‫דף נוסחאות לבוחן– רשתות תקשורת– ‪2021‬‬

‫פרוטוקולי גישה לערוץ‬ ‫פרק ‪– 5‬‬ ‫פרק ‪ -4‬שכבת הקו ‪ ,‬תיקון וגילוי שגיאות ‪ARQ,‬‬ ‫פרק ‪ – 1‬מבוא ‪ ,‬מודל השכבות‬
‫‪Link‬‬
‫ברשתות בהן ערוץ השידור משותף לכמה תחנות‪ ,‬מחלקים את שכבה ‪ 2‬לשתי תת‪-‬שכבות‪:‬‬ ‫‪ - ARQ‬פרוטוקולים בשכבת ‪ Data link‬היוצרים תקשורת אמינה ע"ג קו שאינו אמין‪,‬‬ ‫מיתוג מעגלים – ‪:CIRCULIT SWITCHING‬‬
‫‪ :Link Layer Control - LLC‬שכבה זו קיימת תמיד והיא מספקת ‪ API‬מול שכבות גבוהות מהקו‬ ‫תפקידם‪:‬‬ ‫בונים מסלול אחד רציף לכל החבילות‪/‬מידע‪ .‬מבצעים חלוקה של הערוץ לפי זמן ‪ /‬תדר‪.‬‬
‫‪ :Medium access Control - MAC‬בשכבה זו מבוצע פרוטוקול שמאפשר לכל התחנות לשדר‬ ‫לזהות מסגרות משובשות\שלא הגיעו‪ ,‬וכיצד ליידע את השולח שאנו זקוקים למסגרת שוב‪.‬‬ ‫יתרונות‪ :‬רוחב פס קבוע ‪,‬אין גודש‪ ,‬השהיה כמעט קבועה בין תחנות‪.‬‬
‫לערוץ המשותף מבלי להפריע זו לזו‪.‬‬ ‫הנחות מחייבות‪:‬‬ ‫חסרונות‪ :‬הקמה וניתוק הקשר יוצר עומס חבילות בקרה‪ ,‬רוחב הפס קבוע אך לא מנוצל‬
‫כולו‪ ,‬ולכן משתמשים אחרים אינם יכולים לנצל את רוחב הפס למרות שהמערכת פנויה‪.‬‬
‫‪some f‬‬
‫‪ 2‬סוגי גישה לערוץ משותף‪:‬‬ ‫התחנה המקבלת יודעת להבדיל בין מסגרת תקינה לבין משובשת (אין שגיאות שלא‬
‫‪taking‬‬ ‫‪turns‬‬ ‫גישה נטולה התנגשויות ‪:Collision Free /‬‬ ‫מתגלות)‪.‬‬ ‫‪ - TDM‬מחלק לפי זמן ‪ -‬חלוקה סטטית‬
‫מקצה טווחי זמנים לכל ערוץ ומווסת ביניהם‪.‬‬
‫‪ - FDM‬מחלק לפי תדירות ‪ -‬חלוקה סטטית‬
‫מחלק את הערוץ למספר טווחי תדירויות לא חופפים‬
‫לכל תחנה\צרכן מוקצה חלק מרוחב הפס‪ ,‬כך שלתחנה המשדרת מובטח שלא יהיו הפרעות‪,‬‬ ‫מסגרות יכולות להיאבד בערוץ אולם לא יכולות לעקוף זו את זו (כלומר שומרות על ‪)FIFO‬‬ ‫יש להשאיר חלון זמן ריק בין כל שליחה‪.‬‬ ‫ומעביר כמה אותות ביחד‪ .‬יש להשאיר חלון תדרים‪.‬‬
‫מצריך סנכרון או תיאום מוקדם בין המשתמשים‪ ,‬מס' משתמשים חייב להיות קבוע‪:‬‬ ‫זמן מרגע השידור לקבלה סופי וחסום (לא בהכרח ידוע מראש)‬ ‫כל אות כן מנצל רוחב פס מלא‪ ,‬ולכן מהר יותר‪.‬‬ ‫כל אות לא מנצל רוחב פס מלא‪.‬‬
‫‪TDMA , FDMA , CDMA , TOKEN RING, Bitmap‬‬ ‫אין קיפאון ‪–deadlock /‬מצב בו שני הצדדים מחכים אחד לתגובה של השני (תכונת‬ ‫בעיקרון – החלוקה מוגדרת מראש‪ ,‬ולכן היא‬ ‫אי אפשר לשנות באופן דינאמי‪ .‬אי אפשר להקצות‬
‫סטטית‪ .‬בכללי‪ -‬מאפשר גמישות‪ ,‬יכול להקצות‬ ‫רוחב פס מתאים לכל אות‪.‬‬
‫גישה אקראית‪ :‬יש אפשרות להתנגשויות‪ ,‬כאשר לתחנה יש חבילה לשליחה היא תשתמש‬ ‫החיות)‪.‬‬ ‫זמן לסיגנלים שדורשים יותר זמן ולהפך‪.‬‬
‫ברוחב הפס המלא של הערוץ‪ .‬פרוטוקול כזה יפרט איך מגלים ואיך מתאוששים מהתנגשויות‪.‬‬ ‫הגדרת הנצילות בשכבת הקו‪:‬‬ ‫מידע עלול להתעכב בזמן שהערוץ מעביר מידע‬ ‫‪ - Latency‬הזמן שלוקח למידע לעבור מצד לצד‪ .‬ל‬
‫מס' המשתמשים הוא דינאמי (‪)CSMA, ALOHA, SLOTTED ALOHA‬‬ ‫מספר החבילות שעולות לשכבת הרשת של התחנה המקבלת‪ ,‬בזמן שידור של מסגרת‬ ‫של גורם אחר‪.‬‬ ‫‪ FDM‬יש יתרון‪ ,‬הוא מעביר מידע כל הזמן ואין הרבה‬
‫מודל כללי של ערוץ משותף‪:‬‬ ‫זמן שנוצל להעברת מידע‬ ‫𝑇𝑁 = 𝐴𝑀𝐷𝑇𝑇‬ ‫‪ .delays‬משתמשים בעיקר באפליקציות בהן מספקים‬
