‫עולם הכימיה – פרק ‪ 1‬שיטות ומדידה‬

‫תוצרי למידה‬ ‫נושאי הפרק‬

‫להגדיר במה עוסקת תחום הכימיה ולקשר לדוגמאות בחיי היום יום‬ ‫•‬
‫להסביר מהי השיטה המדעית*‬ ‫•‬
‫מבוא‬
‫להבחין בין השערה‪ ,‬תיאוריה וחוק מדעי*‬ ‫•‬
‫להבחין בין נתונים לתוצאות*‬ ‫•‬ ‫השיטה המדעית‬ ‫•‬

‫להציג את המודל כדור ומקל בכימיה *‬ ‫•‬ ‫סיווג החומר‬ ‫•‬

‫לתאר את תכונות מצב המוצק‪ ,‬הנוזלי והגזי‬ ‫•‬

‫להבדיל בין תהליך פיסיקלי לבין תהליך כימי‬ ‫•‬
‫להבדיל בין תכונות אינטנסיביות ואקסטנסיביות*‬ ‫•‬
‫להגדיר‪ ,‬יסוד‪ ,‬תערובת ותרכובת‬ ‫•‬
‫לסווג חומר על פי הרכבו‪ :‬יסוד‪ ,‬תערובת או תרכובת‬ ‫•‬
‫להציג את יחידות המדידה במערכת המטרית )‪(SI‬‬ ‫•‬
‫להסביר מהי ספרת ערך ומהי המשמעות שלה בנתונים ניסיוניים‬ ‫•‬ ‫המדידה‬
‫לזהות מספר ספרות ערך בדיווח נתונים‬ ‫•‬
‫יחידות המדידה‬ ‫•‬
‫לדווח על נתונים ותוצאות כמספר מדעי‬ ‫•‬
‫תוצאות המדידה‬ ‫•‬
‫לחשב ספרות ערך בחישוב תוצאות של חיבור‪ ,‬חיסור‪ ,‬כפל וחילוק‬ ‫•‬
‫המרת יחידות‬ ‫•‬
‫להיעזר בכללים נכונים לעיגול ספרות כדי לדווח תוצאה סופית‬ ‫•‬
‫להמיר נכונה בין יחידות פשוטות (אורך‪ ,‬מסה‪ ,‬זמן)‬ ‫•‬
‫להמיר נכונה בין יחידות המועלים בחזקה (שטח‪ ,‬נפח)‬ ‫•‬
‫להמיר נכונה בין יחידות בשבר (צפיפות)‬ ‫•‬
‫להציג גדלי מדידה מורכבים יותר (טמפרטורה‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬ריכוז וצפיפות)‬ ‫•‬
‫להסביר את משוואת הצפיפות למנות צפיפות של חומרים שכיחים‬ ‫•‬
‫גדלים מדידים נוספים‬
‫לחשב‪ :‬צפיפות מתוך נתוני מסה ונפח‪ ,‬לחשב מסה של נוזל מתוך‬ ‫•‬
‫הצפיפות‪ ,‬לחשב נפח מתוך הצפיפות‬
‫להסביר מהי הצפיפות הסגולית של חומר‬ ‫•‬
‫תוצאות המדידה עמ' ‪14-20‬‬ ‫•‬ ‫מה לא נלמד?‬
‫גדלי מדידה מורכבים – אנרגיה וריכוז עמ' ‪27-28‬‬ ‫•‬
‫* למידה עצמית‬
 ‫עולם הכימיה – מיפוי לפרק ‪ 2‬מבנה האטום והטבלה המחזורית‬

‫תוצרי למידה‬ ‫נושאי הפרק‬

‫לכתוב סמלי אטומים‬ ‫•‬
‫להבדיל בין חלקיקי האטום (נויטרון‪ ,‬פרוטון ואלקטרון)‬ ‫•‬ ‫הרכב האטום‬
‫להסביר את המושג איזוטופ‬ ‫•‬
‫להבדיל בין איזוטופים השייכים לאותו יסוד‬ ‫•‬
‫לחשב מסה מולרית מתוך שכיחות האיזוטופים‬ ‫•‬
‫לחשב שכיחות איזוטופים מתוך מסה מולרית ונתונים נוספים‬ ‫•‬
‫לסקור באופן תמציתי את התפתחות התאוריה האטומית‬ ‫•‬ ‫התפתחות התאוריה‬
‫להציג את הקשר בין אור לתכונות החומר (מודל בוהר)‬ ‫•‬ ‫האטומית (מהלך‬
‫להסביר את המושג אורביטל (התאוריה המודרנית)‬ ‫•‬ ‫היסטורי)‬

