SI 940 part 1 1 ‫ חלק‬940 ‫תקן ישראל״ ת ״ י‬

January 2008 2008 ‫ ינואר‬- ‫שבט התשם״ח‬

ICS CODE: 93.020

‫ בהנדסה אזרחית‬oioai ‫ גאוטכניקה‬:‫תכן גאוטכני‬

Geotechnical design: Geotechnics and foundation for civil engineering

‫מכון התקנים הישראלי‬ /m\

‫וזנו! החקמם היטראלן‬
The Standards Institution of Israel ^ ‫ג ׳־״חי‬
www.sii.org.il ,03-6412762 '0‫ פק‬,03-6465154 ‫ טל־‬,69977 ‫אביב‬-‫ תל‬,42 ‫רח׳ חיים לבנון‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪£2008) 1‬‬

‫תקן זה הוכן על ידי ו ע ד ת מ ו מ ח י ם ב ה ר כ ב זה‪:‬‬

‫דוד דוד‪ ,‬מ ש ה ‪0‬וקולוב‪0‬קי‪ ,‬עמום קומורניק )יו״ר(‪ ,‬דני ש ח ם‬

‫תקן זה א ו ש ר על ידי הוועדה ‪ - 105‬ק ר ק ע ובי‪0‬ו‪ ,0‬ב ה ר כ ב זה‪:‬‬

‫דוד דוד )יו״ר(‬ ‫איגוד ה מ ה נ ד ס י ם ב י ש ר א ל‬

‫מ ר ק סל‪0‬ניק‪ ,‬ס ם פרידמן‪ ,‬עמוס קומורניק‬ ‫הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי ל י ש ר א ל‬

‫י!‪0‬ף ב ד ע א ן ‪ ,‬ירמיהו נגרי‬ ‫ה ת א ח ד ו ת ה ק ב ל נ י ם והבונים ב י ש ר א ל‬

‫‪,‬‬
‫גד ליםקביץ‬ ‫ל ש כ ת המהנדסים והאדריכלים‬

‫דני בלכמן‬ ‫מכון ה ת ק נ י ם ה י ש ר א ל י‬

‫ז א ב קציר‬ ‫מ ש ר ד הביטחון‬

‫מ ש ה ‪0‬וקולוב‪0‬קי‬ ‫מ ש ר ד הבינוי והשיכון‬

‫יהודה ש ל ם‬ ‫רשות ההסתדרות לצרכנות‬

‫כמו כן ת ר מ ו ל ה כ נ ת התקן‪ :‬אבי א ל ר ו ם ‪ ,‬יאן גורצקי‪ ,‬עוזי זלצמן‪ ,‬א ל כ ם פוזרין‪ ,‬גיורג' יוסף צ״טלין )ז״ל(‪,‬‬

‫אורי קומורניק‪ ,‬ז א ב קציר‪ ,‬ק ר ל רדל‪ ,‬עמום שירן‪.‬‬

‫מ ש ה כ ר מ ל ריכז א ת ע ב ו ד ת ה כ נ ת ה ת ק ן ‪.‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪C2008) 1‬‬

‫הודעה על רוויזיה‬
‫תקן זה בא במקום‬
‫התקן הישראלי ת״י ‪ 940‬מדצמבר ‪1978‬‬
‫תיקון הטעות ממאי ‪1993‬‬

‫מילות מ פ ת ח ‪:‬‬
‫מכניקת קרקע‪ ,‬מערכות מבניות‪ ,‬בניינים‪ ,‬עבודות הנדסת מבנים‪ ,‬תכן מבנים‪ ,‬תפעול מבני‪ ,‬יסודות‪ ,‬תשתיות‪ ,‬חישובי תכן‪ ,‬יציבות‪.‬‬

‫‪Descriptors:‬‬
‫‪soil mechanics, structural systems, buildings, construction engineering works, structural design,‬‬
‫‪construction operations, foundations, design cafculations, stability.‬‬

‫עדכניות התקן‬
‫התקנים הישראליים עומדים לבדיקה מזמן לזמן‪ ,‬ולפחות אחת לחמש שנים‪ ,‬כדי להתאימם להתפתחות המדע!הטכנולוגיה‪.‬‬
‫המשתמשים בתקנים יוודאו שבידיהם המהדורה המעודכנת של התקן על גיליונות התיקון שלו‪.‬‬
‫מסמך המתפרסם ברשומות כגיליון תיקון‪ ,‬יכ‪1‬ל להיות גיליון ת׳ק‪1‬ן נפרד או תיקון המשולב בתקן‪.‬‬

‫רשמיות התקן‬
‫יש לבדוק אם המסמך רשמי או אם חלקים ממנו רשמיים‪ .‬תקן רשמי או גיליון תיק‪1‬ן רשמי)במלואם או בחלקם( נכנסים לתוקף‬
‫‪ 60‬יום מפרסום ההודעה ברשומות‪ ,‬אלא אם בהודעה נקבע מועד מאוחר יותר לכניסה לתוקף‪.‬‬

‫סימון בתו תקן‬

‫כל המייצר מוצר‪ ,‬המתאים לדרישות התקנים הישראליים החלים עליו‪,‬‬
‫רשאי‪ ,‬לפי היתר ממכון התקנים הישראלי‪ ,‬לסמנו בתו תקן‪:‬‬
‫וזנו! הרומנים רי־וטיא^‬

‫זכויות •וצדים‬
‫© אין לצלם‪ ,‬להעתיק או לפרסם‪ ,‬בכל אמצעי שהוא‪ ,‬תקן זה או קטעים ממנו‪ ,‬ללא רשות מראש ובכתב ממכון התקנים הישראלי‪.‬‬
‫ת״ל ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫תוכן העניינים‬

‫‪1‬‬ ‫הקדמח‬

‫‪1‬‬ ‫מגוא‬

‫‪1‬‬ ‫פ י ק א ‪ -‬עניינים כלליים‬

‫‪1‬‬ ‫‪ .1.1‬ח ל ו ת ה ת ק ן‬

‫‪1‬‬ ‫‪ .1.2‬א ז כ ו ר י ם‬

‫‪4‬‬ ‫‪ .1.3‬ה ג ד ר ו ת‬

‫‪5‬‬ ‫פ ר ק ג ־ ס ק ר האתר‬

‫‪5‬‬ ‫‪ .2.1‬כללי‬

‫‪5‬‬ ‫‪ .2.1.1‬מ ט ר ת ה ס ק ר‬

‫‪5‬‬ ‫‪ .2.1.2‬מ ת כ נ ן ה ס ק ר‬

‫‪5‬‬ ‫‪ .2.2‬ת כ נ ו ן ה ס ק ר‬

‫‪5‬‬ ‫‪ .2.2.1‬כ ל ל י‬

‫‪5‬‬ ‫‪ .2.2.2‬ק ט ג ו ר י ו ת ג א ו ט כ נ י ו ת‬

‫‪7‬‬ ‫ש י ט ו ת ה ס ק ר ושלביו‬ ‫‪.2.3‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪ .2.3.1‬ס י ו ר מ ו ק ד ם ב א ת ר‬

‫‪7‬‬ ‫‪ .2.3.2‬ס ק ר ג א ו ל ו ג י ה נ ד ס י‬

‫‪8‬‬ ‫‪ .2.3.3‬ב ד י ק ו ת ג א ו פ י ז י ו ת‬

‫‪10‬‬ ‫‪ .2.3.4‬ק י ד ו ח י נ י ס י ו ן‬

‫‪10‬‬ ‫‪ .2.3.4.1‬כ ל ל י‬

‫‪11‬‬ ‫‪ .2.3.4.2‬מ ס פ ר ק י ד ו ח י ה נ י ס י ו ן‬

‫‪11‬‬ ‫‪ .2.3.4.3‬ע ו מ ק ק י ד ו ח י ה נ י ס י ו ו‬

‫‪12‬‬ ‫‪ .2.3.5‬ב ו ר ו ת נ י ס י ו ן ) ש ו ח ו ת ו ת ע ל ו ת (‬

‫‪13‬‬ ‫‪ .2.3.6‬נ ט י ל ת מ ד ג מ י ם ל מ ע ב ד ה‬

‫‪14‬‬ ‫‪ .2.3.7‬ב ד י ק ו ת בשדה‬

‫‪16‬‬ ‫‪ .2.3.8‬ב ד י ק ו ת במעבדה‬

‫‪22‬‬ ‫‪ .2.4‬דיווח ותיעוד של ת ו צ א ו ת ה ס ק ר‬

‫‪22‬‬ ‫‪ .2.4.1‬ס ק ר ג א ו ל ו ג י ה נ ד ס י‬

‫‪22‬‬ ‫‪ .2.4.2‬ת י א ו ר ה ק י ד ו ח י ם א ו ב ו ר ו ת ה נ י ס י ו ן‬

‫‪22‬‬ ‫‪ .2.4.3‬ת ו צ א ו ת ב ד י ק ו ת ה ש ד ה‬

‫‪22‬‬ ‫‪ .2.4.4‬ת ו צ א ו ת ב ד י ק ו ת מ ע ב ד ה‬

‫‪22‬‬ ‫פרק ג ‪ -‬קריטריונים לתכן ה כ י ס ו ס‬

‫‪22‬‬ ‫‪ .3.1‬כללי‬

‫‪22‬‬ ‫‪ .3.1.1‬מ ט ר ו ת ה ת כ ן‬

‫‪22‬‬ ‫‪ .3.1.2‬ש י ט ת ה מ ע ק ב‬

‫‪23‬‬ ‫‪ .3.2‬ת ס כ ו ל ת‬

‫א‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫‪23‬‬ ‫‪ .3.2.1‬ח י ש ו ב ה ת ס ב ו ל ת‬

‫‪23‬‬ ‫‪ .3.2.2‬מ ק ד ם ה ב י ט ח ו ן‬

‫‪23‬‬ ‫‪ .3.2.3‬השפעת ר ו ח ו ר ע י ד ו ת א ד מ ה‬

‫‪24‬‬ ‫‪ .3.3‬מזוזות‬
‫‪24‬‬ ‫‪ .3.3.1‬כ ל ל י‬

‫‪25‬‬ ‫‪ .3.3.2‬מ ד י ד ת ה ת ז ו ז ו ת ה א נ כ י ו ת‬

‫‪25‬‬ ‫‪ .3.3.3‬מ ד י ד ת ה ת ז ו ז ו ת ה א ו פ ק י ו ת‬

‫‪26‬‬ ‫‪ .3.4‬ב י ס ו ס ב י ס ו ד ו ת ו ד ו ד י ם‬
‫‪26‬‬ ‫‪ .3.4.1‬כ ל ל י‬

‫‪26‬‬ ‫‪ .3.4.2‬ע ו מ ק ה ה ט מ נ ה‬

‫‪26‬‬ ‫‪ .3.4.3‬מ א מ צ י המגע ה מ ו ת ר י ם‬

‫‪26‬‬ ‫‪ .3.4.4‬מ א מ צ י המגע ה מ ו ת ר י ם ב ס ל ע‬

‫‪26‬‬ ‫‪ .3.4.5‬נ י ס ו י ה ע מ ס ה ל י ס ו ד ו ת ר ד ו ד י ם‬

‫‪27‬‬ ‫‪ .3.4.6‬ח פ י ר ה ב ק ר ב ת מ ב נ ה ק י י ם‬

‫‪27‬‬ ‫‪ .3.5‬ב י ס ו ס כ ל ו נ ס א ו ת‬
‫‪27‬‬ ‫‪ .3.5.1‬כ ל ל י‬

‫‪27‬‬ ‫‪ .3.5.2‬ש י ט ו ת ח י ש ו ב ל ק ב י ע ת ת ס ב ו ל ת ה כ ל ו נ ס‬

‫‪27‬‬ ‫‪ .3.5.3‬נ י ס ו י י ה ע מ ס ה ל כ ל ו נ ס א ו ת ב א ת ר‬

‫‪27‬‬ ‫‪ .3.5.3.1‬כ ל ל י‬

‫‪28‬‬ ‫‪ .3.5.3.2‬נ י ס ו י י ה ע מ ס ה ס ט ט י י ם‬

‫‪28‬‬ ‫‪ .3.5.3.3‬נ י ס ו י י ה ע מ ס ה ד י נ מ י י ם‬

‫‪28‬‬ ‫‪ .3.5.3.4‬ד ו ח נ י ס ו י י ה ע מ ס ה‬

‫‪29‬‬ ‫‪ .3.5.4‬ק ב ו צ ו ת ש ל כ ל ו נ ס א ו ת ס מ ו כ י ם‬

‫‪29‬‬ ‫‪ .3.5.4.1‬ת ס ב ו ל ת של ק ב ו צ ת כ ל ו נ ס א ו ת ב ל ח י צ ה‬

‫‪29‬‬ ‫‪ .3.5.4.2‬ת ס ב ו ל ת של ק ב ו צ ת כ ל ו נ ס א ו ת בשליפה‬

‫‪30‬‬ ‫‪ .3.5.4.3‬השפעת ה מ ר ח ק ב י ן כ ל ו נ ס א ו ת ה מ ו ע מ ס י ם ב ל ח י צ ה על ה ת ס ב ו ל ת‬

‫‪30‬‬ ‫‪ .3.5.4.4‬ש ק י ע ה ש ל ק ב ו צ ת כ ל ו נ ס א ו ת‬

‫‪31‬‬ ‫‪ .3.5.5‬ע מ י ס ה א ו פ ק י ת ש ל כ ל ו נ ס ב ו ד ד‬

‫‪31‬‬ ‫‪ .3.5.6‬ד ר י ש ו ת ה ת ק נ ה‬

‫‪31‬‬ ‫‪ .3.5.6.1‬ב ק ר ת א י כ ו ת‬

‫‪31‬‬ ‫‪ .3.5.6.2‬פ י ק ו ח צ מ ו ד‬

‫‪31‬‬ ‫‪ .3.5.6.3‬ה ת ק נ ת כ ל ו נ ס א ו ת‬

‫‪31‬‬ ‫‪ .3.5.6.4‬מ י ק ו ם כ ל ו נ ס א ו ת ק ד ו ח י ם ו י צ ו ק י ם‬

‫‪32‬‬ ‫‪ .3.5.6.5‬כ ל ו נ ס א ו ת מ ו ח ד ר י ם‬

‫‪32‬‬ ‫‪ .3.6‬שיפור מ ל א כ ו ת י של תנאי ה ק ר ק ע‬

‫‪33‬‬ ‫‪ .3.7‬ק ר י ט ר י ו נ י ם ל ת כ ן ב ק ר ק ע ו ת ת ו פ ח ו ת ומתכווצות‬
‫‪33‬‬ ‫‪ .3.7.1‬ת ז ו ז ו ת ה ק ר ק ע בשל ש י נ ו י י ם ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת‬

‫ב‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫‪33‬‬ ‫‪ .3.7.2‬ב ד י ק ו ת ל ה ע ר כ ת פ ו ט נ צ י א ל ה ת פ י ח ה‬

‫‪33‬‬ ‫‪ .3.7.3‬ע ק ר ו נ ו ת ש י ט ת ה ב י ס ו ס ב ק ר ק ע ת ו פ ח ת‬

‫‪33‬‬ ‫‪ .3.7.3.1‬כ ל ל י‬

‫‪34‬‬ ‫‪ .3.7.3.2‬ש י ק ו ל י תכך‬

‫‪34‬‬ ‫‪ .3.7.3.3‬כ ל ל י ה ת ח ז ו ק ה‬

‫‪34‬‬ ‫‪ .3.7.3.4‬ת כ נ ו ן מ י ש ק י ם‬

‫‪34‬‬ ‫‪ .3.7.3.5‬ע מ ו ד י י ס ו ד‬

‫‪35‬‬ ‫‪ .3.7.3.6‬ת כ ן מ ב נ ה ה כ ל ו נ ס‬

‫‪35‬‬ ‫‪ .3.7.3.7‬ס ו ג ה ב ט ו ן‬

‫‪35‬‬ ‫‪ .3.7.3.8‬ת כ ן ה ר צ פ ה‬

‫‪36‬‬ ‫‪ .3.7.3.9‬ת כ ן ר כ י ב י ם ה ח ו ר ג י ם מ ש ל ד ה מ ב נ ה‬

‫‪36‬‬ ‫‪ .3.7.3.10‬ת כ ן נ י ק ו ז ו ב י ו ב‬

‫‪36‬‬ ‫‪ .3.7.4‬י ס ו ד ו ת ר ד ו ד י ם מ ע ל מ י ת ה ו ם‬

‫‪36‬‬ ‫‪ .3.7.5‬ה ק ט נ ת ה ש י נ ו י י ם ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת ב א ז ו ר ה י ס ו ד ו ת‬

‫‪37‬‬ ‫פרק ד ־ מבנים בהעמסה דינמית‬

‫‪37‬‬ ‫פ ר ק ה ״ ח פ י ר ו ת ו מ ד ר ו נ ו ת ‪ ,‬מילוי חוזר ו נ י ק ה‬

‫‪37‬‬ ‫פ ר ק ו ־ ק י ר ו ת ת ו מ כ י ם ולחצי ק ר ק ע צ י ד י י ם‬

‫נ ס פ ח א ‪ -‬ס י ד ו ק ב ב נ י י נ י ם ‪ :‬ס י ו ו ג ר מ ת ה נ ז ק ל מ ב נ י ם עד ‪ 6‬ק ו מ ו ת ל פ י מ י ד ת ה ס י ד ו ק‬

‫‪38‬‬ ‫בקירות ודרגת ה ק ו ש י ב ת י ק ו ן‬

‫‪40‬‬ ‫נספח ג ־ בקרת איכות‬

‫‪41‬‬ ‫נ ס פ ח ג ‪ -‬ה ע ר כ ה ש ל מ א מ צ י המגע ה מ ו ת ר י ם‬

‫‪42‬‬ ‫נ ס פ ח ד ־ הערכת התנזלות בחול‬

‫‪44‬‬ ‫נ ס פ ח ה ‪ -‬מ ב נ י ם ב ה ע מ ס ה ד י נ מ י ת )פרק ג מ ת ו ך ת ״ י ‪ 940‬מ ש נ ת ‪(1978‬‬

‫‪47‬‬ ‫נ ס פ ח ו ־ ח פ י ר ו ת ו מ ד ר ו נ ו ת ‪ ,‬מ י ל ו י ח ו ז ר ו נ י ק ו ז ) פ ר ק ה מ ת ו ך ת ״ י ‪ 940‬מ ש נ ת ‪(1978‬‬

‫‪52‬‬ ‫נ ס פ ח ז ־ ק י ר ו ת ת ו מ כ י ם ו ל ח צ י ק ר ק ע צ י ד י י ם )פרק ו מ ת ו ך ת ״ י ‪ 940‬מ ש נ ת ‪(1978‬‬

‫‪55‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬

‫ג‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫חקרמת‬
‫ת ק ן זה ה ו א ח ל ק ב ס ד ר ת ת ק נ י ם ה ד נ י ם ב ת כ ן ג א ו ט כ נ י ‪.‬‬
‫חלקי הסדרה הם אלה‪:‬‬
‫תכן גאוטכני‬ ‫‪-‬‬ ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק !‬
‫תכן גאוטכני‬ ‫־‬ ‫(‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪" 2‬‬
‫תכן גאוטכני‬ ‫•־‬ ‫‪(2‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪3.1‬י‬
‫תכן גאוטכני‬ ‫•‪-‬‬ ‫‪3‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪> '3.2‬‬
‫‪(2‬‬
‫תכן גאוטכני‬ ‫•‪-‬‬ ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪<4.1‬‬
‫סלע‬
‫תכן גאוטכני‬ ‫•י‬ ‫!‪(2‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪4.2‬‬
‫תכן גאוטכני‬ ‫־‬ ‫‪4‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪5‬י >‬

‫מבוא‬
‫מ ט ר ת ו ש ל ת ק ן זה ה י א ה כ ו ו נ ה ו ה נ ח י ה ל ת כ נ ו ן ו ל ב י צ ו ע של ב ד י ק ו ת ק ר ק ע ו ל ת כ ן ב י ס ו ס מ ב נ י ם ‪ ,‬ח פ י ר ו ת ‪,‬‬
‫מ ד ר ו נ ו ת ו מ ב נ י ם בהשפעה ד י נ מ י ת ‪ .‬ה ת ק ן מ ב ה י ר א ת ת פ ק י ד י ה פ י ק ו ח ב ע ב ו ד ו ת ג א ו ט כ נ י ו ת ‪ .‬ה א מ ו ר ב ת ק ן‬
‫א י נ ו מ ה ו ו ה ת ח ל י ף ל א ו מ נ ו ת ו ש ל ה מ ת כ נ ן ב נ י ס י ו נ ו להתגבר על מ ו ר כ ב ו ת ה ש ל ה ק ר ק ע ש מ ב ס ס י ם בה א ת‬
‫ה מ ב נ י ם ‪ .‬ה מ ת כ נ ן י ו כ ל ל ה ש ת מ ש ב כ ל י ם מ ה ה נ ח י ו ת ה נ מ ס ר ו ת ל ו ב ת ק ן זה‪ ,‬כ ד י להגיע ל ת ו צ א ה ה מ י ט ב י ת‬
‫האפשרית‪.‬‬

‫פ ו ל ן א ־ עניינים כלליים‬

‫חלות ה ת ק ן‬ ‫‪.1.1‬‬

‫ת ק ן זה ד ן ב ת כ ן ‪ ,‬ב ב י צ ו ע ו ב פ י ק ו ח של ב י ס ו ס מ ב נ י ם ו ע ב ו ד ו ת ג א ו ט כ נ י ו ת א ח ר ו ת ב ה נ ד ס ה א ז ר ח י ת ‪.‬‬

‫‪ .1. 2‬א ז כ ו ר י ם‬
‫ת ק נ י ם ו מ ס מ כ י ם ה מ ו ז כ ר י ם ב ת ק ן זה ) ת ק נ י ם ו מ ס מ כ י ם ל א מ ת ו א ר כ י ם ־ מ ה ד ו ר ת ם ה א ח ר ו נ ה ה י א‬
‫הקובעת(‪:‬‬
‫ונקנים ישראליים‬
‫־ ת כ ן עמידות מבנים ברעידת אדמה‬ ‫ת ״ י ‪413‬‬
‫‪m‬‬
‫־ ת כ ן גאוטכני‪ :‬ב י ס ו ס כ ל ו נ ס א ו ת בסלע בקדיחת ה ק ש ה‬ ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪1‬‬
‫‪u‬‬
‫תכן גאוטכני‪ :‬קירות תמך‬ ‫־‬ ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪' 3 . 1‬‬
‫‪[3‬‬
‫תכן גאוטכני‪ :‬קירות תמך מקרקע משוריינת‬ ‫‪-‬‬ ‫תי׳י ‪ 940‬ח ל ק ‪3.2‬י‬
‫־ תכן גאוטכני‪ :‬חיזוק וייצוב קרקעות למטרות הנדסיות‪ :‬מסמור קרקע ובירוג סלע‬ ‫‪a‬‬
‫ת׳יי ‪ 940‬ח ל ק ‪H . x‬‬
‫‪{2,‬‬
‫ת כ ן ג א ו ט כ נ י ‪ :‬ח י ז ו ק ו י י צ ו ב ק ר ק ע ו ת ל מ ט ר ו ת ה נ ד ס י ו ת ‪ :‬עוגני ק ר ק ע‬ ‫־‬ ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪4 . 2‬‬
‫‪(4‬‬
‫ת כ ן גאוטכני‪ :‬מ י ו ן קרקעות למטרות הנדסה אזרחית ‪ -‬מ י ו ן במעבדה ו מ י ו ן חזותי‬ ‫‪-‬‬ ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪5‬י‬

‫‪( 1‬‬
‫י ד ו ע כ י ו ס כ ת ק ן הישראלי ת ״ י ‪.1378‬‬ ‫י‬
‫‪( J 2‬‬
‫‪.‬התקן בהכנה‬
‫) ‪( 3‬‬
‫י ד ו ע כ י ו ם כ ת ק ן הישראלי ת ״ י ‪.1630‬‬
‫) ‪( 4‬‬
‫י ד ו ע כ מ ם כ ת ק ן הישראלי ת ״ י ‪.253‬‬

‫‪1‬‬
 £2008) 1 ‫ ח ל ק‬940 ‫ת ״ י‬

‫ לוח מ ת כ ת מ נ ו ק ב ו י ר י ע ה מ י ו צ ר ת א ל ק ט ר ו ל י ט י ת‬,‫ אריג מ ת י ל מתכת‬- ‫נפות בדיקה‬ - 1211 ‫ת י ׳ י‬

‫ מידות נומינליות של העינות‬-
‫גרעיני‬-‫בדיקה באתר של צפיפות ה ק ר ק ע ורטיבותה ב א מ צ ע ו ת מד‬ - 1454 ‫ת ״ י‬
‫תחזוקת בניינים‬ ‫־‬ ‫ על ח ל ק י ו‬1525 ‫ת ״ י‬
‫ בדיקות של קרקע ואגרגאטים‬:‫שיטות בדיקה בתחום הסלילה‬ - 3 ‫ ח ל ק‬1865 ‫ת ״ י‬
‫ תקנות ו מ ס מ כ י ם ישראליים‬,‫חוקים‬
1958-‫ח ו ק ה מ ה נ ד ס י ם ו ה א ד ר י כ ל י ם התשי״ח‬
‫ על ע ד כ ו נ י ו‬1953-‫ח ו ק ה ת ק נ י ם התשי״ג‬
‫ על ע ד כ ו נ י ה ן‬,1970‫ ת נ א י ו ו א ג ר ו ת ( התש״ל־‬, ‫ת ק נ ו ת ה ת כ נ ו ן ו ה ב נ י י ה )בקשה ל ה י ת ר‬
‫ ב ד י ק ה ח ו פ ש י ת ש ל ק ר ק ע ב מ ש ו ר ה‬: ‫ ־ נ ו ה ל י ב ד י ק ה ב ת ח ו ם ה ס ל י ל ה‬13.110 ‫נ ו ה ל מ ת ״ י‬
‫ מ פ ר ט כ ל ל י ל כ ל ו נ ס א ו ת ק ד ו ח י ם ו י צ ו ק י ם ב א ת ר ־‬- 23 ‫ א ו ג ד ן‬- ‫ה מ פ ר ט ה כ ל ל י ש ל מ ש ר ד י ה מ מ ש ל ה‬
2000‫התש״ס־‬
‫ת ק נ י ם אייו&יים‬
ENV 1997-1 - Eurocode 7 - Geotechnical design, part 1 - General rules
‫תקנים לאומיים‬
BS 1377-2:1990 - Methods of test for soils for civil engineering purposes: Classification tests
ASTM D 421 - Standard practice for dry preparation of soil samples for particle-size analysis
and determination of soil constants
ASTM D 422 - Standard test method for particle size analysis of soils
ASTM D 698 - Standard test methods for laboratory compaction characteristics of soil using
standard effort (12,400 ft-lb/ft3 (600 kN-m/m3))
ASTM D 854 - Standard test method for specific gravity of soils
ASTM D 1140 - Standard test method for amount of material in soils finer than 75^1m sieve
ASTM D 1143 - Standard test method for piles under static axial compressive load
ASTM D 1195 - Standard test method for repetitive static plate load tests of soils and flexible
pavement components, for use in evaluation and design of airport and highway
pavements
ASTM D 1196 ‫־‬ Standard test method for nonrepetitive static plate load tests of soils and
flexible pavement components, for use in evaluation and design of airport and
highway pavements
ASTM D 1452 - Standard practice for soil investigation and sampling by auger borings
ASTM D 1556 - Standard test method for density and unit weight of soil in place by the
sand-cone method
ASTM D 1557 - Standard test methods for laboratory compaction characteristics of soil using
3 3
modified effort (56,000 ft-lbf/ft <2,700 kN-m/m ))
ASTM D 1586 ‫־‬ Standard test method for penetration test and split barrel sampling of soils
ASTM D 1587 - Standard test method for thin-walled tube geotechnical sampling of soils

2
(2008) 1 ‫ ח ל ק‬940 ‫ת ״ י‬

ASTM D 2113 - Standard practice for rock core drilling and sampling of rock for site
investigation
ASTM D 2166 - Test method for unconfined compressive strength of cohesive soil
ASTM D 2216 - Test method for laboratory detemination of water (moisture) content of soil
and rock by mass
ASTM D 2435 - Standard test methods for one-dimensional consolidation properties of soils
using incremental loading
ASTM D 2573 - Standard test method for field vane shear test in cohesive soil
ASTM D 2664 - Standard test method for triaxial compressive strength of undrained rock core
specimens without pore pressure measurements
ASTM D 2845 - Standard test method for laboratory determination of pulse velocities and
ultrasonic elastic constants of rock
ASTM D 2850 - Standard test method for unconsolidated-undrained triaxial compression test
on cohesive soils
ASTM D 2937 - Standard test method for density of soil in place by the drive-cylinder method
ASTM D 3080 - Standard test method for direct shear test of soils under consolidated drained
conditions
ASTM D 3441 - Standard test method for mechanical cone penetration tests of soil
ASTM D 3967 - Standard test method for splitting tensile strength of intact rock core
specimens
ASTM D 4015 - Standard test method for modulus ad damping of soils by the resonant-column
method
ASTM D 4254 - Standard test method for minimum index density and unit weight of soils and
calculation of relative density
ASTM D 4318 - Test method for liquid limit, plastic limit and plasticity index of soils
ASTM D 4429 - Standard test method for CBR (California Bearing Ratio) of soils in place

ASTM D 4546 Standard test method for one-dimensional swell or settlement potential of
cohesive soils
ASTM D 4648 Standard test method for laboratory miniature vane shear test for saturated
fine-grained clayey soil
ASTM D 4700 Standard guide for soil sampling from the vadose zone
ASTM D 4719 Standard test method for prebored pressuremeter testing in soils
ASTM D 4945 Standard test method for high-strain dynamic testing of piles
ASTM D 5311 Standard test method for load controlled cyclic triaxial strength of soil
ASTM D 5321 Standard test method for determining the coefficient of soil and geosynthetic
or geosynthetic and geosynthetic friction by the direct shear method

3
 (2008) 1 ‫ ח ל ק‬940 ‫ת ״ י‬

ASTM D 5333 - Standard test method for measurement of collapse potentioal of soils
ASTM D 5731 - Standard test method for determination of the point load strength index of
rock and application to rock strength classifications
ASTM D 5780 - Standard test method for individual piles in permafrost under static axial
compressive load
ASTM D 5876 - Standard guide for use of direct rotary wireline casing advancement drilling
methods for geoenvironmental exploration and installation of subsurface
water-quality monitoring devices
ASTM D 6151 - Standard practice for using hollow-stem augers for geotechnical exploration
and soil sampling
ASTM D 6230 - Standard test method for monitoring ground movement using probe-type
inclinometers
ASTM D 7012 - Standard test method for compressive strength and elastic moduli of intact
rock core specimens under varying states of stress and temperatures
ASTM G 57 - Standard test method for field measurement of soil resistivity using the
Wenner four-electrode method
‫מ ס מ כ י ם זדים‬
ASCE - TRANSACTIONS ‫ ־‬Paper no. 2814 - Engineering properties of expansive clays by
Wesley G. Holtz, M. ASCE, and Harold J. Gibbs, A.M. ASCE
ASTM SUBCOMMITTEE D 18.02.10 (1986), J.H. Schmertmann, Chairman, "Suggested Method for
Performing the Flat Dilatometer Test", ASTM Geotechn. Testing
Journal, Vol. 9,2, June, 93-101
Earth Manual, U.S. Dept. ofthe Interior, Bureau of Reclamation, E-18, E-19 (1974)

‫ ה ג ד ר ו ת‬.1. 3
:‫הגדרות אלה כ ו ח ן יפה ב ת ק ו זה‬

‫מ מ כ נ ן שלד ח מ ג נ ה‬ ,1. 3.1

‫מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים ו ה א ד ר י כ ל י ם במדור הנדסה אזרחית בהתאם לחוק ה מ ה נ ד ס י ם‬
. ( ‫ ה מ ה נ ד ס‬: ‫ ה א ח ר א י ל ת כ נ ו ן שלד ה מ ב נ ה ה ר ל ו ו נ ט י ) ל ה ל ן ג ם‬, ‫ו ה א ד ר י כ ל י ם‬

‫מסמכי המחנדס‬ .1. .3 2

‫ ת ו כ נ י ו ת ו מ פ ר ט י ם ו כ ל ח ו מ ר אחר ה ק ש ו ר ל ת כ ן מ ב נ י ם והנדרש ל ה ק מ ת המבנה לפי‬, ‫ח י ש ו ב י ם ס ט ט י י ם‬
.‫תקנות התכנון והבנייה‬

‫מ ה נ ד ס גאוטבני‬ ,1. .3 3
‫ ה א ח ר א י‬, ‫מ ה נ ד ס בוגר מ ו ס ד א ק ד מ י ב ה נ ד ס ה א ז ר ח י ת ש ת ח ו ם ה ת מ ח ו ת ו ב נ ו ש א י ג א ו ט כ נ י ק ה ו ב י ס ו ס‬
. ‫ל י י ע ו ץ א ו ל ת כ נ ו ן במבנה ה ר ל ו ו נ ט י‬

(‫ גאולוג‬: ‫גאולוג ה נ ד ס י ) ל ה ל ן‬ .1. .3 4

‫בעל ת ו א ר שני ל פ ח ו ת מ ט ע ם מ ו ס ד א ק ד מ י ב ת ח ו ם ה ג א ו ל ו ג י ה ו ב ע ל נ י ס י ו ן מ ו כ ח ב פ ר ו י ק ט י ם ש ל ב נ י י ה‬
.‫והנדסה אזרחית‬

4
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫פ ו ק ג ־ סקר תאתר‬

‫‪ .2.1‬ב ל ל י‬

‫מטרת הסקר‬ ‫‪.‬‬ ‫‪i..21‬‬

‫מ ט ר ת ה ס ק ר ה י א ל ס פ ק נ ת ו נ י ם של ת נ א י ה ק ר ק ע ב א ת ר ה ב נ י י ה ו ב ס ב י ב ת ו ל צ ו ר ך ת כ נ ו ן ב י ס ו ס‬ ‫‪.2.1.1.1‬‬
‫המבנה‪.‬‬

‫סקר האתר יסייע‪:‬‬ ‫‪..2.1.1 2‬‬

‫;‬ ‫ל ה ע ר י ך א ת ה ה ת א מ ה ה כ ל ל י ת של ה א ת ר ל ת כ נ ו ן ה ב י ס ו ס‬ ‫‪-‬‬
‫להשוות בין א ת ר י ם חלופיים‪ ,‬א ם הדבר ר ל ו ו נ ט י ;‬ ‫‪-‬‬
‫ל ה ע ר י ך א ת השפעת ה ש י נ ו י י ם ה ע ל ו ל י ם ל ה י ג ר ם ע ק ב ה ב נ י י ה ה מ ו צ ע ת על ה ס ב י ב ה ו ע ל י צ י ב ו ת‬ ‫‪-‬‬
‫מ ב נ י ם ק י י מ י ם ‪ ,‬ל ר ב ו ת השפעות ס י י ס מ י ו ת !‬
‫לזהות א ז ו ר י ק ר ק ע חלופית באתר‪ ,‬א ם רלוונטי;‬ ‫‪-‬‬
‫ל ס פ ק א ת ה מ י ד ע ה ד ר ו ש ל ת כ נ ו ן נ כ ו ן ו כ ל כ ל י של ה ע ב ו ד ו ת ‪ ,‬ו ב כ ל ל זה ה ע ב ו ד ו ת ה ז מ נ י ו ת ב א ת ר‬ ‫‪-‬‬
‫לספק את המידע הדרוש לתכנון שיטת הביסוס‪ ,‬שיטת התימוך ו א ב ט ח ת י צ י ב ו ת המדרונות‬ ‫‪-‬‬
‫הזמניים‪.‬‬

‫יודגש‪ ,‬כ י ת כ ו נ ו ת התשתית עלולות להשתנות בצורה ק י צ ו נ י ת מ מ ק ו ם ל מ ק ו ם בתוך ה א ת ר הנסקר‪.‬‬ ‫‪.2. 1. .1 3‬‬
‫כ י ו ו ן שגם ב ס ק ר י ם ה מ ק י פ י ם ב י ו ת ר נ י ת ן ל ק ב ל ר ק ת מ ו נ ה ח ל ק י ת ש ל ה ק ר ק ע ב א ת ר ‪ ,‬כ ל‬
‫א י נ ט ר פ ו ל צ י ה )ביון( ב י ן ק י ד ו ח י ם א ו מ ח ש ו פ י ם מ ו ג ב ל ת בטבעה ו א מ ו ר ה ל ה י ו ת מ ו כ ח ת ב מ ה ל ך‬
‫הביצוע‪.‬‬

‫מתכנן ה ס ק ר‬ ‫‪.2. 1. 2‬‬

‫ס ק ר ה א ת ר י ת ו כ נ ן על י ד י מ י ש מ ו נ ה ל ה י ו ת ה מ ה נ ד ס ה ג א ו ט כ נ י ) ה ג ד ר ה ‪ (1.3.3‬ש ל ה מ ב נ ה ‪.‬‬

‫‪ .2. 2‬ת כ נ ו ן ה ס ק י‬

‫כללי‬ ‫‪.2. 2.1‬‬

‫ע ב ו ר כ ל מ ב נ ה י י ע ר ך ס ק ר אתר‪ .‬ה י ק ף ה ס ק ר ה מ י נ י מ ל י הנדרש י ה י ה ב ה ת א ם ל ק ט ג ו ר י ה ה ג א ו ט כ נ י ת‬
‫ש ה מ ב נ ה מ ש ת י י ך א ל י ה ‪ ,‬כ מ פ ו ר ט בסעיף ‪ .2.2.2‬ס י ו ר מ ו ק ד ם ב א ת ר י י ע ר ך ב ה ת א ם ל ס ע י ף ‪ ,2.3.1‬ס ק ר‬
‫ג א ו ל ו ג י ה נ ד ס י י י ע ר ך ב ה ת א ם ל ס ע י ף ‪ ,2.3.2‬ב ד י ק ו ת ג א ו פ י ז י ו ת י י ע ר כ ו ב ה ת א ם ל ס ע י ף ‪ ,2.3.3‬ק י ד ו ח י‬
‫נ י ס י ו ן י י ע ר כ ו ב ה ת א ם ל ס ע י ף ‪ ,2.3.4‬ב ו ר ו ת נ י ס י ו ן י י ח פ ר ו ב ה ת א ם ל ס ע י ף ‪ ,2.3.5‬נ ט י ל ת מ ד ג מ י ם‬
‫ל מ ע ב ד ה ת י ע ש ה ב ה ת א ם ל ס ע י ף ‪ ,2.3.6‬ב ד י ק ו ת בשדה י י ע ר כ ו ב ה ת א ם ל ס ע י ף ‪ ,2.3.7‬ב ד י ק ו ת מ ע ב ד ה‬
‫י י ע ר כ ו ב ה ת א ם ל ס ע י ף ‪ ,2.3.8‬נ י ס ו י י ה ע מ ס ה י י ע ר כ ו לפי ה ק ר י ט ר י ו נ י ם ה מ פ ו ר ט י ם ב ס ע י ף ‪.3.5.3.1‬‬

‫ק ט ג ו ר י ו ת גאוטכניות‬ ‫‪.2. 2. 2‬‬

‫מ ב נ י ם י ס ו ו ג ו בשלוש ק ט ג ו ר י ו ת לפי ר מ ת ה מ ו ר כ ב ו ת מ ב ח י נ ה ג א ו ט כ נ י ת ‪ ,‬כ מ פ ו ר ט ל ה ל ן ‪:‬‬

‫קטגוריה גאוטכנית ‪1‬‬ ‫‪.2. 2. 2.1‬‬

‫ק ט ג ו ר י ה זו כ ו ל ל ת מ ב נ י ם פ ש ו ט י ם ש מ ת ק י י מ י ם ב ה ם כ ל ה א פ י ו נ י ם א ‪ -‬ג ש ל ה ל ן ‪ ,‬א ו מ ב נ ה ת ו מ ך ‪,‬‬
‫כ מ ו ג ד ר בסעיף ד‪:‬‬
‫א ‪ .‬ה מ ב נ ה א י נ ו מבנה צ י ב ו ר י ‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ב‪ .‬ה מ ב נ ה א י נ ו רגיש ל ש ק י ע ו ת כ ל ל י ו ת ו ד י פ ר נ צ י א ל י ו ת ‪ ,‬לפי ק ב י ע ת מ ת כ נ ן ש ל ד ה מ ב נ ה ‪.‬‬

‫ב י ס ו ס המבנה ה ו א מעל למפלסי מ י ם ת ת ‪ -‬ק ר ק ע י י ם ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬מ ב נ ה ת ו מ ך ש מ ת ק י י מ י ם בו ה א פ י ו נ י ם ב ו ‪ -‬ג לעיל‪ ,‬ו ש ג ו ב ה ו עד ‪ 2‬מי‪.‬‬

‫ה י ק ף ה ס ק ר ב ק ט ג ו ר י ה ג א ו ט כ נ י ת ‪ 1‬י כ ל ו ל ס י ו ר מ ו ק ד ם באתר ולפחות שני ק י ד ו ח י ם א ו בורות‬

‫נ י ס י ו ן ‪ ,‬א ל א א ם ק י י ם מ י ד ע ג א ו ל ו ג י א ו ג א ו ט כ נ י של ה א ת ר א ו ב צ מ ו ד ל ו ‪ ,‬ש א פ ש ר ל ה ג ד י ר ב ע ק ב ו ת י ו‬
‫א ת תנאי השתית )כגון‪ :‬ח פ י ר ו ת ב י ס ו ס י ם של מבנים אחרים(‪.‬‬
‫;‬

‫קטגודיח גאוטכנית ‪2‬‬ ‫‪.2. 2. .2 2‬‬

‫ק ט ג ו ר י ה זו כ ו ל ל ת א ת כ ל ה מ ב נ י ם ‪ ,‬ל מ ע ט א ל ה ה ש י י כ י ם ל ק ט ג ו ר י ה ‪ 1‬א ו ל ק ט ג ו ר י ה ‪.3‬‬
‫ה י ק ף ה ס ק ר ב ק ט ג ו ר י ה ג א ו ט כ נ י ת ‪ 2‬י כ ל ו ל ס י ו ר מ ו ק ד ם ב א ת ר ‪ ,‬ק י ד ו ח י נ י ס י ו ן ב ה ת א ם ל ס ע י ף ‪2.3.4‬‬
‫ו ג ם ב ו ר ו ת ‪ ,‬כ מ פ ו ר ט ב ס ע י ף ‪ .2.3.5‬ה י ק ף ה ס ק ר הנדרש ב ס ע י פ י ם ה נ ז כ ר י ם ה ו א מ י נ י מ ל י ‪ .‬נ ט י ל ת‬
‫ה מ ד ג מ י ם ו ב ד י ק ו ת ה ק ר ק ע י י ע ש ו ב ה ת א ם ל ת ו כ נ י ת ש ת ו ג ד ר על י ד י ה מ ה נ ד ס ה ג א ו ט כ נ י ‪.‬‬
‫ב א ז ו ר י ם ס ל ע י י ם ייערך בדרך כ ל ל ס ק ר גאולוגי הנדסי‪ .‬ב ד י ק ו ת ג א ו פ י ז י ו ת י י ע ר כ ו לפי דרישת‬
‫הגאולוג או המהנדס הגאוטכני‪.‬‬

