‫דפי הדרכה במקצוע‪:‬‬

‫גרפיקה הנדסית‬
‫מהדורה ‪25‬‬

‫פרק ‪5‬‬
‫רישום מידות‬
‫מהות מתן המידות בסרטוט‬
‫מתן מידות על פי מטרת הסרטוט‬
‫מתן מידות – רישום מידות‬
‫המלצות ברישום מידות‬
‫מידות עדיפות‬
‫סרטט וערך‪:‬‬
‫יצחק שבח‬
‫בהוצאת‪:‬‬

‫בית הספר הארצי‬

‫להנדסאים )ע"ר(‬
‫חיפה‪ ,‬קרית הטכניון‬
‫‪ - 2020-2021‬תשפ"א‬
 ‫מהות מתן המידות בסרטוט‬
‫בפרק ‪ 3‬למדנו על תיאור החלקיים המכאניים על ידי הטכניקה של יצירת היטלים מכיווני הסתכלות שונים‪.‬‬
‫בפרק ‪ 4‬הוספנו את הטכניקה של "חתכים" להשלמת התיאור של פריטים חלולים ועל ידי כך שיפרנו את ההבנה על מבנה‬
‫החלקים‪.‬‬

‫בכל זאת חסרים עוד נתונים חשובים מאוד להשלמת התמונה שתאפשר הגדרה חד משמעית של כל חלק‪.‬‬
‫בין הנתונים שיש להוסיף להיטלים ולחתכים בסרטוט אפשר לציין‪:‬‬
‫• הוספת מידות לקביעת ממדי החלק‬
‫• הוספת סיבולות לכל המידות לקביעת אי הדיוק המותר בכל מידה ומידה‬
‫• הוספת נתונים על החומר ממנו עשוי החלק‬
‫• נתונים על מרקם וטיב פני השטחים ואופן ייצור החלק‬
‫• הגדרות הנוגעות לטיפולים תרמיים לצורך הקשיית החלק או הקשיית פני השטחים‬
‫• הגדרות על אי דיוקים מותרים בצורת המקצועות והמשטחים השונים‬
‫• הגדרת אי הדיוקים המותרים בקשרים שבין המקצועות ובין המשטחים עצמם‬

‫כאמור‪ ,‬אלה נתונים המתווספים לתיאור חלקים‪ .‬כאשר הסרטוט מתאר מנגנון מורכב יש להוסיף נתונים מיוחדים‬
‫עליהם נדון בפרק נפרד של תיאור הרכבות‪.‬‬

‫מתן מידות על פי מטרת הסרטוט‬

‫לעיתים אותו חלק מכאני יכול לקבל בסרטוט מידות שונות לפי המטרה והיעדים של הסרטוט‪.‬‬
‫נגדיר שלוש מטרות עיקריות של רישום מידות בסרטוט‪:‬‬

‫א‪ .‬מתן מידות לצורך תכנון מיקומו ותפקודו של החלק במכלול‬

‫ב‪ .‬מתן מידות לצורך ייצור החלק בשיטת עיבוד מוגדרת‬
‫ג‪ .‬מתן מידות לצורך ביקורת המוצר‬

‫לעיתים המידות הנחוצות למתכנן כדי לקבוע את תפקודו של החלק במנגנון אינן נוחות או לא מתאימות למידות‬
‫הדרושות לייצור אותו חלק באופן ממשי‪.‬‬

‫במקרים אלה יש צורך בסרטוט שני‪ ,‬בנוסף לקודם‪ ,‬המתאר מידות התואמות את תהליך הייצור‪ ,‬תוך שינוי סדר רישום‬
‫המידות או אפילו הוספת מידות חדשות‪ ,‬כך שיתאפשר ייצורו על פי מגבלות המכונות המעבדות אותו בלי שהשינוי לא‬
‫יפגע בהתאמת החלק למכלול כפי שהתכוון במתכנן‪.‬‬

‫כאשר הייצור נעשה בשלבים שונים‪ ,‬למשל‪ :‬שלב יציקת גלם‪ ,‬שלבי עיבודים גסים בהם מתקרבים לממדי החלק בפעולות‬
‫שיבוב ועיבודים אחרים עדינים וסופיים‪ ,‬מפרקים את הסרטוט התכנון לסרטוטים פשוטים יותר המתארים את השלבים‬
‫השונים של הייצור‪ ,‬תוך רישום מידות מיוחדות עבור כל שלב ושלב‪.‬‬
‫הבעיה העיקרית נעוצה בחוסר האפשרות מעשית לייצר חלקים לפי מידות נומינליות מדויקות‪ ,‬אלא רק בתחום של אי‬
‫הדיוקים המותרים עליהם התייחסנו בסעיף סיבולות ואי דיוקים אחרים שצוינו בתחילת עמוד זה‪.‬‬

