא נותרו עוד במקום אלא כֿ‬
‫מזרניהם‪ .‬אז היו הז׳נדרמרים נכנסים לאולמות לקחת‬
‫‪ 50‐‐40‬יהודים‪.‬‬
‫בזרועותיהם את הילדים כשהם מייללים מפחד‪ ,‬נאבקים‬
‫אותה פעילות נמרצת וסתימת כל ִפרצה של הצלה נמצא גם‬ ‫ונאחזים האחד בשני‪ .‬האולמות היו דומים לחדרי מטורפים‬
‫במקומות אחרים‪ .‬בלוקסמבורג פעל האיינזצקומנדו ודאג לחקיקה‪,‬‬ ‫והמחזה נעשה קשה מנשוא אף לאדם הקשוח ביותר‪.‬‬
‫לגזל הרכוש‪ ,‬להנהגת אות הקלון‪ ,‬לריכוז טריטוריאלי בפינפברונן‬
‫)‪ ,(Fünfbrunnen‬ולגירוש היהודים‪ .‬בחלקה של איטליה שנכבש על‬ ‫בחצר היו קוראים בשמות הילדים אחד אחד‪ ,‬ומציינים אותם‬
‫ידי הגרמנים אחרי מפלת מוסוליני ואחרי כניעת בדוליו‬ ‫ברשימה‪ .‬לאחר מכן היו מעבירים אותם לאוטובוסים‪.‬‬
‫)‪ ,(Badoglio‬פעלו שליחיו של אייכמן בוסהאמר )‪(Bosshammer‬‬ ‫משנתמלא האוטובוס‪ ,‬היה עוזב את המחנה עם משאו‪.‬‬
‫ודנקר‪ .‬באוקטובר ‪ 1943‬נערך מצוד גדול ברומא ומשם עבר גל‬ ‫מכיוון שילדים רבים נשארו ללא זיהוי ואחרים לא היו עונים‬
‫המעצרים לצפונה של איטליה‪ .‬המצודים לא עלו יפה תודות לעזרת‬ ‫כאשר קראו בשמם הנכון או הבדוי‪ ,‬היו מוסיפים אותם לשיירה‬
‫האיטלקים שהחביאו יהודים רבים‪ ,‬תוך סיכון חייהם‪ .‬גם הכמורה‬ ‫כדי להשלים את המספר‪.‬‬
‫האיטלקית פעלה להצלתם והסתרתם במנזרים‪ .‬כפי שכבר הזכרתי‪,‬‬ ‫בכל שיירה כֿ‪ 500‬ילדים וֿ‪ 500‬מבוגרים שנבחרו מתוך אסירי‬
‫התערב האפיפיור עצמו למען יהודי רומא שנעצרו‪.‬‬ ‫המחנה‪ .‬תוך שלושה שבועות‪ ,‬במחצית השנייה של חודש‬
‫רוגזם של הגרמנים על יחס זה של האיטלקים גבר והלך‪ .‬ולאחר‬ ‫אוגוסט ובתחילת ספטמבר ‪ 1942‬הובלו בדרך זו ‪ 4,000‬ילדים‪,‬‬
‫שהוקמה מחדש רפובליקה פשיסטית על ידי מוסוליני בצפון‬ ‫שהפכו אותם קודם לכן ליתומים‪ ,‬כשהם מעורבים עם מבוגרים‬
‫איטליה‪ ,‬הוא הוסיף לקיים שגרירות בברלין‪ ,‬וזו שאלה פעם את‬ ‫זרים‪.‬‬
‫‪87‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫הראשונים במנהיגי הארצות הגרורות ששיתפו פעולה בגירוש‬ ‫משרד החוץ הגרמני לגורלו של היהודי ברנרדו טאוברט )‪,(Taubert‬‬
‫היהודים‪.‬‬ ‫נתין איטלקי תושב לבוב‪ .‬על כך השיב סגנו של אייכמן‪ ,‬גינתר‪,‬‬
‫בלשון זו למשרד החוץ שלו׃‬
‫לאחר שגורשו כבר כֿ‪ 55,000‬מיהודי סלובקיה נעשה ניסיון‬
‫לפדות את חייהם של הנותרים בכופר כסף‪ .‬לוויסליצני הועבר‪ ,‬לפי‬ ‫אנו נמנעים מלמלא את בקשת השגרירות האיטלקית בדבר‬
‫דבריו‪ ,‬סכום של ‪ 20,000‬דולר‪ ,‬לפי מקורות אחרים ‪ 50‐‐40‬אלף‪ .‬גם‬ ‫עריכת בדיקה להשגת הידיעה המבוקשת על אודות מקום‬
‫לפקידות הסלובקית ניתן כסף‪ .‬הופעל לחץ דרך חוגי הכנסייה‪,‬‬ ‫הימצאו של היהודי הנזכר לעיל‪ .‬מוטב להציע לשגרירות‬
‫והממשלה הסלובקית החלה לפקפק בדבר המשך הגירושים‪ .‬שגריר‬ ‫האיטלקית כי תימנע משאלות מיותרות כאלה‪ ,‬בכדי לאפשר את‬
‫גרמניה‪ ,‬לודין )‪ ,(Ludin‬דיווח כי עקב השפעת הכנסייה ושחיתות‬ ‫כל הריכוז הדרוש בפעולתנו המוגברת והכוללת; עם התחלת‬
‫הפקידות הסלובקית ניתנו לֿ‪ 35,000‬היהודים שנותרו בסלובקיה‬ ‫השנה החמישית לקיום המלחמה יש למוסדות הגרמניים‬
‫תעודות לפיהן הם משוחררים מגירוש‪ .‬בין כה וכה הצליח ויסליצני‬ ‫תפקידים אחרים וחשובים יותר מאשר לחקור את גורלו של‬
‫לגרש עוד ‪ 3,000‬יהודים‪.‬‬ ‫יהודי מגורש‪ .‬יש להצטער על כך כי השגרירות של הרפובליקה‬
‫הפשיסטית האיטלקית ממשיכה בדרך הישנה את פניותיה‬
‫אייכמן הפעיל מיד לחץ נגדי‪ .‬הוא הזמין אצל העיתונאי הסלובקי‬ ‫בענייני יהודים‪.‬‬
‫פריץ פיאלה )‪ (Fiala‬מאמרים שהופיעו בעיתונות הסלובקית‪ ,‬בהם‬
‫דיווח אותו עיתונאי על ביקוריו במחנות עבודה במזרח ונוכח ״במו‬ ‫גם ביוגוסלביה‪ ,‬בחלקיה השונים‪ ,‬נמצא את פעילותו זו של אייכמן‬
‫עיניו״ כמה טובים תנאי העבודה של היהודים שם‪ .‬הופעל גם לחץ‬ ‫ואנשיו‪ ,‬לפי השלבים המוכרים לנו ממקומות אחרים‪ .‬כאן נמצא גם‬
‫חזק של משרד החוץ הגרמני‪ ,‬ולבסוף באו שוב לברטיסלבה‬ ‫תופעות נוספות׃ שרפת בתי כנסת והטלת קנסות קיבוציים כבדים‪.‬‬
‫ויסליצני ואחריו אלויס ברונר‪ ,‬מאנשי אייכמן‪ .‬בספטמבר ‪1944‬‬ ‫יהודי סרביה וקרואטיה רוכזו במחנות‪ ,‬ביניהם יוסנובץ‬
‫החלו המצודים ושוב גורשו למעלה מֿ‪ 12,000‬יהודים‪ .‬אלפים רבים‬ ‫)‪ ,(Jasenovac‬שבו הוצאו להורג כֿ‪ 20,000‬יהודים‪ .‬בסטארה‬
‫נוספים נהרגו בסלובקיה גופא‪.‬‬ ‫גרדיסקה )‪ (Stara Gradiška‬וג׳קובו )‪ (Djakovo‬רוכזו נשים וילדים‬
‫אייכמן החליט לנסות לסחוט מהיהודים הסלובקיים רווח נוסף‪.‬‬ ‫ש ִנספו אם במגפות ואם על ידי השמדה ישירה‪ .‬יהודים מגרמניה‪,‬‬
‫הוא תבע מהממשלה הסלובקית תשלום בעד כל יהודי מגורש בסך‬ ‫צ׳כיה ואוסטריה שהיו בדרכם לארץ ישראל נלכדו ביוגוסלביה על‬
‫‪ 500‬מרק‪ ,‬״דמי העברה״ למחנות עבודה‪ .‬גם כאן נראה את ידו של‬ ‫הדנובה‪ .‬הגרמנים העבירו ‪ 1,107‬איש אלה למחנה בסאבאץ‬
‫אייכמן בכול‪ .‬בעניינים חשובים טיפל בעצמו אצל ראש הממשלה‬ ‫)‪ (Sabac‬והושמדו שם‪ .‬יהודי סרביה הומתו רובם בתוך המדינה‬
‫טוקה ושר הפנים מאך‪ .‬הוא הכתובת לפניות החוזרות ונשנות של‬ ‫עצמה‪ ,‬לפי הצעתו האישית של אייכמן שכבר הזכרתיה׃ ״אייכמן‬
‫משרד החוץ להרשות ביקור נציגי סלובקיה ב״מחנות העבודה״‪,‬‬ ‫מציע להמית בירייה״‪.‬‬
‫כביכול‪ ,‬אליהם שולחו היהודים‪ ,‬והוא סירב בתוקף עד כדי כך‬ ‫שרידי הפ ֵלטה ניצלו על ידי פעולות הפרטיזנים שהיהודים‬
‫שמשרד החוץ ענה לו כי סירובו מסכן את האפשרות להשיג גירושים‬ ‫השתתפו בהן‪.‬‬
‫נוספים של יהודים מסלובקיה‪ .‬משרד החוץ הגרמני הסביר לו כי השר‬ ‫אייכמן פעל בקרואטיה באמצעות נציגו אברומייט )‪.(Abromeit‬‬
‫הסלובקי מאך ״עם כל רצונו הטוב לא יוכל בתנאים אלה להתגבר על‬ ‫לאחר הכנת הבידוד והחקיקה האנטיֿיהודית על ידי הממשלה‬
‫התנגדות חבריו בממשלה לשילוח יהודים נוספים למזרח״‪ .‬אייכמן‬ ‫הקרואטית ושל שר הפנים שלה ארטוקוביץ )́‪ ,(Artukovic‬בוצע בין‬
‫השיב כי ביקור במחנות בפולין מצד נציגי סלובקיה פשוט אינו ניתן‬ ‫מארס ליולי ‪ 1943‬גירוש יהודי קרואטיה למחנות ההשמדה‪ .‬באפריל‬
‫לביצוע‪ .‬אך הוא ביקש להרגיע את המדינאים הסלובקיים ולהסביר‬ ‫של השנה הבאה התאוננה מחלקת ‪ IVB4‬כי עוד לא הושלמה‬
‫להם כי דאגתם ליהודים היא ללא יסוד‪ .‬את זה כתב בֿ‪ 7‬בפברואר‬ ‫הפעולה כליל בקרואטיה‪ ,‬ומשרד החוץ מסביר את הדבר במקרים‬
‫‪ ,1944‬כשמגורשי סלובקיה של ‪ 1942‬כבר לא היו מזמן בחיים‪.‬‬ ‫הרבים של נישואי התערובת שם‪.‬‬
‫בסלובקיה היתה גיזי פליישמן )‪ (Gisi Fleischmann‬הרוח החיה‬ ‫בסלובניה‪ ,‬שהיא חלק מיוגוסלביה‪ ,‬היה לאדולף אייכמן תפקיד‬
‫בארגון ההצלה‪ .‬היא היתה עסקנית דגולה ואצילת נפש שסיכנה את‬ ‫נוסף׃ גירוש אוכלוסייה סלובנית לאֿיהודית לסרביה ולקרואטיה‬
‫עצמה מאות פעמים להצלתם של אחרים‪ .‬בפקודתו המיוחדת של אלויס‬ ‫לשם פינוי השטח ״ופתרון בעיות לאומיות לפי החלטת הפירר״‪.‬‬
‫ברונר‪ ,‬שליח הדמים של אייכמן‪ ,‬נשלחה גם היא לאושוויץ‪ .‬קסטנר‬ ‫נגיש לכם את הוראות הגירוש ואת ‪ 30‬הדו״חות על הפעולה‬
‫)‪ (Kasztner‬ביקש בבודפשט את בכר להתערב למענה ולפי תביעת בכר‬ ‫שבוצעה נגד כֿ‪ 14,000‬סלובנים שנעקרו ביד רשעה ממקום‬
‫הבריק אייכמן לברונר לבלי לשלחה‪ .‬אך מיד הריץ הוא מברק שני‬ ‫מושבותיהם ומושב אבותיהם ושולחו לסרביה ולקרואטיה‪ .‬הביצוע‬
‫שביטל את הראשון וגם גורלה של אישה יהודייה אצילה זו נחרץ‪.‬‬ ‫נמסר גם הפעם לידי עוקר האוכלוסין המנוסה אדולף אייכמן‪ .‬תכנון‬
‫הרב ויסמנדל )‪ ,(Weissmandel‬מעסקניה האצילים של יהדות‬ ‫העקירה נעשה לגבי כרבע מיליון איש‪.‬‬
‫סלובקיה‪ ,‬שוּלח אף הוא למוות ונמלט מהרכבת שעשתה דרכה‬ ‫בסלובקיה‪ ,‬שהוקמה כיחידה מדינית נפרדת‪ ,‬התנהלה ההשמדה‬
‫לאושוויץ‪.‬‬ ‫לפי ה ִמרשם הכללי‪ .‬העיקרון הטריטוריאלי בשוד הרכוש שלט גם‬
‫ברומניה פעל מטעמו של אייכמן האופטשטורמפירר ריכטר‬ ‫כאן‪ .‬המגורשים להשמדה נצטוו לחתום על ״כתבי ויתור מרצון״‬
‫)‪ .(Richter‬בהשפעתו ובשיסויו נתקבלו שם חוקים אנטיֿיהודיים‬ ‫לגבי רכושם‪ ,‬שהוערך בערך בֿ‪ 7‬ביליון כתרים‪.‬‬
‫והחל גזל הרכוש‪ .‬גרמניה ויתרה על רכוש נתיניה היהודים ברומניה‪,‬‬ ‫כנציגו של אייכמן פעל כאן דיטר ויסליצני )‪ .(Wisliceny‬אף‬
‫ורומניה ירשה את רכוש היהודים נתיני גרמניה ששכנו בתוכה‪.‬‬ ‫אייכמן עצמו בא אישית לטפל בדברים‪ .‬הם מצאו בני ברית סלובקים‬
‫הרומנים החלו עוד בֿ‪ 1941‬בגירוש יהודים אל מעבר לבוג )‪,(Bug‬‬ ‫בראש הממשלה טוקה )‪ (Tuka‬ובשר הפנים מאך )‪ ,(Mach‬שהיו בין‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪88‬‬

‫וכדומה‪ .‬כאן פעל אייכמן באמצעות שליחו תיאודור דנקר‪ ,‬שכבר‬ ‫לשטח הגנרלגוברנמן‪ .‬אך אז לא היו הגרמנים מוכנים עוד‬
‫נוסה בהשמדת יהודי צרפת‪ .‬בבולגריה היתה התנגדות להשמדה‬ ‫״לקלטם״‪ 28,000 .‬יהודים שהועברו לגנרלגוברנמן הושמדו‪ ,‬כפי‬
‫בחלקים שונים של הציבור‪ ,‬ובין המתנגדים היה המלך בוריס‬ ‫ש ִיתברר לכם ממכתב רשמי אל הנאשם‪ ,‬ובהתאם לאיום שאיים‬
‫)‪ (Boris‬עצמו‪ .‬לפיכך היה זה הישג ניכר לדנקר כשהצליח להביא‬ ‫אייכמן בנידון‪ .‬אך לגבי האחרים הוסכם על ידי שלטונות שני‬
‫את הקומיסר הבולגרי לענייני יהודים‪ ,‬אלכסנדר ֶבּ ֶלב )‪,(Belev‬‬ ‫הצדדים כי היהודים יוחזקו בינתיים במחנות ריכוז ברומניה עד‬
‫לחתום עמו בֿ‪ 22.2.1943‬על חוזה לשילוח ‪ 20,000‬יהודים לשטחי‬ ‫שאפשר יהיה להעבירם מזרחה‪ .‬אני מניח כי אייכמן הצטער אחר כך‬
‫הכיבוש של גרמניה במזרח‪ .‬״חוזה״ זה‪ ,‬הוא התרומה הבולגרית‬ ‫מרה על הסכם זה‪ ,‬כי כאשר הכין לבסוף את הגירוש של יהדות‬
‫לתמונת הזוועות‪ .‬הוסכם בכתב בין שתי הממשלות כי יגורשו‬ ‫רומניה למחנות ההשמדה – הצליחו בינתיים היהודים להפעיל‬
‫‪ 20,000‬יהודים‪ ,‬ללא הבדל גיל ומין‪ ,‬כי השלטונות הגרמניים יספקו‬ ‫אמצעי השפעה על ממשלתם אשר מנעו את הגירוש‪.‬‬
‫את אמצעי ההובלה‪ ,‬אך בולגריה תשלם בעדם‪ .‬הוסכם על תאריכים‬ ‫הגירוש צריך היה להתחיל בֿ‪ .10.9.1942‬במשרדו של אייכמן‬
‫ועל מקומות מהם ייעשה השילוח‪ ,‬על מספר הרכבות ומספר‬ ‫נעשו כל התכניות‪ .‬הנהלת הרכבות הגרמנית עשתה מ ִצדה את כל‬
‫המגורשים בכל פעולה‪ .‬הממשלה הבולגרית התחייבה שלא תדרוש‬ ‫הסידורים‪ .‬הנאשם פעל ישירות אצל ממשלת רומניה והשיג את‬
‫עוד את החזרתם של היהודים המגורשים‪.‬‬ ‫הסכמת סגן ראש הממשלה לביצוע הגירוש הכללי‪ .‬אייכמן דיווח‬
‫בחוזה היה כתוב תחילה כי הוא חל על מחוזות תרקיה‬ ‫להימלר בֿ‪ 26.7.1942‬כי יהודי רומניה יגורשו ללובלין‪ .‬המסוגלים‬
‫)‪ (Trakiya‬ומקדוניה שסופחו למדינה מיוון ומיוגוסלביה בלבד‪ ,‬אך‬ ‫לעבודה יועסקו‪ ,‬ואילו האחרים יימסרו שם לדבריו ״לטיפול‬
‫כפי שתראו מהמסמך נמחקה שורה זו על ידי העברת קו‪ ,‬באופן‬ ‫מיוחד״‪ .‬בו ביום כתב אייכמן למשרד החוץ כי רק המסוגלים‬
‫שעוד ניתן לקרוא את הכתוב‪ .‬משמעות הדבר תוסבר לנו מדיווחו‬ ‫לעבודה יגורשו מרומניה‪ .‬כשנתברר שאייכמן מוליך שולל אפילו את‬
‫של דנקר לאייכמן‪ .‬בולגריה לא רצתה להפקיר את יהודיה היא‪ ,‬היה‬ ‫השלטונות הגרמניים ובכדי להביא להשמדת יהודים עוקף את‬
‫יותר קל להשיג מהבולגרים יהודים ״זרים״ שזה מקרוב סופחו‬ ‫השגרירות בבוקרשט‪ ,‬כתב שגריר גרמניה בבוקרשט‪ ,‬פון קילינגר‬
‫למדינה‪ ,‬מאשר את יהודי הארץ‪ .‬לכן היה כתוב תחילה‪ ,‬לפי‬ ‫)‪ ,(von Killinger‬במכתב רשמי׃‬
‫ההחלטה הרשמית‪ ,‬שהגירוש יחול רק על המחוזות החדשים‪ .‬אך‪,‬‬ ‫ברצוני להעיר כי כל המכתבים שלנו לאוברשטורמבנפירר‬
‫כפי שדנקר דיווח‪ ,‬ידעו שני הצדדים שאין כלל במחוזות אלה‬ ‫אייכמן עברו את משרד החוץ‪ ,‬כך שמשרד זה ידע את אשר‬
‫‪ 20,000‬יהודים‪ ,‬וכי כֿ‪ 6,000‬יחסרו למכסה‪ ,‬ואת אלה הבטיח‬ ‫נעשה‪ .‬אין זה מפליא אותי כלל כי כמובן לא מצא מר אייכמן‬
‫הקומיסר ֶבּ ֶלב להשיג מקרב יהודי בולגריה גופא‪ .‬לפחות מחציתם‬ ‫לנכון לקיים קשר בנידון עם משרד החוץ‪ ,‬כי שיטת הפעולה‬
‫תבוא מסופיה‪ ,‬כתב דנקר‪ ,‬ויילקחו ״יהודים בעלי השפעה‪ ...‬כלומר‬ ‫של האדונים מהס״ס ידועות לי כבר למדי‪.‬‬
‫כאלה שמצבם הכלכלי הוא טוב או שיש להם קשרים בחוגים‬
‫בולגריים רשמיים״‪.‬‬
‫אך בינתיים נתגלה כי הרומנים שינו את עמדתם‪ .‬ריכטר ניסה ללחוץ‬
‫לשאלתו של ֶבּ ֶלב אם יכול הוא להכין כבר גם גירושים נוספים‬ ‫בכל הדרכים‪ ,‬קיבל סיוע מהקומיסר לענייני יהודים לקה )‪,(Lecca‬‬
‫השיב דנקר בחיוב‪ .‬נעשה ניסיון לגרש יהודים מבולגריה הישנה‪,‬‬ ‫גרם לפרסום מאמרים מסיתים בעיתונות על ״העבדים היהודים‬
‫אשר סוכל ברגע האחרון עקב השתדלות בסופיה‪ .‬לפיכך הקיף‬ ‫בבוקרשט״‪ ,‬פעל אצל השלטונות‪ ,‬איים‪ ,‬אך ללא הועיל‪ .‬הרומנים‬
‫הגירוש לפי הדיווח הגרמני ״רק״ ‪ 11,343‬יהודים שהועברו‬ ‫ריכזו את היהודים במחנות בטרנסניסטריה )‪ ,(Transnistria‬שם‬
‫להשמדה בפולין‪.‬‬ ‫נהרגו ומתו רבבות יהודים‪ ,‬אך הגירוש למחנות ההשמדה סוכל‪.‬‬
‫לאחר שיהודי תרקיה ומקדוניה הופקרו להשמדה‪ ,‬נעשה ניסיון‬ ‫ובינתיים החלה בֿ‪ 1943‬ההתקפה הנגדית של הצבא הסובייטי‬
‫לבלי לשלח את האחרים‪ .‬היהודים הועברו לעשרות מחנות של‬ ‫והלחץ הגרמני כבר לא היה יעיל כל כך‪.‬‬
‫עבודות כפייה‪ ,‬אך השלטונות הבולגריים התנגדו לשילוחם‬ ‫אף על פי כן ָשכלה יהדות רומניה רבבות רבות מבניה‪ .‬אנו נוכיח את‬
‫לגרמניה‪ .‬כמובן שהגסטאפו ראתה בעצם הריכוז הטריטוריאלי‬ ‫מאמציו העקשניים של הנאשם להשמידה עד תום ולסכל את כל‬
‫את שלב ההכנה הרגיל לחיסול הסופי‪ .‬לפיכך כתוב בדו״ח הרשמי׃‬ ‫המאמצים להצלת חלק מהם על ידי עלייה לארץ‪ .‬הנספח המסחרי‬
‫לאחר שהצלחנו בעקירת היהודים מסופיה‪ ,‬בוודאי ִנתקל עוד‬ ‫הצרפתי בבוקרשט היה חשוד בעיני אייכמן על עזרה ליהודים והוא‬
‫בקשיים חדשים עד שנצליח להעבירם לאזורי המזרח‪ ,‬לפי הכירנו‬ ‫התלונן על כך בפני משרד החוץ שלו‪ .‬הרגיז אותו מאמר הערכה בעיתון‬
‫את המצב במקום זה‪ .‬אך בינתיים התקדם העניין היהודי כברת‬ ‫רומני על עיתונאי יהודי שנפטר ונציגו‪ ,‬ריכטר‪ ,‬כתב לרומנים כי פרסום‬
‫דרך רבה בכיוון לשילוח למזרח‪ .‬העניין זז‪ .‬אין עוד דרך חזרה‪.‬‬ ‫דברי שבח על יהודי בֿ‪ 1942‬״מעיד על היעדר תחושה מתאימה״‪.‬‬
‫בנו של ד״ר פילדרמן )‪ ,(Filderman‬ממנהיגי יהדות רומניה‪,‬‬
‫אולם הבולגרים בכל זאת סירבו לשלח יהודים נוספים‪ .‬אז טען‬ ‫שהה בצרפת וקיים קשרים עם אביו ועם אנשים שעזרו ליהודים‬
‫אייכמן כי ריכוז היהודים במחנות עבודה אינו אלא ״תירוץ לבלי‬ ‫לעבור לארצות אחרות‪ .‬פילדרמן הבן נעצר על ידי אנשי אייכמן‬
‫לגרש יהודים למזרח‪ ,‬הוא הפתרון הרצוי לגרמניה״‪ .‬למרות הלחץ‬ ‫והועבר לחקירה בברלין‪ .‬אז התערבה הממשלה הרומנית וביקשה‬
‫שהופעל הושארו היהודים הבולגרים במחנות אלה של עבודת‬ ‫את שחרורו‪ .‬המחלקה של אייכמן ענתה לפנייה זו שאינה מוכנה‬
‫כפייה‪ ,‬אומנם בתנאים קשים וחמורים‪ ,‬רבים כרעו תחת העול – אך‬ ‫לגלות לרומנים היכן נמצא פילדרמן הבן והוצע למשרד החוץ‬
‫הם לא נמסרו לגרמנים‪ .‬בינתיים חלה תזוזה בחזית המלחמה‬ ‫לרמותם‪ ,‬להשיב שהוא שוחרר כבר ונמצא בצרפת‪.‬‬
‫ובולגריה חיפשה דרך לצאת מקשריה עם מדינות הציר‪ .‬היהודים‬ ‫בבולגריה פעל המנגנון לפי ה ִמרשם המוכן׃ השגת חקיקה אנטיֿ‬
‫שהושארו – ניצלו‪.‬‬ ‫יהודית מצד בן הברית הבולגרי‪ ,‬גֵזלת רכוש‪ ,‬הנהגת אות קלון‬
‫‪89‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫אייכמן והיה תחת פקודתו הישירה‪ .‬זה היה מחנה שרוכזו בו רבבות‬ ‫אף על יהדות יוון הכבושה עברה כוס התרעלה‪ ,‬ובפרט על‬
‫יהודים‪ ,‬ושצריך היה לשמש כמה מטרות׃ ראשית מעין אמצעי‬ ‫קהילת סלוניקי‪ ,‬שישבה בה מרבית יהדות יוון הכבושה‪ .‬התעללויות‪,‬‬
‫ארגעה כלפי היהודים עצמם‪ ,‬שכן מגורשי טרזיינשטט כאילו‬ ‫מאסרים‪ ,‬גזל ושוד רכוש ליוו את הכובש הגרמני‪ ,‬ביחד עם חקיקה‪,‬‬
‫״נכתבו לחיים״ על ידי משטר הרשע‪ ,‬כלומר היהודי המחפש מפלט‬ ‫ענידת הטלאי הצהוב והקמת גטאות‪ .‬כאן פעל אייכמן באמצעות‬
‫לנפשו הורשה להוליך עצמו שולל‪ ,‬כי אם לשם יגורש – לא יומת‪.‬‬ ‫עוזריו ויסליצני‪ ,‬אלויס ברונר ובורגר‪ ,‬שעבדו בשיתוף פעולה הדוק‬
‫שנית – היה זה מעין ״חלון ראווה״ רשמי כלפי כל אלה הטוענים כי‬ ‫עם המושל הצבאי מרטן )‪ .(Merten‬גם כאן נפגוש את תוצאות‬
‫הנאצים משמידים והורגים בלבד‪ .‬לשם אפשר להוביל אנשי צלב‬ ‫פועלם׃ חטיפות לעבודה ואת בן הברית שהביאו עמהם למשכנות‬
‫אדום ועיתונאים‪ ,‬להזמין ראשי מדינות מהן הוצאו יהודים ושחששו‬ ‫היהודים – את טיפוס הבהרות‪ .‬לבסוף החלו במארס ‪1943‬‬
‫לגורל יהודיהם‪ ,‬להציג להם מקום בו חיים יהודים במרוכז‪ ,‬כביכול‬ ‫השילוחים למוות בקרונות של משא ובהמות‪ .‬בקצב מהיר ומזורז‬
‫בהנהגה עצמית‪ ,‬מועסקים בעבודה‪ ,‬והעיקר – חיים‪.‬‬ ‫הועברו למחנות ההשמדה כֿ‪ 54,000‬יהודי סלוניקי‪ .‬אייכמן הורה‬
‫אך כל אלה היו חלק מאמצעי הכזב וההסוואה‪ ,‬שכן מלכתחילה‬ ‫במפורש להעביר גם יהודים חולים וקודחים במגפה‪ .‬תקבלו תיאור‬
‫היה מיועד המחנה לאחיזת עיניים בלבד‪ .‬בהחלטה הפנימית על‬ ‫כיצד הם הלכו למוות‪ ,‬משלוח אחרי משלוח‪ ,‬כיצד נחרבה קהילה‬
‫הקמתו נאמר׃‬ ‫שהיתה אחת המאורגנות בעולם‪ .‬בראשית יוני ‪ 1943‬הועבר‬
‫מסלוניקי ״טרנספורט האינטלקטואלים״ ובאוגוסט כבר נסתיימה‬
‫מחנה טרזיינשטט יעבור לרשותו של מרכז ההגירה היהודית‪.‬‬ ‫הפעולה‪ .‬לאחר מכן עוד טיפל אייכמן ביהודים נתיני חוץ בסלוניקי‬
‫אחרי הגירוש ממחנה איסוף זמני זה‪ ,‬בו בין כך יבוא תהליך‬ ‫ודאג להכליל גם אותם במסגרת הפתרון הכללי‪.‬‬
‫כליה מהיר‪ ,‬אפשר יהיה לשלח את כולם לשטחים במזרח‬
‫ולהפוך את המקום ליישוב גרמני למופת‪.‬‬ ‫הוא רצה לשים ידו גם על קומץ היהודים שישב באזור הכיבוש‬
‫האיטלקי ובעיקר באתונה‪ .‬אך האיטלקים לא שיתפו פעולה‪ .‬גם כאן‬
‫בו במקום הוחלט כי לגטו טרזיינשטט לא יהיה בית קברות אלא רק‬ ‫נסע ויסליצני לאתונה לרדוף שם יהודים ואף הצליח לאסור את‬
‫קרמטוריום לשרפת גופות‪ .‬כן נאמר שאם יחסרו שם מקומות מגורים‬ ‫משפחת שאול‪ ,‬היועץ המשפטי של צירות איטליה ביוון‪ .‬האיטלקים‬
‫ליהודים – שיחפרו להם מחילות וחורים באדמה‪.‬‬ ‫איימו במאסרו של ויסליצני בשטחם ואייכמן הגיב בשצף קצף‬
‫והדבר הפך חלק מהמדיניות הרשמית של תכנית הכליה‪ .‬השמדת‬ ‫שידווח להימלר על כי עולה בכלל בדעת האיטלקים לאסור קצין‬
‫המיליונים מחד – והשארת טרזיינשטט בהנהגה עצמית כביכול של‬ ‫משטרה גרמני תוך מילוי שליחותו‪ .‬לבסוף הסביר שר החוץ הגרמני‬
‫היהודים מאידך‪ .‬כמובן היתה הנהלת הגטו נתונה לגמרי לחסדה של‬ ‫את נסיעת ויסליצני לאיטלקים ״בסיבות מיוחדות ללא קשר‬
‫כנופיית אייכמן‪ .‬על ראשיהם של יהודי טרזיינשטט ניתכו מדי פעם‬ ‫לפעולות משטרה״‪ .‬כמובן‪ ,‬אייכמן קיבל דיווח על הסבר זה‪ ,‬אך‬
‫הגזרות׃ הוצאות להורג עקב העברת דואר שלא כדין‪ ,‬איסור לידות‬ ‫עוד הוסיף לקבול מרה אל אי שיתוף פעולה מצד האיטלקים‪ .‬וכך‬
‫וחובת ביצוע הפלה לנשים‪ ,‬איסור עישון‪ .‬הילדים שוכנו במוסד‬ ‫כתב׃ ״אנו נסתפק רק בכך שהאיטלקים ינקטו בשטחים שלהם‬
‫בגטו ומותר היה להם להתראות עם הוריהם פעם בשבוע‪.‬‬ ‫באותם צעדים שאנו נוהגים בשטח הכיבוש שלנו‪ ,‬דהיינו העברת כל‬
‫העבריינים על פקודות הנהלת הגטו נענשים במכות‪.‬‬ ‫היהודים למזרח״‪.‬‬
‫אנו נגיש לכם את פקודות היום של הנהלת הגטו ותיווכחו באיזה‬ ‫השואה עברה גם על קהילות אחרות ביוון׃ על יהודי רודוס‬
‫טרור מתמיד החזיק אייכמן את קרבנותיו שם‪ .‬אך בכדי להוציאם‬ ‫שבחלקם הועברו לאושוויץ ובחלקם הוטבעו‪ ,‬על יהודי קורפו‬
‫משם לאושוויץ או לאזור המזרח להשמדה היתה דרושה הסכמת‬ ‫)‪ ,(Corfu‬תסליה )‪ ,(Thessaly‬אפירוס )‪ ,(Epirus‬הפלופונז‬
‫הימלר עצמו‪ .‬למותר להגיד שבדרך כלל לא היה קושי רב להשיג את‬ ‫)‪ (Peloponnese‬והאיים‪.‬‬
‫ההסכמה‪.‬‬
‫ועתה נביט נא בשטחים שהגרמנים ראו בהם חלק מהרייך הגדול‪.‬‬
‫בטרזיינשטט היתה תמותה מבהילה עקב תנאי החיים האיומים‪,‬‬ ‫בפרוטקטוראט הצ׳כי נעשתה ״המלאכה״ לפי המתכונת הרגילה –‬
‫ואת אשר לא כילה המחנה – גמרה אושוויץ; לא ִמתו של דבר היה‬ ‫החוקים האנטיֿיהודיים‪ ,‬שלילת הרכוש וגטואיזציה‪ .‬אך כאן נפגוש‬
‫זה מחנה איסוף ומעבר נוסף להשמדה‪ .‬דרכו עברה יהדות‬ ‫יצירה נאצית מיוחדת ושמה טרזיינשטט‪.‬‬
‫הפרוטקטוראט וכן יהודים נתינים זרים רבים‪ ,‬רבבות יהודים‬
‫מגרמניה מאוסטריה ואף ממקומות אחרים‪.‬‬ ‫בישיבת מפקדי ס״ס מיום ‪ 10.10.1941‬בהשתתפות אייכמן‬
‫והיידריך דובר על פתרון בעיית היהודים בפרוטקטוראט‪ .‬דוּבר כאן‬
‫לפשעיו של אייכמן בפרוטקטוראט שייך גם רצח ילדי לידיצה‬ ‫על הקלות מסוימות שמוכרחים לעשות עקב המנטליות המשונה של‬
‫)‪ (Lidice‬הנוצרים‪ ,‬זה הכפר הצ׳כי שנמחה מעל פני האדמה כנקם‬ ‫הצ׳כים כלפי היהודים‪ ,‬שהיא שונה מזו השלטת בשטח‬
‫על התנקשות בחייו של היידריך‪ .‬כמאה ילדים אומללים בני הכפר‬ ‫הגנרלגוברנמן בפולין‪.‬‬
‫הזה נשלחו לגטו לודז׳ )ליצמנשטט( ושם הדביק אותם גורל‬
‫היהודים‪ .‬קרומיי )‪ ,(Krumey‬מעוזריו של אייכמן‪ ,‬ביקש הוראות‬ ‫אייכמן הציע‪ ,‬וזה כתוב בפרוטוקול‪ ,‬לגרש ‪ 5,000‬יהודים מפראג‬
‫ממנו ביחס למתן ״טיפול מיוחד״‪ ,‬לאותם הילדים‪ .‬כי רצח חפים‬ ‫״למחנות שבויים קומוניסטיים שבפיקוד נבה )‪ (Nebe‬וראש‬
‫מפשע – עניינו של אייכמן הוא‪ ,‬בכל מקום‪.‬‬ ‫)‪(Rasch‬״‪ .‬נבה וראש היו אז מפקדי האיינזצגרופן שקיבלו הוראה‬
‫להרג ישיר של יהודים‪ ,‬ופירוש הצעתו היה פשוט לשלוח ‪5,000‬‬
‫באוסטריה נפגוש את הפעולה המוכרת כבר ממקומות אחרים‪.‬‬
‫יהודים אלה למוות מיידי‪ .‬הוא אף ביצע את הדבר ואנו כבר שמענו‬
‫תחילה נמשך הלחץ על הגירת גירוש‪ .‬אפילו את עצמותיו של‬
‫על יהודים אלה בגטאות ריגה ומינסק‪ ,‬מיועדים למוות בטוח ואכזרי‪.‬‬
‫תיאודור הרצל היה מוכן אייכמן לשחרר מווינה‪ ,‬ובלבד שיחד אתם‬
‫יצאו את המדינה לפחות ‪ 8,000‬יהודים‪ .‬אחר כך‪ ,‬עם שינוי הקו‬ ‫חלק גדול מן האחרים הועבר לגטו טרזיינשטט‪ ,‬שהוקם על ידי‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪90‬‬

‫קלאי בדצמבר ‪ 1942‬כי אין הזמן מתאים לכליאת יהודים במחנות‬ ‫הכללי‪ ,‬נפגוש גם כאן את הפעולה כפי שהיא ידועה לנו כבר‬
‫עבודה ובגטאות‪.‬‬ ‫ממקומות אחרים׃ חקיקה‪ ,‬שוד‪ ,‬גירוש לאזורי ההשמדה‪ ,‬דהיינו‬
‫אייכמן קיבל‪ ,‬כמובן‪ ,‬דיווח של משרד החוץ הגרמני על‬ ‫לשטחי פעילותם של האיינזצגרופן ולפולין‪ .‬הרכוש היהודי אוּתר‬
‫התפתחות זו‪.‬‬ ‫והועבר לרשות הגרמנים‪ .‬ליהודים נאמר כי מכיוון שלא הצליחו‬
‫לעזוב את אוסטריה על ידי הגירה מרצונם יצטרכו הגרמנים להתחיל‬
‫הוא ציפה כבר אז להשמדת יהדות הונגריה‪ .‬וכאשר משרד החוץ‬ ‫בהעברתם לפולין ״לשם עבודה״‪ .‬מוסדות הקהילה נצטוו לספק את‬
‫הגרמני הציע לפעול נגד יהודים שנמלטו להונגריה‪ ,‬הודיע אייכמן כי‬ ‫רשימות המגורשים‪ .‬אחר כך כבר מדובר בפשטות על ״העברה״‬
‫הוא מתנגד לפעולות חלקיות‪ .‬בֿ‪ 25.9.1942‬כתב׃‬ ‫לגנרלגוברנמן‪.‬‬
‫לדעתי יהיה צורך להניע למטרה זו את כל מנגנון הגירושים‪,‬‬ ‫יהודי וינה הועברו למוות דרך טרזיינשטט‪ ,‬לודז׳‪ ,‬מינסק‪ ,‬ריגה‬
‫בלי שנקרב על ידי כך את פתרון בעיית היהודים בהונגריה‪...‬‬ ‫ומקומות אחרים‪ .‬אחרים נשלחו במישרין למחנות ההשמדה במזרח‪.‬‬
‫מוטב להמתין עד שהונגריה תהיה מוכנה לכלול את יהודיה‬
‫במסגרת הפעולה‪.‬‬ ‫כל הפעולות הללו בוצעו בידי אייכמן‪ ,‬בפיקוחו הישיר‪ ,‬וכל‬
‫ענייני היהודים באוסטריה נחתכו על פיו‪.‬‬
‫כך המתין לטרפו וידע שהטרף לא יימלט‪.‬‬
‫בגרמניה גופא הוחל בגירושים לפולין עוד בראשית ‪ .1940‬יהודי‬
‫בינתיים גבר זעמם של הגרמנים‪ .‬הורטי )‪ ,(Horthy‬עוצר‬ ‫שטטין )‪ (Stettin‬ושניידמיל )‪ (Schneidemühl‬גורשו‪ ,‬כפי שנאמר‪,‬‬
‫הונגריה‪ ,‬נקרא באפריל ‪ 1943‬לפגישה בארמון קלסהיים‬ ‫עקב הצורך לפנות דירות לגרמנים‪ .‬את זה ביצע אייכמן במסגרת‬
‫)‪ (Klessheim‬עם היטלר ושר החוץ שלו ריבנטרופ‪ .‬קיים מסמך‬ ‫״סמכויות הפינוי״ שלו‪ .‬מבאדן )‪ (Baden‬גירש בסוף ‪ 1940‬את‬
‫המסכם את השיחה‪ ,‬בה קבע ריבנטרופ כי יש רק אחת משתי דרכים׃‬ ‫היהודים לצרפת של וישי )‪ .(Vichy‬אחר כך הוחל בגירושם של‬
‫לכלוא את היהודים במחנות ריכוז‪ ,‬או להשמידם‪ .‬היטלר אמר כי את‬ ‫יהודי גרמניה במסגרת ״הפתרון הסופי״‪ .‬היהודים הועברו להריגה‬
‫היהודים יש ״להשמיד כחיידקי שחפת״ והוכיח ״בקיאותו״‬ ‫לאלתר במינסק וריגה‪ ,‬או להמתה לאחר זמן‪ ,‬דרך גטו לודז׳‬
‫ההיסטורית בדברים הבאים׃‬ ‫)ליצמנשטט(‪.‬‬
‫העמים שלא נזהרו מפני היהודים סופם היה אבדון‪ ,‬ודוגמה‬ ‫נגיש לכם את ההוראות המפורטות של אייכמן מראשית ‪1942‬‬
‫לכך הפרסים‪ ,‬שהיו פעם עם גאה וגדול והממשיכים כיום קיום‬ ‫לכל יחידות המשטרה‪ ,‘Stapostellen’ ,‬למפקדי שירות הביטחון‬
‫עלוב בתור ארמנים‪.‬‬ ‫ס״ד‪ ,‬לביצוע הגירושים לאזור ההשמדה בלובלין‪.‬‬
‫זו בקיאותו של הפירר בהיסטוריה‪.‬‬ ‫בֿ‪ 30.5.1942‬הודיע אייכמן לנציגי קהילות וינה‪ ,‬פראג וברלין כי‬
‫הורטי לא שוכנע‪.‬‬ ‫הרייך‪ ,‬אוסטריה והפרוטקטוראט יפונו מיהודים‪ .‬בברלין קוימו‬
‫ִמפקדים הידועים כ״מפקדי אייכמן״‪ ,(Eichmann Appelle) ,‬בהם‬
‫בסוף שנת ‪ 1943‬שיגר וזנמאיר )‪ ,(Veesenmayer‬מי שעתיד היה‬ ‫בוצעו הסלקציות לגירוש‪.‬‬
‫להיות שגריר גרמניה בבודפשט‪ ,‬דו״ח סודי למשרד החוץ והציע כי‬
‫גרמניה לא תסתפק עוד בכך כי הונגריה העצמאית תהיה בת בריתה‪,‬‬ ‫גם כאן נראה את ידו הישירה‪ ,‬המתכננת והמבצעת של אדולף‬
‫אלא שהארץ תיכבש ממש‪ .‬ואחת מהמטרות המוצהרות של‬ ‫אייכמן בטיפול בעניין הכולל ובכל פרט ופרט של הפתרון הסופי‪.‬‬
‫הכיבוש׃ לרתום את הונגריה למפעל השמדת היהודים‪.‬‬
‫הדבר נעשה‪ .‬כאשר הורטי הוזמן שנית אל היטלר בֿ‪ 17‬במארס‬ ‫השמדת יהודי הונגריה‬
‫‪ 1944‬הוגש לו אולטימטום‪ ,‬ובעודו חוכך מה יעשה‪ ,‬עבר הצבא‬ ‫לבסוף בֿ‪ ,1944‬נשארה בתחום ההשפעה של הרייך רק מדינה אחת‬
‫הגרמני את הגבול והשתלט ללא התנגדות על כל המדינה‪ .‬עם כניסת‬ ‫בה נותרו לפליטה יהודים רבים‪ .‬זאת היתה הונגריה‪ .‬במדינה זו‬
‫הגרמנים נכנס גם אייכמן עם יחידתו המיוחדת‪ .‬גורלה של יהדות‬ ‫התגוררו לאחר סיפוח דרום סלובקיה וצפון טרנסילבניה וקרפטוֿ‬
‫הונגריה נחרץ‪.‬‬ ‫רוסיה )‪ (Carpatho-Russia‬כֿ‪ 800,000‬יהודים‪.‬‬
‫אייכמן הכניס להונגריה את כל חבר מרעיו‪ ,‬את כל אלה שעשו‬
‫לחצם של הנאצים על הממשלה ההונגרית ללכת בתלם בעניין‬
‫עמו את מלאכת ההשמדה בארצות הכיבוש השונות‪ ,‬את כנופיית‬
‫היהודי נמשך כבר מאז ‪ ,1942‬כאשר נציג משרד החוץ הגרמני תבע‬
‫המרצחים קרומיי‪ ,‬ויסליצני‪ ,‬דנקר‪ ,‬אברומייט‪ ,‬הונשה )‪,(Hunsche‬‬
‫מהשגריר ההונגרי ״למלא את רצון הפירר ולהשתתף בפתרון בעיית‬
‫נובק )‪ ,(Novak‬בורגר‪ ,‬אלויס ברונר – כל אלה שכבר שלחו לטבח‬
‫היהודים״‪ .‬כרגיל – הובטח כי הרכוש היהודי יועמד לרשות‬
‫מיליוני יהודים‪ ,‬שידעו מניסיונם ברחבי אירופה את כל דרכי הפיתוי‬
‫הונגריה‪ .‬היעדים שסימן משרד החוץ לנציגו בבודפשט היו לתבוע‬
‫וההסתה של האוכלוסייה המקומית‪ .‬כל אלה שכבר הוכיחו את‬
‫מההונגרים להרחיק את היהודים מכל השפעה בחיי התרבות‬
‫יעילותם וכושרם‪ ,‬עטו כעת על יהדות הונגריה‪ .‬כאן לא יכלו עוד‬
‫והכלכלה‪ ,‬להנהיג את אות הקלון היהודי‪ ,‬לעקור ולגרש את היהודים‬
‫להתמהמה‪ .‬הצבא הסובייטי כבר חזר וכבש בחזרה את אוקראינה‬
‫למזרח‪.‬‬
‫והתקרב להרי הקרפטים; היה מקום לחשש רציני כי אם לא יבצעו‬
‫המשמידים את מלאכתם במהרה לא יוכלו עוד לעשותה לעולם‪.‬‬ ‫אך המגיארים הסתפקו תחילה בחקיקה ששללה כמה זכויות‬
‫לפיכך נתכנס פה החבר הפיקודי של ‪ ,IVB4‬שנתפנה כבר מתפקידיו‬ ‫מהיהודים‪ .‬ראש הממשלה קלאי )‪ (Kállay‬לא הסתיר את רגשותיו‬
‫בארצות אחרות‪ ,‬שבהן נסתיימה ההשמדה או שנמשכו הליכיה‬ ‫האנטישמיים – אך להפקיר את היהודים לא הסכים‪ .‬בתשובה‬
‫מאליהם‪ .‬בכל פועלם כאן תורגש עתה הדחיפות‪ ,‬הרצון להשלים את‬ ‫לשאלתו של ציר ממפלגת ״צלב החץ״ בפרלמנט ההונגרי‪ ,‬השיב‬
‫‪91‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫הקפאת חשבונות בנקים‪ ,‬עוצר בית‪ ,‬סגירת חנויות‪ ,‬רישום כל הרכוש‬ ‫המלאכה בכל מחיר‪ ,‬הכורח לרכז את שלבי ההכנות‪ ,‬לפעמים לדלג‬
‫וכיוצא באלה‪ .‬כשהתלוננו נציגי הקהילה השיב אייכמן שיש לבצע‬ ‫על כמה מהם‪ ,‬לקצר ההליכים ובלבד להגיע במהרה אל התוצאה‪.‬‬
‫את כל הפקודות ללא השהיה‪.‬‬ ‫לרשותה של הכנופיה עמדו כל האמצעים הצבאיים של גרמניה‬
‫בראשית אפריל הוטלה החובה על יהודי הונגריה מגיל שש‬ ‫הנאצית וכל מנגנון המדינה ההונגרית‪ ,‬כאשר סטויואי )‪,(Sztójay‬‬
‫ומעלה לשאת את הטלאי הצהוב‪ .‬התקפת אוויר על בודפשט‬ ‫משרת הגרמנים‪ ,‬הועמד בראש ממשלתה‪ .‬ספק אם הנאצים האמינו‬
‫שימשה עילה לפקוד על פינוי ‪ 500‬דירות יהודיות ומסירתן על ציודן‬ ‫אז עוד ביכולתם לנצח במלחמה‪ .‬אך הם רצו להשלים לפחות עד‬
‫וריהוטן להונגרים‪ ,‬ובעוד נציגי היהודים מבקשים להקל על הגזרה‬ ‫תום את כיליון היהודים‪ .‬בחזית זו רצו להבטיח לעצמם את הניצחון‬
‫– הוגדל מספר הדירות הנדרשות לֿ‪.2,000‬‬ ‫ויהי מה‪.‬‬
‫החל מצוד על יהודים ברכבות ובדרכים‪ .‬הנלכדים נאספו‬ ‫בראש הצוות הועמד אמן ההשמדה עצמו‪ ,‬אשר יצא בכבודו‬
‫במחנות‪ ,‬והידוע לשמצה ביניהם היה מחנה קישטרצ׳ה )‪.(Kistarcsa‬‬ ‫ובעצמו לפקד על ״העבודה השחורה״ בשדה‪ .‬כאן יופיע אייכמן לא‬
‫בערי השדה החל ריכוז יהודים‪ ,‬לפי אזורים מתוכננים מראש‪ ,‬בכמה‬ ‫רק כמושך בחוטים‪ ,‬מכוון‪ ,‬מתכנן‪ ,‬מדרבן‪ ,‬ממונה על הביצוע‪ ,‬הוא‬
‫ערים הוקמו גטאות בתנאי חיים ירודים שאין לתארם במילים‪.‬‬ ‫יופיע גם כמוציא לפועל עצמאי‪ .‬הימלר קבע כי אייכמן הוא המיופה‬
‫כוח שלו‪ ,‬כפי שהעיד גאבור )‪ ,(Gábor‬שר הפנים ההונגרי‪ .‬שותפו‬
‫בבודפשט‪ ,‬בה היו כרבע מיליון יהודים מפוזרים בכל העיר‪ ,‬לא‬ ‫הנאמן היה אנדרה )‪ ,(Endre‬מזכיר המדינה ההונגרי לענייני‬
‫קל היה לבצע את הריכוז בבת אחת וצריך היה לפעול בשלבים‪.‬‬ ‫היהודיים‪.‬‬
‫הבתים בהם נצטוו היהודים לגור סומנו בסימן צהוב גדול‪.‬‬
‫הלקח של מרד גטו ורשה נלמד היטב‪ .‬היה מנוי וגמור עם אייכמן‬
‫להונגרים וליהודים נאמר גם כאן כי מבקשים את היהודים רק‬ ‫כי ביזיון זה שנתבזו בו שם‪ ,‬אסור שיחזור‪ .‬תשומת לב מיוחדת‬
‫לשם עבודה‪ .‬הממשלה ההונגרית הסכימה לבסוף להעמיד לרשות‬ ‫הוקדשה לכך שלא יעלה על דעתם של היהודים להתקומם או לברוח‪,‬‬
‫הרייך ‪ 50,000‬יהודים ״לעבודה בגרמניה״‪ .‬אך ההתכתבות הרשמית‬ ‫שרכושם לא ילך לטמיון‪ ,‬שאפשר יהיה לרשת ולרצוח בעת ובעונה‬
‫הגרמנית‪ ,‬שכולה מטעם אייכמן היתה‪ ,‬מציינת בבירור את היעד׃‬ ‫אחת‪ .‬כל מלאכת הדיכוי שהיתה כבר ידועה יפה פותחה כאן בבת‬
‫אושוויץ‪.‬‬ ‫אחת וב ִצדה‪ ,‬כרגיל‪ ,‬הפיתויים‪ ,‬ליבוי תקוות השווא‪ ,‬שוד הרכוש עם‬
‫הגירושים ההמוניים החלו באמצע מאי ‪ .1944‬מצויים דו״חות‬ ‫העמדת פנים של סיכוי הצלה‪ ,‬היענות בעניינים של מה בכך והצמחת‬
‫על השלבים השונים של הפעולה לפי פרטים שסופקו על ידי‬ ‫אשליה כי היהודים המוכנים לעבוד – לא יאונה להם רע‪.‬‬
‫אייכמן‪ .‬הממוצע היומי – כֿ‪ 12,000‬מגורשים‪ .‬בו בזמן התנהל משא‬ ‫ובינתיים נעשו גם ההכנות הדרושות במחנות המוות‪ ,‬שכבר‬
‫ומתן של סחיטות והבטחות הצלה‪ .‬ויסליצני התקשר‬ ‫שבתו בעצם ממלאכתם‪ .‬רודולף הס )‪ (Höss‬נצטווה להפעיל את‬
‫עם אחד מראשי הקהילה האורתודוקסית‪ ,‬פנחס פרוידיגר‬ ‫אושוויץ מחדש ולעשות את הכול לפעולת השמדה מוגברת‪ .‬הוא‬
‫)‪ ,(Freudiger‬אשר עוד סבו הוכתר בתואר אצולה אוסטרי ושהיה‬ ‫נסע לאייכמן לבודפשט לתאם את הסידורים‪ .‬אייכמן דרש קליטה‬
‫ידוע כבארון לבית פרוידיגר‪ .‬ויסליצני הציע להציל יהודים בעד שני‬ ‫של רכבות רבות‪ ,‬אך הס טען שלא יוכל לטפל במספרים כה רבים‪.‬‬
‫מיליון דולר‪ ,‬ואף קיבל מפרעה הגונה‪ .‬במקביל לכך התנהל תוך‬ ‫לבסוף התפשרו על כך שיום אחד תגענה שתי רכבות ולמחרתו‬
‫איומי השמדה ופיתויי הצלה גם משא ומתן אחר‪ ,‬בין אייכמן לבין‬ ‫שלוש‪ .‬אומנם לא היתה עוד תקופה של פעילות קדחתנית באושוויץ‬
‫קסטנר ויואל ברנד‪ .‬קסטנר היה נציג ועד ההצלה היהודית וברנד‬ ‫כפי שהיתה בקיץ ובסתיו ‪ .1944‬תאי הגזים והמשרפות עבדו שם‬
‫נבחר להיות השליח אשר יביא את ההצעה הפנטסטית של גרמניה‬ ‫יומם ולילה‪ .‬ולבסוף הגיעו לכך ששרפו באושוויץ גוויות בשדה‬
‫לעולם המערבי׃ ״דם תמורת סחורה״‪ .‬הצלת יהודים תמורת‬ ‫הפתוח‪ .‬היו ימים בהם הושמדו בבת אחת למעלה‬
‫מכוניות משא‪ ,‬קפה‪ ,‬תה‪ ,‬סבון‪ .‬עוד נאמר ליהודים כי במכוניות לא‬ ‫מֿ‪ 10,000‬יהודים ביממה‪.‬‬
‫ישתמשו בחזית המערבית‪ .‬ברנד נצטווה לנסוע לתורכיה הנייטרלית‬
‫להביא שם את ההצעה בפני גופים יהודיים כשהוא מלוּוה בפקודת‬ ‫בהונגריה החל תהליך ההשמדה ממש למחרת הכיבוש‪ .‬כבר‬
‫אייכמן על ידי בנדי ]אנדור[ גרוס )‪.(Bandi [Andor] Grosz‬‬ ‫בֿ‪ 20‬במארס ‪ 1944‬כינסו ויסליצני וקרומיי‪ ,‬עוזריו הראשיים של‬
‫אייכמן‪ ,‬את עסקני היהודים‪ ,‬הודיעו על ביטול מוסדות הקהילות‬
‫כוונה אחרת מצד הגרמנים בנידון עולה מדיווח רשמי של‬ ‫והארגונים השונים ועל הקמת ״מועצה מרכזית של יהודים״ שרק‬
‫השגריר וזנמאיר לריבנטרופ‪ ,‬שר החוץ הגרמני‪ .‬כאשר נודע לאחרון‪,‬‬ ‫היא תוכר על ידם‪ .‬באותה פגישה נאמר‪ ,‬כאשר לצד הנוגשים‬
‫משידור רדיו לונדון על הצעת ה ִעסקה דרש מיד פרטים מלאים‬ ‫הגרמניים עומד סמל ובידו אקדח מופנה אל חמישה עשר השליחים‬
‫משגרירו‪ ,‬והאחרון הודיעו כי עקב מחסור בסחורות מסוימות נשלח‬ ‫היהודים‪ ,‬כי מרגע זה עוברים כל ענייני היהודים בהונגריה לפיקוח‬
‫ברנד ובידו הצעה לספק סחורות אלו ותמורת זאת ״יאופשר לכמה‬ ‫היחידה המיוחדת של הס״ס‪ ,‬אך אין ליהודים סיבה לדאגה‪ ,‬חלילה‬
‫יהודים לצאת לתורכיה״‪ .‬לדברי עדותו של ריבנטרופ במשפטו‬ ‫– אם יתנהגו כהלכה‪.‬‬
‫בנירנברג‪ ,‬הוא התערב מיד לביטול ה ִעסקה‪ ,‬שהרי יהיה זה למטה‬
‫מכבודה של גרמניה להשיג תמורה בעד הפסקת ההשמדה‪ .‬קורט‬ ‫אייכמן‪ ,‬ראש ומפקד היחידה המיוחדת שעל שמו נקראה‬
‫)‪Sondereinsatzkommando‬‬ ‫אייכמן״‬ ‫״זונדראיינזצקומנדו‬
‫בכר )‪ ,(Becher‬קצין ס״ס בכיר‪ ,‬נשלח על ידי הימלר לנהל משא‬
‫ומתן זה ורצה לסחוט מיהודי הונגריה את כל מה שניתן‪ .‬הימלר אמר‬ ‫‪ ,(Eichmann‬הפך לאדון החיים והמוות‪ ,‬השליט הכול יכול של‬
‫לו׃ להבטיח תוכל מה שאתה רוצה‪ ,‬״מה שנקיים – זה דבר אחר״‪.‬‬ ‫יהדות הונגריה‪.‬‬
‫מכל מקום בכדי לעזור להתקדמות המשא ומתן השיג בכר את‬ ‫מאז ניתך המבול של החוקים והגזרות הידועים׃ איסור עזיבת‬
‫הסכמת הימלר למשלוח רכבת ובה ‪ 1,684‬ניצולים‪ .‬הרכבת הופנתה‬ ‫מקומות המגורים‪ ,‬איסור שימוש בכלי רכב‪ ,‬ניתוק מכשירי טלפון‪,‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪92‬‬

‫האדום בבודפשט כי בדעתו לירות ״בכלב היהודי״ וולנברג‪ .‬משרד‬ ‫לברגןֿבלזן ומשם בשתי הזדמנויות נפרדות הורשו הניצולים לנסוע‬
‫החוץ התנצל בפני השגריר שבוודאי לא נאמרו הדברים ברצינות;‬ ‫לשווייץ‪ .‬מכל אחד מן העולים לאותה רכבת סחטו הנאצים ‪1,000‬‬
‫בחילופי דברים בכתב נאמר שיש להבין את התגובה של אייכמן על‬ ‫דולר‪ .‬כאשר עמד על הפרק שחרור החלק השני של הניצולים‬
‫רקע פעילותו ״הבלתי חוקית״ של וולנברג להצלת יהודי הונגריה‪,‬‬ ‫מברגןֿבלזן לשווייץ נימק שלנברג )‪ ,(Schellenberg‬קצין בכיר אחר‬
‫ובכדי להניאו מהמשך מאמציו‪.‬‬ ‫בס״ס‪ ,‬שיש להימלר עניין אחר לגמרי בהצלת שרידי הפ ֵלטה‪ ,‬וזאת‬
‫הגירושים בוצעו בסודיות; לא נתפרסם עליהם דבר בעיתונות‬ ‫בכדי לזכות במעמד מכובד בעיתונות המערב‪ ,‬כמפסיק הרצח‪,‬‬
‫וברדיו והגרמנים אחזו באמצעים מיוחדים למניעת פרסום פן‬ ‫להופיע כמלאך הגואל שראוי לקיים עמו מגע לקראת שיחות‬
‫תתפשט בהלה בקרב יהודי בודפשט‪ .‬המגורשים נצטוו בהגיעם‬ ‫להפסקת אש ושביתת נשק‪ .‬ידוע כי אומנם להימלר היתה תכנית‬
‫לאושוויץ לשלוח גלויות ארגעה לקרוביהם‪ .‬תלייני אושוויץ הכתיבו‬ ‫כזאת‪ ,‬כאשר נואש כבר מאפשרות הניצחון בשדה הקרב‪ ,‬וסבר כי‬
‫את הגלויות וציוו לסמן כמקום המשלוח את העיר ״ולדזה״‬ ‫היטלר יהיה פסול בעיני מעצמות המערב כצד למשא ומתן‪ .‬לפיכך‬
‫)”‪ ,(“Waldsee‬מקום נופש באוסטריה‪ .‬בגלויות נאמר כי שלום‬ ‫רצה הימלר להכשיר את עצמו לשיחות כאלה‪ .‬הוא חזר על אותו‬
‫לנשלחים לעבודה‪ .‬כרגיל הגיעו הגלויות לאחר ששולחיהן כבר עלו‬ ‫ניסיון כמה חודשים אחר כך‪ ,‬כבר על סף הסוף‪ .‬מובן מאליו כי‬
‫באש בכבשניה של אושוויץ‪ .‬כאשר הצלב האדום ביקש לשגר את‬ ‫פרסום העניין בשלב מוקדם על ידי רדיו לונדון שם ל ַאל את הניסיון‬
‫נציגו לא התנגד אייכמן שיהיה נוכח נציג כזה בזמן ביצוע הגירוש‪,‬‬ ‫כולו שהיה מכוון‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מלכתחילה לתקוע טריז בין בנות‬
‫אבל רק לאחר שאותו שילוח יוכן על ידו מראש‪ ,‬״ליווי השילוח״ –‬ ‫הברית המערביות לבין ברית המועצות‪ .‬בכר היה מעוניין בסחטנות‪,‬‬
‫כך אמר – ״אינו בא בחשבון״‪.‬‬ ‫הימלר במעמד ״מכובד״‪.‬‬
‫בינתיים הורע מצב הגרמנים בחזית‪ ,‬התקדמותו של הצבא‬ ‫אך היה איש אחד שכל העסקה הזאת היתה לו לזרא‪ ,‬שמילא את‬
‫הסובייטי נמשכה; הופעל לחץ על הורטי מצד גורמים שונים לשים‬ ‫הוראת הימלר לשליחת ברנד לקושטא במורת רוח ניכרת‪ ,‬שהתאמץ‬
‫קץ לגירושים והוא אזר עוז והורה בראשית יולי להפסיקם‪ .‬עד סוף‬ ‫בכל לבו להמשיך בפעולות הכיליון והרצח‪ .‬איש זה היה אדולף‬
‫יוני ‪ 1944‬הספיקו הגרמנים‪ ,‬לפי דו״ח רשמי של משרד החוץ‬ ‫אייכמן‪ .‬הוא החל בגירושים ההמוניים מיד ביום שיואל ברנד ‪(Joel‬‬
‫שלהם‪ ,‬לשלוח להשמדה ‪ 437,402‬יהודים‪ .‬הצו של הורטי סיכל את‬ ‫)‪ Brand‬יצא לדרך‪ .‬הוא הודיע כי ״טחנות אושוויץ תמשכנה‬
‫התכנית שהוכנה לאמצע יולי ‪ 1944‬לגרש את כל יהודי בודפשט‬ ‫לפעול״ אם לא תתקבל מיד תשובה חיובית מברנד‪ .‬הוא המשיך‬
‫ביום אחד על ידי גיוס כל כוח האדם שניתן ואפילו עובדי העירייה‬ ‫בביצוע תכניות השטנים להשמדה תוך העמדת פנים שהשרידים‬
‫ונושאי המכתבים‪ .‬פרטי התכנית עוּבדו עם אייכמן‪ .‬הגרמנים חיפשו‬ ‫יינצלו אם המשא ומתן ב ִעסקה יצלח‪.‬‬
‫איזה תירוץ נוח לפעולת בזק כזאת‪ .‬מנהל לשכת העיתונות של‬ ‫גזל הרכוש היהודי נמשך‪ ,‬גם המעצרים נמשכו‪ .‬מובן כי היהודים‬
‫משרד החוץ הציע ״שיתגלו״ חומרי נפץ בבתי הכנסת‪ .‬וזנמאיר לא‬ ‫ניסו לברוח בעיקר לארץ ישראל‪ .‬אייכמן ידע זאת ותבע צעדים‬
‫קיבל את ההצעה בטענה כי בתי הכנסת נמצאים כבר בפיקוח חמור‬ ‫נמרצים לסתימת כל הפרצות‪ .‬״יש להסביר לשלטונות ההונגריים‬
‫של המשטרה‪ ,‬ועל כן התירוץ אינו טוב למדי‪.‬‬ ‫באופן ברור וחותך״‪ ,‬כתב בֿ‪ ,24.7.1944‬״כי הגירה לארץ ישראל‬
‫למרות הצו של הורטי ניסה אייכמן להמשיך בגירושים‪ .‬בראשית‬ ‫במסגרת פעולה זו אינה מותרת על ידי הגרמנים״‪ .‬הוא קבל על‬
‫יולי עשה ניסיון להוציא להשמדה משלוח ממחנה קישטרצ׳ה‪ .‬הדבר‬ ‫שגרירות שוודיה ושגרירות שווייץ שהעניקו ליהודים מסמכים אשר‬
‫נודע לעסקנים היהודים בבודפשט שהתערבו אצל הורטי והאחרון‬ ‫ִאפשרו להם להגר מהונגריה‪ .‬בעיקר ניתך זעמו על דיפלומט שוודי‬
‫ציווה לעצור את הרכבת בגבול ולהחזירה‪ .‬משראה אייכמן כך‪ ,‬כינסו‬ ‫צעיר‪ ,‬ראול ולנברג )‪ ,(Raoul Wallenberg‬אדריכל לפי מקצועו‬
‫אנשיו בשנית את כל מועצת הקהילה‪ ,‬כביכול לשם דיונים‪ ,‬העסיקום‬ ‫ואחד מחסידי אומות העולם‪ ,‬אשר שם לו למטרת חיים להציל‬
‫בדברי הבל כל היום כדי להחזיקם שם‪ ,‬ובינתיים העמיסו שליחיו‬ ‫יהודים‪ .‬האיש גייס לכך צוות עובדים שלם‪ ,‬העניק דרכונים שזיכו‬
‫בקישטרצ׳ה כֿ‪ 1,200‬יהודים לרכבת גירוש ושלחוה‪ .‬העסקנים‬ ‫את בעליהם בזכות ישיבה בשוודיה ותוך סיכון מתמיד של מעמדו‬
‫היהודים הכלואים למעשה בידי שליחיו של אייכמן בשוובנברג‬ ‫הדיפלומטי ואף סיכון חייו‪ ,‬פיתח פעולת הצלה‪ ,‬שכר ורכש בתים‬
‫)‪ ,(Schwabenberg‬לבם ניבא להם רעות‪ .‬מששוחררו בשעות הערב‬ ‫בהם הושיב יהודים בצל הדגל השוודי‪ ,‬הקים ריכוז יהודי שמספר‬
‫נודע להם דבר הרכבת‪ ,‬והם אצו אל הורטי לבטל שוב את הגזרה‪.‬‬ ‫יושביו הגיע בתקופה מסוימת עד ‪ 40,000‬איש‪ .‬וכאשר החל ״מצעד‬
‫אך הפעם היה כבר מאוחר‪ .‬הרכבת כבר עברה את הגבול ההונגרי‪,‬‬ ‫המוות״‪ ,‬עליו עוד אדבר‪ ,‬ליווה אותו וולנברג כשברשותו מכוניות‬
‫וכפי שמתברר כעת‪ ,‬נציגי הקהילה שוחררו רק כשקיבלה יחידת‬ ‫משא טעונות מזון‪ ,‬רפואות ובגדים‪ .‬הוא דאג להוציא מהמצעד כל‬
‫אייכמן הודעה כי הרכבת עושה כבר בביטחון את דרכה אל המוות‪.‬‬ ‫אדם שניתן להדביק לו באיזו דרך שהיא תעודת חסות שוודית‪.‬‬
‫וולנברג הפעיל אף דיפלומטים אחרים בבודפשט ואת הצלב האדום‪,‬‬
‫משפגש ויסליצני את פרוידיגר לאחר מכן‪ ,‬אמר לו׃ ״וכי באמת‬ ‫ולזכותו יש לרשום רבבות ניצולים‪.‬‬
‫חשבת שאייכמן יניח לשוטה הזקן הורטי לשים ל ַאל את רצונו?״ גם‬
‫פעולה זו מוכיחה את יזמתו השטנית של אייכמן‪ .‬איש לא תבע ממנו‬ ‫כל אלה עשה איש אמיץ אחד שהיה לו הכוח לפעול לפי הכרתו‬
‫אז פעולה; הורטי לא הסכים להמשיך בגירושים‪ .‬איש לא יכול היה‬ ‫ואמונתו‪ ,‬ופועלו זה מעלה שוב על הלב‪ ,‬כבמקרהו של המלך‬
‫לבוא אליו בכל טענות שהן אילו נמנע מפעולה והמתין לתוצאות‬ ‫קריסטיאן הדני‪ ,‬את ה ִהרהור הנוגה – מה רב יכול היה להיות מספר‬
‫הלחץ הדיפלומטי והצבאי שהפעילו הגרמנים על הונגריה לחדש את‬ ‫הניצולים גם בארצות ההשמדה אילו נמצאו רבים אחרים כמוהו בין‬
‫ההשמדה‪ .‬אבל כשמדובר ברצח יהודים פעל אייכמן מעל ומעבר‬ ‫שורות האנשים שהיה בידם לעשות בגלוי ובסתר‪.‬‬
‫לכל הוראה שהיא‪.‬‬ ‫אין תימה בכך שאייכמן פנה בשצף קצף נגד מושיע זה‬
‫נשארו שני מכתבים וגלויה אחת של יעקב רייך‪ ,‬שהיה בשני‬ ‫והשגרירות השוודית בברלין התאוננה כי אייכמן הודיע לצלב‬
‫‪93‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫לעבר אוסטריה‪ ,‬כביכול לשם עבודה באותם ביצורים‪ ,‬אך למעשה‬ ‫השילוחים מקישטרצ׳ה‪ .‬את המכתב הוא כתב מן המחנה על נייר‬
‫בכדי להשמיד‪ .‬והחשבון היה פשוט׃ חלשים ייפלו בדרך‪ ,‬חזקים‬ ‫בית שימוש לאחר שניצל בנס מן המשלוח הראשון‪ ,‬עקב התערבות‬
‫יגיעו להקמת הביצורים ויושמדו לאחר עבודתם‪ .‬המצעד החל‬ ‫נציגי הקהילה‪ .‬משגורש בשנייה כתב גלויה שהטילהּ כנראה‬
‫בנובמבר בדרך בת ‪ 200‬קילומטרים‪ ,‬בגשם‪ ,‬בשלג‪ ,‬בקור‪ .‬הלינה‬ ‫מהרכבת ורשם עליה ״תבורך היד שתשלח גלויה זו״‪ .‬נמצאה יד כזו‬
‫תחת כיפת השמים‪ ,‬או בדירי חזירים; כך הובלו נשים‪ ,‬ילדים‬ ‫והגלויה הגיעה לאשתו של רייך בבודפשט ובה כתוב׃‬
‫וקשישים‪ .‬מי שהתקשה ללכת – נורה על ידי המשמר שהיכה‬ ‫היום יום רביעי אחר הצהריים‪ ...‬ארזו אותנו ונוסעים‪ .‬אלוהים‬
‫והתעלל על כל צעד ושעל בקרבנות‪ .‬מי שאפסו כוחותיו – צנח ומת‪.‬‬ ‫עמכם‪ ,‬משפחתי היקרה‪ .‬אלוהים עמכם‪ .‬מחבק אתכם והרבה‬
‫מאות איבדו עצמם לדעת או ִנספו במגפת טיפוס הבהרות‬ ‫נשיקות‪ .‬אבא‪.‬‬
‫שהשתוללה בין הצועדים‪ .‬המזון שניתן פעם ביום׃ מעט מים‪,‬‬
‫מעט לחם‪ .‬אנשים מתו כזבובים‪ .‬כל הדרך היתה זרועה גוויות‪.‬‬ ‫רייך לא זכה עוד לראות את משפחתו‪ .‬אלמנתו תגיש לכם את מכתבו‬
‫מעריכים את מספר הנופלים בדרך בֿ‪ 6‬עד ‪ 10‬אלפים‪ .‬הזוועות‬ ‫וגלוָיתו‪.‬‬
‫הגיעו לכך שאפילו קצינים וחיילים מאנשי הליווי ההונגרי התחילו‬ ‫לחץ הגרמנים על חידוש הגירושים לא פסק‪ .‬היטלר עצמו‬
‫להתמרד וביקשו כי מוטב שישלחום לחזית‪ .‬גם התערבותו של‬ ‫התערב וציווה על שר החוץ שלו להתרות בהורטי כי גרמניה לא‬
‫סלשי‪ ,‬ראש ממשלת הונגריה‪ ,‬להפסקת מצעד המוות‪ ,‬לא הועילה‪.‬‬ ‫תסבול כל דחייה שהיא בצעדים נגד היהודים‪ ,‬וכי עמדת הורטי‬
‫וכאן אירע דבר מפתיע‪ .‬הימלר עצמו גער באייכמן על ארגון‬ ‫תמיט אסון על העם ההונגרי‪ .‬בכדי לסכל כל אפשרות של יציאת‬
‫פעולה זו‪ ,‬ורק אז פסק מצעד האימים‪ .‬בינתיים כיתר הצבא‬ ‫יהודים לארצות ניטרליות נקט אייכמן בצעדים עליהם דיווח וזנמאיר‬
‫הסובייטי את בודפשט ושארית הפ ֵלטה של יהדות הבירה ניצלה‪.‬‬ ‫למשרד החוץ בֿ‪ 25.7.1944‬לאמור׃‬
‫‪...‬סוכם עם אייכמן כי כאשר יתאפשר חידוש גירושי היהודים‬
‫המחנות‬ ‫מבודפשט יש לעשות ניסיון לבצעם במהירות ובתנופה‬
‫ולהחישם‪ ,‬כך שהיהודים הבאים בכלל בחשבון להגירה‬
‫ועתה כבוד השופטים – על המחנות‪.‬‬ ‫יגורשו אפילו עוד לפני שיהיה סיפק בידם לעשות סידורים‬
‫דיברתי כבר על אופיו ומהותו של מחנה הריכוז הנאצי כאמצעי‬ ‫פורמליים‪.‬‬
‫לביסוס הדיקטטורה ולהטלת אימה על המתנגד כדי לשברו או‬
‫אוסטריה היתה זקוקה באותו זמן באופן דחוף לפועלי ביצורים‪.‬‬
‫לשכנעו‪ .‬בגרמניה ובארצות כיבושיה היו מאות מחנות ריכוז‪ ,‬איסוף‬
‫תכנית המלחמה הגרמנית הביאה בחשבון קרבות הגנה כבדים‬
‫ומעבר‪ .‬לגבי היהודים היו כולם מכוונים למטרה אחת׃ לכלותם‪.‬‬
‫באזור זה‪ .‬ראש עיריית וינה בלשקה )‪ ,(Blaschke‬פנה עוד בראשית‬
‫אף אלמלא עברו הנאצים לשיטות השמדה ישירה היו תושבי‬ ‫יוני ‪ 1944‬לידידו ראש רזה״א קלטנברונר‪ ,‬וביקש הפניית כמה‬
‫הגטאות ומחנות העבודה מתים כעבור זמן לא רב מהרעבה‪,‬‬ ‫משלוחי מגורשים לביצוע עבודות אלו‪ .‬קלטנברונר השיב כי נתן‬
‫תשישות ומגפות‪ .‬אך ״הפתרון הסופי״ לא יכול היה להתמהמה‪.‬‬ ‫הוראות להפנות כֿ‪ 12,000‬יהודים לווינה‪ ,‬ושם לשמרם במחנות‬
‫לפיכך הוקמו מחנות ההשמדה‪ .‬גם במחנות אחרים‪ ,‬כמאוטהאוזן‬ ‫סגורים‪ .‬הנשים‪ ,‬הילדים והבלתי מסוגלים לעבודה יילקחו ל״טיפול‬
‫)‪ ,(Mauthausen‬ברגןֿבלזן ודכאו‪ ,‬נספו אנשים באלפים וברבבות‬ ‫מיוחד״‪ ,‬קרי׃ השמדה‪.‬‬
‫עקב יצירת אורח חיים מתוכנן שמוכרח היה להמית‪ .‬אף לגבי מחנות‬ ‫אך לנציגי יהדות הונגריה אמר אייכמן ואמרו מרעיו כי ניתן‬
‫אלה היתה לאייכמן שליטה בנוגע ליהודים‪ ,‬ונגיש ראיות על כך‪ .‬אך‬ ‫להציל יהודים ״על ידי הובלה לאוסטריה״ תמורת כופר כסף‪ .‬מי‬
‫בדברי פתיחה אלה ברצוני להתעכב רק על אותם המחנות המיוחדים‬ ‫שישלם כהלכה יינצל על ידי נסיעה לשם‪ .‬אייכמן אמר שיהיה מוכן‪,‬‬
‫הקרויים מחנות השמדה‪ ,‬שהוקמו מלכתחילה לשם ביצוע ״הפתרון‬ ‫כביטויו‪ ,‬״לשמור על הקרח״ ‪ 30,000‬יהודים באוסטריה המסוגלים‬
‫הסופי״‪ ,‬ושמיליוני יהודים מצאו בהם את מותם‪.‬‬ ‫לעבודה; משפחותיהם יגורו במחנות על חשבון יהודי בודפשט‬
‫הרעיון להשמיד יהודים בגז מרעיל הוזכר על ידי היטלר כבר‬ ‫ותמורת זאת דרש כופר של חמישה מיליון פרנק שווייצריים‪ ,‬דהיינו‬
‫בספרו מיין קמפף ) ‪ .(Mein Kampf‬הוא כתב שם כי אילו הרעילו‬ ‫לפי ערך של ‪ 200‬דולר לנפש‪.‬‬
‫במלחמת העולם הראשונה ‪ 15‐‐12‬אלף יהודים בגזים‪ ,‬אולי היה‬ ‫‪ 15,000‬יהודים הופנו לאוסטריה בדרך זו‪.‬‬
‫ניצל מיליון גרמנים‪ .‬לאחר שרציחות האיינזצגרופן ביריות לא‬
‫השביעו רצון‪ ,‬כפי שנאמר כבר‪ ,‬הועלה רעיון השימוש בגזים נגד‬ ‫בסתיו ‪ 1944‬ניסה הורטי לחלץ את ארצו מהמלחמה לצד‬
‫היהודים‪ .‬ניסיונות ראשונים נעשו על ידי גלובוצ׳ניק בפולין‪.‬‬ ‫גרמניה‪ ,‬אך הגרמנים שידעו על פעולותיו השתלטו בכוח‬
‫ואייכמן‪ ,‬שנוכח ביעילות השיטה‪ ,‬אימץ לו אותה לביצוע המשימה‬ ‫על בודפשט במבצע ״אגרוף השריון״‪ ,‬עצרו את הורטי‬
‫שלו של ״הפתרון הסופי״‪ .‬הוא אישר זאת לד״ר ווצל מהמיניסטריון‬ ‫ובֿ‪ 15.10.1944‬העלו לשלטון את סלשי )‪ ,(Szálasi‬מנהיג ״צלב‬
‫לשטחי הכיבוש שהגיש מ ִצדו דו״ח רשמי על כך‪ .‬אייכמן נסע‬ ‫החץ״‪ .‬עתה ניתנו היהודים שוב לחסדם של הנאצים‪ .‬אייכמן אשר‬
‫אישית אל גלובוצ׳ניק למסור לו כי הניסיונות שנעשו אצלו יופעלו‬ ‫עזב את בודפשט כשנפסקו הגירושים לפי הוראת הורטי‪ ,‬חזר לשם‬
‫כעת בקנה מידה כולל בתחום סמכותו ובמקומות אחרים‪ ,‬ושלח‬ ‫בֿ‪ 1‬באוקטובר; הפעולות נגד יהודי בודפשט חודשו במלוא הקצב‪.‬‬
‫אליו את גינתר עם מומחה לגזים מרעילים‪ .‬אייכמן סייר עם רודולף‬ ‫כעת בא הסיום של מבצע הרצח האייכמני בפעולה הידועה בשם‬
‫הס לבחירת מקום מתאים להקמת מתקני הגז באושוויץ‪ ,‬ביקר גם‬ ‫״מצעד המוות״‪ .‬רכבות לא היו עוד‪ .‬בינתיים ציווה הימלר להפסיק‬
‫במחנות ההשמדה בטרבלינקה ובחלמנו ובדק את יעילותם‪ .‬השיטה‬ ‫את כל ההשמדה‪ .‬אך אייכמן מצא דרך לעקוף את הוראות הימלר‪.‬‬
‫הניחה את דעתו והיתה עדיפה בעיניו על שיטת ההמתה ביריות‪ .‬הוא‬ ‫הוא ארגן בעזרת בני בריתו הפשיסטים ההונגרים מצעד יהודים‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪94‬‬

‫היו מקרים שהיו משסעים פעוטות בידיים לעיני האימהות‬ ‫ומחלקתו עסקו בהשגת הגז ‪ Blausäure‬הידוע בכינויו ״ציקלון ‪B‬״‪,‬‬
‫המשתגעות מזוועה‪.‬‬ ‫המורכב ממימן הציאן‪ .‬בגז זה השתמשו בכמה מחנות השמדה‪.‬‬
‫בתחילת ‪ ,1945‬כבר על סף גמר המלחמה‪ ,‬עוד ִתכנן אייכמן להשמיד‬
‫רק במקום אחד במיידנק נהגו בילדים ביד רכה׃ על מפתן תאי‬ ‫את שארית הפ ֵלטה של היהודים בטרזיינשטט במתקני גז שעמדו‬
‫הגזים היו המרצחים נותנים לכל ילד סוכריה‪.‬‬ ‫להיות מוקמים שם ביזמתו‪ ,‬לאחר שכל האחרים כבר חדלו לפעול‪.‬‬
‫האסירים היו למעשה הפקר לכל אנשי ס״ס במחנה שיכלו‬ ‫עליו רובצת אחריות ישירה לפעולת אותם מחנות איומים לביצוע‬
‫להורגם ולהתעלל בהם כחפצם‪ .‬בימי ראשון היתה נערכת ״ריצה״‪.‬‬ ‫״הפתרון הסופי״‪ .‬בכמה מהם נעשה עוד ניסיון לסחוט מהיהודים‬
‫כל אסיר חייב לרוץ‪ ,‬ומי שאיבד נעל עץ או כשל בשעת מעשה –‬ ‫כוח עבודה ועמל לפני שנשלחו לכליה‪.‬‬
‫נהרג במקום‪ .‬לפי האומדן הזהיר ביותר של הוועדה הממשלתית‬
‫הפולנית הושמדו במיידנק לפחות ‪ 200,000‬יהודים‪.‬‬ ‫ירשה לי בית המשפט לתאר בקצרה את אשר אירע באותם‬
‫מקומות‪ ,‬שכולם הוקמו על ידי הס״ס‪ ,‬כשהפעלת ההשמדה בהם‬
‫בידי הרזה״א‪.‬‬
‫מחנה טרבלינקה )‪ (Treblinka‬הוקם במחוז ורשה‪ ,‬באזור מבודד ליד‬
‫כפר פולני קטן‪ .‬המחנה התקיים בשנים ‪ 1942‬וֿ‪ .1943‬כלי בית‪,‬‬
‫חפצי לבוש ומזוודות התגלגלו שם עוד שנים רבות לאחר שהגרמנים‬ ‫מחנה מיידנק )‪ (Majdanek‬ליד לובלין הוקם בֿ‪ .1941‬תחילה‬
‫עצמם החריבו את המחנה בנובמבר ‪ .1943‬עוד אפשר למצוא שם‬ ‫הוכנסו לתוכו שבויי מלחמה ואחר כך החלו להגיע לשם יהודים‬
‫היום בסביבה גבעות חול מעורבות באפר אדם ועצמות‪.‬‬ ‫מסלובקיה‪ ,‬צ׳כיה‪ ,‬צרפת ויוון‪ .‬גם המחנה התפתח‪ .‬היו בו יחידות‬
‫נפרדות שנקראו ״שדות״ )‪ .(Felder‬באביב ‪ 1942‬הותקנו בו מתקני‬
‫כאן הופעלו כללי ההסוואה עוד על סף המחנה‪ .‬נבנתה תחנת‬ ‫השמדה בגז ושני תנורים לשרפת גוויות‪ .‬בקיץ אותה שנה החלו‬
‫רכבת מדומה עם כתובות המציינות כביכול מזנון‪ ,‬מקומות מעבר‬ ‫להגיע לכאן בהמוניהם יהודי פולין‪.‬‬
‫לתחנות אחרות‪ ,‬חדר המתנה‪ ,‬תמרורים וכדומה‪ .‬הכול היה מחושב‬
‫לכך שמבחוץ תישמר אשליה כי אין המקום אלא מחנה רגיל בלבד‪.‬‬ ‫באביב ‪ 1943‬הגיע גל המגורשים של יהודי ורשה ומיד החלה גם‬
‫אומנם קשה היה להחזיק באשליה זמן רב‪ .‬בתחנה עמדו כבר אנשי‬ ‫ההשמדה המוגברת שהגיעה לשיאה בנובמבר‪ ,‬כאשר ביום אחד‬
‫ס״ס ושוטרים אוקראינים‪ ,‬שהיו נוגשים בצליפות מגלב על הבאים‬ ‫הוצאו כאן להורג ביריות ‪ 18,000‬יהודים‪.‬‬
‫למען יצאו מיד מהקרונות‪ .‬והמפגרים היו נורים במקום‪.‬‬ ‫תנאי החיים במחנה‪ ,‬גם ללא מתקני ההשמדה הישירה‪ ,‬היו‬
‫מחושבים כך שהאסיר מוכרח היה לגווע‪ ,‬אם ברעב אם במחלה ואם‬
‫גם בתוך המחנה עצמו נעשה עוד ניסיון להסוות‪ ,‬כביכול‪.‬‬
‫סתם מתשישות כוח‪ .‬המזון היה כשליש מהמינימום הדרוש‪ .‬הלבוש‬
‫החולים‪ ,‬הנכים‪ ,‬הזקנים והילדים היו מועברים לצריף שעליו היה‬
‫– חשף את האסיר תמיד לפגעי מזג האוויר; המגורים – בצריפי‬
‫סמל ״הצלב האדום״ ושהיה מסומן כבית חולים‪ ,‬״לאזרט״‬
‫)‪ .(Lazarett‬שם היה ״חדר המתנה״ עם ספות אדומות מרופדות‬ ‫אורווה‪ ,‬בכל צריף כֿ‪ 500‬איש ומעלה‪ .‬שניים על מזרן אחד‪ .‬העבודה‬
‫וממנו כניסה למקום אחר בו כבר עמד איש ס״ס שהיה יורה בנכנס‬ ‫בה הועסקו האסירים עד להשמדתם היתה כשלעצמה אמצעי‬
‫בעורפו ומפילו ישר לבור‪ .‬כל ה״סידורים״ הללו נעשו בכדי‬ ‫השמדה ומכוונת להביא את הגוף לכליה‪ .‬דבר זה הושג גם על ידי‬
‫שהנכנסים הבריאים לתאי הגזים יוכלו להתקדם ללא הפרעה מצד‬ ‫אכזריות והלקאה בשעת העבודה וגם על ידי העסקת אנשים בעבודה‬
‫ילדים זקנים ונכים וללא תקלות מצד קרבנות ״מפגרים״‪ .‬ל״לאזרט״‬ ‫ללא תכלית כלשהי‪.‬‬
‫היו מושלכות גם גוויות אלה שהגיעו כבר מתים בקרונות או‬ ‫בגדי האסירים ומזרניהם היו תמיד מלאי חרקים‪ ,‬כינים‬
‫שהומתו בתחנת הרכבת בבואם‪.‬‬ ‫ופשפשים‪ .‬השחפת והטיפוס השתוללו‪ .‬ריפוי טיפוס נוסח מיידנק‬
‫– הוצאה להורג בירייה‪.‬‬
‫בתחנה נצטוו הבאים למסור את כל הכסף וחפצי הערך‬
‫שברשותם‪ .‬כל החפצים של הקרבנות מוינו‪ ,‬תוקנו ונשלחו לרייך‪.‬‬ ‫החולים היו עוברים סלקציות׃ מי שהיה מסוגל לרוץ לפני ועדת‬
‫ידוע על ‪ 203‬קרונות של מלבושים בלבד שנשלחו משם בדרך זו‪.‬‬ ‫המיון – הושאר בינתיים בחיים‪ .‬הכושל – הועבר מיד להשמדה‪.‬‬
‫לפני ההמתה היו גוזזים לנשים את ☻ערן וגוזלים מהמיועדים‬ ‫בימי גשם וסערה היו האסירים מצווים לאכול דווקא בחוץ‪.‬‬
‫להרג את רכושם‪ .‬ה☻ער הוכנס בשקים ונשלח לגרמניה‪ .‬לאחר מכן‬ ‫החולים והגוססים נצטוו לשכב בשעת ִמפקדים בבוץ ובשלג‪.‬‬
‫היו מצווים על גברים להתפשט והיו רודפים אותם אל תוך תאי‬
‫האסירים היהודים היו מובאים ברבבותיהם ישר לתאי הגזים‪,‬‬
‫הגזים במכות ובקתות רובים‪ .‬וכך הם הוכנסו עירומים‪ ,‬כשידיהם‬
‫אפילו ללא רישום ומיון‪☻ .‬ער הנשים נגזז‪ ,‬שיני הזהב נעקרו‪ .‬לאחר‬
‫מעל לראשיהם‪ ,‬בכדי שאפשר יהיה לדחוס בתא יותר אנשים‪ .‬אחר‬
‫זמן נמצאו אישורים לתשעה ארגזים של זהב וכלי ערך שנשלחו‬
‫כך נסגר הסוגר‪ ,‬המנוע הופעל והגז המרעיל הוכנס והשמיד‪.‬‬
‫ממיידנק לרייך‪ .‬התמותה במחנה היתה איומה‪ ,‬כֿ‪ 180‬איש ליום‪.‬‬
‫משנפתחו דלתות התאים ולאחר שהתפשטו אדי הרעל‪ ,‬עקרו גם פה‬
‫הילדים מתו כזבובים‪.‬‬
‫את שיני הזהב ואת הגוויות השליכו לבורות‪ .‬לאחר זמן‪ ,‬הוקמו‬
‫מתקנים לשרפת גוויות‪ .‬מעשה באדם שנזרק לבור המתים בעודו חי‪.‬‬ ‫וכך היה סדר המיון במיידנק׃ גברים – ימינה‪ ,‬נשים – שמאלה‪.‬‬
‫הוא הצליח לברוח; האיכרים שאצלם ביקש מחסה מסרוהו בחזרה‬ ‫ילדים וזקנים – באמצע‪ .‬אימהות שאחזו בילדיהם הופרדו בהצלפות‬
‫לידי פיקוד המחנה‪ .‬אז התעלל בו איש הס״ס קורט פרנץ )‪(Franz‬‬ ‫מגלב‪ .‬תשמעו עדות על אישה שהחזיקה את תינוקה ולא הרפתה‬
‫ולבסוף הרגו בידיו במכות מקל‪ .‬לפרנץ זה היה כלב גדול וחזק‪ .‬לפי‬ ‫ממנו‪ ,‬אז ניגש אליה איש ס״ס‪ ,‬חבט ראשו של הפעוט בקרקע ומסר‬
‫הקריאה ״יודה״ אולף הכלב להסתער על אסיר ולנשכו‪.‬‬ ‫לאישה את גווייתו המגואלת בדם ואמר׃ ״קחי לך עכשיו את ילדך״‪.‬‬
‫‪95‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫אך שנה לאחר מכן נתברר כי המלאכה טרם הושלמה; המחנה הוקם‬ ‫היה מעשה במשלוח יהודים מגרודנו )‪ (Grodno‬שהתנגדו‬
‫מחדש והותקנו משרפות חדשות‪ .‬שוב פעלו לפי השיטה הישנה׃‬ ‫לכניסה לתאי הגזים‪ .‬אחד אפילו זרק רימון יד לעבר עוזריהם‬
‫המתה בגז ושרפת גוויות‪ .‬לאחר כמה חודשים נשלמה מלאכת ההרג‬ ‫האוקראינים של המרצחים‪ .‬מיד נפתחה אש קטלנית והיהודים נרדפו‬
‫והמשמידים פירקו את המחנה‪ ,‬מחו את שרידי הרצח והחלו לחסל‬ ‫בבגדיהם לתאי ההשמדה‪ .‬אפשר לקבוע כי מספר הקרונות עמוסי‬
‫את קבוצת עובדי הכפייה שורפי הגוויות‪ ,‬שנקראו כעת‬ ‫יהודים שהגיעו לשם עלה לפחות לֿ‪ ,7,550‬שהביאו למוות לפחות‬
‫״זונדרקומנדו״‪ .‬אחדים מהם התנגדו ושניים הצליחו לברוח‬ ‫של שלושתֿרבעי מיליון נפש‪ .‬פה מצאו את מותם מאות אלפים‬
‫והריהם שניים מארבעת הניצולים היחידים של מחנה מוות זה‪,‬‬ ‫מיהודי ורשה‪ ,‬רדום‪ ,‬צ׳נסטוכובה )‪ ,(Czçstochowa‬קילצה‬
‫שנשארו בחיים כדי לספר לעולם את זוועותיו‪.‬‬ ‫)‪ ,(Kielce‬ביאליסטוק‪ ,‬יהודים מגרמניה‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬צ׳כיה‪,‬‬
‫בולגריה ויוון‪ .‬גם זקנים מטרזיינשטט הופנו לכאן להשמדה‪.‬‬
‫בחלמנו הושמדו לפי אומדן זהיר כֿ‪ 340,000‬יהודים‪ ,‬בעיקר‬
‫מאזורי לודז׳‪ ,‬פוזנן וּורשה‪ ,‬אך גם יהודים מגרמניה‪ ,‬אוסטריה‪,‬‬ ‫בטרבלינקה נעשו בחשאי הכנות למרד‪ .‬הרוח החיה בארגון היה‬
‫צרפת‪ ,‬לוקסמבורג והולנד שעברו את גטו לודז׳‪.‬‬ ‫הרופא ד״ר חורונז׳צקי )‪ ,(Chorazycki‬שהגרמנים גילו אצלו סכום‬
‫כסף המיועד למורדים‪ .‬הרופא ידע את הצפוי לו עקב הגילוי ומיד‬
‫גם פה נשדדו הרכוש והבגדים‪ .‬בֿ‪ 9.1.1943‬כתב ״מפעל עזרת‬ ‫בלע רעל‪ .‬אז עשו המרצחים ניסיונות נואשים להחיותו למען יוכלו‬
‫החורף של העם הגרמני״ לממונים הגרמנים על גטו לודז׳‪ ,‬כי כמה‬ ‫לרצחו בעינויים‪ .‬פרנץ שיסע פיו בסכין ושפך מים לגרונו והחל‬
‫מהבגדים שהועברו מחלמנו לא נוקו כהלכה‪ ,‬וממעיל אחד – שומו‬ ‫לקפץ במגפיו על בטנו‪ .‬אך ד״ר חורונז׳צקי כבר היה מת ותלייני‬
‫שמים – לא הוסר אות הקלון‪ .‬הואיל והבגדים מיוחדים למתיישבים‬ ‫הס״ס יכלו רק לשפוך חמתם על גווייתו הקרה‪.‬‬
‫גרמנים‪ ,‬כך נאמר‪ ,‬הרי שאין לסבול רשלנות כזאת הממיטה חרפה‬
‫על מפעל עזרת החורף׃ ‪“das Winterhilfswerk damit in‬‬ ‫סידורי המרד נרקמו בכל זאת בחשאי‪ .‬כמה אסירים התלכדו‪,‬‬
‫”‪.Miskredit kommt‬‬ ‫הצליחו איך שהוא לגנוב מעט נשק ובֿ‪ 2‬באוגוסט ‪ 1943‬תקפו את‬
‫השומרים אנשי הס״ס והאוקראינים‪ .‬על אף אש קטלנית הצליח‬
‫מספר אנשים לפרוץ את גדר התיל ולברוח‪ .‬בין המתקוממים היה‬
‫גם סוביבור )‪ (Sobibór‬היה מחנה השמדה שהוקם בראשית ‪,1942‬‬ ‫רודולף מסריק )‪ ,(Masaryk‬כנראה בן אחיו של תומס מסריק הגדול‪,‬‬
‫במחוז לובלין‪ .‬אף כאן גילו החוקרים הפולנים לאחר השחרור‬ ‫שמאהבתו לאשתו היהודייה הלך אחריה למחנה המוות‪.‬‬
‫הררי אפר‪ ,‬עצמות ושומן אדם‪ .‬גם פה היו תאי גזים ומתקנים‬ ‫המתקוממים העלו באש חלק ממתקני המחנה ובברחם ליערות‬
‫לשרפת גוויות‪ .‬תשמעו ראיות איך התעללו פה התליינים‬ ‫עוד התעכבו רגע להסתכל אחורנית ולראות את בית המטבחיים‬
‫בקרבנותיהם לפני המתתם‪ .‬אנשים שביקשו לשתות מים הובלו‬ ‫הגדול עולה בלהבות‪.‬‬
‫לבית כיסא ציבורי ונמרחו בצואה‪ .‬גם פה תשמעו על שיסוי כלבים‬
‫שהיו קורעים בני אדם לגזרים‪ ,‬על ִמפקדי עונשין כשאנשים נצטוו‬ ‫בכך החל גם חיסולו של המחנה שפעולתו הופסקה בנובמבר‬
‫לעבור בין שורות אנשי ס״ס ואוקראינים המצליפים על האומללים‬ ‫‪ .1943‬הגרמנים חרשו את כל השטח והושיבו על גוויות היהודים‬
‫בשוטים‪.‬‬ ‫מתיישבים אוקראינים‪.‬‬
‫לכאן היו מגיעים משלוחים גדולים ולפי הערכה של השלטונות‬
‫הפולניים הושמדו בסוביבור לפחות רבע מיליון יהודים‪.‬‬ ‫חלמנו או קולמהוף )‪ ,(Chelmno, Kulmhof‬בסביבת לודז׳‪ ,‬הוקם‬
‫מראש כמחנה השמדה בלבד‪ .‬שם לא העסיקו אנשים‪ ,‬לא רתמו‬
‫גם פה הופשטו הגברים והנשים עירומים והובלו לתאי הגז‬ ‫אותם לעבודה‪ .‬שם המיתו אותם מיד‪ .‬מפקד ס״ס היה מודיע‬
‫בשורות עורפיות ארוכות‪ .‬גם פה נורו הזקנים והילדים לחוד כדי‬ ‫למובאים כי מוליכים אותם לעבודה‪ ,‬אבל לפני צאתם לדרך‬
‫שלא ״יפריעו״ לצועדים לתאי הגזים‪.‬‬ ‫צריכים הם להתרחץ ואת הבגדים למסור לחיטוי‪ .‬הם היו מובלים‬
‫סוביבור היתה קברם של יהודים מפולין‪ ,‬מהולנד‪ ,‬מצ׳כיה‪,‬‬ ‫לבניין בו התפשטו‪ .‬על הקירות התנוססו כתובות׃ ״אל הרופא״‪,‬‬
‫מאוסטריה ומצרפת‪ .‬גם פה נשדד הרכוש‪ ,‬נעקרו שיניים‪ ,‬נגזזו‬ ‫״אל המרחץ״‪ .‬משם היו מצווים על היהודים לצאת עירומים או רק‬
‫☻ערות‪.‬‬ ‫כשכותונת לעורם ולהיכנס למכוניות אפורות )‪,(Sonderwagen‬‬
‫שבכל אחת מהן מקום לֿ‪ 80‬עד ‪ 100‬איש‪ ,‬שיובילום ״למקום‬
‫גם סוביבור ראתה את מרד הנדכאים‪ .‬באוקטובר ‪ 1943‬התקוממו‬ ‫המרחץ״‪ .‬עם היסגר הדלתות החל מרחץ אחר‪ .‬הופעל מנוע וגז‬
‫כמה פועלים יהודים שהועסקו במחנה‪ ,‬הם הצליחו להשתלט על‬ ‫הפליטה המרעיל החל להמית את הקרבנות‪ .‬ולאחר שפסקו‬
‫נשק‪ ,‬הרגו כמה אנשי ס״ס וכמה מאות אסירים ברחו ליערות‪ .‬אחרי‬ ‫הקריאות מבפנים זזה המכונית ליער הסמוך ועובדי הכפייה יהודים‬
‫המרד חיסלו הנאצים את המחנה‪ ,‬הבניינים פוצצו והגרמנים נטעו‬ ‫– הוולדקומנדו )‪ ,(Waldkommando‬היו מוציאים את הגוויות‪.‬‬
‫יער על קברות קרבנותיהם‪.‬‬ ‫ולאחר עקירת השיניים וכריתת הטבעות היו מטילים אותן לבורות‬
‫שהוכנו‪ .‬אנשי הוולדקומנדו היו עובדים כשרגליהם כבולות‬
‫מחנה ההשמדה בבלז׳ץ )‪ ,(Belz.ec‬בדרך שבין לובלין ללבוב‪,‬‬ ‫בשרשרות‪ .‬גם אותם היו ממיתים מפקידה לפקידה ובוררים‬
‫הוקם בחורף ‪ .1941‬הצריפים והמבנה היו מוכנים לפעולה בסוף‬ ‫מהמשלוחים עובדי הוולדקומנדו חדשים‪.‬‬
‫פברואר ‪ .1942‬לכאן הועברו יהודי לובלין והסביבה‪ ,‬יהודי מזרח‬ ‫ההשמדה בחלמנו התחילה בסוף ‪ .1941‬כמה חודשים לאחר מכן‬
‫ומערב פולין‪ .‬כאן הומתה יהדות גליציה‪ ,‬אך גם רבים רבים‬ ‫בנו אף כאן משרפות לשרפת גוויות‪ .‬האפר הוצא‪ ,‬ולאחר טחינת‬
‫מיהודי ארצות אחרות‪.‬‬ ‫העצמות נקבר בבורות או נזרק לנהר‪.‬‬
‫הרכבות היו מגיעות לבלז׳ץ‪ ,‬כמו למחנות אחרים‪ ,‬כשכבר רבים‬ ‫באפריל ‪ 1943‬הפסיק מחנה ההשמדה לפעול והמשרפות פוצצו‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪96‬‬

‫ימינה״‪ .‬פועלים אחרים מחפשים בחלקי גוף מוצנעים אחרי‬ ‫מהמגורשים נפחו את נשמתם בדרך מצמא ומתשישות‪ .‬המשלוחים‬
‫זהב ויהלומים‪ ...‬וירט מורה על קופסת שימורים מלאה ואומר׃‬ ‫הכילו בין ‪ 60‐‐10‬קרונות כל אחד‪ .‬אתאר משלוח אחד כזה שהגיע‬
‫״הרם נא וראה כמה הרבה זהב״‪...‬‬ ‫מלבוב ובו ‪ 6,700‬איש‪ .‬אנשי הס״ס והאוקראינים‪ ,‬עוזריהם‪ ,‬כבר‬
‫מחכים בתחנה‪.‬‬
‫כך זה פעל בבלז׳ץ ובמקומות אחרים‪ .‬על פתח תאי הגזים היה‬
‫כתוב׃ ״כאן מרחץ וסידורי אינהלציה״‪.‬‬ ‫ועתה התיאור׃‬
‫בֿ‪ 1943‬הפסיקו הגרמנים את הפעולות בבלז׳ץ והחלו גם כאן‬ ‫דלתות הקרונות נפתחות והאנשים נצטוו לצאת בהכאות מגלב‪.‬‬
‫לטשטש את עקבות הפשע‪ .‬עוד לפני כן הוצאו הגוויות מהקברים‬ ‫ניתנות הוראות ברמקול; הכול מצוּוים למסור את חפציהם‬
‫ושרפו אותן במדורות אש‪ .‬היהודים שנשארו מקבוצות הפועלים‬ ‫ומלבושיהם‪ ,‬גם קביים ומשקפיים‪ ...‬כל חפצי ערך וכסף‬
‫אשר עסקו בהעלמת העקבות נשלחו להשמדה בסוביבור‪ .‬צוות‬ ‫נמסרים באשנב של ״דברי ערך״‪ ...‬הנשים והנערות פונות אחר‬
‫הס״ס נשלח ליוגוסלביה להילחם בפרטיזנים‪.‬‬ ‫כך לספר הגוזז להן בשתי תנועות מספריים את שערן שנאסף‬
‫בשקים של תפוחי אדמה‪ ...‬אחר כך מתחיל המצעד‪ .‬מימין‬
‫המולך הנאצי בלע בבלז׳ץ למעלה מֿ‪ 600,000‬קרבנות יהודים‪.‬‬ ‫ומשמאל גדרי תיל ומאחור עשרות אוקראינים עם רובים‪...‬‬
‫גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נערות‪ ,‬ילדים‪ ,‬תינוקות‪ ,‬אנשים חסרי רגל‪ ,‬כולם‬
‫ועתה לגדול ולאיום במחנות ההשמדה – אושוויץ‪ ,‬זה בית‬ ‫עירומים כביום היוולדם‪ ,‬עוברים בסך‪ .‬בפינה‪ ,‬לפני הכניסה‬
‫החרושת הגדול למוות למיליונים‪ ,‬שיונצח בדברי ימי אנוש כסמל‬ ‫לבניין‪ ,‬עומד איש ס״ס מחייך ומודיע בקול חלקלק׃ ״לא יקרה‬
‫של זוועות וקלון‪.‬‬ ‫לכם כל דבר רע‪ .‬עליכם רק לנשום עמוק‪ ,‬זה מחזק את הריאות‪,‬‬
‫אושוויץ‪ ,‬אושוויינצ׳ים )‪ (Auschwitz, Oświçcim‬בפולנית‪ ,‬היא‬ ‫האינהלציה דרושה כאמצעי חיטוי״‪ .‬הוא נשאל מה יקרה‬
‫עיירה קטנה מערבית לקרקוב‪ ,‬זהו מקום קטן שקופח בידי הטבע‪,‬‬ ‫לנשים ומשיב כי הגברים יצטרכו כמובן לעבוד בבניין כבישים‬
‫מקום ביצות וגבעות חול‪ ,‬ערפילים ורטיבות‪ ,‬קדחת ומים רעים‪ .‬שם‬ ‫ובתים‪ .‬הנשים לא תעבודנה‪ ,‬הן תוכלנה אם תרצינה‪ ,‬לעזור‬
‫הוקם מחנה זה בידיעה ברורה כי יהיה בית מטבחיים‪ .‬לצוות‬ ‫במטבח או בעבודות בית‪ ...‬אצל כמה אנשים מהבהב איזה זיק‬
‫השומרים של הס״ס נאמר כי במים בלתי רתוחים אסור כאן אפילו‬ ‫של תקווה המספיק לכך שיצעדו ללא התנגדות לתאי המוות‪.‬‬
‫לשטוף את הפה‪ .‬מחנה הריכוז העצום הקיף ‪ 39‬שלוחות‪ ,‬בהם‬ ‫אך הרוב יודע ב ִבטחה את גורלו‪ .‬הריח הנורא השורר בכול –‬
‫מחנות משנה‪ ;Nebenlager ,‬מחנות חוץ‪ ;Aussenlager ,‬מחנות‬ ‫מגלה כבר את האמת‪ .‬אז הם עולים במדרגות קטנות ורואים‬
‫עבודה‪ ;Arbeitslager ,‬מחנות לוואי‪ .Zweiglager ,‬בסוף ‪ 1941‬היה‬ ‫את המציאות‪ .‬אימהות מחרישות מחזיקות תינוקות ליד החזה‪,‬‬
‫באושוויץ מקום לֿ‪ 18,000‬איש‪ ,‬בֿ‪ 1943‬היה כבר מקום לֿ‪.30,000‬‬ ‫עירומות‪ ,‬ילדים רבים בני כל הגילים‪ ,‬עירומים‪ .‬הם מהססים‪,‬‬
‫אך הושמדו שם לפי הודאתו הראשונה של מפקד המחנה רודולף‬ ‫אך הם מתקדמים לעבר תאי המוות‪ ,‬רובם ללא אומר ודברים‪,‬‬
‫הס‪ ,‬כשניים וחצי מיליון נפש‪ ,‬ומתו בו במחלות‪ ,‬ברעב ובעינויים‬ ‫נדחפים על ידי העומדים מאחור‪ ,‬נרדפים על ידי המגלבים של‬
‫כחצי מיליון נוספים‪ .‬לא הובילו לשם יהודים בלבד‪ .‬היו גם רבים‬ ‫אנשי הס״ס‪ .‬אישה כבת ארבעים מקללת את ראש המרצחים‬
‫אחרים שמשטר הרשע החליט לענותם בעבודה ולהמיתם‪ ,‬כגון אלפי‬ ‫ואומרת כי דם ילדיה יחול על ראשו‪ .‬קצין הס״ס וירט מצליף‬
‫שבויים סובייטיים‪ ,‬צוענים‪ ,‬מתנגדי המשטר מארצות אחרות‪ .‬כאלה‬ ‫לה בכבודו ובעצמו חמש הצלפות מגלב בפנים והיא נעלמת‬
‫היו כמה רבבות‪ .‬אך היהודים הובלו לכאן במיליונים‪.‬‬ ‫בתא הגזים‪ .‬רבים מתפללים‪ ...‬אנשי הס״ס דוחסים אנשים‬
‫לתאים‪ .‬״למלא היטב״ מצווה וירט‪ .‬האנשים העירומים עומדים‬
‫האחד על רגלי חברו‪ .‬כֿ‪ 700‬עד ‪ 800‬איש על כֿ‪ 25‬מטרים‬
‫המחנה וסניפו – בירקנאו )‪ – (Birkenau‬הוקפו גדר תיל שגובהה‬ ‫מרובעים‪ .‬הדלתות נסגרות‪ .‬האחרים מן המשלוח מחכים‬
‫‪ 4‬מטרים‪ ,‬בה הועבר זרם חשמל במתח גבוה‪ .‬כל הנוגע – מת‪.‬‬ ‫בינתיים‪ ...‬גם בחורף הם מחכים עירומים‪ ...‬אבל הדיזל אינו‬
‫לאורך הגדר – מגדלי תצפית ובהם אנשי ס״ס חמושים במכונות‬ ‫פועל כעת‪ ...‬עוברים ‪ 50‬רגע‪ 70 ,‬רגע‪ ...‬האנשים בתאי המוות‬
‫ירייה‪ .‬בלילה האירו זרקורים את פנים המחנה‪.‬‬ ‫עומדים‪ .‬מבחוץ שומעים את בכיים‪ .‬ס״ס שטורמבנפירר‬
‫היו משלוחים שונים‪ .‬לעתים הועברו היהודים ישר לתאי‬ ‫פרופסור ד״ר פפננשטיל )‪ ,(Pfannenstiel‬מרצה להיגיינה‬
‫ההשמדה העצומים‪ .‬לעתים נעשתה סלקציה׃ המסוגלים לעבודה‬ ‫באוניברסיטת מרבורג אומר׃ ״ממש כמו בבית הכנסת״‪ ...‬רק‬
‫הוצבו למחנה העבדים והאחרים – נשלחו למיתה‪ .‬העובדים‬ ‫אחרי שעתיים וֿ‪ 49‬דקות מתחיל הדיזל סוף סוף לפעול‪.‬‬
‫הועסקו בֿ‪ ,I.G. Farben‬במפעלי חימוש של קרופ )‪ (Krupp‬שנקראו‬ ‫עוברים ‪ 25‬רגעים‪ .‬רבים כבר מתו‪ ,‬רואים זאת דרך האשנב‬
‫כאן ‪ ,Union‬ייצרו חלקים של רימוניֿיד וכן במפעלים אחרים‪,‬‬ ‫הקטן‪ .‬אחרי ‪ 28‬רגעים נותרו עוד אחדים בחיים‪ .‬אחרי ‪32‬‬
‫במכרות‪ ,‬בשדה וביער‪ .‬פיקוד המחנה היה מקבל מהמפעל‬ ‫רגעים מתו כולם‪ ...‬מהצד השני פותחים פועלים יהודים את‬
‫שהעבדים נמסרו לעבודה בו ‪ 6‬מרקים ליום‪ ,‬אבל על החזקת‬ ‫הדלתות‪ ...‬המתים עומדים כעמודי בזלת‪ ,‬כי לא היה להם‬
‫האסיר היה מוציא ‪ 30‬פפניג‪ .‬לפני המוות עוד נעשה עסק בזיעת‬ ‫אפילו לאן ליפול‪ .‬גם בשעת המוות ניכרות המשפחות עומדות‬
‫אפיו של היהודי‪ .‬אך העבודה הבטיחה את החיים‪ .‬לכן השתדלו‬ ‫צמודות זו לזו כשאחד לוחץ לשני את היד‪ .‬רק בקושי אפשר‬
‫האנשים להיראות בריאים‪ ,‬להזדקף‪ ,‬להבליט חזה כחוש‪ ,‬להרים‬ ‫להפריד בין הגוויות כדי ל ַפנות מקום למטען הבא‪ .‬זורקים את‬
‫ראש‪ ,‬להעמיד פנים כי שלום להם‪ .‬אחרת היה ד״ר מנגלה בשעת‬ ‫הגוויות הכחולות‪ ,‬מכוסות זיעה ושתן‪ ...‬ביניהם תינוקות‪,‬‬
‫הסלקציה מטה אצבעו שמאלה‪ .‬והטיית אצבע זו היה פירושה –‬ ‫גוויות ילדים‪ .‬אך אין פנאי! שני תריסרים של פועלים‬
‫מוות‪ .‬בסלקציות כאלה נגזר גורלם של ‪ 500‬איש תוך רבע שעה‪ .‬מי‬ ‫מתעסקים בפיות המומתים שפותחים אותם בווי ברזל‪.‬‬
‫שסוּוג כבלתי מסוגל לעבודה הועבר למקום מיוחד ושם ציפה‬ ‫והפקודה היא׃ ״שיניים עם זהב – שמאלה‪ ,‬בלי זהב –‬
‫‪97‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫נצוויילר )‪ (Natzweiler‬בגרמניה‪ ,‬כדי ששלדיהם יישלחו למחקר‬ ‫להשמדה‪ .‬אם זו איחרה לבוא יום או יומיים לא טרחו כלל להאכיל‬
‫אנתרופולוגי ב״מכון לחקר האבות״ של הס״ס )‪ ,(Ahnenerbe‬אשר‬ ‫בינתיים את האומללים‪.‬‬
‫ביקש גולגלות של ״קומיסרים קומוניסטים יהודים״‪ .‬נשתמרו‬ ‫בכרטיסי הרישום של האסירים היהודיים שנמצאו נכתב מי‬
‫המכתבים ונגישם לבית המשפט‪.‬‬ ‫שלחם לכאן – נגיש לכם כרטיסים אלה׃ מחלקה ‪ IVB4‬של רזה״א‪.‬‬
‫האסירים שהובאו למחנה ולא נועדו להשמדה מיידית היו‬ ‫ועוד נשמע ראיות על כך כי לגבי היהודים כאן היתה לאייכמן‬
‫עוברים ״קרנטינה״‪ ,‬שם היו גורמים לסלקציה ראשונה בין האסירים‬ ‫שליטה מוחלטת‪ .‬הגז המרעיל הגיע מכמה מפעלים גרמניים‪ .‬נשארו‬
‫על ידי הרעבה ועינויים‪ .‬לעתים היו אנשים כלואים בקרנטינה ימים‬ ‫לפ ֵלטה כמה מהחשבונות בעד הגז ונגיש אותם לבית המשפט‪.‬‬
‫ושבועות; הם שכנו שם באורוות סוסים‪ ,‬אלפי איש‪ ,‬ולעתים קרובות‬ ‫לכאורה חשבון רגיל בעד סחורה׃ מקום האספקה – אושוויץ‪.‬‬
‫לא היה מקום באורוות והאנשים הושארו בחוץ‪ ,‬בחורף‪ ,‬בשלג‬ ‫המצרך׃ ‪ 13‬ארגזים של ציקלון ב׳‪ ,‬המכילים ‪ 195‬קילוגרם גז ציאניד‬
‫ובבוץ‪ִ .‬מפקדים היו נערכים כשהעצורים נצטוו לעמוד מערב עד‬ ‫)‪ .(cyanide‬המחיר – ‪ 975‬מרק‪ 6 .‬קילוגרמים מחומר זה הספיקו‬
‫צהריים ללא ניע‪ ,‬לשיר לפי צווי הקפוס‪ ,‬לעשות ״התעמלות״‬ ‫להשמדת ‪ 1,500‬איש‪ .‬חשבון אחד כזה פירושו מוות לֿ‪ 42,500‬איש‪.‬‬
‫מחרידה של זחילה‪ ,‬קימה וגלגול‪.‬‬ ‫אייכמן היה באושוויץ‪ ,‬הוא ראה את הנעשה שם‪ .‬הוא ניצח על‬
‫יום העבודה במחנה העבודה היה מתחיל בֿ‪ 04.30‬בבוקר‪.‬‬ ‫המלאכה‪ .‬הוא נתן הוראות איזה משלוחים ילכו להשמדה מיד ואיזה‬
‫לצלילי תזמורת המחנה היו העבדים יוצאים לעבודה וחוזרים בערב‪,‬‬ ‫יישמרו להשמדה לאחר זמן‪ ,‬בעיקר לאחר שיכתבו גלויות‬
‫תשושים‪ ,‬פצועים ונושאים עמהם את חבריהם שהומתו על ידי‬ ‫״מרגיעות״ לטרזיינשטט ולמקומות אחרים‪ .‬הוא גם טיפל בשוד‬
‫השומרים‪.‬‬ ‫העצום של הרכוש אשר נמשך על פתחו של גיהינום זה‪ .‬הגזל הגיע‬
‫לממדים עצומים‪ .‬היהלומים שנשדדו נמכרו בשווייץ והשפיעו לפי‬
‫שיטת העונשין של אושוויץ לא היתה מביישת את הברברים‬
‫דברי אייכמן עצמו על כל שוק אבני החן השווייצרי‪ .‬לפי דברי ֵעד‬
‫האכזריים ביותר בהיסטוריה‪ .‬מלקות על גוף עירום היו עונש קל‬
‫אחד‪ ,‬חפצי הערך בלבד שנשדדו שוויים עלה על מיליארד מרקים‪.‬‬
‫יחסית‪ .‬שם שפכו מים באוזני אנשים‪ ,‬שם עקרו ציפורניים‪ ,‬שם‬
‫מחסני החפצים העצומים של הנידונים למוות נקראו כאן ״קנדה״‬
‫הרעיבו אסירים עד שיצאו מדעתם‪ .‬בבונקר של הנידונים לעונש רעב‬
‫)”‪ ,(“Canada‬אולי שיבוש המילים ״אין פה איש״ – ”‪,“keiner da‬‬
‫מצאו פעם אסיר מת ולידו אסיר שני רכון עליו – מת אף הוא –‬
‫והועסקו בהם מאות אנשים‪ .‬נגיש לכם דו״ח על משלוחי חפצים‬
‫לאחר שהספיק לעקור מגופו של הראשון את הכבד‪ ,‬וכך פגע בו‬
‫אלה לגרמניה הנאצית‪ .‬במשך ‪ 47‬יום בלבד‪ ,‬בין ‪ 1.12.1944‬לֿ‬
‫המוות כשהוא טורף כבד אדם‪ .‬על תופעות כאלה נשמע גם ממחנה‬
‫‪ 15.1.1945‬נשלחו מאושוויץ לגרמניה ‪ 99,922‬מערכות של בגדי‬
‫מאוטהאוזן‪ .‬תרומת הנאצים לתרבות אירופה היתה החזרת‬
‫ילדים‪ 192,652 ,‬בגדי נשים וֿ‪ 22,269‬חליפות גברים‪ .‬ולאחר‬
‫הקניבליזם במאה העשרים‪.‬‬
‫שאושוויץ כבר נפלה בידי הצבא הסובייטי נמצאו כאן עוד מאות‬
‫הרעב שלט באושוויץ בכול‪ .‬האסירים קיבלו שליש מהמזון‬ ‫אלפי בגדים ומערכות בגדים‪ ,‬רבבות זוגות נעליים‪ ,‬עֵרמות עצומות‬
‫הדרוש לתזונת אדם‪ .‬לכן מתו עוד אחרי השחרור מאות רבות של‬ ‫של מברשות וכלי גילוח‪ ,‬של אברים מלאכותיים ומשקפיים‪ .‬נראה‬
‫ניצולים מתשישות ומתתֿתזונה‪.‬‬ ‫לכם את התמונות‪ ,‬תראו אותן במו עיניכם‪.‬‬
‫הגרמנים ניסו לטשטש את פשעיהם ואף להעלים את זיכרו של‬ ‫ההוצאה להורג נעשתה באושוויץ בכל הדרכים׃ ביריות‪ ,‬בתלייה‪,‬‬
‫הגיהינום שהקימו‪ .‬שרפת הגוויות בקרמטוריום החלה בֿ‪ 1942‬לפי‬ ‫במכות‪ ,‬אך בעיקר בתאי הגזים העצומים‪ .‬גם במקום זה נפגוש את‬
‫הוראה שהעביר אייכמן באמצעות שטנדרטנפירר בלובל )‪(Blobel‬‬ ‫‪“Wasch-und‬‬ ‫וחיטוי״‬ ‫רחצה‬ ‫״חדר‬ ‫הכתובות׃‬
‫למפקד אושוויץ‪ .‬אחר כך‪ ,‬לקראת פירוק המחנה‪ ,‬שינו את שמות‬ ‫”‪ .Desinfektionsraum‬לכל תא כזה הוכנסו ‪ 2,000‬איש‪ ,‬לשם‬
‫המקומות‪ ,‬הפכו את הקרמטוריום למקלט נגד התקפות אוויר‪ ,‬חיסלו‬ ‫״מקלחת״‪ .‬המקלחת היתה זרם גז מרעיל שהשליכו אנשי הס״ס במו‬
‫את המשרפות‪ ,‬הפכו צריפים של הוצאה להורג למרפאות מדומות‪,‬‬ ‫ידיהם‪ .‬בית חרושת המוות פעל ללא הרף‪ .‬השמדת ‪ 2,000‬איש‬
‫העלו באש את המסמכים והספרים‪ .‬במהלך החיסול בראשית ‪1945‬‬ ‫נמשכה ‪ 25‬רגעים‪ .‬לאחר מכן – הועברו הגוויות לאחת מארבע‬
‫שרפו בצריף אחד את כל האסירים החולים ששכנו שם‪ .‬חלק‬ ‫המשרפות הענקיות‪ .‬וכשלא היה מקום במשרפות היו שורפים את‬
‫מהמתקנים פוצץ‪ .‬אסירים אחרים פונו במסע רגלי איום מערבה‪.‬‬ ‫הגוויות בחוץ‪.‬‬
‫הנאצים האמינו כי פשעם לא יתגלה וכי סודם יישאר כמוס‪ .‬אך‬ ‫גם כאן נגזז ☻ער‪ ,‬נעקרו שיניים וטבעות‪ .‬כאן הועסקו כֿ‪ 40‬איש‬
‫סוד הזוועות נחשף ומוטל עלינו כעת לקיים את צוואתה של אותה‬ ‫בטיפול בשיניים בלבד ויום יום היו מתיכים קילוגרמים של זהב‪,‬‬
‫משוררת אלמונית שכתבה ערב הוצאתה להורג באושוויץ׃‬ ‫לעתים עד ‪ 12‬קילוגרמים ביום‪ .‬אפר הקרבנות נקבר תחילה בבורות‬
‫‪...‬אין עוד תקווה בלובן גולגולת‬ ‫ואחר כך הושלך אל נהר הוויסלה‪.‬‬
‫בין חוטי תיל‪ ,‬מתחת מפולת‪,‬‬ ‫כאן נערכו ניסיונות רפואיים על בני אדם כאילו היו אלה שפני‬
‫ואפר שלנו לאפרים‬ ‫ניסיון‪ .‬לנשים חתכו חלקים מאברי מין או הקרינו על האברים קרני‬
‫נזרה מתוך הכדים השבורים‪.‬‬ ‫רנטגן‪ ,‬עד שהאומללות התעוותו במכאובים לפני מותן‪ .‬לגברים‬
‫‪...‬‬ ‫עקרו אשכים; ניסו השפעת זריקות נפט ובנזין על עור האדם‪,‬‬
‫אך חילנו יצא‪ ,‬קרקפת ולסת‬ ‫השפעת חומרים כימיים על כושר ההתנגדות הנפשית‪ .‬באושוויץ‬
‫ועצם אל עצם‪ ,‬שורה באין חסד‪,‬‬ ‫קשור גם אוסף שלדים של שטרסבור )‪ (Strasbourg‬שנמצא שם‬
‫הרדופים‪--‬הרודפים נצעק בפניכם׃‬ ‫כשנכנסו לתוכה החיילים של בנות הברית בֿ‪ .1944‬אנו נוכיח כי לפי‬
‫ההרוגים תובעים דין מידכם!‬ ‫הוראת אייכמן ״סופקו״ ‪ 115‬מאסירי אושוויץ להמתה במחנה‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪98‬‬

