‫בטיחות קרינה‬

‫ְוִנְש ַמ ְר ֶּת ם ְמ ֹאד‪ְ ,‬לַנְפ ֹשֵת יֶּכם‪,‬‬

‫ִכי לֹאְר ִאיֶּת ם‪ָּ ,‬כל‪ְ-‬ת מּוָּנה (דברים ד‪ ,‬ט"ו)‪.‬‬
‫"ואת חוקותיי תעשו"‬

‫צדיק – צבי משה‬

‫‪01/2023‬‬
‫בטיחות קרינה‬

‫על מה נדבר‪:‬‬
‫מבוא‬
‫הגדרות‬
‫חומרים רדיואקטיביים‬
 ‫הגדרות‬
‫דעיכה אקספוננציאלית ( ירידה מעריכית)‬

‫דעיכה מעריכת היא תכונה של פונקציה שבה ערך‬

‫הפונקציה יורד באופן מעריכי‪ ,‬באחוז קבוע מערכו בכל‬
‫)‬

‫פרק זמן נתון‪.‬‬

‫𝑥(𝑓‬

‫הפונקציה המתמטית המתארת את הירידה היא‪:‬‬

‫‪ e‬בסיס לוגריתם בסיסי ( ‪ – )2.178‬קבוע דעיכה‪.‬‬

‫‪ K‬קבוע דעיכה‪.‬‬
‫𝑥‬
‫ירידה מעריכת עבור שני קבועי דעיכה‬
 ‫הגדרות‬
‫דעיכה אקספוננציאלית ( ירידה מעריכית)‬

‫דעיכה מעריכת מתארת כמה תהליכים הקשורים בקרינה‪:‬‬

‫‪ ‬דעיכה של חומר רדיואקטיבי‬
‫𝑥(𝑓‬‫)‬

‫‪ ‬הישרדות של תאים לאחר הקרנה‬

‫𝑥‬
‫ירידה מעריכת עבור שני קבועי דעיכה‬
 ‫הגדרות‬
‫הגודל הנמדד‬ ‫שם יחידת המדידה‬ ‫סימון יחידת‬
‫המדידה‬ ‫מערכת היחידות הסטנדרטית ( ‪)SI‬‬
‫מרחק‬ ‫מטר‬ ‫‪M‬‬
‫מסה‬ ‫קילוגרם‬ ‫‪Kg‬‬ ‫מערכת יחידות מוסכמת ואחידה למדידת גדלים שונים‪.‬‬
‫זמן‬ ‫שנייה‬ ‫‪S‬‬
‫כוח‬ ‫ניוטון‬ ‫)‪N (newton‬‬
‫אנרגיה‬ ‫ג'אול‬ ‫)‪J ( boule‬‬
‫הספק‬ ‫וואט‬ ‫)‪W ( watt‬‬
‫מטען חשמלי‬ ‫קולון‬ ‫)‪C (coulomb‬‬
‫פוטנציאל חשמלי‬ ‫וולט‬ ‫)‪V (volt‬‬
‫זרם חשמלי‬ ‫אמפר‬ ‫)‪A ( ampere‬‬

‫היחידות המקובלות במע' היחידות הסטנדרטית‬

 ‫הגדרות‬
‫מערכת היחידות הסטנדרטית ( ‪)SI‬‬

‫הערכים המספריים של הגדלים‪:‬‬

‫סדר הגודל‬ ‫השם‬ ‫תחילית‬ ‫סימון בחזקות‬ ‫דוגמה‬

‫עשירית‬ ‫‪deci‬‬ ‫‪d‬‬ ‫דציליטר ‪dl‬‬

‫מאית‬ ‫‪centi‬‬ ‫‪c‬‬ ‫סנטימטר ‪cm‬‬

‫אלפית‬ ‫‪milli‬‬ ‫‪m‬‬ ‫מיליגרם ‪mg‬‬

‫מיליונית‬ ‫‪micro‬‬ ‫‪µ‬‬ ‫מיקרואמפר ‪Aµ‬‬

‫אלפית‬ ‫‪nanao‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ננומטר ‪nm‬‬

