‫רת‬

‫הע ו‬ ‫רם‬ ‫עי‬ ‫ז‬ ‫לת‬

‫עו‬‫פי‬ ‫זמן‬ ‫מטרה‬
‫‪–1‬‬ ‫נספח‬ ‫דקה‬ ‫ח ך ילמד על‬ ‫הינ‬
‫מ ה של‬ ‫תנו‬ ‫ת ‪.‬‬ ‫הו‬ ‫א וז ו‬ ‫די‬ ‫הב ו‬
‫בש‬
‫אם בל ו‬ ‫די‬ ‫בו‬ ‫יתרשם‬
‫סר י‬
‫ת‬ ‫מו‬ ‫א ‪.‬‬‫די‬ ‫בשת בו‬ ‫מתל ו‬
‫ה‬
‫פ‬
‫‪ –5‬מ‬ ‫נספח‬ ‫ת‬
‫דו‬
‫ק‬ ‫‪2‬‬ ‫ח ך ילמד על‬ ‫הינ‬
‫משלמת של‬ ‫לא ו‬ ‫א י‬
‫ר‬ ‫ויז‬
‫בת‬‫תשו‬ ‫הי‬ ‫בת של‬ ‫ת שו‬ ‫הה י‬
‫בב‬ ‫ד ם גנ‬ ‫הב יו‬ ‫צ ‪,‬‬ ‫ד ם בארונ‬ ‫הב יו‬
‫ויתרשם‬
‫מת‬ ‫מ "תר י‬
‫חם‬ ‫השט י‬
‫דלה " ‪ ,‬בה‬ ‫הו‬ ‫ג‬
‫דם‬ ‫שד י‬ ‫דם ו‬ ‫ביו‬
‫קת‬ ‫חי‬ ‫צרה ו‬ ‫בו‬
‫ד ת‬ ‫עת מוני‬ ‫קרק ו‬
‫בב‬ ‫גנ‬
‫מה‬
‫תנו‬
‫‪–4‬‬ ‫נספח‬ ‫דקה‬ ‫כצד‬‫ח ך ילמד י‬ ‫הינ‬
‫של בדיו ם‬ ‫ד ם‬ ‫הב יו‬
‫דם‬
‫עב י‬
‫ו‬ ‫ס פעם‬ ‫ר ו‬ ‫התפנ‬
‫כם‬ ‫ווי‬
‫‪– 3,2,6‬‬ ‫נספח‬ ‫דקה‬ ‫ח ך ילמד על‬ ‫הינ‬
‫רח‬‫או‬
‫מ ה של י‬ ‫תנו‬ ‫א ‪,‬‬ ‫די‬‫המאהל הב ו‬
‫ד קלא י‬
‫ס‬ ‫ביו‬ ‫רח ‪ ,‬ועל‬ ‫או‬‫על י‬
‫ב וי‬
‫ת‬ ‫חו‬ ‫ו‬
‫ר‬
‫סו‬
‫פ‬‫י‬ ‫‪–7‬‬ ‫נספח‬ ‫פר משעשע‬ ‫סו‬‫י‬ ‫ת‬
‫דו‬
‫ק‬ ‫‪2‬‬ ‫ח ך ילמד על‬ ‫הינ‬
‫ביו‬
‫ד‬ ‫ד הב יו‬
‫ד‬ ‫על הןי‬ ‫ד הב יו‬
‫ד‬ ‫הןי‬
‫והמעבר ממונ‬
‫השרא י‬
‫ל‬ ‫ד י‬ ‫לןי‬

