‫בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק‬

‫בג"ץ ‪2219/17‬‬
‫בג"ץ ‪4142/17‬‬

‫כבוד השופט )בדימ( י' דנציגר‬ ‫לפני‪:‬‬

‫כבוד השופט נ' הנדל‬
‫כבוד השופטת י' וילנר‬

‫עיריית רמת גן‬ ‫העותרת בבג"ץ ‪:2219/17‬‬

‫יאיר שחר ואח'‬ ‫העותרים בבג"ץ ‪:4142/17‬‬

‫נגד‬

‫‪ .1‬ועדה לתכנון ובניה של תשתיות לאומיות‬ ‫המשיבים‪:‬‬

‫‪ .2‬ממשלת ישראל‬
‫‪ .3‬שר התחבורה‬
‫‪ .4‬נת"ע – נתיבי תחבורה עירוניים‬

‫עתירות למתן צו על‪-‬תנאי‬

‫)‪(20.11.2017‬‬ ‫ב' בכסלו התשע"ח‬ ‫תאריך הישיבה‪:‬‬

‫בשם העותרת בבג"ץ ‪ :2219/17‬עו"ד ליאור עמידור; עו"ד חן עמידור‬

‫בשם העותרים בבג"ץ‬

‫עו"ד שי דקס; עו"ד אורון סלמון; עו"ד מנשה כהן‬ ‫‪:4142/17‬‬
‫עו"ד יעל מורג יקו‪-‬אל; עו"ד תדמור עציון‬ ‫בשם המשיבים ‪:3-1‬‬
‫עו"ד קובי איבצן; עו"ד שרית דנה‬ ‫בשם המשיבה ‪:4‬‬

‫פסק‪-‬דין‬
‫השופטת י' וילנר‪:‬‬

‫עניינן של שתי העתירות שלפנינו הוא בבקשת העותרים‪ ,‬עיריית רמת גן‬ ‫‪.1‬‬
‫)להלן‪ :‬העירייה ( ותושבי העיר רמת גן )להלן‪ :‬תושבי רמת גן או התושבים (‪ ,‬כי תבוטל‬
 ‫‪2‬‬

‫תכנית תשתית לאומית מספר ‪/70‬א' להקמת הקו הסגול )המקטע המערבי( של הרכבת‬
‫הקלה במטרופולין תל‪-‬אביב )להלן‪ :‬התכנית (‪ .‬לחלופין‪ ,‬מבקשים העותרים כי ייבחנו‬
‫חלופות ראויות יותר‪ ,‬לגישתם‪ ,‬לתוואי הרכבת הקלה‪ .‬תושבי רמת גן עתרו גם לכך‬
‫שחדר השנאים )להלן‪ :‬חדר השנאים או החדר הטכני ( המתוכנן לפי התוואי הנוכחי‬
‫להיבנות במקומה של תחנת הדלק "פז" יוחזר למקומו במחלף אלוף שדה‪ ,‬לפי התכנית‬
‫המקורית‪.‬‬

‫רקע עובדתי‬

‫הרקע העובדתי והליכי התכנון הרלוונטיים לעתירות פורטו בהרחבה בתשובות‬ ‫‪.2‬‬
‫המשיבים לעתירות‪ ,‬ותמציתם‪ ,‬שאינה שנויה במחלוקת‪ ,‬תובא להלן‪.‬‬

‫הקו הסגול של הרכבת הקלה הוא אחד מהקווים שאושרו במסגרת תכנית‬
‫המתאר הארצית למערכת תחבורה עתירת נוסעים במטרופולין תל אביב )תמ"א‬
‫‪/23‬א‪ ,(4/‬אשר פורסמה למתן תוקף בחודש אוגוסט ‪) 2010‬להלן‪ :‬התמ"א (‪ ,‬ואשר נועדה‬
‫להשיג חידוש מרכזי הערים והמרחב המטרופוליני‪ ,‬להוביל לשיפור המרחב העירוני‪,‬‬
‫לתרום לתכנון הכולל של המטרופולין ולהפחית את הבעיות הסביבתיות הנגרמות‬
‫מעומס התחבורה )סעיף ‪ 4‬לתמ"א(‪.‬‬

‫הקו הסגול הוא קו רכבת קלה עילי‪ ,‬המצוי כולו מעל פני הקרקע‪ ,‬המתפרש‬
‫לאורך של ‪ 30‬ק"מ‪ ,‬והוא חולק לשני מקטעים המקודמים באמצעות תכניות נפרדות‪.‬‬
‫המקטע המערבי‪ ,‬הוא מושא העתירה דנן‪ ,‬מתפרש על‪-‬פני כ‪ 20-‬ק"מ‪ ,‬עובר בשטחן של‬
‫‪ 5‬רשויות וכולל כ‪ 44-‬תחנות לאורכו‪ .‬תחילתו במסוף ‪) 2000‬ארלוזורוב( בסמוך לתחנת‬
‫הרכבת תל אביב מרכז‪-‬סבידור‪ ,‬ובהמשכו הוא עובר לאורך דרך השלום אל דרך אלוף‬
‫שדה ברמת גן‪ .‬במחלף אלוף שדה מתוכנן הקו הסגול לחצות את כביש ‪ 4‬באמצעות‬
‫גשר עילי‪ ,‬ומשם ימשיך לדרך שיבא‪ ,‬עד לפיצול – דרומה‪ ,‬לכיוון המרכז הרפואי‬
‫"שיבא"‪ ,‬וצפונה – עד לתחנה הסופית בחלק זה של הקו‪ ,‬בסמוך לאוניברסיטת בר‪-‬‬
‫אילן‪.‬‬

‫חלקו של תוואי המסילה הרלוונטי לעניינו הוא זה העובר בדרך אלוף שדה‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המצוי בשטח השיפוט של עיריית רמת גן‪ .‬לפי התכנית‪ ,‬תוואי הקו הסגול בחלק זה‬
‫עתיד לעבור בגדה הצפונית של דרך אלוף שדה‪ ,‬על שטח ציבורי פתוח ובגבולות הדרך‬
‫הקיימת‪ ,‬ללא ביטול של נתיבי נסיעה‪ .‬התכנית נועדה לקבוע רצועות מסילה עבור הקו‬
 ‫‪3‬‬

‫הסגול‪ ,‬לרבות מיקום תחנות‪ ,‬שטחי התארגנות זמניים ומתקנים הנדסיים המיועדים‬
‫להפעלת הרכבת הקלה‪.‬‬

‫הליכי התכנון‬

‫התכנון המפורט של הקו הסגול קודם בתחילה באמצעות הכנת תכנית מתאר‬ ‫‪.4‬‬
‫מחוזית )‪ ,(5/6‬ואולם בהמשך ולנוכח העובדה כי הקו הסגול חוצה מחוזות‪ ,‬וכן על‬
‫מנת להקל על הליך הוצאת היתרי בנייה בהתאם לתכנית‪ ,‬הוחלט להמשיך את קידומו‬
‫באמצעות תכנית תשתית לאומית‪ ,‬הכוללת הוראות ברמת התכנון המפורט‪.‬‬

‫בהמשך לכך‪ ,‬תכנית המתאר המחוזית ‪ 5/6‬הובאה לדיון ראשון במועצה‬ ‫‪.5‬‬
‫הארצית לתכנון ולבנייה )להלן‪ :‬המועצה הארצית ( ביום ‪ .3.4.2012‬בדיון זה אישרה‬
‫המועצה הארצית פה אחד את נוסח הנחיות פרקים א' ו‪-‬ב' לתסקיר השפעה על הסביבה‬
‫)להלן‪ :‬התסקיר הסביבתי (‪ ,‬כפי שהוצעו על‪-‬ידי המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬שהוא היועץ‬
‫הסביבתי של המועצה הארצית‪ .‬המועצה הארצית אף הסמיכה את ועדת המשנה‬
‫לנושאים תכנוניים עקרוניים להפקיד את התכנית‪ ,‬למנות חוקר על מנת שידון בתכנית‬
‫ויכריע בהתנגדויות לה ככל שיוגשו‪.‬‬

‫בחודש מאי ‪ 2013‬הוגשו פרקים א' ו‪-‬ב' לתסקיר הסביבתי למשרד להגנת‬
‫הסביבה במחוז תל אביב‪ ,‬ובהתאם לדרישותיו‪ ,‬הוגשו בחודשים אוקטובר ודצמבר‬
‫‪ 2013‬מסמכי השלמות לתסקיר‪.‬‬