‫מלחמת העולם הראשונה; הפילוסוף הישיש הרמן כהן יצא מעבר‬ ‫עולם שנעלם‬
‫לדוכן האוניברסיטה שלו והטיף למאמץ עליון למען גרמניה‪ .‬פריץ‬ ‫חמת פתנים זו של השמדה ורצח על ראש מי ניתכה?‬
‫האבר התמכר בכל לב לשירותים הכימיים והמציא את סינתזת‬
‫האמוניום שעזרה למאמץ המלחמה הגרמני‪ .‬יהדות גרמניה התגאתה‬ ‫אנו נוכיח כי עם ישראל ָש ַכל מיליונים רבים‪ ,‬בוודאי כשישה‬
‫בכל חייל וקצין שקיבל אות הצטיינות‪ .‬לאחר המפלה נרתמו‬ ‫מיליון נפש‪ .‬אך לא היתה זו השמדת למעלה משליש במניין בלבד‪,‬‬
‫היהודים לבניינה של המדינה מחדש‪ .‬ואלטר רטנאו היה לשר‬ ‫היה זה גם כיליון לאותם הקיבוצים היהודיים שמבחינת השראה‬
‫הכלכלה ואחר כך לשר החוץ הגרמני ופעל גדולות למען המדינה‪.‬‬ ‫ותודעה לאומית‪ ,‬כוח יצירה‪ ,‬גנזי תרבות ורוח‪ ,‬דבקות בעם ישראל‬
‫היהודי הוגו פרויס‪ ,‬שר הפנים‪ ,‬הכין את הטיוטה של חוקת ויימר‪,‬‬ ‫וערכיו – היווה גם את רוב בניינה של האומה‪ .‬אמונתם של הנאצים‬
‫אחת החוקות המתקדמות ביותר באירופה‪.‬‬ ‫כי אם יצליחו להעביר יהדות זו מן העולם ינצחו בקרב נגד היהדות‬
‫– לא היתה מחוסרת יסוד‪ .‬בחסדו של שר האומה שלא רצה‬
‫אך כל אלה רק העלו את חמתם של הנאצים‪ .‬רטנאו נפל בידי‬ ‫בכיליונה והותיר לה לפ ֵלטה את היהדות שמעבר לים ואת היישוב‬
‫קושרים לאומנים‪ .‬תרומתם של היהודים לחייה של גרמניה הוקעה‬ ‫העברי בארץ‪ ,‬ותודות לכך שנותרו כמה מאות אלפים אודים מוצלים‬
‫על ידי הנאצים כזמורת זר שיש לעוקרה והפכה למטרה מקובלת‬ ‫מאש‪ ,‬אשר שמו פניהם למולדתם לבנות כאן את חייהם מחדש‪ ,‬לא‬
‫במערכת השיסוי שלהם‪.‬‬ ‫עלה זממו של הצורר בידו‪.‬‬
‫מבחינה יהודית היתה יהדות אירופה ערב השואה לב האומה‬ ‫מבחינתה של אירופה הושמד לאום שישב בה החל מהמאה‬
‫כולה‪ .‬שם היה מקור חיוניותה‪ .‬רוב רובם של גדולי הרוח ומנהיגי‬ ‫השנייה לפני הספירה והיה חלק מן ההווי שלה‪ ,‬עליו כתב‬
‫היהדות ישבו שם או באו משם‪ .‬היו שם גדולי התורה‪ ,‬יורשיו של‬ ‫ההיסטוריון א״ל פישר בהקדמה לספרו ״דברי ימי אירופה״׃‬
‫הגאון רבי אליהו מווילנה בישיבת וולוז׳ין רבת התהילה‪ ,‬שם‬
‫התקיימה ישיבת סלובודקה‪ ,‬בפרוורה של קובנה‪ ,‬והמשיכה את‬ ‫כאשר זרחה שמש הסובלנות הדתית במרכז ומערב אירופה‬
‫מסורת הלמדנות הליטאית ברוחו של רבי יצחק אלחנן‪ .‬משם באו‬ ‫ניתנו שם ליהודים זכויות אזרח‪ .‬היהודים פרעו למדינות‬
‫הרב קוק‪ ,‬וה״חפץ חיים״‪ ,‬משם צמחו חוזי המדינה‪ ,‬מעצבי‬ ‫הנוצריות בשפע על מידה זו של הכנסת אורחים‪ ,‬על ידי תרומה‬
‫הלאומיות היהודית‪ ,‬מנהיגיה‪ ,‬הוגיה וסופריה‪ .‬זאת היתה היהדות‬ ‫רבת אצילות לאמנות‪ ,‬למדע ולספרות‪.‬‬
‫שנתנה לעם בדורות האחרונים את הרצל ונורדאו‪ ,‬את אחד העם ואת‬ ‫מבין ‪ 257‬מקבלי פרס נובל במשך היובל הראשון של המאה הזאת‬
‫פינסקר‪ ,‬את ביאליק‪ ,‬טשרניחובסקי‪ ,‬שלום עליכם ושניאור‪ ,‬את‬ ‫היו ‪ 34‬יהודים‪ ,‬ביניהם ‪ 12‬שגורשו על ידי הנאצים‪ .‬לא אמנה כאן‬
‫וייצמן‪ ,‬בןֿגוריון וז׳בוטינסקי‪ .‬משם יצאו חלוצים נחשונים‬ ‫את כל גדולי היהודים שבאו מהארצות אשר היטלר הניח ידו עליהן‪.‬‬
‫בחתירתם לארץ‪ ,‬בני העלייה הראשונה והשנייה‪ ,‬מניחי היסודות‬ ‫די להזכיר את גאוני העולם כאלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד‪,‬‬
‫להקמת המדינה‪ ,‬משם באו החולמים והלוחמים‪ ,‬מעצבי אורח חייו‪,‬‬ ‫כימאי כפריץ האבר‪ ,‬פילוסוף כהנרי ברגסון‪ ,‬ביולוגים כפאול ארליך‪,‬‬
‫מחשבתו ודמותו של היהודי החדש‪ ,‬אישים כא״ד גורדון‪ ,‬ברל‬ ‫אליהו מצ׳ניקוב‪ ,‬אף הוא ממוצא יהודי‪ ,‬או את הפיזיקאי נילס בוהר‪,‬‬
‫כצנלסון‪ ,‬קורט בלומנפלד ושמריהו לוין ורבים‪ ,‬רבים אחרים‪.‬‬ ‫את הפיזיולוגים אוטו ורבורג וארנסט בוריס חן‪ ,‬את הוגה הדעות‬
‫המיליונים שהושמדו הם שחיכו למדינה היהודית ולא זכו‬ ‫מרטין בובר‪ ,‬משפטנים כלאוטרפכט‪ ,‬ברנדייס וקלזן‪ ,‬סופרים כאמיל‬
‫לראותה‪ .‬בגולה שהושמדה צמחה בין שתי מלחמות העולם‬ ‫לודוויג‪ ,‬סטפן צווייג‪ ,‬פרנץ קפקא‪ ,‬פרנץ ורפל‪ ,‬יעקב וסרמן‪ ,‬מקס‬
‫התופעה המופלאה של תנועת הנוער היהודית‪ ,‬חדורת האידאלים‬ ‫ברוד‪ ,‬ליון פויכטוונגר‪ ,‬אמני פיסול וציור כאנטוקולסקי‪ ,‬שאגאל‪,‬‬
‫הלאומיים והסוציאליים‪ ,‬חבריה – אודים בוערים של להט ואמונה‪,‬‬ ‫מודיליאני ומקס ליברמן‪ ,‬אמן במה כריינהרד‪ ,‬מוזיקאים כהוברמן‪,‬‬
‫טהורי לב וגוף‪ ,‬שציון היתה נשמת אפם‪.‬‬ ‫רובינשטיין וקרייזלר‪ ,‬ליד מאות מאות אחרים‪ ,‬בכדי לתת ביטוי‬
‫הזכרתי רק מעט אישים‪ ,‬בוודאי פסחתי על רבים רבים הראויים‬ ‫חלקי לתרומה לתרבות העולם שנתן הקיבוץ היהודי באירופה‬
‫להיזכר ואין זה‪ ,‬חלילה‪ ,‬מחמת זלזול בהם‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪.‬‬
‫נחרבו קהילות עתיקות יומין שאזכיר שוב רק לשם הדגמה כמה‬ ‫היחסים בין היהדות לבין גרמניה הם פרק טראגי בדברי ימי‬
‫מהן בלבד׃ אמסטרדם המפוארת‪ ,‬מקום מחבוא והצלה לאנוסי‬ ‫אנוש‪ .‬המעיין בספר הדמעות של ברנפלד )‪ ,(Bernfeld‬היא מגילת‬
‫ספרד‪ ,‬בה שכן ר׳ מנשה בן ישראל‪ ,‬בה יצר וחי ברוך שפינוזה‪.‬‬ ‫מעשי הפורענויות שירדו על עם ישראל‪ ,‬ייווכח כי אשכנז היתה‬
‫אבדה קהילת פראג שהיתה קיימת מאז המאה העשירית‪ ,‬על בתי‬ ‫הארץ בה ִהרבה היהודי לסבול יותר מבכל מקום אחר‪ .‬ואף על פי כן‬
‫הכנסת המפוארים שבה‪ ,‬עירם של המהר״ל ושל בעל ״הנודע‬ ‫התרפק עם ישראל על גרמניה בחיבה יתרה׃ את שפתו העממית‪,‬‬
‫ביהודה״‪ .‬הושמדה קהילת ברלין רבתי – עירם של משה מנדלסון‬ ‫היידיש‪ ,‬יצר לפי מתכונת השפה הגרמנית‪ ,‬ושפה זו לקח ִעמו לכל‬
‫ועזריאל הילדסהיימר‪ ,‬עלה הכורת על קהילת וינה‪ ,‬אף היא בת‬ ‫ארצות התפוצה‪ ,‬לפולין‪ ,‬לרוסיה ואף מעבר לאוקינוס‪ .‬בשפה‬
‫למעלה מאלף שנים‪ ,‬בה חי‪ ,‬יצר ופעל תיאודור הרצל‪ .‬נעלמו ואינם‬ ‫הגרמנית נוצרו היצירות הציוניות הקלסיות של הרצל‪ ,‬בה דיברו‬
‫מרכזי ישראל המפוארים בפולין ובראשם קהילת ורשה המעטירה‪,‬‬ ‫בקונגרסים הציוניים‪ ,‬בה נכתבו ספרי מופת של ההיסטוריה‬
‫מרכזה של יהדות פולין‪ ,‬ספוגת תרבות יהודית ואנושית‪ ,‬עירם של‬ ‫והמחשבה היהודית‪ .‬היהודים התערו בארצות אירופה אחרות‬
‫י״ל פרץ‪ ,‬נחום סוקולוב ודוד פרישמן‪ .‬שקעה וחרבה יהדות לבוב‪,‬‬ ‫ותפסו גם בהן מקום כבוד; אך בשום מקום הם לא עשו כן בדורות‬
‫מרכז מפואר של תורה והשכלה‪ ,‬מוקד חינוך יהודי ואהבת ישראל‪,‬‬ ‫האחרונים בדבקות ובהתלהבות כמו בגרמניה‪ .‬קרל מרקס ופרדיננד‬
‫עריסתם של מנהיגים ומורי דרך לעם‪ ,‬עירם של בעל ״טורי הזהב״‬ ‫לסל יצרו את הסוציאליזם הגרמני שפרץ ועבר לכל העולם‪ .‬תלמידם‬
‫ושל שי״ר‪ .‬אפילו בית העלמין העתיק שלה‪ ,‬שהיה כשלעצמו רישום‬ ‫אדוארד ברנשטיין יצר את הסוציאליזם הרפורמיסטי‪.‬‬
‫של היסטוריה יהודית – חוּלל‪ ,‬פורק ואיננו‪ .‬נמחתה קהילת לודז׳‪,‬‬ ‫יהודי גרמניה קמו בלהט פטריוטי להתגייס לצבא עם פרוץ‬
‫‪99‬‬ ‫ישיבות מס׳ ‪8‐7‐6‬‬

‫אנו נוכיח כי מעשיו הם פשעים כלפי העם היהודי‪ ,‬פשעים נגד‬ ‫עיר של חרושת ומלאכה‪ ,‬של תבונת כפיים יהודית ביחד עם תרבות‬
‫האנושות ופשעי מלחמה‪ ,‬כמוגדר בכתב האישום‪.‬‬ ‫עברית עשירה‪ .‬שקעה ואיננה וילנה‪ ,‬זו ירושלים דליטא‪ ,‬עירו של‬
‫הגר״א‪ ,‬רבת התורה החכמה והלמדנות‪ ,‬זו שמשוררה היהודי אמר‬
‫אנו נוכיח אף את העברות שביצע כלפי בני עמים אחרים‪.‬‬ ‫עליה׃ ״עיר של רוח ותמימות‪ ,‬עיר שקועה בהרהורים״‪ ,‬זו שממנה‬
‫לביסוס האישום נביא חומר ראיות רב בכתב ובעל פה‪ .‬מיד אומר‬ ‫יצא הש״ס המפורסם לכל תפוצות ישראל‪ .‬אבדה יהדות קרקוב‪ ,‬עיר‬
‫כי הארכיון המרכזי של הגסטאפו ובתוך זה ארכיון מחלקתו של‬ ‫של השכלה ודעת‪ ,‬עירם של יהודים שמזגו ב ִקרבם מזרח ומערב‪,‬‬
‫אייכמן‪ ,‬אינם ברשותנו ולא נתגלו בפומבי עד היום‪ .‬אולם מצוי‬ ‫עירו של הרמ״א‪ ,‬בעלת מסורת נפלאה של השכלה ותרבות‪ .‬אינה‬
‫חומר דוקומנטרי למכביר בארכיון העצום של משרד החוץ ומשרדים‬ ‫עוד קהילת קובנה – זו שחי ופעל בה ר׳ ישראל סלנט‪ .‬הושמדה‬
‫אחרים של הרייך הגרמני‪ ,‬בהתכתבות הנאשם ושותפיו לפשע עם‬ ‫יהדות אודסה‪ ,‬מקור מחצבתם של ביאליק‪ ,‬מנדלי מוכר ספרים ואחד‬
‫משרדים אלה‪ ,‬במשרדי משטרת הביטחון ובמשרדים רשמיים‬ ‫העם‪ .‬הושמדה יהדות קייב שעמדה בגאון בפני עלילת הדם במשפט‬
‫אחרים בערי גרמניה ובארצות שנכבשו‪ ,‬וכן תעודות ודו״חות‬ ‫בייליס‪ .‬אבדה קהילת סלוניקי עתיקת היומין‪ ,‬שישבה שם כאלפיים‬
‫שנתפרסמו על ידי מוסדות ממלכתיים לתיעוד ולחקר פשעי הנאצים‬ ‫שנה‪ ,‬עירם של ניצולי ספרד ופורטוגל‪ ,‬בה גדלו יהודים למדנים‬
‫כגון אלה שבפולין‪ ,‬בהולנד‪ ,‬בצרפת‪ ,‬בדנמרק ובבלגיה‪ .‬מצוי חומר‬ ‫וגדולי תורה ליד יהודים חזקי שרירים ובריאי גוף‪ ,‬עירם של ר׳ משה‬
‫רב בפרוטוקולים של בתי המשפט השונים שדנו פושעי מלחמה‬ ‫אלמוסנינו‪ ,‬של אנוסי הדוּנ ֶמה‪ .‬עברה מהעולם קהילת ברטיסלבה‪,‬‬
‫נאצים בנירנברג ובארצות שהשתחררו‪ .‬כן נשתמרו מסמכים בידי‬ ‫היא פרסבורג‪ ,‬השומרת הקנאית של תורה ומצווה‪ ,‬עירו של‬
‫אנשים שונים ורבים מהם נמסרו לנו‪.‬‬ ‫החת״םֿסופר‪ .‬נעלמה קהילת בודפשט‪ ,‬שיהודיה ישבו בה כנראה‬
‫עוד לפני בוא המגיארים‪ ,‬עיר ואם בישראל‪ ,‬שכמה מגדולי היהדות‬
‫יופיעו עדים שנפגשו עם אייכמן בשעת מעשה‪ ,‬אחרים שיספרו‬ ‫יצאו ממנה‪.‬‬
‫על פעולותיו ופשעיו כפי שחזו אותם מבשרם ויעידו על מה שראו‬ ‫חרבה העיירה היהודית במזרח אירופה ודרומה‪ ,‬ה״שטעטל״‪,‬‬
‫ושמעו בתקופת השואה‪ .‬השמדת מיליונים של יהודים פירושה היה‬ ‫אותה פיאר שלום אש‪ .‬זה מקום משכנם של רבבות אלפי ישראל‪,‬‬
‫גם השמדת מיליוני עדים‪ ,‬אך נותרו עוד כמה עדים שיוכלו למסור‬ ‫שבכל אחת מהן בית מדרש ובית הכָנ ַסת אורחים‪ ,‬מאגר של למדנות‪,‬‬
‫על מראה עיניהם‪ִ ,‬משמע אוזניהם וסבל גופם‪.‬‬ ‫של אהבת ישראל‪ ,‬בה נשמרה הרוח היהודית עד דור אחרון‪ ,‬זו‬
‫נשתדל לפי מידת יכולתנו להציג בבית המשפט את אשר עולל‬ ‫שומרת המסורת של חיי משפחה יהודיים בבית הקטן עם המעקה –‬
‫אדולף אייכמן לעם היהודי‪ ,‬אך לא נוכל להוכיח את גודלה של כל‬ ‫״הגנקל״ הטיפוסי‪ ,‬אשר כל הרוחות המנשבות בעולם לא יכלו לה‪,‬‬
‫קהילה או השמדתו של כל קיבוץ יהודי‪ .‬זה יישאר פועלה של‬ ‫זו נוצרת הגחלת של תורה ומסורת וציפייה לביאת המשיח – היא‬
‫ההיסטוריוגרפיה‪ .‬נביא על כן בבית המשפט את כל הראיות‬ ‫איננה עוד‪.‬‬
‫שברשותנו על ההחלטות של ההשמדה‪ ,‬על דרכי ביצוען ואת‬ ‫הלכה לאיבוד ציוויליזציה שלמה בעלת אורח חיים‪ ,‬צביון‬
‫הראיות לחלקו ואחריותו של הנאשם לגביהן‪ .‬כן נביא עדות‬ ‫ואמונה מיוחדים‪.‬‬
‫היסטורית׃ מה היה עם ישראל מבחינת מניין ובניין ערב עליית‬
‫נמחו סימני דרך של ההיסטוריה היהודית‪ .‬הפגיעה היתה בלבו‬
‫הנאצים לשלטון ומה היתה תמונת החורבן שנתגלתה לאחר שעלה‬
‫של עם ישראל‪ .‬אדולף אייכמן ידע את אשר הוא זמם׃ אם יצליח‬
‫עשן המערכה עם תום פעולות האיבה במלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫להשמיד יהדות זו – ישמיד את היהדות כולה‪ .‬האחרים‪ ,‬כך קיווה‪,‬‬
‫אנחנו נוכיח את צורות ההשמדה והאמצעים שהנאשם הפעיל‬
‫יכלו או יתבוללו מאליהם‪.‬‬
‫לביצועה בכל מקום בו פעל‪ .‬לאחר מכן נוכיח לכם את גורלן של‬
‫כמה קהילות יהודיות‪ .‬לאור החלטת ההשמדה הכללית מצד אחד‪,‬‬ ‫בחסדו של צור ישראל שהותיר לנו שריד‪ ,‬העצה שיעץ אייכמן‬
‫עובדת השואה שתוכח מצד שני‪ ,‬נבקש את בית המשפט להסיק כי‬ ‫הופרה והדבר שדיבר – לא קם עד תום‪.‬‬
‫מה שיוכח לו לגבי כמה מקומות‪ ,‬זה אירע לכל בית ישראל באירופה‬ ‫אשמתו של אדולף אייכמן היא בייזום‪ ,‬תכנון‪ ,‬ארגון וביצוע‬
‫הכבושה‪ .‬לא נוכל למצות עד תום את תיאור האסון הנורא‪.‬‬ ‫הפשעים המפורטים בכתב האישום‪ .‬אנו נוכיח את אשמתו כמתכנן‪,‬‬
‫חוששני כי אף לאחר שנגיש לכם את כל החומר שאספנו וכל‬ ‫יוזם‪ ,‬מארגן ומבצע הפשע הקרוי ״הפתרון הסופי לבעיית‬
‫הראיות שברשותנו‪ ,‬לא יעלה בידינו אלא לצייר בבואה של‬ ‫היהודים״‪ ,‬את חלקו הישיר בביצועה של תכנית נפשעת זו‪ ,‬וכן‬
‫הטראגדיה האנושית והלאומית העצומה שאירעה ליהדות בדור זה‪.‬‬ ‫את חלקו כממונה‪ ,‬מכוון ומפקד הביצוע‪ ,‬את חלקו כשותף ומסייע‬
‫לביצוע התכנית על ידי אנשים אחרים‪ .‬הוא היה עמוד התווך‬
‫לאדולף אייכמן תהיה זכות שהוא לא נתן לאף אחד מקרבנותיו‪.‬‬ ‫בקנוניה הפלילית להשמדת העם היהודי כולו או חלקו‪ ,‬והוא שותף‬
‫הוא יכול להגן על עצמו בפני בית הדין‪ .‬גורלו לא ייחרץ אלא על פי‬ ‫לפשעיהם של אנשי הס״ס‪ ,‬הס״ד והגסטאפו‪ ,‬ובתוך זה אנשי‬
‫דין ועל פי הוכחות שחובת הוכחתן ע ַלי ועל חבַרי‪.‬‬ ‫האיינזצגרופן‪ ,‬מפקדי משטרת הביטחון‪ ,‬קציני הס״ס ומשטרה‬
‫בכירים‪ ,‬שליחיהם‪ ,‬שלוחותיהם‪ ,‬פיקודיהם ועושי דברם בכל פעולות‬
‫ושופטי ישראל יחרצו דין אמת וצדק‪.‬‬ ‫הרצח‪ ,‬השוד‪ ,‬העינויים והרדיפות כמפורט בכתב האישום‪.‬‬
‫אב בית הדין אנחנו נפסיק עכשיו עד שעה ‪ 3.30‬אחר הצהריים‪.‬‬ ‫אנו נוכיח כי כל מעשיו אלה עשה אייכמן מתוך כוונה להשמיד‬
‫מחר‪ ,‬ערב יום העצמאות‪ ,‬לא תתקיים הישיבה של אחר הצהריים‪.‬‬ ‫את העם היהודי‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪100‬‬

‫ת‪ .‬היו סוגים שונים‪ ,‬ואנחנו חילקנו אותם לצורך העבודה לכמה‬
‫קבוצות אימות‪.‬‬
‫ישיבה מס׳ ‪9‬‬
‫ש‪ .‬אולי תזכיר את הקבוצות האלו‪ ,‬לפי סדר חשיבותן מבחינת‬ ‫ב׳ באייר תשכ״א‬
‫כמות המסמכים אשר אומתו לפי כל סוג וסוג‪.‬‬
‫ת‪ .‬הכמות הגדולה ביותר של המסמכים אשר הגיעה אלינו לתיק‬ ‫)‪ 18‬באפריל ‪(1961‬‬
‫הם מסמכים אשר מקורם בארכיון משרד החוץ הגרמני‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם תוכל לומר לבית המשפט באיזו צורה ובאיזו דרך הגיעו‬ ‫אב בית הדין אני פותח את הישיבה התשיעית של המשפט‪ .‬אנו‬
‫המסמכים האלה ללשכה ‪?06‬‬ ‫מתחילים בשמיעת עדי התביעה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי העד הראשון יהיה רבֿפקד ברֿשלום‪ .‬חברי מר‬
‫ת‪ .‬בתום מלחמת העולם השנייה נתפס על ידי בעלות הברית‬
‫גבריאל בך ינהל את החקירה‪.‬‬
‫ארכיון משרד החוץ הגרמני כמעט בשלמותו‪ .‬הוא כלל מסמכים‬
‫מהתקופה שבין שנת ‪ 1870‬עד תום מלחמת העולם השנייה‪ .‬הארכיון‬ ‫)רבֿפקד ברֿשלום עולה לדוכן העדים(‪.‬‬
‫בשלמותו הועבר לאנגליה ואוחסן בוודן הול )‪,(Whaddon Hall‬‬ ‫אב בית הדין מה שמך המלא?‬
‫מקום על יד אוקספורד‪ .‬משם לקחה גם התביעה במשפטי נירנברג‬
‫)‪ (Nürnberg‬את המסמכים אשר השתמשו בהם במשפטים אלה‪.‬‬ ‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום‪ ẅ‬נפתלי ברֿשלום‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1955‬נשלח ד״ר ורטה מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬מרצה‬ ‫ש‪ .‬רבֿפקד?‬
‫להיסטוריה דיפלומטית‪ ,‬ללונדון כדי לאסוף או לצלם מארכיון זה‬ ‫ת‪ .‬רבֿפקד במשטרת ישראל‪.‬‬
‫במיקרופילמים את המסמכים הנוגעים להיסטוריה של עם ישראל‪.‬‬ ‫]העד הושבע[‬
‫ד״ר ורטה פנה באמצעות שגרירות ישראל בלונדון אל משרד החוץ‬
‫הבריטי‪ ,‬כי המסמכים היו תחת חסות משרד החוץ הבריטי ומשרד‬ ‫מר בך אתה קצין במשטרת ישראל?‬
‫החוץ האמריקאי ונקרא ‪.The German War Documents Project‬‬ ‫ת‪ .‬אני רבֿפקד במשטרת ישראל‪.‬‬
‫באמצעות ספריית משרד החוץ הבריטי – וכשאנו אומרים ספרייה‬
‫המושג במקרה זה הוא הרבה יותר רחב‪ ,‬הוא כולל מחלקות רבות‬ ‫ש‪ .‬אתה שירתת בלשכה ‪ 06‬במשטרת ישראל?‬
‫ולא רק ספרייה אלא גם מה שאנחנו קוראים מחלקת מחקר‪ .‬והם‬ ‫ת‪ .‬שירתתי מאז ‪ 3.6.1960‬בלשכה ‪ 06‬בתפקיד ראש ענף ‪– 1‬‬
‫הציגו בפני ד״ר ורטה את האינדקס האורגינלי של הארכיון הזה‪.‬‬ ‫דוקומנטציה‪.‬‬
‫הוא הזמין לפי האינדקס תיקים אוריגינליים‪ ,‬בדק את המסמכים‬ ‫ש‪ .‬רבֿפקד ברֿשלום‪ ,‬במה התבטא תפקידך זה?‬
‫ורשם במחברות את אותם התיקים והמסמכים שהיה מעוניין לצלם‬
‫אותם‪ .‬העתק המחברות מסר למשרד החוץ הבריטי‪ .‬בוודן הול הוכנו‬ ‫ת‪ .‬תפקידיו של ענף ‪ 1‬היו׃ מיון מסמכים וראיות‪ ,‬עיבודם‬
‫אחר כך המיקרופילמים על ידי משרד החוץ הבריטי והועברו משם‬ ‫ואימותם‪.‬‬
‫אל שגרירות ישראל בלונדון‪ .‬ושגרירות ישראל בלונדון העבירה את‬ ‫ש‪ .‬תוכל אולי לומר לבית המשפט איך הייתם מטפלים במסמכים‬
‫המסמכים ושלחה אותם בדואר מיקרומטי ל״יד ושם״ בירושלים‪.‬‬ ‫אשר הגיעו ללשכה?‬
‫ד״ר ורטה בדק אותם ב״יד ושם״ בירושלים לאחר שהתקבלו ומצא‬
‫תיאום בין הזמנתו ובין המיקרופילמים שהגיעו ל״יד ושם״‪.‬‬ ‫ת‪ .‬כשהגיע מסמך ללשכה הוא הועבר לענף ‪ 1‬ועבר מיון ראשוני‪.‬‬
‫אם מצאנו אותו רלוונטי לכאורה לחקירה הוא הועבר לאחד מקציני‬
‫ש‪ .‬איך המסמכים הגיעו אחר כך מ״יד ושם״ ללשכה ‪?06‬‬ ‫הענף לשם עיבוד וניתוח‪ .‬לאחר מכן הוא ניתח את המסמך והקצין‬
‫ת‪ .‬ד״ר קרמיש מ״יד ושם״ ועובדיו מיינו לפי דרישתנו את‬ ‫רשם את ממצאיו על טופס המיועד לכך‪ .‬עם הטופס הוא ניגש לסגן‬
‫המיקרופילמים ואנחנו קיבלנו ‪ 98‬מיקרופילמים מד״ר קרמיש‪ ,‬אשר‬ ‫מפקד הלשכה‪ ,‬שריכז את החקירה‪ ,‬והוא החליט – סגן מפקד הלשכה‬
‫נשמרו אחר כך במשרדי בארון ברזל סגור‪ .‬המיקרופילמים נבדקו על‬ ‫– אם המסמך ייכלל בתיק הראיות אשר הכינונו‪ .‬ואם המסמך נמצא‬
‫ידי פיקוַדי בענף ‪ ,1‬שרשמו הזמנות על טופס המיוחד לכך‪ ,‬ולפי‬ ‫רלוונטי ונכלל בתיק הראיות הוא קיבל מספר קטלוגי שוטף‪.‬‬
‫הוראו ַתי הוכנו הגדלות אלה בלשכה ‪.06‬‬ ‫ש‪ .‬אני מבין מכאן שהמספרים הקטלוגיים מתאימים לסדר‬
‫שהתקבלו לתיק הראיות ולא לפי הסדר הענייני?‬
‫אב בית הדין הזמנות להגדלות?‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬המספר הקטלוגי השוטף ניתן לפי אותו סדר שהמסמכים‬
‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום‪ ẅ‬כן‪ ,‬הזמנות להגדלות‪ .‬ההגדלות הוכנו במעבדה‬ ‫הגיעו אל סגן מפקד הלשכה‪.‬‬
‫בלשכה ‪ 06‬בתוך המתקן‪ .‬הן הובאו אלי‪ ,‬נבדקו‪ ,‬ולשם אישור כל‬
‫הגדלה כזאת סומן על ידי על גב המסמך מספר המיקרופילם כפי‬ ‫ש‪ .‬רבֿפקד ברֿשלום‪ ,‬הזכרת את עניין עיבוד המסמכים ומיון‬
‫שהוא רשום ב״יד ושם״‪.‬‬ ‫המסמכים‪ .‬מה בעניין אימות המסמכים‪ .‬באיזו שיטה עשיתם זאת?‬
‫ש‪ .‬לפני שנגיע לכך‪ ,‬רבֿפקד ברֿשלום‪ ,‬מסרת כאן לבית המשפט‬ ‫ת‪ .‬בדרך כלל בדקנו את המסמך לצורך האותנטיפיקציה )אימות(‬
‫פרטים על פעילותו של ד״ר ורטה מהאוניברסיטה העברית ושל ד״ר‬ ‫עוד לפני העיבוד או בהמשך תהליך עיבוד המסמך‪.‬‬
‫קרמיש מ״יד ושם״‪ .‬על מה אתה למעשה ביססת‪ ,‬מבחינה עובדתית‪,‬‬ ‫ש‪ .‬האם כל המסמכים אשר הגיעו אליכם אומתו באותה צורה או‬
‫את עדותך זו?‬ ‫האם קיימים סוגים שונים של אימות מסמכים?‬
‫‪101‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪9‬‬

‫‪ the London Agreement‬אשר קבע בסעיף ‪ 19‬של אותו ‪– Charter‬‬ ‫ת‪ .‬אני שוחחתי עם ד״ר קרמיש‪ ,‬ביררתי אתו איך הגיעו הדברים‪.‬‬
‫שפורסם בכרך ‪ 15‬של מה שאנחנו קראנו כאן ‪“Trials of War‬‬ ‫שוחחתי עם ד״ר ורטה‪ .‬ולאור הדברים האלה שני האנשים הללו‬
‫”‪ Criminals before the Nuremberg Military Tribunals‬הסדרה‬ ‫נתנו הצהרות שנמצאות אצל התביעה‪.‬‬
‫הירוקה )‪ .(Green Series‬בכרך ‪ ,15‬עמ׳ ‪ 15‬נאמר׃‬ ‫מר בך בשלב זה‪ ,‬כבוד בית המשפט‪ ,‬הייתי מבקש שבית המשפט‬
‫‪The Tribunal shall not be bound by technical rules of‬‬ ‫ירשה לתביעה להגיש כתמיכה לעדותו של העד רבֿפקד ברֿשלום‬
‫‪evidence. It shall adopt and apply to the greatest‬‬ ‫ראשית את הצהרתו של ד״ר מאיר ורטה‪ ,‬מרצה להיסטוריה‬
‫‪possible extent expeditious and non-technical proce-‬‬ ‫דיפלומטית באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ולאחר מכן גם‬
‫‪dure, and shall admit any evidence which it deems to‬‬ ‫הצהרה של ד״ר קרמיש מ״יד ושם״‪ .‬אומנם מבחינה פורמלית גרידא‬
‫‪have probative value.‬‬ ‫יש בהגשת ראיות אלה של אנשים אשר אינם מעידים כאן בעל פה‬
‫למעשה‪ ,‬במסגרת הסעיף הזה נתקבלו מספר רב של הצהרות‬ ‫בבית המשפט משום סטייה מסוימת מדיני הראיות‪ .‬אולם כאמור‬
‫והצהרות בשבועה שלא באמצעות עדים אשר הופיעו בעצמם בבית‬ ‫הנקודה היא טכנית גרידא‪.‬‬
‫המשפט באותם המשפטים בנירנברג‪ .‬כבודכם‪ ,‬הפירוש של אותו‬ ‫אב בית הדין אלה תצהירים בשבועה?‬
‫סעיף ‪ 15‬יתעורר במהלך משפט זה אולי בצורה יותר רצינית‪ ,‬לגבי‬
‫מסמכים אשר תוכנם מיועד להוכיח במישרין את אשמתו של הנאשם‪.‬‬ ‫מר בך אלה תצהירים בשבועה בנקודות אשר למעשה אינן שנויות‬
‫נראה לי שבמסגרת הנוכחית אוכל לקצר בטענותי‪ ,‬מה גם שאני מבין‬ ‫במחלוקת ואשר באות לתמוך בעדותו של העד הנוכחי‪.‬‬
‫שלמעשה הסניגוריה אינה עומדת להתנגד להגשת אותן ההצהרות‪.‬‬ ‫אב בית הדין מה תוכן התצהירים האלה באופן כללי?‬
‫אומר רק זאת׃ נאמר כאן כי בית המשפט צריך להיות משוכנע שהדבר‬
‫יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק‪ .‬הייתי במיוחד מסתמך כאן‬ ‫מר בך התוכן מקביל באופן כללי לפרטים שהעד מסר כרגע‪ .‬ד״ר‬
‫על הסיפא של אותו הסעיף‪ .‬נראה לי כי כל אמצעי אשר מיועד ואשר‬ ‫ורטה סוקר את ביקורו בלונדון‪ ,‬את הפרטים של הזמנת אותם התיקים‪.‬‬
‫עשוי להבטיח את יעילותו של הדיון המשפטי ולקצר את זמן הדיון‬ ‫הוא למעשה מצרף להצהרתו את אותן המחברות שרבֿפקד ברֿשלום‬
‫מבלי לפגוע בזכויות של צד כלשהו או בצדק כלפי צד כלשהו‪ ,‬הרי‬ ‫דיבר עליהן‪ ,‬ולאור המחברות האלו יוכל בית המשפט – אם יקבל‬
‫אמצעי כזה הוא מועיל לעשיית משפט צדק‪.‬‬ ‫אותן כראיה – לבדוק לאחר מכן כל מסמך ומסמך אשר יוגש על ידי‬
‫התביעה במהלך המשפט ויוכל להיווכח שהמסמכים האלה הם אומנם‬
‫כפי שכבר אמרתי‪ ,‬המדובר כאן במספר די ניכר של הצהרות‬ ‫המסמכים אשר ד״ר ורטה ראה אותם במקור בלונדון ואשר הגיעו‬
‫שנמסרו על ידי עדים שבחלקם קשה מאוד להביאם לכאן‪ .‬לכן הייתי‬ ‫אלינו בצורה של מיקרופילמים כמו שהעד מסר‪.‬‬
‫מבקש מבית המשפט להחליט שכאשר מדובר לעת עתה בהצהרות‬
‫אני רוצה להסביר משהו לבית המשפט‪ .‬בית המשפט אינו נדרש‬
‫מהסוג הזה‪ ,‬מוכן בית המשפט לקבל אותן כרגע כראיה‪.‬‬
‫כרגע‪ ,‬במסגרת העדות הנוכחית‪ ,‬להחליט אם כל המסמכים אשר‬
‫אב בית הדין כן‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫התביעה תגיש מאומתים כהלכה או לא‪ .‬העד הזה מוסר את כל‬
‫הפרטים על דרכי האימות השונים‪ ,‬ולאחר מכן‪ ,‬כשנגיש את‬
‫השופט הלוי אדוני הודיע לסניגור שבמקרה שהם מבקשים‪ ,‬אדוני‬ ‫המסמכים‪ ,‬נוכל כמובן לגבי כל מסמך ומסמך להסתמך על אותן‬
‫מוכן לקרוא את העדים האלה או אחד מהם לשם חקירת שתי וערב‪,‬‬ ‫העובדות‪ ,‬על אותן ההצהרות אשר ניתנות כעת ובית המשפט יוכל אז‬
‫באופן שאפשר לומר שאם הסניגור אינו מבקש כלום‪ ,‬הוא יודע על‬ ‫לתת את החלטתו אם אומנם ההצהרות והעדויות מספיקות כדי‬
‫זכות זו ואינו רוצה להשתמש בה?‬ ‫לאמת‪.‬‬
‫מר בך כבודכם‪ ,‬למעשה היתה לי שיחה עם עוזרו של הסניגור‪ ,‬מר‬ ‫אב בית הדין זאת אומרת‪ ,‬קבלת התצהירים אין פירושה קבלה‬
‫וכטנברוך‪ ,‬ואמרתי לו שכאשר לגבי איזה שהוא מסמך מהמסמכים‬ ‫סיטונית של כל המסמכים הנזכרים בהם‪.‬‬
‫שהתביעה תגיש יתעורר בעיני הסניגוריה היסוס כלשהו או ספק‬
‫כלשהו לגבי אמיתותו או מהימנותו‪ ,‬אנחנו ננקוט אז בכל האמצעים‬ ‫מר בך בדיוק כך‪ ,‬כבוד השופט‪.‬‬
‫בשביל להבטיח שאומנם המקור יוּכח‪ ,‬במידה שהדבר הזה ניתן על‬ ‫אב בית הדין האם אתם המצאתם העתקים מן התצהירים האלה‬
‫ידינו‪ .‬והצהרתי זו‪ ,‬כך הבנתי‪ ,‬סיפקה את הסניגוריה‪.‬‬ ‫לד״ר סרבציוס?‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬מה אדוני אומר לבקשה זו?‬ ‫מר בך כן‪ ,‬המצאנו לא רק העתקים‪ ,‬אלא גם תרגומים לשפה‬
‫הגרמנית של כל התצהירים‪ .‬למעשה בדעתנו להגיש במסגרת העדות‬
‫ד״ר סרבציוס המדובר הוא בהוכחת מוצאם של המסמכים‪ .‬עלי‬
‫של העד הנוכחי כֿ‪ 17‬הצהרות של עדים שונים‪ ,‬בחלקם עדים‬
‫לומר׃ ראיתי את האסמכתאות ואין לי כל חששות מפני הגשת‬
‫הנמצאים עתה בחוץ לארץ‪ ,‬אשר בצורה זו או אחרת טיפלו במציאת‬
‫החומר בדרך שהתביעה הציעה להציגו‪ .‬עניין מיוחד הוא לגבי‬
‫החומר‪ ,‬צילום החומר‪ ,‬אימות החומר‪ ,‬העברת החומר לישראל וכו׳‪.‬‬
‫האנשים נותני התצהירים‪ ,‬ולגבי אלה עלי לשמור לעצמי את הזכות‬
‫סמכותו של בית המשפט להרשות הבאת ראיה זו נתונה לבית‬
‫להזמינם כדי שייחקרו כעדים או שבית המשפט יזמינם כדי שייחקרו‬
‫המשפט על פי הוראות סעיף ‪ 15‬לחוק לעשיית דין בנאצים‬
‫בחקירה נגדית‪.‬‬
‫ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‪ .1950--‬וזו לשונו של הסעיף׃ ״במשפט על עברה‬
‫אב בית הדין אני רוצה לשאול את ד״ר סרבציוס כדי שיהיה ברור‪.‬‬ ‫לפי חוק זה‪ ,‬רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיה‪ ,‬אם הוא‬
‫נותני התצהירים האלה שאדוני מדבר עליהם אלה אינם האדונים‬ ‫משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק״‪.‬‬
‫ורטה וקרמיש‪ ,‬אלא אם יש שם איזו הצהרה בשבועה המצורפת‬ ‫למעשה‪ ,‬כבודכם‪ ,‬הלך המחוקק הישראלי בנקודה זו בעקבות‬
‫לתצהירים אלה‪ ,‬אדוני שומר לעצמו את הזכות‪...‬‬ ‫‪“Charter of the International Military Tribunal”, annexed to‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪102‬‬

‫מתוך ארכיון משרד החוץ הגרמני‪ ,‬שנתפס על ידי בעלות‬ ‫מר בך כבודו‪ ,‬השאלה הזאת אינה מתעוררת כי אין תצהירים‬
‫הברית ואוכסן בוודן הול הנמצא באנגליה בחסותו של מוסד‬ ‫מצורפים לאותן הצהרות‪.‬‬
‫משותף של משרד החוץ הבריטי ומשרד החוץ של ארצות‬ ‫אב בית הדין אם אין תצהירים מצורפים לשני תצהירים אלה‪ ,‬אז‬
‫הברית‪ .‬שם המוסד הוא׃ ‪Foreign Office/State Department‬‬
‫אני חושב שבזה נפתר הקושי הזה של אדוני‪ ,‬נכון?‬
‫‪.German War Documents Project‬‬
‫ד״ר סרבציוס כן‪ ,‬בוודאי‪.‬‬
‫‪ .2‬לאחר שהתקבל אישור ממשרד החוץ הבריטי ושל ארצות‬
‫ברית‪ ,‬הופניתי לגברת ג׳ונסטון )‪ ,(Johnston‬ספרנית בספרייה‬ ‫אם אני מבין נכון‪ ,‬יכול העד להעיד אך ורק על מוצא המסמכים‪,‬‬
‫של משרד החוץ הבריטי‪ .‬גברת ג׳ונסטון העמידה לרשותי את‬ ‫אך לא על אופן המיון והבֵררה של המסמכים‪.‬‬
‫רשימת התיקים המקורית של משרד החוץ הגרמני‪ .‬מתוך‬ ‫אב בית הדין לאיזה עד עכשיו הכוונה? לעד שאנחנו שומעים‬
‫רשימה זו‪ ,‬בחרתי את אותם הכרכים והתיקים שנגעו‬ ‫עכשיו או לשני האנשים שנתנו את התצהירים?‬
‫להיסטוריה של עם ישראל ועל פי הזמנתי הובאו הכרכים‬
‫והתיקים האלה לחדרי המחקר של הספרייה של משרד החוץ‬ ‫ד״ר סרבציוס ראשית לגבי העד שכאן בדוכן העדים‪ ,‬האם יש‬
‫הבריטי‪ .‬שם מיינתי את התיקים ואת המסמכים יחד עם עוזרי‪.‬‬ ‫ביכולתו להעיד באיזו דרך נבררו המסמכים הרבים?‬
‫את התיקים והמסמכים שבחרתי רשמתי בתוך מחברות‪.‬‬ ‫אב בית הדין לעת עתה עוד לא שמענו עדות מהעד על כך על פי‬
‫מחברות אלה הוצגו כעת בפַני והכרתי אותן‪ .‬עובדה זו אישרתי‬ ‫איזה טעמים נבחרו המסמכים האלה דווקא ולא אחרים‪.‬‬
‫בראשי תיבות של חתימתי בחלק הפנימי של הכריכה‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס רציתי לשאול אם התובע מביא בכלל את העד‬
‫‪ .3‬מרשימות אלה נעשו העתקים כהזמנה לצילום במוסד‬ ‫לשאלה זו והאם יש ביכולתו לומר משהו בעניין זה‪.‬‬
‫המוזכר לעיל‪ .‬ההזמנה נמסרה על י ִדי לגברת ג׳ונסטון הנ״ל‪.‬‬
‫ידוע לי שהצילומים נעשו בהשגחתו של מר סטמברוק‬ ‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬נדמה לי שזה עוד מוקדם‪ .‬בינתיים יש‬
‫)‪ ,(Stambrook‬העוזר לממונה על הארכיון בוודן הול‪,‬‬ ‫לנו העדות שניתנה עד כה‪ .‬כאשר יבוא העד אולי להעיד על נושא‬
‫המיקרופילמים המוכנים הועברו במשך שנת ‪ 1956‬דרך‬ ‫זה‪ ,‬אז אדוני יוכל לעורר את השאלה שלו‪.‬‬
‫שגרירות ישראל בלונדון ל״יד ושם״‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס תודה‪.‬‬
‫‪ .4‬ב״יד ושם״ בדקתי בדיקה כללית את המיקרופילמים על מנת‬ ‫מר בך אולי אני יכול להסביר גם בעבור הסניגוריה‪ .‬בקשר לבחירת‬
‫להיווכח אם הם צולמו בהתאם להזמנה ומצאתי תיאום בין‬ ‫המסמכים‪ ,‬יש להבחין בין שתי בחירות שונות‪ .‬העד רבֿפקד ברֿ‬
‫המסמכים שצולמו והמסמכים שנרשמו במחברות האמורות‪.‬‬ ‫שלום העיד איזה מסמכים מתוך המסמכים שהגיעו ללשכה ‪06‬‬
‫‪ .5‬אני מצהיר כי זה שמי וזאת חתימתי וכי תוכן הצהרתי זו‬ ‫נבחרו בתור חומר ראיה במשפט‪.‬‬
‫אמת לפי מיטב ידיעתי ואמונתי‪.‬‬ ‫אב בית הדין אם הבנתי את ד״ר סרבציוס נכון‪ ,‬הכוונה אינה‬
‫אני מגיש לבית המשפט את ההצהרה‪ ,‬המקור ושני העתקים וגם‬ ‫לבחירה הפיזית‪ ,‬אלא לפי איזה טעמים נבחרו דווקא אלה ולא‬
‫אותן המחברות אשר סומנו על ידי המצהיר בראשי תיבות‪ ,‬כפי‬ ‫אחרים‪ .‬על זה הוא כנראה רוצה לשמור לעצמו איזו זכות‪ ,‬ונדמה לי‬
‫שהוא אומר למעשה בהצהרתו‪ .‬בית המשפט ימצא בכריכה הפנימית‬ ‫שעל זה העד לעת עתה בכל אופן עוד לא העיד‪.‬‬
‫של כל מחברת ומחברת את ראשי תיבות שמו‪.‬‬ ‫מר בך העד רק רמז על כך שד״ר ורטה בחר מבין מסמכי משרד‬
‫אב בית הדין ושם ישנה רשימה של מסמכים?‬ ‫החוץ הגרמני את כל אותם המסמכים שנוגעים להיסטוריה של עם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫מר בך שם ישנה רשימה של כל אותם המסמכים שמתאימה‬
‫לרשימה שהוזמנה על ידו בלונדון‪.‬‬ ‫אב בית הדין שנראו לו חשובים‪ .‬כך הבנתי את זה‪.‬‬
‫למען הרישום המדויק הייתי רוצה להוסיף שהמספר הקטלוגי‬ ‫אנחנו נותנים‬
‫של התביעה ביחס לאותה הצהרה של ד״ר מאיר ורטה הוא ‪.1574‬‬
‫זהו מספר המופיע בפינה הימנית למעלה במסמכים האלה‪.‬‬ ‫החלטה מס׳ ‪5‬‬
‫אב בית הדין לפנַי מונח העתק שאינו נושא את המספר הזה‪.‬‬ ‫נקבל תצהירים של ד״ר ורטה ושל ד״ר קרמיש ותצהירים לפי אותה‬
‫מר בך כי זהו המקור‪.‬‬ ‫מתכונת‪ ,‬כראיה למקום מוצאם של המסמכים הנזכרים בהם‪ ,‬וזאת‬
‫כדי ליעל את הדיון‪ ,‬על יסוד סמכותנו לפי סעיף ‪ 15‬לחוק לעשיית‬
‫אב בית הדין ארשום את המספר למעלה‪ .‬זה לא יהיה חלק מן‬
‫דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש״י‪.1950--‬‬
‫ההצהרה‪.‬‬
‫מר בך אולי יהיה רצוי כי המסמך המקורי יישמר בתיק נפרד של‬ ‫מר בך ברשות בית המשפט אקרא את תצהירו של ד״ר מאיר‬
‫מוצגים ושלצורך הכנת התיקים נמסור תמיד לכל שלושת השופטים‬ ‫ורטה׃‬
‫את ההעתק עם המספר הקטלוגי‪.‬‬ ‫אני החתום מטה ד״ר מאיר ורטה‪ ,‬מרצה להיסטוריה דיפלומטית‬
‫אב בית הדין אני מבין שחשבת על זה הרבה וזאת היא המסקנה‪.‬‬ ‫באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬מצהיר בזה כדלהלן׃‬
‫איני רואה צורך בזאת‪ .‬יהיה תיק המסמכים ועוד שתי סדרות‪ .‬בלאו‬ ‫‪ .1‬בתקופה שבין סתיו ‪ 1955‬וסתיו ‪ 1956‬טיפלתי מטעם ״יד‬
‫הכי תציפו אותנו במסמכים‪ .‬אני רוצה לצמצם זאת עד כמה שאפשר‪.‬‬ ‫ושם״ בשיתוף עם שגרירות ישראל בלונדון‪ ,‬בצילום מסמכים‬
‫‪103‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪9‬‬

‫מספר התמונה‪ ,‬ולמטה ‪Filmed on behalf of Dr. Meir Vereté,‬‬ ‫סימנתי את ההצהרה ת‪ ,6/‬ואת המחברות האלה אני אסמן‬
‫‪ delegate of the Government of Israel‬וחתום׃ ‪Prepared by‬‬ ‫ת‪ ,1/6/‬ת‪ 2/6/‬וכן הלאה‪ .‬מזכיר בית המשפט‪ ,‬ד״ר בודנהיימר יסמן‬
‫‪ Stambrook‬עם חתימתו‪.‬‬ ‫את המחברות במספרים המתאימים‪.‬‬
‫מר בך ברשות בית המשפט‪ ,‬ברצוני להגיש מסמך זה כדוגמה‪.‬‬ ‫מר בך ההצהרה השנייה של ד״ר קרמיש נושאת את המספר‬
‫הקטלוגי שלנו ‪.1577‬‬
‫אב בית הדין זה סומן ת‪.8/‬‬
‫אב בית הדין כמה חוברות כאלה היו שם?‬
‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬אתה אמרת שבמסמך זה סימנת סימון מסוים‬
‫בפינה הימנית על גבו של המסמך‪ .‬האם נהגת כך גם לגבי מסמכים‬ ‫מר בך ארבע עשרה‪.‬‬
‫אחרים אשר עובדו בלשכה ‪?06‬‬ ‫ההצהרה של ד״ר קרמיש ‪ 1577‬חוזרת על כמה פרטים שנכללו‬
‫ת‪ .‬זאת למעשה היתה השיטה‪ ,‬לסמן כל העתק תצלומי בצורה‬ ‫כבר בהצהרתו של ד״ר ורטה‪ .‬לכן אקרא רק את אותם הפרטים‬
‫כזאת ממיקרופילמים‪ ,‬מאיזה מקור שהוא‪ ,‬תמיד בפינה הימנית‬ ‫המוסיפים לעובדות אלה׃‬
‫התחתונה על גב המסמך‪ ,‬מספר אותו המיקרופילם כפי שהוא‬ ‫‪ .2‬מיקרופילמים אלה הועברו על ידי משרד החוץ הבריטי‬
‫התקבל מאיזה מקום שהתקבל‪.‬‬ ‫לארכיון ״יד ושם״ באמצעות שגרירות ישראל בלונדון‪ .‬הם‬
‫ש‪ .‬האם ברוב המסמכים גם רשמת את מספר התמונה מתוך‬ ‫גנוזים כעת בארכיון ״יד ושם״ אשר בירושלים‪.‬‬
‫הסרט?‬ ‫‪ .3‬בשנת ‪ ,1956‬כשהגיעו לארכיון שלנו כל המיקרופילמים‪,‬‬
‫ת‪ .‬במסמכים ממשרד החוץ הגרמני בסריות מסוימות מספר‬ ‫הם נבדקו בדיקה כללית על ידי ד״ר ורטה‪ ,‬שמצא אותם‬
‫התמונה רשום על גוף המסמך עצמו‪ ,‬כלומר הוא מודפס על המקור‬ ‫תואמים להזמנתו‪.‬‬
‫וצולם עם המספר; אולם יש חלק מהמסמכים שמספר התמונה‬ ‫‪ .4‬בתקופה שבין יולי ‪ 1960‬ובין פברואר ‪ 1961‬מסרתי‬
‫מופיע בין שתי תמונות‪ .‬במקרים כאלה רשמתי בפינה השמאלית‬ ‫ללשכה ‪ 06‬של משטרת ישראל את המיקרופילמים המצוינים‬
‫התחתונה את מספר התמונה‪.‬‬ ‫ברשימה המצורפת והמאושרת בחתימתי בראשי תיבות‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם ברשותך רשימה כוללת של כל אותם המסמכים שהוכללו‬ ‫‪ .5‬כן הוכנו בתקופה הנ״ל במעבדות ארכיון ״יד ושם״‬
‫בתיק הראיות של לשכה ‪ 06‬והועברו לידי התביעה הכללית‪ ,‬כל‬ ‫הגדלות של מסמכים מתוך מיקרופילמים אלה‪ .‬הגדלות אלה‬
‫אותם המסמכים אשר אימותם מבוסס על הסוג שאותו הזכרת‬ ‫מסרתי גם כן ללשכה ‪.06‬‬
‫עכשיו‪ ,‬אשר מקורם במשרד החוץ הגרמני?‬ ‫אני מגיש גם כאן את המקור ועוד שני העתקים של אותה הצהרה‪.‬‬
‫ת‪ .‬יש לי רשימה כזאת‪ ,‬מאורגנת לפי הסרטים‪ ,‬כל מיקרופילם‬ ‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.7/‬‬
‫ומיקרופילם בנפרד‪ .‬בראש הרשימה תמיד מספר הסרט‪ .‬לפעמים‬ ‫מר בך ברשות בית המשפט ברצוני להוסיף שאלו ַתי לעד‪.‬‬
‫רשומים על אותו דף שני סרטים – אם המקום היה רחב יותר‪ .‬אחר כך‬
‫הטור הראשון‪ ,‬העמודה הראשונה׃ זהו המספר הסידורי באותו הסרט;‬ ‫רבֿפקד ברֿשלום‪ ,‬האם בדקת את המיקרופילמים שהגיעו‬
‫הטור השני׃ המספר הקטלוגי; הטור השלישי׃ מספר התמונה או‬ ‫ללשכה ‪?06‬‬
‫מספרי התמונות בסרט באותו מסמך‪ ,‬אם היתה שם יותר מתמונה אחת;‬ ‫ת‪ .‬בדקתי את המיקרופילמים‪ .‬הם נבדקו על ידי הקצינים של ענף‬
‫הטור הרביעי׃ המספר של ״יד ושם״‪ ,‬אם מעבדות ״יד ושם״ הכינו את‬ ‫‪ ,1‬שהיו פקוַדי ובפיקוחי‪ .‬לאחר שנעשו הגדלות בפיקוחם ולפי‬
‫ההגדלה‪ ,‬אם היא לא נעשתה במעבדות שלנו‪ ,‬הם נתנו מספר לרשימה‬ ‫הוראותי בדקתי מחדש את כל המסמכים וסימנתי אותם‪ .‬בצד‬
‫והמספר הזה מופיע; הטור החמישי׃ המספר של התביעה במשפטים‬ ‫האחורי בפינה הימנית התחתונה יש מספר המיקרופילמים כפי‬
‫קודמים‪ ,‬כלומר בעיקר במשפטי נירנברג; ובטור האחרון‪ ,‬מאושר‬ ‫שהוא מופיע ב״יד ושם״‪.‬‬
‫בחתימת הנאשם )האישור הזה אינו אומר שהנאשם אישר את תוכן‬
‫המסמך‪ ,‬כי אם הוא חתם מעברו השני של המסמך‪ ,‬על גבו של המסמך‪,‬‬ ‫אב בית הדין מה המסמך עצמו?‬
‫למעשה כאישור שהמסמך הוצג בפניו בעת החקירה(‪.‬‬ ‫ת‪ .‬זוהי עכשיו‪ ,‬מה שקוראים ‪ ,specification list‬רישום התיקים‬
‫אב בית הדין זה חל על כל המוצגים?‬ ‫הגרמניים שצולמו והמספר של כל תמונה ותמונה בסרט המתייחסת‬
‫לאותו מסמך‪.‬‬
‫ת‪ .‬לא‪ .‬מה שהוצג בפניו – מסומן‪ ,‬במקרים מסוימים אפשר‬
‫לראות שהוא הוסיף שהוא מזהה חתימה‪.‬‬ ‫מר בך אותה רשימה ‪ ,specification list‬שהזכרת‪ ,‬באיזה מקום‬
‫מצאתם רשימות כאלה?‬
‫מר בך דברים אלה נוכיח בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום בכל סרט‪ .‬הם בדרך כלל בראש הסרט ותמיד לפני‬
‫אב בית הדין אבל לשם כך אני צריך לדעת כמה עמודים יש כאן‪.‬‬ ‫התחלת תיק חדש‪ ,‬אני חושב‪ ,‬תיק משרד החוץ הגרמני חדש‪.‬‬
‫תספור זאת‪ ,‬מר בודנהיימר‪ .‬זה יהיה ת‪.9/‬‬
‫ש‪ .‬האם ברשימה זו‪ ,‬באותו מסמך שבידך‪ ,‬ישנו רישום כלשהו‬
‫זאת היא רשימה כוללת של כל המסמכים‪.‬‬ ‫אשר תומך תמיכה נוספת בהצהרות אשר הגשת כרגע?‬
‫מר בך כל המסמכים הנכללים בין מסמכי התביעה ושקיבלו מספר‬ ‫ת‪ .‬כן‪ .‬בראש המסמך כתוב׃ ‪Foreign Ministry State‬‬
‫קטלוגי בין מסמכי התביעה ושמקורם בין מסמכי משרד החוץ‬ ‫‪ .Department — German War Documents Project‬אחר כך‬
‫הגרמני‪.‬‬ ‫מספר המחלקה במשרד החוץ הגרמני ומספר התיק‪ ,‬למה הוא נוגע‪,‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪104‬‬

‫‪ 15‬של הסדרה הירוקה; כלומר‪ ,‬שהיא למעשה הפרסום הרשמי של‬ ‫רצוני רק להזכיר שנמסרו לסניגוריה כל המסמכים הנזכרים כאן‬
‫ארצות הברית של משפטים אלה‪.‬‬ ‫וגם הקטלוג עצמו‪ ,‬אשר מכיל באופן תמציתי את תוכנו של כל‬
‫ש‪ .‬האם אלה הם למעשה העתקים מאותן הצהרות של מיג׳ור קוּגן‬ ‫מסמך ומסמך‪.‬‬
‫ומיג׳ור ניברגל‪ ,‬עליהם דיברת? )מגיש לעד העתקי ההצהרות(‪.‬‬ ‫אב בית הדין קטלוג של ״יד ושם״?‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫מר בך לא‪ .‬קטלוג שהוכן בלשכה ‪ 06‬וכולל באופן תמציתי את‬
‫ש‪ .‬ברצוני להגיש גם ראיות אלו כמוצגים במשפט הזה‪.‬‬ ‫התוכן של כל מסמך אשר הוכלל בין הראיות‪ .‬מר ברֿשלום‪ ,‬מהו‬
‫הסוג השני של האימותים עליהם דיברת?‬
‫אב בית הדין אלו הן ההצהרות של השניים?‬
‫ת‪ .‬אלה הם המסמכים שמקורם במשפט נגד פושעי המלחמה‬
‫מר בך כן‪ ,‬אלו הן ההצהרות של מיג׳ור קוּגן ומיג׳ור ניברגל‪.‬‬ ‫הנאציים העיקריים בפני בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג‪ .‬אלה‬
‫למעשה אלה הם העתקים מאותם פרסומים של הצהרות אלו‬ ‫פורסמו בֿ‪ 42‬הכרכים של מה שנקרא הסדרה הכחולה )‪Blue‬‬
‫המופיעות באותו כרך ‪ 15‬של הסדרה הירוקה‪ ,‬בעמ׳ ‪ 124‬וֿ‪.127‬‬ ‫‪ (Series‬בכל השפות הרשמיות שהיו שם‪ ,‬ומהם הוצאנו כמה‬
‫העד מסביר שהפרטים שמסר קודם מבוססים על אותן הצהרות‪.‬‬ ‫מסמכים של התביעה‪ ,‬של ההגנה וקטעי פרוטוקול הדיונים אותם‬
‫אב בית הדין זה היה בכל המשפטים הנוספים או באחד מהם?‬ ‫ִשכפלנו בסטנסיל וטיפלנו בהם כאילו היו מסמכים שידועים לנו‬
‫כמאומתים בסדרה הכחולה‪ ,‬שהוא פרסום רשמי מטעם מזכירות‬
‫ת‪ .‬למעשה ההצהרה של מיג׳ור קוּגן נמסרה בקשר עם המשפט‬ ‫בית המשפט ובהתאם להוראת בית המשפט‪ .‬העתקנו מתוך הספרים‪,‬‬
‫נגד הפושעים העיקריים וההצהרה של מיג׳ור ניברגל שמשלימה את‬ ‫מן ההוצאה הגרמנית‪.‬‬
‫התמונה נמסרה לגבי המשפטים האחרים‪ ,‬והסתמכו עליהם למעשה‬
‫בכל המשפטים האלה‪.‬‬ ‫מר בך בנקודה זו ברצוני לציין שברצוננו להעמיד לרשות בית‬
‫המשפט את כל הסדרה של ‪ 42‬הכרכים של משפטי נירנברג‪ ,‬לא‬
‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.11/‬‬ ‫כהוכחה על כל ראיה וראיה‪ ,‬אלא נעמיד אותם לרשות בית המשפט‬
‫ש‪ .‬תוכל אולי למסור פרטים לבית המשפט על משמעותם של‬ ‫וכאשר ברצוננו להסתמך על ראיה זו או אחרת מתוך אותם הכרכים‬
‫אותם סימונים עליהם שמענו ‪ NO, NG, PS‬וכו׳‪ ,‬מאחר וסימונים‬ ‫נציין זאת במפורש ואז יש הזדמנות לסניגוריה לטעון את טענותיה‬
‫אלה מופיעים בכל אחד מהמסמכים אותם הגשת‪.‬‬ ‫לגבי עצם הכשרות של אותה הראיה להתקבל כראיה במשפט‪.‬‬
‫ת‪ .‬המסמכים נאספו בדרך כלל בסדרות שונות ובמקומות שונים‪.‬‬ ‫)לברֿשלום( יש ברשותך רשימה של אותם הקטעים או‬
‫הסדרה סומנה תמיד על ידי אותיות‪ ,‬והמסמך בתוך הסדרה על ידי‬ ‫ההעתקים מתוך אותם ‪ 42‬הכרכים אשר נכללו בתיק ‪?06‬‬
‫מספר שוטף‪ .‬לדוגמה׃ אם אנו אומרים ‪ ,123 NG‬זה אומר׃ סדרה‬ ‫ת‪ .‬אני חושב שזה נדפס בעמוד האחרון של הרשימה הזאת‪.‬‬
‫של ‪ ,Nazi Government‬מסמך מס׳ ‪ .123‬וסימנו לפי הסדר‬
‫שהמסמכים נתקבלו לתוך התיקים שלהם‪ .‬והסימנים השכיחים‬ ‫אב בית הדין ‪ 35‬עמודים שסומנו ת‪.9/‬‬
‫ביותר בתוך המסמכים שלנו הם ‪ ,PS‬שנקרא ‪.Paris — Storey‬‬ ‫ת‪ .‬הרשימה כוללת׃ טור ראשון׃ מספר סידורי; טור שני׃ מספר‬
‫ש‪ .‬מה פירוש המילים הללו?‬ ‫קטלוגי שניתן על ידינו; טור שלישי׃ מסמן את מספר התביעה או‬
‫מספר ההגנה במשפט ההוא או את הכרך והעמודים של הפרוטוקול‬
‫ת‪ .‬פירוש המילים הוא שהמשרד היה בפריס ושם המַנהל היה‬ ‫וגם אותו דבר שוב עם האישור אם הדבר הוצג בפני הנאשם‪.‬‬
‫סטורי‪ .‬מאז השם הוא ‪ ,PS‬אבל מאוחר יותר הוסיפו לאותה סדרה‬
‫מסמכים נוספים‪ ,‬גם לאחר שהמשרד הועבר לפריס‪ ,‬וסטורי לא היה‬ ‫מר בך אני מבקש את בית המשפט לקבל מסמך זה כראיה‪.‬‬
‫יותר המנהל‪ .‬האות ‪ L‬פירושה לונדון‪ .‬האותיות ‪ NG‬פירושן ‪Nazi‬‬ ‫אב בית הדין זה יהיה מוצג ת‪.10/‬‬
‫‪ ;Government‬האותיות ‪ NO‬פירושן ‪;Nazi Organization‬‬
‫האותיות ‪ NOKW‬פירושן ‪;Nazi Oberkommando Wehr-macht‬‬ ‫ש‪ .‬מהו הסוג הבא של המסמכים?‬
‫האותיות ‪ NI‬וֿ‪ NIG‬פירושן ‪ Nazi Industries‬והאותיות ‪ EC‬פירושן‬ ‫ת‪ .‬הסוג הבא הם ‪ 12‬המשפטים נגד פושעי המלחמה‪ ,‬שבאו‬
‫‪ .Economic Case‬אלה הם הסימנים העיקריים שמופיעים בתיק‬ ‫בעקבות המשפט הגדול‪ ,‬ושקוראים להם בדרך כלל ‪Subsequent‬‬
‫שלנו‪.‬‬ ‫‪ ,Trials‬שם נשפטו פושעי המלחמה בֿ‪ 12‬קבוצות לפי נושאי פשעם‬
‫ש‪ .‬אותם מסמכים מסוג זה שהגיעו ללשכה ‪ – 06‬מאין הגיעו?‬ ‫בֿ‪ 12‬משפטים‪.‬‬
‫ת‪ .‬המקור העיקרי הוא השטֿטארכיב בנירנברג )‪Staats-Archiv‬‬
‫ש‪ .‬האם ידוע לך משהו על טיב הדוקומנטים ששימשו בידי‬
‫‪ .(in Nürenberg‬זהו גנזך המדינה‪ ,‬שמו ‪Staats-Archiv von‬‬
‫התביעה באותם משפטים כראיה באותם תיקים?‬
‫)‪ .Bayern (Abteilung Nürenberg‬עם תום המשפטים נמסרו על‬ ‫ת‪ .‬בזמן הנסיגה ועם תום המלחמה השמידו השלטונות הנאציים‬
‫ידי בית המשפט‪ ,‬ויותר מאוחר גם על ידי התביעה וגם על ידי‬ ‫ארכיונים רבים‪ .‬וכן תנאי המלחמה גרמו להשמדת ארכיונים‪ .‬נשארו‬
‫הסנגורים‪ ,‬מסמכים שונים לשטטֿארכיב בנירנברג‪ .‬אני רוצה קודם‬ ‫רק שרידי ארכיונים שונים מפוזרים בגרמניה ובארצות כיבושיה‪ .‬עם‬
‫לציין אולי שהֿ‪Official Record of the International Military‬‬ ‫תום המלחמה‪ ,‬מחלקת הדוקומנטציה של בנות הברית‪ ,‬אספה את‬
‫‪ Tribunal‬נמצא בהאג‪ .‬והֿ”‪ ,“Official Records‬עד כמה שנאספו‪,‬‬ ‫המסמכים האלה והכינה מהם את המסמכים לתביעה‪ .‬הדבר נובע‬
‫של הֿ‪ Subsequent Trials‬נמצא בֿ‪National Archives of the‬‬ ‫מההצהרה בשבועה של מיג׳ור קוּגן ומיג׳ור ניברגל ‪(Major‬‬
‫‪ United States‬הנמצא באלכסנדריה שליד וושינגטון‪.‬‬ ‫)‪ Coogan and Major Niebergall‬שאפשר למצוא אותה בכרך‬
‫‪105‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪9‬‬

‫מר בך ברשות בית המשפט ברצוני להגיש גם הצהרה זו כראיה‬ ‫ש‪ .‬אמרת ״במידה שנמצא״‪ .‬האם הפרוטוקולים האלה אינם‬
‫במשפט זה‪ .‬ברצוני להוסיף שהצהרה זו נושאת את המספר הקטלוגי‬ ‫נמצאים שם במלואם?‬
‫שלנו ‪] 1521‬ת‪ .[13/‬צריך להוסיף – ושכחתי להזכיר זאת קודם –‬ ‫ת‪ .‬הפרוטוקולים נמצאים שם די במלואם‪ .‬מסמכים אלה הוגשו‬
‫שההצהרה של ד״ר קמפנר נושאת את המספר הקטלוגי ‪] 1425‬ת‪/‬‬ ‫לבית המשפט בשתי צורות; צורה אחת היו העתקים תצלומיים של‬
‫‪.[12‬‬ ‫מסמכים מקוריים; וצורה שנייה – העתקים בסטנסילים מאורגנים‬
‫אב בית הדין פה יש דבר אחד שעליו לא דיברת – הֿ‪Register‬‬ ‫בספרי המסמכים של התביעה ושל ההגנה‪ .‬כמו כן הוציא בית‬
‫‪.card‬‬ ‫המשפט את הפרוטוקול יום יום והפיץ אותו בסטנסיל‪ .‬גם סטנסילים‬
‫העד זהו הרישום‪ ,‬בהתחלת כל מיקרופילם ובסופו יש‬ ‫אלה ראה בית המשפט שם כמסמכים רשמיים‪ ,‬כפי שזה גם נובע‬
‫הֿ‪ Register card‬המציין איזה מסמכים נמצאים שם‪ ,‬בחתימתו‬ ‫מכרך ‪ 15‬של הסדרה הירוקה‪.‬‬
‫של האיש שצילם‪.‬‬ ‫ש‪ .‬בקבעך זאת‪ ,‬האם הנך מסתמך גם על הצהרה כלשהי‬
‫מר בך בשביל לסגור את מעגל ההוכחות לגבי סוג זה של מסמכים‪,‬‬ ‫שנתקבלה בלשכה ‪?06‬‬
‫ברצוני להגיש עוד הצהרה של ד״ר קרמיש‪ ,‬שקיבל מאת מר שפירא‬ ‫ת‪ .‬יש הצהרה בלשכה ‪ 06‬של ד״ר קמפנר )‪ ,(Kempner‬מי שהיה‬
‫את אותם הסרטים ומסר אותם ללשכה ‪ .06‬זוהי הצהרה שנושאת את‬ ‫הֿ‪ Deputy Chief Counsel‬של ארצות הברית במשפטים האלה‪.‬‬
‫המספר הקטלוגי ‪ .1576‬אני מצטער שדרך זו של הוכחה נראית‬ ‫הוא ביקר בלשכה ‪ ,06‬בדק את ספרי המסמכים והפרוטוקולים‬
‫מסובכת קצת‪ ,‬אבל לא מצאנו דרך אחרת להוכיח את הדברים האלה‬ ‫שהגיעו אלינו‪ ,‬ומצא שהם אותם הפרוטוקולים והמסמכים שמוצאם‬
‫למעלה מכל ספק‪.‬‬ ‫בבית המשפט בֿ‪ 12‬משפטים אלה בנירנברג‪ .‬כמו כן הוא אישר את‬
‫העברת הפוטוסטטים והעברת המסמכים האלה לשטטֿארכיב‬
‫אב בית הדין אדוני‪ ,‬אל יתנצל‪ .‬אבל יש כאן משהו‪ .‬מה המספר –‬
‫בנירנברג מטעם שלטונות בתי המשפט‪.‬‬
‫‪ 1575‬או ‪?1576‬‬
‫ש‪ .‬ברשות בית המשפט‪ ,‬ברצוני להגיש כראיה את הצהרתו של ד״ר‬
‫מר בך המספר הוא ‪ .1576‬ייתכן שיש טעות במספר למעלה‪ .‬על כל‬
‫קמפנר בנקודה זו‪ .‬בידי המקור והתרגום לעברית‪ ,‬ועוד שני העתקים‪.‬‬
‫פנים המספר הנכון אליו אני מתייחס הוא ‪] 1576‬ת‪.[14/‬‬
‫אב בית הדין מסמך זה יהיה מוצג ת‪.12/‬‬
‫אב בית הדין יש פה שתי הצהרות שונות‪ .‬משהו כנראה התערבב פה‪.‬‬
‫ש‪ .‬אני מצטט מהמסמך׃ ״שירתתי בתפקיד של תובע ומאוחר יותר‬
‫מר בך כבודו ירשה לי לבדוק‪ .‬הכוונה היא למסמך ‪ .1576‬בטעות‬
‫כסגן התובע הכללי‪...‬״‬
‫הוכנס מספר אחר באחד ההעתקים‪.‬‬
‫אב בית הדין האם יש צורך שאדוני יקרא את כל המסמך? אולי אנו‬
‫אב בית הדין אבל עכשיו אין לי המקור‪ .‬אני מקווה שנתרגל לזה‬
‫נעיף מבט על המסמך‪ ,‬כי זה יהיה מהיר יותר?‬
‫במשך הזמן‪.‬‬
‫מר בך כפי שבית המשפט ימצא לנכון‪ .‬למעשה יש כאן אישור‬
‫מר בך אני רואה עכשיו שהמקור דווקא נושא מספר ‪ ,1575‬אם כי‬
‫לדברים שהעד כבר העיד עליהם‪.‬‬
‫התוכן זהה‪ .‬במקום אחר כתוב ‪ 1575‬ובמקום שני ‪.1576‬‬
‫)לרפ״ק ברֿשלום( ההצהרה של ד״ר קמפנר נוגעת לאותם‬
‫אב בית הדין אינני חושב שהתוכן זהה‪ ,‬אדוני יבדוק את זה עוד‬
‫סטנסילים‪ ,‬שהזכרת שהוא אישר שהם מסמכים מקוריים‪ ,‬ושימשו‬
‫פעם‪.‬‬
‫כמסמכים כאלה בידי התביעה בנירנברג‪ .‬האם קיבלתם גם הצהרה‬
‫מר בך זה מתייחס לאותו חומר שהגיע ל״יד ושם״‪.‬‬ ‫בקשר לאותם ההעתקים התצלומיים המתייחסים למסמכים שהיו‬
‫אב בית הדין זהו אותו נוסח של התצהיר? לפי האורך אני רואה‬ ‫מונחים בשטטֿארכיב בנירנברג?‬
‫שזה לא אותו התצהיר‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מר גרשון שפירא נשלח על ידי ״יד ושם״ לשטטֿארכיב‬
‫מר בך בשני המסמכים שבידי – זה אותו נוסח‪ .‬אבל אנו נבדוק‬ ‫בנירנברג כדי לאסוף חומר‪ ,‬והוא צילם שם את כל ההעתקים‬
‫זאת עוד פעם‪ .‬אני רואה שזה אותו נוסח‪ ,‬שכנראה פעם אחת סומן‬ ‫התצלומיים שהוגשו לבית המשפט ונמסרו מבית המשפט אחר כך‬
‫במספר אחר‪.‬‬ ‫לשטטֿארכיב בנירנברג‪ .‬זה בנוגע להעתקים התצלומיים‪ .‬כמו כן הוא‬
‫קיבל מהשטטֿארכיב בנירנברג את הסטנסילים האלה שהצגנו לד״ר‬
‫אב בית הדין המספר הוא אם כן ‪.1576‬‬ ‫קמפנר והביא אותם ל״יד ושם״‪ .‬ואנו קיבלנו אותם מ״יד ושם״‪.‬‬
‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬יש בידך רשימות כוללות של אותם מסמכים‬ ‫ש‪ .‬האם מר שפירא הצהיר גם על העובדה השנייה הזאת בהצהרה‬
‫שהוכנסו לקטלוג שלנו‪ ,‬ושאימותם מבוסס על אותן ראיות שהגשנו‬ ‫שאתה ראית אותה?‬
‫לאחרונה?‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬באותה הצהרה הצהיר על שני הדברים‪.‬‬
‫ת‪ .‬יש לי פה שתי רשימות‪ .‬אחת – רשימת אותם מסמכים‬
‫שהגדלנו ממיקרופילם בהם שוב יש מספר סידורי‪ ,‬מספר קטלוגי‬ ‫ש‪ .‬האם גם צירף להצהרתו רשימה של כל אותם סרטים ומסמכים‬
‫ומספר התביעה של נירנברג ומספר הסרט‪ ,‬לפי הסימון של ״יד‬ ‫שצולמו על ידו?‬
‫ושם״‪ ,‬ושוב סימן על כל תמונה ותמונה שנבדקה‪ ,‬כל הגדלה‬ ‫ת‪ .‬הוא צירף רשימה מקורית‪ .‬הוא עשה אותה אז בנירנברג‪ ,‬וצירף‬
‫והגדלה שנבדקה‪ .‬וסימנתי אותה עם מספר הסרט על גב המסמך‬ ‫גם דוגמה של ‪ ,specification list‬כלומר מעין פירוט של צילומים‬
‫באותה הדרך‪.‬‬ ‫של סרטים‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪106‬‬

‫אב בית הדין הרשימה תסומן ת‪.19/‬‬ ‫אב בית הדין כל זה של נירנברג?‬
‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬מהו הסוג הבא?‬ ‫ת‪ .‬כל זה של נירנברג‪ .‬והרשימה השנייה של המסמכים‪ ,‬שלמעשה‬
‫הם מתוך הֿ‪ Defense Document Book‬או הֿ‪Prosecution‬‬
‫ת‪ .‬הסוג הבא הם מסמכים שקיבלנו ממדינות שונות‪ ,‬וכל מסמך‬
‫ומסמך מאושר על ידי המוסד המתאים של אותה מדינה על גבו‪.‬‬ ‫‪ Document Book‬או פרוטוקול בית המשפט בסטנסיל כפי‬
‫ולכן אין צורך באימות נוסף‪ .‬והרי הרשימה של המסמכים‪.‬‬ ‫שאישר אותם ד״ר קמפנר ושנמצאים בארכיון שלנו פה למעלה‪.‬‬

‫מר בך יש כאן רשימות של מסמכים שנתקבלו ממדינות צ׳כיה‪,‬‬ ‫מר בך אבקש את בית המשפט לקבל את שתי הרשימות כראיות‪.‬‬
‫הונגריה‪ ,‬איטליה‪ ,‬פולין ויוגוסלביה‪ ,‬שנכללו בחומר הראיה של‬ ‫אב בית הדין )לעד( זה הוכן על ידך?‬
‫התביעה‪ ,‬בהתאם למספר הקטלוגי המופיע ליד כל מסמך ומסמך‪.‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬אדוני‪.‬‬
‫אני מבקש לקבל גם רשימה זו כמוצג במשפט‪.‬‬
‫אב בית הדין שתי הרשימות תסומנה ת‪ ,15/‬ת‪.16/‬‬
‫אב בית הדין הרשימה תסומן ת‪ ,20/‬הכולל שישה עמודים‪.‬‬
‫מר בך האם הזמנתם וקיבלתם גם כמה מסמכים מאת הארכיון‬
‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬האם יש בידך גם רשימה של אותם מסמכים‬ ‫הלאומי של ארצות הברית באלכסנדריה שליד וושינגטון?‬
‫שקיבלתם ממרכז התיעוד בברלין )‪The Berlin Documentation‬‬
‫‪?(Center‬‬ ‫ת‪ .‬הזמנו וגם קיבלנו מהארכיון הלאומי כמה מסמכים‪ ,‬והיו אלה‬
‫בעיקר מסמכים הנוגעים לתביעה כמו ‪ NG ,PS‬וכו׳; אותם קיבלנו‬
‫ת‪ .‬במרכז התיעוד בברלין נמצא תיקם האישי של אנשי ס״ס‪.‬‬ ‫משלוחיםֿמשלוחים מכורכים ומאושרים על ידי מנהל הארכיון‪.‬‬
‫אב בית הדין מי מנהל את המרכז הזה?‬ ‫וקיבלנו גם העתקים לצורכי עבודה‪ .‬את המכורכים אנו שומרים‬
‫ת‪ .‬שלטונות ארצות הברית‪ .‬אנו קיבלנו משלטונות ארצות הברית‬ ‫בארון סגור‪ ,‬ואת ההעתקים לצורכי עבודה‪ ,‬שאני השוויתי וסימנתי‬
‫העתק תצלומי של התיק האישי של הנאשם‪ .‬כל העתק תצלומי‬ ‫באותה פינה על ידי א‪ ,1/‬א‪ ,2/‬א‪ 3/‬לפי המשלוח – הכנסנו לתוך‬
‫מאושר על גבו על ידי הארכיון‪ .‬רשימה זו היא בפַני‪ .‬חלק מהתיק‬ ‫התיק‪ .‬עשינו זאת כיוון שהם שלחו לנו מסמכים מכורכים רבים יחד‬
‫האישי לא קיבלנו משם כי אם מ״יד ושם״‪ .‬מהיכן העתקי תצלומים‬ ‫ואנחנו לצורך החקירה ולשם נוחיות היינו צריכים לפרק אותם כי לא‬
‫אלה באים – לא ידוע לנו‪ .‬זה מסומן ברשימה הזו‪ ,‬היכן שאין אישור‬ ‫יכולנו לעבוד כך‪ .‬שנית‪ ,‬לא השתמשנו בכל המסמכים שבאו בכריכה‬
‫ממרכז התיעוד בברלין‪ ,‬אותם קיבלנו מ״יד ושם״‪.‬‬ ‫במשלוח וגם לא בכל המסמכים בשלמותם‪ ,‬כי אם רק באותם‬
‫מסמכים שמצאנו לנכון‪ .‬הרשימה מצורפת‪.‬‬
‫ש‪ .‬איך הגיע התיק הזה לידי המרכז הזה?‬
‫מר בך אבקש לקבל גם רשימה זו כמוצג‪.‬‬
‫ת‪ .‬היו שם גם רבים ממסמכי התביעה וההגנה של נירנברג‪ .‬והתיק‬
‫האישי של הנאשם גם כן היה לו מספר בתביעה של נירנברג –‬ ‫אב בית הדין זו רשימת המסמכים מן הארכיב הלאומי של ארצות‬
‫מספר ‪.NO‬‬ ‫הברית והיא מסומנת ת‪.17/‬‬

‫מר בך אבקש את בית המשפט לקבל גם רשימה זו כראיה‪.‬‬ ‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬אני מבין שהרשימה האחרונה מורכבת‬
‫ממסמכים שגם הם היוו מוצגים בשניםֿעשר המשפטים בנירנברג‪.‬‬
‫אב בית הדין הרשימה תסומן ת‪.21/‬‬ ‫האם נוסף על כך קיבלתם מאותו מקום‪ ,‬מאותו ‪National‬‬
‫מר בך בשלב זה אבקש את בית המשפט לקבל כראיה הצהרה‬ ‫‪ ,Archives of the United States‬גם מסמכים נוספים?‬
‫נוספת מאת ד״ר יוסף קרמיש‪ ,‬מנהל הארכיון של ״יד ושם״‪,‬‬ ‫ת‪ .‬קיבלנו משם גם מסמכים מצולמים בארבעה מיקרופילמים‬
‫שכוללת רשימה של המסמכים המקוריים שנמסרו ללשכה ‪ 06‬על ידי‬ ‫בצירוף הצהרה שהמיקרופילמים הוכנו במיוחד בעבורנו‪ .‬מתוך‬
‫הנהלת ״יד ושם״‪ .‬הצהרה זו נושאת את המספר הקטלוגי ‪.1573‬‬ ‫מיקרופילמים אלה הוצאנו כמה מסמכים‪ ,‬בדרך כפי שתיארתי לעיל‪,‬‬
‫אב בית הדין הרשימה תסומן ת‪.22/‬‬ ‫וסימנתי אותם בדרך כפי שתיארתי לעיל על ידי רישום אלכס‪,1 .‬‬
‫אלכס‪ ,2 .‬אלכס‪ ,3 .‬בפינה הימנית התחתונה של אותן ההגדלות‪.‬‬
‫מר בך כמו כן אבקש מבית המשפט לקבל את הצהרתה של גב׳‬
‫מרים נוביץ׳ מקיבוץ לוחמי הגטאות‪ ,‬אשר מסרה גם היא ללשכה ‪06‬‬ ‫אב בית הדין אלכס‪ .‬זה אלכסנדריה?‬
‫מסמכים מסוימים וסרטים אשר היו בידי קיבוץ לוחמי הגטאות‪.‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪ .‬והנה הרשימה‪.‬‬
‫אב בית הדין מסמך זה סומן ת‪.23/‬‬ ‫מר בך ברצוני להגיש לבית המשפט קודם כול את הצהרתו של מר‬
‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬תוכל אולי למסור לבית המשפט פרטים על‬ ‫ויין סי גרובר )‪ ,(Wayne C. Grover‬הארכיבר של ארכיון ארצות‬
‫המסמכים שנתקבלו בלשכה ‪ 06‬מהמרכז לתיעוד יהודי בן זמננו‪,‬‬ ‫הברית‪ ,‬שמאשר כאן את הפרטים עליהם העיד מר ברֿשלום‪.‬‬
‫בפריס )‪?(Centre de Documentation Juive Contemporaine‬‬ ‫המסמך נושא את המספר הקטלוגי שלנו ‪.1581‬‬
‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום המוסד‪ ,‬שנקרא לו בקיצור ״סנטר״‪ ,‬שלח לנו‬ ‫אב בית הדין זה יסומן ת‪.18/‬‬
‫מסמכים מקוריים וגם השתמשנו במיקרופילמים שנעשו ב״סנטר״‬ ‫)לעד( מזה אתה עשית רשימה‪ ,‬וזו הרשימה?‬
‫עצמו בעבור ״יד ושם״ על ידי ד״ר אלסברג‪ .‬המסמכים המקוריים‬
‫שהגיעו אלינו בצירוף הצהרות של מר ביליג )‪ (Billig‬ומר פוליאקוב‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫)‪ (Poliakov‬מה״סנטר״ הם מסמכים אשר התקבלו מהשלטונות‬ ‫מר בך גם רשימה זו אבקש להגיש כמוצג‪.‬‬
‫‪107‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪9‬‬

‫המקוריים אשר הועברו על ידו לידי שלטונות ישראל וגם על‬ ‫הצרפתיים מיד לאחר מלחמת העולם‪ .‬השלטונות הצרפתיים תפסו‬
‫המיקרופילמים אשר הכילו העתקים תצלומיים של אותם המסמכים‪.‬‬ ‫אז את כל ארכיון הגסטאפו בפריס ובייחוד נתנו גישה למר‬
‫ועל כן מר ברֿשלום מגיש עכשיו שתי רשימות נפרדות‪ ,‬רשימה של‬ ‫פוליאקוב למחלקה היהודית שם‪ .‬ומשם חלק מהמסמכים קיבל‬
‫מסמכים מקוריים ורשימה של מסמכים שמורכבים מהעתקים‬ ‫ה״סנטר״ במתנה במקורם‪ ,‬וחלק מהמסמכים צולם על ידי ה״סנטר״‬
‫תצלומיים‪.‬‬ ‫במיקרופילמים או במסמכים תצלומיים הנשמרים בתוך ה״סנטר״‪.‬‬
‫אב בית הדין הרשימה של המסמכים המקוריים סומנה ת‪.27/‬‬ ‫אב בית הדין איזה מוסד זה? מי מנהל אותו?‬
‫הרשימה של המסמכים המצולמים )המיקרופילמים( סומנה‬ ‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום מנהל אותו מר מזר‪.‬‬
‫בֿת‪.28/‬‬ ‫אב בית הדין מטעם מי?‬
‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬האם בידך רשימה של כל אותם המסמכים‬ ‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום זהו מוסד יהודי תחת חסות הממשלה‪.‬‬
‫אותם קיבלנו מהֿ‪Rijksinstituut voor Oorlogsdocumentatie‬‬
‫מאמסטרדם?‬ ‫מר בך כבוד בית המשפט‪ ,‬ברצוני להגיש את הצהרותיהם של‬
‫האדונים ביליג ופוליאקוב אשר נמסרו בשפה הצרפתית וצירפנו‬
‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום הנה רשימה של המסמכים אשר קיבלנו‬ ‫תרגום מהם לשפה העברית‪.‬‬
‫מאמסטרדם‪.‬‬
‫אב בית הדין )לאחר שקיבל את המסמכים( כל זה מסמך אחד?‬
‫אב בית הדין רשימה זו סומנה ת‪.29/‬‬
‫מר בך כן‪.‬‬
‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬האם גם רשימה זו מכילה מסמכים מקוריים‬
‫ומסמכים אחרים?‬ ‫אב בית הדין אדוני דיבר על שניים‪.‬‬
‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום ברשימה זו יש גם כן שני סוגי מסמכים‪ .‬סוג אחד‬ ‫מר בך המסמך הזה כולל שתי הצהרות של מר ביליג ושל מר‬
‫הם מסמכים מקוריים וסוג שני הם העתקים תצלומיים אשר נשלחו‬ ‫פוליאקוב‪ .‬וכל המסמך נושא את המספר ‪.1504‬‬
‫גם כן על ידי מנהל המוסד‪ ,‬על ידי מר סייס )‪ ,(Sijes‬אשר הכין חוות‬ ‫אב בית הדין מסמך זה סומן ת‪.24/‬‬
‫דעת בעבורנו וצירף מסמכים והצהיר שמסמכים אלה‪ ,‬שאת‬
‫ההעתקים התצלומיים שלהם הוא שולח לנו‪ ,‬הוא ראה במקורם‪.‬‬ ‫מר בך להשלמת התמונה הזאת ברצוני להגיש גם עוד שתי‬
‫הצהרות נוספות‪ .‬אחת של ד״ר אברהם אלסברג אשר הכין בפריס‬
‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬הידוע לך משהו על דבר המסמכים אשר‬ ‫מיקרופילמים מסוימים מאותם המסמכים עליהם מצהיר מר‬
‫נתקבלו מאת אדם בשם ד״ר לוונהרץ )‪?(Löwenherz‬‬ ‫פוליאקוב; והצהרה שנייה של ד״ר קרמיש אשר העביר את‬
‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום כן‪ .‬אנחנו‪ ,‬באמצעות סגן קונסול ישראל בניו יורק‪,‬‬ ‫הסרטים האלה לידי לשכה ‪ .06‬ההצהרה של ד״ר אלסברג נושאת‬
‫מר צידון‪ ,‬פנינו אל ד״ר לוונהרץ עליו השלום‪ ,‬שהיה ראש הקהילה‬ ‫את המספר ‪.1554‬‬
‫היהודית בווינה בתקופת השואה‪ .‬דו״ח הנקרא בפי כל החוקרים‬ ‫אב בית הדין מסמך זה סומן ת‪) 25/‬הצהרת ד״ר א׳ אלסברג(‪.‬‬
‫״דו״ח לוונהרץ״‪ ,‬אשר גם קיבל מספר של התביעה במשפטי‬
‫מר בך וההצהרה של ד״ר יוסף קרמיש המתייחסת למסמכים האלה‬
‫נירנברג )‪ (PS 3954‬הוצג בפניו‪ .‬אולם ד״ר לוונהרץ הכריז שלא הוא‬
‫נושאת את המספר ‪ .1575‬זהו הפתרון לתעלומה הקודמת‪ .‬חלק‬
‫כתב את הדו״ח‪ ,‬אלא שהעתק של הדו״ח נמצא אצלו; שהדו״ח‬
‫מהמסמכים הקודמים סומנו בטעות‪.‬‬
‫הוכן מיד לאחר המלחמה על ידי הקהילה היהודית בווינה‪ ,‬אשר הוא‬
‫עמד בראשה‪ ,‬והוא אישר שתוכן הדברים נכון‪.‬‬ ‫אב בית הדין מסמך זה סומן ת‪.26/‬‬
‫באותה הזדמנות הוא מסר למר צידון את האוסף‪ ,‬שלושה תיקים‬ ‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬בשביל לסיים פרשה זו אולי תוכל למסור‬
‫משרדיים אשר היו בהם העתקים של הדיווח של ד״ר לוונהרץ על‬ ‫לבית המשפט רשימת כל אותם המסמכים אשר קיבלנו מה״סנטר״‬
‫מגעיו עם השלטונות הנאציים במשך תקופת השואה‪ .‬והוא הסביר‬ ‫לפי המספרים הקטלוגיים של התביעה‪.‬‬
‫אז למר צידון שאת התיקים האלה הוא לקח מארכיון הקהילה‬ ‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום ישנן שתי רשימות׃ אחת של המסמכים המקוריים‬
‫היהודית בווינה‪ ,‬לקח אותם אתו לארצות הברית‪ .‬מר צידון היה צריך‬ ‫ואחת של ההעתקים התצלומיים המסומנים כפי שכבר תואר לעיל‪.‬‬
‫ביום המחרת לבוא אליו ולקבל ממנו הצהרה‪ .‬אולם ד״ר לוונהרץ‬
‫חלה בהתקפת לב קשה ונפטר כמה ימים לאחר מכן‪ .‬המסמכים‬ ‫אב בית הדין זה כולל כל מה שבא מפריס?‬
‫המקוריים האלה הגיעו אלינו‪ .‬אנחנו צילמנו אותם במיקרופילמים‬ ‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום שמקורו ב״סנטר״‪.‬‬
‫וגם הכינונו הגדולות‪ .‬גם המסמכים המקוריים נמצאים אצלנו‪.‬‬
‫אב בית הדין זה מכיל חמישה דפים?‬
‫מר בך האם על העובדות‪ ,‬עליהן מסרת עכשיו‪ ,‬קיבלתם הצהרה‬
‫בשבועה מאת מר צידון?‬ ‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום אלה הן רשימות המיקרופילמים‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫אב בית הדין אלה שני דברים שונים?‬
‫מר בך כבודכם‪ ,‬מאחר וההצהרה הזאת קשורה לחלק מהמסמכים‬ ‫רפ״ק בר‪ẁ‬שלום אלה שני דברים שונים‪ .‬הרשימה הראשונה היא‬
‫האלה‪ ,‬אותם נגיש לבית המשפט כאשר נגיש את המסמכים עצמם‬ ‫רשימת המסמכים המקוריים שקיבלנו‪.‬‬
‫כראיה‪ ,‬אסתפק לעת עתה בהסבר הכללי שניתן על ידי אותו העד‪.‬‬ ‫מר בך אדוני‪ ,‬בהצהרות של מר פוליאקוב מדובר גם על המסמכים‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪108‬‬

‫מר בך אלה הם מסמכים שקיבלו מספרים קטלוגיים במסגרת תיק‬ ‫)לרפ״ק ברֿשלום( אולי אשאל אותך רק זאת׃ האם יש בידך‬
‫התביעה‪.‬‬ ‫רשימה של אותם המסמכים‪ ,‬שאקרא להם מסמכי ד״ר לוונהרץ‬
‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.32/‬‬ ‫שהגיעו לידנו ואשר הוכנסו לקטלוג של מסמכי התביעה?‬

‫מר בך ישנם פרטים על סוג נוסף של ראיות לפי דרכי האימות?‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬הנה הרשימה‪.‬‬
‫ת‪ .‬אנחנו קיבלנו גם מסמכים מתוך האוספים שהכין הֿ‪United‬‬ ‫אב בית הדין מַנ ִין הגיעו המסמכים אליך?‬
‫‪ ,Restitution Organisation‬מה שקוראים ‪ ,U.R.O.‬שטיפל בענייני‬ ‫ת‪ .‬המסמכים האלה הגיעו על ידי הדואר הדיפלומטי אל משרד‬
‫פיצויים מגרמניה‪ .‬מתוך אוסף המסמכים שהם הכינו לצורך תביעות‬ ‫החוץ‪ ,‬וממשרד החוץ הועברו אלינו‪ .‬איש הלשכה קיבל אותם‬
‫מרומניה הוצאנו כמה מסמכים‪ .‬ניסינו למצוא את המקור‪ ,‬אולם לא‬ ‫ממשרד החוץ‪.‬‬
‫מצאנו את מקור המסמכים‪ ,‬למרות שהצלחנו להשיג פוטוסטטים‪.‬‬
‫לצורך אימות מצאנו ב״יד ושם״ תיק אחד שלם‪ ,‬שמוצאו משגרירות‬ ‫אב בית הדין נסמן אותם ת‪.30/‬‬
‫של‬ ‫תיק‬ ‫זהו‬ ‫בבוקרשט‪.‬‬ ‫גרמניה‬ ‫מר בך האם ידוע לך דבר מה‪ ,‬רבֿפקד ברֿשלום‪ ,‬על דבר מסמכים‬
‫הֿ‪ – Berater für Judenfragen‬היועץ לענייני היהודים‪ ,‬ששמו‬ ‫שנתקבלו מאת מר ואהלר )‪?(Wahler‬‬
‫היה ריכטר )‪ ,(Richter‬ושם קיימת חתימתו‪ .‬השווינו את החתימות‬
‫האלה עם החתימות של הפוטוסטטים על ידי מומחה המשטרה מר‬ ‫ת‪ .‬מר ואהלר‪ ,‬שעבד בתביעה בנירנברג וטיפל במסמכים‪ ,‬שלח לנו‬
‫חגג‪ ,‬והוא מצא אותן שוות‪ .‬זהו האימות היחיד של מסמכים אלה‪.‬‬ ‫עם הצהרה בשבועה‪ ,‬באמצעות הקונסוליה הישראלית בשווייץ‪,‬‬
‫עשרה כרכים ומסמכים אחרים של מה שנקרא בפי החוקרים‬
‫מר בך האם יש בידך רשימה של אותם המסמכים?‬ ‫״מסמכי גסטאפו וירצבורג״ )‪ (Würzburg‬ובהם רשימות גירושים‪,‬‬
‫ת‪ .‬אבקש לקבל רשימה זאת כראיה‪.‬‬ ‫הנחיות וכן הלאה‪ .‬אנחנו דלינו מעשרת הכרכים האלה כמה‬
‫מסמכים שהם כאן ברשימה‪ ,‬לפי הכרכים‪ ,‬ולפי מספר העמוד‬
‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.33/‬‬ ‫שבכרך‪ .‬אלה הם גם כן העתקים תצלומיים‪ .‬מר ואהלר מאשר שהוא‬
‫מר בך האם ידועים לך פרטים על דבר מסמכים שאומתו על ידי מר‬ ‫טיפל במקור ואלה הם העתקים תצלומיים שהוא שמר אצלו‪.‬‬
‫שמעון בן אשר ויזנטל?‬ ‫מר בך אני רוצה להגיש הצהרה בשבועה של מר ואהלר‪.‬‬
‫ת‪ .‬קיבלנו העתקים תצלומיים של מסמכים מצולמים‪ ,‬שלפי תוכנם‬ ‫אב בית הדין כיצד הגיעו המסמכים מווירצבורג למר ואהלר? דרך מי?‬
‫יכולנו להבין שמוצאם בווינה ובלינץ‪ .‬פנינו אל מר ויזנטל‪ ,‬שהוא‬
‫עוסק בחקר השואה‪ ,‬שיוכל להשיג לנו את המקורות או להדריך‬ ‫מר בך אולי מן המועיל שאצטט מן ההצהרה עצמה׃‬
‫אותנו אל המקורות‪ .‬מר ויזנטל הצהיר בפנינו שהוא עצמו ראה את‬ ‫‪I, Isaac E. Wahler, formerly Research Analyst at the‬‬
‫המסמכים המקוריים בשני הארכיונים‪ ,‬אחד בווינה ואחד בלינץ‪,‬‬ ‫‪international Nuremberg Military Tribunal (February‬‬
‫שהיו בידי השלטונות האמריקאיים שם אחרי המלחמה‪ .‬הצגנו בפניו‬ ‫‪1947 — October 1948), knowing that I make myself‬‬
‫את המסמכים‪ ,‬והוא נתן לנו הצהרה בעניין זה‪.‬‬ ‫‪punishable by law if I make a false statement under‬‬
‫‪oath, declare hereby:‬‬
‫מר בך את ההצהרה הזאת ברצוני להגיש לכבוד בית המשפט‬
‫ברשותכם‪ .‬הצהרה זאת נושאת את מספרנו ‪.1572‬‬ ‫‪I myself saw the originals of the photocopies attached‬‬
‫‪hereby and marked “Judendeportierung Würzburg‬‬
‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.34/‬‬ ‫‪1941–1943 (Band 1–10)”… I declare that these‬‬
‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬האם בידך עוד רשימה כוללת של מסמכים‬ ‫‪documents are true photocopies of the originals‬‬
‫‪which I have personally seen and which have been‬‬
‫שונים שהגיעו ללשכה ‪ 06‬מאת אנשים פרטיים ומאת מוסדות שונים‬
‫‪prepared under my personal supervision and are true‬‬
‫שכל אחד מהם מאומת בצורה מיוחדת משלו?‬ ‫…‪copies of the originals‬‬
‫ת‪ .‬ישנה רשימה של מסמכים‪ ,‬שהתקבלו גם ממוסדות ציבוריים‬ ‫לא נובע מכאן ברורות באיזה מקום הוא ִהשווה את המסמכים האלה‬
‫וגם מאוספים פרטיים שונים והם מאומתים כל אחד בדרכים שונות‪.‬‬ ‫עם המקור‪ .‬יש רק להניח כמובן שבתור ‪Research Analyst at the‬‬
‫לצורכי אימות סיווגנו אותם לקבוצה של מסמכים בודדים‪.‬‬ ‫‪ Nuremberg Trials‬יש לו גישה אל אותם המסמכים‪.‬‬
‫ש‪ .‬אבקש לקבל גם רשימה זו‪.‬‬ ‫ההצהרה של מר ואהלר נושאת את המס׳ הקטלוגי שלנו ‪.1295‬‬
‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.35/‬‬ ‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.31/‬‬
‫מר בך בתור מוצג אחרון‪ .‬האם קיבלתם בלשכה ‪ 06‬חוות דעת של‬ ‫מר בך הייתי מבקש לקבל גם כראיה את הרשימה שהוכנה על ידי‬
‫מומחה לכתבי יד לגבי מסמכים שונים שהיו ברשות הלשכה?‬ ‫מר ברֿשלום והמכילה פירוט אותם המסמכים שנתקבלו על ידנו‬
‫ת‪ .‬קיבלנו חוות דעת של המומחה מר חגג על חתימות ועל‬ ‫בדרך זו‪.‬‬
‫כתבי יד של שניםֿעשר אנשים‪ ,‬והם חתימות וכתבי יד של‬
‫אב בית הדין אלה שעניינו אותו‪ ,‬אני מבין‪ .‬פה היו גם כן כמה‬
‫הנאשם‪ ,‬של קנוכן )‪ ,(Knochen‬של דנקר )‪ ,(Dannecker‬של גינתר‬
‫כרכים?‬
‫)‪ ,(Günther‬של ויסליצני )‪ ,(Wisliceny‬של זיקס )‪ ,(Six‬של רטקה‬
‫)‪ ,(Röthke‬של לותר )‪ ,(Luther‬של רדמכר )‪ ,(Rademacher‬של‬ ‫ת‪ .‬עשרה‪ ,‬וזה מה שהוצאנו‪.‬‬
‫‪109‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪9‬‬

‫ד״ר סרבציוס אין לי כל שאלות‪.‬‬ ‫לוונהרץ‪ ,‬של ריכטר ושל פון טאדן )‪ .(von Thadden‬אותם זיהה‬
‫אב בית הדין תודה רבה‪ ,‬רבֿפקד ברֿשלום‪.‬‬ ‫הנאשם או שקיבלנו אישור אחר לזהותם‪ .‬המומחה לכתבי יד ִהשווה‬
‫ונתן את חוות הדעת שלו כחוות דעת של מומחה‪.‬‬
‫מי העד השני?‬
‫אב בית הדין האם נוסף לזה אישר הנאשם את החתימות האלה‬
‫היועץ המשפטי בית המשפט‪ ,‬העד הבא שלנו הוא מר לס שגבה‬ ‫כנכונות?‬
‫את הודעת הנאשם‪ .‬אולם הואיל ועדותו תהיה ארוכה קצת‪ ,‬אולי‬
‫טוב בעיני בית המשפט שנתחיל בה מחר בבוקר‪ ,‬אם כי נותרו לנו‬ ‫ת‪ .‬לא את כולן‪ .‬הוא אישר חלק מהן‪ ,‬של אנשים המוכרים לו יותר‪.‬‬
‫עשרים דקות‪.‬‬ ‫מר בך מר חגג‪ ,‬המומחה לכתב יד‪ ,‬מאשר כמה מסמכים שהוצגו‬
‫אב בית הדין אני חושב שאם אין סיבה מיוחדת‪ ,‬אנחנו ננצל כל זמן‬ ‫לפניו ושכל אחד מהם נניח נושא את החתימות של ריכטר‪ ,‬דנקר‪,‬‬
‫שיש לנו‪ .‬העד ישנו כאן?‬ ‫רטקה וכו׳‪ ,‬שכל המסמכים נחתמו על ידי אותו אדם‪ .‬זוהי למעשה‬
‫עדותו של מר חגג‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬כשנבקש מבית המשפט לקבל כראיה‬
‫היועץ המשפטי אם בית המשפט ייתן לנו רק דקה או שתיים כדי‬ ‫את הודעתו של הנאשם במשטרה‪ ,‬שבתוכה הוצגו בפניו מסמכים‬
‫שמר לס יוכל להביא את החומר‪.‬‬ ‫מסוימים‪ ,‬הרי אם הנאשם‪ ,‬למשל אפילו על מסמך אחד בלבד זיהה‬
‫אב בית הדין מר האוזנר‪ ,‬העד הבא צריך כמובן להיות תמיד מוכן‪.‬‬ ‫את חתימתו של אחד מפיקודיו‪ ,‬כמו רטקה או דנקר‪ ,‬ומר חגג מאשר‬
‫אתם כנראה עשיתם חשבון אחר‪.‬‬ ‫שהמסמך הזה נחתם על ידי אותו אדם כמו עשרים מסמכים אחרים‪,‬‬
‫הרי נוכל אז לבקש מבית המשפט להסיק‪ ,‬שגם שאר המסמכים‬
‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬היינו אולי קצת פסימיים מדי לגבי אורך עדותו‬ ‫אומתו על ידי צירוף שתי הראיות האלה יחד‪ .‬אבל נדמה לי שבית‬
‫של העד הקודם‪.‬‬ ‫המשפט ייווכח‪ ,‬כאשר נתחיל בהגשת המסמכים‪ ,‬שרוב המסמכים‬
‫אב בית הדין להבא אדוני ידאג לזה‪.‬‬ ‫מאומתים יותר מאשר על ידי דרך אחת‪ .‬אם ניקח לדוגמה אותו‬
‫היועץ המשפטי כן‪.‬‬ ‫רטקה‪ ,‬שהוזכר על ידי העד‪ ,‬הרי מסמך זה הובא לידנו על ידי מר‬
‫פוליאקוב תוך אישור שהמסמך הזה הוא אישור ממסמך שנמצא‬
‫)פקד אבנר לס עולה לדוכן העדים(‪.‬‬ ‫בהעתקי הגסטאפו בפריס‪ ,‬זוהי דרך אחת של אימות‪ .‬אחר כך הוגש‬
‫אב בית הדין מה שמך המלא?‬ ‫אותו מסמך במשפטי נירנברג וקיבל‪ ,‬נאמר מספר של מוצג ‪,RF‬‬
‫ואחרי כן נוכל לאמת זאת על ידי הגשת אחד הכרכים ממשפטי‬
‫פקד אבנר לס שמי אבנר לס‪.‬‬ ‫נירנברג‪ .‬אחרי כן הוגש המסמך גם לנאשם והוא זיהה את חתימתו‬
‫ש‪ .‬ודרגתך?‬ ‫של אותו איש‪ .‬נדמה לי שכך ייווכח בית המשפט‪ ,‬מתוך התמונה‬
‫ת‪ .‬פקד‪.‬‬ ‫החזותית הברורה של אותם המסמכים‪ ,‬שאימות המסמכים ברובם‬
‫המכריע הוכח ויוכח ללא כל צל של ספק‪ .‬אבקש עוד לקבל כראיה‬
‫]העד הושבע[‬ ‫רק אותה החבילה של אישורים מאת המומחה לכתב יד‪ ,‬מר חגג‪.‬‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬מה היו תפקידיך במשטרה לפני שסופחת‬ ‫אב בית הדין זה יהיה ת‪ .36/‬הוא מכיל שלושֿעשרה חו‪‬ת דעת של‬
‫ללשכה ‪?06‬‬ ‫מר חגג‪.‬‬
‫ת‪ .‬עבדתי במטה הארצי של משטרת ישראל במדור הכלכלי‪.‬‬ ‫מר בך מר ברֿשלום‪ ,‬שאלה אחרונה׃ האם הרשימות שאתה הגשת‬
‫ש‪ .‬אתה מכיר את הנאשם?‬ ‫מכסות את כל המסמכים אשר נמצאים באותו הקטלוג של מסמכי‬
‫לשכה ‪ 06‬או האם יש עוד מסמכים נוספים שאימותם יוכח בצורה‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫אחרת?‬
‫ש‪ .‬מתי ראית אותו לראשונה?‬ ‫ת‪ .‬אלה אינם כל המסמכים הכלולים בקטלוג של ‪ ,06‬מכיוון שהיו‬
‫ת‪ .‬היה זה בֿ‪ 29‬במאי ‪ 1960‬בשעות אחר הצהריים‪.‬‬ ‫מסמכים מסוימים שאימותם איננו‪ ,‬אלא שמהמסמך נראה שמקורו‬
‫ש‪ .‬באיזה נסיבות זה היה ועם מי?‬ ‫ממקום זה או אחר או שזהו העתק תצלומי‪ ,‬אבל המקור לא ידוע לנו‪.‬‬
‫אבל לעומת זאת יש לנו חלק מסמכים רק בתרגום פולני בתוך פרסום‬
‫ת‪ .‬הייתי יחד עם ניצבֿמשנה מר הופשטטר בחדר התשאול‬ ‫פולני רשמי של בוליטין של הוועדה לחקר פשעי המלחמה הפולנית‪,‬‬
‫במחנה אייר כאשר הובא לשם הנאשם‪.‬‬ ‫ועדה ממשלתית‪ ,‬שיש לה סטטוס ממשלתי ומוציאה בוליטין תחת‬
‫ש‪ .‬איזה חדר?‬ ‫פרסום רשמי‪ .‬בבוליטין יש תרגום פולני של מסמכים מסוימים אשר‪...‬‬
‫ת‪ .‬חדר תשאול‪ ,‬חקירה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אני מבין שהבוליטינים האלה לא נכללו עדיין ברשימות שאתה‬
‫הגשת לבית המשפט‪.‬‬
‫היועץ המשפטי תשאול‪ ,‬מלשון שאלה‪ ,‬אדוני‪.‬‬
‫ת‪ .‬הם לא נכללו עדיין ברשימה שהגשתי‪ ,‬כי הזמנו מפולין את‬
‫אב בית הדין זו יצירה שעוד לא שמעתי עליה‪.‬‬ ‫המסמכים האלה במקור או בהעתקים תצלומיים מהמקור וטרם‬
‫היועץ המשפטי ובכן באותו חדר היית‪...‬‬ ‫קיבלנו אותם‪.‬‬
‫העד כאשר הובא הנאשם בפנינו‪.‬‬ ‫מר בך תודה רבה‪.‬‬
‫ש‪ .‬עם מי היית‪ ,‬אתה אומר?‬ ‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬יש לאדוני שאלות לעד הזה?‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪110‬‬

‫ש‪ .‬באיזו שפה דיברת אליו?‬ ‫ת‪ .‬עם מר הופשטטר‪.‬‬


‫ת‪ .‬בגרמנית‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מה היה תפקידו של מר הופשטטר בלשכה ‪?06‬‬
‫ש‪ .‬לאחר שהיה תוכנו של הסליל מודפס במכונת כתיבה‪ ,‬מה אירע?‬ ‫ת‪ .‬הוא היה סגן ראש לשכה ‪.06‬‬
‫ת‪ .‬התדפיס נמסר לי‪ .‬אני הלכתי עם זה לחדר החקירה‪ .‬הנאשם‬ ‫ש‪ .‬מה אירע באותה פגישה?‬
‫הובא בפני‪ .‬מסרתי לו את המקור ובפני היה ההעתק של התדפיס‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מר הופשטטר הציג את עצמו בפני הנאשם‪ ,‬זאת אומרת הוא‬
‫שמתי שוב את אותו סליל והשמעתי בפניו את הסליל‪ .‬הוא הקשיב‬ ‫אמר את שמו ואת דרגתו במשטרת ישראל ושאל אותו גם אם הוא‬
‫וערך בתדפיס שלו את התיקונים שהיה נחוץ להכניס אולי מתוך אי‬ ‫זוכר אותו‪ .‬הנאשם ענה בחיוב והוא הוזהר בפעם הראשונה אז‬
‫הבנה או מילה לא ברורה‪ .‬וכך עד לגמר הסליל‪ ,‬כאשר הוא אישר‬ ‫בהזדמנות זו על ידי מר הופשטטר בשפה הגרמנית‪ .‬כל השיחה‬
‫בכתב ידו ובחתימתו את נכונות התדפיס‪ ,‬וסימן כל דף ודף בראשי‬ ‫הזאת התנהלה בשפה הגרמנית‪.‬‬
‫תיבות‪ .‬גם אני חתמתי על הדף האחרון וגם אני סימנתי את כל הדפים‪.‬‬
‫ש‪ .‬אתה שולט בשפה זו‪ ,‬מר לס?‬
‫ש‪ .‬האם אתה יכול לציין שלבים מסוימים במהלך החקירה? מה‬
‫היה בתחילה?‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫ת‪ .‬בתחילה הוא מסר את קורות חייו בצורה שוטפת‪ .‬כמעט ולא‬ ‫ש‪ .‬מה הדברים שמר הופשטטר אמר לנאשם באוזניך?‬
‫הצגתי שאלות‪ ,‬אולי רק שאלה לצורכי הבהרה של נקודה או‬ ‫ת‪ .‬הוא אמר לו שנודע לו כי הנאשם מעוניין ואפילו מוכן למסור‬
‫הפרטים האישיים שלו‪ .‬זה היה השלב הראשון‪.‬‬ ‫את גרסתו על אודות תפקידיו ברייך השלישי‪ ,‬ושאל אותו אם זה‬
‫ש‪ .‬מה היה השלב הבא?‬ ‫נכון‪ .‬הנאשם ענה בחיוב‪ ,‬אמר׃ ”‪ ,“Jawohl‬ומר הופשטטר המשיך‬
‫ושאל אותו אם ברור לו כי אין פה שום שאלה של אילוץ כלשהו‪.‬‬
‫ת‪ .‬השלב הבא היה‪ ,‬לאחר שהוא הקריא לתוך אחד הסלילים –‬ ‫הנאשם ענה שוב בחיוב‪ .‬על כן מר הופשטטר אמר שאני‪ ,‬פקד לס‪,‬‬
‫נדמה לי שזה היה סליל מס׳ ‪ – 8‬הצהרה שהוא הקריא מתוך נייר‬ ‫אשאר בחדר והוא‪ ,‬הנאשם‪ ,‬יכול להתחיל עם מסירת גרסתו‪ .‬ועוד‬
‫כתוב שהיה בפניו‪ .‬גם זאת מסר לי אחר כך‪ .‬ואז‪...‬‬ ‫אמר לו שאם יתברר שהנאשם יהיה זקוק לאיזה שהם מסמכים‪,‬‬
‫ש‪ .‬הוא קרא לתוך הסליל הצהרה שהכין בכתב?‬ ‫שהוא ימסור לי על כך ואנחנו נעשה את כל המאמצים‪ ,‬במידה וזה‬
‫ניתן‪ ,‬להמציא לו את אותם המסמכים‪ .‬ואחרי כן מר הופשטטר יצא‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫את החדר ואני נשארתי עם הנאשם‪.‬‬
‫ש‪ .‬כך שהצהרה זו מצויה בידך בכתב ידו וגם הושמעה בסליל?‬ ‫ש‪ .‬האיש הזה שאתה קורא לו הנאשם נמצא פה בחדר הזה?‬
‫ת‪ .‬היא הושמעה בסליל ונמסרה לי אחר כך‪.‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬הוא מולי‪.‬‬
‫ש‪ .‬ולאחר מכן מה קרה?‬ ‫ש‪ .‬תצביע עליו איפה הוא‪.‬‬
‫ת‪ .‬הוא הוזהר שנית על ידי מר הופשטטר‪ .‬אזהרה זו הוקלטה‪,‬‬ ‫ת‪) .‬העד מצביע על הנאשם(‪.‬‬
‫והוא הביע את נכונותו להמשיך במסירת הודעתו‪ .‬הוצגו בפניו על‬ ‫ש‪ .‬באיזו שיטה נגבתה הודעתו של הנאשם‪ ,‬מר לס?‬
‫י ִדי מסמכים שונים‪ ,‬ובקשר לאותם מסמכים הצגתי גם שאלות‪.‬‬
‫ת‪ .‬השיטה היתה בצורת הקלטה‪ .‬בחדר על השולחן עמד מכשיר‬
‫ש‪ .‬היה חומר שהנאשם הכין לעצמו לגבי נושאים מסוימים?‬ ‫הקלטה‪ .‬אני אמרתי לו שאני אקליט כל מה שייאמר כאן בחדר הזה‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫כדי למנוע כל אי הבנות‪ ,‬ושאלתיו אם הוא מסכים לכך‪ ,‬והוא ענה‬
‫שכן‪ .‬ואז הפעלתי את המכשיר והוא התחיל למסור את הודעתו‪.‬‬
‫ש‪ .‬איזה חומר?‬
‫ש‪ .‬מה קרה לאחר מכן עם סליל ההקלטה?‬
‫ת‪ .‬היו אלה דברים כתובים‪ .‬בחלק היה זה חומר שהוא הכין לעצמו‬
‫לישיבה לפי אותן נקודות שהיו רשומות‪ .‬הוא מסר את הודעתו‪ ,‬את‬ ‫ת‪ .‬אחרי גמר הסליל מסרתי אותו לרבֿפקד צפיר‪ ,‬לאחר שאני סימנתי‬
‫גרסתו‪ .‬היו הצהרות שהוא קרא לתוך מכשיר ההקלטה‪ .‬היו רישומים‬ ‫את הסליל עם שמי וגם רשמתי את המספר של אותו סליל ואת השעה‬
‫שהוא מסר שלא הושמעו בסלילים‪ ,‬אלא שהוא הכין על פי בקשתי‪.‬‬ ‫שבה הישיבה נערכה‪ ,‬מאיזו שעה ועד איזו שעה‪ .‬הסליל נמסר לפענוח‪.‬‬
‫היה זה מסמך‪ ,‬אני זוכר עכשיו מסמך אחד‪ ,‬של העיטורים המקובלים‬ ‫ש‪ .‬מה אתה קורא פענוח?‬
‫ברייך הגרמני‪ .‬היתה זו שאלה טכנית של חתימת מכתבים‪ ,‬בשם‪,‬‬
‫בפועל‪ ,‬בגרמנית זה נאמר׃ ‪ .in Vertretung, im Auftrage‬הוא גם‬ ‫ת‪ .‬הסליל נמסר לעובדי לשכה ‪ ,06‬שהשמיעו בפני עצמם את‬
‫מסר ‪ 127‬עמודים של זיכרונות‪ .‬והיו עוד רישומים‪.‬‬ ‫הדיבור ורשמו אותו בסטנוגרפיה וזה הודפס אחר כך במכונת‬
‫כתיבה בתדפיס‪ ,‬בטרנסקריפציה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי ברשות בית המשפט‪ ,‬נראה לי כי בשלב זה‪ ,‬אם‬
‫מותר לי לבקש‪ ,‬רצוי להפסיק ולדחות את ההמשך למחר‪ ,‬כדי שנוכל‬ ‫ש‪ .‬באותה שפה?‬
‫להביא את כל החומר שעל מר לס להגיש‪ ,‬זה יהיה הרבה יותר נוח‪.‬‬ ‫ת‪ .‬באותה שפה‪.‬‬
‫אב בית הדין תודה‪ ,‬מר לס‪ .‬אדוני ימשיך בעדותו מחר בבוקר‪.‬‬ ‫ש‪ .‬באיזו שפה דיבר הנאשם?‬
‫נפסיק עכשיו ונמשיך מחר בשעה ‪ 09.00‬בבוקר‪.‬‬ ‫ת‪ .‬בגרמנית‪.‬‬
‫‪111‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪10‬‬