‫לזהות את החלוקות העיקריות בטבלה המחזורית‪ :‬קבוצה‪ ,‬מחזור‪ ,‬מתכות ואל מתכות‬ ‫•‬
‫למנות את שמות הקבוצות בטבלה (טורים)‬ ‫•‬ ‫הטבלה המחזורית‬
‫למצוא מידע מתוך הטבלה‪ :‬מספר אטומי‪ ,‬סימול‪ ,‬שם‪ ,‬מסה אטומית‬ ‫•‬

‫להסביר את המושגים‪ :‬רמה‪ ,‬תת רמה‪ ,‬אורביטל‬ ‫•‬ ‫סידור האלקטרונים‬

‫לפרט את האפשרויות של האורביטלים באטום‬ ‫•‬ ‫והטבלה המחזורית‬
‫להציג את שלושת העקרונות של הערכות אלקטרונים‬ ‫•‬
‫• לאכלס אלקטרונים על פי קווים מנחים לכתיבת היערכות ברמות השונות (עד יסוד ‪)Ca‬‬
‫• לזהות אטומים לפי ההערכות שלהם‪.‬‬
‫להסביר את המושג אלקטרוני ערכיות‬ ‫•‬
‫להציג כתיב מקוצר של היערכות אלקטרונית‬ ‫•‬
‫לתאר את הקשר בין אלקטרוני ערכיות לבין מיקומו של האטום בטבלה (טור ושורה)‬ ‫•‬
‫למצוא מידע מתוך הטבלה על היערכות האלקטרונית‬ ‫•‬
‫לזהות אזורים (גושים) בטבלה‬ ‫•‬
‫• להסביר את כלל האוקטט‬
‫• להגדיר יון‪ :‬קטיון ואניון‬ ‫כלל האוקטט‬
‫• לחזות מטענים של יונים על פי כלל האוקטט (אזור ‪ s‬ו‪)p-‬‬
‫• להסביר את המושגים‪ :‬גודל אטום‪ ,‬גודל יון‪ ,‬אנרגיית יינון‪ ,‬זיקה אלקטרונית‬
‫• להסביר מהם יונים איזואלקטרוניים‬ ‫מחזוריות‬
‫• להסביר את הקשר בין גודל האטום לבין הירידה במיקומו בקבוצה‬
‫• להסביר את הקשר בין גודל האטום לבין מעבר משמאל לימין במחזור בטבלה‬
‫• להסביר את המגמה בגודל היון (קטיון ואניון) כאשר מספר האלקטרונים זהה‬
‫• לחזות את המגמה בערכי אנרגיית יינון וזיקה אלקטרונית על פי מיקומם בטבלה‬
‫• התפתחות התאוריה האטומית עמ' ‪48-57‬‬ ‫מה לא נלמד?‬
‫• מחזוריות באנרגיית יינון וזיקה אלקטרונית עמ' ‪77-76‬‬
 ‫עולם הכימיה – מיפוי לפרק ‪ 3‬מבנה ותכונות של תרכובות יוניות ושל תרכובות מולקולריות‬

‫תוצרי למידה‬ ‫נושאי הפרק‬

‫לזהות את סוג הקשר בתרכובת‪ :‬קשר יוני‪ ,‬קוונלנטי טהור‪ ,‬קוונלנטי קוטבי‬ ‫•‬
‫להגדיר ולהסביר את מושג האלקטרושליליות‬ ‫•‬
‫קשר כימי‬
‫להסביר את הקשר בין הקשר היוני למבנה הסריגי‬ ‫•‬
‫להבחין בין תרכובת מולקולרית לתרכובת יונית‬ ‫•‬

