‫שמות פרק י"ט‬

‫מעמד הר סיני‬
 ‫פסוקים א'‪-‬ב'‬

‫יׁשי(=סיון)‪ְּׁ ,‬לצֵ את ְּׁבנֵי‪-‬י ְִּׁש ָראֵ ל‪ֵ ,‬מאֶ ֶרץ ִמ ְּׁצ ָריִם בַּ ּיֹום ַּהזֶ ה‪ ,‬בָ אּו ִמ ְּׁדבַּ ר ִסינָי‪ .‬ב וַּּיִ ְּׁסעּו ֵמ ְּׁר ִפ ִידים‪ַּ ,‬ו ָּיבֹאּו ִמ ְּׁדבַּ ר ִסינַּי‪ַּ ,‬וּיַּחֲ נּו‪,‬‬
‫א בַּ חֹ ֶדׁש‪ַּ ,‬ה ְּׁש ִל ִ‬
‫בַּ ִמ ְּׁדבָ ר; וַּּיִ ַּחן (=ויחנו) ָׁשם י ְִּׁש ָראֵ ל‪ ,‬נֶגֶ ד(=מול) ָה ָהר‪.‬‬

‫בחודש סיון התרחש מעמד הר סיני‪ .‬כיום מציינים את זה ב‪-‬ו' בסיוון כחג מתן תורה וחג שבועות‪.‬‬
 ‫פסוקים ג'‪-‬ו'‬

‫אמר ְּׁלבֵ ית יַּעֲ קֹ ב‪ְּׁ ,‬ו ַּתֵֵּיד ִל ְּׁבנֵי י ְִּׁש ָראֵ ל‪.‬‬
‫ֹלהים; וַּּיִ ְּׁק ָרא אֵ לָ יו יְּׁהוָה‪ִ ,‬מן‪ָ -‬ה ָהר לֵ אמֹר‪ ,‬כֹה ת ֹ ַּ‬
‫ֹׁשה עָ לָ ה‪ ,‬אֶ ל‪ָ -‬האֱ ִ‬
‫ג ּומ ֶ‬

‫תקבולת נרדפת‬

‫ׁש ִרים‪ ,‬וָאָ ִבא אֶ ְּׁתכֶם אֵ לָ י(=אל הר סיני לכרות ברית)‪: .‬ה' מזכיר להם שלושה דברים‬
‫יתי ְּׁל ִמ ְּׁצ ָריִם; וָאֶ ָשא אֶ ְּׁתכֶם עַּ ל‪-‬כַּנְּׁ פֵ י נְּׁ ָ‬
‫יתם‪ ,‬אֲ ֶׁשר עָ ִש ִ‬
‫ד אַּ ֶתם ְּׁר ִא ֶ‬
‫שעשה למענם‪.‬‬

‫מטאפורה‪ :‬כמו שהנשר (מלך העופות) נושא על כנפיו את גוזליו בבטחה ובעוצמה כך ה' ביחס לעמו‪.‬‬

‫ִיתם ִלי ְּׁסגֻלָ ה(=יקר‪ ,‬חשוב) ִמכָל‪ָ -‬העַּ ִמים‪ ,‬כִ י‪ִ -‬לי כָל‪ָ -‬האָ ֶרץ‪ .‬ו וְּׁאַּ ֶתם ִת ְּׁהיּו‪ִ -‬לי‬
‫יתי ו ְִּׁהי ֶ‬
‫ּוׁש ַּמ ְּׁר ֶתם‪ ,‬אֶ ת‪ְּׁ -‬ב ִר ִ‬
‫ה וְּׁעַּ ָתה‪ִ ,‬אם‪ָׁ -‬שמֹועַּ ִת ְּׁׁש ְּׁמעּו ְּׁבקֹ ִלי‪ְּׁ ,‬‬
‫אֵ לֶ ה‪ַּ ,‬ה ְּׁדבָ ִרים‪,‬‬ ‫(=עם נבדל‪ ,‬יוצא דופן)‪:‬‬ ‫ַּמ ְּׁמלֶ כֶת כֹהֲ נִ ים(=כפי שהכהנים נחשבים לבעלי מעמד מיוחד ביחס לעם כך עם ישראל יהיה ביחס לשאר העמים)‪ ,‬וְּׁגֹוי ָקדֹוׁש‬
‫אֲ ֶׁשר ְּׁת ַּדבֵ ר‪ ,‬אֶ ל‪ְּׁ -‬בנֵי י ְִּׁש ָראֵ ל‪.‬‬

