‫שאלה ‪1‬‬

‫נתון האות ]𝑛[𝑠 באמצעות התמרת פורייה בזמן בדיד שלו‪:‬‬

‫מהו הערך של התמרת פורייה של החלק הזוגי של האות ]𝑛[ 𝑛𝑒𝑣𝑒𝑠 בתדר ‪?𝜔 = 𝜋/8‬‬

‫א‪1 .‬‬
‫ב‪1 + 2𝑗 .‬‬
‫ג‪0.5 + 1.5𝑗 .‬‬
‫ד‪2𝑗 .‬‬
‫ה‪ .‬אף אחת מהתשובות איננה נכונה בהכרח‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫התשובה הנכונה היא ה'‪.‬‬

‫נימוק‪:‬‬

‫ההתמרה של החלק הזוגי של אות ממשי היא }) 𝜔𝑗 𝑒(𝑆{𝑒𝑅‪ .‬לא נתון כי האות ]𝑛[𝑠 הינו ממשי‪ .‬אם‬
‫]𝑛[𝑠 ממשי אז מתקיים‪,‬‬

‫) 𝜔𝑗‪𝑆(𝑒 𝑗𝜔 ) = 𝑆 ∗ (𝑒 −‬‬

‫עבור‪,‬‬

‫}) 𝜔𝑗 𝑒(𝑆{𝑚𝐼𝑗 ‪𝑆(𝑒 𝑗𝜔 ) = 𝑅𝑒{𝑆(𝑒 𝑗𝜔 )} +‬‬

‫}) 𝜔𝑗‪𝑆 ∗ (𝑒 −𝑗𝜔 ) = 𝑅𝑒{𝑆(𝑒 −𝑗𝜔 )} − 𝑗𝐼𝑚{𝑆(𝑒 −‬‬

‫}) 𝜔𝑗‪𝑅𝑒{𝑆(𝑒 𝑗𝜔 )} = 𝑅𝑒{𝑆(𝑒 −‬‬

‫⟹ ) 𝜔𝑗‪𝑆(𝑒 𝑗𝜔 ) = 𝑆 ∗ (𝑒 −‬‬
‫}) 𝜔𝑗‪𝐼𝑚{𝑆(𝑒 𝑗𝜔 )} = −𝐼𝑚{𝑆(𝑒 −‬‬

‫כלומר‪ ,‬כאשר האות ממשי‪ ,‬ההתמרה של החלק הממשי שלו היא זוגית וההתמרה של החלק האי זוגי‬
‫שלו היא אי זוגית‪ .‬ניתן לראות מהשרטוט כי תכונות אלו אינן מתקיימות ולכן נובע מכך שהאות אינו‬
‫ממשי‪ .‬לכן התשובה הנכונה היא ה'‪.‬‬
 ‫שאלה ‪2‬‬

‫נתונה המערכת המשוב החיובי הבאה בזמן רציף‪ ,‬כאשר )𝑡(𝑥‪ ,‬אות הכניסה למערכת‪ ,‬ו‪ 𝑦(𝑡) -‬אות‬
‫המוצא‪:‬‬

‫מהן פונקציות התמסורת המרכיבות את מערכת המשוב )𝑠( ‪ 𝐺1 (𝑠), 𝐺2‬לפי נוסחת ‪ Black‬עבור‬
‫המערכת לעיל‪:‬‬

‫‪2𝑠−1‬‬ ‫‪2‬‬
‫א‪𝐺1 (𝑠) = 𝑠(𝑠+3) , 𝐺2 (𝑠) = − 2𝑠−1 .‬‬
‫‪2𝑠+1‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב‪𝐺1 (𝑠) = 𝑠(𝑠+3) , 𝐺2 (𝑠) = − 2𝑠+1 .‬‬
‫‪2𝑠+1‬‬ ‫‪2‬‬
‫= )𝑠( ‪𝐺1‬‬ ‫‪,‬‬ ‫= )𝑠( ‪𝐺2‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫)‪𝑠(𝑠+3‬‬ ‫‪2𝑠+1‬‬
‫‪2𝑠+1‬‬ ‫‪3‬‬
‫ד‪𝐺1 (𝑠) = 𝑠(𝑠+5) , 𝐺2 (𝑠) = 2𝑠+1 .‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫התשובה הנכונה היא ב'‬

‫נימוק‪:‬‬

‫נשתמש באלגוריתם לפישוט דיאגרמת בלוקים‪:‬‬

‫ראשית נכתוב את מערכת המשוב המסומנת כמערכת אחת‪:‬‬

 ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑠‬ ‫‪1‬‬
‫= )𝑠( ‪𝑊1‬‬ ‫= 𝑠 =‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1 − ( 𝑠 ⋅ −3) 1 + 𝑠 𝑠 + 3‬‬

‫כעת נעביר את הצומת שנמצאת לפני האינטגרטור לצומת שלאחריו‪:‬‬

‫כעת נהמיר את החוג המקביל והטורי למערכת אחת‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫= )𝑠( ‪𝑊2‬‬ ‫‪, 𝑊3 (𝑠) = 2𝑠 + 1‬‬
‫)‪𝑠(𝑠 + 3‬‬