‫לכתוב נוסחת תרכובת כאשר שם התרכובת ידוע*‬ ‫•‬

‫לכתוב את שם התרכובת לפי נוסחה נתונה*‬ ‫•‬
‫מינוח שיטתי וכתיבת‬
‫לכתוב נוסחת תרכובת יונית על סמך מרכיביה‬ ‫•‬
‫נוסחאות‬

‫למנות את סוגי התכונות בהן עוסקים בפרק ולהסביר אותן (הרחבה בנוסף נלמד בפרק ‪*)5‬‬ ‫תכונות של תרכובות‬

‫לשרטט מבני לואיס על פי כללים מנחים‬ ‫•‬

‫לזהות‪ ,‬מבין דוגמאות‪ ,‬מבנה מרחבי של תרכובת‪ ,‬על פי שרטוט ומבנה לואיס‬ ‫•‬
‫שרטוט מבני לואיס‬
‫לקבוע ולתאר מבנה מרחבי של תרכובת‪ ,‬על פי שרטוט ומבנה לואיס‪ :‬תרכובות‬ ‫•‬
‫מולקולריות‪ ,‬אניונים רבי אטומים‪ ,‬היבריד וחריגים לכלל האוקטט‬ ‫ומבנה מרחבי‬

‫• לקבוע ולדרג יציבות של קשרים מתוך קשרים מרובים ואנרגיית קשר‬

‫להסביר את מושג האיזומרים (מבניים)*‬ ‫•‬
‫לזהות איזומרים (מבניים) של תרכובות פחמן (פחממנים)*‬ ‫•‬
‫• להסביר מהי תכונת הקוטביות‬
‫• להבחין בין קוטביות של קשר לבין קוטביות של מבנה‬ ‫תכונות נוספות של‬
‫• לקבוע איזה מבנה הוא קוטבי‬ ‫תרכובות הנובעות‬
‫• להסביר מהי תכונת המסיסות ולהציג כללים למסיסות של תרכובות מולקולריות‬ ‫מהמבנה התלת‪-‬מימדי‬

‫• לנבא מסיסות על סמך קוטביות‬

‫• מבנה לואיס של יונים רבי אטומיים עמ' ‪108-110‬‬ ‫מה לא נלמד?‬
‫• איזומרים ומבנה לואיס ורזוננס עמ' ‪111-114‬‬
 ‫עולם הכימיה – מיפוי לפרק ‪ 4‬חישובים והמשוואה הכימית‬

‫תוצרי למידה‬ ‫נושאי הפרק‬

‫• להגדיר את הקשר בין מושג המול למסה ולמספר חלקיקים‬
‫• להסביר את התועלת שבמול‬
‫המול‬
‫• לבצע חישובים במעבר בין מסה (‪ ,)m‬מול )‪ (n‬ומספר חלקיקים (‪)N‬‬

‫• לזהות אטומים והכמות היחסית שלהם בנוסחה כימית‬ ‫נוסחה כימית ומסה‬
‫• לבצע חישובים של מסה מולרית בהינתן נוסחת כימית‬ ‫מולרית‬

‫• להסביר את סימני המשוואה הכימית‬

‫• לסווג את סוגי המשוואות הכימיות *‬
‫המשוואה הכימית‬
‫• לקשר בין תהליך מילולי לכתיבת המשוואה הכימית‬
‫ומשמעותה‬
‫• לאזן משוואות כימית (כולל מצבי צבירה)‬
‫• לבצע חישובים בתהליך כימי מתוך יחסי המולים‪ .‬סוגי החישובים‪:‬‬
‫‪ .1‬מציאת כמות תוצר המתקבלת בתגובה‬
‫המשוואה הכימית‬
‫‪ .2‬מציאת כמות מגיב הנדרשת לתגובה‬
‫חישובים‬
‫• לבצע חישובים במעבר בין מסה (‪ ,)m‬מול (‪ )n‬ומספר חלקיקים (‪,)N‬‬
‫(סטויכיומטריה)‬
‫בהתאם לנתוני השאלה‪.‬‬
‫חיזוי התהוות משקע (עמ' ‪ 151‬למטה)‬ ‫•‬ ‫מה לא נלמד ?‬
‫ניצולת תיאורטית ואחוז ניצולת עמ' ‪163-165‬‬ ‫•‬
 ‫עולם הכימיה –פרק ‪ 5‬מצבי החומר‪ :‬גזים‪ ,‬נוזלים ומוצקים‬

