‫כתב עת מיוחד לילדים‪ ,‬מקבוצת 'הארץ'‪ ,‬ניסן תשע"א‪ ,‬מאי ‪ .

2011‬המחיר‪ 49 :‬ש"ח‬

‫ֵדמ ְֹוק ַרטְ יָה‬ ‫גיליון מספר ‪129‬‬

‫‪2215‬‬ ‫‪08537785-1129‬‬
 ‫ֵּבית ַה ֵס ֶפר ֶש ָלנּו‬
‫ַעמּוד‬
‫מֹוק ַר ְטיָ ה ָּברֹאש‬
‫יֵ ש ֵד ְ‬
‫ַעמּוד‬
‫ִמי ַמ ְח ִליט‬
‫ַעמּוד‬
‫ְּב ֵעינַ יִ ים ֲעצּומֹות‬
‫ַעמּוד‬ ‫הַ תוֹכֶ ן ׁ ֶשל גִ ילָ יוֹן ִמסְ ָּפר ‪:129‬‬

‫‪49‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה ‪5‬‬

‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ִמ ְס ָּפר‬ ‫ִמ ְס ָּּפר‬
‫ֶש ִלי‬ ‫ַּב ִמ ְש ָּפ ָחה?‬
‫ֵד ְ‬
‫מֹוק ָר ִטי‪ְּ ,‬וב ָמה הּוא‬
‫ַמהּו ֵּבית ֵס ֶפר ֵד ְ‬ ‫ֶע ֶשר ְש ֵאלֹות ֶש ַה ְתשּובֹות‬
‫שֹונֶ ה ִמ ֵּבית ֵס ֶפר ָרגִ יל‬ ‫דֹומה‬
‫מֹוחנּו ֶ‬
‫ַה ִאם ַת ֲהלִ יְך ַה ַה ְחלָ ָטה ְּב ֵ‬ ‫ַה ִאם ְּב ִמ ְש ָּפ ָחה יְ כֹולָ ה‬ ‫ֲעלֵ ֶיהן ִמ ְס ַת ְתרֹות ַּבגִ ילָ יֹון ַהזֶ ה‬
‫ּכָ ַתב‪ַ :‬חגַ י ָש ִריר‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה?‬
‫לְ ֵד ְ‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה?‬
‫לְ ִה ְת ַקיֵ ים ֵד ְ‬ ‫ֶשל ֵ'עינַ יִ ים'‬
‫רֹון–רז‬
‫ָ‬ ‫עלי‬
‫ִאייְ ָרה‪ :‬נֶ ַט ִ‬ ‫ּכָ ַתב‪ֲ :‬ע ִדי גּוט‬ ‫ּכָ ְת ָבה‪ִ :‬א ִיריס ּבֹויְ םˉרֹונֵ ן‬ ‫ַעמּוד‬
‫ִאייְ ָרה‪ :‬גֶ ֶפן ְר ָפ ֵא ִלי‬ ‫ִאייְ ָרה‪ :‬דֹורֹון ז ָֹה ִרי‬ ‫יֵ ׁש ִלי ִחידֹות‬

‫‪6‬‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ֲאנחנו‪ ,‬בני האדם‪ ,‬לא ְמסוּגָ לים לִ שׂ רוד לְ ַבדנו‪,‬‬
‫ּכָ ְתבּו וְ ִאייְ רּו‪ָ :‬עמֹוס ֵא ֶלנְ ּבֹוגֵ ן‪,‬‬
‫אך גם ִמ ְת ַקשים לִ חיות ִּבקבוצה‪ֵ .‬דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה היא‬

‫‪43‬‬
‫ַעמּוד ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ַעמּוד‬ ‫הֹופ ָמן‬
‫עֹומר ְ‬ ‫ֶ‬ ‫ימן‪,‬‬‫נַ ֲע ָמה ֶּבנְ זִ ָ‬
‫זְ כּויֹות ָה ָא ָדם ֶשל ּכָ ל‬ ‫ִה ְת ַּפ ְתחּות ִש ְלטֹון‬ ‫שהצלחנו‬ ‫תק ֶדמת ביותר לְ חיים ִּב ְקהילה ִ‬ ‫המ ַ‬‫ַהגִ ְרסה ִ‬

‫‪23‬‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ונֹועה וִ יכַ נְ ְס ִקי‬
‫ָ‬
‫יֶ ֶלד וְ יַ ְל ָדה‬ ‫לפַ ֵתח עד היום‪ .‬לַ קהילה וּלְ ַמנהיגֶ יה יש כוח רב‬
‫ָה ָעם‬
‫ֹלא ַדי לְ ַס ֵּפק לְ יֶ לֶ ד ֶאת ְצ ָרכָ יו ּולְ ָהגֵ ן‬ ‫ַעמּוד‬
‫צּורת ַה ִמ ְמ ָשל‬ ‫ֵאיְך ָצ ְמ ָחה ַ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה הוא להגבּ יל ֶאת הכוח‬ ‫מאוד‪ ,‬ותפקיד ֵ‬
‫ַה ִאם ְמ ִדינֹות‬

‫‪32‬‬
‫מֹועיל‪.‬‬
‫ָעלָ יו ַעד ֶשיַ ֲהפֹוְך לְ ֶאזְ ָרח ּבֹוגֵ ר ִ‬ ‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫הזה וּלהבטיח שיְ נוּצַ ל לְ טובה ולא לרעה‪ֵ .‬דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬
‫ַה ִמ ְת ַק ֶד ֶמת ָּבעֹולָ ם‪ ,‬וְ ֵאיְך ִהיא‬
‫לְ יֶ לֶ ד יֵ ש גַ ם הֹווֶ ה‪ּ .‬כָ ל יֶ לֶ ד ָראּוי וְ זַ ּכַ אי‬ ‫ַּב ִמזְ ָרח ַה ִתיכֹון ַּב ֶד ֶרְך‬ ‫ַמ ְמ ִשיכָ ה לְ ִה ְת ַּפ ֵת ַח‬ ‫שאינם‬ ‫ְמ ַשלֶ בת ְּב ִחירוֹ ת ַוהכְ ָרעוֹ ת של רוב ִעם ערכים ֵ‬
‫ַעמּוד‬ ‫לְ ִה ְתיַ ֲיחסּות ּולְ כָ בֹוד‬
‫מֹוק ַר ְטיָ ה?‬
‫ְל ֵד ְ‬ ‫ּכָ ַתב‪ִ :‬עדֹו נְ בֹו‬ ‫ְתלוּיים ְּברוב כלשהו‪ ,‬כמו ֵחירוּת‪ָּ ,‬כבוד‪ִ ,‬שוְ ויון‪ ,‬צֶ דק‬

‫‪52‬‬
‫ַמה ַד ְע ְתכֶ ם?‬
‫מֹוק ַר ְטיָ ה ָצ ִריְך ֶש ָה ֶאזְ ָר ִחים‬
‫ִּב ְש ִביל ֵד ְ‬
‫יּוכְ לּו לְ ַה ְפ ִעיל ֲח ִש ָיבה ַע ְצ ָמ ִאית‪,‬‬
‫יקֹור ִתית וְ ֶהגְ יֹונִ ית‬
‫ִּב ְ‬
‫זֹוהר‬
‫ּכָ ְת ָבה‪ֲ :‬ענָ ת ַ‬
‫ִאייְ ָרה‪ִ :‬טימֹור ָד ָב ָרה‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ּכָ ַתב‪ :‬יִ ְצ ָחק ַק ְד ָמן‬ ‫ִאייֵ ר‪ :‬נ ַֹעם נָ ָדב‬
‫רֹודנִ יֹות‬‫ְצ ִע ִירים ַע ְר ִבים ִּב ְמ ִדינֹות ָ‬ ‫אחרות‪ .‬לַ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה יש ְתכוּנָ ה‬
‫וּזכוּיוֹ ת אדם יסודיוֹ ת ֵ‬
‫קֹולטֹון‬
‫ִאייְ ָרה‪ַּ :‬ב ְתיָ ה ְ‬
‫מֹוק ָר ִטיִ ים‪.‬‬
‫ְמנַ ִסים לְ כֹונֵ ן ִמ ְש ָט ִרים ֵד ְ‬ ‫ּלשיפור‬
‫נוספת‪ ,‬חשובה‪ :‬יש לה ֶא ְמצָ עים לְ ַב ָקרה ו ּ‬ ‫ֶ‬
‫ַה ִאם יַ ְצלִ יחּו?‬ ‫והסבל הרב שגרמו‬ ‫של ַעצמה‪ְּ .‬ב ִעקבות הפשעים ֵ‬
‫יסר‬ ‫ּכָ ַתב‪ֱ :‬איָ יל זִ ֵ‬
‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬‫העשׂ רים‪ֵ ,‬‬ ‫שטרים רוֹ ָדנִ יִ ים ַּבמאה ֶ‬‫ִמ ָ‬
‫ןˉארּוש‬ ‫ִאייֵ ר‪ָ :‬א ָסף ֶּב ָ‬
‫מו ֲּע ֶרכֶ ת ִּבמיוחד ְּביָ ֵמינוּ‪ ,‬ויש לה ִּביטוּי לא רק‬
‫ַעמּוד‬ ‫ַּבמדינה ֶאלָ א ְּבכל ְתחו ֵּמי החיים‪ַּ :‬ב ַתרבּ וּת‪ ,‬באמנות‪,‬‬
‫מֹוק ָר ִטי‬
‫ַה ַק ְרחֹון ֲהכִ י ֵד ְ‬

‫‪34‬‬
‫ַעמּוד‬ ‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ּבמשפחה‪.‬‬ ‫ַּבחינוך ו ִ‬
‫ְּבנֹות ָה ָא ָדם‬ ‫קֹוטב ַה ְצפֹונִ י‬
‫ַּב ֶ‬

‫‪54‬‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ַעמּוד‬ ‫ָת ִמיר ָראוּנֶ ר‬
‫ִאיׁש ַה ַּפנְ ָדה‬

‫‪10‬‬
‫ַעל ַה ַמ ֲא ָבק לְ ִשוְ ויֹון זְ כּויֹות ֵּבין נָ ִשים‬ ‫קֹומ ְיקס‬
‫ִסיּפּור ִ‬ ‫ִמ ְס ָּּפר‬
‫לִ גְ ָב ִרים‬ ‫ּכָ ַתב וְ ִצייֵ ר‪ :‬זְ ֵאב ֶאנְ גֶ ְל ָמאיֵ ר‬ ‫קֹומ ְיקס‬
‫ִ‬
‫ּכָ ְת ָבה‪ :‬גַ יִ יל ַט ְל ִשיר‬ ‫ּכָ ַתב‪ָ :‬ת ִמיר ָראּונֶ ר‬
‫אֹורית ָע ִריף‬ ‫ִאייְ ָרה‪ִ :‬‬ ‫ַעמּוד‬ ‫ִצייֵ ר‪ :‬נ ַֹעם נָ ָדב‬
‫רֹוטב‬
‫מֹוק ַר ְטיָ ה ְּב ֶ‬
‫ֵד ְ‬

‫‪26‬‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬
‫ַעמּוד‬
‫ַעמּוד‬ ‫ּבֹולֹונֵ ז‬

‫‪12‬‬
‫ִׂש ָיחה ְּב ַה ְר ֵּבה‬ ‫ִמ ְס ָּּפר‬
‫ֵעינַ יִ ים ֶׁש ִלי‬

‫‪56‬‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ִסיּפּור‬
‫יּפּורים‪ַ ,‬ה ִׁש ִירים‬
‫יּורים‪ַ ,‬ה ִס ִ‬ ‫ַה ִצ ִ‬ ‫ּכָ ַתב‪ָ :‬ע ִמית וַ יְ ְס ֶּב ְרגֵ ר‬ ‫ֵעינַ יִ ים‬
‫וְ ַה ְׁש ֵאלֹות ֶׁשלָ כֶ ם‬ ‫ןˉשנְ ָקר‬
‫ִאייְ ָרה‪ :‬נָ ָט ִלי וַ ְק ְס ָמ ֶ‬ ‫נֹוׂשא‬
‫ִׂש ָיחה ִעם יְ לָ ִדים ַּב ֵ‬
‫ּכָ ְת ָבה‪ִ :‬א ִיריס ּבֹויְ ם–רֹונֵ ן‬ ‫ַעמּוד‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה'‬
‫ֵ'ד ְ‬ ‫'עיניים' גיליון ‪ ,129‬ניסן תשע"א‪ ,‬מאי ‪2011‬‬
‫ַמהּו ֵּבית ֵס ֶפר ַה ְמ ַחנֵ ְך‬

‫‪46‬‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ׂשֹוחח ִעם ַהיְ ָל ִדים‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫יֹואב‬
‫עֹורְך‪ָ :‬ת ִמיר ָראּונֶ ר; ְמ ַע ֶצ ֶבת‪ִ :‬מיכַ ל ּבֹונַ נֹו; ְמנַ ֵהל ִשיוּוק‪ָ :‬‬
‫ֵ‬
‫ַעמּוד‬
‫אֹורה יַ ַהב;‬
‫עֹורכֶ ת ָלשֹון‪ :‬נָ ָ‬
‫ּכְפיר שּור; ֶ‬ ‫עֹורְך‪ַ :‬טל ִ‬ ‫גָ נֹור; עֹוזֶ ֶרת ָל ֵ‬
‫ַעמּוד‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה?‬
‫ְל ֵד ְ‬ ‫ּכֹוח‬
‫יֵ ש ָלנּו ַ‬

‫‪28‬‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ָת ִמיר ָראּונֶ ר‬
‫ַה ִסיּפּור ֶׁש ֵאינֹו נִ גְ ָמר‬ ‫רּותי ְקלַ יְ ין; ִשכְ תּוב ֲ‬
‫וע ִריכָ ה‪ :‬יִ ְפ ַעת ֶהכְ ט ָחסֹון; עֹוזֵ ר‬ ‫ְמנַ ֶק ֶדת‪ִ :‬‬

‫‪60‬‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫מּוקי ְשוַ ְורץ‬
‫ִצ ֵילם‪ִ :‬‬
‫קֹור ֵאי ֵ'עינַ יִ ים' מּוזְ ָמנִ ים‬‫ְ‬
‫יׂשם ֶאת ָה ֶע ְקרֹונֹות‬ ‫ֵאיְך ֶא ְפ ָשר לְ יַ ֵ‬ ‫ְל ַה ְש ִּפ ַיע!‬ ‫מּוקי ְשוַ ְורץ‪ ,‬צּור‬
‫קֹוביץ; ַצ ָל ֵמי ַמ ֲע ֶרכֶ ת‪ִ :‬‬ ‫מֹוס ִ‬
‫ֲה ָפ ָקה‪ַ :‬א ְד ִר ָיאן ְ‬
‫מֹוסדֹות‬
‫מֹוק ָר ִטיִ ים וְ ֶאת ְ‬ ‫ַה ֵד ְ‬ ‫ִשלְ טֹון ָה ָעם ִמ ְת ַּב ֵטא גַ ם‬ ‫קֹוצר; ְמנַ ֶה ֶלת ַמ ְח ֶל ֶקת ְמנּויִ ים‪ָ :‬דנָ ה גַ ַּבאי; ֵשירּות ָלקֹוחֹות‪:‬‬ ‫ֵ‬
‫לְ ַה ְמ ִׁשיְך ִסיּפּור‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה ְּבכָ ל ֵּבית ֵס ֶפר‬
‫ַה ֵד ְ‬ ‫ַעמּוד‬ ‫ַעמּוד‬
‫קֹוביץ‬
‫מֹוס ִ‬
‫ַא ְד ִר ָיאן ְ‬
‫יֹום־יֹומית לְ נַ סֹות‬ ‫ִ‬ ‫ַּביְ כֹולֶ ת ַה‬ ‫ַה ַת ְצלּום ֶׁש ִלי‬

‫‪16‬‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬
‫ּכָ ַתב‪ָ :‬ע ִמית וַ יְ ְס ֶּב ְרגֵ ר‬ ‫ַה ִאם ְמ ִדינַ ת יִ ְׂש ָר ֵאל‬

‫‪36‬‬
‫רֹושק‬
‫אּוקי ָמ ֵ‬ ‫ּכָ ְת ָבה‪ִ :‬‬ ‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫לְ ַה ְש ִּפ ַיע ַעל ַה ְס ִב ָיבה‪ .‬וִ יְ לָ ִדים‬ ‫כתובת‪' :‬עיניים'‪ ,‬ת"ד ‪ ,34096‬ירושלים ‪91340‬‬
‫ִאייְ ָרה‪ָ :‬ת ָמר הֹוכְ ְש ָט ֵטר‬ ‫קֹור ֵאי ֵ'עינַ יִ ים' מּוזְ ָמנִ ים‬
‫ְ‬
‫ִאייְ ָרה‪ִ :‬לירֹון ּכ ֵֹהן‬ ‫כֹולה ִל ְהיֹות גַ ם‬‫יְ ָ‬ ‫יְ כֹולִ ים לְ ַה ְש ִּפ ַיע!‬ ‫ימים‬
‫לּומים ַה ַמ ְת ִא ִ‬ ‫לְ ַצלֵ ם ַת ְצ ִ‬
‫טלפון‪6515212 :‬־‪ ,02‬פקס‪6521882 :‬־‪02‬‬
‫מו"ל‪' :‬עיניים' הוצאה לאור בע"מ‪ ,‬מקבוצת 'הארץ'‬
‫ַעמּוד‬ ‫הּודית?‬
‫מֹוק ָר ִטית וְ גַ ם יְ ִ‬
‫ֵד ְ‬ ‫ּכָ ַתב‪ֲ :‬א ָדר ּכ ֵֹהן‬ ‫נֹוׂשא ֶׁשל ַהגִ ילָ יֹון ַה ָּבא‬
‫לַ ֵ‬ ‫הפרדות‪ ,‬לוחות‪ ,‬הדפסה וכריכה‪ :‬מפעלי דפוס כתר‬
‫קֹומ ְיקס ֶׁש ֵאינֹו נִ גְ ָמר‬
‫ַה ִ‬ ‫אֹורית ֶּב ְרגְ ָמן‬ ‫ִאייְ ָרה‪ִ :‬‬

‫‪62‬‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה ִהיא ֹלא ַרק ִשלְ טֹון ָהרֹוב‬ ‫ֵד ְ‬ ‫קֹוצר‬
‫ּכָ ַתב‪ :‬צּור ֵ‬ ‫‪Einayim, Quality Magazine For Children, Einayim Publishers‬‬
‫קֹור ֵאי ֵ'עינַ יִ ים' מּוזְ ָמנִ ים‬
‫ְ‬ ‫ֶאלָ א גַ ם ְש ִמ ָירה ַעל זְ כּויֹות ַה ִמיעּוט‬ ‫‪1891‬־‪einayim@einayim.com • www.einayim.com • ISSN 0793‬‬
‫ַעמּוד‬ ‫ַעמּוד‬
‫קֹומ ְיקס‬
‫לְ ַה ְמ ִׁשיְך ִ‬ ‫ּכָ ְת ָבה‪ַ :‬פנְ יָ ה עֹוזˉזַ ְל ְצ ֶּב ְרגֵ ר‬
‫גּודת ַה ַציָ ירֹות‬
‫ֲא ַ‬ ‫ַציֵ יר ִלי ִציּור‬

‫‪30‬‬ ‫‪18‬‬
‫ִמ ְס ָּּפר‬ ‫ִמ ְס ָּּפר‬
‫יׁש ָקה‬
‫יׁשל ִק ְ‬ ‫ּכָ ַתב וְ ִצייֵ ר‪ִ :‬מ ֶ‬ ‫ִאייֵ ר‪ָ :‬עמֹוס ֵא ֶלנְ ּבֹוגֵ ן‬
‫שּותף‬
‫ַת ְרגִ יל ִּב ִיצ ַירת ִציּור ְמ ָ‬ ‫קֹור ֵאי ֵ'עינַ יִ ים' מּוזְ ָמנִ ים‬
‫ְ‬
‫ּכָ ְת ָבה‪ִ :‬מיכַ ל ֶק ֶרר‬ ‫לְ ַציֵ יר ִציּור לְ ִפי ֵתיאּור ִמילּולִ י‬ ‫ִאיּור ַה ַש ַער‪:‬‬ ‫סֹוף ּכַ ָת ָבה‬ ‫ֶה ְמ ֵׁשְך‬ ‫ְק ָרא‬
‫ו'תעֲ לּומֹות'‬
‫הַ גִ ילְ יֹונֹות הַ ּבָ אִ ים‪' :‬זִ יּוף' ַ‬ ‫טלפון למערכת ולמכירות‪6515212 :‬־‪02‬‬ ‫ָּב ַעמּוד ַה ָּבא‬
‫קֹוצר‬
‫ִצ ֵילם‪ :‬צּור ֵ‬ ‫ּכָ ַתב‪ַ :‬א ַסד ַעזִ י‬ ‫ָא ָסף ֶּב ָ‬
‫ן–ארּוש‬
 ‫‪5‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫ְּבעֵ י ַנ ִיים עֲ צוּמ ֹות‬
‫'עינַ יִ ים'‬
‫ִל ְפנֵ יכֶ ם ֶע ֶשר ְש ֵאלֹות‪ַ .‬ה ְתשּובֹות ֲע ֵל ֶיהן ִמ ְס ַת ְתרֹות ַּבגִ ָיליֹון ַהזֶ ה ֶשל ֵ‬
‫שּובה נִ ְמ ֵצאת ּבֹו)‬
‫רֹומז ַעל ַה ָמקֹום ֶש ַה ְת ָ‬ ‫(ה ַּפס ַה ִצ ְבעֹונִ י ֶש ֵמ ַעל ְלכָ ל ְש ֵא ָלה ֵ‬‫ַ‬

‫‪ .8‬מיהו נְ ׂשיא ִמ ְצ ַריִ ים שנֶ אלץ‬ ‫מּוצדקת?‬ ‫ֶ‬ ‫חל ַטת הרוב ֵאינה‬‫‪ .5‬מתי ַה ָ‬ ‫‪ַ .1‬מהי הּכנֶ סת?‬
‫תּפ ֵטר לאחרונה?‬ ‫לה ַ‬ ‫ִ‬ ‫א‪ .‬כאשר ַהחלָ ַטת הרוב ֵאינה מקבלת‬ ‫המחוֹ ְקקים היִ שׂ ְר ֵאלי‬
‫א‪ֵּ .‬בית ְ‬
‫א‪ .‬מו ַּע ַמר ַק ַדאפִ י‬ ‫ֶאת אישור נְ שׂ יא המדינה‬ ‫ב‪ְ .‬מקום תפילה יהודי ְק ִהילתי‬
‫ב‪ .‬חו ְּסנִ י מו ַּּב ַרכּ‬ ‫ב‪ .‬כאשר ַהחלָ ַטת הרוב פוגעת בהכנסוֹ ת‬ ‫שפחה יִ שׂ ְר ֵאלית‬
‫ג‪ַ .‬הכְ נָ סה חודשית של ִמ ּ‬
‫ג‪ַּ .‬ב ַשאר ַא ַסד‬ ‫העשירים‬ ‫ְממוּצַ עת‬
‫ג‪ .‬כאשר ַהחלָ ַטת הרוב פוגעת ִּבזְ כוּיוֹ ת‬
‫המיעוּט‬
‫האדם של ִ‬
‫'יס ִטיֹות?‬ ‫הסּופ ָרזִ ְ‬
‫ְ‬ ‫‪ַ .9‬מהי תנועת‬ ‫הרשּויֹות ִּבמדינה‬
‫‪ָ .2‬מהן ְשלוש ָ‬
‫עמד‬
‫א‪ .‬תנועה של נשים לְ קידום ַמ ַ‬ ‫מֹוק ָר ִטית?‬ ‫ֵד ְ‬
‫גיבורות־על ְּב ִס ּיפ ֵורי ילדים‬ ‫‪ָ .6‬מהם‪ ,‬על פי ִמׂשרד החינוך‪,‬‬ ‫המ ַבצַ עת‬‫הרשוּת ְ‬‫הרשוּת המחוֹ ֶקקת‪ָ ,‬‬ ‫א‪ָ .‬‬
‫ב‪ .‬תנועה שנִ לחמה לְ ַמען זְ כ ּו ָתן של‬ ‫הל ָיּבה'?‬ ‫ִ'מקצועות ִ‬ ‫והרשוּת השופֶ טת‬ ‫ָ‬
‫נשים להצביע ַּבבּ חירוֹ ת לַ ּ ַפ ְרלָ ֶמנט‬ ‫א‪ִ .‬עברית‪ַ ,‬אנְ גְ לִ ית‪ ,‬חשבון‪ִ ,‬ה ְיסטוֹ ְריָ ה‬ ‫המ ַב ֶקרת‬
‫הרשוּת ְ‬‫הרשוּת המחוֹ ֶקקת‪ָ ,‬‬ ‫ב‪ָ .‬‬
‫יטי‬
‫הב ִר ִ‬
‫ְּ‬ ‫ותנ"ך‬ ‫והרשוּת המענישה‬ ‫ָ‬
‫שהתנַ גדה להצבעת‬ ‫ג‪ .‬תנועת נשים ִ‬ ‫ב‪ִ .‬עברית‪ַ ,‬אנְ גְ לִ ית‪ַ ,‬ע ְרבית‪ִ ,‬התעמלוּת‬ ‫הר שות לְ ִש וויון‬ ‫הר שות לחופש‪ְ ,‬‬ ‫ג‪ְ .‬‬
‫יטי‬
‫הב ִר ִ‬
‫גברים ַּבבּ חירוֹ ת לַ ּ ַפ ְרלָ ֶמנט ְּ‬ ‫ֵודמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬ ‫והרשות לְ ַאחווה‬ ‫ְ‬
‫ג‪ַ .‬ע ְרבית‪ִ ,‬עברית‪ ,‬בישול‪ַ ,‬מחשבים‬
‫וּמוזיקה‬
‫‪ .10‬מה ִצבעֹו של הדרקון בתרגיל‬ ‫‪ָ .3‬מהם 'נֹויְ רֹונים'?‬
‫הציור המשותף?‬ ‫שמ ְת ַעצבּ נים בקלוּת‬ ‫א‪ .‬אנשים ִ‬
‫א‪ .‬סגול‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה'‬
‫‪ .7‬מה ֵּפירוש המילה ֵ'ד ְ‬ ‫הק ָיסר הרוֹ ָמ ִאי נֵ רוֹ ן‬‫ב‪ .‬נְ ִתינֵ י ֵ‬
‫ב‪ .‬כתום‬ ‫ִּביוָ ונִ ית?‬ ‫ג‪ָ .‬ת ֵאי ָעצב‬
‫ג‪ .‬ירוק‬ ‫א‪ִ .‬שלטון האצילים‬
‫העם‬
‫ב‪ִ .‬שלטון ָ‬
‫קֹודם‪:‬‬
‫פתרון ַה ִח ָידה מהגִ ָיליֹון ַה ֵ‬ ‫הביטוּי‬
‫ג‪ .‬חופש ִּ‬ ‫יּפּול ְציָ ה?‬
‫‪ַ .4‬מהי ָמנִ ַ‬
‫‪-1‬ב‪-2/‬א‪-3/‬א‪-4/‬ג‪-5/‬א‪/‬‬ ‫א‪ִ .‬משׂ חק בכסף‬
‫‪ - 6‬ב ‪ - 7 /‬ג ‪ - 8 /‬ב ‪ - 9 /‬ג ‪ - 10 /‬ג‬ ‫יטת ַתכְ ִסיסים‬‫ב‪ .‬נְ ִק ַ‬
‫יפה‪ ,‬נֶ ַטע‬‫מח ָ‬‫הזוכים ִּב ְפ ָר ִסים‪ :‬נֶ ַטע ְמנַ ֶשה ֵ‬
‫ג‪ .‬ירידת ֵערך הכסף במדינה‬
‫מתל‬
‫יפר ֵ‬ ‫מש ַער ֶא ְפ ַריִ ים‪ ,‬רֹונִ י ְשלַ יְ ֵ‬ ‫ֶרגֶ ב ַ‬
‫מרחֹובֹות‪ָ ,‬ת ָמ ָרה‬ ‫ָא ִביב‪ָ ,‬ע ְמ ִרי גְ רּונְ וַ ולְ ד ְ‬
‫דּומים‬ ‫וס ְרפֹוגֵ ל מּכְ ַפר ֲא ִ‬ ‫וַ ֶ‬

‫הפתרֹונֹות‪ :‬אתר‪ www.einayim.com :‬דוא"ל‪ einayim@einayim.com :‬דואר‪ֵ :‬‬

‫'עינַ יִ ים' — ְּב ֵעינַ יִ ים ֲעצּומֹות‪ ,‬ת"ד ‪,34096‬‬ ‫שלֹוח ִ‬
‫ַ‬ ‫למ‬
‫תֹובת ִ‬
‫הּכ ֶ‬ ‫ְ‬
‫תקיֵ ים ב־‪ 12‬במאי ‪.2011‬‬
‫רּוׁש ַליִ ם ‪ .91340‬בין הפותרים יוגרלו חמישה ְּפ ָר ִסים‪ .‬ההגרלה ִת ַ‬
‫יְ ָ‬
 ‫ִח ָידה ִמסְ ָּפר ‪ :2‬קֹואָ ִל ְיציָה‬
‫ימן‬
‫ִאייְ ָרה‪ :‬נַ ֲע ָמה ֶּבנְ זִ ָ‬

‫‪7‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫‪6‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬

‫גתם ַּבבּ חירות האחרונות‪ .‬כדי להקים ממשלה צריך לִ יצוֹ ר‬

‫ספר הנציגים שנִ בחרו ִמ ִמפלַ ָ‬
‫אשי המפלגות יצליח להקים ממשלה‪ ,‬וּמי יהיו השותפים בה?‬
‫המפלגות ו ִּמ ּ‬
‫אשי ִ‬‫ָּבאיור מופיעים ָר ֵ‬
‫שו ָּתפוּת של ‪ַ 61‬ח ֵברי כנסת לְ פָ חות‪ .‬מי ֵמ ָר ֵ‬
‫ִח ָידה ִמסְ ָּפר ‪ :1‬וְ ָהעִ ָיקר‪ :‬זְ כּויֹות ָהאָ ָדם‬
‫ִאייֵ ר‪ָ :‬עמֹוס ֵא ֶלנְ ּבֹוגֵ ן‬

‫אני אצטרף רק לממשלה‬ ‫אני דורשת להיות‬ ‫ל'דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה'‪.‬‬

‫המתנגדת‪ ,‬כמוני‪ ,‬לזכויות‬
‫בעלי החיים‬
‫שישה ציורים רומזים על שישה בּ יטוּיים הקשורים ֵ‬
‫ראש ממשלה או ׂשרת חוץ‪.‬‬ ‫אני דורש להיות ראש‬ ‫ִמצאו חמישה ֵמהם‪ ,‬וּתשובתכם ֵת ָיחשב נכונה‪.‬‬
‫אם אקים ממשלה‪ ,‬לא יהיו‬ ‫ממשלה! לא אמנה‬
‫בה מתנגדים לזכויות‬ ‫אשה לׂשרת חוץ‬
‫בעלי החיים‬

‫אני מוכנה להצטרך‬

‫אני מוכן‬ ‫בכל תפקיד‪ ,‬אך רק לממשלה‬
‫אני מוכנה לממשלה‬ ‫לתמוך בכל אחד מהמועמדים‪,‬‬ ‫התומכת בזכויות בעלי החיים‬
‫בראשות דידי או דודו‪,‬‬ ‫אבל אני דורש שהממשלה‬
‫בתנאי ֶשאֲ מּונֶ ה לׂשרת חוץ‬ ‫תכלול גברים ונשים‬
 ‫ִח ָידה ִמסְ ָּפר ‪ :4‬טִ יּול ְשנָ ִתי ֶשל ַחיְיזָ ִרים‬ ‫ּומי ֹלא?‬
‫רֹודן ִ‬
‫ִח ָידה ִמסְ ָּפר ‪ִ :3‬מי ָ‬
‫נֹועה וִ יכַ נְ ְס ִקי‬
‫ִאייְ ָרה‪ָ :‬‬ ‫הֹופ ָמן‬
‫ְ‬ ‫עֹומר‬
‫ֶ‬ ‫ִאייֵ ר‪:‬‬

‫‪9‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫הארץ מצביע ְּב ֶאמצָ עוּת פתק ירוק‪ ,‬מי‬ ‫אסיפה כללית‪ .‬מי שבּ עד טיול לְ כדור ָ‬
‫החייזָ רים ִמתנַ ֶהלת ֵ‬
‫ִּבמדינת ַ‬
‫שבעד טיול לַ ֶשמש מצביע ְּב ֶאמצָ עוּת פתק אדום‪ .‬לכל חייזר קול אחד ִּבלבד גם ִאם יש ְּביָ ָדיו כמה פתקים‪.‬‬
‫המנהיגים וכִ תבו לְ צד כל‬
‫ָּבאיור ְדיוֹ ְקנָ אוֹ ת של שמונָ ה ַמנהיגים ֶּב ָעבר או ַּבהוֹ וֶ ה ִמ ֶשבע מדינות‪ .‬זַ הו ֶאת ַ‬
‫והאם הוא מנהיג ִּבמדינה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית או רוֹ ָדן‪.‬‬
‫אחד ֵמהם ַמהי מדינתו‪ִ ,‬‬
‫‪8‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬

‫לאן יֵ צאו החייזרים לטייל?‬

‫ּפֹות ֵרי ַה ִחידֹות ּבַ גִ ילָ יֹון‬

‫ְ‬
‫קֹודם ֶׁשזָ כּו ּבִ פְ ָר ִסים‬ ‫ַה ֵ‬
‫הברוֹ ן ִמינְ כְ ָהאוּזֵ ן‪ .4 ,‬האיש ִעם השׂ ערות ִמתוך‬ ‫רפתקאות ָּ‬ ‫‪ַ .3‬ה ּ‬ ‫חידה מספר ‪ :1‬הבּ יטוּיים הם ‪ֵ ּ -‬פאה נוֹ כְ רית‪ ,‬שָׂ עיר לַ ֲעזָ אזֵ ל‪,‬‬
‫הפרוע‪,‬‬ ‫השישה ָעשׂ ר‪ .5 ,‬הכּ ינה נֶ ָח ָמה‪ .6 ,‬יְ הוֹ ֻש ַע ּ‬ ‫הכבשׂ ִ‬ ‫ֶּ‬ ‫ָק ַרחת יער‪ ,‬שַׂ ערות סבתא‪ָ ,‬סמרו שַׂ ערותיו‪ ,‬תוספת שֵׂ ער‪ֵ ,‬קירח‬
‫‪ַ .7‬ר ּפוּנְ צֵ ל‪ .‬על ּ ִפ ְתרון חידה זוֹ זכו ִּבפרסים‪ַ :‬ה ְר ֵאל ַּבר מנֵ ס צִ יוֹ נָ ה‪,‬‬ ‫ִמכּ אן ו ִּמכּ אן‪ְּ ,‬כ ֶשיצמחו שׂ ערות על כף היד‪ .‬על ּ ִפ ְתרון חידה זוֹ‬
‫מעפְ ָרה‪ְ ּ ,‬פנִ ֵיאל ַמ ְרגָ לִ יוֹ ת מירו ָּשלַ יִ ם‪ ,‬יו ַּבל ַטל מזִ יכְ רוֹ ן‬ ‫ָא ָסף ַּכ ֲהנָ א ָ‬ ‫מהר ֲא ָדר‪,‬‬ ‫ֹאשיָ ה‪ַ ,‬ש ַחר יַ ֲהלוֹ ִמי ַ‬ ‫זכו ִּבפרסים‪ :‬גַ יְ א ָרז ָק ָרסוֹ מגַ ן י ִ‬
‫יַ ֲעקֹב‪ֵ ,‬עילָ ם גוטל מירו ָּשלַ יִ ם‪.‬‬ ‫מא ֶד ֶרת‪,‬‬ ‫ממ ַבשֶׂ ֶרת צִ יוֹ ן‪ ,‬צהר יַ עקוֹ ְּבסוֹ ן ונ ָֹעה צָ דוֹ ק ַ‬ ‫ַטל שֶׂ גֶ ב ְ‬
‫הדמוּיוֹ ת הן ‪ַ .1 -‬מארג' ִס ְימ ּ ְפסוֹ ן‪ .2 ,‬מוֹ צַ ְרט‪,‬‬ ‫חידה מספר ‪ְ :4‬‬ ‫מעפוּלָ ה‪.‬‬ ‫ה בן ַסבּ וֹ ֲ‬‫נֵ ִריָ ֶּ‬
‫‪ִ .3‬מ ְיס ֵטר ִטי‪ַ .4 ,‬אלְ בּ וּס ַד ְמ ְּבלְ דוֹ ר‪ָ .5 ,‬דוִ ד ֶּבן גו ְּריוֹ ן‪ .6 ,‬זַ ְ'קלִ ין‬ ‫חידה מספר ‪ :2‬ההתאמות הן ‪-1‬ג‪-2 ,‬ה‪-3 ,‬ב‪-4 ,‬ד‪-5 ,‬א‪-6 ,‬ו‪ .‬על‬
‫ֵקנֵ ִדי‪ֵ .7 ,‬מ ִרילִ ין מוֹ נְ רוֹ ‪ַ .8 ,‬אלְ ֶּב ְרט ַאיְ ינְ ְש ַטיְ ין‪ .‬על ּ ִפ ְתרון חידה זוֹ‬ ‫מאלְ ָקנָ ה‪ ,‬יַ הלִ י רוֹ זֵ ן‬‫ּ ִפ ְתרון חידה זוֹ זכו ִּבפרסים‪ :‬נְ בוֹ ונִ ַתאי ִמזְ ָר ִחי ֶ‬
‫מנֶשר‪ ,‬נוֹ ָעה ַתנַ אי‬ ‫משילַ ת‪ָ ,‬ה ָדר טוֹ ּ ָפז ֶ‬ ‫זכו ִּבפרסים‪ַ :‬איָ ילָ ה ָעגוּר ַהלֵ וִ י ִ‬ ‫מר ַמת ָא ִביב‪ ,‬נוֹ ָעה ִמילֵ ר מזִ יכְ רוֹ ן יַ ֲעקֹב‪.‬‬ ‫מא ְש ָחר‪ ,‬יַ ְס ִמין ַק ּ ְפלָ ן ָ‬
‫ֶ‬
‫הפתרֹונֹות‪:‬‬ ‫שלֹוח ִ‬
‫ַ‬ ‫למ‬
‫תֹובת ִ‬ ‫הּכ ֶ‬
‫ְ‬
‫מא ִמ ִירים‪ ,‬נוֹ ָעה ּ ֶפ ֶרז מנֵ ס צִ יוֹ נָ ה‪.‬‬
‫מרחוֹבוֹ ת‪ ,‬רוֹ ז ָוא ָסא בּ וּכְ נִ יק ֲ‬ ‫ְ‬ ‫חידה מספר ‪ :3‬הסיפורים הם ‪ַ .1 -‬מעלֵ ה קרחות‪ִּ .2 ,‬בילְ ִּבי‪,‬‬ ‫רּוׁש ַליִ ם ‪91340‬‬ ‫אתר‪ www.einayim.com :‬דוא"ל‪ einayim@einayim.com :‬דואר‪ֵ :‬‬
‫'עינַ יִ ים' — ִחידֹות‪ ,‬ת"ד ‪ ,34096‬יְ ָ‬
‫תקיֵ ים ב־‪ 12‬במאי ‪.2011‬‬‫ֶאפשר ַל ֲענֹות על חידה ַא ַחת או על כמה חידות‪ .‬בין פותרי כל חידה יוגרלו חמישה ְּפ ָר ִסים‪ .‬ההגרלה ִת ַ‬
‫‪11‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫‪10‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
 ‫יש ִמקרים שּבהם הרוב‬
‫מצביע בעד משהו‪ּ ,‬ובכל‬
‫זאת לא מקבלים אֶ ת‬
‫ההצבעה ַּומחליטים אחֶ רת‬
‫ְּב ִמ ְצ ַר ִיים לא הייתה‬
‫מֹוק ַרטְ ָיה זה בעצם שהעָ ם שולט‬
‫ֵד ְ‬
‫מֹוק ַרטְ ָיה‪ּ ,‬ונְ ׂשיא ִמ ְצ ַר ִיים‪,‬‬
‫ֵד ְ‬
‫ויש בחירֹות‪ ,‬ולא סְ תם שמישהו‬ ‫ּומעּונְ יָ ינִ ים‬
‫'עינַ יִ ים' ְ‬‫מֹוק ַר ְטיָ ה' — יְ ָל ִדים ַה ְמנּויִ ים ַעל ֵ‬
‫נֹוׂשא ֵ'ד ְ‬ ‫ִׂש ָיחה ִעם יְ ָל ִדים ַּב ֵ‬
‫מּוּב ַרּכ‪ ,‬לא נִ בחר אֶ ָלא‬ ‫חּוסְ נִ י ַ‬ ‫ְל ִה ְׁש ַת ֵתף ְּב ִ'ׂש ָיחה ְּב ַה ְר ֵּבה ֵעינַ יִ ים' מּוזְ ָמנִ ים ִל ְכתֹוב אֹו ְל ִה ְת ַק ֵׁשר ֵא ֵלינּו‬
‫מחליט מי יהיה מלך או שליט‬
‫רודן‬
‫היה ָ‬

‫‪12‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬

‫ילדים המנויים על‬

‫'עינַ יִ ים' ומעּוניָ ינים‬ ‫ֵ‬
‫להשתתף באחת‬
‫מהׂשיחות הבאות‪,‬‬
‫תקיֵ ים ְּב ַמ ֲע ֶר ֶכת‬
‫שת ַ‬ ‫ִ‬
‫'ה ָא ֶרץ'‬ ‫ִעיתֹון ָ‬
‫בתל ָא ִביב‪,‬‬ ‫ֵ‬
‫ר ֶֹתם ַס ַהר‪ ,‬בת ½‪ 10‬מּכְ ַפר ָס ָבא‬ ‫מּפ ַתח ִת ְקוָ וה‬
‫גֹונִ י ָש ִמיר–רֹוזֶ נְ ְצוַ יְ ג‪ ,‬בת ½‪ֶ 8‬‬ ‫מר ַמת ַה ָשרֹון‬
‫ַאלּכְ ַסנְ ֵדר ָמרֹום‪ ,‬בן ‪ָ 9‬‬
‫ֶ‬
‫לה ָיר ֵשם‬ ‫מּוזְ ָמנִ ים ֵ‬
‫באתר‪:‬‬
‫הספר שלי עושׂ ים בחירות לְ ראש‬ ‫גָ ִדי‪ְּ :‬ב ֵבית ֵ‬ ‫קורה ַּבשׂ יחה הזאת‪:‬‬ ‫דומה לְ מה ֶש ֶ‬ ‫גָ ִדי‪ :‬זה ֶ‬ ‫המ ַב צַ עת גם‬ ‫הר שות ְ‬ ‫ְׂש נִ יר‪ְּ :‬ב יִ שׂ ָר ֵא ל ָ‬ ‫‪www.einayim.com‬‬
‫מועצֶ ת התלמידים‪.‬‬ ‫נחה בוחר מי ֶשיְ ַדבּ ר‪ ,‬וזאת ִד ְיק ָטטו ָּרה‪.‬‬ ‫המ ֶ‬ ‫ַ‬ ‫והרשות המחוֹ ֶקקת גם ְמ ַבצַ עת‪ .‬כי‬ ‫מחוֹ ֶקקת ָ‬ ‫או בטלפון‪:‬‬
‫‪6515212‬־‪02‬‬
‫זֹואי‪ :‬אני לומדת ְּב ֵבית ֵספר ֵדמוֹ ְק ָר ִטי‪ ,‬ו ְּב ֵבית‬‫ִ‬ ‫ַאלּכְ ַסנְ ֵדר‪ :‬כי מישהו אחד מחליט‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫לִ פעמים הממשלה ַמציעה חוקים‪ ,‬ו ָּב ָרשות‬
‫הספר שלי כל ילד מחליט לְ עצמו מה‬ ‫ֵ‬ ‫ַמאיָ ה‪ :‬רוב האנשים רוצים לִ חיות ִּבמדינה‬ ‫המ ַבצַ עת‪ ,‬הממשלה‪ ,‬יש גם ַח ֵברי כנסת‪,‬‬ ‫ְ‬
‫הוא רוצֶ ה לַ עשׂ ות וּמה הוא רוצֶ ה לִ למוד‪.‬‬ ‫ֵדמוֹ ְק ָר ִטית‪ ,‬כי ִּבמדינה ִד ְיק ָטט ּו ִרית הם‬ ‫ֶש ַשיָ יכים לָ ָרשות המחוֹ ֶקקת‪.‬‬ ‫מּוקי ְׁשוַ ְורץ‬
‫ִ‬ ‫ִצ ֵילם‪:‬‬ ‫ׂשֹוחח ִעם ַהיְ ָל ִדים‪ָ :‬ת ִמיר ָראּונֶ ר‬
‫ַ‬
‫הספר ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט‪ֶ ,‬שכּ ל מי שרוצֶ ה‬ ‫ויש ְּב ֵבית ֵ‬ ‫מרגישים ששולטים בהם‪.‬‬ ‫השם‬‫הספר שלנו קבעו ֶאת ֵ‬ ‫ִל ִיהיא‪ְּ :‬ב ֵבית ֵ‬
‫(תלמידים‪ ,‬מורים והורים) יכול להשתתף‬ ‫מוע צת‬ ‫ֶ‬ ‫הס פר שלנו יש‬ ‫אֹור ית‪ְּ :‬ב ֵב ית ֵ‬ ‫ִ‬ ‫הספר ְּב ֶאמצָ עוּת בחירות‪ֵ .‬שם ֵּבית‬ ‫של ֵּבית ֵ‬
‫בו וּלהצביע‪.‬‬ ‫תלמידים‪ .‬בוחרים ִמכּ ל כיתה שני ילדים‪,‬‬ ‫הספר ַ'אלוֹ נִ ים'‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫שהעם‬‫ָ‬ ‫ַאלּכְ ַסנְ ֵדר‪ֵ :‬דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה זה בעצם‬ ‫ֶ‬ ‫מֹוק ָר ִטית‪ ,‬גֹונִ י‪ :‬לדוגמה‪ְּ ,‬ב ִמצְ ַריִ ים לא הייתה ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪,‬‬ ‫מה זאת בעצם מדינה ֵד ְ‬
‫הספר שלי בוחרים ֶאת הנציגים‬ ‫ר ֶֹתם‪ְּ :‬ב ֵבית ֵ‬ ‫והם ְמיַ יצגים ֶאת הכיתה‪ .‬והבחירות הן‬ ‫ִעידֹו‪ְּ :‬כ ֶשיֵ ש בחירות מי יהיה הנשׂ יא זה‬ ‫וּנְ שׂ יא ִמצְ ַריִ ים‪ ,‬חו ְּסנִ י מו ַּּב ַרכּ ‪ ,‬לא נִ בחר ֶאלָ א שולט ויש בחירוֹ ת‪ ,‬ולא ְסתם שמישהו‬ ‫מֹוק ָר ִטית?‬ ‫ּומהי מדינה לא ֵד ְ‬
‫ִמ כּ ל כיתה ְּב ֶע ַזר ת ַמ צַ ע בחירות‪,‬‬ ‫ֵדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת‪.‬‬ ‫שמלך ֶהעביר‬ ‫ֵדמוֹ ְק ָר ִטי‪ .‬וּכפי ֶש ָהיה פעם‪ֶ ,‬‬ ‫הפכה‪ ,‬ועכשיו מחליט מי יהיה מלך או שליט‪.‬‬ ‫אבל הייתה ַמ ּ ֵ‬ ‫רודן‪ָ .‬‬ ‫העם היה ָ‬ ‫חשבת ֵדמוֹ ְק ָר ִטית ְּכ ֶש ָ‬ ‫ֵא ָיתן‪ :‬מדינה נֶ ֶ‬
‫השלטון לִ ְבנוֹ ‪ ,‬זה לא היה ֵדמוֹ ְק ָר ִטי‪.‬‬ ‫ֶאת ִ‬ ‫זֹואי‪ :‬בּ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה יש בחירוֹ ת‪ ,‬וּמי שהרוב‬ ‫ִ‬ ‫ְּב ִמצְ ַריִ ים ְמנַ סים לְ כוֹ נֵ ן ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪.‬‬ ‫הוא ששולט ַּבמדינה ולא ֶמלך או רוֹ ָדן‪.‬‬
‫לא צריך ִלהיות ֶהבדל בין‬ ‫גַ יְ א‪ְּ :‬ב ִעקבוֹ ת מה ֶשקרה ְּב ִמצְ ַריִ ים יש‬ ‫מצביע ַּבעדו הוא ראש הממשלה‪ ,‬וּלְ כל‬
‫מֹוק ַרטְ ָיה ִּבמדינה ְּוב ֵבית סֵ פר‪,‬‬
‫ֵד ְ‬ ‫הע ְרבי למען‬ ‫הפ כות ִּב שאר העולם ַ‬ ‫ַמ ּ ֵ‬ ‫שמ ַב ֵק ר‬ ‫גבוה ִמ מנ ּו ְ‬ ‫ַ‬ ‫ַמ עמד יש ַמ עמד‬ ‫השליט הוא ֵמעל‬ ‫טּורה ַ‬ ‫ְּב ִד ְיקטָ ָ‬
‫מֹוק ַרטְ ָיה של מדינה אתה‬
‫ְּב ֵד ְ‬ ‫מֹונַ ְרכְ ָיה זה שלטון של מלך או‬
‫התחּומים‬‫אִ ם כי בכל אחד ֵמ ְ‬ ‫שמצְ ַריִ ים‬‫ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪ .‬וּביִ שׂ ָר ֵאל פוחדים ִ‬ ‫מלכה‪ ,‬אָ נַ ְרכְ ָיה זה ֶשאֵ ין ממש מישהו אותו‪ .‬לעומת זאת‪ְּ ,‬ב ִד ְיק ָטטו ָּרה יש ִשלטון‬ ‫החוק והוא השולט ַּבּכול ואין מי‬
‫קובע מי יהיה ראש הממשלה‪,‬‬
‫החוקים אחרים‬ ‫סכם השלום‪.‬‬ ‫ְת ַב ֵטל ֶאת ֶה ֵּ‬ ‫יחיד‪ְּ .‬ב ִמצְ ַריִ ים הייתה ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה מזוּיֶ פת‪,‬‬ ‫שי ְַב ֵקר אֶ ת הפעולות שלו‬
‫ַּוב ַּבית אתה לא קובע מי יהיה‬ ‫ואֹוטֹוק ַרטְ ָיה זה שלטון יחיד‬ ‫ְ‬ ‫ששולט‪,‬‬
‫האבא או האימא‬ ‫ר ֶֹתם‪ֵ :‬דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה היא שלטון העם‪ ,‬זאת‬ ‫רימה‪ ,‬וכל מי שרצה‬ ‫ָ‬ ‫כי הנשׂ יא מו ַּּב ַרכּ‬
‫אומרת ֶשהעם בוחר ִּבבחירות ֵדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת‪.‬‬ ‫ּלהיבחר מו ַּּב ַרכּ ָּכלא אותו או‬ ‫להשתתף ו ָּ‬
‫אבל יש ארצות‪ ,‬כמו ִמצְ ַריִ ים‪ֶ ,‬שהן מדינות‬ ‫ָ‬ ‫ָהרג אותו‪.‬‬
‫של ִד ְיק ָטטו ָּרה‪ ,‬וזה אומר שהבחירות הן‬ ‫ְׂשנִ יר‪ֵ :‬דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה זה שהעם בוחר מי יהיה‬
‫לא ֵדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת‪.‬‬ ‫הרשות‬ ‫ָּב ָרשות המחוֹ ֶקקת וּמי יהיה ראש ָ‬
‫גָ ִדי‪ַּ :‬בסיפור של מגילת ֶא ְס ֵתר היו בחירות מי‬ ‫המ ַבצַ עת‪.‬‬‫ְ‬
‫שהשתתף‬ ‫ִתהיה המלכּ ה‪ ,‬וְ נִ בחרה ֶא ְס ֵתר‪ .‬מי ִ‬ ‫המחֹוקקת‬‫ֶ‬ ‫הרשות‬ ‫ְׂשנִ יר ִהזּכיר ֶאת ָ‬
‫המלך ֲא ַח ְשוֵ ורוֹ ש‪.‬‬
‫ַּבבּ חירות היה ֶ‬ ‫הרשּויֹות‬ ‫המ ַב ַצעת‪ָ .‬מהן ָ‬ ‫הרשות ְ‬ ‫ֶואת ָ‬
‫גֹונִ י‪ :‬לכן קוראים לַ מגילה 'מגילת ֶא ְס ֵתר'‪,‬‬ ‫האלה?‬
‫ֶ‬
‫כי ֶא ְס ֵתר הייתה המלכּ ה‪.‬‬ ‫הרשויות ַּבמדינה הן הממשלה‪,‬‬ ‫ָת ָמר‪ְ :‬שלוש ָ‬
‫זֹואי‪ִ :‬אם רק המלך ֲא ַח ְשוֵ ורוֹ ש השתתף‬ ‫ִ‬ ‫המ ַבצַ עת; ָּב ֵתי המשפט‪,‬‬ ‫הרשות ְ‬ ‫שהיא ָ‬
‫ִּבבחירת המלכּ ה‪ ,‬זה אומר שהבחירות לא‬ ‫והפ ְרלָ ֶמנְ ט‪,‬‬
‫ששייכים לָ ָרשות השופטת; ּ ַ‬
‫גֹולן‪ ,‬בת ‪ 9‬מּכְ ַפר וִ ְית ִקין‬
‫ַמאיָ ה ָ‬ ‫ממֹוד ִיעין‬
‫ִ‬ ‫ִל ִיהיא ְק ִריגֵ ר‪ ,‬בת ‪8‬‬ ‫ְׂשנִ יר ַה ְר ֵאל‪ ,‬בן ¼‪ 10‬מּכְ ַפר ָס ָבא‬ ‫ֵא ָיתן נֶ ְמ ִליְך‪ ,‬בן ‪ 13‬מזִ יכְ רֹון יַ ֲעקֹב‬
‫היו ֵדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת‪.‬‬ ‫הרשות המחוֹ ֶקקת‪.‬‬ ‫שהוא ָ‬
 ‫ְּבעִ קבֹות מה ֶשקרה ְּב ִמ ְצ ַר ִיים יש‬
‫כרחַ מי‬
‫מֹוק ַרטְ ָיה זה לא ְּב ֶה ֵ‬
‫ֵד ְ‬ ‫ִּב בחירות ֵד מוֹ ְק ָר ִט יוֹ ת מפלגה שתהרוג‬ ‫חראית לאנשים‬ ‫ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה של מדינה ַא ָ‬ ‫ואז עושׂ ים בחירות‬
‫הּפכות ִּבשאר העולם העַ ְרבי‬ ‫ַמ ֵ‬
‫הדרך של השלטון‬ ‫שולט אֶ ָלא ֶ‬ ‫יהודים‪.‬‬ ‫רבּ ים יותר‪ .‬חוץ ִמ זה‪ְּ ,‬ב ֵב ית ֵס פר או‬ ‫כיתתיות‪.‬‬
‫מֹוק ַרטְ ָיה‬
‫למען ֵד ְ‬
‫שטר לא ֵדמוֹ ְק ָר ִטי‪ ,‬וקמה‬ ‫גַ יְ א‪ְּ :‬ברו ְּסיָ ה היה ִמ ָ‬ ‫במשפחה ְּכ פ ּו פִ ים למשהו גדול יותר‪,‬‬ ‫גֹונִ י‪ְּ :‬כ ֶשיָ צאנו לַ טיול‬
‫שטר ֵדמוֹ ְק ָר ִטי‪,‬‬
‫קבוצה שניסתה לַ עשׂ ות ִמ ָ‬ ‫שפעה בהם היא רק‬ ‫כלומר לִ מדינה‪ַ ,‬וה ַה ּ ָ‬ ‫השנתי כל התלמידים‬