‫ת‪ .‬בעמ׳ ‪ 677‬של ההודעה אומר הנאשם׃‬ ‫ישיבה מס׳ ‪10‬‬


‫תודה רבה‪ .‬הרי אין מאלצים אותי להעיד‪ ,‬אלא אני מעיד‪ ,‬הלוא‬
‫בכדי‪ ...‬כמובן‪ ,‬אני יודע זאת‪ .‬הלוא נאמר לי גם כי עניינים‬ ‫ג׳ באייר תשכ״א‬
‫אלה‪ ,‬עד כמה שהם לרעתי‪ ,‬יפורשו הלוא גם לרעתי‪ .‬זאת הלוא‬
‫אמר לי גם האדון ניצבֿמשנה הופמייסטר )הכוונה כנראה‬ ‫)‪ 19‬באפריל ‪(1961‬‬
‫להופשטטר – המתרגם( הוא אמר לי זאת כאן ושאל האם על‬
‫אף זאת ברצוני להעיד ואז אמרתי׃ כן‪ ,‬אני רוצה להעיד‪ .‬ובכן‪,‬‬
‫זה ברור לי לחלוטין‪ ,‬אדוני הפקד‪.‬‬ ‫אב בית הדין אני פותח את הישיבה העשירית של המשפט‪ .‬העד מר‬
‫לס ממשיך בעדותו‪ .‬מר לס‪ ,‬אתה עדיין מעיד בשבועה‪ .‬מר לס‪,‬‬
‫לס‪ ẅ‬ברצוני רק לתקן אותך‪ .‬איני סבור כי הוא אמר לך שאפשר‬ ‫אזהרתו של מר הופשטטר מצויה בידך‪ ,‬זו שניתנה לנאשם בֿ‪ 6‬ביוני‬
‫להשתמש בזה לרעתך; כפי שנראה אמר לך כי אפשר‬ ‫‪ .1960‬כיצד היא ניתנה?‬
‫להשתמש בזה‪.‬‬ ‫העד לס היא הוקראה בפני הנאשם והאזהרה הוקלטה במכשיר‬
‫אייכמן‪ ẅ‬זה כפי הנראה‪ ,‬כמובן ישמש‪ ,‬ואם העדתי לרעתי הרי‬ ‫הקלטה‪.‬‬
‫זה כמובן יפורש לרעתי‪ .‬זה ברור לחלוטין מה הכוונה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬היא נחתמה גם על ידי מר הופשטטר‪ .‬יש מסמך על זה?‬
‫אב בית הדין האם יש תרגום עברי של הדברים האלה?‬ ‫ת‪ .‬בקשר לאזהרה השנייה‪ ,‬אין‪.‬‬
‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬יש תרגום עברי מלא של ההודעה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אתה רוצה להשמיע באוזני בית המשפט את האזהרה שניתנה‬
‫במעמדך לנאשם?‬
‫אב בית הדין אם אפשר יהיה להשתמש בו לצורך הפרוטוקול‬
‫ולהשלים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬האזהרה מופיעה בעמ׳ ‪ 363‬של התדפיס והיא מתחילה כך׃‬
‫היועץ המשפטי האם איימת על אייכמן‪ ,‬האם הבטחת לו דבר מה‪,‬‬ ‫הופשטטר‪ ẅ‬היום הֿ‪ 6‬ביוני‪ ,‬עתה השעה ‪ 2‬ועשר דקות‪ .‬אתה‬
‫האם לחצת עליו בקשר למסירת הודעתו?‬ ‫יודע מי אני‪.‬‬
‫העד לס לא‪.‬‬ ‫אייכמן‪ ẅ‬כן‪ ,‬אדוני ניצבֿמשנה‪.‬‬
‫ש‪ .‬ההודעה שלו חתומה על ידו‪ ,‬בידך?‬ ‫הופשטטר‪ ẅ‬אם כן‪ ,‬כפי שנובע מהעדויות שלך עד כה‪ ,‬ביצעת‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫פשעים נגד העם היהודי והאנושות בתקופת השלטון‬
‫הנאציונלסוציאליסטי‪ .‬ברצוני לחזור ולהסב את תשומת לבך‬
‫היועץ המשפטי אני מבקש שתגיש אותה לבית המשפט‪.‬‬ ‫לכך כי ִהנך חופשי להעיד או לסרב להעיד‪ .‬ברור לך‪ ,‬כי כל‬
‫)מוגשות קופסאות הסלילים מֿ‪ 1‬עד ‪.(44‬‬ ‫הצהרותיך עלולות לשמש כחומר הוכחה‪ .‬מה החלטת?‬
‫היועץ המשפטי אולי מוטב שהסימן ייעשה בסוף הישיבה‪ ,‬כי יהיו‬ ‫אייכמן‪ ẅ‬ברצוני להוסיף להעיד‪.‬‬
‫מוצגים נספחים אל ההודעה ובית המשפט יבזבז זמן רב אם ירצה‬ ‫היועץ המשפטי האם תוך כדי גביית ההודעה הזכיר עוד הנאשם‬
‫לסמן אותם אחד אחד‪ .‬על כן מותר לי להציע שעתה יסמנו זאת‬ ‫משהו בדבר מסירתה מרצונו הטוב?‬
‫בסימן אחד‪ ,‬ואת המוצגים הנספחים יסמנו סימון משנה או בסוגריים‬
‫אחרי הישיבה על ידי המזכיר‪.‬‬ ‫העד לס כן‪ ,‬בהחלט‪.‬‬
‫אב בית הדין על כל פנים את ההודעה עצמה נצטרך לסמן‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי קרא באוזני בית המשפט בעמ׳ ‪.159‬‬
‫היועץ המשפטי האם מותר לנו לתת לכל אחד מהשופטים תדפיס‬ ‫ת‪ .‬בעמ׳ ‪ 159‬של ההודעה נאמר׃‬
‫מן ההודעה‪ ,‬זה מכורך אצלנו‪.‬‬ ‫ועתה אני מבקש‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬למען אוכל להמשיך ולמסור‬
‫אב בית הדין קודם נסמן‪ .‬סימנתי את הקופסה הראשונה ת‪37/‬‬ ‫דברים של ממש‪ ,‬הייתי מבקש‪ ,‬אולי אפשר לרענן את זיכרוני על‬
‫)חלק ראשון( ואת הקופסה השנייה ת‪) 37/‬חלק שני(‪.‬‬ ‫ידי שאלות‪ ,‬או באמצעים אחרים‪ ,‬כי עכשיו עוזבים אותי‬
‫ה״רוחות״ ואינני יודע היכן להתחיל‪ .‬האם עלי להתחיל בצרפת‪,‬‬
‫היועץ המשפטי הדפסנו את ההודעה וכרכנו אותה‪ ,‬לנוחיות בית‬ ‫האם זה החל בצרפת בראשונה? כיצד זה התחיל שם; האם זה‬
‫המשפט‪ .‬יש לנו כאן הודעה מודפסת ומכורכת‪ .‬ברשות בית‬ ‫היה בהולנד‪ ,‬ששם זה התחיל‪ ,‬מי נתן שם את הדחיפה לראשונה‪,‬‬
‫המשפט‪ ,‬נגיש זאת לנוחיות השימוש‪.‬‬ ‫כיצד זה נעשה‪ ,‬מה היה בסלוניקי אגאיס )‪,(Aegean Salonika‬‬
‫אב בית הדין הייתי מבקש שלושה העתקים‪.‬‬ ‫כאן אני משוטט באפלה גמורה; כיצד זה היה בברטיסלבה‬
‫)‪ ,(Bratislava‬מתי זה התחיל שם בראשונה‪ ,‬מתי בכלל הגיע‬
‫היועץ המשפטי נגיש מיד העתק שלישי‪ .‬הכנו שני העתקים לפי‬ ‫ויסליצני )‪ (Wisliceny‬לברטיסלבה‪ ,‬ואיך זה היה ברומניה‪ ,‬מתי‬
‫הנוהג‪ ,‬ונכין גם את השלישי‪.‬‬ ‫צירפו את ריכטר )‪ (Richter‬לקילינגר )‪ ,(Killinger‬מתי היה שם‬
‫אב בית הדין פה יש רק מערכת אחת‪.‬‬ ‫המשלוח הראשון של הפינוי? לאן הוא הלך? על כל אותן‬
‫היועץ המשפטי אני רואה שהשנייה היא אצלי‪ .‬מיד אגיש אותה‬ ‫השאלות איני יכול לענות עתה מן הזיכרון‪.‬‬
‫לבית המשפט ואדאג למערכת אחרת‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מה בעמ׳ ‪?677‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪112‬‬

‫היועץ המשפטי כן‪.‬‬ ‫אב בית הדין אדוני זקוק לה בינתיים?‬


‫אנו נשמיע את אותם קטעים לפי סדר גביית העדויות‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫היועץ המשפטי נמציא זאת עד ההפסקה או בשעת ההפסקה‪.‬‬
‫לאו דווקא לפי הנושאים‪ ,‬אלא לפי הסלילים השונים באופן‬
‫)לעד( תוך כדי חקירה הצגת מסמכים בפני הנאשם?‬
‫כרונולוגי כדרך גבייתם‪.‬‬
‫העד לס כן‪ ,‬בהחלט‪.‬‬
‫אב בית הדין האם יהיה צורך לתרגם את הקטעים האלה או שזה‬
‫ישנו?‬ ‫ש‪ .‬כיצד עשית זאת?‬
‫היועץ המשפטי זה נמצא בתרגום שהוגש לכם‪ .‬אבל בית המשפט‬ ‫ת‪ .‬הבאתי בפניו מסמכים שונים‪ ,‬תצלומים‪ ,‬העתקים של מסמכים‪.‬‬
‫יחליט אם הוא אינו רוצה בכל זאת למטרת ניהול המשפט לתרגם‬ ‫סימנתי אותם בסימון משלי‪ .‬לאחר שהנאשם השמיע את תגובתו‬
‫קטע קטע לעברית‪ .‬זה בידי בית המשפט‪.‬‬ ‫וגרסתו לגבי אותו מסמך‪ ,‬הוא חתם מעבר לדף על אותו מסמך‬
‫אב בית הדין נתרגם זאת קטע אחרי קטע‪.‬‬ ‫לצורכי זיהוי‪ ,‬שאומנם אותו מסמך הוצג בפניו‪.‬‬
‫היועץ המשפטי נתחיל בסליל מס׳ ‪ 4‬בעמ׳ ‪ 149‬של ההודעה‪,‬‬ ‫ש‪ .‬יש לך רשימת המסמכים שהוזכרו בשעת החקירה?‬
‫הקטע המתחיל במילים ”…‪ “Auch bei Himmler‬בעמ׳ ‪ 149‬של‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬יש לי רשימה כזאת‪.‬‬
‫ההודעה נאמר׃‬
‫ש‪ .‬תגיש אותה בבקשה לבית המשפט‪.‬‬
‫גם אצל הימלר )‪ (Himmler‬היתה השאלה היהודית‪ ,‬תמרון‬
‫הטעייה רצוי‪ ,‬בכדי להסיח את הדעת מקשיים אחרים‪ .‬כמובן‬ ‫רק לשם הבהרה‪ ,‬איננו מגישים זאת כרגע לכל מטרה אחרת אלא‬
‫כפי שזה היה נהוג כבר במשך מאות בשנים וכאן‪ ,‬לא רק‬ ‫רק לציין שמסמכים אלה הוזכרו בשעת החקירה והנאשם נתבקש‬
‫בגרמניה עצמה במיוחד‪ ,‬אבל במשך תקופת המדינות הגרמניות‬ ‫להגיב עליהם‪ .‬אנו נגיש כל אחד ואחד מהם בבוא העת‪ ,‬כאשר אותה‬
‫הזעירות השתמשו בזה מדי פעם בפעם‪ .‬אם היו אי אלה קשיים‬ ‫פרשה תוגש לבית המשפט‪.‬‬
‫בעלי אופי אחר‪ ,‬מיניה וביה נאחזו‪ ,‬בכל אופן בזמן הזה‪,‬‬ ‫אב בית הדין אקרא לחוברת ת‪)37/‬א(‪ .‬יש לאדוני עוד שני העתקים‬
‫בשאלה היהודית וכבר נוצרה ההסחה‪ .‬כך עשה לא רק הימלר‬ ‫מזה?‬
‫עצמו‪ ,‬את זאת עשו הגאולייטר )‪ ,(Gauleiter‬את זאת עשה כל‬ ‫היועץ המשפטי גם זאת נגיש‪ .‬יש לי שני העתקים‪.‬‬
‫אחד מאלה המכונים המנהיגים הבכירים‪.‬‬
‫היועץ המשפטי עכשיו נעבור לסרט מס׳ ‪ ,5‬עמ׳ ‪ 169‬המתחיל‬ ‫)לעד( האם הודעה זאת תורגמה לעברית?‬
‫במילים ”…‪“darf ich jetzt‬׃‬ ‫העד לס כן‪.‬‬
‫אייכמן המותר לי עתה למסור‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬את אשר ידוע לי‬ ‫ש‪ .‬על ידי מי?‬
‫על רגל אחת‪ ,‬את אשר התרחש מאז ראשית המלחמה‬
‫הגרמנית‐‐רוסית‪ .‬ביוני‪ ,‬נדמה לי‪ ,‬היתה התחלת המלחמה‪ ,‬יוני‬ ‫ת‪ .‬קבוצת אנשים בלשכה ‪ .06‬בראש הקבוצה עמד פקד דיין‪.‬‬
‫או יולי‪ ,‬נאמר׃ ביולי היתה התחלת המלחמה‪ .‬וסבורני‪ ,‬כעבור‬ ‫ש‪ .‬זה המשמש מתורגמן מושבע של בית המשפט?‬
‫חודשיים‪ ,‬ייתכן גם שזה היה שלושה חודשים‪ ,‬על כל פנים היה‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫זה בשלהי הקיץ‪ ...‬מיד אומר מדוע אני יודע זאת‪ ,‬כי היה זה‬
‫בשלהי הקיץ‪ ...‬אז כאשר ציווה עלי היידריך )‪ (Heydrich‬לבוא‬ ‫ש‪ .‬אתה יכול להגיש לבית המשפט את התרגום העברי?‬
‫אליו‪ ,‬התייצבתי והוא אמר לי׃ ״הפירר‪...‬״ ובכן עניין זה עם‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫ההגירה וכו׳ וכו׳‪ ,‬בליווי נאום אקדמה קטן‪ ...‬״הפירר ציווה על‬
‫השמדתם הפיזית של היהודים‪...‬״‬ ‫היועץ המשפטי אבקש את רשות בית המשפט להשמיע באוזני בית‬
‫המשפט כמה קטעים שאנו רוצים להצביע עליהם כעת‪ .‬בהיעדר‬
‫משפט זה הוא אמר לי‪ ,‬וכאילו רצה לבחון עתה את השפעת‬
‫האפשרות הפיזית‪ ,‬לפחות מבחינת הנוחיות של ניהול המשפט‪,‬‬
‫דבריו‪ .‬הוא עשה – לחלוטין בניגוד לדרכו – הפסקה ארוכה‪ .‬עוד‬
‫לקרוא את כל ההודעה‪ ,‬דבר שיארך זמן רב ויסרבל את ההליכים –‬
‫היום אני זוכר זאת‪ .‬ברגע הראשון לא ירדתי לסוף דעתו‪ .‬הואיל‬
‫אנו מבקשים להשמיע כמה קטעים מתוכה‪ .‬על הקטעים האלה נתנו‬
‫והוא הקפיד כל כך על בחירת המילים‪ ,‬ואחר כך הבנתי ולא עניתי‬
‫הודעה מראש לסניגוריה‪ .‬הודענו לה כי אם היא מעוניינת בהשמעת‬
‫על כך דבר‪ ,‬כי לא היה לי עוד מה לומר על כך‪ .‬כי לגבי על דברים‬
‫קטעים משלה היא מתבקשת להצביע עליהם ואנו מודיעים מראש‬
‫כאלה‪ ,‬על פתרון אלים כזה לא חשבתי מעולם‪ .‬כאן נעלם גם אצלי‬
‫שנסכים לכך‪ .‬אנו מבקשים שבית המשפט ישמע כמה קטעים‬
‫הכול‪ .‬כל העבודה‪ ,‬כל המאמצים‪ ,‬כל העניין שהיה לי בדבר‪ ,‬כאילו‬
‫שבדעתנו להצביע עליהם בשלב זה‪ .‬הסלילים כאן‪ ,‬אנו מבקשים‬
‫הוציאו ממני את האוויר‪ .‬ואז הוא אמר לי׃ ״אייכמן‪ ,‬סע אל‬
‫להשמיע זאת כפי שהוקלט‪.‬‬
‫גלובוצ׳ניק )‪ (Globocnik‬ללובלין )‪ .(Lublin‬זאת דעתי‪ ,‬שהוא‬
‫היה בלובלין עוד לפני כיבוש הסודטים״ )‪.(Sudeten‬‬ ‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס קיבל העתק מההודעה במלואה?‬
‫לס אל מי?‬ ‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬הוא קיבל זאת מזמן‪.‬‬
‫אייכמן גלובוצ׳ניק‪ .‬מיד אגיע לפרטים המפורטים יותר‪ ,‬אדוני‬ ‫ד״ר סרבציוס אני מבין את הסיכום עם הסניגוריה כך‪ ,‬כי אוכל גם‬
‫הפקד‪.‬‬ ‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬כאשר תבוא פרשת הסניגוריה‪ ,‬לבקש ולהשמיע‬
‫״סע אל גלובוצ׳ניק; הרייכספירר )‪ (Reichsführer‬כבר נתן‬ ‫את הקטעים של ההקלטה‪.‬‬
‫‪113‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪10‬‬

‫האנשים אשר עבדו שם‪ .‬איזה האופטמן )‪ (Hauptmann‬של‬ ‫לגלובוצ׳ניק הוראות מתאימות‪ ,‬וראה היכן הוא הגיע במזימתו‪.‬‬
‫משטרת השמירה‪ ,‬דהיינו של משטרת הסדר‪ ,‬בירך אותנו‪ .‬עוד‬ ‫הוא משתמש‪ ,‬נדמה לי‪ ,‬בחפירות הטנקים הרוסיות להשמדת‬
‫היו שם כמה פועלים‪ .‬ההאופטמן של משטרת הסדר – דבר‬ ‫היהודים״‪.‬‬
‫שהפליאני מאוד – היה נטול מעיל המדים שלו‪ ,‬שרווליו היו‬ ‫זאת‪ ,‬בזאת עודני נזכר‪ ,‬כי זאת לעולם לא אשכח‪ ,‬אף אם‬
‫מופשלים‪ ,‬ונראה היה כי השתתף איכשהו בפועל בעבודה‪.‬‬ ‫אאריך ימים ואזקין‪ ,‬משפטים אלה‪ ,‬אותם הוא אמר לי בשיחה‬
‫בזאת עודני נזכר‪ .‬ושם הם בנו ביתני עץ‪ ,‬אולי שניים‪ ,‬אולי‬ ‫זו‪ ,‬אשר אף נסתיימה בכך‪.‬‬
‫שלושה‪ ,‬זאת איני יודע עוד בדיוק‪ .‬הגודל׃ אולי – מעין חווילה‬
‫כזאת בת שניים שלושה חדרים‪ ,‬הייתי אומר לפי סדר הגדלים;‬ ‫בגלובוצ׳ניק מדובר‪ ,‬במי שהיה לפנים הגאולייטר‬
‫לא גדולים‪ ,‬וכפי הנראה – אף זאת איני יודע עוד – הורה‬ ‫גלובוצ׳ניק של וינה‪ ,‬שהועבר לאחר מכן מווינה‪ .‬לאן איני‬
‫ֶהפלה לפקד משטרה זה‪ ,‬כי עליו להסביר לי עתה מתקן זה‪.‬‬ ‫יודע לפי שעה‪ ,‬כי העוצר מטעם הרייך‪ ,‬זאת אומרת הנציב‬
‫מטעם הרייך‪ ,‬העוצר מטעם הרייך בירקל )‪ (Bürckel‬בא‬
‫ואז הוא החל עתה‪ .‬היה זה איש בעל קול‪ ,‬נאמר׃ רגיל‪,‬‬ ‫לווינה‪ ,‬או הנציב מטעם הרייך בא לווינה‪ .‬הגאולייטר בא‬
‫בלתי מטופח – אולי הוא נהג לשתות‪ ,‬אינני יודע – בעל קול‬ ‫מחבל הסאר )‪.(Saar‬‬
‫גס‪ .‬הוא דיבר באיזה ניב מהנפה הדרומיתֿמערבית של גרמניה‬
‫והוא אמר לי‪ ,‬כיצד זה כבר אטם כאן את הכול היטב‪ ,‬כי הכול‬ ‫וכאן שמעתי לראשונה על גלובוצ׳ניק‪ ,‬כאשר היה מפקד‬
‫נאטם משום שכאן עשוי לעבוד מנוע של צוללת רוסית‪...‬‬ ‫ס״ס ומשטרה בלובלין בשטח הממשל הכללי‪ ,‬פיקודו של‬
‫המפקד הבכיר של הס״ס והמשטרה בקרקוב )‪.(Cracow‬‬
‫אב בית הדין תפסיק עכשיו‪ .‬אנחנו נקיים עכשיו דומייה של שני‬
‫כמצוּוה נסעתי ללובלין וניגשתי אל מושבו של מפקד הס״ס‬
‫רגעים לזכר חללי המלחמה שלנו‪.‬‬
‫והמשטרה בלובלין‪ ,‬גלובוצ׳ניק‪ ,‬התייצבתי‪ ,‬אמרתי כי ראש‬
‫)דומיה(‪.‬‬ ‫משטרת הביטחון והס״ד )‪ (SD‬שלחני‪ ,‬ולאחר מכן חזרתי‬
‫)המשך קריאת התרגום(‬ ‫בפניו על המשפטים אותם אמרתי זה עתה‪ ,‬כי הגרופנפירר‬
‫)‪ (Gruppenfürer‬אמר לי‪ ,‬שהפירר ציווה על השמדתם הפיזית‬
‫‪...‬והגזים של מנוע זה עשויים להיות מוחדרים הנה ואז‬ ‫של היהודים‪.‬‬
‫יורעלו היהודים‪ .‬זה היה נורא בשבילי‪ .‬איני בעל טבע איתן כל‬
‫כך‪ ,‬כדי שדבר מה מסוג זה‪ ,...‬מסוג זה‪ ,‬יעבור עלי ללא הגבה‪.‬‬ ‫לס הגרופנפירר?‬
‫אם היום אני רואה פצע פעור של חתך אצל אדם‪ ,‬אז איני יכול‬ ‫אייכמן בבקשה?‬
‫להסתכל בו‪ .‬אני שייך לסוג זה של אנשים‪ ,‬כך שלעתים קרובות‬ ‫לס הגרופנפירר?‬
‫אומרים לי‪ ,‬כי אסור היה לי להיות רופא‪ .‬גם עתה עודני יודע‪ ,‬כיצד‬ ‫אייכמן הפירר‪ ,‬ובכן הפירר זה היה היטלר‪ ,‬כן הכוונה‬
‫תיארתי לעצמי מיד את העניין באופן ציורי וכי התנהגותי הפכה‬ ‫להיטלר‪ ,‬אני חזרתי על המילים של היידריך‪.‬‬
‫כלשהו בלתי בטוחה; כאילו היה מאחורי איזה עניין מרגיז‪,...‬‬ ‫לס היידריך?‬
‫מרגיז‪ ,‬כפי שזה קורה לעתים‪ ,‬שאחר כך )מרגישים( רעדה פנימית‬
‫חלושה‪ ,‬או בדומה לזה הייתי רוצה לבטא זאת‪.‬‬ ‫אייכמן של היידריך‪ ,‬אותן אמר; הוא אמר׃ ״הפירר ציווה על‪,‬‬
‫זאת אומרת ובכן‪ ,‬היטלר ציווה על השמדתם הפיזית של‬
‫בכך נתמלא הלוא ענייני ואני נסעתי בחזרה לברלין‬ ‫היהודים״‪.‬‬
‫ודיווחתי על כך לראש משטרת הביטחון והס״ד‪.‬‬
‫כאן רציתי לשלב דבר מה‪ ...‬כן‪ ,‬יוּתר לי לשלב כאן׃ עם‬
‫לס מילר )‪?(Müller‬‬ ‫תחילת המלחמה הרוסית אסר הימלר על כל הגירה‪ ,‬גם‬
‫אייכמן מילר‪ ,‬כמובן גם כן‪.‬‬ ‫בהתקיים האפשרויות‪ .‬מתחילת מלחמה זו ניתנה פקודת סגירה‪,‬‬
‫לס לא היידריך?‬ ‫אפילו אם היתה אפשרות מצויה מטעמו של הימלר‪.‬‬
‫אייכמן אבל היידריך‪ ,‬כן‪ ,‬אבל מילר היה הממונה הישיר עלי;‬ ‫לגלובוצ׳ניק היתה דרגת שירות של ס״ס גרופן‪ ...‬בריגדןֿ‬
‫הלוא היה עלי להודיע לו על צאתי ולו גם דיווחתי‪ .‬אמרתי לו‪,‬‬ ‫פירר או גרופנפירר‪ .‬אז הזמין גלובוצ׳ניק איזה שטורמבנפירר‬
‫מה שאמרתי עכשיו‪ .‬ייתכן כי עכשיו הנני מערבב כמה דברים;‬ ‫)‪ֶ (SturmbannFührer‬הפלה )‪ ,(Höfle‬בוודאי ממטהו‪ ,‬לא‬
‫יורשה לי אולי‪ ...‬בעצמי קצת ל‪...‬‬ ‫הכרתי איש זה‪ ,‬מעולם לא ראיתי איש זה ֶהפלה‪ ,‬ואחר כך‬
‫נסענו מלובלין‪ .‬אני כבר איני יודע מה שם המקום הזה‪ .‬אני‬
‫לס כן‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫מחליף זאת‪ ,‬כי אין באפשרותי לומר אם הוא נקרא טרבלינקה‬
‫אייכמן מספרי שנים‪ ,...‬לערוך רשימות‪ ,‬אולי משום‬ ‫)‪ (Treblinka‬או אם נקרא אחרת‪ .‬באמת אין לי עוד מושג לאן‬
‫השתדלותי לשמור על סדר מסוים‪ .‬הרי זה היה‪ ,...‬מקודם‬ ‫הוסעתי אז‪ .‬זאת איני יודע עוד‪ .‬אבל זאת אפשר היה כמדומני‬
‫אמרתי‪ ,‬כי צריך היה להיות בשלהי הקיץ‪ ,...‬בסתיו‪ ,‬כי עודני‬ ‫לקבוע‪ ,‬כי בוודאי יש כאן עוד עדויות אחרות בנידון זה‪,‬‬
‫נזכר‪ ,‬כי צריפי עץ אלה היו ב‪ ,...‬היו באזור של עצים נשירים‪,‬‬ ‫באמצעותן אפשר הלוא לבדוק זאת‪ .‬הרי אין אני היחידי היודע‬
‫באזור צפוף למדי של עצים נשירים‪ ,‬עצים גדולים יותר והם‬ ‫דברים אלה‪ .‬הגעתי שמה‪ ,‬ושם היה משהו דמוי יער‪.‬‬
‫עמדו במלוא הקישוט של עליהם‪.‬‬ ‫לס כן‪...‬‬
‫לס באיזו שנה?‬ ‫אייכמן דברים דמויי יער‪ ,‬הכביש עבר שם‪ ,‬כביש פולני‪ .‬עתה‬
‫אייכמן זה היה ארבעים ואחת‪.‬‬ ‫עודני נזכר‪ ,‬בצד ימין של הכביש היה בית רגיל‪ ,‬מעון בו גרו‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪114‬‬

‫הוא לא הפיק תועלת מרובה מהדיווח שלי‪ .‬לאחר מכן‬ ‫לס ‪ ...‬ובכן׃ אחרי ה‪...‬‬
‫נסעתי בעקבות המכונית – בוודאי עם אחד האנשים שם‪ ,‬אשר‬ ‫אייכמן אחרי פרוץ המלחמה גרמניה‐‐רוסיה‪ ;1941 ,‬זה צריך‪,‬‬
‫ידעו את הדרך – ושם ראיתי את הדבר המחריד ביותר‪ ,‬שראיתי‬ ‫אפוא‪ ,‬להיות ‪ 1941‬בסתיו‪ .‬כי עתה נשלחתי הלאה לכולם‪,‬‬
‫בחיי עד אז׃‬ ‫בוורטגאו‪ ,...‬עכשיו עלי לראות׃ מתי זה היה בוורטגאו?‬
‫היא נסעה לחפירה מוארכת‪ ,‬הדלתות נפתחו וגוויות נזרקו‬ ‫לס קולבין )‪?(Kulbin‬‬
‫החוצה‪ ,‬כאילו חיות הן עדיין‪ ,‬כה גמישים היו אבריהן‪ .‬נזרקו‬ ‫אייכמן כולם )‪ ,(Cholm‬לכולם‪...‬‬
‫לתוך )החפירה(‪ ,‬עודני רואה‪ ,‬כיצד עוקר אזרח בצבת שיניים‪,‬‬
‫ואז הסתלקתי‪ .‬נכנסתי למכונית והסתלקתי ולא הוספתי עוד‬ ‫לס כולם‪.‬‬
‫לדבר‪ .‬מאז העת ההיא )קרה(‪ ,‬שלקחתי מכונית‪ ,‬ישבתי במשך‬ ‫אייכמן כולם )‪ (Cholm‬בוורטגאו )‪ .(Warthegau‬עלי להרהר‬
‫שעות ליד הנהג‪ ,‬מבלי לדבר מילה עם הנהג‪ .‬אז הייתי‬ ‫קמעה׃ מתי היה זה‪ ,‬כולם בוורטגאו? אז אני ב‪ ,...‬זו היתה‬
‫״מסודר״‪ ,‬אז הייתי ״גמור״‪ .‬אני רק יודע עוד‪ ,‬ששם אמר‬ ‫הפעם הראשונה‪ ,‬שהיה עלי להתבונן בדבר כזה‪ ,‬אולם הנה‬
‫רופא‪ ,‬בחלוק לבן‪ ,‬שאסתכל דרך אשנב הצצה‪ ,‬כיצד הם היו‬ ‫נשלחתי על ידי גרופנפירר מילר‪.‬‬
‫שם בפנים במכונית‪ .‬זאת דחיתי‪ .‬לא יכולתי‪ ,...‬לא יכולתי עוד‬ ‫יורשה לי לומר זאת מיד׃ וורטגאו‪ ,[19]41 ...‬זה היה‪ ,‬על כל‬
‫לומר דבר‪ .‬הייתי מוכרח להסתלק‪.‬‬ ‫פנים‪ ,‬אחרי העניין הזה‪ ,‬זה לא היה בחורף‪ ,‬לא היה שלג‪ ,‬הנני‬
‫באתי לברלין‪ .‬דיווחתי לגרופנפירר מילר‪ ,‬אמרתי לו אותם‬ ‫נזכר‪ ,‬כי היה קר‪ ,‬איני יודע‪ ,‬ההיה זה סתיו ‪ [19]41‬או היה זה‬
‫הדברים בדיוק‪ ,‬כפי )שאמרתים( גם עכשיו‪ ,‬יותר לא יכולתי‬ ‫עתה ‪ .[19]42‬אולם על נקלה אפשר לשחזר זאת‪ ,‬דהיינו׃ קיימות‬
‫לומר לו‪ .‬ביתר דיוק אמרתי לו )בלתי ברור(‪.‬‬ ‫הלוא בוודאי עדויות רבות‪ ,‬מתי טיפלו בגטו ליצמנשטט‬
‫)‪ (Litzmannstadt‬ובכלל בעניין וורטגאו‪ ,‬מתי הושמדו‬
‫נורא‪ ,‬אני אומר‪ ,‬הגיהינום‪ ,...‬לא יכול‪ ...‬זהו‪ ,...‬איני יכול‬
‫היהודים‪ .‬כי בערך בתקופה התחלתית זו קיבלתי פקודה‬
‫זאת‪ ,...‬אמרתי לו‪.‬‬
‫ממילר לנסוע לליצמנשטט ולדווח לו על המתרחש שם‪ .‬הוא לא‬
‫לס מה אמר מילר?‬ ‫אמר לי זאת כה מדויק‪ ,‬כה בולט‪ ,‬כמו היידריך; אמר לי׃‬
‫אייכמן כאשר אני‪ ,...‬מילר לא נהג מעולם להגיד משהו‪,‬‬ ‫שם נערך מבצע יהודים‪ ,‬מילר מעולם לא היה מתבטא‬
‫מעולם לא‪ ,‬לא בדברים אלה ולא בדברים אחרים‪ .‬הוא תמיד‬ ‫בצורה עירומה אכזרית זו; אחד )כמו( מילר לעולם לא היה‬
‫חסך בדברים‪ ,‬היה שליו מאוד ואמר רק את הדברים הנחוצים‬ ‫עושה זאת; הוא אמר בערך כך׃‬
‫ביותר‪ .‬אמר ״כן״ או ״לא״‪ ,‬או‪ ,‬כאשר לא אמר לא ״הן״ ולא‬ ‫״שם נערך מבצע יהודים‪ ,‬אייכמן‪ ,‬סע שמה; רוצה לדעת‪,‬‬
‫״לאו״‪ ,‬כי אז נהג על פי רוב להגיד׃ ״קמרד אייכמן״‪ ,‬הוא נהג‬ ‫מה מתרחש שם‪ .‬דווח לי״‪.‬‬
‫לקצר בדבריו‪.‬‬
‫נסעתי שמה‪ ,‬התייצבתי בסטאפולייט )‪(Stapoleit‬‬
‫לס האם הגשת על כך דו״ח בכתב?‬ ‫ליצמנשטט‪ ,‬שואל שם ומתארים לי׃ זוהי יחידה מיוחדת‪,‬‬
‫אייכמן לא‪ ,‬זאת לא הייתי רשאי )לעשות(‪ ,‬זה נאסר עלי‬ ‫שהפעיל הרייכספירר‪ ,‬והיא כפופה ל‪ ...‬עכשיו איני יודע‬
‫בפירוש‪.‬‬ ‫ל״מפקד ס״ס ומשטרה וורטלנד״ )‪ (Wartheland‬או ״מפקד‬
‫לס על ידי מילר‪.‬‬ ‫בכיר של ס״ס ומשטרה וורטלנד״‪ .‬כך זה עודנו זכור לי‪ ,‬אולם‬
‫תואר לי בדיוק היכן שוכנת כולם זאת‪ ,‬היכן זה‪ .‬אולי אף שלחו‬
‫אייכמן אבל אני‪...‬‬ ‫אתי שוטר‪ ,‬לשם מציאת הדרך‪ .‬בוודאי‪ ,‬כי הלוא היה עלי‬
‫לס מילר אסר זאת עליך?‬ ‫לפנות לאיזו רשות‪ ,‬אשר‪ ,...‬אשר‪ ,‬נאמר נא׃ היה לה אמון בי‪,‬‬
‫אייכמן כן‪ ,...‬לא‪ ...‬דומני שהיה זה היידריך‪ ,‬היידריך‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬מי היה זה‪ ,‬אשר ביצע זאת‪ ,‬נאמר׃ את התיווך‪ ,‬שהריני‬
‫בא מהמשרד הראשי לביטחון הרייך בשליחות מטעם‬
‫לס גם לו דיווחת?‬ ‫גרופנפירר מילר‪ ,‬שעלי להתבונן בזאת לשם דיווח אל‬
‫אייכמן על זאת לא‪ ,‬לא‪ .‬על זאת לא‪ .‬אז לא הגעתי‪ ,...‬אז מילר‬ ‫גרופנפירר מילר‪ ,‬זאת עוד איני יודע היום‪ .‬אני יודע רק זאת‪,‬‬
‫שלחני שמה‪ ,...‬מילר רצה לדעת בראש ובראשונה את הזמן‪...‬‬ ‫כי ראית את )המתואר( דלקמן׃‬
‫כמה זמן זה אורך‪ .‬לזאת לא הייתי מסוגל‪ .‬לא יכולתי להגיד לו‬ ‫חדר – אם אני נזכר נכונה – גדול פי חמישה מזה כאן‪,‬‬
‫את הזמן‪ ,‬אני לא‪ ,...‬אני לא‪ ,...‬לא יכולתי לשמוע זאת‪ .‬זה היה‬ ‫ייתכן גם כי היה גדול רק פי ארבעה‪ .‬שם היו יהודים בפנים‪,‬‬
‫ממני והלאה‪ ,‬לא יכולתי לעשות זאת‪ ,...‬הזמן‪ ,...‬הייתי צריך‬ ‫עליהם היה להתפשט ואחר כך הגיעה משאית‪ ,‬היו בה לפנים‬
‫לנסוע שמה עוד פעם שנייה‪ ,‬אבל אז כמובן לא התנדבתי ולא‬ ‫הדלתות פתוחות וכאילו ניגשה עד איזה רציף; וכאן היו‬
‫נאמר לי דבר‪.‬‬ ‫היהודים העירומים צריכים להיכנס‪ .‬אחר כך נסגרה המכונית‬
‫זו על כן הפעם השנייה‪ ,‬בה היה לי מגע עם דברים כאלה;‬ ‫והחלה לנסוע‪.‬‬
‫בפעם הראשונה היו אלה הסדקים האטומים‪ ,‬של איזה‪ ,...‬גז‬ ‫לס כמה אנשים הכילה המכונית?‬
‫פליטה של איזה מנוע צוללת‪ ,‬זאת שמעתי‪ ,‬בפעם השנייה‬ ‫אייכמן איני יודע להגיד זאת בדיוק‪ .‬לא יכולתי אפילו‬
‫ראיתי זאת‪ .‬כי לממלא מקומי‪ ,...‬לממלא מקומי הקבוע סיפרתי‬ ‫להתבונן בדיוק‪ ,‬כל העת לא הסתכלתי בזאת; לא יכולתי‪ ,‬לא‪,‬‬
‫חוויה זאת‪...‬‬ ‫לי זה הספיק‪ .‬הצעקות‪ ,...‬ו‪ ...‬ואני הייתי כאן הרבה יותר מדי‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬תוכל בטובך להשמיע באוזני בית המשפט‬ ‫מרוגש וכו׳‪ .‬אמרתי זאת גם למילר בעת הדיווח‪.‬‬
‫‪115‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪10‬‬

‫על אודות תקופה זאת או על אודות דברים אשר התרחשו‬ ‫את הקטע מעמ׳ ‪ ,210‬המתחיל במילים׃ ‪“Herr Eichmann, Sie‬‬
‫בתקופה זאת – קרובי‪ ,‬של האם השנייה הלוא היו בתקופה‬ ‫”‪wollten… dann hier diese Sache vertaten‬׃‬
‫הזאת‪ ,‬נאמר׃ בעלי מעמד חברתי יפה‪ ...‬צבוע בצהוב‪ ,...‬זה‬ ‫לס אדון אייכמן‪ ,‬הלוא רצית לדבר על אודות ביקוריך ב‪...‬‬
‫גירש מעיני בפעם הראשונה – עודני יודע זאת היום‪ ,‬אחרת לא‬
‫הייתי כלל מרגיש בכך‪ ,‬כי יובל זה‪ ...‬כי מספרי יובל אלה‬ ‫אייכמן כן‪...‬‬
‫חרוטים בקיר הבניין של תחנה זו – מחשבות נוראות אלו‪,‬‬ ‫לס ‪...‬במחנות ההשמדה‪.‬‬
‫אשר לא ירפו עוד ממני‪ ,‬מאז מינסק‪ .‬אני בא שמה‪ ,‬מבקר שם‬ ‫אייכמן כן בוודאי‪ ,‬כן בוודאי‪ ,‬סבורני‪ ,‬כי‪ ...‬ובכן‪ 3 ,‬וֿ‪,4‬‬
‫במפקדה )המקומית( של משטרת המדינה – בבקשה‪ ,...‬אני‬ ‫מינסק ולבוב )‪ (Minsk, Lvov‬כי נשלחתי למינסק וללבוב‪,‬‬
‫הייתי‪ ...‬אולי אפילו היתה בידי פקודה‪ ,‬אולי אף לא‪ ,‬אולי‬ ‫בוודאי‪ ,‬כי הרי מקודם כבר אמרתי‪ ,‬כי כלל לא זכור לי מה היה‬
‫הלכתי שמה רק מתוך סקרנות וביקרתי שם אצל המפקד משום‬ ‫עלי לעשות בלבוב‪ ,‬וזאת בוודאי הייתי מקשר‪ .‬מילר אמר לי‬
‫עברי במקום‪ ,‬ואומר לו׃ ״כן״‪ ,‬אני אומר לו‪ ,‬״הרי זה נורא‪ ,‬מה‬ ‫בלינץ‪ ,‬בלינץ אני אומר׃ ״במינסק נורים היהודים‪ ,‬אני רוצה‬
‫שנעשה שם״‪ ,‬אני אומר לו‪ ,‬״הרי בכך מחנכים את האנשים‬ ‫דו״ח כיצד זה מתרחש״‪.‬‬
‫הצעירים כסדיסטים״‪ .‬בדיוק כך אמרתי זאת‪ ,‬דרך אגב‪ ,‬גם‬ ‫לאחר זאת נסעתי למינסק‪ .‬במינסק לא היה עלי לעשות‬
‫למילר – מאוחר יותר‪ .‬אמרתי זאת אף לגינתר )‪,(Günther‬‬ ‫דבר‪ ,‬אף לא הכרתי שם איש‪ ,‬עברתי ליד העניין הראשון‪ ,‬מקום‬
‫אמרתי זאת לכל אחד; אמרתי זאת אף לזור )‪ ,(Suhr‬לכולם‬ ‫שם התרחשה המערכה הכפולה‪ ,‬זו שהתנהלה בשני מקומות‪,‬‬
‫אמרתי זאת‪ .‬גם להונשה )‪ (Hunsche‬אמרתי זאת‪ .‬לא היה לי‪...‬‬ ‫שמא זה‪ ,...‬דומני׃ מינסק וביאליסטוק )‪ .(Bialystok‬בוודאי‬
‫לכל אחד סיפרתי זאת ואני אומר׃ ״הלוא כיצד אפשר? פשוט‬ ‫נסעתי מקודם לביאליסטוק ולאחר מכן למינסק‪ ,‬סבורני; איני‬
‫לירות לתוך אישה וילדים? כיצד זה אפשרי?״ אני אומר‪,‬‬ ‫יודע זאת עוד בדיוק‪ .‬אני בא למינסק‪ ,‬הולך לאותה רשות‪ ,‬מה‬
‫״הלוא זה בלתי אפשרי‪ ,‬האנשים האלה מוכרחים או להשתגע‬ ‫היה רק שמה‪ ,‬כיצד רק היה שמה? ״מפקד משטרת הביטחון״‬
‫או להיות סדיסטים; אנשינו שלנו״‪ .‬ואז הוא אומר לי׃ ״כן‪,‬‬ ‫או שמא היתה קרויה ״יחידת מבצע של משטרת הביטחון״‪,‬‬
‫בדיוק כך זה נעשה גם כאן‪ ,‬גם )כאן( יורים‪ .‬רוצה לראות פעם?‬ ‫באמת איני יודע כיצד זה נקרא‪ ,‬ושם שאלתי על המפקד ועודני‬
‫רוצה לראות פעם?״ אומר אני׃ ״לא‪ ,‬איני רוצה לראות‬ ‫יודע‪ ,‬כי הוא לא נכח‪ .‬אני מדבר עם מישהו אחר‪ ,‬אשר )שמו(‬
‫מאומה״‪ .‬אומר הוא׃ ״כן‪ ,‬ממילא נעבור ליד זה״‪ ,‬אז ראיתי‬ ‫נעלם ממני כיום לחלוטין ואומר לו‪ ,‬כי יש לי פקודה להתבונן‬
‫דבר נורא נוסף׃ שם היה בור‪ ,‬אולם הוא כבר היה סתום‪ .‬שם‬ ‫בזאת‪ ,‬בכדי לדווח לגרופנפירר מילר‪ .‬זהו זה)?( למחרת –‬
‫בקע‪ ,‬כמו ממזרקה‪ ,‬דם‪ – ...‬כיצד עלי לומר זאת – סילון דם‪.‬‬ ‫נשארתי למשך הלילה בעיר זו – למחרת באתי שמה‪ ,‬אולם‬
‫אף דבר כזה מעולם לא ראיתי‪ .‬לגבי דידי די היה במשימה זו‬ ‫באתי מאוחר מדי‪ ,‬כי באותו יום לפני הצהריים‪ ,‬שהעניין כבר‬
‫ואני נסעתי לברלין ומסרתי זאת לגרופנפירר מילר‪.‬‬ ‫נסתיים‪ ,‬כמעט שנסתיים‪ ,‬דבר על אודותיו שמחתי אני עצמי‪,‬‬
‫לס עם מי נסעת לדרכך בלבוב? מי זה היה?‬ ‫בבואי שמה רק הספקתי עוד לראות‪ ,‬כיצד קלעים צעירים‪,‬‬
‫אייכמן כיצד בבקשה‪?...‬‬ ‫חושבני כי היו אלה קלעים עם גולגולת המת על גבי מפלשי‬
‫הצווארון‪ ,... ,...‬ירו בבור‪ ,‬אולי בעל היקף גדול – נאמר – פי‬
‫לס מי זה היה בלבוב?‬ ‫‪ 5 ,4‬מחדר זה‪ ,‬אולי אף פי ‪ ,7 ,6‬יש לי‪ ,...‬יש לי‪ ...‬כל‬
‫אייכמן זה היה המפקד – איני יודע׃ הנקרא זה‬ ‫התמצאות במקרה זה היא בלתי מהימנה‪ ,‬כי רק ראיתי עניין זה‬
‫״איינזצקומנדו״ או שמא זה נקרא ”‪ – “Stapolei‬זה לא יכול‬ ‫ללא כל מחשבות‪ ,‬מבלי להגות על כך מחשבות כלשהן‪ .‬רק‬
‫היה להיות – ראש משטרת המדינה זה לא יכול היה להיות –‬ ‫ראיתי ותו לא׃ ירו לתוכו ועודני רואה אישה‪ ,...‬זרועותיה‬
‫זה מוכרח היה כנראה להיות ״איינזצקומנדו״ – ייתכן –‬ ‫לאחור‪ ...‬ואז רפו ברכי ואני נסתלקתי‪.‬‬
‫״איינזצקומנדו למברג״‪ .‬״יחידת מבצע של משטרת הביטחון‬ ‫לס לא הסתכלת לתוך החפירה?‬
‫והס״ד – היתה זו יחידת מבצע – זה היה הכינוי הרשמי‪ .‬בזאת‬ ‫אייכמן כך‪ ,‬אני עמדתי כאן; ירו‪ ,‬ראיתי זאת והתרחקתי‬
‫אני נוטה יותר להאמין‪ ,‬מאשר ״נקודה של משטרת המדינה״‪.‬‬ ‫לעבר‪...‬‬
‫נקודות של משטרת המדינה לא היו בוודאי מצויות אותה העת‬
‫בלבוב‪ ,‬אלא שם היו רק יחידות מבצע‪ ,‬בוודאי‪ ,‬לבוב‪ ,‬שהיתה‬ ‫לס החפירה היתה מלאה?‬
‫שייכת ל)שטח ה(ממשל הכללי? או‪ ,‬עתה כרגע איני יודע אם‬ ‫אייכמן בבקשה?‬
‫היתה שייכת ל)שטח ה(ממשל הכללי או לאיזה חלק אחר –‬ ‫לס החפירה היתה מלאה בגוויות?‬
‫איני יודע‪ ,‬אדוני הפקד‪ .‬אך על כל פנים אמרתי למילר‪ ,‬אומר‬ ‫אייכמן היא היתה מלאה‪ ,‬היא היתה מלאה‪ .‬הסתלקתי אל‬
‫אני׃ ״זה אינו פתרון לשאלת היהודים‪ ,‬זה אינו פתרון״‪ .‬אמרתי‬ ‫מכוניתי‪ ,‬נכנסתי והתחלתי לנסוע‪ ,‬נסעתי ללבוב‪ .‬לא היתה לי‬
‫לו‪ ,‬כי‪ ,‬נוסף על כך‪ ,‬אנו מחנכים את אנשינו כסדיסטים‪ ,‬אל לנו‬ ‫פקודה )לנסוע( ללבוב‪ ...‬אף בזאת נזכרתי זה עתה‪ ,‬אבל נראה‬
‫להשתומם כלל‪ ,‬לא נשתומם אם כל אלה יהיו לפושעים‪ ,‬כולם‬ ‫כי הדרך עברה את לבוב‪ .‬איכשהו אני בא ללבוב ורואה את‬
‫לפושעים‪ .‬עודני יודע‪ ,‬כי מילר הסתכל בי בהבעה‪ ,‬על אודותיה‬ ‫התמונה המלבבת הראשונה‪ ,‬אחרי הנוראות שראיתי שם׃ היה‬
‫ידעתי ובה קראתי כאשר אמר לי׃‬ ‫זה בניין תחנת הרכבת‪ ,‬אשר הוקם לזכר היובל של שנת‬
‫״אייכמן אתה צודק‪ ,‬אין זה פתרון״‪ ,‬אבל לא היה לאל ידו‪,‬‬ ‫שלטונו הֿ‪ 60‬של הקיסר פרנץ יוזף )‪ (Franz Joseph‬והואיל‬
‫לא היה לאל ידו של מילר לעשות דבר‪ .‬מילר בוודאי לא יכול‬ ‫ואני אישית מתמוגג מאוד מנחת מהתקופה הזאת של פרנץ‬
‫לעשות דבר‪ ,‬לא לעשות דבר‪ ,‬מאומה‪ .‬איני יודע עוד מי ציווה‬ ‫יוזף‪ ,‬אולי משום ששמעתי בבית הורי יותר מדי דברים נחמדים‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪116‬‬

‫בהונגריה‪ ,‬נעצר הקומרציאלראט )‪ (Kommerzialrat‬שטורפר‬ ‫על אותם‪ ,...‬על אותם דברים‪ ,...‬ציווה‪ ,...‬כן׃ ציווה‪ ...‬כמובן׃‬
‫מווינה על ידי המפקדה של משטרת המדינה בווינה‪ ,‬אבנר‬ ‫ציווה ראש משטרת הביטחון והס״ד – הוא אשר ציווה על כך‬
‫)‪ ,(Ebner‬והובא לאחר מכן למחנה הריכוז אושוויץ‪ .‬בנידון זה‬ ‫– זה ברור לחלוטין‪ .‬אולם גם הוא מצדו מוכרח היה לקבל‬
‫ישבתי בישיבה משותפת עם אבנר‪ ,‬כי אבנר ידע ומוכרח היה‬ ‫הוראותיו מהרייכספיררֿס״ס – דהיינו הימלר – מאליו לא‬
‫לדעת‪ ,‬כי שטורפר‪ ,‬כמוהו כלוונהרץ )‪ ,(Lüwenherz‬היה פעיל‬ ‫יכול היה להיעשות דבר כזה מעולם‪ .‬ולהימלר שוב מוכרחות‬
‫במשך שנים בחיים היהודיים ובשום אופן אסור היה לכלאו‬ ‫היו להיות הוראותיו המפורשות מהיטלר‪ ,‬אחרת‪ ,‬לולא ציווה‬
‫במחנה ריכוז‪.‬‬ ‫על זה היטלר‪ ,‬הרי הוא היה עף משם ״בטיסה״‪ ,‬עם פצצות‬
‫זה לא עשיתי עם שום אחד אחר‪ ,‬אני לא )אסרתי( איש‬ ‫ורימונים‪.‬‬
‫מהאנשים אשר במשך כל השנים‪ ,...‬איני רוצה לומר ״שיתפו‬ ‫לס האם לא נתן הלוא היטלר פקודה בכתב על אודות פתרון‬
‫פעולה״ – זאת היו בני אדם מגנים אולי היום – זה אף לא היה‬ ‫סופי זה של שאלת היהודים?‬
‫״שיתוף פעולה״׃ יהודים‪ ,‬פעילים יהודיים אלה‪ ,‬עבדו הלוא‬ ‫אייכמן ‪ ...‬בכתב‪ ?...‬להשמדה‪ ,...‬להשמדה פיזית?‬
‫למען עדתם‪ .‬הלוא מישהו מבין העדה הזו מוכרח היה להיפגש‬
‫עמי‪ ,‬כדי לדון בזה ואלה היו הלוא אנשים אלה; הם ידעו‪ ,‬אם‬ ‫לס להשמדה פיזית‪.‬‬
‫אני הבטחתי דבר מה‪ ,‬אז קיימתיו‪ .‬כאשר ביקשני ד״ר רוטנברג‬ ‫אייכמן מעולם לא ראיתי פקודה בכתב‪ ,‬אדוני הפקד‪ .‬אני רק‬
‫)‪ ,(Rothenberg‬מיד בתחילה כי במועד פלוני‪ ,‬בזמן מתקבל על‬ ‫יודע‪ ,‬כי היידריך אמר לי׃ ״הפירר ציווה על השמדתם הפיזית‬
‫הדעת‪ ,‬אחרי שיסודרו ויתנהלו אי אלה עניינים )אאפשר לו(‬ ‫של היהודים״‪ – .‬זאת הוא אמר בברור ובביטחון כזה‪ ,‬ממש‬
‫להגר לארץ ישראל‪ ,‬אז‪ ,‬כאשר פנה אלי בפעם הראשונה בעניין‬ ‫כפי שהנני חוזר על כך כעת‪ .‬ואלה היו אתה ה‪ ...‬אלה היו‬
‫זה‪ ,‬אמרתי לו׃ ״אנא נחכה עוד‪ ,‬אם באמת יהיו אלה כמה‬ ‫התוצאות הראשונות‪ .‬אלה היו‪ ...‬אלה היו עוד דברים קטנים‪,‬‬
‫חודשים‪ ,‬עד אשר זה והעניין ההוא )יסודרו( ואחר כך‪,‬‬ ‫אשר סיפרתי עתה‪ .‬אני אף ביקשתי את הגרופנפירר‪ ,‬אמרתי לו׃‬
‫בבקשה״‪ .‬וכך אומנם היה‪ ,‬והוא חזר ופנה‪ ,‬ואז אמרתי׃ ״כן‪,‬‬ ‫״אנא אל תשלח אותי שמה‪ .‬שלח מישהו אחר‪ ,‬מישהו חזק‬
‫בוודאי‪ ,‬ד״ר רוטנברג‪ ,‬בבקשה‪ ,‬סע‪ ,‬הכן לך את הכול״‪ .‬הוא‬ ‫יותר‪ .‬רואה אתה‪ ,‬אף פעם לא נתנו לי )ללכת( לחזית‪ ,‬מעולם‬
‫נסע‪ .‬לוונהרץ ביקשני באותה הצורה‪ ,‬שיורשה לנסוע לאנגליה‬ ‫לא הייתי חייל‪ .‬הרי יש די אחרים‪ ,‬היכולים לראות זאת; הם‬
‫אחר חלוף העניין‪ ,‬הואיל ושם היו ילדיו וקרוביו‪ .‬אמרתי אני‪,‬‬ ‫אינם מתמוטטים‪ ,‬אני איני יכול לראות זאת״‪ ,‬אמרתי‪ ,‬״בלילה‬
‫בוודאי אוכל לעשות זאת‪ .‬הוא יוכל לנסוע לאן שירצה לנסוע‪.‬‬ ‫איני יכול לישון‪ .‬אני חולם – איני יכול‪ ,‬גרופנפירר!״ אולם זה‬
‫שזה לא התגשם‪ ,‬לא בי האשם‪ ,‬הואיל ומאורעות המלחמה‬ ‫לא קוים‪.‬‬
‫הכשילו את העניין‪.‬‬ ‫לס וכך היה עליך )לנסוע( לאחר מכן לאושוויץ?‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ .‬הואיל והנאשם מזכיר חדר אשר בו חקרת‬ ‫אייכמן חזרתי וקיבלתי את הפקודות‪ .‬נאלצתי לבקר גם‬
‫אותו‪ ,‬והוא משווה דברים אחרים למידות אותו חדר‪ ,‬אולי תוכל‬ ‫באושוויץ‪ .‬כן‪ ,‬אומנם היה עלי לבקר באושוויץ‪ ,...‬בגלל‪ ...‬לא‬
‫לומר לנו מה היו האורך והרוחב של החדר שבו ניהלת את החקירה‬ ‫בכדי לראות זאת שם‪ ,‬בראש ובראשונה‪ ...‬גם על כך‪ ,‬דרך אגב‪,‬‬
‫של הנאשם?‬ ‫הוא הטיל עלי לדווח‪ .‬אמר לי שאראה זאת‪ ,‬כי יש שם בניית‬
‫העד לס לפי הערכתי שלושה על ארבעה מטרים‪.‬‬ ‫הרחבה‪ ,‬אני כלל לא ידעתי שהיו שם בניינים אחרים – היה‬
‫היועץ המשפטי ועכשיו הקטע הבא בעמ׳ ‪ 226‬המתחיל במילים‬ ‫עלי גם לדווח לו על כך וכן‪ ,...‬כן‪ ,‬גם זה עוד נוסף‪ ,‬זאת עלי‬
‫”…‪ “In Auschwitz habe ich‬עד עמ׳ ‪.230‬‬ ‫לומר‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,...‬אנשים אלה‪ ,‬כשבאו אליהם‪ ,‬עשו לעצמם‬
‫שעשוע מיוחד מכל העניין‪ ,‬לתאר לאדם שבא ישר משולחן‬
‫באושוויץ עוד היה עלי להתבונן במתקנים פעם נוספת‪ .‬אמרתי‬ ‫הכתיבה את העניין תיאור מחריד ביותר‪ ,‬ולהעביר לו את כל‬
‫זאת להס‪ ,‬ובעקבות זאת הוא הזמין מכונית משוריינת זחל״ם‪.‬‬ ‫העניין באופן מדהים ככל האפשר והם שמחו‪ ,‬כמובן‪ ,‬מדי‬
‫נסענו בזחל״ם באיזה שהוא חלק – אינני מתמצא באושוויץ‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬אם כאן מבחינת העצבים‪ ...‬לא שמר האיש על קור הרוח‬
‫זה חלק – רחוק מהמפקדה‪ .‬אותן הפעמים הספורות היה לי‬ ‫כפי שהם נהגו לקרוא לזאת‪ ,‬בדומה להם‪ ,‬לא כן‪ .‬אמר הס‬
‫עניין רק במפקדה‪ ,‬סמוך ליד הכניסה הראשית‪ ,‬פנימה יותר‬ ‫)‪ (HÎss‬פעם‪ ,...‬חושבני כי הייתי שלוש פעמים‪ ,‬פעמיים או‬
‫מעולם לא נכנסתי‪ ,‬לא היתה לי גם כל דרישה לכך – ואז ראיתי‬ ‫שלוש פעמים באושוויץ‪ ,...‬שלוש פעמים‪ ,‬פעם הייתי שם בגלל‬
‫בניינים גדולים‪ ,‬בניינים גדולים‪ ,‬זה כבר היה דמוי בית חרושת‪,‬‬ ‫שטורפר )‪ ,...(Storfer‬הוא אמר לי‪ ,‬הס אמר לי‪ ,‬כי הימלר היה‬
‫הארובה הענקית‪ ,‬ואז אמר לי הס׃ ״כן״ אמר‪ ,‬״כאן קיבולת׃‬ ‫שם והתבונן בכול‪ ,‬התבונן בכול בדיוק וכי גם ברכיו רפו‪ ,‬אמר‬
‫‪ – 10,000‬כן‪.10,000 .‬‬ ‫לי הס‪ .‬הוא העיר זאת‪ ,...‬התכוון כמובן לגנאי‪ ,‬כי הוא היה‬
‫אב בית הדין קיבולת יומית‪ ,‬כן?‬ ‫נוקשה מאוד‪ ,‬הס‪ .‬היה זה באותו יום‪ ,‬על אודותיו אמר לי הס‪,‬‬
‫המתרגם פ׳ דיין כתוב׃ ”‪.“Da ist Kapazität‬‬ ‫כי הימלר משראה זאת אמר – בוודאי גם בכדי לעודד את רוחו‬
‫עצמו ולבל ירגישו אנשי הס״ס שלו ממחנה הריכוז בחולשתו‪,‬‬
‫אב בית הדין תבדקו זאת אחר כך‪.‬‬ ‫בה אומנם הרגיש הס‪ ,‬אחרת הלוא לא יכול היה לומר לי זאת‬
‫המתרגם פ׳ דיין יש כאן הערה שזה בלתי ברור‪.‬‬ ‫– אמר‪ ,‬כי ״אלה הם קרבות בהם לא יצטרכו הדורות הבאים‬
‫להילחם‪ ,‬לא יצטרכו להילחם״‪ .‬אמרתי‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬הייתי‬
‫)המשך קריאת התרגום(‬ ‫שלוש פעמים באושוויץ‪ ,‬הייתי פעמיים באושוויץ‪ ,‬בגלל עניין‬
‫ושם בדיוק היתה בעיצומה התרחשות איזה‪ ,...‬איזה עניין‪.‬‬ ‫הונגריה ופעם הייתי באושוויץ‪ ,‬הואיל ובהיעדרי בהיותי‬
‫‪117‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪10‬‬

‫איני יכול לעשות דבר״ ואני משוכנע‪ ,‬משוכנע‪ ,‬אדוני הפקד –‬ ‫כאשר הפרידו בין הכשירים לעבוד לבין אלה שהיו‪ ,‬כביכול‪,‬‬
‫אולי זה מצלצל מצחיק‪ ,‬מצחיק מצדי‪ ,‬אני יודע‪ ,‬אבל אני‬ ‫בלתי כשירים לעבודה‪ .‬אני לא התבוננתי לי בעניין ההמתה‬
‫משוכנע‪ ,‬כי אילו היה בידי מילר כוח הכרעה כלשהו‪ ,‬זה לא‬ ‫בגזים; לא יכולתי‪ ,‬כי קרוב לוודאי שהייתי מתמוטט – זאת לא‬
‫היה קורה כלל‪ ,‬לגבי מילר לא‪.‬‬ ‫רציתי – או שהייתי חש ברע‪ .‬איני יודע מה היה קורה לי; לא‬
‫היועץ המשפטי ברשות בית המשפט‪ ,‬לפני שנתחיל‪ ,‬מתברר שלא‬ ‫יכולתי‪ .‬וכבר חשבתי׃ נו שוב התחמקתי‪ ,‬ואז הוא מסיעני אל‬
‫כל התרגום העברי נעשה אישית על ידי מפקח דיין‪ .‬יש גם חלק‬ ‫שפת חפירה גדולה‪ ,‬גדולה – לא אוכל לומר איזה היה גודלה‬
‫מאותו תרגום שנעשה על ידי אנשי הצוות של יחידתו‪ ,‬ולא היה‬ ‫– אולי גם ‪ 150‬מטר‪ ,‬או ‪ 180‬מטר – איני יודע זאת – אולם‬
‫סיפק בידו לעבור עליו‪ .‬אם זה נראה לבית המשפט‪ ,‬במידה שדיין‬ ‫גדולה מאוד היתה החפירה‪ .‬ועל גביה סבכת ברזל ועליה בערו‬
‫יגלה ליקויים כלשהם בתרגום העברי באותם קטעים שהוא לא טיפל‬ ‫גוויות׃ ואז חשתי ברע‪ ,‬אז חשתי ברע‪ .‬זאת סיפרתי למילר‪ ,‬זה‬
‫בהם אישית‪ ,‬יוּתר לו לתקנם אחר כך‪ ,‬כדי שהללו עם התיקונים‬ ‫היה הדו״ח שלי‪.‬‬
‫ישמשו כפרוטוקול הרשמי‪.‬‬ ‫לס באיזו שנה היה זה?‬
‫אב בית הדין בסדר‪.‬‬ ‫אייכמן זה היה בֿ‪ .1945‬אמרתי למילר‪ ,‬אומר אני׃ מדוע זה‬
‫מוכרח להיות‪ ,‬מדוע זה מוכרח להיות כך? הלוא גרמניה גדולה‬
‫היועץ המשפטי תודה‪ .‬מר לס‪ ,‬אבקש את הקטע בעמ׳ ‪ 238‬של‬ ‫די צורכה‪ ,‬אם כבר צריכים היהודים להיכנס‪ ,‬דהיינו מהונגריה‪,‬‬
‫ההודעה‪.‬‬ ‫מהונגריה‪ ...‬הרי בכל מקום )שורר( מחסור בפועלים‪ ,‬הרי זה‬
‫העד לס היום הוא הֿ‪ 1‬ביוני‪ ,1960 ,‬השעה היא עתה ‪ 10.12‬וסרט‬ ‫לא מוכרח להיות‪ .‬הלוא הזקנים נשארים ממילא בהונגריה‪.‬‬
‫ההקלטה מס׳ ‪ 6‬הושם׃‬ ‫היתה לי‪ ,‬כמובן – עוד אחזור לכך לאחר מכן‪ ,‬אדוני הפקד –‬
‫אייכמן אדוני הפקד‪ ,‬האם יורשה לי לבקש את משקפי?‬ ‫הג׳נדרמריה ההונגרית‪ ,‬אשר ניהלה מבצע זה – נאמר – במו‬
‫העניין האחרון אתמול – היה‪ ,‬דומני‪ ,‬התחלת הוועידה בוואנזה‬ ‫ידיה‪ ,...‬זו השתוללה לעתים נורא‪ ,‬בהתעלמה מההסכמים‪,‬‬
‫)‪ (Wansee‬אם איני טועה‪ ,‬או שזה היה?‪...‬‬ ‫בלקחה עמה אף ילדים וזקנים ואנשים זקנים ביותר‪ ,‬דבר שגרם‬
‫שוב להתנגשות עם המשרד הראשי למשק ול ִמנהל‪ ,‬הואיל והם‬
‫לס דומני כי דיברת על אודות הסטטיסטיקן‪.‬‬ ‫התלוננו אצל הרייכספירר שכאן נשלחו יחד עם זולתם גם בני‬
‫אייכמן כן‪ ,‬הסטטיסטיקן‪ ,‬נכון‪ ,‬כן הסטטיסטיקן‪ .‬יש לי גם‬ ‫‪ 70‬וֿ‪ ,80‬דבר שבעקבותיו הוחזר העניין לידי ובאתי בעניין זה‬
‫כאן‪ .‬יורשה נא לי לפני ש)אדבר( על הסטטיסטיקן‪ ,‬שאת זה‬ ‫בטענות אל מזכיר המדינה לציק אנדרה )‪ (László Endre‬אשר‬
‫רשמתי לי‪ ,‬באמת – לדבר שוב על ועידת ואנזה‪ ,‬אשר קדמה‬ ‫היה אחראי על זאת‪ .‬אולם על כך יוּתר לי לדבר בפעם אחרת‪,‬‬
‫בהרבה מבחינת הזמן‪.‬‬ ‫כאשר אגיע לעניין הונגריה‪ ,‬אדוני הפקד‪.‬‬
‫לס בבקשה‪.‬‬ ‫לס כן‪ ,‬כן‪.‬‬
‫אייכמן ובכן‪ ,‬כמניין השנים לקחתי לי כאן את שנת ‪ 1942‬או‬ ‫אייכמן אז מותר לי עתה לדבר על אודות נקודה אחרונה זו‬
‫‪ .1941‬אותה ועידת ואנזה חלה‪ ,‬בוודאות‪ ,‬זמן רב לפני מותו‬ ‫של הדבר הנורא ביותר‪ ,‬אותו ראיתי מעולם בימי חיי׃ זו‬
‫של היידריך‪ .‬ובכן‪ ,‬ייתכן התאריך שאני מוסר‪ ,‬שאני יכול‬ ‫טרבלינקה )‪ .(Treblinka‬גם כן קיבלתי פקודה; אצל‬
‫למסור‪ ...‬אפשר‪ ,‬אפוא‪ ,‬די קל לאמתו‪ ,‬הוועידה בוואנזה‬ ‫גלובוצ׳ניק‪ ...‬נסעתי אל גלובוצ׳ניק‪ ...‬הפעם בפעם השנייה‬
‫חשיבותה רבה מאוד‪ ,‬כי פה קיבל היידריך את הסמכתו‪ ,‬בתור‬ ‫ולדווח למילר‪ .‬כי המתקן נמצא בפעולה‪ .‬אז אני חשבתי‪ ,‬כך‬
‫מורשה לפתרון‪ ,‬או לפתרון הסופי של השאלה היהודית‪ .‬מכאן‬ ‫תיארתי לעצמי׃ בית העץ כאן מימין‪ ,‬זה עוד היה זכור לי‪,‬‬
‫הוא ראה את עצמו כמיופה כוח בכל אותם העניינים‪ .‬לוועידה‬ ‫משמאל עוד היו כמה נוספים‪ .‬שנים‐‐שלושה בתי עץ אחרים‪.‬‬
‫זאת הוזמנו אז כל הרשויות המרכזיות וזה בייצוג הגבוה‪,‬‬ ‫תחת זאת – שוב עם אותו שטורמבנפירר הפלה – תחת זאת‬
‫כלומר מזכירי מדינה‪.‬‬ ‫אני בא לתחנה‪ ,‬אשר ובכן‪ ,...‬לתחנה‪ ,‬אשר נקראה טרבלינקה‬
‫ואשר הותקנה כמו תחנת רכבת גרמנית אי שם בגרמניה; עם‬
‫מפעילי המפלגה היה נוכח הגאואמטסלייטר שכט‬ ‫כל השלטים וכו׳‪ ,‬את הכול חיקו‪ .‬אני נשארתי שם רחוק‬
‫)‪ ,(Gauamtsleiter Schacht‬ממלא מקומו של גבלס‬ ‫מאחור‪ .‬לא התקרבתי עוד כדי לראות כל זאת! ראיתי כיצד על‬
‫)‪ (Goebbels‬בשביל עיר הבירה של הרייך‪ ,‬ברלין‪ .‬מלשכתו‬ ‫גבי גשרים‪ ,‬שבילים גדורי תיל דוקרני‪ ,‬טור של יהודים עירומים‬
‫של הפירר היו גם כן נוכחים פקידים בכירים‪ ,‬עלי להתבטא‬ ‫לתוך בית לפנים‪ ,‬אל תוך‪ – ...‬לא בית – מבנה גדול דמוי‬
‫״לשכת הפירר״‪ ,‬כי זה היה שמו של אותו משרד‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬הלך לקראת ההמתה בגזים‪ .‬אולם שם הם הומתו‪ ,‬עד‬
‫‪ IVB4‬קיבל פקודה לכתוב בטיוטה את ההזמנות האלה‬ ‫כמה שסופר לי‪ ,‬ב‪ ...‬איך זה נקרא – ציאנ‪...‬‬
‫אשר נשלחו אחר כך הלאה בדרך הרגילה של הדואר היוצא‪,‬‬ ‫לס ציאנקלי )‪?(Zyankali‬‬
‫כולן חתומות בראשיֿתיבות על ידי היידריך‪ ,‬כי הן נשאו אופי‬
‫אייכמן ציאנ‪...‬‬
‫של הזמנות אישיות – לכל אחד ממזכירי המדינה עם כותרת‬
‫אישית בראש המכתב וסיום מכתב אישי‪ .‬יום הוועידה היה‬ ‫לס ציאנקלי‪.‬‬
‫אחר כך מוכרח להידחות משום שאחד‪ ,‬או שניים מן המוזמנים‬ ‫אייכמן או ציאנקלי או חומצה‪ ,‬שמה כשם איזו חומצה׃‬
‫עוכבו באופן פתאומי‪ .‬ההזמנות נשלחו אז מחדש‪ .‬בידי‬ ‫חומצת ציאנקלי‪ .‬כיצד זה נתרחש‪ ,‬בזה לא התבוננתי‪ ,‬מסרתי‬
‫היידריך היה אז ייפוי כוח חתום על ידי גרינג )‪ (Güring‬ועל‬ ‫דו״ח למילר והוא קיבל דו״ח זה‪ ,‬כמו תמיד‪ ,‬ללא מילה‪ ,‬ללא‬
‫יסוד זה )ייפוי הכוח( הוא נאם נאום הערכה על אשר נעשה עד‬ ‫פישור‪ ,‬לתשומת לבו‪ .‬רק משחק העוויותיו גילה לי ״באמת‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪118‬‬

‫אייכמן כן בוודאי כן‪ ,‬אותו האישור שלאחר זמן על ידי זה‬ ‫כה וביקש בזה )וזאת היתה הסיבה הראשונה הנכונה להזמנה(‬
‫שנעשה מעכשיו מיופה הכוח על יסוד ועידת ואנזה‪ ,‬אם כן על‬ ‫שיתוף פעולה אינטנסיבי‪.‬‬
‫ידי היידריך לגלובוצ׳ניק‪ ,‬זה שהיה לו אותו עניין מופלא‪,‬‬ ‫סיבתה האמתית השנייה היתה גנדרנותו הידועה חולשתו‬
‫לבקש אישור לדבר כזה למפרע‪) ...‬אותו אישור( הוכתב לי‬ ‫לסגוד לעצמו‪ ...‬ולהבריק בהודעת המינוי הזה‪ ,‬שעשה אותו‬
‫אישית על ידי היידריך‪ ,‬כפי שהוא גם עשה את זה עם מכתבי‬ ‫עתה לשליט ללא מצרים על כל יהודי השטחים המושפעים‬
‫ההזמנה למזכירי המדינה‪ ,‬נכתב אחר כך‪ ,‬הובא אחר כך בפניו‬ ‫והכבושים של גרמניה ולהודיע בבירור על התרחבות השפעתו‪.‬‬
‫על ידי השלישות שלו ונחתם על ידיו‪.‬‬ ‫אבל אולי גם להשתמש‪ ,...‬בהשתמשו‪ ,‬באותו‪ ,‬כיצד אתבטא‪,‬‬
‫לס מה היתה מטרת ועידת ואנזה?‬ ‫באותו חסד גלוי לאור היום‪ ,‬להרצות בפני הגדולים ביותר של‬
‫אייכמן מטרתו של היידריך בוועידת ואנזה היתה להשיג את‬ ‫הרייך גם מגמות אישיות אחרות‪ ,‬שגם את אלה הוא חשב‬
‫ייפוי הכוח‪ ,‬שעל ידיו‪ ,‬כפי שהוא דימה‪ ,‬הוא יוכל לנהל‬ ‫איכשהו לאחד בסמכותו כפי שכבר היתה מדיניותם האישית‬
‫ולשלוט בעצמו בענייני היהודים‪ .‬והיה גם‪ ,‬את זה‪ ,‬בבקשה‪,‬‬ ‫של כמה מאותם אדונים‪ .‬היא היתה ידועה והיידריך היה ידוע‬
‫איני יודע בדיוק‪ ,‬בוודאי היתה איכשהו‪ ,‬איזה חלוקה‪ ,‬או‪,‬‬ ‫מזה שהוא אף פעם לא הסתפק בכל מה שיכול היה לתפוס‬
‫איכשהו השיג‪ ,‬או ציווה הימלר כיצד עלי לבטא זאת‪ ,‬חלוקת‬ ‫לידיו‪ .‬אני עדיין זוכר‪ ,‬שלגלובוצ׳ניק‪ ,‬זה שהיה לו אותו מכון‬
‫משימות שעל המשרד הראשי למשק ו ִמנהל לבצע את כל‬ ‫להמתה בלובלין‪ ,‬הוא העניק ייפוי כוח לאחר מעשה‪ ,‬להמתת‬
‫העניינים במחנות הריכוז‪ ,‬בו בזמן שעל משטרת הביטחון‬ ‫היהודים – זה היה מקרה ראשון כזה‪ ,‬שעליו שמעתי – אף על‬
‫לבצע את התפיסה וההובלה‪.‬‬ ‫פי שגלובוצ׳ניק כבר מזמן הוציא להורג ובוודאי כבר הוציא‬
‫רבים מאוד להורג‪ ,‬ביקש גלובוצ׳ניק בנידון לתת לו אישור‬
‫לס האם נוכחת בוועידת ואנזה?‬ ‫לאחר מעשה‪ ,‬חתום על ידי היידריך‪ .‬אני רואה עוד היום לפני‬
‫אייכמן כן‪ ,‬אני נאלצתי להיות נוכח‪.‬‬ ‫את מילר‪ ,‬כיצד הוא בשעה ששוחחנו על כך – נד בראשו‪,‬‬
‫לס האם נתקבלה שם החלטה‪ ,‬באיזה צורה אחראי כל משרד‬ ‫מבלי לומר מילה‪ .‬נוסף למכון להמתה‪ ,‬עליו דיווחתי כבר‬
‫לפתרון הסופי של השאלה היהודית‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬להשמדת‬ ‫אתמול‪ ,‬קיים אותו גלובוצ׳ניק גם מחנות עבודה ובתי מלאכה‬
‫היהודים? האם הוחלט על תחום עבודתה של מחלקתך‬ ‫רבים‪ ,‬בברלין – לובלין‪ ,‬בהם‪ ,‬נדמה לי‪ ,‬עבדו איכשהו למען‬
‫המיוחדת?‬ ‫הוואפןֿס״ס )‪ .(Waffen-SS‬אם בשביל הוואפןֿס״ס‪ ...‬אבל‬
‫עבדו שם‪ .‬ייתכן‪ ,‬שגם למען הוורמכט )‪ (Wehrmacht‬אבל אני‬
‫אייכמן לא‪ .‬על כך לא הוחלט‪ .‬על זה לא הוחלט כבר מסיבה‬
‫נוטה יותר לחשוב‪ ,‬לאחר שכל העניין הזה היה בטיפולו העליון‬
‫זאת‪ ,‬ראשית‪ ,‬כי זה לא נעשה למעשה‪ ,‬ושנית‪ ,‬כי השאלה הזאת‬
‫של משרד המשק וה ִמנהל‪ ,‬שעניינים אלה באו בחשבון למען‬
‫היתה שאלה של פרטים‪ ,‬אשר עליהם לא דובר בוועידת ואנזה‪,‬‬
‫הצרכים של הוואפןֿס״ס‪.‬‬
‫בפני מזכירי הממשלה‪.‬‬
‫לס על מה‪ ,‬אם כן‪ ,‬דובר כאן?‬ ‫לס מי העביר לגלובוצ׳ניק את אותה הפקודה לאחר מעשה?‬
‫האם אותה פקודה הועברה הלאה על ידיך‪ ,‬או על ידי‬
‫אייכמן היידריך הודיע בקווים כלליים על הנעשה עד עתה‪,‬‬ ‫מחלקתך?‬
‫היה‪ ...‬כמובן גם קשה עד כמה שאני יכול להיזכר בפרטים‬
‫)זיכרוני( אולי יקצר‪ ,‬הוא אמר אחר כך שפתרון השאלה‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬קיבלתי אז פקודה מהיידריך לגלובוצ׳ניק – דלהלן‬
‫היהודית נתקל בקשיים אלה ואחרים‪ ,‬הצביע על הקשיים‬ ‫– להכין בשביל גלובוצ׳ניק את המכתב הבא׃‬
‫הרבים הסמכותיים שנובעים מסמכויות העבודה‪ ,‬על הבעיות‬ ‫היידריך הכתיב לי׃‬
‫השונות של אחריות וסמכות ומסיבה זאת‪ ,‬אפוא‪ ,‬לשם ייעול‬ ‫אני מייפה את כוחך להביא עוד ‪ 150,000‬יהודים לידי פתרון‬
‫הוא ביקש מאת גרינג‪ ,‬לאחד את העניין הזה ברשות אחת‪,‬‬ ‫סופי‪ .‬אבל איני יודע זאת עכשיו‪ ,‬אם הוא ציווה בכתב בראש‬
‫גרינג‪ ,‬בתור המורשה של תכנית ארבע השנים‪ ,‬העניק לו‪ ,‬אם‬ ‫המכתב רייכספיררֿס״ס וראש המשטרה הגרמנית במיניסטריון‬
‫כן‪ ,‬אותו ייפוי כוח‪ ,‬אם כי איני יודע כעת אם זה נקרא – זה‬ ‫הפנים של הרייך וכתב זאת בתוקף התפקיד – היידריך‪ ,‬או‬
‫ניתן לרייכספירר והוא היידריך – ביצע זאת בתור הרשאה‪,‬‬ ‫שהוא כתב בראש המכתב ״ראש משטרת הביטחון ס״ד‪ ,‬אני‬
‫שניתנה לו על ידי הימלר‪ ,‬גם זה היה עוד אפשרי‪ ,‬איני יודע‪,‬‬ ‫הייתי‪...‬‬
‫את זה צריך לבדוק ואפשר לבדוק זאת בנקל‪ .‬כי אז היה על‬ ‫לס בשעה שהיה כתוב במכתב ״להביא ‪ 250,000‬יהודים לידי‬
‫היידריך לכתוב ״בתוקף התפקיד״‪ ,‬כי אז היה העניין הזה כך‪.‬‬ ‫פתרון סופי״‪,...‬‬
‫אני נזכר‪ ,‬כי אחר כך‪ ,‬איכשהו‪ ,‬האחד או השני מן הנוכחים‪,‬‬ ‫אייכמן נדמה לי ‪ 150‬או ‪ ,250‬באמת איני יודע‪.‬‬
‫קיבל את רשות הדיבור‪ ,‬וכפי שזה נהוג כך – השתתפתי בפעם‬
‫הראשונה בימי חיי בוועידה כזאת‪ ,‬בה משתתפים פקידים‬ ‫לס פירושו אז השמדה ומוות‪.‬‬
‫גבוהים כאלה‪ ,‬כמו מזכירי מדינה – זה מתנהל בשקט רב‪,‬‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬כן‪ .‬אותם היהודים היו כבר מתים‪ .‬את אלה ביקש‬
‫באדיבות רבה‪ ,‬בידידות רבה – בנימוס ויפה‪ ,‬אין מדברים‬ ‫גלובוצ׳ניק לאשר לו לאחר מעשה‪ .‬אני חושב שהיו אלה‬
‫הרבה וזה אינו אורך זמן רב‪ ,‬המשרתים מגישים קוניאק ובזה‬ ‫‪ ,250,000‬נדמה לי‪ .‬הוא ביקש לאשר לו זאת גם בפעם שנייה‪,‬‬
‫נגמר העניין‪.‬‬ ‫גלובוצ׳ניק‪.‬‬
‫כזה‪ ,‬בערך‪ ,‬היה מהלך ועידת ואנזה‪ .‬היא כוּנתה ועידת‬ ‫לס גם המכתב השני שלאחר המעשה הועבר על ידי מחלקתך‪,‬‬
‫ואנזה‪ ,‬משום שהיא התקיימה בבית ההארחה של משרד‬ ‫על ידיך?‬
‫‪119‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪10‬‬

‫ועתה תם הכול‪ ,‬הרייך אבוד ואם נועד עתה )הכול(‬ ‫הביטחון הראשי של הרייך‪ ,‬שנמצא על יד אגם ואנזה‪ ,‬סמוך‬
‫להסתיים‪ ,‬אז‪ ,‬אמרתי ״אקפוץ אני אל תוך הבור״‪.‬‬ ‫לברלין‪.‬‬
‫מתוך התייחסות למבצע המגוחך לזיוף ניירות‪ ,‬אשר עורר‬ ‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬לפני שנמשיך אולי תואיל להגיד לבית‬
‫בי בחילה‪ ,‬הייתי נכון לבכר יריית כדור בראשי מיד‪ ,‬על פני‬ ‫המשפט מה היה הנושא הכללי אליו הגיע הנאשם בעמוד שאותו‬
‫הוצאתו הפומבית של מסמך מזויף לעצמי‪.‬‬ ‫בדעתי להשמיע‪ ,‬עמ׳ ‪ .307‬תסתכל בבקשה‪ .‬תיתן רק תיאור כללי‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬לקראת סיום אותו חלק של עדותו נתן לך‬ ‫כדי שיובן הדבר‪ .‬הקטע לפני המילים ‪“Es kam dann der‬‬
‫הנאשם מסמך בכתב‪ ,‬מעין הצהרה בכתב‪ .‬נכון?‬ ‫”…‪.Befehl‬‬
‫העד לס כן‪.‬‬ ‫העד לס הנאשם מתאר שם את הימים האחרונים בברלין‪.‬‬
‫ש‪ .‬והיא מצויה בידך?‬ ‫ש‪ .‬מתי?‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫ת‪ .‬בֿ‪.1945‬‬
‫ש‪ .‬האם ביקשת אותו לקרוא אותה ולהקליטה?‬ ‫ש‪ .‬לפני המפלה של גרמניה?‬
‫ת‪ .‬לא‪ ,‬הוא ביקש להקליט את ההצהרה הכתובה לתוך המיקרופון‪.‬‬ ‫ת‪ .‬לפני המפלה‪.‬‬
‫ש‪ .‬והוא עשה כך?‬ ‫היועץ המשפטי הקטע הבא הוא בסרט מס׳ ‪ ,7‬עמ׳ ‪308‐‐307‬׃‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫אייכמן בינתיים הובילו‪ ,‬או המשרד ‪ IV‬או המפקדה של‬
‫משטרת המדינה‪ ,‬כמויות גדולות של כלי נשק בינוניים‪ ,‬בעיקר‬
‫ש‪ .‬והיא מצויה מעמ׳ ‪ 359‬ואילך?‬ ‫נשק מבקיע שריון‪ ,‬אל תוך בניין לשכתי‪ ,‬אותם ציוויתי לאכסן‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬היא מתחילה בעמ׳ ‪.359‬‬ ‫בהתאם לכללים בתאים שמתחת לפני הקרקע‪ .‬בעת ההיא‬
‫התקיימה באולם מרכזי ברחוב קורפירסטן )‪(Kurfürsten‬‬
‫ש‪ .‬מלבד זה יש לך אותו דבר חתום על ידו?‬
‫ישיבת ראשי המחלקות‪ ,‬כפי שזימנו הלוא מילר בכל עת במשך‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬חתום על ידו‪.‬‬ ‫השנים‪ ,‬וכאן נתקלתי בדבר אותו לא הייתי חושב לאפשרי׃‬
‫ש‪ .‬קודם כול תגיש לבית המשפט את ההצהרה חתומה על ידו‬ ‫היה שם ראש מחלקה‪ ,‬אשר עסק אך ורק בהוצאת ניירות‬
‫ואחר כך אבקש להשמיע את ההצהרה הזאת‪.‬‬ ‫מזויפים‪ ,‬תעודות וכו׳ וכו׳ בשביל הנמנים על משטרת‬
‫ת‪) .‬מגיש לבית המשפט את ההצהרה( זה יחד עם תדפיס במכונת‬ ‫הביטחון‪ ,‬דהיינו משטרת הביטחון של המשרד ‪ ,IV‬אשר רצו‬
‫כתיבה‪.‬‬ ‫בשינוי כלשהו בשמותיהם‪ ,‬אשר רצו אישורים‪ ,‬כי היו במשך‬
‫אב בית הדין יש לכם גם העתקות מזה?‬ ‫המלחמה‪ ,‬למשל‪ ,‬סוכני ביטוח‪ ,‬או דברים דומים‪.‬‬
‫היועץ המשפטי זה נמצא בתוך העדות‪.‬‬ ‫אז שאלני מילר‪ ,‬מה אתי‪ .‬אני אמרתי‪ ,‬כי אני מוותר על כך‪,‬‬
‫כי אין דעתי פנויה אלא למערכת ההגנה שלי ולשמה לא היה‬
‫אב בית הדין הצהרה זו סומנה ת‪.38/‬‬ ‫לי צורך בניירות מזויפים‪.‬‬
‫)קריאת התרגום(׃‬
‫אז נתקבלה הפקודה למסור לשרפה בפיקוח קצינים את כל‬
‫אדוני הפקד‪ ,‬לסיכום אותו‪...‬במידה מסוימת‪ ,‬שלב ראשון של‬ ‫הארכיון ואפילו את הארכיון של ״ענייני הרייך הסודיים״‪ .‬דבר‬
‫הודעותי‪ ,‬יורשה לי כאן להביע הרהורים אישיים ולהודיע‬ ‫זה ארך ימים אחדים‪ ,‬כל פעילות חזרה ונפסקה על ידי התקפות‬
‫החלטה אישית מטעמי׃‬ ‫אוויר ובעת ההיא אמרתי לפיקוַדי הקצינים‪ ,‬אשר ישבו ברוח‬
‫ככל אשר אני מתאמץ להחזיר מצדי‪ ,‬אל תוך זיכרוני‪ ,‬חומר‬ ‫עכורה ומדוכאים מבלי לעשות דבר – כי לא היה עוד לאיש‬
‫נוסף העשוי לשרת את העניין – אין זה עולה עוד בידי‪ .‬עם‬ ‫מה לעשות וכל אחד התמסר להרהוריו הקודרים – אני אמרתי‪,‬‬
‫זאת יודע אני כמובן‪ ,‬כי נותר בוודאי עוד שפע דברים להיאמר‬ ‫כי לפי דעתי המלחמה אבודה עתה סופית – כי ראיתי הלוא‬
‫לאירועים הבודדים‪ ,‬כי אני הבעתי זה עתה מה שניתן להחזיר‬ ‫שמוציאים ניירות מזויפים והיה עתה לאל ידי ליצור לעצמי‬
‫לזיכרון‪ ,‬על אף ‪ 15‬השנים אשר חלפו בינתיים‪ .‬מבחינת‬ ‫דעה גם בדבר כלי הנשק הפלאיים החדישים – כי אבודים ואין‬
‫הדברים העקרוניים והחשובים – כך סבורני לפחות – לא‬ ‫עוד מה להציל‪ .‬אני עצמי אמרתי‪ ,‬כי הנני שש לקראת הקרב על‬
‫יכולים עוד בוודאי להיוותר דברים ראויים להיזכר‪ ,‬אחרת הייתי‬ ‫ברלין‪ ,‬כי ידעתי את מערכת ההגנה שלי הערוכה‪ ,‬בחלקה‪,‬‬
‫חוזר ומעלה אותם – עתה לפחות – בזיכרוני‪ .‬אבל יש‪ ,‬כפי‬ ‫בערמה ולא נותרה לי עוד בעולם הזה מחשבה זולת זו‪ ,‬כי‬
‫הנראה – בכך אני בטוח – שפע של פרטים‪ ,‬אשר – אחר‬ ‫בקרב הסופי על ברלין בכל אופן אבקש את המוות‪ ,‬אם לא‬
‫שיתעוררו עקב איזו תנופה – ישובו ויעמדו לנגד עיני באופן‬ ‫אמצאנו מאליו‪ .‬מיליונים של נשים‪ ,‬ילדים וזקנים גרמניים –‬
‫חזותי וכך אוכל אז לתאר את האמור עד כה בדיוק ובקירוב‬ ‫אמרתי לאנשים ולחיילים – נותרו במלחמה זו‪ .‬מיליוני אויבים‬
‫ההולמים‪.‬‬ ‫הסתערו על גרמניה במשך חמש שנים‪.‬‬
‫אני אבקש כי תואיל להאמין לי‪ ,‬כי מצדי נכון אני ממילא‪,‬‬ ‫כמו כן נספו מיליוני אויבים ואני מעריך כי המלחמה עלתה‬
‫ללא כל הסתייגות להביע כל הידוע לי על אודות הקורות ללא‬ ‫גם בחמישה מיליון יהודים‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪120‬‬

‫ת‪ .‬אותה אזהרה שהקראתי כבר?‬ ‫כל מעצור‪ .‬בפנימיותי אני נכון כבר זה זמן רב להודעה כללית‬
‫ש‪ .‬היא כבר הוקראה על ידך מילה במילה?‬ ‫זו‪ ,‬רק לא ידעתי לאן יעמידני הגורל לשם )מסירת( הודעה זו‪.‬‬
‫כבר בינואר ש״ז נאמר לי כי בשנה זו אעמוד למשפט; כן אמרו‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫לי כי לא אוסיף לחיות אחרי שנת חיי הֿ‪ .56‬הדבר האחד‬
‫אב בית הדין תקרא עוד הפעם‪.‬‬ ‫אומנם כבר התגשם והשני – סבורני – אינו ניתן לתזוזה‪.‬‬
‫ידיעתי זו‪ ,‬כשלעצמה‪ ,‬נותנת לי נכונות פנימית מוחלטת‪ ,‬להביע‬
‫העד לס‬ ‫מתוך רצון חופשי‪ ,‬מצדי‪ ,‬אף ללא התחשבות באישיותי שלי‪,‬‬
‫‪H. (Hofstaedter) Heute ist der 6. Juni, es ist jetzt 2‬‬ ‫אשר כלל אינה חשובה עוד בעיני‪ ,‬כל מה שאני יודע‪ .‬במשך כל‬
‫?‪Uhr 10. Sie wissen wer ich bin‬‬ ‫ימי חיי הייתי רגיל לציות‪ ,‬החל בילדותי וגמור בֿ‪ 8‬במאי ‪1945‬‬
‫‪E.‬‬ ‫‪Jawohl Herr Oberst.‬‬ ‫– ציות‪ ,‬אשר התפתח בימי ההשתייכות לס״ס ל״ציות פגרים״‪,‬‬
‫‪H. Also wie aus Ihren bisherigen Aussagen geht‬‬ ‫לציות נטול כל תנאים‪ .‬זה גם היה אי ציות עשוי להביא לי?‬
‫‪hervor, dass Sie Verbrechen gegen das juedische‬‬ ‫ולמי עשוי היה להועיל? ענייני תכנון‪ ,‬עקרונות והכרעות‬
‫‪Volk und die Menschheit waehrend der Zeit der‬‬ ‫בקורות מֿ‪ 1935‬עד ‪ 1945‬לא היו מסורים לי בכל עת במשך‬
‫‪nationalsozialistischen Herrschaft begangen haben.‬‬ ‫עשר השנים הללו‪ .‬לשם כך הייתי מבחינת הדרגה והתפקיד‬
‫‪Ich moechte Sie wieder darauf aufmerksam machen,‬‬ ‫בעמדה נמוכה מדי‪.‬‬
‫‪dass es Ihnen freisteht auszusagen oder zu verwei-‬‬ ‫למרות הכול יודע אני‪ ,‬כמובן‪ ,‬כי אין אני יכול לרחוץ‬
‫‪gern.‬‬
‫בניקיון כפי‪ ,‬הואיל ולעובדה כי הייתי מקבל פקודות מוחלט‪,‬‬
‫‪Es ist Ihnen klar, dass alle Ihre Aussagen als‬‬
‫‪Beweismaterial benutzt werden können.‬‬
‫לא נודעת עוד בוודאי כיום כל משמעות‪ .‬אלה אשר תכננו‪,‬‬
‫הכריעו‪ ,‬הורו ופקדו נמלטו מאחריותם בזול באמצעות‬
‫)קריאת התרגום(׃‬ ‫התאבדות‪ .‬אחרים‪ ,‬אשר נמנו על חוגים אלה מתים עתה או‬
‫הופשטטר היום הֿ‪ 6‬ביוני‪ ,‬עתה השעה ‪ 2‬וֿ‪ 10‬דקות‪ .‬אתה‬ ‫אינם נמצאים‪ ,‬אם כי אין כל דם דבק בידי הרי בוודאי ירשיעוני‬
‫יודע מי אני?‬ ‫בסיוע לרצח‪ .‬יהא הדבר כאשר יהא‪ ,‬בפנימיותי הנני נכון לכפר‬
‫אייכמן כן‪ ,‬אדוני ניצבֿהמשנה‪.‬‬ ‫גם באופן אישי על המאורעות הנוראים ואני יודע כי צפוי לי‬
‫עונש מוות‪ .‬אני אף איני מתחנן לחסד‪ ,‬כי אין אני ראוי לו‪ .‬יתר‬
‫הופשטטר אם כן‪ ,‬כפי שנובע מהעדויות שלך עד כה‪ ,‬ביצעת‬ ‫על כן‪ ,‬אם תהא משמעות הדבר מעשה נעלה יותר של כפרה‪,‬‬
‫פשעים נגד העם היהודי והאנושות בתקופת השלטון‬ ‫הריני נכון לתלות עצמי בפומבי‪ ,‬למען יראו וייראון כל‬
‫הנאציונלסוציאליסטי‪ .‬ברצוני לחזור ולהסב את תשומת לבך‬ ‫האנטישמים של ארצות תבל זו – כפי שהובלטו על ידי‬
‫לכך‪ ,‬כי הנך חופשי להעיד או לסרב להעיד‪.‬‬ ‫אירועים אחרונים‪.‬‬
‫ברור לך‪ ,‬כי כל הצהרותיך עלולות לשמש כחומר הוכחה‪ .‬מה‬
‫החלטת?‬ ‫יינתן נא לי קודם לכן לכתוב עוד ספר על אודות הנוראות‪,‬‬
‫לאות אזהרה והרתעה לנוער של ימינו ושל העתיד ואז אסיים‬
‫אייכמן ברצוני להוסיף להעיד‪.‬‬ ‫נא את חיי עלי אדמות‪.‬‬
‫היועץ המשפטי עכשיו בבקשה בעמ׳ ‪ ,366‬הקטע למטה‪ ,‬המתחיל‬ ‫המותר לי‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬להוסיף ולמסור הצהרה זו למען‬
‫‪“Was‬‬ ‫‪bedeutet‬‬ ‫‪‘Sonder-‬‬ ‫לס‪,‬‬ ‫מר‬ ‫בשאלתך‪,‬‬ ‫)צירופה אל( התיקים?‬
‫’ ”‪ ,behandlung‬ועד הקטע בעמ׳ ‪.367‬‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬מה בא מיד אחרי דבריו אלה של הנאשם?‬
‫לס מה פירושו של זונדרבהנדלונג )״טיפול מיוחד״‬
‫העד לס הוא מסר לי רשימה של מסמכים או ספרים שהוא ביקש‬
‫”‪ (“Sonderbehandlung‬ועל מי הוא חל?‬
‫לעיין בהם‪ ,‬אשר עלולים להיות לו לתועלת‪ .‬הוא הגיש לי את‬
‫אייכמן ״טיפול מיוחד״ הוא‪ ,‬כן ממי נובע ביטוי זה‪ ,‬ממי?‬ ‫הרשימה הזאת בכתב‪.‬‬
‫לס ומה המשמעות של זה?‬ ‫ש‪ .‬הספרים נמסרו לו?‬
‫אייכמן ״טיפול מיוחד״ הוא המתה‪ .‬ממי זה נובע איני יודע‪.‬‬ ‫ת‪ .‬עד כמה שידוע לי‪ ,‬כן‪.‬‬
‫בוודאי מהימלר‪ ,‬בוודאי‪ ,‬אחרת ממי היה יכול להיות או – אנא‬
‫)אני מכניס את זה(‪ ,‬אין לי הוכחות לכך‪ .‬ייתכן מהיידריך‪,‬‬ ‫ש‪ .‬מה קרה אחר כך‪ ,‬לפני המשך החקירה שלו?‬
‫שקבע לעצמו את הביטוי הזה‪ ,‬אחרי שקיבל כאן את ההסמכה‬ ‫ת‪ .‬בא מר הופשטטר‪ ,‬זה היה בֿ‪ 6‬ביוני‪ ,‬והשמיע את האזהרה‬
‫על ידי גרינג – אף זה ייתכן‪ ,‬אך ידוע איני יודע זאת‪ ,‬אני רק‬ ‫השנייה‪.‬‬
‫משחזר לי זאת כך‪.‬‬
‫ש‪ .‬אותה אזהרה שהזכרת קודם?‬
‫לס אבל ידעת כי ״טיפול מיוחד״ משמעותו המתה?‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫אייכמן זאת ידע כל אחד‪ ,‬כן בוודאי‪ ,‬אדוני הפקד‪.‬‬
‫ש‪ .‬והיא מצויה בעמ׳ ‪ 363‬של ההודעה?‬
‫היועץ המשפטי עמ׳ ‪ 369‬עד ‪ ,374‬בבקשה‪ .‬עמ׳ ‪ 369‬המתחיל‬
‫במילים׃ ”‪“Wie viele Juden‬׃‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬בעמ׳ ‪.363‬‬
‫לס כמה יהודים נשלחו על ידך לאושוויץ לשם השמדה?‬ ‫ש‪ .‬אתה רוצה לקרוא‪ ,‬בבקשה‪ ,‬את האזהרה של מר הופשטטר?‬
‫‪121‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪10‬‬

‫אומנם מספרים אלה לא נקבעו‪ ,‬כמובן‪ ,‬מבחינת לוחות‬ ‫אייכמן זאת הרשיתי לעצמי לשלב אל תוך השאלות‪ ,...‬אל‬
‫המסע‪ ,‬בין מיניסטריון הרייך לבין ‪ ,IVB4‬כי במזרח‪ ,‬שטח‬ ‫תוך הנקודות אותן ביקשתי לשלב‪ ,‬בהן אפשר היה להשיג כאן‬
‫הממשל הכללי כלל לא התחשבו מבחינת לוחות המסע‪ .‬בכך‬ ‫חומר אסמכתאות מהימן‪ ,‬ומצטייר לעיני‪ ,‬כי אחת הנקודות‬
‫כלל לא היתה למחלקה ‪ IVB4‬כל נגיעה‪.‬‬ ‫החשובות ביותר כאן היתה השגת איזו‪ ,...‬השגת לוחות המסע‪,‬‬
‫לס הדיברת עם הס על אודות מספר היהודים אשר הושמדו‬ ‫אותם הכין בתקופה ההיא מיניסטריון הרייך לתחבורה‪.‬‬
‫באושוויץ?‬ ‫כי כיום אחרי‪ ,...‬ראשית הרי לא אני זימנתי את ישיבת לוח‬
‫אייכמן לא‪ ,‬מעולם לא‪ .‬הוא רק אמר לי פעם יחידה אחת‪,‬‬ ‫המסע‪ ,‬אף לא טילפנתי )בנידון זה(‪ ,‬כפי שכבר זכיתי להגיד‪,‬‬
‫אמר הוא לי‪ ,‬כי כאן כונן ״בניינים חדשים״ וכי כאן הוא יכול‬ ‫ושנית אף אילו עשיתי זאת‪ ,‬אף אז לא הייתי עוד כיום יכול‬
‫״להמית מדי יום ‪10,000‬״‪.‬‬ ‫להיזכר בכך‪.‬‬
‫דבר מעין זה זכור לי‪ .‬אם אני מדמה זאת לעצמי כיום‪ ,‬איני‬ ‫צריך הייתי לנקוב במספר איזשהו וזה אינו עשוי להועיל‬
‫יודע‪ ,‬אולם כמעט ואיני סבור‪ ,‬כי אני מדמה זאת לעצמי‪ ,‬כי‬ ‫לאיש‪.‬‬
‫איני יכול עוד להמחיש זאת לעצמי‪ ,‬מתי הוא אמר לי זאת‪,‬‬ ‫לס כמה יהודים הושמדו שם בגזים והומתו?‬
‫כיצד הוא אמר לי זאת וכיצד נראתה הסביבה בה הוא אמר לי‬ ‫אייכמן אדוני הפקד‪ ,‬קראתי‪ ,‬כאילו הס אמר‪ ,‬כי הוא המית‬
‫זאת‪ .‬משום כך איני יודע זאת עוד‪.‬‬ ‫ארבעה מיליונים יהודים‪ .‬אני אישית חושב מספר זה גבוה‬
‫אולי קראתי זאת ועתה אני מדמה לעצמי‪ ,‬כי שמעתי את‬ ‫באופן מופרז‪.‬‬
‫אשר קראתי מפיו‪ .‬אף זה היה אפשרי‪.‬‬
‫אב בית הדין ״אני חשבתי מספר זה למופרז״‪.‬‬
‫לס תן לי את תאריכי ביקוריך השונים באושוויץ‪.‬‬
‫)המשך קריאת התרגום(׃‬
‫אייכמן ובכן בראש ובראשונה‪ ,‬העניין אז בתחילה‪ ,‬כאשר‬
‫נשלחתי שמה על ידי מילר‪ .‬לאחר מכן לא אירע דבר במשך‬ ‫אני אישית חשבתי מספר זה גבוה באופן מופרז‪ .‬אם בכלל‬
‫זמן רב; אחר כך הייתי באושוויץ כנראה פעמיים‪ ,‬אבל לא‬ ‫נרצה עתה לדבר על אודות מספרים‪ ,...‬כי אם זה מיליון אחד‪,‬‬
‫בתפקיד‪ ,‬אלא כאשר הייתי בקטוביץ‪ ,‬אז אני‪ ...‬או פעם אחת‬ ‫או אם אלה ארבעה מיליונים‪ ,‬אם אלה ‪ ,100‬הרי מבחינת‬
‫אני נסעתי עם מילדנר )‪ (Mildner‬אל הס‪ ,...‬לא‪ ,‬אז לא הייתי‬ ‫עיקרון זה היינו הך‪ ,‬אני מתכוון רק׃ אם נשאל אני בדבר‬
‫באושוויץ‪ ,‬אז הגיע הס בעקבותינו‪ ...‬עתה נזכר אני אף בנקודה‬ ‫״מספרים״‪ ...‬הרי אני עצמי כבר הרהרתי )בכך( במשך כל ‪15‬‬
‫זו‪ ,‬על אודותיה שאלתני‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬האם נפגשתי עם הס‬ ‫השנים הללו‪ ...‬אמרתי לא מכבר‪ ,‬כי לקראת סיום המלחמה‬
‫במקומות אחרים‪ ,‬כרגע אני נזכר בזאת; הייתי בקטוביץ‪ ,‬הייתי‬ ‫דיברתי בפני קציַני – מי‪ ,‬בפירוט היה שם איני יודע‪ ,‬כמובן לא‬
‫בקטוביץ ומילדנר‪ ...‬אל מילדנר בא הס והלכנו‪ ,...‬בערב הלכנו‬ ‫כולם – על אודות מספר של חמישה מיליונים‪ ,‬אשר הצטייר‬
‫למסעדה‪ ,‬למסעדה פולנית‪ ,‬בעלת )המסעדה( הכירה את‬ ‫לעיני בערך במעורפל‪ .‬ב‪ ...‬נו‪ ,‬כיצד אכנה זאת‪ ,‬ב״נאום סוף‬
‫מילדנר ושם היינו ביחד‪ ,‬אולם אז לא הייתי במחנה‪ ,‬כי קטוביץ‬ ‫העולם הקצר״ הזה‪ ,‬או איך שיירצו לכנות זאת‪ ,‬הלוא לא נראו‬
‫והמחנה מרוחקים – איני יודע כמה – קילומטרים‪.‬‬ ‫לי המספרים חשובים‪ ,‬כי בהזדמנות זו עסקתי במיליונים‪ ,‬בין‬
‫ידיד בין צר‪ ,‬בצד ידידינו כבצד אויבינו‪ .‬כיום אף איני יודע עוד‬
‫אחר כך הייתי באושוויץ בתקופתו של עניין הונגריה‪ ,‬פעם‬ ‫בדיוק‪ ,‬אם הראה השנתון היהודי לאירופה אז את המספר של‬
‫בגלל הקומרציאלראט שטורפר – היה זה העניין השטורפרי –‬ ‫עשרה מיליונים של יהודים‪ .‬אם נכלל במספר המסוכם הזה גם‬
‫אחר כך הייתי פעם באושוויץ‪ ,‬כאשר תואר לי כי הג׳נדרמריה‬ ‫חלק זה של השטחים הרוסיים הכבושים על ידי הכוחות‬
‫ההונגרית הטעינה את המשלוחים באופן שלא הלם את‬ ‫הגרמניים‪ ,‬אם לאו‪ ,‬אבל על כל פנים ניסיתי להכין לעצמי בסיס‬
‫ההנחיות‪ ,‬אחר כך הייתי באושוויץ – הייתי‪ ,‬אם כן‪ ,‬שלוש‬ ‫וקראתי‪ ,‬כי בנות הברית מצאו בסיום המלחמה‪ ,‬בוודאי כמה‬
‫פעמים באושוויץ‪ ,...‬שלוש פעמים באושוויץ‪ ,‬גם במשך אותה‬ ‫חודשים לאחר מכן‪ ,2,400,000 ,‬זאת קראתי‪.‬‬
‫התקופה‪ ,...‬גם במשך אותה התקופה‪ ,‬אבל מה היתה הסיבה‬
‫עוד איני יודע כיום ואם אף איני יכול להיזכר‪ ,‬הריני סבור‬ ‫הנה אני עצמי איני יודע עוד כיום אף את מספר)י(‬
‫בוודאות‪ ,‬כי בעת ביקורי הראשון )בתקופה( עד‪ ,...‬עד‬ ‫ההגירה מאוסטריה‪ ,‬מגרמניה ומצ׳ס״ר ]ר״ת – הקהילייה‬
‫הונגריה‪ ,...‬שלפני עניין הונגריה‪ ,‬הייתי פעמיים באושוויץ‪ ,‬או‬ ‫הצ׳כוסלובקית – המתרגם[‪ ,‬אז אמרתי בלבי׃ ״נו טוב‪ ,‬מיליון‬
‫נפגשתי בקטוביץ עם הס‪ .‬על כל פנים אני סבור‪.‬‬ ‫אחד‪ ,‬מיליון ומאתיים אלף‪ ,‬או משהו כזה היגרו כפי הנראה –‬
‫שני מיליון ארבע מאות אלף‪ ,‬על כך נוספת ההמעטה הטבעית‬
‫לס במשך ביקורך הראשון‪ ,‬ההעברת להס פקודות?‬
‫– אני איני סטטיסטיקאי‪ ,‬פעם אמרתי לי זאת כך‪ .‬באומרי‪ ,‬כן‪,‬‬
‫אייכמן לא‪ ,‬מאומה זולת זאת‪ ,‬כי בידי פקודה‪ ,‬להשקיף על‬ ‫הרי איכשהו מוכרחים היו להיהרג כשישה מיליון יהודים‪ ,‬כך‬
‫זאת כאן ולדווח למילר‪ .‬היה זה הדבר היחידי‪ .‬האנשים‬ ‫אמרתי בלבי‪ .‬אם צדקתי בכך‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬זאת איני יודע‪ ,‬אבל‬
‫באושוויץ‪ ,‬עצמם‪ ,‬הקפידו תמיד מאוד על מרחק‪ ,‬גם הס‬ ‫כל זאת צריך היה‪ ,‬על סמך הדו״ח של הסטטיסטיקאי‪...‬‬
‫בתחילה‪ ,‬הואיל ולא רצו להראות לאיש את קלפיהם‪ ,‬ואני‬
‫הייתי מרשות אחרת משלהם‪ ,‬הם נשאו את גולגולת המוות על‬ ‫ועוד מה שקרה מאז הזמן ההוא עד ‪ ,1945‬לכך‪ ,‬חשבתי‪,‬‬
‫גבי מפלש הצווארון‪ ,‬ולי לא היה בעצם מאומה במפלש‪.‬‬ ‫תוכל לשמש הרשימה‪ ,‬אותה נתתי‪ ,‬אילו השיגו אסמכתאות‬
‫אלו‪ ,‬עד כמה שאינן מוחזקות כבר עתה; אני מגשש כאן בתוך‬
‫לס האם הובילך הס בהזדמנות ביקורך הראשון בשטח?‬ ‫)הנחותי( שלי‪ ,...‬יש לקחת זאת בחשבון‪ ,‬אז אפשר היה להגיע‬
‫אייכמן כן‪ ,‬הוא הובילנו בסיור‪ ,‬אבל אז זה עוד היה קטן‬ ‫אל המספר המדויק‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪122‬‬

‫היועץ המשפטי ברור שהסניגור יוכל לחקור את העד חקירת שתי‬ ‫מאוד‪ ,‬מסרתי זאת גם לגרופנפירר מילר‪ .‬היה זה באותו אופן‪,‬‬
‫וערב‪.‬‬ ‫כפי שזה היה אז באותו שטח מיוער‪ ,...‬באותו שטח מיוער‪ ,‬על‬
‫אב בית הדין אולי אדוני ישאל את העד‪.‬‬ ‫אודותיו סיפרתי‪ ,‬גם )כאן( היו אלה ביתנים כאלה‪ .‬מוכרחה‬
‫היתה‪ ,‬אפוא‪ ,‬להיות איזו פקודה כללית מלמעלה‪ ,‬שכתוצאה‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬אתה שמעת את השאלה‪ .‬אימתי לפי‬ ‫ממנה הוקמו לאחר מכן בניינים בעלי צורה אחידה‪ ,‬אחידה‪.‬‬
‫ידיעתך סופקו אותם ספרים לנאשם?‬
‫לס האם דנתם תוך כדי כך במתקני ההמתה בגזים?‬
‫העד לס בשלב יותר מאוחר‪ .‬למעשה את הרשימה שעליה דיברתי‬
‫לפני כן‪ .‬הוא ביקש המצאת המסמכים מתוך ארכיונים קיימים וגם‬ ‫אייכמן הס הראה לי זאת‪ ,‬היו אלה אותם הביתנים כפי‬
‫צירף לזה אחר כך שמות ספרים שעליהם ביקש להסתמך‪ ,‬כגון‬ ‫שראיתים‪ ,‬אז כבר ראיתי מספיק ודיווחתי למילר‪ ,‬אני לא‬
‫רייטלינגר )‪ ,(Reitlinger‬פוליאקוב )‪ (Poliakov‬וברנד )‪.(Brand‬‬ ‫התבוננתי לי בתהליך ההמתה עצמו‪ ,‬שגם לגביו הם רצו‬
‫בנוכחותי‪.‬‬
‫אב בית הדין הדברים ששמענו עכשיו‪ ,‬זה היה לפני המצאת‬
‫הספרים או אחרי המצאת הספרים?‬ ‫לס הדוּבר והוחלט בינך לבין הס דבר על סילוק המומתים‬
‫בגזים?‬
‫היועץ המשפטי מה שהושמע עד עכשיו היה סליל ‪.9‬‬
‫אייכמן לא‪ ,‬בעניין זה היו להס פקודות משלו‪ ,‬או שזה הושאר‬
‫העד לס בסליל ‪ 9‬היו מסמכים שהצגתי‪ ,‬נדמה לי‪ ,‬מתוך התיק‬ ‫בתחום סמכותו‪ ,‬זאת איני יודע‪ ,‬בכך לא היתה לֿ‪ IVB4‬כל‬
‫האישי שלו‪ .‬אבל הספרים טרם סופקו‪.‬‬ ‫נגיעה‪ .‬סילוק המורעלים בגזים‪ ,‬סילוק המומתים‪ ,‬דהיינו קבורה‬
‫אב בית הדין התוכל לברר פרטים יותר מדויקים?‬ ‫או שרפה‪ ,‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬מעולם לא‪.‬‬
‫העד לס כן‪.‬‬ ‫לס האם נידונה בהזדמנות זו בינך לבין הס שיטת ההמתה‬
‫בגזים?‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬כאשר יגיע תור אדוני לחקור חקירת‬
‫שתי וערב‪ ,‬יוכל לעורר זאת מחדש‪ .‬ובינתיים יהיו לעד פרטים‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬זאת הוא כבר אמר לי בפעם הראשונה‪ ,‬דהיינו על‬
‫מלאים על כך‪ .‬האם יש לך מה להוסיף בעניין זה?‬ ‫אודות הקרטונים עם‪ ,‬באותם‪ ,...‬איך נקראים אלה‪ ...‬עם אותן‬
‫חומצות‪ ,‬קרטוני חומצת ציאן‪ ,‬זאת אף מסרתי למילר‪ .‬היה זה‬
‫ד״ר סרבציוס לא‪ ,‬אין לי מה להוסיף‪.‬‬ ‫אולי ההבדל היחידי בין אושוויץ לבין שם למעלה‪ ,‬מקום שם‬
‫היועץ המשפטי תוך כדי חקירה הצגת לנאשם מסמכים?‬ ‫אמר לי האופטמן המשטרה כי זהו מנוע צוללת‪.‬‬
‫העד לס כן‪.‬‬ ‫לס באלו חלקי אושוויץ ביקרת בביקוריך שלאחר מכן?‬
‫היועץ המשפטי הקטע האחרון הוא קטע קצר המסכם פרשה זו‪.‬‬ ‫אייכמן המפקדה‪.‬‬
‫אב בית הדין זהו הקטע האחרון שאדוני רוצה להשמיע?‬ ‫לס מי זולת הס נכח בעת ביקורים האלה?‬
‫היועץ המשפטי לא‪ ,‬אלא שחשבתי שבית המשפט רוצה להפסיק‬ ‫אייכמן מלבד הס׃ כל העניין התרחש שם באופן צבאי מאוד‪,‬‬
‫את הישיבה‪.‬‬ ‫ניתן לחשוב‪ ,‬כי הֿ‪ 1A‬שלו‪ ,‬או כפי שזה כונה אצלו‪ ,‬אני‬
‫אב בית הדין כן‪ ,‬כבר הגיע הזמן‪.‬‬ ‫חושב׃ ‪ ,1A‬כי הוא נכח‪ ,‬אם כי לא למשך כל הזמן‪ ,‬סבורני‪ ,‬אני‬
‫לא‪ ...‬אני לא הכרתי איש באושוויץ‪ .‬לא היה לי שם מכר אישי‬
‫היועץ המשפטי אם בית המשפט ירשה לי‪ ,‬אשמיע עוד קטע קצר‬ ‫ולא הכרתי במרוצת הזמן אחד מאנשי הס״ס באופן אישי עד‬
‫של שתייםֿשלוש דקות מסליל ‪ ,9‬בעמ׳ ‪.380‬‬ ‫כדי כך‪ ,‬שהוא נחרט בזיכרוני או שוחחתי אתו‪ ,‬נאמר נא‪ ,‬משהו‬
‫לס בעמ׳ ‪ 444‬נשאל הס׃ ״אני שואל אותך‪ ,‬האם סקר הימלר‬ ‫פרטי; לא היה לי‪.‬‬
‫את המחנה והאם נוכח בעצמו בתהליכי ההשמדה? הס׃ כן‬ ‫לס הביקרת בתאי הגזים והמשרפות? ההתבוננת בהם?‬
‫בוודאי‪ ,‬בֿ‪ 1942‬ביקר הימלר במחנה והתבונן בתהליך כזה‬
‫מתחילתו ועד סופו‪ .‬ד״ר קאופמן׃ האם נכון אותו הדבר לגבי‬ ‫אייכמן לפני הבניינים‪ ,‬בהם התבוננתי למען הדיווח למילר‪,‬‬
‫אייכמן? הס׃ אייכמן היה באושוויץ לעתים חוזרות ונשנות‬ ‫כפי שאמרתי‪ ,‬כבר אמרתי‪ ,‬כי היו אלה אותם הביתנים כמו‬
‫וידע את התהליכים על דיוקם״‪.‬‬ ‫באותו יער בפולין‪ ,‬והיינו בשטח הממשל הכללי ואחר כך לפני‬
‫מתקן זה‪ ,‬לתוכו הובלו איכשהו בדיוק אז קבוצות‪ ,‬אולם לתוכו‬
‫אייכמן אני לא ידעתי יותר‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬מאשר אמרתי‪ .‬אני‬ ‫לא נכנסתי ולא התבוננתי במאומה‪ ,‬אלא הלכתי משם‪ ,‬כפי‬
‫הכרתי את הביתנים הקטנים שבתחילה‪ ,‬אני ידעתי כי כאן‬ ‫שכבר סיפרתי‪ ,‬זולת זאת לא התבוננתי במאומה‪ .‬ושלישית‪,‬‬
‫ממיתים עם דברי קרטון עגולים אלה‪ ,‬זאת אמר לי הס‪ ,‬אפילו‬ ‫המקום אותו הוא הראה לי‪ ,‬בו נשרפים המתים‪.‬‬
‫הראו לי אחד‪ ,‬אני אף דיווחתי למילר‪ ,‬לאחר מכן ראיתי בניין‬ ‫ד״ר סרבציוס הייתי מבקש להתיר לי עתה להפנות לעד‬
‫גדול זה‪ ,‬מבחוץ‪ ,‬בתהליך ההשמדה לא התבוננתי לא באושוויץ‬ ‫שאלה‪ ,‬כי נאמר שנמסרו לנאשם תעודות וספרים‪ .‬עד כמה‬
‫ולא בכל מקום אחר‪ ,‬רק במינסק נתקלתי בכך‪ ,‬כאשר ירו‪,‬‬ ‫שמסתבר לי‪ ,‬רק חודשים אחדים אחר כך נמסרו לו התעודות‬
‫מלבד זאת דחיתי זאת‪ ,‬כי לא יכולתי ולא רציתי לעשות זאת‪.‬‬ ‫והספרים‪ ,‬ואז נמסרה עדותו ביתר בהירות‪ ,‬עד כמה שמסתבר‬
‫אני השתמטתי מזאת‪ ,‬כי לי כבר עוררה ה‪ ...‬שרפת הגוויות‬ ‫לי מתוך דברי הנאשם עצמו‪ .‬הייתי מבקש אפוא להפנות את‬
‫תחושה‪ ...‬לא הייתי מסוגל לשאת זאת‪.‬‬ ‫השאלה לעד‪.‬‬
‫‪123‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪10‬‬