‫קטגוליח גאוטבנית ‪3‬‬ ‫‪.2. 2. .2 3‬‬

‫ק ט ג ו ר י ה זו כ ו ל ל ת מ ב נ י ם מ י ו ח ד י ם ‪ ,‬ד ו ג מ ת מ ב נ י ם בעלי א ח ד א ו י ו ת ר מ ה א פ י ו נ י ם ה מ פ ו ר ט י ם‬
‫ב ס ע י פ י ם א עד ה ש ל ה ל ן ‪.‬‬
‫ה ה ח ל ט ה בדבר ס י ו ו ג ה מ ב נ ה כ ש י י ך ל ק ט ג ו ר י ה ‪ 3‬ת ה י ה ב י ד י מ ת כ נ ן השלד‪.‬‬
‫ה י ק ף ה ס ק ר ב ק ט ג ו ר י ה ג א ו ט כ נ י ת ‪ 3‬י כ ל ו ל ל פ ח ו ת א ת כ ל ה נ ד ר ש ע ב ו ר ק ט ג ו ר י ה ג א ו ט כ נ י ת ‪.2‬‬
‫ב א ז ו ר י ם ס ל ע י י ם י ש ל ע ר ו ך ס ק ר ג א ו ל ו ג י ה נ ד ס י ‪ .‬ב ד י ק ו ת ג א ו פ י ז י ו ת י י ע ר כ ו לפי ש י ק ו ל ד ע ת ו ש ל‬
‫הגאולוג או המהנךס הגאוטכני‪.‬‬
‫להלן דוגמות לאפיוני מבנים בקטגוריה זו‪:‬‬
‫א‪ .‬מ ב נ ה צ י ב ו ר י מ ו ר כ ב בעל מ מ ד י ם ג ד ו ל י ם ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מ ב נ ה ש כ ר ו ך בו ס י כ ו ן מ ב נ י מ י ו ח ד ‪.‬‬
‫מ ב נ י ם מ ו ר כ ב י ם ה מ ת ו כ נ נ י ם ל ת נ א י ב י ס ו ס ב ע י י ת י י ם ‪ ,‬ל ר ב ו ת כ א ל ה ה נ מ צ א י ם ב מ י ק ו ם בעל‬ ‫ג‪.‬‬
‫פ ו ט נ צ י א ל גלישה‪.‬‬
‫ד ‪ .‬מ ב נ י ם ה מ צ ו י י ם ב א ז ו ר ס י י ס מ י שבו ה ת א ו צ ה ה א ו פ ק י ת ה צ פ ו י ה ב ס ל ע ג ד ו ל ה ^ ‪. g 0 . 2 5‬‬
‫ה‪ .‬מ ב נ י ם ב ק ר ב ת ה ע ת ק פעיל‪ ,‬ה מ ח י י ב י ם א י ש ו ר ש ל ה מ ה נ ד ס ה ג א ו ט כ נ י א ו ש ל ג א ו ל ו ג ב ה ת א ם‬
‫‪(5‬‬
‫ל ת ק ן ה י ש ר א ל י ת ״ י ‪ 413‬ס ע י ף ‪202.1‬אי ‪ ,‬ה ד ן ב ק ר ב ה ל ה ע ת ק פעיל‪.‬‬

‫במבנים ה כ ל ו ל י ם ב ק ט ג ו ר י ה ג א ו ט כ נ י ת ‪ 3‬י ש ק ו ל מ ת כ נ ן שלד המבנה ב י צ ו ע ס ק ר מ י ו ח ד ל צ ו ר ך‬

‫‪6‬‬
‫ה ע ר כ ת ס י כ ו נ י ר ע י ד ת א ד מ ה באתר‪ ,‬ו ה ו א י כ ל ו ל א ת ה נ ו ש א י ם ה א ל ה ' ' ‪ ,‬כ ו ל ם א ו ח ל ק ם ‪:‬‬
‫חישוב ס פ ק ט ר ו ם תגובה ספציפי לאתר בסלע ה י ס ו ד ‪ ,‬בתקופות חזרה שונות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬א נ ל י ז ה ך י נ מ י ת ל צ ו ר ך ה ע ר כ ת ת ג ו ב ת ה א ת ר ב ר ע י ד ת א ד מ ה ) מ ק ד ם ההגברה(‪ .‬ל צ ו ר ך‬
‫ה א נ ל י ז ה נ י ת ן ל ה י ע ז ר ב ב ד י ק ו ת ה מ ו פ י ע ו ת ב ט ב ל ו ת ‪ 2.1‬ו־‪.2.12‬‬
‫‪ .3‬ה ג ד ר ת ס פ ק ט ר ו ם ת ג ו ב ה ל ת כ נ ו ן ) מ כ פ ל ה ש ל ס פ ק ט ר ו ם ה ת ג ו ב ה ב ס ל ע ב ת ג ו ב ת ה א ת ר ( ‪.‬‬
‫‪ .4‬ב ד י ק ת ס י כ ו נ י ה ת נ ז ל ו ת ו ה פ ח ת ה ב ק ש י ח ו ת ב ק ר ק ע ח ו ל י ת ‪ .‬ל צ ו ר ך ה ע ר כ ת ס י כ ו נ י ה ה ת נ ז ל ו ת‬

‫נ י ת ן להשתמש ב ק ו ר ל צ י ו ת מ ת ו ך ת ו צ א ו ת ל ב ד י ק ו ת ‪ SPT‬ה מ ו פ י ע ו ת בספרות ה מ ק צ ו ע י ת ‪,‬‬

‫‪(5‬‬
‫מספר הסעיף נ כ ו ן למועד פרסום ת ק ן זה‪.‬‬ ‫<‬
‫‪(J6‬‬
‫לצורך קביעת התכונות הדינמיות של קרקע ניתן להיעזר בטבלה ‪2.12.‬‬

‫‪6‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ד ו ג מ ת ה ג ר פ י ם ה מ פ ו ר ט י ם ב צ י ו ר י ם ו ב ט ב ל ה שבנספח ד ) ו מ ת ו ך ת ו צ א ו ת ב ד י ק ו ת ה מ ע ב ד ה‬
‫ה מ ו פ י ע ו ת ב ט ב ל ה ‪.(2.12‬‬
‫‪ .5‬ב ד י ק ת ס י כ ו נ י ם ל ג ל י ש ת מ ד ר ו נ ו ת ב ה ת א ם ל ת ק ן ה י ש ר א ל י ת ״ י ‪.413‬‬

‫‪ .2. 3‬ש י ט ו ת ה ס ק ר ו ש ל ב י ו‬

‫סיור מ ו ק ד ט באתר‬ ‫‪.2.‬‬ ‫‪3.1‬‬

‫ה ס י ו ר ה מ ו ק ד ם י ת י י ח ס לנתונים אלה‪ ,‬כ ו ל ם א ו ח ל ק ם ־‬ ‫‪.2.‬‬ ‫‪3.1.1‬‬

‫א‪ .‬ט ו פ ו ג ר פ י ה ו מ ו ר פ ו ל ו ג י ה כ ל ל י ת ‪ ,‬מ ד ר ו נ ו ת ‪ ,‬מ ע י י נ ו ת ו נ ח ל י ם ב ק ר ב ת ה א ת ר )נחלי איתן־ ו א כ ז ב ( ;‬

‫ב‪ .‬מ י נ י ה צ מ ח י י ה א ו מ י נ י ה ג י ד ו ל ה ח ק ל א י ;‬
‫ג‪ .‬מ ע ר ו ת ‪ ,‬ח פ י ר ו ת א ו ע ב ו ד ו ת עפר א ח ר ו ת ב ס ב י ב ת ה א ת ר ;‬
‫ד‪ .‬מ צ ב ה מ ב נ י ם ה ק י י מ י ם ב ס ב י ב ת ה א ת ר ‪ ,‬ל ר ב ו ת י ס ו ד ו ת ה מ ב נ י ם ;‬
‫ה‪ .‬ד ר כ י גישה‪ ,‬ק ו ו י מ י ם ‪ ,‬ק ו ו י ב י ו ב ו נ י ק ו ז ו ק ו ו י מ ת ח ב א ת ר ו ב ס ב י ב ת ו ;‬

‫תנאי המיקרואקלים המקומיים‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫הסיור המוקדם יהווה בסיס לתכנון הסקר‪.‬‬ ‫‪.2. 3. 1. 2‬‬

‫ס ק ר גאולוגי ה נ ד ס י‬ ‫‪.2. 3. 2‬‬

‫ה ס ק ר ה ג א ו ל ו ג י ה ה נ ד ס י י י ע ר ך על י ד י ג א ו ל ו ג ה נ ד ס י ‪.‬‬ ‫‪.2. 3. 2.1‬‬

‫ה ס ק ר י ת ו ע ד על גבי מ פ ו ת ב ק נ ה מ י ד ה ‪ 1:2,500‬לפחות‪ ,‬י ל ו ו ה לפי ה צ ו ר ך ב ח ת כ י ם ב ק נ ה מ י ד ה‬ ‫‪.2. 3. .2 2‬‬

‫‪ 1:500‬ל פ ח ו ת ו י כ ל ו ל ‪:‬‬
‫א‪ .‬ס ק ר ס פ ר ו ת ‪ ,‬ס ק ר י ם ו מ ח ק ר י ם ק ו ד מ י ם ש נ ע ר כ ו ב א ז ו ר ה א ת ר ;‬
‫ב‪ .‬מ פ ו ת ט ו פ ו ג ר פ י ו ת עם ק ו א ו ר ד י נ ט ו ת ‪ ,‬־‬
‫ת צ ל ו מ י א ו ו י ר זמינים ה ק ו ד מ י ם לפיתוח השטח;‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬מ י ד ע ה י ד ר ו ל ו ג י ‪ ,‬מ פ ו ת מ פ ל ס י מ י ת ה ו ם ‪.‬‬

‫ת ו צ א ו ת ה ס ק ר י כ ל ל ו א ת ה מ י ד ע ה ב א ‪ ,‬ח ל ק ו א ו כ ו ל ו ‪ ,‬לגבי ה א ת ר ‪:‬‬ ‫‪.2. 3. .2 3‬‬

‫הטופוגרפיה והמורפולוגיה‬ ‫א‪.‬‬
‫ה צ ג ה של ה ש י נ ו י י ם ה ט ו פ ו ג ר פ י י ם ב ש ט ח י ם ה ש ו נ י ם ‪ ,‬ו ב כ ל ל ם ‪ :‬ש י פ ו ע י א ו ר ך ו ש י פ ו ע י צ ד ‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מ ד ר ג ו ת סלע‪ ,‬כ י ו ו נ י ע ר ו צ י ם ו ע ר ו צ י משנה‪.‬‬
‫‪ .2‬ה צ ג ה ש ל ה ש י נ ו י י ם מ ע ש י י ד י א ד ם ‪ ,‬ו ב כ ל ל ם ‪ :‬מ ח צ ב ו ת נ ט ו ש ו ת ‪ ,‬י י ש ו ב י ם נ ט ו ש י ם ‪ ,‬ט ר א ס ו ת ‪,‬‬
‫בורות מ י ם ומערות‪ ,‬דרכים ומבנים‪ ,‬ה ט י י ת נחלים‪.‬‬
‫המסלע)ליתולוגיה(‬ ‫ב‪.‬‬
‫מ ר כ י ב י ם ) ס ו ג י סלע( ו מ ר ק מ י ם ) ט ק ס ט ו ר ו ת ( ;‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬ה י ח ס י ם ה ג א ו מ ט ר י י ם ב י ן ה מ ר כ י ב י ם )שכבות‪ ,‬ע ד ש ו ת ‪ ,‬א י צ ב ו ע ]‪;([interfingering‬‬
‫‪ .3‬מ מ ד י ה מ ר כ י ב י ם )עובי ו ה ת פ ש ט ו ת מ ר ח ב י ת ( ;‬
‫‪ .4‬ק ר ק ע ו ע ו ב י ק ר ק ע ‪ ,‬ב א ז ו ר י ם ש נ מ צ א י ם בהם מ ח ש ו פ י ס ל ע ‪ :‬א פ י ו ן ח ד י ר ו ת ה ק ר ק ע ל מ ר ק ם‬
‫הסלע)כגון‪ :‬בסדקים‪ ,‬לאורך מישורי שיכוב ובמערות‪ ,‬כיסים(‪ .‬באזורים נמוכים‪ ,‬כגון‬
‫ע מ ק י ם ‪ ,‬פ ת ח י ח ל ל י ם ו מ י ש ו ר י ם ‪ :‬ע ו ב י ה ק ר ק ע ‪ ,‬ל ר ב ו ת נ ו כ ח ו ת ש ל ע ד ש ו ת ח ל ו ק י נחל‪.‬‬
‫‪ .5‬ה ת י י ח ס ו ת למגע ק ר ק ע ‪ -‬ס ל ע ב ש ו ל י א ג נ י ם ש מ צ ט ב ר ת ב ה ם ש כ ב ת ק ר ק ע ב ע ו ב י רב‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫ת״ל ‪ 94-0‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫מבנה גאולוגי)סטרוקטורה(‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ .1‬מ ב נ ה כ ל ל י ) ל ר ב ו ת ‪ :‬ע ו צ מ ת ה נ ח י ת ו ת ] ״ ד י פ ״ [ ‪ ,‬כ י ו ו נ ן ‪ ,‬ה ש י נ ו י י ם א ו ה ס ט י ו ת ב ה ן ו ה ס י ב ו ת‬

‫לכד(;‬
‫‪ .2‬ה ע ת ק י ם ) כ י ו ו נ י ם ‪ ,‬ע ו צ מ ת ה נ ח י ת ו ת ו כ י ו ו נ ן ‪ ,‬השפעה על ה ס ב י ב ה ה ק ר ו ב ה ב א מ צ ע ו ת ר י ס ו ק‬
‫וסדקים(‬
‫;‬ ‫‪ .3‬ס ד ק י ם )צפיפות‪ ,‬מ ב נ ה ה ס ד ק ‪ ,‬פ ת ח י ם ל א ו ר ך ס ד ק י ם ‪ ,‬מ י ל ו י ה פ ת ח י ם ל א ו ר ך ה ס ד ק י ם (‬
‫;‬ ‫‪ .4‬השפעת ה ס ד ק י ם על ה ת פ ת ח ו ת ק א ר ס ט‬
‫‪ .5‬ג ל י ש ו ת ‪ :‬מ א פ י י נ י ם ו מ מ ד י ם ‪.‬‬
‫ה ו פ ע ו ת בליה )ארוזיה(‬ ‫ד‪.‬‬
‫התפתחות של כ י ס ו י נ א ר י ועוביו‪ ,‬לרבות א ז ו ר י חולשה מתחת ל כ י ס ו י ) ל ק ר ו ם (‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬ה ת פ ת ח ו ת מ ע ר כ ת ק א ר ס ט י ת ב ס י ו ע מ ע ר כ ת ה ס ד ק י ם ו ה ש כ ב ו ת ‪ ,‬ל ר ב ו ת ה ת פ ת ח ו ת ח ל ל י ם ‪,‬‬
‫מערות‪ ,‬בולענים ו כ י ס י ם ‪ .‬ת י א ו ר ה מ י ל ו י של המערכת ה ק א ר ס ט י ת ‪ ,‬א ס נמצא‪.‬‬
‫הידרוגאולוגיה‬ ‫ה‪.‬‬
‫חלוקה לאקוויפרים ולאקוויקלודים;‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬א ק ו ו י פ ר י ם ע ו נ ת י י ם ‪ ,‬מ י ם מ ת ח ת לפני ה ק ר ק ע ‪ :‬מ י ם ש ע ו נ י ם )‪ (perched water‬ע ו נ ת י י ם‬
‫ונביעות עונתיות‪.‬‬
‫נקודות נוספות‬ ‫ו‪.‬‬
‫ה ש ל כ ו ת א פ ש ר י ו ת של מ ב נ ה ה ב י ס ו ס ו ש י ט ו ת ה ב י צ ו ע על ה ח ל ש ת ה ס ל ע ל א ו ר ך ק ו ו י א י ־‬ ‫‪.1‬‬
‫רציפות בסלע;‬
‫‪ .2‬י צ י ב ו ת ה מ ד ר ו נ ו ת ו ה ס כ נ ה ל מ פ ו ל ו ת ב א ת ר ;‬
‫‪ .3‬השפעה ש ל מ ע ר ו ת ו ח ל ל י ם ‪ ,‬א ם י ש נ ם ‪ ,‬ו מ י ק ו ם ר י כ ו ז י ח ל ל י ם ב א ת ר !‬
‫‪ .4‬ה ע ו מ ק ש ל מ י ת ה ו ם ח ו פ ש י י ם ‪ ,‬מ י ת ה ו ם ש ע ו נ י ם )‪ (perched‬ו מ י ת ה ו ם כ ל ו א י ם ) ר ו ו י י ם‬
‫ו ת ח ת לחץ(‪ ,‬ה ע ל ו ל י ם ל ה ע ל ו ת א ת ה ע ו מ ד ה פ י י ז ו מ ט ר י מ ע ל ל מ פ ל ס ת ח ת י ת ה ב י ס ו ס ;‬
‫‪ .5‬ד ר כ י נ י ק ו ז א ו ‪ /‬ו ג ם מ ו ל י כ ו ת ה י ד ר ו ל י ת ב ת ת ‪ -‬ה ק ר ק ע ;‬
‫‪ .6‬ה ת י י ח ס ו ת ל ק ו ר ו ז י ב י ו ת ש ל מ י ה ת ה ו ם ו ה ק ר ק ע ;‬
‫נ ו כ ח ו ת גז ר א ד ו ן ‪.‬‬ ‫‪7‬‬

‫ב ד י ק ו ת גאופיזיות‬ ‫‪.2. 3. 3‬‬

‫אפשר ל ה ס ת י י ע ב ב ר י ק ו ת ג א ו פ י ז י ו ת ל צ ו ר ך מ י פ ו י ה מ ב נ ה ו ה ת כ ו נ ו ת ש ל ה ש כ ב ו ת ה ש ו נ ו ת ב ת ת ־ ה ק ר ק ע ‪.‬‬
‫בכל מקרה יש לאמת את מ מ צ א י הבדיקות הגאופיזיות באמצעות קידוחים‪ ,‬תעלות או מחשופים‬
‫ג א ו ל ו ג ל י ם ) מ ק ו מ ו ת ש ב ה ם נחשף גוף הסלע(‪.‬‬
‫ב ח י ר ת ה ש י ט ה ‪ ,‬א ו ש י ל ו ב ב י ן כ מ ה ש י ט ו ת ב ל ת י ־ ת ל ו י ו ת ‪ ,‬י ה י ו לפי מ מ צ א י ה ס ק ר ה ג א ו ל ו ג י ו ב ש י ת ו ף‬
‫הגאולוג והמהנדס הגאוטכני‪.‬‬
‫בטבלה ‪ 2.1‬מ ת ו א ר ו ת ש י ט ו ת ב ד י ק ה ג א ו פ י ז י ו ת נ פ ו צ ו ת ‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ט ב ל ה ‪ 2.1‬״ ש י ש ו ת ג א ו פ י ז י ו ת ח מ ש מ ש ו ת ל צ ו ר ך ח ק י ר ת א ת ר‬

‫מהות השיטה והעדות‬ ‫מטית השיטה‬ ‫התקן‬ ‫שמ השיטה‬

‫ר פ ר ק צ י ה של גלי גזירה‬ ‫הערכת עובי השכבות השונות‪,‬‬ ‫‪ASTM D 7128‬‬ ‫שבירה‬
‫)‪ (Shear Waves‬וגלי לחיצה‬ ‫נטייתן והשתרעותן במרחב‪.‬‬ ‫‪ASTM D 5777‬‬ ‫)רפרקציה(‬
‫)‪ (Pressure Waves‬־ ה ש י ט ה מ ב ו ס ס ת‬ ‫הערכת ה ע ו מ ק עד שכבת ס ל ע‬ ‫סייסמיתיאז‬
‫על עירור גלים ) א ל ס ט י י ם ( ס י י ס מ י י ם‬ ‫היסוד‪.‬‬
‫ו ק ל י ט ת ם של הגלים ה מ ו ח ז ר י ם‬ ‫חישוב פ ר מ ט ר י ם א ל ס ט י י ם‬
‫מ ת ת ־ ה ק ר ק ע על ידי מערך חיישנים‬ ‫דינמיים כגון קשיחות‪ ,‬מ ק ד ם‬
‫)גאופונים(‪ .‬הגלים ה ס י י ס מ י י ם‬ ‫פ ו א ס ו ן ועוד‪ .‬נוסף על כ ך ניתן‬
‫מ ו ח ז ר י ם ממישורי גבול בין ש כ ב ו ת‬ ‫להעריך ב א מ צ ע ו ת ט ב ל ו ת‬
‫בעלות מ ה י ר ו י ו ת ס י י ס מ י ו ת ) ת כ ו נ ו ת‬ ‫‪ Caterpillar Inc.‬א ת ה ת נ ג ד ו ת‬
‫פיזיקליות( שונות‪ .‬ב ע ז ר ת ה ש י ט ה‬ ‫הסלע לקריעה)‪,(Rippabiiity‬‬
‫נ מ ד ד ו ת מ ה י ר ו י ו ת ה מ ע ב ר של גלי‬ ‫ו ב ה ת א ם ל כ ך ל ה ח ל י ט על סוג‬
‫גזירה וגלי לחץ ב ש כ ב ו ת השונות של‬ ‫הציוד ה ה נ ד ס י הנדרש לעבודות‬
‫תת‪-‬הקרקע‪.‬‬ ‫החפירה והחציבה‪.‬‬
‫ר פ ל ק צ י ה ס י י ס מ י ת ב ה פ ר ד ה גבוהה ־‬ ‫‪ ASTM D 7128‬מיפוי ה מ ב נ ה ו ה ת כ ו נ ו ת של ת ת ־‬ ‫החזרה‬
‫השיטה מ ב ו ס ס ת על ע ק ר ו נ ו ת ד ו מ י ם‬ ‫ה ק ר ק ע ‪ ,‬ה ת מ ק ד ו ת במיפוי‬ ‫)רפלקציה(‬
‫למתואר לעיל)רפרקציה סייסמית(‪.‬‬ ‫ה ע ת ק י ם )מישורי א י רציפות‬ ‫א(‬
‫סייסמית'‬
‫המעידים על פעילות טקטונית(‪.‬‬
‫השיטה ה ג א ו ‪ -‬ח ש מ ל י ת מ ב ו ס ס ת על‬ ‫פענוח מודל גאולוגי של‬ ‫‪ASTM D 6431‬‬ ‫גאו־חשמלית‬
‫מ ד י ד ת ה ש ר א ת ז ר ם חשמלי א ל‬ ‫ת ת ‪ -‬ה ק ר ק ע ) ר ק כאשר ניתן‬ ‫‪ASTM G 57‬‬
‫תת‪-‬הקרקע וקליטת הזרם המושרה‬ ‫לכיילו עם לוגים ליתולוגילם‬
‫באמצעות אלקטרודות‪ .‬השיטה‬ ‫מקידוחים(‪.‬‬
‫השכיחה ה י א ש י ט ת שלומברזיה‪,‬‬ ‫השיטה יעילה בעיקר למיפוי‬
‫והטכנולוגיה המשופרת הנהוגה כיום‬ ‫שכבות רוויות ב מ י ם מ ל ו ח י ם או‬
‫ה י א ‪CVES‬‬ ‫מ ל י ח י ם ‪ ,‬שכבות ח ר ס י ת וסלעי‬
‫)‪Continuous Vertical Electrical‬‬ ‫י ס ו ד ו ל א י ת ו ר חללים‬
‫‪ .(Sounding‬השיטה מ א פ ש ר ת מ ד י ד ת‬ ‫ת ת ־ ק ר ק ע י י ם גדולים ורדודים‪.‬‬
‫ההתנגדות או המוליכות החשמלית‬
‫של ה ק ר ק ע ב ש כ ב ו ת השונות‪.‬‬
‫השיטה מ ב ו ס ס ת על י כ ו ל ת מ כ ש י ר‬ ‫א י ת ו ר ק י ו מ ם של חללים ת ת ־‬ ‫‪ASTM D 6430‬‬ ‫גרווימטרית‬
‫ה מ ד י ד ה )גרווימטר‪ ,‬מ י ק ר ו ג ר ו ו י מ ט ר (‬ ‫ק ר ק ע י י ם ‪ ,‬בעיקר כאשר ה ם‬ ‫‪ASTM D 5520‬‬
‫להבחין בשינויים מ ז ע ר י י ם בשדה‬ ‫מ ל א י ם באוויר א ו מים‪.‬‬
‫ה כ ו ב ד )‪ ;(Gravity‬א ל ה נובעים‬
‫משינויים ב ה ת פ ל ג ו ת ה מ ס ה )צפיפות(‬
‫של ה ס ל ע י ם ב ת ת ‪ -‬ה ק ר ק ע ‪.‬‬
‫הערכת מ ה י ר ו ת גלי לחץ וגלל‬ ‫‪ASTM D 4428‬‬ ‫‪Downhole‬‬
‫גזירה ב ק ר ק ע ובסלע בעיבודים‬ ‫‪Crosshole‬‬
‫ק ט נ י ם מאוד‪.‬‬
‫השיטה מ ו ג ב ל ת ל ע ו מ ק ח ד י ר ת גל‬ ‫א י ת ו ר שינויים ב ס מ ו ך לפני‬ ‫‪ASTM D 4748‬‬ ‫ר ד א ר )מכם(‬
‫הרדאר‪.‬‬ ‫השטח‪ ,‬כ י ס י ח ר ס י ת ומערות‪.‬‬ ‫‪ASTM D 6432‬‬
‫העיה לטבלה‪:‬‬
‫)א( השיטה מתאימה למקרים שבהם קשיחות השכבה הולכת וגדלה עם העומק‪.‬‬

‫‪9‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪£2008) 1‬‬

‫ק י ד ו ח י ניסיון‬ ‫‪.2. 3. 4‬‬

‫כללי‬ ‫‪.2. 3. 4. 1‬‬

‫א‪ .‬ה ה נ ח י ו ת שבפרק זה אינן ח ל ו ת על מ ב נ י ם יוצאי דופן‪ ,‬כגון‪ :‬ת ח נ ו ת כ ו ח ‪ ,‬א ר ו ב ו ת ג ב ו ה ו ת מ‪ 150-‬מי‪,‬‬
‫מ ב נ י ם ימיים‪ .‬ה ה ח ל ט ה על ה ה י ק ף והאפיון של ק י ד ו ח י הניסיון ב מ ב נ י ם א ל ה תיעשה על ידי מ ה נ ד ס‬
‫ה ב י ס ו ס של המבנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ק י ד ו ח י ניסיון נועדו ל ס פ ק מידע על ת ת ‪ -‬ה ק ר ק ע ) ק ר ק ע ו ת וסלעים( לצורך ת כ ן ה ב י ס ו ס ‪ ,‬ל ר ב ו ת‬
‫ה י מ צ א ו ת מערות‪ ,‬מ פ ל ס מי ה ת ה ו ם וכיוצא באלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ב ק י ד ו ח י הניסיון עורכים ב ד י ק ו ת שדה )‪ ,SPT‬פ ר ס י ו מ ט ר ‪ ,‬ד י ל ט ו מ ט ר ‪ ,‬מ ד י ד ו ת ח ו ז ק גזירה‬
‫ב ש כ ב ו ת השונות וכדומה( כפי שיקבע ה מ ה נ ד ס הגאוטכני‪.‬‬
‫ד‪ .‬ב ו ח ר י ם בשיטת ה ק ד י ח ה ב ה ת א ם לסוג ה מ ד ג מ י ם הדרושים‪ ,‬ל ע ו מ ק נ ט י ל ת ה מ ד ג מ י ם ו ל ת נ א י‬
‫ה א ת ר ‪ .‬ט ב ל ה ‪ 2.2‬מ ת א ר ת א ת שיטות ה ק י ד ו ח ה ע י ק ר י ו ת האפשריות‪.‬‬

‫ט ב ל ת ‪ 2.2‬־ ש י ט ו ת ע י ק ר י ו ת א פ ש ר י ו ת ל ב י צ ו ע ק י ד ו ח י ציסיוןנא(‬

‫מהות ה ש י ט ה והערות‬ ‫מטרת השיטה‬ ‫התקן‬ ‫שיטת הקידוח‬

‫ה ק ד י ח ה א פ ש ר י ת ב ק ר ק ע ו ת גרנולריות מעל‬ ‫בדיקת ח ת ך הקרקע‪,‬‬ ‫‪ASTM D 1452‬‬ ‫קדיחה במקדח‬
‫מי ת ה ו ם ‪ ,‬ב ק ר ק ע ו ת ק ו ה ז י ב י ו ת ו ב ס ל ע רך‬ ‫נ ט י ל ת מדגמי ק ר ק ע‬ ‫צינורי‬
‫מאוד‪.‬‬ ‫מ ו פ ר י ם ‪ ,‬ביצוע‬ ‫)‪'*'(Barrel Auger‬‬
‫ב ד י ק ו ת שדה‪.‬‬
‫ק ד י ח ה מ י ו ח ד ת ב ק ר ק ע ו ת גרנולריות מ ת ח ת‬ ‫בדיקת ח ת ך הקרקע‪,‬‬ ‫‪ASTM D 2113‬‬ ‫קדיחה במקדח‬
‫למי ת ה ו ם )בעזרת נוזלי ק ד י ח ה כגון‬ ‫נ ט י ל ת מדגמי ק ר ק ע‬ ‫גלעין‬
‫ב נ ט ו נ י ט א ו ת מ י ס ה פולימרית(‪ .‬ק ד י ח ה‬ ‫מופרים וגלעיני סלע‪,‬‬ ‫)‪(Core Barrel‬‬
‫לשם ק ב ל ת גלעיני ס ל ע ) ב ע ז ר ת נוזלי‬ ‫ביצוע ב ד י ק ו ת שדה‪.‬‬
‫ק ד י ח ה כגון מ י ם ‪ ,‬בנטוניט‪ ,‬ת מ י ס ה‬
‫פולימרית(‪ .‬ק ד י ח ה מ י ו ח ד ת ב ח ו מ ר ק ו ה ז י ב י‬
‫לשם ק ב ל ת ״גלעיני״ ק ר ק ע כ א ש ר ה ח ו מ ר‬
‫ק ש ה מ א ו ד ו א י אפשר לדגום א ו ת ו‬
‫באמצעים אחרים‪.‬‬
‫ק ד י ח ה מ י ו ח ד ת ב כ ל סוגי ה ק ר ק ע ו ה ס ל ע‬ ‫בךיקת חתך הקרקע‪,‬‬ ‫‪ASTM D 5876‬‬ ‫קדיחה בשיטת‬
‫מעל ו מ ת ח ת ל מ י ת ה ו ם ‪ ,‬ב ע ז ר ת ציוד ייחודי‬ ‫נטילת מדגמי ק ר ק ע‬ ‫"‪"Wire Line‬‬
‫)שימוש בנוזלי ק ד י ח ה כגון ב נ ט ו נ י ט א ו‬ ‫מופרים וגלעיני סלע‪,‬‬
‫ת מ י ס ה פולימרית(‪ .‬השיטה מ ב ו ס ס ת על‬ ‫ביצוע ב ד י ק ו ת שדה‪.‬‬
‫שימוש בצינור דיפון ק ד ח )‪ (Casing‬ק ב ו ע‬
‫שלתוכו מ ש ח י ל י ם מ ק ד ח גלעין‪.‬‬
‫ה ק ד י ח ה א פ ש ר י ת ב ק ר ק ע ו ת גרנולריות מעל‬ ‫בדיקת חתך הקרקע‪,‬‬ ‫‪ASTM D 6907‬‬ ‫קדיחה במקדח‬
‫מי ת ה ו ם ‪ ,‬ב ק ר ק ע ו ת ק ו ה ז י ב י ו ת ו ב ס ל ע רך‬ ‫נטילת מדגמי ק ר ק ע‬ ‫‪ASTM D 1452‬‬ ‫מ ס ו ג ״שפה״‬
‫מאוד‪ .‬כ מ ו כן‪ ,‬ניתן ל ק ד ו ח מ ת ח ת ל מ י‬ ‫מופרים‪.‬‬ ‫ב(‬
‫קטן קוטרי‬
‫ת ה ו ם ב כ ל סוגי ה ק ר ק ע ו ת ת ו ך שימוש‬ ‫)‪(Bucket Auger‬‬
‫בבנטוניט א ו ‪ /‬ו ג ם ב ת מ י ס ו ת פולימריות‪.‬‬
‫בדרך כ ל ל ב ק ר ק ע ו ת ח ו ל י ו ת ו ר כ ו ת מ ת ח ת‬ ‫בדיקת חתך הקרקע‪,‬‬ ‫‪ASTM D 6907‬‬ ‫קדיחה במקדח‬
‫ל מ י ם יש להשתמש בצינור דיפון)‪.(Casing‬‬ ‫נ ט י ל ת מדגמי ק ר ק ע‬ ‫‪ASTM D 1452‬‬ ‫ב[‬
‫״שפתה״'‬
‫מופרים‪.‬‬ ‫)‪(Bailer‬‬
‫ה ק ד י ח ה א פ ש ר י ת ב ק ר ק ע ו ת גרנולריות‬ ‫בדיקת חתך הקרקע‪,‬‬ ‫‪ASTM D 6151‬‬ ‫קדיחה במקדח‬
‫ו ק ו ה ז י ב י ו ת ו ב ס ל ע רך מ א ו ד מעל ו מ ת ח ת‬ ‫נ ט י ל ת מדגמי ק ר ק ע‬ ‫‪ASTM D 4700‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪' 'Hollow Stem‬‬
‫למי תהום‪.‬‬ ‫מופרים‪ ,‬ביצוע‬
‫ב ד י ק ו ת שדה‪.‬‬
‫הערות ל ט כ ל ה ‪:‬‬
‫)א( אפשר לצלם )להסריט( את שכבות הקרקע בתוך הקידוחים‪.‬‬
‫)ב( בשיטות קידוח אלה ניתן ליטול מדגמים בלתי מופרים באמצעות דגמנים מיוחדים‪.‬‬

‫‪10‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ה‪ .‬כ ל ק י ד ו ח י ה נ י ס י ו ן י י ע ר כ ו ב ב ק ר ה צ מ ו ד ה של ב ק ר א י כ ו ת ל ק י ד ו ח י ם ‪ ,‬ש י א ו ש ר על י ד י ה מ ה נ ד ס‬

‫הגאוטכני‪.‬‬
‫מ ו מ ל ץ לצלם א ת מדגמי הקרקע ש ה ו צ א ו מ ת ו ך בור הקידוח‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫מ ס פ ד קידוחי הניסיון‬ ‫‪.2. 3. 4. 2‬‬

‫ה מ ס פ ר ‪ ,‬ה צ פ י פ ו ת ו ה מ י ק ו ם של ק י ד ו ח י ה נ י ס י ו ן מ פ ו ר ט י ם ב ט ב ל ה ‪.2.3‬‬

‫ט ב ל ה ‪ 2.3‬־ ד ר י ש ו ת ל מ י ק ו ם ק י ד ו ח י ה נ י ס י ו ן ) ק ט ג ו ר י ו ת ג א ו ט כ נ י ו ת ‪ 2‬ו ־ ‪( 3‬‬

‫‪0‬‬
‫תיאור ה ד ר י ש ו ת ה מ י נ י מ ל י ו ת ל מ י ק ו ם ו ל מ ס פ ר של ה ק י ד ו ח י ם ׳ '‬ ‫מטרת הסקר‬
‫ה מ ר ח ק ב י ן ה ק י ד ו ח י ם כ‪ 50-‬מי‪ ,‬ר צ ו י ב מ י ק ו ם צ פ ו י ש ל ב נ י י נ י ם‬ ‫תכנון מ ו ק ד ם לבנייה ולפיתוח‬
‫ה מ ר ח ק ב י ן ה ק י ד ו ח י ם א י נ ו ג ד ו ל מ־‪ 30‬מ׳ ל ק ב ו צ ת מ ב נ י ם ב א ת ר ‪ ,‬ו ל א‬ ‫ת כ נ ו ן מ פ ו ר ט של ה מ ב נ ה‬
‫פ ח ו ת מ ש נ י ק י ד ו ח י ם למבנה ב ו ד ד ב א ת ר‬
‫י ש ל מ ק ם ק י ד ו ח ב כ ל נ צ י ב ‪ .‬כ א ש ר ה מ ר ח ק ב י ן ה נ צ י ב י ם ק ט ן מ‪ 20-‬מ׳‬ ‫גשרים‬
‫ו ה ם מ ב ו ס ס י ם על כ ל ו נ ס א ו ת ק ד ו ח י ם ‪ ,‬נ י ת ן ל ק ד ו ח ק י ד ו ח נ י ס י ו ן ב כ ל‬
‫נציב שני)לסירוגין(‪.‬‬
‫ה מ ר ח ק בין ה ק י ד ו ח י ם א ו ‪ /‬ו ג ם הבורות י י ק ב ע ב ה ת א ם לגובה הקיר‪ ,‬לפי‬ ‫מבנים תומכים‬
‫־ ב (‬
‫= ‪X‬‬ ‫הנוסחה‪:‬‬
‫‪H‬‬
‫אך לא פחות משני ק י ד ו ח י ם א ו ‪ /‬ו ג ם בורות ל א ו ר ך מבנה ת ו מ ך אחד‪.‬‬
‫י ש ל מ ק ם ‪ 3‬עד ‪ 5‬ק י ר ו ח י ם ב כ י ו ו ן ה ק ר י ט י ל צ ו ר ך ק ב ל ת ח ת ך ג א ו ל ו ג י‬ ‫יציבות מדרונות וסוללות‬
‫לתכנון‪ .‬במידה וניתן‪ ,‬יש ל מ ק ם לפחות ק י ד ו ח א ח ד במעלה ה מ ד ר ו ן מעל‬
‫ל א ז ו ר הגולש‪.‬‬
‫ת ו כ נ י ת ה ק י ד ו ח י ם ה מ י ו ח ד ת ת י ק ב ע על י ד י ה מ ה נ ד ט ה ג א ו ט כ נ י ‪ .‬מ ס פ ר‬ ‫סכרים‬
‫ה ק י ד ו ח י ם לא יפחת מהנדרש לסוללות‪.‬‬
‫הערות ל ט ב ל ה ‪:‬‬
‫)א( המהנדס הגאוטכני רשאי לשנות את היקף ה ק י ד ו ח י ם הנדרשים בטבלה זו על סמך מ מ צ א י ס ק ר ג א ו ל ו ג י‬
‫שנעשה לפי סעיף ‪.2.3.2‬‬
‫)ב( ‪ - X‬המרחק בין ה ק י ד ו ח י ם )מ׳(‬
‫‪ - H‬גובה הקיר )מ׳(‬

‫עומק קידוחי הניסיון‬ ‫‪.2. 3. 4. 3‬‬

‫א‪ .‬ע ו מ ק ק י ד ו ח י ה נ י ס י ו ן י ה י ה ג ד ו ל מ ע ו מ ק ת ח ת י ת ה י ס ו ד ו ת ל מ ב נ ה ה מ ת ו כ נ ן ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ב כ ל מ ק ר ה ‪ ,‬ע ו מ ק ק י ד ו ח י ה נ י ס י ו ן ב ק ר ק ע ו ת ש א י נ ן ס ל ע י ה י ה ל פ ח ו ת כ ע ו מ ק ש ב ו ה מ א מ צ י ם‬
‫ש י ו פ ע ל ו על י ד י ה ב נ י י ה ה מ ת ו כ נ נ ת ל א י ה י ו ג ד ו ל י ם ב י ו ת ר מ‪ 10%-‬מ ל ח ץ ה ש כ ב ו ת‬

‫)‪ (overburden pressure‬של ה ק ר ק ע ‪.‬‬

‫ג‪ .‬ע ו מ ק ק י ד ו ח י ה נ י ס י ו ן הנדרש ל מ ב נ י ם מ י ו ח ד י ם י ה י ה כ מ פ ו ר ט ב ט ב ל ה ‪ 2.4‬ב ה ת א ם ל ס ו ג י ה מ ב נ י ם‬
‫ה מ ת ו א ר י ם בה‪ ,‬ו ב ת נ א י ש ה ם ע ו מ ד י ם ב ד ר י ש ה ש ב ס ע י ף ב לעיל‪.‬‬
‫ד‪ .‬ב כ ל מ ק ר ה ש ב ו ק י ד ו ח י ה נ י ס י ו ן מ ג י ע י ם ל ש כ ב ת ס ל ע י ה י ה ע ו מ ק ה ק י ד ו ח י ם ב ה ת א ם ל ש י ק ו ל‬
‫ה ד ע ת של ה מ ה נ ד ס ה ג א ו ט כ נ י ‪ ,‬א ך ל א פ ח ו ת מ־‪ 3‬מ׳ בסלע‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ט ב ל ת ‪ 2.4‬־ ד ר י ש ו ת ל ע ו מ ק ק י ד ו ח י נ י ס י ו ן ל מ ב נ י ם מ י ו ח ד י ם‬

‫ד ר י ש ו ת מ י נ י מ ל י ו ת ל ע ו מ ק ק י ד ו ח י חניסיון<א(יב>‬ ‫האזור ה נ ס ק ר‬

‫ע ו מ ק ה ק י ד ו ח י ם יהיה לפחות ‪ 5‬מ׳ נמוך י ו ת ר מ ת ח ת י ת‬ ‫מ ב נ י ם בעלי ע ו מ ס גבוה‪ ,‬ד ו ג מ ת‬

‫כ ל ו נ ס מתוכנן‪ ,‬ו ב מ ק ר ה של י ס ו ד ש ט ו ח ‪ -‬פ ע מ י י ם רוחב‬ ‫מבנים גבוהים‪ ,‬מבני תעשייה כבדה‬
‫היסוד‬

‫ע ו מ ק ה ק י ד ו ח י ם יהיה לפחות כ ר ו ח ב הרפסודה‬ ‫י ס ו ד ו ת רפסודה‬

‫ע ו מ ק ה ק י ד ו ח י ם י ה י ה ל פ ח ו ת ‪ x 1.5‬ג ו ב ה ה ק י ר ה ת ו מ ך ‪.‬‬ ‫מבנים תומכים‬

‫א ם י ש חשש ל י צ י ב ו ת ה כ ל ל י ת )גלישה(‪ ,‬י ש ל ה ג י ע עד‬
‫ל ע ו מ ק שבו נ מ צ א ת ש כ ב ה י צ י ב ה ו ל ח ד ו ר ל ת ו כ ה ל פ ח ו ת‬
‫‪ 3‬מ׳‬
‫ע ו מ ק ה ק י ד ו ח י ם י ה י ה עד ל פ ח ו ת ‪ 3‬מ ׳ ל ת ו ך ש כ ב ה‬ ‫יציבות מדרונות‬
‫י צ י ב ה ‪ ,‬א ו עד ל ע ו מ ק שבו לא ת י ת כ ן ג ל י ש ה בגלל‬
‫ה ג א ו מ ט ר י ה של חתך ה מ ד ר ו ן‬
‫בסלע ־ ע ו מ ק ה ק י ד ו ח י ם י ה י ה לפחות כגובה הסוללה‪.‬‬ ‫סוללות גבוהות‬
‫ב ק ר ק ע ו ת ר כ ו ת י ש ל ה ע מ י ק א ת ה ק י ד ו ח כ ך שיענה על‬
‫ה ד ר י ש ו ת ב ס ע י ף ‪2.3.4.3‬ב‬

‫ע ו מ ק ה ק י ד ו ח י ם ל פ ח ו ת ‪ x 1.5‬ג ו ב ה ה ס כ ר‬ ‫סכרים‬

‫העדות לטבלה‪:‬‬
‫)א( עומק ה ק י ד ו ח י ם נמדד מתחתית המבנה המתוכנן‪.‬‬
‫)ב( המהנדס הגאוטכני רשאי לשנות את עומק הקידוח הנדרש בטבלה זו על סמך ס ק ר ג א ו ל ו ג י שייעשה‬
‫לפי סעיף ‪.2.3.2‬‬

‫בורות נ י ס י ו ן ) ש ו ח ו ת ו ת ע ל ו ת (‬ ‫‪.2. 3. 5‬‬

‫נ י ת ן ל ה ח ל י ף ח ל ק מ ק י ד ו ח י ה נ י ס י ו ן ב ב ו ר ו ת ‪ ,‬ו ב ל ב ד ש ע ו מ ק ם י ע מ ו ד ב ד ר י ש ו ת ס ע י ף ‪.2.3.4‬‬

‫ב ו ר ו ת ה נ י ס י ו ן נ ו ע ד ו ל ס פ ק מ י ד ע על ה ק ר ק ע ו ע ל ה ס ל ע י ם ל צ ו ר ך ה ת כ ן ש ל ב י ס ו ס ‪ ,‬ס ו ל ל ו ת ‪ ,‬מ ב נ י‬ ‫‪,2. 3.‬‬ ‫‪5.1‬‬

‫ת מ ך ו כ י ו צ א באלה‪.‬‬

‫ב ב ו ר ה נ י ס י ו ן נ י ת ן ל ב צ ע ב ד י ק ו ת שדה‪ ,‬ו כ ן נ י ת ן ל י ט ו ל מ ד ג מ י ם מ ו פ ר י ם ו ב ל ת י מ ו פ ר י ם ל ב ד י ק ה‬ ‫‪.2. 3. .5 2‬‬

