‫מנסרה משולשת‬

‫חישוב זווית הסטייה‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪1‬‬ ‫אופטיקה‬

 ‫מה במצגת זו?‬
‫ך‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫כאשר קרן אור עוברת דרך‬
‫פגי‬
‫ה‬
‫ה אנך‬
‫מנסרה משולשת‪:‬‬
‫קרן‬
‫פג‬
‫פוגעת‬ ‫‪θ1‬‬ ‫יעה‬ ‫מהי זווית הסטייה של הקרן?‬ ‫‪−‬‬
‫‪θ2‬‬
‫‪θ3‬‬ ‫‪θ4‬‬ ‫דוגמה לחישוב זווית הסטייה (ללא‬ ‫‪−‬‬
‫קירוב זוויות קטנות)‪.‬‬
‫קרן‬
‫‪n1‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫יוצאת‬ ‫נוסחה מקורבת לחישוב זווית‬ ‫‪−‬‬
‫הסטייה עבור זוויות קטנות‪.‬‬
‫מסקנות מן הנוסחה המקורבת‬ ‫‪−‬‬
‫ודוגמאות‪.‬‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪2‬‬ ‫אופטיקה‬

 ‫תיאור המנסרה המשולשת‬
‫ך‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫במנסרה משולשת‪:‬‬
‫פגי‬
‫ה‬
‫הקרן נשברת פעמיים‪ :‬פעם אחת‬ ‫‪−‬‬
‫קרן‬ ‫ה אנך‬
‫פוגעת‬ ‫‪θ1‬‬ ‫יעה‬
‫פג‬ ‫בכניסה למנסרה‪ ,‬ופעם נוספת‬
‫‪θ2‬‬
‫‪θ3‬‬ ‫‪θ4‬‬
‫ביציאה‪.‬‬
‫שימו לב מתי הקרן מתקרבת ומתי‬ ‫»‬

‫קרן‬
‫מתרחקת מן האנך‪.‬‬
‫‪n1‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫יוצאת‬ ‫שימו לב לכיוון של אנכי הפגיעה בכל‬ ‫»‬
‫אחת מן השבירות‪.‬‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪3‬‬ ‫אופטיקה‬

 ‫תיאור המנסרה המשולשת‬
‫ך‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫במנסרה משולשת‪:‬‬
‫פגי‬
‫ה‬
‫נסמן את זווית הראש של המנסרה‬ ‫‪−‬‬
‫קרן‬ ‫ה אנך‬
‫פוגעת‬ ‫‪θ1‬‬ ‫יעה‬
‫פג‬ ‫בתור ‪.α‬‬
‫‪θ2‬‬
‫‪θ3‬‬ ‫‪θ4‬‬ ‫זווית הראש‪:‬‬ ‫‪−‬‬
‫הזווית שבין שתי הפאות בהן נשברת‬ ‫»‬
‫קרן‬ ‫הקרן‪.‬‬
‫‪n1‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫יוצאת‬
‫או‪ :‬הזווית שמול בסיס המנסרה‪ ,‬כאשר‬ ‫»‬
‫בסיס המנסרה הוא הפאה שדרכה הקרן‬
‫אינה עוברת‪.‬‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪4‬‬ ‫אופטיקה‬

 ‫מהי זווית הסטייה של הקרן במעבר דרך‬
‫מנסרה משולשת?‬
‫ך‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫זווית הסטייה של הקרן כתוצאה מן‬
‫פגי‬
‫ה‬
‫ל המקורי‬
‫המסלו‬
‫אנך‬
‫המעבר במנסרה‪:‬‬
‫קרן‬ ‫של הקרן‬
‫הפג‬
‫פוגעת‬ ‫‪θ1‬‬ ‫‪δ‬‬ ‫יעה‬ ‫מסומנת בתור ‪.δ‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪θ2‬‬
‫‪θ3‬‬ ‫‪θ4‬‬ ‫מוגדרת בתור הזווית שבין הקרן‬ ‫‪−‬‬
‫הפוגעת במנסרה לבין הקרן היוצאת‬
‫‪n1‬‬ ‫‪n2‬‬
‫קרן‬
‫יוצאת‬
‫מן המנסרה‪.‬‬

