‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.

doc‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫מראה מקום‪ :‬פדאור ‪880 )51( 12‬‬
‫‪ ‬‬
‫לתמצית פסק הדין‬
‫בית המשפט המחוזי מרכז‬
‫תפ"ח ‪  28247-08-10‬‬
‫מדינת ישראל נ' בן דרור‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫כב' השופט אברהם טל‪ ,‬אב"ד – סג"נ‬ ‫בפני‬
‫‪ ‬‬
‫כב' השופטת זהבה בוסתן‬
‫‪ ‬‬
‫כב' השופט רמי אמיר‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫המאשימה‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫נגד‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬ ‫איתי בן דרור‬ ‫‪ ‬‬
‫הנאשם‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫גזר דין‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .1‬הנאשם הורשע עפ"י הודאתו‪ ,‬שניתנה ע"י בא כוחו‪ ,‬ואושרה על ידו ביום ‪ ,10.7.11‬בשלושה מעשי רצח בכוונה תחילה של‬
‫שלושת ילדיו‪ ,‬עומר‪ ,‬יליד ‪ ,7.11.2000‬רוני ילידת ‪ 18.3.2002‬ואור ילידת ‪( 1.2.2005‬ראה ההודאה בעמ' ‪19-20‬‬
‫לפרוטוקול והכרעת הדין בעמ' ‪ 24‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .2‬המאשימה עותרת להטיל על הנאשם שלושה עונשי מאסר עולם מצטברים זה לזה‪ ,‬וכן לחייבו בפיצויים לאם הילדים‪ ,‬ואילו‬
‫ב"כ הנאשם עותר להטיל על הנאשם ענישה מופחתת אחת בלבד‪ ,‬מכוח סעיף ‪300‬א(א) לחוק העונשין הקובע‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫"על אף האמור בסעיף ‪ ,300‬ניתן להטיל עונש קל מהקבוע בו‪ ,‬אם נעברה העבירה באחד מאלה‪:‬‬
‫(א) במצב שבו‪ ,‬בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי‬
‫בכושרו השכלי‪ ,‬הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה‬
‫ניכרת‪ ,‬אך לא עד כדי חוסר יכולת של ממש כאמור‬
‫בסעיף ‪34‬ח –‬
‫(‪ )1‬להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או‬
‫(‪ )2‬להימנע מעשיית המעשה"‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .3‬לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת בגזירת הדין הוגשו לנו בהסכמה הדברים שאמר הנאשם בחקירותיו במשטרה‬
‫(הודעות ותמלילי החקירות והשחזור)‪.‬‬
‫מטעם המאשימה הוגשו שתי חוות דעת פסיכיאטריות של ד"ר עדינה נעון ע‪ 1/‬וע‪ 2/‬עליהן היא נחקרה ארוכות‪ ,‬גיליון‬
‫הרשעות קודמות של הנאשם ע‪ ,3/‬תסקיר נפגע לגבי גרושתו של הנאשם ואם ילדיו לילך שם טוב ע‪.4/‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=un‬‬ ‫‪1/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫מטעם הנאשם הוגשו דו"ח אבחון פסיכו דיאגנוסטי משולב שנערך לנאשם ע"י ד"ר דוד יגיל‪ ,‬אך לאור האמור בהמלצה‬
‫שבסופו הוא אינו יכול לשמש להכרעה שבמחלוקת‪ ,‬ומכתב שכתב הנאשם וקרא אותו בדבריו לענין העונש‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הודאת הנאשם‬
‫‪ ‬‬
‫(א) עפ"י הודאת הנאשם בחלק הכללי של כתב האישום‪ ,‬חודש לפני הרצח הוא תיכנן להתאבד ושבוע לפני הרצח הוא‬
‫תיכנן לרצוח את ילדיו ולהתאבד באותו זמן כדי לגאול אותם ואותו מיסורי העולם הזה‪ .‬הרצח בוצע ביום‬
‫‪ 23.7.10‬רק בגלל שהם שהו אצלו באותו יום‪.‬‬
‫(ב) באשר לתכנון הרצח הודה הנאשם שרכש בתחילת חודש יולי סכין חדשה‪ ,‬שמיועדת לחיתוך בשר‪ .‬ביום ‪17.7.10‬‬
‫הוא רכש סכין קצבים‪ ,‬והסתיר אותו מעל למקרר בדירה‪ .‬הסכינים נועדו תחילה על מנת שיתאבד‪ ,‬ורק לאחר‬
‫שהחליט לרצוח את ילדיו הן שימשו לביצוע מעשי הרצח‪ .‬הוא רכש גם סלוטייפ אך הוא לא השתמש בו לצורך‬
‫ביצוע מעשי הרצח‪ .‬הנאשם הודה כי במהלך חודש יולי הוא אגר כדורי הרגעה וכדורי שינה וקנה משקאות‬
‫אלכוהוליים על מנת להתאבד‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אחיו הביא לו‪ ,‬לבקשתו‪ ₪ 2,000 ,‬מתוך תגמולי המל"ל ששמר עבורו‪ ,‬ומתוכם הוא נתן לגרושתו‪ ,‬כשלקח את‬
‫הילדים לחזקתו‪ ,‬סכום של ‪ ₪ 500‬כחלק מתשלום המזונות שחב לה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הודה הנאשם שכתב ביום ‪ 21.7.10‬מכתב התאבדות בו הוא גולל את הנסיבות לרצח ילדיו‪ ,‬והכין תיק ובו‬
‫בגדים‪ ,‬כלי רחצה ו‪ ,₪ 5,000 -‬והצמיד אליו פתק בו ביקש שאם לא יצליח למות יביאו את התיק לביה"ח‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הוא הכין מכתב ועליו תצלום של תעודת זהות שלו‪ ,‬עליו כתב שהוא חולה נפש בפרדסיה ושהוא לא ראה את‬
‫ילדיו ‪ 7‬חודשים‪ ,‬וכן כתב מספרי טלפונים שימושיים של בני משפחה וחבר‪.‬‬
‫(ג) באשר למעשיו ביום הרצח‪ ,‬אותו תכנן כ"יום כיף" לילדיו‪ ,‬הודה הנאשם בעובדות ‪ 17-11‬ו‪ 26-19 -‬לכתב האישום‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫"‪ .11‬במסגרת תכנון הרצח‪ ,‬תכנן הנאשם יום כיף אחרון לקטינים‪ ,‬ביום שישי ‪ ,23.7.10‬אותו ביצע כפי‬
‫שיפורט בהמשך‪.‬‬
‫‪ .12‬עפ"י התכנון‪ ,‬ביום שישי‪ 23.7.10 ,‬בשעות הבוקר‪ ,‬יצאו הנאשם והקטינים עימו מהדירה לאזור‬
‫המדרחוב בנתניה‪ .‬בדרכם‪ ,‬עצר הנאשם במספרה כשהקטינים עימו ולבקשתו טיפלו‬
‫בשערה של רוני (עשו לה פאן)‪.‬‬
‫‪ .13‬במסגרת התכנון‪ ,‬סמוך לשעה ‪ ,10:00‬לקח הנאשם את הקטינים לארוחת בוקר בקפה לונדון‬
‫במדרחוב בנתניה ועם סיומה שבו הנאשם והקטינים לדירה‪.‬‬
‫‪ .14‬בהתאם לתכנון‪ ,‬בסביבות השעה ‪ ,15:00‬נסע הנאשם עם הקטינים במונית מהדירה לקרקס‬
‫אירופה בשכונת דורה בנתניה‪.‬‬
‫‪ .15‬עפ"י התכנון‪ ,‬עם סיום ההופעה‪ ,‬סמוך לשעה ‪ 18:00‬נטל הנאשם את הקטינים במונית למרכז יכין‬
‫בנתניה שם אכלו ארוחת ערב במסעדת ‪ .BLACK‬עם סיום ארוחת הערב לקח הנאשם‬
‫את הקטנים למסעדת מקס ברנר שבמתחם לאכול קינוחים‪.‬‬
‫‪ .16‬סמוך לאחר ‪ 19:30‬הגיע הנאשם עם הקטינים לדירה‪ .‬עת הורידו הילדים בגדים והתארגנו‬
‫לשינה‪ ,‬ריסק הנאשם כדור מסוג בונדורמין לכל אחד מהם ושם אותו בכוס עם שתייה‬
‫מסוג אייס תה‪ .‬הילדים שתו מעט והלכו לישון ואילו הנאשם שתה שני בקבוקי בירה‪.‬‬
‫‪ .17‬עומר ואור נרדמו כל אחד על מזרון בחדרם המשותף ואילו רוני נרדמה על המזרון בחדרו של‬
‫הנאשם‬
‫‪...‬‬
‫‪ .19‬סמוך לאחר מכן‪ ,‬בדק הנאשם באינטרנט‪ ,‬במחשב בדירה‪ ,‬לצורך ביצוע הרצח‪ ,‬היכן מיקום כלי‬
‫הדם הראשיים בגוף האדם‪ ,‬על מנת שדקירותיו יביאו למותם של הילדים במהירות‪.‬‬
‫‪ .20‬סמוך לשעה ‪ 22:45‬נטל הנאשם את הסכין ונכנס לחדר בו לנו עומר ואור‪ .‬הנאשם סגר את‬
‫התריסים‪ ,‬נטל מגבת‪ ,‬כיסה את פניו של אור ודקר אותו בבית החזה ובבטן כ‪29 -‬‬
‫דקירות‪ .‬אור ניסה מתוך שינה להתגונן וכך נגרם לו גם חתך בשורש כף יד ימנית‪.‬‬
‫בסיום וידא הנאשם כי אין לאור דופק‪.‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=un‬‬ ‫‪2/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫‪ .21‬לאחר מכן‪ ,‬הלך הנאשם לשירותים‪ ,‬נטל משם מגבת נוספת‪ ,‬שב לחדר וכיסה את פניו של עומר‬
‫במגבת‪ .‬הנאשם דקר את עומר בסכין כ‪ 38 -‬פצעי דקירה בחזה וכ‪ 16 -‬פצעי דקירה‬
‫בבטן‪ .‬עומר ניסה להתגונן מתוך שינה ובכך נגרם לו גם פצע דקירה בשוק השמאלית‪.‬‬
‫‪ .22‬הנאשם שטף את הסכין בשירותים והמשיך לחדרו‪ ,‬שם ישנה רוני‪ .‬הנאשם כיסה את פניה של‬
‫רוני במגבת ודקר אותה בסכין כ‪ 70 -‬דקירות בבית החזה ובבטן‪ .‬רוני ניסתה מתוך‬
‫שינה להתנגד למעשיו של הנאשם‪ ,‬הזיזה ראשה מצד לצד וכך נגרם לה גם פצע חתך‬
‫באמה השמאלית‪.‬‬
‫‪ .23‬הנאשם נטל את גופותיהם של אור ועומר והניחם על המזרון ליד גופתה של רוני‪ .‬הנאשם כיסה‬
‫את גופות הילדים בסדין‪ ,‬ואילו את המגבות שכיסו את פניהם של המנוחים אסף ושם‬
‫בשקית בחדר הכביסה‪.‬‬
‫‪ .24‬לאחר מכן‪ ,‬סמוך לשעה ‪ 2:00‬שתה הנאשם בירה וויסקי וחתך את פרקי ידיו‪.‬‬
‫‪ .25‬הנאשם נרדם והתעורר סמוך לשעה ‪ ,4:00‬אז נטל כדורים מסוג קלונקס‪ ,‬כתב מכתבים נוספים‬
‫מעבר למכתבים שהכין ביום ‪ 21.7.10‬ונרדם בשנית כאשר הסכינים המתוארות‬
‫בסעיפים ‪ 5-6‬לעיל לצידו‪.‬‬
‫‪ .26‬סמוך לשעה ‪ 9:00‬ביום שבת ‪ 24.7.10‬התקשר אביו של הנאשם וביקש לקחת את הקטינים‬
‫לארוחת בוקר‪ .‬הנאשם מסר לו שכולם ישנים ושלא יגיע‪ .‬בהמשך‪ ,‬סמוך לשעה ‪,11:00‬‬
‫התקשר אביו של הנאשם בשנית והנאשם מסר שוב שכולם ישנים‪ .‬תשובת הנאשם‪,‬‬
‫עוררה את חשדו של אביו ומיד בסמוך לכך הגיע לדירה וגילה את האסון המחריד"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הנאשם הודה כי ביום הרצח‪ ,‬בשעות הערב‪ ,‬הוא נטל מספר רב של כדורי הרגעה (קלונקס) ושינה (בונדורמין) ולא רק כדור‬
‫אחד (כנטען בסעיף ‪ 18‬לכתב האישום)‪ .‬הוא אינו זוכר את מספר הדקירות שדקר את כל אחד מילדיו‪ ,‬אך מקבל את‬
‫האמור בסעיפים ‪ ,20-22‬כמצוטט לעיל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫טענות המאשימה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .1‬מדברי הנאשם בחקירתו ביום ‪ 24.7.10‬ובשחזור‪ ,‬אותם יש להעדיף על הודאתו המסויגת בביהמ"ש‪ ,‬עולה שהוא תכנן את‬
‫הרצח‪ .‬חודש לפני ביצועו‪ ,‬רכש את הסכין הראשונה כדי לחסל את ילדיו‪ ,‬ונטל רק ‪ 2‬כדורים מתוך הכדורים הרבים‬
‫שאגר‪.‬‬
‫דברים אלה מלמדים על יציבותו הנפשית של הנאשם‪ ,‬על התכנון הממושך של הרצח ועל בחירתו בביצוע הרצח מתוך הבנת‬
‫מעשיו ולאחר תכנון מדוקדק‪ .‬הניסיון האובדני שעשה הנאשם היה דמונסטרטיבי‪ ,‬ובנטילת האלכוהול והכדורים יש כדי‬
‫ללמד על הבנתו שהוא עומד לרצוח‪ .‬כל אלה מלמדים שהוא לא סבל מהפרעה נפשית חמורה שהגבילה את יכולתו‬
‫להימנע מביצוע הרצח‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .2‬דברי הנאשם בחקירותיו בקשר למספר הדקירות שדקר כל ילד‪ ,‬בדיקת הדופק של כל אחד מהם לאחר שדקר אותו‪,‬‬
‫הפסקת לקיחת הכדורים שבועיים לפני הרצח כדי שיהיה לו כוח לרצוח את ילדיו‪ ,‬והכנת התיק למקרה שלא יצליח‬
‫להתאבד – כל אלו מלמדים על מניפולטיביות‪ ,‬על התכנון המוקדם ועל רצון הנקם‪ ,‬ולא עולים בקנה אחד עם טענה של‬
‫הפרעה נפשית חמורה שגרמה לו לחוסר יכולת להימנע מהרצח‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .3‬מאחר והנאשם לא אובחן כחולה נפש והיכרותו עם המערכת הפסיכיאטרית החלה חודשים לפני הרצח‪ ,‬מאחר ותיכנן את‬
‫הרצח ומסר את המניע לו‪ ,‬וכשאין בפני ביהמ"ש חוות דעת מטעמו ‪ -‬הוא לא הצליח להטות את הכף לטובת טענתו‬
‫באשר להפרעה נפשית חמורה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .4‬הודעות הנאשם מלמדות על יכולתו להשיב ענינית לחוקריו בקשר לתפקודו לפני הרצח‪ ,‬לעבודתו וקשריו החברתיים ולמניע‬
‫לרצח‪ ,‬ולא סביר שאיבד את יכולותיו אלה ביחס לדקירת ילדיו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .5‬לאור השתלשלות הענינים במהלך המשפט‪ ,‬כאשר הנאשם לא הביא כל ראייה או אינידיקציה לקיומה של הפרעה נפשית‬
‫חמורה‪ ,‬לא היה מקום לקבל חוות דעת פסיכיאטרית משלימה מד"ר נעון אלא היה על ביהמ"ש לדחות את טענתו על‬
‫סמך חוות הדעת הראשונה‪.‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=un‬‬ ‫‪3/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ .6‬הנאשם לא שיכנע את ביהמ"ש ברמת שכנוע של מאזן ההסתברויות שהוא סבל בזמן הרצח מהפרעה נפשית חמורה‪,‬‬
‫ושקיים קשר סיבתי בין הפגם הנפשי לבין חוסר יכולתו להבין את מהות מעשהו או להימנע ממנו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .7‬חוות הדעת הראשונה של ד"ר נעון היא מקצועית ויסודית‪ ,‬נותנת לביהמ"ש תמונה רחבה על מצבו הנפשי של הנאשם ועל‬
‫תולדות חייו‪ ,‬שמלמדים שחי חיים רגילים וחווה משברים קשים‪ ,‬אך לא מדובר במי שסבל ממחלת נפש‪ ,‬הפרעה או‬
‫התקפים פסיכוטיים‪ .‬לאור האמור בחוות הדעת של ד"ר נעון‪ ,‬הנאשם לא עמד בקריטריונים של נייר העמדה של‬
‫האיגוד הפסיכיאטרי באשר לסעיף ‪300‬א(א) לחוק‪ ,‬מאחר וההפרעה שלו לא באה לידי ביטוי לאורך שנים ואין קשר‬
‫ישיר בינה לרצח‪ ,‬שלא נובע מהפתולוגיה האישיותית של הנאשם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .8‬מפסיקת ביהמ"ש עולה חשיבות הגשת חוות דעת פסיכיאטרית כדי להוכיח טענה של הפרעה נפשית חמורה והנאשם לא‬
‫המציא חוות דעת מטעמו‪.‬‬
‫‪ .9‬הקביעות שמופיעות בתעודות חדר המיון שהוצגו בפני ד"ר נעון כוללות אבחנות ראשוניות שלא חזרו עליהן בסיכומי‬
‫האשפוזים ולא מדובר בהן בתסמונות שמוכיחות הפרעה נפשית חמורה‪.‬‬
‫מהודעת ד"ר דונסקי‪ ,‬אשר טיפלה בנאשם במהלך אשפוזיו בבית החולים לב השרון‪ ,‬במשטרה עולה שהיא לא התרשמה‬
‫שמצבו הנפשי של הנאשם חמור ושהוא חולה נפש‪ .‬היא לא בדקה את הנאשם‪ ,‬לא תארה סימפטומים של דכאון קליני‬
‫ולא הורתה על אשפוזו הכפוי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .10‬יש לקבל דברי ד"ר נעון בעדותה‪ ,‬שסימפטומים של דיכאון שנמצאו אצל הנאשם בבדיקה האחרונה של ד"ר דונסקי לא‬
‫מביאים להפרעה נפשית חמורה אלא אם יש פסיכוזה‪ .‬היא לא אבחנה אצלו דכאון‪ ,‬והנאשם לא קיבל טיפולים נוגדי‬
‫פסיכוזה‪ .‬לנאשם יש אישיות שמורכבת מהפרעה אנטי סוציאלית‪ ,‬נרקסיזם והפרעת אישיות גבולית‪ ,‬אך היתה לו‬
‫אפשרות לתכנן ומצבו לא הגביל אותו ביכולת לבחור‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .11‬יש לקבל את דברי ד"ר נעון שלנאשם יש בעיית גבולות אך הוא לא רואה את האובייקט‪ ,‬דהיינו את ילדיו‪ ,‬כעצמו‪ ,‬שכן אילו‬
‫היתה לו בעיית גבולות אמיתית (והיה רואה את ילדיו בעצמו) הוא היה נמנע מלרצוח אותם‪ ,‬כפי שנמנע מלהתאבד‪,‬‬
‫והיה חושש מלרצוח אותם באופן אכזרי ושונה מזה שבו ניסה להתאבד בעבר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .12‬יש לקבל את דברי ד"ר נעון שהנאשם יכול היה לשלוט על מעשיו ולא לרצוח ולא סבל מחשיבה מעוותת‪ .‬מחשבתו לרצוח‬
‫את ילדיו כדי להפסיק את יסוריו מתיישבת עם הצד הנרקסיסטי שלו והיא מאוחרת לרצח ומניפולטיבית‪ ,‬אחרת הוא‬
‫היה מתאבד‪ .‬העובדה שהנאשם לא התאבד כפי שרצח את ילדיו מלמדת על יכולתו לשלוט במעשיו ועל הבנתו את‬
‫מעשיו‪ ,‬ולא מדובר ברצח שבוצע על רקע חשיבה מעוותת‪.‬‬
‫‪ .13‬יש לזקוף לחובת הנאשם את אי הגשתה של חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו ואת אי זימונן לעדות של ד"ר דונסקי ושל‬
‫רופאת המשפחה שלו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .14‬מדברי הנאשם עולה ששלושת מעשי הרצח בהם הורשע הם מעשים נפרדים שמחייבים הטלת ענישה מצטברת של‬
‫שלושה מאסרי עולם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .15‬יש לחייב את הנאשם בתשלום פיצוי בגובה המירבי שקבוע בסעיף ‪ 77‬לחוק העונשין לאם ילדיו ללא קשר למצבו הכלכלי‬
‫ולנסיבות הרצח‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫טענות ב"כ הנאשם‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .1‬הנאשם אובחן במהלך אשפוזיו כסובל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מדכאון‪ ,‬והוא קיבל תרופות נוגדות דיכאון‪ .‬באבחון פסיכולוגי שנערך לו‬
‫ע"י ד"ר יגיל‪ ,‬נמצא כי פעילותו השכלית ביום הרצח היתה סמוך לרמת תפקוד גבולית מבחינה שכלית‪ ,‬הוא אובחן‬
‫כבעל הפרעת אישיות גבולית‪ ,‬כוחות האגו החלשים שלו ומנגנוני ההגנה הפרימיטיביים לא אפשרו לו להתמודד עם‬
‫מצבי משבר‪ ,‬והיתה אצלו נטיה לבצוע ללא תכנון מראש‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=un‬‬ ‫‪4/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫‪ .2‬לאור האמור לעיל‪ ,‬יש לראות את התרחשות האירוע נושא כתב האישום באספקלרית מצבו הנפשי של הנאשם‪ ,‬שהיה שרוי‬
‫בדיכאון קליני‪ ,‬סבל מהפרעת אישיות קשה עם כוחות אגו חלשים ואינטליגנציה בגבול התחתון של הנורמה‪ ,‬ושהיה‬
‫שרוי במצבי לחץ‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .3‬הנאשם מסר בחקירותיו ביום ‪ 24.7.10‬ובשחזור דברים שונים בקשר לעובדות מהן הסתייג בהודאתו כמו מועד ההחלטה‬
‫לרצוח‪ ,‬המניע לרצח והכדורים שלקח‪ ,‬וניתן ללמוד מחקירותיו שמצבו הנפשי באותו זמן היה בכי רע‪.‬‬
‫‪ .4‬הפרשנות המשפטית למונח "הפרעה נפשית" היא גמישה וקיימת גם כשהנאשם סובל מדכאון והפרעת אישיות‪ .‬עצם‬
‫העובדה שהנאשם תיכנן את המעשה לא שוללת אפשרות להחיל עליו את סעיף ‪300‬א(א) לחוק‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .5‬מבחינה פסיכיאטרית כל הפרעה נפשית יכולה להיחשב חמורה כשהסימפטומים שלה מופיעים בעוצמה רבה וגורמים לליקוי‬
‫חמור בתפקוד הסוציאלי של החולה‪ .‬לפי אסכולה אחרת יש לבחון קיום הפרעה נפשית חמורה לפי סוג ההפרעה ורוב‬
‫ההפרעות במצב הרוח‪ ,‬כמו דיכאון‪ ,‬נחשבות להפרעה נפשית חמורה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .6‬נייר העמדה של האיגוד הפסיכיאטרי לא משקף את ההתפתחות בפסיקה‪ ,‬אלא משקף רק את עמדת כותביו ולא קונצנזוס‬
‫פסיכיאטרי ואין לו כל משמעות משפטית מחייבת‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .7‬ד"ר נעון התעלמה בחוות דעתה השניה ממסמכים פסיכיאטריים חשובים ובעדותה ביטלה אותם וביקרה את עורכיהם‪ ,‬וכן‬
‫אמרה שטעתה בדברים שכתבה בחוות דעתה הראשונה‪ ,‬אשר סותרים את הדברים שאמרה בעדותה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .8‬ד"ר נעון אישרה בעדותה שהנאשם היה בדיכאון וקיבל טיפול תרופתי אנטי דיכאוני‪ ,‬ובשבועות האחרונים לפני הרצח היתה‬
‫לו נסיגה תפקודית גדולה ואפיזודה דכאונית במשך ‪ 3‬שבועות‪ .‬ד"ר נעון אישרה שהפרעת אישיות גבולית נחשבת‬
‫להפרעה חמורה ושהשליטה אצלו פחותה מאצל אדם מאוזן‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .9‬מהמסמכים הפסיכיאטריים ומהודעתה של ד"ר דונסקי עולה שהנאשם סבל מהפרעה נפשית של דיכאון ומהפרעת אישיות‬
‫גבולית‪ ,‬עבר מספר אישפוזים במהלך התקופה לפני הרצח‪ ,‬ובתקופה האחרונה לפני הרצח היה בנסיגה דכאונית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .10‬אצל הנאשם התקיימו רוב האלמנטים שפורטו בנייר העמדה של האיגוד הפסיכיאטרי שכן הוא לוקה בהפרעת אישיות‬
‫שפגעה בתפקודו‪ ,‬הוא אושפז הרבה פעמים וקיבל טיפול תרופתי אנטי דכאוני‪ ,‬והתגלו קשיים ניכרים ביכולתו לתפקד‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .11‬יש לראות במעשהו של הנאשם כמסע רצח אובדני על רקע מבנה האישיות שלו וההפרעה הנפשית ממנה סבל ולא‬
‫כשלושה מעשי רצח נפרדים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫דברי הנאשם בחקירותיו במשטרה‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .1‬לצורך הטיעונים לעונש‪ ,‬ובהסכמת ב"כ הנאשם‪ ,‬הגישה ב"כ המאשימה את הדברים שאמר הנאשם בחקירותיו במשטרה‬
‫(הודעות ותמלילי החקירות והשחזור)‪ ,‬כדי לתמוך בטענתה שיש להרשיע את הנאשם גם בעובדות בהן לא הודה‪ ,‬הגם‬
‫שאין להן השלכה על הרשעתו בביצוע מעשי הרצח (ראה עמ' ‪ 13-18‬לסיכומי ב"כ המאשימה)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .2‬מעיון בחומר החקירה שהוצגו לעיוננו עולה שהנאשם תושאל ע"י החוקר מנחם וירניצקי בבי"ח לניאדו ביום הרצח‪24.7.10 ,‬‬
‫(ראה מסמך א')‪ ,‬נחקר ארוכות בשני שלבים במועד הנ"ל ע"י פקד ענת קצב בבי"ח (ראה ההודעות והתמלילים‬
‫מסמכים ב‪-‬ד)‪ ,‬שיחזר את הרצח ביום ‪ 27.7.10‬בפני פקד שי טובים (ראה התמליל ה')‪ ,‬נחקר ע"י פקד ענת קצב‬
‫ומנחם וירניצקי ביום ‪( 28.7.10‬ראה התמליל ו')‪ ,‬ונחקר ביום ‪ 12.8.10‬ע"י החוקר יהודה גוהרי (ראה תמליל ז')‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .3‬בפתח התשאול שנערך לנאשם בביה"ח הוא אמר שתכנן את המעשים מראש כי גרושתו גורמת לו צרות‪ ,‬לא נתנה לו‬
‫לראות את ילדיו כשהיה מאושפז בבי"ח פרדסיה‪ ,‬אח"כ אמרה לו שהרווחה לא יתנו לו לראותם ואיימה עליו שאם‬
‫יתקשר אליהם היא תתקשר למשטרה‪.‬‬
‫הילדים באו לבקר אותו ביום שישי‪-‬שבת והוא לקח אותם לקרקס ולמסעדה ועשה להם יום כיף אחרון "שיהיה להם זיכרון‬
‫טוב"‪ .‬לדבריו‪ ,‬הכל היה מתוכנן והוא קנה סכינים‪.‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=un‬‬ ‫‪5/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫‪ ‬‬
‫‪ .4‬בפתח חקירתו הארוכה ע"י פקד ענת קצב‪ ,‬בצהרי יום ‪ ,24.7.10‬לאחר שהוזהר והודעה לו זכותו להיוועץ בעו"ד‪ ,‬אמר‬
‫הנאשם שגרושתו התעללה בילדיו‪ ,‬הכתה אותם‪ ,‬ובנו הגדול אמר לו שאינו רוצה לגור איתה אלא איתו (עמ' ‪ 3‬לתמליל‬
‫ב')‪.‬‬
‫בהמשך חקירתו‪ ,‬ובטרם החלה החוקרת ברישום ההודעה‪ ,‬אמר הנאשם שהוא כבר שבועיים "מארגן את זה"‪ ,‬הוא קנה‬
‫סכינים ומסקנטייפ אך לא השתמש בו אלא בסכין ובשמיכה על הפנים כדי שהם לא יתלכלכו וכן אמר "אני מאד אוהב‬
‫אותם‪ ,‬זה אהבת נפש שלי‪ .‬לא יכולתי בלעדיהם" (עמ' ‪.)4-5‬‬
‫את מעשיו ביום הרצח תאר הנאשם‪ ,‬בתשובות לשאלות החוקרת‪ ,‬כך‪:‬‬
‫"הלכנו לקרקס‪ ,‬אחרי זה הלכנו לאכול המבורגר‪ ,‬אחרי זה הלכנו לאכול גלידה‪ ,‬עשיתי לנו יום כיף אחרון לפני‬
‫המוות‪ .‬ידעתי שזה יקרה‪ ,‬תכננתי את זה‪ .‬הם נהנו מאוד‪ ,‬היה להם כיף‪ ,‬אמא שלהם לא עושה‬
‫להם את זה‪ ...‬הגענו הביתה‪ ,‬נתתי לכל אחד‪ ,‬ריסקתי קלונקס בתוך מיץ שישנו טוב‪ ,‬שלא‬
‫יכאב להם‪ .‬הם הלכו לישון מוקדם‪ ,‬בעשר וחצי כבר הם ישנו‪ ,‬אני ישבתי עם בירות וויסקי‬
‫ובלעתי את כל הכדורים‪ ,‬ולפני שבלעתי הלכתי לאור לחדר שלו‪ .‬הוא שכב‪ ,‬לקחתי שמיכה‬
‫ושמתי על הראש שלו‪ ,‬כיסיתי אותו ודקרתי בלב‪ ...‬כמה דקירות? אני לא זוכר‪ .‬לפחות עשר‪.‬‬
‫רציתי לוודא שהוא מת‪ .‬שהוא לא יפגע‪ ,‬שלא יסבול‪ .‬חלק בלב‪ ,‬חלק בבטן‪ ,‬חלק בחזה‬
‫השמאלי‪ ,‬רציתי שהראש שלו יהיה נקי‪ ,‬כי אני העברתי אותם אלי למיטה‪ ,‬שישנו איתי‪ .‬אחרי‬
‫שהם מתו‪ .‬השארתי אותו במיטה‪ .‬עברתי לעומר‪ .‬באותו חדר‪ .‬שמעתי לו מגבת על הפנים‪ .‬אני‬
‫תפסתי לו את הפנים שהוא לא ישתולל‪ .‬הוא היה ישן‪ ,‬ישן חזק‪ .‬ואז גם דקרתי אותו בכל‬
‫הגוף‪ .‬בטן תחתונה‪ .‬בטן עליונה ולב‪ .‬אני לא זוכר כמה דקירות אני הייתי באקסטזה‪ .‬בטירוף‪.‬‬
‫אחרי זה עברתי לרוני‪ .‬היא ישנה במיטה שלי‪ .‬וגם אותו סיפור‪ ,‬שמתי לה שמיכה על הפנים?‬
‫לא‪ ,‬לא‪ ,‬שמיכה מגבת‪ .‬וזרקתי אותה בתוך שקית זבל‪ ,‬כביסה‪ .‬שיהיה שם בחדר ליד המטבח‪.‬‬
‫אחרי זה שמתי סדין על המיטה של עומר שלא יראו שיש דם‪ .‬דקרתי אותה? בכל חלקי הגוף‪,‬‬
‫בטן‪ ,‬חזה‪ ...‬כמה דקירות בערך? לא יודע‪ ,‬אני אומר לך הייתי באקסטזה‪ .‬יותר מ‪ .5 -‬הם מתו‬
‫במקום‪ .‬בדקתי דופק‪ .‬אחרי שכל אחד נדקר העברתי את שניהם למיטה שלי‪ .‬ניגבתי את הדם‬
‫שטיפטף בסמרטוט במקלחת‪ .‬רציתי להישאר איתם לילה אחרון‪ ,‬לא ישנתי‪ ,‬נישקתי אותם כל‬
‫הזמן‪ ,‬הם חייכו אלי‪ ,‬הם מלאכים שלי עכשיו‪ .‬אחרי שגמרתי חיכיתי שעה ורבע בערך‪ ,‬עשר‬
‫וחצי‪ .‬ניקיתי את הידיים‪ ,‬ניקיתי את הסכינים וניקיתי את המטבח‪ ,‬את הכוסות‪ ,‬צלחות"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בהמשך חקירתו התייחס הנאשם לסכינים ואמר שדקר את ילדיו בסכין חדה לבשר שקנה שבועיים לפני הרצח בת"א‪,‬‬
‫וכי ביום שני לפני הרצח הוא קנה סכין בשוק בנתניה כדי להתאבד‪ .‬לאחר שרצח את ילדיו הוא שתה‪ ,‬בלע קלונקס‪,‬‬
‫הקיא‪ ,‬נרדם‪ ,‬התעורר בארבע בבוקר‪ ,‬וחתך את זרועותיו בסכין מטבח שבה דקר את ילדיו‪ .‬שבוע לפני הרצח הוא הלך‬
‫לבית מרקחת‪ ,‬לקח מרשם וקנה קלונקס ובונדרמין כדי להתאבד או שהילדים יתאבדו איתו (ראה עמ' ‪ 18-13‬לתמליל)‪.‬‬
‫בתשובה לשאלת החוקרת למה הוא רצח את ילדיו דווקא בדקירות סכין ענה הנאשם‪:‬‬
‫"אם אני אחנוק אותם הם יסבלו‪ .‬ככה עם סכין צ'יק צ'ק‪ .‬צריך ‪ 6-7‬דקות כולם מחוסלים‪ ,‬ולא קר להם‪.‬‬
‫בהתחלה חשבתי לכסות להם את הראש ולסגור עם מסקנטייפ והם יחנקו‪ .‬אבל זה לא היה‬
‫רעיון טוב‪ .‬כי זה סתם סיפור"‪.‬‬
‫(ראה עמ' ‪ 18‬למטה לתמליל)‪.‬‬

