‫‪ -‬ליו ב אווי ט ש‬ ‫‪ -‬אוצר החסידים‬ ‫ס פ ר י׳‬

‫קובץ‬
‫שלשלת האור‬

‫דרך חייס‬ ‫מאת‬

‫כ״ק אדמו״ר הרג הגאון הגדול החסיד‬

‫והעניו אור עולם מופת הדור איש אלקים‬
‫קדוש וטהור כ״י! שם תפארתו‬

‫נכג״מ זי״ע‬ ‫רובעו‬ ‫מוהר״ר‬

‫‪ -‬א ד מ ו ״ ר ה א מ צ עי ־־־‬

‫ח ד ש ה ו מ תו ק נ ת‬ ‫הו צ ‪ K‬ה‬

‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תשע״ט‬

‫יוצא לאור על ידי מערכת‬

‫״אוצר החסידים״‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬ ‫‪ 770‬איסטערן פארקוויי‬
‫שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושלש לבריאה‬
 D erech C h a im
C opyright © 1947
Eleven Printings

Revised Edition © 2012

by
K eHOI’ PUBLICA'riON S O C A K IY

770 Eastern Parkway / Brooklyn, New York 1 1213

(718) 774-4000 / EAX (718) 774-2718
editor@ kehot.com

O rders D epari men r

291 Kingston Avenue / Brooklyn, New York 11213
(718) 778-0226 / PAX (718) 778-4148
www.kehot.com

All rights reserved, including the right to reproduce this book or portions thereof,
in any form, w ithout prior permission, in writing, from the publisher, except by a
reviewer who wishes to quote brief passages.

T he Kehot logo is a tradem ark of Merkos L’Inyonei C hinuch.

ISBN 978-0-8266-5480-9

P rinted in Israel

‫נסדר בדפוס ״עזרא״‬

‫ע״י ירמי׳ הכהן בן לאה מיטא וניסן משה הכהן בן אסתר בלימא‬
 ‫‪ -‬ליו ב אווי ט ש‬ ‫‪ -‬אוצר החסידים‬ ‫ס פ ר י׳‬

‫קובץ‬
‫שלשלת האור‬

‫ראשון‬
‫ספר‬

‫דרו חייפ‬
‫ותוכחת מוסר השכל‬
‫אד ם‬ ‫של‬ ‫ל בו‬ ‫ש כו ב שין‬ ‫כ בו שין‬ ‫ד ב רי‬ ‫ו הן‬

‫ו מ ק ר ב י ן ל א ב י ו ש ב ש מ י ם ב ת שו ב ה ש לי מ ה ב ת שו ב ה‬

‫ימצא‬ ‫ו אי ש‬ ‫אי ש‬ ‫שכל‬ ‫תתאה‬ ‫ו ת שו ב ה‬ ‫עי ל א ה‬

‫ה׳‬ ‫ע בו ד ת‬ ‫ל ע בו ד‬ ‫שם‬ ‫הו א‬ ‫בא שר‬ ‫ל נ פ שו‬ ‫מ ר גו ע‬

‫ב ל ב ש ל ם כ ל הי מי ם‬

‫א ש ר הו ע ת ק מ כי ״ ק‬

‫א ד מ ו ״ ר ה ר ם ה ג דו ל ה מ פו ר ס ם‬ ‫כ בו ד‬ ‫של‬

‫זלל ה״ ה‬ ‫ב ע ך‬ ‫מ הר‬

‫‪ -‬א ד מ ו ״ ר ה א מ צ עי ‪-‬‬

‫ו ה ו א הל ק ש ל י ש י מ ש ע ר ה ת ש ו ב ה‬

‫ח ד ש ה ו מ תו קנ ת‬ ‫הו צ א ה‬

‫יוצא לאור על ידי מערכת‬

‫״אוצר החסידים״‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬‬ ‫‪ 770‬איסטערן פארקוויי‬
‫שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים ושלש לבריאה‬
 ‫מפתח‬
‫‪V‬‬ ‫פתח ד ב ר מ כ״ ק א ד מו ״ ר זי ״ ע ‪. . .‬‬

‫‪VI‬‬ ‫פ ת ח ד ב ר מ ה מ ר ״ ל ‪..............................‬‬

‫ס פ ר ד ר ך חיי ם‬

‫ב‬ ‫ה ק ד מ ה‪ :‬כ תי ב ר א ש י ת ח כ מ ה י ר א ת ה' ‪...................................‬‬

‫‪8‬‬ ‫ש ע ר ה ת שו ב ה‪ :‬הנה כ א ו ״ א א ו מ ר א ל קי נ ש מ ה ) פ ר ק א ־ כ ז( ‪,‬‬

‫לה‬ ‫ש ע ר ה ת פ ל ה‪ :‬ל ה בין ס ד ר ה ת פ ל ה ) פ ר ק כ ח ־ צ ח( ‪...................‬‬

‫‪208‬‬ ‫הנה כ תי ב דו מ ה ד ו ד י ל צ ב י ) ז ׳ פ ר קי ם(‪.....................................‬‬

‫הו ס פו ת מ כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ז י ״ ע‬

‫קיג‬ ‫מ פ ת ח ע נ י נ י ם ‪..............................‬‬

‫ק טז‬ ‫ש מו ת א נ שי ם ו ס פ רי ם ‪................‬‬

‫‪232‬‬ ‫ה ע רו ת ו צ י ו נ י ם ‪..............................‬‬

‫קיז‬ ‫ר ש י מ ת ד פ ו ס י ה ס פ ר ד ר ך חיי ם‬

‫הו ס פו ת‬

‫‪236‬‬ ‫קי צו ר י ם מ א ת כ ״ ק א ד מ ו ״ ר מ ה ו ר י י ״ צ ‪......................‬‬

‫קל א‬ ‫ב י א ו ר מ א ת ה ר ה ״ ג ה ר ה״ ח הר ב ה ל ל מ פ א ר י ט ש ‪. .‬‬

‫ק מז‬ ‫לי קו ט שי חו ת ו א ג ר ו ת ק ו ד ש א ו ד ו ת ס פ ר ד ר ך חיי ם‬

‫קנ א‬ ‫צי ו ני ם מ א ת ה מו ״ ל ‪........................................................‬‬

‫קנ ה‬ ‫צ י ל ו מ י ד פ י ה ש ע ר ש ל ד פו סי ם ה ר א ש ו ני ם ‪................‬‬
 ‫פתח דבר‬
‫מאת כ״ק אדמו״ר זי״ע להוצאת תשט״ו‬
‫ב״ ה‬

‫ל י מ י ה ר ח מי ם ה מ מ ש מ ש י ם ו ב אי ם‪ ,‬א ש ר אז ״ ה מ ל ך ! ‪ . . .‬ר ש א י ן כ ל מי ש ר ו צ ה‬

‫ל צ א ת ל ה ק בי ל פ נ י ו ו ה ו א מ ק ב ל א ת כ ו ל ם ב ס ב ר פ ני ם י פ ו ת ו מ ר א ה פ ני ם שו ח קו ת‬

‫ל כו ל ם ״ ה נ נו מו ״ ל‪ ,‬ב הו צ א ה ח ד ש ה‪ ,‬א ת ה ס פ ר ד ר ך חיי ם ו תו כ ח ת מו ס ר ה ש כ ל ג‬

‫א ש ר ל כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ה א מ צ עי‪.‬‬

‫א ד מ ו ״ ר ה א מ צ ע י ב ק א פו ס ט ) ב ש נ ת‬ ‫ס פ ר ז ה נ ד פ ס ב פ ע ם ה ר א ש ו נ ה ב חיי כ״ ק‬

‫) ת ר כ ״ ג(‬ ‫בזי ט א מי ר‬ ‫) ת רי ״ ט(‪,‬‬ ‫בי א ס‬ ‫‪-‬‬ ‫א ח ״ז‬ ‫פ ע מי ם(‪,‬‬ ‫ש תי‬ ‫ו עו ד‬ ‫ת ק ע״ ט‪.‬‬

‫‪ -‬פ ו ט ו ג ר א פ י א מ ד פו ס זי ט א מי ר(‪.‬‬ ‫ו ב ש א נ ג ה א י‪ ) 3‬ת ש ״ ז‬

‫מ הו צ א ת‬ ‫פו טו ג ר א פי א‬ ‫‪ -‬ע ״י‬ ‫ת ש״ג‬ ‫ב שנ ת‬ ‫ע מ ו ד ‪ 68‬נ ד פ ס ש ם‬ ‫סו ף‬ ‫עד‬ ‫‪-‬‬

‫‪-‬‬ ‫זי ט א מי ר‪.‬‬

‫הו צ א ה ז ו הי א פ ו ט ו ג ר א פ י א מ ד פ ו ס ז י ט א מ י ר ‪.‬‬

‫‪# # #‬‬

‫ל ת ו ע ל ת ה ל ו מ ד י ם ו מ ע י י נ י ם‪ ,‬ב א ב ס ו ף ה ס פ ר‪ :‬א( מ פ ת ח ע ני ני ם‪ .‬ב( ש מ ו ת א נ שי ם‬

‫ע ״י‬ ‫שנ ערך‬ ‫‪-‬‬ ‫ד ר ך חיי ם‬ ‫ה ספר‬ ‫ד( ר שי מ ת ד פו סי‬ ‫ה ע ר ו ת ו צי ו נ י ם ‪.‬‬ ‫ו ס פ רי ם‪ .‬ג (‬

‫ה מו ״ ל‪.‬‬

‫מנחם שניאורסאהן‬
‫עשרים במנוזם אב היתשמ״ו‪ .‬ברוקלין‪ .‬נ‪ .‬י‪.‬‬

‫‪ (1‬לקוטי תורה ד״ה אני לדודי ודודי לי)לב‪ ,‬ב(‪.‬‬

‫‪ (2‬ידוע בשמו המקוצר ‪ -‬דיר חיים‪ .‬ובשם זה מובא גם בספרי ומאמרי חסידות‪.‬‬
‫‪ (3‬בטעות הדפיסו שם‪ :‬א( מעבר לשער ‪ -‬הקדמת המו״ל השייכת לספר שער התשובה והתפלה‬
‫)שהספר דרד חיים הוא חלק ג׳ ממנו(‪ .‬ב( בהשער ‪ -‬שזוהי הוצאה שלישית‪.‬‬
 ‫ב ס״ד‬

‫פתח דבר‬
‫‪ -‬להוצאה העשירית ‪-‬‬
‫ה נ נו מ ו צ י א י ם ל א ו ר בז ה‪ ,‬ב הו צ א ה ח ד ש ה ע ם הו ס פו ת‪ ,‬א ת ה ס פ ר ״ ד ר ך חיי ם ״‬

‫א ש ר ל כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ה א מ צ עי‪.‬‬

‫ה קד מ ת‬ ‫מלבד‬ ‫ה קו ד מו ת(‪,‬‬ ‫מ ד פו ס זי ט א מי ר ) כ הו צ או ת‬ ‫צי ל ו ם‬ ‫הי א‬ ‫הו צ א ה ז ו‬

‫ה ספר א ש ר נ ד פ ס כ ע ת מ ח ד ש ב או תיו ת ד פו ס מ רו ב עו ת ו מ אי רו ת‪.‬‬

‫ב הו צ א ה ז ו הו ס פ נו;‬

‫ק י צ ו ר י ם מ א ת כ״ ק א ד מ ו ״ ר מ ו ה ר י י ״ צ נ ״ ע ע ל כ מ ה פ ר קי ם מ ה ס פ ר'‪.‬‬ ‫א(‬

‫ב י א ו ר ה ר ה ״ ג הר ה״ ח ה ר ב ה ל ל מ פ א ר י ט ש ע ל ה ק ד מ ת ה ״ ד ר ך חיי ם ״‪.2‬‬ ‫ב(‬

‫לי קו ט מ ת ו ך שי חו ת ו א ג ר ו ת ק ו ד ש א ו ד ו ת ס פ ר ״ ד ר ך חיי ם״‪.‬‬ ‫ג(‬

‫צ י ו נ י ם מ א ת ה מו ״ ל ג‪.‬‬ ‫ד(‬

‫צ י ל ו מ י ד פ י ה ש ע ר ש ל ד פ ו ס י ם ה ר א ש ו ני ם‪.‬‬ ‫ה(‬

‫הו ס פו ת א ל ו נ ע ר כ ו ע ל י ד י ה ר ה ״ ת ה ר ב ג ב ר י א ל שי׳ ש פ י ר א ו ה ר ה ״ ת הר ב א ל י׳‬

‫שי׳ מ טו סו ב‪.‬‬

‫מערכת ״אוצר החסידים״‬

‫ער״ח אלול‪ ,‬היתשס״ב‬
‫רואה שות להולדת כ״ק אדמו״ר ןי״ע‬
‫שות הקהל‬
‫ברוקלין‪ ,‬די‪.‬‬

‫‪ (1‬לע״ע הגיעו לידינו רק הקיצורים על ההקדמה‪ ,‬ועל ו׳ פרקים הראשונים של הספר‪.‬‬

‫‪ (2‬נדפס בספר ליקוטי ביאורים‪ ,‬ווארשא תרכ׳׳ח‪ .‬הלקו״ב נזכר בכמה מספרי רבותינו נשיאינו‬
‫)ראה סה״מ תרמ״ז ס״ע מז וע׳ תלו‪ .‬סה״מ תרנ״א ע׳ מג‪ .‬סה״ש תורת שלום ע׳ ‪ .214‬לקוטי שיחות חי״ג‬
‫ע׳ ‪ .230‬ח״כ ע׳ ‪ .102‬ועוד(‪.‬‬
‫וראה אגרות קודש כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ ח״ד ס״ע תנ‪ :‬״און דאס איז דער חילוק פון רבי׳שע‬
‫חסידות ביז חסידות וואס חסידים האבן געשריבין‪ ,‬די חסידות וואס חסידים האבין געשריבין זיינען‬
‫געוויס מיוסד אויף יסודות חזקים און מסתמא איז אין זיי פאראן אפולע טיפע ענינים ‪ -‬איד זאג‬
‫מסתמא‪ ,‬וויילע איר האב זיי קיינמאל ‪ -‬א חוץ ר׳ הלל׳ס לקוטי ביאורים ‪ -‬ניט גילערינט ‪ -‬אבער‬
‫עס איז ניט דברי הרב‪ ,‬די רבי׳שע חסידות איז דאס די ווערטער וואס מי גיט מלמעלה‪ ,‬און די ווערטער‬
‫זיינען גאר אנדערע ווערטער״‪ .‬וראה גם אגרות קודש שם ח״ב ע׳ שצז‪ .‬סה״ש תרצ״ט ע׳ ‪ 300‬ואילר‪.‬‬
‫‪ (3‬ציונים אלו רובם הם לספרים שנדפסו אחר הוצאת שנת תשט״ו‪.‬‬
 ‫ב ס״ד‬

‫פתח דבר‬
‫‪ -‬להוצאה האחת עשרה ‪-‬‬
‫בז ה ה נ נו מ ו צ י א י ם ל א ו ר מ ה ד ו ר ה ח ד ש ה ש ל ה ס פ ר ״ ד ר ך חיי ם׳‪ /‬ו נ ו ס פ ו ב ה ע ו ד‬

‫קי צו רי ם מ כ ״ ק א ד מ ו ״ ר מ ה ו ר י י ״ צ נ ״ ע ) מ פ ר ק ז ע ד פ ר ק יז(‪.‬‬

‫מערכת ״אוצר החסידים״‬

‫ט׳ כסלו‪ ,‬היתשס״ן‬
‫ברוללין‪ ,‬ו‪.‬י‪.‬‬

‫• ‪(T>«0‬‬

‫ב ס״ד‬

‫פתח דבר‬
‫‪ -‬להוצאה השתים עשרה ‪-‬‬
‫בז ה ה נ נו מ ו צ י א י ם ל א ו ר ‪ ,‬ב הו צ א ה ח ד ש ה ו מ תו ק נ ת‪ ,‬א ת ה ס פ ר ״ ד ר ך חיי ם״ א ש ר‬

‫ל כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ה א מ צ עי‪.‬‬

‫ב הו צ א ה ז ו נ ס ד ר ה ס פ ר מ ח ד ש ב א ו ת י ו ת ב ה י ר ו ת ) ע ״ פ ת ב ני ת ד פ ו ס ז י ט א מ י ר ‪,‬‬

‫ת ר כ ״ ג(‪ ,‬ו ת ו ק נ ו ב ה ט ע ו י ו ת ד פ ו ס ש נ פ ל ו ב ה ו צ א ו ת ה ק ו ד מו ת‪ .‬ח ל ק מ ה תי קו ני ם הו א‬

‫ע ״ פ ה ש ו ו א ה ל הו צ א ה ה ש נ י ׳ ) ק א פ ו ס ט ‪ ,‬תקע״ט( ■‪.‬‬

‫מערכת ״אוצר החסידים״‬

‫ט׳ כסלו‪ ,‬ה׳תשע״ג‬
‫יום ההולדת ויום ההילולא של כ״ק אדמו״ר האמצעי‬
‫שוח המאחים להסתלקות־הילולא של כ״ק אדמו״ר הזקן‬
‫ברוק־ליד די‪.‬‬

‫‪ (1‬בכמה מקומות שהיה חסר התחלת או סיום סוגריים הוספנו אותם בדרר אפשר בחצאי ריבוע‪.‬‬
 ‫הקדמה‬
‫כ ת י ב ראשית חכמה יראת ה׳ כר‪ .‬וכתיב הן יראת ה׳ היא חכמה‪ .‬ולכאורה שני פסוקים‬
‫אלו סותרים זא״ז דמ״ש ראשית חכמה כו׳ הרי יראח קודמת לחכמה וכמאמר כל‬
‫שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת‪ .‬ומ״ש הן יראת ה׳ היא חכמה הרי החכמח קודמת‬
‫ליראה וכמו שאמרו דאם אין חכמה אין יראה וכן להיפך אם אין יראה אין חכמה כמ״ש ראשית‬
‫חכמה יראת ה׳ וא״כ באיזה יקדים‪ .‬אלא צריך לומר דהחכמה והיראח אחת היא ממש וכמ״ש הן‬
‫יראת ה׳ היא חכמה וכן מ״ש ראשית חכמה יראת ה׳ חיינו שיראת ה׳ ראשית בפתח החכמה כר ומ״ש‬
‫כל שיראת חטאו קודמת קודמת ממש חיינו יראת חטא דוקא‪ .‬דאית יראה ואית יראה והיינו יראה‬
‫תתאה שנק׳ יראת חטא ויראה עלאה שנק׳ יראת ה׳ או יראת אלקים כידוע‪ .‬ויראת חטא ודאי‬
‫קודמת ליראה עלאה שהיא החכמה כמ״ש הן יראת ה׳ היא חכמה כנ״ל דחכמה ויראה אחת היא ממש‬
‫שז״ש אם אין יראה אין חכמה ואם אין חכמה אין יראח‪ .‬וכשיראת חטא קודמת לחכמתו היינו שקודמת‬
‫ליראת ה׳ שהיא החכמה‪ .‬ונמצא כללות ענין שלימות העבודה התמה בדרכי ה׳ כולל במ״ש ראשית‬
‫חכמה כר אך שא״א להגיע לזה כ״א ע״י יראת חטא קודם שעי״ז דוקא חכמתו ויראתו מתקיימת ואם לאו‬
‫אינה מתקיימת רק לפי שעה לבד וד״ל‪ .‬ויש להבין דהלא אמר סוף דבר כר את האלקים ירא ואת‬
‫מצותיו שמור כי זה כל האדם הרי נק׳ יראת אלקים סוף דבר ובאמת יראת אלקים נק׳ ראשית כמ״ש‬
‫ראשית חכמה כו׳‪ .‬וצריך לחלק בין יראת אלקים ליראת ה׳ דיראת אלקים היינו יראת חטא שסר מרע‪.‬‬
‫ואינו כן דיראת חטא נק׳ סר מרע לבד ויראת אלקים למעלה מזה שהוא עיקר יסוד למעשה הטוב‬
‫לשמור המצות מצד יראת אלקים ונק׳ עובד מיראה בקבלת עומ״ש כידוע‪ .‬אלא ענין יראת חטא הוא‬
‫עיקר יסוד התשובה שקודמת ליראת אלקים ויראת ה׳ דחכמה והוא הנק׳ תשובה תתאה ששב בפ״מ‬
‫עד שהוא סר מרע בפ״מ לגמרי כי ירא למרוד ולפרוק עול מ״ש‪ .‬וגם שעדיין אינו בכלל ירא אלקים‬
‫בקבלת עול מ״ש שלימה נק׳ בשם ירא חטא עכ״פ שירא לעשות החטא ועון בפ״מ כמו שנשמר בגזל‬
‫ואונאה ועול במו״מ ומעושק דלים ונושא ונותן ביגיע כפיו באמונה ונשמר מכל דבר רע שבזנות גם‬
‫בהרהור לבד דהיינו שאינו מביא עצמו לידי הרהור כלל‪ .‬שעיקר החיפך מיראת חטא הוא רק בחי׳‬
‫פריקת עול שלבו ודעתו קלה ואינו חושש ומרגיש כעון שדש בעקביו מצד שאינו מרגישו לעון וחטא כלל‬
‫כך אינו מרגיש גם שיודע שזהו עון וחטא כהרהור זנות שכל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסים‬
‫אותו במחיצתו של הקב״ה ונק׳ נידוי כידוע‪ .‬ועכ״ז מביא עצמו לידי הרהור במזיד דוקא דכרשע יחשב‬
‫שלא נק׳ רשע רק כשאינו עושה תשובה בפ״מ והוא שאינו מדחה זה ההרהור הרע ממחשבתו כלל‬
‫אדרבא יוסיף להמשיך לבו לזה ולהעמיק בו עד שיבא לכלל תאוה רעה ויבא לידי טומאת קרי בלילה‬
‫וכה״ג בכל יצר מחשבות אדם לרע כי יצר לב האדם רע מנעוריו רק רע ולא טוב כלל כו׳ וע״ז הוסד‬
‫כל עיקר ענין תיקון חצות בבכיה בדמעות על פריקת עול דוקא שהוא מקור כל הסתעפות רע במחשבה‬
‫עד שבא לפ״מ כמ״ש אוילים מדרך פשעם כו׳ פשעים אלו המרדים כו׳)כמשי״ת בפנים(‪ .‬ובחלוקה‬
‫זו דיראת חטא שפחד אלקים לנגד עיניו להכניע לבו הקשה כאבן עד שיפחד מעשות הרע בעיני ה׳‬
‫בפ״מ עכ״פ יש הרבה כתות חלוקות‪ .‬הא׳ אותן שיריאים מן מעשה החטא וגם לחשוב ולהרהר בו אבל‬
‫כבר מושקע בדבר החוא עד שלבו תמיד נמשך אח״ז וגם שתמיד מדחהו חוזר ונופל בזה כו׳ ואיננו‬
‫שב בתשובה שלימה כי חוזר לקלקולו תמיד כידוע לכל מי שאינו מטעה א״ע ואינו מחפה באהבתו‬
‫א״ע לעשות בלבו הקטנה בדבר או לעשות שקר בנפשו כאילו אינו עושה רע גמור ואע״פ שחוזר‬
‫וניעור בהתעוררות תשובה אבל אינו מתקיים בה זה לא נק׳ יראת חטא ולא בע״ת אמיתי‪ .‬ומ״מ‬
‫באותה שעה ששב ומתחרט ומדחה הרע שבמחשבתו לגמרי נק׳ תשובה ויראת חטא ויעלה לרצון לפני ה׳‬
‫באותה שעה באשר הוא שם כי כל לבבות דורש ה׳ לשעתו ורחמנא לבא בעי כר‪ .‬והכת הב׳ אותן‬
‫שעדיין לא נשקעו בעומק תאות שרירות לבם ובקל יטה לבו לבלתי יומשך כלל לדבר רע ולבו‬
‫ברשותו תמיד זהו שיש בו יראת חטא באמת לפי שלא נשרש בו עדיין קלות ופריקות עול ולבו נכנע‬
‫בקל ליפחד לעשות ולחשוב כל רע ולא ירצה להתמשך בדבר השנאוי ותעב בעיני ה׳ גם שאין בו‬
‫יראת אלקים בקבלת עול מלכות שמים באמת מ״מ יצא מכלל פריקת עול ונק׳ סור מרע וירא חטא‬
‫והוא קרוב לתשובה שלימה שנק׳ תשובה עילאה שהוא השב אל ה׳ באמת בכל לבו ונפשו ממש‬
 ‫הקדמה‬ ‫‪4‬‬
‫שזהו יראת ה׳ היא חכמה בחי׳ כה מה שבנפשו כר כנ״ל וזהו כל שיראת חטאו קודמת כו׳ כנ״ל‬
‫ואע״פ שימצאו הרבה בכת זו שלעתים יש בהן פריקות עול כמו בהוללות וליצנות וכה״ג במדות רעות‬
‫שבין איש לרעהו בקנאה ושנאה וכעם וגיאות והתנשאות ואכזריות וכה״ג אין זה שייך לענין פר״ע‬
‫דהרהורים רעים וחטאים כלל שזהו רק מפני שטבעו הוא רע לבריות וכה״ג בהוללות וליצנות ודברים‬
‫בטלים מצד טבעו במרה הלבינה אבל לא מצד איזה מרד ופר״ע באלקים חיים רק שע״י הוללות כו׳‬
‫יבא ממילא לפר״ע כמ״ש לא יתיצבו הוללים כר‪ .‬וכן בדברים בטלים שברבוים תפר ירא׳ אלקים כמדבר‬
‫בהרחבת פיו ולשונו תהלך בארץ שזהו רק מצד מיעוט הרגש׳ עול מלכות שמים בלבו ואין יראת‬
‫אלקים על פניו וגם מצד ריבוי הדבור יפתח בחי׳ ההעלם שברע הגנוז מאד בנפשו שנק׳ עומק רע‬
‫כידוע וזהו לעומת סט׳ דקדוש׳ שהוא מצד הדבור בד״ת כידוע וד״ל‪) .‬וע״כ מצד רבוי הדב״ט יבא‬
‫סיבת המחשבה זרה בתפלה גם שאין רצונו וחשקו בהם כלל וכן מצד ריבוי המ״ז יבא סיבת רבוי‬
‫הדב״ט דהכל א׳ כמ״ש במ״א(‪ .‬והכת הג׳ אותן שמצד יראת אלקים שבקרבם בקבלת עומ״ש בתפלה‬
‫ותורה ביגיעת הנפש עד שנכנס בלבם בעומק‪ .‬מזה נשאר רושם קבוע בלב כל היום גם בלכתו‬
‫בשוק ובטרדתו בעסקים לא יחשך אורו וימנע מהטות לבו ומחשבתו לשום דבר רע וזהו הנק׳ ירא‬
‫אלקים וכמ״ש סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא כר כי זה כל האדם וכמ״ש ועתה ישראל מה‬
‫ה׳ שואל מעמך כ״א ליראה כר וכן מעשה הטוב גם בשמחה של מצוה אינו בא רק מצד יראת אלקים‬
‫אע״פ שעובד מאהבה כמ״ש אשרי איש ירא כר במצותיו חפץ מאד‪ .‬ומיראת אלקים זאת יבא ליראת‬
‫ה׳ שהיא חחכמה בחי׳ ביטול בפנימית הלב ומוח מקרב ולב עמוק מצד גילוי אור ה׳ בנפשו בבחי׳‬
‫כח מ״ה שבנפשו כידוע וזהו אם אין יראה אין חכמח כנ״ל אבל מירא׳ חטא שקודמת עי״ז חכמתו‬
‫מתקיימת לנצח כנ״ל וד״ל‪ .‬והכת הד׳ אותן שאינן מוצאי׳ יר״ח בעצמם לפי ערך יראת אלקים‬
‫שבקרבם ע״י עבודתם בתפלה ותורה ומע״ט וזה בא מב׳ סיבות הא׳ מצד מיעוט היגיעה בלב‬
‫ומוח מידי יום ויום בקביעות בתפלה ותורה שלא נשרש עדיין יראת ה׳ ויראת אלקים בעומק הלב‬
‫כ״כ רק בדרך מעבר בלבד דהיינו בדמיון מוטעה בעצמו )בל״א גינארט בייא זיך(‪ .‬והב׳ גם‬
‫שיגיעתו מגיע בקרב לבו ומוחו בהשרשה טובה ועמוקה )בל״א גאנץ טיף אין הארצין אריין כר( אך‬
‫מסיבת טרדת עומק לבו ודעתו בפרנסה ועסקי הזמן שמבלבלים ועוקרים מעט מעט השרשה זאת עד‬
‫שישאר כמו ריקם מכל יראת אלקים ויראת ה׳ הנ״ל ויפול בלבו עוד יותר עד שנעשה כדומם כר כידוע‬
‫בכלל ליודעים‪ .‬וזהו סיבת הנפילה לרוב ההמון כגדול כקטן שע״ז אמ׳ יחוגו וינועו כו׳ וכל חכמתם‬
‫תתבלע כר‪ .‬וע״ז הוסד יסוד ענין תיקון חצות שהשכינה בגלות כר שבפרט היינו בכל ניצוץ האלקי‬
‫שמובלע ומוסתר ונחשך אורו ע״י עומק בלבול העסקים שבאין מתוך דוחק ולחץ מכל צד עד שניזוז‬
‫ממקומו ומדרגתו בירידה אחר ירידה בפנימיות הלב ובחיצוני׳ שנק׳ יראת אלקים ויראת ה׳ כנ״ל‬
‫וד״ל‪ .‬והנה העצה היעוצה לזה הוא שלא יהיה לבו ודעתו נסוג אחור כלל גם בעסקו במו״מ באופן‬
‫שלא יפול בסיבת זה כלל‪ .‬ואין זה רק באופן שיהיה על ה׳ מבטחו בעסקו במו״מ ולא יחשב עצמו שמידו‬
‫יבא לו הברכה והריוח‪ .‬ויש להקדים לזה ענין כללי בשרש ענין הפרנסה המבואר במ״א ע״פ אורך‬
‫ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד‪ .‬ויש להבין עיקר ענין ההפרש בין עושר לכבוד דלכאורה שתי אלו‬
‫ענין א׳ הוא דבעושר יש כבוד וגדולה ממילא ולמה חלקם לשתים כר‪ .‬אך הנה ארז״ל מה יעשה‬
‫אדם ויתעשר ירבה בסחורה כר וע״ד הפשוט עצה זאת נכונה היא עפ״י דרכי הטבע והוא בהיות‬
‫שהכסף מועט ואינו מספיק עפ״י הטבע כלל שירויח בו כ״כ כדי הצריך לפרנסתו לסך מסויים כמו‬
‫ממעות סך מאה ירויח עד אלף ויותר‪ .‬אך כאשר ירבה בסחורח ירויח בכל סחורה וסחורה כמה פעמים‬
‫בשנה ברוב המסחור כאשר משתדל בו בריבוי העסקים עד שיגיע לקיבוץ הסך הנצרך לו לפרנסתו‪.‬‬
‫ואמנם יש כאן ב׳ דברים א׳ חריבוי בסחורה לקנות׳ הרבה ביותר מכפי מעותיו בכפלי כפלים‬
‫ובריבוי עסקים פרטיים וברוב הטרדה והשתדלות יתירה עד כמה וכמח פעמים יחזור וישוב כר והב׳‬
‫בהתחכמר עצם המסחור שיקנה בזול ולמכור ביוקר ובמיעוט ההוצא׳ ובמעט מזומן ורוב הקפה ויסולק‬
‫במועדו עד שבאמצעית כל הב׳ ענינים הנ״ל בכי טוב ירויח הרבה שלא לפי ערך הקרן כלל וכלל‬
‫כידוע‪ .‬ועצה זו גם שהיא טובח ומתוקנת ותצלח ביותר עפ״י הטבע אך לא בכל עת תצלח שהרי‬
‫ג‬ ‫הקדמה‬ ‫‪5‬‬
‫אנו רואים הרבה עושין כן בהשתדלות ויגיעה רבה ורוב העסק להרבות בסחורה ואינם מרויחים‬
‫כלום ולא עוד אלא שיוכלו לבא להפסד גדול עד הקרן ועד בכלל היינו להיות בע״ח גדול לנושים‬
‫רבים שלקח מהם בהקפה כר והוא מצד מיעוט ההצלחה מאד במסתור שלו ורוב המסחור עושה רוב‬
‫ההפסד יותר‪ .‬וא״כ לכאורה עצה זאת מזקת עד הנפש והיה יותר טוב לו לעשות להיפך למעט בסחורה‬
‫מאד ולא לקנות ביותר מכפי שיש לו ולא יפסיד כ״כ ואם הריוח יהיה מועט זה יותר טוב מרוב‬
‫ההפסד וכר‪ ,‬אך הנה באמת יש ב׳ דרכים בעסק הפרנסה א׳ בריבוי הסחורה דוקא כנ״ל ותצליח‬
‫דוקא בזה האופן כי חיי פרנסתו ומזונותיו הקצובין לו מאת ה׳ הזן ומפרנס לכל כר במדה ושיעור‬
‫הצריך לו בכל עניניו הרי הוא נמשך ומתלבש ברוב הסחורה דוקא ובהשתדלות רבה בכל מיני מסחור‬
‫ביותר מכפי ערך מדתו וקרנו כר וזולת זה האופן לא יצליח להרויח כדי פרנסתו כלל‪ .‬והדרך הב׳‬
‫הוא בהיפך מאופן זה והוא שמזונותיו הקצובין לו מר״ה מאת ה׳ הזן ומפרנס כר בא בהתלבשות‬
‫במיעוט העסק דוקא והיינו שלא ירבה בסחורה כלל רק כפי קרנו יקנה ויתברך מדי יום במעט‬
‫הסחורה מעט מעט וכל אשר היה מקבץ ברוב הסחורה ימצא במעט עסק הזה ממש בשוה ואפשר‬
‫יצליח יותר עפ״י סיבות שונות מן הצד שלא עפ״י דרכי הטבע כלל‪ .‬וזהו עיקר ענין הברכה שהברכה‬
‫הרי היא באה במעשה ידיו בלתי מוגבלת כלל כמו ויזרע יצחק כר וימצא מאה כר וכן עד״ז בפרי‬
‫תבואות במסחור כמו בדגן ותירוש וכל סחורה שמוליך ומביא ממקום למקום שמן המעט יעשה ריוח‬
‫הרבה ה״ז כמו מן זריעת הקב שיעשה כמה כורים כר וזהו וברכך ה׳ בכל אשר תעשה שהמעשה‬
‫מועטת והברכה בה מרובה שזה הבא מכח עליון שלמעלה מן הטבע‪ .‬ואמנם אין זה נק׳ עושר אלא‬
‫ברכה שהעושר לא נק׳ אלא הבא מרוב הסחורה דוקא רק ברכת ה׳ היא תעשיר שממילא יבא לכלל‬
‫עושר רב מצד רוב הברכה וכמו וה׳ ברך את אברהם כר שהיה הברכה מרובה ביותר במעשה ידיו עד‬
‫שהיה לו כסף וזהב לרוב ובהמה רבה וכר וכן ביצחק ויעקב דכתיב ויפרוץ האיש כר‪ .‬ואמנם גם‬
‫העושר מאת ה׳ הוא בא בודאי אך שבא בהתלבשות ברוב הסחורה דוקא וזהו שאמר מה יעשה אדם‬
‫ויתעשר ירבה בסחורה דוקא כי בריבוי הסחורה שם מוכן כלי ההצלחה לענין רוב העושר אם מאת‬
‫ה׳ יבא ויצא דבר מלכות שיתעשר פ׳ בעסקיו והוא דוקא עפ״י הטבע ברוב השתדלות בכל מיני‬
‫מסחור לרוב כנ״ל‪ .‬ואם אנו רואים שיש מתעשר במיעוט המסחור היינו בהצלחה גדולה במסחור מועט‬
‫שלא לפי ערך כלל זה יוצא מן הכלל ואמנם יוכל להיות שלא ברוב הסחורה ימצא עושר רב כעושר‬
‫דיוסף שכל אשר עושה ה׳ מצליח בידו בבלתי מוגבל כו׳‪ .‬ודרך כלל הן ב׳ מיני ברכה והצלחה א׳ ברוב‬
‫העסק ברוב הסחורה דוקא כמו שא׳ ירבה בסחורה והב׳ במיעוט העסק ורוב ההצלחה וברכה ביותר‬
‫כנ״ל והיינו ב׳ מיני שפע פרנסה שנמשך מלמעלה‪ .‬א׳ הבא ומתלבש בדרכי הטבע ביותר והוא ברוב‬
‫הסחורה שיצליח ע״י רוב המסחור דוקא ולא בזולת זה כנ״ל‪ .‬והב׳ הבא מלמעלה למטה שלא בהתלבשות‬
‫בדרכי הטבע כ״כ רק במעט עסק יהיה מה שיהיה יתברך ויצליח בו בלי שיעור כר וד״ל‪ .‬והנה ב׳‬
‫דרכים הנ״ל באופן שפע הפרנסה והברכה נמשך בכמה מיני אופנים שונים לכל אחד ואחד בשינוים‬
‫גדולים מדי שנה ושנה כידוע וזהו שאמרו שאין אדם יודע במה משתכר כו׳ עד שכל יום ויום אדם‬
‫נידון על חיי פרנסתו אע״פ שמזונותיו כבר קצובין לו מר״ה כידוע‪ .‬אך לענין אופן הילוך השפע באיזה‬
‫דרך בכלל מב׳ דרכים הנ״ל משתנה מזמן לזמן עפ״י מעשיו ודרכיו באופן חיי נשמתו בתורה ועבודה‬
‫כר כמו בדרך דוגמא אם מעשיו מרובין מחכמתו הרי יותר מקבל עליו עול תו״מ מכפי מדתו בחכמה‬
‫כח מה שבנפשו ולבו באוי״ר כר אז פורקין ממנו עול ד״א לפי ערך זה היינו שיומשך לו שפע מזונו‬
‫בברכה מרובה במיעוט העסק והיגיעה ובמעט מסחור כנ״ל שכל הנותן עליו עול תורה כר ובהיפוך מי‬
‫שפורק ממנו עול תורה ועושה מלאכתו קבע ותורתו עראי כר ואין מעשיו בתו״מ ועבודה שבלב לפי ערך‬
‫חכמתו ויראתו כלל וכלל כר אזי נותנים עליו עול ד״א היינו שצריך להרבות בסחורה ומצליח באופן זה‬
‫דוקא שמתייגע בכל כח עבודתו ובהתחכמות יתירה ברוב מיני תחבולות וגם בריבוי העסקים שבזה ימצא‬
‫כדי חייו דוקא ולא זולת זה שכאשר ירפה בעבודה ומסחור רב ולא יתחכם בתחבולות כ״כ לא ירויח‬
‫כלום זהו עול ד״א כידוע‪ .‬והוא בא לפי ערך מיעוט עול תורה ויראה בעבודה שבלב ומוח בתפלה ותו״ט‬
‫כר וזהו הנשקל במד׳ ושיעור לכל א׳ כפי מעשיו בכל ר״ה ור״ה ומתחלף ומשתנה מזמן לזמן כנ״ל כמו‬
 ‫הקדמה‬ ‫‪6‬‬
‫גם במי שראוי לברכה במועט יבא לכלל היגיעה ועבודה רבה אע״ם שמעשיו מרובין מחכמתו כו׳ מצד‬
‫שממעט בגמ״ח ובצדקה ובפיקוח מעשה הטובות לרעהו ומכ״ש כאשר יעשה עול במו״מ ויגזול לרעהו ולא‬
‫יתאמץ לשלם מעות אחרים שבעסקיו במועדו שאיך יבא הברכה במה שאינו שלו כו׳‪ .‬ועוד יבא זה מצד‬
‫שממשיך זה ע״ע במה שירצה להתעשר בהון רב ויהיה אץ להעשיר כר וזהו שאמר מה יעשה אדם‬
‫ויתעשר דוקא הרוצה בזה כר ירבה בסחורה ממילא יבא לכלל זה שצריך להרבות כר‪ .‬וכן להיפך יבא שפע‬
‫וברכה למי שאינו ראוי לה מצד מיעוט מעשיו בתו״מ כר אם על ה׳ ישליך יהבו ולא יחפוץ להתעשר‬
‫כר ויאמין בה׳ שיזמין לו ברכה במועט כמו במרובה כר ועושה צדקה וגמ״ח ויפקח בטובת רעהו כמו‬
‫בשלו כר זהו הגורם להמשיך עליו ברכה ביתר מכפי המדה שניתן לו בר״ה עפ״י הדין וכר וד״ל‪.‬‬
‫ובכל זה יתורץ הני תרי קראי דסתרי אהדדי כידוע והוא מה שכתוב החכמה תחי׳ בעליה וכתיב כי לא‬
‫לחכמים לחם לפי שיש ב׳ דרכים באופן שפע הפרנסה כנ״ל שהם ב׳ הפכים ממש שזה שראוי לברכה בלי‬
‫עסק ויגיעה כ״כ גם חכמתו תעמוד לו עד שתחיה בעליה שימצא שכל טוב במיעוט עסקיו לחיות בה‬
‫כדי פרנסתו בריוח וזהו החכמה תחי׳ בעליה פי׳ גם בעליה דחכמה שלו שהוא בחי׳ מזל העליון מה‬
‫שמצליח אור שפעו להביא ברכה אל ביתו הוא ע״י החכמה )והוא מפני שמעשיו מרובין מחכמתו‬
‫דוקא בחיי נשמתו דנעוץ תחלתן בסופן דוקא וד״ל( ומ״ש כי לא לחכמים לחם היינו במי שאינו ראוי‬
‫לברכה כ״א ברוב העסק לא יועיל לו חכמתו ובתחבולות רק ברוב העסק ביגיע כפיו לבד בלא שכל‬
‫וחכמה כלל ואדרבה כל מה שיוסיף התחכמות יפסיד וכמ״ש יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך‬
‫יגיע כפיך לבד אבל צריך להתייגע הרבה ברוב הסחורה והעסק וזהו כי לא לחכמים בלי עסק רב‬
‫לחם כר וד״ל‪ .‬ויש חכמה שתחיה בעליה במיעוט העסק כנ״ל הטעם וד״ל‪) .‬ויש לפרש להיפוך דבמי‬
‫שראוי לברכה בלי עסק רב זהו מה שכתוב כי לא לחכמים לחם שלא יועיל לו שום חכמה כלל והחכמה‬
‫תפסיד כר ומה שכתוב החכמה תחיה כר הוא במי שפרנסתו תלוי׳ בעסק רב שצריך לזה תחבולות חכמה‬
‫ותועיל לו חכמתו דוקא שזהו עול ד״א שנותנין עליו מפני מיעוט עול תורה כנ״ל וד״ל(‪:‬‬

‫ו א ח ר הדברים והאמת האלה עתה באתי לפרש שיחתי זאת בתוכחת מגולה זו מאהבה מסותרת‬
‫לכל אנשים מאנ״ש חבירים מקשיבים אשר כערכי שמכירים מקומם באמת לאמיתו ולא יתעו‬
‫בדרכים שונים בגדולות ונפלאות מהם עד שידמו בנפשם דמיון שוא לומר רזי לי כר‪ .‬ודאי כל איש‬
‫יחפוש בחפש מחופש הדק היטב מקרב ולב עמוק עמוק על כל הדברים והאמת האלה שמדברים‬
‫בענייני תשובח ויראת חטא ויראת אלהים הנוגעים למעשה ולמחשבה במוח ולב עד שיהיה לבבו ודעתו‬
‫בר ונקי מכל שוא וכזב דמיוני כמ״ש בכל לבי דרשתיך כר‪ .‬ועל זה אמר נחפשה דרכינו ונחקורה‬
‫ונשובה כו׳ שצריך לחפש היטב בדרכיו ומעשיו ולא להטעות א״ע וכל לבבות דורש ה׳ כו׳‪ .‬והנה ע״ז‬
‫הוסדו כל דברי אמת הללו שכתבתי רק בשביל אנשים המשתוקקים והחפצים באמת וימצא כל איש‬
‫בהם מרגוע לנפשו לפי מקומו ומדרגתו ושעתו והן הן כל הדברים שידעתי היטב לכל מכאובי ונגעי‬
‫איש ואיש בכמה מיני חליים רעים בחולי הנפש שלא ניתן לכתוב ע״כ כל איש חפץ ורוצה לטהר לבבו‬
‫ולקרב אל העבודה האלקית באמת יחקוק בלוח לבו הדק היטב כל דבור ודבור ולא יקרא כקורא‬
‫בספר לצאת י״ח שבקל יסיח דעתו ולבו ולא יבין סיבת נפילתו מעט מעט במשך זמן עד שיאמר‬
‫נואש בנפשו כר‪ .‬וה׳ יודע ועד שלא להתגדל עשיתי זאת כי אין כאן במה להתגדל ולהתפאר שאין‬
‫בזה חכמה ולא מלאכח כמלאכת סופר חובר חיבורים בחידושים ופשטים שונים כר וחס לי׳ לזרעא‬
‫דאבא כר כידוע לכל יודעי ומכירי מנעורי‪ .‬רק מאשר אני רואה גודל העוני ודוחק השעה בצוק‬
‫העתים הללו בגודל הדחק בפרנסה מגדול עד קטן וידל ישראל מאד מאד ה׳ ירחם על עמו כר ואין‬
‫לאל ידם לפנות גם שעה א׳ ממש לעסוק ביגיעת הנפש בדברים שבלב ומוח בענין עבודת האלקי׳‬
‫בתפלה ותורה ומצות כר רק בפרקים מיוחדים‪ .‬וגם מעט מהרבה שיש להם פנאי מעט תקצר רוחם‬
‫מאד מעבודה קשה ולא יכילו בכלי מוחם ולבם כל הדברים לאמיתתן ובקל נשכח הכל והיה כלא היה‪.‬‬
‫והנסיעה קשה מאד מרוב הטרדה וממיעוט היכולת בהוצאה רבה בעתים כאלה כידוע‪ .‬על כל אלה‬
‫אמרתי ללקט באמרים אמרי נועם המתקבלים בלב שומע בכל פרטי הדברים שידעתי שצריך כל איש‬
‫ד‬ ‫הקדמה‬ ‫‪7‬‬
‫ואיש כפי מקומו שיעסוק בהם בכל עת מצוא לפניו למען ילמדו ליראה את ה׳ בעצמם ולא יצטרכו‬
‫להפקיר עצמם ביתר מכפי מדתם וכחם‪ .‬ואני תש כחי לצאת ולבא במקומות רחוקים ולזאת באתי‬
‫לבקש מכל אוהבי וריעי ליתן לבבם היטב לכל דברי אמת הללו ולא יקטן הדבר ח״ו‪ .‬כגדול כקטן‬
‫הכל שוין בזה‪ .‬ויעשו בכל מנין חק ודבר קבוע שיהיה כל א׳ מחזק לרעהו ללמוד יחד גם בספר‬
‫התניא ובב׳ חלקים דספר שער התשובה שמיוטדים על דברי אמת להוציא לאור דברים שבלב בכל‬
‫פרטי ענייני התשובה וענייני התפלה כו׳ וד״ל‪ .‬ואם אמנם ידעתי טבע אנ״ש שבדברים שבכתב שגם‬
‫שמלאים טעות לא יחושו על כל הוצאה רבה להשיגם וכאשר יבואו אותן הדברים בעצמן בדפוס לא‬
‫יחושו לנפשו לקנות גם במקח היותר זול וגם אותו שקונה כורכו יפה ומניחו בקרן זוית למשמרת כשיפנה‬
‫ישנה ולא ימצא פנאי לעולם מפני שתקצר רוחו בעמלו שיעמול תחת השמש כר‪ .‬לזאת אני מזהירם‬
‫באמת לטובתם ולא אבוש ולא אכלם בזה כי עלי הדבר מוטל חובה ומצוה רבה בעת כזאת‪ .‬ואני נפשי‬
‫הצלתי ודי בזה‪ .‬דברי המדבר באמת אוהבם דבק מאח לכל דורש אלקים באמת ובתמים‪.‬‬

