‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫בלוטת התריס ‪THYROID-‬‬

‫‪1‬‬

‫מיפוי בלוטת התריס ‪THYROID -‬‬

‫‪2‬‬

‫‪Up-Take Scan‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬
‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫‪Up-Take Scan Tube‬‬

‫‪4‬‬

‫‪Up-Take Scan‬‬

‫‪5‬‬

‫‪Up-Take Scan‬‬
‫מהלך הבדיקה‬
‫• קבלת כדור יוד ‪ 131‬במינון ‪ 10-50‬מיקרו ‪²‬קירי‪.‬‬

‫• בצום כשעתיים לספיגת החומר‪.‬‬

‫• לאחר ‪ 4‬שעות המתנה מבצע את הבדיקה‪.‬‬

‫• חוזר לבדיקה נוספת לאחר ‪ 24‬שעות‪.‬‬

‫• מקבל זריקה של טכנציום במינון ‪ 5‬מילי קירי‪.‬‬

‫• לאחר ‪ 15‬דק' מבצע מיפוי בלוטת התירואיד‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫‪2‬‬
‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫‪7‬‬

‫בלוטה תת‪-‬לשונית‬

‫‪$1 7‬‬
‫‪0 $ 5. (5‬‬

‫‪5/$7‬‬ ‫‪//$7‬‬

‫‪8‬‬

‫‪Pin Hole Collimator‬‬

‫‪9‬‬

‫‪3‬‬
‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫משקל בלוטת התריס‬

‫‪10‬‬

‫קשריות בבלוטה‬

‫‪11‬‬

‫זפק רב קשרי‬
‫‪Multi-knotted goiter‬‬

‫‪12‬‬

‫‪4‬‬
‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫זפק ‪Goiter -‬‬

‫‪13‬‬

‫קשר חם‬

‫‪14‬‬

‫גרורה בבלוטה‬

‫‪15‬‬

‫‪5‬‬
‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫קישרית קרה‬

‫‪16‬‬

‫‪17‬‬

‫‪18‬‬

‫‪6‬‬
‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫‪19‬‬

‫אבחנה סופית‬

‫‪20‬‬

‫ם‬

‫‪21‬‬

‫‪7‬‬
‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫‪$1‬‬ ‫‪32 6‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪7‬‬

‫‪22‬‬

‫בלוטת פרא‪-‬תירואיד‬

‫‪23‬‬

‫סכמה בלוטת פרא‪-‬תירואיד‬

‫‪24‬‬

‫‪8‬‬
‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫בלוטת פרא‪-‬תירואיד‬
‫או יותרת התריס‬

‫בלוטה זו מכונה גם בלוטה מצד התריס ‪,‬‬

‫בלוטה זו שייכת למערכת האנדוקרינית וממוקמת בצוואר‬

‫גודלה כשל אפון קטן היא מורכבת מתאי ציף‬

‫שאחראים על הורמון לוויסות רמת הסידן בגוף‪,‬‬
‫רמת סידן תקינה בגוף היא בין‪ 8-10‬מיליגרם לדציליטר‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫בלוטת פרא‪-‬תירואיד‬

‫חומרי הבדיקה‪:‬‬
‫חומר רדיואקטיבי‪ :‬טכנציום המשולב עם מיבי‬
‫‪Tc99m+Sestamibi‬‬
‫מטרת הבדיקה‪:‬‬
‫היא לזהות ולדעת היכן נמצאת האדנומה )גידול‬
‫שפיר( בעקבות ערכים גבוהים של סידן הנמצאים‬
‫בגוף ובכך להחליט על המשך טיפול לנבדק‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫שיטת הבדיקה‪:‬‬
‫לבדיקה זו אין שלבים מקדימים והיא מתחלקת לשני חלקים‪:‬‬