‫‪15‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫שטר לא ֵדמוֹ ְק ָר ִטי‬ ‫אבל ִּבמקום זה היה ִמ ָ‬
‫קרא 'קוֹ מוּנִ יזְ ם'‪.‬‬‫שנִ ָ‬
‫ָ‬ ‫הספר או ַּבמשפחה‬ ‫שב ֵבית ֵ‬ ‫על האנשים ְּ‬
‫ולא ֵמ ֵע ֶבר לְ כך‪.‬‬
‫רצו שההורים שלהם‬
‫יהיו ְמ לַ ווים לַ טיול‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫ר ֶֹתם‪ :‬יש ִמקרים שבּ הם הרוב מצביע בעד‬ ‫ַמאיָ ה‪ :‬לדעתי‪ ,‬יש ֶהבדל בין ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה של‬ ‫בהגרלה יצאו ארבעה‬
‫ִעידֹו‪ :‬אני רוצֶ ה להזכיר שהיְ וָ ונים ִהתחילו‬ ‫משהו‪ ,‬וּבכל זאת לא מקבלים ֶאת ההצבעה‬ ‫לדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה של מדינה‪ְּ .‬ב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬ ‫ַּבית ֵ‬ ‫הורים‪ ,‬והם יָ צאו איתנו לְ נַ חל ַאלֶ ְּכ ַסנְ ֵדר‬
‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ָּבעולם‪.‬‬
‫ֶאת ֵ‬ ‫אחרת‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר קבוצה‬ ‫ו ַּמחליטים ֶ‬ ‫של מדינה אתה קובע מי יהיה ראש‬ ‫לִ שמו ַּרת הצַ בּ ים‪.‬‬
‫חשבת לא ֵדמוֹ ְק ָר ִטית כשאדם‬ ‫ָת ָמר‪ :‬מדינה נֶ ֶ‬ ‫של אנשים רוצָ ה לַ עשׂ ות ּ ֶפשע‪ ,‬גם ִאם‬ ‫הממשלה‪ ,‬ו ַּב ַּבית אתה לא קובע מי יהיה‬ ‫גָ ִדי‪ :‬הגרלה זה כמו בחירות של בוחרים‬
‫קובע‪ ,‬וְ לִ פעמים זה גורם להפגנות‪.‬‬ ‫אחד ֵ‬ ‫הפשע מחליטים‬ ‫הרוב מצביעים בעד עשִׂ ייַ ת ּ ֶ‬ ‫האבא או האימא‪.‬‬ ‫לתי נִ ראים‪.‬‬‫ִּב ִ‬
‫ֵא ָיתן‪ :‬ההגדרה של מדינה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית היא‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫אבל ִאם אח ואחות ְמשַׂ חקים‪ ,‬הם‬ ‫גֹונִ י‪ָ :‬‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה של‬ ‫האם יש ֶהבדל בין ֵד ְ‬ ‫ִ‬
‫שה ְשליטה היא ִּב ֵידי העם ַוה ַשליט הוא‬ ‫ַ‬ ‫מֹוק ָר ִטיֹות‬
‫ֵאילו עוד החלטות ֵאינן ֵד ְ‬ ‫יכולים להחליט מי יהיה האבא וּמי ִתהיה‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה של ֵּבית ֵספר‬ ‫מדינה ְלבין ֵד ְ‬
‫לא מעל החוק‪ .‬לעומת זאת‪ְּ ,‬ב ִד ְיק ָטטו ָּרה‬ ‫גם ִאם הוחלטו על פי רוב?‬ ‫האימא‪ִ .‬ואם הם ְמשׂ חקים ְּברופא וחולה‪ ,‬הם‬ ‫והאם צריך ִלהיות‬ ‫ִ‬ ‫או של משפחה‪,‬‬
‫השליט הוא ֵמעל החוק והוא השולט ַּבכּ ול‬ ‫ַ‬ ‫מּפ ְר ֵדס ַחנָ ה‬
‫זֹואי ּכַ ֲהנָ א‪ ,‬בת ½‪ַ 12‬‬
‫ִ‬ ‫ממֹוד ִיעין‬
‫ִ‬ ‫גַ יְ א ָמאיֶ ְרס‪ ,‬בן ‪13‬‬ ‫גֹונִ י‪ִ :‬אם קבוצה של אנשים מחליטה לִ רצוח‬ ‫יכולים להחליט מי חולה וּמי רופא‪.‬‬ ‫ֶהבדל?‬
‫ואין מי שיבקר ֶאת הפעולות שלו‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬זאת ֵאינה החלטה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית גם ִאם‬ ‫העם ראש‬ ‫גָ ִדי‪ַּ :‬ב ַּבית אבא מחליט‪ ,‬ואצל כל ָ‬ ‫ָת ָמר‪ :‬צריך לִ היות ֶהבדל‪ .‬כי ִּבבחירות של‬
‫ִעידֹו‪ :‬הנשׂ יא חייב לכבד ֶאת העם כדי‬ ‫הספר‪ִ :‬אם‬
‫דומה להסעה לְ ֵבית ֵ‬ ‫גָ ִדי‪ :‬זה ֶ‬ ‫האם ההחלטה הזאת‬ ‫מה דעתכם‪ִ ,‬‬ ‫תק ֶּבלת ִּבבחירות ועל פי הרוב‪.‬‬ ‫היא ִמ ַ‬ ‫הממשלה מחליט‪.‬‬ ‫מדינה ילדים לא צריכים להשתתף‪ ,‬ו ִּבבחירות‬
‫שבפעם הבאה יבחרו אותו שוב‪.‬‬ ‫ַּ‬ ‫האוטובוס בא לֶ אסוף ִּבשמונה והלימודים‬ ‫הייתה ְראּויה?‬ ‫שח ֵברי וַ עד ההורים‬ ‫ִעידֹו‪ :‬אבא שלי סיפר לי ַ‬ ‫זֹואי‪ :‬לדעתי‪ ,‬לא צריך לִ היות ֶהבדל בין‬ ‫ִ‬ ‫שתתפים‪.‬‬ ‫של ֵּבית ֵספר ילדים ִמ ַ‬
‫זֹואי‪ֵ :‬דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה זה לא ְּב ֶה ֵכר ַח מי שולט‬ ‫ִ‬ ‫מתחילים ִּבשמונה וחצי‪ ,‬אז אתה ַמגיע‬ ‫סוברת שזאת החלטה נְ בוֹ נה‪,‬‬ ‫ר ֶֹתם‪ :‬אני ֶ‬ ‫הספר שאלו ֶאת כל ההורים ְּב ֵבית‬ ‫של ֵּבית ֵ‬ ‫ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ִּבמדינה ו ְּב ֵבית ֵספר‪ ,‬כי ִּבשניהם‬ ‫ַאלּכְ ַסנְ ֵדר‪ :‬עכשיו נזכרתי שיוֹ ָאב גָ לַ נְ ט‬ ‫ֶ‬
‫הדרך של השלטון‪.‬‬ ‫ֶאלָ א ֶ‬ ‫מוקדם מדי‪.‬‬ ‫ִמ ֵּכיוָ ון ֶשרק ֵחלק ֵמההורים יכולים להסיע‬ ‫הספר ְּב ֵאיזוֹ שעה להתחיל ֶאת הלימודים‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫יש ִמיע ּוט‪ ,‬ו ְּב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה צריך להתייחס‬ ‫אבל גיל ּו‬ ‫הר ַמ ְט ָּכ"ל‪ָ ,‬‬
‫היה צריך לִ היות ָ‬
‫ְׂש נִ יר‪ :‬מוֹ נַ ְר כְ יָ ה היא שלטון של מלך‬ ‫הספר‬
‫הספר שלנו‪ֵּ ,‬בית ֵ‬ ‫אֹורית‪ :‬גם ְּב ֵבית ֵ‬ ‫ִ‬ ‫לדם בשעה שמונֶ ה וחצי‪ ,‬ולעומת‬ ‫ֶאת יַ ָ‬ ‫אב ל‬‫הרוב אמרו ְּב שעה שמונֶ ה וָ חצי‪ָ ,‬‬ ‫לַ מיעוט‪.‬‬ ‫שהוא עשׂ ה משהו לא טוב ו ִּבגלל זה הוא‬
‫או של מלכה‪ְּ ,‬ב ָא נַ ְר כְ יָ ה ֵא ין ממש‬ ‫'גְ ֵרץ'‪ ,‬יש הסעות‪ ,‬ו ִּמ ּפנֵ י שלִ פעמים ההסעה‬ ‫זאת כל ההורים יכולים להסיע גם בשעה‬ ‫ַּבסוף הוּחלט שיתחילו ִּבשמונֶ ה כי ל ּו היו‬ ‫ִל ִיהיא‪ :‬אני חושבת שלא צריך לִ היות‬ ‫לא נִ בחר‪.‬‬
‫מישהו ששולט‪ ,‬ואוֹ טוֹ ְק ַר ְטיָ ה היא שלטון‬ ‫תקעת בפקקים מתחילים ֶאת הלימודים‬ ‫נִ ַ‬ ‫שמונֶ ה ַּבבּ וקר‪.‬‬ ‫מתחילים ִּבשמונֶ ה וָ חצי הורים רבּ ים היו‬ ‫התחוּמים החוקים‬ ‫ֶהבדל‪ִ ,‬אם כי בכל אחד ֵמ ְ‬ ‫ֵא ָיתן‪ :‬צריך לִ היות ֶהבדל בין ֵדמוֹ ְק ַר ְטיוֹ ת‬
‫יחיד‪.‬‬ ‫ִּבשמונֶ ה וָ ֶרבע‪.‬‬ ‫ִל ִיהיא‪ :‬גם אני חושבת שזאת החלטה טובה‪,‬‬ ‫מאחרים לָ עבודה‪.‬‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫של מדינה‪ ,‬של ֵּבית ֵספר ושל משפחה‪.‬‬
‫כי ל ּו היו בוחרים להתחיל ִּבשמונֶ ה וָ חצי‪,‬‬ ‫בדל בין ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה של מדינה‬ ‫הה ֵ‬‫ֶַאלּכְ ַסנְ ֵדר‪ֶ :‬‬
‫אולי ֵחלק מהילדים היו מאוכזבים שיום‬ ‫ֶה ְר ְצל אמר‬ ‫לְ בין ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה של ֵּבית ֵספר או משפחה‬
‫ַּב ַּבית אבא מחליט‪ ,‬ואצל כל‬ ‫שּברוב המדינות כמעט‬ ‫שמּפנֵ י ְ‬
‫ִ‬ ‫הוא שקובעים דברים אחרים‪.‬‬ ‫מֹוק ָרטִ ית‬
‫חשבת לא ֵד ְ‬
‫מדינה נֶ ֶ‬
‫שמלך ֶהעביר‬
‫כפי ֶש ָהיה פעם‪ֶ ,‬‬ ‫הלימודים נִ גמר מאוחר יותר‪.‬‬
‫העָ ם ראש הממשלה מחליט‬ ‫כל העם ׂשונֵ א יהודים‪ ,‬הם י ְִבחרו‬ ‫גֹונִ י‪ :‬דוגמה לְ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ְּב ֵבית ֵספר היא‬ ‫קובע‬
‫כשאדם אחד ֵ‬
‫השלטון ִל ְבנֹו‪ ,‬זה לא היה‬
‫אֶ ת ִ‬ ‫זֹואי‪ :‬אני חושבת שההחלטה הזאת נכונה‬ ‫ִ‬
‫מֹוק ָרטִ י‬
‫ֵד ְ‬ ‫ֵודמוֹ ְק ָר ִטית‪ ,‬כי מתייחסים גם לַ ִמיעוּט‪ .‬לא‬ ‫מֹוק ָרטִ יֹות מפלגה‬
‫ִּבבחירות ֵד ְ‬ ‫שילדים אוהבים לשׂ חק בכדור וִ ילדים‬
‫שמעוּתית ַּבמיעוט בגלל‬ ‫פוגעים פגיעה ַמ ָ‬ ‫שתהרוג יהודים‬ ‫חקי קופסה‪.‬‬ ‫אחרים אוהבים לשׂ חק משׂ ֵ‬
‫קרה הזה‪ ,‬ל ּו הורים היו מאחרים‬ ‫הרוב‪ .‬ו ַּב ִמ ֶ‬ ‫אבל יותר ילדים אוהבים לשׂ חק ְּבכדור‪,‬‬ ‫ָ‬
‫קשה‪.‬‬
‫לָ עבודה זאת הייתה פגיעה ָ‬ ‫והרוב קובע ְּבמה יְ שַׂ חקו הילדים‪ .‬זה כמו‬
‫ַמאיָ ה‪ :‬לדעתי‪ ,‬זאת לא הייתה החלטה‬ ‫ְּב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה של מדינה‪ ,‬שעושׂ ים בחירות‪,‬‬
‫הס פר ֶה חליט לַ עשׂ ות‬ ‫נכונה‪ ,‬כי ֵּב ית ֵ‬ ‫והרוב קובע מי יהיה ראש הממשלה‪.‬‬
‫בחירות‪ ,‬והוא צריך לכבּ ד ֶאת התוצאות‪.‬‬ ‫ר ֶֹתם‪ :‬לדעתי‪ ,‬יש ֶהבדל בין ֵּבית ֵספר לְ בין‬
‫שתצא‬ ‫הספר הסתכן ֵ‬ ‫ַּב ֲעשִׂ ייַ ת הבחירות ֵּבית ֵ‬ ‫מדינה‪ ,‬כי ִּבמדינה לא כל מי שרוצֶ ה יכול‬
‫שאינה נוֹ חה לו‪.‬‬ ‫בחירה ֵ‬ ‫להתמודד לְ ָראשות הממשלה‪ .‬לעומת זאת‬
‫אבל‬
‫שמאיָ ה צודקת‪ָ ,‬‬ ‫ִל ִיהיא‪ :‬אני חושבת ַ‬ ‫הספר כל תלמיד יכול להתמודד‬ ‫ְּב ֵבית ֵ‬
‫שבגללן היה צריך‬ ‫יש גם סיבות נוספות ִּ‬ ‫מועצת התלמידים‪.‬‬ ‫לִ היות חבר ְּב ֶ‬
‫לִ בחוֹ ר בשעה שמונֶ ה‪.‬‬ ‫אֹורית‪ַּ :‬בתקופה של ֶה ְרצְ ל היהודים ְּבכל‬ ‫ִ‬
‫ר ֶֹתם‪ :‬כאשר הלימודים מתחילים ִּבשמונה‬ ‫שדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה היא דבר טוב‪,‬‬ ‫העולם חשבו ֵ‬
‫וחצי ְמ ַסיימים ֶאת הלימודים מאוחר יותר וזה‬ ‫שברוב המדינות‬ ‫שמ ּפנֵ י ְּ‬‫אבל ֶה ְרצְ ל אמר ִ‬ ‫ָ‬
‫מה ְר ְצ ִלייָ ה‬
‫עֹומר‪ ,‬בן ½‪ֶ 8‬‬
‫ִעידֹו ֶ‬ ‫מּפ ַתח ִת ְקוָ וה‬
‫גָ ִדי ַלנְ ָדאּו‪ ,‬בן ‪ֶ 8‬‬ ‫ָאביב‬
‫מתל ִ‬
‫אֹורית ַש ַחר‪ ,‬בת ½‪ֵ 10‬‬
‫ִ‬ ‫ָת ָמר ּכְ ִפיר‪ ,‬בת ‪ 9‬מּכְ ַפר ִס ְיר ִקין‬
‫שפיע על ֵסדר היום כולו ועל החוגים‪.‬‬ ‫ַמ ּ‬ ‫כמעט כל העם שׂ ונֵ א יהודים‪ ,‬הם ְיִבחרו‬
 ‫ַה ַת ְצלּום ֶש ִלי‬ ‫‪16‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬

‫נֹוׂשא ַהגִ ָיליֹון ַה ָּבא‪,‬‬

‫לֹוח ַת ְצלּום ֶא ָחד ֶׁש ִצ ַיל ְמ ֶתם ְּב ֵ‬ ‫ַא ֶתם מּוזְ ָמנִ ים ִל ְׁש ַ‬
‫לּומים נִ ְב ָח ִרים ּונְ ַלוֶ וה ָּכל ַת ְצלּום ְּב ֶה ָערֹות‪ְּ ,‬ב ֵעצֹות ְּוב ַר ְעיֹונֹות‪.‬‬
‫וְ ָאנּו נְ ַפ ְר ֵסם ַת ְצ ִ‬
‫נֹוׂשא ַה ִצילּום ַה ָּבא‪' :‬זִ יּוף'‬‫ֵ‬
‫מח ָיפה‬
‫ִל ָילְך ֵלוִ י‪ ,‬בת ‪ֵ 12‬‬
‫ניתן‬
‫באחד ָ‬
‫הּפ ְרלָ ֶמנְ ט הגֶ ְר ָמני ְּב ֶּב ְרלִ ין‪ֶ .‬‬
‫הריְ יכְ ְס ָטאג‪ַ ,‬‬
‫שני תצלומים של ִמבנֵ ה ַ‬
‫לבטא‬
‫לִ ראות ֶאת ֶה ָחלל הּפנימי ֶואת כיפת הזכוכית השקופה‪ ,‬שנִ בנתה כדי ֵ‬
‫מּכ ַפר ָס ָבא‬
‫ָת ָמר ָל ִביא‪ ,‬בת ‪ְ 9‬‬ ‫הקשר בין החוץ לַ ְּפנים‪ ,‬בין הבוחרים‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה ֶואת ֶ‬
‫הד ְ‬ ‫ֶאת השקיפּות של ֵ‬ ‫קֹוצר‬
‫ֵ‬ ‫ּכָ ַתב‪ :‬צּור‬
‫המבנֶ ה המרשים‪.‬‬ ‫ואת ִ‬ ‫יפה ֶאת החללים ֶ‬ ‫לַ נִ בחרים‪ .‬התצלומים ַמציגים ֶ‬

‫ְש‬
‫הּפ ְרלָ ֶמנְ ט של‬
‫ירּושלַ יִ ם‪ ,‬הּכנסת‪ַ ,‬‬‫תצלום משפחתי על ֶרקע ִּבניַ ין הּכנֶ סת ִּב ָ‬
‫המבנֶ ה‬
‫עׂשה‪ִ .‬‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה ֲהלָ כה לְ ַמ ֶ‬
‫הד ְ‬‫תר ֶחשת ֵ‬‫ׂשר ֵאל‪ ,‬היא המקום ֶשּבו ִמ ַ‬ ‫יִ ָ‬ ‫השני אולי היה ְמ ַעניין גם להראות ֶאת האּולם כשהוא ָמלֵ א באנשים‪.‬‬ ‫בתצלום ֵ‬
‫ימ ְט ִרי של התצלום ּוביטול ֶהבדלֵ י הגְ ָבהים בין האב לַ ילדות יוצרים ֵסדר‬ ‫הס ֶ‬
‫ִ‬ ‫לחתם תצלומים יפים‬
‫ויפה‪.‬‬
‫מֹוק ָר ִטי ַּבתמונה‪ .‬תצלום מעניין ֶ‬ ‫ּומ ֵעין ִשיוּוי משקל ֵד ְ‬‫ֵ‬ ‫המ ציגים‬ ‫ּו ְמ ַע ניינים‪ַ ,‬‬
‫הד מוֹ ְק ַר ְט יָ ה ְּב כל‬
‫ֶא ת ֵ‬
‫ִמינֵ י דרכים‪ .‬התצלומים‬
‫מראים תהליכים ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪ְ ,‬סמלים‬
‫וּמוֹ ָסדות ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ָּב ָארץ ו ָּבעולם‪.‬‬

‫נ ֵֹוׂשא ַהצילום ַה ָ ּבא‪:‬‬

‫'זִ יּוף'‬
‫זיוף הוא חיקוי ִמתוך ַּכוָ ונה לְ ַרמוֹ ת‪,‬‬
‫להוליך שוֹ לָ ל‪ֵ .‬מאז ו ֵּמעולם אנשים ניסו‬
‫להעתיק‪ ,‬לחקות וּלזייף יצירות אמנות‪,‬‬
‫עתיקות‪ ,‬כסף‪ ,‬מסמכים או מו ָּתגים של‬
‫מוצרי צריכה‪ְּ .‬ב ֶדרך כלל המקור הוא‬ ‫ֵ‬
‫יָ רֹון ָר ִב יד‪ ,‬בן ‪11‬‬
‫מנְ ַתנְ יָ ה‬ ‫ַּבעל ֵערך רב‪ִ ,‬ואילו החיקוי‪ ,‬בּ ֶרגע שהוא‬
‫הצבעה או‬ ‫ִמתגַ לֶ ה‪ֶ ,‬ע ְרכּ וֹ ּפוֹ ֵחת ְּב ִמידה רבה‪ֶ .‬אפשר‬
‫ֲה ָר ַמ ת י ד ה י א‬ ‫מירּוש ַליִ ם‬
‫ָ‬ ‫תֹום ֶרגֶ ב‪ ,‬בן ‪8‬‬ ‫גם לזייף ְרגשות והבּ עות‪ .‬נַ סו להראות‬
‫הּב יטּוי הבסיסי‬ ‫ִ‬ ‫ּובתצלום‬‫מֹוק ַר ְטיָ ה‪ַ ,‬‬
‫הד ְ‬‫הספר‪ .‬בחירות הן ִּביטּוי מוצלח של ֵ‬ ‫המ ָת ֵאר יום בחירות ְּב ֵבית ֵ‬ ‫יפה‪ְ ,‬‬ ‫תצלום ֶ‬
‫ַשי ֶּבן נֵ ר‪ ,‬בן ‪ 7‬מהֹוד ַה ָשרֹון‬ ‫ל ֵד מ ֹו ְק ַר ְט יָ ה ‪.‬‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה ְּבעולם של ילדים‪ְ .‬מ ַעניין מהו נוׂשא הבחירות‪ .‬התצלום עשיר‪ ,‬יש בו‬ ‫תקיֶ ימת ֵד ְ‬ ‫ֶש ָשלחת ִמ ַ‬ ‫או לִ יצוֹ ר זיוף ְּב ֶעזרת המצלמה‪.‬‬
‫צטלֵ ם‬‫שמ ַ‬ ‫יט ַיקאי ִ‬ ‫התצלום שלָך מזכיר לי ּפֹולִ ִ‬ ‫תמ ֵקד‬ ‫התצלום ִמ ַ‬ ‫ּבטי הילדים‪ .‬יש ַּבתצלום‬ ‫ּובּכיוּונים השונים של ַמ ֵ‬
‫הּפנים ַ‬
‫עֹורר ִעניָ ין להתבונן ְּב ַה ָּבעות ָ‬‫פרטים רּבים‪ ,‬והוא ְמ ֵ‬
‫בחגיגיּות לָ עיתון ַּב ַק לְ ִּפ י ְּב יום הבחירות כדי‬ ‫ַּב י ד ה מ צ ב י ע ה ‪,‬‬ ‫שנֹוצר ֵמהתור הארוך של הילדים הממתינים‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ועֹומק‪,‬‬
‫ֶ‬ ‫תנועה רבה‬
‫מֹוק ָר ִטי‪ .‬התצלום ְמ ָת ֵאר‬‫הד ְ‬ ‫להדגים ֶאת התהליך ֵ‬ ‫ְמ ב ֹו ֵד ד ו ה ו פ ך‬
‫הצבעה‪ ,‬או בחירות‪ ,‬לְ תפקיד ׂשר‪ִ ,‬אם כי ׂשרים‬ ‫סמל‪.‬‬ ‫אותה לְ ֵמ ֵעין ֶ‬
‫לא נִ בחרים בהצבעה ֶאלָ א על ידי ראש הממשלה‪.‬‬ ‫תצלום רעיוני כזה‬ ‫למשלֹוח הצילומים‪:‬‬
‫תֹובת ִ‬
‫הּכ ֶ‬
‫ְ‬
‫תקי‬
‫עת מחשבה ְּב ִתכנון התמונה‪ִּ ,‬בבחירת ִּפ ֵ‬ ‫שק ָ‬ ‫ִה ַ‬ ‫יכול להתאים לִ כְ ָרזה‪ ,‬לכן כדאי אפילו לַ חשוב יותר על הפרטים‪ :‬אולי כדאי‬ ‫ושלחו אותן אל‪ :‬אתר‪ www.einayim.com :‬דוא"ל‪einayim@einayim.com :‬‬
‫יט ִלית ִ‬
‫צל ָמה ִדיגִ ָ‬
‫ַצלמּו את התמונות ְּב ַמ ֵ‬

‫‪17‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫נוטה יָ מינה‪,‬‬‫סידורם‪ .‬התמונה קצת ָ‬
‫ּומקּבילים‪.‬‬
‫ָ‬ ‫ּוב‬
‫המּועמדים ְ‬
‫וכדאי להקפיד על קווים ישרים ַ‬
‫ֲ‬ ‫מּורמת כדי‬
‫לצלם על ֶרקע ִצבעוני שידגיש ֶאת היד‪ ,‬או לצלם יותר מיד אחת ֶ‬
‫לִ יצֹור יותר ִעניָ ין ַּבתצלום‪.‬‬
‫זֹולּוציָ ה של ‪dpi 300‬‬
‫ְ‬
‫ער ֶכת עד ‪ 12‬במאי ‪.2011‬‬
‫בשחור־ל ָבן‪ .‬על הקבצים להיות ְּב ֵר‬
‫תצלּומים ֶׁשיַ גִ יעּו ַל ַמ ֶ‬
‫ִ‬ ‫מה‬
‫ָ‬
‫בחר ַ‬
‫תֹובת שלכם‪ .‬אפשר לשלוח תצלום ְּב ֶצ ַבע או‬
‫רסם ִמ ָ‬
‫הכ ֶ‬
‫ְּב ַצד התצלום ַציינו את ִשמכם‪ ,‬את הגיל ואת ְ‬
‫ובמשקל ‪ 600k‬לכל היותר‪ַ .‬הקפידו לתת ַלקובץ שם באנגלית ובלי רווחים‪ַּ .‬בגִ ָיליֹון ַה ָּבא ַ‬
‫נפ ֵ‬

‫ֵתיאּור ַה ִציּור לַ גִ ילָ יֹון ַה ָקרֹוב‬
‫ַּבנ ֵֹוׂשא 'זִ יּוף'‪:‬‬
‫ַה ּ ַפעם המשׂ ימה היא לְ ַחקות ְּבציור‬
‫ֶאת המציאוּת‪ַּ .‬בחרו איזשהו ּ ְפריט‪:‬‬
‫סמך כלשהו או‬ ‫ציור מו ָּּכר‪ ,‬תעודה‪ִ ,‬מ ָ‬
‫ְשטר כסף‪ ,‬וצַ יְ ירו אותו כך שיִ היה‬
‫פשר לַ ָמקור‪ .‬אני ממליץ‬ ‫הא ָ‬‫דומה ְּככל ֶ‬
‫ֶ‬
‫לחקות ְש ָטרוֹ ת כסף ִמכּ ל העולם‪.‬‬
‫אבל אנחנו אנשים ישרים‪ ,‬וצריך‬
‫שיהיה ָּברור לַ ִמתבּ ונן שהציור הוא‬
‫רק חיקוי ולא זיוף זְ דוֹ ני‪ .‬לכן‪ ,‬כדי‬
‫לא להטעוֹ ת‪ ,‬עשׂ ּו ַּב ציור שלכם‬
‫שבמציאוּת‪ ,‬וּמי‬ ‫מהפריט ַּ‬
‫ְּ‬ ‫שינוי קל‬
‫תא ֵמץ יצליח להבחין ַּבזיוף‪.‬‬ ‫שיִ ַ‬
‫‪18‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫הֹוראֹות ְּכתּובֹות‪.‬‬
‫ַא ֶתם מּוזְ ָמנִ ים ְל ַציֵ יר ִציּור ַעל ִּפי ָ‬
‫יּורים ֶׁש ָל ֶכם‬
‫'עינַ יִ ים' נְ ַפ ְר ֵסם ִמ ְב ָחר ֵמ ַה ִצ ִ‬
‫ַּבגִ ָיליֹון ַה ָּבא ֶׁשל ֵ‬
‫ּכָ ַתב‪ַ :‬א ַסד ַעזִ י‬
‫ָ‬
‫מא ְש ָחר‬
‫ַד ְריָ ה גֶ ְל ָמן‪ ,‬בת ½‪ֶ 7‬‬
‫יפה‪ ,‬והשיתוף של החתולים והילדים הקטנים למען‬ ‫יָ צרת חגיגת ֶצבע ָ‬
‫ראה אמיתי‪.‬‬‫מֹוק ַר ְטיָ ה נִ ֶ‬
‫הד ְ‬ ‫ֵ‬
‫ַה ִצי ִּורים ָה ֵאלֶ ה צּו ְירּו ִּב ְמי ָּוחד‬
‫לַ גִ ילָ יֹון ַּבנ ֵֹוׂשא ֵ'דמ ְֹוק ַרטְ יָה'‬
‫לְ ִפי ַה ֵתיאּור ַהזֶ ה‪:‬‬
‫נושֵׂ א הציור הוא ַ'הפְ גָ נָ ה'‪ :‬קבוצת‬
‫אנשים — גברים‪ ,‬נשים‪ ,‬ילדים —‬
‫מל ּווִ ים ִּבכְ לָ בים ו ַּב ֲחתולים צועדים‬
‫דמת התמונה‪ .‬הם נושׂ אים ֵמעל‬ ‫לק ַ‬ ‫ִ‬
‫השלט ְּכתוּבים‬ ‫ראשם ֶשלט גדול ועל ֶ‬
‫הדברים ֶשהם צועקים‪ ,‬והדברים האלה‬
‫מּבית חֹורֹון‬
‫אהרֹונִ י‪ ,‬בן ‪ֵ 11‬‬
‫ִשיֹלה ֲ‬ ‫קר ְטיה‪.‬‬ ‫קשוּרים לַ ְשאיפה שלהם לְ ֵדמוֹ ַ‬
‫הדמּויֹות על ְּפנֵ י דף חשבון ולא על דף ציור רגיל‪ ,‬והתוצאה מיוחדת ּומעניֶ ינת‪.‬‬
‫רת ַּבציור שלָך ֶאת ְ‬‫ִשיֹלה‪ִּ ,‬פיזַ ָ‬ ‫שהשלט עשׂ וי בד הוא אינו‬ ‫ֶ‬ ‫ֵּכיוָ ון‬
‫ר־ק ְלנֵ ר‪ ,‬בת ½‪ 10‬מצּור ֲה ַד ָסה‬
‫אד ֵל ֶ‬
‫ִמ ַיכל ְ‬ ‫כל דמּות ַּבציור שלָך צועקת ֶאת ַצעקתה האישית‪.‬‬ ‫שפט ִּב ְמלוֹ אוֹ ‪.‬‬‫המ ּ‬
‫ישר‪ ,‬ולא רואים את ִ‬
‫יפה ֶאת הדרישה לשחרר ֶאת החייל ֶה ָחטוף גִ לְ ָעד ַשלִ יט‪ְ .‬מ ַעניין‪,‬‬ ‫בעבודתך ִהצגת ֶ‬
‫שצייַ רת יש הרבה נשים ורק מעט גברים‪.‬‬ ‫שּבהפגנה ִ‬ ‫ִמיכַ ל‪ַ ,‬‬
‫לש ֵער את‬ ‫צטרכו ַ‬ ‫הצופים ַּבציור יִ ָ‬
‫שח ֵסרות בו‪.‬‬
‫המילים ֲ‬

‫מירּוש ַליִ ם‬
‫ָ‬ ‫קֹוצר‪ ,‬בן ½‪11‬‬
‫הלי ֵ‬‫יַ ִ‬
‫תּב ַקשתם לצייר‪ .‬רואים בו הפגנה לִ תמיכה‬ ‫שה ַ‬
‫יפה ֶאת מה ִ‬ ‫יארת ֶ‬
‫ָּברישום ֵת ָ‬
‫ַק ְת ִרינָ ה קּוזְ ִמין‪ ,‬בת ‪ 7‬מגִ ְב ַעת‬
‫חצייה‬
‫עבר ִ‬ ‫מֹופ ִתי על ַמ ַ‬
‫מֹוק ַר ְטיָ ה‪ּ ,‬ובה אנשים וחתולים צועדים ְּב ֵסדר ְ‬ ‫ּבד ְ‬
‫ֵ‬
‫מּואל‬
‫ְש ֵ‬
‫ואוחזים ִּבשלטים שהּכָ תוב עליהם ֵאינו ברור לגמרי‪.‬‬
‫חוׂשף‬
‫ַק ְת ִרינָ ה‪ ,‬הציור שלָ ך ֵ‬
‫ֶאת האלימּות ֶשיש לִ פעמים‬
‫יּורים‪:‬‬
‫הצ ִ‬‫למשלֹוח ִ‬ ‫תֹובת ִ‬ ‫הּכ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫בהפגנות‪ .‬האנשים ַּבציור‬
‫'עינַ יִ ים' — צייר ִלי ִציּור‪ ,‬ת"ד ‪ ,34096‬יְ ָ‬
‫רּוׁש ַליִ ם ‪91340‬‬ ‫אתר‪ www.einayim.com :‬דוא"ל‪ einayim@einayim.com :‬דואר‪ֵ :‬‬ ‫כועסים על מישהו‪,‬‬
‫זֹולּוציָ ה של ‪ dpi 300‬ובמשקל ‪ 600k‬לכל היותר‪ַ .‬ה ְק ִּפידו ָל ֵתת לקובץ ֵשם ַ‬
‫באנְ גְ ִלית ובלי ְרוָ וחים‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫על הקבצים להיות ְּב ֵר‬ ‫עתם ְּב ֶדרך‬ ‫ּומּביעים ֶאת ַד ָ‬ ‫ַ‬
‫מה ִציּורים ֶׁשיַ גִ יעּו ַל ַמ ֲע ֶר ֶכת עד ‪ְּ 12‬במאי ‪.2011‬‬
‫בחר ַ‬ ‫רסם ִמ ָ‬ ‫נפ ֵ‬
‫ַּבגִ ָיליֹון ַה ָּבא ַ‬ ‫מֹוק ָר ִטית‪.‬‬
‫ֵד ְ‬
‫תחשבוּת ְּב ַדעתו‬
‫והה ַ‬
‫ִמ ַידת ההקשבה לַ ילד ִ‬
‫הולכות וּגְ ֵדלות‪ :‬פעם קוֹ לו של הילד‬
‫ְּכלל לא נשמע‪ִ ,‬ואילו היום ְמכַ בּ דים‬
‫ֶאת דעתו ו ְּמיַ יחסים חשיבוּת רבּ ה מאוד‬
‫עדפוֹ ָתיו וזכויותיו אף‬ ‫לה ָ‬
‫לִ תח ּושוֹ ָתיו ּו ַ‬
‫ְמעוּגָ נוֹ ת בחוק‪.‬‬
‫ְּב ִמקרים רבּ ים דעתו של הילד חשובה‬
‫כמו זוֹ של המבוגר‪.‬‬
‫ְּבצִ ֵימר?" שאל אבא‪" .‬מלון!" "צִ ֵימר!"‬
‫תערבּ בו התשובות‪" .‬אני ֵמבין ֶש ֵאין‬ ‫ִה ַ‬
‫ְת ִמימוּת ֵד ִעים‪ .‬בואו נִ בדוק‪".‬‬
‫"אנחנו רוצים לִ ישון ְּב ִצ ֵימר‪ ,‬כמו‬
‫ַּבשנה ֶש ָעברה‪ ",‬אמרה נוֹ ָעה‪" .‬כן‪ ,‬הכי‬
‫"צ ֵימר‬‫כיף בּ ִצ ֵימר‪ִ ",‬המשיך ִא ַיתי‪ִ ,‬‬
‫ִעם ֶדשא ו ִּמתקנים‪ ,‬וערסל‪" "...‬וּמה‬
‫רוצה?" פנה אבא לאימא‪" .‬אני‬ ‫ַאת ָ‬
‫דווקא מעדיפה מלון‪ ",‬אמרה אימא‪,‬‬
‫"מלון לא רחוק ֵמ ַהים‪ֶ ,‬שיש בו ֲחדר‬
‫אוכל וּבריכה‪" ".‬לי זה לא ְמ ַשנֶ ה‪",‬‬
‫אמר אבא‪.‬‬
‫"טוב‪ִ ,‬אם שניכם מעדיפים צִ ֵימר‪",‬‬
‫סיכמה אימא‪ּ " ,‬ולאבא אין העדפה‪,‬‬
‫נְ וַ ותר על המלון‪ .‬הרוב ֶהחליט‪".‬‬
‫ההורים ְּב ִעניַ ין ְרצוֹ נה של יָ ֵעל לִ פְ רוֹ ש‬ ‫השוְ ויונית‬ ‫שפחה ִ‬ ‫המ ּ‬ ‫מה דעתכם על ִ‬ ‫יטים?‬
‫הֹורים ַמ ְח ִל ִ‬
‫מֹוק ַר ְטיָ ה? ָמ ַתי ַה ִ‬
‫כֹולה ְל ִה ְת ַקיֵ ים ֵד ְ‬
‫ַה ִאם ְּב ִמ ְש ָּפ ָחה יְ ָ‬
‫ֵמהחוג נִ ראים נכונים או חשובים יותר‬ ‫שב ד ּוגמה ִמ ספר ‪ ?1‬כל ההחלטות‬ ‫ְּ‬
‫"אבל בא לי!" ֶש ֶה ֶעלְ תה יָ ֵעל‪.‬‬ ‫ֵמהנִ ימוּק ָ‬ ‫ִמתקבּ לות בה ִּבמשותף; לְ כל אחד יש‬
‫ָמ ַתי ְמ ַק ְּב ִלים ֶאת ַד ַעת ַהיְ ָל ִדים?‬
‫ִמי ַמ ְח ִליט ַּב ִמ ְש ָּפ ָחה?‬
‫לשער ֶשגם ַטענוֹ ֵתיהם בעד וְ נֶ גד‬ ‫ֵ‬ ‫יש‬ ‫הורה יש ְּב ִדיוק‬ ‫זכות הצבעה; לַ תינוק וְ לַ ֶ‬
‫תכנִ יוֹ ָתיו של האב לִ למוד ָּבאוּנִ ֶיב ְר ִס ָיטה‬ ‫עמד ְּב ַהחלָ ַטת ההחלטות – ממש‬ ‫אותו ַמ ָ‬
‫יהיו ְשקוּלוֹ ת יותר ֵמאלֶ ה של הילדים‪.‬‬ ‫פארת‪.‬‬‫ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה לְ ִת ֶ‬
‫להתיָ ֵיאש‪ ,‬כי מצבם של‬ ‫ִעם זאת‪ ,‬אין ִ‬ ‫ראה לנו לא‬ ‫התיא ּור נִ ֶ‬ ‫וּבכל זאת‪ֵ ,‬‬
‫הילדים ְּביָ ֵמינו טוב לְ ֵאין ֲערוֹ ך ִמ ֶּב ָעבר‪.‬‬ ‫ִטבעי ואף לא נכון‪ .‬לְ ַמעשׂ ה‪ ,‬משפחה‬
‫ראית מוזרה‬ ‫כל כך ִשוְ ויונית הייתה נִ ֵ‬ ‫ִאייְ ָרה‪ :‬דֹורֹון ז ָֹה ִרי‬ ‫ּכָ ְת ָבה‪ִ :‬א ִיריס ּבֹויְ םˉרֹונֵ ן‬
‫ְּבכל ֵעת וּבכל מקום‪ְּ .‬ב ַתרבּ וּיוֹ ת מסוימות‬
‫מקובּ ל ֶשאב המשפחה הוא ַּבעל העוצמה‬
‫ָה ַר ָּבה ביותר – הוא זה שמחליט ֶאת‬
‫ההחלטות החשובות‪ ,‬ו ִּמילָ תוֹ היא המילה‬
‫האחרונה; ַּב ֲח ָב רות קד ּו מוֹ ת אחרות‬
‫נתנו דווקא לָ אימהות מקום של כבוד;‬
‫ערבית המוֹ ֶד ְרנִ ית שלנו ַּכיום‬ ‫המ ָ‬
‫ַּב ֶח ָברה ַ‬
‫שוֹ אפים לְ ִשוְ ויוֹ ני ּות בין ההורים ְּבכל‬
‫הנוֹגֵ ע לְ ניהול ַחיֵ י המשפחה‪ .‬אך למרות‬
‫ההבדלים ַהלָ ל ּו בין ַתרבּ וּיוֹ ת‪ ,‬בין סוגֵ י‬ ‫ֶ‬
‫ֲח ָברוֹ ת וּבין ְתקוּפוֹ ת‪ ,‬עדיין אין ַתרבּ וּת‬
‫ֶשבּ ה הילדים הם המחליטים‪ֵ ,‬ואין ֶח ָברה‬
‫המ ַקיֶ ימת ֵ'דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה משפחתית' ֶשבּ ה‬ ‫ְ‬
‫עמד שווה ְּב ַק ָּבלת‬ ‫לילדים ולמבוגרים ַמ ָ‬
‫ההחלטות‪.‬‬
‫הסיבה לכך ברורה לְ ַמ ַדי‪ ,‬גם ִאם‬
‫לְ עיתים היא ְמ קוֹ ֶמ מת ֶא ת הילדים‪:‬‬
‫לִ מבוגרים יש ניסיון רב יותר ְּב ִהתמודדוּת‬
‫ּרכבוֹ ת; נִ ְיסיונָ ם‬ ‫ִעם בעיות פשוטות וּמו ָּ‬
‫אבא ואימא ּ ָפ ְרשׂ ּו ֶאת מפת‬ ‫יַ ֲע ָרה‪" :‬בּ ּו בּ ּו בּ ּו ְמ ְמ ְמ גָ ה גָ ה‪".‬‬ ‫תח ֵשק לי להמשיך‪".‬‬ ‫ִמ ַ‬ ‫ְּבאותו יום היה תורה של אימא‬
‫ַמ ְקנֶ ה להם ֶאת ַהיכולֶ ת להתמודד ִעם‬
‫הגָ ליל על השולחן‪ .‬נוֹ ָעה‬ ‫הע ניָ ין‬
‫אימא‪" :‬טוב‪ ,‬נַ עלֶ ה ֶא ת ִ‬ ‫שת ְת ִמידי‪.‬‬‫"אבל אולי חשוב ַ‬ ‫ָ‬ ‫אבא‪:‬‬ ‫המוע צה‬
‫ָ‬ ‫לנה ל ֶא ת ישיבת‬
‫ֵ‬
‫ְקשיים ּולחצים רבּ ים יותר; מבוגרים‬
‫יתי ִה בּ יטו בה‪" .‬בואו‬ ‫וא ַ‬
‫ִ‬ ‫להצבעה‪ :‬מי בעד שיָ ֵעל ִתפרוש ֵמחוג‬ ‫חשוּב לְ ִהתנַ סוֹ ת קצת ְּב ֶהפסדים‪ֲ .‬ה ֵרי אי־‬ ‫השבוּעית‪.‬‬ ‫שפחתית ְ‬‫המ ּ ַ‬‫ִ‬
‫יודעים טוב יותר לנַ ֵתח ֶאת המציאוּת‬
‫נְ ַתכְ נן ֶאת הטיול שלנו‪ ",‬אמרה אימא‪.‬‬ ‫הג'וּדוֹ ?"‬ ‫הס ּפוֹ רט‪,‬‬
‫אפשר תמיד לנצֵ ח‪ .‬זה ֵחלק ֵמ ְ‬ ‫"יש לנו כמה החלטות חשובות‬
‫וא ת הצָ פוי ולכן לָ רוב החלטותיהם‬ ‫ֶ‬
‫"אני רוצֶ ה שנְ ַבלֶ ה ְּבחוף הים‪ ",‬אמר‬ ‫יָ ֵעל ורוֹ ִעי ֵהניפו יד‪ .‬יַ ֲע ָרה חיקתה‬ ‫תבגרוּת‪".‬‬ ‫ֵמ ַה ִה ַּ‬ ‫לקבּ ל השבוע‪ ".‬פתחה ְּב ִע ניָ ינִ י ּו ת‪,‬‬
‫ְשקוּלוֹ ת‪ ,‬אחראיות וּנכונות יותר ֵמ ֵאלֶ ה‬
‫ִא ַיתי‪" .‬אני רוצָ ה לבקר סוף סוף ְּברֹאש‬ ‫אותם והרימה ֶאת ידה אף היא‪ .‬אימא‬ ‫תח ֵשק לה ללכת‬ ‫"אבל ִאם לא ִמ ַ‬ ‫רוֹ ִעי‪ָ :‬‬ ‫"בואו נַ ערוך ֶסבב‪ :‬כל אחד יציג ֶאת‬
‫של ילדים; המבוגרים הם גם האחראים‬
‫הנִ ְק ָרה‪ ",‬קראה נוֹ ָעה‪" .‬אל ִתשכּ חו שאני‬ ‫ואבא התנגדו‪.‬‬ ‫שתפְ רוֹ ש‪ֲ .‬ה ֵרי זה רק חוג‪ ,‬לא‬ ‫לַ חוג‪ִ ,‬‬ ‫ההחלטה שעלֵ ינו לקבל‪ ,‬נְ נַ הל דיון‬
‫שפחתיים (אוכל‪,‬‬ ‫המ ּ ַ‬ ‫המ ְש ַאבּ ים ִ‬
‫להשׂ יג ֶאת ַ‬
‫חייב קצת לָ נוח‪ ,‬לִ שכּ ב ִעם ֵספר וּפשוט‬ ‫"אם כך‪ְּ ,‬ברוב קולות הוּחלט‬ ‫אימא‪ִ :‬‬ ‫פעילוּת חובה!"‬ ‫קצר‪ ,‬ואז נעמיד ֶאת ההצעות לְ ַהצבּ עה‬
‫כסף‪ְ ,‬מקום מגורים)‪ ,‬והם אלֶ ה שיודעים‬
‫לא לַ עשׂ ות כלום‪ ",‬נֶ אנַ ח אבא‪.‬‬ ‫שאת יכולה לִ פרוש ֵמחוג ג'וּדוֹ ‪ .‬אבא‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫דמה לי שלא מקבּ לים ֶהחזֵ ר‬ ‫אימא‪" :‬נִ ֶ‬ ‫ִשוְ ויוֹ נית‪".‬‬
‫לחלֵ ק וּלְ ַה ְקצוֹ ת אותם; וכמו אצל‬ ‫כיצד ַ‬ ‫ָ‬
‫"אם כך‪ ,‬כדאי שנִ מצא מקום לא‬ ‫ִ‬ ‫תורך‪".‬‬ ‫ספי על ּ ְפ ִרישה ֵמחוג ְּב ֶאמצע השנה‪ .‬זה‬ ‫ַּכ ּ‬ ‫יָ ֵע ל ‪ ,‬ה א ח ו ת‬
‫כל יְ צוּר חי‪ ,‬גם ְּב ֶקרב ְּבנֵ י האדם הבוגר‬
‫רחוק ֵמ חוף הים ּו ֵמ רֹאש הנִ ְק ָר ה‪",‬‬ ‫אבא‪" :‬אני חושב להתחיל לִ למוד‬ ‫יהיה פשוט בזבוז כסף מוחלט לִ פרוֹ ש‬ ‫ה ְּב כ וֹ ר ה ‪ ,‬פ ת ח ה ‪:‬‬
‫חזק יותר ִמיֶ לד ו ֵּמגִ יב נכון יותר וּמהר‬
‫שאפשר‬ ‫אמרה אימא‪" ,‬מקום נעים‪ֶ ,‬‬ ‫לַ תואר השני בחינוך‪ .‬יש ָּבאוּנִ ֶיב ְר ִס ָיטה‬ ‫שאת ַמתחילה חוג‪ַ ,‬את‬ ‫כך ְסתם‪ .‬בּ ֶרגע ַ‬ ‫"אני רוצָ ה לִ פְ רוש‬
‫יותר ְּב ַמצְ ֵבי סכנה‪ .‬כדי לִ שׂ רוד ַחיָ יב‬
‫גם לָ ֵצאת ִממנ ּו לְ טיולים וגם ּ ָפשוט‬ ‫דמה לי שהיא‬ ‫תכנית ממש מצוינת‪ ,‬וְ נִ ֶ‬ ‫אמורה להתחייב וּלהתמיד ללכת אליו‬ ‫ֵמחוג ג'וּדוֹ ‪ִ .‬הפסדתי‬
‫הגור‪ ,‬הילד‪ ,‬לִ היות תלוי בּ בוֹגר וְ לִ סמוך‬
‫לָ נוח‪ִ ",‬המשיכה‪.‬‬ ‫פשר לי‬ ‫מעניֶ ינת וגם ְת ַא ֵ‬ ‫ִתהיה גם ַ‬ ‫כל השנה‪".‬‬ ‫שתי תחרויות‪ ,‬וזה‬ ‫ִּב ֵ‬
‫"אתם ַמעדיפים לִ ישון ְּב ָמלון קטן או‬
‫על פעולותיו‪ ,‬על החלטותיו ועל ִשיקוּל‬
‫שה עלו‬ ‫הח ינ ּו כִ יִ ים ֶ‬ ‫דעתו‪ .‬השיקולים ִ‬
‫קידום ָּבעבודה‪"...‬‬ ‫"אבל לא בא לי!"‬ ‫יָ ֵעל‪ָ :‬‬ ‫ִאכזב אותי מאוד‪ .‬לא‬ ‫‪20‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
 ‫עֹולם‪ ,‬וְ ֵאיְך ִהיא ַמ ְמ ִשיכָ ה ְל ִה ְת ַּפ ֵת ַח‬
‫צּורת ַה ִמ ְמ ָשל ַה ִמ ְת ַק ֶד ֶמת ָּב ָ‬
‫ֵאיְך ָצ ְמ ָחה ַ‬ ‫ְּבדוגמה ִמספר ‪ְ 3‬רצונה של ָר ֵחל הוא‬ ‫גוֹ ָרלות‪ .‬לכן אין סיבה ֶשילד לא יַ כְ ִריע‬ ‫ְּב דוגמה ִמ ספר ‪2‬‬
‫החדר שלה אף על‬ ‫שהכְ תיב ֶאת עיצוב ֶ‬ ‫ִ‬ ‫ההורה‪.‬‬
‫ֶ‬ ‫בה ְּב ִדיוק כמו‬ ‫ראה ִטבעי שלַ ילדים‬ ‫נִ ֶ‬