‫זצ״ל נ״ע‬ ‫נאום ד‪1‬ב בער באאמו״ר הגאון מוהר״ר שביאור זלמן‬
 ‫שער התשובה‬
‫ישראל לו צר ממש כר וד״ל‪ .‬והנה י״ל‬
‫דלפי הנ״ל למה זה ירדה הנשמה בגוף‬
‫דידוע שכל ירידת הנשמה בגוף כמ״ש אתה‬
‫הראת כר ירידה זו לצורך עלייה הגבה למעלה‬
‫מכמו שהיא במקורה שנמצא מובן מזה דע״י‬
‫התעוררו׳ תשובה שלמטה תתעלה יותר‬
‫מתשובה עליונה דב״ק מכריז למעלה עד‬
‫שפועל התעוררות בנשמה שבגוף‪ .‬וזה פלא‬
‫דודאי רוב התעוררות תשובה שלמטה הכל‬
‫מהתעוררות רוח ממרום מכח ושרש הנשמה‬
‫שמאיר בכלי הגוף לפעמי׳ מעורר במוח המח׳‬
‫הרהור טוב ולפעמים בלב עד שישוב בפ״מ‪.‬‬
‫וגם חיזוק התשובה וקיומה שלא יחזור לסורו‬
‫משם נמשך תמיד כמו בתחלה שהבא לטהר‬
‫מסייעין אותו מלמעלה וכמו״כ יצרו של אדם‬
‫מתגבר עליו לחזור לקלקולו אלא שה׳ מסייעו‬
‫ועוזרו כו׳ ואיך יהיה התעוררות תשובה שמצד‬
‫עצמו גדול ממנו עד שירידה זו כו׳ שהוא חלק‬
‫נשמה שבגוף מגביה ומעלה לחלק נשמה‬
‫שלמעלה שהיא שרשה ומקורה איך בחי׳ מקבל‬
‫יגביה ויעלה להמשפיע שלו למדריגה יותר‬
‫גבוה‪) .‬וגם בתו״מ בעוה״ז מגביה לשורש‬
‫נשמתו בעלייה יותר כמו גם נשמת משה‬
‫כשירדה בגוף זכה להעלות עי״ז שרש נשמתו‬
‫הגבה למעלה יותר וז״ש אתה הראת למטה‬
‫בירידה לצורך עליה כנ״ל( ולפי הנ״ל אין‬
‫הפרש בין תשו״ע ותשו״ת כלל דאין לחלק‬
‫בבחי׳ העצמיו׳‪ .‬וכבנים שובבים הגם שישובו‬
‫מצד עצמם גם זה רק מצד שנמשכים לשרשם‬
‫כמ״ש הביטו אל צור חוצבתם כו׳ כך כל‬
‫התעוררות תשובה שמצד עצמה מצד‬
‫התקשרות עצמיות באה‪ .‬והנה באמת ודאי‬
‫עיקר מצות התשובה אינה רק בחלק נשמה‬
‫שבגוף דוקא כי עיקר התשובה כמ״ש והרוח‬
‫תשוב כו׳ השבה זו מן הריחוק העצום הוא‬
‫שתשוב לשרשה ומקומה כמו השבת אבידה‬
‫וכמו ושבתם לארץ כו׳ כאשר נדחו בארץ‬
‫רחוקה ישובו משם כו׳ כמו אם יהיה נדחך‬
‫כו׳ וזאת המצוה אינה אלא בחוטא שאבד‬
‫נפשו ונדח משרשו מאד ונתמרמר מאד‬
‫בנפשו בהתעוררות עצמו לבלתי ידח כו׳ ושב‬
‫אל ה׳ בכל לבו ונפשו כו׳ כמנשה ששב לאל‬
‫כו׳ הרי יש כאן ב׳ דברים א׳ שניתק ונבדל‬
‫‪8‬‬
‫כאו״א אומר אלהי נשמה שנתת‬ ‫הנה‬ ‫א‬
‫בי טהורה היא כו׳ ודאי א״א לומר‬
‫על הנשמה שבגוף שאין צדיק בארץ ואיך‬
‫יאמר טהורה היא לגמרי אלא על חלק נשמה‬
‫העליונה שבלתי מלובשת בגוף וז״ש טהורה‬
‫היא גם עתה‪ .‬ומ״ש אתה בראת היא חלק‬
‫הנשמה שבגוף חו״ב שבמוח ומדות שבלב‬
‫כו׳ שיפול בה פגם בחטאו במחשבה בהרהורים‬
‫שהוא במוח חו״ב י״ה כמ״ש בוידוי דק״ש‬
‫שפגמתי באות יוד כר‪ .‬ולא יתכן זה כלל‬
‫בחלק אור הנשמה שלמעלה שנקרא מזלא‬
‫וצלם כמ״ש אך בצלם יתהלך איש כידוע‬
‫שע״ז אמר בזהר ונפש כי תחטא תווהא כר‪.‬‬
‫וידוע שב׳ מיני נשמות הללו זהו כמשל‬
‫החבל שאחוז ראשו הגבה למעלה וסופו אחוז‬
‫בקצהו האחרון בעומק מטה מטה‪ .‬וכך יעקב חבל‬
‫נחלתו קצה הראשון היינו שרש הנשמה‬
‫למעלה אחוז ודבוק במקור חוצבה באלקי׳ חיים‬
‫וקצה האחרון שלו בא בהתלבשות בגוף‬
‫החומרי במוח ולב‪ .‬ולכך נתעורר האדם‬
‫בתשובה פתאום במוחו ולבו לפרקים גם‬
‫בלתי הכנה כלל שלא הכין לבו כלל מפני‬
‫שכח ושורש הנשמה כמו שהיא למעלה שנק׳‬
‫מזלא מעורר לחלק התחתון כמשל המניע‬
‫לחבל בראשו ינוע קצהו התחתון ממילא‬
‫מאיליו‪ .‬וזהו ענין ב״ק מכרזת כר שמזה ממילא‬
‫יתעוררו וישובו בנים כר‪ .‬וכן להיפך כאשר‬
‫מתעוררים בתשובה למטה מצד הכנת לבם‬
‫יעוררו למעלה אתעדל״ע לעורר את האהבה‬
‫מלמעלה למטה כמשל תנועת החבל למטה‬
‫שינוע ראשו העליון וז״ש אם תעירו ואם‬
‫תעוררו את האהבה כר תעירו מלמעלה למטה‬
‫כענין הב״ק הנ״ל ואם תעוררו מלמטה למעלה‬
‫כנ״ל עד שתחפץ כי עת לכל חפץ כר‪ .‬כי‬
‫באמת אהבה זו אחת היא כי בבחי׳ העצמיות‬
‫אין לחלק כמו אהבת האב אל הבן מצד‬
‫שעצמו הוא ואהבת הבן אל אביו מצד שממנו‬
‫לוקח אין לחלק ביניהם אם ההתעוררות מאב‬
‫אל הבן או מן הבן אל האב רק שעת לכל‬
‫חפץ כר וזהו עד שתחפץ וכמו לע״ל בביאת‬
‫אליהו דכתיב והשיב לב אבות כר‪ .‬וגם עתה‬
‫לפרקי׳ מתעורר כר כמו בחצות לילה כר‬
‫ובכל גלות יש עתים מיוחדים כמו בעת צרות‬
‫ה‬ ‫שער התשובה‬
‫התשובה בלבו להיות מתקיימת לעולם ולא‬
‫יסור עוד למעשיו ומחשבותיו הקודמין‪ .‬אמנם‬
‫ודאי צער הנפש תיקון לפגם החטא אך‬
‫באופן שישוב אל ה׳ בכל לבו בשמחה ואהבה‬
‫שזהו עיקר חתשובה כששב אל ה׳ אבל‬
‫אם אינו שב אל ה׳ אע״פ שמסגף עצמו‬
‫ומצער נפשו על העבר באמת ומודה ועוזב‬
‫כר אינה אלא לשעתה שנתעורר עתה ויכול‬
‫לחזור לסורו כשיפול במשך זמן מהתעוררות‬
‫זו או כשיבא לכלל נסיון במקום טומאה כר‪.‬‬
‫משא״ב השב בתשובה שלימה הוא השב‬
‫אל ה׳ שמזה ישמח על היות שיצא מן המות‬
‫ואופל לחיי׳ ואור גדול זהו האות ששב באמת‪.‬‬
‫וזהו הענין הנ״ל דבמשקל א׳ הם משום‬
‫דהשמחה לפי ערך הצער דמסתמא נגע לנקוד׳‬
‫לבו מה שהיה מקושר במקום טומאה‬
‫ונתרחק ע״כ הקירוב ישמח נפשו וכאשר לא‬
‫ישמח כ״כ זהו הוראה שלא היה הצער מצד‬
‫עוצם הריחוק כו׳ וע״כ אינה מתקיימת כלל‪ .‬אך‬
‫א״כ לא יובן איך יתבן שיחוברו ב׳ הפכים‬
‫כאלה תכלית המרירות עם תכלית חשמחה‬
‫כא׳ ואין המשל דומה לנמשל במי שיצא וניצל‬
‫מן המות כו׳ דבמצות תשובה צריך לעורר‬
‫לבו במרירות עצומה על ח״נ ואיך ישמח במה‬
‫שכבר יצא מן הרע כר וגם איך יהיה נק׳‬
‫בזה שב אל ה׳ אחר שעדיין לא נטהר‬
‫מטומאתו כשאינו מצטער בכל נקודת לבו על‬
‫העבר במה שפגם בכל חטאיו כר אלא צריך‬
‫לומר דשניהם א׳ הוא ממש מה שמיצר מאד‬
‫על העבר ומה שישמח נפשו בשובו אל ה׳‬
‫כר כי הא בהא תליא כר ואיך יחוברו‬
‫כא׳ כר‪:‬‬
‫ב ו ה נ ה עיקר המשל בזה כידוע בענין‬
‫תשו״ע ותשו״ת שזהו כניצוץ‬
‫הנמשך ומתקרב אל השלהבת שבהיות‬
‫הניצוץ רחוק מאד מן האבוקה יכבה אורו‬
‫מעט מעט אך כל מה שמתקרב יותר יותר‬
‫יודלק ויאיר אורו ברוחב וגובה עד שבקירובו‬
‫לאבוקה ממש יוכלל בה וכמו הלבנה בקירובה‬
‫אל השמש תקבל מילוי אורה כר ויש בזה ב׳‬
‫אופנים א׳ שיתקרב האבוק׳ והמאור לגבי‬
‫הניצוץ שעי״ז ממילא יודלק ויאיר עד שיוכלל‬
‫כר או שיעלה הניצוץ מלמטה למעל׳ ויתקרב‬
‫ונתרחק ממקום טומאה שהן היכלות הקליפות‬
‫דמות ורע שנקרא שערי טומאה כל שיתמרמר‬
‫בלבו על החטא יותר ניתק ונתרחק משם ובזה‬
‫עצמו יש בחי׳ הקירוב אל ה׳ יותר והוא מ״ש‬
‫ושובו אל ה׳ כמו הרוח שתשוב אל ה׳ ואין‬
‫לחלק בזה כלל וכלל דודאי לפי ערך הריחוק‬
‫מן המות והרע כך ערך קירובו אל החיים‬
‫והטוב שהוא התשובה אל ה׳ ואעפ״י שהן ב׳‬
‫תשובות א׳ תשובה מן הרע שנק׳ ריחוק‬
‫והבדלה והב׳ תשובה אל ה׳ שהיא הקירוב‬
‫והדיבוק הכל א׳ ממש במשקל א׳ כי הא‬
‫בהא תליא ממש כמו השב מארץ מרחק כל‬
‫שיתרחק יותר משם יתקרב יותר לארץ‬
‫אחוזתו כר ומ״מ במהות אופן התשובה שני‬
‫הפכי׳ הן שזה בא בתכלית תעוצב ומרת‬
‫הנפש וזה בא בתכלית השמחה וחדות הנפש‪.‬‬
‫כי הנה על עצם ריחוקו מאלקים חיים יתמרמר‬
‫בנקודת הלב ותומ״י בכה יבכה על חטאת‬
‫נעורים ואם לאו לא נק׳ תשובה אמיתית‬
‫כלל כידוע וכמ״ש דוד אשחה בכל לילה‬
‫מטתי בדמעתי ערשי כו׳ והוא בק״ש שעל‬
‫המטה והרוחץ פניו בדמעו׳ מתקן לצלם‬
‫אלקים שפגם כר‪ .‬ומיד בזכרו שכבר הוחלט‬
‫בלבו ושב באמת ולא יסור עוד לקלקולו‬
‫וידבק נפשו אחרי ה׳ ותורתו זהו הנק׳ תשובה‬
‫אל ה׳ יבא לכלל שמחת הנפש מאד מאד‬
‫כי במה שנפטר מן הרע ומות רוחני ויצא מן‬
‫החושך כו׳ ישמח לבו כמו שהיה יוצא מן‬
‫המות הגשמי כי עונש מות הנשמה גדול הרבה‬
‫מעונש מות הגופני כידוע‪ .‬ובאמת כאשר אין‬
‫שמחה בלבו מאשר כבר נפטר מן הרע שהיה‬
‫מקושר במקוםטומאה ונכנס תחת קדושה‬
‫האלקית אינו בגדר התשובה אמיתית כלל‬
‫כמו הגר שמתגייר ששמח במה שנכנס כר‪.‬‬
‫ולא כאותן שקורין שם תשובה רק מה‬
‫שמסגפין עצמם על ח״נ כמ״ש אוילים מדרך‬
‫פשעם ומעונותיהם יתענו דהנה הגם שצער‬
‫וסיגוף זה מצד מיעוט חלב ודם מתקן למה‬
‫שפגם בחטאו שהוסיף כח לטומאה בתאווה זרה‬
‫שבחלב ודם שבנפשו שהוטמאה שם‪ .‬מ״מ‬
‫עיקר התשובה היינו מח ששב בלבו מחטאיו‬
‫והוחלט שיעזוב דרכו הקדום ושב אל ה׳‬
‫שמזה יגיל וישמח נפשו וזהו עיקר חיזוק ועוז‬
 ‫שער התשובה‬
‫ממש ואז ממילא יומשכו כל הניצוצות‬
‫האובדים והנדחים וישובו אל המאור ויתקרבו‬
‫ממש וזהו רחוק שנעשה קרוב ממש וד״ל‪.‬‬
‫ונמצא יש כאן תש״ת ותש״ע כפי המשל הנ״ל‬
‫ולא שכל עיקר התעוררו׳ תש״ת בא מתש״ע‬
‫שהוא קירוב המאר אלא אדרבה תש״ת גרם‬
‫לתש״ע שירד העצמות כר וזהו ענין השמחה‬
‫שאחר הבכי׳ בהיותו הולך בבכי׳ כנ״ל‬
‫ברגע זו עצמה שב אל ה׳ בכל לבו בשמחה‬
‫מפני שה׳ קרוב אליו ממש וה״ז ממש כמשל‬
‫הבן שנתרחק מאד מאביו בודאי הלך ילך‬
‫ובכה לבקש את אביו אך בראותו ישמח ויבכה‬
‫כא׳ וכך בכיה וחדוה כא׳ בהליכה זו וז״ש‬
‫בבכי יבואו וביאה זו הוא להקבלת פני אביהם‬
‫שבשמים שבודאי ישמחו בו רק יהיה הילוכם‬
‫לקדש לחזות בנועם ה׳ בבכי׳ שהוא התשובה‬
‫מעומקא דלבא כמאמר אם ישראל עושין‬
‫תשובה נגאלין כר‪ .‬אך הל״ל בבכי׳ ילכו הענין‬
‫הוא שיש ב׳ מיני בכי׳ א׳ בכי׳ של מרירות‬
‫על רוב חטאיו וקושי לבבו ואשר יצרו מתגבר‬
‫עליו בכל עת לדחותו בכל מיני טומאה במח׳‬
‫כר וע״ז במסתרים תבכה נפשו מתי יפטר מן‬
‫הרע ומות הקשה כזה‪ .‬ויש בזה ב׳ אופנים א׳‬
‫שהדמעות שלו מיד נובעין ממילא בזכרו על‬
‫מעשיו ומחשבותיו בלבו רק רע כר שזהו‬
‫אמיתר הכנעת הלב והשפלתו בעצם כמו‬
‫שיכנע הלב עפ״י הטבע כשנזכר העני ואביון‬
‫על רוב דוחקו בעוני ויסורין בבני חיי ומזוני‬
‫שיבכה במר נפשו תכף כר כך כמו טבע‬
‫בנפש זו החוטאת הבכי׳ זאת על חטאיו‬
‫בשפלות והכנעה עצומה שנקרא לב נשבר‬
‫ונדכה תמיד כעני זה שלבו בשפלות והכנעה‬
‫גדולה תמיד‪ .‬ואופן הב׳ היינו כשנזכר על ח״נ‬
‫וכל אשר בלבו התקשרות במקום טומאה לא‬
‫יבכה במר נפשו תכף רק אחרי שיתבונן היטב‬
‫איך שפגם באור נשמתו וכמת ממש יחשב‬
‫לא יראה פני אלקים לעולם ויודח לגמרי אזי‬
‫יבכה באמת כר‪ .‬ואמנם בעת גובה לבבו‬
‫ורוחו גסה עליו מתענוגי עוה״ז או בהרחבת‬
‫לבו בגאותו בחוצפא לבו כלב האבן בקשיו‬
‫לא יועילו ההתבוננות באיכות פגמיו כר עד‬
‫אשר יקבל ביטוש בבני חיי ומזוני או בעתים‬
‫שלבבו נשבר בלא״ה יבא לכלל תשובה בלב‬
‫נשבר כר והוא למטה הרבה ממדריגת בע״ת‬
‫‪10‬‬
‫מעט מעט לגבי האבוקה כר‪ .‬וידוע ומבואר‬
‫במ״א שב׳ אופנים אלו הן הנקרא תש״ת‬
‫ותש״ע דכאשר מתגלה מלמעלה למטה להאיר‬
‫בנשמות בחי׳ עצמיות אלקות ממילא ישובו‬
‫אל ה׳ והוא תש״ע שקדמה לתש״ת וכמו‬
‫השיבנו ה׳ ואח״כ ונשובה תשובה אמיתית‬
‫שמתקיימת לעולם כמו בעי״ת וב״ק שמכרזת‬
‫בכל יום כר‪ .‬וכאשר התעוררו׳ תשוב׳ מצד‬
‫עצמה בנשמות הולך ועולה ומתקרב למעלה‬
‫נק׳ תש״ת כר כמו הניצוץ שעולה מלמטה כר‬
‫שזהו בהיות הניצוץ רחוק מאד דוקא כר וד״ל‪.‬‬
‫ומעתה יובן ג״כ בענין ב׳ הפכים דמרירו׳‬
‫ושמחה בבע״ת כנ״ל דמה שמיצר בבכי׳ על‬
‫ח״נ ועל נפילתו בכל יום במחשבות לא‬
‫טובות ועושה ההסכם חזק מאד בלבו לבלתי‬
‫ילך אחרי ההבל עוד זהו בחי׳ תש״ת שניתק‬
‫ונבדל ממקום טומאה ונק׳ מי בוכין שעולין‬
‫בבכיה כמ״ש בבכי יבואו כר הלוך ילך‬
‫ובכה דמשמע שהליכתו זו בכל שעה היא‬
‫בבכיה דוקא והרי בהליב׳ זו שניתק ונתרחק‬
‫ממקומו הראשון נתקרב יותר להקדושה‬
‫והר״ז כניצוץ שמתקרב לאבוקה שהולך ואור‬
‫כנ״ל שזהו בשמחה דוקא והוא מה ששב אל‬
‫ה׳ שיגיל וישמח כנ״ל‪ .‬הענין הוא כמ״ש‬
‫שלום שלום לרחוק ולקרוב שרחוק נעש׳‬
‫קרוב והיאך הרחוק מה׳ כחוטא גמור נעשה‬
‫קרוב ממש כעבדי ה׳ הקרובים אל אור פני מלך‬
‫חיים כר ודאי מובן מפני שה׳ יוצא ממקומו‬
‫ויורד למטה מטה כמ״ש קרוב ה׳ לנשברי‬
‫לב כר והן הבע״ת שלבבם נשבר לחלקים‬
‫קטנים במרירות עצומה והכנעה גדולה ורוח‬
‫נשברה זו כזבח וכקרבן הוא ממש כמ״ש‬
‫זבחי אלקים רוח נשברה כר וכמו במזבח‬
‫שירדה אש של מעלה כר כך עי״ז יורד אור‬
‫ה׳ ושוכן בלב ורוח נשבר זה של הבע״ת‬
‫האמיתי כי רם ה׳ ושפל יראה כר שמצד‬
‫הבכיה במרירות והכנעה שנקרא מים תחתוני׳‬
‫בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא כר הרי כל‬
‫לבבות דורש ה׳ וכתיב כי תדרשנו ימצא לך‬
‫היינו כמשל המאור והאבוקה שנתקרב‬
‫ויורד ונמשך לגבי הניצוצר וזהו ימצא לך‬
‫שימצא לך באשר אתה שם בתחתית המדריג׳‬
‫וכמו דרשו ה׳ בהמצאו היינו בעי״ת שנמשך‬
‫המאור לניצוצות מצד רח״ר כר בהיותו קרוב‬
‫ו‬ ‫שער התשובה‬
‫של שמחה והעניין הוא כנ״ל במשל הבן‬
‫שמבקש אביו שבראותו יבכה וישמח כא׳ כו׳‪.‬‬
‫ויובן זה בהקדים תחלה ביאור הפסוק היתה לי‬
‫דמעתי לחם יומם ולילה ולכאור׳ איך הדמעו׳‬
‫יהיו ללחם שבו יחיה האדם אך הנה ידוע‬
‫דעיקר זמן הדמעות הוא בתיקון חצות והוא‬
‫שנזכר על ח״נ כו׳ והעיקר על פריקת עמ״ש‬
‫שהוא שרש לכל החטאים ופריקת עול היינו‬
‫מה שהולך שובב בדרך לבו לכל אשר יחפוץ‬
‫ימלא תאוותו מיד בלי ישים פחד אלקים לנגד‬
‫עיניו כלל וכלל והיינו מפני שלא יפול לבו‬
‫ולא יחוש כלל על שזהו נגד רצון ה׳ ואשר‬
‫פוגם בנשמתו לשחת׳ לגמרי כי הוא פורק‬
‫עומ״ש לגמרי וזה קשה מאשר לפעמים לבו‬
‫כלב האבן מבלי ירגיש פחד ומורא אלקים‬
‫כלל והוא כאשר הרים לבו בעושר ובנים‬
‫ופרנסתו מוצלחת או בהתנשאות כבוד יתירה‬
‫שאינו אלא לשעתו‪ .‬אבל כאשר יפול מגובה‬
‫לבבו כמו בהצר לו בעוני ובשפלות וביטושים‬
‫בבנים וכה״ג אז ירך לבבו מאד ויבכה במר‬
‫נפשו ויתודה על ח״נ ויתחרט על אשר פגם‬
‫במעשיו ויכיר היטב כי רע ומר עזבו את ה׳‬
‫כר ואשר תייסרנו רעתו שנעשה רצועה‬
‫לאלקאה ברע זה שעושה כנ״ל משא״כ השובב‬
‫בדרך לבו מצד שהוא קל בטבעו למרוד מצד‬
‫שאינו חושש על מ״ש כלל וכלל ולא מצד‬
‫קושי לבו ולא מצד חוצפ׳ ועזות שאינו מפחד‬
‫משום דבר רק מצד פריקות עול כמו ויאמרו‬
‫לאל סור ממנו כו׳ ודאי גם בהצר לו בעוני‬
‫ולחץ לא ישוב אל ה׳ כ״א ע״י שיוכבד עליו‬
‫עול קשה משונאי׳ ורודפים עד שיכניעוהו‬
‫בתכלית אז יכיר ויבין שתחת אשר פרק‬
‫עומ״ש נתנו עליו עול יראה זרה משונאי‬
‫נפשו וכמ״ש תחת אשר לא עבדת כר ועבדת‬
‫את אויביך כר וכה״ג עול פרנסה בקושי‬
‫גדול מאד עד שיקוץ בחייו ממש אז יכנע‬
‫לבבו עד שיבוא לכלל תשובה אמיתית והוא‬
‫הבכי בדמעות על הקלות שהיקל ראשו ולבבו‬
‫למרוד בקונו ואשר פרק עומ״ש‪ .‬וישוב לקבל‬
‫ע״ע עומ״ש באמת דהיינו שכאשר יבא‬
‫לאיזה דבר מחשבה לא טוב׳ יפול לבו ביראה‬
‫ופחד שלא ילך בשרירות לבו לנגד ה׳ וימנע‬
‫מצד עול פחד אלקים לנגד עיניו )וכדוגמא‬
‫זו היה במנשה ששב לאל בכל לבו ולא הועיל‬
‫‪11‬‬
‫הנ״ל שמיד בזכרו יגע ללבו כטבעיות ממש‬
‫מפני שנגע בעצם נקודת הנפש ממש בבחיד‬
‫שלמעלה מן הטעם והתבוננות כו׳ ומ״מ יש‬
‫יתרון במי ששב מצד הכרתו שפגם באלקות‬
‫בבחי׳ הב׳ במה ששב שתשוב׳ זו הוא ששב‬
‫אל ה׳ ולא ירצה בריחוקו שנכלל בבחי׳‬
‫בכיה הב׳ שנקרא בכיה של שמחה שית׳‬
‫בסמוך וד״ל‪:‬‬
‫ודאי כל לבבות דורש ה׳‬ ‫והנה‬ ‫ג‬
‫ובפרט על לב נשבר שקרוב‬
‫ה׳ מאד כנ״ל שזהו רחוק שנעשה קרוב כי‬
‫ודאי שוכן ה׳ בלב נשבר באמת בלי ספק‬
‫הרבה יותר משהוא נגלה לקרוביו באמיתית‬
‫ההתפעלו׳ התענוג האלקי בתפילה ותו״מ כו׳‬
‫וכמאמר דבע״ת גדולים מצ״ג והיינו משום‬
‫דמשכין ליה לקב״ה בחילא יתיר כמ״ש בזהר‬
‫פי׳ דמשכין ליה מבחי׳ עצמותו ופנימיותו‬
‫בחילא יתיר מהמשכו׳ עובדי ה׳ בנשמתם‬
‫בעונג ושמחה האלקי׳ והטעם הוא כידוע‪ .‬ועומק‬
‫רום ועומק תחת משקל א׳ הוא וז״ש כי רם‬
‫ה׳ ע״כ דוקא ושפל ירא׳ וכן השמים כסאי כו׳‬
‫אל זה אביט אל עני ונכה רוח כו׳ משום‬
‫דלפי ערך עוצם הרוממות לא יבוא למטה רק‬
‫במקום השפל ביותר דכמו שאין שיעור למעל׳‬
‫בעומק רום ברוממות כך אין שיעור למטה‬
‫בשפלות בעמ״ת ע״כ שפל יראה דוקא להיותו‬
‫בתכלית יבא בזה דוקא גלוי אין‬ ‫נכנע‬
‫האמתי כו׳ כידוע‪ .‬ויש בבע״ת כמה מדריגות‬
‫בזה אם מרירות והכנעת הלב עמוק עמוק‬
‫ביותר יותר ימשיך עליו מאמיתת אור‬
‫עצמות אלקות )כנתן דצוציתא וכראב״ד‬
‫שקנה עולמו מפני שיצא נשמתו בבכי׳ כו׳‬
‫וכה״ג( וזהו פי׳ בחילא יתיר מכח ההעלאה‬
‫דנשמות דמי יעלה בהר ה׳ נקי כפים ובר לבב‬
‫כו׳ אבל בבע״ת נמשך ה׳ אליהם מעמ״ר‬
‫לעמ״ת וכנ״ל במשל האבוקה והמאור שמתקרב‬
‫למטה מטה כר‪ .‬וזהו וימינך פשוטה לקבל‬
‫שבים אע״פ שהן בשאול תחתית מצד רוב‬
‫חטאיה׳ יקבלם באשר הם שם עודנ׳ בטומאת׳‬
‫אם ישובו משם במרירות והכנעת הלב‬
‫בתכלית כנ״ל וכמנשה ששב לאל בכל לבו‬
‫דחתר מהתרת ברקיע לקבלו וד״ל‪ .‬וכ״ז נק׳‬
‫בכיה של מרירות דבע״ת בהיותם כואבים מאד‬
‫מאד בלבם‪ :‬אך בכיה הב׳ נקרא בכיה‬
 ‫שער התשובה‬
‫פר״ע כר וכאשר לא שבו על העיקר שעדיין‬
‫אוילים הם מדרך פשעם היינו שהולך שובב‬
‫בדרך לבו בלי פחד ועומ״ש כלל וכלל מה‬
‫יועיל מה שמתחרט לפרקים על חטאיו שעשה‬
‫בפ״מ וגם מה שמתענה על עונותיו וזהו‬
‫כמתמיה על אוילים הללו מה שמעונותיהם‬
‫יתענו ללא הועיל לנפשם מאומה כי בהיות‬
‫שלא תיקנו עיקר הקלקול ביסוד ושרש לכל‬
‫חטאים ועונות שהוא הפר״ע כנ״ל לא יועיל‬
‫הסיגוף ותענית לגוף העון והחטא כי ודאי יחזור‬
‫לסורו ויתחרט עוד ויתענה וע״ז א׳ רשעים‬
‫מלאים חרטו׳ שמתחרט כמה פעמים לפי‬
‫שתמיד חוזר לקלקולו כר‪ .‬אך עיקר התיקון‬
‫לנפשו שהוטמאה בחטא ועון הוא הבכי׳‬
‫בדמעות בתיקון חצות על פר״ע מ״ש ויתן אל‬
‫לבו היטב לקבל עליו עומ״ש באמת ובתמים‬
‫והוא שלא להמשיך ע״ע כל שמץ הרהור רע‬
‫אשר נגד רצון ה׳ ולא תעלנה על לב כלל כי‬
‫האלקי׳ הוא ירא ע״כ מיד שיבוא בלבו איזה‬
‫דבר רע ידחנו ויסירנו ע״פ הסכם חזק שבלבו‬
‫שלא יהי׳ פושע ומורד בבחי׳ קלות‪ .‬וכן‬
‫בועשה טוב במ״ע ידקדק לצאת ידי חובת‬
‫מצות המלך ואז יועיל לו התעני׳ והסיגוף‬
‫על חטא ועון העבר באופן שלא יחזור עוד‬
‫לקלקולו כי ודאי ישוב אל ה׳ באמת ובוחן‬
‫לבבות ירצ׳ בו ויקבל תשובתו כמא׳ וימינך‬
‫פשוטה לקבל שבים‪ .‬אך לאותם שלבבם הוכן‬
‫בכי טוב והסכם חזק מאד להיות סור מרע‬
‫ומיד שיבוא לזה תכף יסירנ׳ מלבו ומחשבתו‬
‫לגמרי שהוא ע״י קבלת עול מ״ש דוקא כמ״ש‬
‫סוף דבר כר את האלקים ירא כר היינו ירא‬
‫למרוד ולפשוע שזהו עיקר ומקור יסוד התשוב׳‬
‫על עון וחטא כר וד״ל‪ .‬וזהו גם מזדים חשוך‬
‫עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקתי מפשע‬
‫רב וי״ל מה ענין זל״ז אם לא ימשלו כר אז‬
‫דוקא איתם כר דהנה עיקר סיבת בחי׳‬
‫ממשלת זדים שהן הקליפות כר בא מצד פר״ע‬
‫כנ״ל שאז הכל מושלין בו כי נעשה כהפקר‬
‫לכל כר וכל הקליפות זורקים בו מ״ז לטמא‬
‫נפשו כר וממשלה זו היינו גם בעת שחפץ‬
‫אדם להרהר בתשובה ותגעל נפשו במ״ז‬
‫להסירם מלבו רוח הטומאה ימשול בו לטמאו‬
‫כי כל שע״ט פתוחין לו אחרי אשר בא כמה‬
‫‪12‬‬
‫לו כל התוכחות רק היסורין שקיבל משונאיו‬
‫כשנפל ביד המלך שנצחו כו ול״ג שנה עשה‬
‫תשובה אמיתית וכל עיקר חומר חטאיו מן‬
‫מלכים שקדמו רק אשר עשה להכעיס והוא‬
‫שהעמיד כר שכ״ז הוא רק ענין פריקת עול‬
‫הנ״ל(‪ .‬וכל אדם יכול לראות זה בעצמו איך‬
‫שפריקת עול קשה מגוף המ״ז כי המ״ז בזנות‬
‫וכה״ג יכול להיות שאינו בא מצד חום התאוה‬
‫שמתאוה לזה כלל כי לא יעלה בלבו שום‬
‫דבר רע למעשה וגם לא להרהר בזה כלל‬
‫וכלל רק שמביא עצמו לידי הרהור זה של‬
‫זנות במזיד והוא להמשיך ע״ע הרהור רע הזה‬
‫עד שבהעמיק מחשבתו בזה פעמים ושלש‬
‫יבוא לכלל התפעלות חום הטבעי וזהו כמו‬
‫ענין המקשה עצמו לדעת ע״י הרהור רע ולא‬
‫בידים דוקא שהוא בנידוי למעלה ואין מכניסין‬
‫אותו במחיצתו של הקב״ה כידוע בדברי רז״ל‬
‫ואין זה בא רק באיש שהוא קל בטבעו ואינו‬
‫שם פחד אלקים ללבו לאמר איך אמשיך על‬
‫נפשי טומאה זאת לטמאה בכוונה אשר‬
‫תועבה היא ולא יוכל להתקרב לקדושה האלקית‬
‫כר מפני שאינו חושש לזה כלל וכלל וכבהמה‬
‫יחשב שכל מה שיעלה בלבו לא ימנע כלל‬
‫גם אם אינו בכלל התפעלות לדבר זה כלל‬
‫ונמצא שזהו המקור לחום ההתפעלות שיבוא מן‬
‫ההרהור הזה אח״כ משא״כ מי ששם יראת‬
‫אלקי׳ ללבו מיד שיעלה בלבו להרהר ברע מיד‬
‫ידחה מלבו וימנע שלא לטמאות נפשו כי‬
‫עומ״ש יפול בלבו עכ״פ שלא יקל ראש להמשיך‬
‫ע״ע בתחלה כר וע״כ עונש המביא עצמו‬
‫להרהור רע שהוא בנידוי כר שגם אם ישוב‬
‫אל ה׳ בקרבת אלקים כמו בעבודת התפילה‬
‫לפרקים אין מכניסין אותו כר שמבלבלין‬
‫מחשבתו ולבו ויפול מעבודתו מיד כידוע‬
‫ליודעים וכמ״ש בזוהר דחייבא מבלבלים‬
‫מחשבתו כר ולאו דוקא חייבא בעבירות‬
‫בפ״מ אלא בפריקר עול במזיד שנקרא רשע‬
‫עפ״י תור׳ דעיקר קריאת שם רשע על שאינו‬
‫חושש לעול מ״ש ועושה במזיד ואינו עושה‬
‫תשובה וכמו ויאמר לרשע למה תכה ריעך‬
‫כו׳ וד״ל‪:‬‬
‫ד ו ז ה ו מ״ש אוילים מדרך פשעם כו׳‬
‫פשעים אלו המורדים בבחי׳‬
‫ז‬ ‫שער התשובה‬
‫אלקים אחרים שיודעים רבונם כר והמה‬
‫הקלים בבחי׳ הפקרות ממש שלמעלה‬
‫מעלה מבחי׳ חכמה וטעם רק מצד עצם כר‬
‫הנה זהו אשר שחת נפשו בעצם וממשיך‬
‫עליו אדונים זרים להיות עבד לעבדים כר וזהו‬
‫הנק׳ פשע רב )שהוא בחי׳ כתר דקליפה(‬
‫שאין מקבלים אותו בתשובה כו׳ דחייביא‬
‫מבלבלים מחשבתו כר כי פגם בבחי׳ יחידה‬
‫שבנפשו כר שקשה יותר מפגם דנר״ן כר‬
‫)וזהו הפושעי׳ בי בגופא דמלכא שהוא בחי׳‬
‫הכתר כר וכן מ״ש בנים גדלתי במוחי חב״ד‬
‫ורוממתי בכתר דחכמ׳ כר והם פשעו בי‬
‫בעצמי שהוא בחי׳ הכתר כו׳( אך כאשר לא‬
‫ימשלו זדים כר זהו האות שיצא מכלל פר״ע‬
‫שאין לו אדונים זרים שיבעלוהו כו׳ אז איתם‬
‫בבחי׳ התמימות דנקודת הרצון שבעצם הנפש‬
‫שלמעלה מן הטעם ודעת שנק׳ א׳ תם כידוע‬
‫שיש ג׳ מדרגות במהות התמימות א׳ תמימות‬
‫שבחכמה וטעם לרצון שנק׳ תם ים והוא ג״כ‬
‫התמימות שבלב כי המוח והלב א׳ הוא כאשר‬
‫כל תום לבו כמו שהוא בדבר מה מבלי‬
‫שישונה לפעמים כך כו׳ וזהו הנק׳ איש תם‬
‫וישר כמו באיוב שנא׳ עליו איש תם וישר‬
‫וירא אלקים וסר מרע ובנח נאמר איש צדיק‬
‫תמים כר כי הנה ההתפעלו׳ בלב )בל״א‬
‫ערינשטקייט( משונה משעה לשעה כמו שאנו‬
‫רואים בכל המתעוררים פתאום וילהב לבבו‬
‫בתשובה הרי יפול במעט זמן להיפוכו כר‬
‫אבל התמימות בלב הוא בלתי התפעלות כ״כ‬
‫אבל הוא אמת כי לבבו שלם בדבר כמו‬
‫שהוא ממש מבלי יטה לבבו ימין ושמאל כלל‬
‫ולא ישונה מכל מונע כר כי לא יטה לבבו‬
‫לעולם אך התמימות בלב נק׳ תמים וכאשר‬
‫התמימות במעשה לבד נק׳ תמים במעשיו וז״ש‬
‫להולכים בתמים כר והוא הנק׳ איש תם וישר‬
‫בדרכיו ומעשיו שהוא םו״מ בפ״מ בבחי׳‬
‫התמימות שלא ישונה לעולם להפוך מעשיו‬
‫מטוב לרע כר ולא יחוש משום מנגד ומסית‬
‫להדיחו כר‪ .‬וידוע דנעוץ תחלתן בסופן כי‬
‫המעשה הוא הסוף ושרשו בראש שזהו עיקר‬
‫האמת דמדת התמימות )דאותיות אמת היינו‬
‫ראש תוך סוף א׳ תם א׳ ראש ות״ם סוף‬
‫שהוא התמים במעשיו( והיינו פי׳ אז אתם א׳‬
‫‪13‬‬
‫פעמי׳ לטמא עצמו כנ״ל מצד מיעוט הרגשה‬
‫בנפשו עול אלקי כו׳ אבל כאשר אין הזדים‬
‫מושלי׳ בו דהיינו שלבו ברשותו להסיר‬
‫מחשבתו ולבבו מכל רע תכף אז האות והסימן‬
‫שיצא מכלל פר״ע הנ״ל ויש בו עמ״ש קצת‪.‬‬
‫וידוע שמפני הארת מ״ש האלקי׳ בורחים‬
‫הקליפות וכמ״ש כהמם דונג כר יאבדו רשעים‬
‫מפני אלקים וכידוע במ״ש על כי אין אלוה‬
‫ממש בקרבי בבחי׳ פחד אלקים כו׳ מצאוני‬
‫כל הרעו׳ האלה שהוא לעבוד את אויביך בעול‬
‫קשה כו׳ )וזהו באמת עיקר טעם שיעבוד‬
‫הגלות שכולל ב׳ ענינים א׳ עול הקשה‬
‫בצוק העתים בלחץ ודוחק השגת הפרנסה‬
‫עד שבנפשו ישיג לחם חוקו כו׳ והב׳‬
‫מה ששונאי ישראל מסטינים ועושים כל‬
‫רע ללחצם ולדוחקם כו׳ וזהו בעלונו‬
‫אדונים זולתך וזהו רק מצד בחי׳ פר״ע‬
‫הנ״ל כמה שכתוב תחת אשר כו׳ בשמחה‬
‫וטוב לב בקבלת מלכות שמים ברצון וחשק‬
‫וכמו ומלכותו ברצון כו׳ ע״כ יעבוד אויביך‬
‫בעול קשה כו׳ והעונש לפי אופן החטא‬
‫ממש וד״ל(‪ .‬וזהו רע ומר עזבך כו׳ פי׳‬
‫עזבך מהיות מלכותו ברצון כר כידוע דבחי׳‬
‫מ״ל נק׳ יראה וכאשר פורקים יראת אלקים‬
‫נותנים עליהם יראת אדונים זולתו כר וזהו‬
‫אז איתם ונקתי מפשע רב דפשע זה המורד‬
‫במל׳ דלעילא ופשע רב למעלה מן החכמה‬
‫והטעם כי יש פשע שאינו רב והוא כאשר‬
‫בא מצד הטעם כמ״ש עזב ה׳ את הארץ‬
‫כו׳ ועושה עצמו כאילו לא ידע את ה׳ כר‬
‫מצד שחסר נפשו מן בחי׳ הביטול לאין‬
‫האלקי שנק׳ כ״ח מ״ה שבנפש כמו ע״ה‬
‫וחסידי הדעת או קלי הדעת שהרי אין אדם‬
‫עובר עבירה אא״כ נכנס בו רוח שטות‬
‫כבהמה ממש דהיינו שסר ממנו צלם אדם‬
‫דמ״ה דחכמה כו׳ או מצד התגברו׳ רוח‬
‫הבהמה שבלבו החומרי׳ כח המתאווה ששולט‬
‫על נשמתו ע״י שכהיתר יחשב לו בקרבו כל‬
‫זה אינו נק׳ פשע רב עדיין אך מי שיודע את‬
‫בוראו ומכירו בכ״ח מ״ה כר ומתכוין למרוד‬
‫בו בבתי׳ פר״ע ממש לומר בשרירות לבי אלך‬
‫אין פחד אלקים כלל וכלל כר ה״ז בא מצד‬
‫שהוא כורת נפשו משרשה באלקי׳ כמו בבחינ׳‬
 ‫שער התשובה‬
‫התיקון על כל ח״נ בשעת תיקון חצות‬
‫כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫הנ״ל יובן מ״ש דרך רשעים‬ ‫ובכל‬
‫כאפילה לא ידעו במה יכשלו‬
‫דהנה עד״מ ההולך בחשך ואפילה שנכשל‬
‫בעץ ואבן מבלי הודע לו במה נכשל שאם‬
‫היה אור לא היה נכשל בו לפי שהיה נזהר ממנו‬
‫אך מפני החשך והאפילה לא ידע במה יכשל‬
‫רגלו כר כך יובן בנמשל דיש ב׳ מיני רע א׳‬
‫שרואה ומרגיש בו בעצמו בבואו לידי התפעלות‬
‫במורגש לאותו דבר ויודע במה יכשל ויוכל‬
‫להשמר ממנו אם ירצה לעמוד על נפשו בדע׳‬
‫ובחירה שלא ילך בדרך זו שיוזק בה בודאי‬
‫כמו שא׳ ראה נתתי לפניך החיים והטוב הרי‬
‫רואה בעיניו ב׳ דרכי׳ א׳ דרך החיים וטוב‬
‫והב׳ דרכי המות ויבחר בדרך החיים ויברח‬
‫מדרך המות כר מצד שיש לו עינים לראות‬
‫והוא בחי׳ ראיה דאור החכמה כח מה שבנפשו‬
‫האלקי׳ כידוע שהחכמה נק׳ אור והוא בחי׳‬
‫ביטול לאין האלקי שבכאו״א שמאיר בנפשו‪.‬‬
‫וז״ש ראה נתתי לפניך כר בבחי׳ ראי׳ והכרה‬
‫אבל אם לא יראה ויכיר בבחי׳ ראיה דחכמ׳‬
‫לפי שפגם באות יו״ד דנשמתו ובחשך ואופל‬
‫יהלך הנה ודאי יפול וילכד ברע ומות מבלי ידע‬
‫וירגיש בו כלל וכלל כמו שהולך באפילה ממש‬
‫שלא ידע במה יכשל כנ״ל והוא הנק׳ בחי׳ עומק‬
‫רע שכנגד עומק טוב כידוע‪ .‬וביאור הענין יובן‬
‫ע״פ הנ״ל בענין פר״ע שהוא רק שרירות לב‬
‫והוא מקור לכל אשר תאוה נפשו ומקור‬
‫שרירות לב זה הנה הוא בא רק מצד שפרק עול‬
‫מ״ש והוא שהסיר הרצון לקבל עמ״ש גם לא‬
‫רצון לרצון כר שמזה יבא ממילא ענין שרירות‬
‫לבו שבחפקירא ניחא לי׳ כר להיות עבד לאדוני׳‬
‫זרים כר כנ״ל והוא מפני שכרת שרשו בבחי׳‬
‫יחידה שלמעלה מן הטעם והדעת וזהו הנק׳‬
‫עומק רע שהוא בהעלם מקור למקור כל רצון‬
‫רע כר א״כ מזה יש כח לקליפות שנק׳ כתרין‬
‫דמסאבות׳ שערי טומאה לטמאות נפשו במ״ז כר‬
‫גם בלא חפץ ודעת ובחירה שמצד עצמו וכנ״ל‬
‫בענין ממשלת זדים כר וזהו דרך רשעים כאפילה‬
‫כר כי הנה יש אופל ואפילה ואפילה למעלה‬
‫מאופל דהנה אופל דקליפה הוא בחי׳ המשפיע‬
‫כל מיני רע שבהעלם ונק׳ השפעה נעלמת‬
‫‪14‬‬
‫ת״ם דהנה שרש ומקור התמימות הוא ברצון‬
‫שלמעלה מן הדעת שבלתי נוטה כלל מנקודת‬
‫ה‬ ‫רצונו הפשוט ותמים וזהו הולך בתום ילך בטח‬
‫מיניקת החיצונים שנק׳ אזונים זרים כנ״ל כי‬
‫נעוץ תחילתן בסופן וגם הליכתו במעשה ילך‬
‫בטח בלי בלבול מ״ז כלל וכלל הרבה יותר‬
‫מהילוך שבחכמה וטעם שלפעמים יכשל‬
‫ויפול כנ״ל וד״ל‪ .‬וזהו גם מזדים כו׳ אל ימשלו‬
‫בי אז איתם ונקתי מפשע רב דמקור הקליפות‬
‫ואז יהיו לרצון אמרי פי כו׳ שיעלה לרצון‬
‫העליון כי ירצה ה׳ בנפשו ג״כ בבחי׳ נקודת‬
‫הרצון הפשוט כמ״ש בזהר זכאה ב״נ דקוב״ה‬
‫אתרעי ביה כר ויסך אלוה בעדו מכל קטרוג‬
‫ונהפך מפשע רב שפע רב כידוע כר‪ .‬ומובן‬
‫מזה להיפך במי שהולך בשרירות לבו בפר״ע‬
‫היפך התמימות בעול מ״ש במעשה כר שלא‬
‫ינקה מפשע רב שזהו מקור הקליפות להיות עבד‬
‫לאדוני׳ זולתו ולמשול בו גם בעת שחפץ‬
‫בתשובה שידיחוהו במ״ז כר כנ״ל דידוע דאת‬
‫זה לע״ז עשה כר ולנגד עומק טוב יש עומק‬
‫רע דקליפה וכמשי״ת וד״ל‪ .‬וזהו מי יעלה בהר‬
‫ה׳ נקי כפים ובר לבב כר זכר כאן ג׳ דברים‬
‫א׳ נקי כפים במעשה דוקא שלא גזל ורצח‬
‫לשפוך דם נקי בפ״מ ולא עשה עול במו״מ ונק׳‬
‫נקי כפים ביגיע כפו שאז תפילתו מתקבלת‬
‫למעלה כמ״ש אז איתם כר יהיו לרצון אמרי‬
‫פי ולהיפך כתיב ובפרשכם כפיכם אעלים‬
‫עיני כי ידיכם דמים מלאו דמשמע גם מי‬
‫שמתפלל בכונ׳ וידיו פרושו׳ בכל לבו למעלה‬
‫יעלי׳ עינו מתפלתו כי ידיו דמי׳ תרתי בממון‬
‫וש״ד מלאו אע״פ שלבו נכון בשעה זו כי העיקר‬
‫הוא המעשה דידיו ונעוץ תחלתן בסופן כנ״ל‬
‫וז״ש נקי כפים ובר לבב כר שהוא התמימות‬
‫שבלב כנ״ל‪ .‬ולא נשא לשוא נפשו שהוא בחי׳‬
‫התמימות שבנקודת הרצון שלמעלה מן הטעם‬
‫דוקא שנק׳ תו״ם בחולם הוא ישא ברב׳ מאת‬
‫ה׳ בח״י ברכאין דצלותא יהיו לרצון אמרי פי‬
‫כר שתפלתו נשמעת אבל מי שאינו נקי כפים‬
‫הגם שיש בו התפעלות הלב לפרקים בתפלתו‬
‫לא ישא ברכה כר כי לא יעלה לרצון לפני‬
‫ה׳ כמ״ש אעלים עיני כר‪ .‬ונמצא מובן מכ״ז‬
‫שהעיקר הוא המעשה בקבלת עול מ״ש דוקא‬
‫שהוא הנק׳ תמים במעשיו דוקא וזהו עיקר‬
‫ח‬ ‫שער התשובה‬
‫כמו ופרוס עלינו סוכת שלומך ובצל כנפיך‬
‫תחסירנו כדי שיסיר שטן מלפנינו ומאחרינו‬
‫שנק׳ שמירה מבחוץ וידוע דזהו הרע הגלוי‬
‫במדות ומעשה שתיסרך רעתך במדה״ד‬
‫בגילוי ביסורים כו׳ )אבל מחסי דבחי׳ מקיף‬
‫דכתר שומר מרע הנעל׳ מפח יקוש כו׳ ופחד‬
‫לילה דינין דשלטין בגוף מצד הרע בפ״מ וחץ‬
‫יעוף יומם הוא דינין דשלטין בנשמ׳ לפוגמה‬
‫בגילוי כחץ שהורג לגוף מצד פגם המחשבה‬
‫והלב במדות כר אך מ״ש עוד מדבר באופל‬
‫יהלוך מקטב כר אופל וצהרים ב׳ הפכי׳ זה‬
‫תכלית החשך וזה תכלית האור‪ .‬הנה האופל‬
‫הזה הוא שמסתתר בפועל הרע והיינו מצד‬
‫שמחשיך ומסתיר אור האלקי שבנשמ׳ בבחי׳‬
‫ההעלם בסתר והוא כמו מי שמביא וממשיך‬
‫ע״ע הרהורים רעים וחטאים שנמשך זה מבחי׳‬
‫האופל שנק׳ משפיע כל מיני רע בהעלם רק‬
‫להחשיך אור לבד כי בזה יכבה אור נשמתו‬
‫מעט מעט עד שיגיע לשערי מות ממש כר‬
‫והוא הדבר שילך באופל בחי׳ מות רוחני‬
‫שממית בהעלם מבלי נודע מהותו ובלי ירגיש‬
‫בו כלל כאדם הניזוק באופל שלא ידע במה‬
‫ניזוק ומי הזיקו וזה אותיות אפל אותיות פלא‬
‫לעומת פלא עליון דקדושה כר )אבל הקטב‬
‫בא בתוקף חום היום שנק׳ צהרים והוא כמו‬
‫שלפעמים שיצרו מתגבר בחום גדול ביותר‬
‫עד שבוער מאד בקרבו מפני שהקליפות‬
‫מתגברים בגבורות הקשות עליו לחממו באש‬
‫התאוה הרעה וכמ״ש במ״א ע״פ הוציאו׳‬
‫ותשרף בשלהובי טיהרא כר והיינו בגלותא‬
‫שבעלונו אדונים זולתך שנשפע בכ״י גבורות‬
‫קשות כר כמו נבלע ישראל כר ואין תיקונה‬
‫רק בשריפה לבער הרע בשרשו והוא בחום‬
‫היום דשיעבוד הפרנס׳ בקושי כמו בזיעת‬
‫אפך כר וד״ל( וזהו כמשל ב׳ מיני כלי‬
‫מלחמה א׳ בהעלם להכות השונא מן המחבא‬
‫כמו מן היער והבורות מבלי נודע לו מאין‬
‫יבואו החצי׳ כר והב׳ כלי מלחמה בתגבורת‬
‫זריקת אש כר )כמו שא׳ ששזפתני השמש‬
‫בחום היום דדינין קשים דתוקפא דשמשא כר‬
‫כמ״ש בזוהר( וע״ז א׳ יפול מצדך אלף כר כי‬
‫אתה ה׳ מחסי כר בשם הוי׳ עד שחל ופתן‬
‫תדרוך תרמוס כר דלא די שלא יקבלו חיצונים‬
‫‪15‬‬
‫שלמעל׳ מן השכל וטעם שלא נרא׳ ונרגש‬
‫כלל וכלל וכמו אתה ידעת את העם כי ברע‬
‫הוא שניקפו ברע שהרע סובבם בהעלם מכל‬
‫צד ולא ידעו כי ברע הוא כו׳ וכמו סבוני גם‬
‫סבבוני שהן מקיפים דקליפה מבתי׳ כתר‬
‫דקליפה‪ .‬וזהו שבא לאדם מ״ז מבלי דעת שזה‬
‫בא מהעלם הרצון שלמעלה מן הדעת שנק׳‬
‫מקיף שסובבו מכל צד ולא ידע וירגיש בו כלל‬
‫)בל״א ער איז מוטבע ומושקע אין דער זאך‬
‫אז ער הערט ניט( ובל׳ הגמ׳ היינו כאשר‬
‫הורגל בעבירה עד שנעשה לו כהיתר בלתי‬
‫מרגיש כו׳ וכ״כ ענין מארז״ל ע״פ עון עקבי‬
‫יסובני עבירות שאדם דש בעקביו כו׳ שאינו‬
‫מרגיש לעון כלל והיינו הך דמקיף הזה מקיף‬
‫דרע שבהעלם נפשו שסובב ראשו ורגלו ומה‬
‫שלמעלה מראשו הוא הנק׳ למעלה מן הדעת‬
‫ומה שדש בעקביו הוא למטה מן הדעת כמו‬
‫שעושה אדם דבר מה בלא דעת כר וכמו‬
‫המחשבות שלא לה׳ המה שבלתי מרגישם וכמו‬
‫שעובר על איזה מצוה מבלי כוונה כפר״ע אלא‬
‫בלא דעת דהיינו מצד מיעוט ההרגשה כדש‬
‫בעקביו הכל נפרעין ממנו בימי רע שהן יומין‬
‫דדינין שלטין שהמקטרגים תובעין ושומעין להן‬
‫אז עון עקבי יסובני למעלה מראשי כמו עונותי‬
‫עברו ראשי כמשא כבד שהוא בחי׳ מקיף דרע‬
‫הנ״ל וד״ל‪ .‬וזהו הנק׳ אופל שמאפיל ומסתיר‬
‫בבחי׳ עומק הרע בהעלם ומקיף דהנה אזלע״ז‬
‫עשה כו׳ דבחי׳ מקיף דקדושה היינו הנק׳ פלא‬
‫עליון לשון הפלאה הוא בחי׳ הנסתר ונעלם‬
‫מן הדעת וחכמ׳ ונק׳ חשך העליון כמ״ש ישת‬
‫חשך סתרו כו׳ וז״ש יושב בסתר עליון בצל‬
‫כו׳ והנשמה האלקית נעלמת שם כמו תחת‬
‫המגן ומחסה כמ״ש מחסי כו׳ ומשם ניצלת מפח‬
‫יקוש וכמו העונות שאדם דש בעקביו שעקביו‬
‫ילכדו כמו הנלכד בפח וזהו וכצפרים האחוזות‬
‫בפח מדבר הוות שהוא בחי׳ מות הנעלם דעונו׳‬
‫עברו ראשי הנ״ל אבל בבחי׳ מקיף העליון אין‬
‫שם יניקה לחיצונים כלל לא בעקביי׳ כו׳ וזהו‬
‫במי שנקוד׳ עצם רצונו קשור למעלה כנ״ל‬
‫בענין תום ותמים כו׳ ולא תירא מפחד לילה כו׳‬
‫מדבר במקום יניקת חיצונים במדת יום ולילה‬
‫לא תירא ג״כ מפני שתחת כנפיו תחסה‬
‫שהוא מקיף דבינה שמלבשת לתחת הרגלי׳ כו׳‬
 ‫שער התשובה‬
‫בבחי׳ שלמעל׳ מן הדעת שהוא המכשול ברגל‬
‫שלמט׳ מן הדעת דהיינו הך כנ״ל אבל אורח‬
‫צדיקים הולך ואור כו׳ היפך ארחות עקלקלות‬
‫כו׳ )ופי׳ ארחות עקלקלות מעוקל בעקלתון‬
‫בהעלם אחר העלם כמו נתיבות נעלמות לרע‬
‫כמו שיש ארחות נעלמות לטוב בחי׳ מקבל נק׳‬
‫ארחות לשון נוק׳( ויתפרש דרך ל׳ זכר‬
‫שמשפיעים באפילה בחי׳ נוק׳ דקליפה כמ״ש‬
‫ואתה תשופנו עקב והוא בעקבות משיחא שנק׳‬
‫עון עקבי בדרך כללות דציור קומה דכנ״י‬
‫כידוע שהרשעים גוברים בקטרוגים רעים כר‬
‫משום דלא ידעו כו׳ בבחי׳ העלם גדול כנ״ל‬
‫והתיקון לאפילה זאת אינו באור התענוג ורצון‬
‫ושכל רק בבכיה כמשי״ת וד״ל;‬
‫יש להבין ענין הפסוק הנ״ל‬ ‫ו ומעתה‬
‫היתה לי דמעתי לחם כר‪ .‬דהנה‬
‫מבואר למעלה בענין תיקון חצות שאז זמן‬
‫הבכיה בדמעות על עון פר״ע דוקא ויש‬
‫להבין מה יועיל יותר הבכיה בדמעות לפר״ע‬
‫כו׳ ויש להקדים בזה ביאור הפסוק דולא‬
‫תתורו אחרי לבבכם כו׳ וא׳ עינא ולבא תרץ‬
‫סרסורי דחטא׳ כו׳ העין רואה והלב חומד וא״כ‬
‫הל״ל תחלה אחרי עיניכם שלא ילך אחר עיניו‬
‫לראות וממילא לא יהיה הלב חומד ולמה אמר‬
‫תחלה ולא תתורו אחרי לבבכם כו׳ אך הנה‬
‫מבואר למעלה בפי׳ ג׳ מדרגות דתום ותמים‬
‫ותם כו׳ שהתמים במעשה גדול מכולן מפני‬
‫שנעוץ תחלתן בסופן כו׳ וכך יובן בענין‬
‫התשובה שמתחלקת לג׳ מדרגות הא׳ התשובה‬
‫במעשה בפו״מ שהוא סר מרע בפו״מ וכמו‬
‫נקי כפים כו׳ כנ״ל והב׳ התשובה בלב שהוא‬
‫החרטה בלב כשאומר וידוי שנק׳ מודה ועוזב‬
‫העזיבה שעוזב ומניח מעשיו הרעים הוא‬
‫התשובה במעשה שזהו עיקר התשובה‬
‫והתשובה בוידוי כולל החרטה בלב והדבור‬
‫בוידוי בפה שזהו הכנעה נגלית כעבד המתודה‬
‫על חטאיו לפני אדונו שבזה דוקא יתרצה אל‬
‫אדוניו אבל אם אינו מודה ואומ׳ לא חטאתי‬
‫אינו מתקבל לרצון כלל וכמ״ש הנני נשפט‬
‫אותך על אמרך לא חטאתי כו׳ וע״כ נפש‬
‫החוטאת ששב בתשוב׳ בהרהור בלב ולא‬
‫הספיק להתוודות מורידי׳ לשאול ומעלין אותן‬
‫כמ״ש מוריד שאול ויעל כמ״ש במ״א‪ .‬והג׳‬
‫‪16‬‬
‫מבחי׳ עקבים כענין נחש כרוך על עקבו‬
‫דרחב״ד אלא תרמוס כו׳ כמ״ש הוא‬
‫ישופך כר(‪ .‬אך הנה אפילה בחי׳ נוק׳‬
‫היינו מקום אפילה ששם החשך ממילא יחשיך‬
‫בו׳ לפי שהוא בחי׳ בית קיבול לחשך והוא‬
‫קשה יותר מן החשך עצמו והיינו במה שאין‬
‫יכולת האור להאיר שם כמו בחשך דהחשך‬
‫אינו רק העדר האור ובהגיע האור יאיר את‬
‫החשך וכמו ויהי הענן והחשך ויאר כו׳ כמ״ש‬
‫במ״א בענין יתרון האור מן החשך דהחשך‬
‫עצמו יאיר והיינו ענין גלוי ההעלם דמקיף הנ״ל‪.‬‬
‫והענין הוא כי מי שהוא בחי׳ בית קיבול לקבל‬
‫תמיד מן העלם הרע שנק׳ אופל דקליפה הנ״ל‬
‫היינו מה שבכחו להמשיך עליו המשפיע דמקיף‬
‫דקליפה ברבוי מ״ז בכל מיני רע זהו בחי׳ נוק׳‬
‫דכתר דקליפה שקשה יותר מן המשפיע ונק׳‬
‫אפילה בה״א בחי׳ מקבל ואמנם להיות שרשה‬
‫למעלה מגוף החשך דקליפ׳ ע״כ אין אור דקדוש׳‬
‫מאיר שם כלל וגם לא אור הנעלם דמקיף העליון‬
‫דקדושה וזהו כי ברע הוא בחי׳ מקבל לקבל‬
‫כל מיני רע )מבחי׳ פשע רב הנ״ל( וזהו שאנו‬
‫או׳ ביצ״מ מאפילה לאור גדול והוא מנ׳‬
‫שערי טומאה כו׳ וזהו דרך רשעים כאפילה‬
‫לפי שהרשעים שהן בבחי׳ פר״ע הנ״ל שהוא‬
‫למעלה מן הטעם ודעת ובחירה כלל כנ״ל המה‬
‫בחי׳ מקבל לכתרין דמסאבותא להטמא בכל‬
‫מיני טומאה שמשפיעים כו׳ יותר קשין מטומאת‬
‫המשפיעי׳ וזהו דרך רשעים לשון מקבל והיינו‬
‫שהולכים בארחות עקלקלות שהן בהעלם‬
‫דמקיף דקליפה מבלי ידעו במה יכשלו כמשל‬
‫ההולך באפילה שנכשל בכל מיני מכשול ולא‬
‫ידע ולא מרגיש כלל וכלל ונדמה לו שלא נכשל‬
‫כלל וזהו למעלה מדבר באופל יהלוך שמרגיש‬
‫בנפשו עכ״פ הבאת מות אלא שאינו יודע‬
‫מאין הוא בו ומי הזיקו‪ .‬אבל לא ידע במה יכשלו‬
‫הכוונה שלא ידע גם המכשול לבד שלא ידע‬
‫במה יכשל ור״ל לא ידע בנפשו באיזה דבר‬
‫מה נכשל כענין הדש בעקבו כנ״ל וכמו רשעים‬
‫שהר נדמה להם כחוט השערה לעוצם הקלות‬
‫דפ״ע הנ״ל וד״ל‪ .‬וזהו משום דדרך רשעים‬
‫באפילה שהוא בחי׳ יחידה שבנפשם דבחייהם‬
‫קרוים מתים כמ״ש ונר רשעים ידעך ע״כ‬
‫ממילא לא ידעו במה יכשלו כי ברע הוא כנ״ל‬
‫ט‬ ‫שער התשובה‬
‫פותחין לו שע״ט שהן המשפיעי׳ כל מיני טומאה‬
‫כר‪ .‬נמצא עיקר התשובה הוא במעשה שלא ישוב‬
‫בדרך לבו שז״ש ולא תתורו אחרי לבבכם‬
‫תחלה שנק׳ סרסור מן המקבל אל המשפיע‬
‫ואחרי עיניכם הוא העין שנק׳ סרסור מן שע״ט‬
‫המשפיעי׳ אל המקבל להיות הלב חומד‬
‫ומתפעל כר וזהו שא׳ תרין סרסורי דחטאה‬
‫וד״ל‪ .‬אך לאו דלא תתורו קאי גם על אחרי‬
‫עיניכם והוא גם בהיות בא לו הרע פתאום בלי‬
‫המשכת הלב תחלה יהיה עוצם עיניו מראות‬
‫ברע וע״ז הוזהר שלא יחזר אחר עיניו לכוין‬
‫לתור אחר עיניו כמו שמשון שהלך אחר עיניו‬
‫כר שלא לחמשיך עצמו אחרי עיניו‪ .‬וגם בזה‬
‫יפול ענין תשובה בפועל הסתכלות עינים‬
‫שיעצום עיניו כר שלא יומשך אחר כתרין‬
‫דמסאבותא ע״י הראיה בכונה כר שזהו אתם‬
‫זונים אחריהם ממש וד״ל‪ .‬ונמצא מובן לכל‬
‫מי שחפץ בתשובח שלימח שיסוד התשוב׳‬
‫הוא רק המניעה במעשה להיות רק שב ואל‬
‫תעשה לבד היינו לחיות דוחה מלבו כל רע‬
‫ולא יתור אחרי לבו כי לב האדם רע מנעוריו‬
‫ומאליו יומשך להרהר כ״מ רע ובכל דחי׳ ודחי׳‬
‫שדוחה מלבו נק׳ תשובה בפו״מ והוא עזיבת‬
‫דרכי החטא אע״פ שאינו רק מונע לבו מהרהור‬
‫שזה ממש כמונע עצמו מלילך אחרי לבו למקום‬
‫טומאה דהיינו הך‪ .‬וזה עיקר קיום התשובה‬
‫כמ״ש אשרי האיש אשר לא הלך כר ובדרך‬
‫חטאים לא עמד כר זכר הילוך ועמידה וישיבה‬
‫ההילוך הוא במעשה שלא יפנה לתור לבבו‬
‫בתחלה והעמידה כשלבו פנה לשם ועומד‬
‫כבר בדרך חטאים כר וד״ל‪) .‬ובאמת יש להבין‬
‫מה שהזכיר מושב לצים באחרונה שזהו‬
‫מורה על היותו קשה יותר מעצת רשעים‬
‫ודרך חטאים דלכאורה אין הליצנות רק ענין‬
‫הוללות ולא חטא גמור‪ .‬אך הענין חוא דעל עצת‬
‫רשעים להסית לחטוא ודרך חטאים שכבר‬
‫עומד בדרכם ומוכן לזה עכ״ז יוכל לבא לידי‬
‫תשובה אמיתית מאותו דרך הרע כמ״ש ולא‬
‫תתורו כר שלא לשמוע לעצת רשעים וכר כי‬
‫יפול לבו מפני פחד אלקים שלא לשחת נפשו‬
‫כר אבל כשיושב במושב לצים אין לו תקוח‬
‫לתשובה לעולם וחטעם כי מושב לצים שרשו‬
‫בבחי׳ פר״ע הנ״ל כי הנה בפר״ע הנ״ל יש‬
‫‪17‬‬
‫הוא התשובה ברצון ומחשבה שעוקר הרצון‬
‫מעיקרו ומסירו לגמרי שלא יחפוץ וירצה עוד‬
‫ברע זה לעולם שזהו תשובה פנימית יותר‪.‬‬
‫ומבואר למעל׳ בענין תם ותמים כו׳ שהתמימות‬
‫במעשה עולה למעלה מתמי׳ במוחא ולבא כו'‪,‬‬
‫וגם בענין התשובה יובן שמה שישוב ויעזוב‬
‫החטא בפו״מ שלא ילך בדרך זו עוד גדול מכולן‬
‫דהיינו ששרשו למעלה מתשובה שברצון‬
‫שבמוח הנ״ל‪ .‬וראי׳ לזה הוא מה שאנו רואין‬
‫שחרחור התשוב׳ בלב ומוח יופסק לפרקי׳‬
‫ויחזור לחרהר אחר כל מיני רע כו׳ וחוזר‬
‫ומתחרט בלב ומוח אבל מי ששב בפו״מ חיינו‬
‫שאינו רוצח לילך עוד בדרך שרירו׳ לבו ומוחו‬
‫כלל וח״ז כמי שאינו שומע לסרסור המסיתו‬
‫לבא לידי חטא דחיינו עינא ולבא שנק׳ סרסורים‬
‫הממוצעים לחמשיכו אחר חחטא ולחביא‬
‫בלבו מ״ז כ״כ עד שיטמא נפשו בפו״מ שזהו‬
‫כסרסור המסית לזונה לזנות כך העין רואה‬
‫והלב חומד נק׳ סרסור להסית בפו״מ וכאשר‬
‫אינו נותן עצמו לתור אחרי הלב והעין זהו‬
‫עיקר ושרש התשובה שנק׳ תשובה שבמעשח‪.‬‬
‫וזהו ולא תתורו אחרי לבבכם כו׳ הכונה בזה‬
‫שלא יתן עצמו לתור ולבקש אחרי מה שלבו‬
‫אומר לו והוא שלא ילך אחרי שרירות לבו‬
‫)בל״א ער גיט ניט זיך נאך די הארץ צוא‬
‫קערין זיך וואש דיא הארץ גילוסט( זהו שנק׳‬
‫שב בפו״מ‪ .‬וא״כ אמר תחלה אחרי לבבכם‬
‫שבודאי קודם הליכתו במקום טומאה הלב‬
‫מושכו לשם תחלה ואח״ב בבואו לאותו מקום‬
‫העין רואה ומסתכל ומושך החמדה בלב לעשותו‬
‫או להרהר כר ואז העין קודם כמו שאמ׳‬
‫המסתכל בנשים סופו בא לידי עבירה בפו״מ‬
‫להיות העין סרסור להביא ולהמשיך לכח הטומא׳‬
‫להמשיך התפעלות תבערת חמדה בלב האדם‬
‫שנק׳ זונח כמ״ש אשר אתם זונים אחריהם‬
‫זוני׳ בחי׳ נוק׳ כמו הנקבה שתשוקת׳ אל הזכר‬
‫לקבל שפעו בחמדת חלב כולו אחריו כר‬
‫שאינו אלא כאשר תלך אחרי שרירו׳ לבבה‬
‫למקו׳ טומאה שאז העין רואח כר משא״כ אם‬
‫אינה הולכת מביתה כלל כו׳ וכך בחי׳ כתרין‬
‫דקליפה נק׳ משפיעי׳ והאדם שנק׳ זונים אחריהם‬
‫להטמא מטומאתם היינו כאשר יתור אחרי‬
‫לבבו להמשך לשם וכמאמר הבא לטמא‬
 ‫שער התשובה‬
‫דלצים )והוא כמו טבע המ״ש שלבו כווץ ונכנע‬
‫לקבל כל עול כר והוא איש האוהב תוכחות‬
‫ומתמיד בטבעו בכל לימוד כו׳( וז״ש תחת‬
‫גערה במבין שמרגיש בלבו תיכף כל תוכחה‬
‫וגערה יותר משירגיש כסיל מאה הכאות כי לב‬
‫כסיל הוא הלץ הבלתי מרגיש כלל וכלל עד‬
‫שיכווה בחמי חמין כמו מלקיות וכמ״ש אם‬
‫תכתוש האויל כר אבל במבין תחת בעומק‬
‫לבו אפי׳ גערה אחת והוא מ״ש טובה‬
‫מרדות אחת בלבו של אדם יותר מק׳ מלקיות‬
‫כר וללצים אין תקוה רק גרש לץ כר וד״ל‪.‬‬
‫ושרש קליפה זאת דלצים הוא קליפת פלשתים‬
‫כמ״ש פלשתים לצנים היו וכר )וכמ״ש במ״א‬
‫בענין וישב יצחק ויחפור כר אשר סתמום‬
‫פלשתים שהוא הליצנות והוללות סתמו לאור‬
‫אהבה דאברהם שמאיר בכל יום בתפילת‬
‫אדם מישראל‪ .‬אך מיד יפול באהבות זרות ע״י‬
‫שישב במושב לצים שהוא ההוללו׳ ולצנות‬
‫כמבוי המפולש כך לבו מפולש לכל דבר‬
‫שחוק ותענוג זר כר ובלתי ירגיש לשום דבר‬
‫כנ״ל אבל יצחק שהוא בבחי׳ פחד אלקים‬
‫שכלולה באהבה דאברהם בקבלת עומ״ש‬
‫אין הפלשתים שהוא קליפה דלצים סותמים‬
‫ומחשיכים אור אלקי כלל כי זהו בחי׳ המנגד‬
‫להם בתכלית וד״ל( וזהו ובמושב לצים לא‬
‫ישב שם ממילא הולך אחר‬ ‫ישב שאם‬
‫עצתם כר ועומד בדרך חטאים מצד פר״ע‬
‫שהלב פתוח לכל כר )וכמו האפקורסין שיודעין‬
‫ומתכונין למרוד באלקים ממש שמורידין כר‬
‫שנק׳ לצים ממשוהוא בבחי׳ כח״ב דקליפ׳‬
‫שבכלל מאתים מנה( וז״ש אם ללצים הוא‬
‫יליץ דהבא לטמא מצד שלבו פתוח בהוללות‬
‫ממשיך עליו כל שע״ט שז״ש יליץ כו׳ ומזה‬
‫מוכח שפר״ע גורם המשכת שע״ט ולצים שהן‬
‫כלי לפר״ע )ולא יש הפרש ביניהם ובין‬
‫האפקורסין רק שפר״ע דאפקורסין גורם‬
‫הליצנות ובלצי׳ בטבע נפשם מזה יסתעף בהם‬
‫הפר״ע והיינו הך רק שלהם יש תקוה ביסורים‬
‫גדולים להכניע קלות לבבם כר משא״כ‬
‫האפקורסין כו׳ כידוע וד״ל(‪:‬‬
‫ז ו ה נ ה מעתה י״ל מ״ש אחר ובמושב‬
‫לצים לא ישב כ״א בתורת‬
‫ה׳ חפצו ובתורתו יהגה כר דלכאורה ב׳‬
‫‪18‬‬
‫ב׳ אופנים א׳ שאינו חושש לירא מאלקי׳ מצד‬
‫שאומר עזב ה׳ את הארץ כו׳ או שאינו חס על‬
‫נפשו לשחתה כי ירצה למלאות תאותו אף‬
‫שאחריתו מרה כר מצד התגברות היצר שבוער‬
‫בו כר וכה״ג‪ .‬אך הליצנות הוא קשה מכל אלה‬
‫להיות כי שרש הליצנות הוא בא מצד הקלות‬
‫שבנפשו והוא ענין עוצם פתיחת הלב לכל דבר‬
‫בלתי מעצור לרוחו שבלבו לכל דבר כר שנק׳‬
‫זחות הלב ופתיחותו ביותר )בל״א איץ צו‬
‫לאזינע הארץ ער צו לאזט די הארץ זייער און די‬
‫הארץ איז אפין בלי שיעור ער הערט קיין זאך‬
‫ניט און קיין ענין צו דער האלטין זיך כר( והוא‬
‫כמו טבע מרה הלבינה שטבעו בהוללות‬
‫וליצנות תמיד דהיינו כל שחוק וכל קלות ראש‬
‫ואין מעצור לרוחו כלל בריבוי דברי׳ בטלים‬
‫וזה רק מצד עצם טבע הנפש הזאת בקלות והן‬
‫הנק׳ לצים שמתלוצץ מכל דבר אלקי׳ ואינו‬
‫חושש כלל ולא מצד שמורד בכוון כר הוא‬
‫פורק עול אלא רק מצד קלות נפשו שלבו‬
‫פתוח בהוללות וליצנות מכל כר וע״כ אין בו‬
‫בחי׳ ההרגשה ביראת אלקים כלל כי הוא‬
‫היפוך הבית קיבול ליראת אלקים‪ .‬אבל לא‬
‫שכופר באלקים ואינו מאמין בעונש החטא‬
‫אלא שאינו מרגיש כלל מצד הליצנות שבטבע‬
‫נפשו וזהו כמו המהולל ממש שהוא כמו‬
‫השיגעון והטירוף ממש כמ״ש ויתהולל בידם‬
‫כר שזהו היפך הדעת שהוא בחי׳ ההרגשה‬
‫דוקא כר וד״ל‪ .‬וזהו לא יתיצבו הוללים לנגד‬
‫עיניך כי כת לצים אינם מקבלים פני השכינה‬
‫כלל‪ .‬והטעם הוא כי הקבלת פה״ש א״א כ״א‬
‫בירא׳ ועומ״ש כידוע ובלצים מושלל מהם בחי׳‬
‫יראה אדרב׳ פר״ע מצד עוצם הקלות כר‬
‫ולזה אמר קשה ליצנות א׳ שדוחה ק׳ תוכחות‬
‫כר כי הלץ לא יפול לבו משום דברי תוכחה‬
‫ולא מצד קושי לבו רק שטבע זו בנפשו שלבו‬
‫דוחה כל דבר שירגיש ליראה ועול דבר מה עד‬
‫שיכבוש לבו ויכנע ממנו לעצור רוחו כר וז״ש‬
‫אל תוכח לץ כר והוכח לחכם כר שהוא חיפך‬
‫הלץ והוא טבע הנפש המרגשת ביותר כל‬
‫תוכחה בלב מצד שלבו תמיד בבחי׳ ביטול‬
‫לקבל עול מ״ש הרי במעט רגע לבו נכבש‬
‫מדברי תוכחה כי הוא בית קיבול לזה מפני‬
‫שלבו עצור ומכווץ בהיפך הפתיחה וההתפשטות‬
 ‫שער התשובה‬
‫הנפש לשחתה כר וזהו הסיבה שבא גם‬
‫לכלל שרירות לב להרהורים רעים כר ע״כ‬
‫עצה היעוצה שלא ילכד בהיכלות הקליפות‬
‫אינו רק שיהיה לבו ברשותו ולמנוע מכל אשר‬
‫יבא בענפים המסתעפים לפר״ע והוא שיעצור‬
‫רוחו ולבו מהרבות דב״ט וכ״ש דברי שחוק‬
‫והיתול כדרך הנערים המשחקים איש מרעהו‬
‫ואומרים ריבוי דברי בדיחותא )בל״א גלייכע‬
‫ווערטליך כר( שאע״פ שאינן מרגישים זה‬
‫לעון וחטא בנפשם לטומאה חמורה תחשב‬
‫לנפשם כמו שפורק עול מ״ש במזיד כי‬
‫מחמת זה הרי תופר יראת אלקים מנפשו‬
‫משרשה ולא ישיג לעולם בחינת הביטול לאין‬
‫האמיתי להיות שלבו כבר הוקל מאד בקלות‬
‫עצום היפך העול האלקי וכידוע שלא יוכל‬
‫לגשת אל הקדש בלא יראה והכנעת הלב‬
‫מאד היפך הקלות כו׳ כי תועבת ה׳ כל‬
‫רוחב לב בהתפשטות ופר״ע כו׳ וד״ל‪ .‬אבל‬
‫האיש אשר יראת אלקים נגע בלבו בתשובה‬
‫אמיתית בעומק לבו הנה ודאי יש בושה‬
‫והכנעה תמיד בלבו ולא יקל ראשו בשום‬
‫פעם לדבר דברי הוללות ושחוק כלל וכלל‬
‫כו׳ וזה יבא מב׳ סיבות א׳ מצד לבבו הנשבר‬
‫ונבזה בעיניו כו׳ ותמיד מיצר ודואג לבו‬
‫בקרבו על ח״נ ע״כ לא ירום לבו בהתפשטות‬
‫הדבור בדב״ט ובפרט במיני שחוק כו׳ כמו‬
‫העני ואביון שמצד חוסר לחמו לבבו נשבר‬
‫ואין לו הגבהת הלב להרבות בדברי שחוק‬
‫וגם לא יומשך אחר העונג כמו לשמוע קול‬
‫שיר כמו שר בשירים על לב רע כו׳ כך מצד‬
‫השפלות בעצם נפשו שנק׳ אביון ברוחניות‬
‫יהיה דבורו במיעוט ובשפלות כו׳ ולא יוכל‬
‫להקל ראשו כלל ורחוק ממנו ענין פר״ע‬
‫הנ״ל‪ .‬וגם מי שאינו בע״ת בתמידות מ״מ‬
‫נחקק בלבו עוצב ומרירות בכל עת שיזכור‬
‫על חטאיו כמו טבע המ״ש כעני על חוסר‬
‫נפשו כר‪ .‬והגם שיש לו פרנסה ועושר וכבוד‬
‫מ״מ מכיר מקומו תמיד ונבזה בעיניו נמאס כו׳‬
‫ונפשו כעפר לכל שכל הברואים טובים ממנו‬
‫כו׳ ואף מי שלא ימצא בנפשו חטאים גמורים‬
‫בקל יוכל למצוא חשבון ברור מכל מחשבותיו‬
‫אשר לא לה׳ כו׳ והרצונות זרות כו׳ ובפרט‬
‫ריחוקו מה׳ מתו״מ ותפלה שבלב עד שימצא‬
‫‪19‬‬
‫קצוות רחוקים כאלה איך יחברם ויסמכם כו׳‬
‫דודאי משמעות הפשוט דזה שבתורת ה׳ כר‬
‫הוא עיקר המנגד לזה שהולך כו׳ ובאמת‬
‫העיקר המנגד הוא התשובה בפו״מ שלא ילך‬
‫בעצת כר וכנ״ל בפי׳ לא תתורו כר אלא‬
‫צ״ל דקאי על מושב לצים דסמוך לו שהיפוכו‬
‫הוא ההתמדה בעסק התורה לשמה כר ולפי‬
‫הנ״ל מושב לצים הוא קליפה הקשה יותר‬
‫מכל כר ומה זה שא׳ תיקונו כ״א בתורת כר‬
‫אך הנה ודאי זה אמת דעיקר התשובה‬
‫באמיתתה אינו רק מניעת המעשה בהילוך‬
‫שלא ילך בעצת כר ואמנם מה הביאו לזה שלא‬
‫הלך ולא עמד וישב היינו מה שבתורת ה׳ חפצו‬
‫כר ומה שבתורת ה׳ חפצו כר הנה הוא בא מצד‬
‫שעשה תיקון לנפשו בפר״ע בבכי׳ ודמעות‬
‫בחצות לילה כר שזהו היתה לי דמעתי לחם כר‬
‫דהנה כל מי שחפץ קרבת אלקי׳ באמת לבלתי‬
‫ידח כר יבין ויכיר כל סיבת ריחוקו מאלקי׳ חיים‬
‫במה שהולך בשרירות לבו בכל מיני הרהורים‬
‫רעים וחטאים כר אינו רק מצד שאינו שומר‬
‫נפשו ואינו כובש רוחו ולבו בהיותו יושב עם‬
‫אנשים שלא יקל ראשו לפתוח לבו בכל מיני‬
‫הוללות וליצנות לדבר ככל אות נפשו‬
‫בהרחבת פה ולשון מדברת כי אנו רואים‬
‫בענין רבוי דברי הבל בדברים בטלים הגם‬
‫שאינן דברי שחוק וקלות ראש יש אדם‬
‫שירבה דב״ט בכל דברי ריקן באין מעצור‬
‫כלל וכלל רק מצד שלבו זחה עליו ורוחו גסה‬
‫לבלתי ישים איזה בושה בלבו לאמר לנפשו‬
‫לפני מי הוא עומד ויושב ומרבה בדברי הבל‬
‫בהתפשטות כזאת כר ואין זה רק מצד מיעוט‬
‫ההרגשה ביראת אלקים ע״כ דבריו יוצאים‬
‫בהרחבה והתפשטו׳ גדולה ובלי מעצור כלל‬
‫והוא נובע ממקור א׳ שמשם בא השרירות לב‬
‫בכל אשר תאוה נפשו כר שהוא הפר״ע ממש‬
‫ואע״פ שאין איסור תורה בדב״ט אבל ודאי‬
‫תפר יראת אלקים מלבו לגמרי וכ״ש כמו‬
‫שיחת ילדים בכל דברי שחוק וליצנות שיש‬
‫בזה יותר פר״ע עד שנעשה קרוב לליצנות‬
‫והוללות דקליפת פלשתים הנ״ל מאחר שהלב‬
‫פתוח מאד ומפולש באין יראה ופחד אלקים‬
‫לנגדו כלל וכלל הרי בחורבה מפולשת כזו‬
‫נכנסים כל הקליפות הממשיכים כל טומאת‬
 ‫שער התשובה‬
‫גם אם אינן רק דבור ומח׳ בעלמא ואשר לא‬
‫ימצא מרגוע לנפשו בעבודה שבלב ומוח‬
‫ועסק תומ״צ וכה״ג הנה ודאי עפ״י דרך‬
‫התשובה כל שיצר לבו יותר יותר יקובל לרצון‬
‫אך זהו על המעשה בפו״מ דוקא אבל על המח׳‬
‫ובפרט בהעדר הטוב דתומ״צ ותפלה כר אין‬
‫יתרון הצער ועוצב זה מעלה כלל כי אין זה‬
‫רק מצד גופו שמעורב טו״ר והרע שבו הוא‬
‫העוצב שימשיכנו לסט׳ דקליפה כידוע אלא‬
‫צריך שמיד שיצר לבו יחזור להתחזק בלבו‬
‫לקבל עליו לבלתי ילך עוד אחר ההבל ויהיה‬
‫יראת אלקים תמיד בלבו כדי שיהיה בו יראת‬
‫חטא תמיד וד״ל‪ .‬והסיבה הב׳ הוא הבושה‬
‫וההכנעה שבלבו שבא מצד יראת אלקים‬
‫שלמעלה מיראת חטא אע״פ שהכל א׳ כנ״ל‬
‫דמה שהוא ירא מן החטא היינו מפני שירא‬
‫מאלקים מ״מ אנו רואים שיש אדם שהוא‬
‫ירא חטא וביראת אלקים אין לו השגה במוח‬
‫ולב תמיד כמו מצד טרדת פרנסתו )או מצד‬
‫גסותו בדברים המותרים כתאות מאכל ומשגל‬
‫כו׳( או שאין בו יראת אלקים לפי ערך יראת‬
‫חטא שבו כמו גם הע״ה ונשים שיש בהן‬
‫יראת חטא שיראים לעשות איזה חטא ועון‬
‫כחילול שבת וש״ד ועריות גם לעשות עבירות‬
‫קלות יראו לנפשם וכזר נחשבו בלבם ועכ״ז‬
‫יראת אלקים מעט מאד בלבם כמו שעושין‬
‫עול וגזל במו״מ ונשבעים לשקר ודבריה׳ לה״ר‬
‫ורכילות וניבול פה וכה״ג והוא מצד מיעוט‬
‫יראת אלקים כי יראה זו נק׳ יראת הרוממות‬
‫והוא בא מצד העבודה בלב ומוח עד שיתפעל‬
‫ביראת אלקים ואיש שחסר נפשו מכל עבודה‬
‫שבלב בתפלה מאין ימצא בו יראת אלקים‬
‫כ״כ רק בבחי׳ אמונה טבעית שבנפשו יהיה‬
‫ירא אלקים דרך כלליות שהוא שלא למרוד‬
‫בו ויראה זו שירא למרוד לעשות היפך‬
‫רצונו הנראה לעין עכ״פ זהו היפך בחי׳ פר״ע‬
‫הנ״ל שאינו חושש כלל‪ .‬וזהו הנכלל בכלל‬
‫יראת חטא שקודמת לחכמתו שחכמתו‬
‫מתקיימת וא״ל כו׳ וכמ״ש אם אין יראה‬
‫אין חכמה שהיא יראת חטא ואם אין‬
‫חכמ׳ אין יראח חיינו יראת אלקים כר‬
‫וד״ל‪) .‬אך זה לא ימצא שיהיה יראת‬
‫אלקים ולא יהיה יראת חטא דודאי יש‬
‫בכלל מאתים מנה ואנו רואים שאינו‬
‫‪20‬‬
‫נפשו ריקן מכל ממש אם לא יטעה א״ע להקל‬
‫ע״ע מפני שאין אדם רואה חוב לעצמו‬
‫בטבעו שאוהב א״ע ואינו מדקדק על כל‬
‫דרכיו אבל מי שיש בו יראת חטא היינו‬
‫שמרגיש בלבו ביותר גם הרע הדק שבדקות‬
‫שדש בעקביו כר יגדל בעיניו מאד ויגע‬
‫ללבו בזכרו ע״ז וכל שאין לבו מרגיש כ״כ‬
‫במה שעושה וחושב וכר זהו רק מצד הקלות‬
‫שבלבו שהוא מיעוט יראת חטא‪ .‬ובזה יש‬
‫רבוי מדרגות ביראת חטא בכל אדם לפי מה‬
‫שהוא יש שחוא מיצר גם על כל מוצא פיו‬
‫בדב״ט כר וכ״ש מדברי הרהורי׳ רעים ואשר‬
‫יקרה לו מקרה לא טהור מהרהורי׳ אלה‬
‫שהוא פגם הברית שקליפת רוח הטומאה‬
‫שורה בנפשו עד שיטהר כר וכה״ג הכל ימצא‬
‫חשבון ונק׳ מארי דחושבנא בכל יום ובפרט‬
‫בק״ש שעל המטה שיחפש היטב בכל מה‬
‫שעשה וחשב כל היום בכל יתן לבו היטב‬
‫ויצר לו כ״ז מבחי׳ יראת חטא שהוא המנגד‬
‫לפשעים שהוא המורד בפר״ע וקלות הלב‬
‫שאינו חושש כלל וכלל כנ״ל‪ .‬ובאמת רבים‬
‫נבוכים בעיקר ענין זה דיש הרבה בני אדם‬
‫שרואין עצמן בכל מיני רע בלי העלם דבר‬
‫וחצי דבר אך אינו מרגיש כלל להצטער ע״ז‬
‫רק לפרקי׳ כשיתעורר ימצא עצמו מלא רע‬
‫ירגז על נפשו ויפול בעוצב לפי שעה ואחר‬
‫רואו שאין לו תקוה חוזר להתקלקל ביותר‬
‫עד שיפול הנופל כר מצד שיאמר נואש‬
‫בנפשו כר ובאמת זהו רק עצת היצר שכונתו‬
‫להפילו לגמרי וצריך שיתחזק מאד ויאמר‬
‫ללבו על כי אין יראת חטא בלבו מצאוהו‬
‫והשיגוהו כל הרעות האלה והיא מיעוט נתינת‬
‫דעתו ולבו בכל יום ושעה על הלוכו בקלות‬
‫מעט מעט והיינו מחמת טבע הוללות או מצד‬
‫טרדתו בעניני עצמו שוכח על יראת אלקים‬
‫שמחמת זח נתמעט יראת חטא כי יראת חטא‬
‫ויראת אלקים אחד הוא והא בהא תליא‬
‫דמשום דאין פחד אלקים בלבו ע״כ אין‬
‫בו יראת חטא ומה שאין בו יראת חטא‬
‫משום דאין בו יראת אלקים )וכמ״ש‬
‫על כי אין אלהי בקרבי יראת אלקים ע״כ‬
‫מצאוני כר( ויש חרבה בנ״א שמוסיפי׳ על‬
‫המדה ומיצר ודואג ביותר על כל אשר ימצא‬
‫בנפשו רע ויאמר שאין לו תקוה ויתייאש‬
‫יא‬ ‫שער התשובה‬
‫הכל כר תפול יראה בלבו שנק׳ יראת אלקים‬
‫ממש שבאה במורגש בלב כמו שמעתי‬
‫שמעך יראתי כר וא״כ איך אפשר שלא‬
‫ימצא בו יראת חטא כ״כ כדבעי ליה לפי‬
‫ערך יראת אלקים שבקרבו כר‪ .‬וכל אדם‬
‫יראה בנפשו ב׳ הפכים האלה בכל יום ממש‬
‫שבתפלה וכל עת שירצה יבא בלבו התפעלות‬
‫יראה ואהבה אלקי׳ ובמעט רגע ימצא עצמו‬
‫ריקן מכל יראת חטא שבאמת לא יועיל‬
‫התפעלותו גם לעמוד לנגד איזה מדה רעה‬
‫שבלבבו ככעס וגיאות וקמצנות ואכזריות כר‬
‫וכ״ש שלא יהיה בו פר״ע בהרהורים לא‬
‫טובים כר )ובפרט בדור יתום כזה שנראה‬
‫בעליל בכאו״א מיעוט יראת חטא ביותר‬
‫לכל מי שיש לו עינים לראות נערים וזקנים‬
‫יחדיו יכשלו בכל מכשול המסתעף מסיבת‬
‫פר״ע בבחי׳ קלות הלב ככל הנ״ל ומחזיקים‬
‫עצמן ליראי אלקים בעבודה שבמוח ולב‬
‫בכל עת מצוא‪ .‬והאמת אתם כי בכל א׳ לפי‬
‫ערכו ימצא בו יראת אלקים בתו״מ וצדקה‬
‫ותפלה ותשובה שבלב ומעשה כר וכמ״ש‬
‫ועמך כולם צדיקים כר )לבד הריקנין שבהן‬
‫לגמרי שנק׳ פושעי ישראל וגם הם מלאים‬
‫מצות כרימון כו׳( אך כ״ז רק לפרקים לעתים‬
‫מיוחדים לתפילה ותשובה ותו״מ בכל א׳ לפי‬
‫מעשיו‪ .‬ורוב העתים איש לדרכו הולך אחר‬
‫ההבל בכל עניני עוה״ז יחוגו וינועו כשכור‬
‫ולא מיין וכל חכמתם ויראתם תתבלע כר‬
‫היינו שנבלע בחי׳ הטוב שלחם ברע כפרות‬
‫הטובות שנבלעו בפרות הרעות ומראיהן רע‬
‫כאשר בתחלה ממש וז״ש עת אשר שלט‬
‫האדם באדם לרע לו שזהו עיקר ענין גלות‬
‫השכינה כמשי״ת וד״ל(]([‪:‬‬
‫הנה יש ב׳ מיני יראה בין ביראת‬ ‫אך‬
‫חטא בין ביראת אלקים הא׳ שבא‬
‫מצד כוחו ועבודתו ביגיעת הנפש בתפילח‬
‫ובכל עת הכושר שיוכשר לבו ומוחו לחתפעל‬
‫בלבו ומוחו עפ״י ערכו בהכרת בוראו במוח‬
‫ולב ירגיל עצמו וישקוד ע״ז תמיד עד‬
‫שנחקק בלבבו עומ״ש בב׳ מיני יראות הנ״ל‬
‫יראת חטא שירא למרוד בקונו בכל דבר‬
‫פשע ועון גם איסור הקל של ד״ס וכר כידוע‪.‬‬
‫ויראת אלקים היינו בהתבוננות בגדולת הבורא‬
‫‪21‬‬
‫כן לפי ערך היינו מה שימצא איש ירא אלקים‬
‫בבחי׳ התפעלות יראה בתפלה וגם בכל עת‬
‫מצוא שעת הכושר כר ואין בו יראת חטא כ״כ‬
‫עד שיכול להקל ראש לפרקים ולבא לידי‬
‫פר״ע בכמה דברים לא טובים הגם שאינן‬
‫עבירות חמורות כ״כ כחילול שבת ועריות‬
‫וכה״ג אבל יפול בתאות חממון שאינו נושא‬
‫ונותן באמונה כ״כ ואינו נקי כפים לגמרי כי‬
‫יעשה עול ואונאה וכה״ג בשא״ד שבינו לקונו‬
‫בהעדר מעשה הטוב ובהרהורים לא טובים‬
‫ובכל מדות מגונות כגיאות וגסות הרוח וכעס‬
‫ונצחון והתפארות וכה״ג לא ניזוז אפי׳ כמלא‬
‫נימא כר וכן במדת הקמצנות שימניע צדקה‬
‫וחסד לגמרי ויהיה אכזרי לא ירחם ורע עין‬
‫וקנאי וכה״ג וגם בהוללות ולצנות יתערב עם‬
‫זרים‪ .‬לבד תאוות היתר במאכל ובמשגל ולחפוץ‬
‫מאד בכבוד המדומה וכל חמדת תענוגי עוה״ז‬
‫לא יסור מהם כמעט מאחד וכר‪ .‬ואף שנשמר‬
‫מכל רע ואיסור דאורייתא מצד יראת אלקים‬
‫ויראת חטא הוא‪ .‬אבל אין זה לפי ערך‬
‫התפעלו׳ יראת אלקים שבלבו בעתים רבים‬
‫וזה פלא גדול לכאורה ובהכרח לומר שאיש‬
‫כזה שהוא במיעוט יראת חטא בכל הענינים‬
‫אינו בכלל יראת אלקים כלל שהרי מקרא‬
‫מפורש סוף דבר כר את האלקים ירא ואת‬
‫מצותיו שמור דמשמע דהא בהא תליא ואע״פ‬
‫ששמירת המצות תלוי׳ באהבה דאהבה שרש‬
‫רמ״ח מ״ע ויראה שרש למניעת שס״ה ל״ת‬
‫וכמ״ש לאהבה את ה׳ ולעבדו דהעבודה במ״ע‬
‫תלויה באהבה כר ולפעמים אמר מה ה׳‬
‫שואל מעמך כ״א ליראה כר משום דהיראה‬
‫כוללת הכל דהמצות ג״כ גזירת מלך היא‬
‫בקבלת עומ״ש דוקא וד״ל‪ .‬וא״א לומר דמה‬
‫ח‬ ‫שמתפעל ביראת אלקים בתפלה כמו שקר‬
‫בנפשו ממש אחר שאין בו יראת חטא לפי‬
‫ערך כנ״ל שהרי ידוע שהתפעלות אוי״ר בתפלה‬
‫נמשך מכח מ״ה שנק׳ חכמה שבנה״א שבא‬
‫מכח הנשמה האלקי׳ שהוא בבחי׳ עצמיות‬
‫בהתפעלות אלקות והוא אשר לב כל א׳ לפי שרש‬
‫נשמתו מתפעל לבו ביראת אלקים וכמ״ש תוכן‬
‫לבות ה׳ כר‪ .‬וענין התפעלו׳ יראה בלב היינו‬
‫ממש כמו התפעלות פחד בלב שהוא כאשר יכיר‬
‫בוראו היטב ויתבונן בעוצם גדולתו ואיך שממנו‬
 ‫שער התשובה‬
‫מגשמים נפשו ביותר )כי באמת גם המו״מ‬
‫בעומק דעתו ולבו למסור נפשו על פחות משו״פ‬
‫ממש וכל נפשו שם בלי נשאר חלק ממנה‬
‫לעבודת ה׳ עדיין ימצא לו תרופה בעת רצון‬
‫כנ״ל אם לא שעשה עול במו״מ וגזל ולא חמל‬
‫על עני ואביון כר וכן בתאות היתר דמשגל לא‬
‫תשחת נפשו כ״כ אם לא בהרהור עבירה‬
‫עד שבא לכלל טומאת קרי ומז״ל וכה״ג בכל‬
‫תענוגי עוה״ז במיני מעדנים ולבוש יקר‬
‫שמרחיבי׳ דעתו ולבו יגבה יכול לקום מנפילה‬
‫כזו כשיעשה צדקה וחסד לעניים וטובות‬
‫לעשירים אם לא שהולך אחר שרירות לבו רק‬
‫לעצמו בכל התענוגים כזולל וסובא ביותר וירום‬
‫לבו מאוד בהתנשאות יתירה ולא יביט על עני‬
‫ונדכה כלל אז ודאי אין פחד אלקים לנגד עיניו‬
‫כלל וכלל )כמ״ש וישמן ישורן ויבעט כר‬
‫שמנת עבית כר וכחמרא דפרוגיתא שקפחו י׳‬
‫השבטים כר( וימשול בגיאותו ללחוץ העניים‬
‫ולהשתרר על כל כר וזה הנק׳ רע למקום ורע‬
‫לבריות ודאי הוא כמו רשע גמור בעבירות‬
‫חמורות ואין לנפשו תקוה כלל( כמ״ש שמנת‬
‫עבית כר וכמו והיה כי יביאך כר ובתים מלאים‬
‫כל טוב כר השמר לך פן תשכח את ה׳ כר‬
‫הרי גם שלא עשה עול וגזל כלל רק מצד רום‬
‫לבו מכל טוב יכול לחיות שישכח על ה׳ לגמרי‬
‫ויבעט כר עד שיבא לעון ע״ז כי כך היא המדה‬
‫בהסתלקות אור הקדושח דעול מ״ש ע״י רוחב‬
‫לב דתענוגי עוה״ז ממילא יסור לבו אחרי ההבל‬
‫כר אבל ממילא מובן שהביטוש טוב לו מאד‬
‫בבני חיי ומזוני היפך כל טוב‪ .‬שישבר לב כל‬
‫גיא וגאון עד שישוב אל ה׳ )וכמנשה ששב‬
‫לאל בכל לבו מפני היסורים( וכ״ז אינו אלא בנופל‬
‫ממדרגות יראת אלקים וירח״ט שהי׳ בלבו‬
‫מצד עבודתו כנ״ל אבל מדרגה הב׳ בב׳ מיני‬
‫יראה הנ״ל הוא אשר כמו טבע בנפש כל א׳‬
‫מישראל ביראת אלקים וביראת חטא בלי שינוי‬
‫כלל וכלל לעולם ממש‪ .‬כי גם אם ירבה רעת‬
‫איש קל שבקלים בכל העבירות שבעולם‬
‫אם יאמרו לו להמיר דתו יהרג ואל יעבור ח״ו‬
‫וימסור נפשו על קדה״ש כאחד הישרים‬
‫והתמימים בעבודת ה׳ וזהו מצד שעצם נשמתו‬
‫קשורה ודבוקה למעלה בבחי׳ טבעיות ממש‬
‫מבלי יפרד לגמרי ולפי ערך זה אנו רואים‬
‫‪22‬‬
‫מה שיתפעל באוי״ר שכליים כפי ערך‬
‫השגתו שנק׳ יראת הרוממות בכל א׳ לפי‬
‫מדרגתו דוקא ולא בכל העתים שוות‬
‫שבודאי יש שינויים רבים מעת לעת כמו‬
‫בעסקיו‬ ‫ביותר‬ ‫אדם‬ ‫יטרד‬ ‫כאשר‬
‫וירבה עליו עול ד״א וגם נוסף ע״ז‬
‫צוק העתים באיזה סיבות דוחקות שמבלבל‬
‫מוחו ולבו לגמרי מכל וכל וכו׳ עד שלבו‬
‫בל עמו לזכור על יראת אלקים ואהבתו כו׳‬
‫ובזכרו רחוק ירחק ממנו הדבר מאד מצד‬
‫קוצר רוח ועבודה קשה ומרה שמררו חייו‬
‫כר אז וודאי בהמשך הזמן יפול מעט מעט‬
‫עד שיסור מלבו מעט היראת חטא ג״כ וכ״ש‬
‫יראת אלקים שמצד ההשגה‪ .‬ולא שבא לכלל‬
‫פר״ע עדיין אלא כל יגיעתו שהי׳ בעבודתו‬
‫להיות נמשך בלבו יראת חטא חלף ועבר‬
‫לגמרי מכל וכל ונעשה כאיש אשר לא טעם‬
‫טעם יראה מעולם כך נתרוקן לבו מכל י״ש‬
‫שנק׳ מות ברוחניות בלתי אור וחיות אלקי כלל‬
‫)בל״א טוטקייט( כרקבון העץ )בל׳ העולם‬
‫פולקייט ער פולט ביי זיך זייער אונ איז מגושם(‬
‫כדומם גשמי או כמו האיש הריקן מכל בטבעו‬
‫שהוא כמו העץ היבש או כמקום חורבה שאין‬
‫זורעין שם)בל״א פושטקע איין פושטער מענש כר(‬
‫אך יכול להיות שאם רושם יראה נשאר בלבו‬
‫אז בעת רצון למעלה יעוררוהו ויתעורר כי‬
‫רוח העליון נוססה בו ויקיץ משינתו לשוב‬
‫אל ה׳ בעבודה שבלב באוי״ר בתפילה‬
‫לפרקי׳ וכ״ש יראת חטא שיתחזק לבו בעומ״ש‬
‫תמיד לא יסור ימין ושמאל בתוקף אור וחיות‬
‫אלקי כר אבל אם גם רושם בעלמא לא‬
‫נשאר בו לא יועיל לו רוח התעוררות גם‬
‫בעת רצון למעלה כמו בעי״ת וכה״ג דכתיב‬
‫דרשו ה׳ בהמצאו וכה״ג בכל חצות כר או‬
‫מדי שבת וחודש ויו״ט כר שכל הנשמות‬
‫עולין והוא אינו עולה לעולם וזהו א״א להיות‬
‫כ״א בנפילה גמורה והוא שלא מצד טרדתו‬
‫העצום ולחצו ודחקו ביותר כנ״ל )דאדרבה‬
‫הי׳ לבו נשבר ונדכה לשוב בתש״ת כו׳(‬
‫אלא שנמשך לבו בכל עומק נפשו באיזה דבר‬
‫מה העושה הבדל ומסך מפסיק בינו לקונו‬
‫כדברים האסורים כגזל ועריות וש״ד וחילול‬
‫שבת כר או גם בדברים המותרים אם הם‬
 ‫שער התשובה‬
‫שבראש לנשמות נמוכות שבעקביי׳ כדור האחרון‬
‫)כמשל איש א׳ שתמימתו בנקודת הרצון‬
‫עם תמימתו בפו״מ הכל א׳ א״כ אין הפרש‬
‫בין כשמוחו ולבו מאירים בתום׳ אם במיעוט‬
‫כו׳( כי איש תמים במעשיו יגיע למעלת איש‬
‫תם במס״נ כגדולי הצדיקים )וראיה לזה הוא‬
‫ענין המס״נ על קדה״ש שנמצא בקלי ההמון‬
‫כמו בצ״ג ובכל דור ודור בשוה כידוע בענין‬
‫השמדות מתת״נו עד ת״ח כו׳ כולם עמדו על‬
‫קדה״ש וכבר נתנסו בכל דור בזה וזה קרוב לג׳‬
‫אלפים שנה שמזמן מ״ת עומדים ישראל בתוקף‬
‫אמונתם לא נשתנה אפי׳ כקש״י בכל ההמון‬
‫מכל הנסיונות וצרות קשות ויצילם בכל דור‬
‫משונאיהם כו׳ וכל זה אות על שורש מחצבם‬
‫בבחי׳ עצמיות כו׳( וכמו שאין שינוי בעצם‬
‫הטבע הזאת שבנפש כאו״א מישראל בכל דור‬
‫מן הגדול עד הקטן כר וכ״ז במעשה וכולל ב׳‬
‫ענינים הנ״ל היינו יראת חטא ויראת אלקים‬
‫שכמו טבע בנפש אשר עשה לנו ה׳ לפחד ולירא‬
‫ממנו וזהו בלב כל איש גם הקל כו׳ הרי יפול‬
‫לבו ויכנע על חטאיו רק שלא יוכל לכבוש‬
‫יצרו הבוער בו מפני שנכנס בו רוח שטות‬
‫כבהמה באותה שעה כר‪ .‬וכמו כן יראת חטא‬
‫שבכלל ההמון גם נשים וטף כר וכמו״כ‬
‫ביראת אלקים בצדיקים מצד טבעיות נפשם‬
‫גדולה הרבה מיראת אלקים שע״י יגיעתם‬
‫בלב ומוח בהשגה כר וזהו הנק׳ דו״ר טבעיים‬
‫ישראל טבעיים ממש והיא‬ ‫בכלל ההמון‬
‫המתקיימת קיום נצחי בלי יופר לעולם כי כל‬
‫עצם בלתי משתנה והוא הנק׳ עצם יהדותם‬
‫שהוא יסוד ושורש לכל עבודתם כר‪ .‬והיא‬
‫שעמדה לאבותינו ולנו כי מה יפה ירושתנו‬
‫כר וזהו העמדת וקיום כל דור ודור להצילם‬
‫מכל הקטרוגים רוחני׳ וגשמיי׳ כר וכמ״ש‬
‫ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא‬
‫מאסתים כר להפר בריתי אתם כר כי לב‬
‫אבות אל בנים ג״כ בבחי׳ עצמיות וטבעיות‬
‫ממש וד״ל‪:‬‬
‫יתורץ הענין הנ״ל במה‬ ‫ומעתה‬
‫שמצינו מיעוט יראת חטא‬
‫ביותר גם במי שעובד אלקים ביראה מצד‬
‫התבוננות כו׳ לפי שהתפעלות יראה ואהבה‬
‫שמצד ההשגה והכרה במוח חולפת ועוברת‬
‫‪23‬‬
‫שהיא כמו בחי׳ טבעיות ממש בכל מיני יהדות‬
‫של איש הישראלי ביראת חטא של כל א׳ לפי‬
‫מה שהוא כמו טבע היא בנפשו שלא יעבור‬
‫במזיד על עביר׳ גדולה כמו גם בטף כשיאמרו‬
‫לתינוק בן ו׳ וז׳ שנה שיחלל שבת או שיאכל‬
‫דבר טמא יסכן נפשו ולא יעבור כ״ש בן י״ג‬
‫וי״ד שנה שיאמרו לו שיאכל ביו״כ ושלא ילבש‬
‫ציצי׳ וכה״ג כמו טבעיות בנפשם לבל יוכלו‬
‫לעבור )כ״א מתי מספר הקלים שרגילי׳ בקלות‬
‫מנעוריהם( וזה שלא עפ״י הדרכת אב ואם לבד‬
‫יהיה כל זה שהרי גם היתום ישמור יהדותו‬
‫והנשים ביותר ישמרו יהדותן בפרט בנדה וכמו‬
‫טבעיות בנפשם הוא‪ .‬ובכל הזהירות מחילול‬
‫שבת וכל דבר איסור ידקדקו ביותר והמצות‬
‫חביבות מאד עליהן בטבעם‪ .‬ובפרט יש הרבה‬
‫אנשים פשוטים תמימים במעשיהם שזהירים‬
‫הרבה יותר מן בעלי דעת ובעלי תורה כידוע‬
‫וכל זה רק מצד שורש נשמתם האלקי׳ שנק׳‬
‫בחי׳ יהדותו העצמי )בל״א אין זיין נקודת לבו‬
‫ביהדותו איז ער זייער שטארק אזו וויא איין נאטור‬
‫גופני ממש()והיינו בחי׳ יחידה שבנפש שמאיר‬
‫בגילוי ממש בסוף מעשה בפו״מ דוקא‪ .‬וז״ש‬
‫ועמך כולם צדיקים צדיקים ממש והיינו בפו״מ‬
‫וע״כ כ״י יש להם חלק לעוה״ב כידוע שזהו‬
‫מטעם מעשה המצות דוקא ומפני שנעוץ‬
‫תחלתן בסופן והיינו נקודת עצם טבע נפשם‬
‫האלקי׳ שקשורה ודבוקה באלקו׳ בבחי׳ עצמיות‬
‫ממש הגם שבמוח ולב יכול להיות שיכבה אור‬
‫הנשמה האלקי׳ במיעוט אחר מיעוט עד שיפול‬
‫ויתרוקן לגמרי מכל וכל כנ״ל מ״מ אע״פ‬
‫שחטא ישראל הוא(‪ .‬והנה טבע זו שבנפשם‬
‫במעשה בפו״מ בלי ישונה כלל בכלל ההמון‬
‫מזמן לזמן לעולם כמו שאנו רואים בכל דור‬
‫דורות‬ ‫עד‬ ‫הראשוני׳‬ ‫מדורות‬ ‫ודור‬
‫האחרונים אף על פי שאין דור דומה‬
‫לחבירו באופן הכשר הלב ומוח בעבודת ה׳‬
‫ובעסק התורה דודאי אין לשער ערך דור‬
‫האחרון לגבי דורו של משה ויהושע ושל דוד‬
‫ט‬ ‫ושלמה גם לגבי דורות התנאים ואמוראים‬
‫שאחר החורבן מ״מ בענין חיזוק ותוקף כח‬
‫אמונתם מבחי׳ מעשה המצות בפו״מ כמעט‬
‫כולן שוין בכלל ההמון בכל זמן כי בבחי׳‬
‫טבעיות עצמי אין הפרש כלל בין נשמות גבוהות‬
 ‫שער התשובה‬
‫ודאי בכל לבבך כר שפותח נקודת הלב‬
‫מהעלמו העצמי׳ והעיקר הוא ע״ד פר״ע‬
‫שכרת שרש נפשו שהוא הפגם בבחי׳‬
‫יחידה דוקא כמ״ש למעלה באורך‪ .‬וע״ז בכה‬
‫יבכה במר נפשו שמזה בא לידי חטא ועון‬
‫בפו״מ כי הא בהא תליא כנ״ל דכמו שמבואר‬
‫למעלה בענין התמימות דעצם נקודת הרצון‬
‫שנעוץ תחילתן בסוף מעשה בפו״מ דוקא‪ .‬וזהו‬
‫שכמו טבע בנפש כל אחד ואחד למס״נ על‬
‫קדה״ש ועל כל מעשה המצות שבאמונתם‬
‫יחיו בהם חיים עצמיים וטבעיים כר שאין זה‬
‫רק מצד עצם נפשם שחוא בחי׳ יחידה כר כך‬
‫בהיפך בפר״ע שבוודאי נכרת בזה שרש‬
‫נפשם מאלקים חיים עד שנסתלק האור אלקי‬
‫משרש נשמתם כר זהו שבא לעבירות בפו״מ‬
‫והעדר מעשה הטוב בקלות הלב ביותר כר‪.‬‬
‫וזהו אוילים מדרך פשעם כר פשעים אלו‬
‫המרדים שבזה נכלל כל עון וחטא בפו״מ‬
‫דהיינו הך ממש והתשובה מעומק הלב מחזיר‬
‫אור האלקי להחיות שרש נשמתו שהרי תשוב‬
‫אל האלקי׳ ויתקשר בצרור החיים )מפני שישוב‬
‫ה׳ אליו כנ״ל באורך( וניתקן פגם דפר״ע‬
‫וממילא ניתקן כל פגם דחטאיו כו׳‪ .‬וזהו‬
‫מקור חיי העולם הבא לנשמות שהנשמות‬
‫חיים בבחי׳ עצמיות וכמה שכתוב ונחיה‬
‫לפניו וכידוע בפי׳ הנה אלקינו זה כו׳‪.‬‬
‫וד״ל‪ .‬והב׳ על ידי המצוה בפו״מ דוקא‬
‫שתמימות המעשה שרשה גם כן בעצם‬
‫יחידה דנשמה דנעוץ סופן בתחילתן כמ״ש‬
‫סוף דבר כר כי זה כל האדם כל ריבוי דבחי׳‬
‫יחידה לפי שאלה המצות אשר יעשה בפו״מ‬
‫יחיה האדם בעצם נפשו במקורה העצמי דוקא‬
‫דהיינו הך וראי׳ ממה שמוסרים נפשם על‬
‫המצות בפ״מ כמו על קדה״ש כנ״ל‪ .‬ולכך‬
‫גזרו אומר רק בב׳ דברי׳ אלה תשובה‬
‫ומע״ט ובעוה״ז דוקא שנהפך הרע לטוב ע״י‬
‫בחי׳ יחידה העצמית שבזה יומשך מיחיד‬
‫חי העולמים שהוא מקור חיי העוה״ב כידוע‬
‫וד״ל‪ .‬ואחר כל זה יובן מ״ש היתה לי דמעתי‬
‫כר באמור אלי איה אלקיך דוקא שהוא‬
‫עון דפריקת עול העולה על כל עון‬
‫וחטא שז״ש איה אלקיך שהוא בהסתלקות‬
‫)כמו בכל גלות שנק׳ גלות השכינה הרי‬
‫אמר בזהר דקוב״ה בגלותא אסתלק לעילא‬
‫‪24‬‬
‫בסיבת נפילתו בעניני עוה״ז החומרי מעט‬
‫מעט כנ״ל להיותה נקנית ע״י רגילתו בעבודה‬
‫ואינה בחי׳ עצמית דיחידה )רק מבחי׳ חכמ׳‬
‫שבנה״א שמתפשט אורה בבינה ליבא לפי‬
‫שעה לבד ויכול להכבות כמו אור הנר‬
‫הנכבה באויר מעופש מאד כבור עמוק ובאויר‬
‫טוב יתפשט האור יותר כו׳ אבל בחי׳ יחידה‬
‫לא יחשך עצמיות שלה כלל כמ״ש מיד‬
‫כלב יחידתי כידוע( אבל יראת אלקים‬
‫העצמיות )וכן אהבה עצמית הנק׳ אה״ר‬
‫המסותרת הטבעית( אין בזה שינוי וחילוף‬
‫לעולם כנ״ל )ויובן מזה שגם בחי׳ דו״ר‬
‫טבעיים שמתפעל בלב מצד השגתו במוח‬
‫שהתפעלות המוח רק דרך מעבר במוח שאינו‬
‫אלא סיבה להוציא בחי׳ ההעלם העצמי׳‬
‫שבנקודת הלב שהן דו״ר טבעיים‪ .‬וראיה לזה‬
‫הוא מה שאנו רואים שתגדל ותתפשט עוצם‬
‫ריבוי התפעלות אוי״ר טבעיים הרבה יותר‬
‫מערך התפעלו׳ המוח המולידם וכמ״ש‬
‫במ״א על פסוק ואני בהמות כו׳ שהשכל אינו‬
‫אלא כמו האור שמאיר להולך ומבקש אהובו‬
‫שיראנו אבל כשיראנו אהבתו עצמיות‬
‫וטבעיות א״צ לאור כלל כו׳ וד״ל( ובזה יובן‬
‫פי׳ ואהבת שבק״ש לשון ממילא ולשון ציווי‬
‫דשניהם אמת דבחי׳ יחידה שבו בא ממילא‬
‫כנ״ל היא אה״ר עצמית והצווי הוא לעוררה מן‬
‫ההעלם ע״י יגיעה רבה במוח וכמו״כ ביראת‬
‫אלקי׳ טבעיות ועצמיות הנ״ל שיצא מן‬
‫ההעלם וכמ״ש מה ה׳ שואל מעמך כו׳ שאלה‬
‫ובקשה זו רק להביא ההעלם העצמי לגילוי‬
‫בלב כר וד״ל‪ .‬והנה בחי׳ נקודת תעלומת הלב‬
‫של כל או״א מישראל באוי״ר עצמי׳ וטבעית‬
‫בנפשו הנ״ל אינו בא לגילוי מן ההעלם רק‬
‫בב׳ דברים הא׳ בתשובה והב׳ במע״ט ולכך‬
‫תשובה ומע״ט בעוה״ז שעה א׳ לבד יותר טוב‬
‫מכל חיי העוה״ב‪ .‬דהנה התשובה באה מעומק‬
‫הלב דוקא שהוא גילוי בחי׳ נקודת עצם יחידה‬
‫דנפשו אשר עשה ה׳ ממש וכמ״ש ונשמות‬
‫אני עשיתי כו׳ כי הרוח תשוב אל האלקים‬
‫אשר נתנה והיינו בבחי׳ יחידה שבה וזה אינו‬
‫אלא בצר לו ביותר עד שבא לכלל בכיי׳‬
‫ע״ד כלל שלמעלה מחשבון וטעם בפרטות‬
‫וכמ״ב בצר לו מביטושי׳ בגופו וכר כמ״ש‬
‫בצר לך ומצאוך כר ושבת עד ה׳ כי תדרשנו‬
‫יג‬ ‫שער התשובה‬
‫משגיח בחסד וטוב ולרשעי׳ במדה״ד כר וגם‬
‫משלם לשונאיו להאבידם ולא עוד אלא בדרך‬
‫שאדם רוצה לילך מוליכין אותו וכמו אצא‬
‫ואהיה רוח שקר שבאחאב להטעותו וכמ״ש‬
‫אם ללצים יליץ הבא לטמא כר וא״כ השגחה‬
‫זו לפקח ולעיין על כל דרכי בנ״א היא לדונם‬
‫כפי מעשיהם דוקא ע״כ הסכמתו שעיקר‬
‫ההשגח׳ על מין האדם גם באוה״ע כמ״ש‬
‫השופט כל הארץ וראיה מננוה כר וכן כי לא‬
‫שלם עון האמורי וכה״ג‪ .‬אמנם באמת השגחת‬
‫אלקי׳ על כל הברואים וגם על הצומח ודומם‬
‫שהרי נותן לחם לכ״ב בחסדו זן ומפרנס מקרני‬
‫כר למצוא להם טרף מזונם וגם על ההרים וכל‬
‫צו״ד כמו חלקה אחת תמטר כר רק שיש‬
‫בהשגחה פנימיות וחיצוניות בכלל כמו עד״מ‬
‫מלך בביתו ועיר מלכותו ישגיח בעצמו וכל‬
‫הארץ יתן לשרים וגם הם לא יעשו דבר‬
‫בלעדו וכמ״כ א״י דכתיב עיני ה׳ אלקיך בה כר‬
‫וכך ישראל נתונים בהשגחה פנימית כשעושין‬
‫רצונו כר ואם לאו גם הם בהשגחה חיצוניות‬
‫ביד ממשלת הע׳ שרים ע״כ נלחצים באין‬
‫מליץ יושר עליהם למטה ולמעלה‪ .‬וזהו עיקר‬
‫ענין גלות השכינה כמו גלו לאדום שכינה‬
‫עמהם אבל זהו אשר שלט האדם באדם לרע לו‬
‫דהיינו כאשר מקבלים יניקה ע״י מ״ח צרופים‬
‫האחרונים דשם אלקים שנק׳ אחוריים כנ״ל( וזהו‬
‫איה אלקיך שבבחי׳ פנימית שהיה מאיר לישראל‬
‫בגלוי אור הארת פני מלך וע״י עוונותיהם נעשה‬
‫מחיצה של ברזל מפסיק כו׳ וכמ״ש אסתיר פני‬
‫וכמ״ש אלך ואשובח אל מקומי כי בגלות‬
‫אסתלק כו׳‪ .‬אך חנה ע״י הבכיה בדמעות בכל‬
‫חצות על דבר זה שאומר איה אלקיך כו׳ ע״י‬
‫זה דוקא חוזר אור מל׳ שמים דלעילא לימשך‬
‫בבחי׳ עצמית ופנימית לישראל ונעשה בזה‬
‫תיקון גמור לכל אשר פגמו בעונם ע״י פר״ע‬
‫)וכמו ויזעקו בקול גדול בבית שני שהחזירו‬
‫העטרה ליושנה כר( כי הנה הבכיה בדמעות‬
‫יוצאין מקרב ולב עמוק בצער הנפש בתוך‬
‫תוכה שהיא בחי׳ יחידה כר על דבר פשע‬
‫דפר״ע שנסתלק אור אלקי ונאנח ומיצר ביותר‬
‫על עזבו את ה׳ מהיות מלך כר ורע ומר ביותר‬
‫עד שתשבע נפשו מן המרירות העצומה כמו‬
‫השביעני במרורים כו׳ כמו שביעת הנפש מן‬
‫‪25‬‬
‫לעילא וגלות השכינה באוה״ע כר ואתתא‬
‫אתתרכא מבעלה כו׳ דהיינו כנ״י בכלל ובדרך‬
‫פרט היינו כל ניצוץ האלקי דכאו״א שע״י‬
‫פר״ע שלו אסתלק אור אלקי׳ משרש נשמתו‬
‫למעלה ולכך אומרים לו איה אלקיך לכל א׳‬
‫בפרט כר( ולהיות ידוע דהשגחה אלקית יש‬
‫בזה ב׳ מדריגות א׳ מבחי׳ חיצוניות שנמשך‬
‫מבחי׳ אחוריים דשם אלקים דהיינו ע״י בחי׳‬
‫ממוצעי׳ רבים בהסתר והעלם אחר העלם‬
‫עד שמלובש בלבוש שק דרך הטבע ע״י ע׳‬
‫שרים ומזלות דנוגה דעשיה )ואע״פ שהמה‬
‫ממש כי מסדרם‬ ‫ביד החוצב‬ ‫כגרזן‬
‫למה‬ ‫ממש וז״ש‬ ‫במשמרותיהם כרצונו‬
‫בשמים‬ ‫איה אלהיהם ואלקינו‬ ‫יאמרו‬
‫כל אשר חפץ עשה כו׳ וכמ״ש אני‬
‫אענה את השמים והם יענו את הארץ‬
‫אך מ״מ בא בהם בהתלבשות בהעלם גדול‬
‫וזהו עיקר ענין גלות השכינה בע׳ שרים כו׳‬
‫כידוע ועכ״ז מלכותו בכל משלה וכתיב מלך‬
‫אלקים על גוים מי לא ייראך מלך הגוים כו׳‬
‫ייראו מה׳ כל הארץ( והב׳ השגחה הפנימית‬
‫היינו משם הוי״ה‬ ‫מבחי׳פנימיות אלקות‬
‫באלקים )ודרך פרט בשם אלקים עצמו יש‬
‫הפרש בין ע״ב צרופים דקדושה ממש ובין מ״ח‬
‫צירופים אחרונים שמלובש בע׳ שרים שנק׳‬
‫אדמת בני חם כידוע והיינו בחי׳ קליפת נוגח‬
‫דעשיח שרובו רע כר( וכמו יאר ה׳ פניו אליך‬
‫כר וכמארז״ל אין מזל לישראל כר לפי שבזמן‬
‫שעושין רצונו ש״מ במצוה ותשובה כתיב עין‬
‫ה׳ אל יריאיו שהן ישראל מצד עצם טבעיות‬
‫נפשם האלקי׳ כנ״ל כי נר ה׳ נשמת אדם‬
‫ובצלם אלקים נעשה כר וד״ל‪) .‬ואפשר להליץ‬
‫בזה על הקוראים תגר על הרמב״ם בענין‬
‫השגחה האלקי׳ שהסכים לומר שלחלק יצא‬
‫שהוא רק על מין האדם ולא על דצ״ח דכוונתו‬
‫באדם שבצלם האלקי׳ כמו קודם חטא אדה״ר‬
‫בעה״ד וכצ״ג שעין ה׳ אל יראיו כר אך מה‬
‫נאמר במ״ש עיניך פקוחות על כל דרכי בנ״א‬
‫כר וכן היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם‬
‫דהיינו למעשה הרשעים כמו דכתיב היסתר‬
‫איש כר אע״פ שנכנס בו רוח שטות כבהמה‬
‫ממש‪ .‬אלא הענין הוא כמ״ש בזהר דאית השגחה‬
‫לטב כר וכמ״ש ארדה נא ואראה כר ולצדיקי׳‬
 ‫שער התשובה‬
‫על מ״ש בכתבי המקובלים דכל שאינו בוכה‬
‫בעי״ת אין נשמתו שלימה דפי׳ שלימה היינו‬
‫בבחי׳ עצמיות דיחידה שבו ע״כ גם בקירוב‬
‫המאור לניצוץ כמו בעי״ת דכתיב בהמצאו‬
‫בהיותו קרוב להיות נכרת שרשו העצמי ע״כ‬
‫אינו בוכה במר נפשו העצמיות משום דאין‬
‫נשמתו שלימה וד״ל(‪ .‬וזהו הטעם דתיקון חצות‬
‫העיקר הוא בבכיה על פר״ע שזה גורם גלות‬
‫השכינה בע׳ שרים שיודעים רבונם כו׳ שז״ש‬
‫אשר שלט האדם באדם לרע לו כנ״ל וכל‬
‫שאינו מיצר ודואג בבכיה בדמעות על גלות‬
‫השכינה בזמן חצות לילה ודאי אין נשמתו‬
‫שלימה כי לא תשבע נפשו כלל במרירות זאת‬
‫משום שכבר התברך בלבבו לאמר בשרירות‬
‫לבי אלך ושלום יהיה לי כו׳ על דרך משל‬
‫מרד העבד באדונו במה שמרא׳ לפניו עזות‬
‫מצח כאילו אינו אדונו כלל שקשה בעיני‬
‫האדון יותר מכל אשר יעשה היפך רצונו‬
‫בכמה דברים שמצוה עליו להיותה סיבה‬
‫הכללית שיסור מאחריו לגמרי הגם שעדיין לא‬
‫סר מאחריו הנה בכחו ובנפשו נמצא מוכן תמיד‬
‫לפרוק עול האדון לגמרי כר‪ .‬וכנ״ל באורך‬
‫בענין אוילים מדרך פשעם שהן המורדים כר‬
‫שהוא מקור לכל רע פרטי וע״כ יכול להיות שגם‬
‫השב ומתחרט על חטאיו ובוכה ומתענה במר‬
‫נפשו עליהם עדיין לא נטהר משרש טומאת נפשו‬
‫שהוא הפר״ע וכמ״ש אוילים כר ומעונותיהם‬
‫יתענו כמתלוצץ מן המתענים ומסגפים על‬
‫עונותיהם ובעיקר מקור העונות לא תקנו ולא‬
‫שבו ממנה והוא הפר״ע שהן אוילים בה עדיין‬
‫וד״ל‪ .‬והנה יש לפרש עוד בענין היתה לי‬
‫דמעתי לחם כר למעליותא דלחם זה היינו‬
‫לחמה של תורה כל היום וכמו ק״ש שחרית‬
‫וערבית וזהו יום ולילה כר‪ .‬והענין הוא כידוע‬
‫בפי׳ זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני‬
‫דהנה פירוש הפשוט כך הוא דנחמתו על‬
‫צערו ויגונו במר נפשו בעוני היינו שאין עני‬
‫אלא מן הדעת האלקי לידע ולהכיר בוראו‬
‫שזהו מצד חוסר נפשו שריקן הוא מכל אור‬
‫וחיות אלקי לגמרי כעני זה שנפשו ריקן לגמרי‬
‫מחיות גשמי דעני כמת יחשב ממש ותהי זאת‬
‫נחמתו בעניו כי אמרתך חייתני היינו דאמרות‬
‫ה׳ שבתורה אור תחיה נפשו באור וחיות‬
‫‪26‬‬
‫התענוג כי ישבע ויתענג כך ממש בצער היפך‬
‫העונג יש בו שביעה שהוא מילוי כל עצם‬
‫הנפש מחמת עומק הצער שנגע ביותר‬
‫עד הנפש ועד בכלל כר‪ .‬וידוע דהצער והעונג‬
‫המה במשקל א׳ ממש דלפי ערך רוב העונג כך‬
‫ערך רוב הצער שהוא בהעדר העונג ממש לפי‬
‫ערך משקל א׳ לא יוסיף ולא יגרע כר‪ .‬והרי יובן‬
‫מזה דערך רוב הצער במרירות על הסתלקות‬
‫אור אלקי בזמן הגלות הוא רק לפי ערך רוב‬
‫העונג שהי׳ בקבלת אור פני מלך חיים בזמן‬
‫בהמ״ק ממש במשקל א׳ בשוה וד״ל‪:‬‬
‫בזה מ״ש היתה לי דמעתי לחם‬ ‫ויובן‬ ‫י‬
‫כו׳ דהנה פי׳ הפשוט הוא דמחמת‬
‫גודל המרירות הרי הדמעות כלחם יחשב לו‬
‫לשבוע נפשו)כידוע טבע המתאונן ומיצר ביותר‬
‫על העדר אור אהבת נפשו כבן על אב ואב על‬
‫בן שהבכיה טוב לו להוציא העלם צערו‬
‫בדמעות וזהו לו כמו שביעה בלחם שהרי‬
‫המבלבלו ומונעו מבכי׳ יצר לנפשו עד כלותה‬
‫בהתעלפות ואם יבכה בכל לבו ירווה לו‬
‫כלחם לשובע כו׳( וכך יובן בבחי׳ הרוחניות‬
‫דוודאי שזה שיצטער במר נפשו על העדר‬
‫והסתלקות מנפשו אור האלקי שנוגע לו‬
‫בעצמיות דיחידה ממש הנה ודאי הדמעות שהן‬
‫יוצאין מקירות לבו נובעין המה ממקור א׳‬
‫שהוא מקור התענוג האלקי שמשיב את‬
‫עצמות הנפש כנ״ל דהעונג והצער המה‬
‫במשקל א׳ ממש כו׳ וא״כ השביעה‬
‫שתשבע נפשו במרירות זו ע״י הדמעות הללו‬
‫כשביעה דלחם שזהו ממש כמו שישבע נפשו‬
‫בלחם פנג כו׳‪ .‬דהיינו כמו שתשבע בתענוג‬
‫האלקי להשבת נפשו ממש וזהו היתה לי דמעתי‬
‫כמו לחם הסועד הלב ומשיב הנפש כך כל‬
‫חיות ושביעת הנפש האלקי הוא בדמעתי‬
‫במרירות על ריחוק אלקות ומשקל א׳ הוא‬
‫ממש כנ״ל‪ .‬וע״כ ה״ז כמו שהי׳ גילוי אלקות‬
‫בתענוג האלקי לנשמות בלי הפרש כלל‬
‫דהיינו הך משום דמן הצער ניכר אמיתת‬
‫עומק אור העונג האלקי שבכח עצם נשמתו‬
‫שלזה הוא מיצר ובוכה כ״כ וכל דמעה ודמעה‬
‫מצטרפת לחשבון ערך עצם ההתקשרות אלקות‬
‫ונתקן כל פגם וחסרון שנעשה ע״י פר״ע מקור‬
‫כל עון וחטא וד״ל‪) .‬וראיה לזה ממ״ש במ״א‬
 ‫שער התשובה‬
‫שבגוף כבר הוטמא׳ בעון דפר״ע שפוגם שרש‬
‫נשמתו כנ״ל והיינו ע״י המשכת ר״ר שלמעלה‬
‫מן הטעם והחכמ׳ שנמשך דוקא לעני‬
‫מן הדעת שלמטה מן הדעת שזהו ענין‬
‫בכייתו למעלה מן הדעת רק מקירות לבו שהוא‬
‫הנוגע בבחי׳ עצמיות נפשו ממש‪ .‬וזהו שאנו‬
‫רואי׳ שכל מה שנשמר אדם כל היום מכל‬
‫מ״ז ורוח שטות כר היינו רק מאור תור׳ שלמד‬
‫אפי׳ פרק א׳ ומשנה א׳ או פסוק א׳ דק״ש‬
‫נמי ד״ת כו׳ משום דאמרתך חייתני בשרש‬
‫הנשמה להיות מקיף לניצוץ זה לשמרו כל‬
‫היום וכמו בשכבך תשמור עליך כו׳ ולכך‬
‫מצות ת״ת בכ״מ ובכל זמן וכמ״ש ודברת בם‬
‫בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך‬
‫ובקומך כר‪ .‬וכללתו הוא ענין ק״ש שחרית‬
‫וערבית שזהו בשכבך ובקומך לפ״ד רשב״י‬
‫יצא י״ח ת״ת כידוע וד״ל‪ .‬וזהו היתה לי‬
‫דמעתי לחם שמן הדמעה בחצות על עזבו‬
‫כר מעורר ר״ר על שרש נשמתו להחיותה‬
‫בלחמה של תורה כי התורה שנק׳ לחם היינו‬
‫אותיות נגלות שבתורה שבאה האות בגילוי‬
‫באור וחיות אלקי לנשמה כמזון גשמי לנפש‬
‫הגשמית וכמו ותורתך בתוך מעי ממש וכלחם‬
‫הסועד כר שמחבר הנפש בגוף כך מחבר‬
‫אור האלקי בנשמה האלקית שבגוף שנקרא‬
‫השבת הנפש‪ .‬ואמנם בחי׳ שומר לנשמה‬
‫מלמעלה בבחי' מקיף כל היום כנ״ל בא משרש‬
‫אותיות התורה למעלה שמאיר בשרש נשמתו‬
‫להיות בבחי׳ מקיף למטה וגוף אותיות התורה‬
‫בבחי׳ לחם ממש כמ״ש לכו לחמו בלחמי כר‬
‫ועני זה בנפשו יביא לחמו לחמה של תורה‬
‫שתהיה לחם חוקו לבלי ימות מות רוחני בשאול‬
‫תחתית וכמ״ש כי אמרתך חייתני ממש כחיות‬
‫העני שמחיה נפשו כמעט הלחם שנותנין לו‬
‫ולהם זה היינו ק״ש שחרית וערבית בכלל‬
‫כנ״ל וכל היום במצות ת״ת כמ״ש ודברת‬
‫בם כר‪ .‬וזהו היתה לי דמעתי שבתיקון חצות‬
‫לחם יום ולילה בק״ש שחרית וערבית ומצות‬
‫ת״ת יום ולילה כמ״ש והגית בו יום ולילה‬
‫וד״ל‪ .‬אך הנה באמת א״א לפרש זה‬
‫בפשוטו של מקרא זה שאומר שדמעתי זה‬
‫אינו רק ממה שאומרים לו איה אלקיך שמזה‬
‫דמעתו תמיד לשובע נפשו במרירות זו כשובע‬
‫‪27‬‬
‫האלקי ממש וזה פלא דק״ו הוא לכאורה אם‬
‫עני הוא מן הדעת והכרה לבוראו איך יהיה‬
‫מאור תורה באור האלקי כידוע דאורייתא‬
‫וקב״ה כולא חד כו׳ ואם אין יראה אין חכמה‬
‫כר‪ .‬אך הענין הוא כידוע דג׳ קשרים הן‬
‫ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב״ה‬
‫כו׳ והן ס״ר נש״י השרשים שיש לכל א׳‬
‫אות א׳ בס״ר אותיות דתשב״כ ואורייתא‬
‫סתים וגלייא כו׳ ודאי יש לכל ניצוץ אלקי‬
‫בשרשו למעלה בבחי׳ מזלא )דהיינו בבחי׳‬
‫יחידה( התקשרות עצמיות באות א׳ שבתורה‬
‫של מעלה בחי׳ סתים דאורייתא כר ואותיות‬
‫הנגלות לנו באה בניצוץ שבגוף להחיותו באור‬
‫אלקי ממש מאחר דאורייתא מתקשר׳ בקוב״ה‬
‫וקוב״ה ג״כ סתים וגליא )וכמ״ש במ״א‬
‫באורך( ועכ״ם מובן מזה דיש לכל ענף‬
‫המתפשט מס״ר נש״י השרשיי׳ עד נצוץ‬
‫הקטן שבישראל שנולד בכל דור ודור אות‬
‫א׳ בתורה שמאיר בה בגילוי אור וחיות‬
‫האלקי ממש וזהו כי אמרתך חייתני ממש‬
‫לכל א׳ בפרט כפי שרש נשמתו למעלה‬
‫דמתקשרא באורייתא ואורייתא וקוב״ה כולא‬
‫חד שג׳ הקשרים קשר א׳ הוא ממש בלי‬
‫שינוי לעולם וד״ל‪ .‬ומעתה יתורץ ענין זה‬
‫הפסוק דזאת נחמתי בעניי היינו בכל נשמה‬
‫בפרט כשנעשה עני מן הדעת האלקי לפי‬
‫שסר מנשמתו צלם אדם ע״י פגמיו עד שכמו‬
‫בהמ׳ יחשב והיינו בהיותו פורק עומ״ש ע״כ‬
‫נכנס בו ממילא רוח שטות כבהמ׳ מפני‬
‫שנפשו ריקנית בתכלית ע״י פר״ע ושרירות‬
‫לבו אך לפרקים יבכה במר נפשו על עזבו ה׳‬
‫אלקיו עד שרע ומר לו ביותר כנ״ל אז ודאי‬
‫עי״ז מעורר על שרש נשמתו למעלה מבחי׳‬
‫רח״ר העליונים שלמעלה מן החכמה )שמשם‬
‫נחצבו שרש כל הנשמות כמ״ש כי אתה‬
‫אבינו כידוע( וחשב מחשבות לבלתי ידח נצוץ‬
‫זה ליפול בשאול תחתית ויומשך על שרש‬
‫נשמתו מאור תורה ש״מ לבא בגילוי למטה‬
‫באות א׳ שבתורה הנגלית להחיות ניצוץ זה‬
‫שלומד דבר ה׳ שנק׳ אמרתך משום דג׳‬
‫קשרים קשר א׳ הם כנ״ל ויש ביכולת אות א׳‬
‫שבתורה להחיות לנשמה בשרש מחצבה‬
‫)באור אבא דאצילות( אעפ״י שניצוץ זה‬
 ‫שער התשובה‬
‫נסתלק משרש נשמתו אור אלהי לבלתי יקרב‬
‫עוד בעבודה שבלב ומעשה כי אין מספיקים‬
‫בידו לעשות תשובה והב׳ בענין המעשה עצמה‬
‫שחטאתו ופשעו בפו״מ יזכור על לבו וכמ״ש‬
‫וחטאתי נגדי תמיד ומיד בזכרו כל פרט‬
‫ופרט מה שעשה יצר לבבו מאד ויבכה במר‬
‫נפשו עד שנוגע בעצם נפשו)מצד עצם נקודת‬
‫יהדותו דבחי׳ יחידה שע״ז יש לכאו״א מס״נ‬
‫כנ״ל( )ומה שיבכה בדמעות דוקא זהו תקון‬
‫גמור על מה שהעין רואה ולב חומד שהוא‬
‫מ״ש לא תתורו כר דעינא וליבא תרין סרסורי‬
‫והעין סרסור להמשיך עליו התאוה הזאת וע״י‬
‫דמעות העין נתקן כי יצא בזה כח התענוג‬
‫שהי׳ בראי׳ עד שנהפך מתענוג לצער גמור‬
‫בבכיה זאת וכמ״ש בס׳ המוסר שהדמעות תיקון‬
‫לפגם אור הראי׳ וגם ע״פ ספרי הקבלה הרי‬
‫הדמעות באים מעומק צער הנפש עד שדוחק‬
‫המוח שלא יכול להכיל אז יוצאים דמעות‬
‫והיינו כאשר יגיע בנקודת הלב דוקא ונמצא‬
‫מתקן בזה לנקודת הלב שנמשך בחמדת‬
‫התאוה רעה ע״י העין רואה כר דהיינו הך‬
‫בערך ומשקל א׳ כנ״ל בענין הבכיה בעי״ת כו׳‬
‫ושערי דמעה לא ננעלו להמשיך ממקור הר״ר‬
‫שנמשך ג״כ מבחי׳ עצמות אלקות למחול כל‬
‫עון ופשע( וזהו בבכי יבואו ובתחנונים כר‬
‫שהוא ע״י התשובה במר נפש שנק׳ מי‬
‫בוכין כר שנמשך עי״ז רחמים גדולים וכמ״ש‬
‫וברחמים גדולים אקבצך כר דהנה כאשר‬
‫ישוב אל ה׳ וירחמהו היינו כמו בחי׳ קירוב‬
‫לב אבות אל בנים להשיב נדחיו ונדחי ישראל‬
‫יכנס שאז הרופא לשבורי לב הללו והיינו‬
‫שישמחו מיגונם ועצבונם בהגלות נגלות אליהם‬
‫בקירוב גמור כמו המשל דבנים בראותם את‬
‫אביהם שיבכו מצד השמחה ואביהם ינחמם‬
‫וישמחם כר ונק׳ בכיה של שמחה כנ״ל‬
‫וזהו בבכי יבואו לאביהם שבשמים להקביל‬
‫פני אלקים חיים וכמ״ש שובה ה׳ עד מתי כר‬
‫שמחנו כימות כר ונק׳ תש״ע שחאב ישוב‬
‫אל הבן אחר שקדמה תש״ת דבן אל האב‬
‫בבחי׳ נקודת הלב בעצם הנפש כר )וזהו‬
‫תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם‬
‫תשב אותיות שבת בי בכל שבת מאיר מיום‬
‫שכולו שבת שאז בחי׳ תש״ע בכלל ותחיל׳‬
‫‪28‬‬
‫בלחם כנ״ל ולא שהלחם הוא התורה שמשיב‬
‫ומחיה נפשו היפך המרירות וכמ״ש זאת‬
‫נחמתי נחמתי ממש שנהפך הצער ויגון לשמחה‬
‫ע״י עסק התורה כנ״ל וכמ״ש פקודי ה׳‬
‫משמחי לב וכמו ונשמח בד״ת בו׳ אלא יתפרש‬
‫בנ״ל דמרירות זאת עד שתשבע נפשו בשביעת‬
‫לחם זהו במקום שביעת לחמה של תורה ממש‬
‫דלחמה של תורה הוא הענג האלקי‬
‫שבחכמה שבתורה שמשיב את הנפש ממש‬
‫בשמחה כו׳‪ .‬ולחם זה שתשבע נפשו מן‬
‫הדמעה הוא עוצם הצער על העדר האור‬
‫היינו כמו ערך הענג האלקי שבלחמה של‬
‫תורה דבמשקל א׳ הם כנ״ל וע״כ ממילא יבוא‬
‫לשקידת עסק התור׳ דלפום צערא אגרא כי‬
‫שערי דמעות לא ננעלו להשיב נפשו האומלל׳‬
‫ולנחמה מעונייה וכמ״ש זאת נחמתי כו׳ וכנראה‬
‫בחוש בכל אדם שאין עיקר עסק התורה בא‬
‫מתענוג נפשו בתפלה רק מהיפוכו שהוא המורת‬
‫רוח מעוני דעתו ונפשו ריקן ודאי כלי ריקן‬
‫מחזיק הרבה מעץ החיים דתורח וחי לעולם‬
‫אבל המתענג ושמח בעבודה שבלב ומוח‬
‫ממלא נפשו בזה עצמו ויבטל מלמודו כו׳‬
‫)בל״א ער איז זאט פון התפעלות אלקות דארפער‬
‫ניט לעבן פון תורה( ולהיפך האומר אין לי אלא‬
‫תורה שממלא נפשו רק בזה אפילו תורה אין לו‬
‫כי התפלה ותשובה במרת נפש קודמת לתור׳‬
‫לעשות כלי ריקן כעני זה שבנפשו יביא לחמו‬
‫ותהי זאת נחמתו לבד ולא שתגדל נפשו כלל‬
‫וכלל‪ .‬וזהו אשרי האיש אשר לא הלך כר דמה‬
‫שבתורת ה׳ חפצו תמיד היינו כעני זה להחיות‬
‫את נפשו לבד וזהו ובתורתו יהגה יומם ולילה‬
‫לפי שאין לו חיות אחר כלל להיותו מאד‬
‫ריקם בנפשו מצד גודל השפלות והבכיה על‬
‫פר״ע כר שמזה לא הלך בעצת כר וממילא‬
‫לא עמד ולא ישב כ״א בתורת ה׳ חפצו משום‬
‫דהא בהא תליא דוקא מטעם כל הנ״ל ומתורץ‬
‫הקושיא דלעיל על מ״ש כ״א בתורת כר‬
‫וד״ל‪:‬‬
‫יא ו ה נ ה אחר כל זה מובן מהות שרש‬
‫התשובה הנוגעת עד עצם הנפש‬
‫ועד בכלל )היינו מה שנק׳ עצם יהדותו(‬
‫בנ״ל עד שתשבע נפשו במרירות כנ״ל היינו‬
‫דוקא בב׳ דברים א׳ בענין פר״ע שעי״ז‬
‫טו‬ ‫שער התשובה‬
‫שבכל תשובה איך יהי׳ ב׳ הפכים כא׳ כר‬
‫כנ״ל דאין זה ב׳ הפכים כלל דהיינו הך ממש‬
‫דמה שישמח מאוד בהתקרבותו כשישוב אל‬
‫ה׳ דעיקר התשובה כששב אל ה׳ דוקא‬
‫כנ״ל היינו ממש לפי ערך מה שמיצר ודואג‬
‫תחילה על רוב פשעיו בפרט בפר״ע כנ״ל‪.‬‬
‫דהנה שמחה זו שישמח בה׳ בשובו אליו בכל‬
‫לבו ידרשנו היינו מפני שמן המיצר יקרא אל‬
‫ה׳ והוא מן המיצר שצעק בקירות לבו על‬
‫העבר כר וכמו ממעמקים קראתיך כר‬
‫מעומקא דעומקא והוא מה שנוגע לעצם‬
‫יהדותו במעשה בסו״מ וע״ט שזה כמו טבע‬
‫בנפשו ויכול לבא במם״נ ע״ז כאשר ידוע‬
‫הנסיון בזה לכל איש מישראל בכל דור כנ״ל‬
‫וא״כ אחר שצעק לבו אל ה׳ מן המיצר דוקא‬
‫וכמו ויצעקו בצר כר ודאי מה שנמשך מיד‬
‫על נפשו שערי רחמים רבים העליונים כי‬
‫שערי דמעות לא ננעלו כלל כנ״ל עד‬
‫שישמח נפשו בה׳ בשובו אליו עיקר שמחה זו‬
‫מה שיוצא מן החשך ומות דקליפה אל‬
‫אור גדול שיוכל להיות שמרוב שמחה כזה‬
‫שיצא מן המות לחיים לא יכילו כלי מוחו‬
‫ולבו ויבכה בכיה של שמחה כנ״ל הרי ב׳‬
‫הפכים אלה כא׳ ממש המה והא בהא תליא‪.‬‬
‫וזהו ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו שזהו‬
‫מה שנותן לו חייו וניצול מן המות‬
‫דהכל ענין א׳ ולא ב׳ דברים הפכיים כלל(‬
‫)וזהו שאנו מוצאים בקפיטל נ״א שאמר‬
‫על חטאיו הרב כבפני מעוני כר עד תחטאני‬
‫תשמיעני ששון‬ ‫אמר‬ ‫ואח״ב‬ ‫באזוב‬
‫ושמחה תגלנה עצמות דכית כר‪ .‬לב טהור‬
‫ברא לי כר חשיבה לי ששון ישעך כר‪.‬‬
‫ומסיים במ״ש זבחי אלהים רוח נשברה כר‪.‬‬
‫דמשמע דעצמות נדכאים מרוב צער על‬
‫חטאיו תגלנה בששון ושמחה כר וד״ל(‪.‬‬
‫ובכל הנ״ל יובן ענין התשובה שלמטה‬
‫בהתעוררות עצמו במעשה שנק׳ תש״ת למעלה‬
‫למעלה מבחי׳ תש״ע שמעוררים אותו מלמעלה‬
‫כמשל החבל ארוך כנ״ל וגם מ״ש השיבנו ה׳‬
‫אליך ונשובה תשובה אמיתית גם זה אמת‬
‫דתש״ע קודם לתש״ת דודאי לע״ל אמר‬
‫השיבנו תחילה ואח״כ ונשובה וכמו״כ והשיב‬
‫לב אבות על בנים תחלה ואח״כ לב בנים על‬
‫‪29‬‬
‫אמר תשב אנוש תשוב׳ תתאה בלב נדכה‬
‫כנ״ל והיינו מה שמפרש אח״כ בענין עוצם‬
‫ירידת הנשמ׳ בגוף חומרי בעה״ד טו״ר‬
‫בעוה״ז בבחי׳ נוגה שרובו רע וכל דינין קשין‬
‫כר שתה עונותינו כו׳ עד כי כל ימינו פנו‬
‫בעברתך כר ימי שנותינו בהם בהיכלות דנוגה‬
‫כר מי יודע עז אפך כר עד שובה ה׳ והנחם‬
‫על עבדיך כר שמחנו כר שנות ראינו רעה‬
‫יראה אל עבדיך פעלך לאחר הבירור דעה״ד‬
‫מרב טוב הצפון כר(‪ .‬והנה בכיה של שמחה‬
‫זו כאשר ישוב ירחמנו וינחמנו וישמחנו כנ״ל‬
‫הנה זה לכאורה היפך הבכיה על הריחוק‬
‫אור אלקי שהוא בשביעת המרירות כנ״ל בפי׳‬
‫היתה לי דמעתי לחם באמור אלי איה‬
‫אלקיך אבל בהגלות נגלות אור האלקי בכנ״י‬
‫כמו שאנו מבקשים גלה כבוד מלכותך עלינו‬
‫והופע והנשא עלינו לעיני כל חי וקרב‬
‫פזורינו כר זהו שמחה גדולה בכל ניצוץ‬
‫מישראל עד שיבכה מרוב השמחה‪ .‬ובכי׳ זו‬
‫כוללת ב׳ דברים א׳ מה שהיה בריחוק העצם‬
‫עד הנה והב׳ מה שנתקרב ורואה באור‬
‫פני מלך חיים וכמ״ש ואמר ביום ההוא הנה‬
‫אלהינו זה קוינו לו נגילה כר‪ .‬אך הבע״ת‬
‫ישמחו בו הרבה יותר אע״פ שמעורבת‬
‫שמחתם בבכי׳ כי היא הנותנת שתגדל‬
‫שמחת הנפש עד שלא יכיל כלי המוח והלב‬
‫ע״כ יבכה מצד שדוחק כלי מוחו ולבו ביותר‬
‫עד שלא יכול להתאפק כמו ביוסף כשראה‬
‫אחיו בנימין כר )וז״ש ויספו ענוים בה׳‬
‫שמחה הן צד״ג בתומ״צ שישמחו בה׳ וחלקם‬
‫וגורלם בעבוד׳ תמה דתו״מ כר אבל אביוני‬
‫אדם שהן הבע״ת שאין לו חיות אלקי כלל‬
‫כאביון זה שנפשו ריקן מכל כנ״ל רק במרירות‬
‫ישבע על חוסר נפשו מכל אור אלקי המה‬
‫דוקא בקדוש ישראל יגילו יותר בהגלותו לפי‬
‫שהי׳ כל נקודת נפשם בבכי׳ של מרירות‬
‫עצומה עתה יגילו יותר עד שלא יכילו להכיל‬
‫ויבכו מרוב שמחה ונמצא דבכיה של שמחה‬
‫אינה באה רק לפי ערך בכיה של‬
‫מרירות שהי׳ תחילה והא בהא תליא דכמו‬
‫שהי׳ לו דמעתו לחם בא״ל איה אלקיך כן‬
‫בהיפך ישמח בלי גבול להכיל בלבו בהתגלותו‬
‫כר וד״ל‪ .‬ובכל זה יובן ענין בכיה ושמחה כא׳‬
 ‫שער התשובה‬
‫הקצה דיעקב חבל נחלתו למטה גורם התעוררות‬
‫קצה העליון דבחי׳ תש״ע כו׳ וזהו עצמו ע״י‬
‫שבועה שלא יהיה התעוררות למעלה כ״א ע״י‬
‫אתדל״ת תחילה וכמ״ש השבעתי אתכם בנות‬
‫ירושלים של מעלה אם תעירו מלמטה ואם‬
‫תעוררו )ולא לעשות התעוררות למטה זהו‬
‫תעוררו ולא תעירו מצד עצמכם( עד שתחפץ‬
‫שהיא אה״ר הטבעית והעצמית שבכנ״י למטה‬
‫שתחפץ מצד עצמם דוקא וקודם שתחפץ מצד‬
‫עצמם לא תעירו ותעוררו מלמעלה כלל כי‬
‫כך עלה ברצונו העצמי׳ )ובאמת כנ״י אומרת‬
‫זאת השבעתי אתכם כר שלא יעוררו אהבה‬
‫רבה דכנ״י שמלמטה למעלה עד שתחפץ והוא‬
‫כמו לע״ל שישיב לב אבות כר וכמו בכל‬
‫חצות דהקב״ה שאג ישאג על נוהו כר ואחית‬
‫תרין דמעין בימא רבא כר שזהו זכרון אה״ר‬
‫שלו לכנ״י העצמית כר ושני הפי׳ אמת כמ״ש‬
‫למעלה דבבחי׳ אהבה עצמית דבן ואב‬
‫אין לחלק( ועכ״ז תש״ת דכנ״י קודם וא״כ‬
‫פירו׳ עד שתחפץ קאי על שניהם מאב אל הבן‬
‫ומבן אל האב יחד כר וכמ״ש בעתה אחישנה‬
‫בעתה דוקא כי עת לכל חפץ וביום ההוא‬
‫תקראו ארץ חפץ חפצי בה כר וזכות אבות‬
‫לא תמו וכמ״ש ושמר לך חברית כר וכן אשר‬
‫נשבעת לאבותינו מימי קדם וזהו השיבנו כר‬
‫חדש ימינו כקדם‪ .‬וזהו והשיב לב אבות כר‬
‫זהו ענין קרוב המאור כר כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫כל הנ״ל בבחי׳ תש״ת ותש״ע‬ ‫והנה‬
‫היינו הכל בבחי׳ התעוררות‬
‫דנקודה עצמית דיחידה שבנפש עצמה )שנק׳‬
‫עצם יהדותו כנ״ל( שלמעלה מן חטעם וחשבון‬
‫עם עצמו בדרך פרט רק אשר נתרחק מאד מאד‬
‫מאלקים חיים ואינו חפץ להפרד ולידח לגמרי‬
‫כר שזהו דוקא דרך כללות שנוגע בכלל‬
‫עצמות יהדותו הפשוט כר אבל בחי׳ התשוב׳‬
‫בדרך פרט היינו לנגד בחי׳ נרנ״ח שבו והן ד׳‬
‫מדרגות א׳ תשובה דבחי׳ נפש כמ״ש הנפש‬
‫החוטאת והיא אשר תשוב והב׳ תשובה דבחי׳‬
‫רוח וכמו והרוח תשוב אל האלקים כר והג׳‬
‫תשובה דבחי׳ נשמה וכמו אם ישים אליו לבו‬
‫רוחו ונשמתו אליו יאסוף כר והד׳ תשובה‬
‫דבחי׳ חיה שנק׳ מזלא וכמ״ש ויהי האדם‬
‫לנפש חיה כר וזהו בחי׳ צ״ל דצלם אדם צ׳‬
‫‪30‬‬
‫אבותם אבל עכשיו תש״ת קודם לתש״ע שהרי‬
‫אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין‬
‫וכידוע‪ .‬והטעם יובן ע״פ כל הנ״ל בכללות‬
‫עיקר ענין מהות התשוב׳ בהיות מבואר למעלה‬
‫במשל האבוק׳ שהוא בריחוק מקום שהניצוץ‬
‫עולה רק מצד עצמו משא״כ כשהוא בקירוב‬
‫שעלייתו מצד האבוקה המושכו וכר וכך בגלות‬
‫קוב״ה אסתלק לעילא לעילא בריחוק מקום‬
‫למעלה וכמש״כ אסתיר פני וכר וא״כ נצוצות‬
‫הקדושי׳ דשכינה עמהם בגלות בריחוק מאוד‬
‫מן המאור העצמי ועלייתם למעלה בא בהכרח‬
‫רק מצד עצמם והיינו מ״ש למעלה בענין‬
‫התעוררות תשובה בכנ״י מצד עצם נקודת‬
‫יהדותם שהוא על המעשה בפו״מ דוקא ועל‬
‫שורש נשמתם שנסתלק מהם אור אלקי ע״י‬
‫פר״ע כנ״ל ועי״ז דוקא גורמים בחי׳ קירוב‬
‫המאור העצמי שישוב ה׳ אליהם ממקומו העצמי‬
‫ומשמחם מיגונם ומר נפשם מצד המשכות‬
‫רחמים גדולים כנ״ל שנק׳ תשובה עלאה‬
‫שישיב לב אבות על בנים וחיינו לע״ל דוקא‬
‫שיתגלה כבוד השם למטה בניצוצות בקירוב‬
‫גדול שממילא יומשכו ויודבקו בו בדבקות‬
‫והתקשרות שבלתי ינתק לעולם וכמו ואת‬
‫רוחי אתן בקרבכם וכר והסירותי לב האבן וכר‬
‫וכה״ג‪ .‬וזהו השיבנו תחילה ע״י קירוב המאור‬
‫דעצמות אא״ם ב״ה ואז ונשובה תשובה‬
‫אמיתית שלא ישונה לעולם בהתכללות הניצוץ‬
‫יב‬ ‫בפני האבוקה הקרובה כר‪) .‬ובעי״ת שנא׳‬
‫בהיותו קרוב ממש וכן בכל שבת וכל יום ב״ק‬
‫מכרזת כר כידוע( ונמצא דשניהם אמת‬
‫דתש״ת קדמה לתש״ע היינו בזמן הגלות‬
‫שעיקר התשובה מלמטה למעלה וכאשר‬
‫עושים תשובה נגאלין אז ישוב ירחמנו כר‬
‫וישמחנו כימות כר עד ויהי נועם כר לע״ל‬
‫שאז תשובה עילאה קודם והוא אשר ישיבנו‬
‫ה׳ מלמעלה למטה בקירוב גדול וכמ״ש והיו‬
‫עיניך רואות כר וכמו הנה אלקינו זה כר וכן‬
‫מ״ש יחיינו מיומים כר ונחיה לפניו בקיום נצחי‬
‫כמ״ש מלכותי׳ מלכות עלם כו׳ וד״ל‪ .‬ולפ״ז‬
‫הרי כל מה שיהיח לע״ל תש״ע )וכן בכל‬
‫יום דב״ק מכרזת כר כנ״ל( בא רק מסיבת‬
‫תש״ת דמצד כנ״י בבתי׳ התקשרות עצמיות‬
‫שלהם שעי״ז והשיב לב אבות לע״ל וא״כ‬
‫טז‬ ‫שער התשובה‬
‫להילוך של דרכי מות ורע כר ובבחירתו‬
‫תליא דוקא ואמנם אעפ״י שכבר סר מדרך‬
‫הטוב לדרך הרע יכול לשוב מדרכו הרע‬
‫לדרך הטוב וזהו עיקר ענין מהות התשובה‬
‫בפ״מ ששב מפועל הרע לפועל הטוב והיינו‬
‫לשנות בחירתו הקדום שבחר ברע ומאם‬
‫בטוב והתשובה בפ״מ היינו להיפך שמואס‬
‫ברע ובוחר בטוב או עכ״פ שהוא סור מרע‬
‫ועושה טוב‪ .‬ולפ״ז התחלת עיקר התשובה‬
‫היינו לשנות הבחירה הקדומה זה עצמו בחירה‬
‫חדשה יחשב וכמאמר הבא לטהר שבא‬
‫בהתעוררות מצד עצמו רק שמסייעים אותו‬
‫מלמעלה והוא מבחי׳ צלם דנשמתו בחי׳ מקיף‬
‫דקדושה וז״ש אך בצלם יתהלך ולשון יתהלך‬
‫היינו כל היום שנשמר ממילא גם שלא בהכנת‬
‫לבו כו׳‪ .‬ומעתה יובן שתשובה הראשונה‬
‫היינו רק בשינוי הבחירה במעשה בפ״מ לבד‬
‫והוא שנעשה הסכם חזק מאד בלבו לסור‬
‫מדרכי הרע ולעזוב כל דרכי רשע כמ״ש יעזוב‬
‫רשע דרכו ונקרא עזיבת החטא בפ״מ לבד‬
‫וה׳ בוחן לב וכליות ודאי יודע היטב מהסכם‬
‫החזק הטוב עוזר לו להתהלך תמיד בדרך‬
‫הטוב ולא יאונה לו כל מחשבת חוץ גם בהיותו‬
‫במקום טומאה כו׳ גם עוזרו לכבוש יצרו כידוע‬
‫וד״ל‪ .‬וזהו בחי׳ תשובה שבבחי׳ נפש‬
‫החוטאת כנ״ל שתשוב במעשה בפ״מ לשנות‬
‫דרכיו הקודמים מהיפך להיפך והוא התשוב׳‬
‫שמצד עצמו שנתעורר לעזוב כל חטאיו ועושה‬
‫חשבון בפרט מכל חטאיו שעשה כל ימיו א׳‬
‫לא נעדר מזכרונו ומתחרט באמת על כל א׳‬
‫בפרט בוידוי שלו וכמ״ש ומודה ועוזב ירוחם‬
‫פי׳ מודה מתוודה על חטאיו בוידוי בפה על‬
‫כל פרט ופרט שנזכר ועושה חשבון עם נפשו‬
‫וחרטה זאת האמיתית שבלבו בוידויו על העבר‬
‫הוא העושה כח ההסכם החזק שבלבו להבא‬
‫לעזוב דרכו הראשון ולילך בדרך טוב וז״ש‬
‫מודה תחלה ואח״כ ועוזב אע״פ דבאמת ודאי‬
‫עזיבת החטא בפועל ממש כבר קדם לוידוי‬
‫ומה שכתוב ומודה ואחר כך ועוזב להורות על‬
‫היות הוידוי זה טוב על להבא שיעזוב הרע‬
‫בהסכם חזק מאד ובלא וידוי בפה על העבר‬
‫אין ההסכם שלו חזק על להבא כ״כ )דודאי‬
‫זה א״א לומר שהתחלת עזיבה זו אחר הוידוי‬
‫‪31‬‬
‫דצלם בחי׳ נשמה שכולל בחי׳ נר״ן והל׳ בחי׳‬
‫חיה והמ״ם בחי׳ יחידה כידוע וצריך להיות‬
‫התיקון ע״י התשובה בכל פגם דצלם כי מי‬
‫שחטא נפגם צלם אלקים שבו וכתיב אך בצלם‬
‫יתהלך איש שהוא צלם אלקים דוקא כידוע וגם‬
‫שתיקן בתשובה לבחי׳ נר״ן שבו עדיין צלם‬
‫דבחי׳ מזלו פגום עד שיתקן ל״מ דצלם‬
‫)כמו תשוב׳ דבחי׳ יחידה כתשובת ר׳ אלעזר‬
‫בן דורדיא ונתן דצוציצתא וכה״ג( ולפי שנעוץ‬
‫תחלה בסוף וסוף בתחלה ע״כ בחי׳ התשובה‬
‫בסוף בבחי׳ נפש החוטאת שהוא בפו״מ מחזיר‬
‫כל אור וחיות שרש נשמתו דבחי׳ יחידה שלא‬
‫הוטמאה כלל וכלל וכמ״ש מיד כלב יחידתי ואין‬
‫תשובה שייך בה כלל מאחר שאינה נטמא׳‬
‫בטומאת החטא )וע״כ תשובה שע״י כח‬
‫דיחידה כתשובת ראב״ד מחזיר הכל מטומאה‬
‫לטהרה עד שא׳ יש קונה עולמו כו׳(‪ .‬ולהבין‬
‫ביאור ד׳ מיני תשובה דנרנ״ח הנ״ל הנה יש‬
‫להקדים תחילה בביאור ענין אך בצלם יתהלך‬
‫איש דהיינו בהילוך שלו תמיד בדרכי החיים‬
‫והטוב הוא רק ע״י בחי׳ הצלם דאלקים שלא‬
‫ע״י עצמו וכחו וזה פלא דאם הצלם כבר נפגם‬
‫ע״י חטאיו איך יתהלך ע״י הצלם ולמה בא‬
‫לכלל חטא אם מתהלך רק ע״י הצלם אלא‬
‫צריך לומר דיתהלך זה כולל ב׳ מיני חילוך‬
‫הפכיים לדרכי החיים וטוב או להיפך לדרכי‬
‫מות כו׳ והענין הוא כמאמר בדרך שאדם רוצה‬
‫לילך מוליכין אותו והבא לטהר מסייעין אותו‬
‫ולהיפך הבא לטמא פותחין לו שע״ט כמ״ש‬
‫אם ללצים כו׳)דנהפך מצל ללץ ע״י פר״ע זה‬
‫שבא לטמא כו׳( אך א״כ יפול כל עיקר ענין‬
‫הבחירה שמצד כחו דוקא כמ״ש ראה נתתי‬
‫לפניך החיים והטוב כו׳ ובחרת בחיים כר ואם‬
‫נאמר שזהו מ״ש בדרך שאדם רוצה לילך‬
‫מוליכין אותו וכן הבא לטמא או לטהר כר‬
‫שזהו הבחירה לטוב או לרע א״כ מהו שאמר אך‬
‫בצלם הלא בבחירתו תליא מילתא בדרך שרוצה‬
‫לילך כר ועוד איך אפשר שצלם דקדושה יסייע‬
‫להיפוכו ח״ו‪ .‬אך האמת הוא דבדרך‬
‫שאדם רוצה לטוב בצלם יתהלך לעוזרו‬
‫ולסייעו כמ״ש הבא לטהר מסייעין אותו‬
‫ולהיפך יש מקיפין דקליפה דנק׳ כתרין‬
‫דמסאבותא שפותחין לו שע״ט לעוזרו‬
 ‫שער התשובה‬
‫במעשה לא נמחל ונסלח לו על העבר במה‬
‫שפגם בשרש נפשו למעלה שזהו כמשל חבל‬
‫שנפסק ראשו הקשור למעל׳ דמה יועיל הקשר‬
‫שקשור למטח כך יעקב חבל כר שאע״פ‬
‫שבחלק נשמ׳ שבגופו חזר ונקשר בקשק״י‬
‫בתשובה בפ״מ אבל מה שכבר הפסיק שרש‬
‫חיות נשמתו מאלחות שנק׳ מות ברוחניות‬
‫אינו מתקן להחזיר לנפשו שרש ומקור אור‬
‫חיותה למעלה בבחי׳ מזלא שלו כ״א ע״י ר״ר‬
‫שזחו דוקא כשמודח ועוזב לפי שההכנעח‬
‫גורם לעורר הרחמים וכמו יען כי נכנע אחאב‬
‫כר‪ .‬ונעוץ תחכ״ם כר‪) .‬וזהו שצריך גם‬
‫ת״ח לומר חד פסוקי דרחמי שהוא בידך‬
‫אפקיד רוחי שמדבר בשרש אור חיות הנשמה‬
‫והרוח שתחי׳ ממקורה ולפדותה מן החיצונים‬
‫שלא יחזרו לטמאה )וזהו שתשובה שבוידוי‬
‫מגיע לעשות שרש לבחי׳ חי׳ שנק׳ מזלא‬
‫להחיותו()וזחו בך ירוחם יתום בך דוקא ויתום‬
‫דוקא והוא כיתום שאין לו אב ואם כמו כן‬
‫הנשמה אשר כרת תכרת משרשה למעלה‬
‫בבחי׳ חב׳ דמוח האב העליון כמ״ש כי אתה‬
‫אבינו כר‪ .‬שמשם שרש מחצב כל הנשמות‬
‫)ויש יתום מאב ולא מאם ויש יתום מאם ולא‬
‫מאב והיינו כמו שפגמתי ביוד דאבא ולא בה״א‬
‫דאימא שזהו פגם בראי׳ ולא בשמיעה‬
‫דמח׳ דבינה או להיפך שפגם במח׳ בה״א ולא‬
‫ביוד ויש שפגם בשניהם נק׳ יתום מאו״א בר‪.‬‬
‫וזהו כי אבי ואמי עזבוני מצד פגם שפגם בהם‬
‫כמו גוזל או״א כר וה׳ יאספני ע״י תשובה‬
‫בוידוי ירוחם יתום וזהו בך דוקא בכחינת‬
‫עצמות אלקות שנמשך ממקור הרחמים‬
‫שלמעלה מחו״ב שנק׳ או״א כו׳ וכמא׳‬
‫יתומים היינו ואין אכ כר(‪ .‬ור״ר אלה למעלה‬
‫מרחמי האב על הבן כו׳(]([‪:‬‬
‫י״ל ההפרש בין תשובה‬ ‫ומעתה‬ ‫יג‬
‫שבבחי׳ נפש לתשובה דבחי׳‬
‫רוח דהנה ביאור ענין נר״נ ידוע במ״ש בראתיו‬
‫יצרתיו אף עשיתיו דכלול מבי״ע שהן נר״נ‬
‫וזהו שאנו אומרים בראת יצרת ונפחת בי‬
‫דבחי׳ נפש ג״כ בחי׳ חלק אלוה כמו נשמה‬
‫האלקית אלא שהיא רק בבחי׳ עשיה כמו חי ה׳‬
‫אשר עשה לנו את הנפש הזאת כר והרוח‬
‫‪32‬‬
‫כפי׳ הפשוט דמודה ועוזב דאם עדיין עושה‬
‫מעשיו הקודמין ומתוודה עליהם ה״ז כאחטא‬
‫ואשוב דזהו כטובל ושרץ בידו אחר שאין‬
‫מעשיו כפיו שבפה מתחרט ועושה להיפך ודובר‬
‫שקרים לא יכון כו‪ /‬ויותר טוב שישוב בפ״מ‬
‫בלא וידוי דאין טעם הוידוי בפה רק להוציא‬
‫בזה יניקות הקליפות קשות שנעשים מחטאיו‬
‫שהוא החומר והכלי שבו מלובש הרע‬
‫שבפ״מ שאם לא התווד׳ גם ששב בפ״מ‬
‫עדיין המקטרג יש לו חיות מן המעש׳‬
‫הרעה ולבטל בחי׳ חומר של המלאך הרע‬
‫היינו בוידוי דוקא כמ״ש במ״א ע״פ מוריד‬
‫שאול ויעל שזהו בהרהור תשוב׳ ולא הספיק‬
‫לחתוודות כר‪ .‬ולזח אומרי׳ אחר וידוי‬
‫דק״ש שעהמ״ט פסוק בידך אפקיד רוחי ר״ת‬
‫באר כר שלא ישלטו בה חיצונים והיינו‬
‫אחר שקיבל עליו ארבע מיתות ב״ד ואמר‬
‫חטאתי עויתי ופגמתי באות יוד כר ופי׳ פדית‬
‫אותי מהיכלות הקליפות והיינו ע״י חוידוי בפח‬
‫דוקא שאז בבוקר יוכל לברך שלא עשני‬
‫גוי פי׳ שלא נדבק בי נשמת גוי מהיכלות‬
‫הקליפות כידוע ואפי׳ ת״ח צריך לומר פסוק‬
‫זח דבידך כר ונק׳ חד פסוקי דרחמי לפי שלא‬
‫ניצול ממ״ז כר( ואמנם פי׳ חפשוט דמודה‬
‫שהעזיבה בלב ע״י הוידויחוא‬ ‫ועוזב היינו‬
‫מעורר ע״ע חמשכת רחמים גדולים שזהו‬
‫שדקדק לומר מודה ועוזב ירוחם שהכונה‬
‫היינו שכדי שירוחם בר״ר העליוני׳ אינו אלא‬
‫כשמודה ועוזב ולא שלא עזב עדיין החטא‬
‫בפ״מ אלא שאע״פ שכבר הוסכם אצלו שלא‬
‫יעשה מעשיו הראשונים וכבר מתרחק מהם‬
‫בתכלית אינו נק׳ בע״ת אמיתי שיומחל לו על‬
‫העבר ויקובל לרצון לפני ה׳ כ״א כאשר הוא‬
‫מודח על חטאיו בהכנע׳ הלב ובא לבקש על‬
‫נפשו שהוטמאה שתטהר ויכובס עונו ולא תדח‬
‫בשאול תחתית כר והכנעה זו בוידוי לשפוך‬
‫שיחו ויגונו ומקבל על להבא לעזוב דרכו זהו‬
‫נק׳ מודה ועוזב שבזה ירוחם שנמשך על נפשו‬
‫ר״ר וחמלה רבה ויתיר׳ לבלתי ידח ונסלח‬
‫ונמחל לו על כל פשעיו ויקובל לרצון כר וכמו‬
‫וימינך פשוטה לקבל שבים אבל אם אינו מודה‬
‫ועוזב לא נמשך על נפשו ר״ר אע״פ ששב‬
 ‫שער התשובה‬
‫מהשגה מיוחדת כמ״ש תוכן רוחות ה׳ כר‬
‫)וגם בחי׳ דו״ר טבעיי׳ היינו לפי טבע רוח האדם‬
‫העולה מאליו כר והוא למעלח מדו״ר טבעיי׳‬
‫שבמעש׳ לבד שאין שם בחי׳ התפעלות כלל‬
‫וזהו שרוח ביצירה דוקא וד״ל( וזהו שאנו רואים‬
‫שינוי טבע מהות רוח בנ״א העולה למעלה‬
‫לאלקות כר זה טבעו ומהותו באופן התפעלות‬
‫שכלו ולבו כך וזה טבעו ומהות רוח לבו ושכלו‬
‫כך וכמ״ש תוכן לבות ה׳ והיינו תוכן רוחות כר‬
‫וכס״ר דעות ויהושע איש אשר רוח בו שהיה‬
‫יכול להלוך נגד רוחו של כאו״א שהוא לפי דעת‬
‫אלקי שבטבע מהות כל רוח אדם‪ .‬וחנה עד״ז‬
‫יובן ההפרש בין תשובה דבחי׳ נפש דעשי׳‬
‫שהוא רק בענין הנוגע למעשה שהוא שב‬
‫מדרכו הרע בפ״מ ועוזב לגמרי הדרך הרע‬
‫והולך בדרך טוב כנ״ל אך אין התפעלות תשובה‬
‫בלבו כ״כ רק הסכם חזק במניעת המעש׳‬
‫)וכענין הודאה הנ״ל שהוא בבחי׳ נח״י כר(‬
‫והתחלת התשובה אינו רק במעשה דוקא‬
‫שהוא בחי׳ תשובה דבחי׳ נפש החוטאת הנ״ל‬
‫בשינוי הבחיר׳ וכלול מרצון ודעת ומדות בלב‬
‫והכל ענין חמעשה ואע״פ שבודאי שינוי בחירה‬
‫זו הוא בדעת ורצון שבלב ומוח אך הכל בלא‬
‫התפעלות כלל אבל לענין מעשה תשובתו אמת‬
‫ברצון שלם לבל ישונה כר אמנם תשובה‬
‫דבחי׳ רוח למעלה ממנה והיינו בחי׳ תשובה‬
‫שבלב דוקא שמשכן הרוח בלב ומשכן‬
‫הנשמה במוח כידוע‪ .‬והענין הוא כנ״ל בביאור‬
‫מהות בחי׳ רוח שבלב ומוח שהוא רוח‬
‫התעוררות בהתפעלות הנפש כר כך יש רוח‬
‫התעוררות תשובה שבלב בהתפעלות גדולה‬
‫מאד וכמ״ש והרוח תשוב אל האלקים כר וכן‬
‫רוחו ונשמתו אליו כר שזהו המשב׳ ודביקות‬
‫רוח האלקי לעלות לשרשו באלקים חיים ונק׳‬
‫שב אל ה׳ וכמו ישוב אל ה׳ וירחמהו )וכנ״ל‬
‫דבתשובה כלול ב׳ דברים ששב מחטאיו הרי‬
‫נתרחק משם ושב אל ה׳ באמת שהוא בחי׳‬
‫הקירוב אל ה׳ כר( ובהתעוררות רוח תשובה‬
‫שבלב ודאי כלול מרצון ושכל ודעת אלקי הכל‬
‫השייך להתפעלות רוח זה שבזה ישוב לה׳ בכל‬
‫לבו ונק׳ תשובח דבחי׳ רוח האדם העולה‬
‫למעל׳ דוקא שזהו למעלה מתשובח דבחי׳‬
‫נפש החוטא׳ שעיקרה רק מניעת הרע בפ״מ‬
‫‪33‬‬
‫בבחי׳ יצירה והנשמה בבחי׳ בריאה כמ״ש‬
‫בראתיו יצרתיו אף עשיתיו כר‪ .‬וביאור‬
‫בחי׳ עשיה היינו שכל נקודת הנפש הזאת‬
‫ברצון ושכל ומדות שבה הכל רק במעשה‬
‫כצבא השמים דמשתחוים בבחינת הודאה‬
‫בפו״מ בהילוכן כו׳ דודאי יש להם השגה‬
‫אלקית והתפעלות אוי״ר שכל א׳ אומר שירה‬
‫לפי מדריגתו ועכ״ז אינם רק בבחי׳ עשיה‬
‫שחוא בחי׳ הביטול הבא בפו״מ לבד‬
‫שהוא הסיבוב בהשתחואה כו׳ וכך חוא בחי׳‬
‫עשיה דנפש אלקית שהוא בחי׳ הביטול‬
‫שמבטל א״ע למעשה שלא יעשה מה שנגד‬
‫רצון העליון וחפץ ברצה״ע במ״ע אע״פ שיש‬
‫בזה רצון ושכל שמצד הכרת בוראו שמקבל‬
‫עליו עמ״ש באוי״ר כ״ז רק לענין הנוגע למעש׳‬
‫בפ״מ ולא שנתפעל בלבו כלל וזהו מבחי׳‬
‫פנימית אלקות יותר מהשתחווא׳ דמלאכים‬
‫ודצבא השמים )כידוע דנר״נ דאצי׳ מתלבש‬
‫בבי״ע ונפש דעשי׳ הוא פנימי׳ הכלים דע״ם‬
‫דעולם העשיה וכן רוח דיציר׳ כו׳( )ולכך או׳‬
‫בש״ע אלקי אברהם ויצחק כו׳ ולא א׳ אלקי‬
‫השמים כו׳ משום דשרש האבות בפנימית‬
‫הכלים דנר״נ דאצי׳ שבבי״ע כו׳ ע״כ גם‬
‫בחי׳ עשיה שלהם שהוא ההודאה לבד גבוה‬
‫מעשיה דשמים וארץ כמ״ש לכבודי בראתיו‬
‫אף עשיתיו וזהו שאנו או׳ מודים אנחנו לך כר‬
‫שהודאה זו גבוה מהודאה דמלאכים לפי שמודה‬
‫בשם הוי״ה ושרש מלאכים רק משם אלקים‬
‫שהרי נק׳ בני אלקים ולכך א׳ גדולים מעשה‬
‫צדיקים ממעש׳ שמים וארץ כו׳ שביטול‬
‫היש לאין גם במעשה של צדיקים גבוה‬
‫מביטול מאין ליש כר( אבל הנה בחי׳ רוח‬
‫הוא במדרגה יותר עליון והוא שכל עיקרה היינו‬
‫בבחי׳ המדות שבלב שחוא בחי׳ התפעלות‬
‫רוחני׳ ע״פ השגה כר וכל אשר יסתעף מזה‬
‫בחי׳ המעשה כלול הכל בהתפעלות זו והשכל‬
‫שבסיבתו נולד חהתפעלות אינו מתייחס למהות‬
‫בפ״ע רק מה ששייך להתפעלות זו שבלב כמו‬
‫כאשר יבא רוח התעוררות אהבה באדם ואיזה‬
‫דבר שהוא התפעלות והמשכת חנפש שכלול‬
‫מרצון ושכל השייך רק לענין התפעלות זאת‬
‫)וכמו ורוח לבשה את עמשי כר( וכמו אכן‬
‫רוח היא באנוש כר דמשמע מזה שרוח זה כלול‬
 ‫שער התשובה‬
‫יחשב ממש כמו מי שחטא הרבה כנראה‬
‫בעליל לכל מי שעינים לו לראות ע״ע‬
‫ולא יטעה א״ע כי ימצא בעצמו רוב‬
‫מחשבות חוץ של הבל ורעות רוח שנמשך‬
‫כל לבו ונפשו ונתקשר בהם ודברי הוללות‬
‫וליצנות ודברים בטלים שבאים רק לעשות‬
‫לבו חלל וריקם מבלי יכנס בלבו הרהור‬
‫תשובה לשוב אל ה׳ גם לפרקים ועתים‬
‫רחוקים כי גם תפלתו בפיו מהשפה ולחוץ‬
‫ולבו רחוק לגמרי טרוד בהבלי עוה״ז ומהרהר‬
‫בכל מיני טומאות זנות וכה״ג עד שמטמאין‬
‫אותו בלילה בעון קרי עד שלא חסר רק‬
‫המעשה בפו״מ א״כ ידון בעצמו שכפשע בינו‬
‫ובין המות ורע בפו״מ וזהו שגזרו אומר‬
‫דהרהורי עבירה קשין מגופה של עבירה רק‬
‫שאין עונשין אלא על הפו״מ‪ .‬ואמנם כאשר‬
‫יתעורר בתשובה אין זה רק שרוח אדם‬
‫שבלבו מתעורר לשוב אל ה׳ היינו שיעבוד‬
‫את ה׳ בטהרת הלב דוקא וכמו שא׳ לב‬
‫טהור ברא לי אלקים ורוח נכון חדש בקרבי‬
‫פי׳ אחר שטהרני כבסני כו׳ שהוא להסיר‬
‫הפגם מן העון בפו״מ מבקש שיתן לו ה׳ לב‬
‫טהור שלא ילך עוד אחר ההבל ויהיה בדרך‬
‫בריאה כבריאח חדשה ממש וכן רוח נכון‬
‫שיהיה נכון לדרכי ה׳ תמיד ולא יפול עוד‬
‫למטה ולב טהור ורוח נכון יחדש בקרבו‬
‫לבלתי יטה לבו ורוחו עוד והוא למי שזכה‬
‫לזה בתשובתו השלימה בבכי ותענית וסיגופי׳‬
‫ובכשרון לב בהכנה רבה כי כל לבבות דורש‬
‫ה׳ וכך הוא בכל אדם מישראל בהתעוררות‬
‫רוחו לשוב אל ה׳ באמת ובתמים לב טהור‬
‫ורוח נכון יחדש ה׳ בקרבו וכמאמר הבא‬
‫לטהר מסייעין אותו מלמעלה בהמשכת טהרת‬
‫הלב ורוח נכון תמיד שמאליו יתעורר תמיד‬
‫להטיב דרכו ויברח מן כל מחשב׳ חוץ‬
‫והוללות כו׳ ויפנה לבו תמיד אל ה׳ בכל‬
‫דרכיו ומעשיו כו׳ וזהו הנק׳ תשובה דבחי׳‬
‫רוח שתשוב אל ה׳ באמת שלמעלה מתשובה‬
‫דנפש על המעשה לבד כו׳ וד״ל )ושרש‬
‫הענין ידוע דקליפת נוגה דעשיה רובו רע‬
‫ומיעוטו טוב וקליפת נוגה דיצי׳ חציו טוב כו׳‬
‫והיינו בחי׳ הרע בפו״מ שמקליפות הטמאות‬
‫שגוברין ברע דנוגה דעשי׳ כו׳ ע״ז תשובה‬
‫‪34‬‬
‫משא״ב תשובה זו היינו שרוחו ישוב אל כו׳‬
‫וכנ״ל בפי׳ ומודה ועוזב ירוחם וכן אמ׳ ישוב אל‬
‫ה׳ וירחמהו דהנה הוידוי בפה אין הכוונה בו רק‬
‫חיצונית הדבור לבד אלא החרטה בלב והכנעה‬
‫גדולה ועצומה שבלב שעי״ז יעורר ע״ע ר״ר‬
‫כנ״ל באריכות שזהו עיקר הקיום חזק על להבא‬
‫שמסייעין אותו ונסלח לו על העבר כו׳ וזהו‬
‫הבא לטהר לבו דוקא מסייעין כו׳ וכמו‬
‫תשובה שבלב בק״ש שעהמ״ט כשאומר‬
‫בידך אפקיד רוחי ובוידוי תחלה דוקא דאפי׳‬
‫ת״ח כו׳ וגם באנשים פשוטים שאינם בני דעת‬
‫יש בהם בחי׳ רוח לפי מדרגת׳ בבחי׳‬
‫התפעלות פנימית תשובה כמו בוידוי שבוכה‬
‫במר נפשו מאד וזהו מ״ת בוכין אנן בעינן‬
‫למהוי קדם מלכא שלא ישארו למטה בבחי׳‬
‫הפירוד‪ .‬וזהו אנו רואים בכל אדם מישראל‬
‫שלפרקים יפול בלבו רוח התעוררות תשובה‬
‫פנימית במרירות עצומה על כל אשר הרחיק‬
‫נפשו במעשיו הרעים וחטאים לה׳ מאד ומזה‬
‫יבא סיבת תשובה בפו״מ לעזוב את דרכו‬
‫וזהו המתקיים יותר מתשובה שבמעשה‬
‫בהסכם לבד )ולהיפך יכול להיות שהתפעלות‬
‫תשובה שבלבו יופסק ותשובה בהסכם לא‬
‫יופסק לעולם( ובאמת גם בזה יש ב׳ מדריגות‬
‫דגם ההכנעה בלב והבכי׳ בוידוי מאחר שהיא‬
‫על המעשה הגם שמעורר ר״ר בודאי כנ״ל‬
‫אמנם הכל נק׳ עדיין תשובה דבחי׳ נפש‬
‫החוטאת בפ״מ שגם הבכיה בלב עמוק מאחר‬
‫שהיא על המעשה אינו בכלל רוח שעולה כר‪.‬‬
‫כי אין זה רק שיוצא מן הרע והמות וע״ז‬
‫יתפעל במר נפש כו׳ ויתענה תמיד ויתוודה‬
‫כו׳ להיות שהרע שלו מגושם שבא במעשה‬
‫עבירה בפו״מ שמטמטמת נפשו ולבו כו׳‬
‫ופוגם פגם גדול עד שלא יתוקן כ״א בבכי׳‬
‫ותענית וסיגופים להסיר הרע שבא בפו״מ )כמו‬
‫העבירות חמורות דעריות ומוציא שז״ל‬
‫בידים שקליפות הטמאות לגמרי מלובשים‬
‫בגשמית המעשה כו׳ וכן בשאר איסורים‬
‫דאורייתא כו׳( אבל עיקר התשובה שבלב‬
‫הרוחני שנק׳ תשובה דבחי׳ רוח שהרוח תשוב‬
‫כנ״ל אינו דוקא על המעשה בפו״מ כי‬
‫גם מי שלא חטא בפו״מ עבירות חמורות הנה‬
‫הוא ריקם מכל אור אלקי במוח ולב וכמת‬
‫יח‬ ‫שער התשובה‬
‫ה׳ וירחמהו כנ״ל ע״י התפעלות הלב ומוח כר‬
‫ותשובה דנשמה שבמוח היינו כשהפגם במוח‬
‫הוא בב׳ מדריגות דמוח החב׳ ומוח בינה כי‬
‫הנשמה היא במוח בהתחלקות חו״ב שהן י״ה‬
‫וכמו שלפעמי׳ הנשמה בבינה ולפעמים בחב׳‬
‫כמו אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם‬
‫ובינה נק׳ אם הבנים כי אם לבינה תקרא‬
‫והיינו נשמת חיים שהוא מקור לרוח חיים וזהו‬
‫תשוב וי״ו דרוה לגבי ה״א עילאה דבינה )או‬
‫תשוב ה״א עילאה לגבי וי״ו מלמעלה למטה‬
‫שנק׳ תשובה עילאה במקיפי׳ דאמא רובצת‬
‫כר והוא כנשר על גוזליו כר והיינו תשו״ע‬
‫דיו״כ בבינה( ולפעמים הנשמה בחכ׳ בבחי׳‬
‫יו״ד דשם הוי׳ שהוא העיקר וכולל הכל וז״ש‬
‫כי נר ה׳ נשמת אדם כהאי בוצינא כר כניצוץ‬
‫מן השלהבת ונק׳ חלק הוי׳ ממש וכמו‬
‫הניצוץ שראשיתו נמשך ממקורו כנקודה לבד‬
‫והולך ומתפשט ומתרחב כך תחילת אצילות‬
‫האור דנשמה כשנבדלת משם הוי׳ כנקודה‬
‫א׳ דיו״ד ואח״כ מתפשטת בבחינת השגה‬
‫דבינה וכמ״ש ונשמת שדי תבינם אבל כשנק׳‬
‫נר ה׳ היא ביו״ד שהוא מקור להתפשטות‬
‫דה״א כמעיין לנהר כידוע אך בבחי׳ התשובה‬
‫הרי הולך מלמטה למעלה דוי״ו תשוב לה״א‬
‫דבינה וה״א דבינה תשוב ליו״ד מקורה‬
‫להיות תיקון לפגם גדול שפגם במח׳ דבינה‬
‫היינו באור דיו״ד כמ״ש כי אתה תאיר נרי‬
‫כי היו״ד קרוב לאין האלקי מקור מחצב נשמה‬
‫זו וכמ״ש והחב׳ מאין תמצא‪ .‬וזהו פי׳ תשובה‬
‫תשוב ה״י ביו״ד ולא ה״א באלף והה״א קודם‬
‫ליו״ד כי לתקן נשמת אדם שבצלם אלקי דפגם‬
‫המח׳ הוא תשוב ה״י מה״י ליו״ד וד״ל‪ .‬אם‬
‫הפגם ביו״ד עצמו שהוא בבחי׳ ראיה דחכמה‬
‫שלמעלה מהשגה דבינה אז אין תקוה לנשמה‬
‫כ״א לתקן היו״ד במקורו במקיף דחי׳ שהוא‬
‫למ״ד דצלם כנ״ל שנק׳ מזלא שדבוק למעלה‬
‫ולא נפגם עדיין וזהו תשוב ה״י בינה וחב׳‬
‫כר )ומ״ש כל הנשמה תהלל יה היינו מלמעלה‬
‫למטה כאשר נמשך מלמעלה להאיר לאור‬
‫הנשמה דהיינו בחי׳ חו״ב שנק׳ יה כמו‬
‫בהלו נרו עלי ראשי כר היינו תהלל לשון‬
‫בהלו נרו כר להבהיק אור דיו״ד וה״א דנשמה‬
‫ששרשה בי״ה דשם הוי׳ וכאשר מקבלי׳ תום׳‬
‫‪35‬‬
‫דנפש החוטאת בפו״מ ותשובה דבחי׳ רוח‬
‫דיצי׳ היינו על בחי׳ נוגה דיצי׳ שחציו טוב‬
‫וחציו רע שאין זה רע גמור דעבירות בפו״מ‬
‫רק העדר האור אלקי כו׳ שהפגם בבחי׳ רוח‬
‫בלבד היינו כמו המ״ז והוללות וליצנות וריבוי‬
‫ההתקשרות בכל הבלי תענוגי עוה״ז כנ״ל‬
‫עד שריקם מכל כר דרוח אייתי רוח כו׳‬
‫ונפגם רוח דקדושה והתשוב׳ שהרוח תשוב‬
‫כר היינו מקליפת נוגה דיצי׳ כר שהיא‬
‫בבחי׳ הפנימי׳ יותר אמנם ודאי נעוץ תחב״ס‬
‫דוקא כי העיקר הוא המעשה בפו״מ בוע״ט‬
‫ומזה יובן בתשובה במרירות שהעיקר הוא‬
‫התשובה בפו״מ דוקא אע״פ שהיא בחיצוני׳‬
‫ע״כ אין אדם נידון רק על המעשה בפו״מ‬
‫דוקא אם רע או טוב וכמא׳ וכל מעשיך‬
‫בספר נכתבים כר(‪:‬‬
‫כמו ע״ד הנ״ל בהפרש שבין‬ ‫והנה‬ ‫יד‬
‫תשובה דנפש לתשוב׳ דרוח כך‬
‫יש הפרש בין רוח לנשמה דמשכן הנשמה‬
‫במוח ורוח בלב ורוח מקבל מנשמה שבמוח‬
‫כמו שהנפש מקבל מרוח וכידוע דמוח‬
‫ולב וכבד הם כלים לנר״נ והתשובה לפגם‬
‫דנר״נ היינו לתקן הפגם דג׳ כלים הללו דמוח‬
‫ולב כר וידוע שהמוח כולל הכל שהרי רוח‬
‫הלב אע״פ שהוא כלל לגבי נפש שבכבד נק׳‬
‫פרט לגבי המוח להיותו הכלל יותר עליון‬
‫ונמצא דתשובה דרוח שבלב נכלל בכלל‬
‫תשובה דנשמה שבמוח ומוכרח לומר דפגם‬
‫דנשמה שבכלי המוח יותר גדול מפגם דנו״ר‬
‫שבלב וכבד כר‪ .‬אשר ע״כ התשובה לתקן‬
‫הפגם דנשמה כולל הכל והענין הוא כמבואר‬
‫בוידוי דק״ש שעה״מ שפגמתי באות יו״ד או‬
‫באות ה״א שזהו בבחי׳ חו״ב שבנפש כידוע‬
‫דיו״ד בחכ׳ וה״א בבינה ופגמתי באות וי״ו‬
‫היינו במדר שבלב ואות ה״א אחרונה הוא‬
‫במעשה כר‪ .‬וזהו פי׳ תשובה בה״א תשוב ה״א‬
‫ה״א תתאה דהיינו תשובה דנפש החוטאת‬
‫במעשה ע״י קבלת עומ״ש היפוך המרידה‬
‫בפ״מ ותשובה ברוח שבלב היינו כשפגם‬
‫במדר שבלב שהן ז׳ מדות הרעים דקליפה‬
‫כידוע ותשובה זו היינו שתשוב וי״ו לגבי ה״א‬
‫עילאה דבינה שבמוח והיינו מה שישוב אל‬
 ‫שער התשובה‬
‫הק״ש ביו״ד דחכמ׳ ותפילין בה״א דבינה‬
‫וציצית בוי״ו ותפלה בה״א אחרונה כידוע‬
‫נמצא בק״ש ותפילין יש תיקון לפגם דיו״ד‬
‫וה״א וזהו תשובה דנשמה בבחי׳ תשוב ה׳‬
‫הנ״ל ובציצית לפגם דוי״ו שהוא במדות‬
‫דבחי׳ רוח כנ״ל ובתפלה יש תקון לפגם‬
‫דמעשה שהיא בה״א תתאה כר‪ .‬וביאור כ״ז‬
‫הנה תשובה דפו״מ היינו תשוב ה״א תתאה‬
‫לוי״ו שהוא ע״י התפלה שכורע בברוך כר‬
‫שהן ח״י חוליות שמקיים בחי׳ המעשה‬
‫דרמ״ח פקודין רמ״ח מ״ע רמ״ח אברים וכל‬
‫יחוד דכל מצוה כידוע והוא ע״י בחי׳ ההסכם‬
‫שנשאר בלבו להיות עושה טוב ולא רע כל‬
‫היום בקבלת עומ״ש שזהו כללות ענין‬
‫התפלה בבחי׳ תשוקה ברצוא כר שנשאר‬
‫מזה ההסכם על המעשה בםו״מ וע״ט כו׳ וזהו‬
‫תשוב ה״א דמעשה לוי״ו שבהסכם הלב‬
‫והוא אוי״ר שנוגע למעשה כל היום או‬
‫תשוב וי״ו זה לגבי ה״א תתאה דמעשה כל‬
‫היום כר ובביטול התפלה אין הסכם הלב‬
‫במעשה הטוב ממילא אין תיקון לפגם דה״א‬
‫זה שבמעשה ומה שבא לכלל מעשה טוב‬
‫הוא בלא חיות שבלב ודאי כמת יחשב וגם‬
‫לא נשמר מכל רע ממילא כר וזהו לנגד‬
‫מיתת חנק שעיקר ענינו להוציא הרוח חיים‬
‫שבלב כו׳‪ .‬והפגם בוי״ו הוא ברוח שבלב‬
‫שזהו בעושה הרע בפ״מ שנכנס בו רוח‬
‫שטות כבהמה ממש כנ״ל דזה ודאי א״א כ״א‬
‫ע״י שסר מלבו צלם אלקים דאדם שהוא אור‬
‫הנשמה שבמוח שנסתלק מרוח החיים ועלה‬
‫למעלה כר‪ .‬והתשובה בתיקון זה הפגם‬
‫הוא בציצית שהן המשכות המוחין בלב כידוע‬
‫בענין החוטין דתכלת ולבן שז״ש וראיתם‬
‫וזכרתם על מ״ע ול״ת שישמר מכל רע ולא‬
‫יוכל לחטוא )וכמו מעשה בא׳ שהיה זהיר‬
‫בציצית וטפחו לו על פניו למונעו מפועל רע‬
‫גם שהיה מוכן לעשות שזהו הכאת אור‬
‫המקיף דנשמה שבמוחו מן החוטין כר כמ״ש‬
‫לא תתורו כו׳ כמ״ש במ״א וד״ל( ובמב״ד‬
‫הוא בחי׳ ההרג שעיקר ענינו היינו להפריד‬
‫המוח מן הלב שישאר הלב בלא אור וחיות‬
‫המוח )והיינו ג״כ ענין טמטום הלב מפועל‬
‫הרע כר( והוא ע״י ביטול ציצית כר והפגם‬
‫‪36‬‬
‫אור ממילא יאירו לו״ה שהן המדות והמעשה‬
‫וע״כ כל הנשמה תהלל יה ולא רוח ונפש‬
‫י״ל פגם המח׳ דבינה‬ ‫וד״ל( והנהתחלה‬
‫בה״א ראשונה כנ״ל )וז״ש כל הנק׳ בשמי‬
‫דשם הוי׳ ביו״ד דחכמה היינו לכבודי בראתיו‬
‫בחי׳ נשמה דבריאה יצרתיו רוח דיצי׳ כר‬
‫וכידוע דנר״נ דאצי׳ מתלבשי׳ בבי״ע היינו‬
‫אימא מקננא בכורסי׳ דבריאה וז״א ביצי׳‬
‫ומלכות בעשי׳ כר ונמצא יו״ד דחכמה באצי׳‬
‫ה״א ראשונה בבריאה כר והפגם באות יו״ד‬
‫היינו בבחי׳ אצי׳ שבבריא׳ והיינו כנ״ל‬
‫דהיינו ראשי׳ אצילותה ממקורה כר‪ .‬וזהו‬
‫שאומר נשמה שנתת בי מלמעל׳ טהורה היא‬
‫בבחי׳ אצי׳ מאין האלקי ואח״כ אתה בראת‬
‫ויצרת נפחת כר שהיא ה״א וי״ו ה״א בחי׳‬
‫נר״ן כנ״ל( דהנה ארז״ל עבירה מטמטמת לבו‬
‫של אדם כר וזהו הנק׳ טמטום הלב כמו‬
‫נואף אשה חסר לב שלבו נעשה ריקם מכל‬
‫אור אלקי לגמרי וכאילו ניטל ונחסר בו הלב‬
‫לגמרי לפי שעבירה שעשה היינו ע״י שנכנס‬
‫בו רוח שטות כבהמה ממש ומפני רוח שטות‬
‫זה יצא מלבו בחי׳ רוח אדם העולה כר וכך‬
‫יובן בענין טמטום המוח מפגם המח׳ שע״ז‬
‫גזרו אומר דהרהורי עבירה קשין מגופה של‬
‫עבירה המטמטם הלב לפי שבחי׳ טמטום‬
‫המוח מפגם הרהורי עבירה קשה הרבה יותר‬
‫מטמטום הלב‪ .‬וזה פלא גדול לכאורה דודאי‬
‫מעשה העבירה בפ״מ קשה יותר מהרהור‬
‫עבירה וע״כ אין עונשין אלא על המעשה‬
‫דוקא וא״כ ודאי עבירה בפ״מ מטמטם המוח‬
‫כמו שמטמטם הלב דמאי שנא כר‪ .‬אך הנה‬
‫י״ל תחלה ענין תשוב וי״ו לה״א או ה״א‬
‫לוי״ו הנ״ל דהנה מבואר בוידוי דק״ש‬
‫שעה״מ בד׳ פגמים דד׳ אותיות הוי׳ שהוא‬
‫בד׳ מב״ד סקילה שריפה כו׳ וסקילה ביו״ד‬
‫כר ובעון דביטול ק״ש ופגם דאות ה״א‬
‫בעון ביטול תפילין ופגם דוי״ו בביטול ציצית‬
‫וה״א אחרונה בתפלה וזה פלא גדול דודאי‬
‫הפגם הוא בעבירה דל״ת ולא בהעדר מ״ע‬
‫לבד שלא יחויב סקילה בביטול ק״ש ולא‬
‫שריפה בביטול תפילין כר אלא צ״ל דה״ק‬
‫דעבירה שנתחייב בה סקילה היה תיקון‬
‫ע״י ק״ש וכן בח״א ע״י תפילין לפי ששרש‬
‫יט‬ ‫שער התשובה‬
‫דנפש לוי״ו דרוח שבלב מלמטה למעלה א׳‬
‫הוא עם תשוב וי״ו לה״א תתאה מלמעלה‬
‫למטה וכמו״כ תשו״ע דה״א עילאה ליו״ד כמו‬
‫תשוב ה״י מלמטה למעלה כנ״ל או תשוב‬
‫יו״ד לה״א עילאה מלמעלה למטה כר‪ .‬וביאור‬
‫תשו״ת דה״א לוי״ו שבלב שהוא השב בפ״מ‬
‫ע״פ אוי״ר שבלב אין הפרש בין כשאוי״ר‬
‫יורד להתלבש במעשה ע״פ כונה שבתפלה‬
‫כנ״ל או שמתעורר בתשובה בפ״מ לסור‬
‫מדרכיו הקודמים ומזה יבא לכלל התעוררות‬
‫בכונה שבלב באוי״ר בתפלה רק שזה מלמטה‬
‫למעלה )וכן יש פי׳ בתש״ת דה״א תתאה‬
‫בבחי׳ השבה מלמעלה למטה והוא קבל׳‬
‫עומ״ש גם בלי התעוררות אוי״ר רק דרך‬
‫עול והוא הכפיה שכופף וכובש רוחו מצד‬
‫ההכנעה גדולה במרירות על העבר שנתרחק‬
‫דרך כלל ולא דרך פרט דוקא‪ .‬ונעוץ תחב״ס‬
‫והוא בתשובה דבחי׳ חיה שנק׳ נפש חיה‬
‫שלמעלה גם מתשובה דנשמה דחב׳ דיו״ד‬
‫וכמ״ש סוף דבר כר האלקים ירא כר וד״ל(‬
‫וביאור ב׳ מדריגות כאלה בוי״ו וה״א עילאה‬
‫דהלב לפעמיםבלא אור וחיות כלל‬ ‫ידוע‬
‫דגם שירבה לעסוק ביגיעה להתפעל בלב‬
‫אינו פועל שום‬ ‫אפילובתשובה פשוטה‬
‫התעוררות כלל וזה קורין בשם טמטום‬
‫הלב כידוע ואם הטמטום קשה כסלע וכאבן‬
‫היינו שבלתי יכין לבו ולא ירגיש‬ ‫ממש‬
‫לעולם עד שאבד בחינת חוש התפעלות‬
‫אלקות לגמרי מכל עד שלא יועיל לו שום‬
‫רפואה לא באור תורה ומעש״ט ולא במוסר‬
‫השכל רק ע״י ביטוש גדול בבני חיי ומזוני‬
‫וכה״ג זהו הבא מעבירה בפ״מ המטמטם לבו‬
‫דומם שכמת יחשב כי נפרד מחיי‬ ‫כאבן‬
‫אלקי׳ והמות נדבק אחריו וע״ז א׳ שובו ולמה‬
‫תמותו כר‪ .‬אבל אם לא עשה עבירה בפו״מ‬
‫אע״פ שנתגשם מאד בהבלי עוה״ז בכל‬
‫חומריות תאות היתר לא נק׳ בן מות ברוחניו׳‬
‫נשמתו עדיין רק שלבו ריקן לקבל כל אור‬
‫התפעלות אלקות וזהו תשוב וי״ו כר שזהו רק‬
‫מצד שאין אור האלקי שבמוח נמשך ללב‬
‫כלל וכלל ע״כ אין הלב מתפעל כלל מהשגה‬
‫אלקית שבמוח )והוא כדמיון הסייף שנחתך‬
‫הראש כנ״ל בפגם דוי״ו כר( ופי׳ תשוב וי״ו‬
‫‪37‬‬
‫בה״א ראשונה דבינה הוא על ידי ביטול‬
‫תפילין כר היינו במוח ששם משכן‬
‫הנשמה כאשר נטמאה בטומא׳ הרהורי‬
‫עבירה ונמשך בה אש זרה דרע גמור הגם‬
‫שלא עשה מעשה כר שנעשי׳ בחי׳ נוק׳‬
‫לקליפה באשה זונה ממש וכמה שכתוב‬
‫אשר אתם זונים כר אין לה תיקון כ״א‬
‫ע״י תשובה תשוב ה״א כנ״ל והוא ע״י‬
‫התפילין שהן בחי׳ מקיפים דחו״ב שהן‬
‫עדות בבליטה ע״ג הראש ע״ב אמ׳ על‬
‫התפילין וראו כל עמי הארץ כי שם הוי׳‬
‫נק׳ עליך ממש ויראו ממך ובביטול התפילין‬
‫נק׳ פושעים בגופם כקרקפתא דלא מנח כו׳‬
‫כלומר בעצמ׳ בכליון אור נשמתם בעצם כר‬
‫ובמב״ד הוא התיקון ע״י שריפ׳ שהוא שריפת‬
‫הנשמה כידוע‪ .‬וז״ש הוציאוה ותשרף לפי‬
‫שבת כהן דינה בשריפ׳ כשתחל לזנות כי‬
‫אביה היא מחללת וכמו ונוקב שם ה׳ כר וד״ל‪.‬‬
‫והפגם באות יוד הוא בעצם אור הביטול לאין‬
‫האלקי שמאיר בנשמה שלמעלה מן ההשגה‬
‫כר הוא ע״י פר״ע שהוא היפוך זה והוא כמו‬
‫עון ע״ז שבסקילה וכן חילול שבת שהוא ג״כ‬
‫ביו״ד דחכ׳ שנק׳ קדש וכמה ל״ת וחייבי‬
‫כריתות ששרשם ג״כ בפגם זה דיו״ד כר‬
‫והסקילה באבן הוא א׳ ב״ן שהוא ביו״ד‬
‫להפילו מראשו לארץ וירגמהו באבן כר לפי‬
‫שפגם זה דיו״ד כולל הכל והוא ע״י ביטול‬
‫ק״ש שהוא ביחוד דאו״א ביטול לאין דאח״פ‬
‫במם״נ בעצם כר וע״כ התיקון הוא במצות‬
‫ק״ש ותפילין לתקן גם כל הפגמים בוי״ו וה״א‬
‫שכאשר י״ה דנשמה מאיר בו״ה הרי שם‬
‫הוי׳ דנשמה שלם ולהיפך תקוה לכסיל תק ו״ה‬
‫או כס י״ה וזהו עונותיכם מבדילים ביניכם וכר‬
‫ובין אלקיכם שבמוח חו״ב וזחו מחיצה של‬
‫ברזל מפסיק כר‪:‬‬
‫טו ו ז ה ו ענין תשוב ה״א עילאה לוי״ו שהוא‬
‫בבחי׳ בינה לבא שיומשך אור‬
‫המוח ללב היינו מלמעל׳ למטה ותשוב וי״ו‬
‫לגבי ה״א עילא׳ דבינה הוא מלמטה למעלה‬
‫והכל א׳ דמה הפרש בין שהתחתון עולה‬
‫לעליון או שהעליון יורד לתחתון ובאמת‬
‫תשובה מלמטה למעלה או מלמעלה למטה יש‬
‫בנר״נ בכל א׳ דכמ״כ תשוב ה״א תתאה‬
 ‫שער התשובה‬
‫שנשמתו נדחי׳ בבחי׳ שמאל דוחה להיכלות‬
‫הקליפות שנק׳ חוץ ונק׳ נידח ונופל כר בלי‬
‫יראה עוד אור פני מלך חיים כר וזהו עונש‬
‫קשה יותר מכרת ומב״ד שעכ״פ יש תקוה‬
‫לנשמח זו אחר קבלת העונש ולזה אין תקוה‬
‫אחר שמרחיקין אותו לגמרי וד״ל‪ .‬וז״ש‬
‫דהרהורי עבירה קשין מגופה של עבירה דעל‬
‫גופה של עבירה יש תקוה לנפש החוטאת‬
‫בפ״מ לקבלה אחר העונש הראוי לה כר ועל‬
‫הרהורי עבירה שנטמאה עצם הנשמה לא‬
‫תקובל לעולם כי מרחיקין אותה ומפילין אותה‬
‫בהיכלות הקליפות לטמאה יותר כנ״ל וד״ל‬
‫)וה״ז כמשל כלי יקר הנעשה מאבן טוב של‬
‫מלך שנמאסה בטינוף ולכלוך קשה כ״כ עד‬
‫שלא יאיר אור כלל ולא יועיל לה תיקון‬
‫בשפשוף ורחיצ׳ כלל וכלל שזורקין אותו בבית‬
‫האשפות או לשימוש חעבדים פחותי הערך‬
‫נותנים במתנה ולהם יש חיות וקירוב גדול‬
‫מזה הכלי יקר וכמ״כ בנשמה אלקית שנק׳‬
‫אבני קדש תשתפכנח בראש כל חוצות כר‬
‫שז״ש אשר שלט האדם באדם כר וכמ״ש‬
‫כמעט שכנה דומה נפשי כר אבל כלי חרם‬
‫שנטמאו שבירתן זו היא טהרתן והיינו בכרת‬
‫ומב״ד כר והיינו שקשין הרהורי עבירה‬
‫שמטמאין לנשמה האלקית יותר מעבירה‬
‫שמטמא לנפש החוטאת בגוף גשמי כר וד״ל(‪.‬‬
‫והנה התשובה דנשמה היינו לטהר המח׳‬
‫דוקא וטהרת המח׳ היינו למאוס בכל רצונות‬
‫זרות שעולין במח׳ ולדחות אותם כל רגע‬
‫ורגע כר כל אשר שנאוי ותעוב למעלה‬
‫וכמ״ש יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו‬
‫הרי כמו שיש עזיבה במעשה רשע כך איש‬
‫און יעזוב מחשבותיו‪ .‬ובאמת טהרת הלב קודם‬
‫לטהרת המח׳ דהרהור הלב מיד עולה למוח‬
‫לחשוב כנראה באיש שטוף בזנות מתוך שלבו‬
‫נמשך ע״כ מהרהר במוח מיד בקומו אבל‬
‫המביא עצמו להרהור הרי בא במח׳ קודם‬
‫ואח״כ מתפעל בלב כמו העין רואה כר‬
‫ותשובה דרוח בלב תחלה להסיר פגם דרוח‬
‫בלב ואח״ב תשובה דמח׳ להסיר פגם דטמטום‬
‫המוח דטמטום הלב ודאי בא מעבירה בפ״מ‬
‫ומה יועיל טהרת המח׳ כר וטהרת הלב היינו‬
‫ע״י תענית ובכי׳ מתוך הכנעת הלב במורגש‬
‫‪38‬‬
‫שיתפעל הלב מהתפעלות שבמוח היינו‬
‫לקרוע המסך מחיצה שבין המוח והלב וכן‬
‫תשוב ה״א עילאה לוי״ו שיומשך מן המוח‬
‫ללב הכל א׳ כר רק שתשוב וי״ו לה״א נק׳‬
‫תשובה תתאה וה״א לוי״ו נק׳ תש״ע שהלב‬
‫נק׳ מקבל והמוח משפיע וכמו קודם התפילה‬
‫הנשמה באפו עדיין וע״י התפלה נמשך בלב‬
‫והיינו בציצית שבטלית קודם התפלה ובתפלה‬
‫בא ברמ״ח אבריו כר‪ .‬וזהו שלפעמים‬
‫התעוררות הלב בנקל יותר ובא קודם ועושה‬
‫התעוררות התפעלות המוח ולפעמים להיפך‬
‫דהתעוררות המוח בנקל יותר וקודם לבא‬
‫ועושה התפעלות הלב‪ .‬וזהו ע״י בחינת חוטי‬
‫הציצית שקדם לתפלה כנ״ל וד״ל‪ .‬ועד״ז‬
‫יובן תשובה דנשמה במוחין דחו״ב שכלול‬
‫מתשו״ת ותשו״ע תשוב ה״א עילאה לגבי יו״ד‬
‫תשו״ת כר‪ .‬והענין הוא כאשר הפגם הוא‬
‫במח׳ לא טובה עד שנטמאה הנשמה באש‬
‫זרה )עד שאין לה תיקון אלא שרפה כנ״ל(‬
‫אזי יתרוקן אור מוח הבינה להבין ולהשיג‬
‫באלקות בלתי יתפעל במוח לעולם )זהו הנק'‬
‫טמטום המוח שקשה יותר מטמטום הלב‬
‫כמשי״ת( דהיינו גם שמייגע מאד בכלי מוח‬
‫הבינה בגדולת ה׳ לא יתפעל כלל כאילו אין‬
‫לו חוש כלל בזה וגם מעט שחושב ומהרהר‬
‫במוחו יפול במעט רגע ע״י מ״ז שמבלבלים‬
‫תיכף וכמ״ש בזהר דחייביא מבלבלין‬
‫מחשבתי׳ כר והוא מטעם הפגם במחשבות‬
‫לא טובות שפוגמים אור הקדושה שלא יאיר‬
‫בכלי השגתו כלל וכלל ואינן מניחין להשיב‬
‫דעתו להאיר אור נשמתו גם במעט רגע כר‬
‫והוא ע״י ביטול התפילין שנסתלק שם הוי׳‬
‫שבבחי׳ מקיף ע״ג המוחין ע״כ שולטין שם‬
‫כל המ״ז שמסטרא דקליפה שהמשיך על‬
‫נפשו ונטמאת בריבוי הרהורים רעים ביותר עד‬
‫שנתרוקן אור וחיות הנשמה וכמת יחשב כר‬
‫וגם אין מספיקים בידו להתעורר במחשבתו‬
‫בתשובה וכמאמר הבא לטמא פותחין לו שע״ט‬
‫שמלבד שאבד חוש התפעלות אלקי במוח‬
‫הנה יומשך תמיד במ״ז בלי יוכל להמלט מהם‬
‫עד שרחוק ממנו שערי תשובח לגמרי ובחשך‬
‫יהלך ונק׳ נזוף כמו שמנדין לאדם כך המביא‬
‫עצמו להרהורים רעים הוא בנידוי למעלה היינו‬
 ‫שער התשובה‬
‫)ומקיף דמקיף שהוא מ״ם דצלם ע״ז א׳ מיד‬
‫כלב יחידתי וכמ״ש כחותם על לבך דיוקני‬
‫אשתאר בך לא נפגם לעולם בטומא׳ עון‬
‫כנ״ל(‪ .‬וזהו קשה הרבה יותר ממיתת ב״ד‬
‫שיש תקוה לנפש ע״י העונש דסקילה בנר״נ‬
‫שבגופו שממילא יתוקן פגם דצל נשמתו‬
‫למעלה משא״כ כשאמר ונכרתה הנפש ההיא‬
‫מעמיה או הכרת תכרת הנפש שרצונו לומר‬
‫דנכרתה ממקור חוצבה למעלה ונק׳ מיתה‬
‫בידי שמים כר וקשה יותר מבחינת נזיפה‬
‫והרחקה להפילה למטה שלפעמים תעלה ע״י‬
‫רחמים גדולים כנ״ל‪ .‬ונמצא דוידוי שאומ׳‬
‫פגמתי באות יו״ד שהוא ע״י ביטול ק״ש יש‬
‫לו תקוה והפוגם בקוצו של יו״ד שהוא המזלא‬
‫אין לו תקוה ומ״מ נפטר בעונש סקילה לפי‬
‫שקוצו של יו״ד בכלל היו״ד כר‪ .‬אך גם בפגם‬
‫דמקיף דנר״נ יש תקוה ע״י המשכת ר״ר‬
‫ביו״כ כמ״ש אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך וגם‬
‫המת מעיקרו יחיה כמ״ש ישוב ירחמנו יכבוש‬
‫כר והיינו ע״י תשובה מעומקא דעומקא כמ״ש‬
‫ממעמקים קראתיך שמעורר למעלה מרדכ״ר‬
‫שמרבה לסלוח גם לפושעים בגופא דמלכא‬
‫שהוא בחי׳ הכתר שזהו קוצו של יו״ד כידוע‬
‫וע״כ אין וידוי נזכר בו שלא יועיל לזה רק‬
‫בחי׳ רדכ״ר שמעצמו בא וכר וד״ל‪) .‬וזהו‬
‫ד׳ מדריגות דתשובה בד׳ מדריגות דנרנ״ח‬
‫ונעוץ תחב״ס בתשובה דפ״מ דוקא וזהו סוף‬
‫דבר כר כי זה כל האדם דצלם איש כר וד״ל(‪:‬‬
‫יש להבין ענין תש״ע ותש״ת‬ ‫ועתה‬ ‫טז‬
‫בחו״ב בתום' ביאור שהוא‬
‫בעשי״ת ויו״כ דוקא ע״י המשכת ר״ר‬
‫העליונים כנ״ל והיינו תשוב ה״י ביו״ד כנ״ל‪.‬‬
‫דהנה בעשי״ת אומרים ממעמקים קראתיר ב׳‬
‫עומקים ומשמעותו עומק לעומק ואיך יקרא‬
‫עומק ראשון עומק מאחר שיש עמוק ממנו‬
‫אלא ב׳ עומקים הללו א' עומק רום והב'‬
‫עומק תחת והיינו תש״ע ותש״ת כו׳ והיינו‬
‫בחי' רו״ש דחו״ב )שנקרא יסוד אמא ויסוד‬
‫אבא כידוע(‪ .‬וביאור הדברים הנה תחלה יש‬
‫להבין בחי' עומק תחת שהוא תש״ת דהנה‬
‫מבואר למעלה בענין גסות הרוח שבלב שהוא‬
‫החוצפה ועזות בלב שבא' מתוך עומק ורוחב‬
‫‪39‬‬
‫אז יטהר לבו מן הטומאה בפ״מ דתשובה‬
‫מביאה רפואה לנר״ן שבגופו דוקא ואז יכול‬
‫לטהר גם המח׳ שבמוח לבלתי יעלה‬
‫במחשבתו שום רע כר‪ .‬ואמנם מי שלא חטא‬
‫בפ״מ רק בהרהורים רעים ודאי טהרת המח׳‬
‫קודם שלא יביא עצמו לידי הרהור וממילא‬
‫יטהר הלב שלא יתפעל ברע כר והבא לטהר‬
‫במח׳ מסייעין אותו מבחינת מקיפין דחיה‬
‫יחידה שנק׳ צלם וכללותם הוא יו״ד דשם‬
‫הוי״ה דנשמה וזהו תשוב ה״א כנ״ל‪ .‬ואין זה‬
‫אלא ע״י התעוררות רחמים רבים שיעורר על‬
‫נשמתו דוקא במה שנדחית מלמעלה בבחינת‬
‫נזיפה והרחקה כנ״ל כמ״ש וישוב אל ה׳‬
‫וירחמהו והוא תש״ע דיו״ב וכבת קול‬
‫שאומרת שובו בנים שהן הנשמות וזהו כנשר‬
‫יעיר כר וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו‬
‫נדח וכמו לע״ל ובאו האובדים כר והנדחים‬
‫כר ודוקא ברחמים גדולים אקבצך כר והיינו‬
‫תשו״ת ותשו״ע דה״א עילאה כנ״ל דהיינו‬
‫בחו״ב כנ״ל‪) .‬והמונעים המנגדים לזה הוא‬
‫בחינת גסות המוח וגסות הלב שזהו עיקר ענין‬
‫בחי׳ טמטום הקשה שהגסות הוא חוצפה‬
‫והתנשאות הלב היפך בחינת הביטול והכנעה‬
‫בלב לאלקות וזה בא מעושר ורוחב לב‬
‫בתענוגי עוה״ז כמו וישמן ישורון ויבעט‬
‫וכגסות הסום מרוב אכילה גסה וכן מלי כריסא‬
‫זני בישא‪ .‬ואמנם גסות המוח הוא קשה מזה‬
‫והוא בחי׳ הקלות בפר״ע הבא בסיבת עוצם‬
‫גסות המוח שאין בדעתו ובינתו שום בחינת‬
‫ביטול אדרבא אומ׳ בשרירות לבי אלך כר‪.‬‬
‫וזהו הקליפה דטמטום המוח מה שרחוק מחוש‬
‫ביטול אלקות במוח מצד גסות המוח וכגסי‬
‫הרוח בעצם דעתם שלא יפול מכל כר הוא‬
‫המנגד לתשובה דנשמה לבלי תעלה לעולם‬
‫וד״ל(‪ .‬והנה התשובה דיו״ד וקוצו של יו״ד‬
‫בכללו הוא הפגם בעצם אור נקודת הנשמה‬
‫שנתמעט אורה בעצם כנ״ל וכמו ונר רשעים‬
‫ידעך וע״כ בחייהם קרויים מתים כר כניצוץ‬
‫שנתרחק מן השלהבת שמתמעט וכבה מאליו‬
‫וזהו כמו בחי׳ כרת ומיתה בידי שמים שנפסק‬
‫החבל בראשו והוא הסרת צ״ל דצלם שנק׳‬
‫מקיף דחכמה וכמ״ש לנפש חיה ונק׳ מזלא‬
 ‫שער התשובה‬
‫דבירא )ובודאי לא יפול הנופל עוד מתשובה‬
‫אמיתית דעומקא דלבא הנ״ל לעולם כי נק׳‬
‫עומק טוב להביאו בהתקשרות רצון לכל‬
‫דרך טוב כו׳( והנה לפי ערך בחי׳ עומק‬
‫תחת הנ״ל מלמטה למעלה כבאר כר שהוא‬
‫בחי׳ רצוא בחי׳ תש״ת כך ממש יהיה ערך‬
‫בחי׳ עומק רום שהוא בחי׳ שוב מלמעלה‬
‫למטה והוא בחי׳ תש״ע כר והוא עומק השני‬
‫דממעמקים כר )שהוא בחינת יםוד אבא‬
‫שגנוז ביםוד אימא כר(‪ .‬וביאור הדבר הנה‬
‫יובן מהיפוכו שהוא בחי׳ גםות המוח הנ״ל‬
‫שקשה הרבה מגםות הלב והוא פר״ע לגמרי‬
‫כמו ויאמרו לאל םור ממנו כר שהוא החוצפה‬
‫במוח כקליפת עמלק כר היפך בחי׳ הביטול‬
‫לאין אלקי במוח שנק׳ עזי פנים ותקיפי דרא‬
‫כו׳ וזהו קשה יותר מעומק רע שבלב בגאות‬
‫הלב הנ״ל והוא עומק השני בםט״א כמו אם‬
‫תגביה כנשר כר עומק רום דקליפה שנק׳‬
‫מלכותא בלא תגא כר וכתיב מלחמה לה׳‬
‫בעמלק כר והוא כאשר נמשך מבחי׳ עומק‬
‫רום דקדושה כמ״ש כי גאה גאה גיאה על‬
‫גיאותנא כמו רם על כל גוים כר להשפיל‬
‫גאים‪ .‬ובכנ״י היינו בחינת עומק השני בשרש‬
‫עוצם אור נשמה שבמוח שהוא בחי׳ הביטול‬
‫בעצם לאין האלקי כבחינת מ״ה דמשה שיש‬
‫בעצם טבע כל ניצוץ אלקי כר והוא מה שיש‬
‫בכח כל נשמה למם״נ על קדה״ש כנ״ל ונק׳‬
‫עומק רום שזהו מצד בחינת עומק התקשרות‬
‫הנשמה בשרשה למעלה בבחינת עומק רום‬
‫דקדושה כר והוא שנמשך מלמעלה למטה‬
‫בחינת שוב כמ״ש ישוב ירחמנו כר ישוב‬
‫מלמעלה למטה ונקרא תש״ע כידוע והוא בא‬
‫רק לפי ערך עמ״ת דתש״ת הנ״ל וד״ל‪.‬‬
‫ויובן ביאור זה יותר בענין הבכיה שבלב‬
‫בעשי״ת שיש בזה ב׳ מדריגות הא׳ הבכיה‬
‫הבאה מצד התעוררות תשובה עד שנגע‬
‫בקירות לבו כנ״ל שנקרא צעקת הלב מעומקא‬
‫דלבא כנ״ל ואמנם הנה זהו הנקרא צעקת הלב‬
‫עכ״פ הלב צועק במורגש בעצמו לפי ערך‬
‫הכנת לבו בעומק הרגשות הצער בנפשו כר אך‬
‫הנה יש עוד צעקת הלב שאינה במורגש בלבו‬
‫כלל וכלל כי לא הכין לבו להצטער בנפשו כ״כ‬
‫ומ״מ לבו בוכה במר נפש מעצמו בלי הכנה‬
‫‪40‬‬
‫לב ביותר היינו מחמת רוב עומק המשכתו‬
‫והתקשרותו בכל מיני תענוגי עוה״ז וישמן‬
‫ויבעט בגאות הלב מאד עד שלא יפול לבו‬
‫לעולם בשום הכנעה קלה בלב לפני ה׳‬
‫להתעורר בתשובה אדרבה יתברך בלבבו‬
‫לאמר בשרירות לבי אלך כו׳ וזהו הנק׳ עומק‬
‫רע עומק ומקור לכל רע שיולד בלבו בכל‬
‫מיני רצונות זרות מצד בחי׳ עומק התקשרותו‬
‫ברע )וכמו אתה ידעת כו׳ כי ברע הוא כר(‬
‫והנה ההיפוך מזה ממש הוא הנק׳ עומק טוב‬
‫והוא גודל עוצם ההכנעה אמיתית בעומק‬
‫הלב ועוצם השפלות בנפשו )הנק׳ בל״א צו‬
‫בראכין קייט( על אשר עזבו ה׳ אלקיו ונתרחק‬
‫מאד מאד ע״י חטאיו ויגיע הדבר הזה בעומק‬
‫נקודת לבו בעומק אחר עומק עד שבכה‬
‫יבכה במר נפשו למאום בחייו ממש )כראב״ד‬
‫שיצאה נשמתו בבכיה מרוב המרירות שנגע‬
‫בקירות לבו על חטאיו הרבים וכה״ג( וכמו‬
‫צעק לבם אל ה׳ כו׳ צעקה זו היא בחינת‬
‫אםיפת כל חלקי פנימית החיות שבגוף לתוך‬
‫נקודת הלב שהלב מלא מכל פנימית החיות‬
‫כאדם שצועק מתוך קירות לבו באיזה עניו‬
‫בשורה לא טובה שנוגע לעצם פנימית חיותו‬
‫ממש שכל חלקי פנימית חיותו מתאםף לתוך‬
‫נקודת לבו עד כלות הנפש בהתעלפות‬
‫כידוע וד״ל‪ .‬והנה צעקה זו שנק׳ אםיפה‬
‫כמו ויצעק איש אפרים שכל כחותיו הפנימיות‬
‫מתקבצים בנקודת לבו זהו הנק׳ עומק תחת‬
‫והוא הנק׳ בחי׳ רצוא כמו אם רץ לבך שהוא‬
‫ענין עוצם מרוצת הלב ממקומו שהלב רץ‬
‫וניתק לגמרי ממקום עומק התקשרותו במקום‬
‫טומאה ויעלה משם ע״י בחי׳ ההכנעה יתירה‬
‫והתפעלות עומק לבו במרירות על חטאיו‬
‫והיא שנק׳ צעקת הלב ונק׳ עומקא דלבא‬
‫דמה שהלב צועק נק׳ בשם עומקא דלבא‬
‫לפי שהצעקה בלב באה מםיבת העומק בלב‬
‫במרירות וצער הנפש כמו ויצעקו אל ה׳ בצר‬
‫להם צעק לבם וכה״ג זהו הנק׳ תשו״ת דה״א‬
‫עילאה דבינה לבא בעומק הלב )שנק׳ יםוד‬
‫אימא כו׳( וכמו באר מים חיים שמימיו עולין‬
‫ונובעין מלמטה למעלה כמו עלי באר כו׳‬
‫אע״פ שהמים מכונםים בבור מים חיים הן‬
‫שמתכנםים שם מן המעיינות כו׳ ונק׳ עומקא‬
‫כא‬ ‫שער התשובה‬
‫התקשרותה בשרשה ע״כ אין לה התעוררות‬
‫לשוב אל בית אביה ונקרא נדת כר כידוע‬
‫וד״ל‪ .‬וזהו בחי׳ תש״ע מלמעלה למטה‬
‫מעומק רום לעומק תחת דהיינו שנמשך‬
‫ממקור חיי הנשמה האלקית שנקרא עומק‬
‫רום בחינת רחמים רבים לעורר לבחינת‬
‫יחידה עד שמעורר את הנשמה שבגוף בבכיה‬
‫פנימית ועצמית בהעלם נקודת הלב בלא‬
‫טו״ד והיינו בבחי׳ תעלומת הלב שבלתי יכילנו‬
‫המוח והלב בצעקה בקול בכי כנ״ל‪ .‬וזהו ישוב‬
‫ירחמנו ואמ׳ בזהר ישוב מאן אתר מההוא‬
‫עתיקא סתימאה כר שהוא רעוא דכ״ר‬
‫שבפנימית הכתר שמשם נמשך מקור הרחמים‬
‫רבים לחיי הנשמות למעלה עד נשמות‬
‫שלמטה וזהו בבתי׳ שוב מלמעלה למטה‬
‫)ומ״ש השיבנו ה׳ אליך ואז ונשובה שתש״ע‬
‫קודם לתש״ת דהיינו ע״י המשכות רחמים רבים‬
‫בבחינת יחידה כר‪ .‬אעפ״כ תש״ת קודם‬
‫תש״ת דעמ״ת נמשך תש״ע‬ ‫שהרי לפ״ע‬
‫עמ״ר וכמ״ש ממעמקים קראתיך הרי קראתיך‬
‫מלמעלה למטה ע״י העומקים דלמטה שהוא‬
‫עמ״ת כר‪ .‬וראיה לזה הוידוי דיו״כ שמעורר‬
‫י״ג מדה״ר באמרנו אשמנו תעבנו תעינו כר‬
‫וכמשי״ת(‪ .‬וזהו שבעי״ת או׳ ממעמקים קראתיך‬
‫עמ״ת תש״ת בבתי׳ רצוא‬ ‫ב׳ עומקים‬
‫בהתעוררות הלב בעומק )שנקרא צו בראכין‬
‫קייט טיף בנקודת הלב( וזהו כמו עמ״ת‬
‫בעמק השפל ביותר וכבור עמוק ביותר כך‬
‫הלב שקוע בשקיעה וחלל עמוק בהכנעה‬
‫אמיתית וע״ז אמר כי רם ה׳ ושפל יראה דלפי‬
‫ערך תכלית השפלות מעורר לתכלית‬
‫הרוממות וכתיב קרוב ה׳ לנשברי לב להחיות‬
‫לב נדכאים בבחי׳ תש״ע שהוא עמ״ר שנמשך‬
‫למטה י״ג מדה״ר כנ״ל וכל שאינו נכנע בעומק‬
‫תחת כ״כ לא נמשך מעמ״ר כ״כ כו׳ )וכמ״ש‬
‫במ״א ע״פ ואנחנו מאלמים אלומים כר קמה‬
‫אלומתי דהעלאת מ״ן דיוסף היה מעמ״ת‬
‫ביותר )זייער טיף צו בראכין און צו רירט פון‬
‫הארצין( ע״כ המשכות מ״ד שלו היה מעמ״ר‬
‫יותר כר( והיינו דוקא בעי״ת דכתיב קראוהו‬
‫בהיותו קרוב שמתקרב מלמעלה למטה ע״כ‬
‫אז שפל יראה דוקא כדי שיוכלל הנצוץ במאור‬
‫העצמי כר‪ .‬ומזה נמשך כח ועוז לנשמה על‬
‫‪41‬‬
‫כלל כר )בל״א דיא הארץ וויינט אליין אן‬
‫איין בחירה ניט ער וויל וויינען כר( ויזלו עיניו‬
‫דמעות נוולות בלי הפסק ומעצור כלל וכלל‬
‫וע״ז אמרו בם׳ הקבלה כל שאינו בוכה‬
‫בעי״ת אין נשמתו שלימה דבכיה וו מעצמו‬
‫תבא מצד שרש נשמתו למעלה שבכה תבכה‬
‫ע״כ ממילא יתעורר לבו למטה לבכות כר‬
‫וכאשר אין בו בכיה וו אין שרש נשמתו‬
‫למעלה שלימה כר‪ .‬והענין הוא כידוע שיש‬
‫בלב ב׳ חללים לימין ושמאל וחלל הימיני שם‬
‫דחכמ׳‬ ‫שבמוח‬ ‫לנשמה‬ ‫הרוח‬ ‫עולה‬
‫ששרשו במוח אבא למעלה שמשם בחי׳ אור‬
‫ורוע לצדיק עליון להיותו שרש מחצב כל‬
‫הנשמות כמ״ש כי אתה אבינו כידוע וע״ז‬
‫אמר ועמך כולם צדיקים צ״ע וצ״ת צ״ע‬
‫במוח חכמה שנמשך שם אור זרוע מלמעלה‬
‫למטה והיינו בחי׳ הביטול בעצם לאלקות כנ״ל‬
‫ומשם נמשך הבכי׳ בלב בהעלם בלתי גלוי‬
‫במורגש ונק׳ בשם תעלומ׳ הלב פי׳ תעלומת‬
‫הלב היינו בחי׳ עומק ההתפעלות שבהסתר‬
‫בתוך תוך נקודת הלב כל כך עד שלא‬
‫יכילנו כלי הלב והמוח כלל וכלל עד שלא‬
‫יוכל לצעוק בלב כלל כו׳ דהיינו שההתפעלות‬
‫לא תוכל להתיישב בלב כלל ולא בתוך‬
‫עומק הלב אלא הוא נשאר בבתי׳ מקיף על‬
‫הלב שהוא הנק׳ תעלומת הלב בחי׳ ההעלם‬
‫הגנוז ונסתר שבתוך תוך נקודת לבו מוסתר‬
‫שם שבלתי תגלה בהתפעלות צעקה בקול‬
‫הבל הלב כלל אלא ידום כאבן דומם )כמו‬
‫היוצא ליהרג או מתאבל על בנו יחידו שלא‬
‫יכיל לבו המרירות ולא יוכל לצעוק אלא‬
‫ידום וילולי יליל בבכיה פנימית בלא קול בכי‬
‫כלל(‪ .‬וזהו ההפרש בין ב׳ מיני בכיה בעי״ת א׳‬
‫בכי׳ בקול ע״י התעוררות תשובה בלב עד‬
‫שיגיע בעומק כנ״ל והב׳ בכיה פנימית‬
‫שיבכה מאליו בלא קול מפני שלא יכיל כלי‬
‫מוחו ולבו מצד שרש נשמתו למעלה שבכה‬
‫תבכה למעלה להיות שנתרחקה שם מאור‬
‫פני מלך כר מעוררת בכיה בלב ממילא‬
‫בבחינת מקיף והוא הבכיה בבחינת תעלומת‬
‫לב כמו במסתרים תבכה נפשי ע״כ גזרו או׳‬
‫שמי שאינו בוכה בעי״ת אין נשמתו שלימה‬
‫למעלה היינו שנתרחקה לגמרי ונכרת חבל‬
 ‫שער התשובה‬
‫הוא שחעליון קודם לירד כר‪ .‬ויש לחבין תחלח‬
‫בפי׳ ממעמקים קהאתיך הוי׳ דמשמע שנמשך‬
‫שם הוי׳ ע״י קריאה זו שקורא ממעמקים היינו‬
‫ב׳ עומקים הנ״ל עמ״ר וע״ת )שהן ב׳ יסודות‬
‫דאו״א שמלובשים זה בזה כר( ומוכרח‬
‫לומר דשרש קריאה זו מגיע במקום‬
‫ומדריגה שלמעלה הרבה משם הוי׳ עד‬
‫שקראתיך הוי׳ מן ההעלם לגלוי ולכאורה מאין‬
‫יש כח בקריאה זו דממעמקים כר‪ .‬הענין הוא‬
‫כידוע דשם הוי׳ היינו בחו״ב וקוצו ש״י הארת‬
‫חיצוני׳ הכתר בחו״ב כר אבל למעלה משם הוי׳‬
‫הוא בפנימית הכתר שחוא שם אהי׳ כר אנא‬
‫זמין לאתגלאה כר ומשם קראתיך להוי׳ מן‬
‫ההעלם לגלוי כר וחיינו בחינת אנכי )דאני‬
‫אותיות אין החכמה מאין תמצא בחי׳ חיצוניות‬
‫הכתר ואנכי מי שאנכי כר( וז״ש לפני הוי׳‬
‫תטהרו למעלה משם הוי׳ כר והוא ע״י מצות‬
‫התשוב׳ דוקא ביו״ב שעולה בבחינת או״ח‬
‫לקדמו׳ העצמו׳ דאנכי ממש שלמעלה משם‬
‫הוי׳‪ .‬וזהו ממעמקים דתשובה מעומקא‬
‫דלבא בבחי׳ עמ״ת ועמ״ר הנ״ל ע״י אמצעית‬
‫עליות שניהם יחד דוקא כשמלובשים זה תוך‬
