‫אלגברה לינארית ‪2‬א ‪ -‬תרגול ‪5‬‬

‫אוריאל סיניצ’קין‬
‫‪ 8‬בנובמבר ‪2021‬‬

‫העתקות מתחלפות‬ ‫‪1‬‬

‫תרגיל יהיו ‪ T, S : V → V‬ט“ל של מ“ו נ“ס מעל ‪ .F‬נניח ש ‪ T, S‬מתחלפות‪ ,‬כלומר = ‪T ◦ S‬‬
‫‪ S ◦ T‬ו‪ .f ∈ F [x] -‬אז ) ‪ ker f (T‬הוא תת מרחב ‪-S‬שמור‪.‬‬

‫יהי ) ‪ .v ∈ ker f (T‬צ“ל ש ) ‪ Sv ∈ ker f (T‬כלומר ש ‪ .f (T ) Sv = 0‬ואכן‬ ‫פתרון‬

‫‪f (T ) Sv = Sf (T ) v = S (0) = 0‬‬

‫מסקנה אם ‪ Vλ‬הוא מרחב עצמי של ‪ S‬ו ‪ T ◦ S = S ◦ T‬אז ‪ Vλ‬הוא ‪ T‬שמור‪.‬‬

‫טענה יהיו ‪ T, S : V → V‬ט“ל של מ“ו‪ ,‬נניח ש ‪ T, S‬לכסינות ושהן מתחלפות ) ‪.(T ◦S = S ◦T‬‬
‫אז ‪ T, S‬לכסינות סימולטנית‪ ,‬כלומר קיים בסיס ‪ B‬של ‪ V‬כך שכל ‪ v ∈ B‬הוא ו“ע גם של ‪ T‬וגם‬
‫של ‪) S‬באופן שקול‪ [T ]B ,‬וגם ‪ [S]B‬אלכסוניות(‪.‬‬
‫⊕‬
‫= ‪ V‬כאשר ‪ Vλ‬הם המרחבים העצמיים של ‪.S‬‬ ‫הוכחה כיוון ש ‪ S‬לכסינה‪λ∈(S)Spec Vλ ,‬‬
‫‪-T‬שמורים‪ .‬מהתוצאה בסוף התרגול הקודם‪ T |Vλ ,‬לכסינה‪ ,‬יהי ‪Bλ‬‬ ‫מהתרגיל הקודם‪ Vλ ,‬הם ∪‬
‫בסיס מלכסן שלה‪ .‬אז ‪ Bλ‬הוא בסיס מלכסן סימולטנית‪.‬‬

‫צורת ז’ורדן של העתקות נילפוטנטיות‬ ‫‪2‬‬

‫העתקות נילפוטנטיות‬ ‫‪2.1‬‬
‫הגדרה העתקה לינארית ‪ T : V → V‬נקראת נילפוטנטית אם קיים ‪ k ∈ N‬עבורו ‪ .T k = 0‬אם‬
‫‪ T‬העתקה נילפוטנטית‪ ,‬אז הטבעי המינימלי המקיים תנאי זה נקרא אינדקס הנילפוטנטיות של ‪.T‬‬

‫תרגיל אם ‪ T : V → V ,dim V = n‬נילפוטנטית אז ‪.T n = 0‬‬

‫הערה במקרה זה ‪ n‬אינו סדר הנילפוטנטיות‪ ,‬אבל התרגיל מראה שסדר הנילפוטניות קטן או‬
‫שווה מהמימד‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫פתרון לכל ‪ ,k‬אם ‪ ker T k 6= V‬אז ‪ .ker T k ( ker T k+1‬אכן‪ ,‬אם ‪ ker T k = ker T k+1‬אז‬
‫‪ ker T r = ker T k‬לכל ‪ .r > k‬יהי ‪ r‬אינדקס הנילפוטנטיות של ‪ .T‬אז‬

‫· · · = ‪0 $ ker T $ · · · $ ker T r = ker T r+1‬‬

‫מאחר ו ‪ T‬נילפוטנטית‪ ker T r = V ,‬ומקבלים ‪ n = dim ker T r ≥ r‬כפי שהיה להוכיח‪.‬‬