‫ִה ְת ַּפ ְתחּות‬

‫שאחיה ִואימה לא אהבו ֶאת ְּב ִח ָירתה‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫פי‬ ‫ה ס יב ה ה ש ל י ש י ת לִ ְת ח ּו ָש ֵת נ ו‬ ‫וְ לַ הורים יש ַה ְש ּ ָפעה‬
‫לְ ַמעשֶׂ ה‪ ,‬גם ַּב ִמקרה הזה לא היה ִשוְ ויון‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטית ַּבדוגמה השנייה‬ ‫ֶש ַה ִהתנַ הלוּת ֵ‬ ‫ָש וָ וה על ההחלטה‪.‬‬
‫ַּבמשפחה‪ ,‬ולא לְ כל חבר ַּבמשפחה הייתה‬ ‫ִט בעית ּו נכונה נְ ע ּו צה ְּב אופֶ ן ַק ָּב לת‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬
‫מדוע כאן ֵ‬
‫‪23‬‬ ‫עמוד‬
‫הפעם דעתם‬ ‫אבל ּ‬ ‫זכות ָשוָ וה להשפיע‪ָ .‬‬ ‫ההחלטה‪ :‬תחילה ֶהחליטו ההורים על‬ ‫רא ית‬ ‫המשפחתית נִ ֵ‬ ‫‪22‬‬ ‫עמוד‬

‫ִש ְלטֹון ָה ָעם‬

‫מספר‬
‫לאחר‬‫ַ‬ ‫של הילדים היא ֶשגָ ברה‪ .‬כמובן‪,‬‬
‫שההורים ִאפְ ְשרו זאת‪.‬‬
‫חבר יה יש‬ ‫ֶ‬ ‫המ כַ ֶּב דת ֶא ת‬
‫ְּב ִמ שפחה ְ‬
‫נושׂ אים שבהם דעתו של הילד חשובה‬
‫ההורה‪.‬‬‫ֶ‬ ‫ִּבמיוחד‪ ,‬לְ עיתים יותר ִמזוֹ של‬
‫ִאייֵ ר‪ :‬נ ַֹעם נָ ָדב‬ ‫ּכָ ַתב‪ִ :‬עדֹו נְ בֹו‬ ‫לָ רוב ִמ ְת ַח ְשבים ִּב ְרצון הילדים ַּב ְתחוּמים‬
‫הקרובים לְ עולָ מם‪ ,‬כגון עיצוב ֲח דר‬
‫הילדים‪ְּ ,‬ב ִחירת הבגדים וּבחירת החוגים‪.‬‬
‫אמנם גם ִּב ְתחוּמים אלֶ ה דעתם של ההורים‬
‫ּלשכנֵ ע על‬ ‫חשובה‪ ,‬והם עשׂ ויים ליַ ֵיעץ ו ַ‬
‫ושיקוּל דעתם‪ ,‬אבל‬ ‫ְס ַמך נִ ְיסיון ַחיֵ יהם ִ‬
‫בחירתו של הילד היא שצריכה לִ גבּ ור‪.‬‬
‫ההורה לבטל‬ ‫וגם ִּבתחומים ֵמ ֵעין אלו יכול ֶ‬
‫ֶאת זְ כוּתוֹ של הילד לִ בחור‪ .‬הורים ַר ָשאים‬
‫לַ עשׂ ות זאת ִאם בחירתו של הילד פוגעת‬
‫ִּבשאר ְּבנֵ י המשפחה או ִאם היא נוגֶ דת‬
‫ֶאת תפיסת העולם או ֶאת התקציב של‬
‫ההורים‪ ,‬למשל‪ ,‬בגדים לא צנועים‪ ,‬חוג‬
‫תקיֵ ים ְּב ָמקום מרוחק מדי או ָרהיט‬ ‫המ ַ‬ ‫ִ‬
‫יקר מדי‪.‬‬
‫לְ סיכום‪ ,‬המשפחה היא קבוצה לא‬
‫ֵאזוֹ ר החופשה (יִ שׂ ָר ֵאל‪ ,‬גָ לִ יל)‪ ,‬והילדים‬
‫הא ָתרים שבּ הם‬ ‫שתתפו רק ַּבדיון על ֲ‬ ‫ִה ַ‬
‫המגוּרים‪ :‬ההורים‬ ‫יְבקרו‪ .‬כך גם ְּב ִעניין ְ‬
‫ֶהעמידו להצבעה בחירה ְמצוּמצֶ מת בלבד‪,‬‬ ‫ֵר אשית‪ַּ ,‬ב דוגמה הראשונה ההחלטה‬
‫בין מלון צנוע לְ צִ ֵימר‪.‬‬
‫ֵד מוֹ ְק ַר ְט יָ ה ֶח לקית כזאת ַמ תאימה‬
‫לאחר‬
‫ַ‬ ‫לְ מצבים רבּ ים בּ משפחה‪ .‬למשל‪,‬‬
‫אחרת‬ ‫שהורים מחליטים לַ עבור לְ דירה ֶ‬
‫אחר‪ ,‬יכולים הילדים להשתתף‬ ‫או לְ יִ ישוב ֵ‬
‫בהחלטה ֵאיזו דירה לִ בחור ִמבּ ין כמה‬
‫פשרוּיוֹ ת‪ .‬או ִאם ההורים מחליטים לַ ערוך‬ ‫ֶא ָ‬
‫ארוחה משפחתית גדולה‪ ,‬אפשר ְּב ֶהחלט‬
‫לש ֵתף ֶאת הילדים ִּבבנִ ייַ ת התפריט‪.‬‬ ‫ַ‬
‫"אני רוצָ ה שהקיר שלי יהיה‬
‫בצבע ורוד‪ .‬זה יתאים לוִ וילונות‬
‫ולשטיח בצבע תכלת‪ ",‬אמרה‬
‫ָר ֵחל כאשר ִתכנְ נה המשפחה ֶאת צביעת‬
‫קראת ּ ֶפ ַסח‪.‬‬
‫הבית לִ ַ‬
‫אחיה‬ ‫"א ְיחחחחחחחחס‪ ",‬קרא נִ יר ִ‬ ‫ִ‬
‫מספר‬
‫נכונה‪ִ ,‬ואילו ַּבדוגמה‬
‫ראית לא ֶהגיונית?‬‫הקודמת היא נִ ֵ‬
‫ֶ‬
‫עיקריות‪.‬‬ ‫ראה ֶשיש לְ כך ָשלוש סיבות ָ‬ ‫נִ ֶ‬
‫הייתה קשורה לְ ֶאחד ִמבּ נֵ י המשפחה (יָ ֵעל‬
‫או אבא)‪ִ ,‬ואילו ַּבדוגמה השנייה ההחלטה‬
‫שפיעה על כל אחד ואחד ֵמ ֲח ֵב ֶריה‪ .‬לכן‬ ‫ִה ּ‬
‫שבמצב כזה יוּכל כל אחד ִמבּ נֵ י‬ ‫ָסביר ְּ‬
‫המשפחה‪ ,‬גם הילדים‪ ,‬לִ קבּ וע מה יהיה‪.‬‬
‫הסיבה השנייה‪ ,‬החשובה יותר‪ ,‬היא‬
‫שנושׂ א ההחלטה היה תוֹ כֶ ן החופשה‪ .‬זוֹ‬
‫לא הייתה החלטה ִהישָׂ ְרדוּתית‪ ,‬של חיים‬
‫ו ָּמוֶ ות‪ ,‬לא היה בה סיכון‪ ,‬ולא נֶ ְח ְרצ ּו בה‬

‫ַּב‬
‫לתי ֵדמוֹ ְק ָר ִטית‪ֵּ .‬כיוָ ון ֶשלִ מבוגרים‬
‫ִשוְ ויונית וּבִ ִ‬ ‫ִמ ִּכ ְיסאו‪.‬‬
‫תכנסים לַ ֲא ֵספוֹ ת ַעם‪ ,‬וּבהן היו דנים בּ נושׂ אים‬ ‫ִמ ַּ‬ ‫ָשנים האחרונות ַמעדיפות מדינות רבּ ות‬ ‫יש ניסיון חיים עשיר יותר ִמזה של ילדים‬ ‫ָ‬
‫שלך‪",‬‬ ‫החדר של ָר ֵחל‪ ,‬לא‬ ‫"נִ יר‪ ,‬זה ֶ‬
‫הנוגעים לַ ֶח ָברה כולה‪ ,‬מחליטים ְּברוב קולות ַהחלָ טות‬ ‫לה ָיק ֵרא 'מדינות ֵדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת'‪ .‬כך‬ ‫ָּבעולם ִ‬ ‫שקפַ ת עולם ְּב ֵשלָ ה‪ ,‬רחבה ּומפ ּו ַּכ ַחת‬ ‫וְ ַה ָ‬ ‫ֵהעיר אבא‪.‬‬
‫ציבוריות‪ ,‬וּבוחרים ִמתוך ְּכלל האזרחים ֶאת ַּבעלֵ י‬ ‫שט ָרן ֵאינו כזה‪,‬‬ ‫שמ ָ‬‫נוהגות גם מדינות ִ‬ ‫הס ְמכוּת‬ ‫יותר ִמ ֶשל הצעירים‪ ,‬הם ַּבעלֵ י ַ‬ ‫"קירות ורודים? אולי זה יהיה יותר‬
‫הבכירים‪.‬‬‫התפקידים הציבוריים ְּ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטית‪.‬‬ ‫הת ְד ִמית ֵ‬ ‫כי חשובה להן ַ‬ ‫ַּבמשפחה‪ .‬אפילו ְּבמשפחות מוֹ ֶד ְרנִ יוֹ ת‪,‬‬ ‫שמנת?" ֵהגיבה‬ ‫מדי? אולי נצבּ ע בצבע ֶ‬
‫שט ר‬‫גם ְּב רוֹ ָמ א ָה עתיקה ִה תקיים סוג של ִמ ָ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה צוּרת ִמשטר כּ ֹה‬ ‫אוּלם לא תמיד הייתה ֵ‬ ‫ֶשבּ הן ִמתיַ יחסים ְּבכָ בוד לַ ילדים ו ְּמ ַאפְ ְשרים‬ ‫אימא‪.‬‬
‫שמעה‬ ‫ֵדמוֹ ְקרטי‪ ,‬וְ כִ ינוּיוֹ היה ֶ'ר ּפו ְּּבלִ ָיקה'‪ ,‬מילה ֶש ַמ ָ‬ ‫ֲאה ּודה‪ .‬לְ ַמעשֶׂ ה‪ ,‬רק ַּבמחצית השנייה של המאה‬ ‫להם להחליט ְּבנושׂ אים רבּ ים‪ ,‬תמיד ההורים‬ ‫חד־מ ְש ָמעית‪.‬‬
‫ַ‬ ‫"לא!" ֵהשיבה ָר ֵחל‬
‫הש יָ יך לַ ציבור'‪'ֵ :‬ר ס' ּ ֵפ יר ּו שוֹ ִ'ע ניָ ין'‪,‬‬ ‫'ש לטון ַ‬ ‫ִ‬ ‫לחמת העולם השנייה‪ֵ ,‬ה ֵחלו לִ ראות‬ ‫לאחר ִמ ֶ‬
‫העשׂ רים‪ַ ,‬‬ ‫ֶ‬ ‫העליונה‪ :‬הם ַמגְ דירים‬ ‫הס ְמכוּת ֶ‬‫הם ַּבעלֵ י ַ‬ ‫"אז אולי נצבּ ע ֶאת הקירות ְּבצבע‬
‫תקיימו אסיפות‬ ‫ו'פו ְּּבלִ יקוּס' הוא 'ציבור'‪ .‬גם ְּברוֹ ָמא ִה ַ‬ ‫ּ‬ ‫המשטר הנכון‪ ,‬היָ עיל והצודק ביותר‪.‬‬ ‫ַּב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ֶאת ִ‬ ‫מה מותר וּמה אסור‪ ,‬והם שקובעים מתי‬ ‫תכלת רגוע‪ִ ,‬ואם ַאת כל כך אוהבת ורוד‪,‬‬
‫אזרחים‪ ,‬וגם בה הוּכְ ְרע ּו ִענְ יְ ינֵ י הציבור על פי ֶע ְקרון‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה?‬‫ֵמ ַאין צמחו הרעיונות שעיצבו ֶאת ֵ‬ ‫קוֹ לָ ם של הילדים יוּבָ א ְּב ֶחשבון ּומתי‬ ‫נִ קנה ַמ ְר ָבד חדש בצבע ורוד?"‬
‫הרוב‪ .‬נוסף על כך יִ ְיסדו הרוֹ ָמאים מוסד ציבורי‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי הוּנְ ַהג‬ ‫שטר ֵ‬ ‫שהמ ָ‬ ‫ִ‬ ‫המקובלת היא‬
‫ֶּ‬ ‫ההנחה‬ ‫שמחליט ְּבכל‬ ‫לא‪ְּ .‬בסופו של דבר‪ ,‬מי ַ‬ ‫ָר ֵחל קראה ְּבקול וכמעט ָּבכתה‪" :‬לא‪,‬‬
‫הסנָ אט‪ ,‬שהוא 'אביו' של ֵּבית‬ ‫ֵדמוֹ ְק ָר ִטי יִ יצוּגי‪ֵ ,‬‬ ‫לָ ִראשונה לִ פנֵ י כ־‪ָ 2500‬שנים ָּבעיר היְ וָ ונית ָאתוּנָ ה‪,‬‬ ‫המשפחות הוא תמיד המבוגר‪ .‬והילד‪ ,‬גם‬ ‫אני רוצָ ה רק קירות ורודים!"‬
‫שטרים רבּ ים ְּביָ ֵמינוּ‪.‬‬ ‫הנִ ְב ָחרים המקוּבּ ל ְּב ִמ ָ‬ ‫ניתן לו ְשמוֹ ‪ַ .‬משמעוּת המילה ֵ'דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה'‬ ‫ושם גם ַ‬ ‫ָ‬ ‫ִאם אין הדבָ ר מוצֵ א חן ְּב ֵעינָ יו‪ְ ,‬נדרש‬ ‫"טוב‪ ,‬בסדר‪ ,‬בסדר‪ ,‬אין בעיה‪ .‬נצבּ ע‬
‫הר ּפו ְּּבלִ ָיקה‬
‫האתוּנָ ִאית הן ֶ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ָ‬
‫אוּלם הן ֵ‬ ‫העם'‪'ֵ :‬דמוֹ ס' הוא ַ'עם'‪,‬‬ ‫'שלטון ָ‬ ‫ִּביוָ ונית עתיקה היא ִ‬ ‫אחר הוראות המבוגרים‪ .‬אולי זה‬ ‫למלֵ א ַ‬ ‫ֶאת הקיר ְּבוָ ורוד‪ ,‬כמו שרצית‪ִ ",‬הרגיעה‬
‫תקשים לְ כַ נוֹ ָתם‬ ‫שכיום היינו ִמ ַ‬ ‫הרוֹ ִמית היו ִמשטרים ַּ‬ ‫האתוֹ נָ ִאית‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ָ‬ ‫ו'ק ָרטוֹ ס' ּ ֵפיר ּושוֹ 'שלטון'‪ֵ .‬‬ ‫ְ‬ ‫לא הוגן‪ ,‬וּוַ דאי ֶש ֵאין זה ֵדמוֹ ְק ָר ִטי‪ ,‬אבָ ל‬ ‫אותה אימא‪" .‬נִ יר‪ּ ,‬ומה אתה רוצֶ ה?"‬
‫ִמשטרים ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪ֵ .‬ראשית‪ ,‬האוּכְ לו ִּסיוֹ ת בהן‬ ‫תוש ֵבי העיר‪ .‬הם היו‬ ‫ָ‬ ‫ִהתנַ הלה על ֵידי האזרחים‬ ‫זוֹ ַד ְרכּ וֹ של עולם‪.‬‬
 ‫המלך לבדו‪ִ ,‬הבטיח‬ ‫וְ ַסמכוּיוֹ ת ֶשהיו עד אז ִּב ְרשוּת ֶ‬ ‫הקיימוֹ ת ַּכיום ַּבמדינות‬ ‫היו קטנות הרבה יותר מאלֶ ה ַ‬
‫פר ַדת‬ ‫שפט הוֹגן ָוקבע ֶאת ֵראשיתו של ֶעקרון ַה ָ‬ ‫ִמ ּ‬ ‫המוֹ ֶד ְרניוֹ ת – היו בהן ַאלפֵ י אזרחים ולא ִמילְ יוֹ נים‪.‬‬
‫הרשוּיוֹ ת לִ מניעת עריצוּת‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ֵשנית‪ ,‬הן ְּביָ וָ ון הן ְּברוֹ ָמא רק מעטים קיבלו מעמד של‬
‫הרש ּויוֹ ת מחולֶ קת העוצמה‬ ‫פר ַדת ָ‬ ‫לפי ֶעקרון ַה ָ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי‪ .‬הנָשים‪,‬‬ ‫הר ָשאים להשתתף ַּבתהליך ֵ‬ ‫אזרחים ַ‬

‫‪25‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫השלטונית בין ָשלוש ָרשויות‪ :‬מחוֹ ֶקקת (בית הנבחרים)‪,‬‬
‫ְמ ַבצַ עת (הממשלה) ושופטת (בית המשפט)‪ָ .‬רשויות‬
‫ִ‬ ‫למשל‪ ,‬לא זכו לְ ַמעמד של אזרחיוֹ ת‪ ,‬וּבוודאי שלא‬
‫ספרם הרב ָּבאוּכְ לו ִּסייָ ה‪ .‬העבדים‬ ‫הע ָבדים‪ ,‬על אף ִמ ּ ָ‬ ‫ֲ‬ ‫‪24‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫אלו ֵאינן ְתלוּיוֹ ת זוֹ ָּבזוֹ ‪ ,‬ולכן כל אחת ֵמהן ְמ ַאזֶ נת‬ ‫יטיוֹ ת ִּבפְ רט‪.‬‬
‫היו נְ טוּלֵ י זכויות ִּבכלל‪ ,‬וּזכויות ּפוֹ לִ ִ‬
‫פשר ּות‬ ‫הא ָ‬‫ֶאת השתיים האחרות‪ְּ .‬ב ֶדרך זוֹ נִ בלֶ מת ֶ‬ ‫האתוּנָ אית ֶהחזיקה ַמעמד כ־‪ָ 200‬שנים‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ָ‬ ‫ֵ‬
‫ֶש ָרשות אחת ִתתגבּ ר ִותצבּ ור כוח רב מדי‪ .‬ללא‬ ‫הר ּפו ְּּבלִ ָיקה הרוֹ מית שָׂ רדה זמן ארוך‬ ‫עד שנִ כְ ְּבשה; ֶ‬
‫הפרדה כזוֹ עשׂ וי שלטון מרכזי לִ פעול ללא ַּב ָקרה‪,‬‬ ‫אבקים‬ ‫לק ָיסרוּת ְּב ִעקבוֹ ת ַמ ָ‬ ‫מעט יותר‪ ,‬וסוֹ פה שהפכה ֵ‬
‫להוציאם‬
‫ָ‬ ‫למשל לחוקק חוקים רק לטובתו האישית‪,‬‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי לא נמוג ִעם נפילתן‬ ‫פנימיים‪ .‬אוּלם הרעיון ֵ‬
‫הפוֹ ַעל לפי ְראוּת עינָ יו וְ לִ ְמנוֹ ע ֵמהאזרחים ֶאת‬ ‫אל ּ‬ ‫הביניים ִהתנַ ֵהל‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיוֹ ת העתיקוֹ ת‪ִּ .‬ב ֵימי ֵּ‬ ‫של ֵ‬
‫פשרוּת לִ תבּ וע אותו לָ ִדין על פגיעה בהם‪.‬‬ ‫הא ָ‬ ‫ֶ‬ ‫הדומה‬
‫ֶ‬ ‫שבצְ פון ֵאירוֹ ּפה ִמשטר‬ ‫ויקינְ גִ ים ִּ‬ ‫בטי הוִ ִ‬ ‫ְּב ֶקרב ִש ֵ‬
‫'מועצת‬‫ֶ‬ ‫ְּב ֶהמשך המאה ה־‪ 13‬נוסדה ְּב ַאנְ גְ לִ ייָ ה‬ ‫ישרו חוקים‬ ‫ויקינְ גִ ים ִא ְ‬
‫האתוּנָ ִאית‪ .‬הוִ ִ‬ ‫מאוד לַ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ָ‬

‫שתתפוּת של ְּבנֵ י כל‬ ‫יטיִ ים; חופש הדת ִהבטיח ִה ַ‬ ‫ּפוֹ לִ ִ‬ ‫רישתם נִ ְד ֲחתה‪ ,‬ולכן הם מרדו ֵוסירבו‬ ‫הנִ בחרים‪ְ .‬ד ָ‬
‫הדתות ִוה ְקנָ ה להם זכויות לִ בחוֹ ר וּלהיבּ חר‪.‬‬ ‫הק ַרע הזה בין המושבות‬ ‫יטי‪ֶ .‬‬ ‫הב ִר ִ‬
‫לשלֵ ם מיסים לַ ֶמלך ְּ‬
‫תפ תח ּו תה של‬ ‫הת מ ּו רה הגדולה ביותר ְּב ִה ּ ַ‬ ‫ְ‬ ‫לחמת העצמאות של ָא ֵמ ִר ָיקה‪ ,‬ו ִּבשנת‬ ‫לַ ֶמלך הוביל לְ ִמ ֶ‬
‫לחמת העולם הראשונה‪,‬‬ ‫לאחר ִמ ֶ‬‫ַ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה חלה‬ ‫ֵ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטית‬ ‫הר ּפו ְּּבלִ ָיקה ֵ‬ ‫הב ִרית‪ֶ ,‬‬ ‫ארצות ְּ‬ ‫‪ 1776‬נוֹ סדה ְ‬
‫העשׂ רים של המאה הקודמת‪ .‬מרבית המדינות‬ ‫ִּבשנות ֶ‬ ‫מוסדות‬ ‫הב ִרית הוּקמו ָ‬ ‫בארצות ְּ‬ ‫הראשונה‪ְ .‬‬ ‫המוֹ ֶד ְרנִ ית ִ‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת ֶהעניקו לָ ִראשונה זכות בחירה לנשים‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים נִ בחרים‪ ,‬הוּנהגו בחירוֹ ת חופשיוֹ ת‪ֶ ,‬ועקרון‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטי‬ ‫עיקרון ֵ‬ ‫שמעוּת רבּ ה יותר לָ ָ‬
‫וּבכך ֶהעניקו ַמ ָ‬ ‫הה ָכרעוֹ ת‪ .‬אוּלם גם זוֹ לא‬ ‫הבסיס לְ ַק ָּבלַ ת ַ‬ ‫הרוב היה ָּ‬
‫הדגם הזה של ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬ ‫העם'‪ .‬אל ֶ‬ ‫'שלטון ָ‬ ‫הבּ סיסי ִ‬ ‫הייתה ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה שלֵ מה‪ִ ,‬משום שהיו בה עבדים‬
‫שאין בהן עדיין‬ ‫זרחי המדינות ֵ‬ ‫צופים עד היום ֶא ֵ‬ ‫סרי רכוש היו ְמנוּעים ִמלהשתתף‬ ‫ו ִּמשום שנָ ִשים ַוח ֵ‬
‫ִמשטר ֵדמוֹ ְק ָר ִטי‪.‬‬ ‫יטי‪.‬‬
‫הפוֹ לִ ִ‬‫ַּבתהליך ּ‬
‫ארצות‬ ‫לאחר ַה ָכרזַ ת העצמאוּת של ְ‬ ‫ָשנים מוּעטות ַ‬
‫הפכה הצָ ְרפָ תית'‪ .‬מהפכה‬ ‫'המ ּ ֵ‬
‫הב ִרית פרצה ְּבצָ ְרפַ ת ַ‬ ‫ְּ‬
‫לחירוּת‬ ‫העם ֵ‬ ‫זוֹ הייתה ועוֹ ֶדנה ֵסמל לִ ְש ִאיפַ ת המונֵ י ָ‬
‫הפכָ נים הצָ ְרפָ תים ִהדיחו‬ ‫המ ּ ְ‬ ‫ּלשוְ ויון זכויות אזרחיוֹ ת‪ַ .‬‬ ‫ו ִ‬
‫ֶאת המלך‪ָ ,‬ע ְרפ ּו ֶאת ראשו וְ כוֹ נְ נ ּו ִמשטר ֵדמוֹ ְק ָר ִטי‬
‫תאפיְ ינה‬ ‫הפכה ִה ַ‬ ‫המ ּ‬‫אחר ַ‬ ‫ְּב ַארצָ ם‪ .‬אוּלם ַהתקופה ֶשלְ ַ‬ ‫יטי‪,‬‬ ‫הב ִר ִ‬
‫הפ ְרלָ ֶמנְ ט ְּ‬
‫המלך'‪ ,‬שהיא לְ ַמעשֶׂ ה ֵראשיתו של ּ ַ‬ ‫בטיוֹ ת שנִ קראו ִ'טינְ ג'‪ֶ ,‬והחליטו בהן על‬ ‫באסיפות ִש ִ‬
‫היטלְ ְטלה ָשנים‬ ‫ּבחוסר יַ ציבוּת‪ .‬צָ ְרפַ ת ַ‬ ‫ְּב ַאלימות רבּ ה ו ֶ‬ ‫מועצת‬ ‫ֶ‬ ‫ברי‬ ‫הראשון‪ַ .‬ח ֵ‬ ‫ֲהלוֹ א הוא בית הנִ בחרים ִ‬ ‫הדתי ועל ִמינוי ַּבעלֵ י תפקידים‪ .‬אוּלם‬ ‫ּלחן ָ‬ ‫שינויים ַּב ּפו ָ‬
‫רבּ ות בין ִמשטרים ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪ִ ,‬ד ְיק ָטטו ִּריִ ים ו ְּמלוּכָ נִ יִ ים‪,‬‬ ‫האנְ גְ לִ ית על פי חלוּקה‬ ‫המלך יִ יצְ גו ֶאת האוּכְ לו ִּסייָ ה ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ּגבלת ְּב ִמידה רבּ ה‪ :‬הנָ שים‬ ‫גם זוֹ הייתה ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה מו ֶּ‬
‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪.‬‬‫ורק ְּבסוף המאה ה־‪ִ 19‬התיַ יצבה בה ֵ‬ ‫אמנו ָּתם‪ִּ .‬בתחילה ִּכיהנו‬ ‫לאזורים‪ִ ,‬והבטיחו לַ ֶמלך ֶאת נֶ ָ‬ ‫הע ְבדוּת הייתה ַרבּ ת‬ ‫שת ֵתף ַּב ִטינְ ג‪ַ ,‬‬ ‫לה ַ‬ ‫היו ְמנוּעוֹ ת ִמ ִ‬
‫הדמוֹ ְק ַר ְטיוֹ ת ִּבמדינות רבּ ות‬ ‫תעצְ ב ּו ֵ‬ ‫ַּבמאה ה־‪ִ 19‬ה ַ‬ ‫המלך אצילים ִּבלבד‪ ,‬אך ְּב ַה ָדרגה הוּרחב‬ ‫ְּבמוֹ ֶעצת ֶ‬ ‫יטי‬
‫הפוֹ לִ ִ‬ ‫שתתפוּת ַּבתהליך ּ‬ ‫הה ַ‬ ‫ֶהיקף‪ ,‬וּלעיתים הוּגְ ְּבלה ִ‬
‫חבי העולם‪.‬‬ ‫ּבארצות אחרות ְּב ַר ֵ‬ ‫נוספות ְּב ֵאירוֹ ּפה ו ָ‬ ‫ַמעגַ ל ַהיִ יצוּג שלה גם לְ ִשכבוֹ ת אוּכְ לו ִּסייָ ה אחרות‪.‬‬ ‫לעשירים ִּבלבד‪.‬‬
‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ִהרחיבה ְּב ִמידה רבּ ה ֶאת‬ ‫תפשט ּות ֵ‬ ‫ִה ּ ַ‬ ‫המועצה יָ עצ ּו לַ ֶמלך ְּב ִמגוַ ון נושׂ אים והיו‬ ‫ָ‬ ‫ברי‬‫ַח ֵ‬ ‫המשטרים ְּב ֵאירוֹ ּפה היו ְמלוּכָ נִ יִ ים‬ ‫הביניים רוב ִ‬ ‫בּ ֵימי ֵּ‬
‫האזרחית ַּב ִשלטון ושל‬ ‫שתתפוּת ֶ‬ ‫הה ַ‬ ‫שמעוּת של ִ‬ ‫המ ָ‬ ‫ַ‬ ‫עיקר ְמעוֹ ָרבו ָּתם וכוֹ ָחם‬ ‫שותפים לְ ַהחלָ טות מדיניוֹ ת‪ַ .‬‬ ‫העם שו ְּע ַּבד בהם‬ ‫שטרים ֶשרוב ָ‬ ‫וּפֵ אוֹ ָדלִ יִ ים‪ ,‬כלומר ִמ ָ‬
‫יטית‬ ‫הפוֹ לִ ִ‬ ‫ההשתתפות ּ‬ ‫הזכויות האזרחיוֹ ת‪ַ :‬מ ַעגְ לֵ י ִ‬ ‫היה ִּב ְתחוּם המיסים‪ :‬המלך לא היה ַר ַשאי להטיל‬ ‫אבל כבר אז ֵה ֵחלו‬ ‫לַ מלכים וְ לָ ֲאצילים ַּבעלֵ י האחוזות‪ָ .‬‬
‫הוּרחבו ְּב ַהדרגה‪ ,‬ועד ֵראשית המאה ה־‪ְּ 20‬כ ַמחצית‬ ‫המועצה‪.‬‬
‫ָ‬ ‫סכ ַמת‬
‫מיסים על האוּכְ לו ִּסייָ ה ללא ַה ָּ‬ ‫רכזי ַּב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיוֹ ת של‬
‫לִ צמוח הרעיונות ֶשנַ ֲעשׂ ו ֵחלק ֶמ ָּ‬
‫ֵמהא ּוכלוסייה ִּבמדינות רבּ ות כבר הייתה ש ּו ָתפה‬ ‫הבא‬ ‫רכזי לַ צעד הגדול ָּ‬ ‫המ ָּ‬
‫המיס ּוי היה הגורם ֶ‬ ‫המלך ְּב ֵראשית‬ ‫יָ ֵמינו‪ְּ .‬ב ַאנְ גְ לִ ייָ ה ָּכפ ּו האצילים על ֶ‬
‫יטיים; זכויות ניתנו גם לְ ַבעלֵ י רכוש‬ ‫הפוֹ לִ ִ‬
‫לַ ַתהליכים ּ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיוֹ ת ָּבעולם‪ :‬תוֹ ָש ֵבי המושבוֹ ת‬ ‫תפתח ּות ֵ‬ ‫ְּב ִה ּ ַ‬ ‫החירוּיוֹ ת הגדולה'‪,‬‬ ‫המאה ה־‪ 13‬לַ חתום על 'מגילת ֵ‬ ‫ֵ‬
‫סרי רכוש; העבדים שוּחררו והפכו לְ שותפים‬ ‫לח ֵ‬‫וגם ַ‬ ‫יטיוֹ ת ְּב ָא ֵמ ִר ָיקה ָתבעו לִ היות מי ּוצָ גים ְּב ֵבית‬ ‫הב ִר ִ‬‫ְּ‬ ‫ה'מגְ נָ ה ַק ְר ָטה'‪ִ .‬מסמך זה ֶהעניק לאצילים זכויות‬ ‫היא ַ‬
 ‫וּבעיקר אני (פזילה אל אבא)‪ ,‬עשׂ ינו כמעט הכול‪.‬‬ ‫זכויות ַּב ֲחלוּקת התפקידים ַּבבּ ית הזה"‪.‬‬ ‫מדובר ַדווקא בי‪ ,‬ואז ִהמשיכה)‬ ‫ָּ‬ ‫ֶרגע לְ ֶעברי‪ ,‬כאילו‬
‫ִסיּפּור‬

‫ֵדמ ְֹוק ַרטְ יָה ְּברֹוטֶ ב ּבֹולֹונֵ ז‬

‫שמע ּות)‬ ‫וּבכן‪( ",‬היא ִּכ ְח ְּכחה ִּבגְ רוֹ נה ִּכ ְחכּ ּו ַח רב ַמ ָ‬ ‫העסק‪,‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬הילדים‪ ,‬כבר ִהתחלנו להשתעמם ִמכּ ל ֵ‬ ‫שפחתית‬ ‫לאה נקבל עלינו כל החלטה ִמ ּ‬ ‫"מהיום ָוה ָ‬ ‫ֵ‬
‫"בישול הארוחות‪ ,‬הדחת הכּ לים‪ִ ,‬מיוּן הכּ ביסה‪ְ ,‬תלִ ייַ ת‬ ‫ראה‬ ‫ורק אבא ִחייֵ ך לו ְּב ֶשקט ִמ ַתחת לַ שָׂ פם‪ .‬הוא ַּכנִ ֶ‬ ‫צבעה‪ .‬כולנו ָשווים! לכולנו זכויות‪"...‬‬ ‫ְּב ַה ָּ‬
‫צפה‪,‬‬ ‫הכביסה‪ ,‬קיפול הבגדים‪ ,‬הוצָ ַאת הזֶ בל‪ ,‬שטיפת ִהר ּ‬ ‫חות ֶרת‪.‬‬
‫ֵהבין לְ מה אימא ֶ‬ ‫"וחובות‪ "...‬הוסיף אבא באנחה‪.‬‬ ‫ּכָ ַתב‪ָ :‬ע ִמית וַ יְ ְס ֶּב ְרגֵ ר‬
‫עשׂ יית הקניות‪ ,‬עריכת השולחן לארוחות‪ ,‬פינוי‬ ‫"הנֵ ה‪ִ ,‬אם לא ִאכפת לכם‪ֵ ,‬הכנתי רשימה קטנה של‬ ‫ִ‬ ‫"מצוין"‪ ,‬אמרתי‪" ,‬אז אולי ַדי כבר ִעם הנְ אוּמים‬
‫‪27‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫השולחן‪ ,‬סידור החדרים‪ ,‬שאיבת האבק‪ ,‬הגינוּן‪ ,‬הטיפול‬ ‫עבודות הבית‪( "...‬אימא ָשלפה ִמכּ יסה נייר ֶש ִמ ְשנֵ י‬ ‫האלֶ ה‪ .‬בואו נצביע עכשיו על התפריט השבועי"‪ֶ .‬ואל‬
‫הכלבה‪"...‬‬
‫השוטף ָּב ֶרכב‪ ,‬טיולים ִעם ַּ‬ ‫צְ דדיו ִהצטוֹ פְ פו אותיות רבּ ות)‪" .‬אני ַמציעה שנערוך‬ ‫"ספגֵ טי‬
‫או ִּרייָ ה ו ִּמ ְריָ ם קרצתי ְּב ַע ְרמו ִּמיוּת ולחשתי‪ָ ּ :‬‬
‫הרשימה הייתה ארוכה‪ְּ .‬כ כל שאימא הוסיפה‬ ‫הצבעה וכל אחד יקבל על עצמוֹ איזוֹ ַמ ָטלה‪ .‬עלַ יי‬ ‫ספגֵ טי בּ וֹ לוֹ נֵ ז‪ ,‬זוכרים?"‬
‫בּ וֹ לוֹ נֵ ז‪ָ ּ ,‬‬ ‫ןˉשנְ ָקר‬ ‫ִאייְ ָרה‪ :‬נָ ָט ִלי וַ ְק ְס ָמ ֶ‬

‫ַה‬
‫תכוֵ וץ‪ְּ .‬בסוֹ פה של הרשימה ִהגענו‬ ‫לִ קרוא הלך ליבּ י ִוה ַּ‬ ‫לציין ֶשעד עכשיו‪ ,‬כל עוד שלטה ַּבבּ ית הרוֹ ָדנוּת‪"...‬‬ ‫ֶ"רגע‪ ",‬אמרה אימא‪" .‬לִ פנֵ י שנערוך ֶאת ההצבעה‬
‫שמ ְריָ ם וא ּו ִרייָ ה היו קטנים ִמ ַדי‬ ‫להצבעה‪ִ .‬מ ֵּכיוָ ון ִ‬ ‫(וכאן היא שוב עצרה לְ ֶרגע וּפָ זלה לְ ֶעברי) "אני ואבא‪,‬‬ ‫העניָ ינים הקטנים‪ ,‬כדאי לִ בדוק ִאם ַקיָ ים ִשוְ ויון‬ ‫כּ ול קרה ְּב ַא ְש מתי‪ .‬אני ֵה באתי ֶא ת על ִ‬
‫לַ עשׂ ות ֶאת רוב הדברים‪ ,‬יָ צא שאני נֶ אלַ צתי להתנדב‬ ‫תורנות ְתלִ ייַ ת הכּ ביסה‪,‬‬ ‫זה על עצמי‪ָ :‬‬
‫אחר כך נֶ ֶערכה‬ ‫למלֵ א כמעט ְשליש ֵמ ַה ַמ ָטלות‪ .‬נכון‪ַ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫התרד‬ ‫שט ַידת ֶ‬ ‫תורנות הוצָ ַאת הזֶ בל‪ַ ּ ,‬פ ִ‬
‫שבכל‬ ‫סוף־סוף גם הצבעה על התפריט‪ ,‬וּבאמת נִ קבּ ע ְּ‬ ‫ִּב ֵימי חמישי‪ ,‬הנסיעה החודשית לַ דודה‬
‫אבל ִמצד שני‪ ,‬נִ קבּ ע‬ ‫יום שני נֹאכל ְס ּ ָפגֵ טי בּ וֹ לוֹ נֵ ז‪ָ ,‬‬ ‫לשפר ֶאת‬ ‫ֵּ‬ ‫צוֹ פִ ייָ ה‪ ...‬וְ לַ חשוב שבסך הכול התכּ וַ ונתי‬
‫שפעם ִּבשבועיים אבא יבשל ִּבמקום אימא (ו ַּב ּפעם‬ ‫ַּ‬ ‫החיים שלי!‬
‫הספגֵ טי של אבא ֵהבנתי שכּ בר‬ ‫ִהראשונה שטעמתי ֶאת ּ ָ‬ ‫נראה‬‫אבל אתם ודאי לא ְמבינים כלום‪ .‬צריך ִּכ ֶ‬ ‫ָ‬
‫העניָ ין‪ .‬אבא‬ ‫שטידת כרובית)‪ .‬ו ָּבזֶ ה לא נִ גמר ִ‬ ‫עדיף ּ ַפ ִ‬ ‫הסדר‪ .‬כלומר ֵמההתחלה‪ .‬אז‬ ‫להסביר הכול לפי ֵ‬
‫שדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ֵאינה מבו ֶּססת רק‬ ‫ִהסבּ יר ְּברוב חשיבוּת ֵ‬ ‫ככה‪ :‬הכול ִהתחיל כשיום אחד אימא ִהגישה לארוחת‬
‫העיקרון שהרוב קובע‪ֶ ,‬אלָ א גם על העיקרון של‬ ‫ָ‬ ‫על‬ ‫שטידת ֶתרד ֶאלָ א‬ ‫שטידה ַ(דווקא לא ּ ַפ ִ‬ ‫הצוהריים ּ ַפ ִ‬
‫הגנה על זכויות ִמיעוּטים‪ ,‬וכך נֶ אלַ צנו להסכים לֶ אכול‬ ‫שטידה?‬ ‫שטידת כרובית)‪ ,‬וַ אני אמרתי‪" :‬אוף‪ ,‬שוב ּ ַפ ִ‬ ‫ּ ַפ ִ‬
‫שטידת תרד ְּבכל יום חמישי (אבא שלי 'מת' על‬ ‫ּ ַפ ִ‬ ‫לָ מה לא נֹאכל לְ ֵשם שינוי משהו טעים?"‬
‫שטידת תרד)‪.‬‬ ‫ּ ַפ ִ‬ ‫"כן‪ ,‬אדוני הנסיך‪ ,‬כמו מה למשל? מה הוד מעלתו‬
‫ְּב ֶמשך שבוע ניהלנו ְּבכל ערב אסיפה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית‪,‬‬ ‫רוצֶ ה לֶ אכול?" ָשאלה אימא‪.‬‬
‫וּבכל פעם הוּחלטו החלטות חדשות‪ִ .‬מ ְריָ ם כבר ידעה‬ ‫אבל לַ מרות‬ ‫היה ברור שלא כדאי להרגיז ֶאת אימא‪ָ ,‬‬
‫להגיד‪" :‬מוֹ ַק ְטיָ ה" ֵוהרימה ֶאת היד להצביע ְּבכל פעם‬ ‫זאת ִהמשכתי‪" :‬כמו למשל‪ְ ...‬ס ּ ָפגֵ טי ְּברוטב בּ וֹ לוֹ נֵ ז!"‬
‫שהוצגה ְש ֵאלָ ה (היא ִהצבּ יעה גם בעד וגם נֶ גד כל‬ ‫"ס ּ ָפגֵ טי בּ וֹ לוֹ נֵ ז!"‬‫"כן! כן!" קפץ אחי או ִּרייָ ה‪ְ ,‬‬
‫דבר‪ ,‬ולא הייתה ברירה ֶאלָ א להחשיב ֶאת קולה תמיד‬ ‫צטרפה גם ִמ ְריָ ם הקטנה‪ ,‬בת השנתיים‪ ,‬ואף‬ ‫מיד ִה ָ‬
‫בתור 'נִ ְמנָ ע')‪ .‬פעם ֶהעלֵ יתי ֶאת ִעניַ ין סוֹ פֵ י השבוע‬ ‫קורה היא חזרה כמו תוּכּ י‬ ‫שהיא לא ממש ֵהבינה מה ֶ‬
‫והטיולים ִוהצלחתי לשכנע ֶאת כולם לָ צֵ את לְ טיול‬ ‫"פגֵ טי אוֹ לוֹ נֵ ז! ּ ָפגֵ טי אוֹ לוֹ נֵ ז!"‬ ‫אחרי או ִּרייָ ה‪ָ ּ :‬‬ ‫ֵ‬
‫חודשי ְּב ֵעין גֶ ִדי‪ִּ .‬ב ְתמוּרה‪ ,‬נֶ אלַ צתי לִ שמוע נְ אוּם ארוך‬ ‫רואה‪ ,‬אימא‪ ",‬אמרתי בחיוך‪" ,‬הרוב קובע‪".‬‬ ‫"את ָ‬ ‫ַ‬
‫המסכּ נה‪ ,‬ואיך שהיא בודדה‬ ‫ו ְּמיַ יגֵ ַע על דודה צוֹ פִ ייָ ה ִ‬ ‫"אני ְמבינה‪ ",‬אמרה אימא‪" ,‬הוד מעלתו בעד‬
‫ו ִּמתגַ עגעת אלינו‪ ,‬ואיך ֶש ִמשפחות ֵדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת וּנְ אוֹ רוֹ ת‬ ‫ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה"‪.‬‬
‫כמו שלנו צריכות לַ חשוב גם על אנשים כמו דודה‬ ‫השלטון הכי טוב ֶשיש‪,‬‬ ‫"כן‪ .‬ברור‪ֵ ,‬דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה היא ִ‬
‫צוֹ פִ ייָ ה‪ ...‬בקיצור‪ ,‬הוּחלט ְּ(בהצבעה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית‪ֶ ,‬שבּ ה‬ ‫שתהיה קצת יותר‬ ‫הזמן ִ‬ ‫לא? וּבאמת‪ ,‬אימא‪ִ ,‬הגיע ַ‬
‫אני ִהתנַ גַ דתי‪ ,‬אימא ואו ִּרייָ ה היו בעד‪ ,‬ואבא ו ִּמ ְריָ ם‬ ‫ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַּבבּ ית הזה‪".‬‬
‫לעין גֶ ִדי נַ עבור בּ ֲע ָרד להגיד‬ ‫שאחרי כל טיול ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫נִ ְמנְ עו)‬ ‫אסיפת הבית‬ ‫הערב ִארגנה אימא ֶאת ֵ‬ ‫כבר באותו ֶ‬
‫שלום לדודה צוֹ פִ ייָ ה‪ ,‬דודה של אימא‪ :‬לָ ֶשבת אצלה‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטית ִהראשונה‪ .‬כולנו השתתפנו‪ ,‬אפילו אבא‪,‬‬ ‫ֵ‬
‫שעה ַּבסלון ָה ָאפֵ ל ֶוה ָעצוב וְ לֶ אכול ֶאת הסוכריות‬ ‫שכרגיל לא‬ ‫אף ֶש ָהיה עייף אחרי העבודה‪ ,‬וגם ִמ ְריָ ם‪ָּ ,‬‬
‫המגעילות העשׂ וּיות ִמקליפות תפוז ֶשרק או ִּרייָ ה אוהב‪,‬‬ ‫ֵהבינה כלום‪.‬‬
‫ִמשום מה‪.‬‬ ‫תכנסנו כאן‪ְּ ,‬בנֵ י משפחת ַה ְר ֵאל‬ ‫"ה ַּ‬
‫אימא פתחה‪ִ :‬‬
‫אומר וּמה ַאגִ יד? תחשבו היטב‬ ‫ידידים יקרים‪ ,‬מה ַ‬ ‫שתהיה קצת יותר ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬ ‫הזמן ִ‬ ‫ַהיקרים‪ ,‬כי ִהגיע ַ‬
‫לִ פנֵ י שאתם עושׂ ים ֲה פִ יכוֹ ת ֵד מוֹ ְק ָר ִט יוֹ ת אצלכם‬
‫ַּבבּ ית!‬
‫חוסר הצֶ דק! ַדי לַ ִשלטון הרוֹ ָדני של‬
‫מלכים ונסיכים ְמפוּנקים לְ ִמינֵ יהם!" (כאן היא פזלה‬
‫ַּבבּ ית‪ַ .‬ה ֵקץ לְ ֶ‬
‫‪26‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
 ‫לקיֵ ים ִשיעור או יום פעילוּת ַּבנושׂ א המטריד אותם‬ ‫ַ‬
‫כדי לְ עוֹ ֵרר מו ָּדעוּת לַ בּ עיה‪.‬‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטית לִ היות שותפים‬‫כדי להגשים ֶאת הזְ כוּת ֵ‬
‫העירייה‪ ,‬כלומר לָ ָר ש ּו ת המקומית‪ ,‬או לַ ִמ שׂ רד‬
‫משלתי שמוּפְ ָקד על הנושׂ א‪ ,‬לְ ַהעלוֹ ת ַּבמכתב ֶאת‬
‫ֶ‬
‫הבעיה‪ ,‬להסביר ֶאת חו ְּמ ַרת המצב וּלבקש שיְ ַט ּפלו‬
‫ִש ְלטֹון ָה ָעם ֵאינֹו ִמ ְת ַּב ֵטא ַרק ָּב ֶא ְפ ָשרּות ֶשל ּכָ ל ָא ָדם ִל ְבחֹור ַא ַחת ְלכַ ָמה ָשנִ ים‬
‫המ ַ‬
‫ֹומית ֶשלֹו ְלנַ סֹות ְל ַה ְש ִּפ ַיע‬ ‫כֹולת ַהיֹוםˉי ִ‬‫מֹוסדֹות ַה ִש ְלטֹון‪ֶ ,‬א ָלא גַ ם ַּביְ ֶ‬
‫ֶאת נְ ִציגָ יו ְל ְ‬

‫י‬‫ֵ‬
‫כֹולים ְל ַה ְש ִּפ ַיע!‬
‫ַעל ְס ִב ָיבתֹו‪ .‬וְ גַ ם יְ ָל ִדים יְ ִ‬

‫ש‬
‫הרשוּיוֹ ת עלֵ ינו לדעת כיצד לִ פעול‪:‬‬ ‫וּמעוֹ ָרבים ְּב ַמעשֵׂ י ָ‬ ‫בה ִּבדחיפוּת‪ .‬אנו יכולים להפנות ֶאת המכתב גם‬

‫‪29‬‬ ‫עמוד‬
‫כיצד כותבים מכתב לָ עירייה‪ ,‬איך ְמ ַא ְרגְ נים הפגנה‪,‬‬ ‫הקיים בכל עירייה‬ ‫לִ 'נְ ציב ְתלוּנוֹ ת הציבור'‪ ,‬תפקיד ַ‬

‫ְ‬
‫ל‬ ‫ח‬‫ַ‬ ‫ֹו‬ ‫ּכ‬ ‫ּו‬ ‫נ‬ ‫ל‬‫ָ‬ ‫‪28‬‬ ‫עמוד‬

‫ַ‬
‫איך ְמ ָבררים מי אמור לטפל ִּב ְבעיה מסוימת‪ ,‬וכן‬ ‫תע ֵרב וְ יִ פעל לְ פִ ְתרון הבעיה‪.‬‬
‫וגם ַּבממשלה‪ ,‬כדי ֶשיִ ָ‬

‫ה‬
‫מספר‬ ‫מספר‬

‫ִ‬
‫ּפי ַע!‬ ‫ש‬‫ְ‬
‫לאה‪ֶ .‬את כל הכישורים האלֶ ה אפשר להתחיל לִ למוד‬ ‫ָה ָ‬ ‫ֶדרך אחרת היא לְ ַה ְחתים אנשים רבּ ים על עצוּמה‬
‫כבר ְּבבית הספר‪ְּ .‬בבית הספר התלמידים יכולים‬ ‫בח ֵרי הציבור ַּבממשלה או ָּבעירייה‪,‬‬ ‫וְ לִ שלוח אותה אל נִ ֲ‬
‫לְ ִהתנסוֹ ת גם ְּבניה ּול חיים ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ִּ(בתחומים‬ ‫לארגֵ ן הפגנה של תושבים‪ .‬נוּכל גם לגַ יֵ יס ֶאת ְּכלֵ י‬ ‫או ַ‬
‫מסויָ מים)‪ ,‬וכך להעשיר ֶאת חיֵ יהם ַּבהוֹ וֶ ה וּלהתכונן‬ ‫קשורת (כמו עיתון או תחנת ֵטלֵ וִ ויזיה) וּלבקש‬ ‫הת ֶ‬ ‫ִ‬
‫קראת חייהם ְּכבוגרים ִּבמדינה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית ֶּבעתיד‪.‬‬ ‫לִ ַ‬ ‫שתעוֹ ֵרר ֶאת מ ּו ָדע ּות הציבור‬ ‫כתבה ְ‬ ‫ֵמהם לפרסם ָ‬ ‫אֹורית ֶּב ְרגְ ָמן‬
‫ִאייְ ָרה‪ִ :‬‬ ‫ּכָ ַתב‪ֲ :‬א ָדר ּכ ֵֹהן‬