‫זה כנ״ל ועולין אז קראתיך הוי׳ מהעלם העצמות‬
‫לגלוי בתו״מ כר וד״ל‪ .‬וזהו פי׳ תשוב ה״י‬
‫מלמטה למעלה בבחי׳ או״ח ה׳ וי׳ דהיינו ב׳‬
‫עומקים הנ״ל שניהם יחד יעלו וישובו למעלה‬
‫להכלל בבחי׳ העצמות דאנכי )וזהו אנכי אנכי‬
‫חוא מוחה פשעיך כר ב״פ אנכי והוא באמצע‬
‫כמשי״ת(‪ .‬ולהבין כל זה הנה יש להקדים בשרש‬
‫מהות ענין התשובה במה שמצות התשובה‬
‫למעלה מכל המצות רמ״ח כר והיא יסוד ושרש‬
‫ומקור לכולן יחד ואע״פ שמצות התשובה‬
‫לכאורה היא למטה מכל המצות שהרי אין‬
‫התשובה רק לנפש החוטאת העוברת על‬
‫המצות כר שיתקן נפשו אשר פגם ע״י התשובה‬
‫ואיך יתכן לומר עליה שתגדל מעלתה על כל‬
‫המצות שבהן נעשין כל היחודים העליונים‬
‫ונקראי׳ רמ״ח אברין דמלכא כידוע‪ .‬אך הנה זה‬
‫מבואר בפי׳ בתורה שמצות התשובה כוללת‬
‫כל המצות והיא יסוד ושרש כולן והוא במ״ש‬
‫בפר׳ נצבים ואתה תשוב ושמעת כר כי‬
‫תשמע בקול ה׳ אלקיך לשמור מצותיו וחוקותיו‬
‫הכתובה בסה״ת הזה כי תשוב אל ה׳ אלקיך‬
‫‪42‬‬
‫כל השנה בבחינת ביטול לאין אלקי שיהיה‬
‫ביטול רצון בטור מרע וקיום רצון בועשה טוב‬
‫במעשה ובחי׳ הביטול פנימי באוי״ר ומוח חו״ב‬
‫בתפילה ותורה וכר כי יש בכלל מאתים מנה‬
‫מאחר שנמשך שרש וכח הביטול לאין האלקי‬
‫ממקור חיי הנשמה מלמעלה ממילא יאיר גם‬
‫בבחי׳ נר״ן שבגופו כר‪ .‬וזהו משפט לאלקי יעקב‬
‫שהמשפט הוא באופן גילוי אלקר בנר״נ על שנה‬
‫הבאה בתו״מ ותפלה כמ״ש במ״א וזה המשפט‬
‫תלוי בתש״ת דעי״ת בעומקא דלבא כמ״ש‬
‫ממעמקים קראתיך הוי׳ בתו״מ כר כמשי״ת‪ .‬וזהו‬
‫פי׳ תשובה תשוב ה״י ביו״ד היינו תשוב ה״א‬
‫תחלה ואח״כ יו״ד דחיינו תחלה בחי׳ בינה לבא‬
‫שבחלל השמאלי ברשפי אש התעוררות הלב‬
‫בעומק לשבור רוח הגסה שבגוף בהכנעה‬
‫אמיתית כנ״ל נקרא תשוב ה׳ עומקא דבירא‬
‫כנ״ל ואח״ב יו״ד שהוא בחי׳ תעלומת חלב‬
‫שבהעלם נקודת הלב ששרשו בעמ״ר )בחינת‬
‫צ״ע דחיינו בחינת אור זרוע לצדיק יסוד אבא‬
‫כנ״ל( להמשיך ממקור חיי חנשמות שנקר׳‬
‫תש״ע מלמעלה למטה שזהו בחלל הימיני‬
‫שבלב כנ״ל שנמשך שם בבחינת שוב כנ״ל‬
‫בענין כל שאינו בוכה כר וד״ל‪) .‬ונמצא מובן‬
‫מכל הנ״ל דלפי ערך הלב נשבר כך יומשך‬
‫בחינת הביטול לאין בנר״נ כר שזהו בחינת‬
‫תשובת הנשמה כמה שכתוב ישוב אל ה׳ ממש‬
‫וירחמהו כו׳ וכמ״ש למעלה באריכות וד״ל(‪:‬‬
‫יז א ך הנה עדיין יש להבין בענין תשוב‬
‫ה״י ביו״ד דמשמע שגם היו״ד תשוב‬
‫כמו הה׳ שזהו מלמטה למעלה דוקא בבחינת‬
‫אור חוזר ולמעלה מבואר שיו״ד זה היא בבחי׳‬
‫תש״ע מלמעלה למטה בבחי׳ שוב דוקא שזהו‬
‫בחינת אור ישר דאור זרוע לצ״ע כר והן ב׳‬
‫עומקי׳ דעמ״ר ועמ״ת )דעמ״ר מלובש בעמ״ת‬
‫שזהו בחינת יסוד אבא שגנוז ומלובש ביסוד‬
‫אימא בהעלם כר וכמובן גם בענין תעלומת‬
‫לב הנ״ל שעולה למעלה כמו בחינת מ״ת בוכין‬
‫אנן בעינן כר כידוע( רק שהתעוררות הבכיה‬
‫אינו של עצמו רק מאור חיי נשמתו שלמעלה‬
‫כר‪ .‬והנה באמת גם היו״ד תשוב כמו הה׳ כמ״ש‬
‫רוחו ונשמתו אליו יאסוף כר רק שהה׳ קודם‬
‫לעלות ליו״ד כי בבחינ׳ או״ח חתחתון קודם‬
‫לעלות לעליון כר משא״כ בבחינת או״י נהפוך‬
‫כב‬ ‫שער התשובה‬
‫ה״א כמשמעות פי׳ דשם זה דיו״ד זה לשון‬
‫תמידות שתמיד יהווה כמו ככה יעשה איוב כר‬
‫כי היו״ד נקוד׳ צמצום עצמותו ולא נשאר רק‬
‫כדי שיעור להשפיע נמצא שהנקודה מקור כל‬
‫שפע דה״א שחוא אורך ורוחב בהתפשטות‬
‫והיינו פי׳ שם הוי׳ מקור כל התהוות כר כידוע‬
‫וא״כ הפגם באות יו״ד כאילו פגם בכולו היינו‬
‫בכל פרטי המצות התלויין באות ה״א וי״ו ה״א‬
‫וכן פגם דעון חילול שבת בקדש עילאה דיו״ד‬
‫כי בו שבת כר שחייב סקילה וכן נוקב שם ה׳‬
‫מות יומת בסקילה וכה״ג ע״כ בעון ביטול‬
‫תורה נחרב בהמ״ק‪ .‬וכמ״ב בביטול ת״ת עכשיו‬
‫נתרוקן ממילא כל אור וחיות אלקי׳ שבצלם‬
‫אלקים דנשמה שנקרא נר הוי׳ בד׳ אותיות‬
‫כמ״ש נעשה אדם בצלמנו כר וכן בחילול שבת‬
‫וכה״ג כל פרטי המצות התלויין ביו״ד דשם‬
‫הוי׳ שיש בכלל מאתים מנה וכר וכן בביטול‬
‫ק״ש ותפילין כר דכל הקורא ק״ש בלא תפילין‬
‫מעיד עדות שקר וכאילו הקריב עולה בלא‬
‫מנחה כר כי שרש מצות התפילין בד׳ בתים‬
‫הוא במקיפים דחו״ב ששורה בקדש והיה כ״י‬
‫שמהם מתחלק לד׳ מוחין כר ועיקר התפילין‬
‫שנאמר בהם כי שם הוי׳ נקרא עליך הוא‬
‫בה״א ראשונה דשם הוי׳ בהתפשטות רק‬
‫שהוא בחינת מקיף וד״ל( ויש מצות רבות‬
‫ששרשן בה״א ראשונה דשם הוי״ה כמצות‬
‫סוכה שהוא בחינת מקיפים דאימא כו׳ כידוע‬
‫ומצות לולב בוי״ו ויש פרטי מצות רבים‬
‫שתלויים בוי״ו רק שזהו דרך כלל והפגם בהם‬
‫הוא באות וי״ו ומצות הצדקה כוללת כל‬
‫המצות שתלויין בה״א אחרונה דשם הוי׳ ולפי‬
‫שנעוץ תחלתן בסופן א׳ בצדקה תכונני‬
‫צדקה תרומם גוי וכה״ג וכן מצות קבלת עומ״ש‬
‫ועול מצות בכלל ג״כ בה״א זה והוא מצות‬
‫הטלית פרישו דמלכות שמים כמו שום תשים‬
‫עליך מלך כידוע‪ .‬וכמו שהיו״ד עיקר ומקור‬
‫הכל כנ״ל כך ה״א אחרונה זה עיקר הכל‬
‫דנעוץ סופן בתחלתן שהרי בשם אדני יו״ד‬
‫באחרונה כי שם אד׳ אנת אשתמודע אדון‬
‫על כולא קבלת עול מלכות שמים עולה‬
‫על הכל וכמ״ש סוף דבר כר את האלקים ירא‬
‫בקבלת מ״ש כר כי זה כל האדם שהוא נר‬
‫הוי״ה נשמת אדם כידוע וכמ״ב מצות הצדקה‬
‫להחיות רוח שפלים כוללת כל המצות כמ״ש‬
‫‪43‬‬
‫בכל לבבך ובכל נפשך וסמיך ליה מיד כי‬
‫המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת‬
‫היא ממך ולא רחוקה היא לא בשמים היא כו׳‬
‫עד כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך‬
‫לעשותו‪ .‬והנה ודאי משמעות פשט הכתוב‬
‫במ״ש כי תשמע בקול ה׳ לשמור כל המצות‬
‫היינו מצד הטעם שנותן בסיפא דקרא והוא‬
‫מ״ש כי תשוב אל ה׳ בכל לבבך שזהו ענין‬
‫התשובה מעומקא דלבא בכל לבבך כו׳ שאז‬
‫דוקא ישמרו כל מצותיו וחוקותיו אבל בלא‬
‫תשובה אל ה׳ בכל לב ונפש אין קיום מצות‬
‫נצחי׳ כלל אלא נפסק מיד כר וז״ש כי תשמע‬
‫ודאי בקיום נצחי משום דתשוב אל ה׳ דוקא‬
‫לפי שהתשובה שרש סוד קיום בנין מעשה כל‬
‫המצות וזהו מוכיח בבירור דמ״ש סמוך ליה‬
‫מיד כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך כר לשון‬
‫יחיד דקאי על מצות התשובה שהזכיר בסיפא‬
‫דקרא דכי תשמע שהוא מ״ש כי תשוב אל ה׳‬
‫בכל לבבך כו׳ וע״ז אמר כי המצוה הזאת שאני‬
‫אומר כי תשוב אל ה׳ היא אשר אנכי מצוך‪ .‬פי׳‬
‫אנכי שלמעלה משם הוי׳ הנמשך ע״י כל מצוה‬
‫דרמ״ח כר )כמשי״ת(‪ .‬ומעתה יש להבין מ״ש‬
‫עלי׳ לא נפלאת היא ממך כר עד כי קרוב‬
‫אליך כר למה לא נפלאת כר דודאי תשובה‬
‫מעומק נקודת הלב לא בקל תבא וגם מ״ש‬
‫לעשותו איך שייך עשיה בתשובה ומשמע דקאי‬
‫על מצוה בפו״מ וכמ״ש בסמוך לו ראה נתתי‬
‫לפניך כר החיים ואת הטוב שהן רמ״ח מ״ע את‬
‫המות ואת הרע שס״ה ל״ת כר עד ובחרת‬
‫בחיים שזהו למעלה מן התשובה ודאי שהתשובה‬
‫היא בנפש החוטאת שבחר במות ורע ומאס‬
‫בחיים וטוב רק שמתחרט ושב לבחור בחיים כר‪.‬‬
‫והנה יש להקדים תחלה בשרש ענין המצות שנק׳‬
‫חיים וטוב שהוא בבחי׳ שם הוי׳ כידוע שיש‬
‫הרבה מ״ע ששרשן ביו״ד דשם הוי״ה ויש‬
‫הרבה מ״ע ששרשן בה״א כר כמו ע״י מצות‬
‫ת״ת שהוא להמשיך אא״ס בחכמה דיו״ד‬
‫דשם הוי׳ וכן מצות שבת הוא בבחי׳ קדש‬
‫שהוא חכמה ביו״ד וכן מצות ק״ש ביחוד דה׳‬
‫אלקי׳ או״א כר והפגם בביטול ת״ת פוגם‬
‫באות יו״ד )שלזה הטעם נחרב בהמ״ק בעון‬
‫ביטול תורה לבד כמ״ש על מה אבדה הארץ‬
‫הוא בחי׳ מלכות על עזבם את תורתי לפי‬
‫שיו״ד דשם הוי׳ הוא העיקר ומקור לה״א וי״ו‬
 ‫שער התשובה‬
‫בנפשם שם הוי׳ ע״י קבלתם המצות כשאמרו‬
‫נעשה כר )ולזה גם עכשיו א׳ בא חבקוק‬
‫והעמידן על אחת צדיק באמונתו יחיה שהיא‬
‫חיות כללי לכל אור וחיות אלקי דכל המצות‬
‫התלויין בד׳ אותיות הוי׳ כר וד״ל( והנה שם‬
‫הוי׳ הוא הכולל באור וחיות הנשמה ע״י‬
‫המצות אבל מאחר שא׳ אשר יעשה אותם‬
‫האדם וחי בהם משמע נשמה כמו שהיא בגוף‬
‫ברמ״ח אברים כי ידוע דרמ״ח מ״ע למעלה שנק׳‬
‫מצות הוי׳ ונק׳ מצותי ממש הן הנק׳ רמ״ח‬
‫אברין דמלכא‪ .‬ויש הרבה מצות תלוין באבר‬
‫מיוחד כמו דרך כלל תורה קו אמצעי וגמ״ח קו‬
‫ימין כר והיינו שהמצות דרך פרט יאירו אור‬
‫בכל חלקי רמ״ח אברי האדם כר ואם חסר‬
‫מצוה א׳ או פגם בביטול מ״ע במזיד פגם‬
‫וחסר באבר מיוחד כר כידוע )רק בק״ש‬
‫שעה״מ אומ׳ הוידוי דרך כלל שפגמתי באות‬
‫יו״ד במצות שתלויין ביו״ד וכן שפגמתי באות‬
‫ה״א כר ולנגד זה הן ד׳ מיתות ב״ד סקילה‬
‫שריפה כר כמשי״ת(‪ .‬ומעתה הנה יש להבין‬
‫מ״ש כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך כר‬
‫דקאי על מצות התשובה דוקא כנ״ל שהיא‬
‫למעלה מכל המצות שלזה אמר עליה אשר‬
‫אנכי מצוך אנכי לבד ולא א׳ אנכי הוי׳ כר‬
‫כמו שא׳ בענין המצות לפי ששרש התשובה‬
‫מגיע באנכי עצמו כמו שהוא בעצמותו ממש‬
‫קודם שמתצמצם בשמות דהוי׳ שבמצות‬
‫כנ״ל‪ .‬והענין הוא כי הנה באמת יש ראי׳ ואות‬
‫מוכיח ברור שהתשובה למעל׳ מכל המצות‬
‫והוא במה שארז״ל שהתשוב׳ מביאה רפואה‬
‫לעולם כר וענין הרפואה ידוע שכאשר נתקלקל‬
‫א׳ מאברי׳ הפנימי׳ או החיצוני׳ עד שנתקלקל‬
‫כל הלוך הדם הוא הנפש שהוא המחבר רוחניות‬
‫חיות הנפש בגוף עד שכל אוכל תתעב נפשו‬
‫ויגיע לשערי מות כר שיסתלק אור חיות הנפש‬
‫מן הגוף כידוע והרפואה הוא לתקן ולהסיר‬
‫החולי והקלקול ולהחזיר חידוש החיות בדם‬
‫כר ובמה עושין הרפואות הנה אינו ממין‬
‫מאכל כי לא יועיל המאכל אחר שכבר נתקלקל‬
‫ביותר ע״י התגברות החולי אך הסממנים המה‬
‫ידועים שמרפאין החולי כי יש בסממני רפואות‬
‫כח חזק ונעלה במדריגה שביכולתם לרפאות‬
‫כל חולי מסוכן ונק׳ סם חיים שיותר גבוה‬
‫‪44‬‬
‫וצדקה תהיה לנו כי נשמור כו׳ מטעם הנ״ל‬
‫וד״ל‪:‬‬
‫יח ‪ 1‬ה נ ה כתיב אלה המצות אשר יעשה‬
‫אותם האדם שהיא הנשמה‬
‫האלקי׳ שנק׳ אדם בצלם אלקים וחי בהם‬
‫ע״י ד׳ אותיות דשם הוי׳ שמאיר אא״ם בנשמתו‬
‫ע״כ וחי בהם ממש כמו במצות ת״ת ושבת וק״ש‬
‫חי יחיה בתום׳ אור אלקי באות יו״ד דשם הוי׳‬
‫דנשמתו וכה״ג במצות התלוין בה״א יחי׳ אור‬
‫אות ה״א דהוי׳ דנשמה כו׳ עד ה״א אחרונה‬
‫בקבל׳ עמ״ש ובמצות צדקה וכה״ג וכמ״ש כי‬
‫אתה נרי הוי׳ והכל ע״י המצות בפו״מ שכוללים‬
‫שם הוי׳ בכללות כנ״ל• ]סויש שם הוי׳ בכל‬
‫מצוה בפרט ממש כידוע דמצוה הוא שם הוי׳‬
‫בחילוף א״ת ב״ש שהוא מ״צ בחילוף י״ה‬
‫דעכשיו דרך לבוש ולע״ל כתיב ולא יכנף עוד‬
‫וכו׳ ונגלה שם הוי׳ שבכל מצוה בשלימות בכל‬
‫נשמה כמ״ש במ״א( וזה היה במ״ת בקבלת‬
‫הדברות בכללותם באמרו אנכי ה׳ אלקיך‬
‫נמשך שם הוי׳ זה בגילוי אור ממש בכל ת״ר‬
‫אלף שעמדו שם ובכל נשמה ונשמה שעתידה‬
‫לבא בעוה״ז וכמ״ש ואשר איננו פה כו׳ וזהו‬
‫שא׳ אנכי ה׳ אלקיך פי׳ אנכי מי שאנכי דלא‬
‫ידע ליה בר איהו בלחודוהי כו׳ והיינו בחי׳‬
‫עצמיות אא״ם ממש כמו שהוא מלך מרומם‬
‫לבדו מאז כו׳ קודם הצמצום להיות מתלבש‬
‫בשם הוי׳ שראשיתו נקודה דיו״ד כנ״ל ע״כ‬
‫אמר אנכי הוא שמצמצם עצמו להיות נק׳‬
‫בשם הוי׳ יו״ד וה״א כו׳ והיינו דוקא במ״ת‬
‫שקבלו עליהם המצות שנק׳ מצות הוי׳ שלזה‬
‫נתנו המצות שע״י שם הוי׳ שיש בכל מצוה‬
‫ירד מעצמותו ויהיה אנכי הוי׳ אלקיך דוקא‬
‫שזהו למעלה מכל השתלשלות העולמות שנבראו‬
‫בשם אלקים לבד כמ״ש בראשית ברא אלקים‬
‫כידוע שזהו שא׳ ועשיתם אותם שעושין לשם‬
‫הוי׳ וע״כ א״א לעולם בלא ישראל כר‪ .‬כי גם‬
‫בחי׳ חכמה דבראשית מקבל מיו״ד דשם הוי׳‬
‫שבמצות כר וכמאמ׳ רז״ל תנאי הי׳ כר כמ״ש‬
‫אם לא בריתי כר ועל ג׳ דברים העולם עומד‬
‫כר כידוע‪ .‬וזהו שבמ״ת הודיעם דבר חדש‬
‫ונקבע בנפשם דאנכי ה׳ אלקיך שלא היו יודעים‬
‫תחלה אעפ״י שהיה להם אמונה חזקה בירושה‬
‫מאבות אך שהי׳ בהעלם ובמ״ת בא לגילוי‬
‫כג‬ ‫שער התשובה‬ ‫‪45‬‬
‫מחיות המאכל כידוע‪ .‬וכדמיון זה יש ברפואת אדה״ר בג״ע כשחטא בעה״ד כשעשה תשובה‬
‫הנפש שהוא הנשמה כאשר נפגם אור וחיות נמחל לו זה עלה במ״ת והיינו שקדמה לעולם‬
‫נברא על פי תנאי שיקיימו‬ ‫אחד מאבריו ביותר ע״י פגם העון עד שנתקלקל כי העולם‬
‫הילוך וחיבור אור הנשמה לגמרי ויגיע לשערי תו״מ כמאמר תנאי היה להקב״ה בששת‬
‫מות ברוחניות כידוע בענין נפש החוטאת ימ״ב כו׳ וכן א׳ במי נמלך בנשמתן של‬
‫זה הענג‬ ‫שנחשב כמת וכמאמר רשעים בחייהם קרויים צדיקים שעתידיםלקיים תו״מ‬
‫מתים כר אזי אין תקוה לרפאות החולי המסוכן עלה במח׳ ונמלך בהן כר אבל התשובה‬
‫ששרש התשובה‬ ‫לזה לפי‬ ‫מן עון הקשה כ״א ע״י סממני רפואות ולא קדמה גם‬
‫ע״י מאכל שהוא תו״מ )שזהו לאיש בריא שלא מגיע בעצמותו יותר משרש התו״מ כנ״ל‬
‫נפגם בעון כר( והיינו ע״י התשובה שמביאה בענין הרפואה וד״ל‪ .‬ושרש הדברים הוא‬
‫רפואה לעולם היינו לנפש החוטאת שהנפש לפי ששרש התשובה היא למעלה משם הוי׳‬
‫נק׳ עולם קטן כידוע‪ .‬וענין הרפואה הרוחניות שבתו״מ כנ״ל והיינו בבחי׳ אנכי עצמו לפי‬
‫שע״י תשובה מעומקא דלבא היינו שמתקן כל שבחי׳ או״ח חוזר לקדמותו ממש כנ״ל ע״כ‬
‫פגם קשה של העון שעשה חולי מסוכן בנפש התשובה קדמה לעולם כר‪ .‬אך היא גופ׳ יש‬
‫החוטאת ומחזיר לה אור וחיות חדש ממש כמו להבין למה כח התשובה מגעת למעלה מעלה‬
‫ע״י סממני רפואות גשמיות כנ״ל וז״ש הסולח כ״כ יותר מן המצוה עד שביכולתה לרפאות‬
‫לכל עונכי ואז ממילא רופא כר וסליחת העון כל פגם וחסרון שבמצוה כנ״ל הענין הוא כנ״ל‬
‫הוא דוקא ע״י התשובה וכסדר הברכות בש״ע בפי׳ ממעמקי׳ קראתיך הוי׳ דפי׳ תשובה‬
‫השיבנו סלח לנו רפאנו כר וד״ל וכמ״ש ושב תשוב ה״א או תשוב ה״י ביו״ד דהיינו ב׳‬
‫ורפא לו כר‪ .‬ומזה מובן היטב דשרש התשוב׳ עומקים דעמ״ר ועמ״ת בחי׳ רו״ש ונק׳ צעקת‬
‫שרשה מגיע למעל׳ מכל המצות שנק׳ רמ״ח הלב ותעלומת הלב כנ״ל ולהיות כן גזרו‬
‫אברין כנ״ל מאחר שיש ביכולתה לרפאות אומר דהתשובה מביאה רפואה לעולם כי‬
‫החולי באבר שכבר נפגם ע״י שביטל ועבר הרוח תשוב אל האלקים בצעקת הלב‬
‫על מ״ע או ל״ת כר ולתקן הפגם לגמרי ובתעלומת הלב למעלה מעלה במהות ועצמות‬
‫ולהמשיך אור וחיות חדש כר וראיה ברור׳ אור א״ס ממש שלפני שם הוי׳ )וכר״א ב״ד‬
‫מתשובה אמתית דראב״ד עד שיצא׳ נשמתו שיצא׳ נשמתו בבכיה הרי יצא׳ נשמתו‬
‫בבכיה שנתקנא בו רבי ובכה ואמר עליו יש ונכללה באח״פ ממש שלמעלה מצמצום‬
‫קונה עולמו בשעה אחת אע״פ שרבי היה יחיד דשם הוי׳ שברצונו וחכמתו שבתו״מ )וכמ״ש‬
‫בדורו בתו״מ אמר שבע״ת הזה קנה עולמו במ״א בבע״ת שנק׳ אביוני אדם בקדוש‬
‫ע״י התשובה אע״פ שלא עשה מצות ופגם בכל ישראל יגילו כר בקדושת עצמותו ממש‬
‫צלם נפשו ע״י העונות אך מפני שיצאה נשמתו שלמעלה מקדושת המצות משא״כ ענוים שהם‬
‫בתשובה שלימה נמשך על שרש נפשו מחיי צדיקים ויספו ענוים בה׳ שמחה כר וד״ל(‬
‫החיים להחיותה בצרור החיים מחדש כאילו וז״ש בזהר דבע״ת משכי ליה לקוב״ה בחילא‬
‫קיים כל המצות ונתקן כל פגם כנ״ל וד״ל‪ .‬וזהו יתיר יתיר מכח דתו״מ כר וכמארז״ל‬
‫ג״כ ענין מארז״ל שהתשובה קדמה לעולם דמזה שבמקום שבע״ת עומדין צ״ג א״י לעמוד כר‬
‫מוכח ג״כ בבירור שהתשובה למעלה מכל וראיה מביאת הגואל שאם ישראל עושין‬
‫המצות דלכאורה יפלא ענין מאמר הזה איך תשובה נגאלין וא״ל אין נגאלין שבתשובה‬
‫קדמה התשובה לעולם אחר שא״א למציאת מגיעים למעלה משם הוי׳ וז״ש עד יעבור עמך‬
‫תשובה בלתי נפש אשר תחטא ושב ורפא לו הוי״ה ביצ״מ ע״י משה גואל ראשון ע״י תו״מ‬
‫וקודם שנברא העולם שהוא האדם איך יתכן ועד יעבור עם זו כר למעלה משם הוי׳ והוא‬
‫שם תשובה אלא מוכרח לומר שזה עלה שם אהיה אנא זמין לאתגלאה בזמן גאולת‬
‫במחשבה הקדומה תחלה שכאשר יברא אדם משיח דכתיב וגבה מאד כר וד״ל‪) .‬ובכל יו״כ‬
‫ויחטא ויעשה תשוב׳ יועיל לנפשו כמו יש הארה מעין דלע״ל ע״כ נא׳ כי ביום הזה‬
 ‫שער התשובה‬
‫שהוא עמוק עמוק ביותר מ״מ יש לו גבול‬
‫ושיעור עד כאן כו׳ כמו ע״ד דוגמא הרצון‬
‫וחשק לדבר האהוב כממון וכבוד יש לו גבול‬
‫והפסק אע״פ שיעמיק בזה הרבה ויש לו נקודת‬
‫הרצון בזה שנק׳ עומק הלב כר מ״מ יופסק‬
‫תאוה זו כי יש לה גבול והפסק וכן כל תאות‬
‫הלב יש לו גבול גם שהוא בעומק הלב כי יש‬
‫רצונות מנגדים שמבטלים רצון זה לגמרי וכן‬
‫יוכל לבטל רצון זה מצד עצמו עד שימאס‬
‫בו אבל דבר שנוגע לחיי נפשו בעומק לעומק‬
‫הוא הנק׳ רצון הנפש בעצם שתדבק כל נפשו‬
‫ולבו בזה תמיד לא יופסק לעולם משום מונע‬
‫ומנגד ולא יוכל למשול ברוחו בכח עצמו‬
‫לבטלם כמו רצון הנפש להחיותה ברעב כי‬
‫ירעב ב׳ וג׳ ימים להשיב רוחו ויחיה או למצוא‬
‫טרף מזונו בפרנסה שיחיה נפשו ולא ימות‬
‫וכה״ג באה״ר עצמיר בבנו יחידו שהוא כאהבת‬
‫עצמו ממש )כאהבת דוד ויונתן שאהבת נפשו‬
‫אהבו שנפלאת מאהבת נשים כר( לזה אין‬
‫הפסק וביטול לעולם והוא הנק׳ עומק בלתי‬
‫מוגבל עד שתכלה כל הנפש כמו כלתה נפשי‬
‫כר‪ .‬ויובן זה ג״כ בענין התשובה שבלב שגם‬
‫שישוב לפרקים בהתעוררות רצון טוב בבחי׳‬
‫עומקא דלבא היינו בנקודת הרצון יופסק‬
‫עד שיבוטל לגמרי ויכול לחזור לסורו כי הרצון‬
‫הזה אינו בא מכל עצם הנפש רק מאור‬
‫התפשטות הנפש ברצון שמתעורר במוח ולב‬
‫אע״פ שהוא בעומק יש עומק רע לנגדו‬
‫לבטלו וגם מצד כח עצמו יש לו הפסק‬
‫וגבול כר )וזהו בין בועשה טוב כשמתעורר‬
‫בו רצון וחשק לילך בדרכי החיים והטוב כמו‬
‫ביגיעה בתפילה שבלב ומוח ובלימוד התורה‬
‫ומעשה המצות יופסק רצון זה עד שצריך‬
‫לעוררו מחדש בתשובה מחדש לשוב אל ה׳‬
‫כר ובין בסומ״ר לסור מלבו כל הרהורים‬
‫רעים ומעשים לא טובים ולא לתור אחרי עינו‬
‫ולבו כר לא יתקיים רק זמן מה ויחזור לסורו‬
‫עד שיחזור ויתעורר בחרטה שבלב ושב ורפא‬
‫לו ואין זה תשובה שלימה שאין בה הפסק‬
‫ושינוי כלל וכלל כר( אבל בחי׳ עומק לעומק‬
‫היינו עצם הרצון שבנפש שכלתה נפשו ולבו‬
‫בעצם )שנק׳ עצם נקוד׳ יהדותו שמאיר בבחי׳‬
‫יחידה וגם מאיר בנקודת עצם הלב‬
‫הנק׳ תעלומת הלב או נק׳ אהבה רבה‬
‫‪46‬‬
‫יכפר סתם בלא שם הוי׳ וכמ״ש לפני ה׳‬
‫תטהרו למעלה משם הוי׳ כר( וזהו פי׳‬
‫ממעמקים ב׳ עומקים הנ״ל שע״י התשובה‬
‫מצעקת עומק הלב ותעלומ׳ הלב קראתיך‬
‫מלמעל׳ למטה ג״כ מבחי׳ עומק רום העליון‬
‫להתלבש בשם הוי״ה וכמו ויקרא ה׳ ה׳ אל‬
‫רחום כו׳ שנמשכי׳ י״ג מדה״ר כו׳ ואז נמשך‬
‫שם הוי׳ בתו״מ ממילא ע״י מעמקים דתשובה‬
‫דוקא כנ״ל‪:‬‬
‫יש עוד פי׳ בממעמקים שהוא‬ ‫והנה‬ ‫יט‬
‫ענין עומק לעומק ולא עומק עליון‬
‫ועומק תחתון כנ״ל והענין הוא דעומק ראשון‬
‫יש לו גבול עכ״פ ויכול להיות שיסתום הבור‬
‫הגם שהוא עמוק ביותר אבל עומק לעומק‬
‫הוא שאין לו שיעור וגבול כמו עמקי תהום‬
‫וכאשר חופרין באר מים חיים הגם שחופרין‬
‫בעומק יוכל לפסוק וליבש כי המעיין יסתם‬
‫מצד שמקור מחצבו אינו מגיע למקור‬
‫המעיינות שבעומק בלתי גבול אבל כשחופרין‬
‫בעומק אחר עומק עד שמגיע למעיינות תהום‬
‫שבלתי נפסק אזי גם שנסתם מעיין הבאר‬
‫חוזר ונפתח הסתום ממילא ומאליו כידוע‬
‫וכן בנהר שיחרב ויבש מצד כי המעיין‬
‫שממנו נובע הגם שבלתי נפסק אבל‬
‫בצמצום הילוך הנהר בהתפשטות במדה לכל‬
‫גדותיו יסתם לפעמים באיזה מקום שהילוכו‬
‫השמש שמיבשו‬ ‫במיצר )או מצד חום‬
‫שם( וגורם מיעוט המים בכל הנהר עד שיחרב‬
‫ויבש לגמרי כו׳ כי לא יש תוקף במעיין הנובע‬
‫שיעשה הילוך הנהר בהתגברות באמצע‬
‫המשכתו )שנקרא שטרוים( שיהיה נפתח‬
‫הסתום ושוטף המונע )או להגביר הלחלוחית‬
‫שלא ייבשנו חום השמש( ומה עושין חופרין‬
‫במקור המעיין לפתוח שם פתח ומקור חדש‬
‫יותר בעמקותו היינו לעומק המקור דמעין‬
‫כנ״ל כדי שיתגבר הילוך הנהר בשטף ויוסר‬
‫ממילא כל המונע התפשטות המים ויפתח כל‬
‫סתום ויומשך בלי הפסק ויתמלא על כל‬
‫גדותיו לעולם כר‪ .‬והנמשל יובן בפי׳ ממעמקים‬
‫עומק לעומק דעומק ראשון הוא בבחי׳ גבול‬
‫ושיעור לגבי עומק שני והענין הוא דעומק‬
‫ראשון שבלב הנק׳ עומקא דלבא הוא הנק׳‬
‫ג״כ רעותא דלבא ורצון הלב היינו הרצון‬
‫שבמוח ועומק הרצון שבלב ומוח אע״פ‬
‫כד‬ ‫שער התשובה‬
‫כי ביום הזה יכפר כר לפני ה׳ ממש תטהרו‬
‫לפי שמעוררים למעלה מעלה ג״כ מבחי׳ עומק‬
‫לעומק העליון והיינו מבחי׳ בעל הרצון שהוא‬
‫בחי׳ עצמית אא״ם שלפני צמצום עצמו‬
‫ברצון גם בנקודת עומק רצון שנק׳ אור‬
‫פנימיות הכתר כר ומשם מרבה לסלוח כמ״ש‬
‫אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך )וכמשי״ת(‬
‫והיינו לפני הוי׳ שברצון וחכמה תטהרו וד״ל‪.‬‬
‫וה״ז כמשל המעיין דבאר מים חיים הנ״ל‬
‫שיוכל ליפסק גם שחפרוהו בעומק ביותר אך‬
‫כשחופרין עד שמגיע בעומק המעיין בתהום‬
‫שאין לו שיעור כלל בכחו לפתוח ולהסיר‬
‫הסתום כר כך הלב כשחופרין אותו בעומק‬
‫לעומקו נפתח הסתום כר או כמו המעיין‬
‫שבנהר כשחופרין במקום המעיין יתגבר‬
‫משיכת הנהר להסיר ולשטוף כל מונע‬
‫הילוכו כנ״ל‪ .‬וההפרש בין ב׳ משלים הללו‬
‫היינו ההפרש בין חכמה שנק׳ מעיין לבינה‬
‫שנק׳ נהר כי ידוע שבלב יש חו״ב כמאמר‬
‫הלב רואה והלב שומע וראיה ושמיעה היינו‬
‫בחו״ב ובינה לבא בהתפעלות הרצון במורגש‬
‫כתשובה שבלב כענין צעקת הלב הנ״ל נקרא‬
‫נהר שיוצא ממעיין דחכמה כ״ח מ״ה בחי׳‬
‫ביטול לאין האלקי בעצם כנ״ל שהוא‬
‫בתעלומת הלב שנק׳ העלם נקודת הרצון ויש‬
‫חפירה בעומק הלב רק בעומק מעיין הנהר‬
‫שבבינה לבא בצעקת הלב מתוך עומקו כנ״ל‬
‫ויש חפירה בעומק לעומק היינו במקור המעיין‬
‫עצמו וכמו ומעיינות תהום רבה נבקעו כר‬
‫שזהו ממקור החכמה שבתעלומת הלב והיינו‬
‫מקור כל רצון בגלוי וזהו כמשל החפירה‬
‫במקור המעיינות שנובעים בבאר שנק׳ מעיין‬
‫סתום אבל מעיין שבנהר נובע בגלוי כמ״ש‬
‫במ״א ע״פ גן נעול מעיין חתום כר שזהו‬
‫הבכיה בעי״ת כנ״ל וד״ל )וזהו מ״ש לע״ל‬
‫ביום ההוא יצאו מ״ח מירושלים חציים אל‬
‫הים הקדמוני כר דמ״ח הללו נובעים מעמ״ת‬
‫דתשובה אמיתית מעומק לעומק הנ״ל כמ״ש‬
‫ממעמקים קראתיך כו׳ ע״כ מגיעים למעלה‬
‫בעמ״ר דבחי׳ עומק לעומק העליון והוא הים‬
‫הקדמוני שלפני הצמצום ביו״ד דחכמה ורצון‬
‫כר וכמ״ש מגיד מראשית כר ומקדם אשר‬
‫כר וד״ל(‪ .‬ובכ״ז יובן יותר ענין וטעם למה‬
‫‪47‬‬
‫המסותרת הטבעית ועצמיות שמחמת כחה‬
‫העצמי יכול למסור נפשו על קדושת השם‬
‫והיינו הבכיה העצמית שבוכה בעשרת ימי‬
‫תשובה מקירת לבו הסתום שנפתח מן העלמו‬
‫לפי שאז מתקרב המאור העצמי למטה על‬
‫כל ניצוץ ושורה עליו כמ״ש בהיותו קרוב‬
‫ע״ב בכל אדם גם בקל שבקלים יבא‬
‫הסתום הזה לגלוי וד״ל( לזה אין הפסק‬
‫ושינוי כלל וכלל גם אם ירבו מנגדים‬
‫ברצונות זרות לא יכבו אור נקודת עצמית‬
‫זאת כמו רצון עצם הנפש לחיות ולא למות‬
‫ברעב וכה״ג וכמ״ש לאהבה את ה׳ אלהיך‬
‫כר כי הוא חייך ממש ואז לא יסתום הלב‬
‫לעולם וגם אתר שכבר נסתם ונתקשה כאבן‬
‫המס ימס ויסור כל ערלת הלב‪ .‬וז״ש ומל‬
‫ה׳ אלקיך את לבבך כר לאהבה את ה׳ אלקיך‬
‫בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך פי׳ למען‬
‫חייך העצמי׳ שהוא חיי אלקות ממש בבחי׳‬
‫יחידה כו׳ שלא יהיה בהסתר והעלם שאז‬
‫יוסר ערלת הלב ממילא וזהו ומל ה׳ שלמעלה‬
‫מבחי׳ התשוב׳ שתלויה בבחירה שבלב‬
‫וכמ״ש בסמוך ואתה תשוב ושמעת בקול ה׳‬
‫ועשית כל מצותיו כו׳ כי תשמע בקול ה׳ כו׳‬
‫כי תשוב אל ה׳ אלקיך בכל לבבך ובכל‬
‫נפשך עד כי המצוה הזאת כו׳ דמשמע מזה‬
‫שאמ׳ ואתה תשוב ושמעת כי תשמע כר כי‬
‫תשוב כר דממילא תשמע ותשוב תשובה‬
‫שבלב לילך בדרך הטוב ולסור מרע באמת‬
‫בכל לבבך וכמ״ש השיבנו ה׳ אליך כענין‬
‫ומל ה׳ את לבבך כנ״ל אז ונשובה תשובה‬
‫שבלב בבחירה בקיום אמיתי בלתי שינוי‬
‫והפסק לעולם ג״כ משא״כ בחי׳ התעוררות‬
‫תשובה לבד יכול לפסוק‪ .‬וז״ש ומלתם את‬
‫ערלת לבבכם שמילה זו יכול ליסתם ברצונות‬
‫זרות שנתמלא הלב ואמנם ומל ה׳ כר הוא‬
‫בעומק לעומק שמזה תשוב אל ה׳ בכל לבבך‬
‫בהסרת הערלה הסתומה לעולם וכמ״ש‬
‫והסירותי לב האבן כר‪ .‬וזהו בכל יו״כ לפי‬
‫שאומרים ממעמקים מעומק לעומק ע״כ‬
‫קראתיך הד״ה להסיר כל פגם וחסרון דצלם‬
‫האלקים שנפגם ע״י העונות המבדילים ועושין‬
‫מסך מחיצה כר ומתקן לפתוח כל סתום‬
‫שנסתם ע״י החטא להחשיך האור כר וכמ״ש‬
 ‫שער התשובה‬
‫יגדל נא כח אד׳ כר שמשם נמשך סליחת‬
‫העון דוקא כידוע וד״ל וע״כ יובן מזה כחה של‬
‫תשובה שהתשובה באה מעומק לעומק דלמטה‬
‫לעורר בעומק עצמות א״ם ממש ע״כ בלא‬
‫תשובה אין סליחת העון כר וזהו ג״כ הטעם‬
‫שהתשובה גדולה מכל המצות היינו למלאות‬
‫כל חסרון ופגם שנעשה במצות שהן הכלים‬
‫מטעם הנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫כ ו ז ה ו כי המצוה הזאת כר וקאי על מצות‬
‫התשובה דוקא שלמעלה מכל‬
‫המצות כנ״ל ועליה אמר אשר אנכי מצוך‬
‫היום אנכי דוקא מפני שהוא מגיע בעמקות‬
‫עצמות א״ם ב״ה לפי שהתשובה באה‬
‫מעמק דעמק שלמטה וכנ״ל בפי׳ ממעמקים‬
‫כר )והיום דוקא ולא בעוה״ב דכתיב אלה‬
‫לחיי עולם כר משא״כ המצות לחד מ״ד‬
‫אינן בטילות לע״ל( וזהו מן המצר קראתי‬
‫בתשובה שלמטה בר״ה בשופר כר ענני‬
‫במרחב י״ה בי״ג מדה״ר שנמשך ביו״ב‬
‫שישוב ירחמנו ישוב מלמעלה מעומק‬
‫עצמותו ממש שאין בח המצות מגיע שם‬
‫וכמ״ש ויקרא ה׳ ה׳ כר לסלוח כל עון ופשע‬
‫והיינו הטעם שבע״ת גדולים מצד״ג שע״י‬
‫תו״מ כנ״ל )ופי׳ במרחב י״ה שמשם נמשך‬
‫בחי׳ מקיפים דסוכות שנמשכים מיו״ב שזהו‬
‫ענין שמאלו תחת לראשי בר״ה לעורר תשובה‬
‫שלמטה לעלות כל הנדחים וזהו תחת לראשי‬
‫להגביה כר וימינו תחבקני בסוכות כר(‪ .‬וזהו‬
‫ג״כ ענין דרשו ה׳ בהמצאו בתשובה שלמטה‬
‫מעומק לעומק כנ״ל שאין דרישה אלא בלב‬
‫כמו בכל לבי דרשתיך וכמו אם תדרשנו ימצא‬
‫לך אך בר״ה ועי״ת בהמצאו שימצא אז‬
‫לכל דורשיו ומבקשיו יותר משאר עתים‬
‫והיינו מה שנתעורר אה״ר האלקית המסותרת‬
‫העצמי׳ בלב כל כר כנ״ל בענין כל שאינו‬
‫בוכה כר וקראוהו בהיותו קרוב היינו ביו״ב‬
‫דכתיב לפני ה׳ ממש תטהרו )כדוגמא‬
‫דלע״ל שנא׳ ונחיה לפניו ממש( והוא קראוהו‬
‫בהיותו קרוב אלינו כקירוב המאור לגבי‬
‫הניצוץ וזהו וימינו תחבקני )שהן מקיפים‬
‫דסכך דסוכה צלא דמהימנותא ה׳ צלך כר(‬
‫וזהו כללות ענין ב׳ מיני תשובה דתש״ת‬
‫ותש״ע תש״ת דדרשו ה׳ הוא בר״ה עד יו״כ‬
‫‪48‬‬
‫שהתשובה למעלה מכל רמ״ח מ״ע עד‬
‫שביכולתה למלאות ולתקן כל חסרון ופגם‬
‫שנעשה ע״י החטא דל״ת וביטול מ״ע כר‬
‫וכמשל סם הרפואה כנ״ל‪ .‬דהנה עד״מ הנ״ל‬
‫בבאר ומעיין או נהר ומעיין הרי יתמלא כל‬
‫חסרון והעדר ע״י החפירה בעומק לעומק כר‬
‫כך יובן בענין רמ״ח כר אך יש להקדים לזה‬
‫משל אחר והכל א׳ והוא כמו שעושין חפירות‬
‫רבות זו תחת זו וכל אחת נתמלא מים דרך‬
‫צינור ההולך מן המעיין או הנהר והצינור‬
‫קבוע במדה ושיעור בשפת הנהר או המעיין‬
‫שיושפע בו כפי המדה שצריך למילוי כל‬
‫החפירות מן העליונה עד התחתונה‪ .‬והנה‬
‫כאשר מחמת שנסתם ונתמעט הילוך השפע‬
‫מים דצינור בחפירות מעט מעט יחרבו ויבשו‬
‫מה עושין קובעין הצינור במקום גובה המעיין‬
‫או הנהר ששם המים הולכים בתגבור׳ ביותר‬
‫וכחם רב וחזק בהילוכם דרך הצינור להסיר‬
‫כל סתימה ולמלאות כל חסרון שנחסר‬
‫בחפירות כר‪ .‬והנמשל יובן בהיות ידוע שכל‬
‫המצות הם כלים מכלים שונים להכיל האור‬
‫והשפע האלקי שהוא בחי׳ רצון העליון ששרשם‬
‫בכתר עליון שמקורו הוא בצינור א׳ שנמשך‬
‫מעצמות אא״ם והוא בחי׳ הקו שנמשך‬
‫בצמצום כפי המדה כר כידוע‪ .‬וכאשר נמצא‬
‫חסרון אור בכלים של המצות שלמעלה היינו‬
‫בחי׳ כלים דע״ס חב״ד וחג״ת כו׳ וכל‬
‫פרטיהם וכמ״ש בזהר עבד מאנא רברבא‬
‫וקרא בה גרמיה חכים כר וכן א׳ אתקריאת‬
‫בתקונא דא חסד כר אבל מצד עצמותו לאו‬
‫מכל אינון מדות כלל כר וזהו כמשל הנהר‬
‫שנמשך ממנו אפס קצהו בחפירות דרך צינור‬
‫מצומצם כנ״ל ולמלאות החסרון ופגם שבכל‬
‫כלים דע״ם ע״י העונות )כמו עבירה דל״ת‬
‫מכבה מצוה הרי מכבה אור המצוה שנחסר‬
‫ונתרוקן מכלי שלה כמו בהעדר הצדקה יבוטל‬
‫אור כלי חסד דאצי׳ כר( אך בהגלות נגלות‬
‫האור והשפע מבחי׳ עצמות אא״ס שבעמ״ר‬
‫ממש שלמעלה מצמצום דקו״ח כר ואז ימולא‬
‫כל חסרון שבאו״כ שנעשה ע״י העונות כר‬
‫וז״ש אנכי אנכי מוחה אנכי בעצמי כר והיינו‬
‫מצד תגבורת כח עצמות דא״ס שלמעלה מן‬
‫שרש ומקור ההשתלשלות כר וכמ״ש ועתה‬
‫כה‬ ‫שער התשובה‬
‫עה״ח שלמעלה מעה״ד טו״ר שזהו בכל לבבך‬
‫שגם הגוף שוה בזה ממש עם הנשמה והיינו‬
‫למען חייך ממש בבחי׳ עצמיות‪ .‬והאות לזה‬
‫היינו מ״ש בסמוך לזה ונתן ה׳ אלהיך את‬
‫כל האלות האלה על אויביך ועל שונאיך אשר‬
‫רדפוך שהן הקליפות שנעשים מקטרגים לפעול‬
‫כל רע ודין קשה כמ״ש תיסרך רעתך כידוע‬
‫דעולה ומסטין כר ונעשה רצועה לאלקאה‬
‫למטה ונק׳ אויביך אשר רדפוך ממש בגשמיות‬
‫ויהפוך עליו האלות האלה כר )וכמ״ש במ״א‬
‫בפסוק ולא אבה ה׳ לשמוע כר ויהפוך הקללה‬
‫לברכה שהן זדונות נעשים זכיות דהקללה באה‬
‫מן הרע וכאשר נהפך הרע לטוב נהפך הקללה‬
‫לברכה כי אהבך ה׳ אלהיך אה״ר עצמיות כר‬
‫וזהו עכשיו בכל ר״ה ויו״כ שלא יאבה לשמוע‬
‫לכל מקטרגים ומסטינים וירבה לסלוח להפוך‬
‫הדין לרחמים‪ .‬אמנם לע״ל יהיה יותר מזה והוא‬
‫לבד שיהופך הקללה לברכה לכנ״י יהיה‬
‫הקללה על שונאיך להאבידו לגמרי לפי‬
‫אה״ר‬ ‫הרע בעצם )שלפ״ע‬ ‫שיבוער‬
‫העצמי׳ כך יהיה השנאה עצמי׳ לביעור‬
‫הרע מכל וכל כר( וכמאמר שישחט ליצה״ר‬
‫כר וכמשל העלוקה שמושכת פסולת הדם‬
‫ומתה כמ״ש תמותת רשע רעה כר(‬
‫)ולא יקשה אם יבוער הרע לגמרי לע״ל איך‬
‫יתכן ענין התו״מ בםו״מ דל״ת כר הרי אמר‬
‫בר״מ דאילנא דטו״ר יתעבר מעלמא ולית‬
‫תמן פסול טמא כר אבל העבודה יהיה בדרך‬
‫הקדושה האלהית כעבודה דאדה״ר בג״ע‬
‫חטאו בעה״ד כר ועכ״ז הכל‬ ‫קודם‬
‫בגשמיות רק שלא יהיה רע בעולם כלל‬
‫וכמאמר אין בין כר וכמ״ש במ״א(‪ .‬וזהו‬
‫שאמר ואתה תשוב ושמעת בקול ה׳‬
‫כר פי׳‬ ‫מצותיו‬ ‫כל‬ ‫ועשית את‬
‫אחר שמל ה׳ לבבך ונתן האלות על אויביך כר‬
‫אז ממילא אתה תשוב ושמעת כו׳ בלי שינוי‬
‫כלל וכלל כנ״ל וכמ״ש והותירך כר כי‬
‫ישוב ה׳ לשוש עליך לטוב כאשר שש על‬
‫אבותיך שהן האבות ממש ששמרו לדרך ה׳‬
‫)וז״ש ישכיל עבדי ירום מסט׳ דאברהם‬
‫ונשא כר( וכן מ״ש עוד כי תשמע בקול ה׳‬
‫כר לשמור מצותיו כר הכתובה כר היינו כי‬
‫תשמע ממילא כי תשוב אל ה׳ בכל לבבך‬
‫‪49‬‬
‫וביו״ב תש״ע מלמעלה למטה והיינו בהיותו‬
‫קרוב ממש כר וד״ל‪ .‬ובכ״ז יובן המשך‬
‫דברי הפ׳ הזאת בסדר הפסוקים דלפני פסוק‬
‫זה כי המצוה הזאת כו׳ כי הנה ראשית פתח‬
‫דבריו מתחיל לפרש ולהודיע רק מה שעתיד‬
‫להיות בדרך כללות שמזה יובן דפסוק זה כי‬
‫המצוה כר כוונתו על התשובה דוקא‪ .‬דהנה‬
‫בראשית דברי הפ׳ אמר והיה כי יבאו‬
‫עליך כל הדברים האלה הברב׳ והקלל׳ אשר‬
‫נתתי לפניך שזהו כמו שאמ׳ בפ׳ ראה את‬
‫הברכה אשר תשמעו כר שע״י קיום תו״מ‬
‫יבואו וגם הקללה בהעדר מעשה הטוב ג״כ‬
‫יבואו ויהיו בגלות אך והשבות אל לבבך‬
‫בכל הגוים אשר הדיחך כר ושבת עד ה׳‬
‫כר בתשובה שבלב וגם ושמעת בקולו ככל‬
‫אשר אנכי מצוך כר בכל לבבך כר אז ושב‬
‫ה׳ כר וקבצך מכל העמים כר אם יהי׳ נדחך‬
‫בקצה כר עד והביאך ה׳ כר אל הארץ כר‬
‫והטיבך והרבך מאבותיך שזה ודאי מדבר‬
‫בקיבוץ גליות לימהמ״ש דגלות בבל הי׳ רק‬
‫ע׳ שנה ובבית ראשון לא היה תשוב׳ ומע״ט‬
‫לשלימותו כמו שא׳ כאן שהרי נחרב בעון‬
‫ע״ז וג״ע וש״ד וכידוע בכתובים אלא ודאי‬
‫מדבר לע״ל שז״ש וקבצך מכל העמים אשר‬
‫הפיצך והיטבך הטבה זאת יותר גם מימי‬
‫משה ודוד ושלמה כר‪ .‬וראיה לזה ממ״ש עוד‬
‫ומל ה׳ כר לבבך כר לאהבה את ה׳ כר‬
‫שזהו ע״י הסרת רוח הטומאה לגמרי מכל‬
‫וכל וכמ״ש ואת רוח הטומאה אעביר לגמרי‬
‫וכמו והסרותי לב האבן כר ואת רוחי אתן‬
‫בקרבכם כר וכמו יראת ה׳ על פניכם‬
‫לבלתי תחטאו וכה״ג ואין זה אלא ביהמ״ש‬
‫דוקא שיהי׳ בחי׳ גלוי אור אלקי ממש בתוך‬
‫לב כל א׳ כמו בבחי׳ טבעיות להיות בבחי׳‬
‫פחד אלקי׳ תמידי בראי׳ חושיות כר וד״ל‪.‬‬
‫וכמו ובאו במערות כר מפני פחד ה׳ כר וכך‬
‫אנו או׳ ובכן תן פחדך כר וייראוך כר )כמו‬
‫שהיה קודם חטא אדה״ר בעה״ד שגם גופו‬
‫לא היה בו רע כלל וכלל וכידוע מאמ׳ דעקבו‬
‫של אדה״ר מכהה גלגל כר שהיה בחומר גופו‬
‫פחד וביטול לאלקות יותר מביטול והשתחוואה‬
‫דגלגל חמה כר )וכך יהיה משיח ממש דמורח‬
‫ודאין כו׳( וזהו שימול ה׳ לבבך להיות בבחי׳‬
 ‫שער התשובה‬
‫תחה״מ בלבד וכמ״ש ורבים מישיני אדמת עפר‬
‫יקיצו אלה לחיי עולם כר וכמ״ש אפם בלתך‬
‫כר(‪ .‬ובכ״ז יובן שמ״ש כי המצוה הזאת כר‬
‫קאי על מצות התשובה ואמר בה ב׳ בחי׳‬
‫א׳ מצוה דתשובה שבלב מעצמו ובחירתו‬
‫מאחר שנק׳ בשם מצוה ל׳ ציווי והב׳ שלימות‬
‫תשובה זו שהיא באה מלמעלה למטה והוא‬
‫אנכיבעצמיוכנ״ל‬ ‫מ״ש אנכי מצוך כר‬
‫בפי׳ ממעמקים כר וזהו שמסיים כי קרוב אליך‬
‫הדבר כר כמו שאמר בהיותו קרוב ביו״ב‬
‫ולע״ל שזהו כמו שאמר בסוף הפ׳ כי תשוב‬
‫אל ה׳ ממילא משום דמל ה׳ כו׳ שנק׳ תש״ע‬
‫בכלל כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫הנה א״כ יש להבין מ״ש כי‬ ‫אך‬ ‫כא‬
‫המצוה הזאת לא נפלאת היא ממך‬
‫כר דודאי תשובה זו שמלמעל׳ למטה נפלאת‬
‫ורחוקה היא מאד כי הרי אינה באה מלמעלה‬
‫למטה לפ״ע המקבלים כללוכלל רק מצד‬
‫עצמו כר ואיך אמר כי קרוב אליך הדבר כר‬
‫דמשמע פשוטו אליך מצד עצמך דוקא קרוב‬
‫והיינו בפיך‬ ‫הדבר הזה דתשובה שבלב‬
‫ובלבבך לעשותו‪ .‬ואם אין זה בא מכה עצמו‬
‫כלל איך א׳ בפיך ובלבבך לעשותו כר אלא‬
‫צריך לומר להיפך דקרוב אליך הדבר מדבר‬
‫רק בתשובה שבלב מצד עצמו ובחירתו‬
‫שקרוב אליך לעשותו שאם על תשובה‬
‫דאנכי מצוך קאי איך קרוב אליך וא״כ פ׳‬
‫זו לאו רישי׳ כסיפי׳‪ .‬וגם במ״ש כי המצוה‬
‫הזאת לשון מצוה משמע בתשובה שמצד‬
‫עצמו וע״ז איך א׳ אשר אנכי שאינו מצד‬
‫עצמו כר וד״ל‪ .‬אך כ״ז יובן בהקדים בשרש‬
‫הפרש ויתרון מעלת מצות התשובה על שאר‬
‫המצות אם מפני שהיא כוללת כולן שהשב‬
‫בתשובה ממילא נכלל בזה הילוך דרכי הטוב‬
‫בכל מעשה טוב דמ״ע וסו״מ דל״ת כו׳ הרי‬
‫מצות ת״ת ג״כ כנגד כל המצות כידוע ואע״פ‬
‫כן גזרו אומר שלא המדרש עיקר אלא המעשה‬
‫)וגם מה שנמנו וגמרו דתלמוד גדול אינו אלא‬
‫מפני שמביא למעשה( וכמ״ש סוף דבר כר‬
‫ואת מצותיו שמור בפו״מ כר ולא הזכיר‬
‫תשובה קודם רק בדברי חכמים אמרו תכלית‬
‫חכמה תשובה ומע״ט וכן אמרו יפה שעה‬
‫אחת בתשובה ומע״ט בעוה״ז כר‪ .‬אך הנה‬
‫‪50‬‬
‫ממילא ולא מצד עצמך כי מל ה׳ כר וד״ל‪.‬‬
‫ולפ״ז סוף דברי הם׳ לא כהתחלתו שבהחלת‬
‫דבריו אומר והשבות אל לבבך בכל הגרים‬
‫כר ושבת עד ה׳ כר דתשובה זו דוקא מכה‬
‫עצמם באה ששבו אל לבם בהיותם בגלות‬
‫כר ומ״ש בסוף הם׳ ואתה תשוב ושמעת כר‬
‫וכן כי תשמע כי תשוב כר אינו בא רק מכה‬
‫עליון שיאיר אור ה׳ עליהם כנ״ל‪ .‬אך העניו הוא‬
‫דשניהם אמת והא בהא תליא ע״כ חברם‬
‫יחד דהיינו שאם בהיותם בארץ אויביהם‬
‫בגלות קשה ימים רבים ישובו אל לבם לשוב‬
‫אל ה׳ בתשובה שבלב לעומקו כנ״ל אז יהיה‬
‫קיבוץ גליות ושב ה׳ את שבותך כר ויגאלו‬
‫גאולה שלימה וכמארז״ל אם ישראל עושין‬
‫תשובה נגאלין וא״ל אין נגאלין ואז ומל ה׳‬
‫את לבבך כר עד שתשוב ותשמע ממילא כמ״ש‬
‫בסוף כי תשוב אל ה׳ כר משום דהא בהא‬
‫תליא דעמ״ר לפי ערך עמ״ת כנ״ל בפי׳‬
‫ממעמקים כר )לפי ב׳ הפי׳ הנ״ל דהכל עולה‬
‫לענין א׳( וממש לפי ערך התשובה בגלות‬
‫מלמטה כך יהיה ערך התשובה שמלמעלה‬
‫למטה שתשוב ותשמע ממילא כר שהרי גם‬
‫בתשובה שבלב מעצמו בגלותא אמר ושבת‬
‫עד ה׳ כר ושמעת כר בכל לבבך ובכל נפשך‬
‫דוקא כמ״ש בסוף כי תשוב בכל לבבך כר‬
‫משום דהיינו הך דמעמק לעמק של תשובה‬
‫שלמטה ישוב ה׳ לשוש עליך כו׳ עד‬
‫ממילא כענין בחי׳‬ ‫ותשוב‬ ‫שתשמע‬
‫תש״ע דיום הכפורים דלפני ה׳ תטהרו‬
‫ונמצא מובן מפ׳ זאת‬ ‫כר וד״ל‪.‬‬
‫שמדבר דרך כללות כר אלפי שני כר דכל‬
‫משך הגלות זמן תש״ת מלמטה וכמ״ש ושבת‬
‫עד ה׳ כר‪ .‬ובזמן הגאולה יהיה בחי׳ תש״ע‬
‫כר והיינו דרך פרט ג״כ בכל שנה בר״ה‬
‫ויוה״כ דתש״ת שבלב להתעורר בתשובה‬
‫מעומק לעומק היינו בר״ה עד יוה״כ וביו״כ‬
‫הוא בחי׳ תש״ע שמלמעלה למטה כנ״ל‪.‬‬
‫וזהו שיו״כ נק׳ שבת שבתון וקדוש ה׳‬
‫מכובד שאין בו אכילה כר כדוגמא דלע״ל‬
‫ממש‪ .‬וכנ״ל בפי׳ דרשו ה׳ כר שבהיותו‬
‫קרוב הוא ביו״כ היינו כמו לע״ל שהוא קרוב‬
‫ממש וכמ״ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו‬
‫זה לנוכח כר )ואין בין עוה״ב לימהמ״ש רק‬
‫כו‬ ‫שער התשובה‬
‫ולכאורה יפלא מאין יבא חומר גופני שמלא‬
‫תאוות רעות להתפעלות אלקית באמת‬
‫ובתמים בלב שלם אלא צריך לומר שיש כח‬
‫אלקי גם בנפש הטבעית שמעורב טו״ר לבא‬
‫להתעוררות ביטול והתפעלות לאלקות ממש‬
‫וכמ״ש בכל לבבך בשני יצריך הרי גם היצר‬
‫הרע שבחלל השמאלי יקיים ואהבת את ה׳‬
‫ממש באהבה אלקית דיצ״ט שבחלל הימיני‪.‬‬
‫וזהו כל עיקר תכלית העבודה האלקית כידוע‬
‫דהנשמה עצמה א״צ תיקון ולא ירדה רק‬
‫לתקן הגוף כר‪ .‬אך אם היה סיבת ההתפעלות‬
‫בלב בשר באה מכח ואור הנשמה שבחלל‬
‫ימיני ה״ז כמו אדם שמקריב מן הבהמה‬
‫כקרבן גשמי כנ״ל שע״ז שייך לומר שהנשמה‬
‫ירדה לתקן ולברר הגוף‪ .‬אבל באמת אנו‬
‫רואים התפעלות לאלקות דוקא רק מצד‬
‫התעוררות כח הנה״ט עצמה שנכנע מעצמו‬
‫ונתבטל גסותו מאד עד שנופל לבו החומרי‬
‫דתאותו הגשמי ומתעורר לשוב אל ה׳ באמת‬
‫)בל״א ער ווערט זייער צו בראכין בגופו די הארץ‬
‫גשמי פאלט אראם און פוילט זייער טיף אין אמת(‬
‫וכן התפעלות התלהבות תשוקה לאלקות‬
‫בתפלה בלב בשר בכל לבו באמת )מיט גרוש‬
‫צמאון זייער טיף כר( וכמ״ש לבי ובשרי ירננו‬
‫אל אל חי ממש כרינון התפעלות אלקות דנר‬
‫ה׳ נשמת אדם כר‪) .‬רק שהתפעלות טבעית‬
‫החומרי שבלא דעת כלל יפול מזה במעט‬
‫רגע לגמרי ויכול תכף להחליף בלבו להתפעל‬
‫בהתפעלות זרה לתאוה רעה רק שיוכל‬
‫לדחותה ויחזור לבא להתפעלות תשוקת הלב‬
‫לאלקות ונראה כתרתי דסתרי תמיד עד שיראה‬
‫בנפשו כשקר וטעות שמטעה עצמו מאד‪ .‬ויש‬
‫להיפך שמחזיק עצמו לאמתית בהתפעלות‬
‫הלב בתפלה גם בלא דעת כלל מפני שאין‬
‫רואה חוב לעצמו בהסיר לבבו להתפעלות‬
‫זרה כר אבל התפעלות אלקות שמצד כח‬
‫אלקי שבנשמה המאיר בלב בשר ג״כ כידוע‬
‫ע״י התפעלות השגה אלקית שנכנס בלב בשר‬
‫ונקלט בו היטב כר הוא המתקיים זמן רב‬
‫והיינו ג״כ כשיקשר במוחו ולבו בלכתו בעניני‬
‫העולם לא יפול במ״ז כי יראת אלקים שמאיר‬
‫בנשמתו תקוע בלבו החומרי לבלתי נטות‬
‫ימין ושמאל ע״פ הסכם חזק שבמוחו משא״כ‬
‫‪51‬‬
‫באמת עיקר כלל ההפרש הוא שהמצות הן‬
‫להוסיף היות ואור אלקי לנשמה האלקית‬
‫כמ״ש אלה המצות אשר יעשה האדם שבצלם‬
‫אלקים וחי בהם אבל התשובה לנפש‬
‫החוטאת היא לגוף החומרי שיטהר מטומאתו‬
‫שטמא לנפש ופגם בה פגם עד שקליפה‬
‫הקשה שולט בכולה בו׳ כידוע‪ .‬ומצד זה יש‬
‫יתרון מעלה לתשובה על המצות )כי המצות‬
‫שרשן בבחינת שם מ״ה דאדם דתיקון‬
‫והתשובה בבחינת ב״ן דתהו שלפני התיקון‬
‫כו׳(‪ .‬ויובן זה ע״פ הקדמה בתחלה להבין‬
‫במ״ש אדם ובהמה תושיע כו׳ שהן הנשמה‬
‫והגוף )מ״ה וב״ן( וכמו שמוכרח שיש מעלה‬
‫בשרש הבהמה מן שרש האדם מאחר שהנפש‬
‫החוטאת יתכפר לה ע״י הקרבן של הבהמה‬
‫דוקא כך מוכרח שיש מעלה בתשובה מן‬
‫החטא להאיר אור הנשמה יותר מכל המצות‬
‫שהן בבחינת אדם‪ .‬כי הנה מבואר למעלה‬
‫בענין כללות המצות שהן בד׳ אותיות דהוי׳‬
‫דאדם כמו ת״ת ביו״ד כו׳ עד ה״א אחרונה‬
‫ואם פגם בכולן יש רפואה ותקוה ע״י התשובה‬
‫א״כ זה ממש כקרבן הבהמה שמכפר על‬
‫נפש אדם כמ״ש אדם כי יקריב מן הבהמה‬
‫כר‪ .‬ויש להבין הטעם לכל זה למה הבהמה‬
‫תכפר על האדם כר‪ .‬אך הנה זה ידוע דאדם‬
‫נברא באחרונה כמאמר אפי׳ יתוש קדמך‬
‫וכתיב אחור וקדם צרתני אחור למע״ב וקדם‬
‫דנשמ׳ אדם עלה במ״ת וגופו נברא אחרון‬
‫וירידה זו צורך עלי׳ לעלות הנשמה יותר‬
‫משהיתה במ״ת והוא ע״י תשובה ומע״ט כר‬
‫והתשובה עולה על הכל כנ״ל‪ .‬ויובן זה במה‬
‫שאנו רואים בעבודת ה׳ שיש ב׳ מדריגות‬
‫עובדי ה׳ בנשמתם ועובדי ה׳ בגופם וכמ״ש‬
‫דוד ואני בהמות הייתי עמך פי׳ בהמות שתים‬
‫ב׳ מיני בהמה א׳ שלמטה מן הדעת והב׳‬
‫שלמעלה מן הדעת‪ .‬וההפרש גדול ביניהם‬
‫שלמטה מן הדעת למטה מן האדם‪ .‬ובהמה‬
‫שלמעלה מן הדעת למעלה מבחי׳ אדם שאין‬
‫מדריגות אדם מגיע לשם ונק׳ בהמה רבה כר‬
‫ועכ״ז א׳ הם שזה שלמעלה מן הדעת בא מזה‬
‫שלמטה מן הדעת‪ .‬ויובן זה בעובדי ה׳ בגופם‬
‫שההתפעלות הוא רק בלב בשר החומרי לבד‬
‫בלא דעת והתבוננות שכל והשגה כלל וכלל‬
 ‫שער התשובה‬
‫התפעלות גם שמנגד מאד לשכל כר באין‬
‫מעצור לו מן השכל וגם לא מן הרצון כי לא‬
‫יש בחיר׳ בשינוי רצון בדבר שהוא בעצמיו׳‬
‫ממש וז״ש בהמות בהמה רבה שלפני אדם‬
‫דנר״נ כר וד״ל(‪ .‬ומצד זה יש יתרון מעלה‬
‫בהתפעלות טבעיות המדות בלב בשר לאלקות‬
‫בלא דעת כלל כנ״ל שלא יחליף וישונה לעולם‬
‫כאשר בא לשרשו למעלה מהדעת הרבה‬
‫יותר מהתפעלות הנשמה דאדם שמקריב מן‬
‫הבהמה כנ״ל מאחר שהוא למעלה מבחי׳‬
‫אדם הרי הוא למעלה מן הבחירה דאדם‬
‫נקרא בעל בחירה ויכול לשנות מטוב לרע‬
‫הגם שנשאר הסכם חזק בדעתו כנ״ל אבל‬
‫בעצמיות וטבעיות אין שינוי להיותו למעלה‬
‫מהבחירה כמו שאין שינוי לאהוב דבר שישנא‬
‫המזיק לנפשו כי תכלית שנאה ישנאהו כידוע‪.‬‬
‫ובזה יובן ג״כ טעם ענין הקרבן דבהמה‬
‫שמכפרת על נפש אדם החוטאת כנ״ל כי הגם‬
‫שזה אמת דאדם )גי׳ מ״ה( מקריב לבהמה‬
‫)גי׳ ב״ן( ובלתי אדם אין העלאה לבהמה אבל‬
‫אחר שתעלה הבהמה שהוא כמו התפעלות‬
‫הלב למטה מן הדעת שעולה למעלה מהדעת‬
‫ה״ז למעלה מבחי׳ אדם שהוא הדעת והבחירה‬
‫כנ״ל ויכול לכפר כל עון ופגם שנפגם בנר״נ‬
‫דאדם כמו להעלות ניצוץ אדם שנפגם במחשב׳‬
‫בהרהור המוח והרהור הלב שמקריב עולה‬
‫ונתכפר לו כידוע הרי הפגם דנשמה במחשבה‬
‫שבמוח ורוח בלב ונפש שבדם מהרהור זה‬
‫נתקן לגמרי ועולה הניצוץ למעלה בדביקות‬
‫הקדושה האלקית בלי מום ופגם כלל וכה״ג‬
‫גם בנפש החוטאת בפו״מ מביא קרבן ונסלח‬
‫ונרצה לו לכפר עליו ויקובל לרצון כאילו לא‬
‫הי׳ בו חטא מעולם‪ .‬והיינו מטעם דשרש‬
‫בהמה זו למעלה בשרשה מבחי׳ אדם )כמו‬
‫בחי׳ התהו שלמעל׳ מבחי׳ התיקון לאחר‬
‫הבירור כידוע דבחי׳ ב״ן לאחר הבירור‬
‫למעלה משם מ״ה המברר כי עולה בס״ג דתהו‬
‫כו׳(‪ .‬וע״כ הקרבן דבהמה נעשה לריח ניחוח‬
‫להוי׳ דהיינו אדם דאצי׳ להוסיף בו אור כמו‬
‫הלחם דצומח ובשר דחי מוסיפים אור וחיות‬
‫בנפש דאדם וזהו קרבני לחמי כידוע‪ .‬וכך ממש‬
‫יובן בענין התשובה בנפש החוטאת שהחטא‬
‫פגם בנפשו ורוחו כו׳ יטהר ויתוקן ע״י‬
‫‪52‬‬
‫בלתי הסכם שע״י הדעת והכרה יחליף ויומשך‬
‫כבהמה בתאוה ג״כ בלא דעת כר( אלא ודאי‬
‫צריך לומר דיש בחי׳ טוב האלקי גם ברוח‬
‫הבהמה שבאדם שעולה לה׳ בהתפעלות רשפי‬
‫אש הטבעי׳ זו ובתשובה שלימה כנ״ל והיינו‬
‫מפני ששרש נה״ב מבחי׳ פני שור שבמרכבה‬
‫כו׳ שדוגמא כזו ודאי בפני שור כו׳ ההתפעלות‬
‫לאלקות בבחי׳ בהמה למעלה שכולו טוב בלתי‬
‫חילוף ושינוי כלל כפני ארי׳ שישאג תמיד כר‬
‫באופן שיותר נעלה במדריגה מבחי׳ התפעלות‬
‫דאדם‪ .‬כך ימצא ברוח הבהמה שיתפעל בתשובה‬
‫שלימה או ברשפי אש ממש כאש העליון רק‬
‫שמעורב טו״ר שהרי יתפעל גם לרע מאחר‬
‫שעיקרו הוא חום הטבעי החומרי שבוער ברע‬
‫כר רק שיכול לפרקים לעלות למעלה‪.‬‬
‫וזהו ממש כקרבן הבהמה גשמי׳ שנשרף‬
‫באש ועולה למעלה לריח ניחוח כר כך‬
‫כתיב וזרעתי את ב״י זרע אדם הן הנשמות‬
‫וזרע בהמה שהן נה״ט שבחי׳ הטוב שבהם‬
‫עולה למעלה לאלקות בבחי׳ ביטול אמיתי‬
‫כאהבה דכל לבבך כנ״ל‪ .‬וזהו שתפלה במקום‬
‫קרבן ממש כידוע שמקטיר חלב ודם דנה״ב‬
‫לה׳ ממש‪ .‬והעיקר ע״י התשובה בלב נשבר‬
‫שנקר׳ זבחי אלקים זבחי רצון שהוא רוח‬
‫נשברה כר ודוקא מצד שהוא למטה מן‬
‫הדעת כבהמה ממש וז״ש דוד ואני בהמות‬
‫הייתי עמך בהתפעלות לבי ובשרי ממש‬
‫בעולת בהמה על המזבח ובזה יש יתרון מעלה‬
‫מן הנשמה דאדם לפי ששרשה בלמעלה מן‬
‫הדעת דאדם שנקרא בהמה רבה כנ״ל‪ .‬והענין‬
‫הוא כמו שאנו רואים שהתפעלות המדות‬
‫דבהמה תקיפים וחזקים הרבה ממדות דאדם‬
‫)ששרשן ממדות דתהו בחי׳ הכתרים כר( כי‬
‫מדות אהוי״ר דאדם שנמשכין מן השכל‬
‫מתחלשין מיד בהתפעלותם מן המנגד לשכל‬
‫המולידם וגם בעצם המה מצומצמים מאד אבל‬
‫אוי״ר שבעצם הנה״ט )שנקרא נטאור טבעי(‬
‫שלמעלה מן הדעת ושכל חזקים מאד לא‬
‫יוחלש כחם לעולם ומגיעי׳ בבחי׳ עצמיות‬
‫ממש שלמעלה משרש מהות אדם דנר״נ כר‬
‫וכנראה בחוש שהתפעלות שמן השכל גם‬
‫הוא יבא לכלל התפעלות בהמה בלב הטבעי‬
‫שלמעלה מכח השכל לאהוב בהתגברות‬
‫כז‬ ‫שער התשובה‬
‫אין אדם עובר עבירה אא״כ נכנס בו רוח‬
‫שטות כבהמה ממש אין הכוונה כבהמה טהורה‬
‫שכשרה לקרבן ע״ג המזבח אלא כבהמה‬
‫טמאה כחמור וכה״ג שהרי החטא ועון הם‬
‫בחי׳ רע גמור דגקה״ט לגמרי שאין מזה עלייה‬
‫כלל למעלה כדברים האסורים לגמרי וכבהמות‬
‫טמאות שאין עולין לקרבן כידוע שאין כשר‬
‫לקרבן רק הבהמה ועוף הטהור שמותר באכילה‬
‫לאדם דהיינו שהוא מבחי׳ נוגה שאינה רע‬
‫גמור רק מעורב טו״ר כר וא״כ הרי‬
‫הקרבנות כמו כל המצות שאינן באין רק מן‬
‫הכשר וטהור ולא מן הפסול וטמא ולא מן‬
‫הגזול כמו לולב הגזול פסול וכה״ג וכידוע‪.‬‬
‫אבל כל עיקר ענין התשובה אינו אלא שבא‬
‫מן הטמא ופסול שמתהפך מטומאה לטהרה‬
‫והיינו שמתהפך מרע גמור דטומאת החטא‬
‫ועון הטמא בעצם להיות טהור כמו מי יתן‬
‫טהור מטמא כר שזהו היפוך הרע גמור‬
‫דגקה״ט לטוב ה״ז למעלה מענין הקרבנות‬
‫וכל המצות שאינן רק בירורים דנוגה דהיתר‬
‫שעולה למעלה כנ״ל‪ .‬והיינו ענין ההפרש בין‬
‫הבירור והבדלה בין טוב לרע שאדרבה‬
‫הבדלה זו להרחיק כל תערובות רע לבלתי‬
‫יעלה עם הטוב כמו כל מום בקרבן לא ירצה‬
‫כר וכך באכילת אדם בשר בהמה בלא מליחה‬
‫מן הדם כר‪ .‬וכה״ג כל יסוד התורה רק‬
‫להבדיל בין דם לדם ובין טמא לטהור כר‪.‬‬
‫אבל ענין התשובה נהפוך הוא שכל עיקר‬
‫ענינה היינו להפוך גם הרע וטמא לטוב וטמא‬
‫טהור יקרא היפך ההבדלה בין טו״ר כידוע‪.‬‬
‫ולפ״ז לא יובן ענין מצות התשובה איך היא‬
‫גדולה מכל המצות שמבדילים בין טו״ר אחר‬
‫שהתשובה היפך זה ממש שמהפך הרע לטוב‬
‫ג״כ שיעלה גם הרע למעלה והתורה היא‬
‫להרחיק מהרע כמ״ש סור מרע מואס ברע ואיך‬
‫יהי׳ מצות ה׳ בתשובה שיקובל לרצון נפש‬
‫החוטאת שהוא בחי׳ רע וטמא כר‪ .‬ולא עוד‬
‫אלא שמצות התשובה גדולה מכל המצות‬
‫וראיה לזה מפסוק זה שאומר כי המצוה הזאת‬
‫כר וסמוך ליה ראה נתתי לפניך כר ובחרת‬
‫בחיים שהוא בחי׳ ההבדלה בין טו״ר שע״ז‬
‫הוסדו כל המצות‪ .‬אך המצוה הזאת דתשובה‬
‫אע״פ שהיא היפוך ההבדלה גדולה מכולם‬
‫‪53‬‬
‫התשובה דוקא כי התשובה היא בלב הטבעי‬
‫שנשבר רוח הגסה דבהמה וכידוע בענין‬
‫תשובה תשוב ה״א בחי׳ ב״ן ששרשה בבחינ׳‬
‫בהמה רבה שלמעלה מבחי׳ אדם דנר״נ ע״כ‬
‫כל פגם דנר״נ בד׳ אותיות דיו״ד ה״א כו׳‬
‫לתקן הכל ע״י התשובה כנ״ל‪ .‬ובזה יתרון‬
‫מעלת התשובה על כל המצות שהן רק להוסיף‬
‫אור בנר״נ דאדם ע״י העבודה דאדם עצמו‬
‫שנק׳ עובדי ה׳ בנשמתם באהוי״ר שע״פ‬
‫שכל והשגה כידוע אבל תשובה היא כעובדי‬
‫ה׳ בגופם שהרי הרוח דבהמה עצמה נשבר‬
‫בלא דעת אך שרשו מלמעלה מן הדעת‬
‫דאדם כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫כב ו ב כ ״ ז יתורץ הקושיא דלעיל על מ״ש‬
‫כי קרוב אליך הדבר מאד כו׳ אם‬
‫בתש״ע מדבר איך קרוב אליך מצד עצמך אלא‬
‫בתש״ת שמצד עצמו מדבר ומשום דתש״ת‬
‫היא מצד עצמו דוקא שנתעורר לבו החומרי‬
‫הטבעי ונופל מגסותו ונשבר מאד כנ״ל בענין‬
‫זבחי אלקים רוח נשברה כר כנ״ל לפי ששרשו‬
‫מגיע למעלה מהדעת דבחי׳ אדם כנ״ל‪ .‬וזהו‬
‫הגורם בחי׳ תש״ע שאמר ע״ז אשר אנכי כנ״ל‬
‫משום דהא בהא תליא דוקא להיות עי״ז נמשך‬
‫י״ג מדה״ר דמקיפים עליונים לסלוח כל עון‬
‫ופגם שבנר״נ דאדם כמ״ש אנכי אנכי מוחה‬
‫פשעיך אנכי דוקא והוא בא ע״י תשו״ת‬
‫דוקא מטעם הנ״ל וד״ל‪ .‬אך עדיין אין ענין זה‬
‫הוא‬ ‫דתשובה מתיישב דאם העיקר‬
‫מטעם דנדמה לקרבן בהמה שמכפר על‬
‫נפש החוטאת כנ״ל באריכות א״כ נפש‬
‫החוטאת בקרבן תתכפר ולמה צריך לתשובה‬
‫ביו״כ עד שאין סליחת העון בלא‬
‫תשובה ובאמת אין ענין התשובה בבחי׳‬
‫העלאה בקרבן לבד שהרי לא גזרו אומר רק‬
‫שהתפלה במקום קרבן ולא אמרו שהתשובה‬
‫במקום קרבן לפי שהתפלה והתשובה ב׳‬
‫ענינים הן‪ .‬והענין הוא כידוע דמה שהתפלה‬
‫במקום קרבן היינו מצד הקרבת חום דם‬
‫וחלב נפש הטבעית הבהמית שבחלל‬
‫השמאלי בהתלהבות הלב באש של‬
‫מעלה כר להיות לב אחד כר‪ .‬ואמנם‬
‫התשובה בנפש החוטאת אע״פ שבא החטא‬
‫מחום אש זרה שבוער בחלל השמאלי כמאמר‬
 ‫שער התשובה‬
‫החשך ע״י האור המאיר כר שזהו ענין ב׳‬
‫מיני אור בתורה עצמה א׳ אור המאיר שנקרא‬
‫אור החכמה שבא לברר בירורים דנוגה‬
‫להבדיל בין טו״ר כנ״ל דבחכמה שבתורה‬
‫אתברירו דוקא וכמ״ש להבדיל בין טמא כר‬
‫ונקרא תורה הוראה שמורה דרך כמו אור‬
‫הנר שמאיר כר וז״ש כי נר מצוה ותורה אור‬
‫אחר נר מצוה דוקא להורות לנר מצוה באופן‬
‫דרכי החיים והטוב דמ״ע ולסור מרע דל״ת‬
‫בכל פרטיהם‪ .‬אבל מדריגה הב׳ הוא מ״ש‬
‫ודרך חיים תוכחת מוסר הוא התשובה‬
‫שלמעלה מזו כי לפעמים נקרא התורה מוסר‬
‫כמ״ש שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת‬
‫אמך בחי׳ המוסר דתורה היינו כמו שהוא‬
‫טרם שנקרא אור לברר בין טו״ר והוא התורה‬
‫שקדמה לעולם שנק׳ מוסר אביך דוקא ונקרא‬
‫תוכחת מוסר השכל כר משא״כ כשבאה‬
‫לעולם נקרא תורת אמך‪ .‬והענין הוא דישראל‬
‫עלה במח׳ דאב נקרא אביך שם התורה נקרא‬
‫מאור וכשבאה לנשמות שנולדו מיחוד זו״נ‬
‫נק׳ תורת אמך כר וד״ל‪ .‬וההפרש ביניהם‬
‫הוא שכאשר נקרא מוסר אביך היינו לאהפכא‬
‫חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא שנעשה ע״י‬
‫התשובה ע״י יסורים וביטושים כנ״ל שזהו‬
‫כיתרון אור מן החשך שהחשך עצמו נעשה‬
‫אור שהוא עצם המאור כנ״ל‪ .‬ויובן מזה מענין‬
‫ביטוש הגוף שעי״ז סליק בעילוי אור לנשמה‬
‫דנר״נ יותר מכל המצות דתורה שמבדיל בין‬
‫טו״ר במ״ע ול״ת כר כי הימורים אינן באים‬
‫רק מן הרע ממש וכמ״ש תיסרך רעתך כי רע‬
‫ומר המות דטומאת החטא תייסרנו בפו״מ‬
‫ואמנם אחר קבלת היסורים רעים כמות ממש‬
‫יהפך הרע עצמו הזה לחיים טובים ביותר‬
‫מחיים הראשונים כידוע בענין טוב זה מלאך‬
‫חיים מאד זה מ״ה שהוא כאשר נהפך המות‬
‫דרע גמור לחיים נק׳ טוב מאד והיינו שנהפך‬
‫חשך לאור ומרירו למיתקא כו׳‪ .‬והוא ענין‬
‫היפך הקללה דרע לברכה ומארור דקליפה‬
‫לברוך שזה נקרא סם חיים שגדול הרבה מגופו‬
‫של חיים כר כמו הסם חיים שיחי' שרש חיי‬
‫הנפש להחיות המת כר‪ .‬והיינו יתרון מעלת‬
‫הביטושים לגוף שעי״ז יאיר אור מן החשך‬
‫‪54‬‬
‫וקרוב אליך יותר לפי שמהפך הרע לטוב כר‪.‬‬
‫וצ״ל דאדרבא דהיא הנותנת דוקא שהיא למעלה‬
‫מכל המצות וגם למעלה ממצות הקרבן דבהמה‬
‫שמכפר על נפש החוטאת ג״ב וראיה מיו״ב‬
‫כנ״ל וד״ל‪ .‬ולהבין שרש הענין הנה יובן‬
‫ממה שאנו רואים עוד ענין א׳ שהוא דבר‬
‫פלא מאד והוא ענין היסורים שבאין על האדם‬
‫שממרקין עונותיו כר‪ .‬ואמר בזהר דגופא דלא‬
‫סליק ביה נהורא דנשמתא מבטשין ליה וסליק‬
‫ביה כר והביטוש הוא לגוף החומרי ע״י‬
‫יסורים רעים בגשמיות וזה יפלא איך ע״י‬
‫יסורים גשמיים לגוף יועיל תוספת הבהקת אור‬
‫וחיות לנשמה האלקית דאם הנפש היא החוטאת‬
‫לאלקי׳ וצריך להיות התיקון שתתייסר הנפש‬
‫ביסורים רוחניי׳ המועילים לה כיסורי הגיהנם‬
‫שמטהרת פגמי כתמי הנפש כידוע ובאמת אין‬
‫יחוס וערך לגשם הגוף החומרי לגבי רוחניות‬
‫אור הנשמה עד שיהיה תיקון לנשמה האלקית‬
‫ע״י ביטושים גשמיים דגוף כר אלא צ״ל שיש‬
‫ביסורי הגוף יתרון תיקון שלא יוכל להיות‬
‫כמוהו ביסורים רוחניים דנשמה כר וראיה מה‬
‫שאנו מוצאים שיפורים בעוה״ז לגוף בבני חיי‬
‫ומזוני בדוחק וצרות רבות פוטרים כל יסורי‬
‫גיהנם )ואאע״ה ביקש זאת שיפטרו בנ״י‬
‫מגיהנם ע״י יסורי שיעבוד הגליות כידוע‬
‫בענין מי נח שהוא לטהר הארץ מטומאתה‬
‫ע״י יסורים דדוחק הגלות ושעבוד בפרנסה וצוק‬
‫העתים כר( אך הענין הוא עפ״י הנ״ל בשרש‬
‫ענין התשובה שבאה מעומק רע לעומק טוב‬
‫יש בה יתרון אור מע״י ההבדלה בין טו״ר‬
‫כר כמ״ש כיתרון אור מן החשך דוקא דהנה‬
‫ידוע שיש ב׳ מיני אור א׳ אור שבא אחר‬
‫הצמצום וההעלם כמ״ש יהי אור ויהי אור‬
‫והב׳ אור שבא מן ההעלם והחשך עצמו שהוא‬
‫אור רב בעצם עד״מ חכם גדול שהוא מאיר‬
‫עיני חכמים נקרא אור החכמה להאיר בצמצום‬
‫כל עצמות מהות חכמתו רק כפי הנצרך‬
‫למקבלים ממנו להאירם בשאלות ומבוכות‬
‫כר שאין זה ערך לגבי עצם מהות חכמתו‬
‫שנקרא מאור אך שהוא בהעלם בלתי יוכל‬
‫לבא לגלוי אור להאיר למקבלים ונקרא חשך‬
‫לגביהם כר‪ .‬כך יובן ענין יתרון אור מן‬
‫כח‬ ‫שער התשובה‬
‫יך בגלות בכל יסורים וחלאים רעים כמות‬
‫ע״י הקטרוגים הרעים משונאים קשים שנעשין‬
‫מן הרע גמור וירפאנו מיד ע״י תשובה שמביאה‬
‫רפואה כר וממילא יבורך הכל לטובה כי אין‬
‫שטן ופגע רע לקטרג כי הקללה עצמה יהפך‬
‫לברכה וזהו ברך עלינו וכר וכמו לע״ל ועמדו‬
‫זרים כר וזהו שמחנו כימות עניתנו בגלות‬
‫ויסורים שלמעלה מתו״מ( וזה סדר הברכות‬
‫לעתיד ג״כ במ״ש תקע בשופר כר כמ״ש‬
‫וקבצך והטיבך כר והשיבה שופטינו דהיינו‬
‫משיח כי מלכותי׳ מלכות עלם דמ״י חי וקים‬
‫ולמלשינים המקטרגים לא תהיה תקוה עוד רק‬
‫על הצדיקים כר והיינו בנין בה״מ ולירושלים‬
‫ואת צמח דוד כר ואחר כ״ז יובן יותר ענין‬
‫התשובה איך שהוא למעלה מאור דתו״מ גם‬
‫מן הקרבן דבהמה שמכפר על נפש אדם‬
‫אע״פ שהיא היפוך התורה שבאה להבדיל כר‬
‫וד״ל‪:‬‬
‫יש להבין מ״ש בפיך‬ ‫ומעתה‬ ‫כג‬
‫ובלבבך שזהו ב׳ מדריגות‬
‫דתורה ותשובה ששניהם קדמו לעולם בפיך‬
‫זו תורה ובלבבך זו תשובה שבלב כנ״ל דהנה‬
‫מבואר למעלה שיש ב׳ מדרגות בתורה א׳‬
‫שנק׳ מוסר אביך כמו שהוא למעלה כר והב׳‬
‫כשבאה למטה לברר עה״ד שנק׳ אור כר‪ .‬ויש‬
‫להבין זה בתוס׳ ביאור דלכאורה מ״ש בפיך‬
‫היינו בתורה שבאה למטה באותיות הכתב‬
‫והדבור דוקא כמ״ש למען תהיה תורת ה׳ בפיך‬
‫וכן ואשים דברי בפיך‪ .‬וכן מ״ש בלבבך זו‬
‫תשובה שבלב בהתעוררות עצמו בלב נשבר‬
‫כנ״ל ואין זה תורה ותשובה שקדמו לעולם‬
‫דודאי תשובה שקדמה לעולם א״א לומר ע״ז‬
‫בלבבך כר‪ .‬אך יש להקדים ענין המאמר‬
‫הידוע בג׳ קשרים דישראל מתקשראן באורייתא‬
‫ואורייתא בקוב״ה כר‪ .‬וקוב״ה פתים וגליא‬
‫ואורייתא סתים וגליא וכך כנ״י כר‪ .‬וביאור‬
‫הדברים ידוע דקוב״ה הוא כלול מב׳ מדריגות‬
‫ממלא וסובב בכלל שנקר׳ סתים וגליא והיינו‬
‫אא״ם שלפני הצמצום דקו״ח שנק׳ סדכ״ס‬
‫וקו״ח נק׳ גליא בכלל ואורייתא מח״ע‬
‫שבעצמותו שלפני הקו״ח נק׳ פתים כמ״ש‬
‫הנסתרות לה׳ כר והיא התור׳ שקדמה לעולם‬
‫בכלל וכמ״ש ואהיה אצלו אמון אצלו ממש‬
‫‪55‬‬
‫שקדם הרבה לאור חיות הנשמה בשרשה‬
‫כר‪ .‬זה אינו אלא ע״י התשובה שנפש‬
‫החוטאת תמות עפ״י תורה שבא להבדיל בין‬
‫טו״ר )וכמארז״ל שאלו לחכמה נפש החוטאת‬
‫כר והתורה אמרה תביא קרבן והקב״ה‬
‫אמר תתייסר כר( וע״י התשובה ויסורים‬
‫הממרקין תחי׳ ולא תמות כי נהפך מן המות‬
‫לחיים שלא יוכל להיות כן ע״י ההבדלה‬
‫דתורה זהו הוראה על היות זה למעלה מבירור‬
‫דתורה כי זהו נקרא אתהפכא חשוכא כר ולא‬
‫אתכפיא לבד וע״כ אמר כד אתכפיא סט״א‬
‫אסתלק כר שהוא רק ע״י הבירור דתו״מ‪ .‬אבל‬
‫לע״ל יהיה למעלה מזה והוא ע״י תשובה‬
‫דמהפך חשוכא כר שזהו יתרון האור מן החשך‬
‫במדריגה דמשיח גואל אחרון מאור דתורה‬
‫דגואל ראשון דמשה וכמ״ש יבא טוב כר‬
‫וכמו שאמרו משה לא זכה לתשובה‬
‫רק קודם מותו ומלכא משיחא אתא לאתבא‬
‫צדיקייא דוקא בתיובתא כי צדיקים‬
‫המה מבחי׳ או״י דאור תורה שבאה לברר עה״ד‬
‫כר‪ .‬אבל בע״ת המה בבחי׳ או״ח דשרשו‬
‫בעה״ח דתורה שקדמה לעולם וז״ש יחיינו‬
‫מיומיים באור תורה דעתה ויקימנו בתה״מ‬
‫ונחיה לפניו בעה״ב וימוהמ״ש ע״י תשובה‬
‫דוקא שקדמה לעולם וזהו סדר הברכות בש״ע‬
‫תחלה אתה חונן לאדם דעת שהוא ההבדלה‬
‫בין טו״ר ע״י תו״מ בפ״מ להאיר נר״נ דאדם‬
‫כמ״ש אלה המצות אשר יעשה אותם האדם‬
‫וחי בהם כר כנ״ל‪ .‬ואח״כ יגיע למעלה מזה‬
‫והוא השיבנו בתשובה שמהפך חשוכא לנהורא‬
‫ויתרון האור כר‪ .‬וזהו סלח לנו שהזדונות‬
‫כזכיות ממש ואז הקללה נהפך לברכה וארור‬
‫עצמו נעשה ברוך כענין קטיגור נעשה סניגור‬
‫שממליץ טוב יותר כמו טוב מאד דמ״ה שנק׳‬
‫סם חיים וזהו רפאנו כר שהתשובה מביאה‬
‫רפואה בעולם והרפואה היא לחולי המסוכן‬
‫כמת גמור ג״כ והיינו הרע עצמו שממנו בא‬
‫החולי המסוכן למות יהפוך לחיים לפי שנקרא‬
‫סם חיים ממש וז״ש רופא חולי עמו ישראל‬
‫ע״י התשובה )וזהו ברכת דג ואל ישראל מן‬
‫המקטרגים כמ״ש וריבה ריבנו כר וכמ״ש הסולח‬
‫לכל כר הרופא לכל כר דהא בהא תליא ולעתיד‬
‫זהו ענין תח״ה כנ״ל וזהו כי הוא יך וירפאנו‬
 ‫שער התשובה‬ ‫‪56‬‬
‫אמון מופלא כו׳‪ .‬והנגלות לנו כו׳ בחי׳ חכמה ובוחר בעמו ישראל דג׳ קשרים הללו א׳ הוא‬
‫דתורה שנק׳ אור שמתלבשת באבי״ע עד ממש וז״ש אשר בחר בנו ונתן לנו כבר מבחי׳‬
‫הנגלות לנו ממש באותיות ספר וסיפור תשב״ב סתים כר וכן באור פניך ממש נתת לנו הכל‬
‫ותושבע״פ ונק׳ תורת האדם‪ .‬וכמו״ב כנ״י בבחי׳ גליא במ״ת שעל כל דבור פרחה נשמתן‬
‫סתים וגליא כי ס״ר נש״י כלולים בס״ר הרי כל נשמה נתכללה במקור חוצבה בגילוי‬
‫אותיות דתור׳ בנגלה כמ״ש זה ספר תולדות הדבור דאנכי כו׳ שהוא בחי׳ סדכ״ם שבא‬
‫אדם דהיינו כל הנשמות דאדם כידוע ולפ״ז בגילוי באור תורה הנגלית לנו כר ע״כ מברך‬
‫ודאי שרשי הנשמות למעלה כמו שהן במח׳ אשר בחר בנו כר לפני הקריאה לפי שמבחי׳‬
‫הקדומה שלפני הצמצום דקו״ח כו׳ כלולים קשר זה דסתים נמשך לבחי׳ גליא בקריאת‬
‫בתורה של מעלה והיינו ישראל מתקשראן אותיות התורה ואחר כך מברך אשר‬
‫באורייתא בתוש״מ ונקרא אז מוסר אביך כנ״ל נתן לנו בגילוי וחיי עולם דבחינת סתים‬
‫שנקרא מאור שלמעלה מאור דתורה הנגלית דאורייתא וקוב״ה נטע בתוכנו דוקא כי הגילוי‬
‫לנו כו׳)וזהו שא׳ ג׳ נובלות הן נובלות חש״מ עיקר כמשי״ת( ובחי׳ א״פ דקוב״ה ואורייתא‬
‫תור׳ הנגלית כר ונובלות בינה ש״מ שכינה הן וישראל היינו כאשר בא הכל בגילוי אור‬
‫נש״י שלמטה שכלולים באותיות הנגלות הכל למטה מצומצם בכלים מכלים שונים )כמו‬
‫בבחי׳ גליא כו׳ ונק׳ תורת אמך כנ״ל וע״ז במ״ת כנ״ל( וגם עתה הרי דבריו חיים וקיימים‬
‫אמר ישראל מתקשראן באורייתא למטה כמ״ש כר וכל א׳ שיושב ושונה הלכה הקב״ה יושב‬
‫הנגלות לנו ולבנינו כו׳ שבא לידי מעשה ושונה כנגדו ממש כמו במ״ת‪ .‬אך ההפרש הוא‬
‫לברר עה״ד טו״ר בפו״מ ונק׳ יחוד חתן וכלה שבמ״ת היה הכל בבחי׳ או״י מלמעלה למטה‬
‫התורה נק׳ חתן וכנ״י נק׳ כלה כמו חו״ב שדבר ה׳ האיר ונמשך בנש״י בדברו אנכי‬
‫שהן יחוד נשמות שבגופי׳ יחוד משפיע ומקבל ולא יהיה לך ונש״י חיו בחי׳ כלי להכיל ולקבל‬
‫בגופניות להוליד כר והתולדה הן המע״ט כר‪ .‬האור הגלוי הזה כר ובחי׳ מקיפים דאו״י הזה‬
‫גילוי הא״פ הזהשבא בדבור‬ ‫בחי׳‬ ‫דהיינועל‬
‫נמשכו‬
‫וכך הוא יחוד חו״ב דאורייתא וקוב״ה(‬
‫וד״ל‪ .‬אבל בחי׳ או״חהוא העולה‬ ‫העליון כר‬
‫ג״כ בב׳ מדריגות הנ״ל א׳ בבחי׳ סתים‬
‫כמ״ש ואהיה אצלו אמון כר אצלו ממש‪ .‬וזהו מלמטה למעלה דוקא היפך הירידה וההמשכה‬
‫קשר דאורייתא ש״מ בקוב״ה שהוא סדכ״ם דאו״י כר‪ .‬וזהו כמו רוח האדם העולה כר‬
‫והב׳ יחודם בבחי׳ גליא שנק׳ שעשועים יום יום ברוח הבל הדבור כאשר יושב ושונה דבר ה׳‬
‫כאשר נמשך אא״ם בקו״ח בעונג נגלה שבתורה זו הלכה דהגם שדבר ה׳ עצמו כבר בא ונמשך‬
‫דאבי״ע ומשם נמשך העונג שבתורה לנשמות מלמעלה למטה בבחי׳ או״י בבחי׳ פתים וגליא‬
‫כמ״ש ושעשועי את בנ״א כידוע בענין קוב״ה א״מ וא״פ כנ״ל אבל הלומד ומדבר דבר ה׳‬
‫אתא לאשתעשע בתורה שלומדים נשמות בג״ע הזה כמו ואשים דברי בפיך כר ה״ז בחינת‬
‫כר ונמצא דג׳ קשרין הללו דקוב״ה ואורייתא או״ח למעלה מעלה וזהו בחי׳ מקיף דאו״ח‬
‫וישראל בבחי׳ סתים שהכל בבחי׳ העצמות דהיינו מה שמבחי׳ הבל הדבור דדבר הלכה‬
‫עדיין טרם שבא לכלל גילוי אור ושפע באבי״ע זו נעשה בחי׳ או״מ נק׳ מקיף דאו״ח לפי‬
‫המה מקוריי׳ לבחי׳ גליא שלהם‪ .‬והנה כל זה שהולך מן המיצר אל המרחב וכל שהולך‬
‫הכל בבחי׳ אור ישר שנמשך מלמעלה למטה ועולה יותר יותר בא אל המרחב והוא לבחי׳‬
‫אך שהוא כלול מב׳ מדרגות א״פ וא״מ שזהו סתים דאורייתא וקוב״ה כמו שהוא בעצמות‬
‫הנק׳ בלשון הזהר סתים וגליא והיינו בחי׳ מקיף ממש טרם שירד האור למטה בבחי׳ או״י‬
‫דאו״י בבחי׳ סדכ״ם בעצמות אא״ם שלפני במקיף ופנימי כר כי רוח הבל הדבור עולה‬
‫הקו״ח וכן מקיף דאו״י דתורה שהוא בעצמות הוא למעלה מכלי הגבלת האו״י המצומצם‬
‫שנק׳ חכמ׳ ש״מ או חכמ׳ הקדומה ונק׳ משל באותיות הדבור עד למעלה ממקיף דאו״י זה‬
‫הקדמוני וכה״ג‪ .‬וכן שרש נש״י שעלו במח׳ וזהו שנק׳ סדכ״ס כו׳‪) .‬וזהו ואשים דברי בפיך‬
‫הקדומה בעצמות ממש )וזהו הבוחר בתורה ובצל ידי כסיתיך כר שנק׳ צל וכמו שאמר‬
‫כט‬ ‫שער התשובה‬
‫מאור ישר דתורה שנמשך במקיף ופנימי‬
‫ואח״כ ובתורתו יהגה בבחי׳ או״ח שלמעלה‬
‫מזה כר דאו״י היינו תורת הוי׳ בגילוי שם‬
‫הוי״ה או״מ ואו״פ כר‪ .‬אבל בתורתו נסתר‬
‫ונעלם בעצמות ממש שע״ז שייך ענין הגיון‬
‫שהדבור בטל לגבי המח׳ בעלייתו למעלה כר‬
‫וד״ל‪ .‬ובכל זה יובן מ״ש כי קרוב אליך‬
‫הדבר מאד בפיך זו תורה כר‪ .‬דהנה מ״ש‬
‫שמע בני מוסר אביך זה היה במ״ת שדבר ה׳‬
‫נשמע לנש״י ועל כל דבור כר ואל תטוש‬
‫תורת אמך היינו עכשיו בדברו דבר ה׳ זו‬
‫הלכה כר כנ״ל‪ .‬דב׳ מדרגות יש בתורה א׳‬
‫תורה ש״מ )שנק׳ עה״ח והיינו בבחי׳ מקיף‬
‫דאו״י( והב׳ כשירדה למטה בעץ הדעת כר‬
‫בחי׳ מקיף דאו״ח שלמעלה מאו״י וזהו בפיך‬
‫דוקא כנ״ל וד״ל‪ .‬ויובן זה בתוס׳ ביאור ע״פ‬
‫מ״ש במ״א ע״פ יקרה היא מפנינים מכה״ג‬
‫שנכנס כר‪ .‬ויש להבין מה שייך כה״ג לתורה‬
‫אך הנה אמרו הקדים כבוד לאב שנא׳ כבד‬
‫את אביך כו׳ והקדים יראה לאם כמ״ש איש‬
‫אמו ואביו תיראו‪ .‬כבוד לאב היינו תושב״ב‬
‫שנק׳ אב כמ״ש שמע בני מוסר אביך ויראה‬
‫לאם זהו תושבע״פ כמ״ש ואל תטוש תורת‬
‫אמך כו׳‪ .‬וביאור הדברים הנה יובן ע״פ‬
‫הקדמה בענין מקיף דאו״י ומקיף דאו״ח‪ .‬ויש‬
‫להקדים לזה תחלה בטעם ושרש יתרון מעלת‬
‫האו״ח על או״י אם מפני שאו״י הולך ומתמעט‬
‫ואו״ח הולך ומתרחב כנ״ל הרי יש מעלה‬
‫באו״י במה שמוסתר וגנוז בכלים רבים‬
‫משא״כ או״ח שעולה למעלה מהכלי וידוע‬
‫שכל דבר המוסתר ונעלם משובח יותר מדבר‬
‫שבא לגלוי לכל שיש בו ירידה וצמצום ביותר‬
‫עד שיכולים הכל לקבל גם היותר נמוך‬
‫ושאינו ראוי ומטעם זה יש מעלה בא״פ יותר‬
‫מא״מ דמקיף יורד ומתגלה למטה ביותר כמו‬
‫מקיפים דז׳ ימי חחג דבחי׳ חסדים דימי‬
‫הסוכות שמקבלים גם ע׳ שרים כי גבר עלינו‬
‫חסדו ע״כ הללו את ה׳ כל גוים כו׳‪ .‬אבל‬
‫א״פ מוסתר בכלי לא יקבל משם רק הראוי‬
‫לזה )ולא כדורו של אנוש שנזונין בחסדו בחי׳‬
‫רב חסד מאריך אף לרשעים כו׳( וא״כ כל‬
‫שאו״י הולך ומתמעט במעוט האור בריבוי‬
‫כלים יותר משובח ממקיפים דאו״י כו׳‪ .‬אך‬
‫‪57‬‬
‫שהקב״ה יושב ושונה כנגדו כנגדו דוקא שנאמ׳‬
‫ה׳ צלך כו׳ כמו הצל שמוסתר בו האור והיינו‬
‫בחי׳ העצמות ממש כר וד״ל(‪) .‬וכידוע הכלל‬
‫דאו״י כל שהולך ונמשך למטה מתמעט ובא‬
‫במיעוט אחר מיעוט בריבוי כלים‪ .‬ואו״ח כל‬
‫שהולך ועולה הולך ומתרחב יותר עד שלא‬
‫יכילנו כל כלי רחבה ביותר‪ .‬וז״ש ארוכה‬
‫מארץ מדה ורחבה מני ים כאשר עולה‬
‫בבחי׳ או״ח בעצמות ממש דלתבונתו אין‬
‫מספר ממש וארץ וים היינו סתים וגליא שלא‬
‫יכילנו או״י דמקיף ופנימי כו׳ וד״ל‪ .‬וז״ש‬
‫ובצל ידי כםיתיך לנטוע שמים בחי׳ סובב‬
‫וליסוד ארץ בחי׳ ממלא שנק׳ סתים וגליא כר‪.‬‬
‫וז״ש למען תהיה תורת ה׳ דאו״י כנ״ל בפיך‬
‫דוקא להיות בבחי׳ מקיף דאו״ח כר(‪ .‬ויובן זה‬
‫למעלה ג״כ בדבר ה׳ כאשר הקב״ה יושב‬
‫ושונה כר כמו במ״ת דגם שעצם דבר ה׳ בא‬
‫ונמשך מלמעלה למטה בבחי׳ או״י כנ״ל אבל‬
‫בחי׳ הבל דבור העליון דאנכי וכה״ג ודאי‬
‫עלה למעלה מעלה בעצמותו ממש שלמעלה‬
‫מבחי׳ או״י שירד מלמעלה למטה‪ .‬וז״ש‬
‫ואשים דברי בפיך דברי דוקא כמו דבר ה׳‬
‫כאשר הוא עצמו מדבר שלזה עיקר מצות‬
‫ת״ת הוא בדבור וכמ״ש ודברת בם כר‬
‫במצות קריאה בפה דהגם שבודאי נמשך אור‬
‫דתורה באותיות הדבור בבחי׳ או״י אבל הבל‬
‫הדבור הזה עולה בבחי׳ או״ח שמגיע למעלה‬
‫מאו״י מטעם הנ״ל‪ .‬ומזה יובן עכ״פ דבחי׳ גליא‬
‫שבתורה למעלה מבחי׳ סתים אע״פ שא״פ‬
‫ודאי למטה מא״מ אבל מצד בחי׳ או״ח‬
‫שבגלוי הדבור עולה הוא למעלה מאו״י כנ״ל‪.‬‬
‫וזהו כי לא על הלחם לבדו שהוא עצם אותיות‬
‫התורה יחיה האדם שהוא או״מ ואו״פ דאו״י‬
‫אלא על כל מוצא פי ה׳ למוצאיהם בפה דוקא‬
‫להיותו בבחי׳ או״ח שהולך ומתרחב עד אין‬
‫שיעור למעלה מעלה כר וע״כ גם הנשמה‬
‫שנק׳ אדם יחיה ממוצא פי הוי׳ שבתורה‬
‫דוקא יותר מעל הלחם דתורה עצמו שבבחי׳‬
‫או״י וכך הוא באדם העליון כאשר ה׳ יושב‬
‫ושונה כר שלזה אמר ג״ש ראשונות יושב‬
‫הקב״ה ועוסק בתורה בדבור דוקא כר וד״ל‪.‬‬
‫וזהו כ״א בתורת ה׳ חפצו כר מעיקרא עביד‬
‫אדעתא דנפשיה להמשיך אור גלוי בנשמתו‬
 ‫שער התשובה‬
‫חסד לאברהם שהן רמ״ח מ״ע ששרשם‬
‫מחסד עליון דאברהם גי׳ רמ״ח כר‪ .‬וזהו קרוב‬
‫ה׳ לכל קוראיו ע״י המצות בהמשכות או״פ‬
‫בכלים כר לכל אשר יקראוהו באמת דוקא‬
‫שהוא ע״י ת״ת שכנגד כולם משום דתתן‬
‫אמת ליעקב תחלה ואז נעשה חסד דרמ״ח‬
‫מ״ע כר וד״ל‪ .‬אך טעם מ״ד מעשה גדול וגם‬
‫טעם דתלמוד גדול אינו אלא מפני שמביא‬
‫למעשה הענין הוא דיש ב׳ דברים במצות א׳‬
‫המשכת רצון העליון בכלי המצוה בבחי׳ או״פ‬
‫בכלי כנ״ל והב׳ בחי׳ ההעלאה דאו״ח אחר‬
‫שמקיים המצר שמלובשת בגשמיות דדצ״ח‬
‫דנוגה כטלית מצמר ותפילין מקלף גשמי כר‬
‫שעולה למעלה כקרבן העולה כר וכידוע‬
‫דמברורים דרפ״ח כר נעשה בחי׳ מקיף דאו״ח‬
‫ע״כ מעשה גדול מפני שעולה למעל׳ בהעלם‬
‫בעצמות ועכ״ז נמנו וגמרו דתלמוד גדול בחי׳‬
‫מקיפי׳ דאו״י מפני שמביא למעשה כר‬
‫ולכאורה זה סותר לענין הנ״ל דמקיף דאו״ח‬
‫למעלה ממקיף דאו״י ואיך גזרו אומר דתלמוד‬
‫גדול כר‪ .‬אך הנה יש להבין תחלה ביאור‬
‫ענין תתן אמת ליעקב הנ״ל דהנה י״ג מדה״ר‬
‫דמיכה במי אל כמוך היינו י״ג מדה״ר דמשה‬
‫אל רחום כר ואחר שאמ׳ מיכה ישוב ירחמנו‬
‫שהוא ביו״כ אמ׳ תתן אמת ליעקב בתחל׳‬
‫ואח״כ חסד כו׳ )ובי״ג מדה״ר דמשה א׳ ורב‬
‫חסד ואמת ואח״כ נוצר חסד כר( ולהבין זה‬
‫הנה תקון ואמת הוא תקון הז׳ בחי׳ תרין‬
‫תפוחין כר והוא מ״ש באור פניך נתת לנו‬
‫תורת חיים כר דיש יתרון מעלה בבחי׳ הארת‬
‫תרץ תפוחי׳ כר באור פני מלך שזהו כמו חכמת‬
‫אדם תאיר פניו ששם הוא בחי׳ גילוי אור‬
‫הפנימי׳ ועצמות מבלי לבוש והעלם כלל ובזה‬
‫מובדל שלא כשאר תקונין דדיקנא כמזל ונוצר‬
‫כר‪ .‬וביאור הענין הנה ידוע ומבואר למעלה‬
‫בב׳ מדרגות שבתורה א׳ שעשועי׳ ועונג‬
‫שבתורה קודם הצמצום דכתיב ואהיה אצלו‬
‫אמון כר שזהו מבחי׳ שעשועי המלך בעצמו‬
‫מקור כל התענוגי׳ שנמשך מאור א״ם להתפשט‬
‫למטה במורכב ונק׳ תענוג הפשוט העצמי‬
‫כמשל תענוג עצמי שבעצם הנפש דבחי׳‬
‫יחידה כר והב׳ שעשועים עצמיי׳ הללו‬
‫שנמשך להשתעשע בחכמ׳ שבתור׳ כמו‬
‫‪58‬‬
‫באמת המקיף מצד עצמו גדול מן הפנימי‬
‫במה שהכלי לא יכילנו כר וא״פ מצומצם רק‬
‫לפי הכלי לבד‪ .‬וזהו ההפרש ג״כ בין מקיף‬
‫דאו״י למקיף דאו״ח דמה שמקיף דאו״י יורד‬
‫ומתגלה למטה מטה ביותר בזה יתרון מעלת‬
‫מקיף דאו״ח להיותו עולה למעלה בהסתר‬
‫והעלם אחר העלם עד בחי׳ העלם העצמות‬
‫ממש כנ״ל‪ .‬והיינו כמו מקיפים דסכך דסוכה‬
‫שנק׳ צלא דמהימנותא בחי׳ צל והסתר ולהגן‬
‫מן החיצונים וכמ״ש וסוכה תהיה לצל יומם‬
‫כו׳ וכענני כבוד במדבר שהגינו על ישראל‬
‫לבדם כו׳ לפי שהן מקיפים דאו״ח שבאין‬
‫מחמת התשובה דיו״ב כנ״ל היפך מקיפים‬
‫דאו״י כר‪ .‬ובאמת מקיף דאו״י גדול בעצם‬
‫ממקיף דאו״ח כי הוא יורד מלמעלה בריבוי‬
‫אור בבחי׳ בלתי גבול בכלי כלל וע״כ‬
‫גם ירידתו למטה יכול לירדלקבל גם‬
‫בע״ת כמו וימינך פשוטה לקבל שבים אע״פ‬
‫שהן בשאול תחתית כיד הגדולה שתרד מטה‬
‫ביותר אבל המקיף דאו״ח בא אחר הצמצום‬
‫דאו״פ שדוחק ויוצא למעלה בבחי׳ מקיף וחוזר‬
‫לקדמותו כר )כתשובה שמן המיצר בא אל‬
‫המרחב(‪ .‬אך מצד שעולה בבחי׳ הסתר‬
‫למעלה בלתי ירידה וגלוי למטה משובח הוא‬
‫יותר )ועוד מטעם שעולה במרחב העצמות‬
‫ממש כמ״ש למעלה והוא מ״ש הסבי עיניך‬
‫כר שהמה הרהיבוני הרחיבוני כר כמ״ש במ״א‬
‫וד״ל(‪) .‬וזהו כבוד אלקים הסתר דבר בחי׳‬
‫מקיפים דאו״ח וכבוד מלכים חקור דבר‬
‫מקיפים דאו״י בכלל וכמשי״ת(‪:‬‬
‫הן בבחי׳‬ ‫כד ו ה נ ה ידועדכל המצות‬
‫או״פ שמוגבל בכלים מכלים‬
‫שונים שנק׳ רמ״ח אברים דמלכא כידוע‬
‫ושרש רמ״ח מ״ע מבחי׳ ה״ח שנמשך‬
‫בהתחלקות כר אבל התורה שרשה במקיף‬
‫דאו״י שלמעלה מהגבלת או״פ בכלים דמצות‬
‫ע״כ כל כח ועוז שיש במצות בהעלאת מ״ן‬
‫והמשכת מ״ד הכל ע״י אור דתורה כמ״ש‬
‫כי נר מצוה ותורה אור כאור המתחלק בנרות‬
‫הרבה ממקור א׳ כר ע״כ נמנו וגמרו דתלמוד‬
‫גדול מפני שמביא לידי מעש׳ שמביא להיות‬
‫במיעוט האור בריבוי הכלים דמצות כר וזהו‬
‫תתן אמת ליעקב אין אמת אלא תורה ואח״כ‬
 ‫שער התשובה‬
‫דהיינו חסד לאברהם גי׳ רמ״ח כנ״ל וזהו‬
‫מפני שמביא לידי מעשה וד״ל‪ .‬אך א״כ‬
‫מאיזה טעם אידך ס״ל דמעשה גדול וזיל בתר‬
‫טעמא מה טעם תלמוד גדול אינו אלא מצד‬
‫שמביא לידי מעשה ובפי׳ אמ׳ לא המדרש עיקר‬
‫אלא המעשה והלומד כר אלא צריך לומר‬
‫מטעם דבמצות יש בחי׳ מקיף דאו״ח והוא‬
‫בקיום המצוה שעולה מברורים דרפ״ח כר‬
‫כנ״ל ע״כ לא המדרש עיקר אלא המעשה וא׳‬
‫תכלית חכמה תשובה ומע״ט ויפה שעה אחת‬
‫בתשובה ומע״ט בעוה״ז יותר מכל חיי העוה״ב‬
‫ולא הזכיר תורה אדרבה תכלית תורה כר כי‬
‫מאחר שהתורה ירדה להביא לידי מעשה א״כ‬
‫מעשה עיקר וכמה שכתוב סוף דבר כר‬
‫דנעוץ תחלתן בסופן דוקא ואע״פ שאין אמת‬
‫אלא תורה ומבלי הקדמת תורה שיקראוהו‬
‫באמת אין העלאה והמשכה ע״י מצות כנ״ל‬
‫בפירוש תתן אמת כר ודאי זהו שאמר תלמוד‬
‫גדול אבל המעשה עיקר עד שיפה שעה א׳‬
‫כר גם מחיי העוה״ב משום דעוה״ב נברא‬
‫ביו״ד שהוא רק בחי׳ אור עונג העצמות‬
‫שנמשך אפס קצהו לבד כר אע״פ שנק׳ עדן‬
‫שנאמר בו עין לא ראתה כר שלמעלה מבחי׳‬
‫או״פ דעונג דחכמה שבתורה שהוא בא‬
‫במורכב באותיות כו׳ בחי׳ טנת״א כר וכמ״ש‬
‫שעשועים יום יום תושב״כ ותושבע״פ כר‬
‫הנה זהו בחי׳ מקיף דאו״י אבל מקיף דאו״ח‬
‫דתשובה ומע״ט בעוה״ז גדול מזה עד דגם מה‬
‫שהתלמוד גדול אינו רק מפני שמביא לידי‬
‫מעשה דוקא וזיל בתר טעמא וד״ל‪ .‬אך הנה‬
‫לפי זה יש סתירה לענין הנ״ל בפי׳ ואשים‬
‫דברי בפיך כר ומ״ש לא על הלחם לבדו כר‬
‫כי על כל מוצא פי ה׳ כר דבהבל הדבור‬
‫דתורה הוא מקיף דאו״ח שגדול ממקיף דאו״י‬
‫כנ״ל באורך וא״כ יש במצות ת״ת בדבור ג״כ‬
‫אותו יתרון מעלה שיש בתשובה ומע״ט שהוא‬
‫בבחי׳ מקיף דאו״ח והדרא קושיא לדוכתא‬
‫מהו ההפרש בין תלמוד למעשה עד שנחלקו‬
‫אם תלמוד גדול או מעשה גדול הרי שניהם‬
‫ענין א׳ ולמה גזרו וגמרו דתלמוד בדבור בפה‬
‫גדול מפני שמביא לידי מעשה בפו״מ שהוא‬
‫ג״כ בבחי׳ או״ח כר וד״ל‪ .‬אך הנה יובן ע״פ‬
‫הנ״ל בטעם יתרון מעלת או״ח על או״י כר‬
‫‪59‬‬
‫שהיא אצלו אמון כר שעדיין הכל בבתי׳‬
‫עצמות השעשועי׳ בלי לבוש וצמצום והיינו‬
‫כמו חכמת אדם הפנימי׳ והעצמיות שתאיר‬
‫פניו כמו צהבו פניו של רבי והוא בהגלות‬
‫נגלות פנימי׳ עצמותו יאירו פניו בלחיים‬
‫דוקא כמו מתוך בשורה של שמחה שנוגע‬
‫לעצמות נפשו יאירו ויצהיבו פניו ברוב אורה‬
‫כר‪ .‬וכן חכמת אדם כשהשביל חכמה עמוקה‬
‫וחדשה שנגלה פנימיות כח חכמתו תאיר פניו‬
‫מאד כמו ר׳ אבהו מצא תום׳ חדתא צהבו‬
‫פניו כר כי שעשועים עצמיים מתגלה בכח‬
‫חכמתו העצמי׳ בפנים דוקא והוא הטעם שנק׳‬
‫פנים שבו מתגלה בחי׳ הפנימי׳ והעצמו׳ כר‬
‫והפנים עצמו אינו לבוש מסתיר כלל אדרבה‬
‫נגלה בו האור של העצמות רק שהפנים כלי‬
‫להכיל בגשמיות כל אור הפנימי׳ דנפשו ע״כ‬
‫הוא מקום חלוק ופנוי מן השערות כר )וזהו‬
‫הטעם שחייב אדם להקביל פני רבו דוקא‬
‫ברגל שמזה יבא לקבל׳ כל אור ושפע כל‬
‫השנה כענין הראי׳ ברגל דיראה כ״ז את פני‬
‫ה׳ דוקא כשם שבא לראות כר(‪ .‬וכך יובן במ״ת‬
‫באמרו אנכי כר חכמת אדם תאיר פניו שנגלה‬
‫בפנים העליונים כל בחי׳ שעשועי׳ העצמיי׳‬
‫כר שבעצמות אא״ס ממש וזהו באור פניך‬
‫ממש נתת לנו כר‪ .‬מבלי לבוש העונג בדבר‬
‫המורכב כר וכמו ואהיה אצלו ממש שעשועי׳‬
‫כר וע״כ אור זה היינו כמו בחי׳ שעשועי‬
‫המלך בעצמו ממש שהוא מאיר בלי גבול לפי‬
‫שעצמותו ופנימיותו מאיר בפנים העליונים וזהו‬
‫שרש ענין תקון ואמת שע״ז אמר תתן אמת‬
‫ליעקב דתקון זה מובדל בערך מכל התקונין‬
‫להיותו עצמי׳ והוא מקור ושרש לכולם עד‬
‫שכללותם נק׳ הארת פנים כר וידוע דשופרי׳‬
‫דיעקב מעין שופריה דאדה״ר מפני שמקבל‬
‫אור פנים העליונים דא״א כו׳ והוא אשר‬
‫תתן אמת זה ליעקב והוא באור פניך נתת‬
‫לנו כאשר יקראוהו באמת דוקא ואין אמת‬
‫אלא תורה שהיא כלולה בעצמות השעשועים‬
‫העליונים ואז ממילא נמשך חסד לאברהם‬
‫שהן רמ״ח מ״ע שהן המשכות אורות בכלים‬
‫וזהו טעם מ״ד תלמוד גדול מפני שמבחי׳‬
‫הארת פנים דח״ע דתורה בשעשועים העצמיי׳‬
‫ממילא נמשך העונג ורצון העליון בכל המצות‬
 ‫שער התשובה‬
‫ממציאותם כר ולא ראי זה כראי זה שיש‬
‫מעלה בזה מה שאין בזה כר כנ״ל בענין מקיף‬
‫דאו״י דימי החג שגבר עלינו חסדו עד שע׳‬
‫שרים ג״כ מקבלים כר ומקיף דצל הסכך הוא‬
‫להיפך להגן ולשמור כר כמו ופרוס עלינו‬
‫סוכת שלומך כר וכן עזרה בצרות נמצא מאד‬
‫להיות מושיע ומגן ולעמוד נגד כל דין וקטרוג‬
‫רק לפי שגבר חסדו נק׳ בשם ישועות כידוע‬
‫וד״ל‪ .‬וכך אנו מוצאים ב׳ הפכים כאלה בתורה‬
‫והיינו מבחי׳ החסדים שהולך ונמשך ויורד ג״כ‬
‫למטה מטה כר עד שהכל יכולים לקבל וכדוגמא‬
‫שאמרו אין ד״ת מקבלים טומאה דבע״ק‬
‫מותר בד״ת כר או כדוגמא שאמ׳ ת״ח אין אור‬
‫של גיהנם שולטת בהם כר וכן אמ׳ עבירה‬
‫מכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה דמשמע‬
‫מכל זה דאור דתורה גם בחשך הוא מאיר‬
‫כמו גם בבע״ק כר וגם בבעל עבירה אין‬
‫עבירות שלו מכבה אור תורתו שלומד וגם‬
‫הגיהנם אינו שולט בו כר משום דהחכמה‬
‫שבתורה באה מבחי׳ ימין מקרבת דחסד עליון‬
‫שיורד עד לרחוק כמו לקרוב כר ונק׳ תורה‬
‫של חסד כמ״ש פיה פתחה בחכמה ותורת‬
‫חסד על לשונה כר וד״ל‪ .‬ולפעמים נק׳‬
‫החכמה שבתורה בבחי׳ דין שמאל דוחה ולדחות‬
‫למי שאינו ראוי כר כמו שאמר למיימינים בה‬
‫סמא דחיי ולמשמאילים בה סמא דמותא ממש‬
‫כמ״ש ולרשע כר מה לך לספר חוקי כי נעשה‬
‫לו סם המות אחר שעובר על מ״ש בתורה‬
‫כר וזהו היפך מ״ש אין עבירה מכבה תורה‬
‫כר אלא מצד שבחי׳ הדין שבתורה לא תסבול‬
‫כלל לרשע ובעל עבירה ונעשה לו סמא‬
‫דמותא ואינו בבחי׳ סם חיים רק למיימינים בה‬
‫כר וכמו סממני הרפואה שאם לא תועיל תזיק‬
‫ותמיתנו כר וזהו כשנק׳ אמת כנ״ל שאינו בא‬
‫בבחי׳ הארת פנים דאמת רק ליעקב לבד כר‬
‫וד״ל‪ .‬והוא ענין מקיף דאו״ח שבצל ידי‬
‫כסיתיך כנ״ל וכמו שומר שאינו רק לראוי‬
‫לזה כך בשכבך תשמור עליך להרחיק ממנו‬
‫כל דבר רע כר וזהו שתלמוד גדול שכלול‬
‫מחו״ג כר בהבל הדבור דוקא שמביא לידי‬
‫מעשה שהוא סו״מ דל״ת ועשה טוב דמ״ע‬
‫להבדיל בין טו״ר בפו״מ לפי שבירורים דאו״ח‬
‫דמצות נעשה ע״י בחי׳ או״ח דהבל הדבור‬
‫‪60‬‬
‫דלא ראי זה כראי זה שמקיף דאו״י יורד‬
‫למטה ביותר ומקיף דאו״ח עולה למעלה ביותר‬
‫ויש מעלה בזה מה שאין בזה כר‪ .‬והנה ב׳‬
‫מקיפים הללו דאו״י ואו״ח הכל יש בתורה‬
‫עצמה והיינו בהבל הדבור נעשה בחי׳ מקיף‬
‫דאו״ח ובאותיות הדבור שורה מקיף דאו״י‪.‬‬
‫וביאור הענין הנה יובן עד״מ תלמיד ששומע‬
‫דבר שכל מרבו לא יוכל רק להשיג עומק‬
‫המושג שבשכל ששומע אבל סדר הצרופים‬
‫דדבור נשאר על כלי מוחו בבחי׳ מקיף א״כ‬
‫יש כאן ב׳ דברים א׳ עומק המושג שנק׳‬
‫מקיף דאו״י ששורה באותיות הדבור והב׳‬
‫עומק שני שנעלם לגמרי רק ידוע למצרף‬
‫האותיות שזהו מקיף דהבל הדבור כי ההבל‬
‫מורכב מאמ״ר וחלק המים הוא התפשטות‬
‫אור עומק השכל שיש בגופי האותיות )דקאי׳‬
‫אדעתא דרביה אח״כ מתוך הדברים ששמע‬
‫וקיבל בבחי׳ או״פ( וחלק האש הוא בחי׳‬
‫הגבורות המחלקות האותיות ומצרפם בסדר‬
‫כך וכך כר‪ .‬שזהו למעלה מעומק המקיף דאו״י‬
‫דשכל שגנוז באותיות הדבור והוא הנשאר‬
‫בעילוי והסתלקות על גוף הדבור כידוע שזהו‬
‫בא מקדמות השכל מקור כל מדידה דאו״ב‬
‫כו׳ בה׳ מוצאות המחלקות ומצרפות והוא‬
‫הבל רוח הדבור שכלול מחו״ג התחלקות‬
‫וחבור יחד כו׳ וזהו סופר וספר סופר למעלה‬
‫מספר כו׳ )ומה שנמצא תוס׳ חכמה ברבוי‬
‫הדבור בא מקדמות עומק המשכיל כל שכל‬
‫דהיינו מצרף לחכמה דאבא יסד ברתא כו׳( וזהו‬
‫לא על הלחם לבדו שהוא עומק השכל של‬
‫אותיות הדבור מצד עצמו אלא למוציאיהם בפה‬
‫דוקא שבא מלמעלה ממקור השכל כר‪ .‬והוא‬
‫מקיף דאו״ח שלמעלה ממקיף דאו״י הנ״ל‬
‫וכך יובן בקול דתורה שכלול מחו״ג מחסדים‬
‫דאו״י וגבו׳ דאו״ח דהנה התורה כלולה מחו״ג‬
‫כמ״ש מימינו אש דת כר‪ .‬וכמ״ש קול ה׳ על‬
‫המים בחי׳ חסדים וקול ה׳ חוצב להבות אש‬
‫כר והיינו בחי׳ התפשטות החסדים דמקיפים‬
‫שבדבור שקבלו במ״ת מקול ה׳ על המים‬
‫שנק׳ מקיף דאו״י שהקיפם כר ומה שעל כל‬
‫דבור פרחה נשמתן הוא מבחי׳ הגבורות‬
‫דאו״ח דהבל הדבור העליון שנשאר בעלוי‬
‫למעלה מכלי ההשגה שלהם עד שנתבטלו‬
‫לא‬ ‫שער התשובה‬
‫את אביך כר‪ .‬ומלמטה למעלה תורה שבע״פ‬
‫קודם אמו ואביו תיראו שהוא היראה קודמת‬
‫לחכמה דאם אין יראה אין חכמה כנ״ל וד״ל‪.‬‬
‫והנה תחילה יש להבין פי׳ כבוד שהוא ל״ב‬
‫נ״ח דפי׳ נתיבות חכמה משמע דחכמה שלימה‬
‫נמצאת מנתיב אחד ע״ד דוגמא מחכמה אנושית‬
‫שנמצאת בזה העולם שיש כמה מיני חכמות‬
‫כמו חכמת התכונה וחכמת הרפואה שענין‬
‫התכונה נבדל מענין הרפואה ויכול להיות‬
‫שהחכם בתכונה לא ישכיל כלל בחכמת‬
‫הרפואה וכן להיפך לפי שיש לכל א׳ נתיב‬
‫ומקור השופע בפ״ע כמו בחכמה ושכל א׳ יש‬
‫כמה מיני השכלות פרטיות יש לכל השכלה‬
‫נביעה מיוחדת שנק׳ נתיב באותה החכמה‬
‫עצמה כמו ההולך מנתיב לנתיב אח״כ ילך‬
‫מהשכלה זו להשכלה אחרת כר‪ .‬כך גם‬
‫כללות החכמה שנמצאת בעולם מתחלקת לכמה‬
‫נתיבות היינו לכמה מיני חכמות עד שמציאת‬
‫חכמת התכונה וכה״ג מנתיב א׳ וחכמת‬
‫הרפואה מנתיב אחר וחכם א׳ המשכיל חכמה‬
‫זו ובא לחשכיל חכמה אחרת ה״ז כמו שהולך‬
‫מנתיב לנתיב לאחר שנמשך התחלקות נתיבות‬
‫ממקור החכמה שבמל׳ דמל׳ דעשי׳ וכמו ובלב‬
‫כל חכם לב נתתי חכמה היינו להשכיל ולהבין‬
‫בחכמה פרטית ונובע אליה נתיב מיוחד וכללות‬
‫חנתיבות נכללו במקור א׳ כמו המשכות‬
‫חפירות מלאות מים שנמשך לכל א׳ ממעיין א׳‬
‫וכה״ג ולכך שפע אור החכמח בכללות‬
‫נק׳ מעיין החכמה )או מעיינו׳ חכמה כי גם‬
‫החכמ׳ בכלל מאין תמצא ונתחלק לכמה מעיינו׳‬
‫מיוחדר וכמו וה׳ נתן חכמה לשלמה כמה‬
‫מעיינות חכמה כר ע״כ ויחכם מכל האדם כר‪.‬‬
‫וידבר ג׳ אלפים משל כר‪ .‬שהוא בחי׳ חכמה‬
‫שבמ״ל טרם שמתחלקת בל״ב נתיבות כו׳‪.‬‬
‫וכללות ההתחלקות המה ל״ב נתיבות חכמה‬
‫נמצא ב׳ פי׳ בל״ב נ״ח א׳ מחכמה נמשך‬
‫ל״ב נתיבות פרטיות כחכמת תכונה ורפואה‬
‫כנ״ל והב׳ שגם החכמה עצמה נמשכת ע״י ל״ב‬
‫נתיבות מאין דכתר וכמ״ש והחכמה מאין כר(‪.‬‬
‫וזהו שכבוד גי׳ ל״ב כי יש ל״ב חדרים במוח‬
‫שכלולים במוח החכמה דוקא וכללותם ד׳‬
‫מוחין חו״ב וחו״ג שחן ב׳ נטיות לחסד ולדין‬
‫כמו שכל מטח כלפי חסד כב״ה ושכל מטח‬
‫‪61‬‬
‫דד״ת דוקא וכמאמר אין העולם מתקיים אלא‬
‫בהבל תשב״ר הבל שאין בו חטא דוקא שאינו‬
‫עולה למעלה ההבל שיש בו חטא כו׳ וזהו‬
‫על כל מוצא פי ה׳ שבתורה יחיה האדם‬
‫במצוה וזהו ההפרש בין תלמוד למעשה אע״פ‬
‫ששניהם בבחי׳ או״ח אבל שיהיה עלי׳ למעשה‬
‫הוא ע״י הבל דבור דתלמוד שמביא לידי‬
‫מעשה מטעם הנ״ל וד״ל;‬
‫יש להבין ענין יקרה היא‬ ‫ועתה‬ ‫כה‬
‫מפנינים מכה״ג כו׳ וגם מ״ש‬
‫כל חפצי׳ לא ישוו בה אפי׳ חפצי שמים שהן‬
‫המצות הרי המעשה עיקר וגם מח שתלמוד‬
‫גדול רק מפני שמביא לידי מעשה וכל עיקר‬
‫התורה רק לפרש ולבאר אופן המעשה ואיך‬
‫יאמר דכל חפצי שמים דמצר לא ישוו בערך‬
‫לתורה כר דהנה בר״מ אמר דמה שהקדים אב‬
‫לאם בכבוד ואמו לאביו ביראה משום דאין‬
‫כבוד אלא תורה דכבוד גימ׳ ל״ב שהן ל״ב‬
‫נ״ח ע״כ אקדים אבא לאמ׳ כו׳ ע״ש ועדיין‬
‫אין הענין מתיישב דלמה ביראה הקדים אמו‬
‫לאביו וגם תושבע״פ נקרא כבוד כמו כבוד‬
‫חכמים ינחלו ונגד זקניו כבוד וכה״ג‪ .‬ועוד יש‬
‫לחבין במאמר אם אין חכמה אין יראה הרי‬
‫הקדים חכמה ליראה ואח״כ אמר אם אין‬
‫יראה אין חכמה הקדים יראה לחכמה‪.‬‬
‫ואינו כסותר זא״ז דמהיכן יתחיל כר‬
‫דשניהם אמת וחיינו ע״ד שאמ׳ כאן שבכבוד‬
‫הקדים אב לאם שהוא החכמה שנקרא אב‬
‫ליראה שנקרא אם וביראה הקדים אמו לאביו‬
‫שיראה קודמת לחכמה דאב כר‪ .‬וההפרש‬
‫הוא דמלמעלה למטה החכמה קודמת ליראה‬
‫דחו״ב נק׳ תרין רעין כר והחכמה נקרא אין‬
‫ובינה יש וכתיב כי אם לבינה תקרא והחכמה‬
‫נקרא אב וזהו אם אין חכמה אין יראה ומלמטה‬
‫למעלה היראה קודמת שהוא ביטול היש לאין‬
‫כר‪ .‬וכמאמר דכל שאין יראת חטאו קודמת‬
‫לחכמתו אין חכמתו מתקיימת וכל ת״ח שאין‬
‫בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו כר‪.‬‬
‫וביאור הענין הנה תחילה יש להבין זה בתורה‬
‫שבכתב ותושבע״פ שנקראי׳ אב ואם כמ״ש‬
‫שמע בני מוסר אביך כר כנ״ל דמלמעלה‬
‫למטה תשב״כ שנקרא אב קודם שהוא החכמה‬
‫שנק׳ כבוד אם אין חכמה כר כמ״ש כבד‬
 ‫שער התשובה‬
‫מלמעלה למטה היינו מאור א״ם בחכמ׳ דאצילות‬
‫להתחלק לכמה נתיבות כר שהן ס״ר כללים‬
‫ואחריהם כל דור ודור כר‪ .‬הרי עיקר הכבוד‬
‫לאב כמו אב המוליד נפש הבן לפי שהוא עיקר‬
‫המוליד אותו ובבטן האם הוא שנצטייר לבד‬
‫ברמ״ח אברים כר הקדים כבוד אב לאם וגם‬
‫לייחוס משפחה מתייחס אל האב דוקא וכמ״ש‬
‫למשפחותם לבית אבותם וגם לענין ירושה‬
‫ונחלה בכור לאב דוקא כר‪ .‬וכך הוא בס״ר‬
‫אותיות דתשב״כ שהוא ג״כ בבחי׳ החכמה‬
‫שנק׳ אב ותשבע״פ נק׳ אם כידוע וכמ״ש שמע‬
‫בני מוסר אביך שמע בני זהו הולדת הנשמות‬
‫מאב העליון שנק׳ אביך ומוסר אביך הוא תור׳‬
‫שבכתב וכללותו הי׳ בי׳ הדברות ששמעו הס״ר‬
‫מוסר אביהם דשלשה קשרים הן ישראל‬
‫ואורייתא כר‪ .‬ומשום דאורייתא וקוב״ה‬
‫כולא חד נקרא מוסר אביך ונמשך האור דתורה‬
‫דאביך בשעת מ״ת בכל נשמה בפרט גם אשר‬
‫איננו פה כר מלמעלה למטה בבחי׳ מקיף‬
‫דאו״י כמ״ש באור פניך נתת לנו ממש כר‪.‬‬
‫)וזה הי׳ ענין הב׳ כתרים דנעשה ונשמע דע״י‬
‫קבלתם בעול המעשה זהו כתר ומקיף דאו״ח‬
‫כידוע והכתר הב׳ כנגד נשמע הוא כאשר‬
‫שמעו שקבלו עליהם אור דמוסר אביך בהקפה‬
‫דמקיף דאו״י וז״ש והלך לפניך צדקך תחלה כר‬
‫בקבלת עמ״ש ואח״כ כבוד ה׳ יאספך מלמעלה‬
‫למטה דמקיף דאו״ח קודם למקיף דאו״י‬
‫היינו משום דביראה הקדים אם לאב כמשי״ת‬
‫ע״כ הקדימו נעשה לנשמע וכן הוא במלאכי׳‬
‫עושי דברו והדר כר(‪ .‬וזהו שבכבוד דתורה‬
‫הקדים תורה שבכתב לתורה שבע״פ שמע‬
‫בני מוסר אביך כו׳ ואמר אם אין חכמה אין‬
‫יראה דהחכמה היא כח מ״ה דאין שנמשך‬
‫מלמעלה למטה נק׳ ראשית חכמה כר והיינו‬
‫בחי׳ הביטול לאין האלקי בעצם מקורו כמו‬
‫ונחנו מה ומשם נמשך בחי׳ ביטול לאין בבינה‬
‫שנק׳ יש ע״י ל״ב נ״ח להתחלק לכל נשמה‬
‫בפרט כנ״ל בכל א׳ לפי ערכה בבחי׳ כח מ״ה‬
‫שבנפשו כידוע‪ .‬והיראה הוא בבינה שנק׳‬
‫שמיעה שמעתי שמעך יראתי שהוא רק בחי׳‬
‫ביטול היש לאין ע״י ההשגה אלקי׳ בטוב‬
‫טעם ודעת דוקא כנהר שנמשך מן המעיין‬
‫כידוע‪ .‬אבל אם אין מקור חכמה שהוא כח‬
‫‪62‬‬
‫כלפי דין כב״ש ונחלק לל״ב נתיבות כר‪ .‬שהן‬
‫ל״ב שבילין דמתפתחין במוח וכללותם מוח‬
‫החכמה לבד שנמשך לבינה כר‪ .‬וזהו שיש‬
‫נפש שלימה בעל שכל בעצם ושרשו מבחי׳‬
‫החסד ע״כ מטה שכלו הכל להשכיל כלפי חסד‬
‫ובשורש זה יש כמה ענפי׳ מחולקים והכל לחסד‬
‫וכן להיפך נפש שלימה להטות לדין ובזה יש‬
‫כמה ענפי׳ ויש שהוא מבחינת ממוצע כר‪.‬‬
‫ע״כ מהות מוח החכמה נק׳ בשם אב כמו אב‬
‫המוליד כמה בנים שהבן הנולד הוא נפש שלמה‬
‫ונמשך מטפת מוח האב ונק׳ תולדה וכן השני‬
‫והשלישי וכל א׳ מהות בפ״ע וגם הוא יוליד‬
‫וזה הנק׳ ענפים לשורש הראשון כר‪ .‬כך מל״ב‬
‫נ״ח מסתעפים ענפים לאין שיעור כר‪ .‬ודוגמא‬
‫לזה הן ס״ר נש״י שהיו בימי משה שהן השרשי׳‬
‫כלליי׳ לגבי נשמות כל דור ודור שנק׳ ענפים‬
‫וכללותם היו ד׳ מחנות מחנה יהודה כר‪ .‬והיינו‬
‫בחי׳ הטייה והמשכה שנמשך ממוח האב שהוא‬
‫מקור כל ס״ר הללו רק שהן בכלל ד׳ מחנות‬
‫לסטר דרום הכל מבחי׳ החסד שנמשך מהחכמ׳‬
‫דאצי׳ ששם מקור הנשמות כמ״ש כי אתה‬
‫אבינו כידוע שכנ״י נק׳ בנים וכל א׳ מן הענפים‬
‫עד דור האחרון או׳ אבינו כו׳‪ .‬ובשרש זה‬
‫יש כמה אלפים ורבבות והכל נשמות שמסט׳‬
‫דחסד ומהן מסתעפין בכל דור כר‪ .‬וכן לסט׳‬
‫דצפון מבחי׳ הטייה דחכמה שנק׳ אב ובחי׳ דין‬
‫ובו כמה אלפים וכר וענפים כר‪ .‬וכך למזרח‬
‫ולמערב כדוגמא דד׳ מחנות שכינה למעלה‬
‫כידוע וכללותם ל״ב נ״ח דחכמה דמל׳ דאצילות‬
‫שמקבל מל״ב נתיבות דחכמה דאצילות שנק׳‬
‫אור אבא שבו התלבשות עצמות אא״ם כידוע‬
‫)ולכך אנו אומרי׳ ברכנו אבינו כולנו כא׳ באור‬
‫פניך כי באור פניך כר‪ .‬כאחד דוקא לפי‬
‫שהענפי׳ מתאחדים בס״ר שרשים שהיו במ״ת‬
‫שקבלו מאור פניך ממש שהוא בחינ׳ פנימית‬
‫אבא כר(‪) .‬והיינו כמשל שפע התחלקות‬
‫החכמות ממקור החכמה וגם כל מקור כל‬
‫חכמה כל א׳ יש לו מקור וכנ״ל בפי׳ ל״ב נ״ח‬
‫שגם החכמה מאין כר‪ .‬ובכל חכמה יש כמה‬
‫השכלות פרטיות והכל ענין א׳ וד״ל(‪ .‬וזהו‬
‫שבכבוד הקדים אב לאם כר‪ .‬דכבוד הוא‬
‫בחכמה שהוא הנק׳ אב המוליד והוא שרש‬
‫הראשון וכמו שנמשך שרש ומקור לנש״י‬
‫לב‬ ‫שער התשובה‬ ‫‪63‬‬
‫הביטול לאלקות בעצם אין יראה שהוא ביטול שנק׳ אב והוא בחי׳ ביטול במציאות בעצם‬
‫שמצד ההשגה כר כנהר שא״א בלא מעיין למעלה מן הטעם ודעת כידוע בפי׳ הן יראת‬
‫כו׳ משום דמלמעלה למטה החכמה קודמת ה׳ היא חכמה דמשמע שאין הפרש כלל בין‬
‫ליראה והיינו שהקדים אב לאם בכבוד מטעם יראה לחכמה דיראת ה׳ היא חכמה וכתיב‬
‫הנ״ל וד״ל‪ .‬אבל מלמטה למעלה נהפוך הוא ראשית חכמה יראת ה׳ והרי אמר אם אין יראה‬
‫שהיראה קודמת לחכמה והיינו שהקדים אמו אין חכמ׳ אלא ודאי שיש ב׳ מיני יראה א׳ ביטול‬
‫לאביו ביראה כמ״ש איש אמו ואביו תיראו היש שע״י התבוננות דשמיעה שקודמת לחכמה‬
‫כנ״ל‪ .‬והענין הוא דהגם שבהילוך השפע מן וכמאמר כל שאין יראת חטאו קודמת שבלא‬
‫מקור האב קודם לאם כנ״ל‪ .‬אבל בבחי׳ יראת חטא הרי הוא היפך הביטול כר‪ .‬כי‬
‫קירוב התולדה אל המקור והשרש כמו קירוב אין פחד אלקים בלבו לבטל רצונו כר‪ .‬איך‬
‫וביטול היש של הנשמות לאין שזהו בחי׳ יבא לחכמה שהוא ביטול לאין אלקי בעצם‬
‫עלייה מלמטה למעלה מיש לאין היפך בחי׳ וכן ת״ח שאין בו י״ש דומה כו׳‪ .‬וע״ז אמר אם‬
‫הירידה והמשכה מאין דחכמה ליש דבינה אין יראה אין חכמה והב׳ יראה דחכמה עצמ׳‬
‫כר‪ .‬הנה אז ודאי יראה קודמת שהיא עיקר סיבת הוא יראה פנימית ע״י בחי׳ ראיה דחכמה כמו‬
‫התעלות וקירוב הנברא לאלקים מפני שצריך העומד לפני המלך שביטולו בעצם בלתי טעם‬
‫להתפשט מהגבל׳ חומרו בעלותו וכמו מי יעלה ודעת כר‪ .‬ויראה אותיות ראיה היינו מ״ש הן‬
‫בהר ה׳ נקי כפים ובר לבב כר‪ .‬ואם אין יראת ה׳ בבחי׳ ראיה שהביטול בעצם כנחנו‬
‫ביטול היש כדבעי לא יעלה כלל א״כ היראה מ״ה דמשה היא החכמה כ״ח מ״ה בעצם‬
‫קודמת וכל שיש בו יראת אלקים שהוא וראשית לחכמה יראה זו שנקרא יראה עילאה‬
‫הביטול לאלקות ע״י השג׳ והכרה לבוראו וכנודע בענין דחילו ורחימו רחימו ודחילו כר‪.‬‬
‫ביותר עד שיתפשט יותר מחומריותו יעלה וכך יובן בתורה שבע״פ שקודמת לתשב״כ‬
‫יותר בקירוב אחר קירוב כידוע וזהו שבירא׳ מלמטה למעלה לפי ששרש תשבע״פ רק בבחי׳‬
‫הקדים אם לאב דאם לבינה תקרא שכל נשמה יראה ביטול היש כר‪ .‬דכל הדקדוקים בדינין‬
‫יש לה השגה מיוחדת כס״ר דיעות שהיה במ״ת והלכות כ״כ אינו רק מחמת יראת המלך לקיים‬
‫שכל א׳ לפי השגתו היה בו הביטול מישותו מצותו לתכלית אמיתתו ולא לסור ימין כר‪.‬‬
‫וגסותו כר וא״כ ודאי יש אם לבינה זו שבכל ע״כ מדקדק מאד איך היה כוונת ורצון המלך‬
‫א׳ כמו שיש אב שהוא מקור המוליד כל עצם עד שמחמיר לומר גם זה אסור או פסול או‬
‫הנשמות וכמשל הולד שמצטייר בבטן אמו שאין המצוה כהלכה שלא יגע בהעדר רצונו‬
‫כך בא בחי׳ גילוי אלקות בהשגת כל או״א אפי׳ כמלא נימא והיינו כל עיקר תושבע״פ‬
‫להיות בבחי׳ ביטול במוח ולב ומעשה בציור שמוסיפים ומחדשים דינין ומוצאים אסמכתא‬
‫רמ״ח אברים וזהו הביטו אל צור חוצבתם וכר מן המקראות לומר שגם זה אסור משום לאו‬
‫צור ילדך תשי ותשכח אל מחוללך כר‪ .‬וכן הכתוב בתשב״כ כר משום דתושב״כ הוא כמו‬
‫הלא הוא אביך קנך הוא בחינ׳ מקור המוליד מקור המוליד כר‪ .‬אבל מלמטה למעלה‬
‫כל נש״י הוא עשך ויכוננך בציור רמ״ח כר‪ .‬תשבע״פ קודם כמו דיראה קודמת לחכמה‬
‫דאם אין יראה אין חכמה כנ״ל וד״ל‪:‬‬ ‫וז״ש אין צור כאלקינו כר )וכמ״ש בזהר פ׳‬
‫יקרה היא מפנינים כר‪ .‬דהנה‬ ‫וזהו‬ ‫בלק ע״פ מראש צורים אראנו כר( כמ״ש בשערי׳ כו‬
‫ידוע פי׳ יקר הוא לשון כבוד‬ ‫בכל חד לפום מה דמשער בהשגתו כר‪ .‬וזהו‬
‫הנק׳ אם כי אם לבינה כר‪ .‬וצ״ל תחילה ביטול בלשון התרגום כמו זיו יקריה דזהו תרגום מלא‬
‫היש לאין ע״י היראה דוקא וכמ״ש בזאת יבא כל הארץ כבודו וכן מה נעשה לאיש אשר‬
‫אהרן כר‪ .‬שיראה נק׳ זאת כידוע וזהו אמו ואביו המלך חפץ ביקרו היינו בכבודו וכן יקר תפארת‬
‫תיראו פי׳ אחר יראה דאמו שהיא הביטול שמצד גדולתו כר‪ .‬ופי׳ הב׳ ביקר היינו לשון יוקר‬
‫ההשגה דבינה יבא לכלל יראה עילאה דחכ׳ כדבר היקר בערך מופלג כאבן טוב בעטרת‬
 ‫שער התשובה‬
‫לגבי אותיות דלוחו׳ התורה שבארון אשר‬
‫בהיכל ק״ק פנימה אעפ״י שנשתלשלו במכתב‬
‫גשמי יותר מערך גשמיות הגבלת נשמת ר״י‬
‫כה״ג מ״מ מכתב אלקים הוא ממש בלתי בע״ג‬
‫כו׳ ונשמת ר״י כה״ג הוא בע״ג וכה״ג נשמת‬
‫משה לגבי לוחות שקיבל אע״פ שזה הכתב רק‬
‫מאצבע אלקים אבל שרשן מעצמות פנימיות‬
‫חכמתו רק שבא בבחינת הגבלה באותיות‬
‫האלקית ונק׳ יקר העליון שבעצמותו ממש רק‬
‫שירד בהתלבשות למטה ביותר( אבל התורה‬
‫יקרה היא מכה״ג שנכנס לפני ולפנים שנק׳‬
‫קה״ק אע״פ שגם היא ירדה למטה ביותר לפי‬
‫ששרשה בעצמות יקר העליון שלמעלה מבחי׳‬
‫אור יקר זה שנמשך לכה״ג ביו״ב ע״י י״ג‬
‫מדה״ר דכ״ע )לפי שהתורה באה מבתי׳‬
‫שעשועי המלך בעצמו כנ״ל בענין ואמת כר‬
‫ומה שמאיר לכה״ג ביו״כ הוא רק אפס קצהו‬
‫מאור זה שנמשך בקו ימין ונקרא כתר כהונה‬
‫ובחי׳ כתר תורה למעלה מכתר כהונה להיותו‬
‫מגיע בעצמות ממש דבריח התיכון כר וזהו‬
‫יקרה בחי׳ כתר תורה שנעשה מיקר העליון‬
‫אשר בעצמות ממש שלמעלה הרבה מיקר‬
‫דאור הכתר להיותו מעולם הא״ס עצמו ממש‬
‫וד״ל( וזהו כל חפצים לא ישוו בה אפי׳ חפצי‬
‫שמים דמצות שהן רק תר״ך עמודי אור והוא‬
‫בחי׳ אור הרצון העליון שנק׳ כתר שנמשך‬
‫למטה בחכמה ונקרא תרי״ג ארחין כר אבל‬
‫העטרה שע״ג הראש באבן יקר הערך כל‬
‫חפצים של יקר לא ישוו בה והיינו בחי׳ כתר‬
‫תורה שיקרה מפנינים כנ״ל וכל המצות אינן‬
‫רק פרטי המשכות יקר כבוד זה העליון שאמר‬
‫ונעשה רצונו כר וד״ל‪ .‬ושרש הדברים יובן‬
‫עפ״י הקדמה בתחלה להבין בענין בראשית‬
‫ירא בשת שזהו בבחי׳ אור כתר עליון עצמו‬
‫דאע״ג דאיהו אור צח כר אוכם הוא לגבי‬
‫עה״ע עצמו וכר דהנה מבואר למעלה בענין‬
‫פי׳ ל״ב נ״ח שהחכמה ג״כ מאין דכתר כו׳‬
‫וזהו בראשית נמי מאמר הוא פי׳ מאמר הוא‬
‫בחי׳ המשכה כשאר מאמרות שהמה בחי׳‬
‫ירידה והמשכה של אור שבא ויורד מלמעלה‬
‫למטה בדבור כמו יהי אור יהי רקיע שנק׳‬
‫בשם מאמר פתוח דוקא כך מאמר דבראשית‬
‫בחוכמתא כר נקרא גם הוא מאמר פתוח ולא‬
‫‪64‬‬
‫זהב יקר ביוקר מופלג שאין שיעור ליוקר דמיו‬
‫והיינו יקרה היא מפנינים מזהב פנינים היקר‬
‫מאד התורה יקרה היא ממנו והוא מאמר מכה״ג‬
‫שנכנס לפני ולפנים כר‪ .‬והענין הוא כידוע‬
‫דאין התלבשות אא״ם עצמו רק בחכמה‬
‫דוקא וחיינו בפנימיות חכמה דוקא‬
‫שהחכמה מאין תמצא שהוא כח מ״ה ובחי׳‬
‫אין בעצם וכמו ונחנו מה דמשה שעליו שייר‬
‫לשון כבוד דלשון כבוד הוא נופל על דבר‬
‫החשוב ומופלג ביוקר הערך שמכבדים אותו‬
‫ביותר כמו כבוד חכמים ינחלו וזהו מצות כבוד‬
‫ת״ח זקן כמ״ש והדרת פני זקן והוא זקן שקנה‬
‫חכמה דוקא וכנ״ל דבכבוד הקדים אב וכר‬
‫לפי שהוא בחי׳ מקור המוליד כר‪ .‬כך צריך‬
‫לכבד לתורה שבזקן שקנה חכמה לקום מפניו‬
‫כמו שמכבדים לס״ת עצמה וכל זה לפי שהתור׳‬
‫בחי׳ כלי ליקר העליון שהוא עצמות אא״ס‬
‫שבכתר עליון שנק׳ יקר בעצם והתורה נק׳‬
‫יקרה בה״א לשון נוקבא שמקבל מבחי׳ יקר‬
‫העליון ומתאחדת בו ממש דאורייתא וקב״ה‬
‫כולא חד כנ״ל בענין ג׳ קשרים כר בבחינת‬
‫סתים ובבחינת גליא וכמ״ש ואהיה אצלו אמון‬
‫אמון מופלא כר וד״ל‪ .‬וזהו אדם ביקר בל ילין‬
‫שזהו אדה״ר בג״ע שהיה מאיר שם מבחי׳‬
‫יקר העליון דכתר מל׳ דאצילות לא היה כח‬
‫בנשמת אדה״ר בגופו להכילו כר‪ .‬דיקר זה‬
‫נק׳ זיו השכינה זיווא עילאה דפנימית ע״י כר‪.‬‬
‫)וכמ״ש במ״א ע״פ ליהודים היתה כר וששון‬
‫ויקר שע״י מם״נ שלהם קיבלו בעצמם היקר‬
‫העליון שבתור׳ כמו במ״ת שקיבלו ב׳ כתרים‬
‫כר( וזהו מכה״ג כי הנה ידוע דשרש הכהונ׳ בקו‬
‫ימין חח״נ וכה״ג בחכמה בראש שרש החסד‬
‫דכהן סתם וכאשר נכנס לחיכל ק״ק לכפר‬
‫אחת בשנה על המקדש ועל העם כר‪.‬‬
‫זהו הבא מהארת רב חסד עליון דפנימיות‬
‫הכתר שבחכמה שנקרא קודש הקדשים‬
‫עד שהוא ממשיך האור ושפע חסד לעולם‬
‫למטה מטה להיות כפרת העון בפ״מ ושיהי׳‬
‫ברכה בארץ כר )כמו ר״י כה״ג שראה בחי׳‬
‫כתר דחכמה דמל׳ שבהיכל ק״ק א״ל ישמעאל‬
‫בני ברכני א׳ יהי רצון מלפניך כר שבודאי‬
‫היה נשמתו כמו בחי׳ מרכבה ממש בדביקות‬
‫עצמי בקה״ק דכ״ע כו׳ עכ״ז אין לו ערך‬
‫לג‬ ‫שער התשובה‬
‫המלך איך שנפלא ומרומם מערכו להיותו חכם‬
‫ודק השכל ביותר שיעמיק יותר באמתות‬
‫רוממות הערך של המלך או רבו כר וכל שאיננו‬
‫חכם בדקות ועמקות כ״כ לא יבוטל בעומק‬
‫כ״כ כר ובאמת הי׳ ראוי להיות להיפך ממש‬
‫שכל מי שחכם יותר יש לו קירוב הערך יותר‬
‫אל מעלת רבו וכן שר גדול יותר יש לו ערך‬
‫קירוב יותר למלך שלא יבוטל ב״כ והקטן‬
‫בחכמה או גדולה יתבטל יותר אך זהו בא‬
‫מצד בחי׳ הישות דחכמ׳ וגדולה כר אבל‬
‫בבחי׳ הדקות שהוא בחי׳ האין נהפוך הוא שכל‬
‫שיש בו דקות השכל יותר יש בו חוש זה‬
‫להבטל בעומק יותר והנמוך במדרגה דחכמה‬
‫בלתי דקות ועומק לא יבוטל כ״כ וכמאמר מה‬
‫להלן באימה שעל כל דבור כר בחי׳ גלוי‬
‫הביטול דאין דחכמ׳ כנ״ל אף כאן כל מי‬
‫שלומד דבר ה׳ זו הלכה צריך להיות לו בחי׳‬
‫הביטול לאין בנפשו כמו רבה יתיב באימתא‬
‫ופתח בשמעתתא כמו אימה דמ״ת ממש וד״ל‪.‬‬
‫וכן אמ׳ יהיב חכמתא לחכימין דוקא דכל מי‬
‫שיש בו חכמה כח מ״ה דאין זה ה׳ נותן בו‬
‫חכמה שהוא כמו שהיא נמשכת ממקורה‬
‫הנעלם כנ״ל וכך הוא בביטול לאלקות במוח‬
‫ולב בעצם שלמעלה מן ההשגה שלו כנ״ל יש‬
‫בזה הרבה חלוקות דיש נשמה שיש בה חוש‬
‫זה דביטול לאין יותר לעומק לפי שנשמתו‬
‫מבחינ׳ פנימית חכמה יותר כמו נשמת משה‬
‫ואהרן שאמרו ונחנו מה וכר מסתעף מזה‬
‫בצמצום ההמשכה דמ״ה דחכמה בכל נש״י‬
‫בכל דור ודור עד נצוץ היותר קטן מישראל עד‬
‫בחי׳ נפש דנפש דעשי׳ שאינו בטל רק במעש׳‬
‫לבד כידוע וד״ל‪ .‬אך בחי׳ ירא בשת הנ״ל הוא‬
‫למעלה מביטול זה הנראה כי הרי הבושה היא‬
‫באה מחמת עוצם קטנות הערך בעצמו עד‬
‫שמתבטל ממציאותו לגמרי כאילו אינו ממש‬
‫ולא נק׳ ביטול כזה בערך דבר מה המתבטל‬
‫לפי ערך מדרגתו אלא מצד הפלגת הרוממות‬
‫ועוצם שפלותו בדילוג גדול עד שלא יפול בזה‬
‫חלוקי מדרגות ביטול לאין לפ״ע הדקות והגסות‬
‫אלא כולן שוין בזה כקטן כגדול ממש כמו‬
‫במ״ת שהי׳ גם ביטול זה שנק׳ ירא בשת שהיו‬
‫כולם כא׳ שוין בזה ממדריגת משה עד הקטן‬
‫שבהם כמו וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק‬
‫‪65‬‬
‫מאמר סתום‪ .‬והענין הוא כמו פיה פתחה‬
‫בחכמה כידוע שהחכמ׳ בפתח והכתר בקמץ‪.‬‬
‫הפתח הוא ענין פתיחת הדבר וגילויו מן‬
‫העלמו כגילוי הדבור ממש כמו פתח ר׳ פלוני‬
‫כו׳ שפתח צינור החכמה שיבא לגילוי‬
‫מתעלומות חכמ׳ שנק׳ פלאות חכמה וזהו‬
‫כאשר פיה פתחה בדבור היינו שפתחה המקור‬
‫דחכמה עצמה שתומשך מהעלם מקור׳ דהכל‬
‫א׳ ממש וא״כ מובן דמאמר דבראשית הוא‬
‫בחי׳ מאמר פתוח דוקא והיינו בחי׳ המשכה‬
‫דאין ומ״ה דחכמה ממקורה הנעלם כמ״ש‬
‫והחכמה מאין תמצא תמצא עכ״פ בגילוי‬
‫כמציא׳ כר )וע״כ נק׳ כח מ״ה לשון מהות‬
‫דבר וגם לשון ביטול המהות כמו מה פשפשת‬
‫כר לפי שהיה ההמשכה דבחי׳ אין דגם בחי׳‬
‫אין בא בבחי׳ המשכה לגילוי דבר כמו גילוי‬
‫הניטים וכה״ג וד״ל( וזהו כבוד ל״ב נ״ח‬
‫שנמצאו לגילוי מאין דכתר כו׳ וזהו התועלת‬
‫דהמשכת אין זה לגילוי מה שעושה גם בחי׳‬
‫היש לאין כמו בגילוי אור חכמה בי׳ הדברות‬
‫שנהפך יש לאין כר עד שעל כל דבור כר‪.‬‬
‫אבל יש מדרגה בבחי׳ אין שלמעלה מזה והוא‬
‫בחי׳ אין האלקי כמו שהוא בעצם קודם שיורד‬
‫למטה בחכמה והוא בחי׳ אור הכתר שנק׳‬
‫פלא בהיפוך אותיות אלף אאלפך כר כידוע‬
‫שהוא נק׳ מאמר סתום ונעלם בלתי בא בגילוי‬
‫דפתח דחכמ׳ כלל וזהו בקמ״ץ בקמיצת‬
‫השפתיים לסתום הדבר בעצמו היפך הפתיחה‬
‫)וזהו כבוד אלקים הסתר דבר כמשי״ת( והיינו‬
‫ענין ירא בשת בהיפך אותיות דבראשית‬
‫והענין הוא דגם שמבואר למעלה באם אין‬
‫חכמה אין יראה דקאי בבחינת יראה עילאה‬
‫דהן יראת ה׳ היא חכמה עצמה שהוא ביטול‬
‫במציאות בעצם כר שלמעלה מביטול היש‬
‫דהשגה דבינה כר כל זה הכל בבחי׳ גלוי‬
‫הביטול דבחינ׳ אין עכ״פ רק שהוא למעלה‬
‫מן ביטול דהשגה דבינה שנקרא ביטול היש‬
‫כר וכעומד לפני המלך שיש מי שבטל וניכר‬
‫בו עומק הביטול לכל רואה ויש בזה חלוקי‬
‫מדרגות הרבה הכל לפ״ע בחי׳ החכמה כח‬
‫מ״ה שבנפשו כמו מי שנשמתו יותר במעלות‬
‫ומדרגות דחכמה דאין אלקי שהוא בחי׳‬
‫הביטול לעומק יותר יותר יבחין בהפלגת גדולת‬
 ‫שער התשובה‬
‫כבוד הללו היינו הנק׳ כבוד עליון וכבוד תחתון‬
‫או כבוד נאצל וכבוד נברא בדרך כלל כידוע‬
‫)וכמ״ש בסידור( וזהו שאמ׳ שאו שערים‬
‫ראשיכם כר ויבא מלך הכבוד בחי׳ כבוד‬
‫עליון ואח״כ אמר שאו שערים כר ה׳ צבאות‬
‫מלך הכבוד בחי׳ כבוד תחתון וכמ״ש בזהר‬
‫דשערי׳ הראשונים הן נש״ב ושערי׳ האחרונים‬
‫היינו דבחי׳ המל׳ והיינו דרך פרט בחי׳ יחוד‬
‫או״א ויחוד זו״נ שנק׳ חתן וכלה כמ״ש והוא‬
‫כחתן יוצא מחופתו כר‪ .‬ומ״ש על כל כבוד חופה‬
‫הרי יש חופה על ב׳ מיני כבוד עליון ותחתון‬
‫למעלה שהוא בחי׳ יחוד דאו״א וכ״ע וכ״ת‬
‫בזו״נ כר )והחופה חופף על ב׳ מיני כבוד‬
‫דאו״א דהיינו מת״ת דא״א שנעשה כתר‬
‫לאו״א וחופה דזו״נ מת״ת דאימא שנעשה‬
‫כתר לזו״נ ומשמעות דעל כל כבוד חופה א׳‬
‫ולא שיש לכל כבוד חופה בפ״ע היינו לפי‬
‫שנעוץ תחלתן בסופן כא׳ והוא בחי׳ כתר‬
‫מל׳ דאיהו כ״ע ממש בבחי׳ ע״ס דאו״ח והוא‬
‫בחי׳ ירא בשת הנ״ל והיינו מ״ש כבוד אלקים‬
‫הסתר דבר בחי׳ אלקים דמל׳ עד אלקים‬
‫דכתר וכבוד מלכים חקור דבר היינו מלכא‬
‫עילאה ומלכא תתאה שהן או״א וזו״נ שנק׳‬
‫כ״ע וכ״ת בכלל ובפרט כנ״ל וד״ל(‪ .‬והנה‬
‫ביאור כל זה יובן ע״פ כל הנ״ל בבחי׳ כבוד‬
‫דאב דחכמה שהן ל״ב נ״ח שגם החכמה‬
‫מאין תמצא כר שבכבוד הקדים אב לאם‬
‫וביראה הקדים אם כר ויש להקדים לזה ענין‬
‫א׳ הידוע )ומבואר בסידור( שיש ב׳ מיני‬
‫שפע א׳ מאין ליש שזהו מלמטה למעלה והב׳‬
‫מלמעלה למטה מיש לאין וז״ש כי אל דעות‬
‫ה׳ כר ב׳ דעות הפכיי׳ כר וענין דעה הא׳‬
‫שמלמעלה למטה מיש לאין זהו חופה שעל‬
‫כבוד עליון ודעה הב׳ שמלמטה למעלה מאין‬
‫ליש זהו חופה שעל כ״ת )ויש חופה אחת על‬
‫שניהם יחד הכוללם יחד כפי׳ דעל כל כבוד‬
‫חופה א׳ כנ״ל( וביאור הדברי׳ הנה בחי׳‬
‫שפע דמאין ליש היינו גם בחכמה שנמצא׳‬
‫מאין ליש כמ״ש והחכמ׳ מאין תמצא מאין‬
‫דכתר תמצא במציאה כנ״ל בפי׳ ל״ב נ״ח‬
‫כר שגם עצם החכמה באה מן ההעלם לגילוי‬
‫ע״י נתיב כו׳ וכנ״ל במא׳ דבראשית שנק׳‬
‫מא׳ פתוח דפתח׳ בחכמה כמ״ש פיה פתחה‬
‫בחכמה כר כמו גילוי הדיבור כך גילוי אור דכח‬
‫‪66‬‬
‫שיראו לגשת לגמרי וכעני ונבזה שנכנס להיכל‬
‫המלך פתאום שיתבייש עד שאין לו מציאות כלל‬
‫בך גם השר הגדול ביותר יבא לידי בושה‬
‫כאשר המלך מתלבש בעוצם רוממותו העצמי‬
‫שנק׳ אז בשם מלך נורא לשון נפעל שנתרומם‬
‫מאד בעצם עד שנורא על כל להיותו אז‬
‫נבדל בערך מכל כר עד שגדול וקטן שוין כו׳‬
‫ונורא זה היינו המשפיע יראה גדולה לא לפ״ע‬
‫המקבלים היראה שיהי׳ חילוק מדרגות זה יש‬
‫לו יראה יותר כו׳ אלא הכל יראי׳ בשוה‬
‫דכולא קמי׳ כלא חשיב כו׳ וד״ל‪ .‬ויובן זה‬
‫למעלה מה שאמר נורא תהלות שהוא עצמות‬
‫רוממות אוא״ם שנקר׳ עה״ע בכלל דלית מח׳‬
‫תפיסא בי׳ כלל אז אפי׳ אור צח כו׳ שהוא‬
‫אור כ״ע שהוא בחינ׳ האין בעצם כמו שהוא‬
‫טרם שנמשך לחכמה כח מ״ה כנ״ל )ובנשמה‬
‫היינו עצם כח האין האלקי דנשמה טרם‬
‫שנמשך להיות בבחי׳ ביטול לאין דחכמה‬
‫כנ״ל( אתחשך קמי׳ ונק׳ ירא בשת בבחי׳‬
‫בושה שהוא כאילו אינו במציאות כלל וכלל‬
‫כנ״ל וזהו למעלה מבראשית שהוא אין‬
‫דחכמה כו׳ וזהו עושה פלא דנורא זה עושה‬
‫לפלא עליון זה שנק׳ אור צח דכ״ע שנחשב‬
‫רק בבחי׳ עשי׳ לגבי׳ כמדרג׳ דעשי׳ דמ״ל‬
‫דמ״ל דעשי׳ שנק׳ סוף כל דרגין וכמ״ש קטן‬
‫וגדול שם הוא כו׳ וד״ל‪:‬‬
‫יובן יותר ענין יקרה היא כר‬ ‫ובזה‬ ‫כז‬
‫אא״ם‬ ‫ועצמות‬ ‫דפנימית‬
‫שבפנימית ע״י הוא הנק׳ יקר תפארת גדולתו‬
‫העצמות ואור יקר זה מתלבש בפנימי׳ ח״ע‬
‫דתורה שלמעלה ממאמ׳ דבראשית כר והוא‬
‫בחי׳ עה״ע עצמו דאפי׳ אור צח אוכם הוא‬
‫וע״כ כל חפצי׳דמצוה שנק׳ אור צח שהן‬
‫תר״ך עמודי אור דכ״ע לא ישוו בה להיות‬
‫בבחי׳ נורא בעצם שלמעל׳ גם מירא בשת‬
‫אחר שמקבל׳ כל בחי׳ האור דיקר זה ואינו‬
‫מתחש׳ כר וזהו יותר מכה״ג דגם אור צח‬
‫דכ״ע שבו אוכם הוא כר והתורה נק׳ יקר‬
‫ה׳ בה״א כר )ובמ״ת קיבלו היקר זה לאחר‬
‫שנתבטלו כנ״ל וכן בימי מרדכי דכתיב וששון‬
‫ויקר אבל אדה״ר ביקר בל ילין כר כנ״ל‬
‫דאפי׳ אור צח כר כנ״ל שנק׳ ירא בשת כר‬
‫וד״ל( ובכל זה יובן מ״ש כי על כל כבוד‬
‫חופה שיש לכל כבוד חופה בפ״ע וב׳ מיני‬
‫לד‬ ‫שער התשובה‬ ‫‪67‬‬
‫מ״ה שנק׳ בהי׳ ההמשכה דאין האלקי בבחי׳ ביטול היש לאין כנ״ל בענין הקדים יראה‬
‫גילוי מציאות בחי׳ הביטול לאין הנראה וניכר לאם כו׳ דמלמטה למעלה נהפוך הוא‬
‫עכ״ם ונמשך זה בכל אחד לפי ערכו בחי׳ כח דביטול היש קודם והוא נק׳ מקיף דאו״ח‬
‫מ״ה זה עד שיש חלוקי מדרגות מגדול עד שגורם המשכה דמקיף דאו״י דחכמה רק לפי‬
‫קטן שבקטנים כו׳ אעפ״י שהוא למעלה מן ערך ההעלאה וביטול היש דוקא כנ״ל )והיינו‬
‫ההשגה דבינה עדיין כנ״ל ועד״ז בחי׳ גילוי כמשל ב׳ חצאי כדורים שאמצעיתם מתחברים‬
‫אין זה דכח מ״ה דחכמ׳ נמשך בהשגה דבינה יחד שחצי עליון מן המיצר אל המרחב וחצי‬
‫במקבלים שהוא הביטול לאין שמצד ההשגה התחתון מן המיצר אל המרחב כו׳ והיינו מה‬
‫בהתפשטות אורך ורוחב כמו נודע בשערים שביטול היש לאין מלמטה גורם ירידה והמשכה‬
‫בכל חד לפי שיעור השגתו דוקא כנ״ל דאין ליש לפ״ע והוא לפ״ע אתעדל״ת‬
‫באריכות וזהו מאין ליש ממש שהבינה נק׳ בהתפעלו׳ השגה דבינה כך יתוסף אור דמ״ה‬
‫יש ממש לגבי מ״ה דחכמ׳ וגם החכמה נק׳ דחכמה בבחי׳ מקיף כר‪ .‬אבל חיבור עצם‬
‫יש לגבי מקורה הנעלם כמ״ש והחכמ׳ מאין מרחב העליון כמו שהוא בלתי מיצר דאין ליש‬
‫תמצא בבחי׳ יש כנ״ל ומקור כל בחי׳ מ״ה דחכמה היינו כאשר השפע מיש לאין שהוא‬
‫של חכמה נק׳ אב ומקור כל בינה והשגת מעה״ע עצמו שנעשה מקיף לחו״ב יחד‬
‫אלקי׳ נק׳ אם כנ״ל‪ .‬והנה שפע הב׳ דשוין קטן וגדול יחד כנ״ל בענין ירא בשת‬
‫שמלמעלה למטה מן המשפיע אל המקבל דכתר משום דכלא חשיב כר וחופף לחו״ב‬
‫היינו כמו שהוא בעצמות המשפיע שזהו מיש יחד היינו ב׳ מקיפים דאו״י ואו״ח כא׳ בשוה‬
‫האמיתי לאין דהיינו אור הכתר שנק׳ בחי׳ להיותו מרומם ונבדל לבלתי יתחלק לב׳‬
‫אין האלקי כמו שהוא בעצם שירד להיות מדריגות עליון ותחתון כלל )והיינו מת״ת‬
‫נק׳ אין דיש דחכמה כנ״ל ולגבי עצמות דא״א שנעשה כתר לאו״א לכלול ב׳ מקיפים‬
‫עה״ע נק׳ אין דכלא חשיב ממש כנ״ל במא׳ דאו״י ואו״ח ומה שנק׳ נורא בגלוי העצמות‬
‫דאפי׳ אור צח כו׳ אוכם הוא לגבי עה״ע ונק׳ להיות הכל שוין ביראה א׳ מתלבש בת״ת‬
‫ירא בשת כו׳‪ .‬וזהו הכלל בכל שפע מאין ליש דא״א שסובל ב׳ דעות כנ״ל וד״ל(‪ .‬וזהו והוא‬
‫שאין זה נק׳ מקור לגבי יש ונק׳ אין שכלא כחתן יוצא מחופתו שעיקר החופה נק׳ ע״ש‬
‫ממש לגבי עצמות המשפיע )כמעיין לגבי החתן וזהו מלמעלה למטה שעיקר השפע‬
‫נהר נק׳ אין דיש ולגבי מקורו כלא הוא כר( דמיש לאין בא על כבוד עליון דחכמה וכולל‬
‫)או כתלמיד דכלא חשיב לגבי רבו ונעשה גם לכ״ת דבחי׳ בינה כר והיינו בבחי׳ ע״ס‬
‫משפיע לקטן או כמו גשמיות שבעצם הרוחניות דאו״י בכלל והוא בבחי׳ יחו״ע דחו״ב אבל‬
‫דנפש דכלא חשיב שנעשה חיות רוחני בדם בבחי׳ יחו״ת דזו״נ הגם שהוא בדוגמא דב׳‬
‫שבגשם כידוע וכן כח הצומח בעשב גשמי מיני כ״ע וכ״ת דחו״ב אבל יש בזה יתרון‬
‫כידוע וד״ל( ונמצא דשפע אור הכתר בחכמ׳ מעלה להיותם בבחי׳ ע״ס דאו״ח מלמטה‬
‫נק׳ מאין ליש ומע״הע בכ״ע נק׳ מיש לאין למעלה בכללות ונעוץ סופן בתחילתן ממש‬
‫ובחי׳ הכתר נק׳ ממוצע וסובל בעצמו מב׳ דעות שהוא באור הכתר עצמו כנ״ל עד שמתאחד‬
‫שמלמעלה למטה ומלמטה למעלה כו׳ וד״ל‪ .‬עצמות עה״ע שנק׳ יקר העליון בכתר ומל׳‬
‫וזהו על כל כבוד חופה לכ״א חופה בפ״ע היינו שנק׳ תחלה וסוף כא׳ באין הפרש כלל ביניהם‬
‫בחי׳ כ״ע דחכמ׳ שנמשך מאין דכתר ממזל אע״פ שמלמעלה למטה נק׳ הכתר תחלה‬
‫ונוצר כו׳ ע״ז א׳ כחתן יוצא מחופתו חופתו והמל׳ סוף ומלמטה למעלה נק׳ המל׳ כתר‬
‫הוא בחי׳ מקיף דאו״י כנ״ל שנמשך על כ״ע דכתר מל׳ איהו כר דאין עליון ותחתון כלל‬
‫דחכמ׳ כו׳ )אבל מבחי׳ השפע דעצמות וכנ״ל בפי׳ עושה פלא כר‪ .‬וזהו פי׳ יקרה‬
‫שנמשך מיש האמיתי דעה״ע עצמו שמכיל היקר ואינו מתחשך כלל כנ״ל והוא‬
‫לאור הכתר היא שנעשה בבחי׳ מקיף לע״ל שא״ח עט״ב ויהי׳ עליית המל׳ בעצמות‬
‫דחופה א׳ לחו״ב יחד כמשי״ת( וחופה ממש ונק׳ ארץ חפץ כר‪ .‬וזהו למעלה גם‬
‫הב׳ הוא על כ״ת דבינה והיינו ע״י בחי׳ מבחי׳ ירא בשת הנ״ל‪ .‬וזהו ה׳ צבאות מלך‬
 ‫שער התשובה‬
‫כל העצמות באה״ר כמו כלתה נפשי וכמו‬
‫ביראה כירא בשת הנ״ל וכמו במ״ת שעל כל‬
‫דבור פרחה נשמתם שבודאי נמשך מלמעלה‬
‫ג״כ באה״ר בלתי מוגבל כעצם כלל וכלל כר‬
‫עכ״ז יש העלאה וביטול עכ״פ ואח״כ המשכה‬
‫כו׳ רק שהוא בלי גבול כמו לא יבא עוד‬
‫שמשך וירחך לא יאסף כו׳ )וכענין ירא בשת‬
‫הנ״ל דאוכם הוא לגבי עה״ע כו׳( שזהו או״י‬
‫ואו״ח משפיע ומקבל כר‪ .‬אבל עוד למעלה‬
‫מזה שאין שם בחי׳ עליה וירידה כלל דאו״י‬
‫ואו״ח שוין ממש לפי שבעצמות לא שייך‬
‫עלייה וירידה ונעוץ תחלה וסוף כא׳ כר‬
‫דהיינו כתר ומל׳ דאו״י ואו״ח כר והיינו מ״ש‬
‫ה׳ יהיה לך לאור עולם שהוא כענין יקרה‬
‫היא הנ״ל שיכיל לבחי׳ יקר העליון ולא יתבטל‬
‫ממציאות כלל בבחי׳ העלאה כר וכמו ועינינו‬
‫מאירות בכחי׳ מאור כר והוא בחי׳ עה״ע‬
‫עצמו כמו שהוא קודם שמצמצם עצמו להיות‬
‫נקרא נורא לשון נפעל כמו נשבע שעדיין לא‬
‫יתכן בזה שפע יראה למקבלים כר וזהו עד‬
‫דוד הגדיל כר ונק׳ ארץ חפץ כנ״ל‪ .‬הנה גם‬
‫לשון על כל כבוד חופה לכלול כ״ע וכ״ת יחד‬
‫לא יתכן מאחר שכ״ת דומה לכ״ע ממש כי‬
‫מכילו כמו שהוא ממש כר דהיינו שמרחב כל‬
‫העצמיות כמי שהוא מתקבל בתחתון שלא‬
‫ע״י העלאה וביטול המקבל כלל כר‪ .‬והנה‬
‫בזה יתרון מעלת יח״ת דזו״נ כנ״ל וד״ל‪.‬‬
‫וזהו מהרה ישמע בערי יהודה כר ביחוד ת״ת‬
‫ומל׳ דוקא קול חתן וקול כלה שקול כלה‬
‫בקול רם כקול חתן ולא בחשאי וביטול כקול‬
‫כלה דעכשיו גם לא כמו מ״ת דכתיב ויהי קול‬
‫השופר כר ועל כל דבור פרחה כר אלא‬
‫יהיה קול לכלה לקבל בעודנו בישותו בלא‬
‫ביטול כלל וכלל כמו במשיח כר כמ״ש במ״א‬
‫והיינו כמו קול רם דבשכמל״ו ביו״כ בדוגמא‬
‫דלע״ל דכתיב ונחיה לפניו ממש וזהו שמסיים‬
‫משמח חתן עם הכלה שהכלה עיקר שע״י‬
‫ביטול כל העצמות דאו״ח דוקא שמגיע‬
‫בעצמות ממש כנ״ל בענין הבל הדבור דתורה‬
‫הוא שבא שמחת החתן שבעצמות ממש‬
‫שיתגלה כמו שהוא למטה כמו שהוא למעלה‬
‫בעצמותו בלי אמצעי כלל וד״ל;‬
‫בכלל ג״כ אבל יש אוי״ר בלתי מוגבלים‬
‫סליק שער התשובה‬
‫‪68‬‬
‫הכבוד )שכולל כ״ע וכ״ת דכתר ומל׳( סלה‬
‫בלי הפסק וגבול כלל כעצמות אא״ם והיינו‬
‫על כל כבוד חופה א׳ כולל ע״ס דאו״י ואו״ח‬
‫יחד בכלל וד״ל‪) .‬והיינו שלא יהיה חילוק‬
‫כלל וכלל בין כבוד אלקים דכתר ומל׳ שבבחי׳‬
‫או״ח לכבוד מלכים דאו״א וזו״נ בבחי׳ או״י‬
‫אע״פ שזה יורד וזה עולה דאין עליה וירידה‬
‫כלל בעצמות ממש וד״ל(‪ .‬וביאור הדברים‬
‫הנה יובן מענין הנ״ל בחו״ב בביטול היש‬
‫לאין כו׳ שיש בזה ב׳ מדרגות דאו״פ ואו״מ‬
‫כידוע דבחי׳ אוי״ר שכליים לפי צמצום‬
‫ההשגה לבד נק׳ או״פ ועומק של המושג‬
‫שעושה התפעלות במוח למעלה מן הכלי נק׳‬
‫או״מ ורוח אייתי רוח כו׳ ממשיך לבחי׳ אין‬
‫דחכמה הנ״ל ג״כ ב׳ מדרגות דאו״פ ואו״מ‬
‫כזה מלמעלה למטה ומקיף דאו״ח דבינה בא‬
‫במדה ושיעור בכאו״א ומה שנק׳ בזה או״מ‬
‫בגדול הימנו נק׳ או״פ כו׳ ובכלל לפי ערך‬
‫או״מ דכלל נש״י כמו״כ יומשך מקיף דאו״י‬
‫דכתר בחכמה בכלל נש״י כו׳‪ .‬וכה״ג גם‬
‫במדות שבלב יש ב׳ מדרגות דאו״פ ואו״מ‬
‫מה שיכיל הלב ההתפעלות ומה שלא יכילנו‬
‫ונמשך עליו בבחי׳ מקיף שגם זה בא במדה‬
‫בכל א׳ בפרט וכמו״כ בכלל עד שלפי ערך‬
‫העלאה דאו״ח דמקיף דלב בתשובה שהוא‬
‫בחי׳ היראה כו׳ כן יומשך מקיף במדות‬
‫בבחי׳ או״י כו׳ וזהו יחוד זו״נ למעלה ונק׳ כ״ע‬
‫וכ״ת גם כן כנ״ל ועל כל כבוד יש חופה בפ״ע‬
‫היינו ב׳ מקיפים דאו״י ואו״ח שבאין במדה‬
‫בהעלאה והמשכה כו׳ וכל זה נכלל באהבה‬
‫דבכל נפשך בשכל ומדות אוי״ר אבל יש אהבה‬
‫רבה דבכל מאודך שהוא בלי גבול כלל‬
‫כידוע ומעורר אתעדל״ע מקיף דאו״י ג״כ בלי‬
‫גבול‪ .‬אמנם גם זה המקיף יבא במדה אע״פ‬
‫שנק׳ בלי גבול היינו למעלה מגבול הכלי‬
‫שיכול להיות דאה״ר דמאדך בזה נק׳ אהבה‬
‫מוגבלת דאו״פ בגדול הימנו כנ״ל וכהיקף‬
‫העיר שבא עיגולו במדה לפי מדת העיר‬
‫וכה״ג )וכמשל ב׳ חצאי כדורים שמרחב‬
‫שלהם באמצעי׳ חיבורם בא במדה(‪ .‬והנה גם‬
‫ביראה יש יראה עילאה ביטול במציאות דחכ׳‬
‫הנ״ל שבא ג״כ במדה בכל א׳ ונק׳ מוגבל‬
‫בעצם והיינו בבחי׳ יחידה דנפש שהוא ביטול‬
‫לה‬ ‫שער התפלה‬
‫שעשועים בנשמות בג״ע בבחי׳ סתים שבתורה‬
‫כנ״ל אינו רק חלק א׳ מריבוא רבבות וכמ״ש‬
‫ושעשועי את בנ״א כר וכמ״ש במ״א וד״ל‪.‬‬
‫אך חנה מ״ש לבו דואג בקרבו בקרבו דוקא‬
‫שאין הדאגה בגלוי במוח ולב שנקר׳ עוצב‬
‫ומרירות כלל רק הדאגה טמון וגנוז בהעלם‬
‫בתוך נקודת הלב ותמיד הוא דואג דדואג לשון‬
‫הווה ולא שמתפעל בדאגה לפרקי׳ והיינו‬
‫שבהעלם הנק׳ תעלומת הלב דואג הוא בקרבו‬
‫תמיד כו׳ וזהו עיקר הכנה דרבה המוכן לקבל‬
‫כל רזי פנימי׳ תורה דוקא שלזה הטעם גזרו‬
‫אומר דאין מוסרין מעשה מרכבה רק למי‬
‫שלבו דואג תמיד בקרבו ולא למי שאין לבו‬
‫דואג תמיד כר‪ .‬וביאור טעם הדבר הנה ידוע‬
‫דג׳ קשרין מתקשראן כא׳ ישראל מתקשראן‬
‫באורייתא ואורייתא בקב״ה וכמו דקב״ה סתים‬
‫וגליא כך אורייתא וישראל מתים וגליא ופי׳‬
‫סתים וגליא היינו כידוע עיקר ההפרש בין‬
‫ההעלם לגילוי הוא בעונג העליון שכאשר‬
‫בא בגילוי ובמורגש כמו כאשר מתלבש בשכל‬
‫וחכמח ונק׳ עונג שבחכמה )וגם כאשר‬
‫מלובש ברצון הגלוי ומורגש גם העונג‬
‫שברצון זה מורגש מאד וכתענוגים המורכבים‬
‫ברצונות לדברים גשמיים( וזהו בחי׳ גליא‬
‫דתורה אבל בחי׳ סתים הוא בחי׳ העונג הנעלם‬
‫הבלתי מורגש כלל וכלל חיינו שלא בא לכלל‬
‫גילוי ומורגש לעולם וממילא גם בהתלבשות‬
‫שלו בשכל וחכמה נק׳ שכל הנעלם שכל‬
‫מופלא ונק׳ סוד ורזא שלא בא לגילוי לעולם‬
‫והוא בחי׳ סתים שבתורה והוא מ״ש ואהי׳‬
‫אצלו בבחי׳ סתים שעשועים סתומים כר וד״ל‪.‬‬
‫ומ״ש ושעשועי את בנ״א לנשמות בג״ע וליחידי‬
‫סגולה כצד״ג בעוה״ז היינו בחי׳ גליא עונג‬
‫המורגש כר בשכל והשגה נגלית לכל נשמה‬
‫כפי ערכה‪ .‬וא״כ ממילא יובן דב׳ מדריגות‬
‫דסתים וגליא דתורה נמצאו בנשמות כי מאחר‬
‫שנמצא חלק הגליא שהוא עונג המורגש‬
‫לנשמות בג״ע שהוא בא בבחי׳ החלק גליא‬
‫דהיינו הנשמות דבריאח ממילא מוכרח שיש‬
‫בחי׳ סתים בנשמות היינו בבחי׳ יחידה שבהם‬
‫שדבוק למעלה באצילו׳ ולמעלה מעלה כר‬
‫ששם מקבלים מבחי׳ סתים דאורייתא והוא‬
‫מבחי׳ שעשועים הנעלמים שבפנימיות‬
‫‪69‬‬
‫סדר התפלה מב״ש עד ש״ע‬ ‫להבין‬ ‫כח‬
‫שהן ד׳ תיקונים דשכינה הנה‬
‫כתיב סומך ה׳ לכל הנופלים וזוקף כו׳ ויש‬
‫להקדי׳ ענין הפסוק סמכוני באשישות כר דהנה‬
‫זה הפסוק בזמן הגלות דכנ״י נאמר שאז אומר‬
‫סמכוני באשישות רפדוני כר לפי שנק׳ אז‬
‫בשם סוכת דוד הנופלת וכתיב סומך ה׳ כר‬
‫וסמיכה זו היינו להשיב ולסמוך נפשה מן‬
‫הנפילה שנפלה הוא שאמר בב׳ דברים‬
‫באשישות ובתפוחים כר ואיתא בזהר אשישא‬
‫עייל חמרא כר תפוח אפיק חמרא ומכוון‬
‫רעותא כר‪ .‬והנה יש להקדים לזה ענין מארז״ל‬
‫במסכתא חגיגה שאין מוסרין ראשי פרקים‬
‫דמעשה מרכבה רק למי שלבו דואג בקרבו וידוע‬
‫דמעשה מרכבה הוא גילוי אא״ס בפנימית שלו‬
‫שנק׳ סדכ״ם וזה היה במ״ת דכתיב וירד ה׳‬
‫כר )וכמ״ש ריב״ז אני ואתם היינו בהר סיני‬
‫כר( וכל העם ראו הקולות כר ואין זה מובן‬
‫דלכאור׳ מה שייכות יש למעשה מרכבה שלא‬
‫ישכנו רק במי שלבו דואג בקרבו דאדרבא‬
‫בדאגה ועוצב שם לא ישכון אור האלקי הגנוז‬
‫בסתרי המרכבה כי עוז וחדוה במקומו והתורה‬
‫נקרא שעשועים וכמ״ש ואהיה אצלו כר‬
‫שעשועים יום יום וכתיב ושעשועי את בנ״א‬
‫וכן כתיב כי אמרתך חייתני חיים של שמחה‬
‫וע״כ אנו אומרים ונשמח בדברי תורתך כי‬
‫חם חיינו בו׳ וכמ״ש ר״ש חדאי נפשאי לך‬
‫קראי כר ולכך רבה אמר מילתא דבדיחותא‬
‫ובדחי רבנן כר ואיך יאמר להיפוך שכאשר‬
‫לבו דואג יהיה ראוי לסתרי מרכבה‪ .‬ואם אפשר‬
‫לחלק בין בחינת נגלה שבתורה שהיא ע״י‬
‫שמחה דוקא ובין פנימית ורזי תורה שהוא במי‬
‫שלבו דואג דוקא דודאי קל וחומר הוא ונשמות‬
‫בג״ע יוכיחו שכל עיקר השמחה והעונג שלהם‬
‫מזיו כר היינו מהשגות רזין דאורייתא ששם‬
‫השמחה והעונג בכפלי כפליים לאין שיעור‬
‫וכר״ע שזלגו עיניו דמעות מרוב העונג שלא‬
‫יכיל כלי מוחו לקבל עומק הסודות ששמע‬
‫מר״א וכה״ג וידוע דכמו דאוריית׳ סתים וגליא‬
‫כך קב״ה סתים וגליא ועיקר השעשועים‬
‫העליונים הוא בעצמות סדכ״ס וכמ״ש עוז‬
‫וחדוה במקומו דוקא וכך בפנימית התורה‬
‫אמר ואהיה אצלו שעשועים כר ומה שנמצא‬
 ‫שער התפלה‬
‫אור האמת מאד ונעלם האור בכמה העלמות‬
‫העלם אחר העלם והיינו הקושיות המסתירים‬
‫כו׳ ולהביא אור ההעלם לגלוי א״א כי אם‬
‫על ידי שממית עצמו בדאגה שנוגע עד‬
‫הנפש כר‪ .‬וכך יובן בקל וחומר בבחי׳‬
‫סתים שבתורה שנק׳ סתרי המרכבה שהוא סתרי‬
‫תורה שאין מוסרין רק למי שלבו דואג בקרבו‬
‫כי כדי שיובא ויומשך הסוד ה׳ הנעלם לגלוי‬
‫א״א כ״א ע״י דאגה עצומה שבלבו שנוגע‬
‫בפנימי׳ ועצמות נפשו ממש הרבה יותר בכפלי‬
‫כפליים ממי שממית עצמו על בחי׳ גליא‬
‫שבתורה לפי שבחי׳ העונג הנעלם בפנימית‬
‫ורזין דאורייתא המה מתאחדים בסדכ״ם‬
‫שנקר׳ שעשועים עצמיים כנ״ל וע״כ למי שלבו‬
‫דואג בקרבו בבחי׳ העלם נקוד׳ לבו דוקא‬
‫בקרב ולב עמוק עמוק שם יבא גילוי אור סוד‬
‫ה׳ דרזי תורה וכנ״ל בפי׳ סוד ה׳ ליראיו וד״ל‪.‬‬
‫אך עדיין אין זה מתיישב לנכון דא״כ מה זה‬
‫שאמרו ל׳ הווה דואג בתמידו׳ דוודאי דאגה‬
‫זו אינה רק כאשר מעיין ומתבונן לבוא לעומק‬
‫הסוד ולא יכל לאדבקא בהשגה כלל כו׳‬
‫כמו ר״ע שלא יכיל כלי מוחו להשיג העומקי‬
‫סודות ששמע זלגו עיניו דמעות כר‪ .‬ועוד‬
‫דהרי מבואר למעלה בפי׳ סוד ה׳ ליראיו‬
‫דעיקר המביא לגלוי אור העונג ושכל הנעלם‬
‫והמופלא כר חוא דוקא בחי׳ הביטול‬
‫והשפלות דבחי׳ מ״ה בעצם כמו ונחנו מה‬
‫שהוא עוצם הענוה ושפלות כמו מי שמשים‬
‫עצמו כאילו אינו במציאות כלל ונפשו תמיד‬
‫כעפר לכל כר הוא ענין עצם הביטול לאין‬
‫האלקי שנק׳ כח מ״ה הפנימי ונעלם שבנפשו‬
‫כנ״ל אבל מה ענין הדאגה שבלב לכאן‬
‫דלכאורה הדאגה היפוך הביטול דמ״ה העצמי‬
‫שהרי מצד חפצו להשיג דבר מה ולא יכול‬
‫דואג‪ .‬ואמיתית השפלות וענוה הוא שאין לו‬
‫גובה לב כלל לילך בגדולות ונפלאות ממנו‬
‫וכמ״ש דוד לא גבה לבי כר והי׳ ראוי להיות‬
‫להיפך שלא למסור סתרי תורה למי שלבו‬
‫דואג בקרבו לזה אלא למי שנפשו כעפר‬
‫ממש כו׳ שאז אמר פתח לבי כו׳ וכמ״ש‬
‫משה שלח נא ביד תשלח ואיך לא חשק‬
‫להיות שליח לנתינת התורה בגלוי אא״ס כר‬
‫רק מצד שפלותו אמ׳ תשלח ביד אחר ולא‬
‫‪70‬‬
‫התורה שלא בא לגילוי כלל בג״ע לעולם )וכמו‬
‫וקדושים בכ״י יהללוך סלה בלי הפסק כו׳ שהן‬
‫נשמות הגבוהות ביותר בנשמות האבות‬
‫ומשה ואהרן כו׳ שהולכים ועולים מדי יום‬
‫במעלות ומדריגות דשעשועים העצמיי׳ שהוא‬
‫בחי׳ סתים דקוב״ה ואורייתא כר וד״ל( וזהו‬
‫סוד ה׳ ליריאיו דוקא שהוא בחי׳ סוד הוי׳‬
‫ח״ע הגנוז וסתום שנגלה ליריאיו דג׳ קשרין‬
‫הנ״ל באופן א׳ הם ויראה עילאה בחי׳ ביטול‬
‫לאין בתעלומת הלב וכמ״ש משה ונחנו מה‬
‫בביטול העצמי בתמידות ולא שנעשה מה ע״י‬
‫הכנה בהתבוננות כו׳ וזהו כח מ״ה דפנימית‬
‫חכ׳ וזהו הן יראת ה׳ היא חכמה היא עצמה‬
‫חכמה עלאה ממש כו׳ וע״ז א׳ יהב חכמתא‬
‫לחכימין דוקא לאיש כזה מוסרין סתרי תורה‬
‫שנגלה אליו בחי׳ הסתום דאורייתא שנק׳ סוד‬
‫הוי׳ שלמעלה מעונג שבחכמה הגלויה שלא‬
‫בא לגלוי לנשמ׳ בג״ע בהשגה כנ״ל ואמנם‬
‫גלוי סוד ה׳ ליראיו הוא בא ג״כ בבחי׳ הסתום‬
‫שבהם שהוא בחי׳ כח מ״ה שהוא בחי׳ עונג‬
‫הנעלם בביטול עצמי כנ״ל וז״ש דוד גל עיני‬
‫ואביטה נפלאות מתורתך כי בכנ״י נא׳ גן נעול‬
‫כו׳ מעיין חתום דכלול מב׳ מדריגות סתים‬
‫וגליא ולזה אמר גל עיני לראות בגילוי הסתום‬
‫דאורייתא וד״ל‪ .‬וזה שאמרו אין מוסרין בחינ׳‬
‫סתים דתורה אלא למי שלבו כו׳ סוד המרכבה‬
‫דוקא דהנה בחלק הגליא שבתורה אנו רואים‬
‫ג״כ שאין התורה מתקיימת רק במי שממית‬
‫עצמו עליה כמארז״ל ע״פ אדם כי ימות באהל‬
‫כו׳ וכן אמרו כל הלומד תורה מעוני כו׳ וכך‬
‫היא דרכה של תורה פת במלח כו׳ וחיי צער‬
‫כו׳ ולא תמצא בגסי הרוח ולא במי שמרחיב‬
‫דעתו עליה כים כו׳ וכך היא המד׳ בטבעיות‬
‫ענין עסק הלימוד לתכליתו שא״א שיבוא‬
‫לעומק בקו היושר בלתי נטיה לימין ושמאל‬
‫כ״א ביגיעה רבה והוא בחי׳ ביטול כל עצמותו‬
‫בצער וגרעון אור חייו אשר איננו משיג הסברא‬
‫לאמיתתה ולא יוכל להוציא לאור צדק הדין‬
‫וההלכה עד שחייו אינם חיים וזהו שממית‬
‫עצמו ממש אז ישכיל ויצליח לבוא על עומק‬
‫הדין והלכה לאמיתתה ממש אבל בלי זה לשוא‬
‫נושא נפשו כי לא יהיה בידו הלכה ברורה‪.‬‬
‫והענין הוא לפי שבבחי׳ גליא עצמו מוסתר‬
‫לו‬ ‫שער התפלה‬ ‫‪71‬‬
‫על ידי יהיה גלוי אור כר כי כבד פה כר כי של אור האהבה בתענוגים שמקרוב כידוע‬
‫הי׳ עניו מכל האדם אשר ע״פ האדמה ע״כ עד״מ אב לבנו יחידו שאוהבו כנפשו ממש‬
‫בחר בו דוקא והנה באמת ענין מי שלבו דואג ודאי לפ״ע אה״ר בתענוגים כשמשתעשעים‬
‫בקרבו בתמידות הוא במדריגה גבוה מאד יחד כך ערך הדאגה בלב עמוק כשנפרדו זמן‬
‫נעלה שלא מצד שחפץ להשיג דבר מה כר‪ .‬רב כר‪ .‬ונמצא אהבה בתענוגים למעלה עם‬
‫אלא דוקא מצד בחי׳ אמיתית עוז עומק מה שלבו דואג בקרבו למטה הכל א׳ ממש‬
‫התקשרות נקודת לבבו בעצמות אא״ס דוקא וע״כ אין מוסרין סתרי מרכבה שהוא בחי׳‬
‫עד שכל רצונות זולתו כלא חשיבי ממש וכמ״ש התענוג העצמי שלמעלה כנ״ל אלא למי שלבו‬
‫דואג בקרבו למטה וד״ל‪:‬‬ ‫מי לי בשמים ועמך לא כר כלה שארי כר ע״כ‬
‫יתורץ הקושיא דלעיל מה‬ ‫ומעתה‬ ‫לבו דואג תמיד מתי יראה פני אלקים חיים כט‬
‫שא׳ דואג לשון הווה‬ ‫שהוא אמיתתו של אא״ם כמו שהוא ממש כר‪.‬‬
‫והדאגה הזאת באה בעומק כ״כ עד שמואס שבוודאי תמידי׳ ועצמי׳ היא כמו ענין הדביקות‬
‫בחייו ממש נגד אמיתית אור חיותו ודביקות בעונג על ה׳ בחד קטירא כר דלעיל דהיינו‬
‫נפשו בעצמות אך לא יכיל לאדבקא ע״כ הוא הך ממש וכמו ר״ע שזלגו עיניו כר‪ .‬וכך‬
‫דואג כר‪ .‬וזהו אותה המדריגה עצמה שבבחי׳ יוכל להיות גם בהיותו משיג בהשגות אלקות‬
‫העונג והשעשועי׳ העצמיים בעצמות אא״ס אך כל שבא לעומק המושג לא יכיל לאדבקא‬
‫שבצדיקים הגדולים כמשה שמת בנשיקה כר‪ .‬ומרחוק ה׳ נראה לו כר אז לבו דואג‬
‫עפ״י ה׳ בדביקות עצמי כר וגם בחייו שכינה בקרבו עד שיחלה חולת אהבה והוא בחי׳‬
‫מדברת מתוך גרונו כר ועצמות אא״ם היה אהבה בתענוגים הנ״ל שחולת אהבה הוא‬
‫מאיר בנשמה שבמוחו באור פניו כמ״ש וייראו כשלא ישיג האהוב מקרוב כמשל הנ״ל והוא‬
‫מגשת כר כי קרן עור פניו כר וכידוע מדריגה א׳ ממש כנ״ל וד״ל‪ .‬ויתורץ גם הקושיא‬
‫דפני משה כפני חמה כר שהוא מאיר באור הב׳ דלעיל דמ״ש במשה ונחנו מה שהוא‬
‫פני מלך יחיד חי כל העולמים כר‪ .‬וכך בכל ביטול עצמי כאילו אינו כר שזהו בחי׳ כלי‬
‫צדיקים שבכל דור ודור דאתפשטות׳ דמשה לקבל האור העצמות דאין האמיתי כר‬
‫בהם וכמו רשב״י שהיה נצוץ משה אמר בחד וענוה זאת היא היפך הדאגה שהרי אינו‬
‫קטירא אתקטרנא ביה אחידא ביה להיטא כר חפץ בדבר מה גם בדביקות עליות הנשמה‬
‫פי׳ שאור נשמתו קשורה בקשר אחד אמיץ וראיה ממ״ש שלח כר ודאי זה אמת אך זהו‬
‫וחזק בתמידות שאין צריך לעורר את האה״ר כלי לבחי׳ או״י הנ״ל שיאיר אח״כ בבחי׳‬
‫בכל פעם כר משום דבי׳ אחידא כר בבחי׳ המשכה למטה כר )וכמו דוד שהיה כלי מוכן‬
‫עצמיות התענוג והשעשועים העליונים לגלוי אור המ״ל שיאיר למטה ע״י השפלות‬
‫והוא מצד שרש הנשמה שלו כמו שהיא העצום שאמר ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל‬
‫צרורה ודבוקה למעלה באח״פ בלי הפסק כלל בעיני כר וגם בברחו מאבשלום אמר אם כה‬
‫כר‪ .‬אך זהו בבחי׳ אור ישר שמאיר אא״ם יאמר לא חפצתי בך הנני כר( אבל לבו דואג‬
‫שלפני הצמצום מבחי׳ שעשועי המלך בעצמות בקרבו הוא מלמטה למעלה בבחי׳ או״ח‬
‫בשרש הנשמות למעלה שהן בבחי׳ סתים ובא שעולה למעלה מעלה הוא שזוכה שיומסר לו‬
‫לגלוי גם למטה כמו בנשמת משה ורשב״י סתרי תורה שבבחי׳ פתים בבחי׳ סדכ״ס‬
‫בדורו וכה״ג‪ .‬וכמ״כ ממש בבחי׳ אור חוזר הן למעלה כר‪ .‬גם מזה יבא בגלוי למטה לימהמ״ש‬
‫בנשמות עליונות כאלה שהן למטה ושרשם שיגלה בחי׳ סתים למטה בג׳ קשרין דאורייתא‬
‫למעלה באור עונג העצמי הן בבחי׳ צער וקוב״ה וישראל וזהו שאמ׳ במנחות יבא טוב‬
‫ודאגה עמוקה מתי יעלו ויראו אור כר עד זה משה ויקבל טוב זו תורה מטוב זה הקב״ה‬
‫שמואס בחייו ממש‪ .‬וזהו מי שלבו דואג בקרבו לטובים אלו ישראל שכ״ז בבחי׳ סתים שיבא‬
‫בהעלם נקודת הלב דוקא ששם בחי׳ אמיתית לגלוי והן טעמי תורה כר‪ .‬והוא ע״י בחי׳‬
‫עוז עומק התקשרותו רק שמלובש בקו השני לבו דואג בקרבו בצד״ג עכשיו בזמן הגלות‬
 ‫שער התפלה‬
‫בזה שלבו דואג על ענין תשוקת לבו מרחוק‬
‫מצד בחי׳ ההתקשרות עצמיות שבלבו לידבק‬
‫ולעלות למעלה כנ״ל שלזה א׳ דואג לשון הווה‬
‫כר א״ב למה אמר לשון לבו דואג הל״ל למי‬
‫שיש בלבו חולת אהבה דוקא אלא הענין הוא‬
‫שיש בזה ב׳ מדריגות זו למעלה מזו הא׳‬
‫בבחי׳ ההשגה בשכל בעומק אחר עומק שזהו‬
‫להגיע לאמיתת הדבר כמו שהוא דוקא וכמו‬
‫שאנו רואים בעוסקים במושכלו׳ עמוקות מאד‬
‫בעיון מופלג עד שכל חיי נפשו שם הוא בעומק‬
‫אחר עומק הנה כל יגיעתו בכח שכלו רק‬
‫להשיג אמיתי׳ השכל בעומק אחר עומק לבוא‬
‫לסוף אמיתתו כמו שהוא באמיתת אמיתתו‬
‫ואם לא ישיגנו יתמרמר בנפשו מאד עד שיוכל‬
‫לבא לידי חולי כי כל שהוא חכם ומבין יותר‬
‫לעומק יותר ירגיש ההעדר של המכוון הנעלם‬
‫שלא ישיג ויגע לנפשו יותר מה שנעדר‬
‫ממנו אור אמיתת אמיתתו וכל שאינו חכם‬
‫ומבין כ״כ לא ירגיש בנפשו העדר האור כי‬
‫טוב ולא יצטער בנפשו כ״כ ונמצא ודאי יוכל‬
‫להיות בחכם ומבין המופלג שיכלה בכלות‬
‫הנפש ולבא לחולי ממש על אשר לא יוכל‬
‫להשיג העומק לאמיתתו מצד יקרות האור‬
‫השכל המופלא הזה שערב לנפשו עד כלותה‬
‫בהעדר ממנה אורו כר וכר״ע שזלגו עיניו‬
‫דמעות כשלא יכיל המושג וכרשב״י שבכה‬
‫בדמעות כששמע מר״נ סבא וכידוע שיש כח‬
‫כליון כל הנפש בכח השכל שבנפשו הגם‬
‫שהוא כח פרטי אך הוא כללי כי הרי נק׳‬
‫נפש השכלית כר וד״ל‪ .‬ולמעלה מזו הוא הנק׳‬
‫חולת אהבה שזאת התשוקה וכפיפת הנפש‬
‫להשיג לאמיתתו אינו רק חלק קטן מחולת‬
‫אהבה עצמה דהנה אהבה זאת היא באה מכל‬
‫עצמות הנפש ותוך תוכה שלמעלה גם מכח‬
‫השכל שבה ומה שנק׳ נפש השכלית היינו‬
‫שמתלבשת כולה בשכל כר ואמנם אמיתת‬
‫עצמותה באה כולה כמו שהיא באהבה‬
‫בתענוגים עד שתכלה העצמות כאהבת דוד‬
‫ויונתן שאהבת נפשו ממש אהבו ובבנימין‬
‫שנפשו קשורה בנפשו כר א״כ ודאי בהעדר‬
‫אור אהבה זו שהיא אהבת הנפש עצמה נק׳‬
‫חולת אהבה וכמו כי חפץ בבת יעקב שחלה‬
‫חולת אהבה כר שתכלה נפשו ממש כר וזהו‬
‫‪72‬‬
‫וע״י בע״ת דוקא שצועקים מעומק הלב כר‬
‫כידוע וד״ל‪ .‬וזהו ההפרש בין זמן הנביאי׳‬
‫ובין הזמן שאחר החורבן בהמ״ק ראשון ושני‬
‫דכל רזי תורה היה נגלה לראשונים בבחי׳ או״י‬
‫דאה״ר בתענוגים ובהלל הזקן שהיה שמח כר‬
‫וכל נבואה היה בשיר ותוף כר‪ .‬משא״ב אחר‬
‫החורבן אמרו שאין מוסרין סתרי מרכבה רק‬
‫למי שלבו דואג בקרבו דוקא ומטעם הנ״ל‬
‫וד״ל )ובאמת גם השפלות וביטול עצמי‬
‫דמ״ה דמשה ישנו במי שלבו דואג בקרבו‬
‫תמיד שהרי עיקר האות לביטול האמיתי‬
‫דמ״ה דפנימית חכמ׳ היינו כאשר לא ירום‬
‫לבו מכל התנשאות וכבוד ולא מכל הון יקר‬
‫וכר וכמשה שהיה עניו מכל כר וכדוד שאמר‬
‫כי עני ואביון אני שהיה בו שפלות דאביון‬
‫ממש אע״פ שהיה מ״י כר וידוע דמי שלבו‬
‫דואג בעומק לא ירום לבו מכל גדולה וכבוד‬
‫כי כלא ממש חשיבי לגבי דאגת לבו‬
‫לאמיתית עצמותו שלא יחפוץ בזולתו גם‬
‫בכל חיי העוה״ב רק לו לבדו כר וכך הוא‬
‫בכל בע״ת דכתיב בהו ואביוני אדם בקדוש‬
‫ישראל יגילו אחרי המרירות העצומה שבלבו‬
‫בנקודת לבם לשוב אליו כר וכך היה דוד‬
‫נוהג כמו בע״ת ממש כמובן בכל פסוקי‬
‫תהילים ונמצא ששפלות מי שלבו דואג היינו‬
‫ממש כשפלות ענוה דמ״ה בעצם כי ממקור‬
‫א׳ באו וד״ל‪) .‬בל״א מחמת גרוש שפלות‬
‫בעצם נישט בעצם דר הערט ער ניט כל‬
‫גדולה כר וכן לבו דואג מחמת ער איז אין איין‬
‫זאך בדאגה עמוק׳ טיף זייער פאר האקט הערט‬
‫ער ניט קיין וועלט זאך כלל וד״ל(‪ .‬אך הנה‬
‫עדיין אין זה מובן דלכאורה לפי כל הנ״ל מובן‬
‫בשרש ענין לבו דואג בקרבו שהוא ענין א׳‬
‫עם בחי׳ חולת אהבה שחולת אהבה היינו‬
‫חולת אהבה בתענוגים כשלא ישיג אהובו‬
‫להתענג בו כר ובאמת לבו דואג אינו מדבר‬
‫בענין אהבה כלל שהאהבה היא התפעלות‬
‫הלב לבד לאוהבו כנפשו ובהעדר תאות נפשו‬
‫יחלה נק׳ חולת אהבה וכדוגמא שא׳ בגמ׳‬
‫בא׳ שהעלה בלבו טינא כר ואין זה דמיון‬
‫כלל לאופן מי שלבו דואג שזה מדבר בענין‬
‫עומקי ההשגות שכליות שכאשר לא יכיל‬
‫לאדבקא ולהשיג ידאג כר ואם היה הכונה‬
‫לז‬ ‫שער התפלה‬
‫של השכל הנפלא כמו שהיא באמיתת‬
‫אמיתתו דוקא כנ״ל( וכמ״ש דוד אמיתך‬
‫אלקי כר וזהו יש לפי ערך גם בנשמות‬
‫קטנות בכל חד לפום שעור מדרגת נשמתו‬
‫גם במי שאין לו רק נפש דעשי׳ שנק׳ אדם‬
‫עכ״פ וישיג אלקות לפי ערכו לבד ויבסוף‬
‫להשיג באמיתת אמיתתו כמו שהוא דוקא כמו‬
‫שמשיג איך שפעל ויצר גשם הבריאה מאין‬
‫ליש והוא יתב׳ מקור כל החיים כו׳ הגם‬
‫שמושג לו הדבר ומתקבל ונקלט היטב בכלי‬
‫השגתו לפום שעורא דיליה מ״מ אינו נוח לו‬
‫מזה כי חפץ לבא בהשגת אמיתת דבר זה‬
‫כמו שהוא היינו להשיג בבחי׳ כח האלקי ממש‬
‫המהווה הבריאה ולא יתיישב רוחו עליו‬
‫כלל עד שישיג אמיתת אור האלקי כמו‬
‫שהוא מחיה מאין ליש לא תנוח רוחו במה שבא‬
‫לו הדבר הזה בהשגה וכל שטועם טעם בעומק‬
‫המושג הזה יותר יבסוף ויצטער על העדרו‬
‫כידוע‪ .‬וכן עד״ז בהשגה עליונה יותר ביח״ע‬
‫ממאציל לנאצלים שם יכסוף ויצטער יותר על‬
‫העדר והשגת אמיתת אור עצמות המאציל וכל‬
‫הקרב קרוב יותר תכפוף הנפש יותר עד שר״ע‬
‫שהיה גדול מכל היה מצטער ביותר מתי יבא‬
‫לידו בפועל דוקא כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫הנה כל זה בנשמות בא בחילוקי‬ ‫ואמנם‬
‫רוב מדרגות בכל או״א עד‬
‫שיתחלק לרבוא רבבות כו׳ היינו בכל ניצוץ‬
‫שמתחלק מס״ר שרשים כר בא כח הכוסף‬
‫ותשוקה זו לפי ערך בחי׳ כח מ״ה שבנפשו‬
‫לבד שהוא בחי׳ ביטול עצמי לאין האלקי שנק׳‬
‫מקיף דחכמה והוא ל׳ דצלם כנ״ל ובציור‬
‫קומה דכנ״י מקיף זה מתחלק מחכמה שבראש‬
‫כדורו של משה עד בחי׳ עקביים דנשמות‬
‫דעכשיו וד״ל‪ .‬אך הנה המדריגה הב׳ דלעיל‬
‫שנק׳ חולת אהבה שלמעלה מזו שהיא בבחי׳‬
‫מקיף דיחידה שע״ג הראש וגלגלת והוא מ׳‬
‫דצלם הוא השוה ומשוה קטן וגדול מראש לרגל‬
‫שבציור קומה דכנ״י מבחי׳ חכמה שבראש‬
‫שבימי משה עד עקבות משיחא לכולם בשוה‬
‫בלי הפרש בין דור לדור מאדה״ר עד משיח‬
‫כמו שאין הפרש במקיף דיחידה דאדם פרטי‬
‫שמקיף זה סובב מעל הראש ורגל כא׳ והוא‬
‫בהעלם גדול כו׳ כידוע‪ .‬וביאור הדבר מובן‬
‫‪73‬‬
‫הוראה על בחי׳ התקשרות מהות ועצמות‬
‫הנפש במהות ועצמות נפש האהוב משא״ב‬
‫התשוקה להגיע לאמיתתו היינו רק להגיע‬
‫לאמיתתו ע״י ההשגה שישיגנו כמו שהוא‬
‫בעצם אך לא שיוכלל ויודבק בעצם מהותו‬
‫שזהו אינו אלא ע״י האהבה בכלות הנפש‬
‫ממש שנק׳ חולת אהבה שהוא מצד גודל‬
‫חמדת הנפש להדבק במהות ועצם האהוב‬
‫והנחמד ולא להשיג אמיתתו לבד וד״ל‪.‬‬
‫והדוגמא מב׳ מדרגות הנ״ל בנפש הטבעית יובן‬
‫בנשמה האלקית בהיות ידוע שיש בנשמה‬
‫ב׳ מקיפים חיה יחידה ונר״נ כר משכן המקיף‬
‫דחי׳ במוח ונק׳ נפש חיה וכתרגום ויהי האדם‬
‫לנפש חיה רוח ממללא שזהו בנה״ט ונק׳‬
‫נפש השכלית כו׳ למ״ד דצלם ומשכן המקיף‬
‫דיחידה על הראש וגלגלת והוא מ״ם דצלם‬
‫וצ׳ הוא נר״נ כו׳ ויובן זה במה שמצינו‬
‫בר״ע שהיה מצטער כל ימיו מתי יבא לידי‬
‫ואקיימנה דודאי הי׳ לו מם״נ בכח בכונה‬
‫שלימה בפסוק ראשון דק״ש היינו בכלי השגתו‬
‫לפי שרש נשמתו אך היה לבו דואג בקרבו‬
‫כי היה חפץ ומשתוקק לידבק במהות ועצמות‬
‫אא״ס שאין זה רק במס״נ בפועל דוקא ע״כ‬
‫היה מצטער ולא הונח לו במה שהיה לו מס״נ‬
‫ל‬ ‫ברוחניות דנשמה שזהו רק בכח השכל‬
‫שבנשמה הגם שנק׳ אדם בצלם אלקים לפי‬
‫שאין זה רק הכוסף והתשוקה העצומה‬
‫להגיע בעומק המושג באמיתת אמיתתו של‬
‫אא״ם כי כל שיגיע יותר לעומק יותר יראה‬
‫ריחוקו מאמיתת עצמותו וכמשל הנ״ל במי‬
‫שהוא חכם ומבין יותר יותר ירגיש העדר אמיתת‬
‫האור ויתמרמר ביותר עד שיחלה כר כך‬
‫בהפלאת אור אלקי בעלוי אחר עלוי עד אין‬
‫שיעור למעלה מעלה דאא״ם למעלה עד אין‬
‫קץ כר א״כ כל הקרב קרב יותר להשיג בעלוי‬
‫אחר עלוי יותר ירגיש בהעדר ממנו אור‬
‫אמיתתו ממש עד שיוכל לבא בבחי׳ כלות‬
‫הנפש מרוב התשוקה שמתגברת ביותר לכל‬
‫שנכנס לפני ולפנים יותר )וכד׳ שנכנסו לפרדס‬
‫בן עזאי הציץ ומת ר״ע יצא בשלום(‪ .‬ונמצא‬
‫עיקר הענין בזה הכוסף של הנפש הוא להגיע‬
‫ולהשיג באמיתות עצמות אא״ס דוקא )שזהו‬
‫כמו בנה״ט שטבעו לכסוף להשיג אמיתתו‬
 ‫שער התפלה‬
‫כדלעיל דלבו דואג היינו חולת אהבה( אמנם‬
‫ע״י בחי׳ לבו דואג וחולת אהבה וכמו ע״י בע״ת‬
‫שבזמן הגלות שעולה למעלה מעלה ביותר עד‬
‫שחוזר לקדמות עצמותו ממש )כידוע דאו״ח‬
‫הוא הולך ועולה ומתרחב עד שבא במרחב‬
‫העצמות משא״כ או״י שהולך ויורד ומתמעט‬
‫עד שגם מי שנפשו מעשי׳ יוכל להתענג על ה׳‬
‫בב׳ מדריגות הנ״ל( מזה יבא ההמשכה‬
‫והירידה מאותו מקום שעלה לשם והוא מעצמות‬
‫סדכ״ם שיבא לידי גלוי למטה בימות המשיח‬
‫שזהו עצמות השעשועים שימשכו בכנ״י למטה‬
‫שלמעלה מגלוי אא״ס שבמ״ת ע״י משה שלא‬
‫היה מבחי׳ סתים דאוריית׳ וקב״ה כנ״ל‪ .‬וזהו‬
‫יבא טוב דמאו״י דמשה נעשה או״ח ויבא‬
‫הוא עצמו לקבל טוב בבחי׳ פנימי׳ התורה‬
‫וכידוע דמשה ומשיח הכל א׳ )וזהו דשירת‬
‫האזינו דמשה שמדבר על הגליות שהן בבחי׳‬
‫או״ח למעלה משיר השירים דשלמה שבבחי׳‬
‫או״י וד״ל( ובאמת שה״ש דשלמה מדבר לע״ל‬
‫לאחר שיומשך עצמו׳ אא״ס ממש בכנ״י כו׳‬
‫וזהו כמו ישקני לשון עתיד כר שהרי כנ״י‬
‫משבח תחלה ישקני כר משכני כר‪ .‬ומעתה‬
‫יתורץ הקושיא דלעיל איך יאמר אין מוסרין‬
‫סתרי מרכבה רק למי שלבו דואג הרי מצות‬
‫ת״ת הנגלה בשמחה דוקא וכ״ש בחי׳ הנסתר‬
‫שנק׳ שעשועים וכתיב בה ושעשועי את ב״א‬
‫וכר״ש שאמר חדאינפשאי כו׳ וכמ״ש כי‬
‫אמרתך חייתני כר וכן תורת ה׳ תמימה משיבת‬
‫נפש פקודי ה׳ כר משמחי לב )ור״א בר״ש היה‬
‫לבו שמח שלמד תורה הרבה כר( דהנה לפי‬
‫המבוא׳ למעלה בענין לבו דואג שהוא תשוק׳‬
‫ההשגה לאמתתה דוקא שהוא בכח מ״ה כר‬
‫אז הוא ראוי להכיל כל סתרי תורה וזהו‬
‫עכשיו בזמן הגלות מה שאין כן בזמן‬
‫הנביאים אבל חלק הנגלה שבתורה גם עכשיו‬
‫בשמחה דוקא ולזה אמררק סתרי מרכבה‬
‫דוקא וד״ל )ולכך אמר דואג בקרבו בהעלם‬
‫הלב אבל בגלוי במוח ולב הוא שמח בנגלה‬
‫שבתורה דעכשיו הנגלה עיקר דהיום לעשותם‬
‫ובשמחה דוקא כר( אך הנה אין כל זה מתיישב‬
‫דא״כ גם בבחי׳ חולת אהבה הנ״ל שהוא‬
‫בגלותא דוקא למה הכל שוין בזה קטן וגדול‬
‫ואנו רואים שעבודת ה׳ בתפלה היא בשמחה‬
‫‪74‬‬
‫מענין חולת אהבה הנ״ל לנה״ט שהוא אהבת‬
‫הנפש בעצמה שלמעלה מעלה מבתי׳ כח‬
‫השכל שבה ובו׳ והוא להדבק במהותה‬
‫ועצמותה במהות ועצמות האהוב כר וחמדת‬
‫הנפש בזה תכלה כולה כמו שהיא ולא יש ערך‬
‫לזה מתשוקה וכוסף הנפש להשיג לאמיתתו‬
‫הנ״ל שאינו רק להשיגו בראיה מקרוב ולאמיתתו‬
‫כר‪ .‬וכמ״כ יובן בנשמה שיש בה גילוי אלקות‬
‫)שנק׳ בל״א געטליך( בב׳ מדרגות הנ״ל א׳‬
‫בחכמה כח מ״ה שבה והוא מה שכל התפעלות‬
‫שכלו באלקות נק׳ התפעלות אלקות ממש וכנ״ל‬
‫שיש בזה חלוקי מדרגות כל חד כר והב׳‬
‫בחי׳ גילוי עצמות אלקות ממש באה״ר‬
‫בתענוגים שבחי׳ יחידה שבה שלמעלה מכח‬
‫ההשגה אלקית לגמרי בלא טעם כלל וכלל‬
‫וזהו רק באה״ר דבן אל האב כו׳ כמ״ש כי‬
‫בנים אתם כר וכמ״ש לע״ל והשיב לב אבות‬
‫על בנים כו׳ )והרי בזה שוה הקטן עם הגדול‬
‫ממש וכענין מס״נ על ק״ה( שבזה הכל שוין‬
‫והוא הנק׳ חולת אהבה בהעדר וריחוק כנ״ל‬
‫כמו בזמן הגלות הנ״ל וזהו מקיף דיחידה דכנ״י‬
‫ששוין הראש והרגל ממש וכמו במ״ת שהיו‬
‫ס״ר דעות ואעפ״כ כאיש א׳ ממש היה בבחי׳‬
‫ביטול העצמות שעל כל דבור כר שבזה היו‬
‫הכל שוין ממשה עד הקטן שבהם כר א״כ‬
‫יובן ג״כ בכלל קומה דכנ״י מאדה״ר עד‬
‫משיח במקיף זה הכוללם יחד אין הפרש בין‬
‫דור העליון לדור האחרון כלל‪ .‬והענין דמקיף‬
‫זה הוא בדביקות כל הפנימית ועצמות בפנימיות‬
‫ועצמות אלקות דוקא ולא להשיג לאמתתו לבד‬
‫והוא בא מצד אה״ר בתענוגים שלמעלה‬
‫מבחי׳ מתים דג׳ קשרין הנ״ל ובימות המשיח‬
‫יתגלה בחי׳ סתים למטה כנ״ל בענין יבא טוב‬
‫כר‪ .‬אך יש הפרש בב׳ מדרגות הנ״ל דחיה‬
‫יחידה בין זמן הנביאים ובהמ״ק לזמן הגלות‬
‫דבזמן הנביאים היה נגלה בנש״י מלמעלה‬
‫למטה באה״ר בתענוגים ב׳ מקיפים הללו‬
‫בשמחה ועונג העליון בב׳ מדרגות דלמ״ד‬
‫ומ״ם דצלם בבחי׳ מקיף דאו״י כנ״ל ובזמן‬
‫הגלות שכנ״י עולה בבחי׳ או״ח בבחי׳ תשוקה‬
‫מרחוק הרי ב׳ מקיפין הללו דחי׳ יחידה הן‬
‫הכל בבחי׳ מקיף דאו״ח והוא ענין מי שלבו‬
‫דואג בקרבו ובחי׳ חולת אהבה הנ״ל )דלא‬
‫לח‬ ‫שער התפלה‬
‫ואשפוך את נפשי לפני ה׳ כר היפך השמחה‬
‫ועונג שבדביקות‪ .‬ואם נחלק בין פסד״ז וק״ש‬
‫לש״ע דבפסד״ז ושתים לפני׳ וק״ש חכל‬
‫בשמחה ועונג אלקי בהתבוננות והתפלה‬
‫שהיא ש״ע דוקא במרירות הנפש כר זהו דבר‬
‫שא״א לומר מאחר שכל ענין פסד״ז וק״ש הכל‬
‫הכנה לש״ע וכמו משל הסולם שהולך ועולה‬
‫ולא שהולך ויורד )ובאמת הכונה דש״ע עצמה‬
‫נק׳ סולם(‪ .‬אך הנה יובן ע״פ הנ״ל שיש‬
‫בנשמ׳ ב׳ מדרגות )שהן ב׳ מקיפים דחיה‬
‫יחידה( א׳ בחי׳ כח השכל שבה שמשיג אלקות‬
‫כר בעריבות מתיקות בעומק אחר עומק כר‬
‫בהפלאת גדולת ה׳ שכל חפצו ותשוקתו‬
‫להשיג לאמתתו כר‪ .‬ויש בזה ב׳ מדרגות דרו״ש‬
‫הנ״ל א׳ מה שיכסוף נפשו כר זהו בחי׳ רצוא‬
‫והוא עצמו כלול מחו״ג היינו כמו שידוע‬
‫בענין השיר שהוא בחי׳ העלי׳ דתחתון לגבי‬
‫עליון כמו מג״ע התחתון לג״ע העליון שיש‬
‫בזה התכללות דבר והיפוכו בחי׳ רו״ש שהענין‬
‫של הכוסף והתשוקה לעלות ובאשר מגיע מקרוב‬
‫חוזר ונסוג אחור בבחי׳ שוב שזהו כמו מי‬
‫שהשיג חפצו ותאותו שמתמלא ענג ואינו‬
‫כוסף עוד וכן במלאכים כתיב בעמדם תרפינה‬
‫כנפיהם כר וכידוע‪ .‬וכך יש רו״ש בהתבוננות‬
‫דפסד״ז וק״ש והוא באומרו שמע ישראל כר‬
‫שידבק נפשו בהשגה זו דאחד אח״פ‪ .‬וזהו‬
‫העליי׳ למס״נ באחד )ומה שר״ע הי׳ מצטער‬
‫חיינו על בכל נפשך כמשי״ת( ואח״כ בחי׳‬
‫שוב בבשכמל״ו שהוא הירידה והמשכה‬
‫מיח״ע ליח״ת עד שמתקבל בכלי ההשגה‬
‫בנשמה והוא פי׳ ברוך ל׳ המשכה מלמעלה‬
‫למטה )והיינו קבלת מ״ש שום תשים עליך‬
‫מלך( וכל זה הכל בבחי׳ כח השכלי שבנשמה‬
‫)שהוא ל׳ דצלם כנ״ל(‪ .‬והב׳ במהות ועצם‬
‫הנשמה ממש הוא מ״ש ואהבת את ה׳ כר‬
‫אהבה זאת בכל פנימית ועצמות הנפש וכמ״ש‬
‫ובכל נפשך ולא במקצתה שהוא כח השכל‬
‫לבד והיינו מדרגה הב׳ הנ״ל בבחי׳ אה״ר‬
‫בתענוגים שבבחי׳ יחידה ששוין בזה הכל‬
‫כו׳ ויש בזה ג״כ ב׳ מדרגות דרו״ש והיינו‬
‫ואהבת גי׳ ב״פ אור או״י ואו״ח‪ .‬והענין הוא‬
‫בחי׳ רצוא דאהבה זו היינו בכלות כל עצמות‬
‫הנפש בפנימית ועצמות אלקות למעלה מן כח‬
‫‪75‬‬
‫דוקא כמ״ש עבדו את ה׳ בשמחה והוא השמחה‬
‫ועונג האלקי בהשגות אלקות בהתפעלות המוח‬
‫ולב בפסד״ז וק״ש כר ואם הבונה על התפלה‬
‫לבד שהיא שמ״ע דבלחש שאין מלה בלשונו‬
‫כו׳ שהעלאה זו בבחי׳ או״ח בשפיכת נפש‬
‫כתפלת חנה בקול דממה מקירות הלב )וכמו‬
‫ותבך ותפול כר( א״כ זה סותר למ״ש בזהר‬
‫ע״פ רשפיה רשפי אש שלהבת יה בגלותא‬
‫דוקא דמוקדין ליה בשלהובי׳ דרחימותא‬
‫דמשמע שאור האהבה ברשפי אש גדולה בזמן‬
‫הגלות יותר מבזמן בהמ״ק וכמ״ש במ״א ע״פ‬
‫כן בקדש חזיתיך הלואי כן בקדש חזיתיך‬
‫שמפני גודל חתשוקה מרחוק מעוררים עוצם‬
‫הגלוי אור אלקי למעלה שיבא בתוספת אור‬
‫מבזמן בהמ״ק כר וזהו היפוך ענין חולת אהבה‬
‫שהחולי בא מצד הריחוק באמת שמוסתר אור‬
‫האלקי בתכלית וכמו הצעקה בלחש במרירות‬
‫הנפש הנ״ל וכה״ג בבע״ת שצעק לבם‬
‫מקירות הלב מצד עוצם ריחוקם וכתיב‬
‫ע״ז בבכי יבואו כר ונק׳ מי בוכים היפוך‬
‫השמחה בראיה מקרוב בתוספת אור כר וד״ל‪.‬‬
‫)ולפי הנ״ל ב׳ מקיפים דחיה יחידה הכל בבחי׳‬
‫או״ח בגלות וא״כ תורה ותפלה דהיינו ב׳‬
‫קשרין דאורייתא וישראל הכל הוא בענין א׳‬
‫וד״ל(‪:‬‬
‫לא אך הנה יש להקדים לזה ענין א׳ והוא‬
‫עיקר הענין דתורה ותפלה כידוע‬
‫בענין והחיות רצוא ושוב דהתפלה שרש‬
‫יסודה בבחי׳ רצוא והתורה היא בבחי׳ שוב‬
‫וזהו כללות ההפרש שביניהם ובאמת גם‬
‫בתפלה עצמה יש בה ב׳ מדריגות דרו״ש‪.‬‬
‫ותחלה יש להבין במהות ענין התפלה שיש‬
‫בזה ב׳ ענינים הפכיים מן הקצה כר‪ .‬דלכאורה‬
‫עיקר מהות התפלה אינו רק בחינת קרבת‬
‫אלקים באהבה ודביקות הנפש שזהו ע״י בחי׳‬
‫שמחה בהתבוננות גדולת ה׳ בפסד״ז וק״ש‬
‫תחילח כר‪ .‬ואם זחו חכל בבחי׳ רצוא אבל‬
‫הוא בבחי׳ עונג ושמחה אלקי׳ דוקא כידוע‬
‫שהתפלה נק׳ סולם כר ומתחיל מב״ש לעלות‬
‫עד שעולה למעלה מעלה ביחוד ודביקות אמתי‬
‫שהוא בש״ע בלחש כר ולפעמים משמע‬
‫שעיקר התפלה הוא שפיכת נפש במרירות‬
‫וכתפלת חנה דכתיב והיא מרת נפש וכמו‬
 ‫שער התפלה‬
‫דקו״ח כידוע ואין זה אלא אה״ר דבכל מאדך‪.‬‬
‫וביאור ענין בכל מאדך יש בזה ב׳ מדריגות‬
‫הא׳ למעלה מהגבול דנשמה כמו שהיא למטה‬
‫מאד שלך שיוכל להיות שתהי׳ בבחי׳ גבול‬
‫בעולם העליון ממנה והב׳ מאדך זהו בחי׳‬
‫הבלתי מוגבל הולך ועולה עד רום המעלות‬
‫עד שגם בעולם היותר עליון שהוא כמו לפני‬
‫האצי׳ כר‪ .‬הנה גם שם אור מקיף זה בלתי‬
‫מוגבל עד שעולה להיות בחי׳ כלי להכיל‬
‫לבחי׳ עצמיות אא״ס כמו שהוא בלתי מוגבל‬
‫בעצם שאין לו שיעור למעלה וא״ס להתפשטות‬
‫שלו לא במעלה ומטה גשמי׳ ורוחניות אלא‬
‫הכל בבחי׳ עצמותה וגם ברוחב להיות כל‬
‫בחי׳ מרחב עצמותו מתקבל בנשמה זו ונק׳‬
‫חפצי בה נערה אשר חפץ בה כר וכידוע‬
‫בענין ארץ טובה ורחבה כר ארץ חפץ דהיינו‬
‫בחי׳ עליית המ״ל עד למעלה בעצמות ממש‬
‫כידוע וד״ל‪ .‬משא״ב ע״י בכל נפשך אין‬
‫גלוי אא״ם נמשך רק לפי הגבלת כלי הנפש‬
‫הזאת בשרשה בבחינת חכמה דבי״ע‬
‫כשיצר אדם בחכמה ונשמות דאצילו׳ מח״ע‬
‫דאצילות כר עד חכמה הקדומה שבעצמות‬
‫דכתיב ביה קורא הדורות מראש כר כמ״ש‬
‫במ״א וד״ל‪ .‬ויובן דבר זה ע״פ משל‬
‫המבואר במ״א בענין מקיף דאו״ח עם מקיף‬
‫דאו״י ששניהם שקולין כא׳ ממש כמשל‬
‫ב׳ חצאי כדורים התחתון קצר מלמטה והולך‬
‫ומתרחב באמצע והעליון קצר מלמעלה ויורד‬
‫ומתרחב באמצע שמסיבת הקוצר שבעליון‬
‫וקוצר שבתחתון בא ההתרחבות באמצע מכוון‬
‫בעליון להתחבר בחצי כדור התחתון בשטח‬
‫מוגבל אבל אם לא ההתחברות נמצא אחר‬
‫הקוצר שבתחלה וסוף היה הרוחב שבעצם‬
‫בעליון ותחתון בלתי מוגבלים כלל )או ע״פ‬
‫משל גשמי באופן אחר כחבית המלאה‬
‫שנתמלאה מן הים ונמשך ממנה דרך נקב‬
‫פי הברזא בצמצום לכלי שתחתי׳ שא״א‬
‫שימצא בכלים כ״א כמה שהיה בחבית לבד‬
‫אבל מילוי הים עצמו אין זה במדה כלל כי‬
‫הים נתמלא מן התהום שהוא בלי מדה וכך‬
‫לע״ל נא׳ ומלאה הארץ דעה את ה׳ כמים‬
‫לים( והנמשל יובן בדרך קצרה בענין ההפרש‬
‫שבין בכל נפשך ובין בכל מאדך דהנה ידוע‬
‫‪76‬‬