‫ביום ‪ 25.6.2013‬התקיים דיון נוסף במועצה הארצית ובו נדונו ואושרו‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬ההנחיות לפרקים ג'‪-‬ה' לתסקיר הסביבתי‪.‬‬

‫ביום ‪ 11.3.2014‬דנה ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים בפרקים א' ו‪-‬‬
‫ב' של התסקיר הסביבתי והחליטה לקבל את המלצות התסקיר ולאשר שינויים בתוואי‬
‫שנקבע בתמ"א‪ ,‬על בסיס ממצאיו‪.‬‬

‫ביום ‪ 21.9.2014‬הועברה התכנית להמשך תכנון בפני הוועדה לתשתיות‬ ‫‪.6‬‬

‫לאומיות‪ ,‬היא המשיבה ‪) 1‬להלן‪ :‬הות"ל (‪ ,‬בהיותה ועדה שמומחיותה המקצועית היא‬
‫בתחום התשתיות הלאומיות ועל‪-‬מנת להקל על הליכי הרישוי בהתאם לתכנית ולקדמה‬
‫בצורה מיטבית‪ .‬הליכי התכנון בות"ל הוצגו בהרחבה ובפירוט בתשובות המשיבים‪ ,‬אך‬
‫לצורך דיוננו אביא אך את עיקרי הדברים ונקודות הציון העיקריות‪.‬‬
 ‫‪4‬‬

‫ביום ‪ 9.2.2015‬התקיים דיון בות"ל במשותף עם חברי הוועדה המשותפת‬ ‫‪.7‬‬

‫לתחבורה יבשתית‪ ,‬בנושא שינויים בתמ"א בהתייחס לכל אחד מהמקטעים‪ .‬בתום הדיון‬
‫הוחלט על הטמעת מספר שינויים בתכניות המפורטות המקודמות בות"ל‪ ,‬ובכללן‬
‫בתכנית מושא העתירות‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬ולאחר הטמעת השינויים‪ ,‬ביום ‪28.5.2015‬‬
‫הוגשה התכנית לות"ל ונבדקה בבדיקה תכנונית מוקדמת‪ .‬במקביל‪ ,‬בדק היועץ‬
‫הסביבתי של הות"ל את התאמתו של התסקיר הסביבתי שהוכן לאחר הטמעת השינויים‬
‫בתכנית‪ ,‬וזאת לאחר שבוצעו השלמות לתסקיר בתחום האקוסטי‪ .‬בתום הבדיקות נקבע‬
‫כי התכנית עומדת בתנאי הסף הדרושים‪.‬‬

‫ביום ‪ 10.8.2015‬נערך דיון נוסף במליאת הות"ל בו הוצגה התכנית בצורה‬ ‫‪.8‬‬
‫מפורטת‪ ,‬לרבות הקונפליקטים העיקריים שהיא מעלה‪ ,‬ממצאי התסקיר הסביבתי‬
‫וחלופות התכנון‪ .‬בדיון זה נשמעו נציגי הרשויות המקומיות והגופים הרלוונטיים‬
‫השונים‪ ,‬וכן נערך דיון פנימי של הות"ל‪ .‬בתום הדיון הוחלט על העברת התכנית‬
‫להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור בכפוף לתנאים שנקבעו‪.‬‬

‫בהתאם לכך‪ ,‬ביום ‪ 18.12.2015‬פורסמה בעיתונות הודעה על העברת התכנית‬ ‫‪.9‬‬

‫להערות הוועדות המחוזיות והשגות הציבור‪.‬‬

‫לתכנית התקבלו ‪ 95‬הערות מטעם ועדות מחוזיות והשגות פרטניות של רשויות‬

‫מקומיות‪ ,‬אנשים פרטיים‪ ,‬ארגונים וגופים שונים‪ .‬ההשגות וההערות נשמעו במשך‬
‫שבעה ימים בחודשים פברואר‪-‬אפריל ‪ 2016‬על‪-‬ידי החוקר מר דמיטרי מזו שמונה לשם‬
‫כך )להלן‪ :‬החוקר (‪ .‬כחודש וחצי לאחר מכן הגיש החוקר את המלצותיו )להלן‪ :‬דו"ח‬
‫החוקר (‪.‬‬

‫ביום ‪ 30.5.2016‬התקיים דיון בוועדת המשנה להערות והשגות של הות"ל‬ ‫‪.10‬‬

‫)להלן‪ :‬ועדת המשנה ( בו הציג החוקר את ההערות וההשגות שהוגשו ביחס לתכנית ואת‬
‫המלצותיו‪ .‬בסיום הדיון החליטה ועדת המשנה להמליץ למליאת הות"ל לאמץ את דו"ח‬
‫החוקר ולאשר את התכנית על בסיס המלצות אלו‪ ,‬בכפוף לתיקונים שנקבעו‪ .‬מאוחר‬
‫יותר באותו יום‪ ,‬דנה מליאת הות"ל בהמלצות ועדת המשנה‪ ,‬ובתום הדיון החליטה‬
‫הות"ל לאמץ המלצות אלה ולהעביר את התכנית לאישור הממשלה בכפוף לתיקונים‬
‫כאמור‪.‬‬
 ‫‪5‬‬

‫לאחר קבלת החלטה זו התברר כי נפל פגם בפרסום התכנית להערות ולהשגות‪,‬‬ ‫‪.11‬‬
‫כך שהושמטו מספר חלקות מרשימת הגושים והחלקות שפורסמה‪ .‬משכך‪ ,‬נשלחו‬
‫הודעות לבעלי הזכויות בחלקות שהושמטו וניתנה להם האפשרות להגיש השגה על‬
‫התכנית בהמשך לכך הוגשו שלוש השגות נוספות‪ .‬ביום ‪ 6.10.2016‬ערך החוקר שימוע‬
‫בעל‪-‬פה ביחס לשלוש ההשגות הנוספות‪ ,‬והגיש דו"ח משלים לגביהן לות"ל‪ .‬ועדת‬
‫המשנה ערכה דיון בשלוש ההשגות ביום ‪ 28.11.2016‬והמליצה למליאת הות"ל‬
‫להעביר את התכנית לאישור הממשלה בכפוף למספר תיקונים על בסיס המלצות‬
‫החוקר‪ .‬באותו היום דנה מליאת הות"ל בהמלצות אלה‪ ,‬והוחלט לאמצן ולהעביר את‬
‫התכנית לאישור הממשלה בכפוף לתיקונים בהתאם להמלצת ועדת המשנה‪.‬‬

‫עוד יצוין כי ביום ‪ 26.12.2016‬דנה מליאת הות"ל פעם נוספת בתכנית‪ ,‬ותיקנה‬
‫את החלטתה מיום ‪ 28.11.2016‬ביחס לאחת מההשגות הנוספות שנדונו‪ ,‬לאחר שנמצא‬
‫שיש לתקנה‪.‬‬

‫ביום ‪ 9.1.2017‬דן קבינט הדיור בתכנית והחליט לאשרה‪ .‬החלטה זו קיבלה‬ ‫‪.12‬‬
‫תוקף של החלטת ממשלה ביום ‪ 26.1.2017‬ומספרה הוא ‪.2333‬‬

‫להשלמת התמונה יצוין כי ביום ‪ 11.8.2016‬התקבלה החלטת ממשלה מספר‬

‫‪" 1838‬תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים"‪,‬‬
‫במסגרתה הוחלט‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להטיל על משרד התחבורה לקדם את הקמת והפעלת הקו‬
‫הסגול באמצעות חברת נתיבי תחבורה עירוניים‪ ,‬היא המשיבה ‪) 4‬להלן‪ :‬נת"ע ( ולהקים‬
‫צוות בינמשרדי לליווי הקמת הפרויקט‪.‬‬

‫טענות העותרים‬

‫העירייה‪ ,‬העותרת בבג"ץ ‪ ,2219/17‬טוענת בעתירתה כי התכנית במתכונתה‬ ‫‪.13‬‬

‫הנוכחית תוביל לשורה של ליקויים ומפגעים‪ ,‬ובהם‪ :‬ביתור העיר לשניים בשל הסדרי‬
‫התנועה החדשים וניתוק שכונות דרום העיר מהמרכז העירוני וממוסדות הציבור בעיר;‬
‫חסימת הכניסה אל העיר ויציאה ממנה; פגיעה בערכי טבע עירוניים; חוסר התאמה‬
‫למצב תחנות האוטובוסים בצומת אלוף שדה; ופגיעות שונות בשטחה ובמבניה של‬
‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬ובכלל זה גריעה של ‪ 75%‬ממקומות החניה שלה‪.‬‬

