You are on page 1of 13

‫תנועת המרי העברי‬

‫‪ . 1‬רצף של מאורעות מצערים זעזעו את התנועה הציונית; ראשית‪ ,‬שר החוץ הבריטי בווין אכזב את‬
‫היישוב בהתעלמותו המשוועת מגורל העקורים באירופה ומהקשר ההיסטורי בין העם היהודי לארצו‪.‬‬
‫בניגוד לציפיות‪ ,‬הוא לא שינה במאומה את המדיניות האנטי‪-‬ציונית של הספר הלבן‪ .‬שנית‪ ,‬מאורעות‬
‫"השבת השחורה" (יפורטו בהמשך) סימלו את שיאו של המאבק המזוין של תנועות המרי בשלטון הבריטי‪,‬‬
‫וגרמו להנהגת היישוב למתן את הלחימה הצבאית ולפנות לכיוון מדיני‪ .‬שלישית‪ ,‬המסקנות האנטי‪-‬ציוניות‬
‫של תוכנית מוריסון‪-‬גריידי הכריחו את התנועה הציונית לצאת בתגובה מדינית הולמת‪ .‬רצף אירועים זה‬
‫חייב את התנועה הציונית להתכנס וועידת פריז‪ ,‬באוגוסט ‪ ,1946‬כדי לדון בהמשך דרכה‪ .‬המשתתפים‬
‫קיבלו את תוכנית החלוקה‪ ,‬ובכך הסכימו להקמת מדינת ישראל רק בחלק מסוים משטחה של ארץ ישראל‬
‫המערבית‪ .‬הייתה זו התפתחות דיפלומטית מכרעת ומוצלחת לתנועה הציונית‪ ,‬שהוביל בן גוריון‪ .‬בן גוריון‬
‫השכיל להבין את חשיבות התמיכה האמריקנית‪ ,‬וידע שטרומן מסרה להכיר במדינה יהודית שתשתרע על‬
‫שטחי ארץ ישראל המלאה‪ .‬הפשרה על תכנית החלוקה מנעה פלגנות בתנועה הציונית‪ ,‬והיוותה הפגנה של‬
‫תבונה מדינית רבה‪.‬‬
‫שיא הפעילות המדינית של התנועה הציונית התבטא בהחלטת בריטניה להעביר את שאלת ארץ ישראל‬
‫לאו"ם (יפורט בשאלה ‪ .) 3‬הסוכנות והתנועה הציונית הפעילו לחץ רב בבית הלבן לגיוס תמיכה אמריקנית‪,‬‬
‫והדיפלומטיה הציונית הייתה בשיאה בכל רחבי העולם‪ .‬במושב המיוחד של האו"ם הוחלט לשלוח עצרת‬
‫מיוחדת שתבחן את שאלת א"י ביחס לבעיית העקורים באירופה‪ ,‬הלוא היא וועדת אונסקו"פ‪ .‬גם אז פעלה‬
‫הדיפלומטיה הציונית‪ ,‬ובן גוריון נאם מול חברי הוועדה‪ ,‬טוען בהתרגשות כי רק מדינה יהודית תוכל‬
‫להבטיח כי השואה לא תישנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפעל ההעפלה לאחר מלחמת העולם השנייה הפך לגורם ראשון במעלה במאבק נגד הבריטים‪ ,‬והוכיח‬
‫לעולם כולו כי יש קשר ישיר בין ההעפלה לבניית הבית הלאומי בארץ ישראל‪.‬‬
‫המוסד לעלייה‪ ,‬שהיה מסונף להגנה‪ ,‬היה המוסד הממונה על ארגון העלייה‪ .‬ארגון העלייה היה כרוך‬
‫במשימות רבות – שליחת שליחים בכל רחבי אירופה‪ ,‬דאגה לאנשי קשר‪ ,‬מלחים‪ ,‬נמלי איסוף‪ ,‬דרכי שייט‪,‬‬
‫אנשי פלמ"ח ופלי"ם (הפלוגה הימית של הפלמ"ח) שידאגו למעפילים וכולי‪ .‬לכל אלו דאג המוסד לעלייה‪.‬‬
‫רוב נמלי האיסוף היו באיטליה‪ ,‬ורבים נוספים היו ברומניה‪ ,‬בולגריה‪ ,‬יוון ודרום צרפת‪ .‬שמות האוניות‬
‫הוחלפו לשמות ציוניים‪ ,‬דוגמת תיאודור הרצל‪ ,‬חנה סנש‪ ,‬ברל כצנלסון ועוד רבים‪.‬‬
‫הבריטים נאבקו בכל כוחם בתופעת ההעפלה‪ ,‬ולכן היא נחשבת ל"אי‪-‬ליגאלית"‪ ,‬שהרי ההעפלה הייתה‬
‫אסורה‪ ,‬ולנתפסים היה צפוי גירוש חזרה לארצות המוצא או למחנות העולים הבלתי ליגאליים בקפריסין‪.‬‬
‫הגירוש למחנות בקפריסין החל באוגוסט ‪ ,1946‬עם "מבצע איגלו"‪.‬‬
‫במחנות שהו מספר לא מבוטל של עולים שהצליחו לשמור על מוראל גבוה עקב נוכחות שליחי הסוכנות‬
‫והאוטונומיה שהעניקו להם הבריטים לנהל את חייהם כאוות נפשם‪ .‬עם זאת‪ ,‬הגירוש לקפריסין גבה מחיר‬
‫דמים‪ .‬בכמה מן הספינות פרץ מאבק אלים בין הבריטים לבין המעפילים‪ ,‬שקיבלו הנחיות מן המוסד‬
‫לעלייה להתנגד בכל מחיר לעליית חיילים לספינה‪ .‬אנשי המוסד היו מעונינים במאבק‪ ,‬מפני שהוא שימש‬
‫כמכשיר תעמולתי שהציג בפני העולם כולו לאיזה יחס זוכים ניצולי השואה מהשלטון הבריטי‪ .‬מצוקת‬
‫הפליטים והעקורים שירתה אפוא מטרות ציוניות‪.‬‬
‫דעת הקהל העולמית אכן נטתה לטובת המעפילים‪ .‬אירועים אלו הביאו לשליחתן של וועדות חקירה שונות‬
‫ולעתים הבריטים נאלצו שלא לשלוח את האוניות שנתפסו לקפריסין עקב החשש מדעת הקהל‬
‫הבינלאומית‪.‬‬

‫סיפורה של הספינה אקסודוס‪ ,‬או בשמה העברי יציאת אירופה תש"ז‪ ,‬היה המפורסם ביותר מבין סיפורי‬
‫ההעפלה‪ .‬האונייה הייתה גדולה ומבוצרת‪ ,‬ונשאה למעלה מ – ‪ 4500‬מעפילים‪ .‬מטרתה הייתה לא רק‬
‫לחמוק מהבריטים בים‪ ,‬אלא גם להגיע בכל מחיר לחופי הארץ‪.‬‬
‫האונייה הפליגה מדרום צרפת בשנת ‪ .1947‬במהלך דרכה נצמדו אליה משחתות בריטיות‪ ,‬וכשהגיעה‬
‫למרחק של ‪ 40‬קמ"ש מחופי הארץ ציוו עליה הבריטים לעצור‪ .‬אלא שהאונייה לא עצרה‪ ,‬ואף לא האטה‬
‫את קצב התקדמותה‪ .‬הבריטים הפעילו מאות פצצות גז מדמיע ואף ירו על האונייה בנשק חם‪ .‬לא היה‬
‫מנוס ממאבק ישיר‪ .‬מספר מועט בלבד של חיילים בריטיים הצליחו לעלות על האונייה מפאת קצב‬
‫התקדמותה המהיר‪ .‬נגיחות המשחתות הבריטיות גרמו לנזקים כבדים במבנה האונייה‪ ,‬והיה חשש רציני‬
‫לטביעתה‪ .‬מרבית המעפילם ביקשו לסיים את הקרב‪ ,‬ומספר הפצועים היה גדול‪ .‬לבסוף האונייה נגררה‬
‫לנמל חיפה‪ ,‬והמעפילים הועלו על שלוש אוניות גירוש‪ .‬האוניות שבו לצרפת‪ ,‬אך איש מהמעפילים לא‬
‫הסכים לרדת‪ .‬הבריטים היו חסרי סבלנות ושלחו את המעפילים חזרה אל מחנות העקורים בגרמניה‪ ,‬תחת‬
‫עיני העולם כולו‪ .‬דעת הקהל אהדה לאחר מאורע זה את התנועה ציונית וגינתה בפה מלא את הברוטליות‬
‫הבריטית‪.‬‬
‫הדרמה התחוללה אל מול עיניהם של חברי ועדת אונסקו"פ ששהו באותה עת בארץ‪ ,‬והמאבק ההירואי‬
‫של אקסודוס הותיר עליהם רושם רב‪.‬‬
‫ג‪ .‬המאבק ההתיישבותי היה מאבק אסטרטגי חשוב ביותר לבניין הבית הלאומי‪ .‬כל המוסדות הלאומיים‬
‫עסקו ללא הרף במלאכת ההתיישבות; הוועד הלאומי‪ ,‬הסוכנות וההגנה‪ .‬תנופת ההתיישבות החלה עם‬
‫פרוץ מלחמת העולם השנייה ונמשכה עד לקום מדינת ישראל‪.‬‬
‫דוגמא לחשיבות ההתיישבות בעיני היישוב בארץ ניתן לראות בסיפור ביריה – במרץ ‪ ,1946‬לאחר תקרית‬
‫אלימה בין הפלמ"ח לבריטים‪ ,‬הצבא הבריטי ערך חיפושים אחר נשק ביישובים עבריים‪ ,‬ביניהם ביריה‬
‫שליד צפת‪ .‬שם נמצא מצבור נשק רב‪ ,‬וכל המתיישבים נלקחו לכלא עכו‪ .‬נוטרים יהודים הגיעו לאכלס את‬
‫המקום‪ ,‬אך הבריטים פינו אותם לאחר מכן‪ .‬משמעות הדבר הייתה הורדה בכוח של יישוב עברי‪ ,‬מעשה‬
‫חסר תקדים‪ .‬היישוב חויב להגיב‪ ,‬ואכן בי"א באדר הגיעו גדודים רבים של תנועות נוער והקימו מאחזים‬
‫ואוהלים בביריה‪ .‬הבריטים ניסו לפנותם‪ ,‬אך הללו שבו והתיישבו במקום בשלישית‪ ,‬ולבסוף הבריטים‬
‫נואשו‪ .‬הייתה זו הפגנת כוח אדירה של היישוב‪ ,‬ומפגן מרהיב של אומץ לב ונחישות‪ ,‬תוך דבקות באידיאל‬
‫ההתיישבות‪.‬‬
‫עוד דוגמא להתיישבות היא אחד עשר הנקודות בנגב‪ .‬הקמתן הייתה מענה מוראלי (פסיכולוגי) ואסטרטגי‬
‫לתוכנית מוריסון גריידי‪ .‬ארגון ההגנה לקח על עצמו לארגן מבצע עלייה חסר תקדים‪ ,‬ואכן כך היה‪.‬‬
‫הפרטים תוכננו מראש‪ ,‬ובלילה אחד התבצעה העלייה על הקרקע‪ .‬הקמו ‪ 11‬יישובים חדשים בנגב‪ -‬נירים‪,‬‬
‫אורים‪ ,‬נבטים‪ ,‬חצרים‪ ,‬כפר דרום‪ ,‬בארי‪ ,‬תקומה‪ ,‬שובל‪ ,‬גלאון‪ ,‬קדמה ומשמר הנגב‪ .‬בעקבות יישובים אלו‬
‫הונח צינור מים לנגב‪ ,‬והורחבה התיישבות בחבל ארץ זה‪ .‬בהמשך שימשו הנקודות כגורם משמעותי בהגנה‬
‫על הנגב הנצור‪ .‬הבריטים לא הגיבו‪ ,‬כהפקת לקחים מניסיונם המר עם ההתיישבות בביריה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בניגוד למישורים האחרים של הלחימה בבריטים‪ ,‬בכל הנוגע ללחימה צבאית‪ ,‬היישוב נחלק והיה מפולג‬
‫לכמה דעות מהותיים‪ .‬תנועות האצ"ל והלח"י פרשו מן ההגנה כבר בשנות השלושים‪.‬‬
‫באוקטובר ‪ 1945‬אוחדו זמנית שלוש תנועות המרד לכדי תנועה אחת – תנועת המרי העברי‪ .‬התנועות‬
‫המשיכו לפעול בנפרד‪ ,‬אך מונתה להן הנהגה אחת‪ .‬מדוע חברו שלוש התנועות יחד? ובכן‪ ,‬הצורך הדחוף‬
‫בהקמת מדינה יהודית לאחר השואה שפקדה את העם היהודי גרמה להתפכחות בתנועה הציונית‪ ,‬הזרם‬
‫האקטיביסטי ביישוב הלך וגדל‪ ,‬היישוב היה מאוכזב קשות ממפלגת הלייבור ומשר החוץ בווין‪ ,‬שלא הראו‬
‫שום נכונות לשנות את מדיניות הספר הלבן‪ ,‬והצורך לאחד כוחות כדי להכפיף את כל התנועות למרות‬
‫אחת ולייעל את הלחימה‪ .‬הפעילות כוונה כלפי הוועדה האנגלו‪-‬אמריקנית‪ ,‬מתוך כוונה להוכיח כי כל‬
‫החלטה לא ציונית לא תיושם על ידי היישוב‪ ,‬שמסוגל להפעיל כוח ולהגן על עצמו‪.‬‬

