‫בס"ד‪ ,‬ה' אייר תשע"א‬

‫שיעור כללי ממורינו ראש הישיבה שליט"א‬

‫בגדר הקנס באונס ומפתה‬

‫הגמ' לט‪' :‬תניא אידך אע''פ שאמרו אונס נותן מיד‪ ,‬כשיוציא הוא אין לה עליו כלום‪ .‬כשיוציא מי‬
‫מצי מפיק לה‪ ,‬אימא כשתצא היא אין לה עליו כלום‪ .‬מת יצא כסף קנסה בכתובתה‪ ,‬רבי יוסי‬
‫ברבי יהודה אומר יש לה כתובה מנה‪ .‬במאי קמיפלגי רבנן סברי טעמא מאי תקינו רבנן כתובה‬
‫כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה והא לא מצי מפיק לה‪ .‬ורבי יוסי ברבי יהודה סבר הא נמי‬
‫מצער לה עד דאמרה היא לא בעינא לך'‬
‫ומבאר התוס' דכיון דבאונס היא נעשית בעולה לכן אין לה חיוב כתובה מדאורייתא‪ ,‬וכל חיוב‬
‫הכתובה הוא רק מדרבנן‪ ,‬כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה‪ ,‬וע"ז נחלקו רבנן וריב"י אם שייך‬
‫כאן הטעם שלא תהא קלה בעיניו להוציאה‪ .‬והקשו דמדאמרה הברייתא אין לה כתובה בסתמא‬
‫משמע שבכל ענין אין כתובה ואין שום אופן שיהיה כתובה‪ ,‬וקשה דהא בבא עליה שלא כדרכה‪,‬‬
‫כיון שהיא בתולה כתובתה מדאורייתא‪ ,‬ולא מחמת שלא תהא קלה בעיניו להוציאה‪ ,‬וצריך‬
‫להיות לה כתובה מדאורייתא‪.‬‬
‫ותירץ בתוס' הרא"ש דאמנם היא בתולה שכתובתה דאורייתא מ"מ הא כתיב כסף ישקול כמהר‬
‫הבתולות‪ ,‬ומבואר דכסף קנסה עומד במקום מוהר בתוליה‪ ,‬ולכן בין לריב"י בין לרבנן אין לה‬
‫כתובה מדאורייתא‪ ,‬ונחלקו לגבי חיוב הכתובה מדרבנן שלא תהא קלה בעיניו להוציאה‪.‬‬
‫ומוכח שהגדר של תשלומי הקנס הוא להיות חייב את כתובה וזה שכתוב כסף ישקול כמוהר‬
‫הבתולות זה לא סתם סימן ודמיון אלא זה גדר התשלומים‪.‬‬
‫וכן משמע ברש"י ד"ה אע''פ 'ולא אמרינן אין קנסה תחת כתובתה שהרי לאביה נותן מיד אלא‬
‫כסף קנסה הוא כתובתה וכן אם מת יצא כסף קנסה בכתובתה' והיינו דהברייתא מחדשת שלא‬
‫תאמר שהקנס הוא לא כתובה א‪ .‬מהא דנותן לאביה ב‪ .‬מהא דנותן מיד‪ ,‬אלא אעפ"כ כסף קנסה‬
‫הוא כתובתה‪ ,‬ולכן אם מת פטור‪ ,‬דכבר ניתן לה הכתובה בתשלומי הקנס‪.‬‬
‫ובפנ"י ביאר דכוונת הגמ' יצא כסף קנסה בכתובתה לומר דאין חיוב כתובה מדאורייתא כיון‬
‫דהקנס הוא ממש תמורת הכתובה‪.‬‬
‫ומבואר שגדר חיוב הקנס הוא תשלומי כתובה‪ .‬ואין להקשות מהא דאונס ומפתה בכלל כ"ד‬
‫אבות נזיקין דנהי דסיבת החיוב הוא מחמת הפגם והנזק שעשה מ"מ קנסה אותו תורה לשלם‬
‫את הכתובה‪ .‬וכמו שמצאנו בשור שהרג אדם למ"ד כופרא כפרא דמשלם דמי ניזק‪ ,‬והיינו דסיבת‬
‫החיוב הוא כפרה למזיק מ"מ הכפרא היא ע"י שישלים את הנזק‪.‬‬
‫אלא דעדין צ"ב א‪ .‬מה שייך הכא כלל תשלום של כתובה שנקנוס אותו לשלם כתובה‪ .‬ב‪ .‬נהי דגדר‬