‫העירייה אף הוסיפה כי הות"ל לא קיימה דיון מעמיק ורציני בחלופה תת‪-‬‬ ‫‪.14‬‬
‫קרקעית או בחלופה משולבת לתוואי של הקו הסגול המוצגות בעתירתם‪ .‬נטען כי‬
 ‫‪6‬‬

‫במסגרת ההליך התכנוני לא נבחנו חלופות שונות‪ ,‬כנות וישימות‪ ,‬אשר היו עשויות‬
‫למזער את הפגיעה בעיר ובתושביה‪ .‬עוד נטען בעתירת העירייה כי הדיונים הספורים‬
‫שהתקיימו בות"ל לקראת פרסום ואישור התכנית לא היו מעמיקים דיים‪ ,‬ולא נבחנו‬
‫במסגרתם כלל הנושאים הרלוונטיים וההשלכות האפשריות של התכנית‪ .‬משכך‪ ,‬לטענת‬
‫העירייה‪ ,‬ההחלטות על פרסום התכנית לציבור‪ ,‬ולאחר מכן על אישורה‪ ,‬היו נמהרות‬
‫וחפוזות וניתנו ללא שיקול דעת מספק‪ .‬כן נטען כי אישור התכנית התבסס על תשתית‬
‫עובדתית שגויה וחסרה‪ ,‬בין היתר ביחס לגודל האוכלוסייה באזורים הרלוונטיים‪.‬‬

‫תושבי רמת גן‪ ,‬העותרים בבג"ץ ‪ ,4142/17‬טענו גם הם בעתירתם כי נפלו‬ ‫‪.15‬‬

‫פגמים מינהליים בהליך אישור התכנית‪ ,‬וכי ביצוע התכנית יוביל לליקויים ומפגעים‬
‫רבים‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬כך נטען‪ ,‬אישור התוכנית חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות‪.‬‬

‫טענתם הראשונה של התושבים מתמקדת בשני פגמים שנפלו‪ ,‬לגישתם‪ ,‬בהליך‬ ‫‪.16‬‬
‫אישור התכנית בהתייחס לשינוי מיקום חדר השנאים ‪ :‬הצגת מצגי שווא לות"ל על‪-‬ידי‬
‫נת"ע‪ ,‬ופגם בפרסום התכנית לציבור‪ ,‬כמפורט להלן‪.‬‬

‫הצגת מצגי שווא ‪ -‬לטענת התושבים‪ ,‬כל פרקי התסקיר הסביבתי התייחסו‬
‫לתכנית המקורית בה מוקם חדר השנאים במחלף אלוף שדה ובעומק של עד חמישה‬
‫מטרים‪ ,‬ורק לאחר העברת התכנון לות"ל וקבלת השלמות לתסקיר הוחלט לשנות את‬
‫מיקומו של חדר השנאים ולמקמו בדרך אלוף שדה‪ ,‬היכן שכיום ניצבת תחנת הדלק‬
‫"פז"‪ ,‬ובסמוך לבתי מגורים‪ ,‬מוסדות ציבור ובית כנסת‪ .‬כן נטען כי במסגרת זו הוחלט‬
‫גם על העמקת חדר השנאים מעבר לתשעה מטרים מתחת לאדמה‪ .‬משכך‪ ,‬לטענת‬
‫התושבים‪ ,‬אישור השינוי של מיקום חדר השנאים נעשה מבלי ששינוי זה נתמך בתסקיר‬
‫סביבתי עדכני ומבלי שההשלכות הסביבתיות של המיקום החדש של חדר השנאים‬
‫ועומקו עמדו בפני הות"ל‪.‬‬

‫פגם בפרסום התכנית ‪ -‬בנוסף לכך נטען כי בפרסום התכנית לציבור נפל פגם‪,‬‬ ‫‪.17‬‬
‫שכן לא צוין בו במפורש כי חל שינוי במיקום חדר השנאים‪ ,‬ועובדה זו "הובלעה"‬
‫במסמך ההשלמות כך שהאזרח הסביר אשר עיין בתסקיר הסביבתי לא יכול היה להבין‬
‫כי המיקום של חדר השנאים הנזכר בו אינו המיקום הנכון והעדכני‪ ,‬אלא זה המופיע‬
‫במסמך ההשלמות‪ .‬נטען כי על רשות מינהלית סבירה המפרסמת תכנית לציבור להדגיש‬
‫באופן ברור וניכר שינוי דרמטי שחל בה‪.‬‬
 ‫‪7‬‬

‫טענתם השנייה של התושבים מתמקדת בנזקים‪ ,‬מפגעים וליקויים אשר ייגרמו‬ ‫‪.18‬‬
‫לטענתם כתוצאה מאישור התכנית במתכונתה הנוכחית‪ ,‬ובהם‪ :‬ביטול פניות מדרך‬
‫אלוף שדה אל מרחב המגורים ולהיפך באופן שיקשה עד מאוד על כניסת התושבים‬
‫לעיר ועל יציאתם ממנה; עקירת עצים מהגדה הצפונית בדרך אלוף שדה שתוביל‬
‫לפגיעה חזותית וסביבתית אשר תשפיע על כל תושבי העיר‪ ,‬אך בעיקר על תושבי‬
‫הרחובות הסמוכים לשדרת העצים המפרידה בין בתיהם לבין הדרך הסואנת; מפגעי‬
‫בטיחות‪ ,‬רעש ורעידות הנובעים ממיקום המסילה מעל פני הקרקע ובקרבה אל בנייני‬
‫מגורים‪ ,‬מוסדות ציבור‪ ,‬גני ילדים ובית כנסת; ומפגעים תברואתיים הנובעים ממיקום‬
‫חדר השנאים ליד בתי מגורים‪ ,‬גני ילדים ובית הכנסת‪ ,‬ובעומק קרקע מזוהמת בדלקים‪.‬‬

‫התושבים טוענים כי קיימות חלופות אחרות לתכנית שהן אפשריות מבחינה‬ ‫‪.19‬‬
‫הנדסית ואינן מצריכות עלויות כלכליות גבוהות‪ ,‬ויש בהן כדי למזער חלק מהמפגעים‬
‫האמורים‪ .‬לטענתם‪ ,‬על המשיבות לבחור בחלופה של הפרדה מפלסית בין מסילת‬
‫הרכבת לבין הכבישים‪ ,‬אשר תמנע ביטול פניות‪ ,‬חסימות דרכים ואת עקירת העצים‬
‫המתוכננת‪.‬‬

‫בשל כל האמור‪ ,‬מבקשים העותרים בשתי העתירות כי נורה על ביטול התכנית‬ ‫‪.20‬‬
‫במתכונתה הנוכחית‪ ,‬וכי במקומה ייבחנו חלופות תכנוניות להקמת הקו הסגול‬
‫העדיפות‪ ,‬לגישת העותרים‪ ,‬על התכנית שאושרה‪.‬‬

‫תשובות המשיבים‬

‫המשיבים ‪) 3-1‬הות"ל‪ ,‬ממשלת ישראל ושר התחבורה‪ ,‬בהתאמה( הגישו‬ ‫‪.21‬‬

‫תשובותיהם לעתירות ביום ‪ 9.11.2017‬וביום ‪ .16.11.2017‬לטענת המשיבים ‪ 3-1‬דין‬
‫העתירות להידחות‪ .‬בעיקרו של דבר נטען כי היעתרות לסעדים המבוקשים בעתירות –‬
‫ביטול התכנית או "החלפתה" בחלופה אחרת – משמעותה עיכוב ההיערכות לביצוע‬
‫הקו הסגול‪ ,‬ועיכוב לפרק זמן לא ידוע של מתן הפתרון המשמעותי והעדכני לבעיות‬
‫התחבורתיות והסביבתיות של מרכז הארץ‪ ,‬וזאת ללא הצדקה ממשית‪ .‬כן נטען‪ ,‬כי‬
‫טענות העותרים הן טענות תכנוניות במובהק‪ ,‬אשר נשמעו בהרחבה ונבדקו על‪-‬ידי‬
‫החוקר‪ ,‬ועדת המשנה והות"ל עצמה‪ .‬המשיבים ‪ 3-1‬מוסיפים כי המרכיבים השונים‬
‫שבתכנית עומדים בקריטריונים ובתקנים הדרושים‪ ,‬וככל שהדבר נדרש‪ ,‬הם אף ייבחנו‬
‫לעומק בשלב התכנון המפורט לפני שלב הביצוע‪ .‬בתשובת המשיבים אף קיימת‬
‫התייחסות פרטנית לכל אחד מהמפגעים והליקויים הצפויים‪ ,‬לטענת העותרים‪ ,‬מביצוע‬
 ‫‪8‬‬