‫הוקמה מפקדה ראשית לארגון המרי‪ ,‬בה ישבו נציגי שלושת הארגונים‪ ,‬ומעליה תפקדה וועדת האיקס‪,‬‬
‫בראשה עמד יצחק שדה‪ .‬המחתרות חוייבו לא לצאת באף פעולה עצמאית אלא באישור המפקדה‪ ,‬וכך‬
‫נמנע מהאצ"ל ומהלח"י לפעול בטרור אישי ומוגזם‪.‬‬
‫פעולותיה הנודעות ביותר של תנועת המרי‪ :‬פריצה למחנה המעפילים בעתלית‪ ,‬ליל הרכבות (פיצוץ מסילות‬
‫ברזל)‪ ,‬הרס תחנות משטרה‪ ,‬ליל הגשרים (פיצוץ של ‪ 10‬גשרים בו זמנית‪ ,‬מבצע של ההגנה שהוכיח את‬
‫היכולות האסטרטגיות של היישוב)‪.‬‬
‫לאחר ליל הגשרים החליטו הבריטים לשבור את כוח הלחימה המאוחד היהודי‪ ,‬ויצאו במבצע "ברודסייד"‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1946‬נסגרו כל הגבולות ונותקו כל קווי התקשורת‪ .‬הוטל עוצר בכל הערים הגדולות‪ ,‬והבריטים החלו‬
‫במבצע חיפוש והחרמת נשק ומסמכים מסווגים‪ ,‬שהיה למבצע הגדול ביותר עד אותה עת‪ .‬בנוסף נעצרו‬
‫מאות חברי ההגנה‪ ,‬ביניהם משה שרת‪ .‬אמנם הישגי הבריטים היו דלים‪ ,‬אך לשבת השחורה (=הכינוי‬
‫לאותו יום מעצר) הייתה השלכה פסיכולוגית קשה על היישוב‪ .‬כל ארגון מחתרתי ארגן פעילות נקם לשבת‬
‫השחורה‪ .‬הפלמ"‪ J‬היה אמור לחדור למחנה בריטי ולהשיב את הנשק שהוחרם בשבת השחורה מסליק‬
‫שגילו הבריטים בבית יגור‪ ,‬האצ"ל תכנן לפוצץ את מלון המלך דוד והלח"י בנין סמוך‪ .‬עם זאת‪ ,‬ויצמן‬
‫ביקש מהנהלת תנועת המרי לדחות את הפעולה במלון המלך דוד עד שתתקבל הכרעה מדינית ברורה‪,‬‬
‫ובקשתו התקבלה בועדת איקס‪ .‬משה סנה‪ ,‬ממפקדי ההגנה‪ ,‬הורה למנחם בגין‪ ,‬מפקד האצ"ל‪ ,‬להשהות‬
‫את הפעולה‪ ,‬אך בגין לא ראה לנכון לבטל את התכנית‪ ,‬ובכלל מאס במדיניות הפשרנית של ההגנה‬
‫שהיוותה את הקו הכללי של תנועת המרי‪ ,‬והחליט לבצע בכל זאת את התכנית‪ .‬ב ‪ 26‬ביוני פוצץ המלון‪,‬‬
‫ונהרגו קרוב למאה איש‪ ,‬חלקם יהודים‪ .‬הפיצוץ חולל סערה של ממש ביישוב ובעולם‪ ,‬וראשי הציונות‬
‫הסתייגו ממנו והטילו את האשמה על האצ"ל‪ .‬יצחק שדה‪ ,‬מנהל ועדת איקס‪ ,‬טען כי הפעולה התבצעה‬
‫ללא אישורו‪ ,‬אך בגין הדף את טענתו‪ ,‬וגרס כי הסתייגותו פירושה בריחה מאחריות‪ ,‬מפני שהוא אכן אישר‬
‫את המבצע‪ .‬לדידו של בגין‪ ,‬האחריות הייתה כוללת והאשמה הוטלה על האצ"ל שלא בצדק‪ ,‬כמנהג הנהגת‬
‫היישוב‪ .‬כך פורקה תנועת המרי העברית‪ .‬הנהגה הציונית נפגשה לאחר מכן בפריז‪ ,‬וביצעה מעין בקרת‬
‫נזקים כדי לא לאבד את התמיכה האמריקנית‪ .‬הוחלט באותה פסגה על תמיכה בתכנית החלוקה וצמצום‬
‫הפעילות הצבאית נגד הבריטים‪ .‬תגובת הבריטים לפיצוץ הייתה ביצור כל המפקדות והמחסנים‪ ,‬ובנוסף‬
‫הם יצאו במבצע "כריש"‪ ,‬במסגרתו חיפשו נשק ואנשי הנהגה בתנועה בתל אביב‪ ,‬אך הצליחו לתפוס את‬
‫יצחק שמיר (מפקד הלח"י) בלבד‪ ,‬והוא הוגלה לאריתריאה באפריקה‪.‬‬
‫ביישוב היהודי היו שתי גישות בנוגע למאבק הרצוי בבריטים – רצוף מול צמוד‪.‬‬
‫מאבק צמוד‪ :‬תומכי דרך זו היו בעיקר החוגים האזרחיים‪-‬עירוניים‪ ,‬השומר הצעיר ומיעוט בקרב מחנה‬
‫הפועלים‪ .‬חוגים אלו סברו שאין ביכולתו של היישוב להתמודד עם הכוח הצבאי העצום של בריטניה‪ ,‬וכל‬
‫ניסיון להתמודדות שכזאת תמיט אסון על היישוב כולו‪ .‬המאבק צריך להתרחש דרך העפלה והתיישבות‪,‬‬
‫פעולות שתחזקנה את היישוב ותבצר את כוחו לעת בה יצטרך להילחם על קיומו‪ .‬המאבק צריך להיות‬
‫צמוד – כל פעולת העפלה או התיישבות תתרחש מיד לאחר פעולה נקודתית בריטית‪ ,‬ולא באופן שרירותי‪.‬‬
‫הקשר בין התגובה לפגיעה הבריטית ביישוב צריך להיות רציף וצמוד‪ .‬הטרור והלחמיה פסולים מטעמים‬
‫של חוסר אפקטיביות ובעיות מוסריות‪ .‬בנוסף‪ ,‬רק כך תוכל התנועה לגייס תמיכה עולמית‪.‬‬
‫המאבק הרצוף‪ :‬חסידי דרך זו היו החוגים האקטיביסטים ביישוב – מרבית חוגי הפועלים‪ ,‬ההנהגה‪,‬‬
‫ההגנה והפלמ"ח והרביזיוניסטים (= הפורשים‪ ,‬האצ"ל והלח"י)‪ .‬הם רצו מאבק רצוף ללא הפסק‪ ,‬עד‬
‫שהבריטים יצאו את הארץ‪ .‬הם תמכו בהעפלה ובהתיישובת‪ ,‬אך רצו גם במאבק אלים יזום‪ .‬לדידם‪,‬‬
‫המאבק הצמוד לא ישפיע על הבריטים ובודאי שלא על דעת הקהל העולמית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הייתה מחלוקת‬
‫בתוך הגישה – הרביזיוניסטים תמכו בטרור אישי‪ ,‬בחטיפות וברצח בריטים‪ ,‬בעוד שההגנה וההנגה של‬
‫היישוב הסתייגו מפעולותיהם ודרשו לחימה מוסרית השומרת על טוהר הנשק – פגיעה ברכוש בלבד‬
‫(תחנות משטרה‪ ,‬רדאר‪ ,‬ספינות משטרה‪ ,‬מסילות ברזל‪ ,‬גשרים וכולי)‪ .‬לכן החמירו היחסים בין המחתרות‬
‫לכדי סזון קטן‪ ,‬כשבהגנה טוענים שמאבק הפורשים רק מזיק ליישוב ולדעת הקהל בעוד שהפורשים‬
‫טוענים שרק כשבריטים משלמים בחייהם הם מפנימים את חובת עזיבתם את הארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬לקראת‬
‫העברת שאלת א"י לאו"ם נשמעו יותר ויותר קולות לצנן את המאבק הפנימי ולאחד את השורות‪.‬‬
‫העפלה‪ -‬המאבק להבאת העולים לארץ‪:‬‬
‫עם התקרבות קץ שלטון המנדט הבריטי בא"י קצב ההעפלה לארץ הלך וגבר‪" .‬המוסד לעלייה ב'"‪,‬‬
‫בראשות שאול מאירוב‪ ,‬רכש אוניות בקר‪/‬מסע והסב אותם לאוניות נוסעים כשהן מצוידות בדלות רבה‬
‫(דרגשים צפופים בבטן האוניה‪ ,‬שירותים ברמה הבסיסית ביותר – משתייה‪ ,‬אוכל ועד בתי שימוש)‪.‬‬
‫המעפילים הובאו לנמלי המוצא לים ביוון‪ ,‬איטליה‪ ,‬יוגוסלביה וצרפת‪ ,‬שם אורגנו בקבוצות לאוניות‬
‫המתאימות‪ ,‬והושטו באוניות רעועות למדי לא"י‪ .‬רוב ספינות המעפילים נתפסו על ידי המערך הבריטי‪,‬‬
‫הובלו לעתלית ובהמשך לקפריסין (שהייתה בשליטה בריטית) – למחנות המעצר שהוקמו במיוחד לצורך‬
‫זה‪ .‬למרות הסיכויים הקלושים להצליח‪ ,‬הגיעו לארץ עשרות אלפי מעפילים בעשרות אוניות‪ .‬מעטות‬
‫מביניהן‪ ,‬ביניהן "שבתאי לוז'ינסקי"‪ ,‬על ‪ 823‬המעפילים שבה שנחתה בחוף ניצנים‪ ,‬הצליחו להגיע לחופים‪.‬‬
‫רובן נתפסו על ידי האוניות הבריטיות‪.‬‬
‫הפרשה המפורסמת מכולן היא פרשת האוניה "יציאת אירופה תש"ז" היא "אקסודוס ‪ ."1947‬ביולי ‪1947‬‬
‫יצאה מצרפת‪ ,‬ועל סיפונה יותר מ‪ 4,500 -‬מעפילים‪ .‬רב החובל שלה היה אייק אהרונוביץ'‪ ,‬איש המוסד‪.‬‬
‫הספינות הבריטיות ניסו לעצור אותה עם כניסתה למים הטרטוריאלים של הארץ‪ ,‬והתפתח קרב ממש בין‬
‫החיילים הבריטים לבין המעפילים‪ .‬כשמצד המעפילים הנשק הוא קופסאות שימורים וכו'‪ .‬במהלך‬
‫הקרבות האלה נהרגו שלושה מעפילים ונפצעו יותר ממאתיים‪ .‬המעפילים הועברו לשלוש אוניות גרוש‬
‫ונשלחו לצרפת בחזרה‪ .‬שם סרבו לרדת‪ ,‬והצרפתים לא הסכימו להורידם בכוח‪ .‬שלושה שבועות נמשכה‬
‫פרשת המאבק בין הבריטים למעפילים‪ ,‬כשהמעפילים מתעקשים להישאר על אוניות הגרוש ולא לרדת‬
‫לחוף בצרפת‪ ,‬למרות התנאים הבלתי נסבלים על האוניה (צפיפות‪ ,‬חמסין נורא‪ ,‬מחסור במים ומזון)‪ .‬לאחר‬
‫שלושה שבועות השיטו הבריטים את האוניות לנמל המבורג בגרמניה ושם גררו את המעפילים בכוח לחוף‪.‬‬
‫מראה פליטי השואה המורדים בכוח אל אדמת גרמניה ונכלאים במחנות מעצר – הסעירה מאוד את דעת‬
‫הקהל העולמית‪ ,‬גם בבריטניה‪ .‬הפרשה השפיעה גם על חברי וועדת החקירה של האו"ם (וועדת‬
‫‪ )UNSCOP‬שפגשו בחיפה את נציגי המעפילים‪ ,‬תוך כדי העלאתם לאוניות הגרוש‪.‬‬
‫התיישבות‪ :‬במקביל להגברת ההעפלה‪ ,‬נפתחה "חזית" שנייה משמעותית במאבק בבריטים בא"י – חזית‬
‫ההתיישבות‪ .‬לכפר עציון המבודד נוספו שלושה יישובים שיצרו את "גוש עציון" (עין צורים‪ ,‬רבדים‪,‬‬
‫משואות יצחק) וכן הועלו על הקרקע יישובים נוספים בארץ‪ .‬אבל המאבק העיקרי הופנה את הנגב‪ .‬שם עלו‬
‫על הקרקע במהלך מלחמת העולם השנייה ‪.‬‬
‫בצפון הנגב – בארות יצחק‪ ,‬דורות‪ ,‬רוחמה (עוד פעם…) וכן שלוש "מצפות" בנגב העמוק‪ :‬בית אשל בסמוך‬
‫לבאר שבע‪ ,‬רביבים וגבולות‪ .‬בכל אחת מההצעות הבריטיות שהועלו לדיון‪ ,‬הנגב ישובים לא היה בתחום‬
‫היישוב היהודי – ובצדק‪ .‬לא היו בו ישובים יהודים כמעט‪ .‬באמצע שנת ‪ 1946‬הגיעו שמועות כי הבריטים‬
‫מתכוונים לממש את הצעת מוריסון‪-‬גריידי‪ ,‬וכן הוחלט לקבוע עובדה‪ ,‬כי הנגב שייך ליהודים‪ .‬לאחר הכנות‬
‫קפדניות‪ ,‬שנשמרו בסודיות מחשש למניעת הפעולה על ידי הבריטים‪ ,‬הוחל במפעל ההתיישבות הגדול‬
‫ביותר שידע היישוב עד כה‪ .‬במוצאי יום הכיפורים תש"ז (‪ 6‬באוקטובר ‪ )1946‬יצאו מאות מתנדבים לסייע‬
‫בהקמתם של אחת עשרה נקודות יישוב חדשות! ביום אחד הוקמו באחד עשר אתרים חומת עץ‪ ,‬מגדל‪ ,‬שני‬
‫צריפי מגורים‪ ,‬חדר אוכל‪ ,‬אוהלים למגורים ועמדות הגנה – נקבעה עובדה‪ :‬יישוב יהודי חדש קם בנגב‪ .‬כך‬
‫קמו נבטים‪ ,‬חצרים‪ ,‬אורים‪ ,‬נירים‪ ,‬כפר דרום‪ ,‬תקומה‪ ,‬משמר הנגב‪ ,‬בארי‪ ,‬קדמה‪ ,‬שובל וגלאון‪ .‬לגייס דעת‬
‫קהל עולמית נגד מדיניות שלטון המנדט הבריטי בא"י‪.‬‬