‫מדע‬‫כם הי‬ ‫סי ו‬

‫רם (‬ ‫פ ‪ ,‬דו‬ ‫)צןו‬ ‫בשראל‬ ‫ד ם י‬ ‫הב יו‬
‫ד וי ?‬ ‫הא בו‬ ‫מ ו‬ ‫י‬
‫מ ‪.‬‬ ‫א בא ש ו‬ ‫ד ה ( ‪ ,‬מכ ן‬ ‫ח במדבר )בא י‬ ‫הא אדם אשר י‬ ‫א ו‬ ‫די‬‫הב ו‬
‫ח ‪ .‬מא ןי‬
‫מ‬ ‫ת נפרד מוי‬ ‫בל י‬ ‫רם הם חלק‬ ‫חקת העד י‬ ‫דם והז‬ ‫די‬
‫הו‬ ‫ת ם‪ .‬נ‬ ‫אומשינ‬ ‫ם ל‬ ‫שי‬
‫ט‬‫פו‬ ‫ם‬
‫י‬
‫ח‬ ‫א י‬
‫ח‬ ‫ו‬
‫ה‬
‫ל‪.‬‬‫ל בו‬
‫ד‬ ‫ת‬
‫חוי‬ ‫ה ו‬
‫ל‬ ‫ש‬
‫ק‬
‫ו‬ ‫‪,‬‬ ‫טת‬ ‫ס רת שב י‬ ‫חבמג‬ ‫א י‬ ‫ו‬
‫ה‬ ‫ם‪,‬‬‫די‬
‫ר‬‫מ ע‬ ‫די‬
‫ל‬‫גו‬ ‫מ‬
‫ת‬
‫ס‬
‫פנ‬
‫ר‬ ‫א‬
‫ו‬
‫ה‬ ‫ס‪.‬‬
‫הי‬
‫א‬
‫ם‬
‫ל‬ ‫בדת‬
‫ח בקפה מר ‪ ,‬שהם‬ ‫אר וי‬ ‫ו‬ ‫‪.‬מקבל את‬ ‫קם עם שוני‬
‫כ‬ ‫די‬ ‫בם והו‬ ‫טי‬‫םו‬
‫שי‬
‫ר‬‫ק‬
‫ו‬ ‫םי‬
‫ח‬‫ס‬ ‫ל‬
‫ל ע‬
‫ר‬
‫שו‬
‫מ‬ ‫משתדל‬
‫(‬ ‫א הרא ןו‬
‫ש‬ ‫פ 'ן‬‫)הגינ‬ ‫כס הרא ןו‬
‫ש‬ ‫ח ‪" :‬הו‬ ‫אר וי‬‫אמר בקבלת ו‬ ‫מד ו‬ ‫שם במדבר ‪ ,‬ות י‬ ‫ח ם הק י‬ ‫סמל לי‬
‫ש ( ‪ ,‬לחרב‬ ‫ל י‬‫א הש י‬ ‫פ 'ן‬ ‫הגינ‬
‫)‬ ‫ל י‬
‫ש‬ ‫כס הש י‬ ‫ف ( ‪ ,‬והו‬ ‫כף ) لي‬
‫ك‬ ‫ש ( לי‬ ‫א הינ‬ ‫פ 'ן‬ ‫)הגינ‬ ‫כס הינ‬
‫ש‬ ‫ف ( והו‬ ‫ארח ) لي‬
‫ض‬ ‫לו‬
‫‪.‬‬ ‫דש בוני‬
‫ע‬ ‫ת קו‬ ‫בד משפח ו‬ ‫ת וכו‬ ‫א מכבד את אש ו‬ ‫די‬ ‫ف ( " ‪ .‬הב ו‬‫)لي‬
‫س‬