‫התכנית‪ ,‬תוך הפניות לתסקיר הסביבתי ולמסמך ההשלמות לתסקיר‪ ,‬לדו"ח החוקר‬
‫ולמסמכים רלוונטיים נוספים‪.‬‬

‫עוד מוסיפים המשיבים וטוענים כי החלופות השונות לתכנית נבחנו כאמור‬

‫לעומק על‪-‬ידי מוסדות התכנון השונים והגורמים המקצועיים‪ ,‬ובסופו של דבר נמצא כי‬
‫החלופה המיטבית היא התכנית שאושרה‪ .‬בהקשר זה נטען כי ההלכה היא שבית משפט‬
‫זה אינו יושב כערכאת ערעור על מוסדות התכנון‪ ,‬וכי היקף התערבותו בענייני תכנון‬
‫ובניה מצומצם‪.‬‬

‫המשיבים ‪ 3-1‬מוסיפים כי טענות התושבים‪ ,‬הן טענות מסוג ‪") NIMBY‬לא‬ ‫‪.22‬‬
‫בחצר האחורית שלי" – ‪ ( Not In My Back Yard‬והן אך משקפות את העדפתם כי‬
‫תוואי הקו הסגול לא יעבור סמוך לבתיהם‪.‬‬

‫אשר לטענות העותרים בדבר פגמים בהליך אישור התכנית‪ ,‬נטען כי הן אינן‬ ‫‪.23‬‬
‫מבוססות וכי יש לדחותן‪ .‬ראשית‪ ,‬לטענת המשיבים ‪ ,3-1‬הות"ל‪ ,‬ועדת המשנה והחוקר‬
‫עצמו קיימו ימי דיונים רבים בכל היבטי התכנית‪ ,‬וזאת לצד עבודת מטה מקצועית‬
‫ומעמיקה‪ .‬הובהר כי העובדה שביום ‪ 30.5.2016‬דנה מליאת הות"ל בהמלצות ועדת‬
‫המשנה שהתכנסה מספר שעות קודם לכן‪ ,‬נובעת מהוראת סעיף ‪76‬ג)‪)(9‬ב( לחוק‬
‫התכנון והבניה‪ ,‬התשכ"ה‪) 1965-‬להלן‪ :‬חוק התכנון והבניה (‪ ,‬הקובעת כי "מיד לאחר‬
‫תום שמיעת ההשגות וההכרעה בהן תחליט הועדה לתשתיות בדבר דחיית התכנית‬
‫לתשתית לאומית‪ ,‬התנאתה בתנאים‪ ,‬או בדבר הגשתה לאישור הממשלה‪ ,‬עם שינויים או‬
‫בלא שינויים‪ ,‬לפי הענין" )ההדגשה אינה במקור(‪ .‬עוד נטען כי התכנית לא נדונה‬
‫לראשונה במסגרת הות"ל‪ ,‬והיא נדונה גם במסגרת הליכי תכנון קודמים‪ ,‬כמפורט לעיל‪.‬‬
‫כן נטען כי פרסום התכנית היה בהתאם לדרישות החוק‪ ,‬ובמסגרתו ניתן היה לעיין‬
‫בתכנית ובכל נספחיה‪ ,‬כפי שאף נקבע בדו"ח החוקר‪.‬‬

‫המשיבים ‪ 3-1‬הוסיפו כי יש לדחות אף את טענות העירייה ביחס לפגיעות‬ ‫‪.24‬‬

‫האפשריות באוניברסיטת בר‪-‬אילן‪ ,‬אשר אינה צד לעתירה ואף לא עתרה לבית משפט‬
‫זה כנגד התכנית‪ .‬כן הודגש כי לאורך השנים‪ ,‬ואף לאחרונה‪ ,‬התקיימו מגעים שונים‬
‫והידברות בין גופי התכנון לבין העירייה בעניין התכנית‪.‬‬

‫נת"ע הגישה אף היא תגובה מקדמית לעתירה‪ ,‬ובה היא טוענת כי יש לדחות‬ ‫‪.25‬‬
‫את טענות העותרים‪ ,‬שכן התכנית היא חלק מפרויקט לאומי רחב היקף שעניינו הקמת‬
‫רשת תחבורה ציבורית מסילתית בגוש דן‪ ,‬אשר עתידה לתת מענה לצרכי האוכלוסייה‬
 ‫‪9‬‬

‫לאורך זמן‪ .‬נטען כי התכנית הוכנה‪ ,‬נדונה ואושרה בהתאם להוראות חוק התכנון‬
‫והבניה‪ ,‬על ידי מוסדות התכנון המוסמכים‪ ,‬לאחר שמיעת השגות הציבור – ובכלל זה‬
‫השגות של חלק מהתושבים העותרים ושל העירייה – ולאחר דיונים מקצועיים‬
‫מעמיקים ומקיפים‪ .‬אף לטענת נת"ע‪ ,‬אין עילה להתערב בהחלטות אלה ולהמיר את‬
‫שיקול דעתם של הגורמים המקצועיים בשיקול דעתו של בית משפט זה‪.‬‬

‫אשר לפגמים הנטענים בהליך אישור התכנית‪ ,‬טוענת נת"ע כי מספר הדיונים‬ ‫‪.26‬‬
‫שקיימה הות"ל לקראת אישור התכנית אינו שונה ממספר הדיונים המתקיימים בהליך‬
‫אישורן של תכניות אחרות‪ .‬כן נטען כי במסגרת הדיונים שנערכו בתכנית ניתנה הדעת‬
‫במיוחד ובאופן מפורט להשגות העירייה‪ ,‬וכי טענותיה נשמעו‪ ,‬נדונו וניתנו להן‬
‫תשובות מקצועיות על‪-‬ידי הגורמים המקצועיים של נת"ע והן קיבלו התייחסות‬
‫מפורטת בדו"ח החוקר‪.‬‬

‫נת"ע מוסיפה עוד כי לשם גיבוש התסקיר הובאו בחשבון נתונים עדכניים‬ ‫‪.27‬‬
‫לרבות בעניין היקפי האוכלוסייה לאורך הקו‪ ,‬על בסיס "מודל תל אביב" – מודל רשמי‬
‫של משרד התחבורה‪ ,‬וכי המידע שעמד בפני אנשי המקצוע כמו גם בפני מוסדות‬
‫התכנון הוא מידע מקצועי‪ ,‬אמין ועדכני‪.‬‬

‫המשיבים כולם טענו כי חלק מטענות העותרים הנזכרות בעתירות לא הועלו‬ ‫‪.28‬‬
‫על‪-‬ידיהם במסגרת ההשגות שהגישו לתכנית‪ ,‬ורק משום כך יש לדחות טענות אלה על‬
‫הסף‪ .‬כן טענו המשיבים כי יש לדחות כל טענה של העירייה בדבר המצע התכנוני‬
‫החלופי שהציעה‪ ,‬שכן חוות הדעת עליה הוא מבוסס לא צורפה לעתירה )חוות דעת של‬
‫מר גיורא שילוני‪ ,‬יועץ תחבורה שלטענת העירייה נשכר על‪-‬ידה(‪.‬‬

‫התפתחויות נוספות‬

‫הדיון בעתירות נקבע ליום ‪ .20.11.2017‬ביום ‪ 13.11.2017‬פנתה העירייה‬ ‫‪.29‬‬

‫בבקשה לדחיית מועד הדיון‪ ,‬נוכח מגעים המתנהלים בינה לבין משרד התחבורה‬
‫שמטרתם "לדון בדרכים האפשריות לפתרון המחלוקות נשוא עתירה זו"‪ .‬התושבים‬
‫ביקשו אף הם לדחות את מועד הדיון על‪-‬מנת "למצות את התהליך המקצועי אשר‬
‫החל"‪.‬‬

‫בהחלטתנו מיום ‪ 14.11.2017‬נדחתה הבקשה ונקבע כי הדיון יתקיים במועדו‪,‬‬

‫ובדיון ביום ‪ 20.11.2017‬השלימו הצדדים את טיעוניהם לפנינו‪ .‬אפשרנו גם לראש‬
 ‫‪10‬‬