‫העם מתחייב לשמוע בקול ה' ולשמור את בריתו (להיות נאמן לו) ובתמורה לכך הם יהיו עם "סגולה"‪ ,‬עם נבדל‪ ,‬יקר‪ ,‬יוצא דופן‪ .‬מעמדם משווה למעמד הכהנים על‬
‫מנת להעצים את מעמדם המיוחד ביחס לשאר העמים‪.‬‬
 ‫פסוקים ז'‪-‬ח'‬

‫ֹאמרּו‪ ,‬כֹל אֲ ֶׁשר‪-‬‬

‫ֵיהם‪ ,‬אֵ ת כָל‪ַּ -‬ה ְּׁדבָ ִרים ָהאֵ לֶ ה‪ ,‬אֲ ֶׁשר ִצּוָהּו‪ ,‬יְּׁהוָה‪ .‬ח ַּוּיַּעֲ נּו כָל‪ָ -‬העָ ם י ְַּּׁח ָדו וַּּי ְּׁ‬
‫ָשם ִל ְּׁפנ ֶ‬
‫ֹׁשה‪ ,‬וַּּיִ ְּׁק ָרא ְּׁלזִ ְּׁקנֵי ָהעָ ם; ַּוּי ֶ‬
‫ז ַּוּיָב ֹא מ ֶ‬
‫ֹׁשה אֶ ת‪ִ -‬ד ְּׁב ֵרי ָהעָ ם‪ ,‬אֶ ל‪-‬יְּׁהוָה‪.‬‬
‫ָׁשב מ ֶ‬
‫ִדבֶ ר יְּׁהוָה נַּעֲ ֶשה; ַּוּי ֶ‬

‫העם מסכים לבצע את מצוות ה' עוד לפני ששמע אותן‪ .‬דבר המלמד על אמונתם הרבה‪.‬‬
 ‫פסוקים ט'‪-‬ט"ו‬

‫ֹׁשה אֶ ת‪ִ -‬ד ְּׁב ֵרי‬

‫ֹׁשה‪ִ ,‬הנֵה אָ נֹכִ י בָ א אֵ לֶ יָך ְּׁבעַּ ב ֶהעָ נָן‪ ,‬בַּ עֲ בּור י ְִּׁׁש ַּמע ָהעָ ם ְּׁב ַּד ְּׁב ִרי ִע ָמְך‪ ,‬וְּׁגַּ ם‪ְּׁ -‬בָך יַּאֲ ִמינּו ְּׁלעֹולָ ם; ַּוּיֵֵַּּ ד מ ֶ‬
‫ֹאמר יְּׁהוָה אֶ ל‪-‬מ ֶ‬
‫ט וַּּי ֶ‬
‫ָהעָ ם‪ ,‬אֶ ל‪-‬יְּׁהוָה‪ .‬מטרת ההתגלות‪ :‬לחזק את אמונת העם בה' ולחזק את מנהיגות משה‪.‬‬

‫יׁשי‪ :‬כִ י בַּ ּיֹום ַּה ְּׁש ִל ִׁשי‪ ,‬י ֵֵרד יְּׁהוָה‬
‫ְּׁהיּו נְּׁ כֹנִ ים‪ ,‬לַּ ּיֹום ַּה ְּׁש ִל ִ‬
‫ֹלתם‪ .‬יא ו ָ‬
‫ּומ ָחר; וְּׁכִ ְּׁבסּו‪ִ ,‬ש ְּׁמ ָ‬
‫ֹׁשה לֵ ְך אֶ ל‪ָ -‬העָ ם‪ ,‬ו ְִּׁק ַּד ְּׁׁש ָתם ַּהּיֹום ָ‬
‫ֹאמר יְּׁהוָה אֶ ל‪-‬מ ֶ‬
‫י וַּּי ֶ‬
‫ְּׁלעֵ ינֵי כָל‪ָ -‬העָ ם עַּ ל‪ַּ -‬הר ִסינָי‪ .‬יב ו ְִּׁהגְּׁ בַּ ְּׁל ָת אֶ ת‪ָ -‬העָ ם ָס ִביב לֵ אמֹר(=תציב לעם גבולות)‪ִ ,‬ה ָש ְּׁמרּו לָ כֶם עֲ לֹות בָ ָהר ּונְּׁ גֹ עַּ ְּׁב ָקצֵ הּו‪ :‬כָל‪ַּ -‬הנֹגֵ עַּ בָ ָהר‪,‬‬
‫ִס ֵקל אֹו‪ָ -‬ירֹה ִיּי ֶָרה(=יריית חץ) ִאם‪ְּׁ -‬ב ֵה ָמה ִאם‪ִ -‬איׁש‪ ,‬ל ֹא י ְִּׁחיֶה; ִב ְּׁמׁשֹ ְך‪ַּ ,‬הּיֹ בֵ ל(=בזמן תקיעת השופר)‪,‬‬
‫יּומת‪ .‬יג ל ֹא‪ִ -‬תֵַּּ ע בֹו יָד‪ ,‬כִ י‪ָ -‬סקֹול י ָ‬
‫מֹות ָ‬
‫ֵה ָמה‪ ,‬יַּעֲ לּו בָ ָהר‪.‬‬