‫המיליונית‬

‫מיליונית‬ ‫‪pico‬‬ ‫‪p‬‬ ‫פיקומטר ‪pm‬‬

‫המיליונית‬

‫גדלים מתחת ליחידה אחת‬

 ‫הגדרות‬
‫מערכת היחידות הסטנדרטית ( ‪)SI‬‬

‫הערכים המספריים של הגדלים ‪:‬‬

‫סדר הגודל‬ ‫השם‬ ‫תחילית‬ ‫סימון בחזקות‬ ‫דוגמה‬

‫אלף‬ ‫‪Kilo‬‬ ‫‪K‬‬ ‫קילוגרם ‪kg‬‬

‫מיליון‬ ‫‪Mega‬‬ ‫‪M‬‬ ‫מגה טון ‪Mt‬‬

‫אלף – מיליון‬ ‫‪Giga‬‬ ‫‪G‬‬ ‫גיגה הרץ ‪GHz‬‬

‫מיליון ‪ -‬מיליון‬ ‫‪tera‬‬ ‫‪t‬‬ ‫טרה‪ -‬בקרל ‪TBq‬‬

‫גדלים מעל ליחידה אחת‬

‫הגדרות‬
‫יחידת האנרגיה אלקטרון – וולט ‪eV‬‬

‫יחידת מידה של אנרגיה‪.‬‬

‫יחידת האנרגיה ‪ eV‬מוגדרת ככמות האנרגיה הקינטית שצובר‬

‫אלקטרון כשהוא מואץ תחת מפל מתח של ‪.1V‬‬

‫מקדמיי ההמרה ביו יחידות האנרגיה השונות‪:‬‬

‫‪1eV‬‬

‫‪1keV‬‬

‫‪1MeV‬‬
 ‫הגדרות‬
‫יסוד ( ‪)Element‬‬

‫יסוד כימי הוא קבוצת כל האטומים ‪ ,‬שמספר הפרוטונים בהם זהה ‪ ,‬כלומר לא ניתן להרכבים מחומרים אחרים ולא ניתן לפרקם בתהליכים‬
‫כימיים‪.‬‬

‫אטום ( ‪)Atom‬‬

‫החלקיק הקטן ביותר ששומר על התכונות הכימיות של היסוד‪.‬‬

‫במרכז האטום מצוי גרעין האטום‪ ,‬המהווה חלק קטן מנפח האטום‪ ,‬אך את עיקר מסת האטום‪.‬‬

‫לגרעין האטום מטען חשמלי חיובי וסביבו ענן אלקטרונים שלילי‪.‬‬

‫גרעין האטום מכיל הנוקלאונים ( פרוטונים וניטרונים)‪.‬‬

‫‪ ‬הפרוטון – חלקיק בעל מטען חשמלי חיובי‪ ,‬בעל מסה‬

‫‪ ‬הנויטרון ‪ -‬חלקיק חסר מטען חשמלי‪ ,‬בעל מסה כמעט זהה למסת הפרוטון‪.‬‬

‫‪ ‬האלקטרון – חלקיק בעל מטען חשמלי שלילי ומסה זניחה‪ .‬האלקטרונים מסודרים בקליפות ( אורביטלים) סביב הגרעין‪.‬‬
 ‫הגדרות‬
‫כל יסוד מאופיין ע"י מספר הפרוטונים שבגרעין שלו‪ ,‬הנקרא גם המספר האטומי‪ ,‬המסומן באות ‪ .Z‬באטום מאוזן חשמלית ( נטרלי)‪ ,‬מס' הפרוטונים‬
‫בגרעין שווה למספר האלקטרונים במעטפות ‪ .‬המספר האטומי ( מספר הפרוטונים) קובע את התכונות הכימיות של היסוד ואת מיקום היסוד בטבלה‬
‫המחזורית‪.‬‬