‫העירייה לומר את דבריו‪ .‬בתום הדיון סוכם כי המשיבים ימשיכו לבחון את חלופת‬
‫התכנון שהוצעה על‪-‬ידי העירייה ויגישו הודעות עדכון בדבר היתכנותה או אי‪-‬‬
‫היתכנותה‪ ,‬לשיטתם‪ ,‬עד ליום ‪ ,10.12.2017‬וכי העותרים יגישו תגובותיהם להודעות‬
‫העדכון עד ליום ‪.31.12.2017‬‬

‫בהודעת העדכון מיום ‪ 10.12.2017‬עדכנו המשיבים ‪ 3-1‬כי החלופה התכנונית‬ ‫‪.30‬‬

‫שהציעה העירייה נבחנה על‪-‬ידי גורמי המקצוע‪ ,‬אשר מצאו אותה חסרת היתכנות‬
‫הנדסית וטעונה הליך סטטוטורי העלול להימשך זמן רב‪ .‬משכך‪ ,‬הומלץ בחוות הדעת‬
‫הממוענת לגב' קרן טרנר‪ ,‬מנכ"לית משרד התחבורה‪ ,‬עליה חתומה אינג' עירית שפרבר‪,‬‬
‫מנהלת אגף בכיר תכנון תחבורתי במינהל תשתיות ותיאום תחבורתי‪ ,‬לדחות את בקשת‬
‫העירייה לשנות את התכנון אשר אושר בתכנית‪.‬‬

‫נת"ע הגישה אף היא הודעת עדכון ביום ‪ ,10.12.2017‬ובה טענה כי אנשי‬ ‫‪.31‬‬
‫המקצוע מטעמה בחנו את חלופת התכנון המעודכנת שהציעה העירייה‪ ,‬וזאת לאחר‬
‫שנבחנו חלופות קודמות שהוצעו על‪-‬ידה בהליך מעמיק וממושך‪ .‬נטען כי בדיקת‬
‫החלופה המעודכנת העלתה כי היא נעדרת ישימות הנדסית‪ ,‬אינה תואמת את התקנים‬
‫הנדרשים‪ ,‬תסב פגיעה חמורה לסביבה האורבנית‪ ,‬תגרום לפגיעה בדיירי הסביבה‬
‫ותגרום להפרעה חמורה לתנועה‪ .‬כן נטען כי החלופה שהציעה העירייה תדרוש נקיטה‬
‫בהליך תכנוני חדש וכי עלותה תהיה גבוהה יותר ומשך ביצועה ארוך יותר משמעותית‪,‬‬
‫באופן שיעכב את הוצאתו לפועל של פרויקט הרכבת הקלה בכללותו‪ .‬משכך‪ ,‬טענה‬
‫נת"ע‪ ,‬כי אין כל אפשרות לאמץ את החלופה שהציגה העירייה‪.‬‬

‫העירייה הגישה תגובתה להודעות העדכון ביום ‪ 3.1.2018‬ובה שבה על עמדתה‬ ‫‪.32‬‬
‫לפיה חלופת התכנון שהציעה עדיפה על התכנית שאושרה‪ ,‬ואף טענה טענות כנגד חוות‬
‫הדעת שהציגו המשיבים בהודעות העדכון מטעמם‪ .‬התושבים אף הם הגישו תגובה‬
‫מטעמם ביום ‪ 1.1.2018‬ובה טענו כי חרף האמור בהודעות העדכון מטעם המשיבים‪,‬‬
‫החלופה העדכנית שהציעה העירייה ישימה מבחינה הנדסית‪ ,‬לא תעכב את משך‬
‫הביצוע של הקו הסגול‪ ,‬לא תפגע בתושבי העיר מבחינה תחבורתית‪ ,‬ותשפר את מצבם‬
‫לעין שיעור בהשוואה לתכנית המאושרת‪.‬‬

‫בהמשך‪ ,‬בהחלטה מיום ‪ 8.2.2018‬הורנו למשיבים ‪ 3-1‬להגיש את המסמך‬ ‫‪.33‬‬

‫"השלמה לתסקיר השפעה על הסביבה‪ ,‬פרקים ג'‪-‬ה'‪ ,‬בחינה אקוסטית" משנת ‪2015‬‬
‫)להלן‪ :‬ההשלמה לתסקיר ( בו צוין השינוי במיקום החדר הטכני‪ .‬ציינו כי המשיבים‬
‫רשאים לפרט בהודעה משלימה מטעמם האם וכיצד נבחנו במסגרת ההליך התכנוני‬
 ‫‪11‬‬

‫השלכות נוספות )מלבד ההשלכות האקוסטיות( הנובעות משינוי מיקומו של החדר‬

‫הטכני למקום בו מצויה תחנת הדלק "פז" כיום‪.‬‬

‫בהתאם להחלטתנו‪ ,‬ביום ‪ 15.2.2018‬הגישו המשיבים ‪ 3-1‬את ההשלמה‬ ‫‪.34‬‬

‫לתסקיר‪ ,‬ובהודעה משלימה מטעמם טענו כי על‪-‬פי הוראות התוכנית מיקומו של החדר‬
‫הטכני – בכל מקום אשר יהא – יחויב בכל מקרה לעמוד בתקנות למניעת מפגעים‬
‫)רעש בלתי סביר(‪ ,‬התש"ן‪) 1990-‬להלן‪ :‬תקנות הרעש (‪ ,‬לקבל את אישורו של הממונה‬
‫על הקרינה במשרד להגנת הסביבה‪ ,‬ולמלא אחר דרישות מחמירות בענייני סביבה‬
‫שתכליתן מניעת רעש‪ ,‬רעידות וקרינה‪ .‬לטענת המשיבים ‪ ,3-1‬הוראות התוכנית‬
‫מבטיחות כי גם בסמוך למימושה )ולא רק בעת אישור התוכנית או בעת ביצוע עבודות‬
‫ההקמה( יעמדו מיקומם של החדרים הטכניים‪ ,‬לרבות בשטחה של תחנת הדלק "פז"‪,‬‬
‫ברמות הרעש והקרינה המותרות‪.‬‬

‫בתגובת התושבים להודעה המשלימה הם חזרו על טענתם לפיה התכנית‬ ‫‪.35‬‬

‫אושרה מבלי שהשינוי במיקומו ובעומקו של החדר הטכני זכה לקבל תמיכה של תסקיר‬
‫השפעת סביבה‪ .‬בפרט נטען כי לא מולאו ההנחיות המפורשות של המשרד להגנת‬
‫הסביבה בהכנת התסקיר וכי לא נבחנה ההשפעה הסביבתית של קרקע מזוהמת לנוכח‬
‫השינוי האמור‪.‬‬

‫העירייה בתגובתה מיום ‪ 26.2.2018‬הצטרפה לאמור בתגובת התושבים‪.‬‬

‫דיון והכרעה‬

‫לאחר העיון בעתירות‪ ,‬בהודעות המעדכנות ובתגובות להן‪ ,‬הגעתי לכלל‬ ‫‪.36‬‬
‫מסקנה כי דין העתירה להידחות‪.‬‬

‫העותרים אמנם מעלים חששות כנים להשפעת הקמתו של הקו הסגול על‪-‬פי‬
‫התכנית על איכות חייהם‪ ,‬וייתכן כי איכות החיים של חלק מהתושבים אכן תיפגע‬
‫במידה זו או אחרת כתוצאה מכך‪ ,‬ולו באופן זמני‪ .‬לפיכך‪ ,‬ניתן להבין ללבם של‬
‫העותרים ולהעדפתם שפרויקט זה לא יוקם בסמוך לביתם )השוו‪ :‬בג"ץ ‪2974/17‬‬
‫המועצה האזורית מגידו נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה ‪ ,‬פסקה ‪(24.12.2017) 31‬‬
‫)להלן‪ :‬עניין מגידו ((‪ .‬ואולם‪ ,‬כפי שיובהר עוד להלן‪ ,‬לאחר שבחנתי את הדברים נחה‬
‫דעתי כי ההחלטות בעניין אישור התכנית התקבלו לאחר שהתקיים הליך מינהלי תקין‪,‬‬
‫בגדרו נבחנו עיקר טענות העותרים ונבדקו חלופות אפשריות להקמת הקו הסגול‪ .‬כן‬
 ‫‪12‬‬

‫השתכנעתי כי מהתסקיר הסביבתי עולה שהתכנית עומדת בתקנים ובסטנדרטים‬

‫הנדרשים‪ ,‬וכי ככל שהדבר יידרש‪ ,‬הדברים אף ייבחנו לעומק בשלב התכנון המפורט‬
‫לביצוע‪.‬‬