‫היועץ המשפטי הספר שקראת ממנו לנאשם‪ ,‬אותו קטע שנזכר‬ ‫הס‪ ...‬כן אמרתי‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬כי הס אמר לי‪ ,‬שהימלר היה‬
‫בתחילת הקטע שהושמע כאן‪ ,‬מאיזה ספר הוא?‬ ‫שם ואמר׃ אלה הם קרבות‪ ,‬בהם לא יצטרכו עוד הדורות‬
‫הבאים ל ִהלחם‪ ,‬אז הוא גם סיפר לי‪ ,‬כי הימלר התבונן בכל‬
‫העד לס מוזכר בעמ׳ ‪ ,375‬זהו כרך ‪ 11‬מן הסדרה הכחולה ‪(Blue‬‬ ‫התהליך ומה שנתקבל אצלי אז איכשהו תוך נטייה שלא‬
‫)‪ Series‬בהוצאה הגרמנית הרשמית‪.‬‬ ‫להאמין׃ הוא אמר לי כי ״רפו ברכיו״‪ .‬אני אמרתי בלבי׃ ״נו‬
‫ש‪ .‬פה כתוב שזה בעמוד ‪.444‬‬ ‫טוב‪ ,‬ובכן אני איני רוצה כי ירפו בר ַכי‪ ,‬אני לא אתבונן בזאת‪.‬‬
‫כי לגבי די היה בראיית השרפה של הגוויות‪ ,‬שרפת הגוויות‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫אב בית הדין אנו מפסיקים עכשיו‪ .‬הישיבה הבאה ביום ו׳ בשעה‬ ‫אב בית הדין אם יש לאדוני שאלה הקשורה בקטע האחרון‪,‬‬
‫‪ 09.00‬בבוקר‪.‬‬ ‫בבקשה‪ .‬אחרת – נפסיק‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪124‬‬

‫עד תומו‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬לגבי הונגריה למשל‪ ,‬״איש זה או האיש‬ ‫ישיבה מס׳ ‪11‬‬
‫ההוא״‪ ,‬תחום הגילים )‪ ,(Altersgrenze‬וכו׳‪.‬‬
‫כך היו קיימות לגבי – כיום איני יודע‪ ,‬סבורני – לגבי כל‬ ‫ה׳ באייר תשכ״א‬
‫ארץ הנחיות שונות‪ ,‬כי משרד החוץ מוכרח היה לתת הסכמתו‬
‫להנחיות אלו‪ .‬אם נתן משרד החוץ את הווטו שלו‪ ,‬בארצות‬
‫חוץ האירופיות‪ ,‬כמובן‪ ,‬אז‪...‬‬
‫)‪ 21‬באפריל ‪(1961‬‬
‫לס אולם נראה לי‪ ,‬כאילו בהערה הזו‪ ,‬וכאן מכוון המכתב‬ ‫אב בית הדין אני פותח את הישיבה האחת עשרה של המשפט‪ .‬בית‬
‫אליך‪ ,‬המדובר הוא בהנחיות אשר הוצאו על ידי מחלקתך‪.‬‬ ‫המשפט נותן החלטה שהיא‬
‫אייכמן כמובן מאליו‪ ,‬הלוא עלינו היה להוציא את ההנחיות‪,‬‬
‫אדוני הפקד‪ ,‬כי אנו מצדנו שאבנו את ההנחיות‪ ,‬ביקשנו את‬
‫ההנחיות או מראש משטרת הביטחון והס״ד )‪ (SD‬או מהימלר‬
‫החלטה מס׳ ‪6‬‬
‫)‪ ,(Himmler‬ואז היה עלינו להוסיף ולמסרן‪ ,‬כי לא הימלר נתן‬ ‫נודע לנו שהיה שימוש לרעה על ידי אחד הצלמים ברשות שנתנו‬
‫הנחיות אלו לפריס ולדן האג‪ ,‬אלא אנו‪.‬‬ ‫לצלם את ההליכים במשפט זה‪ .‬צלם זה צילם כמה מן הרשימות‬
‫לס טוב‪ ,‬מה אומרות עתה הנחיות אלו?‬ ‫הפרטיות שהנאשם עשה לעצמו באולם בית המשפט‪ .‬אותו צלם לא‬
‫יורשה עוד לצלם במשפט זה‪ ,‬והצילומים הנ״ל שעשה יושמדו‪.‬‬
‫אייכמן אדוני הפקד‪ ,‬מה קבעו במקרה הבודד‪ ,‬לגבי צרפת‬
‫ולגבי הולנד‪ ,‬תחום הגילים וכו׳‪ ,‬זאת לא אוכל למסור על‬ ‫בבקשה‪ ,‬נמשיך בשמיעת העדים‪.‬‬
‫דיוקו‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬בבקשה‪.‬‬
‫לס מה נוגע להולנד?‬ ‫אב בית הדין מר לס‪ ,‬אתה מעיד עדיין בשבועה‪.‬‬
‫אייכמן תחום הגילים; בהונגריה אוכל לנקוב בו בדיוק‪ ,‬תחום‬ ‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬תואיל לעיין באותו הקטע של הודעת‬
‫הגילים‪ ,‬כשירות לעבודה‪ ,‬מכסת הכלכלה‪...‬‬ ‫הנאשם המצוי בעמ׳ ‪ .402‬במה מדובר שם‪ ,‬מר לס?‬
‫לס הרשה לי‪ ,‬אתה אומר ״כשירות לעבודה״? סבורני כי‬ ‫העד לס מדובר שם לגבי מסמך שהצגתי באותו מעמד בפניו‪,‬‬
‫הכשירות לעבודה נקבעה על ידי מפקדי מחנות הריכוז?‬ ‫המוזכר בעמ׳ ‪.401‬‬
‫אייכמן כן‪ ,‬כן‪ ,‬בהונגריה רק הותר אז עוד לשלוח כשירים‬ ‫ש‪ .‬מה תוכנו הכללי של המסמך?‬
‫לעבודה; וזה דווקא החל באותו מועד‪ ,‬בו הופסק העניין‪.‬‬
‫אמרתי כל זאת‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬לא רק עתה‪ ,‬כאשר אני –‬ ‫ת‪ .‬הודעה של השלוחה בפריס אל המשרד בברלין‪.‬‬
‫הייתי אומר – נדחף לכך‪ ,‬דנתי בזה עד תומו לפני ימים אחדים‪.‬‬ ‫ש‪ .‬תודה רבה‪ .‬אבקש להשמיע את הקטע מעמ׳ ‪ 402‬עד ‪404‬׃‬
‫לס טוב‪ ,‬מה עוד היו ההנחיות הנוספות?‬ ‫לס הווה אומר‪ ,‬כי נמסרו לך על כך ידיעות שוטפות?‬
‫אייכמן סבורני‪ ,‬כי לאחר מכן היה כתוב‪ ,‬בדרך כלל׃ ״יש‬ ‫למחלקתך?‬
‫להימנע מחומרות הניתנות להימנע״ ובכך נסתיים העניין‪.‬‬ ‫אייכמן בוודאי‪ ,‬זה לא צריך היה להיות שוטף‪ ,‬כי על‬
‫הרייכספירר ציווה או ״עם ילדים״‪ ,‬״בלי ילדים״‪ ,‬״בלי‬ ‫המחלקה ‪ IVB4‬היה הלוא כבר להודיע מ ִצדה‪ ,‬עוד בטרם‬
‫התחשבות בתחום הגיל״‪ ...‬ואותן‪ ,...‬אפוא‪ ,‬אלו לא התקיימו‬ ‫החלו הגירושים‪ ,‬את לוח ההיסעים‪.‬‬
‫זמן רב מאוד‪ ,‬הנחיות אלו‪.‬‬ ‫לס טוב‪ ,‬לוח ההיסעים הודע ואז היה‪...‬‬
‫לס האם הוזכר בהנחיות גם ״בעת ניסיון בריחה יש להשתמש‬ ‫אייכמן כן‪ .‬בוודאי‪.‬‬
‫בנשק״?‬ ‫לס אושר המשלוח במכתבים כאלה על ידי‪...‬‬
‫אייכמן לא‪ ,‬זה אינו ידוע לי‪ .‬זה אינו ידוע לי‪ .‬ייתכן‪ ,‬בבקשה‪,‬‬ ‫אייכמן הרשויות הרשמיות‪.‬‬
‫כי במשלוחים רבים אלה‪ ,‬אנא‪ ,‬אני מדבר מתוך ניסיון‪ ,‬אם עלי‬ ‫לס הרשויות הרשמיות בחו״ל?‬
‫לומר‪ ,‬לא רק לגבי עניינים יהודיים‪ ,‬אבל לגבי משלוחים רבים‬
‫כל כך‪ ,‬הלוא שם נעשו בוודאי למאות‪ ,‬אם לא לאלפים‪,‬‬ ‫אייכמן אושר אומנם לא כל משלוח יחידי‪ ,‬לא כן‪ ,‬אלא‬
‫ניסיונות בריחה‪ ,‬אף הצליחו‪ .‬אז היו משמרות הליווי עסוקים‬ ‫בהסתיים הפעולה‪ ,‬או דיווחו עליה בנתיבי השירות‪ ,‬בתורת‬
‫מאוד‪ ,‬אילו היה כתוב שם׃ ״בעת ניסיון בריחה יש להשתמש‬ ‫דיווח‪ ,‬לא כן‪ ,‬או כבמקרה יחיד זה על אודות מקרים בודדים‬
‫בנשק״; איני יכול לתאר לעצמי‪ ,‬איני יכול לתאר לעצמי‪.‬‬ ‫מעולם לא דיווחו‪ ,‬אלא מדי פעם על אודות כל המבצע‪ .‬אבל‬
‫כאן זה הודע כמשלוח בודד‪ ,‬כנראה בגלל ההערה דלהלן על‬
‫בהונגריה‪ ,‬בהונגריה זה לא נעשה‪ ,‬בהונגריה‪ ,‬יודע אני זאת‬ ‫אודות אחיו של ליאון בלום )‪.(Léon Blum‬‬
‫בביטחון מוחלט‪ ,‬כי לא הגיעו לידי כך בעת ניסיונות בריחה‪,‬‬
‫להשתמש בנשק‪ ,‬זאת איני מאמין‪ ,‬זאת איני מאמין‪ ,‬איני מאמין‬ ‫לס מה פירוש ״חוג האנשים הכלול הולם את ההנחיות אשר‬
‫בוודאות‪ ,‬לא‪ .‬זאת בוודאי איני מאמין‪ .‬במקרה זה או אחר‪ ,‬לבל‬ ‫ניתנו״? אילו הנחיות?‬
‫אומר כאן חלילה דברי כזב‪ ,‬היה זה אולי אפשרי‪ ,‬כי במקרה זה‬ ‫אייכמן אלו הן ההנחיות‪ ,‬אותן הוציא הרייכספירר‬
‫או אחר‪ ,‬נוסף פעם איכשהו פסוק התוספת‪ ,‬אבל איני יכול‬ ‫)‪ (Reichsführer‬לביצוע הפינוי‪ ,‬כבר זכיתי לדון )בעניין זה(‬
‫‪125‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪11‬‬

‫לס אתה טוען‪ ,‬בֿ‪ ,1941‬כך בערך בנובמבר‪ ,‬באושוויץ‪ ,‬שכבר‬ ‫לתאר זאת לעצמי‪ ,‬איני רואה‪ ,‬גם כיום איני משתכנע מקיום‬
‫עבדו במתקני המתה בגז אלה‪.‬‬ ‫הצורך‪ ,‬שהגיע לידי כך‪.‬‬
‫אייכמן כן בוודאי‪ ,‬כן בוודאי‪ ,‬כן בוודאי‪ ,‬נכון‪.‬‬ ‫אב בית הדין מה זה ״פסוק התוספת״?‬
‫ועידת ואנזה היתה בֿ‪ ,1942‬אולם עתה‪ ,‬כיצד היתה זו‬ ‫המתורגמן פסוק נוסף‪ .‬בגרמנית׃ ‪.Zusatz‬‬
‫ועידת הסמכה‪ ,‬הווה אומר׃ ועידת הסמכה‪ ,‬ועידה בה הודיע‬ ‫היועץ המשפטי הכוונה לגבי השימוש בנשק‪ .‬הפסוק הנוסף של‬
‫היידריך על דבר הסמכתו‪ .‬אם כבר המיתו‪ ,‬ואומנם המיתו‪ ,‬כי‬ ‫ההוראה‪.‬‬
‫הלוא דיווחתי למילר אחרי ‪ ,1941‬אחרי פרוץ המלחמה עם‬
‫רוסיה‪ ,‬אני מהרהר עתה‪ ...‬מה היה‪ ,‬ובכן טוב‪ ,‬זה היה כנראה‪...‬‬ ‫נשמע עכשיו את ההקלטה של סרט מס׳ ‪ 9‬בעמ׳ ‪ ,408‬המתחיל‬
‫ארגון חמור יותר ודברים מעין אלה‪ ,‬הוא הלוא מונה על ידי‬ ‫במילים ”…‪.“Sie entsinnen sich‬‬
‫גרינג )‪ ;(Göring‬עד אז היו הלוא הקשיים גדולים מדי‪ ,‬יותר‬ ‫לס עודך נזכר בוועידת ואנזה )‪ ,(Wannsee‬עוד נספיק להיכנס‬
‫מדי רשויות מרכזיות‪.‬‬ ‫לפרטיה‪.‬‬
‫לס אני רואה בעובדה‪ ,‬כי הזמינו והביאו אותך לוועידת‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬בוודאי‪.‬‬
‫ואנזה‪ ,‬יותר רמז לכך‪ ,‬כי משימה זו‪ ,‬הפתרון לבעיית היהודים‬ ‫לס על כל פנים עולה על דעתי כי אתה נכחת בה‪.‬‬
‫על ידי השמדה‪ ,‬מסרה לידיך תפקיד בולט קצת יותר משאתה‬
‫רוצה לתאר‪.‬‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬בוודאי‪ .‬היה עלי אפילו לכתוב אף בעצמי הזמנות‬
‫אל מזכירי המדינה‪ ,‬זאת אומרת היידריך )‪ (Heydrich‬אמר לי‬
‫אייכמן לא‪ ,‬לא‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬אני הייתי מודה בכך‪ ,‬הייתי‬ ‫כאן ובקיצור‪ ,‬כיצד הוא רוצה זאת‪.‬‬
‫מודה בכך ללא כל )היסוס( נוסף‪ ,‬אבל כל אחד שהכיר אותי‬
‫ידע הלוא‪ ,‬סוף כל סוף‪ ,‬מי אני; אני הייתי מתמיד ראש מחלקה‬ ‫לס מדוע הוזמנת לוועידת ואנזה זאת‪ ,‬בה בשעה שהיה לך‬
‫במשרד ‪ – IVB4‬וראש מחלקה במשרדה של משטרת המדינה‬ ‫הלוא תפקיד נמוך כל כך?‬
‫החשאית הוא אינו יכול‪ ,‬הוא אינו יכול בכלל לפרוץ מתוך‬ ‫אייכמן אדוני הפקד‪ ,‬היה עלי לכתוב את ההזמנות‪ ,‬שומה עלי‬
‫המסגרת‪ ,‬בתוכה הוא רתום‪ ,‬זה כלל אינו אפשרי‪.‬‬ ‫ה‪ ,...‬שומה עלי לתת להיידריך את הנתונים לנאומו‪ ,‬אותו הוא‬
‫לס ההיה זה מקובל בוועידות מרחיקות לכת מעין אלו‪ ,‬שם‬ ‫נאם‪ ,‬כל מספרי ההגירה וכל זאת‪ ,‬זה היה הלוא עלי לתת לו‪,‬‬
‫נפגשו )אנשי( הצמרת‪ ,‬להזמין גם את הרפרנטים הקטנים?‬ ‫זאת הוא דרש ממני‪ ,‬אני הייתי הלוא ראש המחלקה במשרדה‬
‫של המשטרה המדינית החשאית‪ ,‬אבל לא ראש המחלקה‬
‫אייכמן כן‪.‬‬ ‫במשרד הראשי ל ִמנהל ולמשק‪.‬‬
‫לס כך זה היה נהוג?‬ ‫לס האם נכח גם מילר )‪?(Müller‬‬
‫אייכמן כן‪ ,‬כן‪ ,‬זה היה כך‪ ,‬זה קרה לא רק אצלנו‪ ,‬כי אם כל‬ ‫אייכמן גם מילר נכח‪ ,‬כן בוודאי‪ ,‬היתה זו ועידה ב‪ ,...‬כפי‬
‫מפקד ראשי‪...‬‬ ‫שנהגו להגיד אז‪ ,‬״ברמה גבוהה״‪ ,‬דהיינו רק מזכירי מדינה‪.‬‬
‫לס לַד ֵבּר לא היית זכאי?‬ ‫לס מדוע הביאו ו ִקרבו את אייכמן הקטן? רק משום היותו‬
‫אייכמן לא‪ ,‬לדבר הם לא היו זכאים‪ ,‬לא‪ ,‬לא‪ ,‬לא היתה להם‬ ‫ראש המחלקה?‬
‫זכות זו‪ ,‬אנא‪ ,‬הרי אף אני ֻצוויתי לבוא ללובלאינה )‪(Ljubljana‬‬ ‫אייכמן אני הייתי ראש המחלקה וכמובן שהיה עלי להיות‬
‫‪ Laibach‬או בזגרב )‪ ,(Zagreb‬כמדומני היה זה‪ ,‬צוויתי לשם‪,‬‬ ‫נוכח‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬לא היתה לי אפשרות לשאת שם‪ ,‬למשל‬
‫מקום שם נשא היידריך נאום עקרוני ביחס לפינוי הסלובנים‪,‬‬ ‫הרצאה‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬או לבלוט איכשהו באופן ענייני בוועידת‬
‫אני כלל לא עסקתי במשלוחי סלובנים‪ ,‬זולת‪ ,‬כמדוני‪ ,‬היה עלי‬ ‫ואנזה‪ ,‬בדברי עם מזכירי המדינה השונים‪ .‬אף במקרה אחד לא‬
‫גם כן להכין לוחות היסעים‪ ,‬ותו לא‪.‬‬ ‫דנתי בעניינים כאלה עם איזה מזכיר מדינה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי מר לס בעמ׳ ‪ ,413‬לפני הקטע שבדעתי להשמיע‪,‬‬ ‫לס האם לא היתה זו הדרך המקובלת‪ ,‬לוּ אמר לך מילר׃‬
‫המתחיל בשאלתך ”‪ – “Ich müchte vielleicht so fragen‬במה‬ ‫״אייכמן‪ ,‬הכן נא את כל החומר‪ ,‬כך שיהא לאל ידי‪ ,‬אם ֶא ָש ֵאל‪,‬‬
‫דובר?‬ ‫למסור על כך דו״ח? ואייכמן היה ממציא את החומר״‪.‬‬
‫העד לס היתה זו שאלה כללית‪ ,‬על המשך בקשר להנחיות‪.‬‬ ‫אייכמן לא‪ ,‬זאת דרש ממני היידריך‪ ,‬זאת כבר אמרתי‪ ,‬אדוני‬
‫היועץ המשפטי אבקש להשמיע את הקטע מאמצע עמ׳ ‪ 413‬עד‬ ‫הפקד‪ ,‬היידריך דרש זאת ממני‪.‬‬
‫אמצע עמ׳ ‪416‬׃‬ ‫לס אז הכינות את החומר בעבור היידריך; הלוא היידריך‬
‫בוודאי לא ישאלך בעת הוועידה מדי פעם‪ ,‬אם נכון מה שהוא‬
‫לס טוב‪ ,‬אשאל אולי כך׃ במה נבדלו אותן ההנחיות בנוגע‬
‫אמר‪.‬‬
‫לרייך לשטחים הכבושים במערב ובמזרח ובמדינות בעלות‬
‫הברית )לרייך(‪ .‬ובשעה שאני מדבר עכשיו על הנחיות‪ ,‬כי אז‬ ‫אייכמן לא‪ ,‬זאת דרש ממני קודם לכן‪ ,‬בדיוק כך כפי‬
‫איני מתכוון להנחיות שאתה קיבלת מרשויות אחרות‪ ,‬אלא‬ ‫שפעמיים‪ ,...‬כן‪ ,‬ענייני ההגירה‪ ,‬כי ועידת ואנזה היתה הלוא רק‬
‫הנחיות שניתנו על ידיך לנציגיך באותם השטחים השונים‪.‬‬ ‫ההתחלה של ענייני ההמתה עצמם‪ ,‬לא כן?‬
‫אייכמן אדוני הפקד‪ ,‬זה היה בעניין הראשוני – ובכן‪ ,‬זאת‬ ‫לס כן‪ ,‬באופן רשמי‪ .‬בהמתה כבר עסקו לפני כן‪.‬‬
‫היתה בכלל הסיבה‪ ,‬שבעטיה אותם האנשים הרי‪ ...‬מן‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬אבל ‪....1941‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪126‬‬

‫מפריס‪ ,‬זהו‪ ,‬כפי שאני רואה תיק – ״פריס‪21.7.1942 ,‬״‪.‬‬ ‫ה)שטחים( המערביים‪ ...‬בשטח הממשל הכללי‪ ,‬הרי לא‪ ,‬גם לא‬
‫החתימה היא של דנקר?‬ ‫בשטחים הכבושים של רוסיה‪ ,‬פה היה‪ ...‬דבר כזה לא היה‬
‫אייכמן כן‪.‬‬ ‫קיים‪ .‬אז היה ה‪ ...‬הביצוע‪ ...‬קודם המאמצים לביצוע הפינוי‪.‬‬
‫לס הנידון׃ גירוש יהודים‪.‬‬ ‫לס אלה היו ההנחיות‪ ,‬שאותן קיבלו האנשים?‬
‫‪ (1‬זיכרון דברים׃‬ ‫אייכמן זה היה – זאת היתה – הוראה כללית‪ ,‬זה היה בכלל‬
‫בֿ‪ 20.7.1942‬טילפנו הנה אוברשטורמבנפירר אייכמן והס״ס‬ ‫היסוד‪ ,‬זאת היתה הרי פקודתו של הימלר‪ .‬ובכן‪ ,‬עכשיו היה‬
‫אוברשטורמפירר נובק )‪ (Novak‬מן הרזה״א )‪.IVB4 ,(RSHA‬‬ ‫קודם כול הצורך‪ ,‬בארצות הללו‪ ,‬אדוני הפקד – את היסוד‬
‫עם הס״ס אוברשטורמבנפירר אייכמן נידונה שאלת גירוש‬ ‫החוקי‪ ...‬ליצור את הבסיס החוקי‪ ,‬על יסוד‪ ,...‬או על ידי תקנה‪,‬‬
‫הילדים‪ .‬הוא החליט כי ברגע ששוב יתאפשר השילוח לשטח‬ ‫או בעזרת צווים‪ ,‬שעל בסיס זה הפינוי יהיה בכלל בר ביצוע‪.‬‬
‫הממשל הכללי‪ ,‬יוכלו לנוע משלוחי ילדים‪ .‬הס״ס‬ ‫וכאן היה על אותם האנשים‪ ,‬כמו ַדנקר )‪ (Dannecker‬וכמו –‬
‫אוברשטורמפירר נובק הבטיח לאפשר בסוף אוגוסט‪ ,‬בתחילת‬ ‫כמו ויסליצני )‪ (Wisliceny‬וכו׳‪ – ...‬היה עליהם ביחד עם יתר‬
‫ספטמבר‪ ,‬שישה משלוחים לשטח הממשל הכללי‪ ,‬שייכלו‬ ‫אנשי הצוות של הרשות המקומית של המפקד‪ ,‬או היה על‬
‫להכיל יהודים מסוגים שונים )גם בלתי כשירים לעבודה וזקנים(‪.‬‬ ‫ויסליצני ביחד עם שאר אנשי הצוות של הצירות לחטט ולמצוא‬
‫הס״ס אוברשטורמבנפירר אייכמן קיבל הודעה‪ ,‬שלפי שעה‬ ‫מה יכול כאן לבוא קודם כול בכלל בחשבון‪ .‬כי כל עוד לא על‬
‫יאופשרו בקושי עשרה משלוחים ושזה לא בעניין‪ ...‬שיש מגעים‬ ‫חוקי‪ ...‬על בסיס חוקי‪ ,‬איך אני אומר זאת – לא על יסוד חוקי‪...‬‬
‫עם הממשלה הצרפתית בעניין המשך המעצרים של יהודים‬ ‫לס נכון – מובן – כפי שכבר אמרת זאת פעמים אחדות‪ ,‬אבל‬
‫נוספים‪ .‬בעניין המשלוח מבורדו‪ ,‬שהתבטל‪ ,‬הוסבר שכתוצאה‬ ‫– ההנחיות שניתנו לאותם הנציגים על ידי המשרד שלך‪ ,‬או‬
‫מן ההבטחה אשר ניתנה על ידי הס״ס שטנדרטנפירר ד״ר קנוכן‬ ‫על ידי האגף שלך‪ ,‬על ידי המחלקה שלך ‪ IVB4‬לא?‪...‬‬
‫)‪ (Knochen‬לראש המשטרה הצרפתית בוסקה )‪,(Bousquet‬‬ ‫אייכמן עכשיו באים לזה – כן – כן – ‪...‬‬
‫לקחת לפי שעה רק יהודים חסרי נתינות‪ ,‬בלי ״תוספת מקומית״‪,‬‬
‫נוצר מצב חדש לגמרי‪ ,‬אשר הפר את כל המערך‪.‬‬ ‫לס אני יכול להבין שאתה תאמר‪ ,‬או שאתה מתכוון לומר‪ ,‬כי‬
‫המדובר הוא בהנחיות הללו‪ .‬ההנחיות היו שהנציגים יבואו‬
‫‪ (2‬לידיעתו של ס״ס אוברשטורמפירר רטקה )‪.(Röthke‬‬ ‫בקשרים עם השלטונות הנמצאים במקום‪ ,‬שיודיעו להם כמה‬
‫‪ (3‬לידיעתו ולאסמכתאותיו של הס״ס אונטרשטורמפירר‬ ‫אנשים כבר לספק למשלוח‪...‬‬
‫היינריכזון )‪.(Heinrichsohn‬‬ ‫אייכמן כן‪.‬‬
‫אייכמן כן‪.‬‬
‫לס בכדי שאתה תמשיך הלאה‪...‬‬
‫לס אתה רוצה לומר משהו בנידון?‬
‫אייכמן כן‪.‬‬
‫אייכמן אני זוכר עכשיו בנוגע לילדים‪ ,‬אני זוכר ששמעתי על‬
‫כך‪ .‬ההכרעה העקרונית הזאת בשביל אותם ילדים נעשתה על‬ ‫לס מה הן ההנחיות? לזאת אני מתכוון‪.‬‬
‫ידי הימלר אישית‪ .‬השאלה הוגשה מן המשרד הראשי לביטחון‬ ‫אייכמן עכשיו על יסוד אותה עובדה באים – זאת אומרת אם‬
‫הרייך באמצעות גרופנפירר מילר‪ ,‬שזהו מצב העניינים‬ ‫המקום הבשיל עד כדי כך‪ ,‬שאפשר היה‪ ,‬אפוא‪ ,‬עם הפינוי‪...‬‬
‫ונתבקשו הוראות כיצד יש לנהוג והעניין הזה לא הוכרע לא‬ ‫נאמר – להתחיל עם הפינוי‪ .‬אז באו ההנחיות לביצוע הפינוי –‬
‫על ידי מילר ואף לא הוכרע על ידי ראש משטרת הביטחון‬ ‫ואלה היו לעתים קרובות שונות‪ ,‬לפי זה שקבע אותן‬
‫והס״ד‪ ,‬אלא הובא בפני הימלר והימלר הכריע אז׃ ״להסיע״‪.‬‬ ‫הרייכספירר‪ ,‬זאת אומרת הימלר‪ ,‬ובכן לדוגמה‪...‬‬
‫אני זוכר עכשיו‪ ,‬כאשר אני‪ ...‬אדוני הפקד‪ ,‬אני לפני ימים‬ ‫לס ההנחיות היו שונות בשביל השטחים השונים?‬
‫אחדים‪ ...‬כאשר היה איזשהו עניין עם ילדים‪.‬‬ ‫אייכמן בשביל השטחים השונים‪ ,‬כן‪.‬‬
‫לס בעניין המופתי הגדול‪.‬‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬בקטע המתחיל בעמ׳ ‪ 699‬למטה מדובר‬
‫אייכמן נכון‪ ,‬כן‪ ,‬אז אני‪ ,‬דומני‪ ,‬אמרתי שאני זוכר איכשהו‬ ‫על מסמך‪ .‬הראית מסמך זה?‬
‫עניין עם ילדים‪ ,‬אבל זה לא זה – זהו‪ ,‬זהו‪ ...‬כן‪ .‬על כך ציווה‬
‫הימלר אישית‪.‬‬ ‫העד לס כן‪.‬‬
‫לס האם יש להכרעה זאת קשר כלשהו ״לשאלות טכניות של‬ ‫היועץ המשפטי וקראת את המסמך?‬
‫המשלוח״‪ ,‬גורלם של ‪ 4,000‬ילדים‪ ,‬הנשלחים למחנה‬ ‫העד לס הקראתי את המסמך‪.‬‬
‫השמדה?‬
‫היועץ המשפטי וכך עשית גם במקומות רבים אחרים‪ ,‬קראת את‬
‫אייכמן כן‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬במקרה זה עם ההנחיות לביצוע‬ ‫המסמך‪ ,‬ומה ביקשת מהנאשם שיעשה?‬
‫המשלוחים‪ ,‬כי אלה הן‪ ,‬ה‪ ...‬הרשויות של המפקד‪ ...‬צריך היה‬
‫הרי לצייד אותן בהנחיות והנחיות אלה הייתי צריך להשיג‬ ‫העד לס אם ברצונו להביע את הערותיו‪.‬‬
‫בשבילי‪ .‬את אלה המחלקה היתה צריכה להשיג‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי תודה‪ .‬אני מבקש להשמיע את הקטע‬
‫לס התרצה לחתום לי על המסמך לשם זיהוי?‬ ‫מעמ׳ ‪ ,699‬מהמילים ”…‪.“Ich zeige Ihnen jetzt‬‬
‫היועץ המשפטי אבקש להשמיע את הקטע בעמ׳ ‪ 711‬למטה‪,‬‬ ‫לס אני מראה לך עכשיו תצלום מס׳ ‪ – 20‬רשום ‪8.6.1960‬‬
‫‪127‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪11‬‬

‫בעלות אופי תובלתי בלבד״‪ .‬זו היתה שאלתך‪ ,‬לא כן‪ ,‬אדוני‬ ‫המתחיל בשאלתו של מר לס׃ ‪“Könnnen Sie mir vielleicht noch‬‬
‫הפקד?‬ ‫”?‪.eine Sache erklären‬‬
‫לס היא לא היתה בעלת אופי תובלתי גרידא?‬ ‫לס התוכל אולי להסביר לי עוד דבר‪ ,‬שהוא שוב ושוב אינו‬
‫אייכמן כמובן שלא היה זה בעל אופי תובלתי בלבד‪ ,‬אבל‬ ‫ניתן להבנתי‪ .‬השאלה‪ ,‬שאין זה רצוי להחזיר את יהודי חו״ל‬
‫ההנחיות היו‪ ,‬הלוא‪ ,‬התנאי לביצוע בכלל‪.‬‬ ‫והחרמת רכוש יהודי‪ .‬מה לזאת ול״שאלות טכניות של‬
‫טרנספורט״?‬
‫לס היתה כאן שליחות מיוחדת‪ .‬נכון? היתה כאן משימה‬
‫מיוחדת‪ ,‬אשר היו חייבים לפתרה – ההשמדה של היהודים‪,‬‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬אדוני הפקד‪.‬‬
‫אשר – כפי שאמרת – קיבלת מלמעלה‪ .‬מתוך כך נבעו אז‬ ‫לס מכאן‪ – ...‬אל תיכנס תמיד לתוך דברי‪ ...‬אני מבקש‬
‫הבעיות השונות האלה‪ ,‬אבל‪...‬‬ ‫סליחה‪.‬‬
‫אייכמן כמובן‪ ,‬אדוני הפקד‪...‬‬ ‫אייכמן בבקשה‪.‬‬
‫לס ‪...‬שום דבר ישיר‪ .‬רצית תמיד לתאר את העניין כך‪ ,‬כאילו‬ ‫לס מכאן הרי יוצא שוב ושוב שמחלקתך עסקה גם בבעיות‬
‫היית כאן רק קצין תחבורה – ושום דבר אחר‪.‬‬ ‫אלה‪.‬‬
‫אייכמן מה שבדרך כלל גם היה כך‪ ,‬אדוני הפקד‪.‬‬ ‫אייכמן במידת מה‪.‬‬
‫לס נוסף לבעיות המשלוח‪.‬‬
‫המתרגם כאן קטע משובש של דברי שניהם‪.‬‬
‫אייכמן כן‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬זה נכון במידה מסוימת‪ ,‬כי עניינים‬
‫לס אני מבקש לא להפסיק – כי‪ ,‬כפי שנובע מכל המסמכים‬ ‫אלה הם הרי הנחות קודמות‪ ,‬בכדי שאפשר יהיה בכלל לבצע‬
‫שהוצגו עד כה‪ ,‬היה תפקידך גדול בהרבה‪ .‬היה עליך להתערב‬ ‫פינוי‪ ,‬כי הרי אינני יכול‪ ...‬זה הרי איננו יכול ללכת ככה‪ ,‬שאיזה‬
‫באופן פעיל בעניינים אלה‪ .‬השאלה האם פעלת‪ ,‬מאיזה צד‬ ‫שהם פקידים של איזו שהיא רשות מ ַפנה‪ ,‬יוצאים פשוט לרחוב‬
‫שהוא‪ ,‬על יסוד פקודה שניתנה קודם לכן‪ ,‬היא לדעתי חסרת‬ ‫וללא כל אבחנה פשוט תופסים ומפנים כל יהודי‪ ,‬משום שזה‬
‫משמעות לחלוטין בעניין זה‪ .‬עובדה היא‪ ,‬של ִצדה של השאלה‬ ‫נקרא ״שילוח היהודים״‪.‬‬
‫התובלתית – השאלה התובלתית טכנית‪ ,‬כפי שקראת לזה‪,‬‬
‫עסקת גם בשטחים‪ ,‬אשר בוודאי לא היה להם כל קשר‬ ‫זה לא הולך כך‪ ...‬זה הרי אי אפשר‪ ,‬אלא כאן היה צורך‪...‬‬
‫לשאלות תובלתיות טכניות‪.‬‬ ‫את כל הקשיים‪ ...‬היה צורך שֿ‪ ,IVB4‬אצל הרשויות‬
‫המוסמכות‪ ,‬כפי שכבר זכיתי לחזור ולומר –‬
‫אייכמן האם מותר לי עתה‪...‬‬ ‫לס הייתי רוצה עכשיו להפסיק אותך‪...‬‬
‫לס בבקשה‪ ,‬האם תסכים לזה?‬ ‫אייכמן כן‪.‬‬
‫אייכמן אדוני הפקד‪ ,‬המחלקה ‪ IVB4‬לא קיבלה מעולם‬ ‫לס כי סרט ההקלטה מסתיים‪ .‬מחר נמשיך לשוחח על זאת‪.‬‬
‫פקודות המתה – מעולם לא‪ .‬בעניין זה לא היה למחלקה‬ ‫השעה היא עכשיו בדיוק ‪.14.14‬‬
‫‪ IVB4‬כל מגע‪ ,‬אלא היה זה החלק התובלתי גרידא‪ ,‬אליו‬
‫אייכמן טוב‪.‬‬
‫נדרשו כמובן – כפי שהרי מסרתי זאת‪ ,‬התנאים הואיל‪ ...‬כבר‬
‫אמרתי אתמול כמדומני‪ – ...‬כי כך זה מעולם לא יכול היה‬ ‫היועץ המשפטי אני מבקש להשמיע מעמ׳ ‪ 716‬מראשית העמוד‪.‬‬
‫ללכת – ובכן‪ ,‬למשל פקודה עבור פריס‪ ,‬דן האג או בריסל –‬ ‫לס האם היה זה חוק הרייך – או נאמר ככה – ההיה הפתרון‬
‫״כאן אלף איש לתוך רכבת אחת״‪ ,‬כי אז צריך היה להמציא‬ ‫הסופי של שאלת היהודים גם הוא חוק הרייך?‬
‫הנחיות – כי על האנשים היה‪ ,‬על הרשות המ ַפנה היה הרי‬ ‫אייכמן הפתרון הסופי של שאלת היהודים עצמו – ובכן‪ ,‬אני‬
‫לדעת מה ואיזה חוג של אנשים‪ .‬קביעה זו הוסיפה ומסרה –‬ ‫מתכוון עתה למשל‪ ,‬לתפקיד המיוחד אשר הוטל על היידריך –‬
‫כמובן – בזאת עלי להודות‪ ,‬המחלקה ‪ ,IVB4‬בהתאם להוראות‬ ‫אם לומר זאת פעם בהדגשה – ההמתה – לא היתה חוק הרייך‬
‫ולפקודות של הממונים על ‪ ,IVB4‬שהיו קיימות בידינו‪.‬‬ ‫– זו היתה פקודת הפירר‪ ,‬מה שנקרא פקודת הפירר‪ ,‬והימלר‬
‫היועץ המשפטי אבקש את הקטע הבא מעמ׳ ‪ ,724‬המתחיל‬ ‫והיידריך וראש המשרד הראשי למשק ול ִמנהל‪ ,‬התחלקו‬
‫במילים׃ ”…‪ “Aber für alle Fragen‬והנגמר בעמ׳ ‪ 729‬במילים׃‬ ‫ביניהם כראשי משרדים )בביצוע( פקודת הפירר הזאת‪ ,‬בהתאם‬
‫”‪.“Herr Hauptmann, das ist sicher‬‬ ‫לתפיסה התחוקתית דאז‪ ,‬אשר היתה נחלת הכלל‪ ,‬נאמר‬
‫לס אולם לגבי כל השאלות הנוגעות ליהודים בשטחים‬ ‫״לדברי הפירר תוקף חוק״‪.‬‬
‫הכבושים או בשטחים אחרים‪ ,‬נפלו בתחומו של נציגך‪ ,‬אשר‬ ‫זהו דבר ידוע‪ ,‬אשר לא רק במקרה זה‪ ,‬אלא בכל המקרים –‬
‫הם‪...‬‬ ‫בכל הרשויות המרכזיות – היתה חובה להתחשב בה באופן‬
‫אייכמן כן‪ ,‬בוודאי‪ ,‬מובן מאליו‪...‬‬ ‫הולם‪ .‬לדברי הפירר תוקף חוק – כך זה נקרא תמיד ובכל‬
‫מקום‪.‬‬
‫לס עניין יהודים?‪...‬‬ ‫לס זוהי אפוא התשובה לשאלתי זה עתה?‬
‫אייכמן כן בוודאי‪ ,‬כמובן‪ ,‬זה‪ ...‬זה‪ ...‬זה באמת‪ ...‬אדוני הפקד‪,‬‬ ‫אייכמן זה מאתמול – זו היתה התשובה‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬כן‬
‫זה‪...‬‬ ‫בהחלט‪ ,‬כי היתה כאן השאלה‪ ,‬השאלה אשר הוצגה כמובן‬
‫לס והוא היה הרשות המוסמכת‪.‬‬ ‫בצדק‪ ,‬אדוני הפקד – דהיינו ״ההיו משימות המחלקה לא‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪128‬‬

‫עם שטורמבנפירר אייכמן ברזה״א‪ ,‬אושרה הארכת ה ַאר ָכּה עד‬ ‫אייכמן הוא היה הרשות המוסמכת לזה‪ ,‬זה נכון‪ ,‬אדוני הפקד‪,‬‬
‫‪.15.9.1941‬‬ ‫רק שלא יכול היה כמובן‪ ,‬להחליט על דעת עצמו‪.‬‬
‫‪...‬״זה איני יכול לקרוא‪ ,‬מה שכתוב כאן‪...‬״‬ ‫לס את ההחלטה הרי קיבל ממך‪.‬‬
‫התואיל להתבונן במסמך?‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬בוודאי‪ .‬לזה היו לו ההוראות וההנחיות‬
‫אייכמן כן בוודאי‪.‬‬ ‫המתאימות מברלין‪ ,‬ועתה היה עליו לראות‪ ,‬לדאוג כיצד‪...‬‬
‫יוכל לתאם איכשהו הנחיות אלו עם מאמציו של הבד״ס‬
‫לס ולהתבטא לגבי זה?‬ ‫)‪ (BdS‬והמפקד הבכיר של ס״ס ומשטרה‪ .‬פקודה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫אייכמן זהו מכתב שחיבר הרגירונגסראט זור )‪(Suhr‬‬ ‫פקודה עיקשת מברלין אל הרפרנט‪ ,‬היתה למשל נטולת‬
‫במחלקתי – דהיינו יש‪ – ...‬יש להביא זאת בהקשר עם‬ ‫משמעות לחלוטין אם הבד״ס או המפקד הבכיר של ס״ס‬
‫המשאלה או עם ה‪ ...‬עם ההרגל של גרינג להצטייד בחפצי‬ ‫ומשטרה התנגדו מסיבות כלשהן‪.‬‬
‫אמנות בעלי ערך יוצא מן הכלל‪ ,‬תמונות וכיוצא באלה‪ ,‬כפי‬ ‫לס הואיל – כפי שאמרת – דובר בפקודה של הפירר‪...‬‬
‫שעשה זאת גם במערב והוא )ערך( כאן – זו כמובן‪ ,‬שוב‬
‫איזו‪ ...‬איזה‪ ...‬מאיזה מכתב בגרסה הסופית‪ ...‬מזיכרון הדברים‬ ‫אייכמן כן בוודאי‪.‬‬
‫אפשר היה להסיק מ ַאין הוא‪ ...‬כיצד זה הופנה לֿ‪– IVB4‬‬ ‫לס ‪...‬קשה לי לתאר לעצמי שאחד מאנשי הבד״ס במרחבים‬
‫והוּכוון אלי‪ ...‬בוודאי נקבע‪ ,‬שכאן במשטרת המדינה‪ ,‬בנקודת‬ ‫השונים היה מעז לעשות דבר כלשהו אשר היה גורם קשיים‬
‫משטרת המדינה החשאית‪ ,‬דיסלדורף‪ ,‬יש דברים כאלה‪ ,‬מכיוון‬ ‫לרפרנט המיוחד במרחב‪.‬‬
‫שזה הופנה רק לנקודת משטרת המדינה‪ ,‬מוכרחה היתה אפוא‬ ‫אייכמן לא‪ ,‬כאן הנך צודק‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬היה אומנם כך‪ ,‬כפי‬
‫להינתן הצבעה מאיזו רשות שהיא – היתה צריכה להינתן –‬ ‫שאמרת‪ .‬רק בצרפת‪ ,‬למשל – היה הלוא כתנאי מוקדם – אולם‬
‫מה שהיה שם‪ ,‬בעקבות זאת זה חובר על ידי זור ונכתב‬ ‫גם בשאר הארצות – היה צורך‪ ,‬כתנאי מוקדם‪ ,‬להבהיר ראשית‬
‫למשטרת המדינה הזאת‪ .‬ישנה גם חתימתו של זור‪.‬‬ ‫את הצד התחיקתי במרחב ריבונות זה – אם מותר לי פעם‬
‫לס אהא? זאת חתימתו של זור?‬ ‫להתבטא כך‪ .‬ורק אז היה מתאפשר כל השאר‪.‬‬
‫אייכמן של זור‪ ...‬כן‪ ...‬זהו זור‪ ...‬כן‪.‬‬ ‫לס באומרך ״תחיקתי״ – המתכוון אתה לשאלות לאומיוּת?‬
‫לס אין זו שאלה תובלתית טכנית?‬ ‫אייכמן הכול‪ ,...‬ה‪ ...‬השאלות כולן )אשר ַהסָדָרתן( עם‬
‫אייכמן לא‪ ,‬אין זו שאלה תובלתית טכנית‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬זה‬ ‫הממשלה הצרפתית – אשר תבעה הלוא לעצמה ריבונות –‬
‫בטוח‪.‬‬ ‫היתה נחוצה כמו שזה גם מסתבר‪ ,‬בבקשה‪ ,‬מן המסמכים‬
‫האלה‪ ,‬שכבר חתמתי עליהם‪.‬‬
‫היועץ המשפטי אבקש כעת את הקטע המתחיל בעמ׳ ‪ 781‬באמצע‪,‬‬
‫החל משאלתו של הפקד לס ‪“Sie sagen, Sie hatten nichts mit‬‬ ‫לס אני מראה לך עתה תצלום שסומן על י ִדי במספרים ‪,1+2‬‬
‫”‪ der Tötung zu tun‬ונגמר בעמ׳ ‪.784‬‬ ‫‪ .9.6.1960‬אני קורא עתה באוזניך׃‬
‫לס אומר אתה שלא היה לך כל חלק בהמתה?‬ ‫״המשרד הראשי לביטחון הרייך )‪IVB4b,2786/41G (511‬‬
‫ברלין דרוםֿמערב ‪ – 11‬ביום ‪ 14‬באוגוסט ‪ – 1941‬סודי –‬
‫אייכמן כן‪.‬‬ ‫מכתב דחוף – אל נקודת משטרת המדינה – לידי אדון אס‪...‬‬
‫לס אבל המשלוחים להמתה הוצבו‪ ,‬האנשים להמתה סופקו‪...‬‬ ‫אסיסטנט?‪..‬״‬
‫אייכמן כן‪ ,‬אומנם‪ ,‬זה נכון במידה‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬שקיבלתי את‬ ‫אייכמן א ֶסס‪‬ר‪...‬‬
‫הפקודה לכך‪ ,‬ל ַפנות‪ ,‬אך לא כל אדם אשר פיניתי הומת‪ .‬זה‬ ‫לס ״אססור ד״ר ונקנר )‪) (Wenkner‬או ממלא תפקידו( –‬
‫נעלם בכלל מידיעתי מי הומת ומי לא‪ ,‬אחרת לא היו נמצאים‬ ‫‪ ,OVIA‬בדיסלדורף )‪ ,(Düsseldorf‬רח׳ פרינץֿגיאורג ‪– 98‬‬
‫שוב עם הספירה ‪ 2,400,000‬איש‪.‬‬ ‫)‪ (Prinz Georg‬הנידון׃ אוצרות אמנות יהודיים‪ – .‬סימוכין׃‬
‫לס כבר אתמול השיבותי לך על כך‪ ,‬ואמרתי שלא בזכותך‬ ‫אין‪ .‬עקב גורמים מיוחדים מבקש אני להודיעני עד‬
‫עוד נמצאו יהודים‪ ,‬אלא בזכותן של בעלות הברית‪ ,‬אשר הביאו‬ ‫לֿ‪ ,5.9.1941‬האם ‪ ...‬ובמקרה שישנם׃ אלו – חפצי אמנות‬
‫את הניצחון‪ .‬אילו הוסיפה ונמשכה המלחמה עוד יותר זמן‪ ,‬כי‬ ‫בעלי ערך מיוחד נמצאים במרחבכם‪ ,‬עדיין בבעלות יהודית‪,‬‬
‫אז‪ ,‬כנראה‪ ,‬אף שני מיליונים אלה לא היו עוד בחיים‪ .‬כי‬ ‫דהיינו נכסי אמנות‪ ,‬מהסוג שהיו פעם בבעלות יהודית וניתן‬
‫תכניתך היתה השמדה‪ ,‬השמדה גמורה של כל היהודים‪.‬‬ ‫אולי להשיגן בדרך מכירה פומבית – או – קנייה‪ .‬את חפצי‬
‫אייכמן תכניתי לא‪ ,‬כי לי לא היה כל קשר לתכנית זאת‪ ,‬אדוני‬ ‫האמנות יש לציין לא רק לפי סוגם באופן כללי‪ ,‬אלא לתת‬
‫הפקד‪.‬‬ ‫תיאור מדויק ומפורט‪ .‬לזה שייכים קודם כול הפרטים הבאים׃‬
‫שם היוצר‪ ,‬גיל‪ ,‬הערך המשוער‪ ,‬ציון בעל זכות החלישה‬
‫לס כן‪ ,‬בוודאי שהיה לך קשר לתכנית‪ ,‬כי‪...‬‬ ‫הנוכחי‪ ,‬תיאור מקוצר של יחסי הבעלות עד כה‪ ,‬סימני היכר‬
‫אייכמן כן‪ ,‬אני‪ ...‬משום פעולתי המסייעת אני בוודאי אשם‪,‬‬ ‫נוספים בעלי משמעות מיוחדת‪ ,‬הכוונה היא להציע חפצי‬
‫זה ברור לגמרי‪ ,‬את זה הרי כבר אמרתי פעם – במידה זאת‬ ‫אמנות אלה לרשות גבוהה ביותר לקנייה – ב)תוקף ה(תפקיד‬
‫אינני יכול להתחמק מאחריות‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬וזה היה אווילי‬ ‫)חתום( אייכמן״‪ .‬״אומת על ידי עובדת לשכה״ – ואחר כך‬
‫אילו רציתי לנסות זאת‪ ,‬כי לפי‪ ...‬לפי תפיסה משפטית‪ ,‬אני‬ ‫רשומה כאן עוד הערה בכתב יד על סמך שיחה טלפונית חוזרת‬
‫‪129‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪11‬‬

‫החוץ‪ ,‬יתקשרו עם ראש המחלקה המוסמך של משטרת‬ ‫כמובן אדם בפעולה מסייעת – את זאת אני רואה בעצמי‪ .‬לכך‬
‫הביטחון והס״ד‪ ,‬זה צריך הייתי להיות אני‪ ,‬כן‪ ,‬בוודאי‪.‬‬ ‫אני מסכים‪.‬‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬על מה דובר באותו חלק מן ההודעה‬ ‫לס אין אנחנו מדברים כאן על תפיסה משפטית‪ .‬אנחנו‬
‫המצוי מיד לפני שאלתך בעמ׳ ‪?“und Günther” 932‬‬ ‫מדברים כאן על העובדות במערומיהן‪.‬‬
‫העד לס זה נבע מהשאלה שהצגתי בעמ׳ ‪ ,931‬בה שאלתי אם‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬אך אני מתכוון‪ ,‬על יסוד אותן העובדות‬
‫השיחות והמשא ומתן שהתנהלו בין נציגיו וסגנו של הנאשם עם‬ ‫במערומיהן‪ .‬לפי אותה‪ ...‬לפי אותה חכמת משפט אני אשם‬
‫מוסדות אחרים נעשו בידיעתו ובהסכמתו‪.‬‬ ‫בפעולה מסייעת‪ ,‬זה מובן מאליו‪ ...‬אני מבין זאת‪ ,‬לכן אני גם‬
‫מנסה‪ – ...‬אני גם איני יכול לנסות – איכשהו – לרצות‬
‫היועץ המשפטי תודה‪ .‬אבקש להשמיע מעמ׳ ‪ 932‬המתחיל‬
‫להתחמק מזאת‪ ...‬לתרץ זאת‪...‬‬
‫בשאלתו של מר לס׃ ”‪.“und Günther‬‬
‫לס טוב‪ ,‬אבל בכל ההסברים שלך אתה שוב ושוב מסתתר‪,‬‬
‫לס וגינתר?‬ ‫מנסה לסגת‪ ,‬להסתתר מאחוֵרי׃ זה לא היה תחום פעולתי‪ ,‬זה‬
‫אייכמן ‪...‬לא תמיד הודיע לי‪ .‬גינתר התחיל אומנם להפריז‬ ‫לא היה השטח שלי‪ ,‬אלה היו התקנות שקיבלתי‪ ,‬זה היה שייך‬
‫בהערכת עצמו במידה רבה‪ ,‬כשהעניין בברלין התחיל להתנהל‬ ‫לרייך‪ ...‬לרכבת הרייך וכו׳‪...‬‬
‫ללא חיכוכים והיה כאן שוב ההפך מזור – גינתר היה אדם‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬אני הרי נאלץ לעשות זאת‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬כי בתור‬
‫שהיה ההפך מזור‪ .‬גינתר היה תמיד מציג כלפי חוץ את האופי‬ ‫ראש מחלקה ‪ IVB4‬אני הרי באמת לא הייתי מוסמך לכול‪,‬‬
‫של ״לוחם ותיק״ – גינתר היה – תכונתו העיקרית היתה‬ ‫אלא רק בתחום משימותי שלי‪ ,‬שהיה מוגבל וצר יחסית‪ .‬אותו‬
‫עיקשות – את מה שהוא רצה לעשות‪ ,‬הוא גם ביצע‪ ...‬כמו‬ ‫תחום משימות מוגדר‪ ,‬על גבולותיו הצרים‪ ,‬אפשר בכל זמן‬
‫״שריון״‪ ,‬והוא‪ ...‬זה היה גם תמיד‪ ...‬היה לצערי‪ ...‬הוא ִהרבה‬ ‫לוודא‪ ,‬כי זאת היתה הרי רשות מרכזית‪...‬‬
‫להכריע בדברים בכוח סמכותו שלו‪ ,‬אם כי הוא כשלעצמו‬
‫מעט‪ ...‬היה לו הניסיון המועט ביותר בשטח הזה‪ ,‬אולם אני‬ ‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬במה דנה ההודעה לפני הקטע המתחיל‬
‫נאלצתי לשאת בזה דווקא ואני נאלץ גם היום לשאת באחריות‬ ‫בעמ׳ ‪ 855‬בשאלתך ?”‪.“Hier auf Seite 8, im 1. Absatz‬‬
‫של הדבר‪.‬‬ ‫העד לס מדובר כאן בדו״ח של ישיבת ואנזה‪.‬‬
‫לס האם הוא גם לא ניסה‪ ,‬כפי שבעצם תמיד היתה המגמה‪,‬‬ ‫היועץ המשפטי תודה‪ .‬אבקש להשמיע את הקטע מעמ׳ ‪855‬‬
‫למצוא חיפוי לעצמו?‬ ‫המתחיל בשאלתו של מר לס׃‬
‫אייכמן כן‪ ,‬אני מוכרח לומר את זה – אני מוכרח פה מן – מן‬ ‫לס כאן בעמ׳ ‪ ,8‬ב ִפסקה הראשונה עוד ממשיך היידריך׃‬
‫העניין שלי‪ ,‬שעליו דיברתי קודם‪ ,‬שראש המחלקה הוא האחראי‬
‫לאנשיו הכפופים לו – עלי להזכיר עניין‪ ,‬שכבר פעם הזכרתי‬ ‫״בשארית העשויה להיוותר בסופו של דבר יהא צורך לטפל‬
‫אותו‪ ,‬אדוני הפקד‪ .‬היה דבר גדול ביני ובין גינתר‪ ,‬כי הוא באיזה‬ ‫באופן הולם‪ ,‬כי לגביה מדובר ללא ספק בחלק הכשיר ביותר‬
‫שהוא זמן‪ ,‬איני יודע את זאת – זה בכל אופן היה גם זמן אשר‬ ‫לעמוד בתנאים‪ ,‬בו יש לראות בהו‪‬תו בררה טבעית‪ ,‬תא נביטה‬
‫בו לא הייתי בברלין‪ ,‬דומני‪ ,‬שהוא נכנס לאיזה עניינים עם גז‪.‬‬ ‫לשיקום יהודי במקרה של שחרור‪ .‬מה היא כאן המשמעות של‬
‫״יהא צורך לטפל באופן הולם״?‬
‫לס אתה הזכרת זאת‪ ,‬דומני‪ ,‬כשהיית בהונגריה‪.‬‬
‫אייכמן זהו‪ ...‬זהו איזה‪ ...‬עניין זה מקורו מהימלר – ״בֵררה‬
‫אייכמן ייתכן‪ ,‬כשהייתי בהונגריה כנראה שזה היה‪ ,‬כן‪.‬‬ ‫טבעית״ – זהו‪ ...‬זהו ה‪ ...‬זו ִאמרתו החביבה‪ ,‬״בֵררה טבעית״‪.‬‬
‫עניינים כאלה‪ ,‬אתה מבין‪ ,‬גינתר לא היה שוקל אותם‬
‫לס כן‪ ,‬אבל מה פירושו כאן?‬
‫במחשבתו וזה‪ ,‬מה‪ ...‬מה‪ ...‬מה הוא מתערב – זה אני‪ ...‬את‬
‫אותן המילים‪ ,‬מדוע הוא מתערב בדברים שאינם מעניינו‪,‬‬ ‫אייכמן מומת‪ ,‬מומת‪ ,‬כמובן‪...‬‬
‫שהמחלקה כלל אינה בת סמכא לזאת‪ ...‬כי כיצד אני אביא את‬ ‫לס כאן בעמ׳ ‪ 9‬ב ִפסקה ‪ 1‬נאמר כדלקמן‪ ,‬אני מצטט מתוך‬
‫זה עכשיו בפני מנהל המשרד – כי הוא הרי ישלח אותי‬ ‫המשפט׃‬
‫לעזאזל‪ .‬הוא הרי ינזוף בי קשות בעד‪ ...‬בעד עברות יותר‬ ‫״בנוגע לטיפול בפתרון הסופי באזורים האירופיים‬
‫קטנות‪.‬‬ ‫הכבושים והמושפעים על ידינו‪ ,‬הוצע שעובדי המדור הבאים‬
‫היועץ המשפטי אני מבקש להשמיע את הקטע המתחיל בשאלתו‬ ‫בחשבון‪ ,‬במשרד החוץ‪ ,‬יתייעצו עם ראש המחלקה המוסמך‬
‫של לס בעמ׳ ‪976‬׃‬ ‫של משטרת הביטחון והס״ד״‪.‬‬
‫לס האם גירוש הצוענים למחנות הריכוז בוצע גם כן על ידי‬ ‫ראש המחלקה המוסמך המוזכר כאן‪ ,‬האם זה מתייחס‬
‫מחלקתך ‪?IVB4‬‬ ‫אליך?‬
‫אייכמן כן בוודאי‪ ...‬ובכן איני יודע אם כל הצוענים‪ ...‬את זה‬ ‫אייכמן זה היה מתייחס אלי‪ ,‬כן‪ ,‬מותר לי לראות פעם‪,‬‬
‫איני יודע‪ ...‬מן המערב‪ ...‬הצוענים מן המערב‪ ,‬מן המערב‪ ...‬לא‪,‬‬ ‫בבקשה – ״הוצע״ – ״הוצע שהבאים בחשבון״‪ ...‬כנראה‪...‬‬
‫למחנות? לגטו‪ ...‬לא למחנות‪ ,‬לא‪ ...‬לגטו‪ ,‬ללודז׳ זה היה‬ ‫כנראה זה‪ ...‬הוצע כנראה על ידי בא כוח משרד החוץ – או‬
‫בהתחלה‪ ...‬לפני שהמלחמה הצרפתית‪ ...‬שפרצה מלחמת‬ ‫שמא היה זה כאן‪ ...‬על ידי תתֿמזכיר המדינה לותר )‪.(Luther‬‬
‫גרמניה‐‐צרפת‪ ,‬דומני‪ ,‬או אחרי זה‪ ,‬איני יודע זאת‪ ...‬מן ה‪ ...‬מן‬ ‫הוצע אפוא ככל הנראה לא ככל הנראה – זה הרי מובן מאליו‪,‬‬
‫השטחים המערביים‪.‬‬ ‫זה הרי נובע מכאן‪ ,‬כי עובדי המדור הבאים בחשבון של משרד‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪130‬‬

‫הזה‪ ,...‬אבל כאן יכול היה אולי גם בכר להישאל ולתת תשובה‪,‬‬ ‫לס האם לא הובאו הצוענים אחר כך גם לאושוויץ והומתו‬
‫כי בידי בכר היתה הלוא אז סמכות הקביעה מטעם הרייכספיררֿ‬ ‫שם בגזים?‬
‫ס״ס וראש המשטרה הגרמנית‪ ,‬כיצד הוא‪ ...‬ואלו נכסים הוא‬ ‫אייכמן אדוני הפקד‪ ,‬איני יודע זאת עכשיו‪ ,‬איני יודע זאת‪...‬‬
‫העריך כחשובים וכיצד זה הוצהר ונוסח אז כלפי השלטונות‬
‫ההונגריים‪ .‬כאן איני בקי עוד‪ ,‬אך עד כמה שידוע לי נמצא בכר‬ ‫לס האם היה על מחלקתך לעסוק גם בפינוי הפולנים בשטח‬
‫כיום חופשי בגרמניה המערבית‪ .‬דומני כי הוא עבר אז‪ ,‬אחרי‬ ‫הממשל הכללי?‬
‫‪ ,1945‬משפט‪ ,‬זוכה‪ ,‬כך שהוא בוודאי עלול היה לתת תשובה על‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬כלומר‪ ...‬זה היה קרומיי )‪ (Krumey‬ב‪ ...‬היכן זה‬
‫כך‪ .‬אני איני יכול כאן עוד להיזכר‪ ,‬אני הלוא קורא כאן‪ ,‬כי אף‬ ‫היה‪ ,‬בלודז׳ הוא היה המנהל של רשות הרייכסקומיסר‬
‫כאן חזרתי ונסוגותי ודרשתי החלטה מלמעלה‪ ,‬בוודאי שבעצמי‬ ‫)‪ (Reichskommisar‬לחיזוק יסודות העם הגרמני‪ .‬יורשה נא לי‬
‫לא התמצאתי כי אחרת לא היה וזנמאיר מזכיר כמה פעמים את‬ ‫לשקול‪ ,‬כיצד זה התנהל‪ ,‬אז‪ ,‬ובכן כאן הועתק מושבם של‬
‫דרישותי אלו להחלטה מצד רשויות בכירות ועליונות‪ ...‬הוא‬ ‫פולנים‪ ...‬כן‪ ,‬כן‪ ...‬היה עלינו לעסוק בזה במידה‬
‫כותב׃ ״בין היתר הוסכם אתי‪ ,‬כי עד כמה שתינתן הסכמה‬ ‫שהמשלוחים‪ ,...‬שהיה עלינו לספק את החומר ממיניסטריון‬
‫לפינוי יהודים נוספים מבודפשט‪ ,‬יש לנסות לבצע אותם ככל‬ ‫התחבורה של הרייך‪ ,‬בזמן שהמשלוחים נעו מן הרייך‪ ...‬כלומר‬
‫האפשר לפתע ובאופן מזורז כזה‪ ,‬עד כי היהודים הבאים‬ ‫מן הוורטגאו )‪ (Warthegau‬אל שטח הממשל הכללי‪ ,‬בתוך‬
‫בחשבון להגירה שולחו‪ ,...‬שולחו כבר לפני סידור העניינים‬ ‫שטח הממשל הכללי עצמו לא‪ ,‬אלא מן הוורטגאו‪ ,‬דומני‪ ,‬זה‬
‫הפורמליים״‪ .‬שוב זה מראה בבירור ובבהירות‪ ,‬כי היתה זו לא‬ ‫היה‪ .‬פה היו פולנים‪ ...‬לפי תכנית מיוחדת בין הרייכסקומיסר‬
‫רק משטרת הביטחון בלבד‪ ,‬שהיו לה ביחס לזה הוראות משלה‬ ‫לחיזוק יסודות העם הגרמני ומשטרת המדינה המקומית‪ ...‬או‬
‫מצד ראשיה‪ ,‬אלא כי אף רשויות אחרות עודדו את חיסולו‬ ‫רשויות מרכזיות של משטרת המדינה לבין המפקדים‬
‫המהיר ביותר של העניין‪ .‬אולם אני כבר אמרתי פעם‪ ,‬אדוני‬ ‫המקומיים של המשטרה והס״ס – זאת היתה עוד סיבה‬
‫הפקד‪ ,‬בהונגריה לא היה אפילו לרשויות אלו צורך‪ ,‬לא היה אף‬ ‫נוספת‪ ,‬מדוע זה‪ ...‬הרי מלבד זאת‪ ,‬לא היו בשום מקום מפקדי‬
‫לווזנמאיר צורך‪ ,‬איכשהו‪ ,...‬נאמר נא איכשהו׃ להזכיר את‬ ‫משטרה וס״ס‪ ,‬רק ב‪ ...‬בשטח הממשל הכללי‪ ,‬מלבד זאת לא‪,‬‬
‫הקצב‪ ,‬כי הקצב נקבע על ידי מזכיר המדינה אנדרה )‪ (Endre‬עם‬ ‫לא היה קיים כלל הביטוי הזה‪ .‬ועם מפקדי המשטרה והס״ס‬
‫הז׳נדרמריה ההונגרית שלו וקצב זה היה נמרץ עד כדי כך‪,‬‬ ‫ועם השלטונות של הממשל הכללי בשביל‪ ...‬שטח הממשל‬
‫שאושוויץ התקשתה מאוד – זאת עודני יודע – לעכל בכלל את‬ ‫הכללי היו צוענים‪ ...‬אה‪ ...‬נעקרו פולנים ממושבם ויושבו‬
‫המשלוחים הרבים האלה באופן הולם‪.‬‬ ‫במקום פולקסדויטשה )‪ ,(Volksdeutsche‬אשר הובאו על ידי‬
‫לס הוא כותב כאן‪ ,‬כי ִנדבר על זאת אתך‪ ,‬כן‪ ,‬את הזירוז?‬ ‫הרייכסקומיסר לחיזוק יסודות העם הגרמני – כפי שנקרא‬
‫משרד זה – מן השטחים הרוסיים לארץ )הזאת( – אך עם‬
‫אייכמן ״‪...‬יתר על כן הוסכם עם אייכמן‪ ,‬כי עד כמה‬ ‫העקירה ממקום יישוב ועם יישובם לא היה לנו כל מגע‪ ,‬אלא‬
‫שעוד‪...‬״ וכו׳‪ ,‬מכאן שהוא כפי הנראה אמר לי‪ ,‬שעלי להקפיד‬ ‫שכאן רק נובק היה צריך להזמין את המשלוחים ממיניסטריון‬
‫על כך‪ ,‬כי יש לזרז זאת מהר ככל האפשר‪.‬‬ ‫התחבורה של הרייך‪.‬‬
‫לס נו‪ ,‬כי אז היה עליו לומר׃ ״פקדתי על אייכמן״‪ ,‬או משהו‬
‫היועץ המשפטי אני מבקש להשמיע מעמ׳ ‪ ,1317‬המתחיל‬
‫דומה לזה‪ .‬אולם כאן הוא אומר ״ ִנדבר״‪.‬‬
‫בשאלתו של לס׃‬
‫אייכמן ‪...‬אולם כאמור‪ ,‬זה‪ ,...‬זה ממילא בלתי מעניין‪ ,‬לרצות‬
‫לפרק את ה‪ ,...‬את המשפט הזה לחלקיקים‪ ,‬אם הוא ציווה על‬ ‫לס כן‪ .‬אני מראה לך עתה תצלום של שלושה עמודים‪ ,‬מסומן‬
‫זאת או אם הוסכם על זאת‪ ...‬תהא המשמעות אשר תהא‪ ,‬על‬ ‫במספרי ‪ 4‬וֿ‪ ,b ,a 19ֿ44‬וֿ‪ .c‬התואיל לקרוא את המסמך עד‬
‫כל פנים הקצב נקבע על ידי בקי )‪ ,...(Baky‬אני מתכוון׃ נקבע‬ ‫סופו? אני מפסיק לרגע‪ ,‬בכדי שתוכל לקראו עד סופו‪.‬‬
‫על ידי אנדרה ואומנם כך היה‪ ,‬עד ש‪ ,...‬עד כדי התרחשות‬ ‫אייכמן כן בוודאי‪ .‬מדובר ב‪ ,...‬במברק וזנמאיר‬
‫כה‪ ,...‬כה מהירה‪ ,‬שבקושי הת ַא ְמנו את לוחות ההיסעים‪.‬‬ ‫)‪ (Veesenmayer‬אל משרד החוץ‪ ,‬ומדובר כאן בהבאת חוג‬
‫היועץ המשפטי אבקש להשמיע את הקטע בעמ׳ ‪ 1416‬למטה‬ ‫אנשים יהודי מסוים‪ ,‬מספר מסוים של אנשים יהודים משווייץ‪,‬‬
‫משאלתו של מר לס׃ ”‪.“Wurden nicht Leute‬‬ ‫או בתיווכה של שווייץ לארץ ישראל‪ .‬וזנמאיר מצטט אף אותי‬
‫ולפי זאת כאן שאלנו‪ ,‬בבודפשט‪ ,‬כפי הנראה‪ ,‬ובעקבות זה‬
‫לס האם אנשים שהיו נתונים ל״טיפול מיוחד״‪ ,‬האם על‬ ‫נתתי לו תשובה‪... ,‬כי לי‪ ...‬עד כמה שידוע לי‪ ,‬אין הרייכספיררֿ‬
‫״טיפול מיוחד״ זה לא היתה מחליטה הגסטאפו? דומני שכבר‬ ‫ס״ס מסכים בשום מקרה להגירת יהודים הונגריים לארץ‬
‫אמרת זאת פעם?‬ ‫ישראל‪ .‬התאריך‪ ,‬כן בוודאי‪ ,‬הוא יולי – יולי ‪ .1944‬״לגבי‬
‫אייכמן העניין הוא הלוא‪ ,‬כדלהלן‪ ,‬אתה אומר לי‪ ,‬אפוא‪...‬‬ ‫היהודים הבאים בחשבון‪ ,‬המדובר הוא ללא חריג בחומר בעל‬
‫אתה נותן לי‪ ,‬אפוא‪ ...‬אפשרות לרעיון אחר‪ ,‬אדוני הפקד‪,‬‬ ‫ערך מבחינה ביולוגית‪ ,‬הרבה מאוד ציונים ותיקים‪ ,‬שעלייתם‬
‫המדובר הוא פה על קומיסרים יהודים‪ ,‬קומיסרים יהודים –‬ ‫לארץ ישראל היתה בלתי רצויה ביותר‪ ...‬ביחס להחלטת‬
‫בולשביסטיים‪ ,‬כפי שקראת בפני׃ כאן הרי היתה מוסמכת‬ ‫הפירר‪ ,‬אשר נמסרה לו‪ ,‬הוא התכוון לדווח לרייכספיררֿס״ס‬
‫מחלקה אחרת לגמרי‪ .‬אולי נתקבל עניין זה על ידי המחלקה‬ ‫ולבקש בהתאם לצורך החלטת פירר חדשה״‪ .‬לכך עלי לומר׃‬
‫ההיא‪ ,‬מה שאיני יודע; כי אז כל אותו עניין היה שייך לצו‬ ‫זה היה ביולי ‪ ,1944‬דהיינו התקופה בה נעו המשלוחים לארץ‬
‫המכוּנה צו )מבצע( ״לילה וערפל״ או ״אפלה ואופל״ )‪“Bei‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ובכן תמורת‪ ,...‬נאמר נא תמורת הנכסים המשקיים‪,‬‬
‫”‪ .(Nacht und Nebel‬כי אמרת לי לאחרונה שהיו אלה‬ ‫אותם קיבל לידיו בכר‪ .‬אולם כיום איני יודע עוד‪ ,‬האם כל העניין‬
‫‪131‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪11‬‬

‫המועצה העליונה של הכנסייה‪ .‬מכנסיות – עלי להקדים –‬ ‫הקומיסרים‪ .‬זה לא עורר בי אסוציאציות‪ ,‬אך משאמרת לי אז‬
‫כשלעצמי לא הבינותי הרבה‪ ,‬כי הלוא לא עסקתי בכך‪ .‬גם לא‬ ‫את הדבר‪ ,‬לפני ימים אחדים‪ ,‬הרי ששוב נזכרתי‪ ,‬כמובן‪ ,‬צו‬
‫הכרתי את הזרמים הבודדים והיה עלי – כאשר היו מודיעים לי‬ ‫)מבצע( ״אפלה ואופל״ – כי אומנם שמעתי את זאת‪...‬‬
‫על דבר כזה‪ ,‬להיוודע ראשית בעצמי כיצד כל העניין הזה‪ ...‬אך‬ ‫לס לא‪ ,‬לא‪ ,‬אני חושב בדרך כלל‪ ,‬כי ״הטיפול המיוחד״ חל‬
‫אמרתי לו‪ ,‬כי אני חייב כאן‪ ,‬לאשר כאן‪ ,‬את מעצר החסות‪ ,‬אשר‬ ‫גם על יהודים בכלל‪.‬‬
‫נדרש על ידי נקודת המשטרה או מפקדת המשטרה המוסמכת‪.‬‬
‫אייכמן ‪...‬כפי שכמובן כל אותה חניקה בגזים היא ״טיפול‬
‫אמרתי לו גם‪ ,‬שאני עושה זאת מתוך חוסר רצון רב –‬ ‫מיוחד״‪ ,‬אבל היהודים‪ ...‬אה‪ ...‬ובכן – לא יהודים – אם היו‬
‫עצירתו של כומר‪ .‬קודם כול – אבי עצמו היה פרסביטר‬ ‫אלה יהודים‪ ,‬או לא יהודים‪ ,‬זה היה‪ ,‬דומני‪ ,‬היינו הך‪ ,‬בנוגע‬
‫)‪ (Presbyter‬של עדת הכנסייה האבנגלית בלינץ‪ .‬פרסביטר אינו‬ ‫לקומיסרים‪ ,‬לא כן‪ .‬בהם היתה מחלקה אחת‪...‬‬
‫כומר‪ ,‬איני יודע אם מותר לי ל‪ ...‬להניח שזה ידוע‪ ,‬אינו כומר‪,‬‬ ‫לס לא‪ ,‬שאלתי היתה אחרת‪ ,‬אני שאלתי אם ״טיפול מיוחד‪,‬‬
‫אלא ששניםֿעשר‪ ...‬ובכן שנים עשר זקני העדה הכנסייתית‪,‬‬ ‫הוצע על ידי הגסטאפו״‪ .‬הפקודה ל״טיפול המיוחד״ וכו׳‬
‫נבחרים במידה מסוימת מטעמי ייצוג ובימי ראשון הם‬ ‫היתה מ‪...‬‬
‫מתהלכים עם צרור המעות וגובים את הסכום המגיע‪ .‬אמרתי לו‬
‫את זה ומסרתי לו אזהרה מטעם משטרת המדינה שעליו אומנם‬ ‫אייכמן לא‪ ,‬לא‪ ,‬מן הפירר‪ ,‬מ‪ ...‬מ‪ ...‬מהיטלר‪...‬‬
‫לנהוג לפי זה‪ ,‬אמרתי לו׃ אחרת בפעם הבאה‪ ,‬אם שוב תבוא‬ ‫לס הפקודה למחנות היתה ניתנת על ידי הגסטאפו?‬
‫תלונה‪ ,‬יהיה עלי לקחתך למעצר חסות‪ ,‬בגלל קיומה של פקודה‬ ‫אייכמן הפקודה‪ ,‬למשל‪ ,‬לחניקה בגז‪ ,‬למחנות הריכוז?‬
‫זאת של הרייכספיררֿס״ס וראש המשטרה הגרמנית‪ .‬שוב באה‬ ‫לס הפקודה‪ ,‬שפלוני או אלמוני או פלמוני‪.‬‬
‫תלונה‪ ,‬ועתה אינני יודע עוד אם בפעם השנייה‪ ,‬או בפעם‬
‫השלישית‪ ,‬כאשר‪ ,‬אפוא‪ ,‬שוב ״הסכין הונחה על צווארי״ – על‬ ‫אייכמן אה – המקרים הבודדים‪ ...‬מקרים בודדים – בוודאי‬
‫ידי הממונה שלי – אז היה עלי לקחתו למעצר חסות – אני גם‬ ‫כן‪ ,‬כן‪ ,‬כן‪ ,‬כן‪...‬‬
‫יודע עדיין שאשתו טילפנה אלי מאי שם ופנתה אלי בבקשה‬ ‫לס היתה ניתנת על ידי הגסטאפו?‬
‫לשחרר את בעלה‪.‬‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬בוודאי‪ ,‬כן‪ ,‬כן‪.‬‬
‫אך‪ ,‬הלוא לא יכולתי לעשות דבר‪ ,‬כי – מצדי – מקרב לב‪,‬‬ ‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬על מה דובר בחקירת הנאשם לפני הקטע‬
‫אבל היו לי הפקודות‪ ,‬לא יכולתי לעשות דבר‪ .‬אני עצמי‪ ,‬הרי‪,‬‬ ‫בעמ׳ ‪ ,1640‬המתחיל במילים ‪“Wenn Inhaftierungen‬‬
‫לא הגשתי את התלונה נגדו‪ ,‬אלא – את התלונה הגישה נקודת‬ ‫”‪?vorgenommen wurden‬‬
‫המשטרה‪ ,‬או מפקדת המשטרה המוסמכת של משטרת המדינה‪.‬‬
‫העד לס מדובר כאן על הצטרפות המדור של הכנסיות –‬
‫אני בין כה וכה נהגתי לפנים משורת הדין‪ ,‬שלא לקחתיו – מיד‪,‬‬
‫‪ – politisierende Kirche‬למחלקתו של הנאשם‪.‬‬
‫בפעם הראשונה‪ ,‬למעצר חסות‪ ,‬כפי שזה נדרש‪.‬‬
‫היועץ המשפטי תודה‪ ,‬אני מבקש להשמיע את הקטע׃‬
‫לס מה היתה התלונה נגדו?‬
‫לס אם בוצעו מעצרים‪ ,‬אז זה יצא מן המחלקה שלך?‬
‫אייכמן דומני שהוא התערב לטובת יהודים‪ .‬אני סבור‪ ,‬אך‬
‫איני יודע זאת בדיוק‪ .‬אולי אני גם מערבב‪ ,‬הוא נשא איזה‪...‬‬ ‫אייכמן לא‪ ,‬את זה עשה יאר )‪.(Jahr‬‬
‫איזה‪ ...‬איזה‪ ...‬נאום הטפה‪ ,‬שהיה נגד ההוראות‪ ,‬אדוני הפקד‪,‬‬ ‫לס נו טוב‪ ,‬זה היה אפוא‪ ,‬אם כן – מן המחלקה שלך?‬
‫כאן לא הייתי רוצה להתחייב בדיבורי‪ ,‬איני יודע זאת‪.‬‬ ‫אייכמן מן המחלקה‪ ,‬אך לא היה כאן צורך לשאול‪ ,‬כי זה הרי‬
‫היועץ המשפטי אני מבקש עכשיו להשמיע קטע מאמצע עמ׳‬ ‫נקבע חוקית ולפי זה נהג יאר‪ .‬פעם אחת יחידה היה לי פסטור‬
‫‪ 1765‬המתחיל בשאלת מר לס׃‬ ‫אבנגלי‪ ,‬מה היה שמו‪ ,...‬הוא נעשה אחר כך פרובסט ‪(Provost‬‬
‫)‪ ,— Probst‬מעין מורה‪ ,‬בברלין‪ ,‬ובכן לאחר ‪ 1945‬הוא נעשה‬
‫לס הלוא עבר‪ ...‬הלוא עבר הנוהל את מחלקתך בדבר‬
‫פרובסט בברלין‪.‬‬
‫המסירה )למעצר(? אנשים נמסרו הלוא‪...‬‬
‫אך איני יודע‪ ,‬איני מגיע עכשיו לידי שמו‪ ,‬אותו הפסטור‪,‬‬
‫אייכמן ‪...‬לא ההמתה‪ ,‬לא ההמתה‪ .‬אני‪...‬‬ ‫אותו‪ ,‬דומני‪ ,‬הזמנתי שלוש פעמים – דהיינו׃ הוא‪ ...‬היה קיים‬
‫לס ‪...‬נמסרו )למעצר( באמצעות מחלקתך?‬ ‫איסור מטעם הרייכספיררֿס״ס וראש המשטרה הגרמנית‪,‬‬
‫אייכמן כן‪ ,‬אחרי שהודיע המשרד הראשי ל ִמנהל ולמשק את‬ ‫איסור על פניות לשלטונות מטעם הכמורה להתערבות לטובת‬
‫תחנת היעד‪.‬‬ ‫היהודים‪ .‬אותו הכומר האבנגלי – הוא היה בעל זקן מחודד –‬
‫הוא נעשה חשוד בעיני נקודת משטרה מדינית‪ ,‬אני כבר גם כן‬
‫לס ברצוני לשאול כך׃ האם היהודים רוכזו‪ ,‬נשלחו‪ ,‬הובאו‬ ‫איני יודע באיזה תחום זה היה‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬זה היה צריך‬
‫למחנות ההשמדה‪ ,‬הושמדו‪...‬‬ ‫להיות בקרבת ברלין‪ ,‬אם זה לא היה אפילו בברלין‪ ,‬מה שאיני‬
‫אייכמן כן‪ ,‬בוודאי‪.‬‬ ‫יודע – על כל פנים‪ ,‬זה היה בוודאי כה קרוב‪ ,‬שיכולתי ללא‬
‫טורח לדרוש ממנו שיופיע אצלי‪ .‬ואז אמרתי לו׃ כן‪ ,‬באה תלונה‬
‫לס הרשות המוסרת )למעצר( היית צריך להיות הרי אתה?‬ ‫כזאת ועתה עליו להיאסר‪ .‬עכשיו אמרתי גם אותו הדבר‬
‫אייכמן כן‪ ,‬ודאי‪ ,‬הרשות המוסרת )למעצר( כמובן‪ ,‬אדוני‬ ‫למועצה העליונה של הכנסייה האבנגלית‪ ,‬אמרתי גם להגמון‬
‫הפקד‪.‬‬ ‫מינך )‪ – (Münch‬פעם בא אלי ההגמון מינך ביחד עם כל‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪132‬‬

‫אייכמן לא‪ ,‬זה‪ ...‬זה לגמרי נעלם מ‪ ...‬לגמרי נעלם מזיכרוני‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי אבקש להשמיע מעמ׳ ‪ 2464‬המתחיל בקטע ‪“Sie‬‬
‫אולי זה היה זמן קצר לפני יציאתי ל‪ ...‬ל‪ ...‬אולי זה היה סוף‬ ‫”‪erinnern sich, dass die Kristallnacht 1938‬׃‬
‫‪ – 1943‬זאת איני יודע‪ .‬איני יודע מה‪ ...‬מה קרה אתו‪ .‬גם לא‬ ‫לס אתה זוכר כי ״ליל הבדולח״ בֿ‪ 1938‬אירע מאחר שנורה‬
‫שמעתי עוד דבר‪ .‬לא שמעתי עוד דבר על כך‪ .‬על כל פנים‬ ‫פום ראט )‪?(vom Rath‬‬
‫איני‪ ...‬איני יכול להיזכר‪ .‬אינני יודע גם היכן‪ ...‬היכן הוא היה‬
‫תקוע במשך כל שאר הזמן‪ ,‬עד ליום בו אני )קיבלתי( את ה‪...‬‬ ‫אייכמן פום ראט‪ ,‬כן‪...‬‬
‫בו קיבלה המחלקה את הפקודה‪ ,‬לחקור אותו ביחס למי‬ ‫לס ‪...‬זה קרה בפריס‪ .‬מה קרה בעצם עם הרשל גרינשפן‬
‫שעלול היה לעמוד מאחורי הקלעים‪ .‬הוא לא‪ ...‬הוא נחקר‬ ‫)‪?(Herschel Grynszpan‬‬
‫באופן רגיל – הוא חלילה לא נחקר )בצורה( מוחמרת‪ ,‬עד כמה‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬גרינשפן בא בפני‪ ...‬האם לא אמרתי זאת כבר?‬
‫שאני‪ ...‬בין כה וכה היה צריך להיות לנו אישור‪ .‬הוא נשאל‬ ‫לס לא‪.‬‬
‫באופן לגמרי רגיל‪ .‬אין לזה הרי‪ ...‬אחרי שנים כה רבות בין כה‬
‫וכה כל תועלת‪ ...‬את זה הרי‪ ...‬במיוחד‪ ...‬גם כלל איני יכול‬ ‫אייכמן בדברי הראשונים?‬
‫להבין – גם אז לא יכולתי להבין זאת‪ ,‬איך אחרי שנים כה‬ ‫לס לא‪ ,‬חושבני שלא‪.‬‬
‫רבות בכלל עוד ביחס‪ ...‬איך חוקרים עוד מה שהוא ביחס‬ ‫אייכמן ‪...‬גרינשפן )נמסר( לי‪ ...‬ב‪ ...‬נמסר לי מאוחר‬
‫למקרה הנוכחי – הרי אין‪ ...‬כל ערך‪.‬‬ ‫במלחמה‪ ...‬ב‪ – ...‬במשך המלחמה – ‪ 1943‬זה מוכרח היה‬
‫להיות – או ‪ – 1944‬הרי‪ ...‬בֿ‪) [19]43‬הובא( ל‪ ...‬כך׃ קיבלתי‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬הקטע הבא שאבקש להשמיע נוגע‬ ‫איזו – איזו – בנתיב השירות קיבלתי פקודה‪ ,‬כי גרינשפן נמצא‬
‫לחקירה שהתחילה בעמ׳ ‪ 2667‬בשורה האחרונה למטה‪ .‬בידך היה‬ ‫בהכלאה ברחוב פרינץ אלברכט )‪ ,8 (Prinz Albrecht‬ויש‬
‫העתק דר שטרן )‪ (Der Stern‬מהֿ‪ .6.7.1960‬מה עשית?‬ ‫להוסיף ולחקרו על אודות מי שעלול היה לעמוד מאחורי‬
‫העד לס אני הקראתי קטעים מתוך המאמר‪.‬‬ ‫הקלעים‪ .‬על סמך זה הוריתי להביא את גרינשפן‪ ,‬לא כך – על‬
‫סמך זה הורה קרישק )‪ – (Krischak‬קרישק טיפל בעניין –‬
‫ש‪ .‬המאמר כלל קטעים מתוך ספר מסוים?‬ ‫להביא את גרינשפן ו‪ ...‬זה בין כה וכה היה חסר תועלת‪ ,‬אמרתי‬
‫ת‪ .‬המאמר מסתמך על אי אלה דברים‪.‬‬ ‫לעצמי‪ ,‬אני עדיין זוכר בדיוק‪ ,‬כי הייתי סקרן איך נראה גרינשפן‪.‬‬
‫לכן אני יכול לזכור עוד טוב למדי‪ ,‬ועוד אמרתי׃ נו‪ ,‬אם הם –‬
‫ש‪ .‬ועל הערות שהנאשם העיר לדברים אלה?‬
‫כך בערך – אם לא קבעתם זאת במשך כל השנים‪ ,‬אז תהיה‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫גם‪ ...‬גם החקירה הזאת חסרת משמעות‪ ,‬לזאת הרי אין תועלת‪,‬‬
‫ש‪ .‬קראת לו את כל הקטעים שביקשת כי ינקוט עמדה לגביהם?‬ ‫אבל פקודה היתה פקודה‪ .‬גרינשפן – אה – קרישק שאל אותו‪,‬‬
‫וערך תרשומת; שום דבר‪ ,‬כמובן‪ ,‬לא יצא מכל העניין‪ ,‬ואני רק‬
‫ת‪ .‬קראתי לו קטעים מסוימים‪ ,‬לא את כל המאמר‪.‬‬ ‫אמרתי אז לקרישק‪ ,‬אם הוא גמר את החקירה‪ ,‬אני מבקש אותו‬
‫ש‪ .‬אבקש לקורא מעמ׳ ‪ 2667‬שורה אחרונה עד סוף הסליל בעמ׳‬ ‫להביאו אלי למעלה‪ ,‬כי אני מאוד רוצה פעם להביט באיש‬
‫‪.2679‬‬ ‫גרינשפן‪ ,‬אני חפץ לדבר אתו‪ .‬אני גם דיברתי אז כמה מילים עם‬
‫גרישנפן‪ .‬הוא היה מאוד מקצר בדבריו‪ ,‬דוחה‪ ,‬בעל שיחה לא‬
‫אב בית הדין מר האוזנר‪ ,‬בעמ׳ ‪ 2669‬כתוב ‪“Da hat man‬‬
‫מעוניין ונתן תשובות קצרות על כל השאלות‪ .‬אני רציתי לשאול‬
‫‪Haussuchung gemacht bei mir, nachdem man mich‬‬
‫אותו‪ ,‬כי הרי לא ידעתי דבר מכל העניין‪ ,‬היכן הוא היה וכיוצא‬
‫”‪) weggeschleppt hat‬עשו אצלי חיפוש בבית‪ ,‬אחרי שגררו‬
‫באלה‪ .‬הוא נראה בדרך כלל טוב‪ ,‬היה קטן – זה היה בחורון‬
‫אותי משם(‪ .‬אני לא שמעתי את המילה ”‪ .“weggeschleppt‬תבדקו‬
‫קטן – יש לי בהחלט – אם אני טועה איני יודע – כך זה נשמר‬
‫זאת עוד הפעם‪.‬‬
‫בזיכרוני‪ ,‬כזה‪ ...‬כזה אישון קטן‪ ,‬זה ודאי היה – זה נשמר עוד‬
‫היועץ המשפטי זה מודפס‪ ,‬אני חושב‪ ,‬לפי הטרנסקריפציה‬ ‫בזיכרוני; ואז הוא שוב הוחזר להכלאה בבית ברחוב פרינץ‬
‫החתומה‪ .‬בית המשפט יוכל לבדוק את זאת בהודעה החתומה על‬ ‫אלברכט ‪ .8‬מה שקרה אחר כך איני יודע‪ .‬שוב מסרתי את‬
‫ידי הנאשם‪.‬‬ ‫הדו״ח; זאת אומרת הדו״ח נמסר שוב בצינורות השירות על ידי‬
‫אב בית הדין במה ששמענו פה‪ ,‬לא שמעתי זאת‪ .‬טוב‪ ,‬אם תרצו‬ ‫קרישק‪ .‬זה היה דו״ח קצר – מזה הרי לא יצא דבר‪.‬‬
‫תבדקו זאת‪.‬‬ ‫לס האם לא יודע אתה מה קרה עמו אחר כך?‬
‫היועץ המשפטי אני חושב שהמילה מצויה‪.‬‬ ‫אייכמן לא‪ ,‬זאת איני יודע‪.‬‬
‫אב בית הדין בכל אופן אינה ברורה‪.‬‬ ‫לס האם הוא הובא לאיזה מחנה‪ ,‬או שהוא נורה‪ ,‬או משהו?‬
‫היועץ המשפטי אנחנו נבדוק‪.‬‬ ‫אייכמן בוודאי לאיזה מחנה‪ .‬בבית הכלאה הוא )ודאי( לא‬
‫נשאר‪ ,‬אני חושב‪.‬‬
‫לס הייתי רוצה לקרוא באוזניך כמה קטעים מתוך עיתון גרמני‬
‫לס כך‪.‬‬
‫מצויר דר שטרן‪ ,‬חוברת מס׳ ‪ 28‬מן הֿ‪ 9‬ביולי ‪ – 1960‬שם‬
‫הופיע מאמר על אודותיך‪ .‬איני קורא בפניך את כל המאמר‪ .‬אני‬ ‫אייכמן אני לא הייתי מוסמך לזאת‪.‬‬
‫רק קורא בפניך כמה חלקים מתוכו‪ .‬כאן כתובים הדברים‬ ‫לס אתה גם מאוחר יותר לא התעניינת בזאת‪ ,‬מה נעשה אתו‬
‫דלהלן׃‬ ‫– או שמעת פעם במקרה?‬
‫‪133‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪11‬‬

‫בעודו בחיים‪ ,‬משום שפלותו‪ .‬עם נבלים כאלה היו מוכרחים‬ ‫״כך הוא כותב״ – הכוונה אליך – למשל על עמוד של הספר‬
‫להפסיד את המלחמה!׳ ולבסוף – בעמודיו האחרונים של‬ ‫‪ The Atom‬מאת ד״ר פריץ קהן )‪ (Kahn‬את הדברים הבאים׃‬
‫הספר‪ ,‬סיכומו של אייכמן׃‬ ‫״עיכלתי ספר זה‪ ,‬מבחינה רוחנית‪ ,‬כמו ספרים אחרים מתחום‬
‫‪ .1‬״כל אחד יכול לחיות‪ ,‬כפי שהוא רוצה‪.‬‬ ‫זה ומצאתי אישור נפלא לאמונת האל ולדת האל‬
‫‪ .2‬ברם אז אסור להציג את עצמו כקצין; כי‬ ‫הנאציונלסוציאליסטית; היות וזו קשורה קשר רחוק לתורת‬
‫‪ .3‬קצין – זה מילוי חובה בהתאם לשבועה לדגל!׳״‬ ‫החמרנות של ההשקפה הקומוניסטית ובכן – לחמרנות של‬
‫שוב הוא כאן‪ ,‬קנה הקש של ״מילוי החובה״‪ ,‬בו הוא נאחז‬ ‫לנין‪ ,‬אשר מוצאה מהשקפת מרקס‪ ,‬הריני מזהיר את ילדי מפני‬
‫ולהגנתו הוא מפתח להיטות ואוצר מילים‪ ,‬אשר עדיין לא היה‬ ‫קריאת כל זה ב׳סיר אחד׳‪.‬‬
‫שגור בפיו בזמן בו הוא עזר תוך קור רוח וקפדנות יתרה לפתור‬ ‫ההלכה הלניניסטיתֿמרקסיסטית מורה את החמרנות‪ .‬זה קר‬
‫את ״השאלה היהודית״‪.‬‬ ‫וחסר חיים‪ .‬אמונת האל לעומתה היא לבבית‪ ,‬טבעית וחיה‬
‫האם היית עושה הערות שוליים כגון אלה?‬ ‫תמיד‪ .‬אך לצערי‪ ,‬עלי לחשוש‪ ,‬כי לגבי יוהרתם הרוחנית‬
‫והתנכרותם של שלושת בני‪ ,‬כל זה פירושו ממילא ׳דיבורי‬
‫אייכמן כן‪ ,‬עשיתי‪ .‬אך זאת‪ ,‬כמובן איזה‪ ...‬איזה‪ ...‬אם כבר‬ ‫סרק׳‪ .‬ועל כך אני מצטער!״‬
‫מוסרים דברים אלה‪ ,‬הרי זאת שפלות מצד אותו אדם‪ ,‬לומר –‬
‫״קנה‪...‬״‪ ,‬״קנה הקש‪ ,‬שלא היה שגור בפיו באותו זמן״‪ .‬בפי‬ ‫ההנך נזכר בדבר מה מעין זה?‬
‫זה תמיד היה שגור‪ .‬זהו בכלל העיקרון שלי‪ .‬זהו שלי‪ ...‬את‬ ‫אייכמן ערכו כאן חיפוש בביתי‪ ,‬לאחר שסחבו אותי משם‪ .‬את‬
‫דרישתו של קנט הרמתי לדרגת עיקרון וזה כבר מזמן רב‪.‬‬ ‫זה אני מסיק מכאן‪ .‬אני יודע זאת‪ ,‬אני את המאמר הזה‪ ...‬את‬
‫לפי דרישה זאת ערכתי את חיי ולא נעצרתי פה גם בהטפותי‬ ‫הדבר הזה כתבתי‪ ,‬כן – בוודאי‪ ,‬כן‪ ,‬מפני שבני הראו חוסר‬
‫לבני שלי‪ ,‬כאשר אני‪ ...‬היתה לי ההכרה‪ ,‬כי הם מתרשלים׃‬ ‫עניין כה בולט בהתפתחותם הרוחנית ובפיתוח נוסף‪ ,‬נאמר נא‪,‬‬
‫עצלות‪ ,‬חוסר עניין בהמשך השכלתם‪ ,‬הרי ניסיתי גם ב‪– ...‬‬ ‫כישרונותיהם – מסרתי זאת כאזהרה‪.‬‬
‫במידה זאת זה נכון – להביאם לידי הרהור באותן מילים‬ ‫לס ואחר כך – כתוב כאן להלן בעמ׳ ‪58‬׃‬
‫כדרבנות‪.‬‬ ‫״הוא סיפר להם את אשר הוא הכין לעצמו כהתנצלות‪ ,‬או‬
‫לס כאן הוא כותב הלאה‪ ,‬באותו מאמר׃‬ ‫כהצדקה׃‬
‫״הוא קורא גם את עדויותיו של ידידו לשעבר ופיקודו הישיר‬ ‫אביהם הוא אומנם מבוקש‪ ,‬מאשימים אותו במעשים‬
‫דיטר ויסליצני‪ ,‬במשפטי פושעי המלחמה‪ ,‬ומתמרמר עד ל ֵחמה‬ ‫מתועבים‪ ,‬אך זה אינו נכון‪ ,‬הוא היה תמיד רק פקיד‪ ,‬הנאמן‬
‫על כך שוויסליצני‪ ,‬כמו רבים אחרים‪ ,‬תולה קופת שרצים על‬ ‫לחובתו‪ ,‬אשר עשה את אשר צוּוה‪ ,‬אך מעולם לא הרג אדם״‪.‬‬
‫אייכמן הנעלם‪ ,‬על מנת להציל את עורו הוא‪ .‬מאז הוא מגדיר‬ ‫אייכמן גם זה נכון‪...‬‬
‫את ויסליצני‪ ,‬בהערות השוליים המתקנות שלו‪ ,‬תמיד עוד רק‬
‫כ׳חזיר תהומות׳ ו׳עכוז בעל אוזניים׳‪ .‬מלא ֵחמה הוא גם‬ ‫לס ועוד אחרי זה׃ ״כלפי ידידים הוא מודה‪ ,‬כי הוא מנהל‬
‫מכחיש את הדו״ח של ויסליצני על אודות משפט‪ ,‬שהוא ֲא ָמרו‪,‬‬ ‫שיחות אין סופיות; קורא כל מה שפורסם לאחר המלחמה על‬
‫כביכול‪ ,‬בימי המלחמה האחרונים׃ ׳‪...‬ואם זה מוכרח להיות‪,‬‬ ‫אודות תחומי השליטה של משרדו‪ ,‬׳השאלה היהודית׳‪ .‬הוא‬
‫אני קופץ בשמחה לבור‪ ,‬בתודעה‪ ,‬שאתנו‪ ,‬אכן הומתו חמישה‬ ‫נאחז‪ ,‬תוך ייאוש בזה מה שנותר לו כהצדקה יחידה למעשיו׃‬
‫מיליון יהודים!׳ המשמעות המילולית היא נכונה – עד למילה‬ ‫בשבועה לדגל‪ ,‬במילוי חובה ובציות‪ .‬ולכל אחד שסטה מדרך‬
‫אחת‪ ,‬מודה אייכמן‪ ,‬רק לא נאמר ׳יהודים׳‪ ,‬כי אם ׳אויבי הרייך׳‬ ‫זאת‪ ,‬שהעמיד בשעותיו האחרונות של ׳הרייך בן אלף השנים׳‬
‫ובצורה זאת – המשפט הוא טבעי לחלוטין‪ ,‬כי ׳כאשר אויבינו‬ ‫רגש אנושי כנגד הציות המוחלט‪ ,‬נודעת שנאה בלתי נכבשת‬
‫של אייכמן‪ .‬הוא קורא את הספר מאת גרהרד בולד )‪(Boldt‬‬
‫אומנם הורסים את הרייך שלנו‪ ,‬הריני שמח על כל אחד‬
‫ימיה האחרונים של לשכת הרייך )‪Die letzen Tage der‬‬
‫מאויבינו המומתים׳‪ .‬לאחר מכן בא הסבר ממושך‪ ,‬שהוא כבר‬
‫מסיבה זאת לא יכול היה לומר׃ ׳חמישה מיליון יהודים׳‪ ,‬כי‬ ‫‪ ,(Reichskanzlei‬ומגלה בשעת הקריאה כי בולד לא ציית‬
‫הומתו בהרבה‪ ,‬הרבה פחות יהודים‪ .‬כי אין זה כלל משנה‪ ,‬אם‬ ‫לפירר שלו עד לקוצו של יו״ד‪ .‬מה דעתו של אייכמן על כך‪,‬‬
‫היו אלה שניים‪ ,‬שלושה‪ ,‬חמישה או שבעה מיליונים – זאת‬ ‫אפשר להסיק מהערות השוליים שלו‪ .‬הנוסח בעטיפת המגן של‬
‫הוא איננו רואה׃ הוא איננו רוצה לראות את זה״‪.‬‬ ‫הספר מתחיל במילים׃‬
‫האם אתה )הבעת( דעות כאלה‪ ...‬על ויסליצני‪...‬‬ ‫׳קצין חזית צעיר )בולד( נאסר בשנת ‪...1945‬׳ אייכמן מעביר‬
‫קו על המילה ׳קצין חזית׳ וכותב מעל זאת ׳נבל׳‪ .‬בזה הוא‬
‫אייכמן זה ייתכן – כן‪ ,‬זה ייתכן‪ .‬הייתי – כאשר קראתי ספר‬ ‫מתמיד‪ .‬בכל מקום בו מוזכר בולד בספר זה‪ ,‬הוא משלים׃‬
‫זה‪ ,‬כאשר בא‪ ,‬אפוא‪ ,‬ספר לידי‪ ,‬או איזה עיתון מצויר בא לידי‪,‬‬ ‫׳נבל‪ ,‬בוגד׳‪ ,‬או ׳מנוול׳‪.‬‬
‫שהיה שייך לי‪ ,‬כי אז – בשעת הקריאה‪ ,‬אם הייתי מתמלא פעם‬
‫״חמה קדושה״ ובמצב רוח זה הייתי אוחז בעיפרון‪ ,‬וכותב מה‬ ‫במקום אחד‪ ,‬בו מוסר בולד כי בימים האחרונים‪ ,‬לפני ִקצו‬
‫שנראה לי בדיוק‪ ,‬כחשוב לומר במקרה הנוכחי‪ ,‬ברגע הנוכחי‪.‬‬ ‫של רייך הס״ס‪ ,‬נעשו לפתע קציני ס״ס גבוהים‪ ,‬אשר היו עד אז‬
‫יהירים וגאוותנים – קטנים וזקוקים למשענת‪ ,‬נמצאת הערת‬
‫לס כאן הוא כותב הלאה׃‬ ‫השוליים של אייכמן׃ ׳מחבר הספר הזה הוא טפשי וחזיר‪.‬‬
‫״מכרים וידידים‪ ,‬ששוחחו אתו אז בארגנטינה‪ ,‬מתארים אותו‬ ‫‪[ Arschloch Boldt‬פי הטבעת[ שם החזיר הזה!!!׳ במקום‬
‫כאדם שהיה שבור בפנימיותו‪ ,‬הכיר אומנם באשמתו שאין‬ ‫אחר כותב אייכמן׃ ׳ממחבר זה היה צריך לפשוט את עורו‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪134‬‬

‫״כי אותו אייכמן לא היה – לא הפך לחיה‪ ,‬אף לא היה מוקהה‬ ‫לבטאה במילים‪ ,‬אך לא העיז להודות עליה בפני עצמו‪ ,‬כי אם‬
‫רגש‪ ,‬הוא היה‪ ,‬לפי עדות עצמו הראויה גם לאמון – אפילו‬ ‫חיפש בחמת זעם אחר צידוקים פורמליים – בכדי שלא יהיה‬
‫רגיש‪.‬‬ ‫עליו לחרוץ את הדין על עצמו״‪.‬‬
‫ולמרות זאת חתם אותו אדם‪ ,‬ברואים וביודעים‪ ,‬על פקודות‬ ‫אייכמן זה אינו נכון‪ .‬זהו‪ ...‬זהו‪ ...‬פטפוטו של עיתונאי‪.‬‬
‫הגירוש‪ ,‬אשר משמעותן היתה מוות למאות אלפים רבים‪ .‬דוגמה‬ ‫לס ועתה כדלהלן׃‬
‫איומה לאיֿההבנה הכללית‪ ,‬הפיכתו הכללית של מושג החובה‬ ‫״מצפונו של אייכמן״ – הוא רושם׃‬
‫הפרוסי הראשוני לסטייה‪ ,‬אשר העמידה בהתמדה על יד ומעל‬
‫הציות את אחריותו העצמית של מקבל הפקודות ואשר ממנה‬ ‫״עייפתי במשך הזמן להיות כנודד אלמוני ׳בין העולמות׳‪.‬‬
‫נשאר מתחת לצלב הקרס רק החצי האחד‪ ,‬׳ציות הפגרים׳‪.‬‬ ‫קולו של לבי‪ ,‬מפניו איש אינו יכול להימלט‪ ,‬לחש לי תמיד על‬
‫בקשת שלום‪ .‬הייתי רוצה למצוא שלום‪ ,‬גם עם אויבי לשעבר‪.‬‬
‫על כך‪ ,‬על אותו זיוף הרה מוות‪ ,‬רצחני‪ ,‬מסתמך אייכמן‪,‬‬ ‫אולי זה חלק מן האופי הגרמני‪ .‬והייתי האחרון אשר לא היה‬
‫בנסותו להצדיק את עצמו על ידי ׳שבועה לדגל׳ ו׳מילוי חובה׳‪.‬‬ ‫מוכן להתייצב בפני השלטונות הגרמניים‪ ,‬אלמלא היה עלי‬
‫זהו ניסיון חסר תקווה‪ .‬כי אייכמן לא היה כה טיפש וכה‬ ‫לחשוש‪ ,‬כי העניין המדיני של הדבר עלול להיות גדול מכדי‬
‫פרימיטיבי‪ ,‬שהוא לא יכול היה להכיר מה הוא עשה – לפי‪ ,‬או‬ ‫להביא לידי סיום ברור וענייני של הנושא‪ .‬אני רחוק מלרצות‬
‫ללא פקודה‪ .‬הוא היה ְפקיד ׳רצח׳ והוא ידע את זה – כל עוד‬ ‫להעמיד אף בספק כלשהו את מציאת פסק הדין הצודק של‬
‫הוא היה זה‪ ,‬לא היו לו – לא מעצורים‪ ,‬אף לא הדחיפה‬ ‫משפט גרמני‪ ,‬אך אין זה ברור לי עדיין‪ ,‬מהו המעמד המשפטי‪,‬‬
‫להסתמך על הכרח פקודי‪ .‬ויהיה עליו ליטול על עצמו‬ ‫אותו תופס בחריצת הדין כיום – מקבל פקודות לשעבר‪ ,‬אשר‬
‫אחראיות על כך״‪.‬‬ ‫היה עליו לנהוג בנאמנות לשבועת השירות דאז והיה עליו לבצע‬
‫אייכמן הדבר האחרון הוא פטפוט עיתונאי‪ .‬אם השקפתי‬ ‫את הפקודות ואת ההוראות‪ ,‬אותן קיבל‪ .‬לא הייתי מישהו אחר‪,‬‬
‫היתה כי אני מציית בנאמנות לשבועתי לדגל – הרי אי אפשר‬ ‫אלא פקוד הס״ס והמשרד הראשי של ביטחון הרייך‪ ,‬נאמן‪,‬‬
‫לערער את זה‪ ,‬או לפרש את זה‪ .‬עיתונאים כן‪ ,‬אלה יכולים‪.‬‬ ‫הגון‪ ,‬דייקן‪ ,‬חרוץ ומלא רחשים אידאליים כלפי מולדתי‪ ,‬שהיה‬
‫מחברי רומנים‪ ,‬אלה גם כן יכולים‪ ,‬זה הכול‪.‬‬ ‫לי הכבוד להימנות עליה‪ .‬מעולם לא הייתי נבל ובוגד במהותי‪.‬‬
‫לס השעה היא עתה ‪ 16.15‬ואנחנו מפסיקים‪...‬‬ ‫למרות ביקורת עצמית מדוקדקת עלי לקבוע לעצמי‪ ,‬כי לא‬
‫אייכמן כן‪ ,‬בוודאי‪.‬‬ ‫הייתי רוצח ולא רוצח המונים‪ .‬באותה מידה גם פיקוַדי‬
‫הישירים לא היו כאלה‪ .‬אולם – על מנת להישאר נאמן לאמת‬
‫היועץ המשפטי אני מבקש להשמיע את הקטע מתחילת‬ ‫בדיוק של כ׳חוט השערה׳‪ ,‬הייתי מאשים את עצמי בעזרה‬
‫עמ׳ ‪ 2680‬עד עמ׳ ‪.2683‬‬ ‫להמתה‪ ,‬כי אני הלוא העברתי את פקודות הגירוש‪ ,‬שקיבלתי‬
‫לס היום הוא הֿ‪ 20‬בספטמבר ‪ ,1960‬מושם סרט ההקלטה הֿ‬ ‫ו‪ ...‬כי לפחות חלק מאותם מגורשים – אם גם על ידי יחידה‬
‫‪ ,56‬השעה היא עתה ‪.09.57‬‬ ‫אחרת לגמרי – הומת‪...‬‬
‫אייכמן כנספח ל‪ ...‬לסרט ההקלטה האחרון‪ ,‬בו קראת באוזני‪,‬‬ ‫אמרתי‪ ,‬כי עלי להאשים את עצמי בסיוע להמתה‪ ,‬אם הנני‬
‫אדוני הפקד‪ ,‬קטעים אחדים מתוך דר שטרן שהופיע ביוני‬ ‫דן את עצמי בחומרה וללא התחשבות‪ .‬אני רק איני רואה עדיין‬
‫השנה‪ ,‬יורשה לי לומר עוד כמה דברים לשם השלמה‪.‬‬ ‫בברור‪ ,‬אם יש לי הזכות לכך לגבי פיקודי‪.‬‬
‫כתבתי‪ ,‬כביכול – כך הסקתי – כמובן‪ ,‬עלי לומר‪ ,‬אדוני‬ ‫עודני נתון‪ ,‬כאן‪ ,‬אפוא‪ ,‬במחלוקת פנימית‪ ,‬כי – לא כן‪,‬‬
‫הפקד‪ ,‬קראת בפני בצורת קטעים‪ ,‬לא את המאמר בשלמותו‪,‬‬ ‫כמקבל פקודות קטן לשעבר‪ ,‬גם זאת יש להבין‪ ,‬איני יכול‬
‫כך שאני כשלעצמי איני יודע דבר מן האמור במאמר כולו –‬ ‫להיות ׳אפיפיורי יותר מן האפיפיור׳‪.‬‬
‫כתבתי‪ ,‬כביכול‪ ,‬שהנני שותף באשמת הרצח‪ .‬ובכן‪ ,‬אילו היה‬ ‫עמדתי הסובייקטיבית לגבי העניינים שהתרחשו‪ ,‬היתה‬
‫כתוב שם‪ ,‬או אם כתבו שם אותו המשפט האחד‪ ,‬כי אז אין זה‬ ‫אמונתי ב״מצב החירום הלאומי״‪ ,‬אליה הטיפה מנהיגות הרייך‬
‫מתאים לאמת‪ ,‬כי באמת כתבתי כלהלן – איני יכול עוד למסור‬ ‫דאז‪ .‬היתה אחר כך‪ ,‬אמונתי הגוברת בנחיצות המלחמה‬
‫זאת מילולית‪ ,‬אך אני מוסר זאת בערך כמילולי – דהיינו׃ בערך‬ ‫הטוטלית‪ ,‬כי היה עלי להאמין במידה גוברת בתמידות‪,‬‬
‫בשנים ‪ 1955‐‐1953‬אמרתי כי הייתי מכריז על עצמי ללא דיחוי‬ ‫בהכרזותיה המתמידות של מנהיגות הרייך הגרמני דאז׃ ניצחון‬
‫כעל שותף באשמת רצח‪ ,‬אם גם אלה אשר על סמך הפקודות‬ ‫באותה מלחמה עד חרמה‪ ,‬או כיליון העם הגרמני‪ .‬מתוך‬
‫שקיבלו לפינוָים ולגירושם של מיליוני גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬ילדים‬ ‫השקפה זאת מילאתי במצפון טהור ובלב מאמין את חובתי‪,‬‬
‫וישישים גרמנים‪ ,‬היו מכריזים על עצמם כעל שותפים באשמת‬ ‫המוטלת עלי״‪.‬‬
‫רצח והיו נענשים גם הם על ידי המעצמות‪ ,‬האויבות לשעבר של‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬בוודאי‪.‬‬
‫גרמניה – כך‪ ,‬כנראה כתבתי הלאה – פונו וגורשו וכו׳‪...‬‬
‫לס אלה הם דברים שאתה הבעת – רשימות‪ ,‬או?‪..‬‬
‫אזרחים גרמנים למאותיהם מכל קבוצות הגילים‪ ,‬ולא שמעתי‬
‫עד עתה‪ ,‬כי אלה שהשתתפו בזה הואשמו איכשהו בפשעי‬ ‫אייכמן איני יכול להיזכר היכן עשיתי זאת‪ ,‬אך אלה הן‬
‫מלחמה או בפשעים נגד האנושות‪ ,‬אלא קראתי תדיר‪ ,‬כי אותם‬ ‫המילים שלי‪ ,‬אני מזהה את המילים‪ .‬איני יודע היכן עשיתי‬
‫האנשים מהלכים עד היום הזה חופשיים וכמי שלא הוטל בהם‬ ‫זאת‪ .‬זאת איני יודע‪ ,‬היכן‪ .‬היכן זה‪ ...‬מניין זה‪ ,‬זאת איני יכול‬
‫כל דופי‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כתבתי׃ כל עוד נוהגים כאן באיפה ואיפה‪,‬‬ ‫להבהיר לעצמי‪...‬‬
‫איני מרגיש את עצמי אשם‪ ,‬בשום פנים ואופן‪ ,‬אלא להפך – חף‬ ‫לס ועוד כאן כדלהלן׃‬
‫‪135‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪11‬‬

‫קטעים‪ ,‬אשר לא סומנו בסלילים‪ ,‬לא נוכל להשמיע אותם‪ .‬אבל‬ ‫מפשע‪ ,‬כי נהגתי אך ורק בהתאם לפקודות שקיבלתי‪ ,‬בדיוק‬
‫אבקש את הפקד לס לקרוא אותם על כן באוזניכם‪ .‬האחד הוא‬ ‫כמוהם‪ .‬עמדתי אחר כך הלאה בהקשר זה על ענייני הירושימה‪,‬‬
‫בעמודים ‪ 2339‐‐2338‬של ההודעה‪ .‬תואיל לקרוא‪ ,‬מר לס‪ ,‬את הקטע‬ ‫נגסקי‪ ,‬כמו המלחמות והגירושים וההריגות גם לאחר ‪– 1945‬‬
‫שסימנתי באדום‪.‬‬ ‫בכל אופן ללא קשר למלחמת העולם השנייה – בחלקי עולם‬
‫היועץ המשפטי כל אלה דברי הנאשם‪ ,‬מר לס?‬ ‫אחרים‪ .‬כמובן‪ ,‬שלפי חכמת המשפט של היום‪ ,‬בהתאם‬
‫לקביעות של היום‪ ,‬לפי משפט נירנברג הראשון‪ ,‬נאמר נא –‬
‫העד לס כן‪.‬‬ ‫התקדים של נירנברג הראשון‪ ,‬הנני‪ ,‬כמובן‪ ,‬מבחינה משפטית‬
‫שאלתי את עצמי‪ ,‬מי נתן את ההוראה למיניסטריון המזרח‪ ,‬או‬ ‫פורמלית שותף באשמת רצח‪ ,‬אך לפי הערכתי – כך המשכתי‬
‫לחוגים סביב הֿ‪ Oberregierungs…Amtsgerichtsrat‬ד״ר‬ ‫לכתוב – הרי זה פירוש חדֿצדדי של המשפט וכוחו הוחל כפי‬
‫וצל )‪ ,(Wetzel‬לעשות משהו בנוגע למכונות הגז? הרי היה‬ ‫הנראה רק על הגרמנים‪ ,‬לפי הכלל ״אוי למנוצחים״ ‪“Vae‬‬
‫צריך להיות פה איזה שהוא כוח מניע‪ .‬אמרתי בלבי‪ ,‬אילו היה‬ ‫”‪ .victis‬את תיאוריו של הדר שטרן בנוגע לאישיותי – לשבועה‬
‫ראש משטרת הביטחון והס״ד‪ ,‬או לשכתו – מוסמכים לזה‪ ,‬לא‬ ‫לדגל ולפקודה‪ ,‬הנני יכול להגדיר באמת רק כדברי איוולת‪ ,‬כי‬
‫היה כלל צריך לשאול איזה רשות של ראש משטרת הביטחון‬ ‫את העניינים האלה לא היה עלי לגלות רק בארגנטינה‪ ,‬אלא‬
‫והס״ד‪ ,‬אלא אותה רשות של ראש משטרת הביטחון והס״ד‬ ‫דברים אלה‪ ,‬היו העניינים היסודיים ביותר של כל נושא מדים‪,‬‬
‫היתה מ ַצווה‪ .‬וכך אני חושב‪ ,‬אולי יש עוד כיום אי אלו חוגים‬ ‫בכל הזמנים‪ .‬מעציב מאוד הוא כמובן‪ ,‬שבכלל מתרחשים‬
‫של מיניסטריון המזרח דאז‪ ,‬מקום שם אפשר היה לקבל בקשר‬ ‫דברים כאלה בין אנשים‪ ,‬אך לא אני המצאתי אותם‪ ,‬לא אני‬
‫לזה‪ – ...‬אולי חי עדיין גם הֿ‪ Amtsgerichtsrat, Amtsrat‬וצל‪,‬‬ ‫ציוויתי עליהם אף אני לא יכולתי להפסיקם‪ .‬כדבר אחרון – זה‬
‫אף זה ייתכן‪ ,‬מקום שם אפשר היה לקבל בקשר לזה‪ ,‬איכשהו‪,‬‬ ‫בוודאי פחות מעניין בהקשר זה‪ ,‬אולם חשבתי גם מחשבות אלו‬
‫ידיעה נכונה יותר‪ .‬כי אני – במיטב מצפוני‪ ,‬לא יכולתי לדמות‬ ‫והן – בנוגע למובאות מן הספרים‪ ,‬אותן רשמתי בתוך ספַרי‪.‬‬
‫לעצמי בזה שום דבר אחר‪ ,‬בבקשה – אף זה רק דימוי‪ ...‬שזה‬ ‫כאן נקודת השקפתי היא‪ ,‬כי ציונים אלה שציינתי בספַרי‬
‫היה אולי כך‪ ,‬שהם אמרו בלבם בחוגי מיניסטריון המזרח׃ ״זה‬ ‫הפרטיים – אינם צריכים‪ ,‬כשלעצמם‪ ,‬לעניין אדם כלשהו‪ ,‬כל‬
‫צריך להתנהל בצורה מהודרת יותר״‪ .‬היריות לא התאימו להם‬ ‫עוד איני משאיל ספרים אלה ואני לא השאלתי אף אחד מאותם‬
‫עוד‪ ,‬אולי רשות כלשהי השיגה לעצמה‪ ,‬לשם זה‪ ,‬אסמכתאות‬ ‫הספרים‪ .‬כיצד הגיע דר שטרן לבעלותם של כמה ספרים פרטיים‬
‫ואחר כך הם התחילו ושאלו‪.‬‬ ‫אלה‪ ,‬איני יודע‪ ,‬על כל פנים‪ .‬זה היה הכול‪ ,‬אדוני הפקד‪ ,‬שיש לי‬
‫לומר למאמר זה בדר שטרן‪.‬‬
‫היועץ המשפטי הקטע האחרון‪ ,‬ברשות בית המשפט‪ ,‬שאבקש את‬
‫מר לס לקרוא‪ ,‬הוא בעמודים ‪.1934‐‐1933‬‬ ‫השופט הלוי אדוני היועץ המשפטי‪ ,‬הציטוטים הארוכים מהעיתון‬
‫דר שטרן – דעתי‪ ,‬על כל פנים אינה נוחה מהם כל כך; כלומר‪,‬‬
‫לס כלום לא ראית אז בשאלת קיום או חידלון של העם‬ ‫לייחס לנאשם דברים שאנו איננו יודעים בדיוק אם הם מדויקים‪,‬‬
‫הגרמני את הפתרון בזאת שכל העם היהודי‪ ,‬כל יהודי אירופה‬ ‫ומניין יש לעיתון הגרמני הזה חומר‪ ...‬אני מבין שכאן זה מובא רק‬
‫חייבים להישמד?‬ ‫כדי לשמוע את תגובתו של הנאשם על כך‪.‬‬
‫אייכמן אדוני הפקד‪ ,‬לוּ היו אומרים לי בעת ההיא׃ ״אביך‬ ‫היועץ המשפטי בוודאי‪.‬‬
‫הוא בוגד״‪ ,‬ובכן אבי שלי עצמי הוא בוגד ועלי להמיתו‪ ,‬גם כן‬
‫הייתי עושה זאת‪ .‬אני צייתי אז באופן עיוור לפקודות ומילאתי‬ ‫השופט הלוי אבל לעתים קרובות אין הוא מאשר את כל הדברים‪,‬‬
‫אחר הפקודות במשמעת עיוורת ובזאת מצאתי – איך אומר‬ ‫אלא רק את המילים האחרונות‪ .‬גם ההערה שלו על דברים פרטיים‬
‫זאת – את סיפוקי והיתה לי הרגעה בזאת‪ ,‬כפי שזה נקרא וכפי‬ ‫שהוא כתב בספרים הפרטיים שלו – איני רוצה להיכנס לעניין‬
‫שלא יכולנו לתאר לעצמנו הרי שום דבר אחר בזה‪ ,‬מלחמת‬ ‫המשפטי הזה – אבל אולי באמת אין זה נהוג להסתמך על דברים‬
‫הגורל של העם הגרמני‪ ,‬והיינו הך איזו משימה היו מטילים‬ ‫כאלה כחומר משפטי נגד נאשם‪.‬‬
‫עלי‪ ,‬אדוני הפקד‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי עם כל הכבוד‪ ,‬אדוני‪ ,‬אני חושב שאם נכתב איזה‬
‫היועץ המשפטי אלה הם הקטעים אשר בשלב זה ברצוננו להפנות‬ ‫דבר‪ ,‬מיוחס משהו בכתב לנאשם ומגישים לו את זה תוך כדי‬
‫את תשומת לב בית המשפט אליהם‪ .‬כמובן שבמהלך הגשת הראיות‬ ‫החקירה‪ ,‬ומבקשים ממנו תגובה על כך – זה בהחלט לגיטימי‬
‫יהיו עוד קטעים נוספים אשר יהיו קשורים בקטע זה או אחר באותו‬ ‫בחקירה‪ ,‬מותר לעשות זאת וזה כשיר‪ ,‬ותגובתו לגבי זה בוודאי‬
‫פרק שנגיש אותה שעה ואז נרשה לעצמנו להפנות את תשומת לב‬ ‫כשירה‪ .‬מכל מקום זה יהיה עניין לטיעון‪ ,‬ואם הסניגור ירצה לפסול‬
‫בית המשפט אליהם‪.‬‬ ‫את הקטעים האלה‪ ,‬טענתי תהיה שהם כשרים לחלוטין‪.‬‬
‫אני מבקש את בית המשפט לקבל את הסלילים מֿ‪ 1‬עד ‪ .76‬על‬ ‫אב בית הדין רציתי לשאול אותך‪ ,‬מר לס – הדברים האחרונים‪,‬‬
‫סליל ‪ 77‬יהיה לי עוד לומר משהו‪ .‬אבקש רק לאפשר לנו גישה אל‬ ‫התוספות האלה בקטע האחרון – זאת הוא אמר בעל פה‪ ,‬או קרא מן‬
‫הסלילים האלה‪ ,‬כאשר נרצה איֿפעם להשמיע קטע נוסף תוך הגשת‬ ‫הכתב?‬
‫הראיות כדי שנוכל לסמן לנו קטע זה מראש‪.‬‬ ‫העד לס הוא קרא‪.‬‬
‫השופט הלוי כמובן‪ ,‬כל החומר הזה‪ ,‬כל ששת הכרכים של‬ ‫אב בית הדין הוא הכין לעצמו את זאת בכתב – זה היה הרושם‬
‫ההצהרה של הנאשם‪ ,‬הם עכשיו לפני בית המשפט ומהווים ראיה‪.‬‬ ‫שלי‪.‬‬
‫היועץ המשפטי בוודאי‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי ברשות בית המשפט‪ ,‬יש עוד קטע‪ ,‬אולי שני‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪136‬‬