‫גם לצורכי מדידת החלק באופן סופי וביקורת נכונות הייצור יש לעיתים התנגשות בין המידות הרשומות לבין יכולות‬
‫מכשירי המדידה לבדוק אותן‪ .‬בעיה זו גרמה להמצאת מכשירים מתוחכמים מאוד לביקורת המידות‪ .‬מכשירים אלה‪,‬‬
‫סורקים את החלק‪ ,‬מעבירים את הנתונים לתוכנת מחשב המעבד אותם וכך קובעים את ההתאמה למידות התכנון‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

‫מכשירים אלה יקרים במיוחד ולא נמצאים בכל אולמי ייצור‪ .‬אם מכשירי המדידה לא מאפשרים ביקורת החלק יש שוב‬
‫צורך להוסיף או לשנות את מתן המידות‪ ,‬כמובן בלי פגיעה במידות התכנון המקוריות של המתכנן‪.‬‬
‫אין כל כוונה במסגרת הקורס של גרפיקה הנדסית ללמוד את השיטות השונות של מתן מידות לפי יעדי הסרטוט‪ .‬תחום‬
‫זה נלמד בחלקו במקצעות אחרים ובחלקו העיקרי לאחר רכישת ניסון רחב בעבודה מעשית בתעשייה בתום הלימודים‪.‬‬
‫רק לעיתים נדירות נתייחס למתן מידות על פי יעדי המידה‪.‬‬

‫מתן מידות ‪ -‬רישום מידות‬

‫מהאמור בסעיף הקודם אנו נקרא בשם "מתן מידות" את הידע הדרוש למתן מידות על פי היעדים השונים‪ ,‬ובשם "רישום‬
‫מידות" את הידע הדרוש להעברת הנתונים בצורה ברורה וחד משמעית ועל פי חוקי תקן ישראל‪.‬‬

‫בפרק זה נדון בעיקר בחוקים המסדירים את השיטות שמוגדרות בתקן ישראל בכל הנוגע לרישום מידות החלקים בלי‬
‫קשר ליעד המידה שיכולה להיות לתכנון‪ ,‬לייצור או לביקורת‪.‬‬

‫המלצות ברישום מידות‬

‫חייב‪ ,‬אסור‪ ,‬מותר‪ ,‬מומלץ‪ ,‬רצוי‪ ,‬לא רצוי‪...‬‬
‫הסעיפים הבאים הינם תמצית של תקן ישראל ‪" 189‬סרטוטים הנדסיים‪ :‬רישום מידות"‪ .‬כמו ברוב התקנים ישנם‬
‫משפטים המגדירים את כללים המחייבים ואת הכללים האסורים‪ .‬אבל בנוסף ישנם סעיפים רבים בהם מצוין‪ :‬שהכלל‬
‫מותר‪ ,‬מומלץ‪ ,‬רצוי או לא רצוי שהם למעשה משפטים המאפשרים לקבל אותם כללים או לדחות אותם בהתאם‬
‫לנסיבות‪.‬‬

‫מצב זה גורם לחוסר וודאות של המשרטט האם לקיים כלל מסוים או לדחות אותו‪.‬‬
‫בבית הספר להנדסאים‪ ,‬אנו מעדיפים לאפשר ללומד לחשוב בעצמו איך להתנהג‪ .‬כמובן לא כל החלטה היא תמיד נכונה‪.‬‬
‫דרושה מידה לא מעטה של ניסיון‪ .‬אנשי מקצוע שונים מחליטים לא פעם החלטות שונות לגבי אותה סוגיה‪.‬‬
‫המורים למקצוע יתרמו מניסיונם כדי לכוון ולהדריך את הלומדים לבחירת הדרך הנראית כעדיפה‪.‬‬

‫על מנת לצמצם את תווך ההתלבטות‪ ,‬אנו מציבים לעצמינו מטרה ברורה אחת‪:‬‬

‫במקרים בהם התקן איננו חד משמעי‪ ,‬נחליט על פי הדרך המאפשרת לקורה‬

‫להבין טוב יותר את המידה‬
‫כללים ראשוניים‬
‫‪ .1‬מידות של חלקי מכונות בסרטוט טכני נתונות במילימטר בלבד ואין צורך לרשום כל סימן על כך ליד המידה‪ .‬כאשר‬
‫דרוש לרשום מידה שאיננה במילימטרים )כמו באינצ'ים למשל( מציינים חריג זה בסימן מתאים‪ .‬לכן הרישום ‪10‬‬
‫ליד מידה יהיה מובן שפרושו ‪ 10‬מ"מ לעומת זאת הרישום ”‪ 10‬פרושו ‪ 10‬אינץ' )שהם ‪ 254‬מ"מ(‪.‬‬
‫כינוי בורג‪ BSW1/2” :‬מציין תבריג מסוג ויטוורט )לפי תקן בריטי ‪ (Whitworth‬בקוטר חיצוני של ½ אינץ'‪.‬‬