‫מדוע מעבירים הבריטים את עניין א"י להכרעת האו"ם ב‪?1947-‬‬


‫‪ . 1‬ניסיונותיהם לפשרה בארץ ישראל נכשלו (ועדה אנגלו‪-‬אמריקנית מוריסון‪-‬גריידי וועידת לונדון נכשלו)‪.‬‬
‫‪ .2‬הם נקלעו לקרע עם האמריקנים בנושא הפתרון של בעיית העקורים באירופה‪.‬‬
‫‪ . 3‬מצבה הקשה של בריטניה‪ :‬צבא גדול וכסף רב מושקעים בא"י (לטיפול בהעפלה ובמחתרות)‪ ,‬בזמן‬
‫שהמצב באנגליה קשה ושלטונה באימפריה נחלש‪ ,‬עד שנאלצה להעניק עצמאות לכמה מושבות‪ ,‬ביניהן‬
‫הודו‪ ,‬באוגוסט ‪.1947‬‬

‫העברת הנושא לאו"ם היתה בעייתית מבחינה יהודית משום שנראה היה שרוב המדינות לא יתמכו ברעיון‬
‫של חלוקת הארץ‪ .‬בעיקר היו חששות באשר לעמדת ברה"מ‪.‬‬
‫שלב א'‪ :‬באפריל‪-‬מאי ‪ 1947‬מתכנסת עצרת האו"ם ומחליטה להקים ועדה מיוחדת לבדיקת שאלת א"י‪:‬‬
‫אונסקו"פ‪ .‬היא היתה מורכבת מנציגי ‪ 11‬מדינות‪.‬‬
‫עמדת ארה"ב‪:‬‬
‫הנשיא טרומן הבהיר שארה"ב תומכת בהקמת מדינה יהודית בחלק מהשטח של א"י‪ .‬עמדת הנשיא הייתה‬
‫נחרצת וזאת למרות הלחצים החיצוניים והפנימיים בתוך ארה"ב שהופעלו עליו‪.‬‬
‫ואכן ארה"ב תמכה בהקמת שתי מדינות אולם היא פעלה לצמצום שטח המדינה היהודית כפי שהומלץ‬
‫בועידת אונסקו"פ‪.‬‬
‫בתקופה שבין כט' בנובמבר ‪ 1947‬ועד הקמת המדינה ה' באייר תש"ח פעלה ארה"ב לשינוי החלטתה‬
‫להקמת המדינה היהודית‪.‬‬
‫השינוי בתפיסתה של ארה"ב נבע ממספר סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬יום לאחר החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר פתחו הערבים במלחמה לא סדירה שהתאפיינה במעשי‬
‫טרור כנגד היהודים‪ .‬הממשל בארה"ב חשש שהיישוב היהודי לא יעמוד בהתקפה הערבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬ארה"ב חששה לאבד את התמיכה הערבית מכיוון שהייתה זקוקה לנפט הערבי‪.‬‬
‫ג‪ .‬המלחמה הקרה הייתה בעיצומה וארה"ב חששה לסכן את קשריה עם העולם הערבי‪.‬‬
‫ארה"ב הציע הקמת משטר נאמנות זמני בראשות האו"מ – כלומר שתדחה הקמת המדינה היהודית‪.‬‬
‫עמדת בריה"מ‪:‬‬
‫ההצבעה באו"מ התקיימה בחצות הלילה לפי שעון א"י‪ .‬המונים נצמדו למקלטי הרדיו או לרמקולים‬
‫שהוצבו במקומות מרכזיים בערים הגדולות‪ .‬החלטת עצרת האו"מ התקבלה ברחבי הארץ בתרועות‬
‫שמחה‪ ,‬שירת 'התקווה' וריקודים‪.‬‬
‫בן גוריון כתב ביומנו‪" :‬אודה על האמת השמחה לא שרתה במעוני‪ .‬לא מפני שלא החשבתי על החלטה של‬
‫האו"ם אלא משום שידעתי מה צפוי לנו‪ :‬מלחמה עם כל צבאות עמי ערב" ואכן ערביי א"י ונציגי מדינות‬
‫ערב הכריזו כי ייאבקו בכוח לסיכול ההחלטה‪.‬‬
‫למחרת היום ב – ‪ 30‬נובמבר החלה מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫עמדת ברית המועצות‪ :‬נציג ברה"מ גרומיקו הצהיר באו"ם כי ברה"מ תומכת בתוכנית חלוקה בשל הצורך‬
‫בסיום הסבל של העם היהודי‪ ,‬אשר סבל יותר מכל עם אחר בשואה‪ .‬הוא טען כי האו"ם אינו יכול להישאר‬
‫אדיש למצב היהודים‪ ,‬והעובדה כי אף אחת ממדינות מערב‪-‬אירופה לא הצליחה לדאוג להגנת היהודים‬
‫מוכיחה את הצורך במדינה משלהם‪.‬‬
‫הרוסים תמכו בחלוקת הארץ משום שרצו בהסתלקות הבריטים מהאזור‪ ,‬בכדי שיוכלו להיכנס‬
‫למזרח‪-‬התיכון כחלק מהמאבק של המלחמה הקרה על תחומי השפעה בעולם‪ .‬ברה"מ העריכה כי‬
‫היהודים‪ ,‬עם הגישה הסוציאליסטית של מנהיגיהם‪ ,‬יפנו אליהם לתמיכה‪ ,‬ולכן בחרו לעזור לישוב היהודי‬
‫בשאיפתו לשלום‪.‬‬
‫ברית המועצות השפיעה על המדינות הגרורות שלה במזרח אירופה לתמוך בתוכנית החלוקה ואף עזרה‬
‫בשלב מאוחר יותר‪ ,‬כאשר ארה"ב רצתה לנסוג מתוכנית החלוקה‪ .‬הרוסים השפיעו על צ'כוסלובקיה לספק‬
‫נשק למדינת ישראל בזמן מלחמת העצמאות‪ ,‬דבר שהטה את הכף לטובת ישראל במלחמה‪.‬‬
‫כך נוצר ציר ייחודי של ברה"מ וארה"ב התומך בחלוקת א"י מול בריטניה‪.‬‬
‫מסקנות ועדת אונסקו"פ‪ :‬רוב הנציגים (‪ )8‬החליטו שיש לבטל את המנדט ולחלק את הארץ לשתי מדינות‬
‫עצמאיות‪ ,‬תוך קיום קשר כלכלי ביניהן‪ .‬למדינה היהודית הוקצו ‪ 62%‬משטח הארץ ולפלסטינאים כל‬
‫השאר‪ ,‬בעוד ירושלים תישאר בינלאומית‪ .‬שלושת נציגי המיעוט הציעו מדינה מאוחדת עם אזורים‬
‫נפרדים‪.‬לאחר דיונים בעניין הקים האו"ם ועדה (ועדת אד‪-‬הוק) לצמצם את השטח היהודי ל‪ 55%-‬משטח‬
‫א"י‪.‬שלב ב'‪ :‬עצרת האו"ם מתכנסת בספטמבר ‪ 1947‬לעצרת בה תידון שאלת א"י‪ .‬בחודשיים הללו מתנהל‬
‫מאמץ עצום של התנועה הציונית לשכנע‪ ,‬בעיקר את ארה"ב‪ ,‬לתמוך בהצעת החלוקה‪ .‬ברה"מ תמכה ללא‬
‫סייג בתוכנית החלוקה אך נדרש היה לחץ אמריקני בכדי לשכנע מספיק מדינות לתמוך בתוכנית‪ .‬רק לאחר‬
‫לחץ כבד על טרומן מצד נציגים יהודיים בארה"ב (כמו אבא הילל סילבר) מסכימים האמריקנים להפעיל‬
‫את לחצם וכך ניגשים להצבעה ב‪.-29.11.1947‬‬
‫ההצבעה באו"ם‪:‬‬
‫ההצעה העומדת להחלטה‪:‬‬
‫א) סיום המנדט ופינוי הצבא הבריטי עד ‪1.8.1948‬‬
‫ב) חלוקת הארץ לשלושה חלקים‪ :‬מדינה יהודית‪ ,‬ערבית ושטח בינ"ל בירושלים וסביבתה (יש לדעת‬
‫באופן כללי את האזורים של כל מדינה)‪ .‬ליהודים ‪ 55%‬מהשטח ולערבים את השאר‬
‫ג) איחוד כלכלי בין שתי המדינות‪.‬‬
‫‪ 33‬מדינות מצביעות בעד ההחלטה‪ 13 ,‬מתנגדות ו‪ -10‬נמנעות‪ .‬הצעת החלוקה מתקבלת‪.‬‬
‫משמעות ותוצאות‪:‬‬
‫זו נקודת מפנה בתולדות התנועה הציונית משום שיש כאן החלטה בין‪-‬לאומית על מתן מדינה ליהודים‪.‬‬
‫ההנהגה הציונית תומכת ברעיון למרות הגבולות המגבילים‪ ,‬בשל בעיית הפליטים וההרגשה כי זה‬
‫המקסימום שניתן להשיג‪ .‬ברחובות הערים היהודיות חוגגים‪ .‬הערבים מתנגדים להצעה וכבר למחרת‬
‫פורצים המאורעות שהן למעשה תחילת מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫למלחמה הקרה הייתה השפעה רבה על עמדת המעצמות‪ ,‬ארה"ב ורוסיה‪ ,‬במסגרת הדיונים בשאלת ארץ‬
‫ישראל באו"ם‪.‬‬

