‫ממ"ן ‪15‬‬

‫קרולין דמרי‬
‫שאלה ‪1‬‬
‫‪ – SO2‬זוויתית‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ - NO2+‬לינארית‬
‫‪ - NO2-‬זוויתית‬
‫‪ - NO2+‬חריגה על החנקן‪ .‬לחנקן יש ‪ 5‬אלקטרוני ערכיות ולכן הוא צריך שלושה קשרים קוולנטים‬ ‫ב‪.‬‬
‫ליצירת אוקטט‪ ,‬אבל במולקולה זו יש לו ‪.4‬‬
‫‪ – SO2‬דיפול‪-‬דיפול‪ – CO2 ,‬קשרי ואן דר ואלס‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫חישוב‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫𝑚‬ ‫‪0.24‬‬
‫=𝑛‬ ‫=‬ ‫‪= 0.00375‬‬
‫‪𝑀𝑤 32.065 + 2 × 16‬‬
‫)‪𝑛𝑅𝑇 0.00375 × 0.082 × (273.15 + 80‬‬
‫=𝑃‬ ‫=‬ ‫𝑚𝑡𝑎 ‪= 0.072‬‬
‫𝑉‬ ‫‪1.5‬‬
‫סעיפים‪:‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ .1‬חישוב‪:‬‬
‫𝑛‬
‫𝑙𝑜𝑚 ‪𝐶 = → 𝑛 = 1.5 × 0.25𝐿 = 0.375‬‬
‫𝑉‬
‫𝑚‬
‫=𝑛‬ ‫𝑟𝑔 ‪→ 𝑚 = 0.375 × (23 + 14 + 2 × 16) = 25.875‬‬
‫𝑤𝑀‬
‫‪ .2‬תגובה‪:‬‬
‫‪𝑁𝑎𝑁𝑂2 𝑠 → 𝑁𝑎+ + 𝑁𝑂2−‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫א‪ .‬תגובה מאוזנת‪:‬‬
‫‪2𝐹𝑒(𝐶𝑙𝑂4 )3 + 3𝐻2 𝑆 → 𝐹𝑒2 𝑆3 + 6𝐻𝐶𝑙𝑂4‬‬
‫ב‪ .‬בתוצר ‪ Fe2S3‬קיים קישור לברזל מה שגורם למצב צבירה מוצק‪ ,‬בעוד ש‪ HClO4-‬אין מתכות כלל‪,‬‬
‫ובדומה לחומצות אחרות הוא נוזל בטמפ' החדר‪.‬‬
‫ג‪Iron (III) sulfide, iron triperchlorate .‬‬
‫ד‪ .‬סעיפים‪:‬‬
‫‪ .1‬חישוב‪:‬‬
‫𝑚‬ ‫‪32‬‬
‫=𝑛‬ ‫=‬ ‫‪= 0.09‬‬
‫‪𝑀𝑤 354.2‬‬
‫‪0.09‬‬
‫= ‪𝑛𝐹𝑒2 𝑆3‬‬ ‫𝑙𝑜𝑚 ‪= 0.045‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬חישוב‪:‬‬
‫𝑙𝑜𝑚 ‪𝑛𝐻𝐶𝑙𝑂4 = 0.09 × 3 = 0.27‬‬
‫𝑁‬
‫=𝑛‬ ‫𝑠𝑒𝑙𝑢𝑐𝑒𝑙𝑜𝑚 ‪→ 𝑁 = 0.27 × 6.022 × 1023 = 1.63 × 1023‬‬
‫𝑎𝑁‬
‫ה‪ .‬סעיפים‪:‬‬
‫‪ .1‬תגובה‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫)𝑙(𝑂 ‪𝐻𝐶𝑙𝑂4 (𝑙) + 𝐻2 𝑂(𝑎𝑞) → 𝐻3‬‬ ‫)𝑙( ‪+ 𝐶𝑙𝑂4−‬‬
‫‪ .2‬חישוב‪:‬‬
‫𝑙𝑜𝑚 ‪𝑛 = 0.27‬‬
‫𝑛‬ ‫‪0.27‬‬
‫( ‪𝑝𝐻 = − log ( ) = − log‬‬ ‫‪) = 0.26‬‬
‫𝑉‬ ‫‪0.5‬‬
 ‫ממ"ן ‪15‬‬
‫קרולין דמרי‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫א‪ .‬תגובה‪:‬‬
‫‪4𝐹𝑒 + 3𝑂2 → 2𝐹𝑒2 𝑂3‬‬
‫ב‪ .‬דרגת חמצון חמצן‪ ,-2 :‬והתוצר הוא ניטרלי‪ ,‬ולכן‪:‬‬
‫‪2 × (𝐹𝑒) + 3 × (𝑂) = 0‬‬
‫‪2 × 𝑥 + 3 × −2 = 0‬‬
‫‪𝑥=3‬‬
‫כלומר המחמצן הוא החמצן – שמושך אליו את האלקטרונים‪ ,‬והמחזר הוא הברזל‪.‬‬

