‫תאריך הבחינה‪27/1/2019 :‬‬

‫המרצה‪ :‬פרופ' דב ווליך‬

‫המתרגל‪ :‬מר ניצן רובינשטיין‬
‫שם הקורס‪ :‬מבוא למערכות לינאריות‬
‫מס' הקורס ‪36112011 :‬‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫שנה ‪ :‬תשע"ט‪ ,‬סמסטר‪ :‬א'‪ ,‬מועד‪ :‬א'‬ ‫המחלקה להנדסת חשמל‪-‬מחשבים‬
‫משך המבחן ‪ 3 :‬שעות‬
‫חומר עזר ‪ :‬כל חומר עזר בדפוס ‪ +‬מחשבון‬

‫הנחיות‪:‬‬
‫‪ ‬כתבו בכתב קריא ומסודר‪.‬‬
‫‪ ‬אין צורך לחזור על הוכחות של משפטים מהכיתה‪ ,‬מספיק לצטט אותם‪.‬‬
‫‪ ‬יש לפרט דרך הגעה לתשובות‪ ,‬תשובה לא מנומקת לא תתקבל‪.‬‬
‫‪ ‬המענה הנדרש בכל סעיף כתוב באותיות מודגשות‪.‬‬
‫ב ה צ ל ח ה !!!‬

‫שאלה ‪)25%( 1‬‬

‫נתונה מערכת בעלת אות מבוא )𝑡(𝑥‪ ,‬ואות מוצא המערכת הינו })𝑡(𝑥{𝑇 = )𝑡(𝑦‪.‬‬

‫עבור אות המבוא )𝜆 ‪ ,𝑥1 (𝑡) = 𝛿(𝑡 −‬מוצא המערכת הינו )𝜆( ‪.𝑦1 (𝑡, 𝜆) = ℎ1 (𝑡)ℎ2‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר לא ניתן להניח כי )𝑡( ‪ ℎ1‬ו‪/‬או )𝜆( ‪ ℎ2‬שווה לקבוע (לא פונקציה קבועה)‪.‬‬

‫א' (‪ )4%‬האם המערכת לינארית? אם כן – הוכיחו‪ ,‬אם לא – הפריכו‪ ,‬אם לא ניתן לדעת –‬
‫הסבירו‪.‬‬

‫עבור הסעיפים הבאים (ב'‪-‬ד') נתון שהמערכת המתוארת היא לינארית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ב' (‪ )3%‬תנו ביטוי מתמטי לקשר מבוא‪-‬מוצא‪ ,‬כלומר רשמו את )𝑡(𝑦‪ ,‬כתלות ב‪.𝑥(𝑡)-‬‬

‫ג' (‪)10%‬‬
‫(‪ )1‬מצאו תנאי מספיק על הפונקציות )𝒕( 𝟏𝒉 ו‪ ,𝒉𝟐 (𝝀)-‬עבורו המערכת תהא יציבה‬
‫‪ ,BIBO‬כלומר מצאו תנאי על )𝑡( ‪ ℎ1‬ו‪ ℎ2 (𝜆)-‬שיבטיח כי המערכת היא יציבה ‪.BIBO‬‬
‫(‪ )2‬האם המערכת סיבתית?‬

‫ד' (‪)8%‬‬
‫מצאו את מוצא המערכת עבור אות המבוא ‪ ,𝑥(𝑡) = 1‬כאשר נתון כי‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑡𝐵 𝑒 = )𝑡( ‪.ℎ1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,ℎ2 (𝜆) = 𝑊𝑠𝑖𝑛𝑐(𝑊𝜆)cos(𝜔0 𝜆) ‬כאשר 𝑊 < ‪.0 < 𝜔0‬‬
‫)𝛼(‪sin‬‬
‫≜ )𝛼(𝑐𝑛𝑖𝑠‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫𝛼‬
 ‫שאלה ‪)25%( 2‬‬
‫)‪Q( s‬‬
‫‪X (s) ‬‬ ‫)‪Y (s‬‬
‫‪+‬‬ ‫)‪H (s‬‬ ‫נתונה מערכת משוב ‪ LTI‬סיבתית‪,𝑄(𝑠) ,‬‬
‫‪‬‬ ‫בעלת אות מבוא )𝑡(𝑥 ומוצא )𝑡(𝑦‪ ,‬כפי‬
‫)‪G (s‬‬ ‫שמופיע בשרטוט משמאל‪.‬‬

‫נתון כי‪:‬‬
‫‪𝑠 − 𝑠1‬‬ ‫‪𝑠 + 100‬‬
‫= )𝑠(𝐺‬ ‫‪,‬‬ ‫⋅ 𝛼 = )𝑠(𝐻‬
‫‪𝑠 + 100‬‬ ‫‪𝑠 − 𝑠2‬‬

‫המערכות )𝑠(𝐺 ‪ 𝐻(𝑠),‬הן ‪ ,LTI‬סיבתיות ויציבות ‪.BIBO‬‬ ‫‪‬‬

‫נגדיר את מערכת החוג הפתוח‪.𝑇(𝑠) = 𝐻 (𝑠)𝐺(𝑠) :‬‬ ‫‪‬‬

‫עבור סעיפים א'‪-‬ב' בלבד‪ ,‬נתון כי ‪.𝛼 = −10, 𝑠1 = 𝜔1 , 𝑠2 = −100𝜔1 , 𝜔1 > 0‬‬
‫א' (‪)7%‬‬
‫שרטטו קירוב גרף בודה (‪ )Bode‬וגרף פאזה של מערכת החוג הפתוח‪. 𝐓(𝐬) ,‬‬
‫יש לפרט ולהסביר את דרכי החישוב‪.‬‬
‫יש לציין לפחות ‪ 2‬ערכים על ציר ‪ ,Y‬ואת הערכים בציר ‪ X‬עבורם הם מתקבלים‪.‬‬
‫יש לציין ערכי שיפועים (בגרף בודה)‪.‬‬
‫‪ ‬ציר ‪ X‬בגרף ‪ Bode‬ובגרף פאזה מייצג את התדירות 𝜔 בסקלה לוגריתמית‬
‫(ללא נרמול)‪.‬‬
‫‪ ‬ציר ‪ Y‬בגרף ‪ Bode‬מייצג את הערך )|)𝜔𝑗(𝑇|( ‪( 20 log10‬ללא נרמול)‪.‬‬
‫‪ ‬ציר ‪ Y‬בגרף הפאזה מייצג ערכים בתחום )𝜋 ‪ [−𝜋,‬בלבד‪.‬‬