‫=𝛈‬ ‫בודדת‬
‫‪mmmm‬‬ ‫סהכ הזמן שנעשה שימוש בקו‬ ‫מידע עכשווי‪.‬‬
‫𝑀 תחנות מחוברות לערוץ משותף יחיד (בד"כ) יתכן ∞ → 𝑀‬ ‫•‬ ‫‪ C‬קיבול הערוץ‪ N ,‬חלוקה‪ 𝜆 ,‬משתנה התפלגות‬
‫ערוץ שקט‪ :‬מתעלמים משגיאות הנובעות מרעש בערוץ‬ ‫•‬ ‫נתונים‪:‬‬ ‫ההודעות‪,‬‬
‫שתי הודעות או יותר המשודרות בו זמנית מתנגשות‬ ‫•‬ ‫זמן שידור המסגרת← ‪ , 𝑇𝐼 \𝑇𝑡𝑟𝑎𝑛𝑠 ,‬זמן התפשטות← 𝑝𝑜𝑟𝑝𝑇 ‪,‬‬ ‫‪exp‬‬
‫‪1‬‬
‫𝜇 משתנה להתפלגות אורך הודעה‪.‬‬
‫תהליך מופע של הודעות חדשות‪ :‬הוא בד"כ פואסוני 𝑡𝑁‬ ‫•‬ ‫זמן מחזור 𝑐𝑇\ 𝑇𝑇 = 𝑡𝑢𝑜𝑇 ‪𝑇𝑡𝑟𝑎𝑛𝑠 +‬‬ ‫𝜇‬
‫‪1‬‬
‫𝑒𝑚𝑖𝑡_𝑝𝑖𝑟𝑡_𝑑𝑛𝑢𝑜𝑟‬ ‫𝑇‬ ‫𝑝𝑜𝑟𝑝𝑇‪2‬‬ ‫= 𝐴𝑀𝐷𝐹𝑇‬ ‫𝑇𝑁 =‬
‫𝑡𝜆‪𝜆𝑡 𝑘 −‬‬ ‫=‪β‬‬ ‫𝑇 = 𝑡𝑢𝑜 𝑇 =‬ ‫המתנה לשידור ‪-‬‬ ‫יחס בין זמן‬ ‫𝜆 𝐶𝜇‬
‫= 𝑘 = 𝑡𝑁 𝑘𝑃‬ ‫ההסתברות שבפרק זמן 𝑡 יופיעו 𝑘 הודעות‬
‫𝑒‬ ‫•‬ ‫𝑒𝑚𝑖𝑟_𝑛𝑜𝑖𝑠𝑠𝑖𝑚𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡_𝑒𝑚𝑎𝑟𝑓‬ ‫𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡‬ ‫𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡‬ ‫𝑁 𝑁‬
‫‪−‬‬
‫!𝑘‬ ‫𝒆𝒈𝒂𝒔𝒂𝒎‬
‫בממוצע מופיעות 𝜆 (קצב) הודעות ביחידת זמן 𝑡𝜆 = 𝑡𝑁 𝐸‬ ‫•‬ ‫≥ 𝒕𝒖𝒐𝒕‬ ‫𝒌𝒄𝒂𝒕 ‪𝟐𝒕𝒑𝒓𝒐𝒑𝒐𝒈𝒂𝒕𝒊𝒐𝒏 + 𝒕𝒑𝒓𝒐𝒄𝒆𝒔𝒔 +‬‬ ‫𝒌𝒄𝒂‬
‫𝒔𝒔𝒆𝒄𝒐𝒓𝒑𝒕 ‪𝒕𝒓𝒂𝒏𝒔 +‬‬ ‫דוגמא‪ :‬כמה זמן יקח להעביר קובץ בגודל ‪ 640,000bits‬מ‪ A‬ל‪ B-‬בשיטת ‪?circuit -switched‬‬
‫מספר מופעים בזמנים שונים הוא בת"ס‬ ‫•‬ ‫כאשר כל החיבורים הם ‪ , 1.536Mbps‬כל חיבור משתמש בשיטת ‪ TDM‬עם ‪ , 24 slots/sec‬ו‪( Stop and Wait -‬הכי פחות יעיל)‪:‬‬
‫באורך קטע ‪ ∆→ 0‬ההסתברות לקבל יותר מקפיצה אחת היא ‪: 0‬‬ ‫•‬ ‫אלגוריתם‪:‬‬ ‫‪ 500 msec‬נדרשים ליצירת חיבור מקצה לקצה‬
‫‪P 𝑁𝑡+∆ − 𝑁𝑡 = 1 = 𝜆∆ + 𝑜 ∆ ,‬‬ ‫∆ 𝑜 ‪𝑃 𝑁𝑡+∆ − 𝑁𝑡 = 0 = 1 − 𝜆∆ +‬‬ ‫•הצד השולח ‪ -‬משדר מסגרת עם חבילה (‪. (masage‬‬ ‫𝒔𝒕𝒊𝒃𝟎𝟎𝟎‪𝟔𝟒𝟎,‬‬ ‫𝒔𝒑𝒃𝑴𝟔𝟑𝟓‪𝟏.‬‬
‫•הצד השולח ‪ -‬מחכה ל‪ Ack -‬פרק זמן מוגדר‪ ,‬כדי לבדוק שהמסגרת ששידר לא אבדה‬ ‫𝟒𝟐 ‪ ,‬לכן נדרשים 𝒄𝒆𝒔𝟎𝟏 =‬ ‫לכל מעגל יש קצב שידור של 𝐬𝐩𝐛𝐤𝟒𝟔 =‬
‫‪,‬‬ ‫∆ 𝑜 = ‪𝑃 𝑁𝑡+∆ − 𝑁𝑡 ≥ 2‬‬ ‫𝒔𝒑𝒃𝒌𝟒𝟔‬
‫הזמן בין שני מופיעים עוקבים 𝑖𝑇 ‪ 𝜏 = 𝑇𝑖+1 −‬מתפלג 𝑡𝜆‪𝜏~ exp 𝜆 ,𝑓𝜏 𝑡 = 𝜆𝑒 −‬‬ ‫לשליחת הקובץ‪ .‬נוסיף את זמן יצירת החיבור ונקבל ‪ , 10.5sec+ propagation delay‬נשים לב • אם התקבל ‪(Ack‬המציין את החבילה הבאה שהקולט רוצה‪ ,‬עם‪/‬בלי מידע מהקולט)‬
‫חלוקת ערוץ סטטית ‪Frequency Division Multiple Access – FDMA‬‬ ‫•הצד השולח ‪ -‬ישלח את המסגרת עם החבילה הבאה‪.‬‬ ‫שזמן השידור לא תלוי במספר החיבורים בדרך‪ .‬הזמן ישאר זהה עבור חיבור אחד\מאה‪.‬‬
‫תחום התדרים מתחלק בין הצרכנים כך שלכל צרכן יש תת ערוץ בו הוא היחיד שמשדר‪.‬‬ ‫• אחרת אם הזמן המתנה עבר שולח שוב את החבילה הקודמת‬ ‫דוגמא‪ :‬רוחב פס של כל קו הוא ]𝑠𝑝𝑏𝑀[‪ , 91‬נתונים 𝑘 מחשבים שכל אחד מהם צורך‬
‫𝑪‬ ‫]𝑠𝑝𝑏𝑀[𝑖 ‪ ,‬מה ה𝑘 בשיטת מיתוג מעגלים 𝑀𝐷𝐹?‬
‫אם יש 𝑁 צרכנים ⇐ קיבול הערוץ מתחלק בשווה 𝑵 (לא תמיד נרצה לחלק את הערוץ באופן‬ ‫𝑘‬
‫‪2𝑎1 + 𝑘 − 1 𝑑 𝑘 𝑘1 = −14‬‬
‫‪.‬‬
‫𝝀‬
‫שווה)‪ ,‬המופע הכללי של הודעות בתת ערוץ הוא בקצב‬ ‫ניתוח ביצועים של הפרוטוקול‪:‬‬ ‫= 𝑘𝑆 → 𝑠𝑝𝑏𝑀 ‪෍ 𝑖[𝑀𝑏𝑝𝑠] = 91‬‬ ‫→‬
‫𝑵‬ ‫‪2‬‬ ‫‪𝑘2 = 13‬‬