‫מלחמת העצמאות או מלחמת השחרור של מדינת ישראל החלה למחרת החלטת עצרת האומות‬
‫המאוחדות ב ‪ 29‬בנובמבר ‪ ,1947‬והסתיימה בארבעת הסכמי שביתת‪ -‬הנשק לאחר המלחמה‪ ,‬עליהם חתמו‬
‫נציגי ממשלת ישראל ב ‪ :1949‬עם מצרים‪ ,‬עם לבנון‪ ,‬עם ממלכת ירדן ועם סוריה‪.‬‬

‫מלחמת העצמאות נמשכה כשנה וחצי והייתה במידה רבה המלחמה הקשה במלחמות ישראל‪ .‬במהלך‬
‫מלחמת העצמאות נהרגו בארץ ישראל כ‪ 6,000 -‬יהודים‪ ,‬בהם כ‪ 4,500 -‬לוחמים וכ‪ 1,500 -‬אזרחים‪ .‬מספר‬
‫האבדות במסגרת מלחמת העצמאות עמד על אחוז אחד מקרב היישוב היהודי בארץ באותה תקופה‪.‬‬
‫במידה רבה הייתה מלחמת העצמאות מלחמת קיום שכן על כף המאזניים עמד עצם קיומה של המדינה‬
‫היהודית‪ .‬תוצאות מלחמת העצמאות היו חיוביות מבחינת ישראל‪.‬‬

‫שמות המלחמה‬

‫מלחמת העצמאות זכתה לכינויים רבים‪ ,‬ביניהם‪ :‬מלחמת השחרור‪ ,‬מלחמת הקוממיות‪ ,‬מלחמת תש"ח‪,‬‬
‫ומלחמת העצמאות‪ .‬בעבר נהגו לכנות את המלחמה מלחמת השחרור אך כינוי זה בעייתי מפני שבמלחמה‬
‫לא השתחררנו מכובש זר‪ ,‬הבריטים עזבו את הארץ מיוזמתם‪.‬‬
‫כיום מעדיפים מרבית היסטוריונים להשתמש בכינוי "מלחמת העצמאות" מפני ששם זה מבטא את העניין‬
‫שעמד במוקד הסכסוך הערבי ישראלי‪ ,‬והוא עצמאותה של מדינת ישראל‪.‬‬

‫השלבים העיקריים של מלחמת העצמאות‬

‫את מלחמת העצמאות ניתן לחלק לשתי תקופות עיקריות‪:‬‬

‫שלב א' התקופה הראשונה‪ :‬החלה ב – ‪ 30‬לנובמבר ‪ ,1947‬למחרת ההצבעה באו"ם על חלוקת הארץ לשתי‬
‫מדינות‪ ,‬והסתיימה בליל ה – ‪ 14‬במאי ‪ 1948‬יום בו הוכרז על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ .‬במשך‬
‫חמישה וחצי חודשים ניהל הישוב היהודי בארץ ישראל "מלחמת גרילה" ‪ ,‬לוחמה זעירה‪ ,‬כנגד כנופיות‬
‫הערבים הפלשתיניים‪ ,‬אליהם התווספו‪ ,‬מסוף ינואר ‪ ,1948‬יחידות של מתנדבים ערביים שהסתננו ארצה‬
‫מסוריה במסגרת "צבא ההצלה" שאורגן על ידי הליגה הערבית‪ ,‬ובמסגרות קטנות יותר כ"אחים‬
‫המוסלמים" וקבוצות פרו ירדניות‪.‬‬
‫שלב ב' התקופה השנייה‪ :‬ראשיתה בבוקר ה‪ 15 -‬במאי ‪ 1948‬וסיומה ב‪ 10 -‬במרס ‪ ,1949‬בגמר מבצע‬
‫"עובדה"‪ .‬הוא נפתח עם פלישתם של חמישה מצבאות ערב הסדירים אל ארץ ישראל‪ :‬מדרום – הצבא‬
‫המצרי‪ ,‬ממזרח – הלגיון הערבי של ממלכת ירדן והצבא העיראקי‪ ,‬ומצפון – הצבא הסורי‪ ,‬והצבא הלבנוני‬
‫אשר נעזר בשרידיו של "צבא ההצלה" שפעל כבר קודם לכן‪.‬‬
‫עתה נקלעה מדינת ישראל‪ ,‬שרק נוסדה‪ ,‬ל"מלחמה סדירה"‪.‬‬
‫נהוג לחלק כל אחת מהתקופות של המלחמה‪ ,‬לשלבי משנה‪ .‬התקופה הראשונה מחולקת לשני שלבים‬
‫ואילו התקופה השנייה מחולקת לשלושה‪.‬‬
‫תחילת המלחמה היה בכט' בנובמבר ‪ 47‬והסתיימה ביולי ‪ 49‬עם הסכם שבתית הנשק האחרון ברודוס‬
‫למלחמה ניתנו ‪ 3‬שמות ‪.1:‬קוממיות‪ -‬המאבק למדינה לא מתחיל ממלחמת השחרור ‪.2‬שחרור‪.3 .‬עצמאות ‪.‬‬
‫הישוב היהודי בארץ בתקופת מלחמת העצמאות מנה כ‪ 450‬אלף איש סך הערבים שהיו בארץ ישראל‬
‫המנדטורית באותה תקופה מנה כמליון נקודה שתיים ערבים‬
‫במהלך מלחמת העצמאות נפלו כ‪ 6‬אלפים יהודים ‪ 4500‬לוחמים ו‪ 5000‬אזרחים המלחמה מחולקת לשני‬
‫שלבים עיקריים השלב הראשון ‪ :‬מסתיים ב‪ 15‬למאי ‪ 48‬כשאופי המלחמה הוא מלחמת גרילה אין עדיין‬
‫מדינה ריבונית כשארגון ההגנה נלחם נגד כנופיות ערביות ‪.‬‬
‫השלב השני של מלחמת העצמאות מתחיל בפלישה של ‪ 6‬צבאות ערב למדינה היהודית יום לאחר הכרזת‬
‫המדינה ומסתיים בהסכמי שביתת הנשק עד יולי ‪ 49‬אופי המלחמה בשלב זה מדינה ריבונית עם צבא נלחם‬
‫נגד צבאות סדירים ובתוך התקופה הזאת נערכות הבחירות הראשונות בכנסת ‪.‬‬
‫לאחר קבלת תוכנית החלוקה של ארץ ישראל לשתי מדינות נפרדות כשירי שלום היא יחידה מדינית‬
‫בינלאומית נפרדת ‪.‬ארבעת החודשים הראשונים למלחמת העצמאות נקראים "משבר ארבעת החודשים‬
‫הראשונים" משום שמצבו של הישוב היהודי הידרדר מכול הבחינות ובחודש מרץ הוא חודש השיא של‬
‫המשבר ולכן הוא נקרא "אדי מרס" (האסונות של מרס )‪.‬‬
‫הקשיים ‪:‬קשיים מדיניים ‪:‬‬
‫‪".1‬אמברגו" (חרם) על מכירת נשק ליהודים ותמיכה מאסיבית מבחוץ לערבים ‪.‬‬
‫‪.2‬ערעור של הערבים ואי קבלת החלטת האום מכ"ט בנובמבר ‪.‬‬