‫לדבריו הוא קנה את נייר הסלוטייפ כדי שלא יסתכל על פני ילדיו (עמ' ‪.)20‬‬
‫בהמשך חקירתו‪ ,‬וכחלק מהודעתו הכתובה‪ ,‬אמר הנאשם שהכין מכתבי פרידה למשפחתו ולגרושתו בהם סיפר על התעללותה‬
‫בילדים‪ ,‬ולאחר שחתך את עצמו הוא שתה קלונקס וישן‪ .‬אביו התקשר לטלפון הנייד שלו‪ ,‬והגיע לביתו כעבור ‪20‬‬
‫דקות‪ .‬הוא ראה את הילדים שוכבים‪ ,‬רצה לראות את החתכים שלהם אך הוא לא הרשה לו‪ ,‬והאב יצא מהבית והזמין‬
‫אמבולנס (עמ' ‪ – 37‬עמ' ‪.)41‬‬
‫בהמשך חקירתו‪ ,‬כפי שנכתב בהודעה ע"י החוקרת ענת קצב‪ ,‬אמר הנאשם שהוא רצח את ילדיו כי גרושתו התעללה בהם‪,‬‬
‫ועכשיו הם שלו‪ .‬הוא רצח אותם דווקא בשבת כי הם באו אליו לסופ"ש ובמהלך השבוע הוא לא רואה אותם אלא רק‬
‫ביום ג' לשעה–שעתיים‪ .‬במהלך השבועיים לפני הרצח הוא "עשה הצגה"‪ ,‬כדי שלא יראו שהוא מתכוון להרוג את ילדיו‪,‬‬
‫בכך שנתן לגרושתו כסף ולא רב איתה‪ .‬במהלך השבועיים הוא לא לקח כדורים שהיה לוקח בדרך כלל כי רצה להיכנס‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=un‬‬ ‫‪6/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫לדיכאון "כי ככה יהיה לי כוח להרוג את הילדים שלי"‪ .‬הוא תכנן להרוג את ילדיו ביום ‪ ,24.7‬יום ההולדת של גרושתו‪,‬‬
‫כ"סוג של נקמה‪ ,‬על כל הקללות‪ ,‬כל עונשים לילדים" (עמ' ‪ 9‬למעלה ועמ' ‪ 14‬למעלה להודעה)‪.‬‬
‫בהמשך חקירתו תאר הנאשם את היחסים בינו לבין גרושתו ואת מצבו הנפשי‪ ,‬לרבות ניסיון אובדני שעשה בעבר ושלאחריו‬
‫אושפז בביה"ח במשך ‪ 7‬חודשים ושוחרר לאחר שמצבו השתפר (עמ' ‪ 12-9‬להודעה)‪.‬‬
‫לדברי הנאשם הוא צבר הרבה קלונקסים כדי שיוכל לבלוע אותם ולהתאבד לאחר שיהרוג את ילדיו‪ ,‬ורק כשהגיע הביתה ביום‬
‫שישי החליט לתת לילדיו קלונקס כדי שישנו יותר טוב‪ .‬הוא נתן להם את הכדורים בסביבות שעה ‪ 21:30‬ודקר אותם‬
‫בשעה ‪( 22:45‬עמ' ‪ 13‬למטה להודעה)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לקראת סוף חקירתו אמר הנאשם‪ ,‬בתשובה לשאלת החוקרת‪ ,‬כי הוא לא בחר בדרך אחרת כדי לפתור את הבעיות‬
‫עם הילדים‪ .‬כל פעם הם באו אליו ובכו שהם רוצים לחיות איתו והוא לא היה יכול לשאת בכאב הזה‪ .‬לדבריו‪ ,‬בנו אור‬
‫כתב מכתב ובנו עומר כתב מכתב בשם כל ילדיו שהוא לא אוהב את אימו‪ ,‬שכובלת אותו ומענישה אותו‪ .‬גם הוא כתב‬
‫מכתבים לגרושתו לאחר שדקר את ילדיו "עומר לנצח‪ ,‬איתי לנצח‪ ,‬רוני לנצח‪ ,‬אור לנצח" ושם אותם על השולחן‬
‫(עמ' ‪ 15‬למטה – ‪ 16‬למעלה להודעה)‪.‬‬
‫בסוף חקירתו אמר הנאשם שהוא לא התאשפז למרות שמצבו הנפשי הדרדר כי לא רצה שילדיו ימשיכו לגדול בצורה כזו "היא‬
‫חיה" (עמ' ‪ 17‬להודעה)‪.‬‬

‫‪ .5‬בשחזור המצולם שערך ביום ‪ 27.7.10‬אמר הנאשם שלפני שרצח את ילדיו הוא הסתכל באינטרנט על גוף האדם‪ ,‬ראה‬
‫איפה עוברים כלי הדם הראשיים וחתך בדיוק כמו שראה בתמונה (עמ' ‪ 8‬לתמליל השחזור)‪ .‬הוא דקר בלב כדי‬
‫שהנדקר ימות כמה שיותר מהר ולא יסבול‪ .‬הוא השכיב את ילדיו לאחר שדקר אותם אחד ליד השני‪ ,‬נישק אותם "הם‬
‫שלי לנצח" ונרדם עם הכדורים (עמ' ‪ 10‬למעלה לתמליל)‪.‬‬
‫על מעשיו בבוקר‪ ,‬לאחר שהתעורר משנתו‪ ,‬סיפר הנאשם כדלקמן‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫"‪ ...‬ובדקתי להם דופק בשש בבוקר‪ .‬ראיתי שהם ישנים‪ ,‬שהם לא זזים‪ .‬המשכתי לנשק אותם‪ ,‬סירקתי אותם‪,‬‬
‫ליטפתי אותם‪ ,‬ראיתי שהם‪ ,...‬רוני טיפה הייתה מלוכלכת בדם‪ ,‬בלחי אז לקחתי קצת רוק‬
‫וניקיתי שלא יהיה לה לכלוך‪ .‬ראיתי שטיפה נזל לה דם מהפה אז כיסיתי עוד קצת עם‬
‫השמיכה שלא יראו את הדם שלה וחיבקתי אותם חיבוק חזק‪ ,‬חזק‪ ,‬חזק ואמרתי להם‪ :‬אני‬
‫ואתם נהיה למעלה בלי אמא המכשפה שכל הזמן מרביצה לכם ומציקה לכם ומקללת אתכם‪.‬‬
‫הם לא העיזו לגלות לה‪ .‬בגלל זה היא לא יודעת את כל המקרים שהם‪ ,...‬הם לא רצו להיות‬
‫אצלה‪ .‬שבוע הבא זה היה התור שלה והם רבו איתי כל השבוע בשביל שלבוא אלי לסוף שבוע‬
‫הבא‪ .‬הם‪ ,...‬הם אמרו שהם מפחדים ממנה‪ ,‬שהיא‪ ,...‬היא מעדיפ‪ ,...‬רוני שאלה אותי שאלה‪:‬‬
‫אם אני אהיה עם חברים שלי והם יגידו שאני‪ ,...‬שהם רוצים לבוא אלי‪ ,‬מה אני אעדיף את‬
‫החברים או אותם? אז אמרתי להם‪ :‬ברור אתכם‪ .‬היא הייתה באתר ה"לב" והיא ראתה שהיא‬
‫מקבלת הרבה‪ ,...‬הרבה כבוד שם והרבה הערכה אז זה עושה‪ ,..‬זה עשה לה טוב והיא אוהבת‬
‫הרבה אנשים שם‪ ... .‬שש בבוקר חיכיתי עד שמונה‪ ,‬שמונה וחצי בשביל לראות שאין תזוזה‬
‫של הילדים ואז התחלתי לבלוע כדורים ופתאום הטלפון צלצל ולא הבנתי מי מצלצל‪ .‬עניתי‬
‫וזה היה אבא שלי ופת‪ ,...‬והוא אומר לי‪ :‬אני בא לאכל אתכם ארוחת בוקר אז‪ ,...‬לא‪ ,‬אני‬
‫אמרתי לו‪ :‬אל תבוא‪ .‬לא עכשיו‪ .‬אז הוא כבר הבין ותוך שתי דקות הוא פה היה בדלת‪ ,‬דפק‬
‫אז פתחתי לו והוא רצה לבוא ולמשוך את השמיכה מהילדים‪ .‬אמרתי לו‪ :‬אתה לא מעיז לגעת‬
‫בהם הם שלי‪ .‬אתה לא נוגע בהם‪ .‬ראיתי שיש לו קצת דמעות בעיניים והוא הלך מפה והוא‬
‫הזמין אמבולנס ומשטרה ואז באו לפה הרבה אנשים וחטפו אותי מכאן‪ ,‬לקחו אותי וזהו‪ .‬וזהו‪.‬‬
‫עכשיו עומר שלי לנצח‪ ,‬רוני לנצח ואור לנצח נצחים את מנוחתם בשלווה והם שלי לנצח"‪.‬‬
‫(עמ' ‪ 10‬למטה – עמ' ‪ 11‬למעלה לתמליל השחזור ה')‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .6‬באשר למחלוקת בין הצדדים בכל הקשור לעובדות ‪ 6-9 ,4‬ו‪ ,18 -‬בקשר אליהן סייג הנאשם את הודאתו ‪ -‬מעלה עיון‬
‫בחקירותיו של הנאשם ביום ‪ 24.7.10‬ובשחזור שערך‪ ,‬כי הוא מסר בקשר לרובן דברים שעולים בקנה אחד עם הנטען‬
‫בכתב האישום‪ ,‬אך סמוך לאחר דברים אלה הוא אמר דברים שעולים בקנה אחד עם הודאתו המסויגת‪.‬‬
‫(א) לגבי המניע לרצח והמועד שנבחר לביצועו אמר הנאשם בתשאול הראשוני שהוא תיכנן את הרצח כי גרושתו‬
‫גורמת לו צרות ובעיות ולקראת סוף חקירתו הראשונה באותו יום אמר שתכנן לרצוח אותם ביום ‪ ,24.7.10‬יום‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=un‬‬ ‫‪7/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫הולדתה של גרושתו‪ ,‬כ"סוג של נקמה" (עמ' ‪ 62-63‬לתמליל ב')‪.‬‬