‫‪mn.su‬‬
‫𝟏‬ ‫‪𝑖=1‬‬
‫זמן הממוצע לשידור הודעה בכל תת ערוץ‪= 𝑵𝑻 :‬‬
‫‪abhaspgadcsfcsifncpm‬‬
‫‪−‬‬
‫𝑪𝝁 = 𝑨𝑴𝑫𝑭𝑻‬
‫𝑵‬
‫𝝀‬
‫𝑵‬
‫𝑡𝑢𝑜𝑡 ‪𝑡𝑇 𝑡𝐼 +‬‬
‫= =𝑎‬
‫𝐼𝑡‬ ‫𝐼𝑡‬
‫‪= 1 + 𝛽,‬‬ ‫‪𝑡𝑇 = 𝑡𝐼 1 + 𝛽 ,‬‬ ‫= 𝐼𝑡‬
‫𝛽‪1+‬‬
‫𝑇𝑡‬ ‫מיתוג מנות – ‪:PACKET SWITCHING‬‬
‫המידע מחולק לחבילות‪ ,‬כל אחת משודרת באופן עצמאי ובלתי תלוי באחרת‪.‬‬
‫חלוקת ערוץ סטטית ‪Time Division Multiple Access - TDMA‬‬
‫הזמן מחולק "למסגרות על" שבכל אחת יש חריץ )‪ (slot‬זמן המיועד לכל משתמש‬ ‫עבור ערוץ שקט –‬ ‫כל חבילה משתמשת בקצב שידור המלא של הערוץ‪.‬‬
‫‪tottedaloha‬‬ ‫‪oben Cinemax no‬‬
‫𝑇‬ ‫‪1‬‬ ‫יתרונות‪ :‬שימוש יעיל במשאבי הרשת‪ ,‬הקמה ופירוק קשר במהירות‪ ,‬גמישות‪.‬‬
‫משתמש ה‪ 𝑖 -‬ראשי לשדר רק בחריץ 𝑖‬ ‫𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡 = 𝛈‬ ‫הנצילות היא 𝑎 =‬
‫𝑇‬
‫חסרונות‪ :‬השהייה משתנה‪ ,‬אלג' ניתוב מסובכים‪.‬‬
‫‪S GpsuccIY.ae menewakacream‬‬
‫𝑐‬
‫התחנה משדרת משתמש בכל רוחב הפס של הערוץ‬ ‫בעיית חוסר היעילות מתבטאת כאשר– המרחקים גדלים ‪,‬קצב שידור גדל ‪ ,‬אורך הודעה קטן‪.‬‬
‫עיכובים בקו במיתוג מנות‪𝑻𝒅𝒆𝒍𝒂𝒚 = 𝑻𝒑𝒓𝒐𝒄 + 𝑻𝒕𝒂𝒏𝒔𝒎𝒊𝒕 + 𝑻𝒑𝒓𝒐𝒑 + 𝑻𝒒𝒖𝒆𝒖𝒆 :‬‬
‫זמן הממוצע לשידור הודעה‪𝑻𝑻𝑫𝑴𝑨 = 𝑵𝑻 :‬‬ ‫עבור ערוץ רועש –‬
‫זמן עיבוד הודעה‪ ,‬בודק אם החבילה תקינה‪ ,‬וקביעת דרך יציאה 𝒔𝒔𝒆𝒄𝒐𝒓𝒑𝑻‬
‫(‪ – P‬אובדן חבילה)‬ ‫𝒆𝒛𝒊𝒔 𝒕𝒆𝒌𝒄𝒂𝒑‬ ‫𝒔𝒕𝒊𝒃 𝑳‬
‫חלוקת ערוץ סטטית ‪Code Division Multiple Access – CDMA‬‬ ‫‪ N‬משנה אקראי ‪ -‬מספר השידורים הממוצע מתפלג גיאומטרית –‬ ‫= 𝒕𝒊𝒎𝒔𝒏𝒂𝒓𝒕𝑻‬ ‫זמן שלוקח לשפוך ביטים לקו ]𝒔𝒑𝒃[𝑹 =‬
‫𝒆𝒕𝒂𝑹‬
‫לכל ‪ user‬יש קוד ייחודי משלו‪ .‬זה מה שייצר את החלוקה‪ ,‬מתאים בעיקר ל ‪wireless‬‬ ‫‪1‬‬
‫מספר שידורים ממוצע‪:‬‬ ‫𝒎𝑿‬
‫‪ . broadcast channel‬כל התחנות מתחלקות או בתדרים או בזמן‪ ,‬כאשר לכל משתמש יש קוד‬ ‫𝑝‪1−‬‬ ‫= 𝒑𝒐𝒓𝒑𝑻‬ ‫𝒎‬ ‫זמן התפשטות בתווך‪ ,‬ביט אחד מהמקור ליעד‪ ,‬מרחק חלקי מהירות גל‬
‫𝑇‬ ‫𝑽‬ ‫𝒔‬
‫𝑐‬
‫שייחודי לו – שנקבע בצורה מסוימת‪ ,‬כדי שהפרוטוקול יעבוד כמו שצריך‪.‬‬ ‫𝑝‪. 𝑇𝑣 = 1−‬‬ ‫זמן שידור ממוצע‪:‬‬ ‫𝒍𝒂𝒗𝒊𝒓𝒓𝒂_𝒕𝒆𝒌𝒄𝒂𝒑 𝑮𝑽𝑨 𝒉𝒕𝒈𝒆𝒍_𝒕𝒆𝒌𝒄𝒂𝒑‬ ‫𝒂𝑳‬
‫= 𝒆𝒖𝒆𝒖𝒒𝑻‬ ‫=‬ ‫זמן שחבילה ממתינה‬
‫כל ‪ data‬שרוצים לשדר מכפילים ב ‪( chip‬זה הקוד הייחודי)‪ .‬הקודים הם אורתוגונליים‪,‬‬ ‫𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡𝑇‬ ‫𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡𝑇‬ ‫𝑝‪1−‬‬ ‫𝒆𝒕𝒂𝑹‬ ‫𝑹‬
‫=𝛈‬ ‫=‬ ‫‪(1‬‬ ‫= )𝑝 ‪−‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לכן הנצילות היא‪:‬‬
‫ההכפלה שלהם תיתן ‪. 0‬‬ ‫פרק ‪ – 2‬השכבה הפיזית‬
‫‪in‬‬
‫‪3‬‬
‫𝑣𝑇‬ ‫𝑐𝑇‬ ‫𝑎‬
‫בעיות בחלוקות סטטיות‪:‬‬ ‫תעבורה‪𝑆 = 𝜂 ∙ 𝑅 :‬‬
‫‪ "1" :NRZ‬לוגי מיוצג ע"י מתח חיובי‪ "0" ,‬לוגי מיוצר ע"י מתח שלילי‪.‬‬
‫לא מתאימות עצמן לעומסים‪ .‬ההקצאות מוגדרות מראש ולא ניתנות לשינוי לפי עומס‪.‬‬ ‫פרוטוקול לא יעיל שכן הניצולת מאוד נמוכה‪ ,‬לא משדרים מידע בזמן ההמתנה‪.‬‬
‫‪ :RTZ/RZ‬בחציו השני של כל ‪cycle‬נשלח ‪-( v0‬הוספת רמת מתח ‪-‬תדר גבוה פי ‪– 2‬הצד‬
‫‪loginna‬‬
‫לא מתאימות עצמן למספר ‪ users‬כי ההגדרות מתבצעות מראש‪ ,‬אם משתמש עוזב‪ /‬נכנס‬ ‫‪:GO BACK N‬‬ ‫המקבל צריך לדגום מהר מספיק)‬
‫הפרוטוקול לא מתאים את עצמו למצב‪ .‬יש לעצור הכול ולהקצות הגדרות ערוץ מחדש‪.‬‬ ‫שיפור ניצולת הערוץ‪ ,‬עובדים ב‪ full duplex‬לכן אין התנגשויות‬ ‫‪ XOR :Manchester‬עם השעון‪ "1" ,‬מיוצג ע"י עליית מתח‪ "0" ,‬מיוצג ע"י ירידת מתח‪.‬‬
‫בעיות סנכרון‪ ,‬בעיה שאינה טריוויאלית‪ ,‬תדר השעונים צריך להיות ברור וגם הגבול של חלוקת‬ ‫המשדר שולח חלון של (‪ )0,1,2,..N‬מסגרות שונות מבלי להמתין לאישור בין מסגרות‪,‬‬ ‫'‪'1‬‬ ‫'‪'0‬‬
‫התדרים או הזמנים צריך להיות ברור‪ ,‬יש להקצות "חלונות לזליגה"‪.‬‬ ‫נדרש להחזיק ‪ buffer‬גדול מספיק עבור ‪ n‬מסגרות‪.‬‬
‫א‪-‬סינכרונית‬ ‫סינכרונית‬
‫מתאים למקרים בהם הדגימות והשירות כולו הוא די קבוע‪ ,‬לא צריך להיות אדבטיבי‪ ,‬דוגמא‬ ‫הצד המקבל נשאר עם חלון בגודל ‪ , 1‬ושולח ‪ ACK‬על כל חבילה שמקבל‪ ,‬עבודה ב‪>- FIFO‬‬
‫שידור מידע ‪+‬התחנות מחליטות מראש על קצב שידור‬ ‫שידור מידע ‪ +‬שעון‬
‫לכך היא שיחת טלפון‪.‬‬ ‫חבילה לא תקינה תזרוק את כל החבילות התקינות שהגיעו לאחר מכן‪ ,‬שכן יש סדר‬
‫ערוץ כללי‪:‬‬ ‫יתרון‪ :‬לא מבזובז חלק מרוב הפס על שליחת שעון‬ ‫יתרון‪ :‬התחנות נשארות‬
‫קבלה‪.‬‬
‫אם תחנה בודדת משדרת אז היא מקבלת הודעות מלמעלה בקצב פואסוני עם פרמטר ‪. λ‬‬ ‫מסונכרנות לאורך זמן‬
‫אסטרטגיות שידורים חוזרים‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫חסרון‪ :‬המסגרות המשודרות חייבות להיות קטנות‪,‬‬ ‫חסרון‪ :‬חייבים לשדר את‬
‫‪𝐿~ exp‬‬ ‫כלומר‬ ‫אורך הודעה 𝐿 מפולג מעריכת עם ממוצע 𝑠𝑡𝑖𝑏‬ ‫אם במשדר התקבל ‪ ACK‬על החבילה 𝑛𝑖𝑚𝑁𝑆 בחלון אז מזיזים את החלון קדימה צעד אחד‬
‫𝜇‬ ‫𝜇‬ ‫קצב השידור נמוך מאוד‪.‬‬ ‫השעון‬
‫‪ 𝑆𝑁𝑚𝑖𝑛 + 1‬ומעדכנים שעון‪.‬‬
‫קיבול הערוץ הוא ]𝑠𝑝𝑏[𝐶 = 𝑅‬ ‫תעבורה )‪ )Throughput‬ונצילות‪:‬‬
‫אם אחרי 𝑡𝑢𝑜𝑡 לא מתקבל ‪ACK‬על 𝑛𝑖𝑚𝑁𝑆 ונניח התקבל ‪ ACK‬גדול יותר‪ ,‬זה מרמז על‬