‫ישנה גם הוכחה מיידית בעזרת משפט קיילי‪-‬המילטון‪ ,‬בבית‪.‬‬ ‫הערה‬

‫תרגיל תהי ‪ T : V → V‬נילפוטנטית עם אינדקס נילפוטנטיות ‪ .n = dim V‬יהי ‪ v ∈ V‬כך ש‬

‫‪ .T n−1 v 6= 0‬הראו ש‬
‫{‬ ‫}‬
‫‪B = v, T v, . . . , T n−1 v‬‬

‫בסיס של ‪.V‬‬

‫מספיק להראות ש ‪ B‬בת"ל‪ .‬נניח שיש תלות לינארית‬ ‫פתרון‬

‫∑‬
‫‪n−1‬‬
‫‪αi T i v = 0‬‬
‫‪i=0‬‬

‫ונניח בשלילה שלא כל המקדמים שווים ל‪ .0‬יהי ‪ k‬המינימלי כך ש ‪ .αk 6= 0‬אז‬

‫‪(n−1‬‬ ‫)‬ ‫‪( n−1‬‬ ‫)‬
‫∑‬ ‫∑‬
‫‪n−1−k‬‬ ‫‪n−1−k‬‬ ‫‪i‬‬ ‫‪n−1‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪i−k−1‬‬
‫‪0=T‬‬ ‫‪(0) = T‬‬ ‫‪αi T v = αk T‬‬ ‫‪v+T‬‬ ‫‪αi T‬‬ ‫‪v = αk T n−1 v‬‬
‫‪i=k‬‬ ‫‪i=k+1‬‬

‫סתירה לכך שגם ‪ αk 6= 0‬וגם ‪.T n−1 v 6= 0‬‬

‫הגדרה תהי ‪ T : V → V‬ט"ל נילפוטנטית ו } ‪ B = {v1 , . . . , vn‬בסיס של ‪ .V‬נאמר ש ‪ B‬בסיס‬

‫מז’רדן של ‪ T‬אם לכל ‪ T vi = 0 ,vi ∈ B‬או ‪.T vi = vi−1 ∈ B‬‬

‫הערות‬

‫‪ .1‬התרגיל הקודם מראה שאם אינדקס הנילפוטנטיות שווה למימד המרחב אז קיים בסיס‬
‫מז’רדן‪ .‬ראינו שלכל ט"ל נילפוטנטית קיים בסיס מז’רדן‪.‬‬
‫‪ .2‬אם } ‪ B = {v1 , . . . , vn‬בסיס מז’רדן של ‪ T‬אז‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪Jn1 (0‬‬
‫‪‬‬ ‫)‪Jn2 (0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪[T ]B = ‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫)‪Jns (0‬‬

‫‪2‬‬
 ‫כאשר‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0 1 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0 1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪Jni (0) = ‬‬ ‫‪..‬‬ ‫)‪ ∈ Mni (F‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ .1‬מטריצה זו נקראת צורת ז’ורדן של ‪ T‬והיא יחידה עד כדי סדר הבלוקים‬

‫‪.Jn1 , Jn2 , . . . , Jns‬‬
‫‪ .3‬דרך טובה לחשוב על זה היא באמצעות שרשראות של איברי הבסיס‬
‫‪vn1 7→ vn1 −1 7→ · · · 7→ v2 7→ v1 7→ 0‬‬

‫‪ .4‬לפעמים שמים את האחדות מתחת האלכסון‪ .‬לשם כך צריך לשנות את הגדרת בסיס מז’רדן‬
‫כך ש‬
‫{‬
‫‪vi+1‬‬
‫= ‪T vi‬‬
‫‪0‬‬

‫וכאשר מוצאים בסיס המעבר בין ההגדרות מתבצע ע"י החלפת סדר הופעת הוקטורים‬
‫בבסיס‪.‬‬

‫אלגוריתם תהי ‪ A ∈ Mn×n‬מטריצה נילפוטננטית ויהי ‪ l ∈ N‬סדר ההתאפסות שלה‪ ,‬כלומר‬