‫כך אמר גם בהמשך חקירתו (עמ' ‪ 14-15‬לתמליל ג'‪ ,‬עמ' ‪ 11 ,7‬ו‪ 18 -‬להודעה שגבתה ענת קצב באותו יום‪ ,‬ועמ' ‪25-‬‬
‫‪ 15‬לתמליל השחזור)‪.‬‬
‫במהלך החקירה אמר הנאשם שתכנן לרצוח את ילדיו ולהתאבד כי הם אמרו לו שהם סובלים אצל גרושתו ורצח אותם‬
‫ביום שבו עשה זאת כי באותו יום הם באו אליו לסופ"ש (עמ' ‪ 52‬לתמליל ב' ועמ' ‪ 15‬להודעה שגבתה ענת קצב‬
‫באותו יום)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫(ב) לגבי המועד שבו תכנן לרצוח את ילדיו אמר הנאשם בחקירתו ביום ‪ 24.7.10‬שתכנן את הרצח שבועיים לפני‬
‫ביצועו‪ ,‬כאשר קנה סכינים ומסקינטייפ (עמ' ‪ 4‬לתמליל ב')‪ ,‬ובשחזור אמר שתכנן את הרצח חודש לפני ביצועו‪,‬‬
‫במהלכו אגר כדורים (עמ' ‪ 4‬ו‪ 11 -‬לתמליל השחזור)‪.‬‬
‫באף הזדמנות לא אמר הנאשם שתכנן לרצוח את ילדיו רק שבוע לפני הרצח‪ ,‬ומשכך אין לקבל את הודאתו המסויגת‬
‫בענין זה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫(ג) לגבי מטרת רכישתה של הסכין שבה דקר הנאשם את ילדיו אמר בתשאול שקנה סכינים במיוחד כדי לרצוח את‬
‫ילדיו‪ .‬בחקירתו באותו יום אמר שקנה את הסכין בת"א כדי לחסל את ילדיו ואת הסכין הנוספת קנה בשוק‬
‫בנתניה כדי להתאבד (עמ' ‪ 44-42 ,14‬לתמליל ב')‪.‬‬
‫אמנם הנאשם אמר בשחזור שהכין את הסכינים כדי להתאבד (עמ' ‪ 13‬לתמליל השחזור) ‪ -‬אך לפני כן אמר‪ ,‬כאמור‪,‬‬
‫שתכנן את הרצח חודש לפני ביצועו‪ ,‬אסף כדורים‪ ,‬קנה ויסקי ובירות וקנה סכינים (עמ' ‪ 11‬לתמליל הנ"ל)‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬אין לקבל את הודאת הנאשם לפיה קנה את שני הסכינים על מנת להתאבד ‪ -‬אלא יש לקבל את דבריו‬
‫במרבית חקירותיו לפיהם קנה את הסכין בת"א לצורך ביצוע הרצח‪ ,‬הגם שהשתמש בה גם על מנת לבצע את‬
‫הניסיון האובדני‪ ,‬וכאשר בסופו של יום השתמש רק בסכין שקנה בת"א‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫(ד) לגבי התנהגותו של הנאשם כלפי גרושתו בתקופה שלפני הרצח אמר הנאשם בחקירתו שבמהלך שבועיים לפני‬
‫הרצח היה נחמד אל גרושתו‪ ,‬שרצתה כסף‪ ,‬כדי שלא יהיה שום סימן שהוא הולך להרוג את ילדיהם (עמ' ‪54‬‬
‫לתמליל ב')‪ .‬בהודאתו המסויגת אמר הנאשם שנתן ‪ ₪ 500‬לגרושתו כחלק מתשלומי המזונות שהיה חייב לה‬
‫ולא כדי להרגיע אותה ולהיות נחמד אליה ‪ -‬אך אין בכך כדי לסתור את הטענה שהיה נחמד כלפי גרושתו‬
‫במהלך שבועיים לפני הרצח על מנת שלא תחשוד בו שהוא עומד לפגוע בילדיהם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫(ה) לגבי המחלוקת בדבר מטרת איסוף כדורי ההרגעה וקניית המשקאות המשכרים במהלך חודש לפחות לפני הרצח‪,‬‬
‫יש לקבל את גרסת הנאשם לפיה הוא עשה זאת כדי להתאבד יחד עם רצח ילדיו‪ ,‬שכן במהלך חקירתו‬
‫ובשחזור אמר נאשם שקנה אתה כדורים כדי להתאבד עם הילדים ורק סמוך לפני הרצח החליט למהול‬
‫במשקה שנתן לילדיו כדורי הרגעה (עמ' ‪ 12-9‬לתמליל ג' ועמ' ‪ 4‬ו‪ 11 -‬לתמליל השחזור)‪ .‬כמו כן אמר הנאשם‬
‫בשחזור‪ ,‬שלפני שהרג את ילדיו הוא שתה "שלוש בירות" ובלע "איזה עשרים" כדורים מתוך למעלה ממאה‬
‫כדורים שאגר‪ ,‬ולכן יש לקבל את הודאתו המסויגת באשר למספר הכדורים שלקח על מנת להתאבד‪ .‬גם‬
‫בחקירתו הראשונה‪ ,‬עליה מסתמכת ב"כ המאשימה בסוף עמ' ‪ 12‬לסיכומיה‪ ,‬אמר הנאשם שלקח שני כדורי‬
‫קלונקס‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ראיות המאשימה בענין תחולת סעיף ‪300‬א(א) לחוק העונשין‬
‫‪ ‬‬
‫חוות הדעת של ד"ר נעון‪ ,‬פסיכיאטרית מומחית מהמרכז לבריאות הנפש שער מנשה‪ ,‬מיום ‪( 26.8.10‬ע‪.)1/‬‬
‫‪ ‬‬
‫בפתח חוות הדעת מפורטים באריכות תולדות חייו של הנאשם (עמ' ‪.)2-7‬‬
‫הנאשם‪ ,‬יליד ‪ ,1972‬גרוש ואב לשלושה ילדים‪ ,‬גדל במשפחה מאמצת בקיבוץ עירון ולא היה בקשר עם הוריו הביולוגיים‪ .‬הוא‬
‫התגלה כבר בילדותו כילד עם קשיי למידה‪ ,‬היפראקטיבי וטופל בריטלין‪ .‬בדיקות פסיכולוגיות העלו כי רמת האינטליגנציה שלו‬
‫נמוכה מהממוצע‪ ,‬בעל חסך רגשי וצורך להשתייך לקבוצה‪.‬‬
‫הפרעה אורגנית זו תרמה למוגבלותיו הקוגניטיביות והאינטלקטואליות של הנאשם וזה בא לידי ביטוי בהתנהגות ילדותית‬
‫ולעיתים חסרת גבולות‪.‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=un‬‬ ‫‪8/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫לאורך חייו התגלו אצל הנאשם קושי להיות לבד‪ ,‬תחושת בדידות וריקנות המלווה אותו‪ ,‬דאגה מוגברת סביב עזיבה וחוסר‬
‫גבולות וכן קושי בתפיסת הנפרדות ביחסים הבינאישיים‪.‬‬
‫הנאשם תיאר את חיי הנישואין שלו ואת המשבר שחש בעקבות בקשתה של אשתו לפתוח חשבון נפרד ולצאת לעבודה‪.‬‬
‫במהלך הבדיקה בלטה הנטייה של הנאשם להיות מרוכז בעצמו ובצרכיו וכן ברצון שהילדים יהיו שלו לנצח‪.‬‬
‫תחושת הבדידות של הנאשם גברה לאחר פרידת בת הזוג שלו ממנו (עמה תכנן לחיות חיים משותפים לאחר שהתגרש מאם‬
‫ילדיו)‪ ,‬כאשר היא חזרה בה והוא נותר ללא משענת‪.‬‬
‫הנאשם ביצע ניסיונות אובדניים‪ ,‬שלא צלחו‪ ,‬ע"י חיתוך ורידיו‪ ,‬הוא אושפז כמה פעמים וקיבל טיפול תרופתי‪ .‬הנסיבות הביאו‬
‫אותו שוב לחוש תחושת בדידות‪ ,‬דחייה‪ ,‬מנושל מרכושו ובעל חובות כבדים‪ .‬תחושת ייאוש שפקדה אותו גרמה לו לרצות‬
‫להתאבד שוב אך הוא חש שהעוגן שלו היו ילדיו‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬הילדים שיתפו אותו בכל המתרחש בבית והביעו חוסר שביעות רצון מהתנהגות האם כלפיהם‪ .‬במקביל הוא חש שהיא‬
‫לא משתפת אותו בכל מה שנוגע אליהם והיא איימה לפנות לרווחה ולנתקו מהילדים‪.‬‬
‫הנאשם תאר עצמו בוכה בטלפון כאשר היה משוחח עם הילדים‪ .‬סיטואציה זו‪ ,‬אשר מותאמת לאדם עם כוחות אגו חלשים בעל‬
‫הפרעת אישיות מקלסטר ‪ B‬ורמת אינטליגנציה נמוכה מן הממוצע‪ ,‬הביאה אותו בחזרה לפתרון הבעיות ע"י התאבדות ורציחה‬
‫של הילדים‪ ,‬שהיוו העוגן האחרון לחייו‪.‬‬
‫מתוארת דינמיקה של דיכאון פסיכוטי לאור תחושת חוסר האונים שחש הנאשם‪ ,‬תחושה לפיה הוא וילדיו סובלים ומחשבה‬
‫שהוא יכול להצילם מן הסבל‪.‬‬
‫ד"ר נעון סבורה כי הנאשם לא סבל ממצב פסיכוטי בעת ביצוע המעשה מאחר ובשעה שתכנן את הרצח כושר השיפוט שלו‬
‫היה שמור‪ .‬בתחילה עלתה בו המחשבה‪ ,‬אך מאחר והוא לא היה בטוח שהיא נכונה הוא חיזק ושכנע את עצמו‪ .‬חולה המצוי‬
‫בפסיכוזה אינו זקוק לשכנוע‪ ,‬מחשבתו אגו סינטונית ומהווה חלק אינטגרלי ממנו‪ ,‬ואינה מפריעה לו לאחר שהגיע להחלטה‬
‫לבצע את המעשה‪ .‬לא מוכרת בספרות תופעה של שכנוע עצמי‪ ,‬כפי שתיאר הנאשם‪ ,‬שלא היה מנותק אותה עת מן העולם‪,‬‬
‫והטלוויזיה פעלה בביתו יום ולילה‪.‬‬
‫לאחר שהנאשם החליט על הביצוע הוא המשיך ותכנן את היום האחרון כיום כיף‪ ,‬בו הוא נהנה בחברת הילדים‪ .‬חולה דיכאוני‬
‫ופסיכוטי לא מסוגל היה להנות במצב זה‪ ,‬שכן הוא מצוי על סף ייאוש‪ ,‬חסר אונים וחסר תקווה‪ ,‬ואין לו אנרגיות‪ ,‬לתפקד‬
‫ולהפיק הנאה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הנאשם תיאר כיצד טרם הביצוע הוא חשב על דרך למנוע את הכאב שייגרם לילדים ממעשיו‪ .‬הוא בדק באינטרנט‬
‫אודות גוף האדם והמקומות הנכונים לדקור על מנת להביא למוות מיידי והכין מבעוד מועד כדורי שינה לילדים‪.‬‬
‫אדם פסיכוטי לא היה חושב על מניעת סבל מעצם האקט‪ ,‬אלא מתרכז בהצלתו את יקיריו מסבל העולם הזה‪ .‬חשיבת הנאשם‬
‫על הכאב הנובע מהאקט וניסיון למנוע אותו מצביעה על שיפוט שמור‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הנאשם שתה אלכוהול ולקח כדורים טרם הביצוע‪ ,‬בידיעה שחומרים אלה מרגיעים ומטשטשים‪ ,‬לאור ניסיון העבר שלו‪,‬‬
‫כדי לקבל אומץ לביצוע המעשה‪ .‬החלטה זו מצביעה גם היא על שיפוט שמור‪ ,‬שכן החולה הפסיכוטי איננו זקוק לאומץ מאחר‬
‫וכושר השיפוט שלו לקוי והוא בטוח שמעשיו מובילים רק לטוב‪.‬‬
‫עוד תאר הנאשם כי הילדים ירקו את השתיה עם הכדורים המומסים והוא חשש שהם לא יהיו רדומים מספיק‪ .‬לכן‪ ,‬לאחר‬
‫שנרדמו הוא שם על פניהם מגבת‪ ,‬כדי שלא יראה אם יפתחו עיניים‪ .‬התנהלות זו מצביעה גם היא על בוחן מציאות שמור‪.‬‬
‫באשר למספר הדקירות ‪ -‬הנאשם זכר שדקר כל אחד מהם ‪ 3‬פעמים עפ"י התכנון ורק בחקירה נודע לו שהוא דקר אותם‬
‫מספר רב של פעמים‪ .‬השערתה של ד"ר נעון היא שהנאשם היה מצוי תחת השפעת אלכוהול וכדורים ולכן לא זכר כל פרט‬
‫במעשה‪ .‬הפגיעות מצביעות על עוצמת הכעס שהיה מופנם בו בעקבות אירועי החיים שתיאר ועל רקע מנגנוני הגנה חלשים‬
‫והקושי לווסת את התנהגותו‪.‬‬
‫לדברי הנאשם‪ ,‬לאחר האירוע הוא העביר את הילדים למיטתו‪ ,‬נישק אותם ואז חתך לעצמו את הורידים באמות הידיים‪.‬‬
‫הנאשם ציין שהוא ידע שזה לא הורג‪ ,‬שכן פעל כך בעבר מספר פעמים ונותר בחיים‪ .‬הוא לא ידע להשיב מדוע לא פגע בעצמו‬
‫כפי שפגע בילדיו‪ ,‬הוא נרדם ולאחר שהתעורר שתה שוב וניסה להעמיק את החתכים‪ ,‬נרדם והתעורר לאחר שאביו צלצל‬
‫בפעמון‪.‬‬
‫לדעת ד"ר נעון השתלשלות העניינים המתוארת אינה מתאימה לאדם פסיכוטי אשר מבצע התוכנית בשלמות‪ ,‬הורג ונהרג‬
‫בשיטה בלתי הפיכה‪ .‬ניסיון האובדנות של הנאשם‪ ,‬בשיטה שכבר הוכיחה עצמה כבלתי יעילה‪ ,‬מצביע על כך שלא היה לו רצון‬
‫אמיתי למות‪ .‬גם לאחר שהתעורר‪ ,‬הוא בחר להעמיק את החתכים ולא ניסה להתאבד בשיטה המאפיינת חולים פסיכוטיים‬
‫דיכאוניים‪.‬‬
‫אין ספק כי המדובר באדם בעל הפרעת אישיות‪ ,‬קשיים קוגניטיביים ורמת אינטליגנציה בגבול התחתון‪ ,‬אשר היה שרוי במצב‬
‫של סטרס בכל שטחי חייו‪ ,‬ולאחר ניסיונות אובדניים ואשפוזים חוזרים‪.‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=un‬‬ ‫‪9/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫‪ ‬‬
‫אשפוזו האחרון של הנאשם היה במאי ‪ 2010‬ומעולם הוא לא אובחן כשרוי במצב פסיכוטי‪ .‬בדיקתו האחרונה במרפאת בריאות‬
‫הנפש הייתה ב‪ ,13.7.10 -‬כ‪ 10 -‬ימים טרם האירוע‪ ,‬וגם אז הוא לא נצפה כשרוי במצב פסיכוטי‪ .‬לטענתו‪ ,‬הוא המשיך לקבל‬
‫טיפול בנוגדי הדיכאון והחרדה שהומלץ לו עוד באשפוזיו‪.‬‬
‫מסקנתה של ד"ר נעון‪ ,‬כפי שעולה מחוות דעת זו‪ ,‬היא שאין עדות למחלת נפש פסיכוטית כעת או בעבר אצל הנאשם‪ .‬הוא‬
‫מבין את המיוחס לו‪ ,‬מבדיל בין טוב ורע‪ ,‬גם בעת הבדיקה וגם בזמן ביצוע המעשה‪ ,‬יכול לקחת חלק בהליך המשפטי‪ ,‬ואינו‬
‫זקוק לאשפוז פסיכיאטרי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫חוו"ד משלימה של ד"ר נעון מיום ‪( 4.9.11‬ע‪.)2/‬‬
‫‪ ‬‬
‫ד"ר נעון מפרטת בחוות הדעת כרונולוגיה של אשפוזיו הפסיכיאטריים של הנאשם‪ .‬לאחר אישפוזו הראשון היו כל אישפוזיו‬
‫החוזרים מרצונו ובהסכמתו ולא ניתנה בעבר אבחנה של מצב פסיכוטי מכל סוג שהוא‪ .‬האשפוזים היו על רקע ניסיונות‬
‫אובדניים ותגובת הסתגלות לנסיבות חיים‪ ,‬כאשר ניסיונות אלה היו מעשה אימפולסיבי ולא מתוך כוונה אמיתית למות‪.‬‬
‫חוות הדעת מפרטת את הטיפול התרופתי שקיבל הנאשם‪ .‬בין היתר‪ ,‬הוא נטל כדורים נוגדי דיכאון‪ ,‬למרות שלא היתה אבחנה‬
‫של הפרעה דיכאונית מג'ורית‪ ,‬אלא דובר על תגובה דיכאונית לשורת מצבי משבר ביחסים בינאישיים וכלכליים שחווה‪.‬‬
‫כמו כן הנאשם נטל כדורים מסוג נוגדי חרדה‪ ,‬שהשימוש בהם נפוץ בקרב כלל האוכלוסיה‪ ,‬שכן החרדה לא נחשבת להפרעה‬
‫נפשית קשה ואין קשר בינה לבין הרצח‪.‬‬
‫מסקנתה של ד"ר נעון בעניין זה היא‪ ,‬שאין מדובר בטיפול תרופתי בעל משמעות שיכול לתרום להערכת מצב נפשי חמור של‬
‫הנאשם‪.‬‬
‫בהמשך חוות הדעת‪ ,‬מפרטת ד"ר נעון את מבנה האישיות של הנאשם‪ ,‬תוך פרוט תכונות המאפיינות אישיות גבולית ותכונות‬
‫המאפיינות אישיות נרקסיסטית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לדעת ד"ר נעון בחינת אישיותו של הנאשם מעלה כי אין המדובר במבנה אישיות ספציפי אלא בתכונות מורכבות ממספר סוגי‬
‫אישיות‪ ,‬אשר מיתנו את התנהגותו לאורך השנים ואפשרו לו ליצור קשרים בינאישיים לאורך זמן עם שמירה על מקום עבודה‪,‬‬
‫וללא מצבי מצוקה שהיו מביאים להתערבות טיפולית או לסילוקו מהשירות הצבאי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫באשר למצבו של הנאשם בזמן ביצוע הרצח כתבה ד"ר נעון‪ ,‬שלאור דבריו באשר לתכנון המעשה והתנהגותו לפניו ‪ -‬לא היה‬
‫מדובר במצב שבו לא היה יכול להימנע מביצועו‪.‬‬
‫בסיכום חוות דעתה קבעה ד"ר נעון‪ ,‬שאין עדות לכך שהנאשם לוקה בהפרעת אישיות חמורה או בהפרעה נפשית‪ ,‬שגרמה‬
‫לכך שהוא לא יכול היה להימנע מביצוע המעשה‪ .‬היא אף הביאה את דברי הנאשם בפניה‪ ,‬לפיהם אין לו לאן ללכת לאחר‬
‫שחרורו‪ ,‬הוא מעדיף לרצות את העונש שמגיע לו במלואו‪ ,‬ולא מעוניין בהפחתת שנות המאסר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫עדותה של ד"ר נעון‬
‫‪ ‬‬
‫בפתח עדותה אמרה ד"ר נעון כי הנאשם שהה במחלקה בימים ‪ ,18.8-26.8‬ובמהלך אותה תקופה הוא נצפה הן על ידה והן‬
‫ע"י הסגל‪ .‬היא לא יכלה לשלול שישבה עמו פעם אחת בלבד‪ ,‬אך הבדיקה שערכה הספיקה לה על מנת להשלים את חוות‬
‫הדעת‪ .‬מדובר בבדיקה שארכה זמן רב‪ ,‬עד שקיבלה את התשובות לשאלות עליהן צריכה היתה להשיב לבית המשפט‪.‬‬
‫ד"ר נעון הסבירה שאם רופאת קופ"ח כותבת שהנאשם סובל מדיכאון‪ ,‬אין למידע זה ערך מבחינתה‪ ,‬כפסיכיאטרית מומחית‪,‬‬
‫שכן כדי להגיד שאדם נמצא בדיכאון צריך מומחיות רפואית‪ ,‬שאין לרופא בקופ"ח (עמ' ‪.)7‬‬
‫ד"ר נעון הדגישה שדיכאון זו מילה כללית ויש סוגים שונים של דיכאון‪ .‬בתגובה למסמכים רפואיים מהם עולה שהנאשם היה‬
‫בדיכאון‪ ,‬או באפיזודה דיכאונית‪ ,‬מצב תגובתי חרדתי ומחשבות אובדניות‪ ,‬אמרה שמבחינתה אין לזה חשיבות‪ .‬היא מבצעת‬
‫בדיקה וכותבת מה הסימפטומים שמביאים אותה לאבחנה של דיכאון ומאיזה סוג‪ .‬כדי לטעון שהנאשם היה במצב דיכאוני‬
‫מבחינה פסיכיאטרית היה צורך לאבחן את הנאשם כפסיכוטי‪.‬‬
‫באשר לדברי ד"ר דונסקי‪ ,‬שראתה את הנאשם כ‪ 12 -‬ימים לפני האירוע ותיארה אותו כשרוי בדיכאון קליני‪ ,‬אמרה ד"ר נעון‬
‫שאם אכן מצבו היה כ"כ קשה‪ ,‬כפי שתואר‪ ,‬הרי שניתן היה למנוע את הרצח‬
‫"‪ ...‬אם הוא היה פסיכוטי‪ ,‬אז היו צריכים לראות שהוא פסיכוטי‪ ,‬לכתוב שהוא פסיכוטי ולאשפז אותו‬