‫משמעות‪:‬‬ ‫‪−‬‬
‫הזווית בין המסלול המקורי של הקרן‪ ,‬לבין המסלול החדש של הקרן לאחר‬ ‫»‬
‫שיצאה מן המנסרה‪...‬‬
‫או‪ :‬באיזו זווית סטתה הקרן ממסלולה המקורי‪ ,‬כתוצאה מן המעבר במנסרה‪.‬‬ ‫»‬

‫המחש‬ ‫הערה‪:‬‬ ‫‪−‬‬

‫זווית הסטייה כאן אינה זווית הסטייה כתוצאה משבירה בודדת‪ ,‬אלא היא‬ ‫»‬
‫תוצאה של ‪ 2‬שבירות‪.‬‬
‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪5‬‬ ‫אופטיקה‬
 ‫דוגמה ‪ :1‬חישוב זווית הסטייה ללא קירוב‬
‫זוויות קטנות‬
‫‪A‬‬
‫ך‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫קרן פוגעת בזווית ‪ 30°‬במנסרה‬
‫פגי‬
‫ה‬ ‫‪40°‬‬
‫ל המקורי‬
‫המסלו‬ ‫משולשת עשויה זכוכית בעלת זווית‬
‫ה אנך‬
‫קרן‬ ‫‪D‬‬ ‫של הקרן‬
‫‪G‬‬
‫פוגעת‬ ‫‪30° θ1‬‬ ‫‪δ‬‬
‫‪E‬‬
‫יעה‬
‫פג‬
‫ראש ‪.40°‬‬
‫‪19 θ2‬‬
‫‪.47‬‬
‫=‪°‬‬
‫‪θ3‬‬ ‫‪θ4‬‬ ‫נתונים‪n1=1, n2=1.5 :‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪α=40°‬‬ ‫‪−‬‬
‫קרן‬
‫=‪n11‬‬ ‫=‪n21.5‬‬ ‫יוצאת‬ ‫‪θ1=30°‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫צ"ל‪?=δ :‬‬ ‫‪−‬‬
‫נחשב את זווית השבירה ‪ θ2‬באמצעות חוק סנל‪:‬‬ ‫‪−‬‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪7‬‬ ‫אופטיקה‬

 ‫דוגמה ‪ :1‬חישוב זווית הסטייה ללא קירוב‬
‫זוויות קטנות‬
‫‪A‬‬
‫ך‬ ‫נחשב את זווית הפגיעה ‪:θ3‬‬ ‫‪−‬‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫פגי‬
‫ה‬ ‫‪40°‬‬
‫סכום הזוויות במרובע ‪ ADFE‬הוא ‪:360°‬‬
‫המסלו‬
‫ל המקורי‬
‫קרן‬ ‫של הקרן‬ ‫ה אנך‬
‫‪D‬‬ ‫‪G‬‬ ‫פג‬
‫פוגעת‬ ‫‪30° θ1‬‬ ‫‪δ‬‬ ‫יעה‬
‫‪E‬‬
‫‪19 θ2‬‬
‫‪.47‬‬ ‫‪θ‬‬ ‫=‪θ31.74°‬‬
‫=‪°‬‬ ‫‪140° 3.53°= 4‬‬
‫‪20‬‬
‫‪F‬‬ ‫סכום הזוויות במשולש ‪ ΔDFE‬הוא ‪:180°‬‬
‫קרן‬
‫=‪n11‬‬ ‫=‪n21.5‬‬ ‫יוצאת‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬

‫נחשב את זווית השבירה ‪ θ4‬באמצעות חוק סנל‪:‬‬ ‫‪−‬‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪8‬‬ ‫אופטיקה‬