‫תוצרי למידה‬ ‫נושאי הפרק‬

‫להגדיר גז אידיאלי‬ ‫•‬
‫להציג את עיקרי התאוריה הקינטית של הגזים‬ ‫•‬ ‫המצב הגזי‪:‬‬
‫להסביר את גדלי המדידה של הגזים (טמפרטורה‪ ,‬לחץ‪ ,‬נפח וכמות)‬ ‫•‬ ‫התאוריה‬ ‫•‬
‫ויחידותיהם‬ ‫הקינטית‬
‫לקשר בין שינויי גדלי המדידה לתיאוריה הקינטית של הגזים‬ ‫•‬ ‫חוקי הגזים‬ ‫•‬
‫להציג ולנסח את חוקי הגזים‪ :‬חוק בויל‪ ,‬חוק שארל‪ ,‬חוק הגזים המשולב‪,‬‬ ‫•‬ ‫חוק הגזים‬ ‫•‬
‫חוק אבוגדרו *‬ ‫האידאליים‬
‫להגדיר ולחשב נפח מולרי של גז בתנאים תקניים ושאינם תקניים‬ ‫•‬
‫להסביר ולנסח את משוואת הגזים האידיליים‬ ‫•‬
‫להסביר את ההתנהגות של הגזים מתוך משוואת הגזים האידאליים‬ ‫•‬
‫להשתמש במשוואת הגזים האידאליים למציאת גדלי מדידה של הגזים‬ ‫•‬
‫בתנאים נתונים‬
‫להגדיר לחץ חלקי‪ ,‬להסביר את חוק דלטון‬ ‫•‬
‫• להשתמש בחוק דלטון למציאת לחצים חלקיים‬
‫• להסביר את התכונות של המצב הנוזלי‪ :‬דחיסות‪ ,‬צמיגות‪ ,‬מתח פנים‪ ,‬לחץ‬
‫אדים של נוזל*‬ ‫המצב הנוזלי‪:‬‬
‫• לתאר תהליכים של התכה‪ ,‬רתיחה‪ ,‬אידוי ועיבוי‬ ‫תכונות הנוזל‬ ‫•‬
‫• להסביר את סוגי הכוחות הבין מולקולריים‪ :‬ואן דר ואלס (דיפול רגעי‪ ,‬דיפול‪-‬‬ ‫כוחות בין‬ ‫•‬
‫דיפול)‪ ,‬קשרי מימן‪.‬‬ ‫מולקולריים‬
‫• לזהות את סוג הכוחות הבין מולקולריים מתוך נוסחת החומר‪.‬‬
‫• לדרג תכונות של נוזלים על סמך כוחות בין מולקולריים‬
‫• לזהות מצב צבירה של חומר מתוך נתוני טמפרטורת רתיחה וטמפרטורה‬
‫ההתכה‬
‫להסביר תכונות של מוצקים*‬ ‫•‬
‫לקשר בין תכונות של מוצקים לבין מבנה של מוצקים*‬ ‫•‬ ‫המצב המוצק‬
‫לזהות את המבנה הגבישי של סריגים במצב מוצק‪ :‬מוצק יוני‪ ,‬אטומרי‪,‬‬ ‫•‬
‫מולקולרי ומתכתי*‬
‫לסווג חומרים על פי מצב הצבירה מתוך סוג החומר והכוחות הבין מולקולריים‬ ‫כללי‬
‫(קישור לפרק ‪)3‬‬
‫המצב הגזי עמ' ‪177-189‬‬ ‫מה לא נלמד?‬
‫תכונות המצב הנוזלי עמ' ‪189-192‬‬
‫מתוך כל הפרק נלמד רק על הכוחות הבין מולקולריים במצב הנוזלי והמוצק‬
‫יש לקרוא רק את העמ' ‪ ,174‬ועמ' ‪193-199‬‬
 ‫עולם הכימיה –פרק ‪ 6‬תמיסות‬

