‫אינפי ‪ 2‬תרגיל ‪ – 2‬טל רמות‬

‫תרגיל ‪1‬‬
‫צ"ל שלכל ‪:n ∈ N , x >0‬‬
‫‪x2‬‬ ‫‪xn‬‬
‫‪e x >1+ x +‬‬ ‫‪+ …+‬‬
‫‪2‬‬ ‫!‪n‬‬
‫∞‬ ‫‪n‬‬
‫ולכל ‪ x‬מתקיים ‪.∑ x =e x‬‬
‫‪n =1‬‬ ‫!‪n‬‬
‫דרך א' – שימוש בשארית לגראנז'‬
‫יהי ‪ n ∈ N‬ויהי ‪ e x . x 0 >0‬גזירה ‪ n‬פעמים בקטע ]‪( [0 , x 0 +1‬רוצים ש ‪ x 0 -‬תהיה נק' פנימית‬
‫בקטע) וגם ) ‪ (e x )(n‬גזירה בקטע הסגור‪.‬‬
‫לכן לפי טיילור‪-‬מקלורן ושארית לגראנז'‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪c‬‬ ‫‪n+1‬‬
‫‪x0‬‬ ‫‪x0‬‬ ‫‪x0 e ⋅ x0‬‬
‫‪e =1+ x 0 + + …+ +‬‬
‫!‪2‬‬ ‫! ) ‪n! ( n+1‬‬
‫כאשר ‪.0< c< x 0‬‬
‫‪n +1‬‬
‫‪x0‬‬
‫⋅ ‪ e c‬ונקבל ש –‬ ‫‪ e c , x n+1‬נובע ש ‪>0 -‬‬
‫כיוון ש ‪0 >0 -‬‬
‫! ) ‪( n+1‬‬

‫‪x0‬‬ ‫‪x 20‬‬ ‫‪x n0‬‬

‫‪e >1+ x 0 + +…+‬‬
‫‪2‬‬ ‫!‪n‬‬

‫דרך ב' – שימוש באינדוקציה וחקירת פונקציות‪:‬‬

‫עבור ‪ n=1‬הטענה היא ‪ e x > x‬לכל ‪. x >0‬‬
‫נחקור את הפונקציה ‪ f ( x ) ≔e x −x‬הגזירה בכל ‪: R‬‬
‫‪f ' (x)=e x −1 ¿⏟ 0‬‬
‫‪x> 0‬‬

‫‪ f ( 0 )=e 0−1=0‬ובנוסף נגזרת הפונקציה )‪ f ( x‬היא חיובית בכל ‪ , R‬כלומר ‪ f‬עולה ממש בקטע‬
‫)∞ ‪ (0 ,‬ובפרט חיובית בקטע זה‪.‬‬
‫□‬

‫‪x2‬‬ ‫‪xn +1‬‬

‫‪.e >1+ x + +…+‬‬
‫‪x‬‬
‫כעת ניקח ‪ n ∈ N‬עבורו הטענה נכונה ונוכיח כי‬
‫!‪2‬‬ ‫! ) ‪( n+1‬‬
 ‫‪n +1‬‬ ‫‪k‬‬
‫צ"ל ש ‪ . f ( x ) ≔e x −∑ x >0 -‬נחקור את הפונקציה ‪. f‬‬
‫‪k=0‬‬ ‫!‪k‬‬
‫‪n‬‬
‫‪xk‬‬
‫∑‪f ( x )=e −‬‬
‫'‬ ‫‪x‬‬
‫⏟¿‬ ‫‪0‬‬
‫‪k=0‬‬ ‫מהנחת האינדוקציה ! ‪k‬‬

‫לכן שוב נקבל ש – ‪ f‬עולה ממש בקטע ¿ ולכן לכל ‪ x‬בקטע המוכלל מתקיים ש‪-‬‬
‫‪n+1‬‬ ‫‪k‬‬
‫‪x‬‬
‫∑‪e −‬‬
‫‪x‬‬
‫‪=f ( x ) >f ( 0 )=0‬‬
‫‪k=0‬‬ ‫!‪k‬‬

‫□‬

‫התכנסות ‪ e x‬לטור טיילור‬

‫כעת נוכיח שטור הטיילור של ‪ e x‬אליה‪.‬‬
‫שוב נביט בקטע ]‪ [0 , x +1‬שבו ) ‪ ( e x )( N‬גזירה (כאן זוהי הפונקציה ‪ e x‬עבור ‪ x‬כללי‪.‬‬
‫מטיילור‪-‬מקלורן ולגראנז' קיימת ‪ 0< c< x‬כך ש ‪-‬‬
‫‪N‬‬
‫‪xk‬‬ ‫‪x N +1‬‬
‫∑‪r N ( x )=e −‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪c‬‬
‫⋅ ‪=e‬‬
‫‪k =0‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫!)‪(N + 1‬‬

