‫תולדות הפילוסופיה החדשה ‪-‬סיכום‪ :‬ברוך‬

‫שפינוזה‬
‫ברוך (בנדיקט) שפינוזה‬

‫שפינוזה הוא הפילוסוף היחיד בתחילת העת החדשה המציע שיטה פילוסופית (שיטה‬
‫פילוסופית מתיימרת לענות על כל השאלות הפילוסופיות הגדולות באמצעות מספר מצומצם‬
‫של הנחות) שלמה שלא מבוססת על אל טרנסנדנטי‪ .‬שיטה פילוסופית לרוב מאפיינת את‬
‫הפילוסופים הרציונאליסטים‪ .‬במובן זה של תפיסת האל‪ ,‬שיטתו של שפינוזה היא לא דתית‪.‬‬
‫אין זה אומר שמדובר בשיטה חילונית במובן של המושג כיום‪ ,‬כלומר שלילת קיומו של האל‪.‬‬
‫מה ששפינוזה מתאר (לאחר שהוא מוכיח את קיום האל) הוא אל אחר‪.‬‬

‫שפינוזה נולד ב‪ 1632-‬ומת ב‪( .1677-‬ירמיהו יובל בספרו 'שפינוזה וכופרים אחרים' –‬
‫לתיאור ביוגרפי מיוחד של חייו) שפינוזה נולד באמסטרדם למשפחת אנוסים שחזרו ליהדות‪.‬‬
‫אביו היה סוחר‪ .‬אביו נפטר ב‪ 1654-‬ושפינוזה עובר לנהל את העסק של אביו‪ .‬שנתיים לאחר‬
‫מכן שפינוזה מוחרם ע"י הקהילה היהודית‪ .‬יש הגורסים שהסיבה היא אמונותיו‪ ,‬ויש הגורסים‬
‫שזה בגלל שהוא הפסיק לקיים מצוות‪ .‬שפינוזה התעניין בשלב מוקדם בפילוסופיה‪ .‬הוא‬
‫מתפרנס מליטוש עדשות ומ‪ 1663-‬הוא מתגורר בהאג‪ .‬בשנה זאת הוא מפרסם‬
‫את 'עקרונות הפילוסופיה של דקארט'‪ 1670 .‬הוא מפרסם בעילום שם את 'מאמר תיאולוגי‬
‫מדיני' ועוסק בין היתר בפרשנות ביקורתית למקרא‪ ,‬והוא מניח את היסודות לחילון של‬
‫היהדות‪ .‬מהר מאוד מתברר כי שפינוזה הוא הכותב של הספר‪ .‬בעיזבון שלו‪ ,‬לאחר מותו‪,‬‬
‫נמצאו שני ספרים חשובים‪' :‬אתיקה' ‪'/‬תורת המידות' – שפורסם רק לאחר מותו‪ .‬וספר שני‬
‫שהוא 'המאמר על תיקון השכל' – שכנראה נכתב בתחילת שנות השישים‪ ,‬לפני שכתב את‬
‫האתיקה‪ 1851 .‬מתגלה ומתפרסם ספר נוסף של שפינוזה – 'מאמר על אלוהים האדם‬
‫ואושרו'‪.‬‬

‫המוניזם – על פי שפינוזה יש עצם אחד‪ ,‬לעומת דקארט שרואה ריבוי של עצמים (ואצל‬
‫דקארט הייתה בעייתיות במושג העצם)‪ .‬העצם הזה מתואר‪ ,‬ע"י שפינוזה‪ ,‬כאלוהים או‬
‫הטבע‪ .‬זהו הרעיון של שפינוזה‪ .‬האלוהות והיקום כולו הוא אחד‪ .‬הרעיון הוא לחשוב על‬
‫העולם והיקום כולו כאלוהות‪ .‬לא מדובר בטבע במובן הצר‪ ,‬אלא הכוונה היא לכל דבר שניתן‬
‫לחשוב עליו‪ ,‬כולל המחשבות עצמן‪ .‬לאל בעבור שפינוזה יש אינסוף תארים‪ ,‬מתוכם ידועים‬
‫לנו שתיים ‪ :‬ההתפשטות והמחשבה‪ .‬שני תארים שדרכם אפשר לחשוב על הישות כולה‪.‬‬

‫שפינוזה דוחה את המושג הקרטזיאני (של דקארט) של רצון‪ .‬גם את האל לא ניתן לתאר‬
‫במונחים של רצון – זוהי האנשה של מושג האל‪ ,‬והוא מתנגד לכך לחלוטין‪ .‬אך גם לגבי‬
‫האדם‪ ,‬שפינוזה לא רואה מקום למושג של רצון כפי שדקארט רואה זאת‪.‬‬

‫כל המהלך של האתיקה של שפינוזה כתוב בצורה גיאומטרית – הנחות יסוד‪ ,‬אקסיומות וכו'‪.‬‬
‫דבר זה מקשה מאוד על הקריאה –לעומת דקארט 'הזורם'‪.‬‬