‫ּטרדים מאוד ִמ ְּבעיות‬ ‫ה עושׂ ים כאשר מו ָ‬

‫הקשורות לַ ֶמרחב הציבורי‪ ,‬כלומר בעיות‬
‫הנוגעות לִ ְרש ּות הרבּ ים? למשל‪ִ ,‬אם‬
‫אין ַמ ַע ְב ֵרי חצִ ייה בטוחים ַּב ֶדרך לְ בית‬
‫הספר‪ ,‬או ִאם ְּב ִקרבת מקום יש אתר אשפה גדול‬
‫ָמ‬
‫שמדיף ריח רע‪ ,‬או ִאם ַּבמתנ"ס השכונתי אין ֵדי‬ ‫ַ‬
‫חוגים‪ ,‬או ִאם אין ָּב ֵאזור סניף של תנועת נוער‪,‬‬
‫רכז הקניות השכונתי אין נְ גישוּת לְ נָ כים‬ ‫או ִאם ְּב ֶמ ַּ‬
‫ְּבכִ ְיסאות גלגלים‪ .‬כל הבעיות ַּבדוגמאות הלָ לו ֵאינן‬
‫אחר‪ֶ ,‬אלָ א‬ ‫ְּב ֶה ֵכר ַח בעיות אישיוֹ ת של תושב זה או ֵ‬
‫שמפריעים לאנשים רבּ ים‪ .‬מי אמוּר לטפל‬ ‫דברים ַ‬
‫ַּב ְּבעיות הלָ לו? כיצד אפשר לִ פתור אותן?‬
‫ַּכ יָ דוע‪ִּ ,‬ב מדינה ֵד מוֹ ְק ָר ִט ית בוחרים האזרחים‬
‫השלְ טון‪ ,‬וְ ָרשוּיוֹ ת אלו ְמנַ הלות ֶאת‬ ‫נְ ציגים לְ ָרשוּיוֹ ת ִ‬
‫הוריכם ַר ָשאים להשתתף‬ ‫ִענְ יְ ינֵ י המדינה‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ֵ ,‬‬
‫המחוֹ ְקקים היִ שׂ ְר ֵאלי‪,‬‬ ‫ַּבבּ חירות לַ כּ נֶ סת‪ ,‬שהיא ֵּבית ְ‬
‫ַוח ֵברי הכּ נֶ סת הם שבּ וחרים ֶאת הממשלה ֶואת ראש‬
‫הוריכם זַ ָּכאים להשתתף גם ַּבבּ חירות‬ ‫הממשלה‪ֵ .‬‬
‫מוע צה‬‫לָ ָר ש ּו ת המקומית‪ ,‬כלומר לָ עירייה או לַ ָ‬
‫העם‬‫תב ֵטא רק ָּבאפשרות של ָ‬ ‫העם אינו ִמ ַּ‬
‫ִשלטון ָ‬ ‫טרד או הבעיה‬ ‫המ ָ‬
‫פשרו ֵּתנו גם לִ בדוק ִאם ִ‬ ‫לַ ְּבעיה‪ְּ .‬ב ֶא ָ‬ ‫שאין הוא מצליח‬ ‫בחר הציבור או ֵ‬ ‫טיפ ּולוֹ של נִ ַ‬ ‫לְ ּ‬ ‫המקומית‪ַּ .‬בבּ חירות האלֶ ה נִ בחרים ראש העירייה‬
‫מוסדות השלטון‪,‬‬ ‫לבחור אחת לכמה ָשנים ֶאת נְ צִ יגָ יו לְ ְ‬ ‫ּלב ֵקש ֶאת‬ ‫חוקיים‪ִ ,‬ואם לא – לִ פְ נות לְ בית המשפט ו ַ‬ ‫לִ פתור אותה?‬ ‫חברי הכּ נסת‪ ,‬שׂ ֵרי הממשלה ָוראשי‬ ‫המועצה‪ֵ .‬‬ ‫ָ‬ ‫ַוח ֵברי‬
‫ֶאלָ א גם ַּביכולֶ ת היום־יומית של כל אחד ֵמאיתנו‬ ‫נוספת היא להקים ִארגון של אזרחים‬ ‫ֶע ָזרתו‪ֶ .‬דרך ֶ‬ ‫פשר ִּבדרכים רבּ ות נוספות‬ ‫מא ֵ‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטי ַ‬‫המנְ גָ נוֹ ן ֵ‬
‫ַ‬ ‫בח ֵרי ציבור'‪ ,‬כי הציבור בוחר בהם‬ ‫ֶה ָערים נִ קראים 'נִ ֲ‬
‫והמעוֹ ָרבוּת‬ ‫שפיע על סביבתנו‪ .‬ההשתתפות ְ‬ ‫לה ּ‬
‫לנסות ַ‬ ‫(עמוּתה)‪ ,‬שיִ פעל ְּבאופֶ ן ָקבוע לְ טיפול ַּבנושׂ א‪ִ .‬ואם‬ ‫שפעה‬ ‫שאינם לְ רו ֵּחנו‪ .‬לְ ַד ְרכֵ י ַה ּ ָ‬
‫ּלשנות מצבים ֵ‬ ‫להשפיע ו ַ‬ ‫יט ּפלו ַּב ְּבעיות של ְּכלל‬ ‫כדי שיְ נַ הלו ֶאת ִעניָ ינָ יו וִ ַ‬
‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪.‬‬
‫הא ָזרחית הן עיקרון חשוּב ביותר של ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ּ ִפ ְתרון הבעיה כל כך חשוּב לנו וּלרבּ ים אחרים‪ ,‬אנחנו‬ ‫שתתפוּת ו ְּמעוֹ ָרבוּת ֶא ָזרחית'‪ .‬באמצעותן‬ ‫אלו קוראים ִ'ה ַ‬ ‫בח ֵרי הציבור הם הנציגים והשליחים שלנו‪,‬‬ ‫התושבים‪ .‬נִ ֲ‬
‫לא כל ְמעוֹ ָרבוּת אזרחית מצליחה ְּבסופו של דבר‪.‬‬ ‫תאגֵ ד ּולהקים מפלגה‪ְּ ,‬ב ִתקווה שנְ ציגֶ יה‬ ‫לה ַ‬‫יכולים ִ‬ ‫יכול כל אחד ואחת ֵמאיתנו להשתתף ְּבניהול ַחיֵ י‬ ‫והם אמורים להחליט ֶאת ההחלטות הטובות והנכונות‬
‫ּלשנות ֶאת‬ ‫הרשוּיוֹ ת לִ פעול ו ַ‬ ‫לְ עיתים היא ְמביאה ֶאת ָ‬ ‫יִ ָּיבחרו לָ ָרשות וְ יִ פעלו לְ ַהשָׂ גת ַמ ְט ָרתנו‪.‬‬ ‫המדינה‪ ,‬לִ היות ְמ עוֹ ָרב וְ לִ פעול לְ קידום ִע ניינים‬ ‫המתעוררות‬ ‫הבעיות ִ‬ ‫ביותר ִּבשבילנו וְ לִ פתור ֶאת ְּ‬
‫פתרת ִּב ְמלוֹ אה‪.‬‬ ‫ַהחלָ ָט ָתן‪ ,‬אך לְ עיתים הבעיה אינה נִ ֶ‬ ‫הקמת מפלגה אינה הצעה מעשׂ ית לילדים‪ ,‬אך‬ ‫ַ‬ ‫החשובים לנו‪ .‬כיצד אנו יכולים לַ עשׂ ות זאת ִאם איננו‬ ‫ַּב ֶמרחב הציבורי‪.‬‬
‫לשנות‪ ,‬וְ לָ דעת‬ ‫חשוּב לא להתיָ יאש‪ ,‬להמשיך לנסות ַ‬ ‫רוב הדרכים האחרות שנִ ְמנ ּו כאן פתוחות גם להם‪:‬‬ ‫ַּבעלֵ י תפקידים‪ ,‬ו ִּבמיוּחד ִאם אנחנו עדיין ילדים?‬ ‫הדרך‬ ‫האם ֶ‬ ‫אבל כאן ִמתעוֹ ֶררת שאלָ ה חשובה‪ִ :‬‬ ‫ָ‬
‫שבזכות ֱהיוֹ תנו אזרחים ִּבמדינה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית יש לנו כוח‬ ‫ִּ‬ ‫נהלַ ת‬
‫ילדים יכולים לִ כתוב מכתב לָ ָרשוּיוֹ ת (למשל לְ ַה ָ‬ ‫הפעולה רבּ ות וּמגוּוָ נות‪ִ .‬אם אנו‬ ‫שדרכֵ י ּ‬ ‫ִמתבּ רר ַ‬ ‫סתמכוּת על‬ ‫המרחב הציבורי היא ִה ַ‬ ‫שיפור ֶ‬ ‫היחידה לְ ּ‬
‫להשפיע‪ָ .‬ראוּי שנְ נַ צֵ ל ֶאת הכוח הזה שלנו לְ ַמ ָטרות‬ ‫בית הספר)‪ ,‬להחתים ֶאת ַח ֵבריהם על עצומה‪ ,‬לארגן‬ ‫בחרי הציבור‬ ‫לה ֵסב ֶאת ְתשׂ ּו ַמת לב נִ ֵ‬ ‫ְמע ּוניָ ינים ָ‬ ‫קורה ִאם בעיה‬ ‫פעילותם של נְ ציגֵ י הציבור? וּמה ֶ‬ ‫ָ‬
‫הכלָ ל‪.‬‬‫חשובות וצודקות‪ ,‬לְ טוֹ ָבתנו וּלטוֹ בת ְּ‬ ‫הפגנה‪ ,‬והם יכולים גם לבקש ֵמהמורה ְּבבית הספר‬ ‫לִ בעיה מס ּויֶ מת‪ ,‬אנו יכולים לִ כתוב ִמכתב לְ ראש‬ ‫שבעינֵ ינו היא חשובה מאוד‪ֵ ,‬אינה זוכָ ה‬ ‫ֵ‬ ‫מסויֶ מת‪,‬‬

‫אך הוא גם מכריח אותם לוַ ֵותר על‬
‫תפ ֵשר‬ ‫לה ּ‬ ‫רעיונותיהם‪ .‬לִ פעמים הצורך ִ‬
‫והרגשת ַשיָ יכות‬ ‫גורם לְ איבוד ִעניָ ין ַ‬
‫ב‪ .‬כדי להצליח לצייר ציור משותף‬
‫לה ָיד ְבר ּות וְ לַ חשיבה‬
‫צריך זמן ּו ֶמ ְר ָחב ִ‬
‫מוגבלת‪,‬‬ ‫ֶּ‬ ‫הזמן‬
‫אבל ִאם ִמסגֶ רת ַ‬
‫לה ָיד ְברוּת עלולה לִ פְ גוֹ ם‬
‫ַה ְק ָד ַשת זמן רב ִ‬
‫ְּב ֵאיכוּת הציור‪.‬‬
‫ן־אלּול‪ֲ ,‬א ִביגַ יִ ל ֵאלִ יָ אס ויַ ְס ִמין לֶ ְביָ טֹוב‬
‫שּותף‬
‫יצ ַירת ִציּור ְמ ָ‬
‫ַת ְרגִ יל ִּב ִ‬
‫דמיוני‪ ,‬כי אז לא כל כך‬ ‫לצייר יצור‬
‫ישג ַמציעה‬‫ראה‪ֲ .‬א ִב ַ‬
‫הוא נִ ֶ‬
‫חשוב איך‬
‫לתנין שאוֹ כל דג‪,‬‬ ‫הדרקון ַ‬
‫לַ הפוך ֶאת‬
‫ראה על הדף‪ .‬הצעתה‬ ‫שנִ ֶ‬
‫כי זה מה‬
‫תקבלת‪.‬‬
‫ִמ ֶּ‬
‫נִ שארה לַ ָּבנות רק ֶרבע שעה‪ .‬הן‬ ‫קֹוצר‬
‫ֵ‬ ‫ִצ ֵילם‪ :‬צּור‬ ‫ּכָ ְת ָבה‪ִ :‬מיכַ ל ֶק ֶרר‬
‫ישג שְׂ ֵבעוֹ ת רצון ֵמהציור‪,‬‬ ‫יַ ְס ִמין ֲוא ִב ַ‬
‫ֲא ִביגַ יִ ל מרוצָ ה קצת פחות‪.‬‬
‫חוץ ִמיָ רוק אין עוד ִערבּ ו ֵּבי צבעים‪.‬‬
‫הציור פשוט‪ .‬יש בו נושׂ א ֶורקע‪ ,‬וּמעט‬
‫מאוד פרטים‪.‬‬
‫המ ְת ָאר‪ ,‬ואז ְמגַ לות שאף‬ ‫תצייר ֶאת ַקוֵ וי ִ‬
‫אחת לא יודעת לציֵ יר ּ ָפנים של דרקון‪.‬‬
‫לשנות שוב ֶאת הנושׂ א‪ ,‬אך‬
‫פתרת ְּכ ֶשיַ ְס ִמין מחליטה לנסות‬
‫הן שוקלות ַ‬
‫הבעיה נִ ֶ‬
‫לצייר ֶאת ּ ְפנֵ י הדרקון‪.‬‬
‫תעוררת בעיה‪:‬‬ ‫לוקת הצבעים לא ִמ ֶ‬
‫מתחיל דיון על נושׂ א הציור‪ .‬מוּצָ עים‬
‫ַּב ֲח ַ‬
‫ְמס ּו ָּכם שיַ ְס ִמין תצייר בכחול‪ֲ ,‬א ִביגַ יִ ל‬
‫ישג באדום‪.‬‬
‫בצהוב‪ֲ ,‬וא ִב ַ‬
‫הנושׂ אים 'יער' ו'עיר'‪ .‬כדי לְ ַרצות ֶאת‬
‫יקשנו ִמ ָשלוש ילדוֹ ת לציֵ יר‬
‫התנַ אי היה‬ ‫ציור משותף‪ְ .‬‬
‫ֶש כּ ל ילדה תצייר ְּב צֶ בע‬
‫אחד ִּב לבד‪ִ .‬ה נֵ ה ֵתיאור‬
‫ותוצאותיו‪  .‬‬
‫ָ‬
‫ִּב‬
‫התרגיל הקטן הזה‬
‫לַ ציור‪.‬‬
‫הבּ נות ְמ ַסכּ מות שהן ִהקדישו זמן רב‬ ‫יַ סְ ִמין ֲואבִ יגַ יִ ל ְמערבּ בות על הַ דף ֶאת‬ ‫כולן עולֶ ה הרעיון לחבּ ר בין הנושׂ אים‪,‬‬
‫ְמ ַחלקות ביניהן ֶאת הציור לפי הצבעים‪ :‬כדי להגיע לַ החלטות המשותפות‪ ,‬ולא‬ ‫הכחול והצהוב כדי לקבּ ל ֶאת הירוק הנִ דרש‬ ‫הפ ָשרה נִ ראים מסובכים‬ ‫אבל ניסיונות ּ ְ‬ ‫ָ‬
‫יַ ְס ִמין מציירת ֶאת התנין ֶואת הנהר‪ ,‬נִ שאר להן ֵדי זמן לְ צַ יֵ יר‪.‬‬ ‫לְ ציור הדרקון‪ .‬יַ סְ ִמין מציירת ֶאת ּ ְפנֵ י‬
‫משותפת‪ָ .‬‬
‫ֶ‬
‫הדרקון‪ ,‬אבָ ל התוצאה ֵאינה מוצֵ את חן ְּב ֵעינֵי‬
‫הרקע ֶואת‬ ‫ישג מציירות ֶאת ֶ‬
‫ֲא ִביגַ יִ ל ֲוא ִב ַ‬
‫פי מקום ישיבתן‪ֵ .‬מעתה נִ ֶראה ַה ַמסְ ָקנֹות ‬
‫ְ‬ ‫הדג על‬
‫מחפשׂ ות נושׂ א לְ ציור‪.‬‬
‫הבּ נות והן שוב ּ‬
‫שתי מסקנות מוּבְ ָהקות עלו מהתרגיל‪:‬‬ ‫עברה כבר חצי שעה ועדיין אין‬
‫שהציור מתקדם כראוי‪.‬‬
‫א‪ .‬ציור משותף יכול להעשיר ֶאת‬ ‫ְּב ָשלב מסוים אני מבקשת ֵמהן לָ שׂ ים‬
‫הציירים ְּברעיונות‪ִּ ,‬בצבעים וּבצורות‪,‬‬
‫מדי והבּ נות מחליטות לצייר נושׂ א פשוט‬
‫יותר‪ .‬מוּצָ עים רעיונות נוספים‪ ,‬ולבסוף‬
‫נִ ְבחר הנושׂ א ְ'דרקון'‪.‬‬ ‫חֹומ ִרים‬
‫ַה ָ‬
‫הביצוע קצר‪ .‬הבּ נות‬
‫הדיון על ֶדרך ִּ‬ ‫גיליון ְּב ִר ְיסטוֹ ל ְּבגודל ‪ 70x100‬ס"מ‬
‫בעי גואש קובעות יחד ֶאת ִּכיווּן הציור ֶואת מיקום התחלה של ציור‪ .‬צ ּו ר הצַ לם וַ אני‬ ‫| ִמכְ חולים | נייר סופג וצִ ֵ‬
‫בעי היסוד (אדום‪ ,‬כחול‪ ,‬הדרקון על הדף‪ .‬הן ַמחליטות שאחת ֵמהן ַמחליטים להגביל ֶאת המשׂ ימה ִּבזמן‪.‬‬ ‫שלושת צִ ֵ‬
‫ֶ‬ ‫ִּב‬
‫לב שהאדום ְמכַ ֶסה ֶאת הצהוב וּלהחליט‬ ‫אבל הן ְמ ִבינות שעליהן‬ ‫הבּ נות נִ לחצות‪ָ ,‬‬ ‫צהוב) |‬
‫ִאם זה ַמתאים להן‪ .‬כדי להחזיר ֶאת‬ ‫תפ ֵשר ּולהתחיל ֶאת ְשלב הביצוע‪.‬‬ ‫לה ּ ַ‬‫ִ‬
‫נוֹ כְ ח ּו ת הצהוב הן מציירות נקודות‬ ‫תפתח ביניהן ויכוח ִאם כדאי להן לצייר‬ ‫ִמ ּ‬ ‫ַה ִמ ְש ַת ְתפֹות‬
‫צהובות על האדום‪.‬‬ ‫לקווֹ ת שבּ סוף "יֵ צא ִמזה‬ ‫בלי ִתכְ נ ּון ּו ַ‬ ‫ישג‪.‬‬
‫יַ ְס ִמין‪ֲ ,‬א ִביגַ יִ ל ֲוא ִב ַ‬
‫הזמן‬
‫אחרי ַ‬
‫הציור מוכן חמש דקות ֵ‬ ‫תעכּ בו עוד קצת עד‬ ‫משהו"‪ ,‬או מו ָּטב שיִ ַ‬
‫ַת ֲה ִליְך ַה ִציּור‬
‫ישג ֶּב ֱ‬
‫מופיעות ַּבצילומים (מיָ מין לׂשמֹאל)‪ֲ :‬א ִב ַ‬
‫שהוּקצב להן‪.‬‬ ‫המקובלת על שלושתן‪ .‬‬ ‫ֶּ‬ ‫שיגיעו לְ תכנית‬
‫הבּ נות על ַסף יֵ יאוּש‪ .‬יַ ְס ִמין ַמציעה‬ ‫‪30‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫תֹוצאֹות‬
‫ַה ָ‬
 ‫כמו ִאינְ דוֹ נֶ זְ יָ ה‪ָ ,‬מלֶ זְ יָ ה‪ ,‬טו ְּר ִקייָ ה ו ַּּבנְ גְ לָ ֵדש‪.‬‬ ‫הפחד ִמ ּפנֵ י העריצוּת ֵה ֵעזו גם ִמילְ יוֹ נֵ י ִמצְ ִרים לָ צֵ את‬ ‫מחסום ּ‬ ‫מֹוק ָר ִטיִ ים‪ַ .‬ה ִאם יַ ְצ ִליחּו?‬
‫רֹודנִ יֹות ְמנַ ִסים ְלכֹונֵ ן ִמ ְש ָט ִרים ֵד ְ‬
‫ְצ ִע ִירים ַע ְר ִבים ִּב ְמ ִדינֹות ָ‬
‫עודנה‬ ‫אבל ֵּכיוָ ון שרוב האוּכְ לו ִּסייָ ה ָּב ֵאזור ֶ‬ ‫ָ‬ ‫לָ רחובות להפגין נגד הנשׂ יא מו ַּּב ַרכּ ‪ ,‬ו ְּבסוֹ פו של דבר אף הוא‬
‫שטר‬ ‫מרנית‪ ,‬קל להשליט כאן ִמ ָ‬
‫עריץ ורוֹ ָדני ְּב ֵשם הדת‪ .‬כך קרה ִּבשנת‬
‫‪ְּ 1979‬ב ִא ַיראן‪ ,‬כאשר ְּב ִעקבות הפיכה ֲע ָמ ִמית‬
‫וש ָ‬ ‫ָמסוֹ ְרתית ַ‬
‫אחרי ִמצְ ַריִ ים ותוּנִ יס בא תוֹ ָרן של לוּב‪ ,‬של ֵת ָימן‪ ,‬של‬
‫סו ְּריָ ה ואפילו של יַ ְר ֵדן‪ .‬בכל אחת מהמדינות האלֶ ה מתנהל‬
‫תפטר‪.‬‬ ‫לה ּ‬
‫נֶ אלַ ץ ִ‬
‫ַה ִאם ְמ ִדינֹות‬
‫‪33‬‬ ‫עמוד‬
‫השאה‪,‬‬ ‫הו ּ ַּפל ִשלטונו המושחת ֶוה ָעריץ של ָ‬ ‫הד ֵבקים עדיין‬ ‫השליטים ְ‬ ‫כיום ַמאבק בין מפגינים צעירים לבין ַ‬

‫ַּב ִמ ְז ָרח ַה ִתיכֹון ַּב ֶד ֶרְך‬

‫מספר‬
‫שטר‬ ‫(האיָ יתוֹ לוֹ ת) ִמ ָ‬ ‫ו ִּבמקוֹ מו כּ וֹ נְ נ ּו כּ וֹ הנֵי הדת ָ‬ ‫כיס ָאם‪.‬‬ ‫לְ ְ‬
‫האיָ יתוֹ לוֹ ת ָשאב ּו ֶאת כוחם ִמ ּ ֵפירושים‬ ‫דתי עריץ לא פחות‪ָ .‬‬ ‫השליטים הישנים סולקו או שהם עתידים להסתלק ַּב ָשבועות‬ ‫ַ‬
‫תבי הקודש‪ ,‬כאילו נֶ אמר בהם שדיכוי‬ ‫רחיקי לֶ כת שנָ תנו לְ כִ ֵ‬ ‫ַמ ֵ‬ ‫עודנה ארוכה‪.‬‬ ‫הדרך לְ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ֶ‬ ‫אבל ֶ‬ ‫ובחודשים הקרובים‪ָ ,‬‬

‫מֹוק ַר ְטיָ ה?‬

‫ְל ֵד ְ‬
‫ּצדק‪.‬‬
‫נשי דת הוא ָּכ ֵשר וּמו ָ‬ ‫ִּב ֵידי ַא ֵ‬ ‫שטר רוֹ ָדני התושבים ֵאינם מו ְּרגָ לים‬ ‫אחרי ָשנים ארוכות של ִמ ָ‬ ‫ֵ‬
‫אמיוֹ ת ַקיימוֹ ת גם ִּבמדינות ֲע ָרב‪ ,‬כגון 'תנועת‬ ‫תנועות ִא ְסלַ ִ‬ ‫ְּב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ולא התנסו בה‪ַּ .‬במדינות האלֶ ה אין ִמפלָ גות‬
‫ה'ח ַמאס' השולֶ טת ַּכיום‬ ‫האחים המו ְּסלְ ִמים' שיִ יסדה ֶאת תנועת ַ‬ ‫להקימן 'יש ֵמ ַאין'‪ .‬צריך להסביר‬ ‫ָ‬ ‫יטיוֹ ת של ממש‪ ,‬וצריך‬ ‫ּפוֹ לִ ִ‬
‫בּ ַעזָ ה‪ .‬תנועות אלו ֵאינן עשׂ וּיוֹ ת ִמ ְק ָשה אחת‪ ,‬ויש בהן ִמגְ וַ ון‬ ‫לָ אוּכְ לו ִּסייָ ה הרחבה מהי ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪ ,‬כיצד היא פועלת‪ָ ,‬מהן‬
‫לדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪.‬‬ ‫גִ ישות ֵ‬ ‫ְּב ִחירות ֵדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת ועוד ועוד‪.‬‬
‫עודנה ארוכה‪.‬‬ ‫הדרך לְ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיה ַּב ִמ ָזרח התיכון ֶ‬ ‫ָּכ ָאמוּר‪ֶ ,‬‬ ‫והסכּ נות עצומות‪ .‬עדיין יש השפעה רבה‬ ‫האתגָ רים מרובים ַ‬ ‫ֶ‬ ‫ןˉארּוש‬
‫ִאייֵ ר‪ָ :‬א ָסף ֶּב ָ‬ ‫יסר‬
‫ּכָ ַתב‪ֱ :‬איָ יל זִ ֵ‬
‫בת ָימן‬ ‫הפכות הצעירים ְּבתוּנִ יס‪ְּ ,‬ב ִמצְ ַריִ ים וּבלוּב‪ ,‬ואולי גם ֵ‬ ‫ַמ ּ ֵ‬ ‫אמנה‬ ‫לכוחות ִמן ֶה ָעבר‪ ,‬כגון הצבא וכוחות הביטחון ֶש ֵשירתו נֶ ָ‬
‫שטרים‬ ‫וּבסו ְּריָ ה‪ ,‬הן צעד חשוּב ַּב ִּכיווּן הנכון‪ .‬הן מוֹ ְטטו ִמ ָ‬ ‫לכלִ יִ ים גדולים מאוד‪ ,‬ו ְּמצו ַּקת‬ ‫הכ ָּ‬‫הק ָשיים ַּ‬ ‫הישנים‪ְ .‬‬‫המ ְמ ָשלים ָ‬ ‫ֶאת ִ‬ ‫אע ָידה‪.‬‬ ‫ל־ק ִ‬ ‫שתלטו ָּתם של ִארגוּנֵ י ֵטרוֹ ר קיצוניים כמו ַא ַ‬ ‫עדיף ֵמ ִה ַ‬
‫ואפְ ְשרו לַ ְשתיל הרך ֶש ְשמוֹ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה להתחיל‬ ‫עריצים ִ‬ ‫תפרצ ּות ּולְ ָּכאוֹ ס (תוֹ ה ּו וָ בוֹ ה ּו)‪.‬‬ ‫התושבים עשׂ ויה להביא לְ ִה ּ ָ‬ ‫השליטים הרוֹ ָדנים ָשלטו ְּב ַארצָ ם ְּב ֶמשך שלושים‬ ‫ואכן‪ ,‬כמה ֵמ ַ‬
‫שהשתיל הזה אכן יצמח וִ ישַׂ גשֵׂ ג‪ .‬אין‬ ‫ְ‬ ‫לִ פרוח‪ .‬כולנו ִתקווה‬ ‫רכזִ יוּת של הדת ַּב ִמ ָזרח‬ ‫המ ָּ‬
‫לדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה הוא ֶ‬ ‫ִמכשול נוסף ַּב ֶדרך ֵ‬ ‫המ ָזרח‬ ‫חבי ִ‬ ‫שטרים יַ ציבים ְּב ַר ֵ‬ ‫או אף ארבעים ָשנה וְ כוֹ נְ נ ּו ִמ ָ‬
‫שטרים רוֹ ָדניים – הם‬ ‫שטרים ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים טובים ִמ ִמ ָ‬ ‫שמ ָ‬ ‫ָספֵ ק ִ‬ ‫הפרט‪ַּ ,‬בקהילה ו ַּב ֶח ָברה כולה‪ .‬לִ כאורה‪ ,‬לא‬ ‫התיכון ְּב ַחיָ יו של ּ ְ‬ ‫והאזור‬ ‫שטרים אלֶ ה לא דאגו לְ ַרוְ ַוחת התושבים‪ֵ ,‬‬ ‫התיכון‪ .‬אוּלם ִמ ָ‬
‫קרה הזה לְ יִ שׂ ָר ֵאל)‪,‬‬
‫טובים לִ בנֵ י ַארצָ ם‪ ,‬טובים לִ ְשכֵ ניהם (ו ַּב ִמ ֶ‬ ‫צריכה לִ היות ְסתירה בין אמונה דתית עמוקה או ְמחוּיָבוּת‬ ‫חשלוּת‪ְּ .‬ב ַמרבּ ית מדינות‬ ‫כולו ִה ַיד ְר ֵדר לְ עוֹ ני ַמ ְח ּ ִפיר‪ ,‬לְ פיגור וּלְ נֶ ָ‬
‫וטובים לָ עולם כולו‪.‬‬ ‫ערכת ֵדמוֹ ְק ָר ִטית‪ .‬והוכחה לכך‬ ‫לָ ִא ְסלַ אם לְ בין קיומה של ַמ ֶ‬ ‫המ ָזרח התיכון ֶש ֵאינן ְמפִ יקוֹ ת נֵ פְ ט חיים התושבים ֵמהכנסה‬ ‫ִ‬
‫שט ָרן ֵדמוֹ ְק ָר ִטי לְ מוֹ פֵ ת‪,‬‬
‫היא ִקיו ָּמן של מדינות מו ְּסלְ ִמיוֹ ת ֶש ִמ ָ‬ ‫של ְּכ ֶאלף דוֹ לָ ר לְ נֶ פש לְ ָשנה‪ ,‬כלומר ֵמהכנסה יומית של‬
‫הא ְב ָטלה בהן גבוהים מאוד‪ .‬לַ צעיר‬ ‫יעורי ַ‬ ‫וש ֵ‬ ‫ַּכ ֲעשָׂ רה שקלים‪ִ ,‬‬
‫הממוצע ִּברחובות ָק ִהיר‪ַ ,‬ד ֶמשֶׂ ק‪ְ ,‬ט ִר ּיפוֹ לִ י או כל עיר אחרת‬
‫צט ֵרף‬‫ַּב ִמ ָזרח בתיכון אין עתיד ואין ִתקווה‪ ,‬גורלו נֶ חרץ לְ ִה ָ‬
‫ּשחת‬ ‫לְ ַמעגַ ל העוני וְ לִ ְחיות ַחיֵ י ַדלוּת ַמ ְח ּ ִפירים תחת ִשלטון מו ָ‬
‫ורוֹ ָדני‪.‬‬
‫א ּולם ָּב ֵעת האחרונה נָ פל ָדבר ַּב ִמ ָזרח התיכון‪ .‬צעירים‬
‫ְּבתוּנִ ְיסיָ ה‪ְּ ,‬ב ִמצְ ַריִ ים‪ְּ ,‬בלוּב ו ִּבמדינות אחרות ֶהחליטו ֶשהם ֵאינם‬

‫ַּב‬
‫מוכנים להשלים עוד ִעם המציאוּת הזאת‪ .‬הצעירים האלֶ ה‪,‬‬
‫שתמשים ַּב ֶטכְ נוֹ לוֹגְ יָ ה המוֹ ֶד ְרנִ ית‬ ‫ייסבּ וּק'‪ִ ,‬מ ַ‬ ‫המכוּנים 'דור הפֵ ְ‬ ‫ְ‬ ‫התיכוֹ ן ַּב ִמ ְש ָטרים‬ ‫המ ָזרח ִ‬ ‫ָשנים האחרונות ָּבלַ ט ִ‬
‫ויטר‪ֶ .‬אמצָ עים אלֶ ה וַ ֲערוצֵ י‬ ‫והטוִ ֵ‬‫ייסבּ וּק ְ‬ ‫האינְ ֶט ְרנֵ ט‪ ,‬הפֵ ְ‬
‫כמו ֶרשת ִ‬ ‫הלא ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ֶשבּ וֹ ‪ .‬לְ ַמ ֵעט יִ שׂ ָר ֵאל וטו ְּר ִקייָ ה‪,‬‬
‫הטלֵ וִ ויזיה הלַ וְ ויָ ינית החודרים ֶאת חומות העריצ ּות ָחשׂ פו‬ ‫ֵ‬ ‫שטרים ָּב ֵאזור רוֹ ָדנִ יִ ים‬‫המ ָ‬ ‫ואולי גם לְ ָבנוֹ ן‪ ,‬היו כל ִ‬
‫שבמדינות‬ ‫אותם לַ ִק ְד ָמה‪ ,‬לְ עולם המחר‪ ,‬לַ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪ .‬הם גיל ּו ִּ‬ ‫שטרים אלֶ ה ָמנעו ֵמהתושבים‬ ‫ִ(ד ְיק ָטט ּו ִריִ ים)‪ִ .‬מ ָ‬
‫עתם‪ ,‬אינם‬ ‫ֵדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת התושבים ֵאינם חוששים להבּ יע ֶאת ַד ָ‬ ‫שה ֵעז לָ צֵ את נֶ ָגדם‪.‬‬ ‫חופש דיבור ו ִּביטוּי ִוהשליכו לַ ֶּכלא כל מי ֵ‬
‫השלטון‪ ,‬וגם ֵאינם חוששים‬ ‫השליט ֶואת ִ‬ ‫חוששים לבקר ֶאת ַ‬ ‫רבּ ים ָּבעולם ִהשלימו ִעם תופעה זוֹ וראו בה‬
‫האינְ ֶט ְרנֵ ט ִאפְ ְשרו לִ צעירים אלו גם‬ ‫לַ ֲע ִת ָידם וּלגוֹ ָרלם‪ֲ .‬א ָת ֵרי ִ‬ ‫הע ְר ִבי‬
‫כּ וֹ ַרח המציאוּת‪ַ .‬טענָ ָתם הייתה שהעולם ַ‬
‫תארגן‪ ,‬וכך הם ִהמתינו ִוהמתינו‬ ‫ּלה ַ‬
‫קשר ֵּבינָ ם לבין עצמם ו ִ‬ ‫לְ ַת ֵ‬ ‫ֵאינו ָּב ֵשל לְ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה כי הוא ֵאינו ָאמוּן‬
‫שהגיע היום שיִ ֲיחל ּו לו‪.‬‬ ‫עד ִ‬ ‫ערבית‪ .‬לְ עומתם‪ ,‬היו‬ ‫המ ָ‬ ‫על ֶדרך ַהחשיבה ַ‬
‫הראשונה לִ מרוד הייתה תוּנִ ְיסיָ ה‪ .‬ההפגנות ַּב ִּבירה תוּנִ יס‬ ‫ִ‬ ‫הקיים בּ נימוק ֶש ִשלטון הכוח‬ ‫שצִ ְידד ּו ַּבמצב ַ‬
‫שטר‬ ‫המ ָ‬ ‫תרחבו והפכו לְ ֶמ ִרי ֲע ָמ ִמי‪ִ .‬‬ ‫יָ צאו ִמכּ לַ ל ְשלִ יטה‪ִ ,‬ה ַ‬
‫התוּנִ ִיסי ָק ַרס‪ ,‬והעומד ְּברֹאשו נִ מלט ִמן המדינה‪ִ .‬מ ֶשנִ שבּ ר‬
‫הע ְרבי‬ ‫רחב ַ‬
‫שטר רוֹ ָדני‬
‫של הרוֹ ָדנים ַמבטיח יַ ציבוּת ַּב ֶמ ָ‬
‫ּרענוּת‪ .‬לפי גִ ישה זוֹ ‪ִ ,‬מ ָ‬ ‫‪32‬‬
‫המו ָּעד לְ פו ָ‬
‫עמוד‬
‫מספר‬
‫‪35‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫‪34‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
 ‫ָה עיר כדי לָ דון ּו להחליט‪ .‬לכן ַּכ יום ְמ נוֹ ָה לות‬ ‫יוצאת נִ שׂ ֶּכרת ִמן ַהכּ פיל ּות הזאת אפילו כאשר‬ ‫הּודי‬
‫מֹוק ָר ִטי‪ַ ,‬ה ִל ֵיּב ָר ִלי‪ַ ,‬היְ ִ‬
‫כֹולים ְל ִה ְת ַקיֵ ים יַ ַחד ַהיְ סֹוד ַה ֵד ְ‬
‫ִּב ְמ ִדינַ ת יִ ְׂש ָר ֵאל יְ ִ‬
‫המדינוֹ ת ִּב ֵידי נְ ציגים של האזרחים‪ ,‬הפועלים למען‬ ‫ִמתוַ וכּ חים עלֶ יה‪ .‬לפי תפישׂ ה זוֹ ‪ ,‬מדינת יִ שׂ ָר ֵאל היא‬
‫בּ וֹ ֲח ֵריהם בּ ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט ְּ(ביִ שׂ ָר ֵאל הוא הכּ נֶ סת) ו ָּב ָרשוּיוֹ ת‬
‫מֹוק ַר ְטיָ ה ִהיא ֹלא ַרק ִש ְלטֹון ָהרֹוב ֶא ָלא גַ ם ְש ִמ ָירה‬ ‫וְ ַה ִציֹונִ י‪ֵ .‬ד ְ‬
‫ּבריאה‪.‬‬
‫יטית ְמגוּוֶ נת‪ ,‬פעילה ו ִ‬
‫ֶחברה ּפוֹ לִ ִ‬
‫המקומיות‪ .‬לְ ַמעשֶׂ ה‪ַּ ,‬כיום רוב העם ִמשתתף ַּבתהליך‬ ‫ַעל זְ כּויֹות ַה ִמיעּוט‬
‫יטי כמעט רק ַּבהצבעה לִ בחירת נְ צִ יגָ יו‪ .‬אוּלם‬ ‫הפוֹ לִ ִ‬ ‫ּ‬
‫‪37‬‬ ‫‪36‬‬
‫כֹולה‬
‫ַה ִאם ְמ ִדינַ ת יִ ְׂש ָר ֵאל יְ ָ‬
‫עמוד‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫כל אזרח יכול לִ היות מעוֹ ָרב ַּבנַ עשֶׂ ה ִּבמדינתו‪ :‬הוא‬ ‫מספר‬
‫רואה ֵטלֵ וִ ויזיה וגוֹ לש ָּב ִאינְ ֶט ְרנֵ ט; הוא‬ ‫קורא עיתונים‪ֶ ,‬‬ ‫ֵ‬
‫ַמבּ יע ֵדעות ו ִּמתוַ וכּ ח ִעם ַמ ָּכרים ִועם זָ רים; ְּבנושׂ אים‬

‫מֹוק ָר ִטית‬
‫ִל ְהיֹות גַ ם ֵד ְ‬
‫חותם‬‫הקרובים מאוד לְ ליבו הוא גם יוצא להפגין או ֵ‬
‫על עצ ּומוֹ ת‪ .‬כל אלֶ ה הן פעולות חשובות מאוד‬
‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪ָּ .‬בעידן המוֹ ֶד ְרנִ י קוראים‬ ‫לַ שמירה על ֵ‬

‫הּודית?‬‫וְ גַ ם יְ ִ‬
‫שתתפ ּות אזרחית ַּבשׂ יח הציבורי'‪ .‬העובדה‬ ‫להן ִ'ה ַ‬
‫שמ ְש ָט רים ִד ְיק ָט ט ּו ִר יִ ים אוסרים על ִה שתתפות‬ ‫ִ‬
‫אזרחית חופשית ַּבשׂ יח הציבורי‪ ,‬או ֶשהם ַמגבּ ילים‬
‫תארגנוּת‬ ‫אותה ביותר‪ ,‬היא ֵעדוּת לַ ֲחשיבותה של ִה ַ‬
‫שהתרחשה זה עתה ְּב ִמצְ ַריִ ים‬ ‫הפכה ִ‬ ‫כזאת‪ .‬גם ַּב ַמ ּ ֵ‬ ‫ִאייֵ ר‪ָ :‬עמֹוס ֵא ֶלנְ ּבֹוגֵ ן‬ ‫ּכָ ְת ָבה‪ַ :‬פנְ יָ ה עֹוזˉזַ ְל ְצ ֶּב ְרגֵ ר‬
‫השלטונות להגביל ֶאת השׂ יח הציבורי על ידי‬ ‫ניסו ִ‬
‫אבל הם נִ כשלו‪ֵ .‬דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬ ‫חסימת ַהגִ ישה לָ ִאינְ ֶט ְרנֵ ט‪ָ ,‬‬
‫בחנת לא רק ִּבזכוּת ההצבעה לַ כּ ול‪ ,‬אלָ א‬ ‫מוֹ ֶד ְרנִ ית נִ ֶ‬
‫גם ְּבחופש ביטוי ָמלֵ א‪.‬‬
‫חופש הביטוי ְמ ַב ֵטא ֶאת הצד הלִ ֵּיב ָרלִ י ַּב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬
‫שמעוּתה‬ ‫המוֹ ֶד ְרנִ ית‪ .‬הלִ ֵּיב ָרלִ יזְ ם ֵ(מהמילה הלָ ִטינִ ית ֶש ַמ ָ‬ ‫העם'‪ .‬כך הוּגְ ְדרה המילה‬ ‫'שלטון ָ‬‫ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה היא ִ‬
‫ֵ'חירוּת') הוא תפיסה מוֹ ֶד ְרנִ ית שלא הייתה ַקיֶ ימת‬ ‫העם‬ ‫עוד ְּביָ וָ ון ָהעתיקה‪ְּ ,‬בעיקר ָּבעיר ָאתוּנָ ה‪ִ .‬שלטון ָ‬
‫ְּב ָאתוּנָ ה ָּכלל רק ֶאת הגברים החופשיים‪ ,‬כלומר לא‬
‫נשים ולא עבדים‪ ,‬ו ִּבתנַ אי ֶש ָהיו ַּבעלֵ י רכוש מסוים‪.‬‬
‫יטי‪,‬‬ ‫הפוֹ לִ ִ‬
‫לַ קבוצה הזאת ה ּו ַתר להשתתף ַּבתהליך ּ‬
‫האתוּנָ ִאים‬ ‫ּלמלֵ א תפקידים ַּבמדינה‪ָ .‬‬ ‫להצביע‪ ,‬להחליט ו ַ‬
‫המ ְמ ָשל שלהם‪ .‬לא זוֹ ִּבלבד‬ ‫היו גֵ אים מאוד ְּב ִשיטת ִ‬
‫ֶש ִשלטון הרבּ ים‪ ,‬להבדיל ִמ ִשלטון המעטים או ִשלטון‬
‫ששייך לַ ֵ'דמוֹ ס' (לָ ָעם)‪,‬‬ ‫היָ חיד‪ֶ ,‬העניק חופש לְ כל מי ַ‬
‫תורם לְ שִׂ גשׂ וּגה של ָאתוּנָ ה‪.‬‬ ‫הם גם ֶהאמינו שהוא ֵ‬