‫ב' (‪ )5%‬חשבו שולי הגבר ושולי פאזה של המערכת )𝒔(𝑸 (‪Gain Margin‬‬
‫ו‪ .)Phase Margin-‬הסבירו את דרך החישוב‪.‬‬

‫ג' (‪ )13%‬כעת נתון כי ‪.𝛼 = 1, 𝑠1 = 𝑗, 𝑠2 = −1‬‬

‫(‪ )1‬שרטטו עקומת ‪( Root-Locus‬רשמו תחילה את מיקום הקוטב‪/‬הקטבים כתלות‬

‫ב‪ ,𝛼 , 𝑠1 , 𝑠2 , 𝑘-‬ואז תציבו את ‪ 𝛼, 𝑠1 , 𝑠2‬הנתונים בסעיף זה)‪.‬‬
‫יש לציין (בשרטוט‪/‬בצד) את מיקום הקטבים עבור לפחות ‪ 5‬ערכי 𝑘 שונים‪.‬‬

‫(‪ )2‬נתונה מערכת משוב ‪ LTI‬סיבתית )𝑠(𝑅‪ ,‬כמתואר באיור מטה‪ ,‬כאשר ‪.𝑐 ∈ ℝ‬‬
‫מהם כל ערכי 𝑐 עבורם המערכת )𝑠(𝑅 יציבה ‪?BIBO‬‬
 ‫שאלה ‪)25%( 3‬‬

‫נתון אות בזמן רציף ‪, x  t   A1 cos 1t  1   A2 cos 2t ‬‬ ‫‪‬‬
‫כאשר ‪.𝐴1 , 𝐴2 > 0 , 1  42 , 1   3‬‬

‫האות )𝑡(𝑥 נדגם במרווחי זמן אחידים של ‪ .𝑇 = 2𝜋/𝜔1‬לצורך שחזור )𝑡(𝑥 מתוך דגימותיו‪,‬‬
‫∞∑ = )𝑡( 𝑝𝑥‪.‬‬‫מיוצר האות בזמן רציף )𝑇𝑛 ‪𝑛=−∞ 𝑥(𝑛𝑇)𝛿(𝑡 −‬‬
‫)𝑡( 𝑝𝑥 מועבר דרך מסנן ‪ LPF‬אידיאלי עם הגבר 𝑇 ותדר קיטעון ‪.𝜔𝑐 = 2𝜔2‬‬
‫‪ ‬נסמן את האות המשוחזר (מוצא ה‪ )LPF-‬כ‪.𝑦(𝑡) -‬‬
‫א' (‪ )12%‬מצאו את )𝒕(𝒚‪ ,‬פשטו ככל הניתן‪.‬‬

‫ב' (‪)13%‬‬
‫‪ ‬כעת נגדיר את האות בזמן בדיד ]𝑛[𝑦‪ ,‬באופן הבא‪.∀𝑛 ∈ ℤ: 𝑦[𝑛] = 𝑦(𝑛𝑇) :‬‬
‫‪ ‬האות ]𝑛[𝑦 עובר דרך מערכת ‪ LTI‬בזמן בדיד‪ ,‬בעלת תגובה להלם‬
‫]‪ .ℎ[𝑛] = 𝛿[𝑛] − 𝛿[𝑛 − 1‬נסמן את מוצא מערכת זו כ‪.𝑔[𝑛] -‬‬

‫(‪ )1‬ציירו את |) 𝜽𝒋𝒆(𝑮| בתחום 𝝅𝟐 ≤ |𝜽|‪ ,‬כאשר }]𝑛[𝑔{𝑇𝐹𝑇𝐷 = ) 𝜃𝑗 𝑒(𝐺‪.‬‬

‫(‪ )2‬תנו ביטוי מתמטי ל‪ 𝑮(𝒆𝒋𝜽 )-‬אשר תקף לכל 𝝅 ≤ |𝜽|‪.‬‬

‫שאלה ‪)25%( 4‬‬

‫נתונה קונסטלציה } )‪ 𝔸 = {𝑎(1) , 𝑎(2) , 𝑎(3) , 𝑎(4‬כאשר ‪. a(n)  e jn , n   2n  1  4‬‬

‫א' (‪ )10%‬צייר את הקונסטלציה 𝔸 במישור המרוכב‪.‬‬

‫‪ 1; 0  t  Ts‬‬
‫‪p t   ‬‬ ‫∞∑ = )𝑡(𝑚‪ ,‬כאשר‬ ‫ב' (‪ )15%‬נסתכל על האות ) 𝑠𝑇𝑘 ‪𝑘=−∞ 𝑐𝑘 𝑝(𝑡 −‬‬
‫‪0; otherwise‬‬
‫וגם 𝔸 ∈ 𝑘𝑐 ‪.∀𝑘 ∈ ℤ:‬‬
‫‪ ‬האות )𝑡(𝑚 שודר תוך שימוש ב ‪ ,I/Q modulator‬אך נקלט על ידי ‪I/Q demodulator‬‬
‫בעל גל נושא לא מסונכרן בפאזה (ראה איור)‪ ,‬כאשר ‪.    4‬‬
‫תזכורת‪ :‬האיבר ה‪ n-‬בקונסטלציה בנקודה ‪ ,B‬מוגדר על ידי‪.𝑏 (𝑛) = 𝐼1 + 𝑗𝐼2 :‬‬
‫כאשר ‪ 𝐼1‬ו‪ 𝐼2 -‬מייצגות את הנקודות שבשרטוט‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪𝐼1‬‬