‫‪Megyn‬‬
‫𝐿‬ ‫‪1‬‬
‫משך שידור הודעה ממוצע בערוץ‪𝑡𝑡𝑟𝑎𝑛𝑠 = 𝑅 = 𝜇𝐶 :‬‬ ‫מסגרות שהגיעו תקינות אבל נאבד ‪ACK‬‬ ‫תעבורה רגעית ) 𝒔𝒖𝒐𝒆𝒏𝒂𝒕𝒏𝒂𝒕𝒔𝒏𝑰𝒕𝒖𝒑𝒉𝒈𝒖𝒐𝒓𝒉𝑻(‪ -‬קצב שליחת ביטים בנקודה נוכחית‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫תעבורה 𝒕𝒖𝒑𝒉𝒈𝒖𝒐𝒓𝒉𝑻‪ -‬כמות האינפורמציה ממוצעת שעוברת דרך הערוץ ביחידת זמן‪.‬‬
‫זמן הממוצע לשידור הודעה 𝜆‪𝑻𝒅𝒆𝒍𝒂𝒚 = 𝑇 = 𝜇𝐶−‬‬ ‫דרך א‪ :‬כל החלון 𝑛𝑖𝑚𝑁𝑆 ‪ 𝑘 = 𝑆𝑁𝑚𝑎𝑥 −‬משודר שוב‬
‫𝒔𝒕𝒊𝒃 𝑳‬
‫דרך ב‪ :‬לכל מסגרת מוצמד שעון שיגיד מתי לשדר רק אותה‬ ‫= 𝒕𝒖𝒑𝒉𝒈𝒖𝒐𝒓𝒉𝑻‬ ‫]𝒔𝒑𝒃[ 𝑹 ∙ 𝜼 =‬
‫מהרגע הגעתה לתור ועד סיום שידורה (הזמן בתור‪ ,‬הטיפול והשידור)‬ ‫𝒄𝒆𝒔 ∗ 𝒕𝒔𝒏𝒐𝑪 𝑻‬
‫אלגוריתם קולט‪:‬‬
‫כלל‪ :‬מס' סופי של תחנות > בינומי ‪ ,‬מס' אנסופי > פואסוני‬ ‫נצילות (תעבורה מנורמלת) ‪ -‬הערוץ מוגדרת כיחס בין כמות המידע שהועברה (או גודל כל שלוש אפשרויות מקובלות‪:‬‬
‫‪ . 1‬לשלוח "מידי פעם" מסגרת תגובה‪.‬‬ ‫המסגרות שעברו בהצלחה‪ ,‬בביטים) לבין קצב השידור (או כמות הביטים הכוללת שעברה‬
‫פרוטוקול ‪:Pure ALOHA‬‬ ‫𝒕𝒖𝒑𝒉𝒈𝒖𝒐𝒓𝒉𝑻‬ ‫תעבורה‬
‫מיועד בעיקר לתקשורת לוויינית‪ .‬פשטני מאוד ‪ -‬המשתמשים משדרים מתי שיש להם מה‬ ‫‪ . 2‬לשלוח מסגרת תגובה בכל פעם שמתקבלת מסגרת מהשולח (גם אם מסגרת זו כבר‬ ‫=𝑺=𝜼‬ ‫=‬ ‫בערוץ)‪.‬‬
‫𝑹‬ ‫קצבשידוראידאלי‬
‫לשדר ואין חלוקה של הזמן‪ .‬התחנה המשדרת יודעת לזהות התנגשות ע"י האזנה לערוץ‪.‬‬ ‫התקבל)‬
‫קצב שידור‪:‬‬
‫זמן המתנה לשידור נוסף בעת התנגשות הוא משתנה אקראי‪ .‬טוב או לא? !‬ ‫‪ . 3‬בכל פעם שמתקבלת מסגרת חדשה ‪" +‬מידי פעם"‪.‬‬
‫רוחב פס‪/‬קיבולת הקו ‪:Transmition Rate/bandwith -‬‬
‫עומס גבוה ← הרבה התנגשויות← אין תעבורה‬ ‫•‬ ‫כל חווי מאשר את כל קודמיו ‪𝐴𝐶𝐾𝑁 = 𝐴𝐶𝐾1 , … ,𝐴𝐶𝐾𝑁−1‬‬ ‫𝑡𝑖𝑏‬
‫עומס נמוך ← סיכוי גבוה להצלחה ולא כל הערוץ מנוצל (לא דווקא שלילי)‪.‬‬ ‫•‬ ‫אם זמן 𝑡𝑢𝑜𝑡 ארוך מספיק ניתן להתגבר על אובדן חיווי‬
‫גודל חלון אידאלי‪. 𝑛 = 𝛽 + 1 :‬‬
‫‪suasion‬‬ ‫כמות הנתונים שניתן להעביר בקו תקשורת בזמן נתון‪𝑅 𝑠𝑒𝑐 = 𝑅 𝑏𝑝𝑠 .‬‬
‫נייקויסט ‪ -‬הקשר בין רוחב סרט וקצב העברת דפקים‪/‬נתונים – ללא רעש‪:‬‬
‫זמן פגיע ‪ -‬מסגרת שמשודרת בזמן ‪ 𝑡0‬תגיע תקינה‪ .‬אם לא תשודר אף מסגרת‬
‫בזמן‪ > 𝑡0 − 𝑇,𝑡0 + 𝑇 :‬מכאן שהזמן הפגיע הוא בגודל 𝑻𝟐 ‪.‬‬ ‫זמן שידור ממוצע‪. 𝑇𝑣 = 𝐸[ 𝑘 − 1 𝑇𝑐 + 𝑇𝑡𝑟𝑎𝑛𝑠 ] :‬‬ ‫‪c BEras‬‬
‫𝑩𝟐 = ]𝒔𝒑𝒃[𝑹‪ 𝑫 ≤ 𝟐𝐵 ,‬מספר השידורים הממוצע כמו ב‪( S&W-‬מתפלג גיאומטרית)‪.‬‬
‫]𝑑𝑢𝑎𝐵[𝐷‪ -‬קצב העברת מידע בשנייה ‪ - 𝐵[𝐻𝑧] ,‬רוחב פס של הערוץ‬
‫𝑀 ‪ -‬מספר הרמות –( ‪ 2‬רמות מתח מייצגות ביט אחד)‪ด ∙ 𝒍𝒐𝒈𝟐 𝑴.‬‬
‫פרוטוקול ‪:Slotted ALOHA‬‬
‫ציר הזמן מחורץ לקטעים באורך ‪ , T‬וכל התחנות מסונכרנות על חריצים הללו‪.‬‬ ‫𝑝‬ ‫𝑐𝑇‬ ‫𝑫‬
‫= 𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡𝑇 ‪𝑇𝑣 = 𝐸[𝑘] − 1 𝑇𝑐 +‬‬ ‫= 𝑎 = 𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡𝑇 ‪𝑇𝑐 +‬‬ ‫אם נשתמש בשיטת קידוד בעלת מס' רמות גדול ‪-‬לא יהיה גבול לקצב העברת נתונים‬
‫ניתן לשדר מסגרת שמגיעה רק בתחילת החריץ הקרוב‪.‬‬ ‫𝑝‪1−‬‬ ‫𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡𝑇‬
‫𝑝𝑎‬ ‫בערוץ‪ ,‬למרות רוחב הפס שלו‪.‬‬
‫תחנה תשדר בהצלחה מסגרת בחריץ 𝑗רק אם בחריץ ‪𝑗 − 1‬היא התחנה היחידה בערוץ שקיבלה‬ ‫( 𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡𝑇 =‬ ‫)‪+ 1‬‬ ‫אם נגדיל מספר רמות מתח ‪ >-‬יקטן ההבדל בין עוקבים‪ >-‬סיכוי לשגיאה עקב רעש יגדל‬
‫מידע לשידור מהשכבה הגבוהה‬ ‫𝑝‪1−‬‬
‫𝑇‬ ‫𝑝‪1−‬‬ ‫‪:‬‬ ‫רועש‬ ‫בקו‬ ‫מירבי‬ ‫נתונים‬ ‫העברת‬ ‫וקצב‬ ‫סרט‬ ‫שאנון ‪ -‬הקשר בין רוחב‬
‫אורך הזמן הפגיע הוא ‪( . T‬בהנחה שזמן שידור המסגרת לא גדול מ ‪.)T‬‬ ‫𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡 = 𝑆 ‪.‬‬ ‫𝑹 ולכן הנצילות תהיה‪= 1−𝑝+𝑎𝑝 :‬‬
‫‪:Pure vs. Slotted ALOHA‬‬
‫𝑣𝑇‬
‫* החיסרון העיקרי של ‪ Go-Back-N‬הוא הצורך בשידור חוזר של מסגרות תקינות‬