‫השכל כו׳ ולא להשיג אמתתו לבד כנ״ל‬
‫ועלי׳ זאת הגבה למעלה מרצוא דכה השכל‬
‫להשיג לאמתתו שמכוין באחד וכפי׳ ובכל‬
‫נפשך אפי׳ נוטל את נפשך בו׳ וממילא מובן‬
‫שהירידה והמשכה שע״י עליה גדולה זו הוא‬
‫ממקום שעלה לשם והיינו מבחי׳ פנימית‬
‫ועצמות אא״ם ממש שלמעלה מבחי׳ הח״ע‬
‫כו׳ דרוח אייתי רוח כו׳ שלפי אופן ההעלאה‬
‫כך אופן ההמשכה ממש‪ .‬וזהו בחינת השוב‬
‫דאה״ר זו היינו שנמשך אה״ר עליונה דאו״י‬
‫אחר ההעלאה דאה״ר בתענוגים שבבחי׳‬
‫או״ח והיינו ב׳ מקיפים דאו״י מלמעלה למטה‬
‫לפי אופן ההעלאה דמקיף דאו״ח בב׳ מדרגות‬
‫הללו דחיה יחידה כנ״ל בענין לבו דואג וענין‬
‫חולת אהבה באריכות‪) .‬וזהו שרבי עקיבא היה‬
‫מצטער כל ימיו מתי יבא לידי פסוק זה‬
‫ואקיימנו היינו פסוק דבכל נפשך אפילו נוטל‬
‫את נפשך שזה היה לו רק בכח ולא בפועל‬
‫כו׳ וענין בכח אין זה מחמת דבקות ההשגה‬
‫בעומק להשיג לאמיתתו כנ״ל שאין זה בעצם‬
‫הנפש ממש אלא ר״ל באה״ר במס״נ דכל‬
‫עצמות הנפש היה לורק בכח שהסכימה בכח‬
‫נפשו בחשק כאילו היה בפועל ע״כ היה‬
‫מצטער ודלא כדלעיל שר״ע היה מצטער על‬
‫העדר השגת אמיתתו כו׳ שאין מס״נ נק׳ רק‬
‫על הנפש עצמה(‪ .‬אך הנה לפ״ז לא יובן‬
‫ההפרש בין אהבה דבכל נפשך לאה״ר יותר‬
‫דבכל מאדך מאחר דבכל נפשך הוא בכל‬
‫פנימיות ועצמות ג״כ ובוודאי אין מקרא יוצא‬
‫מידי פשוטו דכל נפשך כולה כמו שהיא כר‪.‬‬
‫)ולמעלה מבואר דאין כאן רק ב׳ מדריגות‬
‫דחיה יחידה והן ל׳ ומ׳ דצלם ובאחד הוא‬
‫בכח השכל להשיג לאמיתתו שזהו צ׳ דצלם‬
‫בחי׳ נשמה במוח דלא כדלעיל ובכל לבבך‬
‫למ״ד דצלם שלמעלה מן השכל שבמוח ולב‬
‫שנק׳ ל״ב נ״ח ובכל נפשך מ״ם דצלם שלמעלה‬
‫גם מן הרצון כר וא״כ בכל מאדך מהו(‪ .‬אך‬
‫הנה באמת גם לאחר מס״נ עצמי׳ בכל נפשך‬
‫הרי הנפש עצמה בבחי׳ גבול בבי״ע וגם‬
‫בעלותה בשרש שרשה לפני האצי׳ כר‪.‬‬
‫והעיקר הוא בחי׳ הירידה וההמשכה שאחר‬
‫ההעלאה שזהו דוקא להיות לו דירה לו עצמו‬
‫שהוא עצמות אא״ס ממש שלפני הצמצום‬
‫לט‬ ‫שער התפלה‬
‫היכל הרצון עד סמיכת גאולה לתפלה שהוא‬
‫בבחי׳ היכל ק״ק כידוע ובק״ש הוא בבחי׳‬
‫היכל האהבה והוא בואהבת כר‪ .‬דהנה‬
‫מבואר למעלה שבק״ש באה הנשמה לעלות‬
‫וליכלל באח״פ בכח ההשגה אלקי כר וזהו‬
‫בחי׳ רצוא ואח״כ ואהבת בפנימית ועצמות‬
‫ויש בזה ב׳ מדרגות דבכל נפשך ומאדך‬
‫כנ״ל וכ״ז בבחי׳ העלאה דכ״י מלמטה‬
‫למעלה ובאמת ויציב באה ההמשכה מלמעלה‬
‫למטה היינו לאמת את האמת הזה דמס״נ דכ״י‬
‫שזהו פשוטו של ענין אמת ויציב כמו יציבא‬
‫מילתא עד״מ העבד או שר שאומר דבר מה‬
‫לפני המלך בכל לבו כאשר המלך גוזר‬
‫ואומר שדבריו אמת ולבבו אמת אז נתקבל‬
‫לדבר אמת ואם לאו אינו אמת וזהו‬
‫שמאמת לאמת וכן באהבת איש לרעהו‬
‫שכמים הפנים לא יתאמת לבבו אל רעהו‬
‫כנפשו רק במה שיאמת רעהו לדברי אהבתו‬
‫בלבבו אליו כמים הפנים א״פ כו׳ וכך הוא בכל‬
‫משפיע ומקבל כאיש ואשתו הרי חוזק אמיתת‬
‫אהבת האשה לאישה הוא בא ממה שמאמת‬
‫באהבתו אליה כמובן בכל דברי שבחים‬
‫והתעוררות אהבה בשה״ש כר וזהו הנק׳ בזהר‬
‫אתדבקות רוחא ברוחא בחי׳ נשיקין כמו וישק‬
‫יעקב לרחל כר דאהבה העצמית שבנשיקין‬
‫דמשפיע מחזק ומאמת לאהבה עצמית דמקבל‬
‫וכלול מב׳ רוחות כר‪ .‬וזהו בחי׳ היכל הרצון‬
‫דהיינו רצון אמיתי דמשפיע שמקבל לרצון‬
‫דמקבל ומאמתו כך בק״ש או׳ כ״י ואהבת‬
‫בכל כר‪ .‬ועדיין אין זה בחי׳ אמת עד אמת‬
‫ויציב שה׳ אמת הוא מאמת לאמת דכנ״י‬
‫כמ״ש איהו אמת כר וכתיב ואמת ה׳‬
‫לעולם שפועל אמת שלו בכנ״י לאמת האמת‬
‫שלהם והיינו בחי׳ ט״ו ווי״ן שבאמת ויציב‬
‫דפי׳ ויציב ו׳ זה נמשך מה׳ אמת לאמת מ״ש‬
‫כ״י ואהבת כר שיציבא מילתא ונכון וקיים‬
‫כר ומתוקן ומקובל כר היינו שיתקיים קיום‬
‫נצחי וכמו עד״מ היתד שמחברין בו האהל‬
‫בקרקע כידוע כך הווי״ן הללו עושין עיקר‬
‫החיבור וחיזוק דכנ״י בקוב״ה להיות מתוקן‬
‫ומקובל וטוב תמיד כר כמ״ש שפת אמת‬
‫תכון לעד כר ולא יפרדו לעולם וכך בכל‬
‫נשמה בפרט נקר׳ קשורא דנשמתא כר‬
‫‪77‬‬
‫דשרש כנ״י למעלה מעלה עלה במחשבה‬
‫הקדומה שהוא בבחי׳ קו״ח שאחר הצמצום ולא‬
‫במחשבה העצמות וזהו כשנק׳ אדם בצלמנו‬
‫בג׳ מדרגות דצלם הנ״ל והוא בכל נפשך מ׳‬
‫דצלם וע״י בחי׳ רצוא שלהם במיצר ההעלאה‬
‫כמו קוצר החצי כדור התחתון שמתרחב בבחי׳‬
‫מקיף דאו״ח במדה דכל לבבך בשכל ורצון‬
‫שלמעל׳ הימנו עד כל נפשך בחי׳ מ״ם דצלם‬
‫גם זה בא במדה וגבול לפי שרש שרשה של‬
‫הנשמה כנ״ל ויבא עי״ז מקיף דאו״י כמו חצי‬
‫כדור העליון קצר בראשו שהוא הצמצום דקו״ח‬
‫ומתרחב באמצע שזהו ענין למהוי אחד באחד‬
‫יח״ע ויח״ת כמ״ש יהיה ה׳ אחד כו׳ ב״פ‬
‫י״ה י׳ צמצום וה׳ התפשטות מלמטה למעלה‬
‫וכמ״כ י״ה מלמעלה למטה ומתחברים באמצע‬
‫בבחי׳ שטח מוגבל כנ״ל במשל אבל אהבה‬
‫דכל מאדך שלמעלה מהגבלת עצם הנפש כנ״ל‬
‫זהו כמו שלא היה חיבור ב׳ חצאי כדורים‬
‫בקוצר עליון וקוצר תחתון אלא כמו שהיו‬
‫מתחברים כמו שהן בעצם כר‪ .‬כך הוא הענין‬
‫מ״ש ישראל עלה במחשבה שאין זה מחשבה‬
‫הקדומה שע״י צמצום אלא בחינת מחשבה‬
‫העצמיות כמו שהוא ית׳ בעצמו קודם הצמצום‬
‫שנמלך בנשמתן כר שהן בחי׳ כלי להכיל‬
‫כל עצמותו ממש במרחב ומעלה ומטה כנ״ל‬
‫שזהו הכל בבחי׳ א״ם ממש וזהו שלע״ל נא׳‬
‫בכנ״י קול גדול ולא יסף בבחי׳ בלתי גבול‬
‫ולא ע״י צמצום ומיצר כעכשיו ע״י קול דבע״ת‬
‫כר‪ .‬אבל במ״ת הי׳ קול השופר הולך וחזק‬
‫במיצר תחילה כמ״ש ראשיתך מצער ואחריתך‬
‫ישגה כבנ״י שעל כל דבור פרחה כר משא״כ‬
‫לע״ל קול חתן וקול כלה יתחברו בבחי׳ בלתי‬
‫גבול בתחלה ולא ע״י צמצום בתחלה כלל‬
‫וד״ל‪:‬‬
‫לב ו מ ע ת ה יובן ג״כ ההפרש בכלל בין‬
‫ק״ש שלפניה לש״ע דגם‬
‫בש״ע יש בחי׳ רו״ש אבל הוא למעלה הרבה‬
‫וכמו הסולם שראשו מגיע השמימה ובדוגמא‬
‫ענין ההפרש הנ״ל בין בכל נפשך ובין בכל‬
‫מאדך כר‪ .‬וממילא יתורץ מה שאנו מוצאים‬
‫בתפילה ב׳ ענינים הפכיי׳ ענג ומרירות שאין‬
‫כמוהו בק״ש‪ .‬ותחלה יש להקדים ענין אמת‬
‫ויציב שהוא בין ק״ש לש״ע והוא בבחינת‬
 ‫שער התפלה‬
‫שהוא מרומם ומתנשא בעצמו טרם שעלה‬
‫ברצונו להאציל ולברוא כר כידוע ולשם א״א‬
‫להשיג ולדבק בשום העלאה דבחינת צלם‬
‫דבחינ׳ אדם גם לא בכל נפשך שהנפש‬
‫מוגבלת וגם לא בכל מאדך שלמעלה‬
‫מהגבלת׳ כר אלא רק בבחי׳ שתיקה ובטול‬
‫במציאות בתכלית השפלות כמו אדני שפתי‬
‫תפתח כי אין מלה בלשוני כלל וכלל שנעשה‬
‫כאלם ממש שזהו למעלה גם מהתפעלות מקור‬
‫לרצון וענג דאה״ר דכל מאדך אחר שאין בו‬
‫דבור כלל וכדומם יחשב ממש מעצם הביטול‬
‫שלא יש מי שיתפעל כלל וכלל כר ובזה‬
‫דוקא הנערה באה לפני המלך כו׳ כמ״ש אני‬
‫מרום וקדוש כר את מי אשכון דכא ושפל‬
‫רוח כר וכל שבחי׳ הביטול כדומם יותר‬
‫שנק׳ קול דממה דקה לשם דוקא יומשך אור‬
‫העצמו׳ ממש שאינו בא בגלוי במם״נ דק״ש‬
‫כלל כי לא אדם הוא כר‪ .‬ויובן זה מענין הידוע‬
‫בערך עומק רום ועומק תחת ששקולים כאח׳‬
‫ממש שהרי כמו שאין שעור לעומק רום‬
‫למעלה מעלה כך אין שעור לעומק תחת‬
‫למטה מטה ונמצא מגיע עומק תחת לעומק‬
‫רום כר כך בחי׳ הביטול העצום הנ״ל מכל‬
‫וכל נקר׳ עומק תחת והוא מה שנפשי כעפר‬
‫ודומם ממש כר שזהו הבטול בעומק תחת‬
‫מצד אלקות למעלה הוא מכל העליו׳ דרצון‬
‫ועונג דצלם איש כר עד שמגיע לבחי׳ עומק‬
‫רום למעלה מעלה בבחי׳ העצמות ממש שנק׳‬
‫מרום וקדוש שנא׳ שם שמים ושמה״ש לא‬
‫יכלכלוהו כו׳ שמה״ש נקרא טה״ע שלפני‬
‫הצמצום וכר וזהו וראשו מגיע השמימה היינו‬
‫שמים ושמה״ש ומוצב ארצה הוא בחי׳ עומק‬
‫תחת שהוא הבטול העצום בעומק השפלות‬
‫כשאומר שפתי תפתח כר וזהו שרש יסוד‬
‫התפלה למעלה וד״ל )ור״ב דסמיך גאולה‬
‫לתפלה לא פסק חוכא מפומי׳ כר היינו שהיה‬
‫מחבר יחוד יסוד ומ״ל למטה כמו שהיחוד‬
‫הוא למעלה בעצמות ממש שלמעלה מיחוד‬
‫דק״ש כנ״ל וע״כ לא פסק חוכא כר שהוא‬
‫בחינת תענוג מפולש לאורך ורוחב בלתי‬
‫מוגבל ברצון ומקור לרצון כר כי מגיע בעצמות‬
‫השעשועים וז״ש אז ימלא שחוק פינו כר‬
‫שלמעלה מכל התענוגים עליונים שבכל יחודים‬
‫‪78‬‬
‫ובכלל הוא הגק׳ היכל הרצון )וב״פ או״ר‬
‫דואהבת גי׳ ית״ד וז״ש ותקעתיו יתד במקום‬
‫נאמן כר וכמאמר בווין תתקטר וכמ״ש‬
‫במ״א( ונמצא בא אור האמת העליון באמת‬
‫ויציב על כל ג׳ מדריגות שבק״ש בכל לבבך‬
‫ובכל נפשך ובכל מאדך הנ״ל על כל א׳ בפרט‬
‫נמשך לאמת מלמעל׳ )והיינו מבחי׳ צלם אדם‬
‫העליון דאצי׳ כמ״ש כמים כר כן לב‬
‫האדם העליון לאדם התחתון שהוא בחי׳‬
‫זו״נ שהוא קוב״ה וכנ״י כידוע(‪ .‬אך זהו ברוחנית‬
‫עדיין קודם גוף היחוד גופני להוליד כר‪.‬‬
‫אבל בסמיכת גאולה לתפלה שהוא בהיכל‬
‫ק״ק להתייחד כו׳ זהו למעלה מק״ש ואוי״צ‬
‫וכל בחי׳ אתדבקו׳ רוחא ברוחא דכנ״י בקב״ה‬
‫באמת ויציב הוא כבחי׳ נשיקין שלפני‬
‫היחוד כר כידוע‪ .‬והענין הוא דבאמת‬
‫גם בכל מיני אה״ר הנ״ל שנמשך מלמעלה‬
‫כדוגמתם הכל מרחוק עדיין היינו בבחי׳‬
‫המקיפים )כמו בנשיקי׳ שברוח ההבל יש‬
‫בהעלם מפנימי׳ האה״ר בתענוגים שבמשפיע‬
‫ומקבל יחד ונכללים כא׳ שהן ב׳ שהן ד׳‬
‫כידוע( אבל בש״ע היחוד הוא בבחי׳ עצמות‬
‫ממש כידוע וכמו ובו תדבקון ממש שהדביקות‬
‫הוא כגוף אחד שלמעלה מאתדבקות רוחא‬
‫כו׳‪ .‬וע״כ בחי׳ רו״ש שבתפלה למעלה הרבה‬
‫מכל בחי׳ רו״ש שבק״ש ושלפניה ואחריה‪.‬‬
‫יש להקדים עיקר ענין התפלה‬ ‫ותחלה‬
‫שהיא דרבנן והיא למעלה מכל המצות‬
‫כמ״ש במ״א שח״י ברכאן דצלותא בכלל הן‬
‫כמו ח״י חוליות השדרה שבהן קיום כל הגוף‬
‫כך כל יחודים פרטים שברמ״ח מ״ע רמ״ח‬
‫אברים דמלכא התפלה מחברם וכוללם יחד‬
‫ובלעדה אין להם קיום כלל כר‪ .‬וזהו שנקרא‬
‫מוצב ארצה וראשו כר שמחבר‬ ‫סולם‬
‫מרגל לראש כא׳ ממש ומזה מוכרח ששורש‬
‫יסודה בעצמות ממש שלמעלה מבחינת אדם‬
‫כמ״ש כי לא אדם הוא כר )ומ״ש ויברא את‬
‫האדם בצלמו כר היינו ג׳ מיני אדם דאבי״ע‬
‫ובכלל א״ק אדם דבריאה כר הכל אחר‬
‫הצמצום הראשון אבל בעצמות ממש הוא‬
‫אח״פ בתכלי׳]([‪ .‬והענין הוא דבק״ש היינו‬
‫למס״נ באחד אבל בחי׳ יחיד למעלה מאחד‬
‫והוא בחינ׳ עצמות ממש שלפני הצמצום כמו‬
‫מ‬ ‫שער התפלה‬
‫שבין תורה לתפלה שעיקר התפלה הוא‬
‫בבחי׳ רצוא ועיקר התורה הוא בבחי׳‬
‫שוב ע״כ התורה נק׳ חיי עולם והתפלה נק׳ חיי‬
‫שעה כידוע ולפי הנ״ל שרש התפלה למעלה‬
‫מתו״מ שהתורה היא בבחי׳ אדם כמ״ש זאת‬
‫תורת האדם וכן רמ״ח מ״ע רמ״ח אברים‬
‫וניתן לנשמה שנק׳ אדם כמ״ש זה ספר‬
‫תולדות אדם דג׳ קשרין הן כנ״ל‪ .‬ולמעלה‬
‫מבואר דשרש התפלה מגיע השמימה למעלה‬
‫מבחי׳ אדם כו׳‪ .‬והנה יש להקדים לזה ביאור‬
‫פ׳ ראשונה דק״ש שמבואר בה ג׳ מ״ע‬
‫מצות האהבה והדבקות בכל לב ונפש ומאד‬
‫ומצות ת״ת במ״ש והיו הדברים כר עד‬
‫ודברת בם ומצות תפילין ומזוזה בוקשרתם‬
‫וכתבתם כר ויש להבין מה שייכות ג׳ אלו‬
‫לפסוק ראשון דשמע ישראל דוקא‪ .‬אך הנה‬
‫באמת אע״פ שמבואר למעלה שיש בחי׳‬
‫רו״ש דרך פרט בפסד״ז וק״ש כר אבל דרך‬
‫כלל בפסוק ראשון דשמע היינו בחי׳ רצוא‬
‫למם״נ באחד )דגם מי שתורתו אומנתו כר״י‬
‫הנשיא חייב והעוסק במצות הכנסת כלה וחתן‬
‫פטור מק״ש כר וכן אמרו מפסיקין לק״ש ואין‬
‫מפסיקין לתפלה מטעם הנ״ל בשרש התפלה(‬
‫ובחי׳ השוב הוא במצות ת״ת במ״ש והיו‬
‫הדברים כר ובכללות קיום כל מ״ע שנכללו‬
‫במצות תפילין כידוע דהוקשה כל התורה‬
‫לתפילין כר ולפ״ז יש להבין מהו ענין ואהבת‬
‫שהוא בחי׳ רצוא כנ״ל אך הנה יש להקדים‬
‫שיש ב׳ ענינים ברו״ש א׳ בנפש עצמה והב׳‬
‫בתו״מ שלמעלה הרבה כר וענין רו״ש שבנפש‬
‫הוא מ״ש אהבה בתענוגים שנים א׳ תענוג‬
‫דאמת בכלות הנפש בשלהובי דרחימותא‬
‫בעריבות מתיקות ידידות עד כלות כר‬
‫כמ״ש באוה״ח למקור שרשה באלקים חיים‬
‫בכל פנימית ועצמיות כמו כלה שארי כר‬
‫וזהו בכל נפשך כנ״ל והב׳ תענוג דאו״י‬
‫שהוא בחי׳ השוב שתשוב נפשו אליו‬
‫מפני התענוג העליון האלקי שמתיישב בנפשו‬
‫כאשר השיג ומצא את שאהבה נפשו‬
‫)בל״א מחמת גרוש תשוקה גייט ער אוש‬
‫פון זיך( נק׳ תענוג דאו״ח ולהיפך )מחמת‬
‫גרוש קבלת תענוג אין זיך לעבט ער מחדש‬
‫ממש( ונק׳ השבת נפש ממש היפך כלות‬
‫‪79‬‬
‫דמ״ע ומצות ק״ש כו׳ כי הגדיל ה׳ לעשות‬
‫עם אלה דוקא כמ״ש במ״א בענין דוד‬
‫הגדיל דוד מ״י חי וקיים וזהו הטעם שהתפלה‬
‫דרבנן שהיא בבחי׳ מ״ל שעלייתה למעלה‬
‫מעלה בעצמות ממש כמ״ש ביום ההוא יצאו‬
‫מ״ח כר חצים אל הים הקדמוני כר וד״ל(‪.‬‬
‫וזהו בחי׳ רו״ש דתפלה שעולה על כל רו״ש‬
‫דק״ש כר שהרצוא אינו בחינת העלאה כלל‬
‫אלא אדרבה בחי׳ ירידה לתחת בעומק‬
‫ההכנעה והשפלות וביטול עצם כדומם ממש‬
‫כמו רבא דפכר ידיה ומצלי כר שגם בחיצונית‬
‫ניכר הביטול הפנימי שאין מלה בלשוני כר‬
‫עד שאתה שפתי תפתח כר ועכ״ז יש בה‬
‫בחי׳ שוב לפי אופן הביטול הזה והיא מ״ש‬
‫ופי יגיד וימשיך תהלתך מלמעלה למטה אמנם‬
‫אין זה מצד כח עצמי רק פי יגיד ממילא ע״י‬
‫האור שנמשך בפי להגיד כמו שיגיד הנביא‬
‫דבר ה׳ בלתי יש לו בזה בחירה ורצון עצמו‬
‫כלל רק שפיו כלי להכיל דבר ה׳ כר‪ .‬והיינו‬
‫מה שנמשך בחי׳ עצמות אא״ם בכל ברכה‬
‫דח״י ברכאן שהן ח״י חוליות כר באומרו‬
‫בא״י כר דח״י המשכות הללו מצדיק חי כל‬
‫העולמים שלפני הצמצום כר וזהו ופי יגיד‬
‫ממילא וד״ל‪ .‬וזהו שיש ב׳ עניני׳ הפכים‬
‫בתפלה א׳ ענין ובחינ׳ הדביקות העצמי׳‬
‫בעצמות שלמעלה מכל עונג ורצון והוא‬
‫בשעשועי׳ עצמיי׳ שלפני אחד דיח״ע דק״ש‬
‫כר שזהו וראשו מגיע השמימה כר בחי׳‬
‫עומק רום כו׳ והב׳ בחי׳ המרירות כמרת‬
‫נפש דחנה שהוא תכלית השפלות בבחי׳‬
‫שפיכת נפש כמים ארצה וכמו ואשפוך נפשי‬
‫כר עד שאין מלה בלשוני כר וכמו ותבך‬
‫ותפול לפני רגליו כאבן דומם שבזה מעורר‬
‫לבחינת העצמות ממש שישוב ממקומו‬
‫הנעלם כר שהוא בחינת השוב דעומ״ר כר‬
‫כנ״ל‪ .‬והיינו כענין הדוגמא להפרש הנ״ל בין‬
‫בכל נפשך שבא מקיף דאו״ח במדה שימשיך‬
‫ג״כ או״י במדה כך הוא רו״ש דק״ש ואמת‬
‫ויציב אבל ש״ע היינו כמו דוגמא דכל מאדך‬
‫שבא מקיף דאו״י בלתי מוגבל רק כמו שהוא‬
‫כר‪ .‬אך ש״ע דמעלה יותר להיות שרשה‬
‫למעלה מכחינת מאד דאדם כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫לג אך הנה עדיין יש להבין בענין ההפרש‬
 ‫שער התפלה‬
‫שנאמר זה ספר תולדות אדם וישראל שעלו‬
‫במחשבה הוא בחכמה הקדומה שנק׳ אדם‬
‫קדמון כר והכל בבחי׳ מתים ובא לגלוי שהן‬
‫נשמות שבאו למטה ומקיימים תו״מ למטה ונק׳‬
‫ג׳ קשרין בבחי׳ הגלוי ממש וכמ״ש הנסתרות‬
‫לה׳ אלקינו והנגלות לנו ולבנינו כר‪ .‬אך הנה‬
‫ארז״ל נתאוה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים‬
‫פי׳ להיות לו לו לעצמו והוא בבחי׳ הנגלה‬
‫דתו״מ דוקא להיות שגם שהוא ית׳ נק׳ סדכ״ס‬
‫דהיינו בחי׳ שעשועי המלך בעצמו ממש‬
‫שנבדל בערך מכל מקור תענוג הנמשך ברצונו‬
‫להאציל וכה״ג מ״מ עלה ברצונו העצמי הפשוט‬
‫להיות לו תענוג בבחי׳ דירה בתחתונים שהן‬
‫נשמות הצדיקים שיהיו בעה״ז בקיום תו״מ‬
‫בפו״מ דוקא והוא סוף מעשה שעבמ״ת כידוע‬
‫וכמ״ש סוף דבר כר כי זה כל האדם דוקא‬
‫שבהכרח שתענוג זה גדול מכל בחי׳ אדם‬
‫שלמעלה עד שזה כל האדם כר וזה העונג נק׳‬
‫עונג הנעלם מכל כר רק הוא גנוז וסתום בתענוג‬
‫העצמות כר‪ .‬וזהו שרש ענין השוב שבתו״מ‬
‫שבפסוק והיו הדברים כר דהנה אחר ואהבת‬
‫בחי׳ שוב בנפש עדיין לא תשוב ותנוח דעתה‬
‫בזה כי לא זה עיקר הכוונה בירידת הנשמה‬
‫בעוה״ז מאיגרא רמא כר אלא זאת נחמתה כי‬
‫אמרתך חיתני כר כי מה שתשיג עונג אלקי‬
‫לפי ערך הרצוא בכלי השגה כלא חשיב לגבי‬
‫אור אלקי הנמשך בכלים מכלים שונים בתורה‬
‫הנגלי׳ לנו והוא בלימוד התורה כששונה הלכו׳‬
‫שהוא גלוי אור חכמתו ית׳ שבתורה העצמי׳‬
‫שנאמ׳ בה ואהיה אצלו אמון אמון מופלא כר‬
‫שכל מה שנמשך איזה תום׳ אור באור ח״ע‬
‫דאצי׳ ולמעלה כלא חשיב לגבי עצם אור‬
‫חכמתו הקדומה והוא שרש התורה שנק׳ נובלות‬
‫חש״מ עצמה שבה גנוז כל אמיתת עצמותו‬
‫ממש ואשר חשקה נפשו להשיג אמיתת עצמותו‬
‫בק״ש בכלות הנפש ממש כנ״ל הנה ימצא‬
‫מרגוע לנפשו ותגדל שמחת הנפש במה‬
‫שמצאה את שאהבה כר והיינו בדיני ההלכות‬
‫ששם התלבשות מהות חכמתו ממש שזהו כמו‬
‫שהשיג לאמיתתו ממש וזהו שמשיב את נפשו‬
‫ממש כמ״ש כי אמרתך חייתני והוא מה‬
‫שישראל מתקשראן באורייתא למטה שזהו‬
‫תענוג גדול למעלה בעצמות ממה ששרש נש״י‬
‫‪80‬‬
‫הנפש )ודוגמא לב׳ הפכים אלה במ״ת שעל‬
‫כל דבור פרחה נשמתן וביעקב שנתבשר מיוסף‬
‫ותהי רוח יעקב כו׳ וכה״ג( ויובן ממילא‬
‫שהשבת הנפש הוא מאותו מקום ומדרגה שעלה‬
‫בכלות הנפש דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח‬
‫מאותה מדריגה שבה עלה לשם ולא באופן‬
‫אחר כמו כאשר עלה בכוסף ותשוקה באו״ח‬
‫בכח ההשגה דחכמה שבנפש להשיג לאמיתת‬
‫אור א״ם כנ״ל ויעלה בעילוי אחר עילוי למעלה‬
‫במקור החכמה וימשיך משם גילוי אא״ם שמזה‬
‫יהיה השבת נפשו באותו ענין עצמו דהיינו מה‬
‫שישיג וידבק בהשגתו לאמיתת עצמותו ואע״פ‬
‫דלית מחשבה תפיסא ביה מ״מ נמשך אפם‬
‫קצהו למשתוקקי׳ אליו כמ״ש לחזות בנועם ה׳‬
‫בראיה שכלית לאסתכלא ביקרא כר וכבני עליה‬
‫דחזו אפי שכינתא בל יומא והמה רואי׳‬
‫באספקלריא המאירה כר שהוא חכמה עילאה‬
‫דהיינו פנימית אור אבא במדריגת משה ויש‬
‫שרואים באספקלריא שאינה מאירה והוא ח״ת‬
‫דמל׳ שנקרא דמות כמ״ש במראה כו׳ לא כן‬
‫עבדי כר וכמ״ש ברע״מ דבעין השכל דבלבא‬
‫אתחזי כר‪ .‬ויש ראיה למעלה מזה כמ״ש הביטו‬
‫אליו ונהרו אליו ממש ולא ע״י כלי הבטה שכלי׳‬
‫אלא עין בעין ממש בראי׳ המהות וכמ״ש הנה‬
‫אלקינו זה לנוכח כר זה אלי כר והוא באהבה‬
‫רבה דעצמות דוקא שמשיב נפש כ״א מאא״ם‬
‫שבא בבחי׳ שוב על בחי׳ רצוא דג׳ מיני‬
‫אהבות בכל לבבך כר )וכמה שכתוב במ״א‬
‫בפי׳ על כל כבוד חופה וכמ״ש לע״ל שיהיה‬
‫לצדיקים לכ״א חופה בפ״ע( והוא אה״ר דעונג‬
‫העליון דעצמות אור א״ס שנמשך ומתיישב‬
‫בכל נשמה להשיב רוחה כר שזהו מפני בחי׳‬
‫הרצוא דישוב אליו לבו ורוחו ונשמתו בג׳‬
‫אהבות אלה ולהחיותה מחדש ממש וזהו בחי׳‬
‫רו״ש שבנפש ואחר בחי׳ השוב דואהבת שהוא‬
‫פועל יוצא שיהא ש״ש מתאהב בנפשך להשיב‬
‫אור חיי נפשך כנ״ל אח״כ א׳ והיו הדברים‬
‫כר וקשרתם שהוא בחי׳ שוב דתו״מ דוקא‬
‫שהוא למעלה הרבה מבחי׳ שוב שבנשמה‬
‫לפי ערכה הנ״ל‪ .‬כי הנה ידוע בענין ג׳ קשרין‬
‫דישראל באורייתא ואורייתא בקוב״ה שהוא‬
‫בבתי׳ סתים וגלי׳ וכנ״ל שהתורה בבחי׳ אדם‬
‫ונש״י ס״ר קשורין בס״ר אותיות דתורה‬
‫מא‬ ‫שער התפלה‬
‫מאותו מקום שעלה לשם והוא במהות‬
‫ועצמות ממש שלמעלה מהתלבשותו בח״ע‬
‫הקדומה כנ״ל והוא מה שנתאוה להיות לו‬
‫דירה כר במעשה המצות בפו״מ והוא ענין‬
‫שמחה של מצוה בפו״מ דוקא שבזה תבא‬
‫הנשמה להשיב נפשה מעצמותו ממש שלמעלה‬
‫מחכמתו העצמי׳ דתורה כר ולפי אופן העליי׳‬
‫כך אופן ההמשכה וזהו טוף דבר כר שנעוץ‬
‫סופן בתחלתן ממש וד״ל‪ ,‬ובכל זה מובן‬
‫סדר ג׳ אלה ואהבת ברו״ש שבנפש ששלימותה‬
‫העצמית ת״ת ומצות מעשיות )וכ״ז בבחי׳‬
‫אדם כנ״ל בסתים וגליא כר‪ .‬אבל שרש‬
‫התפלה למעלה מכ״ז כנ״ל שראשו מגיע‬
‫השמימה למעלה מבחי׳ אדם וכמשי״ת בעז״ה(‪:‬‬
‫לד ו ז ה ו כי אתך אני כר‪ .‬כי הנה ידוע‬
‫המשל אב ובנו האב עומד‬
‫למעלה מעלה בראש ההר והבן עומד בעומק‬
‫עמוקה וישתוקק הבן לעלות לראש ההר‬
‫לקבל פני אביו ולא יוכל ומרחוק יראנו‬
‫בתשוקה נפלאה ולגודל התשוקה שלו מתחזק‬
‫לעלות ביותר מכפי כחו ויעלה מעט מעט‬
‫לחצי ההר ושם יראנו מקרוב ולא יכול לגשת‬
‫מקרוב יותר ודאי שם יגדל הצער יותר מצד‬
‫שנתקרב יותר לכך כל שיקרב יותר יותר‬
‫תגדל הצער מהעדר השגת קירובו לעמוד‬
‫בראש ההר הקרוב אליו כר והנה מה עושה‬
‫האב בראותו תשוקת בנו ויגיעתו לשאת‬
‫נפשו אליו הרי לא יוכל להתאפק וירד מראש‬
‫ההר לעומק העמוקה להשתעשע עם בנו‬
‫ויקבל ענג ושעשועים שם מבנו יותר משהי׳‬
‫הבן עולה למעלה שאין זה רבותא כי שם‬
‫מקום המוכן לזה אך בעמק השפלה ישמרנו‬
‫שם כאישון עינו וילך אתו בכל אשר יתהלך‬
‫ומקבל ענג גדול מכל דרכי הבן שעושה שם‬
‫כרצונו יותר משהי׳ נדבק בו בעלותו למעלה‬
‫כי זה היה כונתו בתחילה בהורידו לבנו למטה‬
‫ונשלם כונתו לתכליתה וד״ל‪ .‬והנמשל יובן‬
‫שזהו מ״ש כי אתך אני כר בהיות מבואר‬
‫למעלה ב׳ מדריגות בבחי׳ שוב בתורה ומצות‬
‫מעשיות שזהו אחרי בחי׳ הרצוא דבכל נפשך‬
‫כר שבק״ש עולה הנשמה באחד בכח ההשגה‬
‫להשיג לאמיתתו איך שהוא אח״פ כר‪ .‬וזהו‬
‫כתשוקת הבן לראות את אביו ולהשיגו בראי׳‬
‫‪81‬‬
‫קשורים בתוש״מ וכנ״ל דסוף מעשה כר וזהו‬
‫והיו הדברים האלה כר ושננתם לבניך ודברת‬
‫בם והוא דבר ה׳ ממש וכמ״ש ואשים דברי‬
‫בפיך וז״ש ונשמח בדברי תורתך כר לפי‬
‫שבזה נשלמה תאות נפשו במס״נ באחד להשיג‬
‫באא״ם ממש לפי שבדברו בד״ת משיגו ממש‬
‫וכמ״ש בפקודיך אשיחה ואביטה אורחותיך‬
‫שהן הלכות שנא׳ הליכות אלי כר הליכות‬
‫עולם כר כידוע והיינו דירה בתחתונים בד״א‬
‫של הלכה למטה דוקא דאורייתא היכלא עלאה‬
‫דקב״ה ומיום שחרב בהמ״ק כו׳ כידוע וד״ל‪.‬‬
‫ובחי׳ שוב הב׳ הוא בפ׳ וקשרתם כר שהוא‬
‫גבוה הרבה ממצות ת״ת כידוע דאע״פ שנמנו‬
‫וגמרו דתלמוד גדול מפני שמביא לידי מעשה‬
‫מ״מ זיל בתר טעמא מ״מ תלמוד גדול רק מפני‬
‫שמביא לידי מעשה א״כ המעש׳ עיקר וכמ״ש‬
‫לא המדרש עיקר אלא המעשה דהיום לעשותם‬
‫שלא אמר סוף דבר כר את מצותיו למוד אלא‬
‫מצותיו שמור בפ״מ שזה דוקא עלה במחשב׳‬
‫תחלה יותר מהכל והענין הוא כידוע דכל עליון‬
‫ביותר לא יוכל לבא למטה כ״א בדבר התחתון‬
‫ביותר וכך בענין התענוג שנעלם היה בעצמות‬
‫להיות לו דירה בתחתוני׳ העיקר הי׳ בסוף‬
‫מעשה דייקא שז״ש וקשרתם שהוקשו כל‬
‫המצות לתפלין כר שהתפלין אין בפרשיות‬
‫שבה הגשמיים כוונה רוחני׳ ככונה דק״ש‬
‫בקריאה בע״פ רק הנחתן בפו״מ ונאמר בהן‬
‫כי שם הוי׳ נק׳ עליך שנכלל בזה כל מצות‬
‫הוי׳ שיבואו לפו״מ דוקא ויהיו נקשרים בפועל‬
‫לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך זהו יותר‬
‫עליון גם מכל בחי׳ שוב שע״י לימוד התורה‬
‫ע״כ גזרו אומר כל הקורא ק״ש בלא תפילין‬
‫כאילו מעיד עדות שקר כר שעיקר האמת הוא‬
‫בפו״מ דגם שידבר ויכוין בכל לבו לא יתקבל‬
‫לאמת כ״א כאשר מקיים בפו״מ וכך גם בד״ת‬
‫בדו״ר עדיין לא נק׳ אמת עד שיקיים המצות‬
‫בפו״מ והוא ענין התפילין שבפ׳ שמע שהן‬
‫הדברים האלה בא בקיום במעשה כר וזהו בחי׳‬
‫השוב שאחר הרצוא היותר נעלה והוא‬
‫כאשר יבא לבחי׳ חולת אהבה בתענוגים‬
‫שבאה״ר דבכל נפשך ובכל מאדך שלמעלה‬
‫מכח השכל להשיג לאמיתתו כר אלא כל‬
‫הנפש תכלה כר גם לזה יש בחי׳ שוב‬
 ‫שער התפלה‬
‫כר דברי ממש כנ״ל ולזאת ודאי תגדל שמחת‬
‫הנפש בזה ויתנחם על כל אשר נצטער בנפשו‬
‫בק״ש בגודל התשוקה להשיג לאמיתתו כר‬
‫ולא יכיל לאדבקא כר והרי בלבוש דתורה‬
‫משיגו לאמיתתו ממש‪ .‬וזהו בחי׳ שוב הראשון‬
‫כנ״ל‪ .‬ולזאת מצות ת״ת בשמחה דוקא כמו‬
‫שישמח אדם כשנכנס המלך להיכלו ותופסו‬
‫בלבושו ומדבר עמו כך ה׳ שונה כנגדו וכ״ש‬
‫במעשה המצות דה׳ אתו ממש במעשה זו‬
‫כידוע דמצוה הוא שם הוי״ה בחילוף א״ת ב״ש‬
‫מ״צ במקום י״ה כר‪ .‬וזהו היה תכלית הכוונה‬
‫בתחלה שעלה במ״ת ע״כ מקבל הקב״ה ענג‬
‫ושעשועים מאשר הנשמה שנקר׳ בן הולך‬
‫בדרכיו ועושה מצות כרצונו למטה בעוה״ז‬
‫דוקא שהוא עומ״ת הרבה יותר משעשועים‬
‫העליונים שהיה משתעשע בנשמה בעלותה‬
‫ליכלל בעצמותו ע״י תגבורת התשוק׳ בהשגת‬
‫אמיתתו ובאה״ר דבכל נפשך הנ״ל כי הרי‬
‫נשלם בזה כוונתו שעלה במ״ת לתכליתו‬
‫וד״ל‪ .‬וזהו כי אתך אני פי׳ אתך באשר אתה‬
‫שם דוקא בעמ״ת אני שם להתחבר עמך‪.‬‬
‫ולכאורה אין זה מובן דודאי יותר טוב הרבה‬
‫שהנשמה יהיה לה עלייה למעלה בקירוב אחר‬
‫קירוב וכמו והנערה אשר חפץ בה המלך כר‬
‫שתכנם להיכל המלך פנימי וכמ״ש ב״נ‬
‫דקוב״ה אתרעי ביה זכא׳ הו׳ דכל תרעין‬
‫דלעילא אתפתחין קמיה כר וכמ״ש זה השער‬
‫לה׳ צדיקים יבואו בו דכל יום עולין נשמות‬
‫מג״ע לג״ע וכמ״ש ילכו מחיל כר וכ״ש‬
‫בשבת ויו״ט כר‪ .‬וכמו״ב בחי׳ ההעלאה של‬
‫הנשמה בק״ש שתתאמץ לעלות ולהתקרב‬
‫בהשגת אמיתתו ולאהוב אה״ר דבכל נפשך‬
‫כנ״ל ודאי יותר טוב מאשר הנשמה נשאר׳‬
‫למטה בעמק השפלות דחומריות עוה״ז ואם‬
‫הגם שה׳ ישמרנו בכל אשר ילך אין זה עלוי‬
‫לנשמה כלל‪ .‬אך הנה באמת בעליות הנשמר‬
‫כתיב מי יעלה בהר ה׳ כר נקי כפים ובר לבב‬
‫כר ולא יכול אדם לטהר לבבו ודעתו כ״כ‬
‫שיוכל לעלות למעלה ממש וממילא יפול‬
‫הנופל כר אבל ע״י תו״מ בפו״מ גם שלא‬
‫נטהר רק מטומאת עון בפ״ע יוכל לשכון בו‬
‫אור ה׳ בתורתו שלומד ובמצות שעושה גם‬
‫שהוא מעשה גשמי כי קמי׳ כחשיכה וגם‬
‫‪82‬‬
‫מרחוק וכל שהולך וקרב יותר יצטער מאשר‬
‫לא ישיגנו בקירוב גמור כו׳ כך כל הקרב קרב‬
‫יותר בעומק תכלית אמיתת ההשגה יותר‬
‫יצטער בנפשו על שאיננו משיג כי א״ס ב״ה‬
‫נק׳ סדכ״ס ולית מח׳ כר וכ״ש באה״ר‬
‫דבכל נפשך שזהו בבחי׳ כליון עצם הנפש‬
‫שלמעלה מכח ההשגה כנ״ל זהו כמו שיתחזק‬
‫הבן וישים נפשו בכפו לעלות גם שיפול וימות‬
‫ישליך נפשו מנגד כי כלתה נפשו כו׳ ועכ״ז‬
‫אין זה תכלית המכוון למעלה וכמ״ש בזהר‬
‫ע״פ הסבי עיניך מנגדי שהם הרהבוני שמוקדי׳‬
‫לי׳ בשלהובי דרחימותא דמשמע דשלהובי‬
‫דרחימותא לעלות ולדבק ע״ז א׳ הסבי עיניך‬
‫כר משום דאין זה עיקר המכוון בירידת‬
‫הנשמה למטה במה שתחזור למקור חוצבה‬
‫ליכלל ולידבק לאשתאבא בגופא דמלכא כר‬
‫אלא הכוונה הי׳ בבחי׳ שוב והוא כמו משל‬
‫האב שיורד מראש ההר לעמק כו׳ דהיינו‬
‫שיהיה נמשך גילוי אא״ם מלמעלה מעלה‬
‫למטה מטה שאין למטה הימנו והוא בגוף‬
‫חומרי בעה״ז ע״י מעשה המצות בפ״מ דווקא‬
‫כנ״ל‪ .‬שזהו סוף דבר כו׳ שעלה בעצמותו‬
‫בבחי׳ תענוג הנעלם שלמעלה מכל מקור‬
‫לתענוג דחכ׳ כר‪ .‬ולזה צריך שתכסף הנשמה‬
‫ביותר מן התשוקה לעלות וכמשל הבן‬
‫שעומד בעמק עמוקה שבודאי גודל חפצו‬
‫ותשוקתו שירד אביו אליו למטה כר‪ .‬כך‬
‫צריך שיחשוק אדם בכל לב ונפש שיומשך‬
‫גלוי אלקות בנפשו ע״י תורה ומצות בפועל‬
‫דוקא שעי״ז הרי יורד ה׳ ממקומו לשכון‬
‫במעשיו ובתורתו וכמו במצות צדקה שעושה‬
‫נמשך ויורד אור חסדו של עצמות המאציל‬
‫וע״י תפילין וטלית נמשך בחי׳ מקיפים‬
‫דתפילין וטלית שלמעלה כידוע‪ .‬וכך במצות‬
‫ת״ת ממשיך גלוי אא״ס בחכמה שבתורה‬
‫שלמטה שזהו יותר עליון מגלוי אא״ס בחכמה‬
‫דאצילות מטעם הנ״ל דנעוץ תחלתן בסופן‬
‫דוקא וד״ל‪ .‬ונמצא שהמקיים תורה ומצות‬
‫בפ״מ ה׳ אתו בכל דרכיו כי שוכן בנפשו גלוי‬
‫אור אלקי מקרוב והיינו בכל אשר יעשה‪.‬‬
‫וזהו בחי׳ צמצום וירידה גדולה שירד ה׳‬
‫ממקומו להתלבש בלבוש גשמי דמעשה בפ״מ‬
‫ולימוד תורה בפה גשמי שנא׳ בזה ודברי אשר‬
‫מב‬ ‫שער התפלה‬
‫שחשוב כמת ממש שלא ירים ידו כר‬
‫והב׳ הדביקות בעצמות ממש שלמעלה מתו״מ‬
‫כר שהוא למעלה מבחי׳ אדם וכמו שהשפלות‬
‫עצומה להשפיל עצמו מגדר אדם כדומם כך‬
‫העליה למעלה מאדם כר‪ .‬והענין הוא מובן‬
‫ע״ד הנ״ל בפי׳ כי אתך אני אך לא בדרך‬
‫ירידה לבד אלא בירידה ועלייה שניהם כא׳‬
‫ממש ויובן זה במה שאנו מוצאים בבע״ת‬
‫דמשכי ליה לקב״ה בחילא יתיר מעומק הלב‬
‫אז ירד ה׳ אליהם לשכון בהם מקרוב כמו‬
‫בעי״ת דכתיב בהיותו קרוב ממש והוא מטעם‬
‫שצעק לבם אל ה׳ לשוב אליו למעלה וכמ״ש‬
‫והרוח תשוב אל כר‪ .‬זהו כמו בן שעלה‬
‫לראש ההר והשיג לאביו שאז יורד אביו עמו‬
‫למטה כמו ישוב ירחמנו ישוב מלמעלה למטה‬
‫שנק׳ תש״ע כר‪ .‬ומעלהו למעלה ותמיד הוא‬
‫עמו באין הפרש בין למעלה ולמטה כך‬
‫צ״ג אין יכולים לעמוד במקום שבע״ת מגיעים‬
‫לפני מלך יחיד ממש וקרוב ה׳ אליהם למטה‬
‫באשר הם שם בחשך העוה״ז כמו למעלה ממש‬
‫בלי העלם ולבוש כלל משא״כ ע״י תו״מ יורד‬
‫ומתלבש בלבוש והעלם גדול למטה כידוע וזהו‬
‫כי אתך אני במדריגתך ולא שתעלה אלי‪ .‬והנה‬
‫התפיל׳ כלולה מתשובה שזהו מוצב ארצה‬
‫במרת נפש וכצעק לבם דבע״ת ועמ״ת זה‬
‫מגיע לעמ״ר למעל׳ מבחי׳ אדם שהוא מקום‬
‫שבע״ת עומדים בשמחה וענג העצמי וחוזר ויורד‬
‫למטה להמשיך ח״י ברכאן כר‪ .‬וע״כ שניהם‬
‫אמת דהתפלה דרבנן למטה מבחי׳ אדם דרמ״ח‬
‫מ״ע ועולה למעלה מאדם להיות מקור כללי‬
‫לחבר כל קיום הרמ״ח מ״ע כר וגם זה אמת‬
‫דהתפילה בחי׳ רצוא והתורה בחי׳ שוב אבל‬
‫רצוא דתפלה עושה לאדם דתורה ומצות‬
‫וד״ל‪:‬‬
‫הנ״ל יובן ענין הפסוק דסמכוני‬ ‫ובכל‬ ‫לה‬
‫באשישות כר כי חולת אהבה‬
‫אני שזהו בגלות כנ״י דוקא שנתרחקו מאור‬
‫פני מלך וכמ״ש ביוס ההוא אסתיר פני כר‪.‬‬
‫דקב״ה בגלותא אסתלק לעילא לעילא ואתתא‬
‫אתתרכת מבעלה כר‪ .‬ואה״ר דאהבה בתענוגים‬
‫שהי׳ בזמן בהמ״ק בגלוי אלקות בהיכל ק״ק‬
‫עתה מאד מרחוק ה׳ נראה ובסיבת זה תתעורר‬
‫האה״ר ביותר עד שנק׳ חולת אהבה כידוע‬
‫‪83‬‬
‫חשך לא יחשיך דודאי אין חומריות עוה״ז‬
‫תופס מקום כלל וזהו יתרון מעלה שנעלה על‬
‫כל עלייה מאחר שאור ה׳ עצמו שוכן אתו לפי‬
‫מדריגתו ואשר הוא שם בעה״ז דוקא שהרי‬
‫הוא ית׳ נתפס ומלובש במהותו כמו שהוא‬
‫בדבר ה׳ שהוא לומד בתורה הנגלית לנו‬
‫דוקא וזה יותר טוב מעליית הנשמה במקור‬
‫חוצבה באור חכמה דאצילות מטעם הנ״ל‬
‫ומה גם שתדבק נפש האלקית להשיג ולא‬
‫יכיל כר‪ .‬וכן במצות הרי שם הוא עצם רצונו‬
‫הפשוט כמו שהוא בעצמותו ממש דלית מח׳‬
‫תפיסא ביה כר וזהו כי אתך אני ממש כמו‬
‫שהוא וד״ל‪ .‬ואחר כל זה יובן ההפרש בין תורה‬
‫לתפלה שעיקר התורה הוא בבחינ׳ שוב‬
‫שיומשך גילוי אלקות בדבר ה׳ זו הלכה ונק׳‬
‫תורת האדם ספר תולדות אדם דמשמע שיש‬
‫חיבור לתור׳ עם אדם דוקא עד שנק׳ תורת‬
‫האדם דוקא וכן ספר תולדות אדם ואם אין‬
‫אדם אין תורה‪ .‬וזה פלא לכאורה דהרי התורה‬
‫קדמה לעולם טרם שנברא האדם ואמנם‬
‫באמת כל דיני התורה רק לאדם ולכך נק׳‬
‫תורת האדם וכל הנשמו׳ כלולים בה ע״כ נק׳ ספר‬
‫תולדות אדם והענין כנ״ל בג׳ קשרים דישראל‬
‫ואורייתא וקב״ה הכל בבחי׳ אדם אלא שזה‬
‫מקבל מזה דאדם חיצוני דישראל מקבל מאדם‬
‫פנימי דתורה )כמו הן הן גופי תורה ויש הלכות‬
‫שבמוחין כהלכות תפילין ושבת כר( וכמ״ש‬
‫בזהר דאורייתא פרקין ושייפין כר‪ .‬ואורייתא‬
‫בקב״ה בבחי׳ אדם העליון דא״א וע״י עד‬
‫ז״א ונוק׳ כר‪) .‬שזהו ההפרש בין וזאת‬
‫תורת האדם לזה ספר תולדות אדם שזה דכר‬
‫וזה נוק׳ וזה היפך דג׳ קשרין לכאורה דספר‬
‫תולדות אדם הן כנ״י ובאמת ספר תולדות‬
‫אדם דבראשית היינו בחינ׳ תולדות א״ק וא״א‬
‫למעלה ה״ז ספר שקדמה לעולם וכמ״ש ואהיה‬
‫אצלו כו׳‪ .‬וזאת תורת האדם היינו תורה‬
‫דאצי׳ שנקרא תורת אדם דאצי׳ בחי׳ נוק׳ או‬
‫שהוא בחי׳ פנימית אדם(‪ .‬וכמו״כ המצות נק׳‬
‫רמ״ח אברים כו׳‪ .‬אדם בחיצוניו׳ שהוא‬
‫יותר גבוה בשרשו מטעם הנ״ל‪ .‬אך בתפלה יש‬
‫ב׳ ענינים א׳ ענין המרירות כבע״ת ממש‬
‫שנק׳ מרת נפש כנ״ל ואין מלה בלשוני מעוצם‬
‫השפלות פשוטה כעפר ממש וכעני ואביון‬
 ‫שער התפלה‬
‫הנק׳ יינה של תורה כמ״ש ז״ל ע״פ כי טובים‬
‫דודיך מיין מיינה של תורה כר‪ .‬ועד״מ יין‬
‫החזק יין ישן שמשומר ועומד על השמרים‬
‫ונק׳ חמר טב דיתיב על דורדייא כר שדעת‬
‫זקנים נוחה הימנו היינו שמפני תוקף הכח‬
‫הנעלם הזה שביין יכול להוציא לגלוי כל‬
‫מצפון שצפון ונעלם בכח ההשגה בהעלם‬
‫אחר העלם הנק׳ תעלומת חכמה כר שזהו‬
‫דעת זקנים זקן שקנה חכמה ממקורה יוסיף בו‬
‫חכמה ודעת מן תעלומת ופלאות חכמה עד‬
‫שתנוח דעתם בו היינו מה שלא היה ביכולת‬
‫כח ההשגה לעמוד בהעלם החכמה שנק׳ פלאות‬
‫חכמה ע״י יין ישן דעת זקנים נוחה ומתיישבת‬
‫להשיב את רוחם ודעתם ממש כר‪ .‬וכמו שאמר‬
‫רבא חמרא וריחנא פקחין הרי יש בכח היין‬
‫לפקח ברבוי גלוי אור תעלומת חכמה‬
‫דפקיחה זו היינו פקיחו דעין השכל כפקיחת‬
‫עין גשמי כר שהוא האור המאיר מן ההעלם‬
‫לגלוי דוקא וד״ל‪ .‬וכמ״כ לדרדקי בחי׳ אנפי‬
‫זוטרי אמר אגברו חמרא אדרדקי כי היכא‬
‫דלימרו כר שהוא להגדיל המוחין דקטנות‬
‫ולזקנים דסבא דעתי׳ סתים צריך יין ישן דוקא‬
‫וידוע דכנ״י כלול מבחי׳ קומה שלימה בבחי׳‬
‫גדלות המוחין כזקני הדור וקטנות המוחין‬
‫שנק׳ דרדקי ועל כולם יש בחי׳ יין המשמח‬
‫שמשיב דעתו ותשוקתו שבק״ש להשיג ולא‬
‫יכיל כר והוא מ״ש סמכוני באשישות‬
‫שהאשישה הוא בחי׳ הכלי לקבל ולהכיל את‬
‫היין הטוב שנק׳ חמר טב או חמרא דמנטרא‬
‫מששת ימ״ב כר ואשישות שנים א׳ לזקנים‬
‫מיין הישן יינה של תורה בחי׳ רזין דרזין‬
‫שמשיבין נפש הזקנים שקנו חכמה כר וכר״ע‬
‫שבכה מרוב הענג ושעשועים דרזין סתימין‬
‫ששמע כר והב׳ אשישא דעייל חמרא להגדיל‬
‫מוחין דקטנות כדרדקי כר ולכולם יש סמיכה‬
‫ע״י היין מן החולת אהבה כמ״ש במ״א‬
‫בענין תנו שכר כר ויין למרי נפש כר שע״י‬
‫השמחה שביינה של תורה תשוב רוחו אליו‬
‫ולא יכפוף עוד לעלות בהשגה כר כי זאת‬
‫נחמתו במה שהשיג סוד ה׳ הגנוז כשהוא‬
‫עוסק בלמוד רזין דאורייתא וכמאמר העוסק‬
‫בתורה לשמה שהיא בחי׳ גליא זוכה ומגלין לו‬
‫רזי תורה כר‪ .‬וזהו בחי׳ השוב שע״י האור‬
‫‪84‬‬
‫שכל שנוגע האהבה במהות ועצמות הנפש ולא‬
‫ישיג האהוב יבא לכלל חולי כר‪ .‬וזהו שרש‬
‫ענין התפלה עכשיו בזמן הגלות שכנ״י נק׳‬
‫מרת נפש )כחנה שחשבה עלי לשכורה שאמר‬
‫עד מתי תשתכרין כר‪ .‬כך כנ״י בגלות נק׳‬
‫שכורת ולא מיין כר(‪ .‬וזהו ההפרש בין תפלה‬
‫דעכשיו לתפלה דזמן בהמ״ק שלא ממיצר‬
‫הגלות רק שהיו מתפללים בבהמ״ק על כל‬
‫צרה שלא תבא )כמבואר בתפלת שלמה(‬
‫והנה מבואר למעלה דשרש התפלה ראשו‬
‫מגיע השמימה בעצמות ממש וטעם שמוצב‬
‫ארצה בשפלות עצומה ומרירות ביותר בזמן‬
‫הגלות כר‪ .‬ונעוץ סופן כר‪ .‬והנה אם היה‬
‫נמשך מאותו מקום שעלה לשם שזהו‬
‫בעצמותו ממש למטה בזה העולם מן כל‬
‫תפלות ישראל בצעק לבם אל ה׳ מן המיצר כר‬
‫ודאי הי׳ רפואה גדולה לבחי׳ חולת אהבה‬
‫דכנ״י שבגלות וכמ״ש רפאני ה׳ וארפא כר‪.‬‬
‫אך מאחר שאמר אסתיר פני כר והסתר זה‬
‫בעצמותו לעילא לעילא ואינו נמשך למטה כלל‬
‫ע״כ אין רפואה עדיין לבחי׳ חולת אהבה הנ״ל‬
‫וע״כ כנ״י אומרת סמכוני באשישות כר סמיכה‬
‫זו שיש בה כדי הקמה מחוליה כר הוא באשישות‬
‫דאשישא עייל חמרא כר וכדי להשיב נפשה‬
‫ממש הוא מ״ש רפדוני בתפוחים דריח‬
‫התפוחים משיב את הנפש ממש וכמ״ש בזהר‬
‫דתפוח אפיק חמרא ומכוין רעותא כר‪ .‬ובאמת‬
‫שני אלה הפכים המה דאשישא עייל חמרא כר‬
‫ותפוח אפיק חמרא ואיך אמר ב׳ הפכים‬
‫ברפואה א׳ ממכוני באשישות רפדוני בתפוחים‬
‫כר‪ .‬אך הנה תחלה יש להקדים ענין אשישות‬
‫דאשישא עייל חמרא כר‪ .‬דהנה מבואר למעל׳‬
‫בענין פסד״ז וק״ש שזהו בבחי׳ רו״ש ג״כ‬
‫והיינו שתגדל התשוקה להשיג לאמתתו כר‬
‫וכל שקרב יותר כר הרי תגדל הצער ביותר‬
‫ואמנם להשיב דעתו ורוחו בזה אינו אלא בבחי׳‬
‫השגת גלוי אמיתתו באור תורה בנגלה כנ״ל‬
‫באריכות והעיקר בבחי׳ הנסתר שהן רזין‬
‫דאורייתא שנק׳ שעשועים עליונים וכמ״ש ואהי׳‬
‫אצלו כר‪ .‬והוא הנק׳ יין המשומר בענביו מששת‬
‫ימ״ב דנכנס יין יצא סוד וע״כ יין גי׳ סוד והסוד‬
‫הן סתרי תורה שנק׳ סוד הוי׳ שגנוז ונעלם‬
‫בעצמותו ממש ויוצא הסוד לגלוי ע״י יין והוא‬
‫מג‬ ‫שער התפלה‬
‫בהשגת אלקות יעסוק בתורה כר והוא כשפגם‬
‫באות יו״ד כר וכה״ג לכל האברים מאחר‬
‫שנק׳ תורת האדם כר‪ .‬ואמנם כל זה ברפואת‬
‫הנפש שבגוף‪ .‬אבל רפואה הב׳ היינו בחי׳‬
‫רפואה רוחנית להנפש בעצמה ומהותה טרם‬
‫שתבא לכלל חיות בגוף כלל והיינו כאשר‬
‫הנפש בבחי׳ פנימית עצמותה כמה שהיא‬
‫נתקלקל מקור חוצבה שנק׳ מזלא וצלם עד‬
‫שהגיע לשערי מות הרוחני בעצם כמו ענין‬
‫הכרת שמדבר על הנפש בעצמה הכרת תכרת‬
‫הנפש מעמיה ממקור חוצבה כר ולהיפך השכר‬
‫לנפש עצמה להוסיף אור בעצם מהותה כר‬
‫שזהו למעלה מבחי׳ אדם שכלול מצורה‬
‫וחומר גופני כר ולא יועיל לה כלל רפואה‬
‫דתורת האדם כי חוליה בעצם מהותה‬
‫שנכרתה משרשה כר וראיה לזה דעל הרשעים‬
‫שעברו על עבירות חמורות אמר ולרשע מה‬
‫לך כר כי סם חיים דתורה לא יועיל לרפאות‬
‫רק למי שנשמתו חי בחיי האלקי׳ בעצם רק‬
‫שנתקלקלו הארותי׳ המתפשטים בכלי הגוף‬
‫שהוא הכלי וחומר לצורה כנ״ל ע״י שפגם‬
‫ביו״ד כר ולא בעבירות גמורות כר‪ .‬ולפ״ז‬
‫אין דבר שירפא לעצם הנפש רק התשובה‪.‬‬
‫שהגם שהתשובה תשיב הרוח רק למקור‬
‫חוצבה אל האלקים אשר נתנה אבל אור‬
‫חבל שרש חיותה בעצם נכרת דע״י התשובה‬
‫מעומק כר הרי עי״ז יאיר אור מעצמות אלקות‬
‫בנשמת הבע״ת לרפאות בחי׳ פנימית ועצמות‬
‫הנשמה הזאת שהיא בחי׳ יחידה שבה שעי״ז‬
‫ממילא יתרפא למלאות כל פגם וחסרון‬
‫שבאברים שנעשה ע״י העונות כר‪ .‬ולכך‬
‫מצות התשובה כוללת כל רמ״ח מ״ע וכמו‬
‫התפלה שמגעת השמימה מצד עומק המרירות‬
‫כר דעומק תחת מגיע בעומק רום כר וא״כ‬
‫רפואה דתשובה הוא תכלית הרפואה דאור‬
‫תורה שברוחניות וגשמיות דנשמה בגוף הנ״ל‬
‫וזהו תכלית תורה וחכמה תשובה שקדמה‬
‫לעולם שלמעלה מבחי׳ אדם משא״כ תורה‬
‫שקדמה כר ירדה להיות תורת האדם כר‬
‫וד״ל‪ .‬ומ״ש מע״ט היינו אחר התשובה דוקא‬
‫שאז המ״ע נק׳ טובים כר לפי שנתחדש מקור‬
‫חיות עצם הנשמה ומע״ט שלה רצויים מאד‬
‫עד שתשיב את הנפש ממש להחיותה מחדש‬
‫‪85‬‬
‫דתורה בסתים וגליא וכמ״ש כי אמרתך חייתני‬
‫כר וע״כ אור דתורה נק׳ רפואה לנפש כמ״ש‬
‫רפאות תהי לשרך כר וכמאמר למיימינים בה‬
‫סמא דחיי כר כסם חיים שמרפא לכל חולי‬
‫הגוף וכמאמר חש בראשו יעסוק בתורה כר‬
‫דלכל בשרו מרפא לנפש רפואת הנפש שהוא‬
‫בבחי׳ הנסתר רזין דאורייתא כנ״ל שמשיב‬
‫דעת זקנים כר ורפואת הגוף ובשר כחש‬
‫בראשו כר בבחי׳ גליא דתורה שהרי נקרא‬
‫תורת האדם שכלול מחומר וצורה וד״ל‪.‬‬
‫רפדוני בתפוחים תפוח אפיק חמרא כר הנה‬
‫ידוע מארז״ל תכלית חכמה תשובה ומע״ט‬
‫וכן תכלית תורה תשובה ומע״ט כר‪ .‬ויש‬
‫להבין מהו לשון תכלית חכמה תכלית תורה‬
‫כר‪ .‬ויש להקדים לזה מארז״ל גדולה תשובה‬
‫שמביאה רפואה לעולם כר‪ .‬ויש להבין מה‬
‫שאמר לעולם ולא אמר לאדם כרפואה דתורה‬
‫שהיא לאדם כמ״ש רפאות תהי לשרך‬
‫כר‪ .‬אך הנה אמרו דתורה קדמה לעולם וגם‬
‫תשובה קדמה לעולם ועל שניהם יפלא דקודם‬
‫שנברא האדם איך יתכן התשובה וגם אור‬
‫דתורה לאדם הוא שהרי נק׳ תורת האדם‬
‫דוקא כר‪ .‬והנה באמת עיקר ענין מהות‬
‫התשובה הוא מה שהרוח תשוב אל כר‪.‬‬
‫ולפ״ז שרש התשובה לא יגיע למעלה מבחי׳‬
‫אדם העליון אחר שאין הרוח תשוב רק‬
‫למקור חוצבה באדם העליון כר ומצינו בכמה‬
‫דוכתי בגמ׳ ובזהר בענין בע״ת ששרש‬
‫יסודתם בהררי קדש העליון מגיע למעלה‬
‫מעלה והיינו בעצמות אא״ם ממש שלמעלה‬
‫מבחי׳ אדם כר וראיה ברורה ממ״ש על‬
‫התשובה וזאת המצוה כר שהיא למעלה מכל‬
‫המצות שיעשה אותם האדם וחי בהם לפי‬
‫שהיא למעלה מציור אדם דרמ״ח מ״ע כר‬
‫וד״ל‪ .‬אך הנה יש ב׳ מיני רפואה א׳ לנפש‬
‫בגוף שכלול מצורה וחומר עד״מ רפואה‬
‫גשמית שמתקן חלקי חיות הנפש שבדם שילך‬
‫בתיקון הצריך לאברים מראש לרגל‪ .‬וזהו‬
‫רפואה דתורה שמרפא לנפש האלקי׳ מחולי‬
‫ופגם שבה שנתקלקל כי נק׳ מזון לנשמה אם‬
‫היא בבריאותה שתתחזק יותר להשגת רזין‬
‫דאורייתא כר וגם נק׳ רפואה לחזור רוחניות‬
‫אור חיותה שנתקלקל כר וכנ״ל דחש בראשו‬
 ‫שער התפלה‬
‫היינו כמו שהיא בבחי׳ האצי׳ שאין שם בחי׳‬
‫רע כלל אפי׳ במיעוט דמיעוט כידוע )לפי‬
‫שהוא למעלה מעה״ד טו״ר וכידוע דעה״ד טו״ר‬
‫מתחיל שרשו מהחזה ולמטה כר והוא בבחי׳‬
‫תנה״י דמל׳ שמלבשת עד החזה כו׳( וכך‬
‫הוא למעלה בנשמה הכללית בחי׳ המל׳‬
‫בהיותה בבחינ׳ האצי׳ לא ידבק בה אפילו‬
‫מיעוט רע רק כאשר מסתתרת בצמצום בבי״ע‬
‫נאמר שם אזלע״ז עשה כר והיינו ג׳ קליפות‬
‫דעכו״ם ועבד ואשה שלא עשני עכו״ם ק״נ‬
‫דעשיה עבד נוגה דיצי׳ ואשה נוגה דבריאה‬
‫כידוע והיינו דרך כלל ג׳ מדריגות דנופלים‬
‫וחולים ואסורים‪ .‬נופלים בנשמות ששרשם‬
‫בבריאה כמ״ש אתח בראת כר וחולים‬
‫בנשמות דיצירה ואסורים בנשמות דעשיה וכ״ז‬
‫כאשר נדבק בהם רע דנוגה דבי״ע אז נק׳‬
‫נופלים וחולים ואסורים בכ״א לפי מדריגתו‬
‫ונופלים למעלח מחולים כר‪ .‬ולהבין ביאור‬
‫הדברים הנה תחלה יש להבין ענין נשמות‬
‫שנק׳ אסורים היותם תחתון במדריגה שהן‬
‫נשמות דעשיה וגם שכלול כל א׳ מבי״ע‬
‫כידוע דהנה ידוע שבכל נשמה אלקית יש ג׳‬
‫מדריגות מוח ולב ומעשה שזהו כללות אדם‬
‫שכלול מחב״ד וחג״ת ונה״י כר ובחי׳ מוח‬
‫היינו התפעלו׳ אלקי׳ שבמוח ששם הנשמה‬
‫והלב שם בחי׳ רוח להתפעל באהוי״ר שמצד‬
‫המוח שנק׳ דו״ר שכליים והמעשה בסומ״ר‬
‫ועש״ט בפ״מ בקבלת עמ״ש פשוטה שנמשך‬
‫אחרי התפעלות אוי״ר שבלב ומוח כידוע‬
‫וא״כ לכאורה אדם שכלול בו ג׳ אלה מוח‬
‫ולב ומעשה כר מה הפרש יש בו בין נשמה‬
‫ורוח ונפש שהן ג׳ מדריגות דבי״ע הנ״ל‬
‫נשמה שבמוח בחי׳ בריאה ורוח בלב בבתי׳‬
‫יצי׳ ונפש במעשה כר אחר שאדם זה כוללם‬
‫יחד שמן המוח נמשך ללב ומן הלב אל‬
‫המעשה וכא׳ באין ברגע וסקירה א׳ בכל אשר‬
‫יעשה טוב ולא רע כל היום כר וד״ל‪ .‬אך‬
‫הענין הוא כידוע דכ״א מאלה כלול מג׳ היינו‬
‫עשי׳ כלול מבריאה ויצי׳ ונק׳ בריאה‬
‫ויצירה ועשיה דעשיה והוא נר״נ דנפש‬
‫וכה״ג ברוח דיצירה כלול מנר״נ ונקר׳‬
‫נר״נ או בי״ע דיצירה וכמו״כ בנשמה‬
‫דבריאה כלול מבי״ע שבבריאה והוא‬
‫‪86‬‬
‫וזהו סמכוני תחל׳ באשישות דאור תורה בבחי׳‬
‫אדם דנשמה בגוף כנ״ל ואח״ב רפדוני בתפוחים‬
‫שהוא ריח דבע״ת ומע״ט שתשוב נפש‬
‫האלקי׳ החולה מחולת אהבה דתפלה כו׳‬
‫ותפוח אפיק חמרא הוא בחי׳ יין המשכר‬
‫דטרדת פרנסה שנק׳ שכורת ולא מיין ומכוין‬
‫רעותא רצון הפנימי ועצמי שלמעלה מן‬
‫החכמה דאדם בהשגת רזין כו׳‪ .‬וזהו דאפיק‬
‫חמרא דאורייתא ג״כ ומכוין רעותא לעצמותו‬
‫ממש והן המע״ט כידוע וד״ל‪ .‬ולא יקשה‬
‫שיין ותפוח אפיק חמרא ב׳ הפכים הן דיין‬
‫לרפואה דנשמה בגוף וריח דתפוחים אפיק כר‬
‫שאין הגוף נהנה מן הריח הזה כמ״ש כל‬
‫הנשמה תהלל כו׳ ולא עוד אלא דאפיק יינא‬
‫דאורייתא ומכוין רעותא בתשובה ומע״ט כר‪:‬‬
‫לו ו ה נ ה להבין בדרך פרט בענין הפסוק‬
‫כי חולת אהבה אני כר שמדבר‬
‫בזמן הגלות הנה יש בזה חלוקי מדריגות‬
‫כו׳‪ .‬ויש להקדים לזה ביאור ענין‬
‫ברכת אתה גבור כר שאמר מכלכל חיים‬
‫בחסד מחיה מתים בר״ר הרי זכר חיים ומתים‬
‫ואח״ב אמר ג׳ דברים סומך נופלים ורופא‬
‫חולים ומתיר אסורים ואח״ב חוזר לתחה״מ‬
‫ואמר ומקיים אמונתו לישיני עפר וחוזר ומפרש‬
‫על כל אלה שעיקר הגבורות הוא תה״מ והוא‬
‫מ״ש מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך‬
‫ממית ומחיה ומצמיח כר‪ .‬והנה הדקדוקים‬
‫רבו שאין מהצורך לפרש דמה ענין חגבורה‬
‫לתה״מ דוקא ולמה הזכיר תחלה למכלכל‬
‫חיים כר ועוד מ״ש סומך נופלים כר ג׳‬
‫אלה מה שייכים לתה״מ ועוד מ״ש בעיקר‬
‫הגבורות מי כמוך כר מלך ממית ואח״כ מחיה‬
‫ממית זה מאי רבותא כר‪ .‬והנה יש להבין‬
‫תחילה ענין ג׳ מדריגות דסומך נופלים ורופא‬
‫חולים ומתיר אסורים שזהו ג׳ מדריגות‬
‫בנשמות יש שנק׳ נופלים ויש שנק׳ חולים‬
‫ויש שנק׳ אסורים והיינו ג׳ מדריגות דג׳‬
‫עולמות בי״ע שיש בכל עולם בחי׳ נוגה‬
‫שבו שמעורב טו״ר וכידוע דנוגה דבריאה‬
‫רובו טוב ומיעוטו רע ונוגה דיצי׳ חצי׳ טוב‬
‫וחציו רע ונוגה דעשיה רובו רע ומיעוטו טוב‬
‫וכך בנשמה שאמר בראת׳ יצרת׳ נפחת׳ בי‬
‫הן ג׳ מדריגות דבי״ע אבל מ״ש טהורה היא‬
‫מד‬ ‫שער התפלה‬
‫בחי׳ העשיה ממדריגת יצי׳ ובריאה שהן‬
‫לב ומוח מצד עצמם אדרבה נהפוך הוא דעשי׳‬
‫גבוח מכולן ובפי׳ אמר בראתיו יצרתיו אף‬
‫עשיתיו אף הפסיק הענין כר‪ .‬אך הענין הוא‬
‫דגם שמצד שרצון ה׳ במצותיו עיקר השלימות‬
‫הוא בסוף מעשה דוקא גם בלא דו״ר שכליים‬
‫כר אבל הנשמה מצד עצמה רחוקה מאור‬
‫פני אלקים אחר שבלתי תקבל התפעלות‬
‫אלקית במוח ולב כלל כר וראי׳ לזה‬
‫שכאשר איש כזה באה נפשו בגודל עוצם‬
‫טרדת המעשה והעסק בעניני עוה״ז כמו‬
‫טרדת פרנסה וגם אם יבא בפועל רע כגזל‬
‫)אבל בתענוגים גשמיים דתאוות כמו המשגל‬
‫ואכילה והכבוד והתנשאות לא יזיק לו כלל(‬
‫הנה מיד נשחתה נפשו האלקי׳ ויפול הנופל‬
‫עוד במעשים לא טובים עד שגם נקודה זו‬
‫דיהדותו בבחי׳ המעשה בסור מרע ועשה‬
‫טוב בפועל ממש תאבד ותשכח מלבו לגמרי‬
‫וזה גורם שישתקע בדבר מפני שמתרחק מעט‬
‫מעט ולא יתעורר בתשובה לעולם וחוא בחי׳‬
‫רע דנוגה דעשי׳ שמלפפתו כר כי עוה״ז‬
‫החומרי רובו רע ומעוטו טוב כר וה״ז‬
‫דומה ממש לבן מלך שיושב בבית האסורים‬
‫ולא יכול לפתוח המאסר שלו לצאת חוץ‬
‫לראות אור שכאשר ישתקע שם זמן‬
‫רב ישב בטח ושאנן בלתי מרגיש שיושב‬
‫במאסר מאחר שנואש בנפשו לצאת משם‬
‫יעשח לו דירת קבע שם בעוני ושפלות ולא‬
‫ירגיש צער בזה להתעורר לצאת מן חחשך אל‬
‫האור לבא להיכל המלך לראותו כו׳ וכך‬
‫הנשמות הנמוכות דעשיה הנ״ל כשנשתקעו‬
‫בבחי׳ מאסר הוא חשך הבלי העוה״ז ישב וידום‬
‫כאילו לא ראו אור אלקי מעולם ולא תתעורר‬
‫נשמה זו בתשובה עד אשר יערח עליחם רוח‬
‫ממרום לפרקים ועתים רחוקים כר וד״ל‪ .‬וזהו‬
‫נשמות שנק׳ אסורים שאסור במאסר עניני‬
‫גופניות כמו עד״מ אדם שנשבה וניתן ביד‬
‫שונאיו שנותנים אותו בבית האסורים ואסור‬
‫בזיקים על ידיו ורגליו שלא יברח משם כך‬
‫נשמה זו האלקית נתנה בידי הקליפות והוא‬
‫בחי׳ רע דנוגה דעשיה לבלתי תעלה משם‬
‫לעולם כי אסורה וקשורה ביד ורגל והוא‬
‫למנוע ההילוך בדרכי אור החיים גם בעת‬
‫‪87‬‬
‫נר״נ דנשמה כר‪ .‬וביאור כל זה ידוע עד״מ‬
‫בנפש גשמי׳ בעשיה גשמי׳ כעסק מו״מ או‬
‫מלאכת אומנות כלול משכל ולב שבמעשה‬
‫זו השייך רק לעשי׳ זו ונק׳ שכל ומדות‬
‫דעשיה לבד ולא יותר כו׳ אבל התפעלות‬
‫עצם המדות שבלב מצד עצמו והשכל שמצד‬
‫כח עצמו נבדל בערך ולא יאירו מהם כלל‬
‫בעשי׳ זו רק אשר צריך למעשה בלבד כר‬
‫וכך יובן בנשמה האלקית שנק׳ נשמה דעשי׳‬
‫היינו שכל עיקר מהותה הוא בבחי׳ המעשה‬
‫לבד והוא בחי׳ הביטול לאלקות במעשה לבד‬
‫שזהו סומ״ר ועש״ט בפ״מ זה ישמור נפשו‬
‫מאד וזה עיקר יהדותו בעצם ויותר מזה אינו‬
‫מבחין דהיינו התפעלות הלב באוי״ר ובמוח‬
‫לחשיג רחוק זה מערכו ומהותו ועכ״ז נקר׳‬
‫צדיק במעשה וכמ״ש ועמך כולם צדיקים‬
‫ומקומו בג״ע דעשי׳ ואמנם וודאי כלול גם‬
‫ממדות ושכל אלא שהן מדות ושכל דעשי׳‬
‫לבד וחוא בחינת אוי״ר ושכל וטעם המולידם‬
‫הכל רק לענין חמעשה לבד ולא יותר כידוע‬
‫עד״מ תינוק שמדותיו קטנים רק לענין מעשה‬
‫להתרחק מן הנזק ולקרב אל הטוב כך אהבה‬
‫שבלב שרש מעשה הטוב ויראת‬ ‫טבעי׳‬
‫אלקים שבטבע הנשמה שרש הסור מרע כר וגם‬
‫יש שכל והשגה אלקי׳ מצומצם שאינו רק‬
‫לפי אופן הנצרך לפעולות הטוב והוא שיודע‬
‫ומשיג דרך כלל שה׳ אחד ומלא כה״כ‬
‫בזה די לו לענין שלא לעבור על רצונו‬
‫מצד היראה ולעשות רצונו מצד האהבה ולא‬
‫בדרך התפעלות הלב כלל )כמו העוסק במו״מ‬
‫שמתרחק מן הנזק ומתקרב לדבר המרויח‬
‫עפ״י המדות שבלב אך זהו מדות שבמעשה‬
‫לבד כידוע( והנה הגםשאין באיש כזה‬
‫שום התפעלות אהוי״ר בלב יכול לשמור כל‬
‫מצות התורה כצדיק גמורשעבודתו תמה‬
‫מאהוי״ר שלימה וכל יסוד התו״מ הוא על‬
‫המעשה דוקא וכמ״ש ושמרתם ועשיתם כר‬
‫היום לעשותם ולמחר כר וכמ״כ אמר סוף‬
‫דבר כר ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם‬
‫משמע דכל האדם דמוח ולב עצמו הנבדל‬
‫מבחי׳ המעשה נכלל בכלל המעשה‬ ‫בערך‬
‫שנק׳ סוף דבר משום דנעוץ תחלתן בסופן‬
‫דוקא כר וא״כ למה הוגרע מעלת ומדריגת‬
 ‫שער התפלה‬
‫בעומק הארץ במערות גדולות לאורך ורוחב‬
‫כמה מילין ואין יודעים מאור השמש ותבואת‬
‫ארץ כלל רק שיש חלונות במערה עוברים‬
‫כלפי מעלה בצמצום ששם נשפע להם כל‬
‫מזון ומחיה לחם אפוי ובשר ודגים ויין וכל‬
‫לבוש הצריך והי׳ עת מיוחד ביום שיתקבצו‬
‫הכל לקבל השפע לחם ומזון מהחלונות‬
‫בלתי ידעו מאין בא להם זה וירבו הימים‬
‫באותו אופן עד שנעשה להם כטבעיות‬
‫ממש ויולידו בנים ודור אחר דור עד ששלח‬
‫המלך את בנו לשם וירא בשמחתם בכל‬
‫מיני תענוגים ובלתי יודעים מאומה ושאלם‬
‫מאין הלחם הזה ומשיבים כך היא הבריאה‬
‫בטבעית וכו׳ ויאמר להם שהסירים אתם‬
‫מכל טוב הארץ ומאור השמש ותבואת‬
‫הארץ כי יש עולם ומלואו כר ויש בורא‬
‫הכל ושליט בארץ וילעגו לו כו׳ וישב‬
‫עמהם ימים רבים והוא נאנח ומיצר על‬
‫העדר האור והמה תמהים מאד עליו ויבך‬
‫מאד מאד ובתוך הבכי לקח הכנור ונגן‬
‫בשמחה וטוב לב מאד ונתמהו יותר והשיבם‬
‫אתם בחשך הזה תשבו לעולם כי לא‬
‫ידעתם מן האור בתולדתכם מבטן אך אני‬
‫מצפה לישועה מאבי המלך שיוציאני מבור‬
‫תחתית הזה לראות באור עולם ומלואו‬
‫ולפום צערא אגרא כו׳ והנמשל עמוק הוא‬
‫)בשם הרב הק׳ ר׳ נחמן מקאשב( אך‬
‫הענין מובן קצת ע״פ הידוע דדרכי הטבע‬
‫בשפע כל גשמיות מה שנדמה כטבע ממש‬
‫מצד עוצם הסתר אלקות בתכלית‬ ‫זהו‬
‫דאלקים גי׳ הטבע וזהו שרש ענין העה״ז‬
‫שהמזלות משפיעים רוחניות דגשמיות אחר‬
‫ההסתר האלקי דמל׳ דמל׳ דעשיה שבאופנים‬
‫כו׳ וזהו כמו בור עמוק בארץ שמסתיר אור‬
‫השמש וכל תבואת הארץ כו׳ ונק׳ יושבי‬
‫שנשכח ברוב‬ ‫חשך כו׳ ונמשך כך עד‬
‫הזמן לגמרי מאין יבא מקור שפע זו במזלות‬
‫שהן כמו חלונות שבמערות העמוקות בארץ‬
‫ואמנם הנשמה אלקית בבואה בעה״ז עדיין‬
‫אור האלקי ממקור חוצבה עליה ונק׳ בן‬
‫מלך מיצר הרבה ע״ז ויבך בבכי גדול כנ״ל‬
‫לפני שעת התפילה שנק׳ כובד ראש כו׳‬
‫ומפני היות שמובטחת בעליי׳ מבור הזה כמו‬
‫‪88‬‬
‫התעוררותה לפרקים כמו בכל חדש ושבת‬
‫ויו״ט שנזכר ונתעורר ולא יוכל לעלות וכמ״כ‬
‫בכללות כנ״י שנק׳ נשמה כללי׳ בהיותה‬
‫בגלות בע׳ שרים נק׳ בית האסורים וכמ״ש‬
‫עת אשר שלט האדם באדם כר וע״כ אנו‬
‫אומרים ומפני חטאינו גלינו כו׳ ואין אנו‬
‫יכולים לעלות ולראו׳ כר מפני היד שנשתלחה‬
‫כר דזהו ענין תקון חצות שטמאו היכל‬
‫קדשך ערו ערו עד היסוד כר והרי א׳ גלו‬
‫לאדום שכינה עמהם דהיינו בחי׳ מל׳ שהוא‬
‫השפע אלקי שמחי׳ את הכל כר שיונקים‬
‫הע׳ שרים בבחי׳ גלות בעל כרחו כמאן‬
‫כר כאדם שעובד בע״כ בהיותו בין שונאיו‬
‫בשביה וזהו שא׳ יחזקאל ואני בתוך הגולה‬
‫אני בחי׳ מל׳ בתוך הגולה ממש בבחי׳‬
‫תפיס׳ כיושב במאסר וכמ״ש אשר שלט האדם‬
‫באדם וזהו מאמ׳ דרישא שכיב׳ לעפר׳ כר‬
‫וזהו ברוך מתיר אסורים שאותן הנשמות‬
‫שנק׳ אסורים בהיכלות הקליפות מתיר אותם‬
‫ויוצאי׳ חפשי לראות אור מתוך החשך‬
‫וכמו היוצא מבית האסורים מבית השבי׳‬
‫ממש שיודה לה׳ על אשר גבר חסדו עליו‬
‫להוציאו מן בור השביה )וכמו ד׳ צריכים‬
‫להודות היוצא מבית האסורים כר שזהו‬
‫יושבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל כר‬
‫שכל זה מדבר בנשמה האלקית שיושבת‬
‫בחשך וצלמות במאסר הגוף כנ״ל( והנה‬
‫מבואר למעלה במשל הבן שיושב בבית‬
‫האסורים שכאשר יזכור על אביו כשהי׳‬
‫בהיכלו כולו אומר כבוד וגדולה וכל טוב היותר‬
‫עליון ועתה יושב בבור בעירום וחוסר כל‬
‫ואסור בידיו ורגליו כר יתמרמר בנפשו‬
‫ביותר ויבך בבכי גדול מאד מאוד אזי יתעורר‬
‫רוח האב הרחמן דרוח אייתי רוח כר‬
‫ובפרט אל בנו שמעצמוומהותו נמשך‬
‫כר ורחמי האב מרובים ויצו חסדו להוציא‬
‫הבן מן הבור בעת רצון וחסד כר אך‬
‫כאשר ישתקע ישיבת הבן במאסר ההוא‬
‫לא יגיע לכלל התבוננו׳ בעוצם ירידה כזו‬
‫וידמה לו שנולד מבטן אמו בבור הזה‬
‫כאילו לא היה בן מלך מעולם )וכידוע‬
‫המשל בזה במלך ששלח לבנו בנעוריו‬
‫לארץ מרחקי׳ ששם דירת בנ״א למטה‬
‫מה‬ ‫שער התפלה‬
‫פרטיות ההשגה לבבו יתפעל בהתפעלות אלקית‬
‫ברשפי אש התשוקה לבורא הכל בדעת‬
‫והכרה שמכיר לבוראו בכלל איך שהוא רבון‬
‫כל העולמים מיד יש לו חוש התפעלות אלקי׳‬
‫תמיד מזה כר‪ .‬משא״כ נשמה דעשיה שאין‬
‫לו חוש זה כלל להתפעל מהשגה אלקי׳ כנ״ל‬
‫ואור זה מאיר בלבו תמיד מאשר יטעום טעם‬
‫ודעת אלקי׳ וממילא יסתעף מאהבה שבלבו‬
‫לה׳ שיעבוד באהבה לקיים רצונו בכל המצות‬
‫מעשיות ויראה שבלבו בפנימי׳ שנק׳ ירא׳‬
‫אלקי׳ יבא מזה ממילא יראת חטא להיות‬
‫סומ״ר בתכלית כל היום לא תשכח כלל‬
‫מלבו כי מעט רשימו שנשאר בלבו מהתפעלות‬
‫אלקי׳ ימשיך לבו כל היום בענין המעשה ולא‬
‫יבוטל גם כי ירבה בעסק מו״מ בטרד׳ כו׳‪.‬‬
‫לפי שכל סטרא דרע דנגה בורחים מפני‬
‫הקדושה האלקית שזה בא בגלוי אור אלקי ממש‬
‫בהתפעלות לא יראה רע כי ה׳ עמו בכל אשר‬
‫יתהלך ואיש כזה לא ישתקע במאסר הגוף‬
‫ברבוי העסק ולא יפול בשום דבר רע כי יראת‬
‫אלקים בלבו ואינו נק׳ אסור וקשור בידי‬
‫החיצוני׳ כלל כי יוכל לעלות בכל עת מצוא‬
‫שיפנה מעסקיו בלתי מונע כלל וכלל והיינו‬
‫משום דרע דנוגה דעשיה שהוא בחי׳ ההטבעה‬
‫בגשמית עניני עוה״ז אינו מסתיר ומנגד שלו‬
‫כלל )כי שרש נשמה כזו בבחי׳ היצי׳ ששם‬
‫בחי׳ קליפות נגה המנגד חצי׳ טוב כר‬
‫וכמשי״ת( והנה המנגד לבחי׳ התפעלות‬
‫אלקות שבלב הנ״ל הוא ג״כ באותו אופן‬
‫שזהו בהתפעלות הלב בתאוות עוה״ז ברשפי‬
‫אש כר‪ .‬ודוקא בתאוות היתר ובהתנשאות‬
‫הלב ביותר אז יפול מעט מעט מחוש התפעלות‬
‫אלקי׳ מעט מעט יתגרש מאור פני אלקי׳ כר‬
‫עד אשר יחלה בחולי הנפש וענין החולי הזה‬
‫זהו ממש כחולי הגוף שיתקלקל הדם שבו‬
‫הנפש באיזה מקום עד שיגיע לשערי מות וכל‬
‫אוכל תתעב נפשו כר‪ .‬כך הנשמה כזאת‬
‫שהיה חיותה מאור אלקי בהתפעלות כאשר‬
‫נפלה בחולי מצד המנגד שהרחיקה כנ״ל כל‬
‫אוכל דחכמה אלקית תתעב ולא תוכל לקבל‬
‫ולהכיל לטעום טעם באור אלקי כלל כי החולי‬
‫גבר עלי׳ והוא מ״ש אוילים מדרך פשעם כר‬
‫שאין הכוונה בפשע גמור ולא עשה תשובה‬
‫‪89‬‬
‫לעת מן העתים בכל חדש ושבת ובכל‬
‫תפלה בכל יום בו׳ תגיל ותשמח וזהו הרינה‬
‫שבפסד״ז כו׳ וד״ל( וזהו ענין הב״ק המכריז‬
‫בכל יום שובו בנים שובבים כר שע״י ר״ר‬
‫תתעורר כל נשמה שיושבת במאסר לשוב‬
‫אל ה׳ ולא תשתקע שם ואז ה׳ מתיר‬
‫אסורים הללו שניתק הקשר שנקשר ביד‬
‫ורגל ויוכל לעלות משם לחירות חפשי כצאת‬
‫האיש היושב במאסר ממש וכמ״ש יוציאם‬
‫מחשך וצלמות ומוסדותיהם ינתק כר יודו‬
‫לה׳ חסדו )ובתחלה דיבר בגאולים מיד צר‬
‫ואויב שמשתעבד בשבוי כר ובתועים במדבר‬
‫בישימון ששם מדור הקליפות דרך עיר מושב‬
‫לא מצאו והן נדחי הניצוצות דקדושה‬
‫במדבר שנק׳ נדחים וזהו יותר קשה מן‬
‫המאסר שידע מקומו כר ואם יצא יכול לילך‬
‫לעיר מושב שהוא עיר אלקינו כר אבל הנדחים‬
‫לא ידעו כר רעבים גם צמאים נפשם בהם‬
‫תתעטף ויצעקו וידריכם כר וד״ל( ואח״כ מדבר‬
‫ברפואות חולים שהגיעו לשערי מות מצד פשעם‬
‫כר שכל אוכל תתעב נפשם כר ויזעקו כר‬
‫וירפאם וזהו רופא חולים שית׳‪:‬‬
‫לז ו ה נ ה גם לאחר שנתעורר לפרקים‬
‫בבית האסורים ויבכה במר נפשו‬
‫מצד התעוררות רוח ממרום כר חוזר ונשכח‬
‫מלבו וישתקע שם לישב בטח וחוזר וניעור‬
‫כי מרירות זו לא תגיע בנפשו כ״כ רק לפי‬
‫שעה בזכרו לבד והוא התשובה שלפי‬
‫שעה בלבד אבל יש נשמות גבוהות מאלה‬
‫והן הנק׳ חולים שהוא בבחי׳ חולת אהבה‬
‫והן נשמות דיצי׳ בכלל והמנגד שלהם אינו‬
‫רע כ״כ וכמשי״ת‪ .‬ותחלה יש להבין מהות‬
‫נשמות אלה דהנה מבואר למעלה בענין‬
‫נשמות דעשי׳ שאין בהם התפעלות אלקית‬
‫בלב ומוח כלל רק למעשה כר אבל נשמות‬
‫שהוא בחי׳ רוח היינו שמיד שישיג‬ ‫דיצי׳‬
‫במוחו ענין הבריאה יש מאין מבורא‬
‫ואיך שהוא ממלא וסובב כר נקלט‬ ‫הכל‬
‫הדבר הזה במוח )בל״א ער דער הערט זייער‬
‫כר( ויגיע ללבו להתפעל באהבה וחדוה לקרב‬
‫לה׳ ולהיפך להתפעל במרירות על העדר‬
‫קירובו כר‪ .‬וזהו רק מצד ההשגה שבמוח‬
‫שנגע ללבו ונק׳ דו״ר שכליים וגם בהסתלקות‬
 ‫שער התפלה‬
‫ולא יבא לכלל חולי כלל אבל חולים הנ״ל זחו‬
‫מצד שנגע עד הנפש להיותם קרובים בעצם‬
‫יותר וכר הקרוב יותר יותר יגע בלבו הריחוק‬
‫כר וד״ל‪ .‬וכמ״ב יובן למעלה בנשמה‬
‫הכללית שהוא בבחי׳ מל׳ דיצי׳ שנוגה דיצי׳‬
‫אינו רע כ״כ ושם נק׳ חולת אהבה וע״ז‬
‫אמר רופא חולים כר‪ .‬ואין זה כגלות השכינה‬
‫בנוגה דעשי׳ שנק׳ מלך אסור כר אלא‬
‫שנתמעט אור האצי׳ בבחי׳ מל׳ מצד בחי׳‬
‫נוגה דיצי׳ כר וד״ל‪:‬‬
‫לח ו מ ע ת ה יש להבין ענין סומך נופלים‬
‫דבריאה‬ ‫בנשמות‬ ‫שהוא‬
‫שבחי׳ נוגה דשם רובו טוב ומיעוטו רע כר‪.‬‬
‫דהנה ידוע דעיקר מהות נשמה דבריאה הוא‬
‫בהשגות שכל אלקי שבמוח שההשגה עצמה‬
‫היא בחי׳ התפעלות אלקות ממש ומשם‬
‫נמשך גם ללב שגם הלב יתפעל כר‪ .‬וכל‬
‫מי שנשמתו יותר גבוה כמו מבריא׳ דיצי׳‬
‫וכ״ש בריאה דבריאה כר יותר תהיה חוש‬
‫התפעלות המוח בעומק אחר עומק עד שכל‬
‫חיי נפשו יכלה בנעימות עריבות מתיקות‬
‫המושג האלקי כידוע והתפעלות האוי״ר שבלב‬
‫נכלל בזה וזהו מצד בחי׳ הביטול בעצם לאין‬
‫האלקי שבבחי׳ נשמה דוקא שאין כן בבחי׳‬
‫רוח דיצי׳ וכ״ש בבחי׳ נפש דעשיה הנ״ל וזהו‬
‫כל הנשמה תהלל י״ה שבשם הוי׳ שהוא‬
‫חו״ב שאין זה ברוח ונפש כר וע״כ התפעלות‬
‫הנשמה שבמוח תמידית בלי הפסק כלל משא״כ‬
‫התפעלו׳ הלב נפסק וחוזר וניעור לפי שהביטול‬
‫דאין האלקי שבמדות אינו מקבל רק מבחי׳‬
‫אין דחכמה שבמוח אפם קצהו לבד כמשל‬
‫הנ״ל בשכל ומדות דעשי׳ דהעשי׳ עיקר‬
‫והשכל ומדות אינו רק השייך לעשי׳ לבד‬
‫וכך הוא בשכל עצמו דעיקר הדבר הוא‬
‫השכל האלקי שמתפעל מצד עצמו והוא רק‬
‫מצד בחי׳ אין אלקי שבו יותר מהכל‬
‫והמדות ועשיה כלולים בו והיינו מה שנמשך‬
‫אור הביטול בלב משם אינו רק אפם קצהו‬
‫לבד כר‪ .‬ועיקר התפעלות אלקות עצמו‬
‫הוא בנשמה שז״ש תהלל י״ה ונבדל בערך‬
‫מהתפעלו׳ מדות ולזאת א״א לומר בנשמה‬
‫מצד עצמה שיופסק ממנה חוש התפעלות‬
‫אלקי כמו שא״א לומר שנר הדולק יכבה מצד‬
‫‪90‬‬
‫שהרי אמר ומעונותיהם יתענו שכבר התער‬
‫על ח״נ שלו רק שנעשה אריל מצד שנתטמטם‬
‫לבו כאבן מתאות חומריות דהיתר וגם שמר‬
‫נפשו עד שחלה חולי גדול מזה )שנק׳ פוילט‬
‫כרקבון העץ( זהו הנק׳ חולת אהבה פי׳ שאהבה‬
‫היא בחולי שלא יוכל להתפעל באהבה מצד‬
‫שיש קלקול בנפש מקליפות נגה שלו שחצייה‬
‫רע עכ״פ וד״ל‪ .‬והנה עיקר החולי והקלקול הזה‬
‫יגבר מאשר רואה בעצמו שמתרחק מעט מעט‬
‫ונגרש מאור אלקי שלא יוכל עוד להתפעל‬
‫בלבו זהו באמת חולת אהבה כי מי שלא היה‬
‫טועם טעם התפעלות אלקות מעולם כנשמות‬
‫דעשיה הנ״ל לא יבא לכלל חולי כלל כי לא‬
‫קיבל כלל בלבו שום התפעלות )וע״כ התפעלות‬
‫זרה דתאות היתר כמשגל ואכיל׳ גסה והתנשאות‬
‫הלב לא יזיק לו כ״כ כנ״ל( אך מי שכבר‬
‫טעם אור וחיות אלקי בלבו ומוחו השייך‬
‫להתפעלו׳ הלב כאשר יפול מזה יתמרמר ביותר‬
‫כי מרגיש חוליו ואיך שקרוב למות רוחני‬
‫דמאן דנפיל מדרגי׳ אקרי מיתה )ואין זה‬
‫מות גמור כמות הרשעים שלא עשו תשובה‬
‫על עבירות גמורות שנק׳ כרת כנ״ל אלא‬
‫רק במדריגת דביקות לבבו כאשר נפל נק׳‬
‫מות לגבי׳ כו׳(‪ .‬ונמצא מובן שלא יוכל‬
‫להיות שקיעה וביטול לגמרי בנשמה זו שהרי‬
‫חולת אהבה במרירות זאת יוכיח שעדיין‬
‫רשומו קיים וע״כ זה האות שרפואת׳ קרובה‬
‫לבא וזהו ויצעקו כר וירפאם כו׳‪ .‬וזהו‬
‫רופא חולים שרופא לנשמות שנק׳ חולים בחולי‬
‫וקלקול הנפש והוא מהתגברו׳ חולת אהבה‬
‫שמרה נפשם מתי יבאו ויעלו לראות אור‬
‫פני מלך כו׳ כי נתצמצם ונתרחק מהם‬
‫האור האלקי עד שמרחוק מאד ה׳ נראה להם‬
‫ע״כ חולים בחולת אהבה כו׳ כאדם‬
‫שיחלה כשאינו נכנס בהיכל מלך והיה נכנם‬
‫לפרקים וכבר טעם טעם קרבת מלך ע״כ‬
‫יצר לו ביותר עד שיחלה כר‪ .‬וכך הוא‬
‫בהתפעלות השגה אלקית בלב כשנפסק יחלה‬
‫ומזה יש הוראה גמורה שיש קצת אהבה‬
‫האלקית בלבו שלכך מצטער ויגיע עד‬
‫שערי מות כר‪ .‬וזהו ההפרש בין נשמות‬
‫דעשיה כשהם בבית האסורים שהגם שיבכה‬
‫במר נפשו בזכרו על אביו יוכל לשכוח מיד‬
‫מו‬ ‫שער התפלה‬
‫חולי הנפש ולחיות בבחי׳ חולת אהבה כלל‬
‫אדרבה הוא בריא וחזק כחו האלקי כמו שהי׳‬
‫וכמו חנופל שאין בו מיחוש כלל רק שנפל‬
‫וצריך לקום וכתיב שבע יפול צדיק וקם כר‬
‫כי נפילתו בדרך מעביר בעלמא מיד יקום וק״ו‬
‫הוא אם התפעלות תענוגי עוח״ז כיין ובשר‬
‫וגדולה והתנשאות לא יזיק לו)שזהו שא׳ ע״ה‬
‫אסור לאכול בשר ולא ת״ח כר( איך יזיק לו‬
‫הרהורים דמוח בעומק דברים זרים רק הגסות‬
‫ויש שבמוח יזיק לו ממש רק שצריך לקום‬
‫כשחוזר למקומו‬ ‫וענין ההקמה היינו‬
‫לעבוד את ה׳ בנשמתו יבוא אל דעתו וישוב‬
‫אל ה׳ בתש״ע וכמו שהי׳ ישן ונרדם או שכור‬
‫ונתרונן מן היין כר וז״ש יורדי הים באניות כר‬
‫שהוא מדבר בנשמות שבעלמא דאתכסיא‬
‫שנק׳ ים כשנופל בעמקי תהום כר המה ראו‬
‫מעשי ה׳ בגלגולים דנשמות כר ורוח סערה‬
‫נוגה דבריאה תרומם גלי הים יעלו שמים‬
‫לפעמים בהתפעלות המוח ירדו תהומות לברר‬
‫בעמקי היכלות דקליפהטרדות הזמן נפשם‬
‫ברעה כר ולא רעה ממש רק יחוגו וינועו כשכור‬
‫וכל חכמתם תתבלע ויצעקו כר בתש״ע יקם‬
‫סערה נוגה דבריאה לדממה ביטול לאין אלקי‬
‫וישמחו כי ישתקו שזחו בירורים דחכמ׳ וינחם אל‬
‫כר וירוממוהו בקהל עם דבחכמ׳ אתברירו‪.‬‬
‫ואחר כל הנ״ל בג׳ נשמות נופלים וחולים‬
‫ואסורים כר שהן בבחי׳ נוגה דבי״ע יובן עוד‬
‫מדריגה הד׳ שהוא נשמות שבבחי׳ האצי׳ רק‬
‫שירדו בבריאה ונק׳ אצי׳ שבבריאה כו׳ וע״ז‬
‫אמר נשמה שנתת בי טהורה היא לגמרי שלא‬
‫יפול בה שום פגם מחשבה והרהור רע וגם לא‬
‫בחי׳ יש וגסות אדרבה תכלית הביטול התמידי‬
‫לאין גם בהיותו בתכלית הגדולה יהיה שפל‬
‫בעיניו נבזה כר כאילו אינו במציאות כלל‬
‫וכלל כר וממילא מובן שכל עמקי טרדת הבלי‬
‫עולם לא יפגמו אורה כלל )וכמ״ש במ״א על‬
‫מ״ש ביוסף לעשות מלאכתו בכיסי׳ וחושבני׳‬
‫ולא היה מפסיק דביקותו העצמי כלל( וכמו כל‬
‫יחידי סגולה שבדור שדביקותם וביטולם עצמי‬
‫ברצון עצמי שלמעלה מן הכח מ״ח שבמוח‬
‫שאינו רק ביטול שמצד החכמה ודעת כידוע‬
‫ע״כ פגם המחשבה אינו מנגד לו להסתיר‬
‫אורו וכמ״ש מיד כלב יחידתי כו׳ ונק׳ טהורה‬
‫‪91‬‬
‫עצמו כך נר ה׳ נשמת אדם ואור זה האלקי עצמו‬
‫הוא כר אך אם אזלע״ז כר ויש קליפת נוגה‬
‫המנגד גם אליה להתיש כחה האלקי העצמי ג״כ‬
‫אבל לא שיפול כהה כנפילת חוש התפעלות הלב‬
‫מתאות היתר הנ״ל דאין כל תאוה גופניות מנגד‬
‫אליה מאחר שאין משכנה בחלל שמאלי שבלב‬
‫אלא במוח שהוא רוחני נבדל מערך הגוף‬
‫)אך מ״מ גסות הרוח שבלב או תאוה בהמית‬
‫ברשפי אש כר יפגום קצת גם לאור הנשמה‬
‫שבמוח מפני היותו היפך בחי׳ הביטול לאין‬
‫האלקי ויש אחיזה ללב במוח עכ״פ כנ״ל‬
‫וכידוע דע״י התנשאות הלב ביותר יפול הנופל‬
‫לגמרי וכן רבוי התענוגים ביותר כחמרא כר‬
‫שי׳ השבטים כר וכגסות הרוח דירבעם‬
‫שטרדתו כר אע״פ שהי׳ נשמה גבוה בערך‬
‫אחיה הנביא( אך עיקר המנגד שלה הוא‬
‫במחשבה שבמוח שהוא י״ה שבנשמה כמו‬
‫וידוי שפגמתי באות יו״ד וכה״ג‪ .‬והענין הוא‬
‫בב׳ דברים א׳ בבחי׳ המנגד לבחינת אין‬
‫וביטול עצמי שבה והוא בחי׳ היש וגסות‬
‫שבמוח דוקא שלמעלה מגסות הרוח שבלב‬
‫שבודאי אין ערך גסות הלב מאכילה גסה כגאות‬
‫הסוס ושור לגסות ויש שבמוח מאשר חכם‬
‫מאד בעיניו או שהוא בגדולה ושררה ומעלות‬
‫המיוחסים שמרגיש עצמו במעלה גבוה שאין‬
‫כמוהו בארץ אע״פ שבלבו הוא שפל ורך לכל‬
‫כר וזהו עיקר המנגד לביטול ואין דכח מ״ה‬
‫שבבחי׳ אלקות שבמוח הנ״ל וד״ל‪ .‬והב׳‬
‫בפגם המחשבה והרהורים רעים וזרים )וכן‬
‫חכמה חיצוניות וכה״ג( הנופלים מצד רבוי‬
‫ההעמק׳ בהבלי עוה״ז כאשר גבר על הנשמה‬
‫אלקית זו בנפול הנופל זהו הנק׳ נופלי׳ שהנופל‬
‫סיבתו שנשמט רגלו וראשו נופל ממיל׳ כך‬
‫אם יפול בהילוך חמחשבה לחוץ בהעמקה‬
‫לדברים זרים יחשיך אור חכמ׳ שבראשו‬
‫ואע״פ שיכול לקום מנפילתו כי החוש שלו‬
‫בביטול לאין בעצם בהתפעלות תמידי בהשגה‬
‫בעומק לא נפסק אך חוזר ונופל כאשר יוגבר‬
‫עליו טרדת הבלי העולם )ואין זה כנשמה‬
‫דעשיה הנ״ל שנשתקע בטרדת פרנסה בבחי׳‬
‫עצמיות וישכח על ה׳ לגמרי וזח לא נשכח‬
‫מלבו ומוחו אדרבה במדריגתו עומד ולא נאבד‬
‫ממנו חוש התפעלות הלב ג״כ להיות בא לכלל‬
 ‫שער התפלה‬
‫כו׳ ונק׳ אצי׳ שבבריאה ונשמות דאצי׳‬
‫שמסתעפי׳ ממנה נק׳ כפופים בכלל וד״ל )וזהו‬
‫מובן ע״פ משל הנ״ל ביושב בבית האסורים‬
‫שבזכרו יבכה ולא שיבא לכלל חולי כלל‬
‫כי מיד ישכח כו׳ ויש שיפול בחולי ממש‬
‫כמו הבן שהיה יקיר לאביו ואוהבו כנפשו‬
‫כאשר יזכור יבכה במר נפשו עד שיחלה כו׳‪.‬‬
‫וגדולה מזו כאשר הבן שלם בדעתו כאשר‬
‫יזכור על אביו לא יבכה כלל כי יתעורר אה״ר‬
‫שבינו ובין אביו כמו שהיה בעודנו לפניו ממש‬
‫מזה יחיה את נפשו כי לא נפרד גם עתה‬
‫מאהבת אביו כלל וכלל וכך נשמה דאצילו׳‬
‫גם בהיותה כפופה למטה לא יפול קשר הברית‬
‫ואה״ר שבינה לבין קונה בלי גרעון כלל וכלל‬
‫כי אין הענינים הזרים מפסיקים כלל וכלל‬
‫וד״ל(‪ ,‬וזהו סומך ה׳ לכל הנופלים וזוקף לכל‬
‫הכפופים דבנשמות שנק׳ נופלים שייך סמיכה‬
‫למטה אבל נשמות שנק׳ כפופים א״צ רק‬
‫שיזקפום כלפי מעלה כו׳ )ומ״ש נפלה לא‬
‫תוסיף כר שמפני זה לא נאמר נו״ן באשרי‬
‫לפי שבאשרי מדבר בעליית המל׳ ואעפ״כ‬
‫סמכן ברה״ק כו׳ נפילה זו הוא מ״ש דרישא‬
‫דוקא שכיבת לעפרא הוא חב״ד דבריא׳‬
‫בעפר דנגה דעשיה כמו שאמר קולה כנחש‬
‫ילך בגלותא דרישא למטה וזנבא למעלה כו׳‬
‫דמפני יראה החיצוניות פניה כלפי מטה ואחורי׳‬
‫כר והחזרת פב״פ כשיבוער אילנא דטו״ר כו׳‬
‫זהו חזר וסמכן כר סומך ה׳ כר וזוקף לכפופים‬
‫כשהיא ביחוד פב״פ באצי׳ וד״ל(‪ .‬ונמצא‬
‫מובן מכל הנ״ל שיש ד׳ מדריגות בנשמות והן‬
‫ד׳ מדריגות בעליי׳ המל׳ עלי׳ הא׳ מנגה‬
‫דעשיה כמ״ש מי זאת עולה מן המדבר העמים‬
‫דעשי׳ כר והוא לפני ב״ש שנפשטת מלבושים‬
‫רעים דנגה דעשיה כמ״ש כי רוב מעשיהם‬
‫כר שמדבר רק בהבדל הנשמה מן הבהמה‬
‫כמ״ש כי מותר האדם כר וד״ל‪ .‬ובב״ש‬
‫ובפסד״ז הוא עלי׳ הב׳ בבחי׳ יצירה ששם‬
‫הוא התפעלות אלקות בדו״ר שכליי׳ מגדולת‬
‫ה׳ כר ובשתים לפניה וק״ש עד ש״ע הוא‬
‫בבריאח במוחין דחו״ב עצמו ובש״ע הוא בבחי׳‬
‫אצי׳ כידוע בענין כריעות דח״י ברכאן כר‪.‬‬
‫וזהו ענין וסדר ד׳ תיקונין דשכינה מטה ושולחן‬
‫וכסא ומנורה שהן בחי׳ אבי״ע הנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫‪92‬‬
‫לעולם אע״פ שנפגם ביו״ד דחכמה שבמוח‬
‫כו׳ ואין שם יניקה לרע אפי׳ במיעוט דמיעוט‬
‫ולהיות כן יוכל להיות גלוי אלקות שם בלי‬
‫הסתר והעלם כלל ובלתי נפילה לעולם כי‬
‫הנפילה לא יתכן כ״א בהחשיך האור מן‬
‫המנגד שתפול אור ההתפעלות שכליי׳ לפרקים‬
‫אבל מה שלמעלה מן השכל ומחשבה אין‬
‫שם נפיל׳ כלל ולא שינוי וחילוף כי בעצם‬
‫אין שינוי כלל ואותן נשמות נק׳ נשמה דאצי׳‬
‫שהוא בבחי׳ אלקות רק שירדו בסתר‬
‫המדריגה כו׳ והן הנק׳ בשם בנים דוקא‬
‫)וכמ״ש לקמן בענין עבד כנעני ועבד עברי‬
‫ואמה העבריה שזהו ג׳ מדריגות דנשמות‬
‫דבי״ע ונשמה דאצי׳ ברתא דמלכא וז״ש וכי‬
‫ימכור איש את בתו לאמה שהוא נשמה דאצי׳‬
‫בבריאה לא תצא כצאת העבדים כו׳(‪ .‬והנה‬
‫עכ״ז מאחר שירדה הנשמה דאצי׳ למטה‬
‫ממקומה והוא בבריאה שזהו כמו נשמה‬
‫טהורח שמלובשת בנר״נ שבמוח ולב גשמי‬
‫דגוף כו׳ יפול בה ענין שינוי מכמו שהיתה‬
‫באצי׳ אך לא שינוי בעצם כלל דהיינו שלא‬
‫יפול שינוי בעצם נקודת התקשרותה ודביקות׳‬
‫וביטולה עצמי׳ כלל וכלל רק שמפני היותה‬
‫בסתר ההמדריגה שלא בהיכלה דכל כבודה‬
‫של בת מלך פנימה יהיה בה בחי׳ הכפיפה‬
‫בראש עכ״פ וחוא כדמיון איש חכם גדול‬
‫שפונה מעומק חכמתו להשכיל בענינים זרים‬
‫שאינם חכמה כלל שזהו ירידה ממדריגתו‬
‫ועכ״ז לא נפל ממדריגת חכמתו כלל )וכמו‬
‫יוסף שהיה מרכבה לצדיק העליון והיה עושה‬
‫מלאכתו בטירדא גדולח בכיסי׳ וחושבני׳‬
‫ולא היה זה מפסיק כלל דביקותו ובטולו‬
‫העצמי( ומ״מ נק׳ כפוף בראש אך על רגלו‬
‫עומד וזוקף ראשו בכל עת שירצה )כמ״כ היה‬
‫אדה״ר קודם חטא עה״ד שהיה רגלו בעשיה‬
‫וגופו ביצי׳ וראשו בבריאה כמ״ש בס׳ הקבלה‬
‫ודאי הי׳ ראשו בעצם באצי׳ רק שהיה כפוף‬
‫בבריאה וזה נק׳ אדם דבריאה ואצי׳ שבו כפוף(‬
‫וכך יובן בכנ״י למעלה שהוא בחי׳ המל׳ דבחי׳‬
‫כתר שחוא בחי׳ יחידח דבוק באצי׳ בחזה דז״א‬
‫דיוקני נשתאר בך כחותם על לבך ומ״מ נוק׳‬
‫דז״א נק׳ נו״ן כפופה בהיותה כפופה בירידת‬
‫המדריגה בראש הבריאה להיות ראש לשועלים‬
‫מז‬ ‫שער התפלה‬
‫המל׳ מבריאה לאצי׳ ממש נסתר כל פרצופה‬
‫שבבריאה ונעשית רק נקודה תח״י וכמו הבן‬
‫שנכנס לאביו או כלה לחתן שעולה במעלות‬
‫ומדריגות ועדיין לא נכנס שבבואו לפתח‬
‫ההיכל מגודל דחיקו דרחימו שלזאת נושא‬
‫לנפשו להתייחד נתבטל מכל מציאותו בהגיע‬
‫שם עד שצריך להשיב נפשו ורוחו שיבא אל‬
‫דעתו כו׳ ודוגמא לדבר עליית הנשמות מג״ע‬
‫התחתון לג״ע העליון שמתבטלים בהגיען‬
‫במקום שלמעלה מערכם כו׳ וכך הוא למטה‬
‫ב׳ מיני ביטול ביטול היש לבד בהיותו עולה‬
‫עדיין שנפשט מעצמותו וביטול הב׳ בהגיע‬
‫למחוז חפצו שמתבטל בעצם כו׳‪ .‬וכך למעלה‬
‫שהמל׳ בהגיע׳ באצי׳ נעשית נקודה א׳ עד‬
‫שאין מלה בלשוני כו׳ ונק׳ חולת אהבה שאין‬
‫האהבה בכחה להתפשט כלל וכמ״ש בזהר‬
‫שם לית חוורא בגו אתוין מגו דחיקו דרחימו‬
‫כר כי נגע עד הנפש ולא נשאר רק נקודת‬
‫עצמותה הפשוט שלמעלה מהתפשטות ברצון‬
‫ושכל )והוא נקודת הכתר שבה שהיא נקודה‬
‫תח״י בביטול מכל וכל כו׳ כחירק וחולם כו׳(‪.‬‬
‫וזהו סדר הפסוק שתחלה אומר סמכוני‬
‫באשישות לסמוך מן הנפיל׳ ובכלל זה הקמה‬
‫מחולת אהבה שמצד המנגד דנוגה דיצי׳‬
‫בגלות השכינה כו׳ ואח״ב אמר רפדוני‬
‫בתפוחים שהוא בחי׳ השוב דק״ש בתו״מ כי‬
‫חולת אהבה אני בעלותה מבריא׳ לאצי׳ וכנ״ל‬
‫באריכות ששרש התפלה אע״פ שראשו מגיע‬
‫כו׳ מ״מ עכשיו נמשך רפואה לחולת אהבה זו‬
‫ע״י תו״מ והוא ה״א כמלקדמין כו׳ דהיינו‬
‫שנבנה המל׳ בפרצוף שלם באצי׳ ע״י גבורי‬
‫כח עושי דברו בתו״מ בפ״מ דוקא כר וד״ל‪.‬‬
‫וכמבואר למעלה שיש ב׳ מיני רפואה א׳‬
‫לנשמה בגוף לרפאות חולי גמור כמו האהבה‬
‫בחולי הנ״ל ע״י אור דתורה וב׳ לעצם הנשמה‬
‫ע״י תשובה ומע״ט דוקא שזהו עושה מחדש‬
‫בנין פרצוף אדם כר‪ .‬וזהו גבורי כח בע״ת‬
‫ומע״ט כר וד״ל‪ .‬ואחר כל הנ״ל יש להבין‬
‫בענין ברכת אתה גבור כר שעיקר גבורה זו‬
‫בתח״ה וכמ״ש אתה גבור כר מחיה מתים‬
‫אתה כר ואח״כ אמר מכלכל חיים בחסד‬
‫מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים‬
‫ורופא חולים כר ומבואר למעלה ג׳ מדריגות‬
‫‪93‬‬
‫לט ו מ ע ת ה יש להבין בענין הפסוק‬
‫דסמכוני באשישות הנ״ל‪.‬‬
‫דמבואר למעלה דחולת אהבה היינו בש״ע‬
‫דוקא לפי שהוא בעצמות הנפש ממש כר‬
‫ולפי כל סדר ד׳ מדריגות דנשמות הנ״ל הרי‬
‫בחי׳ חולת אהבה הוא בבחי׳ היצי׳ שהוא‬
‫בחי׳ רופא חולים וסומך נופלים הוא בבריאה‬
‫שלמעלה מיצי׳ ואיך יתפרש הפסוק דסמכוני‬
‫לסמוך לנופלים באשישות דעייל חמרא שהוא‬
‫בק״ש בהשגה דחו״ב עצמו שזהו בנשמה‬
‫דבריאה ואח״ב בש״ע יהי׳ בבתי׳ חולת אהבה‬
‫שלמטה ממדרגה דנופלים שאינו אלא בבחי׳‬
‫רוח דיצי׳ שהרי ש״ע למעלה מהכל וכמ״ש‬
‫וראשו מגיע כו׳ וגם לפי סדר ד׳ תיקונין‬
‫דמטה כו׳ מנורה בש״ע אלא צריך לומר שיש‬
‫ב׳ מדריגות בבחי׳ חולת אהבה א׳ בבחי׳‬
‫רוח דיצירה הנ״ל וע״ז אמר סמכוני באשישות‬
‫בק״ש שאחר פסד״ז שהוא ביצי׳ וה״ק כי‬
‫חולת אהבה אני שהאהבה היא בחולי כי‬
‫נפסק חוש התפעלות אלקי׳ שבלב מצד המנגד‬
‫שהוא נגה דיצי׳ כנ״ל ע״כ סמכוני באשישות‬
‫בהתבוננות דיחו״ע דק״ש יין המשמח להשיג‬
‫באמיתתו כו׳ שזהו תיקון גמור לרפאות חולי‬
‫האהבה הנ״ל‪ .‬ובאמת אין פי׳ זה מתיישב לפי‬
‫סדר הדברים דסמכוני באשישות קאי על‬
‫סמיכה מן הנפילה שזהו דוקא בק״ש עצמה שלא‬
‫יפול הנופל בחוש התפעלות אלקי בעצם‬
‫המושג האלקי כנ״ל מצד המנגד דנוגה דבריאה‬
‫כנ״ל ולא קאי סמיכה זאת על חולת אהבה‬
‫לרפאותה אלא רק להקים גם החולה בסמיכה‬
‫זו שזה ג״כ אמת דממילא כשיקום הנופל יהיה‬
‫בו כדי סמיכה מן החולי ממילא אבל הפי׳‬
‫כפשוטו דעל חולת אהבה אמ׳ רפדוני בתפוחים‬
‫כו׳ וזהו בחי׳ חולת אהבה שבש״ע העולה על‬
‫כולנה שאין הפי׳ שהאהבה בחולי שהוא‬
‫ההעדר אדרב׳ מרוב עוז האהבה יבא לכלל‬
‫חולי הנפש בעצם הרי נגעה האה״ר זו עד‬
‫עצם הנפש ועד בכלל וזהו בש״ע דוקא שהוא‬
‫בבחי׳ אצי׳ שאין שם דבר חוצץ וע״כ שם‬
‫דוקא נעשית בבחי׳ חולת אהבה ע״ד הנ״ל‬
‫וז״ש בע״ח ובזהר ע״פ שחורה אני כו׳‬
‫דאזעירת גרמא ואתעבידא כנקודה חדא כו׳‬
‫עד ה״א כמלקדמין שהענין הוא שבעליי׳‬
 ‫שער התפלה‬
‫ובחרת בחיים כר כי מאור חסד דעה״ח גם‬
‫בבואו בעה״ד טו״ר לא יפגום אורו כלל מכל‬
‫קטרוג ודין מצד בחי׳ המנגד וראי׳ לזה הוא‬
‫מן ב׳ דברים הנזכרים בברכה זאת דאתה‬
‫גבור כר‪ .‬א׳ גבורות גשמים שהוא ג״כ גבורה‬
‫כמאמרז״ל שיורדין בגבורה אמנם זהו התגברות‬
‫החסד עליון שיורד החסד בגבורה ונק׳ חסד‬
‫שבגבורה )ותה״מ מגבור׳ שבחסד כמשי״ת(‬
‫והב׳ מכלכל חיים בחסד שהוא המזון לכל‬
‫בשר כמ״ש נותן לחם לכ״ב כל״ח חסד‬
‫שבגבורה‪ .‬ומה שאנו או׳ בבהמ״ז הזן את‬
‫העולם כולו בחסד כר הרי אמרו דשלחן‬
‫בצפון שהיא בבחינ׳ הגבורה ואיך אמר בחסד‬
‫אלא בחסד שבגבורה שלא נפסק לעולם וראי׳‬
‫לזה שהרי אנו רואי׳ בחוש שכל העולם ניזון‬
‫בשפע פרנסה גם נפש כל חי מן הבריאה מוצא‬
‫טרף לנפשו ולא יחסר להם מזון לעולם יהי׳‬
‫איך שיהיה אם בריוח או בצער וצמצום אין‬
‫איש וכל בריה שימות מצד העדר המזון כ״א‬
‫לפרקים ועתים רחוקים כשנת הבצורת‬
‫כר‪ .‬ואם היה תלוי במדת משפט הרי אמר אדם‬
‫נידון בכל יום ובכלל אמרו ג״ש יושב ודן כר‬
‫ואח״כ יושב וזן את כל כר‪ .‬ואם היה לפי הדין‬
‫והמשפט ודאי לא היה העולם יכול לעמוד בעת‬
‫מן העתים שהדינין וקטרוגים גוברים על מעשה‬
‫בנ״א שאינם טובים ואעפ״כ אין חסד זה שזן‬
‫את כל העולם נפסק שהרי בכל יום זן ומפרנס‬
‫לכל כר‪ .‬וכך בשפע הרוחני בעולם הרוחני‬
‫לנשמות ומלאכים דיצירה ובריאה ולנשמות‬
‫בג״ע עליון ותחתון כר וכ״ז מצד שחמד זה‬
‫שמכלכל מזון ושפע לכל החיים מראש לסוף‬
‫הכל בא מבחי׳ גבורת החסד כמו שהוא בעצם‬
‫רב חסד יורד עד למטה מטה כנ״ל וכך הוא‬
‫בגבו׳ גשמי׳ שיורדין בגבו׳ חסד שבגבו׳ דהיינו‬
‫בחי׳ התגברו׳ אור עליון וע״כ אינו נפסק‬
‫שבלא גשמים אין קיום לעולם ולכך מזכיר‬
‫גבורות גשמים באתה גבור וד״ל;‬
‫יש להבין מהו ענין מחיה‬ ‫ומעתה‬
‫שהוא‬ ‫כו׳‬ ‫מתים בר״ר‬
‫מבחי׳ גבור׳ שבחסד ומה שייכות יש לו בברכה‬
‫דאתה גבור שעקרו בבחי׳ גבורה ממש כר‪.‬‬
‫אך הנה יש להקדים תחלה ענין מחי׳ מתים לשון‬
‫‪94‬‬
‫הללו דסומך נופלים ורופא חולים ומתיר‬
‫אסורים שהן בג׳ מדריגות דבי״ע ולנגד‬
‫מדריגה הד׳ אמר מכלכל חיים בחסד כר‬
‫שהוא בחסד דאצילות שכלול בגבורה דאתה‬
‫גבור כר ונק׳ חסד שבגבורה כר ומחיה מתים‬
‫ברחמים כר הוא מבחי׳ גבורה שבחסד‬
‫ונכללים כא׳ כידוע ומזה בא הכח ועוז להיות‬
‫סומך נופלים ורופא חולים כר בכי״ע וד״ל‪.‬‬
‫וביאור הענין ידוע בבחי׳ חסד שבגבורה‬
‫שהכח ועוז כמו שהוא בעצם דוקא שנקרא‬
‫גבורה כמו שדי לא מצאנוהו שגיא כח כר‬
‫וכן גדול אדונינו ורב כח כר כאשר הוא‬
‫נמשך ויורד למטה בהתפשטות בלתי שינוי‬
‫מכח הדין המנגד בכל עולם לפי מה שהוא‬
‫זהו בחי׳ חסד שבגבורה )וכמ״ש במ״א בענין‬
‫העוה״ב ועה״ז שעה״ז בחסד יבנה והגבורה‬
‫שבו נק׳ גבורה שבחסד ועה״ב בבחינ׳‬
‫וחסד שבו נקר׳ חסד שבגבורה‬ ‫גבורה‬
‫להנחיל אוהבייש כו׳( וזהו מכלכל חיים שהן‬
‫נשמות שנק׳ חיים בחיי החיים העליונים‬
‫דאצי׳ שאין שורש משם למות כלל והוא‬
‫מבחינ׳ עה״ח שלמעלה מעה״ד טו״ר וכמו‬
‫ואתם הדבקים בה׳ אלקיכם חיים כולכם‬
‫בחיים העליונים וכמו השם נפשנו בחיים‬
‫והוא בחי׳ מל׳ דאצי׳ בבחי׳ האצי׳ )וכך יש‬
‫בכל איש מישראל בבחי׳ יחידה שבנשמתו‬
‫שנק׳ נשמה טהורה כנ״ל ויש נשמות שהן‬
‫בבחי׳ משה שנא׳ בו כי טוב הוא כי מן המים‬
‫משיתהו מעה״ח כר( ונשמות הללו למעלה‬
‫מן נשמות דבי״ע הנ״ל שנק׳ נופלים וחולים‬
‫כר מצד המנגד בחי׳ נגה כר אבל לנשמות‬
‫אלו שנק׳ חיים לא יפגמו אורם גם למטה‬
‫מטה ע״כ אור חסד עליון דאצי׳ לא נפסק‬
‫מהם גם למטה מטה בעולם השפל וזהו בחסד‬
‫שבגבורה שהוא החסד שאינו נפסק משום‬
‫מנגד כנ״ל וגם נשמות דבי״ע אם הם קשורים‬
‫ודבוקים באור החיים עליונים נק׳ חיים והוא‬
‫מ‬ ‫כמ״ש ואתם הדבקים כר חיים כולכם כר‬
‫והיינו ע״י תו״מ ותשוב׳ וכמ״ש אלה המצות‬
‫אשר יעשה האדם נשמה דבריאה או רוח‬
‫דיצי׳ כר וחי בהם בבחינ׳ חיים העליונים‬
‫דאצי׳ וכמ״ש ראה נתתי כר החיים והטוב‬
‫מח‬ ‫שער התפלה‬
‫מאילנא דחיי כר אין המות נדבק שם כלל ואע״פ‬
‫שאנו רואים דכל מה שנתהווה מן החכמה‬
‫כמ״ש כולם בחכמה עשית יש להם כליון‬
‫והפסד שהוא המות היינו רק מבחינ׳ חיצוניות‬
‫חכמה שבא ונמשך למטה בעה״ד טו״ר כר‪.‬‬
‫אבל פנימית חכמה )דהיינו פנימי׳ אבא שהוא‬
‫פנימית ע״י שמשם שרש תחה״מ כר( אין משם‬
‫שרש למות כר וכאשר צריך להיות עלייה‬
‫לחלק אור הטוב שבגופות שכבר מתו שנשאר‬
‫בהבל דגרמי כר נמשך מפנימית חכמה‬
‫להחיות את המתים הללו שגם הם יוכלו לעלות‬
‫ולראות כר )וזהו ושבח אני את המתים שכבר‬
‫מתו כר וכמשי״ת(‪ .‬ואע״פ שנא׳ לא המתים‬
‫יהללו כר היינו כשלא עשו תשובה לפני‬
‫מותם וגם שאין תחי׳ זאת רק ברוחניות של‬
‫הנפש הנשאר בהבל דגרמי כר מ״מ זהו‬
‫הכנה לתחה״מ שיהי׳ לעתיד בגשמיות כמ״ש‬
‫יחיו מתיך כר וע״כ אמר מחיה מתים לשון‬
‫הוה בכל יום ויום וד״ל וגם נשמות שבגופי׳ הם‬
‫חיים הרי בחייהם קרויים מתים אם אין‬
‫עושין תשובה וגם עליהם יערה רוח ממרום‬
‫להחיותם בכל יום ע״י התעוררות והמשכות‬
‫ר״ר העליונים וכמארז״ל ב״ק מכרזת בכל‬
‫יום שובו בנים כר וב״ק זה הוא בחי׳ קול‬
‫המעורר ע״י הר״ר עליוני׳ שנמשך למטה מטה‬
‫עד שוכני עפר שנק׳ מתים כמ״ש הקיצו‬
‫ורננו שוכני עפר כר בין בצדיקים מצד‬
‫שגופם מבחי׳ התהו שנפל באילנא דמותא‬
‫כר ובין ברשעים שנק' מתים בחייהם וכ״ש‬
‫במותם לכולם יומשך מלמעלה מעלה מן‬
‫ההשתלשלות דחכמה והוא מבחי׳ גבורה דע״י‬
‫שמלובש בח״ם שמשם יהי׳ שרש תחה״מ לע״ל‬
‫יש מעין זה ממש בכל יום וזהו מבחי׳ תוקף‬
‫גבורות העליונות שכל יכול הוא להמשיך‬
‫מעצם כחו התקיף להחיות גם המתים מצד‬
‫רחמיו המרובים שמתפשט למטה ביותר שכל‬
‫שהמלך מרומם ביותר יותר ירחם על מקום‬
‫השפל ביותר ודוקא למקום השפל ביותר‬
‫יתעורר ר״ר שמצד עצם כחו הגדול כר וד״ל‪.‬‬
‫וזהו שכללם וסמכם כא׳ מכלכל חיים בחסד‬
‫מחיה מתים בר״ר דכמו שמכלכל לחיים שהן‬
‫נשמות שבמעלת החיים בחסד דחכמה דאצי׳ כך‬
‫ממש כח זה עצמו יורד למטה מטה להיות‬
‫‪95‬‬
‫הוה והרי תחה״מ יהי׳ לעתיד וכמ״ש ונאמן‬
‫אתה להחיות מתים כו׳ וכל עיקר ברכה זו‬
‫מחיה המתים לעתיד קאמר‪ .‬אך באמת הרי‬
‫ודאי א״א לומר דברכ׳ זו רק על העתיד ולא‬
‫עכשיו דא״כ איך אמר אתה גבור כו׳ מחיה‬
‫מתים ומכלכל חיים דמשמע דכמו שמכלכל‬
‫חיים עכשיו עד עה״ז השפל כנ״ל כך מחיה‬
‫מתים עכשיו וכמו שסומך נופלים ורופא חולים‬
‫בכל יום כו׳‪ .‬אך הענין יובן ע״פ הנ״ל בד׳‬
‫מדריגות דנשמות שהעליון מכולם הן הנשמות‬
‫שנק׳ חיים בבחינ׳ אור אצי׳ כו׳ כך יש‬
‫מדריגה בנשמות שהן היותר תחתון למטה מטה‬
‫גם מנוגה דעשי׳ והוא הנקר׳ מתים וכמ״ש‬
‫בזהר דמאן דנפל מדרגיה איקרי מיתה כו׳‬
‫והן ניצוצות גבוהים מאד ששרשם מז׳ מלכי׳‬
‫דתהו שנא׳ בהם וימלוך וימת כו׳ וירדו‬
‫למטה באילנא דמותא שלטא כו׳ ונק׳ מתים‬
‫ממש שע״ז נאמר לא המתים יהללו יה כו׳‬
‫שהוא בחינת גקה״ט שבבחי׳ רע גמור שנק׳‬
‫מות ממש כמ״ש ראה נתתי כו׳ והמות והרע‬
‫כו׳ אשר ע״כ מי שנטמא בטומאת העון בפ״מ‬
‫ולא עשה תשובה נק׳ מת מעיקרו כמ״ש בזהר‬
‫ע״פ ב׳ עדים יומת המת דמעיקרא כו׳ וכתיב‬
‫כי לא אחפוץ במות המת כו׳ שובו מדרכיכם‬
‫ולא תמותו כר‪ .‬וזהו כאשר כבר נפסק בנשמה‬
‫זו כל בחי׳ אור החיים העליונים עד שלא נשאר‬
‫בה גם רושם ומיעוט אור וטוב כלל אז יתגבר‬
‫בה כח הטומאה שנק׳ אבי אבות כו׳ שנק׳‬
‫מת ממש והוא למטה מבחי׳ נוגה דעשיה‬
‫שמיעוטו טוב עכ״פ כר‪ .‬ואמנם זהו ברשעים‬
‫שלא עשו תשובה אבל הנה יש צדיקים וגם הם‬
‫אם רוחם תשוב אל כר אבל גופם אל העפר‬
‫ישוב ונקר׳ מתים ג״כ כר הנה זהו שרש‬
‫תחיית המתים גם עכשיו בכל יום דודאי אין‬
‫לך אדם מישראל שלא עשה תשובה לפני מותו‬
‫וע״כ גופו שנלקח מנוגה דעשי׳ ששרשה בז׳‬
‫מלכים דתהו לא ידבק גם בו בחי׳ מות דקליפה‬
‫אע״פ שנסתלק משם כל בחי׳ אור דקדושה‬
‫שבנשמתו אחר שתשוב אל האלקים אשר‬
‫נתנה לפי שהוא מחיה מתים הללו בר״ר כר‪.‬‬
‫והענין הוא לפי שנא׳ ימותו ולא בחכמה שאין‬
‫שורש המות רק מעה״ד טו״ר אבל מלמעלה‬
‫מעה״ד שהוא החכמה שנק׳ חיים עה״ח הוא‬
 ‫שער התפלה‬
‫דבז׳ מלכים דתהו אמר למכה מלכים גדולים‬
‫כל״ח שזה היה חסד עליון להמית ז׳ מלכים‬
‫להיות אח״כ תוס׳ אור מזה לבחי׳ התיקון‬
‫דאדם שאח״כ‪ .‬וזהו ממית כר שאם לא היה‬
‫מיתת הז׳ מלכים קודם שזהו בחי׳ שבה״כ‬
‫דתהו לא היה מציא׳ שפע אור החיות בתום׳‬
‫אור חדש בבחי׳ התיקון דשם מ״ה דחכמה‬
‫שאח״כ וזהו ממית ואח״כ מחיה והן הן‬
‫גבורותיו דוקא וכללות ענין זה דתהו ותיקון‬
‫היינו כל ענין הגלות שהוא זמן הבירורים‬
‫דרפ״ח דתהו והתיקון הוא בתח״ה כר וד״ל‪.‬‬
‫ולהבין זה למעלה הנה יש להקדים ענין‬
‫ההפרש בין צדיקים לבע״ת שזהו ג״כ ענין‬
‫התהו והתיקון כידוע שצדיקים שרשם משם‬
‫מ״ה דתיקון ושרש הבע״ת מבחי׳ ס״ג דתהו‬
‫שלפני התיקון ע״כ גזרו אומ׳ שבמקום שבע״ת‬
‫עומדין צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד כר‬
‫דס״ג למעלה משם מ״ה וזהו אחר הבירור‬
‫דב״ן כר‪ .‬וביאור הדברים ידוע שצדיקים‬
‫הם מבחי׳ או״י ובע״ת הן מבחי׳ או״ח וענין‬
‫או״י ואו״ח ידוע שזהו ההפרש בין טהרה‬
‫לקדושה דקדושה קדוש מתחילת הוייתו‬
‫טומאה‬ ‫מכלל‬ ‫וטהרה‬ ‫מבטן‬
‫שהיה טמא ונטהר מטומאתו וכתיב מי‬
‫יתן טהור מטמא לא אחד כר‪) .‬וזהו ענין‬
‫סמיכת ברכת אתה קדוש שמדבר בקדושים‬
‫שיהללו סלה לענין תח״ה שבאתה גבור‬
‫משום דתחה״מ בבחי׳ טהרה וטהרה מביאה‬
‫לידי קדושה כר כמשי״ת(‪ .‬והנה ענין הטהרה‬
‫היינו ממש ענין הבע״ת להיות שכל עיקר‬
‫ענין התשובה הוא לטהר טומאת החטא ועון‬
‫שעשה בפ״מ שנדבק בו המות דקליפה שנק׳‬
‫אבי אבות הטומאה כר כי טמא טמא יקרא‬
‫מות ורע וטהרת הטומאה אינו אלא ע״י תשובה‬
‫דוקא אחר יסורין שממרקין כר והתשובה‬
‫הוא עומק המרירות ולב נשבר על חטאיו‬
‫בעומק אחר עומק כמו ממעמקים קראתיך‬
‫בעי״ת כידוע שזהו עיקר ענין התשובה‬
‫שהרוח תשוב אל האלקים ממש כאשר ישוב‬
‫אל ה׳ באמת מקירות לבו ואז נאמר מי יתן‬
‫טהור מטמא כר שמטהר את הטמא וכמו ביוה״כ‬
‫דכתיב וזרקתי כר וטהרתי כר שזהו ממש כמו‬
‫שמחי׳ את המת שהרי היה מת מעיקרו ושרשו‬
‫‪96‬‬
‫מחיה מתים כר׳ שהן למטה מכולם דקמיה‬
‫כחשיכה כאורה כר וד״ל‪:‬‬
‫ענין‬ ‫להבין‬ ‫יש‬ ‫עדיין‬ ‫מא ו ה נ ה‬
‫הסמיכות דמכלכל חיים בחסד‬
‫עם מחיה מתים בר״ר דלכאורה ב׳ הפכים‬
‫כאלה איך יאמרם במאמר א׳ כר שהרי‬
‫תחה״מ בין ברוחניות עכשיו ובין בגשמיות‬
‫ל ע״ ל הכל שרשו מבחי׳ טלא דנטיף מע״י‬
‫שטלא זה גוונא סומקא אתחזי בי׳ שהוא‬
‫גבורה שבחסד כמ״ש בזהר ע״פ הזה עליהם‬
‫מי חטאת כר וכידוע בענין אפר ומים‬
‫חיים דפרה שמים חיים הללו מבחי׳‬
‫גבורה דע״י שבח״ם ע״כ בכחו לטהר‬
‫את הטמא מת כר ושרש דמכלכל חיים‬
‫בחסד הוא בחסד שבגבורה דאל״כ יפלא‬
‫ביותר מה שמתחיל באתה גבור בבחינ׳ גבורה‬
‫דוקא ומיד פתח בחסד היפוכו באמרו‬
‫מכלכל חיים בחסד אלא ודאי שחסד זה‬
‫חסד שבגבור׳ ותחה״מ שלזה עיקר הברכה‬
‫הוא מגבורה שבחסד אם לא שמוכרח לומר‬
‫דשניהם א׳ ממש וזהו ג״כ הטעם שאמ׳‬
‫מזכירין גבורות גשמים בתחה״מ לפי‬
‫קדוש‬ ‫שגבורות גשמים מחסד שבגבורה ותחה״מ‬
‫מגבורה שבחסד שמתכללי׳ כא׳ ממש‬
‫ולכאורה ב׳ הפכים גמורים המה כר‪ .‬אך‬
‫הנה תחלה יש להבין מ״ש מי כמוך בעל‬
‫גבורות ומי דומה לך מלך ממית ואח״כ‬
‫מחיה כר דזה פלא גדול מהו ממית ואח״כ‬
‫מחיה לא ימות ולא יצטרך לבא לבחי׳ מחיה‬
‫ואם עדיין לא היה מציאות חיות איך אמר‬
‫ממית אין מיתה רק למי שחי בחיים קודם‬
‫ואם אין חיים אין מות כלל כר ומוכרח לומר‬
‫שבודאי היה מציאות החיות דחיים ע״כ אמר‬
‫ממית כר וא״כ מה זה שאמר ומחיה מהו‬
‫ההפרש בין התחיה שלפני המיתה לתחי׳‬
‫שאחר המיתה‪ .‬וצריך לומר דקאי תחיה זו‬
‫דמחיה אחר שממית דהיינו בתחית המתים‬
‫דלע״ל דעכשיו אילנא דמותא שלטא וזהו‬
‫ממית ואח״כ מחיה לע״ל א״כ מהו מעלת‬
‫גבורות הללו דממית כר‪ .‬אלא הענין הוא דזהו‬
‫ודאי עיקר גבורותיו מה שממית לחיות הקודם‬
‫ואח״ב מחי׳ בחיות חדש כמ״ש יחיינו מיומיים‬
‫כר‪ .‬וזהו כל עיקר ענין בחי׳ התהו והתיקון‬
 ‫מט‬ ‫שער התפלה‬
‫מצ״ג כנ״ל ובאמת ידוע שרש הענין באור‬
‫וחשך דהיינו בחי׳ התהו ותיקון דכתיב והארץ‬
‫היתה תהו ובהו וחשך ואח״ב ויאמר יהי אור‬
‫ויבדל בין כר והוא ז׳ מלכי׳ קדמאין כר שהיו‬
‫הכל בבחי׳ נקודות שהן בחי׳ כתרים בחי׳‬
‫ההעלם ע״כ לא יכלו הכלים לסבול האור כר‬
‫וירדו ונפלו למטה שזהו הנקרא שבה״כ דתהו‬
‫כמ״ש וימלוך וימת‪ .‬ומזה היה סיבת‬
‫ההשתלשלות ברבוי הצמצומים כ״כ עד‬
‫שנתהוו ג׳ עולמות דבי״ע וירד עוד למטה‬
‫מטה עד בחי׳ נוגה דבי״ע שנקרא חשך‬
‫גמור ושרשו מחשך העליון דבחי׳ התהו‬
‫כידוע ולכך אמר טוב זה מלאך חיים טוב מאד‬
‫זה מלאך המות דבהתהפכר המות לחיים נק׳‬
‫טוב מאד בלי גבול שלמעלה מטוב דחיים‬
‫וכידוע בענין י״א ארורים דקליפה שנהפכו‬
‫לסם חיים בי״א סממני הקטרת שזהו למעלה‬
‫מקרבן דריח ניחוח כר דכאשר קטיגור עצמו‬
‫נעשה סניגור והוא הרע עצמו שנעשה טוב‬
‫יותר טוב הוא מעצם הטוב והוא התהפכות‬
‫מרירו למיתקא שנעשה המר מתוק יש בו‬
‫מתיקות ועריבות ביותר ממתיקות בעצם וכמו‬
‫ויורהו עץ כר וימתקו המים המרים וכזדונות‬
‫שנעשו כזכיות ביו״כ כידוע וזהו ענין היפוך‬
‫הקללה לברכה כר שנק׳ סם חיים והיינו ענין‬
‫התשובה שמביאה רפואה כר כסם חיים ממש‬
‫כמ״ש הסולח לכל עוניכי הרופא כר מטעם‬
‫שהרע עצמו שבבע״ת נהפך לטוב ואין מיתוק‬
‫הדין אלא בשרשו דוקא דהיינו בחי׳ גבורות‬
‫קשות דרע דנוגה כשנהפך לטוב עולה לשרשו‬
‫למקום שנפל משם והוא בחי׳ גבורות עליונות‬
‫הנאצלים מעצמות המאציל בבחי׳ העלם‬
‫דהיינו בחי׳ ז׳ מלכים שהן קרובים היו אל‬
‫המאציל יותר מבחי׳ אדם דתיקון וע״כ נסתלקו‬
‫האורות כר לפי שהן אורות תקיפין וחזקים‬
‫מבחי׳ הגבורו׳ עליונות שנק׳ שגיא כח כר‬
‫וע״כ למטה בנפילתם נקראים גבורות אלא‬
‫שהן גבורות קשות והוא הכח וגבורה דסם‬
‫חיים כשנהפך רע דנוגה לטוב שמחיה את‬
‫החולה הנוטה למות שאין זה בשום דבר מאכל‬
‫כר וכידוע בענין הקטרת שעוצרת המגפה כמ״ש‬
‫ויעמוד כר ובין החיים כר לפי שביכלתו‬
‫להסיר המות ולהפכו לחיים כר לפי ששרש‬
‫‪97‬‬
‫בעוד טומאתו בו וכאשר ישוב אל ה׳ בכל‬
‫לבו ודאי יחי׳ נשמתו מחדש בחיי אלקים חיים‬
‫ותשוב נשמתו אליו באור פני מלך חיים ה״ז‬
‫כתה״מ ממש וכמו תשוב׳ ראב״ד שיצאה‬
‫נשמתו בבכיה אמר רבי שקנה עולמו בשעה‬
‫זו שהוא אור חיי נשמתו למעלה באור פני‬
‫מלך כו׳ ותהי׳ זאת שאחר המות שבסטרא‬
‫דקליפה זהו יתרון האור מן החשך שהוא אור‬
‫גדול יותר מגופו ומהותו של אור )כידוע‬
‫שכאשר עצם החשך יאיר ה״ז כמו שבא מן‬
‫ההעלם עצמו לגילוי כר( וזהו עיקר הטעם‬
‫שבע״ת גדולים הם מצ״ג דאע״פ שצ״ג אור‬
‫נשמתם חיים הם באור פני אלקים בדביקותם‬
‫העצמי והתמידי בלי הפסק ונק׳ קדושי׳ בעצם‬
‫כנ״ל וכמ״ש ואתם הדבקים כר חיים ממש כר‪.‬‬
‫אך זהו אור החיות האלקי שהוא מבחי׳ או״י‬
‫שיורד מלמעלה למטה כמו שהוא ממש שאין‬
‫בו יתרון מעלה כ״כ כאור שבא מן החשך‬
‫שזהו בחי׳ בע״ת שצועקים מעומק הלב משאול‬
‫תחתית ששם המות דקליפה והתחיה שאחר‬
‫המות גדול מתחי׳ החיים שלפני המות וכמ״ש‬
‫ושבח אני את המתים שהן הבע״ת שכבר מתו‬
‫כאשר ישובו אל ה׳ ויחיו כמ״ש יחיו מתיך‬
‫יותר מן החיים אשר המה בחיים כר שהן‬
‫צ״ג שנק׳ חיים כר‪ .‬וראיה ברורה לזה ממה‬
‫שנתקנא רבי שהיה צ״ג בראב״ד זה ואמר‬
‫יש קונה עולמו בשעה א׳ מפני שצ״ג א״י‬
‫לעמוד במקום בע״ת מטעם יתרון האור מן‬
‫החשך כנ״ל‪ .‬וזהו ה׳ ממית ומחיה מוריד שאול‬
‫ויעל דודאי המות ושאול ענין א׳ אלא שיש‬
‫נשמות שיורדין לשאול בעודן בחיים כמו קרח‬
‫ועדתו שירדו חיים שאולה כר ע״כ אמר‬
‫מוריד שאול לאותן שבחיים הרהרו בתשובה‬
‫ולא הספיקו להתוודות עדיין ויעל אותם משם‬
‫וכך הוא ממית ומחיה שהרשעים שאין עושין‬
‫תשובה כלל יורדין למות דקליפה וכמ״ש ונר‬
‫רשעים ידעך וכן אמר אלה לחרפות כר והיינו‬
‫ממית ממש אך אח״כ כשעושים תשובה מחיה‬
‫למתים הללו שבחייהם קרויים מתים כנ״ל‬
‫ותחיה זו שאחר המות הוא יותר גדול מחיות‬
‫אור דצ״ג מטעם הנ״ל וד״ל‪ .‬אך עדיין יש‬
‫להבין איך ולמה יהיה יתרון באור שמן החשך‬
‫יותר מגופו של אור דמזה הטעם בע״ת גדולים‬
 ‫שער התפלה‬
‫התהו שכקדושה האלקית נק׳ גכורי כח גכורים‬
‫כגכורות העליונות שבעצמות אורות תקיפי׳‬
‫כר ולמטה הוא הקשה כארז כר וזהו הנק׳‬
‫זרע כהמה כארי׳ ושור שלפני האצי׳ דאדם‬
‫שהי׳ הכל ככחי׳ חיות ובהמות ולא כפרצוף‬
‫אדם כר‪ .‬אך הנה ככית ישראל שנזרע מזרע‬
‫כהמה דתהו א״א לומר שהוא הגוף שאב ואם‬
‫ממשיכים כזרעם זרע כהמה שכהם וזרע אדם‬
‫דנשמ׳ ה׳ ממשיך כמאמר ג׳ שותפין כר הרי‬
‫אמר וזרעתי את כ״י כר דמשמע דגם זרע‬
‫כהמה מאור זרוע העליון דנשמות יש שהן‬
‫נק׳ זרע כהמה והוא הנצוצות ונשמות גכוהות‬
‫שנפלו מעולם התהו שנק׳ גכורים כר‬
‫)וכנשמות הגרים כשמעיה ואכטליון ואונקלוס‬
‫ור״ע ור״מ בר( שהן למעלה מנשמות דתיקון‬
‫והוא אשר אנו רואים נשמות רכות שטכעם‬
‫כקדושה האלקי׳ ככחי׳ גכורות עליונות‬
‫דקדושה שלכו קשה כארז כקדושה כלב‬
‫הארי ממש והוא אשר יש ככחם להפוך‬
‫חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא כר הרכה‬
‫יותר מצדיקים ששרשם ככחי׳ התיקון אע״פ‬
‫שבחכמה אתכרירו דוקא דמ״ה מכרר לכ״ן‬
‫כידוע אכל אלו הנשמות מצד שרשם כגכורות‬
‫עליונות דתהו הרי ע״י נמתקו הדינין וגבורות‬
‫קשות דמרירו למיתקא כשרשם כגכורות‬
‫דקדושה דתהו שלמעלה מהתיקון ואין מיתוק‬
‫הדין אלא כשרשו ולזאת ירדו ונפלו למטה כדי‬
‫שיעלו לגבורות קשות לשרשם כגכורות דתהו‬
‫וגכורים הללו המה המעוררים תשובה לכל‬
‫אשר נפל כשאול תחתית כמו הכ״ק שמכריז‬
‫ככל יום שביכולתו מצד גכורתו להעיר גם‬
‫מי שככר נשקע למטה כר כך יש נצוצות‬
‫ונשמות צדיקים שנק׳ גכורי כח מגכורות‬
‫דקדושה דכחי׳ התהו שלזה יש ביכולתם‬
‫להעלות כל נשמות שנשקעו כרע דנגה ולא‬
‫יש כח זה כיד זולתם שהרי יש כמה צדיקים‬
‫שאין עכודת צדקתם רק לעצמם ולא יתעוררו‬
‫כתשוכה לשום אדם כר וזהו דמשיח אתא‬
‫לאתכא כר שיעשה לצדיקים ככחי׳ מדריגות‬
‫דכע״ת שהוא מכחי׳ אורות תקיפי׳ דתהו‬
‫שיאירו ככחי׳ התיקון ככחי׳ תום׳ אור מרוכה‬
‫על העיקר וכמו ריח ניחוח להוי׳ דתיקון מקרכן‬
‫הכהמה מטעם זה עצמו ויותר מזה הוא ענין‬
‫‪98‬‬
‫המות רק מן הרע ואם הרע עצמו טוב הרי‬
‫המות יהפך לחיים כר ותהי׳ זו שמן המות‬
‫שרשו כחיים עליונים שלאחר מות ז׳ המלכים‬
‫כר שלמעלה מכחי׳ אור החיים דתיקון דאדם‬
‫מטעם שאורו׳ דתהו למעלה הרכה כנ״ל וד״ל‪.‬‬
‫וזהו הטעם כיתרון אור מן החשך יותר על‬
‫היות שרש החשך מלפני האור דתיקון שהוא‬
‫אור דחכמה כר וזהו למכה מלכים כר חסד‬
‫הוא כדי שיוכל להיות מציאות השתלשלות‬
‫ואחר ירידתן כעומק תחת ככחי׳ מות דנוגה‬
‫יהפך לחיים כדי שעי״ז יכא יתרון אור כעולם‬
‫התקון שהוא או״י שרש נשמות הצדיקים‬
‫והיינו ענין כע״ת שמהפכים רע לטוב גדולים‬
‫מצ״ג ולכך ככה רכי ואמר יש קונה עולמו‬
‫כשעה א׳ כתשוכה שלימה כזו יותר מכל‬
‫עסק תו״מ ומס״נ כק״ש וכו׳ מטעם הנ״ל‬
‫וד״ל‪:‬‬
‫מב ו ל ה ב י ן זה כתום׳ כיאור יש להקדים‬
‫ענין הידוע כפי׳ הפסוק‬
‫וזרעתי את כ״י זרע אדם וזרע כהמה וכמ״כ‬
‫אדם וכהמה )כחי׳ מ״ה וכ״ן כידוע( תושיע‬
‫כר שזהו ג״כ צדיקים וכע״ת דנשמות נמשכו‬
‫מאור זרוע לצדיק עליון שנק׳ זרע אדם העליון‬
‫דכצלם אלקים עשה האדם כר וע״כ נק׳‬
‫כנים כידוע וכחי׳ זרע כהמה הוא אשר נפל‬
‫כשכה״כ מכחי׳ כ״ן דתהו דכ״ן גי׳ כהמה‬
‫)והוא כחי׳ כ״ן שלפני האצי׳ כחי׳ כהמה‬
‫רכה כו׳( והוא שרש ענין קין והכל כידוע והיינו‬
‫הנפילים אשר כארץ המה הגכורים אשר‬
‫מעולם אנשי השם מעולם התהו ששרשם‬
‫ככחי׳ גבורות דכ״ן דארץ אדום וכל מלוכה‬
‫ככחי׳ כ״ן וכתיב כהו וימלוך וימת כו׳ שהן‬
‫אורות תקיפים וחזקים כיותר וכאשר נפלו‬
‫למטה מטה כנגה וגקה״ט המה הנק׳ תקיפי‬
‫דרא והן עזי פנים שלכם קשה כאכן לא ימם‬
‫מפני כל והוא שאמר ט׳ קכין גסות ירד כר‬
‫חוצפא וגסות הרוח מלכותא כלא תגא כר‬
‫ונק׳ אכירי לב הרחוקים מצדקה כו׳ וע״כ א׳‬
‫לעולם יהא אדם רך כקנה שהוא רכות הלב‬
‫להכטל מאלקות תומ״י לככו ימס כמים להיות‬
‫שרשו מכחי׳ התיקון כר ולא יהא קשה כארז‬
‫שלא יפול וינוע מכל נפלאות גדולת ה׳ כר‬
‫)וכאחז שהקשה לכו כר( להיות שרשו מכחי׳‬
 ‫שער התפלה‬
‫וכלכלה ואם לא בחי׳ התחלקות זו לא היה‬
‫לשפע ומזון כלל וזהו מפני שאתה גבור לעצור‬
‫ולצמצם האור ע״כ מכלכל חיים בחסד ונקר׳‬
‫חסד שבגבורה וכמ״כ גבורו׳ גשמים שיורדין‬
‫בגבו׳ כלול בהתחלקות טיפין טיפין‬
‫שהתחלקות זאת נקרא חסד שבגבורה שנק׳‬
‫גבורות ממותקות בחסדים כענין קו המדה‬
‫הנ״ל שרש התחלקות השפע ומזון לכל א׳‬
‫כמדתו שזהו ענין שולחן בצפון דוקא ואע״פ‬
‫שסטרא דצפון הוא מבחי׳ הגבור׳ אבל זהו‬
‫החסד שבגבור׳ להיות למחי׳ כו׳ כנ״ל וכמ״ב‬
‫כל אור ושפע דאצי׳ בנשמות דבי״ע שבא‬
‫לכל א׳ כפי ערכו שיוכל שאת ויהיה לו לאור‬
‫וחיות אלקי זהו ג״כ מכלכל חיים נשמות‬
‫דאצי׳ שבבריאה עד נפש דעשיה כו׳ וכן‬
‫למלאכים דבי״ע מראש לסוף עד מזלות‬
‫דעשיה שאין לך עשב שאין לו מזל כו׳‬
‫היינו שיושב וזן הכל כו׳ בכל אקלים לפי מה‬
‫שהוא כו׳ וד״ל‪ .‬וזהו ענין א׳ עם מחי׳ מתים‬
‫ברחמי׳ רבים כר דהנה מבואר למעלה בענין‬
‫השבירה והתיקון שזה היה מצד חסד עליון‬
‫כי מצד שהיו אורות דתהו תקיפים כר שהוא‬
‫רבוי האור ומיעוט הכלי ע״כ לא יכיל הכלי‬
‫לסבול האור ונשבר ועניין שבירה זו היינו‬
‫ענין פירור ופיזור השפע ע״י שנעשה רבוי‬
‫הכלים והן האותיות שנעשו בצרופי התחלקות‬
‫רבים נעשה כלים מכלים שונים והוא עיקר‬
‫ענין התיקון שהוא מיעוט האור ברבוי הכלים‬
‫מכלים שונים וכמ״ש במ״א וזהו אתה פוררת‬
‫בעזך ים שהוא כלים דתהו שנתפררו ונתפרדו‬
‫ומזה היה התיקון שהוא רבוי הצמצומים‬
‫שבכלים רבים כר ואם לא היה פירור ופיזור‬
‫בכלים דתהו הנקרא שבירה לא היה מסתעף‬
‫ההמשכו׳ המצומצמים שבאו״ב דתיקון‬
‫שבאצי׳ וממילא לא היה הסתעפו׳ למציאות‬
‫או״כ דבריאה כמו חכמה וחסד דבי״ע וכה״ג‬
‫עד שלא היה מציאות האופנים דעשיה וכ״ש‬
‫לנגה דבי״ע שעדיין לא נתבררו כי הן משיורי‬
‫הז׳ מלכים שלא נתבררו בבחי׳ התיקון כר‬
‫ונמצא השבירה שקדם לתיקון הוא סיבת‬
‫הצמצום דתיקון בכלים מכלים שונים כדי‬
‫שיהיה מציאות נבראים מוגבלים מאין ליש‬
‫הו׳ וזהו הכל מחמת חסד עליון שבעצמות‬
‫‪99‬‬
‫סם חיים די״א ארורים כו׳ כשנהפכו לטוב נק׳‬
‫טוב מאד שזהו מטעם זה כנ״ל וע״כ א״א‬
‫לביאת משיח בלתי תשובה עד שגם לצדיקים‬
‫יעשה בע״ת שזהו התחי׳ מן המות ורע‬
‫שנהפך לחיים וטוב כר והיינו מ״ש בזהר‬
‫דבע״ת משכי ליה לקוב״ה בחילא יתיר פי׳‬
‫בחילא יתיר הוא בחי׳ כח ותוקף יתירה‬
‫כשצועקין מעומק הלב בחילא יתיר שהוא‬
‫מצד שרשם בגבורות עליונות דקדושה שהכח‬
‫הזה שם הוא בתגבורת ביותר מבחי׳ כח‬
‫אדם דמ״ה דתיקון והוא בחי׳ ס״ג שלפני‬
‫שם מ״ה וזהו דוקא אחר הבירור דב״ן גי׳‬
‫בהמה שירדה למטה ועולה בשרשה בס״ג כו׳‬
‫כידוע וז״ש ושבח אני המתים דתהו שכבר‬
‫מתו כאשר יחיו כנ״ל וד״ל‪ .‬וזהו מי כמוך בעל‬
‫גבורות דוקא שהוא בחי׳ מקור הגבורו׳‬
‫עליונות דתהו כנ״ל ע״כ נקרא בעל גבורות‬
‫ומכה מלכים גדולים כו׳ שזהו ממית ואח״כ‬
‫מחיה והן הן גבורותיו העצומי׳ אשר חשב‬
‫מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח ע״כ ממית‬
‫להיות שבה״כ וגם ניצוצות רפ״ח כו׳ למטה‬
‫כדי שיהיה יתרון אור בבחי׳ תחיה שלאחר‬
‫המות ע״י בע״ת וצדיקים שנשמתם מבחי׳‬
‫גבורות עליונות כנ״ל וד״ל‪ .‬ובזה מתורץ כל‬
‫הקושיות דלעיל ויובן ג״כ ענין סמיכות מכלכל‬
‫חיים בחסד עם מחיה מתים בר״ר אע״פ‬
‫שב׳ הפכים הם כנ״ל אך יש להקדים עוד‬
‫ענין א׳ והוא בעיקר ענין הברכה דאתה גבור‬
‫גבורות הללו שהן ודאי מבחי׳ התיקון שהרי‬
‫אמר מכלכל חיים כו׳ ופי׳ מכלכל הוא במדה‬
‫ומשפט כמו מכלכל דבריו במשפט וזהו מחיה‬
‫וכלכלה כמו לכלכל שיבתך שזהו להכיל כלי‬
‫פרנסתו לפי הצריך לו וכך מכלכל חיים לפי‬
‫אופן הצריך והוא במדה שבבחי׳ התיקון על‬
‫פי מאמר קו המדה דוקא שנקרא בצד״ק שרש‬
‫הגבו׳ עליונות שהרי מודד כל מדידה וכל‬
‫מדידה באה מבחי׳ הצמצום והדין אך נקרא‬
‫גבורות ממותקות בחסדים שהרי אינו צמצום‬
‫רק שנותן ומשפיע במדה כפי הצריך לבד‬
‫והיינו מבחי׳ חסד שבגבורה וגבורה דע״י‬
‫שמלובש בח״ס דא״א וזהו אתה גבור כו׳‬
‫ואעפ״כ מכלכל חיים בחסד לפי שעיקר הדין‬
‫והצמצום הזה הוא בחי׳ החסד שיהיה למזון‬
 ‫שער התפלה‬
‫סותר למ״ש למעלה בענין צדיקים גמורים‬
‫ובע״ת דתחה״מ שנהפך מרע ומות לחיים‬
‫וטוב הוא למעלה מחיים וטוב דתיקון שזהו‬
‫הטעם דצ״ג א״י לעמוד במקום בע״ת כנ״ל‬
‫באריכות וגם א״א לומר דמכלכל חיים ענין‬
‫א׳ עם מחיה מתים דמכלכל חיים היינו בחסד‬
‫ומחיה מתים ברחמים רבים כר‪ .‬וגם זה א״א‬
‫לומר דתחיה שאחר המות שלמעלה מחיים כר‬
‫הוא בבחי׳ התיקון דשם מ״ה כנ״ל בפי׳ ממית‬
‫ומחיה שהרי מבואר למעלה דתחיה שאחר‬
‫המות הוא עולה לשרשו בבחי׳ ס״ג דתהו‬
‫שלמעלה משם מ״ה דתיקון אחר הבירור‬
‫דב״ן כר‪ .‬אמנם ודאי גם זה אמת דשם מ״ה‬
‫דתיקון הרי מברר לשם ב״ן כר דבחכמה‬
‫אתברירו דוקא‪ .‬אך הענין דודאי שניהם אמת‬
‫דעכשיו שם מ״ה מברר לב״ן וזהו ממית‬
‫ומחיה עכשיו ע״י עבודת הצדיקים בתו״מ‬
‫שמעלין ומבררין לניצוצות דתהו כר וכמ״כ‬
‫ע״י התפלה שבמקום קרבן דהיינו אדם כי‬
‫יקריב מן הבהמה אדם בחי׳ מ״ה שהוא‬
‫הנשמה שמברר לבחי׳ ב״ן דנגה שהוא‬
‫הנה״ט כר‪ .‬אבל ע״י תשובה דבעלי תשובה‬
‫שמהפכים הרע ומות לחיים וטוב זהו כמו‬
‫תה״מ דלע״ל שגם בחי׳ שיורי ז׳ מלכים שמתו‬
‫יחיו ויעלו לשרשם בבחי׳ התהו כמו קודם‬
‫השבירה והפירור הנ״ל שהיו אורות תקיפים‬
‫וחזקים רק שלא נתיישבו בכלים וע״י העלאה‬
‫דאו״ח דתשובה יחזור האורות דתהו לכלים‬
‫ויאירו בתום׳ אור מרובה גם לבחי׳ שם מ״ה‬
‫דאדם דתיקון שזהו בחי׳ ס״ג שלמעלה ממ״ה‬
‫דאדם כנ״ל בענין זרע אדם וזרע בהמה באורך‬
‫וזהו שאמר תכלית חכמה תשובה ומע״ט פי׳‬
‫תכלית דשם מ״ה דחכמה שמברר עכשיו ע״י‬
‫תו״מ לבחי׳ ב״ן דנגה כר הוא לע״ל דוקא‬
‫שהוא ימות המשיח שלא יבא כ״א ע״י תשובה‬
‫שבע״ת גדולים מצדיקים גמורים מטעם הנ״ל‬
‫שעולין לשרשן בגבר עליונות דתהו שקדם‬
‫לתיקון שמשם יומשך תוס׳ אור מרובה על‬
‫העיקר דתיקון כנ״ל והוא הנק׳ תכלית דחכמה‬
‫ודוקא תשובה ומע״ט בעה״ז דוקא שהוא‬
‫בירורים דאו״ח דתהו שחוזר לקדמותו ממש‬
‫וד״ל‪) .‬ומ״ש תשובה ומע״ט הרי המצות‬
‫בבחי׳ התיקון דאדם כנ״ל היינו מה שיצמח‬
‫‪100‬‬
‫שחסד זה הוא שעשה בחי׳ הפירור והתחלקות‬
‫לחלקים כמ״ש אתה פוררת כר וה״ז בחי׳‬
‫חסד שבגבורה שזהו כח הצמצום בעצמו לפרר‬
‫ולצמצם כו׳ כמו ענין גבורות גשמים וענין‬
‫קו המדה דמכלכל חיים הנ״ל‪ .‬וזהו מי כמוך‬
‫בעל גבורות דוקא שהוא בחי׳ הכח והגבורה‬
‫בעצמו לצמצם ולחלק השפע בכדי שיהיה‬
‫למציאת העולמות ונקרא בעל גבורות ג״כ‬
‫מצד שהוא מקור כל הצמצומים בפועל‬
‫שבבחי׳ התיקון דשם מ״ה עפ״י מאמר קו‬
‫המדה כר והוא מ״ש מלך ממית ואח״ב מחיה‬
‫ממית בהסתלקות האור ונעשה מיעוט האור‬
‫ואז מחיה כשהוא בא בבחי׳ התיקון ברבוי‬
‫הכלים כנ״ל והכל מצד שהוא בעל גבורות‬
‫דוקא והוא הגבורה בעצם כחו להעלים האור‬
‫כר בשביל החסד ונקרא חסד שבגבורה‬
‫במכלכל חיים בחסד ממש כנ״ל‪ .‬ויובן זה ג״כ‬
‫בענין התו״מ שהוא בבחי׳ התיקון דאדם‬
‫כמ״ש וזאת תורת האדם ורמ״ח מ״ע רמ״ח‬
‫איברים כר והכל לברר ולהעלות לרפ״ח‬
‫ניצוצין דתהו כר שנפלו ומתו להחיותם באור‬
‫וחיות ע״י בחי׳ שם מ״ה דחכמה דאדם בתו״מ‬
‫דבחכמה אתברירו דוקא וזהו בחי׳ גבורה‬
‫שבחסד שהוא אופן הבירור והתיקון איך‬
‫שיומשך האור בכלים מכלים שונים אחר‬
‫הסתלקות האורות דתהו ונעשה מיעוט האור‬
‫שזהו חסד שבגבור׳ אבל איך יתלבש ויתפשט‬
‫בכלים שיש בו שיעור ומדה והוא בכל מצוה‬
‫כפי הצריך באופן התיקון והבירור אבל‬
‫העיקר הוא החסד שהוא האור וחיות שבא‬
‫בגלוי בכלים דוקא רק מה שבא במדה הוא‬
‫מבחי׳ הגבורה והצמצום ונקרא גבורה שבחסד‬
‫וז״ש פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על‬
‫לשונה שהתיקון הוא החסד וגם בחי׳ התיקון‬
‫דשם מ״ה דאצי׳ להיות בנין הנוק׳ נאמר‬
‫עולם חסד יבנה רק שההתחלקות מבחי׳ הדין‬
‫דשם אלקים כידוע וד״ל ונמצא שחסד‬
‫שבגבורה דמכלכל חיים בחסד ענין א׳ עם‬
‫מחיה מתים דהיינו בחי׳ התיקון שמברר ומתקן‬
‫לבחי׳ ניצוצות דתהו שנפלו ומתו שזהו שאמר‬
‫ממית ומחיה כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫הנה לפ״ז עיקר ענין תחה״מ הוא‬ ‫אך‬ ‫מג‬
‫בבחי׳ התיקון דשם מ״ה כר וזה‬
‫נא‬ ‫שער התפלה‬
‫שנק׳ ג״כ זריעה וצמיחה כנ״ל וכידוע שכל‬
‫מצות מעשיות נעשים בגשמיות דצ״ח דארץ‬
‫וזהו כמו זריעה בעפר ממש והוא בחי׳ העלא׳‬
‫מ״ן בארץ להצמיח אורות עליונים בתום׳‬
‫ברכה והצמיחה הזאת נק׳ ישועות וכמ״ש כן‬
‫יצמיח כר צדקה כו׳ וזהו זורע צדקות דכל‬
‫המצות נק׳ צדקה בכלל כידוע ומצמיח ע״י‬
‫זריעה זו ישועות רבות והן גלוי אורות חסדים‬
‫העליונים שנמשך למעלה ע״י העלאות מ״ן‬
‫דמעשה המצות בגשמיות עכשיו שזחו בחי׳‬
‫בירורים דרפ״ח כר מנגה דעשיה שעולה‬
‫בבחי׳ או״ח מלמטה למעלה עד שנמשך עי״ז‬
‫בתוס׳ ברכה והמשכה במאה שערים כר והוא‬
‫שאמר יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים דז׳‬
‫מלכים כר וד״ל‪ .‬ויובן זה ג״כ למעלה בענין‬
‫השבירה והתיקון הנ״ל דהנה מבואר למעלה‬
‫בענין השבירח שחוא בחי׳ הפירור והפיזור‬
‫אור חשפע לחלקים קטנים ברבוי הצמצומים‬
‫מאד עד שנפל למטה מטה בפירור אחר פירור‬
‫בצרופי אותיות עד שיכול להיות התהוות מן‬
‫אותיות וצרופים זרים גם קליפות דבי״ע שנק׳‬
‫גסות ושמרים כידוע שזהו ג״כ כמו בענין‬
‫הזריעה שיורקב הגסות אז יוקלט בחי׳‬
‫הפנימיות כר כך צריך שיבוער רוח הגסות‬
‫דקליפות ויורקב לגמרי בחי׳ הרע דנגה דעשיה‬
‫עד שלא ישאר רק בחי׳ הפנימיות והטוב‬
‫המובחר שעולה ונכלל בקדושה האלקית‬
‫ויעלה זה בהעלאת מ״ן מרפ״ח ניצוצות דתהו‬
‫שנפל בנגה כר בבחי׳ או״ח לקדמותו להצמיח‬
‫משם תום׳ ברכה בכפלי כפלים לאין שיעור‬
‫למעלה ולמטה כר דהיינו שיומשך מהעלאה‬
‫זאת תוס׳ אורות עליונים להגדיל המוחין בכל‬
‫הפרצופים מא״ק עד מל׳ דעשי׳ בתום׳ מרובה‬
‫על העיקר כמשל הצמיחה הנ״ל וד״ל‪ .‬וז״ש‬
‫ומצמיח ישועה אחר שאמר ממית ומחיה‬
‫דממית ומחיה היינו בחי׳ התיקון שאחר‬
‫השבירה כנ״ל אך עיקר שלימות המכוון‬
‫בשבירה ותיקון זה הוא בבחי׳ הצמיחה של‬
‫הבירורים דרפ״ח כר ע״י תשובה ומע״ט‬
‫שאחר התיקון דתו״מ דשם מ״ה דחכמה והוא‬
‫הנק׳ תכלית חכמה כנ״ל שלזה היה עיקר‬
‫המכוון בשבירה כר ושלימות צמיחה זו‬
‫למעלה הוא לע״ל כאשר יבורר עה״ד טו״ר‬
‫‪101‬‬
‫ממעשה המצות דעכשיו ל ע״ל וגנוז בהעלם‬
‫במע״ט כמשי״ת ב״ה(‪ .‬וז״ש אחר ממית ומחיה‬
‫ומצמיח ישועה דלכאורה אין לזה חיבור כלל‬
‫דמה ענין ומצמיח ישועה לתחיית המתים‬
‫דחנה אמרה ה׳ ממית ומחיה מוריד שאול‬
‫ויעל מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם שזהו‬
‫מאשפות ירים אביון שהוא משיח ב״ד‬
‫שהרוממות שלו אחר השפלות דגליות דוקא‬
‫שאין לו שיעור למעלה וכמ״ש וגבה מאד כו׳‬
‫יותר מהמלך מרומם שלא היה בשפלות וזהו‬
‫דמיון להבין בבחינת עליי׳ המלכות בכתר‬
‫שבכתר ע״י תשובה דוקא שנק׳ אביוני אדם‬
‫כו׳ וד״ל‪ .‬אך הנה ע״פ כל הנ״ל בענין‬
‫השבירה והתיקון יובן זה בהיות ידוע ומבואר‬
‫במ״א בענין זורע צדקות ומצמיח ישועות‬
‫שזהו מ״ש כארץ תוציא צמחה וכגנה כו׳ כן‬
‫יצמיח ה׳ אלקים צדקה ותהלה כו׳ דהנה‬
‫עד״מ הזריעה שזורע אדם חטה בארץ א״א‬
‫שתצמח כ״א שתרקב תחלה בארץ וענין‬
‫הרקבון הוא שגשמיותה יכלה לגמרי ואז יחיח‬
‫אח״כ קליטת הפנימית והרוחניות בארץ‬
‫המעלה מ״ן לעורר כח הצומח שבארץ‬
‫להצמיח חטים הרבה כי כלום אדם זורע קב‬
‫אלא להוציא כמח כורין וכמו ביצחק דכתיב‬
‫ויברכהו כו׳ וכל זמן שהגסות ופסולת דחטה‬
‫קיים א״א שיוקלט בארץ וגם פנימית שבה‬
‫יתברר בקליטה )כמו שאין הולד נולד רק מן‬
‫הברור שבטיפה דמ״ן ומ״ד ומהחיצוניות דזרע‬
‫נעשה צפרנים ושערות כו׳ כך מוץ דחטה‬
‫וקליפתה וכה״ג הכל מחיצונית דחטה הנקלטת‬
‫בארץ לעורר כח הצומח שיצמח גם המוץ עם‬
‫החטה וד״ל( וכך יובן באור הזרוע לצדיק‬
‫עליון הן הנשמות שבאוצר העליון ששמו גוף‬
‫ובאה לגוף גשמי שא״א שיעשה פרי למעלה‬
‫בתום׳ ברכה כ״א ע״י הקליטה בתחלה שהוא‬
‫בחי׳ הביטול לאין עד שיכלה כל הגסות‬
‫ופסולת שבה )והוא ע״י מרירות מצד חריחוק‬
‫מאלקות כבע״ת וכח״ג( וגם בחי׳ הפנימיות‬
‫שבה יעלה בהעדר והפשטת כל עצמותה רק‬
‫לה׳ לבדו כר אזי תוקלט בארץ עליונה שהוא‬
‫בחי׳ המל׳ ויעורר כח הצומח שבארץ להצמיח‬
‫בכפלי כפליים וז״ש כי כארץ תוציא צמחה‬
‫כו׳ וכמ״כ בפרי מעשיהם של צדיקים בתו״מ‬
 ‫שער התפלה‬
‫ואהרן כר שבכל יום גם עכשיו יהללו בעלוי‬
‫אחר עלוי בעצמות אא״ס כידוע וזהו יבא‬
‫למטה בגלוי גמור לע״ל אחר תחה״מ שיקומו‬
‫ישיני עפר כולם וגם נשמות האבות ומשה כר‬
‫יבואו בגופים כר ונמצא אא״ס שלמעלה‬
‫מעלה בעצמותו שנק׳ קדוש ומובדל כמ״ש‬
‫אתה קדוש ושמך מל׳ דא״ם קדוש בעילוי‬
‫אחר עילוי לאין שיעור יהללו כר יבא למטה‬
‫ממש כמו למעלה לע״ל וכמ״ש הנה אלקינו‬
‫זה לנוכח כר וכ״ז מפני תחית המתים שקדמה‬
‫עכשיו ברוחניות ולע״ל בגשמיות והוא ענין‬
‫התשובה מעומק הלב מים תחתוני׳ בוכים‬
‫כבכיה דראב״ד כר שנק׳ טהרה לטהר הטמא‬
‫ומת מעיקרו שנהפך לטוב כר ונק׳ טוב מאד‬
‫וטהרה כזו דוקא מביאה לידי קדושה עליונה‬
‫דאתה קדוש ושמך כר שתבא ממילא ויומשך‬
‫למטה כמו למעלה וזהו מביאה לידי קדושה‬
‫וד״ל‪:‬‬
‫מד ו ה נ ה עדיין יש להבין ענין סמיכת‬
‫אתה קדוש לאתה גבור ששם‬
‫העיקר בחי׳ טהרה בענין תחה״מ ובאתה‬
‫קדוש מדבר בבחי׳ קדושה שהוא העוה״ב‬
‫משום דטהרה מביאה לקדושה כנ״ל שזהו‬
‫ענין תשובה ומע״ט ותשובה קדמה בימות‬
‫המשיח וע״כ תחה״מ קודם לעוה״ב )וכמ״ש‬
‫אלה לחיי עולם כר שזהו בזמן ימהמ״ש עד‬
‫אלף השביעי שהוא העולם הבא( ויש להבין‬
‫בזה דהלא ידוע בעיקר ענין עוה״ב שהוא בא‬
‫מן המצות מעשיות שבעוה״ז דוקא וכמאמר‬
‫המשנה דכ״י יש להם חלק לעוה״ב והטעם‬
‫שנאמר ועמך כולם צדיקים וצדיק היינו רק‬
‫בפועל מעשה דוקא וידוע שגם פושעי ישראל‬
‫מלאים מצות כרמון ע״כ אמר כולם צדיקים‬
‫כר )ומה שאמר אלה לחרפות כר הן‬
‫הרשעים שלא עשו תשובה ולא שום מצוה‬
‫שאין להם חלק לעוה״ב כר( והרי גזרו אומר‬
‫דיפה שעה א׳ בתשובה ומע״ט בעוה״ז מכל‬
‫חיי העוה״ב א״כ המצות ותשובה שעושין‬
‫בעוה״ז היינו עיקר הקדושה שקדמה לתחה״מ‬
‫ולמה אמר וקדושים בכל יום בנשמות שבגופים‬
‫שיחיו בתחה״מ דוקא כנ״ל אדרבה יפה שעה‬
‫אחת בתשובה ומע״ט בגופים שבעוה״ז יותר‬
‫מכל חיי העוה״ב ולפ״ז קדושה קדמה לטהרה‬
‫‪102‬‬
‫בתכלית על ידי תשובה כר ויעלה בבחי׳‬
‫או״ח להיות א״ח עט״ב למעלה מאדם‬
‫דתקון כנ״ל‪ .‬וזהו סדר הדברים מי כמוך‬
‫בעל גבורות להעלים ולפרר השפע שהוא‬
‫השבירה וזהו ממית ואחר כך מחיה בבתי׳‬
‫התקון ועיקר הכוונה בכל זה להצמיח ישועה‬
‫כנ״ל ע״י הזריעה מלמטה למעלה במצות‬
‫מעשיות שיצמיח ה׳ מלמעלה בתום׳ מרובה‬
‫על עיקר הזריעה דאור זרוע לצדיק בנשמות‬
‫ובתו״מ שלהם כר וד״ל‪ .‬ומעתה יש להבין‬
‫סוף הברכה ונאמן אתה להחיות מתים וכך‬
‫אמר תחלה ומקיים אמונתו לישיני עפר דזה‬
‫סותר לתחלת דברים לכאורה שאמר מחיה‬
‫מתים בר״ר לשון הוה וא״צ אמונה לזה וכאן‬
‫אמר ונאמן שהוא נאמן לקיים דברו ל ע״ ל‬
‫אך בחתימה אמר מחיה כר‪ .‬והענין הוא‬
‫דבאמת גם תחה״מ דלע״ל שהוא מטלא‬
‫דנטיף מע״י כר והוא מבחי׳ גבורה דע״י‬
‫שבח״ם שבא ע״י או״ח דתשובה בימהמ״ש‬
‫תחלה הרי אנו אומרים אפם בלתך לימהמ״ש‬
‫ואין דומה לך לתה״מ דגם תחה״מ שאז יצמיח‬
‫ישועות למעלה מכל הבירורים דרפ״ח כר‬
‫אין ערך לגבי עצמות המאציל גם התוס׳‬
‫ברכה וכל תח״ה לפי שהוא למעלה מבחי׳‬
‫התהו והתיקון דקמיה כחשיכה כאורה כר‬
‫דגם שנאמר ישת חשך סתרו זהו כשבא‬
‫לכלל צמצום עצמו להאציל ע״ס אבל מצד‬
‫עצמו ממש לאו מכל אינון מדות כלל‬
‫כידוע וזהו ונאמן אתה כר שנאמן בבריתו‬
‫להתצמצם לזה להיות ממשיך אורות טל‬
‫העליון מפנימי׳ ע״י להחיות בו המתים והן‬
‫כל נשמות דאדה״ר מראשו עד עקבו‬
‫יעמדו בגופים שהיו בזה העולם וכמ״ש‬
‫יחיו מתיך ואז יהיו הגופים טהורים לקבל זיו‬
‫האלקי למזון ומחיה וז״ש יחיינו מיומים כר‬
‫ונחיה לפניו ממש והוא העוה״ב שיהיו‬
‫נשמות בגופים קדושים ונהנין מזיו כר‬
‫במורגש גופני ולא כגוף ב״ו מעורב ברע‬
‫כר אלא כמו חנוך ואליהו שעלו בגופם‬
‫למעלה וכמשה שעלה בהר כר כידוע‬
‫מאמרז״ל העוה״ב אין בו אכילה כו׳ וד״ל‬
‫וזהו סמיכת ברכת אתה קדוש שמדבר בנשמות‬
‫עליונות שנק׳ קדושים כנשמת האבות ומשה‬
‫נב‬ ‫שער התפלה‬
‫פנימי׳ כנ״ל אבל יש יראה עליונה מזו והוא‬
‫מ״ש יראו את ה׳ ממש והיינו ע״י המצות‬
‫מעשיות דוקא שעי״ז נק׳ הנשמות קדושים‬
‫שלמעלה הרבה מקדושה דחכמה שבעצם‬
‫מהותם עד שיראה פנימית שלהם הנ״ל נקרא‬
‫יראה תתאה לגבי יראה עלאה זו והענין הוא‬
‫כידוע דכח מ״ה שבנשמות הגם שהוא בחי'‬
‫ביטול עצמי אבל הוא ביטול שמצד הדעת‬
‫וחכמה לפי ערך השגה אלקית שבנשמות כל‬
‫חד לפום שעוריה בהתבוננות באור‬
‫א״ם איד שהוא ממלא כ״ע וסובב‬
‫כ״ע יח״ת ויח״ע עד עצמות אור א״ס‬
‫ממש שכל זה רק בבחינ׳ המשכה והתפשטות‬
‫הארה בעלמא מעצמותו ע״י צמצום‬
‫דקו כר דכלא חשיב לגבי עצמותו כר‬
‫מזה נתפעל בביטול לאין האמתי כר והוא‬
‫יראה פנימית דנשמות וכמ״כ במלאכים ביראה‬
‫תתאה שהוא מהשגות כח אלקי המהווה‬
‫אותם מאין ליש כר שהוא הדבור וצרופי‬
‫אותיות דכל מלאך כר לפי מדריגתו או׳‬
‫שירה שהוא ביטול היש כנ״ל עד שנתפשטת‬
‫יראה זו וביטול זה למטה מטה דמלכות כ״ע‬
‫עד ע׳ שרים דעשיה שגם הם יראים מה׳ כמ״ש‬
‫ייראו מה׳ כל הארץ כר מי לא יראך מלך‬
‫כר כנ״ל‪ .‬אבל בחי׳ יראה עלאה דנשמות‬
‫שע״י מעשה המצות שנקרא קדושי׳ שע״ז אמר‬
‫יראו את ה׳ קדושיו הוא דוקא מצד עצמות‬
‫ומהות אור א״ם שלמעלה מעלה מכל המשכה‬
‫והתפשטות אור שנמשך מעצמות אור א״ם‬
‫שע״י הצמצום דקו״ח וזהו את ה׳ ממש וד״ל‪.‬‬
‫ולהבין טעם הדברים למה דוקא ע״י קדושה‬
‫דמצות נקרא קדושיו שיראו את ה׳ ביראה‬
‫עלאה כזו שמצד העצמות ממש שאין בנשמה‬
‫מצד עצמה כנ״ל‪ .‬והנה יש להקדים תחלה‬
‫בשרש ענין המצות ולמה נקרא בלשון מצוה‬
‫כר‪ .‬דהנה ידוע דמצוה לבד ענין צווי כפשוטו‬
‫יתפרש ע״ד לשון התרגום לשון צוותא שהוא‬
‫ענין החיבור והקשר זע״ז כמו צוותא בסימא‬
‫כר‪ .‬וכמ״ב יתפרש במצות ענין החבור וקשר‬
‫דכ״י בקוב״ה שהוא בחי׳ היחוד עליון הנעשה‬
‫ע״י המצר שיש בזה ב׳ מיני התקשרות א׳‬
‫מלמטה למעלה והב׳ מלמעלה למטה והוא מה‬
‫שמתחבר עצמות אור א״ס למטה ולכך נקרא‬
‫‪103‬‬
‫כו׳ ועוד דמשמע בכמה כתובים שע״י‬
‫המצות בעוה״ז דוקא נקראי׳ בנ״י קדושים כמו‬
‫קדושים תהיו ע״י המצות יכול כמוני כו׳ וכך‬
‫אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כר‪ .‬אך‬
‫הנה יש להבין בתחלה בשרש ענין המצוה‬
‫מה זה שקורין בלשון מצוה דוקא כמו וזאת‬
‫המצוה כר ויש להקדים לזה ביאור שני כתובים‬
‫דסתרי זא״ז דפעמים אומר יראו את ה׳‬
‫קדושיו דוקא דמשמע רק קדושים יראו את‬
‫ה׳ ולא זולתם ולפעמים נאמר ייראו מה׳ כל‬
‫הארץ ממנו יגורו כל יושבי תבל וכמו מי לא‬
‫ייראך מלך הגוים וכתיב מלך אלקים על גוים‬
‫כר מאחר דכל הארץ יראו את ה׳ למה‬
‫אמר יראו את ה׳ קדושיו דוקא אלא מוכרח‬
‫לומר שיש הפרש בין יראה דקדושיו‬
‫ליראה דכל הארץ והוא כמ״ש יראו את‬
‫ה׳ טפל ובטל שזהו בחינ׳ יראה עלאה דוקא‬
‫בהינ׳ בטול במציאות וזהו רק בקדושיו אבל‬
‫ייראו מה׳ ולא את ה׳ בבחי׳ ביטול במציאות‬
‫הוא יראה תתאה שנקרא יראה חיצונית ולא‬
‫יראה פנימית והוא מ״ש ייראו מה׳ כל הארץ‬
‫כר ויש להבין בזה דודאי מ״ש קדושים‬
‫הן הנשמר ששרשם בשם הוי׳ כמ״ש בפיפי׳‬
‫כי אין מחסור ליראיו ואם כן גם המלאכי׳‬
‫דבי״ע שהמה משתחוים בביטול במציאות‬
‫בשירה שאו׳ ג״פ קדוש נכללו בכלל יראה‬
‫עלאה ולמה א׳ קדושיו דוקא וד״ל‪ .‬אך הענין‬
‫הוא דב׳ מיני יראה הנ״ל אינו שוה לכל‬
‫בריאה יש מאין כידוע שהנשמות יראו את ה׳‬
‫ביראה פנימית יותר מן המלאכי׳ כידוע‬
‫שהנשמות בפנימית העולמות והמלאכים‬
‫בחיצוני׳ העולמות וגם שהמלאכי׳ משתחווים‬
‫היינו רק בחי׳ ביטול היש לבד אבל בחי׳‬
‫ביטול לאין בעצם דבחי׳ מ״ה דחכמה זה אינו‬
‫אלא בנשמה שהיא בצלם אלקים היינו‬
‫יראה פנימית שנא׳ הן יראת ה׳ היא חכמה‬
‫)וכמ״ש במ״א ע״פ ואשמע אחרי כו׳‬
‫שהמלאכים התפעלות שלהם במורגש ברעש‬
‫כר והנביא שמע קול רעש זה מאחרי‬
‫להיותם בחיצונית( ואמנם באמת יש עוד יראה‬
‫פנימית שלמעל׳ גם מיראה זו דנשמות בבחי׳‬
‫מ״ה שבהם והוא מ״ש יראו את ה׳ קדושיו‬
‫דקאי בנשמות כנ״ל דגם שיש בטבעם יראה‬
 ‫שער התפלה‬
‫)דט׳ פעמים ט׳ גי׳ פ״א וג״פ פ״א עולה רמ״ג‬
‫ועם ה״ח הוא רמ״ח כר( וגם אחר שנעשה רמ״ח‬
‫אברים הרי יש שלשה מיני אברים כוללים‬
‫הכל והן מוח ולב וכבד כר שהוא כח״ב‬
‫וחג״ת ונה״י דכולל לציור אדם כר‪ .‬וכך הוא‬
‫בענין מספר המצות שבמ״ת לא היה רק י׳‬
‫הדברות לנגד הי׳ מאמרות ונעשה אח״כ רמ״ח‬
‫פקודין רמ״ח אברי׳ כר‪ .‬אך גם לאחר‬
‫ההתחלקות נכללו כולם בי׳ הדברות מטעם‬
‫הנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫ביאור זה יש להקדים ענין‬ ‫ולהבין‬ ‫מה‬
‫הפסוק רבות עשית אתה ה׳‬
‫אלקי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך‬
‫אליך כר פירוש רבות עשית כמו מה רבו‬
‫מעשיך ה׳ כר לפי שכולם בחכמה עשית‬
‫והוא בחכמה שבדבור להיות ידוע דבחי׳ דבור‬
‫העליון הוא המקור לכל העולמות וכמ״ש‬
‫בדבר ה׳ כר וכמו מאמר יהי אור מזה המאמר‬
‫נתהווה מציאת האור מאין ליש וכן מאמר יהי‬
‫רקיע מהווה הרקיע וצרופי אותיות האלקים‬
‫הללו חיים וקיימי׳ לנצח להיות כי דבר‬
‫אלקינו יקום לעולם וכן אמר דברי אשר יצא‬
‫מפי לא ישוב ריקם כ״א עשה את אשר חפצתי‬
‫והצליח אשר שלחתיו כר כי כמו שע״ס‬
‫דאצי׳ איהו וחיוהי חד בבחי׳ א״ם כך‬
‫הדבור שלו נצחי׳ כר‪ .‬וזהו שמחדש בכל‬
‫יום כל מע״ב מאין כר בלי שינוי והפסק כלל‬
‫וגם אין קץ ושיעור לשינוי אופני התהוות של‬
‫כל בריאה מצד שאין שיעור לאופני הצרופי׳‬
‫דאותיות האלקי׳ שנבראו בהן כל העולמות‬
‫כר וכמ״ש בס״י ה׳ אבנים בונות ק״ך בתים‬
‫כר ומכאן ואילך צא וחשוב עד אין שיעור‬
‫כר ולזה אמר רבות עשית אתה ה׳ אלקי‬
‫כר וכן מה רבו מעשיך כר‪ .‬אך הנה כל‬
‫אלה הוא בחי׳ עלמין דאתגליין וכמ״ש‬
‫שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה דניתן זה‬
‫בראי׳ והשגה ממש לראות מי ברא אלה כר‬
‫)וזהו עשית ה׳ אלקי שבא בבחינ׳ שם‬
‫אלקי׳ שהוא מ״י אל״ה כר( וכמאמר‬
‫אליהו אנת הוא דאפיקת עשר תקונין וקרינן‬
‫להון עשר ספי׳ לאנהגא בהון עלמין סתימין דלא‬
‫אתגליין ועלמין דאתגליין פי׳ עלמין דאתגליין‬
‫הוא צרופי אותיות שנבראו בהן שמים וארץ‬
‫‪104‬‬
‫מצות הוי״ה מצות כר ואשר קדשנו במצותיו‬
‫הוא התקשרות דכנ״י מלמטה למעלה וזהו‬
‫היחוד דקב״ה ושכינתי׳ שבכל מצוה כר‪.‬‬
‫ולהבין ענין זה בדרך פרט הנה יש להבין בענין‬
‫מספר המצות שאנו מוצאי׳ בזה המספר ג׳‬
‫מדריגות הא׳ מספר רמ״ח מ״ע שהן רמ״ח‬
‫אברים )ושס״ה ל״ת שס״ה גידי׳( שזהו דרך‬
‫פרט והב׳ כאשר מספר רמ״ח אברים נכללו‬
‫במספר עשר דרך כלל והוא בכללות‬
‫ציור קומת אדם שנזכר במאמר אנת‬
‫הוא חד כר עד ואתקריאו בתקונא‬
‫דא חסד דרועא ימינא גבורה דרועא שמאלא‬
‫ת״ת גופא נצח והוד תרץ שוקין יסוד כר‬
‫מלכות פה כר חכמה מוחא בינה לבא כר‬
‫עד כתר עליון כר הרי יש כאן עשר מדריגות‬
‫כח״ב וחג״ת נהי״ם כר אורות בכלי׳‬
‫כחכמה מוחא חסד דרועא כר שהמה כוללי׳‬
‫כל רמ״ח אברים בפרט והן הנה המספר דרמ״ח‬
‫מ״ע שכלולים בעשר דכח״ב וגופא ותרין‬
‫שוקין כר שהוא כללות ציור אדם בקומ׳‬
‫זקופה בראש וגופא ורגל כר וד״ל‪ .‬והיינו‬
‫ענין י׳ הדברות שהמה כוללים כל התרי״ג‬
‫מצות בה״ח וה״ג שהוא בבחי׳ עשר ספי׳ בכלל‬
‫שזהו שרש כללי לכל פרטי המצות וגם ידוע‬
‫שעשרה מאמרות מתחלה לא נמשכו רק ע״י‬
‫שרש הי׳ הדברות שהמה כמו צורה לחומר‬
‫די׳ מאמרות כר )וכמשי״ת(‪ .‬והמדרגה הג׳‬
‫הוא כשע״ס שהן ציור קומה דראש וגוף ורגל‬
‫כר נכללו במספר שלשה לבד והוא ענין ג׳‬
‫קוין חח״נ מימין כר ימין ושמאל ואמצע שהן‬
‫תורה ועבודה וגמילות חסדים כר כמאמר‬
‫על שלשה דברים העולם עומד תורה כר‬
‫שג׳ דברים הללו כוללים כל המצות שבציור‬
‫אדם בפרט ובכלל דראש וגוף כר‪ .‬ונמצא‬
‫שהמצות המה כלים מכלים שונים בדרך פרט‬
‫במספר רמ״ח כר ודרך כלל בעשר מדריגו׳‬
‫דכח״ב חג״ת כו׳ עד שכלל הכולל הכל הן‬
‫רק ג׳ קוין תורה ועבודה כר וד״ל‪ .‬וביאור‬
‫כל זה הנה תחלה יש להבין במספר רמ״ח‬
‫שנכלל בע״ס כר דידוע שבתחלת האצילות‬
‫לא נאצל רק י״ס בלבד וכל א׳ כלול מי׳ כר‬
‫ואח״כ ע״י ה״ח המגדילים כו׳ נעשה ג׳‬
‫מיני כלים כר עד שנעשה מספר רמ״ח‬
‫נג‬ ‫שער התפלה‬
‫לפי שלא יכילם הספור בדבור כלל שאין‬
‫הדבור יכול להכיל רק מפלאות חכמה שבא‬
‫בגלוי אבל כמו שהם סתומים ובטלים לגבי‬
‫העצמות לא יכילם הדבור כלל וכמ״ש מי ימלל‬
‫גבורות ה׳ כר משום דאין ערוך אליך ולפני‬
‫אחד מה אתה סופר וד״ל‪ .‬ויש להבין בזה דאם‬
‫שרש הטעם משום דבבחי׳ עצמות א״ם לית‬
‫שום מחשבה תפיסא א״כ איך אמר אגידה‬
‫ואדברה רק שעצמו מספר כר ועוד י״ל דהלא‬
‫אמר בס״י בג׳ דברים ברא בספר וסופר וספור‬
‫כר ובמאמר דאליהו אמר ג״כ דאע״פ דאנת‬
‫עילאה וסתימא על כ״ם אפיקת י׳ תיקונין שזהו‬
‫במספר עשר ולא כר וממילא יבא בדבור בי׳‬
‫מאמרי׳ וכמ״ש לאנהגא בהון עלמין דאתגליין‬
‫כר וכל זה היפך ענין דעצמו מספר מטעם‬
‫הנ״ל וגם במם׳ חגיגה אמרו בי׳ דברים כר‬
‫בחכמה ותבונה ודעת כר שהן י״ם אע״ג דמצד‬
‫עצמו לאו מכל אינון מדות כלל א״כ גם זה‬
‫יכול להיות שנפלאותיך יבא בספור כר וד״ל‪ .‬אך‬
‫הנה באמת מ״ש נפלאותיך ומחשבותיך אלינו‬
‫פשוטו היינו שנפלאותיך ומחשבותיך הסתומים‬
‫ג״כ אלינו נגלים והוא ע״י התו״מ שנקראים‬
‫ספר וספור תושב״כ ותושבע״פ וז״ש בג׳‬
‫דברים בספר כר רק מפני שאין ערוך אליך‬
‫גם הם בבחי׳ א״ם שעצמו מספר בעולם‬
‫הדבור בעלמא דאתגליא וגם לא בעלמא‬
‫דאתכסיא כר וכמ״ש ארוכה מארץ מדה‬
‫ורחבה מני ים שהן עלמא דאתגליא שנק׳ ארץ‬
‫ועלמא דאתכסיא שנק׳ ים לא יכילו שרש אור‬
‫דתורה הקדומה שנק׳ פלאות חכמה כנ״ל וד״ל‪.‬‬
‫וביאור זה הנה יש להקדים מארז״ל בענין הי׳‬
‫מאמרות שתנאי היה להקב״ה בוימ״ב אם‬
‫יקיימו ישראל את התורה מוטב ואם לאו‬
‫אחזיר אתכם לתהו כר וזה פלא איך יומשך‬
‫אור האלקי שבי׳ מאמרות על תנאי ואיך שייך‬
‫החזרה לתהו כר‪ .‬אך הנה ידוע מאמר הזהר‬
‫דאסתכל באורייתא וברא עלמא כר וכמ״ש‬
‫ואהיה אצלו אמון כהאי אומנא כר והענין‬
‫הוא כנ״ל דפלא דחכמה קודם שבא לגילוי‬
‫נק׳ חכמה הקדומה והוא שרש התורה קודם‬
‫שנקרא ספר בסמ״ך רבוא אותיות כר ובא‬
‫לגילוי שנק׳ ספר ואסתכל בכל אות כר וברא‬
‫עלמין סתימין מפלא דח״ע דאורייתא ועלמין‬
‫‪105‬‬
‫די׳ מאמרות ובראשית נמי מאמר הוא שזהו‬
‫בחינת החכמה שבדבור הכולל כל הצרופים‬
‫המתהווים בדבור העליון לאין שיעור כנ״ל‬
‫וז״ש כולם בחכמה עשית שזהו בחי׳ חכמה‬
‫תתאה חכמה בסוף דבחי׳ המל׳ אבל בחי׳‬
‫עלמין סתימין דלא אתגליין היינו בחי׳ חכמה‬
‫בראש שזהו שאמר אנת חכים ולא בחכמה‬
‫ידיעא כר‪ .‬והוא מ״ש נפלאותיך ומחשבותיך‬
‫כר נפלאותיך בחי׳ החכמה דאצילות עצמה‬
‫כמו שהיא במקורה עדיין קודם שבא לגלוי‬
‫מאין דכתר נק׳ פלא וכשבאה לגלוי וכמ״ש‬
‫והחכמה מאין תמצא נקרא אלף אאלפך חכמ׳‬
‫מהעלם לגלוי כר וכתיב חכמות בחוץ תרונה‬
‫ואמר בזהר דח״ע נמשך בח״ת כמשל שכל‬
‫המבריק במוח מהעלם לגלוי שבא תיכף לגלוי‬
‫בדבור ונקרא חכמה שבדבוך וכך חכמה‬
‫בראש דאצי׳ שנקרא אור אבא יסד ברתא‬
‫שהוא ח״ת דדבור ונעוץ תחלתן בסופן והיו‬
‫לאחדים תמיד וד״ל‪ .‬אך זהו בחי׳ עלמין‬
‫יום‬ ‫בכל‬ ‫מע״ב‬ ‫בחידוש‬ ‫דאתגליין‬
‫חכמה‬ ‫שהוא‬ ‫הדבור‬ ‫בדבור ממקור‬
‫שבמוח שבא בגלוי אבל עלמין סתימין שנק׳‬
‫נפלאותיך ומחשבותיך שרש התהוותם מבחי׳‬
‫פלאות חכמה שנק׳ ח״ס שבכתר עצמו והוא‬
‫שאמרו נפלאותיך ומחשבותיך הסתומים זהו‬
‫רק אלינו לגבי ערכנו שכל העולמות נמשכו‬
‫מגלוי אפס קצהו דפלאות ותעלומות ח״ם כו׳‬
‫אך אין ערוך אליך כלל גם נפלאות האלה‬
‫דלגבי עצמות ממש שנק׳ סדכ״ם הרי גם‬
‫השרש דעלמין סתימין בנפלאותיך כר אין‬
‫ערוך להם כלל עמך רק לגבי ערכנו נקרא‬
‫נפלאותיך מופלא ונעלם כר וכך הוא פתיחת‬
‫מאמר דאליהו אנת הוא חד ולא בחושבן אנת‬
‫עילאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין‬
‫לית מחשבה תפיסא בך כלל פי׳ אפי׳ מחשבה‬
‫סתימאה דנפלאותיך ומחשבותיך לית להו‬
‫תפיסה בעצמך כלל לפי שעצמותו ממש נבדל‬
‫בערך מכלל י״ס וכמ״ש אנת אפיקת עשר כר‬
‫רק לאנהגא בהון עלמין סתימין כר וכמ״ש‬
‫בסוף המאמר לאו דאית לך צדק ידיעא כר‬
‫ולאו מכל אלין מדות כלל‪ .‬וזהו אגידה ואדברה‬
‫כר פי׳ לפי שאין ערוך לנפלאות האלה אליך‬
‫כלל ע״כ גם אם אגידה ואדברה עצמו מספר‬
 ‫שער התפלה‬
‫ובגבורה דרועא שמאלא וכר וכל זה עיקר‬
‫י׳ הדברות שהן מקור לע״ם דאצילות ששם‬
‫נמשך לי׳ מאמרות וזהו ענין התנאי וד״ל‪ .‬ובכל‬
‫זה יובן ענין הפסוק דנפלאותיך כר אלינו שבאו‬
‫בגילוי ע״י סופר וספור באותיות דתושב״כ‬
‫ותושבע״פ אע״פ שהנפלאות בבחי׳ סדכ״ס‬
‫עצמו מ״מ מצמצם עצמו לפי שנתאוה הקב״ה‬
‫להיות לו דירה בתחתונים ע״כ גם נפלאותיך‬
‫אלינו וכמ״ש גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך‬
‫וזהו דאסתכל באורייתא שקדמה לעולם והביא‬
‫לגילוי בי׳ הדברות אח״כ אך תחילה היה על‬
‫תנאי כנ״ל‪ .‬ובזה יתורץ הקושיא דלעיל איך‬
‫אמר אגידח כר אחר דלית מחשבה כר שהרי‬
‫אמר אין ערוך אליך גם הנפלאות ועכ״ז אגידה‬
‫ואדברה שהוא בי׳ הדברות ולא בי׳ מאמרות‬
‫שנק׳ עולם הדבור רק עצמו מספר שהרי אין‬
‫ערוך אליך ואיך יובא בגלוי בי׳ הדברות רק‬
‫שצמצם א״ע שנאמר עוטה אור כשלמה והיינו‬
‫מ״ש בספר וסופר כר במספר ס״ר אותיות‬
‫אע״פ שבאמת עצמו מספר שהרי נאמר בתורה‬
‫עצמה ארוכה מארץ כר והוא בחי׳ סתים‬
‫דאוריית׳ סתים וגליא ובבחי׳ הגליא בא במספר‬
‫וז״ש זה ספר תולדות אדם כר ושניהם‬
‫אמת דאגידה ואדברה ואף על פי כן עצמו‬
‫מספר וקושיא הב׳ תירוץ לקושיא הא׳‬
‫וד״ל‪) .‬אך זהו תשלום המכוון כשיהיה‬
‫במספר עשר כר כנ״ל וזהו בי׳ דברי׳ כר‬
‫כמו כונן שמים בתבונה שזה הכל על הקיום‬
‫וכמשי״ת(‪:‬‬
‫מי ו מ ע ת ה י״ל ענין המאמר דעל ג׳‬
‫דברים העולם עומד תורה‬
‫ועבודה וגמ״ח שהן ג׳ קווין דאצי׳ חח״נ ובג״ה‬
‫ודת״י כידוע דהנה מבואר למעלה בשרש ענין‬
‫מצוה שהוא ענין צוותא וחבור כר דמה‬
‫שמצמצם עצמותו בצמצומי׳ גדולים להאציל‬
‫ע״ם בכלים מכלים שונים עד הי׳ מאמרות זהו‬
‫ע״י המצוה שהוא ענין צוותא והתחברות והוא‬
‫ע״י י׳ הדברות כללות המצות שמחמתם עיקר‬
‫הסיבה לבא לידי צמצומים הללו ולכך נקרא‬
‫בלשון מצוה בכלל מפני שע״י המצוה יתחבר‬
‫עצמות אא״ס ויתקשר להאציל או״כ באמצעי׳‬
‫שרש התורה שיהיה נפלאותיך אלינו כנ״ל‬
‫וד״ל‪ .‬וזהו דרך כלל ונחלק לפרט ברמ״ח מ״ע‬
‫‪106‬‬
‫דאתגליין מאותיות הי׳ מאמרו׳ ששרשם ע״ס‬
‫דאצי׳ והן י׳ הדברות שבאו בגילוי כו׳ במספר‬
‫עשר הכולל רמ״ח מ״ע כנ״ל והוא ענין המאמר‬
‫אפיק׳ י׳ תיקונין שהן אורות בכלים דוקא‬
‫כמ״ש בסמוך ואתקריאו בתיקונא דא חסד‬
‫דרועא כו׳ עד חכמה מוחא בו׳ וזהו השרש‬
‫חכולל לכל רמ״ח מ״ע שנק׳ רמ״ח אברים‬
‫דמלכא שמתחלק דרך פרט כנ״ל ואח״כ נכלל‬
‫הכל רק בג׳ קוין דתורה כר‪ .‬ושרש הענין הוא‬
‫כידוע בענין הצמצום הראשון שבעצמות‬
‫אא״ם שנק׳ אח״פ בתכלית שהצמצום בעצמו‬
‫היה רק כדי שיהיה לו דירה בתחתונים בלבד‬
‫והוא ע״י תו״מ בפ״מ דוקא שזהו עלה במחשב׳‬
‫תחילה כמאמר במי נמלך בנשמתן של צדיקים‬
‫כו׳ וזהו שאמר תנאי היה בו׳ ימ״ב ששרשם‬
‫בע״ם דאצי׳ שנק׳ י׳ תיקונין רק אם יקיימו‬
‫ישראל כו׳ שהן י׳ הדברות הכוללים כל‬
‫המצות אם יקיימו בפ״מ דוקא ואם לאו אחזיר‬
‫אתכם כר לבחי׳ ההעלם וצמצום הראשון‬
‫שנק׳ תהו כמ״ש והארץ היתה תהו כר‬
‫שזהו ישת חשך סתרו כידוע משום דסוף‬
‫מעשה דוקא עלה במחשבה תחלה וכמ״ש‬
‫סוף דבר כר את האלקים כר ומצותיו שמור‬
‫כי זה כל האדם וזהו תכלית חכמה הקדומה‬
‫שנק׳ פלאות חכמה תשובה ומע״ט בעוה״ז‬
‫דוקא ולזאת הכוונה צמצם בעצמו ואפיק עשר‬
‫תיקונין כר לאנהגא בהון כר שהן עשרה‬
‫מאמרות כנ״ל וד״ל‪ .‬וזהו שאמר חסד דרועא‬
‫כר חכמח מוחא שיבא האור בכלי דוקא שזהו‬
‫ע״י המצות מעשיות כמעשה הצדקה וחסד‬
‫בפ״מ דוקא שבזה נמשך אור חסד דאצילות‬
‫בכלי להיות נקרא חסד דרועא וכן ע״י ת״ת‬
‫חכמה מוחא כר וכה״ג אבל בלתי המצות‬
‫בפ״מ אין אורות בכלי׳ כי מצד עצמו לאו מכל‬
‫אינון מדות כלל וזהו שאמרו ועשיתם אתם‬
‫כאלו עשאוני בציור קומת אדם כר והן רמ״ח‬
‫אברים דמלכא דרך פרט וע״ס אורות בכלים‬
‫כנ״ל הוא הכוללם יחד‪ .‬וזהו עיקר ענין הטעם‬
‫שנקרא מצוה לשון צוותא וחיבור כנ״ל שזהו‬
‫סיבת החיבור וקשר שמתחבר עצמות אא״ס‬
‫בנאצלים להיות חסד דרועא כר וע״כ נקרא‬
‫מצות הוי״ה שמתקשר ומתחבר בחי׳ העצמות‬
‫להיות בשם הוי״ה דחסד בדרועא ימינא‬
‫נד‬ ‫שער התפלה‬ ‫‪107‬‬
‫ומתכללים בי׳ הדברות וכללות הי׳ דברות רוח שפלים כר וידוע דמצות צדקה כוללת‬
‫נכלל בג׳ קווין כר והענין הוא כדי שיהיה כל המצות שהן בבחי׳ החסדים שהוא בחי׳‬
‫החיבור והקשר הזה קיום נצחי הוא ענין מ״ש גלוי והמשכות אלקות למטה דוקא כמצות ת״ת‬
‫על ג׳ דברים העולם עומד פי׳ עומד ומתקיים ותפלין וציצית וסוכה וכה״ג )כמעט כל רמ״ח‬
‫ועולם זה הוא עולם הנאצל ועולם הנברא כר מ״ע רק מעט מהן בבחי׳ הגבורות כמצות‬
‫כידוע שנחלק לג׳ קווין אבל הג׳ קווין עצמן קרבנות וכה״ג( ועי״ז מתעורר מעצמות אא״ס‬
‫יהיה להם קיום מבחי׳ העצמות ע״י צמצומים להתחבר ולהתקשר באור חסד בדרוע׳ ימינא‬
‫כנ״ל היינו דוקא על ג׳ דברים בלבד תורה כר ברבוי כלים מכלים שברמ״ח מ״ע כר‬
‫ועבודה וגמ״ח שבג׳ אלה נכלל הכל )וכמ״ש והחלק הג׳ הוא הכוללם יחד והוא ת״ת גופא‬
‫אל יתהלל חכם בחכמתו שהוא קו ימין חח״נ כו׳ שהוא התורה קו האמצעי הכולל ב׳‬
‫וגבור בגבורתו קו שמאל בג״ה ועשיר בעשרו הקווין דהיינו שכולל בחי׳ ההעלאה והמשכה‬
‫דת״י קו אמצעי כ״א כר לעשות חסד ומשפט יחד שהרי המצוה דת״ת הוא בדבור כמ״ש‬
‫וצדקה בארץ דוקא שהן ג׳ דברים הנ״ל ודברת בם כו׳ והוא כלול מאמ״ר כר שמדבר‬
‫משפט הוא קו שמאל בחי׳ דין וחסד קו ימין כל המ״ע ול״ת שהן חו״ג וקול דתורה יש בו‬
‫וצדקה הוא גמ״ח והכל בארץ דוקא כי באלה העלאה למעלה והמשכה למטה כמ״ש ואשים‬
‫חפצתי דוקא שזהו סוף מעשה שעלה במ״ת דברי בפיך כר לנטוע שמים וליסוד ארץ כר‬
‫כנ״ל וד״ל( והטעם לג׳ אלה דוקא וכאשר שעיקר קיום הכללי הוא ע״י התורה וכמאמר‬
‫נעשית למטה בארץ בפו״מ דוקא )דעל ג׳ ז״ל אין העולם מתקיים אלא בהבל תשב״ר‬
‫דברים העולם עומד גם עולם הנאצל ע״י תורה כר וכמ״ש לנטוע שמים וכן אמר אם לא‬
‫ועבודה וגמ״ח שבארץ דוקא( הנה ידוע בריתי כר וכולל לעבודה וגמ״ח יחד וד״ל )אך‬
‫שהמצות נחלקו לב׳ מדריגות הא׳ בחי׳ בקיום התורה דוקא ולא בלמוד לבד כמ״ש‬
‫ההעלאה מלמטה למעלה שזה עיקר המכוון לעשות ולקיים את כל דברי כר דהיינו סוף‬
‫בהם וכמו מצות הקרבנות שעולים לריח מעשה דוקא ואע״פ שת״ת כנגד כולן היינו‬
‫ניחוח למעלה כר וכמ״כ עכשיו תפלה במקום רק מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה וזיל בתר‬
‫קרבן להעלות לנפש הבהמית ולברר מן הרע טעמא כר‪ ,‬וזהו פשט המאמר על ג׳ דברים‬
‫והפסולת והטוב יעלה )וכמ״ש ובערת הרע כר על קיום התורה ועבודה זו תפלה וגמ״ח‬
‫שהוא הצדקה(;‬ ‫מקרבך ואין בעור אלא שריפה והוא‬
‫יש להבין בענין ג׳ דברים הנ״ל‬ ‫ומעתה‬ ‫בהתלהבות שלהבת התפעלות אלקות שנק׳‬
‫בדרך פרט יותר ותחלה יש להבין‬ ‫שלהבת י״ה ונופל הסיגי׳ והרע והטוב עולה‬
‫לה׳ וזהו כקרבן בהמה ממש שעולה האש של בענין הקרבנות דעכשיו התפלה במקום קרבן‬
‫מעלה וכמשי״ת( וכך יש כמה מצות שהן כנ״ל דהנה עיקר ענין התפלה שנק׳ עבודה‬
‫בבחי׳ דין כמו ובערת הרע שהוא ברוגז שבלב הוא ממש כקרבן בהמה שעולה באש‬
‫וכעם כמאמר לעולם ירגיז אדם כר ונכלל לריח ניחוח כר והדם נזרק כר כך בתפלה‬
‫בזה כמה מצות ל״ת ומ״ע והכל דרך העלא׳ עבודה שבלב היינו בחי׳ ההתפעלות אלקית‬
‫ובירור מלמטה למעלה דוקא ועי״ז נתעורר שבלב ומוח ברשפי אש שלהבת מהתבוננות‬
‫מלמעלה מעצמות המאציל להיות אור הגבר אחדות ה׳ שיתפעל בלבו כאש בוערת בקירות‬
‫עליונה בדרועא שמאלא בחי׳ כלי לאור והיינו לבו אך כל מה שיתפעל ביותר יותר יבא‬
‫מה שמתחבר אור א״ס להמשיך מוחי׳ חדשי׳ לכלל מרירות עצומה בנפשו ולבבו כאשר אז‬
‫ותוס׳ אור ובכלי דוקא שהוא דרועא שמאלא דוקא יתברר לו יותר איך שהוא רחוק מה׳‬
‫וכך הוא בחלק הב׳ שבמצות שהוא במדת אחד ולא יטעח א״ע כלל לשמוח בנפשו‬
‫החסד שנכלל בזה כמה מ״ע שכל עיקר לומר שנעשה קרוב לה׳ בהתפעלות זאת‬
‫המכוון בהם אינו אלא בחי׳ ההמשכה מלמעלה אדרבה להיפך גמור שיתמרמר בנפשו יותר‬
‫למטה דוקא וכמו מצות הצדקה וחסד להחיות וימצא בעצמו יותר כל סיגים ופסולת רע אשר‬
 ‫שער התפלה‬
‫תליא )דבאש של מטה מהקרבן נברר הטוב‬
‫ועולה כר( )וזהו שבק״ש אמר ואהבת בכל‬
‫לבבך בשני יצריך כר ואעפ״כ אומר סלח‬
‫לנו כי חטאנו בש״ע וכן השיבנו שנעשה‬
‫בע״ת לפי שהיא הנותנת דמשום שעלה‬
‫למעלה בבירור הטוב אז גם הפסולת הדק‬
‫כסיג גמור יחשב ונחשב בעיניו כחוטא גמור‬
‫לבקש סליחה משא״ב אם לא היה נתפעל‬
‫בק״ש כר וד״ל(‪ .‬ובכ״ז יובן ענין מצות תרומת‬
‫הדשן מעל המזבח דכתיב ושמו אצל המזבח‬
‫ממש שנבלע במקומו ומכסהו שם והמותר‬
‫יוציאו חוץ למחנה כידוע‪ .‬דהנה בחי׳ המרירות‬
‫האלקית הנ״ל שבא מצד העלוי בהתפעלות‬
‫אלקות בהתלהבות עמוקה הוא האפר הנשאר‬
‫במזבח מן הקרבן אחר שריפתו בעצם ולפי‬
‫שעי״ז יותר יתקרב לה׳ ע״כ מצוה לשומו‬
‫אצל המזבח ונקרא תרומת הדשן שנבלע שם‬
‫ונכלל בכלל קדושה האלקית שבמזבח כר‬
‫אבל מותר הדשן הוציאו חוץ למחנה שהוא‬
‫הפסולת הנשאר מן המרירות אלקי׳ הנ״ל‬
‫אחר ההתלהבות עמוקה הנ״ל והוא במה‬
‫שאנו רואים שישפיל אדם עצמו בתכלית‬
‫הפחיתות ונעשה עצב ורגז על נפשו )ובל״א‬
‫פוילט( ועצבות זו אינו מצד אלקות כלל‬
‫רק מאשר אין נפשו שלם באיזה שלימות‬
‫שיכבד שמו וכר עד שמתייאש בעצמו ויהיה‬
‫בקרירות להקל עול העבודה עליו מעט מעט‬
‫כי יאמר לנפשו למה עבודה זאת לו אחר‬
‫שלא יוכל לקבל כו׳ עד שיבא מזה לנפילה‬
‫בתאות היתר ופריקת עול ומן ההיתר אל‬
‫האיסור כר וזהו שהעצבות )הנק׳ מ״ש( היא‬
‫נק׳ אסקופה ליכנס להיכלות הקליפות שהוא‬
‫הדחיה שדוחין אותו לחוץ מהיכלות דקדושה‬
‫דלפתח חטאת רובץ וא״א מעצבות ושפלות‬
‫זו לבא לכלל עבודה שבלב ברשפי אש כלל‬
‫כר וזהו שהוציאו הדשן חוץ למחנה שכינה‬
‫שהוא להיכלות דנגה וכמ״ש במ״א ע״פ ונשב‬
‫בגיא כר וד״ל‪:‬‬
‫מז ו ע ת ה יש להבין ענין קו האמצעי‬
‫דתורה דרך פרט יותר ויש‬
‫להקדים ביאור ענין המאמר במדרש דדוד‬
‫המלך היה מחבר תורה שלמעלה בהקב״ה כר‬
‫דהנה אמרז״ל ג׳ נובלות הן נובלות חש״מ‬
‫‪108‬‬
‫לא הרגיש בעצמו עד הנה רק מצד עוצם‬
‫התפעלות אלקית ברשפי אש בתוך קירות לבו‬
‫בעומק עתה בשעה זו דוקא יבא לכלל שפלות‬
‫ושמאל דוחה בעצמו בתכלית עד שגם מה‬
‫שדש בעקביו נקרא חטא ודומה לו כאילו‬
‫הוא חוטא גמור כו׳ בתכלית השפלות עד‬
‫קצה האחרון עד שימאס בחיי הבלו ויקוץ‬
‫בכל הבלי עוה״ז כר ומרירות זו נק׳ מרירות‬
‫שמצד אלקות דוקא ונק׳ גבורות דקדושה‬
‫האלקית ע״כ כל מה שיתפעל יותר יותר‬
‫יתמרמר כר ודוקא בזה יעלה בעלוי אחר‬
‫עלוי בדבקות והתקשרות בעומק אחר עומק‬
‫לה׳ לבדו ולבטל כל רצון זר כר וזהו שמאלו‬
‫תחת לראשי פי׳ בחי׳ שמאל דוחה שמדחה‬
‫ומשפיל א״ע ביותר רק מצד עוצם ההתפעלות‬
‫אלקית הוא ענין ההעלאה והגבהה דכנ״י‬
‫תחת לראשי שמגביה הראש ביד שמאל‬
‫כר וד״ל‪ .‬ויובן זה בתום׳ ביאור ע״פ המבואר‬
‫במ״א ע״פ מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי‬
‫מהללו כמו המצרף שנותנים בו אש לצרף‬
‫הכסף מן הסיגים כל מה שיוסיף שלהבת‬
‫ויבשל בישול יפה יותר יבחין ויברר את‬
‫היותר נקי וטוב ויבדיל ויוציא הפסולת‬
‫והסיגים גם היותר דק ואם אינו מרבה‬
‫בשלהבת לא יבחן ויבורר במצרף כ״כ‬
‫הטוב מן הרע כר כך ממש איש לפי מהללו‬
‫דהיינו לפי ערך שכלו והשגתו שמתפעל‬
‫במוח ולב ברשפי אש בעומק יותר יותר‬
‫יבחן לבבו בתערובת טו״ר שבו עד שיתברר‬
‫בלבו שנקרא בר לבב להוציא הפסולת‬
‫וסיג מלבו גם היותר דק והטוב שבלבו הוא‬
‫לתכלית האמת וזהו אשר לא נשא לשוא‬
‫נפשו שהוא ביטול כל רצון זר לתכליתו והוא‬
‫ענין עוצם המרירות עד שימאס בחייו כנ״ל‬
‫בבחי׳ שמאל דוחה להשפיל א״ע בתכלית‬
‫כר והוא רק מצד רבוי התפעלות אלקית‬
‫ברשפי אש ביותר יותר יבחן הלב להיות לו‬
‫רק לב א׳ לאביו שבשמים כמו שאמרו‬
‫השבטים ליעקב כשם שאין בלבך אלא אחד‬
‫כר )וכמ״ש דוד מי לי בשמים ועמך לא‬
‫חפצתי כר כלה כר וד״ל( וזה כמו קרבן‬
‫הבהמה שעולה הקטר החלבים ואימורים לריח‬
‫ניחוח לה׳ לבדו והדם נזרק כר והא בהא‬
‫נה‬ ‫שער התפלה‬
‫הקדומה שנאמר בה ה׳ קנני ראשית דרכו‬
‫ונק׳ משל הקדמוני כו׳ זהו כחכמה מיוחדת‬
‫שלו להשתעשע בה כמ״ש ואהיה אצלו‬
‫שעשועים כו׳ והיינו כמו שאמר ג״ש הקב״ה‬
‫יושב ועוסק בתורה כו׳ ובמה עוסק בכח חכמתו‬
‫העצמית שנק׳ חכמה של מעלה ומתאחד חש״מ‬
‫בתורה ש״מ וכולא חד‪ .‬וזהו הפירוש הפשוט‬
‫דאוריית׳ וקב״ה כולא חד דאורייתא בבחי׳ פתים‬
‫נק׳ תוש״מ וקוב״ה בבחי׳ סתים נקרא חש״מ‬
‫וכולא חד וכמ״כ בבחי׳ הגליא אורייתא וקב״ה‬
‫כלא חד כר וד״ל‪ .‬וזהו ענין נובלות חש״מ‬
‫מחכמתו העצמית תורה של מטה שבא בדבור‬
‫בבחי׳ גליא והוא כי׳ הדברות דכתיב וירד הוי׳‬
‫כר )שהוא בחי׳ ז״א שהוא ת״ת ושם בחי׳ תורה‬
‫דבחי׳ גליא וכמ״ש ויקם כר ותורה שם‬
‫בישראל( ונובלות בינה ש״מ שבעצמות שכינה‬
‫שהוא בחי׳ המל׳ שנקרא דבור כמו וידבר‬
‫שלמה שהוא ח״ת דמל׳ כידוע בפי׳ חכמות‬
‫בחוץ ח״ע דאתמשך בח״ת וזהו וה׳ נתן‬
‫חכמה לשלמה כר וידבר כר )ונמצא בחי׳‬
‫זו״נ דאצי׳ שהן תורה ושכינה שרשם בחו״ב‬
‫שבעצמיות דוקא ונקרא נובלות כנובלות פרי‬
‫האילן לפי שירדו למטה בבחי׳ אצי׳ ומשם‬
‫לבי״ע וד״ל( וזהו שאמר שדוד המלך היה‬
‫מחבר תוש״מ דוקא בהקב״ה כו׳ לפי‬
‫שתורה של מטה הוא מה שירדה תוש״מ‬
‫באצי׳ ומשם באה בהתלבשות עד למטה‬
‫בעולם שלנו בענינים גשמיים ונקרא נובלות‬
‫חש״מ כר אבל תוש״מ הוא החכמה דתורה‬
‫הקדומה שנק׳ שעשועים ועצמות חכמתו ית׳‬
‫כנ״ל וזהו ענין החבור שהיה מחבר תורה של‬
‫מעלה שלא תהיה בפ״ע אלא כלולה‬
‫ומתייחדת בחכמה דא״ס עצמו כמו‬
‫משל החכם הגדול כשיעסוק בחכמה‬
‫עמוקה ונפלאה יתחכם בה ביותר להעמיד׳‬
‫על בוריה ונמצא מתקן ומברר לחכמה‬
‫זו משא״כ חכם קטן הימנו שלא יתקן בה‬
‫דבר כי לא ירד לעומקה ואין בו עומק המשיג‬
‫שיגיע לעומק המושג ומה גם להיות מתקן‬
‫כר אבל ע״י עומק המשיג שלמעלה מעומק‬
‫המושג עכ״פ יגיע לתכלית ותועלת שניהם‬
‫כנ״ל וד״ל‪ .‬אך איך היה ביכולת דוד לחבר‬
‫תוש״מ בקוב״ה שהרי דוד הוא בחי׳ המל׳‬
‫תושבע״פ מלכות קרינן לה כר הענין הוא‬
‫‪109‬‬
‫תורה ונובלות בינה ש״מ שכינה כו׳ ויש‬
‫להבין מהו חש״מ ובש״מ ומהו בחי׳ הנובלות‬
‫שלהם כו׳ דהנה עד״מ האדם שעוסק בחכמה‬
‫הרי יש כאן ב׳ דברים הא׳ החכמה ההיא‬
‫שעוסק בה והב׳ כח חכמתו ושכלו ותבונתו‬
‫שמייגע להשכיל ולהבין בחכמה זאת עד‬
‫שמשכיל בה על בוריה ואז נתוסף בכח‬
‫חכמתו חכמה רבה מאותה החכמה שהשכיל‬
‫כמו הרוצה שיחכים בעצם חכמתו יעסוק‬
‫בד״מ שהוא ענין שכלי המחכים כו׳ וכך‬
‫כשיעסוק עוד בחכמה אחרת עוד יוסיף דעת‬
‫וחכמה עד שיקבל שלימות חכמה בעצם מכל‬
‫אשר יגע ומצא בחכמות שלמד ולולי עסק‬
‫שכלו בחכמות לא היה בו חכמה בעצם רק‬
‫כמדתה וכמו שלמה המלך דכתיב בו ויחכם‬
‫מכל אדם והיינו בכל חכמה דחכמת בני קדם‬
‫משום דה׳ נתן חכמה לשלמה וע״כ היה מדבר‬
‫דברי חכמה לרוב וכמו וידבר שלמה על‬
‫העצים מן הארז כו׳ וידבר ג׳ אלפים משל‬
‫שזהו עיקר האות על עוצם חכמתו כי רבה‬
‫היא מזה שידבר דברי חכמה לרוב וידבר דברי‬
‫משל כר‪ .‬ויש להבין בזה דזה מורה להיפך‬
‫דאין הלמוד דחכמה מחכים כנ״ל אלא משום‬
‫דה׳ נתן חכמה בעצם לשלמה ע״כ בא ממילא‬
‫לכלל כח ההתחכמות בכל חכמה עד שיחכם‬
‫מכל כו׳ לפי שכח שכלו כח היולי טוב‬
‫להתחכם ביותר מכל אדם בכל מיני חכמה‬
‫שבעולם‪ .‬ומוכרח לומר דשניהם אמת דבלתי‬
‫האור והשפע אלקית בכח חכמה להשכיל כל‬
‫חכמה כמו יהב חכמתא לחכימין כי ה׳ יתן‬
‫חכמה כו׳ לא יועיל כלל רבוי היגיעה בחכמות‬
‫למודים וגם זה אמת דבלתי העסק בחכמ׳ לא‬
‫יצא לאור כח חכמתו שיש בו כלל וישאר‬
‫בהעלם וע״כ האות בזה הדבור דחכמה כנ״ל‬
‫בשלמה‪ .‬ואמנם להבין מזה למעלה בבחי׳‬
‫חכמה דא״ם עצמו שהיא בחי׳ חכמתו‬
‫העצמי׳ א״א לומר שיקבל שלימות בתום׳‬
‫מרובה מצד עסקו בחכמה שלו שהוא חכמה‬
‫דתורה שהרי הוא המדע כו׳ ונקרא שלימותא‬
‫דכולא ונק׳ חכים ולא בחכמה ידיעא ואין‬
‫דבר חכמה חוץ מעצמותו שישלימנו כאדם‬
‫שיושלם כח חכמתו מלמודו ויגיעתו בחכמה‬
‫שחוץ ממנו כר אלא צריך לומר דחכמה‬
‫שבתורה של מעלה דוקא שנקרא חכמה‬
 ‫שער התפלה‬
‫ערך כח חבמתו העצמית‪ .‬והנמשל מזה יובן‬
‫למעלה בהיות ידוע די׳ מאמרות נק׳ שיחה‬
‫וכמ״ש במדרש אדם לעמל כר איני יודע‬
‫אם לעמל תורה או לעמל שיחה דמע״ב נקרא‬
‫מילין דהדיוטא וכמ״ש בזהר לאו אורחא‬
‫דמלכא לאשתעי במילין דהדיוטא כר‬
‫ועם כל זה בשיחה זו יש בה חכמה רבה‬
‫ועמוקה לפי ערך כח חכמתו העצמית‬
‫יתברך שהרי אמר כולם בחכמה עשית‬
‫וכמו שיחת ת״ח שצריכה לימוד דעלהו‬
‫לא יבול כר והוא הנקרא נובלות חש״מ‬
‫דוקא ולא נובלות תוש״מ דהיינו נובלות חש״מ‬
‫תורה היא התורה שירדה למטה להיות מקור‬
‫לחכמה דמע״ב כמ״ש בראשית בחוכמתא בחי׳‬
‫חכמה דתורה דוקא דכתיב בה קנני ראשית‬
‫דרכו לבריאות העולמות לפי שבאמת יו״ד‬
‫מאמרות יהי אור יהי רקיע וכה״ג הרי זה ממש‬
‫כמו הנהגות עסקי אדם שגם שיש שכל בהם ה״ז‬
‫בא בדרך מעבר מחשבה בעלמא ועכ״ז יאיר בה‬
‫מכח חכמתו שבו שירד לאיזה חכמה ששייך‬
‫לעשיה ועסק זה וכמ״ב למעלה בחי׳ כח חכמה‬
‫שבא״ם ירד בחכמה שבתורה בשביל בנין‬
‫העולם שנאמר אם לא בריתי כר חקות שמים‬
‫וארץ לא שמתי כר וכמאמר ביו״ד דברים‬
‫ברא בחכמה ותבונה ודעת כמ״ש ה׳ בחכמה‬
‫יסד ארץ כונן שמים בתבונה כר והכל‬
‫מבחי׳ חכמה ותבונה שבתורה דאסתכל‬
‫באורייתא וברא כר וזהו בג׳ דברים בסופר‬
‫וספר כר‪ .‬ומה שאמר בספור וסופר היינו‬
‫בתשבע״פ ולא בספור דשיחה די׳ מאמרות‬
‫שמקבל מיו״ד הדברות לבד וההפרש ביניהם‬
‫היינו כנ״ל דבינה יתירה נתנה באשה מבאיש‬
‫כר‪ .‬והוא מאמרז״ל ע״פ ורב שלום בניך‬
‫כר בונייך אלו ת״ח שעוסקים בבניינו של‬
‫עולם‪ .‬ויש להבין למה ת״ח דתשבע״פ דוקא‪.‬‬
‫אך הנה באמת יש סתירה למאמר זה ממאמר‬
‫דאין העולם מתקיים רק בהבל תינוקות של‬
‫בית רבן כר והבל תשב״ר הוא רק בתשב״ב‬
‫ולא בתשבע״פ אלא צריך לומר שיש הפרש‬
‫בין העולם מתקיים שזהו קיום די׳ מאמרות‬
‫שמתקיים מתשב״כ שנכלל בעשרת הדברות‬
‫לבחי׳ בנין דתלמידי חכמים שעוסקים בבנינו‬
‫של עולם‪ .‬והענין הוא דהבנין הוא נעשה‬
‫לדירה נאה לדור בתוכו וידוע שהקב״ה נתאוה‬
‫‪110‬‬
‫משום דבינה יתירה נתנה באשה תשבע״ם‬
‫יותר מבאיש )שהוא תשב״ב( דאע״ם שנובלות‬
‫בינה ש״מ שכינה שהוא נפש דוד בינה יתירה‬
‫יש בה שיהיה בחי׳ יחוד וחבור דתוש״מ‬
‫בקוב״ה ע״י דבר ההלכה דוקא כשהיה דוד‬
‫לומד הלכות דתשבע״ם היה הקב״ה יושב‬
‫ושונה כנגדו היינו שנמשך עצמות חכמה‬
‫דא״ם בתוש״מ ומתייהדים כא׳ כנ״ל‪ .‬וזהו‬
‫בפקודיך אשיחה בתשבע״ם ואביטה אורחותיך‬
‫שהוא אורחות דחש״מ בתוש״מ כו׳ ומשום‬
‫דא״ח עט״ב ונקבה תסובב כו׳ וז״ש טוב לי‬
‫תורת פיך דוקא מאלפי זהב וכסף שהן מוחין‬
‫למדות דתשב״כ שהיא בחי׳ ז״א כר‪ .‬והוא עיקר‬
‫ענין חבור וקשר דקו האמצעי דתורה דוקא ע״י‬
‫בחי׳ המל׳ שעומדת תחת קו אמצעי שעולה‬
‫ומחבר לתוש״מ בעצמות וד״ל‪ .‬ומעתה יש‬
‫להבין בתום׳ ביאור למה נק׳ תורה של מטה‬
‫נובלות חש״מ ולא נובלות תורה ש״מ כר‪.‬‬
‫דהנה אמר בג׳ דברים ברא כו׳ בספר וסופר‬
‫וספור כר‪ .‬ספר תשב״כ דבראשית בשביל‬
‫התורה שנק׳ ראשית כמ״ש ה׳ קנני ראשית‬
‫דרכו והוא לבריאות העולמות כידוע דחכמה‬
‫שבדבור די׳ מאמרות נמשך מחכמה דתורה‬
‫והיינו י׳ הדברות שהן פנימית לי׳ מאמרות‬
‫כר‪ .‬וידוע המשל בזה כאשר אדם עסוק‬
‫בחכמה עמוקה וידבר בדברי חכמה זו בערך‬
‫כח השכלתו בה בעומק כר ואח״ב ידבר‬
‫דברי שיחה בעניני ביתו והנהגות עסקיו‬
‫וכ״ש שיחה בטלה בספורי מעשיות וכה״ג‬
‫ודאי שאין ערוך כלל בין דברי חכמתו לדברי‬
‫שיחה הללו שדברי חכמתו בחכמתו העמוקה‬
‫מגיע בכל כח חכמתו העצמי׳ ודברי שיחה‬
‫באין במעבר דמחשבה בעלמא בלי שום שכל‬
‫עמוק בדבר חכמה כלל וכלל אך מ״מ יש‬
‫בעסקיו איזה שכל קטן ואינו דומה עסקי‬
‫והנהגות החכם הגדול עם עסקי והנהגות‬
‫שאינו חכם כלל מזה מוכרח לומר‬
‫שנופל בדרך נובלות עכ״פ מכח עצם חכמתו‬
‫בחכמה עמוקה כר גם לענין עסקיו להשכיל‬
‫בהם וכמו שא׳ שיחת ת״ח צריכה למוד‬
‫דגם שיחתו היא חכמה עמוקה לגבי זולתו‬
‫עד שצריכה למוד אע״פ שלגבי עוצם חכמתו‬
‫העצמית היא נובלות וכמ״ש ועלהו לא יבול כר‬
‫שגם בעלהו לא יהיה ריקם מחכמה שלפי‬
‫נו‬ ‫שער התפלה‬ ‫‪Ill‬‬