‫ב‪.‬קשיים צבאיים ‪:‬‬


‫‪.1‬כוח אדם מועט ונשק דל מול עדיפות לערבים בגלל הפריסה הרחבה של הכוח היהודי ‪.‬‬
‫‪.2‬שליטה מוחלטת של הערבים על דרכים בארץ ‪.‬‬
‫‪.3‬קושי בגיוס מתנדבים להגנה (בעיית משתמטים) ‪.‬‬
‫‪.4‬נוכחות של הבריטים המפריעה לביצוע מבצעים צבאיים ‪.‬‬
‫‪.5‬עדיפות מספרית של הערבים ‪.‬‬
‫‪.6‬קושי צבאי באבטחת הגבולות של המדינה לעתיד ‪.‬‬
‫ג‪.‬קושי כלכלי‪:‬‬
‫‪. 1‬כול המטרות היהודיות "כשרות " בעיני הערבים לתקיפה ‪-:‬תחבורה יהודית ‪,‬יישובים ‪,‬מפעלי מים‬
‫ובארות ‪,‬מפעלי תעשייה ‪,‬מפעלי חשמל ‪,‬חקלאות ‪.‬‬
‫כולם הותקפו בוזמנית וגרמו לאבדות כבדות ‪.‬‬
‫‪ . 2‬ההתקפות של הערבים היו ללא מגבלות מוסריות כלומר פגיעה באזרחים ללא הבחנה כול זאת מול‬
‫מגבלות שלקחו על עצמם כוחות ההגנה מסיבות שונות כגון ‪:‬טוהר הנשק ‪(,‬הנשק נועד להגנה עצמית ולא‬
‫לפגיעה בבני אדם ) ‪,‬מוסר לחימה גבוהה ורצון להעמיק את השנאה בין שני העמים ‪.‬‬
‫‪.3‬משאבים כספיים דלים של היהודים ‪.‬‬
‫ד‪.‬הקושי הגיאוגרפי‪-‬היישוב היהודי מצא את עצמו ב‪ 4‬החודשים האלו מחולק ל‪ 5‬יחידות גיאוגרפיות‬
‫המנותקות זו מזו ‪ :‬לדוגמה‪:‬ישובי הגליל העליון צפונית לראש פינה מנותקים מאזור טבריה והכנרת‪.‬‬
‫ישובי הנגב מנותקים משפלת החוף ‪ .‬וירושלים מנותקת ממישור החוף ‪.‬‬
‫דוגמאות לאבדות בנפש וברכוש של היישוב היהודי ‪:‬‬
‫בבתי הזיקוק בחיפה נרצחים ‪ 39‬עובדים יהודיים על ידי חבריהם לעבודה ‪.‬‬
‫‪ 60‬יהודים נרחצים בגלל מכונית תופת שמוחדרת על ידי שוטרים בריטים לרחוב בן יהודה בירושלים ‪.‬‬
‫שיירות של נוסעים אזרחים מותקפים במס' מקומות כגון שיירת נבי דניאל שבה נסעו לגוש עציון שיירת‬
‫מזון ותרופות ובדרך חזרה לירושלים מותקפים באזור נבי דניאל ‪ 17‬הרוגים ‪ 30‬פצועים וכול הרכבים‬
‫מוחרמים על ידי הבריטים ומעברים לערבים ‪.‬‬
‫שיירת חולדה ליד קיבוץ חולדה מותקפת שיירה בדרכה לירושלים כול ‪ 30‬הלוחמים נהרגים וירושלים‬
‫ממשיכה להיות חסומה ‪.‬‬
‫מה הרקע לתוכנית ד' מה גרם למפנה בעמדה היהודים בתקופה זו מרץ ‪ -48‬המצב בחודש מרץ ‪ 48‬היה ‪:‬‬
‫מבחנה צבאית ‪:‬‬
‫*אבדות כבדות בנפש כ‪ 1200‬הרוגים ‪*.‬משבר השיירות –שיטת הלווי בשיירות נכשלה כשלון חרוץ ‪.‬‬
‫*יישובים בודדים מנותקים כגון‪ :‬טירת צבי ‪,‬כפר דרום‪,‬משמר העמק ‪,‬ויחיעם ‪.‬‬
‫‪.2‬מבחנה כלכלית ‪* :‬תשתיות פגועות (תחבורה‪,‬חשמל ‪,‬מים ‪,‬חקלאות ) ‪.3‬מבחנה גיאוגרפית היישוב‬
‫היהודי היה מפורד ל‪ 5‬יחידות מנותקות זו מזו ‪.4 .‬לאור המצב הקשה שבה נמצאו היהודים בחודש מרץ‬
‫‪ 48‬מחליטה ארה"ב לחזור בה בתמיכתה בתוכנית החלוקה וממליצה לכנס את העצרת האו"ם על מנת‬
‫להכריז על משטר נאמנות בארץ ישראל כתחליף למנדט הבריטי וזאת עד שיימצא פתרון מקובל על כול‬
‫הצדדים בסכסוך ‪ .‬כל זה מהווה את הרקע להחלטה של בן גוריון להוציא מן הכוח אל הפועל את תוכנית ד'‬
‫‪,‬הרקע הזה למלחמת העצמאות הוא שגרם למפנה בעמדה היהודית בתקופה זו כולל אירועים נוספים‬
‫שקרו ‪:‬‬
‫‪.1‬הרצון לשנות את עמדת ארה"ב על ידי שיפור מצבנו הצבאי שהייתה הסיבה להחלטתם ‪.‬‬
‫‪ .2‬הצורך להפגין כלפי העולם יכולת קיום עצמאית‪.‬‬
‫‪.3‬הצורך ביצירת רצף טריטוריאלי בין ‪ 5‬היחידות המנותקות על מנת להתכונן טוב יותר כנגד הפלישה‬
‫הצפויה של מדינות ערב ‪ .‬כמו כן מועד פינוי הבריטים התקרב והתפנו עמדות חשובות ובחודש מרץ התחילו‬
‫להגיע משלוחי הנשק הראשונים ‪.‬‬
‫ההכרזה על הקמת המדינה (השיקולים והסיכונים בהכרזה על ההקמה של מדינת ישראל)‬
‫ידיעות קשות על המצב בגוש עציון‪:‬‬
‫כחודש לפני הכרזת המדינה‪ ,‬החל ארגון ה"הגנה" לנקוט בנקיטת טקטיקה של יוזמה התקפית במאבקו‬
‫נגד ערביי ארץ ישראל והצליח ליישם כמעט במלואה את תוכנית ד' (השתלטות על כל שטח במדינה‬
‫היהודית‪,‬לפי גבולות החלוקה)‪.‬כמויות נשק גדולות הגיעו לארץ ישראל ואנשים רבים התגייסו להגנה‬
‫והפלמ"ח‪ ,‬דבר שחיזק את המורל והאמונה ביישוב‪ .‬לעומת זאת כניעת גוש עציון ב‪ 14-‬במאי‪ ,‬יום הכרזת‬
‫המדינה‪ ,‬הייתה מהלומה קשה‪ ,‬נפילת הגוש גררה שרשרת החלטות על פינוי ישובים מבודדים בסביבות‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫חשש כי הישוב לא יעמוד בפני פלישת ארצות ערב‪:‬‬
‫בא"י ‪ ,‬מנהיגים רבים קראו לדחיית ההכרזה על הקמת המדינה היהודית (דרישת ארה"ב) ‪ ,‬מתוך חשש כי‬
‫הישוב לא יוכל לעמוד בפני הפלישה הקרבה ‪ ,‬וכי ארה"ב תממש את איומה ולא תגיש סיוע למדינה‪.‬‬
‫דרישתה של ארה"ב לדחיית ההכרזה‪:‬‬
‫מחלקת המדינה האמריקאית טענה כי יש למנוע הקמת מדינה יהודית ‪ ,‬מחשש לפלישת מדינות ערב‪ .‬שר‬
‫החוץ האמריקאי איים כי במקרה שלא ידחו את ההכרזה ‪ ,‬ארה"ב לא תסייע למדינה היהודית אם אכן‬
‫יפלשו אליה ארצות ערב‪ .‬הבית הלבן לא הסכים עם מחלקת המדינה (בעיקר יועציו של הנשיא טרומן)‪.‬‬
‫הבית הלבן היה בעד הקמת מדינה יהודית מכמה סיבות‪:‬‬
‫א‪ .‬הכרתה של רוסיה במדינה היהודית מחייבת את הצטרפות ארה"ב ליוזמה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנשיא טרומן עמד בפני מערכת בחירות ונזקק לתמיכת היהודית כדי להיבחר‪.‬‬
‫האו"ם החליט על הקמת המדינה ולכן חייב לתמוך בהקמתה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬השיפור במצבו הצבאי של הישוב‪.‬‬
‫מיד לאחר ההכרזה על הקמת המדינה הודיעה ארה"ב כי היא מכירה במדינת ישראל‪.‬‬
‫הקמת צה"ל ופירוק המחתרות‬
‫הכרזת המדינה ופלישת מדינות ערב חייבו שינויים מידיים ומהותיים בכוחות המגן של הישוב והם נעשו‬
‫תוך כדי המלחמה‪ .‬בישיבת הממשלה מיום ה‪ 23-‬במאי הציע ראש הממשלה דוד בן גוריון להקים צבא‬
‫שיקרא "צבא הגנה לישראל"‪ .‬הפקודה להקמת הצבא אושרה ב‪ 26-‬במאי ופורסמה ב‪ 28-‬במאי‪.‬הקמת‬
‫צה"ל חייבה ‪ 2‬תנאים עיקריים‪ -‬ארגון הלוחמים בחטיבות וגדודים‪ ,‬ופירוק כל המחתרות‪ .‬בכך הפכה‬
‫ה"הגנה" לצבא סדיר כפוף למדינה ריבונית‪.‬‬
‫סעיפיה העיקריים של הפקודה‪:‬‬
‫מוקם בזה צבא הגנה לישראל‪ ,‬המורכב מחילות יבשה‪ ,‬אוויר וחיל הים‪.‬‬
‫במצב חירום יונהג גיוס חובה לצבא הגנה לישראל על כל שורותיו וגיל חייבי הגיוס יהיה כפי שנקבע מטעם‬
‫הממשלה הזמנית‪.‬‬
‫כל אדם המשרת בצה"ל חייב להישבע אמונים למדנית ישראל‪ ,‬לחוקתה ולשלטונותיה המוסמכים‪.‬‬
‫נאסר על הקמתו או גיוסו של כל כוח מזוין מחוץ לצבא ההגנה לישראל‪.‬‬
‫שר הביטחון הופקד על ביצוע הפקודה‪ .‬תהליך הקמת הצבא כצבא יחיד התנהל כשבעה חודשים‪ ,‬מיום‬
‫קבלת ההחלטה המוסמכת של הממשלה ועד ההשלמה המוחלטת‪.‬‬
‫בישראל בת השבועיים‪ ,‬שפעלו בה עדיין ארגוני המחתרת האצ"ל והלח"י ‪ ,‬לסעיף ‪ 4‬הייתה משמעות רבה‪.‬‬
‫הלח"י התפרק מיד עם החלטת הממשלה וחבריו הצטרפו לצבא‪ .‬ההתחייבות לפירוק האצ"ל נחתמה על‬
‫ידי ראש האצ"ל‪ ,‬מנחם בגין‪ ,‬ב‪ 1-‬ביוני ‪ 1948‬ובה סוכם ‪:‬‬
‫א‪ .‬חברי האצ"ל יתגייסו לצה"ל בהתאם לצווי הגיוס של ממשלת ישראל וישבעו שבועת אמונים הנהוגה‬
‫בצה"ל‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנשק והציוד המלחמתי שבידי האצ"ל יימסרו לצה"ל ולרשות הפיקוד העליון‪.‬‬
‫ג‪ .‬מתוך החלטה חופשית ומוצהרת חדלים האצ"ל ומפקדתו לפעול ולהתקיים כחטיבה צבאית בישראל‬
‫ובתחום ממשלת ישראל‪.‬‬
‫ד‪ .‬תפסקנה פעולות רכישה נפרדות של נשק וציוד מלחמתי על ידי האצ"ל‪.‬‬
‫ישראל גלילי‪,‬עוזרו של שר הביטחון ומנחם בגין סיכמו כי תהליך הפירוק ימשך חודש ימים ויושלם במשך‬
‫יוני ‪.1948‬‬
‫תחילה הצטרף האצ"ל על בסיס גדודי לצה"ל‪ .‬אחר כך בעקבות פרשת אלטלנה ‪ ,‬פורקו גדודי האצ"ל‬
‫וחייליהם הצטרפו לצבא על בסיס אישי‪.‬‬
‫ארגון הלח"י התפרק רשמית ב‪ 28‬במאי ‪ ,‬עם מתן פקודה לפירוקו על ידי מפקדו נתן פרידמן ילין‪ ,‬ורוב‬
‫אנשי הלח"י הלוחמים צורפו לחטיבה ‪.8‬‬
‫דוד בן גוריון הקפיד על קיום עקרון צבא יחיד ולכן ביטל גופים בעלי אוטונומיה בתוך הצבא ‪ ,‬כמו‬
‫הפלמ"ח שהיה לו מטה נפרד‪ .‬יגאל אלון טען כי הפלמ"ח עיצב את רוח הקרב של צה"ל וניתן לקיימו בו‪.‬‬
‫לעומתו‪ ,‬בן גוריון טען כי הפלמ"ח הוא מעין ערבוב של תנועת נוער עם צבא ‪ ,‬והאמין כי הפלמ"ח (כגוף‬
‫עצמאי בתוך צה"ל) לא יוכל לעמוד בפני התקפות מדינות ערב‪.‬‬
‫פירוקם של האצ"ל הלח"י והפלמ"ח‬
‫ארגון הלח"י (מאי ‪ – )1948‬מפקד הלח"י נתן ילין מור הורה על פירוק הארגון מיד עם החלטת הממשלה‪,‬‬
‫למעט מרחב ירושלים‪ .‬הלח"י ימשיך לפעול באזור ירושלים‪.‬‬
‫ארגון האצ"ל (מאי ‪ – )1948‬מפקד האצ"ל בגין חתם על הסכם עם ישראל גלילי עוזרו של שר הביטחון‬
‫וראש הממשלה דוד בן גוריון‪ .‬הוסכם כי‪ :‬האצ"ל יפסיק את פעילותו הצבאית כגוף נפרד וימסור את נשקו‬
‫לצה"ל‪ ,‬חבריו התגייסו לצה"ל‪ ,‬תהליך הפירוק יימשך כחודש ימים‪ .‬הסכם זה לא כלל את כוחות האצ"ל‬
‫בירושלים‪.‬‬
‫הפלמ"ח (נובמבר ‪ -)1948‬בספטמבר ‪ 1948‬הודיע בן גוריון למטה הכללי על החלטתו לפרק את הפלמ"ח‪.‬‬
‫סיבת הפירוק‪:‬‬
‫הפירוק החל להתבצע עם הודעתו של הרמטכ"ל יעקב דורי למפקד הפלמ"ח יגאל אלון כי קיום מטה נפרד‬
‫של הפלמ"ח יוצר כפילויות וערבוב סמכויות‪ ,‬ופוגע ביכולתו הצבאית של צה"ל‪.‬‬
‫התגובות להחלטה‪:‬‬
‫בעד הפירוק‪ -‬המצדדים בפירוק טענו כי אין צורך במטה מקצועי המשמש למעשה צבא בתוך צבא‪ .‬צה"ל‬
‫הוא צבא אחיד צבא העם‪.‬‬
‫המתנגדים לפירוק – לאור ניסיונן המבצעי המוצלח של יחידות הפלמ"ח עליהן להמשיך ולשמש כיחידות‬
‫שיפעלו בנפרד במסגרת צה"ל‪ ,‬כך יישמר ייחודן ומורשת הלחימה תעבור מדור לדור‪.‬‬
‫המתנגדים הציעו להשאיר את הפלמ"ח למשימות מיוחדות של גרילה ומבצעי קומנדו‪.‬‬
‫השפעות הפירוק‪ -‬הויכוח התנהל בכל החברה הישראלית‪ ,‬בתנועות הנוער‪ ,‬במפלגות ועיתונות‪ .‬ניסיונות של‬
‫ראשי הפלמ"ח למנוע את הפירוק‪ ,‬לא צלחו ובנובמבר ‪ 1948‬פורק סופית הפלמ"ח‪ .‬הפעולה גררה ויכוח מר‬
‫והתנגדות קשה בקרב חברי הפלמ"ח שטענו כי הפלמ"ח שונה מהאצ"ל והלח"י שהיו גופים פורשים ולא‬
‫קיבלו את מרותה של הנהגת היישוב‪ .‬במהלך הפירוק צורפו מחלקות וגדודים של הפלמ"ח לצה"ל‪.‬‬