‫𝑹𝑵𝑺 ‪𝑴𝑨𝑿 𝒃𝒑𝒔 = 𝑪 𝒃𝒑𝒔 = 𝑩 ∙ 𝒍𝒐𝒈𝟐 𝟏 +‬‬
‫‪Bagamalogenes‬‬
‫‪MF‬‬
‫𝑩𝒅 𝑹𝑵𝑺‬ ‫𝑾 𝒍𝒂𝒏𝒈𝒊𝒔𝑷‬
‫𝑩 𝒈𝒐𝒍‬
‫בעומס גבוהה ‪ Slotted‬יותר טוב מכיוון שזמן הפגיע קטן יותר (בעומס ‪ 100%‬הניצלות ‪)0‬‬ ‫•‬ ‫𝑷 = 𝟎𝟏 𝟎𝟏 = 𝑹𝑵𝑺 ‪𝑺𝑵𝑹 𝒅𝑩 = 𝟏𝟎 ∙ 𝒍𝒐𝒈𝟏𝟎 𝑺𝑵𝑹 , 𝒍𝒐𝒈𝑪 𝑩 = 𝒍𝒐𝒈𝟏𝟎 𝑪 ,‬‬
‫שהתקבלו לאחר מסגרת משובשת‪ .‬חסרון זה בא לידי ביטוי כאשר ההסתברות לשגיאה‬ ‫𝟎𝟏‬ ‫𝑾 𝒆𝒔𝒊𝒐𝒏‬
‫כאשר גודל ‪ frame‬קטן מגודל ‪ slot‬ואין עומס‪ ,‬קיים בזבוז של הזמן להמתנה ל ‪ slot‬הבא‬ ‫•‬ ‫גבוהה או ‪ β‬גדול‪.‬‬
‫הנחות לצורך ניתוח הפרוטוקול‪:‬‬ ‫פרק ‪ -3‬שכבת הקו ‪ ,‬תיקון וגילוי שגיאות ‪ARQ,‬‬
‫פתרון‪.Selective-Repeat :‬‬
‫• כל משתמש יכול להתחיל לשדר בכל זמן (ללא סינכרון)‬ ‫‪:Selective – Repeat‬‬ ‫‪:Framing Methods‬‬
‫• ניתן תמיד לזהות את מצב הקו (שקט‪ ,‬הצלחת שידור‪ ,‬התנגשות)‬ ‫נמספר את כל החבילות שהתקבלו תקינות ונשמור עליהן‪ .‬התשלום‪ :‬הצד הקולט מחזיק‬ ‫עבור 𝒕𝒏𝒖𝒐𝑪 𝒆𝒕𝒚𝑩‪:‬הבית הראשון בכל מסגרת מציין את גודל המסגרת (הוא נכלל‬
‫• הודעות נשלחות לפי פילוג (בד"כ פואסוני אך לא תמיד !) בקצב 𝑔‬ ‫‪ . buffer‬הצד המשדר ישלח שוב רק חבילות שלא קיבל עליהן ‪ Ack‬בחלון‬ ‫בספירה)‪.‬‬
‫פירוט התנהגות הפרוטוקול‬ ‫אלגוריתם צד שולח‪ :‬ללא שינוי‬ ‫החסרון‪ :‬שגיאה בבית הראשון תגרור שגיאה בכל המידע שהתקבל‪.‬‬
‫• אם הייתה התנגשות – מגרילים זמן אקראי‪ .‬שולחים הודעה עד להצלחה‪.‬‬ ‫עבור ‪ 𝑩𝒊𝒕 𝑺𝒕𝒖𝒇𝒇𝒊𝒏𝒈:‬כל מסגרת מתחילה ומסתיימת ב‪ , 0x7E‬לעולם לא נשדר ‪ 6‬אחדות‬
‫אלגוריתם קולט‪ :‬התחנה מסכימה לקבל לא רק את מסגרת ‪ RN‬אלא את כל מסגרת‬
‫• נאמר שההסתברות להתנגשות היא בלתי תלויה בין הודעה להודעה‪ ,‬נסמן ב ‪. P‬‬ ‫בתחום ‪ 𝑅𝑁, … , 𝑅𝑁 + 𝑀 − 1‬סה"כ ‪ M‬מסגרות‪ .‬כמו ב ‪ , GBN‬הערך של 𝑁𝑅 צריך‬ ‫ברצף‪ ,‬בכל פעם לאחר רצף של ‪ 5‬אחדות נדחוף "‪ "0‬ולאחריו את הביט הבא בתור‪ .‬בצד‬
‫• סכום תהליכים פואסונים בת"ס = תהליך פואסוני‪ .‬הודעות ששידורם לא היה מוצלח נכנסות‬ ‫המקבל יודעים שאם יש ‪ 5‬אחדות עם "‪ "0‬אחריו – זורקים את ה"‪"0‬‬
‫להישלח מידי פעם לתחנה השולחת‪ ,‬אך בנוסף מצורף מידע לגבי המסגרות שבתחום‬
‫למערכת כעוד תהליך פואסוני ‪.‬‬ ‫‪ 𝑅𝑁, … , 𝑅𝑁 + 𝑀 − 1‬אותן אין צורך לשדר‬ ‫דוגמה‪ )01111110( flag = 0x7E :‬איך תראה חבילת מידע ‪011011111111111111110010‬‬
‫• תהליך 𝑡 𝑁 הכולל של שידור הודעות מתפלג פואסוני\בינומי בקצב 𝑔 –ע"פ ההתפלגות‪.‬‬ ‫ניתוח ביצועים‪:‬‬ ‫(‪ 16‬אחדות באמצע) ‪01111110 01101111111111111111111 01111110‬‬
‫• הקצב בוא יוצאות הודעות מהמערכת מסומן ב ∗𝜆 ‪.‬‬ ‫*כמות שידורים – גם גיאומטרית‪ (.‬הסתברות‪ ,‬תוחלת)‬ ‫עבור 𝒈𝒏𝒊𝒇𝒇𝒖𝒕𝑺 𝒆𝒕𝒚𝑩‪:‬‬
‫• אם אין התנגשויות אז ∗𝜆 = 𝜆‬ ‫𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡𝑇‬ ‫𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡𝑇‬ ‫כשהמידע נראה כמו ‪ FLAG‬מוסיפים לפניו ‪ , ESC‬כשהמידע נראה כמו ‪ ESC‬משדרים אותו‬
‫‪𝛈= 𝑇 = 1‬‬ ‫נצילות (אידאלית עבור כל פרוטוקולי ‪= 1 − 𝑝 -)ARQ‬‬
‫• אם ∗𝜆 > 𝜆 זה אומר שפחות חבילות יוצאות מחבילות נכנסות‪ .‬מצב של "אין סוף חבילות"‬ ‫𝑣‬ ‫𝑇‬
‫𝑠𝑛𝑎𝑟𝑡 𝑝‪1−‬‬
‫כפול‪.‬‬
‫• נסמן את קצב הגעת החבילות לזמן שידור‪𝑮 = 𝒈𝑻 :‬‬ ‫‪ 1. A FLAG B -> A ESC FLAG B‬קביעת גודל חלון של המשדר‪:‬‬ ‫‪2. A ESC B -> A ESC ESC B‬‬
‫ניתוח פרוטוקול – ‪ 2T‬זמן פגיע ‪:‬‬ ‫‪ 3. A ESC FLAG B -> A ESC ESC ESC FLAG B‬אם מובטח שכל החבילות מגיעות בצורה תקינה אז ‪. 1+β‬‬ ‫‪4. A ESC ESC B -> A ESC ESC ESC ESC B‬‬
‫לפי התפלגות פואסונית‬ ‫אם מובטח שהשידור החוזר של ההודעה המשובשת יגיע בצורה תקינה אז ‪1+β2‬‬ ‫קוד המינג‪:‬‬
‫‪𝑔t‬‬ ‫𝑘‬
‫אם מובטח שהשידור ה‪ k-‬של ההודעה המשובשת יגיעה בצורה תקינה אז ‪. kβ+1‬‬
‫‪nx.pe x.isiogama‬‬
‫כדי לזהות ‪ d‬שגיאות יש צורך בקוד עם ‪ . d+1‬תיקון שגיאות ‪ :‬יש צורך ב ‪ 2d+1‬סיביות‪.‬‬

