‫גליקוגן הינו צורת תשמורת של גלוקוז‪ ,‬הגליקוגן הינו פולימר גדול המורכב מיחידות גלוקוז המחוברים בקשרים גליקוזידים

‪ (a(1-4‬כאשר יש הסתעפות בכל שייר עשירי ‪.(a(1-6‬הגליקוגן הינו מאגר אנרגיה חשוב כי‪.1:‬משמש בופר השומר על רמת גלוקוז בדם‪.2.‬מקור אנרגיה בהיעדר‬
‫חמצן‪,‬פעילות אנאירובית‪.3.‬ניתן לגייסו בקלות ולכן טוב בפעילות פתאומית‪.‬הגליקוגן נאגר בכבד ובשרירי השלד(ציטוזול(‪.‬ריכוזו בכבד גבוה יותר אולם יש יותר שרירי שלד מכבד ולכן סה"כ יש יותר גליקוגן בשריר‪.‬הבדלים בין חומצות שומן לגליקוגן‪.1 :‬גליקוגן פחות עשיר באנרגיה‪.2 .‬גלוקוז‬
‫שמקורו בגליקוגן משמש כמקור אנרגיה לתהליכים אנארוביים‪ .‬בכבד‪-‬יש יצירה ופירוק של גליקוגן והם מבוקרים לשמירה על רמת הגלוקוז בדם על מנת לספק את צרכי האנרגיה של האורגניזם השלם‪ .‬בשריר‪ -‬התהליך מבוקר לשם הענות לצרכי השריר בלבד‪.‬פירוק גליקוגן‪-‬‬
‫‪2−‬‬
‫‪ glycogen(n( + ( Pi =( HPO4 ←‬הפירוק הינו בעצם תהליך הפוספולירציה ‪,‬חיתוך מהקצה הלא מחזר‪ .‬שלושת תהליכי הפירוק‪.1:‬שחרור ‪ G1P‬מגליקוגן ע"י גליקוגן פוספורילאז הגליקוגן פוספורילאז מפרק קשרי ‪ (a(1-4‬ע"י הרחקת מים‬ ‫‪‬‬ ‫(‪→ G − 1 − P + glycogen(n − 1‬‬
‫‪gly phosphorilaze‬‬

‫מהאתר הפעיל‪ -‬בכדי למנוע הידרוליזה‪.‬הפירוק נעשה עד ‪ 4‬שיירים לפני הסתעפות ‪.a(1-6(.2‬התאמת הגליקוגן שנותר להמשך פירוק‪ .‬האנזים טרנספרז מוריד את ‪ 3‬השיירים לפני ההסתעפות(ככה שנשאר רק שייר ‪ 1‬שמחבר לההסתעפות( ומעבירם לקצה חופשי של השרשרת‪ .‬בנוסף מתרחש‬
‫פירוק ההסתעפות‪-‬קשר ‪(a(1-6‬ע"י גלוקוזידאז ‪-(a(1-6‬מתקבלת מולקולת גליקוגן לינארית עם קשרי ‪(a(1-4‬בלבד‪.3.‬הפיכת ‪ G1P‬ל ‪ G6P‬להמשך מטאבוליזם ע"י פוספוגלוקומוטאז‪ 3 .‬אפשרויות המשך ‪.G6P:1‬סובסטרט ראשוני לגליקוליזה ‪ .2‬הופך ל ‪ NADPH‬או לנגזרות ריבוז במסלול‬
‫פנטוז פוספט‪.3 .‬יכול להיות מומר לגלוקוז חופשי ולהשתחרר לדם‪ -‬מתרחש בעיקר בכבד‪.‬פירוט השלבים‪ -‬גליקוגן פוספוליראז‪-‬מקטלז תגובת פוספולירציה –הסרה של שיירי גלוקוז מקצוות לא מחזרים של הגליקוגן‪.‬יתרונות הפוספורילציה על פני הידרוליזה‪.1:‬הסוכר משתחרר כבר מזורחן ‪.2‬‬
‫‪ G1P‬יכול להכנס מיד למסלול הגליקוליזה ‪ G1P.3‬טעון שלילית ולכן לא יכול לחדור ממברנה ולצאת מהתא‪ .‬בהידרוליזה נקבל גלוקוז ללא פוספט ונצטרך ‪ ATP‬ע מנת לקבל תוצר זהה לזה המתקבל ישירות בפוספורילציה‪ .‬התהליך הפיך אבל מתרחש בכל זאת בגלל היחס ‪ Pi/G1P‬גדול‬
‫ממאה‪.‬חסרון הפוספורילציה‪ -‬אין עדיפות לתהליך מבחינה תרמודינמית‪.‬מנגנון האנזים‪ -‬בנוי מ ‪ 2‬תתי יחידות ‪.‬כל תת יחידה בנויה מ ‪ 2‬מתחמים‪ .1-‬אמינו טרמינלי‪-‬בעל אתר קישור לגליקוגן ‪ .2‬קרבוקסיל טרמינלי‪ .‬האתר הפעיל יכול לקשור ‪ 4‬מול' גלוקוז בו"ז וזה מסביר למה הוא מפסיק ‪ 4‬לפני‬
‫ההסתעפות‪.2.‬טרנספרז ו ‪ (a(1-6‬גלוקוזידאז ‪ (a(1-6‬גלוקוזידאז עושה הידרוליזה על קשר ‪ (a(1-6‬ומשחרר מולקולת גלוקוז חופשית שעוברת פוספורילציה ע"י הקסוקינאז‪ 2.‬האנזימים נמצאים יחד בשרשרת פוליפפטידית המתפקדת כאנזים בי פונקציונלי‪ .2.‬פוספוגלוקומיטאזהופך ‪G1P‬‬
‫שהתקבל משלב ראשון ל ‪*.G6P‬גלוקוז ‪ 6‬פוספטאז –אנזים הידרוליטי הנמצא רק בכבד והוא מבקע את קבוצת הפוספוריל מ ‪ G6P‬ליצירת גלוקוז חופשי ו ‪ Pi‬שיכול לצאת בקלות מחוץ לתאים לדם‪.‬סנטזת גליקוגן‪gly (n( + UDP − glu cos e ↔ gly ( n + 1( + UDP :‬‬
‫‪UDP-glucose G1P + UDP + H 2 O → UDP − glu + 2 pi * G1P + UTP ←‬הינה צורה פעילה של גלוקוז‪ .‬התגובה ליצירתו הינה בשו"מ אך מכיוון ש ‪ ppi‬עובר הידרוליזה ל ‪ 2Pi‬התגובה הישירה‬ ‫‪   →UDP − glu cos e + ppi‬‬
‫‪UDPglu cos e pirophosphorilase‬‬

‫מועדפת‪.‬התארכות שרשרת הגליקוגן‪ -‬תחילה ישנו פריימר והוא הגליקוג'נין‪ -‬אליו מתחברות ‪ 8‬יחידות של גלוקוז המגיעות מ ‪ UDP‬גלוקוז שמתפרק ורק אח"כ גליקוגן סינתאז המחובר אליו יכול להתחיל לסנתז בעצמו ולהאריך את השרשרת בקשרי ‪ .(a(1-4‬לאחר מכן מתחילות ההסתעפויות‬
‫שאותן מבצע ‪(a(1-6‬גלוקוזידאז‪ .‬חשיבות ההסתעפויות‪.1 :‬העלאת המסיסות בגליקוגן ‪.2‬מעלות קצב פירוק וסינתה של גליקוגן ובכך מאפשרות זמינות‪ .‬בקרות‪ :‬גליקוגן פוספורילאז‪:‬דימר הקיים ב ‪ 2‬צורות‪– a-‬מזורחן פעיל(נוטה ל ‪ -R( b‬לא מזורחן לא פעיל (נוטה ל ‪ , (T‬כל אחת משתי צורות‬
‫נמצאת בו"מ בין ‪ R‬ל ‪ T‬שלה‪ .‬הם נבדלים אחד מהשני בקב' פוספוריל ‪ 1‬בכל תת יחידה‪ .‬בשריר‪:‬א‪ .‬מעבר מ ‪ b‬ל ‪ a‬מתבצע ע"י זרחון של שייר סרין אחד ע"י ריכוז גבוה של אפינפירין שבסופו ישופעל פוספורליז קינאז‪ .‬בקרה אלוסטרית מבתצעת ע"י ‪ .E.garge‬המעבר הינו ממצב ‪ bT‬למצב‬
‫‪ bR‬כאשר מודולטור חיובי זה ‪ AMP‬שליליים‪.ATP, G6P :‬בשריר במנוחה ‪ b‬נמצא במצב ‪ T‬ועם התחלת מאמץ יש עליה בריכוז ‪ AMP‬ויש אקטיבציה של ‪ b‬למצב ‪.R‬כבד‪ :‬הכבד אינו מושפע ממצב אנרגתי והגורם האלוסטרי השלילי הינו גלוקוז‪ ,‬ריכוז נמוך של גלוקוז הופך את הצורון מ ‪aT‬‬
‫ל ‪.aR‬פוספורליאז קינאז‪:‬אנזים בקרה המזרחן את גליקוגן פוספורילאז מ ‪b‬ל ‪ .a‬בנוי ‪ 4‬יח'(א‪,‬ב‪,‬ג‪,‬ד(‪ .‬אתר הפעיל נמצא גמאושלושת האחרות משמשות לבקרות‪ .‬האנזים נצמא תחת בקרה כפולה‪ .1 :‬פוספורלילאז קינאז לא רק מזרחן את המטרה אלא גם עובר זרון בעצמו בתת יחידה בטא וכך‬
‫מתבצע שפעולו החלקי‪ .‬הזרחון מתבצע ע"י פרוטאין קינאז ‪ (A (PKA‬שהוא עצמו שמופעל ע"י שליח שניוני ב ‪ ,cAMP‬שפעול קסקדה זו מתבצע גם ע"י הורמונים כגון אפינפרין‪ .2.‬ע"י יוני ‪ Ca‬הנקשרים לתת יחדה דלתא שהינה קלמודולין‪ .‬שפעול זה חשוב בשריר שבו הכיווץ נגרם ע"י‬
‫שחרור יוני ‪ Ca‬מ ‪ .SR‬לשם שפעול מלא של האנזים יש צורך בשתי הבקרות‪.‬השפעת הורמונים על מטבוליזם של גליקוגןהורמון‪ >-‬חלבון ‪>-G-> AC->cAMP ->PKA‬פוספורילאז קינאז‪>-‬קליקוגן פוספורילז‪.‬בשריר ההורמון הינו אפנפירין ובכבד גלוקוגון (מופרש כאשר רמת סוכר‬
‫נמוכה(‪ .‬קליקוגן סינטאזמבוקר ע"י שינוי קוולנטי‪ .‬עובר פוספורילציה (זרחון( באתרים מרובים ע"י ‪ PKA‬וקינאזות אחרות‪ .‬הפוספורליציה הופכת אותו ממצב פעיל ‪a‬למצב לא פעיל ‪ .b‬צורה ‪b‬המזורחנת דורשת ריכוז גבוה של ‪ G6P‬כפקטור אלוסטרי לפעילותו בעוד שצורה ‪ a‬פעילה ללא קשר‬
‫לנוכחות ‪.G6P‬מערכות בלימה של ‪.cMP:1‬ישנם תאים המכילים פוספודיאסטרז שהופך ‪ cAMP‬ל ‪ AMP.2.PKA‬מוסיף זרחון ‪ 2‬בתת יח' ‪a‬לאחר שכבר זרחן את בטא כאשר שתי היח' מזורחנות הפוספורילאז קינאז הופך למטרה קלה לפרוטאין פוספטז ‪ (PP1(1‬שגורם להסרת זרחון ודיכוי‬
‫של פוספורליאז קינאז‪.3 .‬תת יח' ‪ a‬בחלבון ‪ G‬בעלת אפיניות ל ‪AC‬רק כאשר היא מצוותת ל ‪ .GTP‬לתת יח' ‪ a‬יש אפשרות להפוך ‪ GTP‬ל ‪ GDP‬והקסקדה נפסקת‪ .‬בקרה הדדית על פירוק וסנטזת גליקוגן ‪- .PKA‬מזרחן פוספורילאז קינאז וגורם לו להיות פעיל וגם מזרחן גליקוגן סינטאז וגורם‬
‫לו להיות לא פעיל‪ .‬המנגנון הזה מונע התרחשות סינטזה ופירוק גליקוגן‪-‬האטת קצב הפירוק ובמקביל ‪-PP1‬מעכב פוספורילאז קינאז וקליקוגן פוסורילאז ‪ a‬ע"י הורדת זרחון‪.‬מצד שני הוא מסיר קבוצת פוספט מקליקוגן סינטאז ‪ b‬והופך אותו לצורה פעילה ‪ -a‬האצת הסינטזה‪ PP1.‬בנוי משלוש‬
‫יח'‪ PP1.1 :‬תת יח' קטליטית ‪ RG1.2‬יח' רגלטורית בעלת אפיניות גבוה לקליקוגן‪ I1 3.‬תת יח' אינהיבטורית שכאשר היא מזורחנת (ע"י ‪ (PKA‬היא מעכבת את ‪ .PP1‬בקרה על ‪.PP1- 1‬יח' ‪ RG1‬מקרבת את ‪ PP1‬למולק' הגליקוגן ומביאה לפעילות של ‪ .PP1‬ברגע שיח' זו מזורחנת ע"י ‪PKA‬‬
‫יש ניתוק מ ‪, pp1‬אין קישור של קליקוגן לתת יח' קטליטית ופעילות ‪ PP1‬יורדת‪ ,‬אקטיבציה של קסקדת ‪ cAMP‬מובילה להשבתת ‪ PP1‬משום שאינו יכול לקשור סובסטרט‪.2.‬פוספורילציה של ‪ I1‬ע"י ‪ PKA‬מונעת קטליזה המוצעת ע"י תת יח' ‪.PP1. 3‬ריכוז סוכר גבוה בדם גורם להפרשת‬