‫נגד רצונו בהוראה של אשפוז כפוי ולטפל בו‪ ...‬ואם הוא לא‪ ,‬אז היא שלחה אותו הביתה‪."...‬‬
‫‪ ‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪10/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫בהמשך אמרה ד"ר נעון באשר למונח של "הפרעה נפשית חמורה" כי‬
‫"הוא איננו פסיכיאטרי‪ ,‬הוא משפטי‪ ,‬ואנחנו הפסיכיאטריים לא תמיד מתאימים‪ ,‬לא תמיד עם המשפט‬
‫הולכים ביחד‪ .‬אנחנו מדברים על הפרעה נפשית חמורה רק כשמדובר בעצם בהפרעת אישיות גבולית‬
‫טהורה‪ ..‬לא התחייבתי לאבחנה ספציפית‪ ,‬מפני שיש מעורבות של סימפטומים עם מרכיבים שונים‪.‬‬
‫אנחנו בני אדם‪ ,‬אנחנו מורכבים"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לפי התפיסה הפסיכיאטרית‪ ,‬הפרעה נפשית חמורה יכולה לבטא רק הפרעת אישיות גבולית‪ ,‬ולא הפרעות אחרות‪ .‬הפרעה‬
‫נפשית חמורה היא הפרעה המתבטאת לאורך השנים בהתקיים התנאים הבאים‪ :‬טיפול פסיכיאטרי מתמשך‪ ,‬נטילת תרופות‪,‬‬
‫או המלצה לנטילת תרופות פסיכיאטריות‪ ,‬והנאשם אינו עומד בתנאים אלה כדי שניתן יהיה להגדירו בעל הפרעה נפשית‬
‫חמורה‪.‬‬
‫לדברי ד"ר נעון הגיל שבו מתפתח המשבר הוא בעל משמעות‪ ,‬ויש לבחון את ההיסטוריה והעבר של הנבדק‪ .‬במקרה של‬
‫הנאשם הוא הסתדר‪ ,‬גם אם לא בצורה מיטבית‪ ,‬הן במסגרת הקיבוץ והן בצבא‪ ,‬הוא ללא עבר פלילי‪ ,‬והאירועים שפורטו‬
‫בחוות הדעת ושהביאו לאשפוזיו‪ ,‬קדמו בשנים בודדות לאירוע‪ .‬נכתב מפורשות בדוחות האשפוז שהנאשם איננו זקוק לאשפוז‬
‫פסיכיאטרי‪ ,‬אלא להמשך טיפול במישור הסביבתי‪ ,‬התמיכתי‪ ,‬עם סיוע של גורמי הרווחה‪.‬‬
‫הנאשם הוכר כנכה ‪ 100%‬ע"י הביטוח הלאומי בזמן שהיה מאושפז‪ ,‬ואם היה זה מצבו בעת כתיבת הדוח ייתכן והוכר כנכה‬
‫ברמה של ‪ .100%‬אך בכל מקרה‪ ,‬מדובר במצב זמני‪ ,‬ואם הוא היה נבדק בהמשך קביעה זו יכולה היתה להשתנות‪ .‬היא לא‬
‫מצאה לנכון להתייחס לנתון זה בחוות הדעת שכתבה מאחר ואין לו כל משמעות בעיניה‪ .‬היא בודקת את האדם שמולה ואת‬
‫חוות הדעת היא נותנת על סמך התרשמותה‪ ,‬ולא על סמך התרשמות אחרים‪ ,‬ובעיקר לא רופאת משפחה שמשתמשת‬
‫במונחים שאינם קיימים בפסיכיאטריה (עמ' ‪.)23‬‬
‫ד"ר נעון אישרה‪ ,‬שייתכן ובשבועות האחרונים בטרם המעשה היתה לנאשם נסיגה בתפקוד‪ ,‬אך גם החודשים שקדמו לכך לא‬
‫היו משגשגים עבורו‪ ,‬והוא לא היה במלוא כוחו‪ .‬לא מדובר בשינוי קיצוני שחל במצבו‪ ,‬אלא היו נסיבות חיצוניות שונות שגרמו לו‬
‫לקשיים‪ ,‬לסבל בשל פרידה מבת הזוג ולקריסה כלכלית‪ .‬למעשה‪ ,‬מדובר בתקופה שבה הוא ניסה לשים קץ לחייו כמה פעמים‪,‬‬
‫אך לא מדובר בתגובות חמורות או במחלה אלא מדובר בתגובות לסיטואציות של חיים‪.‬‬
‫באשר לתרופה שניתנה לנאשם ע"י ד"ר דונסקי (רסיטל) אמרה ד"ר נעון שהיא לא מתאימה למצבו‪ .‬באשר לרמתו מבחינה‬
‫אינטליגנטית ‪ -‬מדובר במי שעבר את הגבול‪ ,‬אך מצוי בחלקו התחתון‪ .‬אמנם הנאשם לא חכם‪ ,‬אך הוא גם לא מפגר‪.‬‬
‫ד"ר נעון ציינה את מרכיבי האישיות של הנאשם‪ ,‬כפי שעולה מחוות הדעת ומחוות הדעת המשלימה‪ .‬שם פירטה יותר על‬
‫מבנה אישיותו וציינה‪ ,‬שאמנם לנאשם יש קווי אישיות אנטי סוציאלית‪ ,‬אך מכיוון שלא מתקיימים מספיק קריטריונים הוא לא‬
‫מוגדר כסובל מהפרעה זו‪ .‬האישיות שלו מורכבת מסימפטומים של כמה אבחנות‪ ,‬בין היתר הוא אנטי סוציאלי ונרקסיסטי‪.‬‬
‫ד"ר נעון לא הסכימה לטענת ב"כ הנאשם‪ ,‬כפי שעולה מספרם של קפלן וסדוק‪ ,‬לפיה אנשים הסובלים מהפרעת אישיות אנטי‬
‫סוציאלית‪ ,‬הפרעה דיכאונית נלווית היא שכיחה אצלם‪ .‬היא הדגישה שאינה מוצאת את הנאשם בעל אישיות אנטי סוציאלית‪,‬‬
‫אלא מצאה בו מרכיבים אנטי סוציאלים‪ .‬מעבר לכך היא לא הסכימה עם הטענה כפי שהיא מוצגת‪ ,‬מאחר והיא לא ראתה‬
‫שאדם אנטי סוציאלי מדוכא יותר ממי שהוא לא אנטי סוציאלי‪ ,‬כשיש לו גירויים חיצוניים ותגובות נפשיות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫באשר לאבחנה של ד"ר דונסקי אמרה ד"ר נעון‬
‫"אם ד"ר דונסקי היתה מאבחנת אותו כ‪ ,borderline -‬היא היתה צריכה מיד להוציא אותו מאשפוז‪,‬‬
‫כי הוא לא היה פסיכוטי והיא הייתה צריכה לשחרר אותו‪ ...‬גם לאדם שיש לו ‪ disorder‬יכולים‬
‫להמליץ לו גם טיפול פסיכולוגי‪ .‬היא לא כתבה טיפול פסיכולוגי בשיטת קרננברג שזה ספציפי ל‪-‬‬
‫‪ borderline‬כי ‪ borderline‬אין משחקים פה‪ Borderline .‬זה טיפול פסיכולוגי שמאוד קשה‪ ,‬ואם‬
‫אין‪ ,‬אתה לא נותן טיפול כמו שצריך‪ ,‬אז תוך יומיים הטיפול נגמר"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ד"ר נעון התבקשה להתייחס לאמור בדו"ח האבחון הפסיכו‪-‬דיאגנוסטי‪ ,‬שנערך לנאשם בבי"ח לב השרון (פסקה ‪ 14‬לדו"ח)‪,‬‬
‫לפיו עפ"י רוב ניכרת אצל הנאשם תפיסת מציאות תקינה‪ ,‬אך במצבים מסויימים עלולה להופיע אצלו תדירות גבוהה מהרגיל‬
‫של תפיסה לא מדוייקת שלעיתים מלווה בעיוות בהשגה או בחשיבה‪ .‬לאור רגישותו בתחומים‪ ,‬עיסוק בהם עלול לערער את‬
‫תפיסת המציאות שלו ולהוביל אותו לפרשנות ולשיפוט מוטעה‪ ,‬ויש סימנים לכך שהוא חווה כיום מידה גבוהה מהרגיל של‬
‫חשיבה חודרנית שעלולה להפריע לפעילותו הקוגניטיבית‪ .‬לדבריה‬
‫"‪ ...‬חודרנות זה הגדרה משהו אובססיבי שבספקטרום הנוירוטי שהוא בכלל לא קשור לשום בעייתיות‬
‫של שיפוט לא תקין‪ ,‬של עיוות חשיבתי בתחום הבעייתי הקשה הפסיכוטי‪ ,‬זה נוירוזה‪ .‬ואנשים כאלה‬
‫ששיפוטם תקין ותובנותם תקינה‪ ,‬יש להם את הפגיעה הזאת שהם דווקא מטפלים בה באנטי דיכאוני‪,‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪11/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫אבל במינונים מאוד גבוהים‪ ,‬ואת זה הוא לא קיבל‪ .‬החודרנות הזאת שהפסיכולוגיה כותבת‪ ,‬אף אחד‬
‫בקליניקה לא ראה את זה‪ ..‬חודרנות זה מחשבות חודרניות‪ ..‬הרי לפעמים אנחנו יוצאים מהבית‬
‫סגרתי את הדלת‪ ,‬לא סגרתי את הדלת‪ .‬יש מצבים יותר קשים שמפריעים‪ ,‬שזה מפריע יותר‪ ,‬אבל זה‬
‫לא פסיכוטי והשיפוט שלהם לגמרי תקין ויש להם תובנה לזה שהם סובלים מהדבר הזה‪ .‬והם הולכים‬
‫לטיפול ‪ ...‬אמרתי ‪ ,‬הוא לא ‪ pure‬משום דבר‪ ,‬ויש לו מזה‪ ,‬מזה‪ ,‬מזה‪ ...‬אני מסכימה איתה באופן‬
‫חלקי‪ ,‬קלינית‪ ,‬יש לו מרכיבים של נרקסיסטי‪ ...‬אנחנו לא נביאים‪ ..‬יש הרבה מאוד מאיזה שהוא‬
‫דיבורים‪ ,‬כתיבה‪ ,‬על דברים תיאורטיים שאין להם שום בסיס‪ .‬אני צריכה לראות בקליניקה עיוותי‬
‫חשיבה‪ ,‬אין עיוות חשיבה‪ ...‬היא כותבת ‪ ,‬יכול להיות במצבים‪ ,‬בדקומפנסציה יקרה‪ .‬אבל אנחנו‬
‫צריכים לראות מה יש‪ ,‬לא מה יכול להיות‪ .‬אני מסתכלת על מה שיש‪ ,‬לא על מה שיכול להיות‪( "...‬עמ'‬
‫‪)46-44‬‬
‫‪ ‬‬
‫ד"ר נעון הדגישה שהמושג "דקומפנסציה" הוא מושג מעורפל ולא פסיכיאטרי‪ ,‬והיא לא משתמשת בו‪ .‬לכל בני האדם ישנם‬
‫סוגים של הפרעות‪ ,‬הפרעה שמפריעה לסביבה‪ ,‬לו או לשניהם‪ ,‬ולכן כל אדם שייבדק תמצא לו בעיה‪ .‬אלא שלרוב הבעיות הללו‬
‫אינן מפריעות לתפקודו של האדם או לסביבה‪ ,‬הוא מתפקד ולכן מצבו תקין‪ .‬מאחר ופסיכולוגיים נוטים לציין מצבים השערתיים‬
‫עתידיים אין לייחס להם משמעות (עמ' ‪.)47‬‬
‫כאשר מדברים על שיפוט לקוי מתכוונים בדרך כלל לפסיכוזה‪ .‬לעיתים שיפוט לקוי נובע גם מבעיה גופנית כגון דימנציה‪ ,‬שזה‬
‫אמביוולנטי לפסיכוזה (עמ' ‪.)48‬‬
‫בתגובה לטענת ב"כ הנאשם ששיפוט לקוי לא מחייב שאדם יהיה בפסיכוזה שכן יש דרגות של שיפוט לקוי ולהפנייתו לסיכומי‬
‫האשפוז של הנאשם מבית החולים‪ ,‬בהם נכתב "שיפוט לקוי‪ ,‬תובנה לקויה"‪ ,‬מבלי שתהייה אבחנה של פסיכוזה‪ ,‬אמרה ד"ר‬
‫נעון‪:‬‬
‫"‪ adjustment disorder‬יכול להיות לכולנו‪ ,‬והשיפוט שלנו לא יכול להיות לקוי‪ .‬מה זה דרגות של‬
‫שיפוט לקוי? אז הייתה צריכה לכתוב השיפוט לקוי לגבי משהו מסויים‪ ...‬או שהשיפוט לקוי או שהוא‬
‫לא לקוי‪ ..‬תשאל את ד"ר דונסקי‪ ,‬אני מודיעה לך שבבדיקות שלי לא היה שיפוט לקוי‪ .‬הוא ידע‪ ,‬הוא‬
‫דיבר‪ ,‬הוא ענה לי לעניין‪ ,‬הוא נמצא פה‪ .‬אני לא כפיתי עליו‪ ,‬הוא שיתף פעולה ‪ ...‬הוא הסביר את‬
‫עצמו‪ .‬הכל היה בסדר‪ ,‬כמו אדם מן השורה‪( "...‬עמ' ‪.)51-50‬‬
‫‪ ‬‬
‫ד"ר נעון אישרה שלנאשם יש מרכיבים נרקסיסטיים‪ ,‬ולכן כאשר מערכת יחסים שלו לא צולחת הוא מתאכזב ומגיב בתגובה‬
‫דיכאונית‪ ,‬אך שללה את הטענה לפיה לנאשם "דחפים תוקפניים שאינם בשליטתו"‪ ,‬שכן לא ניתן להוכיח שמדובר בדחפים‬
‫שאינם בשליטתו‪ .‬ייתכן והדחף הוא בשליטתו וייתכן ולא‪ ,‬אבל זה לא נתון שד"ר דונסקי יכולה היתה לדעת ולקבוע אם הנאשם‬
‫פסיכוטי‪ .‬זה לא היה בשליטתו אך ברגע שהוא פסיכוטי‪ .‬אימפולסיביות נחשבת "בשליטה"‪ ,‬למרות שאין מחשבה מעמיקה‬
‫מאחוריה‪.‬‬
‫לדברי ד"ר נעון‬
‫"האנטי סוציאלי מאפיין אותו שהוא לא יכול לדחות סיפוקים‪ ,‬וכשהוא לא מקבל את הסיפוק שלו‪ ,‬הוא‬
‫חוטף חלסטרה‪ ,‬במילים פשוטות מאוד‪ ...‬אם הוא לא פסיכוטי‪ ,‬אין כזה דבר שזה לא בשליטתו‪ .‬יכול‬
‫להיות שהשליטה היא פחותה מאשר אדם מאוזן‪ ,‬אז הוא אימפולסיבי‪ ...‬אני מתנגדת בכל תוקף‬
‫ל"שאינו מודע" ‪ ,‬בגלל שאני בדקתי אותו‪ ,‬לא פעם ולא פעמיים‪ ,‬וגם בזמן המעשה‪ ,‬הוא תיאר דברים‬
‫לגבי מודעים‪ :‬איך הוא תכנן‪ ,‬איך הוא עשה‪ ,‬איך הוא חשב‪ ...‬איך הוא חשב איך להרוג את הילדים‪,‬‬
‫אבל לפגוע בהם הכי פחות שאפשר‪ ,‬שיסבלו הכי פחות‪ .‬מה זה לא מודע? מה זה לא חשב? איך הוא‬
‫תכנן לתת להם את הכדורים‪ ,‬ובגלל שהם מרים אז הוא ייתן להם את זה עם מיץ שיהיה מתוק‪ ...‬איך‬
‫הוא שתה אח"כ אלכוהול בעצמו‪ ,‬כי הוא פחד לקבל אומץ‪ ,‬אז אל תספרו לי שהוא לא מודע" (עמ'‬
‫‪.)53‬‬
‫‪ ‬‬
‫ד"ר נעון שללה את האפשרות שהתקיימו אצל הנאשם התנאים לסעיף ‪300‬א(א) לחוק שכן לא רק שהנאשם שלט במעשיו‪,‬‬
‫הוא גם תכנן וחשב‪ ,‬הוא יכול היה לשלוט במעשיו‪ ,‬הוא יכול היה שלא לעשות את המעשה‪ ,‬ומדובר בבחירה שלו‪( .‬עמ' ‪)54‬‬
‫לדברי ד"ר נעון‬
‫"אני פסיכיאטרית‪ ..‬אני בודקת במחשבות של הבן אדם‪ .‬אני שואלת אותו לא פעם‪ ,‬לא פעמיים ולא‬
‫שלוש‪ .‬כמה שהוא רוצה וכמה שאני צריכה עד שאני אהיה בטוחה‪ ...‬אני חורשת כל אחד‪ ..‬כי אני רוצה‬
‫לישון טוב בלילה כל חיי‪ .‬זהו‪ .‬מצפון שקט שיהיה לי‪ .‬זהו‪ .‬זה מה שמנחה אותי‪ ...‬לא הייתה לו‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪12/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫מחשבה מעוותת‪ ,‬הוא לא גילה לי מחשבה מעוותת‪ ,‬הוא לא סיפר לי על מחשבה מעוותת‪ ,‬שום דבר‬
‫לא‪ .‬והוא סיפר לי כל מה שהיה‪ .‬התכנון שלו ומה שהוא עשה‪ ..‬אם היה מדווח לי‪ ,‬הייתי כותבת אותה‪.‬‬
‫אין לי מה להחביא פה" (עמ' ‪.)56‬‬
‫‪ ‬‬
‫בתגובה לטענת הנאשם כי הוא ביקש להביא את הילדים לעולם טוב יותר‪ ,‬שאינה מחשבה של אדם רציונאלי‪ ,‬אמרה ד"ר נעון‬
‫שזוהי מחשבה שהיא לא לגמרי לא מקובלת‪ ,‬וזו לא מחשבה ביזארית‪ .‬זו לא מחשבה ששומעים אותה אצל הנאשם פעם‬
‫ראשונה‪ ,‬ויש הרבה אנשים שמדברים ככה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הנאשם תיאר את סבל הילדים אצל אמם‪ ,‬את ההזנחה והסבל שלהם וכן שהם מעוניינים להיות איתו ולא אצלה‪ .‬הוא ביקש‬
‫ממנה את הילדים‪ ,‬אך היא סירבה‪ ,‬ומתוך כך הוא חש את סבלם וגרס שחייהם אינם טובים‪ .‬גם אם מדובר במחשבה שהיא לא‬
‫מקובלת חברתית‪ ,‬היא קיימת‪ .‬כמו כן‪ ,‬אישיותו והיותו נרקסיסט הובילה אותו לחשוב שהמעשים שלו טובים וש"זה יהיה רק‬
‫שלו"‪ ,‬בלי התחשבות בזולת‪ ,‬אלא התחשבות בצרכים שלו‪ ,‬שהם יהיו רק שלו‪ .‬נכון שהוא הוסיף שמדובר בפעולה שהיא‬
‫לכאורה לטובתם‪ ,‬אבל המניעים היו מאוד אישיים‪ ,‬הוא לא ייתן אותם לאף אחד‪ .‬בתוך הקונטקסט הזה יש קוהרנטיות‪ ,‬זה לא‬
‫מנותק מכל מציאות (עמ' ‪.)57‬‬
‫בהמשך אמרה ד"ר נעון כי "אם הוא היה מתאבד הייתי אומרת יכול להיות שהאיש היה חולה ואנחנו פספסנו אותו‪ .‬אבל‬
‫עצם זה שהוא לא התאבד‪ ,‬עצם זה שהוא המשיך לחיות‪ ,‬עצם זה שהוא ידע לעצור את עצמו ופה הוא לא הרג את עצמו‪-‬‬
‫זה מעלה בי שאלות גדולות שאין לי עליהם תשובה‪ .‬גם לאורך כל הדרך‪ ..‬אף אחד לא ראה פסיכוזה דיכאונית‪ ...‬המחלה‪,‬‬
‫אם יש מחלה‪ -‬אז יש מחלה‪ .‬ואם אין מחלה‪ -‬אז אין מחלה‪ .‬אין חצי מחלה"‪( .‬עמ' ‪)58‬‬
‫ד"ר נעון אישרה שאכן לנאשם יש בעיית גבולות‪ ,‬אך היא אינה מבינה את משמעות הנכתב שהוא "משמש עבורו כאובייקט‬
‫עצמי"‪ ,‬שכן על מנת שבן אדם יראה את האובייקט כעצמו הוא צריך להיות פסיכוטי‪.‬‬
‫ב"כ הנאשם הפנה את ד"ר נעון לאמור בחוות דעתה ע‪ ,1/‬החל מעמ' ‪ ,13‬לפיו הנאשם רואה קשר בין אנשים כחיבור טוטאלי‬
‫ללא גבול ברור המפריד ביניהם באופן שבו האחר משמש עבורו כאובייקט עצמי‪.‬‬
‫ד"ר נעון הסבירה את הפער בין הטענה שלה שהיא לא יודעת מהו אותו אובייקט עצמי אליו התכוונה ד"ר דונסקי לבין מה‬
‫שהיא כתבה בחוות דעתה‪ ,‬כך‪:‬‬
‫"‪ ...‬יש מובנים שונים‪ .‬יש באמת את האובייקט שהשני הוא אובייקט כמו התינוק שהסברתי‬
‫בהתפתחות הראשונית‪ ,‬שזה לדעתי מה שהפסיכולוגית בהסברים פסיכולוגיים מתכוונת‪ ,‬שאין הבדל‬
‫בין השד לתינוק‪ ,‬וזה אז השלב הזה הוא שלב מאוד ראשוני ואופייני לפסיכוזה‪ ...‬מה שאני כותבת‪..‬‬
‫נכון שיש בעיית גבולות‪ ,‬הוא זה לא הם‪ ,‬והם זה לא הוא‪ .‬הוא יודע שהם הילדים‪ ,‬הוא יודע שהוא‬
‫האבא‪ ,‬אבל המשחקים ובתיאור שלו הוא חלק מהם‪ .‬אבל מצד שני הוא גם אמר‪ :‬אני דאגתי שיהיה‬
‫ניקיון‪ ,‬אבל אני שיחקתי איתם‪ .‬ובגלל החסר שלו בהתפתחות שלו המוקדמת‪ ,‬ככה אני ראיתי את זה‪,‬‬
‫אמנם לא כתבתי את זה פה‪ ,‬אבל בגלל שאני לא יכולה לכתוב את הכול‪ ,‬אבל כשקוראים את‬
‫האמנזיה‪ ,‬את ההיסטוריה שלו‪ ,‬אז הדברים מתקשרים‪ .‬אני לא יכולה לכתוב את הכול‪...‬בגלל החסר‬
‫שלו בילדות‪ ,‬כאילו הוא חווה מחדש את הילדותיות‪ ,‬את הילדות עם הילדים שלו‪...‬ביחד שם שיחקו‪,‬‬
‫הם היו כמו קבוצת ילדים‪ ,‬אבל זה לא שהוא היה ילד של עצמו‪ .‬זה הכוונה‪ ...‬אני לא יודעת למה‬
‫התכוונה הפסיכולוגית בדיוק בדברים האלה"‪( .‬עמ' ‪)64‬‬