‫מספר מסה ‪ ,‬הינו מספר ייחודי לכל איזוטופ של יסוד מסוים‪ .‬מסומן באות ‪. A‬מספר המסה מתאר את המספר הכולל של נוקלאונים‪ ,‬כלומר את כמות‬
‫הפרוטונים והנויטרונים שבגרעין‪.‬‬

‫תרגיל ‪:‬‬

‫‪X‬‬
‫מסה אטומית ‪p+n‬‬
‫‪A‬‬ ‫לאטום חמצן המסומן באות( ‪ , ) O‬יש ‪ 8‬פרוטונים ו‪ 8-‬נויטרונים‪:‬‬

‫‪.1‬מה המספר האטומי ומה מספר המסה שלו?‬

‫‪.2‬איך נסמן את האטום?‬

‫מספר אטומי ‪p = e‬‬ ‫‪Z‬‬ ‫תשובה‪:‬‬

‫‪.1‬המספר האטומי ( ‪ ) Z‬של אטום החמצן הוא הוא ‪ 8‬ומספר המסה ( ‪ )A‬הוא ‪16‬‬

‫‪.2‬נסמן את האטום כך‪:‬‬

 ‫הגדרות‬
‫איזוטופ ‪Isotope‬‬

‫פרוש המילה איזוטופ הוא "אותו מקום "‪ ,‬כל האיזוטופים של יסוד מסוים ‪ ,‬נמצאים באותו המקום בטבלה המחזורית‪.‬‬

‫איזוטופים הם אטומים של אותו יסוד כימי ‪ ,‬כלומר בעליי מספר זהה של פרוטונים ‪ ,‬אך עם מספר שונה של נויטרונים‪ .‬לכן‪ ,‬איזוטופים שונים של אותו היסוד נבדלים ע"י‬
‫מספר המסה ( ‪ )A‬השונה שלהם‪.‬‬
‫מסה אטומית ‪p+n‬‬
‫‪A‬‬
‫‪Z‬‬
‫‪X‬‬
‫מספר אטומי ‪p = e‬‬

‫רדיונוקלאיד (= רדיואיזוטופ)‬

‫גרעין של איזוטופ לא יציב ‪ ,‬כלומר גרעין שעובר התפרקות ומשתנה לגרעין של יסוד אחר‪ ,‬תוך כדי פלית קרינה מייננת‪.‬‬

‫פוטון ( ‪)Photon‬‬

‫אנרגיה טהורה ‪" ,‬חלקיק " חסר מסה של קרינה אלקטרומגנטית או גל אלקטרומגנטי‪ .‬הפוטוניפ נעים בוואקום במהירות קבועה ( מהירות האור ‪)C‬‬
 ‫מבוא‬
‫קרינה ‪Radiation‬‬

‫תופעה של העברת אנרגיה במרחב‪ .‬העברת אנרגיה ע"י חלקיקים ( כולל פוטונים)‪.‬‬
‫קרינה מייננת ‪ -‬קרינה עם פוטנציאל יינון ( הוצאת אלקטרון מאטום או מולקולה)‪ .‬אנרגיית הסף‬
‫ליינון לקרינה מייננת היא כ ‪.eV10‬‬

‫מקורות הפולטים קרינה מייננת‬

‫מקורות מלאכותיים‬ ‫מקורות טבעיים‬

‫קרינה הנפלטת כתוצאה‬ ‫‪ .1‬חומרים רדיואקטיביים הפולטים‬

‫מהפעלת מכשור כגון מכשירי‬ ‫קרינה מייננת באופן ספונטני‬

‫רנטגן‪ ,‬מאיצים‪....‬‬ ‫בתהליך התפרקות‪.‬‬

‫‪ .2‬קרינה קוסמית‬
 ‫חומרים רדיואקטיביים‬

‫רדיואקטיביות היא פליטה ספונטנית של חלקיקים מגרעין האטום‪ ,‬הגורמת לגרעין בלתי יציב להיות יציב יותר ע"י‬
‫הנמכת האנרגיה שלו‪.‬‬