‫במעבדה‪.‬‬

‫ת ע ל ו ת )שהן ב ו ר ו ת מ א ו ר כ י ם ( ח ו פ ר י ם ל מ ט ר ו ת א ל ה ‪:‬‬ ‫‪.2. 3. .5 3‬‬

‫‪ -‬ב ד י ק ת ש י כ ו ב ה ק ר ק ע ב ד ו פ ן ה ח פ י ר ה על י ד י ח ש י פ ת ה ק ר ק ע ל א ו ר ך ק ו נ ת ו ן ;‬
‫‪ -‬א י ת ו ר מ י ק ו ם של א י ־ ר צ י פ ו ת חזויה בתת‪-‬הקרקע‪.‬‬

‫‪12‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫נטילת מדגמים למעבדה‬ ‫‪.2. 3. 6‬‬

‫השיטות ה ע י ק ר י ו ת האפשריות לנטילת מ ד ג מ י ם מ ק י ד ו ח י ניסיון לצורך ב ד י ק ו ת מ ע ב ד ה מ ת ו א ר ו ת‬
‫ב ט ב ל ה ‪.2.5‬‬

‫ט ב ל ה ‪ - 2.5‬נ ט י ל ת מ ד ג מ י ק ר ק ע ו ס ל ע מ ק י ד ו ח י ניסמן<א>‬

‫הערות‬ ‫מטרת השיטה‬ ‫התקן‬ ‫השיטה‬

‫ה מ ד ג מ י ם ל ל א מ ב נ ה טבעי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫למיון וסיווג של סוגי‬ ‫‪ASTM D 1452‬‬ ‫נ ט י ל ת מדגמי‬
‫השימוש ‪ -‬לביצוע ב ד י ק ו ת‬ ‫‪.2‬‬ ‫ק ר ק ע וסלע שונים‪,‬‬ ‫‪ASTM D 4700‬‬ ‫ק ר ק ע ו ס ל ע רך‬
‫אינדיקטיביות והכנת מדגמים‬ ‫ולביצוע ב ד י ק ו ת‬ ‫מופרים‬
‫מהודקים‪.‬‬ ‫מעבדה‬
‫ה מ ד ג מ י ם בעלי מ ב נ ה טבעי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫למיון וסיווג של סוגי‬ ‫‪ASTM D 1587‬‬ ‫נ ט י ל ת מדגמי‬
‫השימוש ־ לביצוע ב ד י ק ו ת‬ ‫‪.2‬‬ ‫ק ר ק ע שונים‪ ,‬ולביצוע‬ ‫‪ASTM D 4700‬‬ ‫ק ר ק ע בלתי‬
‫א י נ ד י ק ט י ב י ו ת ‪ ,‬ח ו ז ק ‪ ,‬אישוש‬ ‫ב ד י ק ו ת מעבדה‬ ‫מופרים בקרקעות‬
‫)קונסולידציה(‪ ,‬ת פ י ח ה ‪ ,‬ח ד י ר ו ת‬ ‫קוהזיביות‬
‫והתמוטטות‪.‬‬
‫ה מ ד ג מ י ם בעלי מ ב נ ה טבעי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫למיון וסיווג של סוגי‬ ‫‪ASTM D 2113‬‬ ‫נ ט י ל ת מדגמי ס ל ע‬
‫השימוש ‪ -‬לביצוע ב ד י ק ו ת צפיפות‪,‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫ק ר ק ע ק ש ה וסלע‬ ‫בלתי מ ו פ ר י ם‬
‫רטיבות‪ ,‬חוזק‪.‬‬ ‫שונים‪ ,‬ולביצוע‬ ‫)גלעיני סלע(‬
‫ב ד י ק ו ת מעבדה‬
‫מדגמי ה ק ר ק ע ה ם מ ו פ ר י ם ‪ ,‬כ א ש ר‬ ‫‪.1‬‬ ‫למיון וסיווג של סוגי‬ ‫‪ASTM D 5876‬‬ ‫נ ט י ל ת מדגמי ס ל ע‬
‫מ ד ג מ י ם ח ר ס י ת י י ם ה ם בעלי מ ב נ ה‬ ‫ק ר ק ע ק ש ה וסלע‬ ‫בלתי מופרים‬
‫טבעי‪.‬‬ ‫שונים‪ ,‬ולביצוע‬ ‫בשיטת‬
‫גלעיני ס ל ע ה ם בעלי מ ב נ ה טבעי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫ב ד י ק ו ת מעבדה‬ ‫"‪"Wire Line‬‬
‫השימוש ־ לביצוע כ ל סוגי ב ד י ק ו ת‬ ‫‪.3‬‬
‫המעבדה‪.‬‬
‫ה מ ד ג מ י ם מ ו פ ר י ם ובעלי ה ר כ ב‬ ‫‪.1‬‬ ‫למיון וסיווג של סוגי‬ ‫‪ASTM D 1586‬‬ ‫נ ט י ל ת מדגמי‬
‫טבעי‪.‬‬ ‫ק ר ק ע שונים‪ ,‬ולביצוע‬ ‫קרקע מופרים‬
‫השימוש ‪ -‬לביצוע ב ד י ק ו ת צפיפות‪,‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫ב ד י ק ו ת מעבדה‬ ‫מבדיקות להחדרה‬
‫ר ט י ב ו ת ו ח ו ז ק במעבדה‪.‬‬ ‫ת ק נ י ת )‪(SPT‬‬

‫‪ .1‬ה מ ד ג מ י ם מ ו פ ר י ם ובעלי ה ר כ ב‬ ‫למיון וסיווג של סוגי‬ ‫‪ASTM D 2937‬‬ ‫נ ט י ל ת מדגמי‬

‫טבעי‪.‬‬ ‫ק ר ק ע שונים‪ ,‬ולביצוע‬ ‫ק ר ק ע מופרים‬
‫‪ .2‬השימוש ‪ -‬לביצוע ב ד י ק ו ת‬ ‫ב ד י ק ו ת מעבדה‬ ‫ב ע ז ר ת ציוד‬
‫אינדיקטיביות והכנת מדגמים‬ ‫"‪"Drive Sampler‬‬
‫מהודקים‪.‬‬
‫‪ .3‬השיטה מ ת א י מ ה ל כ ל סוגי ה ק ר ק ע‬
‫)לרבות ח ו ל מ ת ח ת ל מ י תהום(‪.‬‬
‫הערה ל ס ג ל ה ‪:‬‬
‫)א( במדגמי קרקע‪ ,‬הקביעה שהמדגם הוא בלתי מופר תהיה בידי המהנדס הגאוטכני‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫בדיקות בשדה‬ ‫ך ‪.2. 3.‬‬

‫^‪.2.7-‬‬ ‫ה מ ה נ ד ס הגאוטכני יקבע א ת ב ד י ק ו ת השדה הדרושות‪ ,‬והן ייערכו כ מ פ ו ר ט ב ט ב ל ו ת ‪2 . 6‬‬

‫ט ב ל ת ‪ 2.6‬־ ב ד י ק ו ת ל ה ע ר כ ת פ ר מ ט ר י ם ש ל ק ר ק ע ו ס ל ע ב ש ד ת‬

‫תערות‬ ‫מטרת הבדיקה‬ ‫התקן‬ ‫הבדיקה‬

‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה נערכת ב ת ו ך ק ד ח ה נ י ס י ו ן‬ ‫קביעת מודול‬ ‫‪ASTM D 4719‬‬ ‫בדיקת‬
‫ב ק ר ק ע ו ב ס ל ע רך‪.‬‬ ‫א ל ס ט י ו ת )‪(E‬‬ ‫פרסיומטר‬
‫ועומס גבולי)‪(PL‬‬ ‫ל ק ר ק ע וסלע רך‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה נערכת ב ת ו ך ק ד ח הניסיון‬ ‫ק ב י ע ת מודול‬ ‫‪ASTM D 4719‬‬ ‫בדיקת‬
‫בסלע‪ .‬ה צ ב ת ה מ כ ש י ר מ צ ר י כ ה‬ ‫א ל ס ט י ו ת )‪(E‬‬ ‫פ ר ס י ו מ ט ר בסלע‬
‫ביצוע ק י ד ו ח ‪.‬‬
‫‪ .2‬לצורך ביצוע ה ב ד י ק ה יש ל ה ש ת מ ש‬
‫במכשיר ה מ ס ו ג ל להפעיל על דופן‬
‫ה ק י ד ו ח לחץ של)‪ (200-100‬ק״ג‬
‫לסמ״ר‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה נערכת על ידי ה ח ד ר ה‬ ‫ק ב י ע ת מודל א ל ס ט י ו ת‬ ‫‪ASTM‬‬ ‫בדיקת‬
‫ס ט ט י ת של מכשיר א ל ת ו ך ה ק ר ק ע‬ ‫דילטומטרי)‪(Ed‬‬ ‫‪Subcommitee‬‬ ‫דילטומטר‬
‫באמצעות מכונת קידוח או מכונת‬ ‫ו מ ק ד ם לחץ א ו פ ק י‬ ‫)‪D 18.02.10 (1986‬‬
‫‪ CPT‬וביצוע ב ד י ק ו ת ב ע ו מ ק י ם‬ ‫)‪(Kd‬‬
‫שונים‪ ,‬ב ד ר ך כ ל ל כ ל ‪ 20‬ס ״ מ ‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה נערכת על ידי ה ח ד ר ת ד ג ם‬ ‫הערכת צפיפות א ו‬ ‫‪ASTM D 1586‬‬ ‫בדיקת החדרה‬
‫תקני לתוך הקרקע א ו ס ל ע רך תוך‬ ‫ת כ ו נ ו ת א ח ר ו ת של‬ ‫ת ק נ י ת ‪SPT‬‬
‫שימוש בפטיש ת ק נ י המפעיל‬ ‫ק ר ק ע וסלע רך ב ע ז ר ת‬
‫אנרגייה ק ב ו ע ה כ ת ו צ א ה מ נ פ י ל ה‬ ‫בךיקת התנגדות‬
‫מגובה קבוע‪ .‬ב ב ך י ק ה זו ס ו פ ר י ם א ת‬ ‫ל ה ח ד ר ה ; מיון וסיווג‬
‫מספר ההקשות הדרושות להחדרת‬ ‫סוגי ק ר ק ע שונים‬
‫ה ד ג ם ל ע ו מ ק ‪ 30‬ס ״ מ ל ת ו ך ק ר ק ע או‬
‫ס ל ע רך‪.‬‬
‫קיימת אפשרות להוצאת מדגמי‬ ‫‪.2‬‬
‫ק ר ק ע מופרים‪.‬‬
‫ה ה ת נ ג ד ו ת לגזירה נ מ ד ד ת על ידי‬ ‫‪.1‬‬ ‫הערכת ח ו ז ק לגזירה‬ ‫‪ASTM D 2573‬‬ ‫בדיקת חוזק‬
‫ס י ב ו ב א ו פ ק י ב ק צ ב ק ב ו ע של מ כ ש י ר‬ ‫של ק ר ק ע ק ו ה ז י ב י ת‬ ‫במכנף גזירה ‪VT‬‬
‫ת ק נ י בעל כנפיים מ צ ו ל ב ו ת ל א ח ר‬
‫שהוחרר ל ת ו ך ה ק ר ק ע ‪.‬‬
‫ה ב ד י ק ה נערכת ב ק ר ק ע ק ו ה ז י ב י ת‬ ‫‪.2‬‬
‫ר כ ה ובעלת ח ו ז ק גזירה בינוני‪.‬‬
‫שימוש ב ק ו נ ו ס בעל מ ב נ ה מ י ו ח ד עם‬ ‫‪.1‬‬ ‫הערכת חתך‪ ,‬צפיפות‬ ‫‪ASTM D 3441‬‬ ‫בדיקת החדרה‬
‫חיישנים א ל ק ט ר ו נ י י ם ל מ ד י ד ת‬ ‫ותכונות חוזק הקרקע‬ ‫‪ASTM D 5778‬‬ ‫ס ט ט י ת ‪CPT‬‬
‫ה ת נ ג ד ו ת ק צ ה ‪ ,‬חיכוך ולחץ מ י‬ ‫בעזרת ב ד י ק ת‬
‫נקבובים‪.‬‬ ‫התנגדות קרקעות‬
‫השיטה מ ת א י מ ה ל כ ל ס ו ג י‬ ‫‪.2‬‬ ‫לחדירה ו מ ד י ד ת לחץ‬
‫ה ק ר ק ע ו ת ‪ ,‬לפי י כ ו ל ת הציוד‪.‬‬ ‫מ י נ ק ב ו ב י ם ת ו ך כדי‬
‫ה ח ד ר ת המכשיר‬
‫לקרקע‬
‫‪ .1‬ניתן ל מ ד ו ד ת ז ו ז ו ת א ו פ ק י ו ת‬ ‫ב ד י ק ת ת ז ו ז ו ת במבני‬ ‫‪ASTM D 6230‬‬ ‫מדידת תזוזות‬
‫ו א נ כ י ו ת )בעזרת מ כ ש י ר י ם שונים(‪.‬‬ ‫ת מ ך ‪ ,‬ס ו ל ל ו ת עפר‬ ‫באמצעות‬
‫‪ .2‬ה מ ד י ד ו ת הנפוצות הן של ת ז ו ז ו ת‬ ‫ומבנים‬ ‫מ ד שיפוע‬
‫אופקיות בקירות תומכים‪ ,‬סוללות‪,‬‬
‫כלונסאות‪.‬‬
‫)המשך ה ט ב ל ה בעמוד הבא(‬

‫‪14‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ט ב ל ה ‪ 2.6‬־ ב ד י ק ו ת ל ה ע ר כ ה פ ר מ ט ר י ק ר ק ע ו ס ל ע ב ש ד ה )המשך(‬

‫העדות‬ ‫מטרת הבדיקה‬ ‫התקן‬ ‫הבדיקה‬

‫‪ .1‬ה מ ד י ד ו ת נעשות ת ו ך כ ד י ה ח ד ר ת‬ ‫הערכת ת ס ב ו ל ת‬ ‫‪ASTM D 4945‬‬ ‫הערכת ת ס ב ו ל ת‬
‫ה כ ל ו נ ס א ו ת ב ע ז ר ת חיישנים‬ ‫ה כ ל ו נ ס בשלב‬ ‫כלונס מוחדר‬
‫א ל ק ט ר ו נ י י ם )מדי עיבור ומדי‬ ‫ההחדרה‬ ‫תוך כדי החדרתו‬
‫תאוצה( ה מ ו ר כ ב י ם על ה כ ל ו נ ס ‪.‬‬ ‫ב ע ז ר ת מכשיר‬
‫‪ .2‬א י ס ו ף ועיבוד ה נ ת ו נ י ם נעשים‬ ‫‪PDA‬‬
‫ב ע ז ר ת ציוד ממוחשב‪.‬‬ ‫‪(Pile Dynamic‬‬
‫)‪Analysis‬‬
‫‪ .1‬ה מ ד י ד ו ת נעשות על כ ל ו נ ס א ו ת‬ ‫הערכת ת ס ב ו ל ת‬ ‫‪ASTM D 4945‬‬ ‫הערכת ת ס ב ו ל ת‬
‫יצוקים וכלונסאות מוחדרים‪,‬‬ ‫ה כ ל ו נ ס ל א ח ר שנוצק‬ ‫כלונס לאחר‬
‫ב ע ז ר ת חיישנים א ל ק ט ר ו נ י י ם )מדי‬ ‫או הוחדר לתוך‬ ‫שנוצק או ה ו ח ד ר‬
‫עיבור ו מ ד י ת א ו צ ה ( ה מ ו ר כ ב י ם על‬ ‫הקרקע‬ ‫ב ע ז ר ת מכשיר‬
‫הכלונס‪.‬‬ ‫‪PDA‬‬
‫‪ .2‬א י ס ו ף ה נ ת ו נ י ם ועיבודם נעשים‬ ‫‪(Pile Dynamic‬‬
‫ב ע ז ר ת ציוד ממוחשב‪.‬‬ ‫)‪Analysis‬‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה נעשות על ידי ה פ ע ל ת‬ ‫בדיקת תסבולת‬ ‫‪ASTM D 5780‬‬ ‫ניסיונות העמסה‬
‫ע ו מ ס י ם שונים ברצף‪ ,‬ל ע ת י ם באופן‬ ‫אנכית או אופקית‬ ‫‪ASTM D 3966‬‬ ‫ס ט ט י י ם )אנכיים‬
‫מחזורי‪ ,‬ת ו ך מדידת ת ז ו ז ו ת‬ ‫של ה כ ל ו נ ס א ו ת‬ ‫ו א ו פ ק י י ם ( על‬
‫ה כ ל ו נ ס ‪ ,‬לצורך ה ע ר כ ת ה ת ס ב ו ל ת‬ ‫כלונסאות‬
‫של ה כ ל ו נ ס א ו ת ‪.‬‬
‫‪ .2‬ה ב ד י ק ה נ י ת נ ת לביצוע על ידי‬
‫הפעלת ע ו מ ס י ם א נ כ י י ם א ו ‪ /‬ו ג ם‬
‫אופקיים‪.‬‬
‫‪ .3‬על ידי ה ת ק נ ת מ ד י ד י ם ל מ ד י ד ת‬
‫עיבורים ^‪ Tel tales‬ב מ ק ו מ ו ת‬
‫שונים ל א ו ר ך ה כ ל ו נ ס ניתן ל מ ד ו ד‬
‫א ת תסבולת הקצה ו א ת המאמצים‬
‫והתזוזות לאורך הכלונס‪.‬‬
‫‪ .4‬ב נ י ס י ו נ ו ת ה ע מ ס ה א ו פ ק י י ם מומלץ‬
‫להשתמש במד‪-‬שיפוע לשם מ ד י ד ת‬
‫תזוזות אופקיות בתוך הכלונס‪.‬‬
‫הפעלת ע ו מ ס י ם שונים ברצף‪ ,‬ל ע ת י ם‬ ‫בדיקת התנגדות‬ ‫‪ASTM D 3689‬‬ ‫נ י ס י ו נ ו ת שליפה‬
‫באופן מ ח ז ו ר י ‪ ,‬ת ו ך מ ד י ד ת ת ז ו ז ו ת‬ ‫ה כ ל ו נ ס לשליפה‬ ‫ס ט ט י י ם על‬
‫ה כ ל ו נ ס ‪ ,‬לצורך ה ע ר כ ת ת ס ב ו ל ת‬ ‫כלונסאות‬
‫מ ק ס י מ ל י ת של ה כ ל ו נ ס א ו ת לשליפה‪.‬‬
‫ב ד י ק ת ה ע מ ס ה לצורך ה ע ר כ ת‬ ‫ב ד י ק ת ת ס ב ו ל ת של‬ ‫‪ASTM D 1195‬‬ ‫ניסיון ה ע מ ס ה על‬
‫ה ת ס ב ו ל ת של י ס ו ד ו ת ר ד ו ד י ם ‪.‬‬ ‫שתית ושל מ ב נ ה‬ ‫‪ASTM D 1196‬‬ ‫שתית‬
‫הכולל מצעים‬ ‫‪(Plate Loading‬‬
‫מהודקים‬ ‫)‪test‬‬
‫‪ .1‬ב ד י ק ת ה ח ד י ר ו ת של ק ר ק ע ב א ת ר‬ ‫קביעת מ ק ד ם‬ ‫‪Earth Manual, U.S.‬‬ ‫בדיקת חדירות‬
‫נעשית על ידי שאיבות‪ .‬ב ד י ק ה זו‬ ‫החדירות באתר‬ ‫‪Dept. of the‬‬ ‫ל מ י ם בשדה‬
‫מ ב ו צ ע ת על ידי שמירה על עומד‬ ‫‪Interior, Bureau of‬‬
‫ק ב ו ע א ו על ידי שינוי ה ע ו מ ד‬ ‫‪Reclamation, E-18,‬‬
‫ומדידת הספיקה‪.‬‬ ‫‪E-19‬‬
‫‪ .2‬ניתן לערוך א ת ה ב ד י ק ו ת ב ת ו ך‬
‫ק י ד ו ח י ם )בדרך כ ל ל ת ו ך שימוש‬
‫בצינורות מגן(‪ ,‬ב ת ו ך ב ו ר ו ת ועל פני‬
‫השטח‪.‬‬
‫‪ .1‬ת ו צ א ו ת ה ב ד י ק ה כ ו ל ל ו ת א ת הערך‬ ‫קביעת תסבולת‬ ‫‪ASTM D 4429‬‬ ‫ב ד י ק ת ‪CBR‬‬
‫‪ ,CBR‬מ ו ד ו ל המצע ו ה ק ש י ח ו ת של‬ ‫י ח ס י ת של שכבות‬ ‫בשדה‬
‫הקרקע הנבדקת‪.‬‬ ‫שתית‪ ,‬מילוי ו ת ש ת י ו ת‬
‫‪ .2‬ה ב ד י ק ה נערכת ב א מ צ ע ו ת מ ע ר כ ת‬ ‫מהודקות‬
‫העמסה תקנית ומערכת ראקציה‬
‫חיצונית‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫ת״י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ט כ ל ה ‪ 2.7‬־ כ ד י ק ו ת ש ד ה ל ה ע ר כ ת צ פ י פ ו ת ה ק ר ק ע‬

‫העדות‬ ‫מטרת הבדיקה‬ ‫התקן‬ ‫הבדיקה‬

‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה נערכת ב ע ז ר ת מ כ ש י ר‬ ‫ק ב י ע ת צפיפות ט ב ע י ת‬ ‫ת״י ‪1454‬‬ ‫ב ד י ק ת צפיפות‬
‫גרעיני‪ ,‬ב ש י ט ת ה ק ר י נ ה הישירה‬ ‫ו ר ט י ב ו ת ט ב ע י ת של‬ ‫ו ר ט י ב ו ת שדה‬
‫)החדרה ‪ (DT‬ו ב ש י ט ת ה ק ר י נ ה‬ ‫הקרקע באתר‬ ‫במכשיר גרעיני‬
‫ה מ ו ח ז ר ת ‪.BS‬‬
‫‪ .2‬יש לכייל א ת ה מ כ ש י ר ב י ח ס‬
‫ל ת ו צ א ו ת ב ד י ק ת צפיפות ב ש י ט ת‬
‫ח ר ו ט החול‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה נערכת על ידי ח פ י ר ה‬ ‫ק ב י ע ת צפיפות טבעית‬ ‫‪ASTM D 1556‬‬ ‫ב ד י ק ת צפיפות‬
‫ידנית של בור ב ת ו ך ה ק ר ק ע‬ ‫של ה ק ר ק ע ב א ת ר‬ ‫ט ב ע י ת של ק ר ק ע‬
‫ו מ ד י ד ת נפחו על ידי מילויו ב ח ו ל‬ ‫בשיטת ח ר ו ט‬
‫מכויל‪ .‬ה מ ש ק ל ו ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת‬ ‫החול‬
‫של ה ק ר ק ע ש ה ו צ א ה מ ה ב ו ר‬
‫נ מ ד ד י ם במעבדה‪ .‬ה צ פ י פ ו ת שווה‬
‫ל י ח ס בין מ ש ק ל ה ק ר ק ע ש ה ו צ א ה‬
‫מ ה ב ו ר ונפח הבור‪.‬‬
‫‪ .2‬ה ב ד י ק ה נערכת ב ק ר ק ע ו ת ט ב ע י ו ת‬
‫ובקרקעות מהודקות כמו שכבות‬
‫מילוי ו ב ס ו ל ל ו ת ‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה מ ת א י מ ה ל ק ר ק ע ו ת‬ ‫ק ב י ע ת צפיפות יבשה‬ ‫‪ASTM D 2937‬‬ ‫ב ד י ק ת צפיפות‬
‫ק ו ה ז י ב י ו ת ד ק ו ת ‪ -‬ג ר ג ר שניתן‬ ‫ו ר ט י ב ו ת טבעית של‬ ‫ת״י ‪ 1865‬ח ל ק ‪3‬‬ ‫ט ב ע י ת של ק ר ק ע‬
‫ל ה ח ד י ר בהן א ת הגליל ללא ג ר י מ ת‬ ‫הקרקע‬ ‫בשיטת גליל‬
‫נ ז ק ל מ ד ג ם א ו לגליל‪.‬‬ ‫מ ו ח ד ר או גליל‬
‫דק־דופן‬

‫בדיקות במעבדה‬ ‫‪.2. 3. 8‬‬

‫ה מ ה נ ד ס ה ג א ו ט כ נ י יקבע א ת ה ב ד י ק ו ת הדרושות! ה ב ד י ק ו ת ייערכו כ מ פ ו ר ט ב ט ב ל ו ת ‪,2.10 ,2.9 ,2.8‬‬
‫‪.2.12 ,2.11‬‬

‫‪16‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ט ב ל ה ‪ 2.8‬־ ב ד י ק ו ת מ ע ב ד ה א י ג ד י ק ט י ב י ו ת ל ז י ה ו י ו ל מ מ ן של ק ר ק ע ו ס ל ע‬

‫העדות‬ ‫מטדת הבדיקה‬ ‫התקן‬ ‫הבדיקה‬

‫עורכים את הבדיקה בקרקעות‬ ‫קביעת תכולת‬ ‫‪A S T M D 2216‬‬ ‫תכולת רטיבות‬
‫ק ו ה ז י ב י ו ת ) י ו ת ר מ‪ 15%-‬ד ק י ם (‬ ‫ר ט י ב ו ת של ק ר ק ע‬ ‫‪B S 1377 Part 2‬‬
‫וסלעים‪.‬‬ ‫א ו ‪ /‬ו ג ם סלע‪ ,‬על ב ס י ס‬
‫משקל‬
‫קביעת כ מ ו ת הגרגרים‬ ‫‪A S T M D 1140‬‬ ‫ש ט י פ ה ד ר ך נפה‬
‫ה ד ק י ם )פחות‬ ‫‪B S 1377 Part 2‬‬ ‫‪200#‬‬
‫מ‪ 0.075-‬מ״מ(‪.‬‬
‫־‬ ‫קביעת פירוס גודל‬ ‫‪A S T M D 422‬‬ ‫ניפוי‬
‫הגרגרים בקרקעות‪.‬‬ ‫‪BS-1377 Part 2‬‬
‫ע ו ר כ י ם א ת ה ב ד י ק ה בדרך כלל‬ ‫קביעת פירוס גודל‬ ‫‪A S T M D 422‬‬ ‫בדיקת‬
‫ב ק ר ק ע ו ת ה כ ו ל ל ו ת י ו ת ר מ‪15%-‬‬ ‫הגרגרים בקרקעות‪,‬‬ ‫‪B S 1377 Part 2‬‬ ‫הידרומטר‬
‫דקים‪.‬‬ ‫ל ר ב ו ת הפרדה ב י ן ט י ן‬
‫ל ח ר ס י ת על י ד י‬
‫ת ה ל י ך ש י ק ו ע בעזרת‬
‫היךרומטר‪.‬‬
‫‪ .1‬ע ו ר כ י ם א ת ה ב ד י ק ה ב ד ר ך כ ל ל‬ ‫קביעת תכונות‬ ‫‪B S 1377 Part 2‬‬ ‫גבול נזילות‬
‫בקרקעות קוהזיביות‪.‬‬ ‫פ ל ס ט י ו ת של ה ק ר ק ע ‪.‬‬ ‫!‪(4‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪5‬‬ ‫וגבול פלסטיות‬
‫‪ .2‬ה ב ד י ק ה נ ע ר כ ת על ה ח ו מ ר ה ע ו ב ר‬ ‫גבול נזילות ‪ -‬ת כ ו ל ת‬
‫נפה ‪.40#‬‬ ‫ר ט י ב ו ת שבה ק ר ק ע‬
‫עוברת למצב נוזלי!‬
‫גבול פ ל ס ט י ו ת ‪-‬‬
‫ת כ ו ל ת ר ט י ב ו ת שבה‬
‫ק ר ק ע עוברת למצב‬
‫מוצק‪.‬‬
‫‪ .1‬ע ו ר כ י ם א ת ה ב ד י ק ה ב ק ר ק ע ו ת‬ ‫קביעת תכולת‬ ‫‪A S T M D 4318‬‬ ‫גבול ה ת כ ו ו צ ו ת‬
‫קוהזיביות‪.‬‬ ‫הרטיבות המקסימלית‬ ‫‪B S 1377 Part 2‬‬
‫‪ .2‬ה ב ד י ק ה נ ע ר כ ת על ה ח ו מ ר ה ע ו ב ר‬ ‫הממלאת את החללים‬
‫נפה ‪.40#‬‬ ‫ב מ ד ג ם בנפח מ י נ י מ ל י ‪,‬‬
‫ה מ ת ק ב ל על י ד י י י ב ו ש‬
‫ל ל א ש י נ ו י נפח‪.‬‬
‫הבדיקה נערכת במעבדה ל צ ו ר ך‬ ‫הערכת פוטנציאל‬ ‫ה מ ס מ ך של‬ ‫תפיחה חופשית‬
‫הערכה ר א ש ו נ י ת של התפיחה של‬ ‫ה ק ר ק ע לתפיחה‬ ‫‪(N‬‬
‫‪'H01tz and Gibbs‬‬ ‫במשורה‬
‫מדגמי קרקע מופרים‪.‬‬ ‫) ש י נ ו י נפח ה ק ר ק ע‬
‫ב ה ר ט ב ה במים(‪.‬‬
‫ה מ י ו ן נערך על ס מ ך ב ד י ק ו ת מ ע ב ד ה‬ ‫מיון הקרקעות‬ ‫!‪(4‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪5‬‬ ‫מיון קרקעות‬
‫ה כ ו ל ל ו ת דירוג‪ ,‬גבולות נזילות‬ ‫והסלעים למטרות‬ ‫לצרכים‬
‫ופלסטיות‪.‬‬ ‫הנדסיות‪.‬‬ ‫הנדסיים‬
‫ה ב ד י ק ה נ ע ר כ ת בעזרת ש ו ל ח ן ר י ט ו ט‬ ‫קביעת צפיפות‬ ‫‪A S T M D 4254‬‬ ‫צפיפות‬
‫בקרקעות גרנולריות )הכוללות פחות‬ ‫מ י נ י מ ל י ת של ק ר ק ע‬ ‫מינימלית‬
‫מ‪ 15%-‬ד ק י ם ( ‪.‬‬ ‫גרנולרית‪.‬‬ ‫בקרקע גרנולרית‬
‫ה ב ד י ק ה נ ע ר כ ת בעזרת ש ו ל ח ן ר י ט ו ט‬ ‫קביעת צפיפות‬ ‫‪A S T M D 4253‬‬ ‫צפיפות‬
‫בקרקעות גרנולריות )הכוללת פחות‬ ‫מ ק ס י מ ל י ת של ק ר ק ע‬ ‫מקסימלית‬
‫מ‪ 15%-‬ד ק י ם ( ‪.‬‬ ‫גרנולרית‪.‬‬ ‫בקרקע גרנולרית‬
‫ה ב ד י ק ה נ ע ש י ת על י ד י ה י ד ו ק ה ח ו מ ר‬ ‫בדיקת היחס בין‬ ‫‪A S T M D 1557‬‬ ‫הידוק מערכת‬
‫ב ת ו ך ג ל י ל ב ק ו ט ר ‪ 101.6‬מ ״ מ )״‪ (4‬א ו‬ ‫הרטיבות לבין‬ ‫״מודיפייד״‬
‫‪ 152.4‬מ ״ מ )״‪ ,(6‬בעזרת פ ט י ש מ י ו ח ד ‪.‬‬ ‫ה צ פ י פ ו ת של ק ר ק ע ו ת‬
‫ואגרגאטים‪.‬‬
‫ה ב ד י ק ה נ ע ש י ת על י ד י ה י ד ו ק ה ח ו מ ר‬ ‫בדיקת הקשר בין‬ ‫‪A S T M D 698‬‬ ‫הידוק מערכת‬
‫ב ת ו ך ג ל י ל ב ק ו ט ר ‪ 101.6‬מ ״ מ )״‪ (4‬א ו‬ ‫הרטיבות לבין‬ ‫״פרוקטור‬
‫‪ 152.4‬מ ״ מ )״‪ ,(6‬בעזרת פ ט י ש מ י ו ח ד ‪.‬‬ ‫ה צ פ י פ ו ת של ק ר ק ע ו ת‬ ‫סטנדרט״‬
‫ואגרגאטים‪.‬‬
‫הערה לטבלה‪:‬‬
‫)א( המסמך מפורט גם בנוהל מ כ ו ן התקנים הישראלי מס׳ ‪) 13.110‬וראו ברשימת ה א ז כ ו ר י ם ־ סעיף ‪.(1.2‬‬

‫‪17‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ט ב ל ה ‪ 2,9‬־ ב ד י ק ו ת מ ע ב ד ה ל ה ע ר כ ה פ ר מ ט ר י ם של א י ש ו ש ) ק ו נ ס ו ל י ד צ י ה ( ‪,‬‬

‫שיעור ת פ י ח ה ‪ ,‬לחץ ת פ י ח ה ו ה ת מ ו ט ט ו ת‬

‫הערות‬ ‫מטרת הגדיקה‬ ‫התקן‬ ‫ש‪ 0‬חגדיקה‬

‫ה ב ד י ק ה מ ב ו צ ע ת על י ד י ה ע מ ס ת‬ ‫‪.1‬‬ ‫קביעת שיעור ו ק צ ב‬ ‫‪ASTM D 2435‬‬ ‫בדיקת אישוש‬
‫מדגם ק ר ק ע בכשמונה שלבים ו א ח ר‬ ‫ה ד ח י ס ו ת של ק ר ק ע‬ ‫)קונסולידציה(‬
‫כך פריקת העומס בכארבעה שלבים‪.‬‬ ‫תחת ע ו מ ס י ם שונים‬ ‫חד‪-‬מחזורי‬
‫‪ .2‬ה ב ד י ק ה מ ש מ ש ת ל ק ב י ע ת ע ר כ י‬ ‫בזמנים שונים‪ ,‬ללא‬
‫מקדם דחיסות‪ ,‬מקדם אישוש‬ ‫מ ת ן אפשרות של‬
‫)קונסולידציה( ולחץ טרום‪.‬‬ ‫התפשטות צידית‪.‬‬
‫‪ .3‬ה ב ד י ק ה מ ב ו צ ע ת על מ ד ג מ י ם ב ל ת י‬
‫מופרים או מהודקים‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה מ ב ו צ ע ת על ק ר ק ע ו ת‬ ‫ק ב י ע ת ערך ע י ב ו ר‬ ‫‪ASTM D 4546‬‬ ‫בדיקת שיעור‬
‫ח ר ס י ת י ו ת בעלות פ ו ט נ צ י א ל ל ש י נ ו י‬ ‫צ י ר י של ה מ ד ג ם‬ ‫תפיחה)כולל‬
‫הנפח ע ק ב ש י נ ו י ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת‬ ‫)הגדלת גובה המדגם(‬ ‫ש י ט ו ת ‪(A,B,c‬‬
‫שלה‪0‬‬ ‫לאחר הרטבה )שינוי‬
‫‪ .2‬ב ו ד ק י ם מ ד ג מ י ם ב ל ת י מ ו פ ר י ם א ו‬ ‫ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת של‬
‫מהודקים‪.‬‬ ‫הקרקע(‪ .‬ב מ ה ל ך‬
‫הבריקה העומס אנכי‬
‫על ה מ ד ג ם נ ש א ר‬
‫קבוע‪.‬‬
‫ה ב ד י ק ה מ ב ו צ ע ת על ק ר ק ע ו ת‬ ‫‪.1‬‬ ‫ק ב י ע ת ערך ה ל ח ץ‬ ‫‪ASTM D 4546‬‬ ‫בדיקת לחץ‬
‫ח ר ס י ת י ו ת בעלות פ ו ט נ צ י א ל ל ש י נ ו י‬ ‫האנכי הדרוש למניעת‬ ‫תפיחה )כולל‬
‫הנפח ע ק ב ש י נ ו י ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת‬ ‫ש י נ ו י נפח ה ק ר ק ע‬ ‫ש י ט ו ת ‪(A,B,c‬‬
‫שלהן‪.‬‬ ‫) ש י נ ו י גובה המדגם(‬
‫בודקים מדגמים בלתי מופרים א ו‬ ‫‪.2‬‬ ‫לאחר הרטבה )שינוי‬
‫מהודקים‪.‬‬ ‫ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת של‬
‫הקרקע(‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ע ר כ ת פ ו ט נ צ י א ל ל ה ת מ ו ט ט ו ת‬ ‫ק ב י ע ת ערך ש ק י ע ת‬ ‫‪ASTM D 5333‬‬ ‫בדיקת‬
‫)שקיעה משמעותית( ת ו ך ה ר ט ב ה‬ ‫מדגם הקרקע‬ ‫התמוטטות‬
‫של הקרקע‪.‬‬ ‫)התמוטטות( בהרטבה‬ ‫)מייט(‬
‫‪ .2‬ב ו ד ק י ם מ ד ג מ י ם ב ל ת י מ ו פ ר י ם ‪.‬‬ ‫או‪/‬וגם שינוי תכולת‬
‫ה ר ט י ב ו ת של ה ק ר ק ע‬
‫תחת ע ו מ ס י ם‬
‫נורמליים שונים‪.‬‬

‫‪18‬‬
‫ת״ל ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ט ב ל ה ‪ 2.10‬־ ב ד י ק ו ת מ ע ב ר ה ל ה ע ר ב ת פ ר מ ט ר י ם ש ל ח ו ז ק ו ק ש י ח ו ת ש ל ה ק ר ק ע‬

‫הערות‬ ‫מטרת הבדיקה‬ ‫התקן‬ ‫שם הבדיקה‬

‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה נערכת על מ ד ג מ י ם ב ל ת י‬ ‫הערכת ח ו ז ק לחיצה‬ ‫‪ASTM D 2166‬‬ ‫ח ו ז ק לגזירה‬
‫מופרים או מהודקים‪.‬‬ ‫בלא כלוא של‬ ‫בלא כלוא‬
‫קרקעות קוהזיביות‪.‬‬ ‫)קרקע(‬
‫ה ב ד י ק ה נערכת לשם ה ע ר כ ת ה ח ו ז ק‬ ‫‪.1‬‬ ‫קביעת חוזק‬ ‫‪ASTM D 4648‬‬ ‫ח ו ז ק לגזירה‬
‫של ק ר ק ע ו ת ח ר ס י ת י ו ת ר כ ו ת מ א ו ד‬ ‫א נ א י ז ו ט ר ו פ י בכיוון‬ ‫בעזרת מכנף‬
‫עד קשות‪.‬‬ ‫אנכי ו א ו פ ק י בעזרת‬ ‫גזירה מעבדתי‬
‫ה ב ד י ק ה נערכת על מ ד ג מ י ם ב ל ת י‬ ‫‪.2‬‬ ‫מכנף גזירה מעבדתי‪.‬‬
‫מופרים או מהודקים‪.‬‬
‫ה ב ד י ק ה נערכת ל א ח ר הרוויה‬ ‫‪.1‬‬ ‫ק ב י ע ת ח ו ז ק לגזירה‪,‬‬ ‫‪ASTM D 3080‬‬ ‫גזירה ישירה‬
‫ואישוש )קונסולידציה( של מ ד ג ם‬ ‫ערך ק ו ה ז י ה ‪ ,‬ערך‬ ‫איטית‬
‫הקרקע‪.‬‬ ‫זווית חיכוך פנימית‬
‫ת נ א י הגזירה‪ :‬א י ט י ת ‪ ,‬מ נ ו ק ז ת ‪ ,‬ללא‬ ‫‪.2‬‬ ‫ו י ח ס י מאמץ‪-‬עיבור‬
‫ה ת פ ת ח ו ת לחץ מ י נ ק ב ו ב י ם‬ ‫של ק ר ק ע ו ת‬
‫ובמישור גזירה קבוע‪.‬‬ ‫קוהזיביות‬
‫בודקים מדגמים בלתי מופרים‬ ‫‪.3‬‬ ‫וגרנולריות‬
‫ומהודקים‪.‬‬
‫תוצאות הבדיקה משמשות בדרך‬ ‫‪.4‬‬
‫כלל להערכת תכונות חוזק הגזירה‬
‫של ה ק ר ק ע ל א ו ר ך ה ז מ ו ‪ ,‬ב ת נ א י‬
‫ה ע מ ס ה א י ט י י ם ‪ ,‬וללא ה ת פ ת ח ו ת‬
‫לחץ מ י נ ק ב ו ב י ם ב ק ר ק ע ‪.‬‬
‫א{‬
‫ה ב ד י ק ה ' נ ע ר כ ת במישור גזירה‬ ‫‪.1‬‬ ‫הערכת ה ת נ ג ד ו ת‬ ‫‪BS 1377‬‬ ‫גזירה ישירה‬
‫קבוע ללא א ו לאחר ה ר ט ב ת המדגם‪.‬‬ ‫לגזירה מ ה י ר ה ו ב ל ת י‬ ‫מהירה‬
‫ה ב ד י ק ה מ ש מ ש ת בדרך כ ל ל‬ ‫‪.2‬‬ ‫מ נ ו ק ז ת של ק ר ק ע ו ת‬
‫ל ה ע ר כ ת ת כ ו נ ו ת ח ו ז ק ה ג ז י ר ה של‬ ‫קוהזיביות או‪/‬וגס‬
‫הקרקע בתנאי העמסה מהירים‪.‬‬ ‫גרנולריות‪ .‬הגזירה‬
‫בודקים מדגמים בלתי מופרים‬ ‫‪.3‬‬ ‫במישור גזירה קבוע‪.‬‬
‫ומהודקים‪.‬‬
‫א(‬
‫ה ב ד י ק ה י נ ע ר כ ת על ק ר ק ע ו ת‬ ‫‪.1‬‬ ‫קביעת ה ת נ ג ד ו ת‬ ‫‪ASTM D 5321,‬‬ ‫גזירה ישירה‬
‫גרנולריות‪ ,‬ה מ י ו ע ד ו ת לשימוש‬ ‫לגזירה ו י ח ס‬ ‫‪BS 1377‬‬ ‫דו‪-‬מישורית‬
‫כ ח ו מ ר מילוי א ו ב ס ל י ל ה ‪.‬‬ ‫מאמץ־עיבור של‬ ‫ב ת א גדול‬
‫ה ב ד י ק ה נערכת על מ ד ג מ י ם‬ ‫‪.2‬‬ ‫ק ר ק ע ו ת גסות־גרגר‬ ‫‪(Double Shear‬‬
‫מהודקים‪.‬‬ ‫במישור גזירה קבוע‪.‬‬ ‫)‪Box‬‬
‫ג ז י ר ת ה מ ד ג ם נעשית ל א ח ר ה ר ו ו י ה‬ ‫‪.1‬‬ ‫הערכת ה ח ו ז ק‬ ‫‪ASTM D 2850‬‬ ‫גזירה מ ר ח ב י ת‬
‫ואישוש של מ ד ג ם ה ק ר ק ע ‪.‬‬ ‫לגזירה‪ ,‬ערך ק ו ה ז י ה ‪,‬‬ ‫‪BS 1377‬‬ ‫‪CU‬‬
‫ת נ א י הגזירה‪ :‬ב ל ת י מ נ ו ק ז ת ‪ ,‬ת ו ך‬ ‫‪.2‬‬ ‫ערך זווית חיכוך‬ ‫‪(Consolidated‬‬
‫מ ד י ד ת לחץ מ י נ ק ב ו ב י ם ‪.‬‬ ‫פנימית ו י ח ס‬ ‫)‪Undrained‬‬
‫ב ו ד ק י ם מ ד ג מ י ם בלתי מ ו פ ר י ם‬ ‫‪.3‬‬ ‫מאמץ־עיבור של‬
‫ומהודקים‪.‬‬ ‫קרקעות קוהזיביות‪.‬‬
‫ן א (‬
‫ה ב ד י ק ה נערכת ללא הרוויה‬ ‫‪.1‬‬ ‫ק ב י ע ת ח ו ז ק לגזירה‬ ‫‪ASTM D 2850‬‬ ‫גזירה מ ר ח ב י ת‬
‫ואישוש של מ ד ג ם ה ק ר ק ע ‪.‬‬ ‫מהירה ובלתי מנוקזת‬ ‫‪BS 1377‬‬ ‫‪UU‬‬
‫ת נ א י הגזירה‪ :‬מ ה י ר ה ‪ ,‬ב ל ת י‬ ‫‪.2‬‬ ‫של ק ר ק ע ו ת‬ ‫‪(Unconsolidated‬‬
‫מנוקזת‪.‬‬ ‫קוהזיביות‪.‬‬ ‫)‪Undrained‬‬
‫הבדיקה מ ת א י מ ה לתנאי העמסה‬ ‫‪.3‬‬
‫מהירים‪ ,‬ללא אפשרות ניקוז המים‪.‬‬
‫בודקים מדגמים בלתי מופרים‬ ‫‪.4‬‬
‫ומהודקים‪.‬‬
‫ג ז י ר ת ה מ ד ג ם נעשית ל א ח ר ה ר ו ו י ה‬ ‫‪.1‬‬ ‫ק ב י ע ת ח ו ז ק לגזירה‪,‬‬ ‫‪BS 1377‬‬ ‫גזירה מ ר ח ב י ת‬
‫ואישוש‪.‬‬ ‫ערך ק ו ה ז י ה ‪ ,‬ערך‬ ‫‪CD‬‬
‫בודקים מדגמים בלתי מופרים‬ ‫‪.2‬‬ ‫זווית חיכוך פנימית‪,‬‬ ‫‪(Consolidated‬‬
‫ומהודקים‪.‬‬ ‫ו י ח ס מאמץ־עיבור של‬ ‫)‪Drained‬‬
‫מ ת א י ם ל ת נ א י ה ע מ ס ה א י ט י י ם ‪ ,‬ללא‬ ‫‪.3‬‬ ‫קרקעות קוהזיביות‬
‫ה ת פ ת ח ו ת לחץ מ י נ ק ב ו ב י ם ב ק ר ק ע ‪,‬‬ ‫א ו ‪ /‬ג ם גרנולרלות‬
‫להערכת תכונות חוזק הקרקע‬ ‫ב ת נ א י גזירה א י ט י י ם ‪,‬‬
‫ל א ו ר ך הזמן‪.‬‬ ‫מ נ ו ק ז י ם ‪ ,‬ללא‬
‫ה ת פ ת ח ו ת לחץ מי‬
‫נקבובים‪.‬‬
‫הערה לטבלה‪:‬‬
‫)א( לצורך קבלת מעטפת חוזק מומלץ לערוך בדיקה על ‪ 3‬מדגמים שונים בלחץ כליאה שונה‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ט ב ל ה ‪ 2.11‬־ כ ד י ק ו ת מ ע כ ד ה ל ה ע ר כ ת פ ר מ ט ר י ם ש ל ח ו ז ק ו ק ש י ח ו ת ש ל ס ל ע‬