‫בתשובה לשאלת בית המשפט אם היא מסכימה שיש לנאשם את התכונות הנדונות‪ ,‬אמרה ד"ר נעון שאכן לנאשם יש בעיית‬
‫גבולות ושהוא יכול להזדהות עם הילדים שלו‪ ,‬אבל לא מדובר במצב שבו הוא לא יודע את מקומו של כל אחד או שהוא הופך‬
‫להיות רק ילד אלא מדובר במצב מורכב יותר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כדי שיהיה מדובר בהפרעה נפשית חמורה יש צורך לא רק שיהיה אותו מצב ראשוני כפי שהתינוק אינו מבחין בין השד לבין‬
‫העצמי שלו‪ ,‬אלא גם פרמטרים נוספים‪ ,‬כמו התנהלות ללא גבולות גם בתחומים אחרים‪ .‬לדבריה לא היה אצל הנאשם שום‬
‫סממן של פסיכוזה בכל האשפוזים הקודמים‪ ,‬והיא התבססה לא רק על מה שראתה אלא גם על אשפוזים קודמים ועל‬
‫ההיסטוריה שלו‪ ,‬שכן "הרי זה לא חלל ריק"‪.‬‬

‫ד"ר נעון טענה כי‬

‫"הפרעת אישיות זה דבר שמתחיל בגיל צעיר‪ ,‬הוא מתגבש אומרים‪ ,‬השיא שלו מגיע להתגבשות‬
‫מלאה בגיל ‪ .18‬כבר את הסימנים אנחנו אמורים לראות בגיל ההתבגרות‪ ,‬ואחר כך לאורך כל השנים‪.‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪13/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫זה לא מחלה‪ .‬זה הפרעת אישיות‪ .‬אנחנו רואים את הסימנים האלה‪ .‬אז אם יש הפרעה נפשית‬
‫חמורה‪ ,‬כמו ה‪ ,Borderline -‬אז רואים את הסימנים שלה לאורך כל השנים‪ ,‬הם מפריעים" (עמ' ‪.)66‬‬
‫‪ ‬‬
‫בהמשך‪ ,‬תארה ד"ר נעון את הנאשם כמי שיש לו קושי בדחיית סיפוקים‪ ,‬והתמודדות עם תסכולים וכי מדובר בתכונות‬
‫המאופיינות לנרקסיסט‪ .‬מבנה האישיות שלו מורכב ממרכיבים‪ ,‬סימפטומים‪ ,‬חלקם מ‪ ,Borderline -‬חלק מהסימפטומים‬
‫נרקסיסטים‪ ,‬חלק מהסימפטומים של ‪ ,anti-social‬וקצת יש לו גם היסטריוני‪ ,‬כולם ביחד הם בארגון אישיות גבולי‬
‫(‪ ,)organization‬שזה לא אישיות גבולית (‪ .)Personality disorder‬אמנם הנאשם אינו נחשב אינטליגנט והוא אובחן בגבול‬
‫הנמוך של הנורמה‪ ,‬אך לא ניתן להגדירו כמפגר‪ .‬כמו כן‪ ,‬לנאשם היתה יכולת תכנון ויכולת לבחור (עמ' ‪.)70‬‬

‫ד"ר נעון לא הסכימה לאמור במכתבה של ד"ר דונסקי שהופנה לאגף הנכות הכללית בביטוח הלאומי‪ ,‬שם צויין‪ ,‬בין היתר כי‬
‫"גם באשפוז הנוכחי‪ ,‬כפי שהיה באשפוזים הקודמים‪ ,‬בתמונה הקלינית בולט ארגון אישיותי נמוך‬
‫המתבטא בכוחות אגו מוגבלים בהתמודדות עם גורמי דחק ומוביל להתנהגויות חסרות שיפוט‬
‫ולחשיבה אובדנית"‪.‬‬
‫לדבריה‬
‫"אם זה היה ככה‪ ,‬ד"ר דונסקי הייתה צריכה לאשפז אותו בהוראת אשפוז ולשלוח אותו לבית חולים‪.‬‬
‫סליחה‪ .‬עובדה שד"ר אלטמרק לא חשב ככה‪ ...‬ואל תצטט עוד פעם את ד"ר דונסקי‪ ,‬מה היא אורים‬
‫ותומים של מדינת ישראל בפסיכיאטריה?‪ ...‬אבל אתה מבין שאין היגיון פסיכיאטרי בתוך הדברים‪.‬‬
‫אם השיפוט שלו היה לקוי‪ ,‬ואם היה כל כך גרוע וכל כך זה‪ ,‬למה היא לא אשפזה אותו‪ ,‬והייתה גומרת‬
‫את כל הדבר הזה‪...‬הייתה צריכה לאשפז אותו‪ ,‬אם היא חשבה שהסיפור כל כך חמור‪ .‬סליחה‪ .‬יש‬
‫חוקים בפסיכיאטריה‪ .‬אי אפשר להגיד דבר אחד‪ ,‬ולעשות דבר אחר" (עמ' ‪.)72‬‬

‫ב"כ הנאשם הפנה את ד"ר נעון לחוות דעתה הראשונה ע‪ 1/‬לפיה‬

‫"כוחות אגו חלשים‪ ,‬ומנגנוני הגנה פרימיטיביים לא אפשרו להתמודד בצורה יעילה עם מצבי משבר‬
‫בכל שטחי החיים‪ ,‬והוא חש רגשית בהתאם‪ ,‬בחר במיואש‪ ,‬חשב להתאבד שוב‪ ,‬העוגן שלו בחיים היו‬
‫ילדיו איתם הזדהה ולהם רצה לתת כל מה שלא היה לו‪ ,‬והדגיש את הנושא החסר הכספי וקשר אותו‬
‫לסבלם"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫ד"ר נעון הבהירה כי אדם עם הפרעות אישיות כאלה‪ ,‬הוא לא אדם מאה אחוז חזק‪ ,‬אבל הוא לא במצב חמור מאוד‪ .‬לא מדובר‬
‫במנגנוני הגנה שלא אפשרו לו כלל להתמודד עם לחץ‪ ,‬אלא במנגנוני הגנה מוחלשים שלא אפשרו לו להתמודד עם לחץ בצורה‬
‫יעילה‪ ,‬ואין זה בהכרח שהוא צריך היה לעשות את המעשה שעשה במסגרת ההתמודדות שלו‪ ,‬ובדרך שעשה אותו‪.‬‬

‫ב"כ הנאשם הפנה את ד"ר נעון לאמור בתיק בית חולים "לב השרון"‪ ,‬מיום ‪ ,9.5.2010‬שם ציינה הפסיכולוגית נועה היימן‪,‬‬
‫שפקידת הסעד דינה מבקשת שהיא תשוחח עם מיכה‪ ,‬האב המאמץ של הנאשם‪ ,‬על מנת שתסביר לו על מצבו הנפשי של‬
‫הנאשם‪ ,‬הגורם לו להתנהגות חסרת שיפוט‪ ,‬וכי במידה ויפגין התנהגות חסרת שיפוט ליד הילדים‪ ,‬עליו להתערב ולסיים את‬
‫הפגישה‪.‬‬
‫ב"כ הנאשם ביקש ללמוד מהאמור כי לנאשם היו התנהגות חסרות שיפוט אך ד"ר נעון שללה זאת שכן‬
‫"‪ ...‬אם היו לו התנהגויות חסרות שיפוט‪ ,‬מי שטיפל בו היה צריך לאשפז אותו‪ ... ,‬האבחנות‬
‫בהתנהגות הטיפולית‪ ,‬הפגישה הטיפולית לא תאמו את המילים האלה ואת המשפטים האלה‪ ...‬אצלי‬
‫חולה שהוא מסוכן‪ ,‬או שיש לו שיפוט לא תקין‪ ,‬אני שומרת אותו בעשרים אלף עיניים‪ .‬לא יראה ילדים‪,‬‬
‫ולא יראה אף אחד ויהיה סגור אצלי במחלקה עד שאני יהיה בטוחה שהוא מאה אחוז בסדר‪ ...‬זה‬
‫חוסר‪ ,‬זה חוסר מקצועיות‪ ,‬לטעמי‪( "...‬עמ' ‪.)75‬‬

‫וכן‬
‫"‪ ...‬שיש בעיות כאלה ויש אולי חשדות שהשיפוט לא תקין‪ ,‬או לא משנה מה‪ ,‬רופא צריך לבדוק את‬
‫החולה לפני שהוא יוצא לביקור ולכתוב בבדיקה סטאטוס רפואי‪ .‬בסטאטוס הרפואי הזה אם הרופא‬
‫היה כותב שהשיפוט שלו היה לא תקין‪ ,‬ומעוות‪ ...‬אז היה מונע ממנו את היציאה בכלל לראות את‬
‫הילדים ולא היה עולה דבר כזה‪ ...‬אצלי לא היה קורה כזה מקרה‪ ...‬הייתי בודקת כמו שצריך באותו‬
‫זמן‪ ,‬ומה שהיה באותו זמן היה חד משמעי חולה – חולה‪ ,‬קשה – קשה‪ ,‬לא יראו ילדים‪( "...‬עמ' ‪.)77‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪14/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫‪ ‬‬
‫בשיחתה עם הנאשם אמנם עלה הכישלון הכלכלי שלו‪ ,‬אך ניכר כי הפגיעה החמורה ביותר היתה הפגיעה בתחום הזוגי‬
‫"וזה פגיעה נרקיסיסטית לכל בן אדם‪ ,‬לכל בן אדם שעוזבים אותו‪ ...‬זאת פגיעה נרקיסיסטית‪ .‬לאחד‬
‫יותר קשה לו‪ ,‬ואחד פחות קשה לו‪ .‬אבל זה לא גורם לכך שבן אדם יעשה עבירה קשה ולא יוכל‬
‫להימנע מביצועה"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫באשר לכושר השיפוט של הנאשם‪ ,‬אמרה ד"ר נעון כי‬
‫"‪ ...‬אם היה לו את כל הפרדיספוזיציה אז כושר השיפוט שלו היה פגום‪ .‬אף אחד לא ראה את זה‪ ,‬ואף‬
‫אחד לא כתב על זה וכושר שיפוט לקוי‪ ,‬לא‪ ...,‬אם הסכמנו שהוא לא פסיכוטי‪ ,‬אין לנו יותר מה לדבר‪.‬‬
‫זאת הייתה בחירה‪ .‬רק פסיכוטי לא יכול לבחור‪ .‬זאת הייתה בחירה‪ .‬והוא גם גאה איך הוא בחר‪...‬זו‬
‫הייתה בחירה שלו מתוך החלטה ומתוך בירור ובדיקת הדברים‪...‬כאשר הוא סיפר לי על כל הפעולות‬
‫שהוא עשה‪ ,‬ברגע שהוא סיפר את הדבר הזה‪ ,‬מבחינתי‪ ,‬אני לא יכולה לדבר על הפרעה כל כך קשה‬
‫שגרמה לו שהוא לא יכול היה להימנע‪ .‬כי הוא בחר‪ ,‬הוא בדק‪ ,‬הוא שקל‪ ,‬הוא החליט‪ .‬אדם שעושה‬
‫את הדברים האלה‪ ,‬הוא לא לא יכול לשלוט‪ ,‬או לא יכול להימנע"‪( .‬עמ' ‪)81‬‬
‫‪ ‬‬
‫ב"כ הנאשם הבהירה ד"ר נעון כיצד המעשה של הנאשם עולה בקנה אחד עם האבחנה שמדובר באישיות נרקסיסטית‪:‬‬
‫"יש את להרוג ולהיהרג‪ .‬בכל אופן אנשים בדרך כלל‪ ,‬מה שאני יודעת‪ ,‬הנרקיסיזם מנע ממנו להרוג‬
‫את עצמו‪ ,‬כך אני חושבת‪ .‬היה לו יותר קל להרוג אותם‪ ...‬זה מראה גם על יכולת וגבולות‪ ...‬כשזה‬
‫מגיע לעור שלי‪ ,‬אני לא עושה את זה‪ ...‬הנרקיסיסט מאוד‪-‬מאוד הוא ועצמו‪ .‬כל הדברים האחרים כמה‬
‫שהם קרובים לו‪ ,‬יש גבול מסוים‪ .‬הם קרובים עד גבול מסוים‪ .‬בשביל להגיע לעורי זה עורי‪ ...‬כשהוא‬
‫הלך להרוג את עצמו‪ ,‬האומץ ירד לו לגמרי עם כל מה שהוא לקח‪ .‬הוא סיפר שהוא שתה כדי שיהיה‬
‫לו אומץ גם להרוג אותם‪ ,‬הוא בהתחלה הבין שזה קשה לו להרוג אותם‪ ,‬שזה בעיה‪ ,‬אז הוא לקח‬
‫אלכוהול‪ .‬הוא היה תחת השפעת אלכוהול‪ ,‬לפי מה שהוא סיפר ‪ ...‬אז אתה מבין שהאיש כל כך שלט‬
‫בעניינים שהיה לו פחד להרוג אותם‪ ,‬ואז הוא שתה אלכוהול כדי להפחית את הפחד‪ .‬הוא גם את זה‬
‫ידע‪ .‬הוא לא מפגר‪ .‬הוא טוב מאוד יודע מה לעשות‪ ...‬שלט מצוין באופן סלקטיבי‪ ,‬בעצמו הוא לא‬
‫פגע" (עמ' ‪.)83‬‬

‫ובהמשך‪:‬‬
‫"במקרה הזה הוא ידע שזה הילדים שלו‪ ,‬והוא אמר שהוא רצה להרוג אותם ולהתאבד‪ ,‬אבל בסוף הוא‬
‫לא התאבד‪ .‬הוא ידע להבדיל בין הילדים שלו לבין עצמו" (עמ' ‪.)84‬‬
‫תחולת סעיף ‪300‬א(א) לחוק העונשין על הנאשם‬