‫‪B‬‬
‫‪I/Q‬‬ ‫‪I/Q‬‬
‫‪modulator‬‬ ‫‪demodulator‬‬

‫‪𝐼2‬‬
‫‪2‬‬

‫(‪ )1‬תן ביטוי ל‪ :‬מוצא ה‪ ,modulator -‬ולשני מוצאי ה‪.demodulator -‬‬

‫(‪ )2‬מצא וצייר קונסטלציה בנקודה ‪ ,B‬יש לפרט את דרך החישוב‪.‬‬
 ‫תאריך הבחינה‪18/2/2019 :‬‬
‫המרצה‪ :‬פרופ' דב ווליך‬
‫המתרגל‪ :‬מר ניצן רובינשטיין‬
‫שם הקורס‪ :‬מבוא למערכות לינאריות‬
‫מס' הקורס ‪36112011 :‬‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫שנה ‪ :‬תשע"ט‪ ,‬סמסטר‪ :‬א'‪ ,‬מועד‪ :‬ב'‬ ‫המחלקה להנדסת חשמל‪-‬מחשבים‬
‫משך המבחן ‪ 3 :‬שעות‬
‫חומר עזר ‪ :‬כל חומר עזר בדפוס ‪ +‬מחשבון‬
‫הנחיות‪:‬‬
‫‪ ‬כתבו בכתב קריא ומסודר‪.‬‬
‫‪ ‬אין צורך לחזור על הוכחות של משפטים מהכיתה‪ ,‬מספיק לצטט אותם‪.‬‬
‫‪ ‬יש לפרט דרך הגעה לתשובות‪ ,‬תשובה לא מנומקת לא תתקבל‪.‬‬
‫‪ ‬המענה הנדרש בכל סעיף כתוב באותיות מודגשות‪.‬‬
‫ב ה צ ל ח ה !!!‬

‫שאלה ‪)25%( 1‬‬

‫‪ 𝑥(𝑡) ‬אות לא חסום סרט‪ ,‬בעל התמרת פורייה }) 𝑡( 𝑥{ ‪.𝑋 (𝑗𝜔) = ℱ‬‬
‫‪( 𝑔(𝑡 ) = {𝑥 ∗ 𝑎}(𝑡) ‬כאשר ∗ זהו סימון לקונבולוציה)‪.‬‬
‫)𝑡𝑊(‪sin‬‬
‫= ) 𝑡(𝑎‪ ,‬בעל התמרת פורייה }) 𝑡(𝑎{ ‪.𝐴(𝑗𝜔) = ℱ‬‬ ‫‪,𝑊 > 0 ‬‬
‫𝑡𝜋‬
‫נגדיר את המשחזר של )𝑡(𝑥 מתוך הדגימות ‪ {𝑔(𝑛𝑇𝑠 )}𝑛∈ℤ‬על ידי‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫∞‬
‫𝜋‬
‫) ) 𝑠𝑇𝑛 ‪𝑥𝑟 (𝑡 ) = ∑ 𝑔(𝑛𝑇𝑠 )𝑠𝑖𝑛𝑐 ( (𝑡 −‬‬
‫𝑠𝑇‬
‫∞‪𝑛=−‬‬
‫כמו כן נגדיר‪:‬‬
‫)𝛼(‪sin‬‬
‫≜ ) 𝛼( 𝑐𝑛𝑖𝑠‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫𝛼‬
‫אות השגיאה‪.𝑒(𝑡 ) ≜ 𝑥(𝑡 ) − 𝑥𝑟 (𝑡 ) :‬‬ ‫‪‬‬
‫∞‬
‫≜ 𝑓𝐸‪.‬‬ ‫𝑡𝑑 ‪∫𝑡=−∞|𝑓 (𝑡 )|2‬‬ ‫האנרגיה של אות )𝑡(𝑓 מוגדרת על ידי‬ ‫‪‬‬
‫𝑎‬ ‫𝑦‬
‫∫‪.‬‬ ‫תזכורת‪𝑑𝑦 = tan−1 ( ) :‬‬
‫‪𝑎2 +𝑦 2‬‬ ‫𝑎‬
‫הערה‪ :‬ניתן לענות על סעיפים ג'‪-‬ד' גם ללא סעיפים א'‪-‬ב'‪.‬‬

‫א' (‪)4%‬‬
‫האם )𝒕( 𝒓𝒙 חסום סרט? כלומר האם קיים תדר ‪ 𝜔𝑐 > 0‬כך ש‪.∀|𝜔| > 𝜔𝑐 : 𝑋𝑟 (𝑗𝜔) = 0 -‬‬
‫אם כן – הסבירו‪/‬הראו זאת‪ ,‬ומצאו את 𝑐𝜔‪ .‬אם לא – הסבירו מדוע הוא אינו חסום סרט‪.‬‬

‫ב' (‪ )4%‬האם קיימת מערכת ‪ LTI‬שבכניסתה )𝒕( 𝒓𝒙 ובמוצאה נקבל את האות )𝒕(𝒙? אם‬
‫כן ‪ -‬תנו דוגמה למערכת ‪ LTI‬כזו‪ ,‬אם לא ‪ -‬הוכיחו מדוע לא קיימת‪.‬‬

‫𝜋‬
‫= 𝑊‪.‬‬ ‫עבור הסעיפים הבאים (ג'‪-‬ד') נתון כי‬ ‫‪‬‬
‫𝑠𝑇‬

‫ג' (‪ )12%‬תנו ביטוי לאנרגיית אות השגיאה‪ ,‬נסמנה 𝑒𝐸‪ .‬פשטו ככל הניתן‪ ,‬על הביטוי הסופי‬
‫להיות תלוי בפונקציה )𝜔𝑗(𝑋 בלבד‪.‬‬