‫להיות לו דירה בתחתונים וכמו בהיכל ק״ק שאין לו שורש למעלה בבחי׳ התקשרות‬
‫היה דירתו כך לאחר החורבן דירתו בארבע עצמיות כבן אל אביו למעלה בעצמות א״ם‬
‫אמות של הלכה שזהו בנין נאה של הבונים למעלה מן הטעם ולא מסיבת דבר מה‬
‫שהן ת״ח דתשבע״ם דוקא שנקרא בונייך והוא המחברם כלל ע״כ יש בכח כ״א לעורר באור‬
‫מפני שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ״ל דהיינו א״ס עצמו מצד האהבה העצמית המסותרת‬
‫בחי׳ דירה בתחתונים שעלה ברצונו הקדום בנקודת הלב כידוע‪ .‬והאמצעי ביניהם הוא רק‬
‫לחכמה של מעלה כר הוא בתורה שבע״פ התורה לבד וכמאמר ג׳ קשרין הן ישראל‬
‫דוקא שנק׳ בונים ושם הוא היכלו בעצם כו׳‪ .‬מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב״ה נמצא‬
‫וזהו דדוד דוקא היה מחבר תוש״מ בקוב״ה אורייתא ממוצע בין ישראל לקוב״ה ולא כשאר‬
‫עצמו שזהו בחבור אדם בעסק תורה כר אמצעי שהוא דבר בפ״ע אלא קשר א׳ הוא‬
‫בהיכלו העצמי‪ .‬וזהו סופר וסיפור סופר נקרא ממש מפני שס׳ רבוא אותיות התורה שרש לס״ר‬
‫הבונים שסופרים כל אותיות שבתורה ונקרא נש״י כמ״ש זה ספר תולדות אדם כר וכתיב‬
‫דברי סופרים והוא הסיפור בדיני ההלכות ותורה שם בישראל וכמו שבחר בתורה כך הוא‬
‫שמזה נעשה הבנין להיות לו דירה ממש שזהו הבוחר בכנ״י שהוא מצד שישראל ותורה שניהם‬
‫למעלה מגוף ענין ההמשכה דאותיות דתורה כא׳ בבחי׳ פנימי׳ ועצמות א״ס ב״ה‪ .‬וז״ש באתי‬
‫שבכתב לעשרה מאמרות שיהיה קיום למאמר לגני אחותי כלה לגני ג״ן סדרים דאורייתא‬
‫יהי אור ויהי רקיע כר וד״ל‪ .‬וזהו שאמר יהי ובאחותי כלה שהן כנ״י דוקא ולא ע״י זולתה‬
‫רקיע בתוך המים להבדיל בין מים דאורייתא כמ״ש אחת היא יונתי כר אחת וא׳ פשוט‬
‫שהוא תורה ש״מ שמתייחדת בתכלית בקב״ה ונמצא מובן שבמצות ת״ת אין דבר חוצץ‬
‫כנ״ל ובין מ״ת שהוא התורה שירדה למטה כלל בין נשמת האדם עם עצמות א״ס ב״ה‬
‫להיות מזה קיום הי׳ מאמרות כר שנקרא ע״י אמצעות דבר ה׳ שלומד דאורייתא מתקשרא‬
‫עמל שיחה שמקבל מעמל תורה וד״ל‪ .‬בקוב״ה ממש‪ .‬ולזה הטעם מצות ת״ת כנגד כל‬
‫אך תשבע״ם היא העולה למעלה לע״ל המצות דרמ״ח שנכללו בעשר והעשר בג׳‬
‫להיות עטרת לבעלה שהוא תשב״כ כר דברים הנ״ל ובג׳ אלה קו האמצעי עיקר וזהו‬
‫וזה נרמז במ״ש ואלה דברי דוד האחרונים כר שנמנו וגמרו דתלמוד גדול שמביא לידי מעשה‬
‫נאם כר הוקם על דתשבע״פ ודברי דוד פי׳ שהתלמוד הוא מחבר לעצמות א״ם בכנ״י‬
‫הראשוני׳ הוא בחכמה דתשב״כ שח״ת שכולל כל יחוד וחיבור דרך פרט שבכל מצוה‬
‫דמל׳ מקבל מח״ע אבל דברי דוד האחרוני׳ והיינו שמביא וממשיך לידי מעשה המצות‬
‫הוא בעלית המלכות דתשבע״פ עד שהוקם בפרט ממילא כו׳ וד״ל‪ .‬אך הנה יש להבין‬
‫על כר שהוא מה שנתאוה להיות לו דירה דלפ״ז כל המצות נכללו במצות ת״ת שכוללם‬
‫כר הקים עד למעלה מעלה שנעוץ סופן יחד והלא ידוע שהתורה ומצות הן ב׳ מדריגו׳‬
‫בתחלתן להיות מחבר תוש״מ בהקב״ה וכמו וכמ״ש והתורה והמצוה כר דמצוה הוא הבא‬
‫שלמעלה יהיה למטה באין שינוי כלל ולא בפועל המעשה דוקא ונקראת מצות המלך‬
‫כעכשיו דרקיע מבדיל בין מים למים כר וכמ״ש כשמקיים מצותו בפו״מ והתורה אינו רק‬
‫הלימוד והשקידה לידע אופן המצות איך‬ ‫במ״א וד״ל‪:‬‬
‫הנ״ל יובן בתוס׳ ביאור ענין לעשותם כידוע‪ .‬ועוד יש להבין שהרי אמר בא‬ ‫ובכל‬ ‫מח‬
‫דברים חבקוק והעמיד כל המצות על אחת והוא צדיק‬ ‫ג׳‬ ‫דעל‬ ‫המאמר‬
‫העולם עומד תורה ועבודה וגמ״ח שהן בחי׳ באמונתו יחיה וא״א לומר שכונתו על אמונה‬
‫ג׳ קוין דאצי׳ שיהיה להם קיום כר כנ״ל הפשוטה באחדות ה׳ שיהיה נקרא מצוה‬
‫וע״י קו האמצעי דתורה יותר מכולם לפי שמצוה להאמין שהאמונה טבעית ועצמית הוא‬
‫שבזה שאדם מישראל שונה איזה הלכה שהוא וע״כ לא נזכר מצות אמונה בתורה שמפני‬
‫דבר ה׳ ממשיך מעצמות אור א״ם בתורה שירושה היא מאבותינו אך בחי׳ אמונה זו‬
‫ש״מ כנ״ל בדוד כר שאין לך הקטן מישראל שאמר באמונתו יחיה קאי על קיום מצות‬
 ‫שער התפלה‬ ‫‪112‬‬