‫בתום מלחמת העצמאות בינואר ‪ ,1949‬נפתחו ברודוס שיחות לשביתת נשק בין ישראל למדינות ערב‪.‬‬
‫נכונותם של מדינות ערב לשאת ולתת עם ישראל היוו מפנה חשוב לאחר שסירבו קודם להכיר בקיומה של‬
‫המדינה‪ .‬המו"מ שהחל עם מצרים‪ ,‬המשיך עם לבנון ולאחר מכן עם ירדן וסוריה נשא אופי שונה בכל‬
‫מקרה בשל ההבדלים הצבאיים ששררו בכל אחת מן החזיתות ומההבדלים בין המנהיגים‪ .‬בכול ההסכמים‬
‫נקבע שהם נחתמו על מנת "להקל על המעבר מן ההפוגה לשלום של קבע בארץ ישראל"‪ .‬כך שימשו קווי‬
‫שביתת הנשק כגבולות בפועל כל עוד כובדו ע"י שני הצדדים‪ .‬בשלב זה הייתה ישראל בעמדה צבאית נוחה‬
‫ביחס למצבה בשלבים המוקדמים‪ .‬עלה הצורך להתחיל בבניית המדינה תוך טיפול בקליטת עלייה‬
‫ויישובם של העולים‪ .‬עבור הערבים הסכמים אלו באו לפני תבוסה מוחצת‪.‬‬

‫שביתת הנשק עם מצרים‬


‫המו"מ הראשון התחיל עם מצרים ונחתם בפברואר ‪ .1949‬בהסכם הותר לצבא מצרים לשוב למדינתו‪.‬‬
‫הנגב נכלל בתחומה של מדינת ישראל‪ .‬רצועת עזה נותרה בתחום מצרים וניצנה הוגדרה כשטח מפורז‪.‬‬
‫הסכם שביתת הנשק עם לבנון‬
‫ההסכם נחתם בראש הנקרה במרץ ‪ .1949‬השיחות בין הנציגים היו ישירות‪ .‬הגבול המנדטורי חזר לשמש‬
‫כגבול בין שתי המדינות‪ ,‬כלומר סוכם כי הגבול הבינלאומי יהיה מראש הנקרה עד לאזור מטולה‪.‬‬
‫הסכם שביתת נשק עם ירדן‬
‫בשיחות מקדימות הוברר כי הירדנים טוענים לאחיזה צבאית בנגב הדרומי‪ .‬ממשלת ישראל הורתה לצה"ל‬
‫על ביצוע מבצע "עובדה"‪ .‬המו"מ עם ירדן הוקפא עד להשלמת המבצע‪ .‬המו"מ היה ממושך וקשה‬
‫והתקיים בארמונו של המלך עבדאללה בירדן‪ .‬עבדאללה הסכים לוותר לישראל על שטח ואדי ערה שבו‬
‫עובר כביש חדרה‪-‬עפולה ועל ישובי "המשולש"‪ ,‬תמורת ויתור לירדן על שטחים בסביבת הר חברון‪.‬‬
‫ההסכם נחתם באפריל ‪ 1949‬וסוכם כי ירושלים תישאר מחולקת‪ ,‬אך יינתן חופש תנועה ליהודים‬
‫למקומות הקדושים בהר הזיתים‪ ,‬והכותל המערבי‪ .‬הגדה המערבית שסופחה לירדן בהסכמת תושביה‪,‬‬
‫הייתה לחלק מירדן‪.‬‬
‫שיחות שביתת הנשק עם סוריה‬
‫המו"מ הקשה ביותר היה עם סוריה‪ .‬השיחות נקלעו כבר מתחילתם למבוי סתום‪ ,‬עקב דרישת הסורים‪,‬‬
‫שפינוי כוחותיהם יעשה עד קו הירדן וכן דרשו פיצוי לעצמם באזור החולה והכינרת‪ .‬ישראל עמדה בתוקף‬
‫על נסיגה סורית כוללת לגבול הבינלאומי וקביעתו כקו שביתת הנשק‪ .‬הצעת פשרה הייתה לקבוע את קו‬
‫ההגנה כקו שביתת הנשק ולקבוע אזורים מפורזים בינו לבין הגבול הבינלאומי‪ .‬הסכם זה שנחתם ביולי‬
‫‪ 1949‬היה ההסכם האחרון בשורת הסכמי שביתת הנשק עם ארצות ערב‪.‬‬
‫בעיות שנותרו לא פתורות בהסכמי שביתת הנשק‬
‫לאחר החתימה על הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לבין מדינות ערב לאחר מלחמת העצמאות‪ ,‬עשו‬
‫הצדדים הכול על מנת לפרשם לטובתם‪ .‬כל מקרה שהיה נתון בשנת ‪ 1949‬במחלוקת ונותר מעורפל‬
‫בהסכמים‪ ,‬הפך למחלוקת בין הצדדים שסיכנה את עצם קיומם של הסכמי שביתת הנשק‪.‬‬
‫נושא פרוז השטחים הנ"ל נותר מעורפל‪ ,‬מאחר ששני הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה מלאה באשר‬
‫למהותו של הפירוז הזה‪ .‬ישראל ראתה בשטחים המפורזים שממערב לגבול הבינלאומי שטחים ריבוניים‬
‫לכל דבר‪ ,‬שבהם מותרת לה פעילות אזרחית מלאה ופעילות צבאית מוגבלת‪ ,‬בהתאם להסכם שביתת‬
‫הנשק‪ .‬מדינות ערב לעומתה ראו בשטחים הללו שטחי הפקר‪ ,‬שבהם אין לקיים כל פעילות‪.‬‬
‫הסכמי שביתת הנשק הופרו בתקריות גבול ובהסתננות לשטחי ישראל‪ ,‬וחלק מאמצעי התגובה של ישראל‬
‫היה בפעולות תגמול‪.‬‬
‫הסכמי שביתת הנשק בסיום מלחמת העצמאות‬
‫השיחות על הסכמי שביתת הנשק בסיום מלחמת העצמאות התחילו באמצע ינואר ‪ 1949‬בארמון השושנים‬
‫ברודוס בתיווכו של ראלף באנץ'‪ ,‬מתווך מטעם האו"ם‪.‬‬
‫הסכם שביתת הנשק עם מצרים‬
‫המו"מ נמשך כחודש וחצי‪.‬‬

‫החלטות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬מצרים הכירה בנגב כחלק מישראל וישראל ויתרה על רצועת עזה שנותרה בשלטון מצרי‪.‬‬
‫‪ .2‬אזור ניצנה נקבע כשטח מפורז‪.‬‬
‫‪ .3‬הכח המצרי שהיה נצור בכיס פלוג'ה שוחרר על ציודו וכח האדם שלו‪.‬‬
‫הסכם שביתת הנשק עם לבנון‬
‫ההסכם עם לבנון נחתם בסוף מרץ ‪.1949‬‬
‫‪ .1‬הגבול הבינלאומי נקבע כקו הגבול שקבעו הבריטים והצרפתים ב‪.1923-‬‬
‫‪ .2‬ישראל תפנה את ‪ 14‬הכפרים הלבנונים שכבשה במבצע חירם והצבא הלבנוני י]נה את ראש הנקרה‪.‬‬
‫הסכם שביתת הנשק עם ירדן‬
‫‪ .1‬שטח ואדי ערה הועבר לישראל בתמורה לשטחים באזור הר חברון‪.‬‬
‫‪ . 2‬ירושלים נותרה מחולקת בין שתי המדינות ותישאר המובלעת הישראלית בהר הצופים‪.‬‬
‫קו הגבול שנקבע הוא הקו הירוק‬
‫הסכם שביתת הנשק עם סוריה‬
‫הוחלט כי סוריה תפנה את אזור משמר הירדן‪ ,‬הגבול הבינלאומי יהיה הגבול בין שתי המדינות‪.‬‬
‫עם חתימת ההסכם עם הסורים ביולי ‪ 1949‬הסתיימה למעשה מלחמת העצמאות‪.‬‬

‫כתוצאת ממלחמת העצמאות הפכו כמחצית מן הערבים כ‪ 600-‬אלף ערבים שהתגוררו בגבולות ארץ‬
‫ישראל המנדטורית לפליטים‪ .‬על פי גישות שונות התפתחה בעיית הפליטים כתוצאה ממספר גורמים כגון‪:‬‬
‫בריחה יזומה של ערבים מבתיהם כתוצאה מהמלחמה‪.‬עזיבתם של ערבים רבים את בתיהם כתוצאה‬
‫מעידודם של מנהיגי ערב שהבטיחו להשיבם במהרה אל בתיהם‪ .‬גירוש יזום של ערבים מבתיהם תוך כדי‬
‫המלחמה‪ .‬למעשה בריחתם של ערבים רבים הייתה תוצאה ישירה של המלחמה הקשה שפשטה בכל רחבי‬
‫המדינה‪ .‬תחילה עזבו את הארץ ערבים אמידים שחששו לגורלם במטרה לשוב לאחר המלחמה‪.‬‬
‫התמוטטות המערך הכלכלי והשלטון המקומי בערים הגדולות הביא לבריחתם של רבים למדינות ערב‪,‬‬
‫בתקווה ששם ימצאו יציבות‪ .‬פעולות של צה"ל שבעקבותיהן הייתה פגיעה קשה באוכלוסייה אזרחית היו‬
‫אף הן סיבה למנוסה של ערבים את הארץ‪ .‬במקרים מסוימים פינה צה"ל ערבים ממקומות לחימה‪.‬‬
‫ממשלת ישראל מנעה את חזרתם של הפליטים הערביים לבתיהם שבתחומי מדינת ישראל‪ .‬אותם מקומות‬
‫שננטשו על ידי הערבים יושבו על ידי יהודים ובתים רבים של ערבים נטושים נהרסו‪ .‬ישראל ראתה‬
‫במדינות ערב אחראיות לגורלם של הפליטים שהגיעו אליהן‪ .‬מדינות ערב למעט ירדן לא רצו לראות‬
‫בפליטים חלק מאוכלוסייתן ולכן שיכנו אותם במחנות פליטים בתנאים ירודים‪.‬‬
‫הסיבות לעזיבה והיווצרות בעיית הפליטים הפלשתינים היו –‬
‫ערבים ברחו כתוצאה ממלחמת העצמאות וכתוצאה מפעולות צה"ל‪.‬‬
‫ערבים גורשו על ידי כוחות צה"ל מבתיהם‪.‬‬
‫מצב בטחוני קשה שכונות ערביות לדוגמא ביפו וחיפה הופגזו וגרמו לערבים לברוח‪.‬‬
‫ערבים בעלי הון עזבו על מנת להשתלב בארצות ערב ולחזור לאחר המלחמה‪.‬‬
‫מנהיגי העולם הערבי פנו אל הערבים והזמינו אותם לשטחם עד סיום המלחמה‪.‬‬