‫הערות‬ ‫מטרת הבדיקה‬ ‫התקן‬ ‫שם הבדיקה‬

‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה ) ה ע מ ס ה צירית( נערכת על‬ ‫הערכת ח ו ז ק‬ ‫‪ASTM D 2938‬‬ ‫בדיקת חוזק‬
‫מדגמי ס ל ע שהוצאו מ ק י ד ו ח י ניסיון‬ ‫מ ק ס י מ ל י ללחיצה‬ ‫לחיצה‬
‫ב ע ז ר ת מ ק ד ח גלעין‪.‬‬ ‫בלא כלוא של ס ל ע רך‬ ‫ב ל א כלוא‬
‫‪ .2‬הפעלת ה ע ו מ ס מ ב ו צ ע ת ל א ח ר‬ ‫עד ק ש ה ו י ח ס‬ ‫לסלע‬
‫הרוויית ה מ ד ג מ י ם ‪.‬‬ ‫מאמץ‪-‬עיבור‪.‬‬
‫‪ .3‬יש חשיבות ר ב ה ל ת ה ל י ך ה כ נ ת‬
‫ה מ ד ג מ י ם )יישור ק צ ו ו ת והשחזה(‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה ) ה ע מ ס ה ר ד י א ל י ת ‪ ,‬בניצב‬ ‫הערכת ח ו ז ק‬ ‫‪ASTM D 3967‬‬ ‫בדיקת חוזק‬
‫לציר המדגם( נערכת על מ ד ג מ י ס ל ע‬ ‫מקסימלי למתיחה‬ ‫מתיחה‬
‫שהוצאו מ ק י ד ו ח י ניסיון ב ע ז ר ת‬ ‫ב ל א כלוא של ס ל ע רך‬ ‫ב ל א כלוא‬
‫מ ק ד ח גלעין‪.‬‬ ‫עך קשה‪.‬‬ ‫לסלע)בקיעה‬
‫‪ .2‬הפעלת ה ע ו מ ס מ ב ו צ ע ת ל א ח ר‬ ‫ברזיליאנית(‬
‫הרוויית ה מ ד ג מ י ם ‪.‬‬
‫‪ .3‬יש חשיבות ר ב ה ל ת ה ל י ך ה כ נ ת‬
‫ה מ ד ג מ י ם )יישור ק צ ו ו ת והשחזה(‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה ) ה ע מ ס ה צירית( נערכת על‬ ‫הערכת מודול‬ ‫‪ASTM D 3148‬‬ ‫בדיקת מודול‬
‫מדגמי ס ל ע שהוצאו מ ק י ד ו ח י ניסיון‬ ‫אלסטיות ומקדם‬ ‫אלסטיות‬
‫א ו מגושי ס ל ע ב ע ז ר ת מ ק ד ח גלעין‪.‬‬ ‫פואסון‪.‬‬ ‫ו מ ק ד ם פואסון‬
‫ה מ ד ג מ י ם נ ב ד ק י ם ב מ צ ב טבעי‪.‬‬ ‫לסלע‬
‫‪ .2‬יש חשיבות ר ב ה ל ת ה ל י ך ה כ נ ת‬
‫המדגמים‪.‬‬
‫‪ .3‬ערכי עיבור צירי ו ר ד י א ל י של מ ד ג ם‬
‫ס ל ע נ מ ד ד י ם ב א מ צ ע ו ת מ ד י עיבור‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה ) ה ע מ ס ה צירית( נערכת על‬ ‫‪ ASTM D 2664‬הערכת ח ו ז ק‬ ‫גזירה מ ר ח ב י ת‬
‫מדגמי ס ל ע שהוצאו מ ק י ד ו ח י ניסיון‬ ‫מ ק ס י מ ל י לגזירה של‬ ‫למדגמי ס ל ע‬
‫ב ע ז ר ת מ ק ד ח גלעין‪.‬‬ ‫ס ל ע רך עד קשה‬ ‫בתא הוק‬
‫‪ .2‬ה מ ד ג מ י ם נ ב ד ק י ם ב ת א מ י ו ח ד )תא‬ ‫ב ל ח צ י ם ציךיים‬
‫חוק(‪.‬‬ ‫שונים‪ ,‬ערכי ק ו ה ז י ה‬
‫‪ .3‬יש חשיבות ר ב ה ל ת ה ל י ך ה כ נ ת‬ ‫וזווית חיכוך פ נ י מ י ת‬
‫ה מ ד ג מ י ם )יישור ק צ ו ו ת והשחזה(‪.‬‬
‫‪ .4‬לצורך ק ב ל ת מ ע ט פ ת ה ח ו ז ק יש‬
‫לבצע ב ד י ק ו ת על שלושה מ ד ג מ י ס ל ע‬
‫בשלושה מ א מ צ י ם צידיים שונים‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה נערכת בשדה ו ב מ ע ב ד ה על‬ ‫הערכת ח ו ז ק הסלע‬ ‫‪ASTM D 5731‬‬ ‫בדיקת חוזק‬
‫גלעיני סלע‪ ,‬גושים ו מ ד ג מ י ם‬ ‫בהעמסה נקודתית‬ ‫נ ק ו ד ת י לסלע‬
‫שבורים‪.‬‬ ‫)‪Point Load -‬‬ ‫)‪Point Load‬‬
‫‪ .2‬ישנו ק ש ר בין‬ ‫‪(Strength Index‬‬ ‫‪(Test‬‬
‫‪Point Load Strength Index‬‬
‫ל ח ו ז ק ללחיצה ב ל א כ ל ו א ב ס ו ג י‬
‫ס ל ע שונים )פרט לכורכר(‪ .‬ב ד י ק ה‬
‫פשוטה ו ק ל ה לביצוע‪.‬‬
‫‪ .1‬ה ב ד י ק ה נערכת ב א מ צ ע ו ת מ כ ש י ר‬ ‫הערכת ערכי מ ה י ר ו ת‬ ‫‪ASTM D 2845‬‬ ‫מדידת‬
‫כגון"‪ "Pundit‬על מ ד ג מ י ס ל ע‬ ‫ה ה ת פ ש ט ו ת של גלי‬ ‫ה ת פ ש ט ו ת גלי‬
‫שהוכנו לצורך ביצוע ב ד י ק ו ת ל ח י צ ה‬ ‫ד ח י ס ה וגזירה בסלע‪,‬‬ ‫ד ח י ס ה וגזירה‬
‫ב ל א כלוא א ו גזירה מ ר ח ב י ת ב ת א‬ ‫הערכת ערכי מודול‬ ‫בסלע בעזרת‬
‫ה ו ק )לפני ה ר כ ב ת ה מ ד ג מ י ם ב מ כ ב ש‬ ‫א ל ס ט י ו ת ומודול‬ ‫מכשיר כגון‬
‫א ו ב ת א גזירה(‪.‬‬ ‫גזירה של סלע‪.‬‬ ‫״‪Pundit‬״‬

‫‪20‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ט ב ל ה ‪ 2.12‬־ כ ד י ק ו ת מ ע כ ד ה ל ה ע ר כ ת פ ר מ ט ר י ם ל ח ת נ ח ג ו ת ה ק ר ל ן ע ! ר ע י ד ת א ד מ ח‬

‫הערות‬ ‫מטרת הכדיקה‬ ‫התקו‬ ‫שס הגדיקה‬

‫ה ב ד י ק ה נ ע ר כ ת על י ד י הפעלת‬ ‫‪.1‬‬ ‫קביעת פוטנציאל‬ ‫‪A S T M D 5311‬‬ ‫בדיקת התנזלות‬
‫מאמץ אנכי מחזורי סימטרי)לחיצה‬ ‫להתנזלות של‬ ‫הקרקע תחת‬
‫ו ש ח ר ו ר ( ‪ ,‬על מ ד ג מ י ח ו ל מ ה ו ד ק י ם‬ ‫קרקעות גרנולריות‬ ‫עומס מחזורי ‪-‬‬
‫או‪/‬וגם בלתי מופרים‪ ,‬ב מ א מ צ י ם‬ ‫)עם כ מ ו ת ד ק י ם עד‬ ‫גזירה מרחבית‬
‫צ י ד י י ם ש ו נ י ם ‪ ,‬ב ת ד י ר ו י ו ת ‪3.0-0.5‬‬ ‫‪ (15%‬ב ה ע מ ס ה‬
‫הרץ‪ ,‬ל א ח ר ה ר ו ו י ה ו א י ש ו ש ‪.‬‬ ‫דינמית‪.‬‬
‫‪ .2‬ג ז י ר ה ‪ :‬ל ל א נ י ק ו ז ‪ ,‬ע ם מ ד י ד ת ל ח ץ‬
‫מ י נ ק ב ו ב י ם ‪ ,‬עד ק ב ל ת ל ח ץ מ י‬
‫נקבובים שווה ללחץ צידי‪.‬‬
‫ה ב ד י ק ה נ ע ר כ ת על מ ד ג מ י ח ו ל‬ ‫‪.1‬‬ ‫קביעת פוטנציאל‬ ‫בדיקת התנזלות‬
‫ח ל ו ל י ם ) מ ד ג מ י ם ג ל י ל י י ם עם ח ל ל‬ ‫ל ה ת נ ז ל ו ת של‬ ‫ה ק ר ק ע תחת‬
‫מרכזי( מ ה ו ד ק י ם א ו ‪ /‬ו ג ם בלתי‬ ‫קרקעות גרנולריות‬ ‫עומס מחזורי ‪-‬‬
‫מופרים‪ ,‬בעומסים צידיים שונים‪,‬‬ ‫)עם כ מ ו ת ד ק י ם עד‬ ‫גזירה בפיתול‬
‫ב ת ד י ר ו י ו ת ‪ 3.0-0.5‬ה ר ץ ‪ ,‬ל א ח ר‬ ‫‪ (15%‬ב ה ע מ ס ה‬
‫הרוויה ואישוש‪.‬‬ ‫דינמית‪.‬‬
‫‪ .2‬ג ז י ר ה ‪ :‬ל ל א נ י ק ו ז ‪ ,‬ע ם מ ד י ד ת ל ח ץ‬
‫מ י נ ק ב ו ב י ם ‪ ,‬עד ק ב ל ת ל ח ץ מ י‬
‫נקבובים שווה ללחץ צידי‪.‬‬
‫‪ .3‬ב ד י ק ה ב פ י ת ו ל מ ד מ ה ב א ו פ ן מ ד ו י ק‬
‫י ו ת ר מ צ ב של רעידת א ד מ ה מ א ש ר‬
‫בדיקה בגזירה מרחבית‪.‬‬
‫ה ב ד י ק ה נ ע ר כ ת על מ ד ג מ י ח ו ל‬ ‫‪.1‬‬ ‫קביעת פוטנציאל‬ ‫בדיקת התנזלות‬
‫מהודקים‪.‬‬ ‫ל ה ת נ ז ל ו ת של‬ ‫)‪(Liquefaction‬‬
‫‪ .2‬ה ג ז י ר ה נ ע ר כ ת על י ד י הפעלת מ א מ ץ‬ ‫קרקעות גרנולריות‬ ‫‪-‬‬ ‫ה ק ר ק ע תחת‬
‫מ ח ז ו ר י א ו פ ק י ת ו ך ש מ י ר ה על ג ו ב ה‬ ‫)עם כ מ ו ת ד ק י ם עד‬ ‫עומס מחזורי‬
‫ק ב ו ע ש ל ה מ ד ג ם על י ד י ה ו ס פ ת‬ ‫‪ (15%‬ב ה ע מ ס ה‬ ‫א ו פ ק י ־ גזירה‬
‫מ א מ ץ אנכי‪.‬‬ ‫דינמית‪.‬‬ ‫מחזורית פשוטה‬
‫‪ .1‬ק ב י ע ת מ ה י ר ו ת ג ל י ה ג ז י ר ה נ ע ש י ת‬ ‫מ ה י ר ו ת גלי‬ ‫קביעת‬ ‫‪A S T M D 4015‬‬ ‫בדיקת‬
‫על י ד י ״ נ י ע ו ר ״ ה מ ד ג ם ב ת ד י ר ו י ו ת‬ ‫המקסימלית‬ ‫הגזירה‬ ‫‪Resonant‬‬
‫שונות ו א י ת ו ר תדירות התהודה‪.‬‬ ‫ומקדם‬ ‫בקרקע‬ ‫‪Column‬‬
‫‪ .2‬ה ר י ס ו ן נ מ ד ד על י ד י מ ד י ד ת ה מ פ ו ז ת‬ ‫בעיבודים‬ ‫הריסון‬
‫)דקרימנט( הלוגריתמי בתנודות‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫קטנים‬
‫חופשיות של המדגם‪.‬‬
‫ה ב ד י ק ה נ ע ר כ ת על מ ד ג ם צ י ל י נ ד ר‬ ‫‪.1‬‬ ‫קביעת השתנות‬ ‫גזירה מחזורית‬
‫ח ל ו ל ת ו ך הפעלת ע ו מ ס פ י ת ו ל‬ ‫החוזק המחזורי‬ ‫‪-‬‬ ‫בפיתול‬
‫מחזורי ומדידת העיבודים‪.‬‬ ‫לגזירה ו מ ק ד ם‬
‫‪ .2‬ה ב ד י ק ה נ ע ר כ ת על מ ד ג מ י ק ר ק ע‬ ‫הריסון כתלות‬
‫חוליים וחרסיתיים בלתי מופרים‬ ‫בהתפתחות עיבורי‬
‫או מהודקים‪.‬‬ ‫הגזירה‪.‬‬

‫‪21‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫‪ .2. 4‬ד י ו ו ח ו ת י ע ו ד ש ל ת ו צ א ו ת ה ס ק ר‬
‫ב ס י ו ם ה ס ק ר י ו כ ן דוח‪ ,‬ש י כ ל ו ל א ת ה נ ת ו נ י ם ה א ל ה ‪:‬‬

‫ס ק ר ג א ו ל ת י ה נ ד ס י ) א ם נדרש(‪.‬‬ ‫‪.2. .4 1‬‬

‫ת י א ו ר ה ק י ד ו ח י ם א ו בורות ה נ י ס י ו ן‬ ‫‪.2. .4 2‬‬

‫ת י א ו ר ה ש כ ב ו ת כ פ י שנתגלו ב ק י ד ו ח י ם ו צ י ל ו מ י ה ג ל ע י נ י ם ‪ ,‬א ם ישנם‪.‬‬
‫תיעוד ה מ י ק ו ם ו ה ר ו ם של ה ק י ד ו ח י ם ו ב ו ר ו ת ה נ י ס י ו ן ‪ ,‬לרבות ק ו א ו ר ד י נ ט ו ת ‪ ,‬ת א ר י כ י ע ר י כ ת ה ס ק ר ‪,‬‬
‫תיאור הקידוחים ותוצאות הבדיקות‪.‬‬

‫תוצאות בדיקות השדה‬ ‫‪.2. .4 3‬‬

‫ה צ ג ת ת ו צ א ו ת ב ד י ק ו ת השדה‪ ,‬ל ר ב ו ת ה צ ג ה גרפית‪ ,‬א ם נדרש‪.‬‬

‫תוצאות בדיקות מעבדה‬ ‫‪.2. .4 4‬‬

‫ה צ ג ת ת ו צ א ו ת ב ד י ק ו ת המעבדה‪ ,‬ל ר ב ו ת ה צ ג ה גרפית‪ ,‬א ם נדרש‪.‬‬

‫פ ר ק ג ־ קריטריונים לתבן הביסוס‬

‫ג ‪ .3.‬פ ל ל י‬

‫מטרות חתכן‬ ‫‪.3.1.1‬‬

‫ת כ ן ה ב י ס ו ס י א פ ש ר א ת העברת ע ו מ ס י ה מ ב נ ה ל ק ר ק ע א ו ‪ /‬ו ג ם ל ש כ ב ו ת ס ל ע י ו ת ב א מ צ ע ו ת ה י ס ו ד ו ת ‪,‬‬
‫ת ו ך הבטחת ק י ו ם מ ק ד ם ב י ט ח ו ן מ ס פ י ק לתסבולת הנדרשת ו ל ת ז ו ז ו ת המותרות‪.‬‬
‫ל צ ו ר ך ה ת כ ן יש ל ח ק ו ר את ה ק ר ק ע כ ד י לקבוע א ת ס ו ג י ה י ס ו ד ו ת ‪ ,‬ע ו מ ק ם ‪ ,‬ח י ש ו ב ה ת ס ב ו ל ו ת ו ה ת ז ו ז ו ת‬
‫האנכיות והאופקיות ו כ ן השקיעות ההבדליות)הדיפרנציאליות(‪ .‬התוצאות של חקירות הקרקע‪,‬‬
‫ה ע ו מ ס י ם על ה י ס ו ד ו ת ונתוני המבנה יאפשרו א ת ח י ז ו י התנהגות המבנה ה ן בשלבי ה ב י צ ו ע ו ה ן ל א ו ר ך‬
‫כ ל ת ק ו פ ת ה ש י ר ו ת ה מ ת ו כ נ נ ת ש ל המבנה‪ ,‬ו ב ה ת ח ש ב ב מ ב נ י ם ה ס מ ו כ י ם ‪.‬‬
‫נ ו ס ף על ה א מ ו ר לעיל‪ ,‬ח ק י ר ת ה ק ר ק ע ת ס פ ק נ ת ו נ י ם ל ת כ נ ו ן ל פ י ה צ ו ר ך ‪ ,‬ב י ן ה י ת ר ‪ ,‬ש ל ח פ י ר ה ו ד י פ ו ן ‪,‬‬
‫מילוי‪ ,‬יציבות מדרונות וחדירות הקרקע למים‪.‬‬
‫ה י ק ף ה ח ק י ר ה י י ק ב ע ב מ ס ג ר ת ס ק ר ה א ת ר ב ה ת א ם לנדרש בפרק ב‪ .‬ע ם ז א ת י ש ל צ י י ן ש ע ש ו י י ם‬
‫להתגלות במהלך הביצוע נתונים שלא התגלו בזמן ביצוע ה ח ק י ר ה המפורטת‪ ,‬ו ה ם י ח י י ב ו ה ת א מ ה‬
‫ושינוי של הביסוס‪.‬‬
‫אפשר ל א מ ת א ת נתוני התכן בשיטת המעקב‪ ,‬כ מ פ ו ר ט להלן‪:‬‬

‫ש י ט ת ה מ ע ק ב )‪(Observational Method‬‬ ‫‪.3. 1. 2‬‬

‫מ כ י ו ו ן שלעתים קרובות קשה לצפות מראש א ת ההתנהגות הגאוטכניח‪ ,‬ניתן להשתמש ב״שיטת‬
‫ה מ ע ק ב ״ ‪ ,‬שבה מ א מ ת י ם א ת ה ת כ ן ב מ ה ל ך ה ב נ י י ה ו ל א ח ר י ה ‪ .‬ש י ט ה זו כ ו ל ל ת פ ע ו ל ו ת א ל ה ‪:‬‬

‫לפני ת ח י ל ת ה ב נ י י ה ‪:‬‬ ‫‪.3. 1. 2.1‬‬

‫א ‪ .‬ק ב י ע ת ג ב ו ל ו ת ה ת נ ה ג ו ת ק ב י ל י ם ש ל המבנה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ה ע ר כ ה ש ל ט ו ו ח ה ה ת נ ה ג ו י ו ת ‪ ,‬ו ה ע ר כ ה שלפיה י ה י ה א פ ש ר ל צ פ ו ת ב ס ב י ר ו ת ק ב י ל ה ש ה ה ת נ ה ג ו ת‬
‫ל א תחרוג מהגבולות הקבילים‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫הכנת תוכנית נ י ט ו ר כדי לגלות א ם ההתנהגות היא בתחום הגבולות הקבילים‪ .‬הכיטור י ב ה י ר‬ ‫ג‪.‬‬
‫נ ק ו ד ה זו בשלב מ ו ק ד ם מ ס פ י ק ‪ ,‬ו ה ו א י ב ו צ ע ב מ ר ו ו ח י ז מ ן מ ס פ י ק י ם ש י א פ ש ר ו נ ק י ט ת פ ע ו ל ו ת‬
‫ב ה צ ל ח ה ‪ .‬זמני ה ת ג ו ב ה ש ל ה מ כ ש י ר י ם ו ה נ ה ל י ם ל נ י ת ו ח ה ת ו צ א ו ת י ה י ו מ ה י ר י ם ב מ י ד ה‬
‫מספקת ביחס למהירות ההתפתחויות האפשריות והצפויות‪.‬‬
‫ד‪ .‬ה כ נ ת ת ו כ נ י ת ל פ ע ו ל ו ת מ ת ק נ ו ת ‪ ,‬ש ת ה י ה מ ו כ נ ה ו א פ ש ר י ת ל י י ש ו ם ברגע ש ה נ י ט ו ר י ג ל ה‬
‫התנהגות החורגת מהגבולות הקבילים‪.‬‬

‫במהלך הבנייה‪:‬‬ ‫‪. 3 . 1. .2 2‬‬

‫נ י ט ו ר ב ה ת א ם ל ת ו כ נ י ת לפי ס ע י ף ג לעיל‪.‬‬

‫בתקופת תפקוד המבנה‪:‬‬ ‫‪.3. 1. .2 3‬‬

‫נ י ט ו ר ב ה ת א ם ל ת ו כ נ י ת לפי ס ע י ף ג לעיל‪ ,‬ש י י מ ש ך ל א ו ר ך זמן‪ ,‬ל פ י ה צ ו ר ך ‪ .‬ת י ע ש ה ה ע ר כ ה ש ל‬
‫ת ו צ א ו ת הניטור בשלבים מ ת א י מ י ם ‪ ,‬ו א ם יידרש יבוצעו הפעולות ה מ ת ק נ ו ת המתוכננות‪.‬‬

‫‪ .3. 2‬ת ס ב ו ל מ‬

‫ח י ש ו ג התסבולמ‬ ‫‪.3.‬‬ ‫‪2.1‬‬

‫ה ת ס ב ו ל ת מ ח ו ש ב ת ל מ צ ב ג ב ו ל י של ה ר ס ‪.‬‬ ‫‪.3. 2.‬‬ ‫‪1.1‬‬

‫מ ח ש ב י ם א ת ת ס ב ו ל ת ה ק ר ק ע לפי ת א ו ר י ה ה נ ד ס י ת מ ק ו ב ל ת ‪.‬‬ ‫‪. x .2 ..3 2‬‬

‫ל ד ו ג מ ה ‪ ,‬עבור י ס ו ד ר ד ו ד ‪ ,‬א פ ש ר לחשב א ת ה ת ס ב ו ל ת לפי נ ו ס ח ת ט ר צ ג י ) ‪ , ( T e r z a g h i‬ה מ ת ח ש ב ת‬
‫בגורמים אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬ת כ ו נ ו ת ה ק ר ק ע ‪ :‬ח ו ז ק לגזירה ו ה מ ש ק ל ה מ ר ח ב י ‪.‬‬
‫ב‪ .‬מ י ד ו ת ה י ס ו ד ו ת ו ע ו מ ק ם ‪.‬‬
‫ג‪ .‬ג ו ר מ י ם נ ו ס פ י ם ה מ ש פ י ע י ם על ה ת ס ב ו ל ת ‪ :‬ר ו ם פ נ י ‪ -‬מ י ־ ה ת ה ו ם ‪ ,‬ר י ט ו ט י ם ‪ ,‬ח פ י ר ו ת ‪ ,‬ל ס ו ד ו ת‬
‫ו מ ת ק נ י ם ס מ ו כ י ם ‪ ,‬ש י פ ו ע י ה ק ר ק ע ‪ ,‬כ י ו ו ן ה ה ע מ ס ה ו מ ח ז ו ר י ו ת ה ‪ ,‬ו ע ו מ ס א ק ס צ נ ט ר י על ה י ס ו ד ו ת ‪.‬‬

‫ח י ש ו ב ת ס ב ו ל ת ה ה ר ס י י ע ש ה גם ב ה ת י י ח ס ו ת ל ש י ט ו ת ה ב י צ ו ע ו ל ש ל ב י ה ב י צ ו ע ‪.‬‬ ‫‪.3, .2.1 3‬‬

‫מקדם חגיטחון‬ ‫‪.3. .2 2‬‬

‫מ ק ד ם ה ב י ט ח ו ן ה ו א ה י ח ס ב י ן ה כ ו ח ב מ צ ב ג ב ו ל י ש ל ה ר ס ל כ ו ח ה א ו פ י י נ י ה פ ו ע ל על ה י ס ו ד ‪.‬‬
‫י ש ל ה ש ת מ ש ב מ ק ד ם ב י ט ח ו ן ה ש ו ו ה ל‪ 3-‬ל פ ח ו ת ע ב ו ר ע ו מ ס ש י ר ו ת ה כ ו ל ל ע ו מ ס ק ב ו ע ו ע ו מ ס ש י מ ו ש י ‪.‬‬
‫כ א ש ר ח י ש ו ב י ה ת כ ן מ ב ו ס ס י ם על נ י ס ו י י ה ע מ ס ה ב א ת ר ‪ ,‬נ י ת ן ל ה ק ט י ן א ת מ ק ד ם ה ב י ט ח ו ן עד ל‪.2-‬‬

‫ח ש פ ע מ דוח ו ד ע י ד ו מ א ד מ ה‬ ‫‪.3. .2 3‬‬

‫כ ש מ ת ח ש ב י ם בהשפעת ע ו מ ס ה ר ו ח ‪ ,‬נ י ת ן ל ה ג ד י ל א ת ה מ א מ ץ ה מ ו ת ר ב ‪ 3 3 % -‬כ ש מ ת ח ש ב י ם ב ע ו מ ס י‬
‫;‬

‫ר ע י ד ו ת ה א ד מ ה ‪ ,‬נ י ת ן ל ה ג ד י ל א ת ה מ א מ ץ ה מ ו ת ר ב־‪ .50%‬א ם ע ו ר כ י ם ס ק ר מ י ו ח ד ל צ ו ר ך ה ע ר כ ת‬

‫ב‪ .75%-‬ב כ ל מ ק ר ה‬ ‫ס י כ ו נ י ר ע י ד ת א ד מ ה ב א ת ר ‪ ,‬כ מ פ ו ר ט בפרק ב‪ ,‬נ י ת ן ל ה ר ש ו ת הגדלת ה מ א מ ץ ה מ ו ת ר‬
‫יש לבחון את סכנת התנזלות הקרקע‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫‪ .3. 3‬ת ז ו ז ו מ‬

‫כללי‬ ‫‪.3.‬‬ ‫‪3.1‬‬

‫הסיבות העיקריות לתזוזת יסודות הן כלהלן‪:‬‬ ‫‪.3.‬‬ ‫‪3.1.1‬‬

‫;‬ ‫א‪ .‬ע י ב ו ר מ י י ד י ) א ל ס ט י ‪ ,‬פ ל ס ט י (‬

‫ב‪ .‬א י ש ו ש ) ק ו נ ס ו ל י ד צ י ה ( ;‬
‫ג‪ .‬ז ח י ל ה ;‬
‫ד‪ .‬ה צ ט מ ק ו ת א ו ת פ י ח ה של ה ק ר ק ע ;‬
‫ה‪ .‬ה ת מ ו ט ט ו ת ) מ י ט ( ;‬
‫כ מ ו כ ן ק י י מ י ם ג ו ר מ י ם מ י ו ח ד י ם ה מ ש פ י ע י ם על ש י ע ו ר י ה ת ז ו ז ו ת ‪:‬‬
‫א‪ .‬ע ו מ ס ד י נ מ י ;‬
‫ב‪ .‬ע ל י י ה א ו י ר י ד ה ש ל מ פ ל ס פני מ י ה ת ה ו ם ;‬
‫ג‪ .‬צ מ ח י י ה א ו ס ח ף ב ק ר ק ע ;‬
‫ד‪ .‬ק פ י א ת ה ק ר ק ע ;‬
‫ה‪ .‬ה ו ס פ ה א ו ה ק ט נ ה ש ל ע ו מ ס על ה י ס ו ד ו ת ;‬
‫ו‪ .‬מ י ל ו י א ו ח פ י ר ה ב א ת ר ;‬
‫ז‪ .‬ה י מ צ א ו ת ש כ ב ו ת א ו ‪ /‬ו ג ם ע ד ש ו ת ש ל ש כ ב ו ת ר כ ו ת א ו ח ל ל י ם ב ק ר ב ת י ס ו ד ו ת ו מ ת ח ת ל י ס ו ד ו ת ‪.‬‬

‫ת ז ו ז ת י ס ו ד ו ת א י נ ה נ י ת נ ת ת מ י ד למניעה‪ .‬ה י א ע ל ו ל ה ל ג ר ו ם ל ה ו פ ע ת ס ד ק י ם ב ק י ר ו ת ו ב ש ל ד‬ ‫‪.3. .3.1 2‬‬

‫המבנה‪ .‬א פ י ו ן ה ס ד ק י ם ו א ו פ ן ה ט י פ ו ל ב ה ם מ פ ו ר ט י ם בנספח א‪.‬‬

‫ה ת ז ו ז ה ה כ ו ל ל ת ו ה ת ז ו ז ה ה ה ב ד ל י ת ‪ ,‬ו כ ן נ ט י י ת המבנה‪ ,‬י ו ג ב ל ו ב ת כ ן ב א ו פ ן ש ה מ ב נ ה ו ה ח י ב ו ר י ם‬ ‫‪.3. .3.1 3‬‬

‫ל מ ע ר כ ו ת ה ש י ר ו ת י ם ה ת ת ־ ׳ ק ר ק ע י י ם ) כ ג ו ן ‪ :‬מ י ם ‪ ,‬ב י ו ב ‪ ,‬גז‪ ,‬ח ש מ ל ‪ ,‬ט ל פ ו ן ( ל א י י נ ז ק ו ו ת פ ק ו ד י‬
‫ה מ ב נ ה לא י י פ ג ע ו ב ה ת א ם ל ד ר י ש ו ת ה ת ק נ י ם ה ר ל ו ו נ ט י י ם ‪ .‬ב מ ק ר י ם ש ב ה ם מ ת ו כ נ ן מ ב נ ה ב א ז ו ר‬
‫ש ק י י מ ת בו ק ר ק ע בעלת פ ו ט נ צ י א ל ל ש י נ ו י נפח ע ק ב ש י נ ו י ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת ‪ ,‬י ש ל ת כ נ ן ח י ב ו ר י ם‬
‫גמישים בין המבנה למערכות ה ש י ר ו ת י ם המתחברות אליו‪ .‬כ מ ו כ ן י ש לבצע ת ח ז ו ק ה שוטפת ל א ו ר ך‬
‫כ ל מ ש ך ה ק י י ם ו ה ש י ר ו ת של המבנה‪ ,‬כ ד י ל מ נ ו ע נ ז ק י ם עד כ מ ה שאפשר‪ .‬א ם י י ו ו צ ר כ ש ל כ ל ש ה ו ‪,‬‬
‫ל ד ו ג מ ה ‪ :‬ז ר י מ ה של מ י ם מ ת ו ך ה ח י ב ו ר י ם א ו ‪ /‬ו ג ם מ צ י נ ו ר ו ת מ י ם א ו ‪ /‬ו ג ם ב י ו ב ‪ -‬י ש ל ב צ ע ת י ק ו ן‬
‫ב א ו פ ן מ י י ד י ו ל ל א ד י ח ו י ‪ ,‬כ ד י ל מ נ ו ע ה ת פ ש ט ו ת ה נ ז ק ו ה ח מ ר ת ו ) ר א ו ת ׳ י י ‪.(1525‬‬

‫‪24‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ה ת ז ו ז ו ת ה מ ו ת ר ו ת מ פ ו ר ט ו ת ב ט ב ל ה ‪ 3.1‬ש ל ה ל ן ‪:‬‬ ‫‪.3. 3.1. 4‬‬

‫ט ב ל ת ‪ 3.1‬־ ת ז ו ז ו ת ה ב ד ל י ו ת מ ו מ י ו ת‬

‫הקדיטדיון‬ ‫שינוי הזווית‬ ‫תיאוד המבנה‬

‫או ה ת ז ו ז ה ה מ ו ת ד י ם‬
‫) א (‬
‫י ס ו ד ו ת ה ע מ ו ד י ם של מבנים ר ג י ל י ם‬ ‫א‬
‫‪t:1I‬‬
‫תזוזה הבדלית בין‬ ‫‪L:250‬‬ ‫ו ש ל מ ב נ י ם ל ת ע ש י י ה בעלי שלד‬
‫י ס ו ד ו ת ביחס למפתח‬ ‫קונוונציונלי‬
‫‪L:500‬‬ ‫ג (‬
‫י ס ו ד ו ת של מבנים ק ש י ח י ם י‬
‫‪L:200‬‬ ‫י ס ו ד ו ת ש ל מ ב נ י פלדה‬
‫מבנים ק ש י ח י ם וגבוהים )ארובות‪,‬‬ ‫ב‬
‫נ ט י י ת המבנה‬ ‫‪1:250‬‬ ‫מגדלי מים‪ ,‬מגדלי תחמיץ וכדומה(‬
‫)שינוי זווית(‬ ‫שיסודותיהם עשויים מקשה אחת מלאה‬
‫א ו טבעתית‪ ,‬בשילוב תנאי ההעמסה‬
‫החמורים ביותר‬
‫נ ט י י ת המבנה‬ ‫‪1:1000‬‬ ‫ד ן‬
‫מבנים תמירים'‬ ‫ג‬
‫)שינוי זווית(‬
‫שינוי זווית‬ ‫י ז [‬
‫‪ 1:700‬נ‬ ‫במסילת העגורן ובמתקנים ד ו מ י ם‬ ‫ד‬

‫העדות לטבלה‪:‬‬
‫)א( מבנה רגיל ־ מבנה בעל שלד בטון מ ז ו י ו ו ק י ר ו ת בני‪.‬‬
‫)ב( ‪ - L‬המרחק בין המרכזים של ע מ ו ד י ם ס מ ו כ י ם ‪.‬‬
‫)ג( מבנה קשיח ‪ -‬מבנה מ ב ט ו ן מזוין‪.‬‬
‫)ד( מבנה תמיר‪ :‬מבנה גבוה מ‪ 120-‬מ׳‪ ,‬ו כ ן מבנה שגובהו גדול פי ‪ 5‬או י ו ת ר מרוחבו ה מ י נ י מ ל י ‪.‬‬
‫)ה( ב מ ק ר י ם של עגורנים מ י ו ח ד י ם י ש ק ו ל המהנדס את שינוי ה ז ו ו י ת לפי המקרה‪.‬‬

‫מדידת התזוזות האגפיות‬ ‫‪.3.‬‬ ‫‪3.2‬‬

‫ב מ ס ג ר ת ת ח ז ו ק ת ה מ ב נ ה ו ב ה ת א ם ל מ ס מ כ י ה מ ה נ ד ס )הגדרה ‪ (1.3.2‬י י ע ר ך מ ע ק ב ) נ י ט ו ר ו מ ד י ד ה (‬ ‫‪.3. .3 2.1‬‬

‫א ח ר ה ת נ ה ג ו ת ע מ ו ד י ק ו מ ת ה ק ר ק ע שבמבנה ו ת ז ו ז ו ת י ה ם ‪ .‬ד י ו ק ה מ ד י ד ה ל א י פ ח ת מ־‪ 0.2‬מ ״ מ ‪.‬‬
‫המעקב ייערך במקרים אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬ב כ ל מ ב נ ה בן ‪ 30‬ק ו מ ו ת ו י ו ת ר ‪.‬‬
‫ב‪ .‬ב מ ב נ י ם ה נ מ צ א י ם ב ק ר ק ע ו ת ב ע ל ו ת פ ו ט נ צ י א ל ל ש י נ ו י נפח ע ק ב ש י נ ו י ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת ‪ ,‬ב ה ת א ם‬
‫לדרישות המהנדס‪.‬‬
‫ג‪ .‬ב מ ב נ י ם מ ק ט ג ו ר י ה ג א ו ט כ נ י ת ‪ - 3‬על פי ד ר י ש ת ה מ ה נ ד ס ‪.‬‬

‫תחילת עריכת המדידות ותדירותן יהיו בהתאם להנחיות המהנדס‪ ,‬במסגרת התחזוקה וכהשלמה‬ ‫‪.3. .3 2.2‬‬
‫ל מ פ ו ר ט ב ת ק ן ה י ש ר א ל י ת ״ י ‪.1525‬‬

‫מדידת התזוזות האופקיות‬ ‫‪.3. 3. 3‬‬

‫ב מ ב נ י ם מ ק ט ג ו ר י ה ג א ו ט כ נ י ת ‪ 3‬ת י ע ר ך מ ד י ד ת ת ז ו ז ה א ו פ ק י ת לפי ה נ ח י ו ת ה מ ה נ ד ס ‪ .‬ה מ ה נ ד ס י ח ל י ט על‬
‫אופן המדידה‪.‬‬

‫‪25‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫‪ .3. 4‬ב י ס ו ס ב י ס ו ד ו ת ר ד ו ד י ם‬

‫כללי‬ ‫‪.3.‬‬ ‫‪4.1‬‬

‫ס ע י ף זה ע ו ס ק ב ת כ ן ש ל י ס ו ד ו ת ב ו ד ד י ם ‪ ,‬י ס ו ד ו ת ע ו ב ר י ם ו י ס ו ד ו ת ר פ ס ו ד ה ‪.‬‬

‫עומק ה ה ט מ נ ה‬ ‫‪.3. 4. 2‬‬

‫ע ו מ ק ה ה ט מ נ ה ש ל ת ח ת י ת ה י ס ו ד מפני ה ק ר ק ע ה ס ו פ י י ם ה נ מ ו כ י ם ב י ו ת ר ש ב ס מ ו ך ל י ס ו ד ל א י פ ח ת‬ ‫‪.3. 4.‬‬ ‫‪2.1‬‬
‫מהמפורט להלן ־‬
‫א‪ .‬ב י ס ו ד ו ת ב ו ד ד י ם ־ ‪ 0.8‬מ׳‪.‬‬
‫ב‪ .‬ב י ס ו ד ו ת ע ו ב ר י ם ‪ 0.6 -‬מ׳‪.‬‬
‫ג‪ .‬ב ב י ס ו ס ב ס ל ע ט ב ע י ל א ב ל ו י ־ ‪ 0.5‬מ׳‪.‬‬
‫ד‪ .‬ב י ס ו ד ו ת ר פ ס ו ד ה ־ ‪ 0.4‬מ׳‪.‬‬

‫במבנים חד־קומתיים גמישים‪ ,‬שאינם רגישים לתזוזות‪ ,‬ניתן להקל בדרישות העומק בהתאם לסוג‬ ‫‪.3. 4. .2 2‬‬
‫ה ח ו מ ר ש ה מ ב נ ה ב נ ו י מ מ נ ו ו ב ה ת א ם ל ע ו מ ס י ם על ה י ס ו ד ו ת ו ל ת נ א י ה ס ב י ב ה ‪.‬‬

‫ב ק ר ק ע ת ו פ ח ת י ו נ ה ג ו כ ל ל י ם א ח ר י ם ) ר א ו ס ע י ף ‪.(3.7‬‬ ‫‪.3. 4. .2 3‬‬

‫א ם במסגרת תכנון המבנה מתוכננים להיבנות בקרבת ה י ס ו ד ו ת מ ע ר כ ו ת ו מ ת ק נ י ם שונים כ ח ל ק‬ ‫‪.3. 4. .2 4‬‬

‫מהמבנה‪ ,‬ו ה ם ה כ ו ל ל י ם בין היתר צינורות מ י ם ו ב י ו ב א ו ‪ /‬ו ג ם חפירות בקרבת ה י ס ו ד ו ת ‪ ,‬יש ל ה ע מ י ק‬
‫א ת מפלס היסודות‪ ,‬בהתאם להחלטת המהנדס‪.‬‬

‫מאמצי ה מ ג ע ה מ ו ת ר י ם‬ ‫‪.3. 4. 3‬‬

‫מ ח ש ב י ם א ת מ א מ צ י המגע ה מ ו ת ר י ם לפי ת ס ב ו ל ת ה ה ר ס של ק ר ק ע ה ש ת י ת ‪ ,‬ל פ י מ ק ד ם ה ב י ט ח ו ן‬
‫ה נ ד ר ש ו ל פ י מ י ד ת ה ת ז ו ז ה ה מ ו ת ר ת ‪ .‬ב ה ת א ם ל מ א מ צ י המגע ה מ ו ת ר י ם ק ו ב ע י ם א ת מ י ד ו ת ה י ס ו ד ו ת ‪,‬‬
‫בתלות בעומס הפועל עליהם‪ .‬המהנדס ר ש א י להשתמש בערכים ה מ פ ו ר ט י ם בטבלות מ א מ צ י המגע‬
‫ה מ ו ב א ו ת בנספח ג‪.‬‬

‫מאמצי המגע המומרים כסלע‬ ‫* ‪.3. 4.‬‬

‫ל צ ו ר ך ב ח י ר ת מ א מ צ י המגע ה מ ו ת ר י ם ב ש כ ב ו ת ס ל ע י ו ת ר צ י פ ו ת ו ל א ב ל ו י ו ת ע ב ו ר ע ו מ ס י ש י ר ו ת ‪ ,‬נ י ת ן‬
‫ל ה י ע ז ר ב ט ב ל ה ג־‪ 2‬שבנספח ג‪ .‬ה ש י מ ו ש ב ט ב ל ה מ ו ת נ ה ב ב י צ ו ע ק י ד ו ח ג י ש ו ש ‪ ,‬כ ג ו ן ב פ ט י ש פ נ י מ ט י ‪ ,‬ב כ ל‬
‫י ס ו ד ‪ ,‬כ ד י ל ו ו ד א ש א י ן ס ד ק י ם א ו ‪ /‬ו ג ם ח ל ל י ם מ ת ח ת ל י ס ו ד עד ל ע ו מ ק ה ש ו ו ה ל פ ח ו ת פ ע מ י י ם ר ו ח ב‬
‫ה י ס ו ד ‪ .‬ב א ז ו ר י ם ש א ו פ י י נ ו על י ד י ג א ו ל ו ג כ ב ע ל י ק א ר ס ט מפותח‪ ,‬י ש ל ו ו ד א ב א מ צ ע ו ת ב ד י ק ו ת‬
‫ג א ו פ י ז י ו ת ו ק י ד ו ח י ם ש א י ן מערה א ו מ ע ר ו ת מ ת ח ת ל א ז ו ר ה י ס ו ד ו ת ‪ ,‬עד ל ע ו מ ק ה ש ו ו ה ל ר ו ח ב ה ב נ י י ן ‪.‬‬

