‫שמות פרק ג'‬

‫פסוקים א'‪-‬ו'‬

‫ֹלהים חֹ ֵרבָ ה (=הר סיני)‪.‬‬

‫ֹהן ִמ ְדיָן; וַיִ נְ ַהג(=הוביל) אֶׁ ת‪ַ -‬הצ ֹאן אַ חַ ר ַה ִמ ְדבָ ר‪ַ ,‬ויָב ֹא אֶׁ ל‪ַ -‬הר ָהאֱ ִ‬
‫ֹשה‪ָ ,‬היָה רֹעֶׁ ה אֶׁ ת‪-‬צ ֹאן י ְִתרֹו חֹ ְתנֹו כ ֵ‬
‫א ּומ ֶׁ‬

‫לרועה צאן ולמנהיג יש אותן תכונות‪ :‬חמלה‪ ,‬דאגה לצרכי הפרט‪/‬העדר‪ ,‬היכולת להוביל ולשמור על ביטחונו‪ ,‬דאגה לחלשים וכו'‪.‬‬

‫ה' מתגלה למשה בהדרגתיות‪:‬‬

‫ְה ְסנֶׁה‪ ,‬אֵ ינֶׁנּו אֻ כָל(=לא נשרף) ‪ -‬שלב ראשון‬

‫ב ַוי ֵָרא ַמ ְלאַ ְך יְהוָה אֵ לָ יו‪ְ ,‬בלַ בַ ת‪-‬אֵ ש‪ִ --‬מּתֹוְך ַה ְסנֶׁה; ַוי ְַרא‪ ,‬ו ְִהנֵה ַה ְסנֶׁה בֹעֵ ר בָ אֵ ש‪ ,‬ו ַ‬

‫ֹשה אָ סֻ ָרה‪-‬נָא(=אגש) וְאֶׁ ְראֶׁ ה‪ ,‬אֶׁ ת‪ַ -‬ה ַמ ְראֶׁ ה ַהגָ דֹל ַהזֶׁ ה‪ַ :‬מּדּועַ ‪ ,‬ל ֹא‪-‬י ְִבעַ ר ַה ְסנֶׁה‪ .‬שלב שני‬
‫ֹאמר מ ֶׁ‬
‫ג וַי ֶׁ‬

‫ֹאמר‪ ,‬אַ ל‪ִּ -‬ת ְק ַרב הֲ ֹלם; ַשל(=חלוץ)נְ עָ לֶׁ יָך‪ֵ ,‬מעַ ל ַרגְ לֶׁ יָך כִ י‬
‫ֹאמר ִהנֵנִ י‪ .‬ה וַי ֶׁ‬
‫ֹשה וַי ֶׁ‬
‫ֹשה מ ֶׁ‬
‫ֹאמר מ ֶׁ‬
‫ֹלהים ִמּתֹוְך ַה ְסנֶׁה‪ ,‬וַי ֶׁ‬
‫ד ַוי ְַרא יְהוָה‪ ,‬כִ י ָסר ִל ְראֹות; וַיִ ְק ָרא אֵ לָ יו אֱ ִ‬
‫עֹומד עָ לָ יו‪ ,‬אַ ְד ַמת‪-‬קֹ ֶׁדש הּוא‪ .‬שלב שלישי‬
‫ַה ָמקֹום אֲ ֶׁשר אַ ָּתה ֵ‬

‫ֹלהים‪- .‬שלב רביעי‬

‫ֹשה‪ ,‬פָ נָיו‪ ,‬כִ י י ֵָרא (=חשש)‪ֵ ,‬מ ַה ִביט אֶׁ ל ָהאֱ ִ‬
‫ֵאֹלהי יַעֲ קֹ ב; ַוי ְַס ֵּתר מ ֶׁ‬
‫ֹלהי יִצְ חָ ק‪ ,‬ו ֵ‬
‫ֹלהי אַ ְב ָר ָהם אֱ ֵ‬
‫ֹלהי אָ ִביָך‪ ,‬אֱ ֵ‬
‫ֹאמר‪ ,‬אָ נֹכִ י אֱ ֵ‬
‫ו וַי ֶׁ‬