‫אם‬ ‫די‬‫תהם של הב ו‬ ‫כ י‬ ‫מתונ‬

‫א ר‬ ‫חם ביו‬ ‫ע‪ ,‬וי‬
‫ב‬
‫ה ט‬ ‫םו‬
‫א‬‫י‬
‫ב‬ ‫ם‬
‫דם למחצה ‪ .‬ה‬ ‫כ אם נוד י‬ ‫רם ‪ ,‬י‬ ‫מי‬
‫דם גו‬ ‫ה נודי‬ ‫א וי‬
‫ל‬ ‫אם בארץ‬ ‫די‬ ‫הב ו‬
‫חם ‪.‬‬ ‫אר י‬
‫ס ו‬ ‫כ י‬‫ב ומינ‬ ‫ע‪.‬מחב י‬
‫ת‬
‫קו‬
‫ב‬ ‫ב חי‬
‫ר‬
‫א‬ ‫הו‬
‫כ‬
‫י‬
‫ל‬ ‫ב‪,‬‬
‫ש‬
‫יגו‬ ‫םו‬
‫מ‬
‫י‬
‫ח‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫חפ י‬‫הו‬
‫בם‬ ‫אה י‬
‫הה ‪ ",‬ו‬ ‫ת ת קפה "קו‬ ‫בם בש י‬ ‫אם מר י‬ ‫די‬ ‫טת שלהם ‪ .‬הב ו‬ ‫בל ו‬‫כ ת הו‬ ‫הא אחת התונ‬ ‫הקמה י‬ ‫נ‬
‫טפה ‪.‬‬ ‫רם על כל י‬ ‫שמ י‬‫מם ‪ ,‬וו‬ ‫כם בי‬ ‫חס י‬
‫ח הם ‪ .‬הם ו‬ ‫שב בי‬ ‫קם ח ו‬ ‫תפסת מו‬ ‫לשאת נשק ‪ ,‬והאהבה ו‬
‫קם ‪,‬‬
‫חי‬‫ב פם וז‬ ‫מם וג‬ ‫השל י‬ ‫ם‬
‫די‬
‫א‬‫בו‬ ‫הו‪.‬‬
‫ס‬ ‫ה‪,‬‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ח‬ ‫ה‪,‬‬
‫ש‬
‫י‬
‫א‬ ‫לם ‪:‬‬ ‫א י‬‫אם לא מש י‬ ‫די‬ ‫רם הב ו‬ ‫לשה דב י‬ ‫שו‬
‫חם ‪.‬‬
‫קר וו‬ ‫ב רעב וצמא ‪ ,‬ו‬ ‫לי‬‫לם ג‬ ‫מץ ‪ .‬הם סבינ‬ ‫פ אי‬ ‫אי‬ ‫ל ו‬ ‫אה ‪ ,‬ובע י‬‫ד רי‬ ‫חי‬
 ‫אזורי התיישבות‬
‫מ ‪60‬אלף‪ ,‬חלק גדול מהם מתגורריםב‪ 16 -‬כפריקבע‪,‬‬ ‫מספר הבדואים בגליל כיום הוא יותר ‪-‬‬
‫ים מרבית הבדואים באו לארץ ישראל‬ ‫המוכרים על י יד המדינה‪ ,‬וחלק אחר גר בכפרים לא מוכר ‪.‬‬
‫עיקריות‪:‬‬ ‫דרך ‪ 2‬דרכים‬
‫סריה ומאזור הגולן‪ ,‬ע" י חדירה לגליל העליון והתחתון ‪ ,‬ועוד חלקים נוספים בארצנו‪.‬‬ ‫‪ -‬מצפון דרך ו‬
‫‪ -‬דרך חצי האיערב‪ ,‬ע" י חדירהלנגב‪ ,‬עברהירדן‪ ,‬וסוריה‪ .‬חלק‪ -‬ניכר מהבדווים בנגב מתגוררים‬
‫ים‬
‫יישבים לא מוכר ‪.‬‬ ‫ב ו‬
‫קרות מים ‪ ,‬אך ישנם‬ ‫ד לחפש מרעה ומו‬ ‫מ העותמאנים‪ ,‬כי‬‫בי‬‫החדירה לארץ נעשתה בעיקר י‬
‫תעודים של התיישבות בדווית בנגב כבר במאה השנייה לפנה" ס ) בתקופה הרומית( ‪.‬‬ ‫י‬
‫א‪ .‬השבטים‬ ‫הדולים בצפון התיישבו בעמק יזרעאל‪ ,‬בעמק החולה ובעמק בית שן‬ ‫‪-‬השבטים ג‬
‫מרון ‪.‬‬
‫ונים שפרעם והר י‬
‫הקטנים התיישבו ‪ ,‬בגבעת אל ‪,‬‬
‫ממלחמות‪:‬‬ ‫‪-‬בדרום השבטים רבים נאלצו לשנות את מקום ההתיישבות כתוצאה‬
‫לאחר קום המדינה‪ ,‬הבדווים שנותרו בדרום קובצו ל" אזור הסייג" – שם התיישבו ‪ 3‬שבטים‬
‫ב 'גועיד‪ ,‬ו ןכ ‪ ,‬היו במקום שבטי אל ‪-‬עאסם ואל ‪-‬אסד‪ ,‬וחלקים‬ ‫ב קרינאת ואו‬ ‫ב ‪-‬רביעה‪ ,‬או‬ ‫ם או‬ ‫עיקריי ‪:‬‬
‫ב‬
‫מהשבטים או‬
‫רקייק והוזייל‪ .‬הבדווים שחיו מחוץ לאזור זה לא הורשו לשוב לאדמותיו עד לאחר סיום חלוקת‬
‫הנגב‪ .‬עד היום הוסדרו כ‪ 20% -‬מהשטח השנוי במחלוקת –וזאת‪ ,‬מאחר ורבים מהשבטים‬
‫ך‬
‫ות מאני למנדט הבריטי )כ‪,‬‬ ‫הבדווים לא הסדירו את ההתיישבותם בקרקע במעבר מהשלטון הע '‬
‫הוגדר שטח רב כ" מת" ‪ ,‬ולא נרשם אצל השלטונות( ‪ ,‬ולכן‪ ,‬בתבי עות רבות אין יד ראיות‬
‫יישבים רבים לא מוכרים אצל המדינה‪.‬‬ ‫מ רישום בטאבו ( ‪ .‬לכן‪ ,‬ו‬‫להתיישבות ) כו‬