‫ונקבל‪,‬‬
 ‫נעביר את צומת ‪ A‬לאחרי המערכת ונקבל‪:‬‬

‫‪2𝑠 + 1‬‬ ‫‪2‬‬

‫= )𝑠( ‪𝐺1‬‬ ‫‪, 𝐺2 (𝑠) = −‬‬
‫)‪𝑠(𝑠 + 3‬‬ ‫‪2𝑠 + 1‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫נתונה המערכת משוב היחידה השלילי הבאה בזמן רציף‪ ,‬כאשר )𝑡(𝑥‪ ,‬אות הכניסה למערכת‪ ,‬ו‪𝑦(𝑡) -‬‬
‫אות המוצא‪:‬‬

‫מהו טיפוס המערכת‪:‬‬

‫א‪0 .‬‬
‫ב‪1 .‬‬
‫ג‪2 .‬‬
‫ד‪ .‬לא ניתן לדעת ללא נתונים נוספים‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫פתרון‪:‬‬

‫התשובה הנכונה היא ב'‬

‫נימוק‪:‬‬
 ‫שאלה ‪:4‬‬

‫נתונה מערכת מיפוי כניסה‪-‬יציאה בזמן רציף‪ ,‬כאשר )𝑡(𝑥‪ ,‬אות הכניסה למערכת‪ ,‬ו‪ 𝑦(𝑡) -‬אות‬
‫המוצא‪:‬‬

‫𝑡‬

‫𝜏𝑑 𝜏‪𝑦(𝑡) = ∫ 𝑥(𝑡 − 𝜏)𝑒 −‬‬

‫‪0‬‬

‫מה ניתן לומר על המערכת הבאה‪:‬‬

‫א‪ .‬קבועה בזמן‬

‫ב‪ .‬יציבה‬
‫ג‪ .‬סיבתית‬
‫ד‪ .‬הפיכה‬

‫פתרון‪:‬‬

‫התשובה הנכונה היא ד'‪.‬‬

‫נימוק‪:‬‬

‫נבדוק ליניאריות לפי כלל הסופרפוזיציה‪:‬‬

‫𝑡‬

‫𝜏𝑑 𝜏‪Ψ{𝛼𝑥1 + 𝛽𝑥2 }(𝑡) = ∫(𝛼𝑥1 (𝑡 − 𝜏) + 𝛽𝑥2 (𝑡 − 𝜏))𝑒 −‬‬

‫‪0‬‬
‫𝑡‬ ‫𝑡‬

‫𝜏𝑑 𝜏‪= 𝛼 ∫ 𝑥1 (𝑡 − 𝜏)𝑒 −𝜏 𝑑𝜏 + 𝛽 ∫ 𝑥2 (𝑡 − 𝜏)𝑒 −‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫)𝑡(} ‪= 𝛼Ψ{𝑥1 }(𝑡) + 𝛽Ψ{𝑥2‬‬

‫לכן‪ ,‬המערכת ליניארית‪.‬‬
‫נבדוק סיבתיות‪:‬‬
‫ניתן לראות כי עבור ‪ 𝑦(𝑡0 ) ,𝑡0 > 0‬תלוי בערכי הכניסה מ‪ 0 -‬ועד ‪ ,𝑡0‬אך עבור ערכי ‪𝑦(𝑡0 ) 𝑡0 < 0‬‬
‫תלוי בערכי הכניסה מ‪ 𝑡0 -‬ועד ‪ 0‬כלומר בערכי העתיד‪.‬‬
‫לדוגמא‪:𝑡0 = −2 ,‬‬
‫‪−2‬‬

‫𝜏𝑑 𝜏‪𝑦(−2) = ∫ 𝑥(−2 − 𝜏)𝑒 −‬‬

‫‪0‬‬

‫כלומר‪ 𝑦(−2) ,‬תלוי בערכי הכניסה בזמנים ]‪ ,𝑡 ∈ [−2,0‬כלומר‪ ,‬בערכי העתיד‪.‬‬

‫נבדוק זיכרון‪:‬‬
‫מאחר והמערכת אינה סיבתית היא כמובן בעלת זיכרון‪.‬‬
‫נבדוק הפיכות‪:‬‬
 ‫𝑡‬ ‫𝑡‬ ‫𝑡‬

‫𝛼𝑑 𝛼 𝑒)𝛼(𝑥 ∫ 𝑡‪𝑦(𝑡) = ∫ 𝑥(𝑡 − 𝜏)𝑒 −𝜏 𝑑𝜏 = ∫ 𝑥(𝛼)𝑒 −𝑡+𝛼 𝑑𝛼 = 𝑒 −‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫𝑡‬

‫𝛼𝑑 𝛼 𝑒)𝛼(𝑥 ∫ = )𝑡(𝑦 𝑒‬

‫𝑡‬

‫‪0‬‬
‫‪′‬‬
‫𝑡 𝑒)𝑡(𝑥 = )𝑡( ‪(𝑒 𝑡 𝑦(𝑡)) = 𝑒 𝑡 𝑦(𝑡) + 𝑒 𝑡 𝑦 ′‬‬
‫)𝑡( ‪𝑥(𝑡) = 𝑦(𝑡) + 𝑦 ′‬‬
‫נבדוק יציבות‪:‬‬
‫𝑡‬ ‫𝑡‬ ‫𝑡‬