‫חלק ראשון‪ :‬מזריקים חומר רדיואקטיבי לוריד )מיבי( ולאחר‬

‫רבע שעה תתחיל סדרת צילומים באזור הצוואר הבדיקה עורכת‬
‫כשעה צילומים לבלוטה וספקט‪ .‬הנבדק משוחרר לשעתיים וחוזר‬
‫לסדרת צילומים נוספת שלאחריה משוחרר לביתו‪.‬‬

‫החלק השני‪ :‬סדרת הצילומים לאחר יומיים )בדומה לחלק‬

‫הראשון(‪ ,‬כדי לזהות תהליכים בין בלוטת התריס לבין‬
‫הגידול השפיר‪.‬‬
‫גם כאן יש הזרקה של חומר רדיואקטיבי לווריד‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫‪9‬‬
‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫‪28‬‬

‫בלוטת הרוק‬
‫‪Salivary Glands‬‬

‫‪29‬‬

‫בלוטת הרוק‬
‫‪Salivary Glands‬‬
‫בלוטות הרוק הם חלק ממערכת העיכול‪.‬‬
‫בחלל הפה ומחצה לה ישנם שלושה זוגות עיקריים‬
‫של בלוטות רוק‪.‬‬
‫הבלוטות מייצרות כליטר רוק ביממה‪.‬‬

‫* ‪ : Parotid Gland‬אלה בלוטות מצד האוזן ממוקמות סמוך‬

‫לאוזן‪ ,‬והן הגדולות שבבלוטות הרוק‪.‬‬

‫* ‪ :Submandibular Glands‬נמצאות מתחת ללסתות משני צידי‬

‫הצוואר בחלק האחורי התחתון של הפה‪,‬‬

‫‪30‬‬

‫‪10‬‬
‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫בלוטת הרוק‬
‫‪Salivary Glands‬‬
‫* ‪ :Sublingual Glands‬בלוטה זו נמצאת מתחת ללשון‬
‫היא שופכת רוק דרך כמה צינורות לרצפת הפה‪,‬‬
‫לפעמים אפשר ליראות את הרוק מופרש מפתחי‬
‫צינורות בלוטות הרוק ברצפת הפה‪.‬‬

‫בלוטות הרוק הם בלוטות אקסוקרניות‬

‫)בלוטה המפרישה דרך צינור אל חלל המצופה אפיתל (‬
‫המייצרות רוק‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫בלוטת הרוק‬
‫‪Salivary Glands‬‬
‫מיפוי בלוטות הרוק יתבצע במצבים של ‪:‬‬

‫יובש בפה בגלל חסימה בצינורות הרוק או גידול בבלוטות‪.‬‬ ‫•‬

‫מעקב לאחר הטיפול‪.‬‬ ‫•‬
‫נפיחות בבלוטות הרוק בגלל תהליך דלקתי בבלוטות‪.‬‬ ‫•‬
‫הערכת תפקוד בלוטות הרוק ‪.‬‬ ‫•‬
‫גידול שפיר או ממאיר בבלוטות ‪.‬‬ ‫•‬

‫‪32‬‬

‫פרוטוקול מיפוי‬
‫בלוטת הרוק‬
‫‪ .1‬מזרקים ‪ mCi 15‬של טכנציום )ללא תוספות(‬
‫לווריד ביד‪.‬‬
‫‪ .2‬לאחר כ ‪ 20‬דקות מבצעים ‪ 3‬צילומים מכוונים לבלוטה‪:‬‬

‫– ‪ANT‬‬ ‫קידמי‬
‫צדדי‪ -‬ימני ‪RT-LAT -‬‬
‫צדדי–שמאלי – ‪LT-LAT‬‬

‫‪ .3‬הנבדק אוכל לימון‪.‬‬

‫‪ .4‬לאחר חצי שעה מבצע את אותם צילומים להשוואה‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫‪11‬‬
‫י'‪/‬אדר‪/‬תשפ"ג‬

‫מיפוי ‪ -‬בלוטות הרוק‬

‫‪34‬‬

‫מיפוי דינמי ‪-‬לבלוטות הרוק‬

‫‪35‬‬

‫‪12‬‬