‫הדרגתיות מכוונת כדי שמשה לא ייבהל מהמעמד‪.‬‬

‫לפנינו תאופוניה‪ :‬תאו=אל פאניה=הופעה‪ ,‬כלומר‪ :‬התגלות ה'‪.‬‬

 ‫פסוקים ז'‪-‬ח'‬

‫יתי אֶׁ ת‪-‬עֳ נִ י(=מצוקה‪/‬סבל) עַ ִמי אֲ ֶׁשר ְב ִמ ְצ ָריִם; וְאֶׁ ת‪-‬צַ עֲ ָק ָתם ָש ַמ ְע ִּתי ִמ ְפנֵי נֹגְ ָשיו(=המתאכזרים אליהם)‪ ,‬כִ י י ַָד ְע ִּתי אֶׁ ת‪-‬‬
‫ֹאמר יְהוָה‪ָ ,‬ראֹ ה ָר ִא ִ‬
‫ז וַי ֶׁ‬
‫ּודבָ ש(רומז על שפע מבחינה‬
‫ּול ַהעֲ ֹלתֹו ִמן‪ָ -‬האָ ֶׁרץ ַה ִהוא‪ ,‬אֶׁ ל‪-‬אֶׁ ֶׁרץ טֹובָ ה ְּור ָחבָ ה‪ ,‬אֶׁ ל‪-‬אֶׁ ֶׁרץ זָבַ ת ָחלָ ב ְ‬
‫ַמכְ אֹ בָ יו‪ .‬ח וָאֵ ֵרד ְל ַה ִצילֹו ִמיַד ִמ ְצ ַריִם‪ְ ,‬‬
‫בּוסי‪( .‬הארץ מיושבת כרגע בעמים אחרים ויהיה צורך להילחם על כיבוש הארץ)‬
‫ְה ְי ִ‬
‫ְה ִחּוִ י ו ַ‬
‫ְה ְפ ִרזִ י‪ ,‬ו ַ‬
‫ְהאֱ מ ִֹרי ו ַ‬
‫ְה ִח ִּתי‪ ,‬ו ָ‬
‫כלכלית)אֶׁ ל‪ְ -‬מקֹום ַהכְ נַעֲ נִ י‪ ,‬ו ַ‬

‫ה' מבשר למשה על הצלת עם ישראל‪.‬‬

‫ה' יתערב באופן אישי כדי להוציא אותם ממצרים‪.‬‬

 ‫פסוקים ט'‪-‬י"ב‬

‫מינוי משה לתפקיד שחרור בנ"י ממצרים‪:‬‬

‫יתי‪ ,‬אֶׁ ת‪ַ -‬הלַ ַחץ‪ ,‬אֲ ֶׁשר ִמ ְצ ַריִם‪ֹ ,‬לחֲ ִצים אֹ ָתם‪.‬‬
‫ט וְעַ ָּתה‪ִ ,‬הנֵה צַ עֲ ַקת ְבנֵי‪-‬י ְִש ָראֵ ל בָ אָ ה אֵ לָ י; וְגַ ם‪ָ -‬ר ִא ִ‬

‫ִש ָראֵ ל‪ִ ,‬מ ִמ ְצ ָריִם‪ -‬המינוי לתפקיד‬

‫י וְעַ ָּתה ְלכָה‪ ,‬וְאֶׁ ְשלָ חֲ ָך אֶׁ ל‪-‬פַ ְרעֹ ה; וְהֹוצֵ א אֶׁ ת‪-‬עַ ִמי ְבנֵי‪-‬י ְ‬

‫ִש ָראֵ ל‪ִ ,‬מ ִמ ְצ ָריִם‪ -‬הסירוב למינוי‬

‫אֹוציא אֶׁ ת‪ְ -‬בנֵי י ְ‬
‫ֹלהים‪ִ ,‬מי אָ נֹכִ י‪ ,‬כִ י אֵ לֵ ְך אֶׁ ל‪-‬פַ ְרעֹ ה; וְכִ י ִ‬
‫ֹשה‪ ,‬אֶׁ ל‪ָ -‬האֱ ִ‬
‫ֹאמר מ ֶׁ‬
‫יא וַי ֶׁ‬