‫𝑒)𝜏 ‪|𝑦(𝑡)| < ∞ ⟹ |∫ 𝑥(𝑡 −‬‬ ‫𝜏‪−‬‬

‫𝑒)𝜏 ‪𝑑𝜏| ≤ ∫|𝑥(𝑡 −‬‬ ‫𝜏𝑑| 𝜏‪−‬‬
‫‪< ∫ 𝐵𝐼 𝑒 −𝜏 𝑑𝜏 = 𝐵𝐼 ∙ −𝑒 −𝜏 |𝑡0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫) 𝑡‪= 𝐵𝐼 (1 − 𝑒 −‬‬
‫ניתן לראות כי לא מתקיים התנאי עבור כל 𝑡 על מוצא המערכת ∞ < |)𝑡(𝑦| ולכן המערכת אינה‬
‫יציבה‪.‬‬
‫נבדוק קביעות בזמן‪:‬‬
‫עבור השהיית המוצא נקבל‪,‬‬
‫̃𝜏‪𝑡−‬‬

‫𝜏𝑑 𝜏‪𝑦1 (𝑡) = 𝑦(𝑡 − 𝜏̃ ) = ∫ 𝑥(𝑡 − 𝜏̃ − 𝜏)𝑒 −‬‬

‫‪0‬‬

‫עבור השהיית המבוא נקבל‪,‬‬

‫) ̃𝜏 ‪𝑥̃(𝑡) = 𝑥(𝑡 −‬‬
‫𝑡‬ ‫𝑡‬
‫𝜏‪−‬‬
‫𝑒)𝜏 ‪𝑦2 (𝑡) = ∫ 𝑥̃(𝑡 −‬‬ ‫𝜏𝑑 𝜏‪𝑑𝜏 = ∫ 𝑥(𝑡 − 𝜏̃ − 𝜏)𝑒 −‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫)𝑡( ‪ 𝑦1 (𝑡) ≠ 𝑦2‬ולכן המערכת תלויה בזמן‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬

‫נתון אות ממשי )𝑡(𝑦‪ ,‬מחזורי בזמן רציף‪ ,‬המתואר על ידי טור פורייה באופן הבא‪:‬‬

‫∞‬
‫‪1‬‬
‫∑ = )𝑡(𝑦‬ ‫𝑡𝑘𝜋‪⋅ 𝑒 𝑗2.5‬‬
‫‪𝑘2‬‬
‫∞‪𝑘=−‬‬

‫מה מהבאים נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬האות )𝑡(𝑦 זוגי וחסום סרט‪.‬‬

‫ב‪ .‬האות )𝑡(𝑦 אי זוגי וחסום סרט‪.‬‬
‫ג‪ .‬האות )𝑡(𝑦 זוגי ואינו חסום סרט‪.‬‬
‫ד‪ .‬האות )𝑡(𝑦 אי זוגי ואינו חסום סרט‪.‬‬
 ‫ה‪ .‬לא ניתן לדעת ללא נתונים נוספים‬

‫פתרון‪:‬‬

‫התשובה הנכונה היא א'‪.‬‬

‫נימוק‪:‬‬

‫נשים לב כי אמרו שהאות )𝑡(𝑦 הוא ממשי ובנוסף ניתן לראות כי טור הפורייה שלו ממשי וזוגי‪ .‬טור‬
‫פורייה ממשי וזוגי מתקבל מאות מחזורי ממשי וזוגי‪.‬‬

‫שאלה ‪6‬‬

‫האות בזמן רציף )𝑡𝜋‪ 𝑥(𝑡) = sin(6‬נדגם במרווח דגימה ‪ 𝑇 > 0‬והתקבל האות בזמן בדיד = ]𝑛[𝑥‬
‫𝜋‬
‫)𝑛 ‪.sin ( 6‬‬

‫סמן איזה ערך של מרווח דגימה אינו אפשרי בכדי לקבל את האות הדגום‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫=𝑇‬ ‫א‪𝑠𝑒𝑐 .‬‬
‫‪36‬‬
‫‪7‬‬
‫=𝑇‬ ‫ב‪𝑠𝑒𝑐 .‬‬
‫‪36‬‬
‫‪49‬‬
‫=𝑇‬ ‫ג‪𝑠𝑒𝑐 .‬‬
‫‪36‬‬
‫‪37‬‬
‫=𝑇‬ ‫ד‪𝑠𝑒𝑐 .‬‬
‫‪36‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫התשובה הנכונה היא ב'‪.‬‬

‫נימוק‪:‬‬

‫𝜋‬
‫= )𝑇𝑛𝜋‪𝑥[𝑛] = 𝑥(𝑛𝑇) = sin(6‬‬
‫)𝑛 )𝑘𝜋‪⏟ sin (( + 2‬‬
‫‪6‬‬
‫נדרוש‬

‫𝜋‬ ‫𝑘 ‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫= 𝑇𝜋‪6‬‬ ‫= 𝑇 ⟹ 𝑘𝜋‪+ 2‬‬ ‫= ‪+‬‬ ‫‪(1 + 12𝑘), 𝑘 ≥ 0‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪36 3 36‬‬
 ‫שאלה ‪7‬‬

‫נתונות כניסה )𝑡(𝑥 ותגובה להלם )‪ ℎ(𝑡) = 𝑒 𝑡+1 𝑢(−𝑡 − 1‬של מערכת ‪ LTI‬בזמן רציף‪.‬‬

‫מהו אות המוצא )𝑡(𝑦 עבור 𝑐𝑒𝑠 ‪?𝑡 = 1‬‬

‫א‪𝑒 2 (𝑒 −3 − 𝑒 −1 ) .‬‬
‫ב‪𝑒 −2 (𝑒 −1 − 𝑒 −3 ) .‬‬
‫ג‪𝑒 2 (𝑒 −1 − 𝑒 −3 ) .‬‬
‫ד‪𝑒 −2 (𝑒 −3 − 𝑒 −1 ) .‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫התשובה הנכונה היא ג'‬