‫ד' (‪ )5%‬חשבו את אנרגיית אות השגיאה ( 𝑒𝐸) עבור‪:‬‬

‫)𝑡(𝑢 𝑡) 𝑠𝑇‪ ,𝑥(𝑡) = 𝑒 −( 𝜋/‬כאשר )𝑡(𝑢 זו פונקציית מדרגה‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫שאלה ‪)25%( 2‬‬

‫נסתכל על מערכת בקרת מהירות מנוע‪ ,𝑄(𝑠) ,‬בעלת אות מבוא )𝑡( 𝑓𝑒𝑟𝑉 ומוצא )𝑡(𝑓‪,‬‬
‫כמתואר באיור‪ .‬מערכת בקרת מהירות המנוע ()𝑠(𝑄) היא מערכת משוב ‪ LTI‬סיבתית‪.‬‬

‫מנוע‬
‫)𝑠(𝐻‬

‫נתונים‪:‬‬
‫‪ ‬האות )𝑡(𝑓 מייצג את מהירות המנוע‪ ,‬היחידות שלו הן 𝑐𝑒𝑠‪.𝐻𝑧 = 1/‬‬
‫‪ ‬מד מהירות נתון על‪-‬ידי‪ , z  t   K f  f  t  :‬היחידות של )𝑡(𝑧 הן 𝑡𝑙𝑜𝑉‪.‬‬
‫‪Km‬‬
‫‪. H  s ‬‬ ‫המנוע מייצג מערכת ‪ LTI‬עם פונקציית תמסורת סיבתית‪:‬‬ ‫‪‬‬
‫‪sa‬‬
‫‪ , Vref  t   A  u  t ‬כאשר )𝑡(𝑢 זו פונקציית מדרגה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪( 𝐴, 𝐾𝑓 , 𝐾𝑚 , 𝑎 > 0‬קבועים חיוביים)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫לאורך כל השאלה הניחו כי )𝑡(𝑢 חסר יחידות‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫א' (‪ )4%‬מצאו יחידות של הקבועים 𝒇𝑲 ‪.𝑨,‬‬

‫ב' (‪ )9%‬מצאו וציירו את ‪ . f  t ‬פשטו את הביטוי ככל הניתן‪ ,‬על הביטוי הסופי לכלול‬
‫ביטויים הנתונים בשאלה בלבד‪ .‬ציינו נתונים רלוונטיים בציור‪.‬‬

‫𝐴‬
‫= 𝑤𝑓‪.‬‬ ‫ג' (‪ )5%‬נגדיר ‪, f  lim f  t ‬‬
‫𝑓𝐾‬ ‫‪t ‬‬
‫(‪ )1‬מצאו את ‪. f ‬‬
‫(‪ )2‬תנו ביטוי ל‪ f  -‬כתלות ב‪.𝒇𝒘 -‬‬

‫𝐴‬
‫= 𝑤𝑓‪ .‬עבור‬ ‫ד' (‪ )7%‬מתכנן המערכת רצה שעבור ‪ t  ‬מהירות המנוע תהיה שווה‬
‫𝑓𝐾‬
‫| ∞𝒇‪|𝒇𝒘 −‬‬
‫?‬ ‫איזה ערכים של ‪ K m‬מתקיים 𝟏 ‪< 𝟎.‬‬
‫𝒘𝒇‬

‫‪2‬‬
 ‫שאלה ‪)25%( 3‬‬

‫נתונה מערכת ‪ LTI‬בזמן בדיד (אות מבוא ]𝑛[𝑥‪ ,‬מוצא ]𝑛[𝑦) הנתונה על ידי משוואת‬
‫ההפרש‪:‬‬
‫]‪𝑦[𝑛] − 𝑦[𝑛 − 1] + 0.5𝑦[𝑛 − 2] = 𝑎 ⋅ 𝑥[𝑛 + 1] + 2𝑥[𝑛] + 12𝑥[𝑛 − 1] + 10𝑥[𝑛 − 2‬‬
‫]𝑛[‪ ℎ‬זו התגובה להלם של המערכת‪ ,‬בעלת התמרת 𝑍‪.𝐻(𝑧) = 𝒵{ℎ[𝑛]} ,‬‬ ‫‪‬‬

‫א' (‪ )3%‬מצאו את פונקציית התמסורת של המערכת‪. H  z  ,‬‬

‫ב' (‪ )4%‬מצאו ‪ a‬שעבורו המערכת סיבתית‪.‬‬

‫עבור הסעיפים הבאים (ג'‪-‬ה') – הציבו את 𝑎 שמצאתם בסעיף ב'‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ג' (‪ )5%‬ציירו סכמת בלוקים של המערכת תוך שימוש בשלושת הרכיבים‪:‬‬

‫משהה ( ‪ ,) z 1‬מסכם ומכפלה בקבוע‪ ,‬בלבד‪.‬‬

‫ד' (‪ )8%‬בסעיף זה שיקלו שימוש במחשבון‪.‬‬

‫(‪ )1‬ציירו מפת קטבים‪ ,‬אפסים ותחום התכנסות (‪ )ROC‬של המערכת‪.‬‬
‫(‪ )2‬האם המערכת יציבה ‪?BIBO‬‬

‫ה' (‪ )5%‬חשבו את הטור‬

‫∞‬

‫]𝒏 [ 𝒉 ∑‬
‫𝟎=𝒏‬

‫‪3‬‬
 ‫שאלה ‪)25%( 4‬‬

‫יהי ‪ , x  t   SSB m  t ‬דהיינו ‪ x  t ‬מהווה תוצאה של אפנון ‪ SSB‬כאשר אות המידע הוא‬
‫‪ . m  t ‬תדר גל נושא שווה ‪ .  0‬האפנן (המשדר) והגלאי (המקלט) מסונכרנים בפאזה‪.‬‬