‫‪ .2‬המידות הרשומות בסרטוט מציינות את האורך האמתי של החלק או הצורה‪ ,‬ללא תלות בקנה המידה בו החלק‬
‫משורטט או מודפס‪ .‬ראה דוגמאות בפרק ‪.1‬‬

‫‪3‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫‪ .3‬יש לרשום תמיד את המידות הכלליות של‬
‫סרטוט מס' ‪1‬‬ ‫החלק )אורך‪ ,‬רוחב וגובה(‪.‬‬

‫למטה‪ ,‬דוגמה של חלק בתצוגה‬

‫איזומטרית וציון הממדים "אורך"‪,‬‬
‫"גובה" ו‪"-‬רוחב" במילים להמחשה בלבד‪.‬‬

‫בהיטלים בצד שמאל )סרטוט מס' ‪(1‬‬

‫רישום המידות במילימטרים‪.‬‬

‫‪ .4‬עבור אותו רכיב של החלק יש לרשום‬

‫מידה רק פעם אחת וזאת בהיטל בו‬
‫רואים את הרכיב בצורה הברורה‬
‫ביותר‪.‬‬
‫)במקרים מיוחדים בלבד‪ ,‬אם לא ניתן‬
‫להימנע מרישום אותה מידה פעמיים‪,‬‬
‫חובה לרשום אותה בסוגריים‪(.‬‬

‫‪ .5‬רצוי לא לרשום מידות בתוך ההיטלים‪.‬‬

‫‪ .6‬רצוי לא לרשום מידות בין ההיטלים‪.‬‬

‫‪ .7‬אסור לרשום מידה משותפת לשני‬

‫היטלים‪.‬‬

‫סרטוט מס' ‪2‬‬ ‫‪ .8‬המרחק בין קווי המידה לבין הגוף‬

‫והמרחקים שבין מידה אחת לאחרת –‬
‫קבוע בכל הגיליון‪ .‬המרחק יהיה מעל‬
‫פעם וחצי גובה הכתב‪ .‬ראה הנחיות על‬
‫גובה הכתב בפרק ‪.1‬‬

‫‪4‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫‪ .9‬רצוי להימנע מלרשום‬
‫מידה לקו נסתר‪.‬‬
‫רשום את המידה‬
‫בהיטל מתאים או‬
‫בחתך‪.‬‬

‫הסימן ‪ Ø‬מציין קוטר‪.‬‬

‫רצוי‬ ‫רצוי‬ ‫לא רצוי‬
‫סרטוט מס' ‪3‬‬

‫‪ .10‬רשום את המידות בהיטל בו גודל הרכיב או הצורה נראים אמיתיים‪ .‬כלל זה חשוב יותר מההמלצה שלא לרשום‬
‫נסתרים‪.‬‬ ‫לקווים‬ ‫מידות‬
‫‪(4‬‬ ‫)סרטוט מס'‬

‫רצוי‬ ‫לא רצוי‬

‫סרטוט מס' ‪4‬‬

‫לפני המידה של רכיב‬ ‫‪.11‬‬

‫ריבועי רושמים את סימן ‪.‬‬

‫פחות רצוי‬ ‫רצוי‬

‫סרטוט מס' ‪5‬‬

‫‪5‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫ליד מידת הקוטר‬ ‫‪.12‬‬
‫או הרדיוס של משטח‬
‫כדורי‪ ,‬רושמים את‬
‫המילה "כדורי"‪.‬‬

‫סרטוט מס' ‪6‬‬

‫‪ .13‬יש לרשום מידות כך שהקורא אותן לא יצטרך לבזבז זמן בחישובים מתמטיים‪) .‬סרטוטים מס' ‪ 7‬ו‪.(8-‬‬

‫לא נכון‬ ‫נכון‬

‫סרטוט מס' ‪7‬‬

‫פחות רצוי‬ ‫רצוי‬

‫סרטוט מס' ‪8‬‬

‫‪6‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫קו מידה יש להעביר‬ ‫‪.14‬‬
‫במקביל לקטע שמידתו הוא‬
‫מציין‪.‬‬

‫סרטוט מס' ‪9‬‬

‫‪ .15‬רצוי לרשום מרחקים בין צירי קדחים בהיטל בו הקדחים מופיעים בצורת מעגל‪) .‬סרטוט מס' ‪.(10‬‬