‫ֹאמר‪ ,‬כִ י‪-‬אֶׁ ְהיֶׁה ִע ָמְך‪ -‬עידוד ה'‬

‫יב וַי ֶׁ‬

‫ֹלהים‪ ,‬עַ ל ָה ָהר ַהזֶׁ ה (=הר סיני)‪ -‬מתן אות‬

‫הֹוציאֲ ָך אֶׁ ת‪ָ -‬העָ ם‪ִ ,‬מ ִמ ְצ ַריִם‪ַּ ,‬תעַ ְבדּון אֶׁ ת‪ָ -‬האֱ ִ‬
‫ְוזֶׁה‪ְ -‬לָך ָהאֹות(=סימן)‪ ,‬כִ י אָ נֹכִ י ְשלַ ְח ִּתיָך‪ְ :‬ב ִ‬

‫הסימן שה' נותן יתקיים בעתיד‪ ,‬כאשר ייצאו בנ"י ממצרים‪ ,‬יגיעו להר סיני (הר חורב) ויעבדו שם את ה' (רמז למעמד הר סיני)‬

‫לפנינו סצנת דפוס להקדשת נביא לתפקידו‪ :‬במקרא ניתן למצוא מוטיבים קבועים להקדשת נביא‪ :‬המינוי לתפקיד‪ ,‬סירוב הנביא‪ ,‬דברי עידוד מה' ומתן אות לנביא‪.‬‬
 ‫פסוקים י"ג‪-‬י"ד‬

‫בֹותיכֶׁם ְשלָ ַחנִ י אֲ לֵ יכֶׁם; וְאָ ְמרּו‪ִ -‬לי ַמה‪ְ -‬שמֹו‪ָ ,‬מה‬
‫ֹלהי אֲ ֵ‬
‫ֹלהים‪ִ ,‬הנֵה אָ נֹכִ י בָ א אֶׁ ל‪ְ -‬בנֵי י ְִש ָראֵ ל‪ ,‬וְאָ ַמ ְר ִּתי לָ ֶׁהם‪ ,‬אֱ ֵ‬
‫ֹשה אֶׁ ל‪ָ -‬האֱ ִ‬
‫ֹאמר מ ֶׁ‬
‫יג וַי ֶׁ‬
‫אֹ ַמר אֲ לֵ ֶׁהם‪.‬‬

‫מאחר והסימן שה' הבטיח יתקיים בעתיד הרחוק‪ ,‬למשה חשוב לספק לעם מידע אודות האל שהוא שליחו‪ .‬השם‬
‫מבטא את מהות ה'‪.‬‬

‫ֹאמר ִל ְבנֵי י ְִש ָראֵ ל‪ ,‬אֶׁ ְהיֶׁה‪ְ ,‬שלָ ַחנִ י אֲ לֵ יכֶׁם‪.‬‬

‫ֹאמר‪ ,‬כֹה ת ַ‬
‫ֹשה‪ ,‬אֶׁ ְהיֶׁה אֲ ֶׁשר אֶׁ ְהיֶׁה; וַי ֶׁ‬
‫ֹלהים אֶׁ ל‪-‬מ ֶׁ‬
‫ֹאמר אֱ ִ‬
‫יד וַי ֶׁ‬

‫ה' הוא נצחי ‪ ,‬יתקיים בכל הזמנים (עבר‪ ,‬הווה‪ ,‬עתיד) ועל כן יכול לקיים את הבטחתו גם אם זה לעתיד הרחוק‪.‬‬
 ‫פסוקים ט"ו‪-‬י"ז‬