‫אינסולין הגורם לשפעול סנטזת גליקוגן‪-‬אינסולין נקשר לרצפטור שלו (טירוזין קינאז( ומוביל לאקטיבציה של פרוטאין קינאז מסויימים שרגישים לאינסולין המזרחנים תת יח' ‪ RG1‬באתר שונה מזה המזורחן ע"י ‪ ,PKA‬הזרחון גורם להעלאת אפיניות של ‪ RG1‬עם תת יח' ‪ PP1‬כתוצאה מכך‬
‫יש הורדת זרחון של גליקוגן סינטאז גליקוגן פוספורילז ופוספורילאז קינאז ויש סינטזה של גליקוגן‪ .‬חלבוני תנועה וציטוסקלטון ציטוסקלטון הוא שלד התא השומר על צורתו ומאפשר תנועתו‪ .‬משחקת תפקיד חשוב בניוד תוך תאי של חומרים וחלוקת התא‪ 3.‬חלבונים ציטוסקלטיים בתוך‬
‫התא‪.1:‬מקרופילמנטים‪:‬תת יח' שלו זה אקטין‪.‬יוצרים מבנים ארוכים מאוד‪.‬אקטין מאוד דינמי‪,‬הם יוכלים להתפרק ולהבנות מהר‪ -IF.2.‬תת יח'‪ :‬קרטין‪-‬חלבון מרכזי בתאי העור ויוצר גם שערות‪.‬למינס‪-‬חלבון בודד בתוך גרעין המייצב את הממברנה הפנימית של מעטפת הגרעין‪.‬וימנטין‪-‬נותן חוזק‬
‫מכני לתאים‪.‬ניורופילמנטים‪-‬מחזקים את ההקסונים הארוכים של נוירונים‪.‬הרכבה וארגון של ‪-IF‬ביחס לאקטין ‪(1‬סיבים רחבים יותר ‪(2‬אין להם קישור ספיציפי כלומר בכל רקמה יש חלבונים שונים ממשפחה זו ‪.3‬אינם פולריים‪ ,‬הבניה של ‪ IF‬הינה לשני הכיוונים כלומר בצורה הופכית‪.3 .‬‬
‫מיקרוטובולים‪ -‬תת יחידה טובולין‪ .‬מבנה המיקרוטובולים הינו דימר המורכב מ‪ a-‬טובולין ו‪-‬בטא טובולין במבנה של צבר‪ ,‬מבנה קשיח וגדול היוצר פילמנטים ארוכים‪ .‬תפקידם‪:‬גורמים לתנועה של תאי זרע משמשים כמסילות להעברת דברים ומהווים את הסיבים המפרידים את הכרומוזים‬
‫בחלוקת התא‪*.‬המיקרופילמנטים וה‪ IF-‬נמצאים באותו מקום בתא ואילו המיקרופילמנטים במקום שונה‪.‬תנועה‪.1:‬תנועה דורשת אנרגיה ‪.2‬נעשית ע"י פירוק והרכבה של חלבונים ציטוסקלטיים (מיקרוטובולים ומיקרופילמנטים(‪.3‬חלבוני מנוע משתמשים בסיבי ציטוסקלטון כמסילות‪.‬אקטין‪ -‬תת‬
‫יחידה מונומרית של ציטוסקלטון יכול לקשור ‪ ATP‬ו ‪ ADP‬בעל שתי צורות ‪G.‬אקטין צורה גלובולרית ומסיסה‪ F.‬אקטין צורה סיבית פולימרית ולא מסיסה‪.‬הפולימר לא קוולנטי ובעל קשרים אלקטרוסטטיים‪ .‬האקטין יוצר פולימר כיווני פולרי‪.‬לבני אדם ‪ 6‬גנים של אקטין כאשר כל אחד מקודד‬
‫לאקטין אחר‪ 4:‬גנים של ‪a‬אקטין והם בתאי השריר ואחראים לפעולות הכיווץ‪ 2 .‬גנים של בטאו‪-‬גמא אקטין הנמצאים בתאים אחרים הגורמים לתזוזה‪ .‬אקטין יודע לקשור ‪ ATP‬בנקיק מסויים בתוך המולקולה המונומרית בנוכחות יון מגנזיום‪ .‬קונפורמציה של אקטין תלויה באם קשור ‪ ATP‬או‬
‫‪ ADP‬לאתר המונומרי‪ .‬צורת מונומר ראשונית ‪G‬אקטין ‪ ATP‬עובר פולימריזציה ליצירת ‪F‬אקטין ‪ , ATP‬צורה זו עוברת הידרוליזה תוך כדי שחרור פוספט ומתקבלת צורת ‪F‬אקטין ‪ .ADP‬צורה זו עוברת דהפולריזציה ליצירת ‪G‬אקטין ‪ ADP‬וצורה זו משחררת ‪ ADP‬וקושרת ‪ATP‬‬
‫במקומה‪.‬בדר"כ הפיכה זו נעשית בריכוז גבוה של ‪ ATP‬כאשר ‪ ATP‬מהווה בקרה למערכת ולאקטין‪ .‬הפילמנט אקטין נבנה מהקצה‪ +‬לקצה ה‪ -‬והפירוק הוא מכיוון ‪ -ADP‬ל‪ . +ATPּ :‬במצב שו"מ יש ‪ actintredmillimg‬שקצב הפירוק=קצב הרכבת האקטין זוהי נקודה קריטית התלויה ב‪PH-‬‬
‫טמפ' וריכוז מלחים‪ .‬מיוזין נע המקצה ה‪ -‬לקצה ה‪ . +‬חלבוני ‪ capping‬נקשרים לאחד מקצוות של הסיב ומונעים פירוק או הרכבה מקצה זה ללא קשר לריכוז המונומר‪ .‬לכן בתא יש ריכוז גבוה של מונומר כי ברגע שהתא יחליט להגדיל את הפולימר יהיו לו חלבונים זמינים‪ .‬דוגמאות ל‬
‫‪ capping :cytochalasins‬נקשר לקצה ‪ +‬של ‪F‬אקטין ומונע הוספת מונומרים ומתרחשת רק דהפולריזציה וכך אפשר לאבד את הפילמנט‪ phalloidin .2 .‬נקשר לשני צידי סיבי אקטין ומייצב אותו‪.‬מערכת זו טובה לבקרה‪ ,‬פירוק ומונע בזבוז ‪.ATP‬חלבוני ‪ :crosslinking‬עוזרים לאקטין‬
‫להסתדר בקבוצות וכך מיוזין יכול לבוא באינטראקציה עם אקטין‪-Arp 2/3.‬יוצר צומת בין שני סיבים בעל יכולת נוקלואציה(זה יתכן גם ע"י חלבונים אחרים(‪,‬מבצע איתחול לתהליך הפילמור ומהווה נקודת חיבור להסתעפות‪ .‬החלבון שמשפעל הוא ‪ ,WASP‬הוא משופעל ע"י חלבוני ‪G‬‬
‫הנמצאים בממברנה‪.‬מוטורפרוטאינס‪-‬מחליקים על סיבי הציטוסקלטון מיוזין נע על מיקרופילמנטים וקינאז ודיאנין נעים על מיקרוטובולים‪ .‬הם משתמשים באנרגייה מהידרוליזת ‪ . ATP‬מיוזין‪-‬נע על האקטין מחבר בין הידרוליזת ‪ ATP‬לתנועה פיסית‪ .‬עובר שינויים קונפורמטיביים‪ -TCA .‬רוב‬
‫המולקולות נכנסות למעגל כאצטיל ‪.CoA‬הקישור בין סיום הגליקוליזה למעגל החומצה הציטרית הוא דקרבוקסילציה מחמצנת של פירובט ע"י האנזים פירובט דהקרבוקסילז‪/‬דההידרוגנז ליצירת אצטיל ‪.CoA‬מעגל החומצה הציטרית מתרחש בתוך המטריקס במיטוכונדריה לעומת הגליקוליזה‬
‫שמתרחשת בציטוזול‪.‬היצירה של אצטיל ‪ CoA‬מפירובט‪:‬הפירובט הינו התוצר של הגליקוליזה אשר בתנאים אנאירובים מותמר לחומצה לקטית‪/‬אתנול‪ .‬בתנאים אירובים הוא מוכנס למיטוכונדריה ע"י מסירה של ‪ -OH‬בעזרת נשא‪ .‬במטריקס של המיטוכונדריה הפירובט עובר‬
‫‪ Pyruvate + CoA +‬בפעילות הפירובט דהידרוגנז משתתפים חמישה קואינזימים‪TPP, Lipoic :‬‬ ‫דהקרבוקסילציה מחמצנת ע"י האינזים פירובט דהידרוגנז קומפלקס ליצירת אצטיל ‪ CoA‬בתגובה הבלתי הפיכה‪NAD + → acetylCoA + CO2 + NADH :‬‬
‫‪ acid, FAD, CoA‬ו‪.+NAD -‬ישנם ‪ 3‬שלבים לתהליך‪ :‬דהקרבוקסילציה‪ ,‬חמצון והעברת קבוצת האצטיל ל ‪.CoA‬שלב הדהקרבוקסילציה מניב את האנרגיה שמניעה את ‪ 2‬התהליכים שלאחר מכן‪ .‬פירוט שלבי התהליך‪:‬ב ‪ :E1‬פירובט נכנס לקומפלקס ונקשר ל ‪ TPP‬כתוצאה מכך יש שחרור‬
‫של ‪ Co 2‬וחימצון של פירובט‪ .‬הידרוקסילאתיל (מה שנשאר לאחר שיחרור הפד"ח( מועבר לקבוצה הפרוסטטית ליפואמיד של אנזים ‪.2E‬הליפואמיד מחובר לאנזים באמצעות זרועה שנכנסת לתוך ‪ E1‬ומעבירה את ההידרוקסילאתיל ל ‪E2‬בקשירת ליפואמיד להידרוכסיל משתחררים ‪ 2e‬לאחר‬
‫קשירה זו מוכנס ההידרוכסילאתיל לאתר הפעיל של ‪ E2. E2‬מחמצן את ההידרוקסילאתיל והופך ל ‪O=CCH3‬ושם מודבק לו ‪ COA‬ומשתחרר אצטיל ‪ .COA‬את שחזור הזרוע של ‪ E2‬עושה ‪ E3‬ע"י העברת ‪ 2e‬ל ‪ +FAD2‬שהופך ל ‪ FADH2‬ואז ‪ NAD+‬הופך ל ‪.NADH‬פירוט שלבי‬
‫המעגל‪:‬התגובה הראשונה שמתחילה את המעגל היא דחיסה אלדולית ובעקבותיה הידרוליזה‪:‬השלב הראשון‪ .acetylCoA+Oxaloacetate→citrylCoA :‬האנזים שמקטלז את התגובה הינו ציטראט סינטאז (‪ citrate synthase(.Oxaloacete‬נקשר ראשון אל האנזים ומשרה שינוי‬
‫קונפורמציה שיוצר אתר קישור ל ‪acetylCoA‬שלב שני‪ citrylCoA :‬עובר הידרוליזה ליצירת ציטראט ו ‪ CoA‬תגובה זו היא עתירת אנרגיה וזה מה שדוחף את השלב כולו לכיוום התוצרים(השלב הראשון לבד לא מועדף תרמודינמית(תגובת איזומריזציה של הציטראט לאיזוציטראט‪ :‬האינזים‬
‫שמבצע דהידרציה (הוצאת מולק' מים( ואחריה הידרציה (הכנסת מולק' מים( כשבסופו של דבר יש "הזזה" של ‪ .OH‬איזוציטראט עובר חימצון ל תוצר הביניים אוקסוסוקסינאט ואז דקרבוקסילציה לקבלת ‪-.a-ketoglutarate‬בשלב זה נוצרת מולקולת ‪ NADH‬ו ‪. CO2‬אח"כ ‪'a-ket‬עובר‬
‫דקרבוקסילציה מחמצנת לסקסיניל ‪ COA‬ע"י ‪a-keto' dehidraginaze‬שעובד כמו פורובט דהידרוגנאז‪.‬תוך כדי שימוש ב ‪ ּ+NAD‬ו ‪ COA‬וקבלת ‪ NADH‬ו ‪ CO2‬שלב זה הינו השק"מ‪ .‬סוקסיניל ‪ COA‬הוא תרכובת תיואסטרית עתירת אנרגיה שבירת הקשר התיואסטרי של ‪COA-SH‬‬
‫מצומדת לפוספורילצית ׁׁ‪(GDP‬הוספת ‪( pi‬ואז מתקבלים סוקסינט ‪ GTP‬ו ‪ .COA‬ה ‪ GTPּ+ADP‬נותן ‪ ATP‬ו ‪. GDP‬סוקסינט הופך חזרה לאוקסלואצטט ע"י ‪ 2‬תהליכי חימצון‪(.‬לקבלת פומרט –הידרציה‪-‬מאלט ואז חימצון לאוקסלאצטט( מקבל ‪ FADH2‬ו ‪.NADH‬סטויכומטריה של‬
‫התגובה‪ 2:‬פחמנים נכנסים בצורת אצטיל ו ‪ 2‬עוזבים את הריאקציה בצורת פחמן דו חמצני‪ 4.‬זוגות יוני מימין עוזבים (‪ 8‬אלקטרונים(‪.‬מיוצרת מולקולת ‪(GTP‬ולא ישירות מהמעגל נקבל ‪ ATP(2‬מולקולות מים נכנסות לתגובה‪.‬מקבלים ‪ 3‬מולק' ‪(NADH‬כל אחת ‪(ATP 2.5‬מולק' ‪FADH2‬‬