‫) 𝑡( ̃𝑥‬ ‫‪SSB‬‬
‫‪SSB‬‬ ‫‪demodulator‬‬
‫‪modulator‬‬

‫א' (‪ )4%‬ציירו סכמת בלוקים של אפנן (משדר) וגלאי (מקלט)‪ ,‬כאשר בכניסת הגלאי פועל‬
‫) 𝑡( 𝑥 = ) 𝑡( ̃𝑥‪ .‬כלומר‪ ,‬פרטו את מבנה המשדר והגלאי המופיעים בשרטוט מעלה‪ ,‬כאשר‬
‫הגלאי מניח שבכניסה אליו נכנס האות )𝑡(𝑥 = ) 𝑡( ̃𝑥‪.‬‬

‫ב' (‪ )4%‬עבור ‪ m  t   Am cos  t ‬ו‪.(Ω > 0) 0  1000   -‬‬

‫מסמן התמרת פורייה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ , X   ‬כאשר‬ ‫ו‪x  t  -‬‬ ‫‪x t ‬‬ ‫(‪ )1‬מצאו את‬
‫(‪ )2‬ציירו את ‪ X  ‬כפונקציה של ‪ . ‬סמנו על ציר ‪ ‬את ‪. 0 , ‬‬

‫ג' (‪ )7%‬נניח עכשיו‪ ,‬שעבור ‪ x  t ‬שמצאתם בסעיף ב'‪ ,‬בכניסת הגלאי פועל‬
‫) 𝑡 ‪ ,𝑥̃ (𝑡 ) = 𝑥 (𝑡 ) + 𝐴1 cos(𝜔1‬כאשר ‪ A1  2 Am‬ו ‪. 1  0.50‬‬
‫(‪ )1‬ציירו סכמת בלוקים של הגלאי המוציא במוצא ‪. m  t   Am cos  t ‬‬
‫(‪ )2‬במה גלאי זה שונה מהגלאי עבור ‪? A1  0‬‬

‫ד' (‪ )10%‬נסתכל על שרשרת שידור ‪ -‬קליטה מסוג ‪ ,SSB‬כמו באיור‪:‬‬

‫‪SSB‬‬ ‫‪SSB‬‬
‫‪modulator‬‬ ‫‪demodulator‬‬

‫‪Transmitter‬‬
‫‪Receiver‬‬ ‫?‬
‫‪0.5‬‬
‫‪. H s ‬‬ ‫נתונים‪, 0  1000   , m  t   Am cos  t  :‬‬
‫‪s  0.5‬‬
‫ציירו סכמת בלוקים של הגלאי המוציא במוצא ‪ , m  t   Am cos  t ‬כאשר ‪ H  s ‬ידוע בצד‬
‫הקולט‪.‬‬

‫‪4‬‬
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
 ‫תאריך הבחינה‪31/3/2019 :‬‬
‫המרצה‪ :‬פרופ' דב ווליך‬
‫המתרגל‪ :‬מר ניצן רובינשטיין‬
‫שם הקורס‪ :‬מבוא למערכות לינאריות‬
‫מס' הקורס ‪36112011 :‬‬ ‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫שנה ‪ :‬תשע"ט‪ ,‬סמסטר‪ :‬א'‪ ,‬מועד‪ :‬ג'‬ ‫המחלקה להנדסת חשמל‪-‬מחשבים‬
‫משך המבחן ‪ 3 :‬שעות‬
‫חומר עזר ‪ :‬כל חומר עזר בדפוס ‪ +‬מחשבון‬
‫הנחיות‪:‬‬
‫‪ ‬כתבו בכתב קריא ומסודר‪.‬‬
‫‪ ‬אין צורך לחזור על הוכחות של משפטים מהכיתה‪ ,‬מספיק לצטט אותם‪.‬‬
‫‪ ‬יש לפרט דרך הגעה לתשובות‪ ,‬תשובה לא מנומקת לא תתקבל‪.‬‬
‫‪ ‬המענה הנדרש בכל סעיף כתוב באותיות מודגשות‪.‬‬
‫ב ה צ ל ח ה !!!‬

‫שאלה ‪)25%( 1‬‬

‫∞∑ = )𝒕(𝒚 הוא אות‬

‫א' (‪ )4%‬הוכיחו כי לכל אות )𝒕(𝒙‪ ,‬מתקיים כי האות )𝑻𝒏 ‪𝒏=−∞ 𝒙(𝒕 −‬‬
‫מחזורי 𝑻‪ ,‬כלומר )𝑇 ‪.∀𝑡 ∈ ℝ: 𝑦(𝑡) = 𝑦(𝑡 +‬‬

‫עבור הסעיפים הבאים (ב'‪-‬ג') נתונים‪:‬‬

‫‪1, |𝑡| < 𝑇1‬‬

‫{ = )𝑡(𝑤‬ ‫‪‬‬
‫𝑒𝑠𝑙𝑒 ‪0,‬‬

‫𝑀})𝑡(𝑤 = )𝑡( 𝑚𝑤{‪.‬‬

‫⏟ = )𝑡(𝑥‪ ,‬כאשר ‪𝑚=1‬‬
‫)𝑡( } 𝑀𝑤 ∗ … ∗ ‪{𝑤1 ∗ 𝑤2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ M−1‬קונבולוציות‬
‫כלומר אם )𝑡(}𝑓 ∗ 𝑓{ = )𝑡(𝑔 מסמן קונבולוציה אחת של האות )𝑡(𝑓 עם עצמו‪ ,‬אזי‬
‫האות )𝑡(𝑥 מתקבל על ידי )‪ (𝑀 − 1‬קונבולוציות של האות )𝑡(𝑤 עם עצמו‪.‬‬
‫כאשר ‪.𝑀 ≥ 2‬‬