‫נימוק‪:‬‬

‫∞‬ ‫∞‬

‫𝜏𝑑)𝜏 ‪𝑦(𝑡) = ∫ 𝑥(𝜏)ℎ(𝑡 − 𝜏)𝑑𝜏 ⟹ 𝑦(1) = ∫ 𝑥(𝜏)ℎ(1 −‬‬

‫∞‪−‬‬ ‫∞‪−‬‬

‫נשרטט את התחום עבור נקודה זו‪:‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪1−𝜏+1‬‬
‫𝑒 ⋅ ‪𝑦(1) = ∫ 1‬‬ ‫) ‪𝑑𝜏 = 𝑒 ∫ 𝑒 −𝜏 𝑑𝜏 = 𝑒 2 (𝑒 −1 − 𝑒 −3‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
 ‫שאלה ‪8‬‬

‫נתונים אות הכניסה למערכת בזמן בדיד ]𝑛[𝑥 ומוצא המערכת ]𝑛[𝑦‪:‬‬

‫‪𝑥[𝑛] = [1,2,0, −3, −4] ,‬‬ ‫‪−2 ≤ 𝑛 ≤ 2‬‬

‫‪𝑦[𝑛] = [−2,0,1, −8, −4,5,7] ,‬‬ ‫‪−3 ≤ 𝑛 ≤ 3‬‬

‫מהי התגובה להלם של המערכת ]𝑛[‪?ℎ‬‬

‫א‪ℎ[𝑛] = [−2,4, −7] − 1 ≤ 𝑛 ≤ 1 .‬‬

‫ב‪ℎ[𝑛] = [−2,4,7] − 1 ≤ 𝑛 ≤ 1 .‬‬
‫ג‪ℎ[𝑛] = [−2,4,7] − 1 ≤ 𝑛 ≤ 0 .‬‬
‫ד‪ℎ[𝑛] = [−2,4, −7] − 1 ≤ 𝑛 ≤ 0 .‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫התשובה הנכונה היא א'‬

‫נימוק‪:‬‬

‫ראשית ניתן לראות כי התמך של התגובה להלם היא ‪.−1 ≤ 𝑛 ≤ 1‬‬

‫]‪𝑦[−3] = −2 = ℎ[−1‬‬

‫‪𝑦[−2] = 0 = 2ℎ[−1] + ℎ[0] ⟹ ℎ[0] = −2ℎ[−1] = 4‬‬

‫‪𝑦[−1] = 1 = 2ℎ[0] + ℎ[1] ⟹ ℎ[1] = 1 − 2ℎ[0] = −7‬‬

 ‫שאלה ‪9‬‬

‫𝑠‬
‫נתונה התמרת לפלס של מערכת משוב כלשהי‪.𝐻(𝑠) = (𝑠+10)2 ,‬‬

‫בחר את דיאגרמת הבודה המתאימה למערכת זו‪:‬‬

‫א‪Bode plot A .‬‬

‫ב‪Bode plot B .‬‬
‫ג‪Bode plot C .‬‬
‫ד‪Bode plot D .‬‬
‫ה‪ .‬אף תשובה אינה נכונה‬

‫פתרון‪:‬‬

‫התשובה הנכונה היא ב'‪.‬‬

 ‫חלק ב' – שאלות פתוחות‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫נתון אות ממשי )𝑡(𝑥‪ ,‬מחזורי בזמן רציף‪ ,‬המתואר על ידי טור פורייה‬

‫∞‬
‫‪10‬‬
‫∑ = )𝑡(𝑥‬ ‫𝑡𝑘𝜋‪⋅ 𝑒 𝑗22‬‬
‫‪(𝑘 2‬‬‫)‪+ 1‬‬
‫∞‪𝑘=−‬‬

‫פתרון‪:‬‬

‫‪10‬‬
‫‪ ,𝑎𝑘 = (𝑘 2‬הם ממשיים וזוגיים ולכן האות ממשי‬ ‫א‪ .‬מקדמי טור פורייה‪= 𝑎−𝑘 , 𝜔0 = 22𝜋 ,‬‬
‫)‪+1‬‬