‫ה' מגביל את העם ומזהיר אותם מפני פריצת הגבול ונגיעה בהר‪ .‬רק כשישמע תקיעה בשופר מותר יהיה לעלות להר‪.‬‬

‫ֹלׁשת י ִָמים‪ :‬אַּ ל‪ִ -‬תְֵּּׁ ׁשּו‪ ,‬אֶ ל‪-‬‬

‫ֹאמר‪ ,‬אֶ ל‪ָ -‬העָ ם‪ ,‬הֱ יּו נְּׁ כֹנִ ים‪ִ ,‬ל ְּׁׁש ֶ‬
‫ֹלתם‪ .‬טו וַּּי ֶ‬
‫ֹׁשה ִמן‪ָ -‬ה ָהר‪ ,‬אֶ ל‪ָ -‬העָ ם; ַּוי ְַּּׁק ֵדׁש‪ ,‬אֶ ת‪ָ -‬העָ ם‪ַּ ,‬ו ְּׁיכ ְַּּׁבסּו‪ִ ,‬ש ְּׁמ ָ‬
‫יד ַּוּי ֵֶרד מ ֶ‬
‫ִא ָשה‪.‬‬

‫לקראת האירוע עליהם להיטהר (חיצונית ופנימית)‪.‬‬

 ‫פסוקים ט"ז‪ -‬י"ט‬

‫ּוב ָר ִקים וְּׁעָ נָן כָבֵ ד עַּ ל‪ָ -‬ה ָהר‪ ,‬וְּׁקֹ ל ׁשֹ פָ ר‪ָ ,‬חזָק ְּׁמאֹ ד; ַּוּיֶחֱ ַּרד(=נבהל מאוד) כָל‪ָ -‬העָ ם‪ ,‬אֲ ֶׁשר‬
‫יׁשי ִב ְּׁהיֹ ת ַּהב ֶֹקר‪ַּ ,‬וי ְִּׁהי קֹ ֹלת ְּׁ‬
‫טז ַּוי ְִּׁהי בַּ ּיֹום ַּה ְּׁש ִל ִ‬
‫ְּׁהר ִסינַּי‪ ,‬עָ ַּׁשן כֻלֹו‪ִ ,‬מ ְּׁפנֵי אֲ ֶׁשר י ַָּרד עָ לָ יו‬
‫ֹלהים‪ִ ,‬מן‪ַּ -‬ה ַּמחֲ נֶה; וַּּיִ ְּׁתי ְַּּׁצבּו‪ְּׁ ,‬ב ַּת ְּׁח ִתית ָה ָהר‪ .‬יח ו ַּ‬
‫ֹׁשה אֶ ת‪ָ -‬העָ ם ִל ְּׁק ַּראת ָהאֱ ִ‬
‫בַּ ַּמחֲ נֶה‪ .‬יז וַּּיֹוצֵ א מ ֶ‬
‫ֹלהים יַּעֲ נֶנּו ְּׁבקֹול‪.‬‬
‫ְּׁהאֱ ִ‬
‫ֹׁשה י ְַּּׁדבֵ ר‪ ,‬ו ָ‬
‫ְּׁחזֵק ְּׁמאֹ ד; מ ֶ‬
‫יְּׁהוָה‪ ,‬בָ אֵ ׁש; ַּוּיַּעַּ ל עֲ ָׁשנֹו כְּׁ עֶ ֶׁשן ַּהכִ ְּׁב ָׁשן‪ַּ ,‬וּיֶחֱ ַּרד כָל‪ָ -‬ה ָהר ְּׁמאֹ ד‪ .‬יט ַּוי ְִּׁהי קֹול ַּהשֹ פָ ר‪ ,‬הֹולֵ ְך ו ָ‬

‫מטאפורה‪ :‬ההר כאילו הזדעזע ונחרד מהתגלות אלוהית‪.‬‬

‫לפנינו תיאופוניה (=התגלות ה') באמצעות תופעות טבע שונות (עשן‪ ,‬אש‪ ,‬ענן‪ ,‬ברקים וכו')‪ .‬מטרת ההתגלות באופן הזה היא להראות שה' מעל הטבע ושולט עליו‪.‬‬