‫‪Exams‬‬
‫= 𝑘 = ‪𝑃𝑟 𝑁 t‬‬ ‫‪𝑒 −𝑔t‬‬ ‫זוגית‬ ‫ביט‬ ‫חישוב‬ ‫לטובת‬ ‫ישמר‬ ‫‪2‬‬ ‫של‬ ‫חזקה‬ ‫במיקום‬ ‫ביט‬ ‫כל‬ ‫‪-‬‬ ‫ששולחים‬ ‫במידע‬
‫רוחב החלון אצל המקבל תמיד יהיה‪ − 𝛽] :‬רוחב חלון השולח [ ‪.‬‬
‫‪9115.7 p.gg n zixsxx‬‬
‫!𝑘‬
‫•ככל ש ‪ βPloss‬גדול יותר הרווח בשימוש ב ‪ Selective Repeat‬גדול יותר‬ ‫המשלימה לזוגי‪.‬ביט במיקום ‪ n‬בודקת ומדלגת לסירוגין על ‪ n‬ביטים‪ ,‬החל מהביט ה‪. n-‬‬
‫הסתברות להצלחה שידור=הסתברות שלא הגיעה אף חבילה אחרת בזמן פגיע‪:‬‬
‫𝑇‪𝑔𝑍𝑇 0 −𝑔2‬‬ ‫• אם כל השידורים החוזרים של הודעה משובשת ‪ i‬פעמים מגיעים ליעד (גודל חלון)‬ ‫לדוגמא עבור ‪ :n=2‬יבדקו הביטים במקום ‪paia.p‬‬
‫‪. 2,3,6,7,10,11‬‬