‫בין הנוקלאונים שבגרעין האטום פועלים כוחות משיכה ( "הכוח החזק" ) ודחייה‪ .‬כאשר כוחות אלו אינם מאוזנים‪,‬‬
‫הגרעין לא יציב ונקרא רדיונוקלאיד‪.‬‬

‫על מנת להגיע ליציבות ‪ ,‬הרדיונוקלאיד עובר התמרה ספונטנית בסידור הגרעין והופך לגרעין אחר‪ ,‬יציב יותר ( או לא‬
‫יציב יותר )‪ ,‬תהליך זה נקרא דעיכה רדיואקטיבית ( ‪.)Radioactive Decay‬‬

‫הרדיונוקלאיד ההתחלתי נקרא אב (‪.)Parent‬‬

‫תוצר הדעיכה נקרא בת (‪ ,)Daughter‬אשר יכולה להיות רדיואקטיבית‪.‬‬

‫חומרים רדיואקטיביים‬

‫תגובות גרעיניות‪:‬‬
‫‪ ‬התפרקות אלפא (‪)α‬‬
‫‪ ‬התפרקות בטא ‪)) β‬‬
‫‪ ‬דעיכת גמא (‪)λ‬‬
 ‫חומרים רדיואקטיביים‬
‫תגובות גרעיניות‪:‬‬
‫‪ ‬התפרקות אלפא (‪)α‬‬
‫פליטה של חלקיק אלפא ( שני פרוטונים ושני ניטרונים – גרעין הליום )‪ ,‬דעיכה אופיינית לרדיונוקלידים כבדים ( מס'‬
‫מסה ‪ A -‬מעל ‪.)150‬‬

‫‪α‬‬
 ‫חומרים רדיואקטיביים‬
‫תגובות גרעיניות‪:‬‬
‫‪ ‬התפרקות אלפא (‪)α‬‬
‫ספקטרום האנרגיה של קרינת אלפא ‪ ,‬נפלט באנגיה בספקטרום בדיד טווח של ‪.4-9Mev‬‬
‫לכל רדיונוקלאיד הפולט קרינת אלפא ספקטרום אנרגיה אופייני‪.‬‬
 ‫חומרים רדיואקטיביים‬

‫תגובות גרעיניות‪:‬‬
‫‪ ‬התפרקות בטא (‪) β‬‬
‫קרינה רדיואקטיבית שמקורה בגרעין האטום‪.‬‬
‫כוללת שלוש תגובות בהן מתרחש שינוי במטען הגרעין ( שינוי במספר הפרוטונים – ‪ ,)z‬ללא שינוי במסה‪.‬‬
‫התפרקות בטא מינוס ( )‬ ‫‪‬‬

‫התפרקות בטא פלוס ( )‬ ‫‪‬‬

‫לכידת אלקטרון ‪)Electron capture( -‬‬ ‫‪‬‬

 ‫חומרים רדיואקטיביים‬

‫תגובות גרעיניות‪:‬‬
‫‪ ‬התפרקות בטא (‪) β‬‬
‫קרינה רדיואקטיבית שמקורה בגרעין האטום‪ .‬כוללת שלוש תגובות בהן מתרחש שינוי במטען הגרעין ( שינוי במספר‬
‫הפרוטונים – ‪ ,)z‬ללא שינוי במסה‪.‬‬
‫התפרקות בטא מינוס ( ) – פליטת אלקטרון‪ ,‬אחד הנויטרונים בגרעין הופך לפרוטון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לדוגמא ‪ :‬זרחן ‪ 32‬דועך לגופרית ‪.32‬‬