‫א‪ .‬ארצות מוצא של העולים ומימדי העלייה‬


‫עם הקמת מדינת ישראל נפתחו שערי קפריסין‪ ,‬והגיעו לארץ כל העולים הבלתי ליגאליים‪ .‬בנוסף‪ ,‬פרץ גל‬
‫עלייה ענק בגודלו הן מאירופה והן מארצות האיסלאם‪ .‬סך הכל‪ ,‬עלו לארץ כ‪ 700000‬יהודים‪ ,‬מחציתם‬
‫מארצות המזרח‪ .‬תוקף חוקי ניתן לעלייה עם חוק השבות‪ ,‬משנת ‪ ,1950‬שקבע כי כל יהודי זכאי לעלות‬
‫ארצה‪ .‬העולים יושבו בערים חדשות ובערים ערביות נטושות מהמלחמה‪ .‬ארצות המוצא היו‪ :‬פולין‪,‬‬
‫רומניה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬צ'כוסלובקיה‪ ,‬בריה"מ‪ ,‬ייגוסלביה‪ ,‬עיראק (במבצע עזרא ונחמיה)‪ ,‬תימן (במבצע מרבד‬
‫הקסמים)‪ ,‬מרוקו‪ ,‬אלג'יר‪ ,‬תוניס‪ ,‬איראן‪ ,‬לוב ותורכיה‪.‬‬

‫ב‪ .‬תפיסת "כור ההיתוך" כמעצבת את דרך קליטת העולים‬


‫כור היתוך היא תפיסה שהנהיגו קברניטי המדינה‪ ,‬שעיקרה הוא טמיעה מוחלטת של המהגרים החדשים‬
‫ומחיקת זהותם התרבותית הקודמת‪ .‬בן גוריון שאף ליצור גישה ממלכתית חדשה ולבטל כל סממן בדלני‬
‫בקרב האוכלוסייה היהודית בארץ‪ .‬הוא שאף ליצור מודל "ישראלי"‪ ,‬ולאפיין אנשים לא כ"עיראקים"‪,‬‬
‫"פולנים" וכו' אלא כ"ישראלים"‪ .‬כור ההיתוך התבטא בדרכים רבות – שיטת הקליטה של הנוער‬
‫בקיבוצים‪ ,‬עברות השמות‪ ,‬כפיית התנהגות "צברית" במעברות ועוד רבות‪ .‬בדיעבד‪ ,‬קיימים פגמים רבים‬
‫בשיטה‪ ,‬וכיום ידוע כי מוטב היה לו ניתן לעולים לשמור את זהותם הייחודית ולא לגדוע בברוטליות את‬
‫זיכרונותיהם ואישיותם‪.‬‬
‫ג‪ .‬התמודדות הרשויות והחברה עם קליטת העלייה (חברתית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬תרבותית)‬
‫היו כשלים רבים בדרכי הקליטה‪ :‬העולים חיו ביישובים נידחים ולא מפותחים‪ ,‬או פוזרו במעברות עם‬
‫תנאי מחייה מזעזעים ומחפירים‪ .‬העולים לא הצליחו להשתלט על השפה החדשה והמנהגים החדשים‬
‫בקלות‪ ,‬ונתקלו בקשיים חברתיים רבים‪ .‬לרובם לא נמצאה תעסוקה‪ ,‬והם ישבו בחוסר מעש בבתים‪ ,‬וכך‬
‫הידרדרו בקלות לפשיעה‪ ,‬לאלימות ולחוסר השכלה‪.‬‬
‫העולים המזרחים נתפסו אצל ותיקי היישוב כפרמיטיביים וכברברים חסרי תרבות‪ .‬הם זכו לזלזול וליחס‬
‫מחפיר מצד האליטה האשכנזית השלטת‪ ,‬שלא ידעה כיצד להתמודד עם הקהילה המזרחית‪.‬‬
‫מבחינה פוליטית‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬ידע הממסד לנצלם היטב‪ ,‬והסתער עליהם משל היו כוח אלקטורלי רב‬
‫חשיבות ותו לא‪ .‬המעברות ומוסדות החינוך גוייסו לטובת מפלגות שונות שפרסו עליהם את חסותם‪,‬‬
‫והתחוללו על נושא זה סערות פוליטיות רבות‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬העולים לא השתלבו כלכלית מפני שלא הסתדרו עם השפה ולא הייתה להם‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬את‬
‫ההכשרה הנדרשת לעבודות הנחוצות‪ .‬מבחינה תרבותית תפיסת כור ההיתוך דגלה במחיקת כל עברם‬
‫ההיסטורית‪ ,‬לעתים בצורה משפילה ופוגעת‪ .‬מבחינה חברתית‪ ,‬הם זכו ליחס מזלזל ואטום מצד הממסד‬
‫המדיני‪ ,‬ונתפסו כנחותים מבחינה ערכית‪.‬‬
‫ד‪ .‬אירועי ואדי סאליב – משמעותם והשפעותיהם‬
‫פרשת ואדי סאליב היא דוגמא לאטימות הממסד ולאפליה המתמשכת של עולי המזרח‪ .‬ואדי סאליב זוהי‬
‫שכונה בחיפה בה התגוררו בעיקר עולים מצפון אפריקה‪.‬‬
‫ראשיתו של האירוע בשמיני ליולי ‪ ,1959‬כאשר שוטר פצע בירייה שיכור עובר אורח‪ .‬מיד החלו תושבי‬
‫השכונה להתקבץ ולצאת במהומות‪ ,‬שהפכו להתפרעות המונית בניצוחו של דוד בן הרוש‪ ,‬תושב השכונה‪.‬‬
‫בהפגנותיהם יצאו התושבים נגד הממשלה המפלה ושלטון מפא"י‪ .‬המאורעות היו אלימים במיוחד‪ ,‬ונגרם‬
‫נזק רב לרכוש‪ .‬המאורעות התפשטו למקומות נוספים בהם היו שכונות מזרחיות‪ .‬הן פרצו מחדש בואדי‬
‫סאליב לאחר שלושה שבועות‪ ,‬והממשלה דיכאה אותם ביד קשה‪ .‬העצורים המשיכו להיאבק מבית הכלא‪,‬‬
‫ולמחות נגד מדיניות הממשלה‪ .‬היו שטענו כי המוחים הם ברבריים ואלימים‪ ,‬בעוד שאחרים גינו את‬
‫התוקפנות של הממסד והמשטרה‪ .‬הוקמה לשם חקירת האירועים וועדת חקירה ממשלתית‪ ,‬שהגישה את‬
‫מסקנותיה לגולדה מאיר‪ .‬נקבע בה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬כי לא הייתה אפליה ממסדית כלפי עדות המזרח‪ ,‬אך‬
‫הוחלט להיות ערניים יותר למצוקות בני עדות אלו‪ .‬ואכן‪ ,‬מצוקתם הועלתה על סדר היום‪ ,‬והתוצאות היו‬
‫מיידיות‪ .‬התושבים פונו ויושבו מחדש בשכונות טובות יותר‪ ,‬ותנאי המגורים שופרו במידה ניכרת‪.‬‬
‫המהומות ומנהיגותו של בן הרוש סימלו את חדירתם של מנהיגים מזרחיים אותנטיים (שלא שוחדו על ידי‬
‫המפלגות הגדולות) לפוליטיקה‪ ,‬תופעה שראשיתה בפנתרים השחורים וניתן לראות את השלכותיה עוד‬
‫היום‪ ,‬במפלגת ש"ס‪.‬‬
‫המאורעות נחשבים עד היום לאבן דרך טראומטית בהמחשת האפליה המזעזעת שכוונה לעולי המזרח‪.‬‬
‫נקודת המפנה הראשונה‪ :‬ואדי סאליב‬
‫המפלגות בקואליציה של מפא"י זכו בדרך כלל בשיתוף פעולה של דור ההנהגה המסורתית של עולי ארצות‬
‫האיסלאם‪ .‬מפלגת האופוזיציה חרות‪ ,‬שתמכה בתחושות הקיפוח החברתית ובביקורת על ההנהגה‬
‫המסורתית נתנה מקום לצעירים המזרחיים‪ .‬המחאה החברתית‪-‬עדתית התבטאה באמצעות תמיכה‬
‫באופוזיציה וגם בגילויים לעיתים אלימים של פוליטיקה חוץ פרלמנטרית‪ ,‬כמו באירוע של ואדי סאליב‪.‬‬
‫ב‪ 8-‬ביולי ‪ 1959‬פצע שוטר בירייה שיכור מתפרע‪ ,‬תושב שכונת העוני ואדי סאליב שבחיפה המאוכלסת‬
‫ברובה בעולי צפון אפריקה‪ .‬כתגובה‪ ,‬יצאו כמה מאות תושבי השכונה להתפרעות המונית‪ .‬למחרת אורגנה‬
‫הפגנה המונית בראשות דוד בן הרוש מי שהקים את "ליכוד יוצאי צפון אפריקה" במטרה להשתחרר‬
‫משלטון מפא"י‪ .‬במשך יום שלם נישאו דגלים שחורים ודגל המדינה טבול בדם ועד מהרה נערכו‬
‫התפרעויות בחנויות ובמכוניות‪ .‬ניידות משטרה נרגמו באבנים‪ ,‬משרדי מפא"י וההסתדרות נפרצו ונבזזו‪,‬‬
‫חלונות ראווה נופצו‪ ,‬מכוניות הוצתו עשרות נעצרו ושוטרים נפצעו‪ .‬ההתפרעות התפשטה גם לשכונות‬
‫אחרות שמאוכלסות בעולים ממרוקו‪ ,‬בעיקר בבאר שבע ומגדל העמק‪ 3 .‬שבועות לאחר‪-‬מכן שוב אירעו‬
‫מהומות בואדי סאליב‪ .‬המשטרה הגיבה בכוח ועצרה ‪ 60‬מתפרעים‪ ,‬בראשם בן‪-‬הרוש שהיה חמוש באקדח‪.‬‬
‫בן‪-‬הרוש הכריז על שביתת רעב ואף איים להתאבד‪ .‬דעת הקהל נחלקה והיו שטענו שיוצאי צפון אפריקה‬
‫הם אלימים ואחרים טענו שהמשטרה הגיבה בחומרה‪ .‬מפא"י האשימו גורמים "אנטי סוציאליסטיים"‬
‫שהסיתו ואילו האופוזיציה מימין ומשמאל האשימה את הממשלה במדיניות של אפליה כלפי עדות‬
‫המזרח‪.‬הוקמה ועדת חקירה ממלכתית וב‪ 17.8.1959-‬נמסר דו"ח לגולדה מאיר‪ ,‬שקבע שלא הייתה אפליה‬
‫עדתית‪ ,‬אך צוין שיש להיות יותר ערים למצוקותיהם‪ ,‬תנאי המחייה ולהכוונתם המקצועית של בני עדות‬
‫המזרח‪ .‬דוד בן הרוש וחבריו הוכיחו למפלגות ולציבור כי מתוך יוצאי צפון אפריקה יכולים לפרוח מנהיגים‬
‫אותנטיים‪ .‬אלו נכנסו למעגל המפלגות והחלו לפלס דרכם לעמדות כוח והנהגה‪.‬‬
‫ואדי סאליב היה המחאה על השבר הגדול של שנות ה‪ 50-‬כשמאות אלפי עולים נקלטו בתנאים חמורים‪.‬‬
‫העולים הגיעו חסרי הון‪ ,‬מטופלים במשפחות מרובות ילדים‪ ,‬ללא מכרים ומיעוט השכלה‪ .‬החולשות האלו‬
‫נוצלו ע"י הממסד והם נשלחו ליישובי ספר‪ ,‬למושבים ולעיירות שם התקיימה דלות‪ ,‬אבטלה ומחסור‬
‫בשירותים הם הוגדרו כ"דור מדבר" ו"אבק אדם" שיש להוציא ממנו את האוריינטליות‪.‬‬
‫הואדי פונה מתושביו‪ ,‬תלמידים מזרחיים הופנו לבתי ספר מקצועיים ברמה נמוכה ואז החל תהליך שיקום‬
‫שכונות עוני‪ .‬סמוחה טוען שמנהיגי המרד חוסלו אז פוליטית‪ .‬אלה היו פתרונות חלקיים שכן‪ ,‬במארס‬
‫‪ 1971‬קמה תנועת "הפנתרים השחורים" למחות בדיוק על אותן עוולות‪.‬‬
‫המעבר מכור היתוך לחברה רב תרבותית‪-‬‬