‫ניסוי ה ע מ ס ה ליסודות רדודים‬ ‫‪.3. .4 5‬‬

‫העמסת נ י ס י ו ן באתר מאפשרת יתר ד י ו ק בהערכת התסבולת ו ה ש ק י ע ו ת ב ה ש ו ו א ה ל ב ד י ק ו ת השגרתיות‪,‬‬
‫ו ל כ ן מ א פ ש ר ת ה ק ט נ ת מ ק ד ם ה ב י ט ח ו ן ) ר א ו ב ס ע י ף ‪.(3.2.2‬‬
‫‪8 ,‬‬
‫נ י ס ו י י ה ע מ ס ה י י ע ר כ ו על י ד י מ ע ב ד ה מ א ו ש ר ת ' לפי ה ת ק ן של ה א ג ו ד ה ה א מ ר י ק נ י ת ל ב ד י ק ו ת‬
‫ו ל ח ו מ ר י ם ‪ . A S T M D 1194‬ב מ ק ר י ם מ י ו ח ד י ם ר ש א י ה מ ה נ ד ס ל ק ב ו ע ש נ י ס ו י ה ע מ ס ה י י ע ר ך על י ד י גוף‬
‫אחר‪ .‬לפני ה נ י ס ו י י כ ו י ל ו ה מ כ ש י ר י ם להפעלת ה כ ו ח ו ת ו ל מ ד י ד ת ה מ א מ צ י ם ‪ ,‬ה ע י ב ו ד י ם ו ה ת ז ו ז ו ת ‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫מעבדה מאושרת ־ מכון ה ת ק נ י ם הישראלי או מי שאושר על ידי ה מ מ ו נ ה על התקינה‪ ,‬על פי סעיף ‪)12‬א( של ח ו ק‬ ‫י'‬
‫ה ת ק נ י ם התשי״ג־‪ ,1953‬לערוך א ת הבדיקה הנזכרת לעיל ולתת תעודת בדיקה על כך‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫חפירה כקדכת מגנה קיים‬ ‫‪.3. .4 6‬‬

‫ח פ י ר ה שיש בה כ ד י להשפיע על י ס ו ד ו ת מבנה ק י י ם לא ת ב ו צ ע ב ק ר ב ת ה מ ב נ ה ה ק י י ם ל ל א א י ש ו ר ה מ ה נ ד ס ‪.‬‬

‫בקרת איכות‬ ‫‪.3. .4 7‬‬

‫ר א ו נספח ב‪.‬‬

‫פ י ק ו ח צמוד‬ ‫‪.3. .4 8‬‬

‫‪(9‬‬
‫נ ו ס ף על ה מ פ ו ר ט בנספח ב‪ ,‬ה מ ה נ ד ס ה א ח ר א י ל ב י צ ו ע ה ש ל ד י א ו בא כ ו ח ו י ה י ה נ ו כ ח ב א ת ר ו י ת ע ד א ת‬
‫ה מ י ד ע על ש כ ב ו ת ה ק ר ק ע ו ע ל ת ה ל י ך ה ת ק נ ת ה י ס ו ד ו ת ה ר ד ו ד י ם ‪ .‬ה ו א י ו ו ד א ש ה י ס ו ד ו ת ח ו ד ר י ם‬
‫לשכבות ה ק ר ק ע כנדרש במפרט ובתוכניות‪.‬‬

‫‪ .3. 5‬ב י ס ו ס כ ל ו נ ס א ו ת‬

‫כללי‬ ‫‪.3.‬‬ ‫‪5.1‬‬

‫כ ל ו נ ס ה ו א ר כ י ב מ ב נ ה ת מ י ר ‪ ,‬הנבנה ל א ח ר ק ד י ח ה ב ק ר ק ע א ו ‪ /‬ו ג ם ב ש כ ב ו ת ס ל ע י ו ת ‪ ,‬א ו ה מ ו ח ד ר‬
‫ל ק ר ק ע ‪ ,‬ו ה מ י ו ע ד ל ש א ת ע ו מ ס מ ש א ר א ל מ נ ט י ה מ ב נ ה על י ד י ת ס ב ו ל ת ק צ ה א ו על י ד י ח י כ ו ך ל א ו ר ך‬
‫ה מ ע ט פ ת שלו‪ ,‬א ו על י ד י ש י ל ו ב של ה ש נ י י ם ‪.‬‬
‫ת כ ן ה כ ל ו נ ס י ת א י ם ל ד ר י ש ו ת ש ב ת ק ן זה ו ב ת ק נ י ם ה י ש ר א ל י י ם ה ר ל ו ו נ ט י י ם ‪.‬‬
‫ת כ ן כ ל ו נ ס ה מ ב ו ס ס ב ס ל ע ב ש י ט ת ק ד י ח ת ה ק ש ה י ת א י ם ל ד ר י ש ו ת ה ת ק ן ה י ש ר א ל י ת ״ י ‪.1378‬‬

‫שיטות חישוב לקכיעת ת ס כ ו ל ת הכלונס‬ ‫‪.3. .5 2‬‬

‫התסבולת ה מ ק ס י מ ל י ת של כלונס בלחיצה לצורך תכנון‪ ,‬תיקבע ב א מ צ ע ו ת ש י מ ו ש ב נ ו ס ח ו ת‬ ‫‪.3. 5.‬‬ ‫‪2.1‬‬

‫ס ט ט י ו ת מ ק ו ב ל ו ת ‪ ,‬ה מ ב ו ס ס ו ת על ח ו ז ק ה ג ז י ר ה ש ל ה ק ר ק ע ב ת ח ת י ת ה כ ל ו נ ס ) ת ס ב ו ל ת ק צ ה ( ו ע ל‬
‫ת ס ב ו ל ת ה ח י כ ו ך במעטפת‪ .‬י ש ל ש י ם לב ש ה ת ז ו ז ה ה ד ר ו ש ה ל צ ו ר ך ג י ו ס ת ס ב ו ל ת ה ח י כ ו ך ק ט נ ה מ ז ו‬
‫הדרושה לגיוס תסבולת הקצה‪.‬‬
‫נ י ת ן ל א מ ת ח י ש ו ב י ם א ל ה ע ל י ד י ע ר י כ ת נ י ס ו י ה ע מ ס ה ב ה ת א ם ל ס ע י ף ‪.3.5.3‬‬

‫ב כ ל ו נ ס מ ו ח ד ר ‪ ,‬נ ו ס ף על ה ח י ש ו ב י ם ה ס ט ט י י ם נ י ת ן ל ע ר ו ך א נ ל י ז ה ד י נ מ י ת ה מ ב ו ס ס ת על מ ד י ד ת‬ ‫‪.‬‬ ‫‪2.2.5.3‬‬

‫ת א ו צ ו ת ו ע י ב ו ר י ם ב כ ל ו נ ס ת ו ך כ ד י ב י צ ו ע ה ה ח ד ר ה )דוגמת ‪.(Wave Equation Analysis‬‬

‫ב כ ל ה ש י ט ו ת ש י ש מ ש ו ל ק ב י ע ת ה ת ס ב ו ל ת י ש ל ו ו ד א ‪ ,‬ש ה ע ו מ ס ה מ ו פ ע ל על ה כ ל ו נ ס ה ן ב ז מ ן ה ש י נ ו ע‬ ‫‪.3. 5.‬‬ ‫‪2.3‬‬

‫ו ה ן ע ק ב ב י צ ו ע ע ב ו ד ו ת ה ב נ י י ה ה ו א כזה‪ ,‬ש ל א י ג ר ו ם ל ו נ ז ק מ ב נ י ‪.‬‬

‫ניסויי ה ע מ ס ה לכלונסאות כאתר‬ ‫‪.3. .5 3‬‬

‫כללי‬ ‫‪.3. 5. 3. 1‬‬

‫א‪ .‬נ י ס ו י י ה ע מ ס ה ס ט ט י י ם על כ ל ו נ ס א ו ת י י ע ר כ ו ב מ ק ר י ם א ל ה ‪:‬‬
‫‪ .1‬כ ש מ ש ת מ ש י ם ב ס ו ג כ ל ו נ ס א ו ת א ו ב ש י ט ת ה ת ק נ ה ש ל א נ ב ד ק ו ב ת נ א י ק ר ק ע ו ב ת נ א י ה ע מ ס ה‬
‫בני‪-‬השוואה;‬
‫‪ .2‬כ ש מ ש ת מ ש י ם ב ש י ט ו ת ה ת ק נ ה ש ה מ ב צ ע י ם א ו ‪ /‬ו ג ם ה מ ת כ נ נ י ם ל א ה ת נ ס ו ב ה ן בעבר‪.‬‬
‫‪ .3‬כ ש ה כ ל ו נ ס א ו ת מ י ו ע ד י ם ל ע מ ו ד ב ע ו מ ס י ם כ א ל ה ‪ ,‬ש ע ב ו ד ם א י א פ ש ר ל ס מ ו ך על ה ת כ ן ב ו ו ד א ו ת‬
‫מספקת‪ ,‬לא מבחינה ת א ו ר ט י ת ולא לפי הניסיון‪ .‬ה ק ו ט ר ו ה ע ו מ ק של כ ל ו נ ס ה נ י ס ו י י ה י ו‬
‫ת ו א מ י ם ל ת כ נ ו ן כ כ ל האפשר‪.‬‬
‫‪ .4‬כ ש ת צ פ י ו ת בעת ה ה ת ק נ ה מ צ ב י ע ו ת על ס ט י י ה נ י כ ר ת מ ה נ ח ו ת ה ת כ נ ו ן לפי ס ק ר ה א ת ר א ו לפי‬

‫‪9‬‬
‫כמוגדר בתקנות התכנון והבנייה‪.‬‬ ‫י '‬

‫‪27‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ה נ י ס י ו ן ‪ ,‬ו כ ש ס ק ר ק ר ק ע נ ו ס ף א י נ ו מ ב ה י ר מ ה ה ס י ב ו ת ל ס ט י י ה זו‪.‬‬

‫כ ד י ל א ש ר כ ל ו נ ס ק י י ם ש ה ת ע ו ר ר ו ס פ ק ו ת לגביו ל פ י סעיף ז ה ‪ ,‬ייערך עליו ניסוי ה ע מ ס ה‬

‫ע ד ל ע ו מ ס ש א י נ ו ג ד ו ל מ‪ 150%-‬מ ה מ ת ו כ נ ן ו ת י ב ח ן ה ת נ ה ג ו ת ו ‪.‬‬

‫ב‪ .‬א ם ע ו ר כ י ם נ י ס ו י ה ע מ ס ה י ח י ד ע ל כ ל ו נ ס ‪,‬ה ו א י מ ו ק ם ב א ז ו רש ב ו ל פ י ק י ד ו ח י ה נ י ס י ו ן א ו לפי‬

‫נתונים א ח ר י ם ת נ א י ה ק ר ק ע ה ם הגרועים ביותר‪ .‬א ם ה ד ב ר אינו אפשרי‪ ,‬יש להגדילא ת מ ק ד ם‬

‫ב ה ת א ם ל ב ד י ק ו ת שנעשו ב ס ק ר ה א ת ר ‪.‬‬ ‫הביטחון‬

‫ג‪ .‬א ם ע ו ר כ י ם א ת נ י ס ו י י ה ה ע מ ס ה ע ל ש נ י כ ל ו נ ס א ו ת א ו י ו ת ר ‪ ,‬א ח ד ם כ ל ו נ ס א ו ת ה נ י ס ו י י ה י ה‬

‫ב מ ק ו ם שבו תנאי ה ק ר ק ע ה ם הגרועים ביותר‪.‬‬

‫ד‪ .‬ב י ן ה ת ק נ ת כ ל ו נ ס ניסוי לבין ת ח י ל ת ניסוי ה ה ע מ ס ה יעבור חודש‪,‬א ל א א ם י ו כ ח ב מ ד י ד ה‬

‫שלחצי מי הנקבובים חזרו לערכים התחיליים שלהם‪.‬‬

‫ניסויי ה ע מ ס ה ס ט ט י י ם‬ ‫‪.3. 5..32‬‬

‫א‪ .‬נוהל ה פ ע ל מ ה ע ו מ ס‬
‫ה מ ה נ ד ס יקבע א ת מ ס פ ר שלבי ה ה ע מ ס ה ש ל הניסוי ו א ת מ ש כ ם ‪ ,‬כ ך שיהיה א פ ש ר ל ה ס י ק‬ ‫‪.1‬‬

‫מ ס ק נ ו ת לגבי ה ת נ ה ג ו ת ה כ ל ו נ ס ת ח ת ע ו מ ס הניסוי ולקבוע א ת ע ו מ ס הכשל‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫ניסויי ה ה ע מ ס ה ייערכו ע ל ידי מ ע ב ד ה מאושרת' ' ב ה ת א ם ל ת ק ן ש ל ה א ג ו ד ה ה א מ ר י ק נ י ת‬ ‫‪.2‬‬

‫ו ל ח ו מ ר י ם ‪ . A S T M D 1143‬ל פ נ י ה נ י ס ו י י כ ו י ל ו ה מ כ ש י ר י ם ל ה פ ע ל ת ה כ ו ח ו ת‬ ‫לבדיקות‬

‫המאמצים‪ ,‬העיבודים והתזוזות‪.‬‬ ‫ולמדידת‬

‫ב מ ק ר י ם מ י ו ח ד י ם רשאי ה מ ה נ ד ס ל ק ב ו ע שניסוי ה ה ע מ ס ה ייערך ע ל ידיג ו ף א ח ר ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫ב‪ .‬ב ד י ק ת ה ש ת י ת‬
‫לצורך ניתוח ת ו צ א ו ת הניסוי יש לבצע ק י ד ו ח ניסיון ו ב ד י ק ו ת ב מ ר ח ק ש ל עד ‪ 5‬מ ׳ מ מ י ק ו ם‬

‫כלונס הניסוי‪ .‬מ פ ל ס ת ח ת י ת ח ו ר הקיךוח יהיה בעומק של לפחות ‪ 5‬פעמים ק ו ט ר ה כ ל ו נ ס מ ת ח ת‬

‫ל ת ח ת י ת הכלונס‪.‬‬

‫ג‪ .‬פ ס י ל ת כ ל ו נ ס א ו ת פ ע י ל י ם שעבודם בוצע ניסוי ה ע מ ס ה‬

‫ש ב ו צ ע ב ה ם נ י ס ו י ה ע מ ס ה כ ת ו צ א ה מ ת צ פ י ו ת כ מ פ ו ר ט ב ס ע י ף ‪ 3.5.3.1‬א ‪ 4 .‬י י פ ס ל ו‬ ‫כלונסאות‬

‫לשימוש ב א ח ד ה מ ק ר י ם האלה‪:‬‬

‫־ ע ו מ ס ה נ י ס ו י ה י ה ג ד ו ל מ‪;150%-‬‬

‫‪ -‬ש ק י ע ת ה כ ל ו נ ס ה י ת ה ג ד ו ל ה מ־‪ 1%‬מ ק ו ט ר ה כ ל ו נ ס ‪.‬‬

‫ניסויי ה ע מ ס ה ד י נ מ י י ם‬ ‫‪.3. 5. .3 3‬‬

‫ת ו צ א ו ת ש ל ניסויי ה ע מ ס ה דינמיים יכולות לשמש ל ת כ ן ר ק בתנאי שהניסוי כויל ב ה ת א ם ל ת ו צ א ו ת‬

‫ש ל ניסוי ה ע מ ס ה ס ט ט י ע ל א ו ת וס ו ג כלונס‪ ,‬בעל א ו ת ו א ו ר ך ו א ו ת ו ח ת ך ‪ ,‬ו ב ת נ א י ק ר ק ע ב נ י ‪ -‬ה ש ו ו א ה‬

‫ד ו ח ניסויי ה ע מ ס ה‬ ‫‪,3. 5. .3 4‬‬

‫הגוף ה ב ו ד ק שערך א ת הניסוי יכתובד ו ח ל כ ל ניסוי ה ה ע מ ס ה ‪ .‬הדוח יכלול א ת ה פ ר ט י ם ה א ל ה ‪,‬‬

‫ל פ י העניין‪:‬‬

‫א ‪ .‬ת י א ו ר ה א ת ר ‪ ,‬ל ר ב ו ת מ י ק ו ם כ ל ו נ ס הניסוי ב ר ש ת ק ו א ו ר ד י נ ט ו ת א ר צ י ת ו ר ו םפני ה ק ר ק ע !‬

‫ב‪ .‬ת נ א י ה ק ר ק ע ‪ ,‬ל ר ב ו ת מ פ ל ס מ י ה ת ה ו ם ‪ ,‬ע ם ה פ נ י ו ת ל ס ק ר ה ק ר ק ע !‬

‫ג‪ .‬ת י א ו ר מ פ ו ר ט ש ל ה מ כ ש ו ר ו ה צ י ו ד ש ש י מ ש ו ל ב י צ ו ע נ י ס ו י ה ה ע מ ס ה !‬

‫ד ‪ .‬ת י א ו ר מ פ ו ר ט ש ל מ ע ר כ ת ה ע ו מ ס ה נ ג ד י ) ״ ק ו נ ט ר ה ״ ( ‪ ,‬כגון מ י ק ו ם עוגנים א ו כ ל ו נ ס א ו ת עיגון‪ ,‬ת ו ך‬

‫התייחסות למניעת השפעה על ת ו צ א ת ניסוי ההעמסה!‬

‫ה‪ .‬ס ו ג הכלונס!‬

‫‪28‬‬
‫ת״י ‪ 9 4 0‬חלק ‪(2008) 1‬‬

‫ו‪ .‬תיאור מפורט של הכלונס‪ ,‬הכולל בין היתר את סוג הבטון ותכונותיו‪ ,‬פרטי הזיון בכלונסאות‬
‫מבטון‪ ,‬סוג הפלדה‪ ,‬פרטי ריתוך‪ ,‬עובי דופן בכלונס פלדה ומידות הכלונס )קוטר ואורך(‬
‫ז‪ .‬תיאור הפעלת הציוד להעמסה ולמדידה ומערכת התגובה‬
‫;‬ ‫ח‪ .‬מסמכי כלול של המכשור והציוד של ניסוי ההעמסה‪ ,‬לרבות תאי הכוח‪ ,‬המגבהים והמדידים‬
‫ט‪ .‬תיעוד ההתקנה של כלונסאות הניסוי‪ ,‬לרבות תיאור הקרקע בבור הקידוח ‪1‬‬
‫י‪ .‬צילומי הכלונסאות ואתר הניסויים!‬
‫יא‪ .‬תוצאות מספריות של הניסויים;‬
‫יב‪ .‬גרפים של זמן כנגד שקיעה לכל עומס שהופעל‬
‫;‬

‫יג‪ .‬התנהגות הכוח המופעל על ראש הכלונס כנגד השקיעה שנמדדה בראש הכלונס‪ ,‬לרבות הצגה‬
‫גרפית!‬
‫יד‪ .‬התנהגות שקיעה שנמדדה בראש הכלונס כנגד השקיעה שנמדדה בתחתית הכלונס‪ ,‬לרבות הצגה‬
‫גרפית!‬
‫טו‪ .‬התנהגות שקיעה שנמדדה בראש הכלונס כנגד השקיעה שנמדדה במפלסים שונים בכלונס‪,‬‬
‫לרבות הצגה גרפית;‬
‫טז‪ .‬השתנות הכוח לאורך הכלונס ובקצהו התחתון בכל שלבי ההעמסה‪ ,‬לרבות הצגה גרפית;‬
‫הערה‪:‬‬
‫אם אין בדוח התייחסות לאחד מהסעיפים המפורטים לעיל‪ ,‬ייכתב נימוק לכך‪.‬‬

‫ק כ ו צ ו ת של כ ל ו נ ס א ו ת ס מ ו כ י ס‬ ‫‪.3. 5.4‬‬

‫ת ס ב ו ל ת של ק ב ו צ ת כ ל ו נ ס א ו ת בלחיצה‬ ‫‪.3. 5. 4.1‬‬

‫התסבולת המקסימלית של קבוצת כלונסאות בלחיצה היא התסבולת הקטנה מבין שתיים אלה‪:‬‬
‫‪ .1‬התסבולת של כלונס יחיד כפול מספר הכלונסאות שבקבוצה;‬
‫‪ .2‬הסכום של תסבולת הקרקע שמתחת לקבוצת הכלונסאות כפול השטח שמתחת לקבוצת‬
‫הכלונסאות ושל ההתנגדות לחיכוך של שטח המעטפת התוחמת את קבוצת הכלונסאות‪.‬‬
‫ת ס ב ו ל ת של ק ב ו צ ת כ ל ו נ ס א ו ת ב ש ל י פ ה‬ ‫‪.3. 5. 4. 2‬‬
‫א‪ .‬התסבולת המקסימלית של קבוצת כלונסאות בשליפה היא התסבולת הקטנה משתיים אלה‪:‬‬
‫‪ .1‬סכום כל הכוחות האנכיים הדרושים לשם שליפה של כל הכלונסאות מהקרקע‪ :‬התנגדות‬
‫;‬ ‫הכלונס הבודד כפול מספר הכלונסאות‬
‫‪ .2‬ההתנגדות לשליפה של גוש הקרקע המכיל את הכלונסאות‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי להבטיח בטיחות נאותה נגד כשל של קבוצת כלונסאות בשליפה בהתרוממות גוש הקרקע‬
‫המכיל את הכלונסאות‪ ,‬כמתואר בציור ‪ ,3.1‬צריך להתקיים התנאי שבנוסחה זו‪:‬‬

‫‪F <W-(U -U1) + F‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪(3.1‬‬
‫שבה‪:‬‬
‫כוח מותר בשליפה הפועל על קבוצת הכלונסאות‬ ‫־‬ ‫‪F‬‬ ‫‪T‬‬

‫המשקל של גוש הקרקע )לרבות המים( והכלונסאות‬ ‫‪-‬‬ ‫‪w‬‬

‫כוח הגזירה המותר של מעטפת גוש הקרקע לפי מקדם ביטחון כמפורט בסעיף ‪3.2.2‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪F‬‬
‫כוח הפועל כלפי מטה והנובע מלחץ המים על יסוד הכלונסאות‬ ‫‪-‬‬ ‫!‪U‬‬

‫כוח הפועל כלפי מעלה והנובע מלחץ המים על הבסיס של גוש הקרקע‬ ‫‪-‬‬ ‫‪U‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪29‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ציור ‪ 3.1‬־ כ ש ל ב ה ת ר ו מ מ ו ת של ק ב ו צ ת כ ל ו נ ס א ו ת ב ש ל י פ ה‬

‫א פ ק ט הגוש י ש פ י ע על ה ה ת נ ג ד ו ת לשליפה‪ ,‬א ם ה מ ר ח ק ב י ן מ ר כ ז ל ה כ ל ו נ ס א ו ת אלנו ג ד ו ל מ ה מ פ ו ר ט‬ ‫ג‪.‬‬

‫בנוסחה זו‪:‬‬

‫‪1 / 2‬‬
‫)‪s<(Lxd‬‬ ‫)‪(3.2‬‬

‫שבה‪:‬‬

‫‪ -‬המרחק בין מרכזי כלונסאות‬ ‫‪s‬‬

‫־ אורך הכלונס‬ ‫‪L‬‬

‫‪ -‬קוטר הכלונס‬ ‫‪d‬‬

‫ד‪ .‬מ ע ר י כ י ם א ת ה ה ת נ ג ד ו ת ל ש ל י פ ה של ק ב ו צ ת כ ל ו נ ס א ו ת ב ה ת ח ש ב ב א פ ק ט ה ק ב ו צ ה ‪ ,‬ה ע ש ו י‬

‫ל ה ק ט י ן א ת ה מ א מ צ י ם האנכללם ה א פ ק ט י ב י י ם ב ק ר ק ע ו ב כ ך א ת ה ת נ ג ד ו ת ה מ ע ט פ ת ש ל‬
‫הכלונסאות היחידים בקבוצה‪.‬‬
‫ה‪ .‬י ש ל ה ת ח ש ב בעובדה‪ ,‬ש ע ו מ ס מ ח ז ו ר י ו ע ו מ ס הפועל ב כ י ו ו נ י ם ה פ ו כ י ם מ ק ט י נ י ם א ת ה ע מ י ד ו ת‬
‫ש ל ק ב ו צ ת כ ל ו נ ס א ו ת לשליפה‪ .‬ל צ ו ר ך הערכה ש ל ה ק ט נ ה זו י ש ל ה ש ת מ ש ב נ י ס ו י ב ר ־ ה ש ו ו א ה‬
‫ה מ ב ו ס ס על ת ו צ א ו ת נ י ס ו י י ה ע מ ס ה על כ ל ו נ ס א ו ת ‪.‬‬

‫ה ש פ ע ת ה מ ו ח ק כין כ ל ו נ ס א ו ת ה מ ו ע מ ס י מ בלחיצה על ה ת ס כ ו ל ת‬ ‫‪.3, 5. .4 3‬‬

‫ת ס ב ו ל ת של כ ל ו נ ס א ו ת ע ק ב השפעה ה ד ד י ת ת ו ק ט ן ‪ ,‬א ם ה מ ר ח ק ב י ן מ ר כ ז י ה כ ל ו נ ס א ו ת ק ט ן‬
‫ממרחקים אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬ב כ ל ו נ ס א ו ת ח י כ ו ך ‪ -‬ק ו ט ר ה כ ל ו נ ס כ פ ו ל ‪.3‬‬
‫ב‪ .‬ב כ ל ו נ ס א ו ת ת ס ב ו ל ת ק צ ה ‪ -‬ק ו ט ר ה כ ל ו נ ס כ פ ו ל ‪.2.5‬‬
‫ה ק ט נ ת ה ת ס ב ו ל ת א י נ ה פ ו ט ר ת מ ב ד י ק ת ה ת ס ב ו ל ת ש ל ק ב ו צ ת ה כ ל ו נ ס א ו ת ) כ נ ז כ ר ב ס ע י ף ‪.(3.5.4.1‬‬

‫ש ק י ע ה של ק ב ו צ ת כ ל ו נ ס א ו ת‬ ‫‪.3. 5. .4 4‬‬
‫ל צ ו ר ך ח י ש ו ב של ש ק י ע ה א נ כ י ת נ י ת ן להניח‪ ,‬ש ק ב ו צ ת ה כ ל ו נ ס א ו ת פ ו ע ל ת כ ר פ ס ו ד ה ב מ פ ל ס ה ש ל י ש‬
‫ה ת ח ת ו ן של ה כ ל ו נ ס א ו ת ‪.‬‬

‫‪30‬‬
 ‫ת״ל ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ע מ י ס ו ז א ו פ ק י ת של כ ל ו נ ס בודד‬ ‫‪.3. .5 5‬‬

‫חישוב התסבולת לעומס א ו פ ק י ייעשה בהתאם לשיטות חישוב מ ק ו ב ל ו ת עם מ ק ד ם ב י ט ח ו ן שאינו‬
‫ק ט ן מ‪.3-‬‬
‫נ י ס ו י ה ע מ ס ה א ו פ ק י מ א פ ש ר ל ה ק ט י ן א ת מ ק ד ם ה ב י ט ח ו ן ל־‪ 2‬ב י ח ס ל ת ו צ א ו ת ח י ש ו ב ה ת ס ב ו ל ת‬
‫האופקית שהתקבלו משימוש בשיטות החישוב המקובלות‪.‬‬
‫התסבולת לעומס א ו פ ק י מתפתחת בתלות בתזוזה‪ ,‬ו ל כ ן התסבולת ה מ ו ת ר ת תוגבל ב ה ת א ם ל ת ז ו ז ה‬
‫ה מ ו ת ר ת במבנה‪.‬‬

‫דרישות ה מ ק נ ח‬ ‫‪.3. .5 6‬‬

‫בקרת איכות‬ ‫‪.3. 5. 6.1‬‬

‫ר א ו נספח ב‪.‬‬

‫פ י ק ו ח צמוד‬ ‫‪.3. 5. .6 2‬‬

‫נ ו ס ף על ה מ פ ו ר ט בנספח ב‪:‬‬
‫א‪ .‬כללי‬
‫‪9‬‬
‫ה מ ה נ ד ס ה א ח ר א י ל ב י צ ו ע ה ש ל ד י ' א ו בא כ ו ח ו י ה י ה נ ו כ ח ב א ת ר ולתעד א ת ה מ י ד ע על ש כ ב ו ת ה ק ר ק ע‬
‫ותהליך התקנת הכלונסאות‪ .‬הוא יוודא שהכלונסאות חודרים לשכבות הקרקע כנדרש במפרט‬
‫ובתוכניות‪.‬‬
‫מפקח מטעם המזמין י ו ו ד א את מ י ל ו י דרישות המפרט באופן רצוף באתר‪.‬‬
‫ב‪ .‬ב כ ל ו נ ס א ו ת מ ו ח ד ר י ם‬
‫ה מ פ ק ח י ד ו ו ח ל מ ה נ ד ס ה ג א ו ט כ נ י על ב י צ ו ע ה ה ח ד ר ו ת של ה כ ל ו נ ס א ו ת ב א ו פ ן ר צ ו ף ב מ ה ל ך ה ב י צ ו ע ‪,‬‬
‫ו ע ל כ ל ח ר י ג ה מ ה ד ר י ש ו ת ה מ פ ו ר ט ו ת ב מ ס מ כ י ה מ ה נ ד ס )הגדרה ‪.(1.3.2‬‬
‫ל א ח ר ג מ ר ההחדרה י י כ ת ב דוח המעבדה‪ ,‬ו ה ו א יפרט ויתעד א ת כ ל המידע‪ ,‬ה נ ת ו נ י ם ו ת ו צ א ו ת‬
‫ההחדרה הקשורים להתקנת הכלונסאות‪.‬‬
‫ש י מ ו ש ב ש י ט ה ד י נ מ י ת ‪ ,‬כ ג ו ן ‪ ,Wave Equation Analysis‬ל צ ו ר ך ב ק ר ה ו נ י ט ו ר ש ל ה ח ד ר ו ת ה כ ל ו נ ס א ו ת ‪,‬‬
‫‪8‬‬
‫י י ע ש ה ר ק על י ד י מ ע ב ד ה מ א ו ש ר ת ' ' בעלת נ י ס י ו ן ו י ד ע ב ב י צ ו ע ו ב ש י מ ו ש ב צ י ו ד ב ש י ט ה ה ד י נ מ י ת ‪ .‬כ א ש ר‬
‫ה ה ח ד ר ה נ ע ש י ת ת ו ך ש י מ ו ש ב צ י ו ד ‪ ,(Pile D r i v i n g Analyser) P D A‬י י כ ת ב ד ו ח מ פ ו ר ט על י ד י ה מ ע ב ד ה‬
‫המפקחת‪ ,‬הכולל את כ ל המידע‪ ,‬הנתונים ו ת ו צ א ו ת ההחדרה ה ק ש ו ר י ם ל ב י צ ו ע ה כ ל ו נ ס א ו ת ‪ ,‬ל ר ב ו ת‬
‫ת ו צ א ו ת ה ח י ש ו ב ש ל נ י ת ו ח י ה ח ד ר ת ה כ ל ו נ ס א ו ת שנעשו על י ד י ת ו כ נ ה ) כ ג ו ן ‪. ( C A P W A P‬‬

‫ה ת ק נ ת כלונסאות‬ ‫‪.3. 5. .6 3‬‬

‫ה ת ק נ ת ה כ ל ו נ ס ב א ת ר ת י ע ש ה לפי מ ס מ כ י ה מ ה נ ד ס )הגדרה ‪.(1.3.2‬‬

‫מיקום כלונסאות קדוחים ויצוקים‬ ‫‪.3. 5. .6 4‬‬

‫התקנת כלונסאות קדוחים ו י צ ו ק י ם והסטיות המותרות מהמצב המתוכנן הן כמפורט להלן‪:‬‬
‫כ ל ו נ ס אנכי­­‬ ‫א‪.‬‬
‫! ‪ .‬ס ט י י ת מ ר כ ז ה כ ל ו נ ס מ ה מ ר כ ז ה מ ת ו כ נ ן במפלס ר א ש ה כ ל ו נ ס ל א ת ה י ה ג ד ו ל ה מ‪10%-‬‬
‫;‬ ‫מ ק ו ט ר ה כ ל ו נ ס ב י ח ס ל מ ר כ ז ה מ ת ו כ נ ן ‪ ,‬ו ל א ג ד ו ל ה מ־‪ 7.5‬ס ״ מ‬
‫‪10‬‬
‫‪ .2‬ס ט י י ת ה צ י ר מ ה א נ ך ) ה ר כ נ ה ( ' ' ל א ת ה י ה ג ד ו ל ה מ־‪.1.5%‬‬

‫) ‪( 1 0‬‬
‫ה ז ו ו י ת בין ק ו המקביל לאורך הכלונס לבין האנך‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫כלונס משופע‪:‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .1‬ס ט י י ת מ ר כ ז ה כ ל ו נ ס מ ה מ ר כ ז ה מ ת ו כ נ ן ב נ ק ו ד ת ה י י ח ו ס ה מ צ ו י נ ת ב ת ו כ נ י ת ל א ת ה י ה‬
‫;‬ ‫ג ד ו ל ה מ‪ 10%-‬מ ק ו ט ר ה כ ל ו נ ס ‪ ,‬ו ל א ג ד ו ל ה מ‪ 5-‬ס ״ מ‬
‫‪ .2‬ס ט י י ת ה צ י ר מ כ י ו ו נ ו ה מ ר ח ב י ה מ ת ו כ נ ן ל א ת ה י ה ג ד ו ל ה מ‪.2%-‬‬

‫כלונסאות מוחדרים‬ ‫‪. 3 . 5. 6.5‬‬

‫א‪ .‬כללי‬
‫ע ו מ ק ה ה ח ד ר ה של ה כ ל ו נ ס י י ק ב ע ב ה ת א ם ל ת כ נ ו ן ה ס ט ט י ש ל ה כ ל ו נ ס ו ב ה ת ח ש ב ב ס ו ג ה ש כ ב ו ת‬ ‫‪.1‬‬
‫בחתך הקרקע‪ .‬ההחדרה תהיה לפחות ל ע ו מ ק המתוכנן‪ ,‬כ א ש ר ה פ ס ק ת החדרת ה כ ל ו נ ס‬
‫ו ה מ א מ צ י ם ה נ ו צ ר י ם בו ת י ק ב ע בעזרת ה א מ צ ע י ם ה מ ש ל י מ י ם ה א ל ה ‪:‬‬
‫‪ -‬כ א ש ר ה ה ח ד ר ה מ ב ו צ ע ת ל ל א מ ד י ד י ם ה מ ו צ מ ד י ם ל כ ל ו נ ס ‪ ,‬ל ד ו ג מ ה ‪ :‬א ם ל א נעשה ש י מ ו ש‬
‫ב צ י ו ד ‪ ,(Pile Dynamic Analyser) P D A‬ה ק ר י ט ר י ו ן ל ק ב י ע ת ה ת ס ב ו ל ת י ו ג ד ר ב ה ת א ם ל ק ש ר‬
‫בין מספר חבטות פטיש ההחדרה לשקיעה המותרת בעשרים ה ח ב ט ו ת ה א ח ר ו נ ו ת ‪.‬‬

‫־ כאשר מבוצע ניטור ו מ ו צ מ ד י ם מדידים לכלונס בזמן ההחדרה )לדוגמה‪ :‬שימוש ^ ‪( P D A‬‬
‫ה ק ר י ט ר י ו ן לקביעת התסבולת יוגדר בהתאם לתסבולת‪ ,‬ל מ א מ צ י ם ה מ ח ו ש ב י ם ו ל ת ז ו ז ו ת של‬
‫הכלונס‪.‬‬
‫י ה מ ה נ ד ס י כ ו ל ל ש ק ו ל הפחתה ב ע ו מ ק ה מ ת ו כ נ ן ל צ ו ר ך ה ת ס ב ו ל ת ה נ ד ר ש ת ‪ ,‬א ם מ ת מ ל א י ם ת נ א י‬
‫ההתנגדות להחדרה‪.‬‬
‫‪ .2‬כ ש כ ל ו נ ס מ ו ח ד ר בעזרת ס י ל ו ן מ י ם ‪ ,‬מ פ ס י ק י ם א ת ס י ל ו ן ה מ י ם ב ג ו ב ה ‪ 3‬פ ע מ י ם ק ו ט ר ה כ ל ו נ ס‬
‫ל פ ח ו ת מ ע ל ל ע ו מ ק ה ה ח ד ר ה ה מ ת ו כ נ ן ‪ ,‬כ ד י שלא לפגוע בשכבה ה נ ו ש א ת ו כ ד י ל ב צ ע א ת ה מ ש ך‬
‫ה ה ח ד ר ה עד ל ע מ י ד ה ב ק ר י ט ר י ו ן ה ה ת נ ג ד ו ת הנדרש‪.‬‬
‫כ‪ .‬כ ל ו נ ס מ ב ט ו ן ט ר ו ם‬
‫ה ח ו ז ק ש ל ה כ ל ו נ ס ‪ ,‬כ ו ל ל של ה ב ט ו ן ו ה פ ל ד ה ‪ ,‬י ע מ ו ד ב כ ל ה מ א מ צ י ם ה נ ו צ ר י ם בעת ה ש י נ ו ע‬ ‫‪.1‬‬
‫וההחדרה של הכלונס‪.‬‬
‫‪ .2‬ק צ ו ת ה כ ל ו נ ס י ה י ו ח ז ק י ם ד י י ם כ ך ש י ג נ ו על ה כ ל ו נ ס במהלך ה ה ח ד ר ה ב כ ל ס ו ג י ה ק ר ק ע ‪ ,‬ל ר ב ו ת‬
‫סלע א ו ק ר ק ע עם אבנים‪.‬‬

‫‪ . 3 . 6‬ש י פ ו ר מ ל א כ ו ת י של ת צ א י ה ק ר ק ע‬
‫א פ ש ר לשפר א ת ת כ ו נ ו ת ה ק ר ק ע ב א מ צ ע י ם מ ל א כ ו ת י י ם ‪ .‬ה ש י פ ו ר ע ש ו י ל ש נ ו ת א ר ע י ת א ו ל צ מ י ת ו ת א ת‬
‫ת כ ו נ ו ת ה ק ר ק ע ‪ ,‬ל ר ב ו ת ה ת ס ב ו ל ת ו ה ה ת נ ג ד ו ת לגזירה‪ ,‬ה ד ח י ס ו ת ו ה ח ד י ר ו ת ‪.‬‬
‫ה ש י פ ו ר י ם ב ת כ ו נ ו ת ה ק ר ק ע ‪ ,‬ה ד ר ו ש י ם ל פ ת ר ו ן ה נ ד ס י נ א ו ת ש ל ב ע י ו ת ה ב י ס ו ס ‪ ,‬מ ש מ ש י ם גם ל ת מ י כ ת‬
‫י ס ו ד ו ת של ב נ י י נ י ם ק י י מ י ם ‪ ,‬ל י י צ ו ב ה ק ר ק ע ו ה מ ד ר ו נ ו ת ‪ ,‬ל מ נ י ע ת ג ל י ש ו ת ו מ פ ו ל ו ת ק ר ק ע ו כ ד ו מ ה ‪.‬‬
‫ה ש י ט ה ה ש כ י ח ה ב י ו ת ר ה י א צ י פ ו ף ה ק ר ק ע בעזרת מ כ ב ש י ם ‪ .‬ש י ט ו ת מ ק ו ב ל ו ת מ י ו ח ד ו ת ה ן ‪ ,‬ב י ן ה י ת ר ‪:‬‬
‫ה י ד ו ק ד י נ מ י ב מ ש ק ו ל ת ‪ ,‬ה י ד ו ק ב ש י ט ו ת צ י פ ו ף בהרעדה ל ע ו מ ק ‪ ,‬כ ג ו ן ‪, V i b r o f l o t a t i o n a n d V i b r o w i n g‬‬
‫ה ז ר ק ו ת ‪ ,‬ע מ י ס ה ־ מ ק ד ל מ ה ‪ ,‬נ י ק ו ז ‪ ,‬ד י ו ס ו י י צ ו ב ב ה ז ר ק ה ב ל ח ץ גבוה‪.‬‬
‫לבחירת השיטה שוקלים את הגורמים האלה‪:‬‬

‫א‪ .‬ה ת ו ע ל ת ו ה ע ל ו ת של ב י צ ו ע ה ש י פ ו ר כ ד י ל ה ש י ג א ת ה פ ת ר ו ן ה ה נ ד ס י ה נ א ו ת ;‬
‫ב‪ .‬ע מ י ד ו ת ה ש י פ ו ר ל א ו ר ך ז מ ן ;‬
‫ג‪ .‬ה פ ג י ע ו ת ה א פ ש ר י ו ת ב מ ב נ י ם ס מ ו כ י ם א ו ב ש כ ב ו ת ק ר ק ע ק ר ו ב ו ת כ ת ו צ א ה מ ה ע ב ו ד ה ב א ת ר ‪ ,‬ל ר ב ו ת‬
‫ת ו צ א ו ת ה ח י ז ו ק ה ל א ‪ -‬א ח י ד של ה ק ר ק ע ב א ת ר ;‬
‫ד‪ .‬ה צ ו ר ך ב ב ד י ק ו ת ש י ו כ י ח ו ש ה ש י פ ו ר י ם ה ו ש ג ו ל מ ע ש ה ;‬

‫‪32‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ה‪ .‬ה ע ו מ ק ו ה מ י ד ו ת של ה א ז ו ר שבו י ב ו צ ע ו ה ש י פ ו ר י ם י ה י ו ב ה ת א ם ל ס ו ג ה מ ב נ ה ‪ ,‬ל ר ג י ש ו ת ו ‪ ,‬ל ת ז ו ז ו ת‬

‫כלליות והבדליות‪ ,‬ליכולתו לעמוד בעומסים המתוכננים מבחינת התסבולת והעיבוד )דפורמציה(‬
‫ובהתחשב במתקנים ובמבנים סמוכים‪.‬‬

‫‪ .3. 7‬ק ר י ט ר י ו נ י מ ל ת כ ן ב ק ר ק ע ו ת ת ו פ ח ו ת ו מ ת כ ו ו צ ו ת‬
‫ב ק ר ק ע ו ת ת ו פ ח ו ת ו מ ת כ ו ו צ ו ת א י אפשר ל ה ב ט י ח ש ל א י י ו ו צ ר ו ס ד ק י ם ב ק י ר ו ת ה מ ב נ ה כ ת ו צ א ה מ פ ע י ל ו ת‬
‫ה ק ר ק ע ‪ ,‬ו ז א ת גם א ם נ נ ק ט ו כ ל ה א מ צ ע י ם ה נ ד ר ש י ם ב ת ק ו ‪ .‬ה ק ש ר ב י ן ר מ ת ה נ ז ק ל מ ב נ י ם ל ב י ן מ י ד ת‬
‫ה ס י ד ו ק ו ד ר ג ת ה ק ו ש י ב ת י ק ו ו ה ס ד ק י ם כ מ פ ו ר ט בנספח א‪.‬‬

‫ת ז ו ז ו ת ה ק ר ק ע בשל שינויימ ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת‬ ‫‪.3.‬‬ ‫‪7.1‬‬