‫ֵאֹלהי יַעֲ קֹ ב‪ְ ,‬שלָ ַחנִ י‬

‫ֹלהי י ְִצ ָחק ו ֵ‬
‫ֹלהי אַ ְב ָר ָהם אֱ ֵ‬
‫ֹתיכֶׁם אֱ ֵ‬
‫ֹלהי אֲ ב ֵ‬
‫ֹאמר אֶׁ ל‪ְ -‬בנֵי י ְִש ָראֵ ל‪ ,‬יְהוָה אֱ ֵ‬
‫ֹשה‪ ,‬כֹה‪-‬ת ַ‬
‫ֹלהים אֶׁ ל‪-‬מ ֶׁ‬
‫ֹאמר עֹוד אֱ ִ‬
‫טו וַי ֶׁ‬
‫אֲ לֵ יכֶׁם; זֶׁה‪ְ -‬ש ִמי ְלעֹ לָ ם‪ְ ,‬וזֶׁה זִ כְ ִרי ְלדֹר ּדֹר‪.‬‬

‫ה' מציין שם נוסף שמייצג אותו‪ :‬אלוהי האבות‪ .‬שם זה מתקשר לברית שכרת ה' עם האבות‪ ,‬הוא מחויב לממש את ההבטחות‬
‫שנתן להם‪.‬‬

‫משה נדרש על ידי ה' לפעול בשני שלבים‪:‬‬

‫ֹלהי אַ ְב ָר ָהם י ְִצ ָחק ְויַעֲ קֹ ב‪,‬‬

‫ֹתיכֶׁם נִ ְראָ ה אֵ לַ י‪ ,‬אֱ ֵ‬ ‫שלב ראשון‪ :‬טז לֵ ְך וְאָ ַס ְפ ָּת אֶׁ ת‪-‬זִ ְקנֵי י ְִש ָראֵ ל‪ ,‬וְאָ ַמ ְר ָּת אֲ לֵ ֶׁהם יְהוָה אֱ ֵ‬
‫ֹלהי אֲ ב ֵ‬
‫לֵ אמֹר‪ :‬פָ קֹ ד פָ ַק ְד ִּתי(=אני זוכר) אֶׁ ְתכֶׁם‪ ,‬וְאֶׁ ת‪ֶׁ -‬העָ שּוי לָ כֶׁם ְב ִמ ְצ ָריִם‪ .‬יז וָאֹ ַמר‪ ,‬אַ עֲ לֶׁ ה אֶׁ ְתכֶׁם ֵמעֳ נִ י(=מהמצוקה‪ ,‬מהקושי) ִמ ְצ ַריִם‪ ,‬אֶׁ ל‪-‬אֶׁ ֶׁרץ‬
‫בּוסי אֶׁ ל‪-‬אֶׁ ֶׁרץ זָבַ ת ָחלָ ב‪ְּ ,‬ודבָ ש‪ - .‬משה יאסוף את זקני העם ויודיע להם על הגאולה‪.‬‬
‫ְה ְי ִ‬
‫ְה ִחּוִ י ו ַ‬
‫ְה ְפ ִרזִ י ו ַ‬
‫ְהאֱ מ ִֹרי ו ַ‬
‫ְה ִח ִּתי‪ ,‬ו ָ‬
‫ַהכְ נַעֲ נִ י ו ַ‬
 ‫פסוקים י"ח‪-‬כ"ב‬

‫שלב שני‪:‬‬

‫ֹלהי ָה ִע ְב ִריִ ים נִ ְק ָרה עָ לֵ ינּו‪ ,‬וְעַ ָּתה נ ְֵלכָה‪-‬נָא ֶּׁד ֶׁרְך‬

‫את אַ ָּתה וְזִ ְקנֵי י ְִש ָראֵ ל אֶׁ ל‪ֶׁ -‬מלֶׁ ְך ִמ ְצ ַריִם‪ ,‬וַאֲ ַמ ְר ֶּׁתם אֵ לָ יו יְהוָה אֱ ֵ‬
‫ְש ְמעּו‪ְ ,‬לקֹ לֶׁ ָך; ּובָ ָ‬
‫יח ו ָ‬
‫ֹלהינּו‪.‬‬
‫ֹלשת י ִָמים בַ ִמ ְדבָ ר‪ ,‬וְנִ זְ ְב ָחה לַ יהוָה אֱ ֵ‬
‫ְש ֶׁ‬