‫{‬ ‫}‬
‫‪N +1‬‬ ‫∞‬
‫‪ x‬שואפת ל – ‪ 0‬כאשר ∞ → ‪ , N‬למשל בעזרת מבחן המנה‪:‬‬ ‫הסדרה‬
‫! ) ‪( N +1‬‬ ‫‪N=1‬‬

‫‪N +2‬‬
‫‪x‬‬
‫! ) ‪( N +2‬‬ ‫‪1‬‬
‫⋅ ‪=x‬‬ ‫→‬ ‫‪0‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪N +1‬‬
‫∞ → ‪N +2 N‬‬
‫! ) ‪( N +1‬‬
‫∞‬ ‫‪k‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪k‬‬
‫לכן ‪ r N ( x ) →N →∞ 0‬כלומר הסדרה ‪ ∑ x =e x −r N ( x ) → N → ∞ e x‬ולפי הגדרה ‪.∑ x =e x‬‬
‫‪k=0‬‬ ‫!‪k‬‬ ‫‪k=0‬‬ ‫!‪k‬‬
 2 ‫תרגיל‬
:‫נמצא נוסחה מפורשת רקורסיבית לסדרת הפונקציות‬
I n ( x )=∫ sin x dx
n

:n=1
I 1 ( x )=∫ sin x dx=−cos x +c

:n ≥ 2
I n ( x )=∫ sin x ⋅sin ¿⏟
n−1
x dx
u =sin n−1 x v ' =sin x
' n−2
u = ( n−1 ) sin x cos x v=−cos x

x −∫ −cos x ⋅ ( n−1 ) sin

n−1 2 n−2
−cos x ⋅sin x dx

¿−cos x ⋅ sinn−1 x + ( n−1 )∫ sin n−2 x ( 1−sin2 x ) dx

x + ( n−1 ) (∫ sin x dx−∫ sin x dx )

n−1 n−2 n
¿−cos x ⋅ sin

¿ ( n−1 ) ( I n−2 ( x ) −I n ( x ) )−sin n−1 x cos x

: I n ( x) ‫נותר לפתור את המשוואה על‬

n−1
n ⋅ I n ( x )=( n−1 ) I n−2 ( x ) −sin x cos x

n−1 sinn−1 x cos x

I n ( x )= I n−2 ( x )−
n n

‫ לא נמצא בצעד‬I 0 ( x) - ‫ כיוון ש‬I 2( x) ‫ נקבל בעיה בחישוב הפונקציה‬0 ∉ N - ‫אם מניחים ש‬
:‫ האינטגרל הזה הוא פשוט‬.‫האינדוקציה‬
I 0 ( x )=∫ sin x dx=∫ 1 dx=x +c
0

3 ‫תרגיל‬
 .1
2
2
1 1+t
∫ 1+sin x+ dx ¿⏟ ∫ 2 t 1−t 2
cos x
t=tan
x
1+ +
2
2t 1+t 2 1+t 2
sin x= 2
1+t
2
1−t
cos x= 2
1 +t
2
dx = 2
dt
1+t

2
¿∫ dt=ln|t+1|+ c
2t +2

|
x
¿ ln tan +1 + c
2 |

.2
1 1 1 1 1 2 1
∫ 2+2 sin x dx= 2 ∫ 1+sin x dx ¿⏟ 2
∫ ⋅
2 t 1+t 2
dt =∫ 2
t +2t +1
dt
t=tan
x 1+
2
1+t 2
1 −1 −1
¿∫ dt= +c= +c
(t +1 ) 2
t+1 x
tan +1
2

.3
x2 a2 sin 2 θ
∫ 2 2 dx ¿⏟ ∫ ⋅acos θ dθ
√ a −x x=asin θ a √ 1−sin2 θ
(−π
2
<θ <
π
2 )
dx =acosθ dθ

2 2
a sin θ 1−cos 2 θ
¿∫ ¿⏟ a ∫ sin θ dθ=a ∫
2 2 2
⋅acos θ dθ dθ ¿
a∨cosθ∨¿ ‫בתחום‬cos θ >0
2

( ( )
) +c
x
sin 2 arcsin
( ) a
2 2
a sin 2 θ a x
¿ θ− +c= arcsin −
2 2 2 a 2
 ( ( ) ( ) )
x x
2 sin arcsin cos arcsin
a
2
x a a
¿ arcsin − +c
2 a 2