‫מר האוזנר‪ ,‬האם ניתנה פה אזהרה נוספת לפני העדות הנוספת‬ ‫השופט הלוי גם מה שלא הושמע בפומבי וגם מה שלא יושמע‬
‫הזאת?‬ ‫בעתיד‪.‬‬
‫היועץ המשפטי איני חושב‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי כדי להיות לגמרי מדויק׃ טענתנו היא שמה שכבר‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬האם יש לאדוני משהו להעיר בקשר‬ ‫הגשנו ומה שסומן כמוצג ומה שנחתם על ידי הנאשם‪ ,‬לאחר שבדק‬
‫להגשת הסליל הזה‪.‬‬ ‫את הסלילים‪ ,‬זאת היא ההודעה שלו‪ .‬הסלילים האלה אינם הודעתו‪,‬‬
‫הם אינם כוללים את הודעתו‪ .‬ההודעה כלולה בחומר שבכתב‪,‬‬
‫ד״ר סרבציוס לא‪ .‬אין לי להשמיע כל התנגדות לכך‪ .‬אני אף סבור‬ ‫החתום‪ ,‬המצוי בפניכם‪ ,‬כלומר במה שכבר הגשנו‪ .‬אבל אנחנו‬
‫כי יהיה זה ליתרון הנאשם‪ ,‬כי יגיע לזכות הדיבור כבר עתה כנגד‬ ‫חושבים שמחובתנו להגיש גם את הסלילים‪ ,‬כדי שיהיה ברור לגמרי‬
‫ההאשמות שהושמעו נגדו‪.‬‬ ‫מתוך כל החומר שבפני בית המשפט‪ ,‬מניין נלקחה אותה הודעה‬
‫השופט רוה מתי נגמרה גביית ההודעה הארוכה?‬ ‫שהיא מודפסת וחתומה‪ .‬אבל אני מבקש לקבל את כל הסלילים‬
‫כראיה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי אולי מר לס יוכל לעזור לנו בזאת‪ .‬מתי גבית‬
‫לאחרונה את ההודעה?‬ ‫אב בית הדין ביחס לגישה לסלילים אחר כך‪ ,‬אני חושב שהסדר‬
‫הטוב יהיה שאתם תבקשו מדי פעם ממזכיר בית המשפט את אותו‬
‫העד לס בֿ‪ 17‬בינואר‪ ,‬אם איני טועה‪ .‬כן‪ ,‬בֿ‪ 17‬בינואר‪.‬‬ ‫הסליל שבו אתם מעוניינים‪ ,‬ואז יוכל להמציא לכם את אותו סליל‪.‬‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬האם מצויים בידך המסמכים השונים‬
‫היועץ המשפטי כך נעשה‪ ,‬אדוני‪.‬‬
‫שהצגת לנאשם תוך מהלך גביית דבריו?‬
‫אב בית הדין נסמן את הסלילים ת‪ .39/‬נסמן אותם ת‪ 1/39/‬וכן‬
‫העד לס כן‪ ,‬הם מצויים פה על ידי‪.‬‬
‫הלאה לפי הסדר‪ .‬מר בודנהיימר יתחיל בסימון‪ .‬כמה סלילים יש‬
‫היועץ המשפטי הואיל להגישם לבית המשפט‪.‬‬ ‫פה?‬
‫)העד לס מגיש את המסמכים לבית המשפט(‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי ‪ ,76‬אדוני‪.‬‬
‫אב בית הדין כמה יש‪ ,‬מר לס?‬ ‫היה עוד סליל מס׳ ‪ .77‬מה הוא מכיל‪ ,‬מר לס?‬
‫העד לס קרוב לֿ‪ 400‬מסמכים‪.‬‬ ‫העד לס שורת שאלות שהצגתי בפני הנאשם בֿ‪ 2‬בפברואר ‪,1961‬‬
‫אב בית הדין צריך להיות איזה סדר בדבר הזה‪.‬‬ ‫בהתאם לבקשת פרקליטות המדינה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי הם מסודרים אצלך לפי סדר מסוים?‬ ‫ש‪ .‬זה בקשר לרכוש יהודי בהונגריה? נכון?‬
‫העד לס הם מסודרים לפי מספרים‪ ,‬וזה הוזכר גם בקטלוג קטן‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬קשור בזה‪.‬‬
‫שהוגש לכם‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אני רוצה להגיש את הסליל ‪ .77‬האם יש לך גם תדפיס של‬
‫אב בית הדין זה היה ת‪)37/‬א(‪.‬‬ ‫הסליל הזה?‬
‫העד לס אני הבינותי אומנם שבקשר למסמך אחד שהופיע שם –‬ ‫ת‪ .‬יש לי תדפיס‪ ,‬אבל הוא לא אומת‪.‬‬
‫איני זוכר כרגע את מספרו – נפלה טעות‪ .‬בודקים בארכיון‪ ,‬כדי‬
‫ש‪ .‬לא אומת על ידי הנאשם? מדוע?‬
‫לתקן את זאת אחר כך‪.‬‬
‫אב בית הדין טוב‪ ,‬מר האוזנר‪ .‬אנחנו נקבל את זה עכשיו או ִנראה‬ ‫ת‪ .‬הפענוח נעשה לאחר שכבר נמסר לו כתב האישום או הודעת‬
‫את זה כאילו קיבלנו זאת בשלב זה‪ ,‬ואנחנו מציעים שביום ראשון‬ ‫האישום ולא היתה יותר אפשרות לשוחח אתו‪.‬‬
‫ישב מר לס ומר בודנהיימר ויסמנו את המוצגים האלה לפי הסדר‪,‬‬ ‫אב בית הדין בקשר לסימון טוב תעשה‪ ,‬מר בודנהיימר‪ ,‬אם‬
‫החל מֿת‪ ,43/‬כך שזה יהיה מוכן ביום שני‪.‬‬ ‫תשתמש הפעם בפתקים מיוחדים ותקשור כל פתק לסליל עצמו‪,‬‬
‫היועץ המשפטי כפי שבית המשפט רוצה‪ ,‬כך נעשה‪.‬‬ ‫ואולי יש לך איזו חותמת שעווה לכך או תו עופרת‪ ,‬כמו במס קנייה‪.‬‬
‫מר לס לא סיים עדיין את עדותו‪ ,‬אם כי הוא מתקרב לסיום‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי לפי הצהרה בשבועה של גברת סוניה אוסטר‪,‬‬
‫עובדת בלשכה ‪ ,06‬היא הדפיסה נכונה את הסליל הזה והתדפיס‬
‫אב בית הדין כמה זמן אתה עוד צריך?‬ ‫הנמצא בידי פקד לס שנעשה על ידה הוא תדפיס נכון של אותו‬
‫היועץ המשפטי אני צריך עוד ‪ 20‬דקות‪.‬‬ ‫סליל‪ .‬אבקש לקבל את ההצהרה‪ ,‬הסליל והתדפיס‪.‬‬
‫אב בית הדין אני רושם פה – בינתיים הוגש אישור המסמכים‬ ‫אב בית הדין במקרה זה הסליל יהיה הראיה העיקרית‪.‬‬
‫הנזכרים בהודעתו של הנאשם ובתחילת הישיבה הבאה נציין את‬ ‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬הסליל מעיד על עצמו‪ .‬לא הספקנו להחתים‬
‫מספרי המוצגים‪ .‬כן?‬ ‫את הנאשם‪ .‬לא חשבנו שיהיה זה נכון לקיים מגע כלשהו אתו לאחר‬
‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫שהגשנו את כתב האישום‪.‬‬
‫אב בית הדין אנחנו מפסיקים עכשיו ונמשיך ביום שני בשעה‬ ‫אב בית הדין הסליל הנוסף יסומן ת‪ ,40/‬התדפיס של הסליל הזה‬
‫‪ 09.00‬בבוקר‪.‬‬ ‫ת‪ ,41/‬הצהרת הגברת סוניה אוסטר ת‪.42/‬‬
‫‪137‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪12‬‬

‫העד לס אלה אינם הזיכרונות‪ ,‬אלה הם רק הרישומים שעשה פרט‬ ‫ישיבה מס׳ ‪12‬‬
‫לזיכרונות‪ .‬אלה הם ‪ 24‬רישומים לצורכי החקירה‪ .‬שם יש אי אלה‬
‫דברים שהוא השמיע לתוך המכשיר‪ ,‬דברים שקרא אותם מעל גבי‬
‫נייר‪.‬‬ ‫ח׳ באייר תשכ״א‬
‫אב בית הדין ומה עם הזיכרונות?‬ ‫)‪ 24‬באפריל ‪(1961‬‬
‫היועץ המשפטי זה לחוד‪ .‬נגיש אותם עוד מעט‪.‬‬
‫אב בית הדין זה מסומן לפי הסימונים כאן?‬ ‫אב בית הדין אני פותח את הישיבה השתים עשרה של המשפט‪.‬‬
‫בינתיים סומנו המסמכים הנזכרים בהודעת הנאשם‪ ,‬וניתנו להם‬
‫היועץ המשפטי המספר הסידורי שלנו הוא ‪.1491‬‬
‫המספרים ת‪ (1)37/‬עד ת‪.(317)37/‬‬
‫אב בית הדין כן‪ ,‬אני רואה‪ .‬אבל אני רוצה לראות תמיד את המסמך‬
‫היועץ המשפטי תודה רבה‪.‬‬
‫האינדיווידואלי‪ .‬למשל ניקח מסמך זה‪ .‬הוא סומן ‪ .A‬יש איזה סימון‬
‫לבד מֿ‪?1491‬‬ ‫מר לס‪ ,‬אתה מוסיף להעיד בשבועה‪.‬‬
‫העד לס אני חתמתי על כל דף לצורכי זיהוי‪.‬‬ ‫העד לס כן‪.‬‬
‫אב בית הדין נסמן את זה ת‪ 24 .43/‬המסמכים‪ ,‬הם רישומים של‬ ‫אב בית הדין כן‪ ,‬הערה נכונה‪.‬‬
‫הנאשם‪ ,‬נכון?‬ ‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬האם מלבד החומר שמסרת עד כה לבית‬
‫העד לס כן‪.‬‬ ‫המשפט‪ ,‬מסר לך הנאשם עוד חומר בכתובים?‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬במבוא למסמך ‪ 1491‬של התביעה יש דברי‬ ‫העד לס כן‪.‬‬
‫הסבר‪ .‬הם חתומים על ידך והאמור בהם נכון?‬
‫ש‪ .‬איזה חומר?‬
‫העד לס כן‪.‬‬
‫ת‪ .‬יש הרישומים והתרשימים שלו‪ ,‬שהוא מסר במהלך החקירה‪.‬‬
‫ש‪ .‬מלבד זה דיברת על הזיכרונות‪ ,‬מר לס‪ .‬מה הם הזיכרונות?‬ ‫היו לו רישומים שעשה לעצמו לצורכי החקירה‪ ,‬הצהרות שהוא‬
‫ת‪ .‬אלה הם זיכרונותיו של הנאשם שכתב אותם במחנה אייר –‬ ‫הקריא לתוך המכשיר‪ ,‬שהכינן מראש‪ ,‬וגם כפי שאמרתי כבר‬
‫‪ 127‬עמודים בכתב ידו‪.‬‬ ‫רישומים שעשה על פי בקשתי‪ .‬הזכרתי את רשימת העיטורים ואת‬
‫הצורה הטכנית של הכתבה‪ .‬כמו כן מסר לי הנאשם את זיכרונותיו –‬
‫ש‪ .‬באיזה תקופה כתב אותם?‬ ‫‪ 127‬עמודים‪.‬‬
‫ת‪ .‬בחודש יוני ‪ .1960‬בֿ‪ 16‬ביוני מסר לי אותם‪.‬‬ ‫ש‪ .‬כל זה הוא מסר לך מרצונו הוא?‬
‫אב בית הדין זה מחוץ לקורות חייו‪ ,‬כפי שהוא סיפר אותם בתחילת‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬בהחלט‪.‬‬
‫ההודעה?‬
‫ש‪ .‬הואל להגיש את החומר לבית המשפט‪.‬‬
‫העד לס כן‪ ,‬אולי כמילוי‪.‬‬
‫)העד מגיש את החומר לבית המשפט(‪.‬‬
‫היועץ המשפטי הוא מסר לך זאת מרצונו הטוב?‬
‫אב בית הדין אדוני מגיש את זה בתור חבילה אחת?‬
‫העד לס כן‪.‬‬
‫היועץ המשפטי בתור חבילה אחת‪ .‬אלה הן שתי ְסָדרות של‬
‫היועץ המשפטי‪ .‬הואל להגישם לבית המשפט‪.‬‬ ‫מסמכים‪ ,‬אדוני‪ .‬יש רישומים לחוד‪ ,‬ומה שאנחנו קוראים הזיכרונות‪,‬‬
‫)העד מגישם לבית המשפט(‪.‬‬ ‫הֿ‪ ,memoirs‬לחוד‪ .‬הם גם מקוטלגים אצלנו כל אחת כיחידה‬
‫שלמה‪.‬‬
‫אב בית הדין נסמן זאת ת‪ – 44/‬זיכרונות הנאשם‪ .‬אולי תגישו עוד‬
‫שני העתקים‪.‬‬ ‫העד לס הכנתי גם דו״ח בקשר לאותם ‪ 24‬רישומים שקיבלתי פרט‬
‫לזיכרונות ופרט לחומר אחר שעוד אזכיר‪ .‬ציינתי שם באיזה עמודים‬
‫היועץ המשפטי זאת נעשה לגבי כל המסמכים המקוטלגים אצלנו‪.‬‬
‫זה נזכר בעמודי ההודעה‪ ,‬ובאיזה תאריכים קיבלתי אותם‪.‬‬
‫הם יוגשו לבית המשפט בשלושה העתקים‪.‬‬
‫אב בית הדין ומה עם יתר הדפים שאתה מחזיק עכשיו בידיך?‬
‫אב בית הדין דיברנו על זה כאשר התחילו להגיש מסמכים‪ ,‬כאשר‬
‫מר בך חקר את מר ברֿשלום‪ .‬אני רואה בכל זאת שהצדק היה‬ ‫העד לס זה תדפיס של כתב יד‪.‬‬
‫אתכם‪ .‬אולי זה יהיה באמת נוח יותר‪.‬‬ ‫אב בית הדין אולי צריך להפריד בין זה לזה? אין שום קשר בין שני‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬מלבד זה היו ספרים שקראת באוזני‬ ‫הדברים שהזכרת אותם עכשיו‪.‬‬
‫הנאשם וביקשת ממנו תגובה‪.‬‬ ‫העד לס זה קשור לזה‪.‬‬
‫העד לס כן‪.‬‬ ‫אב בית הדין הראה לי את המסמך הזה‪ .‬האם זה כולל את הכול‪ ,‬גם‬
‫ש‪ .‬איזה ספרים היו אלה?‬ ‫מה שאתה קורא הזיכרונות?‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪138‬‬

‫היועץ המשפטי תואיל להגיש לבית המשפט את המקור והתרגום‬ ‫ת‪ .‬היתה זו חוברת של הצלב האדום שיצאה לאור ביוני ‪1945‬‬
‫לגרמנית שהבאת בפני הנאשם‪.‬‬ ‫בגנף )ג׳נבה(‪.‬‬
‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.47/‬‬ ‫ש‪ .‬האם היא בידיך?‬
‫היועץ המשפטי מה ביקשת מהנאשם לגבי הפרסום בעיתון ‪?Life‬‬ ‫ת‪ .‬לא‪ ,‬זה נמסר כבר לבית המשפט כאחד המוצגים‪.‬‬
‫העד לס שאלתיו אם הוא מוכן מרצונו הוא להשיב על המאמר‬ ‫אב בית הדין איזה מוצג?‬
‫ההוא‪.‬‬
‫העד לס מספרנו ‪.855‬‬
‫ש‪ .‬להשיב?‬
‫אב בית הדין זה בין ‪ 317‬המסמכים?‬
‫ת‪ .‬לענות ולהביע את הערותיו‪ ,‬והוא השיב׃ כן‪ .‬ואמרתי שיעשה‬
‫זאת בכתב‪.‬‬ ‫העד לס כן‪ .‬זה היה בשפה הצרפתית והקטע שהוקרא תורגם‬
‫לשפה הגרמנית‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם עשה זאת בכתב?‬
‫אב בית הדין מה הוא המספר הקטלוגי שלכם?‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫העד לס ‪ .855‬חוץ מזה הקראתי לו מהספר של הס )‪(Hüss‬‬
‫ש‪ .‬תסביר לבית המשפט באיזה שלבים‪ .‬בתחילה נתן לך מה?‬ ‫‪ ,Kommandant in Auschwitz‬מההוצאה האנגלית‪ ,‬וקטעים אלה‬
‫ת‪ .‬בתחילה‪ ,‬זה היה בתאריך ‪ 15‬בדצמבר ‪ ,1960‬הוא מסר לי בכתב‬ ‫תורגמו על י ִדי לגרמנית‪.‬‬
‫ידו ‪ 20‬עמודים‪ ,‬הערותיו למאמר זה‪ .‬אחר כך הוא מסר לא לי‪ ,‬אלא‬ ‫היועץ המשפטי מאנגלית לגרמנית תורגמו על ידך?‬
‫באמצעות קצין המשמרת קיבלתי זאת‪ ,‬עוד שלוש תוספות לאותו‬
‫מאמר בֿ‪.Life‬‬ ‫העד לס כן‪.‬‬
‫ש‪ .‬שלוש תוספות‪ .‬ואחר כך יש סימון בתוך התרגום‪ ,‬נכון?‬ ‫אב בית הדין זהו מספר הקטע מספר של הצלב האדום׃‬
‫ת‪ .(240)37/‬זה אדוני מגיש?‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬גם את הסימונים בתרגום הגרמני הוא מסביר‪.‬‬
‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬זהו הספר שמתוכו קרא לס באוזני הנאשם‪.‬‬
‫ש‪ .‬הוא מסביר מה פשר הסימונים השונים שהוא עשה בכתב ידו‬
‫בנוסח המתורגם לגרמנית‪ .‬נכון?‬ ‫העד לס זה היה בסליל ‪ ,21‬שם מופיע הקטע שקראתי מתוך הספר‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫אב בית הדין אבל אני ראיתי דברים של הס גם בכרך הראשון‪.‬‬
‫ש‪ .‬כל זה מצוי במסמך שבידך?‬ ‫העד לס חוץ מזה גם מתוך הסדרה הכחולה )‪ (Blue Series‬של בית‬
‫המשפט הבינלאומי‪.‬‬
‫אב בית הדין כל הסימונים הם של הנאשם‪ ,‬הסימונים בדיו?‬
‫היועץ המשפטי הסבר הסימונים מצוי בכתב ידו של הנאשם‪ .‬מר‬ ‫אב בית הדין זו היתה עדותו שם?‬
‫לס‪ ,‬תואיל להגיש זאת לבית המשפט‪.‬‬ ‫העד לס זו היתה עדותו בבית המשפט‪.‬‬
‫אב בית הדין סימנתי את ההערות ת‪ 48/‬ואת שלוש התוספות‬ ‫אב בית הדין ופה זה קטע אחד שקראת מתוך הספר?‬
‫ת‪ ,49/‬ת‪ 50/‬וֿת‪.51/‬‬
‫היועץ המשפטי פה יש תוספת שבה הס תיאר בשבתו בבית הכלא‬
‫היועץ המשפטי ביקשת מהנאשם כי יעשה תרשים ארגוני של‬ ‫אישים שונים‪ .‬בית המשפט ימצא תוספת על אדולף אייכמן‪.‬‬
‫המשרד בו עבד?‬
‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.45/‬‬
‫העד לס כן‪.‬‬
‫באיזה סליל הקטע נזכר?‬
‫ש‪ .‬מתי?‬
‫העד לס סליל ‪ ,21‬בעמ׳ ‪.1035‐‐1026‬‬
‫ת‪ .‬בספטמבר ‪ ,1960‬נדמה לי בֿ‪ 20‬בספטמבר‪.‬‬
‫אב בית הדין של ת‪.37/‬‬
‫ש‪ .‬האם הוא עשה זאת?‬
‫היועץ המשפטי מאמר שלם מעיתון דר שטרן )‪(Der Stern‬‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬הוא עשה זאת‪.‬‬ ‫שקראת באוזניו קטעים ממנו – האם זהו זה? זהו תצלומו?‬
‫ש‪ .‬מתי הוא מסר לך?‬ ‫העד לס זהו תצלומו‪ .‬יש לי גם האוריגינל‪.‬‬
‫ת‪ .‬בֿ‪ 30‬בנובמבר ‪.1960‬‬ ‫היועץ המשפטי תואיל להגיש זאת לבית המשפט‪.‬‬
‫ש‪ .‬תואיל להגיש זאת לבית המשפט‪.‬‬ ‫אב בית הדין עיתון דר שטרן יסומן ת‪.46/‬‬
‫ת‪ .‬התרשים הזה הולך יחד עם רישומים מסוימים‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי האם חקרת את הנאשם בקשר למאמרים שהופיעו‬
‫ש‪ .‬תואיל למסור גם את הרישומים‪.‬‬ ‫עליו בעיתון ‪?Life‬‬
‫ת‪ .‬בהם הנאשם נתן הסברים‪ .‬היו שלבים‪ .‬אני הבאתי בפניו קודם‬ ‫העד לס אני הבאתי בפני הנאשם תרגום לגרמנית של ‪.Life‬‬
‫‪139‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪12‬‬

‫מר לס‪ ,‬אתה הכינות בעצמך‪ ,‬יחד עם אנשי הלשכה‪ ,‬אני מבין‪,‬‬ ‫תרשים גס‪ ,‬כאשר הסברתי לו מה אני מבקש‪ .‬הוא שאל שאלות‪,‬‬
‫שני תרשימים ארגוניים של משרדו של הנאשם‪.‬‬ ‫ביקשתי להעלות אותן על הנייר ואני עניתי לו בכתב‪ .‬כך נולד אחר‬
‫כך בסופו של דבר תרשים זה‪ .‬כל זה מופיע בהערותיו של הנאשם‬
‫העד לס שני תרשימים הכינונו לצורכי העבודה או לסיכום העבודה‬
‫לגבי התרשים‪ ,‬מופיע ברישומים‪.‬‬
‫של לשכה ‪.06‬‬
‫ש‪ .‬וגם משאלותיך לגבי צורת עריכת התרשים – כל זה מופיע‬
‫ש‪ .‬על יסוד מה הכינות את התרשימים האלה?‬
‫בכתב?‬
‫ת‪ .‬על פי התייעצות עם חברי הלשכה‪ ,‬החוקרים שטיפלו בשטחים‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫השונים‪ ,‬בארצות השונות‪ ,‬על פי מסמכים והחומר שהיה בידינו‪.‬‬
‫היועץ המשפטי אני מבקש להגיש זאת לבית המשפט‪.‬‬
‫ש‪ .‬וזה היה החומר ששימש להדרכתכם אתם כפי שראיתם את‬
‫מבנה המשרדים הללו? תואיל להגישם לבית המשפט‪ .‬אני מגיש את‬ ‫אב בית הדין בכתב ידו של מי התרשים?‬
‫המסמכים האלה להדרכה – לפי אותו תוקף כפי שאמר העד‪ .‬אבל‬
‫העד לס התרשים עצמו בכתב ידי‪.‬‬
‫אנחנו נזדקק להם במהלך העדות והיה טוב שיהיו מצויים לעיני בית‬
‫המשפט‪ ,‬שאפשר יהיה לשים אצבע עליהם בכל פעם שיהיה צורך‬ ‫אב בית הדין ישבת יחד אתו?‬
‫בכך‪.‬‬
‫העד לס לא‪ ,‬זאת הכנתי אחר כך‪ ,‬על פי הרישומים‪ ,‬והוא אישר‬
‫אב בית הדין זה ארגון המחלקה של הנאשם?‬ ‫זאת‪ .‬בשעתו הבאתי שתי גרסאות של אישור‪ .‬זה מצורף בין‬
‫התוספות‪ .‬במידה והיתה לו איזו הערה יכול היה להכניס אותה או‬
‫העד לס ארגון המחלקה לענייני יהודים ושלוחותיה כפי שראינו‬
‫שאישר זאת כפי שאישר על גבי התרשים עצמו‪ .‬זה נלקח מתוך‬
‫אותה על פי המסמכים‪ .‬למשל במרכז רזה״א )‪ ,(RSHA‬ראש‬
‫חומר של ״הספרים הכחולים״; שם יש איזה ”‪ – “Stand‬מ ָצ ָבה –‬
‫משטרת הביטחון והס״ד )‪ ,(SD‬משרד ‪ IV‬ואחר כך ‪IVB4‬‬
‫של המחלקה בתאריך ‪ 1‬בינואר ‪ ,1941‬וגם לגבי המשרדים הראשיים‬
‫‪ ,Referat‬אשר עד הֿ‪ 1‬באפריל ‪ 1944‬קיבל שם חדש והפך‬
‫הנזכרים זה נלקח גם מתוך הספרים והחומר שהיה‪.‬‬
‫למחלקה ‪ IVA4‬והמחלקה הזאת וגם הֿ‪ Referat‬טיפלו בתקופת‬
‫‪ 1941‬עד הסוף או עד ‪ 1942‬בנושאים שונים כפי שצוינו‬ ‫אב בית הדין זה יהיה ת‪ – 52/‬התרשים הארגוני‪ ,‬נקרא לזה‪.‬‬
‫פה )אני אקריא אותם בגרמנית(׃ ;‪Juden-Angelegenheiten‬‬
‫מה זה‪.‬‬
‫‪Räumungsangelegenheiten; Einziehung volks- und‬‬
‫‪staats-feindlichen Vermögens; Aberkennung der‬‬ ‫העד לס זה התרשים הגס הראשון שהבאתי לפניו וביקשתיו למלא‬
‫‪ deutschen Reichsangehörigkeit‬והחל משנת ‪ – 1944‬תאריך‬ ‫את המשבצות‪.‬‬
‫מדויק לא ידוע לנו – ‪ ,Politisieren der Kirchen‬ובראש‬
‫אב בית הדין נקרא לזה חומר לתרשים‪ .‬זה יהיה ת‪.53/‬‬
‫המחלקה עמד אייכמן‪ .‬הנחיות והוראות ניתנו מכאן דרך הֿ‪,WSD‬‬
‫בד״ס ‪ (BdS) Befehlshaber der Sicherheitspolizei‬והס״ד‬ ‫היועץ המשפטי טיוטות‪.‬‬
‫והרפרנטים של אייכמן‪ ,‬אנשים שהיו שייכים למחלקתו‪ ,‬ושם היו גם‬
‫אב בית הדין אלה לא רק טיוטות‪ ,‬אלא חילופי דברים ביניהם‪.‬‬
‫מחנות ריכוז‪ ,‬כמו מחנה ריכוז דרנסי )‪ (Drancy‬בצרפת‪ ,‬או מלין‬
‫נקרא לזה חומר להכנת התרשים‪.‬‬
‫)‪ (Malines‬בבלגיה‪ ,‬או ווסטרבורק )‪ (Westerbork‬בהולנד‪.‬‬
‫בעקיפין היתה לו גם‪ ,‬כך אנחנו ראינו זאת‪ ,‬השפעה על מחנות‬ ‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬אני מבין שגם קראת באוזני הנאשם מתוך‬
‫ריכוז אלה‪ ,‬משם נשלחו אנשים למזרח‪ .‬לגבי גרמניה עצמה‪,‬‬ ‫פסק הדין של בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג‪.‬‬
‫אוסטריה והפרוטקטוראט‪ ,‬הרי הדרך הלכה באמצעות‬
‫העד לס קטעים מסוימים‪.‬‬
‫״יודנרפרנטים״ )‪ (Judenreferenten‬אשר היו בכל הסטפושטלן‬
‫)‪ (Stapostellen‬והסטפולייטשטלן )‪ (Stapoleitstellen‬באזורים‬ ‫ש‪ .‬מתוך איזו סדרה קראת באוזניו‪ ,‬ובאיזו שפה?‬
‫השונים‪ .‬בֿ‪ Einge-gliederten Ostgebieten‬כמו בוורטגאו‬
‫ת‪ .‬תמיד בשפה הגרמנית‪.‬‬
‫)‪ ,(Warthegau‬היה כמעט אותו מצב‪ ,‬כי זה הוחזר לרייך‬
‫כביכול‪ ,‬לכן היה אותו מבנה כמו ברייך עצמו‪ .‬היה אותו מצב עצמו‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מן ההוצאה הרשמית?‬
‫אב בית הדין מה עוד היה בֿ‪ Eingegliederten Ostgebieten‬חוץ‬ ‫ת‪ .‬אבל לא תמיד היתה זו ההוצאה הגרמנית‪ ,‬כי גם בהוצאה‬
‫מהוורטגאו?‬ ‫האנגלית והצרפתית מופיעים המסמכים בשפה הגרמנית‪.‬‬
‫העד לס בצפון היה בציכנאו )‪ ,(Zichenau‬נדמה לי בסביבות‬ ‫היועץ המשפטי אנחנו נעמיד לרשות בית המשפט של כל הכרכים‬
‫ציכנאו‪.‬‬ ‫של הסדרה הכחולה והסדרה הירוקה )‪ ,(Green Series‬כדי שנוכל‬
‫אחרי כן להסתמך על זה כעל מוצג אחד‪ .‬נעשה זאת במשך היום‪.‬‬
‫היועץ המשפטי צ׳כנוב )‪ (Ciechanów‬בפולנית‪.‬‬
‫אב בית הדין אדוני רוצה שזה יסומן במספר של מוצג?‬
‫אב בית הדין אלה שטחים שסופחו לרייך הנאצי‪.‬‬
‫היועץ המשפטי אולי לא‪ .‬מפני שכאשר נסתמך על חומר מסוים‬
‫היועץ המשפטי שלזיה עילית‪.‬‬
‫מתוכו‪ ,‬לא נגיש שוב אותו חומר‪ ,‬אלא נגיד שהוא מצוי במקום זה‬
‫העד לס בגנרלגוברנמן נעשו הפ ִניות‪ ,‬הפקודות‪ ,‬ונשלחו ההנחיות‪,‬‬ ‫וזה‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪140‬‬

‫‪ .Judenfrage in Böhmen und Mähren‬היה גם קשר ישיר‪,‬‬ ‫ההוראות באמצעות הבד״ס שישב בקרקוב בגנרלגוברנמן ומשם זה‬
‫לדעתנו‪ ,‬לגטו טרזיינשטט )‪ (Theresienstadt‬וגם לאוסטאושלאגה‬ ‫הלך לחמשת המחוזות ששם ישבו ס״ס וֿ‪ Polizeiführer‬בכל מחוז‪.‬‬
‫)‪ (Austauschlager‬ברגןֿבלזן )‪.(Bergen-Belsen‬‬ ‫היועץ המשפטי רק רגע‪ ,‬לפני שאתה ממשיך‪ .‬אתה מדבר על‬
‫אב בית הדין מה פירוש ״אוסטאושלאגה ברגןֿבלזן״?‬ ‫חמישה מחוזות‪ .‬החל ממתי היו חמישה מחוזות?‬
‫העד לס היה שם כנראה מחנה מיוחד אשר החזיקו שם יהודים וכל‬ ‫העד לס לא אוכל לומר זאת‪.‬‬
‫מיני אישים ידועים לכל מיני צרכים‪.‬‬
‫ש‪ .‬מחוז גליציה‪ ,‬מתי סופח? זאת לא תדע?‬
‫אב בית הדין על סמך איזה חומר הכנת זאת?‬
‫ת‪ .‬לא‪.‬‬
‫העד לס על סמך מחקר שעשינו‪ ,‬אני וחבַרי בעבודה אשר עשו את‬
‫המחקרים בכל השטחים האלה ועל סמך המסמכים עצמם שמצאנו‪.‬‬ ‫ש‪ .‬טוב‪ ,‬נמשיך הלאה‪ ,‬ונסביר זאת לבית המשפט אחר כך‪.‬‬
‫וכך הגענו למסקנה שזאת התמונה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬וברוסיה‪ ,‬שם זה הלך באמצעות בד״ס בריגה )‪ ,(Riga‬בד״ס‬
‫בקייב )‪ ,(Kiev‬וגם באמצעות ‪ Einsatzgruppe B‬וֿ‪Einsatz-‬‬
‫אב בית הדין האם זה מתאים להודעתו של הנאשם?‬
‫‪ .gruppe D‬פה אולי צריך לציין שלמעשה היו גם לפני כן באזור‬
‫העד לס איני חושב‪.‬‬ ‫ריגה ‪ ,Einsatzgruppen‬אבל בסוף ‪ 1941‬ובֿ‪ 1942‬נהפך ראש‬
‫אב בית הדין כדי שהדבר יהיה ברור‪ ,‬זה בעצם לא מסמך במובן כל‬ ‫הֿ‪ Einsatzgruppe‬לבד״ס במקום‪ .‬אותו הדבר היה בקייב‪ .‬נשארו‬
‫המסמכים אשר הוגשו עד עכשיו‪.‬‬ ‫רק ‪ Einsatzgruppe B‬וֿ‪.D‬‬
‫היועץ המשפטי לא‪.‬‬ ‫אב בית הדין איזה שטחים היו אלה?‬
‫אב בית הדין אלא זו מין סקירה על טענת התביעה בנידון זה‪.‬‬ ‫העד לס כרגע איני זוכר‪ ,‬אבל זה מופיע במסמך ‪.5‬‬
‫היועץ המשפטי זאת תהיה טענת התביעה‪.‬‬ ‫אב בית הדין כל זה ברוסיה‪ ,‬מצפון לדרום?‬
‫אב בית הדין זה צריך עוד להוכיח‪.‬‬ ‫העד לס כן‪ .‬עלי לציין עוד שתרשים זה אינו לתאריך מסוים‪ ,‬אלא‬
‫זאת תקופה‪ ,‬מאז שנשלחו ונפתחו שלוחות מחוץ לגבולות הרייך‪.‬‬
‫היועץ המשפטי זאת אנחנו חייבים להוכיח‪.‬‬ ‫למשל פה )מראה על התרשים( הקו הזה מוביל לארבעה מקומות‬
‫אב בית הדין זה רק להקלת הבנת התביעה?‬ ‫ששם היה יודנבראטר )‪ ,(Judenberater‬ויסליצני )‪(Wisliceny‬‬
‫בצירות הגרמנית בפרסבורג )‪ ,(Pressburg‬בסלובקיה‪ ,‬היה‬
‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬לאוריינטציה של בית המשפט‪ .‬אנחנו מגישים‬
‫יודנבראטר אברומייט )‪ (Abromeit‬בצירות הגרמנית באגרם‬
‫זאת בצורה גרפית כדי שזה יהיה יותר קל‪.‬‬
‫)‪ (Zagreb, Agram‬בקרואטיה‪ ,‬היה יודנבראטר ריכטר )‪(Richter‬‬
‫אב בית הדין יוצא מזה שלא נסמן את זה במספר של מסמך‪ ,‬אלא‬ ‫בבוקרשט בצירות הגרמנית‪ ,‬ודנקר )‪ (Dannecker‬בשלב מסוים‪ ,‬אני‬
‫רק בראשי התיבות שהוא הזכיר‪.‬‬ ‫חושב שזה היה בֿ‪ 1942‬או ‪ ,1943‬נדמה לי ‪ ,1942‬נשלח לסופיה‬
‫היועץ המשפטי טוב מאוד‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫והיה גם שם ליד הצירות‪.‬‬
‫)לעד( לפני שנעבור לתרשים הבא‪ ,‬האם נעזרת גם בהודעת‬ ‫אב בית הדין מצרפת?‬
‫הנאשם עצמו בהכנת החומר‪.‬‬ ‫העד לס מצרפת‪ .‬הרי דנקר מופיע כמה פעמים‪ ,‬הרי הוא מופיע גם‬
‫העד לס ברור שהשתמשתי גם בזה‪.‬‬ ‫באיטליה לאחר כניעת איטליה‪ .‬מצד שמאל מסומנות הפעולות של‬
‫הזונדראיינזצקומנדו )‪ (Sondereinsatzkommando‬אשר הופעלו‬
‫היועץ המשפטי מה התרשים השני שבידך?‬ ‫על ידי אנשי המחלקה‪ ,‬לפי דעתנו‪ .‬הראשון הוא זונדראיינזצקומנדו‬
‫העד לס הייתי אומר שזה תרשים המראה את התפתחותה של‬ ‫הונגריה‪ ,‬שבראשו עמד אייכמן עצמו‪ ,‬אשר פעל בשנת ‪ ;1944‬היה‬
‫המחלקה‪.‬‬ ‫זונדראיינזצקומנדו בקרואטיה‪ ,‬אשר פעל בשנת ‪ ;1943‬היה‬
‫זונדראיינזצקומנדו בצרפת אשר פעל בשנים ‪ .1944‐‐1943‬למעשה‬
‫אב בית הדין של המחלקה או של כל המשרד?‬ ‫הם פעלו קצת גם בבלגיה‪ .‬בדנמרק היה זונדראיינזצקומנדו אשר‬
‫העד לס של המחלקה לענייני יהודים‪ .‬למעשה לפי החומר שהיה‬ ‫בראשו היה גינתר )‪ ,(Günther‬סגנו של אייכמן‪ ,‬הם פעלו שם בֿ‬
‫בלשכה ‪ ,06‬לפי המחקרים שלנו‪ ,‬היתה תקופה‪ ,‬לפני ‪ ,1935‬כשזה‬ ‫‪ .1943‬כאן )מצביע על התרשים( לא היינו בטוחים אם זה היה‬
‫היה בֿ‪ .SD Hauptamt‬בתאריך ‪ 1.7.1935‬נפתחה אז מחלקה‬ ‫איינזצקומנדו‬ ‫כתבנו‬ ‫ולכן‬ ‫זונדראיינזצקומנדו‬
‫ליהודים ‪ .JI6‬למחלקה זו הצטרף הנאשם בֿ‪ ,1935‬לפי דבריו הוא‪,‬‬ ‫)‪ .(Einsatzkommando‬לסלובקיה נשלח ברונר )‪(Brunner‬‬
‫אבל למעשה המחלקה הזאת טיפלה בתחילה בעניינים מודיעיניים‪.‬‬ ‫בֿ‪ 1944‬כדי לגמור שם את גירוש היהודים מסלובקיה‪ .‬וכאן‬
‫)מצביע על התרשים( איינזצקומנדו בורגר )‪ (Burger‬אשר פעל‬
‫היועץ המשפטי בענייני ביוּן‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1944‬באתונה‪.‬‬
‫העד לס כן‪ .‬הצד המבצעי היה בידי הגסטאפו )‪Geheimes‬‬
‫אחר כך היו כפופים לנו מרכזי ההגירה של היהודים בווינה‪,‬‬
‫‪.(Staatspolizeiamt‬‬ ‫בפראג ובברלין‪ .‬בפראג השם השתנה החל משנת ‪ ,1943‬כאשר כבר‬
‫היועץ המשפטי וגם שם מחלקה יהודית?‬ ‫לא היה כנראה מה לגרש‪ .‬זה נקרא ‪Zentralamt für Regelung der‬‬
‫‪141‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪12‬‬

‫אב בית הדין סימנתי גם את התרשים הזה בראשי תיבות‪.‬‬ ‫העד לס גם שם מחלקה ‪ ,IIB .IVB4‬בדרך כלל דומני‪ ,‬טיפלה‬
‫היועץ המשפטי אולי רק עוד שאלה אחת‪) .‬לעד( יש לך תשובות‬ ‫בענייני יהודים‪ .‬שם היו להם רפרנטים בכל הסטפולייטשטלן ברייך‬
‫של הנאשם לשאלונים אשר הופנו ללשכה ואשר הלשכה נתבקשה‬ ‫ומאוחר יותר באוסטריה ובפרוטקטוראט‪.‬‬
‫לטפל בהם?‬ ‫מצד שני אנחנו רואים שלס״ד היה מבנה משלו עד לתאריך‬
‫העד לס כן‪ 16 ,‬שאלונים‪ .‬אני כתבתי את השאלות אשר הופנו‬ ‫האיחוד‪ .‬גם שם היו רפרנטים לֿ‪ ,SD Unterabschnitte‬וכך היתה‬
‫ללשכה ‪ 06‬וביקשתי את הנאשם לענות עליהן בכתב‪ .‬אבל זה‬ ‫ההתפתחות‪ ,‬שזה נהפך למחלקה ‪ .II 112‬זאת היתה התקופה של‬
‫למעשה לא היה במסגרת החקירה‪ .‬אלה היו שאלות אשר הופנו‬ ‫כניעת אוסטריה‪.‬‬
‫ללשכה מכל מיני גורמים שונים‪ ,‬מאנשים אשר ביקשו לדעת פרטים‬ ‫אב בית הדין כלומר‪ ,‬זהו תרשים אשר מתייחס לתקופות שונות?‬
‫על גורל אדם זה או אחר‪.‬‬ ‫העד לס בהחלט‪.‬‬
‫ש‪ .‬גם על ענייני רכוש?‬ ‫היועץ המשפטי זה מראה את ההתפתחות של המחלקה היהודית‪,‬‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫תחילה בס״ד ובגסטאפו‪ ,‬ואחר כך ברזה״א‪.‬‬
‫ש‪ .‬והנאשם השיב?‬ ‫העד לס עד לאיחוד אשר יצא אל הפועל בֿ‪ ;27.9.1939‬אז‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬בהחלט‪.‬‬ ‫הֿ‪ SD Hauptamt‬והגסטאפו הפכו לרזה״א‪.‬‬
‫אב בית הדין האם כל זה נוגע למשפט שלנו?‬ ‫ש‪ .‬ומה קרה אז למחלקת הביון?‬
‫היועץ המשפטי לא הכול‪ ,‬אבל יש חלקים הנוגעים למשפט‪ .‬ואיני‬ ‫ת‪ .‬הם ירדו למעשה הנה )מצביע על התרשים(‪ ,‬קודם למשרד‬
‫רוצה להוציא רק את אלה‪ ,‬לכן אני מעדיף להגיש את כל החומר גם‬ ‫‪ ,Gegnerforschung, II‬אשר בשלב מאוחר יותר )בֿ‪ (1941‬הפך לֿ‬
‫במידה שלא על כולו אסתמך‪ .‬אבל אם יש לי ‪ 16‬שאלונים ואסתמך‬ ‫‪ Weltanschauliche Forschung und Auswertung‬בלבד‪.‬‬
‫על אחד או שניים – מוטב שאגיש את כולם‪ .‬ואני רוצה לבקש את‬ ‫ש‪ .‬ומה קרה למחלקת הביצוע ‪?IIB4‬‬
‫בית המשפט לקבל את התרשימים‪.‬‬
‫ת‪ .‬הכול עבר למשרד ‪ IV‬וזה היה למעשה הגסטאפו אחר כך‪.‬‬
‫אב בית הדין ‪ ,16‬אדוני אומר?‬
‫ש‪ .‬הגסטאפו כעת‪ ,‬כפי שקוראים לו?‬
‫העד לס כן‪ ,16 ,‬אדוני‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬כפי שקוראים לזה בדרך כלל‪ ,‬גסטאפו‪.‬‬
‫אב בית הדין האם יש לך תדפיס מזה?‬
‫ש‪ .‬זה משרד ‪ IV‬ומה תפקידו?‬
‫העד לס לא‪.‬‬
‫ת‪ .‬לחימה באויבים‪.Gegnerbekämpfung ,‬‬
‫אב בית הדין אם תרצו שנשתמש בזה‪ ,‬תצטרכו לעשות מזה תדפיס‪,‬‬
‫כי לי קצת קשה לקרוא כתב היד של‪...‬‬ ‫ש‪ .‬ובתוך זה המחלקה ‪?IVB4‬‬
‫היועץ המשפטי אנו רק נבקש שהמזכירות תשחרר את זה לצורך‬ ‫ת‪ .‬היא נולדה פה )מצביע על התרשים(‪ .‬זה בשלבים מסוימים עד‬
‫הכנת התדפיס‪.‬‬ ‫לחודש אוקטובר ‪ ,1939‬זה היה ‪ ,(IIRZ)4‬זה בקשר‬
‫לֿ‪ .Reichszentrale für Jüdische Auswanderung‬אחר כך‪,‬‬
‫אב בית הדין אותם חלקים שתרצו להסתמך עליהם?‬ ‫בדצמבר ‪ ,1939‬היה רפרט ‪ IVD4‬שטיפל בֿ‪Reichszentrale für‬‬
‫היועץ המשפטי בוודאי‪.‬‬ ‫‪ .Jüdische Auswanderung — Räumungsangelegenheiten‬אז‬
‫נתמנה הנאשם לראש הרפרט הזה‪ .‬אחרי כן זה נשתנה‬
‫אב בית הדין שאלונים אלה סומנו ת‪.54/‬‬ ‫בֿ‪ .1.3.1941‬אז זה היה הרפרט ‪ IVB4‬שטיפל בֿ‪Juden-‬‬
‫זה הכול‪ ,‬מר האוזנר?‬ ‫‪ ,angelegenheiten und Räumungsangelegenheiten‬בין תאריך‬
‫זה לבין התאריך ‪ .1.4.1943‬הוסיפו אחרי כן עוד ‪Einziehung von‬‬
‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬אדוני‪ ,‬זה הכול‪.‬‬
‫‪ ,volks- und staatsfeindlichem VermÎgen‬וכו׳‪ ,‬והחל מֿ‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬יש לאדוני שאלות לעד זה?‬ ‫‪ 1.4.1944‬נשתנה השם וזה נקרא ‪ ,IVA4‬באותם התפקידים‪ ,‬אבל‬
‫ד״ר סרבציוס כמה שאלות בפי‪ .‬אדוני העד‪ ,‬האם נוסף על‬ ‫בתוספת של הכנסיות‪.‬‬
‫ההקלטה על הסרט נערכו שיחות על נושאי החקירה לשם הקלטה‬ ‫ש‪?Politisierenden Kirchen .‬‬
‫לאחר מכן?‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫העד לס איני מבין היטב את השאלה‪ .‬היו אי אלה דברים‬
‫שנאמרו‪...‬‬ ‫ש‪ .‬גם תרשים זה הוכן על יסוד אותו החומר כמו התרשים הקודם?‬
‫אב בית הדין אני חושב שהשאלה ברורה‪ .‬השאלה היא׃ האם לפני‬ ‫ת‪ .‬בהחלט‪.‬‬
‫הדברים שנרשמו ת‪ 37/‬היו שיחות מוקדמות ביניכם?‬ ‫ש‪ .‬בלשכה ‪?06‬‬
‫העד לס היתה אזהרה שהושמעה על ידי מר הופשטטר‪.‬‬ ‫ת‪ .‬בלשכה ‪.06‬‬
‫אב בית הדין לפני כן‪ ,‬כך הבינותי את השאלה‪.‬‬ ‫)התרשים נמסר לאב בית הדין לסימון(‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪142‬‬

‫אב בית הדין חוץ מזה היתה איזו השפעה?‬ ‫העד לס לא ידוע לי‪ ,‬כי אני ראיתי את הנאשם בפעם הראשונה בֿ‬
‫העד לס לא‪.‬‬ ‫‪.29.5.1960‬‬
‫ד״ר סרבציוס אם היתה השפעה כזאת‪ ,‬האם היא מבטלת את ערך‬ ‫ד״ר סרבציוס סבורני כי לא התבטאתי בבהירות מספיקה‪ .‬כוונתי‬
‫ההודעה?‬ ‫היא – האם הכינו את הנאשם‪ ,‬האם הובעו בפניו משאלות‪ ,‬האם‬
‫היה לחץ אדיב או בלתי אדיב‪ ,‬להעיד או לא להעיד‪ ,‬והאם רק לאחר‬
‫אב בית הדין זוהי שאלה היפותטית‪ ,‬ואיני חושב שנרשה להציג‬ ‫מכן ניגשו להקלטה?‬
‫אותה‪.‬‬
‫השופט הלוי )התרגום לא היה נכון‪ .‬השאלה היתה׃( האם הובעו‬
‫ד״ר סרבציוס אני מוותר על השאלה‪.‬‬ ‫משאלות להעיד או לא להעיד על דברים מסוימים‪.‬‬
‫האם נחקר עד בשם בנו כהן‪ ,‬והאם הדבר הוקלט בנוכחות‬ ‫העד לס לפני שהתחלתי בהקלטה הסברתי לנאשם שאני רוצה‬
‫הנאשם?‬ ‫להפעיל את המכשיר‪ ,‬ואמרתי לו שבמידה והוא יספר‪ ,‬מעניין אותנו‬
‫העד לס אני אומנם יודע שהיה עד בשם בנו כהן‪ ,‬אבל לא ידוע לי‬ ‫רק החלק שלו‪ ,‬פעילותו ברייך השלישי החל מֿ‪ 1933‬עד גמר‬
‫על שום הקלטה‪.‬‬ ‫המלחמה במאי ‪ 1945‬ושום דבר אחר לא‪.‬‬
‫אב בית הדין נשאלת על הקלטה בנוכחות הנאשם‪.‬‬ ‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬אדוני מתכוון בשאלותיו לדברים שקרו‬
‫לפני התחלת ההקלטות או גם במשך זמן ההקלטות?‬
‫העד לס לא ידוע לי‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס קודם כול התכוונתי כמובן לזמן שלפני התחלת‬
‫אב בית הדין אתה לא עשית זאת?‬
‫ההקלטות‪ ,‬אבל גם לתקופה שאחרי התחלת ההקלטות‪ .‬אולם‬
‫העד לס לא‪ ,‬וגם לא ידוע לי כלום‪.‬‬ ‫הבינותי כבר מדברי העד שלא כך היה‪ ,‬שלא הופנו דברים כאלה‪,‬‬
‫ד״ר סרבציוס קיים מסמך מס׳ ‪ 16‬שעדיין לא הוגש על ידי‬ ‫אלא שהוא הוזהר שכל אשר יאמר יוכלו להשתמש בו נגדו‪ ,‬ושיאמר‬
‫התביעה‪ ,‬ואשר לפיו נערכה קונפרונטציה בין בנו כהן והנאשם‪ .‬אחר‬ ‫כל אשר מעניין לפרשה זו‪.‬‬
‫כך ניתנה הצהרה‪ .‬האם לא הוקלט הדבר הזה‪ ,‬והאם לא נמסר?‬ ‫אב בית הדין אני הבינותי שאם היה משהו לפני התחלת ההקלטות‪,‬‬
‫אב בית הדין אולי נחלק את השאלה הזאת‪ .‬קודם כול‪ ,‬האם‬ ‫העד אינו יודע על כך‪ .‬האם נכון הבנתי?‬
‫נעשתה קונפרונטציה כזאת?‬ ‫העד לס כך אמרתי‪ .‬אני רק חוזר על מה שאמרתי לפני ההקלטה‪.‬‬
‫העד לס כן‪.‬‬ ‫אם זוהי כוונת הסניגוריה‪ ,‬הסברתי כי לאחר שהביע את רצונו למסור‬
‫את גרסתו‪ ,‬אמרתי לו שיספר – במידה וירצה לספר – אך ורק על‬
‫ש‪ .‬על ידיך?‬ ‫החלק שלו ברייך השלישי‪ ,‬ולא על מה שהיה אחרי כניעת גרמניה בֿ‬
‫ת‪ .‬לא‪.‬‬ ‫‪.1945‬‬
‫ש‪ .‬אלא על ידי מי?‬ ‫אב בית הדין לא זו היתה השאלה‪ ,‬אני חושב‪.‬‬
‫ת‪ .‬איני בטוח‪ ,‬אבל חושבני שמר הופשטטר היה עם מר כהן‪.‬‬ ‫העד לס כך אני הבנתי זאת‪.‬‬
‫ש‪ .‬והחלק השני של השאלה׃ אם כן – מדוע לא הוקלט מה‬ ‫אב בית הדין אבל אולי ד״ר סרבציוס יבהיר את עצמו‪ .‬האם הכוונה‬
‫שנאמר בשעת הקונפרונטציה הזאת?‬ ‫בשאלה לדברים שנאמרו על ידי העד הזה עצמו או על ידי אחרים?‬
‫ת‪ .‬איני יכול לענות על השאלה‪ ,‬כי אני לא ידעתי על כך‪.‬‬ ‫אני מניח שיש איזו כוונה מאחורי שאלות אלה‪.‬‬
‫השופט הלוי אינך יודע אם לא הוקלט ומדוע לא הוקלט?‬ ‫ד״ר סרבציוס השאלה מכוונת לכך‪ ,‬אם התקיימה השפעה בלתי‬
‫מותרת על העד?‬
‫העד לס לא ידוע לי מדוע לא‪ .‬עד כמה שידוע לי לא היתה שום‬
‫הקלטה‪.‬‬ ‫אב בית הדין על ידי העד הזה או על ידי אחרים‪ ,‬כדי להבהיר את‬
‫הדבר?‬
‫השופט הלוי לא היתה הקלטה?‬
‫לפי שעה הלוא יוכל העד להעיד רק על אודות פעילותו שלו‪.‬‬
‫העד לס עד כמה שידוע לי‪.‬‬ ‫האוכל אם כן לבקש‪ ,‬שהעד ישיב בהן או לאו‪ ,‬אם אירעה השפעה‬
‫ד״ר סרבציוס אני מודה‪ ,‬אני רק מתקן׃ זה המסמך מס׳ ‪ 14‬ולא ‪.16‬‬ ‫כזו אם לאו‪.‬‬
‫אב בית הדין ‪ 16‬לפי הקטלוג בלשכה ‪.06‬‬ ‫העד לס הכוונה היא להשפעה עלי?‬
‫ד״ר סרבציוס אדוני העד‪ ,‬אמרת כי הנאשם מסר הצהרות בכתב‪.‬‬ ‫אב בית הדין לא‪ ,‬השפעה על הנאשם; האם אתה השפעת על‬
‫באיזו סיבה נקב? ההיו אלה תיקונים‪ ,‬ההיו אלה מחאות או איזה‬ ‫הנאשם? כאשר הוא אומר ״על העד״ הוא מתכוון לנאשם‪ .‬עכשיו‬
‫נימוק נתן לכך שמסר לך לאחר החקירות הצהרות בכתב?‬ ‫הדבר ברור יותר׃ האם אתה השפעת באיזה כיוון שהוא על הנאשם‬
‫העד לס כפי שאמרתי כבר‪ ,‬היו אלה תיקונים שהוא ביקש והשמיע‬ ‫שיעיד על דברים מסוימים ושלא יעיד על דברים אחרים?‬
‫לתוך המכשיר‪ .‬היו אלה הצהרות שהוא קרא‪ ,‬שהוא הכין קודם לכן‪.‬‬ ‫העד לס כפי שכבר אמרתי‪ ,‬אמרתי לנאשם שלא מעניין מה שקרה‬
‫היו אלה הכנות שהוא הכין לעצמו לפני החקירה‪ ,‬שלגבי אותן‬ ‫אחרי ‪.1945‬‬
‫‪143‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪12‬‬

‫מחקירת שתי וערב‪ .‬בהתאם להוראות אלה‪ ,‬אשר מקורן בכללים של‬ ‫הנקודות המופיעות על הנייר הוא דיבר והסביר‪ ,‬ולאחר מכן הוא‬
‫בתי המשפט ביחס לכפילות של הודעות נאשמים‪ ,‬נמנע החוקר‬ ‫מסר לי את המסמכים‪ ,‬את הרישומים האלה‪.‬‬
‫במקרים רבים מלהמשיך ולחקור את הנאשם בנקודות רבות‪ ,‬גם אם‬ ‫אב בית הדין השאלה היתה‪ ,‬אם הבנתי נכון‪ ,‬האם ידוע לך מה הניע‬
‫החומר שהיה בידו נתן מקום לחקירה כזאת‪ .‬האם אתה מוכן לאשר‬ ‫אותו להצהיר את ההצהרות הנוספות האלה‪.‬‬
‫את זה כנכון או להסתייג מזה או מה?‬
‫העד לס ההצהרות הנוספות?‬
‫העד לס כן‪ ,‬אלה היו ההוראות שלי‪.‬‬
‫ש‪ .‬כן‪ ,‬עליהן נשאלת עכשיו‪.‬‬
‫ש‪ .‬ואתה נהגת לפי הוראות אלה?‬
‫ת‪ .‬הרי הוא מרצונו הכניס אותן‪ ,‬הוא ביקש להשמיע את הקטעים‬
‫ת‪ .‬השתדלתי לנהוג לפי זה‪.‬‬ ‫האלה‪.‬‬
‫ש‪ .‬יש פה שתי שאלות׃ שמתי לב בקטעים המועטים שנקראו‬ ‫ש‪ .‬אבל מדוע הוא עשה זאת? האם זה ידוע לך מתוך מגעך עם‬
‫לפנינו פה בעל פה‪ ,‬שפה ושם היתה איזו מידה של חקירת שתי וערב‬ ‫הנאשם?‬
‫של הנאשם‪ .‬איני רוצה לומר את זאת כדי לפסול את התשובות‪ ,‬אלא‬
‫רק שזה אינו מתאים לקטע הזה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬אולי הכוונה לכך היתה כי אני אמרתי לו שבמידה והוא ימצא‬
‫לנכון לרשום פרטים שהוא רוצה עוד כמילואים‪ ,‬שיעשה כן‪.‬‬
‫ת‪ .‬למעשה כאשר שאלתי שאלות אלה‪ ,‬זה היה לצורכי הבהרה‪ ,‬כי‬
‫היו קודם לכן אולי פה ושם סתירות בין מה שאמר הנאשם קודם לכן‬ ‫ד״ר סרבציוס האם נכון הדבר שאמר לך׃ חשבתי על הדבר בשעת‬
‫ומסמך שהוצג בפניו‪ ,‬היו סתירות שפשוט לא יכולתי להבין בדיוק‪,‬‬ ‫הלילה‪ ,‬וברצוני למלא אחר הדברים שנאמרו אמש?‬
‫אז לצורכי הבהרה‪.‬‬ ‫העד לס היו גם הערות כאלה שהוא אמר‪ ,‬בהחלט‪.‬‬
‫ש‪ .‬אני זוכר באופן מיוחד את החקירה שלך בנוגע להובלה‪,‬‬ ‫ש‪ .‬האם אמר כי ברצונו למלא‪ ,‬כי בשעת החקירה‪ ,‬בשעת השאלה‬
‫שגרסת הנאשם היתה שפעולתו העיקרית היתה לסדר את לוח‬ ‫הפתאומית לא נזכר בכל הפרטים?‬
‫הזמנים להובלה‪ ,‬ואתה הראית לו שזה לא יכול להיות נכון‪.‬‬ ‫ת‪ .‬לא‪ ,‬לא זכור לי שאמר דבר כזה‪.‬‬
‫ת‪ .‬אני שאלתי אם גם זה בקשר לדברי אמנות‪ ,‬אם זה גם כן‬ ‫ש‪ .‬עוד שאלה אחת‪ ,‬אדוני העד‪ .‬אתה העדת שהראית לו את‬
‫במסגרת התפקיד של קצין הסעה‪.‬‬ ‫המאמר מתוך לייף )‪ .(Life‬הלוא שם כתובים דו״חות כיצד ביקר‬
‫ש‪ .‬טוב‪ ,‬עוד דברים‪ ,‬אבל בעיקר השאלה השנייה‪ .‬אם גם נמנעת‪,‬‬ ‫במינסק‪ ,‬כיצד חזה ביריות באנשים‪ ,‬בהכנסתם‪ ,‬בהפעלת מכוניות גז‬
‫כפי שנאמר פה‪ ,‬במקרים רבים‪ ,‬מלהמשיך ולחקור את הנאשם‬ ‫וכו׳‪ .‬האם על נושאים אלה העיד כבר לפני שהראית לו אותו מאמר?‬
‫בנקודות רבות‪.‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬הרי זה היה כאשר הגשתי מסמך מסוים והוא השמיע את‬ ‫ש‪ .‬באיזו הזדמנות זה היה? ההיה זה זמן רב לפני מאמר זה?‬
‫הסבריו‪ ,‬גרסתו לגבי המסמך‪ ,‬שלדעתי לפעמים היתה רחוקה ממה‬
‫שכתוב‪ .‬אז אני לא לחצתי ולא המשכתי ולא שאלתי שום שאלה‬ ‫ת‪ .‬זה היה בערך ביוני‪ ,‬והלייף הוגש לו בדצמבר‪.‬‬
‫נוספת‪ ,‬אלא השארתי את זה כמו שזה היה‪ ,‬אם כי הייתי יכול בוודאי‬ ‫ש‪ .‬האם לך עצמך כבר נודעו תהליכים אלה?‬
‫להמשיך ולשאול‪ ,‬להפנות את תשומת לבו על כך וכך‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מפי הנאשם‪.‬‬
‫השופט רוה לגבי שני התרשימים הגדולים‪ ,‬המשקפים את הטיעון‬ ‫ש‪ .‬אבל לפני כן‪ ,‬מצד שלישי‪ ,‬לא? דהיינו ששמעת על תהליכים‬
‫של התביעה הכללית‪ ,‬מתי הם הוכנו?‬ ‫אלה רק מפי הנאשם לראשונה‪ ,‬מרצונו?‬
‫העד לס הכנתי אותם בסוף עבודת לשכה ‪ ,06‬בערך בינואר‪ ,‬אולי‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫קצת יותר מאוחר‪ ,‬בפברואר‪.‬‬
‫ש‪ .‬אין בפי שאלות נוספות‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם הוכנו אחרי גמר גביית הודעת הנאשם?‬
‫היועץ המשפטי מר לס‪ ,‬האם ידוע לך אם הופעל איזה לחץ שהוא‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫על הנאשם למסירת הודעתו?‬
‫ש‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬את התרשימים האלה לא הראית לנאשם?‬ ‫העד לס שום לחץ לא הופעל‪.‬‬
‫ת‪ .‬לא‪.‬‬ ‫ש‪ .‬האם ידוע לך לאיזו מטרה נעשתה הקונפרונטציה בין מר בנו‬
‫ש‪ .‬על התוכן של התרשימים האלה שאלת את הנאשם?‬ ‫כהן לבין הנאשם?‬
‫ת‪ .‬זה נובע במידת מה ממה שכבר נאמר על ידי הנאשם‪,‬‬ ‫ת‪ .‬לצורכי זיהוי‪.‬‬
‫הרישומים שלו‪.‬‬ ‫ש‪ .‬תודה‪ ,‬זה הכול‪.‬‬
‫ש‪ .‬אני מעוניין לדעת אם בהודעת הנאשם יש תגובה מפורשת על‬ ‫השופט הלוי פקד לס‪ ,‬בחומר החקירה של הנאשם שאנחנו קראנו‬
‫התרשימים האלה‪ ,‬או אם בכלל יש תגובה‪ ,‬או אם יש תגובה מכללא‬ ‫לו ת‪ ,37/‬שש החוברות‪ ,‬יש דברי הסבר‪ .‬אומנם אינם חתומים על‬
‫– האם בכלל אפשר למצוא בהודעת הנאשם תגובה כלשהי על תוכן‬ ‫ידך‪ ,‬אלא על ידי מפקד לשכה ‪ ,06‬ניצב זלינגר‪ .‬אבל אתה נזכר שם‬
‫התרשימים האלה?‬ ‫בקטע ‪3‬׃ החוקר‪ ,‬הפקד אבנר לס‪ ,‬פעל לפי הוראות ברורות להימנע‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪144‬‬

‫לתיאולוגיה בפטיסטית‪ ,‬בֿ‪Rochester Colgate School of‬‬ ‫ת‪ .‬יש בהודעתו של הנאשם נקודות המצביעות על הבסיס של‬
‫‪.Divinity‬‬ ‫התרשים שהכינותי‪ .‬למשל‪ ,‬התרשים הארגוני שהוא חתם עליו‪ .‬הרי‬
‫ש‪ .‬היית פרופסור אורח בכמה אוניברסיטאות? באוניברסיטה‬ ‫הוא מופיע במידת מה גם בתרשים ההוא‪.‬‬
‫העברית בירושלים?‬ ‫ש‪ .‬אבל אינך יכול להפנות אותנו לקטעים מסוימים של ההודעה‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬בכמה אוניברסיטאות‪ .‬באוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫שלו‪ ,‬כדי להראות לנו איך התגובה שלו על התוכן של התרשימים או‬
‫הרצאתי לפני שלוש שנים במשך חצי שנה‪.‬‬ ‫על חלקים מסוימים?‬
‫ש‪ .‬באוניברסיטאות אחרות?‬ ‫ת‪ .‬לא‪ ,‬בעל פה בוודאי לא‪ .‬אצטרך בוודאי לחפש‪ ,‬אמצא זאת‪ .‬על‬
‫כל פנים גם בהערותיו לגבי התרשים החתום על ידו יש אי אלה‬
‫ת‪ .‬גם באוניברסיטאות אחרות‪ .‬בארצות הברית‪ ,‬בדרום אפריקה‬ ‫הסברים הנוגעים גם לזה‪.‬‬
‫וכו׳‪.‬‬
‫אב בית הדין תודה רבה‪ ,‬מר לס‪.‬‬
‫ש‪ .‬עכשיו‪ ,‬פרופסור ברון‪ ,‬האם תוכל לתת לנו באופן כללי חתך על‬
‫ההווי של עם ישראל לפני השואה שאירעה לו עקב עליית הנאצים‬ ‫מי העד הבא?‬
‫לשלטון?‬ ‫היועץ המשפטי פרופסור שלום ברון‪.‬‬
‫ת‪ .‬כבוד בית המשפט! אולי לפני שאענה על השאלה הזאת‬ ‫]העד הושבע[‬
‫חפצתי להתחיל בהתנצלות‪ ,‬בהתנצלות כפולה‪ ,‬אם תרשו לי‪.‬‬ ‫אב בית הדין השם המלא של אדוני?‬
‫התנצלות ראשונה׃ עלי להתנצל על העברית שלי‪ .‬היא אינה שגורה‬
‫בפי‪ ,‬ואיני משתמש בה בכל יום‪ .‬מפעם לפעם תחסרנה לי מילים‪,‬‬ ‫העד ברון שלום ברון‪ ,‬בלועזית ‪.Salo Wittmayer Baron‬‬
‫בייחוד מילים טכניות‪ ,‬ותרשו לי אז להשתמש גם באנגלית או בשפה‬ ‫היועץ המשפטי אתה פרופסור לדברי ימי ישראל באוניברסיטת‬
‫אחרת‪.‬‬ ‫קולומביה?‬
‫יותר חשובה אולי ההתנצלות השנייה‪ .‬אני מופיע כאן בתור עד‪,‬‬ ‫העד ברון כן‪.‬‬
‫לא עד ראייה ולא משפטן‪ ,‬אלא בתור היסטוריון‪ .‬ידוע שהיסטוריון‬
‫של ימי ההווה עומד תמיד בפני שאלה כפולה‪ .‬השאלה הראשונה׃‬ ‫ש‪ .‬החל ממתי?‬
‫האם יש לך כבר פרספקטיבה היסטורית? כרגיל אין‪ ,‬עד אחרי עבור‬ ‫משנת ‪.1930‬‬ ‫ת‪.‬‬
‫עשרות שנים‪ ,‬לפחות‪ .‬השאלה השנייה היא׃ האם יש לך תעודות?‬ ‫כאשר נוסדה אותה קתדרה?‬ ‫ש‪.‬‬
‫גם אלה כרגיל הן סגורות וכלואות‪ ,‬ואין יודעים המעשים שנעשו‬
‫אלא רק אחרי עבור חמישים שנה ויותר‪ .‬כמדומני שדווקא בעניין זה‬ ‫כן‪.‬‬ ‫ת‪.‬‬
‫יש הבדל‪.‬‬ ‫אתה נולדת ב ַטרנוב )‪?(Tarnów‬‬ ‫ש‪.‬‬
‫התקופה שלפני מלחמת העולם השנייה הגדולה היא כל כך‬ ‫ת‪ .‬בטרנוב שבגליציה‪ ,‬שהיתה חלק מאוסטריה בזמן ההוא‪.‬‬
‫רחוקה מעיני הדור‪ ,‬היא כל כך נשכחה לפעמים אפילו על ידי אנשים‬
‫שהיו בה‪ ,‬שיש לנו כמדומני כבר עכשיו מין פרספקטיבה היסטורית‬ ‫ש‪ .‬הלמדת בווינה?‬
‫החסרה בדרך כלל במקרים כאלה‪ .‬ומה שנוגע לתעודות‪ ,‬אולי יש לנו‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬למדתי שם במחלקות שונות׃ קיבלתי תואר של ד״ר‬
‫מזל בזאת‪ ,‬שהרבה מהארכיונים הגרמניים נכבשו על ידי מעצמות‬ ‫לפילוסופיה בשנת ‪ ,1917‬ד״ר למדעי המדינה בשנת ‪ ,1922‬ד״ר‬
‫הברית והרבה מהתעודות האלה נתפרסמו כבר‪ .‬גם הרבה מן‬ ‫למשפטים בשנת ‪ .1923‬וגם קיבלתי תואר רב מבית המדרש לרבנים‬
‫המשתתפים בעולם הזה היו כותבים דווקא הרבה יומנים‪,‬‬ ‫שם‪.‬‬
‫אוטוביוגרפיות וכו׳‪ ,‬והחומר שהצטבר כבר במדריגה כזו שיש‬ ‫ש‪ .‬בין פרסומיך יש תולדות הקהילות?‬
‫צורך אולי בביבליוגרפיה עצומה מאוד‪ ,‬כדי לרשום אך ורק את‬
‫המספר הגדול של ההופעות האלה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬יש ספר על תולדות הקהילה היהודית עד תקופת המהפכה‬
‫האמריקאית‪ ,‬שהופיע בשנת ‪ 1942‬בשלושה כרכים‪.‬‬
‫בנוגע לבעיה היהודית של אותו זמן‪ ,‬די לי להזכיר שהחומר רב‬
‫כל כך שכבר הופיע מדריך אחד של ד״ר רובינסון )]‪[Jacob‬‬ ‫אב בית הדין קהילות ישראל בכל הארצות‪.‬‬
‫‪ (Robinson‬ושל פיליפ פרידמן ז״ל )‪,(Philip Friedman‬‬ ‫היועץ המשפטי פרסומים אחרים?‬
‫‪Historical Guide to the Literature of the Jews in the Hitler‬‬
‫‪ ,Era‬וספרות כזו עוד הולכת ומתפרסמת מפעם לפעם‪ .‬ועל כן‬ ‫העד ברון הספר העיקרי אולי – היסטוריה דתית וחברתית של עם‬
‫כמדומני יש כבר אפשרות לסכם לפחות באופן ארעי את הרושם‬ ‫ישראל‪ ,‬שמהדורה שנייה הופיעה עד הנה בשמונה כרכים עד המאה‬
‫שיש לנו משנות השלושים‪.‬‬ ‫הֿ‪ ,12‬על ידי הוצאת אוניברסיטת קולומביה‪ ,‬משנת ‪ 1952‬עד ‪.1960‬‬
‫יש גם תרגום צרפתי בארבעה כרכים‪ ,‬תרגום עברי של שני הכרכים‬
‫עכשיו‪ ,‬אם תרשו לי לשוב לשאלה ששאל היועץ המשפטי‪ .‬בדרך‬ ‫הראשונים הופיע בשלושה כרכים‪ ,‬ועתיד להופיע תרגום איטלקי‪.‬‬
‫כלל הרושם שמתקבל הוא רושם של כוח חיוני וכוח יצירתי יוצא מן‬
‫הכלל של העולם היהודי באירופה בזמן ההוא‪ .‬בדרך כלל היה‬ ‫ש‪ .‬אתה עוסק במחקר דברי ימי ישראל בעת החדשה?‬
‫משבר גדול‪ ,‬משבר גדול בעולם ומשבר יהודי מיוחד‪ .‬תקומת‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬פרסמתי למשל ספר באנגלית ‪Modern Nationalism and‬‬
‫מדינות חדשות אחרי מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬המהפכה‬ ‫‪ ,Religion‬שזו היתה תוצאת הרצאות שהרצאתי בבית ספר‬
‫‪145‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪12‬‬

‫דהיינו‪ ,‬היהודים התרבו בזמן שהתרבו כל האירופים‪ .‬וגם בו בזמן‬ ‫הסובייטית‪ ,‬התפתחות התנועות הפשיסטיות והנאציות‪ ,‬המשבר‬
‫שהיהודים היגרו לארצות אחרות‪ ,‬לארצות חדשות‪ ,‬המספר היה‬ ‫הכלכלי שהחל מיד אחרי המלחמה ובא למרום ִקצו אחרי‬
‫יותר גדול מאשר מספרם היחסי באוכלוסייה האירופית בכללה‪.‬‬ ‫‪ .1930‐‐1929‬כל הדברים האלה העמידו את כל אירופה במצב‬
‫ואולי כאן יש להזכיר שבמשך ‪ 24‬השנים האחרונות שלפני המלחמה‬ ‫של מתיחות נפש‪ ,‬שהיה באמת קשה לכל עם להסתגל אליו‪ .‬יחד עם‬
‫הגדולה הראשונה יצאו כֿ‪ 30‬אחוזים מכל יהודי אירופה‪ ,‬והלכו‬ ‫זה באו גם תאוריות שונות‪ ,‬תאוריות מדעיות אמנותיות‪ ,‬שהשתדלו‬
‫לקונטיננט אחר – בייחוד לאמריקה‪ ,‬גם לארץ ישראל וכו׳‪30 .‬‬ ‫לפשר בין המציאות והעיון‪ ,‬ובכל אלה הוסיפו עוד מתיחות במקום‬
‫אחוזים‪ ,‬דהיינו כל יהודי שלישי שינה את מושבו מהקונטיננט‬ ‫ליישר אותה‪.‬‬
‫האירופי לקונטיננט אחר‪ .‬ובו בזמן‪ ,‬אני אומר‪ ,‬הגדילו בכל זאת את‬ ‫בנוגע ליהודים‪ ,‬כידוע תקומת המדינות החדשות האלה הביאה‬
‫חלקם באוכלוסייה האירופית‪.‬‬ ‫את מצב ישראל לידי כך שרוב היהודים חפצו לצאת מכמה ארצות‬
‫על כן יש לומר‪ ,‬שאפילו בתקופה בין שתי המלחמות ההתרבות‬ ‫אירופה‪ ,‬אילו יכלו‪ .‬אבל לא יכלו‪ ,‬כי היו באמת הגבלות גדולות על‬
‫הזו נמשכה‪ .‬על פי הסוציולוג המפורסם יעקב לשצ׳ינסקי‬ ‫הגירה בזמן ההוא‪ .‬בכל זאת – ולפי דעתי זה הדבר הבולט ביותר –‬
‫)‪ ,(Lestschinsky‬התרבות האוכלוסייה העולמית של היהודים‬ ‫הכוח החיוני של העם היהודי היה כל כך חזק שהם הבליגו על כל‬
‫בשנות העשרים היתה באופן ממוצע ‪ 140‬אלף לשנה‪ .‬היא נתמעטה‬ ‫הקשיים האלה ומצאו להם דרכים חדשות להסתגל לתנאים שלא היו‬
‫על ידי המשבר הגדול בשנות השלושים לֿ‪ 120‬אלף בערך‪ .‬אבל עוד‬ ‫קיימים לפני כן‪.‬‬
‫היתה הולכת ומתרבה‪ .‬ויש רגליים להשערה כי בשנות הארבעים‬ ‫ש‪ .‬האם היו שינויים דמוגרפיים ניכרים בתקופה שבין שתי‬
‫והחמישים – שזו היתה התקופה שבאנגלית נקראת ‪“Population‬‬ ‫המלחמות? אני מדבר תמיד על הקיבוץ היהודי‪.‬‬
‫”‪ Explosion‬בכל העולם‪ ,‬שהעולם הלך והתרבה במהירות גדולה‪,‬‬
‫שהמספר של ‪ 120‬אלף לשנה היה מתרבה יותר לולא המשבר הגדול‬ ‫ת‪ .‬כן וכן‪ .‬כאן עוד פעם יש דבר בולט במיוחד‪ ,‬דהיינו –‬
‫שבא‪.‬‬ ‫האורבניזציה הגדולה של העם היהודי בתקופה שאנו מדברים בה‪.‬‬
‫כמובן שתנועה זו החלה במאה הֿ‪ 19‬אבל היא הגיעה למרום ִקצה‬
‫השופט רוה זה בעולם כולו?‬ ‫בתקופה שבין המלחמות‪ .‬באמת‪ ,‬יהודים הלכו מערים קטנות‪,‬‬
‫העד ברון בעולם כולו‪ .‬מה שנוגע לאירופה – אם עלי להביא‬ ‫מאותה ״שטעטל״ המיוחדת‪ ,‬אל הערים הגדולות והכרכים בני‬
‫מספרים מיוחדים‪ ,‬אולי כדאי‪ ,‬אם תרשו לי‪ ,‬יש לי מספרים כאלה‬ ‫מיליון תושבים ויותר‪ .‬למשל‪ ,‬אם בפולין של לפני המלחמה‬
‫בשביל שנות השלושים בשביל כל אירופה – בערך ‪.9,800,000‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬היו שם כמדומני ‪ 86‬ערים שהיה להן רוב יהודי ובשאר‬
‫הערים הגדולות היה מיעוט גדול למדי‪ ,‬בכל זאת עכשיו כרבע של‬
‫היועץ המשפטי יהודים‪.‬‬ ‫כל עם ישראל ישב בשנות השלושים כבר בכרכים בני מיליון‬
‫העד ברון ביניהם בפולין – ויש מפקד משנת ‪ – 1931‬באותו זמן‬ ‫תושבים ויותר‪ ,‬ועוד רבע בערים גדולות בנות מאה אלף עד מיליון‬
‫יחד עם דנציג )‪ (Danzig‬היו – ‪ .3,040,000‬מספר זה כנראה במשך‬ ‫תושבים‪ .‬דהיינו‪ ,‬חצי מהעם ישב בערים גדולות מאוד‪ .‬היו לזה‬
‫שמונה השנים שלאחר מכן עלה ליותר מאשר ‪ .3,300,000‬בברית‬ ‫תוצאות מרובות כמובן‪ .‬ראשית‪ ,‬ידוע שדווקא ההחלטות העיקריות‬
‫המועצות – במפקד של שנת ‪ 1926‬נחשבו היהודים רק על פי‬ ‫בנוגע לבעיות כלכליות‪ ,‬מדיניות‪ ,‬אומנותיות ומדעיות נעשו בכרכים‬
‫השתייכות ללאום היהודי ולא לדת – גם שם מונים יותר מאשר‬ ‫אלה היות והיהודים ישבו במספרים כל כך גדולים במרכזים רוחניים‬
‫שלושה מיליון בראשית שנות השלושים‪ .‬בגרמניה – ויש לנו מספר‬ ‫ומדיניים של כל העולם‪ .‬זה נתן להם השפעה מיוחדת‪ ,‬שאנו מבינים‬
‫מדויק בשביל שנת ‪ – 1933‬היו ‪ .499,682‬יש להגדיל את המספר‬ ‫אותה מתוך הריכוז הזה‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬ידוע גם כן שכרכים גדולים‬
‫הזה בֿ‪ 3,117‬כשנספח חבל הסאר )‪ (Saar‬אל הרייך‪ .‬באוסטריה –‬ ‫אלה לא נתמלאו בדרך כלל באופן טבעי‪ .‬דהיינו‪ ,‬היו יותר מקרי‬
‫‪ ;191,000‬צרפת – ‪) 320,000‬אולי לא אזכיר את היחידים(;‬ ‫מוות מאשר שיעורי לידה‪ .‬זה דבר היסטורי מקובל‪ .‬במקרה בגרמניה‬
‫בהונגריה – ‪ ;444,000‬רומניה – ‪ ;728,000‬צ׳כיה – ‪;356,000‬‬ ‫אירע כבר בשנות ‪ 1750‐‐1550‬שנולדו רק שמונים עד תשעים איש‬
‫הולנד – ‪ ;156,000‬ליטא – עוד בשנת ‪ 1923‬היה מפקד אחר –‬ ‫על כל מאה איש שמתו‪ .‬העיר הגדולה לא נתמלאה מחורבנה‪ .‬על כן‬
‫‪ 55,1000‬וכו׳‪.‬‬ ‫גם ליהודים היתה אפשרות כזו שאיבדו על ידי כך ממספר‬
‫האוכלוסין על ידי ריכוז זה בערים הגדולות‪.‬‬
‫יחד‪ ,‬כפי שהזכרתי‪ .9,800,000 ,‬היו עוד ארצות רבות שמספר‬
‫היהודים היה פחות מֿ‪ ,100,000‬אבל בכל זאת השפעתם היתה‬ ‫אב בית הדין כלומר שיפחת מספרם‪.‬‬
‫ניכרת בכל דרכי החיים המדיניים‪ ,‬הכלכליים והתרבותיים‪ .‬כל זה‬ ‫העד ברון יפחת מספרם של היהודים בעולם‪ .‬בכמה ארצות קרה‬
‫היה כמובן לפני השואה‪ ,‬שהמעיטה את המספרים בהרבה מאוד‪.‬‬ ‫כזאת‪ .‬בגרמניה יש לנו סטטיסטיקה יפה המראה למשל שבפרוסיה‬
‫השופט הלוי בהונגריה זה היה לפני סיפוח האזורים הנוספים‬ ‫בשנים ‪ 1928‐‐1925‬פחתו היהודים בערך בחמשת אלפים תושבים‪,‬‬
‫להונגריה?‬ ‫בו בזמן שהאוכלוסייה הכללית עוד עלתה ביותר ממיליון ומאה אלף‬
‫וכו׳‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬יש לזכור שרוב היהודים לא חיו באותן ארצות‬
‫העד ברון נכון‪.‬‬ ‫המערב ומזרח אירופה; ביתר הארצות המספר עדיין הלך והתרבה‪,‬‬
‫השופט הלוי זה שינה במקצת את המספרים‪.‬‬ ‫אומנם לא כמו בדורות הקודמים‪ .‬ידוע שבמאות האחרונות‪,‬‬
‫האוכלוסייה היהודית גדלה בהרבה‪ ,‬אפילו יותר מאשר האוכלוסייה‬
‫העד ברון כן‪ ,‬בשנות השלושים‪.‬‬ ‫האירופית‪ ,‬שנכנסה בתקופה החדשה באכספנסיה הגדולה שלה‪ .‬די‬
‫היועץ המשפטי אנו נגיש מפה שתראה גם את השינויים‬ ‫להזכיר שממחצית המאה הֿ‪ 19‬עד ‪ ,1930‬במשך שמונים השנים‬
‫הגיאוגרפיים‪.‬‬ ‫האלה‪ ,‬אחוז יהודי אירופה עלה מֿ‪ 1.5‬אחוזים ליותר מֿ‪ 2‬אחוזים‪.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪146‬‬

‫מה שקוראים נורמלי; לא היה שווה לזה של שאר התושבים‪ .‬על כן‬ ‫האם סיימת תשובתך לשאלה זו?‬
‫קמו תנועות בין היהודים עוד במאה הֿ‪ ,18‬אבל נמשכו בייחוד‬
‫במאה הֿ‪ 20‬ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם‪ ,‬להעביר את‬ ‫העד ברון לא לגמרי‪ .‬אולי כדאי גם להעיר‪ ,‬שלא רק עשרה מיליון‬
‫היהודים מהמסחר ומיתר הדברים של העבודות שאנו קוראים להן‬ ‫בערך יהודי אירופה בזמן ההוא‪ ,‬אלא אותן יהדויות באירופה היו‬
‫עבודות ״הצווארון הלבן״ אל עבודות יותר ״פרודוקטיביות״; כפי‬ ‫מוצא כמעט לכל הקהילות של הארצות שמחוץ לאירופה‪ .‬סוף סוף‬
‫שאנחנו קוראים להן‪ ,‬עבודות ״פרודוקטיביות״ בחקלאות‪ ,‬בתעשייה‬ ‫הקהילה היהודית בארצות הברית על מיליוניה כמעט נוצרה על ידי‬
‫וכו׳‪ .‬באמת יש להשתומם שלמרות שהזרם הכללי בעולם היה‬ ‫יהדות אירופה המזרחית והתיכונית דווקא במשך חמישים השנה‬
‫להעביר איכרים מהכפר אל העיר‪ ,‬להוציא אנשים מהחקלאות‬ ‫שלפני השואה‪ .‬באותו זמן גדל הציבור הזה מציבור קטנטן מאוד עד‬
‫ולשימם בתוך בתי החרושת – היהודים הפכו את הסדר‪ ,‬ודווקא‬ ‫להיותו ציבור בן חמישה מיליון בערך בשנות השלושים‪ .‬ואלו הן‬
‫בשנות העשרים והשלושים רבים מהם מצאו להם דרך להיכנס‬ ‫תוצאות של הקהילות המזרחיות‪ .‬אותו דבר לגבי אמריקה הדרומית‬
‫לחקלאות היסודית לא רק בארץ ישראל‪ ,‬במדינת ישראל‪ ,‬שלגביה‬ ‫או ארצות האימפריה הבריטית‪ ,‬או אפילו לגבי מדינה זו‪ .‬ארץ‬
‫ידוע שהם בנו ארץ מדבר והפכו אותה לארץ פורייה דווקא‬ ‫ישראל נתכלכלה בזמן ההוא על ידי יהדות אירופה‪ .‬והיחסים שבין‬
‫בחקלאות‪ ,‬אלא גם ברוסיה הסובייטית‪ ,‬בברית המועצות‪ .‬יש בידי‬ ‫הצאצאים והמרכזים שבאירופה היו הולכים ונמשכים‪ ,‬ואי אפשר‬
‫מספרים שכדאי לעמוד עליהם‪ .‬אחרי עבור עשר שנים מהמהפכה‬ ‫היה להבדיל ביניהם‪ .‬כל מה שקרה ליהודי אירופה הורגש תכף ומיד‬
‫כבר נמנו על האוכלוסייה החקלאית היהודית ברוסיה לא פחות מֿ‬ ‫בכל ארצות העולם‪.‬‬
‫‪ 33,357‬משפחות; דהיינו בערך ‪ 165,000‬נפשות שישבו כבר‬ ‫ש‪ .‬כיצד הסתגלו הקיבוצים היהודיים לשינויים הכלכליים שחלו‬
‫במושבות יהודיות מיוחדות‪ ,‬נוסף על עוד ‪ 33,000‬משפחות יהודיות‬ ‫באירופה בין שתי מלחמות העולם?‬
‫בערך המפוזרות ביתר האזורים‪ .‬דהיינו‪ ,‬היו בברית המועצות עשרה‬
‫אחוזים של כל בני ישראל היושבים שם‪ ,‬שעסקו בחקלאות‪.‬‬ ‫ת‪ .‬שוב עלי לומר‪ ,‬שהתקופה ההיא היתה תקופת משבר גדול‪,‬‬
‫אב בית הדין אדוני אומר שהיתה תנועה מהעיר אל הכפר בברית‬ ‫משבר כללי ומשבר יהודי‪ .‬בדרך כלל מצאו להם היהודים אופן‬
‫המועצות‪ ,‬חוץ מאזור בירוביג׳ן )‪?(Birobidzhan‬‬ ‫מיוחד במינו להסתגל גם לדרכים חדשות אלו‪ .‬אנו מדברים בדרך‬
‫כלל על התקופה ההיא‪ ,‬שהיא תקופת הקפיטליזם המודרני‪ .‬וכדאי‬
‫העד ברון חוץ מבירוביג׳ן‪ .‬זה נעשה באזורים בקרים‪ ,‬באוקראינה‬ ‫אולי להזכיר שהיהודים בדרך כלל השפיעו בהרבה‪ ,‬לדעת כל‬
‫וגם במקומות אחרים‪ .‬בעזרת האגרוֿג׳וינט )‪(Agro-Joint‬‬ ‫החוקרים‪ ,‬על התפתחות הקפיטליזם המודרני‪ .‬יש כמובן דעות‬
‫האמריקאי יסדו מושבות כאלה‪ ,‬והתיישבו שם‪ ,‬כפי שאני אומר‪,‬‬ ‫חלוקות‪ .‬היו דעות חלוקות בין היהודים‪ ,‬אם הקפיטליזם היה תנועה‬
‫מושבות יהודיות שלמות‪ ,‬נוסף על האיכרים המפוזרים‪ .‬זה היה‬ ‫חשובה וטובה לעולם או לא‪ .‬אבל כמעט כל החוקרים – אפילו‬
‫עשרה אחוזים‪ ,‬וזה אחוז גדול‪ .‬כי בזמן ההוא מספר היהודים‬ ‫החוקרים האנטיֿקפיטליסטים – הסכימו שבתור שלב בהתפתחות‬
‫העוסקים במסחר ירד לֿעשרה אחוזים‪ .‬כלומר‪ ,‬מספר העוסקים‬ ‫הכלכלית המודרנית‪ ,‬הקפיטליזם היה לטובה‪ .‬ודווקא היהודים‬
‫בחקלאות היה כמספר העוסקים במסחר‪ .‬זו היתה מהפכה גדולה‪.‬‬ ‫השפיעו בהרבה‪ .‬ידוע שהחוקר הגרמני הראשון במעלה בעניין זה‪,‬‬
‫אבל היא נעשתה במשך עשר שנים‪ ,‬ותקופת זמן שהיא כמעט ולא‬ ‫ורנר זומברט )‪ ,(Werner Sombart‬שלא היה ידיד לא של‬
‫כלום בהתפתחות עם‪ .‬היהודים הראו אפשרות להסתגל לתנאים‬ ‫הקפיטליזם ולא של היהודים‪ ,‬בכל זאת תיאר בספר מיוחד עד‬
‫החדשים‪ .‬אותו דבר קרה בארצות אחרות‪ ,‬וכמובן כפי שהזכרתי גם‬ ‫כמה השפיעו היהודים על התפתחות התנועה הכלכלית הגדולה‪ .‬יש‬
‫בישראל‪.‬‬ ‫אפילו פסוק אחד בו הוא אומר – אם אני זוכר את הדברים במלואם‬
‫באותה תקופה היתה גם ההעברה מהמערכת של ״הצווארון‬ ‫– ״שישראל היתה כמו שמש; במקום שזרח – חיים חדשים צמחו‬
‫הלבן״ אל התעשייה‪ .‬היהודים התחברו בהרבה אל הפועלים בבתי‬ ‫מן הארץ; במקום שעבר – חורבן בא אחריו״‪ .‬הוא התכוון כמובן‬
‫החרושת בייחוד בפולין‪ ,‬אבל גם בשאר הארצות‪ .‬ההעברה היתה‬ ‫לדברים שכבר עמדו עליהם עוד במאה הֿ‪ ,18‬שבהולנד‪ ,‬אנגליה‬
‫גדולה יותר בצרפת‪ ,‬באנגליה ובארצות הברית‪ ,‬כלומר ארצות‬ ‫וצרפת למשל‪ ,‬היהודים השפיעו לטובה על התקדמות מדינות אלו‪,‬‬
‫ההגירה‪ .‬כאשר נכנסו היהודים מפולין ומרוסיה לארצות המערב‪ ,‬לא‬ ‫בעוד שגלות היהודים מספרד הוציאה את הגורם החשוב הזה מתוך‬
‫יכלו להסתגל תיכף ומיד‪ ,‬אלא אם כן נכנסו לתוך העבודות‬ ‫המדינה‪ .‬אף במאה הֿ‪ 20‬נמשכה התפתחות זו‪ .‬היהודים היו‬
‫״הפרודוקטיביות״ הללו‪ .‬ולבסוף אפילו הצליחו לארגן כמה‬ ‫חשובים בכלכלה האירופית במלוא מובן המילה‪ ,‬לא רק בתור‬
‫הסתדרויות פועלים משלהם‪ ,‬בייחוד במזרח אירופה; בפולין היו‬ ‫בנקאים ושולחנים‪ ,‬ולא רק בתור סוחרים – ובייחוד סוחרים‬
‫הסתדרויות פועלים יהודים בוורשה ובביאליסטוק )‪(Bialystok‬‬ ‫בינלאומיים – אלא אף בעבודות תעשייה‪ ,‬חקלאות וכו׳‪ .‬בתעשייה‪,‬‬
‫ובמקומות אחרים‪ .‬וזאת למרות לא רק ההתנגדות מצד הרשות‪ ,‬אלא‬ ‫למשל‪ ,‬לא היתה להם השפעה רבה על תעשיית היסוד של פחם‪ ,‬של‬
‫לפעמים למרות ההתנגדות מצד פועלים בני דתות אחרות באותה‬ ‫שמן ושל ברזל‪ ,‬אם כי היו גם יהודים פעילים בבקו )‪ (Baku‬במכרות‬
‫עיר‪ .‬קרה אפילו דבר מעניין בעיר פולנית אחת בפולין‪ ,‬כאשר באחד‬ ‫שמן‪ ,‬בגרמניה ובגליציה; היו יהודים במורביה‪ ,‬ושם דווקא‬
‫במאי היתה תהלוכה‪ .‬זה היה בלודז׳ )́‪ .(Lódz‬היתה ההסתדרות‬ ‫הרוטשילדים היתה להם השפעה גדולה על תוצרת הפחם וכו׳‪.‬‬
‫הפולנית לחוד‪ ,‬ההסתדרות הגרמנית לחוד וההסתדרות היהודית‬ ‫אבל הם היו מצוינים במיוחד בתעשיות מיוחדות‪ ,‬תעשיית הלבשה‪,‬‬
‫לחוד‪ .‬וכאשר התנפלה הבולשת על ההסתדרות היהודית‪ ,‬שתי‬ ‫תעשיית טקסטיל‪ ,‬תעשיית המכולת; הם היו חשובים מאוד‬
‫ההסתדרויות האחרות לא עשו ולא כלום‪.‬‬ ‫בתעשיית הזהב והכסף‪ .‬בכל המקומות האלה‪ ,‬אם בארצות‬
‫אירופה הקונטיננטלית ואם ביתר ארצות העולם – השפעת‬
‫אב בית הדין עמדו מנגד‪.‬‬ ‫היהודים היתה ניכרת מאוד מאוד‪ .‬בכל זאת היו יהודים וגם לא‬
‫העד ברון כן‪ ,‬באדישות‪ .‬למרות כל הקשיים האלה עלה בידי‬ ‫יהודים שהרגישו מכבר‪ ,‬שהמבנה הכלכלי של העם היהודי לא היה‬
‫‪147‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪12‬‬

‫כן‪ .‬אבל הדבר העיקרי הוא שהיא לא באה לידי גמר עד דווקא‬ ‫היהודים להיכנס למקצוע כלכלי שבדרך כלל לא היה פתוח בפניהם‬
‫התקופה שבין שתי המלחמות‪ .‬כי כל זמן שהיהודים לא היו‬ ‫עד הזמן ההוא‪ .‬אני מראה בזה רק את ההסתגלות הכלכלית היוצאת‬
‫משוחררים בארץ אחת‪ ,‬לא היו משוחררים בשום ארץ‪ .‬תמיד היו‬ ‫מן הכלל‪ .‬כמובן‪ ,‬ההסתגלות הגדולה ביותר היתה באמנויות‬
‫תנועות הגירה; במובן ידוע היה יחס הדדי בין הקהילות היהודיות‬ ‫הרוחניות‪ ,‬מה שקוראים ”‪ .“Liberal Professions‬רופאים יהודיים‬
‫באופן כל כך חזק‪ ,‬שאם היה חוסר שיווי זכויות במקום אחד‪ ,‬לא‬ ‫היו מקדמת דנא‪ ,‬בכל הזמנים‪ .‬אבל עורכי דין לא יכלו להיות עד‬
‫נהנו ממנו גם במקום אחר‪ .‬די לי להזכיר משל פשוט‪ .‬אם נזכור מה‬ ‫שבאה האמנציפציה‪ ,‬תנועת השחרור‪ ,‬ופתחה בפניהם את השערים‬
‫שקרה לפני חמישים שנה‪ ,‬מחצית מהיהדות העולמית חייתה‬ ‫באופן שיכלו להיכנס למקצוע חשוב זה‪ .‬היו גם מהנדסים ובעלי‬
‫במעצמה הצאריסטית בתנאים נוראים מאוד‪ .‬עוד היו יהודים‬ ‫מקצועות מכל המינים האחרים‪ .‬חכמת הרפואה‪ ,‬חכמת המשפט –‬
‫ברומניה‪ ,‬במעצמה העות׳מאנית‪ ,‬שרק אחר כך באה לידי מהפכה‬ ‫לא בתור שופטים‪ ,‬אלא בתור עורכי דין – היתה כל כך מפוזרת‪,‬‬
‫של התורכים הצעירים‪ .‬היו יהודים בצפון אפריקה‪ .‬כשני שלישים‬ ‫שבכמה ארצות אירופה מספר היהודים במקצועות אלה עלה בהרבה‬
‫של כל העם היהודי חיו בתנאים בלי אמנציפציה‪ ,‬של לאֿשחרור‪.‬‬ ‫על מספרם בתוך האזרחים‪.‬‬
‫ואפילו בארצות שהיה בהן שחרור‪ ,‬כמו ארצות הברית או צרפת או‬
‫היועץ המשפטי כשאתה אומר מפוזרת‪ ,‬אתה מתכוון נפוצה‪ ,‬אני‬
‫אנגליה‪ ,‬שהאמנציפציה היתה ְי ָשָנה כבר‪ ,‬בכל זאת אם נביט על‬
‫מניח‪.‬‬
‫האוכלוסייה היהודית שהיתה בראשית המאה הזאת שם‪ ,‬נראה‬
‫שרובם ככולם נולדו והרבה מהם חונכו בארצות שלא היתה להם‬ ‫העד ברון נפוצה‪ .‬ועל כן אני חפץ לומר כאן שכל זה בא למרות‬
‫אמנציפציה‪ .‬זה היה רק בשנת ‪ ,1917‬עם המהפכות ברוסיה‪ ,‬בשנת‬ ‫שהיו קשיים מרובים לתלמידים יהודיים באוניברסיטאות‪ ,‬גם‬
‫‪ 1919‬עם ברית השלום האירופית‪ ,‬שהחלה אמנציפציה לפחות על‬ ‫בפולין‪ ,‬גם ברומניה‪ ,‬גם בשאר הארצות‪ ,‬כבר בימים שלפני‬
‫הנייר באופן עקרוני בשביל כל הארצות‪ .‬ואפשר היה לצפות שזה‬ ‫המלחמה‪ ,‬כשהנהיגו ‪ ,numerus clausus‬שרק מספר ידוע של‬
‫יהיה כבר השלב האחרון‪ ,‬הצעד האחרון בהתפתחות של מאתיים או‬ ‫יהודים ייכנס לאוניברסיטאות‪ ,‬אבל עכשיו‪ ,‬אחרי המלחמה‪ ,‬הדבר‬
‫שלוש מאות שנה‪.‬‬ ‫נתחדש בכמה ארצות‪ ,‬יהודי פולין‪ ,‬למשל‪ ,‬הוכרחו לצאת למערב‪,‬‬
‫ואפשר לומר שדווקא כאן איטליה של מוסוליני )‪ ,(Mussolini‬כמו‬
‫אם בית המשפט ירשה לי‪ ,‬ברצוני להזכיר שבמקרה לפני כשלוש‬
‫צ׳כוסלובקיה של מסריק )‪ (Masaryk‬ובנש )‪ ,(Beneš‬פתחו את‬
‫שנים היתה לי הזדמנות להרצות בעיר זו באוניברסיטה העברית על‬
‫שעריהן באופן מיוחד לתלמידים יהודים ממזרח אירופה‪ ,‬ששם היו‬
‫גישות חדשות לאמנציפציה‪ .‬במאמר על כך שהופיע בינתיים בֿ‬
‫רדיפות משפטיות נגדם‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬וזה דווקא דבר מעניין‪ ,‬למרות‬
‫‪ Diogène‬בצרפתית‪ ,‬בֿ‪ Diogenes‬באנגלית של ה״אונסקו״‪ ,‬הבעתי‬
‫כל הלחץ המשפטי‪ ,‬למרות כל מה שעשו השלטונות‬
‫את הדעה שהאמנציפציה היהודית היתה הכרחית למדינה מודרנית‬
‫האוניברסיטאיים והממשלתיים בפולין ובשאר הארצות‪ ,‬מספרם‬
‫עוד יותר מאשר היתה ליהודים‪ .‬בין היהודים באמת אפילו נמצאים‬
‫של היהודים בתור סטודנטים אקדמאיים עוד היה גדול יותר ממספר‬
‫כמה שהתנגדו לה‪ ,‬כלומר שהעריכו את דרכי חייהם הקודמים של‬
‫כל האומות האחרות באופן יחסי‪ .‬בארצות אחרות‪ ,‬חופשיות‪ ,‬כמובן‬
‫תקופת הגטו על זה של שיווי זכויות‪ .‬כמובן‪ ,‬רוב היהודים‪ ,‬רוב הולך‬
‫שהיהודים יכלו להשתתף בהתפתחות זו באופן חופשי לגמרי‪ .‬מנו‬
‫וגדל‪ ,‬היה בעד שיווי זכויות‪ .‬באמת נלחמו‪ ,‬נלחמו בכל מאמצי כוחם‬
‫בשנת ‪ 1931‬באיטליה‪ ,‬שֿ‪ 25‬אחוז של כל תושבי ישראל ]כלומר׃‬
‫לקבל את שיווי הזכויות‪ .‬ועכשיו‪ ,‬בתקופה שאחרי המלחמה‬
‫היהודים[ בארץ ההיא או שהיו סטודנטים או שכבר גמרו את חוק‬
‫הראשונה‪ ,‬נראה בפעם הראשונה שהיהודים באמת ייהנו משיווי‬
‫לימודיהם בבתי ספר גבוהים‪ .‬רבע מכל האוכלוסייה‪ .‬זה היה קצת‬
‫זכויות בעולם כולו‪ ,‬ואם יהיה כדבר הזה‪ ,‬אז תהיה אמנציפציה‬
‫טיפוסי בשביל ארץ חופשית‪ .‬כמובן‪ ,‬לא אני האיש שאדון אם זה‬
‫מלאה אפילו בארצות שנהנו ממנה כבר זה מאה שנה או יותר‪.‬‬
‫היה לטובה או שלא לטובה‪ .‬דיברו באותו זמן לפעמים על‬
‫ודווקא בתקופה ההיא החלה התנועה הנאצית‪ ,‬דווקא תכף אחרי‬
‫הפרולטריאט הרוחני‪ ,‬דווקא על אנשים שלא מצאו להם פרנסה‬
‫המלחמה‪ ,‬שהראתה בפעם הראשונה שמה שהיתה התקדמות‪,‬‬
‫ועניין בפרופסיות אלה‪ ,‬באמנויות אלה‪ .‬אבל דווקא מציאות יהודים‬
‫התקדמות לא מהירה‪ ,‬אבל התקדמות תדירה במשך מאתיים שנה‪,‬‬
‫מרובים כל כך בתוך הפרופסיות בלי שום ספק השפיעה לטובה לא‬
‫אפשר אולי שת ָה ֵפך‪ .‬שלפני כן רק‪ ,‬מה שחשב העולם‪ ,‬שרק ארצות‬
‫רק על היהודים‪ ,‬אלא על התרבות הכללית במובן הרוחני‪ ,‬במובן‬
‫בלתי מפותחות‪ ,‬ארצות כאלה‪...‬‬
‫התרבותי‪ ,‬כמו כן גם במובן הכלכלי‪ .‬על כן האחוז אינו כל כך חשוב‬
‫ש‪ .‬חשוכות‪.‬‬ ‫כאן כמו ההשפעה הרוחנית שהשפיעו היהודים בזה על העולם‬
‫המערבי‪ ,‬על העולם כולו‪ ,‬בייחוד על אירופה שאנחנו דנים בה כעת‪.‬‬
‫ת‪ .‬בלתי תרבותיות במלוא המובן התרבותי‪ ,‬רק אלה סירבו לתת‬
‫ליהודים את שיווי הזכויות‪ .‬זוהי רק שאלת זמן קצר‪ ,‬עוד עשרות‬ ‫ש‪ .‬האם אתה רוצה להוסיף משהו על השפעת הזרמים הפוליטיים‬
‫בשנים‪ ,‬יעבור זמן‪ ,‬וכל העולם יכיר בשוויון זה בתור דבר יסודי גם‬ ‫שהתפתחו בין שתי המלחמות על הליך שיווי הזכויות‪,‬‬
‫לעצמו וגם לעם ישראל‪ .‬וכאן מתחילים הנאצים ומראים שדווקא‬ ‫והאמנציפציה היהודית?‬
‫בארץ מפותחת‪ ,‬בארץ מלאת תרבות‪ ,‬שהיתה אחת המנהיגות‬
‫ת‪ .‬אדרבה‪ ,‬ברשות בית המשפט‪ ,‬הייתי חפץ לומר שלפי דעתי‬
‫בהתפתחות התרבותית שלפני המלחמה הראשונה‪ ,‬שדווקא בארץ זו‬
‫התקופה שבין המלחמות היתה בפעם הראשונה תקופת השיא‪,‬‬
‫אפשר לדרוש נסיגה לאחור‪ ,‬שאפשר ללכת לאחור ולקחת מן‬
‫הגובה‪ ,‬של האמנציפציה היהודית‪ .‬אומנם מדברים בדרך כלל‬
‫היהודים את השיווי הזה שכבר זכו בו על פי ההתפתחות‬
‫שהאמנציפציה‪ ,‬תנועת השחרור‪ ,‬החלה עם המהפכה האמריקאית‪,‬‬
‫ההיסטורית‪ .‬ובמובן זה מה שקרה בין המלחמות בארצות אירופה‬
‫המהפכה הצרפתית‪ ,‬במאה הֿ‪ .18‬מקדמת דנא אני כבר הלכתי‬
‫התיכונית היה חשוב באופן יסודי לכל ההיסטוריה העולמית‪.‬‬
‫וכתבתי ואמרתי שיש גם תקדימים לזה‪ ,‬כלומר‪ ,‬במובן הכלכלי‬
‫נוסף על כך כדאי לומר שהיהודים הרגישו‪ ,‬ובצדק‪ ,‬ששיווי‬ ‫ובמובן הרוחני האמנציפציה החלה עוד מאה או מאתיים שנה לפני‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪148‬‬

‫‪ .band‬כלומר הם ארגנו את כל הקהילות יחד באופן שישתפו‬ ‫הזכויות הפורמלי לפעמים אינו מספיק‪ ,‬דווקא בתקופה שבין שתי‬
‫פעולה לתפקידים תרבותיים וחינוכיים‪ .‬בבאדן )‪(Baden‬‬ ‫המלחמות באה לידי גמר התפתחות מיוחדת‪ ,‬דהיינו דרישה בשביל‬
‫ובווירטמברג )‪ (WÏrttemberg‬היו ארגונים כאלה בני מאה שנה‬ ‫זכויות מיעוטים לאומיים‪ ,‬נוסף על שיווי זכויות‪ .‬זכויות מיעוטים‪,‬‬
‫ויותר‪ .‬באוסטריה התארגנה הקהילה בשנת ‪ 1891‬וזה נמשך באופן‬ ‫‪ ,minority rights‬נכנסו עכשיו בפעם הראשונה לתוך המשפט‬
‫חיוני מאוד מאוד‪ ,‬למרות שאוסטריה‐‐הונגריה נהפכה לכמה וכמה‬ ‫הבינלאומי‪ ,‬על ידי הברית שנכרתה בוורסיי )‪ (Versailles‬וכו׳‪ ,‬ששם‬
‫מדינות‪ ,‬וכל מדינה החלה מחדש‪ ,‬גם בצ׳כוסלובקיה‪ ,‬גם בגליציה‬ ‫אמרו על כמה ארצות שהן מוכרחות לתת לתושביהן גם שיווי זכויות‬
‫שנשתייכה לפולין‪ ,‬גם בחלקים של הונגריה; בכל מקום ומקום‬ ‫וגם זכויות מיעוטים‪ .‬ועוד פעם אני מוכרח לומר שהיהודים דווקא‬
‫היתה היהדות פורחת גם במובן הארגוני‪.‬‬ ‫הראו בזה כוח חיוני יוצא מן הכללי‪ ,‬שהם היו מן המנהיגים‬
‫בהונגריה למשל מימי המאה הֿ‪ 19‬ירשו קהילה שהיתה נבדלת‬ ‫המיוחדים בתנועה הזאת‪ ,‬לקבל לא רק שיווי זכויות‪ ,‬אלא גם זכויות‬
‫בין האורתודוקסים והרפורמים‪ .‬היו שתי קהילות‪ .‬היו גם קהילות‬ ‫המיעוטים‪ ,‬בשביל עצמם ובשביל כמה מיעוטים אחרים בכל‬
‫שקראו להן ״סטטוס קוו״‪ ,‬דהיינו קהילות משותפות גם‬ ‫הארצות שהם ישבו בהן‪ .‬זו היתה הסתגלות עצומה בשביל היהודים‬
‫לאורתודוקסים וגם לרפורמים‪ ,‬בעלי התיקונים‪ .‬ובכל הארצות‬ ‫גם כן‪ .‬הם הצטרכו לחשוב במחשבות חדשות‪ ,‬בייחוד בברית‬
‫הקהילה היתה צומחת מהרבה ארגונים והיתה גוש חי ופורח‪ .‬אין‬ ‫המועצות למשל‪ ,‬שאולי תהיה לי הזדמנות אחרי כן לדבר גם על זה‪.‬‬
‫צורך לדבר על פולין‪ ,‬ששם שלושה מיליון יהודים ויותר היו להם‬ ‫היה עליהם ליצור מבנה חדש במובן ידוע‪ .‬אבל בכל זאת היו חזקים‬
‫קהילות חזקות מכל המינים‪ .‬קהילות אלה מקצתן היו דתיות‬ ‫ורעננים למדי להתחיל מחדש‪ ,‬אפילו בתנועה הגדולה הזאת‪ .‬ואני‬
‫והאורתודוקסים הדתיים שלטו בהן‪ ,‬אבל היו גם קהילות שרובן היו‬ ‫מוכרח לומר‪ ,‬בתור היסטוריון המשקיף חזרה‪ ,‬למרות כל המפלות‬
‫ציוניותֿחילוניות‪ ,‬ואפילו אחרות שבהן הבונד ושאר המפלגות‬ ‫שנפלה התנועה הזאת‪ ,‬דהיינו תנועת זכויות המיעוטים‪ ,‬הרבה על ידי‬
‫הסוציאליסטיות עלו לגדולה‪ .‬ואם בכל זאת היה הבדל אם היו‬ ‫השמדת היהודים באירופה‪ ,‬על ידי השינויים שבמיעוטים הלאומיים‪,‬‬
‫אורתודוקסיות או ציוניות למיניהן‪ ,‬כולן עבדו יחד ושיתפו פעולה‬ ‫למרות זאת זהו עיקרון במשפט הבינלאומי‪ ,‬שכמדומני יש לו אף‬
‫למען פיתוח התרבות והחינוך היהודי שהיה לו כוח חיוני באמת‪.‬‬ ‫תקווה להבא להציל כמה ארצות מן המבוכה הגדולה שבמחלוקות‬
‫שבין הרוב והמיעוט או המיעוטים המרובים בכל ארץ וארץ‪.‬‬
‫אולי המהפכה הכי גדולה בקהילה באה בברית המועצות‪ .‬שם‬
‫סוף כל סוף החיים החלו מחדש בהרבה מקצועות החיים משנת‬ ‫ש‪ .‬פרופסור ברון‪ ,‬התוכל לומר לנו משהו על ארגון הקהילות‬
‫‪ .1917‬שם הדבר המעניין ביותר אולי הוא שאותו לנין‪ ,‬שבזמנו‪ ,‬לפני‬ ‫היהודיות באותן הארצות אשר היטלר הניח אחר כך כפו עליהן?‬
‫המלחמה הראשונה לא האמין במציאות הלאומית היהודית‪ ,‬אותו‬
‫לנין שינה את דעתו וכשעלה לגדולה נתן ליהודים כמו ליתר העמים‬ ‫ת‪ .‬כבוד בית המשפט‪ ,‬גם כאן אנחנו רואים כוח הסתגלות מיוחד‪.‬‬
‫בברית המועצות את מה שהזכרתי לפני כן׃ זכויות המיעוטים‪.‬‬ ‫הארצות שבאירופה נבדלו בהרבה במבנה הקהילתי שלהן‪ ,‬כמו‬
‫שנבדלו בחיים הכלכליים והמדיניים בכלל‪ .‬למשל‪ ,‬ארץ‬
‫אולי תרשו לי לקרוא פסקה ממאמרו משנת ‪ 1903‬שהופיע‬ ‫כמו צרפת היה לה ארגון יהודי שעברו עליו כמאה שנה‪,‬‬
‫בֿ‪ ,Iskra‬כמדומני‪ ,‬כתב עת‪ ,‬כשהוא כתב מאמר נגד הבונד‬ ‫מתקופת נפוליאון )‪ ,(Napoleon‬מה שאנחנו קוראים הארגון‬
‫הסוציאליסטי היהודי‪ .‬שם כתוב׃‬ ‫הקונסיסטוריוני )‪ ,(Consistoire‬שהיה חלק של הארגון‪ ,‬של הסדר‬
‫הרעיון של לאומיות יהודית יש לו בלי ספק אופי ֵריאקציונרי‪,‬‬ ‫הממשלתי‪ .‬למרות השינויים הגדולים שבאו בצרפת במאה השנים‬
‫לא רק בצורה שדוגלים בה הציונים‪ ,‬דובריו הכי חזקים‪ ,‬אלא‬ ‫אחרי נפוליאון – באה הרסטורציה הבורבונית )‪ ,(Bourbon‬אחר כך‬
‫גם בצורתו הבונדיסטית‪ ,‬המשתדלת לצרפו אל הרעיון של‬ ‫באה הקיסרות השנייה‪ ,‬אחר כך הרפובליקה השלישית‪ ,‬ובכל פעם‬
‫דמוקרטיה סוציאליסטית‪ .‬רעיון זה מתנגד ביסודו לצורכי‬ ‫הסתגלו היהודים לצורה החדשה של המדינה‪ .‬אפילו כשבאה‬
‫הפרולטריאט היהודי‪ ,‬מפני שהוא מוליד באופן ישיר או בלתי‬ ‫ההפרדה בין המדינה והכנסייה בשנת ‪ ,1906‬החזיקו היהודים‬
‫ישיר יחס אויב להתבוללות‪ ,‬זאת אומרת פילוסופיה של גטו‪.‬‬ ‫בארגון החשוב הזה‪ ,‬אלא שהיתה להם אפשרות חדשה לתקן‬
‫ארגונים חדשים משלהם‪ .‬בייחוד המהגרים שנכנסו לצרפת בין‬
‫אלה הם דברי לנין בשנת ‪ .1903‬בשנת ‪ 1917‬הוא כלל את היהודים‬ ‫המלחמות ארגנו קהילות מקהילות חדשות‪ ,‬מניינים חסידיים למשל‪,‬‬
‫בין המיעוטים הלאומיים שניתנה להם הרשות ליַסד סובייטים‬ ‫ארגונים בונדיסטיים‪ ,‬ארגונים מכל המינים‪ .‬בכל זה אפשר היה‬
‫משלהם וכו׳‪ .‬מספר הסובייטים באוקראינה היה יותר ממאה‪,‬‬ ‫לראות עוד פעם את הכוח החיוני והיוצר של העם היהודי‪ .‬באיטליה‬
‫ברוסיה הלבנה עשרים וארבעה‪ ,‬כמדומני‪ ,‬בקרים היה מספר ידוע‬ ‫השכנה‪ ,‬מאידך‪ ,‬היה הבדל‪ .‬שם בתקופה הליברלית שלפני המלחמה‬
‫של סובייטים שהיתה להם רשות להשתמש ביידיש בכל הפקודות‬ ‫הראשונה החופש היה גמור יותר מדי‪ ,‬ובסוף‪ ,‬כשבא הקונקורדט‬
‫האדמיניסטרטיביות‪ .‬אולי מותר לי להזכיר ניסיון פרטי׃ בשנת ‪1937‬‬ ‫)‪ (Concordat‬או הברית הלתרנית )‪ (Lateran Treaty‬שבין מוסוליני‬
‫ישבתי יום תמים בבית המשפט בקייב‪ ,‬שכל מה שנאמר בו היה‬ ‫והאפיפיור‪ ,‬גם הקהילה היהודית נזכרה לטובה ונתארגנה מחדש‬
‫ביידיש – גם השופטים‪ ,‬גם הצדדים‪ ,‬כולם דיברו ביידיש כל היום‪.‬‬ ‫תחת הנהלת איחוד הקהילות האיטלקיות‪ ,‬ובשנות השלושים גם‬
‫הקהילה הזאת‪ ,‬קטנה כפי שהיתה‪ָ ,‬ח ְי ָתה חיים טובים כמו שהיה‬
‫וזה היה מבנה חדש לגמרי שנוצר על ידי העם היהודי בהביטו על‬ ‫בימים קדומים בימי תפארתה של יהדות איטליה‪.‬‬
‫המהפכה הגדולה שקרתה בחיי העמים כולם בתוך ברית המועצות‪,‬‬
‫אבל גם בתוך העם היהודי‪ .‬בתוך מבנה הקהילה עצמה‪ ,‬בשינויים‬ ‫בגרמניה היתה הקהילה מאושרת על ידי הממשלה‪ .‬היתה לה‬
‫שחלו בין שתי המלחמות‪ ,‬עלה להם ליהודים להסתגל אפילו‬ ‫זכות לקבל מסים – לא נדבות ותרומות – מאת היהודים‪ .‬ודווקא‬
‫לתפקידים הכי קשים במדינות חדשות‪ ,‬אך ורק להמשיך במורשתם‬ ‫בתקופות שבין המלחמות ארגנו בפעם הראשונה ארגונים כוללים‬
‫הדתית‪ ,‬הלשונית וכו׳‪ .‬בברית המועצות למשל‪ ,‬הקושי היה דווקא‬ ‫כמו ‪Preussischer Landesverband, Bayrischer Landesver-‬‬
‫‪149‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪12‬‬