‫ַה‬
‫ישענוּת על‬ ‫עתם‪ ,‬עוֹ צְ ָמתה של ִע ָירם נָ בעה ֵמ ַה ִה ָ‬ ‫לְ ַד ָ‬
‫שאפְ ְשרה‬ ‫האוִ וירה ִ‬ ‫חוֹ כְ ָמ ָתם של אנשים רבּ ים ּו ֵמ ֲ‬ ‫השאלות המיוחדות של‬ ‫ֵ‬ ‫זה מוביל אותנו אל‬ ‫ִא ם ֵד מוֹ ְק ַר ְט יָ ה היא ִש לטון הרוב?‬
‫המעשׂ י‬ ‫פתיחוּת וּזרימה של רעיונות חדשים‪ .‬הצד ַ‬ ‫מדינת יִ שׂ ָר ֵאל‪ֶ ,‬שיש בה רוב יהודי ּו ִמיע ּוט לא‬ ‫התשובה שאולי תפתיע אתכם היא‬
‫האתוּנָ ִאית היה ּ ָפשוט מאוד‪ :‬העם‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ָ‬
‫של ֵ‬ ‫האם היא מדינה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית? מדינה יהודית?‬ ‫יהודי‪ִ .‬‬ ‫– לא ולא‪.‬‬
‫תא ֵסף ְּבכיכּ ר ָהעיר‪,‬‬ ‫לה ַ‬
‫היה קטן‪ ,‬וכל האזרחים יכלו ִ‬ ‫מדינה לִ ֵּיב ָרלִ ית הדוֹגֶ לת ְּב ֵחירוּת? וּמה תפקידה של‬ ‫ְתנו לעשׂ רה אנשים להחליט ְּבנושׂ א‬
‫־ב ֶרגע‬‫לָ דון ַּבנושׂ אים החשובים וּלהצביע עליהם בּ וֹ ָּ‬ ‫פשרוּיוֹ ת‬
‫הא ָ‬ ‫הציוֹ נוּת ְּב ַה ָגד ָר ָתה של מדינת יִ שׂ ָר ֵאל? כל ֶ‬ ‫העיקרון שהרוב קובע‪ .‬שישה ִמתוכָ ם‬ ‫ָ‬ ‫כלשהו לפי‬
‫־ב ָמקום‪ .‬‬ ‫וּבוֹ ַּ‬ ‫יט ָיקה‬‫השייכים לַ דיון על ּפוֹ לִ ִ‬ ‫האלֶ ה מיַ יצגות מושָׂ גים ַ‬ ‫יוּכלו מיד להוציא ֵמהקבוצה ֶאת הארבעה האחרים‪.‬‬
‫כאשר חידשו ָה ַע מים המוֹ ֶד ְר נִ יים ֶא ת רעיון‬ ‫שפיעים זה על זה‪ ,‬לִ פעמים‬ ‫ְּביִ שׂ ָר ֵאל‪ .‬המושׂ גים הלָ לו ַמ ּ‬ ‫לסלֵ ק‬
‫הנותרים ַ‬
‫ָ‬ ‫אחר כך יחליטו ארבעה ִמתוך השישה‬ ‫ַ‬
‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה לִ פנֵ י קצת יותר ִממאה ָשנים‪ ,‬כבר ָּכלל‬ ‫ֵ‬ ‫תקיימים ִּבכְ פִ יפה אחת‪ ,‬וְ לִ פעמים שׂ וֹ ֵרר ביניהם‬ ‫הם ִמ ַ‬ ‫שסילֵ ק‬
‫לאה‪ .‬מה קיבלנו? ִמיעוּט ִ‬ ‫עוד שניים‪ ,‬וכן ָה ָ‬
‫המוּשׂ ג הזה ֶאת כל האזרחים החיים ַּבמדינה‪ :‬גברים‬ ‫המתח ְמזִ ינים ֶאת הדיון‬ ‫ֶמ ַתח‪ .‬גם השילוב וגם ֶ‬ ‫שב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה לא תמיד הרוב‬
‫ֶאת הרוב‪ .‬המסקנה היא ְּ‬
‫אבל ַּב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיוֹ ת החדשות‬ ‫ונשים‪ ,‬עשׂ ירים ועניים‪ָ .‬‬ ‫הציבורי ְּביִ שׂ ָר ֵאל‪ :‬יש ֶשיַגידו שהמושָׂ גים האלֶ ה גורמים‬ ‫שתתפים זַ ָּכאים להישאר‪,‬‬ ‫המ ַ‬ ‫קובע‪ְּ .‬ב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה כל ִ‬
‫תא ֵסף ְּבכיכּ ר‬ ‫לה ַ‬ ‫שותפים ִמילְ יוֹ נֵ י אזרחים‪ ,‬ואי־אפשר ִ‬ ‫ָ‬ ‫לִ סתירוֹ ת וּלְ ִבלבּ ול‪ִ ,‬ואילו אחרים טוענים שהמדינה‬ ‫תק ֶּבלת‪.‬‬
‫עתם ֵאינה ִמ ַ‬ ‫גם ִאם ַד ָ‬
 ‫שאינן ִשוְ ויוֹ ניוֹ ת ואין לִ ראות בהן ֲהפָ רה‬ ‫קובע ַהחלָ טות ֵ‬
‫ֵ‬ ‫אבל חשוּב מאוד לִ זכּ ור שלא כל יִ שׂ ְר ֵאלי הוא‬ ‫ָ‬ ‫הרשוּת‬ ‫המצביעים והיא הקובעת ֶאת החוקים ַּבמדינה; ָ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה הלִ ֵּיב ָרלִ ית איננה רק ִשלטון‬
‫ְּביָ וָ ון ָהעתיקה‪ֵ .‬‬
‫המיעוּט‪ .‬למשל‪ְּ ,‬בכל מדינה מוֹ ֶד ְרנִ ית‬ ‫של זכוּיוֹ ת ִ‬ ‫יהודי‪ְּ ,‬כ ֵשם שלא כל יהודי הוא יִ שׂ ְר ֵאלי‪ְּ .‬כ ֶעשׂ רים‬ ‫ּרכבת ִמנצִ יגֵ י המפלגות‬ ‫המ ַבצעת היא הממשלה‪ ,‬המו ֶּ‬ ‫ְ‬ ‫המ ְקנֶ ה זכוּיוֹ ת‬
‫העם‪ ,‬אלָ א ִשלטון תקין ולא מו ְּש ָחת ַ‬
‫שמעדיפה קבוצות מסויָ מות‬ ‫נְ הוּגה מדיניוּת ֲהגִ ירה‪ַ ,‬‬ ‫אחוזים ֵמ ֶא ְזר ֵחי יִ שׂ ָר ֵאל (חמישית ֵמהאוּכְ לו ִּסייָ ה) ֵאינם‬ ‫שזָ כו יחדיו ְּברוב קולות ַּבבּ חירות לַ כּ נסת‪ .‬הממשלה‬ ‫אזרח לְ כל אדם‪ְּ .‬ב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה לִ ֵּיב ָרלִ ית יש כללים‬
‫המפְ לֶ ה‬
‫ִמקבוצות אחרות‪ְּ .‬ביִ שׂ ָר ֵאל ַקיָ ים 'חוק ַה ְשבוּת'‪ַ ,‬‬ ‫ם ע ְרבים (מ ּו ְסלְ ִמים ונוֹ צְ ִרים)‪ .‬אולי‬ ‫רב ָית ַ‬ ‫יהודים‪ּ ,‬ו ַמ ִּ‬ ‫שמבצעים פעולות שלטוֹ ניוֹ ת‬ ‫ַ‬ ‫חולֶ ֶשת על הגופים‬ ‫להפֵ ר אותם גם ִאם הרוב רוצֶ ה לְ ַב ְטלָ ם‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫שאין ָ‬ ‫ֵ‬
‫לְ טוֹ בה ְמ ַהגְ רים יהודים וצֶ אצָ ֵאי יהודים‪ַ .‬הפְ לָ יה זוֹ‬ ‫יש ְסתירה בין ַה ָגד ַרת יִ שׂ ָר ֵאל 'מדינה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית'‬ ‫הכנֶ סת;‬ ‫הכנֶ סת וגם אוֹ כְ פִ ים ֶאת חו ֵּקי ְּ‬ ‫ְּב ִמסגֶ רת חו ֵּקי ְּ‬
‫‪39‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫שהקימה ֶאת‬ ‫ְמבו ֶּססת על ַמהוּת התנועה הציונית ֵ‬ ‫וּ'מדינה יהודית'? ‬ ‫ָּב ָרשוּת השופטת ְמכַ הנים שופטים ִמקצועיים‪ ,‬ללא‬
‫יהודי ָּבעולם‪.‬‬ ‫מדינת יִ שׂ ָר ֵאל‪ :‬לְ כוֹ נֵ ן ַּבית ָּבטוּח לְ כל ִ‬ ‫שפירו ָּשן ַ'עם'‪:‬‬ ‫ִּביוָ ונִ ית עתיקה יש שתי מילים ּ ֵ‬ ‫יטית‪ .‬השופטים נבחרים על ידי ועדה‬ ‫ַשיָ יכוּת ּפוֹ לִ ִ‬
‫דומה ְּב ִמידת מה לְ ח ּו ֵקי ֲהגִ ירה של‬ ‫חוק ַה ְשב ּות ֶ‬ ‫הפוֹ לִ ִיטי'‪ ,‬האזרחים ַּבעלֵ י זְ כוּת‬ ‫'העם ּ‬ ‫שמ ְש ָמעוֹ ָ‬ ‫ֵ'דמוֹ ס'‪ַ ,‬‬ ‫צמן‬
‫התקינוֹ ת גם יצרו לְ ַע ָ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיוֹ ת ַ‬ ‫מיוחדת‪ .‬רוב ֵ‬
‫'מדינות לְ אוֹ ם' אחרות ָּבעולם‪ֶ ,‬שלְ צד זכוּיוֹ ת ֶא ָזרחיוֹ ת‬ ‫ו'א ְתנוֹ ס'‪ ,‬שהוא ַעם ִמבּ חינת‬ ‫ההשתתפות ַּב ִשלטון‪ֶ .‬‬ ‫השלטון וּמגילת‬ ‫חוּקה‪ ,‬וּבה כללים לִ פעולה ַתקינה של ִ‬
‫ָשווֹ ת לְ כל ֶאזְ ְר ֵח ֶיהן הן ַמעניקות יִ ְתרון לִ בנֵ י הלְ אוֹ ם‬ ‫שתייכים אליו‪ ,‬גִ זְ ָעם‪ ,‬שְׂ פָ תם‬ ‫המ ַ‬ ‫המוֹ צָ א המשותף של ִ‬ ‫זכוּיוֹ ת האזרח‪ .‬בּ יִ שׂ ָר ֵאל עדיין לא נִ כְ ְתבה חוקה כזאת‪,‬‬
‫להגֵ ר ֲאליהן‪ .‬אמנם מדיניוּת ההגירה‬ ‫שלהן המעוּניָ ינים ַ‬ ‫ה'דמוֹ ס'‬ ‫ותרבּ ותם‪ .‬בּ יִ שׂ ָר ֵאל ַּכיום יש ֶמתח מסוים בין ֵ‬ ‫חוקי יסוד‪ ,‬וּבינתיים הם ְמ ַמלאים ֶאת‬ ‫אבל יש בה ֵ‬ ‫ָ‬
‫אבל היא ְמ ַק ֶּבלת‬ ‫של יִ שׂ ָר ֵאל ַמפלָ ה לְ טוֹ בה יהודים‪ָ ,‬‬ ‫והע ְרבים)‪.‬‬ ‫(כל ֶא ְזר ֵחי המדינה) לָ ֶ'א ְתנוֹ ס' (היהודים ַ‬ ‫תפקיד החוקה‪.‬‬
‫העניָ ין‪.‬‬ ‫וזה לֵ ב ִ‬ ‫יִ שׂ ָר ֵאל‪ַּ ,‬כיָ דוע‪ ,‬היא גם מדינה יהודית‪ .‬המדינה‬
‫ִא ילו קמו היהודים‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫שהצליח העם‬ ‫היהודית היחידה ָּבעולם‪ .‬היא המדינה ִ‬
‫וה צבּ יעו בעד ַה גְ בּ לה או ביטול‬ ‫ִ‬ ‫היהודי‪ ,‬המפ ּוזר ַּבגָ ל ּויוֹ ת‪ ,‬להקים לעצמוֹ ְּב ַארצו‬
‫הערבים‪ ,‬היה‬ ‫ְ‬ ‫של זכוּיוֹ ת האזרחים‬ ‫הקדוּמה‪ .‬יש הרואים בכך ֵמ ֵעין נֵ ס‪ְ :‬תקו ַּמת‬ ‫הה ְיסטוֹ ִרית ְ‬ ‫ִ‬
‫'ש לטון רוב' כמו זה‬ ‫נוצָ ר כאן ִ‬ ‫ַעם עתיק ְּב ַארצו‪ ,‬שאלֶ יה הוא ָקשור ִמכּ וֹ ָחם של ְספרים‬
‫אב ל‬‫שמ תוֹ ָא ר ַּב ּ ִפ סקה הראשונה‪ָ ,‬‬ ‫ְ‬ ‫אלפיים ָשנים‪.‬‬
‫עתיקים וזיכּ רון וגעגועים של ּ ַ‬
‫המ רכּ יב הלִ ֵּיב ָר לִ י‬ ‫לא ֵד מוֹ ְק ַר ְט יָ ה‪ַ .‬‬ ‫הכוָ ונה ַּבמוּנָ ח 'מדינה יהודית'? מתברר‬ ‫אך מה ַּ‬
‫היה ָח ֵסר‪ֲ :‬הגָ נה ְמלֵ ָאה על זכוּיוֹ ת‬ ‫האם 'יהודית' היא ִעניָ ין של דת‬ ‫ֶשיש על כך ויכוח‪ִ .‬‬
‫כל האזרחים‪ .‬וּכמו באותה הדוגמה‪,‬‬ ‫ואמונה? רבּ ים מאוד ִמ ְמיַ ְיס ֵדי המדינה היו חילונים‬
‫לאחר שקבוצת הרוב הייתה ְמ ַסלֶ קת‬ ‫ַ‬ ‫גמורים‪ ,‬וכך גם רבּ ים ִמתוֹ ָש ֶביה היום‪ .‬אולי 'יהודית'‬
‫הערבים‪ ,‬מה היה מפריע‬ ‫ֶאת האזרחים ְ‬ ‫העם היהודי? ְּבמו ָּבן זה‪ ,‬לִ היות‬ ‫היא מדינתו של ָ‬
‫אחר ְּבתוכה?‬ ‫לה להשתיק ִמיע ּוט ֵ‬ ‫יהודי הוא ִעניָ ין של זֶ הוּת לְ אוּמית או של ַשיָ יכוּת‬
‫למשל‪ ,‬יהודים שיַ ֲח ָסם לַ יהדוּת שונֶ ה‬ ‫תרבותית‪ ,‬ולא של אמונה דתית‪ .‬זוֹ התשובה המקובּ לת‬ ‫המיעוּט‪,‬‬‫לדכא או להשתיק ֶאת ִ‬ ‫אסור לָ רוב להחליט ֵּ‬
‫ִמיַ חסו של הרוב (כמו דתיים שרואים‬ ‫על יִ שׂ ְר ֵאלים רבּ ים‪ .‬‬ ‫המיעוּט‪ ,‬כמו‬ ‫ואסור לו לִ גזול זכוּיוֹ ת בסיסיות של ִ‬
‫לְ תוֹ כה ְּבשִׂ מחה ֶאת כל היהודים‪ ,‬ללא ֶהבדל צֶ בע‬ ‫בה דת‪ ,‬לְ עו ַּמת חילונים שרואים בה רק זֶ הוּת לְ אוּמית‬ ‫לחירוּת‪ ,‬הזְ כוּת לְ ִקניָ ין‪ ,‬הזְ כוּת‬ ‫הזְ כוּת לחיים‪ ,‬הזְ כוּת ֵ‬
‫עור או מצב ַּכלכּ לי וּבריאותי‪ .‬מדיניוּת ההגירה הזאת‬ ‫יטיות‬ ‫או ִשיו ְּך תרבּ ותי)‪ ,‬או יהודים שדעותיהם ּ‬
‫הפוֹ לִ ִ‬ ‫לחופש הביטוי וּלחופש ֵמ ָרעב ו ַּמחסוֹ ר‪ .‬בלי המרכיב‬
‫תק ֶדמת יותר ֵמהמדיניוּת הנהוגה ִּבמדינות אחרות‪,‬‬ ‫ִמ ַ‬ ‫עב ַרת שטחים לִ מדינה‬ ‫שתומך ְּב ַה ָ‬‫ֵ‬ ‫חלוּקוֹ ת (למשל‪ ,‬מי‬ ‫הלִ ֵּיב ָרלִ י עלולה ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה לַ הפוך לְ ִד ְיק ָטטו ָּרה‪ ,‬כמו‬
‫שאינן מסכימות להעניק אזרחוּת לִ זקנים‪ ,‬לְ חולים או‬ ‫ֵ‬ ‫המתנַ גדים לְ כך)‪ ,‬או‬ ‫פַ לַ ְס ִטינִ ית ְתמו ַּרת שלום‪ ,‬לְ עו ַּמת ִ‬ ‫צב ַעת הרוב ֶה ֶעלתה‬ ‫הקודמת ְּבגֶ ְר ַמנְ יָ ה‪ַ :‬ה ָּ‬ ‫ֶ‬ ‫ֶש ָקרה ַּבמאה‬
‫סרי ִמקצוע‪.‬‬ ‫לְ ַח ֵ‬ ‫לכליות שונוֹ ת ֵמאלֶ ה‬ ‫והכ ָּ‬ ‫החברתיוֹ ת ַּ‬ ‫שדעותיו ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ִמיעוּט‬ ‫י־דמוֹ ְק ָר ִטית‪.‬‬
‫האנְ ִט ֵ‬
‫המפלגה הנָ אצִ ית ַ‬ ‫לַ ִשלטון ֶאת ִ‬
‫שבזֶ ה ּותה של מדינת‬ ‫ראה ְּ‬ ‫האמ ּור לְ ֵעיל נִ ֶ‬ ‫ִמכּ ל ָ‬ ‫של הרוב (למשל‪ ,‬תוֹ ְמכֵ י כּ לכּ לה חופשית לְ ע ּו ַמת‬ ‫שרואה ַּב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה רק תהליך (הצבעה ַוהכְ ָרעה‬ ‫ֶ‬ ‫מי‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטי‪ ,‬הלִ ֵּיב ָרלִ י‪ ,‬היהודי‬‫יִ שׂ ָר ֵאל יכולים ַהיְ סוֹ ד ֵ‬ ‫חסידים של מדינת ְרוָ וחה)‪ְּ .‬בכל הוויכוחים האלֶ ה‬ ‫טועה מאוד‪ .‬לַ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה יש גם ַמהוּת‪,‬‬ ‫לפי הרוב) ֶ‬
‫תקיֵ ים יחד‪ .‬אמנם ִמתוך ְמ ָתחים וּוִ יכּ וחים‪,‬‬ ‫לה ַ‬
‫והצִ יוֹ ני ִ‬ ‫לד ֵּכא‬‫לסלֵ ק או ַ‬ ‫אסור על הצד שניצח ְּבהצבעת רוב ַ‬ ‫והמהוּת ֵאינה‬ ‫שהיא שמירת הזכוּיוֹ ת של האזרחים‪ַ ,‬‬
‫לאמץ אל‬ ‫ֵ‬ ‫אבל ְּבאופֶ ן יציב ָוסביר‪ .‬לכן אנו יכולים‬ ‫ָ‬ ‫האחר‪ִ .‬אם חלילה כך יִ ְק ֶרה‪ ,‬יִ שׂ ָר ֵאל לא‬ ‫ֵ‬ ‫ֶאת הצד‬ ‫המיע ּוט‪ .‬הכוח של‬ ‫המשׂ חק' ֶאת ִ‬ ‫רשה 'להוציא ֵמ ִ‬ ‫ַמ ָ‬
‫"ה ָק ַמת‬ ‫צמאוּת שלנו על ֲ‬ ‫הע ָ‬ ‫אמר ִּבמגילת ַ‬ ‫ליבנו ֶאת הנֶ ָ‬ ‫ֵּ‬ ‫ִתהיה עוד ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪.‬‬ ‫המיעוּט לַ הפוך לְ רוב‬ ‫פשרוּת של ִ‬ ‫הא ָ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה הוא ֶ‬
‫ֵ‬
‫מדינה יהודית ְּב ֶארץ יִ שׂ ָר ֵאל‪ ,‬היא מדינת יִ שׂ ָר ֵאל" וגם‬ ‫זֶ הו סוד הקי ּום המשותף של 'מדינה יהודית‬ ‫ַּבבּ חירות הבאות‪.‬‬
‫יה‪ ...‬שוְ ויון זכוּיוֹ ת‬
‫ִ‬ ‫תוש ֶב‬
‫הארץ לְ טוֹ ַבת כל ָ‬ ‫על "פיתוח ָ‬ ‫ֵודמוֹ ְק ָר ִטית'‪ :‬מדינה ֶשיש בה ִשוְ ויון זכוּיוֹ ת ֶא ָזרחיוֹ ת‬ ‫לכן ְּבכל ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה מוֹ ֶד ְרנִ ית ַתקינה‪ ,‬לְ ַרבּ וֹ ת מדינת‬
‫אזרחיה בלי ֶהבדל דת‪ ,‬גזע‬ ‫ֶ‬ ‫ֶחברתי ו ְּמ ִדיני גָ מוּר לְ כל‬ ‫לַ ִמיע ּוט‪ ,‬לְ ַרבּ וֹ ת חופש ָמלֵ א לְ ַה ָּב ַעת ֵדעה ּולְ יִ יצוג‬ ‫יִ שׂ ָר ֵאל‪ ,‬חייבים לִ היות ַמנְ גְ נוֹ נים של ַּב ָקרה על החלטות‬
‫וּמין‪ ...‬חופש דת‪ַ ,‬מצְ ּפוּן‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך וְ ַתרבּ ות"‪ .‬מגילת‬ ‫יטי‪ ,‬ורק על בסיס זה מותר להחליט בה החלטות‬ ‫ּפוֹ לִ ִ‬ ‫ראה כמו ְרצון העם‪ַ .‬חיֶ יבת לִ היות‬ ‫הרוב ועל מה שנִ ֶ‬
‫הרשמי‬ ‫סמך ִ‬
‫המ ָ‬‫העצמאות ְרא ּויה לְ כָ בוד רב‪ :‬היא ִ‬ ‫צב ַעת רוב‪ְ .‬תנַ אי נוסף הוא קיום ָּבטוּח וחזק של‬ ‫ְּב ַה ָּ‬ ‫הרשוּת המחוֹ ֶקקת‪,‬‬ ‫הרשוּיוֹ ת‪ָ :‬‬ ‫בה ַהפְ ָרדה בין ְשלוֹ ש ָ‬
‫שכתבה‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי ביותר‪ ,‬ואולי גם היפֶ ה ביותר‪ָּ ,‬‬
‫מדינת יִ שׂ ָר ֵאל‪ .‬ממש ְּב ֶרגע לֵ ָידתה‪.‬‬
‫ֵ‬ ‫שפט ושל ִשלטון תקין‪.‬‬
‫וּבכל זאת‪ְּ ,‬בכל מדינה יש ִעניָ ינים שבּ הם הרוב‬
‫מוסדוֹ ת ִמ ּ‬ ‫ְ‬ ‫הרשוּת‬ ‫והרשוּת השופטת‪ .‬בּ יִ שׂ ָר ֵאל ָ‬
‫המחוקקת היא הכּ נֶ סת‪ ,‬שיושבים בה נְ צִ יגֵ י האזרחים‬
‫המ ַבצַ עת ָ‬ ‫הרשוּת ְ‬ ‫ָ‬
‫‪38‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
 ‫על פי כן‪ ,‬חילופֵ י‬ ‫('ת ֵאי‬
‫הפרוּשׂ ים ַּבגוף ָ‬ ‫המידע ִמ ָת ֵאי ֶה ָעצב ּ ְ‬ ‫תמ ָח ה ִּב תח ּו מה ּו ִמ תנַ ֶה לת‬ ‫מחלקה ִמ ַ‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה?‬
‫דֹומה ְל ֵד ְ‬
‫מֹוחנּו ֶ‬
‫ַה ִאם ַת ֲה ִליְך ַה ַה ְח ָל ָטה ְּב ֵ‬
‫מידע בין כמה‬ ‫תמחים'‬ ‫ה'מ ַ‬
‫ישה') ַמגיע לַ מוח לָ ֲאזורים ִ‬ ‫ִח ָ‬ ‫תכ נסים‬ ‫לעצמה; ואחת לְ כמה זמן ִמ ַּ‬
‫נְ ָמלים יוצרים תבנית‬ ‫השאלה היא כיצד בא כל אחד‬ ‫ֵ‬ ‫ְּב ִעיבּ וּדוֹ ‪.‬‬ ‫המחלקות לָ דון וּלהחליט ְּבנושׂ אים‬ ‫אשי ַ‬
‫ָר ֵ‬

‫מֹוק ַר ְטיָ ה‬
‫יֵ ש ֵד ְ‬
‫של ֲע שׂ ייה ְּב רורה‪,‬‬ ‫המרכּ זים האלֶ ה לִ ֵידי החלטה‪ ,‬ואיך‬ ‫ֵמ ֶ‬ ‫הקשורים לָ ִארגון כולו‪ִ .‬מבנֶ ה ִארג ּוני‬
‫תארגנוּת של‬ ‫למשל ִה ַ‬ ‫התיא ּום ביניהם‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כיצד‬ ‫נַ עשֶׂ ה ֵ‬ ‫דומה ַקיים גם ְּבכמה מדינות ָּבעולם‪,‬‬ ‫ֶ‬
‫‪41‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫להב ַאת‬ ‫ָ‬ ‫ַשיֶ ירת נמלים‬ ‫אנו ְמזַ הים מישהו שנִ גלֶ ה לְ ֵעינינו‪ ,‬כלומר‬ ‫המחולקות לִ ְמ חוֹ זוֹ ת עצמאיים (כמו‬
‫שא ְיתרו 'נמלים‬ ‫מזון ִ‬ ‫שה ְדמוּת שאנו רואים‬ ‫כיצד אנו קובעים ַ‬ ‫ְשוַ וייץ) או לִ מדינות עצמאיות (כמו‬

‫ָּברֹאש ֶש ִלי‬
‫ַסיָ ירוֹ ת'‪ֵ .‬מ ֲח ִבירה של עוד ועוד נמלים‬ ‫היא אכן מי שאנו חושבים שהיא‪ .‬לִ פנֵ י‬ ‫הברית)‪ .‬המחוזות ִּבמדינות אלֶ ה‬ ‫ארצות ְּ‬ ‫ְ‬
‫לְ ִמ גוָ ון של פעולות ַּב קן ּו ִב סביבתו‬ ‫ֶעשׂ רות ָשנים ָס ְברו חוקרים ֶשיש ְּבמוֹ ֵחנו‬ ‫רכזית‪ ,‬אך קובעים‬ ‫המ ָּ‬‫ְּכפוּפים לַ ֶממשלה ֶ‬
‫ערכת ִאינְ ֵטלִ יגֶ נְ ִטית ֵודמוֹ ְק ָר ִטית‪,‬‬ ‫ִמתקבּ לת ַמ ֶ‬ ‫תמ חים ְּב זיהוי ְד מ ּו יוֹ ת‬ ‫המ ַ‬ ‫ָת ֵא י ָע צב ִ‬ ‫ֶאת המדיניוּת ִּבתחו ָּמם‪.‬‬
‫עב ַרת מידע ועל ַה ָכרעות‬ ‫המבו ֶּססת על ַה ָ‬ ‫הר ִאייה‬ ‫יישנֵ י ְ‬
‫ֲועצָ מים‪ .‬לפי ְס ָברה זוֹ ‪ַ ,‬ח ָ‬ ‫דומה‬‫האנושי אכן ֶ‬ ‫ִמתבּ רר שהמוח ֱ‬
‫מדויָ קות ּומהירוֹ ת‪ .‬גם ְּב ֶקרב דבורים‬ ‫שלנו ְמ ַש ְדרים לַ ֲאזורים מסוּיָ מים ַּבמוח‬ ‫ְּב ִמידה מסויֶ מת לִ קהילות‬
‫תקבּ צוּת‬ ‫ּכרעוֹ ת החלטות ַהקהילה ֵמ ִה ַ‬ ‫מו ָ‬ ‫נְ ת ּונים ֵמהעולם ְ(מקוֹ ָמם של דברים‪,‬‬ ‫כ א לֶ ה ‪ :‬כ ל‬
‫הכוֶ ורת‪ :‬כל‬ ‫המגיע ֵמ ַחברות ַּ‬ ‫של מידע ַ‬ ‫וכדומה); ֲאזורים אלֶ ה‬ ‫ֶ‬ ‫בעם‪ְ ,‬תנו ָּעתם‬ ‫צִ ָ‬ ‫ִאייְ ָרה‪ :‬גֶ ֶפן ְר ָפ ֵא ִלי‬ ‫ּכָ ַתב‪ֲ :‬ע ִדי גּוט‬
‫ּ ְפרט ַ'מ ְשמיע ֶאת קולו'‪ ,‬וְ דעת הרוב‬ ‫הראשוני של המידע‬ ‫תמחים ָּב ִעיבּ ּוד ִ‬ ‫ִמ ַ‬
‫המ ַדמים ֶאת‬ ‫הקובעת‪ .‬החוקרים ְ‬ ‫ַ‬ ‫היא‬ ‫הדמוּת הזאת נִ שלַ חת‬ ‫וכך נוצֶ רת ְ'דמוּת'; ְ‬

‫ִמ‬
‫מוֹ ֵחנו לְ קן נמלים או לכוֶ ורת רואים בו‬ ‫ושם יש 'תאים‬ ‫אחר ַּבמוח‪ָ ,‬‬ ‫לְ ֵאזור ֵ‬
‫המתנַ ֶהלת‬ ‫ירדי ָת ֵאי ָעצב ִ‬ ‫קהילה של ִמילְ יַ ֵ‬ ‫הדמוּת‪.‬‬ ‫המחליטים מיהי ְ‬ ‫ְמזַ הים' ַ‬ ‫ְּב ֶאמצָ עוּת אוֹ תוֹ ת חשמליים ו ְּמ ָסרים‬ ‫ֵדי שנייה נִ שאלות ְּבמוֹ ֵחנו‬
‫רכזי‪ .‬כמו‬ ‫ְּבאופֶ ן ֵדמוֹ ְק ָר ִטי ללא ִשלטון ֶמ ָּ‬ ‫ַּכ יום דוֹ חים החוקרים ֶא ת‬ ‫ִּכ ִימיִ ים‪ ,‬וכל תא כזה קולט‬ ‫אין־סוף שאלות‪ .‬מוֹ ֵח נו‬
‫הנמלה‪ ,‬גם תא ֶה ָעצב מסוגל לַ עשׂ ות‬ ‫ערכת‬ ‫הרעיון ֶשיש ְּבמוֹ ֵחנו ַמ ֶ‬ ‫ו ְּמ ַשדר מידע לְ ֶעשׂ רות ַאלפֵ י‬ ‫נִ ְדרש לקבל החלטות ללא‬
‫רק פעולות פשוטות‪ ,‬והוא יכול להעביר‬ ‫זיהוי ַוק ָּב לת החלטות‬ ‫תאים ְּב ֵעת וּבעונה אחת‪.‬‬ ‫תק ֵדם‬ ‫שמ ַ‬ ‫ֶהרף‪ :‬מיהו ַהיצוּר ִ‬
‫לַ ֲח ֵב ָריו ַּבקהילה מידע מוגבל ִּבלבד‪ ,‬אולם‬ ‫ֶמ ר ָּכ ז י ת ‪ .‬לְ ַט ע נָ ָת ם ‪,‬‬ ‫ערכת הוֹ ָמה ו ְּמסוֹ ֶעפת‬ ‫ַמ ֶ‬ ‫האם לְ לַ ְטפוֹ או לִ ברוח ממנוּ?‬ ‫לְ ֶעברי? ִ‬
‫פשרת לַ מוח לָ בוא‬ ‫צטבּ רוּת המידע ְמ ַא ֶ‬ ‫ִה ַ‬ ‫ערכת כזאת נִ ְדרש‬ ‫לְ ַמ ֶ‬ ‫כל כך ֵאינה יכולה‬ ‫הא ם לִ בחור גלידה בטעם וָ ניל או‬ ‫ִ‬
‫לִ ֵידי החלטות יעילוֹ ת ִּבמהירוּת‪.‬‬ ‫ַמ אגָ ר עצ ּו ם של‬ ‫לִ פעול ְּב ִמבנֶ ה של‬ ‫תות? וּבוֹ ַּבזמן מוֹ ֵחנו גם מחליט ַאלפֵ י‬
‫האם אכן ַקיֶ ימת ַּבמוח ו ְּבקן הנמלים‬ ‫ִ‬ ‫ָ'תאים ְמזַ הים'‪ ,‬כי‬ ‫ִ'ד ְיק ָטטו ָּרה מוֹ חית'‪.‬‬ ‫החלטות‪ ,‬בין ִאם אנחנו מ ּו ָדעים להן‬
‫תקבּ לות‬ ‫האם אכן ִמ ַ‬ ‫ערכת ֵדמוֹ ְק ָר ִטית? ִ‬ ‫ַמ ֶ‬ ‫כל תא מסוגל‬ ‫'שלטון יחיד' של‬ ‫ִ‬ ‫וּבין ִאם לָ או‪.‬‬
‫המדענים‬ ‫בהם החלטות לפי דעת הרוב? ַ‬ ‫לזַ הוֹ ת רק ֶא חד‬ ‫א־על' או של‬ ‫ָ'ת ָ‬ ‫האם ַקיֶ ימת ְּבמוֹ ֵחנו‬ ‫הדבר נַ עשֶׂ ה? ִ‬ ‫איך ָ‬
‫שהדב ר מורכּ ב הרבּ ה יותר‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫סבורים‬ ‫המ צָ בים‬ ‫ְמ ִמ גוַ ון ַ‬ ‫קבוצת תאים‬ ‫תכנֶ סת ּו ַמצבּ יעה על כל‬ ‫שמ ַּ‬‫משלה' ִ‬ ‫ֶ'מ ָ‬
‫ב'דמוֹ ְק ַר ְטיַ ית המוח'‬ ‫עתם‪ ,‬ההחלטות ֵ‬ ‫לְ ַד ָ‬ ‫של כל דמות‪:‬‬ ‫מצ ּו מצֶ מת נִ ידוֹ ן‬ ‫טותינו? או ֶש ָמא ַקיים ְּבמוֹ ֵחנו‬ ‫אחת ֵמ ַהחלָ ֵ‬
‫הנמלים' ֵאינן נִ קבּ עות‬ ‫ב'דמוֹ ְק ַר ְטיַ ית ָ‬ ‫וגם ֵ‬ ‫ִמלפָ נים‪ֵ ,‬מאחור‪,‬‬ ‫כיש לון ִמ שום‬ ‫לְ ָ‬ ‫המ כתיב לנו מה לַ עשׂ ות?‬ ‫א־ע ל' ַ‬
‫ָ'ת ָ‬
‫על פי הרוב המוחלט‪ֶ ,‬אלָ א על פי הרוב‬ ‫ֵמ ה צ ד ‪ַּ ,‬ב י ו ם ‪,‬‬ ‫שאי־אפשר לנהל‬ ‫ואולי ִּבכלל מוֹ ֵחנו ּפוֹ ֵעל ְּכ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪,‬‬
‫ְּב ֶרגע מסוים‪ :‬כאשר ִמ ָמקום מסוים ַמגיעות‬ ‫ַּבלַ ילה‪ ,‬ואפילו על‬ ‫ִּב יעיל ּו ת קהילת‬ ‫פש רת לְ ָת ֵא י ֶה ָע צָ ב 'להבּ יע ֶא ת‬ ‫המ ַא ֶ‬‫ְ‬
‫'הצבּ עות' רבּ ות יחסית ו ְּב ֶקצב מ ּו ָאץ‪,‬‬ ‫פי תמונה או ציור‪.‬‬ ‫תאים עצומה‬ ‫דעתם'‪ ,‬ו ְּבתוֹ ם הדיון הוא מחליט לפי‬
‫ערכת לְ ַהפְ נות ֶקשב וּתשׂ ו ַּמת‬ ‫המ ֶ‬ ‫נֶ אלֶ צת ַ‬ ‫ְּב יָ ֵמ ינו יש‬ ‫שכּ זאת‪.‬‬ ‫דעת הרוב?‬
‫המושמעת גם ִאם אין היא‬ ‫ַ‬ ‫לב לַ ֵ'דעה'‬ ‫המ ְשוִ וים ֶאת האופֶ ן‬ ‫ַ‬ ‫ִא ם כן‪ ,‬אולי‬ ‫כדי להבין כיצד ּפ ֵועל מוֹ ֵחנו‪ ,‬תחילה‬
‫דעת הרוב‪ .‬כך יכולות קבוצות קטנות‬ ‫ֶשבּ וֹ אנו מחליטים‬ ‫מוֹ ֵחנו מוּרכּ ב ִמקהילות‬ ‫רכ ב ּו תוֹ ‪ַּ .‬ב מוח‬ ‫עלֵ ינו להבין ֶא ת מ ּו ָּ‬
‫יחסית של ָת ֵאי ָעצב או של נמלים‬ ‫לְ ַח יֵ י הקהילה ְּב ִק ינֵ י‬ ‫עצמאיוֹ ת או עצמאיוֹ ת‬ ‫ה ֱא נ ו ש י י ש מ א ה‬
‫לה כְ תיב לָ 'רוב הדוֹ ֵמ ם' או לִ קבוצות‬ ‫ַ‬ ‫נְ ָמ לים או ְּב כַ וְ ורוֹ ת‬ ‫לְ ֶמ ֱחצָ ה‪ ,‬שכּ ל אחת ֵמהן‬ ‫ִמ ילְ יַ ירד ָת ֵא י ָע צב‬
‫גדולות אך פחות מאוחדוֹ ת ַּבקהילה מה‬ ‫דבורים‪ .‬הנְ מלה מסוּגֶ לת‬ ‫תמחוּתה?‬ ‫ַמחליטה ִּבתחום ִה ַ‬ ‫(נוֹ יְ רוֹ נים)‪ ,‬פי חמישה‬
‫לַ עשׂ ות ֵואיזוֹ החלטה להחליט‪.‬‬ ‫לַ עשׂ ות פעולות פשוטות‬ ‫ִמבנֶ ה ִשלטוני כזה מקובּ ל‬ ‫עשָׂ ר ֵמאוּכלו ִּסייַ ת ְּבנֵ י‬
‫ְּב מ וֹ ֵח נ ו ִמ ת ַק יֶ י מ ת ֵד מ וֹ ְק ַר ְט יָ ה‬ ‫והת קשורת שלה ִע ם‬ ‫ִ‬ ‫ִּב לבד‪,‬‬ ‫פעלים‪ :‬יש בהם‬ ‫ַּב ֲח ָברוֹ ת ו ְּב ִמ ָ‬ ‫האדם על ּ ְפ נֵ י כדור‬
‫פא ֶרת‪.‬‬‫לְ ִת ֶ‬ ‫עברת מידע‬ ‫סת ֶּכמת ְּב ַה ָ‬
‫ּגבלת וצרה מאוד‪ .‬ואף‬
‫ַחברוֹ ֶתיה ִמ ַ‬
‫ִמזָ ווית מו ֶּ‬
‫ַמחלקוֹ ת נִ פרדוֹ ת לִ תחומים מו ָּגדרים‪,‬‬
‫כמו יִ יצ ּור‪ְּ ,‬כ ָספים או ִשיו ּוק; כל‬
‫הת אים‬ ‫הא רץ! בין ָ‬
‫עוב ר מידע‬ ‫ֵ‬ ‫האלֶ ה‬
‫ָ‬
‫‪40‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
 ‫בּורים ֶש ָראּוי ְל ַס ֵּפק ְליֶ ֶלד ֶאת ְצ ָרכָ יו ְּול ָהגֵ ן ָע ָליו ְל ַמ ַען‬ ‫ֹלא ְמ ַעט ְמבּוגָ ִרים ְס ִ‬
‫מֹועיל‪ֲ .‬א ָבל ְליֶ ֶלד יֵ ש גַ ם הֹווֶ ה‪ .‬יִ ְהיֶ ה ֲא ֶשר‬ ‫ֶה ָע ִתיד‪ּ ,‬כְ ֵדי ֶשיַ ֲהפֹוך ְל ֶאזְ ָרח ּבֹוגֵ ר ִ‬
‫‪ .12‬חשמל‬ ‫‪ .11‬קומיקס‬ ‫‪ .10‬אויר‬ ‫‪ .9‬אדמה‬ ‫‪ .8‬פלסטיק‬ ‫‪ .7‬אש‬ ‫‪ .6‬מים‬ ‫‪ .5‬משחק‬ ‫‪ .4‬צילום‬ ‫‪ .3‬מראה‬ ‫‪ .2‬צבע‬ ‫‪ .1‬נייר‬
‫יִ ְהיֶ ה ֲע ִתידֹו‪ּ ,‬כָ ל יֶ ֶלד ָראּוי וְ זַ ּכַ אי ְל ִה ְתיַ ֲיחסּות‪ְ ,‬לכָ בֹוד וְ ִלזְ כּויֹות‬

‫‪43‬‬
‫זְ כּויֹות ָהאָ ָדם‬
‫עמוד‬
‫מספר‬
‫‪ .24‬מוזיקה‬ ‫‪ .23‬בית‬ ‫‪ .22‬אור‬ ‫‪ .21‬ספורט‬ ‫‪ .20‬אוכל‬ ‫‪ .19‬כלי רכב‬ ‫‪ .18‬אהבה‬ ‫‪ .17‬תנועה‬ ‫‪ .16‬שקר‬ ‫‪ .15‬חושים‬ ‫‪ .14‬בעלי חיים‬ ‫‪ .13‬אגדות‬

‫ֶשל ּכָ ל י ֶֶלד ְוי ְַל ָדה‬ ‫‪ .36‬שפה‬ ‫‪ .35‬מסתורין‬ ‫‪ .34‬אריזה‬ ‫‪ .33‬הפוך‬ ‫‪ .32‬צדק‬ ‫‪ .31‬חום וקור‬ ‫‪ .30‬משפחה‬ ‫‪ .29‬ים‬ ‫‪ .28‬גדול וקטן‬ ‫‪ .27‬תחרות‬ ‫‪ .26‬סוד‬ ‫‪ .25‬לבוש‬

‫קֹולטֹון‬
‫ְ‬ ‫ִאייְ ָרה‪ַּ :‬ב ְתיָ ה‬ ‫ּכָ ַתב‪ :‬יִ ְצ ָחק ַק ְד ָמן‬

‫ֹל‬
‫‪ .48‬אמונה‬ ‫‪ .47‬פחד‬ ‫‪ .46‬סתיו‬ ‫‪ .45‬זמן‬ ‫‪ .44‬חלום‬ ‫‪ .43‬צורות‬ ‫‪ .42‬יום הולדת‬ ‫‪ .41‬זיכרון‬ ‫‪ .40‬התחלות‬ ‫‪ .39‬עתיד‬ ‫‪ .38‬שכפול‬ ‫‪ .37‬חג‬

‫לספק‬
‫שראוּי ּ ֵ‬ ‫א מעט מבוגרים ְסבורים ָ‬
‫ליֶ לד ֶאת צְ ָרכיו ּולהגֵ ן עליו למען‬
‫ֶהעתיד כדי שיהפוך לְ ֶאזרח בוגר מוֹ עיל‪.‬‬
‫אבל ליֶ לד יש גם הוֹ וֶ ה‪ .‬יהיה אשר‬ ‫ָ‬ ‫‪ .60‬אדום‬ ‫‪ .59‬עץ‬ ‫‪ .58‬אביב‬ ‫‪ .57‬גוף‬ ‫‪ .56‬משאלות‬ ‫‪ .55‬אי–סדר‬ ‫‪ .54‬חלל‬ ‫‪ .53‬שקוף‬ ‫‪ .52‬חברות‬ ‫‪ .51‬לילה‬ ‫‪ .50‬קיץ‬ ‫‪ .49‬כסף‬

‫יהיה עתידו‪ ,‬כל ילד ָראוי וזַ ַּכאי לְ ִהתיַ יחסוּת‪ ,‬לְ כָ בוד‬
‫וְ לִ זְ כוּיוֹ ת‪.‬‬
‫סת ּפקים ְּב ַהצהרות אהבה לילדים‪ .‬הם‬ ‫רבּ ים גם ִמ ַ‬
‫‪ .72‬שוקולד‬ ‫‪ .71‬דיוקן‬ ‫‪ .70‬דמיון‬ ‫‪ .69‬צל‬ ‫‪ .68‬נפט‬ ‫‪ .67‬זהב‬ ‫‪ .66‬שטויות‬ ‫‪ .65‬מלחמה‬ ‫‪ .64‬חופש‬ ‫‪ .63‬אבן‬ ‫‪ .62‬חוק‬ ‫‪ .61‬געגוע‬
‫צודקים‪ ,‬ילדים אכן זקוקים לאהבה‪ ,‬אך ִמתבּ רר‬
‫שאהבה ִּבלבד לא ַדי בה‪ .‬קל יחסית לֶ אהוב ילדים‪,‬‬
‫קל עוד יותר להצהיר ַהצְ ָהרוֹ ת על אהבה לִ ילדים‪,‬‬
‫קשה יותר להתייחס לִ ילדים ְּכ ֶאל בני אדם‪.‬‬ ‫אוּלם ֶ‬
‫‪ .84‬חידות‬ ‫‪ .83‬גלגל‬ ‫‪ .82‬אבא‬ ‫‪ .81‬מקום‬ ‫‪ .80‬אילו‬ ‫‪ .79‬שינוי‬ ‫‪ .78‬צהוב‬ ‫‪ .77‬ספר‬ ‫‪ .76‬חורף‬ ‫‪ .75‬כוח‬ ‫‪ .74‬אמא‬ ‫‪ .73‬מספרים‬
‫ּבח ָברוֹ ת רבּ ות ָּבעולם‬ ‫ְּב ֶמשך תקופות ארוכּ ות ו ֲ‬
‫ִהתייחסו לִ ילדים ְּכ ֶאל ְרכוּש ולא ְּכ ֶאל בני אדם‬
‫הרא ּויים לְ כָ בוד וְ לִ זְ כ ּויוֹ ת‪ .‬גם ִּבמקומות ו ִּבזמנים‬ ‫ְ‬
‫המניעים‬ ‫שהתנַ הגו אליהם באהבה ֵוהגֵ נו עליהם‪ ,‬היו ְ‬ ‫ִ‬
‫‪ִ .96‬מחזור‬ ‫‪ .95‬עני ועשיר‬ ‫‪ .94‬רעש‬ ‫‪ .93‬חומר‬ ‫‪ .92‬אומץ‬ ‫‪ .91‬בפנים ובחוץ‬ ‫‪ .90‬החיים פעם‬ ‫‪ .89‬כתב‬ ‫‪ .88‬קנאה‬ ‫‪ .87‬שחור‪-‬לבן‬ ‫‪ .86‬בית ספר‬ ‫‪ .85‬טוב ורע‬
‫לכך ְּכ ָד ִאיוּת או ֶח ְמלָ ה או תחוּשה של חיבּ ה‪ .‬רק‬
‫ַּבשנים האחרונות ֵהחלו לִ ראות ִּבילדים בּ נֵ י אדם‬
‫המגיעות להם על פי חוק כמו לִ שאר‬ ‫ַּבעלֵ י זכויות‪ַ ,‬‬
‫ֶא ְזר ֵחי המדינה‪.‬‬ ‫‪ .107‬החופש הגדול ‪ .108‬סיפורי קומיקס‬ ‫‪ .106‬חדש‬ ‫‪ .105‬כיסא‬ ‫‪ .104‬דווקא‬ ‫‪ .103‬היגיון‬ ‫‪ .102‬בישול‬ ‫‪ .101‬רוח‬ ‫‪ .100‬חיים‬ ‫‪ .99‬סליחה‬ ‫‪ .98‬מתח‬ ‫‪ .97‬המצאות‬
‫ההכרה שילדים הם בני אדם לְ כל דבר‪ֶ ,‬שיש‬ ‫ָּ‬
‫הבין־לאומית‬ ‫להם הוֹ וֶ ה ִמ ֶשלהם‪ ,‬הייתה ָּבסיס לָ ֲא ָמנה ֵּ‬
‫תפתחוּת המוּשָׂ ג 'זכויות הילד'‪.‬‬ ‫לִ זכויות היֶ לד וּלְ ִה ּ‬
‫צה ַרת זכויות הילד‪,‬‬ ‫ִּבשנת ‪ִ ּ 1959‬פרסם האוּ"ם ֶאת ַה ָ‬ ‫‪ .120‬חלון‬ ‫‪ .119‬צופן‬ ‫‪ .118‬עיגול‬ ‫‪ .117‬כעס‬ ‫‪ .116‬קצב‬ ‫‪ .115‬עיתונות‬ ‫‪ .114‬גבול‬ ‫‪ .113‬אחים ואחיות‬ ‫‪ .112‬כחול‬ ‫‪ .111‬קסם‬ ‫‪ .110‬ברכה‬ ‫‪ .109‬כאב‬
‫הבין־לאומית‪ִּ .‬בשנת‬ ‫ו ִּבשנת ‪ 1979‬הוכרזה שנת הילד ֵּ‬
‫'המועצה הלאומית לִ ְשלום‬ ‫ָ‬ ‫‪ִ ּ 1987‬פרסמה ְּביִ שׂ ָר ֵאל‬
‫הילד' ֶאת הצהרת זכויות הילד ְּביִ שׂ ָר ֵאל‪ַּ ,‬ב ֲח ִת ָימ ָתם‬ ‫לרכישההקודמים ‪02-6515212‬‬
‫כל הגיליונות‬
‫ניתנים‬
‫של כל ‪ַ 120‬ח ֵברי הכּ נֶ סת‪ִּ .‬בשנת ‪ִ ּ 1989‬פרסם‬ ‫‪ .128‬שער‬ ‫‪ .127‬מדבר‬ ‫‪ .126‬ריגול‬ ‫‪ .125‬גשר‬ ‫‪ .124‬קופסה‬ ‫‪ .123‬לחם‬ ‫‪ .122‬קשקוש‬ ‫‪ .121‬רחוב‬ ‫‪www.einayim.com‬‬
 ‫פִ יזִ ית‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר מדובּ ר בזכויות הילד ַּבמשפחה‬ ‫שלמד ִוהפְ נים ֶאת המושׂ ג האמיתי של זכויות‪ ,‬יהיה‬
‫תכוונים לְ ַמ ַתן ָּכבוד לַ ילד‪ ,‬לְ ִשיתוּפוֹ ְּב ַתהליכֵ י ַק ָּבלת‬
‫ִמ ַּ‬ ‫ַאלים פחות ולא אלים יותר‪.‬‬
‫להצָ ַבת ַ'קוִ וים אדומים' וּגבולות‪ְּ .‬ב ַמתן‬ ‫החלטות ּו ַ‬ ‫המרכּ זית המקו ֶּּבלת היא ֶשלְ ילד‬
‫ִעם זאת‪ ,‬ההנחה ֶ‬
‫הכוונה לְ וִ ויתור על זכויות ההורים‪.‬‬ ‫זכויות לִ ילדים אין ַּ‬ ‫ּלחסוּת של מבוגרים שיהיו‬ ‫יש זכות בסיסית לְ חינוך ו ָ‬

‫‪45‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫לה ַזדהוֹ ת ִעם זכויות הילדים‪ ,‬לִ למוד אותן‬
‫לה ָיאבק עליהן‪ ,‬אין‬ ‫וּלהגביר ֶאת המו ָּדעוּת להן‪ ,‬ואף ֵ‬
‫כדי ִ‬ ‫חראים לו‪ ,‬שיֹאהבו אותו‪ֶ ,‬שיְ ַט ּפלו בו‪ ,‬שיַ דריכו‬ ‫ַא ָ‬
‫אותו‪ ,‬וגם ֶשיַ נְ חו אותו להבחין בין מותר לאסוּר וּבין‬ ‫‪44‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫צורך לוַ ותר או לִ פגוע ַּבזכויות של המבוגרים‪ .‬זכויות‬ ‫תב ֵרר שילדים 'ללא‬ ‫שאינו נכון‪ִ .‬מ ָּ‬
‫מה שנכון לְ מה ֵ‬
‫הילדים ֵאינן באות על חשבון זכויות ההורים‪ ,‬וּזכויות‬ ‫גבולות'‪ ,‬דווקא הם ֵאינם מוּגָ נים‪ ,‬והזכויות שלהם‬
‫התלמידים ֵאינן באות על חשבון זכויות המורים‪.‬‬ ‫שאינן נִ שמרות‪.‬‬
‫הן ֵ‬
‫תקדמוּת‬ ‫ההכּ רה שגם לִ ילדים יש זכויות היא ַעצמה ִה ַ‬ ‫המשמעוּת של 'זכויות ילדים' ֵאינה ֶש ַהילד יכול‬ ‫ַ‬
‫רבּ ה וצעד חשוּב לְ כל הילדים‪ .‬אך ְּבהצהרה על זכויות‬ ‫לַ עשׂ ות ְּככל העולֶ ה על ר ּוחוֹ ‪ .‬זכות הילד ֵאינה‬

‫מבוגר לבין ילד‪ :‬ילד צריך לִ למוד וְ לָ חוּש ִמגיל צעיר‬ ‫הבין־לאומית לִ זכויות הילד‪ ,‬ו ִּבשנת‬ ‫הא ָמנה ֵּ‬
‫האוּ"ם ֶאת ֲ‬
‫ֶשכּ ל בני האדם נוֹ לְ דו ְשוֵ וי זכויות‪ ,‬וְ לָ כן יש לכבּ ד‬ ‫הא ָמנה‪.‬‬
‫ישרה גם יִ שׂ ָר ֵאל ֶאת ֲ‬ ‫‪ִ 1991‬א ְ‬
‫אותם‪ .‬דורות של ילדים שחוּנכו לְ כָ בוד ֲה ָדדי יַ צמיחו‬ ‫לִ ילדים יש זכויות רבּ ות‪ :‬זכות לִ גדול ְּב ָשלום‬
‫המכַ בּ דים זה ֶאת זה‪.‬‬ ‫דורות של מבוגרים ְ‬ ‫ו ְּבביטחון‪ ,‬לִ חיות ְּבמשפחה‪ ,‬לִ היות מוּגָ נים ִמ ּפנֵ י‬
‫זכויות באות ַּבד ְּב ַבד ִעם אחריוּת‪ :‬אחריוּת לכבּ ד‬ ‫פגיעה וניצול‪ ,‬זכות לְ ביטוי עצמי ּולחופש ֵדעה‪,‬‬
‫ֶאת זְ כוּיוֹ תיהם של מבוגרים וִ ילדים אחרים‪ ,‬אחריוּת‬ ‫הפרטיוּת ועל הרכוש‪ ,‬זכות לחינוך‬ ‫לִ שמירה על ּ ְ‬
‫שלא לִ פגוע בהן (ו ִּבמיוחד לא לִ פגוע ִּבזכויותיהם‬ ‫להשׂ ָּכלה‪ ,‬לְ כָ בוד וְ לִ ְמניעת ַאפלָ יָ ה‪ ,‬זכות לשַׂ ֵחק‬ ‫ּו ַ‬
‫של חלשים)‪ ,‬אחריותו של כל אדם לִ שמור וּלהגֵ ן‬ ‫תפ ֵתח‪ ,‬ועוד ועוד‪ֵ .‬חלק ֵמהזכויות שה ּו ַענקו‬ ‫לה ּ ַ‬
‫ּו ִ‬
‫על הזכויות שנִ ְיתנו לו ועל הזכויות שנִ ְיתנו לִ ילדים‬ ‫לִ ילדים ְשמוּרות לְ כל אדם ואזרח‪ ,‬אך יש גם זכויות‬
‫וְ לִ מבוגרים אחרים‪ ,‬אחריוּת למלֵ א חובות ַּבמשפחה‪,‬‬ ‫המיוחדות להם ִּבלבד‪ :‬זכויות שנוֹ עדו להגֵ ן עליהם‬
‫ְּבבית הספר או ַּבחברה‪.‬‬ ‫ֵּכיוון שלא תמיד הם יכולים לִ דאוג לעצמם או‬
‫המוּשׂ ג 'זכויות של ילדים' מעוֹ ֵרר ִּבמבוגרים רבּ ים‬ ‫להגֵ ן על עצמם‪.‬‬
‫ילדים לא ַדי‪ .‬חשוּב שילדים וּמבוגרים יכירו ויֵ דעו ָמהן‬ ‫הסדר החברתי או ֶאת המשפחה‪ .‬זכותו‬ ‫רערת ֶאת ֵ‬ ‫ְמ ַע ֶ‬ ‫שחשים ְמאוּיָ מים ִּבגללו‪ ,‬יש‬ ‫אי־נוֹ חוּת‪ .‬יש מבוגרים ָ‬ ‫דווקא ִמשום שילדים הם קטנים‪ ,‬חלשים ו ְּתלוּיים‬
‫קפידו לִ שמור עליהן‪.‬‬ ‫שניתנו להם וְ יַ ּ‬
‫ְ‬ ‫הזכויות‬ ‫של כל ילד היא ֶשיַ נְ חו אותו לא רק מה כן לעשׂ ות‪,‬‬ ‫הטוענים שהוא פוגע ַּב ַס ְמכ ּות ההוֹ רית ו ָּב ֶאפשר ּות‬ ‫באחרים הם זקוקים לְ ָמנה גְ דוּשה של ָּכבוד‪ִּ .‬בשנות‬
‫קורה לא‬ ‫לַ מרות כל ההצהרות על זכויות הילד‪ֶ ,‬‬ ‫ותפקידם של ההורים ִמתוֹ ֶקף‬
‫ָ‬ ‫ֶאלָ א גם מה לא לעשׂ ות‪,‬‬ ‫שמעת‪ ,‬ויש‬ ‫להציב לַ ילד גבולות ּולהטיל עליו ִמ ַ‬ ‫ישי ּותוֹ של האדם‪,‬‬ ‫תפ ַתחת ִא ִ‬
‫תעצֶ בת ּו ִמ ּ ַ‬‫היַ לד ּות ִמ ַ‬
‫פעם שהן נִ פגעות‪ ,‬בין ִאם על ידי מבוגרים וּבין‬ ‫זכותו של הילד הוא להגדיר ִּבשבילו מה טוב וּמה‬ ‫הסבורים כי הדיבור על זכויות הילדים הוא הסיבה‬ ‫שמכַ ֶּבדת אותו‪,‬‬ ‫ולכן ִאם ילד זוכֶ ה לִ גדול ִּבסביבה ְ‬
‫ִאם על ידי ילדים אחרים‪ .‬חשוּב לַ עשׂ ות הכול כדי‬ ‫תפקידם‬
‫ָ‬ ‫רע‪ ,‬מה ֶע ְר ִּכי וּמה לא‪ ,‬מה בריא וּמה לא‪.‬‬ ‫עדר גבולות וּלאלימוּת ְּב ֶקרב ילדים וּבנֵ י נוער‪.‬‬ ‫לה ֵ‬
‫ֶ‬ ‫ַרב הסיכוי שיהפוך לְ אדם בריא יותר ְּבנַ פשו ִמיֶ לד‬
‫לה ָיא ֵבק שהזכויות החשובות‬ ‫לִ מנוע פגיעה שכּ זאת‪ֵ ,‬‬ ‫להנְ חוֹ ת ֶאת הילד כיצד‬ ‫העיקרי של ההורים הוא ַ‬ ‫ָ‬ ‫שמקום‬ ‫בטענות אלֶ ה‪ ,‬אין כל ממש‪ .‬הוּכַ ח שוב וָ שוב ָ‬ ‫שלא ִמתיַ יחסים אליו ְּבכבוד‪ָ .‬סביר שילד כזה גם‬
‫ישמרו‪ ,‬וְ ֶשכּ ל‬‫לאחר ָשנים כּ ֹה רבּ ות‪ ,‬יִ ָ‬ ‫כל כך‪ ,‬שהוּשׂ גו ַ‬ ‫להתנהג‪ ,‬בעיקר ְּבאמצעות דוגמה אישית נְ אוֹ תה ולא‬ ‫ֶשיש בו 'שִׂ ַיח של זכויות' אין בו שׂ יח של כּ וֹ ָחנוּת‬ ‫יִ נְ ַהג באחרים ְּבכבוד‪ ,‬כי כך הוא חוּנַ ך‪.‬‬
‫הילדים והילדות ְּבכל מקום וּבכל זמן יוכלו לֵ ָיהנות‬ ‫רק ְּב ַה ָטפָ ה‪.‬‬ ‫ּלהפך‪ .‬זכויות של ילדים ַּבמובן האמיתי‬ ‫ואלימוּת‪ ,‬ו ֶ‬ ‫ִּבסביבה ְמכַ ֶּבדת לא רק המבוגרים ֶאלָ א גם הילדים‬
‫ֵמהן‪ .‬והעיקר‪ ,‬יש לזכּ ור וּלהזכיר תמיד שילד הוא בן‬ ‫הילד ֵאינו ְרכוּש‪ֵ ,‬ואינו ַשיָ יך לאחרים‪ַ .‬חייבים‬ ‫שלהן ֵאינן קשורות ְּכלל לְ וִ ויתור על גבולות‪ ,‬ואין הן‬ ‫ְמחוּיָבים לכבּ ד ֶאת הזוּלָ ת ֶואת זְ כוּיוֹ ָתיו‪ .‬מו ָּבן שאין‬
‫ד"ר יִ ְצ ָחק ַק ְד ָמן‬ ‫אדם‪ .‬לא חצי בן אדם‪ ,‬לא בן אדם לֶ עתיד לָ בוא‪,‬‬ ‫מקבּ לים ֶאת דעתו‪.‬‬ ‫תח ֵשב ְּב ַדעתו‪ ,‬גם ִאם לא ַ‬ ‫לה ַ‬ ‫ִ‬ ‫הופכות ֶאת ההורים או ֶאת המורים לחלשים יותר‪.‬‬ ‫לִ דרוש ֵמעוֹ לָ ל רך למלֵ א חובה זוֹ או אף לדעת עלֶ יה‪,‬‬
‫יסד‬
‫ּומיַ ֵ‬
‫הוא ַמנְ ּכַ "ל ְ‬
‫המועצה לִ ְשלום‬ ‫לא מלאך ולא ִמפלצת‪ .‬ילד הוא אדם שלם ו ָּמלא‬ ‫ּפרזת‪ ,‬להשתמש‬ ‫מוּתר גם ְּב ֵעת הצורך‪ ,‬ולא ְּכ ִשגרה מו ֶ‬ ‫להפך – מי שיודע להקשיב לַ ילד‪ ,‬לכבּ ד אותו וּלדבּ ר‬ ‫ֶ‬ ‫אבל ֵמ ֶרגע שילד יכול להבין זאת‪ ,‬על המבוגרים לחנך‬ ‫ָ‬
‫היֶ לד‬ ‫– לא יותר‪ ,‬אך לא פחות‪.‬‬ ‫שפילה ֵואינה אלימה או‬ ‫בענישה‪ ,‬כל עוד ֵאינה ַמ ּ‬ ‫איתו לְ לא ִהתנַ שׂ אוּת‪ ,‬זוכֶ ה לְ יַ חס של כבוד ִממנוּ‪ .‬מי‬ ‫אותו לְ כיבּ וד זכויות הזוּלָ ת‪ִ .‬מבּ חינה זוֹ אין ֶהבדל בין‬
 ‫נוֹ עד ּו רק לְ ִעניינים לא‬
‫הספר‬ ‫חשובים‪ְּ .‬ב ָב ֵתי ֵ‬
‫האלֶ ה ַמ דגישים ֶא ת‬
‫החלוצים ְּביִ ישׂ וּם גִ ישה זוֹ היו בתי‬ ‫לַ מועצה‪ֶ ,‬אלָ א גם ִאם הובטחה הזְ כוּת‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה‬
‫מֹוסדֹות ַה ֵד ְ‬
‫מֹוק ָר ִטיִ ים וְ ֶאת ְ‬
‫יׂשם ֶאת ָה ֶע ְקרֹונֹות ַה ֵד ְ‬
‫ֵאיְך ֶא ְפ ָשר ְליַ ֵ‬
‫הספר האלֶ ה‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪ְּ .‬ב ָב ֵתי ֵ‬‫הספר ֵ‬
‫ֵ‬ ‫של כולם לשׂ חק‪ ,‬ללא ֶהבדל גיל‪ ,‬כיתה‪,‬‬
‫התלמידים ש ּו ָת פים ְּב ַק בּ לת החלטות‬ ‫ביטחון התלמידים‬‫מין‪ ,‬גֶ זע ולְ אוֹ ם‪ִ ,‬ואם ְ‬
‫ְּבכָ ל ֵּבית ֵס ֶפר‬