‫לנוכח זאת‪ ,‬ולאור הכלל לפיו בית משפט זה אינו שם עצמו בנעליהם של גורמי‬ ‫‪.37‬‬
‫התכנון‪ ,‬ואינו מחליף את שיקול דעתם המקצועי בשיקול דעתו‪ ,‬לא מצאתי הצדקה‬
‫להתערב בהחלטה המקצועית של הות"ל לאשר את התכנית )ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 64/17‬מרכז‬
‫השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל ‪ ,‬פסקה ‪ 33‬וההפניות שם )‪) (8.8.2017‬להלן‪:‬‬
‫עניין מרכז השלטון המקומי ((‪ .‬כמו כן‪ ,‬איני סבורה כי העותרים הרימו את הנטל להוכיח‬
‫כי נפל פגם המקים עילה להתערבות במעשה המינהלי‪ ,‬כגון‪ :‬חוסר תום‪-‬לב‪ ,‬ניגוד‬
‫עניינים‪ ,‬חריגה מסמכות או חריגה קיצונית ממתחם הסבירות )ראו‪ :‬עע"ם ‪2418/05‬‬
‫מילגרום נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה ‪ ,‬פסקה ‪ ((24.11.2005) 9‬עניין מרכז השלטון‬
‫המקומי ‪ ,‬פסקה ‪ ,(33‬והכל כמפורט להלן‪.‬‬

‫הליך התכנון‬

‫העותרים טענו כי ההליך התכנוני היה מהיר ושטחי‪ ,‬וכי אין די בשני דיונים‬ ‫‪.38‬‬
‫רבי‪-‬משתתפים שנערכו בות"ל כדי לרדת לעומקן של הסוגיות הרבות שמעלה התכנית‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬אין להסתפק בטענה כללית זו כדי להצביע על פגם שנפל בהליך עבודת מוסדות‬
‫התכנון‪ .‬העותרים אינם מצביעים על חוסר מהותי בדיונים שנערכו במוסדות התכנון או‬
‫על היבט מסוים שלא נדון או לא קיבל מענה על‪-‬ידי המשיבים בצורה זו או אחרת‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬מתיאור ההליך התכנוני כפי שהוצג לעיל עולה כי עוד בשלב הראשון‪,‬‬
‫כשהתכנית קודמה כתכנית מתאר מחוזית‪ ,‬התקיימו שלושה דיונים ביחס אליה במועצה‬
‫הארצית ובוועדת המשנה שלה‪ .‬בהמשך לכך‪ ,‬לאחר שהועברה התכנית להמשך תכנון‬
‫בות"ל‪ ,‬התקיימו ארבעה דיונים בפני הות"ל וועדת המשנה שלה‪ ,‬וזאת בנוסף לשבעה‬
‫ימים בהם קיים החוקר שימוע להתנגדויות והשגות הציבור‪ .‬כמו כן‪ ,‬במהלך ההליך‬
‫התכנוני התקיימו ישיבות מטה ופגישות בין הגורמים המקצועיים‪ ,‬ואף התנהלו ישיבות‬
‫רבות ומגעים אחרים בין המשיבים לבין העירייה )ראו‪ :‬עמודים ‪ 11-8‬לתגובת‬
‫המשיבים לעתירת העירייה(‪ .‬לנוכח האמור‪ ,‬איני סבורה כי הטענה הכללית לפיה‬
‫התכנית לא נדונה באופן מעמיק הוכחה על ידי העותרים‪ ,‬ודינה להידחות‪.‬‬

‫טענה לפגם בהליך התכנון ‪ -‬העברת מיקומו של החדר הטכני ופרסום שינוי זה‬
 ‫‪13‬‬

‫טענה נוספת בפי העותרים היא כי נפל פגם בהליך התכנון בנוגע להעברת‬ ‫‪.39‬‬
‫מיקומו של החדר הטכני ממחלף אלוף שדה אל מיקומה של תחנת הדלק "פז" בכך‬
‫ששינוי המיקום לא נבחן בתסקיר הסביבתי‪ .‬כן נטען כי התכנית אושרה מבלי‬
‫שההשלכות הסביבתיות של המיקום החדש ועומקו של החדר הטכני עמדו בפני הות"ל‪.‬‬
‫בהמשך לכך‪ ,‬נטען עוד כי בפרסום התכנית להערות ולהשגות הציבור לא צוין במפורש‬
‫כי חל שינוי במיקום חדר השנאים‪ ,‬ועובדה זו "הובלעה" במסמך ההשלמות‪ .‬לאחר‬
‫בחינת הדברים‪ ,‬הגעתי לכלל מסקנה כי דין טענות אלה להידחות‪.‬‬

‫ככלל‪ ,‬מוסדות תכנון הדנים באישור תכנית נדרשים לבחון‪ ,‬בין יתר שיקוליהם‪,‬‬ ‫‪.40‬‬
‫את ההשפעות הסביבתיות של התכנית )ראו‪ :‬בג"ץ ‪ 00/5598‬עיריית הרצליה נ' רשות‬
‫שדות התעופה בישראל ‪ ,‬פ"ד נז)‪ ; (2003) 906 ,883 (3‬עע"ם ‪ 9654/06‬החברה להגנת‬
‫הטבע נ' ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבניה ‪ ,‬פ"ד סב)‪,132 (4‬‬
‫‪) (2008) 148-146‬להלן‪ :‬עניין החברה להגנת הטבע ((‪ .‬תסקיר השפעה על הסביבה‪,‬‬
‫המוגדר בסעיף ‪ 1‬לחוק התכנון והבניה כ"מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת‬
‫לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע‪ ,‬לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או‬
‫חזויות של התכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום‬
‫השפעות שליליות‪ ,‬כפי שייקבע בתקנות" הוא אחד האמצעים הנתונים בידי מוסדות‬
‫התכנון על‪-‬מנת שיוכלו לתת משקל ראוי להשפעות הסביבתיות של התכנית‪ ,‬ובהמשך‬
‫לכך לבחור את הדרך התכנונית הטובה ביותר לביצועה )ראו‪ :‬תקנות התכנון והבניה‬
‫)תסקירי השפעה על הסביבה(‪ ,‬תשס"ג‪ ;2003-‬בג"ץ ‪ 94/2920‬אדם טבע ודין ‪ -‬אגודה‬
‫ישראלית להגנת הסביבה‪ ,‬עמותה רשומה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ‪ ,‬פ"ד נ)‪(3‬‬
‫‪ ;461 ,441‬עניין החברה להגנת הטבע ‪ ,‬שם; בג"ץ ‪ 9419/11‬עיריית קריית גת נ' הועדה‬
‫לנושאים תכנוניים עקרוניים )‪.((2.7.2014‬‬

‫בענייננו אין חולק על כך שהוגש תסקיר סביבתי מקיף‪ ,‬בכמה פעימות‪ ,‬אשר‬ ‫‪.41‬‬
‫נבחן על‪-‬ידי גורמי המקצוע‪ ,‬ואף הוביל לשינויים תכנוניים בהתאם להמלצותיו‪ .‬טענתם‬
‫היחידה של העותרים מכוונת כלפי שינוי מיקומו של חדר שנאים‪ ,‬אחד מתוך תשעה‬
‫חדרים‪ ,‬אשר שינוי מיקומו נזכר לראשונה במסמך ההשלמה לתסקיר ‪ ,‬ולאחר שבפרקיו‬
‫הקודמים של התסקיר הייתה התייחסות למקומו המקורי של חדר השנאים במחלף אלוף‬
‫שדה‪ .‬בכך‪ ,‬כאמור‪ ,‬לטענת העותרים‪ ,‬נפל פגם בהחלטת הות"ל לאשר את התכנית מבלי‬
‫שהשלכותיו של השינוי האמור נדונו באופן מקיף בתסקיר הסביבתי‪.‬‬

‫לאחר שהושלם הטיעון בעניין זה שוכנעתי כי לא נפל פגם בהחלטת הות"ל‬ ‫‪.42‬‬
‫המצדיק את התערבותנו‪ ,‬וזאת משני טעמים עיקריים – הראשון נוגע להליך שהתקיים‬
 ‫‪14‬‬

‫סמוך לאחר שינוי מיקומו של חדר השנאים‪ ,‬לרבות פרסום התכנית להתנגדויות והשגות‬
‫הציבור והדיון בהן על‪-‬ידי החוקר‪ .‬הטעם השני צופה פני עתיד ונוגע להליכים‬
‫התכנוניים הצפויים טרם ביצוע התכנית‪.‬‬