‫תשלומי הקנס הוא כתובה‪ ,‬מ"מ זה חיוב על מעשה האונס‪ ,‬אולם כשנושאה יש סיבת חיוב נוספת‬
‫לחייב כתובה‪ ,‬וא"כ שיהיה חייב עוד כתובה‪.‬‬
‫ונראה דמעשה האונס אינו מעשה היזק גרידא‪ ,‬אלא ע"י מעשה האונס נוצר קשר אישות מסוים‬
‫ביניהם‪ .‬וביותר נראה דהמצוה של ולו תהיה לאשה ענינה הוא להמשיך את האישות שקיימת‬
‫ביניהם במעשה האונס‪ ,‬ולהשלים אותה בנישואין‪.‬‬
‫ולפי"ז יש לבאר א‪ .‬דשייך כאן חיוב כתובה‪ ,‬דכיון שבמעשה האונס נוצר קשר אישות מסוים‬
‫ביניהם‪ ,‬שייך לקנוס אותו לשלם כתובה על המעשה אישות שנעשה במעשה האונס‪.‬‬
‫ב‪ .‬וכן כיון שגדר המצוה של ולו תהיה לאשה הוא להמשיך את האישות שקיימת ביניהם ע"י‬
‫מעשה האונס ולהשלים אותה בנישואין‪ .‬א"כ יש לבאר מדוע אין חיוב של עוד כתובה מחמת‬
‫הנישואין‪ ,‬דכיון שהנישואין זה המשך והשלמת האישות שנוצרה במעשה האונס וחשיב מעשה‬
‫אישות אחת ולכן יש רק חיוב כתובה אחד‪.‬‬
‫אמנם זהו רק באופן שהנישואין הם מחמת החיוב של מעשה האונס מכח המצוה של ולו תהיה‬
‫לאשה‪ ,‬אולם אם יהיה נישואין שלא מחמת מעשה האונס‪ ,‬וכגון בקטנה ואמרה לא בעינא דליכא‬
‫חיוב לקחתה‪ ,‬ואביה יקדשה בע"כ‪ ,‬בזה יהיה חיוב כתובה מחמת הנישואין שע"י האב‪.‬‬
‫ונראה להוכיח כן שבמעשה האונס נוצר קשר של אישות מסוים ביניהם‪ ,‬וגדר החיוב של ולו‬
‫תהיה לאשה הוא להמשיך ולהשלים את האישות‪.‬‬
‫‪ .1‬הירושלמי בכתובות פ"ג סוף הל' ו' 'מת אין כופין את היבם' ובפני משה הביא דילפינן לה‬
‫בתוספתא מקרא ולו תהיה לאשה לו אתה כופה ואי אתה כופה ליבם‪ .‬רואים שהיה הו"א‬
‫שהאח צריך לייבם את האנוסה ולכאורה חיוב יבום נאמר באשת אחיו ומהיכי תיתי‬
‫לחייב אנוסה ומפותה ביבום‪ .‬מוכח שמעשה האונס יוצר קשר של אישות מסויים ביניהם‬
‫והתורה מצוה להמשיך את הקשר הזה‪ ,‬ולכן היה הו"א שכבר בקשר זה צריך לייבם‪.‬‬
‫‪ .2‬הרמב"ם פי"ז מאיסו"ב הט"ז 'אנס נערה בתולה או פיתה אותה אפילו אנסה או פיתה‬
‫אותה כשהוא כהן הדיוט ונתמנה כהן גדול קודם שיכנוס הרי זה לא יכנוס ואם כנס‬
‫מוציא' ומבארים המפרשים שהרמב"ם בא לאפוקי שהרי בהלכה ט"ו כתב 'אירס בעולה‬
‫ונתמנה כהן גדול ה''ז יכנוס אחר שנתמנה' היה הו"א שאם אנס אותה כשהיא בתולה‬
‫יהיה הדין שיוכל לשאת אותה‪ .‬וצ"ב מה ההוא דמה שמצאנו זהו בקידושין אבל באונס‬
‫מדוע שיהיה מותר‪ ,‬ומוכח שע"י מעשה האונס נוצר קשר אישות מסוים ולכן היה הו"א‬
‫שכה"ג יכול להמשיך את האישות הזאת‪.‬‬
‫‪ .3‬עוד רצו להוכיח מהא דמבואר ביבמות צז‪ .‬דלר' יהודה אסור אדם באנוסת ומפותת‬
‫אביו‪ ,‬ויליף לה מ'ולא יגלה כנף אביו' ומוכח שיש קשר מסוים של אישות במעשה האונס‪.‬‬