‫‪rrcfcm rarcnc.si amxs‬‬

‫= ‪𝑃𝑠𝑢𝑐𝑐 = 𝑃𝑟 𝑁 2𝑇 = 0‬‬ ‫𝑒‬ ‫𝑇𝐺‪= 𝑒 −2‬‬ ‫‪N=(i+1)β+1‬‬ ‫ביט ה"בקרה" – "‪ – "0‬יציין כמת זוגית של אחדות ‪ – "1",‬יציין כמות אי זוגית‪)EVEN( .‬‬
‫!‪0‬‬
‫קצב של שידורים מוצלחים‪𝒈𝑷𝒔𝒖𝒄𝒄 :‬‬
‫אתחול וניתוק פרוטוקולי ‪:ARQ‬‬
‫הפרוטוקול עובד נכון בלי קשר לקצב השגיאה‪ .‬שני הצדדים יודעים להתאושש ולהמשיך‬
‫‪p‬‬ ‫מציאת מרחק המינג‪:‬‬
‫מבצעים בין כל הזוגות האפשריים מהמילים החוקיות ‪. bitwise xor‬‬
‫נצילות (בשם אחר "תעבורה" בערוץ משותף) = חישוב תוחלת של המידע המועבר‪:‬‬ ‫להתנהג עם קצב שגיאה ‪ . 1‬בפועל‪ ,‬אם קצב השגיאה גדול מדי הקו מוגדר כלא תקין‬ ‫‪.‬‬ ‫הקוד‬ ‫של‬ ‫המינג‬ ‫מרחק‬ ‫זהו‬ ‫‪-‬‬ ‫ביותר‬ ‫הקטן‬ ‫האחדות‬ ‫'‬‫מס‬ ‫עם‬ ‫לוקחים את התוצאה‬
‫𝑇𝐺‪𝑇 ∙ 𝑔𝑃𝑠𝑢𝑐𝑐 = 𝐺 ∙ 𝑇 ∙ 𝑒 −2‬‬
‫‪ = 0 ∙ 𝑔 1 − 𝑃𝑠𝑢𝑐𝑐 + ณ‬זמן מעבר מידע 𝐸 = 𝑆‬ ‫ונמסרת הודעה לשכבת הרשת‪ ,‬היא מחליטה על ניתוב החבילות בדרך עקיפה‪.‬‬ ‫‪:CheckSum‬‬ ‫‪ :CRC‬חשב ‪ CRC‬עבור מידע‬
‫𝐿‬ ‫שכבת הקו ממשיכה לשלוח מסגרות לבדיקה‪ ,‬כאשר הקו מתגלה כתקין‪ ,‬אפשר להחזירו‬ ‫‪ 111010011‬כאשר הפולינום היוצר לא מבחין בהוספת אפסים‬
‫לפעולה‪ .‬לשם כך יש לאתחל אותו‪ .‬מה עלול לקרות אם לא מאתחלים?‬ ‫לא מבחין בשינוי סדר בתים‬
‫נצילות (בשם אחר "תעבורה" בערוץ משותף) מקסימלית‪:‬‬ ‫הינו ‪x 3 + x 2 + 1‬‬
‫‪dS‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫קבלת ‪ Ack‬על חבילה לא רלוונטית שהתקבלה לפני התקיעה‪ ,‬ואז אי סנכרון של הקו‪.‬‬ ‫•‬ ‫‪0‬‬ ‫שסכומן‬ ‫* תשובת ‪ CRC‬תקינה בהכרח = ‪ . 0‬לא מבחין במספר טעויות‬
‫= ‪= 0 → e−2G − 2G ∙ e2G = 0 → G = ; → S‬‬
‫‪Egg‬‬
‫‪dG‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2e‬‬ ‫שני הצדדים צריכים להסכים על כך שהייתה בעיה ולהתחיל לגמרי מחדש‪.‬‬ ‫•‬ ‫𝑨𝑩𝟖𝟕‬ ‫‪0100‬‬
‫‪ถ 0101‬‬ ‫‪ถ 1100‬‬ ‫‪ถ 0100‬‬‫‪ถ‬‬
‫פרוטוקול ‪ - Slotted ALOHA‬עם מספר סופי של תחנות (‪:)N‬‬ ‫פרוטוקול ‪ - primary – secondary‬אתחול‬
‫𝟗𝟎𝑫𝑪‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫𝐶‬ ‫‪4‬‬
‫תהליך הגעת הודעות חדשות וישנות לתחנה מתפלגת ברנולי בהסתברות ‪. p‬‬ ‫אחת מהתחנות מוגדרת כ ‪ primary‬והיא זו שמחליטה מה מצב הקו ומודיעה לתחנה‬ ‫𝑦𝑟𝑟𝑎𝑐‬