‫תוצרי למידה‬ ‫נושאי הפרק‬

‫להבדיל בין המונחים תמיסה‪ ,‬מומס וממס‬ ‫•‬
‫להבדיל בין סוגים שונים של תמיסות מימיות‬ ‫•‬ ‫תכונות של תמיסות‬
‫לנסח תגובת המסה במים לחומרים אלקטרוליטים ולא אלקטרוליטים‬ ‫•‬
‫להגדיר מהו תרחיף קולואידי*‬ ‫•‬
‫להבדיל בין תרחיף‪ ,‬תמיסה ונוזל טהור*‬ ‫•‬
‫לחזות את מידת המסיסות על פי הקוטביות‪ ,‬טמפרטורה ולחץ‪.‬‬ ‫•‬
‫להסביר את המונחים תמיסה רוויה‪ ,‬רוויה ביתר וריכוז‬ ‫•‬

‫להגדיר ריכוז ביחידות של מולר‬ ‫•‬ ‫ריכוז המוסס על יחידות מולים‬

‫להשתמש במשוואת הריכוז‪:‬‬ ‫•‬
‫• לחשב ריכוז של תמיסה על סמך המסה‬
‫• לחשב נפח או מולים על סמך מולריות‬
‫להגדיר את המושג מיהול ולהביא דוגמה מחיי היום יום‬ ‫•‬
‫להסביר מדוע יש למהול במעבדה‬ ‫•‬
‫להשתמש במשוואת המיהול‪:‬‬ ‫•‬
‫• לחשב מולריות לאחר מיהול‬
‫• לחשב נפח הדרוש למיהול בהינתן ריכוז חדש‬
‫לחשב ריכוז בתהליך כימי‪ ,‬סטיוכיומטריה‬ ‫•‬

‫תכונות של מסיסות ומידת מסיסות (עמ' ‪)209-211‬‬ ‫מה לא נלמד?‬

‫מסיסות של גזים‪ :‬חוק הנרי (עמ' ‪)211-212‬‬
‫ריכוז המבוסס על יחידות מסה באחוזים (עמ' ‪)213-217‬‬
‫תכונות של תמיסות התלויות בריכוז (עמ' ‪)221-228‬‬
 ‫עולם הכימיה – פרק ‪ 7‬אנרגיה‪ ,‬קצב ושיווי משקל‬

‫תוצרי למידה‬ ‫נושאי הפרק‬

‫להסביר את המונח אנרגיה ואיך הוא ניתן למדידה‬ ‫•‬
‫להסביר את המונחים מערכת‪ ,‬סביבה‬ ‫•‬ ‫תרודינמיקה‬
‫להבחין בין סוגי אנרגיה‪ :‬קינטית ופוטנצאלית‬ ‫•‬ ‫חוקי‬ ‫•‬
‫להבחין בהבדל בין חום לבין טמפרטורה‬ ‫•‬ ‫התרמודינמיקה‬
‫להסביר את החוק הראשון של התרמודינמיקה בעזרת מונח אנתלפיה‬ ‫•‬ ‫אנרגיה‬ ‫•‬
‫להבדיל בין תגובה אקסותרמית לתגובה אנדותרמית‬ ‫•‬ ‫חופשית‬