‫המלך בכל מצוה שיעשה אותה באמונתו קדישא וג׳ קשרין הנ״ל מ״מ אין קדוש כה׳‬
‫בה׳ יחיה וכמ״ש אלה המצות אשר יעשה וכמ״ש קדושים תהיו יכול כמוני ת״ל כו׳‬
‫כו׳ וחי בהם פי׳ וחי באמונתו שמקיים מצות וכמ״ש במ״א( לפי שעצמותו מובדל מכל מקור‬
‫המלך יחיה את נשמתו ע״כ כולל זה כל לשפע שלא יפול בו לשון מקיף שאין זה רק‬
‫המצות וזהו שהעמידן על אחת וד״ל‪ .‬והנה בבחי׳ משפיע ומקבל כידוע וד״ל‪ .‬אך יש‬
‫הענין הוא דשניהם אמת דהתורה כולל כל להבין איך מבחי׳ האמונה ויראה פשוטה דזאת‬
‫המצות וגם האמונה וזהו אמת ואמונה וכמאמר יבא אל הקודש דעצמות ממש‪ .‬והנה יש לבאר‬
‫איהו אמת ואיהי אמונה דהתורה בחי׳ משפיע תחלה שרש ענין זה דאמונה פשוטה לקיים מצות‬
‫בכנ״י כנ״ל בג׳ קשרין דכנ״י מתקשרא המלך דהנה במצוה עצמה יש ב׳ מדריגות‬
‫באורייתא כו׳ וכנ״י נק׳ כלה ואיהו אמת היינו הא׳ גופה של מעשה המצוה כשהיא באה‬
‫התורה שנקרא אמת שאין אמת אלא תורה בפועל שזהו רצון ה׳ למעלה מעלה ונק׳ רצון‬
‫כידוע בפי׳ תתן אמת ליעקב כו׳ )שהוא בחי׳ העליון דא״ם ובא בהתלבשות במעשה זו‬
‫ז״א( ואיהי אמונה היינו כנ״י שהעמידן על הגשמית שבודאי מעורר בזה שעושה גלוי אור‬
‫אחת כנ״ל והוא צדיק באמונתו יחיה בחי׳ רצון העליון וכח המעשה זו גדול לעורר גלוי‬
‫צדיק תחתון דהיינו התקשרות כנ״י בבחי׳ המשכות אלקות להיות יהודים עליונים למעלה‬
‫אמונה על קיום מצות המלך למעלה מן הטעם ובכלל הוא יחוד קוב״ה ושכינתיה שבכל‬
‫ודעת רק באמונתו יחיה כנ״ל והוא הנק׳ מצוה מעשה המצות ולכל מצוה ומצוה יש יחוד‬
‫לשון ציווי כפשוטו שזהו רק לשמוע לציווי עליון מיוחד לפי אופן המצוה כמו במצות‬
‫המלך הנק׳ מצות המלך וכמו מדוע אתה תפילין כך ובמצות ציצית כך כר וז״ש מצות‬
‫עובר את מצות המלך כו׳ )שהוא בבחי׳ צריכות כונה שידע ויכוין לאופן היחוד עליון‬
‫שבה כר‪ .‬אך המדריגה הב׳ הוא למעלה‬ ‫המל׳(‪:‬‬
‫מט ו ל ה ב י ן זה בתום׳ ביאור הנה יש מגופה של מעשה המצות שעושה אע״פ שגורם‬
‫להקדים מ״ש במ״א ע״פ יחוד עליון כו׳ והוא בחי׳ הביטול שיש באדם‬
‫בזאת יבא אהרן אל הקדש בזאת לשון נוקבא שחפץ לעשותה קודם שיעשה המצוה כאשר‬
‫היא המצוה מעשית באמונה וכמ״ש ואמונה נעלם ממנו כל פרטי הכונה שבמצות ואינו יודע‬
‫כל זאת כו׳ בחי׳ יראה פשוטה בקבלת עומ״ש לאיזה טעם צוה ה׳ לעשות זאת ומה טעם יש‬
‫לבד לקיים רצונו ולא לעבור על מצות המלך בה ודאי א״א לומר שימנע בעבור זה מעשות‬
‫בזאת דוקא יבא אל הקדש העליון בלא וי״ו מעשה המצות בפ״מ כמו מצות תפילין וציצית‬
‫כידוע ההפרש בין קדש בלא וי״ו לקדוש בוי״ו אם אינו יודע מה טעם יש בהן לא יניח‬
‫הוי״ו הוא בחי׳ ההמשכה לחבר בחי׳ סובב תפילין‪ .‬אלא צריך לומר שיש כונה כוללת לכל‬
‫וממלא בכללות ובפרטות שנק׳ מקיף ופנימי הכונות פרטיות עד שנכללין כולם בה כי יש‬
‫ולפ״ע האו״פ שנק׳ ממלא כו׳ ערך המקיף בכלל מאתים מנה והוא רק לכוין לקיים מצות‬
‫שנק׳ סובב שיש בזה חלוקי מדריגות בסדר המלך לבד לצאת י״ח מצד קבלת עמ״ש‬
‫השתלשלות דאבי״ע מראש הקו״ח כו׳ שהולך והיינו בחי׳ הביטול לבטל א״ע לבד בתכלית‬
‫ביושר ומתעגל וחוזר ומתעגל כו׳ והוא הוי״ו מכל וכל לקיים רצון המלך וכמאמר בטל‬
‫דקו שמורה בכלל ענין בחי׳ המשכת הקדושה רצונך מפני רצונו כר‪ .‬ובטול זה הוא למעלה מן‬
‫דסובב שנמשך ממדריגה למדריגה עד סיום הטעם כלל רק בדרך אמונה פשוטה לקיים‬
‫הקו במל׳ דאצילות כו׳ אבל קדש בלא וי״ו מצות המלך ולא לעבור על רצונו ח״ו כעבד‬
‫הוא בקדושה העצמית שבעצמות א״ס ב״ה שמקיים ציווי האדון בלתי יעלה במחשבתו‬
‫שלמעלה מסובב וממלא פנימי ומקיף בכלל איזה הרהור כר כי מבטל א״ע מיד לכל אשר‬
‫ובפרט כמו אתה קדוש בעצמות כו׳‪ .‬וז״ש יגזור אומר וגם ודאי לא יבא לכלל התבוננות‬
‫בזהר כמה קדושאן אית לעילא אבל אין איזה טעם וכונה בצווי זה רק שעליו עול האדון‬
‫קדוש כה׳ )וגם ישראל קדושים ואורייתא לקיים תיכף מה שיגזור כר וכך הוא בכל מצוה‬
‫נז‬ ‫שער התפלה‬
‫שנמשך במדות ויש בו שינוי כמ״ש נחמתי‬
‫כי המלכתי כו׳ ובדוד אין שינוי ע״כ דוד מ״י‬
‫חי כו׳ וזהו בזאת בבחי׳ הביטול פשוט‬
‫באמונה פשוט׳ כחמון עם ונשים וטף שעושין‬
‫רק מצד הביטול דאמונה יבא אל הקדש לבחי׳‬
‫העצמות ממש שלמעלה מן רצון העליון‬
‫שמלובש בטעם וענג עליון הנק׳ טעמי מצוה‬
‫שבגוף ענין המצוה וזחו שחעמידן על אחת‬
‫כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫נ ו ה נ ה עדיין יש להבין למח ע״י קבלת‬
‫עמ״ש בדרך עול חיצוני רק לבטל‬
‫א״ע לבד יבא אל הקדש ממש שלא יגיע‬
‫בדביקות היותר נעלה בענג האלקי כר‪ .‬הענין‬
‫ידוע שבחי׳ קבלת עמ״ש מעורר לבחי׳‬
‫פנימיות כתר מל׳ דאיהו כתר עליון כמו‬
‫שמבואר במ״א בענין גבורי כח עושי דברו‬
‫כר שהמלאכים בבחי׳ הבטול שלהם‬
‫שמשתחוים ומקבלים עליהם עמ״ש באימה‬
‫כר מעוררים לבחי׳ הפנימי׳ דחכמה דכתר‬
‫מל׳ שהוא המשכות פנימיות הרצון למלוכה‬
‫וכמ״ש כתר יתנו לך כר בהיות שמדה זו‬
‫באה למעלה דרך צמצום ולבוש וכמ״ש ה׳‬
‫מלך גאות לבש כר והעלאת מ״ן לזה הוא בא‬
‫מן המלאכים צבא השמים אך מבחי׳ בטול‬
‫דקבלות עמ״ש ברצון ואהבה במצות דכנ״י‬
‫עולה הגבה למעלה מזה הנק׳ כתר שבכתר‬
‫להיות שהרצון למלוכה יש בה טעם לפי אופן‬
‫צמצום התפשטות המלוכה בעולמות שאין‬
‫ערוך אליו כלל כר אבל הבטול מפני רצונו‬
‫לקיים מצות המלך במצות מעשיות שזהו‬
‫פנימית עצמות רצונו שאינו מורכב ומוגבל‬
‫בטעם ושכל כר הוא הנק׳ כתר שבכתר‬
‫שלמעלח מחכמה שבכתר כר וזהו דכתר מל׳‬
‫בקבלת עמ״ש לקיים מצות חמלך איהו כתר‬
‫עליון שלמעלה מחכמ׳ שבכתר ששם שורח‬
‫פנימית ועצמיות אור א״ס ב״ה כידוע וד״ל‪.‬‬
‫וביאור ענין זה ידוע במ״ש והחכמה מאין‬
‫תמצא מאין דכתר פי׳ עד״מ שכל המבריק‬
‫באדם מלמעלה שזאת השפע באה מבחי׳‬
‫שכל וחכמה הנעלמה שיש בלמעלה מן‬
‫השכל ג״כ שכל אלא שנק׳ שכל נעלם‬
‫תעלומת חכמה או ח״ס והוא המקור לשפע‬
‫גלוי אור שכל שמבריק במוח כר וזהו והחכמה‬
‫‪113‬‬
‫עיקר הכוונה האמיתית אינו רק מה שיוקדם‬
‫למעשה המצוה בחי׳ הביטול לבטל א״ע‬
‫לקיים מצות המלך ולא יבא בגדולות כלל‬
‫להתבונן מה היא טעם המצוה ואיזה‬
‫כוונה יש בה כי מה ענין זה אליו כי עליו רק‬
‫העול לקיים בפו״מ וזהו הביטול שלמעלה מן‬
‫הטעם כו׳ שכל בהי׳ טעמי מצות וכונות‬
‫פרטיות הידוע ליודעי׳ בסוד ה׳ הגנוז במצות‬
‫כמו בתפילין כך כו׳ הכל נכלל בכוונה זו‬
‫לקיים מצות המלך שלמעלה מן הטעם כו׳‬
‫וד״ל‪ .‬וזהו טעם מ״ד דמצות א״צ כוונה‬
‫בפרט רק לצאת י״ח בעומ״ש כו׳ שעולה‬
‫על כל הכוונות עליונות כו׳ וראיה לזה שגם‬
‫במצות ק״ש שכונה שבה להאריך באחד‬
‫בבחי׳ סובב וממלא בחי׳ יחוד אלקות ביחו״ע‬
‫ויחו״ת שזח עיקר טעם מצותה ואעפ״ב אינו‬
‫יוצא רק כשמכוין לצאת י״ח לבד כמ״ש‬
‫בפע״ח וד״ל‪ .‬ושרש הענין ידוע ומבואר‬
‫במ״א ע״פ רמה קרני ולא רמה פכי כו׳‬
‫שדוד נמשח בקרן ושאול בפך כו׳ היינו ענין‬
‫ההפרש בין מצות שבכונה למצות המלך‬
‫הנ״ל דהנה באמת שאול היה בחיר ה׳ אין‬
‫טוב ממנו בכ״י והקים דבר ה׳ במלחמת‬
‫עמלק במם״נ כמ״ש הקימותי כו׳ והיה יודע‬
‫סוד ה׳ להחרים את עמלק ועשה יחוד העליון‬
‫בתכלית הכונה בטוב ועכ״ז חיה כחוטא גמור‬
‫עד שמאס בו מפני ששינה קצת במיטב‬
‫הצאן כו׳ והשיבו שמואל החפץ לה׳ בעולות‬
‫כו׳ כי שמוע מזבח טוב להקשיב כו׳ כי אין‬
‫חכוונה שבמצוה עיקר רק בחי׳ חשמיעה‬
‫וביטול כל עצמותו רק לקיים מצות המלך‬
‫בקבלת עומ״ש שום תשים עליך מלך כו׳‬
‫שעולה על כל הכונות ואז לא היה משנה‬
‫במיטב הצאן כו׳ כי להיותו יודע הכונה עלה‬
‫בדעתו להעלות ריח ניחוח מצאן דעמלק אבל‬
‫בלא טעם לא היה יוצא מציוי ה׳ אפי׳ כקש״י‬
‫וזהו שאמר שמוע מזבח טוב כו׳ ולזה הטעם‬
‫לבד מאס בו וניתן המלוכה לדוד הטוב ממנו‬
‫רק בקבלת עול זה וכמ״ש הוקם על כר‪ .‬וזהו‬
‫רמה קרני שנמשח בקרן שהוא מצות המלך‬
‫ביטול פשוט שעולה בכתר שבכתר קודם‬
‫שנחלק לקוין ימין ושמאל שזהו טעם וכונה‬
‫לרצון אבל שאול בפך היינו מטעם לרצון‬
 ‫שער התפלה‬
‫אם אין יראה אין חכמה שהיא יראה עלאה‬
‫כמ״ש הן יראת ה׳ היא חכמה כידוע משום‬
‫דנעוץ תחלתן בסופן ואם אין חכמה אין יראה‬
‫דנעוץ סופן בתחלתן כר‪ .‬ולהבין כ״ז הנה‬
‫תחלה יש להקדים בפי׳ כי אין מחסור‬
‫ליראיו מהו ענין מחסור דיש בזה ב׳‬
‫פרושים הפכים הא׳ כפשוטו מחסור חסרון‬
‫ממש כר ויתפרש כפשוטו שאין חסרון דבר‬
‫מה ליראיו ע״כ יראו את ה׳ קדושיו וזה‬
‫אין לו חבור כלל דלמה תלה יראה עלאה‬
‫דקדושיו מפני שאין חסרון דבר ליריאיו‬
‫החסרון‬ ‫להיפך‬ ‫הב׳ במחסור‬ ‫והפי׳‬
‫והוא מילוי כל חסרון כאשר לא יחסר‬
‫לו דבר כמו לא תחסר כל בה כר‪ .‬ומה‬
‫שנק׳ בלשון מחסור שהוא לשון חסרון הענין‬
‫הוא כמו כל מחסורך עלי פי׳ מחסורך זה היינו‬
‫מילוי כל חסרון עד שלא יחסר לך דבר וכמו‬
‫ענין בורא נפשות רבות וחסרונן שא״א לומר‬
‫בפי׳ וחסרונן חסרון ממש דאיך שייך בזה‬
‫לשון בריאה אלא ר״ל מילוי כל חסרון במזון‬
‫ומחיה וכלכלה להחיות נפשות רבות וזהו פי׳‬
‫הפשוט דבורא נ״ר וחסרונן שלא יחסר להם‬
‫דבר כר וכך יתפרש כאן כי אין מחסור‬
‫ליריאיו שאין להם בחי׳ מילוי החסרון אלא‬
‫יחסר להם וזה א״א לומר דלשבח קאמר ולא‬
‫לגנאי ועוד בסמוך קאמר כפירים רשו כר‬
‫ודורשי ה׳ לא יחסרו כל טוב מה הפרש יש‬
‫בין דורשי ה׳ ליריאיו אלא צ״ל בפי׳ כי אין‬
‫מחסור כר שאינו כפשוטו שאין להם מחסור‬
‫כר אלא הכונה לבחי׳ אין האלקי העצמי׳‬
‫שבבחי׳ פנימית הכתר הנ״ל הוא הנותן כל‬
‫מחסור ליראיו שהוא למלאות כל פגם וחסרון‬
‫שביראיו כר כי בחי׳ אין הזה ממלא כל‬
‫חסרון ופגם להיותו למעל׳ מכל ההשתלשלות‪.‬‬
‫ויובן ביאור ענין זה הנה מבואר למעלה בענין‬
‫ב׳ מיני יראות יראה פנימית דנשמות ויראה‬
‫חיצוניות דמלאכים שהוא בחי׳ הבטול שבטל‬
‫בעצם לאין האלקי הכל לפי ערך מדרגתו בדעת‬
‫והשגה אלקית רק שנשמות ביטולם בעצם‬
‫כח מ״ה שלהם הוא בפנימיות יותר ובמלאכים‬
‫בחיצוניות יותר אבל יוכל להיות בהם חסרון‬
‫וגרעון אור לפרקים עד שיתרחק אור אלקי‬
‫מהאיר בהם כר כמו בנשמה אם נפגם‬
‫‪114‬‬
‫הבאה בגלוי מאין והעלם דשכל שיש בלמעלה‬
‫מן השכל תמצא אבל אין דכתר עצמו שלמעלה‬
‫מבחי׳ שכל נעלם שבו אינו בא לגלוי למטה‬
‫כלל ונק׳ פלא כו׳ והוא נכלל בכלל אור‬
‫א״ם עצמו שנק׳ םד״ם לית מחשבה ת״ב‬
‫אפי׳ מחשב׳ וח״ס הנ״ל כידוע וד״ל‪ .‬ולפי‬
‫שנעוץ תחלתן בסופן דוקא ע״כ כאשר יש‬
‫בחי׳ בטול פשוט במעשה המצוה לקיים מצות‬
‫המלך שמעורר בזה פנימית כתר מל׳ כך‬
‫בתחלתן שהוא כ״ע נתגלה ונתעורר פנימית‬
‫כ״ע שנק׳ רעוא דכל רעוין כר וכמ״ש‬
‫ארוממך אלקי המלך כו׳ שזהו ע״י מלכות‬
‫שמים שמעורר אדם ביותר ע״י בחי׳‬
‫הבטול בקבלת עול ביותר לקיים מצות המלך‬
‫וזהו שרש ענין דבזאת יבא כר בזאת דוקא‬
‫בקבלת עמ״ש שמיד יגיע לבחינת האין‬
‫האמיתי דפנימית כ״ע וזהו הוקם על‬
‫כנ״ל וד״ל‪ .‬ובכל זה יובן מ״ש יראו את ה׳‬
‫קדושיו כי אין מחסור ליראיו פירוש את ה׳‬
‫טפל ובטל היינו בבחי׳ אין דכתר עצמו שזהו‬
‫את ה׳ ממש בעצמות אור א״ס ויראה זו נק׳‬
‫יראה עלאה דח״ע שהוא בחי׳ בטול לאין‬
‫האמיתי כמאמר דאפי׳ אור צח כר אתחשך‬
‫קמי׳ עה״ע עצמו ונק׳ ירא בשת כר וזהו‬
‫יראו את ה׳ ממש קדושיו שע״י מעשה המצות‬
‫בפ״מ שנקר׳ קדושיו בקדש העליון בלא‬
‫וי״ו שהוא קדושת עצמותו ממש וזהו קדושיו‬
‫דוקא וד״ל‪ .‬ואמר הטעם לזה למה יראו את‬
‫ה׳ קדושיו לפי שאין מחסור ליריאיו כר ויש‬
‫להבין דפתח בקדושה שקוראם קדושיו ומסיים‬
‫ביראיו כר‪ .‬אך הנה ידוע בענין דחילו‬
‫ורחימו רחימו ודחילו דיראה תתאה שרשה‬
‫ביראה עלאה ואחת הן ממש משום דנעוץ‬
‫תחלתן בסופן וסופן כר ודחילו תתאה הוא‬
‫רק קעמ״ש שרשה ביראה ודחילו עילאה דיו״ד‬
‫שבפנימית כח מ״ה שהוא בטול בעצם לאין‬
‫האמיתי למעלה מן הטעם כנ״ל ויתורץ בזה‬
‫הקושיא דלעיל דרך קצרה שמ״ש יראו את‬
‫ה׳ קדושיו בדחילו עלאה הטעם הוא כי אין‬
‫מחסור ליראיו ביראה ודחילו תתאה דוקא‬
‫משום דהא בהא תליא והיו לאחדים ממש‬
‫משום דנעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן‬
‫כר ולא עוד אלא שיראה תתאה קודם כמ״ש‬
 ‫נח‬ ‫שער התפלה‬
‫מן הנשמות שהנשמה יכול להיות שתרד‬
‫לשאול כר ומלאכים עומדים מר י״ב כר‬
‫מצד שהיראה מארכת ימים ויראה יש במלאכים‬
‫יותר מבנשמות ואהבה יש בנשמות יותר כר‬
‫הענין הוא באהוי״ר שכליים שבנשמות ומלאכים‬
‫מצד עצם בריאותם מאין ליש כר כמו אתה‬
‫בראת יצרת כר אבל ע״י חמצות שאמר וחי‬
‫בהם על הנשמ׳ דוקא זהו הנקר׳ חיים נצחיים‬
‫באין שיעור למעלה בנצחיי׳ דא״ס ממש‬
‫וע״ז אמר יראת הוי׳ היינו יראה עלאה הנ״ל‬
‫לחיים דהיינו הנשמות שנק׳ חיים בחיים דחיי‬
‫החיים בעצמות כר וכמ״ש ואתם חדבקים‬
‫כר חיים כולכם היום והדביקות האמיתי‬
‫היא ע״י המצות וד״ל(‪ .‬ובכל זח יובן פי׳‬
‫הברכות דמצות בא״י אמ״ה אק״ב כר דמשמע‬
‫שברכה זאת באה לעזר לגוף מעשה המצוה‬
‫דכל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן‬
‫וכידוע דברכות המצות אע״פ שהן דרבנן‬
‫מ״מ שרשן בבחי׳ מקיף על מעשה המצות‬
‫עצמה והענין הוא שבגוף המצוה נעשה יחוד‬
‫עליון בודאי אך הברכה הזאת עובר לעשייתה‬
‫הוא בחי׳ אור מקיף שיהיה כח בעשי׳ זאת‬
‫לעשות יחוד העליון האלקי והוא ענין הברכה‬
‫שמברך לה׳ על תכלית הקדושה האלקית‬
‫אשר קדשנו במצותיו וצונו כר שהוא בקדושת‬
‫העצמות ממש כנ״ל בפי׳ יראו את ה׳ קדושיו‬
‫כר ע״כ ממשיך בתחלח בחי׳ מקיף לקדושה‬
‫זו במה שמברך לה׳ באמרו ברוך אתה ה׳‬
‫פי׳ ברוך אתה דבחי׳ אתה לנוכח הוא גלוי‬
‫אור עצמותו דכתר עליון שיתברך ממקורו‬
‫שלמעלה מהתפשטות גלוי אור דאתה הוי׳‬
‫שהוא בחי׳ כתר דחכמ׳ והיינו מבחי׳ סדכ״ם‬
‫דלית מח׳ כר ובא זה האור העצמי בבחי׳‬
‫ברכה והמשכה בהעלם ומקיף לאתה ה׳ אלקינו‬
‫כח״ב דאצי׳ עד מלך העולם בבחי׳ מל׳ דאצי׳‬
‫ששם הוא ענין מצות המלך דמצות מעשיות‬
‫הנ״ל בקבלת עמ״ש דוקא ונק׳ סוף דבר כר‬
‫האלקים ירא ואת מצותיו שמור בפ״מ כר‪.‬‬
‫ומפני שנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן‬
‫כנ״ל בענין יראו את ה׳ כר ע״כ כל מה‬
‫שנמשך מקיף הכללי דברוך אתה כר ליתן‬
‫כח במעשה המצוה כנ״ל הוא דוקא בסופן שהוא‬
‫‪115‬‬
‫אות יו״ד דחכמה ה״ז כפגם עין שנק׳ סומא‬
‫דלא יכול לאסתכלא ביקרא כו׳ שנפגם ראיית‬
‫השכל האלקי ונחסר שם ונתמעט אור האלקי‬
‫וכך יוכל להיות פגם בכולה עד שדוחין אותה‬
‫למטה כר וכן במלאכים )כמו אפקוה למט״ט(‪.‬‬
‫אך בנשמות שאמר כי אין מחסור ליראיו שלא‬
‫יפול בהן חסרון ופגם לעולם היינו בחי׳ יראה‬
‫תתא׳ דבטול עצמי בקבלות עמ״ש במצות‬
‫דכתיב אלה המצות כו׳ וחי בהם הרי חי בחיות‬
‫שאין בו חסרון דבר מאור האלקי בכל חלקי‬
‫נרנח״י שהוא יו״ד וה״א כר וזהו פי׳ הא׳‬
‫במחסור לשון חסרון כפשוטו‪ .‬והפי׳ הב׳ מחסור‬
‫מילוי החסרון ור״ל בחי׳ אין דכתר הוא הממלא‬
‫כל חסרון ופגם כמו בנ״ר וחסרונן הענין הוא‬
‫מצד בחי׳ יראה פנימיות יותר מיראה וביטול‬
‫בכח מ״ה דנשמות שע״י המצות שנקר׳ קדושיו‬
‫שהוא למעלה מן הדעת לגמרי שמגיע בפנימיות‬
‫אור א״ס שבכתר דכ״ע מצד שנעוץ תחלתן‬
‫בסופן כר וזהו בקדושת עצמותו ממש שמשם‬
‫ודאי ימולא כל חסרון ופגם דנר״נ שבנשמה ולא‬
‫שלא יפול חסרון אלא גם כאשר נפל חסרון‬
‫לא יחסר מאומה כי פי׳ מחסור למלאות החסרון‬
‫כפי׳ בנ״ר וחסרונן בגשמיות כך ברוחניות‬
‫בחי׳ הנשמה‪ .‬ונמצא ב׳ הפירושים דמחסור עולה‬
‫לכוונה א׳ הוא מ״ש יראו את ה׳ ממש בקדוש׳‬
‫העצמית שלפני הקו כר כי אין זה מחסור‬
‫ליראיו שבבחינת בטול דיראה תתאה דנעוץ‬
‫תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כנ״ל דאם אין‬
‫יראה אין חכמ׳ ואם אין חכמה אין יראה ולזה‬
‫קדושיו דוקא ולא זולתם שבלא מצות וד״ל‪.‬‬
‫ובבל זה יתורץ הסתירה דשני כתובים דיראו‬
‫ה׳ כר עם מ״ש ייראו מה׳ כל הארץ דודאי‬
‫יראה חיצוניות דמצד השגות אלקר במלאכים‬
‫וגם בנשמות עד למטה בהיכלות הנגה דכתיב‬
‫מי לא יראך מלך הגוים כר אינה נצחי׳‬
‫כי יפול בה חסרון ופגם שלפרקים יורדין כר‬
‫וזהו ייראו מה׳ כל הארץ כי הן בבחי׳ נפרד‬
‫אבל ע״י המצות ביראה תתאה ויראה עלאה‬
‫דקדושיו הנ״ל היא נצחית באין מחסור כלל‬
‫ליריאיו מצד קיום המצות ביראה דוקא מטעם‬
‫הנ״ל )והגם שמבואר במ״א ע״פ יראת ה׳ לחיים‬
‫כר שהמלאכים חיים וקיימים בנצחיות יותר‬
 ‫שער התפלה‬
‫ומוכרח לומר שהיה הכל במים שע״ג הארץ‬
‫רק שהיה בבחינ׳ ההעלם וזהו שא׳ דכל מה‬
‫שיש ביבשה יש בים וכידוע בטבעיות‬
‫דכל גידול דצח״מ יש בים כמו ביבשה‬
‫וכאלמוגי׳ שהן צומח דים שגדולן בים כר‪.‬‬
‫ויובן מזה בים ויבשה העליונים הרוחניים שזהו‬
‫כמ״כ בחי׳ העלם וגלוי והיינו כמו מחשבה‬
‫ודבור באדם למטה שאותיר דמחשבה שבהעלם‬
‫באין לגלוי באותיות הדבור ממש ונק׳ מאמר‬
‫סתום ומאמר פתוח כו׳ כך הם עלמין סתימין‬
‫שנק׳ עולם המח׳ עלמא דאתכסיא בחי׳‬
‫לאה ה״א ראשונה בא לגלוי בדבור עליון‬
‫שנק׳ עלמין דאתגליין והוא בחי׳ רחל שלמעלה‬
‫שהוא ה״א אחרונה בה״א בראם מאין ליש‬
‫וכמ״ש בדבר ה׳ כו׳ בקול ודבור דוקא ונק׳‬
‫קול דברי אלקים חיים ומלך עולם להוות כל‬
‫הברואים מאין ליש מן העלם המחשבה לגלוי‬
‫מלאכי׳ ונשמות דכתיב בראתיו במחשבה‬
‫יצרתיו בדבור כו׳ ואפי׳ ג״ע העליון והתחתון‬
‫שהוא גלוי זיו השכינה שמאיר לנשמות כו׳‬
‫מ״מ מאחר שנק׳ בבחי׳ בריאה ויצירה וכמ״ש‬
‫ויטע ה׳ גן בעדן כו׳ גם הם נבראו מאין‬
‫ליש מבחי׳ קול ודבור דנק׳ עלמא דאתגליא‬
‫כידוע וד״ל‪ .‬והנה מעתה יש להבין בענין קי״ם‬
‫דכתיב הפך ים ליבשה שזהו כמו בחי׳ גלוי‬
‫העלם דמח׳ בדבור כנ״ל וכמו יקוו המים כר‬
‫דאם כן מאי רבותי׳ שהרי אין כל חדש בזה‬
‫שהעלם דמחשבה דים העליון בא לגלוי‬
‫ביבשה שהוא עולם הדבור דאל״כ לא היה כל‬
‫בריאה מתחדש מאין ליש בכל יום שמהדש‬
‫מע״ב‪ .‬אך הנה ידוע דב׳ מדרגות יש במחשבה‬
‫כמ״ש בזהר דאית מח׳ ואית מחשבה כר‬
‫מחשבה שבאה בדבור בגלוי כנ״ל והב׳ בחי׳‬
‫מחשבה סתימאה שלא באה בדבור כלל וכלל‬
‫כנ״ל בענין נפלאותיך ומחשבותיך כר עצמו‬
‫מספר שא״א שיכילם הדבור ויש מחשבה‬
‫סתומה מכל צד כמ״ם סתומה שנסתם מכל‬
‫צד והוא הנקרא מאמר סתום ממש שלא‬
‫בא לגלוי לעולם כמו מה מאד עמקו‬
‫מחשבותיך בחי׳ עומק המחשבה שא״א לבא‬
‫לגלוי וגם לעצמו הוא סתום כר ולמעלה‬
‫הוא מ״ש ישת חשך סתרו ולפעמים מגלה‬
‫‪116‬‬
‫במלך העולם בקבלת מ״ש שום תשים עליך‬
‫מלך לקיים רצונו שזהו אשר קדשנו במצותיו‬
‫וצונו מצות המלך למעלה מן הטעם ולא‬
‫בכוונות שבמצות וכנ״ל בענין שאול ודוד בפי׳‬
‫שמוע מזבח טוב וד״ל‪ .‬והנה אחר שנתבאר מכל‬
‫הנ״ל בענין המצוה בפ״מ שנעוץ סופן כו׳ וגם‬
‫י׳ הדברות הכוללם על תנאי זה היה במע״ב‬
‫אם יקיימו ישראל כו׳ ובמ״ת קבלו ברצון‬
‫עד שעל כל דבור פרחה נשמתן בו׳ וכמ״ש‬
‫בתחלה נעשה כו׳ הרי נתקיים התנאי‬
‫ונתקיימו הי׳ מאמרות מחדש אך לא נשלם‬
‫התנאי עדיין עד ימוהמ״ש כו׳ הנה הדוגמא‬
‫לכ״ז היה בענין קי״ם כו׳ דידוע דקי״ס דוגמא‬
‫לימוה״ש דכתיב בנהר יעברו לשון עתיד שם‬
‫נשמחה בו והפך ים ליבשה לשון עבר אלא משום‬
‫שנא׳ כימי צאתך מא״מ אראנו נפלאות לע״ל‬
‫בנהר שיעברו ברגל כו׳ וע״כ מזכירין יצ״מ‬
‫לימוהמ״ש כו׳ וכמ״ש במ״א באריכות וד״ל‪:‬‬
‫נא ו ה נ ה תחלה יש להבין בשרש ענין‬
‫קי״ם מהו בהיות ידוע בשרש‬
‫ענין ים ויבשה שהוא בחי׳ עלמא דאתגליא‬
‫ועלמא דאתכסי׳ ב׳ ההי״ן דשם הוי׳ כו׳‬
‫והוא ענין לאה ורחל שם הגדולה לאה עולם‬
‫המחשבה ושם הקטנה רחל עולם הדבור‬
‫ובדברי רז״ל הוא מאמר כל מה שיש ביבשה‬
‫יש בים כו׳ וכמבואר במ״א ע״פ יקוו המים‬
‫כו׳ ותראה היבשה דמיבשה שנק׳ ארץ יצא‬
‫ממנה כל הברואים גם חי ומדבר כמ״ש תוצא‬
‫הארץ נפש חי׳ כו׳ וגם האדם נברא מן‬
‫העפר כו׳ אע״פ שאין בארץ רק כח הצומח‬
‫לבד ולא היה יוצא מן הארץ רק כל צמח דשא‬
‫ופרי אילן ותבואות לבד אך מפני שנעוץ‬
‫תחלתן בסופן שהוא הארץ כו׳ הכל היה מן‬
‫העפר וכמ״ש במ״א הטעם באריכות וז״ש‬
‫בכל מע״ב הכל על הארץ דוקא תדשא הארץ‬
‫תוצא הארץ כו׳ וכ״ז היו במים שהיו על‬
‫הארץ מכסים עליה וכמ״ש ורוח אלקים‬
‫מרחפת ע״פ המים וע״י מאמר יהי רקיע נבדלו‬
‫מ״ע מן מ״ת ואח״כ אמר על מים תחתונים‬
‫יקוו המים כו׳ ותראה היבשה כדי שתוציא הכל‬
‫מהעלם לגלוי במציאת בריאה ממש משמע‬
‫מזה דאין כל חדש רק שיצא מן ההעלם לגלוי‬
‫נט‬ ‫שער התפלה‬ ‫‪117‬‬
‫עמוקות מני חשך כו׳ שזהו בחי׳ ההעלם כאשר בקי״ס הפך ים העליון שהוא העלם אין‬
‫דכתר שנקרא אהיה אנא זמין לאתגלאה כו׳ דפנימיות הכתר ירד למטה מטה כמ״ש וינוס‬
‫שכלול בו כל מה שעתיד לבא לגלוי ועדיין לא הכל היו שוין בגלוי האור ע״כ ראתה שפחה‬
‫בא לגלוי כלל שהוא למעלה משם הוי׳ שבא מה שלא ראה יחזקאל שבחי׳ שרש הנבואה‬
‫בבחי׳ סובב וממלא על כל פנים כמ״ש נודע דיחזקאל היה בנו״ה דיצי׳ ובקי״ס היה הגלוי‬
‫בשערים בעלה בשערים דבינה שהוא סוכ״ע מעולם המחשבח דבריאה דאצי׳ שנק׳ מחשבה‬
‫וכתיב זה השער להוי׳ דמתגלה בשם אלקים סתימאה כנ״ל וד״ל‪ .‬ובכ״ז מובן דקי״ס היה‬
‫כי שמש ומגן ה׳ אלקים אבל שם אהי׳ דכתר הכנה למ״ת שהוא התנאי לוי״ב כנ״ל דמזה‬
‫לא נודע בשערים כו׳ וגם לא בל״ב נ״ח והוא שבקי״ם היה גלוי סדכ״ם כמ״ש הים ראה וינוס‬
‫בחי׳ פלא עליון כו׳ ונק׳ ים הקדמוני שזהו ע״כ נהפך ליבשה מזה היה ענין גלוי סדכ״ם‬
‫באמת עלמא דאתכסיא שלמעלה מגלוי אור במ״ת דכתיב אנכי ה׳ אלקיך אנכי מי שאנכי‬
‫דרצון וחכמה ומדות שבא בי׳ מאמרות לחדש דלא ידע ליה בר איהו כו׳ והוא שבא‬
‫מע״ב כנ״ל אך כאשר הפך ים ליבשה היינו בגלוי לכנ״י להתחבר ולהתקשר ע״י המצות‬
‫שלא כסדר ההשתלשלות דהעלם אמתי כזה בא שקבלו עליהם ואמרו כל אשר דבר ה׳ נעשה‬
‫לגלוי שלא הי׳ מעולם זהו עיקר הרבותא דקי״ם כר משום דנעוץ תחלתן בסופן כנ״ל ע״כ‬
‫וכמ״ש מ״כ נאדר בקדש העליון עושה פלא נתעורר מבחי׳ העצמות ממש שנק׳ סדכ״ם‬
‫העליון שיבא לגלוי כו׳‪ .‬וז״ש הים ראה וינוס פי׳ שיהי׳ מתחבר ומתקשר למטה באמרו אנכי ה׳‬
‫הים העליון שהוא בחי׳ העלם שבעצמות אור אלקיך כר וא״כ קי״ס עם מ״ת ענין א׳ ממש‬
‫הכתר ראה לעצמות המאציל שנק׳ סדכ״ס וכמ״ש הוא וד״ל‪ .‬וזהו וירא ישראל את היד הגדולה‬
‫אליהו אנת עלאה על כל עלאין סתימא על כל כר‪ .‬דהנה יש לדקדק בסמיכות פסוקים האלה‬
‫סתימין כו׳ הרי מצד שראה הים מה שלמעלה דאמר תחלה שראו ישראל היד הגדולה ע״כ‬
‫הימנו שהוא בחי׳ סדכ״ס שלא ראה מעולם וייראו העם את ה׳ יד הגדולה הזאת מהו דמצד‬
‫אחר שנקרא סדכ״ם ע״כ נתבטל ממציאותו זה ייראו העם את ה׳ כר‪ .‬וגם מהו שאמר‬
‫כמו עד״מ מלך גדול שבא פתאום לבית השר אח״כ ויאמינו בה׳ כר מאחר שכבר ראו‬
‫שמפני הפחד ומחמת שאינו לפי ערכו כו׳ איך שייך ויאמינו דאמונה הוא למעלה מראי׳‬
‫יתבטל השר וינוס החוצה כו׳ ופי׳ וינוס שבא כר‪ .‬אך הנה ע״פ כל הנ״ל בפי׳ יראו את ה׳‬
‫למטה בגלוי להיות בבחינ׳ יבשה הנק׳ עלמא קדושיו כי אין כר יובן כל זה‪ .‬ויש להקדים‬
‫דאתגליא שלא כסדר ההשתלשלות כנ״ל וד״ל‪ .‬תחלה ביאור ענין היד הגדולה כר דהנה‬
‫ומ״ש בנהר יעברו לשון עתיד כו׳ וכן אמר מבואר למעלה בענין הים ראה כר שהוא‬
‫שם נשמחה לשון עתיד לפי שקי״ס שעבר בחי׳ אור עצמות המאציל שהאיר שלא כפי‬
‫היה בהעלם דכתר דעכשיו שלע״ל יהיה בבחי׳ המדה להיות מאיר את החשך וההעלם כר‬
‫הגלוי דנהר דבינה וכמ״ש אהי׳ אשר אהי׳ דהנה ידוע דבעצמות אא״ס יש ב׳ מדריגות‬
‫לע״ל וז״ש בנהר יעברו ברגל שם נשמחה שם דנקרא חו״ג שבעצמות בחי׳ הגבר הוא‬
‫דוקא נשמחה בעצמותו ממש וכמ״ש ונחיה לפניו בחי׳ ההעלם אחר העלם בעצמותו בעילוי‬
‫ממש וכמ״ש כימי צאתך כו׳ אראנו נפלאות אחר עילוי עד אין שיעור למעלה וחוא שנק׳‬
‫דנפלאות דלע״ל יבאו בגלוי היינו בבחי׳ סדכ״ס סדכ״ס לית מח׳ ת״ב כר וחב׳ בחי׳ החסד‬
‫דעכשיו שיבא לגלוי כמו שהוא בעצמו וז״ש שבעצמות הוא אשר אא״ס מתפשט למטה‬
‫אשר אהי׳ עתיד עוד לבא בגלוי וז״ש עד יעבור מטה היפך ההעלם בעצמות כר ואור זה הוא‬
‫עמך הוי׳ עד יעבור פעם ב׳ דלע״ל כמ״ש היורד ונמשך לבא בגלוי אחר גלוי מעילה‬
‫במ״א כנ״ל וד״ל‪ .‬וזהו שראתה שפחה על הים לעילה וממדריגה למדריגה עד שאין שיעור‬
‫מה שלא ראח יחזקאל כו׳ דשרש הנבואה היא להתפשטותו למטה מטה ביותר ומכח חסד זה‬
‫באה מן ההעלם דכתר בחו״ב ומדות דז״א בא ענין ההשתלשלות דאבי״ע עד סוף עולם‬
‫דאצילות עד נו״ה דז״א דבי״ע כידוע אבל העשיה ומתחת לארץ שהן היכלות הקליפות‬
 ‫שער התפלה‬
‫בתחלה כר וכך בקי״ס שישראל ראו היד‬
‫הגדולה כר היינו בחי׳ התפשטות גלוי אור‬
‫אלקי שיורד למטה מטה כ״כ והוא רק בקיום‬
‫המצות בפו״מ בדברים גשמיים דנגה ודוקא‬
‫בבחי׳ בטול עצמו כר שהוא הגוף ששרשו‬
‫בקליפת מצרים בחי׳ מיצר וצמצום בתכלית‬
‫ההסתר דאלקים ויד הגדולה גם שם יאיר‬
‫והוא אשר עושה גם שם שם הוי׳ ע״י המצות‬
‫בכל קבלת עומ״ש עד דאתכפיא סט״א שבגוף‬
‫כר ונעוץ תחלתן בסופן דוקא ע״כ יוכלו גם‬
‫בחי׳ העם לבא ליראה עלאה דאת ה׳ ממש‬
‫וז״ש וייראו העם את ה׳ דודאי בחי׳ העם הוא‬
‫אשר עדיין לא נגה עליהם אור האלקי בנר״נ‬
‫שבהם והם מושקעים במצרים בנש״ט כר גם‬
‫הם באו לכלל יראה דאת ה׳ טפל ובטל ממש‬
‫והיינו מפני שהעם יראו ה׳ בבטול עצמם בקבלת‬
‫עומ״ש דאין מלך בלא עם וכשנקרא עם ולא‬
‫בן היינו שקבלו מ״ש לקיים מצות המלך לבד‬
‫ובזה דוקא הגיעו ליראה דאת ה׳ יראה עלאה‬
‫הנ״ל ביראו את ה׳ קדושיו כנ״ל בפי׳ בזאת‬
‫יבא אל הקדש כר וד״ל וזהו שאחר שראו‬
‫ישראל היד הגדולה דוקא אז וייראו העם כר‬
‫אך עדיין יש להבין מה ששינה שמם בתחלה‬
‫אמר וירא ישראל כר ואח״כ וייראו העם כר‬
‫הענין הוא כידוע בפי׳ ישראל ישר אל והוא‬
‫בחי׳ קו האמצעי דתורה דישראל מתקשראן‬
‫באורייתא כר והוא הכולל לב׳ הקוץ דעבודה‬
‫וגמ״ח כנ״ל בפי׳ איהו אמת כר וידוע דקו‬
‫אמצעי זה שנקרא בריח התיכון מבריח ועולה‬
‫בקצה העליון דכתר כר ששם נתגלה בחי׳ יד‬
‫הגדולה רב חסד שבעצמות ממש כנ״ל וע״כ‬
‫אמר וירא ישראל דוקא גם אשר עשה ה׳‬
‫במצרים דגם חשך לא יחשיך כר וכמו שידוע‬
‫דאור דתורה מאיר גם בחשך ואפילה כמ״ש‬
‫לא יכבה בלילה נרה כר ולזאת אמר דאין‬
‫ד״ת מקבלים טומאה כר וע״כ מי שעסקו‬
‫בתורה תמיד נקרא ישראל ויכול לראות בחי׳‬
‫היד הגדולה דאא״ס שמתפשטת למטה עד אין‬
‫תכלית גם במצרי׳ לאכפייא לס״א ע״י שס״ה‬
‫ל״ת ורמ״ח מ״ע כר וראיה זו היא מלמעלה‬
‫למטה מצד שרש התורה שהיא למעלה‬
‫בעצמות ממש כנ״ל אך מ״ש וירא העם‬
‫ולא ישראל היינו ענין הנ״ל בא חבקוק‬
‫‪118‬‬
‫שנקרא חשך גמור גם שם יבא אור להאיר‬
‫את החשך גם כזה וז״ש גם חשך לא יחשיך‬
‫ממך כו׳ והוא הנקרא יד הגדולה שגדולה‬
‫בהתפשטות החסד דא״ם עד אין שיעור ותכלית‬
‫למטה בעומק תחת היינו עד קליפת מצרים‬
‫בנש״ט שנקרא אבי אבות הטומאה כר גם‬
‫חשך זה לא יחשיך כר שהרי עשה בי׳ בתריו‬
‫דקליפת מצרים אותות ומופתים ואשר נגלה‬
‫עליהם שם בכבודו ובעצמו כר וזהו וירא‬
‫ישראל את היד הגדולה דחסד שבעצמות‬
‫שכחו גדול כ״ב להתפשט למטה אשר עשה‬
‫ה׳ במצרים דאתכפיא סט״א כר ואז דוקא‬
‫וייראו העם את ה׳ כר ויש להבין דמה שייך‬
‫ראיה זו שישראל ראו אשר עשה ה׳ במצרים‬
‫באותות ומופתים בי׳ מכות כר לעניו קי״ם‬
‫שזה היה אחר יצ״מ שהרי אמר וירא ישראל‬
‫את מצרים מת על שפת הים ומה סמך לזה‬
‫וירא ישראל כר אשר עשה במצרים כר אך‬
‫העניו הוא דיד הגדולה שעשה ה׳ במצרים‬
‫עדיין לא ראו בגלוי גמור עד קי״ס שהפך ים‬
‫ליבשה ומצרים מת על שפת הים כר לפי‬
‫שאור העצמות נתגלה למטה כ״כ עד שהים‬
‫העליון נעשה בבחי׳ יבשה בגלוי גמור והלכו‬
‫ביבשה בתוך הים והבדיל שם בין ישראל‬
‫למצרים דמצרים מת כר אז ראו ישראל היד‬
‫הגדולה שכבר עשה במצרים בראיה ממש‬
‫וכמ״ש זה אלי זה לנוכח כו׳ אע״פ שהוא גאה‬
‫גאה שזהו בחי׳ סדכ״ס עלאה על כל עלאין‬
‫בא בגלוי למטה כ״כ עד שראתה שפחה מה‬
‫שלא ראה יחזקאל כר וד״ל‪:‬‬
‫וייראו העם את ה׳ דראיה זו דוירא‬ ‫וזהו‬ ‫נב‬
‫ישראל עשה בהם בחי׳ יראה עלאה‬
‫דאת ה׳ ממש כענין יראו את ה׳ קדושיו הנ״ל‬
‫והוא כנ״ל דקי״ס היה הכנה למ״ת וענין א׳‬
‫הוא ממש כר‪ .‬ויובן פי׳ וירא ישראל כו׳ באופן‬
‫אחר והוא ע״ד העבודה שנתבאר למעלה בפי׳‬
‫יראו את ה׳ כר דאין מחסור ליראיו הוא‬
‫בבחי׳ קבלת עומ״ש בבטול עצמי לשמור‬
‫מצות המלך בעשי׳ בפו״מ ולא לעבור על רצונו‬
‫כו׳ לאכפייא כר ונעוץ תחלתן בסופן שהוא‬
‫ענין גלוי אנכי דמ״ת מבחי׳ סדכ״ס כנ״ל שזהו‬
‫יראו את ה׳ ממש קדושיו בשעת מ״ת שעל כל‬
‫דבור פרחה נשמתן משום שאמרו נעשה‬
 ‫שער התפלה‬
‫משה עבדו דכתיב וירד ה׳ כר אנכי מי‬
‫שאנכי בא לגלוי ע״י משה דכתיב משה ידבר‬
‫כר וכל העם רואים כר ראי׳ זאת הוא מה‬
‫שהי׳ בבחי׳ אמונה בקי״ם דכתיב ויאמינו כר‬
‫משום דקי״ס הי׳ הכנה למ״ת לבד כנ״ל וכימי‬
‫כר אראנו נפלאות בראיה שלמעל׳ מאשר‬
‫ראו ישראל היד כר כנ״ל בפי׳ שם נשמחה‬
‫בו ממש והוא יהיה הכנה למ״ת דלע״ל בפנימי׳‬
‫התורה וד״ל ובכל הנ״ל יובן ענין בנו של‬
‫ריב״ל שראה עליונים למטה כר וא״ל אביו‬
‫עולם ברור ראית כר להיות ידוע ההפרש בין‬
‫בחי׳ תהו שהן זת״ז כסדרן ואין העליון‬
‫תחתון ולא תחתון עליון לעולם שאינו בפרצוף‬
‫אדם אבל בחי׳ תיקון דאדם כלול עליון‬
‫מתחתון ותחתון מעליון עד שעליונים למטה‬
‫כר והוא הנקרא עולם ברור בבחי׳ הבירור‬
‫דתיקון שלא ימצא בו ראש וסוף כר וראיה‬
‫לזה מן מצות בקבלות עומ״ש ובפ״מ גשמי יבא‬
‫אל הקודש היותר עליון נמצא התחתון עליון‬
‫ובמ״ת וקי״ם ירד העליון למטה כיד הגדולה‬
‫שעשה במצרים בנש״ט כר וזה הי׳ מאשר היו‬
‫באמונתם בלכתם אחרי ה׳ ביטול שלמעלה מן‬
‫הטעם כו׳ וגפן ממצרים תסיע כסו חרים‬
‫צילה כר וד״ל‪ .‬ובאמת נהפוך הוא דבחי׳ התהו‬
‫הוא בחי׳ עגולים והתקון הוא בחי׳ יושר‬
‫ובעגול אין בו מעלה ומטה ובסיבובו נהפך‬
‫העליון לתחתון וחוזר ומתהפך עד מבלי ימצא‬
‫ראש וסוף כר ובבחי׳ יושר דאדם דוקא‬
‫העליון שבמוח לא יפול למטה וכל א׳ על‬
‫מקומו בכלים מכלים כר וזהו שאמר עולם‬
‫ברור ראית הוא בחי׳ העיגולים שעליונים למטה‬
‫כר ומרמז על העתיד שהוא העה״ב שלאחר‬
‫הבירור דב״ן שיעלה לבחי׳ ס״ג דתהו‬
‫שלמעלה משם מ״ה דתיקון וכנ״ל בפי׳ מלך‬
‫ממית ומחי׳ כר דתחי׳ שלאחר המות ע״י‬
‫בע״ת גדולים מצ״ג דבחי׳ התיקון שנא׳ אז‬
‫תשמח בתולה במחול שחוא בחי׳ העגולים‬
‫וכן יחללו שמו במחול כר והוא קי״ס‬
‫שהעיגולים דתהו שהוא הים נהפך ליבשח‬
‫מעליון תחתון כר והוא מעין דלע״ל שבנהר‬
‫יעברו כו׳ שם נשמחה בו ממש וזהו כל ימי‬
‫חייך העה״ב כר לפי שמנש״ט דמצרים עלה‬
‫למעלה כר )ואנן ישראל בבחי׳ התיקון‬
‫‪119‬‬
‫והעמידן על אחת כו׳ שהוא בטול הרצון‬
‫מלמטה למעלה בקבלות עומ״ש שנקרא העם‬
‫דאין מלך בלא עם כנ״ל ועכ״ז הגיעו ליראו‬
‫את ה׳ קדושיו שהן ישראל שראו היד הגדולה‬
‫מלמעלה למטה וכנ״ל בפי׳ יראו את ה׳ קדושיו‬
‫משום דאין מחסור ליראיו דנעוץ תחלתן בסופן‬
‫גם כאן מה שישראל ראו היד כו׳ לפי שחעם‬
‫יראו כר והיה צריך שיקדים וירא העם אך‬
‫מפני שקי״ם היה העיקר דרך ירידה מאור‬
‫העצמות דסדכ״ס ע״כ הקדים וירא ישראל כר‬
‫אבל במ״ת היה סיבת הירידה דירד ה׳ על‬
‫ההר לפי שאמרו תחלה נעשה בקבלת עומ״ש‬
‫ע״כ ע״ז אמר יראו את ה׳ שעל כל דבור כו׳‬
‫לפי שאין מחסור כו׳ וד״ל‪) .‬ומ״ש וכל העם‬
‫רואים את הקולות כר וירא העם וינועו יראה‬
‫זו דוינועו הוא בחי׳ שוב לאחור שבא מתכלית‬
‫הקירוב דראיה שראו הקולות כר וזה היפך‬
‫ענין דקי״ס שראו היד כר ויראו את ה׳ בקירוב‬
‫גדול וכמ״ש העם ההולכים בחשך ראו אור‬
‫גדול וכך אנו אומרים מאפילה לאור גדול כר‬
‫לפי שהיה קי״ס הכנה למ״ת לבד וד״ל(‪.‬‬
‫ומעתה יש להבין מ״ש אחר וייראו העם ויאמינו‬
‫בה׳ כר הנה וייראו הוא מ״ש העמידן על אחת‬
‫ביטול רצון לבד כנ״ל ומזה באו לבחי׳ אמונה‬
‫שלמעלה מבחי׳ ראיה שראו יד כר ליראה‬
‫עלאה דיראו את ה׳ כר והענין הוא דיד‬
‫הגדולה הוא רק בחינת התפשטות אא״ס‬
‫למטה כר אבל כמו שהוא בהעלם אחר‬
‫העלם בעצמו כר דלית מחשבה תפיסא ביה‬
‫כלל לא שייך שם בחי׳ ראיה כלל ולא יראה‬
‫וביטול כו׳ רק בחי׳ אמונה עצמי׳ שלמעלה‬
‫מכל ביטול ויראה מאחר שאינו נתפס כלל‬
‫וכלל כר והגם שהאמונה פשוטה היה כמו‬
‫טבע בנפשם ירושה מאבות עדיין לא הגיעו‬
‫לאמתתה כמו שהיא היינו להאמין בה׳ ובמשה‬
‫עבדו עד שעה זו שראו היד כר שהוא גלוי‬
‫ההעלם דחשך סתרו למטה מטה בעומק‬
‫תחת במצרים כר ה״ז כח החסד דא״ס מגיע‬
‫בכח חגבורה בעילוי אחר עילוי בעצמותו‬
‫דהכל א׳ דעומק תחת מגיע בעומק רום וזחו‬
‫ויאמינו בה׳ ובמשה כו׳ שהוא ענין הסתר‬
‫והעלם העצמות ממש שיכול להיות למטה‬
‫כמו למעלה באין שינוי כלל והוא במ״ת שע״י‬
 ‫שער התפלה‬
‫בדבור תוס׳ וחידוש עמקות השכלי וסברות‬
‫רבות מאד אשר לא היה ביכולתו להמציא‬
‫בעיון שכלו ומחשבתו ביגיעה רבה נמצא כלי‬
‫הדבור הולידו אותו עומק החכמה שלא יבא‬
‫בכלי מוחו ממקור השכל הנק׳ משכיל שאין‬
‫זה החידוש חכמה עמוקה שבא בדבורו נובע‬
‫מכח שכלו ע״י כח שכלו בעצם שא״כ היה‬
‫ממציאו גם בעיון בלא דבור אלא מוכרח לומר‬
‫שיש בכלי הדבור כח להוליד עמקו׳ שכל רק‬
‫מצד הדבור למעלה ממקור השכל שלא יוכל‬
‫להולידו בשכל שבמוח כר והוא מבחי׳ קדמות‬
‫השכל שלמעלה ממקור השכל שנק׳ משכיל‬
‫ופי׳ קדמות השכל היינו בחי׳ תעלומות חכמה‬
‫שא״א שיבא בגלוי אור השגה במוח ובדבור‬
‫דוקא יבא בגלוי כר ואע״פ שהדבור בחי׳‬
‫מקבל מחב׳ שבמוח דאבא יסד ברתא כנ״ל ע״ז‬
‫אמר בינה יתירה ניתנה באשה שהוא הדבור‬
‫יותר מבחי׳ החכמ׳ שבראש שנק׳ איש בחי׳ דכר‬
‫משפיע לדבור פי׳ בינה יתירה הוא חידוש‬
‫בינה יתירה שנמצא בדבור שלא ניתן באיש‬
‫דהיינו אור החכמה שבמוח וזה פלא מאין‬
‫יהיה זה בכח הדבור כר ועוד למה אמר בינה‬
‫יתירה ולא אמר חכמה יתירה כר‪ .‬אך הנה‬
‫ידוע בשרש גופי האותיות שהן למעלה גם‬
‫מן מקור החכמה והוא בבחינת אור הכתר‬
‫עצמו ורק צרופי האותיות נעשה ע״י החכמה‬
‫והוא לפי אופן גלוי מקור השכל בכלי המוח‬
‫כך יתהווה הצירוף וא״כ ודאי כאשר יבא‬
‫בדבור חידוש שכל עמוק שלא היה במקור‬
‫המשפיע השכל במוח זהו רק מצד גופי‬
‫האותיות שמביאים וממשיכים מלמעלה‬
‫ממקור המשפיע כר ולכאורה יפלא מי הוא‬
‫העושה הצרופים דחידוש שכל עמוק זה אלא‬
‫מוכרח לומר דהצרופים שע״י חכמה הוא בא‬
‫מלמעלה ממקור גלוי שכל שהרי לא יכוין‬
‫לצרף כפי אופן השכל שבמוח אלא יתהוו‬
‫מאליהם בלתי כונח ובחירה כלל להיותו‬
‫מבחי׳ קדמות השכל הנ״ל וכמ״ש במ״א‬
‫ומשם הוא בא עומק שכל שא״א לבא בעיון‬
‫רק באותיות הדבור מצד שעצם מהותם משם‬
‫הוא כנ״ל וד״ל‪ .‬ואמנם עדיין אינו מובן מ״ש‬
‫בינה יתירה כר הענין הוא כידוע בפי׳ הבן‬
‫בחכמה וחכם בבינה שחכמה נק׳ אין בחי׳‬
‫‪120‬‬
‫דיתבינן במרכז העיגולים כמ״ש והעביר‬
‫ישראל כו׳ כמו דאנן הכא אנן התם לעה״ב‬
‫בלתי התהפכות וד״ל(‪:‬‬
‫נג ו ה נ ה להבין בתום׳ ביאור ענין‬
‫הפסוק הנ״ל דבזאת יבא אהרן‬
‫אל הקדש וגם להבין המדרש דדוד היה מחבר‬
‫תוש״מ כו׳ שזהו תשבע״פ דוקא דא״ח עט״ב‬
‫כו׳ הנה יש להקדים לבאר המאמר דבינה‬
‫יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש כר מהו‬
‫בינה יתירה שנמצא באשה יותר מבאיש‬
‫ולכאורה אנו רואים להיפך דנשים דעתן קלות‬
‫כו׳ ומה שהביא ראי׳ לזה ממ״ש ויבן ה׳‬
‫אלקים את הצלע פי׳ ויבן לשון בינה יתירה‬
‫היא גופא יש להבין איך ימצא בינה יתירה‬
‫בצלע דאיש יותר ממנו מאחר דמאיש לוקחה‬
‫זאת כר‪ .‬והנה ידוע דבג׳ דברים נמשל‬
‫לבחי׳ נוק׳ שהיא אשח א׳ בחי׳ הדבור שהוא‬
‫בחי׳ נוק׳ מקבל מהבל קול שבלב בהרכבה‬
‫רוחניות דאמ״ר כר והב׳ בחי׳ חיראה נק׳‬
‫אשה כמו אשה יראת ה׳ כר דיראה לשון נוק׳‬
‫דוקא והג׳ תשבע״פ נק׳ אשה מל׳ קרינן לה‬
‫שמקבלת מתשב״כ כמו מאיש לוקחה זאת כר‬
‫כמ״ש תורה צוה לנו משה מורשה מאורשה‬
‫כר‪ .‬והנה תחילה יש להבין בענין הדבור שנק׳‬
‫אשה והקול נק׳ איש ועל הדבור אמר בינה‬
‫יתיר׳ כר‪ .‬הנה יש להקדים הידוע שהדבור‬
‫כלול מב׳ מדריגות צורה וחומר הצורה הוא‬
‫בחינ׳ אור השכל שמלובש בצירופי אותיות‬
‫הדבור דאבא יסד ברתא שמצרף לחכמ׳ דוקא‬
‫וכמ״ש לנפש חי׳ לרוח ממללא נפש המדברת‬
‫כידוע‪ .‬ולפ״ז ודאי א״א שימצא איזה תוס׳ אור‬
‫שכל וחכמ׳ בדבור יותר מכמו שהוא בשכל‬
‫וחכמה שבמוח שמשם נמשך ממילא סדר‬
‫הצרופי׳ לפי אופן המכוון בשכל זה אשר בא‬
‫לגלוי בדבור ולא יוסיף ולא יגרע אפי׳ כקש״י‬
‫ולזה נק׳ הדבור בחי׳ מקבל מחכמה שבמוח‬
‫)ונק׳ חכמה בראש וחכמה בסוף שא״א‬
‫שימצא בחכמה בסוף שבדבור יותר מבחכמה‬
‫שבראש כר( והנה אנו רואים בחוש היפך זה‬
‫שהרי חמשכיל ע״ד חכמה ושכל שבא לו‬
‫השפע ממקור השכל הנק׳ משכיל כל שכל‬
‫במדה כר הנה כאשר בא ללמד השכל לזולתו‬
‫להביאו בדבור אז ימצא ממילא בהרחבה רבה‬
‫סא‬ ‫שער התפלה‬
‫מאור או״א שבז״א כר דמאיש לוקחה כר ואנו‬
‫רואים שבצרופי אותיות הדבור דמל׳ יש שם‬
‫ריבוי אור ומוחין חדשים שלא כפי המדה כר‬
‫שהרי אמר בס״י המליך אות ה״א כר עד‬
‫מכאן ואילך צא וחשוב עד אין שיעור כר‬
‫והוא מצד ששרש הצרופים מקדמות חכמה‬
‫שלמעלה מבחי׳ מקור החכמה הבאה בגלוי‬
‫מאין ליש כמו והחכמה מאין תמצא וכנ״ל‬
‫באריכות והיינו בחי׳ בינה יתירה דויבן ה׳ את‬
‫הצלע כר שבדבור שנק׳ אשה למעלה יותר‬
‫מבאיש שהוא חכמה דאור אבא שבז״א כר‬
‫אעפ״י שמאיש לוקחה כר שהוא השכל‬
‫שבדבור שמקבל מחכמה בראש )ומה שאמר‬
‫נובלות בינה של מעלה שכינה לשבח קאמר‬
‫דנובלות הללו היינו מצד רבוי האור ביותר‬
‫נופלים נובלות כמו החכם הגדול שמצד תוקף‬
‫רבוי חכמתו ירבה לדבר דברי חכמה וכמו‬
‫וידבר שלמה כר והוא נק׳ נובלות שלו כר‬
‫ושרש׳ למעלח מחכמה של זולתו כר כשיחת‬
‫ת״ח שצריכה לימוד וכך נובלות בש״מ מצד‬
‫ריבוי האור דבש״מ נובלות שלה שכינה בחי׳‬
‫המל׳ שנק׳ אשה ונובלות חש״מ תורה שהוא‬
‫בחי׳ ז״א ונמצא שרש זו״נ מנובלות חו״ב‬
‫ש״מ שהן ב׳ מזלות דונוצר ונקה מקוריים‬
‫לאו״א דאצי׳ כידוע וד״ל]([‪:‬‬
‫כל זה בבחי׳ צורה שבדבור‬ ‫והנה‬
‫ויש כדוגמא זו בבחי׳ חומר‬
‫שבדבור שהוא קול הבל הלב כידוע דהדבור‬
‫הוא בבחי׳ מקבל מב׳ משפיעים הא׳ מבחי׳‬
‫שכל שבמוחין דחו״ב שבראש שמאיר‬
‫במחשבה ומן המחשבה הולך מלמעלה למטה‬
‫אל צירופי אותיות של הדבור כנ״ל והב׳ בחי׳‬
‫הבל האותיות דדבור שמורכב מאמ״ר גשמי‬
‫נק׳ חומר הדבור והוא מקבל מן הקול הפנימי‬
‫שבלב כהבל החזה שמורכב מאמ״ר רוחני‬
‫והקול הזה שנמשך מן הלב הולך ועולה אל‬
‫הגרון ומשם לה׳ מוצאות הפה כר ונק׳ כלי‬
‫המבטא הגשמיים ואמנם כלי דבור הרוחני‬
‫הוא אותיות רוחנים שבנפש המדברת שנקרא‬
‫רוח ממללא שבא בהתלבשות בה׳ מוצאות‬
‫גשמיים כידוע וע״כ הוא ענין הצורה לגבי‬
‫חומר המבטא מפני ששרשו בעצם הנפש‬
‫)כנ״ל שגופי האותיות חן מבחי׳ עצמות‬
‫‪121‬‬
‫נקודה והבן בחכמה להביא לנקודה דחכמה‬
‫בהסבר והתפשטות שזהו כה היתירה שבבינה‬
‫על החכמה שביכולתה להביא כל העלם‬
‫דחכמה לגלוי שאין כח זה בנקודה דחכמה‬
‫כלל מוכרח מזה ששרשה בעצמות הכתר והוא‬
‫קוץ העליון דיו״ד וקוץ התחתון כמ״ש במ״א‬
‫ע״פ ועבד הלוי הוא ונק׳ בינה יתירה מכפי‬
‫המדה דאין ויש הן חו״ב שאין בהשגה דבינה‬
‫רק כפי הצמצום דנקודה משא״ב הבן‬
‫בחכמה כו׳ שהוא מקור להוציא לאור כל‬
‫תעלומות חכמה כו׳ וד״ל‪ .‬ובחי׳ בינה יתירה‬
‫זו ניתנה מלמעלה ממקור החכמה דנקודת‬
‫יו״ד לאשה שהוא אותיות הדבור מצד שרשם‬
‫בעצמות הכתר כנ״ל‪ .‬ואמנם דוקא בסיבת‬
‫ריבוי ההסבר בדבור אז נופל בו גלוי העלם‬
‫מקור השכל לאין שיעור כמו וידבר שלמה‬
‫ג״א משל כר שזה דוקא מצד בחי׳ הדבור‬
‫דח״ת דמל׳ דכתיב ותרב חכמת שלמה כו׳‬
‫למעלה מח״ע כענין הבן בחכמה הנ״ל שנק׳‬
‫פנים מסבירות שנמצא שם בכפלי כפלים יותר‬
‫וכמו משל הטפה שנצטייר ולד שלם ברמ״ח‬
‫אברים במ״ן דנוקב׳ וכמשי״ת בענין תשבע״פ‬
‫שע״ז אמר ג״כ בינה יתירה כו׳ )ומה שאמרו‬
‫נשים דעתן קלות גם זה אמת ואדרבה משום‬
‫דדעתן קלות ע״כ הנשים מרבים בדבור כמו‬
‫נד‬ ‫שאמר נשים דברניות הן מצד קלות הדעת וכל‬
‫שדעתו חזק דבריו מועטים ומזה הוראה‬
‫שהדבור קטנות הדעת ואמנם מזה עצמו ראיה‬
‫ששרש הדבור מלמעלה מן הדעת ע״כ יוסיף‬
‫הדבור שכל וחכמה בתוס׳ מרובה על העיקר‬
‫בדברי חכמה ובנשים וקטנים הדבור מצד‬
‫קטנות הדעת ולכך נשים דברניות הן )ולא‬
‫אנשים שדבריהם דברי מותר והבל(]([ והדוגמא‬
‫מכל הנ״ל יובן למעלה בבחי׳ דבור העליון‬
‫שנק׳ אשה כנ״ל וחוא בחי׳ המל׳ שהן צרופי‬
‫אותיות האלקי די׳ מאמרות כידוע וכמ״ש בס״י‬
‫וקבען בפה כר ואמר בג׳ דברים כר בספר‬
‫וסופר וספור כר ספר זה בחי' חכמה בראש‬
‫וספור חכמה שבדבור כר וזהו ויבן ה׳ אלקים‬
‫את הצלע שהוא בחי׳ בנין הנוק׳ דז״א כי‬
‫מאיש לוקחה זאת כר וה׳ אלקים הוא או״א‬
‫דתקינו לה כר‪ .‬ואמנם לפ״ז לא היה בחי׳‬
‫חכמה בדבור די׳ מאמרות רק כפי מה שמקבל‬
 ‫שער התפלה‬
‫בלב יותר ממדתה כר‪ .‬וזהו מפני שהקול‬
‫שבדבור מעורר הכונה הפנימית שבלב )ואע״פ‬
‫שנראה לעין שהדבור מקבל חיות מן הלב‬
‫דוקא שהרי כשמדבר בהתפעלות הלב ביותר‬
‫שנקרא דברים היוצאים מן קירות הלב אז‬
‫הדבור עושה רושם ונכנס ללב השומע וא״ל‬
‫אין לדבור חיות לעשות רושם כלל וראיה לזה‬
‫מצלותא דלחש שמפני שיוצא מקירות הלב הוא‬
‫בחשאי דוקא שלא יכול להרים קול ואדרבה‬
‫המשמיע קולו בתפלתו הוא מקטני אמנה‬
‫וכמ״ש וחנה מדברת על לבה וקולה לא‬
‫ישמע כידוע‪ .‬הנה ודאי גם זה אמת דנקודת‬
‫הלב הוא עומק התפעלות הלב שלמעלה‬
‫מהתפעלות המוח כשיוצא בדבור נקרא קלא‬
‫פנימאה דלא משתמע במורגש בדבור היפך‬
‫קול רם שבדבור אבל זהו מלמעלה למטה‬
‫וכמו״ב ממש הוא מלמטה למעלה והיינו ענין‬
‫קול שמעורר הכונה שבלב שהוא עומק נקודה‬
‫פנימית שבלב שלמעלה הרבה מהתפעלות רצון‬
‫שבשכל כידוע הרי מתעורר נקודה זו רק‬
‫מצד הקול שבדבור ברעש וכמו ויזעקו בקול‬
‫גדול כו׳ שנתעורר עי״ז כונה בלב מלמטה‬
‫למעלה( שהרי אנו רואים כאשר לא ירים איש‬
‫קולו בדבור בעבודה שבלב ומוח רק במחשב׳‬
‫שכליים שבמוח שמתבונן יתפעל ומשם יגיע‬
‫ההתפעלות ללב להוליד אוי״ר אין החתפעלות‬
‫מגיע בעומק הלב כלל ויפול מזה במעט רגע‬
‫וצריך לחזור להתבונן משא״ב קול הדבור‬
‫שמעורר הכונה שבלב מה שגנוז בנקודת קירת‬
‫הלב שלמעלה מן התפעלות השכל המוליד‬
‫המדות אוי״ר שבלב )ובמ״א מבואר שזהו‬
‫ענין המאמר דז״א בע״י עצמו אחיד שלמעלה‬
‫מחו״ב גם בלא טעם קול מעורר הכונה מפני‬
‫שיש כח בהבל הלב להתפעל באוי״ר עצמיים‬
‫וטבעיים שלמעלה מן השכל שבמוח שנקרא‬
‫אה״ר כר והוא הטעם ג״כ לזה שהקול הבא‬
‫מן הבל הלב בדבור במורגש יותר יעורר‬
‫הכונה שבלב שיבא הלב להתפעלות נקודת‬
‫הרצון שבלתי מוגבל כלל כר( ועכ״פ הרי‬
‫מובן מכ״ז שבקול הבל הדבור ניתן בינה‬
‫יתירה לעורר כונה שבלב שלא ניתן באיש‬
‫שהוא המדות שבלב שמלובש בקול המשפיע‬
‫לדבור כנ״ל בענין הצורה שבדבור )וכמ״ש‬
‫‪122‬‬
‫הכתר שלזאת יבא בו גלוי כל העלם מקור‬
‫השכל כר( אך הנה כמו שמבואר למעלה‬
‫ענין בינה יתירה בדבור רוחני כך ממש בינה‬
‫יתיר׳ בחומר הדבור והוא ג״כ יותר מבאיש‬
‫המשפיע שהוא הקול היוצא מהבל הלב כר‪.‬‬
‫וביאור הדברים הנה אנו רואים בחוש שהקול‬
‫מעורר הכוונה כידוע והיינו קול של הדבור‬
‫דוקא והנה ודאי א״א לומר בפי׳ מעורר‬
‫הכונה שזהו כונה שכליי׳ שבמוח דמה ענין‬
‫שייכות לקול הבל חומר הדבור לעורר ביותר‬
‫למכוון שכלי שבמוח שאינו משפיע שלו כנ״ל‬
‫אלא צריך לומר בכונה זו שהוא כונה שבלב‬
‫שהלב הוא המשפיע של חומר הבל הדבור‬
‫ובינה יתירה יש בקול הדבור לעורר כוונה‬
‫פנימית שבלב שאין בהבל הלב מצד עצמו‬
‫כלל‪ .‬ויובן זה במה שאנו רואי׳ בחוש בעבוד׳‬
‫שבלב בתפלה בהיות ידוע בהתפעלו׳ הלב‬
‫שבא במדה ושיעור רק כפי אופן התפעלות‬
‫המוח אם בחדוה או במרירות כמו מבשורה‬
‫טובה שישמע במוח יתפעל בלב בחדוה‬
‫ומבשורה לא טובה יתפעל בלב במרירות והכל‬
‫כפי ערך התפעלותו במוח לא יוסיף ולא יגרע‬
‫כלל והתפעלות הלב הוא המורכב בהבל הלב‬
‫ממש בחדוה יתפשט רוחניות הבל הלב‬
‫ובמרירות יתכווץ כר והוא אמ״ר רוחני שבחזה‬
‫הלב כידוע‪ .‬וכמ״ב יובן בעבוד׳ שבלב באוי״ר‬
‫חדוה ומרירות מצד התפעלות אלקות במוח‬
‫הכל כפי ערך התולדה שלהם מן התבוננות‬
‫האלקי שבמוח )בל״א דער הערט אין מוח‬
‫כר( וזהו דוקא כאשר יהיה כסדר מן המוח אל‬
‫הלב יתפעל באוי״ר שבלב שלא ברעש כלל‪.‬‬
‫אך הנה אנו רואים שבחי׳ התפעלות הלב‬
‫שבא מן המוח כאשר הוא בא בקול מורגש‬
‫בהבל קול הדבור אז עי״ז דוקא יגבר כח‬
‫התפעלות שבלב ביתר מכפי המדה שקיבל‬
‫מן המוח כנראה בחוש בדברים היוצאים‬
‫מן הלב באיש שמדבר דברי אהבה בבחי׳‬
‫קול מורגש בדבור כל שירים קולו בדבור‬
‫יותר יותר יבא להתפעלות גדול׳ באהב׳‬
‫שבלב )כמו ראוה מדברת כר( שהדבור‬
‫במורגש מעורר האהבה שבלב להתפעל ביתר‬
‫ממדתה וכן דברי רוגז ומרירות כל שירים‬
‫קולו לדבר יבא להתפעלות מרירות או פחד‬
‫סב‬ ‫שער התפלה‬
‫גלוי וכתיב ראו כי אני אני הוא ב״פ אני מן‬
‫המאציל לנאצלים ומאצילות לבי״ע הכל‬
‫מתייחד בעצמות כא׳ ממש וכמו אתה הוא‬
‫קודם שנברא ונאצל כר דזהו ג״כ ב׳ הפכים‬
‫דהעלם וגלוי אתה והוא ובלשון הגמ׳ קודם‬
‫שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד הוא‬
‫נסתר ושמו גלוי כענין אתה והוא שאחר‬
‫שנברא ונאצל בלי שינוי כלל כר משום דקמי׳‬
‫כחשיכה כאורה העלם וגלוי כא׳ ובלי שינוי‬
‫בין קודם ההשתלשלות לאח״כ‪ .‬ושרש‬
‫הדברים ידוע דבעצמות ממש כלול מהעלם‬
‫וגלוי בכח והוא מה שא״ס למעלה עד אין קץ‬
‫ולמטה עד אין תכלית בעצם ובא ב׳ ענינים‬
‫דלמעלה ולמטה שזהו הנק׳ העלם וגלוי)העלם‬
‫אחר העלם בעצמו׳ עד אין קץ וגלוי אחר גלוי‬
‫למטה עד אין תכלית כר ונק׳ חו״ג( גם‬
‫בהשתלשלות והוא בחי׳ אין ואני דכתר כנ״ל‬
‫ואין בזה שינוי כלל דכל ההשתלשלות אינו‬
‫תופס מקום כלל וע״כ אתה הוא קודם ואח״ב‬
‫ממש שוה וזהו מ״ש זה אלי לנוכח וכלול ב׳‬
‫הפכים העלם וגילוי הנ״ל בתיבת ואנוהו אני‬
‫והוא כא׳ בשוה שזה מצד שרשו בעצמות‬
‫ממש שמתכללים שם כא׳ וגם בגלוי ע״ס‬
‫דאצילות מהכתר למטה אמר אנוהו והוא‬
‫בחינת ת״ת דז״א ששם באים ב׳ הפכים דהעלם‬
‫וגילוי חו״ג ממש בגלוי‪ .‬והוא ענין גילוי הב׳‬
‫הפכיים דאין ואני דכתר וכידוע דהת״ת עולה‬
‫עד הכתר וכמ״ש במ״א בענין וי״ו דוהנורא כר‬
‫לזה אמר זה אלי בבחי׳ גלוי לנוכח והוא ת״ת‬
‫דז״א ואנוהו אני והוא בא מצד שרשו‬
‫בפנימית הכתר כר וזהו אלהי אבי כו׳ וכמ״ש‬
‫במ״א וזהו דוקא בקי״ם שנגלה העלם העצמות‬
‫והעלם נעשה גלוי כנ״ל וד״ל‪ .‬ולהבין בתום׳‬
‫ביאור הנה יש להבין ההפרש בין קדוש בוי״ו‬
‫לקדש עצמו דהוי״ו מורה ההמשכה והתפשטו׳‬
‫דא״ס למטה מטה והיינו מה שהוא בהעלם‬
‫בא לגלוי שזהו יחוד סובב וממלא בכלל‬
‫ובפרט שעכ״פ בא האור הנעלם בבחי׳ גלוי‬
‫גמור לנוכח עד שיתכן לומר עליו כי הוא‬
‫זה וכמו נסים ונפלאות ה׳ שבא מהעלם דעלמא‬
‫דאתכסייא לגלוי כקי״ס וכמו גלוי סובב‬
‫בממלא בהיכל ק״ק ובנבואה דנביאים וכה״ג‬
‫וכל זה וי״ו דקדוש שהקדש המובדל בא לכלל‬
‫‪123‬‬
‫במ״א ע״פ תשורי מראש אמנה כר דקול‬
‫ודבור כלל אצטריך לפרט ופרט אצטריך לכלל‬
‫כו׳(‪ .‬ומעתה יש להבין בענין הב׳ שנקרא‬
‫ג״כ אשה והוא בחי׳ היראה כנ״ל ויש להבין‬
‫למה דוקא יראה ולא אהבה ולא עוד אלא‬
‫שהאהבה היא בבחי׳ דכר שהרי היראה נק׳‬
‫זאת כידוע בזהר ע״פ בזאת יבא אהרן וכנ״ל‬
‫באריכו׳ ובאהבה נאמר זה כמו זה אלי ואנוהו‬
‫וכמשי״ת ואיך אמר בינה יתירה ניתנה באשה‬
‫שהוא היראה יותר מבאיש שהוא האהבה כר‬
‫ולמה יתייחס האהבה לאיש והיראה לאשה כר‬
‫שהרי אמר אשרי איש ירא את ה׳ הרי ייחד‬
‫היראה באיש ולא עוד אלא שאמר כשהוא‬
‫איש ולא אשה כר ובאשה אמר ואל אישך‬
‫תשוקתך הרי התשוקה ואהבה באשה כר‪ .‬אך‬
‫הנה ידוע בפי׳ איש ואשה דאיש ביו״ד הוא‬
‫אשא חוורא )דחסדי׳ דאבא( ואשה בה״א‬
‫אשא אוכמא )גבורות דאימא( וזהו כמו טבע‬
‫אש שעולה מלמטה למעלה כך אל אישך‬
‫תשוקתך ברשפי אש העולה כר נק׳ העלאת‬
‫מ״ן שהיא תאובתא דנוק׳ לגבי דכורא וזהו‬
‫אשה אש ה״א אבל איש ביו״ד הוא הנק׳‬
‫המשכת מ״ד דדכורא שנק׳ מי החסדים כמים‬
‫שיורד ונמשך למטה היפך האש וזהו תיאובתא‬
‫דדכורא לגבי נוק׳ כו׳‪ .‬וביאור זה הנה זהו‬
‫ההפרש בין אהבה ליראה שהאהבה הוא‬
‫הנמשך כמים דוקא שהוא היורד מגבוה לנמוך‬
‫שנק׳ המשכה והתפשטות כטבע המים לדבוק‬
‫כר שזהו בחי׳ ההשפעה של המשפיע למקבל‬
‫שהוא תאובתא דדכורא כר ולמעלה הוא אור‬
‫האהבה העליונה שנמשך לכנ״י מלמעלה‬
‫למטה וזהו הבא בבחי׳ קירוב אחר קירוב‬
‫מלמעלה למטה עד שנק׳ זה לנוכח ממש כמו‬
‫זה אלי ואנוהו כר שבשעת קי״ס שנגלה בחי׳‬
‫ההעלם דסדכ״ס כר וד״ל ופירוש אנוהו‬
‫כולל ב׳ תיבות אני והוא אני בחינ׳ הגלוי והוא‬
‫בחינת הנסתר שניהם מתחברים יחד והיו‬
‫לאחדים ממש כמו אתה הוא כר וד״ל‪:‬‬
‫הדבר ידוע דאני אותיות אין‬ ‫וביאור‬ ‫נה‬
‫כמ״ש אני ראשון כר והוא‬
‫בחי׳ הכתר שנק׳ ממוצע ומה שיש בו בהעלם‬
‫מבחי׳ א״ם נק׳ הוא בחי׳ נסתר סדכ״ס ומה‬
‫שבא להיות מקור לנאצלים נק׳ אני בחי׳‬
 ‫שער התפלה‬
‫עין בעין כמו לעה״ב וקי״ס היה הכנה למ״ת‬
‫שזהו מגלוי קדוש היה הכנה לגלוי קדש כמו‬
‫ואתא מרבבות קדש כר וכך יהיה הכנה ממ״ש‬
‫אראנו נפלאות סדכ״ס שבא בגלוי כמו בקי״ס‬
‫מבחי׳ העלם דכתר כר כמ״ש אהיה אשר‬
‫אהיה )כנ״ל באורך( לגלוי דעוה״ב מעצמותו‬
‫ממש שלא יפול שם לשון סדכ״ס מאחר שלא‬
‫בא לכלל השפעה וגלוי אור למטה להיות נק׳‬
‫עלאה על כל עלאין סתימא על כל סתימין כר‬
‫וד״ל‪ .‬ומעתה יובן ענין ההפרש בין אהבה ליראה‬
‫דאהבה בזה ויראה בזאת כנ״ל וכתיב בזאת‬
‫יבא כר ולא בזה ולכאורה זה לנוכח יהיה איך‬
‫שיהיה בקדוש וקדש כנ״ל עכ״פ בא בגלוי‬
‫לנוכח ולמה בזאת דוקא יבא אל הקדש ולא‬
‫בזה כר והרי אמר אשרי איש ולא אשה כנ״ל‬
‫וד״ל‪ .‬אך הנה יש להקדים עיקר ההפרש בין‬
‫אהבה ליראה דהנה האהבה הוא הקירוב בין‬
‫מן המשפיע אל המקבל ובין מן המקבל אל‬
‫המשפיע כמו ואל אישך כר והקירוב הזה הוא‬
‫רק שמתאחד ומתחבר בדבר שחוץ ממנו‬
‫כאהבת איש לרעהו שזה יגרום חיבורו ודיבוקו‬
‫עמו תמיד והחיבור הזה אינו רק מבחינת‬
‫התפשטותו שנתפשט ויצא לחוץ מעצמו‬
‫כאהבת דוד ויהונתן שנתפשט יונתן וכר‬
‫וזהו טבע האהבה לדבק והדבוק נק׳ התפשטו׳‬
‫והמשכה כמו טבע המים כר וכך ביצ״מ כתיב‬
‫זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי בחינת‬
‫אהבה שנמשך כמים כר מן המקבל אל‬
‫המשפיע שהלכו אחרי ה׳ בלא טעם ונמשכו‬
‫כולם כאיש א׳ אחריו כר כאשה שכורתת‬
‫ברית כר ובקרי״ס נמשך להם אור אה״ר‬
‫מלמעלה שנמשך אליהם בגלוי עד שאמר זה‬
‫אלי כר והוא אהבה שנקרא זה כנ״ל שזהו‬
‫קירוב המשפיע אל המקבל בתכלית כר אך‬
‫כל זה היה רק הכנה למ״ת שבמ״ת היה‬
‫העיקר בבחינת היראה ולא באהבה כמ״ש‬
‫וירא העם וינועו כו׳‪ .‬והענין הוא כידוע שע״י‬
‫האהבה שנמשך כמים מקבלים המצות ברצון‬
‫וחשק כמו ומלכותו ברצון קבלו כר אך ע״י‬
‫היראה שמקבלים עול מלכות בביטול והכנעה‬
‫עצומה לבטל א״ע מכל וכל זהו יותר עליון עד‬
‫שבזאת שהיא היראה באו אל הקדש בראיה‬
‫דעין בעין וכר במ״ת ולכאורה נהפוך הוא‬
‫דבאמת הרי האהבה שרש רמ״ח מ״ע ויראה‬
‫‪124‬‬
‫המשכה בגלוי למטה )ועכ״ז נק׳ קדוש ומובדל(‬
‫כו׳ וזהו אני והוא בא׳ דזה אלי הנ״ל וכל‬
‫ענין גלוי אור א״ם למטה הכונה הכל על העלם‬
‫אור עצמותו שלפני הצמצום שבא דרך יו״ד‬
‫וי״ו והוא שנקרא קדוש ומובדל ג״כ וזהו אתה‬
‫קדוש אתה ממש בא לכלל המשכת קדושה‬
‫כנ״ל ושמך שבגלוי עצמותו קדוש ומובדל‬
‫כר והבונה שגם גלוי אורו מובדל בקדש אע״פ‬
‫שהוא בוי״ו כר וכמאמר איהו תפיס בכ״ע ולית‬
‫מאן דתפיס בי׳ כר וא״כ הרי עיקר רבותא‬
‫דקי״ס שהי׳ למעלה מסדר ההמשכות סובב‬
‫בממלא שעכ״פ לית מאן כו׳ ובקי״ס ראתה‬
‫כר כנ״ל וכמ״ש זה אלי כר זה לנוכח ממש‬
‫וד״ל‪ .‬ומעתה יש להבין מהו ההפרש בין קי״ס‬
‫לע״ל דכתיב ואמר ביום ההוא הנה אלהינו‬
‫זה קוינו לו זה לנוכח כר ומשמע דלע״ל יהי׳‬
‫בעילוי יותר דכתיב כימי כר אראנו נפלאות‬
‫כמ״ש במ״א והוא עיקר העה״ב דכתיב להנחיל‬
‫אוהבי יש כר כידוע‪ .‬אך הנה כמו שקי״ם‬
‫היה בחי׳ הכנה למ״ת כך במ״ש אראנו‬
‫נפלאות לע״ל יהיה הכנה לעה״ב ועיקר הכנה‬
‫בקי״ם למ״ת אין זה רק במה שקי״ס היה זה‬
‫אלי לנוכח כר שזהו גלוי דקדוש לבד ובמ״ת‬
‫שכל העם רואים כר ועל כל דבור כר וכמ״ש‬
‫כי עין בעין כר היה ראיה זאת בבתי׳ קדש‬
‫העליון שלמעלה מקדוש הנ״ל והוא מעין דעולם‬
‫הבא שנאמר אלקינו זה כר דהיינו דקדש‬
‫העצמות ממש בא בגלוי לנוכח לומר זה כר‪.‬‬
‫וביאור ענין קדש בלא וי״ו ידוע ומבואר‬
‫למעלה שבחי׳ ההעלם אחר ההעלם בעצמו‬
‫לאין שיעור למעלה היינו עד כמו שהוא לבדו‬
‫ממש יחיד כר שאין ערוך אליו כלל וכלל גם‬
‫לא העוה״ב כר וכמ״ש אין ערוך לך בעוה״ז‬
‫בחי׳ ממלא וסובב כר ואין זולתך לחיי העוה״ב‬
‫שהוא גלוי העלם עצמותו ממש דנק׳ קדש‬
‫עכ״ז אין זולתך לחיי העוה״ב שנברא ביו״ד‬
‫דטה״ע שאין זה גלוי כל העלם עצמותו רק‬
‫אפס קצהו כר ומ״מ עכ״פ זהו עיקר העה״ב‬
‫שבא למטה כמו שהוא למעלה בעצמותו וז״ש‬
‫להנחיל כר ויאמר כ״א אלקינו זה כר משא״כ‬
‫בקי״ם גם שאמרו זה אלי זהו רק וי״ו מקדש‬
‫עצמותו שנק׳ קדוש שבא בגלוי כנ״ל ואמנם‬
‫במ״ת הי׳ מעין העה״ב שהיה גלוי העלם אנכי‬
‫מי שאנכי ממש וע״כ על כל דבור כו׳ וז״ש‬
‫סג‬ ‫שער התפלה‬
‫קי״ס למ״ת דבמ״ת היה בחי׳ היראה שהוא‬
‫תכלית הביטול וכמ״ש וינועו שאין מי שמתפעל‬
‫כלל בתשוקה רק כאבן דומם ועל ידי זה‬
‫היה גלוי אור העצמות דאנכי ממש והוא מעין‬
‫העוה״ב שנאמר להנחיל כו׳ שזהו גלוי אור‬
‫העצמות ממש דוקא כנ״ל והוא מ״ש אלקינו זה‬
‫ממש שלמעלה מזה אלי דקי״ס שהוא רק בחי׳‬
‫התפשטות אור עצמותו אשר בא בקירוב ע״י‬
‫האהבה כנ״ל וע״כ לפני העה״ב יוקדם הירא׳‬
‫ופחד אלהים על כל הברואים דוקא כמ״ש ובכן‬
‫תן פחדך ואימתך כר וכמ״ש ובאו במערות‬
‫צורים מפני פחד ה׳ כו׳ לפי שא״א להגיע‬
‫לגלוי אור עצמותו כמו שהוא בעה״ב כ״א‬
‫ע״י ביטול דיראה דוקא וז״ש בזאת דיראה דוקא‬
‫יבא אל קדש העצמות ולא בזה דאהבה שבאהבה‬
‫לא יעוררו רק לבחי׳ אור ההתפשטות שנמשך‬
‫לגלוי כמו ע״י קיום המצות שנקר׳ קדוש בוי״ו‬
‫כמ״ש קדושים תהיו ע״י קיום רצונו כר‪ .‬אבל‬
‫בטל רצונך דעמ״ש שלפני קיום המצוה מגיע‬
‫לבחי׳ קדש עצמו שלמעלה מהרצון שבמצוה‬
‫והוא שרש העה״ב שנברא ביו״ד דחכמ׳ כר‬
‫וד״ל‪ .‬וזהו ענין בינה יתירה ניתנה באשה‬
‫שהוא היראה מבאהבה שנק׳ איש )דדחילו‬
‫עלאה נק׳ קדש מה פשפשת ורחימו עלאה‬
‫אהבה בתענוגים מצד אור המושג בבינה שנק׳‬
‫יש מורגש וא״כ בזאת דחילו תתאה ששרשה‬
‫בדחילו עלאה יבא אל הקדש ולא בזה דרחימו‬
‫עלאה(‪ .‬ומתורץ בזה מ״ש אשרי איש ירא‬
‫כר דאשריו של איש בחינ׳ זה שיגיע לכלל‬
‫יראה עלאה דיראת הוי׳ דוקא דבזאת יבא ולא‬
‫בזה כנ״ל ומה שאמר כשהוא איש כר אש יו״ד‬
‫דחכמה ולא אש ה״א דנוק׳ כר דאל אישך‬
‫משום דתשוקת המקבל באהבה כמו‬ ‫כר‬
‫לכתך אחרי כר לא יגיע רק לאהבה דמשפיע‬
‫ולא לבחי׳ עצמותו ממש כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫יש להבין ענין הג׳ שנק׳‬ ‫ומעתה‬
‫בחי׳‬ ‫אשה והוא‬ ‫בשם‬
‫תשבע״פ מל׳ קרינן לה כנ״ל וגם ע״ז אמר‬
‫בינה יתירה ניתנה באשה יותר מתשב״ב שנק׳‬
‫איש כר‪ .‬והנה ידוע דתשבע״פ הוא רק ענין‬
‫פי׳ וביאור לתשב״כ על כל המצות רמ״ח מ״ע‬
‫ושס״ה ל״ת שנז׳ בתורה שבכתב דוקא וידוע‬
‫דתשב״כ נק׳ תורת האדם שכלול מרמ״ח אברים‬
‫‪125‬‬
‫שרש שס״ה ל״ת וכידוע דהמצות הן קיום‬
‫רצונו לנחת לו והוא בא רק מסיבת לאהבה‬
‫את ה׳ לאהוב רק מה שהוא אוהב ואהבתו‬
‫ורצונו א׳ במצות שצוה דוקא דאהבה לשון‬
‫אבה וה״א לגילוי הבל רצון הלב כידוע בפי׳‬
‫כתרצה כו׳ בזה ימשיך אהבתו אליו אך זהו‬
‫רק בחי׳ התפשטותו שהוא חיבורו ודיבוקו‬
‫שנמשך ונדבק אחר כנ״י לשכון תמיד בהם‬
‫כו׳ וכידוע המשל כאשר ירצה אדם להתקרב‬
‫במלך יכוין למשוך עצמו אחר רצונות שלו‬
‫הנאהבים לו שבוודאי כל עצמו נמשך שם כו׳‬
‫וזהו עשה רצונך כרצונו כו׳ אבל אע״פ שנמשך‬
‫עצמו לכל אשר יחפוץ וירצה בפנימיות שלו‬
‫מ״מ אין זה כל עצם מהותו ממש כמו שהוא‬
‫ל״ת שמצד‬ ‫כו׳ )וכמ״שבמ״א דשס״ה‬
‫היראה לאו קודם להן דמ״ע הרי מגיע‬
‫בעצמותו בדרך שלילה מאחר שזה המנגד‬
‫שלו ששונא ומתעב כר וד״ל( אך ע״י היראה‬
‫דוקא שהוא רק בטל רצונך מפני רצונו‬
‫בהכנעת עצמו רק לקיים מצות המלך ולא מצד‬
‫שרצונו הוא כרצונו שע״י האהבה הנ״ל אלא‬
‫רק שמבטל א״ע הנה בזאת יבא אל הקדש‬
‫כמו שהוא‬ ‫בחי׳ העצמות ממש‬ ‫שהיא‬
‫למעלה מבחי׳ התפשטות רצונו לנחת שבגוף‬
‫המצוה כנ״ל וד״ל‪ .‬והנה מובן עוד עכ״פ‬
‫בחי׳ התפשטות יש‬ ‫בבחי׳האהבה שהוא‬
‫ודבר שהרי יש מי שמתפעל ‪::‬מורגש ובגלוי‬
‫ודאי מעורר למעלה כך שהוא ענין גלוי‬
‫ההעלם בגלוי אחר גלוי בקירוב ודיבוק כנ״ל‬
‫בטבע האהבה בבחי׳ יש ודבר עד שנק׳ זה‬
‫לנוכח כמו בקי״ס דכתיב זה אלי כו׳ כנ״ל‬
‫שזהו רק בחי׳ גלוי אא״ם למטה ממש בבחי׳‬
‫יש ודבר היפוך האור העצמות כמו שהוא‬
‫שנקרא סדכ״ם דלית מחשבה תפיסא ביה‬
‫ובקי״ם אפילו שפחה ראתה כו׳ אבל בחי׳‬
‫נו‬ ‫היראה שהוא הכנעת וביטול כל עצמו בתכלית‬
‫מושלל ומופשט מבחי׳ יש לגמרי אדרבה‬
‫כאילו אינו במציאות שאין מי שמתפעל כלל‬
‫וכלל כמו בש״ע בלחש כו׳ ודאי יגיע בזה‬
‫למעלה לבחי׳ אור העצמות כמו שהוא בבחי׳‬
‫האין האמתי עד שבחי׳ סדכ״ס כו׳ נקרא גלוי‬
‫יש כו׳ כנ״ל והוא בחי׳ יראה דזאת שלמעלה‬
‫מבחי׳ זה דאהבה וד״ל‪ .‬וזהו ההפרש בין‬
 ‫שער התפלה‬
‫בגידולו בט״ח בבטן האם כך כללות וקיצור‬
‫כל רמ״ח מ״ע ושס״ה ל״ת הנ״ל בתשב״ב‬
‫מתהווה התפשטו׳ כל אבר ואבר דרמ״ח אברים‬
‫דרמ״ח מ״ע ושס״ה כר הכל בתשבע״פ דוקא‬
‫ולזאת תקרא אשה כר ותשב״כ נק׳ איש כר‬
‫וע״ז אמר ויבן ה׳ כר דבינה יתירה ניתנה‬
‫באשה שהוא תשבע״פ מה שיש בכחה שיתפשט‬
‫כל בנין תורת האדם בשלימותו יותר מבאיש‬
‫דתשב״כ כר וד״ל‪ .‬אך הנה עדיין אין זה מתיישב‬
‫דלמה אמר בינה יתירה בתשבע״פ יותר‬
‫מתשב״כ איך אפשר שיבא יתרון בינה במקבל‬
‫יותר מן המשפיע )דגם לפי משל ציור הולד‬
‫בבטן הרי כל כוחות האברים שבאים בגלוי‬
‫בגשמיות שנק׳ צורה וחומר הכל היה כלול‬
‫בטפה כר ולא כמו שמן העלם הכח היולי‬
‫בא לגלוי אלא כל פרט ופרט שבגלוי היה בכח‬
‫ועצמיות בטפה כמו שרואין בכלי האצטרלוב‬
‫בגרעין הנטוע כל מהות התפוח כר וד״ל(‪.‬‬
‫)אך מ״ש במ״א בענין פנים מאירות ופנים‬
‫מסבירו׳ דהסבר דתשבע״פ בינה יתירה יש‬
‫בזה מה שאין בפני׳ מאירות דתשב״ב יתב׳‬
‫בסמוך( אך הנה האמת הוא דמה שתשבע״פ‬
‫בינה יתירה יש בה כר הוא דוקא בז׳ מצות‬
‫דרבנן שהוסיפו חכמי ישראל על רמ״ח מ״ע‬
‫ושס״ה ל״ת כר‪ .‬ולהבין שרש ענין ז׳ מצות‬
‫דרבנן דבאמת ז׳ מצות דרבנן א״א לומר‬
‫שמוסיפין על המצות שהרי אמר לא תוסיף‬
‫כר אלא מלא תסור מן הדבר כו׳ היינו‬
‫שיש ביכולתם לגדור גדר ולעשות סייג יותר‬
‫מכפי המדה והוא כאשר רואין לפי העת והזמן‬
‫שצריך גדר וסייג להרחקה יתירה עושין וכמו‬
‫גזירות י״ח דבר כר וא״כ לפ״ז ה״ז כמו‬
‫ענין שס״ה ל״ת שהוא רק להרחיק מן הרע‬
‫במניעת המעשה כנ״ל ואין הענין כן שהרי‬
‫נקראים ז׳ מצות דרבנן ומצותן במעשה דוקא‬
‫כמ״ע ממש כמו עירובין ונט״י שמצוה דרבנן‬
‫להניח עירובי תחומין ועירובי חצירות ומצוה‬
‫דרבנן בנט״י והמזלזל בנט״י כר וארז״ל‬
‫בשעה שתיקן שלמה עירובין ונט״י יצאה‬
‫ב״ק כר וכן מצות נר חנוכה שהיא כמו מ״ע‬
‫לעשות במעשה והוא להדליק נר בשמן כר‬
‫וא״כ ז׳ מצות דרבנן נראין כהוספה על מ״ע‬
‫וא״א לומר שיהי׳ ביכולתם להוסיף ולחדש‬
‫‪126‬‬
‫ושס״ה גידים שהן רמ״ח מ״ע ושס״ה ל״ת‬
‫וכמ״ש שמי עם י״ה שס״ה ו״ה עם זכרי‬
‫רמ״ח כר ואמנם עיקר הבנין דאדם הוא‬
‫מרמ״ח אברים והן רמ״ח מ״ע שנק׳ רמ״ח‬
‫אברים דמלכא כידוע וענין שם״ה ל״ת הוא‬
‫רק לבער הרע והוא רק ענין מניעת המעשה‬
‫אשר לא יוכשר בעיני ה׳ להרחיק מאשר תעב‬
‫ושנא כמו לא תרצח ולא תנאף כר וכל‬
‫תועבות העריות וכה״ג בכל ל״ת כלא תאכל‬
‫חלב ודם אבל המ״ע הן הנה בחי׳ בנין אדם‬
‫כמצות צדקה וחסד הוא בחי׳ דרועא ימינא‬
‫כר ומצות תפילין בראש וכה״ג בסוכה ולולב‬
‫ודרך כלל כל המ״ע הן דוקא בחי׳ המשכות‬
‫גלוי אור אלקות למטה מטה דוקא בענינים‬
‫גשמיים כמו בקלף דתפילין וצמר דציצית ובסכך‬
‫דסוכה וכה״ג כל מעשה המצוה נק׳ מעשים‬
‫טובים ומאירים דהיינו שטוב ואור האלקי מאיר‬
‫שם בודאי רק שלא נגלה לנו עתה עד לע״ל‬
‫בעה״ב כידוע וכל עיקר ענין הל״ת אינו בחי׳‬
‫עשיה לטוב כלל רק מניעת המעשה‬
‫אשר לא טוב שהוא להרחיק מן הרע בתכלית‬
‫וז״ש נתתי לפניך החיים והטוב במ״ע והמות‬
‫והרע להתרחק בשס״ה ל״ת כר ובחרת‬
‫בחיים וטוב בקיום מ״ע ולהיות םו״מ בכל ל״ת‬
‫וזה תכלית שלימות האדם כמ״ש סוף דבר‬
‫את האלקים ירא בסו״מ דשס״ה ל״ת ואת‬
‫מצותיו שמור ברמ״ח מ״ע כי זה כל האדם‬
‫דתשב״כ ותשבע״פ כר וכידוע וד״ל‪ .‬ולפ״ז‬
‫יש להבין מהו ענין תשבע״פ מאחר שאינו רק‬
‫פי׳ וביאור לבאר היטב איך שיהיה אופן מעשה‬
‫המצוה דתפילין וציצית וסוכה וכה״ג ואיך‬
‫יורחק כל בחי׳ הרע דל״ת וכל פרטי דיניהן‬
‫לבד וא״כ אין כל חדש בתשבע״פ רק להוציא‬
‫לאור וגלוי גמור מה שנצטווה בתשב״כ וכמו‬
‫מנלן אמר קרא ואם אין ראיה מן המקרא אין דין‬
‫והלכה בתשבע״פ רק מה שמקובל הל״מ כר‪.‬‬
‫אך הנה מבואר במ״א דתשבע״פ ותשב״כ הוא‬
‫כדוגמת חתן וכלה דכר ונוק׳ דאעפ״י שתשבע״פ‬
‫בחי׳ מקבל מתשב״כ הרי אנו רואים שמתחדשים‬
‫דינין והלכות תילי תלים במצוה א׳ שנזכר‬
‫בתורה בסתימות וקיצור מופלג כמו הלכות‬
‫תפילין מפסוק וקשרתם כו׳ וה״ז כמשל‬
‫הטפה דדכר שמתהווה ולד שלם ברמ״ח אברים‬
‫סד‬ ‫שער התפלה‬
‫ע״ע להיות הרחקה לרע יותר משס״ה ל״ת וע״י‬
‫החסדים דמעשה בפ״מ בהמשכות אלקות דוקא‬
‫כעירובין ונט״י כנ״ל שמזה יש הוראה גדולה‬
‫על שרש עצם הזמד״ר שהן גבוהים מכל‬
‫התרי״ג מצות דמ״ע ול״ת עד שבצירוף זמד״ר‬
‫נעשה תר״ך עמודי אור שנק׳ כתר כידוע וד״ל‪.‬‬
‫ובזה יובן מארז״ל ערבים עלי דברי סופרים‬
‫כו׳ פי׳ ערבים עלי זמד״ר וכה״ג שהן מדברי‬
‫סופרים שהחמירו ע״ע לעשות הרחקה ע״י‬
‫מעשה דוקא שזהו עליון במדרגה מכל שרש‬
‫המ״ע ול״ת שנק׳ יינה של תורה משום דא״ח‬
‫עט״ב ובינה יתירה ניתן באשה כו׳ כנ״ל וזהו‬
‫ג״כ מ״ש אני אמרתי ואכלת ושבעת כו׳ והמה‬
‫החמירו ע״ע עד כזית כו׳ דמה שכנ״י עושין‬
‫ביתר מכפי התורה והמצוה עולה למעלה יותר‬
‫מכל המצות שנמשך מעצם רצונו הפשוט‬
‫והיינו מטעם כל הנ״ל בפי׳ בזאת יבא אל‬
‫הקדש העצמות בזאת דבטול כל עצמו׳ המקבל‬
‫ולא בזה כו׳ ולכך נק׳ תשבע״פ בשם אשה‬
‫יראת ה׳ כו׳ ונמצא דג׳ ענינים דבור ויראה‬
‫ותשבע״פ שבינה יתירה יש בהם הכל ענין א׳‬
‫הוא וד״ל‪:‬‬
‫דרך פרט ענין בינה יתירה‬ ‫״ ולהבין‬
‫שבאשה כו׳ שהן זמד״ר כנ״ל‬
‫הנה תחלה יש להבין בענין ערובין ונט״י שתיקן‬
‫שלמה שהוא בחי׳ חכמה תתאה דמל׳ דשניהן‬
‫ענין א׳ אע״פ שמצות עירובי חצרות הוא‬
‫ברשויות ומצות נט״י לסעודה ומזון הכל א׳‬
‫שהרי עירובי חצירות הוא בפת דוקא ועל‬
‫שניהם מברכים אשר קדשנו במצותיו וצונו‬
‫כמו על נט״י והיכן צונו בלא תסור כו׳ והן‬
‫כמו מ״ע ממש ועכ״ז עיקר הכונה בהם להרחיק‬
‫שליטת ויניקת החיצונים כשגוברים ביותר‬
‫לפרקים ע״כ תלוי בחכמי ישראל כאשר רואין‬
‫בראית חכמה האלקית בכנ״י שמתגברים בהם‬
‫שליטת הקליפות כו׳ עושין תיקון לזה והוא‬
‫שתיקן שלמה עירובין ונט״י ונר חנוכה בימי‬
‫חשמונאי וכה״ג‪ .‬ותחלה יש להבין בענין מצוה‬
‫דנט״י בהיות מבואר במ״א ענין נט״י באריכות‬
‫אך תוכן הענין דרך קצרה הנה תחלה היה‬
‫מצות נט״י רק לתרומה בלבד ולא לסעודת‬
‫חולין מפני שלא נפל מדרגה דכנ״י כ״כ אך‬
‫כשראו חכמי ישראל שנפלה כנ״י ביותר תיקנו‬
‫‪127‬‬
‫דבר מה על רמ״ח מ״ע ואפי׳ נביאים אין‬
‫רשאים לחדש דבר כמו שאמר גבי עתניאל‬
‫כר‪ .‬אך הענין דשניהם אמת דודאי עיקר עניז‬
‫הז׳ מצות דרבנן הוא רק לעשות גדר וסייג‬
‫שלא יהי׳ תום׳ יניקה לחיצונים כאשר רואין‬
‫שנפל מדרגות הקדושה האלקי׳ דכנ״י ולא‬
‫יועיל לרע הרחקה דשס״ה ל״ת לבד שאין זה‬
‫רק לרע גמור דג׳ קה״ט דאסור ופסול וטמא‬
‫ממש כו׳ הוסיפו הרחקה גם לבחי׳ נוגה‬
‫דמעורב טו״ר שלא יהיה יניקה לחיצונים כלל‬
‫גם מרחוק כמו שאמר לך לך כר נזיר׳ כו׳ לכרמא‬
‫כר כי כל שיש לחוש לקירוב הרע יש לעשות‬
‫לו גדר בדבר המותר שלא יבא לאיסור משא״כ‬
‫אם הוא רחוק מן הרע כר וכענין נדרים סייג‬
‫לפרישות אך א״כ היה צריך שיהיה זה בדרך‬
‫הרחקה כשס״ה ל״ת לעשות איסור גם בדבר‬
‫המותר ואין הענין כן שהרי ענין ז׳ מצות דרבנן‬
‫הוא בבחי׳ המעשה דוקא כנ״ל אלא צריך‬
‫לומר דבחי׳ המעשה דזמד״ר אינו כמו מ״ע‬
‫ממש שהכונה רק לבחי׳ המשכות אלקות מצד‬
‫העצם שהוא בחי׳ ה״ח שרש רמ״ח מ״ע כר‬
‫והוא זכרי עם ו״ה רמ״ח כר אלא הכונה‬
‫במעשה דזמד״ר לעשות הרחקה יתירה לרע‬
‫ע״י גלוי אור אלקי זה שבמעשה זו שלא‬
‫יוסיפו החיצונים לגשת אל הקדש ביתר מכפי‬
‫המדה ונמצא שבחי׳ הגבורות שרש הל״ת‬
‫הוא בזמד״ר וזהו עיקר ענינם רק שמתלבש‬
‫בבחי׳ החסדים דמ״ע היפוכו והוא בבחי׳‬
‫ההמשכה האלקי׳ דמעשה זו כעירובין ונט״י‬
‫ונר חנוכה וכה״ג מלמעלה למטה כמו מ״ע‬
‫ושרשו בל״ת וד״ל‪ .‬ונמצא דשניהם אמת‬
‫דזמד״ר שרשן בה״ג דל״ת ונעשים בבחי׳ ה״ח‬
‫דמ״ע דוקא וזהו בינה יתירה ניתנה באשה‬
‫שהן זמד״ר דהוסיפו חכמי ישראל יותר מבאיש‬
‫שהיא תשב״ב ותשבע״פ המבאר היטב לרמ״ח‬
‫מ״ע ושס״ה ל״ת שכל אחד מובדל בפ״ע רמ״ח‬
‫מ״ע הוא חלק הטוב בחי׳ המשכות אלקות‬
‫ושס״ה ל״ת לבער הרע וכו׳ וזה לא יועיל כשיש‬
‫תוס׳ יניקה לרע שצריך להרחקה יתירה ואין‬
‫זה הכח בה״ח וה״ג דמ״ע ול״ת דתשב״ב שנק׳‬
‫איש לעשות הרחקה זו בדבר היפוכו שהן‬
‫החסדים דמ״ע מאחר שכבר כל א׳ על מקומו‬
‫ואמנם בינה יתירה באשה שהן כנ״י להוסיף‬
 ‫שער התפלה‬
‫ר״נ עד דלא אכילנא בשרא דתורא כר אבל‬
‫ע״ה אסור לאכול בשר מפני שנופל ברע‬
‫שבו וזהו שנק׳ לחם מלחמה כמ״ש הינוקא‬
‫מאן דבעי למיכל נהמא אפום חרבא כר וכמו‬
‫כי תשב ללחום את מושל כר ומלחמה זו היא‬
‫באדם בעת האוכל שלפעמים יגביר הרע‬
‫שבמאכל ויפול בגסות וחומריות ביותר‬
‫ולפעמים יגביר הטוב שבמאכל וימשיך לבו‬
‫ודעתו בתום׳ כח לאלקות וזהו לחם לבב אנוש‬
‫יסעד ב׳ לבבות לב טוב ולב רע דנה״א‬
‫ונה״ב לשניהם הוא סועד כי מעורב‬
‫טוב ורע וצריך הבדלה וריחוק לחלקי‬
‫הרע שבלחם שלא יוסיף כח ליניקות‬
‫החיצונים כי האדם בצלם אלקים הוא‪ .‬ולמעלה‬
‫יובן מזה ג״כ דבלחם העליון שנמשך למטה‬
‫שהוא שפע מזון העליון כמ״ש הזן את כר‬
‫הוא בא לבחי׳ עה״ד טו״ר ונמשך הרע שבו‬
‫להיכלות הקליפות וכמ״ש במ״א ע״פ וכל‬
‫קרבי כר שיש מלאבים עליונים שנק׳ קרביים‬
‫ואצטומכא שמבררים המאכל העליון להיות‬
‫חלקי הטוב בפ״ע וחלקי הרע בפ״ע והוא‬
‫ההבדל בין הרוחניות הטוב ובין הגסות‬
‫והחומרות כר לשלוח לכל א׳ לפי מדרגתו‬
‫ולא יתערבו טו״ר כלל ולפ״ז לא היה צריך‬
‫נט״י כלל )רק לתרומה וקדשים שהוא אבילת‬
‫אדם ולא הנותר מאכילת המזבח כלחם הקרבן‬
‫שנברר הטו״ר שבו היטב( אך הענין הוא‬
‫דבאמת כשהיו ישראל במעלה עליונה בא״י‬
‫באור שפע מזון ופרנסה מלמעלה בלי אמצעות‬
‫ע׳ שרים כלל וכמ״ש דוד ומידך נתנו לך כר‬
‫ואדרבה התמצית הנשאר מן הפנימית דא״י‬
‫נמשך לע׳ שרים כר וד״ל והיו קרבנות בבית‬
‫המקדש בבחי׳ הבירור דעה״ד טו״ר שבקרבן‬
‫על המזבח גם לשלמים שבעלים אוכלים לא‬
‫היה צריך נט״י ומכ״ש לחולין אך לאחר‬
‫החורבן דכנ״י בגלות בע׳ שרים והשפע חסד‬
‫עליון במזון העליון הולך לע׳ שרים תחילה‬
‫בתערובת טו״ר כר ויכולין הקליפות לקבל‬
‫תום׳ יניקה מבחי׳ הטוב שבשפע העליון אשר‬
‫בשולחן העליון ונק׳ שולחן אשר לפני ה׳‬
‫כמ״ש בזהר ולזאת ראו חכמי ישראל בכנ״י‬
‫שהיא יורדת למטה מטה ביותר ונק׳ סוכת‬
‫דוד הנופלת נופלת תמיד ממדרגה למדרגה‬
‫‪128‬‬
‫גם לחולין עד הפרק כו׳ )אע״פ שבימי שלמה‬
‫קיימא סיהרא באשלמותא היפך הנפילה כו׳‬
‫הרי ידוע שלא תיקן שלמה רק לקדשים ובסוף‬
‫תיקנו חכמי ישראל גם לתרומה וחולין כמ״ש‬
‫במם׳ שבת )ד׳ ט״ו ע״א( אתא שלמה גזר‬
‫לקדשים ואתו שמאי והלל וגזרו אף לתרומה( כי‬
‫עיקר ענין זמד״ר היינו להרחיק בריחוק יתירה‬
‫לסט״א בעצות מרחוק וכל שנפלה כנ״י יותר‬
‫יותר העמיקו עצה להוסיף איזה מעשה טוב‬
‫דוקא שבזה יובדל ויורחק יותר יניקת הרע‬
‫כו׳ וזה שבנט״י תיקנו תחלה עד הפרק כו׳ עד‬
‫שראו שצריך תיקון יותר תיקנו לכל היד‬
‫כידוע‪ .‬והענין דנט״י ידוע שזהו כמו הכנה‬
‫ועצה טובה שלא ינקו החיצונים מן הצפרנים‬
‫שהן מותרי החסדים העליונים דחסד דרועא‬
‫כו׳ לפי שהמזון בא מחסד עליון כמ״ש נותן‬
‫לחם לכ״ב כל״ח ואומר הזן את העולם כו׳‬
‫ובחסד כר מכלכל חיים בחסד כר והחסד ביד‬
‫דוקא ע״כ נט״י מבחי׳ מים דחכמה שמעביר‬
‫ומטהר הזוהמא שלא ילך השפע הפנימית‬
‫לחיצונים כנט״י לתרומה וקדש כר והוא הכנה‬
‫לסעודת הלחם דוקא לפי שהלחם בא בבחי׳‬
‫עה״ד טו״ר שיש בו טוב הרבה ורע הרבה כמו‬
‫שאנו רואים שבאכילה גסה לתאוה ישמן ויבעט‬
‫ויתחמם לבל תאוה רעה מפני כח הרע‬
‫שבמאכל שנפל בשה״כ כר עד שמגביר כח‬
‫הרע שבנה״ב לכל מיני רע כמו שאמר מלי‬
‫כריסא זני בישא כר וכתיב ובטן רשעים‬
‫תחסר כר ומצד בחי׳ הטוב שבמאכל בשר‬
‫ודגן יוסיף אור אלקי בנשמה שבגופו כשאוכלו‬
‫בלי תאוה רק לשובע נפשו כמ״ש צדיק אוכל‬
‫לשובע נפשו מפני שבחי׳ הטוב האלקי שנפל‬
‫בצומח וחי שרשו מלמעלה מבחי׳ אדם ע״כ‬
‫יש בכחו להוסיף כח ואור חדש בנשמה‬
‫האלקי׳ שנק׳ אדם וכמ״ש כי לא על הלחם‬
‫לבדו כר כי על כל מוצא פי ה׳ יחיה האדם‬
‫ומבואר במ״א באריכות שזהו מוצא פי ה׳‬
‫שבמאכל שלמעלה ממוצא פי ה׳ שבאדם‬
‫מטעם דבחי׳ התהו דבהמות וחיות קדם‬
‫לתיקון דאדם כר וזהו טעם הקרבנות דאדם‬
‫מקריב מן הבהמה ואחר ההקרבה שנק׳ מאכל‬
‫אדם העליון כמ״ש לחמי לאשי כר נעשה ריח‬
‫ניחוח להוי׳ דאדם העליון כר וכמו שאמר‬
‫סה‬ ‫שער התפלה‬
‫היה גם בחי׳ מותרות דצפרנים דקליפה נטהרים‬
‫אמנם זהו הרבותא בזמד״ר דבינה יתירה ניתנה‬
‫באשה כר דאעפ״י שבמי המקוה מטהר גם‬
‫הטמא שגם הוא יכול לעלות למעלה אבל במים‬
‫דנט״י עושה ההיפוך דאע״פ שהמים הללו‬
‫הן בחי׳ מי החסדים דחכמה כר מ״מ עושה‬
‫היפך טבע החסדים לקרב אלא אדרבה לרחק‬
‫והוא במה שנוטל ידיו יבריחו וירחיקו בזה‬
‫לס״א שלא יגשו לקבל משולחן אשר לפני ה׳‬
‫כר מן בחי׳ מותרות השפע דצפרנים ודוקא‬
‫במעשה זו דנט״י שזהו כענין מ״ע ממש‬
‫ופעולתה כל״ת להרחיק ביותר לרע כר והוא‬
‫בא בבחי׳ הכנה לסעודת הלחם שסועד לבב‬
‫אנוש לב׳ לבבות טו״ר כנ״ל שיבדל הרע‬
‫מן הטוב ולא יתגשם גופו באכילת הלחם‬
‫לתאוה רעה כלל אדרבה יגביר כח הטוב‬
‫שבמאכל להעלות במעלה טובה יותר לקרבו‬
‫לאלקות כנ״ל וכל זה ע״י נט״י שלפני‬
‫הסעודה כמ״ש והתקדשתם אלו מים ראשונים‬
‫שנק׳ מצוה אבל מים אחרונים חובה כר‬
‫דהעיקר הוא שלא לאכול בידים מזוהמות אבל‬
‫אשר קצת רע נדבק בידים מצד המאכל אחר‬
‫נט״י זהו אינו פוגם כ״כ כי הרי נק׳ שולחן‬
‫אשר לפני ה׳ עכ״פ וכמארז״ל פתח במזבח‬
‫וסיים בשולחן עכשיו שולחנו של אדם מכפר‬
‫עליו במקום מזבח כר כידוע ודוקא על ידי‬
‫נטילת ידים שקדם לסעודה מטעם הנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫יש להבין גם במצות ערובין‬ ‫ומעתה‬ ‫נח‬
‫שתקן שלמה וחכמי ישראל‬
‫תקנו מצות עירובי חצירות בפת מפני שהאדם‬
‫נמשך אחר מזונו שמקבל משולחן העליון‬
‫ולזה העמידו תיקון לערובי חצירות ע״י הפת‬
‫שמשתתפין בו דוקא כידוע וזה פלא לכאורה‬
‫דאיך יהיה שיתוף החצרות שהן רשויות‬
‫מחולקים ע״י שיתוף הפת בלבד כר‪ .‬והנה‬
‫תחלה יש להבין בעיקר ענין עירובי חצירות‬
‫מהו בהיות ידוע דרך קצרה בהפרש שבין‬
‫רה״ר לרה״י דרה״ר נק׳ עלמא דפרודא ששם‬
‫יש שליטה לחיצונים אבל רה״י עולה עד‬
‫לרקיע שהוא בעולם היחוד האלקי להיותו מוקף‬
‫ד׳ מחיצות ובוקע עד לרקיע בלי מסך מבדיל‬
‫כלל וכמ״ש במ״א וע״כ אסור להוציא מרה״י‬
‫לרה״ר ולהכניס מרה״ר לרה״י וידוע דמקומו‬
‫‪129‬‬
‫עד שמקבלים שפע לחמם טמא מידים מזוהמות‬
‫כו׳ והוא מהיכלות הע׳ שרים דנגה דעשיה‬
‫שמקבלים בידים מזוהמות שלהם דרע דנגה‬
‫דצפרנים דיד דחסד עליון נטמא בטומאתם‬
‫בסוד אם רעב שונאך האכילהו לחם כר ולחם‬
‫זה מגואל הוא בידים מזוהמות כו׳ ומפני זה יש‬
‫תוקף כח לסט״א להיות שולטין הדינין הקשין‬
‫ביותר כר וכמ״ש במ״א ע״פ ועשתה את‬
‫צפרניה דבטופרהא אחידן כר והוא זוהמת‬
‫פסולת הצפורן שחוצץ בטבילת נדה כר‬
‫שמשם יונקים הדינין קשין כר ואז ראו לתקן‬
‫מצות נט״י לסעודה גם לחולין שהוא מעשה‬
‫טוב ועצה עמוקה להסיר יניקות הרע הנאחזים‬
‫במותרי החסדים העליונים והוא כאשר ישטפו‬
‫מים על זוהמת הצפרנים להרחיק ולהבדיל‬
‫שרש יניקתם משם וגדרו גדר וגזרו שאסור‬
‫לאכול לחם בידים מזוהמות שלא היה כן בזמן‬
‫הקדמונים ואומר וצונו על נט״י מלאו דלא‬
‫תסור כר‪ .‬והוא כאשר ראו שנפלה כנסת‬
‫ישראל כ״כ כר תיקנו עצה לטהר הידים‬
‫לסעודה שבזה יסעדו משלחן אשר לפני ה׳‬
‫בלי תערובת רע כלל שלא יגבר עליהם תוקף‬
‫הדינין קשין בהיותם בגלות כר לפי שע״י‬
‫נט״י במים נרחץ ונבדל יניקות בחי׳ מותרות‬
‫הצפרנים דחסד עליון שנמשך לנגה כר וד״ל‪.‬‬
‫ושרש הדברים ידוע שביד יש ה׳ אצבעות‬
‫והן ה״ג שבחסד כר שמחלקות השפע שביד‬
‫כי אם לא האצבעות לא היה השפע מתחלק‬
‫כלל ובחי׳ התחלקות זו נק׳ גבר שבחסד והוא‬
‫מ״ש מכלכל חיים בחסד כר לכל א׳ וא׳ כפי‬
‫מה שהוא צריך לכל עולם כפי שהוא כר‬
‫והצפרנים הן מותרי החסדים העליונים כענין‬
‫אברהם יצא ממנו ישמעאל כר חסד דקליפה‬
‫וזהו ריבוי השפע במותרות לע׳ שרים כר‬
‫ומזה צומח דין קשה לכנ״י אך ע״י נט״י לא‬
‫ילך בחי׳ מותרות החסדים ויובדלו יניקות‬
‫החיצונים מפנימית אור חסד דרועא ימינא כר‬
‫וזה יש בכח המים שאין להם גוון כי הגוונין הן‬
‫המדות חו״ג ובמדות שייך תערובות טו״ר‬
‫כישמעאל מותרי החסד ועשו מותרי הגבורות‬
‫עד שיקרא טמא ולהפשיט מצורה לצורה עד‬
‫שהטמא יטהר הוא במים שאין להם גוון כמו‬
‫במי מקוה שמטהר טמאים מזה הטעם אך א״כ‬
 ‫שער התפלה‬
‫שם בנו דמ״ה דחכמת בנו ישמח לבבו שהוא‬
‫אור אבא מה שמו כר שמוסיף אור בח״ע‬
‫דתושב״כ כו׳( ע״י בחי׳ בינה יתירה זו וזהו‬
‫חכם בני כו׳ ואשיבה חורפי דהיינו להשיב‬
‫החיצונים שיגרשו ולא ירעו ולא ישחיתו עוד‬
‫לקבל תום׳ יניקה כו׳ וכמ״ש במ״א ע״פ אז‬
‫תבואנה ב׳ נשים זונות אז דוקא משום דח״ת‬
‫דשלמה אז קיימא באשלמותא היה בכחה‬
‫להפוך חו״ב דקליפה שהן ב׳ נשים זונות עמון‬
‫ומואב כו׳)ואע״פ שנט״י תיקנו מטעם הנפילה‬
‫כו׳ אבל שלמה תיקן לקדשים ומכח זה דוקא‬
‫היה כח לתקן גם לחולין וד״ל(‪ .‬ומעת יובן‬
‫גם ענין מצות נר חנוכה ע״ד הנ״ל בעירובין‬
‫ונט״י שע״ז אמר ג״כ בינה יתירה ניתנה באשה‬
‫כר דהנה מצות נ״ח ודאי נעשית בציווי‬
‫חכמים כמו מ״ע ממש ומברכין אשר קדשנו‬
‫במצותיו וצונו להדליק נ״ח והיכן צונו מלא‬
‫תסור מן הדבר אשר יגידו לך כר וידוע‬
‫שכל עיקר ענין הדלקת נ״ח בשמן שנמשך‬
‫אחר הפתילה כר היינו להאיר אור האלקי‬
‫דכנ״י שבגלות יון שטמאו כל השמנים‬
‫שבהיכל כר הענין היה שנחשך ונפגם אור‬
‫החכמה דכנ״י דקדושה כי בקשו להשכיחם‬
‫תורתך דוקא וגברה חכמת יון לטמאות‬
‫שמן הקדש דחכמה וכאשר נצחום בני‬
‫חשמונאי מצאו פך אחד כר והדליקו ממנו ח׳‬
‫ימים שהן ז׳ מדות בתום׳ אור מרובה מח״ע‬
‫דקדושה וזהו עיקר מצות הדלקת נר חנוכה‬
‫שהן נר ה׳ כנ״י כר כמ״ש במ״א בכמה‬
‫אופנים פרטיים דמצות נר חנוכה בשמן‬
‫ופתילה ועל פתח הבית מבחוץ דוקא שכל‬
‫זה מורה רק בחי׳ ההמשכה וגלוי אור האלקי‬
‫מלמעלה למטה כשאר כל מ״ע ממש וכהדלקו׳‬
‫נרות המנורה בבהמ״ק וכה״ג‪ .‬אך באמת אין‬
‫הענין כן אלא אדרבה כל עיקר המכוון במצות‬
‫נ״ח הוא רק להאיר את החשך שהוא להאיר‬
‫אור חכמה דקדושה דוקא על פתח הבית‬
‫מבחוץ ששם חטאת רובץ חשך דקליפה גם‬
‫הוא לא יחשיך כר וכמ״ש וה׳ יגיה חשכי‬
‫והיינו לבער הרע דחכמה דקליפה שטמאו‬
‫השמנים כר ולהיות יתרון האור מן החשך‬
‫כאור הנר בלילה שמאיר בהבהקה ביותר כר‬
‫וא״כ עיקר המכוון של הדלקת אור אינו מצד‬
‫‪130‬‬
‫של אדם הוא ד״א שנק׳ רשותו ורה״י יש‬
‫לכל א׳ וא׳ בפ״ע שעולה עד לרקיע כו׳‪ .‬והנה‬
‫ברה״י אין שליטה ואחיזה לחיצונים שהן מעולם‬
‫הפירוד כלל וכלל ולזה הזהיר אל יצא איש‬
‫ממקומו ביום כר‪ .‬אך כאשר יש ב׳ רה״י‬
‫זה אצל זה אע״פ שכל א׳ בפ״ע בקדושה‬
‫דעולם היחוד מ״מ יוכל להיות מצד התחלקות‬
‫רשויות הללו זה מזה קצת פירוד מעלמא‬
‫דפרודא ממש ומפני הבדל רשויות שני בנ״א‬
‫לכך תיקנו עירובי חצירות בפת )ע״ד דוגמא‬
‫כאשר ימצא פירוד והתחלקות בין גדולי ישראל‬
‫ואע״פ שכל א׳ נשמתו שלימה בתו״מ אין אח״פ‬
‫שורה בהם מפני שמחולקים זה מזה‬
‫יוכל להיות מזה קצת אחיזה לעולם‬
‫וכמו בז׳ מלכין קדמאין דתהו‬ ‫הפירוד כו׳‬
‫ענפין מתפרדין והתיקון הוא‬ ‫שהיו זת״ז‬
‫ההתכללות דוקא כידוע( והנה מה שתיקנו‬
‫חכמי ישראל לערב בפת שע״י שיתוף בפת‬
‫יש חיבור ויחוד גמור ברשויות שלהם )לפי‬
‫שהמזון ובית הוא בחי׳ או״פ ואו״מוכמ״ש‬
‫במ״א בענין מזון לבוש בית ובנט״י הרי בחי׳‬
‫מקיף דחכמה שנמשך מלמעלה למטה שהוא‬
‫במים שאין להם גוון כו׳ עושה התיקון לפת‬
‫דסעודה שיבריח יניקת החיצונים משולחן‬
‫אשר כו׳ כך מלמטה למעלה ע״י שיתוף הפת‬
‫שהוא המזון הנמשך משולחן העליוןעושה‬
‫התיקון למעלה בבחי׳ מקיף דרשות היחיד כמו‬
‫ברשויות שני בנ״א שיחוברו יחד כאלו הן‬
‫רשות א׳ ממש והוא ע״י שיתופם בפת אחד‬
‫שלא יבא זר להפריד ביניהם כו׳( וא״כ הרי‬
‫גם במצות עירובין הרי הפת שמניח הוא בחי׳‬
‫מעשה כמעשה דכל מ״ע אך עיקר ענינו אינו‬
‫בבתי׳ המשכה והתפשטות זאת רק שלא יבא‬
‫זר ויפריד כו׳ וזהו כמצות נט״י הנ״ל ולזה‬
‫כללם יחד באמרו בשעה שתיקן שלמה‬
‫עירובין ונט״י דהכל ענין א׳ והוא לתקן בדבר‬
‫מצות מעשה כענין ל״ת וזהו בינה יתירה‬
‫שניתנ׳ באשה כו׳ )וז״ש יצאה בת קול ואמרה‬
‫על שלמה אם חכם לבך ישמח לבי גם אני‬
‫וכן אמר חכם בני ושמח לבי ואשיבה חורפי‬
‫דבר דזהו בחי׳ בינה יתירה שבאשה תורה‬
‫שבע״פ חכמה בסוף דהיינו חכמה שבמל׳‬
‫ח״ת דשלמה שנקרא בני כמ״ש מה שמו ומה‬
‫סו‬ ‫שער התפלה‬
‫וצמצום בבריאה והיינו משום בחי׳ בינה‬
‫יתירה שבה שיכולה להבדיל הרע דנגה דבי״ע‬
‫ע״י חכמה תתאה דבחכמה אתברירו והוא‬
‫בחי׳ שם ב״ן דמל׳ שמברר לנגה כמ״ש‬
‫ותקם בעוד לילה ותתן טרף רפ״ח ע״ה כר‬
‫שיורדת המל׳ ללקט ניצוצות בהיכלות הנגה‬
‫כמ״ש בזהר כהאי איילתא כר ואז נקרא‬
‫אשה יראת ה׳ כר כנ״ל וד״ל‪ .‬והמדרגה הב׳‬
‫כאשר מחבבה יותר וקראה אחותי כר והיינו‬
‫בחי׳ תושבע״פ שמקבל מתושב״כ שנק׳ ספר‬
‫וספור אך לא יש ביניהם פירוד לעולם כאח‬
‫ואחות שמבטן א׳ יצאו שאהבתם עצמית‬
‫ותמידית בלי שינוי כלל וכמו מי יתנך כאח‬
‫לי יונק שדי אמי כר ונקרא תרין רעין דלא‬
‫מתפרשן כחדא שריין כר ולא כמו שאנו‬
‫רואים שא״א לקול בלא דבור הרי הדבור‬
‫בחי׳ מקבל והקול משפיע לדבור וכמ״כ אבא‬
‫יסד ברתא כנ״ל אבל תושבע״פ אינו אלא‬
‫פי׳ וביאור דתורה שבכתב ונק׳ דברי סופרים‬
‫שסופרים כל אותיות שבתורה שבכתב ונקרא‬
‫אחותי ממש כר וד״ל )אך מה שנק׳ תשבע״פ‬
‫ספור אינו כמו בחי׳ דבור אלא שסופר‬
‫ומספר לאותיות תשב״ב ואין להבדיל ביניהם‬
‫כלל כמו מנלן אמר קרא והוא בחי׳ חו״ב‬
‫דאצי׳ כידוע שזהו מאין ליש שהשפעה זו‬
‫תמידי׳ בלי שינוי( משא״כ איש ואשתו כשנק׳‬
‫כלה היחוד לפרקים ואמנם למעלה הוא מבחי׳‬
‫בת שנק׳ גן נעול כר רק כאשר עלתה המל׳‬
‫באצי׳ להיות בפרצוף שלם להתייחד נק׳‬
‫כלה ראוייה לייחוד )והוא בחי׳ זו״נ דלפעמים‬
‫תשב״כ ותשבע״פ בחו״ב ולפעמים בזו״נ‬
‫כידוע וד״ל( אך הנה לפ״ז יש להבין מ״ש כאן‬
‫אחותי כלה ב׳ הפכים כנ״ל דהנה וודאי ע״י‬
‫מה שעכשיו נק׳ כנ״י כלה או בתי לע״ל תקרא‬
‫אחותי כלה כמו באתי לגני אחותי כלה כר‬
‫וז״ש כאן גן נעול אחותי כלה ע״י שהיתה גן‬
‫נעול בזמן הגלות תקרא אחותי כלה כר‪.‬‬
‫והענין הוא כמבואר למעלה באריכות בשרש‬
‫ענין ז׳ מצות דרבנן שעולה במדרגה למעלה‬
‫מספר וספור דתשב״כ ותשבע״ם כר במה‬
‫שע״י החסדים כמ״ע ירחיק לרע ביתר שאת‬
‫כר שזהו הוראה גמורה על שרש הזמד״ר‬
‫שגבוה שרשה ויסודה בהררי קדש העליון עד‬
‫‪131‬‬
‫עצם האור רק להאיר את החשך דוקא שזהו‬
‫לגרש החיצונים שלא יחשיכו עוד כר וזהו‬
‫בחי׳ בינה יתירה שבאשה שהיה כח בימי‬
‫חשמונאים לתקן במצות נר חנוכה זאת שהיא‬
‫באה במעשה ועיקר פעולתה הוא ממש כעניז‬
‫ל״ת ויותר מזה והוא מפני שנפלה כנ״י אז‬
‫ביותר כר וד״ל‪:‬‬
‫נט ו א ח ר כל הנ״ל יובן הפסוק בשה״ש‬
‫גן נעול אחותי כלה גל נעול‬
‫מעין חתום פי׳ גן נעול כמ״ש ונהר יוצא מעדן‬
‫להשקות את הגן דעדן תושב״כ ח״ע ונהר‬
‫יוצא מעדן זה להשקות את הגן הן ג״ן סדרים‬
‫הכלולים בתושבע״פ כידוע אך מה שנקרא גן‬
‫נעול היינו כאשר נעול מיניקות החיצונים שלא‬
‫יוכלו לגשת אל הגן והוא ע״י בחי׳ ז׳ מצות‬
‫דרבנן דוקא שעי״ז נקרא גן נעול אחותי כלה‬
‫שהוא תושבע״פ כידוע וד״ל‪ .‬ולהבין זה הנה‬
‫תחילה יש להבין מה שקוראה בב׳ שמות‬
‫מחולקים אחותי כלה אם אחותי איך תהיה‬
‫כלה ואם היא כלה איך היא אחותי כר דהנה‬
‫ארז״ל לא זז מחבבה עד שקראה בתי כמו מה‬
‫יפו פעמיך בת נדיב כר ואח״כ לא זז מחבבה‬
‫עד שקראה אחותי כמו אמור לחכמה אחותי‬
‫את ואח״ב לא זז מחבבה עד שקראה אמי כר‬
‫והיינו ג׳ מדרגות יש כאן בתי ואחותי ואמי‬
‫כר וגם כאן הכוונה לג׳ מדריגות האלה גן‬
‫נעול היינו כשנקרא׳ בתי ברתא דמלכא בחי׳‬
‫הדבור או בחי׳ יראה כנ״ל דאבא יסד ברתא‬
‫שבחי׳ חכמה בראש מאיר בחכמה בסוף‬
‫שהוא חכמה שבדבור וכמ״כ בחי׳ יראה עלאה‬
‫דח״ע מאיר ביראה תתאה בחי׳ מל׳ שנקרא‬
‫זאת כמ״ש למעלה בפי׳ בזאת יבא כר וזהו‬
‫שלא זז מחבבה עד שקראה בתי כר הכונה‬
‫על בחי׳ בינה יתירה שנמצא באשה שהיא‬
‫בחי׳ הדבור או יראה כנ״ל כאשר בח״ת‬
‫דמל׳ נתוסף אור מח״ע דנעוץ תחילתן‬
‫בסופן כר וזהו גן נעול דנעול מיניקות החיצוני׳‬
‫כבתולה שלא ידעה איש כך בת מלך בחי׳‬
‫ברתא דמלכא גם בהתלבשות המל׳ בבי״ע‬
‫נקרא גן נעול כמו הגן הנעול במנעול שלא‬
‫יכנסו זרים ויאכלו פריה כר וכמ״כ ג״ע העליון‬
‫תרעין דג״ע אסתימו בליליא במנעול ונקרא‬
‫גן נעול והוא בהיותה במדת לילה בהסתר‬
 ‫שער התפלה‬
‫מוכן לזה וא״ל לא יועיל הצמיחה וגם אם‬
‫האדמה מוכן לזה אם לא שיצמח ה׳ מן האדמה‬
‫כר‪ .‬ומה שהאדמה מוכן לזה הוא ממה‬
‫שנטע ה׳ אלקים גן זה בעדן מקדם דהיינו‬
‫כאשר כבר בהיות העדן נתהווה הכנת‬
‫נטיעת גן זה שיהיה הגן גלוי בית קיבול לעדן‬
‫עלאה כר‪ .‬ואח״כ ויצמח ה׳ כר שהביא הגלוי‬
‫מן החעלם דעדן כל עץ נחמד למראה כר וחוא‬
‫מצד שנטע נטיעה טובה ע״כ צמח כל עץ נחמד‬
‫כנ״ל וד״ל‪ .‬וביאור הענין יובן למטה בנשמות‬
‫ישראל שאנו רואים בבחי׳ אור הזרוע לצדיק‬
‫עליון שיש חרבה נשמות שנק׳ עץ נחמד‬
‫למראה וטוב למאכל כמו כי האדם עץ‬
‫השדה וכמו ישבעו עצי ה׳ כר כי יש בנשמה‬
‫חומר וצורה החומר הוא כלי בית קיבול‬
‫חטוב ונחמד למראה היינו במדותיו ושכלו‬
‫הוא נחמד למראה שיהיה בו גלוי אלקות בענג‬
‫ושעשועים עליונים כמו הראני את כר כי‬
‫מראך נאוה כר ונקרא טובת מראה והוא‬
‫בתו״מ שמקבל בתוכה כר וטוב למאכל‬
‫הוא בחי׳ הצורה שבנשמה האלקית כאשר‬
‫נכללת למעלה לאשתאבא בגופא דמלכא‬
‫כענין מיכאל כה״ג מקריב נשמות כר כפרי‬
‫האילן טוב שטוב למאכל כך פרי טוב דתו״מ‬
‫ודו״ר שכליים כר הוא העולה בבחי׳ מאכל‬
‫שהוא בחי׳ הענג האלקי שבטעם הפרי ההוא‬
‫כההוא ינוקא שאמר קוב״ה ארח בתפוחא דא‬
‫כר ואמנם כל גלוי אור ענג האלקי הזה שבא‬
‫במורגש בנשמה שנק׳ עץ נחמד למראה וטוב‬
‫למאכל הכל בא מצד מקום הטוב שמוכן‬
‫לצמיחה טובה זו והוא בחי׳ גן דעדן עלאה‬
‫כמ״ש ויצמח ה׳ אלקים כללא דדכר ונוקבא‬
‫בשביל יציך׳ הנשמה דוקא וכך יש הרבה‬
‫מלאכים בגן זה שנק׳ עשבי הגן שיש בהם ריח‬
‫טוב בכמה מיני תענוגים שונים כר‪ .‬וכל זה‬
‫מפני שכבר נטע ה׳ אלקים גן זה בעדן מקדם‬
‫מקדמונו של עולם כר והוא נשמות ישראל‬
‫שעלו במחשבה שיהיה בחי׳ כלי מוכן לקבל‬
‫כל טוב הצמיחה מהעלם עצמות התענוג עליון‬
‫שנק׳ שעשועים דעדן עצמי דעין לא ראתה‬
‫אלקים זולתך כר‪ .‬ואח״כ ויצמח ה׳ אלקים‬
‫שבא בגלוי באור הזרוע לצדיק עליון בנש״י‬
‫כל עץ נחמד כר והן כל הנשמות שמאדה״ר‬
‫‪132‬‬
‫שמחמת זה תקרא אחותי כלה ועוד תעלה‬
‫יותר להיות בבחי׳ אמי כר‪ .‬וביאור הדברים‬
‫הנה כתיב ויבן ה׳ אלקים את הצלע וכר שזהו‬
‫בנין הנוק׳ כמו והתקין לו ממנו בנין עדי עד‬
‫כר ואמר דאו״א תקינו לה ואמנם פי׳ ויבן היינו‬
‫שבינה יתירה ניתנה בה כר אך בינה יתירה‬
‫זו ישנה בב׳ מדרגות דיראה ודבור כנ״ל וכ״ש‬
‫בתשבע״ם מל׳ קרינן לה אבל הנה מבואר‬
‫במ״א ע״פ אבן מאסו הבונים כר שהוא בחי׳‬
‫ב״ן דבריאה שרש דוד כשהמל׳ בהסתר גדול‬
‫בגלות השכינה ביותר שאבן א׳ ב״ן מאסו‬
‫הבונים או״א דאצי׳ כשבנו את הצלע כר אבל‬
‫תהיה לראש פינה בעלייה הג׳ דמל׳ כשלא זז‬
‫מחבבה עד שקראה אמי כר שהוא שם אהיה‬
‫דכתר הכללי כו׳ )וכמשי״ת בסמוך בפי׳ גל‬
‫נעול מעיין חתום( אך הנה תחלה יש להבין‬
‫עניין עלייה זו שנק׳ אחותי כלה שז״ש יונתי‬
‫תמתי תאומתי כאח ואחות כר )והוא בחי׳ זו״נ‬
‫בהיותן בבטן אימא עלאה( ומה שנק׳ כלח‬
‫היינו כמ״ש בזהר ע״פ וגם אמנה אחותי בת אבי‬
‫היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה שנק׳ כלה‬
‫כר‪ .‬ויש לתקדים תחלה בשרש ענין גן עדן‬
‫מחו דהנה ארז״ל שמא תאמר זחו גן זחו עדן‬
‫ת״ל כר דמ״ש ויטע ה׳ גן בעדן מקדם הוא‬
‫ע״ד גן פשוט גשמי שעיקר ענין הגן הוא‬
‫שמבררים מקום טוב ומובחר בארץ שמוכן‬
‫להוציא כל מיני צמיחות טובות מאילני פירות‬
‫ועשבים מריחי׳ ריח הטוב הערב לנפש להתעדן‬
‫בהם ואם אין המקום הנבחר מוכן לצמיחה‬
‫טובה גם שנוטעים שם כל אילני פירות טובים‬
‫וכר לא יצליח גידולם כלל שיהיה בהם ענג‬
‫ותנאי הב׳ שיהיה הנטיעה טובה מעץ ואילן‬
‫טוב דאם לאו לא יועיל טוב המקום שבגן‬
‫כו׳‪ .‬וכך יובן למשכיל למעלה דמ״ש ויטע ה׳‬
‫אלקים גן בעדן מקדם שמה שנק׳ עדן הוא‬
‫בבחי׳ הענג הרוחניות הנק׳ עדן הארץ הלזו‬
‫שנסתר ונעלם כר כמ״ש בעדן עין לא ראתה‬
‫כר ואמנם בחי׳ הגן הוא מקום בארץ הנבחר‬
‫ששם יצמח כל צמח טוב כנ״ל והוא מקום‬
‫המוכן לכל בחי׳ גלוי אור הענג הנמשך מבחי׳‬
‫רוחניות הענג דעדן העליון וזהו ויצמח ה׳‬
‫אלקים מן האדמה )שהוא הגן דעדן( כל עץ‬
‫נחמד למראה וטוב למאכל כר מפני שהאדמה‬
‫סז‬ ‫שער התפלה‬
‫סתים מבחי׳ סתים דעדן שמאיר לפרקים‬
‫בגן כמו שאמר והיה מדי חדש בחדשו כו׳‬
‫לבד מה שהנהר יוצא מעדן תמיד להשקות‬
‫את הגן כר‪ .‬ולכך מכריזין אשרי מי שבא לכאן‬
‫ותלמודו שבנגלה בידו דוקא משום דבינה‬
‫יתירה ניתנה באשה שהיא תשבע״פ שנק׳‬
‫תלמוד כו׳ עד שמחמת זה דוקא יזכה לזיו‬
‫השכינה מעדן עלאה לגן מהעלם הענג כו׳‬
‫וד״ל‪ .‬וזהו גן נעול אחותי כלה דהנה ידוע‬
‫דב׳ ההי״ן דשם הוי׳ ה״א אחרונה בחי׳‬
‫רחל עולם הדבור וה״א ראשונה בחי׳ לאה‬
‫בחי׳ מחשבה ותחלה כשקראה בת הוא ה״א‬
‫אחרונה שנק׳ דבור או יראח ומקבלת מבחי׳‬
‫וי״ו שהוא ז״א אך בעליית המל׳ לאור אבא‬
‫נק׳ בת אבי כר ולא בת אמי שהוא ה״א‬
‫ראשונה בחי׳ בינה וע״כ ותהי לי לאשה‬
‫והוא אחותי כלה אחותי מסטרא דאור אבא‬
‫וכלה מצד שאינה בת אמי כר )ולפעמים נק׳‬
‫המל׳ בת יה ובינה בן יה והיינו כאשר נק׳‬
‫תאומתי שהוא עיבור זו״ן בבטן אמא ששניהם‬
‫אח ואחות ומיחוד דאו״א ממש( והיינו כאשר‬
‫נהר יוצא מעדן דבחי׳ פנימית חכמה להשקות‬
‫הג״ן סדרים הכלולים בתשבע״פ לגלות ענג‬
‫הנעלם כנ״ל ובאופן הנ״ל בנש״י שבא בהן‬
‫גילוי אור ענג הנעלם כר אז נק׳ אחותי כלה‬
‫דמה שעלו במח׳ תחלה הי׳ בבחי׳ אחותי כר‬
‫אך תענוג תמידי אינו תענוג כידוע ע״כ‬
‫דוקא בירידות הנשמות בעלמא דאתגלייא‬
‫ועולין למעלה לקבל מענג הנעלם כמו בכל‬
‫שבת ויו״ט בג״ע כנ״ל זהו כמשוש חתן על‬
‫כלה ממש לפרקים אעפ״י שנק׳ אחותי וכמ״ש‬
‫ותהי לי לאשה וכך הוא בתשבע״פ שבא‬
‫בגלוי כמ״ש והנגלות לנו ולבנינו כר כשעולה‬
‫לקבל באורח סתים מבחי׳ סתימות הח״ע‬
‫שבעדן כנ״ל נק׳ אחותי כלה כר וכמ״ש באתי‬
‫לגני אחותי כלה כר והוא כשלומדים בג״ע‬
‫תשבע״פ דוקא כמ״ש במ״א ע״פ השמיעני‬
‫את קולך כר דקב״ה אתא לאשתעשע עם‬
‫הנשמות בג״ע בלמוד דיני תשבע״פ בבחי׳‬
‫הסוד הגנוז שבהם וז״ש היושבת בגנים כר‬
‫שזהו בבחי׳ גלוי אור הענג שבעדן לפרקים‬
‫שגדול תענוג זה מתענוג תמידי דחו״ב שנק׳‬
‫תרץ רעין כר ולכך מכריזים אשרי כר‬
‫‪133‬‬
‫עד עקבות משיחא שהי׳ בהן גלוי אורות‬
‫העליונים מתענוג העצמות באור תו״מ ועבודה‬
‫שבלב ומוח שלהם כו׳ שנק׳ ענג המורגש בכלל‬
‫שבא מבתי׳ הענג הנעלם כו׳ שזהו ב׳‬
‫מדרגות דגן ועדן כמאמר שמא תאמר זהו גן‬
‫זהו עדן כו׳ כי עדן הוא הענג הנעלם ומשם‬
‫יבא אור בגלוי מאין כו׳ כמו הגן הגשמי‬
‫שצומח בו כל מיני ענג דאילנות ועשבים‬
‫בכמה מינים שונים להתעדן בהם כו׳ שזהו‬
‫ענג נגלה כו׳‪ .‬וגם סיבת הגידול והצמיחה‬
‫בכי טוב תלוי בב׳ תנאים הנ״ל מפני שנטע‬
‫נטיעה טובה ומפני שהמקום טוב כר‪ .‬ועוד‬
‫סיבה שלישית מפני שנהר יוצא מעדן העליון‬
‫להשקות תמיד את הגן שנהר זה עושה‬
‫בהשקאתו לגן שירבה לגדל כל עץ נחמד‬
‫כו׳ בעילוי אחר עילוי לאין שיעור לענג‬
‫הנגלה אח״כ כאשר קול ה׳ מתחלך תמיד‬
‫בגן לרוח היום להתעדן עצמו באילנות טובות‬
‫וריח עשבים הטובים שצומחים שם כו׳ והן‬
‫כמה רבבות אלפים נשמות שמשתעשע בהן‬
‫בכמה מיני מדריגות שונות כו׳ כידוע וד״ל‪:‬‬
‫הדוגמא מזה יובן בתשב״כ‬ ‫ם והנה‬
‫ותשבע״פ כידוע דג׳ קשרין הן‬
‫ישראל מתקשראן באורייתא כו׳ ואורייתא‬
‫סתים וגליא כמ״ש הנסתרות לה׳ אלקינו והוא‬
‫בחי׳ ענג הנעלם שבח״ע דאורייתא כנגינות‬
‫וטעמים וכן טעמי מצות שלא נתגלו עתה‬
‫רק לע״ל וזהו ג״כ הנק׳ עדן עלאה דעין לא‬
‫ראתה כו׳ ואמנם אפס קצהו נמשך ובא‬
‫לגלוי אור זרוע בתשבע״פ שמגלה הצפון ובא‬
‫לידי טעם נגלה כמשל הגן דעדן הנ״ל‬
‫שצומח בו כל עץ כו׳ כך בתשבע״פ הכלולה‬
‫מג״ן סדרים כו׳ גן זה כבר נטעו ח׳ כו׳‬
‫ויצמח בו כל עץ כו׳ היינו כל ההלכות‬
‫ודינין מחודשים ומבוארין שבא בגלוי ענג‬
‫להתעדן בו כו׳ ונהר יוצא מעדן דתשב״כ‬
‫להשקות הגן ג״ן סדרים הכלולי׳ בתשבע״פ‬
‫וכנ״ל בב׳ תנאים כו׳ כך הוא ממש בתשבע״פ‬
‫שהרי אמר אתם אפי׳ שוגגין כו׳ לפי שניתן‬
‫שם כל גלוי אור הענג העליון הסתום דכמו‬
‫דנש״י עלו במחשבה כו׳ בבחי׳ סתים וגליא‬
‫כך אורייתא סתים וגליא ונק׳ גן ועדן והיינו‬
‫ענין גן עדן דעכשיו שהנשמות נהנין באורח‬
 ‫שער התפלה‬
‫אחותי כלה אבל כל זמן היות כנ״י בגלות‬
‫ובשביה בין זרים שנאמר נבלע ישראל בגוים‬
‫כר וכן בעלונו אדונים זולתך כר שלא גלחה‬
‫את ראשה ולא עשתה צפרניה וגם לא הסירה‬
‫שמלת שביה עדיין ודאי יש בה חשש גדול‬
‫שיקבלו זרים מן מותרי שערות וצפרנים כר‬
‫עד שערו ערו עד היסוד כר וכידוע בענין‬
‫תיקון חצות כר ולזאת צריכה שמירה מעולה‬
‫ביותר לפי שהכל קרובים לגשת אל הקדש‬
‫לחלל בכל מיני טומאה כר ואין עצה אז רק‬
‫לנעול במנעל והוא הנק׳ גן נעול כמו שנועלין‬
‫הגן בכמה מנעולים שלא יוכלו הזרים ליכנס‬
‫כר ואחר שזר לא יכנס אע״פ שיש בכנ״י‬
‫מותרות דמוחין וצפרנים ושמלת שביה כר‬
‫ואינה ראויה ליחוד עליון עדיין מ״מ אחר‬
‫שנעול מיניקות החיצונים בשמירה מעולה זאת‬
‫תהיה נחמתה בעניה שיש לה תקוה אע״פ‬
‫שאין אנו יכולים לעלות ולראות עתה כר וענין‬
‫השמירה הזאת הוא דוקא בלמוד תשבע״פ‬
‫שנאמר בה ערוכה בכל ושמורה וכידוע דשמור‬
‫במשנה בבחי׳ יציר׳ שהוא גוזר ואומר זה כשר‬
‫וזה פסול כר דמתניתא מלכתא כר ומשום‬
‫דבינה יתירה ניתנה באשה שהיא תשבע״פ‬
‫להרחיק ולגרש כל רע וטמא שלא יגש אל‬
‫הקדש פנימה כר והיינו בכל פרטי הדינין‬
‫וגזרות שגזרו וגדרו סייגים הרבה בכל שס״ה‬
‫ל״ת כר כמו בהלכו׳ טומאה וטהרה‬
‫ואו״ה כר גם בד״מ חייב זכאי שהן‬
‫ששה סדרים כר‪ .‬אך הנה עדיין אין זה רק‬
‫שמירה מבפנים ולא מבחוץ שלא יוכל‬
‫הזר ליכנס כלל ואין זה נק׳ גן נעול דג״ן‬
‫סדרים בעצמם שמירה מבפנים לבד‬
‫אבל הגן זה עצמו צריך שמירה מבחוץ עד״מ‬
‫הגן הגשמי שכבר נטוע בו כל עץ נחמד כר‬
‫)שהן רמ״ח מצות עשה בכל פרטי דיניהן‬
‫שבתורה שבע״פ( ונבער ממנו כל קוץ ודרדר‬
‫וסקלו מכל אבן כמו ויעזקהו ויסקלהו )דכרם‬
‫ה׳ צבאות הוא להתעדן בו כנ״ל והיינו ע״י‬
‫פרטי דינים דשס״ה ל״ת כו׳( הנה כאשר‬
‫יכנס זר ודאי יהיה למרמס ולביזה ויקבל יניקה‬
‫מטוב פרי הגן ויקלקלנו כר ולזה הניח לאדה״ר‬
‫בג״ע לעבדה ולשמרה בנטיעות טובות‬
‫ולהשקות הגן מעדן ולסקלו כר שהן רמ״ח‬
‫‪134‬‬
‫ותלמודו בידו דוקא וד״ל‪ .‬אך הנה עדיין‬
‫אינו מובן מ״ש גן נעול אחותי כלה דפשוטו‬
‫מורה שאחותי כלה נק׳ גן נעול מפני שאינה‬
‫נזקקת אלא לבן זוגה כר וכגן הנעול שלא‬
‫יכנסו זרים כר או שהכוונה נעול שאין סודה‬
‫מושג רק למי שראוי לו לפתוח שערי אור‬
‫הגנוז וסתום דעדן כמ״ש סוד ה׳ ליראיו‬
‫דוקא ולא לזולתם אדרבה שננעל השער‬
‫בכמה מנעולים שלא ימצא להם פתח ליכנם‬
‫בגן דעדן עליון הנ״ל והכל ענין א׳ דתרעין‬
‫דג״ע אסתימו בליליא מן הזרים העומדים חוץ‬
‫שלא יכנסו ויחללו הגן כר ושלא יכנס מי‬
‫שאינו ראוי כמו ת״ח שאין בו יראת שמים‬
‫שמפתחות החיצונות אין מוסרין לו איך יכנוס‬
‫כר‪ .‬וזהו הפי׳ הפשוט גן נעול מפני שנעול‬
‫מהכל רק לעומדים בסוד ה׳ נק׳ אחותי כלה‬
‫להיות ראויה ליחוד עליון דהיינו גלוי אור‬
‫ענג עצמי הנעלם )כמו שהיה דוד המלך‬
‫מחבר תוש״מ בהקב״ה וכמשי״ת בסמוך בפי׳‬
‫בזאת יבא אהרן כר(‪ .‬ומעתה יש להבין מהו‬
‫ענין הנעילה הזאת מן הזרים כר שמזה יבא‬
‫ענין יחוד אחותי כלה כנ״ל דהנה מבואר‬
‫במ״א ע״פ וראית בשביה אשת יפת תאר כר‬
‫וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה דהיינו‬
‫כנ״י נשמות בגופים שיונקים מהם בחי׳ הרע‬
‫מן בחי׳ המותרות דצפרנים ושערות כר בתוס׳‬
‫מרובה כר והוא מן עוצם טרדות ההתחכמות‬
‫בעסק פרנסה שהן בחי׳ מותרי מוחין שיוצאין‬
‫מן שערות דראשה ועוצם טרדת הלב שבא‬
‫בעסק הידים שנק׳ יגיע כפיו הולך למותר וריק‬
‫כר והן הצפרנים עד שאינו נק׳ נקי כפים ובר‬
‫לבב כר וכאשר הנשמה האלקית באה למעלה‬
‫להתייחד ולהתדבק ביוצרה וגלחה את ראשה‬
‫ועשתה את צפרניה והסיר׳ שמלת שביה כר‬
‫שהן בחי׳ המקיפין שלמעלה מן הרצון‬
‫והשכל שמקיף אותו בהבלי הזמן שמשם‬
‫נולדו לו רצונות זרות ושכליים זרים לאין‬
‫שיעור כו׳ וד״ל‪ .‬אך הנה באמת כאשר‬
‫הובדל ממנה כל אלה שיונקים משערות‬
‫וצפרנים כר אחר שגלחה ראשה כר וגם‬
‫הסירה שמלת שביה כר ודאי נתפרדו ממנה‬
‫כל פועלי און כר ולא יגשו עוד לחלל הקדושה‬
‫האלקית ואז ראויה ליחוד עליון שתהיה נק׳‬
‫סח‬ ‫שער התפלה‬
‫כלה שארה כסותה כר או״פ ואו״מ כר(‪.‬‬
‫ומעתה יש להבין מ״ש למעלה בענין אבן‬
‫מאסו הבונים כר שהוא בחי׳ ב״ן דמל׳ כשהיא‬
‫בתכלית ההסתר בבריאה שמאסו הבונים את‬
‫הצלע כר תהיה לראש פינה שהוא עלייה הג׳‬
‫דמל׳ כשמחבב׳ עד שקראה אמי שהוא שם‬
‫אהי׳ דבינה כר כנ״ל‪ .‬וביאור הדברים הנה זהו‬
‫מ״ש בסיפ׳ דהאי קרא גל נעול מעין חתום ויש‬
‫להבין מה ששינה מגן דרישא לקרותו גל ומהו‬
‫ההפרש בין גן נעול לגל נעול כר והנה פי׳ גל‬
‫הוא כמו גל של אבני׳ הנזכר בלבן ויעקב שאמר‬
‫עד הגל הזה כר וכידוע בפי׳ גל שאינו על‬
‫אבנים דוקא אלא כל הגבהה ורוממות דבר‬
‫מה המפסיק מצד גובהו למעלה נק׳ בשם גל‬
‫כמו גלי הים שהגלים של הים מוגבהים למעל׳‬
‫להפסיק בפני הכל שלא יוכלו לעלות שם וכן‬
‫גל של אבנים שעושין היינו לעשות הפסק בין‬
‫גבול לגבול ובין איש לרעהו כלבן שעשה גל‬
‫אבנים בגובה להפסיק בינו ליעקב ואמר עד‬
‫הגל הזה כר וכמו שאמר טרוקו גלי כר‪ .‬ונמצא‬
‫שיש בענין הגל ב׳ ענינים א׳ לעשות הפסק‬
‫בגבולי׳ לבלי יקרב זה בתוך גבול זה והב׳‬
‫הרוממות שלו בגובה לעשות הפסק למעלה‬
‫וזהו ההפסק העליון יותר כר ויובן זה בגן‬
‫דעדן הנ״ל בבחי׳ הרוחניות בהיות מבואר‬
‫למעלה בפי׳ ויטע ה׳ גן כר שנבחר זה המקום‬
‫להיות בו גלוי אור העונג העליון הנעלם‬
‫הנקרא עדן העליון והוא אשר צמח בו כל‬
‫עץ נחמד כר ובודאי נבחר בגבול ושטח מקום‬
‫מכל צד שבכלות השטח בכל גבולו מסביב‬
‫לא יבא שם גלוי אור העליון והוא ענין היקף‬
‫הגל חומה סביב לגן זה דהיקף הגל הזה הוא‬
‫העושה ההפסק להגביל מכל צד שלא ילך‬
‫גלוי אור העדן רק למקום זה ולא לחוץ מן הגל‬
‫המקיף כר שלא יצמח שם מאומה רק בשטח‬
‫זה שלפנים מן היקף הגל כו׳‪ .‬וענין הב׳ הוא‬
‫ההפסק העליון בגובה ורום במה שהגל חומה‬
‫זה מרומם ומוגבה מאוד נעלה להפסיק בין‬
‫העומד חוץ לעומד בפנים שיסתר מעין הרואה‬
‫כל מה שבפנים כמ״ש לבן כי נסתר איש‬
‫מרעהו כר אם אתה לא תעבור אלי כר והוא‬
‫לעשות ההרחקה בהעלם לחיצונים שלא יראו‬
‫אור ע״י הגבהת הגל עליהם כי כבוד אלקים‬
‫‪135‬‬
‫מ״ע ושס״ה ל״ת כו׳ אך הנה ע״י ז׳ מצות‬
‫דרבנן דוקא נעשה ג״ן סדרים כר גן נעול‬
‫לגמרי שהזמד״ר היינו לעשות גדר והרחקה‬
‫יתירה בשמירה מעולה מבחוץ שלא יבא שם‬
‫ערל וטמא כו׳ והוא ע״י שהרחיקו בבחי׳‬
‫מעשה דוקא כמו מצות עירובין ונט״י ונ״ח‬
‫הנ״ל שכל עיקר ענין שלהם שלא יהיה דריסת‬
‫הרגל לחיצונים בפתח ושער דקדושה כלל כמו‬
‫בנ״ח עד שתכלה רגל מן השוק כר )וכמ״ש‬
‫במ״א בענין מזוזה מימין ונ״ח משמאל‬
‫שהוא השמירה מבחוץ דוקא( וכן עירובין‬
‫שלא יפרידו ברה״י דקדושה ונט״י שלא יגשו‬
‫לשולחן אשר לפני ה׳ כר ובכל הנ״ל כנ״י‬
‫בהסתר הגלות נשמרים במנעול ונק׳ גן נעול‬
‫לגמרי ובינה יתירה זו שבזמד״ר הוא יותר‬
‫מתשבע״פ עצמו שנק׳ ג״ן סדרים אחר שהן שומר‬
‫לגן ונק׳ חותם בתוך חותם כמו ויריחו סוגרת‬
‫ומסוגרת כו׳ וד״ל‪ .‬אך אין שמירה זו שמבחוץ‬
‫בזמד״ר רק עכשיו בזמן הגלות אבל לע״ל שכבר‬
‫גלחה ראשה וצפרניה והסירה כר א״צ‬
‫לשומר דחב״ח דזמד״ר כלל וכלל כר שהרי‬
‫לא יש מקום לחיצונים לינק משערות וצפרנים‬
‫וגם שמלת שביה שקיבלו החיצונים הסירה כר‬
‫ואז נק׳ אחותי כלה ולא למי שאינו ראוי רק‬
‫לעומדים בסוד ה׳ והוא מי שעסק בתורה‬
‫הנגלית לשמה שמגלין לו רזי תורה מבחי׳‬
‫סוד ה׳ שבעדן כנ״ל והא בהא תליא והיינו‬
‫לפי שהיה בגלות גן נעול ע״כ תהיה אחותי‬
‫כלה כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫סא ו ז ה ו לא זז מחבבה עד שקראה בתי כר‬
‫ברתא דמלכא כשיורדת בסתר‬
‫המדריגה בזמן הגלות נק׳ גן נעול בשמירה‬
‫מעולה מבחוץ ע״י זמד״ר ועי״ז מחבב׳ יותר‬
‫להיות בבחי׳ אחותי כלה כנ״ל )והיינו מה‬
‫שיתבאר בסמוך באריכו׳ ע״פ וכי ימכור איש את‬
‫בתו לאמה ברתא דמלכא מל׳ דאצי׳ בהסתרה‬
‫בבריאה נק׳ אמה העבריה לא תצא כר ואם‬
‫רעה בעיני אדוניה אור אבא שהוא מצד נוגה‬
‫דבריאה אשר לא יעדה והפדה כר וכמ״ש‬
‫ופדויי ה׳ ישובון כר באותיות דתורה ואם לבנו‬
‫ייעדנה זהו מ״ש אחותי בת אבי כו׳ כנ״ל‬
‫וכידוע דמה שמו הוא אור אבא ומה שם בנו‬
‫הוא ז״א והיינו אם לבנו ייעדנה ונק׳ אחותי‬
 ‫שער התפלה‬
‫בשערי עדן שנפתחים רק בשבת ויום טוב‬
‫מהעלם לגלוי ונעולים הן בששת ימי המעשה‬
‫והוא ע״י גל נעול זה שנקרא מקיף המסתיר‬
‫לגבי פנימית הגן כר )וכמו רקיע שיש בגן‬
‫שמפסיק ומסתיר על האור הנגלה לנשמות‬
‫בג״ע כר לא שמסתיר לגמרי אלא שההסתר‬
‫הזה הוא כדי שיוכלו להשיג ביתר מכפי‬
‫המדה שלהם ע״ד דוגמא הידוע במשלים‬
‫וחידות שע״י הסתר המשל שנקרא גל יוכל‬
‫לבא לעומק הנסתר משא״ב ע״י הדבור מסודר‬
‫באותיות כר ושניהם אמת דגל זה נעול‬
‫ונעילה זו לטובה יחשב דוקא כדי שיוכל לבא‬
‫לגלוי מן ההעלם ביותר דאם הכונה רק‬
‫לנעילה ממש מה זה השבח שמשבח גל נעול‬
‫כר ועוד דמשמע דכמו דגן נעול לשבח‬
‫קאמר עוד הוסיפו לשבח שנקרא גל נעול‬
‫ולכאורה אין זה דומה לזה דגן נעול מיניקות‬
‫החיצונים מעלה טובה היא אבל גל נעול שלא‬
‫יבא מההעלם לגלוי אין זה מעלה כלל אלא‬
‫מוכרח לומר דהא בהא תליא דמשום דגן‬
‫נעול כר ע״כ גל נעול שירבה אור הנעלם‬
‫לבא לגלוי כר ודוקא משום שהוא גל נעול‬
‫כר(‪ .‬ויובן זה בהקדים מ״ש דוד גל עיני‬
‫ואביטה נפלאות מתורתך דהנה אור הגנוז‬
‫מששת ימי בראשית גנזו בתורה כר ואור זה‬
‫נקרא אור שבעת הימים והוא גנוז לצדיקים‬
‫לע״ל וידוע דדוד הוא בחי׳ המלכות וכאשר‬
‫המל׳ עולה עד פנימית הכתר שנק׳ נפלאות‬
‫סדכ״ס אז אמר גל עיני שא״צ רק הגלוי לעין‬
‫שיראה מה שלפניו כך אמר גל עיני לראות‬
‫הנפלאות הסתומים מתורתך הנעלם דוקא‬
‫והוא ע״י אמצעות בחי׳ הנגלה שבתורה משם‬
‫דוקא אביטה נפלאות הסתומים וגנוזים בה‬
‫וכמו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו‬
‫שמשם יראה אור וזיו העליון דעדן בגן כנ״ל‬
‫וא״כ הרי גל לשון גילוי עכ״פ היפך גל נעול‬
‫שהוא הסתימות ובאמת שניהם ענין אחד‬
‫הוא דגל נעול גל זה ענין גלוי הוא אלא‬
‫שהוא גלוי אור הנעלם שמן ההעלם יבא‬
‫יתרון אור וכמו אור הגנוז בתורה שהגנוז בא‬
‫לגלוי וכמ״ש גל עיני כר וגלוי זה מתוך‬
‫ההסתר בא כמשמעות גל עיני דעיניו סתומים‬
‫ומבקש שיגלו עיניו כמו אז תפקחנה עיני‬
‫‪136‬‬
‫הסתר דבר מזרים כר אך א״כ יש להבין מה‬
‫שנק׳ גל נעול נעילה זו בגל מהו וגם יש להבין‬
‫דאם הגל מפסיק בפני החיצונים מה צורך‬
‫לנעילת הגן בשמירה מבחוץ כנ״ל אך הענין‬
‫הוא דבגל זה המרומם עיקר ענינו הוא למעלה‬
‫מעלה בבחי׳ הרוחניות והוא מה שנק׳ גל נעול‬
‫דוקא וענין הנעילה שלו אינו בנעילת הגן לבל‬
‫יקרב זר כר אלא נעילת הגל הוא לעשות‬
‫הפסק מעליון לתחתון שלא יהי׳ שערי עדן‬
‫העליון פתוחים תמיד להאיר מן ההעלם הענג‬
‫לגלוי בגן כ״א להיות גלוי אורות תענוגים‬
‫שונים בגן הכל במדה דהיינו מה שצריך להיות‬
‫אור השפע דאור הזרוע בגן מעדן העליון אשר‬
‫נטע ה׳ ויצמח בו כר יושפע בכמה כלים מכלים‬
‫שונים כפירות ועשבי׳ כר להשתעשע בהם‬
‫כנ״ל‪ .‬אך בחי׳ גל נעול הזה הוא הנועל ומפסיק‬
‫בין בחי׳ ההעלם דעדן עצמו שלמעלה מבחי׳‬
‫אור הזרוע משם לגן כר ובין פנימית הגן‬
‫שמתגלה שם כל מה שצריך להגלות ונמצא‬
‫שגל זה הוא המפסיק בין עצם ההעלם דעדן‬
‫לגלוי אור שפע הזרוע בגן ולכך נק׳ גל נעול‬
‫)בבחי׳ חותם דיסוד אימא שאינו בא בגלוי‬
‫מפנימית ע״י שסתום בבינה שנק׳ מ״ם סתומה‬
‫כידוע וד״ל(‪ .‬ונמצא יובן ההפרש בכלל בין‬
‫נעילת הגן שנק׳ גן נעול לגל נעול דנעילת הגן‬
‫הוא שלא יכנס זר לפתח ושער הגן )שנקרא‬
‫מם פתוחה בחי׳ מאמר פתוח שיכולים הכל‬
‫ליכנס ויש חותם לזה כמו ויריחו סוגרת כר‬
‫והוא השומר שיושב מבחוץ לשער שהן זמד״ר‬
‫כנ״ל באריכות( אך להבדיל בין הפנימי׳ שבגן‬
‫לגבי העומדים בחוץ ה״ז מן הגל המקיף סביב‬
‫לגן כנ״ל רק שלא יקרבו בשער הגן שהוא‬
‫חיצוני׳ הגן לבד לזה נק׳ גן נעול מבחוץ כר‬
‫אבל גל נעול מצד רוממות גובהו למעלה הרי‬
‫הוא להפסיק בין עצם העדן הנעלם ובין אור‬
‫הזרוע ממנו לפנימית הגן למטה וע״ז מורה גל‬
‫זה כמו הגל אבנים שעושה הפסק כי אם היו‬
‫האבנים מסודרים היה יוצא אור הנעלם לגלוי‬
‫תמיד משערי עדן‪ .‬אך גל נעול הוא הנעילה‬
‫בעד שערים הסתומים וכמ״ש במ״א ע״פ‬
‫שער החצר הפנימית סגור יהיה ששת ימי‬
‫המעשה וביום השבת יפתח כר ונקרא שער‬
‫הפונה קדים לקדמונו של עולם וכך הוא‬
‫סט‬ ‫שער התפלה‬
‫ונהר זה נמשך ממעין שבעדן כר ואינו נקרא‬
‫מעין סתום מאחר שנהר יוצא ממנו כר ויש‬
‫כאן עכ״פ ב׳ מדריגות דמעיינות ונהרות‬
‫גלוים חנ״ל אך מעין חתום הוא החתום ממש‬
‫לבלתי יצא בנהר כר ומתאחד עם מקורו‬
‫שהוא התהום כר )וזהו ההפרש בין מם‬
‫פתוחה שהוא מעין פתוח למם סתומה שהוא‬
‫מעין סתום ודוגמא לדבר בקמץ ופתח דפתח‬
‫בחכמה שנקרא מעין פתוח כמו פיה פתחה‬
‫בחכמה כר וכמו פתח ר׳ כר וקמץ בסתימות‬
‫החכמה ונקרא ח״ס מעין סתום ושיפתח הסתום‬
‫צריך לבא מלמעלה מן החכמה לגמרי כמו‬
‫שמבואר במ״א בענין מי שם פה לאדם כו׳(‬
‫ועיקר ההפרש היא בנביעה דמעיין סתום‬
‫שנביעתו מן התהום הוא בתכלית הסתימות‬
‫וההעלם ונביעה דמעיין פתוח בא בתגבורת‬
‫בגלוי אע״פ שלגבי הנהר נקרא סתום עיקרו‬
‫לבוא לגלוי דוקא שנקרא מאין ליש משא״ב‬
‫נביעת מעין סתום מן התהום ה״ז כמו מיש לאין‬
‫שזהו היפך הגלוי אדרבה להתעלם בהעלם‬
‫וסוד כר ויובן זה באדם בכח המשכיל שנובע‬
‫כמעיין המתגבר כחכמת שלמה הרי אמר‬
‫וידבר שלמה כר כי נפתחו לו כל שערי‬
‫חכמה מן ההעלם בבחי׳ נביעה גלויה כנביעת‬
‫מעין לנהר כר אך יש חכמה שנק׳ תעלומת‬
‫חכמה שהוא היפוכו שאינו רק להשכיל לעצמו‬
‫בעומק אחר עומק וכל שמעמיק יותר יותר לא‬
‫יכול להביא בדבור רק לעצמו בהעלם כמו‬
‫שאמרו במעשה מרכבה שאינו רק לחכם‬
‫ומבין מדעתו כו׳ וכמו במשה שאמר כי כבד‬
‫פה להביא בפה כר מצד שרש נשמתו ממעין‬
‫סתום כמ״ש מן המים משיתיהו מ״ע דח״ם‬
‫כידוע וד״ל )ובכל א׳ וא׳ מישראל יש בחי׳‬
‫סתימות נביעה זאת מיש האמתי מקורא‬
‫דכולא שנקרא מיש לאין בעצם והוא מ״ה‬
‫דמשה ביטול עצמי סתום ונעלם שבלתי בא‬
‫בהתפשטות כלל בהשגה ומדות ומעשה‬
‫ובבתי׳ זאת נקרא כנ״י בכלל מעין חתום‬
‫וסתום כמשי״ת בע״ה וד״ל(‪ .‬וזהו גל נעול‬
‫מעין חתום בחי׳ גל נעול היינו כנ״ל בפי׳ גל‬
‫עיני ואביטה כר שזהו ענין גלוי ההעלם דוקא‬
‫שנפתח הסתום אבל מעיין חתום היינו שחתום‬
‫לעולם כנ״ל ומוכרח לומר שיש בעדן‬
‫‪137‬‬
‫עורים כו׳ וזהו ע״י זמד״ר דוקא שעיני העדה‬
‫היינו בחי׳ ח״י שנקרא עין מקבל עתה‬
‫ועינינו יאירו כשמש כו׳ בבחי׳ מאור עצמו‬
‫זהו יהיה לע״ל וע״ז אמר גל עיני ואביטה‬
‫מעצמי כו׳ וזהו ע״י גן נעול מיניקות החיצונים‬
‫במה שעיני העדה גדרו ועשו הרחקה‬
‫בזמד״ר נעשה גל נעול שיבא מעדן עליון‬
‫שנקרא נפלאות לגלוי דוקא וזהו בחי׳ גל‬
‫לשון גילוי ולשון העלם דאורייתא סתים‬
‫וגליא וע״י הגליא דוקא נגלה הסתום כמ״ש‬
‫אביטה נפלאות מתורתך דוקא והוא גן נעול‬
‫וגל נעול דהא בהא תליא כנ״ל וד״ל;‬
‫יש להבין פי׳ מעין חתום‬ ‫ומעתה‬ ‫סב‬
‫התהום‬ ‫עד״מ‬ ‫דהנה‬
‫שמעיינות נובעים ממנו בארץ ומן המעיינות‬
‫נובעים האלה נמשך הנהר הראשון ומשם‬
‫יפרד כו׳ הרי המעיינות האלה שבתוך הארץ‬
‫שנובעים מן התהום אינן נקראין מעיינות‬
‫סתומים כלל מאחר שבאין לגלוי בנביעתם‬
‫בנהרות וכמ״ש השולח מעינים בנחלים כר‬
‫כי לא נקרא מעיין סתום לגמרי רק אם הוא‬
‫בלתי בא בגלוי נביעה כלל בנהר ונמצא יש‬
‫ב׳ מדריגות במעיינות א׳ מעיינות סתומים‬
‫ונעלמים והב׳ מעיינות שנובעים בנהרים )וזהו‬
‫שבזמן המבול היה דבר חידוש שמעיינות‬
‫תהום רבה נבקעו לצאת מהעלמם( ונמצא‬
‫ד׳ מדריגות יש כאן התהום והמעיינות‬
‫סתומים ומעיינות גלוים והנהרות כו׳ וכך יובן‬
‫בענין נהרות שיוצאין מעדן הנעלם הנ״ל‬
‫דכתיב ונהר יוצא מעדן הוא מדריגה הד׳‬
‫שנהר זה יוצא בגלוי מנביעת מעין החכמה‬
‫כמו ומעין מבין ה׳ יצא והשקה את נחל‬
‫השטים שזהו גלוי בחי׳ אין דחכמה ולהיות‬
‫גם הוא כיש דבינה ממש )וכמו ביטול דאין‬
‫האלקי בנשמה שנמשך כנהר היינו כמו‬
‫בהשגה עצמה שבאה בהתפשטות עד שמגיע‬
‫ביטול לאין זה גם במדות שבלבו עד סוף‬
‫מעשה בפ״מ( וזהו והשקה את נחל השטים‬
‫להפוך הרע לטוב כענין מי לא יראך מלך‬
‫הגוים כר דגם גופו נשבר ומתבטל מיראתו‬
‫ופחדו מאלקים כר ועד״ז יובן ונהר יוצא מעדן‬
‫להשקות את הגן דנהר הוא בחי׳ בינה‬
‫שבתורה שבעל פה כנ״ל להשקות ממש‬
 ‫שער התפלה‬
‫גם בימי תנאי׳ עד נשמות עקבות משיחא דוד‬
‫אחרון השפל מכולם כעקב הרגל שאין לו‬
‫ערך למוח כר‪ .‬וא״כ ה״ז ירידה מגדלות לקטנות‬
‫והיינו כמו עץ השדה שכבר נשלם גדולו‬
‫שהעליון שבו בגובה הם הפירות היותר טובים‬
‫ובאמצעו הגרועים עד סמוך ליניקתו בארץ‬
‫היותר גרוע שאין שם צמיח׳ פנימי׳ רק חיצונית‬
‫כקליפות העץ הגסה כך ערך צמיחת ותולדות‬
‫נשמות דדור האחרון לגבי נשמות שבדורו של‬
‫חנוך ומתושלח כר ודורו של משה כר‬
‫וד״ל אך זהו ההפרש בין עה״ח לעה״ד דעץ‬
‫השדה היינו עה״ד שנא׳ בו ויצמח כר כל‬
‫עץ נחמד למראה כר ונשלם גדולו כבר עד‬
‫נשמות דעכשיו שהן במדרגה התחתונה שבו‬
‫לברר הקליפה שבעקביי׳ שנק׳ עקבות כר‬
‫ואתה תשופנו עקב שזהו ענין נחש כרוך על‬
‫עקבו כר ואמנם בחי׳ עה״ח להיפך הוא מאחר‬
‫שלא בא בבחי׳ צמיחה בארץ כר וכמו העה״ב‬
‫כר ע״ז אמר צדיק כתמר יפרח מקטנות‬
‫לגדלות עד שדור דעה דמשה שטעמו מעה״ח‬
‫הזה היה בבחינ׳ הקטנות והולך ועולה עד‬
‫במשיח נאמר כארז בלבנון ישגה כר והוא‬
‫העה״ב שאז יתגלה בחי׳ עה״ח לתכלית‬
‫שלימותו וזהו ונחיה לפניו ממש שהוא בעצמות‬
‫התענוג הנעלם כנ״ל מה שאין כן עכשיו יחיינו‬
‫מיומים לברר עה״ד מבחינת אור חיים עליונים‬
‫שנמשך מעדן בגן כר שיורד מגדלות לקטנות‬
‫כנ״ל ונמצא דשניהם אמת ולק״מ וד״ל )וגפן‬
‫ממצרים הוא עה״ד כר(‪:‬‬
‫סג ו ז ה ו לא זז מחבבה עד שקראה אמי‬
‫כר‪ .‬דהנה יש עוד מדריגה‬
‫חמשית שלמעלה גם מבחי׳ מעיין חתום הנ״ל‬
‫שהוא בחי׳ עה״ח כנ״ל דהיינו למעלה גם‬
‫מבחי׳ חיי החיים כר והענין הוא כידוע‬
‫דאא״ס עצמו לא יתכן לומר בו גם לשון‬
‫סדכ״ם או לשון חיי החיים וכה״ג שהרי עצמותו‬
‫ממש הוא בתכלית הפשיטות שלא יפול שם‬
‫ענין עילות כל העילות או סתימו דכל סתימין‬
‫או להיות מקור לחיים מאחר שאינו עדיין בבחי׳‬
‫גדר השפעה לחוץ מעצמו כלל )וזהו כמו‬
‫שהיה קודם הצמצום דקו כר שהיה אור א״ס‬
‫ממלא כל החלל כר כמ״ש בע״ח וזהו למעלה‬
‫גם מטה״ע שזהו שמי השמים לא יכלכלוהו וגם‬
‫‪138‬‬
‫ב׳ מיני מעיינות א׳ הנפתח מהעלמו לנהר‬
‫כנ״ל והב׳ בחי׳ הנסתר שבעדן שנאמר בו‬
‫עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה לעה״ב‬
‫שנאמר להנחיל אוהבי יש יש ממש ממקורא‬
‫דכלא כר‪ .‬וזהו מעין חתום ולא יגלה רק‬
‫בעה״ב שכ״א מישראל יהיה בית קיבול להכיל‬
‫עצמות אא״ם ממש שנק׳ סדכ״ס דלית‬
‫מחשבה כו׳ ונק׳ נביעה זו עכשיו מעיין חתום‬
‫בהעלם גדול ולע״ל יהיה בבחי׳ מעיין פתוח‬
‫לכל )וזהו שד׳ נכנסו לפרדס כו׳ רק ר״ע יצא‬
‫בשלום משא״כ לע״ל דכתיב שלחיך כו׳( ובזה‬
‫יובן מ״ש ועץ החיים בתוך הגן דמשמע דגן‬
‫זה נטעו ה׳ בעדן מקדם אך עץ החיים הזה לא‬
‫בא דרך נטיעה דהיינו העה״ב שנאמר בו‬
‫ונחיה לפניו ממש מבחי׳ עץ החיים הזה דהנה‬
‫ידוע דכל צמיחה בגן דעדן הוא רק מבחי׳‬
‫ענג העליון המורגש שנק׳ חיים סתם והוא בא‬
‫בבחי׳ בינה לבא שהוא הנהר יוצא מעדן כר‬
‫שבא דרך יניקה והגדלה בכנ״י כמשי״ת כמ״ש‬
‫ויצמח ה׳ כר אבל פי׳ עה״ח הוא למעלה‬
‫מעלה מבחי׳ החיים העליונים דבבחינ׳ בינה‬
‫ונק׳ חיי החיים או מקור החיים והוא בחינ׳‬
‫עה״ח כר‪ .‬וביאור הדברים הנה ידוע בפי׳‬
‫כי האדם עץ השדה כנסת ישראל נק׳‬
‫אדם כעץ השדה שגדל מעט מעט וכמה שכתוב‬
‫נטעתיך שורק והגדיל הגפן עד שכסו‬
‫הרים צלה כר וכמ״ש כארז בלבנון ישגה‬
‫לפי שבצמיחה יש קטנות וגדלות וכמ״כ האדם‬
‫דכנ״י נמשל צמיחתו לעץ השדה שתחלתו‬
‫קטן והולך וגדל לע׳ שנה בשכל ומדות כר‪.‬‬
‫ולפ״ז יש להבין בכללות ציור קומה דאדם‬
‫מאדה״ר עד משיח היינו ג״כ מקטנות לגדלות‬
‫שהרי במשיח נאמר וגבה מאד )והוא כמ״ש‬
‫צדיק כתמר יפרח זה משה בחינ׳ פנימית יסוד‬
‫אבא כארז בלבנון ישגה זה משיח גואל אחרון‬
‫פנימית יסוד ע״י וזהו יבא טוב ויקבל טוב כר(‬
‫וא״א לומר כן דלפ״ז דור אחר דור הולך‬
‫וגדל במעלה בחכמה ויראה ומע״ט מקטנות‬
‫לגדלות כאדם שבגידולו לע׳ שנה בא לשלימותו‬
‫ונהפוך הוא ממש שהרי דורו של משה היה‬
‫גדול בדעת ויראה בבחי׳ חכמה שבראש‬
‫ואח״כ נתמעט מדור אחר דור עד שמואל ודוד‬
‫ושלמה וחזר וירד מדור לדור ממדרגה למדרג׳‬
 ‫שער התפלה‬
‫שהמצוה בעה״ז בית קיבול לבחי׳ עצמותו‬
‫ממש וד״ל )וזהו שאנו אומרים אין‬
‫זולתך מלכנו להיי העולם הבא כו׳‬
‫וזהו וכל קומה )דאדם הכללי( לפניך‬
‫תשתחוה והוא גם לימות המשיח שאפס‬
‫בלתו כר לפי שאינו רק בבחי׳ עה״ח כנ״ל‬
‫וד״ל(]([ וזהו לא זז מחבבה עד שקראה אמי‬
‫דאמי היינו בחי׳ שם אהיה דבינה כשנק׳‬
‫מעיין חתום וסתום הנ״ל והוא פי׳ אהיה אנא‬
‫זמין לאתגלאה כו׳ או אנא זמין לאולדא כר‬
‫והוא בחי׳ משיח שנא׳ בו בני אתה אני היום‬
‫ילדתיך כר‪ .‬דהנה כאשר עלתה המל׳ להיות‬
‫בבחי׳ אחותי כלה כנ״ל היינו רק בחלק הב׳‬
‫דעדן שבא בגלוי בנהר שיצא להשקות הגן‬
‫כו׳ ג״ן סדרים שנק׳ גן נעול כר ומבואר‬
‫למעלה שגל זה הוא המפסיק בין עצם פנימי׳‬
‫העדן ובין אור הזרוע ממנו בגן כר ופי׳ גל‬
‫נעול נעילה זו באה כדי שיוכל להיות גלוי‬
‫ההעלם כמו גל עיני ואביטה כר אבל מעיין‬
‫חתום חתום לעה״ב כנ״ל והוא כנ״ל במשל‬
‫התהום שנביעתו בהעלם בלתי בא בנחלים‬
‫לעולם רק לעה״ב יתגלה כר וזהו פי׳ אהיה‬
‫אנא זמין לאתגלאה וכמ״ש ונחיה לפניו שהוא‬
‫כמו עה״ח כו׳ והיינו בחי׳ משיח שכארז‬
‫בלבנון ישגה ועז״א בני ילדתיך מבינה דאהיה‬
‫זה דכתיב בי׳ והריחו דמורח כר מבחי׳ חיי‬
‫דחיי )כמ״ש במ״א בפי׳ עד יעבור עמך ה׳‬
‫שהי׳ ז״א שהוא הוי׳ בבחי׳ עיבור בבינה‬
‫דאצי׳ כך עד יעבור דלע״ל בבינה דשם‬
‫אהי״ה שיעלה למעלה מנהר הסתום והוא הנק׳‬
‫מעין חתום וז״ש בנהר יעברו ברגל לע״ל שם‬
‫נשמחה בו ממש כמ״ש ונחיה לפניו ממש‬
‫והוא העה״ב כנ״ל וזהו שנק׳ אמי כמ״ש‬
‫בעטרה שעטרה לו אמו כר ביום חתונתו בזמן‬
‫מ״ת שהוא שם אהיה הראשון וביום שמחת‬
‫לבו היינו בימות המשיח ולעה״ב שהוא אשר‬
‫אהיה כמ״ש עם זו קנית ממש והוא מה שכל‬
‫נשמה תהיה בית קיבול להכיל אור עצמות‬
‫א״ם ב״ה וכמ״ש ונחיה לפניו כנ״ל וד״ל(‪ .‬וזהו‬
‫ענין אבן מאסו הבונים שהם או״א שבנו בנין‬
‫המל׳ מן הצלע דמאיש לוקחה כר והיינו‬
‫כאשר המל׳ בגלות בע׳ שרים זמן רב בלא‬
‫אור תורה ועבודה כשנפלה סוכת דוד כר‬
‫‪139‬‬
‫לא שיער בעצמו בכח עדיין מה שעתיד לצמצם‬
‫א״ע כו׳ ובל׳ הגמ׳ הוא מאמר קודם שנברא‬
‫)ונאצל( היה הוא ושמו בלבד כידוע]([ )ועל‬
‫מדריגות אור העצמי׳ לא יתכן קריאת שם מעיין‬
‫חתום וסתום כי הרי המעיין עכ״פ בגדר‬
‫נביעה ממקורו רק שהוא מעיין חתום שנביעתו‬
‫בהעלם וסתימות והוא כשנובע בעצמותו שנק׳‬
‫סדכ״ס דלית מח׳ תפיסא שם כלל רק אלקים‬
‫זולתך ועין לא ראתה לעה״ב כנ״ל שנק׳‬
‫פנימית העדן חיי החיים כו׳ שהוא עה״ח כר‪.‬‬
‫אבל באור עצמותו ממש כמו שהוא לא יפול‬
‫לשון נביעה גם בעצם שיקרא סתום רק זהו‬
‫כדמיון התהום עצמו כמו שהוא כו׳ שאין‬
‫ממנו נביעה נעלמת ג״כ כר‪ .‬דהנה המשל לענין‬
‫השפע דמעין חתום הוא כמו מתהום שנובע‬
‫כנ״ל וזהו כמו מיש לאין כנ״ל והתהום עצמו‬
‫הוא היש בעצם כמו שהוא טרם שיהיה ממנו‬
‫נביעה כו׳ ולמעלה היינו בחי׳ יש האמתי‬
‫דבחי׳ עצמותו ממש טרם שנק׳ סדכ״ס וחיי‬
‫החיים כנ״ל וד״ל]([‪) .‬ומ״ש למעלה בפי׳ מעין‬
‫חתום שהוא בחי׳ הנסתר שבעדן דעין לא ראתה‬
‫כו׳ שהוא העה״ב שנא׳ בו ונחיה לפניו ממש‬
‫דהיינו בחי׳ יש האמיתי כו׳ מקורא דכלא כו׳‬
‫וכמ״ש בעה״ב להנחיל אוהבי יש ממש והוא‬
‫עה״ח כו׳ והרי כפי הנ״ל בחי׳ יש האמתי‬
‫למעלה הרבה מחיי העוה״ב הנק׳ חיי החיים‬
‫כר‪ .‬הענין הוא דכל מה שעכשיו נק׳ כנ״י‬
‫מעין חתום בבחי׳ נביעה בעצם כנ״ל הוא‬
‫בחי׳ אין האמיתי שנובע בעצם מיש האמתי‬
‫מקורא דכלא שהוא אור העצמות ממש והיינו‬
‫רק מה שכל ניצוץ האלקי נעשה בחי׳ בית‬
‫קיבול להכיל לאור העצמות שזהו נק׳ מיש‬
‫לאין והיינו ונחיה לפניו בעה״ב שהוא העדן‬
‫הפנימי שנק׳ עה״ח כנ״ל אבל בחי׳ אור‬
‫העצמות ממש כמו שהוא למעלה הרבה מכל‬
‫חיי העה״ב )ויש דעה״ב רק החצי מכתר כר‬
‫וז״ש וחציים אל הים האחרון כו׳( ולכך גזרו‬
‫אומר דשעה בתשובה ומע״ט בעה״ז יותר‬
‫גדול מכל חיי העה״ב שנחיה לפניו‬
‫דמצוה עצמה בעה״ז גדול משכר מצוה‬
‫לעה״ב וזהו פלא לכאורה אך לפי הנ״ל יובן‬
‫משום דמה שהנשמה אלקית תהיה בית קיבול‬
‫לעה״ב להכיל אא״ס כנ״ל אין ערך למה‬
 ‫שער התפלה‬
‫שהוא בחי׳ עצמותו ממש כמו שאא״ם למעלה‬
‫ולמטה עד אין כר כך במרחב עצמותו שנק׳‬
‫עומק רום אין שיעור כר וזהו דוקא ע״י‬
‫תשובה ממעמקים בעה״ז דוקא והוא ג״כ ענין‬
‫מע״ט בעה״ז דוקא שהוא ענין המצוה עצמה‬
‫שהיא כלי להכיל כל בחי׳ מרחב העצמות‬
‫דא״ם ב״ה שלמעלה מהארתו מיש לאין‬
‫בעה״ב כנ״ל בענין שכר מצוה מצוה עצמה‬
‫דוקא ולזה לא גזרו אומ׳ רק על ב׳ דברים‬
‫הללו תשו׳ ומע״ט בעה״ז דוקא אע״פ שחיי‬
‫העה״ב שכר המצוה אבל המצות עצמן‬
‫למעלה משכרן כנ״ל וזהו תכלית חכמ׳ תשו׳‬
‫ומע״ט פי׳ תכליתו של חכמה הקדומה‬
‫שבעצמו׳ העדן העליון דעין לא ראתה‬
‫אלקים זולתך יעשה לעה״ב אינו רק התשוב׳‬
‫ומע״ט שבעה״ז דוקא שהוא בחי׳ שלימות‬
‫ותכלית דעה״ב מטעם הנ״ל בפי׳ מאת ה׳‬
‫היתה זאת היא נפלאת כו׳]([ וזהו בזאת דוקא‬
‫שהוא קבלת עמ״ש במע״ט ובתשובה‬
‫ויראת חטא לבד יבא אל קדש העצמות‬
‫שלמעלה מחיי העה״ב ולא בזה דעה״ב ג״כ‬
‫שאינו רק אור אפס קצהו והוא רק מה שתכיל‬
‫הנשמה לקבל כר כנ״ל וד״ל‪ .‬והיינו ג״כ מה‬
‫שדוד היה מחבר תוש״מ בקוב״ה כנ״ל כי‬
‫נפש דוד הוא בחי׳ ב״ן דבריאה שבגלות‬
‫בהסתר שמאסו הבונים כר עד דוד הגדיל‬
‫לחבר תש״מ תכלית חכמ׳ כר ע״י תשובה‬
‫כר‪ .‬וזהו ענין בינה יתירה שבאשה בחי׳ ב״ן‬
‫דבריאה סוכת דוד הנופלת הנ״ל יותר מבאיש‬
‫שהרי קראה אמי ואחותי כר ופי׳ בינה‬
‫יתירה זאת היינו ענין אהיה אשר אהיה דהיינו‬
‫יותר מחיי העה״ב כנ״ל וד״ל‪ .‬אך הנה‬
‫עדיין יש להבין בענין בינה יתירה דאשה כר‬
‫שזהו ע״י ז׳ מצות דרבנן דוקא כנ״ל באריכות‬
‫ואם תשובה ומע״ט בעה״ז זהו בזאת יבא אל‬
‫הקדש כנ״ל למה דוקא בזמד״ר נק׳ בינה‬
‫יתירה שע״ז אמר ויבן את הצלע כר ועוד‬
‫דמשמע דבינה יתירה נתנה באשה יותר‬
‫מבאיש כר היינו בכל ג׳ מדריגות דלא זז‬
‫מחבבה כר והוא בתי ואחותי ואמי שהן ג׳‬
‫עליות דמל׳ כנ״ל באורך וזה א״א לומר בענין‬
‫הפסוק דויבן ה׳ את הצלע דקאי בחוה‬
‫דמאיש לוקחה לזאת תקרא אשה כר‬
‫‪140‬‬
‫בעוצם החשך כו׳ בתכלית ההסתר כו׳ שאז‬
‫נק׳ קדרותא דצפרא העם ההולכים בחשך‬
‫יאיר אור גדול להם וכמ״ש לא יהיה לך‬
‫השמש כר ה׳ יהיה בעצמו לאור עולם והוא‬
‫עליי׳ הג׳ דמל׳ שתהיה לראש פינה כשתתעלה‬
‫לקבל מעצמו אור א״ם שבכתר הכללי שהוא‬
‫בחי׳ אהי׳ הב׳ הנ״ל שהיא בחי׳ ימוהמ״ש‬
‫ועה״ב כנ״ל וד״ל‪) .‬ובאמת לפי הנ״ל בעניו‬
‫תשובה ומע״ט בעה״ז שגדול יותר מכל חיי‬
‫העה״ב שהוא מגיע בבחי׳ העצמות ממש‬
‫שלמעל׳ מהארתו מיש לאין בעה״ב ותחה״מ‬
‫כו׳ הרי יש עוד עלי׳ ד׳ לכנ״י שלמעלה‬
‫מאשר מחבבה לקרותה אמי כו׳ וכמאמר‬
‫עתידין צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כמו‬
‫בקדושה העצמי׳ ממש כו׳ וד״ל‪ .‬וזהו מאת ה׳‬
‫היתה זאת בחי׳ המל׳ דמאיש לוקחה שנק׳‬
‫הוי׳ אך בעלותה ע״י תשובה ומע״ט בעה״ז‬
‫נפלא' גם מכל חיי העה״ב משום דשכר‬
‫מצוה מצוה עצמה כנ״ל וד״ל(‪ .‬והנה עם כל‬
‫הנ״ל יובן בתום׳ ביאור ענין המאמר דבינה‬
‫יתירה נתנה באשה כר אע״פ שמאיש לוקחה‬
‫זאת והוא כנ״ל בפי׳ בזאת דוקא יבא אהרן‬
‫אל הקדש ולא בזה כו׳ דהיינו גם לא בזה‬
‫דעה״ב דכתיב ואמר ביום ההוא הנה אלקינו‬
‫זה לנוכח וכמ״ש ונחיה לפניו כר אלא דוקא‬
‫בזאת יבא אל הקדש העצמי׳ ממש והוא‬
‫ע״י תשובה ומע״ט בעה״ז דוקא שאין זה רק‬
‫ביטול רצון זר לגמרי מכל וכל דבע״ת שהיה‬
‫בחשך גדול בעומק רע דקליפה בשאול‬
‫תחתית ויצא משם ע״י בכיה במר נפש מעומק‬
‫הלב ביותר שמגיע למעלה לבחי׳ עומק רום‬
‫ביותר כמו ממעמקים קראתיך ומן המצר‬
‫קראתי כר ענני במרחב עצמותו ממש שלמעל׳‬
‫מחיי העוה״ב )דתשובה קדמה לעולם כר‬
‫וחוזר לקדמותו ממש והעוה״ב הוא בכלל‬
‫בריאה עכ״פ כמאמר ביו״ד נברא העוה״ב‬
‫שנא׳ כי ביה צור כר ע״כ א״א אין זולתך‬
‫לחיי העה״ב כנ״ל וע״כ העה״ב אינו רק אלף‬
‫הז׳ לבד וכמאמר וי״ו אלפי שני הוי עלמא‬
‫וחד כר ומ״ש ונחיה לפניו היינו אלף הז׳ לבד‬
‫שהוא יום השבת הכללי שכולו שבת אבל‬
‫יום שכולו ארוך שכולו טוב היינו לאח״כ‬
‫בלי גבול וזהו פי׳ במרחב די״ה דעה״ב‬
‫עא‬ ‫שער התפלה‬
‫אליהם כר ה״ז בא בבחי׳ מקיף שמשמרו‬
‫ע״י מניעה זו שבזה מתלבש לשומרו מן השונא‬
‫העומד עליו להורגו בו׳ וד״ל ונק׳ שמירה‬
‫בהעלם שהמשתמר אינו מרגיש ויודע איך‬
‫שהוא נשמר כר ומפני שלא יכול האב לפרש‬
‫לו טעם השמירה ע״כ נק׳ מקיף דחו״ב כנ״ל‬
‫דבודאי עמקות חכמה יש בזה שמצוהו לשמור‬
‫יותר ממה שיש טעם וחכמה במה שמצוהו‬
‫לעשות כר וזהו משל להבין בשרש הל״ת‬
‫שהוא בא בבחי׳ מקיף דחו״ב כר שנק׳ שמירה‬
‫בהעלם שגדול מן המשתמר בודאי כנ״ל ע״כ‬
‫מתלבש רק במניעת המעשה לבד ולאו זה‬
‫קודם להן דמ״ע כר )וכמשי״ת בענין בארץ‬
‫לא זרועה כר( וזהו שמי עם י״ה שס״ה‬
‫ל״ת עם י״ה דוקא שמשם דוקא שרש הטעם‬
‫לשמירה זו שבל״ת אבל זכרי עם ו״ה רמ״ח‬
‫מ״ע היינו בחי׳ המשכות אור האלקי שנק׳‬
‫חיים וטוב שבא בבחי׳ גלוי אור בכלי דוקא‬
‫בכל מצוה בדרך פרט ולהחיות הנשמה בגלוי‬
‫אור ממש וכמ״ש אלה המצות אשר יעשה‬
‫אותם האדם וחי בהם ממש ולא בא בבחי׳‬
‫שמירה מרחוק אלא דוקא מקרוב והן בחי׳‬
‫ח״ח כר וד״ל‪ .‬אבל בחי׳ מקיפים די״ה שמשם‬
‫שרש הל״ת הן למעלה מבחי׳ החמשכה‬
‫וההתפשטות עדיין רק מתלבשים במניעת‬
‫המעשה לבד כנ״ל וד״ל‪ .‬ושרש הענין הוא‬
‫דמקיפים די״ה שבל״ת הן באין בשביל שלא‬
‫יקרב השונא שלזה צריך שמירה מעולה שזהו‬
‫כמו מלחמה ממש רק שאין מלחמה זו בגלוי‬
‫במערכה מול מערכה בקשת וחצים מקרוב‬
‫שהשונא גם הוא יעמוד לנגד כר אלא מלחמ׳‬
‫בהעלם כר כמו שעושין במגדלי׳ שנעשי׳‬
‫להבריח השונא מרחוק שלא יוכל לקרב לעיר‬
‫להלחם שהעיר נשמר עם כל אשר בה על ידם‬
‫כר )וזהו איה סופר את המגדלים כר וכמשי״ת(‬
‫וכמו ענין המלחמה בעמלק שנק׳ ראשית‬
‫גוים כר כתר דקליפה נאמר כי יד על כס‬
‫י״ה מלחמה לח׳ בעמלק כר פי׳ כס י״ה בחי׳‬
‫הכתר דחו״ב שנק׳ מקיף שבא בהתלבשות‬
‫בהעלם לעשות מלחמה בעמלק כר וזהו כי‬
‫יד הגדולה כר אבל מ״ע שהן בבחי׳ החסדים‬
‫הוא ההיפך מענין מלחמה שאינו בא לרחק‬
‫בדרך מלחמה אדרבה כי אחר שאין מנגד‬
‫‪141‬‬
‫ולא בתי ואחותי וכ״ש אמי כר‪:‬‬
‫סד ו ה נ ה מבואר למעלה בשרש ענין זמד״ר‬
‫כר שהוא להרחיק הרע בבחי׳‬
‫מעשה כמ״ע שזהו למעלה משרש המ״ע ול״ת‬
‫כנ״ל באורך ולהבין זה בתום׳ ביאור הנה יש‬
‫להקדים תחלה ענין הידוע בשרש הל״ת ומ״ע‬
‫דל״ת גבוה במדריגה ממ״ע שהרי אמ׳ שמי עם‬
‫י״ה שס״ה זכרי עם ו״ה רמ״ח בו׳ וי״ה למעלה‬
‫מו״ה כידוע דעיקר שם הוי׳ הוא י״ה כר‬
‫ומבואר ענין זה במ״א הטעם לזה כי עיקר ענין‬
‫הל״ת הוא בבחי׳ מקיף שנק׳ שומר שגדול‬
‫מן המשתמר בוודאי ועיקר ענין המ״ע הוא‬
‫בבחי׳ או״פ בכלי דוקא ולכך שרש הל״ת‬
‫בי״ה שהוא בבחי׳ מקיפים דחו״ב כר ושרש‬
‫המ״ע בו״ה שהוי״ו וה״א היינו בבחי׳ אור‬
‫וכלי דוקא כידוע‪ .‬וביאור הדברים הנה ידוע‬
‫ענין הל״ת שהוא רק מניעות המעשה שלא‬
‫לעשות שום דבר רע המנגד אל בחי׳ הקדושה‬
‫האלקית ומתלבש בענין גשמי כמו לא תאכל‬
‫חלב ודם לא תלבש שעטנז וכה״ג שבודאי‬
‫בלתי מושג כלל למה יתרחק ומפני מה הוא‬
‫דבר המזיק לנפש עד שנק׳ מות ורע וכמ״ש‬
‫ראה נתתי לפניך החיים והטוב והמות והרע‬
‫ובחרת בחיים כר )וגזל ועריות שנפשו‬
‫מחמדתו שייך בזה לומר שמזיק כר אבל כמו‬
‫אכילת דבר טמא כחזיר שאמר אל יאמר אי‬
‫אפשי כר אלא אפשי אך אבי שבשמים גזר‬
‫עלי כר( אלא שרש הטעם למניעה דבחי׳‬
‫ל״ת הוא רק ענין שמירה לנפש אך טעם‬
‫שמירה זו היא למעלה מכלי ההשגה הנק׳ או״פ‬
‫להיותו ממקום ומדרגה שנק׳ מקיף דחו״ב‬
‫כר רק שמתלבש בדבר זה שבזה יהיה נשמר‬
‫דוקא כו׳ וד״ל‪ .‬ויובן זה עד״מ אב חכם גדול‬
‫שמצוה את בנו שילך בדרכים טובים ומתוקנים‬
‫שבהם יקנה שלימות נפשו וגם יצוה עליו‬
‫לשמור שלא לעשות ולא לאכול לדברים פרטיי׳‬
‫שבזה ישמור א״ע מכל דבר המזיק לנפשו‬
‫שבודאי הדברים שמצוה לו לעשות הרי עושה‬
‫בנפשו רושם אור חיים טובים לשלימות נפשו‬
‫אבל מה שהוא נשמר מכל דבר המזיק בלתי‬
‫נודע לו כלל איך שנשמר מכל דבר רע ע״י‬
‫מניעותו ממעשה זאת דוקא רק שהוא מאמין‬
‫שבודאי נשמר עי״ז דוקא ויזהר בנפשו מליקרב‬
 ‫שער התפלה‬
‫מנות ומקרא מגילה ועל זרעם כר אמר עם‬
‫הספר להשיב מחשבת כר וד״ל‪ .‬וזהו בינה‬
‫יתירה שניתנה באשה שהוא זמד״ר יותר‬
‫מבאיש שהן תרי״ג מצות דאורייתא שיש בהן‬
‫כח עליון מכל אשר בל״ת כר והיינו לפי‬
‫שנעוץ תחלתן בסופן דוקא כנ״ל והוא ענין‬
‫אבן מאסו הבונים בחי׳ ב״ן דבריאה בחי׳‬
‫נפש דוד כר שתהיה לראש פינה עטר׳ לבעלה‬
‫עד שקרא׳ אמי כנ״ל והיינו בחי׳ מעין חתום‬
‫שנק׳ חיי החיים פנימי׳ העדן דעין לא ראתה‬
‫שהוא העה״ב כנ״ל והוא הכח היותר עליון‬
‫שבזמד״ר שנק׳ בינה יתירה בחי׳ שם אהיה‬
‫כר וכנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫עדיין אין זה מובן דמה שייכות‬ ‫והנה‬
‫לומר בינה יתירה זו בזמד״ר‬
‫כנ״ל מצד שהיא גל נעול מעין חתום דוקא‬
‫שזהו בחי׳ הכח היותר עליון שבזמד״ר‬
‫דודאי לכאורה אין חיבור ושייכות זע״ז לומר‬
‫שמזה יש כח גדול כזה להבריח הרע ע״י‬
‫מעשה כר אך הנה יש להקדים לזה מ״ש‬
‫בזהר ע״פ אז תתענג על ה׳ דא צלותא‬
‫דמעלי שבתא דוקא ולמה לא צלותא דיום‬
‫השבת שאז אומרים אז תתענג כר אך הנה‬
‫ידוע דעליות העולמות הוא בבה״ש בקבלת‬
‫ש״ק בג״פ הבו כר ועליות הנשמות להתענג‬
‫על ה׳ בהילוכם מג״ע התחתון לג״ע העליון‬
‫כר הוא בצלותא דערבית דליל שבת וז״ש אז‬
‫תתענג בצלותא דמע״ש דוקא‪ .‬וביאור‬
‫הדברים הנה מ״ש וקראת לשבת עונג הוא‬
‫ביום השבת דוקא שאז נמשך העונג העליון‬
‫מפנימיות ע״י לפנימית אור אבא וז״א כר‬
‫והוא בבחי׳ או״י ובליל שבת שהוא בחי׳‬
‫עליית המל׳ הוא התענוג של המקבל אל‬
‫המשפיע בהתענגו שעולה בבחי׳ או״ח שחוזר‬
‫עד למעלה מעלה בבחי׳ עצמיות א״ס ממש‬
‫להיות בחי׳ בית קבול להכיל אור העצמות‬
‫באהבה בתענוגים העצמיים כר וזהו אז‬
‫תתענג על הוי׳ למעלה משם הוי׳ דאבא וז״א‬
‫כר והוא בבחי׳ שם אהי׳ שבכתר שנקרא‬
‫מעין חתום שהוא בחי׳ עה״ח כנ״ל ועולה‬
‫עוד למעלה יותר והוא לקבל מעצמותו ממש‬
‫שהוא יש האמתי מקורא דכולא כמשל‬
‫התהום טרם שנובע גם בעצם כנ״ל שלמעלה‬
‫‪142‬‬
‫כלל להסתיר כו׳ אז נמשך בהי׳ אהבה וקירוב‬
‫הלב מן המשפיע אל המקבל ומן המקבל אל‬
‫המשפיע והן יהודים עליונים שבכל מצוה שהוא‬
‫יחוד קוב״ה ושכינתי׳ שזהו רק בחי׳ התפשטות‬
‫אור חסד עליון בבחי׳ או״פ דוקא בקירוב בגלוי‬
‫גמור כמו ע״י מעשה הצדקה שנמשך אור החסד‬
‫בדרועא ימינא כו׳ ובמצות תפילין בא גלוי‬
‫האור בחו״ב בפי קדש והיה בכלים ונחלק‬
‫לחו״ג כו׳ )אע״פ שהן מקיפים דחו״ב אבל‬
‫באין בבחי׳ המשכה בכלי משא״ב בחי׳ מקיף‬
‫די״ה דל״ת הנ״ל( והנה ז׳ מצות דרבנן יש‬
‫בהן מב׳ ההפכים דל״ת ומ״ע וכוללם יחד‬
‫כנ״ל דהעיקר שלהם הוא להבריח ולהרחיק‬
‫סה‬ ‫השונא וע״י מעשה דוקא שמפני זה מוכרח‬
‫ששרשן למעלה ממ״ע ול״ת די״ה עם ו״ה‬
‫הנ״ל )והוא בבחי׳ שם אהי״ה דכתר הכללי‬
‫הנ״ל כמשי״ת( כי הנה ודאי כמו ל״ת שהוא‬
‫שמירה בבחי׳ מלחמה להבריח השונא כך הוא‬
‫עיקר ענין הזמד״ר רק שאינו בא בדרך הרחקה‬
‫אלא בדרך קירוב דוקא כמ״ע ממש ונמצא‬
‫שמלחמה זו בשלום באה היינו ע״י קירוב‬
‫בבחי׳ החסדים כמו מ״ע כו׳ ומוכרח מזה‬
‫שיש בזמד״ר כח נעלה ממ״ע ול״ת עד שבבחי׳‬
‫או״פ כמ״ע בהמשב׳ אלקות בזאת יבריח‬
‫לחיצונים יותר מע״י מקיפים די״ה שבל״ת‬
‫כר‪ .‬ויובן זה ע״ד דוגמא במה שמצינו בענני‬
‫כבוד שהיו בחי׳ מקיפים עליונים שנתלבשו‬
‫בענן גשמי והיו מאירים לישראל ומבדילים בפני‬
‫השונא שהן מצרים עד שקבלו האבנים וחצים‬
‫שלהם כו׳ הרי היה בזה ב׳ הפכים בחי׳ אור‬
‫חסד וקירוב לישראל ובזה עצמו הי׳ הרחקה‬
‫לקליפ׳ דמצרים כו׳ וכך אנו רואים בדוגמא‬
‫בענין זמד״ר כמו מצות נ״ח להאיר ולהדליק‬
‫גם בחשך כנ״ל שהארה זו בחי׳ קירוב הוא‬
‫בבחי׳ חסד כו׳ ובזה יבדילו לבחי׳ הרע דחכמה‬
‫דקליפ׳ שלא יטמא עוד להיכל הקדש כו׳‬
‫והוא ע״י השמן בנר כו׳ וכמ״כ מצות נט״י‬
‫ע״י מים דחכמה יבריחו החיצונים שמקבלים‬
‫מהצפרנים שלא יקרבו לקבל משולחן אשר‬
‫לפני ה׳ וכנ״ל וכן מצות עירובין שלא יקרבו‬
‫מעולם הפירוד כלל עושין שיתוף בפת כו׳‬
‫וכה״ג במצות מקרא מגילה דקיימו וקבלו‬
‫היהודים עליהם בימי הפורים במשתה ומשלוח‬
‫עב‬ ‫שער התפלה‬
‫אורות בכלים כנ״ל ובכאן נהפוך דבבחי׳ או״פ‬
‫כמו מ״ע בא השמירה לרחק הרחוקים כר וזהו‬
‫מאת ה׳ כר נפלאת בעינינו כי היתה לראש‬
‫פינה ע״י זמד״ר כנ״ל שזהו הכח העליון‬
‫שבהן להבריח הרע ע״י מעשה משום דנעוץ‬
‫סופן בתחילתן ממש )משא״כ בתשובה ומע״ט‬
‫בעוה״ז שזהו ג״כ סוף מעשה כר שאין זה רק‬
‫בחי׳ העלא׳ דאו״ח לבא אל הקדש העצמות‬
‫כנ״ל יותר מחיי העוה״ב כר אבל אין מזה‬
‫בחי׳ המשכה למטה שאינו נקרא נעוץ תחלתן‬
‫בסופן אבל נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן‬
‫הוא ע״י זמד״ר כמ״ש למעלה וזהו ויבן את‬
‫הצלע דמאיש לוקחה תושבע״פ ובינה יתירה‬
‫שבבנין נוק׳ הוא זמד״ר שמשלימין לתרי״ג‬
‫מ״ע ול״ת הכלולים בשם הוי׳ ונק׳ תר״ך‬
‫עמודי אור לחבר מעלה ומטה יחד ממש ובזה‬
‫מתורץ גם הקושיא הב׳ הנ״ל דאיך אמר ויבן על‬
‫בתי ואחותי כר דהיינו הך דצלע זו היא בחי׳‬
‫המל׳ שמחבב׳ בג׳ עליות עד עלי׳ הד׳‬
‫שתהי׳ לראש פנה ע״י זמד״ר כו׳ וד״ל(‪ .‬ובכל‬
‫הנ״ל יובן מ״ש שלחיך פרדס רמונים כר‬
‫דהנה מיד ששיבח לכנ״י בעליות המדריגות‬
‫דגן נעול אחותי כלה וגל נעול מעין חתום‬
‫שיבח עוד בשבח היותר נעלה שהוא שלחיך‬
‫פרדס רמונים עם פרי מגדים כר דהנה פי׳‬
‫שלחיך הוא כמו שדה בית השלחין שהיא‬
‫כמו שדה הגרועה ביותר שצריכה תמיד לשילוח‬
‫מים להשקותה בהיותה גרועה בעצם יבש‬
‫מכל לחלוחית כר ולא יועיל לה השקאת מי‬
‫גשמים או מי נהרות אלא צריך לשאוב מים‬
‫בכדים ולהשקותה בתמידות או פי׳ שלחיך‬
‫לשון משלחי רגל השור כר שצריך לשמור‬
‫לשלח משם רגל השור כר ויובן זה בשדה‬
‫העליונה דאית שדה ואית שדה כר יש שדה‬
‫טובה ומבורכת בעצם כמו כריח שדה אשר‬
‫ברכו ה׳ ונקרא שדה חקל תפוחין דגן אלקים‬
‫כגן ה׳ שנהר יוצא מעדן להשקותה שמוכנת‬
‫לברכה לצמיחה טובה כו׳ ויש שדה שנהר זה‬
‫דעדן לא נמשך שם כלל וכלל וצריכה‬
‫להשקאת מים ברגל תמיד ונק׳ שדה בית‬
‫השלחין וזהו שלחיך גם הוא יהיה לפרדס‬
‫רמונים עם פרי מגדים פי׳ יותר נעלה מגן ה׳‬
‫אשר צומח בו כל עץ נחמד למראה כו׳ שעכ״ז‬
‫‪143‬‬
‫מהארת יש לאין כנ״ל וזהו למעלה מן העוה״ב‬
‫כר ולפ״ז על הוי׳ גם למעלה מעה״ח כר‬
‫ובזה יתרון מעלת צלותא דמע״ש על עונג‬
‫הבא בבתי׳ או״י ביום השבת מלמעלה למטה‬
‫שהוא רק אור אפם קצהו מעצמותו מיש לאין‬
‫שבכל שבת יש מעין עוה״ב שנקרא יום‬
‫שכולו שבת כידוע וכנראה בחוש בכ״א‬
‫מישראל לפי ערכו נפלאת הענג האלקי בתפלה‬
‫דליל שבת באהבה בתענוגים להתענג על ה׳‬
‫בעונג נפלא יותר מענג שבתפלה דיום השבת‬
‫דעריבות מתיקות וידידות התקשרות אהבה‬
‫בתענוגים מלמטה למעלה עולה עד אין שיעור‬
‫למעלה )כמו מה יפית ומה נעמת אהבה‬
‫בתענוגים בבחי׳ תענוג דאו״ח בכלות הנפש‬
‫)בל״א פון זיך( אע״פ דמשפיע אור זה למקבל‬
‫אבל זהו אחר עליית המקבל בהתעוררות‬
‫האהבה בתענוגים מלמטה דכמו״ב יתעורר‬
‫מלמעלה בתענוג שבכלות הנפש כמו תאובתא‬
‫דדכורא לגבי נוקבא כר משום דמוקדין ליה‬
‫בשלהובא דרחימותא כר( וכל זה מצד שרש‬
‫כנ״י בעלייה דאו״ח עד לעצמות א״ם בבחי׳‬
‫מעין חתום הנ״ל והוא ענין בינה יתירה דאשה‬
‫בתענוג דאו״ח בצלותא דמע״ש יותר מבאיש‬
‫בענג דאו״י בתפלה דיום שבת הנ״ל וד״ל‪.‬‬
‫ולהיות כן יובן שאחר עליה כזאת להשתאב‬
‫בגופא דמלכא ממש בבחי׳ או״ח בעצמות‬
‫ממש ודאי משם יהיה ההמשכה דוקא והוא‬
‫מלפני הוי׳ שהוא שם אהי׳ כר בחי׳ סדכ״ס‬
‫ועוד למעלה מבחי׳ עצמותו ממש דקמיה‬
‫כחשכה כאורה שוין וגם חשך לא יחשיך כר‬
‫ע״כ יכול להיות שיומשך משם להבריח‬
‫החיצונים שלא בדרך מלחמה כל״ת הנ״ל‬
‫מאחר שהוא למעלה מבחי׳ ההשתלשלות‬
‫דמקיף ופנימי כר אלא ע״י הקירוב בבחי׳‬
‫החסדים כמ״ע בחי׳ או״פ דוקא בזה יהיה‬
‫דיחוי והרחקה יתירה לחיצונים משום דגם‬
‫חשך לא יחשיך כר ויכול להאיר גם בחשך‬
‫בקירוב באופן שבזה דוקא ידחו וזהו בינה‬
‫יתירה דשם אהי׳ כר שיכול להחליף לעשות‬
‫הרחקה לרע באופן מעשה המ״ע שלא כסדר‬
‫ההשתלשלות דשם הוי׳ שבמ״ע ול״ת שלאו‬
‫קודם להן כר דשמי עם י״ה קודם להיות‬
‫שמירה מרחוק ואז יתקיים ההמשכה דמ״ע‬
 ‫שער התפלה‬
‫שיר ושבחה הלל כר עד ומלכו׳ שהוא הי״ג כר‬
‫שזהו כמו נרד כר י״ג ת״ד שנק׳ י״ג נהרי‬
‫כר וד״ל;‬
‫סי ו ה נ ה אחר כל הנ״ל בענין גן נעול וגל‬
‫נעול כו׳ ולא זז מחבב׳ כר בסדר‬
‫ד׳ מדריגות הנ״ל עד שבזאת יבא אל הקדש‬
‫כו׳ בזמד״ר כר הנה יובן בסדר התפלה ג״כ בבחי׳‬
‫ד׳ מדריגות שמלפני ב״ש עד ש״ע כו׳ שהן ד׳‬
‫תיקונין דשכינתא מטה שלחן כסא ומנורה ויובן‬
‫כל אלה ע״ד הנ״ל בפי׳ הפסוק בפ׳ משפטים‬
‫וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא‬
‫כצאת העבדים כר דהנה יש ב׳ מיני עבדים‬
‫עבד כנעני ועבד עברי ותחלה הנה יש להבין‬
‫בחי׳ עבד כנעני שהוא מיד בקום האדם‬
‫משינתו עד ב״ש ומב״ש עד יוצר אור הוא‬
‫בבחי׳ ע״ע כי ידוע דהאדם כלול מה׳‬
‫מדריגות נרנח״י ובחינ׳ נר״נ היינו עבד כנעני‬
‫וע״ע ואמה העברי׳ ובחינ׳ נפש ורוח הן ב׳‬
‫מיני עבדים ע״כ וע״ע ובחי׳ נשמה שבמוח‬
‫היינו בחי׳ אמה העברי׳)שע״ז אמר וכי ימכור‬
‫איש זה הקב״ה את בתו ברתא דמלכא שהיא‬
‫הנשמה האלקי׳ לאמה כר כמשי״ת לא תצא‬
‫כצאת העבדים ע״כ וע״ע בחי׳ נו״ר כו׳(‬
‫והנה עד״מ הע״כ הגשמי ידוע שטבע העבד‬
‫שאין לו רצון וחשק לעבודה מצד עצמו כלל‬
‫וכל מה שיעבוד רק מצד אימת האדון שלא‬
‫יכהו בשבט ולולי אימה זו הרי טבעו לילך בטל‬
‫שלא יהיה עליו עול מלאכה לגמרי והוא הנקר׳‬
‫פר״ע ונכלל זה במה שאמר עבדא בהפקירא‬
‫ניחא ליה פי׳ טבע העבדים שההפקר פר״ע‬
‫זהו עיקר חיותו ונח״ר שלו שיהא בטל מכל‬
‫עול וילך אחר שרירות לבו לכל אשר יחפוץ‬
‫וזהו פי׳ בהפקירא שהוא הכולל ב׳ דברים‬
‫פר״ע וההתמשכות אחרי שרירות לבו בלי שום‬
‫מעצור ומונע כר אך אימת האדון שיכריחנו‬
‫לעבודה אף על פי שתחלת העבודה‬
‫הכרחית מצד האימה מ״מ לא יבטל עבודתו‬
‫ועבודתו תמה בלתי ישגיח על עצמו ויעצור‬
‫רוחו ולבו בע״כ לבלתי ילך אחר שרירות‬
‫לבו מצד אימת האדון עכ״פ שעולו עליו‬
‫להשלים העבודה בכי טוב בלי שום התרשלות‬
‫כלל וככה הורגל מדי יום ואם יגבר עליו‬
‫לפרקים תאות טבעיות שלו בפר״ע יכהו האדון‬
‫בשבט ויחזור לעבודתו כר ובזה יש כמה חלוקי‬
‫‪144‬‬
‫לא נק׳ פרדס רמונים עם פרי מגדים כר׳ ואמר‬
‫עוד נרד וכרכום קנה וקנמון עם כל עצי לבונה‬
‫ומור ואהלות עם כל ראשי בשמים כר הרי‬
‫צומח שם כל מיני בושם הטוב עם כל פרי‬
‫הטוב כרמונים עם פרי מגדים שאין זה בגן‬
‫עצמו כר‪ .‬אך הענין הוא דזהו ענין בינה‬
‫יתירה שבאשה כר ע״י זמד״ר שנתוספו‬
‫על תשבע״פ שנקרא ג״ן כר שנתקנו‬
‫בשביל הרחקת הרע ביותר כשראו חכמי‬
‫ישראל בכל דור סוכת דוד הנופלת שנקרא‬
‫בית השלחין כשדה גרועה ביותר כר כי כרם‬
‫ה׳ צבאות בנ״י כו וכשראו עוצם הנפילה‬
‫כר עד שצריכה לשמירה מעולה ביותר‬
‫לשלח רגל שור וחמור דקליפה כר וצריכה‬
‫להשקותה תמיד ביותר מכפי המדה דנהר‬
‫שיוצא מעדן דח״ע להשקות בחי׳ ג״ן סדרים‬
‫כי לא יועיל לה כר וזהו הנקרא שלחיך דגם‬
‫בחי׳ שלחיך שאתה משלח להבריח הרע‬
‫דקליפה בשמירה והרחקה ומחמירים בגדר‬
‫וסייג יותר ועושין תיקון יותר כנט״י ועירובין‬
‫כר מזה נעשה פרדס רמונים עם פרי מגדים‬
‫כר גם כל ראשי בשמים כנרד וכרכום כר‬
‫גדל שם והוא בחי׳ רבוי המשכות אורות‬
‫מקיפים דכתר הכללי שנקרא פרדס רמונים‬
‫)שהרמון כולל תרי״ג מצות כר( וי״ג מדות‬
‫הרחמים שנק׳ רחמים גדולים הן י״ג מיני‬
‫בושם הנזכר כאן נרד וכרכום כר שנמשכין‬
‫ממקור הרחמים שבי״ג ת״ד דא״א במל׳ כשהוא‬
‫בתכלית ההסתר עד נוגה דעשיה שנק׳‬
‫שלחיך כר לפי שכל שנפלה סוכת דוד ביותר‬
‫צריכה לרחמים גדולים ביותר והוא מבחי׳‬
‫ומדריגה היותר גבוה גם בהיותה בבחי׳ מעין‬
‫חתום הנ״ל וכנ״ל בשורש בחי׳ זמד״ר שלמעל׳‬
‫מתשב״כ ותשבע״ם שנק׳ מזון ולא בושם ופרי‬
‫מגדים שזהו דוקא בירידת כנ״י דאבן מאסו‬
‫הבונים כר ונקר׳ שלחיך שנשלח למטה‬
‫מטה ואין עוזר כר לא מח״ע דתשב״כ ולא‬
‫מח״ת דתשבע״פ אז דוקא היתה לראש פנה‬
‫כי נעוץ סופן בתחלתן כר ונעשה פרדס‬
‫רמונים עם כר וזהו מעלת י״ג מדה״ר שבמל׳‬
‫דעשיה יותר מי״ג מדה״ר דא״א מפני‬
‫שנמשכים מעצמותו ממש כי למקום השפל‬
‫ביותר שם נמשך ממקום הגבוה ביותר כר‬
‫וזהו ענין י״ג שבחים דכנ״י משבחת בישתבח‬
‫עג‬ ‫שער התפלה‬
‫אלקים ממש שירא לנפשו שלא ידח בשאול‬
‫תחתי׳ ויתגרש מאור פני מלך כו׳ זהו מבלי‬
‫שהכין בלבו התעוררות פחד אלקי זה רק שבא‬
‫לו בלב מלמעלה בבחי׳ העלם על אור חיי‬
‫נפשו הטבעית שזהו הנק׳ שבט בחי׳ הכאת‬
‫אור המקיף כמו אימת הכאת שבט האדון‬
‫בעבד גשמי והוא הסיבה להכנעת לב הטבעי‬
‫בתפלה לעבוד עבודה האלקי׳ גם בשכל ומדות‬
‫שבה שהרי ישכיל במוחו הגשמי בהשכלה‬
‫האלקי׳ ביחו״ע ויח״ת ויכנס בלבו הגשמי‬
‫להתפעל גם הוא כו׳ אך אין זה רק בדרך‬
‫עבודה שאינה עצמי׳ כלל רק כמו העבד שמצד‬
‫האימה עכ״פ יעבוד בתמימות בכי טוב הצריך‬
‫בכלי שכלו ולבו להשלים טוב העבודה שיהיה‬
‫לרצון לפני האדון כר אבל עצם הנה״ט כל‬
‫היום להיפוך כנ״ל אלא ששבט והארת המקיף‬
‫יכריח אותו גם כל היום להיות סומ״ר בפו״מ‬
‫ולעשות טוב כו׳ ולא מצד עצמו כלל וכלל‬
‫כו׳ וד״ל‪ .‬ושרש הדברים הוא שנה״א יש בה‬
‫כחות פרטיים שנק׳ נרנח״י ובחינת נפש שבה‬
‫הוא בחינ׳ הבטול בעצם לאין האלקי בעשיה‬
‫לבד בפו״מ כר ובחינ׳ רוח שבה היינו‬
‫התפעלות המדות אהוי״ר ונשמה שבה במוחין‬
‫והשגח אלקית עד חיה יחידה שהוא ב׳ מיני‬
‫רצון ותענוג כר‪ .‬והנה בנה״ט יוכל לבא‬
‫בהתלבשות מכל ה׳ מדריגות דנרנח״י להיות‬
‫בחינ׳ נר״נ חאלקית מתאחד במוח ולב‬
‫הטבעי׳ להפוך כל לבו רק לאלקות וזהו‬
‫בכל לבבך גם ביצה״ר יש אהב׳ אלקית‬
‫ממש אבל כאשר לא יאיר אור אלקי דנה״א‬
‫בנה״ט רק בבחי׳ נפש שהוא בחי׳ המעשה‬
‫לבד כנ״ל אז אין בנפש הטבעי׳ רק בחי׳‬
‫הכפי׳ במעשה להיות סומ״ר בפו״מ בהכרח‬
‫נגד רצונו הטבעי גם כל היום בלכתו בשוק‬
‫כר יכריחנו לסור מרע ואשר יפול ברע כי‬
‫אין פחד אלקי׳ לנגד עיניו כשאין עליו‬
‫הארת חמקיף שנק׳ שבט כי גם חתלבשו׳‬
‫דנפש האלקי׳ בבחי׳ נפש בבחי׳ עשיה לא‬
‫יועיל רק בעת התפלה לבד וגם זה אינו רק‬
‫ע״י הכאת השבט שנקר׳ אור מקיף וענין‬
‫המקיף הזה יובן כמו שמצינו בקין שנאמ׳‬
‫וישם ה׳ לקין אות לבלתי הכות אותו כל‬
‫מוצאו כר רשימו קדישא שבורחים החיצוני׳‬
‫‪145‬‬
‫מדריגות בעבדים עד שיש עבד שטבעו טוב‬
‫יותר לקבל עול העבודה עד שיעבוד בחשק‬
‫להשלים רצון האדון שיהיה לו לנחת ולא יכהו‬
‫בשבט כו׳ ויש גרועים שצריכים להטלת‬
‫אימה ויש שעובד ע״מ לקבל פרם ומצפה‬
‫לשכר ועובד ברצון וכולם נק׳ עבד כנעני‬
‫הנקנה לאדון בעבודתו שנכנע אליו ביותר‬
‫מצד אימתו ומצד שהוא קנין כספו כר והנמשל‬
‫מכ״ז יובן באדם שכלול מנפש אלקית ונפש‬
‫הטבעית )דג׳ שותפין אב ואם ממשיכים‬
‫הנה״ט וה׳ נותן נשמה כמ״ש נשמה שנתת בי‬
‫כו׳( וכידוע בפי׳ אדם ובהמה תושיע כר‬
‫דנפה״א מושל בנה״ט ונה״ט נכנע גם הוא‬
‫להתפעל בתפלה בעבודה האלקית ובעצם‬
‫מהות הנה״ט ה״ז כמו העבד כנעני דטבעו‬
‫בהפקירא ניחא ליה כנ״ל כך טבע הנה״ט‬
‫בהפקירא בפר״ע מ״ש ולילך שובב בדרך לבו‬
‫רק רע כל היום וכמ״ש כי יצר לב האדם רע‬
‫מנעוריו רק רע ולא טוב כלל וכלל ולבד שבעצ׳‬
‫הוא רע הנה עיקר חיותו וכל חפצו ותענוגו‬
‫ונח״ר שלו להיות בטל מכל עול מ״ש לעשות‬
‫רק מה שלבו חפץ בלתי מעצור ומונע כלל‬
‫שזהו בהפקירא ניחא ליה פי׳ ניחא ליה להתמשך‬
‫אחר עצמו בבחי׳ הפקר לכל הרהורים רעים‬
‫וחטאים שיעלה בלבו ימשיך עצמו לזה ומקור‬
‫זה אינו רק פר״ע לבד וכידוע דפר״ע מקור כל‬
‫תאוה רעה )וכמ״ש לעיל שזהו מ״ש אוילים‬
‫מדרך פשעם שזהו פר״ע ואח״כ מעונותיהם‬
‫יתענו שזהו כמתמיה דאם לא היה אויל‬
‫להסיר ממנו עול מ״ש לא היה בא לעון להיות‬
‫צריך להתענות כו׳( ואע״ם שבשעת התפלה‬
‫ודאי לבבו הטבעי גם הוא נכנע לעבודה האלקי׳‬
‫וכמ״ש בכל לבבך בשני יצריך ואיך היצה״ר‬
‫יאהוב אלא שנתפעל גם הוא ועובד אלקי׳‬
‫באמת רק שאין זה מצד טבעו העצמי שאין‬
‫לו רצון וחשק בזה כלל כנ״ל בעבד גשמי‬
‫לאדון שכל עבודתו בע״כ רק מצד אימת‬
‫האדון כו׳ גם כאן מצד אימה האלקית שהוא‬
‫בחינ׳ ההארה דנפש האלקית באימה על בחי׳‬
‫יחידה שבנה״ט לבד שזהו מ״ש וכי יכה איש‬
‫את עבדו בשבט כו׳ דהיינו בבחי׳ מקיף מה‬
‫שמתעורר האדם באימה פתאום ונפל פתאום‬
‫בלבו הקשה הרהורי תשובה בחתעוררות פחד‬
 ‫שער התפלה‬
‫עבד ה׳ ע״כ בשביעית יצא כר וביאור ענין‬
‫ע״ע זה הוא שעיקר חפצו וכל ישעו להתדבק‬
‫באלקים חיים ומלך עולם וזהו כל עיקר‬
‫תענוגו ונח״ר שלו כי משם לוקח שרשו רק‬
‫שבבואו לעה״ז בחומר גופני נעשה בבחינ׳‬
‫עבד כר ונק׳ עובד אלקים וראי׳ לזה הוא‬
‫מאשר אנו רואים טבע מהות עבד עברי זה‬
‫שהוא בחי׳ רוח אדם העולה למעלה תמיד‬
‫לעבוד ה׳ בחשק גדול בטבעו ואינו חפץ‬
‫לירד למטה בחומריות עה״ז כלל ואדרבה כמו‬
‫זר נחשבו לו ומואס בכל חמדת עה״ז כר‬
‫והוא היפך ע״כ שבהפקירא ניחא לי׳ ולע״ע‬
‫לא ניחא לי׳ כלל וכלל אדרבה ליסורים וצער‬
‫גדול בנפשו יחשבו אע״פ שמצד התלבשותו‬
‫בנה״ט באין לו הרהורים רעים דנה״ב לטמאו‬
‫אבל אינ׳ לו רק לבוש חיצוני ופושט מיד כי‬
‫לא יתפעל מזה כלל אדרבה מואס ברע כר‬
‫ומה שאנו רואים שגם לאחר שהתפלל בכונה‬
‫שבלב ומוח שהן כחות דנה״א שנק׳ ע״ע‬
‫בחי׳ רוח האדם העולה בחשק עצמי כנ״ל‬
‫מ״מ אחר התפלה בשבאין לפניו עניני חמדת‬
‫עה״ז יתפעל בתענוג בהם לפי שעה עכ״פ‬
‫הגם שתכף הוא במרירות עצום על התפעלות‬
‫זאת כי אין זה עצם רצונו כלל ומכ״ש שאין‬
‫רצונו להמשך אחריהם לכתחלה אך כשבאין‬
‫אליו פתאום הוא מתפעל מהם מיד וזה דבר‬
‫פלא על בחי׳ ע״ע הנ״ל שהוא רוח האדם‬
‫העולה איך יתפעל מדבר זר המנגד כר‪.‬‬
‫אך הנה יש להקדים תחלה בפרטות ענין‬
‫רוח האדם העולה ורוח הבהמההיורדת כר‬
‫שב׳ רוחות הללו ההפכיים שהן ע״ע וע״כ‬
‫נפש ורוח כנ״ל איך שהמה מתלבשים זב״ז‬
‫והיו לאחדים ממש כקשר הרוחני בגשמי‬
‫)ונעשים אוהבים עד שקשה פרידותא דנפשא‬
‫מגופא וגם בתח״ה ישוב כל רוח לגופו כר(‬
‫דהנה מבואר למעלה בע״כ שבהפקירא ניחא‬
‫לי׳ הרי כל עבודתו בע״כ רק מאימת השבט‬
‫שהוא המקיף כר ולא באו כחות נה״א בנה״ט‬
‫כלל )רק בחי׳ המעשה לבד כנ״ל וגם זה ע״פ‬
‫הכרח כנ״ל( ואמנם מבואר למעלה שיש הרבה‬
‫חלוקי מדריגות בע״כ שיש עבד שהוא נכנע‬
‫בטבעו ולבו רך ביותר לקבל עול עבודה עד‬
‫מיצוי הנפש ויש בזה ב׳ סיבות א׳ מצד עצם‬
‫‪146‬‬
‫ממנו ולא יכוהו כו׳ כך בשבט זה הוא בחי׳‬
‫רושם קדוש שפועל בהעלם בנה״ט הרהור‬
‫תשובה ופחד אלקי׳ כנ״ל שלא יחטא בפו״מ‬
‫ומקיף זה בא מבחינ׳ מקיף דיחידה דנה״א או‬
‫מבחי׳ חכמה שבה שמכה לעבד כנעני זה‬
‫הוא הנה״ט בבחי׳ יחידה שבה לפעול בלבו‬
‫הרהור תשובה ומזה נשמר מכל רע ומזיק כו׳‬
‫ולפ״ז בחי׳ נפש דנה״א בא בנה״ט בגלוי‬
‫כנ״ל ובחי׳ מקיף דנה״א בא להכות בשבט‬
‫בבחי׳ חי׳ יחידה שבנה״ט אבל אין נרנח״י‬
‫דנה״א בא בגלוי רק בחי׳ נפש לבד ויכול‬
‫להיות שיחטא ויחזור וישוב מצד הכאת‬
‫השבט וחוזר וחוטא וחוזר וישוב כר וזהו‬
‫שאמ׳ רשעים מלאים חרטות חוטא ומתחרט‬
‫מצד הכאת השבט שמהרהר בתשוב׳ וחוזר‬
‫וחוטא בהסתלקות השבט כר ע״כ אמר מלאים‬
‫חרטו׳ ועכ״ז אמרו אכל בי עשר׳ שכינת׳‬
‫שרי׳ אע״פ שהן י׳ רשעים כי בבחי׳ ההעלם‬
‫בצלם נפשם האלקית כולם צדיקים ומתחרטים‬
‫גם בנה״ט ותשובתם אמת ומה שחוטאי׳‬
‫היינו בגלוי דנר״נ דנה״ט שהיא מקליפת‬
‫נוגה אבל בבחי׳ מקיף שלהם שכינה שרי׳‬
‫ממש וד״ל ונמצא דב׳ המאמ׳ ענין וטעם א׳‬
‫דמלאי׳ חרטות מהכאת השבט היינו הטעם‬
‫דאכל עשרה כר וד״ל‪:‬‬
‫סז ו מ ע ת ה יש להבין בחי׳ עבד עברי‬
‫כר שהוא היפך עבד כנעני‬
‫דהנה פי׳ עברי היינו מבחי׳ האבות שבעבר‬
‫הנהר כר וכמו שאנו אומרים אבל אנחנו עמך‬
‫כר בני אברהם כר לפיכך אנחנו חייבים‬
‫להודות כר והענין הוא דנשמה האלקית נקר׳‬
‫בן ונק׳ עבד כמו אם כבנים אם כעבדים‬
‫וכמו שאנו אומרים אבינו מלכנו דכתיב כי לי‬
‫בנ״י עבדים וכתיב בני בכורי ישראל בנים‬
‫אתם לה׳ כר ושניהם אמת כידוע דודאי מקור‬
‫כל נש״י מבחי׳ פנימי׳ אור אבא דאצי׳‬
‫שאא״ם עצמו שם ומשם אור זרוע כר ואחד‬
‫הי׳ אברהם כר וזהו כי הוא עשנו ולו אנחנו‬
‫שבכל דור נמשך אור זרוע כר וכל א׳ וא׳‬
‫אומר אבינו אך מה שנק׳ הנשמה בשם‬
‫עבד שאומ׳ מלכנו זהו הנק׳ עבד עברי דוקא‬
‫וכענין כי תקנה ע״ע כר והוא כמ״ש כי לי‬
‫בנ״י עבדים עבדי הם כר ולא עבד סתם רק‬
‫עד‬ ‫שער התפלה‬
‫לקבל פרם שיהא לו תשלום שכר אלקי בעה״ב‬
‫גם זה נק׳ עבד כנעני ולא ע״ע כי אין עבודה‬
‫זו עצמית היא רק עבור השכר )וכמו ערב רב‬
‫הגם שקבלו עמ״ש ברצון וחשק רק היה להם‬
‫כונה לקבלת שכר לטובת נפשם ומיד שראו‬
‫שרחוקים המה מאור פני מלך חזרו בהם(‬
‫ונמצא שיש הרבה חלוקי מדריגות בע״כ‬
‫והגרוע מכולם הוא הקשה מאד בטבעו וחפץ‬
‫רק בפר״ע רק ירא מהכאת השבט וכנ״ל בענין‬
‫מלאים חרטות כר ולמעלה הימנו הוא אשר‬
‫מצד האימה יתמיד בעבודתו וישים בלבו‬
‫עול זה תמידי לאכפייא לכבוש יצרו הרע בע״כ‬
‫רק מצד האימה והוא כנ״ל דאע״פ שתחלת‬
‫העבודה הכרחית מאד מ״מ עבודתו תמה‬
‫אח״כ בלי התרשלות כר ויעצור רוחו ולבו‬
‫תמיד לבלתי ילך בהפקירא כר שלא יבטל‬
‫עבודתו כר ועכ״ז צריך לפרקים להכאת‬
‫השבט שהוא כמו בהתגברות היצר שיצרו של‬
‫אדם מתגבר לפרקי׳ כר אך הכאת השבט‬
‫בהתעוררו׳ תשובה מלמעלה ישבור לבו ויחזור‬
‫לעבודתו )ויש עבד שאינו מועיל לו הכאת‬
‫השבט שבבחי׳ מקיף שבלתי יתעורר מצד‬
‫קושי לבו רק ע״י יסורים ובטושים כמנשה‬
‫ששב בכל לבו ע״י יסורים גדולים וכמאמר‬
‫גופא דלא סליק בי׳ נהורא דנשמתא מבטשי׳‬
‫ליה וסליק בי׳ כר פי׳ דלא סליק בי׳ כר‬
‫שאין אור האלקי נכנם בלבו הקשה כארז לבל‬
‫יפול משום רוח עליון המעורר כר מבטשין‬
‫לגוף זה בבני חיי ומזוני אז יכנע לבבו וישבר‬
‫כחרם כר וכמו בשלמה דכתיב והיה בהעוותו‬
‫והוכחתיו בשבט אנשים כר דשבט זה הוא‬
‫בחי׳ רצועא לאלקאה בגשמיות היסורין ולא‬
‫כהכאת שבט הרוחני דמקיף דמ״ש וכי יכח‬
‫איש את עבדו בשבט פשוטו בשבט גשמי‬
‫כר אך זה לגסי הלב שלא יועיל להם בחי׳‬
‫שבט הרוחני הנ״ל וד״ל( ולמעלה מזה הוא‬
‫העובד בהכנעת לבו בעצם שלבו רך ונופל‬
‫מפחד אלקים ביותר או שעובד מאהבה‬
‫לעשות נח״ר לאדונו כר באהבה אלקי׳‬
‫שבניצוץ אלקי )ולא ע״מ לקבל פרם לבד אך‬
‫אם על מנת לקבל פרם זה הוא לתקן נפשו‬
‫לבלתי ידח כר ויהיה תקוה טובה לנפשו‬
‫לדבקה בה׳ כר זהו גם כן כונה רצויה לפני‬
‫‪147‬‬
‫טבע מהותו שאינו קשה ואינו סורר ומורה‬
‫לילך בשרירות לבו כ״כ כי לא ניחא ליה‬
‫בפר״ע כ״כ כו׳ והב׳ מצד שהאימה תשבר‬
‫לבו יותר כי רך הוא בטבעו והסיבה הג׳ מצד‬
‫איזה תשלום שכר שיצפה לתקוה טובה‬
‫לנפשו כו׳ שע״ז אמרו אל תהיו כעבדים‬
‫המשמשים את הרב ע״מ לקבל פרם ממש‬
‫כו׳‪ .‬והנה בבחי׳ נה״ב שנק׳ ע״כ יש שלבו‬
‫הטבעי׳ רך ביותר היינו שיש בו בחי׳ הביטול‬
‫בגשמיות והוא מה שבקל ישבר לבו ויפול‬
‫מתאותו ושרירות לבו בזכרו על ה׳ אלקים‬
‫חיים ומלך עולם שהוא השליט ומושל וכולא‬
‫קמיה כלא כו׳ תפול אימת אלקים עליו וישבר‬
‫לבו בתענית ובהרהור תשובה בלבו עד‬
‫שיקבל עליו עמ״ש בעול עבודה האלקי׳‬
‫באמת ובתמים לעבוד עבודה תמה בלי‬
‫התרשלות כלל ולהיות סומ״ר בפ״מ ועש״ט‬
‫בעול מ״ש שלימ׳ כו׳ וגם יכול להיות שיוקלט‬
‫אור התפעלות האלקי׳ שבשכל ומדות דנה״א‬
‫גם בשכל ולב הגשמי דנה״ט והיו לאחדים‬
‫ממש כמו ואהבת בשני יצריך שגם הנה״ב‬
‫דנוגה יאהב את ה׳ כמו היצ״ט שהוא הנה״א‬
‫כו׳ מפני שטבע נה״ב רך כקנה וקרוב‬
‫לקדושה האלקי׳ והוא מבחי׳ טוב שבנוגה‬
‫דעשיה שיכלל בקדושה ממש או גם אם אין‬
‫בו התפעלות אהבה אלקי׳ מה שיפול ביראה‬
‫ופחד אלקים לשבור לבו ולסור מכל רע כו׳‬
‫זחו ג״כ מצד בחי׳ קרבתו לסטרא דקדושה‬
‫ביותר מזולתו )כמו שאנו מוצאים בע׳ שרים‬
‫דנוגה דעשיה שיש שהוא קשה מאד כפרעה‬
‫שהכביד לבו ואמר מי ה׳ כו׳ לי יאורי כו׳‬
‫ויש שיראים את ה׳ כמ״ש ייראו מה׳ כל‬
‫הארץ וכמו מי לא יראך מלך הגוים כו׳ מלך‬
‫אלקים על גוים כר שיש בחם בחי׳ ביטול‬
‫גמור לאלקות להיותם בחי׳ טוב דנוגה כר(‬
‫וזהו שאמר לעולם יהא אדם רך כקנה שיכול‬
‫לקבל כל אורות הקדושה שבניצוץ‬
‫האלקי ברצון ושכל ומדות האלקי׳ וכמ״ש‬
‫בכל לבבך כר ולא יהא קשה כארז שלבו‬
‫קשה ביותר ולא יפול משום דבר אלקי׳‬
‫ואין פחד אלקים לנגד עיניו כלל וכל עיקר‬
‫חיותו בפר״ע כר רק אם בשבט יכהו אז יכנע‬
‫לבבו מעט כו׳ והנה יש עוד מדריגה שעובד‬
 ‫שער התפלה‬
‫בבחי׳ הבינונים שזה וזה שופטן שיש בהם‬
‫הבחנה בין צדיק לרשע שלפעמים נק׳‬
‫צדיק ולפעמים נק׳ רשע כר וא״כ מה זה‬
‫שאמר עוד בין עוכד אלקים לאשר לא‬
‫עכדו דאין זה כמו ההפרש בין צדיק לרשע‬
‫רק שזה עובד וזה אינו עובד כר‪ .‬והנה‬
‫באמת ד׳ מדריגות הנ״ל יובן מענין ע״כ‬
‫וע״ע הנ״ל דודאי רשע ורע לו גרוע מע״כ‬
‫שבהפקירא ניחא לי׳ דעכ״פ מאימת האדון לא‬
‫ילך בשרירות לבו בע״כ ואם בשבט יכהו‬
‫יתעורר בתשובה ויפול וישבר לבבו לפרקים‬
‫אע״פ שחוזר וחוטא וחוזר ושב שזהו רשעים‬
‫מלאים חרטות כנ״ל מ״מ יש בלבו הרהור‬
‫תשובה לפרקים )וכמו בעי״ת שגם הקל‬
‫שבקלים מתעורר בתשובה בבכיה במר נפש‬
‫ממש אע״פ שחוזר וחוטא כר( )וכ״ש ע״י‬
‫הכאת שבט בגשמיות שהוא הביטוש ויטורי‬
‫הגוף שממרקין עוונותיו כר וסליק בי׳ נהורא‬
‫דנשמתא כר כנ״ל במנשה וכה״ג( אבל רשע‬
‫ורע לו אינו בכלל חרטה לעולם כי לבבו קשה‬
‫כארז ולא יפול לבו לעולם וכמו חציפי דרא‬
‫שנק׳ אבירי לב כו׳ שאין בו טוב כלל וכלל‪.‬‬
‫ולמעלה מזה רשע וטוב לו והוא מקצת הטוב‬
‫שבו שעולה לפרקים בהרהורי תשובה ומע״ט‬
‫כעבודת ע״כ הנ״ל שיש בו הרבה חלוקי‬
‫מעלות ומדריגות טובות עד שימצא ע״כ‬
‫שלבו רך כקנה לקבל עול מ״ש באמת‬
‫לבלתי ילך אחרי ההבל והוא סומ״ר בדרך‬
‫כפיי׳ בע״כ עכ״פ וזה אינו נקר׳ רשע‬
‫כלל כי לא נקר׳ רשע רק מי שפורק עול‬
‫במזיד להמשיך לבו אחרי תאות רעות‬
‫להרהר כל מיני חרהורים רעים וחטאים כר‬
‫המטמאים את הנפש כר אע״פ שלא בא‬
‫לכלל מעשה בפ״מ כרשע יחשב לפני המקום‬
‫או אם עושה שקר בנפשו עבור חמדת‬
‫הממון והכבוד כרשע יחשב להתחלל ש״ש‬
‫על ידו )כמו שאמר עקביא מוטב שאהיה‬
‫שוטה כל ימי ולא אהיה רשע שעה א׳‬
‫לפני המקום לחזור מהוראתו מצד הכבוד‬
‫שיעשוהו אב״ד כר( וכן העושה רעה‬
‫לרעהו במזיד בגזל או אונאה כו׳ וכן אם‬
‫הוא אכזרי לא ירחם על עני ויתום כלל‬
‫אע״פ שמתחרט לפרקים נק׳ רשע וטוב‬
‫‪148‬‬
‫ה׳ וכעובד מאהבה ויראה יחשב כר ומ״ש‬
‫אל תהיו כעבדים כר היינו רק לקבל שכר‬
‫שהוא הקירוב והעילוי כמו למען שמי יכבד‬
‫ה׳ כר וכמ״ש במ״א( ומעתה יובן ענין ב׳‬
‫רוחות דרוח האדם העולה שמתלבש ברוח‬
‫הבהמה כר עד שנעשה לאחדים ממש כנ״ל כי‬
‫הרי בע״כ שטבעו בנקל להתפעל בפחד אלקי‬
‫ובאהבה אלקי׳ כר הרי כל מה שיש בכה‬
‫הנשמה האלקי׳ להתפעל בהשגה אלקי׳ ואהוי״ר‬
‫אלקי׳ הכל בא בגלוי גמור בנה״ט בהתפעלות‬
‫שכל האנושי שבה ובלב בשר הגשמי להתפעל‬
‫באמת לה׳ ולא יהיו ב׳ הפכים כלל אדרבה‬
‫כדבר ומהות א׳ ממש כו׳ וד״ל‪ .‬ולפ״ז הדרא‬
‫קושיא לדוכת׳ ביתר שאת דאם גם נה״ט‬
‫נמשך באמת לאלקות עם הנה״א כר איך‬
‫יתפעל אדם אחר התפלה מעניני חמדת‬
‫עה״ז לפי שעה עכ״פ דאין לתלות זה בנה״ט‬
‫מאחר שהיא עולה למעלה ולא למטה כלל כר‬
‫וד״ל )ובאמת יש להבין בגוף הענין הזה‬
‫מה שמתפעל מחמדת עה״ז ומיד יתמרמר כו׳‬
‫דודאי עיקר ענין סור מרע היינו שלא ימשוך‬
‫לבו להתפעל מעניני עה״ז ומה יועיל המרירות‬
‫אח״כ כו׳ וד״ל(‪:‬‬
‫הנה יש להקדים מארז״ל בינונים‬ ‫אך‬ ‫סח‬
‫זה וזה שופטן וזה פלא לכאורה‬
‫עפ״י הפשוט שהרי מקרא מפורש ואהבת‬
‫בכל לבבך בשני יצריך ממש ואם גם היצה״ר‬
‫אוהב את ה׳ איך אמר בינונים זה וזה שופטן‬
‫יצה״ר ויצ״ט כר ועוד יש להבין מה שנמנה‬
‫בגמרא ד׳ מדריגות צדיק וטוב לו צדיק ורע‬
‫לו רשע וטוב לו רשע ורע לו שנמצא הממוצע‬
‫בין צדיק וטוב לו לרשע ורע לו היינו צדיק‬
‫ורע לו ורשע וטוב לו ואם יש רע בצדיק‬
‫וטוב ברשע מהו ההפרש ביניהם וע״כ‬
‫אמר ושבתם כר ומי הן הבינונים שאינו לא‬
‫צדיק ורע לו ולא רשע וטוב לו שזה וזה‬
‫שופטן‪ .‬אך הנה זהו מ״ש ושבתם‬
‫וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד כר דא״א‬
‫לומר בין צדיק ורע לו ובין רשע וטוב לו‬
‫שזהו רובו טוב ומיעוטו רע וזה רובו רע‬
‫ומיעוטו טוב דלזה א״צ לומר ושבתם‬
‫וראיתם כר כמו שא״צ הבחנה בין צדיק וטוב‬
‫לו לרשע ורע לו כר אלא צ״ל שכוונתו‬
‫עה‬ ‫שער התפלה‬
‫כלל ולמה אמר ושבתם וראיתם בין צדיק‬
‫לרשע כר וגם א״א לומר דקאי על צדיק ורע‬
‫לו ורשע וטוב לו דגם ביניהם ההרחק גדול‬
‫דודאי זה צדיק וזה רשע כי זהו רובו טוב רק‬
‫מיעוטו רע והוא מה שלא נהפך בעצם לטוב‬
‫אבל הוא סומ״ר בתכלית כנ״ל וזה רובו רע‬
‫כרשע ממש במזיד רק שמהרהר בתשוב׳‬
‫לפרקים כנ״ל וע״ז א״צ הבחנה ג״כ לומר‬
‫ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע כר אלא‬
‫הכונה על הבינונים כנ״ל ויש להבין מהו ענין‬
‫הבינונים שהן ממוצעים בין צדיק ורע לו‬
‫לרשע וטוב לו דודאי קריאת שם בינוני היינו‬
‫שאינו לא צדיק ולא רשע ומזה שאמ׳ בינונים‬
‫זה וזה שופטן יצ״ט ויצה״ר משמע דלפעמי׳‬
‫הוא צדיק כשיצ״ט שופטו ולפעמים הוא רשע‬
‫כשהיצה״ר שופטו הרי הוא כלול משני הפכים‬
‫צדיק ורשע ואיך אפשר שיהיו בחי׳ ב׳ הפכיים‬
‫במקום א׳ והוא בלבו של אדם שע״ז אמר‬
‫בכל לבבך כשני יצריך ביצ״ט ויצה״ר כר‪ .‬אך‬
‫הנה ידוע דיצ״ט ויצה״ר הוא נמשך מעה״ד‬
‫טוב ורע וטו״ר בעצם טוב מסט׳ דקדושה ורע‬
‫מסט״א וכמ״ש נתתי לפניך היום את החיים‬
‫ואת הטוב ואת המות ואת הרע כר וזהו צדיק‬
‫וטוב לו כולו טוב ורשע ורע לו כולו רע ומה‬
‫שיש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו הוא בחי׳‬
‫עה״ד טו״ר שיש בו תערובת טו״ר עד שיש‬
‫בטוב רע וברע טוב וזהו דבר חדש שיוכל‬
‫להמצא )בטוב רע( ]טוב ברע[ וימצא רע בטוב‬
‫כמו ברשע שהוא רע בעצם ימצא בו קצת טוב‬
‫והיינו שרובו רע ומיעוטו טוב ובצדיק שבעצם‬
‫טוב כמ״ש אמרו צדיק כי טוב מסט׳ דקדושה‬
‫ימצא בו מקצת רע וכנ״ל בפי׳ ורע לו והוא‬
‫מה שיוכל להתפעל מכל רע רק שמדחהו כר‪.‬‬
‫אבל הבינונים חוא בחי׳ ממוצע בתערובת טו״ר‬
‫דהיינו שחציו טוב וחציו רע ויצא מכלל רשע‬
‫וטוב לו ולא בא לכלל צדיק ורע לו וכדוגמא‬
‫שאנו מוצאי׳ בג׳ מדרגות דנוגה דבריאה יצירה‬
‫עשיה דנוגה דבריאה רובה טוב ומיעוט׳ רע‬
‫ונוגח דיצי׳ חציח טוב וחציה רע ונוגה דעשיה‬
‫רוב׳ רע ומיעוט׳ טוב וחן ג׳ אלח צדיק ורע לו‬
‫בחי׳ נוגה דבריאה ובינונים שזח וזח שופטן‬
‫טו״ר היינו נוגה דיצי׳ שחצי׳ טוב וחצי׳ רע‬
‫ורשע וטוב לו במקצת היינו נוגה דעשיה שרוב׳‬
‫‪149‬‬
‫לו שע״י תשובה יכופר עונו וכמ״ש ובשוב‬
‫רשע כו׳ חי׳ יחי׳ כר כי לא אחפוץ במות‬
‫רשע כר )דרשע ורע לו נקרא בן מות כו׳(‬
‫אבל מי שאינו רשע כלל היינו כשבא‬
‫במחשבתו איזה מחשבת און ורע המטמא‬
‫לנפש כר ידחה מיד אותו חרע ממחשבתו‬
‫בדרך כפיי׳ שכובש את רוחו ועומד לנגד‬
‫היצה״ר בגבורה שלא לחשוב רע וכ״ש שלא‬
‫יחפוץ בלבו ובכל דחיי׳ ודחיי׳ שדוחה לגמרי‬
‫את הרע ממחשבתו ולבבו נק׳ סומ״ר באמת‬
‫אע״פ שסר מן הרע בדרך כפיי׳ שכופה את‬
‫לבו ואע״פ שאיננו מואס ברע כלל אדרב׳ נפשו‬
‫ולבו מחמדתו אך מ״מ הרי כובש את יצרו‬
‫כנ״ל‪ .‬והנה זה יצא מכלל בחינ׳ רשע לגמרי‬
‫ונקר׳ צדיק בפועל כי במעשה בפו״מ וגם‬
‫במחשבתו ולבו הוא סומ״ר באמת רק שלא‬
‫מאם ברע עדיין ומוכן להתפעל בתאוה רעה‬
‫לכל דבר רע כר ויצרו מתגבר עליו בכל יום‬
‫ושעח אך איננו מניח לחכנים בלבו ומוחו שום‬
‫דבר רע ואע״פ שמתפעל בלבו באיזה‬
‫חמדת דבר רע מיד יסור מלבו ויתמרמר על‬
‫עצם פירוד לבבו בשעה ורגע זו וכיסורים‬
‫וצער נחשב לו מה שנתפעל בלבו ומהרהר‬
‫מיד בתשובה שלימה כר ונמצא שחוא בבחי׳‬
‫צדיק בפועל וברצון שבלב רק שרע לו דהיינו‬
‫שהרע בעצם לא נהפך לטוב רק לאכפיי׳‬
‫בלבד כר אבל צדיק וטוב לו היינו שאין בו‬
‫רע בעצם כלל וכלל רק טוב לבד וזהו וטוב‬
‫לו רק טוב ולא רע והענין הוא שהרע נמאס‬
‫בלבו מאד כמו מואס ברע ובוחר בטוב‬
‫כר מצד פנימית לבבו רק טוב לה׳‬
‫לבד לב א׳ וגם אם יפנה לבו בעניני‬
‫עה״ז ויבואו לו מחשבות רעות אין זה‬
‫מצד איזה התפעלות בלבו לזה שיצטרך‬
‫לדחותם בדרך כפיי׳ כי מיד מואס בהם‬
‫וכזר נחשבו לו רק דרך מעבר בעלמא‬
‫עוברים במחשבתו הרהורים מאיזה מקום‬
‫טומאה מפני שלא נשמר מחשבתו בקדושח‬
‫כראוי לו כר אבל בעצם מושלל לבו מכל רע‬
‫עד שאמר ולבי חלל בקרבי חלל ממש כר‬
‫וד״ל‪ .‬ונמצא מובן ההרחק העצום בין צדיק‬
‫וטוב לו לרשע ורע לו שזהו כולו טוב ולא רע‬
‫כלל וזה כולו רע ולא טוב כלל וע״ז א״צ הבחנ׳‬
 ‫שער התפלה‬
‫הראת לדעת כר דעת זה בכלי המוח הגשמי‬
‫שמשכיל ויודע כל מילי דעלמא כר וידוע‬
‫דדעת זה אינו ידיע׳ בעלמא כ״א חוש‬
‫התפעלות שהוא ההכרה היטב כר ואמנם יש‬
‫בזה חלוקי מדריגות שונות יש שכל טבעי‬
‫מתפעל בעומק יותר ויש שאינו משכיל על דבר‬
‫לעומק )בל״א ער פאר נעמט ניט טיף כו׳(‬
‫וההפרש ניכר בעסקו בעניני עה״ז בעומק‬
‫שניתק מחוש ההרגש בכלי מוחו ובהשגו׳‬
‫האלקי אם לא נכנס בעומק כר ועל‬
‫כל פנים נגלה ונקלט בכלי מוחו הגשמי‬
‫בבחי׳ ראיה שכלי בהעמיק באלקות המחיה‬
‫העולם מאין ליש מבחי׳ חב״ד שבנפש האלקי‬
‫כר וכמו״כ בהתפעלות המדות אהוי״ר כר‬
‫הרי אמר והשבות אל לבבך ממש ואהבת‬
‫בכלל לבבך ממש שהוא הלב הטבעי שטבעו‬
‫להתפעל מכל תאוה חומריות הוא עצמו‬
‫המתפעל בעבודה שבלב בתפלה מהתפעלות‬
‫האלקית מאחר שאמר והשבות אל לבבך‬
‫ואהבת בכל לבבך כר וכתיב לבי ובשרי‬
‫ירננו כר בכל לבי דרשתיך כר וזהו ג״כ‬
‫מהתלבשות מדות שבנה״א במדות שבלב‬
‫הטבעי שבחלל השמאלי כר עד שיתאוה‬
‫ויחשוק בחשק גשמי שבלב גשמי להתענג על‬
‫ה׳ לפי ערך השגתו כר עד שזהו לו לאור‬
‫וחיות גמור כטבעית החיות בעניני גופו‬
‫ויותר מזה שהרי אנו רואים שידמה אדם‬
‫בהתפעלות מוחו ולבו בעת התפלה שזהו כל‬
‫עיקר רצונו וחפצו רק לה׳ לבדו וכל עניני‬
‫חמדת לבו לעוה״ז החומריים מאוסים אז‬
‫בעיניו לבלתי ילך אחרי ההבל עוד הגם שאצלו‬
‫מוטעה הדבר רק בכח הדמיון שאם היה אמת‬
‫לאמתו למה מיד שיפנה לבבו לעניני חמדת‬
‫עוה״ז יתפעל כמו שהוא מקודם בלא שינוי‬
‫כלל והרי נאמר שפת אמת תכון לעד כר‬
‫וא״א לומר ששקר ענה בנפשו בעת התפלה‬
‫מאחר שלבבו הגשמי נתפעל באמת בהתפעלו׳‬
‫אלקות לאלקים חיים בחשק ורצון וברשפי‬
‫אש התשוקה כמו בהתפעלות בעניני עוה״ז‬
‫ויותר מזה כר ועכ״ז אנו רואים שאחר התפלה‬
‫מיד הרי הוא בכל מדותיו הטבעים החומריים‬
‫כמו שהוא ממש בלי השתנות כלל רק כמו‬
‫שהוטבע בנפשו מיום הולדו אם טבעו חם‬
‫‪150‬‬
‫רע ומיעוטה טוב אבל רשע ורע לו היינו כמו‬
‫בקליפות הטמאות לגמרי כר ונק׳ רע דנוגה כר‬
‫וצדיק וטוב לו הוא בבחי׳ אצי׳ שבבריאה‬
‫שאין שם רע כלל וכלל גם במקצת והוא‬
‫מעה״ח שלמעלה מעה״ד טו״ר כר‪ .‬ונרמז‬
‫כ״ז במ״ש נשמה שנתת בי טהורה היא אצי׳‬
‫שבבריאה צדיק וטוב לו אתה בראת בנגה‬
‫דבריאה צדיק ורע לו אתה יצרת בחי׳ בינונים‬
‫בנוגה דיצי׳ שחצי׳ טוב כר אתה נפחת בי‬
‫בנוגה דעשי׳ שאב ואם ממשיכים נפש הטבעית‬
‫מעורב טו״ר ורובו רע ומיעוטו טוב ושם ג״כ‬
‫הנשמה באה בהתלבשו׳ ומשם ולמטה שהוא‬
‫בחי׳ רע דנוגה אמר ואתה משמרה בקרבי שלא‬
‫תטמא שם כמו לפני השינה שאמ׳ פן אישן‬
‫המות אילנא דמותא שהוא רע גמור כר וד״ל‬
‫וזהו ג״כ מ״ש שלא עשני גוי רע דנוגה דעשי׳‬
‫וגם מקצת הטוב שבו כר שלא עשני עבד היינו‬
‫ע״כ שמעורב טו״ר בחי׳ נוגה דיצי׳ כנ״ל שלא‬
‫עשני אשה נוגה דבריאה שמעוט׳ רע‬
‫כו׳ וד״ל‪:‬‬
‫סט ו מ ע ת ה יובן ענין בינונים זה וזה‬
‫שופטן כו׳ דהנה עיקר ענין‬
‫הבינונים שאינו בכלל רשע ולא בכלל צדיק‬
‫כנ״ל היינו מה שבחי׳ נפש דנגה שלהם חציו‬
‫טוב וחציו רע כנ״ל והענין הוא כנ״ל‬
‫בהתלבשות רוח האדם ברוח הבהמה שהוא‬
‫נה״א בנה״ט בכל פרטי הכחות שבה כו׳ היינו‬
‫כאשר יתפעל ניצוץ האלקי בהתפעלות אלקות‬
‫בהשגה שמשיג כפום שיעורא דילי׳ אזי נתפעל‬
‫גם הנה״ט בבחי׳ השכל האנושי הטבעי כמו‬
‫שמתפעל בשכל בטבע האנושי ממש וזהו‬
‫הנק׳ התלבשות שכל האלקי דנשמה בשכל‬
‫האנושי הטבעי דנה״ט וע״ד דוגמא כאשר‬
‫מתבונן באיכות ההתהוות יש מאין מבחי׳‬
‫דבור העליון האלקי שבודאי כמו חוש טבעי‬
‫ממש לנה״א להתפעל מזה כי רוח האדם טבעו‬
‫להשיג ולהתפעל בדבר זה כמו בהתפעלות‬
‫חושיית אמנם גם נה״ט אע״פ שערכו בחומריות‬
‫רחוק שיתפעל מזה מ״מ ע״י התלבשות של‬
‫נה״א יוכל גם השכל האנושי להתפעל ממש‬
‫מהתהוות הבריאה יש מאין ויוקלט הדבר‬
‫במוחו ויתאמת כאילו רואה בראיה תושיית‬
‫ממש וז״ש וידעת היום והשבות כר אתה‬
‫עו‬ ‫שער התפלה‬
‫אפשר שיהיה לבו חלל בקרבו שלא יתאוה‬
‫שום תאוה גופניות גם הצריך לחיי נפשו‬
‫הטבעית כר שהרי יראה בעצמו היפך זה‬
‫כנ״ל אלא צ״ל שזה פעל בנפשו שלא יתמשך‬
‫לבבו אחרי ההבל ולא שנהפך הטבע אלא‬
‫שלא יטה לבבו כלל אחריהם וכמ״ש ולא‬
‫תתורו אחרי לבבכם כר היינו גם שלבבו‬
‫בטבעו להמשך ולהתפעל מכל רע וכמאמר‬
‫העין רואה והלב חומד והמה תרי סרסורי‬
‫דחטאה כר ע״ז הזהיר לא תתורו כלומר לא‬
‫תטה את לבך שאם תטה לבך ודאי יתפעל‬
‫כטבעו ומהותו וא״כ מובן שבעת התפלה היה‬
‫כמדמה בנפשו שנהפך הטבעיות אלא זהו‬
‫אמת בודאי שמצד שנתפעל באמת במוחו‬
‫ולבבו הטבעי לה׳ אחד הוסכם אצלו שלא‬
‫יטה לבבו רק לה׳ כר וזאת עבודתו כל היום‬
‫סור מרע בפו״מ ואם רשומו קיים נק׳ שפת‬
‫אמת תכון כו׳ ונמצא מזה שהתפעלות מוחו‬
‫ולבו בתפלה הי׳ אמת ואם לאו שנטה לבו‬
‫אחר ההבל במ״ז וכר זהו הנק׳ בינוני שיצ״ט‬
‫ויצה״ר שופטו היינו בעת התפלה ודאי היה‬
‫לבבו ומוחו בהתפעלות אלקות באמת וזהו‬
‫היצ״ט דנה״א שופטו שהוא המושל על הלב‬
‫הטבעי להתפעל גם הוא ולבו ברשותו ומוח‬
‫שליט על הלב הטבעי כר ומיד שיסור‬
‫מדביקות זאת בהליכתו בשוק וברחובות בכל‬
‫עניני חמדת עה״ז ישפוט בו היצה״ר שהוא‬
‫בחי׳ הרע דנפש דנגה שנק׳ נה״ט להטות לבו‬
‫אל הרע כר ונמצא זה וזה שופטן שניהם‬
‫מושלים בו בעת התפלה ועת הכושר לתשובה‬
‫ימשול הנשמה האלקית כנ״ל להטות לבבו‬
‫הטבעי לטוב כו׳ ובעת הילוכו בעסקי עניני‬
‫עה״ז החומרי ימשול בו היצה״ר שהוא בחי׳‬
‫הרע דנגה להטות לבו לרע כר ועכ״ז איננו‬
‫שומע לו ומדחה את הרע ממחשבתו ולבו‬
‫אבל דרך כפייה והכרח בבחי׳ התגברות וניצוח‬
‫לבד ולא כמו בעת התפלה שיוכל למאום ברע‬
‫באמת לפי שעה כנ״ל וד״ל‪ .‬ומעתה יובן‬
‫דהכל אמת דגם שבעת התפלה לא נהפך‬
‫הטבעיות כלל אך נתפעל הטבעיות לפי‬
‫השעה עכ״פ לאלקות ובהסיר לבו כמעט רגע‬
‫ישלוט בו טבע הרע שבגופו כי לא נשתנה‬
‫כלל וזהו בחי׳ נגה דנה״ט שחציו טוב ונכלל‬
‫‪151‬‬
‫יחומם לכל תאוה רעה אם טבעו קר אינו‬
‫נמשך בחום תאוה וכן בענין התנשאות וגסות‬
‫ושפלות וענוה הכל כפי טבעו אם טבעו‬
‫בגסות הלב ירום לבו בגסות ורוממות ואם‬
‫טבעו שפל ורך יתנהג בשפלות לפני כל אדם‬
‫וכן בקמצנות ופזרנות הכל כפי טבעו וכן‬
‫בעומ״ש או פר״ע אין בו שינוי מכמו שהוא‬
‫בעצם אם הוא קל או ירא חטא הכל אין בו‬
‫שינוי כלל וזהו דבר פלא ביותר אם בכל‬
‫טבעיות שלו לא נשתנה כלל וכלל למה ייגע‬
‫נפשו לשוא בעבודה שבלב שבתפלה‬
‫בהתפעלות אמתי במוחו ולבו כנ״ל עד שהיה‬
‫מדמה בנפשו שמואס בחיי הבלי העוה״ז כר‪.‬‬
‫אלא הענין הוא דזהו בינונים זה וזה שופטן‬
‫דפי׳ שופטן כמו השופט שהוא המושל ממש‬
‫להטות הלב כמו שחפץ ויצ״ט ויצה״ר ב׳‬
‫שופטין המה במוחו ולבו של אדם כר‪ .‬וביאור‬
‫הענין יובן מענין הנ״ל דהנה ודאי מה שבעת‬
‫התפלה מתפעל המוח והלב הטבעי א״א לומר‬
‫שזהו בחי׳ התפעלות עצמות וטבעית‬
‫בהתפעלות הנשמה האלקית שהיא חלק אלוה‬
‫ממש שהרי רוח האדם עולה בטבעו למעלה‬
‫ורוח הבהמה טבעה להיפוך ממש לירד למטה‬
‫בחומריות הגוף דוקא אלא צריך לומר דבשעה‬
‫שנתגברו כחות אלקיי׳ דנה״א בתפלה בשכל‬
‫ומדות וגם ברצון ותענוג האלקי כר אז מצד‬
‫התלבשותם בנה״ט פועלים התפעלות אלקות‬
‫זה גם בנה״ט כדוגמא שאיש אלקי יעשה‬
‫רושם התפעלות בלב איש נכרי המושקע‬
‫בעוה״ז שלפי שעה ודאי יתפעל באמת אך‬
‫לאחר זמן יחזור למהותו הטבעי כו׳ כך הוא‬
‫ממש בענין זה שבודאי בעת התפלה פעולת‬
‫הנשמה האלקית אמת בנפש הטבעית כמ״ש‬
‫והשבות אל לבבך כר ואהבת בכל לבבך ולא‬
‫בדרך כפיה והכרח כלל אדרבה ברצון וחשק‬
‫נפלא אך לפי השעה לבד דהיינו שבאותה‬
‫השעה יהיו מאוסים כל חמדת עוה״ז עד שיכול‬
‫למאוס בחייו ממש אך מ״מ אין זה עצמיות‬
‫כלל וכלל שהרי באמת גם אם יתפעל הלב‬
‫גשמי ברשפי אש התשוקה בוער כר עד‬
‫שמואס בחיי ההבל גם באותה שעה ורגע לא‬
‫נהפך טבעו החומרי כלל היינו שלא יהיה לו‬
‫תשוקת תאוה בלבו לעוה״ז כלל וכלל דאיך‬
 ‫שער התפלה‬
‫צדיקים הנ״ל באצי׳ ובבריאה ה״ז מצד שרש‬
‫הנשמה כמו שהיא בעצם למעלה רק שירדה‬
‫למטה צ״ע צוט״ל צ״ת צור״ל ע״ז נאמר כלך‬
‫יפה רעיתי ומום אין בך כלל דצלם אלקים‬
‫שבנשמה לא נפגם כלל דבבחי׳ צוט״ל הנ״ל‬
‫אמר טהורה היא לגמרי כי בלתי מתלבשת‬
‫בגוף כלל שא״א שתבא לכלל טומאה ופגם‬
‫וכמ״ש בזהר ונפש כי תחטא תווהא הוא כר‬
‫והוא בחי׳ מ״ם דצלם שנק׳ יחידה וגם בחי׳‬
‫צור״ל שבא בהתלבשות בנגה דבריאה שהוא‬
‫הגוף אבל גם הוא רובו טוב כר ולא נפגם‬
‫שם כלל בעצם האור האלקי שבה כלל רק‬
‫שמלובש ברע לבד כנ״ל ופושט מיד ומואס‬
‫ברע כנ״ל ולכך נק׳ צדיק ממש וע״ז אמר‬
‫ג״כ ועמך כולם צדיקים והן נשמות שמבחי׳‬
‫אור זרוע לצדיק עליון כר וכמ״כ ידוע למעלה‬
‫בבחי׳ צדיק עליון שהוא בחי׳ יסוד ז״א‬
‫שבבחי׳ האצי׳ שבלתי מתלבש בעולמות כלל‬
‫ובחי׳ צ״ת שנק׳ צדיק יסוד עולם שמתלבש‬
‫בעולם וחוא בחי׳ יוסף ובנימין כידוע בענין‬
‫שוהם וישפה כר )ומ״ש טהורה היא משמע‬
‫שמכלל טומאה נטהר והוא בחי׳ צ״ת בחי׳‬
‫בנימין כידוע דטהרה מביאה לידי קדושה‬
‫לקדש העליון דאור הזרוע לצ״ע וא״כ מ״ש‬
‫אתה בראת כר אינה טהורה לגמרי כי‬
‫מיעוטה רע ממש והן הבינונים שזה וזה שופטן‬
‫והיינו אתה יצרת כר( רק כאשר מיעוט׳ רע‬
‫יצה״ר נופל תמיד ובטל במיעוטו וכאשר‬
‫חציו רע מתגבר לפרקים על הטוב והוא בבחי׳‬
‫היצירה כמ״ש אתה יצרת כר אבל נפחת בי‬
‫בבחי׳ עשי׳ רובו רע ויכול לפגום ביותר ונק׳‬
‫רשע וטוב לו שנתקן לעתים ע״י תשובה אבל‬
‫הד׳ הוא רשע ורע לו רע דנגה שכולו רע ע״ז‬
‫אמר אתה משמרה בקרבי לבלתי תטמא כולה‬
‫וכמ״ש מכף רגל ועד ראש אין בו מתום כר‬
‫היפך כלך יפה כר ולפ״ז יתפרש לא תצא‬
‫כצאת העבדים לא על ע״ע רק ע״כ לבד והוא‬
‫ג׳ מדריגות דנגה דבי״ע שכולם נק׳ עבדים‬
‫ממש ולא על הנשמה גם כמו שהיא בעשי׳‬
‫שנגה שבה רובה רע עכ״ז נק׳ צדיק שהרי‬
‫אמר ועמך כולם צדיקים ע״ד הפשוט דמשמע‬
‫גם מי שאין לו רק נפש דעשי׳ לבד )מפני‬
‫שידוע בע״ח דלמ״ד כלים דנה״י דז״א נעשין‬
‫‪152‬‬
‫בקדושה האלקית בעת התפלה וחציו רע‬
‫ונהפך לרע בטרדתו כשפונה בתאות עוה״ז‬
‫כר וכמ״ש בקליפה דנגה שנקר׳ להט כו׳‬
‫המתהפכת לפעמים לטוב ולפעמים לרע והוא‬
‫הממוצע בין צדיק ורע לו לרשע וטוב לו‬
‫כנ״ל דצדיק היינו שהתפעלותו באלקות‬
‫עצמיות כנ״ל ורע לו היינו שגם שיתפעל‬
‫בעניני עוה״ז אבל מיד ימאס בו ויתמרמר‬
‫מאד ע״ז כנ״ל כי אין זה רק מצד התלבשותו‬
‫בנה״ט וגם נה״ט שלו רובו טוב ומיעוטו רע‬
‫וזהו ורע לו במיעוט גדול אבל בינוני זה‬
‫בבחי׳ חציו רע היינו שמתפעל ברע ובכפייה‬
‫בלבד ידחה כר ורשע וטוב לו הלוכו ומעשהו‬
‫ברע רק שמתחרט לפרקים כר וזהו ושבתם‬
‫וראיתם בין צדיק שעצמיות שלו בהתפעלות‬
‫אלקות לרשע שכמו זר נחשב לו כר ובין‬
‫עובד אלקים פי׳ בחי׳ הבינונים שיצא מכלל‬
‫רשע כי הוא סומ״ר בבחי׳ כפייה עכ״פ ולא בא‬
‫לכלל צדיק שיהיה התפעלותו עצמיית ומ״מ‬
‫נק׳ עובד אלקים שמתקן לנפשו הבהמית בשעת‬
‫התפלה עכ״פ כנ״ל וזהו הנק׳ ע״ע שהנשמה‬
‫שנק׳ בן נעשה עבד והוא לתקן נה״ט ששרשו‬
‫בנגה אחוריים דשם אלקים ונק׳ עובד אלקים‬
‫גם אחר התפלה בכפיי׳ אבל יש בבינוני׳‬
‫שנק׳ לא עבדו כלל רק מצד האימה יעבוד‬
‫ולא יתקן עצמו כלום כע״כ כר מפני שיצה״ר‬
‫שופט בו יותר כר וד״ל‪:‬‬
‫וכי ימכור איש את בתו לאמה כר‬ ‫וזהו‬ ‫ע‬
‫דהנה לפי המבואר למעלה בענין‬
‫חלוקי ד׳ מדרגות דצדיק וטוב לו וצדיק ורע‬
‫לו ורשע וטוב לו ורשע ורע לו הרי יתפרש‬
‫גם כאן ארבע מדרגות הללו בפסוק זה בתו‬
‫היא ברתא דמלכא כמו שהיא בבחינת האצילות‬
‫ונק׳ צדיק וטוב לו וכמו שאמר נשמה שנתת‬
‫בי טהורה היא טהורה ממש כר אתה בראת‬
‫כשירדה לעולם הבריאה נק׳ צדיק ורע לו‬
‫שבהתלבשותה בנגה דבריא׳ הרי רובו טוב‬
‫ומיעוטו רע וכנ״ל וזהו וכי ימכור איש זה‬
‫הקב״ה את בתו לאמה בעולם הבריאה שנק׳‬
‫אמה העבריה כר שלמעלה מבחי׳ עבד עברי‬
‫וזהו לא תצא כצאת העבדים ונמצא יש כאן‬
‫ב׳ מדריגות צדיק וטוב לו וצדיק ורע לו וז״ש‬
‫ועמך כולם צדיקים צ״ע וצ״ת הם ב׳ מיני‬
‫עז‬ ‫שער התפלה‬
‫אליהו לעם ויאמר עד מתי אתם פוסחים‬
‫על שתי הסעיפים אם ה׳ הוא האלקים לכו‬
‫אחריו ואם הבעל כר דלכאורה יפלא הדבר‬
‫מאד דמשמע שהיה בישראל עם ח׳ ספיקות‬
‫באמונת אחדות ה׳ ושאין עוד זולתו דודאי‬
‫אמונה זו ירושה בטבע מאבותינו וגם הרי היו‬
‫ישראל מחזיקים בעבודת הקרבנות בבהמ״ק‬
‫ובכל המצות שהרי גם הלא שהם פוסחים על‬
‫ב׳ הסעיפים הרי לא הכחיש ששומרי׳ מצות‬
‫ה׳ רק שא״כ למה ילכו אחרי הבעל ג״כ‬
‫ויפסחו על ב׳ סעיפים דאם ה׳ הוא האלקים לכו‬
‫אחריו לבד כו׳ ולפ״ז מה זה שהוצרך‬
‫להראות להם בנסיון באש על חקרבן באמרו‬
‫והי׳ האלקים אשר יענה באש כר וגם אומר‬
‫וקראתם בשם אלקיכם דהחליט ע״ז להם‬
‫לאלקים וזה לא עלה על הדעת רק ענין‬
‫השיתוף לבד וכמו שטענו ומאז חדלנו‬
‫לקטר למלכת השמים חסרנו כר שהיו‬
‫מכוונים להשפעה גשמיות שילך ע״י‬
‫האמצעי שהוא הכו״מ או בעל ואשירה כר‬
‫וכידוע‪ .‬אך הנה ידוע דאין מזל לישראל דהיינו‬
‫שאור השפע האלקי׳ היה נמשך לישראל‬
‫בזמן בהמ״ק שלא ע״י אמצעי כלל‬
‫היינו שלא ע״י המזלו׳ וע׳ שרים אדרבה הע׳‬
‫שרים קבלו התמצית כר אך בעבדם לע״ז‬
‫עשו הטפל לעיקר שהן המזלות כר הגם‬
‫שאמונתם חזקה היה והיו מקיימים כל המצות‬
‫רק בעון ע״ז דבקו להביא להם שפע חגשמי‬
‫בלתי מונע כר וזהו שהוכיחם עד מתי אתם‬
‫פוסחים כר דהנה לפי הנ״ל בבינונים דזו״ז‬
‫שופטן הרי חלק הטוב נכלל בקדושח האלקית‬
‫בעת התפילה שבמקום קרבנות בבהמ״ק‬
‫ממש כידוע וחלק הרע נמשך אחר הס״א‬
‫ומוסיפים יניקה לחצונים שילך אור השפע‬
‫על ידם שזהו עיקר ענין גלות השכינה כידוע‬
‫וד״ל‪ .‬וז״ש שחם פוסחים על ב׳ הסעיפים‬
‫להחזיק בקדושה האלקי׳ בקרבנות וגם אחר‬
‫ההבל ילכו למען ספות הרוה את הצמאה‬
‫דהיינו להיות יחוד וחיבור הקליפה בסט׳‬
‫דקדושה וזהו שא׳ כי קצר המצע כר כי לא‬
‫יגור במגורו רע כר וזהו שפי׳ דבריו אם ה׳‬
‫הוא האלקים להשגיח לזון ולפרנס שלא ע״י‬
‫‪153‬‬
‫נר״ן בבי״ע וחיצוניות הכלים דנה״י דז״א‬
‫נעשח בחי׳ נפש בעשיה כו׳ א״כ גם הנשמה‬
‫היותר תחתונה שחיא נפש דעשיה )כמו חי‬
‫ה׳ אשר עשה לנו הנפש הזאת כר וכתיב‬
‫נשמות אני עשיתי וכה״ג שנק׳ נשמה דעשיה(‬
‫וגם העשיה כלול מבי״ע גם עשיה דעשיה יש‬
‫לו שרש באצי׳ עד שכל א׳ וא׳ אומר נשמה‬
‫שנתת בי טהורה היא שזהו בחי׳ אצילו׳‬
‫דעשיה דעשי׳ כו׳( אבל עבד עברי הוא הנשמה‬
‫אלקית גם שנק׳ עבד מפני שעובד אלקים‬
‫הוא לתקן לבחי׳ נגה שהוא הגוף כי הנשמה‬
‫עצמה אין צריכה תיקון כי היא מעולם‬
‫התיקון ולא ירדה רק לתקן הגוף כו׳ וכמ״ש‬
‫אתה הראת למטה כו׳ ולפ״ז ע״ע בכלל צדיק‬
‫ורע לו הוא ולא בכלל בינונים דלא כנ״ל וד״ל‬
‫ומ״ש לא תצא כצאת העבדים היינו בחי׳ נגה‬
‫דבי״ע שזהו גוי ועבד ואשה כידוע רק שיתרון‬
‫יש לאמה העבריה על ע״ע שע״ע שש שנים‬
‫יעבוד ובשביעית יצא כר ואמה העבריה‬
‫מצוה ביעוד או פדיה כר )וכמשי״ת בעז״ה(‪.‬‬
‫ובסדר התפלה היינו ענין ההפרש בין קודם‬
‫ב״ש שהוא ע״כ ומב״ש עד יוצר אור הוא‬
‫בחי׳ ע״ע ומיוצר עד ש״ע הוא בחי׳ אה״ע‬
‫ובש״ע נק׳ בתי כר וד״ל‪ .‬והנח מבואר‬
‫למעלה במהות ענין הע״ע שק״נ שלו חציו‬
‫טוב וח״ר ע״כ בעת התפלה יהופך לקדושה‬
‫ממש ובהסח דעתו ולבו לעניני העה״ז יתהפך‬
‫לרע כר שזהו זו״ז שופטן ממש כר אך כשע״ע‬
‫זה נק׳ עובד אלקים באמת יעשה רושם גדול‬
‫בנה״ט להיות נשמר בלבו ומחשבתו כל היום‬
‫מכל רע וידחה בדחי׳ בע״כ כל מחשבה רעה‬
‫אשר לא לח׳ כר ויחפש דרכי הטוב בפו״מ‬
‫וזהו בין עובד אלקים שהוא ע״ע הנ״ל לאשר‬
‫לא עבדו היינו שלא תקן כלום בקליפת נגה‬
‫שנמשך מתאווה גופני׳ דאו״א כר כלל גם‬
‫במעשה בפו״מ להיות סומ״ר דרך כפיה ודחי׳‬
‫עכ״פ אלא מיד שיסיח דעתו ולבו מעבודת‬
‫ח׳ אחוז וקשור בכל לבו לכל רע לעשותו רק‬
‫שמונע מצד היראה בהעלם בנפשו מאימת‬
‫ההכאה בשבט הנ״ל שהוא בבחי׳ ע״כ‬
‫שמלאים חרטות כנ״ל וזהו הבינונים שזו״ז‬
‫שופטן ממש כנ״ל‪ .‬ובזה יובן מה שהוכיח‬
 ‫שער התפלה‬
‫שנק׳ עברי רק שירד ונתלבש להתפעל‬
‫בהתפעלות במורגש במוחא ולבא דנה״ט כר‬
‫וירידה זאת עושה רושם גדול במדות ושכל‬
‫דנה״ט כר וזהו כל עיקר ענין עבודת הע״ע הזה‬
‫שמתקן דבר לעשות מרוח הבהמה להיות כרוח‬
‫האדם ממש בכל פרטי הכחות שבה בעת‬
‫התפלה עכ״פ כנ״ל וד״ל‪ .‬ואמנם הנה מאחר‬
‫שהתפעלות ההשגה שבמוח ולב גשמי אינם‬
‫בחי׳ עצמיות כלל ה״ז כמו דבר זר שהובא‬
‫אל הקדש פנימה שגם החול יוקדש שא״א‬
‫לומר שנהפך מהות החול לקדש ממש אע״פ‬
‫שנק׳ שם קדש עליו כמו המקריב קרבן הבהמה‬
‫ע״ג המזבח וכמנחת סלת עשרון כר שהיה‬
‫הבהמה חולין והמקדישה לקרבן ע״ג המזבח‬
‫ודאי נקרא בשם בשר קדש והסלת יקדש‬
‫בכלי כר אמנם עדיין אין מהותם קדש עד אחר‬
‫ההקרבה ע״ג המזבח ממש שנק׳ קדש בקדושה‬
‫עליונה וכמ״ש את קרבני לחמי לאשי כר‬
‫שנק׳ לחם אלקיך וקדשי ה׳ ממש ונעשה‬
‫לריח ניחח לשם הוי׳ למעלה באצי׳ ממש כידוע‬
‫והיינו מפני שעלה הקרבן ע״ג המזבח באש‬
‫ונאכל באכילת מזבח באש של מעלה דהיינו‬
‫בחי׳ אריה דאכיל קרבנין כר עד״מ הבשר‬
‫שנתבשל באש גשמי שאנו רואים הפרש‬
‫גדול בין קודם הבישול לאחר הבישול דודאי‬
‫הבשר החי אין בו טעם וחיות מאכל אדם‬
‫כלל והיינו שבחי׳ הרוחניות שבדם ובשר הוא‬
‫בהעלם גדול ובדקות מאד והגשמיו׳ שבו‬
‫הוא בגסות ועדיין אינו ראוי למאכל להיותו חי‬
‫וע״י הבישול ירכך אותו האש מאד ויוציא‬
‫טעמו וחיותו הרוחני מכל חלקיו עד שיהיה‬
‫לטעם וחיות גמור לנפש חאוכלו וכן הסלת‬
‫חטים קודם שנאפה אינו מאכל כי גסות הקמח‬
‫בלתי ראוי למאכל להיות נק׳ לחם שיסעוד‬
‫הלב כלל רק אחר שנאפה היטב בתנור יהיה‬
‫בו טעם לחם וכה״ג בכל מיני מאכל כידוע‪.‬‬
‫והנמשל יובן בלחם הקרבן שקודם שגקרב‬
‫ע״ג המזבח אינו נקרא לחם אלקיך כר וגם‬
‫שנקר׳ בשר קדש אין מהותו ועצמו בבחי׳‬
‫קדש עד שנקטרו האימורין באש של מטה‬
‫ושל מעלה שנק׳ אכילת מזבח ויעלה לריח‬
‫ניחוח להוי׳ כר שאז נחשב כבשר שיש בו טעם‬
‫מאכל בבחי׳ אכילת אדם העליון כמ״ש לחמי‬
‫‪154‬‬
‫אמצעי כלל לכו אחריו פי׳ לכו שההילוך היינו‬
‫כל היום בסומ״ר בפו״מ ולהיות אחוז וקשור‬
‫רק באלקים חיים עכ״פ בפו״מ בהליכתו בשוק‬
‫ובכל מקום טינוף ולכלוך לא ידבק שם מפני‬
‫פחד אלקים לנגד עיניו כר ואמנם אם מאמינים‬
‫בה׳ ואינם הולכים אחריו אדרבה ההילוך הוא‬
‫להיפוכו ולמנגדו שהוא הבעל להמשיך פרנסה‬
‫שזהו ג״כ עכשיו שמפקירי׳ עצמם לחיי הגוף‬
‫ליקח השפע ע״י המזל לחיות כחיי גוים ממש‬
‫כר שזהו עיקר ענין גלות השכינה כידוע בפי׳‬
‫אותי עזבו מקור כר לחצוב להם בארות בארות‬
‫נשברים שהן המזלות כר שהן כגרזן ביד החוצב‬
‫כר אשר לא יכילו האור ושפע כר וזהו ישראל‬
‫שבחו״ל עע״ז בטהרה כר דבחו״ל הולך השפע‬
‫ע״י ע׳ שרים דעשי׳ שנק׳ ע״ז בטהרה ועתה‬
‫הוא התקשרות העלאות מ״ן בטרדת פרנסה‬
‫כר משא״כ בא״י בזמן בהמ״ק כו׳ והאות והיה‬
‫האלקים אשר יענה באש שלא ע״י העלאה‬
‫מלמטה כלל וד״ל‪:‬‬
‫עא ומעתה יש להבין מהו עבודת עבד‬
‫עברי שזהו מב״ש עד יוצר‬
‫כר בהיות מבואר למעלה במהות עבודת ע״ע‬
‫שהוא הנק׳ עובד אלקי׳ לתקן לנה״ט כר היינו‬
‫שלבו ומוחו הגשמי מתפעלי׳ בהתפעלות אלקות‬
‫ממש בהתפעלות הנשמה האלקית ברצון וחשק‬
‫גדול ברשפי אש התשוקה לה׳ לבדו וכמו ויחד‬
‫לבבנו לאהבה כו׳ להיות לב א׳ לאביו שבשמים‬
‫ולבטל כל רצון זר זולתו וכמו מי לי בשמים‬
‫ועמך כר ואע״פ שהתפעלות זאת איננה בבחי׳‬
‫עצמיות כלל בנה״ט כי טבע רוח הבהמה לירד‬
‫למטה ולא לעלות למעלה כלל מ״מ פועלת‬
‫גם היא פעולה אלקית בשכל ומדות שבה‬
‫כאילו נחצבה משם כר‪ .‬ואמנם ודאי אין זה‬
‫ערוך כלל לגבי התפעלות אלקית של הנשמה‬
‫שהיא בבחי׳ עצמיות ממש כר וכמו כל‬
‫הנשמה תהלל יה הנשמה עצמה תהלל בלי‬
‫שיתוף הגוף במוח ולב גשמי כלל‪ .‬והענין ידוע‬
‫שהוא הענג אלקי הנעלם שישנו בבחי׳ רוח‬
‫האדם בטבעו כר וכידוע בענין עיקר התפלה‬
‫דשבת דכתיב אז תתענג על ה׳ כר דא צלותא‬
‫דמע״ש שאין לה שיתוף עם ענג מורגש‬
‫שבשכל ולב הגשמי רק בחי׳ הביטול לאין‬
‫מצד העצם בלבד והוא ענין התפעלות הנשמה‬
‫עח‬ ‫שער התפלה‬
‫קודם ההקרבה ע״ג המזבה באש כר כנ״ל‪ .‬וזהו‬
‫כי כל לבבות דורש ה׳ כר שיש לב מתפעל‬
‫לאלקות אבל אין זה רק בחיצוניותו ע״כ נשאר‬
‫בגסותו לעניני התפעלות אהבות זרות כל היום‬
‫כר אך אעפ״ב נק׳ עובד אלקים בעת התפלה‬
‫מאחר שלבבו מוכן בכי טוב רק שנקרא בשר‬
‫חי כנ״ל )בל״א די הארץ איז איין רועה ניט‬
‫איבער גיקאכט כר(‪ .‬ויובן כ״ז בתוס׳ ביאור‬
‫ע״פ משל אחר והוא בעבודת העבד בבית שכל‬
‫עיקר ענין עבודתו בבית הוא רק להביא הכל‬
‫מן השוק לבית והיינו להביא בשר ותבואה מן‬
‫השוק לבית ולתקנם שיהיו ראויין לבישול‬
‫ואפיי׳ כמו הבשר הנמכר בשוק מתקנו ומחתכו‬
‫ומולחו כר וכן התבואה עושהו קמח בטחינה‬
‫ורקידה עד שראוי ללישה ואפיי׳ וכך כל הדברי׳‬
‫הצריכים ללבוש קונה העבד הכל מן השוק ומכין‬
‫אותם וכן תיקוני הבית בעצים ונרות וכה״ג‬
‫הכל ע״י העבד וזהו כל עיקר ענין עבודתו‬
‫בבית ובחוץ לתקן הכל להיות מוכן בכי‬
‫טוב כלחם לאכול ובגד ללבוש ותיקון דירת‬
‫הבית וכליו וכר לפי שכל אלה העבודות לא‬
‫שייך שיעבוד בעה״ב בעצמו וגם לא בניו‬
‫שנק׳ בני היכלו שלא יתכן לומר שילך א׳ מן‬
‫בני היכל הבית לשוק לקנות בשר ותבואה‬
‫ודגים וכה״ג שאין דרכם בכך כלל וכלל‬
‫מעולם רק על העבד אשר בבית עליו מוטל‬
‫להביא כל פרטי הצטרכות של בני הבית כמו‬
‫לילך למקום רחוק לשוקים ולרחובות לראות‬
‫בטיב ענין המצטרך לאכילה ושתיה ולבוש‬
‫וש״ד ואין א׳ מבני הבית יודע איך ומה‬
‫לעשות בזה דבר גדול וקטן רק עבד הזה‬
‫שעבודתו תמיד בזה והנה הגם שהעבד הזה‬
‫תיקן ועשה והכין הכל אין מחסור דבר היינו‬
‫שהביא כל דבר הנצרך מן השוק לבית ותקנם‬
‫והכינם בכי טוב מאד כנ״ל מכל מקום עדיין‬
‫אין הבשר והקמח וכה״ג ראויים לאכילה מיד‬
‫קודם הבישול והאפי׳ כי הבשר החי גם לאחר‬
‫שחתכו ומלחו לא יוכשר למאכל עד שיבשלם‬
‫היטב ויבא לכלל טעם בשר וכמ״כ הקמח‬
‫והתבואה הגם שהביאה מן השוק וטחנ׳ אין‬
‫זה מאכל אדם עד שיאפנו בתנור כידוע‬
‫והבישול והאפיה אין זה ממלאכת העבד כלל‬
‫וכלל כי זה לא שייך אליו כלל )רק לאמה‬
‫‪155‬‬
‫כו׳ וכמ״כ במנחת סלת בקמיצת הכהן כו׳‬
‫נק׳ מנחת ה׳ כר וכך כל עניני הקרבנות‬
‫והקטרת במזבח הזהב ובלחם הפנים בשולחן‬
‫אשר לפני ה׳ כר‪ .‬והנמשל יובן בזה ג״כ בענין‬
‫עבודה שבלב בתפלה שהיא במקום קרבן‬
‫כידוע דתפלות כנגד תמידין תיקנו וכמו קרבן‬
‫הבהמה גשמי׳ על המזבח כך הוא ממש‬
‫קרבן הנה״ב של אדם בהקריב לבבו הטבעי‬
‫שהוא בחי׳ רוח הבהמה כר דודאי זה אמת‬
‫שמדותיו הטבעיים שבלב גשמי דוקא מתפעלים‬
‫בהשגה האלקי׳ שבמוחו וכמ״ש ואהבת את‬
‫ה׳ בכל לבבך ממש כנ״ל אך הרי מיד אחר‬
‫התפלה הרי יש בלבו אש זרה להתפעל‬
‫באהבה זרה אשר לא לה׳ כרוח הבהמה שיורד‬
‫למטה בחומריות אם כן גם בחי׳‬
‫התפעלות אהבה האלקי׳ שבלב בשר‬
‫בתפלה איננה באמתתה מאחר שלא יצא מן‬
‫הלב כל התפעלות אהבה זרה שזהו בחי׳‬
‫קליפת נגה ממש ולא נק׳ לב אחד אלא ב׳‬
‫לבבות כר אמנם המשל בזה אינו רק‬
‫כמו ענין הבשר החי שקודם הבישול אע״פ‬
‫שיש בו חיות רוחני להחיות נפש אבל מצד‬
‫שגסותו עומד לא יוכשר למאכל כך בשר‬
‫הלב הטבעי שנק׳ בשר בהמה אע״פ‬
‫שמתפעל ברשפי אש התשוקה לה׳ אחר‬
‫שגסותו עומד בקיומו והוא חום התאוה רעה‬
‫שיוכל להתפעל בלב זה ומיד שיסיח‬
‫דעתו ולבו לעניני עה״ז כנ״ל לא יוכשר‬
‫לב זה לבא למעלה במקום קרבן כ״א אחר‬
‫שיקריב לבו לה׳ ברשפי אש שלהבת יה‬
‫שנק׳ אש של מעלה והוא בחי׳ בינה לבא‬
‫הלב מבין כר והיינו בחי׳ בישול באש ה׳‬
‫שמרכך הלב ומביאו לכלל טעם בשר כר‬
‫שיקרא אכילת אדם העליון כמו בקרבן בהמה‬
‫ע״ג המזבח באש של מעלה כר והוא כאשר‬
‫נתפעל הלב בעומק היטב עד שנתרכך מקשיותו‬
‫וגסותו‪ .‬והענין הוא שמצד עומק ההתפעלות‬
‫אלקי בתוך תוך הלב נפל מגסותו הטבעי‬
‫ונעשה כמו בשר מבושל שהוא רך וטעמו‬
‫טוב כר וכמו לבי ובשרי ירננו אל אל חי כר‬
‫)וכמשי״ת בבחי׳ אמה״ע כו׳( משא״כ כשלא‬
‫נכנס אור האלקי בתוך תוך הלב ה״ז כמו בשר‬
‫החי שאינו ראוי למאכל כלל וכבשר בהמה‬
 ‫שער התפלה‬
‫עולם הפירוד דקליפה והוכן בכי טוב להיות‬
‫ראוי לעלות אל הקדש ממש וזה ענין עבודת‬
‫עבד עברי שהיא הנשמח ורוח האדם שא״צ‬
‫תיקון לעצמה רק לתקן לבושים דנוגה והוא‬
‫במה שעושה תיקון לנה״ט להיות נק׳ לחם כר‬
‫ועדיין אין כאן אפיה ובישול כנ״ל רק שמוכן‬
‫וראוי לאפי׳ ובישול כר וכך יובן במדות דאוי״ר‬
‫ושכל דנה״א כאשר מלובשים במדות ושכל‬
‫דנה״ט הכל הוא באופן ההטבעה דנה״ט‬
‫ולא ישונה כלל מן הטבע אפי׳ כקוש״י אם‬
‫הטבע בתערובות טו״ר באופן שהוא כך יהי׳‬
‫אופן עבודה שבלב באוי״ר ושכל האלקי ולא‬
‫נשתנה מן הטבעיות שלו כלל וכלל ע״ד‬
‫דוגמא מי שבטבעו הוא איש רחב לבב וגם‬
‫הרוח במילי דעלמא גם בעבודה שבלבו‬
‫בתפלה ילך ברחבה שלא ישפיל לבו אלא‬
‫יגבה לבו בעבודה להרים ראש וידמה לו שמגיע‬
‫לרום חמעלות וכל חפצו בעבודה ברוממות‬
‫הערך בהשגה והתפעלות כר ואם איש רך‬
‫הלבב חוא ושפל רוח בטבעו במילי דעלמ׳‬
‫גם בעבוד׳ שבלבו בתפלה ישפיל לבו ויהיה‬
‫שפל בעצמו ונבזה בעיניו נמאס כר‪ .‬וגם‬
‫החתבוננ׳ שמחמתה יתפעל אע״פ שאחת היא‬
‫בשניהם מ״מ זה יקח התפעלות לבו לרוממות‬
‫וחדות הלב וגסותו עד שיגבה לבו בדרכי‬
‫העבודה וזה יקח התפעלות הלב בבחי׳ חשפלו׳‬
‫ולב נשבר ונפשו כעפר ולא יגבה לבבו לילך‬
‫בגדולות כר‪ .‬וזה השינוי מצד אופן שינוי בטבע‬
‫השכל שיש שכל מתפעל בחדוה בגדולת ה׳‬
‫ואיננו משים לבו ודעתו אם ה׳ הוא אלקים‬
‫וכולא קמי׳ כר איך יחיה חיי הבל לתפוס הטפל‬
‫לעיקר כר רק יתפעל בחדוה אלקי׳ ויש שכל‬
‫מתפעל מהתבוננות גדולו׳ ה׳ להיפך שיתמרמר‬
‫בנפשו מאד מאד אם ה׳ הוא עיקרא ושרשא‬
‫דכולהו כר איך תופס הטפל לעיקר ונדבק‬
‫בחיי הבל כל ימיו כר עד שנבזה בעיניו‬
‫ומואס בחייו‪ .‬נמצא שני מיני עבודו׳ אלה‬
‫ב׳ הפכים מן הקצה זה שמח וטוב לבב אחר‬
‫העבודה מן החדוה אלקית וזה שפל ונבזה‬
‫בעיניו נאנח ומיצר על ריחוקו מה׳ כו׳‬
‫ונפשו כעפר לכל עד שיחזיק לכל אדם טוב‬
‫הרבה ממנו כר‪ .‬וב׳ אלה ההפכיים תלוי בשנוי‬
‫אופן הטבעיות דנה״ט לבד דזה טבעו בבחי׳‬
‫‪156‬‬
‫העברי׳ שבבית שהיא האופה ומבשל׳ כמשי״ת(‬
‫וא״כ מובן שכל דברי הצטרכות בני הבית‬
‫שהביא העבד אינו רק שהכין הכל אבל המה‬
‫בגשמיותם עדיין ואינן ראוים לכלום ולא נשלם‬
‫המכוון לתכליתו ע״י העבודה של העבד הזה‬
‫שהוא המזון ומחיה ולבוש וכה״ג רק בחי׳ וענין‬
‫ההכנה לגשם הדבר לבד שיהיה מוכן לבישול‬
‫ואפיה שיהי׳ נק׳ לחם ובשר להחיות נפשות בני‬
‫הבית כר וד״ל‪:‬‬
‫עב ו ה נ מ ש ל מכ״ז יובן למשכיל עד״ז‬
‫בנה״ט‬ ‫שבלב‬ ‫בעבודה‬
‫בעת התפלה שהוא כמו דבר זר שהובא מן‬
‫השוק שהוא בחי׳ היכלות הקליפות דנוגה‬
‫שהרי נה״ט נלקחה מקליפות נוגה שמעורב‬
‫טו״ר וזהו כמשל העבד שמביא בשר ודגן מן‬
‫השוק כידוע דהיכלות נוגה נק׳ שוק כמו ענין‬
‫עד שתכלה רגל מן השוק כו׳ אמצאך בחוץ‬
‫כו׳ וענין ההבאה מן השוק הוא בחי׳ ההעלאה‬
‫מרה״ר עולם הפירוד לעולם היחוד בבחי׳‬
‫התיקון שיהיה ראוי לעלות למעלה ממש וזהו‬
‫ענין התפעלות כחות דנה״ט שנלקח מן השוק‬
‫דבחי׳ נוגה והובא לעול׳ היחוד והיינו מה‬
‫שמתפעלים באוי״ר ושכל שפועלים פעול׳‬
‫אלקית אך אין מהותם נשתנה עדיין כלל מגשמי‬
‫לרוחני כי בחי׳ רוח הגסה דנגה דעשיה דנה״ט‬
‫רחוקה בעצם מאור פני מלך חיים כו׳ וחוא‬
‫מה שלב חלל השמאלי מלא תאוות חומריות‬
‫כבהמה ממש ועדיין לא נהפך המהות כלל‬
‫דהיינו כל אהבה גשמיות במקומה וקיומה‬
‫ותקפה עומדת והרי היא בבחי׳ ההגשמה מאד‬
‫רק שהובא אל הקדש פנימה להתפעל לאלקות‬
‫במוח ולב ע״כ ה״ז ממש כמו משל בשר‬
‫שהוא מן השוק דגם שתיקנו כר בשר חי הוא‬
‫ואינו מאכל אדם רק שמוכן וראוי למאכל‬
‫אדם כך הוכן הלב הטבעי להיות למאכל‬
‫וטעם והוא כשיבוא לכלל בישול ברשפי אש‬
‫שלהבת יה כר שיפול גשמיותו לגמרי ויהי׳‬
‫בבחי׳ הרוחניו׳ האלקי׳ כרוח האדם ממש‬
‫עד שיעלה כקרבן לריח ניחוח לחוי׳ דאצי׳ כר‬
‫משא״כ בעודנו בגסותו דקליפת נגה לאהוב‬
‫גם הרע לא יעלה כקרבן בבחי׳ אכילת אדם‬
‫כר כי הרי לא נשתנה ממהותו הראשון הגשמי‬
‫עדיין כר ואמנם מ״מ יצא הנה״ט מכלל‬
‫עט‬ ‫שער התפלה‬
‫התפשטות שחוץ ממנו כר )בל״א נקרא דער‬
‫קוועל וואש דער תענוג קוועלט פון זיר כו׳(‬
‫ונקרא שעשועים כאיש מתענג באהבה‬
‫בתענוגים באשתו ואב בבנו יחידו כר‬
‫בעריבות מתיקות ידידות כר וזהו אז תתענג‬
‫על ה׳ כר וכידוע לטועמים באור עונג האלק'‬
‫בשמחה וחדות ה׳ כר בכל עת הכושר כשבת‬
‫ויו״ט כו׳ וממילא יסתעף מזה שהוא איש‬
‫שמח וטוב לב בעבודתו כל היום בתו״מ בלי‬
‫עוצב כלל והוא פזרן גדול בצדקה להחיות‬
‫רוח שפלים וזהו חיותו ותענוגו וכר וכאאע״ה‬
‫איש החסד דעביד טיבו יתירא עם ברייתא כי‬
‫היה מרכבה לבחי׳ חסד דע״י כר וכידוע‬
‫בשרש האבות בחג״ת דע״י וא״א כר‪.‬‬
‫והמדרגה הב׳ בטבע התענוג להיפך בבחי׳‬
‫הגבורה שבתענוג והיינו כמו שאנו רואים‬
‫עיקר תענוגי בנ״א רבים במפלת שונאו וכל‬
‫דבר רע ומזיק כר יקבל עונג מספורו כי‬
‫טבעו מבחי׳ המ״ש ע״כ התענוג שלו מלובש‬
‫בהיפוכו בצער המנגד כו׳ והענין הוא כאשר‬
‫יחפוץ ויתאוה דבר מה האהוב לנפשו תכלה‬
‫נפשו מאליו שיובא הדבר אליו ויוקרב וישיגנו‬
‫ממש וכל זמן שאין הדבר הנאהב ונחמד‬
‫קרוב לו ממש מיצר ודואג עד כלות הנפש‬
‫הרי התענוג הוא להדבר שישיג לעצמו דוקא‬
‫ולא לצאת לחוץ מעצמו כמו תאות ועונג‬
‫הממון רוצה שיהיה באוצרו )בל״א ער גייט‬
‫אויש זאל דיא זאך זיין באיי אים צוא זיך דוקא(‬
‫היפך התפשטות התענוג כר וכמו״כ בעבודה‬
‫שבלב בחי׳ העונג האלקי הוא שיהיה הדבר‬
‫אלקי בקרבו קרוב אליו ולזה כל חפצו‬
‫ותענוגו כר ומזה יסתעף בחי׳ המרירות‬
‫בענג הנעדר ממנו כמו מתי אבוא ואראה פני‬
‫אלקים כו׳ וזה רק מצד התגברות התענוג‬
‫שבלבו רק שמלובש בקו הב׳ )וניכר ב׳ מיני‬
‫ענג הפכים אלה בהתפעלות בניגון בחדוה‬
‫ומרירות דקול הנגון שיש תענוג בקול שיר‬
‫חדוה דוקא כשיר וניגון בני אדום ויש שעיקר‬
‫התענוג בניגון של מרירות כניגוני הישמעאלים‬
‫כמ״ש בשעה״ת ח״ב שזהו ענין בנוהי דיצחק‬
‫בגלותא דישמעאל ובנוהי דאברהם בגלותא‬
‫דאדום שהיא התכללות ב׳ מיני ניגון הנ״ל‬
‫חסד בגבורה וכר( ועכ״פ העולה מכל זה‬
‫‪157‬‬
‫החדוה שהוא טבע מרה לבנה וזה טבעו‬
‫בעוצב שנקרא מרה שחורה ומן המרה לבנה‬
‫נמשך ההוללות והשחוק והעדר הרגשת‬
‫עצמו במילי דעלמא ובמילי דשמיא טבעו‬
‫להתפעל ברוב חדוה ועוז ולא ימשיך עוצב‬
‫לנפשו כלל וכלל מאשר רואה בעצמו היפוכו‬
‫כר וע״ב יכול להסתעף שיגבה לבו ודעתו‬
‫עליו כנ״ל ומן טבע המ״ש יסתעף העוצב‬
‫לרדוף רק אחר עצמו שהוא בחי׳ לגרמיה שירע‬
‫לו מה שיחסר לו דבר מה בעניני גופו מצד‬
‫עוצם הרגשת עצמו ביותר וזהו במילי דעלמא‬
‫בחיי גופו וכך הוא בעבודתו בתפלה יתפעל‬
‫במרירות על עצמו כי לא ירגיש בנפשו חיי‬
‫האלקי וכל חפצו בקרבת אלקי׳ שיהי׳ חי במורגש‬
‫בחיי אלקי׳ ממש ורואה בעצמו היפוכו יתמרמר‬
‫מזה מאד כר ונמצא לא ראי זה כר ויש מעלה‬
‫בזה מה שאין בזה ויש חסרון בזה מה שאין‬
‫בזה ושניהם אמת וירצה לפני ה׳ כונה הטובה‬
‫שבשניהם כי זה וזה חפצם באלקים רק זה‬
‫הילוכו בחדוה וזה הילוכו במרירות איש איש‬
‫כפי טבעו בחיי גופו כי נה״ט היא העולה‬
‫למעלה בתפלה רק כפי אופן טבעה דוקא‪.‬‬
‫וכמ״כ אנו רואים שיש שינוי באופן התענוג‬
‫והרצון שלמעלה מן השכל המוליד חדוה‬
‫ומרירות כנ״ל והוא שאנו רואים בטבע‬
‫הנה״ט שיש אדם שעיקר טבע התענוג שלו‬
‫בעניני גופו בבחי׳ החדוה והתפשטות התענוג‬
‫להתענג בדבר שחוץ ממנו כמו שתענוגו‬
‫ורצונו תמיד לפזר כל הון על בנינים נאים‬
‫וכלי כסף ולבושי יקר וכה״ג וממילא יהיה‬
‫טבעו לפזר צדקה לרוב שזהו תענוג שלו‬
‫שיחיו רבים ויקבלו טוב וחסד ממנו עד שלא‬
‫ישאיר לעצמו כלום וממילא נכלל בזה שעיקר‬
‫כל התענוגים שלו הוא הכבוד עד שיפקיר כל‬
‫ממונו בעבורו וכל אלה מבחי׳ החסדים‬
‫שבתענוג שהוא בחי׳ ההתפשטות לחוץ‬
‫מעצמותו כר )ובכל זה מי שטבעו להתמשך‬
‫אחר בני אדם שנקרא מעורב עם הבריות‬
‫ונקרא איש טוב בעצם כר וסימנו בטבעו מן‬
‫בחי׳ מרה לבינה הנ״ל( והנה איש כזה כאשר‬
‫יתפעל בתענוג האלקי בעבודה שבלב בתפלה‬
‫ודאי רק ע״ד הטבע הזאת דוקא והוא בחי׳‬
‫חדוה ועונג של שמחה שמתענג על ה׳ בבחי׳‬
 ‫שער התפלה‬
‫והיו לאחדים ממש ועכ״ז חציו רע להתפעל‬
‫גם ברצון זר כל היום כנ״ל וא״כ מה יתרון‬
‫מעלת ע״ע בנה״ט יותר שא״צ להכאת שבט‬
‫ברוחנית וגשמית כע״כ והלא נאמר אשרי‬
‫הגבר אשר תיסרנו יה שמשמעו גם לבחי׳‬
‫ע״ע שצריך לביטוש כמאמר גופא דלא סליק‬
‫ביה נהורא דנשמתא מבטשין ליה כר ואם‬
‫סליק ביה נהורא כר בעת התפלה הרי כל‬
‫היום חוזר לגסותו כר כנ״ל ובודאי עי״ז‬
‫מתגשם עד דלא סליק ביה נהורא כר כנר‬
‫העומד באויר מעופש בעומק הבור וכה״ג‬
‫כידוע‪ .‬אלא צריך לומר דב׳ מדרגות דנו״ר‬
‫הנ״ל היינו נפש ורוח דקדושה דנה״א‬
‫המתלבש בנה״ט‪ .‬ע״כ היינו רק שבחי׳ נפש‬
‫דקדושה מתלבש בו וע״ע היינו בחי׳ רוח‬
‫דקדושה מתלבש בנה״ט ופעולתם פעולה‬
‫אלקי׳ בנה״ט אך זה פועל רק במעשה בפו״מ‬
‫לבד וזה פועל במדות שבלב באהבה ויראה‬
‫שכליים לפי השעה עכ״פ כנ״ל וכמבואר‬
‫למעלה דנפש דקדושה דנה״א מתלבש‬
‫בנה״ט שלא יעשה עון בפו״מ כל היום גם‬
‫בלכתו במקום טומאה כר וזה מצד בחי׳‬
‫רושם אלקי דקדושה מבחי׳ נפש דקדושה‬
‫שהוא טבע הנפש דקדושה לבלתי סור‬
‫לדרכי רע ומות ופועל פעולתו בעת התפלה‬
‫להביא פחד אלקי זה לבד בנה׳׳ט שתפחד‬
‫מעשות כל רע ולא לדבק לילך אחר ההבל כר‬
‫ועי״ז יבא בלב הטבעי הרהור תשובה על‬
‫העבר באמת ונק׳ הכאת השבט מבחי׳‬
‫מקיף דקדושה ג״כ כנ״ל אבל בחי׳ בטול‬
‫ופחד זה אינו רק שירא למרוד לפרוק עול ח״ו‬
‫והוא רק הנוגע לענין מעשה בפו״מ שנכנע‬
‫לבבו מעשות כל דבר רע המנגד לבלתי שחת‬
‫נפשו ולא ידח לגמרי כר וזהו הנק׳ ע״כ באמת‬
‫וזהו בקום האדם משינתו דאילנא דמותא‬
‫שלטא בגופא ונוטה לרע מכל חלקי גסות‬
‫דרע דנגה כר אז מיד יתן לבו לשוב אל ה׳‬
‫בלתי ידח כר ויפול לבו בפחד אלקים שלא‬
‫ילך אור נשמתו לבאר שחת לבלתי ראות‬
‫פני אלקי׳ כר ויקבל ע״ע במעשה עכ״פ להיות‬
‫סו״מ כר כל היום דוקא והתעוררות זו א״א‬
‫לומר שהיא מצד עצם טבע הנה״ט החומריות‬
‫שכל מהותה לירד ולמשוך אחרי החומריות‬
‫‪158‬‬
‫בבתי׳ ע״ע הנ״ל שלמעלה בתפלה לבחי׳‬
‫רוח הגסה דנגה שהוא הנה״ט ולא נשתנה‬
‫הטבעיות שלה כלל כמו שהיה בעניני עוה״ז‬
‫וכך היא אופן התפעלותם בעת התפלה וא״כ‬
‫גם מדות ושכל דנה״א שהן בבחי׳ אלקות‬
‫ממש מלובשים רק לפי אופן הטבעת המדות‬
‫ושכל בנה״ט לבד כך רוח האדם העולה‬
‫למעלה כר וזהו עיקר ענין הטעם שנקרא‬
‫ע״ע עד״מ שהעבד משפיל עצמו לילך לשוק‬
‫ולתקן הכל כר שאין זה דרך בני היכלא כר‬
‫כך הנשמה כמו שהיא למעלה אין זה כבודה‬
‫לילך להיכלות דנגה להביא למעלה דבר זר‬
‫כמו כחות הנה״ט דנגה כר כי כל כבודה בת‬
‫מלך פנימה בת מלך ברתא דמלכא וכמשי״ת‬
‫אך העבד עברי הזה שהוא בחי׳ רוח האדם‬
‫כר תשפיל א״ע לעבוד עבודה שבלב ומוח‬
‫בתפלה כפי הטבעת בחי׳ רוח דנגה כדי‬
‫להכין אותה שתהיה ראויה למאכל כנ״ל אבל‬
‫עדיין היא בתקפה וגסותה כר וד״ל‪:‬‬
‫עג ו ז ה ו וכי ימכור איש את בתו לאמה‪.‬‬
‫בתו ברתא דמלכא שהיא הנשמה‬
‫לא תצא כצאת העבדים עבד כנעני ועבד‬
‫עברי הנ״ל שהמה בחי׳ נפש ורוח כנ״ל כי‬
‫כל כבודה של בת מלך ברתא דמלכא פנימה‬
‫דוקא שאין דרכה לצאת החוצה לקנות בשר‬
‫ודגן כר והיינו בחי׳ אמה העבריה בחי׳ נשמה‬
‫שנמכרה לאמה כר כמשי״ת‪ .‬אך הנה תחלה‬
‫יש להבין בתום׳ ביאור עוד בענין ב׳ מיני‬
‫עבדים הנ״ל דאם הן ב׳ בחי׳ דנפש ורוח‬
‫דקדושה איך יתכן לומר בעבד כנעני דנגה‬
‫ממש שיקרא בבחי׳ נפש דקדושה האלקית‬
‫והרי לפי המובן מכל הנ״ל דרך קצרה בענין‬
‫ההפרש בין ע״כ לע״ע הכל הוא בעבודה‬
‫שבלב ומוח הטבעי בתפלה דע״כ גם הטוב‬
‫שבו הוא שעובד בלב נשבר ונדכה ומתפעל‬
‫בפחד אלקי׳ וכן באהבה וחשק כר רק‬
‫שתחלתו רק אימת האדון לבד וחוזר לסורו‬
‫וצריך להבאת שבט ברוחניות דמקיף דקדושה‬
‫ובגשמיות בביטושים ביסורים דחיי ומזוני‬
‫ובני כר כנ״ל מה שאין כן ע״ע גם נה״ט‬
‫שנתפעל ע״י רוח האדם כר התפעלותם ברצון‬
‫וחשק עצמי בעומק הלב והמוח כמו‬
‫התפעלות אוי״ר ושכל האלקי דנה״א ממש‬
 ‫שער התפלה‬
‫אבל הוא בבחי׳ הפנימי׳ שבלב כמ״ש לך‬
‫אמר לבי כר ונק׳ נקודת הלב ותעלומת הלב‬
‫שביכולתו למשול בתאות חומריות לבו ולבו‬
‫ברשותו תמיד להטותו מהיפך להיפך ע״ז אמר‬
‫ואהבת בכל לבבך בשני יצריך שבאותה שעה‬
‫שרוח האדם בחי׳ נשמה האלקית עולה למס״נ‬
‫באחד בפסוק שמע ישראל דקאי על הנשמה‬
‫אז גובר על בחי׳ רוח שבלב הטבעי למשוך‬
‫גם הוא אחרי ה׳ באמת והוא כח המושך‬
‫שבלב שיומשך ויתדבק אחר ה׳ והיינו‬
‫אחרי ההשגה אלקי׳ שבמוח ונק׳ רוח‬
‫דעת כר וע״ז אמר תוכן רוחות היינו‬
‫שגם ברוח זה יש פנימי׳ וחיצוניות כמו בלב‬
‫)שהוא הנפש בחלל השמאלי שבו הדם הוא‬
‫הנפש( וכמו בידך אפקיד רוחי אף רוחי‬
‫בקרבי כר‪ .‬ובמצות התשובה העיקר הוא‬
‫כמ״ש והרוח תשוב אל האלקי׳ אשר נתנה‬
‫והוא ע״י התעוררו׳ רוח האדם כנ״ל או ע״י‬
‫שיערה עליו רוח ממרום דרוח אייתי רוח כר‬
‫)ושרש ההפרש בין נפש לרוח היינו עד״מ מחיי‬
‫הנפש בהרכבה בדם חומריות נק׳ נפש והרוח‬
‫הוא הנבדל בערך מהיות חיי בשר ודם ומשכנו‬
‫הוא בחלל הימיני כר(‪ .‬והנה ודאי מובן שיש‬
‫מעלה יתירה ברוח דקדושה שבלב שמתפעל‬
‫ברוח דעת הרוחני בפנימי׳ הלב שאז‬
‫ודאי נמשך כל לבו וכמ״ש בכל לבבך כר‬
‫ופועל ביטול כל רצון זר זולת ה׳ אחד באותה‬
‫שעה באמת היינו שגם לבו הטבעי לא יחפוץ‬
‫בשום דבר זר כר ונק׳ לב אחד וזהו וכל‬
‫הלבבות יראוך גם הלב החומרי כר וכן ויחד‬
‫לבבנו כר והאות ע״ז הוא גם בפחד אלקי׳‬
‫שמתעורר בתשובה אינו רק לענין מעשה לבד‬
‫כנ״ל בע״כ אלא נכנס הפחד וההתעוררות‬
‫בתוך נקודת לבו ממש עד שיבכה במסתרים‬
‫במרירות עצומה )בל״א זייער צו בראכין גאנץ‬
‫טיף אין הארצין( וזאת ההתעוררות פנימיות‬
‫באה מרוח אלקי׳ שנוספה בו ממרום או ע״י‬
‫רוח עצמו הכל הוא בא בבחי׳ הפנימי׳ שבלב‬
‫הטבעי ותכף ישבר לבו באמת וזהו תחת‬
‫גערה במבין בחי׳ בינה לבא שהוא בחי׳‬
‫רוח הלב הנ״ל מהכות כסיל מאה הוא בחי׳‬
‫נפש שבדם בחלל השמאלי שצריך לביטוש‬
‫‪159‬‬
‫כו׳ רק ודאי מבתי׳ הקדושה דנה״א נתעורר‬
‫בה התעוררות אמיתית רק שזהו לענין מעשה‬
‫לבד ויהיה איך שיהיה רוח אלקי הוא‬
‫המעוררו ושובר לבבו כר אך אין זה‬
‫רק מבתי׳ נפש דקדושה שהוא הנוגע למעשה‬
‫ובאמת נעוץ תחלתן בסופן וסוף דבר הכל נשמע‬
‫כר ואת אלקי׳ ירא יראת חטא ועון ומצותיו‬
‫שמור בפו״מ )וזהו כדמיון צבא השמים‬
‫שמשתחווים רק בבחי׳ הודאה והסכם שלהם‬
‫בהשגה מצומצם והוא רק בבחי׳ נפש שהוא‬
‫בחי׳ עשי׳ דהשתחוואה בפ״מ כך קבלת‬
‫עמ״ש בהסכם בבחי׳ ע״כ זה היינו רק לעשות‬
‫מצות המלך בפ״מ ולא להיות מורד ופורק עול‬
‫כר וז״ש עד ב״ש מה אנו מה חיינו כר עד‬
‫ומותר האדם כר לפיכך אנחנו חייבים להודות‬
‫כר שזהו ענין התלבשות בחי׳ נפש דקדושה‬
‫שהוא בחי׳ ההודאה של הנשמה שיפה‬
‫ירושתינו כר כי הנה״ט שרשה מעה״ד טו״ר‬
‫דנגה דעשיה דרוב מעשיה׳ תהו כר( וע״כ‬
‫צריך עבד כנעני זה להכאת שבט ברוחני׳‬
‫דמקיף דקדוש׳ ובגשמי׳ לכוף ולרכך לבו‬
‫תמיד מאחר שלא נכנם בו מבתי׳ הקדושה רק‬
‫לענין מעשה לבד ולא יותר וד״ל‪ ,‬אבל הנה‬
‫בחינ׳ רוח דקדושה שזהו בחי׳ ע״ע הנ״ל‬
‫הנה מבואר למעלה דמעלה יתירה יש בו‬
‫והוא מה שנקלט האור האלקי בתוך תוך הלב‬
‫הטבעי בהתפעלות ברשפי אש התשוקה לה׳‬
‫לבדו ואין זר זולתו )אע״פ שלא נהפך בו‬
‫המהות עד שלא נשתנה טבעיות שלו כלל‬
‫לעניני התפעלות העה״ז כנ״ל( וידוע דזהו‬
‫הנקר׳ בחי׳ רוח כמ״ש תוכן לבות ה׳ תוכן‬
‫רוחות ה׳ פי׳ לבות בחי׳ ישות הבא במורגש‬
‫בהתפעלות הלב הטבעי וזהו תוכן לבות כי‬
‫כל לבבות דורש ה׳ כי יש לב גשמי שאינו‬
‫מתפעל לאמתתו ולא נכנע ונשבר באמת‬
‫בבחי׳ בטול לאלקו׳ להכיר בלבו איך שהוא‬
‫ית׳ מקור הכל וכולא קמיה כר רק בחיצוניות‬
‫שלו לבד וע״כ מיד שיסיח דעתו ולבו לעניני‬
‫עה״ז כל לבו שם ונשכח מלבו לגמרי עמ״ש‬
‫וכתיב השמר לך פן תשכח כר אך בחי׳ רוח‬
‫היינו רוח החיים האלקי שבלב שהתפעלותו‬
‫באלקי׳ בבחי׳ הרוחני בלתי מורגש בלב כ״כ‬
 ‫שער התפלה‬
‫גשמי רצועה לאלקאה ממש רק כמו גערה‬
‫במבין הנ״ל והיינו בחי׳ ריבוי המקטרגים‬
‫העליונים שמבחי׳ דינין דשם אלקים שעומדים‬
‫על שם הוי׳ וכמו בר״ה ויבאו בני האלקים‬
‫כר וכמ״ש במ״א וע״כ אמר וחסדי מאתך כר‬
‫דאינון רק להעלותו ולתקנו כר ולא דינין‬
‫גמורים כר וד״ל(‪:‬‬
‫עד ו ה נ ה כמו שמבואר למעלה בהפרש‬
‫שבין נפש ורוח בחי׳ ע״כ וע״ע‬
‫בעבודה שבלב בתפילה כך יובן ההפרש‬
‫שלהם בתו״מ שעושה כל היום דהנה ידוע‬
‫דהתפלה בכלל הוא בחי׳ רצוא כמו צמא׳‬
‫לך נפשי כר צמאון בלב לדבק בה׳ אחד‬
‫יהיה איך שיהיה בב׳ מדריגות דנו״ר ע״כ‬
‫וע״ע אבל בחי׳ נפש דע״כ עכ״פ זאת ישיב‬
‫אל לבבו בעת התפלה שיחפוץ בבחי׳‬
‫המשכות אלקות למטה בנפשו בראותו בעצמו‬
‫שא״א שידבק בה׳ דביקו׳ והתקשרות בתוך‬
‫לבו באמיתות לכל היום וזאת נחמתו בעניו‬
‫כי אמרתך חיתני אמרו׳ ה׳ שקובע עתים כפי‬
‫יכולתו מיד אחר התפלה והיו לו למשיב נפשו‬
‫ממש בדא״ח מעט שלומד בתנ״ך וש״ם משנה‬
‫ותלמוד וכמו והאר עינינו בתורתך כר אך‬
‫הנה לשלום מר לו מר על היות ידוע דאורייתא‬
‫בלא דו״ר לא פרחת לעילא כלל ולחנם יגע‬
‫נפשו בתורה בלא או״יר מקודם ובתפלה לא הי׳‬
‫לו אוי״ר שבלב מצד קוצר רוחו ודעתו ועומק‬
‫התקשרו׳ לבבו בחומר גופו כר כנ״ל והנה‬
‫לזה צריך לבאר פרטי המדריגו׳ שיש בלימוד‬
‫התורה תחלה שיש בזה ג׳ מדריגו׳ בכלל‬
‫ומתחלק לכמה מדריגו׳ בכל א׳ מאלה והוא‬
‫עוסק בתורה לשמה ושלא לשמה וסתם שאינו‬
‫לשמה ואינו של״ש ויבואר ג׳ אלה דרך פרט‬
‫דשל״ש היינו רק להתגדל בלבד לקנות לו שם‬
‫כר וגם קרדום כר לחיי פרנסתו לבד או‬
‫לקנתר כר הגם שאינו עובר על מ״ש בתורה‬
‫שלומד ואינו נקרא רשע מה לך כר )כמ״ש‬
‫התוספות( אבל מדרגה הב׳ מעורב בזה קצת‬
‫טוב והוא שערב לנפשו ונהנה מאשר יודע‬
‫ההלכות על בוריין ושוקד עליהם יום ולילה‬
‫והיו לו לחיות גשמי כתענוג וחיות העוסק‬
‫בשאר לימודי חכמות חיצוניות הגם שאין‬
‫כוונתו לש״ש כלל ולא מצד אלקות שבחכמה‬
‫‪160‬‬
‫גשמי עד שישבר באמת )ומ״ש אשרי הגבר‬
‫שהוא בחינ׳ רוח איש דוקא היינו מצד‬
‫שחביבים יסורי׳ המבטשי׳ לרוח איש שיעלה‬
‫ע״ז למעלה מעצם מדריגתו והוא כאשר‬
‫חסד ה׳ גובר על רוח איש שלא ירד למטה‬
‫ויעלה למעלה יזכהו ביסורים בעה״ז להעלות‬
‫נפשו וכו׳ וזהו אשרי הגבר כו׳ אבל לא‬
‫כשביל שירגיש כי הרגשתו בקל כמו‬
‫תחת גערה לבד כי(‪ .‬ומעתה יתורץ ענין‬
‫הנ״ל דמ״ש גופא דלא סליק כו׳ היינו בחי׳‬
‫נפש שהוא ע״כ שלבבו מתגשם בגסות‬
‫חומריות עה״ז ואין לו בחי׳ רוח לעלות‬
‫בדביקות והתפעלות פנימית הלב זהו‬
‫שצריך הבטוש רק שיהיה סליק ביה נהורא‬
‫כו׳ כמשל אויר המעופש כו׳ והוא גם תאות‬
‫היתר שנאמר נואף אשה חסר לב פי׳ חסר‬
‫לב בהתפעלות אלקית שבלב הטבעי כי‬
‫מטומטם כאבן מצד רשפי אש חומריות התאוה‬
‫הבהמי׳ שנתמלא בלבו עי״ז נתרוקן אור‬
‫הקדושה משם לבלתי יוכל להזיז לבו כו׳‬
‫כידוע ולזה אמר קדש עצמך במותר לך כו׳‬
‫וגם בעמקי רשפי אש התשוק׳ בדברים‬
‫המותרים בפרנסה וכ״ש בחמדת עוה״ז‬
‫ותענוגים בדירה ולבוש ומאכל והתנשאות‬
‫והוללות וליצנות הכל מטמטם הלב ומתמלא‬
‫מכל זה עד שרוח אלקי לא יכנס שם כר‪.‬‬
‫ואמנם כל אלה בעובד ברוח החיים שבלב‬
‫)אע״פ שאינו רק לפי שעה כנ״ל( ולא יבא‬
‫לכלל טמטום הלב קשה כזה כי רוח בו ורוח‬
‫תשובה יוכיח שישבר לבו בעומק וא״צ‬
‫להכאת שבט מרחוק כשבט שמכה העבד‬
‫הגשמי כר )ואמנם הנה גם ברוח חכמה‬
‫דשלמה שגדל מכל רוח חכמה כתיב והיה‬
‫כהעוותו והוכחתיו בשבט אנשים ונגעי בנ״א‬
‫כר הענין הוא משום דבאמת גם רוח האדם‬
‫העולה כר יוכל להיות שתרד מטה מטה‬
‫שלזה נק׳ בשם בחי׳ מהלך או שהולך למעלה‬
‫או שיורד למטה מטה משא״כ המלאכים שנק׳‬
‫עומדים כר וכמ״ש מי יעלה כר ואם אינו‬
‫עולה ודאי יורד כר וכמו שמצינו בכמה‬
‫נשמות ורוחין שעלו למעלה וירדו למטה וכמו‬
‫שאמר עליונים למטה כר אך בחי׳ שבט‬
‫אנשים )בחי׳ מט״ט וסנ״ד כידוע( אינו שבט‬
‫פא‬ ‫שער התפלה‬
‫של פורים נתחלפו כר וא״ל א״כ מחלקך יהא‬
‫חלקי כו׳ דודאי מם״נ דרחב״ת על חתורה‬
‫היה רק מצד אלקות מקור התורה ומה ספק‬
‫היח לו אם יחיה בחיי עה״ב אלא לפי שהיה‬
‫מסופק בנה״ט שלו שנלקחה מבחי׳ נגה‬
‫שמעורב טו״ר אם נתבררה בתכלית בדביקות‬
‫שבלב לעומק בתפלה בבחי׳ רצוא עד שלא‬
‫יהיה בעסקו בתורח בחשק הנפלא תערובת‬
‫מבחי׳ תאוה ותשוקה טבעית כאהב׳ ותשוקת‬
‫הלמודים הזרים או גם באהבת התורה מצד‬
‫עצם התורה לבד בלי אהבת מקורה‬
‫באלקים חיים שהוא בעל הלבוש כו׳ )וע״ד‬
‫הלצה נרמז במ״ש וגם אוהבי דבריה גדולה‬
‫בחרו כר( ורבים היו מגדולי דור האחרון‬
‫שאהבו את התורה באמת רק מצד עצמם‬
‫לבד ושכחו על המקור )כמ״ש בם׳ תפארת‬
‫ישראל וגבורות ה׳ מחרב האלקי רבי ליווא‬
‫מפראג( ולזה אמר מה אני לחיי חעה״ב וכמו‬
‫ריב״ז שהי׳ יחיד בדורו בתו״מ ותפלה‬
‫בכונה ואמר לפני מותו איני יודע באיזה‬
‫דרך מוליכין אותי כר ואיך היה ספק‬
‫בנפשו שיוליכוהו לגיהנם שאין מקומו שם‬
‫כלל לפי טוב מעשיו אך מצד התבררות‬
‫נפשו הטבעית לא ידע פן צריך לבירור‬
‫בגיהנם לטהר מכל לכלוך גופני שנאחז‬
‫בעבודתו בתפלה ותו״מ שלא לה׳ המה כלל‬
‫או רק טבעיות כר כנ״ל )והשיבו ר״י כלום‬
‫מעשה בא לידך כר כי הנה טבעיות ההפכיי׳‬
‫בין מ״ש ומרה לבינה ידוע שזה טבעו הוללות‬
‫ופזרנות ולא יוכל לעמוד בנפשו לכווץ מוחו‬
‫ולבו בשקידת הלימוד כלל והא בהא תליא‬
‫כידוע וטבע המ״ש להיפך שכל חפצו רק לעצמו‬
‫ולגרמי׳ ויכווץ חלב בעצמו ולא לחתפשט‬
‫לחוץ מעצמו )בל״א אין זיך ניט פון זיר(‬
‫וטבעו בקמצנות עד קצה חאחרון לחמוד‬
‫ממון אפי׳ פרוטה ולא יחפוץ בהוללות וליצנות‬
‫ופזרנות כלל וממילא יסתעף המעלה הטובה‬
‫שטבעו להיות שקוד בשקידה רבה על לימודו‬
‫וכל חיותו בזה כר ורוב החכמים המצליחים‬
‫בלימודם בין בחכמה שבתורה בין בחכמות‬
‫זולתה רק מטבע המ״ש חטבעית כידוע מחכמי‬
‫קדם כר ולזה אמר לו כלום מעשה כר וא״ל‬
‫מעות ש״פ כר שמזה מורה טבעו במרה‬
‫‪161‬‬
‫שבתורה כלל וכלל מ״מ הרי אוהב את התורה‬
‫בכל לבו וכלא חשיב שארי לימודי חכמות‬
‫זולתה הרי עכ״ם מלובש בנפשו כל דבר ה׳‬
‫זו הלכה שבכל הש״ס מאחר שקשור בה וע״ז‬
‫אמר התורח חוגרת שק שקשורה בשק דקליפה‬