‫ביטויים בתחומים שונים בחברה ובתרבות בישראל‬

‫מדיניות קליטת העלייה לישראל עברה שינויים משמעותיים במהלך ששת העשורים לקיומה של המדינה‪-‬‬
‫מגישת "כור היתוך" לגישת "רב תרבותיות"‪.‬‬

‫כור היתוך– הביטוי כור היתוך מתייחס למדיניות ממשלת ישראל בשנותיה הראשונות‪ ,‬ולפיה על כל‬
‫העולים לארץ‪ ,‬להתאים עצמם לכלל האומה הישראלית המתחדשת‪ ,‬שסימלה המייצג הוא דמות "הצבר"‪-‬‬
‫בלבוש‪ ,‬בעיסוק ובתרבות‪ .‬תפיסה זו מבטאת המשכיות של הגישה שהייתה בקרב מנהיגי הישוב עוד לפני‬
‫קום המדינה‪.‬‬

‫המטרה– התאמת העולים החדשים מכל הארצות למודל היהודי החדש המבטא בתרבותו‪ ,‬בעיסוקיו‬
‫ובהופעתו את המהפכה הציונית שעמדה בניגוד לכל מה שהזכיר וסימל את היהודי בגולה‪ .‬הכוונה הייתה‬
‫לסלק חוליי הגלות ולהניח יסודות לחברה יהודית חדשה ובריאה שתקום בארץ‪.‬‬
‫לשם השגת המטרה‪ ,‬נעשה רבות לטיפוח זהות לאומית‪ ,‬השיח בתרבות הישראלית הדגיש את דמות הצבר‬
‫והודגשה גבורת הלוחמים והגשמת קיבוץ הגלויות בא"י‪.‬‬

‫רב תרבותיות– גישה שמדגישה את חשיבות הקבלה של זהויות תרבותיות שונות‪ ,‬במיוחד במדינות‬
‫קולטות הגירה‪ .‬על פי גישה זו הקבוצות השונות שומרות על זהותן מארץ המוצא‪ ,‬על המנהגים‪ ,‬האמונות‬
‫והשפה שלהן‪ ,‬אך יחד עם זאת מאוחדות בנאמנותן הלאומית (לארץ הקולטת)‪.‬‬
‫המעבר מגישת כור היתוך לרב תרבותיות‪ ,‬מבטא תהליך של מעבר מתרבות שמעמידה במרכז את האומה‬
‫הנבנית ואת הערכים הלאומיים המשותפים‪ ,‬לתרבות שמעמידה במרכז את הפרט ואת השונות‪/‬הגיוון‬
‫התרבותי‪ .‬בהקשר של מדינת ישראל מעבר זה מבטא סובלנות לקיומן של מספר תרבויות במדינה‪ ,‬תוך‬
‫הכרה שהמאחד בין הקבוצות השונות‪ ,‬הוא ההסכמה על קיומו של משטר דמוקרטי והכרה במוסדות‬
‫השלטון שלה‪.‬‬
‫המטרה– ויתור על חלום‪ ,‬יצירת חברה חדשה ואחידה‪ ,‬תוך הכרה שחברת מהגרים בנויה ממגוון תרבויות‪.‬‬
‫הגורמים למעבר לחברה רב תרבותית‪:‬‬
‫תהליכים כלכליים שהתרחשו במדינת ישראל ובעולם המערבי‪ -‬העמדת היחיד וצרכיו במרכז החליפה את‬
‫תחושת החברה המגויסת והנלחמת על קיומה‪( .‬האינדיבידואליזם החליף את הקולקטיביזם)‬
‫מגוון אמצעי התקשורת וזמינותם‪ -‬מצב זה מאפשר לעולה לשמור על קשריו התרבותיים עם ארץ מוצאו‪.‬‬
‫ההבנה שגם בלי הניסיון להאיץ את קליטת העולים‪ ,‬בתוך שניים עד שלושה דורות ממילא הצעירים‬
‫משתלבים בחברה הכללית ורואים עצמם חלק בלתי נפרד ממנה‪.‬‬
‫פער כלכלי‪ -‬הרחבת הפערים הכלכליים יצרה ניכור ופגעה בסולידאריות החברתית‪.‬‬
‫ביטויים לרב תרבותיות בתחומים שונים בחברה ובתרבות בישראל‪:‬‬
‫אופן הקליטה‪ -‬הכרה בשונות של העולה ובתרבות אותה הביא עימו לארץ‪ ,‬למשל‪ :‬אין יותר דרישה לשינוי‬
‫שמות‪ ,‬עידוד נשים אתיופיות להתפרנס מיצירות המשקפות את תרבותן‪.‬‬
‫חינוך‪ -‬עבודות שורשים‪ ,‬ערבי קהילות‪ ,‬ציון מועדים ומנהגים של קהילות שונות‪ ,‬תוכניות לימוד‪.‬‬
‫אומנות‪ -‬ייצוג התרבויות השונות‪ ,‬למשל‪ ,‬תיאטרון "גשר" (רוסי)‪ ,‬תערוכות אומנות אתיופית‪ ,‬תיאטרון‬
‫בשפה המרוקנית‪ .‬לכך יש להוסיף את המעבר בתכנים שעסקו בהאדרת דמות הצבר לתכנים שעוסקים‬
‫בפרט ועולמו‪ ,‬תוך ביקורת על השלטון ועל החברה בישראל‪.‬‬
‫תקשורת‪ -‬מגוון רחב של אמצעי תקשורת בשפות שונות טלביזיה עיתונות‪.‬‬
‫פוליטיקה‪ -‬הקמת מפלגות עדתיות‪ ,‬שפנו לקהל מוגדר של עולים מתוך רצון לייצג את האינטרסים‬
‫הייחודיים שלהם‪ .‬ש"ס למזרחים‪" ,‬ישראל בעלייה" לעולים מחבר המדינות‪.‬‬
‫חברה רב תרבותית‪ -‬סיכויים וסיכונים‪:‬‬
‫סיכויים‪:‬‬
‫המגוון הרב של התרבויות בארץ מחזק את השפע התרבותי‪ ,‬יוצר חברה בעלת מקורות השפעה מרובים‬
‫ויוצר חברה סובלנית יותר לדעותיו וקיומו של האחר‪.‬‬
‫הרב תרבותיות עשויה למחוק סטריאוטיפים ותחושות של עליונות ונחיתות תרבותית‪ .‬היא מחזקת את‬
‫תחושת הכבוד והשוויוניות של האזרחים הישראלים‪ ,‬שחלקם סבלו בעבר מתחושות נחיתות וקיפוח‪.‬‬
‫סיכונים‪:‬‬
‫המגוון הרב של התרבויות עלול ליצור פיצול תרבותי שיפריד את החברה הישראלית ל"שבטים" נפרדים‬
‫שיש בהם מתח וניכור‪ .‬העדר מכנה משותף בין הזרמים התרבותיים בחברה עשוי להבליט את השוני ויצור‬
‫עימות תרבותי בין המגזרים השונים‪.‬‬
‫חוסר אחידות תרבותית עלול להעמיק את הפערים החברתיים‪ .‬לחלק מהאוכלוסייה לא יהיו את הכלים‬
‫המתאימים להשתלבות בעמדות מפתח של החברה הישראלית אם יעדיפו הסתגרות תרבותית‪.‬‬
‫עד למאה העשרים ואף במהלכה (בקרב זרמים שונים) בלטה הנטייה לתפוס את האדם באופן מהותני –‬
‫כבעל גרעין כלשהו של זהות שצריך להתממש‪ .‬ה"אמת"‪ ,‬או הרציונליות כדרך להגעה לאמת‪ ,‬נתפסו‬
‫כמשהו נתון שיש להפשיטו מתוך ההקשר ומקורו אינו חיצוני לאדם ואינו נרכש‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫הרציונליות הייתה על‪-‬זמנית ולא נתפסה כתלויה בהקשר או חברה‪ .‬במסורת הקלאסית נתפסה הזהות‬
‫כקשורה במימדים אוניברסליים על‪-‬זמניים‪ ,‬ואילו בראשית העת החדשה היא נתפסה כאינדיוודואלית‬
‫ופרטיקולרית‪ .‬בשתי התפיסות הללו הזהות הייתה בלתי תלויה בהיסטוריה‪ ,‬תרבות או פרמטר זמני‬
‫ו"ארצי" אחר – גורמים אלו הם משניים לכל היותר ואף עשויים לטשטש ולהסוות את אישיותו האמיתית‬
‫של האדם‪ .‬ההגות האקזיסטנציאליסטית (פילוסופית הקיום) היוותה נקודת מפנה חשובה בתחום זה בכך‬
‫שתפסה את הזהות כנוצרת ומכוננת ולא כנתונה‪ ,‬וכפועלת מתוך המציאות ולא קודמת לה‪ .‬מכאן קצרה‬
‫הדרך לתפיסת האדם והזהות האישית כנוצרים מתוך ההיסטוריה והחברה שבה מתקיים האדם ובתהליך‬
‫של דיאלוג עימה ואף דרך דיאלוג והתייחסות אל תרבויות אחרות‪.‬‬
‫תמורות אלו הביאו לזניחת הניסיון "לדלג" מעל השוני התרבותי ולהגיע אל מהויות אנושיות אוניברסליות‬
‫הנכונות בכל זמן ובכל מקום ותחת זאת עלתה קרנם של גורמים היסטוריים וסוציולוגיים כמכוננים את‬
‫זהותו של האדם‪ .‬בהתאם‪ ,‬הזהות שבעבר נתפסה כדבר מה סטטי ובלתי משתנה נעשתה דינמית ומתפתחת‬
‫כל העת דרך המימד הסינכרוני של דיאלוג פנים ובין תרבותי‪ .‬תמורות אלו הביאו בתורן להצבתה של‬
‫הקבוצה התרבותית בקדמת הבמה ולעלייתו של מושג הרב‪-‬תרבותיות בשיח ובהגות הפוליטית‪ ,‬החברתית‬
‫והפילוסופית‪ .‬המציאות המודרנית והפוסט‪-‬מודרנית על תהליכיה החברתיים‪ ,‬הכלכליים והטכנולוגיים‬
‫מציבה את האדם במצב של שיוך וזיקה תרבותית משתנה ומרובה‪ ,‬והוא פועל מתוך קשרים ומפגשים עם‬
‫מסגרות תרבותיות שונות ואף לעיתים מנוגדות זו לזו‪ .‬במצב כזה פלורליזם נעשה לתו היכר של המציאות‬
‫והדיון במצבים של ריבוי זיקות תרבותיות מקבל חשיבות שלא הייתה לא בעבר כאשר בני אדם חיו‬
‫בקהילות הומגניות יחסית‪ .‬גם מדעי המדינה נדרשו לזנוח את התפיסה האטומיסטית של האדם‪ ,‬וכך עבר‬
‫הדיון במסגרת זו מכזה שנסוב סביב זכויותיו של היחיד אל זכויותיהן של קבוצות‪.‬‬

You might also like