‫‪1‬‬
‫ק ר ק ע ח ר ס י ת י ת ‪ ,‬לפי ה ג ד ר ת ה ב ת ק ו ל מ י ו ן ק ר ק ע ו ת ) ה ת ק ן ה י ש ר א ל י ת ״ י ‪ 94-0‬ח ל ק ‪ ,('* 5‬ל ר ב ו ת ח ו ו א ר ‪,‬‬
‫מ ש נ ה א ת נפחה בשל ש י נ ו י י ם ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת ‪ ,‬ו כ ת ו צ א ה מ ש י נ ו י י הנפח נ ו צ ר ו ת ב ק ר ק ע ת ז ז ו ת‬
‫א נ כ י ו ת ו צ י ד י ו ת ‪ .‬תופעה זו ע ל ו ל ה ל ג ר ו ם ל ת ז ו ז ו ת ה ב ד ל י ו ת ג ד ו ל ו ת ש ל י ס ו ד ו ת ב ק ר ק ע ו ת ח ר ס י ת י ו ת ‪.‬‬
‫ג ו ר מ י ם ר ב י ם מ ש פ י ע י ם על ה ש י נ ו י י ם ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת ‪ ,‬ו ב ה ם ‪:‬‬
‫;‬ ‫א‪ .‬ש י נ ו י י ט מ פ ר ט ו ר ה כ ת ו צ א ה מ ח י מ ו ם ה ק ר ק ע על י ד י ה ש מ ש ו מ ת ק נ י ם מ ל א כ ו ת י י ם‬
‫ב‪ .‬א ו ו ר ו ר ה ק ר ק ע א ו ה ק פ א ת ה ;‬
‫ליקויים במתקני מים וביוב;‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬ח פ י ר ו ת ל מ ע ר כ ו ת ת ת ‪ -‬ק ר ק ע י ו ת ;‬
‫ה‪ .‬צ מ ח י י ה ו ש ו ר ש י ם !‬
‫משטחים מרוצפים ותנאי הניקוז;‬ ‫ו‪.‬‬
‫ז‪ .‬נגר ע י ל י ‪ ,‬מ י ם ש ע ו נ י ם )‪ ,(perched water‬ש י נ ו י ב מ פ ל ס מ י ת ה ו ם ‪ ,‬מ י ה ש ק י ה ו מ י ק ו ל ח י ם ;‬
‫ח‪ .‬ה ע ו מ ק ו ה ע ו ב י של ש כ ב ת ה ק ר ק ע ה מ ש נ ה א ת נ פ ח ה ;‬
‫ט‪ .‬י נ י ק ה ב ק ר ק ע ו ת ח ר ס י ת י ו ת ;‬
‫השפעת ש א י ב ה ב ק ר ק ע ‪.‬‬ ‫י‪.‬‬

‫ב ד י ק ו ת ל ה ע ר כ ת פוטנציאל ה ת פ י ח ה‬ ‫‪.3. .7 2‬‬

‫ב ד י ק ת ג ב ו ל ו ת ה ס ו מ ך ‪ ,‬ב ד י ק ו ת ל ח ץ ת פ י ח ה ו ש י ע ו ר תפיחה‪ ,‬ב ד י ק ת ת פ י ח ה ח ו פ ש י ת ב מ ש ו ר ה וכך‬
‫אחוז הדקים‪ ,‬חן הבדיקות המאפשרות זיהוי קרקעות תופחות ומתכווצות‪.‬‬
‫ל ח ץ ה ת פ י ח ה ו ש י ע ו ר ה ת פ י ח ה ה צ פ ו י י ם ע ב ו ר ח ר ס י ת בעלת פ ל ס ט י ו ת נ ת ו נ ה י ג ד ל ו עם ע ל י י ת ה צ פ י פ ו ת‬
‫ה י ב ש ה ו י ק ט נ ו עם ע ל י י ת ה ר ט י ב ו ת ‪.‬‬
‫ל ח ץ ה ת פ י ח ה ו ש י ע ו ר ה ת פ י ח ה ה צ פ ו י י ם ע ב ו ר ח ר ס י ת בעלת צ פ י פ ו ת ו ר ט י ב ו ת נ ת ו נ ו ת י ג ד ל ו ע ם ע ל י י ת‬
‫ערכי גבול הנזילות ו א י נ ד ק ס הפלסטיות‪.‬‬
‫לפי ש י ק ו ל ה מ ה נ ד ס ה ג א ו ט כ נ י י י ע ר כ ו כ ל ה ב ד י ק ו ת ה נ ז כ ר ו ת ל ע י ל א ו ח ל ק ן ‪ ,‬ל ר ב ו ת ב ד י ק ו ת ל ח ץ ת פ י ח ה‬
‫ו ש י ע ו ר תפיחה‪ ,‬על מ ד ג מ י ם ל א מ ו פ ר י ם ‪ .‬ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת ה ט ב ע י ת ת ל ו י ה ב י ן ה י ת ר ב ע י ת ו י נ ט י ל ת‬
‫ה מ ד ג ם ) כ ג ו ן ח ו ר ף א ו קיץ(‪.‬‬

‫עקרונות ש י ט ת ה ב י ס ו ס ב ק ר ק ע ת ו פ ח ת‬ ‫‪.3. .7 3‬‬

‫כללי‬ ‫‪.3. 7. 3.1‬‬

‫א‪ .‬ש י ט ת ה ב י ס ו ס ה מ ו מ ל צ ת ב ק ר ק ע ת ו פ ח ת ה י א ב א מ צ ע ו ת כ ל ו נ ס א ו ת ה מ ע ו ג נ י ם ב ש כ ב ו ת‬
‫ה ע מ ו ק ו ת ‪ ,‬ש א י נ ן מ ו ש פ ע ו ת מ ש י נ ו י י ם ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת ‪ .‬י ש ל מ נ ו ע ה ת ר ח ב ו ת ק ו ט ר ה כ ל ו נ ס עד‬
‫ל ע ו מ ק ‪ 2‬מ׳ ל פ ח ו ת מפני ה ק ר ק ע ‪ ,‬בעזרת ש ר ו ו ל ק ר ט ו ן א ו ש ר ו ו ל פ ל ס ט י ק א ו כ ל א מ צ ע י א ח ר ‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫ב‪ .‬ע ו מ ק ה כ ל ו נ ס א ו ת י ה י ה ל פ ח ו ת ‪ 10‬מ׳ מ ת ח ת לפני ה ק ר ק ע ו ק ו ט ר ם ל א י פ ח ת מ־‪ 400‬מ ״ מ ‪ .‬א ם‬

‫ק י י ם ח ת ך ק ר ק ע עם ש כ ב ת ח ר ס י ת ע ל י ו נ ה ב ע ו ב י עד ‪ 5‬מ׳ ו מ ת ח ת י ה ס ל ע ‪ ,‬נ י ת ן ל ה ת ק י ן כ ל ו נ ס‬
‫ב ק ו ט ר ש א י נ ו ק ט ן מ‪ 350-‬מ ״ מ ‪ ,‬ו כ ן נ י ת ן ל ה ק ט י ן א ת ע ו מ ק ה כ ל ו נ ס ב ה ת א ם ל ש י ק ו ל י ה מ ה נ ד ס ‪.‬‬
‫ג‪ .‬ק ו ט ר ה כ ל ו נ ס א ו ת י ה י ה א ח י ד ל כ ל א ו ר כ ם ‪.‬‬
‫ד‪ .‬י צ י ק ת כ ל ו נ ס א ו ת ב ק ט ר י ם ק ט נ י ם מ‪ 600-‬מ ״ מ ת י ע ש ה ב א מ צ ע ו ת צ י נ ו ר י צ י ק ה ק ש י ח ה י ו ר ד עד‬
‫‪ 1‬מ׳ מ ה ת ח ת י ת ‪.‬‬
‫ה‪ .‬ב ק ר ק ע ו ת ת ו פ ח ו ת ר צ ו י ל ה י מ נ ע מ ב י ס ו ס מ ב נ ה ב כ ל ו נ ס א ו ת מ ש ו פ ע י ם ‪.‬‬

‫שיקולי מ ג )‬ ‫‪.3. 7. .3 2‬‬

‫ב ב י ס ו ס ב ק ר ק ע בעלת פ ו ט נ צ י א ל ל ש י נ ו י נפח ע ל ו ל י ם ל ה י ו ו צ ר כ ו ח ו ת מ ת י ח ה צ י ר י י ם ב י ס ו ד ו ת‬
‫ו ת ז ו ז ו ת א נ כ י ו ת ה ב ד ל י ו ת במבנה ע צ מ ו ‪ ,‬ה ע ל ו ל י ם ל ג ר ו ם ל ס י ד ו ק ב מ ב נ ה ו ל ב ע י ו ת ב ת פ ק ו ד ו ‪ .‬כ ד י‬
‫ל צ מ צ ם א ת מ י ד ת ה ה י ס ד ק ו ת ו ב ע י ו ת ה ת פ ק ו ד ע ק ב ע י ו ו ת במבנה‪ ,‬י ת ו כ נ ן ה מ ב נ ה ת ו ך ה ת ח ש ב ו ת‬
‫בנקודות אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬י ש ל ת כ נ ן ר צ פ ו ת ת ל ו י ו ת ו ל י צ ו ר הפרדה מ ל א ה של ה ר צ פ ה ה ת ח ת ו נ ה ו ש ל ק ו ר ו ת ה י ס ו ד מ ה ק ר ק ע‬
‫בעלת ה פ ו ט נ צ י א ל ל ש י נ ו י נפח‪ ,‬כ נ ד ר ש בסעיף ‪.3.7.3.8‬‬
‫ב‪ .‬י ש להגן על ח ל ל ה ה פ ר ד ה ב א מ צ ע י ם מ ת א י מ י ם ל מ נ י ע ת ח ד י ר ת ק ר ק ע ל ת ו ך ה ח ל ל ל א ו ר ך כ ל ח י י‬
‫המבנה‪.‬‬
‫ל צ ו ר ך ה ק ש ח ת ה מ ב נ ה י ש ל ה ת ק י ן ב ק י ר ו ת ח ג ו ר ו ת ר צ ו פ ו ת של ב ט ו ן מ ז ו י ן מ ע ל ל פ ת ח י ם ש ב ק י ר‬ ‫ג‪.‬‬
‫ו מ ת ח ת ל ה ם ‪ ,‬ו ע מ ו ד י ב ט ו ן מ ז ו י ן ב פ י נ ו ת ה ק י ר ו ת ו ל א ו ר כ ם ב מ ר ו ו ח י ם ש א י נ ם ג ד ו ל י ם מ‪ 4-‬מ׳‪ ,‬א ו‬
‫כ ל פ ת ר ו ן ה ק ש ח ה אחר‪.‬‬
‫ד‪ .‬י ש ל י צ ו ר ח י ב ו ר י ם ג מ י ש י ם ב מ ע ר כ ת ה ש י ר ו ת י ם ה ת ת ‪ -‬ק ר ק ע י ת ‪ ,‬ה כ ו ל ל ת מ ע ר כ ו ת מ י ם ‪ ,‬ב י ו ב ‪ ,‬גז‪,‬‬
‫ח ש מ ל ו ט ל פ ו ן ‪ ,‬ו ל ת ח ז ק א ת ה מ ע ר כ ת ב ה ת א ם ל ח ל ק י ם ה ר ל ו ו נ ט י י ם ש ל ה ת ק ן ה י ש ר א ל י ת ״ י ‪1525‬‬
‫ה‪ .‬ב מ ב נ י ם ק ל י ם י ש ל ה ק ט י ן עד כ מ ה ש א פ ש ר א ת ש ט ח המגע ב י ן ק ר ק ע ש ה י א בעלת פ ו ט נ צ י א ל‬
‫ת פ י ח ה ג ב ו ה ל ב י ן ה י ס ו ד ו ת ‪ ,‬על י ד י ה ק ט נ ת מ ס פ ר ה י ס ו ד ו ת עד ל מ י נ י מ ו ם ה ס ב י ר ה א פ ש ר י ‪.‬‬

‫גללי ה מ ח ז ו ק ה‬ ‫‪.3. 7. .3 3‬‬

‫ת ח ז ו ק ה ל א נ א ו ת ה ע ל ו ל ה ל ס כ ן א ת המבנה‪ .‬ח ש י ב ו ת ע ל י ו נ ה נ ו ד ע ת ל מ י ל ו י ה ד ר י ש ו ת ה ר ל ו ו נ ט י ו ת‬
‫ש ב ת ק ן ה י ש ר א ל י ת ״ י ‪ 1525‬ח ל ק י ם ‪ 1‬ו‪ ,2-‬ל ר ב ו ת ה ד ר י ש ה ש ה ב ע ל י ם י ב ד ק ו ו י ת ק נ ו א ת ה מ ת ק נ י ם‬
‫ש ז ו ר מ י ם בהם מ י ם ו ה ע ל ו ל י ם לדלוף בסמוך ליסודות‪.‬‬
‫ב ק ר ק ע ו ת ב ע ל ו ת פ ו ט נ צ י א ל ל ש י נ ו י נפח י ש ל צ מ צ ם עד ל מ י נ י מ ו ם ה א פ ש ר י א ת ה ש י נ ו י י ם ב ת כ ו ל ת‬
‫ה ר ט י ב ו ת הנגרמים עקב ה ש ק י ה לא אחידה‪ ,‬ו ג י נ ו ן ה כ ו ל ל נטיעת ע צ י ם ו צ מ ח י י ה ב ק ר ב ת המבנה‪.‬‬

‫מגנון מ י ש ק י ס‬ ‫‪.3. 7. .3 4‬‬

‫מ ס פ ר ה מ י ש ק י ם במבנה י ו ק ט ן כ כ ל האפשר‪ .‬ר ו ח ב ה מ י ש ק שיש ל ה ב י א ב ח ש ב ו ן כ ת ו צ א ה מ ת נ ו ע ו ת‬
‫ק ר ק ע ה ו א ‪ 20‬מ ״ מ עד ‪ 50‬מ ״ מ ‪ .‬ת כ ן ה מ י ש ק י ם י ב ט י ח ש ה ם ל א יפגעו ב ת פ ק ו ד ה מ ב נ ה ו ב א י ט ו מ ו ‪.‬‬

‫עמודי י ס ו ד‬ ‫‪.3. 7. 3.5‬‬

‫ע מ ו ד י ס ו ד במבנה‪ ,‬ה מ מ ש י ך כ ל ו נ ס י צ ו ק מ ב ט ו ן ‪ ,‬י ה י ה בעל מ י ד ו ת ז ה ו ת א ו ק ר ו ב ו ת ל א ל ה ש ב כ ל ו נ ס ‪,‬‬
‫ו כ מ ו ת ה ז י ו ן ‪ ,‬ל ר ב ו ת ה ח י ש ו ק י ם ‪ ,‬ל א תפחת מ כ מ ו ת ה ז י ו ן ש ב כ ל ו נ ס ‪.‬‬
‫ב ת כ נ ו ן גובה עמוד ה י ס ו ד מעל ה כ ל ו נ ס י ב י א ה מ ת כ נ ן בחשבון ש י ק ו ל י תפיחה א ו פ ק י ת ‪.‬‬

‫‪34‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫תבן מבגה ח ב ל ו נ ס‬ ‫‪.3. 7. .3 6‬‬

‫בתכך כ ל ו נ ס א ו ת ב ק ר ק ע ת ו פ ח ת מ ת ח ש ב י ם ב כ ו ח ו ת ה צ י ד י י ם ו ב כ ו ח ו ת ה מ ת י ח ה ‪ .‬א ת כ ו ח ה מ ת י ח ה‬
‫ק ו ב ע י ם ב ה ת א ם להפרש ש ב י ן ה ע ו מ ס ה ק ב ו ע ל ב י ן כ ו ח ה ה ר מ ה ה נ ו צ ר ב י ן מ ע ט פ ת ה כ ל ו נ ס ל ק ר ק ע‬
‫ה ת ו פ ח ת ‪ ,‬כ מ פ ו ר ט להלן‪.‬‬
‫ש ט ח החתך ה כ ו ל ל של מ ו ט ו ת פלדה ל ז י ו ן י ח ו ש ב לפי כ ו ח ה מ ת י ח ה הפועל ע ל ה כ ל ו נ ס ב מ צ ב ג ב ו ל י‬

‫של ש י ר ו ת ‪ .‬ב ה ע ד ר נ ת ו נ י ם ל ח י ש ו ב מ ד ו י ק ש ל כ ו ח ה מ ת י ח ה ‪ , z‬הנובע מ ש י נ ו י הנפח ש ל ק ר ק ע‬

‫ח ר ס י ת י ת ‪ ,‬א פ ש ר ל ח ש ב ו ב ק י ר ו ב לפי ה נ ו ס ח ה ‪:‬‬

‫‪Z = (700d-0.5P)xK‬‬ ‫)‪(3.3‬‬

‫שבה‪:‬‬
‫כ ו ח ה מ ת י ח ה ב כ ל ו נ ס ב ש י ר ו ת )ק״נ(‬ ‫‪-‬‬ ‫‪z‬‬

‫ק ו ט ר ה כ ל ו נ ס )מ׳(‬ ‫־‬ ‫‪d‬‬

‫ה ע ו מ ס ה א נ כ י ה ק ב ו ע ל מ צ ב ג ב ו ל י ש ל ש י ר ו ת ה פ ו ע ל על ה כ ל ו נ ס )ק״נ(‬ ‫‪-‬‬ ‫‪p‬‬

‫מ ק ד ם שערכו כמפורט להלן‪:‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪K‬‬

‫א‪ .‬ב ה ס ת מ ד על ת ו צ א ו ת ב ד י ק ו ת מ ע ב ד ה ב ע ו מ ק ‪ 2‬מ׳ עד ‪ 3‬מ׳ ־‬

‫‪L‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪vK -‬‬ ‫— ‪d x‬‬
‫— ‪x‬‬ ‫‪(3.4‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪to‬‬
‫‪0.7<K<1.4‬‬ ‫)‪(3.5‬‬
‫ב‪ .‬ב ה ע ד ר ב ד י ק ו ת מעבדה ־‬
‫= ‪K‬‬ ‫‪1.4‬‬ ‫)‪(3.6‬‬
‫בנוסחות אלה‪:‬‬
‫־ ג ב ו ל ה נ ז י ל ו ת של ה ח ר ס י ת ה ת ו פ ח ת ) ‪( %‬‬ ‫‪LL‬‬

‫צ פ י פ ו ת ט ב ע י ת י ב ש ה של ה ח ר ס י ת )ק״נ ל מ ״ ק (‬ ‫־‬ ‫‪Yd‬‬

‫ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת של ה ח ר ס י ת ה ת ו פ ח ת )‪(%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪o‬‬

‫ש י ע ו ר ה ז י ו ן ה מ י נ י מ ל י ב כ ל ו נ ס ‪.0.5% -‬‬
‫ק ו ט ר כ ל מ ו ט מ מ ו ט ו ת ה מ ת י ח ה ל א י ה י ה ק ט ן מ־‪ 12‬מ ״ מ ‪.‬‬
‫ה מ ר ח ק ה מ ר ב י של פ ס י ע ת ה ז י ו ן ה ל ו ל י י נ י ב מ ט ר ה ע ל י ו ן של ה כ ל ו נ ס י ה י ה כ מ פ ו ר ט ב ת ק ן ה י ש ר א ל י‬
‫ת ״ י ‪ ,413‬א ך ל א י ה י ה ג ד ו ל מ‪ 120-‬מ ״ מ ‪ ,‬ו ב י ת ר ת ה כ ל ו נ ס מ ר ח ק ה פ ס י ע ה ל א י ה י ה ג ד ו ל מ־‪ 250‬מ ״ מ ‪.‬‬
‫ה מ ר ח ק ה מ ר ב י ב י ן מ ו ט ו ת ז י ו ן א ו ר כ י י ם לא י ה י ה ק ט ן מ‪ 100-‬מ ״ מ ו ל א ג ד ו ל מ‪ 250-‬מ ״ מ ‪.‬‬

‫סוג ה ג ט ו ן‬ ‫‪.3. 7. .3 7‬‬

‫ח ו ז ק ה ב ט ו ן ש ל ה כ ל ו נ ס לא י ה י ה ק ט ן מ ה ח ו ז ק ה א ו פ י י נ י של ב ט ו ן מ ס ו ג ב‪.30-‬‬

‫מבן חדצפח‬ ‫‪.3. 7. .3 8‬‬

‫ר צ פ ה ש ל מ ב נ ה ה מ ב ו ס ס ב ק ר ק ע ת ו פ ח ת ת ה י ה ר צ פ ה ת ל ו י ה ‪ ,‬ה מ ו פ ר ד ת על י ד י ח ל ל א ו ו י ר ‪.‬‬
‫גובה ה ח ל ל י י ק ב ע ב ה ת א ם ל ת כ ו נ ו ת ו ל פ ו ט נ צ י א ל ה ת פ י ח ה ש ל ש כ ב ו ת ה ח ר ס י ת ש מ ת ח ת למבנה‪.‬‬
‫גובה חלל ה א ו ו י ר ה מ י נ י מ ל י ב י ן הרצפה ו ק ו ר ו ת ה י ס ו ד ל ב י ן הקרקע‪ ,‬ב ק ר ק ע תופחת שבח התפיחה‬
‫ה ח ו פ ש י ת ה נ ב ד ק ת ב מ ש ו ר ה ג ד ו ל ה מ‪ ,50%-‬ל א י פ ח ת מ־‪ 200‬מ ״ מ נ ט ו ‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪£2008} 1‬‬

‫לצורך י צ י ר ת החלל ניתן לתכנן רכיבים ט ר ו מ י ם )כגון‪ :‬לוחות בטון טרום(‪ ,‬ק ר ו מ י ם ותבניות‬
‫לפירוק‪ ,‬או ארגזי ק ר ט ו ן המתכלים ברטיבות הקרקע או ארגזים אחרים‪ .‬כל סוגי הארגזים יהיו‬
‫כ א ל ה ש י ק ר ס ו ב ע ו מ ס ג ד ו ל מ‪ 7-‬ק ״ נ ל מ ״ ר ‪.‬‬
‫ת כ ן רצפות למבנים שאינם רגישים לתזוזות‪ ,‬כגון מחסנים‪ ,‬מבני תעשייה או חניונים‪ ,‬י כ ו ל‬
‫ל ה י ע ש ו ת כ ת כ ן של ר צ פ ה צפה על מ י ל ו י מ ה ו ד ק ‪ ,‬ב ת נ א י ש ה ת פ ק ו ד ל א ייפגע‪.‬‬
‫ב מ ק ר י ם א ל ה י ש ל ה ב י א ב ח ש ב ו ן ש י י ת כ נ ו ת ז ו ז ו ת ו ש ק י ע ו ת ה ד ד י ו ת של כ מ ה ס נ ט י מ ט ר י ם ‪ ,‬ו כ ן‬
‫ה ת פ ת ח ו ת של ס ד י ק ה ‪ ,‬ב ה ת א ם ל ת כ ו נ ו ת ו ל פ ו ט נ צ י א ל ה ת פ י ח ה ש ל ש כ ב ו ת ה ח ר ס י ת ה ע ל י ו נ ו ת‬
‫ש מ ת ח ת למבנה‪ .‬י ש ל ה פ ר י ד ב ״ ת פ ר ״ א ת ה ר צ פ ו ת מ ר כ י ב י המבנה‪ .‬י ש ל ה ג ן כ כ ל ה א פ ש ר מ פ נ י ש י נ ו י‬
‫ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת של ה ק ר ק ע א ו דליפה מ מ ו ש כ ת ‪ ,‬כ ד י ל צ מ צ ם א ת ה ס י ב ו ת ל ה י ו ו צ ר ו ת ה ת ו פ ע ו ת‬
‫האלה ו א ת עוצמתן‪.‬‬

‫תכן וכיביס החווגים משלד המבנה‬ ‫‪.3. 7. 3. 9‬‬

‫ת כ ן ר כ י ב י ם ה ח ו ר ג י ם מ ש ל ד המבנה‪ ,‬כ ג ו ן מ ד ר ג ו ת ‪ ,‬י י ע ש ה ב ס כ מ ה ס ט ט י ת ה מ א פ ש ר ת ק ב ל ת ת נ ו ע ו ת‬
‫ה ק ר ק ע ‪ .‬ר כ י ב נ ו ש א מ ק ש י ל א ג מ י ש ל א י ה י ה במגע עם ה ח ר ס י ת ה ת ו פ ח ת ‪ ,‬ל מ ע ט ה י ס ו ד ו ת ‪ .‬ת ה י ה‬
‫הפרדה ב י ן ה ר כ י ב י ם ה א ל ה ל ב י ן ה ק ר ק ע ש מ ת ח ת ם כ מ פ ו ר ט ב ס ע י ף ‪.3.7.3.8‬‬

‫‪ .3. 7. 3.10‬ת כ ן ניקוז וביוב‬

‫כ ל א ז ו ר המבנה ו ס ב י ב ת ו י נ ו ק ז באופן שיבטיח הרחקה מ ה י ר ה של המים‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫מ ו צ א ו ת מ י ם ‪ ,‬כגון ב ר ז י ם ; פתחי בקרה של ב י ו ב ; פתחי מ ו צ א של נ י ק ו ז ו מ ק ו ר ו ת א ח ר י ם של‬ ‫ב‪.‬‬
‫מ י ם ה ע ל ו ל י ם ל ד ל ו ף ‪ -‬י מ ו ק מ ו ב מ ר ח ק של ‪ 3‬מ׳ ל פ ח ו ת מ ג ב ו ל ו ת ה מ ב נ ה ‪ .‬א ם י ש מ ק ו ר ד ל י פ ת‬
‫מ י ם ק ר ו ב יותר‪ ,‬נ י ת ן לבנות ה ת ק ן א ט י ס מיוחד‪ ,‬שימנע א ת הרטבת ה ק ר ק ע ו י ס ל ק א ת ה מ י ם‬
‫הדולפים‪.‬‬
‫כ ל מ ע ר ך ה צ נ ר ת ש ל ה מ י ם ו ה ב י ו ב י ת ו כ נ ן ל ת ז ו ז ו ת א נ כ י ו ת ו א ו פ ק י ו ת ש ל ‪ 50‬מ ״ מ ‪ ,‬ו ל מ נ י ע ת‬ ‫ג‪.‬‬
‫ת ו פ ע ו ת נזילה‪.‬‬

‫י ס ו ד ו ת ו ד ו ד י ם מעל מי ת ה ו ם‬ ‫•‪.3. 7.4‬‬

‫ב א ז ו ר ש ל מ י ת ה ו ם ק ב ו ע י ם נ י ת ן ל ב ס ס מ ב נ י ם ש א י נ ם ר ג י ש י ם ל ת ז ו ז ו ת על י ס ו ד ו ת ר ד ו ד י ם מ ע ל מ י‬
‫ה ת ה ו ם ה ק ב ו ע י ם ‪ .‬הדבר מ ו ת נ ה בכך‪ ,‬ש מ ר ח ק מ י ה ת ה ו ם ה ק ב ו ע י ם מ ת ח ת י ת ה י ס ו ד א י נ ו ג ד ו ל מ‪ 2-‬מ׳‪.‬‬

‫ה ק ט נ ת השינויים בתכולת ה ו ט י כ ו ת באזוו היסודות‬ ‫‪.3. 7.5‬‬

‫כ ד י ל ה ק ט י ן א ת ה ש י נ ו י י ם ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת של ה ק ר ק ע ‪ ,‬נ י ת ן ל נ ק ו ט ‪ ,‬ב ה ת א ם ל ש י ק ו ל י ה מ ה נ ד ס ‪,‬‬
‫אמצעים אלה‪:‬‬
‫א‪ .‬נ י ק ו ז מ י ה ג ש מ י ם מגג ה מ ב נ ה ו ה ר ח ק ת ם מ ה מ ב נ ה ‪ 3‬מ׳ לפחות‪ ,‬ד ר ך מ ע ר כ ת מ ב ו ק ר ת ;‬
‫ב‪ .‬עד ל מ ר ח ק ‪ 3‬מ׳ ל פ ח ו ת ה ת ק נ ת צ י נ ו ר ו ת ב י ו ב ת ה י ה ר ק ב נ י צ ב ל ק י ר ו ת ה מ כ נ ה ‪ .‬צ י נ ו ר ו ת ה ב י ו ב‬
‫ה ע ו ב ר י ם ל י ד ה מ ב נ ה י ה י ו מ ס ו ג ה מ פ ח י ת כ כ ל ה א פ ש ר ס כ נ ת דליפה‪ ,‬ר א ו גם ס ע י ף ‪; 3.7.3.10‬‬
‫;‬ ‫ה ר ח ק ה של ש י ח י ם ו ע צ י ם ש ש ו ר ש י ה ם ע ל ו ל י ם לפגוע ב י ס ו ד ו ת ה מ ב נ ה א ו ב ת ש ת י ו ת י ו‬ ‫ג‪.‬‬
‫ד‪ .‬נ י ק ו ז ה א ת ר ‪ ,‬ו ב כ ל ל זה מ נ י ע ת ה צ ט ב ר ו ת מ י ם מ ת ח ת לרצפה‪-,‬‬
‫ה‪ .‬ב ה ת א ם ל ש י ק ו ל י ה מ ה נ ד ס נ י ת ן ל נ ק ו ט א מ צ ע י ם נ ו ס פ י ם ל ה ק ט נ ת ה ש י נ ו י י ם ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת ‪,‬‬
‫כ ג ו ן פ ר י ס ת י ר י ע ו ת א ו ט מ ו ת ‪ ,‬בהתחשב ב א י ל ו צ י ה מ ב נ ה ;‬
‫הגנה על ה ח פ י ר ו ת ל ב י ס ו ס מפני השפעת ה ש י נ ו י י ם ב ת כ ו ל ת ה ר ט י ב ו ת ‪ ,‬כ ד י ל מ נ ו ע פגיעה ב ת כ ו נ ו ת‬ ‫ו‪.‬‬
‫ה ק ר ק ע ל י ד ה י ס ו ד ו ת א ו ה ר צ פ ו ת לפני ה מ י ל ו י ה ח ו ז ר של ה ח פ י ר ו ת ‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫פרק ד ‪ -‬מבנים בתעמסת דינמית‬

‫ת ו כ נ ו ש ל ה כ ת ו ב ב פ ר ק זה ז ה ה ל כ ת ו ב ב פ ר ק ג ש ב ת ק ן ה י ש ר א ל י ת י ׳ י ‪ 940‬ב מ ה ד ו ר ה מ ש ג ת ‪ ,1978‬ו ה ו א‬
‫) ‪( 1 1‬‬
‫‪.‬‬ ‫מצורף כ א ן כנספח ה‬

‫פ ר ק ת ־ חפירות ומדרונות‪ ,‬מילוי חוזר וניקוז‬

‫ת ו כ נ ו ש ל ה כ ת ו ב ב פ ר ק זה זהה ל כ ת ו ב ב פ ר ק ה ש ב ת ק ן ה י ש ר א ל י ת ״ י ‪ 940‬ב מ ה ד ו ר ה מ ש נ ת ‪ ,1978‬ו ה ו א‬

‫‪( 1 1‬‬
‫‪.‬‬ ‫מצורף כ א ן כנספח ו '‬

‫פ ר ק ו ‪ -‬קירות ת ו מ כ י ם ולחצי ק ר ק ע צידיים‬

‫ת ו כ נ ו ש ל ה כ ת ו ב ב פ ר ק זה זהה ל כ ת ו ב ב פ ר ק ו ש ב ת ק ן ה י ש ר א ל י ת ״ י ‪ 940‬ב מ ה ד ו ר ה מ ש נ ת ‪ ,1978‬ו ה ו א‬

‫) ‪[ 1 2‬‬
‫‪.‬‬ ‫מצורף כ א ן כנספח ז‬

‫‪( 1 1‬‬
‫יעודכן בעתיד‪.‬‬ ‫י‬
‫‪2‬ן‬ ‫‪( 1 2‬‬
‫ת ק ף עד לפרסום ה ת ק ן הישראלי ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪3.1‬י ‪.‬‬ ‫י‬

‫‪17‬‬
 ‫ת׳יי ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫נ ס פ ח א ־ סידוק בבניינים‪:‬‬
‫ס י ו ו ג ר מ ת ה נ ז ק ל מ ב נ י ם עד ‪ 6‬ק ו מ ו ת ל פ י מ י ד ת ה ס י ד ו ק ב ק י ר ו ת ו ד ר ג ת ת ק ו ש י ב ת י ק ו ן‬
‫)נורמטיבי(‬

‫א ״ ‪ . 1‬מבוא‬
‫נספח זה נועד ל ה ע ר י ך ו ל ס ו ו ג נ ז ק ח ז ו ת י ש ל ס ד ק י ם ב ק י ר ו ת מ ב נ י ם ל ג ו ב ה ע ד ‪ 6‬ק ו מ ו ת ה נ ו צ ר י ם כ ת ו צ א ה‬
‫מ ע י ב ו ד ) ר פ ו ר מ צ י ה ( במבנה‪ .‬ה ה ע ר כ ה ו ה מ י ו ן מ ב ו ס ס י ם על ה ע ב ו ד ה ה נ ד ר ש ת ל ת י ק ו ן ה ס י ד ו ק ו ה מ ב נ ה ‪.‬‬
‫ה ס י ו ו ג ה ו א ל פ י שש ר מ ו ת נ ז ק ‪ ,‬ה מ ת ח ש ב ו ת ב א ו פ י ‪ ,‬ב מ י ק ו ם ו ב ס ו ג ש ל ה ס ד ק ‪ ,‬כ מ פ ו ר ט ב ט ב ל ה א‪.1-‬‬
‫כ א ש ר מ ע ר י כ י ם ש ג ו ר ם ה נ ז ק ה ו א ה ת נ ו ע ו ת ש ל ה ק ר ק ע ‪ ,‬נדרשת‪ ,‬נ ו ס ף על ב י צ ו ע ת י ק ו נ י ם ‪ ,‬ב ד י ק ה פ ר ט נ י ת‬
‫של היסודות והקרקע‪.‬‬
‫לרמה ‪ 3‬א ו פחות ־ ה ס י ד ו ק י כ ו ל לנבוע מ ש י ל ו ב של ג ו ר מ י ם שקשה לזהותם‪ .‬העלות ו ה מ א מ ץ ה ד ר ו ש י ם‬
‫ל ז י ה ו י ה ג ו ר מ י ם י ה י ו ל ל א י ח ס ל ש י ע ו ר ה נ ז ק ‪ ,‬ל מ ע ט ב נ ס י ב ו ת ש ב ה ן ה נ ז ק ע ל ו ל ע ו ד להתפתח‪.‬‬
‫נספח זה י ס י י ע בהגדרת ה נ ז ק ב ה ע ר כ ה ה נ ד ס י ת נ כ ו נ ה ו ב ק ב י ע ת הפעולה ה נ ד ר ש ת ‪.‬‬
‫יש להיות מודעים לכך‪ ,‬שמעטים הבניינים ה ק י י מ י ם שאין בהם ס ד ק י ם כלשהם‪.‬‬

‫א ־ ‪ . 2‬סיווג ה ס ד ק י ם‬

‫ס י ו ו ג ר א ש ו נ י של ה ס י ד ו ק ב ק י ר ו ת י י ע ש ה ל פ י ‪ 3‬ק ט ג ו ר י ו ת ‪ ,‬ו ה ן ‪ :‬נ ז ק ח ז ו ת י ‪ ,‬נ ז ק ל ש י ר ו ת ו נ ז ק ב ט י ח ו ת י‬ ‫א־‪.2.1‬‬

‫)נזק ל י צ י ב ו ת ( ‪.‬‬
‫להלן הפירוט‪:‬‬
‫א‪ .‬נ ז ק ח ז ו ת י ‪ -‬ס י ד ו ק ה ג ו ר ם נ ז ק למראה ה ב נ י י ן בלבד‪.‬‬
‫ה ב נ י י ן ‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬נ ז ק ל א י ט ו ם כנגד מ י ם ‪ ,‬ל ב י ד ו ד ה א ק ו ס ט י‬ ‫ב‪ .‬נ ז ק ל ש י ר ו ת ־ ס י ד ו ק ה ג ו ר ם ל נ ז ק לתפקוד‬
‫ו ה ת ר מ י ‪ ,‬ו כ ן פגיעה בצנרת‪ ,‬ת ק ל ו ת ב ס ג י ר ת ד ל ת ו ת ו ח ל ו נ ו ת ‪.‬‬
‫הבניין‪ ,‬באופן ש ק י י מ ת אפשרות שהמבנה א ו ח ל ק ממנו‬ ‫ג‪ .‬נ ז ק ב ט י ח ו ת י ‪ -‬נ ז ק עם סיצון ליציבות‬
‫י ת מ ו ט ט א ס לא יחוזק‪.‬‬

‫כ ל א ח ת מ ש ל ו ש ה ק ט ג ו ר י ו ת ה ע י ק ר י ו ת ש ל ע י ל מ פ ו ר ט ת י ו ת ר ב ט ב ל ה א־‪ .1‬ב ס ך ה כ ל י ש שש ר מ ו ת נ ז ק ‪,‬‬ ‫א״‪.2.2‬‬

‫ה מ מ ו ס פ ר ו ת מ‪ 1-‬עד ‪ 6‬ל פ י ע ל י י ת ה ח ו מ ר ה ‪.‬‬

‫ס ד ר ה ס י ו ו ג מ ב ו ס ס על א פ ש ר ו ת ה ת י ק ו ן ‪ ,‬מ ה ק ל א ל הכבד‪ .‬י ש צ ו ר ך ב ה ע ר כ ה ו ב ה ב ח נ ה ש ל ה י ק ף‬ ‫א־‪.2.3‬‬

‫ה ת י ק ו ן הנדרש‪.‬‬

‫‪38‬‬
‫ת׳יי ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫טבלה א ־ ‪ 1‬־ סיווג ימת הנזק למבנה בהתאם למידת הסידוק ולאופן התיקון‬
‫) ה ש י מ ו ש ב ט ב ל ה י י ע ש ה ב ה ת י י ח ס ל מ פ ו ר ט ב ס ע י פ י הנספח(‬

‫רוחב ס ד ק‬ ‫רמת‬ ‫קטגוריה‬

‫ת י א ו ר אופייני ש ל ה נ ז ק‬ ‫אופייני‬ ‫הנזק‬
‫)מ״מ(‬
‫סידוק נימי‬ ‫‪<0.1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ס י ד ו ק קל‪ ,‬ש א י ן צורך הנדסי בתיקונו‬ ‫‪<1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫א‪ .‬נ ז ק‬
‫ס י ד ו ק נ ר א ה ל ע י ן ‪ ,‬א ך נ י ת ן ל מ י ל ו י ב ק ל ו ת ‪ .‬י ש פגיעה ק ל ה ב ס ג י ר ת‬ ‫‪<5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חזותי‬
‫דלתות וחלונות‬
‫ס י ד ו ק אשר לשם ת י ק ו נ ו דרושה פתיחת ה ס ד ק י ם ; א ו דלתות ו ח ל ו נ ו ת‬ ‫‪ ,15-5‬א ו‬ ‫‪4‬‬
‫ש נ ת ק ע י ם ו צ נ ר ת ש י ר ו ת ש ע ל ו ל ה להיפגע‪ .‬ל ע ת י ם א י ט ו ם ה מ ב נ ה נפגע‬ ‫כמה סדקים‬
‫קשות‪.‬‬ ‫ס מ ו כ י ם בעובי‬
‫כ ו ל ל של ‪ 3‬מ ״ מ‬ ‫ב‪ .‬נ ז ק‬
‫נ ז ק מ ש מ ע ו ת י בשל ה ס י ד ו ק ; ה י ו ו צ ר ו ת ס ד ק י ם ה מ ח י י ב י ם ש ב י ר ת‬ ‫‪25-15‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לשירות‬
‫ח ל ק י ק י ר ו ת והחלפתם‪ ,‬בייחוד מעל דלתות ו ח ל ו נ ו ת מ ס ג ר ו ת של‬
‫}‬

‫דלתות וחלונות מ ת ע ו ו ת ו ת ס ד ק י ם שגורמים ליציאה נראית לעין‬

‫;‬

‫מ א י ז ו ן של ק י ר ו ת ‪ ,‬ר צ פ ו ת ו ת ק ר ו ת ב נ ו י ו ת )בדרך כ ל ל כ ש ה ע י ו ו ת ג ד ו ל‬
‫מ‪ ; (1:100-‬ל ע ת י ם נ ו צ ר כ ש ל ק ו ר ו ת ‪ ,‬צ נ ר ת נ י ז ו ק ה ו מ ב ו ק ע ת ; א ו‬
‫כ א ש ר מ ס פ ר ה ס ד ק י ם רב ו ה ר ו ח ב ה א ו פ י י נ י ש ל ה ס ד ק ה א ו פ י י נ י ה ו א‬
‫ב י ן ‪ 15‬מ ״ מ ל‪ 25-‬מ ״ מ ‪.‬‬
‫ס י ד ו ק ה מ ב ט א ק ר ו ב ל ו ו ד א י נ ז ק לשלד‪ ,‬ה מ ח י י ב ת י ק ו ן י ס ו ד י ש ל‬ ‫‪>25‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ג‪ .‬נ ז ק‬
‫קורות‪ ,‬חגורות א ו עמודים‪ ,‬א ו כשיש שבירה בחלונות‪.‬‬ ‫בטיחותי‬

‫הערות ל ט ב ל ת ‪:‬‬
‫־ ה ס י ו ו ג מבוסס על ס ד ק י ם בקירות בני‪.‬‬
‫־ ה ס י ו ו ג מ ת י י ח ס לנזק חזותי בזמן נתון ו ל א לסיבותיו‪.‬‬
‫‪ -‬יש ל ש י ם לב‪ ,‬ש ס י ו ו ג רמת הנזק נעשה רק בהתאם לרוחב הסדק ו ל א ו פ י התיקון‪ .‬דבר זה מהווה מדד לרמת הנזק‬
‫ל ב נ י י ן כולו‪.‬‬
‫־ הטבלה אינה פוטרת את המהנדס מהערכת נזק הנובע מ ג ו ר מ י ם שאינם ת ל ו י י ם בביסוס המבנה‪.‬‬
‫־ ה ס י ו ו ג צריד ל ה י ו ת מ ל ו ו ה בהפעלת ש י ק ו ל דעת הנדסי לאפשרות התפתחותו של הנזק‪ .‬לפי הצורך י ח ל י ט המהנדס על‬
‫עריכת מעקב אחר ה ס ד ק י ם למשך זמן סביר‪ ,‬בדרך כלל שנתיים‪.‬‬
‫־ הטבלה י כ ו ל ה לשמש להערכת כשל גם בקרקעות לא תופחות‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫ת ״ ל ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫נספח ב ־ בקרת איכות‬

‫)נורמטיבי(‬

‫ב ק ר ת ה א י כ ו ת ל צ ו ר כ י ת ק ן זה ת ק י י ם א ת ה ת נ א י ם ה א ל ה ‪:‬‬

‫מיומנות חקבלן‬ ‫ב־‪.1‬‬

‫ה ק ב ל ן ה מ ב צ ע י ה י ה בעל ר מ ה מ ק צ ו ע י ת נ א ו ת ה ו י ק פ י ד על ה ב י צ ו ע לפי מ ס מ כ י ה מ ה נ ד ס ו כ ל ל י‬
‫המקצוע המקובלים‪.‬‬

‫פיקוח צמוד‬ ‫ב־‪.2‬‬

‫י מ ו נ ה מ פ ק ח ש י א ו ש ר על י ד י מ ת כ נ ן שלד ה מ ב נ ה )המהנדס‪ ,‬ה ג ד ר ה ‪ .(1.3.1‬ה מ פ ק ח י ה י ה נ ו כ ח‬
‫ברציפות באתר במהלך העבודה כ ד י ל ו ו ד א א ת ה ת א מ ת הביצוע ל מ ס מ כ י המהנדס‪ ,‬ו י ד ו ו ח למהנדס‬
‫על כ ל מ ק ר ה של א י ה ת א מ ה ל מ ס מ כ י ם א ו של ח ר י ג ה מ כ ל ל י ה מ ק צ ו ע ה מ ק ו ב ל י ם ) ר א ו גם ס ע י פ י ם‬
‫‪ 3.4.7‬ו‪.(3.5.6.1-‬‬

‫בדיקומ מעבדה‬ ‫ב־‪.3‬‬

‫הבדיקות ייערכו באתר ובמעבדה בהתאם ל מ ס מ כ י המהנדס לצורך קביעת א י כ ו ת הביצוע‪ .‬המעברה‬
‫‪8‬‬
‫ה ב ו ד ק ת תהיה מעבדה מאושרת' '‪ .‬ב מ ק ר י ם מ י ו ח ד י ם ר ש א י המהנדס לקבוע ש ה ב ד י ק ו ת י י ע ר כ ו‬
‫ב י ד י גוף א ח ר ‪.‬‬