‫וזוגי‪.‬‬
‫ב‪ .‬האות )𝑡(𝑥 מועבר דרך מערכת ליניארית קבועה בזמן עם תגובה להלם‬
‫)𝑡𝜋‪ ℎ(𝑡) = 50𝑠𝑖𝑛𝑐(50‬ומתקבל האות )𝑡(𝑦‪ .‬נשתמש בתכונה של מעבר של אות מחזורי‬
‫דרך מערכת ‪ LTI‬ונקבל כי טור הפורייה במוצא הינו‪:‬‬
‫𝑘𝑎)𝑘𝜋‪𝑏𝑘 = 𝐻(𝑗𝑘𝜔0 )𝑎𝑘 = 𝐻(𝑗22‬‬
‫נחשב את התמרת פורייה של התגובה להלם (פונקציית התמסורת של המערכת)‪:‬‬
‫𝑊‬
‫)𝑡 ‪⏞ 2‬‬
‫𝜋‪sin (50‬‬
‫‪sin(𝜋 ⋅ 50𝜋𝑡) 1‬‬
‫⋅ ‪ℎ(𝑡) = 50𝑠𝑖𝑛𝑐(50𝜋𝑡) = 50‬‬ ‫⋅ =‬
‫𝑡𝜋‪𝜋 ⋅ 50‬‬ ‫𝜋‬ ‫𝑡𝜋‬
‫‪1‬‬
‫𝜋{ = )𝜔𝑗(𝐻 ⟹‬ ‫‪|𝜔| < 50𝜋 2‬‬
‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪50𝜋 2‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝜋{ = 𝜋‪⟹ 𝐻(𝑗22𝜋𝑘) = {𝜋 |22𝜋𝑘| < 50‬‬ ‫< |𝑘|‬
‫𝜋{ = 𝜋‪22‬‬
‫‪|𝑘| < 7.14‬‬
‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬ ‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬
‫𝑘𝑎‬
‫‪|𝑘| < 7.14‬‬
‫𝜋 { = 𝑘𝑏‬
‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪0 𝑜𝑡ℎ‬‬
‫נרשום ביטוי מפורש של )𝑡(𝑦‪.‬‬
‫∞‬ ‫‪7‬‬
‫𝑡𝑘𝜋‪𝑗22‬‬
‫‪𝑎𝑘 𝑗22𝜋𝑘𝑡 𝑎7‬‬
‫𝑒 ⋅ 𝑘𝑏 ∑ = )𝑡(𝑦‬ ‫∑ =‬ ‫𝑒⋅‬ ‫=‬ ‫)𝑡‪⋅ 2 cos(22𝜋 ⋅ 7‬‬
‫𝜋‬ ‫𝑖𝑝‬
‫∞‪𝑘=−‬‬ ‫‪𝑘=−7‬‬
‫‪𝑎6‬‬ ‫‪𝑎5‬‬ ‫‪𝑎4‬‬
‫)𝑡‪+ ⋅ 2 cos(22𝜋 ⋅ 6𝑡) + ⋅ 2 cos(22𝜋 ⋅ 5𝑡) + ⋅ 2 cos(22𝜋 ⋅ 4‬‬
‫𝑖𝑝‬ ‫𝑖𝑝‬ ‫𝑖𝑝‬
‫‪𝑎3‬‬ ‫‪𝑎2‬‬ ‫‪𝑎1‬‬ ‫‪𝑎0‬‬
‫‪+ ⋅ 2 cos(22𝜋 ⋅ 3𝑡) + ⋅ 2 cos(22𝜋 ⋅ 2𝑡) + ⋅ 2 cos(22𝜋 ⋅ 1𝑡) +‬‬
‫𝑖𝑝‬ ‫𝑖𝑝‬ ‫𝑖𝑝‬ ‫𝑖𝑝‬
‫ג‪ .‬נחשב את )𝜔𝑗(𝑌 התמרת פורייה של האות )𝑡(𝑦‪.‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬
‫𝑘𝑎‬
‫∑ 𝜋‪𝑌(𝑗𝜔) = 2‬‬ ‫𝜋‪⋅ 𝛿 (𝜔 − 22‬‬
‫𝜋‪⏟ 𝑘) = ∑ 2𝑎𝑘 𝛿 (𝜔 − 22‬‬
‫)𝑘 ⏟‬
‫𝜋‬ ‫𝜔‬ ‫𝜔‬
‫‪𝑘=−7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪𝑘=−7‬‬ ‫‪0‬‬
 ‫נסתכל על אות אחר )𝑡𝜋‪𝑧(𝑡) = 1 + cos(44‬‬
‫ד‪ .‬לא‪ .‬ניתן לראות כי עבור מרווח דגימה 𝜋‪𝑇 = 0.025, 𝜔𝑠 = 80‬תנאי ניקוויסט אינו מתקיים‪.‬‬
‫נשים לב כי התדר המקסימאלי של האות הינו‪,‬‬
‫𝜋‬
‫< 𝑇 ⟶ 𝑥𝑎𝑚𝜔‪𝜔𝑚𝑎𝑥 = 44𝜋 ⟶ 𝜔𝑆 > 2‬‬ ‫‪= 0.0227‬‬
‫𝑥𝑎𝑚𝜔‬

‫ה‪ .‬נחשב את ) 𝜔𝑗 𝑒(𝑍‪ ,‬התמרת פורייה של האות בזמן בדיד‪ ,‬בתחום 𝝅 < 𝝎 ≤ 𝝅‪.−‬‬
‫)𝑛𝜋‪𝑧[𝑛] = 𝑧(𝑡)|𝑡=𝑛⋅0.025 = 1 + cos(1.1‬‬ ‫=‬
‫⏟‬ ‫)𝑛𝜋‪1 + cos(0.9‬‬
‫𝜋‪1.1𝜋−2𝜋=−0.9‬‬

‫𝜋‪𝑍(𝑒 𝑗𝜔 ) = 2𝜋𝛿(𝜔) + 𝜋{𝛿(𝜔 − 0.9𝜋) + 𝛿(𝜔 + 0.9𝜋)}, 𝑝𝑒𝑟𝑖𝑜𝑑𝑖𝑐 2‬‬

‫הערה‪ :‬ניתן היה לחשב את ההתמרה של האות הדגום גם באמצעות המסלול בתדר של‬
‫דגימה‪ .‬יש לשים לב כי כאשר משנים את הצירים צריך להתחשב בתכונה של פונקציית‬
‫‪1‬‬
‫דלתא‪ ,‬כלומר‪𝛿(𝑎𝑡) = |𝑎| 𝛿(𝑡) :‬‬