‫‪((1.5 ATP‬בסבוב ‪ 1‬של המעגל נקבל ‪.ATP 9‬יש לציין כי המעגל פעיל אך ורק בתנאים אירובים מפני שלא ניתן לקבל ‪ NAD+,FAD‬במידה ולא מתרחשת שרשרת מעבר האלקטרונים שמחייבת חמצון‪.‬בקרה‪ :‬הפירובט דהידרוגנז מבוקר אלוסטרית וע"י פוספורילציה הפיכה‪:‬התגובה‬
‫ליצירת אצטיל ‪ CoA‬מפירובט אינה הפיכה‪ .‬כמצופה מאינזים שמצוי בנקודה קריטית במטבוליזם האקטביות של פירובט דהידרוגנז מבוקרת ע"י מספר בקרות‪.1:‬ריכוז גבוה של תוצרי הריאקציה מעכבים את הריאקיה‪ acetyl CoA :‬מעכב את ‪ E2, NADH‬מעכב את ‪.E3. 2‬בקרה קוולנטית –‬
‫פוספורילציה של הפירובט דההידרוגנז (‪ (E1‬ע"י קינז\ ספציפי מדכאת את האקטיביות של הקומפלקס‪ .‬פעולתו של פוספוטאז ספציפי מאקטבת את הקומפלקס מחדש (ב ‪ .(E2‬יחס גבוהה של ‪ NADH/NAD+, acetyl CoA/CoA, ATP/ADP‬מעלה פוספורילציה ומעכב את הקומפלקס‪ .‬ריכוז‬
‫גבוה של ‪ ,ADP‬פירובט‪ ,‬יהיה צורך בהפעלת הקומפלקס וכן הפעלת קינאז –הגברת דהפוספורילציה‪ .‬עלייה בריכוז הסידן (‪( (Ca‬שמועלה הורמונלית ע"י אזופרסין ואינסולין( משפעלת את הפירובט דהידרוגנז ע"י שפעול הפוספטז‪.‬נקודות בקרה נוספות‪:‬בקרה מבוצעת בשני אתרים במהלך‬
‫‪( − ( ATP , succinylCoA , NADH‬‬
‫‪. isocitrate (‬האנזים ‪ αketoglutarate      → succinylCoA a-keto' dehidraginase‬מעגל החומצה הציטרית כמקור לאבני בניין‬ ‫המעגל‪:‬האנזים ‪   → αketoglutarate isocitrate dehidraginasa‬‬
‫‪− ( ATP , NADH ( + ( ADP‬‬

‫לביוסינתזה‪:‬באמצעות גלוקונאוגנזה ניתן להפיק גם כן אוקסואצטט ולהכניסו למעגל‪ ,‬ברמת אנרגיה נמוכה‪.‬אצטיל קואנזים ‪ A‬יש יציאה לשומנים‪ .‬אוקסלואצטט יש יציאה לאספרטט‪-‬ח‪.‬אמינו נוספות‪ ,‬פירינים פירומידינים‪.‬ציטראט הולך לח‪.‬שומן וסטורואידים‪.‬א' קיטו הולך ליצירת גלוטמט‪-‬‬
‫ח‪.‬אמינו אחרות ופורינים‪.‬סוקסיניל קוא הולך ל ‪ , heme‬כלורופיל ופורפירינים‪.‬מחלת ברי ברי‪ :‬נגרמת מחוסר בתיאמין‪ -‬ויטמין ‪ B1‬תיאמין מרכיב את הקבוצה הפרוסטטית של ‪ , E1‬פגיעה זו תמנע את השלב הראשון של הדקרבוקסילציה של הפירובט ולא יתקבל אצטיל ‪ -COA‬חוסר יכולת‬
‫ליצור אנרגיה הגוף לא יכול לסנתז ויטמינים‪ .‬השפעה פיזיולוגית‪-‬פגיעה במוח‪,‬העצבים נפגעים ממחלה זו‪ .‬ארסנט‪/‬כספית‪ :‬בעלי אפיניות גדולה לקב' ‪ SH‬של הליפואמיד ב ‪ E2‬גורמים לאנאקטיבציה של הקומפלכס ולכן לא נוצר אצטיל ‪ .COA‬דומה למחלה ברי ברי‪ .‬פגיעה זהה תהיה בשלב בו‬
‫האנזים הינו אלפא קטו דהידרוגנז‪ .‬מעבר חומרים‪ -‬מערכות המעבר ממוקמות על הממברנה ולרוב אלה הם חלבונים חוצי ממברנה מסוג אלפא הליקס‪.‬חדירות חומרים‪:‬מולקולות לא פולריות ולא טעונות (ליפופיליות( יעברו בדיפוזיה פשוטה עם מפל הריכוזים‪.‬למולקולות פולריות או גדולות‬
‫במיוחד דרוש חלבון על מנת לעבור ממברנה כאשר יון או מולקולה פולרית עוברת ממברנה עם מפל הריכוזים זה נקרא העברה פסיבית מזורזת ‪ -‬טרנספורט פאסיבי‪.‬טרנספורט אקטיבי‪-‬מולקולה הנעה נגד מפל הריכוזים‪ ,‬תהליך הדורש אנרגיה ותוצאת התהליך הינה גרדינט ריכוזים‪.‬בדיפוזיה‬
‫פאסיבית ככל שנעלה בהפרש הגרדיאנט ‪ ,‬מעבר דרך בממברנה יהיה לינארי‪ .‬בהעברה מזורזת‪ -‬מעבר חומרים בעזרת חלבונים יתקבל גרף מיכאליס מנהטן כאשר המינוחים משתנים שכן אין שינוי קטליטי ודיסוציאציה אלא רק שינוי קונפורמציה‪ -‬לא מקבלים תוצר‪.‬במצב ריוויון כל הנשאים‬
‫תפוסים ע"י סובסטרט‪ 3.‬סוגי טרנספורט‪.1:‬טרנספורטר(נשא(‪-‬מעבירים לפחות יון ‪ 1‬עם מפל הריכוזים‪.2.‬תעלות‪-‬מעבר עם מפל הריכוזים‪,‬טרנספורט פאסיבי מאוד מהיר‪.3.‬משאבה‪-‬תהליך הדורש אנרגיה‪ .‬המעבר הינו בניגוד למפל הריכוזים‪(.‬המעבר דרך תעלה הכי מהיר כי יש צורך בשלב ‪1‬‬
‫בלי צורך בקישר סובסטרט(‪.‬סוגי נשאים‪: uniporter :‬נשא חד כיווני מעביר עם מפל הריכוזים‪.‬מודל‪:‬הנשא פונה כלפי חוץ ונקשר אליו סובסטרט ‪ ,‬בעקבות הקישור יש שינוי קונפורמיציה כך שאתר קישור הסובסטרט פונה לפנים התא‪.‬בפנים ריכוז הסובסטרט נמוך יותר כך שהסובסטרט‬
‫ישתחרר והנשא שוב ישנה קונפורמציה כך שאתר הקישור יפנה כלפי חוץ‪:Symporter .‬מעבר של ‪ 2‬מולקולות באותו כיוון אחת עם מפל הריכוזים והשניה נגד‪.‬אקטיבי משני‪-‬האנרגיה לא נוצרה ישירות ע"י החלבון הזה אלא ע"י משאבה שגרמה ליון שעובר עם מפל הריכוזים להיות בגרדיאנט‬
‫כל כך גדול‪.‬מודל‪:‬יש צימוד משום ש ‪ s1‬ו ‪ s2‬זקוקים אחד לשני כדי לעבור‪(.‬ציורים(‪:antiporter.‬מעבר ‪ 2‬מולק' בכיווים שונים‪ .‬אחד עם והשני נגד‪(.‬גם אקטיבי משני(‪ .‬מודל‪:‬האנטיפורטר בעל ‪ 2‬אתרי קישור‪-‬אחד בתוך התא והשני מחוץ לו‪(.‬בציור ‪ +Na‬עובר עם מפל מבחוץ לבפנים והמימן‬
‫נגד מבפנים לבחוץ(‪=electrogenic*.‬גורם לשינוי במטען כתוצאה מהמעבר‪=electroneutral.‬לא גורם לשינוי במטען כתוצאה מהמעבר‪.‬רקונסטיטוציה‪-‬שחזור פעילות חלבון מנוקה בממברנה מלאכותית‪ .‬מוציאים את החלבון ע"י דטרגנט שהוא חומר הידרופובי לפחות בצד אחד‪ .‬הדטרגנט‬
‫מקיף את החלבון ומאפשר לצאת מהממברנה המקורית ללא פגיעה במבנה הנטיבי של החלבון‪ .‬לשם סילוק הדטרגנט מבצעים דיאליזה עם פוספוליפידים‪.‬סוגי תעלות‪.1:‬ליגנד‪-‬קישור לליגנד חיצוני‪-‬מחוץ לתא משרה שינוי קונפורמציה של התעלה‪ -‬פתיחת התעלה וכך יש העברה‬
‫ספציפית‪(.‬לדוגמא‪-‬רצפטור לאצטיל כולין(‪ -voltage.2‬שינוי בפוטנציאל חשמלי של הממברנה גורם לשינוי קונפורמציה ופתיחת התעלה‪ .‬הסלקציה מאוד מדויקת(‪-K,Cl,Cu,Na(3.signal ligand‬תלויות ליגנד אך נפתחת בעת קשירת ליגנד בתוך התא‪.‬תעלות תלויות מתח‪:‬ישנם שינויים‬
‫מהירים במתח ואילו התעלה איטית יותר ולכן יש מנגנון ‪ chain&ball‬הסוגר ופותח את התעלה מהר‪.‬יש סלקציה לפי גודל ומטען‪ .‬יש ‪ 2‬שלבי פילטרציה‪ -pore.1 :‬סלקציה ראשונה עפ"י גודל‪.2.‬פילטר‪-‬הפילטר יכול להיות מטען כלשהו‪ .‬בפילטר עוברים רק חומרים ששכבת המיום שלהם‬
‫ספציפית מאפשרת אינטרקציה עם התעלה‪ .‬תעלת נתרן תלוית מתח –מכילה ‪ 4‬יחידות זהות להן רצף זהה של ח‪ .‬אמינו‪ .‬הפילטר מאפשר מעבר ‪ Na‬עם שכבת מיום שלו‪.‬ליתיום שהוא קטן מנתרן גם כן יכול לעבור בתעלה עם שכבת המיום שלו‪(.‬אשלגן ממוים גדול יותר ולכן לא יעבור(‪ .‬יש‬
‫חשיבות לנוכחות של חמצן ‪/‬חנקן לאינטרקציה עם הפילטר‪ .‬תעלת אשלגן‪ -‬תלוית מתח‪ :‬בעלת ‪ 4‬תתי יחידות‪-‬כל אחת בעלת ‪ 2a‬הליקסים‪ .‬שינוי מתח קונפורמציית התעלה משתנה ‪ ,‬אלפא הליקסים זזים ונוצר פתח הידרופילי המאפשר מעבר יון טעון‪ .‬החדירות ל אשלגן גדולה פי ‪ 100‬מלנתרן‬
‫הסיבה‪:‬האשלגן מתחיל לעבור ממוים אולם באמצע הדרך יש כווץ של התעלה והוא מוותר על שכבת המיום תוך יצירת אינטרקציות פולריות עם קבוצת קרבוניל הנמצאת בפילטר‪.‬האנרגיה המבוזבזת בשחרור המיום מתקבלת חזרה ביצירת הקשרים ‪.‬נתרן לעומת זו בגלל גודלו הקטן לא יכול‬
‫ליצור את הקשרים עם הקרבוניל ולכן אין החזר אנרגטי והוא לא יעבור‪ .‬מוטציות המשנות את השיירים בחלק זה של החלבון יבטלו את הסלקטיביות‪ .‬תעלה תלויות ליגנד‪:‬אצטיל כולין רצפטור‪:‬תעלה תלוית אצטיל כולין מכילה פילטר הטעון שלילית הקובע ספציפיות לקטיונים‪ .‬התעלה בנויה‬
‫ממספר תתי יחידות וה ‪ pore‬נמצא בין תתי היחידות‪.‬התעלה נפתחת בקישור אצטיל כולין ל ‪ 2‬יחידות אלפא‪.‬התעלה נסגרת ע"י אצטיל כולין אסטראז – הוא נקשר לאצטיל כולין מחוץ לתא ריכוז אצטיל כולין חופשי יורד ‪ .‬האצטיל כולין שקשור לתעלה משתחרר(על מנת להגדי את ריכוזו‬
‫(‪A‬אצטיל כולין(‪.‬תעלת אצטיל כולין פחות ספציפית מתעלות אשלגן ונתרן‪.‬ברגע שהיא נפתחת יונים עם מטען חיובי יכולים לעבור – היון שיעבור הוא זה שעובר עם מפל הריכוזים‪.‬רעלנים‪ :‬ספציפיים לתעלות נתרן‪-‬אבו נפחא‪:‬‬ ‫החופשי( והתעלה נסגרת‪AchR + 2 A ↔ AchRA2 .‬‬