‫דרע שבנגח שבנפש זאת שריקן מכל י״ש כר‬
‫רק להתגדל כר וחייבים לכבדו ולקום מפניו‬
‫והיינו מצד דבר ה׳ וחכמתו שיש בנפשו וגם‬
‫אם נפשו הוטמאה באיסור כר ד״ת אין‬
‫מקבלים טומאה כמאמר תוכו אכל קליפתו זרק‬
‫ומכ״ש במי שלא עבר על איסור דאורייתא‬
‫כשוחד וגזל ועריות כר‪ .‬והג׳ למעלה מזו‬
‫שאהבתו והתקשרותו אל התורה מצד שנתנה‬
‫מאת ה׳ ואלקים הוא ירא בפ״מ ומצותיו‬
‫ישמור ע״כ נותן לבו לדעת כל הדינין‬
‫שבתשבע״פ ושונה תמיד באהבתו לידע כל‬
‫הדינין לאמתו ואם שאין בלבו התפעלו׳ י״ש‬
‫בגלוי כלל בשעה שלומד רק בדרך ההרגל‬
‫כטבע גשמיות עכ״ז מלובש בד״ת בהבל פיו‬
‫בהעלם בחי׳ דו״ר בקטנות והוא שמצות המלך‬
‫יקר בעיניו )וזחו שאמ׳ מפני מח חרב בהמ״ק‬
‫שני )הגם שעסקו בתורה בתמידות( )ובמ״א‬
‫אמר על עון בטול תורה והיינו עסק בתורה‬
‫לשמה( מפני שלא ברכו בתורה תחלה וזה‬
‫פלא גדול לכאורה אך עד״מ כמו המקור למעין‬
‫כאשר יחרב ויבש מקורו יחרב המעין וכשרש‬
‫חאילן שיבש ירקבו חענפים כר כך ברכת‬
‫התורה באמרו והערב נא כר שמעורר מקור‬
‫התורה והוא עצמות א״ס ב״ה שממנו מקור‬
‫החכמה שבתורה ומצד אהבתו יאהב עסק‬
‫התורה ממילא יומשך אור א״ס בתורה וזהו‬
‫מדריגות עוסק לשמה כמשי״ת והיפך זה‬
‫כשיבש המקור היינו כאשר אותי עזבו מקור‬
‫מים חיים כו׳ גם עסק תורתם לא יעשה פרי‬
‫למעלה כלל וכלל( וכמשל חתופם לבוש חמלך‬
‫ואין כונתו רק להלבוש לנשוק באהבה כי יקר‬
‫הלבוש בעיניו ואין המלך יקר וחביב לו כלל‬
‫רק לבושו ה״ז עושה מטפל עיקר וזהו שרמז‬
‫לו ר״י לרבי חנניא בן תרדיון על אודות‬
‫מסירת נפש שלו על התורה ששאלו ר׳ חנני׳‬
‫בן תרדיון אחר שא״ל ר״י תמה אני אם לא‬
‫ישרפו אותך עם ס״ת כר מה אני לחיי חעה״ב‬
‫והשיבו ר״י כלום מעשה בא לידך וא״ל מעות‬
 ‫שער התפלה‬
‫היינו שמיד שנתפעל באהוי״ר בתפלה בפנימית‬
‫הלב כנ״ל הרי ישוב אל לבו שאין זה תכלית‬
‫האמת כי הרי עיקר רצונו ית׳ שיהיה לו דירה‬
‫בתחתונים למטה דוקא בעסק התו״מ כר‬
‫ולזאת יהיה גודל חשקו בתורה להמשיך גלוי‬
‫אלקות למטה מיד אחר התפלה היינו בנפשו‬
‫כמו שהוא בטבעו וכמו והאר עינינו בתורתך‬
‫והוא ע״י עסקו בדבר ה׳ זו הלכה כר והיינו‬
‫אדעתיה דנפשיה כר פי׳ כי ידוע דס״ר אותיות‬
‫דתשב״כ כל אות ואות מקור לנשמה פרטי׳‬
‫מס״ר נשמו׳ ישראל ולכל ענפי׳ המסתעפי׳ בכל‬
‫דור ודור ממש איש לא נעדר ולזאת אמר כי‬
‫אמרתך חייתני שמחי׳ לנשמה וניצוץ האלקי‬
‫באות זה והמסתעף הימנו לקורא בתורה בכל‬
‫יום וזהו לתקן לחיות נפשו האלקי׳ וזהו לך‬
‫קראי בשבילך להמשיך אור אלקי באור תורה‬
‫בנפשך כר ודוקא ע״י דו״ר דפרחה לעילא כר‬
‫שאז אות זה שקורא באוי״ר שהיה לו בלבו‬
‫בתפלה בקע אוירין כר ומעורר למעלה שהקב״ה‬
‫שונה כנגדו אותו אות ואותו דבור כר ומאיר‬
‫בנפשו להחיותו באור חדש כמ״ש ואשים דברי‬
‫בפיך ובצל ידי ממש כסיתיך כר וכן ה׳ צלך‬
‫בבחינ׳ מקיף לנשמתו לשומרו מכל דבר רע‬
‫וכמ״ש בשכבך תשמור עליך כר‪ .‬אמנם באמת‬
‫הרי גם ע״ה עולה לקרות בתורה ויברך בא״י‬
‫נותן התורה שיאיר אות דתורה השייך לשרש‬
‫נשמתו בס״ר נצוצות הכללים אע״פ שע״ה אין‬
‫בו אוי״ר בגלוי בלב רק בחי׳ נפש דקדושה‬
‫שהוא המעשה לבד כנ״ל‪ .‬הענין הוא מצד שרש‬
‫נשמתו למעלה אומר אשר בחר בנו כר ונתן‬
‫לנו כר שנתנה גם לו דרך פרט אבל בבחינ׳‬
‫גלוי ממש אין אור האלקי שבאותיות התורה‬
‫מתגלה בלימוד ע״ה איזה מקרא וכן במי‬
‫שאין בו י״ש כלל וכלל גם שאינו ע״ה כנ״ל‬
‫כ משום דבלא דו״ר הרי הבל הדבור שלו‬
‫בד״ת נשאר למטה כשאר דברים בטלים‬
‫שמדבר ואע״פ שנאמר ודברת בם כר אך‬
‫כשנפשו באה בגיהנם לטהר כל טומאה‬
‫דמחשבה ודבור רע ואח״כ בנהר דינור לטהר‬
‫גם דבור ומחשבה שהי׳ בדברים המותרים‬
‫כדברים בטלים ותאות היתר שמהרהר בלב‬
‫ומוח כר כמאמר אפי׳ שיחה קלה כר אז‬
‫הדבור דד״ת שלמד כל ימי חייו אע״פ שהי׳‬
‫‪162‬‬
‫לבנה שהוא הפזרנו׳ וא״כ כל מס״נ שלו על‬
‫שקידה רבה על עסק התורה אין בה שום‬
‫תערוב׳ מן הטבעיות דנפש דנגה כלל רק גם‬
‫הנה״ט בחשקה בתורה רק מצד אלקות מקור‬
‫התור׳ וע״כ אמר מחלקך כו׳ הלואי שגם אני‬
‫אזכה לזה וד״ל(‪ .‬והנה מדריגה הב׳ בכלל‬
‫הוא העוסק סתם כו׳ והוא למעלה גם ממי‬
‫שלומד לאהבתו לידע רצון ה׳ במצותיו כנ״ל‪.‬‬
‫והענין הוא שיש ב׳ מיני אוי״ר א׳ בחינ׳‬
‫התפעלות אוי״ר הבא בגלוי במורגש בתוך‬
‫הלב בעת התפלה כנ״ל בעבד עברי והב׳ בחי׳‬
‫אהבה ויראה הנוגע למעשה בלבד והוא מצד‬
‫שהוסכם בלב שהוא ית׳ עיקרא ושרשא דכולא‬
‫עלמא כו׳ ע״כ לו יאתה הביטול לבטל כל רצון‬
‫מפני רצונו כו׳ בסור מרע ועשה טוב בפו״מ‬
‫לבד עכ״פ והוא בחינ׳ נפש דקדושה האלקית‬
‫כנ״ל ומזה יומשך כל היום החפץ ורצון בעסק‬
‫התורה והמצות בפ״מ והוא למעלה הרבה מבחי׳‬
‫הטבעיות חשק מצד גופו הטבעי לבד באהבת‬
‫למודו בתורה כו׳ גם שמעורב בזה להשלים‬
‫ידיעת רצון ה׳ במצותיו כו׳ וזהו בחי׳ הממוצע‬
‫באמת דרך כלל בין עוסק של״ש לעוסק לשמה‬
‫שנק׳ סתם פי׳ סתם שיצא מכלל של״ש ולא‬
‫בא לכלל לשמה עדיין והוא כמו בקרבנות‬
‫שמקריב לשם דבר אחר נק׳ של״ש וסתמן‬
‫כלשמה כו׳ לפי שמוחזק הסתם שעושה ע״ד‬
‫לשמה וכן בגט כו׳ כך יובן בעסק התורה‬
‫סתם‪ .‬דהנה מבואר למעלה בבחי׳ ע״ע שהוא‬
‫בבחינ׳ רוח כו׳ שהתפעלו׳ אלקי בתפלה נכנס‬
‫בתוך תוך הלב כר גם בנה״ט שלו בעת התפלה‬
‫עכ״פ הגם שלבבו פונה כל היום לעסקי העה״ז‬
‫כנ״ל מ״מ יש בו מעלה יתירה בעסקו בתורה‬
‫מיד אחר התפלה והוא בבחי׳ דו״ר שכלי׳‬
‫שהי׳ בגלוי בלבו בעומק בתפלה שמצד‬
‫זה יהיה לבו חושק בתורה הרי הוא בכלל‬
‫מדריג׳ לשמה כו׳ ויש בזה ב׳ מדרגות זו‬
‫למעלה מזו היינו כמ״ש במ״א ע״פ ובתורת‬
‫ה׳ חפצו ובתורתו שאמר מעיקר׳ כי עביד‬
‫אינש אדעתי׳ דנפשיה כמו חדאי נפשאי כר‬
‫ואח״כ כר‪ .‬דהנה פי׳ אדעתי׳ דנפשיה היינו לתקן‬
‫נפשו כמו חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי פי׳‬
‫לך בשבילך לתקן אותך והענין הוא כנ״ל‬
‫דאורייתא בלא דו״ר לא פרחה כר אבל בדו״ר‬
‫פב‬ ‫שער התפלה‬
‫מלומדה רק ע״פ הרגל אנושי מה שראה מאביו‬
‫ואבי אביו טבעו נמשך אח״ז בלא טעם וכוונה‬
‫בלבו כלל וכמו מעשה אבותיהם בידיהם‬
‫והנה אב שמדריך לבנו והרגילו במצות ולא‬
‫יסור גם כי יזקין מזה ודאי א״א לומר שאין‬
‫בזה בחי׳ טוב כלל וכלל שהרי עכ״פ עושה‬
‫ומקיים כל המצות בפו״מ והמעשה עיקר‬
‫ומה בכך אם לא יש בלבו כוונה ודעת שהרי‬
‫המצות א״צ כונה כידוע אלא צ״ל דבחי׳ נפש‬
‫דקדושה שהוא כמו טבע בנפש הישראל‬
‫בעצם יהדותו שלא לסור ימין ושמאל ברמ״ח‬
‫מ״ע ושס״ה ל״ת לענין מעשה גם בנשים וטף‬
‫כר כידוע הנה גם בעושה מצות אנשים‬
‫מלומדה מאביו ואמו וכה״ג הרי יש בזה‬
‫בהעלם עצם יהדותו שנוגע לענין מעשה‬
‫שנקרא בחי׳ נפש דקדושה רק שבגלוי אינו‬
‫מאיר כלל וכך בתפלתו בפיו ושפתיו יכבד‬
‫ולבו רחק לגמרי ועכ״ז לא יבטל אפילו תפלה‬
‫א׳ מצד העלם עצם יהדותו הגם שנעשה אצלו‬
‫הרגל ולימוד נימוסי כר וכך בעסק תורתו גם‬
‫שאינו לומד רק ע״פ הרגל או חשק טבעי‬
‫כנ״ל יש בזה מבחי׳ נפש כר‪ .‬והב׳ מצוה‬
‫שאדם עושה בביטול רצון מצד שמכיר את‬
‫בוראו ופחד אלקים בלבו לקיים רצונו בפו״מ‬
‫עכ״פ ולהזהר מדבר השנאוי ותעוב בעיני ה׳‬
‫כשס״ה ל״ת כר זהו בחי׳ נפש דקדושה ממש‬
‫כנ״ל וזהו אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‬
‫ממש שמצוה בפ״מ היא בחי׳ מקיף לנשמתו‬
‫להגן בעדה מכל קטרוג רוחני וגשמי כמ״ש‬
‫שומר מצוה לא ידע דבר רע כר )רק שהוא‬
‫בעידנא דעסיק בה ותורה גם בעידן דלא עסיק‬
‫בה כמ״ש בשכבך תשמור כר וכן לענין‬
‫עבירה שמכבה מצוה ואין עבירה מכבה תורה‬
‫וכן לענין גיהנם דאין שולט בת״ח משום‬
‫שאור תורה למעלה מכל המצות שנקרא נר‬
‫כמ״ש כי נר מצוה כר וכמ״ש במ״א( והיינו‬
‫בחי׳ הרשימו שהוא ההסכם שנעשה בקבלת‬
‫עומ״ש כתפלה לענין מעשה כל היום כנ״ל‪.‬‬
‫והג׳ מצות שנעשין ברצון וחשק שבלב מצד‬
‫אוי״ר שבתפלה ברשפי אש כר שהאהבה‬
‫מוליד המעשה ברמ״ח מ״ע שיהיה בחי׳ גלוי‬
‫אלקות ממש למטה וזה כל חשקו כי קרבת‬
‫אלקים הוא חפץ לזאת נשא נפשו בתפלה‬
‫‪163‬‬
‫בלא אוי״ר כלל וכלל הן העולי׳ עם הנפש‬
‫אחרי טהרתה ולא יאבדו כשאר דברים‬
‫בטלים כי דבר ה׳ הוא אע״ם שהי׳ במקום‬
‫טומאה הרי בטהרת הנפש יטהרו וזהו שמכריזי׳‬
‫אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו שיש בידו‬
‫התלמוד שלמד ולא נשאר בגיהנם כי הרשעים‬
‫שלומדים של״ש לגמרי כל ד״ת שלומד לא‬
‫יעלו למעלה גם בפטירתו כר רק מי שלמד‬
‫סתם כמו דברים בטלים כר יעלה עמו כל‬
‫מה שלמד בעה״ז כר אבל בדו״ר שבבתי׳‬
‫ע״ע הנ״ל יש בגלוי בד״ת שלו אור האלקי‬
‫לתקן נפשו ממש כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫עה ו ה מ ל ר י ג ה הג׳ היינו עוסק בתורה‬
‫התורה‬ ‫לשם‬ ‫לשמה‬
‫עצמה והוא מ״ש ובתורתו יהגה כר שלמעלה‬
‫מבחי׳ אדעתי׳ דנפשי׳ הנ״ל והענין הוא כי‬
‫לפי ערך בחי׳ רצוא שלו בתפלה בעבודה‬
‫שכלב ומוח כך יהיה ערך בחי׳ השוב שלו‬
‫בלימודו מיד אחר התפלה והיינו כאשר‬
‫התפעלות אלקות שבמוח ולב היה מצד בחי׳‬
‫עצמות אלקות שהוא בחי׳ נשמה )כמשי״ת‬
‫בענין אמה״ע( הרי בחי׳ השוב הוא‬
‫מלמעלה הרבה שהוא רק להמשיך עצמות‬
‫אא״ם באותיות התורה כדי להאירה בתום׳‬
‫מרובה על העיקר והיינו לשמה לשם התורה‬
‫עצמה )וכענין דוד הי׳ מחבר תוש״מ כר(‬
‫כידוע דאור תורה היינו רק בחי׳ נובלות‬
‫חש״מ שבעצמותו ממש כמשי״ת וזה‬
‫אין ביכולת הע״ע כלל כי אותיות‬
‫התורה שע״ע לומד עדיין הן בלתי מופשטים‬
‫מבחי׳ גסות דנגה דנה״ט וכמשל הבאת העבד‬
‫בשר חי ודגן בלתי ראוין למאכל עדיין קודם‬
‫הבישול ואפיה כנ״ל באריכות והתורה נקרא‬
‫לחם כמ״ש לכו לחמו בלחמי כר וכמו שאין‬
‫טעם בחטה בלתי לישה ואפיה כר וד״ל‪.‬‬
‫והנה כמו״ב הרי יובן ג׳ מדריגות הנ״ל בעסק‬
‫התורה בבחי׳ נר״נ בכלל גם בעסק המצות‬
‫בפו״מ דהנה כתיב אלה המצות אשר יעשה‬
‫אותם האד׳ וחי בהם הרי כמו שאמ׳ על אותיר‬
‫התורה כי אמרתך חייתני כך המעשה שיעשה‬
‫האדם המצות וחי בהם ממש וא״כ יובן שיש‬
‫בזה ג״כ כל חלוקי מדריגות הנ״ל דבחי׳ נר״נ‬
‫ולמטה מכולם הוא ענין העושה מצות אנשים‬
 ‫שער התפלה‬
‫שאין בו דעת אין דברי תורה היוצאים מפיו‬
‫רק בחי׳ כלי לדבר ה׳ והרי הבל דבורו הבל‬
‫שאין בו חטא כי לא ראה קרי ולא ידע‬
‫מתאווה גופניות כלל ע״כ גזר אומר שאין‬
‫העולם מתקיים רק בהבל תשב״ר דוקא‬
‫וכמ״ש ר״פ לאביי הבל דידי ודידך מאי א״ל‬
‫אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו‬
‫חטא הרי לא חשבו הבל דבור ד״ת שלהם‬
‫שהיו גדולים בחכמה ויראה בדורם כהבל‬
‫תשב״ר לפי שאין בו חטא ולא חטא ממש‬
‫רק שהוא מושלל מגשם הגופני החומרי‬
‫שבתינוק אין גופו גם כ״כ כי לא נתגשם‬
‫ברוב ימיו מבחי׳ גסות דנגה וקרוב הוא‬
‫לבחי׳ אין האלקי יותר מצד שזה מקרוב בא‬
‫מעולם הרוחני לעולם הגשמי והגם שאביי‬
‫ור״פ היה הבל דבורם יוצא באוי״ר שלימה‬
‫דפרחא לעילא מ״מ נחשב בעיניהם יותר הבל‬
‫תשב״ר שלא טעמו טעם חומריות עוה״ז עדיין‬
‫כו׳ וזה מצד שדבר ה׳ הוא האותיות הרוחניי׳‬
‫העליונים שה׳ יושב ושונה כנגדו כמ״ש ואשים‬
‫דברי בפיך דברי ממש מתלבש בהבל תשב״ר‬
‫כשאומר הפ׳ כו׳ ובזה העולם מתקיים דעולם‬
‫היינו דבר ה׳ שמחיה את הכל והן י׳ מאמרות‬
‫בכלל והקיום שלהם הוא בהבל אותיות‬
‫התורה דוקא דאסתכל באורייתא וברא וכמ״ש‬
‫אם לא בריתי כו׳ וכידוע ודוקא בהבל‬
‫תשב״ר שאין בו חטא כלל אבל הבל גם‬
‫דנגח דנה״ט שכבר טעם טעם עה״ד טו״ר גם‬
‫בדברים המותרים הגופניים וחומריים לא יעלה‬
‫למעלה כלל וזה א״א לומר שהרי בפי׳ אמר‬
‫מנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה‬
‫דשכינה עמו כו׳ וכתיב השמיעני את קולך‬
‫קלא דאורייתא דוקא כו׳ אך הענין הוא דודאי‬
‫עולה למעלה וכמ״ש אשרי כו׳ ותלמודו בידו‬
‫משום דאוי״ר שבתפלה או אפי׳ פ״א בשבוע‬
‫מעלה כל הבל גם דבוריו שדיבר בד״ת‬
‫וראיה לזה ממ״ש בעל קרי מותר בד״ת דאין‬
‫ד״ת מקבלי׳ טומאה כלל וא״ל פתח פיך ויאירו‬
‫דבריך והיינו לפי ששרש אור תורה מבחי׳ עה״ח‬
‫שלמעלה מעה״ד טו״ר כמ״ש עץ חיים היא כו׳‬
‫וכתיב ויורהו ה׳ עץ כו׳ וימתקו המים דעושה‬
‫למר מתוק להפוך חשוכא לנהורא ומרירו‬
‫למיתקא ולכך גזרו אומר דלעולם יעסוק אדם‬
‫‪164‬‬
‫בבחי׳ רצוא וזהו בחי׳ חשוב כו׳ והיינו בחי׳‬
‫רוח שהוא בחי׳ ע״ע הנ״ל וזהו אשרי איש‬
‫כו׳ במצותיו חפץ מאד בחפץ ותשוקה כו׳‬
‫וזהו עוסק במצוה בבונה ורעותא דלבא שהוא‬
‫בג״ע העליון )שהוא בחי׳ רוח דיצירה‬
‫שלמעלה מג״ע התחתון בחי׳ נפש דעשיה(‬
‫)וזהו כענין מדריגה דלימוד התורה אדעתיה‬
‫דנפשיה הנ״ל שהוא בכלל עוסק לשמה(‪ .‬והד׳‬
‫למעלה גם מזה והוא בבחי׳ נשמה שהוא‬
‫המכוין במצות בבחי׳ יחוד העליון האלקי‬
‫שנקרא יחוד קוב״ה ושכינתיה וכמו עוסק‬
‫בתורה לשמה לשם התורה להמשיך אא״ם‬
‫בחכמה שבתורה כך עושה מצות הצדקה‬
‫להמשיך גלוי אא״ם באור חסד עליון שנקרא‬
‫דרועא ימינא כו׳ ובמצות תפילין בד׳ מוחין‬
‫דז״א ובציצית בל״ב נ״ח דמקיף דמל׳ וכה״ג‬
‫וזה אין ביכולת בחי׳ ע״ע כנ״ל כ״א במי‬
‫שיש לו נשמה שהיא בחי׳ התפעלות עצמיות‬
‫באלקות עד שנהפך מהות גסות דנגה דנה״ט‬
‫כמשי״ת שזהו בבחי׳ אמה״ע וע״ז ג״כ אמר‬
‫אשר יעשה אותם האדם שהוא הנשמה וחי בהם‬
‫אע״פ שהנשמה א״צ תיקון)רק תחלה אדעתיה‬
‫דנפשיה( מ״מ ע״י גלוי אור א״ם שממשיך‬
‫במעשה המצוה יחיה את האדם ג״כ וד״ל‪:‬‬
‫עי והנה לכאורה יש סתירה לענין‬
‫אורייתא בלא דו״ר כו׳ הנ״ל‬
‫שנשאר למטה ממש כו׳ והלא אמר אין‬
‫העולם מתקיים אלא בהבל תשב״ר כו׳‬
‫ותשב״ר אין בהם אוי״ר כלל רק מיראת‬
‫הרצועה לבד כו׳ ועוד דאם תורתם עושה‬
‫רושם למעלה שהעולם מתקיים עי״ז למה הן‬
‫פטורין מן המצות מעשיות כו׳ וא״כ בהכרח‬
‫צריך לומר דיש הפרש בין התורה למצות‬
‫דהמצות תלויים במעשה שמתלבש הרצון‬
‫מצות המלך בדבר מה וידע חיובה בעומ״ש‬
‫ועונש העובר וקטן אין לו מחשבה שאין בו‬
‫דעת להכיר בוראו שיקבל עומ״ש כמו שאין‬
‫לו דעת במילי דעלמא וע״כ חוזר מלאו להן‬
‫ומהן ללאו כו׳ משא״ב בן י״ג שנה שהן ולאו‬
‫שלו חזקים ונקרא חו״ג שבמדות ע״כ הוא בר‬
‫עונשין על ל״ת וחייב במ״ע )שכללותם ה״ח‬
‫וה״ג דאהבה שרש רמ״ח מ״ע ויראה שרש‬
‫שס״ה ל״ת( אבל לענין ד״ת נהפוך הוא דלפי‬
‫פג‬ ‫שער התפלה‬ ‫‪165‬‬
‫בתו״מ שלא לשמן דמתוך של״ש יבא לשמה שמלובש שם עצמותו ממש במי שתורתו‬
‫ואם היה זה בבחי׳ עה״ד טו״ר הרי הרע לא אומנתו ומשם יוצא השפע לקיום העולמות‬
‫יהיה טוב אלא משום שהוא למעלה מעה״ד וכמ״ש א״ת בניך אלא בונייך שעוסקים‬
‫טו״ר יכול להפוך המות ורע דשל״ש לחיים בבניינו של עולם וזהו ואהבת בכל מאדך‬
‫וטוב דלשמה כר וכמאמ׳ המאור שבה שהוא בחי׳ נשמה ואז והיו הדברים כו׳ ודברת‬
‫מחזירו למוטב כר )ואע״ם שהמצות באין בם להיות תורתו אומנתו בתמידות בלי הפסק‬
‫בעה״ד טו״ר להבדיל בין טו״ר שהן מ״ע כלל כמו שהיה גלוי שכינה בהיכל ק״ק‬
‫ול״ת כר הבדלה זאת באה מעה״ח שהוא בחי׳ בתמידות משא״כ הקרבנות לריח ניחוח הי׳‬
‫אור תורה וכמ״ש כי נר מצוה ותורה אור ואיך רק שחרית וערבית שהן התמידין ועכשיו‬
‫הנר בלא אור ולכך אמר ות״ת כנגד כולם תפלות במקום קרבן לכך מי שתורתו אומנתו‬
‫ונמנו וגמרו דתלמוד גדול מפני שמביא לידי פטור מן התפלה שהן הקרבנות כר וד״ל‪:‬‬
‫זה יובן ההפרש בין ע״ע לאמה‬ ‫ובכל‬ ‫מעשה כידוע ולכך אמר תו״מ לשניהם יאיר עז‬
‫העבריה שע״ז אמר וכי ימכור‬ ‫עה״ח( ובזה מתורץ שלא יקשה מאמר דבע״ק‬
‫מותר בד״ת ממאמר דאינו דומה הבל שיש איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים‬
‫בו חטא כר דלכאורה סתרי אהדדי אך באמת כר דהנה מבואר למעלה המשל בזה בעבד‬
‫מצד שרשו בעה״ח גם בע״ק מותר כר אבל שבבית שעבודתו לילך לשוק לקנות הכל‬
‫מ״מ הבל שאין בו חטא מתלבש בו מעה״ח ויביא הכל לבית כטבוח טבח והכן כר אך‬
‫ראוים למאכלכלל‬ ‫ממש כמו שהוא בלתי התלבשות בעה״ד הבשר חי והקמח בלתי‬
‫לברר בין טו״ר דבחכמ׳ אתברירו שלזה על אמנם לאחר שהכין העבד הכל זאת עבודת‬
‫הבל תשב״ר העולם מתקיים דא״א לעולם האמה העבריה אשר בבית שתקח הבשר‬
‫שיתקיים מצד מעשיה׳ אשר לא טובים וגבר החי המוכן בבית לבשלו בקדרה ולצלותו‬
‫מדה״ד מצד הרע דתייסרך רעתך לעורר בכמה מיני מטעמים שונים שיהיה בו טעם‬
‫מקטרגים רבים למעלה כידוע ולא היה העולם לכל א׳ כרצונו כמו ועשית מטעמים לאביך‬
‫מתקיים כלל אך על הבל תשב״ר שאין בו כאשר אהב כר וכן מן הקמח תעשה לחם ע״י‬
‫חטא מעה״ד כלל מתלבש שם מעה״ח שאין אפיה בתנור וכל מיני מאכל השולחן כתיקונם‬
‫שם אחיזה ויניקה לרע ומות כלל ואין קטרוג הכל ע״י אמה העבריה דוקא שהיא המבשלת‬
‫עולה שם כלל וכידוע בפי׳ אתה מרום לעולם והאופה הכל כר ואחר שתגמר מלאכתה‬
‫דקאי באור תורה כר ואין זה רק בתינוקות ועבודתה תביא על השולחן אשר בני הבית‬
‫שלא נתחייבו עדיין במצר שדיבורם רק הבל מסובים שם כל מיני מאכלים ומטעמים לכל‬
‫נקי שמלובש בו דבר ה׳ כמו בגופו של נביא א׳ וא׳ כרצונו וטבעו לא יחסר להם דבר אפי׳‬
‫שמדבר בו דבר ה׳ כר‪ .‬ומ״ש השמיעני את מלח ופלפלין ובצלים וכה״ג אבל תיקוני הבית‬
‫קולך כר דקאי בגדולי ישראל וכתיב הקול וכל כליו אין חל עליה כלל כי הרי אמה היא‬
‫קול יעקב קלא דאורייתא היינו במי שעוסק ולא עקרת הבית רק על אשת בעה״ב או בתו‬
‫בתורה לשמה לשם התורה שממשיך גלוי שמסור בידה כל תיקוני הבית והיכליו לקשט׳‬
‫עצמיות אא״ס בחכמה שבתור׳ וכר״י דכולה כמו במטות מוצעות ושולחנות וכסאות וכלי‬
‫תנוי׳ בנזיקין כר ולא מצלי רק מל׳ יום כר כסף וזהב וכל הצריך תיקון בלבוש שיהיה‬
‫דזהו הנק׳ תורתו אומנתו דפטור מן התפלה נאה ומתוקן במעשה רוקם וחושב הכל מוסר‬
‫וכמ״ש ובתורתו יהגה יומם ולילה רק מפסיק ליד אשתו עקרת הבית או בתו וגם צרור‬
‫לק״ש לפ׳ ראשון כר״י הנשיא כר )וכמ״ש הכסף לקנות בשוק כל הצריך למזון ולבוש‬
‫בתוס׳ בשם ירו׳ דר״ח רבה אמר מיומא לא ובית כר אבל בישול ואפיה וכל תיקוני‬
‫איכוונית כר וכמ״ש במ״א( שזהו למעלה המאכלים ומכ״ש לילך לקנות בשוק לא‬
‫מקיום העולם ע״י הבל תשב״ר כר כי זהו תעשה כזאת שתבזה עצמה כ״כ כי כל כבודה‬
‫במקום היכל ק״ק ממש דהיינו ד״א של הלכה בהיכל פנימה כר )ומ״ש א״ח עט״ב כר דרשה‬
 ‫שער התפלה‬
‫מיני מטעמים בכי טוב ובדרך עול עלי׳ לעשר‬
‫להם בכי טוב כר ואין לך ירידה גדולה מזו‬
‫אע״פ שמלאכתה כמלאכת ועבודת עקרת‬
‫הבית עצמה בכל תיקוני הבית אך דרך‬
‫עבודה ועול הוא כר‪ .‬והנמשל מכ״ז יובן‬
‫למשכיל למעלה בהפרש שבין עבד עברי‬
‫לאמה״ע בבחי׳ העבודה האלקי׳ בג׳ אלה‬
‫בתפלה ותורה ומצות בפ״מ כנ״ל דהנה בעבודה‬
‫שבלב בתפלה הנה מבואר למעלה ההפרש בין‬
‫ע״ע לאמה״ע דהיינו בעצם התפעלות אלקית‬
‫שבבחי׳ נשמה שלמעלה מבחי׳ רוח כו׳‬
‫)דנשמה בעולם הבריאה ורוח ביציר׳ כר‬
‫ובבריאה גם בחי׳ הנגה רובו טוב כנ״ל( הוא‬
‫בחי׳ בינה לבא הלב מבין כר עושה רושם‬
‫התפעלות אלקי בלב הטבעי באמצעות רשפי‬
‫אש שלהבת יה שבלב בתוך תוכו עד שנהפך‬
‫המהות הטבעי כמשל היפך גסות וקשיות‬
‫הבשר החי שיצא טעמו בבחי׳ טעם הרוחני‬
‫ע״י הבישול באש כר והענין הוא משום‬
‫דהתפעלות האלקות שבבחי׳ נשמה הוא מצד‬
‫בחי׳ עצמיות כמ״ש כל הנשמה תהלל נשמה‬
‫מצד עצמה תדבק באלקי׳ כניצוץ בשלהבת‬
‫בלתי תפרד כלל וכלל אפי׳ מעט רגע וכמאמר‬
‫רשב״י בחד קטירא כר בי׳ אחידא בי׳ להיטא‬
‫כו׳ וכמ״ש במ״א בה׳ תתהלל נפשי בה׳ ממש‬
‫כר‪ .‬וכידוע דכאשר בא אור האלקי ממש בגלוי‬
‫יהופך גם גסות דנגה מהיפוך להיפוך וזהו‬
‫כאשר נכנסה אור הנשמה האלקי׳ בלב הטבעית‬
‫אז נהפך גסותו הטבעי מגשם לרוחניות האלקי׳‬
‫ממש בלתי ידבק אחר תאותיו החומרי׳ ואחר‬
‫מדותיו המוטבעים כי ישונה בו בחי׳ הטבעיות‬
‫מן הקצה לקצה כל היום דוקא כמו אם איש‬
‫רחב לבב וגסות הרוח הוא יושפל לבבו‬
‫בטבעיות בבחי׳ לב נשבר ונפשו כעפר לכל‬
‫באמת ורך כקנה ממש היפך הקושי כארז‬
‫שבטבעו היינו היפוך ההתנשאות והחוצפא עד‬
‫שכל רואהו לא יכירנו שנראה כאלו נשתנה‬
‫טבעו כר וזחו מצד שכ״כ נתגבר בו בחי׳‬
‫הביטול לאין האלקי באור נשמתו שנמשך‬
‫בעומק הלב החומרי עד שגם הוא נשבר ונפל‬
‫מגסותו וגאותו לגמרי כי פחד אלקי׳ בתוך‬
‫תוך לבו הטבעי להיות שפל ונבזה בעיניו נמאס‬
‫וכאילו אינו במציאות כלל וכמותר בעולם כר‬
‫‪166‬‬
‫צו״פ כר וכן סדין עשתה ותמכור כו׳ וכה״ג‬
‫היינו דרך מו״מ שהיא עושה מלאכה בידיה‬
‫להרויח שזהו עיקר תיקון הבית וכמ״ש חכמת‬
‫נשים בנתה ביתה כר ואין עבודה שלה בזה‬
‫דרך עבודה כעבד ואמה כלל רק לבנות ביתה‬
‫וכמו ותקם כר ותתן טרף לביתה(‪ .‬והנה עוד‬
‫זאת עבודת אמה העבריה לבד הבישול ואפי׳‬
‫במלאכת תיקוני המאכלים הנה כל צרכי‬
‫עבודת הבית וכל אשר בבית ניתן בידה היינו‬
‫גם המפתחות מעקרת הבית שתשמור הכל‬
‫ולא ילך לאיבוד כל אשר בבית ולא עוד אלא‬
‫שיש עליה עבודה רבה בתיקוני הבית דוקא‬
‫ולא לעשות כלים ושולחנות ומטות וכה״ג אלא‬
‫אותן הכלים שכבר יש בבית כמו המטות‬
‫ושולחנות והלבושים וקשוטי הבית צריכה‬
‫האמה להציע המטות מידי יום ויום ולכבד‬
‫הבית מכל פסולת ומיאוס ולרחוץ השולחנות‬
‫ולכבס הלבושים ולנקות כל כלי כסף וזהב וכל‬
‫קשוטי הבית אשר אין כל אלה שייך לעבד‬
‫הבית שאין עבודתו רק להביא מן השוק‬
‫ולעבוד בבית לשרת כל איש הנצרך לו‬
‫בעבודה גשמית כר )ובאמת יש בעבודת‬
‫הבית ב׳ עבודות א׳ השייך להשגחה בעין‬
‫השכל וטוב ההבחנה בלב מבין ולא לעשות‬
‫עבודה גשמי׳ כלל כהצעת המטות וככבוד הבית‬
‫שזה שייך לשפחה ולא לאמה דאמה העברי׳‬
‫הנמכרת אינה עושה עבודת שפחה כלל וכלל‬
‫)רק הצעת קערות וכלי כסף בשולחן והצעת בגדי‬
‫יקר לבעה״ב ואשתו ובניו הניתן בידה לשמור‬
‫מידה יבוקש הכל זהו השייך לאמה העבריה(‬
‫והב׳ עבודות גשמיות כעבד ושפחה כנענית‬
‫לטחון ברחיים ולכבד הבית ולכבס הכסות‬
‫והשולחן והמטה כר ולהחם התנור וכה״ג(‪.‬‬
‫והנה עכ״פ מובן מכל הנ״ל באיש המוכר את‬
‫בתו לאמה שזהו בחי׳ הירידה הגדולה והעצומה‬
‫מאד כי היתה בבית אביה עקרת הבית‬
‫מושלת בכל אשר לו כמו על שלה ממש‬
‫וכעקרת הבית דאשתו כגופו דמיא דבטח בה‬
‫לב בעלה כר וכאשר נמכרת לאמה הרי היא‬
‫נעשית מבשלת ואופה לעבוד עבודת הבישול‬
‫ואפיה שלא היתה עושה זה כלל בבית‬
‫אביה ולא עוד שאין מלאכתה לצורך‬
‫עצמה רק בשביל בני הבית שיהיה להם‬
‫פד‬ ‫שער התפלה‬
‫אצלו החום הטבעי מצד שנתקשר לבבו בכל‬
‫עומקו רק באור האלקי ושם כל חפצו ותשוקתו‬
‫)בל״א ער איז פאר האקט אין איין זאך כר(‬
‫וגם זה א״א לומר שאין לו חוש התאוה כלל‬
‫שא״כ לא הי׳ מוליד אלא שנתמעט בעצם‬
‫בלבו מכל תאוה זרה רק לדבר מצוה מכריח‬
‫עצמו )כמו בזווג ת״ח שהוא כאילו כופאו כר(‬
‫וכמ״כ בדבר שבממון כשהיה קמצן בתכלית‬
‫למם״נ על פרוטה והיה ממונו חביב עליו מגופו‬
‫נהפך להיות פזרן גדול להפקיר כל אשר לו‬
‫לצדקה ולא ישאיר לעצמו כלום כר ומואס‬
‫בהון ומואס בכבוד והתנשאות וסובל חרפתו‬
‫ושותק ולא יצטער כלל וכלל כר הגם שכל‬
‫זה היה להיפוך בטבעו הרי נהפך לבו‬
‫בטבעיות מן הקצה לקצה ממש וזהו עיקר‬
‫ענין כח הנשמה שמהפך הלב בטבעיות כמשל‬
‫אמה העבריה שמבשלת ואופה שעושה מטעמים‬
‫שנשתנה מהות הבשר והתבואה כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫כמו״כ בב׳ מדרגות דתורה ומצות‬ ‫והנה‬
‫יש הפרש זה בין ע״ע לאמה‬
‫העברי׳ דהנה מבואר למעלה בג׳ מדרגות‬
‫דעסק התורה דמעיקרא אדעתיה דנפשיה לתקן‬
‫נפשו באור תורה כר שזהו בחי׳ ע״ע שיש‬
‫בלבו אוי״ר שכלית בעומק הלב גם בנה״ט‬
‫בעת התפלה עכ״פ ומזה יש בלבו חשק נפלא‬
‫שיהיה בלבו קרבת אלקים ע״י למוד התורה‬
‫לחיות בחיי אור ה׳ שבאותיות התורה כמ״ש‬
‫כי אמרתך חייתני כר והוא חדאי נפשאי לך‬
‫קראי כר כמ״ש למעלה באורך‪ .‬אך בבחי׳‬
‫נשמה דאמה״ע הוא למעלה הרבה מזה והיינו‬
‫עוסק בתורה לשמה כנ״ל‪ .‬והענין הוא כידוע‬
‫בביאור המאמר דיב״ש הוי היום ג״ש יושב ה׳‬
‫ועוסק בתורה שניות יושב ודן כר דמלך‬
‫במשפט התורה יעמיד ארץ ולזאת מובן דכל‬
‫מה שדן את העולם מדי יום ויום בשינוי‬
‫אופנים מחסד לדין ומדין לחסד בכלל ופרט‬
‫בדצח״מ שבכל חלקי העולם ועל מלכי האדמה‬
‫באדמה כר כמ״ש השופט כל הארץ כר כמו‬
‫כי לא שלם עון האמורי עד הנה כידוע הכל‬
‫הוא במשפט התורה דוקא והיינו בג״ש שיושב‬
‫ועוסק בתורה ועסק זה היינו בכלל במדר‬
‫שבש״ס דמשנה חייב זכאי טמא טהור כשר‬
‫פסול כר )דמשנה ביצי׳ שהן מדות שנמשכין‬
‫‪167‬‬
‫וא״א להיות זה כל היום בלי שינוי לעתים‬
‫שלא יגבה לבו כטבעו גם בעת גודלו כר‬
‫רק אם התפעלות הביטול לאין הוא בבחי׳‬
‫עצמיות בנשמ׳ עובר כל חלקי עומקי בשר‬
‫הלב ונק׳ אלקי בקרבי ממש שהוא הלב מבין‬
‫הלב הגשמי מבין שהוא בחי׳ רשפי אש האלקי‬
‫שעבר כל חלקי גשם הלב )בל״א ער האט די‬
‫התפעלות אלקי דער הערט בבשר הלב גאנץ טיף‬
‫לבחי׳ אלקות שבמוח כו׳ איז ער זייער צו בראכין‬
‫בעצם כר( )ולא יפלא איך הלב הגשמי מבין‬
‫באלקות בבחי׳ עצם הביטול לאין כנשמה‬
‫עצמה מאחר שנגה דבריאה רובו טוב כר‬
‫וכשטן לש״ש נתכוין שית׳ בסמוך( לפי שיש‬
‫אודנין דלבא בגשמיות שיכנס שם השמיעה‬
‫בעומק חלל השמאלי שבלב )כאדם שמתפחד‬
‫בלב מאיזה בשורה לא טובה נק׳ בל״א ער האט‬
‫גוט דער הערט גאנץ טיף אין הארצין( וכמ״ש‬
‫ר״נ סבא לרשב״י שנכנס בלבו בעומק כר זכאה‬
‫עח‬ ‫מאן דמליל על אודנין דשמעין שזהו אודנין‬
‫דלבא שע״ז אמר הלב מבין ושומע כר‪ .‬וזהו פי׳‬
‫הפשוט דשמע ישראל שהיא הנשמה שנק׳‬
‫ישראל ושמיעתה בבינה וכמ״ש ונשמת שדי‬
‫תבינם ובינה לבא היינו ואהבת בכל לבבך בלב‬
‫הטבעי ג״כ וד״ל‪ .‬וכמ״כ נהפך הטבעיות בכל‬
‫המדות החומריות שבלב שאם הוא איש מהולל‬
‫ושוחק בטבעו יהפך לאיש כפוף ראש כאגמון‬
‫מפני פחד אלקים כמו במ״ש טבעית במילי‬
‫דעלמא וכך אם הוא מחומם בטבעו יהפך‬
‫לקרירות מצד היותו מואס בכל תאוה ואהבה‬
‫זרה בלתי לה׳ לבדו וזהו מצד בחי׳ התגברות‬
‫התשוקה אלקית בלבו בעצם באהבה רבה‬
‫בתענוגים עצמיות כמ״ש לבי ובשרי ירננו אל‬
‫אל חי )מצד שעונג הנשמה העצמי האלקי׳‬
‫בא בתוך חלל הלב לעומק שזהו שלהבת יה‬
‫שלהובי דרחימותא בלב הטבעי דוקא כנ״ל( לא‬
‫יוכל לדבק לבו לשום דבר זולתו המנגד לקדושה‬
‫האלקי׳ ולא בסור מרע לבד וגם לא שיש‬
‫בכח בטבעו להתפעל בתאוה רעה והוא מונע‬
‫מפני שלבו ברשותו כנ״ל שזהו יכול להיות‬
‫גם בע״ע בעת התפלה עכ״פ אלא שבבחי׳‬
‫עצמיות נהפך טבעו המחומם לקרירות בגשמיות‬
‫ולכל תאוה וחמדה שבטבעו היה בחום‬
‫והתלהבות לא יתלהב לבו כלל מפני שנפסק‬
 ‫שער התפלה‬
‫שהוא בצלם האדם העליון דאצילות ממש‬
‫דהנה כאשר נשמה האלקית עוסק בתורה‬
‫לשמה היינו שממשיך גלוי אור א״ס בחכמה‬
‫שבתורה במדות דש״ס חייב זכאי כר ועליו‬
‫אמר דה׳ יושב ושונה כנגדו לקיים מ״ש ותגזור‬
‫אומר ויקם דגם מה שע״פ משפט התורה גזר‬
‫ה׳ לדין יהפך לחסד בעסקו בתורה לשמה‬
‫שה׳ שונה כנגדו ממש )וכמו ברבה ב״נ‬
‫שקוב״ה אומר טהור ואמר מאן מוכח רבה‬
‫כו׳ שאמר טהור( שע״פ דבריהם של ת״ח‬
‫שנקר׳ בונים יומשך הכל כר וכידוע בפי׳‬
‫דברו חכמים בהוה בחי׳ דבר ה׳ דחכמים‬
‫סיבת ההויה של כל העולמות כר )וראיה‬
‫לזה שהרי גם בדיני התורה עצמה כתיב אלה‬
‫מועדי ה׳ אשר תקראו אתם דוקא אפילו‬
‫מוטעין כר משום דבינה יתירה כר א״ח‬
‫עט״ב כו׳(‪ .‬וז״ש טוב לי תורת פיך כר שבזה‬
‫ממשיך מקור המוחין למדות דז״א שיושב‬
‫ודן כר וז״ש השמיעני את קולך קלא דאורייתא‬
‫דוקא ואין זה אלא בנשמה דוקא לפי שהיא‬
‫עיקר האדם שבצלם אדם עליון וכידוע דג׳‬
‫קשרים ישראל ואורייתא וקוב״ה וע״כ ה׳ יושב‬
‫ושונה כר ועכ״פ בזה יש הפרש בין רוח‬
‫לנשמה גם בעסק התורה דבחי׳ רוח האדם‬
‫אע״פ שעולה למעלה כר מ״מ לא נהפך‬
‫הטבעיות דנגה שלו כלל ברוח החיים שבלב‬
‫הגשמי וגם שבדו״ר פרחא לעילא כנ״ל אבל‬
‫אין ה׳ גוזר כדבריו באמרו כשר פסול כר כי‬
‫הבל דבורו מעורב מטו״ר דנגה וכמשל הבאת‬
‫הע״ע בשר חי וקמח כר שאינו נקרא לחם‬
‫כנ״ל‪ .‬אך מ״ש ותגזר אומר כר זהו במי שיש‬
‫לו נשמה דהיינו בינה לבא להפך הטבעיות‬
‫דלב הגשמי כנ״ל שאז אין הבל דבורו גם‬
‫מגסות דנגה כ״כ )אלא מעט רע שבטל‬
‫המיעוט ברוב בנגה דבריאה שרובו טוב(‬
‫ויכול לשכון אור האלקי שבדבר ה׳ זו הלכה‬
‫בתוך הבל דבורו ממש )כהבל תשב״ר שאין‬
‫בו חטא מעון קרי( ודבריו עושין רושם למעלה‬
‫כדבר מלך ממש כמאמר מתניתא מלכתא‬
‫כר ומאן מלכי רבנן כר )וכהמגיד שא״ל‬
‫להרב״י אני המשנה המדברת בפיך וכמ״ש‬
‫במ״א( וכשאומר כשר פסול חייב זכאי מעורר‬
‫למעלה במדות עליונים דאצילות להיות נמשך‬
‫‪168‬‬
‫מן החכמה לחו״ג כר כידוע]([‪ .‬וזהו יושב ודן‬
‫לחסד או לדין הכל כפי משפט השכל וחכמה‬
‫שבתורה וכמו אדם נידון בכל יום כר אך הנה‬
‫לכאורה עסק זה שעוסק ה׳ בתורה הוא כנגד‬
‫מי שעוסק בתורה למטה וכמ״ש ה׳ צלך כו׳‬
‫דכל מי שיושב ושונה ה׳ יושב ושונה כנגדו וזה‬
‫א״א לומר בג״ש הראשונות דהן שעת העלאת‬
‫מ״ן דתפל׳ וכמאמר חסידי׳ הראשונים היו שוהין‬
‫שעה א׳ קודם התפלה ומתפללין שעה כו׳‬
‫אלא צ״ל דג״ש שיושב ועוסק בתורה היינו‬
‫שלומד לעצמו והוא הנקרא עוסק בתורה‬
‫לשמה למטה באדם התחתון והענין הוא‬
‫כמ״ש שהקב״ה מתפלל כר כך יושב ועוסק‬
‫בתורה דהיינו שממשיך מעצמות אא״ם‬
‫שלפני הצמצום דקו״ח כו׳ שיאיר בחכמה‬
‫שבתורה וזהו לשמה לשם התורה לחבר בחי׳‬
‫תוש״מ בעצמות ממש והוא ע״י שהקב״ה‬
‫שהוא אדם דאצי׳ עוסק בתורה והוא ש״ס‬
‫דמשנה חייב זכאי כו׳ כמו שהוא בבחי׳‬
‫עולם האצילות ונקרא מדות שבחכמה דתורה‬
‫דאצילות כמו בתורה שלנו הנגלית בעולם‬
‫העשיה ואחר שעסק בתורה לעצמו ג״ש יושב‬
‫ודן את העולם כו׳ שהן כמו מדות חייב‬
‫זכאי טמא טהור שפוסקין באיזה ענין שאלה‬
‫ע״פ המדות שבחכמ׳ דש״ם חייב או זכאי כו׳‬
‫כך דן את כל העולם אם לחסד או לדין כפי‬
‫שיגזרו מדות שבתורה וזהו מלך במשפט יעמיד‬
‫ארץ שהוא בחי׳ התיקון שבתורה יעשה דוקא‬
‫וכמ״ש ה׳ בחכמה יסד ארץ כר‪ .‬והנה מיד‬
‫שיפסוק ויגזור בדין ומשפט זה יעלה וזה ירד‬
‫בין בנשמות בג״ע בין במלאכים דעשיה עד‬
‫מלכי האדמה וכל איש כפי מעשיו ידונו ע״פ‬
‫התורה גם בחלקי דצ״ח כו׳ והעולה ע״פ הדין‬
‫והמשפט יהיה אופן ההמשכה אח״כ בג״ש‬
‫השלישיות שזן את העולם כו׳ )והיינו מחצי‬
‫היום ולמטה דשש שעות הקודמים עוסק‬
‫בתורה ודן כו׳ ואע״פ שנותן לחם לכל בשר‬
‫מדי יום וזן כל העולם מקרני ראמים כו׳‬
‫עיקר זה הזמן למעלה בחצי היום בשולחן‬
‫העליון שלפני ה׳ שהוא זמן מאכל ת״ח כר‬
‫שמשם נמשך המזון לכל העולמות כידוע‬
‫בענין שלחן בצפון( וכדוגמא זאת יובן בעוסק‬
‫בתורה לשמה למטה במי שיש בו נשמה‬
‫פה‬ ‫שער התפלה‬
‫לפי שהמצות בפו״מ אין עושין וממשיכין אור‬
‫עליון בבחי׳ גלוי גמור בנפש האדם כלל וכלל‬
‫ע״כ יכול לעשות גם עבירה כר וכמ״ש ובחרת‬
‫בחיים שתלוי בבחירה ועכ״ז מצוה שעשה‬
‫עושה למעלה יחוד עליון באצילות ולא בא‬
‫למטה כלל וכלל )ועד״מ המתן בסתר כו׳(‬
‫ולע״ל יתגלה בחי׳ ההעלם שבאצילות לגלוי‬
‫וזהו שכר מצוה בהאי עלמא ליכא רק בעוה״ב‬
‫דאפילו פ״י יזכו מצד מעשה מצות שמלאים‬
‫כרמון כו׳ בפ״מ עכ״פ וזהו ההרחק הגדול בין‬
‫ב׳ המדריגות הללו בין המצות בשרשן למעלה‬
‫מעלה מכמו שהן למטה בפו״מ‪ .‬והנה הגם שעל‬
‫שניהם אמר אלה המצות כר וחי בהם אך‬
‫זה בתכלית ההעלם וזה בא בגלוי גמור‬
‫דהיינו אדם שבצלם אלקים בבחי׳ נשמה‬
‫שנהפך הטבעיות דרע דנגה שבלבו כנ״ל‬
‫הרי יוכל לבא במצות שעושה למטה מבתי׳‬
‫קדש העצמיות שבמצוה הרוחניות למעלה‬
‫מעלה כנ״ל בהמשכה וגלוי למטה מטה בנפש‬
‫האדם להיות יחוד העליון דאצי׳ שנק׳ יחוד‬
‫זו״נ קב״ה ושכינתיה למטה ממש כמו למעלה‬
‫וזהו וחי בהם כמו חיי העה״ב דכתיב ונחיה‬
‫לפניו ממש )וזהו כענין עוסק בתורה לשמה‬
‫להמשיך אא״ם בחכמה שבתורה למטה כמו‬
‫למעלה שה׳ יושב ועוסק כר כך מצוה שעושה‬
‫האדם זה הוא כמצוה עליונה שה׳ מניח‬
‫תפילין כר( משא״כ מי שאין בו נשמה אלקי׳‬
‫בלבו הטבעי המצוה שעושה היא רק למטה‬
‫ויחוד האלקי שנעשה הוא למעלה מעלה‬
‫בהעלם ולע״ל יתגלה כנ״ל‪ .‬וזהו עיקר ההפרש‬
‫בין ע״ע לאמה״ע בענין המצות כמו בענין‬
‫עסק התורה ועבודה שבלב בתפלה כנ״ל‬
‫וד״ל‪) .‬אך הנה באמת סוף מעשה עיקר‬
‫ונעוץ סופן בתחלתן בו׳ והוא רק המעשה‬
‫מצד עצמה בקבלת עול דוקא שנא׳ בזה סוף‬
‫דבר כר כי זה כל האדם שהוא מעלה יתירה‬
‫מנשמת אדם שבצלם אלקים שעושה יחוד‬
‫עליון בגלוי כנ״ל וראיה ממה שמצות א״צ‬
‫כונה ביחודים כר וזהו תכלית חכמה תשובה‬
‫ומע״ט כו׳ וכמ״ש החפץ לה׳ בעולות וזבחים‬
‫כי אם שמוע מזבח טוב כר הרי מעשה המצות‬
‫בביטול רצון לבד יותר עליון מעולות וזבחים‬
‫שהוא עבודה שבלב בתפלה שעולה לריח‬
‫‪169‬‬
‫כדבריו לברר בין טו״ר כו׳ וכענין רב יהודא‬
‫דכולא תנויי בנזיקין הרה כו׳ )וכמשי״ת( )וא״ב‬
‫עיקר הטעם בזה הוא מצד שנהפך הטבעיות‬
‫דרע דנגה שבלבו ע״ב תלמודו לשמה ממש‬
‫היינו שממשיך גלוי אא״ס שבאצילות למטה‬
‫ממש וזהו שכינה עמו ממש( וזהו ממש כדוגמא‬
‫דאדם העליון שיושב ועוסק בתורה ואח״ב דן‬
‫וזן כו׳ )ולכך חרב בהמ״ק בעון ביטול תורה‬
‫שזהו עיקר ומקור לכל שפע העולמות כו׳‬
‫וד״ל(‪ .‬והנה כמו״ב יובן ההפרש בין ע״ע‬
‫לאמה״ע שנקרא נשמה בעסק המצות בפו״מ‬
‫דהנה מבואר למעלה בכמה חלוקי מדריגות‬
‫במצות והעליון מכולם הוא בחי׳ יחוד העליון‬
‫שבאצילות שנעשה למטה בגלוי ע״י מי שיש‬
‫בו נשמה בלבו כנ״ל דוקא להיות שיש ב׳‬
‫מדריגות מצות הרוחניות כמו שהן למעלה‬
‫ממש ונקרא מצותי כמו שהקב״ה מניח תפילין‬
‫כו׳ וכקיום כל המצות שאאע״ה קיים בבחי׳‬
‫הרוחניות כמ״ש עקב אשר שמע אברהם‬
‫בקולי וישמור מצותי אפי׳ ע״ת כו׳ והענין הוא‬
‫שנעשו היחודים עליונים בכל עובדות שלו‬
‫ממש כמו בכל המצות העליונות כר■ וכך גם‬
‫עתה בקיום המצות בגשמיות למטה בפו״מ‬
‫נעשה למעלה באצילות כל היהודים עליונים‬
‫אמנם אין זה בא בגלוי למטה כלל רק‬
‫שמוסיף אור באצילות והוא גלוי אור חדש‬
‫מעצמות אא״ס בנאצלים כו׳ כידוע בשרש‬
‫המצות למעלה שהן בחי׳ תרי״ג ארחין‬
‫דגלגלתא ונקרא אורחות הוי״ה כר מעצמות‬
‫המאציל וכמ״ש רחבה מצותך מאד בבחי׳‬
‫רחב עצמיות הרצון שבפנימיות אא״ס ממש‬
‫כו׳ וד״ל‪ .‬והב׳ מצות הגשמיות שבפו״מ‬
‫שנתלבש הרצון העצמי הנ״ל בעשיה בפו״מ‬
‫דנגה דעשיה בעוה״ז החומרי שכל אדם‬
‫עושה גם הקל כר ומברך אשר קדשנו במצותיו‬
‫ממש בקדש העצמיות כר וכתיב אלה המצות‬
‫אשר יעשה אותם האדם וחי בהם היינו‬
‫לכאורה שחי מחיי החיים בחי׳ עצמיות קדש‬
‫העליון שבמצוה זו שעושה והיה ראוי שמיד‬
‫אחר המעשה דמצוה יוקדש האדם בקדש‬
‫העליון וחי ממש לבלתי ידח ויפול כר ואנו‬
‫רואים ההיפוך עד דעבירה מכבה מצוה משום‬
‫דיכול להיות מחצה זכיות ומחצה עונות והיינו‬
 ‫שער התפלה‬
‫דאמר בכמה דוכתי הכין לבבו לדרוש אלקים‬
‫כר( ואז יועיל לעבודת הנשמה בשתים‬
‫לפניה וק״ש באמרו שמע ואהבת בכל לבבך‬
‫בהיפוך המהות כנ״ל וד״ל‪ .‬והנה מבואר‬
‫למעלה עוד בעבודת אמה עבריה בתקוני‬
‫הבית ב׳ דברים א׳ כל צרכי עבודת הבית‬
‫בפנים וכל אשר בתוך הבית עם כל כליו‬
‫הכל נמסר לידה מעקרת הבית שתשמור ותקשט‬
‫הבית וכליו בהידור ויופי בעין ההשגחה בטוב‬
‫ההבחנה כר ולא יקולקלו ויאבדו כר והב׳‬
‫לצוות על השפחה כנענית שתכבד הבית‬
‫ולטחון ברחיים כר ולרחוץ חמטות ושולחנות‬
‫ולבער כל מיאוס ולכלוך כר שאין עבודה זו‬
‫שייך רק לשפחה אבל על אמה״ע חל השגחה‬
‫זו רק הצעת המטות בלבושי יקר שבידה‬
‫נמסר הכל והצעת כלי כסף וזהב על השולחן‬
‫שייך אליה ואם יחסר דבר מן חפצי יקר או‬
‫לא יעורך ביופי זאת מאשמת אמה״ע שעליה‬
‫הדבר מוטל כר וד״ל‪ .‬אבל עקרת הבית כאשת‬
‫הבעה״ב או בתו בידה נמסר מבעה״ב צרור‬
‫הכסף הכל לעשות עצם הדבר שהוא לקנות‬
‫בצרור הכסף לבושים וכלים נאים ולקשט הבית‬
‫כרצונה וחכמתה וגם אופני המטעמים שבשולחן‬
‫הכל כרצונה מוסרת לאמה״ע הכל לאפות‬
‫ולבשל ולתקן תיקוני הבית ולא תעשה דבר‬
‫וח״ד בלתי רצונ׳ כי היא המושלת בכל אשר‬
‫בבית ולא עוד אלא שהיא עקרת הבית‬
‫לפרנס׳ הבית והוא לעשות כל מלאכה דרך‬
‫עסק מו״מ למכור להרויח וא״צ לצרור הכסף‬
‫דבעה״ב כלל אדרבה היא תפרנס אותו ובני‬
‫הבית כו׳ וכמ״ש א״ח עט״ב כו׳ דרשה צו״פ‬
‫כר סדין עשתה ותמכור כר וכל הברכה בבית‬
‫על ידה דוקא וכמאמר אין הברכה מצויה‬
‫בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנא׳‬
‫ולאברם הטיב בעבורה וכה״ג אם נותן אדם‬
‫כל אשר לו לבתו היחידה להיות עקרת הבית‬
‫היינו ג״כ ע״ד הנ״ל ממש וד״ל‪ .‬והנמשל‬
‫מכל אלה יוכן בב׳ מדריגות דתורה ומצות‬
‫הנה ידוע דאורייתא היכלא עילאה דקוב״ה‬
‫)ולפעמים נק׳ לחם כנ״ל( וכמאמר דמשחרב‬
‫בהמ״ק אין להקב״ה בעולמו רק ד״א של‬
‫הלכה בלבד דודאי ד״א של הלכה במקום‬
‫היכל ק״ק ממש שבו הארון כר שהוא‬
‫‪170‬‬
‫ניחוח כר שהוא בהיפוך הטבעיות כר וד״ל(‪.‬‬
‫)והיינו מ״ש הקים על כר דלזה דוד מ״י חי‬
‫וקיים עד דוד הגדיל כר וכמ״ש במ״א בענין‬
‫רמה קרני ולא רמה פכי כר וד״ל(‪:‬‬
‫יש להבין בג׳ מדריגות‬ ‫ומעתה‬ ‫עט‬
‫הנ״ל בתפלה שבמקום קרבן‬
‫ומצות שזהו הנמשל מג׳ מדריגות‬ ‫ותורה‬
‫הנזכר למעלה במשל עבודת אמה״ע בבית‬
‫א׳ המטעמים שעושה מבשר החי והקמח כר‬
‫לכ״א כרצונו )וזהו מ״ש ברבקה שהיא בחי׳‬
‫ב״ן דבריאה( שעושה ריבוי מטעמים כר‬
‫והוא בחי׳ העלאות מ״ן דכל תפלה מכל‬
‫ס״ר נשמות וענפיהן בכל דור ודור כר וכל‬
‫חד לפום שיעורא דיליה דמשער בליביה‬
‫ומהפך הטבעיות ג״כ שהוא עיקר הקרבן‬
‫לריח ניחוח כר כנ״ל‪ .‬וזהו רעייתי פרנסתי‬
‫שמפרנסין לאביהם שבשמים כר וגם מן‬
‫הקמח תעשה לחם אפוי בטוב והוא כאשר‬
‫לחמה של תורה היא בבחי׳ לשמה כנ״ל במי‬
‫שיש נשמה בלבו דוקא ולפי שכל זה בהיפך‬
‫המהות הטבעי דנגה ה״ז עולה בבחי׳ הרוחניו׳‬
‫האלקי עד שנק׳ מטעמים ומעדני מלכים על‬
‫שולחן אשר לפני ה׳ בהיכל העליון דאצי׳‬
‫שבבריא׳ דכל בני היכלא דמלכא מסובין שם‬
‫ולכל א׳ יש טעם מאכל כאשר אהב כר לא‬
‫יחסר דבר כי קומת אדם דכנ״י יש תפלה‬
‫שבלב אנשים פשוטים כע״ח וכמו בטעם מלח‬
‫או פלפלין כר וכמו בע״ת ששבים אל ה׳‬
‫מעומקא דלבא שאור אלקי ודאי נכנם בלבם‬
‫הטבעי להפוך המהות מרע לטוב ממש כי‬
‫הרי נהפך לאיש אחר ממש וזהו כמשל דבר‬
‫חריף ומר כפלפלין ומלח וכל דבר קיוהא‬
‫כאשר נמתק נעשה טעם ערב כתבלין ומלח‬
‫דלטעמא עבידא וכמלח שממתיק הבשר וכן‬
‫הפלפלין ובצלים בבשר צלי וכה״ג וד״ל‪.‬‬
‫אבל אין כ״ז רק אחר בחי׳ הכנת העבד‬
‫עברי שהביא הכל מן השוק והכין הכל‬
‫לטבוח טבח וכר אז תוכל אמה״ע לבשל‬
‫ולאפות ולעשות כל מיני מאכל על השולחן‪.‬‬
‫וזהו ענין סדר פסוד״ז שע״ע עובד ה׳‬
‫בהתבוננות ונתפעל גם בלב הטבעי כמ״ש‬
‫לבי ובשרי ירננו כו׳ אבל לב בשר זה חי‬
‫עדיין רק שהוכן בכי טוב כנ״ל‪) .‬וכמו בד״ה‬
‫פו‬ ‫שער התפלה‬ ‫‪171‬‬
‫למעלה מקרבנות שע״ג מזבח החיצון גם ק״ק כנ״ל כך אין גלוי שכינה בהיכל ק״ק‬
‫שעולה לריח ניחוח כו׳ וזהו יתרון מעלה בלא קרבן תמיד ש״ש כר )וראיה מתמיד של‬
‫דמצות ת״ת על התפלה בעבודה שבלב שחר כר שהוא במקום תפילת שחרית ואו׳‬
‫שבמקום קרבן לבד כנ״ל כיתרון מעלות היכל בפסחי׳ פ׳ תמיד נשחט שאין קודם לתמיד‬
‫ק״ק על מזבח כר אך הא בהא תליא דכאשר ש״ש רק קטרת בלבד )ואח״כ יושב ועוסק‬
‫יש גלוי שכינה בהיכל ק״ק הקרבן מכפר ועולה בתורה(](([ וענין תיקוני כלי הבית שצריך שמירה‬
‫לריח ניחוח כו׳ וכאשר נסתלקה השכינה כר זהו ענין המשנה דכתיב בה ערוכה בכל‬
‫מהיכל ק״ק אמר למה לי רוב זבחיכם כר ושמורה ושמור זו משנה ])[דהמשנה מדברת‬
‫ובפרישכם כפיכם אעלים עיני מכם כר‪ .‬וסיבת בעניני ההבדלה בין טו״ר כשר פסול טמא‬
‫הסתלקות השכינה מהיכל ק״ק מרוב העונות טהור כר( וכל פרטי הדינין הן רק תיקוני‬
‫בפ״מ כמ״ש ידיכם דמים מלאו כר כי מכף ההיכל וצריך לזה הבחנה יתירה והוא הפלפול‬
‫רגל עד ראש אין בו מתום כר שהוא דוקא בתלמוד בטעמי ההלכות דמשנה )והוא בבחי׳‬
‫בפגם הל״ת בכל קומה דכנ״י מראש אלפי ו״ק דבריאה זרעים חסד כר ובזה אמר בינה‬
‫ישראל עד הפחות כר וזהו שהאומר אין לי יתירה ניתנה באשה כו׳ והוא ההבחנה בתיקוני‬
‫אלא תורה ולא מע״ט ותפלה אפי׳ תורה אין הבית וכל כליו בתשבע״פ דוקא ונק׳ אמה‬
‫לו דודאי אין השכינה שורה בלימודו כלל כשהיא נמכרת בבחי׳ עבודת עול לברר‬
‫וממילא אפילו תורה אין לו כר וד״ל‪ .‬והנה בירורים דרפ״ח שהוא בבחי׳ נגה דבריאה כר‬
‫תיקוני כלי הבית דתורה שנקרא היכל כר וכמשי״ת( אמנם בחי׳ עקרת הבית עצמה היינו‬
‫מוטל על הנשמה האלקי׳ שנק׳ אמה״ע והוא בחי׳ מל׳ דאצי׳ עצמה קודם שנמכרה לאמה‬
‫שיהיה גלוי אלקות שם בלמדו בדו״ר שזה העבריה שהוא בחי׳ נשמה דבריאה דכתיב‬
‫שעוסק בה לשמה להמשיך גלוי אא״ס בחכמ׳ בה חכמות נשים בנתה ביתה כר וכתיב ותקם‬
‫שבתורה והיינו כאשר לבו נטהר ונהפך מכל בעוד לילה ותתן טרף כר שעליה כל פרנסת‬
‫לכלוך טומאה ומיאוס שדברו דבר ה׳ ממש הבית וקניית עצם הכלים לתיקוני הבית כר‬
‫ושוכן אור ה׳ בדבור זה דד״ת וע״ז אמר כנ״ל באריכות‪ .‬והיינו בחכמה אתברירו כו׳‬
‫דוד אחת שאלתי כר שבתי בבית ה׳ ממש בחי׳ חכמה בסוף חכמה שבמל׳ שנמשל לא״ח‬
‫וד״ל ואז גם תפלתו עולה לריח ניחוח לה׳ כר ועקרת הבית שמרווחת במעשה ידיה ונותנת‬
‫כי יעלה לרצון לפני ה׳ הקרבת נפשו הטבעית טרף לביתה כו׳ וזהו מדריגה הג׳ שהן מעשה‬
‫כעולה וזבח ומנחה כר אבל אם אין גלוי המצות בפו״מ דהיינו סוף מעשה שנק׳ לבושים‬
‫שכינה בד״א של הלכה לא יעלה הקרבן וכלים נאים כמו שאמר בקישוטין אזלא מאנין‬
‫דתפלה כר )וכן להיפך אם רץ לבך בתפלה ולבושין דהנה ידוע דכל המצות מעשיות נק׳‬
‫בעומק הלב הרי אמר אם ישים אליו לבו לבושים וכלים מכלים שונים להיות בהם גלוי‬
‫תחלה ואח״כ רוחו ונשמתו שהוא בד״ת אליו אלקות משום דנתאוה הקב״ה להיות לו דירה‬
‫יאסוף שישכון בזה והוא בחי׳ השוב שאחר בתחתונים והדירה הוא היכל הבית שהוא‬
‫הרצוא אמנם באמת יש בזה ב׳ מדריגות הא׳ התו׳ אבל המצות הן בחי׳ הכלים ולבושי יקר‬
‫הלימוד בתורה קודם התפלה דוקא כדי שתהא תפארת וכמו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם‬
‫התפלה מתקבלת לרצון מטעם הנ״ל בענין הרי היו במקדש ב׳ ענינים א׳ הדירה בהיכל‬
‫היכל ק״ק וקרבנות המזבח והנה מצינו בגמ׳ ק״ק וכתיב השמים כסאי כו׳ איזה בית אשר תבנו‬
‫דכל גדולי התנאים ואמוראים עשו כן שקבעו לי כר אך ארון ושולחן כר והיריעות המקיפים‬
‫עת פרקם קודם התפלה כמו דרב משי ידיה הן בחי׳ כלים ולבושים שיבא שם גלוי שכינה‬
‫ומניח תפילין ומתני פרקי׳ והדר מצלי כר והוא ענין הכולל כל המצות שנחלקו לג׳ קוין‬
‫ואבא בנימין אמר שתהא תפלתו סמוכה למטתו ימין ושמאל כו׳ וסוף מעשה בפו״מ בקבלת‬
‫להקדים התפלה לתור׳ ושניהם אמת דכמו עומ״ש הוא העולה על כולנה דזה עלה במ״ת‬
‫שאין הקרבן מתקבל בלא גלוי שכינה בהיכל כר וזהו עיקר ענין העבודה דעקרת הבית‬
 ‫שער התפלה‬
‫והדר לבושה שע״י חמצות בפו״מ דוקא ותשחק‬
‫ליום אחרון שהוא יום הז׳ דעה״ב כר וכ״ז ע״י‬
‫ותקם בעוד לילה דוקא ותתן טרף לביתה‬
‫בבחי׳ הבירורים דרפ״ח ממעשה גשמי׳ דמצות‬
‫ומן התשובה שנהפך הרע דנגה לטוב שזהו‬
‫תכלית חכמה תשובה ומע״ט כידוע וד״ל]([‪:‬‬
‫וכי ימכור איש את בתו לחיות בחי׳‬ ‫וזהו‬
‫נשמה שהיא אמה העבריה ומכירה זו‬
‫היינו בחי׳ ירידה גדולה ועצומה כנ״ל דכאשר‬
‫היתה בבית אביה הרי היתה בחי׳ עקרת‬
‫הבית מושלת בכל אשר לאביה )וכמו ורחל‬
‫באה עם הצאן אשר לאביה כי רועה היא‬
‫ואמר בזהר דהיינו בחי׳ המל׳ שנק׳ רחל והיא‬
‫הנק׳ רועה צאן לכל הנשמות שנק׳ צאן מרעיתי‬
‫כידוע( וכאשר נמכרה לאמה עבודתה בעול‬
‫לאפי׳ ובישול ותיקוני הבית שלא היתה עושה‬
‫כלל בבית אביה כו׳ אע״פ שאופן עבודה‬
‫שלה כעקרת הבית ממש מ״מ לצורך בני הבית‬
‫עובדת ולא להגיע לה מזה ריוח לעצמה כעבודת‬
‫עקרת הבית עצמה הנ״ל וד״ל‪ .‬והנמשל יובן‬
‫בחיות ידוע שיש ה׳ מדרגות נרנח״י ובחי׳‬
‫נשמה בעולם הבריאה חיינו כמו שאנו אומרים‬
‫ע״ד הפשוט נשמה שנתת בי טהורה היא בבחי׳‬
‫האצי׳ אתה בראת בבחי׳ בריאה יש מאין‬
‫שהוא נשמח דבריאח כו׳ יצרת בבחי׳ רוח‬
‫דיצי׳ כו׳‪ .‬והנה יש להבין מהו ההפרש בין‬
‫נשמה דבריאה לנשמה דאצי׳ שנק׳ טהורה)מבחי׳‬
‫טהירו עלאה או טהירו תתאה כידוע וכללות‬
‫הענין ידוע דבצלם יתהלך איש היינו ב׳ מקיפים‬
‫דחיח יחידה שהן בלתי מלובשין במוחא‬
‫ולבא כו׳ דנר״נ מלובש במוחא ולבא וכבדא‬
‫שחן כלים לנר״נ אבל חי׳ יחידה בבחי׳ מקיף‬
‫כו׳ ובחי׳ מקיף דחי׳ חוא צל דצלם שנק׳‬
‫צל ומ״ם דצלם חיינו בחי׳ יחידה כידוע וז״ש‬
‫ויהי האדם לנפש חיה חיינו בחי׳ אור מקיף‬
‫לחכמה שבראש ומקיף דמקיף הוא דבחי׳‬
‫יחידה‪ .‬וביאור הדברים ידוע דצל אדם חוא‬
‫הנק׳ מזלא שחופף ושוכן על האדם מקרוב‬
‫ממש ובא לגלוי אפם קצהו לעוררו לכל דבר‬
‫שבקדושה והוא הנק׳ כח קדישא בזה״ק כי‬
‫העונח איש״ר בכל כחו כו׳ וכח זח חוא בחי׳‬
‫חמקיף דחי׳ לעזור לכל פרט ופרט היינו תחלח‬
‫לאור השכל האלקי שבמוח חחכמה דחיינו‬
‫מח שימצא בחי׳ ביטול לאין האלקי בשכל‬
‫‪172‬‬
‫להרויח בזה ריוח גדול וכמ״ש ותקם בעוד‬
‫לילה במדות לילה בהיכלות דנגה כר לעלות‬
‫משם כל הבירורין דרפ״ח שנק׳ טרף עם‬
‫הכולל והיינו ע״י מעשה המצות בפו״מ ע״י‬
‫קבלת עומ״ש שנברר ועולה למעלה ודוקא‬
‫מדברים גשמיים מזה נעשה לבושי יקר וכלים‬
‫פ‬ ‫נאים לתפארת בית וד״ל‪ .‬ויש בזה ב׳ עבודות‬
‫הא׳ ע״י רמ״ח מ״ע לעשות לבושים וכלים‬
‫נאים כו׳ והב׳ בביעור הרע ע״י שס״ה ל״ת‬
‫וזהו כמו לעבדה ולשמרה בג״ע לעבדה ע״י‬
‫רמ״ח מ״ע ולשמרה כו׳ ובב׳ עבודות אלו‬
‫נשלם ענין הבירורים דרפ״ח כר שמזה דוקא‬
‫נותנת טרף וכר ודוקא מבתי׳ המעשה בפו״מ‬
‫ולא מעבודה שבלב בתפלה ועסק התור׳ שהן‬
‫ב׳ מדריגות הנ״ל‪ .‬ולכאורה זהו כפלא יחשב‬
‫שהרי מבואר למעלה בג׳ מדרגות דנר״נ כר‬
‫הרי המעשה בפו״מ הוא רק בבחי׳ נפש‬
‫והוא בכאו״א מישראל גם ברקנין שבהם כנ״ל‬
‫ואיך יבא כל בחי׳ המעלה היתירה בעיקר‬
‫תיקון פרנסת הבית למעלה שאין זה רק‬
‫בבחי׳ נשמה ולמעלה הימנה שהיא הנק׳‬
‫תחתונה‬ ‫עקרת הבית כר ממדריגה‬
‫כזו שבמעשה‪ .‬אך הנה ידוע ומבואר למעלה‬
‫שיש ב׳ מדריגות במצות א׳ מצו׳ הרוחניות‬
‫למעלה והב׳ מצות שנעשות למטה בפו״מ וע״י‬
‫אמה״ע נמשך היחוד דאצי׳ למטה כנ״ל וע״י‬
‫עקרת הבית הרי היא מעלה הכל מבי״ע לאצי׳‬
‫והוא ענין עיקר הריוח כר כמו הסוחר‬
‫שפרנסתו מארץ מרחק כר כמו טעמה כי טוב‬
‫סחרה כר עד עוז והדר לבושה כר כך רעייתי‬
‫פרנסתי במצות בפו״מ שחן מצות חגשמיות‬
‫שהוא למעלה ממצות הרוחניות שנמשך יחודם‬
‫למטה ע״י הנשמה כר )והטעם מבואר למעלה‬
‫דסוף מעשה בעול מ״ש יותר עליון מגוף‬
‫היחוד העליון דאצי׳ וזהו ואלה דברי דוד‬
‫האחרונים נאום הגבר הוקם על כר מכלל‬
‫דאיכא ראשונים שהוא הכוונות ויחודים דחכמה‬
‫עלאה שבמצות שנק׳ טעמי מצות אבל בקבלת‬
‫עמ״ש בטול הרצון לעשות נח״ר לבעל‬
‫הרצון ה״ז למעלה גם מטעמי מצות כר וכנ״ל‬
‫בענין שכר מצוה מצוה עצמה שלמעלה מחיי‬
‫העה״ב שהן טעמי מצות וזהו אל תהיו כעבדים‬
‫כר ע״מ לקבל פרם שהוא העה״ב )וזהו וכי‬
‫ימכור איש את בתו לאמה כמשי״ת( וזהו עוז‬
‫פז‬ ‫שער התפלה‬
‫להיות ידוע שיש ב׳ מיני רצון א׳ רצון‬
‫המורכב בשכל וטעם לרצון ונק׳ רצון הנולד‬
‫מן השכל והב׳ רצון הפשוט שבלתי מורכב‬
‫בשכל ולא נולד מן השכל וטעם כלל אלא‬
‫רצון פשוט כר והנה הרצון שמורכב במוח‬
‫החכמה אע״פ שבא בהתלבשות מצד הטעם‬
‫שרשו בעצם ברצון שלמעלה מן הטעם כמו‬
‫הרהור תשובה שמאיר במוחו ולבו רצון חדש‬
‫לשוב אל ה׳ באמת ולעזוב מעשיו הקודמים‬
‫שזהו לפי הנראה רצון הנולד לפי השע׳ לבד‬
‫וראיה לזה שמתבטל התעוררות רצון טוב הזה‬
‫בזמן מה וחוזר לדבר שהיה בו כבתחלה ממש‬
‫ובאמת רוח התעוררות הוא המעוררו לתשובה‬
‫כמ״ש עד יערח עלינו רוח ממרום ורוח זה‬
‫מבחי׳ מקיף שלו שנק׳ מזלא כנ״ל ונק׳ כח‬
‫כו׳ וא״כ למה מתבטל מיד זה הרצון הטוב כי‬
‫ודאי אין שינוי וביטול בעצם הכח דמזלא הנ״ל‬
‫אלא צריך לומר שזה הרצון המתעורר בא‬
‫בגלוי או״פ במוח ולב כאילו תחילת תולדתו מן‬
‫הטעם כו׳ )כמו שמתבונן איך דכולא קמיה‬
‫כלא כו׳ ואיך יתפוס הטפל לעיקר לאבד כל‬
‫ימי חייו בהבל וכה״ג( ובאמת אין זה מצד‬
‫הטעם כ״א מצד עצם הרצון שהוא פשוט‬
‫ועצמי בבחי׳ מזלא הנ״ל שעולה ונדבק למעלה‬
‫ואינו חפץ לידח ח״ו בלא טעם ודעת כלל‬
‫וכלל רק שבא אורו העצמי בבחי׳ התלבשות‬
‫בשכל וטעם כו׳ ונמצא דגם רצון המורכב‬
‫בנר״נ עד בחי׳ המעשה להיות םו״מ בפ״מ‬
‫הכל בא מן המקיף דחי׳ הנ״ל ואע״פ שמתבטל‬
‫היינו שמתבטל הארתו בלבוש דשכל ולב כר‬
‫ולא שנתבטל העצם דרוח זה כי כל עצם‬
‫אין בו ביטול ושינוי ותמורה וחילוף לעולם‬
‫כידוע‪ .‬וראיה לזה ממה שחוזר וניעור‬
‫מרוח זה המעוררו עוד כמאמר ב״ק מכרזת‬
‫בכל יום שובו בנים שובבים ובודאי ב״ק זה‬
‫עושה רושם בכל פעם שמכריז והיינו רוח‬
‫ממרום שמעורר לכל בחי׳ רוח דמזלא‬
‫שיעוררו בנר״נ שבמוחא ולבא כר אך מתבטל‬
‫וחוזר ומעורר חוזרים ונעורים כר כל א׳ לפי‬
‫מה שחוא מראשי אלפי כר עד גם חרשעים‬
‫שבדור מלאים חרטות ופי׳ מלאים חרטות‬
‫שמתחרט ושב בתשובה שלימה וחוזר לסורו‬
‫מצד הסתלקות רוח המעוררו ממוחו ולבו כר‬
‫‪173‬‬
‫וחכמה אלקי׳ ה״ז נובע ונמשך ממקורו שהוא‬
‫בחי׳ אין האלקי בעצם שנקרא מזלא עד‬
‫דנשמה שבמוח נק׳ בריאה יש מאין זה העצמי‬
‫כו׳ וזחו ונחנו מה בעצם וישנו בכאו״א‬
‫מישראל והוא הכח אלקי שמעורר חאדם‬
‫בנשמה שבמוחו ורוח שבלבו עד בחי׳‬
‫המעשה שהוא בחי׳ נפש כנ״ל‪ .‬וזהו אך בצלם‬
‫יתהלך איש יתהלך במוח ולב ומעשה כל‬
‫היום רק בצל דמקיף זה שנק׳ נפש חיה שחופף‬
‫עליו כל היום וזהו כי צל ימינו עלי ארץ בחי׳‬
‫צל ממש שמאיר אורו בכל יום ויום אור חדש‬
‫כמספר הימים שניתן לאדם לברר עה״ד‬
‫בתו״מ כו׳ והיינו עלי ארץ דוקא שרק ואך‬
‫בצלם יתהלך כו׳ ונק׳ מקיף לנר״נ וע״ז אמר‬
‫טהורה היא שאין בה פגם מום כלל כי לא‬
‫הוטמאה בעון שעושה פגם בנר״נ לבד כו׳‬
‫וזהו כולך יפה רעיתי ומום אין בך כו׳ אעפ״י‬
‫שיכול להיות שמכף רגל עד ראש בחי׳ נר״ן‬
‫כו׳ אין בו מתם פצע כר ושניהם אמת וד״ל‪.‬‬
‫אך הנה פי׳ טהורה היינו כמו מי יתן טהור‬
‫מטמא כו׳ ומזלא הנ״ל לא שייך לומר שנטהר‬
‫מן הטומא׳ אך צריך לומר מצד שבחי׳ מקיף‬
‫זה יוצא לטהר את הטמא והוא לנקות הפגם‬
‫שבנר״נ במוחא ולבא נק׳ טהורה כו׳ וכמו‬
‫הבא לטהר מסייעין אותו ע״י בחי׳ מזלא זה‬
‫והענין הוא כידוע דיצרו של אדם מתגבר‬
‫עליו בכל יום ואלמלא ה׳ עוזרו לא יכול לו וה׳‬
‫עוזרו היינו ע״י מקיף זה שמעוררו בתשובה‬
‫שלימה שאין כח זה בבחי׳ נשמה אלקית‬
‫שמשכנה במוח כו׳ ובאמת זהו כפלא יחשב‬
‫שהרי מבואר למעלה דבחי׳ נשמה שנק׳‬
‫אמה״ע שבכחה להפוך הטבעיות שבחלל‬
‫השמאלי להיות מואס ברע בתכלית מן הקצה‬
‫לקצה כו׳ וא״כ למה צריך לבחי׳ מקיף דנשמה‬
‫זה שנק׳ מקיף דחיה שבהעלם כנ״ל ואיך‬
‫יתכן לומר שיש פגם בנשמה והרי בפי׳ אומר‬
‫טהורה היא ואם בנשמה דבריאה יוכל להיות‬
‫פגם כוידוי שאומר שפגמתי באות יו״ד ה״ז‬
‫סותר סתירה גדולה לענין הנ״ל באמה״ע‬
‫שנק׳ נשמה דבריאה שטהורה היא מכל סיג‬
‫ופסולת דנגה אדרבה גם הרע דנגה מהפכת‬
‫כו׳ וד״ל‪ .‬אך הנה יש להקדים ענין א׳‬
‫בביאור ענין ב׳ מקיפים דחי׳ יחידה הנ״ל‬
 ‫שער התפלה‬
‫הרי יש שנוי בעצם הרצון וזהו מצד העדר‬
‫גלוי אור ההתעוררות מעצם הרצון הפשוט‬
‫אבל כאשר עצם הרצון הפשוט עצמו עושה‬
‫לרצון הנולד אז אין גם ברצון הנולד שום שינוי‬
‫לעולם משום דתמיד ירצה ברצון לטוב בלי‬
‫שינוי כלל כמו שהוא בעצם ממש והיינו עצם‬
‫בחי׳ מקיף דחיה שהוא עצם הרצון הפשוט‬
‫כמו שהוא בעצם בלי שנוי כך בא למטה‬
‫ממש בבחי׳ עצמיות ולא שבא לעוהר שיפול‬
‫בזה שנוי והעדר אור כנ״ל אלא תמיד הוא‬
‫שם בלי העדר כלל להיותו עצמי ופשוט וד״ל‪.‬‬
‫ונמצא דכל עיקר החילוק בין רצון מורכב‬
‫לרצון פשוט אינו מצד שזה מורכב וזה פשוט‬
‫דהרי גם הפשוט מורכב כשבא לעורר הרצון‬
‫בגלוי במוח ולב כנ״ל וגם רצון המורכב‬
‫כפשוט ממש אם אין בו שינוי כלל כנ״ל אלא‬
‫רק ברצון פשוט עצמו הוא החילוק בין היותו‬
‫בא לגלוי במוח ולב ומעשה בשינוי או בלתי‬
‫שנוי‪ .‬ודבר זה יובן במה שאנו מוצאים בכל‬
‫אדם לפי ערכו בכל עניניו כל היום בהילוכו‬
‫ובדרכיו שאין יום א׳ דומה לחבירו יש יום‬
‫שבקומו משנתו מיד יהיה לבו נשבר ונבזה‬
‫בעיניו נמאס ומתעורר בתשובה שבלב בכל‬
‫עומקו עד שמואס בחייו ההבלי ובעבודה‬
‫שבלב ומוח בתפלה יתמרמר בנפשו דוקא‬
‫מחמת שראיה שכליית באלקות נתפס בעומק‬
‫לבו א״כ יראה אז ברור יותר עוצם ריחוקו‬
‫ואינו מטעה א״ע כלל וכלל כו׳ ואחר התפלה‬
‫יתעורר בקיום מצות ת״ת ומצות מעשיות‬
‫לעשות נחת רוח ליוצרו ולהשלים נפשו להיות‬
‫לה שרש למעלה ולא ידח כו׳ וכך הוא ענין‬
‫התקשרותו זאת גם ברוב הילוכו כל היום גם‬
‫בשווקים ורחובות וגם בעוצם טרדתו בכל לבו‬
‫במו״מ וגם בהילוכו במקום הטינופות מזנות‬
‫והוללות כו׳ לא יטה לבבו אח״ז כלל מפני‬
‫שנזכר תמיד על ההסכם החזק במוחו ולבו‬
‫שלא למור מאחרי ה׳ אחד ולשמור מצותיו‬
‫וכמו שאמר בכל דרכיך דעהו שהדעת חוא‬
‫ההיפוך מן השכחה שבאה מהיסח הדעת‬
‫כמ״ש השמר לך פן תשכח וכתיב וידעת כו׳‬
‫והיסח הדעת אינו בא רק מהעדר אור נקודת‬
‫הרצון הפשוט הנ״ל שנסתלק ואיננו מאיר‬
‫במוחו ולבו רק בהעלם מקיף לבד כנ״ל וד״ל‬
‫‪174‬‬
‫וחוזר וניעור מהתעוררות החדשה שיערה רוח‬
‫ממרום כר ולפי ערך יש כדוגמא זאת גם‬
‫בעובדי ה׳ בנשמתם ורוחם כמ״ש אם ישים‬
‫אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף בחי׳ נר״ן‬
‫תלוי ג״כ בהתעוררות רוח זה שהוא המקיף‬
‫שלו שמקבל בכל יום ויום מכרוז הב״ק שהוא‬
‫הארת אור עליון מי״ג מדה״ר שנמשך מבחי׳‬
‫המל׳ בנשמות וד״ל‪:‬‬
‫פא ו ה נ ה בחי׳ רצון הב׳ שנק׳ רצון פשוט‬
‫היינו שלעולם בלתי בא בהרכבה‬
‫במוחא ולבא כו׳ בגלוי או״פ שהוא כרצון‬
‫הנולד בשכל מן ההתעוררות רוח הנעלם כנ״ל‬
‫אלא הוא בחי׳ רצון הפשוט בעצם בלתי‬
‫הרכבה כלל וכלל ויש להבין מה ענינו דודאי‬
‫אם אין זה הרצון הפשוט בא בגלוי במוח ולב‬
‫כלל רק נשאר בהעלם עצמותו מהו מעלתו‬
‫כשאינו עושה רושם בנר״נ שבגוף כלל וכלל‬
‫אלא צריך לומר דאדרבה ממנו נמשך מקור‬
‫כל רצון שבא לעורר למוח ולב כו׳ והענין‬
‫הוא דהוא העושה לכל רצון ורצון ונק׳ בשם‬
‫מקור כל רצון היינו שתמיד ירצה ברצון)בל״א‬
‫ער וויל וועלין( שבלעדו אין קיום לרצון כלל ואם‬
‫אינו מאיר מיד יבוטל כנ״ל וכמו במילי דעלמא‬
‫כאשר חפץ במו״מ או בנין נאה הרי כל‬
‫שעה נולד ומתעורר לו רצון לבנות ולעשות‬
‫מו״מ וכה״ג ואעפ״י ששוכח ומתבטל‬
‫חוזר ונעור לחתעורר ברצון עד שאין שינוי‬
‫כלל ותמיד ירצה בגלוי בבנין זה או מו״מ זה‬
‫כו׳ ולא ימנע מכל מונע לבטל רצונו בשום‬
‫פעם כו׳ ואעפ״י שנשכח מצד הטרדא נזכר‬
‫תמיד לרצות ברצון זה כל שעה ממש‬
‫וכך הוא בענין התשובה האמיתית )שלא‬
‫ישונה כמלאים חרטות הנ״ל( היינו‬
‫בהתעוררות‬ ‫ה׳‬ ‫אל‬ ‫ישוב‬ ‫שתמיד‬
‫רצון באמת ואעפ״י שנפסק לפי שעה מצד‬
‫טרדת רצונו בענין גופו מ״מ מיד בזכרו חוזר‬
‫ומתעורר כאשר בתחלה בלי שינוי בעצם כלל‬
‫ולא שנפסק כמו עד״מ השינה שמבטל חרצון‬
‫שאין זה בטול בעצם כלל משא״כ התחלפות‬
‫הרצון להיפוכו שנתבטל הרצון הקדום לגמרי‬
‫ורוצה בהיפוכו כנ״ל במלאים חרטות שמתחרט‬
‫וחוזר לסורו ופורק עול כו׳ במעשה לסתור‬
‫וחוזר ושב כו׳ וכך בעובדי ה׳ בנר״נ כו׳‬
‫פח‬ ‫שער התפלה‬
‫הב׳ או באיש אחר נהפוך הוא הגם שמצד‬
‫האהבה נתעורר בלבו בגלוי או״פ מבחי׳ כח‬
‫דמזלא חנ״ל אבל מסתלק אחר התפלה ועכ״ז‬
‫נשמר בפו״מ כנ״ל א״כ אין שינוי בזה מעצם‬
‫הרצון ממש מכמו שהוא בעצם אבל בבחי׳‬
‫גלוי אור אלקי שנתעורר בו בקומו שנגע לתוך‬
‫לבו אפשר יפול בו שינוי שיסתלק האור‬
‫לפרקים שאל״כ לא יוכל לבא לכלל חטא‬
‫וכתיב אין צדיק בארץ כר רק זה דכתיב‬
‫ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו‬
‫לבלתי יוכל לחטוא גם אם יחפוץ כר אין זה‬
‫אלא מבחי׳ המקיף דרצון הפשוט שזהו‬
‫נקודת תעלומת הלב שבהעלם בכל א׳ וא׳‬
‫ומאיר עליו על כל דרכיו לשומרו בתמידות‬
‫והוא הנקרא צלם אך בצלם יתהלך איש כל‬
‫היום אך ורק בצלם כשמאיר בבחי׳ צל וצלם‬
‫בהעלם אין בו שינוי כלל אבל מה שמאיר‬
‫בבחי׳ או״פ ודאי יוכל לבא לידי שינוי‬
‫לפרקים כאשר לבבו פונה כמ״ש השמרו‬
‫לכם פן יפתה לבבכם כר וד״ל‪:‬‬
‫פב ו מ ע ת ה יש להבין ביאור ענין מקיף‬
‫דיחידה שזהו בחי׳ מ״ם‬
‫דצלם שלמעלה מבחי׳ צל דצלם שהוא מקיף‬
‫דחיה הנ״ל דהנה מ״ש נשמה שנתת בי הרי‬
‫נתינה זו באה מגבוה לנמוך כמו ויפח‬
‫באפיו נשמתחיים באדה״ר זהו בחי׳ צל‬
‫ימינו עלי ארץ דבצלם יתהלך איש כל היום‬
‫דהיינו המשכת בחי׳ כח המזלא הנ״ל שמאיר‬
‫בגלוי במוח ולב ומעשה בנר״נ בלתי שינוי‬
‫והפסק מכמו שהוא בעצם או בהעלם בבחי׳‬
‫שומר לבלתי יטה מן הדרך כו׳ וה״ז בא‬
‫ומאיר בכל יום בדרך כלל ודרך פרט היינו‬
‫מה שהאדם בקומו מוצא לבבו מוכן ומתוקן‬
‫שזהו בחי׳ תעלומת‬ ‫לדרושאלקים באמת‬
‫לבבו שנגלה מן ההעלם דמזלא הנ״ל זהו‬
‫דרך כלל היינו שהוא בבחי׳ כח היולי‬
‫לכל אשר ירצה לעסוק בו יבא בו לנקודת‬
‫מצד שנקודת לבבו הכין לאלקים‬ ‫האמת‬
‫חיים ודרך פרט היינו כמו כאשר יבא לבחי׳‬
‫במוח לאלקים יהיה הרצון באמת‬ ‫הרצון‬
‫אף על פי שהוא מורכב בשכל וטעם כנ״ל‬
‫דרצון מורכב הוא הפשוט וענין אמיתתו היינו‬
‫שלא יחפוץ בשום רצון זר כמו מי לי בשמים‬
‫‪175‬‬
‫ויש יום להיפך באופן אחר והוא כאשר קם‬
‫מן השינה מוצא לבבו טוב ונאמן לה׳ וגבור‬
‫כארי לעשות רצון קונו מצד האהבה והחשק‬
‫לידבק בה׳ אחד ולמאוס בכל חמדת תענוגי‬
‫עוה״ז ויגיל וישמח בהתבוננות דהשתלשלות‬
‫דע״ס דאבי״ע בכל אשר יוכל שאת לפי ערכו‬
‫בעבודה שבמוח ולב בתפלה הכל בשמחה‬
‫וטוב לבב דוקא אך בזכרו על חומריות גופו‬
‫ואופן הילוכו כל היום בכל מיני דבר רע‬
‫המטמא לנפש בזה יתמרמר בעצמו ויאמר‬
‫ללבו הלא ה׳ אור לי ולא אירא רע גם כי אלך‬
‫בגיא צלמות כי אתה עמדי והוא רק תוקף‬
‫לבו בשמחתו והתענג על ה׳ ע״כ לא אירא‬
‫רע לא לפחד ביראה ולא לראותו ושניהם‬
‫אמת כמ״ש כי אתה ה׳ מחסי לא תאונה‬
‫אליך רעה כו׳ וכן אמר ה׳ אורי ממי אירא‬
‫כר כי הקליפות דורכי קשת לטמאותו במ״ז‬
‫ורעות ולא יפחד ולא יראה רע כל היום כי‬
‫נמצא לבבו נאמן וטוב בה׳ ע״כ ישמרהו לבל‬
‫יקרב אליו שום הרהור רע כר ונמצא דשמירה‬
‫זאת באה בבחי׳ מקיף עליו כל היום עד‬
‫שבכל דרכיו לא יסור מאחרי ה׳ הן בסור‬
‫מרע והן בועשה טוב אבל במי שלבו נשבר‬
‫ונתפעל בעומק הלב כר ישאר הרושם בגלוי‬
‫כל היום במדו״מ כנ״ל עד שלא יבא‬
‫לכלל היסח הדעת כלל וכלל כנ״ל וזה האופן‬
‫הב׳ הרי בא לכלל היסח הדעת בטרדתו‬
‫במו״מ או בשאר עניני עוה״ז אלא שהוא‬
‫נשמר מלמעלה בחסד עליון כר וד״ל‪.‬‬
‫ולכאורה אין הפרש בין ב׳ האופנים הנ״ל‬
‫רק שזה הילוכו בשמחה וזה במרירות אבל‬
‫זו״ז טוב כל היום במעשה בפו״מ ובעבודה‬
‫שבלב ומוח בתפלה כר רק החילוק הוא כך‬
‫דעל זה שורה מבחי׳ מקיף דמזלא בחי׳ רצון‬
‫הפשוט בכל דרכיו ומו״ד לבלתי יטה מן‬
‫הדרך ובזה בא האור האלקי הזה בבחי׳ גלוי‬
‫והוא הרושם שנקבע בלבו מאשר נגע ללבו‬
‫במרירות עצומה למאוס בחייו בקומו בבקר‬
‫כר ואשר אין בזה שינוי כלל וכלל גם בהיותו‬
‫הולך במקומות של טומאה והקליפות זורקים‬
‫חיצים וכר היינו רק מצד אור אלקי שנתעורר‬
‫בו בקומו כר מבחי׳ הכח דמזלא הנ״ל שמאיר‬
‫בנר״נ שבו עד סוף מעשה ובאיש זה ביום‬
 ‫שער התפלה‬ ‫‪176‬‬
‫ועמך לא חפצתי בארץ כו׳ וכה״ג ונקרא אדרבה ההיפוך שחפץ להרגיש בלבו אור‬
‫לב אחד לבד כידוע וכאשר יגיע לעסק השכל התפעלות אין זה התפעלות אלקית כלל דהיינו‬
‫והטעם בהשגות אלקות יבא בו לנקודת לא לאלקים כר וכתוב לדבקה בו דוקא ואין זה‬
‫אמיתתו והוא בחי׳ אמיתת אור האלקי כמו רק בחי׳ הביטול אלקי שנתפעל וניזוז ממקומו‬
‫שהוא כמו שאמר אמתך אלקי ובבחי׳ ביטול מצד אלקות דוקא וזהו תכלית האמת שבאהבה‬
‫דמ״ה הנק׳ אין האלקי בתכלית עומק החכמה ויראה לא מצד עצם האהבה רק מצד בחי׳‬
‫וההשגה שמשיג באור א״ס וע״ס דאצילות הביטול שבה לאלקות ועד״מ הגדפין בעוף‬
‫ובי״ע כו׳ )היינו לא השכל מצד עצמו לבד שאין הכנף עיקר אלא הפריחה שהוא‬
‫רק בחי׳ אין אלקי שבו שנק׳ אין דחכמה הקירוב רק שעל ידה נפעל הפריחה כר וכך‬
‫והוא הנק׳ ביטול שמצד החכמה שזהו לפי הקירוב אל דבר שחושק בו הוא ע״י אמצעות‬
‫מדרגת חכמה שבנפש בכל או״א וגם באיש האהבה שאם לא היה התפעלות האהבה לא‬
‫א׳ לפי אופן הארת כח המזלא הנ״ל שלמעלה היה נמשך ומתקרב כר אבל הנפעל ע״י‬
‫מכח מ״ה שבנשמה שבמוח חכמה שבו האהבה הוא העיקר והוא בחי׳ הדיבוק וביטול‬
‫ועל ידו דוקא יבא לכלל ביטול זה כו׳( וכאשר לאין אלקי והוא בחי׳ אור אלקי שבאהבה זו‬
‫מגיע לבחי׳ ענג שבשכל ודעת זה יבא לכלל והעושה מהתפעלות עיקר ואינו בבחי׳ ביטול‬
‫פנימית התענוג שבשכל האלקי להתענג על לאין אלקי כלל הרי עשה הטפל עיקר והאות‬
‫ה׳ באמת לאמתתו כו׳ וענין אמתתו היינו לזח אשר לא תנוח דעתו כלל במורגש‬
‫שיהי׳ לו לאור וחיות פיקוח נפשו ממש )בל״א התפעלות זו כ״א לה׳ לבדו צמאה נפשו ואליו‬
‫קוועלונג( מגודל עריבות מתיקות אור כי טוב תשוקתו בלי הפסק כלל וא״כ אין כאן הנחת‬
‫וחי לעולם כו׳ עד שכלא יחשב כל תענוגים דעת אדרבה יראה לרוות צמאונו והוא ע״י‬
‫זרים כו׳‪ .‬והגם שיש מדה ושיעור לפי אופן מים דתורח אחר התפלה כי אמרתך חייתני‬
‫השכל האלקי מ״מ הרי בא לבחי׳ אין אלקי וא״ל אין לו חיות וזהו היפך החפצים לחיות‬
‫שבו והיינו לענג האלקי ולא ענג עצמו מאשר עצמם בהתפעלות אהבה שאין באין לבחי׳ שוב‬
‫מצא אור וחיות ענג מורגש שע״ז אמר לא כי אין רצוא כלל כו׳( ויש בזה דבר היפוכו‬
‫יחפוץ כו׳ כ״א בהתגלות לבו וכמ״ש במ״א שהוא בהתפעלו׳ אלקית במורגש דוקא בלב‬
‫וד״ל‪) .‬ואין כל זה ערך לבחי׳ ענג הנעלם אבל הוא בבחי׳ הביטול לאין בתכלית‬
‫שבבחי׳ מזלא וכ״ש בבחי׳ יחידה עצמה ששם כהתפעלות אלקית דנשמה עצמה כמו לבי‬
‫נאמר אז תתענג על ה׳ על הוי׳ שבנשמה ובשרי ירננו אל כר הרי לב בשר זה ירנן‬
‫שנקר׳ נר ה׳ כו׳( וכאשר מגיע להתפעלות בשיר פשוט שבנקודת הרצון הפשוט דבחי׳‬
‫מדות שבשכל עד מדות שבלב שנק׳ דו״ר מזלא שמאיר שם כו׳ ונראה זה הדרך ממש‬
‫שכליים ודו״ר טבעיים בחי׳ גדלות וקטנות בהתפעלות במורגש רק לחיות עצמו לבד‬
‫הכל יהיה בבחי׳ הביטול לאין האלקי לאמתתו הנ״ל ונבדלים באמת כריחוק בין האמת‬
‫דוקא והוא שכל עיקר ותמצית התפעלות ושקר בין טוב לרע כידוע ליודעים כר וד״ל‪.‬‬
‫דדו״ר הנ״ל הוא רק לה׳ לבדו מצד אמתתו ועוד רבים יטעו בעצמם שיאסרו התפעלות‬
‫לבד ואליו נושא כר )דלא כרבים שטועים מורגש לגמרי וגם זה טעות כי גם אם יתפעל‬
‫בכל זה שכל עיקר מגמתם להמציא התפעלות לחיות עצמו הרי אמר קרבת אלהים לי טוב לי‬
‫דו״ר במוח ולב וכאשר ימצאו כדי מדתם דווקא כי גם אם ינוח דעתו בזה גם זה אינו‬
‫יערב להם האור כי טוב ובזה תנוח דעתם אלא מצד שקרבת אלהים הוא חפץ רק‬
‫ויגל לבם כי הגיע למחוז חפצו שהוא הדביקות שמטעה א״ע ונדמה לו שכבר האיר אור‬
‫כו׳ ובאמת לא זו הדרך ישכון בזה אור אלקי בלבו כי נתפעל בכי טוב כו׳ ומה בכך‬
‫האלקי כי אין אור האלקי ממש שורה רק מ״מ מצד אהבה זו הרי יבא לכלל הסכם‬
‫בדבר שהוא בבחי׳ הביטול לאין האלקי )בל״א למעשה בכל מעשה הטוב ולהיות םו״מ כל‬
‫געטליך( וכאשר לא יש בזה בחי׳ ביטול לאין היום כר רק שאין באהבה זו אור אלקי שאינו‬
‫פט‬ ‫שער התפלה‬
‫בעז״ה וד״ל‪:‬‬
‫פג ו ז ה ! פי׳ הפסוק חדלו לכם מן האדם‬
‫אשר נשמה באפו כי במה נחשב‬
‫הוא כר פי׳ נשמה באפו עדיין ולא נתפשטה‬
‫עדיין כלל בלב ומוח ואיברים כר כמו‬
‫ויפח באפיו נשמת חיים הרי תחלתה באף‬
‫ומתפשטת במוח ולב אח״כ כר ויש להבין‬
‫למה יגרע אדם זה שנשמה באפו משאר‬
‫כל אדם כר‪ .‬והנה בכתבי המקובלים מבואר‬
‫דקודם התפלה הנשמה באפו עדיין אך אחר‬
‫ברכו באמרו ברוך ה׳ כר מתפשטת בכל‬
‫הגוף ודבר זה פלא איך שייך חיבור התפשטות‬
‫הנשמה בהגשמת גופני כהתפשטות נפש‬
‫החיונית בחומר הגוף כר ואם במוח ולב‬
‫החיבור וההתפשטות מצד בחי׳‬ ‫שייך‬
‫התפעלות אלקי׳ ממש שבמוח ולב כר אבל‬
‫באברים הגשמיים איך יתכן לומר שהנשמה‬
‫אלקית מתפשטת בעקבי הרגל כר )והנה‬
‫באמת יש להפליא יותר על מה שאמר‬
‫שהנשמה באפו הרי האף גשמי הוא‪ .‬אך הנה‬
‫באמת כי דמיון הנשמה האלקית אנו מדמין‬
‫מנפש הטבעית החיונית מאחר שנק׳ נשמת‬
‫חיים הרי היא כדמיון כמו חיות הגשמי‬
‫אע״פ שאין ערך לחיות הגשמי לאור וחיות‬
‫האלקי הרי מ״מ מלובש זה על זה ודומים‬
‫להבין על כל פנים זה מזה והוא כמו שחיות‬
‫הטבעיות נחלק לב׳ חלקים א׳ רוח החיים‬
‫בלב והב׳ הנשימה באף וכמו שאמר‬
‫מפקחין עליו את הגל עד החוטם דהיינו‬
‫גם שחיות שבלבו יצא ממנו לגמרי עדיין‬
‫אינו כמת יחשב אם חוטמו חי כי יש תקוה‬
‫שיחזור לחיות כל גופו ומותר לחלל עליו‬
‫את השבת כי חי יקרא ולא מת ממש כר‬
‫וכך יובן בדוגמא זו ממש בנשמה האלקית‬
‫שגם אם כבר פגם בה בכל כוחותיה ולא‬
‫נשאר ממנה גם רושם חיות אלקי בלבו‬
‫וכמ״ש על כי אין אלקי בקרבי כר כי לבו‬
‫מטומטם כאבן מאשר חטא כר וגם המוח‬
‫אין בו הארה אלקית כלל וכלל גם בהודאה‬
‫חיצוניות ככריעה במודים אעפ״ב לא נקרא‬
‫מת ברוחניות כי עדיין יש תקוה שיחזור אור‬
‫הנשמה בבחי׳ נר״נ שבמוח ולב כר כנ״ל‬
‫ולהיות נקרא חי בחיי האלקית ממש כמו‬
‫‪177‬‬
‫שורה רק בבתי׳ אין דווקא ואינו נק׳ דביקות‬
‫אמתית אבל אהבה נקראת רק שחולפת מיד‬
‫כו׳ ])[ומ״ש ואהבת את ה׳ אהבה זו בכל לבבך‬
‫מנקודת הרצון שבלב ששם אור המזלא לפעול‬
‫כל בחי׳ ביטול לאין כר בכל פרט ופרט‬
‫כנ״ל( וכך גם בהתפעלות המוח יש שכל‬
‫מתפעל באהבה מצד הטעם שבמוחו הנתפס‬
‫אבל אין בו בחי׳ הביטול לאין והוא כנ״ל באין‬
‫דחכ׳)וגם זה יוכל לפעול התפעלות הלב באופן‬
‫שלפי שעה קרבת אלהים יחפוץ עכ״פ רק‬
‫מרחוק ה׳ נראה לו ורחוק נעשה קרוב בבחי׳‬
‫הביטול אלקי מעט מעט כשילך בעבודה‬
‫שבלבו בתו״מ כל היום דוקא וכמ״ש לא ימנע‬
‫טוב להולכים בתמים להולכים דוקא( וכמו כן‬
‫עד בחי׳ סוף מעשה דוקא יאיר אור דמזלא‬
‫הנ״ל כי הרי נעוץ תחלתן בסופן דוקא וכמה‬
‫שכתוב סוף דבר כר כי זה כל האדם כל ריבוי‬
‫הוא והיינו בחי׳ מזלא הנ״ל דכל כחו העצמי‬
‫מתלבש במעשה הטוב כמה שכתוב כל אשר‬
‫תמצא כו׳ בכחך עשה כר דכח קדישא זה‬
‫הוא הממשיך בחי׳ הביטול לאין האלקי עד‬
‫שיפחד באמת מן מעשה החטא דהיינו שירא‬
‫למרוד ולהיות נדח לגמרי ולא ידע למה ומאיזה‬
‫טעם רק מצד בחי׳ עצם נקוד׳ יהדותו שבנקודת‬
‫לבבו בתעלומו׳ כנ״ל שהוא בחי׳ צל ומזלא‬
‫הנ״ל וכמו״ב במעשה הטוב ירדוף אחריו‬
‫לעשותו ולא יתרשל כלל כי אחר שמתבונן‬
‫שאין בנפשו כלום מאור תור׳ והתפעלות הלב‬
‫ומוח בתפלה יאמר לנפשו במה יתרצה זה‬
‫אל אדוניו אדון כל הארץ אם לא באיזה‬
‫דבר מצוה בפ״מ לעשות רצון קונו וחפץ‬
‫לעשותה באמת ותמים כר ויקר בעיניו להפקיר‬
‫ממונו כר כמו טלית נאה ותפילין טובים‬
‫ופיזור צדקה וכה״ג שזהו כמו טבעיות בנפשו‬
‫הישראלי אמנם באמת זהו רק מצד בחי׳‬
‫הארת אור הכח דמזלא שהוא העושה בחי׳‬
‫הביטול לאלקות עצמי ופשוט הזה בפ״מ לענין‬
‫המעשה דוקא שזה עולה על הכל גם למעלה‬
‫מבחי׳ ביטול לאין האלקי שבענג ורצון ושכל‬
‫הנ״ל וכמ״ש כי זה כל האדם שבצלם אלקים‬
‫וכל זה ריבוי לרבות עוד למעלה מעלה כר‬
‫והוא בבחי׳ מ״ם דצלם שנק׳ מקיף דיחידה‬
‫כמשי״ת שמאיר בסוף מעשה זה דוקא וכמשי״ת‬
 ‫שער התפלה‬
‫אחור למע״ב דאפי׳ יתוש קדמו והנה בחי׳‬
‫הרכבה זאת דנשמת חיים בגוף חומרי זהו‬
‫מ״ש אך בצלם יתהלך איש בצלם אדם הוא‬
‫הא׳ דאדם שמתחבר כולו בדם הוא הנפש‪.‬‬
‫ויובן זה בעבודה שבלב ומוח בתפלה שכל‬
‫בחי׳ התפעלות האלקית הוא מן הנשמה‬
‫שבאפו ומתפשטת במוח ולב הגשמיים‬
‫שיניקתם מדם הוא הנפש לבד אבל גם דם‬
‫שהוא הנפש הטבעית מתפעלת גם היא‬
‫בהתפעלות חיות האלקית ממש בהתפעלות‬
‫הנשמה עצמה וכמו לבי ובשרי ירננו לבי‬
‫ובשרי ממש שהוא דם ובשר גשמי כר וכידוע‬
‫בכללות ענין דשמע ישראל שהוא הנשמה‬
‫כר ואז ממילא ואהבת בכל לבבך בשני יצריך‬
‫דוקא ובכל נפשך דלזה ירדה הנשמה כמ״ש‬
‫אתה הראת כר וכידוע‪ .‬וזהו פי׳ הפשוט‬
‫דחדלו לכם כר דהנשמה שבאפו טרם‬
‫שמתפשטת במוח ולב כר בואהבת במה‬
‫נחשב הוא כר דאינו נקרא אדם א׳ דם כי‬
‫אין חיבור כלל ביניהם עדיין עד שיתפעל‬
‫הנה״ט כמוה ממש כר וזהו קודם שתתפללו‬
‫על דמכם שהתפלה במקום קרבן שהוא‬
‫הנה״ט שנקרא דמכם דם הוא הנפש כנ״ל‬
‫והתפלה עצמה שאדם מתפלל הרי הוא כמו‬
‫האדם שמקריב מן הבהמה כר )דמ״ה גי׳‬
‫אדם מקריב לב״ן גי׳ בהמה( וזהו א״ת במה‬
‫כר דכאשר הנשמה באפו אין תפלתו קרבן‬
‫על המזבח דמה שגופו מתפלל בלא נשמה הרי‬
‫זהו כמו הבמה וד״ל‪ .‬ובזה יובן מ״ש אסור‬
‫לאדם לאכול קודם שיתפלל כר דהאכילה‬
‫הוא לחבר הנפש שבדם לחזק אור וחיות‬
‫הגשמי בטרם שהנשמה דא׳ דאדם נתפשט‬
‫בנפש שבדם כנ״ל הרי אין גלוי אור האלקי‬
‫כלל וכלל בדם הוא הנפש הטבעית וכשאוכל‬
‫אכילה זו כאכילת בהמה ולא אכילת אדם כלל‬
‫מאחר שאינו בצלם אדם עליון והיינו לא‬
‫תאכלו על הדם בעוד גסות הדם הוא הנפש‬
‫בלא אור א׳ דאדם וזהו קודם שתתפללו על‬
‫דמכם להמשיך גלוי אלקות בנה״ט כנ״ל וד״ל‬
‫)ובזה יובן מ״ש עוד דכל האוכל ושותה ואחר‬
‫כך מתפלל עליו הכתוב אומר ואותי השלכת‬
‫אחרי גויך כר אלא גיאך לאחר שנתגאה זה‬
‫קיבל עליו עומ״ש כו׳ משום דאכילה גסה זו‬
‫‪178‬‬
‫חי חי הוא יודוך כר׳ ואתם הדבקים בה׳‬
‫חיים כולכם וכמו ובחרת בחיים כידוע והוא‬
‫כאשר הנשמה עדיין באפו כו׳ כי משם תחלתה‬
‫כמ״ש ויפח באפיו נשמת חיים אבל‬
‫כשנסתלקה מאפו ג״כ אזי מת גמור הוא‬
‫כר וד״ל‪ .‬וזהו חדלו לכם מן האדם שנשמתו‬
‫באפו לבד אשר נסתלק מכל רק באפו עוד‬
‫נשמתו בו בקטנות והעלם גדול מאוד כי‬
‫במה נחשב הוא דכמת יחשב אע״פ שיוכל‬
‫לחזור )כמו הנטבע שאם חוטמו למעלה‬
‫חיה יחיה אע״פ שפיו סתום( אבל רחוק‬
‫תקוה הוא בלי תשובה ותפלה דדוקא ע״י‬
‫תשובה תשוב רוחו אליו וכמ״ש אם ישים‬
‫אליו לבו כר וכמ״ש ובשוב רשע כר חיה‬
‫יחיה ובלי תשובה אמר למה תמותו כי לא‬
‫אחפוץ במות המת המת מעיקרו כידוע וכן ע״י‬
‫המצות דכתיב בהו אלה המצות כר וחי‬
‫בהם וד״ל )ואמרו ז״ל א״ת במה אלא במה‬
‫כקרבן ע״ז שנקרא זבחי מתים כר והכל ענין‬
‫א׳ הוא( ובזה יתורץ מה שיוכל להיות חיבור‬
‫הנשמה האלקית באפו הגשמי כי נשמת חיים‬
‫שבאפו כלי גשמי לנשמת חיי האלקית ממש‬
‫אך היא שם בבחי׳ קטנות והעלם גדול‬
‫)וכשבאה לכלל גדלות במוחין כר אדרבה‬
‫הרי אמר ותהלתי אחטם לך כר שהוא למעלה‬
‫מעלה גם מהענג חנעלם שבחכמה כר‬
‫וכמ״ש במ״א ע״פ כל הנשמה תהלל כר‬
‫זה הריח שהנשמה לבד נהנית כו׳ וזהו ישימו‬
‫קטרה באפך ונקרא שער המוחין שממתיק‬
‫כל הדינין כידוע בענין הקטרת )ולהיפך‬
‫כשהוא בקטנות הרי מקור כל רוגז ודין בחרון‬
‫אף כר ולכך אמר חדלו וד״ל(]([ אך עדיין יש‬
‫להבין מה שע״י התפלה מתפשטת הנשמה‬
‫גם באברים הגשמיים כר דהנה ארז״ל אסור‬
‫לאדם לאכול קודם שיתפלל שנאמר לא‬
‫תאכלו על הדם קודם שתתפללו על דמכם‬
‫וזה אינו מובן מה שייך התפלה להתפלל על‬
‫הדם שבגוף]([‪ .‬אך הנה ידוע בזה״ק ובם׳‬
‫הקבלה בפי׳ אדם א׳ דם א׳ הוא בחי׳‬
‫החכמה שמלובש בדם הוא הנפש הטבעית‬
‫נמצא אדם כלול מן הרוחני והגשם וכמ״ש‬
‫אחור וקדם צרתני כר דויפח באפיו נשמת‬
‫חיים הוא מקדם וגופו שנברא מן העפר‬
 ‫שער התפלה‬
‫שבאברי׳ גשמיים שלא יהיה בהם בחי׳‬
‫הגסות והישות )כגסות רוח הבהמה על‬
‫ידי המאכל כנ״ל וכאברים שנשמעים‬
‫הנה״ט כר( שלפי ערך האין כך‬ ‫לרצון‬
‫ערך היש לפי ששם בא הגלוי במיעוט יותר ע״כ‬
‫הגסות שם ביותר וע״כ שם דוקא צריך להאיר‬
‫מבחי׳ החיות שבבחי׳ יחידה ואמנם הרי אנו‬
‫רואים שעיקר המפיל לגסות דעקביים שהוא‬
‫המבעט ופורק עול רק הקבלת עול מ״ש‬
‫ויראה ופחד אלקי׳ דוקא וזהו סוף דבר‬
‫כר כנ״ל ])[וזהו שאסור לאדם לאכול‬
‫שלא יתגבר הגסות בפ״מ שזה כל האדם‬
‫להביאו לבחי׳ אין האלקי בסוף מעשה דוקא‬
‫ולכך אמר חדלו לכם כר שכאשר הנשמה‬
‫באפו ה״ז כגוף בלא נשמה כלל שמתגבר בחי׳‬
‫הגסות שבפ״מ מצד מיעוט האור האלקי ביותר‬
‫וד״ל( וכדוגמא מכל הנ״ל באדם פרטי יובן‬
‫בבחי׳ אדם כללי שהוא אדה״ר דכתיב ביה‬
‫ויפח באפיו נשמת חיים כנ״ל וידוע דציור קומה‬
‫שלו מראשו לרגלו כולל כל הנשמו׳ וניצוצות‬
‫האלקית שבכל דור ודור עד נשמות דעקביים‬
‫שלו שהוא נשמות דעכשיו שנק׳ עקבות משיחא‬
‫וכידוע בענין אדם אדם דוד משיח כר )שזהו‬
‫הנרמז במ״ש וכל קומה לפניך כר( והנה ע״ד‬
‫הנ״ל כשהנשמה באפו עדיין כר הוא בבחי׳‬
‫הקטנות וההעלם עד שמאיר במוח ולב כר כך‬
‫עד אברהם היה עדיין הכל בהעלם וכל נשמות‬
‫הגבוהות כחנוך ומתושלח כר לא היה גלוי‬
‫אלקות כ״כ בי׳ דורות עד אחד היה אברהם‬
‫שהאבות הן המרכבה כר )וכידוע בפי׳ אב רם‬
‫שכל הנעלם מכל רעיון והה״א הוא בחי׳‬
‫ראשית הגלוי כר( ומאברהם עד מ״ת ע״י משה‬
‫היה גלוי אלקות ממדרגה למדריגה עד שדורו‬
‫של משה היה כולם בבחי׳ חכמה שבראש‬
‫והיה גלוי אלקות בעילוי המדריגה בבחי׳ המוחין‬
‫ועד דוד ושלמה שהוא בחי׳ המל׳ ה״ז כמו גלוי‬
‫אלקות דבחי׳ אי״ן דחכמה שבמוח שנמשך‬
‫ללב כר עד נשמות דתנאים ואמוראים שאחר‬
‫החורבן כר שנפסק׳ הנבואה ושמשו בב״ק‬
‫שהן בבחי׳ מוחין דנה״י דאדה״ר בכלל עד‬
‫נשמות דורות האחרונים שהן בבחי׳ נפש דנפש‬
‫או עשיה דעשי׳ והוא הנק׳ בחי׳ עקביים כידוע‬
‫ששם מיעוט אור אלקי בתכלית כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫‪179‬‬
‫דנה״ט בלא גלוי אלקות בתחלה במוח ולב‬
‫הטבעי כנ״ל נקרא גיאות ולא כגיאות אדם‬
‫אלא כגיאות הסום ברוב מאכלו דאנו רואים‬
‫גסות הלב הטבעי לאחר שאכל כגסות הבהמה‬
‫בלי הפרש אך בבחי׳ ביטול לאין האלקי‬
‫שנמשך בנה״ט ג״כ כנ״ל אין אכילתו גסה‬
‫אדרבה ממשיך תום׳ אור וחיות הנשמה ע״י‬
‫הברכה דבהמ״ז כמ״ש ואכלת כר ולא נקרא‬
‫גיאך )ואע״פ שמברך בהמ״ז קודם התפלה‬
‫נקרא גיאך לפי שצריך לקבל עומ״ש בבחי׳‬
‫אין דאלקי בגופו כשהוא נשבר במיעוט‬
‫גסות( והרי ע״ה אסור לאכול בשר אפילו‬
‫אחר תפלתו משא״כ ת״ח כמ״ש הפוסקים‬
‫)אע״פ שעושה כדי לכוין דעתו(]([ ובזה יובן‬
‫איך שהנשמה מתפשטת גם באברים הגשמיים‬
‫כנ״ל ולא יפלא האיך יש חיבור לנשמה‬
‫אלקית בעקב הרגל כר דהנה מבואר למעלה‬
‫בעיקר ענין הנשמה הוא בחי׳ הביטול לאין‬
‫האלקי כר וידוע דהישות וגסות הוא ההיפוך‬
‫והמנגד ממש לאור האלקי שהוא רק בבחי׳‬
‫אין היפוך היש כר ואמנם לפי ערך האין‬
‫כך ערך היש המנגדו בכל מקום שהוא‬
‫לפי ערכו ומעלתו בבחי׳ הרוחניות כר )ויובן‬
‫זה גם בנפש הטבעיות שנק׳ אין רוחני לגבי‬
‫גשם האברים שבודאי מוח החכמה רוחני ודק‬
‫מהבל רוח הלב והרוח שבלב דק ורוחני מדם‬
‫וחיות גשמי שבאברים פנימים וחיצונים עד‬
‫עקבי הרגל ואנו רואים בערך בחי׳ הביטול‬
‫דמוח ולב לגבי הנפש שהוא רוחני ודק יותר‬
‫מבטול האברים שנשמעים לרצון הנפש עד‬
‫שאין ערך לדמות כלל בטול הילוך הרגל לבטול‬
‫הרצון שבשכל ומכל מקום למקור א׳ שהוא‬
‫הנפש כולם מתבטלים כא׳( והנה ודאי גסות‬
‫וישות המוח הוא היפך האין האלקי שבנשמה‬
‫שבמוח וגסות וישות דרוח שבלב הוא היפך‬
‫המנגד לבחי׳ אין וביטול לאלקות שברוח‬
‫דקדושה שבלב וגסות וישות דדם הוא הנפש‬
‫שמתפשט׳ עד עקב הרגל הוא היפך המנגד‬
‫לבחי׳ הביטול ואין אלקי שבנפש דקדושה‬
‫שהוא סוף מדרגת דנרנח״י כידוע וכנ״ל בענין‬
‫סוף דבר כי זה כל האדם כר ולפ״ז הרי יובן‬
‫שמצד התפשטות בחי׳ ביטול דאין אלקי דנר״נ‬
‫היינו שמתפשט עד הדם הוא הנפש‬
 ‫שער התפלה‬
‫דהעיקר הוא שישוב מצד עצמו דוקא או לא‬
‫ישוב עד שישיבנו מלמעלה אז ונשובה או משכני‬
‫ואח״כ נרוצה ואם מצד הב״ק שמעוררו שובו‬
‫בנים שובבים כנ״ל אין זו עיקר מצות‬
‫התשובה וכמ״ש ובשוב רשע כו׳ שובו שובו‬
‫כר שובה ישראל וכה״ג)ועוד א״כ מה ההפרש‬
‫בין ב׳ מקיפים דחיה ויחידה מאחר שע״י צל‬
‫דמזלא מתעורר בתשובה ג״כ כנ״ל בפי׳ יערה‬
‫עלינו רוח ממרום שזהו הב״ק וזהו ג״כ פי׳‬
‫השיבנו או משכני כר וד״ל( אך קושיא זו ידוע‬
‫ג״כ במ״ש הבא לטהר מסייעין אותו דאי מסייעין‬
‫אותו הרי בטלה בחי׳ הבחירה מצד עצמו‬
‫בתשובה כר‪ .‬והנה באמת יש להבין בענין‬
‫הב״ק שמכריז כר דא״כ היה פועל התעוררות‬
‫תשובה בכל יום בכל אדם ואנו רואים שאינו‬
‫כן אלא צריך לומר דב״ק זה מכריז למעלה‬
‫ומשם נמשך למטה ומעורר ויש מתעורר‬
‫ויש שאינו מתעורר כי עיקר הכרוז‬
‫שהרי‬ ‫למלאכים‬ ‫ולא‬ ‫לנשמות‬
‫אמר שובו בנים שובבים בנים ולא עבדים‬
‫ויש נשמה שמתעוררת בבחי׳ מזלא שלה‬
‫שנקרא צל כנ״ל ובחי׳ המזלא שחופף עליו‬
‫כל היום מעורר לנר״נ שבמוח ולב ומעשה כנ״ל‬
‫וזהו עד יערה עלינו למעלה רוח ממרום שהוא‬
‫כרוז הב״ק הזה אך לא כל פעם שמכריז פועל‬
‫למטה בנשמות שבגופים אבל מ״ש השיבנו‬
‫ה׳ או משכני זה ודאי פועל תמיד בנשמות בלי‬
‫שינוי והפסק כלל שהרי אמר ונשובה דמה‬
‫שנשובה אחר השיבנו זה ודאי אמתית בלי‬
‫שינוי כלל וכן אחריך נרוצה בלי הפסק כלל‬
‫וכלל משא״ב תשובה שמצד התעוררות הב״ק‬
‫שלפי שעה הוא ונפסק מיד כנ״ל )בענין‬
‫רשעים מלאים חרטות כר( או שאינו מתעורר‬
‫כלל וכלל וזה ההפרש יובן מענין התשובה‬
‫שבעי״ת דוקא דכתיב ממעמקים קראתיך‬
‫מעומק לעומק וכן מן המיצר קראתי יה ענני‬
‫במרחב יה כר דעומק ראשון הוא בחי׳ נקודה‬
‫פנימית שבלב )די פינטיל הארץ( שהיא בהעלם‬
‫הנק׳ תעלומות הלב ששם האהבה המסותרת‬
‫העצמית והוא בחי׳ רצון הפשוט הנ״ל שעושה‬
‫ומוליד כל רצון טוב כנ״ל עד שבגלוי הוא‬
‫בלי שינוי כלל כמו בבחי׳ עצמותו ממש בלי‬
‫העדר והפסק כלל כר וא״כ מהו עומק לעומק‬
‫‪180‬‬
‫וזהו ועמדו רגליו ביום ההוא כו׳ בחי׳ הקטנות‬
‫דנשמות שברגליו כר בהיות שנעוץ תחלתן‬
‫בסופן דוקא כנ״ל בפי׳ סוף דבר כר כי זה כל‬
‫האדם ]סכל ריבוי עד מ״ם דצלם כו׳( וה״ז כמו‬
‫בנשמה פרטית כשמתפשטת באברים שזהו‬
‫כמו האברים החיצונים דרגלים שנשמעים‬
‫להילוך כר כנ״ל שזהו בחי׳ עקביים שאין‬
‫בהן רק המעשה בלבד בסור מרע או תשובה‬
‫לבד שמזה דוקא יבא ב״ד כר )וזהו אין בן‬
‫דוד בא עד שיכלו הנשמות מן האוצר כר(‬
‫וזהו ויהי נועם ה׳ כו׳ ומעשה ידינו דוקא‬
‫כוננהו דהיינו בחי׳ סוף מעשה שהיא תכלית‬
‫החכמה הקדומה דאדם קדמון שהוא אדם‬
‫הראשון וע״ז אמר נר לרגלי דברך לנשמות‬
‫יאיר אור ה׳ שבחכמה‬ ‫שבבחי׳ עקביים‬
‫דתורה כר שגם הם יהיו בבחי׳ הביטול‬
‫לאלקות עכ״פ כנ״ל ולא עוד אלא שזה כל‬
‫האדם כר לפי שיש כח ברגל לחזק‬
‫הזה‬ ‫ולהעמיד את הראש כו׳ )וזהו שנאמ׳ במשיח‬
‫והריחו ביראת כו׳ שהוא מקור גדלות‬
‫המוחין שבראש היפך בחי׳ הקטנו׳ דאף‬
‫וחוטם כר כשהנשמה באפו כנ״ל שזהו‬
‫היה תחילת יצירת הנשמה הכללית דכתיב ויפח‬
‫באפיו כר וזהו וגבה מאד משיח( וכמו שמבואר‬
‫בס׳ הקבלה דאדה״ר קודם החטא היה ראשו‬
‫בבריאה ורגליו בעשייה כר )וזהו א׳ זעירא‬
‫דויקרא וא׳ רבתא דאדם דד״ה(‪:‬‬
‫פד ו ה נ ה אחר שנתבאר בחי׳ צל דצלם‬
‫שנק׳ מקיף דחי׳ יובן בחי׳ מקיף‬
‫הב׳ שהוא מ״ם דצלם איך שהוא מקיף למקיף‬
‫ונק׳ מקיף כללי לראש ורגל כא׳ ממש ובהיותו‬
‫בהעלם אחר העלם הנה הוא בא בבחי׳ גלוי‬
‫גמור רק שגלוי שלו בבחי׳ מקיף כר והוא‬
‫למעלה מבחי׳ רצון הפשוט הנ״ל שנק׳ רצון‬
‫לרצון שעושה כל רצון שבלעדו אין קיום לרצון‬
‫להיותו עצמי כר כנ״ל שזהו רק מקיף לרצון‬
‫עכ״פ אבל בחי׳ יחידה שבנפש למעלה גם מבחי׳‬
‫מקור לרצון ושם מקור לרצון עם סוף הרצון‬
‫בפ״מ שוה ממש‪ .‬ויובן זה בהקדים ענין אח׳‬
‫המבואר במאמ׳ ע״פ לעושה נפלאות כר מאת ה׳‬
‫כר היא נפלאת כר שזהו מ״ש משכני אחריך‬
‫נרוצה וכן השיבנו ה׳ אליך ונשובה כר‪ .‬דזה פלא‬
‫א״כ מהיכן יתכן לומר ענין התשובה בעצם‬
‫צא‬ ‫שער התפלה‬
‫על הניצוץ מושך אותה בימין מקרבת ואז‬
‫אחריך נרוצה בלי הפסק כניצוץ הרץ ונמשך‬
‫אל שלהבת הקרוב׳ אליה וכמאמר צדיקים כר‬
‫בפני השכינה כנר בפני האבוקה )וכמו הושיט‬
‫אצבעו קטנה כר ושרפן כו׳( וזהו קראוהו‬
‫בהיותו קרוב דוקא בעי״ת ובמה במיצר כמ״ש‬
‫מן המצר קראתי כר שזה פותח הנקודה‬
‫הנעלמת וכמ״ש בצר לך כנ״ל וביצ״מ היו ב׳‬
‫סיבות א׳ מלמטה שהמיצר הקריב הגלוי כמו‬
‫ופרעה הקריב הקריב לבם לאביהם שבשמים והב׳‬
‫גלוי מאור העצמי כנ״ל וכל גלות נדמה לגלות‬
‫מצרים וכמאמ׳ גלו לאדום שכינה עמהם‬
‫שהוא בחי' ירידת המאור בגלוי ובקירוב‬
‫להיות מושך נקודת לבם של כנ״י כמ״ש משכני‬
‫כר והב׳ מן מיצר הגלות שיקרב לבם כר‬
‫וכמ״ש והיה בצר לך כר וכמיצר השופר‬
‫שיגרום קול חזק במרחב כידוע‪ .‬ובכל זה יתורץ‬
‫דב״ק המעורר נפסק כי אינו רק לפי כלי‬
‫המקבלים ויש שלבו סתום שנקודת יהדותו‬
‫בהעלם בלי יפתח אך השיבנו ה׳ אליך או‬
‫משכני הוא מקור לפתוח הנעלם שאז ונשובה‬
‫בלי שינוי כלל כי אין זה התעוררות שלפי שעה‬
‫אלא נצחית ממש כנ״ל וד״ל‪ .‬וזהו ג״כ ההפרש‬
‫בין חיה ליחידה שמקיף דחיה הוא מתעורר‬
‫מהב״ק כנ״ל ויש בו שינוי אבל מקיף דיחידה‬
‫שהוא הכח אלקי העצמי שבנשמה כמו שהיא‬
‫דבוקה למעלה כמ״ש דיוקני אשתאר בך ממש‬
‫ע״ז אמר אני ישינה בגלותא נקודת תעלומת‬
‫הלב מצד עומק רע ושיעבוד הגלות כר ולבי‬
‫ער מצד שקול דודי דופק בתמידות בלתי‬
‫שינוי כלל כר וד״ל ובזה יתורץ ענין התשובה‬
‫שבודאי אין מעוררין לנקודת הלב להיות לו‬
‫רצון לרצון רק מי שבא לטהר לבו מסייעין‬
‫אותו וסיוע זה רק לעורר נקודת לבו הטוב‬
‫בעצם )וכמ״ש בקונטרס הבחירה( )וזהו בחי׳‬
‫מ״ם דצלם שנק׳ מקיף למקיף שבא המשכתו‬
‫בבחי׳ עיגול מוח ולב ומעשה כא׳ כמשי״ת(‪.‬‬
‫וזהו ענין מקיף הב׳ דיחידה שהוא מ״ם דצלם‬
‫כנ״ל שנק׳ מקיף למקיף שאינו בא בדרך‬
‫פרט רק בבחי׳ כללי ונק׳ מקיף כללי להקיף‬
‫ראש ורגל כא׳ ממש כנ״ל‪ .‬וביאור ענינו יובן‬
‫מענין הנ״ל בבחי׳ עומק לעומק דעומק הראשון‬
‫‪181‬‬
‫דמשמע מלשון הזה שעומק הראשון יש לו‬
‫גבול והפסק אלא צריך לומר דכל גבול‬
‫והפסק אינו בא רק מצד המנגד בבחי׳ עומק‬
‫רע שהוא מקור כל רצון זר המנגד שבחלל‬
‫השמאלי וכן במוח החכמה להסתיר אור ראייה‬
‫חושיית ושכליית באלקות כר‪ .‬ואמנם עומק‬
‫טוב הנ״ל גובר על זה העומק רע ולא יגור‬
‫במגורו כלל וכלל ונקר׳ לב אחד לבד כידוע‬
‫אך עומק לעומק אינו רק שמעורר לפתוח‬
‫ההעלם דעומק זה כי סגור הוא וסתום בהעלם‬
‫גדול מאד וצריך לעוררו והמעורר ופותח זה‬
‫ההעלם לגלוי נק׳ ממעמקים קראתיך כר וכמו‬
‫מן המצר קראתי כר דאנו רואים בחוש‬
‫לבבו‬ ‫נקודת‬ ‫יפתח‬ ‫לאדם‬ ‫שבצר‬
‫וכמ״ש והיה בצר לך כר ובקשת משם‬
‫את ה׳ כר כי תדרשנו בכל לבבך אם תדרשנו‬
‫בכל נקודת לבבך שהיה בהעלם גדול יצא‬
‫לגלוי גמור וכמנשה ששב בכל לבו ויצא‬
‫העלם נקודת לבו לגלוי ע״י יסורים וכידוע‬
‫דגופ׳ דלא סליק בי׳ נהור׳ דנשמת׳ מבטשין‬
‫ליה וסליק ביה נהורא דנשמת׳ ופי׳ נהורא‬
‫שהוא אור ומקור לנשמה הוא בחי׳ רצון הפשוט‬
‫בחי׳ מקיף דחיה הנ״ל שנק׳ נפש חי׳ כנ״ל‬
‫וסליק בגופא נהורא דנשמתא להאיר אל בחי׳‬
‫נר״נ במוח ולב כר וזהו ענני במרחב יה ע״י‬
‫מקיף הב׳ דיחידה כר‪ .‬והענין הוא דבאמת כמו‬
‫שהיסורים שנמשך מלמעלה לבטש כר מעורר‬
‫ופותח נקודת הלב שזהו ע״י בחי׳ הגבורות כך‬
‫ע״י בחי׳ החסדים בימין מקרבת נפתח הלב‬
‫מהעלמו ובעי״ת אמר דרשו ה׳ בהמצאו בהמצאו‬
‫ממש קראוהו בהיותו קרוב ממש ודרשו‬
‫וקראוהו היינו בהתעוררות של נקודה הפנימית‬
‫שבלב המוסתרת ומאין נפתחה אך מצד שקרוב‬
‫הוא אז לנשמות שבגופים כאבוקה הקרובה‬
‫אל הניצוץ שמושכת הניצוץ אליה משא״ב‬
‫כשרחוקה היא צריך שיעלה לניצוץ ומי יעלה‬
‫כר נקי כפים ובר לבב כר אבל כאשר המאור‬
‫העצמי יורד למטה כל הניצוצות ממילא‬
‫נמשכים אחריה וכך במצרים היה גלוי שכינה‬
‫בקירוב עד שהלכו ונמשכו כולם בלא טעם‬
‫וכמ״ש זכרתי לך חסד נעוריך כר לכתך אחרי‬
‫כר וד״ל‪ .‬וזהו משכני להיות גלוי עצמות אלקות‬
 ‫שער התפלה‬
‫השיבנו ה׳ כנ״ל וכמ״ב יובן שעד״ז ממש מצד‬
‫המיצר והדוחק שנפתח התעלומת לב כנ״ל‬
‫כמ״ש והיה בצר לך כו׳ וכן בגלות מצרים‬
‫ופרעה הקריב כו׳ ג״כ שנגע בבחי׳ יחידה‬
‫שבנפש שכל הנפש בבת אחת נמשך כנצוץ‬
‫הנמשך כא׳ ובס״ר היה כאיש א׳ מבלי חילוק‬
‫מראש לסוף בזה כלל כי כאשר נגע עד הנפש‬
‫נפתח נקודת הלב בכולם בלי חלוק כלל וכן‬
‫בתשובה מן המיצר כנ״ל וד״ל וזהו בחי׳ עומק‬
‫לעומק הנ״ל שפותח לנקודת הלב ששוה ומשוה‬
‫מקור הרצון עם סוף מעשה כא׳ ממש שנק׳‬
‫עיגול כו׳;‬
‫הנה עדיין יש להבין איך יתכן‬ ‫אך‬ ‫פה‬
‫לומר שבא יבא בחי׳ מקיף זה‬
‫הכללי דבחי׳ יחידה בגלוי גמור מראש לסוף‬
‫כא׳ כנ״ל מאחר שאינו אלא המעורר לפתוח‬
‫תעלומת לב כו׳ ודאי הוא בבחי׳ העלם לחעלם‬
‫דנקודת הלב שאינו פועל התעוררות כלל כידוע‬
‫והנה באמת יש להבין זה מענין התשובה‬
‫מעומקא דלבא ומענין יצ״מ ומ״ת הנ״ל דהנה‬
‫עיקר ענין התשובה מתחלקת‬ ‫באמת‬
‫רוח‬ ‫התעוררות‬ ‫מדריגותהא׳‬ ‫לב׳‬
‫תשובה שמתעורר רוח לבו לשוב אל ה׳‬
‫באמת ובתמים ורוח זה ישכון בנקודת לבו‬
‫הנק׳ תעלומת לבו שיוצא לגלוי וממנו בא‬
‫גודל המרירות בלבבו על העבר על אשר‬
‫נתרחק מאור פני מלך חיים בעונותיו וחטאיו‬
‫ובמסתרים תבכה נפשו תמיד כו זהו בחי׳ רוח‬
‫תשובה אמתית בעומקא דלבא אך מדרגה‬
‫שנתעורר רוחו בהתפעלות‬ ‫הב׳הוא אחר‬
‫רוחניות שבלב ישים ללבו עיקר התשובה לשוב‬
‫במעשה דוקא שזהו עיקר התשובה וכמ״ש‬
‫בשוב רשע מדרכו כו׳ שהוא עזיבת החטא‬
‫בפ״מ וע״ז ישים כל לבו בהסכם חזק‬
‫מאד להיות סו״מ בפ״מ ולא יעשה עוד כמעשיו‬
‫הקודמים שזהו עיקר התשובה שעולה על הכל‬
‫והיינו למעלה מבחי׳ התפעלות רוח לבו‬
‫במרירות כי גם אם נתפעל בכל נקודת לבו‬
‫אם לא שב מדרביו הקודמים וחוזר לסורו רשע‬
‫יקרא כמקדם ממש ואמנם באמת עומק הלב‬
‫שנפתח לשוב אל ה׳ באמת זהו מצד רוח‬
‫דבחי׳ יחידה שבנפשו הוא שכולל ב׳ מדרגות‬
‫הללו שנק׳ ראש וסוף מעשה כא׳ ממש היינו‬
‫‪182‬‬
‫הוא הנק׳ נקודת הלב או תעלומת הלב והוא‬
‫ג״ב הנק׳ רצון פשוט שמוליד כל רצון לטוב‬
‫כנ״ל אבל אינו רק בחי׳ מקיף לרצון שהוא‬
‫בחי׳ פרט ונק׳ מקור לשם רצון עכ״פ או‬
‫להתעורר בשכל ולב דרך פרט כנ״ל וזהו בחי׳‬
‫מזלא דלמ״ד דצלם לבד‪ .‬אך הנה בחי׳ מקיף‬
‫כללי דמ״ם דצלם גם הוא בא בגלוי גמור‬
‫אעפ״י שהוא בהעלם אחר העלם בעצם אבל‬
‫מ״מ בא בגלוי רק שהוא דרך כלל לכללות‬
‫כל הכחות שמן הרצון עד המעשה כא׳‬
‫ממש מבלי שימצא בו ראש וסוף כלל כו׳‬
‫והיינו שבא המשכתו למטה בבחי׳ עיגול כדורי‬
‫מראש לרגל בבת אחת שזהו דוקא בכללות‬
‫כל הנפש כמו שהיא בעצם שנק׳ יחידה שראש‬
‫וסוף כלולים כא׳ ממש‪ .‬ויובן זה מענין הנ״ל‬
‫בפי׳ משכני אחריך נרוצה והשיבנו ה׳ אליך‬
‫כו׳ שהרי אנו רואים עד״מ הנצוץ ההולך‬
‫אחר השלהבת כאשר הוא מקרוב יומשך כולו‬
‫בבת א׳ בלתי קדימ׳ לחלק ממנו על זולתו כלל‬
‫וזהו משכני שבהמשך כולו יומשך כא׳ והיינו‬
‫אחריך נרוצה כולנו כא׳ בלתי קדימה כלל‬
‫לא׳ על זולתו וזה היה ביצ״מ שנגלה עליהם‬
‫כו׳ וזהו זכרתי לך חסד נעוריך אהבת‬
‫כלולתיך פי׳ כלולתיך לשון התכללות כא׳‬
‫שהיו ס״ר דעות כלולים כא׳ מבלי התחלקות‬
‫מראשי אלפי ישראל שהיו אז לסוף המדרגות‬
‫שבבחי׳ עקביים כמו אחריך נרוצה יחד כך‬
‫לכתך אחרי כולם כא׳ ממש‪ .‬וזהו מצד אהבת‬
‫כלולותיך שהוא מצד בחי׳ יחידה שבנפש‬
‫כל א׳ שבזה ראש וסוף כא׳ ממש‬
‫כנצוץ הנמשך כולו אחר השלהבת כנ״ל‬
‫והוא בחי׳ המקיף דיחידה שבא המשכתו‬
‫שנמשך כולו בבת א׳ בבחי׳ עיגול כדורי‬
‫וזהו מצד בחי׳ הקירוב דמשפיע כמו משכני‬
‫כו׳ וכמו לכתך אחרי כו׳ שאעפ״י שבחי׳‬
‫תעלומת לב ג״כ אין א׳ דומה לחבירו אך ביצ״מ‬
‫דתעלומ׳ נקודת לבם נפתח רק מצד הקירוב‬
‫מ״מ ה״ז כס״ר נצוצות שנמשכים שמרוצת‬
‫כל א׳ שוה לחבירו בבת אח׳ יתקרבו‬
‫ויכללו במאור וכן במ״ת על כל דבור פרחה‬
‫כו׳ כולם כאיש א׳ בבת א׳ מבלי חילוק כו׳‪.‬‬
‫וכמו״כ בהיותו קרוב בעי״ת כולם כאחד‬
‫מתעוררים מבלי חילוק מראש לסוף כלל וזהו‬
‫צב‬ ‫שער התפלה‬
‫נקודת הלב ע״ז אמר לבי ער שאינו בבחי׳‬
‫שינה כלל והגם שנק׳ תעלומת לב שזהו‬
‫בהעלם וכנראה בחוש שנקודת פנימית הלב‬
‫סגור וסתום בכל אדם מ״מ אמרה כנ״י לבי‬
‫ער והענין הוא לפי שנפתח הסתום והנעלם‬
‫שבלב ע״י תשובה מעומקא דלבא שהוא כנ״ל‬
‫בענין השיבנו ה׳ כר לעורר לנקודת תעלומת‬
‫הלב בפנימית הרצון ובמעשה כא׳ ממש או‬
‫ע״י הקירוב העצום כנ״ל ובאמת עדיין אין זה‬
‫מתיישב לנכון איך יהיה ב׳ הפכים כא׳ אני‬
‫ישינה ולבי ער כר ועוד דלפי הנ״ל מה שלבי‬
‫ער בא מלמעלה דהיינו שמעוררים לנקודת‬
‫הלב שבהעלם לבא לגילוי כמו השיבנו שהוא‬
‫בלי הפסק ושינוי כנ״ל ואין זה כמשמעות פי׳‬
‫הפשוט דלבי ער דודאי ער מצד עצמו‬
‫ומשמעותו דמפני שלבי ער קול דודי דופק‬
‫פתחי כר‪ .‬אך הנה ידוע דשרש כנ״י למעלה‬
‫נק׳ לבי כמ״ש לך אמר לבי כר שע״ז אמר‬
‫לבבתני אחותי כלה כר וכנ״י אומרת שימני‬
‫כחותם על לבך כו׳ שזהו כענין הנ״ל בבחי׳‬
‫יחידה שבנפש אלקית בפרט בכל אדם כך‬
‫הוא בכלל בכנ״י למעלה דהיינו מאמר אע״ג‬
‫דאזיל הכא והכא דיוקני אשתאר בך ממש‬
‫כחותם על לבך וכמאמר רשב״י בחד קטירא‬
‫לבד אתקטרנא ביה אחידא ביה להיט׳ כר‬
‫וזהו ענין המשכת והתקשרות כל עצם הנפש‬
‫בבת א׳ בקשר אחד כולל ראש וסוף דפנימית‬
‫רצון ומעשה כנ״ל נק׳ חד קטירא כי‬
‫ההתקשרות בהתחלקות הנפש ברצון ושכל‬
‫ולב כר אין זה חד קטירא ופי׳ בי׳ אחידא כר‬
‫כענין דיוקני אשתאר בך שזהו הדיבוק העצום‬
‫בלי שינוי כניצוץ הנדבק ונמשך תמיד כר‬
‫כמו אחריך נרוצה בלי הפסק כלל והיינו לבי‬
‫ער שהוא בחי׳ יחידה דכנ״י כמו שהיא דבוקה‬
‫למעלה תמיד בבחי׳ כתר שבכתר שבה זהו‬
‫לבי ער גם בגלות דאני ישינה ואדרבה מה‬
‫שלבי ער משום דאני ישנה בגלותא והענין הוא‬
‫משום דבכל גלות יש גלוי ירידת המאור לגבי‬
‫הניצוצות דכנ״י משום דגלו לאדום שכינה‬
‫עמהם ממש היינו כמו בגלות מצרים דכתיב‬
‫אנכי ארד עמך כר והיינו מפני שנקודת לבם‬
‫המקושר באלקות הוא בבחי׳ שינה וכמ״כ‬
‫שכינה שעמהם הוא בכחי׳ שינה וכמ״ש‬
‫‪183‬‬
‫מה שמתעורר רוח נקודת לבו נק׳ ראש ומקור‬
‫לכל אשר יוליד רצונות טובות ותשובה מכל‬
‫רע כר‪ .‬ומה שישים ללבו לשוב רק במעשה‬
‫בפ״מ דוקא גם בלי התפעלות והתעוררות כר‬
‫זהו נק׳ בחי׳ סוף מעשה שבמצות התשובה‬
‫דודאי זהו העיקר ועולה למעלה מן מקור הרצון‬
‫שבלב נמצא בחי׳ יחידה היינו שנגע בעצם‬
‫הנפש הוא השוה ומשוה לנקודת הלב עם סוף‬
‫מעשה ששניהם באין כא׳ מבלי שיוקדם א׳‬
‫על זולתו מבלי שימצא ראש וסוף כי ודאי‬
‫אותו רוח התעוררות מביא לידי מעשה לשוב‬
‫תמיד בפ״מ אבל חתשובה בפ״מ קודמת‬
‫לרצון זה כי חרי שב באמת בפ״מ גם בלא‬
‫התפעלות כמו שנראח בחוש בכל דרכיו גם‬
‫כשבא לגיא צלמות דעומק רע לא יחשיך אורו‬
‫וימנע מעשות כל רע בפ״מ גם שאין בלבו‬
‫התפעלות רוח התשובה בתקפה אין זה רק‬
‫מצד בחי׳ מקור הראשון שהוא עצם הנפש‬
‫שנמשכה כולה כא׳ שכוללת מקור הרצון עם‬
‫סוף מעשה ע״כ גם במעשה נמשך ממילא כמו‬
‫בעצם נקוד׳ הרצון כר ויובן זה ביותר ביצ״מ‬
‫שהליכתם בפ״מ אחרי ה׳ היה ממילא ומאיליו‬
‫שוה עם נקודת לבבם שנפתח כר וזהו אהבת‬
‫כלולתיך לכתך אחרי כר וד״ל‪ .‬ובמ״ת תחלה‬
‫אמרו כל אשר דבר ה׳ נעשה הרי המעשה‬
‫עיקר היינו מה שיומשכו במעשה אחר רצון ה׳‬
‫גם בלא התעוררות פנימיות מקודם ואח״כ על‬
‫כל דבור פרחה נשמתם בבחי׳ פנימיות נקודת‬
‫תעלומת לבם כר ושניחם שוין ממש כמו‬
‫אחריך נרוצה כניצוץ כנ״ל וד״ל‪0] .‬וכמ״כ בק״ש‬
‫למס״נ באחד בלי חילוק בין רצון למעשה‬
‫כלל רק כלתה נפשי כר כמו שהיא בעצם‬
‫כולה בבת א׳ כו׳ ואח״ב ואהבת בכל לבבך‬
‫במוח ולב ומעשה כר( וזהו בחי׳ מ״ם דצלם‬
‫מקיף דיחידה שבא בבחי׳ עיגול כנ״ל דגם‬
‫שהוא בהעלם להעלם בא בגלוי גמור היינו‬
‫גלוי המשכת כל הנפש מראש לסוף כאחד‬
‫שמזה יבא ממילא גלוי מקור רצון ומעשה‬
‫לטוב דרך פרט כנ״ל וד״ל‪ .‬וזהו אני ישינה‬
‫בגלותא כר ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי‬
‫כר ולכאורה אמר כאן ב׳ הפכים דאם לבי ער‬
‫איך אמר אני ישינה כר אך השינה הוא רק‬
‫במוח ולב אבל בחי׳ תעלומת הלב שנקרא‬
 ‫שער התפלה‬
‫דעתם ותעל שועתם אל האלהים אבל רק שצועק‬
‫על כאבו כתינוק שצועק כשמכין אותו והרי‬
‫גזרו אומר דאם אין עושין תשובה אין נגאלין‬
‫כו׳ הענין הוא דגם שצועקים מן הצרות‬
‫ויסורין הרי באמת בכל צרתם לו צר ממש‬
‫דגלו לאדום שכינה עמהם ממש וכמ״ש הבן‬
‫יקיר לי כר המו מעי לו רחם כר וזה היה‬
‫במצרים דכתיב ותעל שועתם מן היסורים‬
‫קשים ומרים שמררו את חייהם כר וידע‬
‫אלקים אע״פ שלא היה בכח אור נשמתם גם‬
‫לשוב בתשובה כר כי זהו צריך השבת נפש‬
‫ברוח דעת ובינה כר וכאשר נגעה בחייהם אין‬
‫בהם רק הצעקה לה׳ להושיעם מצרתם לבד‬
‫אמנם זהו למעלה מן התשובה כי יש בכלל‬
‫מאתים מנה כי נתעורר תעלומת הלב ממילא‬
‫לאביהם כמו ופרעה הקריב כו׳ הקריב לבם‬
‫לאביהם כר וזה היה סיבת הקירוב העצום‬
‫שנגלה עליהם מלך מלכי כר כי קרוב ה׳‬
‫לנשברי לב באמת כר כי מיצר הקשה הגיע‬
‫למעלה בשרש כנ״י בבחי׳ יחידה שבכנ״י‬
‫וזהו וימררו חייהם דכנ״י למעלה כמ״ש‬
‫בזהר וכך נמשך מלמעלה למטה מעצמות‬
‫המאור שנקרא יחיד כר ואע״פ שלא היה‬
‫תשובה מצד עצמם ה״ז כמ״ש השיבנו ה׳‬
‫אליך ונשובה דתש״ע קדמה לתש״ת כמ״ש‬
‫במ״א ע״פ ישוב ירחמנו כו׳ ישוב מלמעלה‬
‫למטה בקירוב המאור לגבי הניצוץ וד״ל וכך‬
‫הוא בכל גלות מצד המיצר עצמו ישוב ירחמנו‬
‫בקירוב עצמותו אלינו וזהו קול דודי דופק‬
‫בגלות הגם דאני ישנה שאין איש מתעורר‬
‫ואין קורא בשמך אך המיצר עצמו גורם קול‬
‫דודי דופק לבא למטה משום דלבי ער בבחי׳‬
‫יחידה דכנ״י שדבוקה למעלה ומתעורר מן‬
‫המיצר כאשר ימררו את חייהם כר וד״ל‪ .‬וזהו‬
‫קול דודי דופק פתחי לי אחותי כר הזכיר כאן‬
‫ד׳ מדרגות אחותי רעיתי יונתי תמתי כר‬
‫שזהו בחי׳ התחלקות דראש עד סוף ומן‬
‫הסוף יגיע אל הראש שהוא תמתי שבבחי׳‬
‫נקודת הרצון שנפתח מן ההעלם כנ״ל דהנה‬
‫ד׳ מדרגות הללו מתחיל מבחי׳ מעשה שהוא‬
‫בחי׳ אחותי ואח״כ בדבור שזהו רעיתי ואחר‬
‫כך בשכל ומחשבה שהוא יונתי ואח״כ תמתי‬
‫בנקודת הרצון כר וביאור הדברים דאחר‬
‫‪184‬‬
‫עורה למה תישן כר )וכידוע בעניו בלילה‬
‫ההוא נדדה שנת כר( דבגלות בבחי׳‬
‫דורמיט׳ )דלא כדלעיל בפי׳ שכינה‬
‫עמהם( ע״כ צריך שיהיה בחי׳ ירידה מעצמות‬
‫המאור שהוא עצמות אא״ס ששם נאמר לא‬
‫ינום ולא יישן שומר ישראל לית גביניו כר‬
‫והוא מ״ש קול דודי דופק כר והיינו משום‬
‫דלבי ער דדיוקני אשתאר בך למעלה כחותם‬
‫על כר והא בהא תליא דכמים הפא״פ כר‬
‫כך מלמעלה למטה נמשך מבחי׳ יחיד שהוא‬
‫עצמות המאור בבחי׳ יחידה דכנ״י והיו‬
‫לאחדים וד״ל;‬
‫הנה מבואר למעלה דביצ״מ היו‬ ‫אך‬ ‫פו‬
‫ב׳ סיבות א׳ קירוב המאור לניצוצות‬
‫דכנ״י כענין משכני כו׳ והב׳ קירוב של‬
‫הניצוץ לגבי המאור ע״י המיצר והדוחק שגם‬
‫הוא סיבה לפתיחת נקודת תעלומת הלב‬
‫כנ״ל ויש להבין דאם הגלות נקרא שינה‬
‫הרי אין שום התעוררות בכנ״י לתשובה‬
‫הגם שהן במיצר ודוחק כר והרי ודאי אין‬
‫ישראל נגאלין אלא בתשובה דוקא ומה יועיל‬
‫המיצר ודוחק בלא תשובה מעומקא דלבא‬
‫ומ״ש בצר לך ומצאוך כר ובקשת משם כי‬
‫תדרשנו כר כנ״ל אין זה רק כמו במצרים‬
‫דכתיב ויאנחו כר ותעל שועתם אל כר שיש‬
‫בזה ב׳ דברים א׳ הצעקה שצעק לבם אל‬
‫ה׳ מן היסורים ובזה עדיין לא שב לבם אל‬
‫ה׳ והב׳ מה שהמיצר זה שובר לבבם לשוב‬
‫בתשובה שלימה וזהו בצר לך כר ובקשת כר‬
‫ולפ״ז יובן ג״כ ענין התשובה לחוטא שהוא‬
‫ג״כ עד״ז דהיינו שלבבו נשבר מחמת צער‬
‫לבו באמת על רוב חטאיו אך בצער זה לבד‬
‫אין זו תשובה אמתית רק כאשר ישוב אל ה׳‬
‫להיות סו״מ כו׳ וידרוש אלקים באמת כו׳‬
‫)וזהו כמו שאמר ופרעה הקריב הקריב לבם‬
‫לאביהם כר שכאשר נשבר הלב ישוב אל ה׳‬
‫וירחמהו כר משום דכתיב קרוב ה׳ לנשברי‬
‫לב כר( ולפ״ז ענין הגלות שהוא המיצר‬
‫ודוחק יפתח הלב בתשובה כמ״ש בצר לך‬
‫כר ובקשת משם כי תדרשנו אבל אם המיצר‬
‫ודוחק הוא בתכלית ואין איש שם על לב‬
‫לשוב בתשובה כי כשל כחם במצור ומצוק‬
‫שלא ינוח רוחם וגם אם לפרקים ישובו אל‬
‫צג‬ ‫שער התפלה‬
‫טוב שאינו רק המעשה בפו״מ אבל כתיב‬
‫אלה המצות כו׳ וחי בהם דהיינו בחי׳ חיות‬
‫הנשמה האלקית והוא בא מיחוד קוב״ה‬
‫ושכינתי׳ שבמצוה זו בפו״מ דוקא וטעם הדבר‬
‫ידוע דבמצוה יש רוחניות וגשמיות ב׳ הפכים‬
‫א׳ המצוה בפ״מ בגשמיות וחב׳ בחי׳ רצון‬
‫העליון שבעצמות בעל הרצון וחיבור וקשר‬
‫מעליון לתחתון כזה נקרא אחותי לשון איחוי‬
‫ומאחה כידוע וזה נעשה ע״י כנ״י שגם הם‬
‫ב׳ הפכים כאלה יש בהן א׳ מצד שרש נשמתן‬
‫בעצמות ממש וחב׳ נשמות שבגופים חומרים‬
‫ולהם ניתנה דוקא חיבור וקשר זה שיהיה רצון‬
‫העליון נמשך ומלובש בגשמיות בקיום המצוה‬
‫בפו״מ ולא לזולתה כר ולכך נקרא אחותי לשון‬
‫חיבור כר וד״ל‪ .‬ורעיתי הוא בבחי׳ הדבור‬
‫והיינו במצות ת״ת בדבור ודברת בם ודברי‬
‫אשר שמתי בפיך כר שמוציא הדבור מהבל‬
‫הלב ומן המחשבה יורד ללב ולמעלה ה׳ יושב‬
‫ושונה כנגדו כר וה״ז בבחי׳ חבור פנימי‬
‫שנמשך בקול דתורה במוח ולב העליון כר‬
‫וכמו למטה שאמר כי אמרתך חייתני חיות‬
‫רוחני שבלב כך למעלה כו׳ וזהו רעיתי כרעים‬
‫האהובים כר ובדברי רז״ל רעיתי פרנסתי‬
‫שמפרנסין לאביהם שבשמים שהתורה נק׳‬
‫לחם כו׳ וד״ל‪ .‬ויונתי הוא בשכל וראיה כנ״ל‬
‫דאורייתא מח״ע נפקת והחכמה נק׳ אור‬
‫וכמאמר אור הגנוז כר גנזו בתורה ונק׳ זיהרא‬
‫עלאה ונק׳ לבוש אור כמ״ש עוטה אור כשלמה‬
‫לאסתכלא ביה פא״פ כו׳ וכמו יראה כל זכורך‬
‫ברגל שהוא ע״י אור דתורה לפי שכל ס״ר‬
‫ניצוצות יש להם ם״ר אותיות דתורה שעל‬
‫ידם יחזו בנועם ה׳ ואינה נזקקת אלא כר‬
‫כמ״ש עיניך יונים כר וד״ל‪) .‬ולבד פי׳ זה‬
‫הנה ידוע דבת״ת יש ב׳ מצות מצות קריאה‬
‫בדבור ודברת ומצות עיון בשכל ומחשבה‬
‫והגיון כו׳ וד״ל( ותמתי הוא בבחי׳ מקור‬
‫הרצון כר והיינו להקים את כל דברי התורה‬
‫בקבלת רצון הפנימי כמו במ״ת שאמרו כל‬
‫אשר דבר ה׳ נעשה כר ויש בזה מבחי׳ מקור‬
‫הרצון עד סוף מעשה כא׳ )כנ״ל( וכמו‬
‫במצותיו חפץ מאד וכן למצותיך יאבתי כר ה״ז‬
‫תכלית נקודת הרצון למצות וזו הנקודה הוא‬
‫‪185‬‬
‫בחי׳ המשכת מקיף דיחידה שזהו ענין לבי ער‬
‫תמיד כר אז קול דודי דופק לבא למטה‬
‫בבחי׳ ציור אדם בהתחלקות לזה אמר פתחי‬
‫לי לבא בהיכל ביתך להתייחד בכנ״י בד׳‬
‫מדרגות הללו מעשה ודבור ומחשבה ורצון‬
‫ומשום שהמעשה עיקר דמוף מעשה עלה‬
‫במ״ת אומר אחותי תחלה‪ .‬ויובן כל זה מענין‬
‫הנ״ל בתשובה דהנה באמת התשובה‬
‫מתחלקת ג״כ בד׳ מדרגות הללו א׳ במעשה‬
‫שישוב מדרכיו ומעשיו הקודמים בבחי׳‬
‫סו״מ בפו״מ והב׳ בדבור בוידוי בפה שמודה‬
‫ועוזב ירוחם מודה בוידוי ועוזב בפו״מ אז‬
‫ירוחם והוא תשובה שבלב שמתחרט בלבו‬
‫ע״כ מתוודה כמו אשמנו בגדנו כו׳ תעבנו‬
‫תעינו כו׳ שהלב נכנע ביותר והג׳ תשובה‬
‫במחשבה וראיה ושכל שלא להרהר ולחשוב‬
‫עוד אחר שום דבר רע וכמו לא תתורו כו׳‬
‫כי הרהורי עבירה קשין מעבירה שמן‬
‫ההרהור יבא כו׳ והעיקר הוא למנוע הראיה‬
‫בעין דעין רואה ולב חומד ולא יש קיום‬
‫לתשובה שבמעשה ובלב רק ע״י תשובה‬
‫עלאה זו שבמוח ומחשבה שיהיה שליט על‬
‫הלב כר וכמו עוצם עיניו מראות ברע כו׳‬
‫וכה״ג והד׳ בנקודת הרצון הפנימי שלמעלה‬
‫מן המוח ששב בתשובה שלימה בכל נקודת‬
‫לבו רק לה׳ לבדו כר וזהו לנגד ד׳ מדריגות‬
‫הנ״ל תשובה במעשה הוא בחי׳ אחותי ובוידוי‬
‫שבלב ודבור הוא נקרא רעיתי ותשובה‬
‫שבמוח וראיה והסתכלות עין כנ״ל זהו בחי׳‬
‫יונתי כמ״ש עיניך יונים כיונה שאינה נזקקת‬
‫אלא לבן זוגה כך לא תתורו כר אחרי‬
‫עיניכם אשר אתם זונים כר וד״ל ותמתי הוא‬
‫התשובה בנקודת הרצון שהוא מוליד כל רצון‬
‫טוב כו׳ שזהו תמתי בחי׳ השלמות למעלה‬
‫היינו בבחי׳ מקור כל רצון למעלה הנקרא‬
‫רעוא דכ״ר כידוע וזהו ונרצה לו לכפר עליו‬
‫כר ממקור הרצון וד״ל‪ .‬והנה כמו״כ בתו״מ‬
‫יש ד׳ מדרגות הללו מעשה ודבור ומחשבה‬
‫ורצון דהנה אמרו תכלית חכמה תשובה‬
‫ומע״ט כר הרי המעשה נקרא תכלית דחכמה‬
‫שהכונה למעלה הימנה אחר שזה תכליתה‬
‫והענין הוא בהיות ידוע ענין המעשה בועשה‬
 ‫שער התפלה‬
‫לחתן כר( ועיקר ענין כל ה״א היינו לשון כל‬
‫או כל והיינו כולה בבת א׳ כמו שהיא בלי‬
‫שיור כמו כל אשר לו כר וכן כולך יפה רעיתי‬
‫כר ולשון כל כמו מרוב כל היינו שכלולה‬
‫מכל כנ״ל וכל ענין כלה הנזכר בשה״ש מדבר‬
‫בשרש אמתי דכנ״י כמו שהיא למעלה דכלולה‬
‫מע״ם שבה מכתר למלכות כא׳ כנ״ל ולא כמו‬
‫שמתפשטת המל׳ בט״ס שבה בבי״ע ועד״מ‬
‫הנ״ל בנשמת אדם למטה שנר״נ שבו מלובשים‬
‫במוח ולב כר ולמ״ד ומ״ם דצלם הן ב׳‬
‫מקיפים דחיה יחידה כנ״ל כך למעלה בחי׳‬
‫יחידה דמל׳ דאצילות שנק׳ נשמה כללית נק׳ כלה‬
‫שכלולה מהכל כא׳ ונק׳ עולת תמיד בין בחול‬
‫בין בשבת שוה משא״ב בחי׳ כתר מל׳ שמאיר‬
‫למטה )כל׳ דצלם בחי׳ מקיף דחיה כנ״ל(‬
‫לפעמים עולה ולפעמים יורד ויש בו הפרש בין‬
‫חול לשבת ג״כ דבשבת עליית המל׳ ונק׳ עולת‬
‫שבת כר ובחול יורד להתלבש בנר״נ כו׳‬
‫לברר בירורים כר וד״ל‪) .‬וזהו שבעליית המל׳‬
‫בשבת אז נק׳ כלה להיותה עולה למעלה‬
‫באצי׳ ממש להתייחד אעפ״י שנק׳ עולת שבת‬
‫אבל בעלותה נק׳ כלה וד״ל(‪ .‬ויובן כל זה‬
‫בנשמה פרטית שבאדם התחתון למטה שנק׳‬
‫כלה כל ה״א בג׳ פי׳ הנ״ל הא׳ לשון כליון‬
‫כמו כלתה נפשי הנה זה ימצא בב׳ אופנים‬
‫כנ״ל דהיינו בתשובה מעומקא דלבא עד כלות‬
‫הנפש ממש וכתשובת ראב״ד שיצא נשמתו‬
‫בבכי׳ כר ודאי רוחו שב אל האלקים ממש בבכיה‬
‫זאת בכלות נפשו מצד עוצם עומק התפעלות‬
‫נקודת לבו במרירות עצום על חטאיו כר‬
‫ונכללה כל נפשו כולה כא׳ ממש בצרור‬
‫החיים את ה׳ ממש והוא שנדבקה במקור‬
‫חוצבה שמשם ניתנה והוא במל׳ דאצילות שכולל‬
‫כל הרוחות ונשמר‪ .‬והאופן הב׳ מצד הקירוב כמו‬
‫אחריך נרוצה וביצ״מ לכתך אחרי כנ״ל שיש‬
‫בזה תשוקה נפלאה בחי׳ רצוא כמו רץ לבך כו׳‬
‫כניצוץ הרץ כר וכמו כן מצד המיצר הגדול‬
‫כפרעה הקריב כו׳ הקריב כל לבם ונפשם כנראה‬
‫בחוש שבצר לאדם הנוגע בקירות לבבו ממש‬
‫לפני ה׳ ישפוך שיחו וצרת נפשו במרירות‬
‫עצומה עד כלותה כולה בלי שיור כלל כמו‬
‫כלתה נפשי בתשוקה שברצוא ויותר מזה‬
‫וכתפלה לעני כי יעטוף רוחו כר שנוגע בבחי׳‬
‫‪186‬‬
‫לעשות המצות בפ״מ דוקא ולא לישאר רק‬
‫בחפץ ורצון זה כר א״כ אחוז וקשור הסוף‬
‫בתחלה ותחלה בסוף מבלי שימצא ראש וסוף‬
‫כר וזהו תכלית חכמה כר כי נעוץ תחלתן‬
‫בסופן וגם סופן בתחלתן כר וזהו פי׳ תמתי‬
‫שבא מסוף מעשה דוקא וע״כ מתחיל מאחותי‬
‫שהוא המעשה כנ״ל ומסיים בתמתי לפי שהכל‬
‫א׳ וקול דודי דופק פתחי לי שיבא האור‬
‫דאלקי בכנ״י מסוף לראש דוקא ע״י ד׳ מדרגות‬
‫הללו דמעשה ודבור ומחשבה ורצון בין‬
‫בתשובה בין בתו״מ ודוקא מצד המשכת מקיף‬
‫דיחיד׳ שהראש וסוף כא׳ כנ״ל וד״ל‪ .‬וכמ״כ‬
‫בעבודה שבלב זו תפלה יש ד׳ מדריגות הללו‬
‫א׳ במעשה להיות ההסכם חזק רק למעשה‬
‫בסו״מ וע״ט כל היום כר וב׳ בדבור בפיו‬
‫ושפתיו יכבד ברינה שבלב בהתפעלות אלקי׳‬
‫כר וג׳ במוח ומחשבה בהתפעלות אלקי׳‬
‫בהשגה וראיה לאסתכלא ביקרא כר ברשפי‬
‫אש תשוקת הסתכלות כעיניך יונים ולא‬
‫בהתפעלות שכל לבד רק בראית העין במהות‬
‫כמ״ש הביטו אליו כר והד׳ בנקודת הרצון‬
‫הפנימי שלמעלה מן השכל וראית העין ג״כ‬
‫כר שנק׳ עומק לעומק וזהו ד׳ מדריגות דאחותי‬
‫ורעיתי מעשה ודבור יונתי בראיה והסתכלות‬
‫אינה נזקקת כר ותמתי כשלימות הרצון כר ועל‬
‫כולם אומר פתחי לי כר היינו לבא מן המקיף‬
‫הכללי דיחידה בדרך פרט מסוף לראש בד׳‬
‫מדריגות דמדו״מ ורצון בג׳ אלה תשובה‬
‫ותפלה ותו״מ וזהו שמסיים שראשי נמלא טל‬
‫להיות מקור לכל ד׳ אלה והוא בחי׳ מקיף‬
‫הכללי דיחידה שכולל הכל ופותח לנקודת הלב‬
‫כר כמו הטל שמלחלח הארץ להוציא כחה מן‬
‫ההעלם כך נותן כח לכח להיות נפתח הלב‬
‫בכאו״א וזהו קווצותיו כר כשערות שיש לכל‬
‫א׳ יניקה בפ״ע כך נמשך לכל א׳ בפרט כמ״ש‬
‫השיבנו לכל א׳ בפרט כר‪:‬‬
‫אתר שנתבאר בחי׳ מ״ם דצלם‬ ‫והנה‬ ‫פז‬
‫שזהו בחי׳ יחידה דכנ״י שדבוקה‬
‫ומתייחדת למעלה תמיד והיינו שנק׳ כלה‬
‫שכלולה מהכל ויש בכלה ג׳ פי׳ א׳ ל׳ כליון‬
‫כלתה נפשי והב׳ לשון התכללות מכמה יחד‬
‫לפי שכלולה מכל נק׳ כלה כל ה״א )וכל זה‬
‫שלא כפי׳ הפשוט דכלה היא המיוחדת ליחוד‬
‫צד‬ ‫שער התפלה‬
‫ענין א׳ עם בחי׳ כלה כמו שהיא בהתחלקות‬
‫כלים ואברים כו׳ להכיל ולקבל אור האלקי רק‬
‫שזהו בבחי׳ או״י מלמעלה למטה וכלתה נפשי‬
‫כניצוץ כו׳ וכמו אהבת כלולותיך לכתך אחרי‬
‫וכו׳ או אחריך נרוצה נעשה בבחי׳ ההתכללות‬
‫בלי ימצא ראש וסוף כנ״ל זהו בבחי׳ או״ח‬
‫למעלה להתכלל בעצמות כמ״ש דיוקני אשתאר‬
‫בך כו׳ שנק׳ עולת תמיד ועולת שבת כנ״ל‬
‫בעליית המל׳ וכן בעי״ת ע״י תשובה עולה‬
‫למעלה בבחי׳ או״ח כו׳ וכצלותא דמסכנא‬
‫הנ״ל וכן בגלות השכינה שמן המיצר צועקים‬
‫כנ״ל וד״ל‪ .‬וזהו שאם עושין תשובה שעולה‬
‫בהתכללות אז נמשך או״י מלמעלה למטה‬
‫להיות כלה נאה באברים כמ״ש כולך יפה‬
‫רעיתי כו׳ וד״ל‪ .‬והיינו כי ימכור איש כו׳ שיש‬
‫בכנ״י לפי כל הנ״ל ד׳ מדרגו׳ א׳ מ״ם דצלם בחי׳‬
‫יחיד׳ וב׳ ל׳ דצלם בחי׳ חיח וג׳ רצון שבמוח‬
‫ולב כר בגלוי להפוך הרע לטוב ממש וד׳ נשמה‬
‫שבמוח שבבחי׳ כח מה דחכמה שנמשך בלב‬
‫בעבודה שבמוח ולב לברר בין טו״ר כר וזהו‬
‫ד׳ מדרגות כלה ובתו כלה היינו בבחי׳ יחידה‬
‫שנאמר כולך יפה כר ותמיד מתייחד בה בלי‬
‫שינוי כנ״ל ובתו כל כבודה בת מלך פנימה כר‬
‫וחיינו ל׳ דצלם בחי׳ מקיף בפרט להאיר בנר״נ‬
‫כנ״ל‪ .‬וכי ימכור בתו לאמה היינו לעבוד עבודה‬
‫שבמוח ולב בתו״מ ותשובה לברר כר לא תצא‬
‫כצאת העבדים ב׳ מיני עבדים ע״כ היינו יצ״מ‬
‫שיצא מנש״ט ולא נק׳ ע״ע עדיין עד שקיבלו‬
‫התורה שנאמר כי לי בנ״י עבדים עבדי הם‬
‫אשר הוצאתי כר והיא עבודת הנשמה לברר‬
‫טו״ר ע״י תשובה ותו״מ ותפלה כר ובתורה‬
‫למ״ד דצלם שלמעלה מבחי׳ אור הנשמה‬
‫שבמוח שנק׳ ישראל שא״צ תקון לעצמה רק‬
‫שנמכרה לאמה עבריה כר לא תצא כיצ״מ‬
‫כר והיינו מ״ש כימי צאתך כר שהוא מ״ש‬
‫בנהר יעברו ברגל לשון עתיד כמ״ש והכהו‬
‫לז׳ נחלים כר שהוא בבחי׳ בינה וקי״ם היה‬
‫בבחי׳ מל׳ וזהו לא תצא כר וד״ל‪:‬‬
‫פח ו ז ה ו כה אמר ה׳ זכרתי לך חסד נעוריך‬
‫כר‪ .‬כי הנה מבואר למעלה דביצ״מ‬
‫היה לכתם אחרי ה׳ בבחי׳ התכללות וכמו‬
‫הניצוץ כר מפני שנגלה עליהם כר וזהו מדריגה‬
‫ומעלה יתירה שכולל ראש וסוף דרצון‬
‫‪187‬‬
‫נקודת פנימית שבנפשו וע״כ צלותא דמסכנא‬
‫בוקע ועולה למעלה מעלה כו׳ וד״ל וכל זה‬
‫פי׳ כליון כליון הנפש ובזה נכלל פי׳ הב׳‬
‫לשון התכללות שכלולים מכל היינו מה שימצא‬
‫בב׳ אופנים הנ״ל התכללות ראש וסוף כא׳‬
‫ממש‪ .‬וזהו עיקר בחי׳ יחידה כמו שאנו‬
‫רואים במי שנפשו בבהלה גדולה ע״ד הנוגע‬
‫לחיי נפשו ממש אם להריגה או לשריפת‬
‫רכושו שכל כחות נפשו מראש לרגל מבולבלין‬
‫מבלי סדר והדרגה כלל וכלל אלא כולן כא׳‬
‫ממש ויכול לעשות מעשות משונות ונוראות‬
‫שלא לפי כחו כלל וכן בשמחה וענג עצום‬
‫שלמעלה מכלי גופו ירקד בריקוד כשגעון בלי‬
‫סדר וכל כחות שלו כלולין מראש לסוף כא׳‬
‫)כמו בדוד שהיה מפזז ומכרכר בכל עוז כו׳{‬
‫והיינו ג״כ פי׳ הג׳ כל בקמץ שכול׳ נמשך‬
‫בלי שיור כלל וכלל ונמצא הג׳ פירושים הכל‬
‫א׳ וד״ל‪ ,‬ועוד יש פי׳ בכלה לשון כלי‬
‫להכיל היפך הכליון וזהו יותר אמת מכל‬
‫הפירושים שהרי עיקר ענין כלה הוא בחי׳‬
‫מקבל לקבל ולהכיל השפע מן החתן המשפיע‬
‫וכל פי׳ הנ״ל אין בזה ענין כלי קבלה כלל‬
‫אך באמת כל אלה לסגנון א׳ יכוונו ויובן זה‬
‫בנפש האלקית שבאדם שהיא בחי׳ בית קיבול‬
‫להכיל ולקבל בתוכה אור האלקי ממש כמו‬
‫בעבודה שבלב ומוח בבחי׳ קליטה וגם ברצון‬
‫ותענוג שבבחי׳ יחידה יתיישב בה אור האלקי‬
‫באחבה בתענוגים היפך כליון דכלתה נפשי‬
‫בחי׳ רצוא הנ״ל אלא אדרבה יתיישב ויומשך‬
‫בכל כחותיה מזיו ענג האלקי העצמי ונק׳ כלה‬
‫שמקבלת מחתן וגם כלולה מהכל שאין בחי׳‬
‫הקבלה והקליטה שבה דרך פרט א׳ לבד אלא‬
‫מכל כחותיה דנרנח״י כו׳ וזהו כולך יפה רעיתי‬
‫כו׳ בלי פגם בכלים שבה עד צפורן הרגל כמו‬
‫בהילוך אמ׳ מה יפו פעמיך בנעלים וכה״ג‬
‫וזהו בחי׳ כלים ואברים נאים שע״ז אמר כלה‬
‫נאה וחסודה וכן נק׳ רחל יפ״ת ויפ״מ כידוע‬
‫ומבואר במ״א ע״פ הראיני את מראיך כו׳ אך‬
‫הנה כדוגמא זאת ממש נק׳ כלה בבחי׳ הכליון‬
‫בב׳ אופנים מצד הקירוב דמשפיע ומצד הרצוא‬
‫אס ע״י הקירוב כנצוץ כו׳ או ע״י מיצר שבא‬
‫בלא סדר והדרגה בציור ויופי תמונה אלא‬
‫כולה כא׳ שנק׳ כל וכל וכליון הנ״ל הכל הוא‬
 ‫שער התפלה‬
‫מכל התפעלות רצון ושכל ומעשה כר עד‬
‫שישמח בהתפעלות יתירה ויש בזה ב׳ דברים‬
‫א׳ יציאתו מן החשך והב׳ ביאתו אל האור‬
‫ושניהם כא׳ עושין סיבת התפעלות גדולה‬
‫שבעצם נפשו כר וד״ל‪ .‬וכך היה ענין יצ״מ‬
‫שנאמר זכרתי לך חסד נעוריך דוקא שהוא‬
‫יציאתם מן החשך דנש״ט דקליפת מצרים‬
‫באמונה פשוטה דהנה האמונה הזאת היא‬
‫בוללת ראש וסוף דרצון עד סוף מעשה‬
‫כא׳ וראי׳ לזה ממארז״ל בא חבקוק והעמידן‬
‫על אחת צדיק באמונתו יחיה והרי לכאורה‬
‫האמונה עצמה היא כמו טבע בנפשות ישראל‬
‫ירושה מאבותינו וע״כ לא נזכרה בשם מצוה‬
‫בתורה ואיך העמיד כל התרי״ג מצות על‬
‫האמונה שהיא כמו טבע והמצוה אינה‬
‫טבעיות אדרבה קבלת עול מ״ש כר בסור‬
‫מרע היפך הטבע ואמנם באמת הנשמה‬
‫בעצמה א״צ תיקון ולא ירדה רק לתקן בחי׳‬
‫נגה שהוא הגוף ע״י תו״מ שהוא ראש וגוף‬
‫דרמ״ח פקודין כר ויש בזה ב׳ אופנים א׳‬
‫ע״י בחי׳ נר״נ שבמוח ולב ומעשה ציור אדם‬
‫והוא ע״י תו״מ ואוי״ר בתפלה והיינו בחי׳‬
‫הגדלות דאדם וכמ״ש זאת תורת האדם ובמצר‬
‫אמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם והב׳ ע״י‬
‫האמונה שהוא בבחי׳ יחידה דנשמה שכוללת‬
‫כל מה שיהיה רצון ושכל כר עד‬
‫סוף מעשה במצוה שנקרא אדם והוא מ״ש‬
‫שחעמידן על אחת צדיק באמונתו צדיק זהו‬
‫צ״ת נש״י בגופים שבאמונתו יחיה כמו מכל‬
‫חיי הנשמות בתו״מ ואוי״ר לפי שכוללת הכל‬
‫ויש בכלל מאתים מנה ולפי״ז יתורץ דהאמונה‬
‫אע״פ שאינה נמנית ברמ״ח מ״ע להיותה‬
‫עצמית וטבעית מ״מ כוללת הכל וע״כ‬
‫באמונתו יחיה חיות כללי כמו שמן המצות‬
‫בפרט וד״ל‪ .‬וכמו״כ יובן עיקר ענין יצ״מ‬
‫באמונה פשוטה כמ״ש לחמא עניא בלא דעת‬
‫אבל הוא למעלה מן הדעת אע״פ שהוא‬
‫בבחי׳ הקטנות מאד לפי שאין בה טעם וכונה‬
‫כמצה זו שאין בה טעם ונקרא לחמא עניא‬
‫כעני בלא דעת אדרבה היא הנותנת שהיא‬
‫בחי׳ חיות אלקי העצמי כמו העני שלחמו‬
‫מחיה אותו בעצם שלמעלה מן מטעמים‬
‫דעשיר כר וד״ל‪ .‬וזחו שאמר זכרתי לך חסד‬
‫‪188‬‬
‫ומעשה כא׳ כנ״ל באורך וא״כ יש להבין למה‬
‫קורא זח בשם חסד נעוריך בחי׳ הקטנות דנעוריך‬
‫לבד וכידוע בענין ובחי׳ הקטנות דמצה שנק׳‬
‫מיכלא דמהימנותא בבחי׳ אמונה פשוטה בלא‬
‫טעם ודעת רק שמכירים לבוראם כבן שמכיר‬
‫לאביו כר כידוע בפי׳ הא לחמא עניא די אכלו‬
‫כו׳ דלי״ת יו״ד בחי׳ נקוד׳ תח״י כו׳)והוא בחי׳‬
‫קטנות דאבא שבהעלם גדול במצות מצה(‬
‫ועוד יש להבין דבאמת לפי כל הנ״ל ודאי‬
‫יש יתרון מעלה בבחי׳ יציאה והתכללות דראש‬
‫וסוף בעצם הנפש כמו כלתה נפשי ע״י קירוב‬
‫או ע״י מיצר ותשובה כו׳ מהשגת המוח בגדלות‬
‫דבחי׳ נר״נ שבאדם וידוע בענין עגולים ויושר‬
‫דעגולים בחי׳ נפש ויושר בחי׳ רוח ורוח משפיע‬
‫לנפש וא״כ נהפוך חוא שבחי׳ גדלות חמוחין ולב‬
‫דנר״נ יותר מעלח כר ובחי׳ התכללות הנ״ל‬
‫הוא בבחי׳ עגולים דכולל ראש וסוף כא׳‬
‫כידוע‪ .‬והנה להבין זה יש להקדים תחלה ענין‬
‫חסד נעוריך דיצ״מ בלכתך אחרי כר‪ .‬דהנה‬
‫במצרים היו משוקעים בנש״ט דקליפת מצרים‬
‫ויצאו מאפילה לאור גדול וכמ״ש העם ההולכים‬
‫בחשך ראו אור גדול וזהו ממש עד״מ הבע״ת‬
‫האמתי שכאשר ישוב אל ה׳ בכל לבו הנה‬
‫אמתית הסיבה לעוצם ההתפעלות נקודת לבו‬
‫כ״כ עד שתצא נפשו כתשובת ראב״ד וכה״ג‬
‫אינו אלא מצד שהיח משוקע נפשו בעומק חשך‬
‫הקלים׳ דמות ורע וטומאה בכל מיני זוחמא‬
‫וכאשר נוססה בו רוח התעוררו׳ להאיר נפשו‬
‫מן החשך‪ .‬הנה זהו ממש כשיוצא מאפילה לאור‬
‫גדול שמצד החידוש הנפלא מן הקצה לקצה‬
‫מאפילה לאור גדול יבא לכלל התפעלות עצם‬
‫נפשו בכל פנימית ועצמות שבה שהוא עולה‬
‫על כחות שבה מרצון עד מעשה )וחיינו בחי׳‬
‫כח ההיולי העצמי שבנפש כמו שתשמח על‬
‫הצלתה מן החריגה לחיים שנעשה בריה חדשה‬
‫ממש וכה״ג כך יצא מן חמות ורע לחיים‬
‫האלקיים שנוגע בעצם הנפש והיינו בחי׳‬
‫יחידה דנפשו ממש( וכמו הגר שמתגייר שהיה‬
‫עושה כל מיני רע ונעשה עובד ה׳ הגם שעדיין‬
‫אינו עובד ה׳ בשלימות ויכול להיות שבמשך‬
‫זמן יפול מהתפעלות זאת ולא ישמור עבודת‬
‫ח׳ כ״כ כר אך תחילת יציאתו מן ההיפך‬
‫להיפך זהו מגיע בעצם יחידה דנפשו שלמעלה‬
‫צה‬ ‫שער התפלה‬ ‫‪189‬‬
‫הנה לפ״ז היה ביצ״מ ב׳ ענינים‬ ‫אך‬ ‫נעוריך דוקא שהוא האמונה הפשוטה העצמית פט‬
‫הא׳ האמונה העצמית והטבעית‬ ‫אע״פ שהוא בקטנות והעלם גדול הרי נקרא‬
‫אהבת כלולותיך כר אהבה עצמית שכוללת הנ״ל שהיא תוקף עצם הנפש בתכלית וזהו‬
‫כל ענין מ״ת שהיה בנקודת הרצון בפו״מ די לענין מציאת כחם למם״נ לצאת ממצרים‬
‫כא׳ כמ״ש כל אשר דבר ה׳ נעשה ועל כל ולכתם אחרי ה׳ כר והב׳ עוצם נקודת‬
‫דבור כר ונמצא בחי׳ הקטנות דחסד נעוריך ההתפעלות ביציאתם מן החשך ואפילה דנש״ט‬
‫למעלה מבתי׳ הגדלות דאדם שבתו״מ שקבלו לאור גדול שזהו מן ההיפוך להיפוך כנ״ל‬
‫בסיני לפי שממנה נסתעף הקבלה בפרטית ולכאורה היה די בא׳ מהם כו׳ ולמה יש כאן‬
‫בנר״נ שלהם בשמיעה במוח ולב כר וד״ל‪ .‬ב׳ דברים הללו ונמצאים כא׳ ממש ומה זה‬
‫ואמנם הרי אע״פ שבאמת האמונה היא שקורא לכל אלה חסד נעוריך אהבת‬
‫הכוללת הכל זהו הכל בבחי׳ העלם ומקיף כלולותיך לכתך אחרי במדבר כר שהזכיר ג׳‬
‫וכמ״ש וארשתיך לי באמונה שנקרא אירוסין ענינים חסד ואהבה והליכה אחריו כר‪ .‬אך‬
‫ולא נישואין וביום חתונתו זה מ״ת היה בחי׳ הנה יש להקדים בזה ענין א׳ בעצם הנפש‬
‫נישואין שהוא היחוד האמתי דקוב״ה בכנ״י ממש שלמעלה ממקור לרצון כר שכוללת‬
‫בקבלת תו״מ וידוע המאמר איהו אמת ואיהי בעצמה ב׳ דברים שהמה נוגעים בבחי׳‬
‫אמונה וכמ״ש אמת ואמונה כל זאת הרי עצמותה ומהותה ממש והוא שיגיעו לתכלית‬
‫כמו שעצמותו ית׳ נקרא אמת מצד אמתת מהותה ממש והיינו בבחי׳ יחידה שבנפש‬
‫אמתתו כמו שהוא כמ״ש אמתך אלקי כר כך דוקא הנ״ל הכוללת ב׳ דברים דבר והיפוכו‬
‫כנ״י נקר׳ אמונה שמקבלת כל האמת שלו והוא הענג העצמי והצער העצמי ושניהם‬
‫כמו שהוא וכמ״ש ואמת ה׳ לעולם כך ביצ״מ נוגעים עד העצם ממש כמו אהבה רבה‬
‫כנ״י נקרא אמונה שבאמונה פשוטה שלהם בתענוגים שנוגע בעצם הנפש ממש שתכסוף‬
‫קבלו כל אמתת אמתתו במ״ת בי׳ הדברות עד כלותה ממש כאהבת דוד ויונתן שאהבת‬
‫כמ״ש אנכי מי שאנכי כר ועל כל דבור כר נפשו ממש אהבו כר וכה״ג באהבת בן לאב‬
‫וזהו חסד נעוריך דוקא דיצ״מ עשה זאת מן ואיש ואשתו כמו הניצוץ שנמשך כר וכנ״ל‬
‫הקטנות אל הגדלות כר וה״ז כנ״ל במי שיצא בענין אחריך נרוצה ע״י הקירוב העצמי ממש‬
‫מן החשך ואפילה לאור גדול וכבע״ת או גר כר וכמ״ת שעל כל דבור כר וכן עד״ז ממש‬
‫שיצא מהיפך להיפך הרי התפעלותו כולל ב׳ יש בעצם הנפש דבר והיפוכו והוא כלות‬
‫דברים יציאתו מן החשך וביאתו לאור גדול הנפש מן הצער העצום שנוגע עד העצם ממש‬
‫הנה זה שבא אל האור מתוך החשך אע״פ והיינו הך‪ .‬והוא כאשר יצר לאדם במצור‬
‫שהוא קטנות שאינו רק שיצא מן הרע ומות ומצוק כ״כ עד שיגיע לעצם נפשו למות כר‬
‫אבל מי שנידון להריגה וניצול מן המות ונשאר כמו קצתי בחיי כו׳ או טוב מותי כר ה״ז‬
‫בחיים אע״פ שקטן זה לגבי קניית כל הון מצד שזהו דבר המנגד לחיי עצמו ממש ע״כ‬
‫וגדולה באמת תגדל שמחת הנפש יותר מכל יצטער בנפשו כ״כ ואם לא היה נוגע לחייו‬
‫הון וגדולה כאשר נשאר בחיים ולא מת כו׳ העצמיים כ״כ לא היה כ״כ מצטער עד הנפש‬
‫והיינו מה שניתן לו חייו בלבד זהו גדול מכל כר לפי שהעונג והצער ב׳ קוין שקולין המה‬
‫חיי תענוגים להיותו כל עצמותו ממש כר וד״ל דוקא בעצם הנפש ממש שנקרא יחידה וד״ל‪.‬‬
‫וכך יובן שמבחי׳ האמונה שיצאו מן המות )וכמו מעשה באחד שהעלה בלבו טינא עד‬
‫דקליפה לחיים האלקים שבאמונתו יחיה חיים שחלה למות כר ואנו רואים שממש שוה הרצון‬
‫עצמיים יותר גדול מכל חיי אהבה בתענוגים בחיים עם העדר הרצון במות דממש הכל א׳(‬
‫שע״י תו״מ אח״כ כר וע״כ לא יקשה מה וכך יובן בענין התשובה מעומקא דלבא בצער‬
‫שמבחי׳ קטנות דאמונה שיצאו מאפילה לאור מופלג עד כלות הנפש ממש כתשובת ראב״ד‬
‫גדול יבא מזה כל חיי עולם דמ״ת שבבחי׳ וכה״ג לפי שנגעה בעצם הנפש של הריחוק‬
‫שלו מאלקים חיים וה״ז שוה ממש עם דביקות‬ ‫נשואין כר וד״ל‪:‬‬
 ‫שער התפלה‬
‫נראה להם בבחי׳ מקיף בהעלם בתעלומת לבם‬
‫באה״ר המסותרת כנ״ל כנערה המאורסה‬
‫שמרצונה תלך כר כך חסד זה דכנ״י שהפקירו‬
‫עצמם בכל כר לצאת אחרי ה׳ כר נק׳ חסד‬
‫נעוריך כי במ״ת שקיבלו בבתי׳ גילוי אור ה׳‬
‫ממש על כל דבור נק׳ חתונתו בחי׳ נישואין‬
‫ודאי אין זה חידוש )ובאמת חסד נעוריך זה‬
‫קאי גם על בחי׳ הקבלח במ״ת שנק׳ חתונתו‬
‫בחי׳ אירוסין בטבעת קידושין כמקיף כר‬
‫וזהו לכתך אחרי במדבר בארץ דהילוך זה‬
‫ע״ד הפשוט קאי על הילוכם במדבר מ׳ שנה‬
‫בארץ לא זרועה שזחו אחר מ״ת כר כי בחי׳‬
‫נשואין היה בבנין בהמ״ק דשלמה או‬
‫בימהמ״ש כמ״ש במ״א וד״ל(‪ .‬וזהו אהבת‬
‫כלולותיך לשון כלה ולשון התכללות והוא‬
‫אהבה רבה דאתכלילת מתרין סטרין דחו״ג‬
‫והיינו גודל המיצר והדוחק שמררו את חייהם‬
‫בעבודה קשה עד שתקצר נפשם מפני זה‬
‫נתקרב לבם בעוז אה״ר כר והמה ב׳ קוץ‬
‫דענג וצער שכלולים כא׳ ושניהם היו כאחד‬
‫אחר העבודה הקשה והחשך והאפילה דנש״ט‬
‫כר היה גלוי אור גדול ע״כ היה החילוך אחרי‬
‫ה׳ באמונה פשוטה שהילוך זה כולל שניהם‬
‫כא׳ ממש )כנ״ל במשל מי שחפץ בחיים ואינו‬
‫רוצה במות דהכל א׳ כך היו כנ״י מצויינים‬
‫ומובדלים מכל טומאה דמצרים רק מצד‬
‫האמונה ובאמונה זו הלכו אחרי ה׳ כר וזהו‬
‫שהאמונה כולל כל רמ״ח מ״ע בקירוב לאלקים‬
‫וכל שס״ה ל״ת להתרחק מכל רע השנאוי‬
‫ותעוב בעיני ה׳ וזהו שהעמידן על א׳ כנ״ל‬
‫וד״ל(‪ .‬וזהו שהזכיר ג׳ דברים חסד נעוריך‬
‫אה״ר בעצם ואה״כ דכלולה מהיפוכה כנ״ל‬
‫ולכתך אחרי כר כולל שניהם שהוא האמונה‬
‫כנ״ל וד״ל )וע״ד חפשוט חסד נעוריך ביצ״מ‬
‫ואה״כ במ״ת שנק׳ כלה כנ״ל ולכתך אחרי‬
‫במדבר כר אחר מתן תורה וזו למעלה מזו‬
‫ולכתך אחרי במדבר יותר גבוה מבחי׳ פב״פ‬
‫שבמ״ת וכמ״ש בארץ לא זרועח מאור זרוע‬
‫לצדיק עליון כר ששם תכלית הסתר אלקות‬
‫כידוע שנק׳ מדבר העמים והיינו במ״ב מסעות‬
‫דארון כר( אך הנה עדיין אין מתיישב למה‬
‫הוצרך לב׳ ענינים הפכיים כא׳ יציאתם‬
‫באמצעות המיצר ואמצעות הקירוב כנ״ל דודאי‬
‫‪190‬‬
‫הנפלאה של צדיקים גדולים שמצד אה״ר‬
‫בתענוגים תכלה נפשם ממש דהיינו הך ממש‬
‫וד״ל‪ .‬ונמצא הקירוב והדיבוק העצמי בא מב׳‬
‫דברים הנ״ל ענג וצער בעצמיות הנפש ממש‬
‫ושוין הן אבל יכול להיות זה בלא זה או מצד‬
‫הקירוב באה״ר בתענוגי׳ או מצד עוצם המיצר‬
‫בעצם כבע״ת אמתי כנ״ל וביצ״מ היו ב׳‬
‫דברים הללו כא׳ שנגלה עליהם מלך מלכי כו׳‬
‫וכלתה נפשם בענג האלקי ליכלל כניצוץ כו׳‬
‫וגם עוצם המיצר והלחץ בנפשם כפרעה‬
‫הקריב כו׳ ובאמת היה די בא׳ מהם אם היה‬
‫הכונה רק הדביקות וקירוב מצד העצם מאחר‬
‫שנש״י נקר׳ בנים כר אך הבונה היה שיהיה‬
‫כלול מדבר והיפוכו שבעצמיות נפשם וכמ״ש‬
‫בזהר בראשית אהבה דלא אתכלילת מתרין‬
‫סטרין אינה אהבה שלימה כו׳ והענין הוא‬
‫כידוע שנקרא גבורה שבחסד בחי׳ קו השני‬
‫שבאהבה וחסד עצמו שהוא הצער העצום על‬
‫היפוך הקירוב )כמו צמאה לך נפשי כר מתי‬
‫אבוא ואראה פני אלקים כר( וזהו דאתכלילת‬
‫האהבה מתרץ סטרין דחו״ג ולא בקו ימין‬
‫מקרבת לבד כר וזהו פי׳ חסד נעוריך אהבת‬
‫כלולותיך חסד נעוריך היינו בחי׳ האהבה‬
‫רבה בעצם והיא אה״ר המסותרת בנקודת‬
‫לב כל אחד ואחד מישראל והיא המשכת‬
‫העצם באמונה תקיפה בתכלית כר וה״ז‬
‫כמשל אשה בנעוריה מיד אחר האירוסין‬
‫שהולכת לבית בעלה )כרבקה שאמרה אלך‬
‫ועזבה בית אביה לילך אחרי אליעזר שזהו‬
‫אהבת נערות וכד לא קבילת דכר נקרא נער‬
‫כר( וזהו פלא גדול שאם היו נישואין בזיווג‬
‫שייך ענין ההמשכה שתמשך לבה לילך אחרי‬
‫בעלה לפי שכורתת ברית לבעלה לפי שעשאה‬
‫כלי בביאה ראשונה והיינו שנמשך בה בחי׳‬
‫הגבורות דדכורא דאל אישך תשוקתך והוא‬
‫רוחא דשביק כר כידוע אבל קודם הנשואין‬
‫והיחוד גם כשהיא נערה מאורם׳ לאיש לבד‬
‫מאין יבא בה ההמשכה שתמשך לילך מבית‬
‫אביה כר כך במצרים חיה כמו בחי׳ אירוסין‬
‫דכתיב וארשתיך לי באמונה כר כנ״ל וזהו‬
‫הנקר׳ חסד נעוריך ע״ד הפשוט שהוא כנ״י‬
‫בהיותם בגלות מצרים שלא היה בנשמתם‬
‫ולבם גילוי קליטת אור אלקי רק מרחוק ה׳‬
‫צו‬ ‫שער התפלה‬
‫שלה כמו בימי דוד ושלמה אלא דוקא חסד‬
‫נעוריך שבבחי׳ קטנותיך ביצ״מ זכרתי לך‬
‫זה אני זוכר להעלאת מ״ן כי זהו יותר גדול‬
‫מכל לפי שכל מה שנגדלת כ״כ הכל היה מכח‬
‫זה החסד נעוריך דוקא וד״ל‪ .‬ויובן כל זה‬
‫עפ״י הנ״ל בענין יצ״מ בשרש הדבר שזהו‬
‫מצד כח ההתחלה ומצורף בו כח ההתחדשות‬
‫גדולה מהיפך להיפך וכענין ד׳ צריכים להודות‬
‫מי שיצא מבית האסורים כר כך ויצעקו אל‬
‫ה׳ בצר להם במצרים ונגאלו שהיה להם‬
‫נפשם לשלל רב כר וכמ״ב ברוחניות שמררו‬
‫את חייהם הרוחני למעלה וכמו השם נפשינו‬
‫בחיים עליונים שהוא המל׳ ונגאלו ע״י קירוב‬
‫גדול והנה בזה היה בהעלם ובהתכללות כל‬
‫מה שיהיה בנשמתם דור אחר דור בתו״מ‬
‫ותפלה ותשובה כר וזהו כמשל נטיעת זמורות‬
‫גפן שיניקתה בארץ בשרשים קטנים מאד‬
‫ותגדל ענפיה למעלה מעלה מן ההרים כך כנ״י‬
‫בגלות מצרים שפרו ורבו והולידו נשמות ת״ר‬
‫אלף זה הכל חיה תחת שר של מצרים בגלות‬
‫קשה ויצאו לאור גדול בקבלת תו״מ בהר‬
‫סיני ודור אחר דור כר עד בימי דוד ושלמה‬
‫גדלו בבחי׳ מעלה ומדרגה מאבות כמ״ש‬
‫והטיבך והרבך מאבותיך וראיה לזה ממ״ש‬
‫וארא אל אברהם אבל שמי הוי״ה לא נודעתי‬
‫לחם וע״י נאקת בנ״י בחומר ולבנים זכו למ״ת‬
‫ומצות בפ״מ שהוא שם הוי״ה ממש וכמ״ש‬
‫במ״א באריכות וד״ל‪ .‬וזהו ואנכי נטעתיך‬
‫שורק כמו נקודת השורק שהן ג׳ נקודות זה‬
‫תחת זה ובאלכסון מן השמאל אל הימין ומן‬
‫השורק יעשו סגול בג׳ נקודות ב׳ למעלה וא׳‬
‫למטח ונק׳ סגול תחתון ויש סגול עליון א׳‬
‫למעלה וב׳ למטה וזהו ישראל לסגולתו והכל‬
‫נעשה מן השורק שהוא ג׳ הנקודות אך מה‬
‫שנעשה כנ״י סגולה מכל העמים מפני‬
‫שנטעתיך שורק כר‪ .‬וביאור הענין הנה מבואר‬
‫למעלה שיש בעצם הנפש ב׳ דברים הפכים‬
‫צער וענג ושניהם בנגיעה עד העצם ממש‬
‫ויחודם והתכללותן א׳ הוא ממש כמו שיחפוץ‬
‫בחיים ולא יחפוץ במות כר וה״ז כג׳ נקודות‬
‫ב׳ למעלה וא׳ למטה או ב׳ למטה וא׳ למעלה‬
‫שב׳ הנקודות נחלקים לב׳ קוין ימין ושמאל‬
‫‪191‬‬
‫היה די בא׳ מהם כנ״ל ולמה צריך לאהבה‬
‫דכלולה מחו״ג דוקא אחר שהאה״ר היא‬
‫בעצם בתכלית וקמי שמיא גליא וא״צ לנסותו‬
‫בזה כו׳ ואמנם באמת עיקר הענין היא מצד‬
‫שהיה אז בחי׳ ההתחלה של גלוי אור נקודת‬
‫יהדות׳ והוא מה שיצאו מאפילה לאור גדול‬
‫כמשל הבע״ת או גר כנ״ל וכל התחלה כולל‬
‫ב׳ הפכים כא׳ שיגדל אז דוקא אור ההתפעלו׳‬
‫ביותר עד שכולל בו בהעלם כל מה שעתיד‬
‫להיות בו במשך זמן בתכלית גדלותו כמו‬
‫עד״מ הנערה שחפצה להנשא שאז היא בתשוקה‬
‫גדולה ביותר ועוזבת כל בית אביה כו׳ שזהו‬
‫מצד שהוא בחי׳ ההתחלה הגם שעדיין לא‬
‫נתייחד׳ בבעלה אבל מפני רצונה להנשא הרי‬
‫היא עוזב׳ בית אביה והולכת אחרי האיש כר‬
‫וזהו כולל כל מה שהיא עתידה להתייחד‬
‫באה״ר בתענוגים במשך כל זמן שאחר‬
‫הנישואין וכמ״כ אמר רבבה כצמח השדה כר‬
‫ותרבי ותגדלי כר עד שראויה ליחוד ע״כ‬
‫אמר חסד נעוריך דוקא לפי שאז דוקא גודל‬
‫ההתפעלות כי חדש הוא בנפש כאילו נעשה‬
‫בריה חדשה כו׳ ואח״כ מתקרר כו׳ וד״ל‪:‬‬
‫כל זה בתום׳ ביאור ע״פ המבואר‬ ‫ויובן‬ ‫צ‬
‫במ״א ע״פ אוסרי לגפן כר והוא‬
‫מ״ש גפן ממצרים תסיע כר כסו הרים צילה‬
‫כר דהנה כתיב ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע‬
‫אמת כר שורק הוא זמורת גפן קטנה מאד‬
‫שנטיעתה בקטנות מאד ואח״כ תגדל למעלה‬
‫עד שצילה כיסה הרים הגבוהים מאד כר‬
‫וזהו גפן ממצרים תסיע בהיותם בבחי׳ הקטנות‬
‫מאד כשורק קטנה ואח״כ במ״ב מסעות שתסיע‬
‫ממצרים ונכנסה לארץ כסו הרים צילה ע״י‬
‫תו״מ כמו בימי שלמה דקיימא סיהרא‬
‫באשלמותא ולא עוד אלא שעלת׳ המל׳‬
‫בפנימיות הכתר שלמעלה מן האבות שנק׳‬
‫הרים עליונים וכמ״ש הטיבך והרבך מאבותיך‬
‫כר וזהו שכסו הרים צילה וכל זה מצד שהיתה‬
‫בקטנות במצרים כנטיעת שורק ע״כ גדלה‬
‫למעלה כ״כ וזהו ג״כ עיקר המכוון הפשוט במ״ש‬
‫זכרתי לך חסד נעוריך דוקא כי מ״ש זכרתי‬
‫לך חסד זח בא לשלול חסדים אחרים זולתם‬
‫שאינו זוכרם אע״פ שהן היו בימי הגדלות‬
 ‫שער התפלה‬
‫שיעבוד הקשה בחומר ולבנים ויבא אליהם גואל‬
‫ומושיע זה משה ע״ה לאמר בשם ה׳ פקד פקדתי‬
‫כו׳ ולא הי׳ בנפשם כח לקבל והוא כמ״ש הא‬
‫לחמא ד״י כו׳ נקודה א׳ מצד המיצר העצום עד‬
‫שהאמינו בנפשם ונתחזקו לצאת מאפילה לאור‬
‫גדול כו׳ זהו בחי׳ נקודה הג׳ שבשורק והוא‬
‫שעלה למעלה בסגול עליון וד״ל‪ .‬וזהו ואנכי‬
‫נטעתיך שורק שהוא האמונה בירושה מאבותיהם‬
‫כנ״ל וזהו כולו זרע אמת שהן האבות דאמת‬
‫הוא בחי׳ יעקב כמ״ש תתן אמת ליעקב כו׳ וסגול‬
‫דאמת הוא סגול התחתון שמעורר לסגול עליון‬
‫כנ״ל וכמ״ש והייתם לי סגולה בה״א כו׳‪ .‬אך‬
‫בחי׳ שורק זה דוקא הוא שהגדיל ונעשה גפן‬
‫עד שכסו הרים צילה שהוא למעלה מן האבות‬
‫דהאבות הן המרכבה הוא בחי׳ חג״ת דכתר‬
‫כידוע בענין הגדול והגבור כו׳ וכסו הרים צילה‬
‫דגפן זה הוא בבחי׳ כח״ב והוא סגול עליון כנ״ל‬
‫והיינו רק מפני שהיו במיצר כנקודה א׳ שזה‬
‫ממש נקודה א׳ על ב׳ נקודות דרצון )שהוא‬
‫שיר פשוט ועצמי שע״ג שיר כפול דחו״ב‬
‫כר( וד״ל וזהו זכרתי לך חסד נעוריך דבחי׳‬
‫שורק שהיה בזה בהעלם כל מה שתגדל אח״כ‬
‫להיות בבחי׳ סגול העליון שלמעלה מן האבות‬
‫וכמ״ש והטיבך כו׳ כמו בימי דוד ושלמה ודור‬
‫אחר דור בתו״מ ומס״נ כו׳ כנ״ל וד״ל‪ .‬ומעתה‬
‫יובן בתום׳ ביאור ענין הנ״ל ביצ״מ שהיה שם‬
‫ב׳ דברים א׳ עוצם המיצר ודוחק שהוא בחי׳‬
‫ההשפלה בתכלית שזהו כמו השורק וע״כ נקראו‬
‫שם זרע אמת כי הנה פי׳ אמת העליון הוא‬
‫אור א״ם כמו שהוא בבחי׳ אמיתתו ממש כמ״ש‬
‫איהו אמת והתלבשות אמיתת אמיתתו בתורה‬
‫ע״כ נק׳ התורה אמת כידוע שאין אמת אלא‬
‫תורה וכנ״י נקר׳ זרע אמת שהנשמות שהם‬
‫אור זרוע מאור אמיתת עצמותו והוא במצרים‬
‫שהיו שם כנטיעת שורק כולו זרע אמת לקבל‬
‫בחי׳ האמת העליון דתו״מ כו׳ והוא בבתי׳‬
‫האמונה דאיהי אמונה כאיש אמת שאינו‬
‫משקר באופן קבלתו כמו שהוא ממש לא יוסיף‬
‫ולא יגרע מכמו שקיבל לפי שהוא אמיתת הבית‬
‫קיבול משא״ב זולתו שיצא חוץ מאמיתת האור‬
‫והשפע לחוץ לימין ושמאל כמ״כ יעקב שנק׳‬
‫אמת היינו שאין בו נטי׳ לימין ושמאל רק כפי‬
‫הקבלה באמתת העצמות משא״ב אברהם יצא‬
‫‪192‬‬
‫גם במדות שברצון העצמי דבר והיפוכו‬
‫המנגדו והיו לאחדים ממש כי נעשים מכוונים‬
‫והיינו כמו האהבה לטוב והיראה מן הרע שזה‬
‫ב׳ הפכים ושניהם מתאחדים דהיינו הך מה‬
‫שיחפוץ בטוב היינו מה שימאוס ברע ומה‬
‫שימאוס ברע היינו מה שיחפוץ בטוב כי זה‬
‫חיים וזה מות וכמשל הנ״ל וזהו סגול התחתון‬
‫ב׳ נקודות למעלה וא׳ למטה )והוא בחי׳ חג״ת‬
‫שבכתר בחי׳ חסד שברצון לטוב וגבורה‬
‫מואס ברצון לרע והמכוון א׳ הוא שהוא הנקודה‬
‫שלמטה הכוללם יחד וזהו ג״כ ענין שיר פשוט‬
‫ושיר כפול ושיר משולש כמשי״ת( וסגול העליון‬
‫א׳ למעלה וב׳ למטה היינו בחי׳ כח״ב‬
‫שבכתר והענין הוא בבחי׳ יחידה הנ״ל שכל‬
‫עצם נפשו שלמעלה מהתחלקות רצון לחו״ג‬
‫יוצא ועולה בבחי׳ העצמיות ממש אז נק׳ נקודה‬
‫א׳ לבד ובה מוסתר ונעלם ההתחלקות לרצון‬
‫לחפוץ בחיים וטוב ולמאוס במות ורע ועדיין‬
‫היא בהעלם ויוצא לגלוי בב׳ נקודות שלמטה‬
‫שזהו חו״ב שבכתר כו׳ וזהו הנק׳ סגול העליון‬
‫כמ״ש ישראל לסגולתו כנ״ל ומסגול התחתון‬
‫חג״ת נעשה סגול העליון כח״ב וד״ל‪ .‬ומעתה‬
‫יש להבין ג׳ הנקודות דשורק שהן זת״ז מן‬
‫השמאל אל הימין וזה היה במצרים דכתיב‬
‫נטעתיך שורק כנ״ל דהנה ב׳ נקודות שעומדים‬
‫בשוה מורין בחי׳ ציור התחלקות ימין ושמאל‬
‫והתכללותם יחד אלא שסגול תחתון חג״ת‬
‫מלמטה למעלה וסגול עליון כח״ב מלמעלה‬
‫למטה והוא עצם אור א״ס שנמשך מלמעלה מן‬
‫הרצון המתחלק ונעשה בהתחלקות והיינו אנכי‬
‫ולא יהיה לך וד״ל‪ .‬אבל במצרים עדיין לא היה‬
‫כנ״י בבחי׳ סגול התחתון כדי לעורך סגול‬
‫העליון כי לא היה בהם העלאת מ״ן בתשובה‬
‫ומע״ט כלל רק שצעקו במר נפשם שמררו‬
‫את חייהם בעצמי למעלה וכמ״ש בזהר חייהם‬
‫דמאן חייהם דכנ״י כו׳ והיינו בבחי׳ יחידה ממש‬
‫שכלול שם התחלקות הרצון לחפוץ בחיי‬
‫האלקי׳ בכל לב ולמאוס ברע שזהו עיקר קבלת‬
‫התורה אנכי ולא יהיה לך כו׳ רק מפני שהיה‬
‫בבחי׳ השפלות העצום והוא נקודת השורק‬
‫שהוא מורה הירידה וההשפלה בעצם למטה‬
‫מטה והיינו ג׳ פעמים מן השמאל אל הימין‬
‫להיות כי היו שפלים בעצמם בתכלית מצד‬
‫צז‬ ‫שער התפלה‬
‫התורה כו׳ והיינו ענין ההתחדשות מה שנהפכו‬
‫ממות דנש״ט לחיים שעל ידי זה יהיה דוקא‬
‫בבחי׳ סגול כר וד״ל‪:‬‬
‫צא ו א ח ר כל זה יובן מ״ש רבבה כצמח‬
‫השדה נתתיך ותרבי ותגדלי‬
‫כר דהנה לכאורה פסוק זה סותר למ״ש‬
‫ואעבור אליך ואראך מתבוססת בדמיך כר‬
‫דמשמע מזה שזהו רק כמו התינוק הנולד ביומו‬
‫שמתבוסס בדמיו וכה״א לא כרת שרך‬
‫והחתל לא חותלת כו׳ לפי שבמצרים היה‬
‫בחי׳ לידה כידוע להמקובלים ובכאן הוא‬
‫אומר ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדים שדים‬
‫נכונו כר כמו משל הנערה הראויה ליחוד‬
‫ונישואין כי הגיע פרקה בגדולה כר אך הנה‬
‫יובן זה ע״פ כל הנ״ל בהיות ידוע בענין‬
‫הנשמה שנקרא אדם הרוחני בצלם האלקים‬
‫ותולדת הנשמה כמו תולדת האדם החומרי‬
‫שקטן הוא בתולדתו וגדל מעט מעט באברים‬
‫ושכל ומדות כר וכמ״ש כי האדם עץ השדה‬
‫כעץ הצומח מעט מעט כר שבעץ צומחים‬
‫הפירות לזמן ידוע וכך התינוק ביום תולדתו‬
‫דמו בנפשו מעורב בו היינו א׳ דאדם בהעלם‬
‫גדול אצלו כי כל מה שעתיד לגדל במוחי׳‬
‫ומדות כלולים בהעלם בדם הוא הנפש‬
‫דקטנות כר וכך יובן בנשמה האלקית מיד‬
‫שיצא באור זרוע לצדיק עליון למטה הוא‬
‫בבחי׳ הקטנות מאד כתינוק הנולד והיינו מה‬
‫שנשמות ישראל היו בגלות מצרים דכתיב‬
‫ואעבור עליך ואראך כר דהדם הוא הנפש‬
‫הרי הוא בחי׳ קטנות הנפש דאדם שבצלם‬
‫אלקים והוא ענין הנ״ל בהתחדשות ממות‬
‫לחיים כר וכמו בבחי׳ האמונה שהיא ענין‬
‫מבחי׳ הקטנות שכולל הכל כאחד ואין בו‬
‫ציור התחלקות מוח ולב כר עדיין וזהו ואומר‬
‫לך בדמיך חיי כר ב׳ פעמים נגד ב׳ מקיפים‬
‫דחיה יחידה שהן ל׳ ומ״ם דצלם אדם כמ״ש‬
‫אך בצלם יתהלך כר שזהו למעלה מא׳‬
‫דאדם שבבחי׳ נר״ן מוח ולב ומעשה כנ״ל‬
‫וזהו בדמיך חיי חיות מקורי לנשמה יהיה‬
‫מדמיך דם דאדם בחי׳ נפש שהוא בחי׳‬
‫עגולים שבשרשו היינו בלמ״ד ומ״ם דצלם‬
‫וזה שכפל ב׳ פעמים בדמיך חיי כמ״ש אך‬
‫בצלם יתהלך כר )וזהו ענין דעגולים שלמעלה‬
‫‪193‬‬
‫ממנו ישמעאל והיינו הע׳ שרים שמקבלים מחו״ג‬
‫דמותרות שיוצאין מנקודת האמת כר‪ .‬אבל‬
‫יעקב בחר לו י״ה כר להיות לו סגולה מכל‬
‫העמים בסגול זה שהוא הנבחר בימין ושמאל‬
‫בלי נסיה כלל לחוץ והוא סגול התחתון שכלול‬
‫ב׳ נקודות בנקודה שלמטה וכ״ש וק״ו בסגול‬
‫העליון שנקודה עליונה נקרא רצון או כתר‬
‫שכלול ימין או שמאל בלי נטי׳ וזהו הכל בבחי׳‬
‫הקבלה ברצון עצמי בלי נטיה כלל וזהו שנק׳‬
‫זרע אמת ואמנם ההשפעה מלמעלה למטה‬
‫שהוא ג״כ מאמיתת העצמי בלי נטיה כו׳ היינו‬
‫במ״ת שאמר אנכי ממש ולא כו׳ ימין ושמאל‬
‫מלמעלה למטה ונמצא האמונה היא בבחי׳‬
‫סגול תחתון ולא כן משמעות הפסוק נטעתיך‬
‫שורק ולא סגול כר‪ .‬אך באמת במ״ת כשאמרו‬
‫נעשה נעשו בבחי׳ סגולה מכל כר הנבחר‬
‫בבחי׳ הקבלה בלי נטיה כר אבל במצרים‬
‫היו בבחי׳ שורק בלי קוין ימין ושמאל כלל כי‬
‫עדיין לא היו בבחי׳ בית קיבול בימין ושמאל‬
‫רק בבחי׳ ההשפלה בעצם עשה הכנה בנפשם‬
‫להיות בחי׳ זרע אמת להכיל כר והוא בבחי׳‬
‫האמונה שהיא אמתת הכלי להכיל אור האמת‬
‫כמו שהוא ממש וכמ״ש איהו אמת ואיהי אמונה‬
‫וד״ל ומעתה יובן מה שהיה ביצ״מ ב׳ דברים‬
‫המיצר כו׳ והקירוב כו׳ ולא די באחד מהם כנ״ל‬
‫דהנה מבואר למעלה בב׳ דברים שבעצם‬
‫הנפש ענג וצער עד העצם ממש וב׳ הקוין‬
‫שקולי׳ כר‪ .‬והנה כאשר היו בתכלית המיצר‬
‫ותקצר נפשם ממש עד שהיו בתכלי׳ ההשפלה‬
‫כנקודה הג׳ שבשורק כנ״ל הנה ה׳ משפיל‬
‫אף מרומם כר והיינו עי״ז דוקא נגלה עליהם‬
‫מלך כר בתכלית הקירוב וכמ״ש ועברתי‬
‫כו׳ אני ולא מלאך כר אלא הקב״ה בכבודו‬
‫ובעצמו שנק׳ סדכ״ס ולית מח׳ תפיסא כר‬
‫כידוע והקירוב הזה נעשה בבחי׳ דילוג גדול‬
‫וכמ״ש ופסח ה׳ כר והוא להיות שרם ה׳ ושפל‬
‫יראה דוקא ועי״ז עשה לנש״י בחי׳ כלי להיות‬
‫בבחי׳ הקבלה בימין ושמאל ואמצע שהוא‬
‫בחי׳ אמת כנ״ל בפי׳ זרע אמת להיות מוכנים‬
‫לקבלת התורה שנקרא אמת כנ״ל והוא ע״י‬
‫האמונה שכוללת ב׳ הקווין דחפץ בחיים‬
‫ולמאוס במות משא״כ בלא מיצר ודוחק לא‬
‫היו בחי׳ בית קבול בימין ושמאל לקבלת‬
 ‫שער התפלה‬
‫התורה שהוא בחי׳ שדים דבינה לבא ושערך‬
‫צמח בהלכות דתושבע״פ אך את עירום כר‬
‫הכל בלי לבוש כי הכל היו בנפשם בעצם‬
‫עדיין בלבד !סכנ״ל( וזהו זכרתי לך חסד נעוריך‬
‫דתגדלי ותבואי כר אח״כ בבחי׳ אדם במ״ת‬
‫לכתך אחרי כר כמ״ש בצלם יתהלך כר וכמו‬
‫אחריך נרוצה והוא במ״ב מסעות דשכינה‬
‫וארון במדבר אחר מ״ת דוקא כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫צב ו ל ה ב י ן בתוס׳ ביאור שרש ענין‬
‫הנ״ל בפסוק אוסרי לגפן עירה‬
‫ולשורקה כר‪ .‬הנה פסוק זה קאי אדסמיך לי׳ עד‬
‫כי יבא שילה ולו יקהת עמים שיהפוך ה׳ אל‬
‫עמים שפה ברורה כר וכן כתיב ונהרו אליו כל‬
‫הגוים כר אז אסרי לגפן כר‪ .‬וי״ל מהו הסמיכות‬
‫זל״ז‪ .‬ויש להקדים לזה מאמר רז״ל בענין‬
‫ימהמ״ש דמשמע בכמה דוכתי שלא יהיו אז‬
‫שום הפרש מעלה ומדריגה יתירה ברוחניות‬
‫הזדככות החומר רק אשר יהיה בהמ״ק‬
‫ויקריבו קרבנות ויקיימו כל המצות מעשיות‬
‫ועיקר שלימות העבודה במצות יהיה אז דוקא‬
‫שהרי אמרו אין בין עוה״ז לימהמ״ש רק‬
‫שעבוד מלכיות כר ולא יותר והיינו שיעלו‬
‫לא״י ויהיו אז במעלה עליונה ויושלם עבודת‬
‫הקרבנות וכל המצות התלויות בארץ שרוב‬
‫המצות כמעט ג׳ חלקים מהם הכל תלוים‬
‫בארץ כמ״ש בכתובים רבים כי תבואו אל‬
‫הארץ כר דזהו עיקר הכוונה השלימה בקיום‬
‫המצות התלויות בארץ ומ״ש היום לעשותם‬
‫ולמחר לקבל שכרם היינו בימהמ״ש לעשותם‬
‫שאז שלימות המעשה ולא לקבל שכרם ולמחר‬
‫הוא עוה״ב דוקא אז זמן קיבול שכר ושכר‬
‫מצוה בהאי עלמא ליכא )וזהו שהשיבו היום אם‬
‫בקולי תשמעו כר דמשמע שלזה עיקר ביאתו‬
‫וכר וד״ל( ולכאורה י״ל בזה דכבר היה‬
‫לעולמים שקיימו המצות בא״י בזמן‬
‫בית המקדש דשלמה כר בלא שיעבוד‬
‫מלכיות ומה יתרון זה דביאת משיח‬
‫שלא יהיה שיעבוד מלכיות )ואע״פ‬
‫היה בימי‬ ‫שבבחי׳ הביטול דאוה״ע‬
‫שלמה רק בחיצונות לשמוע חכמתו בלבד‬
‫ובימהמ״ש יהיה הביטול בבחי׳ הפנימית‬
‫כמ״ש ונהרו כר מ״מ בגוף הענין אין נ״מ(‬
‫ועוד דמשמע שקיום המצות בארץ שהיה‬
‫כבר אין זה שלימות עבודה כלל רק עיקר‬
‫‪194‬‬
‫מיושר כי נעוץ תחלתן בסופן כר וכמו שתהו‬
‫קדם לתיקון וכמ״ש אחור וקדם צרתני כר(‬
‫לפי שכולל כל מה שיגדל מאוד וכמו התינוק‬
‫שמכירין בו מה שיהיה ערכו בתכלית חכמתו‬
‫כשיזקין בסוף ימיו ויהיה בן ע׳ כר )וכמו בוצין‬
‫בוצין בענין רבא ואביי( וזהו ענין ובחי׳ לידת‬
‫הנשמות שבמצרים שע״ז אמר בדמיך חיי‬
‫על העתיד מה שיחיו ע״י תו״מ בא״י עד‬
‫עיקבת משיחא הכל בדמיך דוקא וד״ל‪ .‬ומ״ש‬
‫רבבה כצמח השדה נתתיך כר הנה ידוע שיש‬
‫הפרש בין צומח לחי ובין חי למדבר אמנם ב׳‬
‫מיני גידול יש בכל א׳ מג׳ אלה והוא גידול‬
‫בפרט בשינוי תוס׳ מרובה על העיקר כמו‬
‫בצומח התבואה והאילן שיעשה פירות מרובה‬
‫ועלין וגם גופו של עץ הצומח נגדל בתוס׳‬
‫מרובה בכפלי כפלים כר והגידול הב׳ בצומח‬
‫הוא כצומח העשבים שצומחים מהרה‬
‫ובמדתם ולא יסופו ליגדל ולעשות פירות‬
‫כר אך ריבוי שלהם עצום בלי מספר כר‬
‫וכן בחי כל אחד למינהו יגדל בקומתו בלא‬
‫תוס׳ אך גידול שני יש בו מה שיוסיף כפי‬
‫טבעו בשור ואריה ונשר וכה״ג בחי שמדבר‬
‫גידול קומתו בגשמיות כחי וצומח אך אדם‬
‫עץ השדה הוא גידול המוחין ומדות כר כפירות‬
‫האילן כר יוסיף על העיקר כר עד כי גדל‬
‫למעלה וזהו נעשה במשך זמן רב כר והנה‬
‫בתולדות הנשמות שנקרא אדם יש בהן כמה‬
‫מדריגות דצומח וחי ומדבר כר וע״ז אמר‬
‫שבמצרים רבבה כצמח השדה שהצמח‬
‫שבשדה מהרה יצמח כפי המדה ונגמרים‬
‫בתכליתם לא כעץ השדה שיתעכב תולדות‬
‫פירותיו זמן רב כר וזהו ותרבי ברבוי עצום‬
‫כעשבי השדה כר ותגדלי בגדלות הראוי‬
‫לקבל הכל כמו צומח השדה מבלי שימצא בהן‬
‫חילוק ראש וסוף כלל כי כולם שוים כר‬
‫משא״ב בבחי׳ אדם בגידול המוחין יש בהן‬
‫חילוק מדריגות רבות מראש לסוף כר וד״ל‪.‬‬
‫והיינו ע״פ כל הנ״ל בבחי׳ האמונה‬
‫ובהתחדשות האור מאפילה כר שבזה הכל‬
‫שוין כר וגדולתם במ״ת היה בבחי׳ אדם ע״י‬
‫ז׳ שבועות דספירה כר וז״ש ותבואי בעדי‬
‫עדיים במ״ת שדים נכונו ושערך צמח היינו‬
‫לקבל פנימית התורה וחצוניות כר והוא‬
‫תושב״כ ותושבע״פ כידוע בענין בחי׳ פנימית‬
 ‫צח‬ ‫שער התפלה‬
‫לגמרי ע״כ תהיה העבודה ע״ד בחי׳ הרוחניות‬
‫שבמצות כמו בג״ע כר וזה סותר למארז״ל‬
‫דאין בין עה״ז לימהמ״ש רק כר ולא יותר )וכך‬
‫מבואר ברמב״ם שהמלך המשיח כר ע״ש(‬
‫שזהו דוקא במעשה בגשמיות דוקא וכידוע‬
‫שמה שאמר סוף דבר כר ואת מצותיו שמור‬
‫כר זהו בפ״מ וזה כל האדם שברוחניות‬
‫דסוף מעשה בפ״מ עבמ״ת ולא המעשה‬
‫הרוחניות וכמ״ש במ״א ע״פ וארא כר ושמי‬
‫הוי׳ כר דגם שקיים אברהם כל המצות‬
‫ברוחניות לא נודע לו שם הוי׳ כר רק לישראל‬
‫שזכו למ״ת לקיום המצות בפ״מ דוקא‪ .‬ועוד‬
‫ראיה ברורה לזה שאם היה הרוחניות דמצות‬
‫יותר גבוה ויותר עיקר א״כ עכשיו שתיקנו‬
‫תפלות במקום תמידין כידוע שהוא להקריב‬
‫לנפש הטבעיות הבהמית במם״נ בק״ש בכל‬
‫נפשך כר שזה ברוחניות ע״י התבוננות‬
‫והתפעלות רשפי אש שלהבת יה כר הרי זה‬
‫ודאי נעלה הרבה מענין הקרבת קרבן בהמה‬
‫גשמיות באש על המזבח גשמי והי׳ ראוי‬
‫שיעלו עתה התפלות לריח ניחוח יותר מן‬
‫התמידים ואעפ״ב בקרבנות דבה״מ היה לריח‬
‫ניחוח ממש והיה גלוי אלקות בהיכל ק״ק כר‬
‫ועכשיו כי שומע תפלת כל פה כר מ״מ גלות‬
‫השכינה בע׳ שרים והסתר אלקות בתכלית‬
‫כר אלא מוכרח לומר שהעיקר הוא המעשה‬
‫בפ״מ וע״ז הוסד כל התורה וא״כ הדרא קושי׳‬
‫לדוכתה למה אמר ושם דוקא נעשה כר‬
‫כמצות רצונך וד״ל‪ .‬והנה יש להקדים לבאר‬
‫ענין הפסוק גפן ממצרים תסיע כסו הרים‬
‫צילה כר ויש להבין למ‪,‬ה כנסת ישראל נמשלה‬
‫לגפן דוקא ומה ענינו למצרים כר דהנה עד״מ‬
‫הגפן היין שבענבי הגפן בהעלם כנוס ועצור‬
‫בענבים וע״י הדריכה והדריסה על הענבים‬
‫יצא היין מן ההעלם ואז נק׳ יין המשמח ולא‬
‫כאשר אוכל הענבים כמו שהם שלא נק׳ יין‬
‫כלל כידוע‪ .‬והנה יש ב׳ מדריגות ביין א׳ יין‬
‫המשמח והב׳ יין המשכר ואינו משמח כר‬
‫והן ב׳ מיני יין שבב׳ מיני ענבים הא׳ ענבי‬
‫חיוורי שהיין לבן והב׳ ענבי אוכמי שהיין‬
‫שבהם אדום )ועיקר היין כשהוא אדום כמו‬
‫אל תרא יין כי יתאדם כר( )ועוד יש יין‬
‫שמשכר ועושה רע ולא טוב כלל ונק׳ אשכולות‬
‫‪195‬‬
‫השלימות של מעשה המצות היינו לימהמ״ש‬
‫דוקא וראיה ברורה לזה הוא מה שאנו אומרים‬
‫בתפלת המוספין והביאנו לציון עירך וכו׳‬
‫ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו‬
‫כמצות רצונך דשם דוקא נעשה כמצות רצונך‬
‫וזה פלא דאיך אפשר לומר שבזמן בהמ״ק‬
‫לא עשו כמצות רצונך וכן במוסף ר״ח‬
‫אומרים מזבח חדש בציון תכין כר‪ .‬אך הנה‬
‫הענין הוא כידוע דהמצות הן בב׳ מדריגות‬
‫ברוחניות וגשמיות וכמ״ש במ״א על אברהם‬
‫אבינו שקיים כל המצות ברוחניות כמ״ש‬
‫עקב אשר כו׳ וישמור משמרתי חוקתי אפילו‬
‫ע״ת וכמ״כ יובן שעד״ז אמר באדה״ר‬
‫ויניחהו בג״ע לעבדה זו רמ״ח מ״ע ולשמרה‬
‫שס״ה ל״ת הכל בבחי׳ הרוחניות דוקא שהרי‬
‫היה זה קודם חטא עה״ד טו״ר ואח״כ נאט׳‬
‫ויגרש את האדם כו׳ מפני שלא נשלם מעשה‬
‫העבודה הרוחניות הזאת ע״י אדה״ר בג״ע‬
‫מצד חטא עה״ד ונמשך הדבר עד שבאו‬
‫ישראל לא״י שזה היה הכוונה במ״ת שלולי‬
‫חטא העגל היה חירות ממ״ה כר כמו קודם‬
‫חטא עה״ד ממש והיה קיום המצות בארץ‬
‫ע״ד הרוחניות שהיה בג״ע )שהיה מבער‬
‫הקוצים דג״ע כמו שס״ה ל״ת דרע גמור‬
‫דעכשיו והשקא׳ לגן זהו כרמ״ח מ״ע דעכשיס‬
‫והנה באמת לזה היה הכונה הראשונה‬
‫בכנים׳ ישראל לארץ אך לאחר חטא העגל‬
‫ירדו ממדריגת׳ וכמו שגירשו לאדה״ר כר‬
‫והוא ענין כניסתם לא״י לברר לעה״ד טו״ר‬
‫כאדה״ר שעבד האדמה כר לבער הרע הגשמי‬
‫כר שזהו סו״מ בפ״מ וע״ט בפ״מ ובארץ‬
‫דוקא שכל עקרי המצות תלוים בארץ )שהוא‬
‫שם ב״ן( אך אין זו שלימות העבודה דהיום‬
‫לעשותם לבא לקבלת השכר דעה״ב רק‬
‫בימהמ״ש שיהיה כמו קודם חטא עה״ד וכמ״ש‬
‫בר״מ דאילנא דטו״ר יתעבר מעלמא כר ולזה‬
‫אמר ושם נעשה לפניך קרבנות כמצות רצונך‬
‫דוקא שם ולא עתה כי יושלם אז הכוונה‬
‫הראשונה שהיה לו באדה״ר שלא עלתה בידו‬
‫וכידוע בענין אד״ם אדם דוד משיח דמשיח‬
‫יהיה בבחי׳ אדם בשלימות כמו שהי׳ קודם‬
‫החטא וד״ל‪ .‬ולפ״ז מוכרח לומר דבימהמ״ש‬
‫יהיה הזדככות החומר הגופני ויבוער הרע‬
 ‫שער התפלה‬
‫גלוי אור נקודת אה״ר העצמי׳ המושרשת‬
‫בנקודת תעלומת הלב בכאו״א והוא ע״י בחי׳‬
‫לב נשבר ונדכה מן השעבוד בהבלי עולם‬
‫עד שנבזה בעיניו נמאס וקץ בחייו ממש עד‬
‫שנפשו כעפר לכל נדרס מעוצם שפלותו בעיניו‬
‫אז קרוב ה׳ לנשברי לב וזבחי אלקים רוח‬
‫נשברה כזה כו׳ ויוציא עי״ז הטוב הצפון‬
‫שבנשמתם והוא נקודת תעלומת לב בחי׳‬
‫אה״ר הנ״ל לגלוי גמור וכל שנדרך לבו‬
‫יותר זהו כמו שנדרך הענבים יותר שיותר‬
‫יוציא את היין התמצית כו׳ שהוא היין המשובח‬
‫בטעמו ביותר לאחר זמן כו׳ וד״ל‪ .‬והנה בטעם‬
‫היין היוצא מן הענבים יש ב׳ מינים א׳ יין‬
‫הלבן והוא היוצא מענבים לבנים אשר טעמו‬
‫ערב ומתוק לחיך מאד וישמח הלב בכי‬
‫טוב מאד כמו כאשר טוב לבו ביין שטבע היין‬
‫להטיב את הלב ולשמחו ביותר והוא‬
‫לרוממו באור פנים צהובות לכל לרעים ולשונאי׳‬
‫כמו לטובים ואוהבים ממש בשוה ונמשך‬
‫לבו בחדוה ותענוג גדול עד שעושה שפלות‬
‫גדולה בנפשו לפזז ולכרכר בכל עוז ולילך‬
‫ברחובו׳ להתעלם באהבים גם עם פחותי‬
‫ערך מאד שזהו תכלית ירידת המדריגה‬
‫ממקומו הנעלה כו׳ כידוע וזהו הנק׳ יין‬
‫המשמח שאמר בזהר דכל חירו וכל‬
‫חדו כו׳ מקור כל החסד והטוב כו׳ וד״ל‪.‬‬
‫והיין הב׳ הוא מבחי׳ הגבורות שביין ונק׳ יין‬
‫המשכר ויש בו ב׳ מדריגות כנ״ל והיינו יין‬
‫האדום מהענבים אדומים שע״פ הרוב טעמו‬
‫חריף וקשה וחזק ומשיב הנפש מצד כחו החזק‬
‫והחריפות שיש בו אבל אינו משמח אלא‬
‫אדרבה יחם לבבו ויגבה הרוח ויבלבל הדעת‬
‫כו׳ ובחי׳ הטוב שבו הוא גם בהיותו משכר‬
‫ומבלבל דעתו כי חם לבו בקרבו ביותר הנה‬
‫יכעוס על נפשו ויתמרמר מפחיתות ערכו‬
‫ומעמדו השפל מאד ויבך במר נפש שהיין‬
‫הזה גורם מרירות הנפש וגם כשיזכור על איזה‬
‫תאוה וחמדת לבו שא״א להשיגה או מרחוק‬
‫הוא כבנו ואשתו והונו וכה״ג יתמרמר בלבו‬
‫ביותר שלא היה לו מרירות כזה טרם‬
‫ששתה מן היין האדום הזה וישכר כר וכל זה‬
‫בחי׳ גבורות ודינין רק שהוא בבחי׳ השפלות‬
‫והמרירות אך בהי׳ הרע שבו חוא רוממות‬
‫‪196‬‬
‫מרורות כו׳ שכל כעס ורציחה ממנו מסתעף(‬
‫והנה ביין לנסכים ע״ג המזבח אמר אין מביאין‬
‫מן הדליות אלא מן הרגליות פי׳ ב׳ מיני‬
‫גפנים א׳ נק׳ דליות שמודלין ע״ג קנים גבוהים‬
‫מן הארץ והב׳ גפנים שנקרא רגליות‬
‫שמושפלין לארץ והיין דגפני׳ שנק׳ רגליות יותר‬
‫משובח מן היין שבגפנים שנק׳ דליות ע״כ‬
‫אין מביאין לנסכים רק מן הרגליות ולא מן‬
‫הדליות ויובן זה גם בעבודת ה׳ דכל שהלב‬
‫בשפלות לארץ ואינו מוגבה כ״כ ואדרבה‬
‫נפשו כעפר לכל כו׳ יצמח ענבים טובים שיצא‬
‫מהן יין משובח דהיינו ב׳ מיני יין הנ״ל‬
‫משא״כ מן הגפנים שנק׳ דליות שהוא ענין‬
‫גובה הלב לא יצא יין משובח כ״כ וכמו לנסכים‬
‫לא היו מביאין מן הדליות כי יין המשמח צריך‬
‫להיות מן השפלות ולא מן הגבוהות כידוע‬
‫וד״ל )ויש עוד פי׳ בדליות ורגליות הכל‬
‫בגפן עצמו שהענבים שגדלים בסמוך לארץ‬
‫אצל השרש נק׳ רגליות והענבים הגדלים‬
‫בראש הגפן נק׳ דליות שאין מביאין מהם‬
‫לנסכים והכל ענין א׳ וד״ל(‪:‬‬
‫ענין ב׳ מיני יין שבב׳ מיני‬ ‫ולהבין‬ ‫צג‬
‫ענבים הנ״ל תחלה י״ל ענין‬
‫הדריכה שצריך לענבים להיות שהנמשל מן‬
‫הגפן על כנס״י הוא אשר היה בכנס״י גם‬
‫בהיותם במצרים בהעלם כל גילוי אור טוב‬
‫העליון ששם אמיתית גלוי אא״ם מצד בחי׳‬
‫האה״ר בתענוגים שהי׳ מושרש בנפשם‬
‫ומוטבע כמו טבע עצמי׳ מכח הירושה‬
‫מאבותיהם שהאבות נק׳ שרשים וכמ״ש‬
‫הבאים ישרש כו׳ וענבים תלוים בשרש וכתי׳‬
‫אנכי נטעתיך שורק שהוא זמורת גפן קטן‬
‫ואח״כ הגדילו ענפיה למעלה עד שכסו הרים‬
‫צילה כו׳ שהרי גם שלא שמעו אל משה מקוצר‬
‫רוח כו׳ מסרו כולם נפשם והלכו כאיש א׳ כר‬
‫כמ״ש זכרתי לך כו׳ לכתך אחרי במדבר כו׳‬
‫באמונה פשוטה למעלה מן הטעם רק מצד‬
‫עצם אה״ר המוטבע בהם בהעלם ובכח כו׳ רק‬
‫שיצא לגילוי והוא ע״י שיעבוד הגלות בחומר‬
‫ובלבנים כו׳ וזהו כמו ע״י הדריכה לענבים‬
‫שכל שנדרך ונדרס היטב יוצא היין יותר‬
‫מהעלמו וכך גם עתה ע״י שעבוד הנשמ׳‬
‫בחומר הגוף בעול גלות קשה כו׳ יצא עי״ז‬
‫צט‬ ‫שער התפלה‬
‫ונעלם מברר הכל כי הכל בא לגלוי טו״ר ואמנם‬
‫רובו טוב ומעוטו רע בכלל וזהו כמ״ד גפן היה‬
‫דחוה אשכול של ענבים סחטה לו והיה בו‬
‫תערובר טו״ר ויין המשמח ממתיק לבחי׳ הגבר‬
‫הקשות שביין הנ״ל מרע לטוב ממש וד״ל‪.‬‬
‫והדוגמא מכ״ז יובן במילי דשמיא והוא בניצוץ‬
‫האלקי שבכאו״א שנמשל לגפן בפרט והיינו שיש‬
‫בהעלם גדול בנפשו ורוחו כל בחי׳ הטוב והוא‬
‫בחי׳ האה״ר העצמי׳ המסותרת הנ״ל רק מצד‬
‫חומר הגוף לא יצא לגלוי רק ע״י ביטוש הגוף‬
‫יצא היין ונכנס יין יצא סוד הוא הגנוז וצפון‬
‫בהעלם בנפשו ויש בזה ב׳ מדריגות א׳ כמו יין‬
‫הלבן שנק׳ חמר חוריין כר שנק׳ יין המשמח‬
‫ומטיב לבו בהתפעלות אלקי׳ בשמחה וטוב‬
‫לבב מאד בבחי׳ גלוי אור התענוג והחדוה‬
‫להתענג על ה׳ ברוב עוז )וכהלל הזקן שהיה‬
‫מרקד בשמחת בית השואבה כר וכדוד מ״י‬
‫שהי׳ מפזז ומכרכר בכל עוז ואמר ושחקתי לפני‬
‫ה׳ והייתי שפל בעיני כר שהחדוה והעונג האלקי‬
‫מצד בחי׳ החסדים גורם עוצם השפלות וקלות‬
‫עצמו ביותר כמ״ש כהגלות נגלות אחד הרקים‬
‫כר וכר״ב דלא פסיק חוכא כר( והיינו לפי‬
‫שיצא כל בחי׳ ההעלם הטוב הגנוז בנפשו‬
‫והוא בחי׳ אהבה בתענוגים מבחי׳ החסדים‬
‫דאו״י כו׳ והוא מקור כל המשכות גלוי אלקות‬
‫שע״י תו״מ שעושה כר וד״ל‪ .‬והיין הב׳ הוא‬
‫יין אדום והיינו באותו ערך ומדריגה דתענוג‬
‫וחדות ה׳ בשמחה וטוב לבב ממש רק שבא‬
‫בהתלבשות בבחי׳ קו שני שלו והוא אשר יבוא‬
‫במרירות עצומה ויתפעל באהבה של מרירות‬
‫וכלות הנפש בתשוקה מרחוק כמו מה תשתוחחי‬
‫נפשי כר מתי אבוא ואראה פני אלקים כר‬
‫וכמו צמאה לך נפשי כר להיותו בארץ ציה‬
‫בלי מים כר והיינו מצד עוצם הריחוק הגדול‬
‫שמתבונן בעצמו איך שהוא רחוק מה׳ אחד‬
‫עד שמואס בחייו ממש כנ״ל שבודאי מרירות‬
‫גדולה כזו אינה רק לפי ערך תגבורת האהבה‬
‫והענג שישתוקק לאהובו )וכמו מעשה באחד‬
‫שהעלה בלבו טינא שהוא חולת אהבה כידוע(‬
‫שמפני גודל אהבתו להתקרב לה׳ אחד והוא‬
‫רחוק שאיננו משיג קרבת אלקים כאשר עם‬
‫לבבו כר יבא לחולי מגודל המרירות ממש כמו‬
‫המתאוה תאוה גדולה ואינו משיגה )ועד״ז‬
‫‪197‬‬
‫ותוקף הכעס עד שבא לכלל רציחה בפ״מ‬
‫וכאשר נראה בעליל שכאשר ישתה יין המשכר‬
‫ינקם משונאיו בראותו מיד ימלא חמה‬
‫עליו להכותו באגרוף וכל ריב ומדון איש את‬
‫רעהו חיים בלעו גם בהיותם בשלום הכל מן‬
‫היין המשכר הזה והוא היפך יין המשמח‬
‫הנ״ל דאדרבה גם לשונאו יהפך לאוהב להטיבו‬
‫בכל לבו כו׳ כנ״ל‪ ,‬והמדריגה הג׳ שביין‬
‫שהוא בחי׳ הרע שבו זהו שאמר ענבימו ענבי‬
‫רוש כו׳ )כרבה דשחטיה לר״ז( והנה באמת‬
‫עיקר הטעם לכל אלה ביין הוא מפני שטבע‬
‫היין להוציא הסוד וכמו שאמרו נכנס יין יצא‬
‫סוד דיין וסוד גימ׳ ע׳ שהוא בבינה כו׳ והענין‬
‫הוא במילי דעלמא שיש העלם ומצפון בנפש כל‬
‫חי שא״א שיבא לגלוי כמו שהוא רק ע״י היין‬
‫דוקא וכמו שאנו רואים בחוש שגם איש סוד‬
‫שכל דבריו בהצנע בשתייתו היין יגלה כל‬
‫מצפוניו והעלמות שבפנימי׳ נקודת לבבו ולפי‬
‫שהנפש מורכב טו״ר יגלה הכל הטו״ר‬
‫שבהעלם וביין הטוב שנק׳ יין המשמח יביא‬
‫ההעלם הטוב שבנפש לגלוי והוא יין המשמח‬
‫הנ״ל שהוא מקור כל חסד וטוב לכל ובשפלות‬
‫גדולה עם פחותי הערך כנ״ל והיין המשכר‬
‫שמבלבל הדעת והלב כו׳ בחי׳ הטוב שבנפש‬
‫בהעלם שהוא השפלות מפחיתת ערכו והמרירות‬
‫מזה כו׳ שהיה בהעלם גדול בנקודת הלב‬
‫יוצא לגלוי ונפשו כעפר לכל רק מצד המרירות‬
‫והפחיתות כר וכמ״כ על העדר איזה תשוקת‬
‫נפשו בפנימית שיבך כו׳ כנ״ל )וא״כ ב׳ הקצוות‬
‫האלה הרחוקים בשני הפכים מן הקצה כו׳‬
‫באמת א׳ הוא שכ״ז בעונג פנימי שבנפש הצפון‬
‫ונעלם וביין המשמח בא דרך ירידה והמשכה‬
‫בבחי׳ החסדים דאו״י כו׳ וביין המשכר דואג‬
‫לבו על ההעדר עד שהוא מואס בחייו מצד‬
‫הריחוק כו׳ זהו ממש אותו הגדר ומדריגה‬
‫דענג שבקירוב כידוע(‪ .‬אך חלק הרע שביין‬
‫לכעס ורציחה כנ״ל הוא המוציא הרע שבהעלם‬
‫בנפשו לגלוי וע״כ בג׳ דברים אדם ניכר בכוסו‬
‫כו׳ שברע הנגלה בלבו ביין המשכר ניכר כל‬
‫בחי׳ העלם הרע שבנפשו הגם שבלא שתיית‬
‫יין טבעו טוב כי יש אדם שטוב שלו בגלוי‬
‫ורע שלו בהעלם ויש להיפך שרע שלו בגלוי‬
‫וטוב שלו בהעלם וע״י היין שמגלה כל צפון‬
 ‫שער התפלה‬
‫מקדשים שמו וגם בשבת כתיב ויקדש אותו‬
‫כר דמיקדשא וקיימא מוי״ב כר‪ .‬אך הנה יש‬
‫לבאד תחלה מ״ש בבדכות אתה קדוש ושמך‬
‫קדוש וקדושים בכל יום כר מי הן הקדושים‬
‫דודאי הן הנשמות ולא המלאכים וא״כ מהו‬
‫בכל יום כר ויש להקדים לזה ענין א׳ והוא‬
‫שהחכמה נקרא קדש וכתיב נאדר בקדש כר‬
‫עשה פלא וכתיב כולם בחכמה עשית ומאחר‬
‫שבחכמה עשה את הכל הרי גם החכמה נק׳‬
‫בחי׳ עשיה וכמשל עשיה גשמית דאדם‬
‫שמסתעף מן השכל שבמוח באומן חרש חכם‬
‫ונקרא שכל שבעשיה שאינו רק בחי׳ עשיה‬
‫שבשכל וכך כולם בחכמה עשית ולפי שהחכמה‬
‫מאין תמצא לבחי׳ יש הרי גם התהוות החכמה‬
‫מאין נקרא עשיה כמו שעשיה גשמית מן‬
‫השכל ממש וא״כ למה נקרא קדש ועוד שנק׳‬
‫פלא שכל מופלא כידוע וגם בחי׳ פלאות‬
‫חכמה נקרא עשיה שהרי אמר עשה פלא‬
‫דחכמה כר‪ .‬וביאור הדברים מבואר במ״א‬
‫בפי׳ אדון הנפלאות המחדש בטובו מע״ב‬
‫והענין הוא כידוע דיש בכל דבר חומר וצורה‬
‫ושרש התהוות הצורה שהוא בחי׳ הרוחנית‬
‫בא מבחי׳ אין האלקי שכולם בחכמה עשית‬
‫מאין ליש כידוע ובכללות כל העולמות היינו‬
‫בחי׳ האין של כל יש שהוא בא בבחי׳ עשיה‬
‫בפו״מ ונקרא כח הפועל אלקי בנפעלים כר‬
‫ובחי׳ חכמה שבעשיה זו בכלל גם היא נמשך‬
‫משרשה בחי׳ אין וע״כ נקרא החכמה עשיה‬
‫לגבי מקורה אמנם מה שהחכמה באה מאין‬
‫ליש ואח״כ עושה את הכל כנ״ל אין זה נקרא‬
‫עדיין בשם פלא רק בחי׳ מקור החכמה שלא‬
‫בא לגלוי מאין עדיין נקרא פלאות חכמה‬
‫ומשך דוקא נמשך הארת הפלא גם במע״ב‬
‫שנעשה ע״י החכמה שבאה בגלוי בכח הפועל‬
‫האלקי כי יש בחכמה שבמ״ב מבחי׳ פלא‬
‫העליון ואינו כשאר מעשה שנעשה ע״פ השכל‬
‫שאין בו ענין פלא שהוא העלם דבר שלא‬
‫יושג כלל כי מה שמתהווה מאין ליש ע״פ‬
‫החכמה זהו דבר פלא מבחי׳ פלאות דח״ע‬
‫שלמעלה מן החכמה עצמה )כמו קשר וחיבור‬
‫דחיי הרוחניות שבנפש עם חיי בשר שזהו‬
‫דמיון להתהוות יש מאין כידוע זהו הנקרא‬
‫פלא שמפליא לעשות בחכמה זו שאע״פ שיצר‬
‫‪198‬‬
‫אמר אין מוסרין רזי תורה רק למי שלבו דואג‬
‫בקרבו משום דדאג׳ זו הוא מגדר אותו אור‬
‫העונג הנפלא שברזי התורה ממש ע״כ מוסרין‬
‫לו( וא״כ זהו בבחי׳ גבורה והסתלקות כלות‬
‫הנפש היפך השמחה והחדוה הנ״ל שהוא‬
‫המשכה וירידה כו׳ וע״כ נק׳ יין אדום שהוא‬
‫מבתי׳ הגבורה דקדושה האלקי׳ ומה שנק׳ יין‬
‫המשכר שמבלבל הדעת כו׳ להיותו בא מסיבת‬
‫חוזק ותוקף שביין מפני שבא מצד המנגד‬
‫והריחוק כר וזהו כמ״ש בזהר רשפיה רשפי אש‬
‫כר דמוקדין ליה בשלהובין דרחימותא שהוא‬
‫בגלותא דוקא והיפך זה ממש הוא בחי׳‬
‫ההעלם שביין אדום זה שנק׳ ענבי רוש אשכלר‬
‫מרורות על חסרון נפשו שיבוא לכלל כעם‬
‫ורציחה כר רק לגרמי׳ כר וד״ל‪ .‬והנה ב׳‬
‫מיני יין הנ״ל הן הנה ב׳ מיני אהבות דחו״ג‬
‫שנכלל בכלל אהבה בתענוגים או״י ואו״ח ענג‬
‫וחדוה ומרירות ועוצב ושניהם ממקור אחד והוא‬
‫בשרש רמ״ח מ״ע ושס״ה ל״ת דה״ח דיין‬
‫לבן שרש רמ״ח מ״ע לעבוד באהבה ושמחה‬
‫וטוב לבב כמ״ש עבדו ה׳ בשמחה ושרש‬
‫ל״ת ביראה ופחד דהיינו המרירות שלא ידח‬
‫לגמרי כר‪ .‬וזהו גפן ממצרים תסיע כנ״י‬
‫שנמשלה לגפן וכלולה מב׳ מדריגות ענבים‬
‫לבן ואדום ופי׳ תסיע במ״ב מסעות עם‬
‫שכינה וארון וכל זה היה בכח ובהעלם בכנ״י‬
‫בהיותם במצרים באמונה פשוטה שלהם כנ״ל‬
‫כיין הכנוס בענבים של שורק כמ״ש נטעתיך‬
‫שורק כר ויצא לגלוי בטוב טעם יין יצא סוד‬
‫במ״ת שקיבלו המצות שהן הענפים עד שכסו‬
‫הרים צילה כר שגבה מדריגתם למעלה מן‬
‫האבות שנקר׳ הרים שקיימו המצות רק‬
‫ברוחניות וכנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫צד ו ה נ ה אנו אומרים בשבת וינוחו בו‬
‫כל ישראל מקדשי שמך ויש‬
‫להבין הלא הוא ית׳ קדוש בקדושת עצמו‬
‫שלמעלה הרבה מקדושה דישראל וכמ״ש כי‬
‫קדוש אני קדושתי למעלה גם מקדושתכם‬
‫שע״י המצות וכמ״ש אני ה׳ מקדשכם במה‬
‫שקדשנו במצותיו וגם בזהר א׳ ישראל‬
‫קדישין אורייתא קדישא אבל אין קדוש כה׳‬
‫כר ואיך אמר שישראל מקדשים שמו שיהיה‬
‫קדושתו העצמית תלויה בקדושה שישראל‬
 ‫שער התפלה‬
‫ולכך הוא אומר דישראל מקדשי שמך שע״י‬
‫ישראל דוקא נתקדש קדוש׳ השם דהוי׳ גם וא״ו‬
‫וה״א שבו כקדושת עצמו ממש מפני שיומשך‬
‫מקדושת עצמו להיות עושה פלאות דיו״ד‬
‫דעוה״ב כר וכידוע דחיי עוה״ב נעשה מן‬
‫המצות מעשי׳ דישראל וע״כ כל ישראל יש‬
‫להם חלק לעוה״ב אפילו כר משום דעמך‬
‫כולם צדיקים במעשה המצות כר דהיום‬
‫לעשותם ולמחר לקבל שכרם כידוע וד״ל‪ .‬אך‬
‫הנה עדיין אין זה מובן דהלא אמר כי קדוש‬
‫אני קדושתי למעלה גם מקדושתכם שע״י‬
‫המצות שקדשנו במצותיו כר וכמ״ש ישראל‬
‫קדישין אבל אין קדוש כה׳ ואיך ישראל‬
‫מקדשים שמו ע״י המצות כר‪ .‬והנה יש להקדים‬
‫לזה שהמצות גשמיות שלמטה מעוררים מצות‬
‫עליונות שנקר׳ מצותיו )דמצוה הוא הוי׳‬
‫בא״ת ב״ש כו׳( כידוע דהקב״ה מניח תפילין‬
‫ומתעטף בטלית כר דבאתדל״ת אתעדל״ע‬
‫משום דישראל עלה במחשבה כו׳ וע״כ ע״י‬
‫המצות שישראל דוקא עושין למטה ממשיכים‬
‫לעצמות אא״ם ב״ה שיתקדש בקדושת מצותיו‬
‫העליונים שלמעלה שנקר׳ רמ״ח אברים‬
‫דמלכא וכמו חסד דרועא ימינא דקוב״ה ע״י‬
‫מצות חסד וצדקה של ישראל למטה וכך‬
‫בכל מצוה הרי מתקדש שם הוי׳ מקדושת‬
‫עצמו לפי אופן המשכת כל מצוה כמו שהיא‬
‫למעלה וכללות המצות נקר׳ בשם צדקה‬
‫שלכך נקר׳ צדיקים גם למעלה צדיק ה׳‬
‫צדקות אהב שמזה נמשך להיות עושה חסד‬
‫וצדקה עליונה להיות התהוות עלמין סתימין‬
‫עולם הבא ביו״ד כר וכמ״ב על ידי הנחת‬
‫בחי׳‬ ‫נמשך‬ ‫דעלמא‬ ‫דמארי‬
‫המקיף דהוי׳ כר מסדכ״ס עצמו להיות‬
‫עושה פלא כנ״ל ונמצא ישראל מקדשים‬
‫שמו להיות שמך קדוש כמו שאתה קדוש‬
‫והיינו וקדושים בכל יום יהללוך שהן‬
‫ישראל שנק׳ קדושים אשר בארץ ע״י המצות‬
‫וד״ל‪) .‬ושרש הדבר לפי שהמצות שרשן‬
‫בפנימי׳ הכתר שבו פנימי׳ ועצמות אא״ס ע״כ‬
‫ביכולתן להמשיך מקדושת עצמו בכל מצוה‬
‫למעלה שלמעלה מבחי׳ פלא הנ״ל(‪ .‬והנה‬
‫ידוע שהנשמות שרשם משם הוי׳ ומלאכים‬
‫שרשם משם אלקים ונק׳ בני אלקים ולכך אומ׳‬
‫‪199‬‬
‫האדם כבר בחכמה חכמה זו מבחי׳ פלאות‬
‫דחכמה ולכך בהתהוות כל הברואים מאין‬
‫ליש שמחדש בטובו בכל יום ממש להיות‬
‫התהוות צורה וחומר מבחי׳ אין האלקי כנ״ל‬
‫פלא גדול הוא כדוגמא שעושה אדם דבר‬
‫פלא שמופלא הדבר בעין כל כמו כי יפלא‬
‫ממך דבר כר וזהו פי׳ הפשוט דעושה פלא‬
‫דגם בחי׳ פלאות חכמה שבמע״ב נקרא‬
‫עשיה וזהו הנקרא אדון הנפלאות ואח״כ‬
‫מחדש בטובו בכל יום מפלאות חכמה בבחי׳‬
‫עשיה ממש וכמו נסים ונפלאות לשנות הטבע‬
‫כך נקרא פלא גופו של התהוות הבריאה‬
‫יש מאין דהיינו הך וד״ל(‪ .‬וזהו שהחכמה‬
‫נקרא קדש מובדל מצד בחי׳ פלא העליון‬
‫והוא מ״ש נאדר בקדש העליון וגם עושה‬
‫לפלא העליון ואע״ג דבראשית נמי מאמר הוא‬
‫גם הוא בבחי׳ קדש כו׳ וזהו פי׳ אתה קדוש‬
‫ושמך קדוש שהוא שם הוי׳ שיש בו ד׳‬
‫אותיות וכתיב ביה ה׳ צור עולמים עוה״ב‬
‫נברא ביו״ד ועוה״ז בה״א והוא עלמין סתימין‬
‫ועלמין דאתגליין והעוה״ב שביו״ד דפנינזית‬
‫ח״ע הוא מ״ש עין לא ראתה אלקים זולתך‬
‫כו׳ שלמעלה מבחי׳ ג״ע שהנשמות נהנין‬
‫בהשגה כו׳ שזהו רק מבחי׳ ה״א אחרונה‬
‫דשם הוי׳ כו׳ שעכ״פ בא האור האלקי בגלוי‬
‫ולא נקרא סתום ומופלא אבל עלמין סתימין‬
‫שנבראו ביו״ד דח״ע הרי לא בא לגלוי כלל‬
‫לשום בריאה וגם לא בנשמות ומלאכים דאצי׳‬
‫רק אלקים זולתך לבד כר‪ .‬ואמנם זה העדן‬
‫דהיינו בחי׳ התענוג הנעלם שבפנימית ח״ע‬
‫שנקרא פלא שכל מופלא כר גם הוא נקרא‬
‫תפילין‬ ‫בשם עשיה כמ״ש עושה פלא כר ונקרא אדון‬
‫הנפלאות כר לפי שמהותו ועצמותו ית׳ הוא‬
‫שנקרא סדכ״ם שגם מן הסתימין הוא סתום‬
‫ונקרא בחי׳ גלוי יש לגבי עצמותו ממש וד״ל‪.‬‬
‫וזהו אתה קדוש בעצם דהיינו ענין סדכ״ס‬
‫שהוא אדון הנפלאות הנ״ל ולמעלה גם מהיות‬
‫מקור להתהוות פלאות חכמה לעשות הפלא‬
‫העליון ע״כ גם שמך שם הוי׳ דיו״ד כר ג״כ‬
‫קדוש ומובדל הגם ששמו זה הוא פלא וחכמה‬
‫שהוא היו״ד שבו נברא העוה״ב ועלמין‬
‫סתימין נקרא בחי׳ עשיה כנ״ל מ״מ שמך‬
‫קדוש כקדושת עצמו וזה לכאורה אין לו טעם‬
 ‫שער התפלה‬
‫במע״ט בעה״ז גם מחיי העה״ב שנעשה מן‬
‫המצות דעכשיו כר וד״ל(‪ .‬וז״ש קדושתי‬
‫למעלה מקדושתכם שע״י המצוה שהוא‬
‫השכר דמצוה בעה״ב כי כל חיי העה״ב אינו‬
‫רק מאות יו״ד דשמו הקדוש וקדושתי היינו‬
‫קדושת עצמותו ממש שנק׳ שעשועי המלך‬
‫בעצמו ממש שאין ערך לשעשועי ותענוגי‬
‫העה״ב אליו כי אינו רק הארה אחת בעלמא‬
‫משעשועים העצמיים כמ״ש אין ערוך לך‬
‫בעה״ז שנברא בה״א ואין זולתך לחיי העה״ב‬
‫שנברא ביו״ד כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫צה ו ה נ ה כתיב תחת אשר לא עבדת כר‬
‫בשמחה וטוב לבב כר והוא‬
‫ענין שמחה של מצוה שגבוה במעלה מגוף‬
‫העבודה דמצו׳ ויש להבין למה‪ .‬אך הנה‬
‫ידוע דמן המצות נעשו לבושים לכל נשמה‬
‫בג״ע וכמ״ש בזהר ע״פ ואברהם זקן בא‬
‫בימים כר דכל יום עושה לבוש אחד כר‬
‫וביאור זה ידוע בהיות שהמצוה בשרשה‬
‫הוא בחי׳ פנימית הרצון העליון שנק׳‬
‫מקיף כמו כצנה רצון תעטרנו ע״כ הרצון‬
‫שבמעשה המצוה נעשה מקיף החופף על‬
‫הנשמה בג״ע כמו לבוש ממש וזה פלא דא״כ‬
‫הכל שוין בזה צדיק כרשע דאפי׳ פושעי ישראל‬
‫מלאים מצות בכל יום כמצות תפילין וציצית‬
‫וצדקה כר ונשמתו יש לו לבושים בג״ע כמו‬
‫לבושים דצדיק גמור ממעשה המצוה שלהם‬
‫מאחר דהמעשה אחד והרצון שבמצוה א׳‬
‫לכולם בשוה‪ .‬ואין הענין כן דודאי יש חילוק‬
‫מדריגות בלבושים דמצוה בין צדיק ורשע‬
‫וכמ״ש ושבתם וראיתם בין כר בין עובד‬
‫אלקים כר‪ .‬הענין הוא דגם דעבודה זו‬
‫אחת היא לכולם‪ .‬אבל בחי׳ השמחה בעבודת‬
‫המצוה ודאי בצדיק יש לו שמחח וטוב לבב‬
‫בעבודתו מצד התקשרות לבבו לאהוב את‬
‫ה׳ על כן יעבדנו וישמח מאד במה שקיים‬
‫רצה״ע ושמחה ש״מ מגיע למעלה במדריגה‬
‫מגוף רצון המצוה וכמו מלך שישמח במה‬
‫שאמר ונעשה רצונו יותר מגוף ענין הרצון כך‬
‫העושה רצונו ישמח רק במה שינחת המלך‬
‫מה שעושין רצונו כר זהו יותר נעלה מגוף‬
‫קיום הרצון כר ושמחה זו היא המכבס ומטהר‬
‫את הלבוש דמצוה בפ״מ שנעשי׳ בדברים‬
‫גשמיים דנגה בעה״ז ונקר׳ לבושי דכיא‬
‫‪200‬‬
‫ג״ם קדוש הוי׳ לפי ששם הוי׳ קדוש ומובדל‬
‫מהם היינו גם למעלה ממקור התהוותם כי‬
‫מקורם אינו רק בחי׳ שם אלקים שהוא הדיבור‬
‫כמ״ש וברוח פיו כל צבאם וחידוש השפע‬
‫אלקי עליהם בכל יום ע״כ מתחדש שיר‬
‫שלהם בכל יום כמ״ש ברן יחד כו׳ ויריעו כל‬
‫בני אלקים ועיקר ענין השיר הוא הקדושה‬
‫שאומרים קדוש כו׳ ויש בהם ב׳ מדריגות א׳‬
‫שעומדים מוימ״ב והב׳ שמתחדשים ונבראים‬
‫בכל יום כידוע בענין יוצר משרתים ואשר‬
‫משרתיו כו׳ משום דשפע האלקי בא ג״כ בב׳‬
‫מדריגות א׳ לחדש שפע חדשה לעולמות והב׳‬
‫לחדש מעיקר כר וכך הוא ממש בנשמות‬
‫ששרשם משם הוי׳ שנק׳ קדושים בעצם‬
‫משא״כ המלאכים ששם הוי׳ קדוש מהם‬
‫אינם נקראים קדושים רק שצועקים קדוש‬
‫ואומרים איה מקום כבודו כו׳ לפי שנפלא מהם‬
‫מטעם הנ״ל ששרשם רק בשם אלקים וזהו‬
‫וקדושים שהן הנשמות יהללוך סלה בלי‬
‫הפסק כלל והוא למעלה בקידוש דשם הוי׳‬
‫שישראל מקדשי שמו כנ״ל ה״ז בעצמות אא״ס‬
‫ממש שנקרא אדון הנפלאות סדכ״ס כו׳ שאין‬
‫שיעור לעילוי אחר עילוי כמו שהוא בעצמותו‬
‫כר שלמעלה מן פלאות חכמה כר ונק׳ נורא‬
‫תהלות רק נשמות יהללוך לפי שישראל עלה‬
‫במחשבה כר כנ״ל וד״ל‪ .‬ובכל זה יובן‬
‫מארז״ל דיפה שעה אחת בתשובה ומע״ט‬
‫בעה״ז מכל חיי העה״ב דחיי העה״ב הוא‬
‫ביו״ד דחכמה שנק׳ פלא העליון כנ״ל‪ .‬אבל‬
‫עצמות אא״ם שנק׳ קדוש בעצם ונק׳ סדכ״ם‬
‫ולית מחשבה תפיסא בי׳ כלל הרי הוא למעלה‬
‫גם מהיות מקור לפלא כנ״ל אך ע״י המע״ט‬
‫ותשובה בעה״ז דוקא נמשך מקדושת עצמו‬
‫להיות שמו קדוש להיות עושה פלא שהוא חיי‬
‫העה״ב כנ״ל‪ .‬וא״כ הרי יש בכלל מאתים‬
‫מנה ולזה אמר דיפה שעה א׳ בתשובה‬
‫ומע״ט בעולם הזה מכל חיי העה״ב וד״ל‪.‬‬
‫)ואף על פי שאמר ולמחר לקבל שכרם‬
‫דשכר מצוה הוא העה״ב ואיך השכר‬
‫מגופה של מצוה הענין‬ ‫דמצוה קטן‬
‫הוא כידוע דשכר מצוה מצוה עצמה הרי‬
‫המצוה עצמה הוא השכר דעה״ב‪ .‬וגם‬
‫מן זה השכר שהוא המצוה עצמה שיתגלה‬
‫לע״ל כחה ועוצם מעלתה יפה שעה אחת‬
‫קא‬ ‫שער התפלה‬
‫במה יכובס לבושים דמצוה שלהם וכל נשמה‬
‫א״א לה לבוא לג״ע בלי לבוש דמצוה וכידוע‬
‫ומכ״ש מצות שפושעי ישראל עושים שנפשם‬
‫מלאה מכל טומאת עון שנק׳ לבושי מסאבותא‬
‫איך יהיה עלייה לנשמתו גם אחרי תטהר בגיהנם‬
‫דאין אור הגיהנם מטהר לבושים גשמיים דנגה‬
‫כר‪ .‬אך הענין הוא שיש עוד יין הנק׳ יין‬
‫המשכר כר והוא יין אדום הנ״ל והוא מבחי׳‬
‫הגבורו׳ דקדושה כנ״ל דהיינו גודל עוצם‬
‫המרירות על נפשו אשר לא טחורה ורחוקה‬
‫חיא בריחוק עצום מה׳ אחד ע״י לבושים‬
‫צואים דתאות היתר ואיסור שנתגשמה בהם‬
‫ביותר שזה גם באיש אשר לא נשא לשוא‬
‫נפשו באיסור גמור הרי מדו״מ בהיתר דבוקים‬
‫וקשורים בהבלי העולם וגם לבו ושכלו ורצונו‬
‫מלא מהם כל היום בטרדת פרנס׳ ושארי‬
‫דברים שבגוף החומרי ולבד דבר איסור שבגזל‬
‫והרהורי עבירה עד פ״מ גם בעבירה קלה של‬
‫ד״ס כו׳‪ .‬וכאשר יעשה אדם החפץ לבלתי‬
‫ידח כו׳ חשבון אמת ע״ז על כל המעשים‬
‫ומחשבות שבלב ורצונות ותשוקות זרות‬
‫נכריות אשר לא לה׳ המה כלל כו׳ ויהיה‬
‫ממארי דחושבנ׳ היטב הדק ולא יטעה א״ע‬
‫להקל לנפשו כו׳ אזי יתמרמר בנפשו ביותר‬
‫במרירות עצומה שתגע בנקודת לבבו ממש‬
‫מצד עצם נקודת יהדותו אמת לה׳ אחד‬
‫שאינו חפץ לידח לגמרי ח״ו כידוע דבר זה‬
‫לכל אשר נגע בלבו הרהור תשובה לפרקים‬
‫באמת כו׳ והנה מרירות זו באה מגבורה‬
‫דקדושת נשמתו שמתענג על ה׳ ברוב חדוה‬
‫כנ״ל והיינו הך )כנ״ל שקו זה הוא קו השמאל‬
‫שבא ממש מאותו מדריגה דאהבה בתענוגים‬
‫כו׳( וזהו מאמר לעולם ירגיז אדם יצ״ט על‬
‫יצה״ר דיצ״ט מצד אור נשמתו האלקית‬
‫שיתמרמר בטבע על הרע שבו שנק׳ יצה״ר‬
‫וזהו ירגיז בכעס ומרירות עצום ובזה דוקא‬
‫נהפך הרע לטוב או שיבוער וידחה חוץ וכמו‬
‫ובערת הרע מקרבך ואין ביעור אלא שריפה‬
‫ברשפי אש כעס ומרירות כו׳ כי הנה במרירות‬
‫זו שהוא בחי׳ דין וכעס יוצא כל הרע שנעשה‬
‫בחמימות התאוה בלב ובהרהור ודו״מ כו׳‬
‫ונהפך מרירו למיתקא דהיינו גם מדת הדין‬
‫שנתעורר ע״י החטא כמו תיסרך רעתך שאין‬
‫‪201‬‬
‫שמזהירים בבתי׳ אור מקיף על הנשמה וזהו‬
‫ושבתם כר שהרשעים אף שעושין המצות אבל‬
‫אין עובדין בשמחה כלל ע״כ הלבושים שלהם‬
‫בלתי מזוככים מפני שלא נק׳ עובד אלקים‬
‫בשמחה כר כמ״ש תחת כר ועבדת כר וד״ל‪.‬‬
‫ובזה יובן ענין חפסוק כבס ביין לבושו ובדם‬
‫ענבים סותה דהנה מבואר למעלה בענין ב׳ מיני‬
‫יין שבגפן ממצרים תסיע שהן כנ״י שהיה‬
‫בהעלם בהם ב׳ מדריגות דיין לבן ויין אדום‬
‫שהן ב׳ מיני אהבה בתענוגים בחי׳ חו״ג כר‪.‬‬
‫והענין הוא דיין לבן יוצא סוד שבו שהוא‬
‫התענוג הנעלם שבנקודה דיחידה שגנוז ועומד‬
‫בנפשו להתענג על ה׳ בעריבות מתיקות ידידות‬
‫כר יצא לגלוי על ידי שמחה בהתבוננות‬
‫שמביא לעונג האלקי הזה לגלוי אע״פ שראשית‬
‫התפעלותו היה רק לפ״ע הענג שבמושכל‬
‫לבד כנ״ל‪ .‬והנה כמו ששמחה ש״מ הנ״ל‬
‫מכבס ומטהר הלבוש דמעשה המצוה כך‬
‫ממש ענג ושמחה עליונה זו שבא מן ההעלם‬
‫שבעצמית לגלוי מכבס ומזכך לכל מעשה‬
‫המצוה להיות לבושי דכיא לחופף על הנשמה‬
‫כי בהיותו מתבונן בכוונה של המצוה איך‬
‫שהיא פנימית רצונו למעלה יגיל וישמח‬
‫ויתענג על ה׳ במעשה זו כמו ששמח ומתענג‬
‫על ה׳ בעבודה שבלב בתפלה והרבה יותר‬
‫מזה שהרי אמר וכי אפשר לידבק בשכינה אלא‬
‫הדבק במדותיו והיינו במצותיו כר שזהו‬
‫פנימית עצמותו ממש וד״ל‪ .‬וזהו כבם ביין‬
‫לבושו ביין המשמח של ענבי חיוורי חמר‬
‫חווריין כר שמוציא הסוד הנעלם שבתענוג‬
‫באהבה ושמחה ע״כ יהיה ממילא שמח מאד‬
‫בשמחה ש״מ בכוונה ורעותא דלבא‬
‫ומתכבס הלבוש דמצוה ביותר דבאתדל״ת‬
‫מעורר אתעדל״ע בחי׳ יין לבן העליון‪ .‬וזהו‬
‫שנאמר בכנ״י וחכך כיין הטוב העליון‬
‫שגנוז בו השמחה וענג העליון שיבא‬
‫לידי גלוי בבחי׳ אהבה בתענוגים כמ״ש מה‬
‫יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים שהוא אה״ר‬
‫דאו״י כנ״ל וד״ל‪ .‬אך הנה זהו דוקא בצדיקים‬
‫ועובדי ה׳ בענג ושמחה בעריבות מתיקות כר‬
‫ודאי יכובם לבושים דמצוה שלהם בשמחה ש״מ‬
‫בכוונה ורעותא דלבא כנ״ל‪ .‬אבל הבינונים‬
‫ופחותי הערך בעבודה שבלב וכ״ש הע״ה וכה״ג‬
 ‫שער התפלה‬
‫הגוף כנ״ל שנק׳ גבו׳ קשות כר ונמצא שני‬
‫מיני מרירות יש כאן אחד מרירות שמצד‬
‫אלקות לבד ונקרא ענבים אדומים יין המשכר‬
‫והב׳ מרירות וכעם )והוא מ״ש הטבעית ער‬
‫פולט זייער( והוא תשובה תתאה להתמרמר‬
‫על הרע נק׳ דם ענבים והדם נהפך ליין והוא‬
‫שנהפך מרירו למיתקא שיבא לכלל גבור׳‬
‫דקדוש׳ לכבס בזה דוקא כל הלבושי׳ של‬
‫מעשה המצות שלו כמו שמכבסי׳ ע״י יין לבן‬
‫הנ״ל וד״ל‪ .‬ועתה יש להבין מהו דם ענבים‬
‫מותה כר דהנה לכאורה מדבר בכיבוס הלבוש‬
‫שיש ב׳ כיבוסים א׳ ביין לבן שז״ש כבס ביין‬
‫לבושו והב׳ ביין אדום שזהו ודם ענבים כר‬
‫והן של צדיקים ובע״ת כנ״ל ובאמת עיקר‬
‫הכיבוס דלבוש המצות היינו רק ביין לבן דוק׳‬
‫אך מ״ש עוד ודם ענבים זהו לא בכיבוס אלא‬
‫הוא בחי׳ הכנה לכבוס דיין הלבן דוקא ויובן‬
‫זה בהקדים להבין בתום׳ ביאור ענין יין‬
‫האדום הנ״ל דהנה אנו רואים במהות התענוג‬
‫השלם אינו אלא כאשר ימולא רצונו כאשר‬
‫עם לבבו וכאות נפשו דוקא ואם לא נתמל׳‬
‫רצונו וחפצו כאשר היה בלבו חושק ומשתוקק‬
‫לזה אין התענוג אח״כ שלם אלא אדרבה‬
‫יצטער שיהפך העונג לצער עד״מ כאשר‬
‫ישתוקק לבנין נאה ומהודר באופן כך וכך ודאי‬
‫אם לא יושלם כרצונו יתמרמר בנפשו ומרירות‬
‫זו ודאי כפי ערך הגברת התענוג ורצון בדבר‬
‫זה וכן כל דבר תאוה וחמדת הלב ודאי כאשר‬
‫לא יושלם יצטער לפי ערך הענג והתשוקה‬
‫שהיה לו לדבר זה וא״כ כל חלקי מדריגות הענג‬
‫בחדוה שיש לו אח״כ במילואו כשימולא לו‬
‫רצונו וחפצו אינו רק לפי ערך התשוקה והתאוה‬
‫שהיה לו לאותו הדבר שרצה וחשק בו שכל‬
‫שהיה לו רצון ותשוקה ותאוה לאותו הדבר‬
‫ביותר כן תגדל רבוי הענג ביותר כשימולא‬
‫רצונו ותאוותו כשמשיג הדבר הטוב ההוא‬
‫משא״כ אם לא היה חושק ומתאוה כ״כ לדבר‬
‫הטוב ההוא הרי ודאי מוכרח שאין מילוי רצון‬
‫שיתמלא אח״כ בהשג לו הדבר אינו עונג‬
‫גדול כ״כ רק מעט מזעיר לפי ערך הרצון‬
‫והחשק שהיה לו בדבר כו׳ ומובן מכל זה‬
‫ודאי דהחשק והתשוקה מרחוק לדבר הוא בחי׳‬
‫ההכנה לעונג הגלוי כשמתמלא רצונו אח״כ‬
‫‪202‬‬
‫יסורין בלא ערן נחפך חדין לחסד ורחמים‬
‫וקטיגור נעשה סניגור וזהו הנקר׳ מיתוק הדין‬
‫בשרשו דוקא כידוע דשרש יניקה דגבורו׳‬
‫קשות מקבלי׳ מגבורות דקדושה האלקי׳ וכעשו‬
‫פסולת הגבורה דקדושה דיצחק כר וכאשר‬
‫יתמרמר בנפשו בגבורות דקדושה הנ״ל‬
‫ממילא יומתק הדין דגבורות קשות דרע‬
‫שבתאוה הנ״ל בשרשו דהיינו בגבורות‬
‫דקדושה ויהפך מרירו למיתקא לפי שגבורות‬
‫דקדושה מגרשים לרע דקליפה )כענין שאנו‬
‫מוצאים בגיהנם ששרשו בנהר דינור גבורות‬
‫דקדושה ומתקן לאש חמימות התאוות רעות‬
‫דרשעים( ודוגמא עוד מה שמצינו שהביטוש‬
‫לרע מועיל מאד וכמ״ש בזהר גופא דלא‬
‫סליק בי׳ נהורא דנשמתא מבטשין ליה כו׳‬
‫וכמו משה שביטש לחוטאים ומתאוים כר‪.‬‬
‫וזהו הטעם שירגיז דוקא ובערת הרע כר‪.‬‬
‫וזהו טעם מצות התוכח׳ שהיא בדברים קשים‬
‫דוקא ולא במענה רך שאינו מועיל מטעם‬
‫הנ״ל וד״ל‪ .‬וזהו ובדם ענבים סותה פי׳ דם‬
‫ענבים הוא בחי׳ יין האדום הנ״ל שהוא בחי׳‬
‫הגבורות להרגיז ולקצוף במר נפש על הרע‬
‫שבקרבו כנ״ל ובזה נהפך כל הלכלוך טומאה‬
‫שבגוף לטהרה ונקיון גמור מאחר שזה ביעור‬
‫הרע ונקיותו ובלשון המקובלים נק׳ מיתוק‬
‫הדין בשרשו וזה יכול להיות בכל א׳ מישראל‬
‫שאין אדם מישראל גם קל שבקלים שלא‬
‫יתמרמר נפשו על חטאיו פ״א מפני שאינו‬
‫רוצה ליפרד לגמרי ומעורר בזה רחמים על‬
‫נפשו לטהר לבושי׳ שלו שבמצוה שעשה גם‬
‫שהוא מפושעי ישראל כנ״ל‪ .‬אך עדיין יש להבין‬
‫למה נק׳ דם ענבים מה ענין דם לכאן‪ .‬והנה‬
‫ידוע שדם הוא הנפש היינו נפש הטבעית‬
‫ששרש׳ בדם שבחלל השמאלי כר ונק׳ חיי‬
‫בשר ולא יש ערך לו לרוח החיים שבחלל‬
‫הימיני שאין מורכב בדם כלל ולכך הוא‬
‫למעלה מבחי׳ נפש שבדם והוא א׳ דאדם א׳‬
‫דם והדם הזה מקור כל תאוה רעה בחמימות‬
‫כו׳ כידוע‪ .‬אמנם נהפך הדם ליין והוא ע״י יין‬
‫שבענבים אדומים שנק׳ יין אדום כדם כר‬
‫שזהו בחי׳ מרירות דקדושה שמצד חפצו‬
‫ותאוותו בקרבת אלקי׳ שמזה יסתעף הרוגז‬
‫והכעס על הרע שבקרבו להפוך רצון תאות‬
‫קב‬ ‫שער התפלה‬
‫הענג וחיות אלקי אח״ב בחשיגה למחוז חפצה‬
‫ותשוקתה והוא כי אמרתך חייתני בענג גדול‬
‫שזהו אמרת ה׳ בכל דיני מעשה המצות שזהו‬
‫לחיות ומזון להשיב ולנחם את הנפש האלקית‬
‫ממש והכל לפ״ע חעוני שז״ש זאת נחמתי‬
‫בעניי דוקא וכמאמר כל המקיים את התורה‬
‫מעוני כר משום דהא בהא תליא ממש כנ״ל‬
‫וד״ל‪ .‬ומעתה יש להבין מה ההפרש בין‬
‫הדריכה בגת לענבים שנקר׳ לב נשבר‬
‫ונדכה הנ״ל להוציא ההעלם דיין לבחי׳ יין‬
‫אדום שהוא המרירות האלקית הנ״ל דאם‬
‫נאמר שהדריכה הוא המרירות והרוגז על‬
‫החטא שקדם למרירות דרוחניות שמצד‬
‫האלקית כנ״ל א״כ אינו שייך רק ליין אדום‬
‫לבד ולא ליין לבן כלל ובאמת הדריכה היא‬
‫לב׳ מיני יין בשוה דכמו שצריך לדרוך ענבים‬
‫אדומים כך צריך לדרוך ענבים לבנים ובדרך‬
‫ענין חדריכה ברוחניות ליין לבן איך הוא כר‪.‬‬
‫אך הנה באמת ענין הדריכה דענבים שוה ליין‬
‫אדום ויין הלבן כר בהיות מבואר למעלה‬
‫שהיין האדום הכנה ליין הלבן והדריכה לענבים‬
‫בכלל חיינו בחי׳ הכנה כללית לב׳ מיני יין‬
‫הנ״ל גם ליין הלבן יש דריכה מקודם רק‬
‫שההפרש הוא בין המרירות ובין השפלות‬
‫דהנה השרש ללב נשבר ונדכה הוא ההכנעה‬
‫העצומה בלב ויש בזה ב׳ מדריגות א׳ מצד‬
‫הטעם והוא החשבון היטב באשר הוא חוטא‬
‫כר והב׳ הכנעה ושפלות עצומח בלי חשבון‬
‫וטעם כלל והוא הנקרא כובד ראש שהוא‬
‫שפלות הנפש מצד העצם )בל״א ער איז נישט‬
‫בייא זיך( שנפשו כעפר כר וזהו הכלי מוכן‬
‫ליין לבן דענג האלקי בבחי׳ אין אמתי כר‬
‫אבל דריכה דיין אדום הנ״ל הוא המרירות‬
‫והרוגז על חטאיו בחשבון כר ודריכה כללית‬
‫דשפלות עצומה כוללת לב׳ מיני יין הנ״ל‬
‫שיבואו מן ההעלם לגלוי כר וד״ל )וכמ״ש‬
‫במשנה דמנחות הנ״ל אין מביאין מן הדליות‬
‫אלא מן הרגליות היינו כמבואר למעלה‬
‫שהשפלות דוקא יגרום השמחה שביין שהוא‬
‫ענין הגפנים הנקרא רגליות כר והיינו כשיגדלו‬
‫בשפלות ולא כאשר גידולו בהגבהה וזהו‬
‫למעלה משפלות דדריכה לפי שעה כי זהו‬
‫גידולו בעצם בשפלות שגורם הגבהה בעצם‬
‫‪203‬‬
‫בהשיגו הדבר שחפץ אם רב או מעט ולא‬
‫יוסיף ולא יגרע אפי׳ כקש״י‪ .‬והדוגמא לזה‬
‫יובן בבחי׳ יין אדום הנ״ל בעבודת ה׳ בבחי׳‬
‫המרירות דקדושה שמצד הריחוק מאלקות לבד‬
‫ה״ז בבחי׳ תשוקה מרחוק כאדם שמתאוה‬
‫לדבר מה כמו צמאה לך נפשי כר שמצטער‬
‫על העדר האור כי טוב להחיותו כר א״כ‬
‫ודאי מובן כל שיגביר ויגדיל גודל התשוקה‬
‫ותאות נפשו להתדבק באלקים חיים כר כן‬
‫לפי ערך ממש ירבה ויגדל אור עונג האלקי‬
‫בנפשו כשימולא חפצו לחזות בנועם ה׳‬
‫להתענג על ה׳ בקירוב בכלי מוחו ולבו בבחי׳‬
‫יין המשמח דיין לבן הנ״ל וכמובן ממשל הנ״ל‬
‫ונמצא שבחי׳ יין אדום דבחי׳ גבורות דקדושה‬
‫הנ״ל הוא בחי׳ כלי ההכנה להכין ערך‬
‫המדריגה דיין לבן במלוי רצונו וחפצו לה׳‬
‫אם רב או מעט ממש לפי ערך ולא יוסיף‬
‫ולא יגרע אפילו כקש״י כר וד״ל‪ .‬ולפ״ז צריך‬
‫אדם להקדים בנפשו בחי׳ יין אדום בחי׳‬
‫מרירות דקדושה האלקית הנ״ל שנקרא יין‬
‫המשכר קודם ליין המשמח דיין לבן הנ״ל לפי‬
‫שרבוי יין הלבן תלוי ברבוי יין המשכר‬
‫בתחילה ולא יקדים במדריגה דיין הלבן קודם‬
‫ליין האדום הנ״ל דאיך ישמח ויתענג על ה׳‬
‫בלתי תשוקה מרחוק קודם ואם נדמה לו‬
‫שמתענג ושמח גם בלי קדימת מרירות האלקי׳‬
‫ודאי הוא מטעה א״ע ועושה שקר גמור בנפשו‬
‫כו׳ וד״ל‪:‬‬
‫צו ו ז ה ו המשך הפסוק כבם ביין לבושו‬
‫ביין לבן הנ״ל וערך כיבוס היין‬
‫הזה שהוא בחי׳ ריבוי העונג העליון האלקי‬
‫שבבחי׳ או״י הוא לפ״ע ריבוי דם ענבי׳ שהוא‬
‫יין אדום הנ״ל לא פחות ולא יותר וכך הוא‬
‫בענין שמחה של מצוה שתלויה לפי ערך‬
‫התשוקה מתחלח לעשות המצוה וכמו שאמר‬
‫למצותיך יאבתי כר לפי שהשמחה ש״מ הוא‬
‫בחי׳ המשכת ענג העצמי שבמצוה שלמעלה‬
‫תלויה ודאי בערך תשוקת הרצון לזה תחלה‬
‫)דרוח אייתי רוח כר( כמובן ממשל הנ״ל‬
‫וד״ל‪ .‬ובזה יובן מ״ש זאת נחמתי בעניי דוקא‬
‫כי אמרתך חייתני דודאי מצד רוב הדוחק‬
‫ועוני מיסורי הנשמה מחומריות הגוף שנקרא‬
‫מרת נפש ברוחניות מזה עצמו יבא לה ערך‬
 ‫שער התפלה‬
‫שלמעלה הרבה מבחי׳ נר״נ שבמוחא ולבא‬
‫כר והמקיפים הללו שורין על לבוש הראש‬
‫והפנים כר כמו ששורה המקיף בלבוש‬
‫דגוף כידוע )וכמ״ש במ״א בענין מצנפת‬
‫ואבנט כר(‪:‬‬
‫צו!ב ו ה נ מ ש ל מכל זה יובן בענין המצות‬
‫שנקר׳ לבושין שיש ב׳‬
‫מיני מקיפים א׳ מקיף דלבוש הגוף היינו כל‬
‫המצות הפרטיים שהן לבושים פרטים לכל אבר‬
‫כי רמ״ח פקודין רמ״ח אברים דמלכא כמו‬
‫חסד דרועא ימינא כר נקרא לבוש היד וכך‬
‫כל המצות הם פרטי לבושים )לבד מצות‬
‫תפילין שבראש שנקרא פאר הוא מבחי׳ מקיף‬
‫דראש וכמ״ש כי שם הוי׳ נקרא עליך‬
‫וכידוע וד״ל( וכל מצוה נקרא לבוש שניתן‬
‫במדה ושיעור לפי התועלת לאברים לא יוסיף‬
‫ולא יחסר ואם לאו אינו לבוש כלל וד״ל‪.‬‬
‫ואמנם מקיף הב׳ הוא מקיף דלבוש הראש‬
‫והפנים שהוא הגבה מאד נעלה ממקיף‬
‫דלבוש הגוף והוא למעלה ממקיפים דלבוש‬
‫המצות ואין מקיף זה בא רק ע״י בע״ת ולכך‬
‫בע״ת גדולים מצ״ג דבמקום שבע״ת עומדים‬
‫צ״ג א״י לעמוד והוא במקיף דראש ופנים‬
‫העליונים כר‪ .‬וביאור הדברים הנה ידוע‬
‫שבע״ת מעומקא דלבא במרירות עצומה‬
‫)כתשוב׳ דראב״ד שיצא נשמתו בבכיה‬
‫וכה״ג( הוא עולה מלמטה למעלה במס״נ‬
‫והתכללות למעלה מעלה עד שנעשה בחי׳ מקיף‬
‫על הראש ופנים העליונים שלמעלה הרבה מבחי׳‬
‫המוחין שבראש כר אע״פ שאין בע״ת עושי׳‬
‫מצוה כלל וחסר להם לבוש הגוף לגמרי אך‬
‫מ״מ במקום שבע״ת עומדים שהוא במקיף‬
‫דפנים עליונים שם לא יוכלו צ״ג לעמוד הגם‬
‫שצ״ג עושין כל המצות אין זה רק בחי׳‬
‫לבושים דנר״נ דגוף כר ואע״ם ששמח׳ ש״מ‬
‫מגיע במקור המוחין שבראש שלמעלה מעלה‬
‫כנ״ל אך זהו הנמשך דרך ירידה והמשכה‬
‫מלמעלה למטה היפך הבע״ת והיינו במה‬
‫שמתענגים על ה׳ ברוב שמחה וטוב לב‬
‫במעשה המצות שהוא בחי׳ ירידה והמשכה‬
‫דאו״י מעוררים למעלה כר וירידת והמשכת‬
‫אור ענג העליון שברצון המצות שנעשים‬
‫בחי׳ לבושים פרטים כנ״ל אבל עליי׳ דבע״ת‬
‫‪204‬‬
‫וזהו גפן ממצרים תסיע דוקא ממצרים שהיו‬
‫נטועים שם בעוצם השפלות בעצם בגלות‬
‫דחומר וכר והגדילו למעלה מעלה עד שכסו‬
‫הרים צילה דהיינו שצל ענפים כיסו להרים‬
‫הגבוהים כר שזה הוראה על הגובה וכמ״ש‬
‫כארזים עלי מים כר וד״ל]([‪ .‬והנה מעתה יש‬
‫להבין מ״ש ודם ענבים מותה מהו ענין סותה‬
‫דהנה פי׳ סותה לשון מסוה והוא כסוי לראש‬
‫ופנים כידוע ויש להקדים לזה שיש ב׳ מיני‬
‫לבושים אחד לבוש הגוף שעשוי כפי המדה‬
‫של איברי הגוף בחלקים פרטיים לבוש הידים‬
‫כל יד בפ״ע יש לה לבוש וכמו״ב חלקת‬
‫הכתפים והשוקים ורגלים מלובשים כפי המדה‬
‫לא יוסיף ולא יגרע והכל לפי התועלת להגין‬
‫מן הקור וחום או ליופי והידור לכסות גופו‬
‫בהילוכו בשוק וכידוע ואם יוסיף או יחסר‬
‫במדה או שלא כפי הנאות ליופי הלבוש לא‬
‫ילבשם כלל והלבוש הב׳ הוא לבוש הראש‬
‫והפנים וכמו כובע הראש לכסוי הראש שהוא‬
‫נכבד יותר כי הראש כולל כל הגוף וידקדק‬
‫בו ביותר ומכ״ש לבוש הפנים להדרו והוא‬
‫כמו המסוה שלנגד הפנים כר שכלי הפנים‬
‫תועלתו יקר ונעלה הרבה כחושים דראיה‬
‫ושמיעה וריח ודבור ])[וראיה מתכשיטי אשה‬
‫שהעיקר הוא בפנים כמו מה נאוו לחייך‬
‫בתורים וכנזמי האף והאזן והמצח כר( וגם כלי‬
‫ההבטה לעינים עושין מכסף וזהב וכל הנעשה‬
‫לכלי הפנים הוא לבושי יקר הרבה יותר‬
‫מלבוש היד והרגל ושאר הגוף כר מצד‬
‫שכלי הפנים יקרים בערך הרבה כמו גם כלי‬
‫ההבטה לעינים לראות יקח תועלת הרבה‬
‫מתועלת היד בכתיבה וכה״ג וד״ל‪ .‬והנה‬
‫ידוע שהלבושים נקראו מקיפים שלמעלה‬
‫מבחי׳ או״פ שבגוף כי הלבוש מגן ומחסה על‬
‫הגוף כמו שומר מכל מקרה רע דחום וקור כר‬
‫)וע״כ כלי הלבוש יקר מן המאכל שמחי׳ לגוף‬
‫כמ״ש במ״א בענין מזון לבוש בית( ולפ״ז‬
‫ודאי מובן דבחי׳ מקיף דלבוש הראש והפנים‬
‫גבוהים מבחי׳ מקיפים דלבוש הגוף מאחר שהן‬
‫בעצמם גבוהים במעלה יתירה כי תועלתם‬
‫יקר הערך ביותר כנ״ל ומלבד זה הנה ידוע‬
‫דבחי׳ מקיפים דראש גבוהים הרבה מפני‬
‫ששם משכן דב׳ מקיפים דחיה יחידה כר‬
 ‫קג‬ ‫שער התפלה‬
‫וחפרה הלבנה כר בהיות ידוע דאזלע״ז עשה‬
‫כר והוא בפנים דס״א שנאמר עינים להם‬
‫ולא יראו וכמו בלעם שהיה שתום העין‬
‫)ואעפ״כ ראה למרחוק כמ״ש אראנו ולא עתה‬
‫והוא ע״י מקיף דראיה שכלית כר אך‬
‫הראיה שלו הוא בפנימית העין היפך ראיה‬
‫דחכ׳ דקדושה כראיה דמשה שלא כהתה‬
‫עינו כר( וכידוע דאור מקיף דקדושה מסמא‬
‫עיני ההיצונים ע״כ עינים להם ולא יראו כלל‬
‫וכלל ובהיפך בצדיקים על ידי המסוה יאיר‬
‫עיניהם להביט בחסתכלות חזקה כנ״ל מצד‬
‫זה ופניהם לא יחפרו וכמו שידוע דהמוחין‬
‫שבראש עיקר הפנים המאירים והבושה אזיל‬
‫סומקא ואתי חיוורא שנק׳ הלבנת פנים וכמו‬
‫ונערים פני זקנים ילבינו וכמו ועתה לא יבוש‬
‫יעקב ולא עתה פניו יחוורו כר ומשום שהביטו‬
‫אליו ממש ע״י המסוה הנ״ל לא יחפרו פניהם‬
‫שלא יופסק אור הפנים לעולם כר וכל זה‬
‫מצד בחי׳ המקיף דפנים העליונים שהוא בא‬
‫ע״י בע״ת דוקא מטעם הנ״ל וזהו כבס ביין‬
‫לבושו ע״י צדיקים ודם ענבים סותה הוא ע״י‬
‫בע״ת )וסותו קרי וסותה כתיב כמ״ש עוטה אור‬
‫כשלמה שהוא המסוה שזהו תשב״כ דהלבוש‬
‫בחי׳ נוק׳ ומשפיע לתשבע״פ בבחי׳ דכר זהו‬
‫סותו קרי כר מאיר מפנים מאירות דתשב״ב‬
‫לפנים מסבירות דתשבע״פ וכאשר א״ח‬
‫עט״ב ע״י בחי׳ או״ח דבע״ת שחוא דם ענבים‬
‫כנ״ל אז תשב״ב מקבל מתשבע״פ ע״כ הקרי‬
‫סותו וד״ל(‪ .‬ובכל זה יובן הטעם לענין הנ״ל‬
‫דעיקר שלימות המעשה יהיה לימהמ״ש דוקא‬
‫וכמ״ש ושם נעשה כמצות רצונך כר ולכאורה‬
‫המעשה בגשמיות עיקר כנ״ל‪ .‬אך הנה מבואר‬
‫למעלה בענין אדה״ר בג״ע לעבדה ולשמרה‬
‫שזה רוחניות דמ״ע ול״ת ואח״כ ויגרשהו‬
‫אחר חטאו בעה״ד ובכנים׳ בנ״י לא״י ניתקן‬
‫קצת במצות התלויות בארץ דוקא ולא‬
‫בשלימות עד ימהמ״ש וזהו אד״ם אדם דוד‬
‫משיח ג׳ זמנים ושלימותן בימהמ״ש דכתי׳ ביה‬
‫וגבה מאד למעלה מאדה״ר קודם החטא‬
‫וביאור הדבר הנה כמו שע״ד הפשוט באדם‬
‫גשמי שעיקר יתרונו על הבהמה הוא במה‬
‫שהוא בר שכל ומדות עד שאין ערך לבהמה‬
‫אליו ואדם א׳ ירדוף אלף בהמות כך יהיה‬
‫‪205‬‬
‫עולה למעלה במקיף דראש שצ״ג א״י לעמוד‬
‫גם בשמחה ש״מ וד״ל‪ .‬וזהו ודם ענבים‬
‫סותה כו׳ דהנה ב׳ מיני יין הנ״ל הוא לב׳‬
‫מיני לבושים דראש וגוף הנ״ל דהיינו מ״ש‬
‫כבם ביין לבושו הוא יין לבן הנ״ל שהוא‬
‫בחי׳ הענג והשמחה האלקי׳ דצ״ג בעבודת‬
‫המצות שזהו לבוש הגוף שבמצות זהו‬
‫שמכובס הלבוש ביין לבן שחוא ג״כ בחי׳‬
‫ירידה והמשכת הענג כו׳‪ .‬ומצדו יומשך לבוש‬
‫דגוף וגם נכבס הלבוש ומזדכך ע״י כי הרי‬
‫הוא בשרש הלבוש דמצוה אבל יין אדום‬
‫הנ״ל שהוא המרירות האלקית וכמו בע״ת‬
‫הנ״ל שזהו בבחי׳ עליות והסתלקות מלמטה‬
‫למעלה מזה נעשה לבוש הפנים והראש כנ״ל‬
‫וזהו ודם ענבים סותה שהוא המסוה לבוש‬
‫דפנים שנעשה מדם ענבים דיין אדום הנ״ל‬
‫והוא נבדל בערך ויקר להיות שתועלתם יקר‬
‫מאד והוא כמו המסוה שעשוי בכלי ההבטה‬
‫שיביט דרך המסוה בחי׳ לבוש זה בהיר‬
‫ביותר עד שיוכל להסתכל הסתכלות חזקה‬
‫ביותר להיות ששורה בו בחי׳ מקיף דראיה‬
‫שאנו רואים‬ ‫שבעין כו׳‪.‬ויובן זה במה‬
‫שראיית העין לא תתפשט למרחוק וראיה‬
‫שכלית יתפשט למרחוק כמו חכם הרואה את‬
‫הנולד להבא כו׳ וכמ״כ בעבודת ה׳ ראיה‬
‫שכלית לאסתכלא ביקרא דמלכא מרחוק ה׳‬
‫נראה ובראיה חושיתלא יראה רק בהיותו‬
‫קרוב אך ע״י בחי׳ מקיף דלבוש דמסוה הנ״ל‬
‫יראה בראיה חושית למרחוק יותר מראיה‬
‫שכלית וד׳׳ל‪ .‬וז״ש הביטו אליו ונהרו פי׳‬
‫אליו ולא למדותיו שהוא לבחי׳ סדכ״ם כר‬
‫שזהו למרחוק מאד הגבה למעלה והבטה זו‬
‫ע״י בחי׳ מסוה דלבוש בהיר שנק׳ זיהרא‬
‫עילאה ונק׳ אספקלריא דנהרא ואע״פ שא״א‬
‫להסתכל בשכינה היינו באספקלריא דלא‬
‫נהרא כר וזהו הביטו בהסתכלות חזקה שלא‬
‫יכילנו כלי העין ולא כלי ההבטה כר‪ .‬ואז‬
‫ונהרו ממילא שיוכל גם העין לראות ראיה‬
‫חושית וראיה שכלית שנמשך מן המקיף‬
‫עליון לפנים שהוא המסוה וזהו ונהרו בחי׳‬
‫הארת פנים בכלל ולא עוד אלא שלא יחשך‬
‫אור פניהם מחשך הקליפות לעולם וזהו‬
‫ופניהם לא יחפרו שלא יכלמו בבושת וכמו‬
 ‫שער התפלה‬
‫בנר״נ שבגוף לא נק׳ אדם בשלימו׳ עד‬
‫ימוהמ״ש ולא יוכל להקריב עדיין עד שיהיה‬
‫רוח האדם העולה ורוח הבהמה להיפך יורדת‬
‫למטה שהן ב׳ הפכים אז אדם יקריב לבהמה‬
‫ולא עתה שיש בהן השתוות ערך כר וד״ל‪.‬‬
‫וזהו שעיקר זמן דהיום לעשותם הוא בימהמ״ש‬
‫ועכשיו אין מעשה המצות ותפלה רק לתיקון‬
‫ועלוי הנפש לבד שיקרא אדם והוא עפ״י‬
‫המבואר למעלה בענין כבס ביין לבושו שהן‬
‫ב׳ מיני יין כר וע״י תשובה בבחי׳ או״ח כו׳‬
‫וכל זה רק הכנה להיות אדם בשלימות‬
‫לימהמ״ש ששם נעשה כמצות רצונך דוקא‬
‫שהוא למעלה ממצות הרוחניות דאברהם שבא‬
‫בימים כר וגם למעלה מלעבדה ולשמרה דג״ע‬
‫מטעם הנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫צז ו ז ה ו אסרי לגפן עירה כר‪ ,‬דהנה מבואר‬
‫למעלה דגפן ממצרים תסיע היינו‬
‫כנ״י ומ״ש אסרי לגפן עירה קאי לימהמ״ש‬
‫שאליו יקהת עמים כדאמ׳ בסמוך דאסמוך‬
‫ליה קאי ולו יקהת עמים אסרי לגפן כר והענין‬
‫הוא דכנ״י בימהמ״ש יהיה בבחי׳ אדם אלקי‬
‫בשלימות בתכלית )שלזה היה כונת המאציל‬
‫בתחלת המחשב׳ ונעוץ סופן כר והוא בחי׳‬
‫השראת אא״ס עצמו למטה כמו למעלה וזהו‬
‫היום לעשות׳ בפ״מ דזהו עיקר המעשה‬
‫בפ״מ דוקא כשאין הגוף מסתיר כלל כמשי״ת(‬
‫אך הנה ביציאת בני ישראל ממצרים נק׳ גפן‬
‫וכשנסעו במ״ב מסעות הגדילו הענפים עד‬
‫שכסו הרים צלה כו׳ היינו שיצאו מן ההעלם‬
‫לגלוי ע״י ב׳ מיני יין שזהו אהבה בתענוגים‬
‫בחו״ג חדוה ומרירות כנ״ל וכללותם הוא שמחה‬
‫של מצוה בצדיקים ומרירות דבע״ת שהן ב׳‬
‫מיני לבושים דגוף וראש כנ״ל בפי׳ כבס ביין‬
‫כר שבכל אלה דוקא יכבסו הלבושים דמצות‬
‫ושל בע״ת שהוא המסוה כנ״ל אך הנה כל‬
‫זה אינו רק בחי׳ הכנה להיות נק׳ בשם בחי׳‬
‫אדם אלקי השלם בתכלית לימהמ״ש כנ״ל‬
‫וזהו אסרי לגפן עירה פי׳ כמו שאוסרין וקושרין‬
‫לגפן שנעתק ממקומו למקום אחר ושם הגדילו‬
‫הענפים לאורך ורוחב עד שישכנו שם רוב‬
‫עם ויבנו ממנה עיר והיינו עירה לשון עיר‬
‫ויש פי׳ ב׳ עירה ל׳ עיר פרא כר‪ .‬ותחלה יש‬
‫להבין ענין עיר פרא אדם כו׳ ולכאורה ב׳‬
‫‪206‬‬
‫בחי׳ אדם האלקי שהוא בצלם אלקים מכיר‬
‫את בוראו בדעת שלימה בתמידות בגלוי גמור‬
‫ובלי נפילה והפסק הדביקות וההכרה אפי׳ רגע‬
‫כמו דבר המוטבע בשכל אדם עכשיו וכמ״ש‬
‫וידע כל פעול כו׳ ויבין כל יצור כי מלאה‬
‫הארץ דעה את ה׳ כו׳ שיהיה גלוי אלקות‬
‫בראיה חושיית וכטבעית ועצמית מקרוב ולא‬
‫מרחוק כעכשיו וכמ״ש וראו כל בשר כר‬
‫א״כ יהיה א׳ ירדוף אלף מצד שסר צל אדם‬
‫לגבי אדם אלקי כזה )וגם הבהמות וכל ברואים‬
‫יבוער בם הרע לגמרי וכחמורו של רפב״י‬
‫וכה״ג( וע״כ שלימות העבודה דקרבנות יהיה‬
‫אז דוקא לפי שבקרבנות נאמר אדם כי יקריב‬
‫מן הבהמה אדם דוקא והוא בחי׳ אדם בצלמנו‬
‫כו׳ כנ״ל שהוא יכול להעלות לבחי׳ בהמה‬
‫שנפלו מניצוצות דתהו לשם )וכמו למעלה‬
‫דמ״ה גימ׳ אדם מברר לב״ן גימט׳ בהמה(‬
‫וכך בכל המצות דכתיב אלה המצות אשר‬
‫יעשה אותם האדם דוקא שלימותו הוא‬
‫בימהמ״ש ולא עכשיו שאין יתרון לאדם על‬
‫הבהמה בתאות גופני׳ ואינו מכיר לבוראו‬
‫רק מרחוק ולפרקים רחוקים מאד וכבהמה‬
‫נחשב כר רק בימי דוד ובזמן בהמ״ק‬
‫היה קצת תיקון בעבודת הקרבנות מצד‬
‫בהמ״ק דקיימא סיהרא באשלמותא בגלוי‬
‫אלקות בהיכל ק״ק ולא בשלימות וזהו ושם‬
‫נעשה כמצות רצונך ואע״פ שתיקנו תפלה‬
‫במקום תמידין והקרבת נה״ב ה״ז יותר‬
‫ופרים גשמיי׳‬ ‫נעלה מהקרבת דכבשים‬
‫שבימהמ״ש הרי לא שנזדכך נה״ב ונקרב ממש‬
‫כתמידין ע״י התפלה רק שיתפעל בנה״ט‬
‫ברשפי אש ועולה ונדבק באלקות גם הוא להיות‬
‫גם הוא בבחי׳ אדם אלקי כנ״ל אבל אינו אדם‬
‫אלקי עדיין בשלימות רק שהוא הכנה ותיקון‬
‫להיות אדם לע״ל וכך כל המצות שיעשה‬
‫האדם דעכשיו וחי בהם לע״ל מפני שיהיה‬
‫עי״ז בחי׳ אדם כי איך אפשר שיקרא אדם‬
‫אם יש בו מטבע הבהמה ממש גם לאחר מס״נ‬
‫בק״ש ותפלה כר ואיך הבהמה יקריב בהמה‬
‫)וראיה לזה שהרי בפי׳ א׳ אנו כחמורים ולא‬
‫כחמורו של רפב״י כר הרי על נפש הטבעי׳‬
‫ושכל דנגה אמר שנק׳ חמור ולא כחמורו כר‬
‫שזהו בהמות דלע״ל( וגם נפש האלקי׳ המלובש‬
‫קד‬ ‫שער התפלה‬
‫לימהמ״ש ומעין זה במקצת הי׳ בזמן במה״ק‬
‫שנק׳ עיר אלקינו כו׳ וע״י תו״מ בב׳ מיני‬
‫יין הנ״ל רק שזהו הכנה לבד ע״כ אמר אסרי‬
‫לגפן כר להכין לימהמ״ש שלו יקהת עמים‬
‫וד״ל‪ .‬ולשורקה בני אתונו‪ .‬הנה שרקה הוא‬
‫גפן ילדה ורכה וענבים מועטים ומעט יין‬
‫כנוס בה וכתיב אנכי נטעתיך שורק כנקודת‬
‫שורק בג׳ נקודות זו תחת זו ובאלכסון והסגול‬
‫הוא ג״כ ג׳ אך ב׳ נקודות למעלה ואחת‬
‫למטה ונק׳ סגול התחתון וכאשר נקוד׳ א׳‬
‫למעלה וב׳ נקודות למטה נק׳ סגול העליון‬
‫כידוע והוא מ״ש ישראל עם סגולתו שכולל ב׳‬
‫מיני סגול הללו א׳ מצד שרשם באבות שהוא‬
‫סגול התחתון בחי׳ חג״ת הב׳ מצד שרשם‬
‫למעלה בבחי׳ כח״ב שנק׳ סגול העליון‬
‫דכתר הוא נקודה שע״ג ב׳ נקודות דחו״ב‬
‫כידוע אך מ״ש נטעתיך שורק ג׳ נקודות זת״ז‬
‫יש להבין מהו והנה יש להבין תחלה ב׳ מיני‬
‫סגול הנ״ל בעבודת ה׳ דהנה העבודה באוי״ר‬
‫חדוה ומרירות דבחי׳ ב׳ מיני יין הנ״ל שהן‬
‫בחי׳ חו״ג וזהו ימינא ושמאלא ובינייהו כלה כר‬
‫זהו סגול התחתון כמ״ש כי יעקב בחר כר‬
‫דיעקב הוא נקודה אמצעי׳ שתחת חו״ג‬
‫דאברהם ויצחק כמ״ש אלקי אבי אברהם ופחד‬
‫יצחק היה לי וד״ל‪:‬‬
‫גפן ממצרים כר שבתיבת גפן‬ ‫וזהו‬
‫יש ב׳ סגולות א׳ תחת הגימל והב׳‬
‫תחת הפ״א והן סגול התחתון וסגול העליון כר‬
‫וביאור ענין סגול העליון שהוא כח״ב‬
‫נסעה‬ ‫זה‬ ‫גפן‬ ‫היינו כאשר כבר‬
‫ממצרים לא״י עד שהגדילה שם עד שכסו‬
‫הרים צילה היינו שנכסו הרים שהן האבות‬
‫בצילה והוא ג׳ נקודות דכח״ב וכמ״ש והטיבך‬
‫והרבך מאבותיך כר שזהו בא״י ע״י קיום‬
‫המצות ששרשן בבחי׳ מקיף דכח״ב שלמעלה‬
‫משרש האבות שהן בחי׳ חג״ת כר‪ .‬ומ״ש‬
‫צילה לפי שהמקיף דכח״ב שע״י המצות עכשיו‬
‫נק׳ צל כמ״ש ה׳ צלך וזהו מלמעלה למטה‬
‫כשהקב״ה עוסק בתו״מ כר וכך היא ממטה‬
‫למעלה מן התו״מ דכנ״י שעולה בבחי׳ מקיף‬
‫דאו״ח כצל הארץ שגובהו מאד נעלה‪ .‬והנה‬
‫באמת צלה דגפן זה הוא למעלה גם מג׳ נקודו׳‬
‫דכח״ב כשנק׳ סגול העליון כנ״ל דהנה ידוע‬
‫‪207‬‬
‫ענינים הפכיים דעיר פרא ועיר דפרא אדם אינו‬
‫מן היישוב אלא במדבר ועיר הוא היישוב‬
‫דאדם דוקא אלא הכוונה שיהופך מעיר פרא‬
‫אדם להיות בבחי׳ האדם שמן הישוב והוא‬
‫עיר מיושבת בבנ״א כר והכל ענין א׳ הוא‬
‫וביאור הדברים הנה באמת האדם כמו‬
‫שהוא כשנולד מבטן אמו במדותיו הטבעיי׳‬
‫קשה הוא הרבה מן הבהמה שמדותיו‬
‫בשגעון וטירוף הולך שובב בדרך לבו‬
‫שלא בגדר בריאה כלל כמו פרא אדם ממש‬
‫כר וכאשר אנו רואים בתינוק קטן מיד שיגדל‬
‫אם לא היו מושלים עליו ומדריכים אותו אביו‬
‫ואמו בשבט מוסר היה הולך ושובב בשגעון‬
‫משונה מגדר וסוג כל בריאה ונק׳ פרא אדם‬
‫כשלמוד במדבר שאינו מן הישוב שבלתי יוכל‬
‫להיות בישוב בנ״א כר היפך האדם שגדל‬
‫ולמוד בישוב הארץ כר וכך יובן ממש בעבודת‬
‫ה׳ דהיינו כאשר האדם בטבעו בתאו׳ גופני׳‬
‫ובכל מדות מגונות ככעם וגיאות לא נשתנה‬
‫בו אפי׳ כמלא נימא מחמת גלוי אור אלקי‬
‫בנפשו ולבו יום יום אין זה נק׳ אדם שמן‬
‫הישוב אלא כפרא אדם הוא שהרי הוא כמו‬
‫שנולד מבטן מאחר שלא נהפך הטבעיות שלו‬
‫וכבהמה יחשב ואם היה בהמה היה בגדר‬
‫בריאה עכ״פ אבל הוא אדם אבל הוא הנק׳‬
‫צח‬ ‫פרא אדם שהולך שובב בדרך לבו כמשוגע‬
‫באין ישוב כמו הלמוד במדבר כר )שהרי‬
‫בתפלה יתפעל כאדם וחוזר למעש׳ בהמה‬
‫וחוזר להתפעל כר ולא יסתר זא״ז כלל כר(‬
‫אך כאשר נהפך הטבעיות שלו מן הקצה לקצה‬
‫ע״י שנתגבר בו אור האלקי שהוא בצלמו‬
‫כדמותו ונק׳ אדם שלם כנ״ל ולבו ברשותו‬
‫תמיד להטות מן הקצה בכל המדות זהו אדם‬
‫שלם וע״ז אמר כי רוח האדם העולה כר‬
‫וזהו שב׳ הפירושי׳ הנ״ל א׳ דאסרי לגפן שהיה‬
‫בכנ״י בהעלם ב׳ מיני יין הנ״ל תסיע הגפן‬
‫ממצרים שהיו שם בתכלית השפלות ואסרי‬
‫לגפן זה להוציא ההעלם לגלוי והוא דו״ר‬
‫שכליי׳ עד שנעשה עיר אלקינו והוא בימהמ״ש‬
‫שיהי׳ בבחי׳ אדם בשלימות שמיושב כעיר‬
‫גדול וכמארז״ל אימתי גדול כשהוא בעיר‬
‫אלקינו כו׳ וגם נהפך להיות מפרא אדם אדם‬
‫שלם וזהו פי׳ הב׳ דעיר פרא והכל א׳ וכל זה‬
 ‫שער התפלה‬
‫בחי׳ ת״ת וכמ״ש במ״א בפי׳ נוראותיך שת״ת‬
‫עולה בת״ת דכתר עד נקודה דכתר שע״ג חו״ב‪.‬‬
‫אבל שורק זה בנקודה הג׳ שבו עלייתו הגבה‬
‫למעלה מסגול העליון והוא מפני שבחי׳ הכנע׳‬
‫פשוטה זו )בל״א נישטקייט בתכלית( מביא‬
‫וממשיך לבחי׳ האין האמתי שלמעלה מבחי׳‬
‫אין דפנימית הכתר והיינו מפני כלל הידוע‬
‫דאוא״ס עצמו אינו שורה רק בדבר השפל‬
‫מאד בתכלית השפלות וכמ״ש קרוב ה׳ כר‬
‫את מי אשכון כר וד״ל‪ .‬וזהו גפן ב׳ מיני סגול‬
‫נהפך סדרן בבחי׳ שורק נטעתיך ונק׳ זרע‬
‫אמת ואחר שכסו הרים צילה אמר זכרתי‬
‫לך חסד נעוריך דוקא יותר מאשר עלו למעלה‬
‫מן האבר דכתיב והטיבך כו׳ משום דשפלות‬
‫הנטיעה בשורק עשה כל זה הגידול למעלה‬
‫מטעם הנ״ל‪ .‬וזהו ולשרקה בני אתונו פי׳‬
‫אסרי לגפן עד שהגדיל למעלה‪ .‬ואמנם יותר‬
‫עליון מזה שמשם הי׳ עיקר סיבת הגידול הזה‬
‫היא לשרקה שורק ונק׳ שורקה נוק׳ לפי שבחי׳‬
‫נוק׳ דקליפת מצרים נק׳ אתונו ושם נטעתיך‬
‫שורק כולו זרע אמת היפך הקליפה כר וזהו בני‬
‫אתונו לנגד בני אתונו דקליפה והוא מ״ש בנים‬
‫אתם כר ברא כרעא דאבוה כר ונק׳ זרע אמת‬
‫וזרע אמת זה הגדיל למעלה מעלה עד שכסו‬
‫הרים צילה גם להרים הגבוהים שהוא חג״ת‬
‫דע״י כר כנ״ל שזהו למעלה מבחי׳ משיח ג״כ‬
‫כמ״ש אפס בלתך כו׳ וכמ״ש במ״א בענין עד‬
‫דוד הגדיל בבחי׳ גדלות דעצמות אור א״ס‬
‫לקבל מכל מרחב דעצמות ממש ונק׳ ארץ חפץ‬
‫כר כידוע וד״ל‪:‬‬
‫כתיב דומה דודי לצבי וכר‪.‬‬ ‫הנה‬
‫וארז״ל ב׳ עניני משל א׳ מה‬
‫צבי ישן בעינו א׳ וניעור בעינו א׳ כר והב׳‬
‫מה צבי גם כשהוא בורח מחזיר ראשו לאחוריו‬
‫כר‪ .‬וביאור זה הנה יש להקדים ענין א׳ והוא‬
‫מה שאמרו ישראל עלה במחשבה ועוד אמר‬
‫במי נמלך בנשמתן של צדיקים דהיינו ישראל‬
‫שעלה במחשבה דהנח פי׳ מחשבה זו ואשר‬
‫עלה במחשבה זו היינו בחי׳ מחשבה הקדומה‬
‫שקדמה בעצמות קודם שעלה ברצון להאציל‬
‫ולברוא כר כידוע ונק׳ מחשבה אחת ויש בזה‬
‫ב׳ מדריגות א׳ מחשבה אחת הכוללת כל פרטי‬
‫המחשבח של כל חהשתלשלות דאבי״ע ונק׳‬
‫‪208‬‬
‫דשרש האבות בכתר היינו כח״ב שבכתר‬
‫עצמו והנה במשיח שהוא כנ״י כתיב ביה‬
‫וגבה ונשא מסט׳ דאברהם ויצחק מאד מסט׳‬
‫דיעקב כו׳ שזהו חג״ת דע״י שלמעלה מכח״ב‬
‫דא״א כידוע דחסד דע״י מלובש בגלגלתא כו‪/‬‬
‫ואמנם מ״ש ואנכי נטעתיך שורק כולו זרע אמת‬
‫שזהו כמו שהיה הגפן במצרים קטן ביותר‬
‫יגדל למעלה גם מבחי׳ חג״ת דע״י היינו בג״ר‬
‫דע״י ובבחי׳ מקיפי׳ דג״ר דע״י הוא שאמר‬
‫כסו הרים צילה והוא השורק כנ״ל‪ .‬וביאור‬
‫הדברים הנה יש להקדים מ״ש וארשתיך לי‬
‫באמונה כו׳ דאמונה זו עתה היא בבחי׳ המל׳‬
‫שנק׳ אמונה שמקבלת מז״א שנק׳ אמת וכמ״ש‬
‫איהו אמת ואיהי אמונה‪ .‬וזהו מה שהלכו‬
‫כנ״י במס״נ אחרי ה׳ ממצרים רק בבחי׳‬
‫אמונה פשוטה שהוא הביטול עצמי מכל וכל‬
‫שלמעלה מן הרצון והשכל כר‪ .‬וזהו וארשתיך‬
‫באמונה זו בבחי׳ אירוסין דהעלם והמארס בא‬
‫מבחי׳ אמת שהוא סגול התחתון וסגול העליון‬
‫הנ״ל דאיהו אמת וזהו אמת ואמונה כר‪ .‬והנה‬
‫באמונה זו יש ג׳ מדרגות זת״ז והוא כמו נקודות‬
‫השורק ג׳ נקודות זת״ז‪ .‬והענין הוא דכל נקודה‬
‫מורה בחי׳ הביטול הפשוט שבלא טעם והוא‬
‫מצד בחי׳ עצמית כר‪ .‬ואמנם יש בו חילוק‬
‫מדריגו׳ תחלה ימצא בו הביטול לאין העצום‬
‫הזה ברצון ושכל במה שמבטל כל רצונו ושכלו‬
‫כר מכל וכל מצד תוקף האמונה וכמו לכתך‬
‫אחרי במדבר כר‪ .‬ואח״כ במ״ת שעל כל‬
‫דבור כר מצד תוקף התפעלות המדות שבלב‬
‫כר ונק׳ ביטול כנקודה במדות ואח״כ וינועו‬
‫א‬ ‫ויעמדו מרחוק בשפלות והכנעה עצומה שלא‬
‫יכלו לגשת כלל וזהו ביטול היותר אחרון והוא‬
‫היותר עליון כג׳ נקודות דשורק הרי הן זת״ז‬
‫באלכסון נקודה הא׳ ביטול הרצון והשכל לאין‬
‫ונקודה שתחתיו ביטול המדות לאין ונקודה הג׳‬
‫ביטול בגוף כמו שלא יכלו לעמוד וינועו כר‬
‫וכמ״כ השפלות דכובד ראש שהיא רק הכנעה‬
‫עצומה והיא העולה על כולנה למעלה גם‬
‫מנקוד׳ דכח״ב שהנקודה שע״ג ב׳ נקודות‬
‫שנק׳ סגול העליון אינו רק הרצון שלמעלה מן‬
‫הטעם והשכל וזהו נקודה עליונה בשורק וכן‬
‫נקודה שתחת ב׳ נקודות דחו״ג שנק׳ סגול‬
‫התחתון אינו רק הביטול לאין במדות שהוא‬
‫קה‬ ‫שער התפלה‬
‫בחכמה וקמץ בכתר כידוע שהפתח פותח‬
‫השפתים כאשר בא לגלות חכמה בפה כמו‬
‫פתח ר׳ פ׳ כר משא״כ הקמץ כר שקומץ‬
‫השפתים מצד העדר הגילוי כמו שכל הנעלם‬
‫וסתום שא״א לגלותו כר כידוע( והנה גם‬
‫המחשבה ממילא נכלל בכלל גילוי אור השכל‬
‫וחכמה שבדבור בפרט ובכלל דאע״פ שעצם‬
‫המחשבה בהעלם בדבור אבל יוצאת עכ״פ‬
‫לגילוי ע״י הדבור כמו השכל ורצון רק‬
‫המחשבה שבלתי נגלית בדבור נקרא מאמר‬
‫סתום כמו השכל שבלתי בא בגילוי הדבור‬
‫ונקרא מחשבה סתימאה או ח״ס כר‪ .‬אך הנה‬
‫אמרו ביה ה׳ צור עולמים ב׳ עולמים כר‬
‫והיינו מ״ש בזהר שהן עלמין דאתכסיין‬
‫ועלמין דאתגליין דמשמע שיש עולמות שבאין‬
‫בדרך בריאה רק שנקרא עלמין דאתכסיין‬
‫וכמ״ש ברוך ה׳ מן העולם ועד העולם כר‬
‫הענין הוא דגם שיש מחשבה שנקר׳ מחשבה‬
‫סתימאה אבל גם היא נקר׳ בשם מאמר‬
‫עכ״פ רק שנקר׳ מאמר סתום ובא בריבוי‬
‫ההתחלקות וצירופים שונים כמו ריבוי‬
‫התחלקות וצירופים שבדיבור ממש עד״מ‬
‫המחשבה שנקרא הרהור באדם למטה‬
‫שמהרהר במוחו באופני צירופים שונים לאין‬
‫שיעור וגם זה נקרא גילוי העלם המחשבה‬
‫שבעצמות כר ויש בה ג״כ בחי׳ מאמר סתום‬
‫הכללי שכולל כל התחלקות הפרטיות‬
‫שבמחשבה זאת כמו מאמר פתוח כללי‬
‫שבדבור כנ״ל )והיינו ב׳ ההין דשם הוי׳‬
‫ה״א ראשונה ברא עלמין סתימין כר כידוע(‬
‫ונמצא מובן ממילא שיש ב׳ מיני מקיפים א׳‬
‫מקיף הכולל כל פרטי המאמר הגלוים בדבור‬
‫והוא מאמר דבראשית כנ״ל והב׳ מקיף הכולל‬
‫כל פרטי המחשבות שבלתי באין בדבור‬
‫שמהן נבראו עלמין סתימין דלא אתגליין‬
‫בדבור בפה העליון רק מן המחשבה עליונה‬
‫כר )שנקרא מ״ם סתומה כו׳ כידוע( ופי׳ מקיף‬
‫זה ידוע שנקרא בחי׳ סובב כ״ע ומאחר שיש‬
‫ב׳ מיני עלמין סתימין ואתגליין בהכרח שיש‬
‫ב׳ מדריגות בבחי׳ סובב א׳ סובב כ״ע‬
‫הסתימין והב׳ סובב כ״ע דאתגליין בדבור‬
‫ושניהם כא׳ נכללו באות הב׳ דבראשית‬
‫דע״ז נאמר בחכמה יבנה בית והן ב׳ חכמות‬
‫‪209‬‬
‫מחשבה סתימאה כו׳ מאמר סתום כללי שכולל‬
‫ומקיף לכל הפרטיים והב׳ מחשבה העצמית‬
‫שלפני המחשבה כללית זו שלמעל׳ גם מקריאת‬
‫שם סובב ומקיף כללי כו‪ /‬וביאור הענין ידוע‬
‫בענין מאמר סתום ומאמר פתוח דרך פרט בי׳‬
‫מאמרות ובמאמר דבראשית הכוללם יחד‬
‫והוא עד״מ הדבור באדם שנק׳ מאמר פתוח‬
‫הרי יש בו התחלקות לחלקים מיוחדים כל חלק‬
‫מיוחד בפ״ע באור שכל ורצון מיוחד שבמאמר‬
‫זה כמו מאמר יהי אור הוא חלק מיוחד‬
‫מצומצם בשכל ורצון ששייך רק לזה‬
‫המאמר הא׳ )הגם שזה המאמר כולל‬
‫כל אלף שנה הראשונים כמ״ש כי אלף‬
‫שנים בעיניך כיום כו׳ כיום א׳ מו׳ ימ״ב הכללי׳‬
‫כידוע( וממילא ודאי יש במאמר זה מחשבה‬
‫מיוחדת ששייך רק לזה המאמר ונק׳ מאמר‬
‫סתום פרטי וכן מאמר יהי רקיע ביום הב׳ יש בו‬
‫שכל ורצון ומחשבה מיוחדת כר כידוע‬
‫וההתחלקות עד״ז ליו״ד מאמרו׳ וכל א׳ מסתעף‬
‫לכמה רבבות צרופים שונים ברבוי ההשתלשלו׳‬
‫כמ״ש בס״י וקבען בפה כו׳ עד ה׳ אותיות‬
‫בונות ק״ך כו׳ כידוע וע״ז נאמר מה רבו‬
‫מעשיך ה׳ כו׳ מצד רבוי ההשתלשלות‬
‫הצרופי׳ מאד עד צרופים דשם אלקים היותר‬
‫אחרונים שנמשכו להיות שרש הד׳ יסודו׳‬
‫גשמיים כמו שאמר מי שאמר לשמן וידליק כר‬
‫והנה אמרו דבמאמר א׳ יכול להבראות כר‬
‫והוא מאמר דבראשית כידוע עד״מ כל פרטי‬
‫הדבור שנכללו בשכל וחכמה א׳ לבד הכוללם‬
‫יחד וז״ש מה רבו מעשיך אבל כולם יחד בחכמה‬
‫עשית בחכמה א׳ והוא בראשית בחוכמתא‬
‫ונק׳ חכמה שבדבור הכוללת כל פרטי‬
‫המאמר עד היותר אחרון מכולם כר וכמו‬
‫שבדרך פרט נק׳ הדבור מאמר פתוח כך‬
‫ודאי בדרך כלל נק׳ החכ׳ הכוללת‬
‫כל פרטי הדבור מאמר פתוח כללי‬
‫וז״ש דבראשית נמי מאמר הוא כידוע‪ .‬וזהו פיה‬
‫פתחה בחכמה כר שזהו בחי׳ ח״ת חכמה‬
‫דנוקבא שבדבור כידוע כי בדבר ה׳ נעשה‬
‫הכל והחכמה הבאה בגילוי בדיבור מאחר‬
‫שעכ״פ בא אורו לגילוי מן ההעלם אע״פ‬
‫שהוא כולל הכל נקרא מאמר פתוח כו׳ כפה‬
‫המדבר איזה חכמה בגילוי )וזהו שפתח‬
 ‫שער התפלה‬
‫ולא כאדם שא״א שיסבול ב׳ מחשבות כללית‬
‫ופרטית כא׳ כ״א כשהוא יוצא מן המחשבה‬
‫הכללית בא ונכנס בתוך המחשבה פרטית‬
‫וכן להיפך כשבא למחשבה כללית יפשוט‬
‫עצמו מן המחשבה הפרטית מפני שנתפס בזה‬
‫וכו׳ וכתיב כי לא מחשבותי כו׳ דאיהו תפיס‬
‫בכ״ע בבחי׳ פרט דווקא ולית מאן דתפיס בי׳‬
‫כו׳ ונמצא כמ״כ יובן בידיעה כללית דמחשבה‬
‫כללית שמשגיח על כל ומבין אל כל כו׳ בלתי‬
‫יפרד הפרט מן הכלל משום דאין העולם‬
‫מקומו כו׳‪ .‬ועד״ז יובן ענין הנ״ל במחשבה‬
‫הכללית דצופה ומביט עד סוף כו׳ בסקירה‬
‫א׳ בכלל ונק׳ ידיעה כללית ועם כל זה‬
‫משגיח ויודע את כל א׳ בפרט וזהו יחוד‬
‫סובב וממלא כו׳ וד״ל‪ .‬ובזה יובן שאין‬
‫הפרש ג״כ בין מקיף הראשון שהוא מחשבה‬
‫הכללית שלפני התחלקות הפרט אע״פ שבא‬
‫אל הפרט ג״כ ובין מקיף וסובב הב׳‬
‫שאחר ההתחלקות כענין מחשבה אחת שצופה‬
‫כו׳ שאינו נחלק לחלקים כלל מאחר דלית‬
‫מאן דתפים בי׳ כלל כו׳ שניהן שוין הכלל‬
‫והפרט כך מה שבתחלה כולל הכל ובסוף‬
‫הוא כולל הכל שניהן שוין לגבי העצמות‬
‫אע״פ שזה מתהלק וזה בלתי מתחלק כו׳ שהרי‬
‫גם אחר שצופה כו׳ משגיח בפרט כנ״ל וד״ל]([‪:‬‬
‫ב ו מ ע ת ה יש להבין מה שאמר ישראל‬
‫עלה במחשבה דאין לפרש‬
‫על המחשבה שקדם לדבור די״מ שגם‬
‫במחשבה זו נבראו עלמין סתימין כו׳ ומשמע‬
‫דעלה במחשבה שלפני מחשבה ששייך‬
‫להשתלשלות דכל עלמין כר וכמ״ש אחור‬
‫צרתני קדם למע״ב דמאמר סתום‬ ‫וקדם‬
‫הנ״ל‪ .‬והענין הוא בהיות שבחי׳‬ ‫ופתוח‬
‫מחשבה הכללית שלפני התחלקות הפרט‬
‫במחשבה שבראש ובמחשבה שבדבור הנ״ל‬
‫שנק׳ בשם סובב ומקיף עדיין זה שייך לענין‬
‫השתלשלות וע״ז אמר צופה ומביט כו׳ וכמו‬
‫קורא הדורות מראש דהיינו הטעם שצופה כו׳‬
‫לפי שמחשבה זו כלולה מכל דורות הנשמות‬
‫שכלולים בנשמת אדה״ר שנפח באפיו נשמת‬
‫חיים כללית דפרחא מח״ע בכלל וז״ש קורא‬
‫הדורות מן העלם מחשבה העצמית שבראש‬
‫שהיא בחי׳ מחשבה הקדומה ובאה בבחי׳ גלוי‬
‫‪210‬‬
‫חכמה עלאה וח״ת חכמה עילאה הכולל‬
‫מחשבה שבראש וח״ת הכולל מחשבה שבאה‬
‫בדבור‪ .‬ויש המשכה לפרקים מח״ע לח״ת‬
‫והיינו מ״ש ברוך ה׳ מן העולם ועד העולם‬
‫מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגלייא בכלל‬
‫וד״ל‪ .‬והנה בחי׳ מקיף וסובב הנ״ל במחשבה‬
‫ודבור העליון הנ״ל יש בו ב׳ מדריגות א׳‬
‫הבא בהתחלקות והוא כמו הפרט שבא מן‬
‫הכלל כך פרטי הדבור נמשך מן כלל שהוא‬
‫השכל א׳ ומחשבה א׳ שכוללת כל פרטיהם‬
‫יחד כמ״ש כולם בחכמה עשית כנ״ל וכך כל‬
‫פרטי המחשבות הסתומות יוצאים ומתחלקים‬
‫מן כלל השכל ומחשבה אחת הסתומה הכוללם‬
‫יחד בבחי׳ מקיף תחלה כנ״ל ונמצא זה המקיף‬
‫בא אח״כ בהתחלקות גמור בבחי׳ או״פ בין‬
‫בסתימות אותיות המחשבה שבלתי מאיר‬
‫בדבור בין בגילוי אותיות מחשבה שבדבור‬
‫כר וד״ל‪ .‬אך יש בחי׳ מקיף הב׳ שכולל‬
‫יחד כל הפרטים כמו עיגול הסובב מלמעלה‬
‫ומלמטה כא׳ שבלתי מתחלק לחלקים כלל‬
‫וכלל אלא כולם כא׳ כלולים בו בלי התחלקו׳‬
‫כלל והוא הנק׳ מחשבה אחת שבאה אחר כל‬
‫ההתחלקות של פרטי הדיבור שנסקרים בה‬
‫כולם כאחד בסקירה אחת בלי התחלקות‬
‫כלל וכך הוא במחשבה שבראש כנ״ל וכמו‬
‫ענין המאמר שבמחשבה א׳ צופה ומביט עד‬
‫סוף כל הדורות בסקירה א׳ כו׳ הרי כבר‬
‫נתחלקו כל הדורות בפרטים רבים מראש‬
‫לסוף שזה הבא מן הכלל אל הפרט בגילוי‬
‫הדבור במאמר פתוח די׳ מאמרות‪ .‬וכמ״כ‬
‫במחשבה הסתומה שבראש שכבר נתחלקו‬
‫לברוא פרטי כל עלמין סתימין דלא אתגליין‬
‫כנ״ל אך שאחר כל ההתחלקות דפרט כוללם‬
‫יחד במחשבה בסקירה אחת ממש ונקרא‬
‫מחשבה א׳ לבד כמו העיגול המקיף מכל צד‬
‫מלמעלה ולמטה בשוה כר וד״ל‪) .‬וזהו משמים‬
‫הביט ה׳ ראה כו׳ ממכון שבתו השגיח כו׳‬
‫דיש השגחה כללית שסוקר כולם בסקירה א׳‬
‫ויש בזה עצמו בחי׳ השגחה פרטית כמ״ש‬
‫המבין אל כל מעשיהם דרך פרט דווקא‬
‫כמ״ש עיניך פקוחות על כל דרכי בנ״א וכתי׳‬
‫עיני ה׳ משוטטות בכל הארץ בפרט ואמנם‬
‫אין הפרט נבדל במדריגה מן כלל ההשגחה‬
‫קו‬ ‫שער התפלה‬ ‫‪211‬‬