 ‫דוגמה ‪ :1‬חישוב זווית הסטייה ללא קירוב‬
‫זוויות קטנות‬
‫‪A‬‬
‫ך‬ ‫נחשב את זווית הסטייה ‪:δ‬‬ ‫‪−‬‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫פגי‬
‫ה‬ ‫‪40°‬‬
‫המסלו‬
‫(זוויות קודקודיות)‬ ‫‪GDF  1  30‬‬
‫ל המקורי‬
‫קרן‬ ‫של הקרן‬ ‫ה אנך‬
‫‪D‬‬ ‫‪G‬‬ ‫פג‬ ‫‪( GEF   4  31.74‬זוויות קודקודיות)‬
‫פוגעת‬ ‫‪30° θ1‬‬ ‫‪10.53‬‬ ‫‪δ‬‬ ‫יעה‬
‫‪° 11.‬‬
‫‪21°‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪19 θ2‬‬
‫‪.47‬‬ ‫‪θ‬‬
‫‪°= 140° 353°= θ31.74°‬‬
‫‪4‬‬ ‫=‬ ‫‪GDE  GDF   2  30  19.47  10.53‬‬
‫‪20.‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪GED  GEF   3  31.74  20.53  11.21‬‬
‫קרן‬
‫=‪n11‬‬ ‫=‪n21.5‬‬ ‫יוצאת‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫הזוויות ‪ δ‬הינה זווית חיצונית במשולש ‪:ΔGDE‬‬
‫‪  GDE  GED  10.53  11 .21  21.74‬‬
‫מש"ל‬

‫שימו לב! למעשה הוכחנו את הנוסחה הכללית הבאה למנסרה משולשת‪:‬‬

‫נוסחה ‪  GDE  GED  (1   2 )  ( 4   3 ) :1‬‬

‫זווית הסטייה‬ ‫זווית הסטייה‬

‫בשבירה הראשונה‬ ‫בשבירה השנייה‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪9‬‬ ‫אופטיקה‬

 ‫נוסחה כללית לזווית הסטייה‬
‫‪A‬‬
‫ך‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫נוסחה ‪:1‬‬
‫פגי‬
‫ה‬
‫המסלו‬
‫) ‪  GDE  GED  (1   2 )  ( 4   3‬‬
‫ל המקורי‬
‫קרן‬ ‫של הקרן‬ ‫ה אנך‬
‫‪D‬‬ ‫‪G‬‬ ‫פג‬
‫פוגעת‬ ‫‪θ1‬‬ ‫‪δ‬‬ ‫יעה‬
‫‪θ2‬‬
‫‪E‬‬ ‫זווית הסטייה‬ ‫זווית הסטייה‬
‫בשבירה הראשונה‬ ‫בשבירה השנייה‬
‫‪θ3‬‬ ‫‪θ4‬‬
‫סכום הזוויות במרובע ‪ ADFE‬הוא ‪:360°‬‬
‫‪F‬‬
‫קרן‬
‫‪n1‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫יוצאת‬
‫קשר ‪2‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫ומנוסחה ‪ 1‬מקבלים‪:‬‬ ‫סכום הזוויות במשולש ‪ ΔDFE‬הוא ‪:180°‬‬
‫) ‪  (1   2 )  ( 4   3‬‬
‫) ‪  1   4  ( 2   3‬‬
‫‪  1   4  ‬‬
‫קשר ‪3‬‬

‫נוסחה ‪4‬‬ ‫‪  1   4  ‬‬

‫זווית הסטייה תלויה בזווית הפגיעה ובזווית הראש!‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪10‬‬ ‫אופטיקה‬

 ‫קירוב חוק סנל לזוויות קטנות‬
‫כאשר זווית הפגיעה ‪ θ1‬קטנה‪ ,‬חוק סנל המקורב‪:‬‬
‫‪n1  1  n2   2‬‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪11‬‬ ‫אופטיקה‬