‫מייצר רעלן טטרה דוטוקסין שיודע להקשר לתעלות ספציפיות לנתרן ולמנוע מעבר חומרים דרכה ויצירת פוטנציאל פעולה‪-STX.‬סטוקסוטוקסין‪-‬אותה פעולה‪ .‬ספציפי לתעלת אשלגן‪ dendrotoxinns -‬לתעלת אצטיל כולין ‪-DM.1‬אנאלוג לאצטיל כולין שיוגע להקשר ל ‪ 2‬המקומות ברצפטור‬
‫וכך לאפשר דהפולריזציה תמידית של התא‪-.‬אצטיל כולין לא יודע לפרק ‪ DM‬כי אין בו קשר אסטרי‪.‬יתכן כי ל ‪ DM‬אפיניות גבוהה מאוד לרצפטור והוא נקשר באופן בלתי הפיך‪.2 .‬סוקסיניל כולין‪ -‬גם אנאלוג לאצטיל כולין ונקשר לרצפטור אך מפורק מהר ע"י אצטיל כולין אסטראז – קישור‬
‫הפיך לממברנה‪.tubocuranine, carbetoxinise, bangarotoxin.3.‬סוגי משאבות‪-P-type:‬משאבות שבמהלך פעולתן עוברות פוספורילציה עצמית באספרטט‪ .‬דורשות ‪ ATP‬להעברת היון‪.‬משאבות מסוג זה‪:‬נתרן‪,‬פרוטונים‪,‬אשלגן‪,‬סידן(קלציום(התנאי למעבר במשאבה זו הוא קודם קיום‬
‫‪- F-type E + ATP −‬משאבות המעבירות רק פרוטונים ומעורבות בסינתזת ופירוק ‪ ATP‬תוך ניצול גרדיאנט פרוטונים‪ .‬לרוב נמצאות במיטוכונדריה‪,‬כלורופלסטים ובעלות מספר רב של תת יחידות‪V-.‬‬ ‫היון שאמור לעבור ואז רק הידרוליזת ‪ ATP‬בכדי למנוע בזבוז אנרגיה‪→ EP .‬‬
‫‪ADP‬‬
‫‪ type‬משאבות שמעבירות פרוטונים‪.‬דומות מבנית ל ‪:F.ABC-type‬לא ספציפיות ומנצלות סוגי אנרגייה שונים להעברת חומרים(לא רק ‪.(ATP‬משאבת ‪ -ּ+Ptype Na+//K‬משאבה אלקטרוגנית ‪ 3Na:2K 2‬היונים עוברים בניגוד למפל הריכוזים המשאבה בונה פוטנציאל ממברנה‬
‫שלילי‪.‬הנתרן יוצא מהתא והאשלגן נכנס‪.‬יש הפיכה של אנרגיה כימית לחשמלית‪.‬יש שימוש בהידרוליזת ‪.ATP‬התעלה בנויה מ ‪ 2‬יחידות אלפא ו ‪ 2‬יחידות בתא ‪a2b2 . a‬תת יח'קטליטית ו ‪b‬אחראית על קיפול וייצוב ‪ .‬רק בנוכחות שניהם התעלה תעבוד‪.‬מעכבים ספציפיים למשאבה‪:‬א‪.‬‬
‫‪ Digitoxigenin‬ב‪ Ouabain 2.‬מעכבים אלה הינם קאריוסטרואידים (בעלי מבנה דומה לכולסטרול( והם מונעים דה פוספורילציה של המשאבה המזורחנת ובכך מגבירים את קצב ההתכווצות‪ .‬ג‪-vanadate.‬אנאלוג לפוספט‪ ,‬נקשר לחומצה האספרטית –המעכב ההפיך היחיד‪.‬כל המעכבים‬
‫חוסמים את פירוק ‪ .E2-P‬תפקידי המשאבה אשלגן נתרן‪.1 :‬שמירה על יציבות אוסמוטית‪.2.‬שומרת על ריכוז אשלגן גבוה בתא (נחוץ לפעילות אזימים(‪.3.‬שומרת על ריכוז נתרן נמוך‪.4.‬שמירה על פוטנציאל הממברנה ושחזורו לאחר פוטנציאל פעולה ‪.5‬גרדיאנט הריכוזים שנוצר משמש כוח‬
‫אקטיבי משני ‪.6‬יצירת חום – תורם לשמירה על טמפ' הגוף‪.‬מעבר סוכרים בתא‪:‬צימוד משאבה ‪ K/Na‬לסימפורטר של גלוקוז ונתרן‪ .‬העברת ‪ Na‬עם מפל הריכוזים וגלוקוז נגד ויוניפור של גלוקוז‪ .‬ריכוז הנתרן בחוץ גבוה כתוצאה ‪ symporter‬מכניס נתרן עם מפל הריכוזים לתא וגלוקוז נגד‬
‫מפל הריכוים לתא‪(.‬יש אתר נפרד לגלוקוז ונפרד לאשלגן(‪-uniporter.‬מעביר את הגלוקוז מהתא לדם עם מפל הריכוזים‪ .‬היוניפורטר לגלוקוז רגיש למעכב ‪.cytochelasim B‬אם נוסיף לכל המערכת הזו וובאין הוא יעכב את המשאבה כך שיתקבל שיוויון ריכוזים של נתרן מ ‪ 2‬צידיי הממברנה‬
‫‪ .‬מע' הסימפורטר לא תפעל‪.‬כנ"ל אם נוסיף ולינומיצין שהוא יונופור‪ .‬מנגנון הסימפורטר ב ‪- +Na‬גלוקוז‪ :+ATPase Mg2+ -Ca2.‬משאבת ‪ P‬נמצאת על ממברנת ‪ SR‬ושואבת את הסידן ל ‪– SR‬יוצרת מאגרי ‪Ca‬המשתחררים כתגובה לגירוי עצבי‪ .‬לאחר התכווצות השריר המשאבה מופעלת‬
‫ושואבת חזרה את הקלציום‪ .‬המגנזיום הינו קופקטור‪ .‬קישור היונים לא תלוי ב ‪ .ATP‬בשלב הראשון יש אפיניות לסידן שמתנה את הקישור ל ‪ ATP‬מלווה בפוספורילציה שמשרה שינוי קונפורמציה שגורמת לירידה באפיניות‪ ,‬שחרור סידן דה פוספורילציה ושינוי קונפורמציה‬
‫חזרה‪.‬יונופורים‪:‬מולקולה שאינה חלבון ותפקידה להעביר יונים מצידי הממברנה ולבטל מפל ריכוזים(שנוצר ע"י משאבה(‪ .‬עובד תמיד עם מפל הריכוזים ולא תלוי באנרגיה‪ 2 .‬מנגנונים עיקריים של העברה מזורזת באמצעות יוניפורים‪:‬א‪– Protein pores .‬חורים בממברנה המאפשרים מעבר‬
‫חומרים‪,‬דוגמא‪ :‬גרמיצידין ‪ A‬מייצר מעין תעלה ‪ ,‬חור שמאפשר מעבר חופשי וכך מבטל את מפל הריכוזים‪.‬הוא חודר לממברנה ולא נמצא שם באופן קבוע‪ .‬ב‪– Carrier molecules .‬מולקולות שנושאות חומרים מצד אחד של הממברנה לצד שני‪ ,‬דוגמא‪ :‬ולינומיצין בולע את היון באופן חופשי‬
‫ויחד איתו עובר דרך הממברנה הוא ספיציפי ל ‪ .K‬מעבר ‪-e‬מולקולות ה ‪NADH‬ו‪ FADH2 -‬שנוצרו במעגל ה ‪ TCA‬וכתוצאה מחמצון חומצות שומן הנן מולקולות עתירות אנרגיה‪-‬כל אחת מכילה זוג אלקטרונים‪.‬פוספורילציה מחמצנת‪-‬היא התהליך בו נוצר ‪ ATP‬כתוצאה מהעברה של‬
‫אלקטרונים מ ‪NADH‬או ‪ FADH2‬ל ‪O2‬ע"י סדרה של נשאי אלקטרונים‪.‬תהליך זה הינו המקור העיקרי ל ‪ ATP‬בתהליך אירובי‪.‬שרשרת מעבר האלקטרונים ופוספורילציה של ‪ ADP‬מצומדים ע"י גרדיאנט הפרוטונים לאורך הממברנה המיטוכונדיאלית הפנימית‪.‬‬
‫פוספורילציה מחמצנת מהווה סיום שלסדרה של מעברי אנרגיה‪ :‬בתחילה פחממנים מתחמצנים במעגל החומצה הציטרית ליצירת אלקטרונים בעלי פוטנציאל מעבר גבוה‪ .‬אח"כ אלקטרונים אלה מומרים ע"י שרשרת מעבר האלקטרונים לכוח מניע של פרוטונים (‪ (proton-motive force‬ואח"כ‬
‫הכוח המניע של הפרוטונים משמש ליצירת ‪.ATP‬למיטוכונדריה ‪ 2‬ממברנות‪ :‬ממברנה פנימית וממברנה חיצונית‪ .‬החלל שבין ‪ 2‬הממברנות נקרא החלל הבין ממברנלי והחלל שבתוך הממברנה הפנימית נקרא מטריקס‪ .‬פוספורילציה מחמצנת מתרחשת על הממברנה הפנימית להבדיל ממרבית‬
‫הריאקציות של מעגל החומצה הציטרית וחמצון השומנים שמתרחשות במטריקס‪.‬הפונקציה העקרית של מעגל החומצה הציטרית הייתה לייצר ‪NADH‬ו‪FADH2 -‬ע"י חמצון של אצטיל ‪.CoA‬בפוספורילציה מחמצנת משמשים ‪NADH‬ו‪ FADH2 -‬להפוך חמצן מולקולרי למים‪ .‬התהליך‬
‫מתרחש ע"י סדרה של שרשרת מעבר אלקטרונים שמתרחשת דרך מספר נשאים ומכונה שרשרת מעבר האלקטרונים‪.‬שרשרת מעבר האלקטרונים מכילה ארבעה קומפלקסים חלבוניים‪ 3 :‬משאבות פרוטונים וקשר פיזי למעגל החומצה הציטרית‪:‬האלקטרונים מועברים מ ‪NADH‬ל‬
‫‪O2‬דרך שרשרת של שלושה קומפלקסים חלבוניים (‪ .(1,3,4‬מעבר האלקטרונים דרך קומפלקסים אלה מוביל לטרנספורט של פרוטונים דרך הממברנה הפנימית‪.‬פירוט שרשרת מעבר האלקטרונים‪:‬קומפלקס ‪ :1‬הריאקציה שמקוטלזת ‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫‪ NADH‬קשירת ‪ NADH‬והעברת ‪ 2e‬ל ‪FMN‬לקבלת ‪( FMN2‬בנסוף ל ‪e‬נקשרים גם ‪ .(p‬ה ‪2e‬משם עוברים לקופל' ברזל המיוצב עי שיירי ‪(.S‬אין מעבר ‪ .(p‬הקב' הפרוסטטית השלישית שמקבלת ‪ e‬היא ‪CoA Q (UQ‬‬ ‫‪+ Q + 5H matrix‬‬ ‫‪→ NAD + + QH 2 + 4 H cytosol‬‬
‫‪+‬‬

‫נייחת(‪.‬יש שאיבת שני פרוטונים ומעבר למצב ‪QH2‬ואח"כ העברת אלקטרונים ל‪.FeS-‬בסופו של דבר ה ‪ e‬מועברים ל ‪ Q‬נייד ונשאבים ‪ 2p‬נוספים מהמטריקס וה ‪ Qh2‬נע לקומפ' ‪.3‬קומפלקס ‪:2‬האנזים סוקסינאט דה הידרוגנאז אשר יוצר ‪FADH2‬במעגל ה ‪ TCA‬ע"י החמצון של סוסינאט‬
‫לפומראט מהווה חלק מקומפלקס ‪FADH2 .2‬אינו עוזב את הקומפלקס אלא האלקטרונים שלו מועברים ל ‪ Fe-S‬ומשם ליוביקוינון נייד שהופך ליוביקוינול שנודד גם לקומפלקס ‪ .3‬קומפלקס זה אינו מעביר פרוטוניםוכתוצאה מכך פחות ‪ ATP‬נוצר מחמצון של ‪ FADH2‬מאשר של‬
‫‪.NADH‬קומפלקס ‪:3‬קומפלקס ‪ :3‬ציטוכרום – חלבון מעביר אלק' בעלקב' הם‪ .‬יון הברזל עובר חמצון חזור‪ .‬תפקיד ל‪ CytC-‬המחומצן‪ .‬החלבון מכיל ‪ 3‬קבוצות הם בתוךשתי יח' ‪ Cyt – Bl‬אפיניות נמוכה‪ Bh ,‬אפיניות גבוהה(שתי קב' בציטוכרום ‪ .(B‬בתוך ‪ CytC‬יש קב' הם‪ .‬מרכז רייסקי‬