‫‪ Al = 0‬אבל ‪ .Al−1 6= 0‬תהליך מציאת צורת ז’ורדן )כולל בסיס מז’רדן( של ‪ A‬הוא כדלכמן‪:‬‬
‫• נסמן ‪ .Vi = ker Ai‬אז מקבלים ‪.{0} = V0 ( V1 ( · · · ( Vl−1 ( Vl = Fn‬‬
‫• נגדיר ∅ = ‪.B‬‬
‫• לכל מימד ‪ i‬מ ‪ l‬עד ‪ 1‬נבצע‪:‬‬
‫– נשלים את ‪ B ∩ Vi−1‬לבסיס של ‪ ,Vi−1‬נסמן את הבסיס הנוצר ע“י ‪.C‬‬
‫– נוסיף ל ‪ C‬את הוקטורים הנותרים ‪) B ∩ Vi‬כלומר נקרא לתוצאה שוב ב‪.(C‬‬
‫– נשלים את ‪ C‬לבסיס של ‪ Vi‬שנקרא לו ‪.C ′‬‬
‫{‬ ‫}‬
‫– לכל ‪ v ∈ C ′ \C‬נוסיף את ‪ T j v|j < i‬ל ‪.B‬‬
‫• כדי לקבל את האחדות מעל האלכסון‪ ,‬הופכים את סדר הוקטורים בבסיס‪.‬‬

‫מצאו את צורת ז’ורדן והבסיס המז’רדן של המטריצה‬ ‫תרגיל‬

‫(‬ ‫)‬
‫‪−10 4‬‬
‫=‪A‬‬
‫‪−25 10‬‬

‫‪1‬הסיבה ל‪ 0‬בסימון )‪ Jk (0‬תתבהר בהמשך‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫פתרון זו מטריצה נילפוטנטית כי ‪ .A2 = 0‬המרחב ‪ Vi‬היחיד שהוא לא טריוויאלי הוא‬
‫}) ({‬
‫‪2‬‬
‫‪V1 = ker A = Sp‬‬
‫‪5‬‬
‫) (‬ ‫) (‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫לבסיס של ‪ .V‬כל וקטור בת“ל מ‬ ‫לכן הפעולה היחידה שצריך לעשות הוא להשלים את‬
‫‪5‬‬ ‫( )‪{( 5‬‬ ‫)‬ ‫}) (‬ ‫) (‬
‫‪1‬‬ ‫‪−10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫הוא בסיס מז’רדן‪ .‬נבדוק‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪=A‬‬ ‫‪ .‬לכן‬ ‫יעבוד פה‪ ,‬למשל‬
‫‪0‬‬ ‫‪−25‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫(‬ ‫‪)−1‬‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪1‬‬ ‫‪−10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪25 −10‬‬
‫=‬
‫‪0‬‬ ‫‪−25‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬
‫(‬ ‫()‬ ‫()‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫()‬ ‫)‬ ‫(‬ ‫)‬
‫‪1‬‬ ‫‪25 −10‬‬ ‫‪−10‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 −10‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0 0‬‬
‫=‬ ‫=‬ ‫)‪= J2 (0‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪0 −1‬‬ ‫‪−25‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−25‬‬ ‫‪25 25 −10‬‬ ‫‪0 −25‬‬ ‫‪25 25 0‬‬

‫מצאו צורת ז’ורדן ובסיס ז’ורדן למטריצה הנילפוטנטית‬ ‫תרגיל‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪A=‬‬
‫‪−2‬‬
‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ראשית נחשב את החזקות של ‪.A‬‬ ‫פתרון‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A =‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪−6‬‬ ‫‪−6 −6‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪A3 = 0‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬נמצא את הגרעינים של חזקות אלו‬

‫‪R2 → R2 − R 1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪R3 → R3 + 2R1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪R4 → R4 − R1 0 −3 −3 −3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ −−−‬‬ ‫‪−−−−−−−−−→ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪−2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪0 3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪   ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪   ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪, 1 ‬‬
‫‪V1 = ker A = Sp ‬‬‫‪−1  0 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬

‫‪4‬‬
 ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0 1 1 1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0 0 0 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪−6‬‬ ‫‪−6‬‬ ‫‪−6‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0 0 0 0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0 0 0 0‬‬
‫‪      ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 ‬‬
‫‪      ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪, , 1 ‬‬
‫‪V2 = ker A2 = SP ‬‬ ‫‪0 −1  0 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .w3 = ‬אז‬ ‫‪‬‬
‫ראשית‪ ,‬נשלים את הבסיס ל ‪ V2‬שמצאנו לבסיס של ‪ V3 = F‬למשל ע“י ‪0‬‬
‫‪4‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪−2‬‬
‫‪ .w1 = A w3 = ‬כעת נעבור ל ‪dim V2 − dim V1 = 1 .V2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪−6 ,w2 = Aw3 =  1 ‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫וכבר הוספנו לבסיס שלנו את ‪ w2 ∈ V2 \V1‬ולכן‪ ,‬כשנמצא בסיס ל ‪ V1‬הוספת ‪ w2‬תתן בסיס ל ‪V1‬‬
‫איבר ‪ 1‬ב ‪ .w3 ,V1‬נשלים אותו‬
‫רק ‪‬‬ ‫כך שסיימנו עם ‪ .V2‬כעת נעבור ל ‪ .V1‬בבסיס שלנו כרגע יש ‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .w4 = ‬מצאנו את הבסיס‬ ‫‪‬‬
‫לבסיס של ‪ V2‬ע“י הוספה של כל איבר ב ‪ V2‬שבת“ל בו‪ ,‬למשל ‪−1‬‬
‫‪0‬‬
‫המז’רדן‬
‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪−2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪B = w1 =   , w 2 =   , w 3 =   , w 4 =  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪−6‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪−1 ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫והמטריצה בבסיס זה היא‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫בלוק ז’ורדן עם ע“ע ‪ λ‬היא המטריצה‬ ‫הגדרה‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪λ‬‬ ‫‪1 0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪λ 1 · · · 0‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪Jn (λ) =  0‬‬ ‫‪0 λ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪.. ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫···‬ ‫‪λ‬‬

‫‪5‬‬
 ‫מתקיים כי‪,‬‬ ‫טענה‬

‫‪χJn (λ) (t) = (t − λ)n‬‬

‫( ‪k‬‬
‫∑‬ ‫)‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫= )‪Jn (λ‬‬ ‫‪λk−i Jn (0)i‬‬
‫‪i‬‬
‫‪i=0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪i≥n‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫···‬ ‫‪1‬‬ ‫···‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.. ‬‬
‫‪ ...‬‬ ‫‪..‬‬
‫‪..‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Jn (0) = ‬‬ ‫‪‬‬
‫‪i‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫···‬ ‫‪1‬‬ ‫‪i<n‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ ..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪.. ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ 0‬‬ ‫···‬ ‫‪0‬‬ ‫···‬ ‫‪0‬‬
‫כאשר במטריצה האחרונה כל האיברים שווים לאפס‪ ,‬פרט לאיברים באלכסון ה ‪ i + 1‬ששוים ל ‪.1‬‬

‫מצאו את צורת ז’ורדן של‬ ‫תרגיל‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫···‬ ‫‪1‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪A = 0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪..‬‬ ‫‪.. ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫···‬ ‫‪0‬‬

‫)אין צורך למצוא את הבסיס המז’רדן(‪.‬‬

‫פתרון ל ‪ Ai‬יש ‪ i‬עמודות אפסים )בדיוק( ולכן ‪ An−1 6= 0 = An‬כלומר סדר ההתאפסות של ‪A‬‬
‫הוא ‪ .n‬לכן גם סדר ההתאפסות של צורת ז’ורדן של ‪ A‬הוא ‪) n‬כי אם ‪ A = P JP −1‬אז = ‪Ak‬‬
‫‪ (P J k P −1‬ולכן קיים בלוק ז’ורדן שסדר ההתאפסות שלו הוא ‪ .n‬סדר ההתאפסות של )‪Jk (0‬‬
‫הוא ‪ k‬ולכן יש בצורת ז’ורדן של ‪ A‬בלוק )‪ Jn (0‬ולכן הוא הבלוק היחיד‪ ,‬כלומר צורת הז’ורדן של‬
‫‪ A‬היא )‪ .Jn (0‬למעשה‪ ,‬קל למצוא גם את הבסיס המז’רדן‪ .‬אכן } ‪ker Ak = Sp {e1 , . . . , ek‬‬
‫ולכן בסיס מז’רדן יהיה‬
‫‪{ k‬‬ ‫}‬
‫‪A en |k = 0, . . . , n − 1‬‬

‫‪6‬‬