 ‫חומרים רדיואקטיביים‬

‫תגובות גרעיניות‪:‬‬
‫‪ ‬התפרקות בטא (‪) β‬‬
‫קרינה רדיואקטיבית שמקורה בגרעין האטום‪ .‬כוללת שלוש תגובות בהן מתרחש שינוי במטען הגרעין ( שינוי במספר‬
‫הפרוטונים – ‪ ,)z‬ללא שינוי במסה‪.‬‬
‫התפרקות בטא פלוס ( ) – פליטת פוזיטרון‪ ,‬אנטי חלקיק של האלקטרון ‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫הפוזיטרון זהה בכל תכונותיו לאלקטרון‪ ,‬למעט המטען החשמלי‪ .‬מסומן או ‪.‬‬
‫‪+‬‬
 ‫חומרים רדיואקטיביים‬

‫תגובות גרעיניות‪:‬‬
‫‪ ‬התפרקות בטא (‪) β‬‬
‫קרינה רדיואקטיבית שמקורה בגרעין האטום‪ .‬כוללת שלוש תגובות בהן מתרחש שינוי במטען הגרעין ( שינוי במספר‬
‫הפרוטונים – ‪ ,)z‬ללא שינוי במסה‪.‬‬
‫אניהילציה ‪ " -‬היעלמות" (‪) Annihilation‬‬ ‫‪‬‬

‫תהליך בו חלקיק ( ) ואנטי חלקיק ( ) מתנגשים ונעלמים‪ .‬בתהליך זה המסה הופכת לאנרגיית שני פוטונים‪ ,‬הנפלטים‬
‫בכיוונים מנוגדים ובאנרגיה של ‪ MeV 0.511‬כל אחד‪ .‬חומרים אלה משמשים בבדיקות ‪. PET‬‬
 ‫חומרים רדיואקטיביים‬

‫תגובות גרעיניות‪:‬‬
‫‪ ‬התפרקות בטא (‪) β‬‬
‫קרינה רדיואקטיבית שמקורה בגרעין האטום‪ .‬כוללת שלוש תגובות בהן מתרחש שינוי במטען הגרעין ( שינוי במספר‬
‫הפרוטונים – ‪ ,)z‬ללא שינוי במסה‪.‬‬
‫לכידת אלקטרון ‪)Electron capture( -‬‬ ‫‪‬‬

‫תהליך של יצירת ניטרון ע"י אלקטרון מרמה פנימית המתמזג עם פרוטון בגרעין‪ .‬כתוצאה מכ ךאלקטרון ברמה חיצונית‬
‫ממלא את המקום החסר‪ ,‬תוך כדי פליטת פוטון קרינת ‪ X‬אופיינית ליסוד ממנה נפלטה‪.‬‬

‫‪+ X Ray‬‬
 ‫חומרים רדיואקטיביים‬

‫תגובות גרעיניות‪:‬‬
‫‪ ‬התפרקות בטא (‪) β‬‬
‫קרינת בטא נפלטת בספקטרום רציף מאפס ועד לאנרגיה המקסימלית האופיינית לרדיונוקלאיד ספציפי‪ .‬ניתן לחלק את‬
‫הרדיונוקלאידים פולטי בטא לשתי קבוצות ‪:‬‬
‫• קבוצה עם אנרגיה נמוכה יחסית ( מתחת ל ‪) 50kev‬‬
‫• קבוצה עם אנרגיה מרבית גבוהה ( מעל ל ‪)50kev‬‬
 ‫חומרים רדיואקטיביים‬