‫∞∑ = )𝑡(𝑦‪.‬‬
‫)𝑇𝑛 ‪𝑛=−∞ 𝑥(𝑡 −‬‬ ‫‪‬‬

‫ב' (‪ )7%‬מצאו את 𝟎 > 𝐓 המינימלי עבורו לכל 𝑚 ≠ 𝑛‪ ,‬כאשר ‪ ,𝑛, 𝑚 ∈ ℤ‬מתקיים כי‪:‬‬
‫‪∀𝑡 ∈ ℝ: 𝑥(𝑡 − 𝑚𝑇) ⋅ 𝑥(𝑡 − 𝑛𝑇) = 0‬‬

‫ג' עבור ‪ T‬שמצאתם בסעיף ב'‪:‬‬

‫= )𝑡(𝑦‪.‬‬ ‫∞∑‬
‫𝑒 𝑘𝑎 ∞‪𝑘=−‬‬
‫𝑡 ‪𝑗𝑘𝜔0‬‬
‫(‪ )10%( )1‬רשמו את )𝒕(𝒚 בייצוג טור פורייה מרוכב‪ ,‬כלומר‬
‫כלומר תנו ביטוי ל‪ ,𝝎𝟎 -‬ול‪ ,𝒂𝒌 -‬כאשר ‪ .𝒌 ∈ ℤ‬פשטו ככל הניתן‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ניתן לעשות את הפיתוחים כתלות ב‪ ,T-‬אך בתשובתכם הסופית הציבו את ‪ T‬מסעיף‬
‫ב'‪.‬‬

‫(‪ )4%( )2‬עבור ‪ 𝑇1 = 1‬ו‪ ,𝑀 = 10-‬חשבו את 𝟎𝒂 ואת 𝑴𝒂‪.‬‬

 ‫שאלה ‪)25%( 2‬‬

‫נתונה מערכת ‪ LTI‬בזמן רציף‪ ,‬בעלת אות מבוא )𝑡(𝑥‪ ,‬ומוצא )𝑡(𝑦‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫)𝑡(‪ ℎ‬זו התגובה להלם של המערכת‪ ,‬בעלת התמרת לפלס‪.𝐻(𝑠) = ℒ{ℎ(𝑡)} ,‬‬ ‫‪‬‬

‫א'‬
‫𝒕‬
‫(‪ )5%( )1‬הוכיחו כי האות 𝒃 = )𝒕( 𝒆𝒙‪ ,‬הוא אות עצמי של המערכת הנ"ל‪ .‬תנו ביטוי‬
‫לערך העצמי‪ .‬כאשר ‪ 𝑏 ∈ ℂ‬קבוע‪.‬‬
‫(‪ )5%( )2‬עבור 𝑡𝑏 = ) 𝑡( 𝑒𝑥 ו‪ ,𝑏 ∈ ℝ+ -‬כלומר ‪ ,𝑏 > 0‬מצאו את הערך העצמי כתלות ב‪𝒃-‬‬
‫ובפונקציית התמסורת של המערכת‪.𝑯(𝒔) ,‬‬

‫עבור הסעיפים הבאים (ב'‪-‬ג') פונקציית התמסורת נתונה על ידי‬ ‫‪‬‬

‫)‪𝑠(𝑠 + 2‬‬
‫= )𝑠(𝐻‬
‫)𝑝 ‪(𝑠 − 3)(𝑠 −‬‬
‫נתון כי תחום ההתכנסות (‪ )ROC‬של המערכת הוא שמאלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ ,𝑝 ∈ ℝ‬קבוע ממשי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ב' (‪ )10%‬מצאו את כל ערכי ‪ 𝒑 ∈ ℝ‬עבורם המערכת יציבה ‪.BIBO‬‬

‫ג' (‪ )5%‬עבור ‪ 𝑝 = 0‬ואות המבוא 𝑡 𝜋 = )𝑡(𝑥‪ ,‬מצאו את מוצא המערכת‪.𝒚(𝒕) ,‬‬

 ‫שאלה ‪)25%( 3‬‬

‫מערכת לדגימה ושחזור נתונה באיור הבא‪:‬‬

‫כאשר נתון כי‪:‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪𝑛=−∞ ( + (−1) ) 𝛿(𝑡 − 𝑛𝑇) ‬‬
‫∞∑ = )𝑡(𝑝‬ ‫𝑛‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ 𝐻(𝑗𝜔) ‬זו תגובת תדר של מערכת ‪ ,LTI‬בעלת תגובה להלם‬

‫‪1,‬‬ ‫‪|𝑡| < 𝑇/2‬‬
‫{ = )𝑡(‪ℎ‬‬
‫‪0,‬‬ ‫𝑒𝑠𝑙𝑒‬

‫‪ 𝐺(𝑗𝜔) ‬זו תגובת תדר של מערכת ‪.LTI‬‬

‫א' (‪ )3%‬ציירו את )𝒕(𝒑 בתחום ]𝑇‪( 𝑡 ∈ [−3.5𝑇, 3.5‬ציינו בשרטוט את הקבוע שמכפיל כל‬
‫הלם‪ ,‬וכן סמנו על ציר הזמן את זמני ההלמים)‪.‬‬
‫ב' (‪ )10%‬מצאו את })𝒕(𝒑{𝓕 = )𝝎𝒋(𝑷‪ ,‬פשטו ככל הניתן‪.‬‬
‫∞∑ 𝑠𝜔 = )𝜔𝑗(𝑃‪ ,‬מצאו את‬‫על הביטוי הסופי להיות מהצורה )𝑘 𝑠𝜔 ‪𝑘=−∞ 𝛽𝑘 𝛿(𝑡 −‬‬
‫הקבועים 𝒔𝝎 ו‪ 𝜷𝒌 -‬לכל ‪.𝒌 ∈ ℤ‬‬