‫פחות רצוי‬ ‫רצוי‬

‫סרטוט מס' ‪10‬‬

‫‪7‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫קווי מידה וקווי עזר למידה‬ ‫‪.16‬‬
‫משורטטים רצופים‪ ,‬ללא הפסקות‬
‫ובעובי דק לפי החוקים שבחוברת‬
‫הדרכה מס' ‪.1‬‬

‫קווי עזר למידה נמשכים‬ ‫‪.17‬‬

‫כמחצית גובה הכתב‪ ,‬מעבר לקווי‬
‫המידה‪.‬‬

‫קצות קווי המידה מסתיימים בחצים‬

‫שגודלם זהה לגובה הכתב של אותו‬
‫גיליון‪ .‬בדפי ‪ A4‬גובה הכתב ואורך‬
‫החצים הוא ‪ 2.5‬מ"מ‪ .‬בדף ‪ A3‬אורכם‬
‫הוא ‪ 3.5‬מ"מ‪.‬‬
‫סרטוט מס' ‪11‬‬ ‫מותר מרווח של כ‪ 1-‬מ"מ בין תחילת‬
‫קווי העזר לבין קווי הגוף‪.‬‬

‫בגיליון אחד משרטטים כל‬ ‫‪.18‬‬

‫החצים באורך זהה‪.‬‬
‫כאמור אורך החץ זהה לגובה‬
‫הכתב שבאותו גיליון‪.‬‬
‫חץ מומלץ )אורך החץ כגובה הכתב(‬
‫סרטוט מס' ‪12‬‬

‫‪ .19‬מיקום ספרות המידה הינו תמיד מעל לקו המידה‪ ,‬כאשר מסתכלים מלמטה או מצד ימין‪ ,‬במרחק של רבע גובה‬
‫הכתב ממנו‪) .‬סרטוט מס' ‪.(13‬‬

‫נכון‬ ‫נכון‬ ‫לא נכון‬ ‫לא נכון‬

‫סרטוט מס' ‪13‬‬

‫‪8‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫אסור להצליב‬ ‫‪.20‬‬
‫קווי מידה בניהם‪.‬‬

‫אסור להצליב קווי‬

‫מידה עם קווי עזר‬
‫למידה )פרט למרכזי‬
‫מעגלים(‪.‬‬

‫רצוי לא להצליב קווי‬

‫עזר למידה ביניהם‪,‬‬
‫אך אין חל איסור על‬
‫כך‪.‬‬

‫רשום את המידות‬
‫הקטנות בקרבת הגוף‬
‫והגדולות מרוחקות‬
‫לא נכון‬ ‫נכון‬ ‫ממנו‪.‬‬
‫סרטוט מס' ‪14‬‬

‫‪ .21‬התקן דורש רישום ספרות המידה וחצי המידה בתוך התחום הנמדד‪.‬‬
‫כאשר לא קיימת אפשרות טכנית לבצע זאת‪ ,‬מותרות אפשרויות אחרות בהן יש להשתדל לרשום בתוך התחום הנמדד‬
‫או הספרות או החצים‪.‬‬
‫אם גם אפשרויות אלה לא מעשיות מסמנים הן החצים והן הספרות מחוץ לתחום‪.‬‬
‫במקרה זה רצוי לרשום את הספרות בצד ימיני של התחום הנמדד‪.‬‬

‫במקרים יוצאים מין הכלל מותר לסמן נקודות במקום חצים‪ ,‬לרשום את הספרות בעזרת קו עזר נוסף )קו מנחה‪-‬‬
‫‪ (Leader‬או אפילו לשבור את קו המידה במרכזו‪) .‬סרטוט מס' ‪(15‬‬

‫סרטוט מס' ‪15‬‬

‫‪9‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫‪ .22‬קו גוף‪ ,‬קו סימטריה וקו עזר למידה לא ישמשו כקווי מידה‪) .‬סרטוט מס' ‪(16‬‬

‫אסור‬ ‫אסור‬ ‫אסור‬ ‫הגוף הנמדד‬

‫סרטוט מס' ‪16‬‬

‫‪ .23‬קווי גוף וקווי סימטריה יכולים לשמש כקווי עזר למידה‪) .‬סרטוט מס' ‪(17‬‬

‫סרטוט מס' ‪17‬‬

‫בסרטוט מס' ‪ 18‬מצוינים‬ ‫‪.24‬‬

‫הכיוונים התיקנים של רישום‬
‫המידות בהתאם לכיוונים של קווי‬
‫המידה‪.‬‬

‫באזור הקווקוו אסור לרשום מידות בכלל‪.‬‬

‫מס' ‪18‬‬ ‫סרטוט‬

‫‪10‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫קו מידה לקשת‬ ‫‪.25‬‬
‫מעגלית יש להעביר בין‬
‫הקשת או המשכה‪ ,‬לבין‬
‫מרכז הקשת‪.‬‬