‫)𝑡𝜋‪𝑧(𝑡) = 1 + cos(44‬‬
‫})𝜋‪𝑍(𝑗𝜔) = 2𝜋𝛿(𝜔) + 𝜋{𝛿(𝜔 − 44𝜋) + 𝛿(𝜔 + 44‬‬

‫נשים לב שאחרי הדגימה קיבלנו למעשה התחזות‪ ,‬מאחר וכרגע לאחר הדגימה תדר האות‬
‫הוא 𝜋‪.36‬‬
‫𝜋‪2‬‬ ‫𝜋‬
‫= )𝜔𝑗( 𝑝𝑍‬ ‫‪𝛿(𝜔) + {𝛿(𝜔 − 36𝜋) + 𝛿(𝜔 + 36𝜋)},‬‬ ‫𝜋‪𝑝𝑒𝑟𝑖𝑜𝑑𝑖𝑐 80‬‬
‫𝑇‬ ‫𝑇‬
‫̃‬
‫𝜔‬
‫̃‬ ‫𝜔 𝜋‪2‬‬ ‫̃‬ ‫𝜋‬ ‫𝜔‬
‫̃‬ ‫𝜔‬
‫̃‬
‫𝜔𝑗 𝑒(𝑍‬ ‫)‬ ‫=‬
‫⏟‬ ‫= ) 𝑗( 𝑝𝑍‬ ‫‪𝛿 ( ) + {𝛿 ( − 36𝜋) + 𝛿 ( + 36𝜋)} ,‬‬
‫𝜔‬‫̃‬
‫𝑇‬ ‫𝑇‬ ‫𝑇‬ ‫𝑇‬ ‫𝑇‬ ‫𝑇‬
‫=𝜔⟶ 𝑇𝜔= ̃‬
‫𝜔‬
‫𝑇‬

‫𝜋‪𝑝𝑒𝑟𝑖𝑜𝑑𝑖𝑐 2‬‬

‫̃‬
‫𝜋‪2‬‬ ‫𝜋‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝜔𝑗 𝑒(𝑍‬ ‫=)‬ ‫𝜔( ( 𝛿{ ‪̃) +‬‬
‫𝜔(𝛿𝑇 ⋅‬ ‫𝜔( ( 𝛿 ‪̃ − 36𝜋𝑇)) +‬‬
‫}))𝑇𝜋‪̃ + 36‬‬
‫𝑇‬ ‫𝑇‬ ‫𝑇‬ ‫𝑇‬
‫𝜋‬
‫𝜔(𝛿𝜋‪= 2‬‬
‫‪̃) +‬‬ ‫𝜔(𝛿{𝑇 ⋅‬
‫𝜔(𝛿 ‪̃ − 36𝜋𝑇) +‬‬
‫})𝑇𝜋‪̃ + 36‬‬
‫𝑇‬
‫𝜋‪𝑍(𝑒 𝑗𝜔 ) = 2𝜋𝛿(𝜔) + 𝜋{𝛿(𝜔 − 0.9𝜋) + 𝛿(𝜔 + 0.9𝜋)}, 𝑝𝑒𝑟𝑖𝑜𝑑𝑖𝑐 2‬‬
‫האות ]𝑛[𝑧 עובר דרך משחזר אידיאלי )‪ (Sinc/Shannon Reconstruction‬ומתקבל האות‬ ‫ו‪.‬‬
‫בזמן רציף )𝑡(𝑤‪.‬‬
‫𝑠𝜔‬
‫𝑇‬ ‫< |𝜔|‬ ‫𝜋‪= 40‬‬
‫{ = )𝜔𝑗(𝐻‪,‬‬ ‫‪2‬‬ ‫עבור תדר דגימה 𝜋‪ 𝜔𝑠 = 80‬מסנן שנון האידיאלי הוא‬
‫‪0‬‬ ‫𝑒𝑠𝑖𝑤𝑟𝑒‪𝑜𝑡ℎ‬‬
‫בנוסף האות שאותו אנו מעבירים דרך משחזר שנון הוא )𝜔𝑗( 𝑝𝑍‪ .‬אות זה בתחום התדרים‬
 ‫𝜋‪2‬‬ ‫𝜋‬
‫לעיל מכיל שתי דלתות בתדרים 𝜋‪ ±36‬בגובה 𝑇 ובתדר ‪ 0‬בגובה 𝑇 ‪ .‬לכן‪ ,‬האות )𝑡(𝑤 יהיה‬

‫זהה לאות )𝑡(𝑧 רק שכעת התדר של האות המקורי מתחזה לתדר 𝜋‪ .36‬כלומר‪,‬‬
‫)𝑡𝜋‪𝑤(𝑡) = 1 + cos(36‬‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫נתונה מערכת ‪ LTI‬בזמן רציף סיבתית בעלת תגובת הלם )𝑡(‪ ℎ‬ופונקציית תמסורת )𝑠(𝐻‪ .‬המערכת‬
‫מתוארת על ידי המשוואה הדיפרנציאלית )𝑡(𝑥 ‪ 𝑦̈ (𝑡) + 𝑎𝑦̇ (𝑡) + 𝑦(𝑡) = 𝑥̇ (𝑡) +‬עבור 𝑎 קבוע‬
‫ממשי‪.‬‬