‫ג‪ .‬התהליך הוא אקסותרמי ולכן האנתלפיה שלילית‪.‬‬

‫ד‪ .‬התהליך ספונטני והאנתלפיה שלילית ולכן האנטרופיה חיובית‪.‬‬
‫ה‪ .‬סעיפים‪:‬‬
‫‪ .1‬תפקיד הזרז הוא להקטין את אנרגיית האקטיבציה של התגובה ובכך להאיץ את‬
‫התגובה‪.‬‬
‫‪ .2‬סעיפים‪:‬‬
‫התקדמות התגובה – הצד הימני הוא המצב לפני התגובה‪ ,‬כאשר קיימים רק‬ ‫‪.i‬‬
‫מגיבים‪ ,‬הצד השמאלי הוא סיום התגובה כאשר קיים רק התוצר‪.‬‬
‫האנרגיה במערכת בכל שלב‪ .‬ניתן לראות שבשלבי הקיצון (רק מגיבים או רק‬ ‫‪.ii‬‬
‫תוצר) אין שינוי באנרגיה‪ ,‬אבל במעבר ביניהם נדרשת אנרגיה (העקומה עולה‬
‫ואח"כ יורדת)‪.‬‬
‫עקומה ‪( B‬מקווקוות) – הזרז מוריד את אנרגיית האקטיבציה‪ ,‬מה שגורם‬ ‫‪.iii‬‬
‫לתגובה להתרחש מהר יותר‪ .‬גרף ‪ B‬במהלך התגובה נמצא מתחת לגרף ‪ A‬כי‬
‫הוא הוריד את כמות האנרגיה הנדרשת לתגובה‪.‬‬
‫‪ D‬מייצג את הפרש האנרגיה בין המגיבים לתוצרים‪ ,‬ומייצג את כמות החום‬ ‫‪.iv‬‬
‫הנפלטת בתהליך (כי האנרגיה של התוצר נמוכה יותר‪ ,‬כלומר תגובה‬
‫אקסותרמית)‪.‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫א‪ .‬קבוע שיווי המשקל‪:‬‬
‫‪[𝐵𝑟2 ] × [𝑁𝑂]2‬‬
‫= 𝑐𝐾‬
‫‪[𝑁𝑂𝐵𝑟]2‬‬
‫ב‪ .‬סעיפים‪:‬‬
‫‪ .1‬חישוב‪:‬‬
‫‪0.0124 × 0.01232‬‬
‫= ‪𝐾1‬‬ ‫‪= 3.6188 × 10−4‬‬
‫‪0.0722‬‬
‫‪0.0278 × 0.01592‬‬
‫= ‪𝐾2‬‬ ‫‪= 4.8 × 10−4‬‬
‫‪0.1212‬‬
‫‪ .2‬תגובה ‪ – 2‬מכיוון שערך שיווי המשקל יצא זהה לערך הנתון‪.‬‬
‫ג‪ .‬התגובה לכיוון יצירת גז ברום היא תגובה אנדותרמית (אנתלפיה חיובית)‪ ,‬בעוד שהתגובה‬
‫ההפוכה היא אקסותרמית‪ .‬לאחר קירור‪ ,‬פחות אנרגיה זמינה‪ ,‬ולכן קבוע שיווי המשקל יורד –‬
‫כלומר פחות תוצרים ויותר מגיבים‪ ,‬ולכן פחות גז ברום‪.‬‬
‫ד‪ .‬לאחר הגעה לשיווי משקל‪ ,‬יש להוסיף חום למערכת‪ .‬באופן זה יותר אנרגיה תהיה זמינה‪ ,‬ולכן‬
‫התגובה האנדותרמית תהיה חזקה יותר – כלומר התגובה "תלך" לכיוון התוצרים ויופק יותר גז‬
‫ברום‪.‬‬
‫ה‪ .‬סעיפים‬

‫הסיבה שנקודת הרתיחה שלו גבוהה היא שהמולקולה‬ ‫‪.1‬‬

‫סימטרית‪ ,‬מה שמאפשר לה יציבות אנרגטית גבוהה‪.‬‬
‫‪ .2‬ברום – נוזל (רתיחה מעל טמפ' החדר‪ ,‬התכה מתחת)‬
‫‪ – NO‬גז (רתיחה מתחת לטמפ' החדר)‬
‫‪ – NOBr‬גז (רתיחה מתחת לטמפ' החדר)‬
 ‫ממ"ן ‪15‬‬
‫קרולין דמרי‬
‫שאלה ‪5‬‬
‫א‪ – C+B .‬יש להם את אותה כמות פרוטונים‪ .‬היסוד הוא ‪( Ti‬טיטניום)‬
‫ב‪ .‬נחשב כמה נויטרונים בכל אחד‪:‬‬
‫‪46 − 23 = 23 .a‬‬
‫‪46 − 22 = 24 .b‬‬
‫‪47 − 22 = 25 .c‬‬
‫‪46 − 20 = 26 .d‬‬
‫‪48 − 24 = 24 .e‬‬
‫ל‪ B-‬ול‪ E-‬אותו מספר נויטרונים (‪.)24‬‬
‫ג‪ .‬היסוד הוא סידן‪ ,‬ההיערכות שלו‪:‬‬
‫‪ .1‬במצב ניטרלי‪1s22s22p63s23p64s2 :‬‬
‫‪ .2‬במצב יוני‪1s22s22p63s23p6 :‬‬
‫ד‪ .‬תגובה‪:‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪56‬‬
‫𝑉‪23‬‬ ‫→‬ ‫𝑖𝑇‪22‬‬ ‫𝑒𝑣 ‪+ 𝑒 − +‬‬
‫ה‪.4 .‬‬
‫ו‪ .‬חישוב‪:‬‬
‫𝑡‬ ‫‪26‬‬
‫𝑟𝑔 ‪𝑁𝑡 = 𝑁0 × 0.5𝑡0.5 = 15 × 0.521.5 = 6.49‬‬
‫𝑟𝑔 ‪15 − 6.49 = 8.51‬‬