( √ )
2 2
a x x x
¿ arcsin − ⋅ 1− 2 + c
2 a a a
.4
x+ √ x 2 + √6 x
3
t 6+ t 4 + t t 5+t 3 +1
∫ dx ¿⏟ ∫ 6 ( 2 ) ⋅6 t 5 dt =6 ∫ dt
x ( 1+ √ x )
3 2
x=t
6 t 1+t 1+ t
5
dx=6 t dt

– ‫מחלוקת פולינומים עם שארית נקבל ש‬

t + t +1=t ( 1+t ) +1
5 3 3 2

:‫ולכן‬

(∫ t dt +∫ 1+t1 dt )= 32 t +6 arctan t
5 3
t +t +1
6∫
3 4
2
dt=6 2
1+t
3 ( 3 2)
¿
2
√ x +6 arctan ( √ x ) + c
6

.5
∫ ( 3 f 2 f ' g 2+2 g g' f 3 ) dx=f 3 g2 +c
:‫הוכחה‬
'
( f 3 g 2) =3 f 2 f g2 +2 g g' f 3
.‫לפי כלל נגזרת של מכפלה‬

.6
∫ x 2 √ 9−x 2 dx ¿⏟ ∫ 9 sin2 θ ⋅ 3|cos θ|⋅3 cos θ dθ=81∫ sin2 θ cos 2 θ dθ
x=3 sin θ
dx=3cos θ dθ

(
−π
2
≤ θ≤
π
2 )
 81 81 1−cos 4 θ 81
¿
4
∫ sin 2θ dθ= ∫
2
4 2
dθ= ∫ ( 1−cos 4 θ ) dθ
8

( ( ) +c)
x
sin 4 arcsin
¿
81
8
θ−(sin 4 θ
4
+c=
81
8 )x
arcsin −
3 4
3

( ( ) ( ) )
x x
2 sin 2 arcsin cos 2 arcsin
81 x 3 3
¿ arcsin −
8 3 4

( ( ) ( )( ( ))
)
x x 2 x
4 sin arcsin cos arcsin 1−2 sin arcsin
81 x 3 3 3
¿ arcsin −
8 3 4

81
¿ ¿
8

.7
cos 2 x cos 2 x 1
∫ sin2 x cos 2 x dx=4 ∫ sin2 2 x dx ¿⏟ 4∫ dt
t =sin2 2 x
4 √t ⋅t
dt=4 sin 2 x ⋅cos 2 x dx=4 √ t cos 2 x dx
‼!
( 0<t ≤1)

−3
−2 −2
¿∫ t 2
dt= +c ¿⏟ +c
√t ‼ ! sin 2 x
‫ √ בתחום עליו עושים את‬sin2 2 x=sin 2 x - ‫ השתמשנו בעובדה המוטעית ש‬- !!!
.‫האינטגרל‬
‫ אפשר להבין שאת האינטגרל המקורי אנחנו עושים‬,‫אם רוצים להיות לגמרי פורמליים‬

(2 )
‫ בשל תחום ההגדרה‬π k , π k + π , k ∈ Z ‫רק על כל אחד מהקטעים המוכללים מהצורה‬
2 2
.‫שלו‬

( )( )
. πk , πk + π , πl+ π , πl+ π :‫קבוצת הקטעים הזו היא איחוד של שתי קבוצות זרות‬
2 2
 ‫(‬ ‫)‬
‫בקבוצת הקטעים ‪ πk , πk + π‬מתקיים ‪ sin 2 x> 0‬ולכן ‪ |sin 2 x|=sin 2 x‬והאינטגרל‬
‫‪2‬‬
‫באמת נכון‪.‬‬
‫בקבוצת הקטעים ¿ מתקיים ‪ sin 2 x< 0‬ולכן ‪.√ sin 2 x=−sin x‬‬
‫‪dt‬‬
‫=‪ cos 2 x dx‬ואז‪:‬‬ ‫במצב כזה נקבל מההצבה ‪ t=sin2 2 x‬ש ‪-‬‬
‫‪−4 √ t‬‬
‫‪−3‬‬

‫‪∫ sincos‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x cos x‬‬
‫‪2‬‬
‫=‪dx=−∫ t 2 d t= + c‬‬
‫‪√t‬‬
‫‪2‬‬
‫‪−sin x‬‬
‫‪+c‬‬

‫‪(2‬‬ ‫)‬
‫לכן בכל קטע מוכלל מהצורה ‪ π k , π k + π , k ∈ Z‬התשובה המקורית נכונה‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