‫פ י ק ו ח עליון‬ ‫ב‪.4-‬‬
‫ה מ ה נ ד ס ה ג א ו ט כ נ י ו מ ת כ נ ן ש ל ד המבנה י ק י י מ ו פ י ק ו ח ע ל י ו ן ‪ ,‬ה מ ה ו ו ה א ת ל י ו ו י ה ת כ נ ו ן בעת‬
‫הביצוע‪ ,‬כ ל אחד בתחומו‪ .‬המפקח העליון י ק י י ם ב י ק ו ר י ם באתר ל צ ו ר ך בקרה מדגמית‪ ,‬ו כ מ ו כ ן‬
‫י ג י ב על ה ו ד ע ו ת ה פ י ק ו ח ה צ מ ו ד )סעיף ב‪ (2-‬ו י צ י ע פ ת ר ו נ ו ת ל ב ע י ו ת ה מ ת ע ו ר ר ו ת ‪.‬‬

‫‪40‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫נספה ג ־ הערבה של מאמצי המגע המותרים‬

‫) ל מ י ד ע בלבד(‬

‫ט ב ל ה ג־‪ 1‬־ ה ע ר כ ה ש ל מ א מ צ י מ ג ע מ ו ת ר י ם ב ק ר ק ע ו ת א ו פ י י נ י ו ת ב ע ו מ ק ש ל ‪ 80‬ס ״ מ לפחות‬

‫הרצפה( עבור י ס ו ד שרוחבו ‪ 1‬מ ׳ ע ד ‪ 4‬מ ׳ ) ק ״ נ למ״ר(‬ ‫)מפני‬

‫הוספת המאמץ‬ ‫מ א מ ץ ה מ ג ע ה ב ס י ס י ) ק ״ נ למי׳ר(‬

‫בהעמקת לכל מטר‬ ‫‪S‬‬ ‫ה ת נ ג ד ו ת ל ה ח ד ר ה ת ק נ י ת ‪PT‬‬ ‫סוג הקרקע‬
‫‪N>50‬‬ ‫‪N=30-50‬‬ ‫‪N=10-30‬‬ ‫‪N=5-10‬‬
‫‪ 25%‬עד מ ק ס י ‪100%‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪300-400‬‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫צרורות עם מעט‬
‫דקים‬
‫‪ 25%‬עד מ ק ס י ‪100%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪30-100‬‬ ‫‪30-100‬‬ ‫ח ו ל עם מ ע ט ד ק י ם‬
‫או צרורות‬
‫‪ 10%‬ע ד מ ק ס י ‪50%‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪75‬‬ ‫‪50-75‬‬ ‫‪-‬‬ ‫קרקע חול חרסיתי‬
‫או קרקע חול טיני‬
‫‪ 10%‬ע ד מ ק ס ׳ ‪50%‬‬ ‫‪100-300‬‬ ‫‪50-100‬‬ ‫חרסית רוויה‬
‫בתכולת רטיבות‬
‫קבועה‬
‫הערות לטבלה‪:‬‬
‫כאשר משתמשים בערכים של מ א מ צ י המגע הנקובים בטבלה‪ ,‬יש להביא בחשבון שהשקיעה תגדל כ כ ל‬ ‫א‪.‬‬
‫שיגדל הרוחב א ו כ כ ל שיגדל לחץ המגע‪ .‬בבחירת לחצי המגע יש להביא בחשבון את השפעת העלאת‬
‫הרטיבות בקרקע‪ ,‬ו ב מ י ו ח ד יש לשים לב לקרקעות המתמוטטות על י ד י הרטבה‪.‬‬
‫בקרקע גרמלרית‪ ,‬כאשר ה י ס ו ד ו ת ש ר ו י י ם בתוך מ י ם א ו קרוב לפני המים‪ ,‬יש ל ה ק ט י ן את ה ע ר כ י ם‬ ‫ב‪.‬‬
‫ה נ ק ו ב י ם עד למחצית‪.‬‬
‫השקיעה הצפויה ל י ס ו ד שרוחבו ‪ 1‬מ׳ ‪ 4• -‬מ׳ בערכי המאמץ הנ״ל ה י א ‪ 0.5‬ס ״ מ ‪ 2.5 -‬ס״מ‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫הטבלה אינה באה ב מ ק ו ם חישובים מפורטים במקרה הצורך‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫שבלה ג־‪ 2‬־ מ א מ צ י המגע המותרים לעומס שירות בסלעים לא בלויים ע ם סידוק מועט‬

‫א (‬
‫מאמצי המגע ה מ ו ת ר י ם )ק״נלמ״ר(<‬ ‫ס ו ג ה ס ל ע ל פ י אפיון גאולוגי‬
‫יסוד בודד‬ ‫ב(‬
‫י ס ו ד עובד<‬

‫‪800‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫ס ל ע גיר‪ ,‬ד ו ל ו מ י ט ‪ ,‬בזלת‬

‫‪400‬‬ ‫‪500‬‬ ‫ס ל ע ק ר ט ו ן ‪SPT>50‬‬
‫הערות ל ט ב ל ה ‪:‬‬
‫)א( אפשר להגדיל את המאמץ ב‪ 0/100°-‬אם י ת ק י י מ ו ת נ א י ם א ל ה ‪:‬‬
‫‪ .1‬יבוצעו ק י ד ו ח י נ י ס י ו ן במרחקים של ‪ 15‬מ׳ ־ ‪ 30‬מ׳ בהתייעצות עם הגאולוג‪.‬‬
‫‪ .2‬ב ק י ד ו ח י ם י ת ק ב ל החזר גלעין גדול מ‪.90%-‬‬
‫‪ .3‬בשני מדגמים מ י י צ ג י ם שהוצאו משני ק י ד ו ח י ם יתקבל ח ו ז ק צ י ר י בלחיצה הגדול פי ‪10‬‬
‫מהמאמץ המותר המוגדל‪.‬‬
‫)ב( י ס ו ד עובר ש א ו ר כ ו ‪ 10‬מ׳ לפחות‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫ת ״ ל ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫נספה ד ־ הערכת תתנזלות בחול‬

‫) ל מ י ד ע בלבד(‬

‫‪0.6‬‬

‫]‪[(N!)60‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪P‬‬ ‫‪T‬‬

‫)‪ (Cyclic Stress Ratio‬חגורם להתנזלות‪ ,‬בתלות בבדיקה‬ ‫‪CSR‬‬ ‫ציור ד־‪ 1‬־ יחס‬
‫עבור חול נקי)לפי ‪(Seed et a l : 2003‬‬

‫‪42‬‬
(2008) x ‫ ח ל ק‬940 ‫ת ״ י‬

0.6
u
! 1 i
• cj
! ‫ן‬ j

Fjercent finest J55 15 $

0.5
i 1
j!1
! ! 1i
J
f
1ii

} t ,
' A

I l\ i i i
• i /! / / ‫ו‬
i *.'
1 -

! / / /
0.2 ••‫״‬ / y /
/ ^ T

fines contents 55E

Modified Chinese code proposal (clay content=51)
Uorqinal No
0.) ‫ ך‬/ j / - Uqjefaction Liquefaction LiQuefoction
Pon-americon date • •
y j Joponcse data • O ;)
Chinese data A A

0 10 20 30 40 50

[(N!) 6 0 ] S P T ‫ ב ת ל ו ת ב ב ד י ק ת‬, ‫( ת ג ו ד ם ל ה ת נ ז ל ו ת‬Cyclic Stress Ratio) C S R ‫ ־ י ח ס‬2 ‫צ י ו ר ד ־‬

(Seed et a l : 2003 ‫ע ב ו ר ח ו ל ע ם ד ק י ם ) ל פ י‬

‫ ו ד ־‬1 ‫שהתקבלו ל פ י צ י ו ר י ם ד ־‬2 C S R ‫ ־ מ ק ד ם ת י ק ו ן ל צ ו ר ך ה ת א מ ת ע ר כ י‬1 ‫ט ב ל ה ד ־‬

‫לאירועים ס י י ס מ י י ם עם עוצמות)מגניטודות( אופייניות שונות‬

( M ) ‫מגגיטודה‬
w ‫מקדם התיקון‬

6.00 1.50
6.50 1.30
7.00 1.15
7.50 1.00
8.00 0.85

43
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫צספת ת ־ מבנים בתעמםת דינמית‬

‫) פ ד ק ג מ מ ו ך ת״י ‪ 940‬מ ש נ מ ‪(1978‬‬
‫)נורמטיבי(‬

‫דינמית‬ ‫בהעמסה‬ ‫מבנ<ם‬ ‫פ י ק ג' —‬

‫למכונות‬ ‫יסודות‬ ‫‪— 3.2‬‬ ‫כללי‬ ‫‪-‬‬ ‫‪3.1‬‬

‫מטרת התכן הבאות לביסוס למכונות הוא הבידוד האקטיבי‪:‬‬
‫מניעת ריטוט־יתר של היסודות והפחתת השפעת הריסוטיע‬
‫על הסביבה‪.‬‬
‫העומסים הדינמיים ‪-‬־ תכן היסוד‬ ‫‪ — 3.2.1‬אופייני‬
‫מבוסס על ניתוח המערכת ״מכונה‪-‬יסודות‪-‬קרקע״‪ ,‬שהגורם‬
‫העיקרי בה הוא אופייני העומסים הדינמיים‪ ,‬המועברים‬
‫לקרקע‪.‬‬
‫המיון שבטבלה ד מבוסם על אופייני העומס הדינמי של‬
‫המכונה;‬
‫פרק זה דן בשני מיני יסוחת‪ ,‬בהתאם למין העומס הדינמי‪,‬‬
‫המופעל עליהם‪:‬‬
‫א‪ .‬יסוד אקטיבי‪ :‬יסוד המעביר עומס דינמי לקרקע‪ ,‬כגון‬
‫יסודות למכונות;‬
‫ב‪ .‬יסוד פסיבי‪ :‬יסוד המקבל עומס דינמי מן הקרקע‪ ,‬כגון‬
‫יסודות באזורים של רעידות אדמה ויסודות מושפעים‬
‫על־ ידי פיצוץ‪.‬‬
‫לצורך פרק זה‪ ,‬מאופיינים עומסים דינמיים על־ידי שינויים‬
‫מהירים בעצמת )ריטוטים‪ ,‬גלים( או על־ידי פרקי פעולה‬
‫קצרים מאוד )הולם(‪.‬‬

‫טבלה ‪ — 7‬מיה המכונות לפי אופייני העומס הדינמי‬

‫דוגמות‬ ‫תיאור החנועה העיקרית‬ ‫תפקוד •זזמכונה‬

‫גנרטורים‪ ,‬מבועי חשמל‪ ,‬מדחפים‪,‬‬ ‫סיבוב קצוב‬ ‫תפקוד מחזורי‬

‫משאבות‬
‫מנועי בוכנות‪ ,‬מנועי קיטור‪ ,‬מדתסי‬ ‫סיבוב קצוב סימולטני‬
‫עמ תנועה קווית מתחלפת בוכנות‪ ,‬מנועים של עריפה פנימית‪,‬‬
‫משאבות‬
‫מנועים מיוחדים‬ ‫סיבוב לא קצוב‬ ‫תפקוד לא מחזורי‬
‫פטישי חישול‪ ,‬מכבשים‪ ,‬מגרפות‬ ‫תנועה קווית מתחלפת עש‬
‫הולם או סדרת הלימות‬

‫א‪ .‬מין המכונה ותפקודה;‬ ‫‪ — 3.2.2‬מיני יסודות למכונות‬

‫ב‪ .‬ההספק )כוחות סוס(;‬
‫ג‪ .‬מהירות הסיבוב בפעולה )סיבובים לדקת(;‬
‫ד‪ .‬העצמה והכיוון המשוערים של הכוחות והמומנטים תלא־‬
‫מאוזנים;‬
‫ה‪ .‬משקל המכונה;‬
‫ו‪ .‬משקל המבנה הצמוד‪ ,‬כאשר המבנה קשור אל יסודות‬
‫המכונה;‬
‫ז‪ .‬צורתה הגאומטרית של המכובה)לצורך ההערכה של מומנט‬
‫האינרציה(;‬
‫ח‪ .‬כאשר היטוד הוא יסוד משותף לבמה מכובות‪ ,‬מפרטים את‬
‫הנתונים‪ ,‬המוזכרים לעיל‪ ,‬לגבי כל מכונה ומאתרים את‬
‫מקום המכונה בקבוצת המכונות‪.‬‬
‫למכונות דורש נתונים מלאים גם על שני המרכיבים האחרים‬
‫‪ — 3.2.4‬שיקולי תכו — מומלץ‪ ,‬שהציר האנכי‪ ,‬העובר דרך‬
‫מרכז הכובד של בסיס המכונה‪ ,‬יעבור גם דרך מרכז משטה‬
‫המגע שבין היסוד לבין הקרקע‪.‬‬
‫יש להימנע מתהודה של הכוחות הפועלים במחזוריות בהתחשב‬
‫ביחס החדרים‪:‬‬
‫היסודות למכונות יהיו מאחד המינים שלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬יסוד למנועים של מכונות בוכנה‪ ,‬מז־חםים ומנועים של‬
‫שריפה פנימית;‬
‫ב‪ .‬יסוד למכונות סובבות‪ ,‬שמהירות סיבובן גבוהד‪ ;,‬טורבו־‬
‫גנרטורים וכדומה;‬
‫ג‪ .‬ישוד למכונות הולמות;‬
‫ד‪ .‬יסוד למכונות קלות המאוזנות היטב‪ :‬יסוד ממק זה מיועד‬
‫למכונות כלים‪ ,‬למנועי חשמל וכדומה;‬
‫ה‪ .‬כלונסאות‪ :‬תנאים מיוחדים עשויים להביא לשימוש בכלונ­‬
‫סאות‪ ,‬שישפיעו באופן ניכר על מערכת העומסים הדינמיים‪.‬‬
‫‪ — 3.2.3‬הנתונים הדרושים — תכן נאות של הביסוס‬
‫של המערכת על סוגי קרקע השתית‪ ,‬ועל מיני המכונות‬
‫‪ — 3.2.3.1‬נתוני קרקע השתית — התכונות של סוגי קרקע‬
‫השתית יתוארו כנקוב בפרק א׳‪.‬‬
‫‪ — 3.2.3.2‬נתוני המכונה — הנתונים על מיני המכונות‬
‫יכללו את הפרטים שלהלן‪:‬‬

‫‪44‬‬
‫ת י ׳ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫תדר הפעולה‬
‫= ח־‬ ‫)תהודת‪ = 1 :‬מי(‬
‫התדר הטבעי‬

‫\‬ ‫מומלץ להשתמש בערכים שלהלן למכונות‪ ,‬שמהירות סיבובן‬

‫‪i‬‬
‫פחותה מ־‪ 500‬סיבובים לדקה‪:‬‬

‫או‬ ‫ךו‬ ‫)תדר טבעי גבוה( ‪0.5‬‬

‫‪f‬‬
‫)תדר טבעי נמוד( ‪ 2.0‬־‪ 3‬ו ו‬

‫‪0‬‬ ‫מקרא ל צ י ד ר ‪:‬‬ ‫בתכן הביסוס למכונות בעלות תדר גבוה‪ ,‬אפשר לסטות לקולא‬
‫‪n b‬‬ ‫‪ = G‬מרכז הכובד;‬ ‫מהערבים דלעיל לאחר ניתוח דינמי מפורט יותר‪.‬‬
‫‪ = 0‬ציר הסיבוב‪.‬‬ ‫אפשר לתכן את היסודות על פי אומדן התדר הטבעי של‬
‫המכונות‪ ,‬או על פי ניתוח דינמי מפורט )סעיף ‪.(3.2.7‬‬
‫גי־וד ‪1‬‬
‫המחוברות‬ ‫‪ — 3.2.5‬א ו מ ד ן ה ת ד ר ה ט ב ע י ש ל מ כ ו נ ו ת ‪,‬‬
‫ח י ב ו ר ק ש י ח א ל י ס ו ד ו ת י ה ן — אומדים את התדר הטבעי‬
‫בנוסחת )‪: (2‬‬
‫של המכונות כדלהלן‪:‬‬
‫במטרים‪,b‬‬ ‫מבוטאים‬ ‫;‬ ‫‪0‬‬ ‫‪,1‬‬ ‫‪Z‬‬
‫‪ — 3.2.5.1‬ר י ט ו ט א נ כ י — מחשבים את התדר הטבעי של‬
‫‪ -‬משקל המכובה והיסוד )טונות(;‬ ‫‪w‬‬
‫הריטוט האנכי לפי הנוסחה )‪ (1‬שלהלן‪:‬‬
‫‪= J‬־ מומנט האינרציה של מסה ביהם לציר ‪) O‬ציור ‪(1‬‬ ‫‪n‬‬

‫)טובה• מטר• דקה בריבוע(;‬

‫‪VA‬‬
‫‪ = a‬מקדם שערכו נקוב בטבלה ‪.9‬‬ ‫‪ f‬מחזורים לדקה‬ ‫‪n‬‬ ‫‪= a‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫"‪Vw‬‬
‫תאוצת הכובד ־־ ‪ 35400‬מטר לדקה בריבוע‪.‬‬ ‫הערר‪:,‬‬
‫שבה‪:‬‬
‫= התדר הטבעי )מחזורים לדקה(;‬ ‫״‪f‬‬
‫טבלה ‪ — 9‬מקדם לאומדן התדר הטבעי של טלטולים‬ ‫= שטח המגע בין יסוד המכונה לבין הקרקע )מ״ר(;‬ ‫‪A‬‬
‫= משקל המכובה והיסוד )טוגות(‪,‬־‬ ‫‪W‬‬
‫= מקדם הנקוב בסבלה ‪.8‬‬ ‫‪a‬‬
‫ערכי המקדם ‪) a‬טונות למ״ד(‬ ‫סוג הקרקע‬

‫‪3400‬‬ ‫חול שסיר‬ ‫טבלת ‪ — 8‬מקדם לאומדן התדר הטבעי של תנודות‬

‫‪8 500‬‬ ‫חול ביבוני‬
‫‪14 500‬‬ ‫חול צפוף‬ ‫ערכי המקדם ‪a‬‬ ‫סוג הקרקע‬
‫‪1350‬‬ ‫חרסית רכה‬
‫‪2500‬‬ ‫חול שפיך‬
‫‪5 500‬‬ ‫חרסית קשה‬
‫‪3500‬‬ ‫חול במוני‬
‫‪920‬‬ ‫כבול‬ ‫‪5000‬‬ ‫חול צפוף‬

‫‪2000‬‬ ‫חרסית רכה‬

‫‪3500‬‬ ‫חרסית קשה‬
‫‪ - 3.2.6‬א ו מ ד ן ה א מ פ ל י ט ו ד ו ת ש ל ה ת נ ו ד ו ת — הנתונים‬
‫שלהלן דרושים לאומדן האמפליטומת של התנודות בתנאי‬ ‫‪1000‬‬ ‫כבול‬
‫פעולה מסוימים‪:‬‬

‫א‪ .‬״נתוני המכונה״‪ ,‬כמפורט בסעיף ‪ ,3.2.3.2‬למזןט סעיף )א(‬

‫וסעיף )ו(;‬ ‫‪ — 3.2.5.2‬ט ל ט ו ל י ם — מחשבים את החדר הטבעי של‬
‫ב‪ .‬הצורה הגיאומטרית‪ ,‬המסד‪ .‬ומומנט האינרציה של היסוד;‬ ‫הטלטולים לסי הנוסחה )‪ (2‬וציור ‪.1‬‬
‫ג‪ .‬התכונות הדינמיות )מודולים‪ ,‬ביחות( של קרקע השתית‪.‬‬
‫כשתיסוד מלבני‪:‬‬
‫משוואות התנועה‬ ‫נתונים אלה אפשר לפתור את‬ ‫בעזרת‬
‫‪(10‬‬
‫הרלבנטיות < ‪.‬‬ ‫‪A = b‬‬ ‫‪X I‬‬

‫האמפליטזדה המקסימלית‪ ,‬המותרת ביסודות למכונות בריטוטים‬ ‫‪2‬‬

‫‪ab Z~WZr‬‬
‫מאולצים ובכוחות מחזוריים‪ ,‬תהיה כנקוב בטבלה ‪.10‬‬ ‫)מחזורים לדקה(‬ ‫‪L - 0.16‬‬ ‫)‪(2‬‬

‫נ ‪( , 0‬‬
‫ראה‪:‬‬
‫‪Richort, Jr., F. 13. : "Foundation Vibration", Trans.‬‬
‫‪ASCE, V 0 L 127, Part I, 1962 (863—927).‬‬
‫‪Alpan, I. : "Baugrund und Maschinenfundiening",‬‬
‫‪Der Bauingeniear, 38, H. 12 <45&-462), 1963.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫הציפוף‪ ! ,‬ע נ ד ם ע ל ־ י ד י ריטוטים‪ ,‬בולט בעיקר בקרקעות חול‪.‬‬ ‫ט ב ל ה ‪ — 10‬אמפליטודה מקסימלית‬

‫ציפוף הקרקע מ ת ח ת ליסוד ה מ כ ו נ ה מ ת ה ו ו ת בחומר שפיך‬
‫גרגרי‪ .‬בקרקע זה הציפוף לא יעלה ע ל ה מ י ד ה ה מ ו ת ר ת אל־א‬
‫אמפליטודה אופקית או אנכית‬ ‫סיבובים‬
‫ב ת נ א י תהודה‪.‬‬
‫‪) a‬מ״מ(‬ ‫לדקה‬
‫יחושב השינוי‬ ‫כאשר ה ת א ו צ ה בחול אינה גדולה ־‪g18‬‬
‫בחלליות )‪ (e‬בקירוב גם מאוד‪ ,‬לפי ה נ ו ס ח ה ‪:‬‬ ‫‪0.80‬‬ ‫‪300‬‬
‫‪A c -‬‬ ‫‪e‬‬ ‫{‬ ‫־‬ ‫‪-‬‬ ‫‪3‬‬ ‫(‬ ‫‪k‬‬ ‫)‪0.40‬‬
‫‪),e‬‬ ‫‪600‬‬
‫״‬ ‫‪B‬‬ ‫‪Bl‬‬

‫‪0.27‬‬ ‫‪900‬‬
‫=‬ ‫‪W 4 %‬‬ ‫‪0.2~k‬כאשר‬ ‫‪0.20‬‬ ‫‪1200‬‬
‫כאשר ‪w = 10%‬‬ ‫‪k= 0.4‬‬ ‫‪0.16‬‬ ‫‪1500‬‬
‫‪0.05‬‬ ‫‪3000‬‬
‫שבה‪:‬‬
‫‪ = w‬תכולת הרטיבות )באחוזים ל מ א ה במשקל( ‪1‬‬
‫‪ = k‬מ ק ד ם ה ת ל ו י ‪.w-a‬‬

‫‪ — 33.2‬ה ע ב ר ת ה ג ל י ם — מהירות הגל‪ ,‬הבוצר ע ל ־ י ד י‬ ‫‪ — 3.2.7‬ה ע ר ו ת ל נ י ת ו ח ה מ כ ן‬

‫ריטוטים א ו ע ל ־ י ד י הולם‪ ,‬תלויה בריבוד ה ש כ ב ו ת בקרקע‪.‬‬
‫הקשר בין ריטוטים בתדר ה ט ב ע י ( ואורך ה ג ל ‪ X,‬לבין מ ה י ר ו ת‬
‫‪0‬‬
‫ה ת נ ו ע ה ‪ V‬יחושב לפי ה נ ו ס ח ה ‪:‬‬
‫‪0‬‬‫‪v‬‬ ‫‪- Xi‬‬
‫להלן ערכים טיפוסיים ש ל מ ח י ד ו ת ג ל ל ח ץ ‪:‬‬
‫‪ 500‬ע ד ‪ 1500‬מסר לשנייה ;‬
‫‪ 200‬ע ד ‪ 500‬מ ט ר לשנייה‪.‬‬
‫כאשר נוצרים גלים עומדים בגלל החזרה‪ ,‬יהיה מרחק נקודות‬
‫ההפרעה מ מ ק ו ר הגליס‪ ,‬שווה לכפולות ש ל מ ו ת ש ל ת צ י א ו ר ו ־‬
‫הגל‪ .‬מניחות מקטין את ה א מ פ ל י ט ו ד ה עם גידול ה מ ר ח ק ממקור‬
‫הגלים‪.‬‬
‫‪ — 3.3.3‬ה ע ב ר ת ה ה ו ל ם‬
‫אומדים א ת ה ש פ ע ת ההולם כ ד ל ה ל ן ‪:‬‬
‫א‪ .‬קובעים א ת ה א מ פ ל י ט ו ד ה ה מ ק ס י מ ל י ת ש ל ה י ס ו ד ו ת )יסודות‬
‫של גוש או יסודות של פיר לפטישי ה ח י ש ו ל ( ;‬
‫ב‪ .‬מעריכים את ה ד ע י כ ה ש ל ה א מ פ ל י ט ו ד ת עם הזמן ועם‬
‫ההתרחקות ממקור הגלים )מתבססים על בדיקות ד י נ מ י ו ת‬
‫של הקרקע(;‬
‫ג‪ .‬מ ש ת מ ש י ם בקריטריונים ש ל בוק למבנה ו ש ל א י ־ נ ו ח ו ת‬
‫לאדם )דרושה י ד י ע ת ת ד ר י הריטוט‪ ,‬כ ד י לאמוד א ת ה ש פ ע ת‬
‫ההולם(‪.‬‬
‫ה מ ש פ י ע י ם‬ ‫הדינמיים‬ ‫_ הגורמים‬
‫י ס ו ד ו ת של מ ב נ י ם‬ ‫על‬
‫‪ — 3.2.7.1‬פ ט י ש י ח י ש ו ל — פטישי החישול מהווים ד ו ג מ ה‬
‫בולטת ש ל מכונה‪ ,‬המעבירה הולם ליסודותיה‪ .‬כיוון שמכונות‬
‫א ל ה מהוות מערכת מכנית מסובכת בעלת ‪ 3—2‬דרגות חופש‪,‬‬
‫) ״ (‬
‫דורש תבן הביסוס ניתוח דינמי מ פ ו ר ט ‪.‬‬
‫‪()4‬‬
‫‪ — 3.2.7.2‬מ כ ו נ ו ת ה מ א ו ז נ ו ת ה י ט ב מ ב ח י נ ה מ כ נ י ת —‬
‫בדרך כלל‪ ,‬אין צורך בניתוח דינמי מפורט לביסוס כלים‪,‬‬
‫חול‪:‬‬ ‫ומכונות מאוזנות היטב‪ .‬ברוב המקרים ד י להתקינם על יסודות‬
‫חרסית‪:‬‬ ‫ט ב ל ה מבטון מזוין‪ ,‬שעוביים ‪ 25—15‬ס״מ‪ ,‬בתנאי שיסודות‬
‫ה ט ב ל ה יתאימו לדרישות החוזק הסטטי של הביסוס‪ .‬הויון‬
‫יהיה בשתי שכבות של רשת פלדה‪ ,‬ש כ ב ת זיון א ח ת בחלק‬
‫העליון ש ל הטבלה ושכבת זיון א ח ת בחלק התחתון שלה‪,‬‬
‫‪ — 3.2.7.3‬כ ל ו נ ס א ו ת — כ א ש ר מבססים יסודות ש ל מכונות‬
‫על כלונסאות‪ ,‬יש תמיד צורך בניתוח דינמי מפורט‪.‬‬
‫‪ — 3.2.8‬ה ת ק נ י י י צ ו ב ‪ -‬־ אפשר להתקין התקני ייצוב של‬
‫גורמי ניהות בשתי צורות‪:‬‬
‫א‪ .‬בין המכונה לבין היסוד שלה נכגון מ נ ח ת זעזועים(;‬
‫ב‪ .‬בין היסוד לבין תשתית שלו )כגון מ צ ע אלסטי או קפיציב(‪.‬‬
‫כשהחקן הייצוב מותקן בצורת א ; מקבלת המערכת דרגת‬
‫חופש נ ו ס פ ת ; כשהחקן הייצור מותקן בצורה ב׳ נוצר ״קפיץ״‬
‫ואולי גם רכיב ניחוח‪ ,‬המחוברים בטור אל ש ת י ת היסוד‪.‬‬
‫התקני הייצוב מקטינים א ת הכוחות המועברים ואת השינויים‬
‫ב ת ג ו ב ת ה מ ע ר כ ת לפעולה ה מ א ל צ ת )ריטוט א ו הולם(‪ .‬בודקים‬
‫א ת ת ג ו ב ת המערכת על־ידי ניתוח דינמי‪ ,‬כשהאמפליטח־ד‪.‬‬
‫‪3.4‬‬ ‫של הגלים מ ו ג ב ל ת ע ל י י ד י אילוצים שונים‪.‬‬

‫‪ — 3.4.1‬ה ת ד ר ה ט ב ע י ש ל ה מ ב נ ה‬ ‫ה מ ש פ י ע י ם על‬ ‫‪ — 5.3‬ה ג ו ר מ י ם‬

‫פעמים‪ ,‬כגון בניתוח השפעתם של מ ש ב י רוח על מבנים תמירים‪,‬‬
‫דרושה ה ע ר כ ה קפדנית יותר ש ל ה ת ד ר ה ט ב ע י ש ל ה מ ב נ ה ‪.‬‬
‫ריטוטים והולם מגדילים א ת המאמצים‪ ,‬המועברים על־־ידי‬
‫במקרה כזה‪ ,‬י ש ‪6‬־!עריך א ת המודול ה ד י נ מ י ש ל קרקע השתית‪.‬‬
‫‪ — 3.4.2‬מ ב נ י ם ה ח ש ו פ י ם ל ה ו ל ם ו ל ר ע י ד ת א ד מ ה‬
‫רעידות א ד מ ה גורמות לריטוטים ב ת ד ר נמוך ב ש כ ב ו ת החרםית‪,‬‬
‫ולכן ש כ ב ו ת באלה ה ן קרקע ש ת י ת מסוכן למבנים תמירים‬
‫וגמישים‪ ,‬ש ת ד ר הריטוט ה ט ב ע י שלהם במוך‪.‬‬
‫ה ס ב י ב ה‬ ‫ה ש ת י ת ו ע ל‬ ‫ק ר ק ע‬
‫היסודות ומקטינים א ת עמידות הקרקע‪ ,‬המושפע על־ידם‪.‬‬
‫‪ — 3.3.1‬ש י נ ו י י ם ב ק ר ק ע — ת א ו צ ה ב ת ע ‪ 1‬עשויה להוריד‬
‫א ת ערך החיכוך )‪ (tan Q‬בחול עד כדי ‪ 80%‬מד׳עיד‪ ,‬שנקבע‬
‫ב ה ע מ ס ה הסטטית‪ .‬ה ג ד ל ה פתאומית ש ל לחץ מ י הנקגובים‬
‫בקרקע חרסית רוויה עלולה להיות מסוכנת‪.‬‬

‫יגבי פתרון הדיש ומעודכן של הבעיה ראה‪:‬‬

‫‪Crockett,‬‬ ‫‪J. H.‬‬ ‫‪A. :‬‬ ‫‪"Modem‬‬ ‫‪Forging‬‬ ‫‪Hammer‬‬
‫‪Foundations",‬‬ ‫‪Civil‬‬ ‫‪Eng. Public‬‬ ‫‪Works‬‬ ‫‪Review.‬‬

‫‪46‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫בקרקע‬ ‫פ י צ ו ץ מ ט ע ן מסוים‬ ‫האזור המסוכן עקב‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫גלים בתדר גבוה מונחתים מהר יותר מז!שר גלים בתדר נ מ ו ך ;‬
‫חרסית‪ ,‬גדול פי שניים מאשר האזור המסוכן בקרקע סלעי‪.‬‬ ‫גדול יותר מאשר‬ ‫שכבות החרסית מעבירות גלים למרחק‬
‫שכבות הסלע‪.‬‬

‫נספח ו ‪ -‬חפירות ומדרונות‪ ,‬מ י ל ו י חוזר וניקוז‬

‫)פרק ח ממון מ״י ‪ 940‬משנמ ‪(1978‬‬
‫)נורמטיבי(‬

‫ו נ י ק ו ז‬ ‫ח ו ז ר‬ ‫מ י ל ו י‬ ‫ו מ ד ר ו נ י ם ‪,‬‬ ‫ח פ י ר ו ו נ‬ ‫—‬ ‫ח'‬ ‫פ ר ק‬

‫כאשר החפירה עמוקה מ־‪ 1.5‬מטר‪ ,‬נודעת חשיבות רבה למידע‬ ‫ח פ י ר ו ת‬ ‫—‬ ‫‪5.1‬‬
‫ע ל ע ו ב י השכבות‬ ‫סוגי הקרקעות‪,‬‬ ‫על‬ ‫ריבוד הקרקע‪,‬‬ ‫על‬
‫— סעיף זה דן בתפירות למיניהן‪ ,‬כ ג ו ן ‪ :‬שותות‪,‬‬ ‫כללי‬ ‫‪— 5.1.1‬‬
‫על משטר מ י התהום ו ע ל סוג המבנים‪ ,‬הסמוכים‬ ‫ועומקז‪,‬‬
‫בורות וקידוחים‪ ,‬תעלות ומבתרים פתוחים‪ ,‬הנחסרות לצורך‬
‫לאתר הבנייה‪.‬‬
‫עבודת הביסוס‪.‬‬
‫המהנדס‬ ‫נאותים‪.‬‬ ‫בםרטוטים‬ ‫בבירור‬ ‫יצוין‬ ‫שנצבר‬ ‫המידע‬
‫‪ — 5.1.2‬ס ק ר — קודם לחפירה‪ ,‬חשוב לאסוף מידע על מקומם‬
‫האחראי יביא בחשבון את הבטיחות‪ ,‬את תנאי הקרקע ואת‬
‫ש ל קווי השירותים התת־קרקעיים שבסביבה )קווי מים וביוב‪,‬‬
‫תהליכי החפירה והבנייה•‬
‫קווי טלפון וחשמל(‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫במיוחד‬ ‫מתחשבים‬ ‫ה‪ .‬סוג המבנים הסמוכים וחשיבותם‪,‬‬ ‫‪ — 5.1.3‬ב ש י ח ו ת‬

‫ברגישות המבנים לשקיעות הבדליות;‬
‫‪ — 5.1.3.1‬א מ צ ע י ז ה י ר ו ת — בשעת עבודת החפירה ותמיכת‬
‫ו‪ .‬סכנות הנובעות מתהליכי העבודה‪ :‬פיצוצים‪ ,‬תיקוע‬ ‫החפירות תימנע פגיעה באדם וגרימת נזק לרכוש‪.‬‬
‫כלונסאות‪ ,‬ריטוטים‪ ,‬הנגרמים על־ידי ציוד מכני או על־ידי‬
‫חובר‪ .‬לנקוט אמצעי זהירות‪ ,‬שימנעו התמוטטות‪ ,‬התקלפות‬
‫התחבורה‪ ,‬עומס נוסף על הקרקע בגלל צבורת של חומרי‬
‫או התגכבות בדפנות התפירה‪ ,‬או התנפחות מסוכנת של‬
‫בנייה‪ ,‬שפוכת עפר מחפירות וכדומה;‬
‫קרקעיתה‪ ,‬העלולים לגרום למפולת ולשקיעה‪ ,‬להרכנת‪ ,‬להחלקה‪,‬‬
‫ז‪ .‬פגיעות החפירה והמבנים הסמוכים אליה לתוצאות ד‪1‬ובעות‬ ‫לתזוזה או להשחתה במבנים סמוכים‪ ,‬או לפגיעה ביסותתיהם‪.‬‬
‫מצנרת שבורה של מים או של ביוב;‬ ‫בהתאם להסתברות הסיכון ולעצמתו‪ ,‬נוקטים את אמצעי‬
‫ח‪ .‬השפעות של שאיבה ושל הורדת פני מי התהום‪ ,‬הגורמות‬ ‫הוהירות שלהלן‪:‬‬
‫להתמוככות מוגברת ולאובדן קרקע‪.‬‬ ‫א‪ .‬גדרות‪ ,‬תאורה‪ ,‬מעקות בטיחות‪ ,‬שלטי הזהרה ומדרגה‬
‫רחבה בין החפירה לבין המבנה‪ ,‬שיש להגן עליו;‬
‫‪ — J.4.5‬תמיכה‬
‫ב‪ .‬הקמת מבנים תומכים בדפנות החפירה‪ :‬סמכי עץ‪ ,‬תימוכי‬
‫‪ — 5.1.4.1‬ת נ א י ה ק ר ק ע — הגורמים העיקריים‪ ,‬הקובעים‬ ‫עץ‪ ,‬קורות שיגומים‪ ,‬מחיצות סוברות‪ ,‬כלונסאות בטון‬
‫את מידת התמיכה הדרושה לקירות החפירה‪ ,‬הם חוזק הקרקע‬ ‫יצוקים בקידוחים באתר וכדומה‪.‬‬
‫ויציבותו ביחס לעומק החפירה ומשך הזמן‪ ,‬שהחפירה תהיה‬ ‫ג‪ .‬תימוד תחתון של המבנים הסמוכים‪.‬‬
‫פתוחה בו‪ .‬הגורמים הקובעים את חוזק הקרקע ויציבותו הם‪:‬‬
‫‪ — 5.1.3.2‬ש י ק ו ל י ת כ ן — בתכן אמצעי הזהירות מתחשבים‬
‫סוג הקרקע‪ ,‬פגיעותו לתנאים מזיקים של מזג אוויר ורום‬
‫פניהם של מ י התהום‪.‬‬ ‫בגורמים שלהלן‪:‬‬
‫עומק החפירה;‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ — 5.1.4.2‬ד ר י ש ו ת ה ת מ י כ ה — כשחופרים באתר מישורי‬
‫סוג הקרקע והאחידות בפרופיל הקרקע;‬ ‫ב‪.‬‬
‫יחסית‪ ,‬שקרקעו אחיד‪ ,‬בתנאי שקירות החפירה מאונכים‬
‫משטר מי התהום;‬ ‫ג‪.‬‬
‫והחפירה אינה מגיעה למי התהום‪ ,‬תיעשה התמיכה לסי ההנחיות‬ ‫משך שמישות החפירה ופגיעותו־‪ .‬לגורמים מזיקים‪:‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫הנקובות בסבלה ‪.12‬‬ ‫התייבשות‪ ,‬גשמים‪ ,‬שטפונות וסחף‪ ,‬רעידות אדמה וסיכוני‬
‫טבע אחרים;‬

‫טבלה ‪ — 12‬הנחיות לתמיכה‬

‫החפירה‬

‫בינונית —‬ ‫רדודה —‬ ‫סוג הקרקע‬

‫) צ ״‬
‫‪ 5-3‬מ ׳‬ ‫עד ‪ 3‬מ׳‬

‫ג‬ ‫ג‬ ‫רד‬ ‫קרקע כבול‬

‫ג‬ ‫ב‬ ‫קשה‬
‫ג‬ ‫ג‬ ‫קרקע טין‬
‫ב‬ ‫א‬ ‫קרקע לס‬
‫ג‬ ‫ג‬ ‫רד‬ ‫קרקע חרסית‬
‫ג‬ ‫ב‬ ‫בינוני עד קשת‬
‫ג‬ ‫ב‬ ‫בעל משטח חלקלק‬
‫ג‬ ‫ג‬ ‫שפיך‬ ‫קרקע חול‬
‫ב‬ ‫ב‬ ‫צפוף‬

‫ג‬ ‫ב‬ ‫שפיך‬ ‫קרקע צרורות‬

‫ב‬ ‫א‬ ‫צפוף‬
‫ב‬ ‫א‬ ‫סדוק‬ ‫סלע‬
‫א‬ ‫א‬ ‫שלם‬

‫כאשר‪:‬‬
‫ג = דתשים הציצים‪ ,‬של משגמים צפופים או קירות של‬
‫א = לא דרושה כל תמיכה;‬
‫משגעים תקועים‪.‬‬ ‫ב = דרושים משגמים מתוחים;‬

‫| ; ‪( ,‬‬
‫בקרקע חול‪ ,‬בקרקע צרורות ובסלע יכול עומק החפירה‬
‫הבינונית להגיע ל‪ 6-‬נר‪.‬‬

‫‪48‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫‪ — 5.1.4.7‬ק ר ק ע ל א י א ח י ד — באתר‪ ,‬שקרקעו מרובד שכבות‬ ‫בחפירות עמוקות ייעשה תבן התמיכות של החפירות לאחר‬
‫שונות‪ ,‬מתחשבים במיוחד בתנאי חלחול מזיקים ולקויים‪,‬‬ ‫חישובים סטטיים מתאימים‪.‬‬
‫העלולים להיווצר בקרקע‪ .‬מתחשבים גם בתנאי מזג האוויר‬
‫‪ — 5.1.4.3‬ח פ י ר ו ת ק ב ע ל ל א ת מ י כ ה — כאשר חופרים‬
‫ובצורת הניקוז העילי‪.‬‬
‫באתר בתנאים רצויים‪ ,‬במרחק נאות ממבנים סמוכים‪ ,‬מותר‬
‫גודל הלחצים הצידיים בקרקע וחלוקתם ייקבעו‪ ,‬כנקוב בסרק ו׳‪.‬‬ ‫לחפור ללא תמיכה חפירות‪ ,‬שקיתתיהן מדרוניים‪ ,‬כנקוב‬
‫בסעיף ‪.5.2‬‬

‫מ ד ר ו נ י ם‬ ‫—‬ ‫‪5.2‬‬ ‫‪ — 5.1.4.4‬י צ י ב ו ת ק ר ק ע י ת ה ח פ י ר ה — להלן הגורמים‬

‫‪ — 5.2.1‬כ ל ל י — סעיף זה דן רק כיציבות מדרונים חסרי‬ ‫העיקריים‪ ,‬העלולים לגרום לכשל הקרקע בקרקעית החפירה‪:‬‬
‫תמיכה‪ ,‬כין מדרוני חפירה ובין מדרוני מ י ל ו י המיועדים לק ים‬
‫ז‬
‫א‪ .‬זרימת מים כלפי מעאז בקרקע חדיר‪:‬‬
‫ארוך יחסית‪.‬‬
‫ב‪ .‬כניעה פלסטית או תפיחה בשכבות חרסית רכה או בשכבות‬
‫‪ — 5.2.2‬י צ י ב ו ת ה מ ד ר ו ן ב ח פ י ר ה‬ ‫טין עקב הפחתת לחץ השכובת שהוסרה בחפירה‪.‬‬
‫‪ — 5.2.2.1‬ח פ י ר ו ת ק ב ע — המדרונים בחפירות קבע ללא‬ ‫אפשר לנקוט אמצעי מנע הדרושים נגד מיני הכשל דלעיל‪,‬‬
‫תמיכה )סעיף ‪ (5.1.4.3‬יובטחו מפני אפשרות כשל של החלקה‪,‬‬ ‫כאשר יודעים את תכונות הקרקע ואת משטר מי התהום‪.‬‬
‫כשל של סחיפה או כשל בשל גורמים אחרים‪ ,‬על־ידי י צ י ר ת‬
‫שיפועים מתונים למדי‪ ,‬דירוג במדרגות‪ ,‬כיסוי בחומר י צ י ב‬ ‫‪ — 5.1.4.5‬מ י ל ו י ח ו ז ר — המילוי המוזר של החפירה יתאים‪,‬‬
‫יותר או כיסוי בצמחיה‪ ,‬או על־ידי שימוש באמצעים אחרים‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬לדרישות אלה‪:‬‬