‫‪ .1‬ב"כ הנאשם טוען‪ ,‬כאמור‪ ,‬שיש להחיל על הנאשם את הוראת סעיף ‪300‬א(א) הנ"ל ולהטיל עליו ענישה מופחתת אחת‪,‬‬
‫ואילו ב"כ המאשימה טוענת כי הנאשם לא הוכיח במידה המוטלת עליו של מאזן ההסתברויות שהוא ראוי לענישה‬
‫מופחתת‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .2‬סעיף ‪300‬א(א) לחוק העונשין מסמיך את ביהמ"ש לא להטיל על נאשם שהורשע ברצח עונש של מאסר עולם חובה‪,‬‬
‫במצבים נפשיים שבהם היה נתון בזמן הרצח‪ ,‬שגובלים בהגנה של אי שפיות‪ ,‬אשר הגבילו את יכולתו במידה ניכרת‬
‫להבין את מעשהו או את הפסול שבו או להימנע מעשייתו‪.‬‬
‫הסעיף מאזן בין הצורך להטיל עונש מירבי על מי שמורשע ברצח ופוגע בערך קדושת החיים‪ ,‬שהוא ערך מוגן עליון‪ ,‬לבין מצב‬
‫חריג של הפרעה נפשית חמורה‪ .‬התנאים להחלת הסעיף פורשו באמות מידה מחמירות‪ .‬בשונה מהסייגים לאחריות‬
‫פלילית‪ ,‬בהם די לנאשם שיעלה ספק סביר בקיומם ‪ -‬נטל ההוכחה שמוטל עליו להוכיח את תנאיו המצטברים של‬
‫הסעיף הוא ברמת שכנוע של מאזן ההסתברות (ראה סעיפים ‪ 6-7‬לפסק דינה של כב' השופטת חיות בע"פ ‪5253/00‬‬
‫ארשיד נ' מדינת ישראל וסעיפים עט‪-‬פ לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין בע"פ ‪ 5570/01‬מיכאלי נ' מדינת‬
‫ישראל)‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 7010/09‬אבשלומוב נ' מדינת ישראל‪ ,‬ניתן ביום ‪ ,5.7.12‬קבע כב' השופט עמית בסעיף ‪ 33‬לפסק הדין‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪ ‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪15/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫"הסמכות להקל בעונש על פי סעיף ‪300‬א מותנית בשלושה תנאים מצטברים‪ :‬הראשון‪ ,‬כי הפגם הנפשי ממנו‬
‫סובל הנאשם הוא "הפרעה נפשית חמורה" או "ליקוי בכושר השכלי"; השני‪ ,‬כי מתקיימת‬
‫אחת החלופות ‪ -‬הנאשם לא הבין את אשר הוא עושה או את הפסול המוסרי שטמון במעשהו‪,‬‬
‫או‪ ,‬לא יכול להימנע מלנהוג כפי שנהג; והשלישי‪ ,‬קיומו של קשר סיבתי בין שני התנאים‬
‫האמורים (ע"פ ‪ 10669/05‬מטטוב נ' היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬פסקה ‪ 13‬לפסק דינו של‬
‫השופט ע' פוגלמן ([פורסם בנבו]‪( )7.2.2008 ,‬להלן‪ :‬עניין מטטוב))‪ .‬ניתן לראות כי תנאים‬
‫אלו מקבילים לתנאים המצטברים בגדרי סעיף ‪34‬ח לחוק‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הקרבה בין הסעיפים מתחדדת באשר סעיף ‪300‬א(א) נתפרש בפסיקה בצמצום‪ ,‬למקרים גבוליים במיוחד‪,‬‬
‫בהם היה הנאשם קרוב מאוד לפטור מאחריות לפי סעיף ‪34‬ח (עניין מטטוב‪ ,‬פסקה ‪ 12‬לפסק‬
‫דינו של השופט פוגלמן; ע"פ ‪ 5253/07‬ארשיד נ' מדינת ישראל‪ ,‬פסקה ‪ 5‬לפסק דינה של‬
‫השופטת חיות ([פורסם בנבו]‪ ;)22.12.2008 ,‬וכן ע"פ ‪ 1839/98‬רייב נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד‬
‫נז(‪ ,613 )4‬פסקה ‪ 9‬לפסק דינה של הנשיאה ביניש (‪."))2003‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .3‬באשר לטיבה של ההפרעה הנפשית נקבע בפסיקה שהיא יכולה להיות זמנית ולא קבועה‪ ,‬אך לא מזדמנת‪ ,‬והפרעת אישיות‬
‫אנטי סוציאלית לכשעצמה לא פוגעת בכושר ההבנה וברצון ולכן לא יכולה להקנות למי שהורשע ברצח ענישה‬
‫מופחתת‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫כדי לעמוד בתחולת הסעיף יש להוכיח פגיעה ניכרת של הפרעת האישיות‪ ,‬שהיא פגיעה ממשית שחסרה רק במעט‬
‫מזו של בעל חוסר יכולת ממשית (ראה ע"פ ‪ 3243/95‬צאלח נ' מדינת ישראל; סעיף ‪ 8‬לפסק דינו של כב' השופט‬
‫טירקל בע"פ ‪ 7926/00‬דיפני נ' מדינת ישראל‪ ,‬וספרו של השופט קדמי‪ ,‬על הדין בפלילים‪ ,‬עמ' ‪1198-1199‬‬
‫והפסיקה המצוטטת שם)‪.‬‬
‫המועד הקובע לקיומה של ההפרעה הנפשית החמורה הוא זמן ביצוע הרצח‪ ,‬ועל הנאשם להוכיח קיומו של קשר סיבתי בינה‬
‫לבין חוסר יכולתו להבין את מהות מעשהו‪ ,‬את הפסול שבעשייתו או את החובה להימנע מביצועו (ראה פסק דינו של‬
‫השופט עמית בע"פ ‪ 8287/05‬בחטרזה נ' מדינת ישראל)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .4‬לצורך הכרעה בשאלת קיומה של הפרעה נפשית חמורה ומידת השפעתה על התנהגות הנאשם בזמן הרצח נעזר ביהמ"ש‬
‫במומחים בתחום הפסיכיאטריה‪ .‬במקרה שבפנינו הציגה המאשימה‪ ,‬לבד מחוות הדעת של ד"ר נעון ע‪ 1/‬וע‪,2/‬‬
‫שמתייחסות במישרין לנאשם‪ ,‬גם את נייר העמדה של איגוד הפסיכיאטריה בישראל באשר לעונש מופחת בעבירות‬
‫רצח‪ ,‬עליו הסתמך ביהמ"ש העליון בע"פ ‪ 5683/07‬גדקר נ' מדינת ישראל (סעיף ‪ 19‬לפסק דינה של כב' השופטת‬
‫ארבל)‪.‬‬
‫עפ"י נייר העמדה רק במקרים חריגים תיחשב הפרעת אישיות כהפרעה נפשית חמורה‪ ,‬וזאת כאשר הנאשם מאובחן כלוקה‬
‫בהפרעת אישיות‪ ,‬מגלה פגיעה בולטת בתפקודו ובעל פסיכופתולוגיה שקרובה למצבו של חולה נפש פסיכוטי‪ .‬חומרת‬
‫ההפרעה צריכה להתבטא באשפוזים רבים‪ ,‬בקבלת טיפול בתרופות נוגדי פסיכוזה‪ ,‬בקשיים ביכולת לעבוד‪ ,‬ללמוד‬
‫ולשרת בצה"ל‪ ,‬ובכישלונות בחיי המשפחה ובשמירה על קשרים‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .5‬אנו מקבלים טענת ב"כ המאשימה בכל הקשור לחשיבותה של חוות דעת פסיכיאטרית ככלי עזר משמעותי לצורך קביעתו‬
‫של ביהמ"ש אם נאשם עומד בתנאי סעיף ‪300‬א(א) לחוק‪.‬‬
‫משכך‪ ,‬אנו זוקפים לחובת הנאשם את העובדה שלא הביא חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו להוכחת קיומה של הפרעה נפשית‬
‫אצלו סמוך לפני ובזמן הרצח ‪ -‬שכן הכלל הוא שאי‪-‬הבאתו של עד רלוונטי‪ ,‬לרבות עד מומחה‪ ,‬מביאה למסקנה‪,‬‬
‫בהעדר הסבר סביר למחדל זה‪ ,‬שאילו הובא אותו עד היה תומך בגרסתה של המאשימה (ראה ספרו של י‪ .‬קדמי‪ ,‬על‬
‫הראיות‪ ,‬חלק רביעי‪ ,‬עמ' ‪ 1889-1902‬והפסיקה הנזכרת שם)‪.‬‬
‫כך המצב במיוחד כאשר נטל ההוכחה שמוטל על הנאשם להוכיח את תחולתו של סעיף ‪300‬א(א) הוא ברמה של מאזן‬
‫ההסתברויות‪ ,‬ואין די בכך שיעלה ספק סביר‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬אי הבאת ראיה לכשעצמה איננה ראיה‪ ,‬והנאשם יכול להוכיח את טענתו ע"י חקירתם של עדי המאשימה‪ ,‬כפי‬
‫שניסה לעשות ב"כ הנאשם כאשר חקר ארוכות את ד"ר נעון‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪16/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫‪ .6‬ב"כ הנאשם מסתמך בסיכומיו‪ ,‬והסתמך בחקירתה של ד"ר נעון‪ ,‬על תעודות חדר מיון וסיכומי אשפוז שנכתבו ברובם ע"י‬
‫הפסיכיאטרית ד"ר דונסקי ועל דברים שאמרה בהודעתה במשטרה ביום ‪ - 4.8.10‬אך מסמכים אלה הוגשו רק כחלק‬
‫מהמסמכים הרפואיים שהיו בפני ד"ר נעון לצורך הכנת חוות הדעת שלה והיו בפניה במהלך חקירתה ע"י ב"כ הנאשם‪,‬‬
‫שהביא דברים מתוכם‪ .‬מסמכים אלה לא הוצגו כראיות לאמיתות תוכנם ‪ -‬שכן ד"ר נעון חלקה נמרצות על ממצאי‬
‫האבחונים והמסקנות‪ ,‬וד"ר דונסקי לא הובאה לעדות מטעם ההגנה‪ ,‬ולא עמדה לחקירה נגדית‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .7‬לאחר שעיינו בתמלילי החקירות והשחזור‪ ,‬בהודאתו של הנאשם בפנינו‪ ,‬בחוות הדעת של ד"ר נעון‪ ,‬במסמכים הרפואיים‬
‫שהיו בפניה ובפרוטוקול עדותה‪ ,‬תוך שאנו מתרשמים במישרין מתשובותיה לשאלותיו הרבות של ב"כ הנאשם (גם אם‬
‫לא תמיד הסכמנו לסגנון וחוסר הסבלנות שבהם השיבה ד"ר נעון)‪ ,‬הגענו למסקנה שהנאשם לא סבל מהפרעה נפשית‬
‫חמורה שהגבילה במידה ניכרת את יכולתו להבין את מהות מעשי הרצח של ילדיו‪ ,‬את הפסול שיש בהם ואת יכולתו‬
‫להימנע מעשייתם (כפי שנמנע מלבצע את כוונתו להתאבד)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .8‬ד"ר נעון הסבירה באופן מהימן ומקצועי בעדותה את עמדתה ואת מסקנותיה ‪ -‬תוך שהיא מסתמכת על תולדות חייו של‬
‫הנאשם כפי שסיפר לה באריכות במהלך בדיקתה אותו לצורך הכנת חוות הדעת ע‪( 1/‬עמ' ‪ 2-7‬לחוות הדעת)‪ ,‬ועל‬
‫התנהגותו עובר לארועים נושא כתב האישום ובמהלכם (עמ' ‪ 7-9‬לחוות הדעת)‪ ,‬כפי שסיפר גם בחקירתו הממושכת‬
‫בביה"ח ביום ‪ 24.7.12‬ובמהלך השחזור‪.‬‬
‫ד"ר נעון לא התעלמה מהמסמכים שנכתבו בקשר לאשפוזים של הנאשם בביה"ח לב השרון ולמצבו הנפשי של הנאשם‪,‬‬
‫והסבירה בצורה מהימנה ומקצועית את הסתייגותה מהאבחנות והמסקנות שנכללות בהם‪.‬‬
‫בפרט‪ ,‬אנו מקבלים את מסקנותיה של ד"ר נעון‪ ,‬שהנאשם אינו סובל מהפרעת אישיות גבולית‪ ,‬שהיא החמורה מבין הפרעות‬
‫האישיות‪ ,‬אלא מהפרעה בעלת מאפיינים שונים‪ ,‬שמרביתם מהפרעות בדרגה פחותה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .9‬ד"ר נעון‪ ,‬ואף אנו‪ ,‬סומכים מסקנתנו שהנאשם לא סבל מהפרעה נפשית חמורה על כך‪ ,‬שעפ"י תולדות חייו והתנהגותו עובר‬
‫ובזמן ביצוע מעשי הרצח כפי שתוארו על ידו ‪ -‬הוא לא עומד בתנאים שנקבעו להחלת הענישה המופחתת עליו כפי‬
‫שנכתבו בנייר העמדה של האיגוד הפסיכיאטרי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫איננו מקבלים טענת ב"כ הנאשם‪ ,‬שאין להסתמך על הכתוב בנייר העמדה מאחר והוא משקף רק את דעת כותביו ‪ -‬שכן הוא‬
‫לא הציג בפנינו‪ ,‬ובפני ד"ר נעון במהלך חקירתה‪ ,‬כל חוות דעת מקצועית של פסיכיאטרים אחרים אשר מסתפקים‬
‫בנתונים שהנאשם עומד בהם על מנת להחיל עליו את הוראות סעיף ‪300‬א(א) לחוק‪.‬‬
‫לא למותר לציין‪ ,‬כי גם ביהמ"ש העליון (מפי כב' השופטת ארבל) הסתמך על נייר העמדה הנ"ל בפסה"ד בע"פ ‪5683/07‬‬
‫גדקר נ' מדינת ישראל הנ"ל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .10‬לשם הסרת כל ספק‪ ,‬ואף שלא נתמכו בחוות דעת מומחה רפואי או בתעודת רופא‪ ,‬כאשר ניתן לבחון את הדברים‬
‫בחקירה נגדית ‪ -‬עיינו בתעודות חדר המיון ובסיכומי האשפוזים של הנאשם‪ ,‬ובמיוחד בסיכום האשפוז האחרון ממנו‬
‫שוחרר חודשיים לפני האירועים‪ .‬מסקנתנו נותרה‪ ,‬שאין בהם די להוכיח במאזן ההסתברויות‪ ,‬שהנאשם סבל בזמן‬
‫ביצוע מעשי הרצח מהפרעה נפשית חמורה שהגבילה במידה ניכרת את יכולתו להבין את מהות מעשיו‪ ,‬את הפסול‬
‫שבהם ולהימנע מעשייתם‪.‬‬
‫בתעודת חדר מיון בקשר לאשפוז מרצון של הנאשם למשך יממה ביום ‪ 22.9.09‬נכתב שהנאשם אושפז בגין תגובה נפשית‬
‫חריפה לאירוע דחק (פרידה מאשתו והסתבכות כלכלית)‪ ,‬לפני יומיים עשה ניסיון אובדני ע"י בליעת ‪ 30‬כדורים‪ ,‬בוחן‬
‫המציאות והשיפוט שלו היו תקינים‪ ,‬הנאשם שלל מחשבות אובדניות ולא נתגלו אצלו תכנים פסיכוטיים‪.‬‬
‫הנאשם הועבר למחלקה פעילה ושוחרר לאחר יממה נוספת‪ .‬בתעודת חדר המיון מיום ‪ 23.9.09‬ענ‪ 3/‬נכתב שהוא עדיין עם‬
‫תכנים דכאוניים בגלל הסיבות הנ"ל‪ ,‬אך ד"ר מרנזון שבדקה אותו לא התרשמה מתכנים פסיכוטיים או מדכאון מאג'ורי‪.‬‬
‫מסיכום אשפוזו של הנאשם בבית חולים לב השרון בין התאריכים ‪ 29.11.09-21.1.10‬ענ‪ 4/‬עולה שהנאשם אושפז בגלל מצב‬
‫דכאוני וסיכון אובדני על רקע משבר כלכלי ומשבר בחיי הנישואין‪ .‬הוא אובחן כלוקה בהפרעת הסתגלות עם הפרעה‬
‫התנהגותית ואינו פסיכוטי‪.‬‬
‫מסיכום אשפוזו האחרון של הנאשם בין התאריכים ‪( 10.5.10 – 25.1.10‬ענ‪ ,)7/‬עולה שהוא אושפז שוב בשל מצב דכאוני‬
‫וסיכון אובדני‪ .‬בבדיקתו נמצא שמהלך חשיבתו‪ ,‬השיפוט ובוחן המציאות שלו תקינים‪ ,‬ומבחינה אבחנתית מדובר‬
‫בהפרעת הסתגלות עם מרכיבים התנהגותיים על רקע הפרעה אישיותית ברמת ארגון נמוכה ללא הפרעה פסיכוטית‬
‫או דכאונית‪ ,‬כאשר במהלך אשפוזו חלה הטבה משמעותית במצבו והוא יכול לגייס יותר כוחות להתמודדות עם קשייו‪.‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪17/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫לא למותר לציין שד"ר דונסקי‪ ,‬שחתומה על סיכום האשפוז‪ ,‬אמרה בסוף הודעתה‪ ,‬שהנאשם תפקד באופן רגיל אבל ללא מצב‬
‫רוח וזה לא דיכאון מאג'ורי‪ .‬היא ראתה אותו ‪ 12‬יום לפני האירוע והוא היה בדיכאון קליני אך היא לא בדקה אותו בזמן‬
‫המעשה ולא יכולה להגיד אם היה פסיכוטי ולמה עשה את מעשיו (סוף עמ' ‪ 4‬ועמ' ‪ 5‬להודעה)‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .11‬מהדברים שנכתבו בסיכומי אשפוזיו של הנאשם ומהדברים שאמרה ד"ר דונסקי בהודעתה עולה‪ ,‬שהנאשם לא הוכיח‬
‫במידה שמוטלת עליו שסבל מהפרעה נפשית חמורה בזמן ביצוע מעשי הרצח – וכך במיוחד לאור האמור בחוות‬
‫הדעת של ד"ר נעון ובעדותה‪ ,‬לרבות בהסברים שנתנה לממצאים ולמסקנות אלו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .12‬מתאור מעשיו של הנאשם‪ ,‬כפי שמסר בדבריו לד"ר נעון ובמהלך חקירתו ביום ‪ 24.7.10‬ובשחזור עולה שהוא שלט‬
‫במעשיו‪ ,‬הבין את מהותם ואת הפסול בהם והיה מסוגל להימנע מעשייתם‪ ,‬וכדברי ד"ר נעון העובדה שהנאשם לא‬
‫מימש את רצונו להתאבד אלא דקר את עצמו בדקירות שטחיות מלמדת שהיתה לו שליטה על מעשיו באותו לילה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .13‬לאור כל האמור לעיל‪ ,‬אנו דוחים את טענת הנאשם שבזמן ביצוע המעשים נושא כתב האישום הוא סבל מהפרעה נפשית‬
‫חמורה שהגבילה במידה ניכרת את יכולתו להבין את מעשיו או את הפסול שבהם או שהגבילה במידה ניכרת את‬
‫יכולתו להימנע מביצועם‪ .‬משכך אנו דוחים את בקשתו להטיל עליו ענישה מופחתת עפ"י סעיף ‪300‬א(א) לחוק‬
‫העונשין‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫דברי הנאשם לעונש‬
‫‪ ‬‬
‫בדיון שהתקיים בפנינו ביום ‪ ,15.2.12‬לאחר שנשמעו טיעוני ב"כ הצדדים לעונש‪ ,‬הגיש הנאשם מסמך שכתב כדבריו לעניין‬
‫העונש‪ ,‬אותו קרא בפנינו‪ .‬הנאשם כותב במסמך כי הוא מצטער שגרם דבר כזה נורא אבל הוא וילדיו היו כל הזמן בקשר חזק‬
‫מאוד וגם עכשיו הם יחד איתו בתוך נשמתו ונותנים לו כוח לשרוד כל יום בכלא‪.‬‬
‫הנאשם תיאר את מערכת היחסים בינו לבין ילדיו‪ ,‬ואמר כי הוא כל הזמן בכה על זה שהוא לא יכול לראות את ילדיו מתי שהוא‬
‫רוצה‪ .‬לאחר ששוחרר מבית החולים לחולי נפש הוא התחיל לאסוף כדורים ורכש סכינים על מנת להתאבד במידה ולא יוכל‬
‫לשרוד אבל דחה את הדבר ואז באותו שבוע מטורף היו לו המון דברים קשים‪.‬‬
‫הוא נשבר כאשר שמע את ילדיו מספרים על החיים שהם סובלים ופחד פחד מוות שילדיו יעברו ייסורים וטלטולים כמו שהוא‬
‫עבר‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫באותו שבוע הוא ניסה לדבר עם גרושתו שיהיו רק חברים למען ילדיו אבל היא סירבה‪ ,‬הוא נתן לה כל פעם קצת כסף למרות‬
‫שהיה קשה לו לעבוד‪ .‬הבית שלו היה סגור וחשוך ורק כשילדיו הגיעו היה אור גדול בבית ולאחר שגרושתו לקחה אותם חזר‬
‫לביתו והתחיל לבכות שוב כל הזמן‪.‬‬
‫הנאשם הוסיף כי בסוף אותו שבוע הוא פגע בילדיו וחתך את ידיו כמה שיותר בשביל שהם יילכו מהעולם האכזר‪ ,‬אך לצערו יש‬
‫מישהו במרומים שלא רצה אותו‪ ,‬הוא (היושב במרומים) ידע כמה ילדיו יקרים‪ ,‬הם חיים בעולם טוב והוא נשאר בעולם האכזר‬
‫הזה‪.‬‬
‫הנאשם סיפר כי עבר במהלך ההסתכלות עינויים מאוד קשים‪ ,‬הוא יושב לבד בתא ומקבל טיפול מהפסיכיאטר של שב"ס‪.‬‬
‫הנאשם ביקש שבגזר‪-‬הדין ייכתב שיהיה בתא הפרדה לבד כל חייו כי הוא פוחד שיכניסו לו אסיר נוסף ושהוא לא יקום בבוקר‪.‬‬
‫הנאשם פנה לגרושתו ואמר שלא עשה את הדבר הזה בגלל נקמה אלא בגלל שפחד שילדיו יעברו את הפחדים שהוא עבר‬
‫בעולם האכזרי הזה והוא מאחל לה עושר ובטחון שמגיעים לה‪.‬‬
‫בסוף דבריו ביקש הנאשם שיאפשרו לו לעלות לקברי ילדיו ולבכות עליהם שכן הם חלק מגופו כל יום עד פעימת לבו האחרונה‪,‬‬
‫הם בתוך נשמתו והם הדבר הכי חשוב לו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫שלושה מאסרי עולם מצטברים או עונש מאסר עולם אחד‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .1‬ב"כ המאשימה עותרת להטיל על הנאשם שלושה עונשי מאסר עולם מצטברים שכן מדובר בשלושה מעשי רצח נפרדים‬
‫שמחייבים הטלת ענישה מצטברת של ‪ 3‬מאסרי עולם ואילו ב"כ הנאשם עותר להטיל עליו‪ ,‬אם תידחה טענתו לענישה‬
‫מופחתת‪ ,‬עונש מאסר עולם אחד שכן מדובר במסע רצח אובדני על רקע מבנה אישיותו של הנאשם וההפרעה‬
‫הנפשית ממנה סבל‪.‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪18/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫‪ .2‬ביהמ"ש העליון‪ ,‬ובעקבותיו בתי המשפט המחוזיים‪ ,‬עמדו לא אחת על הערך של קדושת החיים‪ ,‬שהוא ערך עליון‬
‫הגובר על כל ערך ואינטרס אחר בכל הקשור לביצוען של עבירות המתה‪.‬‬
‫בסיפא פסק דינו בע"פ ‪ 1456/01‬חליל חדד נ' מדינת ישראל‪ ,‬פד"י נו(‪ ,609 )1‬אמר כב' השופט טירקל‪:‬‬
‫"חיי אדם הם ערך מקודש בחברתנו‪ .‬המעשה שעשה המערער הוא ביטוי קיצוני של זלזול בערך זה‪ .‬עליו‪,‬‬
‫ועל עוברי עבירה כמותו‪ ,‬לשאת בעונש המרבי הקבוע בחוק; אלא אם כן נמצא צד זכות‬
‫המצדיק הקלה בעונש‪ .‬כזה לא נמצא למערער‪.‬‬
‫חז"ל פרשו את דברי זקני העיר כפר לעמך ישראל אשר פדית ה'"‪ ,‬כאשר נמצא חלל שלא נודע מי הכהו‬
‫(פרשת עגלה ערופה‪ ,‬דברים כא‪ ,‬א‪-‬ט)‪ ,‬כך‪" :‬על מנת כן פדיתנו שלא יהיו בינינו שופכי‬
‫דמים‪( "...‬ספרי‪ ,‬דברים‪ ,‬ר' ד"ה(ח) הכהנים)‪ .‬כביכול‪ ,‬אין אנו ראוים להתקיים כמדינה‬
‫וכחברה אם יש בקרבנו שופכי דמים‪ .‬אם חפצים אנו לבער את הרע הזה מקרבנו‪ ,‬אם‬
‫חפצי חיים אנו‪ ,‬נמצה את הדין"‪.‬‬
‫‪ .3‬עיון בפסקי הדין שהוצגו בפנינו ע"י ב"כ המאשימה בכרך ב' לפסיקה שצרפה לסיכומיה מעלה שבתי המשפט‬
‫המחוזיים מטילים עונשי מאסר עולם מצטברים על מי שרצחו מספר קורבנות כמספר הקורבנות והדברים‬
‫אושרו בפסיקתו של ביהמ"ש העליון‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 1742/91‬פופר נ' מדינת ישראל פד"י נא (‪ 289 )5‬הוטלו על המערער‪ ,‬שרצח ‪ 7‬פועלים ערבים וניסה לרצוח ‪10‬‬
‫פועלים נוספים‪ 7 ,‬עונשי מאסר עולם מצטברים זה לזה ו‪ 20 -‬שנות מאסר במצטבר אליהם‪.‬‬

