‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‬

‫המחלקה להנדסה כימית‬

‫מעבדה בכימיה פיסיקלית‬

‫בהנחיית ד"ר אולגה קריצ'בסקי ואלון כברה‬

‫דו"ח מכין‬

‫ניסוי מס' ‪5‬‬

‫קבוע שיווי משקל‬

‫שחר סופר ‪308058627‬‬

‫ישי אלמלם ‪314862657‬‬
‫תאריך ביצוע הניסוי‪21.11.2021 :‬‬
‫תאריך הגשה‪21.11.2021 :‬‬
 ‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫מציאת קבוע שיווי משקל של חומצה כרומית בעזר מדידות ספקטרופטומטריות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫רקע תאורטי‪:‬‬
‫כאשר יוני כרום נמצאים בתמיסות מימיות בדרגת חימצון ‪ +6‬מתקיימים שלושה תהליכי שיווי‬
‫משקל‪:‬‬
‫¿ ¿ ¿‪2−¿+ 2 H+‬‬

‫⇌¿‪Cr 2 O 2−‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2CrO‬‬ ‫‪4‬‬ ‫¿‬
‫‪.1‬‬
‫¿ ¿ ¿‪−¿+ H+‬‬

‫‪HCrO‬‬ ‫‪−¿⇌ CrO 4‬‬

‫‪4‬‬
‫¿‬
‫‪.2‬‬
‫¿ ‪+¿ ⇌ H2 CrO 4‬‬

‫‪HCrO‬‬
‫‪−¿+ H‬‬
‫‪4‬‬
‫¿‬
‫‪.3‬‬

‫כאשר הסביבה היא חומצית וחזקה והתמיסות מרוכזות‪ ,‬שיווי המשקל נוטה לכיוון יון‬
‫‪,CrO‬‬ ‫¿¿‪2−‬‬
‫‪4‬‬
‫הדוכרומט‪ .‬כאשר הסביבה היא בסיסית וחזקה היון שנמצא יותא הוא יון הכרומט‪,‬‬
‫¿¿‪ . HCrO−‬ו‪ H 2 CrO 4-‬האו‬
‫‪4‬‬
‫תהליך מספר ‪ .1‬כאשר נמהל את התמיסות החומציות נקבל את יוני‬
‫חומצה חזקה שמתפרקת ליונים ולכן ניתן להגיד שהיא לא קיימת בתמיסה‪.‬‬
‫בניסוי זה נתמקד בתגובה מספר ‪ ,2‬כאשר ערך ‪ Kc‬של הוא‪:‬‬
‫¿ ¿ ‪k =a‬‬
‫הקשר בין אקטיביות לריכוז הוא ‪:‬‬

‫] ‪a ( X )=γ ( X ) · [ X‬‬
‫)‪ -a(x‬אקטיביות יון ‪.x‬‬
‫)‪-γ(x‬מקדם האקטיביות של יון ‪ .x‬כאשר מדברים על תמיסות מהולות‪ ,‬מקדם האקטיביות הוא ‪ 1‬ולכן‬
‫קבוע שיווי המשקל בתמיסות אלה שווה למעשה ליחס ריכוזי היונים בתמיסה‪.‬‬
‫אקטיביות‪ -‬הריכוז הפעיל בתמיסה‪.‬‬
‫ניתן להגיד ש קבוע שיווי מקשל יוגדל כ‪:‬‬
‫¿ ¿= ‪k‬‬

‫כאשר התמיסות מהולות נשתמש בביטוי הבא‪:‬‬

‫¿ ¿= ‪k‬‬

‫ביטוי זה איננו נכון עבור תמיסות עם עוצמת היונים גבוהה‪.‬‬

‫כאשר אנו מבצעים בדיקות בספקטרופוטמטר אנו מודדים ריכוז ולא אקטיביות כלומר נמדוד את‬
‫‪ ' K‬ומתוך גודל זה נסיק את העצמת היונים‪ .‬בניסוי נמצא את קבוע שיווי משקל בתמיסות מהולות‬
‫כאשר פעם ‪ K'=K‬ונחזור שוב על הניסוי כאשר העוצמת היונים גבוהה כלומר ‪.K'>K‬‬

‫נשתמש בחוק ביר‪-‬למברט בו קיים קשר בין בליעה שנמדדת המכשיר לבין ריכוז החומר הנבדק‪.‬‬
 ‫חוק ביר למברט יוצג במשוואה ‪:1‬‬