‫פרסום התכנית ודו"ח החוקר – כפי שצוין לעיל‪ ,‬ההחלטה על שינוי מיקום חדר‬ ‫‪.43‬‬
‫השנאים צוינה במסגרת ההשלמה לתסקיר‪ ,‬אשר הייתה זמינה לעיון הציבור כמו‬
‫התסקיר הסביבתי כולו והתכנית עצמה‪ .‬כך‪ ,‬בהודעה שפורסמה בעיתונות צוין כי עותק‬
‫שלם של התכנית‪ ,‬לרבות תסקיר ההשפעה על הסביבה‪ ,‬נמצא במזכירות הוועדה‬
‫הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות ובמשרדי הוועדות המחוזיות והוועדות‬
‫המקומיות בעיריות הרלוונטיות‪ .‬ההודעה פורסמה ביום ‪ 9.2.2016‬ברשומות‪ ,‬י"פ ‪,7201‬‬
‫התשע"ו‪ ,‬עמ' ‪.3344‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬מעיון בדו"ח החוקר אף עולה כי העירייה וחלק מתושבי העיר‬
‫רמת‪-‬גן היו מודעים לשינוי מיקומו של חדר השנאים‪ ,‬ואף השיגו על כך בפני החוקר‪.‬‬
‫כך למשל‪ ,‬עיריית רמת‪-‬גן דרשה כי "מיקום תחנות השנאים יועתק מסביבה מאוכלסת‬
‫לאזור מחלף אלוף שדה או מתחם ביה"ח תל השומר‪ ,‬וקביעה שכלל המתקנים יהיו תת‪-‬‬
‫קרקעיים אשר יאפשרו שהיית בני אדם בסביבתם" )ראו‪ :‬השגה ‪ ,33‬עמוד ‪ 32‬לדו"ח‬
‫החוקר(‪ .‬בדומה‪ ,‬תושבי העיר רמת‪-‬גן התנגדו אף הם להקמתו של חדר השנאים‬
‫מאחורי בתי מגורים וציינו כי "תחנת השנאים תחשוף את המשיגים לקרינה‬
‫אלקטרומגנטית מרחק מטרים בודדים מחדרי השינה של המשיגים" )השגה ‪ ,153‬עמוד‬
‫‪ 103‬לדו"ח החוקר(‪ .‬מהאמור עולה כי לא רק שהציבור יכול היה לדעת על ההחלטה‬
‫לשנות את מיקומו של חדר השנאים‪ ,‬אלא שבפועל העירייה וחלק מהתושבים ידעו על‬
‫כך‪ ,‬ואף הגישו השגותיהם בעניין טרם אישורה הסופית של התכנית‪ .‬אני סבורה כי די‬
‫בכך כדי לדחות את טענת העותרים בדבר פרסום לקוי של התכנית‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬מדו"ח החוקר עולה כי טענות העירייה והתושבים אשר השיגו על‬ ‫‪.44‬‬
‫שינוי מיקומו של חדר השנאים נדונו באופן מקצועי‪ ,‬וחלק מההשגות אף התקבל‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬ביחס להשגה של העיירה )מספר ‪ (33‬הומלץ בדו"ח החוקר "לקבל את ההשגה‬
‫בחלקה‪ .‬ככלל על מתקנים הנדסיים להיות מוטמנים בתת קרקע ‪ ."...‬בדומה לכך‪,‬‬
‫החוקר המליץ לקבל באופן חלקי גם את השגה מספר ‪) 169‬עמוד ‪ 112‬לדו"ח החוקר(‪,‬‬
‫תוך שצוין כי "התכנית מיטיבה עם האזור והתושבים ע"י כך שמבטלת את השימוש‬
‫לתחנת דלק‪ ,‬המהווה מטרד ומטיל מגבלות על בתי התושבים"‪.‬‬
 ‫‪15‬‬

‫כמו כן‪ ,‬במקרים בהם המליץ החוקר על דחיית ההשגות הוא עשה כן באופן‬
‫מנומק‪ .‬כך למשל‪ ,‬השגה מספר ‪ 153‬של תושבי רחוב הביל"ויים אשר עסקה בחשש‬
‫מפני קרינה אלקטרומגנטית כתוצאה מקרבת חדר השנאים לבתי מגורים‪ ,‬נדחתה תוך‬
‫שצוין כי "המתקן יוקם בתת הקרקע ויעמוד בתקנות הממונה על הקרינה במשרד להגנת‬
‫הסביבה ‪ ."...‬בדומה‪ ,‬השגה מספר ‪) 159‬עמוד ‪ 107‬לדו"ח החוקר( שעסקה אף היא‬
‫בהשפעות הסביבתיות האפשריות של שינוי מיקום חדר השנאים נדחתה‪ ,‬והובהר כי‬
‫"בהתאם להוראות התכנית‪ ,‬הנושא של רעש וקרינה ייבדק בשלב התכנון המפורט‬
‫לביצוע תוך דרישה לעמידה בתקנים"‪.‬‬

‫מדברים אלה עולה באופן מפורש כי החוקר היה ער להשגות השונות בדבר‬ ‫‪.45‬‬
‫שינוי מיקומו של חדר השנאים‪ ,‬וכי הוא נתן מענה מקצועי וענייני להשגות אלה‪ .‬דו"ח‬
‫החוקר הוצג בפני ועדת המשנה ובפני הות"ל טרם אישור התכנית‪ ,‬ומשכך לא ניתן‬
‫לומר כי התכנית אושרה מבלי שמוסדות התכנון נתנו דעתם לשינוי מיקום חדר השנאים‬
‫ולהשלכות הסביבתיות האפשריות של שינוי זה‪ .‬כאמור‪ ,‬חלק מההשגות בנדון התקבלו‬
‫ונקבע כי חדר השנאים יוטמן מתחת לפני הקרקע‪ ,‬והשגות אחרות נדחו מטעמים‬
‫מקצועיים ובין היתר על רקע הוראות התכנית והליכי התכנון העתידיים‪ .‬מכל המתואר‬
‫לעיל עולה כי הגורמים המקצועיים בחנו את השלכות השינוי במיקום חדר השנאים‪,‬‬
‫התייחסו להשגות שהוגשו בעניין זה ונימקו החלטותיהם באופן מקצועי‪ .‬לפיכך‪ ,‬איני‬
‫סבורה כי יש מקום להתערבות בשיקול דעתם המקצועי של גורמי התכנון‪ ,‬ובהם‬
‫החוקר‪ ,‬וועדת המשנה והות"ל עצמה‪.‬‬

‫הליכי התכנון הצפויים – טעם נוסף המוביל למסקנה כי אין להתערב בשיקול‬ ‫‪.46‬‬
‫דעתה המקצועי של הות"ל נעוץ בכך שלפי סעיף ‪ 6.10.1‬להוראות התכנית‪ ,‬הוצאת‬
‫היתרים‪ ,‬הרשאות או הודעה על תחילת ביצוע עבודות תהינה כפופות להגשת מסמכים‬
‫סביבתיים רלוונטיים לאותה בקשה אשר יכללו הנחיות ביצוע ואמצעים לצמצום‬
‫מפגעים בשלבי ההקמה וההפעלה‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬סעיף ‪ 6.10.4‬להוראות התכנית קובע כי‬
‫במסמכי הביצוע והתנאים לצמצום מפגעים בשלב ההפעלה יפורטו ההשפעות בתחום‬
‫הרעש והרעידות והקרינה‪ ,‬והם יהיו כפופים לדרישות סביבתיות מחמירות על מנת‬
‫למנוע מטרדי רעש‪ ,‬רעידות וקרינה‪ .‬עוד יצוין כי בהודעת העדכון מטעם המשיבים ‪3-1‬‬
‫הובהר כי מיקומו של החדר הטכני‪ ,‬בכל מקום אשר יהא‪ ,‬יחויב לעמוד בתקנות הרעש‬
‫וכי סמוך לשלב הביצוע יידרש גם אישורו של הממונה על הקרינה במשרד להגנת‬
‫הסביבה‪ ,‬בהתאם לחוק הקרינה הבלתי מייננת‪ ,‬התשס"ו‪.2006-‬‬
 ‫‪16‬‬