‫כעת נתון כי )𝑡(𝑥 אות חסום סרט המקיים ‪.𝑋(𝑗𝜔) = 0, ∀|𝜔| > 𝜔𝑚 > 0‬‬ ‫‪‬‬
‫ג' בסעיף זה נדרש למצוא את 𝑚𝜔 המקסימלי ואת המסנן המשחזר‪ ,𝐺(𝑗𝜔) ,‬על מנת לקבל‬
‫שחזור מלא‪ ,‬כלומר )𝑡(𝑥 = ) 𝑡( 𝑟𝑥‪ .‬לשם כך ענו על תתי הסעיפים הבאים‪:‬‬
‫(‪ )3%( )1‬פתחו ביטוי ל‪ 𝑿𝒔 (𝒋𝝎)-‬כתלות ב‪.𝑿(𝒋𝝎)-‬‬
‫(‪ )3%( )2‬מצאו את 𝒎𝝎 המקסימלי שיאפשר שחזור מלא‪ ,‬וציירו את )𝝎𝒋( 𝒔𝑿 בתחום‬
‫] 𝑚𝜔‪ ,𝜔 ∈ [−3𝜔𝑚 , 3‬עבור 𝑚𝜔 שמצאתם‪ .‬יש לציין ערכים רלוונטיים על שני הצירים‬
‫בשרטוט‪.‬‬
‫(‪ )6%( )3‬מצאו את המסנן המשחזר‪ ,𝑮(𝒋𝝎) ,‬על מנת לקבל שחזור מלא‪ ,‬כלומר‬
‫)𝑡(𝑥 = )𝑡( 𝑟𝑥‪.‬‬
 ‫שאלה ‪)25%( 4‬‬

‫הערה‪ :‬בשאלה זו סעיפים א' וב' לא תלויים זה בזה‪.‬‬

‫א'‪.‬‬
‫נתונה מערכת ‪ LTI‬סיבתית בזמן בדיד‪ ,‬בעלת פונקציית תמסורת‬
‫𝛼‪𝑧−‬‬
‫= )𝑧(𝐻‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪𝛼, 𝛽 ∈ ℝ, 𝛼, 𝛽 ≠ 0‬‬
‫𝛽‪𝑧−‬‬

‫נסמן את התגובה להלם ואת תגובת התדר של המערכת על ידי ]𝑛[‪ ℎ‬ו‪ ,𝐻(𝑒 𝑗𝜃 )-‬בהתאמה‪.‬‬

‫(‪ )5%( )1‬מצאו את התגובה להלם ]𝒏[𝒉‪.‬‬

‫(‪ )5%( )2‬אמפליטודת תגובת התדר של המערכת מקיימת את שני האילוצים הבאים‪:‬‬
‫‪(𝑖) |𝐻(𝑒 𝑗𝜃 )|𝜃=𝜋 | = 0‬‬
‫𝐴 = | 𝜋=𝜃|) 𝜃𝑗 𝑒(𝐻| )𝑖𝑖(‬
‫‪2‬‬
‫מצאו את הקבועים 𝑨 (כתלות ב‪ ,𝜶 ,)𝜷-‬ואת כל הערכים האפשריים של 𝜷 שיקיימו את שני‬
‫האילוצים ויבטיחו כי המערכת תהא יציבה ‪ .BIBO‬מהו טווח הערכים האפשריים של הקבוע‬
‫𝑨? הוכיחו תשובתכם‪.‬‬

‫ב'‪.‬‬
‫נתונות ‪ 2‬מערכות ‪ LTI‬בזמן בדיד‪ 𝑇1 ,‬ו‪ ,𝑇2 -‬בעלות תגובות להלם‪,‬‬
‫}⋅{‬ ‫}⋅{‬
‫]𝑛[ ‪ ℎ1‬ו‪ ,ℎ2 [𝑛] -‬בהתאמה‪.‬‬

‫]𝑛‪.ℎ1 [𝑛] = 𝑇1 {𝛿[𝑛]} = 𝑠[−‬‬ ‫‪‬‬

‫] ‪.ℎ2 [𝑛] = 𝑇2 {𝛿[𝑛]} = ℎ1 [𝑛 − 𝑚0‬‬ ‫‪‬‬

‫]‪.𝑠[𝑛] = δ[𝑛] + 𝛿[𝑛 − 1] − 𝛿[𝑛 − 2‬‬ ‫‪‬‬

‫הערה‪( :‬שימו לב לסימן מינוס לפני ]‪.)𝛿[𝑛 − 2‬‬

‫(‪ )3%( )1‬האם המערכת }⋅{ 𝟏𝑻 סיבתית?‬

‫מצאו את הקבוע ‪ 𝒎𝟎 ∈ ℤ‬הקטן ביותר עבורו המערכת }⋅{ 𝟐𝑻‪ ,‬תהא סיבתית‪.‬‬

‫(‪ )6%( )2‬עבור אות המבוא ]𝑛[𝑠‪ ,‬מצאו וציירו את מוצא המערכת }⋅{ 𝟏𝑻‪ ,‬כלומר מצאו וציירו‬
‫את }]𝑛[𝑠{ ‪.𝑦1 [𝑛] = 𝑇1‬‬

‫(‪ )6%( )3‬עבור אות המבוא ]𝑛[𝑠 ו‪ 𝑚0 -‬שמצאתם‪ ,‬מצאו וציירו את מוצא המערכת }⋅{ 𝟐𝑻‪,‬‬
‫כלומר מצאו וציירו את }]𝑛[𝑠{ ‪.𝑦2 [𝑛] = 𝑇2‬‬
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
Scanned by CamScanner
 ‫שאלה ‪4‬‬