‫‪A=εbc‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ – A‬הבליעה‬

‫‪ – ε‬מקדם הבליעה אופייני לצורון הבולע‬

‫‪ – b‬אורך התא האופטי (בד"כ ‪)1‬‬
‫‪ – c‬ריכוז הצורון הבולע‬

‫¿¿‪ ) HCrO−‬וזה מתאפשר בניסוי זה מכיוון‬

‫‪4‬‬
‫¿¿‪,CrO 2−‬‬
‫‪4‬‬
‫בניסוי זה נבדוק באורך גל אחד את שני הצורונים (‬
‫שאנו מחפשים את היחס בין הריכוזים שלהם ולא ריכוז של כל אחד בנפרד‪ ,‬אם נוסיף ליחס הריכוזים את‬
‫ריכוז המימן נקבל את קבוע שיווי משקל לתגובה מספר ‪.2‬‬
‫על מנת לבצע את החישובים נגדיר‪:‬‬

‫‪ -C1‬ריכוז הצורון החומצי ו‪ -ε 1‬יהיה מקדם הבליעה של הצורון‪.‬‬

‫‪ -C2‬ריכוז הצורון הבסיסי ו‪ -ε 2‬יהיה מקדם הבליעה של הצורון‪.‬‬

‫‪ -C‬הריכוז הכולל של הצורנים‪C=C1+C2 ,‬‬

‫‪ -A1‬בליעה של התמיסה של הצורון החומצי‪.‬‬
‫‪ -A2‬בליעה של התמיסה של הצורון החומצי‪.‬‬
‫כאשר ‪:b=1‬‬

‫‪A1=ε 1 C , A 2=ε 2 C ⇒ A=ε 1 C 1+ ε 2 C 2‬‬

‫‪A1‬‬ ‫‪A2‬‬ ‫‪A1‬‬ ‫‪A2‬‬

‫=‪ε 1‬‬ ‫‪, ε 2= ⇒ A= C1 + C 2 ⇒ AC =A 1 C 1 + A 2 C 2‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪C‬‬
‫נציב את ההגדרה של ‪:C‬‬

‫)‪A(C 1 +C2 )= A1 C1 + A2 C 2 ⇒C 1 ( A− A 1)=C 2 (A 2− A‬‬

‫ומכאן נובע ‪:‬‬

‫) ‪C 2 ( A−A 1‬‬
‫=‬
‫) ‪C 1 ( A2 −A‬‬
 ‫מהלך הניסוי‪:‬‬

‫הכנת תמיסות‪:‬‬

‫נשקלו ‪ 0.12‬גר של ‪. K2CrO4‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הומסו ‪ 0.12‬גר במים בבקובוק מדידה של ‪ 100‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הכנת סט ‪:1‬‬

‫הועברו ‪ 2‬מ"ל מהתמיסה שהוכנה לשישה בקבוקי מדידה של ‪ 50‬מ"ל‬ ‫‪.1‬‬

‫לבקבוק מספר ‪ 1‬הוסף ‪ 1‬מ"ל חומצה אצטית ‪ 20%‬ונמהל ל‪ 50-‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לבקבוק מבפר ‪ 2‬הוספו ‪ 4.8‬מ"ל מתמיסת ‪ NaOH‬בריכוז ‪ M1‬ונמהל ל‪ 50‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לארבע ביקרים הוספו ‪ 60‬מ"ל מין ו‪ 0.5-‬מ"ל חומצה אצטית ‪.20%‬‬ ‫‪.4‬‬
‫לאחר מכן הוספה תמיסת אמוניה עד להגעת ערכי ‪ pH‬שונים (תמיסה ‪ ,pH=6.2 3‬תמיסה‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ ,pH=6.7 4‬תמיסה ‪ ,pH=7 5‬תמיסה ‪.)pH=7.3 6‬‬
‫נלקח ארבעת התמיסות ונמהלו ל‪ 50‬מ"ל בבקבוקי המדידה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫הכנת סט ‪:2‬‬