‫לקשר בין המונחים אנדותרמי ואקסותרמי למעבר חום בין מערכת לסביבתה‬ ‫•‬
‫לזהות תגובה אקסותרמית ואנדותרמית מתוך נתוני האנתלפיה וברישום משוואה כימית‬ ‫•‬
‫להסביר את החוק השני של התרמודינמיקה בעזרת המונח אנטרופיה‬ ‫•‬
‫לזהות את השינוי באנטרופיה בהינתן משוואה הכימית‬ ‫•‬
‫לקשר בין אנתלפיה‪ ,‬אנטרופיה ואנרגיה חופשית‬ ‫•‬
‫להסביר את משמעות הסימן של האנרגיה החופשית‬ ‫•‬
‫לנבא ספונטניות של תגובה בהינתן אנתלפיה ואנטרופיה‬ ‫•‬
‫להסביר את המונח קצב תגובה ואיך הוא ניתן למדידה‬ ‫•‬
‫להסביר מהי אנרגיית שפעול ומהו הקומפלקס המשופעל‬ ‫•‬ ‫קינטיקה‬
‫להסביר את הקשר בין קצב תגובה לבין אנרגיית שפעול‬ ‫•‬ ‫אנרגיית שפעול‬ ‫•‬
‫לתאר בגרף של התקדמות התגובה ‪ -‬תגובות אקסותרמיות או אנדותרמיות ואת אנרגיית‬ ‫•‬ ‫גורמים‬ ‫•‬
‫השפעול‬ ‫המשפיעים על‬
‫לשרטט את גרף של התקדמות התגובה של תגובה כימית בהתאם לנתוני האנתלפיה‬ ‫•‬ ‫קצב התגובה‬
‫ואנרגיית השפעול‬
‫להגדיר את הגורמים המשפיעים על קצב התגובה‪ :‬חוזק קשרים‪ ,‬מבנה מרחבי‪ ,‬ריכוז‪,‬‬ ‫•‬
‫טמפרטורה‪ ,‬מצב צבירה ונוכחות זרז‪.‬‬
‫לחזות ולהסביר את האופן שבו הגורמים השונים משפיעים על קצב התגובה‬ ‫•‬
‫להציג דוגמאות של זרזים מחיי היום יום‬ ‫•‬
‫להסביר את המונח שווי משקל פיסיקלי ולהביא דוגמה מחיי היום יום‬ ‫•‬
‫להסביר את המונח שווי משקל כימי‬ ‫•‬ ‫שווי משקל‬
‫להבדיל בין שווי משקל פיסיקלי לשווי משקל כימי‬ ‫•‬ ‫• שיווי משקל‬
‫לנסח קבוע שווי משקל לתגובה נתונה‬ ‫•‬ ‫פיסיקלי‬

‫להסביר את התועלת של קבוע שווי משקל‬ ‫•‬ ‫• שיווי משקל כימי‬

‫לחשב קבוע שווי משקל בהינתן הריכוזים של מרכיבי התגובה במצב שווי משקל‬ ‫•‬ ‫• קבוע שווי משקל‬
‫לחשב ריכוז של אחד המרכיבים בתגובה בהינתן קבוע שווי משקל ושאר הריכוזים במצב‬ ‫•‬ ‫• עקרון לה שטליה‬
‫שווי משקל‬
‫לזהות האם התגובה במצב של שווי משקל בהינתן קבוע שווי משקל והריכוזים של מרכיבי‬ ‫•‬
‫התגובה‬
‫להסביר את עקרון לה שטלייה‬ ‫•‬
‫לחזות השפעת שינויים במצב שווי משקל מתוך עקרון לה שטלייה‪:‬‬ ‫•‬
‫השפעת ריכוז‬ ‫•‬
‫השפעת הטמפרטורה‬ ‫•‬
‫השפעת הלחץ‬ ‫•‬
‫השפעה של זרז‬ ‫•‬
‫קביעה ניסיונית של השינוי באנרגיה (עמ' ‪)253-255‬‬ ‫מה לא נלמד?‬
‫ייצוג מתמטי של קצב התגובה (עמ' ‪)260-263‬‬
‫חישוב קבועי שיווי משקל (עמ' ‪)268-269‬‬
 ‫עולם הכימיה – פרק ‪ 8‬חומצות‪ ,‬בסיסים וחמצון‪-‬חיזור‬