‫אני סבורה כי דרישות מחמירות אלה‪ ,‬המהוות תנאי למתן היתרים לביצוע‬
‫התכנית‪ ,‬מבטיחות כי הקמת חדר השנאים במקום תחנת הדלק "פז" תיעשה רק לאחר‬
‫שתנוח דעתם של גורמי התכנון כי ההשפעות הסביבתיות הכרוכות בכך תואמות את‬
‫הסטנדרטים והתקנות הרלוונטיים‪ .‬כפי שצוין לעיל‪ ,‬שיקול זה אף עמד לנגד עיניו של‬
‫החוקר עת דחה חלק מההשגות בנדון‪ ,‬ולא מצאתי להתערב בשיקול דעתו המקצועי גם‬
‫בעניין זה‪.‬‬

‫לסיכום‪ ,‬לא שוכנעתי כי שינוי מיקומו של חדר השנאים במסמך ההשלמה‬ ‫‪.47‬‬
‫לתסקיר הוביל לפגם באישור התכנית על‪-‬ידי הות"ל או בפרסום התכנית להשגות‬
‫ולהתנגדויות‪ .‬כאמור‪ ,‬התסקיר על כל חלקיו פורסם כדין‪ ,‬והעירייה וחלק מהתושבים‬
‫אף היו מודעים לשינוי האמור והשיגו עליו‪ .‬חלק מההשגות התקבלו וחלקן נדחו באופן‬
‫מנומק‪ ,‬והכל בהתאם לשיקול דעתו המקצועי של החוקר‪ .‬דו"ח החוקר הוצג בפני ועדת‬
‫המשנה ובפני הות"ל ורק לאחר מכן אושרה התכנית‪ .‬בנוסף לכל האמור‪ ,‬הוראות‬
‫התכנית והליכי התכנון סמוך לביצועה מבטיחים כי מיקומו של חדר השנאים יעמוד‬
‫ברמות הרעש והקרינה המותרות ובדרישות סביבתיות מחמירות‪.‬‬

‫בחינת חלופות לתכנית‬

‫העותרים טענו עוד כי לא נבחנו באופן מעמיק ורציני חלופות כנות וישימות‬ ‫‪.48‬‬
‫לתכנית שאושרה‪ ,‬ואשר היו עשויות למזער את הפגיעה בעיר ובתושביה‪ .‬ואולם‪ ,‬לאורך‬
‫הליכי התכנון ניכר כי חלופות שונות הוצעו‪ ,‬נדונו ונדחו‪ .‬כך למשל‪ ,‬בתחילת הדרך‬
‫הוצגה בחינת חלופות שונות במסמך "תיעוד תהליך הכנת תענית אב למתע"ן" שנערך‬
‫על‪-‬ידי נת"ע לקראת הכנת התמ"א‪ .‬בהמשך‪ ,‬בדו"ח החוקר נבחנו ונדחו חלופות‬
‫שהוצעו על‪-‬ידי המשיגים השונים )ראו‪ :‬עמודים ‪ ,15-14‬השגה ‪ 176‬בעמוד ‪ 114‬לדו"ח‬
‫החוקר(‪ .‬ולבסוף‪ ,‬אף במסגרת ההליך המשפטי דנן‪ ,‬בחנו המשיבים את החלופה‬
‫העדכנית שהציעה העירייה‪ .‬החלופות השונות שהוצעו לאורך ההליך‪ ,‬ובכללן –‬
‫החלופות הרב‪-‬מפלסיות )לפיהן תוואי הרכבת יכלול גשר או מנהרה תת קרקעית(‪ ,‬נדחו‬
‫על‪-‬ידי גורמי התכנון בשל אילוצים הנדסיים ותקציביים וכן לנוכח המפגעים השונים‬
‫שייגרמו כתוצאה מכל אחת מהחלופות‪ .‬כאמור‪ ,‬בית משפט זה אינו נכנס לנעליהן של‬
‫גופי התכנון ואינו מחליף את שיקול דעתם בשיקול דעתו‪ .‬משכך‪ ,‬ומאחר שלא עלה‬
‫בידי העותרים להוכיח כי לא נבחנו חלופות תכנוניות ישימות‪ ,‬אף דינה של טענה זו‬
‫להידחות‪.‬‬
 ‫‪17‬‬

‫טענות בדבר נזקים‬

‫כאמור‪ ,‬העותרים טענו כי אישור התכנית במתכונתה הנוכחית יגרום לנזקים‬ ‫‪.49‬‬
‫ומפגעים תחבורתיים‪ ,‬סביבתיים‪ ,‬תברואתיים ובטיחותיים‪ ,‬לתושבי העיר רמת גן‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬העותרים לא הוכיחו ואף לא טענו כי התכנית חורגת מהתקנים ומהסטנדרטים‬
‫הנדרשים‪ .‬טענות העותרים בהקשר זה נבחנו על‪-‬ידי הגורמים השונים לאורכו של הליך‬
‫התכנון‪ .‬כך‪ ,‬התסקיר הסביבתי דן בסוגיות אלה‪ ,‬ונועד למזער את ההשפעות‬
‫הפוטנציאליות של התכנית על תושבי רמת גן‪ .‬כמו כן‪ ,‬החוקר דן בהשגות התושבים‬
‫ביחס לנזקים האפשריים שייגרמו להם‪ ,‬ואף קיבל חלק מההשגות‪ ,‬ולאחר מכן הגיש‬
‫דו"ח מקצועי הכולל המלצות אשר אומצו על‪-‬ידי ועדת המשנה ועל‪-‬ידי הות"ל עצמה‪.‬‬
‫לכל האמור יש להוסיף כי כאמור בסמוך לביצוע התכנית צפויים הליכי תכנון נוספים‬
‫בגדרם ייבחנו ההשלכות הסביבתיות כמפורט לעיל‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬גם בהקשר זה לא‬
‫מצאתי להתערב בשיקול דעתם המקצועי של גורמי התכנון‪ ,‬אשר הביאו בחשבון את‬
‫הסוגיות השונות אותן עוררו העותרים בעתירותיהם ודנו בהן באופן ממצה‪.‬‬

‫סיכום‬

‫כפי שצוין בתחילת הדברים‪ ,‬חששותיהם של תושבי רמת גן לפגיעה באיכות‬ ‫‪.50‬‬
‫חייהם בהיבטים מסוימים בתקופת ביצוע התכנית ולאחריה מובנים‪ .‬המדובר בתכנית‬
‫שהיא חלק ממספר תכניות תשתית לאומית רחבות היקף להקמת המערך להסעת המונים‬
‫במטרופולין תל אביב‪ .‬ואולם‪ ,‬פרויקט זה קיבל תוקף של החלטת ממשלה ואושר על‪-‬‬
‫ידי הות"ל כפרויקט בעל חשיבות עליונה אשר עתיד לשרת מאות אלפי תושבים מדי‬
‫יום ולהפיק תועלת כלכלית משמעותית לקופה הציבורית‪ .‬יש לקוות כי לאחר תקופת‬
‫הסתגלות מסוימת יוכלו תושבי רמת גן והעירייה להינות מהיתרונות הפוטנציאליים‬
‫הגלומים בתכנית‪.‬‬

‫מכל מקום‪ ,‬כפי שפורט לעיל‪ ,‬ולנוכח ההלכות הידועות בדבר מידת התערבותו‬
‫של בית משפט זה בהחלטות של מוסדות התכנון המצויות במתחם הסבירות‪ ,‬לא עלה‬
‫בידי העותרים לשכנע כי נפל פגם בהחלטת המשיבים ‪ 3-1‬לאשר את התכנית המצדיק‬
‫את התערבותנו‪ .‬משכך‪ ,‬אציע לחבריי לדחות את העתירה‪ ,‬ובנסיבות לא לעשות צו‬
‫להוצאות‪.‬‬

‫שופטת‬
 ‫‪18‬‬

‫השופט )בדימ'( י' דנציגר‪:‬‬

‫אני מסכים‪.‬‬
‫ש ו פ ט )בדימ'(‬

‫השופט נ' הנדל‪:‬‬

‫אני מסכים‪.‬‬

‫שופט‬

‫הוחלט לדחות את העתירה כאמור בפסק דינה של השופטת י' וילנר‪.‬‬

‫ניתן היום‪ ,‬כ"ח באדר התשע"ח )‪.(15.3.2018‬‬

‫שופטת‬ ‫שופט‬ ‫ש ו פ ט )בדימ'(‬

‫_________________________‬
‫העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח‪ 17022190_R09.doc .‬אש‬
‫מרכז מידע‪ ,‬טל' ‪ ; 077-2703333‬אתר אינטרנט‪www.court.gov.il ,‬‬