‫תגובות גרעיניות‪:‬‬
‫‪‬דעיכת גמא (‪)λ‬‬

‫פוטונים המשתחררים מגרעינים מעורערים‪.‬‬

‫דעיכת גמא לא משנה את המספר האטומי (‪ ) z‬ולא משנה את מספר המסה (‪.)A‬‬
‫‪+ λ‬‬
‫הערה‪:‬‬
‫קרינת ‪ X‬וקרינת ‪ ,λ‬הן קרינת פוטונים – זהות מבחינה פיזיקאלית‪ ,‬אך שונות מבחינת מקור הקרינה‪.‬‬
‫קרינת ‪ λ‬נפלטת מגרעין האטום‪ ,‬קרינת ‪ X‬מקורה באלקטרונים מסביב לגרעין‪.‬‬
‫ספקטרום הפליטה של קרינת ‪ λ‬הינו ספקטרום בדיד וספציפי לחומר בטווחי ה ‪MeV‬‬
‫חומרים רדיואקטיביים‬
‫תגובות גרעיניות‪:‬‬
‫חומרים רדיואקטיביים‬
‫דעיכת חומרים רדיואקטיביים‬

‫קיימים שני סוגים של איזוטופים‪:‬‬

‫‪ ‬יציבים‪ :‬אין בהם עודף אנרגיה‪.‬‬
‫‪ ‬לא יציבים‪ :‬יש בהם עודף אנרגיה‪ ,‬רדיואקטיביים‪.‬‬
‫רדיואקטיביות‪ :‬פליטה של עודף אנרגיה מאטום בכדי לעבור למצב יציב (או יותר יציב)‪.‬‬
‫מצב יציב מוגדר‪:‬‬
‫מקסימום סדר‪.‬‬
‫מינימום אנרגיה‪.‬‬
‫כל אטום פולט את האנרגיה בצורה "הנוחה" לו ביותר‪.‬‬
 ‫חומרים רדיואקטיביים‬
‫דעיכת חומרים רדיואקטיביים‬

‫דעיכה רדיואקטיבית‬
‫מוגדרת כהתפרקות של איזוטופ לא יציב (רדיונוקלאיד) לאיזוטופ או לכמה איזוטופים יציבים יותר‪ ,‬תוך פליטת קרינה‬
‫חלקיקית (אלפא‪ ,‬בטא או גמא)‪ .‬פליטת חלקיקים ספונטנית שנעשית מגרעין אטום כדי להביא אותו למצב יציב יותר‪.‬‬
‫אם נפלטים פרוטונים‪ ,‬האטום הופך ליסוד אחר – ואילו אם נפלטים רק נויטרונים האטום אינו משנה את היסוד שלו‪ ,‬אבל הופך‬
‫לאיזוטופ אחר‪.‬‬
‫תיאור הקטנת כמות הרדיונוקלאידים עם הזמן ‪N(t) :‬‬
‫)‪ N(t‬מספר רדיונוקלאידים בזמן ‪.t‬‬
‫חומרים רדיואקטיביים‬
‫דעיכת חומרים רדיואקטיביים‬

‫(‪)Half life‬‬ ‫זמן מחצית החיים‬

‫דוגמא‪:‬‬

‫רדיום ‪ ,‬זמן מחצית החיים של רדיום הוא ‪ 1620‬שנה‬

‫בכל פרק זמן של מחצית החיים )‪,)=1620‬‬

‫נותרת מחצית הכמות שהייתה בתחילת פרק הזמן‪.‬‬

 ‫חומרים רדיואקטיביים‬
‫דעיכת חומרים רדיואקטיביים‬

‫(‪)Half life‬‬ ‫זמן מחצית החיים‬

‫משך הזמן העובר עד שכמות חומר רדיואקטיבי מסוים יורדת למחצית מערכה ההתחלתי‪.‬‬
‫==‬ ‫חישוב מחצית חיים‬
‫‪ – λ‬קבוע דעיכה אופייני לחומר‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫זמן מחצית חיים של‬
‫==‬
‫=‪Days 8‬‬
 ‫חומרים רדיואקטיביים‬
‫דעיכת חומרים רדיואקטיביים‬