‫לקו מידה זה יש רק חץ‬

‫אחד המכוון כלפי הקשת‪.‬‬

‫לקשתות רושמים מידה‬

‫רק בהיטל בו נראית‬
‫העקום של הקשתי‪.‬‬

‫לפני ערך הקשת רושמים‬

‫את האות ‪.R‬‬

‫סרטוט מס' ‪19‬‬

‫אורך קשת מסמנים‬ ‫‪.26‬‬

‫בעזרת קו מידה חד מרכזי‬
‫אם קשת‪.‬‬

‫סרטוט מס' ‪20‬‬

‫‪ .27‬מידה של זווית רושמים במעלות‪ ,‬לדוגמה ‪ . 55°‬קו המידה הינו קשת שמרכזה בקודקוד הזווית‪.‬‬

‫‪11‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫מותרות שתי שיטות לרישום הזוויות‪ ,‬בתלות במיקום של הזווית על החלק‪) .‬שיטות א ו‪-‬ב בסרטוט מס' ‪(21‬‬

‫סרטוט מס'‪21‬‬

‫מידות לקדחים או לגלילים‬ ‫‪.28‬‬

‫ניתנות תמיד על ידי הקוטר שסימונו‬
‫‪ .φ‬כאשר משורטטים הרבה מעגלים‬
‫חד מרכזיים יש לרשום את מידות‬
‫הקטרים בהיטל בו לא מתוארים‬
‫בצורת מעגל‪ .‬על ידי כך היטל אחד‬
‫הופך לרוב למיותר‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬ספרות יש למקם במרכז קו‬
‫המידה )בין החצים(‪ .‬כאשר יש מספר‬
‫רב של מידות‪ ,‬אין ליצור התקהלות‬
‫נכון‬ ‫ספרות‪ ,‬אלא לסדרן בצורה‬
‫סרטוט מס' ‪22‬‬ ‫שתתאפשר קריאה נוחה‪.‬‬

‫תיאור לא נכון‬

‫סרטוט מס' ‪23‬‬

‫‪12‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫מידות לסרטוט המתאר חצי חתך‪-‬חצי מבט‪.‬‬ ‫‪.29‬‬

‫בסרטוט חתך למחצה‪ ,‬כאשר רואים רק חלק מרכיב‪,‬‬

‫רושמים את המידה במלואה‪ ,‬משרטטים חץ אחד בלבד וקו‬
‫המידה עובר את מישור הסימטריה בכ‪ 2-‬מ"מ‪.‬‬

‫כאשר הרכיב נראה במלואו‪ ,‬גם קו המידה יהיה שלם‪.‬‬

‫סרטוט מס' ‪24‬‬

‫כאשר יש צורך לרשום מידה בתוך‬ ‫‪.30‬‬

‫אזור מקווקו של חתך‪ ,‬מוחקים את הקווים‬
‫שסביב הספרות בלבד‪.‬‬

‫סרטוט מס ‪25‬‬

‫רישום מידות בשרשרת‬ ‫‪.31‬‬

‫מידות חלקיות מותר לסדר בקו אחד‬
‫בצורת שרשרת‪ ,‬אבל אסור לסכם את‬
‫המידות שבשרשרת למידה כוללת‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בסרטוט מס' ‪ 26‬נתונה מידת‬
‫האורך ומידות חלקיות בשרשרת‪.‬‬

‫מידה חלקית אחת נשארת פתוחה‪ ,‬על‬

‫מנת שמידת האורך לא תהיה מסכמת‪.‬‬
‫בוחרים כמידה פתוחה זו שפחות‬
‫חשובה בתפקיד החלק‪.‬‬
‫סרטוט מס' ‪26‬‬

‫‪13‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫אם נחוץ‪ ,‬מותר לרשום את המידה‬ ‫‪.32‬‬
‫המסכמת של השרשרת בתוך סוגריים וללא‬
‫סבולת‪.‬‬

‫הקיצור הלועזי )‪ (REF‬איננו נכלל בהמלצות‬

‫תקן ישראל‪.‬‬

‫סרטוט מס' ‪27‬‬

‫‪ .33‬רישום מידות למרחקים זהים מותר לפי אחת משתי השיטות המתוארות בסרטוט מס' ‪.28‬‬