‫א‪ .‬בכדי שהמערכת ‪ H‬תהיה יציבה ‪ BIBO‬קטבי המערכת צריכים להיות משמאל לציר המדומה‪.‬‬
‫נבטא את פונקציית התמסורת ואת הקטבים שלה בתלות בקבוע 𝑎‪.‬‬
‫‪𝑠+1‬‬ ‫‪𝑎 √𝑎2 − 4‬‬
‫= )𝑠(𝐻‬ ‫⟹‬ ‫𝑆‬‫‪1,2‬‬ ‫=‬ ‫‪−‬‬ ‫‪±‬‬
‫‪𝑠 2 + 𝑎𝑠 + 1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫כלומר בכדי שהקטבים יהיו מצידו השמאלי של הציר המדומה החלק הממשי שלהם צריך‬
‫להיות שלילי‪ .‬לכן‪ ,‬התנאי על הקבוע הוא ‪.𝑎 > 0‬‬
‫ב‪ .‬עבור ערכים אלו‪( ,‬המערכת יציבה) נחשב את הערך הסופי וההתחלתי של מוצא המערכת‬
‫עבור כניסת מדרגה בתלות בקבוע 𝑎‪:‬‬
‫)𝑠(𝐻‬
‫⋅ 𝑠 ‪𝑦 𝑢 (0+ ) = lim 𝑠𝑌(𝑠) = lim‬‬ ‫‪= lim 𝐻(𝑠) = 0‬‬
‫∞→𝑠‬ ‫∞→𝑠‬ ‫𝑠‬ ‫∞→𝑠‬

‫)𝑠(𝐻‬
‫⋅ 𝑠 ‪𝑦 𝑢 (∞) = lim 𝑠𝑌(𝑠) = lim‬‬ ‫‪= lim 𝐻(𝑠) = 1‬‬
‫‪𝑠→0‬‬ ‫‪𝑠→0‬‬ ‫𝑠‬ ‫‪𝑠→0‬‬

‫ג‪ .‬נגדיר מערכת ‪ LTI‬חדשה בעלת תגובה להלם )𝑡(‪ 𝑔(𝑡) = ℎ̇(𝑡) + ℎ‬ופונקציית תמסורת‬
‫)𝑠(𝐺‪.‬‬
‫‪ .1‬נחשב את )𝑠(𝐺‪.‬‬
‫‪(𝑠 + 1)2‬‬
‫= )𝑠(𝐻)‪𝐺(𝑠) = 𝑠𝐻(𝑠) + 𝐻(𝑠) = (𝑠 + 1‬‬
‫‪𝑠 2 + 𝑎𝑠 + 1‬‬
‫נשים לב כי מאחר ו )𝑡(‪ ℎ‬סיבתית גם )𝑡(𝑔 סיבתית‪.‬‬
‫‪ .2‬נמצא את הקטבים (וריבוייהם) של )𝑠(𝐺 כפונקציה של הפרמטר 𝑎‪.‬‬
‫‪𝑎 √𝑎2 − 4‬‬
‫‪𝑆1,2 = − ±‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑗‪±‬‬ ‫‪𝑎=0‬‬ ‫𝑠𝑒𝑙𝑜𝑝 𝑒𝑡𝑎𝑔𝑢𝑗𝑛𝑜𝑐 𝑦𝑟𝑎𝑛𝑖𝑔𝑎𝑚𝑖 𝑦𝑙𝑒𝑟𝑢𝑝 𝑜𝑤𝑡‬
‫‪𝑎 √𝑎2 − 4‬‬
‫‪− ±‬‬ ‫‪|𝑎| > 2‬‬ ‫𝑠𝑒𝑙𝑜𝑝 𝑙𝑎𝑒𝑟 𝑡𝑛𝑒𝑟𝑒𝑓𝑓𝑖𝑑 𝑒𝑣𝑖𝑡𝑎𝑔𝑒𝑛 𝑜𝑤𝑡‬
‫=‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑎‬ ‫‪√4 − 𝑎2‬‬
‫𝑗‪− ±‬‬ ‫‪|𝑎| < 2, 𝑎 ≠ 0‬‬ ‫𝑠𝑒𝑙𝑜𝑝 𝑒𝑡𝑎𝑔𝑢𝑗𝑛𝑜𝑐 𝑜𝑤𝑡‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫{‬ ‫‪−1‬‬ ‫‪|𝑎| = 2‬‬ ‫𝑒𝑙𝑜𝑝 𝑙𝑎𝑒𝑟 𝑟𝑒𝑑𝑟𝑜 𝑑𝑛𝑜𝑐𝑒𝑠‬
‫‪ .3‬נאפיין את תחום ההתכנסות של )𝑠(𝐺‪:‬‬
 ‫‪𝑅𝑒{𝑠} > 0‬‬ ‫‪𝑎=0‬‬ ‫𝑠𝑒𝑙𝑜𝑝 𝑒𝑡𝑎𝑔𝑢𝑗𝑛𝑜𝑐 𝑦𝑟𝑎𝑛𝑖𝑔𝑎𝑚𝑖 𝑦𝑙𝑒𝑟𝑢𝑝 𝑜𝑤𝑡‬
‫‪2‬‬
‫𝑎‬ ‫‪√𝑎 − 4‬‬
‫‪𝑅𝑒{𝑠} > max {−‬‬ ‫‪±‬‬ ‫}‬ ‫‪|𝑎| > 2‬‬ ‫𝑠𝑒𝑙𝑜𝑝 𝑙𝑎𝑒𝑟 𝑡𝑛𝑒𝑟𝑒𝑓𝑓𝑖𝑑 𝑒𝑣𝑖𝑡𝑎𝑔𝑒𝑛 𝑜𝑤𝑡‬
‫= 𝐶𝑂𝑅‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫𝑎‬
‫‪𝑅𝑒{𝑠} > −‬‬ ‫‪|𝑎| < 2, 𝑎 ≠ 0‬‬ ‫𝑠𝑒𝑙𝑜𝑝 𝑒𝑡𝑎𝑔𝑢𝑗𝑛𝑜𝑐 𝑜𝑤𝑡‬
‫‪2‬‬
‫{‬ ‫‪𝑅𝑒{𝑠} > −1‬‬ ‫‪|𝑎| = 2‬‬ ‫𝑒𝑙𝑜𝑝 𝑙𝑎𝑒𝑟 𝑟𝑒𝑑𝑟𝑜 𝑑𝑛𝑜𝑐𝑒𝑠‬