‫תוצרי למידה‬ ‫נושאי הפרק‬

‫להסביר מהי חומצה ומהו בסיס על פי הגדרת ארניוס וברונסטד‪-‬לאורי‬ ‫•‬
‫לזהות תגובות של חומצה‪-‬בסיס‬ ‫•‬ ‫חומצות ובסיסים‬
‫להגדיר חוזק של חומצה ובסיס‬ ‫•‬ ‫הגדרות ארניוס‬ ‫•‬
‫להסביר את המונח אמפיפרוטי בהקשר של מולקולת המים‬ ‫•‬ ‫וברונסטד‪-‬לאורי‬
‫לזהות חומצות חזקות וחלשות‪ ,‬בסיסים חזקים וחלשים‬ ‫•‬ ‫חוזק של בסיס‬ ‫•‬
‫לנסח תגובה של חומצה חזקה וחלשה במים (דיסוציאציה)‬ ‫•‬ ‫וחומצה‬

‫לנסח תגובה של בסיס חזק וחלש במים‬ ‫•‬ ‫סולם ‪pH‬‬ ‫•‬

‫לזהות בסיס – חומצה ובסיס מצומדים במשוואת התגובה‬ ‫•‬

‫‪#‬‬
‫תגובת סתירה‬ ‫•‬
‫להסביר את תהליך יינון עצמי של המים ולנסח את קבוע היינון‪Kw ,‬‬ ‫•‬
‫להסביר את סולם ה‪ pH-‬ולנסח את משוואת ה‪pH-‬‬ ‫•‬
‫לנבא את טווח ה‪( pH-‬חומצי‪ ,‬בסיס או ניטרלי) בתמיסות מימיות‬ ‫•‬
‫לחשב ‪ pH‬על סמך נתוני ריכוז ]‪ [H3O+‬או ]‪[OH-‬‬ ‫•‬
‫לחשב ריכוז ]‪ [H3O+‬או ]‪ [OH-‬על סמך נתון ה‪pH-‬‬ ‫•‬
‫להביא דוגמאות מחיי היום יום בחשיבות הבקרה על ה ‪pH‬‬ ‫•‬
‫לנסח ולזהות תגובת סתירה בין חומצה ובסיס (תגובה שלמה ותגובה נטו)‬ ‫•‬
‫‪#‬‬
‫להסביר ולהדגים תגובת סתירה מלאה‬ ‫•‬
‫‪#‬‬
‫להעריך תחום ‪ pH‬בתגובות סתירה לא מלאות‬ ‫•‬
‫להסביר את תהליך קביעת ריכוז נעלם בשיטת הטיטור עם אינדיקטור‬ ‫•‬
‫לקבוע ריכוז של תמיסה חומצית או בסיסית בתגובת סתירה‬ ‫•‬ ‫יילמד במפגש‪ ,‬מופיע‬ ‫‪#‬‬

‫לקבוע ריכוז של תמיסה חומצית או בסיסית בתהליך הטיטור‬ ‫•‬ ‫חלקית בספר הלימוד‬
‫לזהות חומרים רב פרוטיים בחומצות ובבסיסים‬ ‫•‬
‫להגדיר מחמצן‪ ,‬מחזר‪ ,‬תהליך חיזור ותהליך חמצון‬ ‫•‬
‫לנסח תגובת חמצון‪-‬חיזור (חמזור)‬ ‫•‬ ‫חמצון‪-‬חיזור‬
‫לקבוע מספרי חמצון על פי הכללים לתרכובת יונית ומולקולרית‬ ‫•‬ ‫הגדרה‬ ‫•‬
‫לזהות תגובת חמצון‪ -‬חיזור בעזרת מספרי חמצון‬ ‫•‬ ‫יישומים‬ ‫•‬
‫לזהות גורם מחזר וגורם מחמצן בהינתן תגובת חמזור‬ ‫•‬ ‫איזון משוואת חמצון‪-‬‬ ‫•‬
‫לפרק תגובת חמזור פשוטות למחציות תגובה‬ ‫•‬ ‫חיזור***‬
‫לנסח חצי תגובת חמצון (בהינתן משוואת חימזור או הסבר מילולי)‬ ‫•‬
‫לנסח חצי תגובת חמצון (בהינתן משוואת חימזור או הסבר מילולי)‬ ‫•‬
‫לאזן משוואות חמזור פשוטות **‬ ‫•‬
‫לקשר את תגובות חמצון חיזור ליישומים בחיי היום יום‪ :‬קורוזיה‪ ,‬סוללות‪ ,‬תהליך‬ ‫•‬ ‫*** מתוך המבוא של כימיה‬