‫ההסתברות שיגיעו ‪ k‬מסגרות בזמן הפגיע נתונה לפי התפלגות גאומטרית‬ ‫השנייה‪ .‬היא מחליטה מתי הקו תקין ומתי לא‪.‬‬ ‫𝟏𝟎𝟎𝟎‬ ‫≫‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ฑ‬‬
‫‪0001‬‬
‫‪ถ‬‬
‫‪𝑃𝑟 arrival station i in Z = 𝑔𝑍=p‬‬ ‫𝟒𝑪𝟓𝟒𝟏 משתמשים ב ‪ 4‬סוגי הודעות‪:‬‬ ‫‪1‬‬
‫הסתברות להצלחה שידור=הסתברות שלא הגיעה אף חבילה אחרת בזמן פגיע‪:‬‬ ‫‪ INIT‬נשלחת ע"י ה ‪ primary‬כשהוא רוצה לאתחל‬ ‫•‬ ‫‪= 0100‬‬
‫‪ถ 0101‬‬ ‫‪ถ 1100‬‬ ‫‪ถ 0101‬‬
‫‪ถ‬‬
‫𝑁‬ ‫‪ DISC‬נשלחת ע"י ה ‪ primary‬כאשר הוא רוצה להוריד קו פעיל‬ ‫•‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫𝐶‬ ‫‪5‬‬
‫‪𝑃𝑠𝑢𝑐𝑐 = 𝑃𝑟 arrival only station i in Z = ( )𝑝1 (1 − 𝑝)𝑁−1‬‬ ‫𝐴‪𝐶ℎ𝑒𝑐𝑘𝑠𝑢𝑚=0𝑥𝐵𝐴3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ ACKI‬הודעת תגובה ל ‪ INIT‬נשלח ע"י ‪secondary‬‬ ‫•‬
‫𝑖𝐺 ממוצע של חבילות המגיעות לתחנה 𝑖 בחריץ מסוים‬ ‫‪• 0100 0101 1100 0101 = 1011 1010 0011 1010‬‬
‫‪ftp.soso‬‬
‫‪ ACKD‬הודעת תגובה ל ‪ DISC‬נשלח ע"י ‪secondary‬‬
‫𝑖𝑆 תעבורה של תחנה 𝑖 (ממוצע חבילות שתחנה רוצה לשדר בחריץ)‬ ‫‪ 4‬מבחינת ה ‪ primary‬הקו הוא ‪ up‬החל מקבלת ‪ACKI‬‬ ‫‪5‬‬ ‫𝐶‬ ‫‪5‬‬ ‫𝐵‬ ‫𝐴‬ ‫‪3‬‬ ‫𝐴‬

‫‪i‬‬ ‫‪i‬‬
‫𝑵‬ ‫𝑵‬ ‫𝑵‬
‫מבחינת ה ‪ secondary‬הקו הוא ‪ up‬מהרגע בו התקבלה הודעת ‪INIT‬‬
‫𝒋𝑮 ‪𝑺𝒊 = 𝑮𝒊 ෑ 𝟏 −‬‬ ‫‪,‬‬ ‫𝒊𝑮 ‪𝑮 = ෍‬‬ ‫‪,‬‬ ‫𝒊𝑺 ‪𝑺 = ෍‬‬ ‫קיום של ‪ 2‬תגובות שונות עבור הודעות הבקרה של השולח מהווה יישום של ‪. S&W‬‬ ‫‪om'esIe‬‬
‫𝟏=𝒋‬ ‫𝟏=𝒊‬
‫𝑮‬
‫𝟏=𝒊‬
‫𝑺‬
‫ניתן להוסיף להודעות אלו את המסגרת האחרונה שהתקבלה‪ ,‬כך השולח יוכל לדעת אילו‬ ‫‪ne‬‬
‫נניח כל התחנות זהות‪𝑮𝒊 = 𝑵 ,𝑺𝒊 = 𝑵:‬‬ ‫חבילות התקבלו לפני הורדת הקו‪.‬‬
‫𝑵‬ ‫𝟏‪𝑵−‬‬ ‫𝟏‪𝑵−‬‬ ‫אם הקו נפל ועכשיו לא יכולה להישלח הודעת ‪ , DISC‬ההודעה תשלח שוב כשהקו יאותחל‬

‫‪miasma oxytoonrain‬‬
‫𝑮‬ ‫𝑮‬ ‫𝑮‬
‫= 𝒋𝑮 ‪𝑺𝒊 = 𝑮𝒊 ෑ 𝟏 −‬‬ ‫‪𝟏−‬‬ ‫‪, → 𝑺 = 𝑵𝑺𝒊 = 𝑮 𝟏 −‬‬ ‫𝑮‪ณ = 𝑮 ∙ 𝒆−‬‬
‫→‬ ‫(שוב ושוב עד שהקו יאותחל) ואז זה יהיה חלק מאתחול הקו‪.‬‬

‫‪can‬‬
‫𝑵‬ ‫𝑵‬ ‫𝑵‬ ‫∞→𝑵‬ ‫לא ניתן להסתפק רק בהודעות ‪ , INIT‬חייב להשתמש גם ב ‪ DISC‬ולהפך‪.‬‬
‫𝟏=𝒋‬
 toutziptackatpEr 2 EEE

EEE
LILI
I LAN 6 70
macaoorinnowomfaw ooooocanno now
ensioms arnowa siaBoeufnonaidan A on
abomb ifyaB ne an B f si n on I can on
an ma mama BEman uon seered

seausmacrons
en me 772
cansoon xox fatsoDataplane
is G x txheader
axxx
broeat 3mere mas on
a be ornonorcan onGopco xx xoxo xfaireatoocontrolplan
en saytocancrematepinsoa son
smokeabus onetcRouteaggression
actionfIs IpmacDspin
admatchisnotas animnbcopen
flow
na roonatasacpiesesame mo mo jam amnesiacana
man onGNat
ciaoWANIcanto
ABaenayosea causalemacat Been Ip nomacnon a NEC ARP
B bestIp B'sIp Aymano plMacas3 am K IP77303N
InfoonpallelipbotMfs Itis an oxy ospfrip on aka a E agar p
fascelpl Ci mo protocols
3872607010my ist yamansolonib 8manIcmp
AckaremensitAckoen seu lanai eudp mim es eth Hondaon

I
xoxobi defalut foamin themreason subnetmasktopnoona
gateway
ireforksonsame leIpa

am
pom are
so so
Caesar
anionsor any Goa of
L
IPanicely Longestperifixmatch
connorme zum 2 imnownor aseam as a ma
t.gl I
192.168x o 192.168.9
255 on amic
qmziInne3a6o
8 im in zum e

r IpudemonsPryIpaiz
payloadson
IpuureamAsoneany IPv6
pro oxikIpuanbnaxB data Yaa
 Dijkstra a

at a

abjcwfegenb oonju
ebopakamwpaio.es
arnerscammony Asap Bop
Asfour's
00000000
0 s

D In 8
7737m a socket Immensesneering xenia
Fonseca Ip
e

Gonna
mum
mama

Acko me
iaxaasoonx.hr

iaeWMB
pyg
handshake

mom
Mag e

organs
xenia
ÉÉÉ
iog am

z Ip I 3

73761a me g p72

Rttbm
i ss A
IMD
I sitam ameas
if am time 3no
dup ack
outno

iTCP I