‫משה יגיד לפרעה שבנ"י רוצים לצאת ממצרים לשלושה ימים‪ ,‬כדי לזבוח לו במדבר‪ .‬מכאן משתמע שהם יחזרו‪ ,‬אך ברור שאין בכוונתם לחזור‪.‬‬

‫לפנינו קושי תאולגי(=דתי)‪ :‬כיצד יתכן שה' דורש ממשה לשקר ולרמות בשמו את פרעה?‬

‫‪.‬‬
 ‫פסוקים י"ט‪-‬כ"ב‬

‫ֵיתי אֶׁ ת‪ִ -‬מ ְצ ַריִם‪ְ ,‬בכֹל נִ ְפ ְלאֹ ַתי‪ ,‬אֲ ֶׁשר‬
‫ְשלַ ְח ִּתי אֶׁ ת‪-‬י ִָדי‪ ,‬ו ְִהכ ִ‬
‫יט וַאֲ נִ י י ַָד ְע ִּתי כִ י ל ֹא‪ִ -‬י ֵּתן אֶׁ ְתכֶׁם ֶׁמלֶׁ ְך ִמ ְצ ַריִם‪ ,‬לַ הֲ ֹלְך‪ :‬וְל ֹא‪ְ ,‬ביָד חֲ ז ָָקה‪ .‬כ ו ָ‬
‫יקם‪.‬‬
‫ְהיָה כִ י ֵתלֵ כּון‪ ,‬ל ֹא ֵת ְלכּו ֵר ָ‬
‫ָת ִּתי אֶׁ ת‪ֵ -‬חן (=יימצא חן) ָהעָ ם‪ַ -‬הזֶׁ ה‪ְ ,‬בעֵ ינֵי ִמ ְצ ָריִם; ו ָ‬
‫ְשלַ ח אֶׁ ְתכֶׁם‪ .‬כא ְונ ַ‬
‫אֶׁ עֱ ֶׁשה ְב ִק ְרבֹו; וְאַ חֲ ֵרי‪-‬כֵן‪ ,‬י ַ‬

‫פרעה לא ישחרר אותם כל כך מהר ולכן ה' יכה את מצרים (רמז לעשרת המכות) ורק לאחר מכן יסכים פרעה לשלוח אותם‪.‬‬

‫ֹתיכֶׁם‪ ,‬וְנִ צַ ְל ֶּׁתם(=תרוקנו)‪ ,‬אֶׁ ת‪ִ -‬מ ְצ ָריִם‬

‫ְש ְמ ֶּׁתם‪ ,‬עַ ל‪ְ -‬בנֵיכֶׁם וְעַ ל‪ְ -‬בנ ֵ‬
‫ּוש ָמֹלת; ו ַ‬
‫ָהב ְ‬
‫יתּה‪ ,‬כְ לֵ י‪-‬כ ֶֶׁׁסף ּוכְ לֵ י ז ָ‬
‫ּומגָ ַרת בֵ ָ‬
‫ְשאֲ לָ ה ִא ָשה ִמ ְשכֶׁנְ ָּתּה ִ‬
‫כב ו ָ‬

‫קושי תאולוגי‪ -‬מוסרי‪ :‬ה' למעשה מאשר לנשות ישראל לרמות את המצריות בכך שהמצריות יחשבו שהן שואלות מהן את תכשיטיהן בעוד שאין בכוונתן להחזירם‪.‬‬

‫למעשה ה' מאשר להן לגנוב‪ .‬פתרון אפשרי‪ :‬לפי החוק בספר דברים כאשר עבד משתחרר מעבדות על אדונו לתת לו מענק שחרור ביד נדיבה‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬

‫שליחותו של משה ביחס לעם‪ :‬ליידע את העם במהות ה'‪ ,‬ולקרב ביניהם‪.‬‬

‫ביחס לפרעה‪ :‬לגרום לו לשחרר את בנ"י‪.‬‬