‫נשימה ועוד*‬ ‫כללית א'‪ ,‬עמ' ‪118-124‬‬

 ‫• לזהות בין תגובת חומצה בסיס לבין תגובת חמצון חיזור בהינתן תגובה כימית‬ ‫תגובות ‪ -‬סיכום‬

‫חישובים בתגובות סתירה (עמ' ‪)296‬‬ ‫מה לא נלמד?‬

‫תמיסות בופר חומצה‪-‬בסיס (עמ' ‪)299-305‬‬
‫יישומים של חמצון‪-‬חיזור (עמ' ‪)306-309‬‬
‫תאים אלקטרוכימיים (עמ' ‪)309-313‬‬
‫לא כולל נקודת מבט‬
‫** איזון ללא סביבה בסיסית או חומצית‬

‫עולם הכימיה – פרק ‪ 9‬הגרעין‪ ,‬רדיואקטיביות ורפואה גרעינית‬

‫תוצרי למידה‬ ‫נושאי הפרק‬

‫לחזור על הגדרות של סימול גרעיני ואיזוטופ (פרק ‪)2‬‬ ‫•‬ ‫רדיואקטיביות טבעית‬
‫להגדיר תהליך רדיואקטיבי‬ ‫•‬
‫• תכונות סוגי‬
‫לפרט את המאפיינים של סוגי הקרינה השונים‪ :‬אלפא‪ ,‬ביתא‪ ,‬פוזיטרון וגמא‬ ‫•‬
‫הקרינה‬
‫לכתוב משוואות גרעיניות מאוזנות לדעיכה של כל סוג של קרינה‬ ‫•‬
‫• משוואה גרעינית‬

‫להגדיר אנרגיית הקשר הגרעינית‬ ‫•‬

‫למנות את הגורמים שמתארים גרעינים יציבים‬ ‫•‬
‫תכונות של רדיואיזוטופים‬
‫להגדיר זמן מחצית החיים של תהליך‬ ‫•‬
‫להסביר את משמעות זמן מחצית החיים בתהליך דעיכה גרעינית‬ ‫•‬ ‫מבנה גרעיני‬ ‫•‬
‫ויציבות‬
‫לזהות זמני מחצית החיים מתוך עקומת דעיכה גרעינית‬ ‫•‬
‫זמן מחצית החיים‬ ‫•‬
‫לחשב כמות החומר הרדיואקטיבי הנותרת לאחר פרק זמן מסוים‬ ‫•‬
‫ייצור אנרגיה‬ ‫•‬
‫להגדיר אנרגיה גרעינית ולהציג את משוואת איינשטיין‬ ‫•‬
‫גרעינית‬
‫להבדיל בין ביקוע גרעיני לבין היתוך גרעיני ולקשר לתהליכים המתרחשים בכור גרעיני‬ ‫•‬

‫להציג את תהליך התארוך הרדיואקטיבי ושימושיו*‬ ‫•‬ ‫תארוך פחמן ‪14‬‬

‫לתאר את השימוש בקרינה מיינת לטיפול בסרטן*‬ ‫•‬
‫יישומים רפואיים‬

‫תארוך פחמן‪14-‬‬ ‫•‬ ‫מה לא נלמד?‬

‫ייצור אנרגיה גריעינית‬ ‫•‬
‫(החל מעמוד ‪ 333‬עד סוף‬
‫לתאר הכנה של רדיואיזוטופים ולמנות את השימושים שלהם בשיטות דימות ואבחון‬ ‫•‬
‫הספר)‬
‫להסביר את ההבדל בין רדיאוקטיביות טבעית למלאכותית‬ ‫•‬
‫לתאר את המאפיינים של חומרים רדיואקטיבים הקשורים לבטיחות ולחשיפה לקרינה‬ ‫•‬
‫להסביר את השיטות המקובלות לזיהוי רדויאקטיביות‬ ‫•‬
‫להשוות בין היחידות המקובלות של עוצמת הקרינה‪ :‬קירי‪ ,‬רנטגן‪ ,‬ראד ורם‬ ‫•‬