‫שונה מ‪ FeS-‬רגיל כי הוא מיוצב יותר‪.‬יש שני אתרי קישור ל‪ UQ (Q0/Q1(. QH2-‬נקשר ל‪Q0 -‬העברת אלק' ושחרור פרוטון‪ .‬אלק' ‪ 1‬הולך למ‪ .‬רייסקי ציטו' ‪ C 1 ‬ציטו' ‪ C‬מחומצן צורהמחוזרת עוזבת את האנזים‪ .‬אלק' ‪ 2‬עובר ל‪CytB-‬ומשם למצב המחומצן של ‪ UQ‬באתר ‪Q1‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪‬חיזורל‪Q-  -‬באתר ‪ Q0, UQ‬שהעביר אלקטרון‪ ,‬פרוטון משתחרר מגיע אלק' שני ל‪ -Q-‬וגורם לשאיבת שניפרוטונים ליצירת ‪QH2 ‬דיפוזיה של ‪ QH2‬לאתר ‪Q0‬קומפלקס ‪ 4Cyt _ cred + 8H matrix + O2 → 4Cyt _ cox + 2 H 2O + 4 H cytosol :4‬חמצון ‪ CytC‬מחוזר‬
‫המצומדלחיזור מולק' ‪ O2‬לקבלת שתי מול' מים‪.‬קיימות ‪ 3‬תת יח'‪ ,‬שתי קב' הם‪ 3 ,‬יוני ‪ Cu‬מרוכזים בשני מרכזים ‪ A‬ו‪ .B-‬מרכז אחד(‪ (CuA/CuA‬מכיל שני יוני נחושת שמחוברים בגשר ציסטאיני‪.‬הגשר מקבל את האלק' מ‪.CytC-‬יון הנחושת האחרון ‪ CuB‬מחובר ל‪ 3-‬ח"א ‪.His‬שתי קב'‬
‫ההם נקראות ‪( A‬מקבלות אלקט' מ‪ (CuA/CuA-‬ו‪( A3 -‬מעבירה אלק' ל‪ CuB(. CuA3 +CuB-‬יוצרות את האתר הפעיל שבו ‪ O2‬מחוזר למים‪ CytC .‬מעביר אלק' ל‪ CuA/CuA-‬ומשם ל‪ HemA  -‬ל‪ HemA3 -‬ל‪ CuB-‬שעוברחיזור לקבלת ‪Cu+ ‬מול' נוספת נקשרת ועוברתאותה‬
‫הדרך אך האלקט' נעמד ב‪ A3-‬ועובר חיזורל‪ Fe+2 -‬אטום הברזל במצב זה קושר חמצן (אפיניות גבוהה(‪‬קשירת ‪ O2‬וקרבה בין ‪ A3‬ל‪( CuB-‬שהוא ‪ (+Cu‬גורמים לגשר פירוקסידי הוספת אלקטרון נוסף ע"י ‪ CytC‬בנוסף לשאיבת פרוטון שנקשר לחמצן הקשור ל‪ CuB-‬גורמת‬
‫לביקוע הקשר של ה‪O2-‬ץ כתוצאה מביקוע הקשר יש משיכה של פרוטון נוסף שגורמת לחיזור קבוצת ה‪ Fe -‬של ‪ A3‬ואז יש שאיבת שני פרוטונים ושחרור שתי מולק' מים‪..‬מעגל ה‪:Q -‬המנגנון עבור הצימוד של העברת אלקטרון מיוביקוינול לציטוכרום ‪ c‬אל שאיבת פרוטון ידוע בשם מעגל‬
‫‪.Q‬מעגל ה ‪ Q‬מבצע גם את המעבר מנשא של שני אלקטרונים – יוביקוינול‪ ,‬אל נשא של אלקטרון אחד – ציטוכרום ‪ .c‬סיכום מעגל ‪:Q‬שני מולקולת של ‪ QH2‬מחומצנות ליצור שני מולקולות ‪ ,Q‬מולקולה אחת של ‪ Q‬מחומצנת ל ‪ ,QH2‬ששני מולקולות של ציטוכרום ‪ c‬מחוזרות‪ ,‬ארבעה‬
‫פרוטונים משוחררים בצד הציטופלזמטי של הממברנה ושני פרוטונים נשאבים מהמטריקס‪ .‬סדר הנשאים ומעכבים ‪NADHFMNFeSCoQCytBFeSCytC1CytCCytACytA3O2 :‬רוטנון ואמיטל – מעכבים בין ‪( FeS‬קומפ' ‪ (1‬ל‪( CoQ-‬יוביקוינון(‪.‬‬
‫אנטימיצין ‪ – A‬מעכב בין ‪( CytB‬קומפ' ‪ (3‬ל‪(FeS (CytC-‬ציאניד‪ ,‬אזיד‪ – CO ,‬מעכבים את ‪( CytA3‬קומפלקס ‪  (4‬אין העברת אלק' לחמצןפריציאניד – מקבל אלקטרונים מלאכותי (אלק' אחד( בין ‪ CytA‬ל‪ .CytA3-‬מונע העברת אלק' לקומפלקס ‪ – Mg/HexoKinase.4‬קטלוז תהליך‬
‫יצירת ‪ G6P+ADP‬שבלעדיו אין יצירת ‪ATP ‬אין שרשרת העברת אלקטרונים‪.‬העברת הפרוטונים לציטוזול יוצרת ‪ .(PMF (ΔµH=ΔΨ+ΔPh=2.3RT*ΔPh+F ΔΨ‬מבנה ופעולת ‪:ATPase‬בנוי משתי תת יחידות‪ -F1 :‬אתר סינטזת ‪ ATP‬פונה במצב הרגיל אל תוך המיטוכונדריה מכילה‬
‫‪ 5‬סוגים של שרשראות פוליפפטידיו‪ .‬בנוי מתת יח' ‪ γ‬במרכז ומ‪ 3-‬תת יחידות ‪ β‬המשתתפת בצורה ישירה בקטליזה‪ -F0 .‬תעלה לפרוטונים שממוקמת על גבי הממברנה הפנימית‪ 3.‬הקונפורמציות של תת היחידה ‪ -β:T- tight‬קונפורמציה זו קושרת ‪ ATP‬באפיניות מאוד גבוהה מה שמאפשר לה‬
 ‫לסנטז ‪ ATP‬מ ‪ ADP‬ו‪ Pi -‬עם קבוע שו"מ קרוב ל‪.1-‬קטנפורמציה שלא משחררת ‪-ATP.L- loose‬קושרת ‪ ADP‬ו‪ Pi -‬אבל לא מסנטזת ‪- ATP.O-open‬יודעת לשחרר ‪ ATP‬אבל גם קושרת ‪ ATP‬ופוספט אבל לא כולאת אותם (כלומר יכול להשתחרר ולהיקשר – שו"מ(‪ .‬כאשר תת יח' ‪γ‬‬
‫מסתובת ‪ 120‬מע' נגד כיוון השעון יח' ‪ T‬הופכת ל‪( O-‬ה‪ ATP-‬שסונטז יכול להשתחרר(‪ ,‬יח' שבמצב ‪ L‬תהפוך להיות ‪( T‬תסנטז ‪ (ATP‬והיח' שבמצב ‪ O‬תהפוך ל‪ L-‬ותלכוד את ה‪ .ADP+Pi-‬סיבוב ‪ 120‬מע' עם כיוון השעון הידרוליזה של ‪ .ATP‬האנרגיה של הפרוטונים דרושה לשם‬
‫שחרור ה‪ ATP-‬ולא לסינטוזו‪.‬הפנימית של המטוכונדריה חייבת להיות בלתי חדירה לרוב המולקולות אך קיימים חלבוני העברה למספר של מולקולות‪.‬הממברנה הפנימית אינה חדירה ל‪NADH -‬או ‪ NAD‬אז איך ‪ NADH‬שנוצר בקליקוליזה עובר לתוך הממברנה להתחיל בשרשרת מעבר‬
‫אלקטרונים?התשובה היא שרק האלקטרון מ ‪NADH‬עובר דרך הממברנה ודרך אחת לעשות זאת היא דרך ‪ glycerol 3-phosphate shuttle‬שם האלקטרונים מומרים ל ‪FADH2‬ונכנסים לשרשרת מעבר האלקטרונים דרך ‪ Q‬וכן בסופו של דבר יווצרו ‪ 1.5‬מולקולות של ‪ ATP‬במקום ‪- 2.5‬‬
‫הדרך הזו מתרחשת בעיקר בשרירים‪ .‬בכבד ובלב אלקטרונים מ ‪NADH‬מועברים ע"י ‪ .malate-aspartate shuttle‬אלקטרונים מועברים מ ‪NADH‬בציטוזול לאוקסלואצטט ליצירת מאלאטאשר נכנס למטריקס ועובר חמצון ע"י ‪ NAD‬ליצירת ‪NADH‬בריאקציה שמזורזת ע"י אנזים החומצה‬
‫הציטרית מאלאט דההידרוגנאז ליצירת אוקסלואצטט‪ .‬האוקסלואצטט הופך לאספרטט שיכול לחזור לצד הציטוזולי מדובר בשרשרת הפיכה (לעומת בשריר(‪.‬וזה קורה רק אם היחס ‪ NAD/NADH‬גבוה יותר בציטוזול‪.‬הכניסה של ‪ ADP‬למיטוכונדריה מצומדת ליציאה של ‪:ATP‬החלבון‬
‫שאחראי על השחלוף הזה הוא ‪ - ATP/ADP translocase‬אנטיפורטר‪ ADP .‬יכנס לתוך המטריקס רק אם ‪ ATP‬יצא ולהיפך‪ .‬הטרנסלוקאז מכיל אתר קשירה יחיד גם ל ‪ ATP‬ןגם ל ‪ .ADP‬במצב של פוטנציאל ממברנה חיובי קצב העברת ‪ ATP‬מהיר יותר מאשר עבור ‪ ADP‬בגלל של ‪ATP‬‬
‫יש מטען שלילי יותר (‪.(-4‬הטרנסלוקאז אינו מתהפך מהחוץ כלפי פנים עד שמולקולת ‪ ADP‬לא נקשרת אליו‪.‬חשוב לציין שפוטנציאל הממברנה ו‪ pmv -‬קטנים בעת ההחלפה של ‪ ATP‬ן‪ ADP -‬שתוצאתה העברת מטען שלילי נטו החוצה מהמטריקס‪.‬חישוב כמות ‪ ATP‬שנוצר מחמצון מלא‬
‫של גלוקוז‪.1:‬גליקוליזה – הפיכה של גלוקוז לפירובט (בציטוזול(‪.2ATP.2 :‬הפיכה של פירובט לאצטיל ‪ – CoA‬נוצרות ‪ 2‬מולקולות ‪.NADH.3‬מעגל החומצה הציטרית (תוך המיטוכונדריה(‪.2ATP + 6NADH +2FADH24 :‬פוספורילציה מחמצנת (תוך המיטוכונדריה(‪ #2:‬מולק' ‪NADH‬‬
‫מהגליקוליזה יוצרות כל אחת ‪ 1.5‬מולק' ‪ – ATP‬סה"כ‪ ATP.#2 3 :‬מולקולות ‪ NADH‬מהדקרבוקסילציה המחמצנת של פירובט כל אחת ‪ 2.5‬מולק' ‪ – ATP‬סה"כ ‪ ATP.#2 5‬מולקולות ‪FADH2‬יוצרות כל אחת ‪ 1.5‬מולק' ‪ - ATP‬סה"כ ‪ ATP.#6 3‬מולקולות ‪ NADH‬שנוצרו במעגל‬
‫החומצה הציטרית כל אחת ‪ 2.5‬מולק' ‪ – ATP‬סה"כ ‪.ATP 15‬סה"כ עבור מולקולה אחת של גלוקוז קיבלנו ‪ 30‬מולקולות של ‪.ATP‬קצב הפוספורילציה המחמצנת נקבע ע"י הצורך ב ‪ .ATP:1‬בגלל הצימוד אלקטרונים לא יעברו בשרשרת מעבר האלקטרונים אלא אם ‪ ADP‬הופך ל ‪.ATP.2‬‬
‫פוספורילציה מחמצנת דורשת אספקה קבועה של ‪( NADH‬או מקור אחר לאלקטרונים(‪ O2, ADP ,‬ו‪ .Pi -‬הפקטור הכי חשוב בקביעת קצב הפוספורילציה המחמצנת הוא הכמות של ‪ ADP.3. ADP‬מהווה בקרה עבור הפוספורילציה המחמצנת‪ .‬מעכבים‪ :‬פרוטונופורים‪ -‬מפרי צימוד‪ ,‬קושרים‬
‫ומשחררים פרוטון בהתאם למפל הריכוזים‪ ,‬מסיסים בממברנה וגורמים לביטול ‪ ΔPH‬ו‪(ΔΨ -‬לדוגמא – ‪ CCCP‬ו‪.(DNP-‬בנוסף הם מגבירים את שרשרת מעבר האלקטרונים‪ – DNP .‬מפר צימוד‪ ,‬נשא מלאכותי של פרוטונים ישווה ריכוזים ביטול ‪.ΔPH/ΔΨ‬אוליגומיצין – מעכב סינטזת‬
‫‪ ATP‬ע"י עיכוב ‪( F1‬כתוצאה מכך מעוכב מעבר אלק'(‪.‬גלוטאמאט‪ -‬מקור אלקטרונים‪ ,‬מזרז את מעבר האלקטרונים‪.‬יונופורים – פפטיד מעגלי שקושר ‪ ,K‬מסיס בממברנה ביטול ‪( ΔΨ‬ולינומיצין(תעלת ‪- UCP1‬משופעלת ע"י ח‪ .‬שומן ומתחרה ב‪ ,ATP Syntase -‬מעבירה פרוטונים חזרה אל‬
‫המטריקס עם המפל שלהם אבל זה מתבזבז כחום ולא ליצירת ‪- ATP. DCCD‬חומר שתוקע את ‪ F0‬של ‪ ATP‬סינטאז (מונע מעבר פרוטונים( טריפסין – הפרת צימוד ע"י ניתוק ‪( F1‬חוץ ממברנלי( והשארת ‪F0 ‬תעלה שמעבירה פרוטונים ביטול הגרדיאנט (שרשרת מעבר אלקטרונים‬
‫מואצת(‪ –DCCD .‬כשמוסף לאחר טריפסין יחזיר את הצימוד כי הוא חוסם את הגרדיאנט‪.‬נייג'רין – משחלף ‪ – Na/H‬מכניס ‪ +H‬עם המפל ומוציא ‪ Na‬החוצה מפר צימוד מניחים כי לא משאבה אלקטרוגנית פגיעה ב‪ ΔPH -‬ו‪ – ΔΨ. Urea -‬מפריד בין ‪ Fo‬ל‪ F1-‬בסינטאז‪ ,‬מפר צימוד‪.‬‬