‫פטת דורנר קבעה כי‬

‫"‪ ...17‬כאשר מדובר במעשי אלימות קיים לכל אחד מן הנפגעים אינטרס עצמאי לשלמות גופו‪ .‬הפגיעה‬
‫בשלמות גופו של אחד אינה מהווה פגיעה בשלמות גופו של אחר‪ .‬גם אם מבחינה‬
‫"טכנית" מדובר ברצף אחד של מעשים שגרם לקורבנות מספר‪ ,‬יש להתייחס לכך כאל‬
‫מעשי פגיעה נפרדים‪.‬‬
‫‪ .18‬מסקנה זאת היא הכרחית גם מנקודת מבט מוסרית‪ ,‬המכירה בקדושת חייו של אדם כערך יסוד‪ .‬ערך‬
‫חיי האדם וסלידתנו העמוקה ממעשים הפוגעים בו חייבים למצוא ביטוי מפורש ונפרד גם‬
‫במסגרת גזירת העונש‪ ,‬הן לעניין מספר העונשים שיש לגזור על הנאשם והן לעניין‬
‫הצטברותם‪ .‬אף כי מעשה רצח של אדם בודד הוא כשלעצמו מעשה נפשע וחמור מאין‬
‫כמותו‪ ,‬גזירה של אותו עונש על מי שרצח אדם אחד ועל מי שרצח רבים עלולה להתפרש‬
‫כהחלשה של משמעות ערך חיי האדם‪ ,‬ואף עלולה לפגוע במידת ההרתעה‪ .‬שכן‪ ,‬מה‬
‫יעצור רוצח מלהרבות את קורבנותיו אם בגין הקורבנות הנוספים הוא לא יהיה צפוי לכל‬
‫תוספת עונש?‬
‫מטעמים אלו נגזרו על מחבל‪ ,‬אשר דקר בסכין אנשים שהמתינו בתחנת אוטובוס ואחרים שניקרו בדרכו‪,‬‬
‫וגרם באופן זה למותם של שניים ולפציעתם של שלושה‪ ,‬שני עונשי מאסר עולם נפרדים‬
‫ועשר שנות מאסר בגין כל אחת מעבירות הניסיון לרצח‪ .‬נקבע כי עונשים אלה יצטברו זה‬
‫לזה‪ ...‬מטעמים דומים נפסק כי אדם שכבר נשפט למאסר עולם בגין מעשה רצח ועבר‬
‫עבירת רצח נוספת‪ ,‬יצטבר עונש מאסר העולם בגין העבירה הנוספת לעונש מאסר העולם‬
‫בגין העבירה הקודמת"‪.‬‬
‫(ראה עמ' ‪ 303-304‬לפסק הדין)‪.‬‬

‫כב' השופט מ‪ .‬חשין קבע בסעיפים ‪ 8-7‬לפסק דינו כי‬

‫"‪ .7‬אדם – כל אדם – הוא עולם לעצמו‪ .‬אדם – כל אדם – הוא אחד – יחיד ומיוחד‪ .‬ואין אדם כאדם‪ .‬מי‬
‫שהיה לא עוד יהיה ומי שהלך לא ישוב‪ .‬וכבר לימדנו הרמב"ם על ייחודו של האדם‬
‫(רמב"ם‪ ,‬שופטים סנהדרין‪ ,‬יב‪ ,‬ג[א])‪:‬‬
‫נברא אדם יחידי בעולם‪ ,‬ללמד‪ :‬שכל המאבד נפש אחת מן העולם – מעלין עליו כאילו איבד עולם‬
‫מלא‪ ,‬וכל המקיים נפש אחת בעולם – מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא‪ .‬הרי‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪19/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫כל‪-‬באי עולם בצורת אדם הראשון הם נבראים ואין פני כל‪-‬אחד מהם דומין‬
‫לפני חברו‪ .‬לפיכך כל‪-‬אחד ואחד יכול לומר‪ :‬בשבילי נברא העולם"‪.‬‬
‫כך הוא האדם‪ ,‬וזה ייחודו‪ .‬מי הוא זה ואיזה הוא שיאמר כך על ספר או על כספת? אומרים לנו כי ייחודו‬
‫של האדם בא לו משום שהאלוהים בראו בצלמו כדמותו‪ְּ" :‬ב ַצ ְל ֹמו ְּב ֶצ ֶל ם ֱא ֹלִה ים ָּב ָר א‬
‫ֹא תֹו‪( "...‬בראשית‪ ,‬א‪ ,‬כז[ב])‪ .‬כשאני לעצמי אומר‪ ,‬כי ייחודו של האדם – כל אדם – בא לו‬
‫משום שנברא בצלם האדם‪ .‬זו תחילתו של מקרא‪ .‬זה גם סופו‪.‬‬
‫‪ .8‬כך הוא באשר לעבירת הרצח‪ .‬כך הוא גם באשר לעונש שיוטל על מי שרצח‪ .‬אכן‪,‬‬
‫מאסר עלום בעבירת רצח הוא מאסר עד צאת הנשמה‪ .‬מבחינה מושגית – וזה דרך הטבע‬
‫– אין מאסרי עולם מצטברים‪ .‬ואולם דומה כי לא נוכל לבטא את עומק הזוועה שבמעשהו‬
‫של מי שרצח את הרבים אלא אם נטיל עליו עונשים מצטברים‪ֹ" .‬ש ֵפ ְך ַד ם ָה ָא ָד ם ָּב ָא ָד ם‬
‫ָד ֹמו ִֹיָש ֵפ ְך" (בראשית‪ ,‬ט‪,‬ו[ב])‪ .‬בימינו ובמקומנו אין עוד שופכים – כמעשה ממלכה – את‬
‫דם האדם‪ .‬גם אין ניתן להוציא להורג אותו אדם שתי פעמים‪ .‬אך מאסרי עולם במצטבר‬
‫ניתן להטיל על מי שקיפח חיים בזדון‪ .‬מאסר עולם תחת כל נפש ונשמה"‪.‬‬
‫(ראה עמ' ‪ 307‬לפסק הדין)‪.‬‬

‫בע"פ ‪ 9804/02‬שר נ' מדינת ישראל פד"י נח (‪ 461 )4‬הוטלו על המערער‪ ,‬שהורשע ברצח ע"י הצתה של אחותו‪ ,‬בעלה ובנם‪,‬‬
‫שלושה עונשי מאסר עולם מצטברים זה לזה‪.‬‬

‫כב' השופט חשין דחה את הערעור וקבע‪ ,‬בהסתמך בין היתר על פסיקה אמריקאית‪ ,‬בסעיף ‪ 23‬לפסה"ד כי‪:‬‬

‫"דעתי היא זו שבעבירות של אלימות נגד אדם‪ ,‬בוודאי כך בעבירות רצח‪ ,‬הריגה או פגיעה‬
‫חמורה באדם – פירוש המושג "אותו מעשה" ייסוב לא אך את העושה אלא – ואולי אף‬
‫בראש ובראשונה – את הנפגע‪...‬‬
‫כפי שאמרתי‪ ,‬ולא אלאה לחזור על כך‪ ,‬אדם – כל אדם – עולם ומלואו הוא‪ ,‬יחיד ומיוחד‬
‫הוא‪ .‬ועל דרך העיקרון‪ ,‬מעשה גרימת מותו של אדם בניגוד לדין יש וראוי לראות בו מעשה‬
‫לעצמו‪ :‬מעשה המטיל אחריות לעצמה על העושה‪ ,‬אחריות הגוררת אחריה עונש לעצמו‪.‬‬
‫לכל נפגע זכותו – זכות מן הטבע היא – לחיים ולשלמות הגוף‪ ,‬וזכות זו שמן הטבע‬
‫חובתה של החברה לפרוש עליה וסביבה הגנה ראויה‪ .‬האדם הוא תכלית המשפט‪ ,‬וחייו‬
‫וכבודו של האדם מחייבים את המשפט"‬

‫‪ 26‬לפסה"ד קבע כב' השופט חשין כדלקמן‪:‬‬

‫"‪.26‬בענייננו‪-‬שלנו מוסכם עלינו כי המערער הורשע ‪ -‬ובדין הורשע ‪ -‬בשלושה מעשי רצח‪ .‬כן באנו לכלל‬
‫מסקנה כי ניתן ‪ -‬אף ראוי ‪ -‬היה להטיל עליו שלושה מאסרי עולם‪ .‬טעם הדבר הוא‪ ,‬שלכל אדם‬
‫ואדם זכות משלו לחיים ולשלמות הגוף‪ ,‬והמקפח חיים או הפוגע בגופו של אדם בניגוד לדין‬
‫מתחייב במעשיו וצפוי לעונש‪ .‬כך הוא בפגיעה באדם אחד‪ .‬ואילו במקום בו פוגע פלוני בניגוד‬
‫לדין באנשים אחדים ‪ -‬ולו במעשה פיזי אחד ‪ -‬חייב הוא פלוני בפלילים וצפוי הוא לעונש בגין‬
‫כל אחת ואחת מן הפגיעות‪ .‬באירוע מעין‪-‬זה עומדת לו לבית‪-‬המשפט סמכותו לצבור עונשים‬
‫זה‪-‬אל‪-‬זה‪ ,‬והוראת סעיף ‪ 186‬לחסד"פ לא תתייצב כשטן על דרך ולא תמנע את בית‪-‬המשפט‬
‫מעשות שימוש בסמכותו זו לצבירה אם אך יסבור כי כך ראוי לעשות בנסיבותיו של העניין‬
‫שלפניו‪.‬‬
‫אשר לשאלה השלישית‪ :‬השאלה אם יחליט בית‪-‬המשפט לצבור את העונשים‪ ,‬או את חלקם‪ ,‬זה‪-‬אל‪-‬זה ‪ -‬או‬
‫אם יחליט לחופפם זה‪-‬אל‪-‬זה‪ ,‬כולם או חלקם ‪ -‬תתלה עצמה במדיניות העונשין הכללית‬
‫ובנסיבותיו של כל מקרה ומקרה‪ .‬על דרך הכלל נאמר‪ ,‬כי במקום שהמדובר הוא בעבירה‬
‫המלווה בכוונה‪ ,‬יוטלו על העושה עונשים מצטברים אלא אם נסיבותיו המיוחדות של המקרה‬
‫תוֶר ינה אותנו על חפיפת העונשים‪ ,‬כולם או חלקם"‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫ובסעיפים ‪ 30-31‬קבע כב' השופט מ‪ .‬חשין כדלקמן‪:‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪20/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫"‪.30‬לשיקול המוסרי יצרף עצמו שיקול ההרתעה‪ֵ .‬יַד ע המתכנן לפגוע באדם ‪ -‬כפי שתיכנן המערער ‪ -‬כי ישא‬
‫בעונש על כל אדם שיקפח את חייו‪ .‬שיקול זה יחול על המערער אשר היה‪ ,‬למיצער‪ ,‬אדיש‬
‫לתוצאות מעשהו‪ .‬אכן‪ ,‬אם נפרש את המושג "אותו מעשה" כמחיל עצמו על מעשהו של‬
‫המערער ‪ -‬פרוש‪ :‬כי ניתן להטיל עליו ‪ ex legef‬מאסר עולם אחד בלבד ‪ -‬כי אז כמו שלחנו‬
‫מסר אל עבר רוצחים‪-‬בכוח כי רצח של הרבים כרצח של אחד דמיא‪ .‬מסר זה לא יעלה על‬
‫הדעת כי נשלח‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪.31‬מסר ההרתעה יצרף עצמו אפוא אל המוסר והמצפון‪ ,‬ואנו נאמר כי המושג "אותו מעשה"‬
‫שבהוראת סעיף ‪ 186‬לחסד"פ לא יחיל עצמו על מעשהו של המערער לפנינו"‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ .4‬במקרה שבפנינו מדובר בשלושה מעשי רצח של בניו ובתו של הנאשם שבוצעו לאחר תכנון מדוקדק שהחל שבועיים לפני‬
‫ביצועם‪ ,‬כאשר הנאשם קנה את הסכין שבה רצח בדקירות רבות כל אחד מקורבנותיו‪ .‬במהלך אותה תקופה הסתיר‬
‫הנאשם את כוונתו לרצוח את ילדיו מפני גרושתו‪ ,‬אם ילדיו‪ ,‬כאשר היה נחמד אליה על מנת שלא תחשוד בו‪.‬‬
‫כך גם העלים הנאשם מפני ילדיו את כוונתו לרצוח אותם‪ ,‬כאשר ביום שקדם לרצח הוא עשה להם "יום כיף" ובילה איתם‬
‫במקומות שונים כפי שמתואר בעובדות ‪ 11-15‬לכתב האישום‪ ,‬בהן הודה ללא הסתייגות‪.‬‬
‫הנאשם ניסה למנוע מכל אחד מקורבנותיו להתנגד לגרימת מותו בכך שכאשר הם התארגנו לשנתם‪ ,‬במהלכה רצח אותם‬
‫הנאשם‪ ,‬שם כדור שינה במשקה ששתה כל אחד מהם‪ ,‬ולפני שדקר כל אחד מהם הוא כיסה את פניו במגבת‪.‬‬
‫בבוקר שלאחר מעשי הרצח ניסה הנאשם למנוע את גילויים כאשר אמר לאביו‪ ,‬שביקש לבוא ולאכול עם הקטינים ארוחת‬
‫בוקר‪ ,‬שילדיו ישנים‪ ,‬ורק בשל חשדו של האב והגעתו לדירה התגלו מעשי הרצח‪.‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ .5‬על הנאשם בפנינו יש לומר את הדברים שאמר כב' השופט נתן עמית בסעיף ‪ 12‬לפסה"ד בתפ"ח (מחוזי ת"א) ‪5092/99‬‬
‫מדינת ישראל נ' טבעוני שבו הורשע הנאשם ברצח ע"י הצתה של בנו בן הארבע וחצי ובתו בת כשנתיים ונדון לשני‬
‫מאסרי עולם מצטברים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬

‫"הנאשם איבד כל צלם אנוש‪ .‬אפילו לחיית השדה לא ניתן לדמותו‪ .‬הוא קיפד במו ידיו שתי נשמות רכות‪,‬‬
‫טהורות‪ ,‬וזכות‪ ,‬של שני ילדיו הקטנים‪ ,‬במוות שאין מחריד ממנו‪ ,‬ושבספר החוקים אין עונש‬
‫שיכול לכפר עליו‪.‬‬
‫העונש שהחוק מתיר לבית‪-‬המשפט להטיל במקרה זה הוא שני מאסרי עולם מצטברים‪" .‬מאסר עולם תחת‬
‫כל נפש ונשמה" (כלשון הסיפא בע"פ ‪ 1742/91‬פופר נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד נ"א(‪,289 )5‬‬
‫‪ .)307‬זה לדעתנו העונש שיש להטיל על הנאשם‪ ,‬וראוי שהוא יירצה את עונשו עד תום;‬
‫ויתייסר יום יום‪ ,‬שעה שעה‪ ,‬עד כלות ימיו‪ ,‬על המעשים הנפשעים שעשה"‪.‬‬

‫ואנו נוסיף כי מוחו של בן אנוש אינו יכול להבין כיצד ניתן לבצע מעשים כאלה‪ ,‬כיצד יכול אב‪ ,‬מתוך רצון לנקום בגרושתו‪ ,‬ליטול‬
‫סכין ולעבור מילד אחד למשנהו וליטול את חייו בקור רוח ותוך תכנון מפורט‪ .‬אין לך בלשון בני אדם מילים שיוכלו‬
‫לתאר את גודל הזוועה ואת תחושת שאט הנפש ממנה‪.‬‬

‫‪ .6‬אין באישיותו של הנאשם ובמצבו הנפשי בתקופה הרלוונטית‪ ,‬כמתואר בחוות הדעת ובעדותה המהימנה של ד"ר נעון‪,‬‬
‫ובניסיונו האובדני הכושל‪ ,‬כדי להצדיק סטיה מההלכה הפסוקה‪ ,‬לפיה יש להטיל על מי שרוצח מספר קורבנות עונשי‬
‫מאסר עולם מצטברים זה לזה כמספר קורבנותיו‪.‬‬