‫‪LPF‬‬

‫‪LPF‬‬

‫נתונים‪:‬‬

‫•‬

‫•‬
‫‪,‬‬ ‫ה ‪ LPF‬אידאלי בעל רוחב פס‬ ‫•‬
‫מספר כלשהו‪,‬‬ ‫•‬
‫•‬

‫א' (‪ )4%‬מצא‬

‫על מנת לקיים‬ ‫ב' (‪ )6%‬מצא את הפונקציה‬

‫פתרון‬
‫א'‬
‫הראנו בהרצאה ש‪:‬‬

‫ב'‬

‫‪6‬‬
 ‫המערכת סיבתית‪ ,‬לכן‬

‫‪1‬‬
‫} > |𝑧| ‪𝑅𝑂𝐶 = {𝑧:‬‬
‫‪3‬‬
‫מעגל יחידה נמצא בתוך ‪ ROC‬לכן המערכת יציבה ‪.BIBO‬‬

‫ב'‬
‫נשתמש במשפט ערך הסופי‬

‫‪8‬‬ ‫𝑧‬
‫)𝑧 ‪lim 𝑦[𝑛] = lim(1 − 𝑧) 𝐺(𝑧)𝒵{𝑢[𝑛]} = lim(1 −‬‬ ‫‪=1‬‬
‫∞→𝑛‬ ‫‪𝑧→1‬‬ ‫‪𝑧→1‬‬ ‫‪(9𝑧 2‬‬ ‫)‪− 1) (𝑧 − 1‬‬

‫ג'‬

‫)𝑧(𝑀)𝑧(𝐺 = )𝑧(𝐻‬

‫‪8‬‬ ‫𝑧‬
‫)𝑧 ‪lim 𝑦[𝑛] = lim(1 − 𝑧) 𝐻(𝑧)𝒵{𝑢 [𝑛]} = lim(1 −‬‬ ‫) 𝑧( 𝑀‬ ‫‪=0‬‬
‫∞→𝑛‬ ‫‪𝑧→1‬‬ ‫‪𝑧→1‬‬ ‫‪9𝑧 2‬‬‫‪−1‬‬ ‫)‪(𝑧 − 1‬‬

‫‪⟹ 𝑀(𝑧) = 𝑧 − 1‬‬

‫שאלה ‪)10%( 4‬‬

‫נתון אות מאופנן איפנון ספרתי בפס בסיס‬

‫∞‬

‫) 𝑠𝑇𝑘 ‪𝑚 (𝑡) = ∑ 𝑎𝑘 𝑔(𝑡 −‬‬

‫∞‪𝑘=−‬‬
‫כאשר‬

‫‪0‬‬ ‫‪1,‬‬ ‫𝑠𝑇 ≤ 𝑡 ≤ ‪0‬‬

‫‪𝑎𝑘 = { ,‬‬ ‫{ = )𝑡(𝑔‬
‫‪1‬‬ ‫‪0,‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬

‫‪5‬‬
 ‫)𝑡(𝑔‬

‫‪1‬‬

‫𝑠𝑇‬

‫אות בפס מעבר‬

‫)𝜑 ‪𝑥(𝑡) = 𝑚(𝑡)𝑐𝑜𝑠(𝜔𝑐 𝑡 +‬‬

‫כאשר 𝜑 לא ידוע‪ .‬כמו כן מתקיים 𝐿 = 𝑐𝜔 𝑠𝑇‪ ,‬כאשר 𝐿 מספר שלם‪.‬‬

‫הציע מבנה של המקלט בעל כניסה )𝑡(𝑥 ו מוצא 𝑘𝑎‬

‫)𝑡(𝑥‬ ‫𝑘𝑎‬
‫‪Receiver‬‬

‫פתרון‬

‫)𝑡(𝑥‬ ‫)𝑡(𝑧‬ ‫𝑘𝑦‬ ‫𝑘𝑎‬

‫𝑠𝑇)‪(𝑘+1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪(∙)2‬‬ ‫‪න‬‬ ‫)∙(‬ ‫𝑠𝑇‬
‫𝑠𝑇𝑘‬

‫‪1 1‬‬
‫])𝜑‪𝑧(𝑡) = 𝑚2 (𝑡)𝑐𝑜𝑠 2 (𝜔𝑐 𝑡 + 𝜑) = 𝑚2 (𝑡) [ + 𝑐𝑜𝑠(2𝜔𝑐 𝑡 + 2‬‬
‫‪2 2‬‬

‫‪6‬‬
 ‫∞‬ ‫‪2‬‬ ‫∞‬
‫)𝑡( ‪2‬‬
‫𝑚‬ ‫‪= ( ∑ 𝑎𝑘 𝑔(𝑡 − 𝑘𝑇𝑠 )) = ∑ [𝑎𝑘 𝑔(𝑡 − 𝑘𝑇𝑠 )]2‬‬
‫∞‪𝑘=−‬‬ ‫∞‪𝑘=−‬‬

‫𝑠𝑇 ≤ 𝑡 ≤ ‪1, 0‬‬

‫{ = )𝑡(𝑔 בעל תומך ] 𝑠𝑇 ‪ [0,‬כן יש שיווין‪.‬‬ ‫בדרך כלל השיווין שכזה לא מתקיים‪ .‬אבל עבור‬
‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪0, 𝑜𝑡ℎ‬‬

‫במקרה הנדון‬

‫‪1,‬‬ ‫𝑠𝑇 ≤ 𝑡 ≤ ‪0‬‬

‫{ = )𝑡(𝑔 = ‪[𝑔(𝑡)]2‬‬ ‫‪,‬‬ ‫𝑘𝑎 = ‪𝑎𝑘2‬‬
‫‪0,‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬
‫לכן‬
‫∞‬

‫) 𝑠𝑇𝑘 ‪𝑚2 (𝑡) = ∑ 𝑎𝑘 𝑔(𝑡 −‬‬

‫∞‪𝑘=−‬‬

‫בשל הנחה 𝐿 = 𝑐𝜔 𝑠𝑇‪ ,‬כאשר 𝐿 מספר שלם‪ ,‬האינטגרל של תדר כפול שווה אפס‪ ,‬לכן‬

‫𝑠𝑇‬
‫= 𝑘𝑦‬ ‫𝑎‬
‫𝑘 ‪2‬‬

‫‪7‬‬