‫ציבור – השתמשה הקהילה בהזדמנות זו כדי להכריח אותו לתרום‬ ‫גדול ביותר‪ ,‬כיוון שהיסודות של הקהילה היהודית‪ ,‬הדת היהודית‪,‬‬
‫לצורכי הקהילה יותר מהרגיל כדי לפצות על כל מה שלא נתן בחייו‪.‬‬ ‫השפה העברית‪ ,‬הרעיון המשיחי הציוני – כל אלה התנגדו להם‬
‫המושלים החדשים‪ ,‬והיו צריכים למלא ביידיש את כל החלל הריק‬
‫חוץ מזה היו עוד תפקידים מתפקידים שונים של הקהילה‪.‬‬ ‫שנשאר על יסוד השינוי היסודי הזה‪ .‬בכל זאת ולמרות כל זה אפשר‬
‫תפקידים של בשר כשר‪ ,‬ולא רק דברים שבדת‪ ,‬אלא אולי עוד יותר‬ ‫היה להם ליהודים לספק לבני עמם תרבות חדשה ביצירתם זו של‬
‫בענייני חינוך וענייני תרבות כללית‪ .‬כי הקהילה – אם קהילה‬ ‫שנות העשרים והשלושים‪.‬‬
‫חילונית בברית המועצות או קהילה דתית שהיו לה גם צורות‬
‫אתניות אם לא לאומיות לגמרי – בארצות אירופה המערבית‪ ,‬בכל‬ ‫ש‪ .‬איזה תפקידים מילאו הכלים הקהילתיים היהודיים באותן‬
‫הארצות האלו הקהילה היתה לא רק רשאית‪ ,‬אלא גם חייבת לעזור‬ ‫ארצות?‬
‫לעם היהודי שבעיר ההיא ולפתח את מוסדותיו הציבוריים‪ .‬עלי‬ ‫ת‪ .‬התפקידים היו רבים מאוד מאוד‪ ,‬וכמובן שונים במקצת מארץ‬
‫לדבר עכשיו על ענייני צדקה‪ .‬היהודים מקדמת דנא היו גאים בכך‬ ‫לארץ‪ .‬אבל בכל מקום ההשפעה החינוכית והתרבותית של היהודים‬
‫שהם היו רחמנים בני רחמנים‪ .‬זו היתה גאווה‪ ,‬ובצדק‪ .‬מי שמביט על‬ ‫על בני עמם היתה עצומה מאוד‪ .‬ראשית‪ ,‬כמובן‪ ,‬באו פעולות דתיות‬
‫אירופה בשנות העשרים והשלושים משתומם לראות עד כמה רבים‬ ‫בבתי כנסת‪ .‬וכאן דווקא מעניין מאוד‪ .‬בתי הכנסת היהודיים נשמרו‬
‫היו מוסדות הצדקה‪ ,‬מוסדות של צדק ציבורי‪.‬‬ ‫על ידי המשפט הפומבי עוד מימי קדם‪ .‬כבר במעצמה הרומאית‬
‫היועץ המשפטי סעד ציבורי‪.‬‬ ‫הקדומה‪ ,‬הפגנית‪ ,‬האלילית‪ ,‬היה כתוב בחוק שמי שנוגע בבית כנסת‬
‫יהודי חייב הוא במעל בקודש‪.‬‬
‫העד ברון סעד ציבורי‪ ,‬סעד חברתי בשביל כל תושביה‪ .‬ולא רק‬
‫אב בית הדין איפה זה היה כתוב?‬
‫לתושביה‪ .‬היו בתי חולים יהודיים בכל ארצות אירופה‪ .‬הם שימשו‬
‫לא רק בתי חולים ליהודים‪ ,‬אלא הרבה פעמים קיבלו חולים לא‬ ‫העד ברון מביאים זאת בקודקס התיאודוזיאני )‪Codex‬‬
‫יהודיים‪ .‬היו גם מקומות מחקר שמתוצאות המחקר הרפואי שלהם‬ ‫‪ (Theodosianus‬וביתר הקודקסים‪ .‬אפילו כאשר נעשתה המדינה‬
‫נהנו כל אנשי תבל‪ ,‬כל אחד למד מזה‪ .‬במובן ידוע נעשה כאן צדק‬ ‫נוצרית אחרי קונסטנטינוס )‪ (Constantinus‬עוד הגנה על בית‬
‫חברתי כך שהרופאים היהודים שסבלו מאפליה לפעמים בבתי‬ ‫הכנסת היהודי בכל מאמצי כוחה‪ .‬אולי כדאי להזכיר את המקרה‬
‫חולים כלליים‪ ,‬יכלו לפתח את כישוריהם בבתי חולים יהודיים‬ ‫הראשון שקרה אולי במחלוקת בין הכנסייה והדת‪ ,‬זה היה בין‬
‫משלהם‪ .‬היו בתי יתומים‪ ,‬מושבי זקנים מכל המינים עוד בתקופה‬ ‫תיאודוזיוס )‪ (Theodosius‬הגדול לבין אמברוזיוס )‪(Ambrosius‬‬
‫לפני שהמדינה המודרנית החלה לעשות – הרבה מדינות בשנות‬ ‫הקדוש במילנו‪ .‬זה היה דווקא כאשר המוני העם התפרצו בעיר‬
‫השלושים היה להן כבר סעד מדיני – אבל במשך מאות בשנים‬ ‫קטנה באסיה הקטנה על בית כנסת יהודי‪ .‬וחפץ הקיסר להכריח על‬
‫הקהילה היהודית היתה נותנת כל סעד לחבריה‪ .‬אפילו בשנות‬ ‫פי החוק את הקהילה המקומית ואת ההגמון המקומי לבנות את בית‬
‫העשרים והשלושים בימי האפליה‪ ,‬היה עליה לתמוך בהרבה‬ ‫הכנסת מחדש‪ ,‬או לפחות לשלם פיצויים לקהילה היהודית‪ .‬לזה‬
‫מתושביה‪.‬‬ ‫התנגד אמברוזיוס הקדוש‪ ,‬הארכיהגמון של מילנו‪ ,‬אבל הקיסר עמד‬
‫על דעתו והראה שהמדינה גוברת על הכנסייה‪ .‬זו היתה אחת‬
‫עוד דבר כדאי להזכיר – ענייני בנקים וצדקה‪ ,‬בנקים שהלוו בלי‬ ‫הפלוגתות המפורסמות בתולדות יחסים אלה‪ .‬הדבר הלך ונשנה‬
‫ריבית‪ ,‬קופות גמילות חסדים למיניהן‪ .‬היו כאלה בכל ארצות‬ ‫לאורך כל ימי הביניים והתקופה החדשה‪ ,‬כאשר מדינה אחרי מדינה‬
‫אירופה המזרחית‪ .‬למשל‪ ,‬בפולין עצמה‪ ,‬היו כמדומני ‪ 224‬קופות‬ ‫הגנה על בתי הכנסת היהודיים‪ ,‬ואולי זה היה החידוש הגדול ביותר‬
‫גמילות חסדים בשנות השלושים עם הון של יותר משני מיליון‪ ,‬רק‬ ‫של ״ליל הבדולח״ בשנת ‪ ,1938‬שהרסו ‪ 101‬בתי כנסת וגרמו נזקים‬
‫לתת סעד לבעלי מלאכה או לסוחרים זעירים או אפילו לאיכרים‪,‬‬ ‫לֿ‪ 76‬בתי כנסת נוספים‪ ,‬באופן שהממשלה עצמה‪ ,‬במקום להגן על‬
‫בשעת הצורך לתת להם כסף בלי ריבית‪ ,‬אם להתחיל באומנותם‬ ‫בתי הכנסת‪ ,‬היא היא שהביאה לידי חורבנם‪ .‬זהו חידוש יוצא מן‬
‫החדשה או כדי לעבור איזה זמן של צרה מיוחדת‪.‬‬ ‫הכלל‪ ,‬משום שלא היה כדבר הזה בכל תולדות ימי הביניים‬
‫וכל הדברים האלה יצרו היהודים בעצמם במשך הדורות הרבים‪,‬‬ ‫החשוכים לכאורה‪ ,‬ובכל ימי התקופה החדשה‪.‬‬
‫יצרו יצירות חדשות ארגוניות‪ .‬היתה לי הזדמנות‪ ,‬כמו שכבר הזכרתי‬ ‫אותו דבר בנוגע לבתי קברות‪ .‬בכל הזמנים היו סדיסטים‬
‫כאן‪ ,‬לכתוב ספר מיוחד על תולדות הקהילה היהודית‪ ,‬ודווקא שם‬ ‫למיניהם שחפצו לנקום ביהודים את נקמתם‪ ,‬ביהודים המתים‬
‫נראה לי בעליל עד כמה הקהילה היהודית אם במאה הֿ‪ 18‬או במאה‬ ‫ב ָמקום שלא יכלו לנקום ביהודים החיים‪ .‬האפיפיורים‪ ,‬למשל‪ ,‬דור‬
‫הֿ‪ 20‬היתה מן מרחיקות הלכת‪ ,‬מן החלוציות במובן ידוע‪ ,‬בכל‬ ‫אחרי דור בקונסטיטוציה שלהם שנתנו ליהודי רומא‪ ,‬חזרו ואמרו‬
‫ענייני החיים הציבוריים בין איש לרעהו‪ ,‬כמובן גם בין איש לבוראו‪.‬‬ ‫שאסור לגעת בבית קברות יהודי‪ ,‬בבית עלמין יהודי‪ .‬עוד פעם‪ ,‬כבר‬
‫ש‪ .‬האם תוכל לומר לנו משהו על מבנה החינוך היהודי באותן‬ ‫בתקופה שבין שתי המלחמות‪ ,‬היו התנפלויות רבות והריסות רבות‬
‫השנים ובאותן הארצות?‬ ‫של מצבות קודש בבתי עלמין יהודיים‪ .‬וכאן עוד פעם גרמניה צעדה‬
‫בין הראשונות ועשתה שמות בבתי קברות יהודיים‪ .‬אבל גם כאן‬
‫ת‪ .‬החינוך היהודי היה קרוב ללבם של המנהיגים היהודיים‬ ‫היהודים עמדו על נפשם‪ ,‬בכל מקום שמישהו הרס בית קברות‪ ,‬הם‬
‫מקדמת דנא‪ .‬היהדות באמת התפארה בזה שהיא היתה הראשונה‬ ‫באו ותיקנו אותו‪ .‬ובתי קברות ישנים נמצאים בכל ארצות אירופה‪,‬‬
‫שייסדה בית ספר פומבי‪ .‬זה קרה במאה הראשונה לספירה‪1700 ,‬‬ ‫ששמרו עליהם הקהילות היהודיות בכל מאמצי כוחן‪ .‬זה היה תפקיד‬
‫שנה ויותר לפני שעשו זאת באירופה‪ .‬זה היה במאה הראשונה אשר‬ ‫גדול שלהן‪ .‬במובן ידוע אפשר היה להשתמש בבתי קברות לצרכים‬
‫בה העולם הרומאי והיווני הגדול והמפואר בתרבותו נתן חינוך רק‬ ‫סוציאליים‪ .‬דהיינו‪ ,‬לפעמים כאשר היה צורך לקבור אדם‪ ,‬שבימי‬
‫למיעוט קטן של ילדים‪.‬‬ ‫חייו היה ידוע כאיש בלתי נדיב‪ ,‬עשיר שלא נתן די צורכו לצורכי‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪150‬‬

‫שמפליא ביותר אולי הוא‪ ,‬שלמרות שהתרבות הגרמנית השפיעה על‬ ‫בהתפארות זו המשיכו כל ימיהם‪ .‬הרבנים לימדו אותם עוד‬
‫הרוח היהודית מן המאה הֿ‪ 18‬ואילך‪ ,‬לא רק על יהודי גרמניה‪ ,‬אלא‬ ‫במאה הֿ‪ 20‬ש״תלמוד תורה שקול כנגד כולן״ – כלומר נגד כל‬
‫גם על כל יהודי אירופה כולה‪ ,‬למרות זאת השתדלו היהודים‬ ‫המצוות‪ .‬הם זכרו את דברי הרמב״ם‪ ,‬הרופא ובעל ההלכה‬
‫בגרמניה לפתח את חינוכם העצמי‪ ,‬את חינוך הדור הצעיר‪ ,‬אם בדת‬ ‫והפילוסוף המפורסם‪ ,‬שאמר להם׃ ״השתדלו לעבוד בשביל פרנסה‬
‫ואם בתרבות ישראל באופן יוצא מן הכלל‪.‬‬ ‫רק שלוש שעות ביום ולימדו תורה תשע שעות או יותר״‪ .‬וזו היתה‬
‫אין מה לדבר על ארצות חדשות כאלה כמו ליטא או לטביה או‬ ‫מסורת קדומה אשר נשארה באופן קבוע בין היהודים למיניהם‪,‬‬
‫אסטוניה‪ .‬שם כמובן התרבות המקומית היתה צעירה מאוד ולא‬ ‫ובמובן זה כמעט שלא היה הבדל בין החרדים ובין החילונים‪ ,‬בין‬
‫היתה התבוללות גדולה של יהודים בתרבות הליטאית או הלטבית‪.‬‬ ‫הציונים או האורתודוקסים או הסוציאליסטים‪ .‬כל אחד העריך מאוד‬
‫שם באמת רק ‪ 12‬אחוז של ילדי ישראל בליטא הלכו לבתי ספר‬ ‫את הלימודים‪ ,‬בין לימודים יהודיים או לימודים כלליים‪ ,‬אין הבדל‪.‬‬
‫כלליים‪ ,‬בו בזמן שנמצאו בתי ספר יהודיים‪ .‬רוב גדול‪ 88 ,‬אחוז‪,‬‬ ‫על כן אין פלא שהמבנה הקהילתי היה בנוי בהרבה על בתי הספר‬
‫הלכו לבתי ספר יהודיים שנבנו מחדש‪ ,‬שלא היו בנמצא לפני סוף‬ ‫שייסדו‪.‬‬
‫המלחמה הראשונה‪ .‬בלטביה האחוז היה‪ ,‬כמדומני‪ ,85 ,‬שהלכו‬ ‫כמדומני שיש לי כאן איזה נתונים סטטיסטיים שאולי הם כדאיים‬
‫לבתי ספר יהודיים‪ .‬ברומניה היו קשיים שונים‪ ,‬כי שם האזורים‬ ‫להיזכר‪ .‬למשל‪ ,‬יהדות פולין אחר המלחמה הראשונה מצאה שכל‬
‫נבדלו זה מזה‪ ,‬ודווקא הממשלה‪ ,‬למרות שקיבלה על עצמה בברית‬ ‫המבנה הקהילתי שלה השתנה‪ .‬היו בפולין ארצות שלוקחו מרוסיה‬
‫ורסיי את החובה לתת ליהודים זכויות מיעוט לאומי‪ ,‬בכל זאת‬ ‫הקדומה; אזורים אחרים שהיו יורשי פולין הקונגרסאית; היתה‬
‫התחמקה מזה והשתדלה בכל מאמציה להפריע אפילו לחינוך‬ ‫גליציה מאוסטריה; היתה פוזנן מגרמניה וכו׳; ולכל אחד מהאזורים‬
‫היהודי‪ .‬היו לכך סיבות מקומיות‪ .‬בדרך כלל חפצו להשפיע מרוחם‬ ‫היה מבנה אחר וגם בית ספר אחר‪ .‬והתחילו אז לבנות בניין חינוכי‬
‫הלאומית על כל בתי הספר התיכוניים‪ ,‬בייחוד רצו להכריח את כל‬ ‫מפואר אשר באמת קשה לשער עכשיו איך עלה בידיהם לעשות זאת‬
‫המיעוטים ללמד הכול ברומנית‪ ,‬ואפילו למסור את הלימוד למורים‬ ‫בזמן קצר כזה‪ .‬למשל‪ ,‬חוץ מאלפי ה״חדרים״ לחינוך הישן היו‬
‫רומניים‪ .‬אבל למרות כל הקשיים האלה עלה להם ליהודים‪ ,‬אפילו‬ ‫‪ 18,000‬צעירי ישראל שלמדו בישיבות בשנת ‪.1930‬‬
‫ברומניה‪ ,‬לבנות מבנה מפואר של חינוך יהודי‪ .‬כל זה היה עומד‬
‫בתקפו בזמן שבאו הכובשים והרסו זאת‪.‬‬ ‫היו שני ארגונים‪ ,‬אחד ביידיש ואחד בעברית‪ ,‬אשר יצאו‬
‫בססמאות חדשות לחינוך היהודי‪ .‬היה הציש״א )‪ (CYSHO‬היידי‪,‬‬
‫היועץ המשפטי פרופסור ברון‪ ,‬תואיל לומר לנו על הפעולה‬ ‫שנתמך על ידי ה״בונד״ ועל ידי פועלי ציון השמאליים‪ ,‬והיו לו‬
‫התרבותית היהודית בשדה הדת ובתרבות אנוש‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1935‐‐1934‬לא פחות מֿ‪ 86‬בתי ספר שלימדו ‪ 9,936‬ילדים‪,‬‬
‫העד ברון שטח זה של רוח היצירה היהודית עמד בגודלו‪ .‬בראשית‬ ‫בייחוד באזורים שלקחו מרוסיה הקדומה‪ .‬בו בזמן הארגון המרכזי‬
‫הימים השתדלו היהודים לפתח את חייהם הדתיים והתרבותיים עד‬ ‫של בתי ספר עבריים בשם ״תרבות״ לימדו עברית מודרנית מלאה‬
‫כמה שאפשר והצליחו בזאת‪ .‬הם הצליחו בימי קדם‪ ,‬בימי הביניים‬ ‫רעיונות ציוניים‪ .‬בשנת ‪ 1938‬״תרבות״ עצמה ִכלכלה ‪ 70‬בתי ספר‬
‫ואף בשנות העשרים והשלושים‪.‬‬ ‫על בנייניהם‪ .‬בכלל היו להם ‪ 75‬בתי תינוקות‪ 104 ,‬בתי ספר נמוכים‬
‫ותשעה בתי ספר תיכוניים‪ .‬ביחד למדו שם ‪ 42,241‬תלמידים‪.‬‬
‫אולי אני אזכיר ניסיון פרטי‪ .‬במקרה כתבתי ספר הנקרא‬
‫‪ .Bibliography of Jewish Social Studies, 1938–1939‬זאת היתה‬ ‫אב בית הדין זה רק בפולין?‬
‫ביבליוגרפיה טכנית על מה שהופיע בשדה מחקרי החברה במובן‬ ‫העד ברון רק בפולין‪ .‬מספר המורים היה ‪ .1,350‬זה ב״תרבות״‬
‫הרחב ביותר של המילה בשנתיים האחרונות ההן‪ .‬לא ידעתי באותו‬ ‫ובציש״א‪ .‬יחד היו לבתי הספר היהודיים האלה כמעט ‪ 20‬אחוז‬
‫זמן ששנתיים האלה תהיינה כל כך חשובות בתולדות ישראל‪ ,‬שאלה‬ ‫)‪ (19.2%‬של כל התלמידים היהודיים בגיל בית הספר הנמוך;‬
‫תהיינה השנתיים האחרונות של התקופה האירופית בתולדות‬ ‫כֿ‪ 50‬אחוז של כל התלמידים אשר הלכו לבתי ספר תיכוניים‬
‫ישראל‪ .‬ובכל זאת השתוממתי לראות עד כמה פורה היה העם‬ ‫וֿ‪ 60‬אחוז מהתלמידים אשר הלכו לבתי ספר מקצועיים‪.‬‬
‫היהודי אפילו בשנות הקושי והמשבר העצום שהיו לפני המלחמה‬
‫האחרונה‪ .‬זכורני שאני עצמי‪ ,‬למרות היותי יהודי שנולד באירופה‪,‬‬ ‫על כן אני אומר‪ ,‬לבנות מחדש ארגונים כאלה אשר לא היו‬
‫השתוממתי לראות עד כמה ספרים ומאמרים ועיתונים נדפסו דווקא‬ ‫בנמצא לפני כן כלל‪ ,‬למרות שהארץ עצמה סבלה הרבה במובן‬
‫בשנתיים ההן על ידי יהודים ועל נושאים יהודיים‪ .‬כמובן שחבל‬ ‫הכלכלי‪ ,‬במובן המדיני‪ ,‬שצריך היה לצרף ארצות מארצות שונות‬
‫היה‪ ,‬כי עלי היה גם להקציב מקום רחב יותר ממה שהיה נעים לי‬ ‫למבנה אחד – זה מראה לנו בעליל עד כמה הרוח היהודית הפולנית‬
‫לעשות זאת‪ ,‬לספרות האנטישמית של הזמן ההוא‪ ,‬ומצד שני‬ ‫היתה פורה ביצירתה‪.‬‬
‫לספרות האפולוגטית‪ ,‬הכתובה הן על ידי יהודים והן על ידי לאֿ‬ ‫אותו דבר נמצא גם בארצות אחרות‪ .‬בדרך כלל אין אנו זוכרים‬
‫הודים‪ ,‬כדי להגן על היהודים נגד ההאשמות האלה‪ .‬אבל רוב הספר‬ ‫שאפילו בצרפת המתבוללת היו בתי ספר יהודיים מיוחדים‪ .‬בגרמניה‬
‫מלא נתונים ביבליוגרפיים השייכים לספרות שאין לה כמעט שום‬ ‫היו בתי ספר יהודיים עוד מן המאה הֿ‪ 18‬והֿ‪ ,19‬כמו ״פרייע‬
‫שייכות למצב הימים ההם‪ .‬הכול – כאילו היה שלום בעולם‪ ,‬כאילו‬ ‫שוּלע״ )‪ (Freie Schule‬בברלין‪ ,‬״פילנטרופין״ בפרנקפורט‪,‬‬
‫לא היה חורבן עומד לפניהם‪ .‬הם היו עוסקים אם בתרבות המקובלת‬ ‫״תלמוד תורה״ בהמבורג ואחרים‪ .‬כל אלה במאה הֿ‪ 20‬היו יותר‬
‫ואם בתרבות החדשה‪.‬‬ ‫מבני מאה שנה והמשיכו את קיומם‪ .‬ובגרמניה ובכל המקומות היו‬
‫באותן השנתיים‪ ,‬על פי הרשימה שמצאתי‪ ,‬הופיעו אפילו ברוח‬ ‫לפחות אפשרויות לגדל דור של יהודים חרדים – אם חפצו בזה‪,‬‬
‫ספרות העם הקדומה‪ ,‬ספרי תשובות‪ ,‬ספרי דרוש‪ ,‬ספרי קבלה‪ ,‬ספרי‬ ‫ציונים – אם האמינו בציונות‪ ,‬ובו בזמן גם חינוך על ברכי התרבות‬
‫חסידות‪ ,‬אלה מן הסוג הישן‪ ,‬הופיעו ספרים מסוג זה במספר גדול‬ ‫הגרמנית‪ ,‬כי כולם גדלו על יסוד התרבות הגדולה הזאת‪ .‬מה‬
‫‪151‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪12‬‬

‫‪ Lehranstalt‬בווינה‪ .‬כל אלה היו מוסדות יסודיים שמהם יצאו‬ ‫יותר מאשר תוך עשר שנים במאות הֿ‪ 17‬והֿ‪ 18‬בתקופת פריחת‬
‫רבנים למיניהם ומורים למיניהם‪ ,‬אפילו מורים לאוניברסיטאות‬ ‫הספרות הרבנית הזאת‪ .‬לפעמים הופיעו הספרים הגדולים האלה‪,‬‬
‫רבות ולא רק בשדה היהדות‪ ,‬אלא בשדה שפות מזרחיות וכו׳‪ ,‬וכל‬ ‫בני ‪ 300‬עמודים ויותר‪ ,‬בשלוש וארבע מהדורות‪ ,‬זאת אומרת היה‬
‫אלה היו חניכי בתי ספר אלה‪ ,‬עיתונות זאת וספרים שהופיעו עד‬ ‫להם שוק גדול‪ .‬ומה שהיה חשוב עוד יותר בעיני‪ ,‬כשעיינתי בספרים‬
‫לאין סוף‪.‬‬ ‫אלה‪ ,‬ראיתי שכמה מהם היו בעלי איכות מצוינת‪ ,‬שאילו הרבנים‬
‫האלה היו חיים ‪ 500‬שנה לפני כן‪ ,‬היו נחשבים בין גדולי הראשונים‬
‫בנוגע לספרים כדאי לומר שרק רשימת המו״לים היהודיים‬
‫או גדולי האחרונים במדעי היהדות‪ .‬במקרה כתבו בזמן שעבר כבר‬
‫שנתפרסמה אחרי המלחמה – הנוגעת לשנות השלושים‪ .‬יש חוברת‬
‫זמן הפריחה‪ ,‬תור הזהב של הספרות הרבנית‪.‬‬
‫מלאה בהרבה הרבה עמודים‪ ,‬חוברת גדולה שאינה תחת ידי ברגע‬
‫זה‪ .‬שם נרשמו המו״לים היהודיים בהרבה ארצות שגזלו מהם את‬ ‫בו בזמן היתה גם תרבות חילונית‪ ,‬תרבות ציונית‪ ,‬תרבות‬
‫הרכוש העצום שנצטבר אצלם במשך הזמן‪ .‬הספרים היהודיים כפי‬ ‫סוציאליסטית למיניה‪ .‬אולי אזכיר גם מה שתרמו יהודי פולין‬
‫שהזכרתי לפני כן בביבליוגרפיה היו רבים ומגוונים; היו מחוקרי‬ ‫לתרבות הכללית‪ .‬ואזכיר רק את העיתונאות‪ ,‬אם תרשו לי‪ .‬יש לי כאן‬
‫התנ״ך ממדרגה ראשונה‪ ,‬היו מחוקרי התלמוד‪ ,‬היו היסטוריונים‬ ‫נתונים על העיתונים היהודיים שהופיעו בתקופה ההיא‪ .‬אפילו הקהל‬
‫מהחשובים ביותר‪ .‬די לי להזכיר כאן – אם תתירו לי – כמה שמות‬ ‫היהודי המועט באופן יחסי בצרפת כלכל לא פחות מֿ‪ 96‬עיתונים‬
‫מהספרות העברית‪ .‬בספרות העברית אין לנו שמות גדולים מאלה‬ ‫יהודיים‪ ,‬וביניהם שני עיתונים יומיים ביידיש‪ ,‬שישה שבועונים‬
‫של ביאליק וטשרניחובסקי‪ .‬אומנם הם הוכרחו לצאת את אירופה‬ ‫בצרפתית‪ ,‬חמישה ביידיש ואחד ברוסית‪ .‬בהולנד הופיעו ‪ 21‬עיתונים‬
‫מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ .‬אבל היו להם תלמידים‬ ‫יהודיים‪ ,‬באוסטריה ‪ ,16‬בהונגריה – ‪ ,21‬ברומניה – ‪ ,54‬בליטא –‬
‫למיניהם שהמשיכו את העבודה הזאת בספרות העברית‪ .‬בין‬ ‫‪ 15‬וכן הלאה‪ .‬בגרמניה כמובן הופיעו יותר‪ 113 ,‬עיתונים יהודיים‪,‬‬
‫הקלסיקאים הידועים היו הגדולים שלום עליכם‪ ,‬פרץ וכו׳‪ .‬אבל גם‬ ‫וביניהם לא פחות מאשר ‪ 33‬עיתונים של מה שקראו בשם‬
‫בתקופה שבין שתי מלחמות העולם היו אנשים כמו אברהם רייזין‬ ‫‪ Gemeindeblätter‬שהוציאו הקהילות היהודיות בכל רחבי גרמניה‪.‬‬
‫ושלום אש ועוד מהגדולים הידועים באירופה כולה ולא רק בין‬ ‫אב בית הדין אתה מתכוון לכתבי עת?‬
‫היהודים‪ .‬אפילו בספרות הלדינו קמו סופרים יהודיים‪ .‬היתה עיתונות‬
‫בלדינו‪ .‬היו ארבעה עיתונים בסלוניקי‪ ,‬שהביאו ראיה שבתקופה‬ ‫העד ברון כן‪ .‬בשנות השלושים‪.‬‬
‫ההיא באה תחייה חדשה דווקא לספרדים שבעולם‪ .‬התנועה‬ ‫אשר לפולין‪ ,‬כמעט שאי אפשר להאמין‪ ,‬שהוציאו שם לאור את‬
‫הספרדית החדשה החלה בשנות העשרים של המאה‪ .‬ודווקא‬ ‫המספר המתמיה של ‪ 30‬עיתונים יומיים ביידיש‪ ,‬חמישה בפולנית‪,‬‬
‫סלוניקי‪ ,‬שהיתה המקום היסודי לתנועה זו‪ ,‬נחרבה אחר כך על ידי‬ ‫נוסף על ‪ 132‬שבועונים‪ ,‬ביניהם ארבעה בעברית‪ ,‬ועוד ‪ 224‬עיתונים‬
‫הכובשים‪.‬‬ ‫שהופיעו פעמיים בחודש או פעם בשלושה חודשים וכו׳‪.‬‬
‫כאשר אני מזכיר שמות אלה‪ ,‬זה אינו מספיק; כי לא די לדעת את‬ ‫המספר הכולל של העיתונות היהודית‪ ,‬שנרשם ברשימה אחת‬
‫הספרות או את הפעולה המדינית‪ .‬כדאי לעמוד גם על האיכות‬ ‫שהיתה לפַני‪ ,‬כללה ‪ 854‬עיתונים שהופיעו באירופה בתקופה שלפני‬
‫היוצאת מן הכלל של התוצרת הרוחנית הזאת למיניה‪ .‬אבל כמובן‬ ‫השואה‪ .‬כמובן שערכו של כל עיתון תלוי בעורכים ובאיכותו של‬
‫אין לנו פנאי לכך‪ .‬ארחיב את הדיבור על כך בהזדמנויות אחרות‪.‬‬ ‫העיתון‪ .‬אבל היו בין אלה עיתונים מפורסמים מאוד‪ .‬אולי די להזכיר‬
‫היועץ המשפטי ומה היתה תרומת היהודים לתרבות אירופה ובאלו‬ ‫מוורשה את ההיינט ביידיש או ‪ Nasz Przeglad‬בפולנית‪ ,‬או‬
‫דרכים היא התבטאה?‬ ‫‪ Chwila‬בלבוב‪ ,‬שהיו עיתונים יומיים מן המדרגה הראשונה‪,‬‬
‫שאפשר היה לו לעם היהודי להתפאר בהם‪ .‬בין העיתונות הלאֿ‬
‫העד ברון כן וכן‪ ,‬אפשר אף להשתומם שאחרי אבדן עבודה כל כך‬ ‫יומית אפשר להזכיר למשל את כתב העת התקופה שהופיע בוורשה‬
‫מצוינת בשדה התרבות היהודית‪ ,‬נשאר עוד מרץ רב למדי ליהודי‬ ‫והיה כתב עת מצוין של הספרות העברית‪ .‬בו בזמן הופיע בגרמניה‬
‫אירופה לתרום תרומה יוצאת מן הכלל לתרבות האירופית בכלל‪.‬‬ ‫הירחון המדעי החשוב ‪Monatsschrift für Geschichte und‬‬
‫כאן השדה כל כך רחב שכמעט אי אפשר להזכיר יותר מאי אלה‬ ‫‪ Wissenschaft des Judentums‬שנוסד בשנת ‪ 1851‬והמשיך‬
‫שמות‪ .‬די אולי לומר זאת׃ אחד הדברים הקשים ביותר בשביל‬ ‫להופיע אפילו בימי היטלר‪ .‬עוד בשנת ‪ 1939‬הופיע כרך‬
‫מיעוט לאומי היושב על אדמה שאינה שלו הוא לחדור עמוק פנימה‬ ‫שהחרימו אותו השליטים הנאצים‪ .‬זה היה כתב עת יסודי בשביל‬
‫לתוך הנפש של הלאום היושב ברובו שם‪ .‬למשל‪ ,‬עניין זה בפולין‪.‬‬ ‫כל מדעי היהדות‪ .‬דומה לזה היה כתב עת ההשקפה‪ ,‬ובצרפתית‬
‫שם ישבו היהודים מאות בשנים‪ ,‬אבל ישבו ישיבה כל כך נבדלת‬ ‫‪ Revue des études Juives‬שנוסד בשנת ‪ 1881‬והמשיך את קיומו‬
‫מהרוב הפולני‪ ,‬וקשה היה לצפות בכלל שיצא משורר יהודי פולני‬ ‫עד מלחמת העולם השנייה‪ ,‬והיתה לו השפעה לטובה על התרבות‬
‫ממדרגה ראשונה‪ .‬ובכל זאת בשנות השלושים נמצא איש כמו‬ ‫הישראלית‪ .‬היו כתבי עת יסודיים בכל המדינות‪.‬‬
‫יוליאן טובים )‪ (Julian Tuwim‬או אנטוני סלונימסקי ‪(Antoni‬‬
‫)‪ ,Slonimski‬שהיו ידועים אפילו בחוגי הפולנים האנטישמיים‪ ,‬כבין‬ ‫צריך גם להזכיר במובן החינוכי את בית המדרש לרבנים בברלין‪,‬‬
‫הגדולים ביותר ממשוררי פולין‪ .‬בגרמניה די להזכיר את השמות‬ ‫את הֿ‪ Hochschule‬בברלין‪ ,‬את הסמינר לרבנים בברלין‪ ,‬את בית‬
‫הידועים ביותר של הסופרים המחוננים כמו וסרמן )‪(Wassermann‬‬
‫המדרש לרבנים בברסלאו‪ ,‬שנוסד לפני יותר ממאה שנה והמשיך את‬
‫או פויכטוונגר )‪ (Feuchtwanger‬או קפקא )‪ֶ ,(Kafka‬ורפל‬ ‫קיומו עד מלחמת העולם השנייה‪.‬‬
‫)‪ ,(Werfel‬ברוד )‪ .(Brod‬כמעט אין צורך למנות שמות אלה‪ ,‬כי‬ ‫אותו דבר בבודפשט‪ ,‬בית המדרש לרבנים שנוסד על ידי המדינה‬
‫ידוע בפי כול עד כמה השפיעו מרוחם על הספרות הגרמנית שבין‬ ‫ההונגרית במובן ידוע מתוך הכספים שהחרימו מהקהילות‬
‫שתי המלחמות‪ .‬הם פיארו את הספרות הגרמנית כולה מרוחם‪ .‬היו‬ ‫היהודיות‪ .‬אותו דבר לגבי ‪Israelitische Theologische‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪152‬‬

‫נכנס לארץ ומתיישב בה‪ ,‬הוא תמיד מוצא שכל המקומות הקבועים‬ ‫סופרים יהודיים חשובים בצרפת כמו קטויל מנדס ‪(Catulle‬‬
‫תפוסים כבר‪ ,‬מישהו יושב בהם‪ ,‬והמיעוט הזה מוכרח למצוא לו‬ ‫)‪ ,Mendes‬אנדרי ספיר )‪ (André Spire‬ואחרים‪ .‬כלומר‪ ,‬היו‬
‫איזה דרכים חדשות למצות אותם‪ ,‬למצוא אף בחייו הכלכליים‬ ‫כמובן גם מה שקוראים חצי יהודים‪ ,‬שאביהם היה יהודי או אימם‬
‫אפשרות להישאר בחיים‪ .‬על כן הפיונריות הזאת‪ ,‬החלוציות הזאת‪,‬‬ ‫היתה יהודייה‪ ,‬כמו מרסל פרוסט )‪ ,(Proust‬ובגרמניה ריינר מריה‬
‫היא באמת תופעה מתמדת בתולדות ישראל גם בכלכלה וגם‬ ‫רילקה )‪ (Rainer Maria Rilke‬והוגו פון הופמנסטל ‪(Hugo von‬‬
‫בעניינים חברתיים וגם בייחוד בתרבות‪ ,‬מימי גלות בבל עד היום‬ ‫)‪ ,Hofmannsthal‬אנשים בעלי שם עולמי‪ .‬כל אלה היו יהודים‪ ,‬או‬
‫הזה‪ .‬מפעם לפעם דיברתי על זה‪.‬‬ ‫על פי תורת הנאצים יהודים לגמרי‪ ,‬ועל פינו רק חצי יהודים‪ .‬וכל‬
‫אלה השתתפו בהתפתחות התרבות האירופית בצורה מרשימה‪.‬‬
‫בנוגע לתרבות האירופית‪ ,‬הלוא הדבר היה בולט מפעם לפעם‪,‬‬
‫שהיהודים הוכרחו להצטיין למען מצוא מקום בשביל עצמם‪ .‬במובן‬ ‫באשר למדע‪ ,‬יש כמעט אין סוף שמות‪ .‬בטח לא היו לנו אנשי‬
‫ידוע אמרתי לפעמים שדווקא האנטישמים שהתאוננו על‬ ‫מדע גדולים בעולם יותר מאלברט איינשטיין וזיגמונד פרויד‪ ,‬שאת‬
‫ה״שליטה״ היהודית בכמה מקצועות התרבות‪ ,‬דווקא הם גרמו‬ ‫השפעתם מרגישים בכל העולם היום וירגישו עוד דורות רבים‪ .‬אבל‬
‫לזה‪ ,‬כי האפליה שבין היהודים ובין הלאֿיהודים‪ ,‬היא היא‬ ‫היו עוד אחרים למיניהם‪ ,‬פילוסופים כמו הרמן כהן ‪(Hermann‬‬
‫שהכריחה תלמיד יהודי‪ ,‬אמן יהודי‪ ,‬סופר יהודי להצטיין יותר מאשר‬ ‫)‪ Cohen‬או דירקהיים )‪ ,(Durkheim‬או לויֿבריל )‪.(Lévy-Brühl‬‬
‫חברו‪ ,‬כי אם היה רק שווה לחברו‪ ,‬הפלו אותו לרעה‪ .‬על כן הם גרמו‬ ‫הם רבים מכדי להזכיר את שמותיהם‪ ,‬כי כל אחד היה איש גדול‬
‫לזה שהיהודים נעשו לחלוצים יותר והשתדלו לפתח את הדברים‬ ‫במקצועו‪ ,‬מהגדולים ביותר‪ .‬לפעמים עומדים וחושבים מה היה‬
‫בשביל עצמם‪ ,‬וממילא גם לטובת התרבות העולמית כולה‪ ,‬כמובן‬ ‫קורה לאנשי הכישרון בפולין‪ ,‬לילדים שגדלו בפולין‪ ,‬אילו היתה‬
‫גם לתרבות היהודית‪.‬‬ ‫להם הזדמנות לצאת לאחת מארצות המערב‪ ,‬שמשם הושפעה‬
‫תרבות העולם‪ ,‬והיו יוצאים להם מוניטין באופן יוצא מן הכלל‪.‬‬
‫אם מותר לי אולי להוסיף מילה‪ ,‬כדאי אולי להזכיר שגם בתרבות‬ ‫מישהו אמר שאמיל מאירסון )‪ ,(Emile Meyerson‬הפילוסוף‬
‫היהודית וגם בכללית‪ ,‬במשך דורות צברו להם היהודים אוצרות‬ ‫הצרפתי הידוע‪ ,‬בוודאי לא היה אותו פילוסוף ידוע אילו היה נשאר‬
‫תרבותיים יוצאים מן הכלל‪ .‬ברשימה שחוברה תחת השגחתי על ידי‬ ‫בלובלין שבה נולד‪.‬‬
‫ד״ר ארנדט )‪ (Arendt‬וחבריה‪ ,‬שנקראה ‪Tentative List of‬‬
‫‪ Cultural Treasures in Axis-occupied Countries‬מצאנו שהיו‬ ‫כמובן‪ ,‬היו גם יהודים בעלי מעלה שהתבוללו‪ ,‬והתבוללו עד כדי‬
‫כֿ‪ 430‬מוסדות מיוחדים‪ ,‬ארכיונים‪ ,‬ספריות‪ ,‬מוֵזאונים יהודיים‪,‬‬ ‫כך שרבים מהם המירו דתם‪ .‬אבל היו גם כאלה שעמדו על דתם‪.‬‬
‫באותן הארצות שנכבשו על ידי הנאצים ואחרי כן‪ .‬מוסדות אלה היו‬ ‫ואולי כדאי כאן לקרוא מדבריו של הנרי ברגסון )‪,(Henri Bergson‬‬
‫מן המפורסמים ביותר‪ .‬הדברים האלה אי אפשר לתקנם‪ ,‬כי הם‬ ‫דווקא איש מהמפורסמים ביותר‪ .‬הנרי ברגסון בצוואתו משנת ‪1937‬‬
‫גדלים במשך דורות‪ ,‬במשך מאות בשנים‪ .‬אי אפשר לבנות אפילו‬ ‫מודה שהדת הקתולית‪ ,‬היתה לה כוח משיכה גדול בשבילו‪ .‬אבל‬
‫ספרייה לאומית כאן‪ ,‬למרות שעשיתם חיל כאן בבניין ספרייה‪ .‬אבל‬ ‫הוא אמר שהוא ראה – אני מצטט – במשך שנים רבות את הגל‬
‫ספריות גֵדלות במשך עשרות שנים‪ ,‬במשך דורות‪ ,‬במשך מאות‬ ‫המאיים של האנטישמיות הולך ומתפרץ‪ ,‬ואשר בכוחו להרוס את כל‬
‫שנים‪ .‬וחוץ מן המוסדות הגדולים האלה היו גם מוסדות קטנים‪.‬‬ ‫העולם כולו‪ .‬״החלטתי אפוא להישאר בין אלה שיהיו בין הרדופים‬
‫למשל‪ ,‬עיר כמו וורמייזא‪ ,‬ו‪‬רמס )‪ (Worms‬בגרמנית‪ ,‬החזיקה‬ ‫למחר״‪ .‬זה היה אחד מכמה אנשים שהרגישו כך‪ ,‬שדווקא על ידי‬
‫בארכיון ומוזאון שלה‪ ,‬שהיה לה למשל מחזור עברי נפלא מן המאה‬ ‫האנטישמיות שהלכה וגברה‪ ,‬הם החליטו להישאר בתוך הציבור‬
‫הֿ‪ ,13‬היו לה פקודות ופריבילגיות יהודיות מן המאה הֿ‪ 16‬ואילך‪,‬‬ ‫היהודי‪.‬‬
‫החזיקה בדברים שאי אפשר לקנותם‪ .‬אפילו אם מישהו יבוא עם‬ ‫אבל אלה שאפילו המירו את דתם כמובן לא הועילו בתקנתם‬
‫מיליונים בידו‪ ,‬לא יוכל להשיב את האוצרות האלה לעם ישראל‪.‬‬ ‫כלפי האנטישמים הגזעניים שהחשיבו אותם תמיד ליהודים‪.‬‬
‫נוסף על כך כמובן היו גם אוצרות יהודיים בספריות ובמוֵזאונים‬ ‫מספר היהודים ברפואה‪ ,‬בעריכת דין‪ ,‬במשפטים‪ ,‬בכל יתר‬
‫כלליים‪ .‬וגם בכל בית כנסת‪ ,‬בכל בית מדרש‪ ,‬לפעמים בכל בית ספר‬ ‫המקצועות של מדעי החברה‪ ,‬הכלכלה וכו׳‪ ,‬הוא כל כך גדול‪ ,‬שכדי‬
‫עממי ותיכוני‪ ,‬החזיקו בספרייה קטנה משלהם‪ ,‬ולפעמים גדולה; וזה‬ ‫לרשום את מנהיגיהם היה לוקח יותר זמן מאשר אפשר לתת לי‪.‬‬
‫חוץ מאנשים פרטיים‪ ,‬שהיו להם ספריות מצוינות פרטיות‪ ,‬למשל זו‬ ‫אני חפץ לגמור אולי את זה בדבר אחר‪ .‬שואלים אותי לפעמים׃‬
‫של דוד קאופמן בבודפשט‪ ,‬שהיא עכשיו חלק מהאקדמיה‪ ,‬כמו זו‬ ‫איך זה בא‪ ,‬איך היתה ליהודים האפשרות להשפיע כל כך על‬
‫של דוד סימונזון )‪ (Simonsen‬בקופנהגן‪ ,‬שהיא חלק של הספרייה‬ ‫התרבות העולמית‪ ,‬האם אני מאמין שהגזע היהודי הוא כל כך‬
‫הלאומית‪ ,‬כמו זו של ברון גינזבורג )‪ ,(Günzburg‬שהיא חלק‬ ‫מוכשר‪ ,‬הרבה יותר מאשר אחרים‪ ,‬שבמספרים קטנים יכולים‬
‫מספריית לנין‪ .‬אלו הן ספריות גדולות ערך‪ ,‬עם כתבי יד יקרי‬ ‫להשפיע רבות כל כך על התרבות‪ .‬לזה תמיד היתה לי תשובה‬
‫מציאות‪ ,‬שאפילו לא נתפרסמו‪ .‬עדיין איננו יודעים עד היום הזה מה‬ ‫פשוטה׃ מי שמאמין באמונה שלמה בעם סגולה‪ ,‬מילא‪ ,‬זוהי אמונה‬
‫כלול בתו ַכן מתולדות התרבות הישראלית במשך כל הדורות‪ .‬כל זה‬ ‫דתית‪ ,‬או מאמינים בה או אין מאמינים בה‪ .‬אבל אף היסטוריון‬
‫נגדע על ידי הכיבוש של שנות הארבעים‪.‬‬ ‫חילוני לא יכול לפרש את החיזיון הזה בנקל למדי‪ .‬מעודי ראיתי‬
‫ש‪ .‬תוכל לומר לנו דבר‪ ,‬פרופסור ברון‪ ,‬על התנועה הלאומית‬ ‫בהיסטוריה היהודית‪ ,‬בימי הגלות בייחוד‪ ,‬היסטוריה מיוחדת במינה‪.‬‬
‫ותנועות הנוער היהודי?‬ ‫ואודה ולא אבוש באומרי שלדעתי כדאי לכתוב את תולדות ישראל‬
‫מחדש‪ ,‬תולדות הרעיון החלוצי שבהן‪ ,‬הפיונרי‪ ,‬כלומר‪ ,‬להראות איך‬
‫ת‪ .‬השנים האלה שבין שתי המלחמות היו באמת שנות הפריחה‪,‬‬ ‫שדור אחרי דור הוכרחו היהודים‪ ,‬אם בחפץ או לא‪ ,‬אם מרצונם או‬
‫בין של התנועה הציונית ובין של התנועות החברתיות האחרות‬ ‫לא‪ ,‬למצוא להם דרכים חדשות‪ .‬הלוא זה דבר פשוט׃ כשמיעוט‬
‫‪153‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪12‬‬

‫והמפורסמות כמו ‪ Blau-Weiss‬בגרמניה‪ ,‬כמו ״השומר״ ושאר‬ ‫בישראל‪ .‬והרבה מהן נושאיהן היו דווקא האנשים הצעירים‪ ,‬הנוער‬
‫ארגונים בפולין‪ ,‬היה אותו ״החלוץ״ שארגנו אותו בימי המלחמה‬ ‫היהודי‪ ,‬הן בבתי ספר גבוהים והן מחוצה להם‪.‬‬
‫הראשונה‪ ,‬אשר התפתח בעיקר בפולין ובארצות הסמוכות לה‬
‫התנועה הציונית כידוע נוסדה עוד בסוף המאה הֿ‪ .19‬אבל זה‬
‫בתקופה שבין שתי המלחמות‪ .‬צריך היה לדעת את הצעירים האלה‬
‫היה דווקא בתקופה שאחרי הצהרת בלפור )‪ ,(Balfour‬שהיא קיבלה‬
‫כדי לראות עד כמה האידאליזם שלהם ניצח כל קושי פרטי או‬
‫צורה בינלאומית‪ ,‬ושרוב האידאולוגיות שלה קיבלו צורה מוחלטת‪.‬‬
‫חברתי‪ .‬אנשים שהיו מוכנים לעזוב את לימודיהם הגבוהים‬
‫עד היום הזה‪ ,‬כשאנחנו מדברים על הציונים הכלליים‪ ,‬על מפא״י‪,‬‬
‫באוניברסיטאות מן המפורסמות ביותר‪ ,‬לעלות לארץ ישראל‬
‫מפ״ם‪ ,‬המזרחי או תנועות אחרות‪ ,‬כל התנועות האלה‪ ,‬כל אחת מהן‬
‫ולהיעשות איכרים או עובדים בדרכים‪ ,‬להיות בנאים – בנאים של‬
‫בלי יוצא מן הכלל‪ ,‬חירות‪ ,‬רביזיוניזם‪ ,‬כל אלה היו בנמצא במלואן‬
‫הארץ הזאת‪ .‬החלוציות הזאת אין לה כמעט דוגמה בתולדות ישראל‬
‫כבר בתקופה שבין שתי המלחמות‪ .‬היתה זו תקופה של יצירה‬
‫ודוגמאות מעטות מאוד בתולדות העולם‪ .‬אם אפשר לי להזכיר‬
‫גדולה‪ ,‬תקופה של יצירה יוצאת מן הכלל‪ ,‬של מחשבה יהודית‬
‫זיכרון פרטי׃ לפני שלוש שנים הייתי באפריקה הדרומית ושם דווקא‬
‫לאומית‪ .‬אולי דווקא התסיסה הזאת שבאה אחרי המלחמה‪ ,‬חלוקת‬
‫אלה שרוצים להבדיל בין הגזעים אמרו לי שהם מוכרחים ללמוד‬
‫אירופה לכמה מדינות חדשות‪ 18 ,‬מהן נוצרו בין המלחמות‪ ,‬שבכל‬
‫מישראל איך גזע לבן יכול לצאת מן המעמדות הגבוהים לעבודה‬
‫אחת מהן היה ליהודים תפקיד חדש‪ ,‬קושי חדש‪ ,‬עיכובים חדשים‪.‬‬
‫פשוטה‪.‬‬
‫להסתגל אליהם צריך היה לחשוב‪ .‬ועל כן היו בעלי מחשבות‪ ,‬אם‬
‫בשדה התרבות הכללית והיהודית ואם בשדה המדיניות היהודית‪ .‬די‬
‫אולי עלי להזכיר כאן דבר נוסף׃ אם אמרתי לפני כן שיהודים‬
‫לי להזכיר שזו היתה תקופת פריחתו של בובר היהודי‪ ,‬של‬
‫השתדלו להיכנס לכל האומנויות הפרודוקטיביות ולהיעשות איכרים‬
‫רוזנצווייג‪ ,‬שני חוקרים שהיו פילוסופים גדולים גם במובן האנושי‪,‬‬
‫או בנאים במקום להיות מהנדסים או חכמי חכמת הכלכלה וכו׳ –‬
‫אבל שינקו מתוך המסורת היהודית ושמצאו להם תשובות לאתגרים‬
‫זה אומנם השתנה קצת בשנים שלאחר מכן‪ .‬לא ידענו אנחנו‬
‫הגדולים הרוחניים אשר עמדו לפני עם ישראל בתקופה ההיא‪.‬‬
‫היהודים ושאר העולם לא ידע שכבר החלה תנועה בזמן ההוא‪,‬‬
‫תנועה של ״צווארון לבן״ ההולכת וגוברת על המלאכה בידיים‪ .‬היו‬ ‫זו היתה תקופת וייצמן וסוקולוב‪ ,‬זו היתה תקופה שכאן בארץ‬
‫אומנם סטטיסטיקות כבר בשנות השלושים; בארצות הברית ראו‬ ‫פעלו המדינאים הגדולים הידועים לנו׃ בןֿצבי‪ ,‬בןֿגוריון וכל‬
‫שבכל עשר שנים התמעטו העובדים בידיים והתרבו דווקא האנשים‬ ‫האחרים‪ .‬הלוא כל מה שאנחנו רואים עכשיו פורח בעולם הציוני‬
‫באומנויות‪ .‬בגרמניה גופא משנת ‪ 1907‬עד ‪ 1925‬פחת מספר‬ ‫והיהודי בכלל‪ ,‬השורשים של כל זה נמצאים בתקופה שבין שתי‬
‫העובדים בידיים בֿ‪ 4‬אחוזים‪ ,‬אבל הפרופסיונליים‪ ,‬אנשי המקצועות‬ ‫המלחמות‪ .‬כאשר סיפרתי לפני כן על הסופרים הגדולים או אנשי‬
‫וכו׳‪ ,‬עלו בֿ‪ 50‬אחוז באותן השנים‪ .‬אם אנחנו שואלים את עצמנו‬ ‫המדע הגדולים והזכרתי שמות – זה היה כאין וכאפס לגבי ידיעת‬
‫מה היה קורה לעם היהודי‪ ,‬הייתי אומר שאותה חלוציות היתה‬ ‫האישים האלה‪ .‬רק מי שהיתה לו הזכות המיוחדת‪ ,‬כמו שהיתה לי‪,‬‬
‫דרושה‪ .‬היא היתה משווה את היהודים להיות עם קרוב יותר למבנה‬ ‫להתחבר מפעם לפעם עם איש כמו ביאליק‪ ,‬יכול היה למצות את‬
‫של שאר העמים‪ ,‬אבל בכל זאת שאר העמים היו הולכים ומשתווים‬ ‫גודל הגאון הזה‪ ,‬שהשאיר את רישומו לא רק בשירים‪ ,‬שירי אלמוות‬
‫ליהודים‪ .‬עשרים שנה אחר כך אנחנו יודעים בעליל שלוּ היהודים‬ ‫רבים‪ ,‬אלא שהיו נושרות מפיו מפעם לפעם פניני חכמה ותורה עד‬
‫באירופה היו יכולים להמשיך את קיומם כמו קודם לכן היו היהודים‬ ‫אין ספור; ויש להצטער שרק בסוף ימיו קמו תלמידים וחיברו ספר‬
‫פורחים – אם אפשר לומר באופן פרדוקסלי – מכיוון שהמבנה‬ ‫על תורת הבעלֿפה שלו‪ ,‬התורה הזאת שכל כך מחיה‪ .‬רק מי שהכיר‬
‫הכלכלי של העמים נעשה יהודי יותר אפילו מבלי שהיהודים ישתנו‬ ‫את וייצמן‪ ,‬למשל‪ ,‬באופן אישי וקרוב‪ ,‬יכול היה להבין את‬
‫במובן החיצוני‪ .‬בקיצור׃ תנועות הנוער האלה שהזכרתי כאן‪ ,‬שאחת‬ ‫ההתפתחות הזאת‪ ,‬המיוחדת במינה‪ ,‬של גאונות מדעית עם רוח‬
‫מגישותיהן העיקריות היתה להשוות את עם ישראל לאומות העולם‪,‬‬ ‫נבואית‪ ,‬של חכמה ובינה עם הומור יוצא מן הכלל‪ .‬צריך היה להכיר‬
‫פעלו באופן יוצא מן הכלל‪ .‬זה הביא לפריחת הארץ הזאת‪ .‬מדינת‬ ‫את האיש כדי לדעת זאת‪ .‬הכרתי את אלברט איינשטיין‪ ,‬היתה לי‬
‫ישראל לא היתה מתקיימת בלי החלוצים האלה‪ .‬החלוצים האלה‬ ‫זכות זאת‪ .‬אפשר היה לראות באיש הזה את הריכוז המיוחד של‬
‫השפיעו מרוחם על כל ארצות הגולה‪ .‬אני בן ארצות הברית‪ .‬אי‬ ‫גאוניות מתמטית עם אנושיות נאיבית‪ ,‬כמעט של ילד‪ ,‬באופן יוצא‬
‫אפשר לשער עד כמה ארצות הברית התאלמנו על ידי כך שהיהודים‬ ‫מן הכלל אני מזכיר רק את אלה; אפשר להזכיר עשרות אחרים‪,‬‬
‫הושמדו באירופה‪ .‬די להזכיר רק משל אחד‪ ,‬בשנת ‪ ,1938‬בניו יורק‬ ‫שיחד הם נותנים תמונה של הכוח החיוני היוצר הזה שבעם היהודי‬
‫הופיעה חוברת שרשמה שלושת אלפים לאנדסמאנשפטים –‬ ‫בין שתי המלחמות‪ .‬יחד עם הגאונים האלה היו עשרות עשרות‬
‫ארגונים של יהודים שיצאו מערים שונות באירופה המזרחית‬ ‫אנשים יוצאים מן הכלל שאין ִזכרם נמצא בתעודות‪ .‬כאשר האגדה‬
‫והתיכונה‪ .‬כל לאנדסמאנשפט כזה היה עומד ביחס ישיר והדדי עם‬ ‫היהודית מדברת על ל״ו צדיקים המכפרים על הדור – אני יכול‬
‫מקום המולדת‪ .‬היו אפילו כמה לאנדסמאנשפטים שהיו בהם יותר‬ ‫לומר שבחיי מצאתי יותר מל״ו צדיקים‪ ,‬יהודים יוצאים מן הכלל‪,‬‬
‫חברים מאשר יהודים שנשארו בעיר המולדת‪ .‬והיחס ההדדי הזה‬ ‫אנשים קדושים באמת‪ ,‬המרבים טהרה וקדושה אם במובן הדתי ואם‬
‫היה כל כך חזק‪ ,‬שאפשר לומר שיהודי ניו יורק או יהודי ארצות‬ ‫במובן החילוני‪ ,‬שהיו נכונים להקריב עצמם למען טובת הכלל‪.‬‬
‫הברית‪ ,‬או קנדה‪ ,‬או אפריקה הדרומית‪ ,‬או ארגנטינה קיבלו כוח‬
‫אב בית הדין הם נסתרים‪.‬‬
‫חיוני מן הציונות‪ ,‬מהתנועות הסוציאליסטיות‪ ,‬מאותן תנועות הנוער‬
‫האירופיות וההשפעה הזאת נמשכה עד פרוץ מלחמת העולם‬ ‫העד ברון הם נסתרים‪ ,‬אין יודעים עליהם‪ ,‬אינם נזכרים בתעודות‬
‫השנייה‪.‬‬ ‫ו ִזכרם עבר ורק אנשים שהכירו אותם פנים אל פנים יכולים להעיד‬
‫עליהם‪ .‬בין היוצרים הגדולים האלה היו בייחוד הצעירים‪ ,‬אם‬
‫היועץ המשפטי אם נסכם ונרצה לקבל חתך לרוחב‪ ,‬המראה את‬ ‫מאורגנים או בלתי מאורגנים‪ ,‬היו אותן תנועות הנוער הגדולות‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪154‬‬

‫לתרום תרומה יוצאת מן הכלל‪ ,‬הרבה יותר מאשר לפי מספרם‪,‬‬ ‫פני יהדות אירופה ערב מלחמת העולם השנייה; האם תרצה לסכם‬
‫לתרבות האירופית הכללית‪.‬‬ ‫את הדברים בכמה משפטים – התואיל לעשות זאת?‬
‫בקיצור‪ ,‬בשנים האלה‪ ,‬ואפילו במחצית שנות השלושים‪ ,‬העם‬ ‫העד ברון אנו רואים אפוא שבשנות השלושים יהודי אירופה‪,‬‬
‫היהודי באירופה עדיין היה עם חי ופורה‪ ,‬מסתגל לכל התנאים‬ ‫אותם ‪ 9,800,000‬שחיו חיים קשים‪ ,‬היו צריכים להסתגל לתנאים בלי‬
‫ומראה כוח חיוני וכוח יוצר יוצא מן הכלל‪ ,‬שכמעט אין דוגמתו‬ ‫תקדים‪ ,‬חדשים לגמרי‪ .‬היו חיים בארצות חדשות שבעצמן נלחמו‬
‫בעמים אחרים‪.‬‬ ‫על קיומן‪ .‬היו חיים בארצות שהרוח הלאומית שבהן היתה עולה‬
‫יותר ויותר ונעשית לקיצונית יותר‪ ,‬ובזה מתנגדת בהרבה ליהודים‪.‬‬
‫היועץ המשפטי האם היו הבדלים בין יחסם של הנאצים ליהודים‬
‫היה שוביניזם‪ .‬זו היתה תקופה של משבר כלכלי‪ ,‬כמו שהזכרתי לפני‬
‫לבין צורות אנטישמיות ידועות לפני כן?‬
‫כן‪ ,‬אבל שעל יסודו כל מדינה ומדינה השתדלה להיות אוטרקית‬
‫העד ברון כן וכן‪ .‬היו הבדלים גדולים מאוד‪ .‬ההבדל הבולט ביותר‬ ‫יותר‪ ,‬המספקת את צרכיה היא‪ .‬והיהודים היו עומדים שם באמצע‬
‫הוא כמובן האנטישמיות הגזעית‪ .‬בכל הזמנים שהיו היהודים‬ ‫מפני שהם היו בני המעמד הבינוני‪ ,‬ודווקא מעמד זה הוא שבנה את‬
‫סובלים משנאת ישראל‪ ,‬תמיד עוד נשארה להם אפשרות אחת׃‬ ‫המדינות החדשות‪ ,‬ומצא שהיהודים עומדים בדרכו‪ .‬האנטישמיות‬
‫להתנצר‪ .‬בימי הביניים הכי חשוכים‪ ,‬אם יהודי או מין נוצרי‪,‬‬ ‫הלכה והתגברה‪ .‬היא גברה בפולין‪ ,‬ברומניה‪ ,‬אבל על אחת כמה‬
‫סקטריון נוצרי‪ ,‬או מכשפה או מישהו אחר‪ ,‬כאשר חזרו בתשובה‪,‬‬ ‫וכמה כאשר קיבלה את הדחיפה מגרמניה‪ ,‬שהשפיעה לרעה על כל‬
‫כפי שאומרים הנוצרים‪ ,‬כאשר התנצרו‪ ,‬כאשר שינו את דתם –‬ ‫סביבותיה‪ ,‬אפילו על ברית המועצות‪ .‬בכל זאת‪ ,‬למרות כל העיכובים‬
‫נשארו בחיים‪ .‬ולא רק נשארו בחיים‪ ,‬אלא למשל‪ ,‬על פי חוק בליטא‪,‬‬ ‫האלה‪ ,‬למרות כל הקושי הזה‪ ,‬היהודים שראו שלא יכלו לצאת את‬
‫יהודי שהתנצר נעשה תכף ומיד לאציל‪.‬‬ ‫אירופה‪ ,‬כמו שאולי היו ממשיכים לצאת ממנה בתקופה שלפני‬
‫המלחמה‪ ,‬מצאו להם דרכים להסתגל‪ .‬נפלא מאוד לראות שלמרות‬
‫והאנטישמיות הגזענית עשתה ממצב זה של יהודי דבר ביולוגי‪,‬‬
‫ההגירה הגדולה של היהודים מאירופה‪ ,‬בכל זאת מספרם הלך וגדל‬
‫חוק טבע קבוע שאין לשנותו‪ ,‬ואפילו מגלים לגבי איש‪ ,‬שלא ידע‬
‫משנה לשנה‪ ,‬מעשר שנים לעשר שנים‪ .‬באופן יחסי‪ ,‬אולי כלפי יתר‬
‫זאת בעצמו‪ ,‬אחרי שנים‪ ,‬שאחד מהוריו או מסביו היה יהודי‪ ,‬זה היה‬
‫התושבים‪ ,‬אפשר שאבד להם אחוז אחד‪ ,‬מפני הגירתם‪ ,‬שבייחוד‬
‫מספיק כדי לעשות ממנו יהודי לעולם‪ ,‬ולא השתנה לגמרי‪ .‬כמובן‪,‬‬
‫לפני המלחמה העולמית היתה כל כך עצומה‪ .‬אבל בכל זאת הם‬
‫גם בדורות הקודמים היו יהודים שעמדו על אמונתם וקידשו שם‬
‫התרבו עוד‪ ,‬התרבו במספר‪ ,‬הם התרבו בריכוז כוחם‪ .‬כאשר הזכרתי‬
‫שמים ברבים‪ .‬אבל לפחות יהודים חלשי אופי היתה להם בֵררה‪,‬‬
‫שרבע העם היהודי ישב בכרכים בני מיליון ויותר‪ ,‬כדאי להזכיר‬
‫עכשיו לא היתה להם בֵררה‪ .‬החוק היה לחוק הטבע במקום חוק‬
‫שבאירופה עצמה‪ ,‬למשל‪ ,‬היהודים שישבו ברוסיה מאחורי תחום‬
‫ההיסטוריה והחברה‪.‬‬
‫המושב‪ ,‬ואפשר היה להם לשבת במוסקבה ובלנינגרד‪ ,‬רק אלפיים‬
‫פחות בולטים שינויים אחרים‪ .‬הרבה אנשים‪ ,‬אפילו שלא היו‬ ‫עד שלושת אלפים ישבו שם‪ .‬בשנת ‪ 1939‬האוכלוסייה היהודית‬
‫נאצים‪ ,‬חזרו ואמרו שהנאצים רק מחזירים את התנאים ששררו בימי‬ ‫במוסקבה עלתה לֿ‪ ,400,000‬ובלנינגרד לֿ‪.250,000‬‬
‫הביניים – מייסדים גטאות‪ ,‬דורשים ״אות קלון״ מיוחד‪ ,‬אוסרים על‬
‫אב בית הדין בשלב זה הכוונה היתה לסיכום הפרק שאדוני דיבר‬
‫נישואי תערובת‪ ,‬אוסרים על יחסים מיניים בין יהודים ונוצרים;‬
‫עליו‪.‬‬
‫הדברים האלה היו כנראה בימי הביניים והכול בסדר‪ .‬והיו גם‬
‫שאמרו׃ סוף סוף היהודים‪ ,‬אלף שנים חיו חיים מתבדלים כאלה ולא‬ ‫העד ברון התרבות האוכלוסין היתה גדולה‪ ,‬למרות הקושי הזה‪,‬‬
‫סבלו‪ ,‬למרות זאת אפשר היה להם לפתח את התרבות היפה הזאת‬ ‫ועם זאת באה הסתגלות כלכלית‪ .‬היהודים נכנסו לחקלאות ולעבודה‬
‫של ימי הביניים שאנחנו יורשים‪ .‬מה ששוכחים כאן הוא דבר יסודי‬ ‫תעשייתית יותר ויותר‪ .‬אולם כמו שהזכרתי‪ ,‬זה היה נגד הזרם‬
‫אחד‪ ,‬שימי הביניים היו באמת תקופה של סדר‪ ,‬של סדר פנימי על פי‬ ‫החיצוני‪ ,‬הזרם העולמי‪ ,‬מפני שהיהודים השפיעו בהרבה על‬
‫השקפותיהם הם‪ ,‬זו היתה תקופה של מין ידוע של צדק‪ ,‬דהיינו היו‬ ‫ההתפתחות המודרנית הכלכלית והיו מוסיפים להשפיע דווקא‬
‫קורפורציות; כל מדינה ומדינה נחלקה לאגודות אגודות‪ ,‬האצילים‬ ‫בתחומים מקובלים ולא באלה החדשים – בחקלאות או בתוצרת‬
‫לחוד‪ ,‬הכמרים לחוד‪ ,‬אצילי הבורבונים לחוד‪ ,‬אפילו ביניהם היו‬ ‫תעשייתית‪ .‬בענייני מדינה ואולי זה חשוב עוד יותר – קיבלו בפעם‬
‫הבדלים בין אגודות לאגודות ובין גילדות לגילדות‪ ,‬גילדות של‬ ‫הראשונה בהיסטוריה באופן מוכר על ידי מדינות העולם זכויות של‬
‫סוחרים וגילדות של בעלי מלאכה‪ .‬ולכל אחת מהן היה משפט‬ ‫מיעוט לאומי‪ ,‬לפחות בארצות שונות‪ ,‬למרות שכמה מהן לא מילאו‬
‫מיוחד‪ ,‬זכויות מיוחדות וחובות מיוחדים‪ .‬היהודים היו‪ ,‬בעיקרו של‬ ‫את חובותיהן‪ ,‬שתיים לפחות מילאו אותן והן צ׳כיה ואוסטריה‪.‬‬
‫דבר‪ ,‬מעין אגודה כזו‪ ,‬קצת יוצאת מן הכלל‪ ,‬אבל בעיקרו של דבר‬
‫בו בזמן קיבלו את הצהרת בלפור והמנדט אשר פתחו אפשרויות‬
‫אגודה בעלת זכויות מיוחדות ובעלות חובות מיוחדים‪.‬‬
‫גדולות מאוד בשביל יהודי אירופה גם להגירה וגם לבניין תרבות‬
‫כאן היה חידוש‪ .‬אחרי תקופת נירנברג )‪ ,(NÏrnberg‬למשל בשנת‬ ‫חדשה וקהילה חדשה משלהם‪ .‬אבל היות והמנדט היה בלתי חופשי‬
‫‪ ,1935‬יתר הגרמנים נשארו שווים אלה כלפי אלה‪ ,‬עדיין השתמשו‬ ‫למדי בשבילם – הצטרכו לבנות דווקא את קיומם בארצות אירופה‬
‫בשיווי זכויות‪ .‬רק אחוז אחד למאה נבדל בתור קורפורציה מחוץ‬ ‫ובקהילות שלהם הסתגלו לחיים חדשים‪ ,‬בהוסיפם לעבוד‬
‫לעם הגרמני‪ ,‬בעל זכויות מועטות‪ ,‬בעל חובת מרובים‪ .‬זה חידוש‬ ‫במקצועות המקובלים של הדת והתרבות‪ .‬ובכל זאת יצרו להם‬
‫גמור אשר ִהשלה את עיני כמה וכמה אנשים בזמן ההוא‪ .‬אני עצמי‪,‬‬ ‫מוסדות חדשים לגמרי‪ ,‬בתי ספר חדשים לאין ספור‪ ,‬ואפילו ססמאות‬
‫עוד בֿ‪ ,1935‬כשביקשו ממני לכתוב מאמר בשביל ‪Independence‬‬ ‫חדשות בחינוך‪ ,‬בפדגוגיה‪ ,‬אם בעברית ואם ביידיש‪ .‬בו בזמן‬
‫‪ Journal of Columbia University‬על חוקי נירנברג‪ ,‬אמרתי אותו‬ ‫המשיכו ליצור תוצרת תרבותית גדולה‪ ,‬אם בדת ישראל או בתרבות‬
‫דבר‪ ,‬שאין להשוות את חוקי נירנברג למצב בימי הביניים‪ .‬זה דבר‬ ‫החילונית‪ ,‬אם בשירה או באמנות‪ .‬לבסוף היה באפשרותם בכל זאת‬
‫‪155‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪12‬‬

‫אין לה אפשרות להתפשר‪ ,‬שום קומפרומיס אינו אפשרי בהשקפת‬ ‫יוצא מן הכלל‪ .‬די למשל להשוות את הזכויות שהוציאו הקיסרים‬
‫עולם‪.‬‬ ‫היינריך הרביעי‪ ,‬פרידריך הראשון‪ ,‬פרידריך השני‪ ,‬לאותן שבתקופת‬
‫ממילא אין זו אמת שלא היתה מלחמה בדת‪ ,‬בדת הקתולית ובדת‬ ‫חוקי נירנברג ואפשר לראות את ההבדל שאין זו רק חזרה לימי‬
‫הפרוטסטנטית ועל אחת כמה וכמה בדת היהודית‪ .‬ואולי תרשו לי‬ ‫הביניים‪.‬‬
‫לקרוא מאמר אחד של האפיפיור פיוס הֿ‪ ,11‬שאמר בשנת ‪1937‬‬ ‫ועוד דבר שנבדל באנטישמיות הנאצית לעומת ימי הביניים׃ היו‬
‫בנאומו אל אגודת הקרדינלים שלו בחג המולד במילים אלה׃ ״אכן‬ ‫פרעות בימי הביניים‪ ,‬הרבה פרעות‪ ,‬היתה שפיכת דם יהודים‪ ,‬והיא‬
‫יש בגרמניה רדיפת דת אמתית‪ .‬אומרים‪ ,‬והיו אומרים את זה במשך‬ ‫היתה תכופה מאוד‪ .‬אבל אף פעם אי אפשר להביא ראיה שמושל‬
‫זמן ידוע‪ ,‬שאין זו אמת‪ .‬אולם אנחנו יודעים שלהפך‪ ,‬יש רדיפה‬ ‫כלשהו‪ ,‬או מלך או קיסר או הגמון או מזקני העיר‪ ,‬מישהו מן‬
‫נוראה‪ .‬רק פעמים מועטות בהיסטוריה היתה רדיפה כה נוראה‪ ,‬כה‬ ‫הרשות‪ ,‬שארגן את הפרעות‪ ,‬או את הפוגרומים האלה‪ .‬״ליל‬
‫מפחידה‪ ,‬כה עמוקה וכה מלאת תוגה בתוצאותיה המרחיקות לכת״‪.‬‬ ‫הבדולח״ היה הפעם הראשונה אולי‪ ,‬חוץ מתקדימים ברוסיה‬
‫ומה שאמר כאן האפיפיור בנוגע לרדיפת הדת הנוצרית‪ ,‬על אחת‬ ‫הצאריסטית‪ ,‬שהממשלה עצמה ארגנה פרעות בישראל‪ .‬ועוד פעם׃‬
‫כמה וכמה שהוא נכון בנוגע לרדיפת הדת היהודית‪ ,‬כי דבר ידוע‬ ‫אין זו חזרה לימי הביניים‪ ,‬אלא חידוש גמור‪.‬‬
‫הוא שהדת היהודית אינה יכולה להתקיים בלי יהודים‪ .‬אצלה‪ ,‬לא‬ ‫עוד דבר‪ .‬אולי כדאי להזכיר שהיטלר ואחרים חזרו ואמרו שאין‬
‫כמו ביתר הדתות‪ ,‬שיש להן צורך במאמינים‪ ,‬העם היהודי הוא חלק‬ ‫זו רדיפת דת יהודית‪ ,‬שאין בכלל רדיפה דתית באידאולוגיה הנאצית‪.‬‬
‫אורגני כל כך של הדת היהודית‪ ,‬שמי שמשמיד את העם משמיד בו‬ ‫כדאי אולי להזכיר שעוד בשנת ‪ 1934‬כתב מוסוליני במפורש׃ ״כל‬
‫בזמן את הדת‪ .‬וכל מה שנעשה בהריסת בתי הכנסת היה דבר‬ ‫ההיסטוריה האנושית מימי דיוקלטיאנוס )‪ (Diocletianus‬ועד‬
‫שהבליט ביותר את הרדיפה הדתית היוצאת מן הכלל‪.‬‬ ‫ביסמרק )‪ (Bismarck‬מראה שאם מדינה לוחמת בדת – המדינה‬
‫לסיכום אני חפץ לומר‪ ,‬שהתנועה הנאצית לא רק שהחזירה את‬ ‫היא הנוחלת מפלה תמיד״‪ .‬ואפילו היטלר עצמו אמר במיין קמפף‬
‫הגלגל לאחור‪ ,‬כלומר את גלגל ההתפתחות המודרנית אשר דגלה‬ ‫) ‪ (Mein Kampf‬שמי שחפץ להילחם בדת עליו להיות רפורמטור‬
‫ביותר אמנציפציה‪ ,‬יותר שחרור ויותר שוויון‪ ,‬אלא היא הביאה‬ ‫דתי ולא מנהיג מדיני‪ .‬בכל זאת הוא עצמו עוד אומר‪ ,‬במיין קמפף‪,‬‬
‫לעולם יסודות חדשים שלא היו להם תקדימים ואשר היו נבדלים‬ ‫שהאידאולוגיה הנאצית איננה רק עניין של מפלגה‪ ,‬אלא‬
‫מכל תולדות האנטישמיות של אלפיים שנה ויותר‪.‬‬ ‫”‪ ,“Weltanschauung‬השקפת עולם חדשה‪ ,‬ובתור השקפת עולם‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪156‬‬

‫על פי ה ִמפקד שהזכרתי לפני כן נמצאו בכלל יהודים בפולין‬ ‫ישיבה מס׳ ‪13‬‬
‫בֿ‪ 224‬מקומות‪ .‬לפני המלחמה היו יותר מֿ‪ 2,000‬קהילות בארץ‬
‫ההיא‪ ,‬דהיינו הרוב הגדול של הקהילות נתרוקן כליל‪ ,‬לא היו שם‬
‫יהודים כלל‪ ,‬ואלה שהיו בֿ‪ 200‬המקומות כמובן היו רק מעטים‬ ‫ח׳ באייר תשכ״א‬
‫מאוד‪ .‬על כן החורבן היה נורא‪ ,‬וכמו שהזכרתי לפני כן‪ ,‬שלא היה‬
‫כמוהו כלל בתולדות ישראל‪.‬‬ ‫)‪ 24‬באפריל ‪(1961‬‬
‫ש‪ .‬כלומר ללא תקדים בכל תולדות עם ישראל‪.‬‬
‫אב בית הדין אני פותח את הישיבה השלוש עשרה של המשפט‪.‬‬
‫ת‪ .‬ללא תקדים בכל תולדות עם ישראל‪ .‬כי למשל הגזרה הגדולה‪,‬‬ ‫פרופסור ברון ממשיך בעדותו‪ .‬אדוני עדיין מעיד בשבועה‪.‬‬
‫גזרת ת״ח‐‐ת״ט שדיברנו עליה כל כך הרבה‪ ,‬יצאה בחורבן של לכל‬
‫היותר שליש של יהדות פולין בלבד‪ .‬שאר הארצות לא סבלו כמעט‬ ‫היועץ המשפטי פרופסור ברון‪ ,‬בישיבת הבוקר נתת לנו תיאור של‬
‫כלל‪ .‬בימי מסעי הצלב נחרבו קהילות בגרמניה‪ ,‬בהונגריה‪ ,‬ובארץ‬ ‫היהדות לפני השואה‪ .‬נפסח על תולדות השואה ברגע זה‪ ,‬כי את‬
‫ישראל אבל מחוץ להן‪ ,‬בספרד ובאיטליה בארצות הבלקן חוץ‬ ‫הוכחתה נשמע בדרכים אחרות‪ .‬תגיד לי‪ ,‬הידועה לך תמונת העולם‬
‫מקושטא‪ ,‬אולי בצפון אפריקה ויתר מדינות אסיה‪ ,‬כמעט שלא היה‬ ‫היהודי הזה‪ ,‬הוויטלי‪ ,‬מלא החיים והיצירה‪ ,‬כפי שנתגלתה לאחר‬
‫חורבן כלל‪ ,‬כלומר חלק קטנטן של עם ישראל סבל הרבה‪ .‬בדרך‬ ‫כניעת גרמניה הנאצית?‬
‫כלל זה נכון לגבי כל הפורענויות וכל הצרות שסבלו מהן היהודים‬ ‫העד ברון בדרך כלל הרושם שקיבלנו כולנו בשנת ‪ 1945‬היה רושם‬
‫בכל הדורות‪ .‬אבל הפעם החורבן היה מכריע לשליש האומה‪,‬‬ ‫של חורבן גמור‪ ,‬חורבן הרבה יותר גדול מזה שנחרבו קהילות‬
‫ודווקא במקומות היותר פוריים‪ ,‬ובאופן שקהילות ישראל אפילו‬ ‫ישראל באיזה זמן מן הזמנים בתולדותיהן המלאות חורבנות‪ .‬אפילו‬
‫מחוץ לאירופה‪ ,‬אם בארצות הברית ואם ביתר ארצות אמריקה או‬ ‫בימי מסע הצלב הראשון או המגפה השחורה לא היה חורבן כולל‬
‫כאן בארץ ישראל‪ ,‬כל הקהילות האלה הרגישו שהן נשארו יתומות‪,‬‬ ‫כזה ונפוץ על שטח רב וגדול כזה כמו שהיה בשנת ‪ .1945‬למשל‬
‫בלי אבותיהן‪ ,‬שהאבות נעלמו‪ ,‬שהאבות האלה שנתנו מרוחם‬ ‫בפולין‪ ,‬באותה הארץ שהיו ‪ 3,300,000‬יהודים בערך לפני מלחמת‬
‫ומתרבותם ומדתם וכו׳ לכל קהילות ישראל‪ ,‬אלה עכשיו נתרוקנו‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬נשארו מעטים מאוד לפי מספרים שמצויים בידינו‪.‬‬
‫מתוכם‪.‬‬ ‫על פי ה ִמפקד שעשה הוועד היהודי המרכזי בפולין בֿ‪ 15‬באוגוסט‬
‫אולי אפשר להוסיף שלא רק המספר קטן‪ ,‬אלא דווקא האיכות‬ ‫‪ 1945‬נשארו ‪ 73,955‬יהודים‪ ,‬וביניהם ‪ 13,000‬חיילי פולין וֿ‪5,446‬‬
‫קטנה עוד יותר‪ ,‬נעשתה לזעירה עוד יותר‪ .‬כי דווקא החורבן בין‬ ‫שנרשמו בעשרה מחנות העקורים בגרמניה ובאוסטריה‪ .‬דהיינו מֿ‬
‫הנאורים‪ ,‬בין המנהיגים הרוחניים‪ ,‬היה עוד יותר גדול מאשר בציבור‬ ‫‪ 3,000,000‬אולי בשטח קצת יותר גדול נשאר שריד ופליט קטן‬
‫כולו‪ .‬בכל הקהילות שנוסדו אחרי המלחמה החלו כמעט מחדש‪,‬‬ ‫מאוד‪.‬‬
‫ודווקא בלי ההנהגה הרוחנית הגדולה הזאת שהיתה להן לפני כן‪ .‬אז‬ ‫אותו הדבר היה בגרמניה‪ ,‬ששם נשארו בין ‪ 15,000‬עד ‪20,000‬‬
‫החורבן באמת היה עד היסוד‪.‬‬ ‫איש‪ .‬או צ׳כוסלובקיה ושאר ארצות אירופה התיכונה‪.‬‬
‫ש‪ .‬פרופסור‪ ,‬התוכל להוסיף ולומר לנו להערכתך משהו על חורבן‬ ‫אולי הדבר היותר חמור היה שנשארו ילדים כל כך מעטים‪.‬‬
‫יהדות אירופה ויהדות העולם?‬ ‫כלומר‪ ,‬מה שהיה חשוב בשביל עתידו של עם ישראל‪ ,‬עכשיו נשארו‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬התוצאות האלה הולכות ומורגשות עד היום הזה‪ ,‬ואין שום‬ ‫כל כך מעטים‪ .‬נאמר בצ׳כוסלובקיה‪ ,‬בבוהמיה‪ ,‬במורביה ובשלזיה‪,‬‬
‫ספק שהן תהיינה מורגשות במשך עשרות שנים‪ ,‬אולי דורות שלמים‪.‬‬ ‫ששם ה ִמפקד משנת ‪ 1930‬הראה שהיו ‪ 117,551‬יהודים‪ ,‬נשארו‬
‫סוף כל סוף היו לפי מספרינו כֿ‪ 16,500,000‬או אולי אף יותר‬ ‫באוקטובר ‪ 1945‬רק ‪ 14,489‬יהודים‪ ,‬וביניהם אך ורק ‪ 1,179‬ילדים‬
‫יהודים בעולם בשנת ‪ .1939‬היום יש לכל היותר ‪ .12,000,000‬אחרי‬ ‫בני ‪ 15‬ומטה‪ ,‬דהיינו אחוז קטן מאוד‪ 8.5% ,8.6% .‬בערך‪.‬‬
‫מלחמת העולם השנייה כנראה היו רק כֿ‪ .10,500,000‬דהיינו אפילו‬ ‫זה היה מצב כל כך נורא‪ ,‬שאפשר היה לראות מראש שהיהודים‬
‫היום‪ 16 ,‬שנה לאחר המלחמה‪ ,‬נשארו יהודים כרבע או יותר פחות‬ ‫באירופה התיכונה לא ישובו למצב הפריחה והגידול שהצטיינו בו‬
‫ממה שהיו בֿ‪ .1939‬למען דעת את ערך החורבן הזה‪ ,‬די להשוותו‬ ‫לפני השואה‪.‬‬
‫דווקא לעמים שנוצחו במלחמה‪ ,‬אלה שבאמת נפלו במלחמה כמו‬
‫גרמניה או יפן‪ .‬בגרמניה‪ ,‬כאשר המלחמה חדלה‪ ,‬היו הרבה ערים‬ ‫הצרה הגדולה ביותר היתה שהחורבן הכי גדול היה דווקא‬
‫חֵרבות‪ ,‬העם היה רעב‪ ,‬הכול נראה שחור על גבי שחור‪ .‬בכל זאת‪,‬‬ ‫באותם השטחים שהיהודים היו יצירתיים ופוריים ביותר‪ ,‬דהיינו‬
‫עכשיו‪ 16 ,‬שנה אחרי כן‪ ,‬גרמניה המערבית והמזרחית גם יחד עלו‬ ‫בגרמניה‪ ,‬בפולין ובארצות הסמוכות לה‪ .‬ארצות אחרות שבהן‬
‫בהרבה במספר אוכלוסיהן‪ .‬איני זוכר עכשיו את המספרים‬ ‫החורבן היה קצת פחות מזה‪ ,‬לא היו כל כך פוריות וכל כך חשובות‬
‫האחרונים‪ ,‬אבל בכל אופן אין שום ספק שהוסיפו כרבע על‬ ‫בשביל העולם היהודי כולו‪ ,‬כמו דווקא השטחים שנתרוקנו‬
‫התושבים שהיו להן לפני כן‪ .‬יפן שהיו לה נגסקי )‪(Nagasaki‬‬
‫מתושביהם היהודים כמעט כליל‪.‬‬
‫והירושימה )‪ ,(Hiroshima‬בכל זאת עכשיו מונה כֿ‪90,000,000‬‬ ‫אם מותר לי להזכיר אפילו מניסיון אישי‪ ,‬במקום הולדתי טרנוב‬
‫תושב‪ ,‬דהיינו כשליש יותר מאשר בשנת ‪ .1939‬בו בזמן העם היהודי‬ ‫)‪ (Tarnów‬ביקרתי בשנת ‪ 1937‬ועוד פעם בשנת ‪ .1958‬בשנת ‪1937‬‬
‫קטן‪ ,‬הוא עכשיו לא יותר מֿ‪ 12,000,000‬כפי שהזכרתי‪ .‬וצריך לדעת‬ ‫עוד היתה קהילה פורחת של כֿ‪ 20,000‬יהודים‪ ,‬עם כל המוסדות‬
‫דבר אחד‪ ,‬שלוּ היו היהודים מתרבים באופן טבעי כמו שהתרבו‬ ‫המצוינים‪ ,‬בית כנסת שעמד שם כֿ‪ 600‬שנה וכו׳‪ .‬בשנת ‪1958‬‬
‫בשנות השלושים‪ ,‬לכל הפחות באותם ‪ 120,000‬לשנה באופן‬ ‫מצאתי שם כֿ‪ 20‬יהודים ורק מעטים מהם היו בני טרנוב‪ .‬זה היה‬
‫ממוצע‪ ,‬כי אז אחרי ‪ 22‬שנה‪ ,‬משנת ‪ ,1939‬היו מתרבים בלי ספק‬ ‫טיפוסי בשביל כמה וכמה ערים בכל פולין והארצות הסמוכות‪.‬‬
‫‪157‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪13‬‬

‫לאותה מסקנה מגיעה גם ועדת החקירה האנגלוֿאמריקאית שחקרה‬ ‫יותר מאשר ‪ ,2,500,000‬היו מתווספים‪ ,‬דהיינו היו יותר מֿ‬
‫את שאלת ארץ ישראל ושאלת הפליטים היהודיים‪ ,‬והיא נקטה‬ ‫‪ .19,000,000‬אילו היו היהודים משתתפים‪ ,‬כמו שאין ספק שהיו‬
‫מספר בסביבות המספר הזה‪ .‬בעמ׳ ‪ 58‬הם נותנים מספר כולל של‬ ‫משתתפים‪ ,‬בשינויים שבאו בשנות הארבעים והחמישים בגידול‬
‫יהודי אירופה‪ .‬הם מגיעים למספר של ‪ 9,946,000‬יהודים שהיו‬ ‫האוכלוסייה העולמית‪ ,‬באותה ‪ population explosion‬שהזכרתי‪ ,‬כי‬
‫באירופה בשנת ‪ 1939‬ונשארו בֿ‪ 4,224,000 1946‬יהודים‪ ,‬דהיינו‬ ‫אז בוודאי הריבוי הממוצע השנתי היה עולה לכל הפחות לֿ‬
‫ההבדל הוא של ‪ 5,722,000‬בערך‪.‬‬ ‫‪ 140,000‬של שנות העשרים ואולי אפילו לֿ‪ 150,000‬וֿ‪,160,000‬‬
‫דהיינו עכשיו העם היהודי היה מונה ‪ 20,000,000‬בערך או יותר‬
‫כל המספרים האלה‪ ,‬כמו שציינתי‪ ,‬הם אומדנים‪ ,‬השערות‪ ,‬כי‬ ‫תושבים‪ .‬במקום ‪ 20,000,000‬יש ‪.12,000,000‬‬
‫התעודות המבטיחות חשבון מדויק אינן בנמצא‪ .‬גם על פי חשבוני‬
‫שהזכרתי לפני כן‪ ,‬שהיו בֿ‪ 16,500,000 1939‬יהודים בעולם ואחר‬ ‫ולא רק זה‪ ,‬אלא במובן התרבותי‪ ,‬במובן הדתי‪ ,‬במובן החינוכי‪,‬‬
‫כך נשארו ‪ 10,500,000‬יהודים‪ ,‬יוצא מכך שכֿ‪ 6,000,000‬יהודים‬ ‫הקהילתי‪ ,‬הארגוני‪ ,‬בכל המובנים האלה הורגש החורבן של יהדות‬
‫נעלמו מן העין‪ .‬ובעוד שהיו קרבנות אחרים‪ ,‬לא רק יהודים שנהרגו‬ ‫אירופה‪ ,‬כמו שכבר הזכרתי‪ ,‬בכל קהילות העולם‪.‬‬
‫על ידי הנאצים‪ ,‬צריך לזכור שהיו נולדים בארצות אחרות‪ ,‬כמו‬ ‫אם תרשו לי אולי אומר עוד דבר‪ .‬קשה לדמות‪ ,‬ולעמוד על הדבר‬
‫למשל בארצות הברית‪ .‬על פי חשבון שיש בידנו נוספים בארצות‬ ‫הזה‪ ,‬מה היה קורה לעם היהודי לוּ קם היטלר לא בשנות השלושים‬
‫הברית מדי שנה ‪ 70,000‐‐50,000‬יהודים יותר מאשר מתים‪ ,‬כלומר‬ ‫של המאה העשרים‪ ,‬אלא נאמר‪ ,‬בשנות השבעים של המאה הֿ‪.19‬‬
‫במשך שש שנים גדל היישוב היהודי בארצות הברית בֿ‬ ‫אם אפשר לדמות את הדבר הזה ולומר מה היה קורה לו במקומו של‬
‫‪ 500,000‐‐300,000‬יהודים‪.‬‬ ‫ביסמרק שניהל את הצבא הגרמני במובן המדיני במלחמת‬
‫צרפת‐‐גרמניה בשנת ‪ ,1871‬היה קם איש כמו היטלר‪ ,‬היטלר‬
‫אם מצרפים את כל החשבונות‪ ,‬אזי לדעתי‪ ,‬המספר המקובל הזה‬
‫אחר‪ ,‬ובמקום לכבוש את צרפת היה כובש את כל השטח מהים‬
‫של ‪ 6,000,000‬הוא כמעט בטוח‪ ,‬יכול להיות קצת פחות‪ ,‬אבל יכול‬
‫האטלנטי עד תחום המושב הרוסי‪ ,‬כמו שכבש היטלר‪ ,‬ולוּ החריב אז‬
‫להיות גם יותר מזה ואולי יגיע המספר לֿ‪ .7,000,000‬בכל אופן‪,‬‬
‫את העם היהודי כמו שהחריב היטלר החדש – התוצאות היו אז עד‬
‫הגודל הזה של השואה עצום מאוד‪.‬‬
‫אין חקר‪ .‬מה שהיה נשאר מהעם היהודי היה כל כך קטן שהגנוסייד‬
‫שאלה הרבה יותר חשובה אפילו היא מה שנשאר באופן קיים‪,‬‬ ‫– כמו שקראו לכך אחר כך – היה טוטלי‪ .‬לא היתה מדינת ישראל‬
‫דהיינו‪ ,‬מהן תוצאות השואה במובן העולמי ובמובן היהודי‪ .‬במובן‬ ‫בעולם‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬קנדה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬וכל הארצות האחרות‪ ,‬גם‬
‫היהודי‪ ,‬כמו שכבר הזכרתי‪ ,‬חסר שליש האומה – במקום‬ ‫ברית המועצות‪ ,‬היו נשארות כשריד ופליט קטנטן כל כך‪ ,‬שכמעט‬
‫‪ 20,000,000‬או ‪ 19,000,000‬לכל הפחות יש רק ‪.12,000,000‬‬ ‫לא היה בא בחשבון ליצור מחדש את העם היהודי‪ .‬עכשיו כמובן‬
‫ודווקא הארצות הפוריות ביותר יצאו מתוך המעגל הזה של מרכז‬ ‫התנאים נשתנו לטובה ונותר שריד ופליט‪ ,‬יותר משריד ופליט‪ ,‬שני‬
‫תרבות ישראל‪ .‬יש כמובן דברים רוחניים ודתיים יסודיים‪ .‬ההשפעה‬ ‫שלישים של העם כבר היו מחוץ לשטח שהיה בידי היטלר והם‬
‫על העם היהודי לא תעבור בנקל‪ .‬עוד בימי המלחמה היו אנשים‬ ‫ניצלו‪.‬‬
‫שואלים את השאלה הקדומה ״צדיק ורע לו רשע וטוב לו?״ מדוע‬ ‫ש‪ .‬פרופסור ברון‪ ,‬התוכל לומר לנו דבר על המספרים של אבדות‬
‫זה דווקא יהדות פולין וליטא‪ ,‬אותם המקומות שבהם צדיקי ישראל‬ ‫עם ישראל בשואה הגדולה?‬
‫רבו על רשעי ישראל‪ ,‬מדוע נחרבו דווקא הם ולא אחרים‪ ,‬מדוע‬
‫נהרסו בכלל‪ .‬ואם תרשו לי הייתי קורא לפניכם מדרשה אחת שדרש‬ ‫ת‪ .‬את האבדות‪ ,‬כמובן‪ ,‬קשה למנות בדיוק‪ .‬לא רק שאני עצמי‬
‫רב במשך השואה עצמה‪ ,‬כי השאלה עוד קיימת‪ ,‬הרב קלמן קלמיש‬ ‫אינני סטטיסטיקאי‪ ,‬אלא בדרך כלל אנחנו יודעים שהגרמנים‬
‫שפירא‪ .‬כי השאלה באמת עודנה קיימת‪ ,‬היא לא עברה מן העולם‪.‬‬ ‫השמידו לא רק את האנשים‪ ,‬אלא גם את התעודות ואת הזיכרונות‬
‫הוא אמר בדרשתו בשנת ‪ 1941‬או ‪ 1942‬והזכיר שכאשר עשרת‬ ‫שעליהם ייבנה איזה חשבון מדויק‪ .‬אבל מכל מה שבדקתי וקראתי‬
‫הרוגי מלכות נהרגו עמדה השאלה אם יחזיק העולם קיומו‪ .‬והוא‬ ‫נראה לי שהמספרים שניתנים בכמה וכמה מקורות הם קרובים מאוד‬
‫אמר ״מחזיק העולם מעמד ואין הוא נהפך לתוהו ובוהו? כשנהרגו‬ ‫על הדעת‪ ,‬דהיינו כשישה מיליון יהודים‪ .‬ידוע הדבר שמספר זה ניתן‬
‫עשרת הרוגי מלכות צרחו אראלים מרה ׳זו תורה וזו שכרה?׳ ובת‬ ‫על ידי בית המשפט בנירנברג )‪ .(Nürnberg‬יש בידי גם ספר של‬
‫קול יצאה ואמרה ׳אם אשמע קול אחר אהפוך את העולם למים׳‪.‬‬ ‫הסטטיסטיקאי מפורסם גריגורי פרומקין )‪,(Gregory Frumkin‬‬
‫ועתה ילדים תמימים‪ ,‬מלאכים טהורים‪ ,‬אף גדולים קדושי ישראל‪,‬‬ ‫אשר נותן סקירה כללית בספרו ‪Population Changes in Europe‬‬
‫נהרגים ונשחטים רק בשביל שהם ישראל‪ ,‬שהם יותר גדולים מן‬ ‫‪ .Since 1939‬הספר נדפס בלונדון בשנת ‪ ,1951‬וגם בניו יורק‪ .‬ואחרי‬
‫המלאכים‪ ,‬וחללו של עולם מתמלא מצעקות האימים שלהם‬ ‫שהביא חשבונות מסוימים בשביל כל הארצות הוא מגיע למסקנה‬
‫השוברות מחיצות של ברזל‪ .‬והם צועקים ׳זו תורה וזו שכרה?׳ ובכל‬ ‫שיהודים שהוא יודע עליהם שנהרגו‪ ,‬מספרם מגיע לֿ‪.4,372,000‬‬
‫זאת – אין העולם נהפך ונשאר על עמדו כאילו לא קרה כלום‪...‬״‬ ‫אחר כך הוא מוסיף׃‬
‫והשאלה הזאת של ״צדיק ורע לו״ הולכת ונשאלת על ידי היהודים‬ ‫‪If the population of territories ceded to the U.S.S.R.‬‬
‫בעלי מחשבות בכל הדורות מן הזמן ההוא ואילך‪.‬‬ ‫‪were included, it would probably be found that the‬‬
‫‪total number of Jews murdered by the Germans‬‬
‫נשארה לנו מורשת הגטו‪ ,‬שירי הגטו‪ ,‬שירי הפרטיזנים‪ ,‬נשארו‬ ‫‪amounted to some five millions, and if the U.S.S.R.‬‬
‫דברים כאלה שדרש עליהם ליאו בק )‪ ,(Leo Baeck‬החוקר‬ ‫‪territory occupied by the Germans during the war‬‬
‫המפורסם שחי אחרי צאתו ממחנה הריכוז בטרזיינשטט‬ ‫‪were likewise taken into account, the figure might‬‬
‫)‪ ,(Theresienstadt‬דברים אשר העשירו כמובן את אוצר עם‬ ‫‪easily be between six and seven millions.‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪158‬‬

‫היועץ המשפטי לפנינו מפת אירופה‪ .‬פרופסור ברון‪ ,‬התואיל‬ ‫ישראל‪ .‬אבל אנחנו עודנו מרגישים את עצמנו כיתומים‪ ,‬שאבותיהם‬
‫לזהות לנו את התקדמות הפולש הנאצי לפי התאריכים?‬ ‫נהרגו‪.‬‬
‫העד ברון זוהי גרמניה עצמה שמֿ‪ 1933‬ואילך היתה תחת שלטון‬ ‫מנקודת השקפה של העולם אין ספק שיש כאן קרע גדול‪ .‬בפעם‬
‫הנאצים‪ .‬זה היה שטח גרמניה )מצביע על המפה(‪ .‬בשנת ‪,1938‬‬ ‫הראשונה הכניסו הנאצים לתוך העולם תורה שהיא מסוכנת עד‬
‫במארס ‪ 1938‬התווספה אליה אוסטריה‪ ,‬כאשר נכנסו צבאות גרמניה‬ ‫מאוד‪ ,‬מהווה סכנה לכל העולם‪ .‬אם יש רשות לאיזשהו עם לקבוע‬
‫לתוך אוסטריה באותו חודש‪ .‬באותה שנה‪ ,‬בספטמבר ‪ ,1939‬כבשו‬ ‫ביחס לעם אחר‪ ,‬יהיה אשר יהיה‪ ,‬שהוא ״תתֿאנושי״ – ‪sub-‬‬
‫צבאות גרמניה את הסודטים )‪ (Sudetenland‬בחלק זה‪ .‬אחר כך‪ ,‬בֿ‬ ‫‪ – human‬ושאפשר להשמידו ולעשות בו ככל העולה על לבו‪ ,‬כי אז‬
‫‪ – 1939‬במארס ‪ – 1939‬כבשו את צ׳כוסלובקיה וחילקו אותה‪.‬‬ ‫אין לדבר סוף‪ .‬כל עם אשר יש בידו נשק יכול להתנפל על עם שני‪,‬‬
‫החלקים העיקריים‪ ,‬בוהמיה‪ ,‬מורביה ושלזיה‪ ,‬נעשו לפרוטקטוראט‪.‬‬ ‫חלש ממנו‪ ,‬כי הוא יאמר שהוא עם תתֿאנושי‪ .‬ודברים כאלה באופן‬
‫החלק של סלובקיה נעשה למדינה עצמאית‪ .‬אחר כך פרצה‬ ‫היסטורי הם דברים של קיימא‪ ,‬ותורה זו מהווה סכנה לא רק‬
‫המלחמה הגדולה בֿ‪ 1.9.1939‬וצבאות גרמניה כבשו את פולין‪ .‬אלא‬ ‫ליהודים‪ ,‬אלא לכל העולם‪ .‬הרגישו בזה גם אנשים אחרים‪ ,‬לאֿ‬
‫שבספטמבר של אותה שנה ‪ ,1939‬נכנסו גם צבאות ברית המועצות‬ ‫יהודים‪ ,‬בזמן המלחמה‪ ,‬אבל הם חיכו זמן רב עד שֵנעורו וראו מה‬
‫לתוך מזרח פולין‪ .‬כשנחלקה פולין‪ ,‬הצד המערבי נכנס לתוך גרמניה‬ ‫שקרה‪ ,‬לא רק ליהודים‪ ,‬אלא לכל העולם כולו‪.‬‬
‫גופא; דהיינו‪ ,‬האזורים שהיו שייכים לגרמניה לפני ‪ 1914‬בתוספת‬
‫ודבר נוסף‪ .‬הנאצים הכניסו סיסמה חדשה אפילו לתוך שנאת‬
‫כמה אזורים‪ ,‬כמו למשל לודז׳‪ ,‬שנוספו אליהם‪.‬‬
‫ישראל‪ .‬בדרך כלל הם היו באמת אנטיֿאינטלקטואלים‪ ,‬הם לא‬
‫ש‪ .‬זה מה שקראו הֿ‪) Eingegliederte Gebiete‬שטחים‬ ‫קיבלו כלל שהדברים בין העמים יהיו מבוססים על יסוד שכלי‪ ,‬היו‬
‫מסופחים(?‬ ‫גורמים איֿרציונליים חזקים מאוד‪ ,‬אבל דווקא בעניין היהודים הם‬
‫החלו תכף ומיד בחקירה כנגד ישראל‪ ,‬הם יסדו מוסדות‪ ,‬אחד אחרי‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬שאר החלק הפולני שנשאר תחת השלטון הגרמני נקרא‬
‫השני‪ ,‬לחקור דווקא את תולדות ישראל‪ ,‬את חיי ישראל‪ .‬ובראשונה‬
‫גנרלגוברנמן עוד בספטמבר ‪ .1939‬אחר כך עברה המלחמה‬
‫– המכון המדיני לתולדות גרמניה החדשה ‪Reichsinstitut für‬‬
‫מהמזרח לצפון‪ .‬באפריל ‪ 1940‬נכנסו צבאות גרמניה לראשונה‬
‫‪ Geschichte des Neuen Deutschlands‬בברלין‪ ,‬והמכון לחקירת‬
‫לדניה ואחר כך לנורווגיה‪ .‬שתי מדינות אלה נכבשו בחודש אפריל‬
‫הבעיה היהודית ‪Institut zur Erforschung der Judenfrage‬‬
‫‪ ,1940‬ובאו תחת השלטון של הצבא הגרמני‪ .‬בראשית מאי ‪1940‬‬
‫בפרנקפורט‪ .‬ומסרו אותו דווקא למנהיג הרוחני שלהם‪ ,‬אלפרד‬
‫נכנסו צבאות גרמניה לתוך הולנדיה‪ ,‬בלגיה וצרפת‪ .‬זה היה בחודשי‬
‫רוזנברג )‪ ,(Rosenberg‬שהוא יהיה המנהל של המכון הזה‪ .‬והם גזלו‬
‫מאי‐‐יוני ‪ .1940‬בבלגיה נשארה כת העומדת ברשות עצמה‪ ,‬לאחר‬
‫מכל מקום את הספריות היהודיות‪ ,‬ספריית רוטשילד וספריית כי״ח‬
‫שנכנע המלך ליאופולד )‪ (Leopold‬לצבאות גרמניה‪ ,‬בעוד שהולנד‬
‫בפריס‪ .‬ואחרי כמה שנים אספו ‪ 350,000‬ספרים כדי להוכיח באופן‬
‫היתה תחת משטר גוברנטור גרמני‪.‬‬
‫מדעי שהיהודים הם נחותי ערך‪ .‬והוסיפו לעשות זאת לא רק‬
‫צרפת נחלקה לשלושה חלקים׃ בחלק הצפוני משלו צבאות‬ ‫בגרמניה‪ ,‬שהיו בה עוד מוסדות ומכונים כאלה‪ ,‬אלא כאשר כבשו‬
‫גרמניה; בחלק הדרומי שלטו צבאות איטליה‪ ,‬שהצטרפה אל‬ ‫את פולין הקימו בפוזנן )‪ (Poznán‬קתדרה מיוחדת לתולדות ישראל‪.‬‬
‫המלחמה במאי ‪ ;1940‬והשאר נשאר תחת שלטון המרשל פיליפ‬ ‫בפריס שבצרפת היה מכון מיוחד‪ .‬והשפיעו אפילו על האיטלקים‬
‫פטן )‪ ,(Philippe Pétain‬ונקרא הרפובליקה של וישי‪ .‬מצב זה נמשך‬ ‫שיתחילו לברר את תולדות ישראל‪ ,‬כמובן במובן הפסאודוֿמדעי‬
‫עד שנת ‪ ,1942‬עד נובמבר ‪ ,1942‬בו כבשו צבאות גרמניה את כל‬ ‫שלהם‪ ,‬בפירנצה‪ ,‬בבולוניה‪ ,‬במילנו ובכל המקומות‪ ,‬כדי לקבץ‬
‫צרפת‪.‬‬ ‫חומר אנטיֿיהודי‪ .‬במקרה אני מכיר אפילו ספרייה מיוחדת שאסף‬
‫שטרייכר )‪ ,(Streicher‬שטרייכר שבדרך כלל לא הצטיין בתעודות‪,‬‬
‫באפריל ‪ 1941‬פנתה המלחמה אל הבלקנים‪ .‬וכאן השתלטו‬
‫ולתגובות הפורנוגרפיות שלו לא היה לו צורך במסמכים‪ .‬אבל בכל‬
‫צבאות גרמניה ואיטליה על הבלקנים בעזרת בולגריה וכבשו בעיקרו‬
‫זאת הוא קיבץ ‪ 8,000‐‐7,000‬ספרים בעברית‪ ,‬ספרי קבלה וכו׳‪ .‬הם‬
‫של דבר את יוגוסלביה ויוון‪.‬‬
‫נמצאים בניו יורק‪ .‬הוא העסיק כמה מומחים לכאורה‪ ,‬שיוציאו מתוך‬
‫יוגוסלביה נחלקה׃ קרואטיה היתה רפובליקה מיוחדת; חלקים‬ ‫ספרים אלה‪ ,‬ספרי רבנות ואחרים‪ ,‬מסמכים לשם הפגנה נגד היהדות‬
‫של תרקיה )‪ (Trakiya‬ניתנו לבולגריה ויתר החלקים באו תחת‬ ‫והיהודים באופן כללי וכמדומני שמורשת זו הולכת ונעלמת‪ .‬העולם‬
‫שלטון גרמניה‪ .‬אותו דבר קרה לאלבניה ויוון‪ .‬אלבניה נכבשה קודם‬ ‫הוזהר‪ .‬אני שמח לראות שבאמת יש בעולם הרגשה שהֿ‪genocide‬‬
‫לכן על ידי האיטלקים והם קיבלו עליהם גם את החלק הדרומי של‬ ‫הוא דבר מסוכן לכל העולם ולא רק ליהודים‪ .‬שירגישו כך‪ ,‬גם כן‪,‬‬
‫יוון‪ ,‬אתונה והפלופונז‪ .‬החלק העיקרי שהיהודים נוגעים בו היה‬ ‫שתולדות ישראל לא יתחילו לחקור בהם באופן בלתי מדעי של‬
‫סלוניקי – העיר שישבו בה שלושה רבעים מכל יהודי יוון – בא‬ ‫אותם מכונים שהזכרתי‪ ,‬אלא כל המורשת הפסאודוֿמדעית הזאת‬
‫תחת שלטון גרמני ישיר‪ .‬חלק מתרקיה ניתן לבולגריה שהיתה בעלת‬ ‫תעבור מן העולם ובמקומה תבוא חקירה מדעית טהורה על פי‬
‫ברית של גרמניה‪ .‬רומניה נעשתה גם כן בעלת ברית של גרמניה‪,‬‬ ‫האמת‪.‬‬
‫וכאן היו שינויים חשובים כאשר החלה המלחמה בין גרמניה וברית‬
‫היועץ המשפטי תודה לך‪ ,‬פרופסור ברון‪ .‬ועכשיו לסיכום‪ .‬לפנינו‬
‫המועצות‪ .‬עוד לפני כן‪ ,‬במחלוקת בין רומניה והונגריה‪ ,‬על פי‬
‫מפה‪ ,‬אני אבקש להציג אותה‪ ,‬ואודה לך אם תוכל לעזור לנו‬
‫ההסכם – הדיקטט )‪ – (Diktat‬״הפסק הבורר״ של וינה בין‬
‫להראות על התקדמות הכיבושים הנאציים באירופה לפי תאריכים‪.‬‬
‫ריבנטרופ )‪ (Ribbentrop‬ומוסוליני )‪ ,(Mussolini‬נתנו את‬
‫האם אפשר לתלות את המפה?‬
‫טרנסילבניה הצפונית להונגריה‪ ,‬היו כאן שינויים קטנים‪ .‬אחרי‬
‫המלחמה עם ברית המועצות אלה היו ההסדרים׃ החלק הגדול‬ ‫אב בית הדין כן‪ ,‬בבקשה‪.‬‬
‫‪159‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪13‬‬

‫ת‪ .‬חלק קטן מצ׳כוסלובקיה‪ ,‬בייחוד קרפטורוס‪ ,‬ניתן להונגריה‪.‬‬ ‫נכבש על ידי צבא גרמניה‪ .‬מכאן‪ ,‬החלק הזה‪ ,‬כלומר הצפוני‪ ,‬נעשה‬
‫ש‪ .‬הונגריה היתה מדינה עצמאית?‬ ‫לאוסטלנד )‪ (Ostland‬והוא נקרא אוקראינה‪ .‬החלק הדרומי‪ ,‬גליציה‬
‫וכו׳‪ ,‬נוסף על הגנרלגוברנמן‪ .‬וכל השטחים הגדולים האלה‪ ,‬עד כמה‬
‫ת‪ .‬הונגריה היתה מדינה עצמאית עד שהעבירו את הורטי‬ ‫שהיו תחת צבאות גרמניה‪ ,‬נשארו תחת ממשלתם עד ששבו צבאות‬
‫)‪ ,(Horthy‬וסלשי )‪ (Szálasi‬נעשה ראש הממשלה ונכנסו צבאות‬ ‫ברית המועצות והשתלטו על צבאות גרמניה‪ .‬כמעט שאין להוסיף‬
‫גרמניה עצמם וכבשו את הארץ‪.‬‬ ‫דבר על זה‪.‬‬
‫ש‪ .‬אתה מדבר על תאריך מאוחר יותר בשנת ‪ .1944‬הכניסה‬ ‫אב בית הדין אנחנו מדברים רק על אירופה‪ ,‬ולא על צפון אפריקה?‬
‫הגרמנית הראשונה היתה בֿ‪ 19‬במארס ‪ ,1944‬בעוד הורטי יושב על‬
‫כנו‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי איזה מן המדינות האלה היו תחת שלטון גרמני‬
‫ישיר ואיזה היו גרורות? נלך מצפוןֿמערב׃ נורווגיה היתה תחת‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬אחרי שהורטי ביקר את היטלר בקלסהיים )‪(Klessheim‬‬ ‫שלטון צבאי?‬
‫אבד הכול‪.‬‬
‫העד ברון כן‪.‬‬
‫ש‪ .‬וקרואטיה?‬
‫ש‪ .‬דנמרק היתה תחילה הפרוטקטוראט לדוגמא )‪Muster-‬‬
‫ת‪ .‬קרואטיה נחשבה לרפובליקה מיוחדת ונשארה כך עד שבאו‬ ‫‪ (protektorat‬ואחר כך נכבשה?‬
‫צבאות מעצמות הברית‪.‬‬
‫ת‪ .‬נכון‪.‬‬
‫ש‪ .‬וסרביה היתה בכיבוש מלא?‬
‫ש‪ .‬וצרפת?‬
‫ת‪ .‬סרביה היתה בכיבוש עד שבאו צבאות מיכאלוביץ‬
‫)́‪ (Mihailovic‬וטיטו )‪ .(Tito‬חבל הבצ׳קה )‪ (Bačka‬הועבר‬ ‫ת‪ .‬החלק הצפוני היה ישיר תחת שלטון גרמניה‪ ,‬ומנובמבר ‪1942‬‬
‫להונגריה‪.‬‬ ‫– כל צרפת‪.‬‬
‫ש‪ .‬יוון היתה בשלטון גרמני ישיר?‬ ‫ש‪ .‬בלגיה היתה מדינת כיבוש‪.‬‬
‫ת‪ .‬רק החלק הצפוני‪ .‬רוב הארץ נמסר לאיטליה‪ ,‬אבל חלק ידוע גם‬ ‫ת‪ .‬בלגיה היתה מדינת כיבוש‪ ,‬אם כי נשאר בה מלך‪ .‬המלך‬
‫לבולגריה‪ ,‬תרקיה המזרחית‪.‬‬ ‫ליאופולד היה בשבי‪.‬‬
‫ש‪ .‬ובולגריה היתה מדינה גרורה?‬ ‫ש‪ .‬והולנד?‬
‫ת‪ .‬בולגריה היתה מדינה גרורה עד שיצאה מן המלחמה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬הולנד היתה בכיבוש ישיר‪.‬‬
‫ש‪ .‬עכשיו אני חושב שנשארה לנו רק לוקסמבורג‪ .‬היא סופחה‬ ‫ש‪ .‬כאשר איטליה יצאה מן המלחמה השתלטו הגרמנים על צפון‬
‫לרייך?‬ ‫איטליה?‬
‫ת‪ .‬לוקסמבורג סופחה לרייך בשנת ‪ .1942‬לפני כן רק נכבשה אבל‬ ‫ת‪ .‬נכון‪ .‬צבאות בעלות הברית הגיעו עד נאפולי‪ .‬כאשר הורד‬
‫אז נעשתה חלק ישיר מן הרייך‪.‬‬ ‫מוסוליני בקיץ ‪ ,1943‬תפסו הגרמנים את הארץ‪.‬‬
‫היועץ המשפטי תודה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אוסטריה והפרוטקטוראט נחשבו לחלקים מהֿ‪?Grossreich‬‬
‫אב בית הדין גם אלזס‐‐לורן )‪ (Alsace-Lorraine‬סופחה לרייך?‬ ‫ת‪ .‬הפרוטקטוראט בערך‪ ,‬אוסטריה והסודטים‪ ,‬לגמרי חלק‬
‫מהֿ‪ ,Grossreich‬כמו החלק הפולני הזה‪.‬‬
‫העד ברון כמובן‪.‬‬
‫ש‪ .‬הגנרלגוברנמן היה תחילה בשלטון צבאי‪ .‬ואחרי כן מי היה‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬יש לאדוני שאלות לעד?‬ ‫המושל הכללי בו?‬
‫ד״ר סרבציוס אדוני הפרופסור‪ ,‬סקרת את תולדות עם ישראל‬ ‫ת‪ .‬האנס פרנק היה ראש הגנרלגוברנמן‪.‬‬
‫במשך ‪ 150‬השנים האחרונות‪ .‬נגעת ברדיפות אשר פקדו את עם‬
‫ישראל מימים ימימה‪ ,‬ולאחרונה נגעת בשאלה מדוע פקדו כל‬ ‫ש‪ .‬הֿ‪ – Ostgebiet‬האוסטלנד ואוקראינה היו?‬
‫הרעות האלה‪ ,‬אם נעשו אך טובות כל הימים‪ .‬התוכל‪ ,‬אדוני‬ ‫ת‪ .‬נמסרו לאלפרד רוזנברג בעיקרו של דבר‪ ,‬אבל תחתיו היו לוזה‬
‫הפרופסור‪ ,‬לפרט סיבות ליחס השלילי הזה‪ ,‬למאבק הזה נגד עם‬ ‫)‪ (Lohse‬וקוך )‪ ,(Koch‬שני השליטים באוסטלנד ואוקראינה‪.‬‬
‫ישראל?‬
‫ש‪ .‬תחת שלטון גרמני ישיר?‬
‫העד ברון כבוד בית המשפט‪ ,‬הרבה תאוריות ניתנו למקורה של‬
‫האנטישמיות והתפתחותה‪ .‬הדבר הבולט ביותר ברגיל היתה שנאת‬ ‫ת‪ .‬תחת שלטון גרמני צבאי‪.‬‬
‫הדת היהודית‪ .‬הדת היהודית היתה נבדלת משאר הדתות ושנאו‬ ‫ש‪ .‬רומניה היתה גרורה?‬
‫אותם סתם בתור כופרים‪ ,‬בתור מינים‪ ,‬בתור אנשים שלא האמינו‬
‫במה שהאמין הרוב במדינה‪ ,‬אם נוצרים או מוסלמים או אחרים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬לכאורה היתה בעלת ברית עד שהיא יצאה מן המלחמה ואז‬
‫בתקופה האחרונה זה השתנה במקצת‪ ,‬דהיינו הרגישו‪ ,‬בייחוד מפני‬ ‫כבשו אותה עוד הפעם צבאות גרמניה; אבל באו במקומם צבאות‬
‫המלחמות שבין הפרוטסטנטים והקתולים‪ ,‬מלחמת ‪ 30‬השנה‪ ,‬שאי‬ ‫ברית המועצות‪.‬‬
‫אפשר להמשיך קיום שרוב דתי יכריח את המיעוט הדתי לקבל את‬ ‫ש‪ .‬סלובקיה היתה כביכול עצמאית‪ ,‬מדינה גרורה?‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪160‬‬

‫חבורת אנשים להיות בחפצם‪ ,‬ברצונם‪ ,‬בבחירה החופשית‪ ,‬הכלי‬ ‫דתו הוא‪ .‬ועל כן חופש הדת נעשה עיקרון יסודי בארצות המערב‪,‬‬
‫הזה להעניש את עם ישראל‪.‬‬ ‫לפחות באירופה‪ ,‬באמריקה וכו׳‪ .‬במקום השנאה הישנה באה שנאת‬
‫ישראל ממין אחר‪ ,‬דהיינו מה שלפעמים קוראים באנגלית ‪“dislike‬‬
‫ש‪ .‬אדוני הפרופסור‪ ,‬לא לשאלה הפילוסופית ביקשתי להכניס את‬
‫”‪ ,of the unlike‬לשנוא את מה שלא היה דומה לעצמם; המשונה‬
‫הוויכוח אלא אך ורק לשאלה ההיסטורית‪ .‬הרי ידוע בוודאי לאדוני‬
‫היה הדבר שלא אהבו‪ .‬מצאו לזה עוד כמה פירושים‬
‫הפרופסור שיש אסכולה המבקשת לראות יסוד משפטי לכל‬
‫אינטלקטואליים שונים‪ ,‬דהיינו היהודים היו שליטים יותר מדי‬
‫התהליכים‪ ,‬מ ֶהגל )‪ (Hegel‬ועד שפנגלר )‪ .(Spengler‬הגל ושפנגלר‬
‫בכלכלה‪ ,‬היו מלווים בריבית‪ ,‬היו משתלטים על ענייני הרוח וכו׳‪ .‬כל‬
‫אומרים שישנה הרוח ההיסטורית המביאה אותה קדימה‪ .‬הגל סבור‬
‫מיני הצדקות‪ ,‬אבל זה הדבר היסודי כנראה‪ ,‬שהשנאה באה אך ורק‬
‫כי הכיוון הוא רוח ההיסטוריה‪ ,‬שפנגלר – רוח התרבות‪ ,‬ללא‬
‫מפני השוני הזה שבין הרוב והמיעוט‪ ,‬וחפצו להצדיק זאת בכמה‬
‫השפעת אדם‪.‬‬
‫דברים‪ ,‬הצדיקו אם בטענה זאת או אחרת‪ .‬אולם יש עוד הבדל׃‬
‫ת‪ .‬כבוד בית המשפט‪ ,‬אנחנו נכנסים כאן לשאלות עמוקות‬ ‫לפעמים שנאה זו מתבטאת בשפיכות דמים‪ .‬אומנם בתקופה‬
‫בפילוסופיה של ההיסטוריה‪ .‬במקרה איני מן הדטרמיניסטים‬ ‫החדשה כמעט עבר הדבר‪ .‬רק במזרח אירופה עוד היו מתנפלים על‬
‫ההיסטוריים‪ ,‬לא מן החוג הזה של הגל ושפנגלר שאפשר לקרוא‬ ‫היהודים – באוקראינה‪ ,‬ברוסיה הלבנה‪ .‬אפשר היה לומר שהתקופה‬
‫אותם דטרמיניסטים אידאליסטיים‪ ,‬ולא מן הצד המרקסיסטי‪ ,‬דהיינו‬ ‫הזאת כבר עברה והשוני שבין היהודים והנוצרים או המוסלמים או‬
‫דטרמיניזם כלכלי‪ .‬כל אלה אפילו יש להם רגליים לדברים ואפשרי‬ ‫דת אחרת יישאר בתוקפו‪ ,‬אולי יהיה מאבק‪ ,‬אבל הוא לא יביא‬
‫להם להניח שיש דבר כזה‪ .‬אני מעולם לא הרגשתי שהגישה הזאת‬ ‫לשפיכות דמים‪ .‬כך האמינו‪ .‬בתור היסטוריון אני יכול לומר שכאשר‬
‫היא צודקת‪ .‬לפי דעתי ההיסטוריה מתפתחת מתוך יסודות ושינויים‬ ‫קרו הפוגרומים הקטנים ברוסיה בערך בשנת ‪ ,1881‬התעורר העולם‬
‫בחברה אשר הרבה מהם אי אפשר לצפות מראש כלל וכלל – הם‬ ‫כולו‪ ,‬כי לא קרה כדבר הזה במשך מאה שנה ויותר‪ ,‬וחשבו‬
‫מקריים‪ .‬מקרה יש לו ערך גדול בהיסטוריה‪ .‬אישיות יש לה ערך‬ ‫שהתקדמות האנושות היתה כזאת ששפיכות דמים בגלל שנאת‬
‫גדול בהיסטוריה‪ .‬כל הדברים האלה יחד יוצרים היסטוריה‪ .‬כמובן‪,‬‬ ‫ישראל עברה מן העולם‪ .‬אולם כל אלה היו דברים קטנטנים לעומת‬
‫יש תנועות יסודיות גם כן‪ ,‬יש מורשת אבות‪ .‬אבל כל הדברים האלה‬ ‫מה שקרה בשנות הארבעים‪ ,‬ופכי שהזכרתי לפני כן לא היה דבר‬
‫מתפתחים יחד‪ .‬אמרתי לפעמים שההיסטוריה אינה קופצת על רגל‬ ‫כזה בכל תולדות ישראל‪ ,‬שהפרעות היו כל כך איומות‪ .‬אני יכול‬
‫אחת‪ ,‬אלא הולכת אולי על מאה רגליים‪ .‬כל רגל ורגל היא חלק‬ ‫לגמור באומרי שאם כי היתה אנטישמיות או התנגדות לישראל‬
‫מתהליך היסטורי‪ .‬עד כמה שנוגע לשאלתנו‪ ,‬מובטחני שאפילו אלה‬ ‫כמעט במשך כל הדורות‪ ,‬אם בעולם היווני‪ ,‬אם בעולם הפרסי – על‬
‫שהם דטרמיניסטים‪ ,‬אפילו אלה שמאמינים שכל הבא בהיסטוריה‬ ‫פי מגילת אסתר‪ ,‬בעולם הנוצרי והמוסלמי של ימי הביניים – כדאי‬
‫מוכרח לבוא‪ ,‬כמו שאמר הגל‪ ,‬בכל זאת יאמינו‪ ,‬לפי דעת אבותינו‬ ‫לזכור דבר אחד יסודי שכמעט שלא היו פרעות עם שפיכות דמים לא‬
‫ז״ל‪ ,‬שאולי באמת הכול צפוי מראש על ידי אלוהים או על ידי‬ ‫תחת שלטון הפרסים ולא תחת שלטון היוונים והרומאים‪ .‬היו פרעות‬
‫כוחות דטרמיניסטיים אחרים‪ ,‬אבל אף אז הרשות נתונה‪ .‬דהיינו‪ ,‬יש‬ ‫קטנות מאוד בימי פילון באלכסנדריה‪ .‬לא היו כמעט פרעות אצל‬
‫לכל יחיד ויחיד להכריע אם הוא עושה כך וכך‪ ,‬והוא אחראי‬ ‫המוסלמים במשך ‪ 1,300‬שנה‪.‬‬
‫למעשיו‪ .‬הפרדסטינציה‪ ,‬אפילו הדתית ביותר של קלווין‪ ,‬אינה‬
‫מצדיקה שום אדם לחטוא ולפשוע באיזה אופן שהוא‪ .‬אם הוא‬ ‫אב בית הדין סליחה‪ ,‬אדוני הפרופסור‪ ,‬אני חושב שהשאלה היתה‬
‫פושע הוא עומד בפני דין בני אדם ולא רק דין אלוהים‪.‬‬ ‫מה היו מניעי האנטישמיות‪.‬‬
‫ש‪ .‬שאלה זו אחרונה‪ ,‬שנגעת בה אדוני הפרופסור‪ ,‬השאלה אם‬ ‫העד ברון התשובה היא׃ ‪ .the dislike of the unlike‬היו גם דברים‬
‫הרשות נתונה – היא שאלה דתית פילוסופית‪ .‬אני רציתי להחזיר‬ ‫מיוחדים בכל ארץ‪ ,‬היתה קנאה כלכלית‪ ,‬אנשים שלא אהבו את‬
‫אותנו לתחום שאלת האסכולה המשפטיתֿהיסטורית‪ .‬באשר‬ ‫המתחרים בהם שבין בני ישראל אם באומנויות ואם במסחר וכו׳‪.‬‬
‫לאסכולה המשפטיתֿהיסטורית – האם אי אפשר לומר כי הדבר‬ ‫היו עוד סיבות מיוחדות אחרות מכל המינים‪ .‬אבל ההבדל היסודי –‬
‫שהמנהיגים יעשו אותו לא תמיד יוביל למטרה שאליה כיוונו‪ .‬להפך‪,‬‬ ‫וזאת אני מדגיש – הוא ששנאת ישראל אינה מביאה בעל כורחה‬
‫לא פעם ולא פעמיים יוביל למטרה הפוכה‪ .‬הנה רצו להרוס‬ ‫לידי שפיכות דמים ופרעות‪ ,‬בעוד שכאן קרה הדבר הטראגי הזה‪.‬‬
‫ולהשמיד את עם ישראל והופרה עצתם של הזוממים‪ .‬קמה מדינה‬
‫פורחת תחת מזימתם זו‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס האם אינך סבור כי מניעים בלתי רציונליים הם ביסוד‬
‫גורלו של עם זה‪ ,‬שמעבר להשגתו של בן אדם?‬
‫ת‪ .‬התוצאה של כל מעשי האדם אינה תמיד על פי כוונתם‪ .‬זה‬
‫ידוע‪ .‬בכל יום ויום רואים דבר כזה‪ .‬אבל בנוגע לאסכולה‬ ‫העד ברון במובן ידוע אנחנו נכנסים בזה לשדה התאולוגיה –‬
‫ההיסטורית במשפט‪ ,‬אני הייתי תמיד בין תלמידיו של סביני‬ ‫תאולוגיה פילוסופית או תאולוגיה דתית‪ .‬אם מתחילים בשאלה זו‬
‫)‪ (Savigny‬ואיינהורן )‪ (Einhorn‬וכל אלה‪ ,‬והאמנתי בהרבה שיש‬ ‫כמעט שמתחילים בשאלות שמעל לשכל האדם‪ .‬אני היסטוריון ועל‬
‫להם צדק בזה‪ ,‬שאף המשפט ההיסטורי הוא רק תוצאה מכוחות של‬ ‫פי אומנותי אני מחויב למצוא סיבות רציונליות‪ ,‬שכליות‪ ,‬לכל‬
‫מורשת אבות‪ ,‬אולי של מאות בשנים‪ .‬אני הולך עוד יותר; בעצמי‬ ‫התפתחות היסטורית‪ .‬בכל זאת כמדומני שאין להכחיש שהבדל בדת‬
‫השתדלתי פעם להראות עד כמה כוחות החברה משפיעים על‬ ‫בלבד מספיק לבאר בהרבה את ההתנגדות לעם ישראל‪ .‬גם צדיקי‬
‫התפתחות הדת ולהפך‪ .‬ספרי שהיתה לי הזכות להזכירו הבוקר‪,‬‬ ‫ישראל האמינו שהגלות עצמה היתה ביסודה דבר שמעל לשכל‪,‬‬
‫הנקרא׃ ‪ ,A Social and Religious History of the Jews‬קם מתוך‬ ‫שבאה בתור עונש מאת האלוהים על חטאי היהודים הקדמונים‬
‫הרצאותי שנשאו את השם המיוחד׃ ‪“Social and Religious‬‬ ‫בארצם‪ ,‬ושהגלות הזאת ממרקת את עוונותיו של אדם‪ .‬כל זה באופן‬
‫”‪) Interrelations‬״יחסים הדדיים בין הדת והחברה״(‪ .‬אני מאמין‬ ‫תאולוגי יכול להיות נכון‪ ,‬אבל כל זה אינו מצדיק שום איש או‬
‫‪161‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪13‬‬