‫ַמהּו ֵּבית סֵ ֶפר ַה ְמחַ נֵ ְך‬

‫שתתפות התלמידים‬ ‫ִה ַ‬ ‫חשובות‪ ,‬למשל‪ :‬מי מהמורים יְ לַ ֵמ ד‬ ‫החלשים נִ שמר‪.‬‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪,‬‬‫מוסדות ֵ‬ ‫ַּב ָ‬ ‫הספר‪,‬‬ ‫הספר‪ ,‬מה יִ למדו ְּב ֵבית ֵ‬ ‫ְּב ֵבית ֵ‬
‫‪47‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫ולא ִמ ְת ַמ ְקדים ַּבתוֹ כֶ ן‬ ‫ואיזוֹ פעיל ּו ת חברתית ִת תקיים בו‪.‬‬ ‫מֹוק ַרטְ יָ ה ָרצּוי‬
‫ישה ְל ֵד ְ‬‫אֵ יזֹו גִ ָ‬
‫של החלטות הילדים‬ ‫על פי גִ ישה זוֹ ‪ ,‬זְ כו ָּתם של התלמידים‬ ‫ְלאַ ֵמץ ְּב ֵבית ַהסֵ ֶפר?‬

‫ְל ֵדמ ְֹוק ַרטְ יָה?‬

‫ו ַּב ַתהליכים לִ בחירת הנְ ציגים‪.‬‬ ‫ּלבית‬‫להשתתף בהחלטות הנוגעות להם ו ֵ‬ ‫ְמ ַחנכים וּמורים ִמתלַ בּ טים איזוֹ ִמ ְשלוש‬
‫פשרת‬ ‫המ ַא ֶ‬ ‫אך גם הגִ ישה החינוכית ְ‬ ‫הספר גם ִאם הן עלולות לִ היות גרועות‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫לדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה רצוי להנהיג ְּב ֵבית‬‫הגִ ישות ֵ‬
‫ַק ָּבלַ ת החלטות ֵדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת ְּבנושאים‬ ‫שב ֶדרך כלל הם יוּכלו לִ למוד‬ ‫ההנחה היא ְּ‬ ‫הספר‪ .‬הם גם ִמתלַ בּ טים איך לחנך‬ ‫ֵ‬
‫חשובים עלולה לִ פגוע ַּבחינוך לְ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪.‬‬ ‫לשנות ֶאת החלטותיהם‬ ‫ִמ ָטע ּויוֹ תיהם ּו ַ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬
‫תלמידים לכבּ ד ֶאת ֶעקרונות ֵ‬
‫למשל‪ ,‬מה יִ קרה ִאם התלמידים יבחרו‬ ‫תאם לכך‪.‬‬ ‫ְּב ֶה ֵ‬ ‫מוסדותיה‪.‬‬
‫ֶ‬ ‫ֶואת‬
‫לא לִ למוד מהי ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה או לא לִ למוד‬ ‫רכזיוֹ ת לחינוך‬ ‫המ ָּ‬
‫ִהנֵ ה ְשלוש הגִ ישות ֶ‬ ‫ִאייְ ָרה‪ִ :‬לירֹון ּכ ֵֹהן‬ ‫רֹושק‬
‫אּוקי ָמ ֵ‬
‫ִ‬ ‫ּכָ ְת ָבה‪:‬‬
‫ְקרוֹ א וּכְ תוֹ ב או ַע ְרבית? על פי מדיניוּת‬ ‫ישית‬
‫ישה ַה ְש ִל ִ‬
‫ַהגִ ָ‬ ‫לדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪:‬‬‫ֵ‬
‫הספר זוֹ זכוּתם‪ ,‬אך כך הם יְ ַקיימו‬ ‫בית ֵ‬ ‫לדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ְּב ִע ָיקר ְּב ֶא ְמצָ ע ּות‬‫ִחינ ּו ְך ֵ‬
‫שמע ּותה‪.‬‬ ‫ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה בלי לדעת מה ַמ ָ‬ ‫ְש ִמ ַירת ָה ֲע ָרכִ ים ַה ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ְּבבֵ ית ַה ֵספֶ ר‪.‬‬ ‫לִ בחון ִאם ַקיֶ ימת ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ְּב ֵבית ֵספר‬
‫שב ָב ֵתי‬ ‫הפוגַ עת ַּב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ְּ‬ ‫בעיה נוספת ּ‬ ‫לפי גִ ישה זוֹ ‪ ,‬חשוּב מאוד לִ למוד‬ ‫ישה ָה ִראשֹונָ ה‬
‫ַה ִג ָ‬ ‫שמוסדות ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‬
‫ָ‬ ‫או לא‪ .‬מי שחושב‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים היא שְׂ כַ ר הלימוד‬ ‫הספר ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫הספר מהי ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪ ,‬להתנסוֹ ת בה‬ ‫ְּב ֵבית ֵ‬ ‫אוֹ ַרח ַה ַחיִ ים ְּב ֵבית ַה ֵספֶ ר ֵאינוֹ צָ ִר ְיך‬ ‫הת נַ אי לְ קי ּו מה של ֵד מוֹ ְק ַר ְט יָ ה‪,‬‬ ‫הם ְ‬
‫לשלם כדי לִ למוד בהם‪.‬‬ ‫הגָ בוה ֶשיש ַ‬ ‫מוסדות ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪ ,‬אך חשוּב‬ ‫וּלהפעיל ָ‬ ‫וְ ֵאינוֹ יָ כוֹ ל לִ ְהיוֹ ת ֵדמוֹ ְק ָר ִטי‪.‬‬ ‫שבית ֵספר הוא ֵדמוֹ ְק ָר ִטי ִאם‬ ‫יֹאמר ֵּ‬
‫בגלל הדרישה הזאת ַמרבּ ית הילדים‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪ִ .‬עם‬
‫לקיֵ ים ֶאת הערכים ֵ‬ ‫ִמכּ ך ַ‬ ‫הספר‬ ‫תלמידי בית ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫לפי גִ ישה זוֹ ‪,‬‬ ‫מועצת תלמידים‪ִ ,‬אם יש בו‬ ‫פועלת בו ֶ‬ ‫ֶ‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים באים מקבוצות‬ ‫הספר ֵ‬ ‫ְּב ָב ֵתי ֵ‬ ‫שב ָב ֵתי‬
‫זאת‪ ,‬המחזיקים ְּבגִ ישה זוֹ חוששים ְּ‬ ‫היסודי ֵאינם בוגרים ַדיָ ים לִ היות שותפים‬ ‫למועצה ִמ ֵדי שנה ְּבשנה‪ִ ,‬ואם‬ ‫ָ‬ ‫ְּב ִחירוֹ ת‬
‫לכלית‪ .‬לא זוֹ‬ ‫א ּוכְ ל ּו ִסייָ ה ְמב ּו ָססוֹ ת ַּכ ָּ‬ ‫ֵספר‪ ,‬גם ִאם הם ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪ ,‬לא מחנכים‬ ‫להחלטות‪ .‬הם ֵאינם יודעים עדיין מה‬ ‫כל תלמיד רשאי להגיש ֶאת מו ֲּע ָמדוּתוֹ‬
‫ִּבלבד שהמחסום הזה ֵאינו ֵדמוֹ ְק ָר ִטי ְּכלַ פֵ י‬ ‫ִּבשלֵ מ ּות לְ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪ .‬לדוגמה‪ְּ ,‬ב ָב ֵתי‬ ‫טוב וּמה חשוּב להם‪ ,‬ותפקיד המורים‬ ‫שסבוּר‬ ‫חבריה‪ .‬מי ָ‬ ‫מועצה וְ לִ בחור ֶאת ֶ‬ ‫לַ ָ‬
‫ילדים ֶשהוֹ ֵריהם ַמ ְרוִ ויחים פחות‪ ,‬הוא גם‬ ‫ֵספר רגילים רבּ ים ְמ ַאפְ ְשרים לתלמידים‬ ‫והמנַ הלים הוא לְ ַה ְקנוֹ ת להם ֶאת היֶ דע‬ ‫ְ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים הם החשובים‬ ‫שהערכים ֵ‬
‫הספר לִ למוד לִ חיות‬ ‫תלמידי ֵּבית ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫מוֹ נֵ ע ִמ‬ ‫להתנסוֹ ת ְּב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה בעיקר ִּבתחומים‬ ‫תאם לכך‪.‬‬ ‫הזה וְ לִ דרוש ֵמהם לִ נהוג ְּב ֶה ֵ‬ ‫מועצת‬ ‫ביותר יבדוק ִאם ההחלטות של ֶ‬
‫ִעם ילדים ִמקבוצות אחרות ָּבאוּכְ לו ִּסייָ ה‪.‬‬ ‫שאינם חשובים לא לַ תלמידים‬ ‫ִמ ְשנִ יִ ים ֵ‬ ‫ְּב ֵראשית חייהם צריכים התלמידים ללמוד‬ ‫התלמידים שומרות על ִשוְ ויון הזכויות‬
‫המ ְמלַ כְ ִתיִ ים‪ ,‬הרגילים‪,‬‬ ‫הספר ַ‬ ‫דווקא ְּב ָב ֵתי ֵ‬ ‫ולא לַ מורים‪ִ .‬אם‪ ,‬למשל‪ְ ,‬מ ַש ְתפים ֶאת‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ּולהתנסוֹ ת‬ ‫ֶאת המ ּושׂ גים ֵ‬ ‫הספר‪,‬‬ ‫של התלמידים ושל המורים ְּב ֵבית ֵ‬
‫יש קבוצות א ּוכְ ל ּו ִסייָ ה ְמג ּווָ נוֹ ת‪ ,‬וכך‬ ‫תחפושׂ ות‬ ‫ּ‬ ‫התלמידים ְּב ִתכנוּן יְ ִרידים או‬ ‫ַּב ֲחוָ ויות ֵדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת ְּבתכניות מיוחדות‪.‬‬ ‫ִאם יש ַּבמועצה תלמידים ִמכּ ל קבוצות‬
‫התלמידים ִמ ְתנַ סים ְּב ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ֵמ ֶעצם‬ ‫לפורים אך לא ְּב ִתכנון תכנית הלימודים‪,‬‬ ‫מועצת תלמידים‬ ‫ֶ‬ ‫למשל‪ ,‬יכולה לִ היות‬ ‫הא ּו כְ ל ּו ִס ייָ ה‪ :‬בנים‪ ,‬בנות‪ ,‬תלמידים‬ ‫פש ר ּו ת ָש וָ וה לַ כּ וֹ ל לִ בחוֹ ר‬ ‫וא ָ‬‫ָש נים; ֶ‬
‫החיים יחד ולומדים לכבּ ד זה ֶאת‬ ‫הם לומדים שהחלטות ֵד מוֹ ְק ָר ִט יוֹ ת‬ ‫הספר‪ ,‬אוּלם המורים הם שצריכים‬ ‫ְּב ֵבית ֵ‬ ‫שאינם‬ ‫המצליחים ַּבלימודים‪ ,‬תלמידים ֵ‬ ‫ּלהיבחר‪.‬‬
‫ו ָּ‬ ‫מֹוק ַרטְ יָה ּבאָ ה ִל ֵידי ִּביטּוי‬
‫אֵ יְך ֵד ְ‬
‫להחליט ֵאילו נושׂ אים יִ ידוֹ נ ּו בה‪.‬‬ ‫מצליחים ַּב לימודים‪ ,‬תלמידים ִמ כּ ל‬ ‫ְּב ֵבית ַהסֵ ֶפר?‬
‫לְ עו ָּמתם‪ ,‬יש החושבים שהדבר ֶהחשוּב‬
‫הספר‬ ‫הדתות והלְ אוּמים ִ(אם יש ְּב ֵבית ֵ‬ ‫הע ָרכים‬ ‫ביותר ִּבמדינות ֵדמוֹ ְק ָר ִטיוֹ ת הוא ֲ‬ ‫המוסדות הפועלים‬ ‫ָ‬ ‫יש הסבורים כי‬
‫ישה ַה ְשנִייָה‬
‫ַה ִג ָ‬ ‫שמ ַב ֵסס‬ ‫יִ יצוּג לְ כמה דתות)‪ ,‬וכַ דוֹ ֶמה‪ .‬מי ְ‬ ‫שעליהם הן מו ְּש ָתתוֹ ת‪ִ :‬שוְ ויון‪ֵ ,‬חירות‪,‬‬ ‫קבלת ההחלטות בה הם‬ ‫במדינה ואופֶ ן ָּ‬
‫ִחינו ְּך לְ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ְּב ֶא ְמצָ עוּת ִה ְתנַ סוּת‬ ‫ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה גם על אופֶ ן הניהול וגם על‬ ‫ַאחוָ וה‪ ,‬שיתוּף וּשמירה על זכויות אדם‪.‬‬ ‫ֶש ַמגדירים ִאם היא מדינה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית‬
‫ְּב ַחיִ ים ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ְּב ֵבית ַה ֵספֶ ר‪.‬‬ ‫שב ֵבית‬ ‫יסתפק ַּבידיעה ְּ‬ ‫ּ‬ ‫הערכים‪ ,‬לא‬ ‫לכן‪ִ ,‬אם רוצים לדעת עד כמה המדינה‬ ‫שט ר‬‫או לא‪ .‬לפי הגִ ישה הזאת‪ִ ,‬מ ָ‬
‫הנוֹ ְקטים גִ ישה זוֹ חושבים כי תלמידים‬ ‫תקיְ ימות בחירוֹ ת למועצה‪ֶ ,‬אלָ א‬ ‫הספר ִמ ַ‬ ‫ֵ‬ ‫היא ֵד מוֹ ְק ָר ִט ית‪ ,‬צריך לִ בדוק באיזוֹ‬ ‫הוא ֵד מוֹ ְק ָר ִט י ִא ם יש בו ּ ַפ ְר לָ ֶמ נְ ט‬
‫תחנכו לְ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ִאם יִ ְתנַ ס ּו ְּבחיים‬ ‫יִ ַ‬ ‫יבדוק ִאם החלטות המועצה ְמ ַב ְטאות‬ ‫אזרח יה‪,‬‬
‫ֶ‬ ‫ביט חון‬‫ִמ ידה היא דואגת לְ ְ‬ ‫ֵּ(בית מחוקקים) שאותו‬
‫הספר‪ ,‬וּמו ָּטב ֶשיַ חו ּו‬ ‫ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ְּב ֵבית ֵ‬ ‫ִשוְ ויון זכויות בין התלמידים‪ ,‬כבוד לְ כל‬ ‫תחותם וּלְ ַרוְ ָוח ָתם‪.‬‬
‫תפ ָ‬ ‫לְ ִה ּ ַ‬ ‫בוחרים האזרחים; ָּב ֵתי‬
‫פש ר‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫הא ָ‬‫זאת ְּב גיל צעיר ככל ֶ‬ ‫וכדומה‪ .‬למשל‪ ,‬איך ִת ָּיב ֵחן‬ ‫ֶ‬ ‫מורה ותלמיד‬ ‫ֶ‬ ‫ויש הסבורים שכּ ֵדי שמדינה או ִארגון‬ ‫שפ ט‪ ,‬שבּ הם כל‬ ‫ִמ ּ‬
‫הס פר‬ ‫עת ם‪ ,‬חש ּוב שיפעלו ְּב ֵב ית ֵ‬ ‫לְ ַד ָ‬ ‫על פי גִ ישה זוֹ החלָ ַטת המועצה ְּב ִעניַ ין‬ ‫כלשהו יֵ ָיחשבו ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים עליהם לִ שמור‬ ‫האזרחים ָשווים ִּבפנֵ י‬
‫מוס דות ֵד מוֹ ְק ָר ִט יים‪ ,‬ושהתלמידים‬ ‫ָ‬ ‫המ שׂ חקים ַּב הפסקות?‬ ‫חלוק ת ִמ גְ ְר ֵש י ִ‬ ‫ַ‬ ‫השלטון‬ ‫מוסדות ִ‬ ‫גם על הערכים וגם על ְ‬ ‫החוק ללא ֶהבדל דת‪,‬‬
‫יוּכלו להחליט ְּבנושׂ אים רבּ ים הקשורים‬
‫ְּב ַחייהם‪.‬‬
‫ההחלטה ֵת ָיח ֵשב ֵדמוֹ ְק ָר ִטית לא רק ִאם‬
‫שתתפו ִּבבחירת הנציגים‬ ‫כל התלמידים ִה ַ‬
‫ועל ַד ְרכֵ י קבּ לת ההחלטות‪.‬‬
‫על פי ְשלוש הגִ ישוֹ ת האלֶ ה אפשר‬
‫גֶ זע ומין; בחירות‬
‫המתקיימות כל כמה‬ ‫ִ‬ ‫‪46‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
 ‫שתדלים שיהיו בה נציגים ִמכּ ל הקבוצות‬ ‫ִמ ַ‬ ‫עובדי‬
‫ֵ‬ ‫ההבדלים המורים מתייחסים ְּב ִשוְ ויון לכל‬ ‫זה לַ מרות ֶ‬
‫מֹוק ָר ִטי‪ְּ ,‬וב ָמה הּוא שֹונֶ ה ִמ ֵּבית ֵס ֶפר ָרגִ יל‬
‫ַמהּו ֵּבית ֵס ֶפר ֵד ְ‬
‫הספר; יש ָּב ֵתי ֵספר שבוחרים‬ ‫שב ֵבית ֵ‬‫ְּ‬ ‫לע ִמ ֵיתיהם המורים‪,‬‬ ‫הספר‪ ,‬כלומר ֲ‬ ‫ביניהם‪ִ .‬מכשול נוסף בית ֵ‬
‫מועצות התלמידים ולהקים‬ ‫ֲ‬ ‫לבטל ֶאת‬ ‫וכדומה?‬
‫ֶ‬ ‫התחזוּקה‬
‫נשי ַ‬
‫הק יים לְ ַא ֵ‬‫לְ ֵד מוֹ ְק ַר ְט יָ ה ַ‬

‫ֵּבית ַה ֵספֶ ר ֶשלָ נ ּו‬ ‫ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט תלמידים שנְ ציגָ יו ֵאינם קבועים‪:‬‬ ‫הס פר‬
‫ְּב ֵח לק ִמ ָּב ֵתי ֵ‬

‫‪49‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫שתתפים תלמידים אחרים‬ ‫בכל שבוע ִמ ַ‬
‫ַּב ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט‪ ,‬ו ְּבסוף השבוע הם מעבירים לִ בנֵי‬
‫מֹוק ַרטְ ָיה ְּב ָב ֵתי‬ ‫יים אֵ יְך ְל ַחנֵ ְך ְל ֵד ְ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ולא ַק‬
‫הספר הרגילים‬
‫ֵ‬
‫ְּב ָב ֵתי ֵ‬
‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫‪48‬‬
‫כיתתם ֶאת מה שסוּכּ ם בו ָודנים ַּבשאלות‬ ‫פשרוּת להצטרף ַהסֵ ֶפר?‬ ‫הא ָ‬
‫הוא ֶ‬
‫הפרק‪ֶ .‬את נושׂ ֵאי הדיון‬ ‫העומדות על ּ ֶ‬ ‫בתי ספר המעוניָ ינים לחנֵ ך לְ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬ ‫עדת קבּ לה‪.‬‬ ‫ֲאליהם רק ְּבאישור של וַ ַ‬
‫קובעים התלמידים והמורים יחד‪ִ .‬הנֵ ה כמה‬ ‫המ יונים האלֶ ה פוגעים ְּב אופֶ ן ברור ּו להנהיג הליכים ֵד מוֹ ְק ָר ִט יִ ים יכולים‬ ‫ִ‬
‫הספר‪ֶ :‬חרם‬ ‫מהנוֹ שׂ אים שנדונו השנה ְּבבָ ֵתי ֵ‬ ‫ואת התלמידים‬ ‫השוָ וה של כל תלמיד לחינוך‪ .‬להכשיר ֶאת המורים ֶ‬ ‫ַּבזכוּת ָ‬
‫רֹון־רז‬
‫ָ‬ ‫עלי‬
‫ִאייְ ָרה‪ :‬נֶ ַט ִ‬ ‫ּכָ ַתב‪ַ :‬חגַ י ָש ִריר‬ ‫כדי לשמור על זכות שוָ וה לכל תלמיד ִּבשלושה שלבּ ים‪:‬‬
‫המ ָגרשים‬ ‫על תלמידים‪ ,‬יְ ֵמי הורים‪ ,‬חלוקת ִ‬
‫ייסבּ וּק‪.‬‬
‫בהפסקות ואלימוּת בּ פֵ ְ‬ ‫לדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה באופן‬
‫לחינוך בכלל‪ ,‬ולחינוך ֵ‬
‫להאמין ִּבזכוּיוֹ ת האדם הבּ סיסיוֹ ת‪ ,‬ו ַּבזכוּת‬ ‫לְ עיתים התלמידים יוזמים שינויים‬ ‫מיוחד‪ ,‬ראוי לא לקיים ִמיוּנֵ י קבלה לְ בית ָש ָלב א‬
‫הספר‬ ‫ֹאשן‪ִ .‬עם זאת‪ְּ ,‬ב ָב ֵתי ֵ‬ ‫לְ כָ בוֹ ד ְּבר ָ‬ ‫הספר ּו ַמציעים‬ ‫חשובים ְּביותר ְּב ֵבית ֵ‬ ‫התלמידים והמורים לומדים מהי‬ ‫הספר ולא לִ גבּ ות שְׂ כר לימוד מעל לַ מותר‬ ‫ֵ‬
‫הד מוֹ ְק ָר ִט יִ ים ַמ אמינים שצריך לתת‬ ‫ֵ‬ ‫ּ ִפ ְתרונות יְ צִ ָירתיים לִ בעיות‪ .‬למשל‪ְּ ,‬ב ֶאחד‬ ‫ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪ָ ,‬מהם הערכים הבסיסיים שלה‪,‬‬ ‫חוקי ִמשׂ רד החינוך‪.‬‬
‫על פי ֵ‬
‫לילדים גם חופש בחירה כמו למבוגרים‪.‬‬ ‫הספר ֶהחליטו התלמידים לְ ַשנות‬ ‫ִמ ָּב ֵתי ֵ‬ ‫ֵואילו סוגים של ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ַקיָ ימים‪.‬‬
‫אמנם ילדים ְמנוּסים פחות וּבוגרים פחות‬ ‫ֶאת ִמבנֵ ה יום ההורים וכל תלמיד ֵמכין‬ ‫ישה ֶשל‬ ‫ּבֹוד ִקים ַמ ִהי ַהגִ ָ‬
‫אֵ יְך ְ‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‬ ‫הספר ֵ‬‫אבל ְּב ָב ֵתי ֵ‬ ‫ִממבוגרים‪ָ ,‬‬ ‫ֶאת המורים לַ ּפגישה ִעם הוריו; ְּב ֵבית‬ ‫ֵ ּבית סֵ ֶפר ְמסּויָם ְל ֵד ְ‬
‫מֹוק ַרטְ יָה?‬
‫רואים ְּבחופש הבּ חירה ֵחלק ֵמהתהליך‬ ‫שמרת‬ ‫אחר הקימו התלמידים ִמ ֶ‬ ‫ֵספר ֵ‬ ‫לדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ְּב ֵבית‬ ‫גם ִאם החינוך ֵ‬
‫החינוכי של התלמידים‪.‬‬ ‫ייסבּ ּוק‪ ,‬שהיא וַ עדה לְ חיפושׂ דרכים‬ ‫פֵ ְ‬ ‫הס פר ֵא ינו תוֹ ֵא ם ִּב מדויק ֶא ת אחת‬ ‫ֵ‬
‫הספר הרגילים‪ ,‬גם ְּב ָב ֵתי‬ ‫כמו ְּב ָב ֵתי ֵ‬ ‫שיִ ְמ נעו ֵמ ַח בריהם ִה תנהג ּו ת אלימה‬ ‫פשר ְּב ֶעזרת כמה‬ ‫שתיארתי‪ֶ ,‬א ָ‬ ‫הגִ ישות ֵ‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ַמאמינים שבּ ני אדם‬ ‫הספר ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫אחר תלמידים‬ ‫ייסבּ ּוק; ְּב ֵבית ֵספר ֵ‬ ‫בּ פֵ ְ‬ ‫שאלות לִ בדוק איזוֹ גישה היא הדוֹ ִמינַ נְ ִטית‬
‫נולדים סקרנים ושאנחנו לומדים ֵמ ֶרגע‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫קבעו מסלול חדש לְ טיול בית ֵ‬ ‫(הבּ וֹ לֶ טת) בו‪:‬‬
‫הספר‬ ‫הלֵ ידה עד לְ סוף החיים‪ְּ .‬ב ָב ֵתי ֵ‬ ‫ַּבמסלול ֶה ָחדש היו הדרכות קצרות יותר‬ ‫מוסדות‬ ‫ָ‬ ‫הספר‬‫האם פועלים ְּב ֵבית ֵ‬ ‫‪ִ .1‬‬
‫עב ַרת‬ ‫תמקדים ְּב ַה ָ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים לא ִמ ַ‬ ‫ֵ‬ ‫ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪ ,‬כמו מועצת תלמידים הנִ בחרת‬
‫מידע לילדים ְּכ ֵחלק ֵמ ֲהכָ נָ ָתם לַ חיים‬ ‫ִּבבחירות סדירוֹ ת?‬

‫ַמ‬
‫שיתחילו בבגר ּו ת‪ ,‬כי לפי גישתם‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים של‬ ‫האם יש ַּבמוסדות ֵ‬ ‫‪ִ .2‬‬
‫החיים קורים ממש עכשיו‪ .‬לכן ָּב ֵתי‬ ‫שב ֵבית ֵספר ֵדמוֹ ְק ָר ִטי‬ ‫חשוּב לציין ְּ‬ ‫הו ֵּב ית ֵס פר ֵד מוֹ ְק ָר ִט י‪,‬‬ ‫המרכּ יבות‬ ‫בית הספר יִ יצוּג ָשוֶ וה לַ קבוצות ַ‬
‫הד מוֹ ְק ָר ִט יִ ים מעדיפים ללמד‬ ‫הס פר ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫התלמידים ֵאינם עושׂ ים ְּככל העולֶ ה על‬ ‫ו ְּבמה הוא שונֶ ה ִמ ֵּבית ֵספר‬ ‫הספר‪ ,‬למשל‪ :‬בנים‬ ‫ֶאת אוּכְ לו ִּסייַ ת בית ֵ‬
‫המ ַעניינים ֶאת הילדים עכשיו‬ ‫נושׂ אים ְ‬ ‫הספר הרגילים גם הם‬ ‫רו ָּחם‪ .‬כמו ְּב ָב ֵתי ֵ‬ ‫רגיל?‬ ‫וּבנות‪ ,‬דתיים וחילונים‪ ,‬יהודים ַוע ְרבים?‬
‫מצעוּת‬ ‫והמ ְש ָמעוּתיים לְ חייהם עכשיו‪ ,‬ו ְּב ֶא ָ‬ ‫ַ‬ ‫ההתנַ הגוּת של‬ ‫ְמחוּיָבים לַ חוקים וְ לִ כְ לָ לֵ י ִ‬ ‫ְּכ ֵש ם ֶש יש ֶה בדלים בין‬ ‫‪ְּ .3‬ב ֵאילו נושׂ אים ש ּו ָתפים התלמידים‬
‫הנושׂ אים האלֶ ה לחנך ּו ללמד אותם‬ ‫הספר וְ לִ כְ לָ לֵ י התנהגות ֱאנוֹ ִשיים‬ ‫ֵּבית ֵ‬ ‫הספר‬ ‫הספר הרגילים‪ ,‬כך גם ָּב ֵתי ֵ‬ ‫ָּב ֵתי ֵ‬ ‫חשיבותם של הנושׂ אים‬ ‫ָ‬ ‫לַ החלטות‪ ,‬וּמה‬
‫לִ שאול שאלות וְ לַ חקור‪.‬‬ ‫וּמו ָּסריים ִּבכלל‪.‬‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים שונים זה ִמזה‪ֵ .‬‬ ‫ֵ‬ ‫ָש ָלב ב‬ ‫האם אלֶ ה נושׂ אים חשובים‪ ,‬כמו‬ ‫הלָ לו‪ִ :‬‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטי שונֶ ה גם‬ ‫הספר ֵ‬‫הצֶ וות ְּב ֵבית ֵ‬ ‫הספר‬ ‫כאן אני ְמ ָת ֵאר ְּבעיקר ֶאת ֵּבית ֵ‬ ‫המ ַק ֶדשת ֶאת זְ כוּיוֹ ת האדם‪,‬‬ ‫היא שיטה ְ‬ ‫ושוּלְ בו בו אתרים הקשורים ְּבתרבּ ו ָּתם של‬ ‫יעורי‬
‫המורים והתלמידים ְמ ָבררים ְּב ִש ֵ‬ ‫בחירת חומר הלימודים‪ ,‬או ִע ניָ ינים‬
‫הוא ִמזה שבּ ֵבית ֵספר רגיל‪ .‬לְ צד מורים‬ ‫הד מוֹ ְק ָר ִט י שאני ְמ נַ הל‪ ,‬לְ צד ֵתיאור‬ ‫ֵ‬ ‫כגון חופש בחירה‪ּ ,‬ו ְמ ַק ֶד מת שִׂ יח‬ ‫התלמידים‪ .‬למשל‪ :‬סיור הכולל ביקור‬ ‫הד מוֹ ְק ַר ְט יָ ה איך אפשר לְ יַ ישֵׂ ם ֶא ת‬ ‫ֵ‬ ‫ִמ ְשנִ יִ ים ִּבלבד‪ ,‬כמו קישוט ֵּבית הספר?‬
‫ִמקצועיים יש חוֹ נְ כים וחונכות המעניקים‬ ‫הספר‬ ‫המ ַאפיינים המשותפים לְ כל ָּב ֵתי ֵ‬ ‫ְ‬ ‫ִ(ד ָיאלוֹ ג) בין ַח ֵברי הקהילה‪ .‬ההבדלים‬ ‫הב ָּבא ָסאלִ י ִּבנְ ִתיבוֹ ת‪.‬‬ ‫ַּב ֲחצֵ רוֹ של ַּ‬ ‫מוסדות‬
‫ְ‬ ‫ואת‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ֶ‬
‫העקרונות ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫הספר לומדים‬ ‫האם התלמידים ְּב ֵבית ֵ‬ ‫‪ִ .4‬‬
‫לִ יו ּוי חינוכי אישי לכל ילד‪ .‬החונכים‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫תבטאים‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ִמ ַּ‬
‫הספר ֵ‬ ‫בין ָּב ֵתי ֵ‬ ‫מוסדות‬
‫כל דיון וכל הצעה שמו ֲּעלים ְּב ְ‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ְּב ֵבית ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫קפידים לִ שמור על‬ ‫מהי ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה ּו ַמ ּ‬
‫תומכים ֶּב ָחניך שלהם ודואגים לְ ִביטחונו‬ ‫הק יימים ִּב שנֵ י‬ ‫מ ּו ָב ן ֶש יש דברים ַ‬ ‫ַּב ֶדרך שבוחר כל ֵּבית ֵספר ליַ ישֵׂ ם ֶאת‬ ‫העקרונות‬ ‫הספר נבחנים על פי ֶ‬ ‫ֵּבית ֵ‬ ‫דותיה?‬
‫ֲע ָרכֶ יה ועל מוֹ ְס ֶ‬
‫הספר‪ .‬הם גם ְמ ַקשרים בין‬ ‫וּלְ ַרוְ ָוחתוֹ ְּב ֵבית ֵ‬ ‫הספר‬ ‫הספר‪ ,‬כלומר ְּב ָב ֵתי ֵ‬ ‫סוגֵ י ָּב ֵתי ֵ‬ ‫הד מוֹ ְק ָר ִט יִ ים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬יש‬ ‫הע קרונות ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫תק ְּב לים רק ִא ם הם‬ ‫הד מוֹ ְק ָר ִט יִ ים ּו ִמ ַ‬
‫ֵ‬ ‫ָש ָלב ג‬ ‫האם לכל ילד וילדה יש זכות ָשוָ וה‬ ‫‪ִ .5‬‬
‫אחר‬ ‫שפחת ֶה ָחניך‪ ,‬ועוקבים ַ‬ ‫הספר לְ ִמ ּ ַ‬
‫ֵּבית ֵ‬ ‫הס פר הרגילים‪.‬‬ ‫הד מוֹ ְק ָר ִט יִ ים ּו ְב ָב ֵתי ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫ָּב ֵתי ֵס פר 'פתוחים' שבּ הם אין ְּכ לל‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪.‬‬
‫מתאימים לָ ֲערכים ֵ‬ ‫המורים והתלמידים ְמ ַע צְ בים ֶא ת‬ ‫הספר?‬ ‫להתקבל ללימודים ְּב ֵבית ֵ‬
‫הספר ִמבּ חינה לימודית‬ ‫תקדמוּתוֹ ְּב ֵבית ֵ‬ ‫ִה ַ‬ ‫לדוגמה‪ִּ ,‬בשניהם נקודת המוצָ א היא‬ ‫ִשיעורים פוֹ ְר ָמלִ יִ ים‪ּ ,‬ולְ ע ּו ָמתם יש ָּב ֵתי‬ ‫הספר שלהם‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה המתאימה לְ בית ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫האם המבוגרים ַמדגימים ְּב ַחייהם ְּב ֵבית‬ ‫‪ִ .6‬‬
‫ֶוחברתית‪ .‬החונך או החונֶ כת נִ פגשים ִעם‬ ‫רכז‪ .‬כמו‬ ‫ַהתפישׂ ה השָׂ מה ֶאת האדם ַּב ֶמ ָּ‬ ‫המ ַחייבים ֶאת תלמידיהם‬ ‫ֵספר ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ְ‬ ‫רֹושק היא המנהלת החינוכית של‬‫אּוקי ָמ ֵ‬
‫ִ‬ ‫למ ַא פְ יְ ינָ יו היִ יח ּו דיים‪ .‬לדוגמה‪ִ ,‬א ם‬
‫ּו ְ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים? לדוגמה‪,‬‬ ‫הספר ֶאת הערכים ֵ‬ ‫ֵ‬
‫ֶה ָחניך שלהם פעם ְּבשבוע לחצי שעה‬ ‫תכוְ ונים‬ ‫הספר בּ יִ שׂ ָר ֵאל ִמ ַּ‬ ‫כן‪ְּ ,‬בכל ָּב ֵתי ֵ‬ ‫להשתתף ְּב ִשיעורים מסוימים‪.‬‬ ‫'מ ְד ֶר ֶשת ָא ָדם'‬
‫ִ‬ ‫מועצת תלמידים‪,‬‬ ‫ֶ‬ ‫הספר‬
‫פועלת ְּבבית ֵ‬ ‫האם‬
‫האם המורים ְמכַ בּ דים ֶאת החוק? ִ‬ ‫ִ‬
 ‫ר י ב י ם ּו ִב ְט ע נ ו ת‬ ‫הסותר אותה‪ .‬אסור‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ואסור לחוקק חוק‬ ‫'חונֶ כת ַּבית'‪ .‬כל ילד יכול לְ ַבלות ַּב ַּ'בית'‬ ‫לה תנסוֹ ת גם ִּב תחומים אחרים‪.‬‬ ‫יָ ֵע ז ִ‬ ‫רכזיים‬ ‫למ ָּ‬
‫אלֶ ה נֶ חשבים במשׂ רד החינוך ֶ‬ ‫משותפת‪ .‬הם ַמעניקים‬ ‫ֶ‬ ‫של שׂ יחה וּפעילוּת‬
‫ש ַמ ע ל י ם י ל ד י ם‬ ‫שמ ַב ֵטל ֶאת החינוך‬ ‫למשל‪ ,‬לחוקק חוק ְ‬ ‫עותיו הפנויות‪ .‬גם ֶּב ָחצר‪ ,‬כמו ֶּב ָחצֵ ר‬ ‫ִּב ְש ָ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי לַ עזור‬ ‫הספר ֵ‬ ‫הדרך של ֵּבית ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫ולחשובים ביותר‪.‬‬ ‫ּמקבּ לים‬‫לו תשׂ ו ַּמת לב‪ַ ,‬מכּ ירים ִּב ָצרכָ יו ו ַ‬
‫ּו מורים על ֲה פָ ַר ת‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי או ֶאת החוֹ נְ כ ּות‪ .‬לְ עיתים‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ְּב ֵבית ֵספר רגיל‪ ,‬יש עיסוק ֶחברתי תוסס‪,‬‬ ‫תמ ֵקד ַּבנושׂ אים‬ ‫לה ַ‬‫פשר לוֹ ִ‬ ‫לַ ילד היא לְ ַא ֵ‬ ‫לימודי חובה‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫הספר שלי אין‬‫ְּב ֵבית ֵ‬ ‫ישיוּתוֹ היִ יחודית‪ ,‬וכך ְמ ַק ְדמים אותו‬ ‫ֶאת ִא ִ‬
‫החוקים‪ .‬הילדים‬ ‫ְּכ ֶשיש צורך ְּב ַהחלטות שנִ ראוֹ ת חשובות‬ ‫הרבּ ה ריבים וּפִ יוסים ו ִּמשׂ חקים משותפים‪.‬‬ ‫המ ַעניינים אותו וּלהעמיק בהם‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫כל המקצועות חשובים ְּב ֵעינֵ ינו באותה‬ ‫הדרך המיוחדת הזאת‬ ‫להשָׂ גת ַמ ְטרוֹ תיו‪ֶ .‬‬
‫ַּבוַ ועדה שומעים ֶאת‬ ‫לַ קהילה כולה‪ְ ,‬מזַ ְמנים לַ דיון ֶאת ההורים‪,‬‬ ‫ערכת‬ ‫שב ָב ֵתי ֵספר ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ַמ ֶ‬ ‫אך ִמ ּפנֵ י ְּ‬ ‫הספר הרגילים‪ ,‬גם‬ ‫כמו ְּברוב ָּב ֵתי ֵ‬ ‫ִמידה‪ ,‬ו ִּבכלל זה אמנות ו ְּס ּפוֹ ְרט‪ְ .‬מ ַעניֵ ין‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי להתמודד ִעם‬ ‫הספר ֵ‬ ‫של ֵּבית ֵ‬
‫‪51‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫העדוּיוֹ ת וקובעים מה‬ ‫ֵ‬ ‫ֶאת התלמידים ֶואת הצֶ וות‪ .‬הקהילה כולה‬ ‫הפעילוּת של כל ילד היא אישית‪ ,‬יש‬ ‫ּ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים יש ִשיעורים‬ ‫הספר ֵ‬ ‫ְּב ָב ֵתי ֵ‬ ‫לגַ לות שרוב הילדים בוחרים לִ למוד ֶאת‬ ‫פשרת לְ ֵבית‬ ‫היִ יחוּדיוּת של כל ילד ְמ ַא ֶ‬
‫יֵ ָיעשֶׂ ה‪.‬‬ ‫אבל לְ ֵשם‬ ‫לשנות ֶאת החוקה‪ָ ,‬‬ ‫יכולה ַ‬ ‫ְּב ֶמשך כל היום ילדים ֶּב ָחצר‪ ,‬וּמוּצָ עות בה‬ ‫השיעור‬ ‫המורה ְמנַ ֵהל ֶאת ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ֲחזִ ִיתיִ ים‪ ,‬שבּ הם‬ ‫מקצועות הליבה ְּכ ֶשנותנים להם ברירה‪.‬‬ ‫הספר להכיל וּלקבּ ל ְּב ִטבעיוּת ילדים ַּבעלֵ י‬ ‫ֵ‬
‫ַּכיום גם ְּב ָב ֵתי ֵספר רגילים ההורים‬ ‫כך נִ ָדרש רוב גדול‪ְּ .‬בנושׂ אים הקשורים‬ ‫פעילויות מיוחדות בניהולה של 'חונֶ כת‬ ‫אבל יש גם ִשיעורים רבּ ים‬ ‫מול הכיתה‪ָ ,‬‬ ‫הספר שלי ילד יכול להחליט‬ ‫ְּב ֵבית ֵ‬ ‫צְ ָרכים מיוחדים‪.‬‬
‫הספר‪,‬‬ ‫מב ָעבר ַּבנַ עשֶׂ ה ְּב ֵבית ֵ‬‫ְמעוֹ רבים יותר ֶּ‬ ‫לִ בריא ּות‪ ,‬לִ בטיח ּות ּולביטחון ַמחליטים‬ ‫ֶה ָחצר'‪.‬‬ ‫המתנַ הלים ְּב ַסדנָ אות‪ְּ ,‬בסיורים‪ִּ ,‬במשׂ ימות‬ ‫ִ‬ ‫שבמחצית השנה הראשונה הוא בוחר‬ ‫ְּ‬ ‫איך ִמתנַ הלים הלימודים ְּב ֵבית ֵספר‬
‫הדמוֹ ְק ָר ִטי ְמעוֹ ָרב ּות‬ ‫הספר ֵ‬ ‫אבל ְּב ֵבית ֵ‬ ‫ָ‬ ‫המבוגרים בלבד‪.‬‬ ‫הספר‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטית של ֵּבית ֵ‬ ‫ההתנַ הלוּת ֵ‬ ‫ִ‬ ‫ֵח קר וְ לימוד של הילדים ּו ְב לימודים‬ ‫מקצוע אחד‪ ,‬ו ַּב ַמחצית השנייה מקצוע‬ ‫ֵדמוֹ ְק ָר ִטי?‬
‫ההורים גדולה עוד יותר‪ .‬הם שו ָּתפים‬ ‫הוְ ָועדוֹ ת שילדים יכולים להשפיע בהן‬ ‫פשרת לְ כל ילד להשפיע על‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי ְמ ַא ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫הספר‬ ‫נחיַ ית מורה‪ְּ .‬ב ָב ֵתי ֵ‬ ‫צמאיים ְּב ַה ָ‬ ‫ַע ָ‬ ‫אחר‪ .‬ההנחה שלנו היא שמי שלא רוצֶ ה‬ ‫ֵ‬ ‫ִּבתחילת השנה ִמתנַ ֶסה כל תלמיד‬
‫ערכת האישית של הילד‪,‬‬ ‫המ ֶ‬‫ִּבבחירת ַ‬ ‫המ ַבצַ עת‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫המקבּ ילה לָ ָרשות ְ‬ ‫הן ַ‬ ‫קורה?‬
‫הספר‪ .‬איך זה ֶ‬ ‫החיים ְּב ֵבית ֵ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים ַמאמינים שגם ְּב ֶאמצָ ע ּות‬ ‫ֵ‬ ‫לִ למוד מקצוע מסוּיָ ם אי־אפשר להכריח‬ ‫אחר כך הוא‬ ‫ְּב ִשיעורים ְּב ִמגוַ ון נושׂ אים‪ַ .‬‬
‫אח ר ִה תקדמ ּו ת‬ ‫עוקבים ִע ם החונֶ כת ַ‬ ‫המלַ ווה‬ ‫ְּבוַ ועדת הטיולים הילדים והמורה ְ‬ ‫הס פר שלי‪ ,‬כמו ִּב מדינה‪,‬‬ ‫ְּב ֵב ית ֵ‬ ‫ִמשׂ חק לומדים‪ ,‬ו ִּבכלל‪ ,‬מניחים שלמידה‬ ‫אותו לִ למוד‪ִ ,‬ואם יכריחו אותו זה לא‬ ‫הוריו לִ קבּ וע לו יחד‬ ‫נִ פגש ִעם החונך ִועם ָ‬
‫הספר‬ ‫הילד‪ְ ,‬מלַ ווים פעילוּיוֹ ת של ֵּבית ֵ‬ ‫ֶאת הוַ ועדה מחליטים ְּבהצבעה לאן יטייל‬ ‫יש שלוש ָרש ּויוֹ ת‪ְ :‬מחוֹ ֶקקת‪ְ ,‬מ ַבצַ עת‬ ‫קורה בכל מקום וּבכל זמן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫יועיל‪ ,‬ואולי אף יָ נִ יע אותו להפריע‬ ‫ערכת אישית‪ .‬ההורים והחונך ַממליצים‪,‬‬ ‫ַמ ֶ‬
‫ו ִּמשתתפים בהן‪ ,‬מעוֹ רבים ְּבדיונים ְּבנושׂ ֵאי‬ ‫הספר‪ְּ .‬ב ִסיכּ ומה של עבודת ֵחקר‬ ‫ֵּבית ֵ‬ ‫ושופֶ טת‪.‬‬ ‫הספר‬ ‫צורת לימוד המיוחדת לְ ָב ֵתי ֵ‬
‫הספר‪.‬‬ ‫חינוך‪ ,‬ויש ֵמהם ֶשגם ְמלַ מדים ְּב ֵבית ֵ‬ ‫שנתית הילדים ַמציעים ֶאת המסלול‪.‬‬ ‫המחוק קת‬ ‫ֶ‬ ‫המ קבּ יל לָ ָר שות‬ ‫המוסד ַ‬ ‫הספר הרגילים‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים לְ עומת ָּב ֵתי ֵ‬ ‫ֵ‬
‫ְּב יִ שׂ ָר ֵא ל יש ִּכ שלושים ָּב ֵתי ֵס פר‬ ‫חר אים לַ תקציב‪ ,‬והם‬ ‫הא ָ‬
‫הילדים הם ַ‬ ‫שתתפים‬ ‫שמ ַ‬‫הספר‪ִ ,‬‬ ‫הוא ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט ֵּבית ֵ‬ ‫היא הלמידה הרב־גִ ילית‪ :‬ילדים גדולים‬
‫הראשון שבּ הם הו ַּקם בשנת‬ ‫ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪ִ .‬‬ ‫שמ ַא ְרגנים ֶאת הטיול כולו‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫בו הילדים והצֶ וות‪ ,‬וּלעיתים גם ההורים‪.‬‬ ‫שתתפים יחד בּ ִשיעורים העוסקים‬ ‫וּקטנים ִמ ַ‬
‫‪ַּ 1987‬ב ֲח ֵד ָרה‪.‬‬ ‫המקבּ ילה לָ ָרשות השופטת היא וַ עדת‬ ‫ַ‬ ‫תכנֵ ס פעם ְּבשבוע‪ ,‬וִ ילדים‬ ‫הפ ְרלָ ֶמנְ ט ִמ ַּ‬ ‫ַּ‬ ‫ְּבנושׂ א שמעניין ֶאת כולם ִּ(ב ְתנַ אי ֶש ָרמת‬
‫בר י הוַ ועדה הם ילדים‬ ‫הב ירורים‪ַ .‬ח ֵ‬ ‫ֵּ‬ ‫יכולים להעלות בו הצעות לְ חוקים‬ ‫הלימוד מתאימה להם)‪.‬‬
‫לשמש בּ וֹ ְררים‬ ‫ֵ‬ ‫פקידם‬‫המלוּוִ ים ְּבחוֹ נֵ ך‪ ,‬וְ ַת ָ‬ ‫ְ‬ ‫הספר‪ִ .‬הנֵ ה כמה‬ ‫שמשפיעים על חיי ֵּבית ֵ‬ ‫הד מוֹ ְק ָר ִט י שלי אין‬ ‫הס פר ֵ‬ ‫ְּב ֵב ית ֵ‬
‫'מ ְר ָחב'‪ ,‬בית‬
‫ַחגַ י ָש ִריר הוא מנהל בית הספר ֶ‬ ‫תכנֶ סת ְּבכל יום כדי‬ ‫ושופטים‪ .‬הוַ ועדה ִמ ַּ‬ ‫הפ ְרלָ ֶמנְ ט ְּב ֵבית‬ ‫דוגמאות שנָ דוֹ נ ּו ְּב ִמפְ גְ ֵשי ּ ַ‬ ‫ציונים‪ִּ .‬ב מקום זה החונכים כותבים‬
‫מֹוק ָר ִטי של ַר ֲענַ נָ ה‬
‫הד ְ‬‫הספר ֵ‬ ‫לָ דוּן ְּב ַב ָקשות של ילדים לְ ֵבירור ְּב ִענְ יְ ינֵ י‬ ‫הספר שלי‪ ,‬ו ְּבסוף הדיון עלו לְ הצבעה‪:‬‬ ‫ֵ‬ ‫לַ ילד ָמשוֹ ב אישי‪ ,‬כלומר ֶה ָערות אישיוֹ ת‬
‫הספר?‬ ‫האם מוּתר להביא ממתקים לְ ֵבית ֵ‬ ‫ִ‬ ‫תקדמוּת שלו ְּב ַמהלַ ך‬ ‫הה ַ‬ ‫המ ָתארות ֶאת ִ‬ ‫ְ‬
‫האם‬ ‫המשׂ חק ְּבפינת הבוץ? ִ‬ ‫חוקי ִ‬ ‫ָמהם ֵ‬ ‫המשוֹ ב‪ ,‬ו ְּב ֶע ַזרת החונך‬ ‫השנה‪ְּ .‬ב ֶאמצָ עוּת ָ‬
‫למורים מותר לתת ִשיעורים לַ חופשה?‬ ‫או החונֶ כת‪ ,‬יכול הילד לִ קבּ וע לו מטרות‬
‫איזה שיר ינוּגן ָּברמקול כדי לציין ֶאת‬ ‫משך ַדרכּ וֹ ‪ַּ .‬ב ֶדרך הזאת אנו‬ ‫חדשות ְּב ֶה ֵ‬
‫השיעורים ֶואת ִסיו ָּמם?‬ ‫תחילת ִ‬ ‫התחרוּתיוּת בין‬ ‫גם מנסים להקטין ֶאת ַ‬
‫תב ֵטא‬‫לה ַּ‬ ‫הפ ְרלָ ֶמנְ ט הוא ִה ַזדמנוּת ִ‬ ‫מפגש ּ ַ‬ ‫המ ב ּו ָט אים‬ ‫הילדים‪ ,‬כי ללא ציונים ְ‬
‫הפ ְרלָ ֶמנְ ט מנוֹ הל על ידי‬ ‫וּלהקשיב זה לָ זה‪ַ ּ .‬‬ ‫לד ֵרג מי‬ ‫ספרים הילדים אינם יכולים ָ‬ ‫ְּב ִמ ּ ָ‬ ‫ַּב ִשיעור‪ִ .‬אם אנחנו חושבים שהילד שוֹגֶ ה‬ ‫פשרוּיוֹ ת המוּצָ עוֹ ת‬ ‫הא ָ‬ ‫והילד בוחר ִמ ֵּבין ֶ‬
‫הילדים‪ ,‬ו ִּמשתתפים בו ילדים ִמכּ ל ִשכבוֹ ת‬ ‫'שוֶ וה' יותר וּמי 'שווה' פחות‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ַּבבּ חירה שלו‪ ,‬אנחנו ְמ ָבררים מדוע הוא‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי היא‬‫הספר ֵ‬ ‫לו‪ .‬ההנחה ְּב ֵבית ֵ‬
‫קורה לְ עיתים קרובות שילד‬ ‫הגיל‪ .‬כך ֶ‬ ‫כמו ְּב ָב ֵתי ֵספר רגילים‪ ,‬גם ְּב ֵבית‬ ‫בחר ְּבמה שבחר‪ְ ,‬מ ָע ְרבים ֶאת ההורים‬ ‫שכאשר ילד בוחר בעצמו ְּב ִשיעור הוא‬
‫ְּבכיתה א ַמבּ יע ֵדעה והגדולים מקשיבים‬ ‫החברתי חשוּב‬ ‫התחוּם ֶ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי ְ‬ ‫הספר ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫פשר ּויוֹ ת נוספות‪ִ .‬אם ילד‬ ‫ּו ַמציעים ֶא ָ‬ ‫מרגיש ְמ ח ּו יָ ב ּו ת להשתתף בו ורצון‬
‫שמתקבּ לת הצעה של ילד קטן‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬או ִ‬ ‫הד מוֹ ְק ָר ִט י‬
‫הס פר ֵ‬ ‫אב ל‪ְּ ,‬ב ֵב ית ֵ‬ ‫מאוד‪ָ .‬‬ ‫תק ֶשה ְּבמקצוע מסוים ולכן אינו בוחר‬ ‫ִמ ַ‬ ‫להשקיע ְּבלימודיו‪.‬‬
‫ַּב ּ ַפ ְר לָ ֶמ נְ ט לְ כל ילד יש זכות לדבּ ר‬ ‫פיתוח ְמי ּו ָמנ ּויוֹ ת ֶחברתיות בין־אישיוֹ ת‬ ‫להתגבר על‬‫ֵּ‬ ‫בו‪ ,‬אנו ְמנַ סים לִ מצוא ֶדרך‬ ‫קורה ִאם ילד בוחר שלא לִ למוד‬ ‫וּמה ֶ‬
‫לשכנֵ ע‪ּ ,‬ולכל ילד יש זכות להצביע‪.‬‬ ‫ּו ַ‬ ‫חשוּב לא פחות ֵמ ִהתקדמוּת ַּבלימודים‪,‬‬ ‫הקושי הזה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אנחנו ְמ ָבררים ָמהם‬ ‫ִעברית‪ ,‬חשבון או ִה ְיסטוֹ ְריָ ה?‬
‫קול של מורה ָשוֶ וה ַּב ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט לְ קול של‬ ‫שאבּ ים‬ ‫ולכן ַמ ְשקיעים ַּב ְתח ּום הזה ַמ ַ‬ ‫הנושׂ אים שבּ הם הוא מרגיש חזק ו ְּמעוֹ דדים‬ ‫י ש ָּב ֵת י ֵס פ ר‬
‫תלמיד‪ .‬כאשר חוק מתקבל ַּב ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט הוא‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי שלי‬ ‫הספר ֵ‬ ‫רבּ ים ֵמ ָהרגיל‪ְּ .‬ב ֵבית ֵ‬ ‫לשפר‬
‫אותו להצטיין בהם‪ .‬כך הוא עשׂ וּי ּ‬ ‫ֵד מוֹ ְק ָר ִט יִ ים שבּ הם‬
‫הספר ו ְּמ ַחייב ֶאת‬ ‫הופך לְ ֶאחד ֵמחו ֵּקי ֵּבית ֵ‬ ‫תכנסים ְּבכל בוקר לפי חטיבות‬ ‫הילדים ִמ ַּ‬ ‫ֶאת הדימוי שלו ְּב ֵעינֵ י עצמוֹ וּלהכּ יר ֶאת‬ ‫ִמקצועות הלִ ָּיבה הם‬
‫כולם‪ֶ ,‬את המורים ֶואת הילדים‪.‬‬ ‫גיל לִ שעת ֶח ָברה‪ ,‬וזוֹ פעילוּת חובה‪ .‬נוסף‬ ‫יְ כוֹ לותיו‪ .‬כמו ְּב ֵבית ֵספר רגיל‪ ,‬גם ְּב ֵבית‬ ‫ח וב ה ‪ִ ' .‬מ ק צ ו ע ו ת‬
‫הד מוֹ ְק ָר ִט י שלי יש‬ ‫הס פר ֵ‬ ‫לְ ֵב ית ֵ‬ ‫על כך‪ ,‬לכל חטיבת גיל יש ֶחדר המכוּנֶ ה‬ ‫ֵספר ֵדמוֹ ְק ָר ִטי רוצים שהילד יֶ ְחוֶ וה ְּב ֵבית‬ ‫הלִ ָּיב ה' הם ִע ברית‪,‬‬
‫חו ָּקה‪ ,‬המגדירה ֶאת צִ ְביוֹ נו המיוחד ֶואת‬
‫ֲע ָרכָ יו הבסיסיים‪ .‬החוקה היא ֶעליונה‪,‬‬
‫ה'בית' הוא ָמקום לְ ִמפגש ֶחברתי‬
‫רכזֵ י למידה‪ ,‬ו ְּמלַ וָ וה אותו‬
‫ַּ'בית'‪ַּ .‬‬
‫ֶשיש בו גם ֶמ ְּ‬
‫הספר ְתחוּשוֹ ת ִחיוּביוֹ ת של ְמסוּגָ לוּת ושל‬
‫הבטוח ְּבעצמוֹ‬ ‫הצלחה‪ ,‬וחושבים שילד ָּ‬
‫ֵ‬ ‫אנגלית‪ ,‬חשבון‪ ,‬תנ"ך‬
‫ִוה ְיסטוֹ ְריָ ה; מקצועות‬ ‫‪50‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
 ‫עוּבדה לְ ֵדעה‪ ,‬להסיק ַמ ְס ָקנוֹ ת‪ ,‬לראות בעיות על‬ ‫ֶח ָברתיים וּמדיניים‪ .‬כדי לגַ בּ ש ְּב ִעניָ ינים אלֶ ה ֵדעה‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה ֹלא ַדי ְּב ֵחירּות‪ָ ,‬צ ִריְך ֶש ָה ֶאזְ ָר ִחים יּוכְ לּו ְל ַה ְפ ִעיל ֲח ִש ָיבה‬
‫ִּב ְש ִביל ֵד ְ‬
‫פש ִריִ ים‬
‫ּרכבוּת שלהן‪ ,‬להעריך ּ ִפתרונות ֶא ָ‬ ‫ְמלוֹ א המו ָּ‬ ‫המבו ֶּססת על נימוּקים והיגָ יון מו ֶּטלת עליהם החוֹ בה‬
‫יקֹור ִתית וְ ֶהגְ יֹונִ ית‬
‫ַע ְצ ָמ ִאית‪ִּ ,‬ב ְ‬
‫הפתרונות ְּבאופֶ ן ְמנו ָּמק‪ .‬כמו כן חשוּב‬ ‫וּלהכריע בין ּ ִ‬ ‫לַ חקור כל נושֵׂ א לָ עוֹ ֶמק ּולְ ָהבינוֹ היטב‪ .‬חשיבה‬
‫לְ לַ מד ֶאת התלמידים להבחין ְּב ַדרכֵ י דיון ּ ְפסוּלוֹ ת ולא‬ ‫הא ָזרח ִמ ְּכנִ יעה‬‫חררת ֶאת ֶ‬ ‫עצמאית ו ִּביקורתית ְמ ַש ֶ‬