‫סרטוט מס' ‪28‬‬

‫‪ .34‬אם אין הגבלות מבחינת תכנון החלק‪ ,‬רצוי לרשום מידות שניתנות למדידה בעזרת מדידים חוסמים או חסומים‪.‬‬
‫מדידות עומק פחות מדויקות ומעייפות את העובד הבודק אותן‪.‬‬

‫לא רצוי‬ ‫רצוי‬ ‫לא רצוי‬ ‫רצוי‬

‫סרטוט מס ‪29‬‬

‫‪14‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫יש להשתדל לרשום כל מידה‬ ‫‪.35‬‬
‫כך שתתאפשר מדידתה באמצעות‬
‫מד זחיח‬ ‫כלי מדידה מקובלים )מד זחיח‪,‬‬
‫מיקרומטר‪ ,‬מד זווית וכ"ו( וזאת‬
‫אם אין דרישה יוצאת דופן מבחינת‬
‫תכנון החלק‪.‬‬
‫מד זווית‬

‫מיקרומטר‬

‫‪ .36‬מידות של פזות‪ ,‬תעלות שחרור וכ"ו יש לרשום בלי להכליל אותן בשרשרת המידות‪.‬‬
‫בסרטוט מס' ‪ 30‬אפשר לראות דוגמאות אפשרויות לרישום מידות לקידוחי מרכוז וקיטועים‪.‬‬

‫סרטוט מס' ‪30‬‬

‫אין צורך לרשום מידה‬ ‫‪.37‬‬

‫קדחים‬ ‫בין‬ ‫זוויתית‬
‫מחולקים לאורך מעגל‬
‫חלוקה שווה )סימטרית(‪.‬‬

‫יש לרשום מידה זוויתית בין‬

‫קדחים שאינם מחולקים‬
‫בצורה סימטרית לאורך‬
‫מעגל חלוקה‪.‬‬

‫חלוקה סימטרית‬ ‫חלוקה לא סימטרית‬

‫סרטוט מס' ‪31‬‬

‫‪15‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫בחלקים‬ ‫‪.38‬‬
‫קוים דקים‬ ‫‪.39‬‬
‫מסובכים‬
‫המשלימים את‬
‫סימטריים‪,‬‬
‫החלק‬ ‫תיאור‬
‫מותר לשרטט‬
‫עזר‬ ‫וקווי‬
‫את הגוף רק‬
‫המתייחסים‬
‫בחלקו‪ .‬רישום‬
‫אליהם‪ ,‬יבלטו עד‬
‫חלק‬
‫‪ 2‬מ"מ מעבר‬
‫מהמידות‬
‫לנקודת המפגש‪.‬‬
‫מתואר‬
‫סרטוט מס' ‪33‬‬ ‫בסרטוט מס'‬
‫‪.32‬‬
‫סרטוט מס' ‪32‬‬

‫רישום מידות בקואורדינטות‬ ‫‪.40‬‬

‫לרישום מידות בקואורדינטות )למשל לצורך ביצוע החלק באמצעות מכונות ‪ (NC‬מותרות שתי שיטות‪:‬‬
‫אחת מתוארת בסרטוט מס' ‪34‬‬
‫השנייה בסרטוט מס' ‪ 35‬בשיטה זו מתלווה טבלה לציון ממדי הקדחים ומיקומם‪.‬‬

‫סרטוט מס' ‪34‬‬

‫‪16‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫סרטוט מס' ‪35‬‬

‫טבלה צמודה לסרטוט מס' ‪ 35‬לציון ממדי הקדחים ומיקומם מראשית הצירים‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪X‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪56‬‬ ‫‪56‬‬
‫‪Y‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪40‬‬
‫‪ø‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ .41‬רישום מידות של פרופילים‬

‫דוגמת הרישום‬ ‫חתך הפרופיל‬ ‫דוגמת הרישום‬ ‫חתך הפרופיל‬

‫‪20‬‬ ‫מוט צורתי ‪Z‬‬ ‫‪60x10‬‬ ‫פרופיל שטוח‬
‫עובי ‪10‬‬ ‫לוח פלדה‬ ‫‪60x60x6‬‬ ‫זוויתן‪ ,‬שווה צלעות‬
‫‪Ø 10‬‬ ‫מוט עגול‬ ‫‪65x100x7‬‬ ‫זוויתן‪ ,‬צלעות שונות‬
‫‪40‬‬ ‫מוט משושה‬ ‫‪5‬‬ ‫מוט צורתי ‪T‬‬
‫‪ 40‬‬ ‫מוט ריבועי‬ ‫‪5‬‬ ‫מוט צורתי ‪U‬‬
‫‪20‬‬ ‫מוט צורתי ‪ T‬כפול‬