‫מהתמיסה נלקחו ‪ 2‬מ"ל לשישה בקבוקי מדידה של ‪ 50‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫לבקבוק מספר ‪ 1‬הוסף ‪ 1‬מ"ל חומצה אצטית ‪ 20%‬ונמהל ל‪ 50-‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לבקבוק מבפר ‪ 2‬הוספו ‪ 4.8‬מ"ל מתמיסת ‪ NaOH‬בריכוז ‪ M1‬ונמהל ל‪ 50‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לארבע ביקרים הוספו ‪ 60‬מ"ל ‪ NaCl‬בריכוז ‪ 3M‬ו‪ 0.5-‬מ"ל חומצה אצטית ‪.20%‬‬ ‫‪.4‬‬
‫לאחר מכן הוספה תמיסת אמוניה עד להגעת ערכי ‪ pH‬שונים (תמיסה ‪ ,pH=6.2 3‬תמיסה‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ ,pH=6.7 4‬תמיסה ‪ ,pH=7 5‬תמיסה ‪.)pH=7.3 6‬‬
‫נלקח ארבעת התמיסות ונמהלו ל‪ 50‬מ"ל בבקבוקי המדידה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫בדיקה הבליעה‪:‬‬

‫נמדדה הבליעה של שני הסטים בספקטורפוטומטר באורך גל של ‪.365nm‬‬ ‫‪.1‬‬

 ‫‪:MSDS‬‬
‫נוסחה‬ ‫מיגון‬ ‫טמפרטורת טמפרטור סכנות‬ ‫צפיפות‬ ‫מסה‬ ‫נוסחת מבנה‪ ‬‬ ‫שם החומר‬
‫ובטיחות כימית‬ ‫ת המסה ואזהרות‬ ‫מולרית (‪ )g/cm^3‬רתיחה‬
‫‪) °)C‬‬ ‫‪)°)C‬‬ ‫(‪)g/mol‬‬

‫‪CH3COOH‬‬ ‫‪16.5‬‬ ‫‪118.1‬‬ ‫‪1.05‬‬ ‫‪60.05‬‬ ‫חומצה‬

‫חלוק‬ ‫אצטית‬

‫‪K2CrO4‬‬ ‫יש להימנע‬ ‫‪975‬‬ ‫‪1000‬‬ ‫‪2.73‬‬ ‫‪194.19‬‬ ‫אשלגן‬

‫‪+‬‬ ‫ממגע עם‬ ‫כרומט‬
‫העור‪,‬‬
‫משקפי‬ ‫עיניים‪.‬‬
‫מגן‬ ‫יכול‬
‫לגרום‬
‫לבעיה‬
‫נשימתי‬
‫‪NaOH‬‬ ‫‪+‬‬ ‫עלול‬ ‫‪318‬‬ ‫‪1390‬‬ ‫נתרן‬
‫מנדף‬ ‫לגרום‬ ‫הידרוקסיד‬
‫לגירויים‬ ‫‪2.13‬‬ ‫‪40‬‬
‫בעור‬
‫‪+‬‬ ‫ובעיניים‪.‬‬

‫‪NH3‬‬ ‫גז דליק‬ ‫‪-77.73‬‬ ‫‪-33.34‬‬ ‫‪0.73‬‬ ‫‪17.031‬‬ ‫‪NH3‬‬ ‫אמוניה‬

‫כפפות‬ ‫ורעיל‪.‬‬
‫עלול‬
‫לגרום‬
‫לגירוי‬
‫בעיניים‪,‬‬
‫מערכת‬
‫הנשימה‪-‬‬
‫עלול‬
‫לגרום‬
‫למוות‪,‬‬
‫לגירוי‬
‫חריף של‬
 ‫האף‬
,‫והגרון‬
‫מערכת‬
‫העיכול‬
.‫והעור‬
NaCl ‫עלול‬ Na-Cl ‫נתרן כלורי‬
‫לגרום‬ 801 1465 2.16 58.44
‫לגירוי‬
.‫בעיניים‬

:‫ביבליוגרפיה‬
.‫ אוניברסיטת אריאל‬2021 ‫חוברת מעבדה כימיה פיזקלית‬ .1
2. MSDS, Acetic acid: https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov/compound/176
3. MSDS, Potassium chromate:
https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov/compound/24597
4. MSDS, NaCL : https://fscimage.fishersci.com/msds/21105.htm/
5. MSDS, Sodium deuteroxide:
https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov/compound/23676750
6. MSDS, Ammonia: https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov/compound/222
7. ‫קבוע שיווי משקל‬
https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/chemistry/%D7%A9%D7
%99%D7%95%D7%95%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A7%D7%9C-
%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99