‫ַ‬ ‫ה‬‫מ‬‫ַ‬
‫ֶהגיוניות‪ ,‬כמו ֵד ָמגוֹגְ יָ ה‪ָ ,‬מנִ ּיפוּלַ צְ יָ ה (נקיטת ַתכְ ִסיסים)‬ ‫המקוֹ ר לְ ִשיקוּל‬ ‫לְ ַס ְמכוּת או לְ ֵדעה אופנתית‪ ,‬והיא ָ‬
‫‪53‬‬
‫ְת ֶכם?‬ ‫ע‬‫ְ‬ ‫ד‬ ‫‪52‬‬
‫עמוד‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫ו ְּס ֵט ֵראוֹ ִט ּ ִיפיוּת ַ(הכְ לָ לוֹ ת בלתי מבו ָּססוֹ ת)‪.‬‬ ‫דעת וְ לִ בחירה חופשית‪.‬‬ ‫מספר‬
‫איך אפשר לפַ ֵתח ְּבבית הספר ֶאת יכולות החשיבה‬ ‫ַתהלִ יכֵ י חשיבה כאלה ְמ ַאפְ ְשרים לָ ֶא ָזרחים גם‬
‫החיוּניוֹ ת לחיים ִּבמדינה ֵדמוֹ ְק ָרטית? ֶדרך אחת‬ ‫הלָ לו‪ִ ,‬‬ ‫להבּ יע ֶאת ֵדעוֹ תיהם ְּבמילים‪ ,‬להגֵ ן על ֶע ְמדוֹ ֵתיהם‬
‫יעורי מולדת‪ֶ ,‬ח ָברה ֶוא ָזרחוּת‪.‬‬ ‫לַ עשׂ ות זאת היא ְּב ִש ֵ‬ ‫שמסכּ ימים‬ ‫וְ לָ דוּן בהן ִעם אנשים אחרים – ִעם אלֶ ה ַ‬
‫פשרות לָ דון ְּבנושׂ אים ְשנוּיִ ים‬ ‫ִשיעורים אלֶ ה ְמזַ ְמנים ֶא ָ‬ ‫איתם‪ִ ,‬ועם אלֶ ה שחושבים אחרת ֵמהם‪ְּ .‬ב ֶאמצָ עוּת דיון‬
‫השיקולים‬ ‫ְּב ַמחלוֹ ֶקת ַּב ֶח ָברה‪ ,‬לַ חתוֹ ר להבין לָ עוֹ ֶמק ֶאת ִ‬ ‫שדעוֹ תיהם ֲחלוּקוֹ ת לְ שׂ וֹ ֵחח זה ִעם‬ ‫כזה יכולים אנשים ֵ‬
‫של התוֹ ְמכים ְּבכל דעה‪ ,‬לִ למוד כיצד להעריך ֶאת‬ ‫זה ְּבאופֶ ן ַתרבּ ותי וסוֹ ְבלָ ני‪ ,‬להציג ְטענות מנו ָּמקוֹ ת‬ ‫ִאייְ ָרה‪ִ :‬טימֹור ָד ָב ָרה‬ ‫זֹוהר‬
‫ּכָ ְת ָבה‪ֲ :‬ענָ ת ַ‬

‫ָת‬
‫צמאית‪.‬‬ ‫מדה ַע ָ‬ ‫ּלתרגֵ ל גיבּ וּש של ֶע ָ‬ ‫השיקולים הלָ לו ו ַ‬ ‫ִ‬ ‫ּלעיֵ ין ְּב ַטענוֹ ת הזוּלָ ת‪.‬‬
‫ו ַ‬
‫ֶדרך שנִ ייה היא לנצל ִשיעורים ְּבנושׂ אים אחרים (למשל‬ ‫חקרים הבודקים ַדרכֵ י חשיבה של בני אדם ַמראים‬ ‫ֶמ ָ‬ ‫ְּב ֵד ָמגוֹגְ יָ ה‪ ,‬כלומר ִּבפְ נִייה לְ ֵדעות קדוּמוֹ ת של השומעים‪,‬‬ ‫המ ַקיֶ ימת אחת‬‫ארו לעצמכם מדינה ְ‬
‫המעוֹ ְררים ֶשפַ ע של‬ ‫ספרוּת‪ַ ,‬מ ָדעים או ִה ְיסטוֹ ְריָ ה)‪ְ ,‬‬ ‫תבגרים הם לא תמיד יודעים כיצד‬ ‫כי גם ְּכ ֶשאנשים ִמ ַּ‬ ‫לִ פחדים ֲחבוּיים או לֶ ֱאמוּנוֹ ת ְתפֵ לוֹ ת?‬ ‫לארבע ָשנים ְּב ִחירוֹ ת לְ מוֹ ְסדות המדינה‪,‬‬
‫ִה ַזדמנ ּויוֹ ת לחשיבה ִּביקוֹ ְרתית‪ .‬דרך שלישית היא‬ ‫לַ חקור רעיונות‪ ,‬כיצד לשׂ ֵוחח זה ִעם זה על רעיונות‪,‬‬ ‫מצבים כאלֶ ה אינם דוגמאות טובות לְ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪,‬‬ ‫אבל ְּבבוקר יום הבחירות ְמ ַקבּ לים כל‬ ‫ָ‬
‫לִ למוד ְּב ֶאמצָ ע ּות ִהתנס ּות פעילה הקשורה לַ חיים‬ ‫שמבוּגָ רים היו‬ ‫לגבש ֶעמדה מנו ֶּמקת‪ָּ .‬ברור ְ‬ ‫וְ כיצד ֵּ‬ ‫הא ָזרחים ִהצבּ יעו בּ בחירות בלי להפעיל‬ ‫כי בכולם ֶ‬ ‫המפלָ גה‬
‫הא ָזרחים ִמכְ תב סגוּר וּבוֹ ֵשם ִ‬ ‫ֶ‬
‫הח ָברתיים ְּבבית הספר‪ .‬הבּ חירות לוַ ועדוֹ ת ַּבכּ יתה‬ ‫ֶ‬ ‫תא ְמנ ּו ְּבכך‬
‫יודעים לַ עשׂ ות זאת טוב יותר ִאילו ִה ַ‬ ‫ִשיקוּל דעת וחשיבה ִּביקוֹ ְרתית‪.‬‬ ‫האם לדעתכם המדינה הזוֹ‬ ‫ֶש ֲעלֵ יהם להצביע ַּב ֲעדה‪ִ .‬‬
‫מועצת התלמידים ְּבבית הספר‪ ,‬תהליך קבלת‬ ‫או לְ ֶ‬ ‫לה ְקנָ יַ ית ִּכישו ֵּרי חשיבה‬
‫ְּבעוֹ ָדם ילדים‪ .‬לכן יש חשיבות ַ‬ ‫ַהפְ ָעלַ ת חשיבה עצמאית‪ִּ ,‬ביקוֹ ְרתית ַורצְ יוֹ נָ לִ ית‪,‬‬ ‫הא ָזרחים יחליטו‬ ‫היא מדינה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית? וּמה ִאם ֶ‬
‫ההחלטה על תכנית מסיבת הסיום או ִתכנון משותף‬ ‫האפשר‪ .‬כדי‬ ‫וכלים לְ דיון ציבורי ְמנו ָּמק מוקדם ְּככל ֶ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪.‬‬‫כלומר שִׂ כְ לית‪ ,‬היא אחת ֵמ ַאבנֵי ַהיְ סוֹ ד של ֵ‬ ‫מורה להם‪ ,‬למשל‬ ‫להצביע אך ורק לפי מה שמישהו ֶ‬
‫של מסלול הטיול השנתי ‪ -‬כל אלה הן ִה ַזדמנוּיוֹ ת‬ ‫צמאי וּמנו ָּמק‬ ‫לגבש ֶעמדה ְּבאופֶ ן ַע ָ‬ ‫שתלמידים יוּכלו ֵּ‬ ‫ֶא ָזרחים ִּבמדינה ֵדמוֹ ְק ָר ִטית צריכים להחליט ַהחלָ טות‬ ‫הש ָדרן ְּבפִ רסוֹ ֶמת הבּ חירות‬
‫ההורים או המורים‪ ,‬או ַ‬
‫להתנסוֹ ת ְּבגיבּ וּש ֶעמדה ְמנו ֶּמקת ו ְּב ַתהליכים‬ ‫מצוּיָ נוֹ ת ִ‬ ‫חשוּב לְ ַהקנוֹ ת להם יכולות חשיבה‪ ,‬כמו למשל בניתוח‬ ‫(כגון למי להצבּ יע ַּבבּ חירות או באיזה חוק לִ תמוֹ ך)‬ ‫שצֶ בע העיניים שלו מוצֵ א מאוד חן ְּבעיניהם? וּמה‬
‫חראית וּמוּשְׂ ֶּכלת‪.‬‬ ‫של בחירה ַא ָ‬ ‫סוּגְ יה ֶח ָברתית או ּפוֹ לִ ִיטית‪ ,‬ללמד אותם להבחין בין‬ ‫וּלהבּ יע ֶאת דעתם ְּכ ֶש ִמתעוֹ ְררוֹ ת ַמחלוֹ קות ְּבנושׂ אים‬ ‫שפעת ַת ְש ִדיר בחירות שעושֶׂ ה ִשימוש‬ ‫ִאם יצביעו ְּב ַה ּ ָ‬
 ‫המ טבּ ע לַ זְ ֵק נה‬ ‫ֶא ת ַ‬
‫המאכילה ֶאת היונים‪.‬‬ ‫ַ‬
‫ֵמ ִר י ּפ וֹ ּ ִפ ינְ ס ּו ַמ יְ ְיק ל‬
‫ֶה ע ד י פ ו ל ִה ש ַת ֵמ ש‬
‫ַּב ַמטבּ ע לְ ַמטרה טובה‬
‫‪55‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬ ‫לא פחות ֵמ ִח יסכון‬
‫ַּבבּ נק‪ :‬הם שׂ ימחו בה‬
‫ַמתחילים הגברים לָ ַקחת ֵחלק ִשוְ ויוני יותר‬
‫בעבודות הבית ו ַּבחינוך‪ ,‬כלומר בעבודות‬
‫והענִ ייה ִואפְ ְשרו‬ ‫ֶאת לב האישה הזקנה ֲ‬
‫לה לִ קנות אוכל וְ לַ חווֹ ת ֶאת ההרגשה‬
‫הנפלאה של ֶהמיַ ית היונים ְּבגִ רגו ֵּרי ֲהנָ אה‬
‫המאכיל אותן‪ֵ .‬מ ִרי ּפוֹ ּ ִפינְ ס‬ ‫ְסביב הילד ַ‬
‫לימדה ֶאת הילדים ֶואת הצופים ַּבסרט‬
‫ּלה ְרבּ וֹ ת ַּב ֲחוָ ויוֹ ת‬
‫לֵ ָיהנות ִמשִׂ מחת החיים ו ַ‬
‫של אושר‪ ,‬לִ קרוא ְדרוֹ ר לַ ִד ְמיון‪ ,‬להתבונן‬
‫שב ִשגְ ָרה‬ ‫ְּבאוֹ פֶ ן חדש ּו ְמקוֹ רי ִּבדברים ַּ‬
‫וְ לִ מצוא ֶאת הטוב בכל דבר‪ .‬היא פתחה‬
‫ֶאת ֵעיניהם ֶואת ֵעינֵ ינו לִ ראות שהדברים‬
‫האלֶ ה יכולים לִ גְ רום אפילו לִ ְמ נַ ֵק ה‬
‫המאו ּ ֶּפקת‬ ‫מהגִ ישה ְ‬ ‫ארוּבּ וֹ ת אושר רב יותר ַ‬
‫והנו ְּק ָשה של ּ ְפקיד הבנק ֶה ָעשיר‪.‬‬
‫שהגדירה ֶאת עצמה 'ממש‬ ‫ֵמ ִרי ּפוֹ ּ ִפינְ ס‪ִ ,‬‬
‫מושלֶ מת בכל דרך'‪ ,‬עפה ונֶ עלמה ִעם‬
‫אבל לִ פני כן‬ ‫השינוי ְּבכיו ּון הרוחות‪ָ ,‬‬
‫היא ֵהביאה רוחות של שינוי לַ ילדים‪,‬‬
‫לַ ְמ ָשרתים ְּב ֵבית המשפחה וגם למר ֶּבנְ ְקס‬
‫רשה‬ ‫ישתוֹ לַ חיים ִה ָ‬ ‫עצמו‪ִּ .‬בזכות שינוי גִ ָ‬
‫לעצמו מר ֶּבנְ ְקס לִ צחוק כל הדרך אל‬
‫כשפו ַּטר‪ ,‬וּבסופו של דבר הפך‬ ‫ּ‬ ‫הבנק גם‬
‫לִ מנהל בנק טוב יותר ולאב שמתעניֵ ין‬
‫וּמעוֹ ָרב ְּב ַחיֵ י יְ לָ ָדיו‪.‬‬
‫המשפחה‪ ,‬אך נוסף על כך הן גם נָ שׂ או‬ ‫לעוֹ ֵדד ֶאת כל החברים בה‪ ,‬גברים ונשים‬ ‫מֹוק ָר ִטיֹות‬
‫ַעל ַה ַמ ֲא ָבק ְל ִשוְ ויֹון זְ כּויֹות ֵּבין נָ ִשים ִלגְ ָב ִרים ַּב ְמ ִדינֹות ַה ֵד ְ‬
‫ְּברוב הנֶ ֶטל של עבודות הבית‪ַָ :‬לרוב‬ ‫הכ לָ לִ יות‪,‬‬
‫שת ֵת ף ַּב בּ חירוֹ ת ְּ‬ ‫לה ַ‬
‫ְּכ ֶא חד‪ִ ,‬‬
‫ְּבנֹות ָה ָא ָדם‬
‫ַהנָ שים הן שגידלו ֶאת הילדים‪ ,‬בישלו‪,‬‬ ‫להשמיע ֶאת דעתם על החלטות הנציגים‬
‫ניקו‪ ,‬קנו‪ ,‬כּ יבּ סו ועוד ועוד‪.‬‬ ‫וּלגַ ֵּבש ֶעמדה בכל נושֵׂ א שעומד על ֵסדר‬
‫תב ֵרר ֶששִׂ מחתה של גברת ֶּבנְ ְקס‬ ‫ִמ ָּ‬ ‫היום‪ .‬לְ ַמעשֶׂ ה‪ ,‬הרעיון הלִ ֵּיב ָרלִ י מפריד‬
‫על ְמעוֹ ָרבוּתוֹ של בעלה ְּבחינוך הילדים‬ ‫הפרטי‪ֶ ,‬שבּ ו כל אחד ואחת‬ ‫התחוּם ּ ְ‬‫בין ְ‬ ‫‪54‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫מוקד מת‪ .‬רק ָּב ֵע ת האחרונה‬ ‫ֶ‬ ‫הייתה‬ ‫אחראי לְ ַעצמוֹ ‪ ,‬לְ ֵבין התחום הציבורי‪,‬‬
‫ֶשבּ ו כל אחד ואחת צריך לִ היות שו ָּתף‬
‫ברה‪ .‬זה ְּב ִדיוק היה‬ ‫מלא ּומעוֹ ָרב ַּב ֶח ָ‬ ‫אֹורית ָע ִריף‬
‫ִאייְ ָרה‪ִ :‬‬ ‫ּכָ ְת ָבה‪ :‬גַ יִ יל ַט ְל ִשיר‬
‫ַּב‬
‫הרעיון של מאבק ַהנָ שים‪ :‬הן נֶ ֶא ְבקו‬
‫הבעל‪ ,‬הן לא קיבלו ֵחלק ַּבירושה‪ ,‬ועוד‬ ‫סרט ֵ'מ ִר י ּפ וֹ ּ ִפ ינְ ס' רואים‬
‫תמקדה התנועה‬ ‫ועוד‪ .‬מדוע‪ִ ,‬אם כן‪ִ ,‬ה ַ‬ ‫ֶא ת וִ ינִ יפְ ֵר ד ֶּב נְ ְק ס‪ ,‬אימם‬
‫אבק על‬ ‫לְ ִשוְ ויון האישה ְּב ַאנְ גְ לִ ייָ ה ַּב ַמ ָ‬ ‫של הילדים השובבים גֵ 'יין‬
‫זכות ההצבעה לַ ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט דווקא? התשובה‬ ‫ּו ַמ יְ ְיק ל‪ ,‬שְׂ מחה ִּב מיוחד‬
‫התחוּמים‬ ‫היא שהנושֵׂ א הזה ִּב ֵיטא ֶאת כל ְ‬ ‫כשאבא שלהם בוחר בעצמו אוֹ ֶמ נת‬
‫אי־שוְ ויון בין גברים‬ ‫ִ‬ ‫האחרים ֶשהיה בהם‬ ‫לַ ילדים‪ ,‬הלוֹ א היא ֵמ ִרי ּפוֹ ּ ִפינְ ס‪ .‬היא‬
‫לְ נשים‪.‬‬ ‫הבנק‪ ,‬מגַ לֶ ה‬ ‫שְׂ מחה משום שבעלה‪ְ ּ ,‬פקיד ַּ‬
‫הרעיון שלְ כל אדם יש זכות לִ בחירה‬ ‫ַּב ּפעם הראשונה עניָ ין ְּבחינוך הילדים‬
‫תב ֵסס על תפישׂ ת עולם‬ ‫חופשית ַּבבּ חירוֹ ת ִה ַּ‬ ‫ּו ַב נַ עשֶׂ ה ַּב ַּב ית‪ְ ,‬ת ח ּו ם שעד אז היה‬
‫'יס ִטיוֹ ת‬ ‫הנוגַ עת לְ ַמה ּות האדם‪ ,‬והס ּופְ ָרזִ ְ‬ ‫חריוּתה בלבד‪ .‬היא שׂ מחה גם משום‬ ‫ְּב ַא ָ‬
‫מדדוֹ ת ְּבשָׂ כר‪ .‬רק עכשיו מתחיל‬ ‫שאינן נִ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫הכלָ לית‪ .‬הן רצו‬ ‫לְ ִשוְ ויון ַּבזִ ָירה הציבורית‪ְּ ,‬‬ ‫ְּב ִעניָ ינים הקשורים לַ בּ ית‪ֵּ ,‬כיוָ ון שעד אז‬ ‫לה ִחיל ֶאת התפישׂ ה הזאת גם על‬ ‫רצו ָ‬ ‫שסוף כל סוף מישהי תטפל ַּבילדים‬
‫לאמ ץ ֶא ת ההכּ רה שאבות‬ ‫ֵ‬ ‫גם החוק‬ ‫ישמע‪ .‬הן רצו לִ היות שו ָּתפוֹ ת‬ ‫שקוֹ לָ ן יִ ָ‬ ‫המסוֹ ְרתית‪:‬‬ ‫זאת הייתה חלוקת התפקידים ָ‬ ‫ַהנָ שים‪ .‬הן טענו שלפי הרעיון הלִ ֵּיב ָרלִ י‬ ‫ברותיה‬
‫להצט ֵרף לְ ַח ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ִּבמקומה‪ ,‬והיא תוּכל‬
‫שותפים לְ גידול הילדים‪ ,‬ולכן יש להעניק‬ ‫ָ‬ ‫הפו ְּמ ִּבי‪ַּ ,‬בהחלטות ו ִּב ְקביעת‬ ‫ְמלֵ אות ַּב ִדיון ּ‬ ‫האישה הייתה ְממוּנָ ה על הנַ עשֶׂ ה ַּב ַּבית‪,‬‬ ‫ושוֶ וה‬ ‫כל אחד וכל אחת נולד חופשי ָ‬ ‫'יס ִטיוֹ ת הנלחמות למען‬ ‫ִּבתנועת הסוּפְ ָרזִ ְ‬
‫ניתנו לאימהות בלבד‪.‬‬ ‫שב ָעבר ְ‬ ‫להם זְ כוּיוֹ ת ֶּ‬ ‫שבסופו של דבר נוגַ עת לִ כְ לַ ל‬ ‫המדיניוּת ְּ‬ ‫והגבר ִה שְׂ ַת ֵּכ ר כסף ֵמ עבודתו ַּב חוץ‪.‬‬ ‫אחר; כל אחד וכל אחת הוא‬ ‫לְ כל אדם ֵ‬ ‫זכותן של נשים להצביע ַּב בּ חירוֹ ת‬
‫למשל‪ ,‬החוק כבר ַמכּ יר ִּבזכוּתוֹ של האב‬ ‫האוּכְ לו ִּסייָ ה‪.‬‬ ‫'יס ִטיוֹ ת ִהתקוֹ ְממ ּו נגד ההבחנה‬ ‫הס ּופְ ָרזִ ְ‬ ‫יְ צוּר ְתבוּנִ י‪ ,‬כלומר מחליט ְּבכוח שִׂ כְ לוֹ‬ ‫הב ִר ִיטי‪ .‬ואכן‪ ,‬במשך כל הסרט‬ ‫לַ ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט ְּ‬
‫לָ צֵ את לחופשה כדי לטפל ְּבתינוק חדש‬ ‫ביטחון‬ ‫ָ‬ ‫כדי שלנשים יהיו ֲע ָמדוֹ ת‪,‬‬ ‫שהנָ שים ֶהגיוניות‬ ‫החדה הזאת‪ .‬הן טענו ַ‬ ‫ויכול לִ דאוג לְ תוֹ ַעלְ תו וְ לִ צְ ָרכָ יו; כל אדם‬ ‫גברת ֶּבנְ ְקס עונדת על שׂ מלתה סרט כחול‬
‫שנוסף לַ משפחה ('חופְ ַשת לֵ ידה')‪ַ ,‬והכּ נֶ סת‬ ‫הכלל היה‬ ‫בעצמן ורצון להשפיע על ְּ‬ ‫ַותרבּ וּתיוֹ ת כמו הגברים‪ִ ,‬ואילו לַ גברים‬ ‫לגבי‬
‫הוא אוֹ טוֹ נוֹ ִמי‪ַ ,‬מ ְש ָמע שהוא מחליט ֵּ‬ ‫ועליו המילים 'קול הצבּ עה לנשים'‪.‬‬
‫דנה ְּבהצעת חוק חדשה להכיר גם ִּבזכות‬ ‫חשוב ביותר לִ פעול בעיקר ִּב תחום‬ ‫דומ ה‬‫יש צְ ָר כים ִט בעיים ּו ְרגָ שות ְּב ֶ‬ ‫עצמוֹ בעצמו; וכל אדם שואף לְ פיתוח‬ ‫'יס ִטית ֶשקמה בּ ַאנְ גְ לִ ייָ ה‬ ‫התנועה הסוּפְ ָרזִ ְ‬
‫האב לָ צֵ את ֵמהעבודה כדי לְ לַ ווֹ ת ֶאת ִּביתו‬ ‫שב נות‬ ‫יא ֵב ק ָּ‬ ‫לה ָ‬ ‫החינוך‪ .‬היה צורך ֵ‬ ‫לְ נָ שים‪ .‬הן גם טענו שנשים ֵאינן פחות‬ ‫למימ ּוש עצמו לפי הכישרונות‬ ‫עצמוֹ ּו ִ‬ ‫העשׂ רים טענה שדרישת‬ ‫ִּבתחילת המאה ֶ‬
‫החולָ ה לָ רופא או כדי להסיע ֶאת הילדים‬ ‫ִתלְ ַמדנה ְּב ֵבית ספר כמו הבנים‪ ,‬וְ ֶששנֵ י‬ ‫מ ּוכְ ָשרוֹ ת לעבודה ִמגברים‪ ,‬וְ לַ משפחה‬ ‫המיַ יחדים אותו‪ְּ .‬ב ִדיוק ֶאת זה‬ ‫והתכוּנוֹ ת ְ‬
‫ְ‬ ‫ַהנָ שים להצביע ַּבבּ חירוֹ ת לַ ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט ֵאינה‬
‫הביתה או לחוגים‪.‬‬ ‫ַּ‬ ‫רכשו ָשם ְתכָ נים‪ֲ ,‬ע ָרכים ו ְּדפו ֵּסי‬ ‫המינים יִ ְּ‬ ‫כולה טוב יותר ִאם יש בה שתי ַמשׂ כּ ורות‬ ‫אב ָקן למען‬ ‫'יס ִטיוֹ ת ְּב ַמ ָ‬ ‫ִהדגישו הס ּופְ ָרזִ ְ‬ ‫הקיים‪:‬‬ ‫נובעת ֵמהחוק ַ‬ ‫רעיון חדש‪ֶ ,‬אלָ א ַ‬
‫לְ סיום נחזור לַ סרט ֵ'מ ִרי ּפוֹ ּ ִפינְ ס'‪ :‬גברת‬ ‫ִהתנַ הגוּת של ִשוְ ויון זְ כוּיוֹ ת לַ כּ וֹ ל‪.‬‬ ‫וחלוקה ִשוְ ויוֹ נית יותר של העבודה ַּב ַּבית‪.‬‬ ‫ִשוְ ויון הזְ כוּיוֹ ת לָ אישה‪ .‬הן רצו שכּ ל אישה‬ ‫האנְ גְ לִ י כל אדם בן ‪21‬‬ ‫ֵּכיוָ ון שלפי החוק ַ‬
‫ֶּבנְ ְקס נִ לחמה לְ ִשוְ ויון זְ כוּיוֹ ת חוּקי לְ נשים‬ ‫המלחמה על זְ כוּת ההצבעה לְ נָ שים‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫'יס ִטיוֹ ת נִ לחמו לְ ַמען ִשוְ ויון זְ כוּיוֹ ת‬
‫הסוּפְ ָרזִ ְ‬ ‫ושוָ וה לאחרים‪ ,‬וְ ֶשתוּכַ ל‬ ‫ִתהיה חופשייה ָ‬ ‫ַומעלָ ה יכול להצביע ַּבבּ חירוֹ ת לַ ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט‪,‬‬
‫ְּבנושׂ א ההצבעה ַּבבּ חירוֹ ת לַ ּ ַפ ְרלָ ֶמנְ ט‪ִ ,‬ואילו‬ ‫וגם על זכות הנשים לצאת לעבודה‪,‬‬ ‫מוחלט לִ שנֵ י המינים‪.‬‬ ‫המימוּש העצמי שלה וּלמען‬ ‫לִ פעול לְ ַמען ִ‬ ‫וכֵ יוָ ון שנָ שים גם הן ְּבנות אדם‪ָּ ,‬ברור‬
‫ביקורת קיצונית הרבּ ה‬ ‫ֶ‬ ‫ֵמ ִרי ּפוֹ ּ ִפינְ ס ִהציגה‬ ‫המאה‬ ‫ִהצליחה ְּבסופו של דבר ְּב ַמהלך ֵ‬ ‫התפישׂ ה הלִ ֵּיב ָרלִ ית ְּכלַ ּ ֵפי ֶטבע האדם‬ ‫הפיתוח האישי שלה‪.‬‬ ‫ֶשיש לְ נָ שים זְ כוּת להשתתף ַּבבּ חירות‪.‬‬
‫אורח החיים של משפחת ֶּבנְ ְקס‪.‬‬ ‫יותר על ַ‬ ‫אב ל‬ ‫הד מוֹ ְק ָר ִט יוֹ ת‪ָ .‬‬ ‫הע שׂ רים ַּב ֲח ָב רוֹ ת ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫הח ָברה‪:‬‬ ‫שפיעה גם על התפישׂ ה ְּכלַ ּ ֵפי ֶ‬ ‫ִה ּ‬ ‫לה ִחיל ֶאת‬ ‫קשה כל כך ָ‬ ‫מדוע היה ֶ‬ ‫'יס ִטיוֹ ת‬‫השאלה היא מדוע בחרו הסוּפְ ָרזִ ְ‬ ‫ֵ‬
‫טבע‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬אבא של ַמיְ ְיקל נתן לִ ְבנוֹ ַמ ֵּ‬ ‫סתיֵ ים‪ .‬הנשים ִהמשיכו‬ ‫המאבק עדיין לא ִה ַ‬ ‫ַ‬ ‫ִמצד אחד‪ ,‬כל אחד ואחת הוא אדם‬ ‫התפישׂ ה הלִ ֵּיב ָרלִ ית הזאת על ַהנָ שים?‬ ‫למ ַען זְ כ ּות ההצבעה‬ ‫להילחם דווקא ַ‬
‫שמיְ ְיקל ישקיע ֶאת המטבע‬ ‫יפייה ַ‬ ‫ְּבצִ ּ ִ‬ ‫לה ָיאבק נגד ההבחנה הלִ ֵּיב ָרלִ ית בין‬ ‫ֵ‬ ‫תע ֵרב‬ ‫לה ָ‬ ‫עצמאי‪ ,‬ולכן אסור לַ מדינה ִ‬ ‫המקובלת‬‫ֶּ‬ ‫אחת הסיבות הייתה המחשבה‬ ‫י־השוְ ויון בין גברים‬ ‫שא ִ‬ ‫לְ נָ שים‪ ,‬בשעה ִ‬
‫שב ֶדרך‬ ‫ַּבבּ נק ויחסוך אותו‪ .‬האב ֶהאמין ְּ‬ ‫הפ רטי לַ ציבורי‪ :‬הן טענו שלַ מרות‬ ‫ְּ‬ ‫הפרט; ִמצד שני‪,‬‬ ‫ָּב ִעניָ ינים האישיים של ּ ְ‬ ‫ֶשנָ ִשים ֵאינן ְתבוּנִ יוֹ ת‪ :‬חשבו שהן מוּנָ עוֹ ת‬ ‫לנשים עדיין שָׂ רר אז ִּב ְתחוּמים רבּ ים‬
‫שחשוּב לעתידו‪:‬‬ ‫זוֹ ישׂ יג ַמיְ ְיקל ֶאת מה ָ‬ ‫ההישֵׂ גים שלהן ַּבזִ ירה הציבורית עדיין‬ ‫ֶ‬ ‫כל אחד ואחת הוא יצור ְתבוּנִ י‪ ,‬ולכן‬ ‫על ידי ֶהרגש ולא על ידי השֵׂ כל‪ ,‬וְ ֶש ִּבגלל‬ ‫נוספים‪ .‬באותה התקופה ילָ דוֹ ת ְּב ֶדרך‬
‫שיהיו לו הוֹ ן‪ ,‬עבודה ֶוה ְרגֵ לים של ְד ִחייַ ת‬ ‫הפרטי‪,‬‬ ‫המעגָ ל ּ ְ‬ ‫אי־שוְ ויון בתוך ַ‬ ‫ִ‬ ‫ַקיָ ים‬ ‫כולם יכולים וצריכים לָ ַקחת ֵחלק ְּב ַחיֵ י‬ ‫הוֹ לָ ַדת הילדים הן מחו ָּּברות לַ גוף וְ לַ ֶטבע‬ ‫כלל לא קיבלו חינוך מסודר ולא למדו‬
‫שפ ַעת ֵמ ִרי‬ ‫ִס ּיפ ּוקים‪ .‬לעומת זאת‪ְּ ,‬ב ַה ּ ָ‬ ‫בתוך הבית‪ .‬הסבתות והאימהות שלנו‬ ‫הציבור המשותפים לַ ֶח ָברה כולה‪ .‬כדי‬ ‫יותר ִמלַ נֶ פש וְ לַ ַתרבּ וּת‪ .‬סיבה אחרת הייתה‬ ‫הספר‪ ,‬נשים ְּב ֶדרך כלל לא עבדו‪,‬‬ ‫ְּבבית ֵ‬
‫ּפוֹ ּ ִפינְ ס חשב ַמיְ ְיקל שיהיה נִ פלא לָ ֵתת‬ ‫לכלַ ת‬ ‫שתתפו ְּבכַ ָּ‬ ‫יָ צאו לַ עבוד ַּבחוץ ִוה ַ‬ ‫החברה יש‬ ‫שכּ ל ּ ְפרט אכן ישפיע על ֶ‬ ‫המחשבה שהן מסוגלות להחליט אך ורק‬ ‫ְּכ ֶשנִ ישׂ או הן נֶ חשבו ֵחלק ֵמ ְרכוּשוֹ של‬
 ‫אנחנו לא ְמ ַאיְ ירים ְּבציורים של ילדים‪,‬‬
‫ֶאלָ א ְּב ֵאלֶ ה של ְמ ַאיירים ִמקצועיים‪.‬‬ ‫הַ צִ יּורִ ים ֶׁשלָ כֶ ם‪ ,‬הַ סִ יּפּורִ ים ֶׁשלָ כֶ ם‪,‬‬
‫שת ַשכלֵ ל ו ְּתפַ ֵתח‬
‫אני ממליצה מאוד ְ‬
‫ָ‬
‫שלך וְ ֶש ֵת ָירשם לְ חוג איור‪,‬‬ ‫ישרון‬
‫ֶאת הכּ ָ‬ ‫הַ ִׁשירִ ים ֶׁשלָ כֶ ם וְהַ ְׁשאֵ לֹות ֶׁשלָ כֶ ם‪.‬‬
‫‪57‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫קומיקס או ציור‪ָ .‬שם בוַ ודאי ִתמצא‬
‫אפיקים נוספים לפרסם ּולהבליט ֶאת‬
‫עַ ל ּכּולָ ם אַ ֶתם ְמקַ ּבְ לִ ים ְתׁשּובָ ה אִ ִיׁשית‬
‫הַ ּבַ י ְָתה‪ ,‬וְחֵ לֶ ק ִמ ְתּפַ רְ סְ ִמים ּכָ אן ּבְ הַ סְ ּכָ ַמ ְתכֶ ם‪,‬‬
‫‪56‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫יש ָ‬
‫רונך‪ .‬בהצלחה!‬ ‫כּ ְ‬
‫אֶ פְ ָׁשר ּבְ ֵׁשם ּבָ דּוי‪.‬‬
‫שלֹוח‪:‬‬
‫ַ‬ ‫למ‬
‫תֹובת ִ‬
‫ַה ְּכ ֶ‬
‫אתר‪ www.einayim.com :‬דוא"ל‪einayim@einayim.com :‬‬
‫ִצייְ ָרה‪ :‬מאיה‬ ‫רּוׁש ַליִ ם ‪91340‬‬
‫'עינַ יִ ים' — עיניים שלי‪ ,‬ת"ד ‪ ,34096‬יְ ָ‬
‫דואר‪ֵ :‬‬
‫ינאל ִדי‪,‬‬
‫ר־ר ְ‬
‫ֶמ ְלזֵ ִ‬
‫מר ַמת ַגן‬
‫בת ‪ָ 6‬‬
‫מראשֹון‬ ‫ָש ֵקד (שם בדוי)‪ ,‬בת ‪ִ 14‬‬
‫ְל ִציֹון‬
‫ֶשיש בנות שמתרחקות ֵמהקבוצה או‬ ‫ְּבכיתתי יש קבוצות של בנות‪ ,‬והקבוצה‬ ‫ּכָ ְת ָבה וְ ֵה ִׁש ָיבה‪ִ :‬א ִיריס ּבֹויְ ם־רֹונֵ ן‬
‫מתקרבות לִ קבוצות אחרות‪.‬‬ ‫הּפחות‬‫שתיֶיכת אליה היא אחת ָ‬ ‫שאני ִמ ַ‬
‫אני ַמציעה לָ ך ָשלוש הצעות‪:‬‬ ‫מקּוּבלֹות‪ַּ .‬בקבוצה שלי יש חמש בנות‬ ‫ָ‬ ‫ישרון יבואו‬ ‫הח ָברתיים של הכּ ָ‬ ‫שהה ֵּיבטים ֶ‬ ‫ֶ‬
‫ּכּולם‬
‫ֹלא ְּכמֹו ָ‬ ‫שאפשר‬ ‫ֵראשית‪ ,‬לא לִ ְשגוֹ ת ְּבצִ ּיפייה ֶ‬ ‫מהשכבה‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫ֵמהּכיתה ועוד חמש בנות‬ ‫להפך‪.‬‬ ‫אחר כך ולא ֶ‬ ‫ַ‬
‫מּפ ַתח ִת ְקוָ וה‬ ‫הֹורן‪ ,‬בת ‪ֶ 10‬‬ ‫ָּכ ְת ָבה‪ָ :‬ה ָדר ְ‬ ‫להחזיר ֶאת הקבוצה ְּב ִדיוק לַ מצב שבּ ו‬ ‫ואנחנו כבר שנתיים יחד‪ .‬אני אוהבת‬ ‫תואר ִרשמי 'צייר הכיתה'‬ ‫שאין ַ‬ ‫ִמ ֵּכיוָ ון ֵ‬
‫רֹוצה ֶאת ב‬ ‫רֹוצים ֶאת א‪ֲ ,‬א ָבל ֲאנִ י ָ‬ ‫ּכּולם ִ‬ ‫ָ‬ ‫הייתה ֶּב ָעבר‪ .‬זה לא סביר‪ ,‬ואולי טוב‬ ‫אבל‬‫בר ָתן של ְּבנות קבוצתי‪ָ ,‬‬
‫ִלהיות ְּב ֶח ָ‬ ‫ואין בחירוֹ ת לַ תפקיד הזה‪ ,‬כדאי לִ ראות‬
‫רֹוצה ֶאת ח‬ ‫רֹוצים ֶאת ג‪ֲ ,‬א ָבל ֲאנִ י ָ‬ ‫ּכּולם ִ‬ ‫ָ‬ ‫שכּ ך‪ .‬אולי ִתיוָ וצֵ ר לאט־לאט קבוצה‬ ‫ַּבזמן האחרון אני מרגישה שאנחנו‬ ‫בו תפקיד חברתי גָ ִמיש‪ :‬לִ פעמים הילד‬
‫אֹומ ֶרת ֵ'ּכן'‬
‫אֹומ ִרים 'לא'‪ֲ ,‬א ָבל ֲאנִ י ֶ‬ ‫ּכּולם ְ‬ ‫ָ‬ ‫שמתאימה לָ ך יותר‪ ,‬שבּ ה תרגישי נוֹ ח‬ ‫מתרחקות זֹו ִמ זֹו‪ :‬אחת מהבנות‬ ‫הכ ָיתתי‪ ,‬לִ פעמים‬ ‫האחר יֵ ָיחשב הצַ ייר ִּ‬ ‫ֵ‬
‫ּכּולם ְמנִ ִידים ָּברֹאש‪ ,‬וַ ֲאנִ י ָּב ַח ְר ִתי ְל ַהנְ ֵהן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫יותר? אולי קבוצה קטנה וּמגו ֶּּבשת יותר?‬ ‫המקּוּבלֹות‪ ,‬ילדה‬
‫ָ‬ ‫תקרבה ִלקבוצת‬ ‫ִה ָ‬ ‫אתה‪ ,‬לִ פעמים שניכם יחד‪ ,‬וְ לִ פעמים‬
‫אֹומ ִרים‪:‬‬
‫ָאז ֵהם ְ‬ ‫אולי קבוצה שיהיו בה בנות אחרות‪,‬‬ ‫שה זנַ חנו‬ ‫ִ‬ ‫קבוצתי מ רגישה‬
‫ַ‬ ‫אח רת ִמ‬ ‫ֶ‬ ‫להפְ ִחית מעט‬ ‫אולי מישהו שלישי‪ .‬כדי ַ‬
‫ּכּולם?'‬‫ָ'מ ַתי ְּכ ָבר ַת ְס ִּכ ִימי ִעם ָ‬ ‫נחמדות לא פחות? אל תחששי ִמ ּפנֵ י‬ ‫אותה‪ ,‬וכך לאט לאט כל אחת‬ ‫ֶאת ֲאוִ וירת ַהתחרוּת ביניכם כדאי לִ יזוֹ ם‬
‫אֹומ ִרים וְ ָצ ִריְך ְל ַה ְס ִּכים‪ ,‬וְ זֶ הּו‪'ַ ,‬תם וְ נִ ְש ַלם'‪,‬‬
‫ְ‬ ‫השינויים החברתיים‪ ,‬נַ סי לִ ראות מה‬ ‫תר ֶחקת ֵמהסיבה שלה‪ .‬אני מפחדת‬ ‫ִמ ַ‬ ‫פעילוּת שבּ ה תוּכלו שניכם לשתף פעולה‬
‫ּומ ַד ְּב ִרים‪,‬‬
‫אֹומ ִרים‪ ,‬חֹוזְ ִרים ְ‬ ‫ַּובזְ ַמן ֶש ֵהם ְ‬ ‫חיובי בהם ִּבשבילך‪.‬‬ ‫שּבכיתתי ִהדּביקו‬
‫להיש ֵאר לבדי‪ ,‬משום ְ‬ ‫ָ‬ ‫שתתחר ּו זה‬ ‫ְּכצֶ וות צַ יָ ֵירי הכיתה ִּבמקום ִ‬
‫טֹורים'!‬‫חֹוש ֶבת ְּב ִל ִיּבי‪'ִ :‬ד ְיק ָט ִ‬‫ֲאנִ י ֶ‬ ‫ֵשנית‪ ,‬אני ממליצה לך לא להמתין‬ ‫לי ָתווית של 'טיפשה'‪ .‬איך אפשר‬ ‫ציורי‬
‫ֵ‬ ‫ָּבזה‪ .‬לדוגמה‪ֶ ,‬אפשר לִ יצוֹ ר יחד‬
‫ֵמהצד ּולהשקיף על התהליכים שאתן‬ ‫ְלנַ סות להחזיר ֶאת הקבוצה ִלהיות‬ ‫קיר לְ קישוט הכיתה‪ַ ,‬תפאוּרוֹ ת לִ טקסים‬
‫עוֹ ברות‪ֶ ,‬א לָ א לִ יטוֹ ל יוזמה וְ לִ פעול‬ ‫כמו פעם?‬ ‫ְּב ֵבית הספר‪ ,‬ציור על קיר ֵריק ֶּב ָחצר או‬
‫ָה ָדר היקרה‪,‬‬ ‫הקיָ ימוֹ ת שלָ ך‪ .‬נסי‬ ‫הח ֵבר ּויוֹ ת ַ‬
‫לְ חיזוק ֲ‬ ‫תערוכת ציור בנושׂ א מסוים‪.‬‬
‫תר ַשמתי וְ נֵ הניתי ֵמהשיר הקטן ו ְּמלֵ א‬‫ִה ַ‬ ‫בר תיים‬ ‫לארגן פעיל ּו יוֹ ת ּו ִמ פגשים ֶח ָ‬ ‫ָש ֵקד היקרה‪,‬‬ ‫תבלֵ ט גם ְּבאוֹ פֶ ן‬ ‫לה ַּ‬ ‫ִאם אתה מעוניין ִ‬
‫מר ַמת ַגן‬
‫קּורנִ יק‪ ,‬בת ‪ָ 8‬‬
‫ִצייְ ָרה‪ַ :‬ע ְל ָמה ְ‬
‫שכתבת‪ .‬יש ַּבשיר ֶקצב‪ ,‬חריזה‬ ‫החן ָּ‬ ‫ֵ‬ ‫ְמ ַהנים‪ ,‬שיְגַ בּ שו אתכן ויַ משיכו לחזק‬ ‫שב ֶמשך‬ ‫תר ַשמתי מאוד מהעוּבדה ְּ‬ ‫ִה ַ‬ ‫ישרון המבוֹ ָרך‬ ‫אישי‪ ,‬תוּכל להשתמש ַּבכּ ָ‬
‫והוּמוֹ ר מצוינים‪ .‬המשיכי לִ היות יִ יחוּדית‬ ‫שרי החברוּת שלכן‪.‬‬ ‫ּלתחזק ֶאת ִק ֵ‬ ‫ו ַ‬ ‫ברותייך‪,‬‬
‫שנתיים ְתמימוֹ ת ִהצלַ חתן‪ַ ,‬את וְ ַח ַ‬ ‫שלך בעבודות‪ ,‬במצגות וּבַ ִשיעורים שאתה‬ ‫ָ‬ ‫ֵע ָרן היקר‪,‬‬
‫ישרון והומור‬ ‫שעם כּ ָ‬‫וּמיוחדת‪ :‬אני בטוחה ִ‬ ‫והצעה שלישית‪ :‬אני ממליצה שלא‬ ‫להחזיק ִּבקבוצת חברות מגו ֶּּבשת‪ .‬זה‬ ‫שתצָ ֵרף לְ ַמ ְתנות יום‬ ‫ֵמכין‪ִּ ,‬בבְ ָרכות אישיות ְ‬ ‫ישרון יִ יח ּודי ְ(ס ּפוֹ ְרט‪ ,‬נגינה‪,‬‬ ‫כל כּ ָ‬
‫כזה תצליחי לִ ְדבּ וֹ ק ְּב ֶשלָ ך גם ִאם אחרים‬ ‫ִתתייחסי אל קבוצת הבנות רק ִּכקבוצה‪,‬‬ ‫שאינו מו ָּבן ֵמאליו! ִעם זאת‪,‬‬ ‫ֶהישֵׂ ג ֵ‬ ‫הולדת‪ְּ ,‬בציורים לקישוט הכיתה וּכַ יוֹ צֵ א‬ ‫תבלֵ ט ַּב ֶח ָברה‪,‬‬
‫לה ַּ‬ ‫פשר ִ‬ ‫וכדומה) ְמ ַא ֵ‬
‫ֶ‬ ‫כתיבה‬ ‫מרחֹובֹות‬
‫אטּורי‪ ,‬בן ½‪ְ 11‬‬
‫ִ‬ ‫ֵע ָרן וָ‬
‫אחרת‪ .‬כל הכבוד‪.‬‬ ‫יחשבו ֶ‬ ‫ֶאלָ א ְת ַט ּפחי לָ ך ֲח ֵברה טובה או שתיים‪.‬‬ ‫כדאי מאוד להביא ְּבחשבון‪ָ ,‬ש ֵקד היקרה‪,‬‬ ‫ָּבזֶ ה‪.‬‬ ‫ערכָ ָתם של‬ ‫להרגיש מיוחד וְ לִ זכּ ות ְּב ַה ָ‬ ‫‪ .1‬יש ַּבּכיתה שלי ילד שהוא ְּבתחרּות‬
‫שאת אוהבת‬ ‫נסי להתמקד ִּבשתי בנות ַ‬ ‫ֶש ְק ָשרים בין אנשים בתוך קבוצה ִמ ְש ַתנים‬ ‫וכמובן‪ ,‬אתה מוזמן לִ שלוח ציורים‬ ‫ישרון ְּבציור הוא ֶדרך‬ ‫האחרים‪ .‬גם כּ ָ‬ ‫איתי מיהו ַצ יַ יר הכיתה‪ .‬אני לא‬
‫הע שׂ ר‪ ,‬ואולי ִמ ַמ עגל‬ ‫ִּב מיוחד ִמ תוך ֶ‬ ‫תמיד‪ :‬חלים בהם עליות‪ ,‬מוֹ ָר דות‪,‬‬ ‫ב'עינַ יִ ים' (ואולי גם לְ ַהראוֹ ת‬ ‫תפרסם ֵ‬ ‫ּלה ּ ַ‬ ‫ו ִ‬ ‫עמד‬‫המ ָ‬ ‫ּלחזֵ ק ֶאת ַ‬ ‫חיובית מצויֶ נת לִ בלוֹ ט ו ַ‬ ‫רוצה ִלהיות‬ ‫אבל אני ֶ‬ ‫ְבּתחרות איתו‪ָ ,‬‬
‫תקרבוּת אליהן‬ ‫אחר‪ַ ,‬השקיעי ְּב ִה ָ‬ ‫ֶח ָברתי ֵ‬ ‫וה תגַ בּ ש ּו ת‪,‬‬
‫תק רב ּו ת ִ‬
‫ַת הליכים של ִה ָ‬ ‫לחבריך ֶאת הגילָ יון ֶשבּ וֹ הציור שלךָ‬ ‫ָ‬ ‫הח ָברתי‪ ,‬וַ אני שְׂ מחה לִ קרוא שאתה מו ָּדע‬ ‫ֶ‬ ‫מנסה‬
‫ֶ‬ ‫הזמן‬
‫ַ‬ ‫צייר הכיתה‪ ,‬והוא כל‬
‫הח ֵברוּת עימן‪ .‬כך גם ִאם ְּבנות‬ ‫ו ְּב ִט ּיפוח ֲ‬ ‫התרחקות‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬שינויים ָּכ ֵאלֶ ה‬ ‫ב'ע ינַ יִ ים' כמה ְמ דוֹ רים‬ ‫ֵ‬ ‫יופיע)‪ .‬יש‬ ‫שלך גם‬ ‫ָ‬ ‫ישרון הציור‬ ‫לְ כך וּמנַ צֵ ל ֶאת כּ ְ‬ ‫עמד שלי ַּבכיתה‬ ‫המ ָ‬
‫לנַ ֵצח אותי‪ .‬גם ַ‬
‫מּפ ְר ֵד ס ַח נָ ה־‬‫ַ‬ ‫ַמ ֲע ָל ה הֹוד‪ ,‬בת ‪11‬‬ ‫הקבוצה יתרחקו זוֹ ִמזוֹ ‪ ,‬תוּכלי לָ חוּש‬ ‫תרחשים ְּבכל ֶח ָברה‪ ,‬ו ִּבמיוחד ְּב ֶח ָברה‬ ‫ִמ ַ‬ ‫המפרסמים יצירות של ילדים ('עיניים‬ ‫ישרון‬ ‫הח ָברתי‪ִ .‬עם זאת‪ִ ,‬אם כּ ְ‬ ‫לָ אפיק ֶ‬ ‫יָ רד‪ .‬מה ַלעׂשות?‬
‫ַּכ ְרּכּור‬ ‫חברה טובה‪.‬‬ ‫בטוחה וְ לָ דעת ֶשיש לך ֵ‬ ‫של מתבגרים‪ִ ,‬מ ּפנֵ י שהם בתקופה של‬ ‫שלי'‪ֶ ,‬המשכים ל'קומיקס שאינו נִ גמר'‪,‬‬ ‫שת ַט ּ ֵפח‬ ‫לך‪ ,‬כדאי מאוד ְ‬ ‫הציור חשוב ויָ קר ָ‬ ‫ב'עינַ יִים'?‬
‫‪ .2‬ילדים יכולים לאייר ַּכ ָתבות ֵ‬
‫מֹוק ָר ִטי‪.‬‬
‫אני לומדת ְּבבית ספר ֵד ְ‬ ‫לְ עיתים לא צריך יותר מכּ ך‪ .‬בהצלחה!‬ ‫שינויים אישיים וְ ֶחברתיים‪ .‬לכן ִטבעי‬ ‫ערכת‬ ‫המ ֶ‬ ‫ו'צַ יֵ יר לי ציור')‪ֶ .‬את כתבות ַ‬ ‫ּתך האישית‪ִּ ,‬בידיעה‬ ‫תפתחו ָ‬ ‫אותו לְ ַמען ִה ּ ַ‬ ‫האם אני יכול לאייר כתבה?‬ ‫ִ‬
 ‫העובדה ֶשיש להם דעות מוטעות היא‬ ‫ַמ ֲעלָ ה היקרה‪,‬‬ ‫יש לנו הרּבה טיולים‬
‫מֹוק ָר ִטית‪.‬‬
‫אמרתי ְּברוגז‪" .‬זֹו מדינה ֵד ְ‬ ‫בעיה שלהם ולא שלָ ך; לְ ע ּו ַמת זאת‪,‬‬ ‫אני יכולה לדמיין ֶאת תגובות הסביבה‬ ‫למּוזֵ אֹונים‪ ,‬ותמיד‬
‫מּותר לי ִלהיות ִעם מי שבא לי"‪ ,‬ענתה‪.‬‬ ‫מדובר באנשים שדעתם חשובה‬ ‫ָּ‬ ‫כאשר‬ ‫שותייך‪ .‬לא הוגן ולא‬ ‫ּולהבין ֶאת ְתח ּו ַ‬ ‫אומרים לנו "אנחנו‬
‫"צודקת"‪ ,‬עניתי ְּב ַשלוָ וה‪.‬‬ ‫לָ ך‪ ,‬כמו חברים או בני משפחה‪ ,‬כדאי‬ ‫נעים לִ שמוע ֵדעות ְקד ּומוֹ ת ּו ְשג ּויוֹ ת‬ ‫לא יודעים איך אצלכם‬
‫מֹוק ַר ְטיָ ה‬
‫הד ְ‬ ‫ֶהחלטתי ַלחקור ֶאת ִעניַ ין ֵ‬
‫ָלעֹומק‪ִ :‬אם בגללו מֹור ֶהחליטה ִ'לתקוע‬
‫לָ ך להתאמץ לְ ַשנוֹ ת ֶאת דעתם‪ .‬נסי‬
‫להסביר להם כיצד ִמתנַ ֵהל בית הספר‬
‫עלייך רק על פי בית הספר שבּ ו ַאת‬
‫לומדת‪ .‬לצערי‪ ,‬אין ֶדרך פשוטה להילחם‬
‫אבל ּפֹה‬ ‫מֹוק ָר ִטי‪ָ ,‬‬
‫אנחנו ִמתנַ הגים ֶיפה!"‬
‫ַּב ֵד ְ‬
‫‪58‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫ראה ָשוֶ וה ַלחקור אותו‪ .‬פתחתי‬ ‫לי ברז'‪ַּ ,‬כנִ ֶ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי ו ָּמ ֵהם ֶעקרונותיו‪ ,‬וּמדוע אין‬ ‫ֵ‬ ‫ִּב ְס ֵט ֵראוֹ ִט ּ ִיפים ו ְּב ֵדעוֹ ת קדומות‪ ,‬וכולנו‬ ‫למה אומרים לנו כך?‬
‫האינְ ֶט ְרנֵ ט ּובדקתי מה ֵּפירוש המילה‬ ‫ֶאת ִ‬ ‫ּטעית ֶשיש ָשם בעיות‬ ‫יְ סוֹ ד לַ ַמחשבה המו ֵ‬ ‫אוחזים ְּב כָ ֵא לֶ ה לְ ַמ כְ ִּב יר (למשל על‬ ‫אין אצלנו שום בעיות! אצלנו יש אפילו‬
‫מֹוק ַר ְט יָ ה'‪ .‬היְ ַד עתם? ְמ קור המילה‬ ‫ֵ'ד ְ‬ ‫עדר ֶה ְרגְ לֵ י‬‫שמעת או ֶה ֵ‬ ‫עדר ִמ ַ‬ ‫ִהתנַ הגות‪ֶ ,‬ה ֵ‬ ‫שמנים‪ְּ ,‬בלוֹ נְ ִדינִ יוֹ ת‪ַ ,‬א ְשכּ נַ זים‪ַ ,‬ע ְרבים‪,‬‬
‫ֵ‬ ‫פחות בעיות ִהתנַ הגות ִמ ְּב ָב ֵתי ֵספר‬
‫'ש ְלטון העם'‪ ,‬זאת‬ ‫שמעּותֹו ִ‬ ‫ּומ ָ‬‫ִּביוָ ונית‪ַ ,‬‬ ‫שאם הם‬ ‫ראה לי ִ‬ ‫למידה‪ .‬והעיקר‪ ,‬נִ ֶ‬ ‫נשים‪ ,‬יהודים‪ ,‬מורות‪ ,‬טייסים‪ ,‬גִ 'ינגִ 'ים‬ ‫אחרים‪ ,‬כי אנחנו בוחרים מה ַלעׂשות‬
‫שלכל האזרחים יש זכות ִלבחור‪,‬‬ ‫אומרת ְ‬ ‫שאין לָ ך בעיות‬ ‫אותך‪ ,‬הם יבינו ֵ‬ ‫יכירו ָ‬ ‫תלמידי בתי ספר ֵדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים)‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫ו‪ ...‬על‬ ‫השיעור ְמ ַעניֵ ין אותנו‪.‬‬ ‫ַּב ִשיעור ואז ִ‬
‫להצביע ּולהּביע ֶאת ֵדעותיהם‪ָּ .‬באתר‬ ‫כאלֶ ה‪ .‬אני משוּכנַ עת שכּ אשר מדריכים‬ ‫הה ֵּיכרוּת ִעם‬ ‫הזמן ֵגדלה ֶ‬ ‫שעם ַ‬ ‫דמה לי ִ‬ ‫נִ ֶ‬ ‫מֹוק ָר ִטי‬
‫"ּב ֵד ְ‬
‫גם חברים שלי אומרים‪ַ :‬‬
‫הופיע עוד חומר‪ֶ ,‬והחלטתי ַלחקור ֶאת‬ ‫אותך ויִ ְרא ּו‬‫זָ רים‪ ,‬חברים וּמורים יכירו ָ‬ ‫ַמ ַע ְרכות חינוך השונות מעט ֵמהמערכות‬ ‫לא לומדים‪ ,‬איך ֵתלכי ַלתיכון?" ַּבשנה‬
‫עֹומק‪.‬‬‫הנוׂשא עוד יותר ָל ֶ‬ ‫שאת 'חרשנית'‪ִ ,‬מתנַ ֶהגת לְ מוֹ פֵ ת‪ ,‬חכמה‬ ‫ַ‬ ‫הספר‬ ‫הפתיחוּת לְ ָב ֵתי ֵ‬ ‫וגוברת ּ ְ‬‫המסוֹ רתיות ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ושם‬ ‫עוברת לתיכון‪ָ ,‬‬ ‫הּבאה אני באמת ֶ‬
‫מורה ואמרתי‪" :‬אני יכולה‬ ‫למחרת פניתי ַל ָ‬ ‫השגוּיה‪.‬‬ ‫שתנֶ ה תפישׂ ת עולָ מם ְ‬ ‫וסקרנית‪ִ ,‬ת ַ‬ ‫ראה‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטיִ ים‪ִ .‬עם זאת‪ֵ ,‬מ ֵעד ּו ֵתך נִ ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫צטרכי‬ ‫תמיד אומרים לי‪" :‬אצלנו ַאת ִת ָ‬
‫מֹוק ַר ְטיָ ה‪ .‬חקרתי‬
‫להרצות ַלּכיתה על ֵד ְ‬ ‫ראה גם ילדים אחרים‬ ‫שאת‪ ,‬וְ כַ נִ ֶ‬ ‫הם יבינו ַ‬ ‫שעדיין לא ַדי בכך‪.‬‬ ‫ּומקטינים ֶאת הסיכויים‬ ‫ִללמוד היטב"‪ַ ,‬‬
‫ִצייְ ָרה‪ :‬נ ָֹגה ְשנֵ ר‪ ,‬בת ½‪ 7‬מנְ וֵ וה מֹונֹוסֹון‬
‫רוצה ָל ַקחת ִמזְ ַמנֵ ך רק‬ ‫ֶאת הנוׂשא‪ ,‬וַ אני ָ‬ ‫הדמוֹ ְק ָר ִטי‪ ,‬לומדים‬ ‫הספר ֵ‬ ‫הלומדים ְּבבית ֵ‬ ‫ּלגבי בית‬ ‫לגבייך ו ֵּ‬ ‫אשר לְ ֵאלֶ ה שטועים ַּ‬ ‫עׂשה בעיות'‪.‬‬ ‫ש'א ֶ‬‫ֶ‬ ‫שלי להתקבל ִמ ַּפחד‬
‫ִשיעור אחד‪ .‬בבקשה?"‬ ‫ּמהנָ אה ולא ֵמחוֹ ֶסר ברירה‬ ‫ָשם ִמבּ חירה ו ֲ‬ ‫הספר שבּ ו ַאת לומדת‪ ,‬אני ממליצה לָ ך‬ ‫ֵ‬ ‫ש'מבריזה'‪ ,‬אני‬ ‫ַ‬ ‫אבל אני לא אחת‬ ‫ָ‬
‫המורה ִחייכה חיוך רך ואמרה‪" :‬כמובן‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫או ִמשום ֶשיש לכם בעיות ִהתנַ הגוּת‪.‬‬ ‫להגיב לכל אדם על פי מידת החשיבוּת‬ ‫'חרשנית' אמיתית‪ .‬יש גם הורים של‬
‫מֹוק ַר ְטיָ ה ְּב ֵבית ַה ֵס ֶפר?!‬
‫ֵד ְ‬ ‫למידיי‬
‫אני מסכימה ְלכל דבר שיעזור ְל ַת ַ‬
‫מק ְריַ ית ִט ְבעֹון‬
‫ָּכ ְת ָבה‪ָ :‬ת ָמר ִל ְיכ ִטינְ גֵ ר‪ ,‬בת ‪ִ 12‬‬
‫בהצלחה!‬ ‫שאת ְמיַ ֶיחסת לו וְ לַ ֵדעות שלו עלייך‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ילדים שאומרים לאימא שלי‪" :‬איך ַאת‬
‫להתקדם"‪.‬‬ ‫מדובר ְּבזָ רים שלא ִתפְ גשי שוב‬ ‫ָּ‬ ‫כאשר‬ ‫לא מפחדת ִלשלוח אותה ְל ֵבית הספר‬
‫רציתי ֶאת הרצאתי‪ ,‬וכולם ִהקשיבו לי‬ ‫ִה ֵ‬ ‫עתם לא חשובה לָ ך כל‬ ‫שד ָ‬ ‫או באנשים ַ‬ ‫מֹוק ָר ִטי"?‬
‫הד ְ‬ ‫ֵ‬
‫עוׂשה מועצת התלמידים? ַמ ְט ָרתה‬ ‫ָ‬ ‫מה‬ ‫הקטע הזה אולי‬ ‫שהּכותרת של ֶ‬‫ֶ‬ ‫יש אנשים‬
‫תעניינו‪ָׂ .‬שמחתי ֶשהם גם נהנו וגם‬ ‫ִוה ַ‬ ‫כך‪ ,‬כמו מדריכים ַּבמוּזֵ אוֹ ן‪ְ ,‬שכֵ נים וזָ רים‪,‬‬ ‫מה ַלעׂשות כדי שּכל מי שציינתי לא‬
‫העיקרית של מועצת התלמידים היא‬ ‫שמעת להם קצת מוזרה‪ :‬כיצד יכולה‬ ‫נִ ַ‬
‫אחר כך שוב קבעתי להיפגש‬ ‫ִהׂשּכילו‪ַ .‬‬ ‫תעלֵ ם ֵמ ֶה ָע ָר ָתם‪.‬‬ ‫לה ַ‬
‫ַאת יכולה פשוט ִ‬ ‫יחשוב שאני כזאת?‬
‫ליַ ֵיצג ֶאת התלמידים‪ ,‬להקשיב לבעיותיהם‬ ‫הספר? ֲה ֵרי‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה להתרחש ְּב ַחיֵ י ֵּבית ֵ‬ ‫ֵד ְ‬
‫ִעם מֹור ביום שישי‪ .‬נִ פגשנו ונהנינו יחדיו‪.‬‬
‫ּולהעביר אותן ַל ַהנהלה‪ִ .‬הנֵ ה כמה דוגמאות‬ ‫ַ‬ ‫קובעי ההחלטות‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ְּב ֵבית ֵספר המורים הם‬
‫פשרת לי ִלהיות ִעם מישהי‬ ‫"א ַ‬
‫מֹור אמרה‪ִ :‬‬
‫שעׂשינו ָשם‪ֵ :‬ה ַכנּו ֶאת ְשבוע חנוּכה‪,‬‬
‫ִ‬ ‫ִלדברים‬ ‫והתלמידים ָלרוב אינם ַמּביעים ֶאת ַדעתם!‬ ‫ִסיּפּור‬
‫אחרת ולא כעסת עליי‪ .‬אני ֶאזּכור ָלך‬
‫ואת חגיגת פורים‪,‬‬ ‫ֶאת חגיגת ט"ו ִּבשבט ֶ‬ ‫נוצר גוף מיוחד‬ ‫הספר ַ‬ ‫אבל ַּכיום ְּברוב ָּב ֵתי ֵ‬ ‫ָ‬ ‫מק ִד ָימה‬
‫ָּכ ְת ָבה‪ַ :‬ש ַחר וַ ייגֵ ר‪ ,‬בת ½‪ 11‬וחצי ָ‬
‫ֶאת זה ָלנֶ צח‪ .‬חברֹות אחרות היו כועסות‪.‬‬
‫ֵה ַכנּו ֵת ַיבת ְּפניֹות לתלמידים וניהלנו דיונים‬ ‫שנועד לתת גם ַלתלמידים להשּפיע‪ ,‬והוא‬ ‫המור ה שלנו ִה סּבירה לנו היום על‬ ‫ָ‬
‫"היי"‪,‬‬ ‫וַאת ‪ -‬לא‪ַ .‬את באמת חברה טובה!" ֵ‬
‫לשּפר ֶאת ַחיֵ י ֵּבית הספר‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫כיצד‬ ‫מועצת התלמידים‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫ההסבר‪,‬‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה‪ .‬לא כל כך הבנתי ֶאת ֶ‬ ‫ֵד ְ‬
‫מֹוק ָר ִטית"‪.‬‬
‫אמרתי ְּב ִגיחּוך‪" ,‬זֹו מדינה ֵד ְ‬
‫על אף הדברים הרּבים שמועצת התלמידים‬ ‫מוע צת התלמידים? מועצת‬ ‫ֶ‬ ‫מה זאת‬ ‫רק הבנתי ֶשיש מבחן בעוד כארבעה ימים‪.‬‬
‫יכולה ַל עׂשות‪ ,‬יש לה ִמ ְג ָּב לֹות‪ .‬כאשר‬ ‫התלמידים היא גוף המורכב ִמתלמידים‪,‬‬ ‫לא ִהקשבתי כי דיברתי ִעם ִשיר‪ .‬היא‬
‫המוע צה ִמ ְת נַ גשים ִע ם רצונות‬ ‫ָ‬ ‫רצונות‬ ‫מֹוק ָר ִטי‪.‬‬
‫שנבחרים על ידי ַח ְב ֵריהם ְּב ַתהליך ֵד ְ‬ ‫החברה הכי טובה שלי‪ ,‬וְ ִלפעמים אנחנו‬
‫העליונה‪.‬‬‫ההנהלה‪ָ ,‬לרוב יד המורים על ֶ‬ ‫המצע שלהם‪ ,‬כלומר‬ ‫המּוע ָמדים ַמציגים ֶאת ַ‬ ‫ֲ‬ ‫ַש ַחר היקרה‪,‬‬ ‫מעבירות פתקים ַּב ִשיעורים‪ָ .‬לרוב אנחנו‬
‫לבטל ֶאת התלבושת‬ ‫ֵ‬ ‫פעם‪ ,‬למשל‪ ,‬רצינו‬ ‫ֶאת מה שהם יַ עׂשּו ְלשיּפור ֵּבית הספר‪,‬‬ ‫הסיפור ששלחת נחמד ּו משעשע‪.‬‬ ‫אבל ַּבמבחן‬‫ּובּבחנים‪ָ ,‬‬‫מצליחות ַּב ִמבחנים ַ‬
‫ימי שישי‪ ,‬אך ההנהלה ִהתנַ גדה‪.‬‬ ‫האחידה ִּב ֵ‬ ‫ּומ ַפרסמים ֶאת ַעצמם ְלבֹוחריהם‪ ,‬ולבסוף‬ ‫ְ‬ ‫תעניֶ ינת בּ ֵדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬ ‫שהמ ַס ּ ֶפרת ִמ ַ‬
‫ְ‬ ‫מצחיק‬ ‫מֹוק ַר ְטיָ ה‪ ...‬לא כל כך‪ .‬איך‬
‫זרחּות על ֵד ְ‬ ‫ּבא ָ‬
‫ֶ‬
‫הּוׂשגה ְּפ ָשרה‪ ,‬והּוסּכם שהתלמידים‬ ‫לבסוף ְ‬ ‫הם נִ בחרים ְּב ַהצּבעה ַח ָשאית‪ְּ .‬בבית הספר‬ ‫יעורי הבית רק כדי להבין‬ ‫ו ַּמעמיקה ְּב ִש ֵ‬ ‫הזמן מצליחה‬ ‫ַ‬ ‫יכול ִלהיות שאני‪ ,‬שּכל‬
‫ימי שישי רק‬ ‫יּוכלו ָלבוא בתלבושת רגילה ִּב ֵ‬ ‫יתתיֹות‪ ,‬ורק‬ ‫שלי‪ ,‬למשל‪ ,‬הבחירות הן ִּכ ָ‬ ‫שב ֵשם‬ ‫מדוע ֲח ֶברתה ִ'הבריזה לה'‪ ,‬מצחיק ְּ‬ ‫במבחנים‪ ,‬נִ כשלתי?!‬
‫פעם בחודש‪.‬‬ ‫מועצת תלמידים הן ֵּבית‬ ‫הבחירות ְלרֹאש ֶ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬
‫שב ְבסיס ֵ‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה והחופש ִּ‬ ‫ֵ‬ ‫קבעתי היום ִעם מֹור שאני באה ִלישון‬
‫לדעתי‪ ,‬מועצת התלמידים היא גוף חשוב‬ ‫ִספריות‪ .‬אני עצמי נִ בחרתי פעמיים ְלמועצת‬ ‫תח ֶמקת ִממנה‪ ,‬וּמשעשע ִּבמיוחד‬ ‫ֲח ֶברתה ִמ ַ‬ ‫ֶאצלה‪ְּ ,‬ול ֶפתע היא התקשרה אליי ואמרה‪:‬‬
‫מאוד‪ .‬למי שאוהב פעילּויֹות ָּכ ֵא ֶלה מומלץ‬ ‫לסּפר‬
‫התלמידים‪ ,‬בכיתות ד ו‪ -‬ו‪ ,‬וַ אני יכולה ֵ‬ ‫ִסיוּמוֹ של הסיפור‪.‬‬ ‫אבל אני לא יכולה‬ ‫"אני ממש מצטערת‪ָ ,‬‬
‫ּולשּפ ר ֶא ת ֵּב ית‬
‫ֵ‬ ‫אל יה‬
‫יּב ֵח ר ֶ‬
‫לה ָ‬ ‫לנסות ִ‬ ‫הדרת‪,‬‬ ‫שלהשפיע על ֵּבית הספר זֹו ֲחוָ ויה נֶ ֶ‬ ‫הסיפור נועץ סיכה ַּבבּ לון המכוּבּ ד של‬ ‫שתישני אצלי היום‪ ...‬קבעתי ִעם ִשיר"‪.‬‬
‫הספר שלו!‬ ‫להיּב ֵחר‪.‬‬
‫ָ‬ ‫קשה ולא קל‬ ‫אך זֹו גם עבודה ָ‬ ‫הרעיון ֶה ָחשוב ֶש ְשמוֹ ֵ'דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה'‪.‬‬ ‫"אבל אמרתי ָלך לא לקּבוע ִעם אף אחת!"‬ ‫ָ‬
‫משֹור ִשים‬
‫ָ‬ ‫ִצייְ ָרה‪ִ :‬ענְ ָּבל ֵלוִ י‪ ,‬בת ‪9‬‬
 ‫ֶא ְביָ ָתר היה רוצה להניח לתלתליו להתארך ולצמוח‪ ,‬אבל אביו לוקח אותו אחת לחודשיים למוֹ מוֹ‬
‫הספר ומתעקש שיספר אותו "קצר ולעניין" פעם אחת היה אצל מוֹ מוֹ תור ארוך‪ ,‬ולאבא של‬
‫ֶא ְביָ ָתר לא הייתה סבלנות לחכות איתו‪ ,‬והוא יצא לעשות סידורים‪ .‬כשהגיע לבסוף תורו של‬
‫ֶא ְביָ ָתר‪ ,‬אביו טרם חזר‪" .‬אז איך אתה רוצה הפעם?" שאל מוֹ מו‪.‬‬