 ‫נוסחה מקורבת לזווית הסטייה עבור זוויות‬
‫קטנות‬
‫‪A‬‬
‫ך‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫כאשר ‪ α‬קטנה ו‪ θ1-‬גם היא קטנה‪:‬‬
‫פגי‬
‫ה‬
‫המסלו‬
‫‪n1  1  n2   2‬‬
‫ל המקורי‬
‫קרן‬ ‫של הקרן‬ ‫ה אנך‬
‫‪D‬‬ ‫‪G‬‬ ‫פג‬ ‫‪n1‬‬
‫פוגעת‬ ‫‪θ1‬‬ ‫‪δ‬‬ ‫יעה‬ ‫‪ 1   2‬‬
‫‪E‬‬ ‫קשר ‪3‬‬ ‫‪   2  3‬‬ ‫‪n2‬‬
‫‪θ2‬‬
‫‪θ3‬‬ ‫‪θ4‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪ 3     2   3    1 1‬‬
‫‪n2‬‬
‫קרן‬
‫‪n1‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫יוצאת‬ ‫מכאן שגם זווית ‪ θ3‬היא קטנה‪ ,‬וניתן להשתמש בחוק‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫סנל המקורב גם בשבירה השנייה‪:‬‬
‫מנוסחה ‪ 4‬נקבל‪:‬‬ ‫‪n2   3  n1   4‬‬
‫‪  1   4  ‬‬ ‫‪n2‬‬
‫‪4 ‬‬ ‫‪ 3‬‬
‫‪ n2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n1‬‬
‫‪  1  ‬‬ ‫‪   1     2    ‬‬
‫‪ n1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n1‬‬ ‫‪‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪‬‬ ‫נוסחה ‪:5‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪ n‬‬
‫‪   2  1  ‬‬ ‫‪4 ‬‬ ‫‪    1  1   2    1‬‬
‫‪ n1 ‬‬ ‫‪n1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫‪ n1‬‬
‫נוסחה מקורבת לזווית הסטייה‬
‫עבור זוויות קטנות‪.‬‬
‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪12‬‬ ‫אופטיקה‬
 ‫נוסחה מקורבת לזווית הסטייה עבור זוויות‬
‫קטנות ‪ -‬מסקנות‬
‫‪A‬‬
‫ך‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫כאשר ‪ α‬קטנה ו‪ θ1-‬גם היא קטנה‪:‬‬
‫פגי‬
‫ה‬
‫ל המקורי‬
‫המסלו‬ ‫‪n‬‬ ‫‪‬‬
‫קרן‬ ‫‪D‬‬ ‫של הקרן‬ ‫ה אנך‬ ‫‪   2  1  ‬‬
‫‪G‬‬ ‫פג‬ ‫‪ n1 ‬‬
‫פוגעת‬ ‫‪θ1‬‬ ‫‪δ‬‬ ‫יעה‬
‫‪θ2‬‬
‫‪E‬‬
‫‪θ3‬‬ ‫‪θ4‬‬
‫כאשר המנסרה באוויר (‪:)n1=1‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪  n  1 ‬‬
‫קרן‬
‫‪n1‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫יוצאת‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫למנסרה שבה זווית הראש קטנה‪,‬‬ ‫‪−‬‬
‫מקובל לקרוא "מנסרה דקה"‪.‬‬

‫כאשר קרן אור פוגעת בזווית פגיעה קטנה במנסרה משולשת‬

‫דקה‪:‬‬
‫זווית הסטייה תלויה רק במנסרה (בזווית הראש ‪ α‬ובמקדמי השבירה)‪.‬‬ ‫‪−‬‬
‫שימו לב! ‪ δ‬אינה תלויה בזווית הפגיעה ‪.θ1‬‬ ‫»‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪13‬‬ ‫אופטיקה‬

 ‫נוסחה מקורבת לזווית הסטייה עבור זוויות‬
‫קטנות ‪ -‬מסקנות‬
‫‪  n  1 ‬‬ ‫בזווית פגיעה קטנה במנסרה משולשת דקה‪:‬‬
‫אם נסובב את המנסרה‪ ,‬הקרן עדיין תסטה באותה מידה ‪.δ‬‬ ‫‪−‬‬
‫קרן המגיעה מצד אחד וקרן המגיעה מצד אחר יסטו באותה מידה ‪δ‬‬ ‫‪−‬‬
‫ממסלולן‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬השפעת המנסרה סימטרית‪ ,‬גם כאשר המנסרה אינה סימטרית‪.‬‬ ‫»‬

‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬

‫‪δ‬‬ ‫‪δ‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C C‬‬ ‫‪B‬‬
‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪14‬‬ ‫אופטיקה‬
 ‫נוסחה מקורבת לזווית הסטייה עבור זוויות‬
‫קטנות ‪ -‬מסקנות‬
‫‪  n  1 ‬‬ ‫בזווית פגיעה קטנה במנסרה משולשת דקה‪:‬‬
‫אם נסובב את המנסרה‪ ,‬הקרן עדיין תסטה באותה מידה ‪.δ‬‬ ‫‪−‬‬
‫קרן המגיעה מצד אחד וקרן המגיעה מצד אחר יסטו באותה מידה ‪δ‬‬ ‫‪−‬‬
‫ממסלולן‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬השפעת המנסרה סימטרית‪ ,‬גם כאשר המנסרה אינה סימטרית‪.‬‬ ‫»‬

‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬

‫‪α‬‬ ‫‪α‬‬

‫‪δ‬‬ ‫‪δ‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪15‬‬ ‫אופטיקה‬
 ‫דוגמה ‪ :2‬חישוב זווית הסטייה באמצעות‬
‫הנוסחה המקורבת‬
‫‪A‬‬
‫ך‬ ‫נשתמש באותם הנתונים של דוגמה ‪:1‬‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫פגי‬
‫ה‬ ‫נתונים‪n1=1, n2=1.5 :‬‬ ‫‪−‬‬
‫המסלו‬
‫ל המקורי‬
‫קרן‬ ‫של הקרן‬ ‫ה אנך‬
‫‪D‬‬ ‫‪G‬‬ ‫פג‬ ‫‪α=40°‬‬ ‫‪−‬‬
‫פוגעת‬ ‫‪θ1‬‬ ‫‪δ‬‬ ‫יעה‬
‫‪θ2‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪θ1=30°‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪θ3‬‬ ‫‪θ4‬‬
‫צ"ל‪?=δ :‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪F‬‬
‫פתרון‪:‬‬ ‫‪−‬‬
‫קרן‬
‫‪n1‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫יוצאת‬ ‫» באמצעות הנוסחה המקורבת‪:‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪  n  1   (1.5  1)  40  20‬‬
‫» ללא קירוב‪ ,‬חישבנו מקודם‪:‬‬
‫‪  21.74‬‬
‫בדוגמה הנ"ל הזוויות ‪ α, θ1‬אינן ממש קטנות‪.‬‬ ‫‪−‬‬
‫» ככל שיהיו קטנות יותר‪ ,‬כך הקירוב יהיה מדויק יותר‪.‬‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪16‬‬ ‫אופטיקה‬

 ‫דוגמה ‪ :3‬חישוב זווית הסטייה באמצעות‬
‫הנוסחה המקורבת‬
‫‪A‬‬ ‫נתונים‪n1=1, n2=1.5 :‬‬ ‫‪−‬‬
‫ך‬
‫אנ עה‬ ‫‪α‬‬
‫פגי‬
‫ה‬ ‫‪α=8°‬‬ ‫‪−‬‬
‫המסלו‬
‫ל המקורי‬
‫קרן‬ ‫של הקרן‬ ‫ה אנך‬ ‫‪θ1=3°‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪G‬‬ ‫פג‬
‫פוגעת‬ ‫‪θ1‬‬ ‫‪δ‬‬ ‫יעה‬
‫‪θ2‬‬
‫‪E‬‬ ‫צ"ל‪?=δ :‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪θ3‬‬ ‫‪θ4‬‬
‫פתרון‪:‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪F‬‬ ‫» באמצעות הנוסחה המקורבת‪:‬‬
‫קרן‬ ‫‪  n  1   (1.5  1)  8  4‬‬
‫‪n1‬‬ ‫‪n2‬‬ ‫יוצאת‬
‫» ללא קירוב‪ ,‬ניתן לחשב‪:‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪  4.0215‬‬

‫| עדי הכט‬ ‫| שקף ‪17‬‬ ‫אופטיקה‬