‫פסוק ט"ז יש קושי‪ :‬בפסוק י"ג נאמר שניתן יהיה לעלות על ההר כשישמעו קול תקיעת שופר ובפסוק ט"ז תקיעת השופר מסמלת את התגלות ה' ואז אסור להתקרב‬
‫לה'‪.‬‬

‫פתרון‪ :‬לפי חקר המקרא מדובר פה בשני מקורות‪/‬סיפורים שונים והעורך איחד ביניהם‪.‬‬

‫לפי הפרשנות המסורתית‪ :‬בפסוק ט"ז "קול שופר" הוא מטאפורה לרוח חזקה שמשמיעה קול רעש חזק שדומה לקול שופר‪.‬‬
 ‫פסוקים כ'‪-‬כ"ה‬

‫ֹׁשה‪ֵ ,‬רד ָהעֵ ד בָ עָ ם‪ :‬פֶ ן‪-‬‬

‫ֹאמר יְּׁהוָה אֶ ל‪-‬מ ֶ‬
‫ֹׁשה‪ .‬כא וַּּי ֶ‬
‫ֹׁשה אֶ ל‪-‬ר ֹאׁש ָה ָהר‪ַּ ,‬וּיַּעַּ ל מ ֶ‬
‫כ ַּוּי ֵֶרד יְּׁהוָה עַּ ל‪ַּ -‬הר ִסינַּי‪ ,‬אֶ ל‪-‬ר ֹאׁש ָה ָהר; וַּּיִ ְּׁק ָרא יְּׁהוָה ְּׁלמ ֶ‬
‫כב וְּׁגַּ ם ַּהכֹהֲ נִ ים ַּהנִ ֵָּ ִׁשים אֶ ל‪-‬יְּׁהוָה‪ִ ,‬י ְּׁת ַּק ָדׁשּו‪ :‬פֶ ן‪-‬‬ ‫(=שלא יפרצו את הגבולות כדי לראות את ה' ורבים ימותו)‬ ‫י ֶֶה ְּׁרסּו אֶ ל‪-‬יְּׁהוָה ִל ְּׁראֹות‪ְּׁ ,‬ונָפַּ ל ִמ ֶמנּו ָרב‪.‬‬
‫ֹתה בָ נּו‪ ,‬לֵ אמֹר‪ַּ ,‬הגְּׁ בֵ ל‬
‫ֹׁשה‪ ,‬אֶ ל‪-‬יְּׁהוָה‪ ,‬ל ֹא‪-‬יּוכַּל ָהעָ ם‪ ,‬לַּ עֲ ֹלת אֶ ל‪ַּ -‬הר ִסינָי‪ :‬כִ י‪-‬אַּ ָתה ַּהעֵ ד ָ‬
‫ֹאמר מ ֶ‬
‫כג וַּּי ֶ‬ ‫יְּׁהוָה‪=(.‬שה' לא יהרוג אותם)‬ ‫י ְִּׁפרֹץ בָ ֶהם‪,‬‬
‫ית אַּ ָתה וְּׁאַּ הֲ רֹן ִע ָמְך;‬
‫ֹאמר אֵ לָ יו יְּׁהוָה לֶ ְך‪ֵ -‬רד‪ ,‬וְּׁעָ ִל ָ‬
‫כד וַּּי ֶ‬ ‫ׁשתֹו‪=(.‬אתה ה' הזהרת אותנו ואמרת להציב גבולות סביב ההר ולהקדיש אותו לה')‬
‫ו ְִּׁק ַּד ְּׁ‬ ‫אֶ ת‪ָ -‬ה ָהר‪,‬‬
‫ֹאמר‪ ,‬אֲ לֵ ֶהם‪.‬‬
‫ֹׁשה‪ ,‬אֶ ל‪ָ -‬העָ ם; וַּּי ֶ‬
‫ְּׁהעָ ם‪ ,‬אַּ ל‪-‬י ֶֶה ְּׁרסּו לַּ עֲ ֹלת אֶ ל‪-‬יְּׁהוָה פֶ ן‪-‬י ְִּׁפ ָרץ‪-‬בָ ם‪ .‬כה ַּוּי ֵֶרד מ ֶ‬
‫ְּׁהכֹהֲ נִ ים ו ָ‬
‫ו ַּ‬

‫הכהנים כמו יתר העם נדרשים להיזהר ולא לפרוץ את הגבולות‪.‬‬

‫לאורך הפרק השורשים י‪.‬ר‪.‬ד ו‪ -‬ע‪.‬ל‪.‬ה מופיעים פעמים רבות(שורשים מנחים)‪ ,‬מטרתם להדגיש את תפקידו של משה כמתווך בין ה' לעם‪.‬‬