‫קרות פרנסה‬ ‫מו‬

‫ת נפרד מחיי הבדואים‬ ‫הבדואים התפרנסו בעיקר מעדריהם‪ ,‬החזקת העדרים היא חלק בל י‬
‫ית כגון‪:‬‬ ‫בת ‪,‬‬ ‫ות אם יכ יעסוקם בענף זה היה רק לצריכה י‬ ‫ם חלק מהם עסקו בחקלא ‪,‬‬ ‫ומאורח חייה ‪,‬‬
‫זים ואת הפרות והכבשים‬ ‫מ גידול חיטה ושעורה‪ ,‬הבדואים חלבו את הע ‪,‬‬ ‫באות בעל‪ ,‬כ ו‬ ‫גידול תו‬
‫הדועים בשכי חותם בכל ארוחה‪ .‬הבדואים שחטו את‬ ‫ים וחיו על מוצרי החלב השונים ‪ ,‬י‬‫שהיו מגדל ‪,‬‬
‫וונים וגזזו את צמר הכבשים וארגו כסוי‬‫ים והשתמשו בבשר שלהם לתבשילים רבים ומג ‪,‬‬ ‫הטלא ‪,‬‬
‫ים בעבר רוב הבדו אים לא עבדו עבודה‬ ‫טח ‪.‬‬‫ם ומשערות העזים הם ארגו אוהלים ושי‬ ‫לגופ ‪,‬‬
‫ירה בעיקר בענפי הבניין‪ ,‬התעשייה‬ ‫יום רוב עבודתם מתבססת על עבודה שכ ‪,‬‬ ‫בשכירות ‪ ,‬אך כ ‪,‬‬
‫ות וחלק גדול מצעירי הבדו אים משרתים בזרועות הביטחון השונות ‪.‬‬ ‫והחקלא ‪,‬‬