‫הוכחה לצימוד מעבר אלקטרונים וסינטזת ‪ :ATP‬גרדיאנט הפרוטונים שנוצר ממעבר האלק' מנוצל ליצירת ‪ (ATP. 1‬קצב העלמות החמצן – כשאין ‪ ADP‬קצב ההעלמות איטי‪ ,‬כשמוסיפים ‪ ADP‬מערכת סינטזת ה‪ ATP -‬עובדת – קצב העלמות חמצן גדל‪ (2 .‬מעכבי סינטזת ‪ – ATP‬אולגומיצין‪,‬‬
‫‪ CO2 + H 2 O light‬כאשר (‪ (CH2O‬מייצג פחמימנים וכו'‪.‬פוטוסינתזה בצמחים ירוקים מתרחשת בכלורופלסט‪ :‬אנרגיית האור נקלטת ע"י מולקולות פיגמנט (כלורופילים(ונמצאות בכלורופלסט ומשמשת ליצירת אלקטרונים‬ ‫‪‬‬‫מאטים את צריכת החמצן‪.‬פוטוסינטזה‪→(CH 2 O ( + O2 -‬‬
‫גבוהים באנרגיה עם פוטנציאל חיזור גבוה‪ e.‬אלה משמשים ליצירת ‪ NADPH‬כמו גם ‪ ATP‬בסדרה של ריאקציות שמכונות ריאקציות האור‪ NADPH .‬ן‪ ATP -‬שנוצרו מחזרות אח"כ ‪ CO2‬והופכות אותו ל ‪ phosphoglycerate-3‬ע"י סדרה של ריאקציות שנקראות מעגל קלווין או ראקציות‬
‫החושך‪.‬פוטו'מתרחשת באורגנלות שנקראות כלורופלסטים‪ .‬כמו המיטוכונדריה לכלורופלסט יש ממברנה חיצונית ופנימית‪.‬לומן בתוך תלקואיד והסטרומה בין תלקואיד חממברנה ה ‪ .2‬בממברנת התילקואיד ישנה לכידת האור עי כלורופ' הגורם למעבר ‪.e‬השלב ‪1‬הוא הלכידה של אור עי מול'‬
‫פוטורצפטור (שהסוג העקרי בכלורופלסט הוא כלורופיל ‪ a‬שיון ‪ Mg‬נקשר במרכזו(‪ .‬ה ‪ E‬מהאור מערערת ‪ e‬ממצב היסוד שלו (‪ (ground energy level‬ול ‪ e‬מעורר זה יכולים להיות מס' גורלות‪.1 :‬פשוט יחזור למצב היסוד ו ‪ E‬שנבלעה תומר בפליטת חום‪2.‬מעבר של ה ‪ e‬למולקולת‬
‫‪ – acceptor‬מה שיוצר מטען חיובי במולק' המקורית ומטען שלילי ב ‪ acceptor‬ומכונה ‪ .photoinduced charge separation‬האתר בו קורים הפרדת המטענים מכונה מרכז הריאקציה‪ e 3..‬יכול לחזר מולק' אחרת לאחסן את ‪ E‬האור בצורה כימית‪ .‬בכל התהליך ‪ 2‬מולק מים מתחמצנות‬
‫‪ 2Q + 2 H 2O light‬כאשר ‪ Q‬מייצג פלסטוקוינון ו‪ QH2 -‬מייצג פלסטוקווינול‪ PS2 .‬מקבלת את ‪ e‬ממים שמייצרים מולק' ‪ O2‬ע"י ריאקציה שמתרחשת במרכז מיוחד שמכיל ‪ 4‬יוני‬ ‫‪‬‬‫ליצירת מולק ‪O2‬ולהעברת ‪:4e.PS2‬הריאקציה הכללית שמקוטלזת ע"י ‪ PS2‬היא‪→ Q2 + 2QH 2 :‬‬
‫‪ .Mg‬ב ‪ PS2‬קיימים זוג של כלורופילי ‪ a‬שבולעים אור באורך גל ‪ max‬של ‪ 680nm‬ולכן נקראים ‪ P680. P680‬מעביר ‪ e‬לפאופיטין צמוד (כלורופיל עם ‪ (+2H‬משם ‪ e‬מועבר ראשית ל ‪ Q‬באתר ‪ QA‬ואח"כ ל ‪ Q‬ב‪ QB -‬עם הגעה של ‪ e‬שני והתפיסה של ‪ 2‬פוטונים ה ‪ Q‬שב ‪ QB‬מתחזר ל‬
‫‪ .QH2‬לאחר יצירת הפרדת המטענים ‪+P680‬מחמצן חזק מאוד מושך ‪ e‬ממים במרכז ‪ .Mn‬מרכז המנגן בצורתו המחוזרת מחמצן שתי מולק' מים ליצירת מולק' ‪ O2‬בודדת‪ .‬בכל פעם שהבליעה של פוטון מוציאה ‪ e‬החוצה מ ‪ P680‬החלק הטעון חיובית מושך ‪ e‬ממרכז ‪ Mn. 4 e‬שמגיעים מפירוק‬
‫המים משמשים לחיזור שני ‪ Q‬ל ‪ QH2.PS2‬משתרעת לאורך ממברנת התילקואיד כך שהאתר לחיזור קוינון נמצא בצד של הסטרומה והאתר עם מרכז המנגן בו המים מוסרים אלקטרונים נמצא בצד של הלומן‪ .‬ולכן שני הפרוטונים שנלקחים לחיזור של כל מולק' של פלסטוקוינון באים‬
‫מהסטרומה וארבעת הפוטונים שמשתחררים בביקוע המים משוחררים ללומן מה שעוזר ביצירת גרדיאנט הפרוטונים בין הלומן (בה יש "עודף" פרוטונים( בהשוואה לסטרומה‪ .‬מפל הפרוטונים כאן הוא בדיוק הפוך לזה שבמיטוכונדריה וההיפוך הזה הוא גם קונסיסטנטי בהקשר לשאר חלבוני‬
‫ממברנה כולל ‪ ATP‬סינטאז‪ .‬ציטוכרום ‪:bf‬הפלסטוקוינול שנוצר ב‪ PS2 -‬תורם את ‪ e‬שלו שימשיכו בשרשרת מעבר ‪ e‬שמסתיימת ב ‪ PS1. e‬מועברים אחד אחד לפלאסטוציאנין (‪ (Pc‬חלבון שנמצא בלומן של התילקואיד‪:‬‬
‫‪ 2. QH 2‬הפרוטונים מהפלסטוקוינול משוחררים אל הלומן‪ e .‬מהפלסטוקוינול עוברים דרך חלבון ה‪ Fe-S -‬להפוך פלסטוציאנין מחומצן לצורתו המחוזרת‪ .‬פלסטוציאנין הוא חלבון קטן ומסיס עם יון נחושת בודד‪ .‬בחלק השני‬ ‫‪+ 2 Pc(Cu +2 ( → Q + 2 Pc(Cu + ( + 2 H + lumen‬‬
‫ציטוכרום ‪ bf‬מחזר מולקולה נוספת של פלסטוקוינון לפלסטוקוינול ע"י לקיחת שני פרוטונים מצד אחד של הממברנה ואז מחמצן שוב את הפלסטוקוינול לשחרור הפרוטונים ללומן‪:PS1 .‬השלב האחרון של ריאקציות האור מקוטלז ע"י ‪ PS1‬שני כלורופילי ‪ a‬נמצאות במרכז החלבון ובולעות‬
‫באורך גל ‪ max‬של ‪ .700nm‬המרכז הזה‪ ,P700 ,‬יוצר הפרדת מטענים‪ e .‬מועברים דרך כלורופיל באתר ‪ A0‬וקוינון באתר ‪ A1‬לסט של ‪ .4Fe-4s‬משם ‪ e‬מועברים לפרודוקסין (‪ -(Fd‬חלבון מסיס שמכיל ‪ 2Fe-2S‬שקשורים לארבעה שיירי ציסטאין‪.‬המטען החיובי של ‪+P700‬מנוטרל ע"י‬
‫‪:Ferredoxin – NADP+ Reductase . Pc (Cu + ( + Fd ox light‬למרות שפרודוקסין ( ‪ (Fd‬מחוזר הינו מחזר חזק הוא אינו מספיק טוב‬ ‫‪‬‬‫העברה של אלקטרון מפלאסטוציאנין מחוזר‪ .‬ולכן סה"כ התגובה הכוללת שמקוטלזת ע"י ‪ PS1‬עם אלקטרון אחד‪→ Pc (Cu +2 ( + Fd red :‬‬
‫להנעת הרבה ריאקציות גם בגלל שהוא נשא של אלקטרון אחד‪ ,‬לעומתו ‪ NADPH‬מחזר של שני אלקטרונים‪ ,‬מאוד יעיל בהרבה תהליכים (כולל במעגל קלווין(‪ .‬הריאקציה של חיזור ‪+NADP‬ל‪ NADPH -‬מקוטלזת ע"י פרודוקסין ‪ +NADP‬רדוקטז‪ FAD .‬הקשור לאינזים מקבל אלקטרונים‬
‫(כל פעם אחד( משתי מולקולות של פרדוקסין מחוזר שהופך למחומצן‪ .‬האנזים אח"כ מעביר יון הידריד ל ‪ +NADP‬ליצירת ‪ -NADPH‬יש לשים לב שהריאקציה הזו קוראת בצד של הסטרומה אבל הלקיחה של פרטון בחיזור ה ‪ +NADP‬תורמת לגרדיאנט הפרוטונים לאורך‬
‫התילקואיד‪.‬גרדיאנט הפרוטונים הוא זה שיוצר סינטזת ‪:ATP‬העקרונות של ‪ ATP‬סינטאז בכלורופלסט כמעט זהים לאלה שבמיטוכונדריה‪ .‬לאורך כל שרשרת מעבר האלקטרונים שבכלורופלסט נוצר גרדיאנט פרוטונים בשלוש מקומות עקריים(כלומר הכנסת ‪ +H‬ללומן(‪ – PS2.1:‬שחרור‬
‫של ארבעה פרוטונים כתוצאה מהביקוע של המים אל הלומן‪.2.‬ציטוכרום ‪ – bf‬פרוטונים עוברים בצורה וקטוריאלית מהסטרומה אל הלומן‪.3.‬פרודוקסין רדוקטאז לוקח שני פרוטונים מהסטרומה מה שמגדיל את הגרדיאנט‪.‬הגרדיאנט נשמר כי ממברנת התילקואיד בלתי חדירה ביסודה‬
‫‪ .‬ההבדל נובע מכך שממברנת התילקואיד הינה חדירה ליונים כמו כלור ומגנזיום‪ .‬ההשפעה של האור על יצירת הגרדיאנט של‬ ‫‪∆Ψ‬‬ ‫לפרוטונים‪ .‬הלומן נעשה חומצי כלומר האור יוצר גרדיאנט פרוטונים שהוא המקור העקרי בכלורופלסטים ל ‪ PMF‬לעומת המקור העקרי במיטוכונדריה ‪-‬‬
‫הפרוטונים מלווה בהעברה של יוני כלור באותו כיוון או יוני מגנזיום (ביחס של ‪ (1:2‬בכיוון ההפוך‪ .‬וכתוצאה מכך לא נוצר פוטנציאל חשמלי גדול‪ .‬מערכת ה‪ ATP -‬סינטאז‪:‬מערכת כמעט זהה לזו שבמיטוכונדריה‪ -F0 :‬ממוקם בממברנה מורכב מארבע שרשראות פוליפפטידיות‪ ,‬מעביר‬
‫פרוטונים לאורך ממברנת התילקואיד‪ F1 .‬מקטלז את היצירה של ‪ .ATP‬כמובן שהמיקום בממברנה של ה‪ ATP -‬סינטאז הפוך בכלורופלסטים לעומת המיטוכונדריה ולכן פרוטונים יוצאים החוצה מהלומן של התילקואיד דרך ‪ ATP‬סינטאז אל הסטרומה‪ .‬כלומר הן ‪ ATP‬והן ‪ NADPH‬התוצרים‬
‫של שרשרת ריאקציות האור משוחררים אל הסטרומה מוכנים להיקלט למעגל קלווין‪ .‬מסלול מעגלי‪ :‬כשאין ‪ NADP+. Fdx‬מעביר ‪ e‬חזרה ל‪ CytBf-‬ונוצר גרדיאנט‪ .‬יש לנו מעגל ‪ e‬שעובד רק ב‪ ,PS1-‬אין יצור ‪ ,O2‬אין יצור ‪ NADPH‬ויש ייצור ‪ .ATP‬יש יצירת ‪ ATP‬על כל ‪e 2‬‬
‫שעוברים‪.‬סטריוכימיה עבור תגובות האור‪:‬הבליעה של ‪ 4‬פוטונים ע"י ‪ PS2‬יוצרת מולקולה אחת של חמצן‪ ,‬ומשחררת ‪ 4‬פרוטונים אל הלומן‪ 2 .‬מולקולות של פלסטוקוינול מחומצנות במעגל ‪ Q‬של ציטוכרום ‪ bf‬ומשתחררים ‪ 8‬פרוטונים אל הלומן‪ .‬בסופו של דבר האלקטרונים מארבע‬
‫‪2 H 2O + 2 NADP + + 10 H stroma‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪→ O2 + 2 NADPH + 12 H lumen‬‬ ‫מולקולות של פלסטוציאנין מועברים לפרודוקסין ע"י העברה של ארבעה פרוטונים נוספים הארבע מולקולות של פרדוקסין מחוזר יוצרות ‪ 2‬מולקולות של ‪.NADPH‬תגובה כוללת‪:‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪−3‬‬