‫תסקיר הנפגע‬
‫‪ ‬‬
‫התסקיר לגבי אם הילדים שנרצחו‪ ,‬לילך‪ ,‬מבוסס על שיחות עמה‪ ,‬קריאת כתב האישום והכרעת הדין‪ ,‬דו"ח פיזם וחוות דעת‬
‫העו"ס שמטפלת בה‪.‬‬
‫בפתח התסקיר נכתב שמצבה הרגשי של לילך קשה ביותר והיא מתמודדת עם תסמונות פוסט טראומטיות קשות ומורכבות‪.‬‬
‫היא טרם הפנימה את גודל האבדן‪ ,‬תחושת ה"אני" שלה מרוסקת‪ ,‬יכולותיה הרגשיות מצומצמות וניתוק רגשי שומר עליה‬
‫מהתפרקות‪ .‬מבחינתה הסכנה מפני הנאשם עדין קיימת‪ ,‬היא לא מסוגלת להפנים את האסון שקרה לה‪ ,‬נמצאת במצב‬
‫מתמשך של דיסוציאציה וניתן לחלק את חייה לשניים‪ .‬חייה לפני הרצח ואחריו‪.‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪21/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫התסקיר מתאר את חיי הנישואין שלה עם הנאשם‪ ,‬במהלכם היא חשה מושפלת ע"י הנאשם‪ ,‬שנהג כלפיה באלימות מילולית‬
‫וכלכלית‪ ,‬אך לא פיזית‪ .‬לאחר התמודדות עם מצב כלכלי קשה והחמרה במערכת היחסים הם נפרדו והתגרשו בנובמבר ‪2009‬‬
‫כשהילדים נשארו בחזקתה עם הסדרי ראיה‪.‬‬
‫מדו"ח פיזם לגבי הנאשם עולה שלאחר הגירושין מצבו הרגשי הידרדר‪ ,‬הוא ניסה להתאבד‪ ,‬אושפז בבתי חולים לחולי נפש‪,‬‬
‫ולילך פנתה לגורמי הטיפול מחשש שיפגע בילדיהם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫קצינת המבחן מעריכה שלילך סובלת מאבדן זהותה העצמית וזהותה כאם ומאבדן יכולת לתפוס עצמה כאדם שלם‪ .‬מאז‬
‫הרצח היא שורדת ומתפקדת אך לדבריה היא מרגישה בודדה‪ ,‬וניכרת פגיעה משמעותית ביכולותיה לתת אמון באחר‪ .‬היא‬
‫תופסת את הנאשם כאדם מניפולטיבי ושקרן שעדיין מבקש לפגוע בה‪ ,‬חשה שחייה עדיין בסכנה‪ ,‬וייתכן שהנאשם עדיין לא בא‬
‫על סיפוקו‪ ,‬דבר שמחליש אותה ופוגע בה‪.‬‬
‫לדברי קצינת המבחן לילך סובלת מתסמונת פוסט טראומטית והתנהגות הימנעותית מכל דבר שיכול להזכיר לה את הרצח‪.‬‬
‫ההליכים המשפטיים מהווים מקור דרכו היא חווה תמיכה ואמפטיה לטרגדיה שלה‪ ,‬אך המתח שכרוך בהם פוגע בה‪.‬‬
‫לדברי העו"ס שמטפלת בלילך היא נמצאת במצב רוח ירוד‪ ,‬היא אמנם שומרת על רמת תפקוד סבירה כלפי חוץ‪ ,‬אך ה"אני"‬
‫שלה מרוסק לחלוטין‪ ,‬ובבסיס זה עומדת חרדה קיומית שללא הארגון החיצוני תהיה התפרקות גדולה‪.‬‬
‫בסיפא התסקיר נכתב שחלוף הזמן מחליש את הכוחות ומערך ההגנות של לילך ומדרדר את מצבה הרגשי‪ ,‬ותהליך השיקום‬
‫שנדרש לאור מצבה הוא איטי‪ ,‬ארוך טווח ומתמשך‪.‬‬
‫חיוב הנאשם בתשלום פיצוי לאם הקטינים‬
‫‪ .1‬ב"כ המאשימה עותרת לחייב את הנאשם בתשלום פיצוי לגרושתו‪ ,‬אם הקטינים שנרצחו על ידו‪ ,‬בהתאם להוראת סעיף ‪77‬‬
‫לחוק העונשין שקובע כי‬
‫‪ ‬‬
‫‪(.77‬א) הורשע אדם‪ ,‬רשאי בית המשפט לחייבו‪ ,‬בשל כל‬
‫אחת מן העבירות שהורשע בהן‪ ,‬לשלם לאדם‬
‫שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על‬
‫‪ 258,000‬שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל‬
‫שנגרם לו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫(ב) קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או‬
‫הסבל שנגרמו‪ ,‬ביום ביצוע העבירה או ביום מתן‬
‫ההחלטה על הפיצויים‪ ,‬הכל לפי הגדול יותר‪.‬‬
‫‪ .2‬סעיף ‪(77‬א) לחוק העונשין מחייב את הנאשם לפצות בשל נזק או סבל שגרם לאדם אחר מבלי שאותו אדם יצטרך‬
‫להוכיח את שיעורו של הנזק‪ ,‬כדי שהנפגע לא יצטרך "לכתת רגליו" להגשתה של תביעה אזרחית; ויש בו גם‬
‫יסוד של היטהרות לעבריין שעשוי לתרום לשיקומו של הנפגע (ראה דברי כב' השופט חשין‪ ,‬בדעת רוב‪ ,‬ברע"פ‬
‫‪ 2976/01‬בתיה אסף נ' מדינת ישראל‪ ,‬פד"י נ"ו(‪.)418 )3‬‬
‫‪ ‬‬
‫ברע"ב ‪ 9727/05‬קליגסמן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)‪ ,‬קבעה כב' הנשיאה ביניש‬
‫"‪ ...‬עניין לנו בהוראת חוק מורכבת המשלבת מאפיינים אזרחיים יחד עם מאפיינים עונשיים‪,‬‬
‫תכליות אזרחיות יחד עם תכליות מן התחום הפלילי‪ .‬מורכבות זו אינה מאפשרת לקבוע באופן‬
‫חד ומוחלט כי מדובר בהוראה "אזרחית" מובהקת המעוגנת כולה בדין האזרחי‪ ...‬אך אין‬
‫להתעלם מכך שבאופן טבעי הפיצוי הקבוע בסעיף ‪ 77‬לחוק מושפע גם מסביבתו הפלילית‪,‬‬
‫ודבקות בו נורמות ותכליות מן התחום הפלילי‪ ,‬כך למשל יש בחיובו של הנאשם בפיצוי הנפגע‬
‫יסוד של היטהרות לנאשם העשוי לתרום לשיקומו‪ ,‬וכן יש בכך משום שילוב נפגע העבירה‬
‫כמשתתף בהליך הפלילי‪ ,‬מתוך ראייה כי הטבת ניזקו הינו חלק חשוב בהליך הענישה‪,‬‬
‫ובהפנמת נורמות ההתנהגות הראויות"‪.‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪22/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫בע"פ ‪ 5761/05‬מג'דלאוי נ' מדינת ישראל ורינה ודניאל היקרי קבע כב' השופט רובינשטיין בסעיף ט(‪ )2‬לפסה"ד‪ ,‬שסכום‬
‫הפיצוי לא קשור ליכולתו הכלכלית של הנאשם החייב בתשלומו‪ ,‬ואי יכולתו לא משמשת אמת מידה בקביעת גובה‬
‫הפיצוי‪.‬‬

‫ם תפ"ח (מחוזי ת"א) ‪ 1101/06‬מדינת ישראל נ' באשה‪ ,‬סעיפים‬

‫‪ 10-12‬לגזר הדין; תפ"ח (מחוזי ת"א) ‪ 1168/02‬מדינת ישראל נ' נזרי‪ ,‬סעיפים ‪ 7-10‬לגזר הדין; תפ"ח (מחוזי ת"א)‬
‫‪ 1049/05‬מדינת ישראל נ' ברקאי‪ ,‬סעיפים ‪ 4-16‬לגזר הדין; תפ"ח ‪ 22918-11-09‬מדינת ישראל נ' קרליק‪ ,‬סע' ‪18‬‬
‫לגזר‪-‬הדין‪ ,‬והפסיקה המובאת באותם גזרי דין)‪.‬‬

‫‪ .3‬מהאמור בתסקיר הנפגע שהוגש לגבי גרושתו של הנאשם עולה שמצבה הרגשי קשה ביותר‪ ,‬וכי תהליך השיקום שנדרש‬
‫לה לאור מצבה הוא איטי‪ ,‬ארוך טווח ומתמשך‪.‬‬

‫‪ .4‬לאור האמור בתסקיר הנפגע מוצדקת עתירת ב"כ המאשימה לחייב את הנאשם לפצות את גרושתו על מצבה המתואר‬
‫בתסקיר שנגרם בעקבות מעשיו‪ ,‬ואין בעובדה שהוא עתיד לרצות מאסר לתקופה ממושכת‪ ,‬כמו גם במצבו הכלכלי‪,‬‬
‫כדי לפטור אותו מתשלום פיצוי לגרושתו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ולנוכח העובדה שרצח את שלושת הילדים ואנו רואים בכך כשלושה מעשי רצח נפרדים‪ ,‬תקרת הפיצוי‬
‫האפשרי מגעת עד שילוש הפיצוי בגין מעשה עבירה אחד‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬ראוי לחייב את הנאשם לפצות את גרושתו‪ ,‬אם הילדים‪ ,‬בסך של ‪.₪ 500,000‬‬
‫לסיכום‬

‫‪ .1‬אנו דוחים בקשת הנאשם להטיל עליו ענישה מופחתת בהתאם לסעיף ‪300‬א(א) לחוק העונשין תשל"ז‪.1977-‬‬

‫‪ .2‬אנו מטילים על הנאשם שלושה עונשי מאסר עולם מצטברים החל מיום מעצרו ‪.24.7.10‬‬

‫‪ .3‬אנו מחייבים את הנאשם לפצות את גב' לילך שם טוב בסכום של ‪ 500,000‬ש"ח שיופקדו בקופת ביהמ"ש עד יום ‪,1.10.12‬‬
‫ויועברו לגב' שם טוב עפ"י כתובת שתמסור ב"כ המאשימה‪.‬‬

‫לא יופקד הסכום עד המועד הנ"ל יישא ריבית והפרשי הצמדה מאותו מועד והפיצוי יועבר לגביה ע"י המרכז לגביית קנסות‪.‬‬

‫הודעה לנאשם זכותו לערער לבית המשפט העליון תוך ‪ 45‬יום מהיום‪.‬‬

‫‪ ‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬כ' בתמוז תשע"ב‪ ,10/07/2012 ,‬במעמד ב"כ הצדדים והנאשם‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬
‫רמי אמיר‪ ,‬שופט‬ ‫‪ ‬‬ ‫זהבה בוסתן‪ ,‬שופטת‬ ‫אברהם טל‪ ,‬סג"נ‬
‫‪ ‬‬ ‫אב"ד‬
‫‪ ‬‬

‫‪ ‬‬
‫תמצית פסק הדין‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬תגיות‪ :‬רצח | מחלת נפש | ענישה מופחתת | עבירת רצח‬
‫‪ ‬‬
‫בית המשפט גזר על איתי בן‪-‬דרור‪ ,‬אשר הורשע ברצח שלושת ילדיו‪ ,‬עונש של שלושה מאסרי עולם מצטברים ותשלום פיצוי‬
‫בסך חצי מיליון ‪ ₪‬לגרושתו‪.‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪23/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫‪ ‬‬
‫בית המשפט קבע כי בן‪-‬דרור לא הוכיח שסבל מהפרעה נפשית חמורה בזמן הרצח באופן המצדיק ענישה מופחתת ‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בשלושה מעשי רצח בכוונה תחילה שבוצעו בשנת ‪ .2010‬באותו מקרה רצח הנאשם את שלושת‬
‫ילדיו הקטינים בזמן שישנו בביתו‪ ,‬ולאחר מכן ניסה להתאבד‪ .‬ההליך דנן נוגע לגזר הדין שיוטל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לטענת התביעה‪ ,‬יש להטיל על הנאשם עונש של ‪ 3‬מאסרי עולם מצטברים ופיצוי לאם הילדים‪ ,‬גרושתו‪ .‬בין היתר התבססה‬
‫התביעה על חוות דעת ועדות פסיכיאטרית מומחית‪ ,‬ששללה את האפשרות שהתקיימו אצל הנאשם התנאים לסעיף ‪300‬א(א)‬
‫לחוק‪ ,‬המסמיך את ביהמ"ש לא להטיל על נאשם שהורשע ברצח עונש של מאסר עולם במקרים בהם הנאשם היה נתון בזמן‬
‫הרצח במצב נפשי הגובל בהגנה של אי שפיות אשר הגביל את יכולתו במידה ניכרת להבין את מעשהו או את הפסול שבו או‬
‫להימנע מעשייתו‪ .‬לדעת המומחית‪ ,‬לא רק שהנאשם שלט במעשיו‪ ,‬הוא גם תכנן וחשב‪ ,‬הוא יכול היה לשלוט במעשיו‪ ,‬הוא‬
‫יכול היה שלא לעשות את המעשה‪ ,‬ומדובר היה בבחירה שלו‪ .‬צויין כי התנהלותו של הנאשם עובר ובעת לביצוע הרצח אינה‬
‫מאפיינת אדם פסיכוטי אשר משוכנע בצדקת מעשיו ומבצעם בשלמות וללא התלבטויות וחששות‪ .‬המומחית קבעה כי אין ספק‬
‫שמדובר באדם בעל הפרעות אישיות הסובל מלחץ ורמת אינטליגנציה נמוכה‪ ,‬אך לא מצאה עדות למחלת נפש פסיכוטית כעת‬
‫או בעבר‪ ,‬וקבעה כי הוא מבין את המיוחס לו‪ ,‬מבדיל בין טוב ורע‪ ,‬ואינו זקוק לאשפוז פסיכיאטרי‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לטענת התביעה‪ ,‬חוות הדעת היא מקצועית ויסודית‪ ,‬ומאפשרת תמונה רחבה על מצבו הנפשי של הנאשם ועל תולדות חייו‪,‬‬
‫שמלמדים כי לא מדובר במי שסבל ממחלת נפש‪ ,‬הפרעה או התקפים פסיכוטיים‪ .‬בנוסף הציגה התביעה גם את נייר העמדה‬
‫של איגוד הפסיכיאטריה בישראל באשר לעונש מופחת בעבירות רצח‪ .‬עוד נטען כי יש לזקוף לחובת הנאשם את אי הגשתה‬
‫של חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו‪ .‬לטענת הנאשם‪ ,‬יש להטיל עליו ענישה מופחתת בשל מצבו הנפשי‪ ,‬שכן אובחן כסובל‬
‫מדיכאון‪ ,‬ובאבחון פסיכולוגי שנערך לו נמצא כי פעילותו השכלית ביום הרצח הייתה סמוך לרמת תפקוד גבולית מבחינה‬
‫שכלית‪ .‬לחילופין‪ ,‬טען ב"כ הנאשם‪ ,‬אם תידחה טענתו לענישה מופחתת‪ ,‬יש להטיל עליו עונש מאסר עולם אחד שכן דובר‬
‫במסע רצח אובדני על רקע מבנה אישיותו של הנאשם וההפרעה הנפשית ממנה סבל‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בית המשפט קבע‪:‬‬
‫‪ ‬‬
‫בית המשפט קבע בהתאם לפסיקה שפירשה את סעיף ‪300‬א(א) לחוק העונשין‪ ,‬כי על מנת להכנס לגדר הסעיף על הנאשם‬
‫מוטל הנטל להוכיח במאזן הסתברויות‪ ,‬כי בעת ביצוע הרצח סבל מהפרעה נפשית חמורה אשר הובילה לפגיעה ניכרת‬
‫וממשית ביכולתו להבין את מהות מעשהו‪ ,‬את הפסול שבעשייתו או את החובה להימנע מביצועו‪ .‬עוד ציין בית המשפט את‬
‫עמדתו של איגוד הפסיכיאטריה הישראלי לפיו רק במקרים חריגים תיחשב הפרעת אישיות כהפרעה נפשית חמורה‪ ,‬כאשר‬
‫הנאשם מאובחן כלוקה בהפרעת אישיות‪ ,‬מגלה פגיעה בולטת בתפקודו ובעל מצב הקרוב למצבו של חולה נפש פסיכוטי‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬על פי נייר העמדה‪ ,‬חומרת ההפרעה צריכה להתבטא באשפוזים רבים‪ ,‬טיפול בתרופות נוגדי פסיכוזה‪ ,‬ובקשיים‬
‫ביכולת לעבוד‪ ,‬ללמוד ולנהל קשרי משפחה וחברות‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בית המשפט קיבל את עמדת התביעה לפיה קיימת חשיבות גבוהה לחוות דעת פסיכיאטרית לצורך בחינת השאלות לעיל‬
‫בדבר הפרעה נפשית והשפעתה לצורך תחולתו של סעיף ‪300‬א(א) לחוק‪ .‬לאור הכלל לפיו אי הבאת ראיות רלוונטיות ע"י צד‬
‫יתמוך בעמדת הצד השני‪ ,‬קבע בית המשפט כי יש לזקוף לחובת הנאשם את העובדה שלא הביא חוות דעת פסיכיאטרית‬
‫מטעמו להוכחת קיומה של הפרעה נפשית אצלו סמוך לפני ובזמן הרצח‪ ,‬בייחוד כאשר נטל ההוכחה הוא ברמה של מאזן‬
‫הסתברויות‪ .‬בית המשפט התרשם כי המומחית מטעם התביעה הסבירה באופן מהימן ומקצועי את עמדתה וביססה את‬
‫מסקנותיה כדבעי על שיחותיה עם הנאשם‪ ,‬תולדות חייו‪ ,‬התנהגותו בעת ביצוע הרצח‪ ,‬ולא התעלמה ממסמכים שנכתבו בקשר‬
‫לאשפוזים קודמים של הנאשם וממצבו הנפשי‪ .‬מנגד‪ ,‬הדברים שנכתבו בסיכומי אשפוזיו של הנאשם ומהדברים העלו כי‬
‫הנאשם לא הוכיח במידה המוטלת עליו שסבל מהפרעה נפשית חמורה בזמן ביצוע מעשי הרצח‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬קבע בית המשפט כי לאחר שעיין בחומר הראיות‪ ,‬לרבות בתמלילי החקירות והשחזור‪ ,‬בהודאתו של הנאשם‬
‫בפני בית המשפט‪ ,‬בחוות הדעת ובתמלילי עדותה של המומחית ובמסמכים הרפואיים שהיו בפניה – כי הנאשם לא סבל‬
‫מהפרעה נפשית חמורה שהגבילה במידה ניכרת את יכולתו להבין את מהות מעשי הרצח של ילדיו‪ ,‬את הפסול שיש בהם ואת‬
‫יכולתו להימנע מעשייתם‪ ,‬ולפיכך אינו עומד בתנאים שנקבעו להחלת הענישה המופחתת עליו כפי שנכתבו בנייר העמדה של‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪24/25‬‬
‫‪16:06 ,17.7.2023‬‬ ‫‪28247-08-10.doc‬‬

‫האיגוד הפסיכיאטרי‪ .‬בית המשפט לא קיבל את טענת ב"כ הנאשם לפיה אין להסתמך על נייר העמדה‪ ,‬שכן הנאשם לא הציג‬
‫כל חוות דעת מקצועית של פסיכיאטרים אחרים אשר יתמכו בטענותיו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫אשר לשאלת כמות מאסרי העולם שיש להטיל על הנאשם‪ ,‬ציין בית המשפט כי עיון בפסקי הדין שצרפה התביעה לסיכומיה‬
‫מעלה שבתי המשפט המחוזיים נוהגים להטיל עונשי מאסר עולם מצטברים על מי שרצחו מספר קורבנות‪ ,‬כמספר הקורבנות‪,‬‬
‫וכי עונשים אלו אושרו בפסיקתו של ביהמ"ש העליון‪ ,‬לאור הערך העליון של קדושת החיים הגובר על כל אינטרס אחר בכל‬
‫הקשור לעבירות המתה‪ .‬בית המשפט ציין כי ניתן לומר על הנאשם כי איבד כל צלם אנוש‪ ,‬והדעת אינה יכולה להבין כיצד יכול‬
‫אב לילדים לבצע את המעשים אותם ביצע הנאשם בקור רוח ותוך תכנון מפורט‪ .‬לדעת בית המשפט‪ ,‬אין מילים שיוכלו לתאר‬
‫את גודל הזוועה ואת תחושת שאט הנפש ממנה‪ ,‬ואין באישיותו של הנאשם ובמצבו הנפשי בתקופה הרלוונטית כדי להצדיק‬
‫סטיה מההלכה הפסוקה לפיה יש להטיל על מי שרוצח מספר קורבנות עונשי מאסר עולם מצטברים כמספר קורבנותיו‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫בנוסף‪ ,‬בחן בית המשפט תסקיר שנכתב לגבי אם הילדים‪,‬גרושתו של הנאשם‪ ,‬וקבע כי מהאמור בו עולה שמצבה הרגשי קשה‬
‫ביותר וכי תהליך השיקום שנדרש לה הוא איטי‪ ,‬ארוך טווח ומתמשך‪ .‬לפיכך ראה בית המשפט הצדקה לחייב את הנאשם‬
‫לפצותה על מצבה‪ ,‬כאשר אין במצבו הכלכלי ובעובדה שהוא עתיד לרצות עונש מאסר ממושך‪ ,‬כדי לפטור אותו מתשלום‬
‫הפיצוי‪ .‬לאור האמור קבע בית המשפט כי על הנאשם לשלם לגרושתו פיצוי של חצי מליון ‪.₪‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ ‬‬
‫לקוח מתוך פדאור ‪powered by google‬‬
‫‪ ‬‬

‫…‪https://www.pador.co.il/PadorGSA/DocumentDisplay/ShowDocument.aspx?mode=simple&docID=968928&sessionID=1&type=default&name=u‬‬ ‫‪25/25‬‬