‫על המאהל‬
‫רעות ארוגות משיער עזים‬ ‫ית הוא עשוי י י‬ ‫האוהל הוא מקום מגוריה המסורתי של המשפחה הבדוא ‪,‬‬
‫ות האוהל מוקף בגדרה של קנים‬ ‫שרים ליתד ‪.‬‬ ‫מדי עץ‪ ,‬ומחוזק בחבלים הק ו‬ ‫שחור‪ ,‬נתמך על עו‬
‫ים באוהל פרוסות‬ ‫ים והחלק השני לגבר ‪.‬‬ ‫ניים חלק אחד מיועד לנש ‪,‬‬‫ים הוא מחולק לש ‪,‬‬ ‫דק ‪,‬‬
‫טחים‬‫ים פורשים הבדו אים שי‬ ‫קמות ‪ .‬לכבוד האורח ‪,‬‬ ‫מרונים מצמר וכריות רו‬‫ה ז‬ ‫צלות ועלי ן‬
‫מח ‪,‬‬
‫וניים במרכז החלק המיועד לגברים ‪ ,‬נמצאים הכלים המשמשי ם להכנת הקפה‪ ,‬מכתש העץ‬ ‫צבע ‪.‬‬
‫המעוטר והמקושט‪ ,‬וקומקומי הנחושת שבהם מתבשל הקפה המר ) קהוה סאדה( ‪ .‬באוהל מתכבד‬
‫האורח בשתיית קפה לצלילי וקלות הכתישה‪ ,‬שמשמיע המארח הבדואי ‪ .‬אוהל הבדו אי הוא מגן טוב‬
‫מ החורף‪ .‬בחורף הבדואים תוקעים את האוהל במקום‬ ‫בי‬ ‫ש ומפני הגשם והרוח י‬ ‫מפני קרני השמ ‪,‬‬
‫ד שהרוח תחדור לתוך האוהל‪ ,‬ותחליש את‬ ‫ים כי‬ ‫בה ‪,‬‬
‫נמוך‪ ,‬ובקיץ הם בוחרים את המקו מות הג ו‬
‫ים מים וצמחיה‬ ‫החום הלוהט‪ .‬האוהל נמצא בדרך כלל בין שני דבר ‪,‬‬
‫תמונה=‬ ‫=‬

‫וחבות האורח‬
‫זכויות ו‬
 ‫זכויות האורח‬
‫הבדואים ידועים כמכניסי אורחים‪ ,‬זכויות רבות יש לאורח הבא אצל משפחה‪ ,‬או שבט מסוימים‪.‬‬
‫ראש השבט או המשפחה‪ ,‬אחראים למנוחת האורח‪ ,‬למאכלו‪ ,‬ולהגנתו מפני אויבים‪ .‬אין לשאול‬
‫את האורח על שמו‪ ,‬או על שם שבטו‪ ,‬או על סיבת בואו‪ ,‬כל עוד לא כיבד אותו‪ ,‬למשך שלושה‬
‫ימים ושליש‪.‬‬

‫חובות האורח‬
‫כשם שיש לאורח זכויות‪ ,‬כך יש לו גם חובות שעליו לקיימן‪ ,‬ואלו הן‪:‬‬
‫לבוא לאוהל המארח מהצד‪.‬‬
‫להסב את עיניו מלהביט אל נשי האוהל‪.‬‬
‫להסתפק בכל דבר אשר יגיש לו המארח‪.‬‬
‫לא לגנוב‬
‫לא להרבות שיחה יותר מכפי הצורך‪ ,‬אומרים הבדואים‪" :‬אם המלים מכסף‪ ,‬השקט מזהב"‪.‬‬

‫על חוק ומשפט בדווי‬

‫שני אנשים רבים ביניהם על נושא מסוים‪ .‬הם פונים אל מנהיג השבט ) השייח'(‪ ,‬שהוא גם‬
‫משמש לשופט‪ ,‬השופט חייב להיות בעל ניסיון בשיפוט‪ .‬השופט או קבוצה של שופטים דנים‬
‫בבעיה ומנסים לפתור אותה‪ .‬הם קובעים מי הוא האשם ומטילים עליו קנס או פיצוי‪ .‬הפיצוי או‬
‫הקנס ישולם לאדם הזכאי והצודק‪ .‬השופטים הבדואים‪ ,‬דנים בכל בעיה בתוך השבט ‪ .‬הבדואים‬
‫ומאז קיומם‪ ,‬חקקו חוקים משלהם‪ ,‬חוקים אלה תאמו את צרכיהם ואת אורח חייהם‪ .‬אף בדואי‬
‫אינו רשאי לעבור על החוק‪ ,‬ומי שעובר על החוק‪ ,‬ייענש‪ ,‬כמובן לפי העבירה שהוא בצע‪.‬‬
‫משנת ‪ ,1966‬לאחר החלת הדין הישראלי על ערביי ישראל‪ ,‬וביטול הממשל הצבאי‪ ,‬לא נעשה‬
‫שימוש רשמי במשפט הבדווי ׁ]נעשה בו שימוש פנימי )שבטי([‪.‬‬