‫‪ 2 NADP + 3 ADP‬התהליך הציקלי בו לא נוצר ‪ NADPH‬יותר פרודוקטיבי בהתייחס לסינטזת ‪ .ATP‬בליעה של‬ ‫‪ 12‬הפרוטונים מהלומן עוברים דרך ‪ ATP‬סינטאז ומשחחררות של מולקולות של ‪.ATP‬לסיכום‪+ 3Pi −2 + H + → O2 + 2 NADPH + 3 ATP −4 + H 2O :‬‬
‫ארבעה פוטונים ע"י ‪ PS1‬תשחרר ‪ 8‬פרוטונים ללומן ותצור שתי מולקולות ‪.ATP‬מעכבים‪:‬הרבה קוטלי עשבים מבוססים על הפרעה לפעולה של ‪ PS2‬או ‪ .PS1‬מעכבים של ‪ PS2‬חוסמים מעבר אלקטרונים בעוד מעכבים של ‪ PS1‬מטים אלקטרונים מהחלק הטרמינלי של ה ‪ .PS1‬מעכבי ‪PS2‬‬
‫כוללים‪ :‬אוריאה‪ ,‬דיורון ואטרזין שנקשרים לאתר ‪QB‬של ‪ PS2‬וחוסמים את יצירת פלאסטוקוינול‪ – Paraquat.‬מעכב של ‪ .PS1‬מקבל אלקטרונים מ ‪ PS1‬והופך לרדיקל שמגיב עם ‪ O2‬ליצירת סופרוקסיד או הידרוקסיד רדיקל שגורמים להרס ממברנות חיוניות‪.‬השוואה בין שרשרת מעבר ‪e‬‬
‫במיטוכונדריה לכלורופלסט‪ ATP.1:‬סינטאז הפוך‪ :‬בכלורופלסט נכנס אל הסטרומה‪ ,‬במיטוכונדריה‪ ,‬נכנס אל המטריקס‪.2.‬כלורופלסט – מבקעים מים‪ ,‬במיטוכונדריה – יוצרים מים‪.3.‬אתרי יצירת גרדיאנט פרוטונים‪ :‬כלורופלסט – ‪ 3‬אתרים‪ ,‬במיטוכונדריה פעם ‪ 2‬ופעם ‪ 3‬תלוי מה מקור‬
‫האלקטרונים‪.4.‬מקור האלקטרונים‪ :‬במיטוכונדריה ‪ .NADH, FADH2 -‬פוטוסינתזה – ביקוע מים‪.5.‬חמצן‪ :‬במיטוכונדריה הוא נצרך והופך למים‪ ,‬בכלורופלסט הוא תוצר של ‪ 2‬מולק' מים שמוסרות אלקטרונים‪.6.‬גרדיאנט הפרוטונים‪ :‬במיטוכונדריה – ‪+H‬גבוה בחלל הבין ממברנלי ביחס‬
‫משמעותי יותר‪ ,‬בכלורופלסט ‪ ∆pH -‬משמעותי יותר‪.8.‬מספר שרשראות להעברת אלקטרונים‪ :‬במיטוכונדריה אחת בכלורופלסט שתי שרשראות שמקושרות ע"י ציטוכרום ‪.bf‬‬ ‫‪∆Ψ‬‬ ‫למטריקס‪ ,‬בכלורופלסט ‪ +H -‬גבוה בלומן ביחס לסטרומה ‪ :PMF.7‬במיטוכונדריה –‬

‫שרירים‪ -‬של ח' שומן‪ -‬תפקידים של ח' שומן‪ .1:‬אבני בניין לפוספו וגליקו ליפידים‪ .2 .‬קושר חלבונים לממברנה‪ .3 .‬מול' דלק‪.4 .‬סינתזת‬
‫הורמונים ושליחים תוך תאיים‪ .‬שומן לא סופח מים ולכן מתאים יותר לאחסנת אנרגיה‪.‬תא שומן‪-‬עיקר תוכנו טריאצילגילצרול ‪-TAG‬‬
‫החומר המאחסן אנרגיה‪ .‬ח‪.‬שומן בודדות נחשבות כמפרי צימוד‪ -‬אם מוסיפים אותן למיטוכונדריה אין סינתזת ‪ ATP‬ח‪.‬שומן מאד‬
‫מחוזרת‪ .‬ח‪.‬שומן מעוכלות בדכ ‪(TAG‬מולק' פולרית)‪ .‬פירוק ‪ TAG: TAG‬ע"י ליפאז הופך ל ‪+glycerol‬ח‪.‬שומן‪ .‬שפעול תהליך זה הודות‬
‫ל*אפינפרין*גלוקגון*נוראפונפרין‪ ,‬אלו גורמים לשפעול ‪ Ac‬שגורם ליצירת ‪ CAMP‬המשפעל ‪ PKA‬אשר מזרחן‪/‬מאקטב אצ הליפאז‪.‬‬
‫אינסולין מעכב תהליך זה‪ .‬ח‪.‬שומן אינן מסיסות ולכן ‪ BSA‬נושא אותן לתאי מטרה‪ .‬הגליצרול נספג בכבד ושם עובר פוספו'‪ ,‬חמצון‬
‫ואיזומריזציה והופך ל ‪ glyceraldehyde 3 phosphate‬שזה חומר ביינים בגלירוליזה‪/‬גליקואגינזה‪.‬פירוק ח‪.‬שומן‪-‬מתרחש‬
‫במיטוכונדירה‪ .‬שלב ‪ 1‬מתרשח בין ממברנות של מיטוכונדריה‪.‬ח‪.‬שומן‪ ATP+‬הופך ל ‪(PPi+Acyl adenylate‬מכיל ‪ .)AMP‬זה מגיב עם‬
‫קואנזים ‪ A‬לתת ‪ acyl CoA+AMP.2‬ריאק' הנ"ל הן בשו"מ אך המניע להתרחשות זה פירוק ‪ .PPi‬שלב ‪-2‬טרנספורט למטריקס‪ -‬אציל‬
‫קרניטין טרנספראז ‪ – I‬הקשור לממברנה החיצונית של המיטוכונדריה‪ -‬לוקח קרניטין ‪ +‬האציל ‪ coa‬ומשחרור ‪ .CoA‬אציל קרניטין‬
‫טרנסלוקאז מעביר את האציל‪-‬קרניטין לתוך המטריקס‪ .‬אציל קרניטין טרנספראז ‪ II‬בממברנה הפנימיתמפרק את אציל קרינטין יחד‬
‫עם ‪ coa‬לאציל ‪+coa‬קרניטין‪ .‬ואז קרניטין מועבר בחזרה למרווח בין ממברנלי‪*.‬קרניטין טראנספארס ‪ 1‬מדוכא עי מלוניל ‪coa‬‬
‫אלוסטרית‪ ,‬כדי למנוע פירוק והרכבהב יחד‪ .‬חמצון ‪.β:1‬חמצון ע"י ‪ -FAD‬אציל ‪ CoA‬מחומצן ל ‪( trans-Δ2-enoyl-CoA‬בעלת קשר‬
‫כפול) תוך יצירת ‪FADH2.2.‬הידרציה‪ -‬הכנסת מים (פירוק קשר כפול) וקבלת ‪ -L-3-Hydroxyacyl CoA‬סטריאוספציפית‪.3.‬חמצון ע"י‬
‫‪ – +NAD‬קבלת ‪ ,ketoacyl CoA-3‬ו ‪.NADH + H+.4‬תיוליזה – הוספת ‪ CoA‬וקבלת אציל ‪ CoA‬מקוצר בשני פחמנים‪ ,‬ואצטיל‬
‫‪.CoA‬משמעות הריאקציה‪-‬אצטיל ‪ CoA‬יכנס למעגל קרבס לתת ‪ FADH2‬ו ‪ ,NADH‬שאותם קיבלנו גם מהחמצון עצמו‪.‬‬
‫בקרה על אצטיל ‪ CoA‬קרבוקסילאז‪:‬מטבוליזם של חומצות שומן נשלטת בצורה כזו שסינטזה ופירוק רגישים מאוד לצרכים פיזיולוגים‪ .‬הסינטזה תהיה ‪ max‬במצב אנרגתי טוב ובמחסור של חומצות שומן קיימות‪ .‬הקרבוקסילאז מבוקר ע"י ‪ 3‬סיגנלים גלובלים‪ :‬גלוקגון‪ ,‬אפניפרין‬
‫ואינסולין‪.‬אינסולין מדרבן את הסינטזה של חומצות שומן ע"י אקטיבציה לקרבוקסילאז בעוד גלוקגון ואפניפרין בעלי השפעה הפוכה‪ .‬הרמה של ציטראט‪ ,‬פלמיטואיל ‪ CoA‬ו‪ AMP -‬גם מהווה בקרה‪ .‬ציטראט‪ -‬סיגנל שמראה שאבני בניין ואנרגיה מצוייה בשפע מאקטב את הקרבוקסילאז בעוד‬
‫פלמטואיל ‪ CoA‬ו‪ AMP -‬מעכבים אותו‪ .‬בקרה בשני מישורים‪:‬בקרה גלובלית‪ -‬ע"י פוספורילציה הפיכה‪ .‬הקרבוקסילאז מעוכב ע"י פוספורילציה ומאוקטב ע"י דה פוספורילציה‪ .‬הזרחון נעשה ע"י ‪ AMP-dependent protein kinase‬שמזרחן את הקרבוקסילאז וקבוצת הזרחן מוסרת ע"י‬
‫‪ protein phosphatase 2A.AMP-dependent protein kinase‬מאוקטב ע" ‪ AMP‬ומעוכב ע"י ‪ – ATP‬כלומר דהקרבוקסילאז מעוכב כשמצב האנרגיה ירוד‪ .‬העיכוב של פוספטאז ‪ 2A‬נחוץ לשמירה על הקרבוקסילאז במצבו המפוספט‪ .‬אפנפרין וגלוקגון מאקטבים ‪ PKA‬אשר מעכב את‬
‫הפוספטאז ע"י הוספת קבוצת פוספט אליו‪ .‬ולכן ההורמונים האלה מעכבים סינטזת חומצות שומן ע"י שמירה על קרבוקסילאז במצבו המפוספט‪.‬אינסולין גורם לדהפוספורילציה‪.‬בקרה לוקאלית‪ -‬הקרבוקסילאז מופעל אלוסטרית עי ציטראטשמסיר חלקית את העיכוב ע"י כך שציטראט מקל על‬
‫הפולריזציה של האוקטמר הלא פעיל (קרבוקסילאז( לפילמנט פעיל‪ .‬רמת הציטראט גבוהה כאשר רמת האצטיל ‪ CoA‬ורמת ה ‪ ATP‬גבוהות‪.‬פלמיטואיל ‪ CoA‬מעכב את ההשפעה של ציטראט ע"י היקשרות במצב של הרבה חומצות שומן‪ .‬כמו כן הפלמיטואיל ‪ CoA‬מעכב את הטרנסלוקאז‬
‫שמעביר ציטראט מהמיטוכונדריה לציטוזול ‪.‬תגובה לשינויים בדיאטה‪ -‬בהרעבה רמת חומצות השומן החופשיות גבוהה בגלל הורמונים כמו אפניפרין וגלוקגון שמשפעלים ליפאזות בתאי אדיפוס לעומת אינסולין שמעכב ליפאזיס‪ .‬כולסטרול‪:‬על מנת ליצר כולסטרול יש ‪ 3‬שלבים‪ :‬יצירה של‬
‫‪ isopentyl pyrophosphate‬מאצטיל ‪ ,CoA‬סינטזה של ‪ squalene‬ויצירה של הכולסטרול‪.‬סינטזה של כולסטרול מתחילה בייצור המולקולה ‪ .3HMG-CoA‬המולקולה הנ"ל נוצרת מאצטיל ‪ CoA‬וגוף קטון‪ .‬לאחר הסינטזה של המולקולה יש ‪ 2‬אופציות‪ :‬או חזרה למיטוכונדריה והתפרקות‬
‫חזרה‪ ,‬או הפיכה ל ‪ Mevalonate‬בציטוזול (שלב ראשון בסינטזת כולסטרול ולכן הרבה תרופות תוקפות את השלב הזה(‪.‬כולסטרול בנוי מצד הידרוקסילי וצד הידרופובי ותפקידו למנוע יתר סדר בממברנה ע"י כך שהוא דואג שלא תהיה קשיחה מידי‪/‬נוזלית מידי‪ .‬אם יש עודף כולסטרול הוא‬
‫"ישכב" על הממברנה ואז תתחיל סתימת עורקים‪ .‬ה"רכב" בו מועבר כולסטרול הוא ליפו פרוטאינים‪ .LDL, HDL .‬על פני התא של תאים שמעוניינים להשתמש ב ‪ LDL‬יש פוטורצפטורים וברגע ש ‪ LDL‬נקלט נוצרת מעיין בועה שמתחילה להיכנס לתוך התא‪.‬תוך כדי הרצפטורים חוזרים‬
‫חזרה אל פני התא וה‪ LDL -‬מגיע לאורגנלה שמפרקת אותו‪ .‬כשמתחיל להיות מספיק כולסטרול נשלח מסר לגרעין התא להפסיק לסנטז רצפטורים שיבלעו ‪ LDL‬וכן מפסיקה סינטזת כולסטרול ב ‪ ER‬והאנזים שאוגר כולסטרול מתחיל לעבוד‪.‬‬
 ‫אינטגרציה של מטבוליזם‬
‫עקרונות ‪ – ATP .1‬המטבע הנפוץ האנרגתי – אפשר לנצל את האנרגיה שאגורה בהידרוליזת ‪ ATP‬ולהפוך ראקציות לא ספונטניות לראקציות מועדפות אנרגתית‪ ATP.2.‬נוצר ע"י החמצון של מולקולות דלק כמו גלוקוז‪ ,‬חומצות שומן וחומצות אמינו‪ NADPH.3.‬הינו תורם האלקטרונים העקרי בביוסינטזות‪4 .‬גדול בא מקטן – לדוגמא אצטיל ‪CoA‬‬