‫‪ .4‬נאפיין יציבות ‪ BIBO‬של מערכת )𝑠(𝐺 עבור ערכי 𝑎 אלו‪:‬‬

‫)‪𝑠𝑡𝑎𝑏𝑖𝑙𝑖𝑡𝑦 (𝑎 > 0‬‬
‫‪𝑅𝑒{𝑠} > 0‬‬ ‫‪𝑎=0‬‬ ‫𝑒𝑙𝑏𝑎𝑡𝑠 𝑡𝑜𝑛‬
‫‪2‬‬
‫𝑎‬ ‫‪√𝑎 − 4‬‬ ‫𝑒𝑙𝑏𝑎𝑡𝑠 ‪𝑓𝑜𝑟 𝑎 > 2‬‬
‫‪𝑅𝑒{𝑠} > max {−‬‬ ‫‪±‬‬ ‫}‬ ‫‪|𝑎| > 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫𝑒𝑙𝑏𝑎𝑡𝑠 𝑡𝑜𝑛 ‪𝑓𝑜𝑟 𝑎 < −2‬‬
‫=‬
‫𝑎‬ ‫𝑒𝑙𝑏𝑎𝑡𝑠 ‪𝑓𝑜𝑟 2 > 𝑎 > 0‬‬
‫‪𝑅𝑒{𝑠} > −‬‬ ‫‪|𝑎| < 2, 𝑎 ≠ 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫𝑒𝑙𝑏𝑎𝑡𝑠 𝑡𝑜𝑛 ‪𝑓𝑜𝑟 − 2 < 𝑎 < 0‬‬
‫{‬ ‫‪𝑅𝑒{𝑠} > −1‬‬ ‫‪|𝑎| = 2‬‬ ‫𝑒𝑙𝑏𝑎𝑡𝑠‬

‫ד‪ .‬נמצא את תגובת המערכת בציר הזמן )𝑡(𝑦 לאות כניסה )𝑡(‪ 𝑥(𝑡) = cos 2‬עבור ‪.𝑎 = 4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1 1‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑡‪𝑥(𝑡) = cos 2(𝑡) = (1 + cos(2𝑡)) = + 𝑒 𝑗2𝑡 + 𝑒 −𝑗2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2 4‬‬ ‫‪4‬‬
‫עבור ‪ 𝑎 = 4‬המערכת יציבה ובעלת שני שורשים שונים‪ ,‬ממשיים ושלילים ונקבל‪,‬‬
‫‪(𝑠 + 1)2‬‬
‫= )𝑠(𝐺‬
‫‪𝑠 2 + 4𝑠 + 1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫𝑡‪𝑦(𝑡) = 𝐺(𝑠)|𝑠=0 + 𝐺(𝑠)|𝑠=𝑗2 ⋅ 𝑒 𝑗2𝑡 + 𝐺(𝑠)|𝑠=−𝑗2 ⋅ 𝑒 −𝑗2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1 1‬‬ ‫‪(𝑗2 + 1)2‬‬ ‫𝑡‪𝑗2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪(−𝑗2 + 1)2‬‬
‫=‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2 + 4(𝑗2) + 1‬‬
‫⋅‬ ‫𝑒‬ ‫‪+‬‬ ‫‪2 + 4(−𝑗2) + 1‬‬
‫𝑡‪⋅ 𝑒 −𝑗2‬‬
‫)‪2 4 (𝑗2‬‬
‫⏟‬ ‫‪4‬‬ ‫)‪(−𝑗2‬‬
‫⏟‬
‫‪5√73 𝑗0.2847‬‬ ‫‪5√73 −𝑗0.2847‬‬
‫𝑒‬ ‫𝑒‬
‫‪73‬‬ ‫‪73‬‬

‫)‪1 1 5√73 𝑗(2𝑡+0.2847) 1 5√73 −𝑗(2𝑡+0.2847‬‬

‫=‬ ‫⋅ ‪+‬‬ ‫𝑒‬ ‫⋅ ‪+‬‬ ‫𝑒‬
‫‪2 4 73‬‬ ‫‪4 73‬‬
‫)‪1 1 5√73 𝑗(2𝑡+0.2847‬‬
‫=‬ ‫⋅ ‪+‬‬ ‫𝑒(‬ ‫) )‪+ 𝑒 −𝑗(2𝑡+0.2847‬‬
‫‪2 4 73‬‬
‫‪1 1 5√73‬‬
‫=‬ ‫⋅ ‪+‬‬ ‫)‪⋅ 2 cos(2𝑡 + 0.2847‬‬
‫‪2 4 73‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪5√73‬‬
‫‪𝑦(𝑡) = (1 +‬‬ ‫))‪cos(2𝑡 + 0.2847‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪73‬‬