‫בולטות של שימוש בשקר גמור‪ ,‬שקר שאין לו יסוד בכלל‪ ,‬כדי‬ ‫שהחברה משפיעה על הדת והדת על החברה‪ ,‬וכן על המשפט‪ .‬יש‬
‫להביא לידי ניצחון של האנטישמיות‪ .‬במקרה זה היה אחד‬ ‫בלי ספק דברים יסודיים מחוץ לרצונו של האדם‪ .‬אבל כל מה‬
‫מתלמידינו ב״קולומביה״ – קרטיס )‪ – (Curtiss‬שכתב ספר‬ ‫שנאמר על כך‪ ,‬כל מה שנודה שההיסטוריה מתנהלת לפעמים באופן‬
‫כמדומני היותר משובח על תולדות התהוותה של אותה לגנדה‪,‬‬ ‫אוטונומי‪ ,‬כלומר אינה מתגלית רק על פי רצונם של אנשים אלה‬
‫אותה אגדה‪ .‬בייחוד באותו הספר הנקרא ״הפרוטוקולים״ השתמשו‬ ‫ואלה – כל איש ואיש בפני עצמו‪ ,‬וכל חבורה אנושית לפי דעתי‬
‫בו בגרמניה ביתר עוז‪ ,‬הוציאו אותו לאור בכמה מהדורות‪ ,‬אלפרד‬ ‫אחראית בעד מעשיה ואינה יכולה לומר שהיא רק מוציאה לפועל‬
‫רוזנברג עצמו אפילו כתב מעין פירוש על יסוד ספר זה‪.‬‬ ‫מה שההיסטוריה דורשת מהם‪ .‬מפני שכל אחד יכול לדרוש את‬
‫ההיסטוריה באופן מיוחד לעצמו‪ ,‬והעולם יהיה הפקר‪.‬‬
‫ש‪ .‬כיוון שהנאצים השתמשו בזה‪ ,‬הפיצו את הפרוטוקולים כביכול‬
‫כאילו הם קיימים באמת‪ ,‬רציתי רק לשמוע מפי אדוני האם כל‬ ‫ש‪ .‬שאלה אחרונה לי עוד לעד זה‪ ,‬כבוד בית המשפט‪ .‬ידוע בוודאי‬
‫ההיסטוריונים הרציניים‪ ,‬לא רק היהודים שהם אולי יֵָראו כנוגעים‬ ‫לעד שהיטלר היה מרבה להסתמך על מה שנתכנה בשם ״ההשגחה‬
‫בדבר‪ ,‬אלא גם היסטוריונים אחרים מסכימים שזה היה זיוף ושלא‬ ‫ההיסטורית״‪ ,‬ובכל זאת העלה חרס בידיו‪ .‬אם מנהיג עמים אינו יכול‬
‫היה דבר כזה‪.‬‬ ‫להשפיע את ההשפעה הרצויה לו‪ ,‬על אחת כמה וכמה יחיד אחד מני‬
‫רבים‪ ,‬אחד מן ההמון‪ ,‬כאשר הוא מתבקש להשפיע‪ ,‬האם אין‬
‫ת‪ .‬כמדומני שעכשיו אין היסטוריון רציני שיכחיש את זיופו של‬ ‫פעולתו ערכה אפס?‬
‫הספר‪ .‬אותו קרטיס עצמו אינו יהודי והוא כתב את החיבור הזה‬
‫תחת הנהלת ההיסטוריונים הגדולים ביותר באמריקה בדור ההוא‪.‬‬ ‫ת‪ .‬בהתייחס לשאלה זו‪ ,‬זוהי לא שאלה היסטורית אלא שאלה‬
‫זה היה לפני כעשרים שנה‪ .‬קרלטון הייס )‪ ,(Carlton Hayes‬למשל‪,‬‬ ‫משפטית יותר‪ .‬עד כמה שאיש יחיד שאינו מנהיג גם כן אחראי‬
‫הבנס )‪ (Havens‬ואחרים‪ ,‬בוועידה זו של היסטוריונים גמרו אומר‬ ‫במובן ההיסטורי – אין ספק שלפעמים אנשים קטנטנים משפיעים‬
‫שזהו פירוש אחרון‪ ,‬ראיה אחרונה ומכרעת‪ ,‬שאין אפילו יסוד או‬ ‫על מהלך ההיסטוריה הרבה יותר מאשר חשיבותם למדינה‪ .‬יש‬
‫גרעין קטן של אמת בכל הזיופים הללו‪.‬‬ ‫מקרים כמו שאמרתי‪ ,‬שמישהו אומר למשל‪ ,‬שאיננו יודעים מה היו‬
‫תולדות אירופה לוּ ביום ווטרלו )‪ (Waterloo‬לנפוליאון‬
‫אב בית הדין קורטוב של אמת‪.‬‬ ‫)‪ (Napoleon‬לא היה כאב ראש‪ .‬יש דברים מקריים כאלה‪ .‬הם‬
‫השופט הלוי לאדוני ידוע‪ ,‬שהיטלר בֿ ‪ Mein Kampf‬מזכיר את זה‬ ‫מקריים בשביל אישים בודדים‪ ,‬אחדים‪ .‬אבל איני רואה כאן שום‬
‫בתור תורה חשובה‪ ,‬הוא אומר שעצם ההכחשה היהודית מאשרת‬ ‫המשך בין ההשקפה ההיסטורית היסודית והאחריות האישית של‬
‫את האמת שבדבר‪.‬‬ ‫המנהיג או של הקטן בקטנים‪ ,‬אחריות אישית בפני מוסר יסודי‪ ,‬בפני‬
‫טוב ורע‪ ,‬זה איננו נוגע אפילו בדברים היסטוריים‪ ,‬אלא בדברים‬
‫העד ברון כך אפשר לומר על הרבה דברים‪.‬‬ ‫דתיים‪ ,‬דברים מוסריים בחיי אנוש עלי אדמות‪ ,‬בחברה‪ ,‬בדת‪.‬‬
‫ש‪ .‬רבים בדור הנאצי התחילו להאמין בזאת‪ .‬על ידי זה היתה לזה‬ ‫אב בית הדין מדוע אדוני קרא לזה בעיה משפטית – זה לא ברור‬
‫השפעה מעשית‪.‬‬ ‫לי‪.‬‬
‫ת‪ .‬היתה לזה השפעה מעשית בכל העולם‪ .‬בארצות הברית היה‬ ‫העד ברון חשבתי שיש כאן שאלה אם יש הבדל בין מנהיג לבין‬
‫איש לא קטן‪ ,‬הנרי פורד )‪ (Ford‬בעצמו‪ ,‬שפרסם את הספר הזה‬ ‫יחיד מהקטנים‪ ,‬אם הוא אחראי בעד שינוי ההיסטוריה או לא‪.‬‬
‫והפיץ אותו בֿ‪ The Dearborn Independent‬שבדטרויט‪ .‬אבל‬ ‫אב בית הדין זה נניח אולי למשפטנים‪.‬‬
‫כשעמדו על זאת‪ ,‬אחרי כן‪ ,‬הודה ולא בוש בבית המשפט שנוכח‬
‫העד ברון נכון‪.‬‬
‫לדעת שטעה ושזה היה זיוף קיים ושאין לעמוד על זה בכלל‪ .‬גם‬
‫בגרמניה היו קולות רבים שהוכיחו שזהו זיוף‪ ,‬אבל מי שלא חפץ‬ ‫ד״ר סרבציוס אין לי יותר שאלות‪.‬‬
‫לשמוע לא שמע‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי אין לי שאלות‪.‬‬
‫השופט רוה יש לי שאלה דמוגרפית‪ ,‬פרופסור ברון‪ .‬אדוני אמר‬ ‫השופט הלוי אולי פרופסור ברון יוכל לומר לנו משהו על מה‬
‫שהיום מעריכים את אוכלוסיית העם היהודי בשנים עשר מיליון‪.‬‬ ‫שנקרא ״הפרוטוקולים של זקני ציון״‪ ,‬בהקשר ההרצאה שלו‪.‬‬
‫האם אפשר לומר לנו בערך איך זה מתחלק בחלקי העולם השונים‪,‬‬
‫אירופה‪ ,‬אמריקה ואסיה?‬ ‫העד ברון ״הפרוטוקולים של זקני ציון״‪ ,‬בעיקרו של דבר חוברו‬
‫עוד בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה‪ .‬הם חוברו מכמה‬
‫העד ברון שתי המעצמות הגדולות ביותר בעניין זה הן ארצות‬ ‫מקורות‪ ,‬כמו גדשה )‪ (Goedsche‬ואחרים‪ ,‬והאב נילוס )‪(Nilus‬‬
‫הברית‪ ,‬שאנחנו חושבים שיש בה כחמישה וחצי מיליון יהודים‪,‬‬ ‫ברוסיה‪ .‬הם היו חלק של תנועה אנטישמית ברוסיה בעיקרו של דבר‪,‬‬
‫וברית המועצות שיש בה כשניים וחצי מיליון יהודים‪ .‬אומנם‬ ‫ואולי כדאי להזכיר בהמשך זה‪ ,‬שהצאר הרוסי מכספו הוא‪ ,‬מכספו‬
‫ה ִמפקד של ‪ 1959‬הראה רק שניים ורבע מיליון או קצת יותר‪,‬‬ ‫הפרטי‪ ,‬הוציא כספים כדי לשלם בעד תעמולה אנטישמית בראשית‬
‫שהודיעו על עצמם כחברי הלאום היהודי‪ .‬שם אין שואלים לדת‬ ‫המאה הזו‪ .‬לנו נודע זאת מתוך הארכיונים של שנת ‪ .1917‬המגמה‬
‫אלא ללאום‪ .‬אנחנו כמעט בטוחים שהיו מאה אלף או יותר יהודים‬ ‫היתה להראות שהיהודים משתדלים לכבוש את העולם כולו ויש‬
‫שלא הודיעו ברבים שהם בני הלאום היהודי‪ ,‬אם כי היו יהודים‬ ‫להם ארגון מסתורי בסתר ובסוד‪ ,‬שמתכנס מפעם לפעם ומתכונן‬
‫באיזה מובן‪ ,‬בדת או במובן אחר‪ .‬יחד עם ישראל על שני מיליון‬ ‫לכבוש את העולם הזה‪ .‬אבל רק אחרי מלחמת העולם הראשונה‬
‫יהודיה‪ ,‬יש לנו כבר כעשרה מיליון‪ .‬יתר שני המיליון מחולקים‪.‬‬ ‫החלו לתרגם את הספר הזה לכל השפות‪ ,‬להפיץ אותו בין כל העמים‬
‫הציבורים הגדולים ביותר הם באנגליה‪ ,‬בקנדה‪ ,‬בארגנטינה‪ ,‬קצת‬ ‫בתור כלי להריסת עם ישראל‪ .‬זו היתה אחת הדוגמאות היותר‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪162‬‬

‫היועץ המשפטי הוצגו לנאשם בעת החקירה‪.‬‬ ‫בדרום אפריקה‪ .‬יש עוד יהודים רבים בצפון אפריקה‪ .‬כמובן‬
‫אב בית הדין לא ניתן להם פעמיים סימון‪.‬‬ ‫שנשארו יהודים גם באירופה המערבית‪.‬‬
‫היועץ המשפטי כפי שבית המשפט ירצה‪ .‬אבל אני אפנה את‬ ‫ש‪ .‬מה שמעניין בייחוד הוא׃ בכל ארצות מערב אירופה‪ ,‬באירופה‬
‫תשומת הלב לכך‪ .‬אני מציג מסמך מס׳ ‪.292‬‬ ‫פרט לרוסיה‪ ,‬מהי שם פחות או יותר האוכלוסייה היהודית?‬
‫אב בית הדין זה מספר שלנו או של לשכה ‪?06‬‬ ‫ת‪ .‬בצרפת יש המספר הגדול ביותר‪ .‬חוץ מרצפת יש מספרים‬
‫קטנים‪ .‬אפילו בפולין אין עכשיו יותר מֿ‪ 40,000‬יהודים‪ .‬ברומניה‬
‫היועץ המשפטי זה המספר של בית המשפט‪ .‬מסמך ‪ 26‬שלנו‪.‬‬ ‫ובהונגריה יש קצת יותר‪ ,‬מפני שניצלו יותר יהודים‪ ,‬על ידי זה‬
‫אב בית הדין לשם מה מזכיר אדוני את המסמכים האלה מחדש?‬ ‫שמדינות אלה היו בעלות ברית של הנאצים‪ .‬אבל גם שם אם‬
‫מדברים על חצי מיליון זוהי כבר הגזמה‪ .‬יחד באירופה‪ ,‬חוץ‬
‫היועץ המשפטי ברשות בית המשפט‪ ,‬ברצוני להגיש בשלב זה מה‬ ‫מאנגליה וברית המועצות‪ ,‬מגיע אולי מספר היהודים למיליון‪.‬‬
‫שנקרא אצלנו ״תיק אישי״‪ ,‬כמה מסמכים הנוגעים לנאשם‬
‫במחלקתו בס״ס‪ ,‬עלייתו בדרגה‪ ,‬העיטורים שקיבל‪ ,‬תולדות חייו‬ ‫ש‪ .‬אדוני אמר שהוא מעריך‪ ,‬כי לולא השואה היתה האוכלוסייה‬
‫שחתם‪ ,‬לפני שאנחנו ניגשים לשלב הבא של הראיות‪.‬‬ ‫היהודית בעולם מגיעה לֿ‪ 20,000,000‐‐19,000,000‬בערך‪ .‬עכשיו‬
‫באה השאלה‪ ,‬שאולי קשה מאוד‪ ,‬איני יודע עד כמה אפשר להשיב‬
‫אב בית הדין אבל ביחס למסמכים שכבר הוצגו‪ ,‬אני חושב שתוכלו‬ ‫עליה‪ .‬השאלה היא׃ בהנחה שלא היתה שואה והאוכלוסייה‬
‫לשים איזה מראה מקום בתוך התיק הזה‪ .‬אין זה נהוג להגיש אותו‬ ‫היהודית בעולם היתה מגיעה לֿ‪ ,20,000,000‬איך היתה החלוקה‬
‫מסמך פעמיים אפילו כשהוא מופיע בהקשר שונה‪.‬‬ ‫המקבילה לארצות?‬
‫היועץ המשפטי כבוד בית המשפט‪ ,‬כאשר צירפנו מסמך להודעה‪,‬‬ ‫ת‪ .‬אם נקבל שבאירופה היו בשנת ‪ 1939‬כמעט עשרה מיליון‬
‫אין זה מוכיח עדיין את א ִמתותו‪ .‬אנחנו רוצים כעת להראות‬ ‫יהודים‪ ,‬ואם היו מתרבים באופן ממוצע כמו שהיו מתרבים לפני כן‪,‬‬
‫שהמסמך אמתי ומוכיח את תוכנו הנכון‪ ,‬מפני שתגובת הנאשם‬ ‫היה מספרם מגיע כמעט לֿ‪ 12‬מיליון‪.‬‬
‫לעתים למסמכים שהוגשו לו היא גם׃ אינני מכיר את המסמך הזה‪.‬‬
‫זה תלוי גם בתגובתו למסמך‪ ,‬אם המסמך כשר להתקבל או לאו‪.‬‬ ‫ש‪ .‬כלומר כל ארצות אירופה ביחד? זה כולל הפעם את רוסיה?‬
‫הואיל ואיני רוצה לסמוך רק על העובדה שכל מסמך הוצג לו‪ ,‬אני‬ ‫ת‪ .‬זה כולל הפעם את רוסיה וגם את אנגליה‪.‬‬
‫רוצה להגיש כעת את המסמכים‪.‬‬
‫אומנם היתה הגירה‪ .‬היתה הגירה לפני מלחמת העולם‬
‫אב בית הדין עכשיו אני מבין יותר‪.‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬והיא נמשכה במידה פחותה מזאת בין המלחמות‪ .‬ואם‬
‫השופט הלוי בקשר לזה רציתי גם להעיר׃ יש שם ‪ 317‬מוצגים‪.‬‬ ‫הגבולות היו פתוחים‪ ,‬אם בארצות הברית ואם בדרום אמריקה‬
‫בית המשפט לא הספיק עדיין בכלל להכיר כל אחד ואחד מהם‪.‬‬ ‫ובייחוד בישראל‪ ,‬היה ודאי חלק גדול מן התוספת הזאת של שני‬
‫איננו יודעים אותם‪ .‬בשבילנו זה מכלול גדול‪ .‬אנחנו רק יודעים‬ ‫מיליונים מהגר לאותן הארצות‪ .‬אולי המספר באירופה לא היה אז‬
‫שאלה הם מסמכים שהוצגו לנאשם בעת חקירתו‪ .‬זה אינו אומר‬ ‫גדול כל כך‪ ,‬כי חלק היו הולכים למקומות אחרים‪ ,‬אבל אז המספר‬
‫שתוכנם נכון‪.‬‬ ‫בארצות אחרות היה גדול יותר‪ .‬במקום לקבל למשל רבע מיליון‬
‫מהגרים‪ ,‬היתה ארצות הברית יכולה לקבל מיליון‪ .‬ארץ ישראל‪,‬‬
‫היועץ המשפטי בדיוק כך‪.‬‬
‫שקיבלה רק חלק ידוע מאירופה וגם חלק גדול מהארצות‬
‫השופט הלוי אבל זה לא רק ביחס לתיק האישי‪ .‬ייתכן שיש שם‬ ‫המוסלמיות‪ ,‬היתה בלי שום ספק יכולה לקבל חלק גדול יותר‬
‫חומר רב שאינו מוצג או מוסמך במלוא מובן המילה‪.‬‬ ‫מיהדות אירופה‪ .‬אולי במקום שני מיליוני יהודים היו כבר כעת שני‬
‫היועץ המשפטי כל אחד מן המסמכים האלה‪ ,‬בבוא תורו‪ ,‬יוגש‬ ‫מיליון וחצי או קצת יותר‪ .‬אבל קשה לשער כיום איזו חלוקה היתה‪,‬‬
‫מחדש ויאומת מחדש ונבקש לקבל אותו כראיה‪.‬‬ ‫כשהדבר תלוי בהרבה גורמים‪ .‬הגורם העיקרי הוא תמיד הכלכלי‪.‬‬
‫היו גם גורמים פוליטיים‪ ,‬תרבותיים וכו׳‪ .‬בדרך כלל הייתי אומר‬
‫אב בית הדין אם כן מה מונח עכשיו לפני אדוני?‬ ‫שאם אפשר לנחש בכלל אזי מעשרים מיליון יהודים‪ ,‬היו כנראה‬
‫היועץ המשפטי מסמך מס׳ ‪ 26‬הקשור להודעת הנאשם ‪ 292‬וכולל‬ ‫באירופה יושבים אחדֿעשרה מיליון יהודים‪ .‬כיום היו יושבים עדיין‬
‫כמה עמודים ותוכנם הוא כלהלן׃ האחד הוא מֿ‪ 22‬בדצמבר ‪,1933‬‬ ‫הרוב‪ ,‬אם גם רוב קטן‪ ,‬באירופה‪ ,‬אולי לא כעבור שלוש שנים‪,‬‬
‫מינויו של אדולף אייכמן לס״סֿשארפירר )‪ (Scharführer‬החל מֿ‪24‬‬ ‫והמיעוט יחד היה יושב בכל ארצות העולם האחרות‪.‬‬
‫בדצמבר ‪ ,1933‬מסמך מֿ‪ 23‬באוקטובר ‪ ,1937‬מינויו לס״סֿ‬ ‫השופט רוה תודה רבה‪.‬‬
‫האופטשארפירר )‪ ,(HauptscharFührer‬מינויו מאוגוסט ‪ 1938‬אני‬
‫חושב מֿ‪ 26‬באוגוסט – לאונטרשטומפירר )‪,(UntersturmFührer‬‬ ‫אב בית הדין תודה רבה‪ ,‬פרופסור ברון‪.‬‬
‫מֿ‪ 2‬בפברואר ‪ 1939‬לאוברשטורמפירר )‪ ,(ObersturmFührer‬מֿ‪1‬‬ ‫מי העד הבא?‬
‫באוגוסט ‪ 1940‬להאופטשטורמפירר )‪ .(HaupsturmFührer‬המסמך‬
‫הבא הוא המלצה להעלאה‪ ,‬ומֿ‪ 9‬בנובמבר ‪1941‬‬ ‫היועץ המשפטי ברצוני להגיש עכשיו כמה מסמכים אישיים‬
‫לאוברשטורמבנפירר )‪ .(Obersturmbannführer‬יש פה גם המינוי‬ ‫הנוגעים לנאשם‪ .‬כמה מהם כבר הוגשו לבית המשפט ביחד עם‬
‫בוואפןֿס״סֿאונטרשטורמפירר )‪(Waffen-SS-UntersturmFührer‬‬ ‫ההודעה‪ ,‬ואני רק אזכיר אותם כעת ואבקש את בית המשפט לתת‬
‫ברזרבה בוואפןֿס״ס מֿ‪ 13‬בינואר ‪ .1944‬ההודעות על כך למשרדים‬ ‫להם כעת מספר מחדש כמוצג‪.‬‬
‫האישיים בס״ס כלולות במסמך ‪ ,26‬שאני רוצה להגיש אותו בזאת‪.‬‬ ‫אב בית הדין אלה הם מסמכים שהוצגו לנאשם?‬
‫‪163‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪13‬‬

‫הלשכה המרכזית של הרייך להגירה יהודית‪ ,‬והוא מנהל את כל‬ ‫אב בית הדין אולי אדוני ימשיך‪ .‬אם הוא מוצא לנוח לתאר אותם‬
‫ענייני הגירתם של היהודים״‪ .‬בין המסמכים מסמך מפראג‪ ,‬מֿ‬ ‫בפרטיהם‪ ,‬יעשה זאת ואחרי כן נסמן את התיק כולו בתור מוצג‬
‫‪ ,31.3.1942‬בו מודיע אייכמן על הולדת בנו השלישי‪ ,‬דיטר‪ ,‬וכן‬ ‫אחד‪.‬‬
‫הודעה שחתומה על ידי מי שאינו ידוע לנו‪ ,‬אבל היא חלק מן‬ ‫ד״ר סרבציוס המותר לי להציע כי היועץ המשפטי יציין מדי פעם‪,‬‬
‫המסמך‪ ,‬לכן אני מזכיר אותו‪ ,‬הנאשם הכחיש את נכונותו‪ ,‬שלפיו‬ ‫האם המסמכים כבר היו מוצגים‪ ,‬כי הם סומנו אז על ידי הנאשם?‬
‫אשתו של הנאשם עזבה את הכנסייה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי אעיר‪ ,‬שהמסמכים שזה עתה הזכרתי הוזכרו‬
‫אב בית הדין מספרֿמשנה ‪ ,3‬אם כן‪.‬‬
‫בהודעה בעמ׳ ‪ .3394‐‐3390‬המסמך הבא מסומן בבית המשפט ‪,301‬‬
‫היועץ המשפטי המסמך הבא שלנו מספרו בבית המשפט ‪,296‬‬ ‫אצלנו ‪ ,1182‬תאריכו ‪ ,6.2.1936‬למחלקה ‪ ,112 II‬זו שעליה דיבר‬
‫אצלנו ‪ .1167‬הוא נוגע לתקן האגף ‪ 112 II‬לשנת התקציב ‪ .1938‬פה‬ ‫הבוקר פקד לס‪ ,‬מינויו של שארפירר )‪ (ScharFührer‬אייכמן‬
‫אנחנו רואים שהמחלקה ‪ 112 II‬הכוללת ציונים נתונה עכשיו בידי‬ ‫למחלקה האורתודוקסית‪ .‬היא נזכרת מעמ׳ ‪ 3450‬עד ‪ 3451‬של‬
‫ס״ס אונטרשטורמפירר אייכמן‪ .‬המסמך הוגש לנאשם‪ ,‬ותגובתו‬ ‫ההודעה‪.‬‬
‫נמצאת בעמ׳ ‪ 3412‬עד ‪ 3420‬של ההודעה‪.‬‬
‫עכשיו מסמך אשר לא צורף להודעה‪ ,‬מס׳ שלנו ‪Personal- ,28‬‬
‫אב בית הדין זה יהיה מספר משנה ‪.4‬‬ ‫‪ Bericht‬על אדולף אייכמן‪.‬‬
‫היועץ המשפטי המסמך הבא הוא מס׳ ‪ 22‬שלנו‪ ,‬והוא תולדות‬ ‫אב בית הדין מר האוזנר‪ ,‬כדי שוב לפשט את הדבר הזה‪ ,‬אולי ניתן‬
‫השירות של הנאשם )‪.(Dienstlaufbahn‬‬ ‫כבר עכשיו לכל התיק הזה את מספרו‪ ,‬זה יהיה ת‪ ,55/‬וכל חבילה‬
‫השופט רוה מר האוזנר‪ ,‬אדוני עומד להגיש את זה בשלושה‬ ‫לחוד‪ ,‬החבילה הראשונה תהיה ת‪ ,(1)55/‬השנייה ת‪ (2)55/‬וכן‬
‫עותקים‪ .‬אולי כדאי היה למסור לנו כבר שניים‪ ,‬כי אנחנו יכולים‬ ‫הלאה‪.‬‬
‫בינתיים כבר לעקוב אחרי זה ולסמן את זה‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי האם בית המשפט רוצה שאנחנו נסמן את זה כעת‬
‫היועץ המשפטי חברי כבר מסדר את זה‪.‬‬ ‫או שמר בודנהיימר יסמן?‬
‫‪...‬החל מֿ‪ ,1932‬כניסתו לס״ס‪ ,‬ועד ‪.1944‬‬ ‫אב בית הדין אתם יכולים לעזור לנו בזה‪.‬‬
‫אב בית הדין מספרֿמשנה ‪ ,5‬ת‪.(5)55/‬‬ ‫המזכיר ‪ 28‬הוגש כבר‪.‬‬
‫היועץ המשפטי המסמך הבא אשר היה כלול בתיק האישי של‬ ‫אב בית הדין זה לא חשוב‪ ,‬אנחנו נסמן אותו ת‪ ,(1)55/‬ת‪.(2)55/‬‬
‫הנאשם ושקיבלנו אותו משם‪ ,‬מן הֿ‪Documentation Centre,‬‬ ‫ואולי אדוני יואיל להוסיף בסוגריים על אותו מסמך שהוּראה לנאשם‬
‫‪ ,Berlin‬נוגע לאחד מפיקודיו‪ ,‬ד״ר רייאקוביץ )‪.(Rajakowitsch‬‬ ‫את המספר שנתנו לו‪ ,‬אם הוא ידוע לך‪ .‬אדוני הגיע בינתיים עד ת‪/‬‬
‫הוא הוגש לנאשם בעמ׳ ‪ 2592‬עד ‪ ,2595‬והוא חתום על ידי הנאשם‪.‬‬ ‫‪.(2)55‬‬
‫בין השאר מזכיר הנאשם את שירותו של פיקודו זה במשך ארבעה‬ ‫היועץ המשפטי ‪ 28‬שלנו‪ ,‬שמר בודנהיימר הודיע לנו שהוא הוצג‬
‫שבועות בגליציה‪.‬‬ ‫לנאשם‪ ,‬זה הֿ‪ Personal Bericht‬על אדולף אייכמן׃ ״מבחינת הגזע‬
‫המסמך הבא כתוב בכתב ידו של הנאשם‪ ,‬הוגש לו‬ ‫אייכמן הוא דינריֿנורדי‪ .‬בתור חבר מפלגה הוא חבר מפלגה‬
‫בעמ׳ ‪ 324‐‐321‬של ההודעה‪ ,‬והוא קורות חיים‪ .‬ברשות בית‬ ‫משוכנע של התנועה הנציונלסוציליסטית )נסדא״פ(‬
‫המשפט אקרא את המסמך‪ ,‬הוא קצר‪ .‬מספרו בהודעת בית המשפט‬ ‫)‪.(NSDAP Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei‬‬
‫‪ ,2‬אצלנו ‪.18‬‬ ‫מבחינה אישית אין בו כל דופי‪ .‬מבחינת השירות הוא איש טוב‪.‬‬
‫השופט הלוי מאיזה תאריך?‬ ‫מבחינת הישגיו גם כן‪ .‬אין לומר עליו אלא טובות‪ .‬תמונה כללית –‬
‫טוב מאוד‪ .‬איש פעיל מאוד‪ ,‬בעיקר מומחה לענייני ִמנהלה‪ ,‬לענייני‬
‫היועץ המשפטי מֿ‪ 19‬ביולי ‪.1937‬‬ ‫ארגון וטכניקה ומומחה בשטחו שלו‪...‬״‪.‬‬
‫נולדתי ביום ‪ 19.3.1906‬בסולינגן )‪) (Solingen‬חבל הריין(‪.‬‬ ‫אב בית הדין מה זה טכניקה?‬
‫בלינץ )‪ ,(Linz‬על נהר הדנובה‪ ,‬מקום שם שימש אבי בתפקיד‬
‫של מנהל חברת הטראם והחשמל‪ ,‬ביקרתי בבית הספר העממי‪,‬‬ ‫השופט רוה טכניקה של ההנהלה?‬
‫בֿ‪ 4‬כיתות של בית הספר הריאלי העיליֿהממלכתי‪ ,‬ובשני‬ ‫אב בית הדין מומחה ל ִמנהל‪.‬‬
‫שנתונים של ״מוסד ההוראה הממלכתי הגבוה לחשמלאות‪,‬‬
‫לבניית מכונות ולבניין״‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי ״מומחה ל ִמנהל ולארגון‪ ,‬ובמיוחד מומחה בשטח‬
‫שלו״‪ .‬על זה חתם מי שהיה אז הממונה עליו ואחר כך כפוף לו‪,‬‬
‫בשנים ‪ 1925‬עד ‪ 1927‬פעלתי כפקיד מכירה של ״חברת‬ ‫דיטר ויסליצני )‪.(Dieter Wisliceny‬‬
‫המניות האוסטריתֿעילית לבנייה חשמלית״‪ .‬משרה זו עזבתי‬ ‫אב בית הדין זה יהיה אם כן ת‪.(3)55/‬‬
‫לפי בקשתי שלי‪ ,‬הואיל ועל ידי חברת המניות ‪Vacuum Oil‬‬
‫‪ Company of Vienna‬נמסרה לי הסוכנות לאוסטריה עילית‪.‬‬ ‫אני מבקש את מר בודנהיימר אחר כך לספור את מספר העמודים‬
‫עד יוני ‪ 1933‬עבדתי בשביל חברה זאת באוסטריה עילית‪,‬‬ ‫בכל מסמךֿמשנה פה ולציין את זה על המסמך עצמו‪.‬‬
‫בזלצבורג ובטירול הצפונית‪ .‬באותו זמן פוטרתי‪ ,‬בשל‬ ‫היועץ המשפטי בֿ‪ Personal-Bericht‬מֿ‪ 30.1.1939‬אנחנו קוראים‬
‫השתייכות לנסדא״פ‪ .‬הקונסול הגרמני בלינץ על הדנובה‪,‬‬ ‫אותן המילים בתופסת המילים׃ ״בינתיים היה אייכמן לעומד בראש‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪164‬‬

‫מס׳ ‪ .5‬זוהי בקשה לאפשר לנאשם ללמוד על חשבון הס״ד את‬ ‫דירק פון לנגן )‪ ,(Dirk von Lengen‬אישר לי עובדה זאת‬
‫השפה העברית‪ .‬הוא נזכר בהודעה בעמ׳ ‪ .2467‐‐2464‬הוא מזכיר‬ ‫בכתב‪ ,‬אשר העתקו מצורף לתיקי האישי במשרד הראשי של‬
‫שאייכמן ביקש לפני שנה להתיר לו ללמוד אצל רב‪ ,‬לאחר שלמד‬ ‫הס״ד )‪ .(SD‬לאחר היותי נמנה במשך חמש שנים על ״איגוד‬
‫בעצמו במשך שנה את יסודות השפה‪ ,‬כי לא יכול היה למצוא מורה‬ ‫לוחמי החזית האוסטרוֿגרמני״ )באותו זמן ארגון לוחם אנטיֿ‬
‫ארי‪ ,‬וכעת הוא מבקש את האמצעים הדרושים להמשך הלימודים‪3 ,‬‬ ‫מרקסיסטי( נכנסתי ביום ‪ 1.4.1932‬לנסדא״פֿאוסטריה וקיבלתי‬
‫רייכסמרק לשעה‪.‬‬ ‫את מס׳ החבר ‪ .889895‬באותו מועד הצטרפתי לס״ס‪ ,‬עם מס׳‬
‫השופט הלוי מאיזו שנה?‬ ‫התעודה ‪ .45326‬אגב ביקורו של הרייכספיררֿס״ס בשוצשטפל‬
‫)‪ (Schutzstaffel‬האוסטריתֿעילית‪ ,‬בשנת ‪ ,1932‬הושבעתי‬
‫היועץ המשפטי זה מֿ‪ 18‬ביוני ‪.1937‬‬ ‫לארגון זה‪.‬‬
‫אב בית הדין מספרֿמשנה ‪.11‬‬ ‫ביום ‪ 1.8.1933‬הלכתי‪ ,‬על פי פקודת הגאולייטר‬
‫היועץ המשפטי המסמך הבא קשור להודעה‪ ,‬מספרו ‪ 36‬ואצלנו‬ ‫)‪ (Gauleiter‬של נסדא״פֿאוסטריה עילית‪ ,‬גאולייטר בולק‬
‫‪ .27‬הוא כולל המלצות להעלאה בדרגה‪ ,‬והמלצה אחת חשובה‬ ‫)‪ ,(Bulak‬לשם אימון צבאי‪ ,‬למחנה לכפלד )‪ .(Lechfeld‬ביום‬
‫מאוקטובר ‪ 1941‬אני חייב לקרוא באוזני בית המשפט‪.‬‬ ‫‪ 29‬בספטמבר ‪ 1933‬שוגרתי לפסאו )‪ (Passau‬אל מטה הקישור‬
‫אב בית הדין בבקשה‪.‬‬ ‫של ס״ס‪ ,‬ובאתי לאחר פירוקו של זה‪... ,‬‬
‫היועץ המשפטי הממונה על הנאשם כותב אל הרייכספיררֿס״ס׃‬ ‫אב בית הדין אדוני יקרא את זה עד הסוף‪ ,‬אבל להבא אבקש‬
‫לצמצם את ההקראות עד למינימום ההכרחי‪ .‬למשל‪ ,‬המוצג הזה‬
‫הנני מבקש להעלות את ס״ס שטורמבנפירר אדולף אייכמן‬ ‫יהיה לפנינו ונוכל לקרוא אותו‪.‬‬
‫לס״סֿאונטרשטורמפירר‪ ,‬בתוקף מיום ‪ .9.11.1941‬הנני ממליץ‬
‫על העלאה זו על סמך הישגיו הטובים במיוחד של אייכמן‪,‬‬ ‫היועץ המשפטי ברצון‪ ,‬אדוני‪ ,‬אבל חשבתי שיש חשיבות בקשר‬
‫אשר זכה להצטיין במיוחד בסילוק היהודים מאוסטריה‪ ,‬כמנהל‬ ‫לדבר שמיד אזכיר‪.‬‬
‫הרשות המרכזית להגירה יהודית‪ .‬הודות לעבודתו של אייכמן‪,‬‬ ‫אב בית הדין בוודאי‪ ,‬זה יכול מאוד להיות שיש חשיבות‪ ,‬אז אדוני‬
‫אפשר היה להבטיח לרייך הגרמני נכסי הון עצומים‪ .‬כן היתה‬ ‫יציין לנו את המקום בזמן הטענות‪ ,‬אבל יסיים את קריאת המסמך‬
‫מצוינת עבודתו של אייכמן בשטח החסות‪ ,‬אותה ביצע ביוזמה‬ ‫הזה‪.‬‬
‫למופת ובקשיחות הדרושה‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי תודה‪.‬‬
‫‪...‬ביום ‪ 29‬בינואר ‪ 1934‬למחנה דכאו )‪ ,(Dachau‬אל ס״ס‬
‫נוסף על כך אייכמן הוא קצין ס״ס למופת אשר נחלץ כבר מזה שנים‬
‫האוסטרית‪ .‬ביום ‪ 1‬באוקטובר ‪ 1934‬שוגרתי לשירות במשרד‬
‫באוסטריה לפעילות למען התנועה הנאציונלסוציאליסטית ואשר‬
‫הראשי ס״ד )‪ ,(SD‬מקום שם עודני ממלא תפקידי היום‪.‬‬
‫פוטר בגלל פעילותו המדינית ממה שהיה אז משלוח ידו‪ .‬כעת מטפל‬
‫אייכמן בכל שאלות הפינוי והעתקת התושבים‪ .‬בגלל חשיבותו של‬ ‫המסמך הבא קשור להודעה מס׳ ‪ ,3‬אצלנו מס׳ ‪ .20‬זה תשובה‬
‫תחום משימות זה‪ ,‬חושב אני את העלאתו של אייכמן רצויה גם‬ ‫לשאלות במשרד האישי של הס״ס מֿ‪ 25‬בנובמבר ‪ .1937‬זה באותו‬
‫לטובת ענייני השירות‪ .‬עם זאת אני מוסיף ומצביע על כך‪ ,‬כי הומלץ‬ ‫מסמך‪ ,‬הוא גם מס׳ ‪ 4‬של ההודעה ‪ 19‬שלנו‪ ,‬אבל בטופס אחר‪ ,‬ולכן‪,‬‬
‫על העלאתו של המנהל הנוכחי של הרשות המרכזית להגירה יהודית‬ ‫הואיל ומצויים שני טפסים‪ ,‬אנחנו מגישים את שניהם‪.‬‬
‫בפראג‪ ,‬ס״סֿהאופטשטורמפירר הנס גינתר )‪(Hans Günther‬‬
‫אב בית הדין הגענו בינתיים למספרֿמשנה ‪ 6 .6‬היה קורות חייו‬
‫לס״סֿשטורמבנפירר‪ ,‬על סמך הצו מיום ‪ ,1.7.1941‬וכי אייכמן‬ ‫הכתובות‪.‬‬
‫ממלא לעומתו תפקיד גבוה יותר‪.‬‬
‫מר בך זה היה ‪ .7‬עכשיו זה ‪ 8‬וֿ‪.9‬‬
‫השופט הלוי מי כותב כל זאת?‬
‫אב בית הדין מה היה ‪?6‬‬
‫היועץ המשפטי בריגדפירר שטרקנבך )‪ ,(Streckenbach‬זה שעתיד‬
‫ליתן אחר כך הוראות לאיינזצגרופן בקשר להריגת יהודים והוא‬ ‫מר בך ‪ 6‬היה חוות הדעת על רייאקוביץ‪.‬‬
‫כותב לס״ס רייכספירר פרסונלאמט‪.‬‬ ‫אב בית הדין וֿ‪?7‬‬
‫אב בית הדין זה יהיה מס׳ משנה ‪.12‬‬ ‫מר בך ‪ 7‬זה תולדות החיים‪ .‬עכשיו זה ‪ 8‬וֿ‪ ,9‬אלה אותם השאלונים‬
‫היועץ המשפטי מס׳ ‪ 236‬בבית המשפט‪ 24 ,‬שלנו‪ ,‬הוא המסמך‬ ‫שאדוני הזכיר‪.‬‬
‫שלפיו הוענק לנאשם ״צלב הברזל״‪ ,‬דרגה ‪.2‬‬ ‫אב בית הדין בסדר‪ ,‬תודה‪.‬‬
‫במסמך המעניק את העיטור מסומן האיש בתור ס״סֿ‬ ‫היועץ המשפטי המסמך הבא הוא מס׳ ‪ 1‬בהודעה‪ 17 ,‬שלנו‪ ,‬הוגש‬
‫אוברשטורמבנפירר אדולף אייכמן שנולד בזולינגן‪ ,‬זונדראיינזצֿ‬ ‫בעמ׳ ‪ 317‐‐316‬של ההודעה‪ ,‬והוא מהווה ‪SS-‬‬
‫קומנדו אייכמן )‪ .(Sondereinsatzkommando Eichmann‬היה זה‬ ‫‪) Stammrollenauszug‬תמצית מהרישום האישיֿפרסונלי( חתום‬
‫בֿ‪ .22.9.1944‬בֿ‪ 3.12.1944‬קיבל אייכמן את ״צלב ההצטיינות‬ ‫על ידי הנאשם‪.‬‬
‫במלחמה״‪ ,‬דרגה ‪ 1‬עם חרבות‪ .‬השאר הן הודעות למשרדים‬
‫המתאימים בס״ס לגבי אות העיטור‪ .‬המסמך נזכר בהודעה‬ ‫אב בית הדין זה יהיה מספרֿמשנה ‪.10‬‬
‫בעמ׳ ‪ 3388‬עד ‪.3390‬‬ ‫היועץ המשפטי המסמך הבא מספרו בבית המשפט ‪ ,239‬אצלנו‬
‫‪165‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪13‬‬

‫או בֿ‪ .1952‬לא‪ 1952 ,‬יכול להיות‪ .‬אם כן ‪ 1951‬או ‪.1950‬‬ ‫אב בית הדין זה יהיה מספרֿמשנה ‪.13‬‬
‫לס האם זה כתב ידך ״אדולף אייכמן אוברשטורמבנפירר‬ ‫היועץ המשפטי המסמך הבא מספרו ‪ 1453‬שלנו‪ ,‬מֿ‪,21.12.1944‬‬
‫בדימוס״?‬ ‫המכיל את החלוקה של משרדו של הנאשם‪ ,‬ובו הוא מופיע כראש‬
‫אייכמן כן‪.‬‬ ‫מחלקה ‪.IVA4‬‬
‫ד״ר סרבציוס מותר לי להצביע על כך כי לנאשם יש חששות‪ ,‬כי גם‬ ‫אב בית הדין זה יהיה מספרֿמשנה ‪.14‬‬
‫הזיכרונות פורסמו על ידי מכר כביכול בצורה מסורסת‪ ,‬ועל כן חשש‬
‫מוצדק לו כי התמונה פורסמה כך כדי לשים דגש על הזיכרונות‬ ‫היועץ המשפטי אפנה את תשומת לב בית המשפט לתמונות של‬
‫שפורסמו‪ .‬על כן הייתי רוצה לדעת את מקור התמונה‪.‬‬ ‫הנאשם מהשנים ‪ ,1938 ,1935 ,1934‬הנמצאות כמס׳ ‪ ,7‬ונזכרו‬
‫בהודעה בעמ׳ ‪ 320‬וֿ‪ ;321‬ולתמונה שהוא חתם לפי דבריו‬
‫היועץ המשפטי אין לי כל עניין לא עם אותו מכר ולא עם פרסום‬ ‫בֿ‪ .1950/51‬התמונה שלו מצויה בתיק מס׳ ‪.122‬‬
‫זיכרונותיו של הנאשם‪ ,‬ואיני אחראי על מכריו של הנאשם‬
‫ופרסומיהם‪ .‬לפי מיטב ידיעתי תמונה זו היא מקורית‪.‬‬ ‫אב בית הדין שהוא חתם עליה?‬
‫אב בית הדין אולי לפני שאדוני יאמר משהו על מקור התמונה‪,‬‬ ‫היועץ המשפטי הוא חתום עליה והוא זיהה את חתימתו‪.‬‬
‫יבדוק את הדבר‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס אני מבקש את היועץ המשפטי להצביע על מוצא‬
‫היועץ המשפטי אבדוק את הדבר‪.‬‬ ‫תצלומים אלה‪.‬‬
‫אב בית הדין בינתיים אני מבין שאין התנגדות להצגת תמונה זו‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי התצלומים הקודמים היו מצורפים לתיק האישי‪.‬‬
‫דברי ד״ר סרבציוס נרשמו בפרוטוקול‪ ,‬והיועץ המשפטי עוד יבדוק‬ ‫תמונה זו מקורה יותר מאוחר‪ .‬אינני יכול להצביע כרגע על מקורה‪.‬‬
‫מניין הגיעה תמונה זו לידיו‪ .‬האם ד״ר סרבציוס מסתפק בזה לעת‬ ‫אני אתעניין בכך ואודיע לבית המשפט‪ .‬הנאשם לא הכחיש שזו‬
‫עתה?‬ ‫תמונתו וזו חתימתו‪ .‬זה כלול בעמ׳ ‪ 1784‐‐1782‬של ההודעה‪.‬‬
‫הנאשם אמר שחתם על התמונה הזאת בשנת ‪ 1950/51‬בהיותו‬
‫ד״ר סרבציוס כן‪ .‬אני אצביע רק על דבר אחד‪ .‬הנאשם מעיר‬ ‫בארגנטינה‪ ,‬והוא מציין עצמו כס״ס אוברשטורמבנפירר ‪– AD‬‬
‫תשומת לבי לכך‪ ,‬כי בעת חקירתו הוסיף כי אין הוא נוהג לחתום‬ ‫כלומר בדימוס‪ .‬כך הוא ראה את עצמו עדיין בֿ‪.1950/51‬‬
‫ככוכב קולנוע על תמונות‪ ,‬ואינו יכול להסביר לעצמו את מקור‬
‫התמונה‪.‬‬ ‫אב בית הדין אדוני אינו יודע איך התמונה‪...‬‬
‫השופט הלוי איפה זה נאמר בהקלטה? איפה הושמעה הערה זו‬ ‫היועץ המשפטי ברגע זה אינני יודע‪ .‬אבל הנאשם לא הכחיש שזו‬
‫של הנאשם בהקלטה‪ ,‬התוספת‪.‬‬ ‫תמונתו וזו חתימתו‪.‬‬
‫אב בית הדין האם זה נאמר עכשיו לאדוני‪ ,‬או נאמר בהודעה‬ ‫אב בית הדין התמונות תהיינה מספרֿמשנה ‪.15‬‬
‫עצמה?‬ ‫ד״ר סרבציוס הנאשם אינו מכחיש כי הוא האיש הנראה בתצלום‪,‬‬
‫ד״ר סרבציוס זה נאמר בתוספת לקטע שהוקרא קודם על ידי היועץ‬ ‫וכן אינו מכחיש שזו חתימתו‪ .‬אולם הוא חושב כי זה תצלום מורכב‪.‬‬
‫המשפטי‪.‬‬ ‫ולכן היה רוצה לדעת מה מקור התצלום‪.‬‬
‫היועץ המשפטי מה שאומר הסניגור זה נכון‪ .‬התוספת מצויה בעמ׳‬ ‫אב בית הדין אפשר לראות תצלום זה?‬
‫‪1783‬׃‬ ‫היועץ המשפטי בבקשה‪.‬‬
‫אייכמן עלי להוסיף עוד דבר‪ ,‬כי נזכרתי מאתמול‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬ ‫אב בית הדין זאת אומרת‪ ,‬הוא חושש שכתב היד הורכב על‬
‫איני זוכר שעל דרך כוכבי הקולנוע חתמתי אני על תמונה זו‪,‬‬ ‫התמונה‪ ,‬וזהו פוטומונטז׳?‬
‫אלא ייתכן שעל גב התמונה הוספתי את שמי‪ ,‬כי זו עד כמה‬
‫שאני זוכר עלולה להיות תמונה לשימושה של מחלקת המנגנון‬ ‫ד״ר סרבציוס אני בעצמי צריך הייתי לראות את התמונה‪ ,‬כדי‬
‫של חברת ״קפרי״ )‪.(Capri‬‬ ‫שאדע להעריך אותה‪ .‬אני קובע כי אין זה תצלום מקורי‪ ,‬אלא העתק‬
‫תצלום של המקור‪ ,‬כך שאפשרי הוא שכאן הורכב הדבר על ידי‬
‫היועץ המשפטי ״קפרי״ היתה הפירמה הגרמנית שבה עבד‬ ‫פוטומונטז׳‪ ,‬על ידי הרכבה‪.‬‬
‫הנאשם בארגנטינה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי לפני שבית המשפט יחליט‪ ,‬אני רוצה להפנות את‬
‫אב בית הדין זאת אומרת‪ ,‬הוא חושב שהחתימה הזו נעשתה על גב‬ ‫בית המשפט לאמור בעמ׳ ‪ 1679‐‐1678‬של הודעת הנאשם בנידון׃‬
‫התמונה ולא מתחת לתמונה‪.‬‬ ‫מר לס מציג לו את התמונה ואומר׃‬
‫מר האוזנר‪ ,‬זה כל תוכנו של התיק?‬ ‫לס התרצה להסתכל בתמונה שלפניך?‬
‫היועץ המשפטי זהו החלק הראשון של התיק‪ ,‬ואבקש כדי לא‬ ‫אייכמן כן‪.‬‬
‫לערבב אחד בשני‪ ,‬שבית המשפט יפריד חבילת מוצגים זו לחוד‪ ,‬כי‬ ‫לס מתי צולמה תמונה זו?‬
‫עתה אני עובר למוצגים בעלי אופי שונה‪.‬‬ ‫אייכמן בארגנטינה‪ ,‬נדמה לי‪ ,‬צולמה‪.‬‬
‫לס באיזו שנה צולמה?‬
‫אב בית הדין גם כן מתוך תיקו האישי של הנאשם?‬ ‫אייכמן כן‪ ,‬ובכן‪ ,‬בערך‪ ,‬אני ראיתי שזה בטוקומן‬
‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬אבל בעלי אופי שונה‪.‬‬ ‫)‪ ,(Tucúman‬כי זה בחליפה של טוקומן‪ .‬אני חושב בֿ‪1951‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪166‬‬

‫ויסליצני‪ ,‬אשר העיד על מעמדו של הנאשם אשר היה סר לפקודתם‬ ‫לצורך קבלת כמה מהמסמכים האלה אצטרך להזדקק לסעיף ‪15‬‬
‫של הממונים עליו‪ .‬דברים אלה הושמטו מן המוגש כאן‪.‬‬ ‫של החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬ולבקש את בית המשפט‬
‫אב בית הדין לשם הבנת הטענה‪ ,‬מסמך ‪ 856‬כולל הודעות‬ ‫להתיר לי סטייה מדיני הראיות‪ ,‬להגיש כמה הצהרות בשבועה‬
‫בתשובה לאותו חוקר ואינו כולל את עדותו של ויסליצני בבית‬ ‫והצהרות אחרות אשר יש לגביהן אימות מתאים‪ ,‬ואשר איני יכול‬
‫המשפט? האם הבנתי זאת נכון?‬ ‫להביא את מצהיריהן לכאן‪ .‬ויסליצני והס )‪ (Höss‬הוצאו להורג‬
‫כפושעי מלחמה‪ .‬דבריהם על הנאשמים חשובים ביותר‪ ,‬רלוונטיים‪,‬‬
‫ד״ר סרבציוס בתצהיר לא כלולות העדויות בבית המשפט‪ ,‬זה‬ ‫הם היו שותפיו‪ ,‬או משותפיו לביצוע העברות‪.‬‬
‫מסתבר מתוך הפרוטוקול‪.‬‬
‫אב בית הדין של מי ההצהרה בשבועה או ההצהרות?‬
‫אב בית הדין אין פה תצהיר‪ ,‬יש פה הודעה בחקירה על ידי‬
‫ברוקהרט‪ .‬מסמך ‪ 584‬זה מה שמר האוזנר רוצה להגיש?‬ ‫היועץ המשפטי המסמך הראשון הוא הצהרה בשבועה של דיטר‬
‫ויסליצני‪ ,‬אשר נתקבלה על ידי קצין אמריקאי ממשרד התביעה‬
‫היועץ המשפטי כן‪.‬‬
‫במשפטי נירנברג‪ ,‬סמית ו׳ ברוקהרט )‪ .(Smith W. Brookhart‬יש לי‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬אדוני טוען שמסמך ‪ 584‬הוא מהדורה‬ ‫גם הצהרתו של סמית ו׳ ברוקהרט‪ ,‬מאומתת על ידי השגרירות‬
‫מקוצרת של מסמך ‪?856‬‬ ‫בוושינגטון‪ ,‬כי אומנם הוא הוא האיש אשר גבה את ההודעה הזאת‬
‫ד״ר סרבציוס כן‪ ,‬והוא קוצר לרעה‪.‬‬ ‫בשבועה מאת דיטר ויסליצני‪.‬‬
‫עוד סיבה נוספת להסתייגות שלי‪ .‬בעדות זו בפני בית המשפט‪,‬‬ ‫אב בית הדין זה היה חוקר אשר נתמנה על ידי בית הדין בנירנברג?‬
‫מסמך ‪ ,856‬שואלים את הנאשם )ויסליצני( אם הוא זקוק לחסות‬ ‫היועץ המשפטי על ידי משרד התביעה בנירנברג‪.‬‬
‫לבני משפחתו מפני סכנות הנובעות מן העובדות שבא להעיד‪ .‬ואז‬
‫הוא נותן רשימה כזאת‪ .‬כנראה שהובטחה לו חסות כזאת‪ .‬אין הדבר‬ ‫אב בית הדין אלו הן הצהרות של ויסליצני ושל הס שאדוני מפריד‬
‫נובע מהפרוטוקול הרשום בבית המשפט‪ ,‬אבל זה מסתבר‪.‬‬ ‫ביניהן?‬
‫אב בית הדין וזה איננו מופיע במה שהיועץ המשפטי רוצה להגיש‬ ‫היועץ המשפטי אני אגיש את הצהרתו של ויסליצני‪ ,‬ועדותו של‬
‫עכשיו?‬ ‫ויסליצני בפני בית המשפט‪ .‬אבל לגבי כל מסמך יש בקשה מיוחדת‬
‫ד״ר סרבציוס לא‪ ,‬זה נמצא במסמך הכולל את העדות‪ ,‬במסמך‬ ‫ואולי הנמקה שונה‪ .‬אני עומד ברגע זה בהצהרות בשבועה של‬
‫‪ .856‬זה מסתבר רק מתצהירו הראשון של הקצין ברוקהרט שהיו‬ ‫ויסליצני ושל ברוקהרט‪.‬‬
‫ישיבות והתדיינויות רבות‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס יש לי הסתייגות‪ ,‬כבוד בית המשפט‪ ,‬ואני מתנגד‬
‫אב בית הדין האם אפשר לסיים את כל הוויכוח הזה על ידי כך‬ ‫לסטייה מן הנוהל על פי הסעיף ‪ 15‬מהחוק לעשיית דין בנאצים‬
‫שהמסמך ‪ 856‬יוגש ביחד עם מה שאדוני רוצה להגיש?‬ ‫ובעוזריהם‪ .‬אני מתנגד לקבלת התצהירים המתייחסים לוויסליצני‪.‬‬
‫יש בתיקים אשר לפַני מסמך מס׳ ‪ ,584‬שהוא תצהיר חתום בידי‬
‫היועץ המשפטי בוודאי‪ ,‬זה היה בתור להגשה אחרי מסמך ‪.584‬‬
‫סמית ו׳ ברוקהרט מהֿ‪ 19.9.1960‬והנוגע לעדות אשר גבה ברוקהרט‬
‫אב בית הדין האם זה יספק את ד״ר סרבציוס?‬ ‫זה מוויסליצני בֿ‪ .14.11.1945‬אינני רוצה לקרוא את המסמך‪ ,‬אלא‬
‫ד״ר סרבציוס לא‪ .‬אבקש שהתצהיר אשר לדעתי ערוך במטרה‬ ‫רק לציין את תוכנו‪ .‬נאמר כי ויסליצני נתן את תוכן התצהיר הזה‬
‫מסוימת ובדיעבד‪ ,‬שלא יתקבל‪.‬‬ ‫אחרי ישיבות חקירה רבות; נאמר שוויסליצני היה עד משתף פעולה‪,‬‬
‫שהיתה איבה בינו ובין אייכמן‪ ,‬אלא שאין הדבר משפיע‪ .‬התצהיר‬
‫אב בית הדין האם אדוני‪ ,‬מר האוזנר‪ ,‬יכול לוותר על הגשת המסמך‬ ‫אשר רוצים להגישו כאן חתום בידי ברוקהרט נכתב כמה ימים אחרי‬
‫הראשון מפני שהוא כלול במסמך השני?‬ ‫עדותו של ויסליצני בנירנברג‪ .‬תאריך העדות שלו בנירנברג הוא‬
‫היועץ המשפטי זה כלול‪ ,‬אבל אינני מוותר על ההצהרה בשבועה‬ ‫‪ ,14.11.1945‬וזה מסמך מס׳ ‪.856‬‬
‫שמר סמית ו׳ ברוקהרט נתן בֿ‪.19.9.1960‬‬
‫אב בית הדין ויסליצני נתן עדות במשפט של פושעי המלחמה‬
‫אב בית הדין האם ד״ר סרבציוס מתנגד להגשת הצהרתו של‬ ‫העיקריים?‬
‫ברוקהרט?‬
‫ד״ר סרבציוס כן‪ .‬עדות זו אשר לפני‪ ,‬המסומנת במס׳ ‪ ,856‬כוללת‬
‫ד״ר סרבציוס עד כמה שאני רואה מתייחס תצהירו של ברוקהרט‬ ‫כמה ימי חקירה‪ ,‬כנראה גם כמה ימי חקירה אשר לא נערכו בבית‬
‫רק לתצהירו של ויסליצני‪.‬‬ ‫המשפט‪ .‬הם כוללים ‪ 83‬עמודים באנגלית‪ .‬אולם מסתבר כאן מן‬
‫היועץ המשפטי זה לא מדויק‪.‬‬ ‫הדברים הבאים‪ ,‬שהתצהיר אשר מבקשים להגישו כאן הוא נוסח‬
‫מקוצר של אותה עדות‪ ,‬אלא שהוא נוסח שהוא מקוצר לרעתו של‬
‫אב בית הדין במה אדוני מעוניין?‬ ‫הנאשם‪.‬‬
‫היועץ המשפטי אני מעוניין רק בשני פסוקים )קורא מתוך מסמך‬
‫‪ (584‬החל מן הקטע השלישי‪.‬‬ ‫אב בית הדין האם מסמך ‪ 856‬כולל גם את העדות וגם הודעות‬
‫בחקירה? אולי אפשר לראות את המסמך הזה רק לשם הבנת‬
‫–‪For a period of several weeks in November‬‬ ‫הטענה?‬
‫‪December 1945, and January 1946, I interrogated‬‬
‫‪Dieter Wisliceny on numerous occasions, and on‬‬ ‫ד״ר סרבציוס אני מדבר על העמודים ‪ 13‬וֿ‪ 14‬במסמך‪ ,‬בעדותו של‬
‫‪167‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪13‬‬

‫היועץ המשפטי מסמך ‪.29‬‬ ‫‪3 January 1946 presented him as a witness to the‬‬
‫‪International Tribunal.‬‬
‫אב בית הדין מה כתוב שם?‬
‫אב בית הדין איך הוא מסומן? האם יש סימון של הפסוקים‬
‫היועץ המשפטי ‪Zeugenaussage des Dieter Wisliceny vor‬‬ ‫במספרים?‬
‫‪) dem I.M.G. Nürnberg am 3.1.1946‬עדותו של דיטר ויסליצני‬
‫בפני בית המשפט הבינלאומי מֿ‪ 3‬בינואר ‪.(1946‬‬ ‫היועץ המשפטי אין כאן ִמספור‪ .‬זה בקטע השלישי‪ ,‬ואני מוכן‬
‫למתוח קו תחת המילים הללו‪.‬‬
‫אב בית הדין זו לא עדות בבית המשפט?‬
‫השופט רוה ִפסקה זו מתייחסת בעצם לתקופה שלפני מתן העדות?‬
‫ד״ר סרבציוס מדובר בתצהיר ‪ 584‬מֿ‪ 29‬בנובמבר ‪.1945‬‬
‫היועץ המשפטי לפני מתן העדות‪.‬‬
‫אב בית הדין אבל אדוני מסכים עם היועץ המשפטי שהעדות בבית‬
‫המשפט ניתנה בינואר ‪ ?1946‬כדי שלא תהיה איֿהבנה‪ ,‬העדות בעל‬ ‫השופט רוה העדות בבית המשפט?‬
‫פה בבית משפט‪ ,‬העדות בשבועה בבית משפט‪ ,‬גם זה אולי לא‬ ‫אב בית הדין והדבר השני?‬
‫יספיק העדות בפני השופטים בבית משפט?‬ ‫היועץ המשפטי כך הדבר‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס התצהיר כאן נוגע בנוסחה ערוכה ומקוצרת שהוצאו‬ ‫השופט הלוי עד ינואר?‬
‫ממנה דברים הנוגעים לנאשם‪ .‬אני מסתמך על מסמך ‪ 845‬וֿ‪856‬‬
‫מתאריך ‪ 14‬בנובמבר‪ ,‬שהוא מסמך ארוך יותר הכולל את שאלת‬ ‫היועץ המשפטי עד ינואר ‪.1946‬‬
‫החסות לבני המשפחה שהזכרתי‪ .‬עוד בסוף בהצהרה עלי לומר‪,‬‬ ‫השופט הלוי העדות ניתנה בנובמבר?‬
‫שיש תאריך של ‪ 21‬במארס ‪ ,1946‬כי יש תעודות רבות ביחד במסמך‬
‫‪ .856‬מדובר שהוא הציע את שירותו‪ ,‬שהוא שמח וטוב לב‪ .‬נדמה לי‬ ‫היועץ המשפטי ‪ 3‬בינואר ‪.1946‬‬
‫שנעשו כאן אי אלה טובות‪ .‬ועניין זה עובר כחוט השני‪ .‬הרי גם אחרי‬ ‫השופט הלוי מסמך ‪ 856‬נאמר לנו שהוא מתאריך ‪ 14‬בנובמבר‪.‬‬
‫הרשעתו הצהיר דברים רבים איך למשל למצוא את הנאשם‪ .‬ולכן‬ ‫היועץ המשפטי ‪ .1945‬לפני העדות‪ .‬המצב העובדתי הוא שמסמך‬
‫לכל התצהירים של ויסליצני אני מתנגד‪ .‬אינני מתנגד לעדותו בפני‬ ‫‪ 856‬כולל חקירות בהזדמנויות שונות‪.‬‬
‫בית המשפט‪.‬‬
‫השופט הלוי החל מֿ‪ 14‬בנובמבר?‬
‫היועץ המשפטי העניין הזה טעון טיעון קצת יותר ארוך‪ ,‬אם בית‬
‫המשפט מוכן לשמוע‪ .‬הדברים אינם פשוטים כל כך‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי אחרי ולפני ‪ 29‬בנובמבר ‪ .1945‬עכשיו אדון‬
‫ברוקהרט‪ ...‬מוסיף ואומר‪.‬‬
‫אב בית הדין אולי בכל זאת עוד לא אבדה לי התקווה לגמור את זה‬
‫הרבה יותר מהר‪ .‬הבאתי את אדוני לכך שהסכים לוותר על הגשת‬ ‫השופט רוה באיזה יום היה מתן העדות?‬
‫המסמך הקצר יותר‪ ,‬כפי שנקרא לו עכשיו‪ ,‬כי הוא כלול במסמך‬ ‫היועץ המשפטי ‪ 3‬בינואר ‪.1946‬‬
‫הארוך יותר‪ ,‬שאותו רוצה ד״ר סרבציוס לשמוע‪.‬‬
‫אב בית הדין פה אין הסכמה ביניכם‪ .‬ד״ר סרבציוס אומר שבֿ‪14‬‬
‫היועץ המשפטי עכשיו הוא אומר שאינו רוצה אלא את העדות‬ ‫בנובמבר ‪ 1945‬הוא נתן עדות‪ .‬אולי עדותו נמשכה כמה ישיבות?‬
‫בפני בית הדין הצבאי הבינלאומי‪ .‬זה גם לא המסמך הארוך‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי לפי מיטב ידיעתי‪ ,‬וכך נשבע מר ברוקהרט‬
‫אב בית הדין כנראה שוב לא הבינותי‪ .‬המסמך הארוך הוא ‪.856‬‬ ‫בתצהירו‪ ,‬וויסליצני נתן עדות בפני בית הדין הצבאי הבינלאומי‬
‫האם ד״ר סרבציוס מסכים להגשת המסמך ‪ 856‬או גם לזה לא?‬ ‫בֿ‪ 3‬בינואר ‪ ,1946‬ולפני כן נחקר‪ .‬עדותו גם היא בידי‪ ,‬גם אותה אני‬
‫ד״ר סרבציוס אין זו עדות בבית המשפט‪ .‬לא יכולתי עוד לעיין בו‬ ‫רוצה להגיש‪ ,‬כל עדותו בבית הדין הצבאי הבינלאומי‪.‬‬
‫בפרוטרוט‪ ,‬כי עסקתי רק במסמכים שהיו צריכים להיות מוגשים כאן‬ ‫השופט רוה האפידייביט של ויסליצני נושא תאריך?‬
‫לבית המשפט‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי נובמבר ‪.1945‬‬
‫היועץ המשפטי אנחנו מסרנו עוד בשבוע שעבר הודעה ורשימה‬ ‫השופט רוה ד״ר סרבציוס אמר שהאפידייביט ניתן כמה ימים אחרי‬
‫של כל המסמכים ב״תיק האישי״‪ .‬אבל אין לנו כל התנגדות‬ ‫העדות‪.‬‬
‫שהסניגור יקבל שירות נוסף‪.‬‬
‫היועץ המשפטי האפידייביט הוא מֿ‪ 29‬בנובמבר ‪.1945‬‬
‫אב בית הדין אם כן יבדוק את זה עד מחר בבוקר‪ ,‬ואולי הדבר הזה‬
‫יתבהר עד אז‪ .‬עכשיו אדוני אומר‪ ,‬המסמך הקצר יותר הוא רוצה את‬ ‫השופט רוה לפני העדות שלו?‬
‫תצהירו של ברוקהרט וממנו רוצה לקרוא שתי פסקאות‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי לפני עדותו‪.‬‬
‫היועץ המשפטי אני רוצה לקרוא את תצהירו של ברוקהרט‬ ‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬אדוני בטוח בנוגע לתאריך העדות של‬
‫בשלמות‪.‬‬ ‫ויסליצני בבית המשפט?‬
‫אב בית הדין אדוני הלוא התחיל לקרוא ולסמן שורות מתוך‬ ‫ד״ר סרבציוס את התאריכים לקחתי מתעודות שהועמדו לרשותי‬
‫התצהיר הזה‪.‬‬ ‫על ידי התביעה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי אבל אני רוצה שבית המשפט יקבל את כל‬ ‫אב בית הדין את התאריך הזה‪ ,‬מאיזה מסמך הוא לקח?‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪168‬‬

‫‪testimony or his affidavit to indicate that he sought to‬‬ ‫התצהיר ולא את שתי הפסקאות בלבד‪ .‬אי אפשר לקטוע את המסמך‬
‫‪unjustifiably implicate Eichmann or to seek revenge‬‬ ‫הזה‪.‬‬
‫‪of any kind. He appeared to make every effort to‬‬
‫‪recite the facts as he knew them or to relate‬‬ ‫אב בית הדין אפשר היה‪.‬‬
‫‪information that had come to his attention on all‬‬ ‫היועץ המשפטי אני מבקש להגיש את התצהיר כולו‪ ,‬שנמסר‬
‫‪matters on which he was interrogated.‬‬ ‫בֿ‪ 19‬בספטמבר ‪ ,1960‬והוא כולו חשוב‪ .‬הבלטתי בו שתי פסקאות‪.‬‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬העובדה שזה נקרא עכשיו בבית‬ ‫אגב‪ ,‬עד עכשיו בית המשפט הניח לי להשמיע רק אחת‪.‬‬
‫המשפט‪ ,‬אין פירושה שזה הוגש‪ .‬ביקשתי ממר האוזנר לתת לנו‬ ‫אב בית הדין מה תוכנו?‬
‫מושג על התוכן של המסמך‪ .‬אולי יכול כבודו לתת לנו תמצית?‬
‫היועץ המשפטי מר סמית ו׳ בורקהרט גבה את הודעתו של דיטר‬
‫היועץ המשפטי כל משפט כאן חשוב‪.‬‬ ‫ויסליצני‪ ,‬שדיטר ויסליצני עבר על כל אחד מן העמודים של‬
‫אב בית הדין אבל זה לא הוצג עדיין‪ .‬אנחנו רוצים כרגע לקבל רק‬ ‫ההצהרות‪ ,‬שההצהרה סומנה במספר ‪ II-A‬ונמצאת בכרך השמיני‬
‫מושג‪.‬‬ ‫של ‪ Nazi Conspiracy and Aggression‬שהוכן על ידי ‪Office of‬‬
‫‪the United States Chief of Counsel for the Prosecu-‬‬
‫היועץ המשפטי המושג שאני יכול לתת הוא בדיוק מה שאומר‬ ‫‪tion of Axis Criminality, Government Printing Office‬‬
‫אדון ברוקהרט‪ .‬ואין פה אף מילה מיותרת‪ .‬הוא אומר‪...‬‬ ‫בעמ׳ ‪.621‐‐606‬‬
‫אב בית הדין בכל זאת נפסיק כאן ואולי יכול בינתיים אדוני לברר‬ ‫אב בית הדין בכל אופן‪ ,‬מר האוזנר‪ ,‬אותם החלקים המתייחסים‬
‫איך זה קרה שיש פה שתי מערכות של דברי חקירה של ויסליצני?‬ ‫לתצהיר של ויסליצני או לחקירה של ויסליצני המצורפת לתצהיר‬
‫היועץ המשפטי זאת אני יכול לומר כבר עכשיו‪.‬‬ ‫הזה ושעל הגשתה אדוני ויתר‪ ,‬כפי שהבנתי‪ ,‬אותם החלקים גם כן‬
‫אינם דרושים לו יותר?‬
‫אב בית הדין אם כן‪ ,‬אולי יאמר לנו‪.‬‬
‫היועץ המשפטי הם דרושים לי‪ ,‬כי זה מתייחס לא רק לתצהיר זה‬
‫היועץ המשפטי החקירה של ויסליצני היתה ממושכת מפני שבכל‬ ‫בלבד אלא לכל ‪ 856‬התצהירים‪ .‬לכן זה דרוש לי כולו‪.‬‬
‫הזדמנות הוא נחקר על פרשה מסוימת ולכן החקירה נתמשכה‬
‫במשך כמה שבועות‪ .‬גם האפידייביט הזה‪ ,‬שביקשתי להגיש אותו‪,‬‬ ‫אב בית הדין טוב‪.‬‬
‫כולל פרשיות שונות‪ ,‬כמה מהן נוגעות לנאשם‪ ,‬כמה מהן נוגעות‬ ‫היועץ המשפטי לא קראתי עדיין הכול‪ .‬אם בית המשפט ירשה לי‪,‬‬
‫לוויסליצני גופא ולפעולותיו‪ .‬רציתי בשלב זה להפנות את תשומת‬ ‫אקרא עד הסוף‪.‬‬
‫לב בית המשפט מתוך ‪ 32‬סעיפים רק לֿ‪ ,11‬מפני שאחרים אינם‬ ‫‪The affidavit was taken in the course of my official‬‬
‫חשובים לי בשלב זה לצורך התיק האישי‪ .‬הם יהיו חשובים בשלב‬ ‫‪duties as a member of the Interrogation Division of‬‬
‫אחר‪.‬‬ ‫‪the Office of United States Chief of Counsel and was‬‬
‫‪part of the preparation of the case for the prosecution‬‬
‫אב בית הדין אני מבין‪ .‬אבל יחד עם זה המבחר הזה הוגש גם למר‬
‫‪against the defendants on trial before the Interna-‬‬
‫ברוקהרט והוא נתן את התצהיר על המבחר הזה‪.‬‬ ‫‪tional Military Tribunal. Dieter Wisliceny was a‬‬
‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫‪completely cooperative witness. He had a good‬‬
‫‪understanding of the English language and prepared‬‬
‫אב בית הדין אני חושב שנפסיק את הוויכוח עכשיו‪ ,‬כדי שד״ר‬ ‫‪the appendix A-II in every detail in his own‬‬
‫סרבציוס יוכל עוד פעם לעיין במסמך ‪ ,856‬ומחר נחליט על הדבר‬ ‫‪handwriting, showing places, dates, name of con-‬‬
‫הזה‪.‬‬ ‫‪centration camp, the number of people in forced‬‬
‫‪labor, the number executed or died, those that‬‬
‫היועץ המשפטי אבקש עוד לטעון‪ ,‬אם בית המשפט ירצה לשמוע‬ ‫‪remained alive and the source of his information. It‬‬
‫אותי‪.‬‬ ‫‪was my impression that Wisliceny was completely‬‬
‫ד״ר סרבציוס כן‪.‬‬ ‫‪sincere, honest and in every way a creditable witness.‬‬
‫‪While it is apparent from his statement that‬‬
‫אב בית הדין אנחנו מפסיקים עכשיו‪ ,‬וההמשך יהיה מחר בשעה‬ ‫‪Wisliceny’s association with Eichmann came to an‬‬
‫‪ 09.00‬בבוקר‪.‬‬ ‫‪end at a certain time, there was nothing in his‬‬
‫‪169‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪14‬‬

‫שאמנם המסמך האוריגינלי המצורף להצהרתי נחתם על ידי‬ ‫ישיבה מס׳ ‪14‬‬
‫ויסליצני״‪ ,‬כי זאת חוליה בשרשרת הזיהויים הנוספים ואסור לנו‬
‫לאבד אותה‪.‬‬
‫ט׳ באייר תשכ״א‬
‫אב בית הדין האם לצורך זה‪ ,‬לצורך אימות החתימה‪ ,‬ד״ר סרבציוס‬
‫מסכים להגשת המסמך ‪?584‬‬ ‫)‪ 25‬באפריל ‪(1961‬‬
‫ד״ר סרבציוס אני מקבל את התצהיר לצורך זיהוי החתימה‪ ,‬אולם‬
‫אני מבקש שבית המשפט יוציא ולא יקבל לידיעתו אותם הקטעים‬ ‫אב בית הדין אני פותח את הישיבה הארבע עשרה של המשפט‪.‬‬
‫בהם הוא מחווה את דעתו על העד ויסליצני‪.‬‬ ‫אנחנו הפסקנו אמש באמצע הוויכוח על הגשת שני מסמכים׃ אחד‬
‫אב בית הדין מר האוזנר‪ ,‬אני הייתי רוצה שעד כמה שאפשר –‬ ‫– ההודעות של ויסליצני )‪ ,(Wisliceny‬והשני – התציר של החוקר‬
‫כמובן יגיע תמיד הזמן שבית המשפט יצטרך לפסוק ולהחליט –‬ ‫ברוקהרט )‪ .(Brookhart‬אני ביקשתי את ד״ר סרבציוס לברר אם‬
‫אבל עד כמה שאפשר רצוי לגמור דברים כאלה תוך הסכמה בין‬ ‫הוא יסכים להגשת המסמך הנושא את מספר לשכה ‪ .856 06‬מה‬
‫הצדדים‪ ,‬הייתי מעדיף את זה‪.‬‬ ‫אדוני בירר?‬
‫היועץ המשפטי אני מקבל ברצון‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס קבעתי בינתיים שהמסמך ‪ 584‬זהה עם התצהיר של‬
‫ויסליצני במסמך ‪ ,856‬דהיינו עם הפרוטוקול מֿ‪ 2‬בנובמבר ‪,1945‬‬
‫אב בית הדין אחרי מה שאדוני אמר על אותם החלקים בהצהרתו‬ ‫עמ׳ ‪ .3‬אלה הן ‪ 32‬נקודות מדויקות‪.‬‬
‫של ברוקהרט אני חושב שהוא יוכל לוותר על רשמיו בכלל‪ ,‬והמסמך‬
‫יוגש רק לצורך אימות החתימה של ויסליצני‪.‬‬ ‫אין לי הסתייגות להגשת מסמך ‪ 856‬שבו כלול התצהיר‪ ,‬אבל‬
‫איני רואה כל טעם בהגשתו של מסמך ‪ 584‬אף הוא‪.‬‬
‫היועץ המשפטי אני אפעל בהתאם להנחיה זו‪.‬‬
‫אב בית הדין מר האוזנר‪ ,‬האין זה עוזר לאדוני?‬
‫אב בית הדין אנחנו נקבל אם כן את המסמך הנושא את מספר‬
‫לשכה ‪ 856 06‬בתור ת‪ 56/‬שלנו ואת המסמך של לשכה ‪– 584 06‬‬ ‫היועץ המשפטי זה חשוב‪ ,‬ואני מיד אסביר מדוע ‪ 584‬חשוב‪,584 .‬‬
‫בתור ת‪ 57/‬שלנו‪ ,‬רק לשם אימות חתימתו של ויסליצני ולא בקשר‬ ‫כפי שבית המשפט יואיל לזכור‪ ,‬היא הצהרה של מר ברוקהרט‪ ,‬אשר‬
‫עם מה שנאמר בו על ידי ברוקהרט על רשמיו בדבר אופן מתן‬ ‫אליה מצורפת ההצהרה האוריגינלית של ויסליצני חתומה על ידו‪.‬‬
‫תשובותיו של ויסליצני‪.‬‬ ‫חתימה זו‪ ,‬כשהיא מאומתת על ידי מר ברוקהרט שימשה בסיס‬
‫לאימותים נוספים של מר חגג מהמחלקה לזיהוי פלילי של המשטרה‬
‫היועץ המשפטי אם מותר לי רק לבקש‪ 584 ,‬כולל גם את‬ ‫לגבי מסמכים אחרים של ויסליצני‪ ,‬אשר בדעתנו יהיה לבקש את‬
‫ברוקהרט‪ ,‬ובהמשך גם את ההצהרה של ויסליצני‪ .‬אולי מותר לי‬ ‫בית המשפט לקבלם‪ .‬ואם בית המשפט יואיל לזכור את עדותו של‬
‫לבקש שבית המשפט יציין‪ ,‬שהעמוד הראשון של ‪ 584‬שהוא‬ ‫מר ברֿשלום‪ ,‬הרי החוליות של הזיהוי פעלו אצלנו כך שכאשר‬
‫הצהרת ברוקהרט‪ ,‬בית המשפט מקבל למטרת אימות החתימה‪ ,‬כי‬ ‫היתה לנו משענת בטוחה אחת לגבי זיהוי כתב יד או חתימה‪,‬‬
‫ההמשך הוא ההצהרה עצמה‪.‬‬ ‫ביקשנו את המומחה לכתבֿיד לעזור לנו בזיהוי מסמכים אחרים על‬
‫אב בית הדין זה בכלל אינו נחוץ‪ ,‬כי זה כלול בֿ‪.856‬‬ ‫סמך אותה חתימה‪ .‬ולכן רק למטרה זו חשוב לי להגיש את הצהרתו‬
‫של מר ברוקהרט‪ .‬ברור שבית המשפט יתייחס בספקנות לרשמים‬
‫היועץ המשפטי אבל אחר כך יש פה חתימה‪.‬‬ ‫של מר ברוקהרט‪ ,‬כיצד ויסליצני השפיע עליו וכיצד הוא‪ ,‬ברוקהרט‪,‬‬
‫אב בית הדין מה רוצה אדוני?‬ ‫ראה את ויסליצני‪ .‬זה לא יכול לשמש בסיס ל ִממצא של בית משפט‬
‫זה אם אומנם להאמין או לא להאמין להצהרה של ויסליצני במקום‬
‫היועץ המשפטי אני מבקש שבית המשפט‪ ,‬אם יראה לטוב בעיניו‪,‬‬
‫זה או אחר‪ .‬זה יכול לתת רושם כללי‪ ,‬אבל לא אבקש את בית‬
‫יציין‪...‬‬
‫המשפט בכלל להאמין להצהרה זו מפני שברוקהרט האמין לה‪.‬‬
‫אב בית הדין את אימות החתימה של ויסליצני המופיע‬ ‫לעומת זאת חשיבות‪...‬‬
‫בעמוד הראשון של ‪ 584‬הנקרא אצלנו עכשיו ת‪.57/‬‬
‫אב בית הדין אינך עומד על כך‪ ,‬על אותו חלק של הצהרת‬
‫ואיפה ‪?856‬‬ ‫ברוקהרט ששם הוא מוסר את רשמיו על אופן מתן תשובותיו של‬
‫ויסליצני‪.‬‬
‫היועץ המשפטי ‪ 856‬נמצא בידי‪ ,‬אדוני‪ .‬יש לנו גם תרגום של‬
‫הקטעים המתאימים מֿ‪ .856‬זוהי פוטוקופיה של האוריגינל של ‪,856‬‬ ‫היועץ המשפטי זה בוודאי יהיה רק אחד האלמנטים שבית‬
‫ומיד נקבל גם את האוריגינל עצמו‪ .‬אבקש את בית המשפט לסמן‬ ‫המשפט יראה אותם‪ ,‬אבל לשיקולו הסופי – איני יודע איזה משקל‬
‫מסמך זה בעוד כמה דקות‪ ,‬כאשר יביאו לנו את האוריגינל‪.‬‬ ‫בית המשפט ייחס לזה‪ .‬אנחנו לא נבקש את בית המשפט להאמין‬
‫בהזדמנות זו אני רוצה לומר שאנו נבקש את רשותו של בית המשפט‬ ‫לוויסליצני מפני שברוקהרט האמין לו‪.‬‬
‫להמיר את האוריגינלים בהעתקים מצולמים‪ ,‬כי בדעתנו להפקיד את‬
‫השופט הלוי אז מספיק בעצם המסמך ‪ ,856‬פלוס החתימה של‬
‫האוריגינלים ב״יד ושם״ אחר כך‪.‬‬
‫ויסליצני‪.‬‬
‫אב בית הדין אחרי גמר המשפט‪.‬‬
‫היועץ המשפטי כשהיא מאומתת על ידי ברוקהרט‪ .‬ופה החשיבות‬
‫היועץ המשפטי כשבית המשפט יראה לטוב בעיניו‪.‬‬ ‫הגדולה של ההצהרה של ברוקהרט‪ ,‬כשהוא אומר׃ ״אני מאשר‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪170‬‬

‫מבקש שלי כסניגור תינתן אף האפשרות לקרוא את הקטעים‬ ‫אב בית הדין אני חושב שכל עוד המשפט מתנהל‪ ,‬המסמכים‬
‫הנוגעים‪.‬‬ ‫שמורים פה ואני חושב שמורים טוב‪ ,‬ותוכלו להחזירם ל״יד ושם״‬
‫אב בית הדין טוב‪ ,‬מר האוזנר וד״ר סרבציוס‪ ,‬אני חושב שלא נהיה‬ ‫אחרי גמר המשפט‪.‬‬
‫נוקשים בדבר זה‪ .‬כל דבר שיכול לעזור לבית המשפט לעקוב יותר‬ ‫היועץ המשפטי תודה‪ .‬בקשר לקריאת מסמכים בבית המשפט‪,‬‬
‫טוב אחרי העדויות‪ ,‬מובן שלא רק נרשה זאת‪ ,‬אלא נקדם בברכה‬ ‫כבוד אב בית הדין ביקש אותנו אתמול לצמצם את קריאת המסמכים‬
‫שזה ייקרא‪ .‬אבל אנחנו לא נשכח כמובן שהכוונה היא תמיד להבנת‬ ‫עד למינימום‪ .‬וזאת אומנם כוונתנו‪ .‬אבל אנו מבקשים בעניין זה‬
‫הדברים על ידי בית המשפט‪ ,‬ושהמסמך מונח לפני בית המשפט‪,‬‬ ‫הנחיה‪ ,‬משום שיהיו מוצגים רבים‪ .‬ואם נטיל אותם על שולחן בית‬
‫ובסוף המשפט תוכלו תמיד – וגם תעשו זאת – להתייחס לאותם‬ ‫המשפט‪ ,‬בלי להצביע אותה שעה לשם מה הם מוגשים‪ ,‬אני חושש‬
‫החלקים החשובים לכם‪ .‬וברור גם שהמסמך כולו מונח תמיד בפני‬ ‫שיהיה קשה מאוד לעקוב אחרי מהלך ההוכחות‪ .‬גם העדים שיופיעו‬
‫בית המשפט‪ ,‬ואם הסניגור ירצה אפילו בו במקום‪ ,‬שייקראו קטעים‬ ‫אחר כך‪ ,‬שדבריהם קשורים במסמכים‪ ,‬אם בית המשפט לא ידע‬
‫אחרים‪ ,‬אנחנו גם כן נרשה לו זאת‪ ,‬עד כמה שזה נחוץ להבנת העניין‬ ‫כאשר הם יופיעו על דוכן העדים‪ ,‬מדוע ולמה הם מופיעים‪ ,‬יהיה‬
‫על ידי בית המשפט‪ .‬ובסוף המשפט חופשיים כמובן שני הצדדים‬ ‫קשה לקבל תמונה נכונה‪ ,‬אם בית המשפט לא ישמע את הקטעים‬
‫לגמרי להתייחס לאיזה חלק שהוא של המסמכים הנראה להם חשוב‬ ‫הרלוונטיים ביותר‪ .‬ואומנם במשפטי נירנברג )‪ (Nürnberg‬התעוררה‬
‫לטענותיהם‪ .‬כמובן שבית המשפט אינו קשור גם על ידי מה‬ ‫אותה שאלה‪ .‬ואם מותר לי‪ ,‬אפנה את בית המשפט למה שנאמר‬
‫שהצדדים יתייחסו אליו‪ ,‬אלא הוא יראה את המסמכים כולם‪ .‬זה‬ ‫בכרך ‪ 15‬של הסדרה הירוקה )‪ ,(Green Series‬זהו הכרך המנחה‬
‫מובן מאליו‪ .‬כך שאיני חושב שיהיו קשיים מעשיים בעניין זה‪.‬‬ ‫לגבי הפרוצדורה‪ ,‬בעמ׳ ‪ 640‬וֿ‪ .671‬בעמ׳ ‪ 640‬נאמר באמצע‬
‫היועץ המשפטי אני מאוד מודה‪ ,‬אדוני‪ .‬ננהג בהתאם לכך‪ .‬בהתאם‬ ‫העמוד׃‬
‫לכך אני רוצה לקרוא את שני העמודים‪...‬‬ ‫‪In most of the trials the party offering documentary‬‬
‫ד״ר סרבציוס איני יודע אם הדבר הועבר לי נכון מתוך התרגום‪.‬‬ ‫‪evidence read parts of the documents which it‬‬
‫האם הבינותי נכון‪ ,‬כי מיד באופן רצוף לקריאת קטע מתוך המסמך‪,‬‬ ‫‪considered of particular weight.‬‬
‫רשאית הסניגוריה לבקש לקרוא מיד קטעים אחרים‪ ,‬ואינני צריך‬ ‫ובעמ׳ ‪ 671‬יש דין ודברים על אותו עניין׃‬
‫לחכות עד הסוף?‬ ‫‪Judge Musmanno Mr. Denney, it would appear‬‬
‫אב בית הדין הוא רשאי לעשות כן‪ ,‬אבל אינו חייב לעשות זאת‪.‬‬ ‫‪to me, where you have a document of sufficient‬‬
‫הוא יכול לדחות זאת לטיעון הסופי במשפט‪.‬‬ ‫‪importance as to be studied by the Tribunal in‬‬
‫‪analyzing all the testimony, that you read a‬‬
‫ד״ר סרבציוס תודה רבה‪.‬‬ ‫‪substantial part of it into the record.‬‬
‫היועץ המשפטי בהתאם לכך אני מבקש את בית המשפט לשמוע‬ ‫‪Mr. Denney (Chief trial counsel for the prose-‬‬
‫את ‪ 11‬הסעיפים הראשונים‪,‬‬ ‫‪cution) Yes, but if Your Honor pleases, that is‬‬
‫אלה הם קצת יותר משני עמודים מההצהרה מס׳ ‪ 584‬של דיטר‬ ‫‪exactly our intention.‬‬
‫ויסליצני שנתקבלה זה עתה כמוצג׃‬ ‫‪Judge Musmanno So that the record of the‬‬
‫‪proceedings in open court itself will be complete‬‬
‫אני דיטר ויסליצני‪ ,‬נשבע כהלכה ומצהיר׃‬ ‫‪without having to leaf through a number of other‬‬
‫הנני בן ‪ 34‬והייתי חבר הֿ‪ NSDAP‬מאז ‪ 1933‬וחבר הס״ס מאז‬ ‫‪documents.‬‬
‫יולי ‪ .1934‬מאז ‪ 1940‬הייתי האופטשטורמפירר ס״ס‪.‬‬ ‫‪Mr. Denney Yes. Your Honor, that is exactly‬‬
‫מֿ‪ 1934‬הייתי מוצב בברלין עד ‪ ,1937‬ומֿ‪ 1937‬עד ‪1940‬‬ ‫‪what I have in mind.‬‬
‫בדנציג )‪ .(Danzig‬מֿ‪ 1940‬עד ספטמבר ‪ 1944‬הוצבתי‬ ‫אב בית הדין כאן היו כנראה חילופי יוצרות‪.‬‬
‫כמומחה לעניינים יהודיים בסלובקיה‪ ,‬ושליחותי כללה שירות‬
‫בהונגריה וביוון‪ .‬הכרתי את אדולף אייכמן‪ ,‬לשעבר ראש משרד‬ ‫היועץ המשפטי נכון‪ ,‬דווקא השופט ביקש זאת‪ .‬ברור לנו שאנו‬
‫‪ IVA4‬מן המשרד הראשי לביטחון הרייך )רזה״א – ‪(RSHA‬‬ ‫נצטרך להשתמש בסבלנותו של בית המשפט רק למטרות הכרחיות‪.‬‬
‫היטב מאז ‪ ,1934‬שנה בה הצטרפנו לשירות הביטחון ס״ד‬ ‫ואומנם כך בדעתנו לעשות‪ .‬אבל דווקא בתחילת המשפט‪ ,‬בשלבים‬
‫)‪ .(SD‬יחסינו היו כה הדוקים‪ ,‬שפנינו איש לרעהו בלשון‬ ‫הראשונים‪ ,‬בטרם עלה בידינו לגולל תמונה רחבה על ידי העדים‪ ,‬יש‬
‫״אתה״‪ .‬שירתנו יחדיו בברלין מֿ‪ 1934‬עד ‪ ,1937‬קיימנו יחסי‬ ‫חשיבות מרובה לכך שנוכל לקרוא קטעים קצת יותר מרובים‪ ,‬ואנו‬
‫ידידות מֿ‪ 1937‬עד ‪ ,1940‬כאשר הוא היה בווינה ואני בדנציג‪.‬‬ ‫נבקש את הנחיי=תו של בית המשפט בעניין זה‪.‬‬
‫משימתו של אייכמן בווינה היתה לנהל משרד מרכזי להגירה‬ ‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬אדוני רוצה להעיר משהו לפנייתו של‬
‫יהודית‪ ,‬והוא בא אחר כך לברלין עם הרזה״א כדי לעמוד‬ ‫היועץ המשפטי בדבר קריאת קטעים מהמסמכים אל תוך‬
‫בראש משרד ‪ ,IVA4‬שהיה אחראי לפתרון שאלת היהודים‬ ‫הפרוטוקול?‬
‫ולכל ענייני הכנסייה‪ .‬לפי עצתו של אייכמן‪ ,‬קיבלתי מינוי‬
‫כמומחה בעבור משרד ‪ IVB4‬בסלובקיה‪ ,‬שעסק אך ורק‬ ‫ד״ר סרבציוס ההצעה של היועץ המשפטי נראית לי יעילה ואני‬
‫בשאלה היהודית‪.‬‬ ‫מסכים לה‪ .‬אני מתאר לעצמי זאת‬
‫היו שלוש תקופות שונות של פעולות שהתייחסו ליהודים‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬שיוגש המסמך בשלמותו‪ ,‬ומדי פעם ייקרא המקום הנוגע‪ .‬הייתי‬
‫‪171‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪14‬‬

‫למיליונים של אנשים‪ ,‬וכי כוח הביצוע של הפקודה הזאת היה‬ ‫התקופה הראשונה ארכה מֿ‪ – 1937‬כשנוסדה המחלקה‬
‫בידי אייכמן על פי אישורו של היידריך )‪ (Heydrich‬ואחר כך‬ ‫היהודית – עד ‪1940‬׃ במשך זמן זה היתה המדיניות להחיש‬
‫של ַקלטנברונר )‪ .(Kaltenbrunner‬תכנית ההשמדה היתה כבר‬ ‫ולהמריץ את ההגירה היהודית מגרמניה ומאוסטריה‪ .‬מסיבה‬
‫בעיצומו של הביצוע ונמשכה עד סוף ‪ .1944‬לא היה כל שינוי‬ ‫זאת נוסד המשרד המרכזי להגירה היהודית בווינה‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫בתכנית במשך תקופת כהונתו של קלטנברונר‪.‬‬ ‫מוסד מקביל בפראג‪ .‬לאחר הניצחון על צרפת‪ִ ,‬עָיינוּ בתכנית‬
‫לאחר פגישתי עם אייכמן ביולי או באוגוסט ‪ ,1942‬כאשר‬ ‫מדגסקר‪ ,‬כמקום להגירה‪ ,‬אך לא השתמשו בה מעולם‪ .‬התקופה‬
‫נודע לי לראשונה על פקודת היטלר לפתרון הסופי של שאלת‬ ‫השנייה‪ ,‬במשך השנים ‪ 1940‬וֿ‪ ,1941‬כללה את הריכוז של‬
‫היהודים על ידי השמדה‪ ,‬התעניינתי בפרטים בנוגע למספר‬ ‫היהודים בפולין ושטחי המזרח‪ ,‬בגטאות ובמחנות ריכוז‪.‬‬
‫האנשים שנפגעו ועשיתי רשימות בכל הזדמנות על יסוד‬ ‫התקופה האחרונה‪ ,‬מתחילת ‪ 1942‬עד אוקטובר ‪ ,1944‬כללה‬
‫האינפורמציה מארצות אחרות‪.‬‬ ‫פינוי היהודים מכל גרמניה ומהשטחים שבפיקוח גרמניה‬
‫והעברתם אל מחנות ריכוז והשמדתם הביולוגית‪.‬‬
‫אב בית הדין המפה התלויה שם אינה נחוצה לנו‪.‬‬
‫התעניינתי לראשונה במספר היהודים שנפגעו על ידי‬
‫היועץ המשפטי לא בשלב זה‪ .‬היא תהיה נחוצה בשלבים אחרים‪.‬‬ ‫האמצעים שננקטו על ידי הרזה״א‪ ,‬כאשר נפגשתי עם עוד‬
‫אב בית הדין אתם רוצים שהיא תישאר תלויה כאן?‬ ‫מומחים לעניינים יהודיים במשרדו של אייכמן בברלין‪ .‬אייכמן‬
‫נהג לקרוא למומחים לישיבה אחת לשנה לכל הפחות‪,‬‬
‫היועץ המשפטי אם בית המשפט רואה בזאת פגם‪ ,‬נוכל להסירה‪.‬‬ ‫בדרך כלל בנובמבר‪ .‬הישיבות נתקיימו בֿ‪1942 ,1941 ,1940‬‬
‫אב בית הדין טוב‪ ,‬ש ִתשאר‪.‬‬ ‫ובֿ‪ .1943‬אני נוכחתי בכל הישיבות מלבד האחרונה‪ .‬בישיבות‬
‫היועץ המשפטי אגב‪ ,‬בית המשפט גם לא סימן אותה כמוצג‪.‬‬ ‫אלה מסר כל בא כוח דו״ח על השטח שלו ואייכמן דן על‬
‫התמונה כולה‪ .‬הוא ציין בפרוטרוט מספרים כוללים והשתמש‬
‫אב בית הדין הבנתי שזה היה אמצעי עזר לעדותו של פרופסור‬ ‫בטבלאות שהכילו את מספר היהודים בארצות השונות‪,‬‬
‫ברון‪.‬‬ ‫התעסקויותיהם‪ ,‬קבוצות הגיל שלהם‪ ,‬והצהרות המציינות את‬
‫היועץ המשפטי אבל נצטרך עוד להשתמש בה בהמשך העדויות‪.‬‬ ‫חלקם של היהודים בהשוואה לכלל התושבים בכל מדינה‪.‬‬
‫הטבלאות האלה לא כללו את מספר האנשים שנפגעו על ידי‬
‫אב בית הדין נראה כשיגיע הזמן‪.‬‬ ‫פינוי והשמדה‪ ,‬כי מספרים אלה הוחזקו בסוד‪ .‬בכל אופן‪ ,‬מתוך‬
‫היועץ המשפטי אני ממשיך לקרוא מההצהרה של ויסליצני׃‬ ‫שיחות עם אייכמן ועם מומחים בשאלה היהודית‪ ,‬למדתי את‬
‫בשנת ‪ 1943‬התעניינתי בנושא שוב‪ ,‬בעקבות פניות לקבלת‬ ‫ההשפעה של תכנית הפתרון הסופי בכל מדינה הנוגעת בדבר‪.‬‬
‫מידע מצד הג׳וינט )‪ ,(Joint Distribution Committee‬ולפיכך‬ ‫נשלחתי לברלין ביולי או באוגוסט ‪ ,1942‬בקשר למצבם של‬
‫עשיתי מאמצים מיוחדים לאסוף אינפורמציה קיימת בנוגע‬ ‫יהודי סלובקיה‪ .‬להלן פירוט השליחות׃‬
‫למספר היהודים שנפגעו בארצות אחרות‪ .‬בֿ‪ 1944‬בבודפשט‬ ‫שוחחתי עם אייכמן במשרדו בברלין‪ .‬הוא אמר לי‬
‫שוחחתי עם ד״ר רודולף קסטנר )‪ ,(Rudolf Kasztner‬נציג‬ ‫שהיהודים יושמדו בהתאם לפקודה בכתב מאת הימלר‬
‫הג׳וינט‪ ,‬ובהזדמנויות שונות השוויתי אתו את האינפורמציה‬ ‫)‪ .(Himmler‬דרשתי להראות לי את הפקודה‪ .‬הוא הוציא‬
‫העוסקת במיוחד במספר הכולל של היהודים שנפגעו‪ .‬הייתי‬ ‫תיק מהכספת והראה לי מסמך סודי בעל שוליים אדומים‪,‬‬
‫במגע מתמיד עם ד״ר קסטנר אחרי מאי ‪ .1944‬לאחרונה ראיתיו‬ ‫שציין פעולה מָידית‪ .‬הוא היה מופנה אל ראש משטרת‬
‫בֿ‪ 30‬במארס ‪ 1945‬במעוני שבווינה‪.‬‬ ‫הביטחון והס״ד ואל המפקח על מחנות הריכוז כאחד‪ .‬אלה‬
‫אייכמן אמר לי בהזדמנויות רבות‪ ,‬כי אין ערך ליהודים אלא‬ ‫דבריו העיקריים של המכתב׃‬
‫כפועלים‪ ,‬וכי רק ‪ 25‐‐20‬אחוזים מסוגלים לעבוד‪.‬‬ ‫הפירר החליט שיש להתחיל מיד בפתרון הסופי של‬
‫ביוני או ביולי ‪ 1944‬הייתי נוכח בבודפשט‪ ,‬בפגישה בין‬ ‫השאלה היהודית‪ .‬אני ממנה את ראש משטרת הביטחון‬
‫אייכמן והס – המפקח על מחנה הריכוז באושוויץ‬ ‫והס״ד ואת המפקח על מחנות הריכוז אחראים לביצוע‬
‫)‪ – (Auschwitz‬הם שוחחו במיוחד על אחוז יהודי הונגריה‬ ‫הפקודה הזאת‪ .‬יש לתאם את פרטי התכנית בין ראש‬
‫שהיו חזקים במידה מספקת לעבודה‪ .‬על סמך המשלוחים‬ ‫משטרת הביטחון והס״ד לבין המפקח על מחנות הריכוז‪.‬‬
‫שקיבל קודם לכן באושוויץ‪ ,‬ועל סמך הביקורת שערך במרכזי‬ ‫יש להודיע לי באורח שוטף על ביצוע הפקודה הזאת‪.‬‬
‫האיסוף שסיפקו את היהודים‪ ,‬הודיע הס כי רק ‪ 20‬או לכל‬ ‫הפקודה היתה חתומה על ידי הימלר‪ ,‬ונשאה תאריך של יום‬
‫היותר ‪ 25‬אחוזים של יהודי הונגריה אלה ראויים לשימוש לשם‬ ‫מסוים באפריל ‪ .1942‬אייכמן אמר לי כי המילים ״הפתרון‬
‫עבודה‪ .‬הס אמר כי האחוז הזה מתייחס לכל היהודים ששולחו‬ ‫הסופי״ פירושן כיליון ביולוגי של הגזע היהודי‪ ,‬אולם לפי‬
‫לאושוויץ מכל אירופה הכבושה בידי גרמניה‪ ,‬מלבד יהודי יוון‪,‬‬ ‫שעה יש להשאיר בחיים את היהודים החזקים בגופם‬
‫שהיו מאיכות גרועה‪ ,‬ואת כל אלה היה צורך להשמיד‪ .‬בין‬ ‫ולהעסיקם בתעשייה בכדי למלא דרישות שוטפות‪ .‬התרשמתי‬
‫הבריאים בגופם היו נשים וילדים בגיל ‪ 12‬או ‪ .13‬שניהם‪ ,‬גם‬ ‫מאוד מהמסמך הזה הנותן לאייכמן סמכות להרוג מיליונים של‬
‫הס וגם אייכמן אמרו‪ ,‬שכל היהודים הבלתי כשירים לעבודה‬ ‫אנשים ואמרתי באותו זמן׃ ״אלוהים ימנע ששונאינו יעשו‬
‫חוסלו‪.‬‬ ‫משהו דומה לעם הגרמני״‪ .‬הוא ענה׃ ״אל תהיה סנטימנטלי –‬
‫כל ההשמדות של היהודים נתקיימו במחנות סגורים‪.‬‬ ‫זוהי פקודת הפירר״‪ .‬ידעתי אז כי הפקודה היא פסק דין מוות‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪172‬‬

‫היטב; הדיוק באחזקת התיקים והרשימות שנגעו לכל העניינים‬ ‫המחנות באושוויץ ומיידנק )‪ (Majdanek‬נחשבו למחנות‬
‫האלה במחלקתו עשה עלי רושם במיוחד‪ .‬כל תנועה של‬ ‫השמדה‪ ,‬האחד – ”‪ “A‬והשני – ”‪ .“M‬ידוע לי כי יהודים‬
‫אייכמן‪ ,‬הקשורה בנקיטת אמצעים נגד יהודים‪ ,‬נמסרה‬ ‫באושוויץ ובמחנות ריכוז אחרים הומתו בגזים‪ ,‬החל מראשית‬
‫להיידריך ואחר כך לקלטנברונר לאישור‪ .‬אני ראיתי העתקים‬ ‫האביב של ‪ .1942‬אייכמן אמר כי במקרה של קבוצות‪ ,‬מהן‬
‫מוכפלים חתומים של דו״חות אייכמן אל הימלר‪ .‬אלה עברו‬ ‫מיינו את הבריאים בגוף‪ ,‬הנותרים הומתו בגזים מיד לאחר‬
‫את ראש רזה״א‪ ,‬היידריך‪ ,‬ואחר כך את קלטנברונר‪ ,‬שחתם‬ ‫הגיעם למחנות הריכוז‪ .‬במידה שלא היה מיון מוקדם‪ ,‬המיון‬
‫עליהם‪ .‬ההעתקים של הדו״חות האלה‪ ,‬חתומים על ידי‬ ‫צריך היה להתקיים במחנות הריכוז‪ ,‬לפני שהבלתי מתאימים‬
‫קלטנברונר‪ ,‬היו מתויקים על ידי אייכמן‪ .‬נתיב השירות הרגיל‬ ‫לעבודה הומתו בגזים‪ .‬הביקורת במחנות הריכוז לשם קביעה‬
‫היה – מאייכמן דרך מילר )‪ (Müller‬אל קלטנברונר ולהימלר‪.‬‬ ‫מי נחשב כבריא בגופו ואת מי יש להשמיד – היתה שטחית‬
‫אייכמן היה ציני מאוד בעמדתו כלפי השאלה היהודית‪ .‬הוא לא‬ ‫מאוד‪.‬‬
‫הביע שום רגש אנושי כלפי אנשים אלה‪ .‬הוא לא היה בלתי‬ ‫בשלהי שנת ‪ 1944‬הורה הימלר‪ ,‬כי יש לחדול מלהוציא‬
‫מוסרי‪ ,‬הוא היה חסר מוסר ולגמרי צונן כקרח בעמדתו‪ .‬הוא‬ ‫להורג יהודים‪ ,‬אך אייכמן לא הוציא לפועל את הפקודה הזאת‪,‬‬
‫אמר‪ ,‬בהזדמנות פגישתנו האחרונה בפברואר ‪ ,1945‬בעת‬ ‫עד שלא קיבל הוראה בכתב חתומה על ידי הימלר‪ .‬אלפים לאין‬
‫ששוחחנו על גורלנו בקשר להפסד במלחמה׃ ״אצחק‪,‬‬ ‫ספור של יהודים‪ ,‬אשר נשלחו למחנות ריכוז‪ ,‬מתו ממחלות‬
‫כשאקפוץ לקבר‪ ,‬הודות להרגשה שהרגתי ‪ 5,000,000‬יהודים‪.‬‬ ‫ִמדבקות‪ ,‬מתתֿתזונה‪ ,‬כמו במחנות פלוסנבירג )‪(Flossenbürg‬‬
‫זה נותן לי סיפוק ושביעות רצון״‪.‬‬ ‫וזקסנהאוזן )‪.(Sachsenhausen‬‬
‫בנספח ‪ A–1‬הכנתי טבלה של ארגון הרזה״א בשנת ‪,1944‬‬
‫לפי אייכמן‪ ,‬הוא הכיר את קלטנברונר מלינץ‪ ,‬והם היו‬ ‫כדי להראות את עמדתו היחסית של משרד ‪ IVA4‬ותתֿ‬
‫ידידים טובים במשך שנים רבות‪ .‬שניהם היו חברים במפלגה‬ ‫המחלקות שלו‪ .‬באותו מוצג רשמתי את המומחים לבעיה‬
‫הנאצית‪ ,‬הבלתי ליגאלית באוסטריה‪ ,‬והיו ביחד בווינה משנת‬ ‫היהודית ששירתו בארצות אחרות בתפקיד דומה לזה שלי‪.‬‬
‫‪ 1938‬עד שנת ‪ .1940‬ידוע לי כי המשיכו לקיים יחסים טובים‬ ‫שמותיהם ומקומות כהונתם היו׃‬
‫לפחות עד פברואר ‪ .1945‬אייכמן אמר לי יותר מפעם אחת‪ ,‬כי‬
‫האופטשטורמפירר ד״ר זיידל )‪) (Seidl‬טרזיינשטט –‬
‫אם היו לו קשיים כלשהם הוא פנה אל קלטנברונר‪ .‬כאשר‬
‫‪(Theresienstadt‬‬
‫נתמנה קלטנברונר לראש רזה״א‪ ,‬אמר לי אייכמן כי עמדתו‬
‫במחלקה תוטב‪ ,‬מפאת קשריו הקרובים עם קלטנברונר‪.‬‬ ‫האופטשטורמפירר ויסליצני )סלובקיה(‬
‫הידידות שלהם היתה כנראה חזקה מאוד‪ ,‬כי אני עצמי הייתי‬ ‫האופטשטורמפירר אברומיוט )‪) (Abromeit‬קרואטיה(‬
‫ֵעד לפגישה קצרה בין קלטנברונר לאייכמן בפברואר ‪ .1945‬הם‬ ‫האופטשטורמפירר דנקר )‪) (Dannecker‬בולגריה(‬
‫נפגשו בפרוזדור משרדו של אייכמן ברחוב קורפירסטן‬
‫)‪ ,116 (Kurfürsten‬קלטנברונר בירך את אייכמן בלבביות‪,‬‬ ‫האופטשטומפירר ברונר )‪) (Brunner‬צרפת(‬
‫שאל על מצב בריאות אביו של אייכמן ועל משפחתו בלינץ‪.‬‬ ‫אוברשטורמבנפירר קרומיי )‪) (Krumey‬לודז׳ – ́‪ ,Lódz‬לאחר‬
‫מכן וינה(‬
‫היועץ המשפטי בידי כעת המקור של מסמך ‪ 856‬ואני מגיש אותו‪.‬‬ ‫האופטשטורמפירר בורגר )‪) (Burger‬טרזיינשטט – לאחר מכן‬
‫אתונה(‪.‬‬
‫אב בית הדין זה מסמך ת‪ 56/‬שלנו‪.‬‬
‫הראיתי כמו כן את המשתייכים לכוח האדם במשרדו של‬
‫היועץ המשפטי המסמך הבא אשר ממנו לא אקרא מאומה הוא‬ ‫אייכמן‪ ,‬אשר כללו את האופטשטורמפירר פרנץ נובק )‪Franz‬‬
‫עדותו של דיטר ויסליצני בפני בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג‬ ‫‪ ,(Novak‬שהיה ממונה על ענייני התחבורה לשם פינוי היהודים‬
‫בֿ‪ 3.1.1946‬עם תרגום לעברית של כמה קטעים אשר בדעתנו‬ ‫ואונטרשטורמפירר הרטנברגר )‪ ,(Hartenberger‬שהיה מומחה‬
‫להסתמך עליהם‪ .‬זה פורסם באוסף אשר אנו מעמידים לרשות בית‬ ‫למקרים יחידים‪ .‬על פי ידיעתי האישית‪ ,‬המבוססת על‬
‫המשפט‪ ,‬הסדרה הכחולה )‪ (Blue Series‬בהוצאה הגרמנית – כל‬ ‫הסתכלות במשך תקופת שירותי במשך שנים אחדות בארצות‬
‫אזכורינו יסתמכו על הוצאה זו – בכרך הרביעי בעמ׳ ‪.414‐‐339‬‬ ‫הבלקן‪ ,‬וקשר הדוק עם מנהיגים בארצות אשר בהן היו‬
‫לנוחיות בית המשפט אנחנו ממציאים תדפיס נפרד של אותה עדות‪.‬‬ ‫אחראים לפעולות נגד היהודים‪ ,‬מספר היהודים שנפגעו היה‬
‫אב בית הדין זה צריך לקבל מספר?‬ ‫בערך )כך(׃ ‪ 66,000‬בסלובקיה; ‪ 60,000‬ביוון; ‪8,000‬‬
‫בבולגריה; ‪ 3,000‬בקרואטיה וֿ‪ 500,000‬בהונגריה‪ .‬בנספח‬
‫היועץ המשפטי כן‪ ,‬אדוני‪.‬‬
‫‪ A-III‬המשכתי למסור פרטים על חלוקתם‪.‬‬
‫אב בית הדין מסמך זה סומן בֿת‪) 58/‬עדותו של ויסליצני בפני בית‬ ‫אני חושב את אופיו של אייכמן ואישיותו כגורמים חשובים‬
‫הדין הצבאי בנירנברג(‪.‬‬ ‫בהוצאתם לפועל של האמצעים נגד היהודים‪ .‬הוא אישית היה‬
‫היועץ המשפטי המסמך הבא הוא דו״ח שחיבר דיטר ויסליצני‬ ‫מוג לב‪ ,‬אשר עשה מאמץ למצוא לעצמו חיפוי מפני אחריות‪.‬‬
‫בתא ‪ 133‬של כלא ברטיסלבה בֿ‪ 27.10.1946‬על אודות אדולף‬ ‫לעולם לא עשה תנועה בלי אישור מגבוה‪ ,‬ובכך היה זהיר‬
‫אייכמן‪ ,‬בכתב ידו של ויסליצני‪ .‬במידה שהדבר נוגע לזיהוי – בית‬ ‫באורח קיצוני‪ ,‬כך ששמר על התיקים והרישומים אשר קבעו‬
‫המשפט קיבל כבר את ההצהרה בשבועה המזהה כי אומנם זה נכתב‬ ‫את אחריותם של הימלר‪ ,‬היידריך ואחר כך של קלטנברונר‪.‬‬
‫על ידי דיטר ויסליצני‪.‬‬ ‫עיינתי ברבים מן התיקים הללו במשרדו‪ ,‬והכרתי את מזכירו‬
‫‪173‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪14‬‬

‫לשונו היא‪ ...‬בלבי אין ספק כי בלעדי הוראה כזאת – שהיא‬ ‫אב בית הדין זאת אומרת‪ ,‬בית המשפט יצטרך להשוות את‬
‫כמעט העתק מילולי מזו המצויה בסעיף ‪ 19‬לחוקת בית‬ ‫החתימה כאן ושם?‬
‫המשפט הבינלאומי הצבאי בנירנברג – היה קשה ביותר‪ ,‬אם‬ ‫היועץ המשפטי לא‪ .‬לבית המשפט יש כבר הצהרה של מר חגג‪,‬‬
‫לא בלתי אפשרי‪ ,‬לברר כראוי את הרקע העובדתי שעליו סובב‬ ‫המסתמכת על ברוקהרט‪ ,‬על מסמך שכבר הוגש‪ ,‬והאומרת שזו היא‬
‫ביצוע העברות מהסוג שבו דן החוק האמור; היה קשה לעשות‬ ‫אותה החתימה‪ .‬אין בעיה של אימות במקרה זה‪ ,‬אבל יש בעיה של‬
‫כן‪ ,‬אם היה הכרח להסתמך על דיני הראיות ״הפוסלים״‬ ‫דיני ראיות‪ ,‬כי אני מגיש דו״ח של אדם אשר אינני יכול להביאו כעד‪.‬‬
‫הטכניים‪ ,‬שמקורם במשפט המקובל‪ ,‬והמשמשים כרגיל גם‬ ‫אין מחלוקת על כך כי דיטר ויסליצני הוצא להורג על פי פסק דין של‬
‫בארץ‪ .‬יצוין הדבר‪ ,‬כי הניסיון של משפט נירנברג לימד – כך‬ ‫בית דין סלובקי‪.‬‬
‫קובע ויליאמס )‪ (Williams‬בֿ‪ ,Proof of Guilt‬עמ׳ ‪ – 152‬כי‬
‫אותה הוראה ״השביעה אף את רצונם של עורכי הדין האנגלוֿ‬ ‫אב בית הדין מתי?‬
‫אמריקאים״‪ ,‬דבר שעליו העיד גם השופט ג׳קסון )‪,(Jackson‬‬ ‫היועץ המשפטי לא הייתי רוצה להתחייב‪ ,‬אדוני‪ ,‬אבל נדמה לי‬
‫מי ששימש במשפט האמור ראש התביעה הכללית מטעם‬ ‫שבֿ‪ .1947‬אבל על כך אין אנו חולקים עם הסניגור‪ .‬וכאן נבקש‬
‫ארצות הברית )שם(‪.‬‬ ‫החלטה מנחה מבית המשפט‪ ,‬כי אין זה המסמך היחידי מסוגו‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬מוגבלת תחולת ההוראה המקומית לדיון בתביעה על‬ ‫אב בית הדין ההודעה נוגעת כולה לנאשם?‬
‫עברה לפי החוק הנ״ל‪ .‬ואולם‪ ,‬כלום יכול להיות מנוס‬
‫היועץ המשפטי כן‪ .‬הודעה זו הוגשה לנאשם‪ ,‬הוא נתבקש להגיב‬
‫מהמסקנה כי הרקע העובדתי‪ ,‬שעליו סובבות שתי האשמותיו‬
‫עליה‪ .‬הדברים האמורים בה יופיעו בחומר ראיות א ֵחר אשר נבקש‬
‫הראשונות של המשיב‪ ,‬כמוהו כרקע העובדתי שמאחורי‬
‫להגיש לבית המשפט‪.‬‬
‫האשמתו של אדם פלוני כשותף לביצוע ״פשע כלפי העם‬
‫היהודי״‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪)1‬א()‪ (1‬לאותו חוק‪ ,‬בצירוף הסעיף‬ ‫אב בית הדין איך הנאשם הגיב על ההודעה באופן כללי?‬
‫‪ (1)23‬לפקודת החוק הפלילי?‬ ‫היועץ המשפטי באופן כללי הוא אישר חלק והכחיש חלק אחר‪.‬‬
‫לשון אחרת – בית המשפט שם‪ ,‬אף על פי שהאישום לא היה על פי‬ ‫הוא טוען שוויסליצני נתן את ההודעה הזאת מתוך רצון לחפות על‬
‫החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬התיר וראה בעין טובה את‬ ‫עצמו ולהציל את עורו וכדומה‪ ,‬מה שבמידה מסוימת אולי גם היה‬
‫סטייתו של בית המשפט המחוזי מדיני הראיות‪ ,‬מכיוון שהרקע‬ ‫נכון‪ .‬ובית המשפט בוודאי יצטרך להזהיר את עצמו כשיבוא לשקול‬
‫הכללי במשפט הדיבה היה אותו הרקע אשר עשוי להיות במשפט‬ ‫את כל הדו״חות האלה‪ ,‬מהי המידה שבה הדו״חות של אנשים אשר‬
‫על עברה לפי סעיף ‪)1‬א()‪ (1‬והרי כאן אנחנו כבר דנים על עברה לפי‬ ‫אי אפשר להביאם לבית המשפט‪ ,‬לדוכן העדים‪ ,‬באיזו מידה הם‬
‫סעיף ‪ 1‬והאמור על ידי השופט אגרנט מקבל משנה תוקף‪.‬‬ ‫הושפעו על ידי מניעים אישיים‪ .‬אבל אני רוצה לבקש מבית המשפט‬
‫לאפשר לנו‪ ,‬בהתאם להחלטה מנחה של בית המשפט העליון‪ ,‬אשר‬
‫אב בית הדין האם הוא מדבר על מסמך מסוים‪ ,‬סוג מסוים של‬ ‫מיד אזכיר אותה‪ ,‬להמציא לבית משפט זה‪ ,‬על פי הסמכות הנתונה‬
‫מסמכים‪ ,‬או בדרך כלל?‬ ‫לבית המשפט מכוח סעיף ‪ 15‬של החוק לעשיית דין בנאצים‬
‫היועץ המשפטי מדובר בדרך כלל וכן על סוג מסוים של מסמכים‪,‬‬ ‫ובעוזריהם‪ ,‬להביא כל חומר ראיה אשר יש לו ערך כראיה‪.‬‬
‫מסמכים טריים‪ ,‬שנעשו סמוך לזמן המעשה‪ .‬אני מיד אגיע לפסקאות‬ ‫בסעיף ‪ 15‬של החוק – זו לשונו׃‬
‫אלה‪.‬‬
‫במשפט על עברה לפי חוק זה רשאי בית המשפט לסטות מדיני‬
‫בעמ׳ ‪ 2085‬הוא ממשיך ואומר׃‬ ‫הראיה אם הוא משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית‬
‫הדבר בולט לעין‪ ,‬כי המדובר כאן בעיקרון המתיר את האיסור‬ ‫משפט צדק‪ .‬כל אימת שבית המשפט מחליט לסטות לפי סעיף‬
‫על הצגת עדות שמיעה‪ ,‬ומניח לבית המשפט להסתמך עליה‬ ‫)א( מדיני הראיה – ירשום בית המשפט את הטעמים אשר‬
‫בעת שהוא סבור שיש לה‪ ,‬לעדות הזאת‪ ,‬ערך פרו ַבטיבי‪,‬‬ ‫הניעוהו להחלטתו‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אם מביאים בחשבון שבמשפט זה עמדו לבירור‬
‫שאלות שבעובדה‪ ,‬המתייחסות למאורעות שחלו בארץ אחרת‬ ‫בלשון אחרת – נצטרך לבקש החלטה על כל מסמך ומסמך‪ ,‬אבל‬
‫ולפני יותר מעשר שנים; כי תפקידנו העיקרי הוא לחדור אל‬ ‫אם תינתן פעם החלטה מנחה – דרכנו תוקל בהרבה‪ ,‬וגם דרך‬
‫הלך המחשבות שליווה את ד״ר קסטנר בכל שלב של המשא‬ ‫הסניגוריה‪ ,‬כי נדע מה דעתו של בית המשפט‪ .‬בעיה זו התעוררה‬
‫ומתן הארוך והממושך שניהל‪ ,‬בתקופה הראשונה עם אנשי‬ ‫בבית המשפט העליון לא מפני שהחוק לעשיית דין בנאצים‬
‫ה״יודןֿקומנדו״ )‪ ;(Judenkommando‬כי לא תמיד נוכחו‬ ‫ובעוזריהם חל עליו במישרין‪ ,‬אלא עקב דיבה עליה הובא לדין‬
‫בפגישות שקיים ד״ר קסטנר עם אלה האחרונים‪ ,‬חברים אחרים‬ ‫מלכיאל גרינוולד והנובעת מפעולות מלחמה או בשעת מלחמה‪.‬‬
‫של ועדת ההצלה; וכי המדובר הוא בפרק זמן שבו רדפו‬ ‫ואני מסתמך על החלטתו של בית המשפט העליון בערעור פלילי‬
‫המאורעות אחד את השני‪ ,‬ובמשא ומתן שהתנהל‪ ,‬לרוב‪,‬‬ ‫‪ 232‬משנת ‪ ,1955‬פסקי‪ẁ‬דין‪ ,‬כרך י״ב‪ ,‬עמ׳ ‪ .2017‬אני קורא מפסק‬
‫באווירה קדחתנית ועצבנית כאחת – אזי בלתי אפשרי הוא‬ ‫דינו של השופט אגרנט‪ ,‬עמ׳ ‪ .2085‐‐2084‬בעמ׳ ‪ 2084‬נעשתה‬
‫שהצורך להיעזר בעיקרון האמור יהיה מוטל בספק‪ .‬אני ראיתי‬ ‫הקבלה לכללים שהיו נהוגים בעניין זה במשפטי נירנברג׃‬
‫צורך כזה בעיקר לגבי הסוג הבא של עדות שמיעה‪.‬‬
‫עלי להזכיר לבסוף עוד עיקרון אחד‪ ,‬שעמד לנגד עיני בקשר‬
‫זהו הסוג שאליו משתייכים המסמכים שנוצרו בפרק זמן‬ ‫לעניין של קביעת העובדות‪ ,‬כוונתי לעיקרון העולה מהכתוב‬
‫שהיה קרוב‪ ,‬באופן יחסי‪ ,‬למאורעות שתוארו בהם‪ ,‬ושעליהם‬ ‫בסעיף ‪)51‬א( לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬אשר‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪174‬‬