‫(‪)Half life‬דוגמא‪:‬‬ ‫זמן מחצית החיים‬

‫שימוש ביוד רדיואקטיבי לטיפול בסרטן בלוטת התריס‬

‫יוד רדיואקטיבי ((‪ )I-131‬משמש לטיפול בסרטן של בלוטת התריס מעל ל‪ 50-‬שנה‪ .‬טיפול זה מבוסס על היכולת הייחודית של תאי בלוטת‬
‫התריס לקלוט ביעילות רבה יוד מזרם הדם‪ ,‬אשר משמש את תאי הבלוטה לייצור הורמוני הבלוטה‪ .‬מאחר ושאר האיברים בגוף לא משתמשים‬
‫ביוד‪ ,‬שארית היוד שאינו נקלט על ידי בלוטת התריס מופרש בשתן‪ .‬לכן‪ ,‬היתרון העיקרי בשימוש ביוד רדיואקטיבי (בניגוד לטיפולים אחרים‬
‫לסרטן) הוא שהחומר נקלט רק בתאי המטרה שלנו ‪ -‬תאי בלוטת התריס והורס רק אותם‪ .‬טיפול זה גורם לתופעות לוואי מועטות יחסית‬
‫באיברים אחרים‪.‬‬

‫זמן מחצית החיים של יוד רדיואקטיבי הוא ‪ 8‬ימים‪.‬‬

‫כמה ימים יחלפו מרגע הזרקת יוד‪ ,‬עד שכמות הקרינה תפחת לשמינית מכמות הקרינה המקורית?‬

‫כל שמונה ימים פוחתת הקרינה למחצית מהקרינה המקורית‪.‬‬

‫תוך ‪ 16‬יום תפחת הקרינה למחצית מהמחצית‪ ,‬כלומר לרבע מהקרינה המקורית‪.‬‬
‫תוך ‪ 24‬יום תפחת הקרינה לשמינית מהקרינה המקורית‪.‬‬
 ‫חומרים רדיואקטיביים‬
‫דעיכת חומרים רדיואקטיביים‬

‫(‪)Half life‬‬ ‫זמן מחצית החיים‬

‫זמניי מחצית חיים לרדיוניקלאידים שכיחים בשימוש רפואי‪:‬‬

 ‫חומרים רדיואקטיביים‬
‫סוגיי רדיונוקלאידים‬

‫רדיונוקלאידים מלאכותיים‪:‬‬ ‫רדיונוקלאידים טבעיים‪:‬‬

‫מיוצרים באופן מלאכותי‪ ,‬בכורים או במאיצים ומשמשים לצורכי אבחון וטיפול‪ ,‬ובתעשייה ‪.‬‬ ‫רדיונוקלאידים שנמצאים ע"פ כדור הארץ מראשיתו‬
‫( זמנני מחצית חיים ארוכים לדוגמא עם זמן מחצית חיים‬
‫של ‪ 4.47‬מיליארד שנים) ותוצריי דעיכה שלהם ( גז רדון‬
‫מקורות רדיואקטיביים שאינם חתומים‬ ‫מקורות רדיואקטיביים חתומים‬ ‫‪ ,‬שהוא תוצר פירוק של ‪,‬עם זמן מחצית חיים של‬
‫‪Unsealed radioactive sources‬‬ ‫‪Sealed radioactive sources‬‬ ‫‪ 3.823‬ימים)‬
‫חומר רדיואקטיבי המגיע ללא כל עטיפה‪ .‬נפוץ‬ ‫חומר רדיואקטיבי המגיע בעטיפה הרמטית‪ ,‬בהתאם‬
‫בתחום ההדמיה הרפואית‪.‬‬ ‫לתקנים‪ .‬חלקיקי בטא או גמא ממקור חתום יכולים‬
‫להיפלט לסביבה‪ ,‬אך החומר הרדיואקטיבי עצמו אינו‬
‫יכול להשתחרר לסביבה‪.‬‬