‫ָע ִמית וַ יְ ְס ֶּב ְרגֵ ר ּכָ ַתב ִסיּפּור ֶׁש ֵאין לֹו ִסיּום‪.‬‬
‫‪60‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬

‫ַא ֶתם מּוזְ ָמנִ ים לִ ְקרֹוא ֶאת ַה ִסיּפּור וְ לִ כְ תֹוב לֹו ֶה ְמ ֵׁשְך ִמ ִד ְמיֹונְ כֶ ם‪.‬‬
‫'עינַ יִ ים' נְ ַפ ְר ֵסם ִמ ְב ָחר ֵמ ַה ֶה ְמ ֵׁשכִ ים ֶׁשלָ כֶ ם‪.‬‬‫ַּבגִ ילָ יֹון ַה ָּבא ֶׁשל ֵ‬
‫ספרה לְ ֶרגע אחד‪ .‬לְ פֶ ַתע נִ שמע קול ָּברמקול‪" :‬שְׂ ֵריפה‬
‫המ ּ‬‫ספיק לַ ענות יצא מוֹ מוֹ ֵמ ִ‬ ‫שא ְביָ ָתר ִה ּ‬ ‫לִ פנֵ י ֶ‬
‫קֹודם — ָּב ַעמּוד ַה ְׂש ָמאלִ י‬ ‫ַה ֶה ְמ ֵׁשכִ ים לַ ִסיּפּור ֵמ ַהגִ ילָ יֹון ַה ֵ‬
‫ַּב ַּבנק מול 'הסלון של מוֹ מוֹ '!" ֶא ְביָ ָתר ִמילֵ א דלי במים ורץ לַ ַּבנק‪ .‬הוא שפך ֶאת המים על ִמ ְבנֵ ה‬
‫תברר שהגורם לַ שׂ ריפה היה מוֹ מוֹ ‪ .‬מוֹ מוֹ‬
‫ספיקו להגיע‪ִ .‬ה ָּ‬
‫הבנק וְ כִ ָּיבה ֶאת השׂ ריפה לִ פנֵ י שהכּ בּ אים ִה ּ‬ ‫ַּ‬
‫ָּכלוּא‪ֶ ,‬וא ְביָ ָתר ְמגַ ֵדל שׂ ער‪.‬‬ ‫ִאייְ ָרה‪ָ :‬ת ָמר הֹוכְ ְש ָט ֵטר‬ ‫ּכָ ַתב‪ָ :‬ע ִמית וַ יְ ְס ֶּב ְרגֵ ר‬

‫"‬
‫יּובל ַטל‪ ,‬בת ¾‪ 9‬מזִ יכְ רֹון יַ ֲעקֹב‬
‫ַ‬
‫המ לך‪ ,‬מה לעשׂ ות?!‬ ‫ֲא דוני ֶ‬
‫הם צוֹ באים על הארמון ִמכּ ל‬
‫שא ְביָ ָתר‬
‫ספורת מיוחדת‪ ,‬ו ִּמ ּפנֵ י שמוֹ מוֹ לא רצה ֶ‬ ‫לא ְביָ ָתר היה רעיון‪ :‬הוא אמר למוֹ מוֹ שיַ עשֶׂ ה לו ִת ּ‬
‫ֶ‬ ‫הכ יוונים‪ֵ ,‬ח לק ֵמ הם כבר‬ ‫ִּ‬
‫יְ חוֹ לֵ ל ְמהוּמוֹ ת‪ ,‬הוא ִהסכּ ים‪ַּ .‬כעבוֹ ר כמה שניות נִ שמעה צְ רחה‪ .‬מוֹ מוֹ ָּבחן ְּב ֵאימה ֶאת שׂ ערו הגָ זוּז‪.‬‬ ‫ְמ ַט ּפסים על החומות‪"...‬‬
‫הראשי‪,‬‬ ‫לך‪ ,‬אדוני היועץ ָ‬ ‫"ה ֵרי אמרתי ָ‬ ‫ֲ‬
‫יכולת‪ֶ ,‬א ְביָ ָתר?" נִ דהם מוֹ מוֹ ‪" .‬אתה עשׂ ָית לי ֶאת זה ּ ְפ ָע ִמים רבּ ות ֶּב ָעבר‪ֵ ",‬השיב ֶא ְביָ ָתר‪.‬‬
‫ָ‬ ‫"איך‬
‫לִ ירות בהם ללא רחמים!"‬
‫ַשי ֶס ַלע‪ ,‬בת ‪ 11‬מקיבוץ ִצ ְבעֹון‬
‫"כבר ירינו‪".‬‬
‫"נו?"‬
‫"הם ממשיכים להגיע לַ מרות הכול‪.‬‬
‫ראה ָ‬
‫לך"‪ .‬מוֹ מוֹ‬ ‫גמרת הסבלנות‪ ,‬אמר‪" :‬עשֵׂ ה מה שנִ ֶ‬ ‫ֶא ְביָ ָתר ִהתלַ בּ ט‪ .‬לבסוף‪ ,‬כאשר ראה שלמוֹ מוֹ נִ ֶ‬ ‫שכאלֶ ה'‪.‬‬
‫הם צועקים‪' :‬עדיף ָמוֶ ות ֵמחיים ָּ‬
‫שא ְביָ ָתר לא היה בו ֵמעולם‪.‬‬
‫הוביל אותו אל החדר של ה'לָ קוחות המיוחדים'‪ֶ ,‬חדר ֶ‬ ‫ההרג רק מרגיז אותם‪".‬‬ ‫ֶ‬
‫ֲה ַדס גָ יֵ יר‪ ,‬בת ¾‪ 8‬מּכְ ַפר יְ ִד ְידיָ ה‬ ‫חסר להם?"‬ ‫"מה ֵ‬
‫"הם רעבים‪".‬‬
‫"טוב‪ְ ,‬תנו להם לחמניות טריות על‬
‫חשבוני ְּבכל יום ַשבּ ת‪".‬‬
‫ספרה‬ ‫"ת ַס ּפר אותי רק ַּב ְקצָ וות‪ ,‬שלא יפריע לי לִ ראות‪ ",‬אמר ֶא ְביָ ָתר‪ .‬כשאבא של ֶא ְביָ ָתר חזר לַ ִמ ּ‬
‫ְ‬ ‫ֲה ֵרי הם רוצים‪ ...‬הם רוצים‪ ...‬להחליף‬ ‫הם כועסים‪ .‬הם רוצים שינוי ַמהוּתי‪".‬‬ ‫"לא ַדי בכך‪".‬‬
‫ישאר ככה‪ַּ .‬כעבוֹ ר כמה ימים כבר נַ עשָׂ ה‬ ‫שא ְביָ ָתר יִ ָ‬
‫הוא ראה כמה יפָ ה התספורת החדשה ִוהסכים ֶ‬ ‫ָ‬
‫אותך!"‬ ‫"אבל מה הם רוצים? מה עוד אני‬ ‫ָ‬ ‫"מה עוד?"‬
‫חברה ִּבזכות ַתלתלָ יו‪ .‬ו ֵּמאז מוֹ מוֹ באמת מתעניין‬ ‫מקובל ביותר ְּב ֵבית הספר‪ ,‬וגם הייתה לו ֵ‬
‫ָּ‬ ‫ֶא ְביָ ָתר‬ ‫"אוי‪ ,‬לא‪ .‬רק לא זה‪ ...‬מה לעשׂ ות?‬ ‫הפיוֹ ת‬
‫יכול לעשׂ ות כדי שיִ ְס ְתמו ֶאת ּ ִ‬ ‫"הם רוצים חופש דיבור‪".‬‬
‫ְּב ֶא ְביָ ָתר ולא שואל ְסתם שאלות‪ ,‬והם חברים טובים באמת‪.‬‬ ‫היועץ הראשי! מה לעשׂ ות? תגיד לי מה‬ ‫אמרת?‬
‫ָ‬ ‫החצופים שלהם? 'שינוי ַמהוּתי'‬ ‫"שיגידו מה ֶשהם רוצים‪ ,‬רק שלא‬
‫ממ ַב ֶׂש ֶרת ִציֹון‬
‫ַטל ֶׂשגֶ ב‪ ,‬בת ½‪ְ 9‬‬
‫אפשר לעשׂ ות?!"‬ ‫בסדר‪ .‬אני מסכים להקשיב‪ .‬אני ֶמלך‬ ‫ידברו דברים רעים עליי‪ .‬זה הכול‪ .‬זאת‬
‫"המצב חמוּר‪ ,‬הוד מעלתו‪ .‬אני חושש‬ ‫נָ אוֹ ר ַוקשוּב לְ ַעמוֹ ‪".‬‬ ‫בקשה גדולה מדי?"‬
‫דרישתם‪.‬‬
‫ָ‬ ‫שאין לנו ברירה ֶאלָ א לְ ֵה ָיענוֹ ת לִ‬ ‫"הם דורשים‪ֵ ...‬דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪".‬‬ ‫"הם ְמ ַבקשים חופש בחירה‪".‬‬
‫ֶא ְביָ ָתר היה מאוד מרוצֶ ה ֵמהמצב‪ .‬הוא כבר עמד לַ ענות למוֹ מוֹ ‪ ,‬ואז ְּב ִדיוק נכנס אביו של ֶא ְביָ ָתר‬ ‫ָ‬
‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‪ ...‬או הראש שלך!"‬ ‫זה או ֵ‬ ‫ֵ"דמוֹ ְק ַר ְטיָ ה? מה זה‪ ,‬לַ ֲעזָ אזֵ ל?"‬ ‫"נו‪ ,‬תודיעו להם שאני ַמסכּ ים לַ ערוך‬
‫ָ‬
‫תורך‪ֶ ,‬א ְביָ ָתר? אני מצטער‪ ,‬היה קצת עמוּס ַּב ַּבנק‪ְ .‬ת ַס ּפר אותו כמו תמיד‪ ,‬מוֹ מוֹ ‪.‬‬ ‫ואמר‪" :‬מה‪ ,‬כבר‬ ‫"אבל ֶרגע‪ ...‬אי־אפשר שיהיו שניהם‬ ‫ָ‬ ‫הע ם‪ .‬הם רוצים לִ שלוט‬ ‫"ש לטון ָ‬ ‫ִ‬ ‫שהעם יחליט ִאם‬ ‫ָ‬ ‫הצבעה פעם ְּבשנה‪:‬‬
‫מר ַמת ַה ָשרֹון‬
‫זּוס ָמן‪ ,‬בת ‪ָ 10‬‬
‫נֹגַ ה ְ‬ ‫שיהיה קצר וְ לָ ִעניָ ין"‪.‬‬ ‫הדמוֹ ְק ַר ְטיָ ה‬ ‫יחד? הם לא יכולים לקבל ֶאת ֵ‬ ‫צמם‪".‬‬ ‫ְּב ַע ָ‬ ‫ֶאת הלחמניות של שבּ ת הוא מעדיף ִעם‬
‫שלהם‪ ,‬וַ אני בכל זאת ֶא ָשאר ֶמלך? היועץ‬ ‫הא ַספְ ס ּוף הזה‬ ‫אבל מה ֲ‬ ‫צמם? ָ‬ ‫"ב ַע ָ‬ ‫ְּ‬ ‫סוּמסוּם או ִעם ּ ֶפרג‪ֶ .‬ואפשר גם לִ שאול‬
‫הראשי‪ִ ,‬אם לא ִתמצא לי איזוֹ ּ ְפ ָשרה‪,‬‬ ‫איתי? מה‬ ‫ֵמבין ְּב ִשלטון? ו ִּבכלל‪ ,‬מה ִ‬ ‫ֶאת דעתם ְּב ֶקשר לַ צֶ בע של הגלימה‬
‫שלֹוח ֶה ְמ ֵׁש ִכים (עד ‪ 50‬מילים)‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫למ‬
‫תֹובת ִ‬
‫ַה ְּכ ֶ‬
‫רּוׁש ַליִ ם ‪91340‬‬
‫הסיפּור ֶׁש ֵאינֹו נִ גְ ָמר‪ ,‬ת"ד ‪ ,34096‬יְ ָ‬ ‫אתר‪ www.einayim.com :‬דוא"ל‪ einayim@einayim.com :‬דואר‪ֵ :‬‬
‫'עינַ יִ ים' — ִ‬ ‫ִאם לא ִתמצא מיד ּ ִפ ְתרון‪ ,‬אני ֲאצַ ווה‬ ‫המלך?"‬ ‫ִעם ֶ‬ ‫שלי‪ ,‬ו‪"...‬‬
‫ַּבגִ ָיליֹון ַה ָּבא נְ ַפ ְר ֵסם ִמ ְב ָחר ִמתֹוְך ַה ֶה ְמ ֵׁש ִכים ֶׁשיַ גִ יעּו ַל ַמ ֲע ֶר ֶכת עד ‪ְּ 12‬במאי ‪.2011‬‬ ‫לִ כְ רוֹ ת ֶאת ראשך‪ .‬אתה שומע?!"‬ ‫העניָ ין‪ ,‬הוד מעלתו‪.‬‬ ‫"אבל בזה כל ִ‬ ‫ָ‬ ‫"הוד מעלתו‪ ,‬חוֹ ֵש ָשני שלא ַדי ְּבכך‪.‬‬
 ‫גַ ל יִ ְצ ָחק‪ ,‬בן ½‪12‬‬
‫גּוריֹון‬
‫ממ ְד ֶר ֶשת ֶּבן ְ‬‫ִ‬
‫ַהק ִֹומ ְיקס‬
‫ֶשׁ ֵאינֹו נִ גְ ָמר‬
‫שלֹוח ֶה ְמ ֵׁש ִכים‪:‬‬
‫ַ‬ ‫למ‬
‫תֹובת ִ‬ ‫ַה ְּכ ֶ‬
‫קרה כאן משהו‬ ‫ ‬
‫ְמ ַעניֵ ין‪' :‬כן' היא‬

‫‪63‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
‫אתר‪www.einayim.com :‬‬
‫דוא"ל‪einayim@einayim.com :‬‬
‫התשובה הפשוטה‬
‫והצפּויה ִמּכול‪ ,‬אך‬ ‫ְ‬
‫יקס ֶׁש ֵאינֹו נִ גְ ָמר‪,‬‬
‫קֹומ ְ‬
‫'עינַ יִ ים' — ַה ִ‬ ‫דואר‪ֵ :‬‬ ‫רּבה ההפתעה‪ ,‬רק‬ ‫לְ ַמ ֵ‬
‫רּוׁש ַליִ ם ‪91340‬‬‫ת"ד ‪ ,34096‬יְ ָ‬ ‫אתה ָשלחת המשך‬ ‫ִמ ֶיׁשל ִק ְיׁש ָקה ָּכ ַתב וְ ִצייֵ ר ַה ְת ָחלָ ה‬
‫ַּבגִ ָיליֹון ַה ָּבא נְ ַפ ְר ֵסם ִמ ְב ָחר ִמתֹוְך ַה ֶה ְמ ֵׁש ִכים‬
‫ֶׁשיַ גִ יעו ַל ַמ ֲע ֶר ֶכת עד ‪ְּ 12‬במאי ‪.2011‬‬
‫שּכָ זה‪ ,‬ולָ כן הוא מקורי‬
‫יפה‪.‬‬
‫ביותר! ֶ‬
‫יקס‪.‬‬ ‫קֹומ ְ‬
‫ִ‬ ‫ֶׁשל ִסיפּור‬
‫ַא ֶתם מּוז ְָמנִ ים ְל ַה ְמ ִציא לֹו‬
‫ל־ּפי ִד ְמיֹונְ כֶ ם‪.‬‬
‫ֶה ְמ ֵׁשְך ַע ִ‬
‫'עינַ יִים' נְ ַפ ְר ֵסם‬ ‫ַּבגִ ילָ יֹון ַה ָּבא ֶׁשל ֵ‬
‫ים־ליאֹון‬
‫מׂש ִריגִ ִ‬
‫רּות ַש ִּפ ָירא‪ ,‬בת ‪ְ 9‬‬
‫ִמ ְב ָחר ִמתֹוְך ַה ֶה ְמ ֵׁש ִכים ֶׁש ָלכֶ ם‬
‫הצפים'‬
‫לִ פנֵ י יום ההצבעה לַ ּכנֶ סת 'הקולות ָ‬
‫הם הקולות של אלֶ ה ֶש ֶטרם ֶהחליטו ְּבמי‬ ‫קֹודם‪ַ .‬ה ֶה ְמ ֵׁשכִ ים — ָּב ַעמּוד ִמ ְׂשמֹאל‬
‫קֹומ ְיקס ִמן ַהגִ ילָ יֹון ַה ֵ‬
‫ַה ְת ָחלַ ת ַה ִ‬ ‫יׁש ָקה‬
‫יׁשל ִק ְ‬
‫ּכָ ַתב וְ ִצייֵ ר‪ִ :‬מ ֶ‬
‫לִ בחֹור‪ .‬גם כאן הבחורה ֶטרם ֶהחליטה‪,‬‬

‫א‬
‫יפה‪.‬‬ ‫והבחור ֵדי מאּוכזָ ב‪ֶ .‬‬

‫מניות ואמנים צעירים‪,‬‬

‫הרגע ֶשבּ ו אני מוצא ֶאת הרעיון לַ קומיקס הבּ א‬
‫ַּבמדור 'הקומיקס שאינו נגמר' אני נֶ הנֶ ה ִמשנֵ י רגעים מיוחדים‪ֶ :‬‬
‫ערכת ֵ'עינַ יִ ים' וּבה כל ההמשכים שלכם‪ .‬תמיד צְ פוּיוֹ ת לי הפתעות‪,‬‬
‫והרגע ֶשבּ ו אני ְמ ַקבּ ל ֶאת המעטפה ִמ ַמ ֶ‬
‫שאצייר‪ֶ ,‬‬
‫ֲ‬
‫תמיד אני מוצא חיוכים‪ ,‬רעיונות ַמבריקים‪ ,‬קריצות וריגושים‪.‬‬
‫בהצלחה‪ ,‬מישל קישקה‬ ‫ ‬

‫ָאביב‬
‫מתל ִ‬ ‫ִה ָילה ְש ִּפיגֶ ל‪ ,‬בת ½‪ֵ 7‬‬
‫איזה הּומור מיוחד יש לָ ך‪ִ ,‬הילָ ה‪ .‬הבחור אומר 'יש ֵתיקֹו'‪ ,‬וכולנו‬ ‫מׂש ִריגִ ים‬
‫נֹויָ ה ִריץ‪ ,‬בת ‪ְ 8‬‬
‫יודעים ֶשּכְ ֶשיש רק קול אחד לא יכול לִ היות מצב של ֵתיקֹו‪.‬‬ ‫ּומבריק! הבחור זכה ב־‪ֵ 50%‬מהקולות‪ ,‬ולכן הוא מקבל חצי‬ ‫איזה הּומֹור ָשנּון ַ‬
‫כל הכבוד‪.‬‬ ‫יפה מאוד‪.‬‬
‫הפ ֵריים האחרון ממש יוצא ִמן הּכְ לל‪ֶ .‬‬ ‫בחורה‪ְ .‬‬

‫ַמ ֲעיָ ין גְ ָלזֵ ר‪ ,‬בת ‪12‬‬

‫ָאביב‬
‫מתל ִ‬ ‫ֵ‬
‫פתאום כולן רוצות להצביע‬
‫ּומשאירות ֶאת כל הגברים‬ ‫ַ‬
‫הקלְ ִּפיות ַּבחוץ‬‫ִעם ַ‬
‫(מ ֲעיָ ין‬
‫ְּב ַה ְמ ָתנה לתוצאות ַ‬
‫האם ככה‬ ‫התל ָא ִב ִיבית‪ִ ,‬‬ ‫ֵ‬
‫זה ֶא ְצלְ כם ָּבעיר ַהלְ ָבנה?‬
‫ירּושלַ יִ ם זה קצת‬
‫אצלנו ִּב ָ‬
‫מַאש ְקלֹון‬
‫אֹורגָ ד‪ ,‬בת ½‪ְ 10‬‬‫ִש ָירה ְ‬ ‫גבר אחד חושב‬ ‫אחרת)‪ֶ .‬‬
‫המעטפה‪,‬‬‫ההמשך שלָ ך הוא ממש הפתעה! יד יוצאת ֵמ ַ‬ ‫ֶ‬ ‫טּורה‪ :‬שהוא‬ ‫שעדיפה ִד ְיק ָט ָ‬
‫גבר‬
‫תּב ֵרר שהבחורה ִציירה על ֶּפתק ההצבעה ֶאת ֶ‬ ‫ּומ ָ‬‫ִ‬ ‫ראה לי‬ ‫בלבד יחליט‪ .‬לא נִ ֶ‬
‫ּומ ַב ֵקש ֶאת ידה‪ .‬ממש כמו אגדה‪.‬‬ ‫חלומותיה קם לַ ַחיים ְ‬
‫ֶ‬
‫כל הכבוד על המקוריּות‪.‬‬
‫פשרי ְּב ֵתל ָא ִביב של‬ ‫שזה ֶא ָ‬
‫יפה‪.‬‬ ‫יָ ֵמינּו‪ֶ .‬‬ ‫‪62‬‬ ‫עמוד‬
‫מספר‬
 ‫עיניים'‬ ‫'‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ג‬ ‫פ‬ ‫מ‬

‫עיצוב‪ :‬דינה רביב איור‪ :‬נעם נדב‬

‫פגשי‬‫סדרת מ‬
‫ות‬‫ם לשיח‬
‫ם‬‫בנושאי‬
‫שונים‬

‫אירועים לילדים במסגרת 'אפשר לחשוב' ‪-‬‬

‫פסטיבל פילוסופיה בינלאומי‪,‬‬
‫משכנות שאננים‪ ,‬ירושלים ‪17-20.5.2011‬‬

‫סדנאות פילוסופיה לילדים ולהורים‬

‫בהנחיית הפילוסופים הצרפתים ד"ר אוסקר ברניפייה ואיזבל מילון‬
‫• ביום רביעי ‪ 18‬במאי ‪ 2011‬בשעה ‪ ,17:00‬באולם ג'ינוגלי במשכנות שאננים‬
‫• ביום חמישי ‪ 19‬במאי ‪ 2011‬בשעה ‪ ,17:00‬באולם ג'ינוגלי במשכנות שאננים‬
‫הסדנאות ילוו בתרגום סימולטני‬

‫פרטים נוספים ורכישת כרטיסים לסדנאות הפילוסופיה במחלקת התכניות‪,‬‬

‫משכנות שאננים בטלפון ‪ 02-6292212‬או במייל ‪prog@mishkenot.org.il‬‬

‫שיחה עם ילדים בנושא גיליון 'עיניים' הקרוב‬ ‫'שיחה בהרבה עיניים' ‪-‬‬
‫• ביום רביעי ‪ 18‬במאי ‪ 2011‬בשעה ‪ ,16:00‬באולם פוסטל במשכנות שאננים‬

‫ה'שיחה בהרבה עיניים' היא למנויי 'עיניים' בלבד‪.‬‬

‫ההרשמה באתר 'עיניים' או בטלפון ‪02-6515212‬‬

‫יתכנו שינויים בתכנית • מספר המקומות מוגבל‬