‫בית המשפט להרשות לי להזכיר גם את הצ׳רטר של ‪“IMT Far‬‬ ‫נמנים הדו״חות השונים שהוזכרו בחלקים א׳‪ ,‬ב׳ וֿג׳ מפסק‬
‫”‪ East‬באותו כרך‪ ,‬בעמ׳ ‪.1222‬‬ ‫דין זה‪ ,‬לרבות אלה שנערכו על ידי קסטנר וּ ְפר‪‬ידיגר‬
‫)‪.(Freudiger‬‬
‫אב בית הדין מס׳ ‪ 800‬זהה‪.‬‬
‫אני עוד לא סיימתי‪ ,‬אסיים את דברי מיד‪ .‬בעמ׳ ‪2088‬׃‬
‫היועץ המשפטי זהה‪ ,‬לגבי העיקרון הזה – זהה‪ .‬אני רוצה להראות‬
‫שלא היתה כל סטייה מעקרון הסטייה‪ .‬היתה עקביות‪ .‬גם הֿ‪“Royal‬‬ ‫אכן‪ ,‬לא נעלמו ממני השיקולים‪ ,‬כי הדו״ח של קסטנר איננו‬
‫”‪ Warrant Regulation 81‬הבריטי‪ ,‬שבית המשפט ימצא אותו‬ ‫מסמך שנכתב על ידי אדם שהסיח לתומו‪ ,‬כי אם על ידי‬
‫באותו כרך בעמ׳ ‪ ,897‬כולל את אותו העיקרון‪ .‬כלומר‪ ,‬שתי הארצות‬ ‫עיתונאי מנוסה שידע יפה את מלאכת הכתיבה והניסוח‪ ,‬וכן‬
‫של החוק המקובל‪ ,‬גם אנגליה וגם ארצות הברית‪ ,‬סטו בעניין זה‬ ‫שמ ֲח ָלקים שונים של המסמך הזה בולטת המגמה האפולוגטית‬
‫מדיני הראיות‪ .‬בכרך הֿ‪ 15‬ימצא בית המשפט במקומות שונים‪,‬‬ ‫שעמדה לנגד עיניו של קסטנר בזמן שערך אותו‪ ,‬כלומר׃‬
‫כאשר נידונה בעיית דיני ראיות‪ ,‬את ההכרעות שניתנו‪ .‬למשל‪ ,‬בעמ׳‬ ‫המגמה להצדיק את פעולתו כמנהל ועדת ההצלה בפני‬
‫‪ 88‬מדובר על הֿ”‪ “Pohl Case‬ובית המשפט אומר‪ ,‬לקראת סוף‬ ‫הקונגרס הציוני הכ״ב‪ ,‬אשר אליו נועדה הגשת הדו״ח‪ .‬אלה‬
‫העמוד‪ ,‬כך׃‬ ‫הם בוודאי שיקולים שהכרחי להתחשב בהם כאשר באים‬
‫להעריך את האמת בדברים הכתובים בחלק זה או אחר‬
‫‪The trial was conducted generally along the lines‬‬ ‫מהדו״ח‪ ,‬והם מחייבים כי ננקוט משנה זהירות לגבי הערכתנו‪.‬‬
‫‪usually followed by the trial courts of the various‬‬ ‫עם כל זאת ברור בעיַני כי אין באותם השיקולים כדי לשלול‪,‬‬
‫‪States of the United States, except as to the rules of‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬את הערך הפרו ַבּטיבי אשר מסמך זה מכיל בקרבו‪,‬‬
‫‪evidence. In compliance with the provisions of‬‬
‫‪Article VII of Ordinance No. 7, great latitude in‬‬
‫מה גם שהוא נועד לשאת‪ ,‬כלפי חוץ על כל פנים‪ ,‬אופי רשמי‬
‫‪presenting evidence was allowed prosecution and‬‬ ‫או רשמי למחצה‪.‬‬
‫‪defense counsel, even to the extent at times of‬‬ ‫עכשיו רק ַאפנה את תשומת לבו של בית המשפט בקצרה‪ ,‬מכיוון‬
‫‪receiving in evidence certain matters of but scant‬‬ ‫שבית המשפט העליון מורה לי לעשות כך‪ ,‬למה שהיה בנירנברג‪.‬‬
‫‪probative value.‬‬ ‫באותו כרך ‪ 15‬שכבר הזכרתי של הסדרה הירוקה‪ ,‬ימצא בית‬
‫השופט רוה אדוני אמר לנו שהמסמך הזה הוגש לנאשם‪ ,‬הוא הגיב‬ ‫המשפט בעמ׳ ‪ 15‬את הסעיפים ‪ 19‬וֿ‪ 20‬של הצ׳רטר‪ 19 .‬הוא זה‬
‫על זה‪ ,‬אישר חלק‪ ,‬הכחיש חלק‪ .‬האם אדוני אינו חושב שאולי כדאי‬ ‫האומר שבית המשפט יקבל כראיה כל חומר ‪“which it deems to‬‬
‫בשלב זה להסתפק בהנחיות בית המשפט לגבי מסמכים מסוג זה?‬ ‫”‪ .have probative value‬בעמ׳ ‪ 32‐‐31‬ימצא בית המשפט את‬
‫כי אולי קשה עכשיו לתת לנו מושג לגבי כל המסמכים האפשריים‬ ‫הסעיפים ‪ 7‬וֿ‪ 8‬של הפקודה מס׳ ‪ 7‬שחלה על בתי הדין הצבאיים‬
‫שאדוני יוכל או עשוי להגיש לנו‪ .‬אולי יסתפק ברגע זה בהנחיה לגבי‬ ‫האמריקאיים‪ ,‬החוזרת על אותה הוראה‪.‬‬
‫סוג כמו זה‪ ,‬כפי שאדוני ציין בעצמו‪.‬‬ ‫אב בית הדין האם באמת אין כמעט הבדל בין הסעיף ‪ 15‬שלנו ובין‬
‫היועץ המשפטי הקושי הוא זה‪ ,‬כבודו‪ ,‬אני רוצה לטעון בהרחבה‬ ‫הסעיף ‪ 19‬של הסטאטוט של לונדון כמו שנאמר פה?‬
‫לגבי המסמך הראשון ולקבל הנחיה כללית‪ .‬ברור לי שכל מסמך‬ ‫היועץ המשפטי ייתכן ויש הבדל‪ ,‬אדוני‪ ,‬אבל העיקרון שבית‬
‫אחר כך יהיה נידון לגופו‪ ,‬לפי נסיבותיו‪ ,‬לפי האמור בו‪ .‬כי בית‬ ‫המשפט העליון קבע הוא שדבר שיש לו ערך פרו ַבטיבי יקבל בית‬
‫המשפט‪ ,‬לצערי‪ ,‬על פי סעיף קטן ב׳ של סעיף ‪ ,15‬חייב לפסוק לגבי‬ ‫המשפט‪ .‬ואחר כך העניין נתון לשיקול דעת לאור כל מסכת הראיות‪.‬‬
‫כל מסמך ומסמך לחוד‪ .‬לכן אני אצטרך לשכנע את בית המשפט‬ ‫אין לי כל ספק שבית המשפט לא יסתמך‪ ,‬לא יקבל כוודאי וכמוכח‬
‫לגבי כל מסמך לחוד שיש לו ערך פרו ַבטיבי‪ .‬אבל אני מבקש ברגע‬ ‫ומהימן כל דבר ודבר שיוגש בכל המסמכים הללו‪.‬‬
‫זה הנחיה כללית ברוח האמור בפסק הדין של בית המשפט העליון‪.‬‬
‫השופט הלוי זה כמו העיקרון הכללי בחוק הגרמני ‪Freie‬‬
‫השופט הלוי אדוני רוצה עכשיו את המכנה המשותף של כל‬ ‫‪.Beweiswürdigung‬‬
‫המסמכים‪.‬‬
‫היועץ המשפטי בדיוק כך‪ ,‬אדוני‪ ,‬אבל קודם כל אנחנו מדברים‬
‫היועץ המשפטי בדיוק כך‪ ,‬כבודו‪ ,‬זו בדיוק המילה‪.‬‬ ‫ברגע זה על קבילות‪ ,‬עדיין לא הגענו לשלב השיקול‪ .‬לזה נגיע בסוף‪.‬‬
‫אב בית הדין בכל זאת‪ ,‬כדי שלא נסתבך בדברים כלליים‪ ,‬אולי‬ ‫השופט הלוי העיקרון הגרמני של דיני הראיות הוא שכל דבר הוא‬
‫אדוני יכול להגיד לנו מה‪ ,‬לפי דעתו‪ ,‬אלו תכונות מכשירות את‬ ‫קביל ורק שוקלים אחר כך את ערכו המעשי‪.‬‬
‫המסמך הזה שמונח עכשיו לפנינו להיות מוגש כראיה לפי סעיף ‪.15‬‬ ‫היועץ המשפטי כל דבר רלוונטי‪ ,‬כל דבר שיש לו איזה קשר‬
‫היועץ המשפטי ברור‪ ,‬אני חייב לעשות זאת‪ ,‬כי אני חייב לבסס‬ ‫שהוא‪ .‬אני הייתי מגביל את הדבר עוד יותר‪ .‬הייתי אומר שמוטל על‬
‫משהו לגבי המסמך גופו‪ .‬ויסליצני היה אדם‪ ,‬שכפי שאנחנו יודעים‪,‬‬ ‫הצד המבקש להגיש מסמך כזה להראות לבית המשפט כי הוא‬
‫היה מעוזריו הקרובים של הנאשם‪ .‬כשהוא כתב את דבריו אלה הוא‬ ‫אומנם רלוונטי מצד אחד‪ ,‬אחרת בוודאי הוא לא קביל‪) .‬ב( שלא‬
‫היה צפוי לעונש מוות‪ ,‬אשר גם בוצע בסופו של דבר‪ ,‬ואותם‬ ‫נראה מפניו שאין לו כל ערך כראיה‪ ,‬לא נראה כי הוא כולו כוזב ואי‬
‫המניעים הרגילים אשר בגללם מסוכן כרגיל להסתמך על עדות‬ ‫אפשר להסתמך עליו‪ .‬אם נראה שאפשר להסתמך עליו או על חלק‬
‫שמיעה מפני שאין אנחנו יודעים על האינטרס העצמי של האיש‬ ‫ממנו למטרה כלשהי בהכרעת הדין‪ ,‬יש לו ערך פרו ַבטיבי וצריך‬
‫המוסר אותה‪ ,‬אין כוחם יפה‪ ,‬לא בשלמותם‪ ,‬לגבי אדם העומד בצל‬ ‫לקבלו‪.‬‬
‫ההוצאה להורג‪.‬‬ ‫הזכרתי כבר את האמור בעמ׳ ‪ 32‐‐31‬של כרך ‪ ,15‬ועכשיו יואיל‬
‫‪175‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪14‬‬

‫אלא על קבילותם‪ .‬ואם מותר להפנות את תשומת לב בית המשפט‬ ‫אב בית הדין האם זה היה אחרי הרשעתו?‬
‫לאמור בעמ׳ ‪ 822‬של הכרך הֿ‪ ,15‬לקראת סוף דבריו של אב בית‬ ‫היועץ המשפטי מכל מקום זה היה שעה שהוא היה נתון במעצר‬
‫הדין ‪Shake‬׃‬ ‫על עברה חמורה ביותר‪ ,‬ובדוואי יכלו להיות לו רק מעט מאוד‬
‫‪The Tribunal is not impressed with the thought that‬‬ ‫אשליות‪ ,‬באוקטובר ‪ ,1946‬לגבי גורלו האישי בכלא ברטיסלבה‬
‫‪this deprives the defendants of any substantial right.‬‬ ‫)‪ .(Bratislava‬והוא נותן דו״ח מפורט על כל שיתוף הפעולה שלו‪,‬‬
‫‪As to the effect of conclusions, opinions and hearsay,‬‬ ‫לכל אורך התמונה‪ ,‬עם הנאשם‪ .‬הוא מתחיל בתקופה שבה הוא‪,‬‬
‫‪that is quite a different matter.‬‬ ‫ויסליצני‪ ,‬היה ממונה על הנאשם‪ ,‬ואחר כך כשהפך להיות פיקודו‪.‬‬
‫‪As we have observed before, the basis of some of‬‬ ‫אז בסופו של דבר ייתכן שבית המשפט פה ושם יגיד׃ קטע זה אינו‬
‫‪those rules of which you are all more or less familiar‬‬ ‫מהימן עלינו‪ ,‬קטע זה אינו משתזר עם עדויות אחרות‪ .‬ייתכן שבית‬
‫‪is that evidence of that character may be harmful‬‬ ‫המשפט‪ ,‬כאשר יבוא לחרוץ דין‪ ,‬ירצה לקבל סיוע ממקום אחר למה‬
‫‪when it goes before a jury of laymen. We can assure‬‬ ‫שאומר ויסליצני; אבל גם סיוע כזה יבוא‪ .‬בדעתי להגיש את‬
‫‪you again that this Tribunal considers itself com-‬‬ ‫ההצהרה של הס‪ ,‬את עדותו בבית המשפט הפולני‪ .‬הוא היה במצב‬
‫‪petent to distinguish between evidence that has no‬‬ ‫דומה‪ .‬יש לנו הצהרה של איש שלישי בשם הטל )‪ .(Höttl‬שלושתם‬
‫‪probative value and evidence which has probative‬‬ ‫הצהירו ללא מגע הדדי‪ .‬אנחנו נזמין את בית המשפט להאמין‬
‫‪value.‬‬
‫לדברים המסתייעים ממקורות שונים והנשענים אחד על השני אף‬
‫‪The objection to the introduction of the exhibits is‬‬ ‫על פי שלא היה מגע בין האנשים‪ ,‬ולכן החשש שמא הדבר היה‬
‫‪now overruled.‬‬ ‫בגדר קנוניה‪ ,‬או שהאנשים ִנדברו לתת עדות כוזבת‪ ,‬הוא קלוש‬
‫בית משפט‪ ,‬בסופו של דבר הוא בית משפט מקצועי‪ ,‬ולא בית‬ ‫ביותר‪ .‬אבל עדויות כאלה כמו של ויסליצני והס‪ ,‬שותפים אחרים‬
‫משפט של שופטים מושבעים‪ ,‬יהיה בכוחו לשקול לאחר שכל‬ ‫לעברה‪ ,‬הן בעלות ערך פרו ַבּטיבי ממדרגה ראשונה‪ .‬בית המשפט‬
‫החומר יהיה לפניו‪ ,‬מהו החלק שאפשר להישען עליו ומהו החלק‬ ‫יעריך את העובדה שאין לנו כל דרך למעשה לקבוע דווקא את‬
‫שאין לייחס לו משקל‪.‬‬ ‫הדברים הכלליים אלא על ידי הערך הקוּמוּלטיבי הכללי של‬
‫המסמכים השונים‪ .‬בוודאי שכל מסמך כשהוא לעצמו לא היה‬
‫ולכן אני מבקש את בית המשפט לקבוע את קבילותו של הדו״ח‬ ‫מספיק כדי לבסס כתב אישום‪ ,‬אבל הערך המצטבר של כל‬
‫של ויסליצני מֿ‪ 27‬באוקטובר ‪ ,1946‬הידוע כֿ‪“Zelle 133‬‬ ‫המסמכים האלה יש בו – כך תהיה טענתנו – כדי להכריע מתוך‬
‫”‪ ,Bericht‬וכן לקבוע כהנחייה לצדדים במשפט את דעתו של‬ ‫ודאות מוסרית מספקת לגבי העניינים השנויים במחלוקת במשפט‬
‫בית המשפט על המסמכים לגביהם יהיה מוכן להשתמש בשיקול‬ ‫זה‪ .‬י ֵתרה מזו׃ הנאשם ביקש מחוקריו שייתנו לו חומר כזה כדי‬
‫דעתו לפי סעיף ‪ .15‬ובקשתי היא כי בית המשפט‪ ,‬בעקבות ההלכה‬ ‫שיוכל להגיב עליו‪.‬‬
‫אשר נקבעה בנירנברג‪ ,‬יקבע כי בשלב זה ועד לשקילת הראיות‪ ,‬כל‬
‫דבר אשר נראה לכאורה כבעל ערך פרו ַבטיבי הוא כשר להגשה‪ .‬מה‬ ‫אב בית הדין הוא ביקש מיוזמתו‪ ,‬או אחרי שנאמר לו שיש דברים?‬
‫משקלו – זה עניין לטיעון סופי‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי לא מיוזמתו‪ ,‬בהתחלה הוא ביקש׃ ״תנו לי חומר‪,‬‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬מה יש לאדוני לומר על בקשה זו של‬ ‫אני רוצה לראות את הדברים‪ ,‬עברו שנים רבות״‪ ,‬אז נתנו לו‪.‬‬
‫היועץ המשפטי?‬ ‫אב בית הדין הוא ביקש חומר בדרך כלל‪ ,‬לאו דווקא את העדויות‬
‫של ויסליצני והס‪ ,‬נאמר?‬
‫ד״ר סרבציוס אני מבקש מבית המשפט לדחות את הבקשה‪ .‬מסמך‬
‫הבא מאת מנוח יכול להתקבל אם כלולות בו עובדות‪ ,‬או כלול בו‬ ‫היועץ המשפטי אינני בטוח כרגע‪ .‬אני חושב שהוא גם ביקש את‬
‫תיאור מאורעות סמוך לאחר מעשה‪ ,‬כמו באותו מקרה שהובא כאן‬ ‫החומר הנוגע למחלקתו ואת הצהרות האנשים של מחלקתו‪ .‬אז‬
‫על ידי היועץ המשפטי‪ .‬אולם כאן לא עובדות כלולות במסמך‪ ,‬אלא‬ ‫למשל‪ ,‬כאשר הנאשם – שמענו זאת בהקלטה – נותן הסבר׃ ״אני‬
‫טיעון של ויסליצני‪ .‬לא התנצלות‪ ,‬אלא העברת האשמה לאחר‪ ,‬על‬ ‫לא אמרתי שאני אקפוץ לקבר מפני שהושמדו חמישה מיליון יהודים‬
‫הנאשם כאן‪.‬‬ ‫אלא מפני שהושמדו חמישה מיליון אויבי הרייך הגרמני״‪ .‬בית‬
‫המשפט יזכור את אותו קטע‪ .‬פה ויסליצני אומר משהו אחר‪ .‬צריך‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬האם אין שם שום תיאור עובדות?‬ ‫לקבוע‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס יש אומנם גם עובדות‪ ,‬אבל הן בעלות אופי מצטבר‬ ‫השופט הלוי איך התביעה תוכיח את הנסיבות של מתן הדו״ח‬
‫והן כלולות בראיות אחרות‪ .‬מטרת הכתיבה נובעת בבירור מתוך‬ ‫והעדויות השונות האלה – למשל‪ ,‬שהוא היה בכלא והוא היה צפוי‬
‫האמור מעמ׳ ‪ 17‬ואילך‪ .‬יש שם תיאור אישי של פרטי הנאשם‪,‬‬ ‫ל‪?...‬‬
‫והצעות איך למצוא אותו‪ ,‬והבעת נכונות להשתתף בחיפושים‪ .‬זהו‬
‫אפוא‪ ,‬חיפוש דרך איך לצאת מתא ‪ 133‬ולמצוא סיכוי לחיות‪ .‬משום‬ ‫היועץ המשפטי כתוב פה ״צלה ‪133‬״ ] ֶצ ֶלה ‪ Zelle --‬תא[; על‬
‫כך אני מבקש לדחות את הבקשה‪.‬‬ ‫המסמך האחר‪ ,‬החשוב ביותר לנו‪ ,‬כתוב ״צלה ‪106‬״‪ .‬ידוע‬
‫שוויסליצני היה במעצר וידוע שהיה בידי בנות הברית; זה לא היה‬
‫היועץ המשפטי אם בית המשפט רוצה להיווכח אם יש עובדות אם‬ ‫שנוי במחלוקת‪ .‬ידוע שנידון על ידי בית דין סלובקי והוצא להורג‬
‫אין‪ ,‬כמובן לפני ההחלטה‪ ,‬בית המשפט יכול לעיין במסמכים לפני‬ ‫עקב פסק דין זה‪ .‬ההתקשרות של ההצהרות האחת בשנייה תהווה‬
‫שיחליט אם לקבל אותן כראיה‪ .‬טענתי בתשובה לדברי הסניגור היא‪,‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬לפי טענתנו חומר ראיה משכנע‪ ,‬אלא אם כן יהיה‬
‫שיש בשני המסמכים של ויסליצני תיאור עובדות שאין לנו מכל‬ ‫בידי הנאשם להזימו‪ .‬אבל ברגע זה אני מדבר לא על משקל הדברים‪,‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪176‬‬

‫היועץ המשפטי אם כך‪ ,‬בשלב זה אין אפשרות להמשיך בהגשת‬ ‫מקור אחר‪ .‬אבל הן תסתייענה על ידי חלקי עדויות מדברי ראיה‬
‫מסמכים‪.‬‬ ‫אחרים‪.‬‬
‫אב בית הדין נכון‪ .‬אם נחליט לקבל את המסמך הזה‪ ,‬לא יפריע‬ ‫אב בית הדין למה אדוני אומר ״שני מסמכים״?‬
‫הדבר לאדוני‪ ,‬כי הוא יוכל להמשיך בהגשת מסמכים נוספים בשלב‬
‫היועץ המשפטי כי יש גם ״צלה ‪133‬״ וגם ״צלה ‪106‬״‪ .‬אלה הם‬
‫מאוחר יותר‪ .‬האם יש לו עוד מסמכים רבים?‬
‫שני מסמכים שוויסליצני כתב בכלא ברטיסלבה‪.‬‬
‫היועץ המשפטי יש לי עוד כמה הצהרות ומסמכים שרצינו להגיש‬
‫לפני שנתחיל בהשמעת העד הראשון‪ .‬אבל ייתכן מאוד שהאחד‬ ‫השופט הלוי באותו תאריך?‬
‫יהיה קשור בשני‪ ,‬ולכן ייתכן מאוד שהחלטת בית המשפט תחול על‬ ‫היועץ המשפטי לא‪ ,‬בתאריכים שונים‪ .‬״צלה ‪133‬״ זה כבר‬
‫המסמכים האחרים‪ .‬מוטב אפוא שא ָמנע בשלב זה מהגשת מסמכים‬ ‫הזכרתי‪ ,‬בֿ‪...27.10.1946‬‬
‫נוספים‪ ,‬עד שאדע את החלטת בית המשפט‪.‬‬ ‫השופט רוה האם מסכים ד״ר סרבציוס לדברי היועץ המשפטי‪,‬‬
‫אב בית הדין נכון‪ ,‬כך גם אני חושב‪.‬‬ ‫שהראו לנאשם את המסמך הזה והוא הגיב עליו‪ ,‬חלק אישר וחלק‬
‫היועץ המשפטי בשלב זה ירשה לנו בית המשפט להמשיך בקריאת‬ ‫הכחיש?‬
‫העדים‪.‬‬ ‫ד״ר סרבציוס ניתן להניח כי הוא אישר אותם חלקים הכוללים‬
‫נשמיע כעת עדים לגבי אותם הפרטים בכתב האישום‪ ,‬הקשורים‬ ‫עובדות‪ ,‬וכי הוא הכחיש את אלה הכוללים האשמות‪.‬‬
‫בפעולתו של הנאשם עד פרוץ המלחמה וסמוך לאחריה‪ .‬עדים אלה‬ ‫השופט רוה אבל העובדה שהראו לנאשם את המסמך והוא הגיב‬
‫יוגשו לבית המשפט על ידי חברי מר ברֿאור‪.‬‬ ‫עליו‪ ,‬היא נכונה?‬
‫סגן פרקליט המדינה מר בר‪ẁ‬אור ברשות בית המשפט אקרא למר‬ ‫אדוני אינו מכחיש זאת?‬
‫גרינשפן )‪.(Grynszpan‬‬
‫ד״ר סרבציוס הוא סימן בחתימה כל אותם מסמכים שהוגשו בפניו‪,‬‬
‫אולי מותר לי לבקש מבית המשפט שיורה לכל העדים שהוזמנו‬ ‫ודבר זה ניתן לקבוע על נקלה מיד‪ .‬אני מניח כי זה הוגש בפניו‪.‬‬
‫ושאולי נמצאים באולם בית המשפט‪ ,‬שיעזבו את האולם ויישארו‬ ‫המותר לי להוסיף הערה בקשר להצהרת רודולף הס ‪(Rudolf‬‬
‫מחוץ לאולם בית המשפט?‬ ‫)‪ .Höss‬היועץ המשפטי אמר ששתי הצהרות אלו‪ ,‬או שני עדים‬
‫אב בית הדין אם יש כאן באולם עדים שלא נתנו עדיין את עדותם‪,‬‬ ‫אלה‪ ,‬מסייעים זה לזה‪ ,‬וכי יהיה ערך ראיה נודע על ידי כך להצהרה‬
‫אני מבקש שיעזבו את אולם בית המשפט ויחכו לתורם מחוץ‬ ‫שלהם‪ ,‬וכי לא היה ביניהם קשר‪ .‬עלי להעיר כי קודם לכן שהו‬
‫לאולם‪.‬‬ ‫השניים זמן רב יחד במכלאת נירנברג‪ ,‬ונטען נגדם שסיכמו קו‬
‫משותף של הגנה‪ .‬כך ִנטען פעמים רבות בהגנה בבתי משפט‬
‫מר בר‪ẁ‬אור העד נמצא בדוכן‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫גרמניים במשפטים מעין אלה‪.‬‬
‫אב בית הדין כן‪ .‬מדבר עברית?‬ ‫אב בית הדין היתה להם אפשרות להידבר ביניהם?‬
‫העד גרינשפן לא טוב‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס אפשרות זו‪ ,‬לפי ניסיוני‪ ,‬היתה קיימת במידה רבה‪.‬‬
‫אב בית הדין איזה שפה הוא מדבר טוב?‬
‫אב בית הדין אני חושב שעוד חסר לנו התאריך של הדו״ח השני‪.‬‬
‫העד גרינשפן גרמנית‪.‬‬
‫היועץ המשפטי התאריך הוא ‪.18.11.1946‬‬
‫]העד הושבע[‬
‫השופט הלוי מדוע חקרו אותו פעמיים?‬
‫אב בית הדין אם נוח לו יותר לדבר ביידיש‪ ,‬נמצא מתורגמן‬
‫שיתרגם מיידיש‪.‬‬ ‫היועץ המשפטי באותה שעה‪ ,‬כאשר ישבו פושעי המלחמה בבתי‬
‫הסוהר‪ ,‬מדינות רבות וארגונים שונים התעניינו בהם‪ .‬והמדינות‬
‫העד גרינשפן אין הבדל בשבילי‪.‬‬ ‫שהחזיקו את העבריינים נתנו ביד רחבה אפשרויות חקירה‪ .‬גם‬
‫אב בית הדין מה שמו המלא?‬ ‫האנשים עצמם נתבקשו מדי פעם לכתוב בעצמם‪ ,‬ממש כמו‬
‫שהנאשם נתבקש כאן לכתוב בעצמו כמה דברים‪ ,‬כך נתבקשו אלה‬
‫זינדל גרינשפן‪.‬‬ ‫העד גרינשפן‬
‫לכתוב‪ .‬לפעמים הם עשו זאת מיוזמתם החופשית לגמרי‪ ,‬כמו‬
‫איך בעברית?‬ ‫אב בית הדין‬ ‫רודולף הס שכתב את האוטוביוגרפיה שלו‪ ,‬ואחר כך בא ֶפּנדיקס‬
‫שמואל‪.‬‬ ‫העד גרינשפן‬ ‫מוקדשים כמה פרקים לאישים שונים שעמם פעל ובמחיצתם היה‪.‬‬
‫זינדל שמואל גרינשפן‪.‬‬ ‫אב בית הדין‬ ‫השופט הלוי ויסליצני‪ ,‬ביוזמתו של מי‪ ,‬או לפי בקשתו של מי‪ ,‬כתב‬
‫שני דו״חות אלה?‬
‫מר בר‪ẁ‬אור אדוני‪ ,‬מתי נולדת?‬
‫היועץ המשפטי יהיה לנו עד שאולי יוכל לשפוך אור גם על בעיה‬
‫העד גרינשפן בֿ‪ 1886‬ברדומסק )‪ (Radomsko‬פולין‪.‬‬ ‫זו בבוא העת‪ .‬אגב‪ ,‬יש לנו האוריגינל ממש בכתב ידו של ויסליצני‪.‬‬
‫ש‪ .‬מתי באת לגרמניה?‬ ‫כלומר‪ ,‬לא רק צילום‪ ,‬אלא כתב היד ממש‪.‬‬
‫ת‪ .‬באפריל ‪.1911‬‬ ‫אב בית הדין אנו נעיין בשאלה זו וניתן החלטתנו מחר בבוקר‪.‬‬
‫‪177‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪14‬‬

‫ש‪ .‬עכשיו ספר לבית המשפט מה קרה בֿ‪ 27‬באוקטובר ‪?1938‬‬ ‫ש‪ .‬בשעה שהגעת לגרמניה‪ ,‬הרווק היית או נשוי?‬
‫ת‪ .‬בֿ‪ 27‬באוקטובר ‪ 1938‬לא ידענו ולא כלום‪ .‬באותו יום‪ ,‬ביום‬ ‫ת‪ .‬כבר נשוי‪.‬‬
‫חמישי בערב‪ ,‬בא שוטר ואמר ללכת לאזור ‪ 11‬עם הדרכונים‪ .‬הוא‬ ‫ש‪ .‬מתי התחתנת?‬
‫אמר לנו׃ אתם חוזרים מיד‪ ,‬אין לכם לקחת שום דבר אתכם‪.‬‬
‫ת‪ .‬באפריל ‪.1910‬‬
‫אב בית הדין אם קשה לך לעמוד‪ ,‬או כאשר תתעייף – תוכל‬
‫לשבת‪.‬‬ ‫ש‪ .‬בשנת ‪ 1911‬לאן הגעת בגרמניה?‬
‫העד גרינשפן לכבוד בית המשפט אוכל עוד לעמוד‪.‬‬ ‫ת‪ .‬להנובר )‪.(Hanover‬‬
‫מר בר‪ẁ‬אור את מי ממשפחתך הוא הזמין לבוא לאזור?‬ ‫ש‪ .‬ושם בהנובר נשארת עד מתי?‬
‫העד גרינשפן רק אותי עם משפחתי‪.‬‬ ‫ת‪ .‬עד ‪ .1928‬עד לֿ‪ 27‬באוקטובר ‪ ,1928‬כשגירשו את כל היהודים‬
‫ש‪ .‬עם כל משפחתך?‬ ‫הפולניים לזבונשין )́‪.(Zba̧szyn‬‬
‫ת‪ .‬כל משפחתי‪ .‬הבן )היושב שם למעלה(‪ ,‬הבת‪ ,‬אשתי ואני‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מתכוון אתה לֿ‪ 1928‬או אולי לשנה אחרת?‬
‫ש‪ .‬ואז מה קרה?‬ ‫ת‪ .‬הייתי בגרמניה ‪ 28‬שנה‪ ,‬עד ‪ ,1938‬עד לֿ‪ 27‬באוקטובר ‪.1938‬‬
‫ת‪ .‬כשהגעתי לאזור ראיתי כל מיני אנשים‪ ,‬אחד יושב‪ ,‬אחד עומד‪,‬‬ ‫ש‪ .‬כמה ילדים נולדו לך בהנובר?‬
‫אחד בוכה‪ ,‬ועל כל האנשים צועקים׃ ״לחתום‪ ,‬לחתום על פקודת‬ ‫ת‪ .‬שמונה‪.‬‬
‫הגירוש‪ .‬מגרשים אתכם״‪.‬‬
‫ש‪ .‬כמה בנים?‬
‫אב בית הדין מי אמר שיחתום על פקודת הגירוש?‬
‫ת‪ .‬ארבעה‪.‬‬
‫העד גרינשפן מפקח המשטרה‪.‬‬
‫ש‪ .‬כמה מן הבנים היו בחיים בשנת ‪?1938‬‬
‫מר בר‪ẁ‬אור מה עשית?‬
‫ת‪ .‬היו לי אז שני בנים ובת אחת‪ .‬יש לי בן אחד בארץ‪ .‬בן אחד‬
‫העד גרינשפן היה עלי לחתום כמו כולם‪ .‬הייתי צריך לחתום‪ .‬רק‬ ‫נספה‪ ,‬הגרמנים הרגו אותו‪.‬‬
‫אחד מאתנו לא חתם‪ ,‬שמו‪ ,‬נדמה לי‪ ,‬גרשון זילבר )‪ ,(Silber‬ואז היה‬
‫עליו לעמוד בפינה ‪ 24‬שעות‪ .‬הובילו אותנו לבית הקונצרטים על‬ ‫ש‪ .‬מי הבכור שהיה בחיים בֿ‪?1938‬‬
‫גדות הנהר ליינה )‪ .(Leine‬ושם נמצאו אנשים מכל האזורים‪ ,‬אנשים‬ ‫ת‪ .‬בכור לא היה‪ ,‬הוא מת בשעת הלידה‪.‬‬
‫שהובאו‪ ,‬בערך כֿ‪ 600‬איש‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מי היה הבכיר?‬
‫ש‪ .‬כמה זמן נשארתם שם?‬ ‫ת‪ .‬הבכירה היתה בת‪ .‬הגדול מהבנים היה בֿ‪ 1938‬מרדכיֿאליעזר‪.‬‬
‫ת‪ .‬נשארנו שם עד יום שישי בערב‪ ,‬כֿ‪ 24‬שעות‪ .‬כן‪ ,‬עד יום שישי‬
‫ש‪ .‬מתי נולד?‬
‫בערב‪.‬‬
‫ת‪ .‬בֿ‪ 1919‬בהנובר‪.‬‬
‫ש‪ .‬ואחר כך?‬
‫ת‪ .‬אז לקחו אותנו במכוניות משטרה‪ ,‬מכוניות אסירים‪ ,‬כֿ‪ 20‬איש‬ ‫ש‪ .‬והשני?‬
‫בכל מכונית‪ ,‬והעבירו אותנו לתחנת הרכבת‪ .‬הרחובות השחירו‬ ‫ת‪ .‬בֿ‪ 21‬במארס ‪.1921‬‬
‫מאנשים‪ ,‬מהקריאה׃ יהודים החוצה! לארץ ישראל!‬ ‫ש‪ .‬אף הוא בהנובר?‬
‫אחר כך‪ ,‬כאשר הגענו לרכבת‪ ,‬הוּבלנו לרכבת לזבונשין בגבול‬ ‫ת‪ .‬גם הוא בהנובר‪ .‬כל הילדים נולדו שם‪.‬‬
‫הפולני‪ .‬זה היה בשבת בבוקר‪.‬‬
‫ש‪ .‬מה שמו?‬
‫ש‪ .‬אתה היית בתוך הרכבת לזבונשין – יחד עם מי?‬
‫ת‪ .‬הרש פייבל גרינשפן‪ .‬בגרמנית קראו לו בשם הרמן‬
‫ת‪ .‬עם כולם יחד‪ 600 ,‬איש‪.‬‬ ‫)‪.(Hermann‬‬
‫ש‪ .‬עם אשתך?‬
‫ש‪ .‬מר גרינשפן‪ ,‬איזה נתין היית בשנות שהותך בגרמניה?‬
‫ת‪ .‬עם אשתי והילד‪ ,‬כולנו‪.‬‬
‫ת‪ .‬כשהגעתי לגרמניה בֿ‪ 1911‬באתי כנתין רוסי‪ .‬אולם כשפולניה‬
‫ש‪ .‬כיצד טיפלו בכם ברכבת?‬ ‫היתה לעצמאית‪ ,‬בחרתי בפולין‪.‬‬
‫ת‪ .‬כאשר הגענו בֿ‪ 6‬בבוקר לזבונשין באו רכבות מכל הקצוות‪,‬‬ ‫ש‪ .‬בשנת ‪ 1938‬היכן היה בנך הרש?‬
‫מלייפציג )‪ ,(Leipzig‬מברלין )‪ ,(Berlin‬מקלן )‪ ,(Köln‬מהמבורג‪,‬‬
‫מדיסלדורף )‪ ,(Düsseldorf‬מבילפלד )‪ ,(Bielefeld‬מאסן )‪,(Essen‬‬ ‫ת‪ .‬בפריס‪.‬‬
‫מבֶר ֶמן )‪ .(Bremen‬ביחד היינו כֿ‪ 12,000‬איש‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מתי הגיע לפריס?‬
‫ש‪ .‬כשהגעתם – באיזה יום זה היה?‬ ‫ת‪ .‬לפריס הגיע בחודש מאי ‪.1936‬‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪178‬‬

‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬יש לאדוני שאלות לעד הזה?‬ ‫ת‪ .‬יום שבת‪ 29 ,‬באוקטובר‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס אין לי שאלות‪.‬‬ ‫ש‪ .‬האם הודעתם למישהו על הגירוש?‬
‫אב בית הדין תודה רבה‪ ,‬מר גרינשפן‪ ,‬גמרת את עדותך‪.‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪ .‬כאשר הגענו לגבול בדקו אותנו אם יש למישהו כסף‪ .‬אם‬
‫מי העד הבא?‬ ‫היה למישהו יותר מאשר עשרה מרקים – היתרה הוסרה מעליו‪ .‬זה‬
‫היה החוק הגרמני‪ ,‬שאסור להוציא יותר מעשרה מרקים‪ .‬אמרו לנו׃‬
‫מר בר‪ẁ‬אור העד הבא הוא מרדכי אליעזר גרינשפן‪.‬‬ ‫״עשרה מרקים‪ ,‬יותר לא הבאתם לגרמניה ויותר לא תוציאו״‪.‬‬
‫אב בית הדין )לעד( אתה מדבר עברית?‬ ‫ש‪ .‬כאשר הגעת לגבול‪ ,‬הודעת למישהו על בואך לגבול‪ ,‬כתבת‬
‫העד מ׳ גרינשפן כן‪ ,‬אבל חסרות לי קצת מילים‪.‬‬ ‫למישהו?‬
‫אב בית הדין טוב‪ ,‬נשתדל‪.‬‬ ‫ת‪ .‬עם מי היה לי להתקשר? הייתי כאילו תחת חסות אנשי הס״ס‪.‬‬
‫]העד הושבע[‬ ‫אמרו לנו שאנו הולכים ברגל שני קילומטרים עד הגבול הפולני‪ .‬לאן‬
‫היה עלי לכתוב? הייתי בדרך לגבול הפולני‪ .‬אמרו לנו ללכת‪ ,‬אנשי‬
‫מר בר‪ẁ‬אור מר גרינשפן‪ ,‬אתה בנו של‪?...‬‬ ‫הס״ס היכו בשוטים מעל ראשינו‪ .‬אלה שהתעכבו – היכו בהם‪.‬‬
‫העד מ׳ גרינשפן בנו של זינדל גרינשפן‪.‬‬ ‫הותז דם על הדרך‪ .‬לקחו מידיהם את החבילות‪ .‬התנהגו בנו באופן‬
‫אכזרי ופראי‪ .‬זו הפעם הראשונה שראיתי את פראותם של הגרמנים‪.‬‬
‫ש‪ .‬זה שהעיד הבוקר בבית המשפט?‬ ‫האיצו בנו ״לרוץ במהירות‪ ,‬לרוץ״‪ ,‬אני עצמי קיבלתי מכה ונפלתי‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫בתעלה‪ .‬בני סעד אותי ואמר׃ רוץ‪ ,‬אבא‪ ,‬כי אחרת נמות‪.‬‬
‫ש‪ .‬אתה אינך בנו היחיד‪ ,‬לא כן?‬ ‫כאשר הגענו לגבול החופשי‪ ,‬וקודם הגענו למה שנקרא ״הגבול‬
‫ת‪ .‬לא‪.‬‬ ‫הירוק״‪ ,‬הפולני‪ ,‬נכנסנו‪ .‬קודם נכנסו הנשים‪ ,‬כי הפולנים התחילו‬
‫יורים‪ ,‬הם לא ידעו מי כל האנשים הרבים האלה‪ .‬אז הגיעו גנרל‬
‫ש‪ .‬אתה ִהכרת את הירש הרמן גרינשפן?‬ ‫פולני ושני קצינים פולנים‪ ,‬והם בדקו את הניירות וראו שאכן אזרחי‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫פולין אנו‪ .‬היו אלה דרכונים מיוחדים והוחלט להכניס אותנו‪.‬‬
‫הוכנסנו לעיירה שמספר תושביה ‪ ,6,000‬ואנו היינו ‪ 12,000‬איש‪.‬‬
‫ש‪ .‬מתי ראית אותו בפעם האחרונה?‬ ‫גשם רב ירד‪ .‬האנשים היו נופלים‪ .‬אחדים התעלפו‪ ,‬באחדים אחז‬
‫ת‪ .‬בפעם האחרונה ראיתי אותו בֿ‪ 1935‬כשנסע לפרנקפורט‬ ‫השבץ‪ .‬מכל צד נדחפו זקנים וזקנות‪ .‬הצער היה גדול‪ .‬אוכל לא בא‬
‫)‪ (Frankfurt‬לישיבה ללמוד‪.‬‬ ‫אל פינו מיום חמישי‪ .‬לא רצינו כבר לקנות לחם גרמני‪ ,‬והיינו רעבים‬
‫אב בית הדין מאין הוא נסע לפרנקפורט?‬ ‫ביותר‪.‬‬
‫העד מ׳ גרינשפן מהנובר נסע לפרנקפורט‪.‬‬ ‫ש‪ .‬ומתי הגעתם למחנה?‬
‫מר בר‪ẁ‬אור ומשם?‬ ‫ת‪ .‬באותו יום הגענו למחנה‪ .‬היות ולא היה מקום‪ ,‬הכניסו אותנו‬
‫למחנה צבאי‪ .‬ואני אומר בפירוש‪ ,‬הכניסו אותנו לאורוות‪ ,‬שבהן היו‬
‫העד מ׳ גרינשפן מאז לא ראיתי אותו‪.‬‬ ‫גללי סוסים‪ ,‬כי במחנה הצבאי לא היה מקום‪.‬‬
‫ש‪ .‬מאז לא ראית אותו?‬ ‫ש‪ .‬כתבתם למישהו מיד לאחר שהגעתם למחנה זבונשין?‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬הוא בא פעם לחופש ואחר כך נסע משם לצרפת על פי‬ ‫ת‪ .‬לא כתבנו מיד‪ ,‬כתבנו רק ביום ראשון‪ ,‬כי היינו רעבים קודם‪.‬‬
‫בקשה של דוד שלנו שהיה גר בצרפת‪.‬‬ ‫לא‪ ...‬היה זה אולי יום שני‪ ...‬אולי היה זה בכל זאת יום ראשון‪ ,‬כי‬
‫ש‪ .‬אתה יודע היכן היה גר‪ ,‬באיזו עיר?‬ ‫ביום ראשון הגיעה מפוזנן )́‪ (Posnan‬מכונית עם לחם‪.‬‬
‫ת‪ .‬בפריס‪.‬‬ ‫ש‪ .‬קיבלתם לחם ביום ראשון?‬
‫ש‪ .‬והוא נסע לפריס?‬ ‫ת‪ .‬קודם היה דוחק רב‪ .‬כמובן‪ ,‬המכונית איננה יכולה לחלק אחרת‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫זרקו את הלחם מעל ראשי האנשים‪ .‬מי שחטף – חטף‪ ,‬ומי שלא‬
‫חטף – לא הגיע אליו‪ .‬אחר כך הגיעה עוד מכונית ועוד מכוניות עד‬
‫ש‪ .‬מאז לא ראית אותו?‬ ‫ששבע כל העם‪.‬‬
‫ת‪ .‬לא ראיתי‪.‬‬ ‫ש‪ .‬ואחר כך?‬
‫ש‪ .‬האם אתה ובני משפחתך עשיתם מאמצים לאתרו‪ ,‬לחפשו?‬ ‫ת‪ .‬אחר כך כתבתי מכתב לגרמניה‪ .‬לא‪ ...‬זאת אומרת לצרפת‪.‬‬
‫האם השתדלתם למצוא את הירש במשך כל השנים שעברו?‬ ‫כתבתי לבן׃ ״אל תוסיף עוד לכתוב לגרמניה‪ ,‬אנחנו נמצאים‬
‫ת‪ .‬את המכתב האחרון ממנו קיבלנו בזבונשין לפני המלחמה‪ .‬הוא‬ ‫בזבונשין‪ ,‬בפולניה״‪.‬‬
‫כתב אלינו מפריס לזבונשין‪ .‬עברנו לרדומסק שבועיים לפני התחלת‬
‫ש‪ .‬זה היה הרשל גרינשפן?‬
‫המלחמה וכבר לא קיבלנו מכתבים‪ .‬כתבנו לו שעברנו לרדומסק‪.‬‬
‫וכבר התחילה המלחמה‪ ,‬ואנחנו עזבנו תיכף ומיד את רדומסק‪.‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫‪179‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪14‬‬

‫העד מ׳ גרינשפן כשאני עברתי את הגבול מפולניה לרוסיה – זה‬ ‫והגרמנים כשבאו לרדומסק תיכף ומיד חיפשו את גרינשפן‪ ,‬הם ידעו‬
‫היה בביאליסטוק )‪ – (Bialystok‬אני כתבתי מכתב‪...‬‬ ‫שאנחנו נמצאים שם‪ .‬והמכתבים שקיבלנו הם מלפני המלחמה‪,‬‬
‫אב בית הדין מתי זה היה?‬ ‫מאוגוסט ‪.1939‬‬
‫העד מ׳ גרינשפן זה היה בערך בֿ‪ ,1940‬בינואר‐‐פברואר‪ .‬כתבתי‬ ‫ש‪ .‬זה היה בֿ‪ 1‬באוגוסט?‬
‫מכתב ל״צלב האדום״ וקיבלתי את התשובה הזאת מן ״הצלב‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫האדום״‪ .‬זה המכתב שקיבלתי‪) .‬מוסר את המכתב למר ברֿאור‪(.‬‬ ‫ש‪ .‬מאין הגיעו המכתבים? מה הכתובת שהוא נתן לכם?‬
‫מר בר‪ẁ‬אור הדבקת את התשובה מהצד השני?‬ ‫ת‪ .‬כאשר אני קיבלתי את המכתבים הגרמנים כבר נכנסו לפולניה‪...‬‬
‫העד מ׳ גרינשפן כן‪ .‬זה היה קרוע‪.‬‬ ‫ש‪ .‬לא הבנת את שאלתי‪ .‬כשקיבלתם את המכתבים‪ ,‬מה היתה‬
‫ש‪ .‬אתה רואה כאן חתימה‪ .‬זה שלך‪ ,‬או של מי זה?‬ ‫הכתובת שנתן?‬
‫ת‪ .‬זאת הכתובת של אחי שבבית הסוהר‪.‬‬ ‫ת‪ .‬מבית הסוהר בפריס‪ .‬הוא כתב מכתבים לבן דוד שלו שהיה אז‬
‫בישראל‪ .‬יש לי כאן המכתב הזה‪.‬‬
‫ש‪ .‬מי כתב זאת? אתה מכיר את כתב היד?‬
‫ש‪ .‬אתה מכיר את כתב ידו?‬
‫ת‪ .‬לא‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫ש‪ .‬זאת קיבלת בֿ‪?1940‬‬
‫ש‪ .‬ואתה תוכל לזהות את כתב ידו של הירש אחיך על גבי מכתב‬
‫ת‪ .‬כתבתי בֿ‪ 1940‬וקבילתי בֿ‪ 1940‬את התשובה‪.‬‬ ‫זה?‬
‫ש‪ .‬ואחר כך?‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫ת‪ .‬הגרמנים כבר היו בצרפת ולא רציתי לכתוב יותר‪ ,‬שלא יגיע‬ ‫אב בית הדין התוכל להגיד שזהו כתב ידו?‬
‫המכתב שלי לידי הגרמנים‪ ,‬שיש לי איזה קשר עם אחי‪ .‬לא כתבתי‬
‫יותר‪.‬‬ ‫העד מ׳ גרינשפן כן‪ ,‬זהו‪) .‬מוסר למר ברֿאור מכתב הנמצא‬
‫ברשותו‪(.‬‬
‫אב בית הדין איפה ישבת אז‪ ,‬בביאליסטוק?‬
‫מר בר‪ẁ‬אור המכתב שאתה מראה לי הוא מֿ‪?29.3.1939‬‬
‫העד מ׳ גרינשפן במרכז רוסיה‪ .‬הייתי בצבא הרוסי‪ .‬בסוף המלחמה‬
‫מצאתי את הורי באסטרחן )‪ (Astrakhan‬ברוסיה‪ .‬הם היו שם כל‬ ‫העד מ׳ גרינשפן כן‪.‬‬
‫המלחמה‪ .‬אני עזבתי אותם גם כן כאשר הלכתי לצבא האדום‪ .‬כאשר‬ ‫ש‪ .‬למי המכתב?‬
‫חזרתי אחרי המלחמה לפולין‪ ,‬תכף ומיד היה התפקיד שלי לחפש‬ ‫ת‪ .‬זה מכתב לבן דוד שלו שהיה בארץ‪ ,‬ושהיה כותב לו מכתבים‪.‬‬
‫את הרשל‪ .‬כתבתי לכל הסוכנויות לחיפוש משפחות וקיבלתי‬ ‫ויש לי כאן ארבעה מכתבים‪.‬‬
‫תשובות נגטיביות‪ .‬אחר כך עברתי לפריס‪ .‬פגשתי שם את העורך דין‬
‫שלו‪ ,‬ד״ר פרנקל‪.‬‬ ‫ש‪ .‬זו חתימתו של אחיך הרשל? )מצביע על החתימה במכתב(‪.‬‬
‫מר בר‪ẁ‬אור ראה נא‪ ,‬מר גרינשפן‪ ,‬איני רוצה להלאות את בית‬ ‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫המשפט ביותר מדי פרטים‪ .‬שאלתי היתה׃ האם הצלחת למצוא איזה‬ ‫)המכתב נמסר לאב בית הדין(‪.‬‬
‫רמז‪ ,‬איזה עקבות?‬
‫אב בית הדין מסמך זה סומן בת‪.59/‬‬
‫העד מ׳ גרינשפן שום דבר‪ .‬חיפשתי‪ .‬עד היום אין שום דבר‪ .‬כתבתי‬
‫לכל מקום‪ ,‬כתבתי מכתבים בעיתון‪ ,‬ביקשתי למסור זאת ברדיו –‬ ‫)למתורגמן( קרא בבקשה את המכתב‪.‬‬
‫ולא קיבלתי שום תשובה עד היום‪ .‬עד היום לא קיבלתי‪.‬‬ ‫המתורגמן המכתב נושא את התאריך ‪.29.3.1939‬‬
‫ש‪ .‬אתה היחיד שעשית זאת‪ ,‬או היו עוד אנשים במשפחה שעזרו‬ ‫ליאו החביב? אני מקווה כי קיבלת את מכתבי‪ .‬כיצד זה בא‬
‫לך?‬ ‫שלא כתבת לי מאומה על אודות לנה? האם היא כבר‬
‫התחתנה? מכתבך גרם לי קורת רוח רבה‪ .‬הייתי שמח מאוד‬
‫ת‪ .‬ביחד עם המשפחה‪ .‬גם כמה עיתונאים עזרו לי‪.‬‬
‫אילו קיבלתי תמונה ממך‪ .‬מה שלומך? חיי בכלא חדֿגוניים‬
‫ש‪ .‬כל זה ללא תועלת?‬ ‫מאוד‪ .‬אני מקווה כי מנגנון הצד הצרפתי יבין אותי ויפעל‬
‫ת‪ .‬שום דבר‪.‬‬ ‫לפיכך‪ .‬מאחותך קיבלתי כמה מכתבים‪ .‬לדאבוני איני יכול‬
‫לענות עליהם‪ ,‬כי איבדתי את הכתובת‪ .‬התואיל להעבירנה‬
‫אב בית הדין ד״ר סרבציוס‪ ,‬יש לך שאלות לעד הזה?‬ ‫אלי? מלבד זה אין חדש‪.‬‬
‫ד״ר סרבציוס אין לי שאלות‪.‬‬
‫דרישות שלום ונשיקות מבן דודך הרשל‪.‬‬
‫אב בית הדין תודה רבה‪ ,‬מר גרינשפן‪ ,‬סיימת את עדותך‪ .‬מי העד‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור עוד שאלה‪ ,‬מר גרינשפן׃ אחרי שהופסק קשר‬
‫הבא?‬ ‫המכתבים שקיבלתם מהרשל‪ ,‬העשיתם מאמצים‪ ,‬ההשתדלתם‪,‬‬
‫מר בר‪ẁ‬אור העד הבא הוא מר בנו כהן‪.‬‬ ‫במשך המלחמה ואחרי המלחמה‪ ,‬למצוא אותו‪ ,‬לבוא אתו בקשר?‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪180‬‬

‫ש‪ .‬ספר אולי לבית המשפט מה קרה בעניין פעילותך היהודית‬ ‫]העד הושבע[‬
‫הציבורית בברלין החל מֿ‪?1933‬‬ ‫אב בית הדין שמך המלא‪.‬‬
‫ת‪ .‬החלטתי קודם לכן לעלות ארצה‪ .‬הייתי כבר בארץ בשנת ‪.1925‬‬
‫העד כהן כהן בנו‪.‬‬
‫חזרתי‪ .‬אז החלטתי לעלות כציוני ותיק‪ .‬אבל כאשר ראיתי את המצב‬
‫שנוצר וחוסר הכוחות ומצב הייאוש של רוב יהודי גרמניה‪ ,‬המצב‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור מר כהן‪ ,‬היכן ומתי נולדת?‬
‫החדש הזה‪ ,‬החלטתי להישאר שם ולהקדיש עבודתי ומרצי לעבודה‬ ‫העד כהן נולדתי בחבל פוזן )‪ ,(Posen‬לבושין )‪Lobzenica,‬‬
‫היהודית‪ ,‬הציונית‪.‬‬ ‫‪ ,(Lobsens‬בשנת ‪.1894‬‬
‫ש‪ .‬כשאתה מדבר על המצב שנוצר‪ ,‬על הייאוש‪ ,‬לאיזה מאורע‬
‫ש‪ .‬מתי הגעת לגרמניה שלאחר המלחמה הראשונה?‬
‫מיוחד אתה מתכוון?‬
‫ת‪ .‬לכל השבועות והחודשים הראשונים אחרי עליית הנאצים‬ ‫ת‪ .‬הייתי תמיד נתין גרמני‪ ,‬זה היה חבל גרמניה המזרחית‪.‬‬
‫לשלטון‪.‬‬ ‫ש‪ .‬כן‪ ,‬אבל לא נשארת בחבל פוזן?‬
‫ש‪ .‬מתי זה היה?‬ ‫ת‪ .‬בגיל רך של תשעה חודשים הורי עזבו את פוזן והגענו לשלזיה‬
‫ת‪ .‬בֿ‪ 30‬בינואר ‪ .1933‬אחרי כן – קודם לכן היה שקט‪ .‬המאורע‬ ‫העילית – לבוטן )‪ ,(Beuthen‬אחר כך לברסלאו )‪ .(Breslau‬אחר כך‬
‫שהסעיר את הרוחות והפך את המצב על כנו זה היה שריפת‬ ‫עברתי לברלין‪ .‬מֿ‪ 1922‬גרתי בברלין‪.‬‬
‫הרייכסטאג‪ .‬אז למחרת היום התבטלו כל זכויות האדם‪ ,‬זכויות‬ ‫ש‪ .‬איפה למדת?‬
‫האזרח‪ ,‬התחילו המאסרים ההמוניים‪ ,‬לא היתה עוד ‪Rechtsstaat‬‬
‫)מדינת חוק( אלא ‪ .Unrechtsstaat‬היה פה הסימן‪ ,‬הֿ‪ start‬לתקופה‬ ‫ת‪ .‬למדתי בברסלאו‪ ,‬בבית ספר תיכון‪ ,‬ואחר כך למדתי‬
‫החדשה הזאת‪.‬‬ ‫באוניברסיטה של ברסלאו משפטים‪.‬‬
‫ש‪ .‬איפה היה מקומך בחודשים האלה?‬ ‫ש‪ .‬סיימת לימודי משפטים בברסלאו?‬
‫ת‪ .‬אני הייתי במשרד עורך דין‪ .‬הופעתי גם בבית המשפט בֿ‪cases‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬ואחר כך הייתי מתמחה‪.‬‬
‫ציוויליים במיוחד‪ .‬אבל אז נבחרתי ליושב ראש ההסתדרות הציונית‬ ‫ש‪ .‬גם זה בברסלאו?‬
‫בברלין‪ ,‬לכן ביליתי זמן רב במשרד ההסתדרות הציונית בברלין‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫ש‪ .‬איפה היו?‬
‫ש‪ .‬הוסמכת לעריכת דין בגרמניה‪ ,‬לא כן? מתי זה היה?‬
‫ת‪ .‬ברחוב מיינקה )‪.10 (Meineke‬‬
‫ת‪ .‬בֿ‪ .1925‬זמן קצר קודם לכן הייתי עוזר לפרקליט המחוז בבית‬
‫ש‪ .‬ושם נשארו עד?‬ ‫המשפט בברסלאו‪.‬‬
‫ת‪ .‬שם נשארו עד חיסול המוסדות היהודיים בגרמניה‪ .‬אבל זאת‬
‫ש‪ .‬מתי עזבת את ברסלאו?‬
‫רק שמעתי‪ .‬אבל רק ‪.hearsay‬‬
‫ש‪ .‬זו לא שאלתי‪ .‬על כל פנים הם נשארו ברחוב מיינקה עד שעזבת‬ ‫ת‪ .‬בֿ‪ .1922‬אז עברתי לברלין‪.‬‬
‫את המשרד?‬ ‫ש‪ .‬התחלת לעבוד בתור עורך דין?‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬בוודאי‪.‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬בֿ‪ 1925‬התחלתי לעבוד‪.‬‬
‫ש‪ .‬כל הזמן היית שם?‬ ‫ש‪ .‬עד איזו שנה?‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫ת‪ .‬באופן מעשי עד ‪ .1933‬הייתי רשום ברשימת עורכי הדין עד‬
‫ש‪ .‬היו לך תפקידים מיוחדים בהסתדרות הציונית בברלין במשך‬ ‫‪ ,1938‬אחרי ביטול עורכי הדין היהודיים‪ ,‬אבל רק דהֿיורה הייתי‬
‫התקופה הזו?‬ ‫עורך דין בשנים האחרונות האלה‪ .‬הייתי לוחם בחזית‪ ,‬לכן היתה לי‬
‫הפריבילגיה הזאת‪ ,‬הייתי חייל במלחמת העולם הראשונה בצבא‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬הייתי יושב ראש בהתנדבות‪ ,‬יושב ראש הסניף של‬ ‫הגרמני‪.‬‬
‫ההסתדרות הציונית בברלין‪ .‬ואחר כך נכנסתי באופן אוטומטי‬
‫לעבודה הציונית והעבודה של המשרד הארצישראלי‪ .‬בזמן ההוא‬ ‫ש‪ .‬לכן הורשית להמשיך להיות רשום ברשימת עורכי הדין עד‬
‫עמדו תורים ארוכים של יהורים לפני השערים ברחוב מיינקה‬ ‫‪?1938‬‬
‫וביקשו עזרה וביקשו עצה‪ .‬והם באו ואז באופן אוטומטי הפכתי‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬באופן פורמלי‪.‬‬
‫מאחד העוזרים לאחד העובדים ועבדנו כולנו‪ ,‬כל הצוות‪ ,‬יומם‬
‫ולילה‪ ,‬כדי לעזור ליהודים‪.‬‬ ‫ש‪ .‬למעשה פעלת כעורך דין עד ‪?1933‬‬
‫אב בית הדין מר כהן‪ ,‬אתה יכול לשבת‪ ,‬אם רצונך בכך‪.‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬חוץ ממקרים בודדים שקיבלתי עלי‪.‬‬
‫העד כהן בשלב זה אעדיף לעמוד‪.‬‬ ‫ש‪ .‬אתה היית פעיל בחיים הציבוריים היהודיים בברלין?‬
‫אב בית הדין וכאשר‪...‬‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬כל ימי חיי‪.‬‬
‫‪181‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪14‬‬

‫ולאֿיהודים תחת נשיאותו של רביי סטיפן ווייז )‪,(Stephen Wise‬‬ ‫השופט הלוי אתה אמרת – שריפת הרייכסטאג‪ .‬מתי? איזה תאריך‬
‫אחד האנשים הדגולים של יהדות ארצות הברית‪ ,‬שהכריזה חרם על‬ ‫זה היה?‬
‫סחורה גרמנית‪ .‬הדבר הזה בא כתגובה על מה שקרה בגרמניה‪ ,‬על‬ ‫העד כהן בֿ‪ .27.2.1933‬למחרת האירוע אשר כל זכויות האזרח‬
‫התקפת המצח על יהדות גרמניה‪ ,‬על המאסרים‪ ,‬ההריסות‪ ,‬מחנות‬ ‫בוטלו לפי תקנת נשיא הרייך לשם הגנת המדינה )‪Verordnung des‬‬
‫הריכוז וכל הזוועות שרמזתי עליהן‪ .‬כתגובה על כך הכריז יוליוס‬ ‫‪.(ReichprÌsidenten zum Schutze von Volk und Staat‬‬
‫שטרייכר )‪ ,(Julius Streicher‬אם אינני טועה הוא היה אז גאולייטר‬
‫)‪ (Gauleiter‬של פראנקוניה )‪ ,(Franconia‬על חרם על היהדות‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור עכשיו‪ ,‬מר כהן‪ ,‬כבר פעמייםֿשלוש דיברת על המצב‬
‫בגרמניה‪ ,‬עד שכל העסקים של היהודים‪ ,‬של ״הגזע היהודי״ – זה‬ ‫שנוצר בחיי היהודים‪ ,‬על התורים‪ ,‬כיצד אתה ראית את המצב בימים‬
‫היה בדרך כלל הביטוי שלו – יבוטלו‪ .‬הוא אמר שזה קרה לאחר‬ ‫אלה לפי ראות עיניך?‬
‫התייעצות עם היטלר‪ ,‬גבלס )‪ (Goebbels‬וגרינג )‪ .(Göring‬זה קדם‬ ‫העד כהן באופן פרינציפיוני‪ ,‬או באופן ממשי?‬
‫לדבר הזה‪.‬‬
‫ש‪ .‬באופן ממשי‪ .‬אני מדבר על שנת ‪.1933‬‬
‫ביום שישי‪ ,‬והיום הגורלי הזה הראשון בהיסטוריה של עמנו‪,‬‬
‫היה יום שבת‪ .‬ביום שישי בערב שמעתי‪ ,‬כמו רוב יהודי גרמניה ורוב‬ ‫ת‪ .‬זה היה עוד לפני הֿ‪ 1‬באפריל‪ ,‬כאשר התחילו המאסרים‪ .‬הגיעו‬
‫העם הגרמני‪ ,‬שני נאומים מסיתים ביותר‪ ,‬בצורת שנאה‪ ,‬בסגנון של‬ ‫אלינו ידיעות על מאסרים המוניים )פעולות נגד יהודים –‬
‫שטנה‪ ,‬מפי‪ ,‬אם אינני טועה‪ ,‬גבלס או גרינג‪ ,‬או שניהם‪ .‬אינני בטוח‬ ‫‪ (Einzelaktionen‬לא רק של מדינאים חברי הרייכסטאג‪ ,‬אלא‬
‫מי השמיע נאום זה‪ .‬ובסוף הנאום באה ההפתעה‪ .‬יום החרם הוגבל‬ ‫במיוחד בערים הקטנות ובערים הבינוניות נאסרו אנשים רבים‪ ,‬ללא‬
‫רק ליום אחד‪ .‬הם‪ ,‬מארגני החרם הזה‪ ,‬רוצים לבדוק מה תהיה‬ ‫שום יסוד בוודאי‪ ,‬וגם ביניהם יהודים סתם; ובין היהודים היו רבנים‪,‬‬
‫התוצאה‪ ,‬אם היהדות העולמית תיכנע ותבטל את החרם על הסחורה‬ ‫מנהיגים יהודים‪ ,‬בעלי חנויות‪ .‬הרבה גרמנים אז הלשינו על‬
‫הגרמנית או אם לאו‪ ,‬ואז יוחלט מחדש‪.‬‬ ‫המתחרים כדי להתפטר מהם‪ .‬הם הועברו למחנות ריכוז‪ ,‬וחזרו‬
‫באותם החודשים הראשונים‪ ,‬אם בכלל חזרו‪ ,‬כאנשים שבורים‪ .‬אני‬
‫ביום שבת‪ ,‬היום השחור הראשון הזה – היו ימים שחורים רבים‬ ‫זוכר את הסצנות הראשונות המחרידות‪ ,‬כאשר באו אלינו למשרד‬
‫בתולדות התקופה שלנו – ביום שבת זה טיילתי ‪ 5‐‐4‬שעות‬ ‫הארצישראלי נשים שקיבלו בדואר את מכל האפר של הבעלים‬
‫ברחובות העיר ברלין‪ ,‬כמעט בכל הְר ָבעים‪ ,‬ולא ברכב אלא הלכתי‬ ‫שלהן שנספו במחנות הריכוז‪ ,‬בלוויית מכתב מאוד קצר׃ ״בעלך‬
‫ברגל בעיר הגדולה‪ .‬וראיתי את התמונה המחרידה הזאת‪ ,‬שאז היתה‬ ‫נפטר עקב שבץ לב במחנה הריכוז‪ .‬לוטה – גלוסקמת האפר‪ ,‬כנגד‬
‫מחרידה בשבילנו‪ .‬לפני כל החנויות נתלו שלטים‪ .‬על השלט של‬ ‫תשלום לגוביינא‪ .‬דמי הדואר שלושה מרק וחצי״‪.‬‬
‫משרד העורך הדין שלי‪ ,‬על שמי ‪“Benno Cohn, Rechtsanwalt an‬‬
‫ש‪ .‬אתה הזכרת את המשרד הארצישראלי?‬
‫”‪) den drei Landgerichten‬עורך דין בשלושת בתי הדין המחוזיים(‬
‫היה פתק אדום ”‪ .“Jude‬הוספתי את המילים ״תודה לאל״ ‪(“Gott‬‬ ‫ת‪ .‬הייתי גם חבר ההנהלה‪.‬‬
‫)”‪ sei Dank‬אבל זה רק דרך אגב‪ ,‬על חלונות הראווה של החנויות‬ ‫ש‪ .‬כן‪ ,‬כן‪ .‬אולי תסביר בדיוק מה זה היה?‬
‫ראיתי את כל ה ִססמאות‪.‬‬
‫ת‪ .‬היתה חלוקת תפקידים בין ההסתדרות הציונית‪ ,‬מצד אחד‪,‬‬
‫ש‪ .‬אולי תזכור כמה מהן?‬ ‫שעשתה עבודת הסברה ציונית‪ ,‬תעמולה וכל הדברים האלה;‬
‫ת‪ .‬ראיתי צלב הקרס וססמאות׃ ‪) Juda verrecke‬יגווע יהודה(;‬ ‫והמשרד הארצישראלי היה אחראי להעלאת היהודים‪ ,‬לחלוקת‬
‫‪) Achtung Lebensgefahr‬זהירות – סכנת מוות(; ;‪Juden ’raus‬‬ ‫הסרטיפיקטים שניתנו לנו‪ ,‬וכל הדברים שהיו קשורים עם העלייה‬
‫‪Achtung Itzig; Auf nach Palästina; Einbahnstrasse nach‬‬ ‫לארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ִ ) Jerusalem‬הזהר איציק‪ ,‬לך לארץ ישראל‪ ,‬רחוב או כביש חדֿסטרי‬ ‫ש‪ .‬מי שביקש לעלות לארץ ישראל בשנים אלו חייב היה לפנות‪...‬‬
‫לירושלים(‪ ,‬וכדומה‪ .‬זה היה עד הלילה‪ .‬למחרת היום הדבר נתבטל‪.‬‬
‫ביום השני חזר המצב על כנו‪.‬‬ ‫ת‪ .‬אל המשרד הזה‪.‬‬
‫ש‪ .‬והחרם בוטל?‬ ‫ש‪ .‬שהיה ברחוב מיינקה?‬
‫ת‪ .‬ברחוב מיינקה ‪.10‬‬
‫ת‪ .‬והחרם בוטל‪ ,‬אבל נאמר במפורש׃ באופן ארעי‪ ,‬ולא התחדש‬
‫בצורה זו על כל פנים במשך המאורעות הבאים‪.‬‬ ‫ש‪ .‬היו לו סניפים ברחבי גרמניה?‬
‫ש‪ .‬מה היה הרושם בקרב האוכלוסייה היהודית?‬ ‫ת‪ .‬כן‪ .‬בֿ‪ 1933‬נסעתי יחד עם חברים מכל בירות גרמניה והקימונו‬
‫סניפים של המשרד ברוב הערים‪ ,‬כדי להקל בזה את העול מהמרכז‬
‫ת‪ .‬הרושם היה מדכא מאוד‪ .‬רוב יהודי גרמניה שספגו תרבות‬ ‫בברלין‪.‬‬
‫גרמנית‪ ,‬וחונכו על ברכי גדולי הספרות בגרמניה‪ ,‬לא האמינו למה‬
‫שקרה‪ .‬לא האמינו שזה קרה להם‪ .‬יהודים אלה היו קשורים קשר‬ ‫ש‪ .‬עכשיו אני רוצה להזכיר לך את הֿ‪ .1.4.1933‬מה תוכל לספר‬
‫הדוק עם העם הגרמני‪ .‬התנועה הציונית היתה מיעוט בגרמניה‪ .‬אם‬ ‫לבית המשפט על היום הזה?‬
‫אינני טועה‪ ,‬רק חמישה אחוזים של יהודי גרמניה היו ציונים בשנת‬ ‫ת‪ .‬מותר אולי להקדים כמה דברים על מה שקרה קודם לכן?‬
‫‪ .1933‬יהודי גרמניה לא רצו להאמין במה שקרה סביבם‪ ,‬שהעם‬
‫הגרמני התרבותי‪ ,‬עתיק היומין הזה‪ ,‬שבעיניהם היה תמיד אחד‬ ‫ש‪ .‬בבקשה‪.‬‬
‫העמים התרבותיים‪ ,‬נקט באמצעים אלה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬בחודש מארס התארגנה בניו יורק ועדה המורכבת מיהודים‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪182‬‬

‫לעשותה לאות כבוד‪ .‬ליהודים רבים היתה בשבת חווייה קשה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬הזוכר אתה תגובה מיוחדת מטעם ההסתדרות הציונית בברלין‬
‫לא מתוך הכרה פנימית‪ ,‬לא מתוך נאמנות לקהילתם‪ ,‬לא מתוך‬ ‫בימים אלה?‬
‫גאווה על עבר מזהיר ועל פו ַעל אנושי‪ ,‬אלא על ידי הדפסת‬ ‫ת‪ .‬כדאי עוד להוסיף מה שחל גם על התקופה הקודמת‪ ,‬רק הערה‬
‫הפתק האדום והטלאי הצהוב ניצבו פתאום כיהודים‪.‬‬ ‫אחת‪ ,‬שבחודשים הראשונים היו הרבה התאבדויות בקרב יהודי‬
‫מבית לבית הלכו הפלוגות וכיסו חנויות ושלטים במדבקות‬ ‫גרמניה‪ .‬מכל הערים קיבלנו את הידיעות הקודרות‪ ,‬שעורך דין פלוני‪,‬‬
‫וציירו על פני השלטים‪ .‬במשך ‪ 24‬שעות הועמדו היהודים‬ ‫רופא אלמוני‪ ,‬התעשיין הזה או הסוחר הגדול הזה‪ ,‬איבדו את עצמם‬
‫הגרמנים במובן מסוים אל עמוד הקלון‪ .‬נראה לעתים קרובות‬ ‫לדעת; הם לא יכלו לעמוד בסבל שנגרם להם עם אבדן מעמדם‬
‫על זגוגיות חלונות הראווה‪ ,‬בצד סימנים וכתובות אחרות‪ ,‬גם‬ ‫ואבדן כבודם‪ .‬הם לא הבינו מה קרה‪ ,‬ובחרו בדרך זו‪.‬‬
‫מגן דוד גדול‪ ,‬מגינו של המלך דוד‪ .‬הכוונה היתה להשפלה‪.‬‬ ‫אב בית הדין תענה בבקשה עכשיו על השאלה הקודמת‪.‬‬
‫יהודים‪ַ ,‬אמצו לכם מגן דוד זה‪☻ .‬אוּהוּ בכבוד!‪...‬‬
‫העד כהן בגרמניה‪ ,‬הרושם הראשון היה מדכא‪ .‬אבל תודה לאל‪,‬‬
‫עוד לפני שלושים שנה נחשב דיבור על השאלה היהודית‬ ‫אני חושב שההסתדרות הציונית‪ ,‬ובמיוחד הביטאון שלה‪ ,‬די יידישה‬
‫כדבר הפוגע בטעם הטוב‪ .‬הציונים נראו אז כמפריעי הסדר‪,‬‬ ‫רונדשו )‪ (Die Jüdische Rundschau‬עמד יפה במבחן הזה‪.‬‬
‫בעלי ”‪ .“idée fixe‬ועתה היתה השאלה היהודית עניין דיומא‪,‬‬
‫עד כדי כך שהיתה לשיחת היום של כל ילד קטן‪ ,‬כל תלמיד‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור אתה מזכיר די יידישה רונדשו‪ ,‬מה זה היה?‬
‫בית ספר‪ ,‬של סתם אדם ברחוב‪ .‬על כל היהודים בכל גרמניה‬ ‫העד כהן הביטאון הרשמי של ההסתדרות הציונית בגרמניה‪.‬‬
‫כולה הודבקה באחד באפריל החותמת היהודית‪ .‬לפי ההוראות‬
‫החדשות של מועצת החרם יהא עוד רק ציון אחיד אחד לכל‬ ‫ש‪ .‬מדוע אתה מזכיר את העיתון הזה עכשיו?‬
‫בתי העסק‪ ,‬אם יחודש החרם׃ אצל לאֿיהודים ההערה ״חנות‬ ‫ת‪ .‬היות וזה היה העיתון הראשון‪ ,‬ואולי גם העיתון היחידי‬
‫גרמנית״‪ ,‬אצל היהודים פשוט המילה ״יהודי״‪ .‬יודעים מי הוא‬ ‫בגרמניה מכל העיתונות הגרמנית הענפה‪ ,‬שפתח את הפה כלפי‬
‫יהודי‪ .‬אין עוד עקיפה או הסתרה‪ .‬התשובה היהודית היא‬ ‫השלטון‪ .‬אומנם‪...‬‬
‫ברורה‪ .‬הוא אשר אמר משה רבנו למצִרים׃ ״עברי אנוכי״‪.‬‬ ‫ש‪ .‬לגבי איזה מאורע?‬
‫ערכו המוסרי של המאורע הנוכחי הוא בתשובה החיונית‬
‫הניתנת לשאלה‪ ,‬אם מכיר אדם ביהדותו‪ .‬העת הזאת רוגשת‬ ‫ת‪ .‬לגבי מה שקרה בֿ‪ 1‬באפריל‪.‬‬
‫מדי‪ ,‬ולא נוכל להיכנס לוויכוח ענייני‪ .‬נקווה לימים שקטים‬ ‫ש‪ .‬אני מראה לך העתק פוטוסטטי‪ .‬אולי תוכל לזהות אותו?‬
‫יותר‪ ,‬נקווה שתנועה‪ ,‬אשר גאוותה על כבודה כמפלסת דרך‬
‫להרמת קרן הלאום‪ ,‬לא תמצא עניין בהשפלתם של אחרים‪ ,‬אך‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬זה טופס של די יידישה רונדשו שהיה לחם חוקנו‪...‬‬
‫אם סבורה היא כי מלחמה לה בהם‪ ,‬אנו היהודים‪ ,‬אנו יכולים‬ ‫ש‪ .‬תאמר לבית המשפט מה אתה רואה‪ ,‬בבקשה‪.‬‬
‫להגן על כבודנו‪ .‬אנו זוכרים את כל אלה אשר שם היהודים‬
‫ת‪ .‬אני רואה את הכותרת׃ ‪“Tragt ihn mit Stolz, den gelben‬‬
‫נקרא עליהם מזה ‪ 5,000‬שנה‪ ,‬ונקרא גם לדיראון‪ .‬מזכירים לנו‬
‫”‪) Fleck‬״שאו בגאון את אות הקלון הצהוב״(‪ .‬תרגמנו זאת כאן‪,‬‬
‫שהננו יהודים‪ .‬ואנחנו נאמר ״הן״‪ ,‬ונישא יהדותנו בגאון‪.‬‬
‫כאשר ערכנו ״יום סרט״ בשנות הארבעים‪.‬‬
‫מר בר‪ẁ‬אור בשנים אלה‪ ,‬משנת ‪ 1933‬עד צאתך מגרמניה‪ ,‬עמדת‬ ‫ש‪ .‬מי כתב מאמר זה?‬
‫בקשרים עם השלטונות בברלין?‬
‫ת‪ .‬רוברט וולטש )‪ ,(Robert Weltsch‬העורך של די יידישה‬
‫העד כהן כן‪.‬‬
‫רונדשו‪.‬‬
‫ש‪ .‬כל הזמן למעשה?‬
‫ש‪ .‬הוא היה בֿ‪ 1933‬העורך של העיתון הרשמי של ההסתדרות‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬במיוחד עם המיניסטריון לתעמולה‪Reichspropa- ,‬‬ ‫הציונית?‬
‫‪ ,gandaministerium‬כי הייתי סגן יושב ראש של איגוד התרבות‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫של היהודים בגרמניה )‪.(Kulturbund der Juden in Deutschland‬‬
‫ש‪ .‬אני מבין‪ .‬הייתי מבקש שתסביר לבית המשפט כיצד נראו לך‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור אני מבקש רשות בית המשפט להגיש העתק זה‪,‬‬
‫בשבועות אלה של האביב והקיץ ‪ 1933‬מטרות השלטון הנאצי כלפי‬ ‫שאושר כהעתק נכון על ידי ספרן ״יד ושם״‪ ,‬עם תרגום של שלושה‬
‫היהודים‪ .‬מה הם רצו?‬ ‫קטעים לעברית‪.‬‬
‫ת‪ .‬לגמרי לא היה ברור לנו‪ .‬אני יודע שעד היום עומד עדיין‬ ‫אב בית הדין כן‪ .‬זה יהיה ת‪.60/‬‬
‫המחקר על השאלה הזאת‪ ,‬מה היתה אז הכוונה‪ .‬אולי כדאי לצטט‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור האם אתה יכול‪ ,‬מר כהן‪ ,‬לקרוא לבית המשפט שניים‬
‫את התכנית הרשמית של המפלגה הנאצית בֿ‪ .1920‬שם יש סעיף על‬ ‫מתוך הקטעים שנראים לך כמאפיינים את המאמר הזה ואת עמדת‬
‫שאלת היהודים‪ .‬אולם התכנית איננה כרגע תחת ידי‪.‬‬ ‫ההסתדרות הציונית בימים אלה?‬
‫ש‪ .‬אולי אתה זוכר את תכנו בערך?‬ ‫העד כהן כן‪ ,‬כמה קטעים בשפה הגרמנית‪ ,‬בשפה המקורית׃‬
‫ת‪ .‬שם נאמר שהמטרה של ה״נציונלסוציאליסטישה בווגונג״‬ ‫העובדה שמטה החרם הורה לתלות בחנויות המוחרמות‬
‫)‪ (Nationalsozialistche Bewegung‬היא לדאוג לכך שכל לא‬ ‫שלטים עם טלאי צהוב על רקע שחור‪ ,‬יש בזאת סמל אדיר‪.‬‬
‫גרמני שהגיע לגרמניה אחרי הֿ‪ 2‬באוגוסט ‪ ,1914‬יצא את גרמניה‪.‬‬ ‫הוראה זו נחשבת לציון לגנאי‪ ,‬אנחנו מקבלים אותה וברצוננו‬
‫‪183‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪14‬‬

‫לעבודות מחקר‪ ,‬אני מבין‪ .‬הכינותי מכל אותם דפים שאני מבקש‬ ‫אומנם היה עוד סעיף אחר שדיבר על מה שהוגשם אחר כך באופן‬
‫להפנות את תשומת לב בית המשפט אליהם העתקים פוטוסטטיים‪.‬‬ ‫מילולי בחוקי נירנברג‪ .‬אבל זה עניין לחוד‪.‬‬
‫האם בית המשפט ירשה לי להחליף בסופו של דבר את הכרכים‬ ‫ש‪ .‬מדוע אתה מייחס את הקטע זה מתוך תכנית המפלגה על הלאֿ‬
‫האלה בהעתקים אלה שאושרו על ידי ״יד ושם״?‬ ‫גרמנים שהיגרו לתוך גרמניה אחרי הֿ‪ 2‬באוגוסט ‪ 1914‬לבעיית‬
‫אב בית הדין כן‪ ,‬בוודאי‪.‬‬ ‫היהודים דווקא?‬
‫מר בר‪ẁ‬אור תודה‪ ,‬אדוני‪ .‬מר כהן‪ ,‬המשך בבקשה‪.‬‬ ‫ת‪ .‬זה היה ברור‪ .‬אלה היו האוסטיודן )יהודי מזרח אירופה –‬
‫העד כהן מקור הסמכות נתקבל מאת ממשלת גרמניה‪,‬‬ ‫‪ (Ostjuden‬המפורסמים‪ ,‬היהודים הפולנים )‪die polnischen‬‬
‫הֿ‪ .Reichsregierung‬החוק מֿ‪Ermächtigungs- ,24.3.1933‬‬ ‫‪ (Juden‬בפי הגרמנים‪ ,‬שהם שנאו אותם ואמרו׃ אין לנו דבר נגד‬
‫‪ gesetz‬של הפרלמנט הגרמני‪ ,‬הֿ‪ ,Reichstag‬מסר את סמכויות‬ ‫יהודי גרמניה‪ ,‬אנחנו רק מתנגדים לאוסטיודן‪ ,‬זה היה מעין טקטיקה‪,‬‬
‫החקיקה שלו לממשלה‪ .‬בזה נתבטלה כל הפרדת הסמכויות‪.‬‬ ‫תכסיס שלהם‪.‬‬
‫ש‪ .‬ומעתה מתבצעים חוקים אלה על ידי הממשלה?‬ ‫ש‪ .‬אמור נא לי‪ ,‬כיצד התבטאו מטרות אלה אחרי יום הבויקוט‬
‫)‪ (boycott‬הזה‪ ,‬בֿ‪ 1‬באפריל ‪?1933‬‬
‫ת‪ .‬על ידי הממשלה‪ ,‬על ידי סמכות מועברת מהרייכסטאג הגרמני‪.‬‬
‫ת‪ .‬בבקשה‪ ,‬לא הבנתי את השאלה‪.‬‬
‫ש‪ .‬אני מפנה את תשומת לבך לסעיף ‪ .3‬תקרא אותו‪.‬‬
‫ש‪ .‬כיצד התבטאו מטרות אלה אחרי הֿ‪ 1‬באפריל?‬
‫ת‪“Beamte, die nicht arischer Abstammung sind, sind in .‬‬
‫‪den Ruhestand zu versetzen. Soweit es sich um Ehrenbeamte‬‬ ‫ת‪ .‬כבר לפני הֿ‪ 1‬באפריל התחילה אריזציה של חנויות‪ ,‬לא בדרך‬
‫”‪handelt, sind sie aus dem Amtsverhältniss zu entlassen‬‬ ‫החוק‪ ,‬אלא בדרך של ‪ .Einzelaktionen‬הופיעו אז קבוצות של ס״א‬
‫)פקידים שלא מבני מוצא ארי יועברו לדימוס‪ .‬עד כמה שמדובר‬ ‫)‪ ,(SA‬הם היו אז לא קבוצות של ס״ס אלא ס״א‪ ,‬כפי שנקראו אז‪,‬‬
‫בפקידים משום הכבוד‪ ,‬יש להתיר את יחסי השירות(‪.‬‬ ‫לפני החנויות‪ ,‬סגרו את החנויות‪ ,‬אסרו את בעל החנות‪ ,‬הביאו אותו‬
‫למחנה ריכוז‪ .‬אחרי כן‪ ,‬כשחזר משם‪ ,‬היה מוכן למכור את הרכוש‬
‫ש‪ִ .‬פסקה ‪ 2‬אינה כל כך חשובה‪ .‬היא מדברת על היחס המיוחד‬ ‫שלו‪ ,‬את החנות שלו למתחרהו הארי‪ ,‬השכן שלו במשך שנים רבות‪.‬‬
‫לגבי לוחמי החזית במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬לא כן?‬
‫כל ההתפתחות הזאת של הוצאת היהודים מחיי המשק הגרמני‬
‫ת‪ .‬ועל אלה שהיו כבר פקידים בֿ‪.1.8.1914‬‬ ‫קיבלה ממדים חדשים וקיבלה קצב נוסף בשבועות ובחודשים‬
‫ש‪ .‬ארשה לעצמי להגיש את ההעתק הפוטוסטטי‪.‬‬ ‫הבאים‪ .‬אם איני טועה‪ ,‬כבר הוצאו לאור בחודש אפריל ‪1933‬‬
‫תקנונים ראשונים על ביטול רישיונות של בעלי המקצועות‬
‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.61/‬‬ ‫החופשיים‪ ,‬עורכי דין ורופאים‪.‬‬
‫מר בר‪ẁ‬אור מר כהן‪ ,‬באותו כרך בעמ׳ ‪ 195‬אתה תמצא את התקנה‬
‫ש‪ .‬זה נעשה בדרך חקיקה ראשית או בדרך הוראה מיניסֿטריאלית‬
‫‪“Erste Verordnung zur Durchführung des Gesetzes zur‬‬
‫מבצעת – ‪?Ministerialverfügung‬‬
‫”‪ .Wiederherstellung des Berufsbeamtentums‬מה שם התקנה?‬
‫ת‪ .‬כרגע איני זוכר‪ .‬עברו מאז שנים רבות‪ .‬אני חושב שזה נעשה‬
‫העד כהן תקנה ראשונה לחוק לחידוש פני הפקידות המקצועית‬
‫בדרך תקנות מיניסטריאליות‪ ,‬מה שקוראים כאן חקיקת משנה‪.‬‬
‫והוראות ביצוע‪.‬‬
‫ש‪ .‬נכון‪ .‬אולי תקרא את הסעיף?‬ ‫אב בית הדין הוראות ִמנהליות‪ ,‬אדוני‪.‬‬

‫ת‪“Als nicht arisch gilt wer von nicht-arischen, .‬‬


‫העד כהן כן‪ ,‬סמכות מועברת‪.‬‬
‫‪insbesonders Jüdischen Eltern oder Grosseltern abstammt.‬‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור מר כהן‪ ,‬אני מראה לך כאן את הרייכסגזצטבלט‬
‫‪Es genügt, wenn ein Elternteil oder ein Grosselternteil nicht‬‬ ‫)‪ (Reichsgesetzblatt‬מֿ‪ .7.4.1933‬שמא תוכל לזהות אותו?‬
‫‪arisch ist. Dies ist insbesonders dann anzunehmen, wenn ein‬‬
‫העד כהן כן‪ .‬אקרא את הכותרת? ‪“Die Reichsregierung hat‬‬
‫‪Elternteil oder ein Grosselternteil der Jüdischen Religion‬‬
‫”…‪.verkündet‬‬
‫‪) angehört hat”.‬כלא ארי ייחשב בעל מוצא מהורים או סבים‬
‫יהודים‪ .‬די אם הורה אחד‪ ,‬או אחד הסבים אינו ארי‪ .‬דבר זה יש‬ ‫ש‪ .‬בבקשה‪ .‬מה שם החוק?‬
‫להניח במיוחד כאשר השתייך הורה אחד או אחד הסבים על עדת‬ ‫ת‪ .‬חוק לחידוש פני הפקידות המקצועית – ‪Gesetz zur‬‬
‫המאמינים לדת היהודית(‪.‬‬ ‫‪.Wiederherstellung des Berufsbeamtentums‬‬
‫ש‪ .‬לפני שאתה ממשיך – ה ִפסקה השנייה שוב מדברת על המעמד‬ ‫ש‪ .‬מיום?‬
‫המיוחד של לוחמי החזית במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬נכון?‬
‫ת‪ .‬מיום ‪.7.4.1933‬‬
‫ת‪ .‬כן‪ ,‬ועל אלה שהיו כבר פקידים בֿ‪.1.8.1914‬‬
‫מר בר‪ẁ‬אור ברשות בית המשפט‪ ,‬תהיה שורת חוקים שפורסמו‬
‫ש‪ .‬נכון‪ ... ,‬דרך ההוכחה של ההשתתפות בלחימה בחזית‪ .‬עכשיו‬ ‫ברייכסגזצטבלט שברצוני להגיש באמצעות העד‪ .‬לא שהעד צריך‬
‫תקרא את הפסקה ‪ 3‬לסעיף ‪.2‬‬ ‫לאשר‪ ,‬הם פרסומים רשמיים שאני מגיש כאן‪ .‬הכרכים האלה‬
‫ת‪“Ist die arische Abstammung zweifelhalt, so ist ein .‬‬ ‫במשקלם יכבידו לא במעט על בית המשפט‪ ,‬הם גם דרושים‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪184‬‬

‫ת‪ .‬אבל אני מודה שהייתי קצת רחוק מהעניינים האלה‪.‬‬ ‫‪Gutachten des beim Reichsministerium des Inneren‬‬
‫‪bestellten Sachverständigen für Rasseforschung ein-‬‬
‫ש‪ .‬מצב זה נשאר עד שעזבת את גרמניה?‬
‫”‪) zuholen‬אם מוטל בספק המוצא‪ ,‬כי אז יש לבקש חוות דעתו‬
‫ת‪ .‬לפי זיכרוני כן‪ .‬אני מדגיש שזה לא היה שטח העבודה שלי‪.‬‬ ‫של הממונה למחקר גזעי במשרד הפנים(‪.‬‬
‫אב בית הדין המוצג יסומן כת‪.63/‬‬ ‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.62/‬‬
‫מר בר‪ẁ‬אור תעיין בבקשה ברייכסגזצטבלט מיום ‪ 21‬באפריל בעמ׳‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור מר כהן‪ ,‬היו אלה החוקים והתקנות לביצועם שהוצאו‬
‫‪ .212‬זוהי הוראת ביצוע לאותו חוק על שחיטת בהמות‪ ,‬נכון?‬ ‫הראשונים במגמה נגד יהודים‪.‬‬
‫העד כהן כן‪.‬‬ ‫העד כהן כן‪ ,‬היו עוד חוקים או תקנות כלפי עורכי דין וכלפי‬
‫רופאים‪.‬‬
‫אב בית הדין זה יהיה מוצג ת‪.64/‬‬
‫ש‪ .‬עליהם דיברת כבר‪ .‬אמרת שאלה ניתנו למעשה בדרך ביצוע‬
‫מר בר‪ẁ‬אור פנה בבקשה לרייכסגזצטבלט מס׳ ‪ ,81‬עמ׳ ‪ .479‬האם‬ ‫מיניסטריאלית‪.‬‬
‫אתה מוצא שם את החוק בדבר חילוט רכושם של אויבי העם‬
‫והמדינה מן הֿ‪ 14‬ביולי?‬ ‫ת‪ .‬כן‪ ,‬הרופאים רק איבדו את ההשתייכות לקופת חולים‪ ,‬הם‬
‫נשארו רופאים עד ‪.1938‬‬
‫העד כהן כן‪.‬‬
‫ש‪ .‬כיצד היה המשך העניינים?‬
‫ש‪ .‬מיד לאחר מכן התפרסם חוק‪ ,‬אולי תקרא את שמו?‬
‫ת‪ .‬ההתפתחות בגרמניה בשנים אלה נעשתה בגלים‪ ,‬באה איזו‬
‫ת‪ .‬חוק בדבר ביטול ההתאזרחויות ושלילת האזרחות הגרמנית‬ ‫דחיפה‪ ,‬מכה קשה‪ .‬אחר כך נרגעו קצת הרוחות דווקא מצד‬
‫מיום ‪ 14‬ביולי ‪.1933‬‬ ‫השלטונות‪ ,‬הלחץ נחלש באופן טבעי‪ .‬היו בזמן ההוא שלוש‬
‫ש‪ .‬תקרא בבקשה את המשפט הראשון מתוך הסעיף השני של‬ ‫תקופות‪ .‬אולי כדאי לציין בערך איך אני רואה את שלוש התקופות‬
‫החוק השני מיום ‪ 14‬ביולי‪.‬‬ ‫האלה‪ .‬רק התקופה הראשונה‪ ,‬שהייתי עד לה‪ ,‬היתה תקופה‬
‫שהתחילה עם שריפת הרייכסטאג כלפי שאלת היהודים‪ ,‬רק כלפי‬
‫ת‪“Reichsangehörige, die sich im Auslande aufhalten, .‬‬ ‫שאלת היהודים‪ ,‬ונגמרה באמצע שנת ‪ .1935‬התקופה השנייה‪ ,‬לפי‬
‫‪können der deutschen Staatsangehörigkeit für verlustig‬‬ ‫דעתי‪ ,‬כלפי שאלת היהודים שוב‪ ,‬היתה של הרייכסטאג של נירנברג‪,‬‬
‫‪erklärt werden, sofern sie durch ein Verhalten das gegen‬‬ ‫חוקי נירנברג‪ ,‬ההפרדה הפוליטית והגזענית הגמורה בין העם‬
‫‪die Pflicht zur Treue gegen Reich und Volk verstösst, die‬‬ ‫הגרמני לבין העם היהודי‪ ,‬והיא נגמרה בערך‬
‫”‪) deutsche Belänge geschädigt haben‬אפשר להכריז על נתינים‬ ‫בֿ‪ .1938‬בֿ‪ 1938‬התחיל השלב האחרון של התקופה הזאת עד‬
‫גרמניים השוהים בחוץ לארץ ככאלה שאיבדו את הנתינות שלהם‬ ‫פרוץ המלחמה‪ ,‬אז כבר תקופה של הוצאה גמורה של היהודים מן‬
‫במידה שהם פגעו באינטרסים גרמניים על ידי הפרת נאמנותם לרייך‬ ‫המשק הגרמני והריסת המעמד הכלכלי שלהם‪ .‬אלה שלוש‬
‫ולאומה(‪.‬‬ ‫התקופות‪.‬‬
‫אב בית הדין נשלב את התרגום אחר כך‪.‬‬ ‫ש‪ .‬נחזור עכשיו לֿ‪ .1933‬אתה זוכר בוודאי את ההוראה על‬
‫מר בר‪ẁ‬אור אגיש גם את זה‪ .‬למעשה באותו העתק פוטוסטטי‬ ‫שחיטת בהמות‪ ,‬לא כן? אני מראה לך כאן את הרייכסגזצטבלט‬
‫נמצאים שני החוקים גם יחד‪.‬‬ ‫מאותה שנה בעמ׳ ‪.212‬‬
‫אב בית הדין יש לאדוני העתקים מההעתקים הפוטוסטטיים?‬ ‫ת‪ .‬תקנות על אודות שחיטת בהמות מיום ‪ .21.4.1933‬נחתם על ידי‬
‫שר הפנים‪.‬‬
‫מר בר‪ẁ‬אור לא הספקתי להכין אותם‪ .‬אם ייָראה הדבר לבית‬
‫המשפט‪ ,‬אדאג גם להעתקים‪.‬‬ ‫ש‪ .‬לפני שתיתן תשובה לשאלתי‪ ,‬אולי תקרא את הקטע הראשון‬
‫של סימן ‪.1‬‬
‫אב בית הדין זה יהיה בשביל השלמת הפרוטוקול‪ ,‬אם אנו‬
‫מפסיקים את התרגום במקום‪ .‬יש עוד הרבה?‬ ‫ת‪“Warmblütige Tiere sind beim Schlachten vor Beginn .‬‬
‫”‪) der Blutentführung zu betäuben‬חוק בדבר שחיטת בהמות‬
‫מר בר‪ẁ‬אור יהיו עוד‪ .‬אבל ניתן להשלים את הפרוטוקול‪ ,‬כך הייתי‬ ‫מיום ‪ .21.4.1933‬בהמות בעלות דם חם יש להמם בעת השחיטה‬
‫מציע‪ ,‬אדוני‪ ,‬מתוך הספרים האוריגינליים שנשארו תחת ידינו‪ .‬הם‬ ‫לפני תחילת הקזת הדם(‪.‬‬
‫יועמדו לרשות המתרגם‪.‬‬
‫ש‪ .‬האם דברים אלה קשורים בשחיטה כשרה של בשר ליהודים?‬
‫אב בית הדין הגענו למוצג ת‪ – 65/‬ביטול ההתאזרחויות וגם‬
‫החרמת נכסים עוינים‪.‬‬ ‫ת‪ .‬לא‪ .‬הוראה זו לפי דעתי נוגדת ניגוד גמור את חוקת משה‪ ,‬את‬
‫החוק היהודי‪.‬‬
‫מר בר‪ẁ‬אור אני מראה את הכרך של הרייכסגזצטבלט משנת ‪1934‬‬
‫ו ַאפנה את תשומת לבך לחוק אחד בלבד מתוך אותה שנה‪ .‬הוא‬ ‫ש‪ .‬מה קרה עם השחיטה הכשרה בגרמניה החל מאפריל ‪?1933‬‬
‫מתפרסם בעמ׳ ‪ .213‬תעיין בבקשה ותקרא את שם החוק‪.‬‬ ‫ת‪ .‬לא היתה שחיטה כשרה‪.‬‬
‫העד כהן ‪Gesetz über die Reichsverweisungen, 23.3.1934‬‬ ‫ש‪ .‬לא היתה אפשרות לשחוט שחיטה כשרה החל מֿ‪?1933‬‬
‫‪185‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪14‬‬

‫של הסופרים היהודים המפורסמים ביותר נזרקו לאש תוך יללות‬ ‫)חוק איסור הכניסה לרייך( נחתם על ידי רייכסקנצלר אדולף היטלר‪,‬‬
‫ומחיאות כפיים של הסטודנטים הנוכחים באותו מעמד‪ .‬ודבר אחד‬ ‫שר הפנים פריק )‪ ,(Frick‬שר המשפטים ד״ר גירטנר )‪.(Gürtner‬‬
‫זכרתי עוד שנים רבות אחרי כן‪ .‬הנאום של גבלס הסתיים בפסקה‬ ‫ש‪ .‬תקרא סימן ‪.1‬‬
‫שהיתה בשבילנו אירונית מאוד׃ ״הנוער הגרמני יכול להתגאות על‬
‫שזכה ליום זה‪ .‬הו‪ ,‬המאה‪ ,‬הו‪ ,‬המדעים‪ ,‬תענוג לחיות!״‬ ‫ת‪“Verweisung eines Ausländers aus dem Reichsgebiet”. .‬‬
‫‪“Reichsverweisung enthält das Gebot des Verlassens und das‬‬
‫ש‪ .‬נעבור עכשיו לשנת ‪.1935‬‬ ‫”‪) Verbot des Wiederbetretens des Reichsgebietes‬איסור‬
‫ת‪ .‬בשנה זו התחילה שוב תקופה חדשה של רדיפות‪ .‬הפעם‬ ‫הכניסה לרייך כולל פקודה לעזוב ואיסור להיכנס מחדש לתחומי‬
‫הרדיפות עברו משטח הכלכלה לשטח הפוליטי ולשטח הגזעני‪.‬‬ ‫הרייך(‪.‬‬
‫ידענו כבר כמה זמן מראש שהיתה כוננות מסוימת בחוגי הנאצים‬ ‫ש‪ .‬בסימן ‪ 2‬אתה מוצא ‪ 11‬תנאים שבהם אפשר לגרש זר משטח‬
‫להוצאה פורמלית של היהודים מהעם הגרמני )דה פקטו זה כבר‬ ‫הרייך‪ .‬לא כן?‬
‫נעשה(‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬
‫ש‪ .‬אתה זוכר בוודאי את המושב של הרייכסטאג אשר התקיים‬
‫בנירנברג בֿ‪ .15.9.1935‬אני מראה לך כאן שני חוקים מתוך‬ ‫אב בית הדין זה יהיה מוצג ת‪.66/‬‬
‫הרייכסגזצטבלט לשנת ‪ ,1935‬הם מצויים בעמ׳ ‪ 1146‬וֿ‪ .1147‬אולי‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור אנו מגיעים לשנת ‪ .1935‬האם אתה רוצה לעמוד על‬
‫תאמר לבית המשפט מה שמות החוקים האלה ובמה הם מטפלים?‬ ‫התפתחות מסוימת עד לקיץ ‪?1935‬‬
‫ת‪ .‬החוק הראשון מוכתר בשם׃ ‪Reichsbürgergesetz vom 15‬‬ ‫העד כהן רק עוד להוסיף מילה על התקופה הקודמת‪ ,‬על הוצאת‬
‫‪) September 1935‬חוק אזרחות הגרמני(‪.‬‬ ‫היהודים מחיי התרבות‪ .‬הייתי קשור לשטח זה‪ .‬הייתי‪ ,‬בין היתר‪,‬‬
‫ש‪ .‬ומה משמעותו?‬ ‫אחד העסקנים הפעילים של איגוד הרייך של אגודות תרבותיות‬
‫יהודיות‪ ,Reichsverband Jüdischer Kulturbünde ,‬איגוד‬
‫ת‪ .‬משמעותו הבדלה בין נתין גרמני לבין אזרח הרייך‪.‬‬ ‫ממלכתי‪ .‬כל האמנים היהודים לא יכלו להיכנס לֿ‪,Reichs-‬‬
‫ש‪ .‬יהודי יכול להיות אזרח גרמני?‬ ‫‪ kulturkammer‬זה היה ארגון רשמי של התרבות הגרמנית‬
‫החדשה‪ .‬מי שלא קיבל דריסת רגל לֿ‪Reichskulturkammer‬‬
‫ת‪) .‬קורא( ״אזרח הרייך הוא אך ורק האזרח בעל הדם הגרמני או‬
‫בן גזע קרוב לדם הגרמני״‪.‬‬ ‫אסור היה לו לפעול בשטח התרבותי בעם הגרמני‪.‬‬
‫אב בית הדין אפשר לומר׃ לשכת התרבות של הרייך‪.‬‬
‫ש‪ .‬מה החוק השני מאותו יום‪ ,‬מֿ‪?15.9.1935‬‬
‫העד כהן לדבר זה קדמה הוצאת מלחינים מפורסמים והרבה‬
‫ת‪ .‬החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני׃ ‪Gesetz zum‬‬
‫משוררים וסופרים יהודיים‪ .‬ידועה הפרשה של ״שריפת הספרים״‬
‫‪.Schutz des deutschen Blutes und der deutschen Ehre‬‬
‫בראשית מאי ‪ .1933‬בזה הוצאו היהודים מחיי התרבות הגרמניים‬
‫ש‪ .‬היכן נחתמו שני החוקים האלה?‬ ‫לגמרי‪ .‬ביניהם היו סופרים גדולים ששמם היה ידוע בכל העולם‪,‬‬
‫ת‪ .‬בנירנברג‪ ,‬ביום ‪ 15.9.1935‬בוועידת המפלגה של החירות‬ ‫שיצאו להם מוניטין‪ .‬ואינני רוצה להיכנס לפרטים‪ .‬ראינו פה חובה‬
‫)‪.(Reichsparteitag der Freihrit‬‬ ‫לתת ליהודים שנשארו בגרמניה מעין תחליף‪ ,‬ונתקלנו בדבר הזה‬
‫בנכונות לשיתוף פעולה‪ .‬אחד הפקידים הבכירים של משרד‬
‫ש‪ .‬והשני?‬ ‫התעמולה הגרמני‪ ,‬האנס הינקל )‪ ,(Hans Hinkel‬הממונה על‬
‫ת‪ .‬באותו תאריך ובאותו מקום‪.‬‬ ‫התרבות‪ ,Reichskulturverwalter ,‬היה ממונה גם על הפעולה‬
‫היהודית בֿ‪ .Reichskulturbund‬אנו הכנסנו את האמנים היהודים‬
‫ש‪ .‬באותו מעמד?‬ ‫למסגרת הזו והם הופיעו שם בקונצרטים‪ .‬יום אחד הוזמנו למשרד‬
‫ת‪ .‬כן‪.‬‬ ‫התעמולה ונמסר לנו שלהבא אסור לנגן יצירות של מלחינים‬
‫ש‪ .‬קרא נא בבקשה באוזני בית המשפט את ההקדמה לחוק השני‪.‬‬ ‫גרמניים כמו בטהובן‪ ,‬באך‪ ,‬ברהמס‪ ,‬היידן ומוצרט‪.‬‬
‫אב בית הדין אם יש לך תרגום עברי תוכל לקרוא אותו‪.‬‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור את מנדלסון ודאי הייתם רשאים להמשיך לנגן?‬
‫העד כהן אין לי‪ ,‬אבל אוכל לתרגם באופן חופשי‪.‬‬ ‫העד כהן כן‪ ,‬בוודאי‪.‬‬
‫אב בית הדין נשאיר למתורגמנים את מלאכתם‪.‬‬ ‫ש‪ .‬האם אתה זוכר מאורע מיוחד הקשור בחיי התרבות בימים‬
‫ההם?‬
‫העד כהן )קורא(‬
‫ת‪ .‬אולי מדורת הספרים?‬
‫‪“Durchdrungen von der Erkenntnis, dass die Reinheit‬‬
‫‪des deutschen Blutes die Voraussetzung für den‬‬ ‫ש‪ .‬אולי אתה רוצה לתאר אותה?‬
‫‪Fortbestand des deutschen Volkes ist, und bewegt von‬‬ ‫ת‪ .‬ראיתי את מסע הלפידים במקרה בשער ברנדנבורג‪ .‬אנשים‬
‫‪dem unbeugsamen Willen, die deutsche Nation für alle‬‬ ‫צעירים צעדו לכיוון ארמון הקיסר‪ .‬ולמחרת היום קראתי בעיתון‬
‫‪Zukunft zu sichern, hat der Reichstag einstimmig das‬‬ ‫בכותרות של קידוש לבנה – אם מותר להשתמש בביטוי זה בהקשר‬
‫‪folgende Gesetz beschlossen, das hiermit verkündet‬‬ ‫לכך – מה שקרה בערב הזה‪ .‬גבלס היה שם בעל הטקס‪ .‬והספרים‬
‫משפט אייכמן‬ ‫‪186‬‬

‫– שהוא צאצא ממגע שמחוץ לנישואין עם יהודי במובן פסקה ‪1‬‬ ‫”‪) wird‬חדור הכרה כי טוהר הדם הגרמני הוא התנאי להמשך‬
‫ואשר נולד אחרי היום ‪ 31.7.1936‬מחוץ לנישואין(‪.‬‬ ‫קיומו של העם הגרמני ומונע על ידי הרצון שאין לערערו‬
‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.68/‬‬ ‫להבטיח את הלאום הגרמני לכל ימי העתיד‪ ,‬החליט‬
‫הרייכסטאג פה אחד בדבר החוק דלקמן המדוע בזה(‪.‬‬
‫מר בר‪ẁ‬אור מתי זה היה בערך לפי הלוח העברי – ‪?15.9.1935‬‬
‫העד כהן לא ביררתי זאת‪ ,‬אבל בערך קרוב לראש השנה היהודי‪.‬‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור מה משמעותו של החוק השני?‬
‫ש‪ .‬האם שאלתי מזכירה לך מאורע מיוחד הקשור לימים שאחרי‬ ‫העד כהן משמעותו׃ )א( איסור חמור על ברית נישואין בין גרמנים‬
‫פרסום חוקי נירנברג אלה?‬ ‫אריים לבין יהודים; )ב( איסור מוחלט על מגע מיני מחוץ לנישואין‬
‫בין יהודים לבין גרמנים; )ג( איסור על נשים גרמניות מתחת לגיל ‪45‬‬
‫ת‪ .‬לדבר זה היו תגובות‪ .‬אני זוכר שבאותו ערב היתה אספה‬ ‫שנים לעבוד או להיות עסוקות במשק בית של יהודי‪.‬‬
‫ציונית‪ .‬אליעזר קפלן )‪ (Kaplan‬המנוח היה אורח שלנו בהסתדרות‬
‫הציונית‪ .‬אני ניהלתי את האספה הזאת‪ .‬וכל הנואמים – קפלן‪ ,‬פרינץ‬ ‫אב בית הדין מסמך זה סומן בת‪.67/‬‬
‫)‪ (Prinz‬ואחרים‪ ,‬השמענו דברים נגד המאורע הזה‪ .‬זה היה מאתמול‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור אני מפנה אותך לעמ׳ ‪ 1333‬של הרייכסגזצטבלט‪.‬‬
‫וכולנו הגשנו מחאה חריפה נגד האמצעי הזה‪ .‬זו היתה התגובה‬ ‫מאיזה יום התקנות? האם אתה רואה את ‪Die erste Verordnung‬‬
‫הראשונה‪.‬‬ ‫‪?zum Reichbürgergesetz‬‬
‫אב בית הדין מחאה בפני מי?‬ ‫העד כהן כן‪ .‬מֿ‪.14.11.1935‬‬
‫העד כהן מחאה פנימית בפני יהודים בחוג הציוני הסגור‪.‬‬ ‫ש‪ .‬חתום על ידי מי?‬
‫מר בר‪ẁ‬אור היה מישהו נוכח שם?‬ ‫ת‪ .‬חתום על ידי ‪der Führer und Reichkanzler Adolf Hitler,‬‬
‫העד כהן כן‪ .‬שני פקידי גסטאפו‪.‬‬ ‫‪der Reichsminister des Innen Frick, der Stellvertreter des‬‬
‫‪.Führers, R. Hess, Reichsminister ohne Geschäftsbereich‬‬
‫ש‪ .‬האם זה היה דבר רגיל‪ ,‬שבאספותיכם יהיו פקידי גסטאפו?‬
‫ש‪ .‬אני מבקש ממך לקרוא כמה סעיפים מתקנות הביצוע האלה‪.‬‬
‫ת‪ .‬כן‪ .‬כרגיל‪ .‬עלינו היה לקבל הסכמה או להודיע על עריכת‬ ‫תחילה ראה סימן ‪ִ ,4‬פסקה ‪.1‬‬
‫אספה‪ .‬ברוב המקרים הופיעו באי כוח הגסטאפו‪.‬‬
‫ת‪“Ein Jude kann nicht Reichsbürger sein. Ihm steht ein .‬‬
‫ש‪ .‬האם המדובר כאן באספות פומביות או בישיבות של ההנהלה?‬ ‫‪Stimmrecht in politischen Angelegenheiten nicht zu. Er kann‬‬
‫או במה מדובר?‬ ‫”‪) ein üffentliches Amt nicht bekleiden‬יהודי אינו יכול להיות‬
‫ת‪ .‬קודם חלה חובה זו אך ורק על אספות פומביות‪ ,‬אבל בשנים‬ ‫אזרח הרייך‪ ,‬אין לו זכות הצבעה בעניינים מדיניים‪ ,‬אין הוא יכול‬
‫האחרונות – בֿ‪ ,1937/38‬כשהוּחמר המצב‪ ,‬חל הדבר הזה על כל‬ ‫לכהן במשרה ציבורית(‪.‬‬
‫ישיבה של גוף יהודי׃ הנהלת ההסתדרות הציונית‪ ,‬הרייכספרטרטונג‬ ‫ש‪ .‬קרא בבקשה את כל הסעיף החמישי של אותו התקנון‪.‬‬
‫)‪ (Reichsvertretung‬וכד׳‪ .‬והופיעו שם פקידי גסטאפו וישבו אתנו‬
‫ת‪“Jude ist wer von mindestens drei der Rasse nach .‬‬
‫ביחד על יד השולחן‪.‬‬
‫‪vollJüdischen Grosseltern abstammt. Als Jude gilt auch der‬‬
‫ש‪ .‬כיצד אורגנו הקהילות היהודיות במצב של ‪ ,1935‬מה היתה‬ ‫‪von zwei vollJüdischen Grosseltern abstammende Mischling‬‬
‫נציגותן כלפי חוץ?‬ ‫‪— (a) der beim Erlass des Gesetzes der Jüdischen‬‬
‫ת‪ .‬נציגות היהדות כולה היתה בזמן ההוא הרייכספרטרטונג‪ .‬כל‬ ‫‪Religionsgemeinschaft angehört hat oder auch danach in‬‬
‫הארגונים היהודיים הציוניים‪ ,‬הלאֿציוניים‪ ,‬ליברלים ואחרים‬ ‫‪sie aufgenommen wird; (b) der beim Erlass des Gesetzes mit‬‬
‫החליטו בשעה הקשה הזאת להתאחד לגוף רפרזנטטיבי מייצג‬ ‫‪einem Juden verheiratet war oder sich danach mit solchen‬‬
‫ששמו היה הרייכספרטרטונג )‪Reichsvertretung der Juden in‬‬ ‫‪verheiratet; (c) der aus einer Ehe mit einem Juden im Sinne‬‬
‫‪ (Deutschland‬והוא נקבע ככתובת לכל ענייני היהודים בשנים‬ ‫‪des Absatzes 1 stammt, die nach Inkrafttreten des Gesetzes‬‬
‫האלה‪.‬‬ ‫‪zum Schutze des deutschen Blutes und der deutschen Ehre‬‬
‫‪am 15 September 1935 geschlossen ist; (d) der aus dem‬‬
‫ש‪ .‬מי היה בראש ההתאחדות הזאת?‬ ‫‪ausserehelichen Verkeher mit einem Juden im Sinne des‬‬
‫ת‪ .‬הנשיא היה הרב ד״ר ליאו בק )‪ (Leo Baeck‬ז״ל והמנהל‬ ‫‪Absatzes 1 stammt, und nach dem 31 Juli 1936‬‬
‫הפעיל היה ד״ר אוטו הירש )‪ (Otto Hirsch‬ז״ל‪.‬‬ ‫”‪) ausserehelich geboren wird‬יהודי הוא צאצא של לפחות‬
‫שלושה סבים יהודיים במלוא המובן לפי גזעם‪ .‬כיהודי נחשב גם‬
‫ש‪ .‬האם אתה זוכר מאורע בימים אלה של ספטמבר ‪ ,1935‬הקושר‬ ‫נתין צאצא תערובת משני סבים יהודיים במלוא מובן המילה׃ )א( –‬
‫את שני השמות האלה – בק והירש?‬ ‫אשר השתייך בעת חקיקת החוק לעדת הדת היהודית או מתקבל‬
‫ת‪ .‬אני זוכר דבר שלא היה ידוע לרבים בגלל הסכנות הכרוכות‬ ‫לאחר מכן אל תוכה; )ב( – אשר היה בעת חקיקת החוק נשוי ליהודי‬
‫בדבר‪ .‬לפני יום הכיפורים של ‪ ,1935‬בחודש תשרי‪ ,‬זמן קצר אחרי‬ ‫או מתחתן לאחר מכן עם כזה; )ג( – שהוא צאצא מנישואין עם‬
‫פרסום חוקי נירנברג‪ ,‬שלח אוטו הירש‪ ,‬המנהל של הרייכסֿ‬ ‫יהודי במובן ִפסקה ‪ ,1‬נישואין אשר נכרתו לאחר כניסת החוק להגנת‬
‫פרטרטונג‪ ,‬נוסח תפילה לכל הרבנים בגרמניה‪.‬‬ ‫הדם הגרמני והכבוד הגרמני מיום ‪ 15‬בספטמבר ‪ 1935‬לתוקפו; )ד(‬
‫‪187‬‬ ‫ישיבה מס׳ ‪14‬‬

‫מצוות הצדק‪ ,‬את הרעיון החברתי? בכל אלה היה חזונם של‬ ‫ש‪ .‬מי חיבר אותה?‬
‫נביאי ישראל‪ ,‬היתה התגלות השכינה לעם ישראל‪ .‬בתוך‬ ‫ת‪ .‬ליאו בק היה המחבר‪ ,‬וההצעה היתה להקריא אותה בליל ״כלֿ‬
‫היהדות צמחו הדברים ומוסיפים הם לצמוח‪ .‬ועובדות אלו‬ ‫נדרי״ – הלילה הקדוש ביותר בחגים שלנו – קבל עם ועדה בכל‬
‫ת ֵ☻מנה ל ַאל ותפרנה כל עלבון‪.‬‬ ‫בתי הכנסת‪.‬‬
‫עומדים אנו בפני אלוהינו‪ .‬בו נחסה‪ .‬באלוהינו גלומים‬ ‫ש‪ .‬מה קרה?‬
‫א ִמתותם וכבודם של כל עמידתנו ובפני התמורות‪ ,‬של כל עוזנו‬
‫ותעצומות נפשנו בשעת צרה‪ .‬תולדותינו הן תולדות גדלות‬ ‫ת‪ .‬לצערנו הרב התגלו המשלוחים האלה ששלחנו בדואר‬
‫רוחנית‪ ,‬תולדות גאון והדר רוחניים‪ .‬עליהן נשליך יהבנו בפגוע‬ ‫והוחרמו‪ ,‬בק והירש נאסרו והועברו לֿ”‪“Columbia House‬‬
‫בנו צרים ומעליבים‪ ,‬בעת יסובבונו צער וסבל‪ .‬אלוהם ִהנחה‬ ‫בברלין‪ ,‬בית המעצר של הס״ס‪ .‬בק שוחרר אחרי כמה ימים‪.‬‬
‫אבותינו מדור ודור‪ .‬הוא ינחה גם אותנו וגם את בנינו בעת‬ ‫הירש נשאר עוד – איני יודע כמה זמן – במעצר‪ .‬דברים קשים עברו‬
‫הזאת‪.‬‬ ‫עליו‪ .‬הייתי נוכח כאשר שוחרר וסיפר על החוויות שלו בשבועות‬
‫האפלים האלה‪.‬‬
‫עומדים אנו בפני אלוהינו‪ .‬מצוותו אשר אנו עושים מפיחה‬
‫בנו את עוזנו‪ .‬בפניו ניקוד ונשתחווה‪ ,‬ובפני בני אדם נישיר‬ ‫אב בית הדין מה היה תוכן התפילה הזאת?‬
‫גבינו‪ .‬את אלוהינו אנו עובדים ובזאת נעמוד איתן בכל‬ ‫מר בר‪ẁ‬אור האם אתה רוצה לקרוא את התפילה הזאת כפי‬
‫התמורות‪ .‬בענווה נבטח בו ודרכנו ברורה לפנינו‪ ,‬את עתידנו‬ ‫שנדפסה?‬
‫ָנשׁוּר‪.‬‬ ‫העד כהן אקרא זאת לפי הנוסח שנדפס בספר קטן של פרופ׳‬
‫כל בית ישראל עומד בשעה זאת בפני אלוהיו‪ .‬בתפילתנו‪,‬‬ ‫ארנסט סימון )‪ .Aufbau im Untergang ,(Ernst Simon‬היות וזאת‬
‫בביטחוננו‪ ,‬באמונתנו שותפים כל היהודים עלי אדמות‪ .‬מבטינו‬ ‫תפילה‪ ,‬אני צריך לכסות את הראש‪.‬‬
‫זה אל זה‪ ,‬ויודעים אנו זה על זה‪ ,‬ועינינו מייחלות לאלוהינו‬ ‫בשעה זאת עומד כל בית ישראל בפני אלוהיו‪ ,‬אלוהי המשפט‬
‫שבשמים ואנו יודעים׃‬ ‫והמחילה‪ .‬בפניו נבדוק נא כולנו את דרכנו; נבדוק את אשר‬
‫הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל‪ .‬עושה שלום במרומיו‪,‬‬ ‫עשינו ואת אשר לא עשינו‪ ,‬נבדוק לאן פנינו ומנין רחקנו‪.‬‬
‫הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל‪.‬‬ ‫באשר חטאנו‪ ,‬נאמר בגלוי ״חטאנו״‪ ,‬ונפנה תפילתנו לאלוהינו‪,‬‬
‫כשעז רצוננו לחזור בתשובה‪ ,‬תפילת ״סלח נא״‪.‬‬
‫יגון ואבל בלבבנו‪ .‬באלם‪ ,‬בהיאלמנו דום בפני אלוהינו‪,‬‬
‫נביע את אשר בלבבנו‪ .‬יזעק האלם יותר מכל אומר ומכל‬ ‫עומדים אנו בפני אלוהינו‪ .‬בעוז אשר בו אמרנו לפניו את‬
‫דברים‪.‬‬ ‫חטאינו‪ ,‬על חטא היחיד ועל חטאו של כלל‪ ,‬בעוז זה מביעים‬
‫אנו את רגש סלידתנו באשר לשקר המרים ראשו עלינו‪ ,‬באשר‬
‫אב בית הדין זה יהיה ת‪.69/‬‬ ‫לעלילה המעידה באמונתנו את עדות השווא שלה‪ ,‬והגלויה נגד‬
‫מר ברֿאור‪ ,‬הנוכל לעמוד כאן?‬ ‫עינינו‪ .‬קוראים אנו בשם אמונתנו ובשם עתידנו‪ .‬מי הודיע‬
‫לעולם רזי אל שדי‪ ,‬אל אחד? מי הפיץ בעולם את הזיקה‬
‫מר בר‪ẁ‬אור כן‪ ,‬אדוני‪.‬‬ ‫לטוהר המידות‪ ,‬לטהרת המשפחה? מי נתן לעולם את רגש‬
‫אב בית הדין נפסיק עכשיו‪ ,‬והישיבה תתחדש בשעה ‪.15.30‬‬ ‫הכבוד לאדם הנברא בצלם האלוהים? מי הטיף בעולם את‬

You might also like