‫דוגמה‪ :‬סיפור בדווי‬

‫נספחים‬

‫‪.1‬‬

‫‪.2‬‬
.3
.4
.5
 ‫‪.6‬‬

‫‪ .7‬הג'מאל הג'מאל‬
‫סוחר בדואי מצפון הארץ שכר לו ג'מאל )בעליו של הגמל( וגמלו‪ ,‬כדי להוביל את סחורתו לעיר‬
‫המחוז שהיתה אז דמשק‪ .‬בדמשק היה מוכר שטיחים‪ ,‬תוצרת חלב‪ ,‬וגבינות‪ .‬בדרך‪ ,‬חלה הבדואי‬
‫ונאלץ להישאר באחד המאהלים‪ ,‬כי הוא לא יכל להמשיך במסעו והג'מאל המשיך עם הסחורה‪.‬‬
‫שם‪ ,‬בדמשק הוא מכר את הסחורה ואת הגמל וגבה את החובות הקודמים שהיו לבדואי‪ .‬הג'מאל‬
‫התעשר מאד‪ ,‬ונהפך לבעל מעמד‪ ,‬והיה לו כסף רב‪ .‬לאחר כשבוע ימים‪ ,‬הבדואי הבריא ממחלתו‬
‫והחליט לנסוע לעיר דמשק‪ ,‬כדי לחפש את הג'מאל‪ .‬הוא שאל ושאל על הג'מאל‪ ,‬אך כולם אמרו‬
‫לו‪ ,‬שהוא גבה את החובות והלך‪ .‬לפתע‪ ,‬הבדואי הבחין בג'מאל ‪ ,‬רץ לעברו ואמר לו‪" :‬אתה‬
‫הג 'מאל ששכרתי‪ ,‬תן לי את כספי"‪ .‬ענה לו הג'מאל ‪" :‬אני לא מכיר אותך ולא את הג'מאל‪ ,‬על‬
‫מה אתה מדבר ?‪ ,‬לך מכאן"‪ .‬הבדואי הלך והתלונן על הג'מאל ‪ ,‬והיה משפט‪ .‬במשפט ולפני‬
‫השופט‪ ,‬הכחיש הג'מאל את כל התלונות המיוחסות לו‪ .‬הבדואי ראה שהוא הולך להפסיד‬
‫במשפט‪ ,‬מה עשה ?‪ .‬הוא התקרב אל השופט ואמר לו בלחש‪" :‬אדוני השופט‪ ,‬כאשר נצא מכאן‪,‬‬
‫תקרא לג 'מאל )יא ג'מאל( אם הג'מאל ‪ ,‬יפנה אחורה ויסתכל אליך‪ ,‬סימן שהוא הג'מאל‪ ,‬ואם‬
‫לאו‪ ,‬אלוהים יסלח לו"‪ .‬הרעיון מצא חן בעיני השופט‪ ,‬וכאשר עמד הג'מאל לצאת‪ ,‬קרא השופט‬
‫לעברו‪" :‬יא ג 'מאל"‪ ,‬הג 'מאל הסתכל אחורה והביט בשופט ‪ .‬השופט ידע שזהו הג 'מאל‪ ,‬שהתלונן‬
‫עליו הבדואי‪ .‬והוא צווה על הג'מאל‪ ,‬לשלם לבדואי את כספו‪ ,‬וקנס אותו בקנס נוסף ונתן לבדואי‬
‫פרס‪ ,‬על חוכמתו ותושייתו בהצלת המשפט‪.‬‬