‫הינו תוצר ביניים‪/‬התחלתי של רוב מולקולות הדלק‪5.‬ביוסינטזה ופירוק הן לרוב מסלולים שונים – מה שגורם לשליטה ובקרה יעילה יותר על כל מסלול בנפרד‪ .‬בקרה‪.1:‬אינטראקציות אלוסטריות – הזרימה של המולק' ברוב הריאקציות המטבוליות קוראת בעיקר בגלל הפעלתו של איזים‪ .‬התגובות המועדפות לבקרה הן לא הפיכות והראשונת במסלול‪.‬‬
‫הבקרה היא אלוסטרית שמאפשרת לאינזימים אלה להבחין במהירות בסיגנל ולהתחיל לפעול‪.2.‬שינויים קוולנטים – פוספורילציה ע"י אינזימים שאחראים לכך‪.3 .‬רמת האינזים – רמת האינזים נשלטת בעיקר ע"י הורמונים‪.4.‬אנזימים שונים במקומות שונים בתוך התא‪.5 .‬אופי מטבולי שונה לכל איבר בגוף מאפשר בקרה יעילה‪.‬התהליכים המטבולים‬
‫‪:‬גליקוליזה – קוראת בציטוזול‪ ,‬הופכת מולקולה אחת של גלוקוז לשתי מולקולות פירובט עם תוצר של ‪ ATP‬ו‪ +NADH. NAD -‬שנצרך בריאקציה שמקוטלזת ע"י ‪ glyceraldehyde 3-phosphate dehydrogenase‬חייב להיווצר מחדש‪ .‬בתנאים אנאירובים כמו פעילות שרירים מוגברת זה מושג ע" חיזור פירובט ללקטאט‪ .‬בתנאים אירובים יש‬
‫מעבר של אלקטרונים מ ‪ NADH‬לחמצן בשרשרת מעבר אלקטרונים‪ Phosphofructokinase .‬אשר מקטלז את התגובה מ ‪ F-6-P‬ל‪ F-1,6-BisP -‬נתון לבקרה ומעוכב ע"י רמת אנרגיה גבוהה‪/‬מאוקטב ע"י רמת אנרגיה נמוכה‪.2.‬מעגל חומצה ציטרית ופוספורילציה מחמצנת – חמצון של מולקולות דלק‪ ,‬מתרחש במיטוכונדריה‪ ,‬רוב המולקולות נכנסות‬
‫כאצטיל ‪ .CoA‬האלקטרונים שנוצרים ב ‪ TCA‬כ ‪ NADH‬או ‪ FADH2‬מועברים לחמצן מולקולרי דרך שרשרת מעבר אלקטרונים שתוצרתה הוא ‪ PMF‬שמניע יצירת ‪ .ATP‬תורמי האלקטרונים מחומצנים ומוחזרים למעגל החומצה הציטרית רק אם ‪ ADP‬עובר במקביל פוספורילציה ל ‪ ATP‬מה שמבטיח שקצב מעגל ה ‪ TCA‬יתאים לצריכה של‬
‫‪ .ATP‬כמו כן עודף ב ‪ ATP‬מעכב שני אינזימים ב ‪.TCA. 3‬גלוקוניאוגינזה – במיטוכונדריה ע"י פירובט שעובר קרבוקסילציה לאוקסלואצטט‪ .‬ואז אוקסלואצטט הופך בציטוזול לפוספואנול פירובט‪ .‬הבקרה נעשית באופן כזה שלא יעבוד במקביל עם גליקוליזה‪.4.‬סינטזה ופירוק של גליקוגן – מבוקרים ע"י הורמונים שמפעילים קסקדה שפוספורילאז‬
‫פעיל כשסינטאז לא פעיל ולהפך‪.4 .‬סינטזה ופירוק של חומצות שומן‪.‬צמתים‪.1:‬גלוקוז ‪ 6‬פוספאט – גלוקוז שנכנס לתא עובר פוספורילציה לגלוקוז ‪ 6‬פוספט ובעקבות זאת או מאוחסן כגליקוגן (כשיש הרבה ‪ ATP‬וגלוקוז ‪ 6‬פוספט(‪ ,‬או הופך בגליקוליזה לפירובט (כשנדרשת אנרגיה( או שהופך לריבוז ‪ 5‬פוספט (בסיס של ‪ .(DNA‬גלוקוז ‪ 6‬פוספט יכול‬
‫להיות מיוצר מפירוק גליקוגן או מגלקוניאגינזה‪.2 .‬פירובאט – מיוצר בעיקר מגלוקוז ‪ 6‬פוספט‪ ,‬אלאנין ולאקטאט‪.‬א‪.‬פירובט יכול להיות מחומצן ללקטאט ע"י מעגל קורי – ריאקציה זו מאפשרת לגליקוליזה להמשיך באופן זמני בתנאים אנאירובים ברקמות פעילות כמו שרירים מכווצים‪ .‬הלקטאט מחומצן שוב לפירובט ברקמות אחרות‪.‬ב‪.‬ראקציה הפיכה‬
‫אחרת בציטוזול היא ההפיכה של פירובאט לאלאנין לייצור חומצות אמינו‪.‬ג‪.‬אופציה אחרת היא בתהליך קרבוקסילציה במיטוכונדריה להפוך לאוקסלואצטט (השלב הראשון של גלוקוניאוגינזה( שבסופה מסונתז גלוקוז‪ .‬הקרבוקסילציה של פירובט חשובה למעגל ה ‪ TCA‬למילוי מחדש של חומרי ביניים‪ .‬אצטיל ‪ CoA‬מאקטב פירובט קרבוקסילאז מגדיל‬
‫את הסינטזה של אוקסלואצטט כשהמעגל מועט בגלל מחסור בתוצרי ביניים אלה‪.‬ד‪.‬אופציה נוספת היא דהקרבוקסילציה מחמצנת לאצטיל ‪ CoA‬ראקציה לא הפיכה במיטוכונדריה רק אם ‪ ATP‬נצרך או או לסינטזה של ליפידים‪.2.‬אצטיל ‪ – CoA‬נוצר מדה קרבוקסילציה מחמצנת של פירובט וממעגל חמצון בטא של חומצות שומן‪.‬א‪.‬יכול להיות מחומצן‬
‫לגמרי לפחמן דו חמצני במעגל ‪.TCA‬ב‪.‬יכול ליצור גופי קטון או כולסטרול‪.‬ג‪.‬עובר לציטוזול בצורה של ציטראט לצורך סינטזת חומצות שומן‪.‬איבר המוח‪:‬גלוקוז הוא כמעט הדלק היחידי למוח מלבד בהרעבה ממושכת‪ .‬במוח אין מחסני דלק ונדרשת לו אספקה מתמדת של גלוקוז‪ 60% .‬מהגלוקוז בזמן מנוחה מגיע למוח‪ ,‬מתוך זה בין ‪70%-60%‬‬
‫מנוצלים להפעלת משאבת נתרן אשלגן שמוציאה נתרן החוצה ואשלגן פנימה אחרי אות עצבי‪ .‬השאר משמשים לסינטזה של ניורוטרנסמיטורים וכו'‪ .‬בזמן פעילות מוחית אין שינוי בצריכת הגלוקוז הכללית אלא רק המקומית‪ .‬הגלוקוז מועבר אל תאי המוח בעזרת גלוקוז טרנספורטר ‪3‬בעל ‪ Km‬נמוך לגלוקוז (=העברה יעילה(‪.‬חומצות שומן אינן‬
‫משמשות כדלק למוח מכיוון שהן קשורות לאלבומין בפלסמה ואינן עוברות את ה ‪ .(BBB (blood-brain barrier‬במצב הרעבה גם גופי קטון משמשים מקור אנרגיה‪ .‬השריר‪:‬הדלק העקרי לשריר מקורו בגלוקוז‪ ,‬חומצות שומן וגופי קטון‪ .‬בשריר אגור גליקוגן רב שמומר לגלוקוז ‪ 6‬פוספט לצורך האנרגתי של תאי השריר‪ .‬בשריר אין גלוקוז ‪6‬‬
‫פוספטאז ולכן לא יוצא ממנו גלוקוז‪ .‬בעת מאמץ וכיווץ השרירים הקצב של הגליקוליזה מהיר הרבה יותר מזה של מעגל ה ‪ TCA‬והרבה מהפירובט שנוצר מחוזר ללקטאט שחלקו זורם לכבד שם מומר בתהליך הגלוקוניאוגינזה שוב לגלוקוז (מעגל קורי(‪ .‬חלק מהפירובט גם הופך לאלאנין שיכול גם הוא להפוך לגלוקוז בכבד‪ .‬בשריר במצב מנוחה‬
‫חומצות שומן הן הדלק העקרי שמספקות ‪ 85%‬מהאנרגיה‪ .‬הלב‪:‬שריר הלב מתפקד באופן אירובי כראייה יש בשריר הלב הרבה מיטוכונדריות‪ .‬חומצות שומן וגופי קטון כמו גם לקטאט מספקות דלק ללב‪.‬רקמות אדיפוס‪:‬הטריאציל גליצרול שמאוחסן בתאי אדיפוס הינו מקור דלק חשוב‪ .‬רקמות אדיפוס מתמחות באסטרפיקציה של חומצות שומן‬
‫ושחרורם מטריאצילגליצרול‪ .‬בבני אדם המקום העקרי לסינטזת חומצות שומן הוא הכבד שמעביר את חומצות השומן בליפופרוטאינים‪ .‬טריאציל גליצרול עוברות הידרוליזה ע"י ליפאז חוץ תאי שמשופעל עי אינסולין‪ .‬אחרי שחומצות השומן נכנסות לתא המטרה תאי האדיפוס מסנתזים אותם‪ ,‬לשם כך נדרש גלוקוז‪.‬בפירוק ברקמות אדיפוס (שהינו ע"י‬
‫ליפאזות שמופעלות ע"י הורמונים( הגליצרול מועבר לכבד וחומצות השומת עוברות רהאסטרפיקציה אם גליצרול ‪ 3‬פוספט זמין או משוחררות לפלסמה אם אין גילצרול ‪ 3‬פוספט בגלל מיעוט בגלוקוז‪.‬כלומר רמת הגלוקוז בתאי אדיפוס הינה פקטור משמעותי בקביעה האם חומצות שומן ישוחררו לדם‪.‬הכבד‪:‬הפעילות המטבולית של הכבד חיונית בלספק‬
‫אנרגיה למוח‪ ,‬לשרירים ולרקמות אחרות‪ .‬הכבד הינו לב התהליכים המטבולים‪ .‬הכבד מוציא ‪ 2/3‬מהפחמימות והחד סוכרים בדם אליו והופך אותם לגלוקוז ‪ 6‬פוספט ולגליקוגן‪ .‬גלוקוז ‪ 6‬פוספט בעודף הופך לאצטיל ‪ CoA‬וליצירת חומצות שומן‪ ,‬כולסטרול ומיץ מרה‪ .‬הכבד יכול לספק גלוקוז לדם ע"י שבירה של גליקוגן‪ ,‬או גלוקוניאוגינזה שחומרי‬
‫המוצא אליה הם לקטאט ואלנין מהשריר‪ ,‬גליצרול מתאי אדיפוס וחומצות אמינו מהמזון‪ .‬במצב של שובע הכבד מסנטז חומצות שומן ומסיע אותן בדם בצורה של ‪ .VLDL‬במצב של רעב הכבד הופך חומצות שומן לגופי קטון‪ .‬כאשר יש עודף של מלוניל ‪( CoA‬מצב טוב( שרשראות ארוכות של חומצות שומן לא יכנסו אל המטריקס וחומצות שומן‬
‫יועברו אל תאי האדיפוס ליצירת טריאציל גליצרול‪ .‬במצב של חוסר במלוניל ‪( CoA‬חוסר בדלק( חומצות שומן נכנסות למיטוכונדריה והופכות לגופי קטון‪.‬הכבד מספק את צרכיו האנרגתיים ע"י פירוק של מעט חומצות אמינו וחלבונים משלו ‪ 3‬מצב של הרעבה מתמשכת ‪ -‬במצב של הרעבה המקורות הפחממניות נשרפות ביום הראשון‪.‬המטרה‬
‫העקרית של המטבוליזם במצב של הרעבה היא לספר גלוקוז למוח ולרקמות אחרות (תאי דם אדומים( שנשענים רק עליו כמקור אנרגתי‪ .‬נזכיר שחומצות שומן לא יכולות להפוך לגלוקוז בגלל שאצטיל ‪ CoA‬אינו יכול להפוך לפירובאט‪ .‬רק הגליצרול יכול להפוך לגלוקוז בכמות קטנה‪ .‬ולכן המקור הנוסף של גלוקוז הן חומצות אמינו שמפורקות‬
‫מחלבונים‪.‬‬