‫טבלת לרישום מידות של פרופילים מתוך ת"י ‪190‬‬

‫‪17‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫‪ .42‬אלמנט תפקודי‬
‫מכנים אלמנט תפקודי )פונקציונלי( לאלמנט של החלק הממלא תפקיד עקרי בפעולתו או בשימושו של חלק‪.‬‬

‫סרטוט מס' ‪37‬‬ ‫סרטוט מס' ‪36‬‬

‫מידה תפקודית היא זו שנותנים לאלמנט תפקודי ורישומה הכרחי‪.‬‬

‫מידה תפקודית יש להגדיר במדויק‪ :‬אסור שיהיה צורך לחשב אותה‪.‬‬
‫בסרטוט מס' ‪ '36‬מופיע בורג ובסרטוט מס' ‪ – '37‬תבריג‪.‬‬
‫האות "ת" מציינת מידה תפקודית‪.‬‬
‫האותיות "לת" מציינת מידה לא תפקודית‪.‬‬

‫‪ .43‬סיכום‬
‫קיימות שתי מערכות שונות למתן מידות עיקריות‪:‬‬
‫‪ .1‬מתן מידות בתכנון‬
‫‪ .2‬מתן מידות לייצור‬
‫בחוברת הדרכה זו קבלת תדריך רב היקף על צורת רישום מידות באופן כללי‪.‬‬
‫לא דנו בבעיית מתן מידות אלא בסעיפים ספורים בלבד בהן נקשר הרישום עם סוגיה טכנולוגית מוגדרת‪.‬‬
‫הנושא מתן מידות שייך לתחומי טכנולוגיית הייצור‪ ,‬תורת הייצור‪ ,‬מתקנים וקביעים ותורת המדידות‪ .‬במקצועות אלה‬
‫לומדים לבחור בין רישום בשרשרת‪ ,‬רישום ממשטח משותף‪ ,‬לבין רישום בקואורדינטות‪ .‬כמו כן לומדים לבחור משטחי‬
‫ייחוס וחישוב סבולות‪.‬‬

‫זכור!‪ :‬מידה חייבת להיות ברורה וחד משמעית‪ .‬נותנים אותה בעיקר לייצור ובדיקת החלק‪ ,‬לכן אסור לרשום מידות‬
‫כפולות ואין למסור אותו מידע יותר מפעם אחת‪.‬‬
‫מומלץ לעיין בחוברת זו בכל עת שתתעורר בעיה כלשהי ברישום מידות‪.‬‬

‫‪18‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫מידות עדיפות‬
‫בתכנון מוצרים יש להעדיף מידות מסוימות אשר נקבעו בתקנים בינלאמיים‪ .‬מידות אלה נקראות‪ :‬מידות עדיפות‪.‬‬
‫על ידי שימוש במידות עדיפות ניתן לצמצם את מספר הכלים הדרוש לביצוע העבודה‪.‬‬
‫מידות עדיפות מתקבלות מטבלאות של מספרים עדיפים‪.‬‬

‫מספרים עדיפים לפי תקן ‪DIN 323‬‬

‫לפי תקן ‪ ,DIN‬מספרים עדיפים הם ערכים מעוגלים של טורים גיאומטריים שמקדמיהם הם‪:‬‬

‫‪5‬‬
‫‪ 1.60 ≅ √10=1.584893192‬וסימונו ‪R05‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 1.25 ≅ √10=1.258925412‬וסימונו ‪R10‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 1.12 ≅ √10=1.122018454‬וסימונו ‪R20‬‬
‫‪40‬‬
‫‪ 1.06 ≅ √10=1.059253725‬וסימונו ‪R40‬‬
‫על פי עקרונות אלה אפשר לבנות את הטורים הבסיסיים הבאים‪:‬‬