‫‪ — 5.2.2.2‬מ ק ד ם ה ב ט י ח ו ת — בדרך כלל מתכנים את‬
‫מדרוני החפירה במקדם בטיחות להחלקה של ‪ .1.5‬מקדם‬
‫הבטיחות להחלקה בקרקע חרסית‪ ,‬שחוזק הגזירה ש ל ו לא‬
‫נבדק ביסודיות‪ ,‬לא יהיה קטן מ־‪.2‬‬
‫‪ — 5.2.2.3‬ש י ק ו ל י ת כ ן — להלן הגורמים העיקריים‪ ,‬שיש‬
‫להתחשב בתם בתכן של שיפוע המדרונים והמשפיעים במידה‬
‫ניכרת על יציבותם‪:‬‬
‫סוג הקרקע‪ ,‬אחידות הקרקע‪ ,‬כוח הגזירה ושיעור הקטנתו‬
‫במשך הזמן‪ ,‬ריבוד הקרקע‪ ,‬הטיית השכבות‪ ,‬מדרוניות הקרקע‬
‫באתר‪ ,‬זווית השיפוע של פני המדרון‪ ,‬גובה המדרון‪ ,‬משטר‬
‫הניקוז‪ ,‬העומס המוסף בקצה העליון של המדרון‪.‬‬
‫‪ — 5.2.2.4‬ה ת כ ו — בתכן מדרון‪ ,‬שאינו גבוה מ י ‪ 4‬מטרים‪,‬‬
‫המצוי באתר אופקי או באתר בעל שיסוע מתון )‪ ,(1:4‬שאין‬
‫בו השפעת מי תהום‪ ,‬אפשר להיעזר בשיפועים הנקובים‬
‫בטבלה ‪ .13‬בתכן מדרון גבוה יותר ובתכן מדחן‪ ,‬המושפע‬
‫על ־ידי המים בקרקע‪ ,‬מתחשבים בתוצאות הסקר באתר‪,‬‬
‫בתוצאות הבדיקות במעבדה ובחישובים לניתוח היציבות‪.‬‬
‫א‪ .‬הלחץ הצידי של המילוי ימנע התמוטטות הקירות של‬
‫החפירה;‬
‫ב‪ .‬התסבולת של המילוי החוזר תספיק לשאת את ההעמסה‪,‬‬
‫המיועדת מ !‬
‫ג‪ .‬המילוי החוזר לא יתמוכך ולא יתפח במידה מזיקה;‬
‫ד‪ .‬המילוי החוזר יתאים לדרישות הסעיף ‪.5.3.2.1‬‬
‫‪ — 5.1.4.6‬ק ר ק ע ו ת ת ו פ ח י ם ו מ צ ט מ ק י ם — בקרקעות‬
‫בעלי איפיובי תפיחה והצטמקות ניכרים‪ ,‬יש לנקוט אמצעי‬
‫זהירות מיוחדים בתכן העבודה ובביצועה‪ ,‬כדי להפחית את‬
‫הלחצים הצידיים ובמיוחד את ההתחממות דאת השקיעה‬
‫ההבדליות‪.‬‬
‫בין אמצעי זהירות אלת נמנים‪:‬‬
‫א‪ .‬סילוק הקרקע או חלק ממנו;‬
‫ב‪ .‬כיסוי בשכבת עומס מוסף שאינה תופחת‪ ,‬שתקטין את‬
‫שינויי הרטיבות בקרקע‪.‬‬
‫ג‪ .‬מניעת ההרטבה על־ידי זרימה עילית‪.‬‬

‫טבלה ‪ — 13‬שיפוע מומלץ למדרוני חפירה‬

‫זווית‬ ‫השיפוע‬
‫השיפוע‬ ‫)יחס אנכי לאופקי(‬ ‫חומר החפירה‬

‫•‪80°‬‬ ‫‪6:1‬‬ ‫סלע שלם‬

‫"‪70‬‬ ‫‪2&:1‬‬ ‫סלע סדוק‬
‫"‪45‬‬ ‫‪1:1‬‬ ‫סלע בקוע‬
‫‪40°‬‬ ‫‪I : 1.2‬‬ ‫חול מצומנט‬
‫‪34°‬‬ ‫‪1 :1.5‬‬ ‫קרקע לא קשיר‬
‫‪30°‬‬ ‫‪1:1.7‬‬ ‫קרקע טין‬
‫קרקע לס‬
‫‪56°‬‬ ‫‪1.5:1‬‬ ‫)שאינו חשוף לזרימה עילית(‬
‫־־‪25‬‬ ‫‪1 :2.2‬‬ ‫קרקע חרסית‬

‫‪ -‬דירוג המדרון בחפירות עמוקות עשוי‬ ‫‪ -‬מדרגות‬ ‫‪5.2.2.6‬‬ ‫‪ -‬במקומות‪ ,‬שנזק עלול להיגרם‬ ‫‪ — 5.2.2.5‬ז ר י מ ה ע י ל י ת‬
‫לסייע לניקוז נאות‪ ,‬להגבלת הסחף ולהקלה בעבודה‪.‬‬ ‫בהם עקב זרימת מים עיליים‪ ,‬מתקינים תעלות מגן או נוקטים‬
‫אמצעי מגן אחרים‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫ר ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫‪ — 5,2.3‬י צ י ב ו ת ה מ ד ר ו ן ב ס ו ל ל ה‬ ‫‪ — 5.2.2.7‬ח פ י ר ו ת ב א ת ר מ ד ר ו נ י ‪ -‬חפירה באתר מדרוני‬

‫‪ — 5.2.3.1‬כ ל ל י — מדרון המילוי או מדרון הסוללה י י ו צ ב ו‬ ‫עלולה לפגוע ביציבות של המדרון‪ .‬כאשר חופרים חפירה‬
‫מפני כשל של גלישה‪ ,‬מפני כשל של מפולת‪ ,‬מפני סחיפת‬ ‫באתר מדרוני‪ ,‬בודקים את היציבות הכללית של הקרקע‬
‫העפר על־ידי מ י הגשם או מפני גורמים אחרים‪.‬‬ ‫במדרון‪.‬‬
‫מייצבים את המדרון על־ידי בחירת חומר נאות למילוי‪ ,‬על־‬ ‫— כאשר מתכנים‬ ‫‪ — 5.2.2.8‬ח פ י ר ו ת ב ת נ א י ם מ ש ת נ י ם‬
‫ידי הירוק )סעיף ‪ ,(5.3‬על־ידי בחירת שיפוע מתאים‪ ,‬דירוג‬ ‫עבודות מעל לחפירה קיימת‪ ,‬צריך לבדוק את יציבות החפירה‬
‫מדרגות‪ ,‬שכבת כיסוי צמחייה וכדומה‪.‬‬
‫בהשפעת העומס המוסף וגורמים אתרים‪.‬‬
‫‪ — 5.2.3.2‬ש י פ ו ע ה מ ד ר ו ן — בחירת השיפוע הנאות ל מ ד ת ן‬ ‫כאשר מתכנים עבודות מתחת לחפירה קיימת‪ ,‬צ ר י ו לבדוק‬
‫תלויה כאופייני חומר הסוללה‪ ,‬בצפיפותו ובגובה הסוללה‪.‬‬ ‫את השפעת העבודות האלה על יציבות החפירה‪.‬‬
‫זווית השיפוע הנאותה יכולה להימצא בתחום שבין ״‪ 45‬למילוי‬
‫‪ — 5.2.2.9‬ח פ י ר ו ת א ר ע י — מד־רונים של חפירות ארעי‪,‬‬
‫סלעים לבין ‪ 15°‬לקרקע חרסית‪.‬‬
‫שנחפרו בשעת הבנייה בקרקע לא קשיר‪ ,‬לא יהיו תלולים‬
‫בתכן מדרון‪ ,‬שאינו גבוה מ־‪ 5‬מטרים‪ ,‬אפשר להיעזר בשיפועים‪,‬‬
‫מ־‪ .1:1.5‬הלילות המדרונים בקרקע קשיר יכולה להגיע‬
‫הנקובים בטבלה ‪ .14‬לתכן ה מ ד ח ן בסוללה גבוהה יותר‬
‫עד ‪ ,1:1‬כשתקופת הבנייה אתה ארובה מחודשים אחדים‬
‫בודקים את כושר התסבולת של קרקע השתית‪ ,‬או שאפשר‬
‫וכשתנאי האקלים נאותים‪.‬‬
‫להשתמש במאמצי המגע המותרים המפורטים בסעיף ‪.2.4.2‬‬

‫טבלה ‪ — 14‬שיפוע מומלץ למדרוני סוללה‬

‫זווית‬ ‫השיפוע‬ ‫הומר הסוללה‬

‫השיפוע‬ ‫)יחם אנכי לאו‪5‬קי>‬

‫"‪45‬‬ ‫‪1:1‬‬ ‫מילוי אבן‬

‫‪34°‬‬ ‫‪1 :1.5‬‬ ‫לא קשיר‬ ‫קרקע‬
‫‪26°‬‬ ‫‪1 :2‬‬ ‫טין‬ ‫קרקע‬
‫‪22°‬‬ ‫‪1 :2.5‬‬ ‫חרסית רזה‬ ‫קרקע‬
‫‪22°‬‬ ‫‪1 :2.5‬‬ ‫חרסית חולית‬ ‫קרקע‬
‫‪18°‬‬ ‫‪1 :3‬‬ ‫חרסית שמנה‬ ‫קרקע‬

‫‪ — 5.3.2‬ה י ד ו ק‬ ‫‪ — 5.2.3.3‬מ ק ד ם ה ב ט י ח ו ת — מתכנים את מדרון הסוללה‬

‫‪ — 5.3.2.1‬ד ר י ש ו ת מ י נ י מ ל י ו ת — כל מילוי מעשה־אדם‬
‫יהודק לכדי ‪ 90—85%‬מהצפיפות המקסימלית‪ ,‬כנקוב בתקן‬
‫של האגודה האמריקנית לבדיקות ולחומרים ‪A S T M D1557‬‬
‫משגת ‪ .1970‬אין צזרד להדק מילוי רדוד שאיגו גבוה‬
‫מ־‪ 30‬ם״מ‪ ,‬הממולא באתר מישורי‪ ,‬שאינו מיועד לבנייה‬
‫לאלתר‪.‬‬
‫‪ — 5.3.2.2‬מ י ל ו י מ ה ו ד ק — כאשר נדרש מילוי מהודק‪,‬‬
‫מביאים בחשבון את הרטיבות של עפר המילוי את גובה‬
‫המילוי ואת הציוד ההנדסי להידוק‪ .‬יש מיני קרקע גרגרי‬
‫שאפשר להדקם ברטיבות הטבעית‪.‬‬
‫ר ט י ב ו ת העפר — בשעת תהליך ההידוק של קרקע‬
‫קשיח‪ ,‬שומרים על הרטיבות הדרושה של העפר‪ ,‬הקרובה בדרך‬
‫כלל‪ ,‬לרטיבות האופטימלית של הקרקע‪ .‬אפשר להשיג צפיפות‬
‫גבוהה בקרקע עתיר־ניקוז על־ידי הצפה בשעת ההידוק‪.‬‬
‫ב‪ .‬ע ו ב י ש כ ב ו ת ה מ י ל ו י — מניחים את העפר בשכבות‪,‬‬
‫שעוביין מתאים לסוג העפר ולציוד ההידוק‪ .‬בדרך כלל‪,‬‬
‫מהדקים שכבות‪ ,‬שעוביין ‪ 20‬ס״מ‪ :‬כאשר מהדקים במרטטה‬
‫עפר‪ ,‬המכיל רק חומר גרגרי‪ ,‬אפשר להדק בבת־אהת שכבות‬
‫עבות הרבה יותר‪.‬‬
‫ג‪ .‬צ י ו ד ה ה י ד ו ק — בוחרים בציוד הירוק מתאים לסוג‬
‫הקרקע‪ ,‬לצפיפות הנדרשת ולעובי שכבת המילוי‪.‬‬
‫ב ד י ק ו ת — כאשר בדרשת צפיפות מסוימת‪ ,‬בודקים את‬
‫צפיפות המילוי המהודק לכל גובה הסוללה ומוודאים‪ ,‬שהצפי­‬
‫פות הנדרשת הושגה למעשה‪.‬‬
‫במקדם בטיחות של ‪.1.5‬‬
‫‪ — 5.2.3.4‬ק ר ק ע ל א ק ש י ר ‪ -‬־ אפשר לקבוע את שיפוצ‬
‫המדרון של הסוללה‪ ,‬הבנויה חומרים לא־קשירים‪ ,‬לפי זווית‪.‬‬
‫ההשתפכות בהתחשב בגורמים אחרים‪ ,‬כגון סחיפה וכוחות‬
‫הבצבוץ‪.‬‬
‫‪ — 5.2.3.5‬ק ר ק ע ק ש י ר — מדרון הסוללה בקרקע קשיר‪,‬‬
‫כגון קרקע טין או קרקע חרסית‪ ,‬יהיה יציב גם לגבי ההחלקה‬
‫המעגלית‪ .‬להלן הגורמים העיקריים המשפיעים על תכן‬
‫הסוללה בקרקע קשיר‪:‬‬
‫חוזק הגזירה של הקרקע בתנאים הגרועים ביותר‪ ,‬נדבה המדרון‪,‬‬
‫הקטנה אפשרית של חוזק הגזירה במשך הזמן‪ ,‬בצבוץ אפשרי‬
‫א‪.‬‬
‫מן המדרון‪ ,‬היווצרות לחץ יתר של מי הנקבובים במשך בניית‬
‫הסוללה‪ ,‬שבעקבותיו יפחת חוזק הגזירה‪ ,‬התמוככות בשל‬
‫אישוש הסוללה‪.‬‬
‫‪ — 5.2.3.6‬ה ת א מ ת ק ר ק ע ו ת ‪ -‬־ בדרך כלל‪ ,‬אפשר להש­‬
‫תמש בקרקעות מכל סוג שהוא לבניית סוללה‪ ,‬שאינה גבוהה‬
‫מ־‪ 5‬מטרים‪ ,‬בתנאי שנוקטים את האמצעים הנאותים של‬
‫הידוק הקרקע‪ ,‬בחירת שיפוע המדרון ושאר האופיינים‪.‬‬
‫‪ — 5.2.3.7‬מ ד ר ג ו ת ‪ -‬־ דירוג המדרון של סוללות גבוהות‬
‫עשוי לסייע לניקוז באות‪ ,‬להגבלת הסחף ולהקלה על העבודה‪.‬‬
‫מ י ל ו י‬ ‫—‬ ‫‪5.3‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ — 5.3.1‬כ ל ל י — סעיף זד‪ ,‬דן במילויים מעשי־אדם‪ ,‬ובכללם‬
‫גם במילוי החוזר‪.‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫תכולת המים בעפר‪ .‬כשהעפר מהודק מלכתחילה בתכולת‬ ‫‪ — 5.3.3‬מינים של מילוי — המילוי יהיה מאחת הקבוצות‬
‫המיס הנאותה‪ ,‬צריך להישמר מפני התייבשות יתרה של העפר‬ ‫שלהלן‪:‬‬
‫בשעת עבודת הבנייה‪.‬‬
‫א‪ .‬מילוי‪ ,‬שאינו סמוך למבנים ושאינו מצוי מתחתם‪ ,‬שמולא‬
‫‪ — 5.3.5‬פ ס ו ל ת — אין להשתמש בפסולת בנייה או בקרקע‬ ‫בשעת היישור או בשעת שפיכת העפר מחפירות‪ .‬צפויה‬
‫אורגני בתור המילוי ק ת ב למבנים או מתתתם או באיזורי‬ ‫ההמומות מסוימת של מילוי ממין וה‪ .‬הירוק המילוי‬
‫בנייה עירוניים‪ .‬מותר להשתמש בפסולת תעשייה אחרי‬ ‫יתאים לדרישות המינימליות )סעיף ‪.(5.3.2.1‬‬
‫התאמתה למילוי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מילוי סביב למבנים‪ ,‬כאשר רצויה רק התמוככות מינימלית‪.‬‬
‫מניחים את העפר בשכבות‪ ,‬שעוביין נאות‪ ,‬ומהדקים לפחות‬
‫מהאתר‬ ‫והרחקתם‬ ‫המים‬ ‫ניקוז‬ ‫_‬ ‫‪5.4‬‬ ‫עד כדי ‪ 95—90%‬מהצפיפות המקסימלית‪ ,‬הנקובה בהצעת‬
‫מונעים את הצטברות המים בחפירה או באתר הבבייזז על־ידי‬ ‫התקן של האגודה האמריקנית לבדיקות ולחומרים‬
‫‪970.‬‬ ‫ניקוז המים או הרחקתם מהאתר‪.‬‬ ‫‪ 1557ASTMD‬משנת‬
‫מנקזים את הזרימה העילית על־ידי התקנת שיםועימ ותיעול‬ ‫ג‪ .‬מילוי מתחת למבנה יתוכן בהתאם לתבן הבניין עצמו‪.‬‬
‫נאותים‪ .‬כאשר מי התהום עלולים לפגוע באדם‪ ,‬או לגרום נזק‬ ‫‪ — 5.3.4‬מילוי בעפר ת ו פ ח א ו מ צ ט מ ק — כשממלאים‬
‫לרכוש‪ ,‬מתקינים מערכות קבע לניקוז מי התהום או להתזקתם‪.‬‬ ‫בעפר תופח או בעפר מצטמק‪ ,‬יש להביא בחשבון שתכולת‬
‫מביאים בחשבון את השפעת השינויים במשטר הניקוז באתר‬ ‫המים‪ ,‬הנדרשת בשעת הידוק‪ ,‬חשובה לא פחות מאשר מידת‬
‫עקב תכניות פיתות אזוריות‪.‬‬ ‫הצפיפות‪ .‬אפשר להקטין את השינוי בנפח המילוי בשל עליית‬

‫‪51‬‬
 ‫ת ״ ל ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫) נ ‪> 1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫ד‬ ‫י‬ ‫צ‬ ‫ע‬ ‫< ק ק‬
‫י‬ ‫ח צ‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫<ם‬ ‫ב‬ ‫מ‬ ‫ו‬ ‫ה‬ ‫נ ס פ ח ז ־ לןידות‬
‫) פ ר ק ו מ ת ו ן ת ״ י ‪ 940‬מ ש נ ת ‪(1978‬‬
‫)נורמטיבי(‬

‫צידיים‬ ‫קרקע‬ ‫ולחצי‬ ‫מומכים‬ ‫קירות‬ ‫פ ר ק ‪— '1‬‬

‫קשירות כלל‪ ,‬כדי להקטין את העומס המקסימלי על הקיר‪.‬‬ ‫כ ל ל י‬ ‫‪— 6.1‬‬

‫כאשר תזוזת הקיר התומר גדולה דיה והקרקע‪ ,‬שבגב הקיר‬ ‫פרק זה ח בקריטריונים כלליים לאומדן הלחצים הצידיים של‬
‫התומך )הדוחף את הקיר(‪ ,‬הוא קרקע לא קשיר‪ ,‬מחשבים‬ ‫הקרקע והשפעתם על תכן קירות כובד מבטון וקירות תומכים‬
‫את הלחץ הכולל של הקרקע )לחץ אקטיבי ולחץ פסיבי( על‬ ‫זיזיים‪.‬‬
‫הקיר התומך‪ ,‬לפי הנוסחה‪:‬‬ ‫היציבות של קירות תומכים מאבנייגוויל תלויה במידה רבה‬
‫‪a‬‬
‫במיומנותו של הבנאי‪ .‬לכן‪ ,‬לא נקבעו להם עקרונות תכן ולא‬
‫‪Y‬‬ ‫‪H K‬‬
‫= ‪P‬‬ ‫)‪(6‬‬ ‫הומלץ על הקמת קיר תומך מאבני־גוויל‪ ,‬אם הוא גבוה‬
‫מ־‪ 3‬מסרים‪.‬‬
‫כאשר שורר בקרקע לחץ אקטיבי ייקבע המקדם ‪ K .‬על פי‬
‫נוסחת קולום כדלהלן‪:‬‬ ‫ק י ר ו ת‬ ‫ה ק ר ק ע על‬ ‫ל ח ץ‬ ‫‪6.2‬‬

‫)‪cosec3-sin(P—<p‬‬ ‫‪ — 6.2.1‬כ ל ל י — הלחץ‪ ,‬שמילוי הקרקע מפעיל על הקיר‪,‬‬

‫־ ‪K.‬‬ ‫)‪(7‬‬ ‫תלוי בתכונות הפיסיות של גרגרי הקרקע‪ ,‬במידת ההידוק‬
‫< ‪cp—i<sin (<p+8) •sin‬‬
‫‪sin (p+5) +‬‬
‫‪V‬‬ ‫)‪sin(p-i‬‬ ‫של הקרקע‪ ,‬בדרגת הרוויה שלו ובתזוזות הקיר‪ ,‬הנגרמות‬
‫על־ ידי המילוי ועל־ידי דפורמציות בביסוס הקיר‪ .‬קביעת‬
‫‪ftp‬‬ ‫<‬ ‫לחשב את ‪8‬‬
‫הלחצים ופירוסם אינם מדויקים לגמרי‪ ,‬וצריךשבה‪:‬‬
‫השפעתם על תכן הקירות בעזרת קירובים מתאימים‪,‬‬
‫כאשר שורר בקרקע לחץ פסיבי ייקבע המקדם ‪ K‬על פי‬
‫‪p‬‬
‫הלחץ האנכי של הקרקע על מישור אופקי מסוים יהיה שווה‬
‫נוסחת קולום כדלהלן‪:‬‬
‫למכפלת עומק המישור הנידון מפני הקרקע במשקל המרחבי‬
‫)‪cosecp-sin((J+<p‬‬ ‫הממוצע של הקרקע‪.‬‬
‫)‪(8‬‬ ‫באשר צפיפות הקרקע אחידה ואין בו מי תהום‪ ,‬מחשבים את‬
‫)‪sin (9—5) •sin (tp+i‬‬
‫•)‪sinO+5‬‬ ‫היחס בין הלחץ האנכי על מישור אופקי מסוים לבין הלחץ‬
‫)‪sin(p-i‬‬
‫הכולל )‪ (P‬על מישור נטוי בזווית כלשהי‪ ,‬לפי הנוסחה‪:‬‬
‫שבה‪ft > 10° :‬‬
‫‪P - yHK‬‬ ‫)‪(5‬‬
‫בנוסחות )‪ (7‬ו־)‪< (8‬ןז = זווית החיכוך הפנימי של הקרקע‬
‫הנסמך‪.‬‬ ‫שבה‪:‬‬
‫הזוויות &‪ ,p ,! ,‬מתוארות בציור ‪.2‬‬ ‫ץ ‪ -‬משקל מרחבי של הקרקע;‬
‫‪ = H‬עומק הקרקע;‬
‫אין משתמשים בנוסחות )‪ (7‬ו־)‪ ,(8‬כאשר גב הקיר מגובב‪,‬‬
‫או כאשר הפן העליון של המילוי מגובב‪ ,‬או כשפועל עומס‬ ‫‪ ~ K‬מקדם‪ ,‬התלוי בהטיית המישור ובתנאי הלחץ‪ ,‬העשויים‬
‫מוסף מרוכז על המשטחים‪ .‬במקרים אלה מומלץ להשתמש‬ ‫להימצא בתחום שבין גבול הלחץ האקטיבי )הפעיל(‬
‫בשיטת הגרפית של קולמן‪.‬‬ ‫לבין גבול הלחץ הפסיבי )הסביל(‪.‬‬

‫במקרה המיוחד‪ ,‬כשהפן העליון של המילוי הוא אופקי‪,1 = 0° ,‬‬ ‫‪ — 6.2.2‬ק ר ק ע ל א ק ש י ר — משתמשים‪ ,‬כבל האפשר‪,‬‬
‫‪ 90° ,5 = 0°‬־־ ‪ ,p‬יצטמצמו הנוסחות )‪ (7‬ו־)‪ (8‬כלהלן‪:‬‬ ‫במילוי גרגרי‪ ,‬שקשירותו מועטת או במילוי גרגרי‪ ,‬שאין לו‬

‫‪52‬‬
‫ח ל ק ‪[2008) 1‬‬ ‫ת ״ י ‪940‬‬

‫מניחים‪ ,‬שזווית החיכוך של הקיר ‪ 8‬שוות לאפם‪ .‬מניחים‪,‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪a‬‬ ‫)‪= tan {45° - <f>/2‬‬
‫שמילוי עפר קשיר‪ ,‬ובמיוחד כשתכולת המים בו גדולה‬ ‫‪K‬‬ ‫״‬ ‫<‪ >p/2‬־‪+‬־ ‪ (45°‬־‪- tan‬‬
‫מתכולת המים שבגבול הפלסטיות‪ ,‬יילחץ בסוף הבנייה על‬
‫הערך של <‪ q‬ייקבע בבדיקות גוירת עם ניקוז‪.‬‬
‫הקיר התומך בלחץ‪ ,‬השווה כמעט ללחץ הקרקע במנוחה‪.‬‬
‫כאשר הקיר התומך נבנה בתוך חפירה נתמכת ומשתמשים‬
‫השפעת ה מ ל ם ב ק ר ק ע — במקום‪ ,‬שמי תהום‬ ‫—‬ ‫‪6.2.5‬‬ ‫בשכבה מוגבלת של מילוי גרגרי‪ ,‬אומדים את הלחץ על הקיר‬
‫מצויים מאחורי הקיר‪ ,‬יהיה הלחץ על הקיר תלוי בכוח העילוי‬ ‫בהתחשב בתכונות החוזק של הקרקע‪ ,‬שמעבר לחפירה‪.‬‬
‫של הקרקע בתוספת מלוא הלחץ ההידדוסטטי של המים‪.‬‬
‫במקום שמי התהום זורמים לנקז שמאחורי הקיר‪ ,‬אפשר לאמוד‬ ‫‪ — 6.2.3‬ה ש פ ע ת ה ק ש י ר ו ת — במקרים מסוימים משתמשים‬
‫את הלחץ על הקיר‪ ,‬עקב השפעת לחץ החל־חול‪ ,‬בעזרת רשתות‬ ‫במילוי קשיר‪ ,‬או בחיץ אטים למים‪ ,‬או כשהקרקע הלא קשיר‬
‫זרימה ושיטות גרפיות לניתוח היציבות‪.‬‬ ‫אינו זמין כלכלית‪ .‬כיוון שמקדם הקשירות אינו מהימן‪ ,‬אין‬
‫מתחשבים בו בתכן מבנה קבוע‪ .‬זווית החיכוך תיקבע בבדיקות‬
‫‪ — 6.2.6‬השפעת עומס מ ו ס ף — אפשר‪ ,‬שהפן העליון של‬
‫הגזירה בקרקע לא מנוקז‪ ,‬או שתיקבע באומד‪ .‬אין משתמשים‬
‫המילוי יישא גם עומס מוסף‪ ,‬נוסף לעומס העצמי שלו‪ .‬העומס‬
‫בקרקע תופח למילוי‪ ,‬אלא אם מתחשבים בכוחות‪ ,‬המופעלים‬
‫המוסף יכול להיות עומס מרוכז או עומס מחולק בצורה כלשהי‬
‫על־ידי הקרקע עם העלייה בתכולת הרטיבות‪.‬‬
‫על גבי המילוי‪ .‬עומסים‪ ,‬הפועלים בגבולות טריז ההחלקה‪,‬‬
‫מגבירים את הלחץ הצידי על הקיר‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬ייחשב •העומס‬ ‫‪ — 6.2.4‬גודל ה מ ק ד ם של הלחץ ב מ נ ו ח ה ‪ -‬כאשר שורר‬
‫החיצון עומס מחולק ואחיד‪ ,‬שקיל לעומס שכבה נוספת של‬ ‫בקרקע לחץ במנוחה‪ ,‬יימצא המקדם של הלחץ במנוחה ״‪K‬‬
‫המילוי‪ .‬הפן העליון של מ י ל ו י תיאורטי זה ייהפך למישור‬ ‫בתחום שבין מקדם הלחץ •האקטיבי לבין מקדם הלחץ הפסיבי‪.‬‬
‫ייחום לפירוס העומס‪ .‬לפעמים נוח יותר לחשב עומסים מוספים‬ ‫גודלו המדויק של המקדם ״‪ K‬בקרקע מסוים תלוי בסוג הקרקע‬
‫מרובזימ בנפרד מעומס המילוי‪ .‬החישוב ייעשה אז לפי השיטה‬
‫ובדרך שימתו‪ ,‬כנקוב בטבלה ‪.15‬‬
‫הגרפית של קולמן‪ ,‬או בעזרת התאמת הםיתרון של בוסיגםק‬
‫ללחצים צידיים‪ ,‬הנגרמים בגוף על־ידי העומס האנכי הפועל‬
‫על פני השטח‪ .‬אפשר לחשב את השפעת העומס השימושי‬ ‫טבלה ‪ — 15‬מקדם הלחץ במנוחה בהתאם לסוג הקרקע‬
‫בעזרת הפיתרון של בוסינסק‪ ,‬שהותאם לתזוזה האופקית‬
‫הצפויה‪.‬‬
‫ערך מומלץ מקדם «‪K‬‬ ‫סוג הקרקע‬

‫‪ — 6.2.7‬איתור הלחץ ח צ י ד י השקול של ה ק ר ק ע —‬

‫‪0.50‬‬ ‫חול ש פ ד‬
‫תכן הקיר מושפע במידה רבה על־ידי איתור השקול של לחץ‬
‫‪0.45‬‬ ‫חול צפוף‬
‫הקרקע על גב הקיר‪ .‬נקודת הפעולה‪ ,‬למעשה‪ ,‬של לחץ‬
‫‪0.6‬‬ ‫טין‬
‫הקרקע השקול‪ ,‬בקרקע לא קשיר מושפעת ע ל ־ י ד י גודל תזוזת‬
‫‪ 0.7‬עד ‪1.0‬‬ ‫חרסית‬
‫הקיר‪ .‬בקירוב מדויק למדי‪ ,‬קובעים את מקום השקול ש ל‬
‫לחץ הקרקע כדלהלן‪ ,‬כש־‪ *1‬הוא העומק האנכי של המילוי‬
‫ליד הקיר‪.‬‬
‫‪ K‬הנקובים בטבלה‪ ,‬מבטאים למעשה את היחס בין‬ ‫‪a‬‬ ‫ערכי‬
‫א‪ .‬בקירות הבנויים על שתית סלע‬ ‫הלחץ האופקי לבין הלחץ האנכי על המישור האופקי ועל‬
‫המישור האנכי‪ ,‬בהתאמה‪ .‬כאשר המילוי משופע‪ ,‬משתמשים‬
‫ל ב ס י ס ‪ , H‬כאשר הפן העליון של המילוי אופקי‬ ‫— ‪ 0.38‬מעל‬
‫בנוסחה )ד( בזווית החיכוך האפקטיבית <!>‪ ,‬שתחושב לפי‬
‫או כשהוא משופע כלפי מטה‪ ,‬כשמתקיים התנאי ‪; i > 0°‬‬
‫הנוסחה‪:‬‬
‫ל ב ס י ס ‪ , H‬כשהפן העליון של המילוי משופע כלפי‬ ‫‪ 0.45‬מעל‬ ‫—‬
‫מעלה‪ ,‬כשמתקיים התנאי ‪•i < 0°‬‬ ‫‪1-K.‬‬

‫‪53‬‬
 ‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫‪ — 6.5.3‬ה ה ת נ ג ד ו ת ה פ ס י ב י ת — הלחץ הפסיבי של הקרקע‬ ‫ב ק י ר ו ת ה ב נ ו י י ם על שתית ק ר ק ע‬ ‫ב‪,‬‬

‫ייחשב לחץ הקרקע בקדמת הקיר‪ ,‬המתנגד לכוחות הצידיים‪,‬‬
‫מעל ל ב ס י ס כ ש ה פ ן העליון במילוי אופקי;‬ ‫‪, H 0 . 3 3‬‬ ‫—‬
‫בתנאים שלהלן‪.‬־‬
‫ל ב ס י ס ‪ , H‬בשהפן העליון של המילוי משופע‬ ‫‪ 0.38‬מעל‬ ‫—‬
‫א‪ .‬תכונות החוזק של הקרקע לא ייפגמו עקב שינוי אפשרי‬ ‫כלפי מעלה‪.‬‬
‫בתכולת המים;‬
‫ב‪ .‬הקרקע לא ייסחף;‬ ‫ל ח צ י ם‬ ‫ל ב ח י ר ת‬ ‫ק ר י ט ר י ו נ י ם‬ ‫‪— 6.3‬‬
‫ג‪ .‬הקרקע לא יוסר מקדמת הקיר בתקופת השימוש בקיר‪.‬‬ ‫בקרקע ל ש י מ ו ש בתכן‬ ‫צ י ד י י ם‬
‫מ ב נ י ם‬
‫הדפורמציה הדרושה ליצירת מלוא הלחץ הפסיבי‪ ,‬גדולה‬
‫השירוס והגודל של הלחץ הצידי על הקיר התומך נבדקו‬
‫בהרבה מהדפורמציה הדרושה ליצירת הלחץ האקטיבי‪.‬‬
‫בניסיונות בחול צפוף‪ ,‬ונמצאו שלושה סוג־ם של פיתם‬
‫התרככות הקרקע עקב התרוממות מפחיתה את ההתנגדות‬
‫כדלהלן‪ .‬בוחרים באחד מהם לפי תזוזת ראש הקיר התומך‪.‬‬
‫הפסיבית של הקרקע‪ .‬מלוא ההתנגדות הפסיבית ניתנת‬
‫לניצול‪ ,‬בתנאי שמותרות תזוזות יחסיות גדולות של הקיר‬
‫‪ — 6.3.1‬ל ח ץ א ק ט י ב י ל ח ל ו ט י ן — כאשר זז ראש הקיר‬
‫ושיש ביטחון שהלחץ הפסיבי ייווצר במלואו‪ .‬כאשר הקיר‬
‫התומך מהמילוי כדי ‪ 0.005H‬וכל שאר נקודות הקיר הוזזו‬
‫והאלמנטים הנלווים אליו אינם יכולים לעמוד בתזוזות גדולות‪,‬‬
‫על־ידי המילוי ביחס מתאים‪ ,‬יהיה העומס הצידי על הקיר‬
‫מוכרחים להקטין את ההתנגדות הפסיבית‪.‬‬
‫מסדר הגודל של הלחץ האקטיבי ויתפרס בצורת משולש‪.‬‬

‫‪ — 6.5.4‬ה ע י ל ו י — כאשר מצויים מים מעברו האחד או‬ ‫‪ — 6.3.2‬ל ח ץ ק י מ ו ר א ק ט י ב י — כאשר זז ראש הקיר‬
‫משני עבריו של הקיר התומך‪ ,‬צריך להביא בחשבון את העילוי‪,‬‬ ‫‪ H‬מ ת פ ר ס עומס המילוי‬ ‫‪,0.0005‬‬ ‫האנכי והתרחק מהמילוי כדי‬
‫בוסר לכוח הדוחף ש ל לחץ המיזם‪ .‬מניחים‪ ,‬שכוח העילוי פועל‬ ‫במקומו ולא במשולש‪ ,‬אם כי גודלו יהיה שווה בקירוב לעומס‬
‫על כל משטח הבסיס‪ .‬בקירות הבנויים על שתית סלע‪ ,‬מניחים‪,‬‬ ‫בלחץ האקטיבי )סעיף ‪ .(6.3.1‬נקודת הפעולה של השקול‬
‫שכוח העילוי משתנה באופן אחיד מלחץ תמים בקדמת הקיר‬ ‫תהיה גבוהה מאשר במקרה של הלתץ האקטיבי‪.‬‬
‫ללחץ המים בגב הקיר‪ .‬מערכת ניקוז יעילה מאחורי הקיר‬
‫)סעיף ‪ (6.7‬תקטין את לחץ המים האפקטיבי‪ .‬אומדים בעזרת‬ ‫‪ — 6.3.3‬ל ח ץ ב מ נ ו ח ה ‪ -‬־ כאשר תזוזת הקיר‪ ,‬הננרמת על־‬
‫רשתות זרימת אח כוח העילוי על קירות‪ ,‬הבנויים על שתית‬ ‫ידי סיבוב או על־ידי כפף של אלמנטים או על־ידי כניעת‬
‫קרקע‪.‬‬ ‫השתית‪ ,‬לא תגיע לערכים שלעיל ולא תעלה עליהם‪ ,‬משתמשים‬
‫בלחץ במנוחה‪.‬‬
‫‪ — 6.5.5‬ל ח צ י ה מ ג ע ש ל ה י ס ו ד ו ת — בכל התנאים המשו־‬
‫קריטריונים אלה מבוססים על תזוזת המבנים בלחץ משקלם‬
‫ערימ ש ל ההעמסה‪ ,‬לא י ע ל ו ל ח צ י המגע המקסימליים מעל‬
‫העצמי ובלחץ המילוי‪ .‬תוצאות החישובים של תזוזות כאלה‬
‫לתסבולת המותרת של היסודות‪ .‬מחשבים את לחצי המגע‬
‫הן תוצאות מקורבות מאוד לכל מבנה שהוא ויש הכרח לקבוע‬
‫ליסודות במקום בטיחות מספיק כנגד החלקה לאורך בסים‬
‫את תנאי ההעמסה הצפויים על םמד ניסיון‪.‬‬
‫הקיר וכנגד כשל בשכבות העמוקות ש ל שתית חלשה‪ ,‬העלולים‬
‫שניהם להשפיע על החומר הנתמך‪.‬‬
‫נ ו ס פ י ם‬ ‫ע ו מ ס י ם‬ ‫—‬ ‫‪6.4‬‬

‫‪ — 6.4.1‬כ ל ל י — הקיר התומך עלול לעמוד בעומםים נוספים‪,‬‬

‫י צ י ב ו ת‬ ‫של‬ ‫ק ר י ט ר י ו נ י ם‬ ‫—‬ ‫‪6.6‬‬ ‫בצירוף ללחצים הצידייס של עפר המילוי והעומס החיצון‪,‬‬
‫מ ד ו ת הקיר התומך תלויות בלחצי הקרקע הנתמך ובתכונות‬ ‫לרבות עומס המים הפועל עליו‪ ,‬או בנפרד נ‪:‬הם‪.‬‬
‫החוזק של קרקע השתית‪ .‬בתכן קיר תומך בוחרים חתך מסוים‬
‫‪ — 6.1.2‬ע ו מ ס ר ו ח ־ ‪ -‬קיר תומך‪ ,‬הבנוי באתר פתוח לרוח‪,‬‬
‫ובודקים את התאמתו לייעוד הקיר‪ .‬בסים הקיר התומר לא‬
‫עלול לעמוד בעומס רוח בשעת הבנייה ולפני מילוי העפר‪.‬‬
‫יקטן‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬מ־‪ 40%‬מגובה הקיר‪ .‬חתך הקיר שייבחר‬
‫בתנאים כאלה יש להביא בחשבון עומס רוח בהתאם לתקן‬
‫יתאים לקריטריונים שלהלן‪:‬‬
‫הישראלי ת״י ‪.414‬‬
‫‪ — 6.6.1‬ק י ר ה ב נ ו י ע ל ש ת י ת ק ר ק ע‬
‫‪ -‬בתכן קירות תומכים‪,‬‬ ‫‪ — 6.4.3‬ע ו מ ס של ר ע י ד ו ת א ד מ ה‬
‫‪ — 6.6.1.1‬ה כ ו ח ה ש ק ו ל — כאשר שוררים בקרקע לחצים‬ ‫החיוניים מבחינה ציבורית‪ ,‬מביאים בחשבון גם עומס של‬
‫צידיים אקטיביים‪ ,‬יעבור השקול ש ל כל הכוחות‪ ,‬הפועלים על‬ ‫רעידות אדמה‪ ,‬בהתאם לתקן הישראלי ת״י ‪.413‬‬
‫הקיר‪ ,‬בשליש התיכון של הבסיס‪.‬‬

‫המקסימלי‬ ‫ה מ ק ס י מ ל י — לחץ המגע‬ ‫‪ — 6.6.1.2‬ה ל ח ץ‬ ‫ה ת ו מ ך‬ ‫ה ק י ר‬ ‫ב י ס ו ס‬ ‫_‬ ‫‪6.5‬‬

‫לא יעלה ע ל התסבולת המותרת של היסוד‪ .‬מקדם הבטיחות‬ ‫‪ — 6.5.1‬כ ל ל י — ביסוס הקיר התומך םהוור‪ .‬חלק חשוב‬
‫יתאים לייעודו המסוים של הקיר התומך‪ ,‬בהתחשב בהרכנה‬ ‫בתכן הקיר‪ .‬התכן יוודא‪ ,‬שהעומםים המשוערים‪ ,‬שיפעלו על‬
‫האפשרית‪.‬‬ ‫הקיר התומך‪ ,‬לא יגרמו למאמצים או לדפורמציות יתרים‪,‬‬
‫‪ — 6.6.1.3‬ח ו ז ק ה ג ז י ר ה — חוזק הגזירה של קרקע השתית‬ ‫שיביאו לכשל ביסודות‪ .‬אופייני הביסוס של הקיר התומך‬
‫יספיק‪ ,‬כדי לעמוד בפני כוחות הגזירה‪ ,‬הנוצרים ע ל ־ י ד י הקיר‬ ‫יקבעו גם את גודלם של הלחצים הצידיים‪ ,‬שיפעלו על הקיר‪.‬‬
‫העמום‪.‬‬
‫‪ — 6.5.2‬ב י ס ו ס ע ל כ ל ו נ ס א ו ת — כאשר התכונות הפיסיות‬
‫מכל‬ ‫בוחרים במקדם הבטיחות‪ ,‬שיתאים לייעודו ש ל הקיר‪.‬‬ ‫של קרקע השתית אינן מספיקות לביסוס במקדם בטיחות‬
‫מקום‪ ,‬מקדם הבטיחות לא יהיה קטן מ־‪.1.5‬‬ ‫הולם לצרכים‪ ,‬מבססים את הקיר התומך על כלונסאות‪.‬‬

‫‪54‬‬
‫ת ״ י ‪ 940‬ח ל ק ‪(2008) 1‬‬

‫התומך‬ ‫הקיר‬ ‫ניקוז‬ ‫‪_ 6.7‬‬ ‫‪ — 6.6.2‬קיר הבצוי על שתית סלע‬

‫מציאות מים בעפר המילוי גורמת לאי־נדאות בהעמסה על‬ ‫— כאשר שוררים בקרקע לחצים‬ ‫‪ — 6.6.2.1‬הכוח השקול‬
‫הקיר התומך‪ .‬כדי למעט ככד האפשר תנאי לא ר צ ו י זה‪,‬‬ ‫צידיים אקטיביים‪ ,‬יעבור השקול של כל הכוחות הפועלים על‬
‫מתקינים לכל קיר תומך מערכת •‪:‬־ל ניקוז גרוויטציוני‪ .‬טיפוס‬ ‫הקיר‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בשלי*‪:‬׳ התיכון של הבסיס; מותר לשקול‬
‫מערכת הניקוז ייקבע ע ל ־ י ד י אופייני המילוי ו ע ל ־ י ד י כמות‬ ‫לעבור גם מחוץ לתחום זה‪ ,‬אם התאים התכן לכל יתר הדרישות‪.‬‬
‫המים‪ ,‬שצריך להרחיק ממנו‪ .‬מלבד באותם מקרים כאשר‬ ‫מכל מקום‪ ,‬השקול של העומסים המקסימליים‪ ,‬הפועלים על‬
‫המילוי חדיר ביותר‪ ,‬מניחים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬שכבה ש ל צרורות‬ ‫הקיר‪ ,‬חייב לעבור בתוך הבסיס של הקיר התומך‪.‬‬
‫מדורגים היטב )נקז(‪ ,‬שעובייה לא ימעט מ‪ 30-‬ם״מ‪ ,‬בין‬
‫לחץ המגע המקסימלי לא‬ ‫—‬ ‫הלחץ המקסימלי‬ ‫‪— 6.6.2.2‬‬
‫הקיר התומר לבין המילוי‪.‬‬
‫יעלה על התםבולת המותרת של היסוד‪.‬‬
‫בתחתית‬ ‫מתקינים‬ ‫השכבה תונח לכל גובה הקיר התומך‪.‬‬
‫נקו הצרורות‪ ,‬לכל אורך הקיר התומך‪ ,‬נקז רצוף עשוי צינור‬ ‫קובעים את מקדם הבטיחות‬ ‫—‬ ‫חוזק הגזירה‬ ‫—‬ ‫‪6.6.2.3‬‬
‫קובעים לאורך הנקז הרצוף מוצאים‬ ‫מנוקב או שיטה דומה‪.‬‬ ‫לגזירה בין בסים הקיר התומך לבין שתית הסלע בהתאם‬
‫כאשר הקיר התומך ארוך מאוד‪ ,‬מתקינים תאי‬ ‫למי הניקוז‪.‬‬ ‫לחיכוך של הסלע ולקשירותו‪ ,‬או בהתאם לחוזק הגזירה בין‬
‫ביקורת לאורך הנקז הרצוף‪ ,‬כ ד י שאפשר יהיה לנקותו כראוי‪.‬‬ ‫הבטון לבין הסלע‪ .‬מקדם הבטיחות לא יהיה קטן מ־‪.1.5‬‬

‫ביגליוגרפיה‬

‫‪1. Seed, R. B., K. O. Cetin, et al. (2003), "Recent Advances in Soil Liquefaction Engineering:‬‬
‫‪th‬‬
‫‪A Unified and Consistent Framework", 26 Annual ASCE Los Angeles Geotechnical Spring Seminar‬‬

‫‪55‬‬