‫ולפי היסודות שנתבארו א‪ .‬דבמעשה האונס נוצר קשר אישות מסוים‪ .‬ב‪ .‬והמחייב של ולו תהיה‬
‫לאשה הגדרתו שחייבתו תורה להמשיך ולהשלים את האישות שנוצרה באונס ובפיתוי‪ .‬יש לבאר‬
‫בזה את דברי הפנ"י‪.‬‬
‫דהנה הפנ"י חולק על תוס' והתו"ר וס"ל דגם בנבעלה כדרכה דבשעת הנישואין היא בעולה יש לה‬
‫כתובת מאתיים מדאורייתא וכתב דקנס קנסו הכתוב שיתן מאתיים‪ ,‬ואזלינן ביה בתר ביאה‬
‫דמעיקרא‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫ונראה שגם רש"י סובר כן שהרי רש"י דיבר על הברייתא‪ ,‬והברייתא מיירי בין בא עליה כדרכה‬
‫בין שלא כדרכה‪ ,‬ועל זה כתב רש"י שלא נאמר שהקנס לא במקום כתובה ויהיה חייב כתובה‬
‫מדאורייתא‪ ,‬מוכח שגם בבעולה כדרכה יש קנס מדאורייתא‪ .‬וצ"ב מדוע ניזל בתר ביאה‬
‫דמעיקרא‪.‬‬
‫ולפי מה שנתבאר ביאור דברי הפנ"י ורש"י הוא דכיון שבמעשה האונס נוצר קשר אישות מסוים‬
‫ביניהם‪ ,‬והתורה מצוה להמשיך ולהשלים את האישות‪ ,‬נמצא דתחילת האישות של הנישואין‬
‫התחילה במעשה האונס כשהיא היתה בתולה‪ ,‬ולכן אזלינן בתר ביאה דמעיקרא וכתובתה‬
‫מאתים‪.‬‬
‫אלא דיש להעיר דהפנ"י איירי במפתה ויליף מקרא דאם מאן ימאן כסף ישקול כמהר הבתולות‬
‫שנאמר במפתה‪ ,‬וכתב דכתובתה מאתים דאזלינן בתר ביאה דמעיקרא‪ ,‬ולפי מה שביארנו הטעם‬
‫דאזלינן בתר ביאה דמעיקרא וכתובתה מאתים הוא מחמת שנוצר קשר אישות מסוים ביניהם‬
‫ומחייב להמשיך ולהשלים את האישות בנישואין‪ ,‬ולכן אנו רואים שתחילת האישות התחילה‬
‫במעשה האונס וחשיב אישות של בתולה‪ .‬אולם הרי במפותה אין חיוב של ולו תהיה לאשה וא"כ‬
‫יש לראות את הנישואין אח"כ כמעשה נישואין נפרד ומדוע כתובתה מאתיים‪.‬‬
‫אמנם כתב התו"ר ביבמות דאע"פ שאין חיוב‪ ,‬מ"מ יש מצוה‪ ,‬וסגי בזה להחשיב את הנישואין‬
‫כהמשך והשלמת האישות שנעשתה בפיתוי‪.‬‬