‫‪R40‬‬ ‫‪R20‬‬ ‫‪R10‬‬ ‫‪R5‬‬

‫‪1.00‬‬ ‫‪2.24‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪1.00‬‬ ‫‪5.00‬‬ ‫‪1.00‬‬ ‫‪1.00‬‬
‫‪1.06‬‬ ‫‪2.36‬‬ ‫‪5.30‬‬ ‫‪1.12‬‬ ‫‪5.60‬‬ ‫‪1.25‬‬
‫‪1.12‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪5.60‬‬ ‫‪1.25‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫‪1.60‬‬ ‫‪1.60‬‬
‫‪1.18‬‬ ‫‪2.65‬‬ ‫‪6.00‬‬ ‫‪1.40‬‬ ‫‪7.10‬‬ ‫‪2.00‬‬
‫‪1.25‬‬ ‫‪2.80‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫‪1.60‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪2.50‬‬
‫‪1.32‬‬ ‫‪3.00‬‬ ‫‪6.70‬‬ ‫‪1.80‬‬ ‫‪9.00‬‬ ‫‪3.15‬‬
‫‪1.40‬‬ ‫‪3.15‬‬ ‫‪7.10‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪10.00‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪4.00‬‬
‫‪1.50‬‬ ‫‪3.35‬‬ ‫‪7.50‬‬ ‫‪2.24‬‬ ‫‪…..‬‬ ‫‪5.00‬‬
‫‪1.60‬‬ ‫‪3.55‬‬ ‫‪8.00‬‬ ‫‪2.50‬‬ ‫‪6.30‬‬ ‫‪6.30‬‬
‫‪1.70‬‬ ‫‪3.75‬‬ ‫‪8.50‬‬ ‫‪2.80‬‬ ‫‪8.00‬‬
‫‪1.80‬‬ ‫‪4.00‬‬ ‫‪9.00‬‬ ‫‪3.15‬‬ ‫‪10.00‬‬ ‫‪10.00‬‬
‫‪1.90‬‬ ‫‪4.25‬‬ ‫‪9.50‬‬ ‫‪3.55‬‬ ‫‪…..‬‬ ‫‪…..‬‬
‫‪2.00‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪10.00‬‬ ‫‪4.00‬‬
‫‪2.12‬‬ ‫‪4.75‬‬ ‫‪…..‬‬ ‫‪4.50‬‬

‫כדי לקבל מספרים עדיפים נוספים יש להכפיל או לחלק את המספרים הבסיסיים ב‪10-‬‬
‫מספיקים בדרך כלל לכל המקרים של בניית מכונות‪.‬‬ ‫הערכים של טור ‪R20‬‬
‫יספיקו ברוב המקרים ועליהם ממליצים‪.‬‬ ‫הערכים של טור ‪R10‬‬
‫נותנים קפיצות גדולות מדי‪.‬‬ ‫הערכים של טור ‪R5‬‬
‫שימושיים רק במקרים יוצאים מין הכלל‪.‬‬ ‫הערכים של טור ‪R40‬‬

‫טורים נגזרים )או משניים(‬

‫ניתן לבנות טורים נוספים על בסיס הטורים היסודיים‪ .‬בוחרים איבר מהסידרה הבסיסית שיהיה הראשון בסידרה‬
‫החדשה ולוקחים אברים אחרים מאותה סידרה לפי קפיצה אחידה רצונית‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬הסימן )…‪ R40/3 (1.25‬פרושו‪:‬‬
‫הסידרה החדשה נגזרת מהטור ‪R40‬‬
‫המספר הראשון יהיה ‪1.25‬‬
‫ילקחו איברים מהטור הבסיסי בקפיצות של ‪.3‬‬
‫הטור הנגזר יהיה בנוי בצורה הבאה‪...... ,2.50 ,2.12 ,1.80 ,1.50 ,1.25 :‬‬

‫‪19‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬

 ‫קטרים עדיפים ומידות קונסטרוקטיביות )נומינליות( לפי תקן ‪DIN‬‬

‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬

‫‪40‬‬ ‫‪2.5‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪45‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪50‬‬ ‫‪5.5‬‬
‫‪52‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪*55‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הערכים של עמודה א‬
‫‪60‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מתאימים לטור ‪.R5‬‬
‫‪*62‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪63‬‬ ‫‪11‬‬ ‫עמודה א עדיפה על ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪65‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪68‬‬ ‫‪13‬‬ ‫עמודה ב עדיפה על ג‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪70‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪*72‬‬ ‫‪15‬‬ ‫עמודה ג עדיפה על ד‪.‬‬
‫‪75‬‬ ‫‪16‬‬
‫*= רק למסבי גלילה‬
‫‪80‬‬ ‫‪17‬‬
‫ולידות‪.‬‬
‫‪85‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪95‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪100‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪105‬‬ ‫‪22‬‬
‫‪110‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪120‬‬ ‫‪25‬‬
‫‪125‬‬ ‫‪26‬‬
‫‪130‬‬ ‫‪28‬‬
‫‪140‬‬ ‫‪30‬‬
‫‪150‬‬ ‫‪32‬‬
‫‪160‬‬ ‫‪34‬‬
‫‪*35‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬

‫רדיוסי עגלות לפי תקן ‪DIN 250‬‬

‫‪.... ,10.0 ,6.0 ,4.0 ,2.5 ,1.5 ,1.0 ,0.6 ,0.4 ,0.2‬מ"מ‬

‫‪20‬‬ ‫פרק ‪5‬‬ ‫‪19/10/2020‬‬