‫הפסוק מדבר על אדם שפיתה נערה ובא לקחתה לאשה‪ ,‬ומחדש שכתובתה מאתים מדאורייתא‪,‬‬
‫דכתיב כסף ישקול כמהר הבתולות‪ ,‬והסברא היא כיון שהאישות התחילה במעשה הפיתוי‪.‬‬
‫ויש לשאול הרי יש מ"ד כתובה דרבנן וא"כ מה שייך מהר ימהרנה וכמוהר הבתולות הרי אין‬
‫כתובה בתורה‪.‬‬
‫וכן הקשה הרמב"ן על רש"י עה"ת שאומר 'מהר ימהרנה‪ .‬יפסוק לה מהר כמשפט איש לאשתו‪,‬‬
‫שכותב לה כתבה וישאנה' והקשה הרמב"ן הרי כתובה דרבנן ותירץ המל"מ שהיה מנהג לשלם‬
‫כתובה‪.‬‬
‫הרמב"ם אומר שההגדרה של פילגש היא שנושא אותה בלא כתובה וצ"ע שהרי הרמב"ם סובר‬
‫כתובה דרבנן‪ ,‬ובדאורייתא אין כתובה‪ ,‬ומה שייך להגדיר פילגש המוזכרת בתורה כאחת שאין לה‬
‫כתובה‪ .‬ומתרץ התומים שלמעשה נהגו לתת‪.‬‬
‫ויש לבאר דכתובה זה סוג של חיוב שמגיע לאשה מבעלה‪ ,‬וביאור הסוג היינו‪ ,‬דבעלמא כשרוצים‬
‫להתחייב רק באופן מסויים אפשר רק ע"י שעושה תנאי בהתחייבות‪ ,‬ובכתובה ל"צ להתנות שאם‬
‫האשה תמות קודם הוא לא מתחייב‪ ,‬אלא זה סוג חיוב שמשלמים רק כשהבעל מת או גירש‪ ,‬ואם‬
‫האשה מתה פטור‪.‬‬
‫ויש להוכיח‪ ,‬דהנה כתובה א"א למכור במעמד שלשתן‪ ,‬בשונה משאר חובות שאפשר למכור‬
‫במעמד שלשתן‪ .‬ומבארים דכתובה עדיין לא הגיע החיוב‪ ,‬בשאר חובות שעשה תנאי שישלם‪,‬‬

‫‪3‬‬
‫התנאי מברר‪ ,‬אבל החיוב נגמר מיד כשהתחייב‪ .‬משא"כ בכתובה כל עוד שלא מת או גירש חסר‬
‫בסיבת החיוב‪ ,‬דהגירושין והמיתה גומרים את החיוב‪.‬‬
‫ואשר על כן נראה דבין למ"ד כתובה דאורייתא בין למ"ד כתובה דרבנן ילפינן מכסף ישקול‬
‫כמהר הבתולות שיש סוג תשלום של כתובה ופרטי דיניה‪ .‬ונחלקו דלמ"ד כתובה דאורייתא‬
‫התורה חייבה והוי מלוה הכתובה בתורה שכל אחד שלוקח אשה חל עליו החיוב‪ .‬ולמ"ד כתובה‬
‫דרבנן יש סוג חיוב של כתובה רק התורה לא חייבה אלא מי שרוצה להתחייב יכול להתחייב‬
‫'כתובה'‪.‬‬
‫ולפי"ז י"ל את קושית הרמב"ן על רש"י דאה"נ התורה לא הטילה את החיוב כתובה על כל אחד‬
‫שנושא אשה‪ ,‬אבל מי שאונס‪ ,‬התורה הטילה עליו את החיוב הזה שנקרא כתובה‪ ,‬שיהיה בטחון‬
‫לאשה וזה מזכויות האשה‪.‬‬
‫וכן יש לבאר את הרמב"ם בהגדרת פילגש‪ ,‬דההתחייבות בכתובה זה לא רק אם חייב לה כסף או‬
‫לא‪ ,‬אלא זה מגדיר את מהות הקשר ביניהם‪ ,‬דבזה שדואג לה לכתובה אם ימות או יגרש‪ ,‬זה‬
‫קשר של אישות שדואג לה‪ ,‬משא"כ בפילגש שלוקח אותה בלי כתובה חסר בקשר האישות‪.‬‬
‫ויתכן דזה כוונת המל"מ שאומר שנהגו להתחייב כתובה‪ ,‬והיינו שיש סוג תשלומים של כתובה‪,‬‬
‫ובעלמא כשנושא אשה התורה לא חייבה‪ ,‬אבל באונס ומפתה התורה הכריחה שהוא צריך להיות‬
‫חייב את החיוב הזה‪.‬‬

‫רעק"א בתשובה מבאר את שיטת הרמב"ם שאנס בתולה וכשכנסה הרי היא בעולה כותב לה‬
‫כתובה מאתים והקשה רעק"א מדוע כתובתה מאתים הרי כונס בעולה וכמש"כ תוס' דאם נבעלה‬
‫כדרכה אין כתובה מדאורייתא‪.‬‬
‫ומבאר רעק"א במפותה אם לא לוקח לאשה משלם קנס אם לוקח אותה פטור מהקנס יש לדון‬
‫מה פוטר מהקנס כשנושא אותה‪ ,‬האם מחמת שנשא אותה או מחמת החיוב כתובה שמתחייב‬
‫לה‪ ,‬והיינו בזה שיש לה ביטחון של כתובה מה שהתורה רצתה שיהיה לה בקנס‪ .‬ומחדש רעק"א‬
‫שהתורה התנתה את הפטור של הקנס בזה שהוא מתחייב לה כתובה‪.‬‬
‫דרכו של רעק"א שונה מדרכו של הפנ"י דלפי הפנ"י מעיקר הדין כתובתה מאתים‪ .‬ולרעק"א כדי‬
‫להיפטר הוא חייב להתחייב ואם לא מתחייב יהיה חייב קנס‪.‬‬
‫אמנם גם לדרכו של רעק"א צריכים אנו ליסוד א‪ .‬שגדר הקנס הוא תשלום של כתובה‪ .‬ב‪.‬‬
‫שהנישואין הם המשך האישות שנוצרה בפיתוי‪ .‬דאל"כ לא מסתבר שיש תנאי שנפטר מהקנס רק‬
‫אם מתחייב כתובה‪ ,‬וכאילו מתקזז סכום הכסף של הקנס בכתובה‪ .‬אלא כיון שחיוב הקנס הוא‬
‫כתובה‪ ,‬והנישואין הם המשך האישות של הפיתוי ומתחייב בהם כתובה זה הפוטר מהקנס‪.‬‬

‫הנושא מוכ"ע אין כתובתה מאתיים‪ ,‬ומוכ"ע יש לה קנס ויש לה פיתוי‪ .‬וכתב המנ"ח שאם פיתה‬
‫מוכ"ע ואח"כ נשא אותה כתובתה מאתים‪ .‬ודבריו צ"ע שהרי במוכ"ע אין כתובה‪ ,‬ומהיכי תיתי‬

‫‪4‬‬
‫להתחייב כתובה‪ .‬ובשלמא בכל אונס ופיתוי ביאר הפנ"י דאזלינן בתר ביאה דמעיקרא וחשיב‬
‫שלוקח אישות של בתולה‪ ,‬אולם כשלוקח אישות של מוכת עץ לא חייבים כתובה‪.‬‬
‫ויתכן שס"ל כרעק"א שאה"נ לא מגיע לה כתובה‪ ,‬אבל הפוטר מהקנס הוא התחייבות לתת לה‬
‫כתובה מאתים‪ .‬אולם לא מפורש כן במנ"ח‪.‬‬
‫ונ"ל בדרכו של הפנ"י שיש כאן חיוב מעיקר הדין של כתובה‪ ,‬והיינו דאע"פ שבכל אדם שנושא‬
‫אשה התורה לא חייבה אותה בחיוב כתובה‪ ,‬באישות של אונס ומפתה התורה הקפידה שיהיה‬
‫חיוב של כתובה‪ ,‬ולא מחמת התחייבות אלא זהו חיוב התורה‪ .‬כמש"כ 'מהר ימהרנה לו לאשה'‬
‫היינו שיקח אותה ושם יהיה המוהר‪ ,‬דהתורה אומרת כיון שפיתה הוא צריך לדאוג לה‪ ,‬לא רק‬
‫לישא אותה אלא צריך גם ביטחון לכתובה הזאת שנאמרה בקנס‪ ,‬והדין כתובה שיש במעשה‬
‫הפיתוי עובר לנישואין ששם יהיה הכתובה ולכן אפילו שהיא מוכ"ע שאין לה כתובה‪ ,‬מ"מ כאן‬
‫מחמת הפיתוי צריכים להיות נישואין עם כתובה‪.‬‬

‫ולפי"ז יש לבאר את הפנ"י בכל אונס ופיתוי מדוע כתובתה מאתים והרי כשנושא אותה היא‬
‫בעולה‪ ,‬הביאור הוא דהתורה חייבה באישות של אונס ופיתוי חיוב כתובה ואע"פ שהיא בעולה‬
‫דהאונס והפיתוי הוא הגורם לזה שהתורה מחייבת כתובה בכולם בין בבעולה בין במוכת עץ‪.‬‬

‫רעק"א אומר שהוא צריך להתחייב ולכאורה הרי אם היא תמות היא לא תקבל כתובה והרי‬
‫החיוב קנס היה גם אם היא תמות והביאור דאע"פ שאין תשלומי כתובה מ"מ יש אחריות של‬
‫כתובה והאחריות הזאת זה מה שפוטר ולא תשלומי הכתובה בפועל‪.‬‬

‫נכתב ע"י א' השומעים‬

‫‪5‬‬