‫גמור בהבל כמ״ש ויפח באפיו כו׳ ונתחלקו יהיה לו התעוררות חסד לרצון להאציל כר‬
‫למטה בדור אחר דור עד סוף כל הדורות ובחי׳ המלכה זו בעצמו ממש במי נמלך בנש״י‬
‫וע״ב צופה כר עד סוף כר שכוללם יחד שנק׳ צדיקים והוא ענין סוף מעשה הצדיקים‬
‫במחשבח א׳ כמו שחיו כלולים תחלה במח׳ שהן נש״י בגופים שעתידין לקיים תו״מ‬
‫הקדומה טרם שנפח באפיו דאדה״ר כר ותפלה ותשובה כר זה עלה במח׳ תחלה כידוע‬
‫)וע״ד הנ״ל בב׳ מיני מקיפים כר( ואם וזהו שנק׳ צדיקים דנשמות בלא גופים אין נק׳‬
‫כן מ״ש ישראל עלה במחשבה כר צדיקים דעיקר שם צדיקים הוא במקום תו״מ‬
‫הכוונה למעלה גם ממחשבה זו הקדומה בפ״מ ונשמתן של צדיקי׳ הוא שעלה במחשב׳‬
‫הכוללת כל הדורות מראש לסוף כנ״ל ולכאורה העצמית שלפני מחשבה הקדומה ששייך‬
‫איך אפשר לומר דנשמר ישראל נבדלו להשתלשלות כנ״ל בפי׳ ישראל עלה במחשבה‬
‫מנשמת אדה״ר הכולל כל הנשמות כר אלא וע״כ ודאי שבהן נמלך מצד שלזה היה‬
‫הענין הוא דבכל שפע יש פנימיר וחיצוניר עיקר המכוון של התעוררות חסד להיות לו‬
‫ובחי׳ הפנימי׳ הוא הקשור בבחי׳ פנימית רצון להאציל כר מטעם שהן בחי׳ פנימית‬
‫ועצמות המשפיע ביות׳ כידוע כך ישראל עלה עצמותו ועל ידם דוקא יהיה לו דירה בתחתונים‬
‫במחשבה היינו בבחי׳ פנימית ועצמות אור שהוא ע״י קיום תו״מ ולא ע״י זולתם כר‪.‬‬
‫א״ס ב״ה ביותר מכל הנשמות של דורות )וכידוע בפי׳ מעון אתה היית לנו כר בטרם‬
‫אדה״ר שכולם טפלים אליהם וזהו עלה במחשב׳ הרים יולדו שזהו היה טרם שעלה ברצון‬
‫שזה מורה על היות שרשם בבחי׳ פנימית כל כר ומעולם הא״ס עצמו כר רק שתשב‬
‫עצמות שלו ע״כ הוא שעלה ראשון במחשבה אנוש בגוף להיות ע״י דוקא בחי׳ המשכת‬
‫הקדומה בהיותם העיקר העצמי שכדי שישכון נועם ה׳ כר()וזהו כי יעקב בחר לו יה ישראל‬
‫פנימית כל עצמותו היינו בהם דווקא וזה עלה לסגולתו ובחירה זו היה בטרם המחשבה‬
‫במח׳ כדי שיהיה לו דירה למטה בנשמות הקדומה כר וכמו״כ יבחר לנו כר ובנו בחרת‬
‫ישראל ע״י תו״מ כידוע והיינו ג״כ ענין כר הבוחר בעמו כר וכן הבוחר בתורה כר‬
‫המאמר במי נמלך בנשמתן של צדיקים כנ״ל כידוע( והנה מבואר למעלה בענין צופה ומביט‬
‫ושני המאמרים עולין לסגנון א׳ והוא להיות כר בבחי׳ מקיף וסובב כך היה תחלה טרם שבא‬
‫דפי׳ נמלך ידוע שזהו ע״ד משל אדם שנמלך להתחלקות שהיה בבחי׳ מקיף כעיגול מבלי‬
‫בעצמו אם ירצה דבר פ׳ או לא ירצה בו שימצא ראש וסוף אך העיגול המקיף גם הוא‬
‫כר הרי כל עיקר תחיל׳ התעוררות הרצון בא במדה ושיעור לפי אופן סדר התחלקות‬
‫אם יתחיל להתעורר ברצון זה אם לאו בזה יש שיהיה אח״כ בדרך פרט אם כך או כך בכל‬
‫לו ישוב והמלכה וע״כ ממילא יובן שבמי סדר ההשתלשלות דאבי״ע גם בהתחלקות הי״ס‬
‫שנמלך זהו יותר עליון הרבה מגופו של ענין היה מקיף בעיגול כולל כל מה שיאצל אח״כ‬
‫רצון זה כמו שנמלך אדם על אותו דבר וגם מקיף את כולם לאחר שנאצלו כר‬
‫שיחפוץ בבנו ואשתו ואוהבו כנפשו שבודאי הנה כל זה נכלל במחשבה אחת הנק׳‬
‫יניח כל רצונותיו נגד אהבתו להם הנפלאה מחשבה הקדומה כידוע‪ .‬והנה ע״ד משל‬
‫בבחי׳ עצמיות ע״כ נמלך בהם דוקא אם הנ״ל באדם שמתיישב בדעתו תחלה בינו‬
‫יעשה דבר פ׳ או אם ירצה בו אם לאו כר לבין עצמו איך ומה יהיח רצונו בסדר מעשיו‬
‫וכאשר יעצוהו כן יהיה כר‪ .‬והדוגמא מכל זה כר הרי ודאי המלכה זאת שהוא רק עם‬
‫יובן במ״ש במי נמלך בנשמתן של צדיקים עצמות שכלו שבעצמות נפשו לא יגלה כלל‬
‫שהמלכה זו היה בינו לבין עצמו כבי׳ אם יהיה לזולתו איך ומה יהיה כר ומה שיגל׳ מחשבתו‬
‫חפץ חסד להיות לו רצון לרצון להאציל ורצונו אח״כ הנה זהו לאחר שכבר נתיישב‬
‫ולברוא כר ומפני שישראל עלה במחשבה זו בעצמותו והוסכם אצלו רצון להיות כך וכך‬
‫נמלך בנשמתן של צדיקים היינו להיותם כל אז יהיה גלוי מחשבתו ורצונו באופן כך וכך‬
‫בחי׳ הפנימית ועצמות שלו נמלך בהם אם כר אבל קודם שהוחלט בעצמו איך יהיה גלוי‬
 ‫שער התפלה‬
‫נתיישב בחכמה שבתורה הקדומה כר וכן‬
‫בשביל ישראל שנק׳ ראשי׳ כמ״ש קדש ישראל‬
‫לה׳ ראשי׳ כר שזהו ענין ישראל עלה במח׳‬
‫פי׳ עלה במח׳ היינו למעלה קודם המחשב׳‬
‫הכללית כר שזהו מצד שהן קשורי׳ בבחי׳‬
‫עצמיות ופנימיו׳ שלו שלמעלה הרבה מכל‬
‫עיקר ענין הרצון בהשתלשלות וכו׳ וכמאמר ג׳‬
‫קשרין ישראל ואורייתא וקוב״ה כר ואורייתא‬
‫וקוב״ה כולא חד בבחי׳ פנימית עצמותו כר‬
‫וד״ל )וזהו הבוחר בתורה הבוחר בעמו כר‬
‫הכל קודם שעלה ברצונו להאציל כר כנ״ל ועכ״ז‬
‫אמר בזהר ישראל קדישין ואורייתא קדישא‬
‫ואמנם אין קדוש כה׳ רק שקשורים בקדושת‬
‫עצמותו כו׳( ומעתה יש להפלא מאד מאחר‬
‫עלה במחשבה עד שנמלך‬ ‫שישראל‬
‫בהן כר שזהו במעל׳ ומדריגה גבוה‬
‫כ״כ שאין למעלה הימנה כנ״ל א״כ איך‬
‫ירדו נשמות ישראל כ״כ למטה מטה בגופים‬
‫גשמיים וגם התורה שקדמה לעולם הנאצל‬
‫כר עד שנאמר בה ואהיה אצלו אמון כנ״ל‬
‫איך ירדה אור דתור׳ למטה מטה כ״כ בעניני׳‬
‫גשמיים לא תרצח כר וכל מעשה המצות‬
‫הכל בדברים גשמיים וכידוע דהתורה ירדח‬
‫בד׳ עולמות דאבי״ע עד תורה הנגלית לנו‬
‫בפ״מ דדצ״ח גשמיים כר שזה הכל כמו‬
‫מאיגרא רמא לבירא כר‪ .‬אך הנה ידוע דג׳‬
‫קשרים דישראל ואורייתא וקוב״ה כנ״ל‬
‫הן באין בב׳ מדריגות בבחי׳ סתים וגליא‬
‫וכמ״ש אורייתא סתים וגליא וקוב״ה פתים‬
‫וגליא וכן ישראל כר ונמצא דשניהם אמת‬
‫דבבחי׳ פתים הרי נשמ״י והתורה בבחי׳‬
‫פנימית ועצמות דאא״ס ב״ה שנק׳ פדכ״ס‬
‫דלית מחשבה תפיפא בי׳ אפי׳ מחשבה הקדומה‬
‫הנ״ל שנק׳ מחשבה דא״ק כר ובבחי׳ גליא הרי‬
‫מה שאמר דקוב״ה פתים וגליא זהו האור הבא‬
‫בבחי׳ הגלוי רצון בהתחלקו׳ ע״פ דאצי׳ ומשם‬
‫לבי״ע עד עולם העשי׳ האחרון וכך גם נש״י‬
‫והתור׳ ירדו בבחי׳ גליא מקדמות דמחשבה לבחי׳‬
‫גילוי באצילות ומשם לבי״ע נשמות שבגופים‬
‫והתורה היא ירדה ג״כ עד למטה לנשמות‬
‫שבגופים וכמ״ש הנסתרות לה׳ כר והנגלות לנו‬
‫ולבנינו לשמור ולעשות התו״מ בפ״מ דדצ״ח‬
‫גשמיי׳ כר ונעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן‬
‫דפוף מעשה דנש״י בתו״מ בגשמיות הוא‬
‫‪212‬‬
‫רצונו כו׳ לא נודע כלל מה יהי׳ רצונו ובאיזה‬
‫אופן‪ .‬ולפ״ז יש כאן ב׳ דברים א׳ הסכם‬
‫ורצון הכללי שהוחלט אצלו להיות כך וכך‬
‫כו׳ ונק׳ מחשב׳ כללית המקפת כל פרטי גלוי‬
‫רצונותיו כנ״ל וחב׳ בחי׳ גלוי המחשבח‬
‫והרצון הבא בהתחלקות בדרך פרט אחר‬
‫כך כו׳ וזהו בחי׳ מקיף ופנימי כנ״ל שע״ז‬
‫היה ההמלכה בעצמו תחלה איך שיהיה המקיף‬
‫והפנימי כו׳ וכפי שהוחלט בעצמו כך יבא‬
‫אח״כ גלוי המחשבה הכללית המקפת וגלוי‬
‫אופן המחשבה בפרטיות כו׳‪ .‬וכך יובן בענין‬
‫במי נמלך הנ״ל שנתיישב בעצמותו ממש‬
‫כביכול איך יהיה סדר אופן הע״ס דאבי״ע‬
‫בין במקיף בין בפנימי שנק׳ כלל ופרט ואח״כ‬
‫בא לגילוי מחשבתו להיות מקפת ולהיות‬
‫מתחלק׳ אח״כ באופן כזה דוקא וכו׳ )ומ״ש‬
‫בע״ח שזה ששיער בעצמו בכח מח שעתיד‬
‫להיות בפועל היינו רק בחי׳ מקיף ופנימי בכלל‬
‫הנ״ל אבל איך ישער בעצמו בכח להיות בא‬
‫בגילוי בפועל בהתחלקות דע״ם כו׳ זהו ענין‬
‫נמלך בעצמו דלאחר שכבר שיער בעצמו‬
‫אופן הגילוי זה אינו נק׳ נמלך רק כמו עלה‬
‫ברצונו הפשוט וכה״ג וד״ל( ועכ״פ מובן‬
‫שהמלכה זאת שהיא עם עצמותו ממש הרי‬
‫היא למעלה הרבה וקודם להתפשטות המחשבה‬
‫המקפת ומתחלקת בין באצילות בין בבריאה ויצי׳‬
‫כו׳ ואדרבה מהמלכה זו בא אופן גילוי מחשבה‬
‫המקפת ומתחלקת כו׳ וכך יובן ענין במי נמלך‬
‫בנשמתן של צדיקי׳ איך יהיה גילוי המחשבה‬
‫המקפת כו׳ ואח״כ בא לגילוי אם באופן זה או‬
‫באופן אחר או שלא להגלות כלל כר ולא‬
‫נודע המלכה זו רק בנשמות הצדיקים כאדם‬
‫שמתייעץ עם רעהו דבר סתר שלא נודע‬
‫לזולתו רק אח״כ כנ״ל וד״ל‪ .‬והנה ידוע שגם‬
‫התורה קדמה לעולם וכמ״ש ה׳ קנני ראשית‬
‫דרכו כר וכתיב ואהיה אצלו אמון כו׳ דאסתכל‬
‫באורייתא והאציל וברא כאומן הרואה בלוח‬
‫כר כידוע וזהו ג״כ בענין במי נמלך הנ״ל‬
‫שנמלך בסדר אופן ההשתלשלות דע״ם‬
‫דאבי״ע באור דתורה שהוא בחי׳ עצמות חכמתו‬
‫ותבונתו כמשל אדם שמתיישב עפ״י עצמות‬
‫שכלו כר וזהו בראשית בשביל התורה שנק׳‬
‫ראשית כמ״ש ה׳ קנני ראשית דרכו פי׳‬
‫ראשית התעוררות רצון להאציל ולברוא‬
‫קז‬ ‫שער התפלה‬
‫שמצד גופו החומרי והוא עד״מ שאנו רואים‬
‫כאשר יחפש אדם מטמון ואוצר יראה לחפור‬
‫את העפר תחלה המכסה ויחפור בדקר את‬
‫הקשה כאבן ויפררנו ויבא לעומק הארץ רק‬
‫להסיר הכסוי עד שיגלה המצפון והוא האוצר‬
‫והמטמון והנה אם היה ספק בלבו אולי לא‬
‫ימצא המטמון ואוצר לא היה מתייגע בנפשו‬
‫כ״כ לחפור בעומק כ״כ אך מפני שברור לו‬
‫כשמש שבודאי ימצא רק המניעה הוא החפירה‬
‫ע״כ יחפור בכל כח ועוז בלתי התרשלות כלל‬
‫כי לא ימנע מפני ספק כו׳ כי ודאי ימצא‬
‫כמ״ש יגעת ולא מצאת אל תאמן כו׳ וזהו‬
‫שאמר אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה‬
‫אז תבין יראת ה׳ ויש להבין מהו ענין הבנה‬
‫ליראת ה׳ דיראת אלקים תלוי בבחירה שבלב‬
‫והכנה שבנפש ומהו ענין הבנה דהבנה הוא‬
‫ההשגה שבשכל שאין זה שייך בדבר שתלוי‬
‫בלב ואיך יפול לשון בינה להבין יראת ה׳ כו׳‬
‫ודוקא אם כמטמונים תחפשנה אז תבין כר‪.‬‬
‫אך הענין הוא דבאמת יש ב׳ סיבות להסתר‬
‫אוי״ר האלקי׳ שכמו טבע בנפשותינו ירושה‬
‫מאבותינו כו׳ כנ״ל וכמו עד״מ המטמון או כסף‬
‫וזהב שיחפש בעפר הארץ א״צ רק להסיר העפר‬
‫המכסח ע״י חפירח בעומק אחר עומק עד‬
‫שיגולה המטמון ממילא שאין ספק במציאותח‬
‫שם כלל כנ״ל כך א״צ לאיש מישראל רק‬
‫לחפור ולהסיר ערלת לבבו הקשה כאבן‬
‫שנעשה מחומריות תאוותו הרע הטבעי שהולך‬
‫בחשך ולא אור רק רע כל היום כנ״ל ע״י‬
‫יגיעה רבה והשתדלות יתירה מדי יום ויום בכל‬
‫אשר ידע בנפשו כי ברע הוא כר‪ .‬וענין‬
‫החפירה הזאת הוא רוח נשברה ולב נשבר‬
‫ונדכה נבזה בעיניו נמאס על היותו מרוחק כ״כ‬
‫מאור פני אלקים חיים בכל מזמות מחשבותיו‬
‫ומעשיו אשר לא לה׳ המה כו׳ יתן אל לבו היטב‬
‫הדק וישוב אל ה׳ ברוח נשברה מאד וכל‬
‫לבבות דורש ה׳ אם לבבו נכנע באמת כי‬
‫רחמנא לבא בעי כר כי הוא בוחן כליות ולב‬
‫ישוב ירחמנו ויקבלנו בתשובה שלימה וכמו‬
‫שאומר ימינך פשוטה לקבל שבים באמת אז‬
‫יפתח ה׳ אוצרו הטוב שגנוז היה בנפשו והוא‬
‫כמו המטמון שבעומק עפר הארץ טמון ומכוסה‬
‫ונק׳ נסתרות כנ״ל‪ .‬וזהו אם כמטמונים תחפשנה‬
‫‪213‬‬
‫שעלה במחשבה תחלה כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫כ״ז הנה יש להקדים מ״ש‬ ‫ולהבין‬ ‫ג‬
‫בזהר ע״פ הנסתרות לה׳‬
‫אלקינו דא מוחא ולבא כו׳ דהנה בחי׳ אוי״ר‬
‫שבמוח ולב נק׳ נסתרות ויש להבין למה נק׳‬
‫נסתרות דוקא אך הנה יש ב׳ טעמים לזה הא׳‬
‫כי האוי״ר שבמוח הוא כמו טבע בנפש‬
‫האלקית מצד עצם תולדתה ממקור חוצבה באור‬
‫פני מלך כו׳ בכל אדם מישראל ועל כן נקרא‬
‫בשם אהבה מסותרת מפני שמסותרת ונעלמת‬
‫מאד בתוך תוכה וכן היראה ופחד אלקים‬
‫בטבע מוסתר ביותר והוא הנק׳ נקודת עצם‬
‫היהדות שמוטבע כמו טבע ממש בכל נפשות‬
‫ב״י מקטנם עד גדולם וראיה מתוקף נפשם‬
‫במס״נ על קדה״ש שעמדו בניסיון זה כמה‬
‫אלפים שנה ובכל דור מוכנים ועומדים וגם‬
‫ראיה מענין התעוררות התשובה עד הנפש‬
‫גם בקל שבקלים בעי״ת וכה״ג והיינו מפני‬
‫שיוצא לגילוי מן העלם טבע העצמי שהיה‬
‫מוסתר מאד וגם ראיה מקבלת המצות בחביבות‬
‫יתירה בעם כקטן כגדול נשים וטף כר‪ .‬ולזה‬
‫נק׳ אוי״ר שבמוח ולב כנ״י גם בהיותם‬
‫בטומאתם בכל אשר יתהלכו בגלות גם בהיותם‬
‫רחוקים מאור פני מלך כו׳ בשם נסתרות לה׳‬
‫אלקינו כר‪ .‬והטעם הב׳ להיות שסיבת ההסתר‬
‫וההעלם הגדול הזה בא מחמת שהנשמה אלקית‬
‫נמשכה בחומר גופני ועב מעורב טו״ר ביותר‬
‫ע״י תאות אב ואם ביחודם כמ״ש בחטא‬
‫יחמתני אמי כר שגורם יצר לב מחשבות רע כל‬
‫ימי חייו להחשיך ולהסתיר כל אור אלקי‬
‫שבנשמתו כר וע״כ ממילא מוסתר חלק אור‬
‫האלקי שבנשמתו באוי״ר טבעיי׳ הנ״ל כמו‬
‫משל העפר קשה המכסה על מה שגנוז בתוכו‬
‫לבלתי הגלות לעין אדם‪ .‬אך הנה לפ״ז יש ב׳‬
‫סיבות בהסתר והעלם דאוי״ר טבעיים הנ״ל ובאין‬
‫כא׳ דהיינו עצם ההסתר דאור אלקי המוטבע‬
‫בנה״א כנ״ל והב׳ הסתר שעושה חומר מחשך‬
‫הגוף במלאת תאוותו החומרי בכל יצרי מעללי‬
‫איש מטבע תולדתו מבטן שכל ימי חיי הבלו‬
‫בחשך יהלך לעשות כמסך מבדיל במחיצה של‬
‫ברזל כידוע והנה בעליל נראה שבדבר א׳ יבוא‬
‫העלם האור הגנוז לגילוי גמור אעפ״י שהוא‬
‫מוסתר מצד טבעו נוסף על סיבת ההסתר‬
 ‫שער התפלה‬
‫נפשו בחי׳ מ״ה שבחכמה שזהו הגורם‬
‫התעוררות תשובה מעומק הלב לפרקים כנ״ל‬
‫וכן ענין מס״נ על קדה״ש וכה״ג והב׳ יראה‬
‫שמצד ערך ההשגה ובינה שלפי ערך כל א׳‬
‫בנשמתו כמו שהיא נולדה ממקור חוצבה שנק׳‬
‫אם הבנים דכמו שאנו אומרים כי אתה אבינו‬
‫כאב המוליד שהוא בחי׳ מקור המוליד כל נש״י‬
‫כך יש בחי׳ אם הבנים שהוא מקור מחצב‬
‫לנשמות שהן בבחי׳ השגה ובינה כל חד וחד‬
‫לפום שיעורא דילי׳ גם בפשוטים והמון עם‬
‫כשאומר רבון העולמים או אדון עולם כר‬
‫שמשיג בקוצר כלי מוחו איך שה׳ בורא הכל‬
‫והוא העיקר כר‪ .‬ואמנם אופן ההבנה והשגה‬
‫בזה איך ומה זהו בא לפי ערך כל מעלת‬
‫נשמה וכר וזהו בחי׳ בינה לבא הלב מבין מה‬
‫שמושג במוחו גדולת הבורא ומתפעל באוי״ר‬
‫שבמוח ולב לפי ערכו כר וד״ל‪ .‬וזהו פי׳ אז‬
‫תבין יראת ה׳ דגם שיראת ה׳ היא חכמה כח‬
‫מ״ה בחי׳ ביטול לאין האלקי שבעצם הנה״א‬
‫אבל היא בהעלם גדול ובאה לגלוי במוח‬
‫הבינה ומשם ללב ונק׳ בינה לבא כר ופי׳‬
‫יראה לשון התגלות כמו בהר ה׳ יראה וכן יראה‬
‫כל זכורך כר וראיה זו שהיא התגלות היינו‬
‫בבינה לבא דוקא וזהו הן יראת ה׳ דחכמה‬
‫בעצם הרי באה בגילוי בבינה לבא כר‪ .‬וזהו‬
‫אז תבין יראת ה׳ מן ההעלם לגילוי וד״ל‪:‬‬
‫ד ו מ ע ת ה י״ל איך דבאתדל״ת נעשה‬
‫אתעדל״ע ג״כ להיות בחי׳‬
‫ההעלם לגילוי כנ״ל דהנה לפי משל הנ״ל‬
‫בחיפוש המטמון שמגלהו ע״י הסרת העפר כך‬
‫הוא הנמשל דאז תבין יראת ה׳ שזהו ג״כ בחי׳‬
‫גילוי ההעלם למעלה בבחי׳ האצילות כמו שהוא‬
‫גילוי ההעלם בנפש האדם למטה באוי״ר דמוחא‬
‫ולבא שנק׳ נסתרות כנ״ל להיות דפי׳ יראת הוי״ה‬
‫למעלה היינו ג״כ בחי׳ הגילוי דשם הוי״ה דיראה‬
‫לשון גילוי כמו יראה כל זכורך וכה״ג ושם‬
‫הוי״ה הוא הכולל כל ע״ם דאצילות בכלל כידוע‬
‫דקוצו של יו״ד בכתר ויו״ד עצמו בחכמה ה״א‬
‫בבינה וי״ו במדות ה״א אחרונה במל׳ ודרך פרט‬
‫הוא בכל ספי׳ וגילוי דשם הוי״ה בכלל האצילות‬
‫ובפרט הוא מ״ש אז תבין יראת הוי״ה פי׳ תבין‬
‫שיבא בחי׳ ההעלם דאור העצמות שבפנימית‬
‫‪214‬‬
‫ביגיעה רבה בהתאמצות יתירה מקרב ולב‬
‫עמוק בתשובה שלימה ברוח נשבר לפרר העפר‬
‫החומרי ולתפור אותו להסיר הערלת לב המכסה‬
‫בעומק אחר עומק והיינו גם עומק רע שהוא גנוז‬
‫ונעלם באין נראה לעיניו כעון שדש בעקביו‬
‫כר או לעומק רע שהוא מקור כל רע הנולד‬
‫ברצון וחפץ כו׳ גם אותו יעביר מצד‬
‫נקודת לבו במקור כל רצון לטוב וכר כידוע‬
‫ומבואר במ״א וזהו אז תבין יראת ה׳ פי׳‬
‫תבין בינה לבא שיבא האור האלקי שבטבע‬
‫נפשו האלקי׳ היה גנוז ומוסתר מאד כנ״ל‬
‫בבחי׳ בינה הוא גילוי אור נערב המושג במוח‬
‫בהתפעלות אלקי באוי״ר שבמוח הבינה ומשם‬
‫יוצא לגילוי בלב להכיר לבוראו בלבו באוי״ר‬
‫מורגשת כל היום להיות סו״מ וע״ט מחמתם‬
‫כר כידוע ונמצא שבא בחי׳ ההעלם שבנפש‬
‫האלקי׳ לגילוי במוח ולב מה שתחלה היו נקראי׳‬
‫בשם נסתרות לה׳ כר כנ״ל‪ .‬וזהו שדייק‬
‫בתנאי שאם כמטמונים תחפשנה להסיר חומר‬
‫העפר הגופני בהתאמצות יתירה דהיינו בתשובה‬
‫שלמה ברוח נשברה דוקא אז תבין היינו שיבא‬
‫לגילוי מן ההעלם ולא תקרא אוי״ר נסתרות‬
‫במוחא ולבא אלא תבין יראת ה׳ כר ואם לא‬
‫כמטמונים תחפשנה רק בהעברה בעלמא בלי‬
‫הסיר המכסה שהוא ערלת הלב הקשה בתשוב׳‬
‫כר לא תבין יראת ה׳ שנשאר בהעלם גדול‬
‫רק לפרקים יתגלה כמו בעת קדה״ש או בעי״ת‬
‫בהיותו קרוב כר וד״ל‪ .‬והנה באתעדל״ת‬
‫אתעדל״ע דכמו שבנשמות שבגופים נמשך‬
‫מן ההעלם לגילוי ע״י החפירה בעומק רע‬
‫שבגופו באמצעות התשובה מעומק לב נשבר‬
‫כנ״ל כך למעלה נעשה אתעדל״ע שיהיה נמשך‬
‫מן ההעלם לגילוי‪ .‬והענין הוא להיות שיש להבין‬
‫במ״ש תבין יראת ה׳ מהו דוקא יראת ה׳ דהנה‬
‫כתיב הן יראת ה׳ היא חכמה כר ויש‬
‫להבין דהלא אם היראה שרשה בחכמה דוקא‬
‫א״כ מאין יבוא בחי׳ הבינה שהוא ההשגה‬
‫ביראת ה׳ מאחר שהיא החכמה דוקא כר אך‬
‫הענין הוא כידוע שיש ב׳ מיני יראה א׳ בחי׳‬
‫יראה עלאה דחכמה שהוא בחי׳ נקודת עצם‬
‫הביטול לאין האלקי שיש בכל איש מישראל‬
‫שלמעלה מן הדעת וטעם כלל רק מעצם טבע‬
‫קח‬ ‫שער התפלה‬
‫הפשיטות וכמ״ש אנת הוא חד ולא בחושבן פי׳‬
‫ולא בחושבן י״ס חכים ולא בחכמ׳ ידיעא כר‬
‫וכמ״ש בסוף לאו דאית לך צדק ידיעא דאיהו‬
‫דין עד ולאו מכל אילין מדות כלל‪ .‬וביאור‬
‫הדברי׳ ידוע שבחי׳ התחלקות הי״ס מאח״פ בא‬
‫ע״י צמצום עצמותו רק כדי לאחזאה לאנהגא‬
‫עלמין כר כי הוא ית׳ למעלה מבחי׳ רצון‬
‫וגם מהיות מקור לרצון ותענוג ושכל ומדות כר‬
‫וכמ״ש ולאו מכל אילין מדות כלל אפי׳‬
‫בהעלם כר וראיה ממ״ש ולית מח׳ ת״ב אפי׳‬
‫מחשבה הקדומה דא״ק ומחשבה הוא הרצון‬
‫הנעלם כר‪ .‬וע״כ אנו אומרים יהי רצון מלפניך‬
‫שע״י צמצום העצמות מביא עצמו להמשכת‬
‫בחי׳ רצון כר וזהו שאמר לך ה׳ הגדולה‬
‫והגבורה כר וגם מ״ש בע״ח ובפרדס בענין‬
‫י״ס הגנוזות בעצמות המאציל דהיינו מה ששיער‬
‫בעצמו בכח כו׳ שנק׳ העלם להעלם גם זה‬
‫ע״י בחי׳ צמצום הראשון שנק׳ מקום פנוי‬
‫וחלל כר כידוע ודרך כלל הוא הנק׳‬
‫העלם העצמות ממש אך מ״ש ישת חשך סתרו‬
‫וכן מגלה עמוקות מני חשך היינו בחי׳ העלם‬
‫דע״ס בעצמו כמו חכמה וחסד שבא״ס‬
‫עצמו שיש עכ״פ מקור למקור לגילוי חכמה‬
‫דאבי״ע בפ״ע לחסד בפ״ע כו׳ אע״פ‬
‫שכלולים שם בתכלית היחוד וע״ז אמר‬
‫בס״י ע״ס בלי מה בלי מהות כלל כר מ״מ‬
‫אומר מגלה עמוקות הללו בבחי׳ עומק לעומק‬
‫לגילוי בע״ס דאצילות ובי״ע וד״ל‪ .‬וזהו שאמר‬
‫חכים ולא בחכמה ידיעא כר היינו שאינו בשם‬
‫ידיעא גם בהעלם להעלם וכמ״ש ולאו מכל‬
‫אילין מדות כלל דמ״ש כלל משמע שמושלל‬
‫לגמרי גם מבחי׳ העלם להעלם אבל מ״מ הרי בא‬
‫מן ההעלם לגילוי מע״ס דעצמות מזה מוכרח‬
‫לומר שיש ב׳ מיני העלם א׳ העלם העצמות‬
‫הראשון דמושלל לגמרי כר והב׳ העלם‬
‫וצמצום הב׳ להיות נמשך עצמו בכח ובפועל‬
‫להאציל ולברוא שע״ז אמר מגלה עמוקות‬
‫כר והוא מ״ש ישת חשך סתרו וכה״ג שבא‬
‫לגילוי כנ״ל וד״ל‪ .‬ומובן מזה דמה שאמר‬
‫לאחזאה כר שכל עיקר ההעלם דע״ס בעצמות‬
‫שבא לגילוי אינו רק לאחזאה דמצד עצמו‬
‫מושלל מהם לגמרי גם מהיות מקור למקור‬
‫לזה כנ״ל ונמצא מובן דבחי׳ ההעלם דע״ס‬
‫‪215‬‬
‫הכתר לגילוי בבינה דאצילות שז״ש תבין‬
‫דיו״ד בהעלם וצמצום וה״א דבינה בבתי׳‬
‫התפשטות וגילוי כמו הג״ע שנשמות נהנין מזיו‬
‫כו׳ שהוא גילוי עצמות אלקות בבינה שבמל׳‬
‫וכן העה״ב ששרשו ביו״ד דחכמה וגילוי‬
‫לנשמות בבינה כמ״ש להנחיל אוהבי יש‪ .‬יש‬
‫דבינה שמתגלה בהשגה דבינה מבחי׳ העלם‬
‫העצמות סדכ״ס דלית מח׳ תפיסא ביה כלל‬
‫כידוע וד״ל‪ .‬וזהו בא ע״י אתעדל״ת בגילוי‬
‫ההעלם בנפש כנ״ל לפי שנר הוי״ה נשמת אדם‬
‫ובצלם אלקים הוא וכאשר נגלה בו ההעלם‬
‫דאוי״ר דמוחא ולבא כר כנ״ל כך אתעדל״ע‬
‫באדם העליון דאצי׳ שהוא שם הוי״ה בכלל‬
‫ובפרט כנ״ל שיתגלה בו מבתי׳ ההעלם דעצמות‬
‫המאציל במוחא ולבא דאדם עילאה שנק׳‬
‫נסתרות לה׳ אלקינו למעלה שהן בחי׳ פנימיות‬
‫המוחין דאו״א שנק׳ ה׳ אלקינו כו׳ שהיה גנוז‬
‫בפנימית ועצמות הכתר שהוא סוף בחי׳‬
‫פנימית ועצמות דאא״ס שנק׳ סדכ״ס בכלל‬
‫וד״ל‪ .‬אך לכאורה אין המשל דומה עם הנמשל‬
‫דבנפש האדם למטה יש חומר גופני המעלים‬
‫וצריך לחפור ולשבור רוח הבהמה כו׳ ואיך‬
‫שייך להיות מזה סיבת אתדל״ע בגילוי‬
‫ההעלם שלמעלה שאין שם דבר מחשיך אור‬
‫אדרבה דגם מה שאמר ישת חשך סתרו הוא‬
‫ע״י בחי׳ צמצום שמצמצם אורו כו׳ וזהו‬
‫הנק׳ העלם וחשך לגבי אור העצמות וכתיב‬
‫מגלה עמוקות מני חשך שיוצא אור גנוז לידי‬
‫גילוי היינו מצד עצמו ואיך יהיה זה תלוי‬
‫באתעדל״ת ממקום נמוך כזה שהוא בתשובה‬
‫ברוח נשברה דנה״ב ששרשה רק משמרי‬
‫האופנים דעשיה שהן היכלות דק״נ שאין למטה‬
‫מזה יעורר היותר העליון מכל כר‪ .‬אך הנה‬
‫אמר בזהר בכמה דוכתי דכד אתכפייא סט״א‬
‫אסתלק יקרא דקוב״ה בכ״ע וזה ג״כ פלא הנ״ל‬
‫דסט״א דק״נ איך יגרום תוספות יקר העליון‬
‫שהוא כמו ענין התהפכות המדות הבהמית דבחי׳‬
‫עומק רע שבאדם ע״י תשובה ברוח נשברה כמשל‬
‫החופר בעומק כר דהיינו ענין אתכפייא סט״א‬
‫ממש‪ .‬והנה יש להקדים לזה ביאור ענין המאמר‬
‫די״ס תקינת כר לאחזאה לאנהגא בהון עלמין‬
‫סתימין ועלמין דאתגליין כר משום דמצד‬
‫עצמות אא״ס ב״ה הוא אחדות פשוטה בתכלית‬
 ‫שער התפלה‬
‫כדי לבא בגלוי הרי המלכה זו בעצמות ממש‬
‫היא כנ״ל באריכות והוא שנמלך בנשמות של‬
‫צדיקים בהיות שעלה מעשה של נשמות‬
‫צדיקים בגופים בתו״מ ואוי״ר ותשובה כר‬
‫שהוא בחי׳ הבירורים דק״נ דוקא שמזה‬
‫אסתלק יקרא דקוב״ה בנ״ל אע״פ שהוא‬
‫סוף הכל שאין למטה הימנו כלל בנ״ל אבל‬
‫נעוץ תחלתן בסופן דוקא שזהו שעלה להיות‬
‫בבחי׳ תענוג העצמות ממש עד שמזה היה‬
‫הצמצום בע״ם דהעלם וגילוי דהיינו דגם מ״ש‬
‫לאחזאה כר וזהו כל עיקר ענין ירידת עצמות‬
‫אא״ם סדכ״ס במ״ת דכתיב וירד ה׳ על הר‬
‫סיני וידבר כר אנכי שזהו ירידת אור ח״ע‬
‫דתור׳ שקדמה לעולם דהיינו בעצמות ממש‬
‫קודם שהיה צמצום עצמותו בהעלם וגלוי‬
‫דע״ס וכמ״ש ואהיה אצלו אמון אצלו ממש‬
‫כו׳ וכן נשמות ישראל שעלה במחשב׳‬
‫תחלה כנ״ל שג׳ קשרין אלה בבחי׳ סתים‬
‫בסדכ״ם עצמו דוקא כנ״ל וירדו למטה‬
‫בבחי׳ גליא בסוף הכל דוקא במ״ת שג׳ אלה‬
‫יחדיו ידובקו קב״ה גליא בי׳ הדברות בגילוי‬
‫ובהתלבשות בעה״ד דק״נ לא תרצח ונש״י‬
‫בגופים גשמיים כר וכל זה דוקא צורך‬
‫עלייה לעלות במח׳ תחלה שבזה היה עיקר‬
‫המכוון כשנמלך בנש״צ כנ״ל וזהו שאמ׳ דכד‬
‫אתכפיי׳ סט״א דוקא שזהו ע״י בירור עה״ד‬
‫טו״ר בכפיי׳ עפ״י תומ״צ בגשמיות ותשובה‬
‫ברוח נשברה כנ״ל אסתלק יקרא כר בבחי׳‬
‫סדכ״ס עצמו דוקא מטעם הנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫יש להבין ענין המשל דדומה‬ ‫ומעתה‬
‫דודי לצבי מה צבי ישן בעינו‬
‫א׳ וניער בעינו א׳ בו׳ וגם משל הב׳ מה‬
‫צבי גם כשהוא בורח מחזיר ראשו כר דהנה‬
‫ב׳ המשלים הללו עולין לסגנון א׳ דמרמז על‬
‫זמן הגלות שנמשל בב׳ ענינים א׳ ענין השינה‬
‫כמ״ש עורה למה תישן ה׳ כר ויקץ‬
‫כישן כר )וכמ״כ כתיב בשוב ה׳ כר היינו‬
‫כחולמים כר וכן אמר בזהר אני ישנה בגלותא‬
‫דזהו מדבר בכנ״י למטה( והב׳ כמשל הצבי‬
‫בשעה שהוא בורח בו׳ שזהו בחי׳ הסתר‬
‫והסתלקות אלקות למעלה מעלה בעצמותו‬
‫כמ״ש אלך ואשובה אל מקומי משום שבזמן‬
‫‪216‬‬
‫בעצמות והגילוי שלהם הכל שוה לגבי‬
‫עצמותו ממש מטעם הנ״ל וד״ל‪ ,‬ולזה יכול‬
‫להביא ההעלם לגילוי כמ״ש במ״א בענין‬
‫קי״ם‪ .‬והנה מבואר למעלה בענין קוב״ה‬
‫סתים וגליא וכן אורייתא וישראל דסוף‬
‫מעשה דנש״י בגופים ותו״מ בגשמיות הוא‬
‫שעבמ״ת כו׳ וזהו שנמשך בנשמר של צדיקים‬
‫כנ״ל ויש להבין בזה דאם הכונה בבחי׳ סתים‬
‫וגליא על בחי׳ העלם דע״ם וגילוי הנ״ל דודאי‬
‫גם לא ע״י אתעדל״ת בתו״מ גשמיים הרי‬
‫בשביל לאחזאה כר להנהגת עלמין סתימין‬
‫ועלמין דאתגליין הוא שבא לידי גילוי מן‬
‫ההעלם עד שלא ניתן תו״מ ולא היו נש״י‬
‫בגופים כלל אלא צריך לומר שיש יתרון‬
‫מעלה בסוף מעשה דנש״י בגופים ובתו״מ‬
‫שלמטה יותר מענין דלאחזאה כר‪ .‬והענין הוא‬
‫דפי׳ סתים וגליא יש בו ב׳ מדרגות הנ״ל‬
‫א׳ העלם העצמות ממש שזהו כמו שהיה‬
‫קודם ששיער בעצמו גם בכח להיות בבחי׳‬
‫העלם וגילוי דהיינו הנק׳ סדכ״ס שגם בחי׳‬
‫העלם דע״ס נק׳ גלוי לגבי העלם עצמותו‬
‫ממש ונק׳ עלאה עכ״ע וזהו פי׳ עלה במחשבה‬
‫תחלה פי׳ קודם שהיה המחשבה שבבחי׳‬
‫השתלשלות עכ״פ שהוא בחי׳ חעלם וגלוי‬
‫דע״ס דאבי״ע שנק׳ כלל ופרט כנ״ל בענין‬
‫צופה ומביט כר ופי׳ הב׳ דסתים וגליא‬
‫כפשוטו בע״ס הגנוזות וגלויות כמו מגלה‬
‫עמוקות כנ״ל לפ״ז ודאי יש יתרון מעלה בסוף‬
‫מעשה שעבמ״ת שהוא בעצמות ממש קודם‬
‫ה‬ ‫המחשבה הקדומה שבכלל הע״ס שבהעלם‬
‫ובגלוי שלהם בפרט כר ושם שוין בחי׳‬
‫העלם וגלוי לגמרי מאחר שמושלל מכל ספיר׳‬
‫ומדה לגמרי כנ״ל משא״כ לאחזא׳ כר היינו‬
‫מה שיבא בחי׳ ההעלם דע״ס לגלוי שהוא‬
‫בחי׳ צמצום הב׳ להיות נמשך עצמו בבחי׳‬
‫השתלשלו׳ דהעלם וגלוי בכח ובפועל כר‬
‫כנ״ל וז״ש לאנהגא עלמין סתימין שיהיה‬
‫מאמר הסתום בא לגלוי כדוגמת הנימים‬
‫וכה״ג וכן בעלמין דאתגליין בדבור וזהו כל‬
‫אשר חפץ ה׳ עשה בשמים כר אבל מ״ש‬
‫במי נמלך היינו אם יהיה מתצמצם בבחי׳‬
‫צמצום זה הב׳ לשער בעצמו בכח ובהעלם‬
‫קט‬ ‫שער התפלה‬
‫שהוא ממש כידוע וכל זה רק מצד חיבור הנפש‬
‫בכלי חומר הגוף ע״י אמצעית הדם הוא הנפש‬
‫שבמאכל שעולים אידים מן הקיבח למוח‬
‫וגורם העדר הגלוי של צורת השכל ומחשב׳‬
‫בכלי המוח הכולל הכל שמזה יבא סיבת‬
‫השינה כידוע וע״כ בא המשל דשינה גם‬
‫למעלה בבחינת אדם העליון שאין לו גוף‬
‫כו׳ אך מפני שאמרו על דמות הכסא‬
‫וחוא בחי׳ ע״ס‬ ‫דמות כמראה אדם‬
‫דאצילות כמו שנאצלו בבחי׳ אורות וכלים‬
‫דוקא כמו חכמה מוחא כו׳ ע״כ נק׳ זה כמו‬
‫תוארי אדם למעלה כמו וירא ח׳ וישמע עומד‬
‫יושב כר ובאמת הרי אמר כי לא ראיתם כל‬
‫תמונה כו׳ וגם בענין או״כ דאצילות הרי אמר‬
‫חכים ולא בחכמ׳ ידיעא כו׳ ולאו מכל אילין‬
‫מדות כלל כנ״ל וכמ״ש כי לא אדם הוא אבל‬
‫מצד בחי׳ התלבשות אורות בכלים שהוא‬
‫כדמיון אדם למטה כמ״ש נעשה אדם בצלמנו‬
‫כו׳ ע״ז יפול משל מן תוארי אדם כראיה‬
‫ושמיעה וכר כידוע וא״כ יפול ג״כ לשון שינה‬
‫כמו עורה למה תישן ה׳ וכה״ג אעפ״י שבאמת‬
‫מצד עצמות המאציל שאינו בבחי׳ או״כ כלל‬
‫לא שייך בחי׳ שינה כלל שאין סיבת השינה‬
‫למטה רק מצד העדר חיבור חאורות בכלים‬
‫כהעדר גלוי אור השבל במוח כנ״ל ומאחר‬
‫שהוא ית׳ למעלה מעלה מבחי׳ השתלשלות‬
‫או״כ דחכמה ומדות כר וכמ״ש לאו מכל אילין‬
‫מדות כלל )אפי׳ בהעלם כנ״ל דהעלם וגלוי‬
‫שוין כו׳( א״כ לא שייך כלל בחי׳ שינה שהוא‬
‫הסתלקות הגלוי בהעלם מאחר דמושלל‬
‫לגמרי מכל אינון מדות דבחי׳ אדם והעלם‬
‫וגלוי שוין כר וזהו שארז״ל וכי יש שינה לפני‬
‫המקום כר ע״כ יוחנן כה״ג ביטל המעוררים‬
‫לומר עורה כר כידוע וזהו לא ינום ולא יישן‬
‫כו׳ ואמר דלית גבינין דמכסיין על עיינין והוא‬
‫בחי׳ עינא פקיחא דלא נאים כלל כמו עין ה׳‬
‫אל יראיו כר והיינו דגם שיש בחי׳ עין שהוא‬
‫כלי לאור אעפ״כ לא נאים כלל וזהו האות‬
‫אמת דגם לאחר בחי׳ התלבשות האורות‬
‫בכלים בבחי׳ אדם דאצילר כנ״ל מ״מ לא ינום‬
‫ולא יישן כר משום דמצד עצמו מושלל לגמרי‬
‫מבחי׳ אדם כנ״ל וד״ל ולפ״ז הרי מובן שיש‬
‫‪217‬‬
‫הגלות אמר ואנכי הסתר אסתיר פני כר וזהו‬
‫כשהוא בורח וכמ״ש בזהר דקב״ה בגלותא‬
‫אסתלק לעילא לעילא כר וכמ״כ ענין השינה‬
‫שהוא בחי׳ הסתלקות המוחין כר ואמנם‬
‫בא לרמז דלמעלה באלקים חיים לא יתכן‬
‫לומר בחי׳ שינה ממש וכן ענין הסתלקות‬
‫ממש מאחר שאין לו גוף ולא דמות הגוף‬
‫כר וכך ארז״ל וכי יש שינה לפני המקום‬
‫ומקרא מפורש לא ינום ולא יישן שומר ישראל‬
‫וע״כ אמר זה המשל לצבי גם כשהוא ישן‬
‫ניעור בעינו אחת הרי יש בזה דבר והיפוכו‬
‫שהוא ישן וניעור ואם השינה הכרחית כטבע‬
‫השינה באדם ודאי אין חילוק כלל בין ב׳‬
‫העינים ואיך יתכן התחלקות זאת דבר והיפוכו‬
‫לישן בעין א׳ וניעור בעינו א׳ רק שלמעלה‬
‫מפני שבאמת אין שינה כלל לפניו כר יכול‬
‫להיות שישן בעינו א׳ ובאותו שעה ניעור בעינו‬
‫א׳ ואין זה פלא כלל וכן הוא מרמז במשל‬
‫הב׳ דגם בשעה שהוא בורח ומסתלק מחזיר‬
‫ראשו לאחוריו לפי שאין זה הסתלקות מצד‬
‫עצמו כי הלא מכ״ה כבודו וכתיב עיניך פקוחות‬
‫על כל כר בהשגחה פרטית אלא בא לרמז‬
‫שיכול להיות שיהיה גלוי אלקות למטה מטה‬
‫כמו בזמן בהמ״ק גם בזמן הגלות כשהוא בורח‬
‫וכענין המשל הא׳ בשינה שישן ונעור כא׳‬
‫וד״ל‪ .‬ויש להבין תחלה בענין משל השינה‬
‫דהנה כל עיקר בחי׳ שינה למטה באדם אינו‬
‫אלא שמבחי׳ הגלוי נעשה העלם ולא שנסתלק‬
‫לגמרי וכמו שאנו רואים כשאדם ישן נסתלקו‬
‫כל חושיו הפנימים כראיה ושמיעה ולא‬
‫שנסתלק לגמרי שהרי מיד בחקיצו ישנם‬
‫במציאותם וכחם ממש אלא שנשארו בהעלם‬
‫ונכלל הגלוי בהעלם וגם השכל ומחשבה‬
‫שבמוח שהיה מאיר בגלוי עולה למעלה בעצם‬
‫כח השכל שבנפש וממילא העינים נסגרים וכן‬
‫המדות שבלב וכל חושי אברים הפנימים שהיה‬
‫הכל בגלוי עולה ונכלל להיות בחעלם חנפש‬
‫וגם חיות הנשאר בדופק שבלב הוא בלא גלוי‬
‫כ״כ וגם התנועה באברים החיצונים אינו בגלוי‬
‫שהרי לא יניע בשום אבר לפי שהרצון‬
‫שבמוח מסולק מן גידי התנועה וההרגש בלתי‬
‫גלוי אע״פ שכל עיקר החיות ישנו במציאו׳ כמו‬
 ‫שער התפלה‬
‫אלקות גם למטה מטה שכל פרטי השגחה‬
‫האלקית דאצילות בבי״ע בא בגלוי ונק׳ שופט‬
‫כל הארץ כמו מלך במשפט כר אלא צריך‬
‫לומר דשניהם אמת ואינם דבר והיפוכו כלל‬
‫לגבי עצמותו ממש דהעלם וגלוי שוין ממש‬
‫דהיינו באין הפרש בין שהגלוי נעשה העלם‬
‫כמו בחי׳ שינה בקטנות המוחין כר ובין‬
‫שההעלם נעשה גלוי כנסים דיצ״מ כר)או כגלוי‬
‫העלם עצמותו שבמ״ת כנ״ל( וכענין הוא מקומו‬
‫של עולם כר דבר והיפוכו כא׳ וד״ל וזהו ענין‬
‫המשל דצבי כשהוא ישן בעינו א׳ הוא ניעור‬
‫בעינו א׳ אע״פ שהוא דבר והיפוכו לכאורה‬
‫אך זה מרמז ומורה שהשינה דגלוי נכלל‬
‫בהעלם ומה שניעור דהעלם נעשה גלוי יכול‬
‫להיות במקום א׳ מטעם הנ״ל וז״ש לא ינום ולא‬
‫יישן כנ״ל וד״ל‪:‬‬
‫י ו ז ה ו ג״כ ענין המשל הב׳ דמה צבי כשהוא‬
‫בורח כר כנ״ל דב׳ המשלים עולים‬
‫לסגנון א׳ אך הנה משל זה הב׳ מדבר ומרמז‬
‫במדריגה עליונה יותר ממשל הנ״ל שישן‬
‫בעינו א׳ כר שאינו מרמז רק בענין ב׳ מדריגות‬
‫דהעלם וגלוי דע״ם שכל זה אחר הצמצום הא׳‬
‫דבחי׳ מק״פ וחלל כר כנ״ל אבל משל זה‬
‫דצבי כשהוא בורח כר מדבר בבחי׳ העלם‬
‫וגלוי העצמות ממש שהוא ענין הנ״ל בבחי׳‬
‫סוף מעשה שעבמ״ת שלמעלה מבחי׳ סתים‬
‫וגליא דע״ס כר דהנה מבואר למעלה שיש ב׳‬
‫מיני צמצר א׳ צמצום עצמותו להיות העלם‬
‫דע״ס וגלוי שלהן באצי׳ והב׳ צמצום הראשון‬
‫שלפני מח' הקדומה כר כנ״ל והנה בזמן מ״ת‬
‫שנאמר וירד ה׳ כר ואמר אנכי גלוי ההעלם‬
‫הזה דאנכי מי שאנכי היינו הנק׳ סדכ״ם דלית‬
‫מח׳ תפ״ב כלל כנ״ל ונק׳ גלוי אור עצמות‬
‫א״ם ב״ה והיה גלוי זה בי׳ הדברות בבתי׳ גליא‬
‫שבתו׳ ובנש״י בגופי׳ שהרי על כל דבור כר‬
‫וידוע דישראל שעמדו בהר סיני פסקה מהם‬
‫זוהמתן של נחש הקדמוני והיו אז במדריגה‬
‫דאדה״ר בג״ע קודם החטא דעה״ד ע״כ הי׳‬
‫חירות ממה״מ כר כמו לע״ל ממש רק שחטא‬
‫העגל קלקל׳ לחזור לעה״ד טו״ר כר כידוע‬
‫והיינו סוף מעשה שעבמ״ת כר‪ .‬ואמנם הנה‬
‫להיפך מזה הוא כמו עכשיו בזמן הגלות שכנ״י‬
‫נתרחקו מאד מאור פני מלך כר ומלוכלכים‬
‫‪218‬‬
‫כאן כמו דבר והיפוכו במקום א׳ דהיינו גם‬
‫בהיותו בבחי׳ שינה מצד התלבשות או״כ‬
‫מ״מ לא ינום כר דאז ג״כ הוא למעלה‬
‫מבחי׳ אדם והיינו כמו שאמר הוא מקומו‬
‫של עולם ואין העולם מקומו שהוא דבר‬
‫והיפוכו כא׳ דבשעה שהוא מקומו ש״ע אין‬
‫העולם מקומו וכן מ״ש איהו תפיס בכ״ע‬
‫ולית מאן דתפים ביה כלל משום דע״ס בלי‬
‫מה בחינת העלם וגלוי דע״ס בכלים שוין ממש‬
‫לגבי עצמותו כנ״ל ע״כ יוכל להיות דבר‬
‫והיפוכו גם בהשתלשלות דהעלם וגלוי אם מן‬
‫הגלוי נעשה ההעלם כשינה ומן ההעלם נעשה‬
‫גלוי כמו ניסים ונפלאות בגלוי כקי״ם הכל שוה‬
‫לפניו באופן שבשינה עצמה שהגלוי נעשה‬
‫העלם כנ״ל יוכל להיות היפוכו שמההעלם‬
‫נעשה גלוי כמו לא ינום כר וד״ל‪ .‬וראיה לזה‬
‫הוא מה שאנו רואים דבר פלא ביותר מב׳ מיני‬
‫ניטים ונפלאות א׳ בגלוי מן ההעלם דע״ס‬
‫כניסים דמכות מצרים וקי״ס וכה״ג שזה בא‬
‫מלמעל׳ מן הגלוי דאו״כ בחכמה ומדות דאצילר‬
‫וכידוע בענין הפך ים ליבשה כר שמהעלם‬
‫בכלל נעשה גלוי כמ״ש כימי כר אראנו‬
‫נפלאות והב׳ ניסים שנעשו בדרך הטבע כמו‬
‫בזמן הגלות שבכל צרתם לו צר ועושה להם‬
‫ניסים גדולים כיצ״מ ממש רק שמלובשים‬
‫ומוסתרי׳ מאד בדרכי הטבע כנס דאחשורוש‬
‫וכמ״ש אותותינו לא ראינו בגלוי מן ההעלם‬
‫ואעפ״כ הרי כל פרטי אור ההשגח׳ אלקית‬
‫דאצילר נמשך בכל פרטות הענינים בעולמות‬
‫העליונים והתחתונים כמ״ש עיני ה׳ משוטטות‬
‫עיניך פקוחות כר משמים הביט ה׳ ראה‬
‫כר השגיח כר מבין אל כל מעשיהם כר‬
‫ולכאורה זהו כדבר והיפוכו דאם המשל הוא‬
‫כמו שינה שגם התנועה באברים בהעלם ולא‬
‫בגלוי כנ״ל וכ״ש המדות שבלב ושכל ומח׳‬
‫שבמוח א״כ יחייב לומר גם למעלה באדם‬
‫דאצילות שהוא בבחי׳ שינה שהוא בחי׳ קטנות‬
‫המוחין ומדות מאד עד גם באור ושפע חסד‬
‫דכלים ואברים החיצונים כחסד דרועא כר יורד‬
‫בצמצום והעלם גדול וע״כ משפיע לכולם‬
‫בשוה כר וזהו ג״כ מה שאותותינו לא ראינו‬
‫רק בהעלם גדול מלובש בטבע כנ״ל וא״כ‬
‫למה אנו רואים היפך זה ממש שיש גלוי‬
‫קי‬ ‫שער התפלה‬
‫והיפוכו בבחי׳ העלם וגלוי דעצמות כא׳ כמו‬
‫שיוכל להיות דבר והיפוכו כא׳ בהעלם וגלוי‬
‫דע״ם בהשתלשלות או״כ הנ״ל וזהו ענין‬
‫משל זה הב׳ דמה צבי גם כשהוא בורח‬
‫מחזיר ראשו לאחוריו הגם שהוא דבר והיפוכו‬
‫כא׳ בורח בהסתלקות והעלם ומחזיר ראשו‬
‫בגלוי כר אך הענין הוא כידוע דאא״ס למעלה‬
‫עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית‪ .‬וביאור‬
‫ענין זה היינו ענין קדוש וברוך שקדוש הוא‬
‫בחי׳ העילוי אחר עילוי בעצמותו מובדל‬
‫מהיות גם מקור למקור לי״ס דאבי״ע כנ״ל‬
‫וברוך הוא בחי׳ כח ההמשכה וירידה מעצמותו‬
‫להיות בבחי׳ העלם וגלוי דע״ס כנ״ל וזהו פי׳‬
‫הקב״ה בכל מקום כידוע אך אע״פ שכל זה‬
‫הכל בבחי׳ העצמות שכלול מב׳ מדריגות‬
‫דעליה וירידה הנ״ל שנקרא קדוש וברוך‬
‫ושניהן הן בבחי׳ א״ס ממש וכמו למעלה עד‬
‫אין קץ בעילוי אחר עילוי כך למטה באבי״ע‬
‫הרי אמר בס״י מכאן ואילך צא וחשוב עד‬
‫אין שיעור כר שהוא אין שיעור למטה באופני‬
‫צרופים חדשים להמשכת אור ושפע וזהו‬
‫הנקרא ג״כ העלם וגלוי העלם אחר העלם‬
‫בעצמותו עד אין קץ וגלוי אחר גלוי למטה‬
‫מטה עד אין תכלית ואמנם זה ההעלם וחגלוי‬
‫הגם שהן בבחי׳ א״ס שוין לפני עצמותו‬
‫כמשל העיגול שמעלה ומטה שוין בו ממש ואינו‬
‫נקרא עולה ויורד רק ע״י הקו שיורד מלמעלה‬
‫למטה וד״ל‪ .‬ובהקדמה זו יובן כללות ענין ב׳‬
‫המשלים הנ״ל דמה צבי ישן וניעור בבת אחת‬
‫שמורה בחי׳ העליה והירידה שבבחי׳ א״ם‬
‫כא׳ ומשל הב׳ דבורח ומחזיר ראשו כא׳‬
‫שהבריחה הוא בחי׳ העילוי וההסתלקות‬
‫בעצמותו עד אין קץ והחזרה הוא כח הירידה‬
‫למטה עד אין תכלית דשניהם כא׳ באו מצד‬
‫ששוין ממש כנ״ל וד״ל‪ .‬ובזה יובן ענין הנ״ל‬
‫דאין הפרש לפני עצמותו בין גלוי אור אלקי‬
‫למטה מטה כמו במ״ת דכתיב וירד כר ובין‬
‫העלם האור בזמן הגלות דאסתיר פני כר שזה‬
‫משל דצבי בורח למקומו שבאותה שעה מחזיר‬
‫ראשו לאחוריו שהוא עוצם כח הירידה‬
‫בהתלבשות בהעלם בתו״מ שעושין רצונו‬
‫וחכמתו גם שהן בטומאתם בגלות כנ״ל ועד״מ‬
‫הנסים שנעשו דרך הטבע שהוא אותו הנס‬
‫‪219‬‬
‫בטומאתם בעונות וכו׳ שהן י׳ כתרין דק״נ‬
‫שסובבם מכל צד כר וכמ״ש בפשעיכם שולחה‬
‫אמכם בגלו׳ דע' שרים דאתתא אתתרכא מבעלה‬
‫וקוב״ה בגלותא אסתלק לעילא לעילא כנ״ל‬
‫בפי׳ המשל זה דצבי כשהוא בורח כר ועכ״ז‬
‫הרי כל התו״מ המה גם עתה מלובשים ובאים‬
‫למטה בדברים גשמיים דדצ״ח כר כמו במצות‬
‫תפילין וציצית וסוכה וכה״ג והן פנימית‬
‫רצונותיו שהן הן בחי׳ אורות העצמיים דאנכי‬
‫בבחי׳ סדכ״ס הנ״ל דאנכי שרש רמ״ח מ״ע‬
‫גשמיים כידוע ואנו אומרי׳ ודבריו חיים וקיימים‬
‫כר כנ״ל דגם עתה דבריו שבי׳ הדברות‬
‫הכוללים לכל מצות גשמיים חיים וקיימים‬
‫כמו במ״ת ממש כנ״ל‪ .‬ואף על פי שנשמות‬
‫ישראל בגופים המה בתכלית הריחוק בזמן‬
‫הגלות כנ״ל ותו״מ מלובשים בענינים גשמיים‬
‫מאד מ״מ שורה בקיום התו״מ שלהם כל‬
‫בחי׳ אורות העליונים דפנימית רצונו וחכמתו‬
‫שהיה מאיר במ״ת ממש וראיה לזה ממה‬
‫שאמר מה להלן באימה ויראה כר כנ״ל וא״כ‬
‫לכאורה אין הפרש כלל בין גלוי עצמות‬
‫אלקות שבמ״ת לגלוי רצונו וחכמתו שבתו״מ‬
‫עכשיו וזה פלא גדול לכאורה אלא צריך לומר‬
‫גם בענין זה כענין הנ״ל במשל הא׳ דישן‬
‫בעינו א׳ כר משום דבחי׳ העלם וגלוי שוין‬
‫לפניו כר כך הוא ג״כ בבחי׳ העלם וגלוי‬
‫דעצמות ששוה לפניו גלוי ההעלם דעצמות‬
‫דמ״ת עם הסתר העצמות דעכשיו בקיום‬
‫תו״מ בהיות נש״י בגלות כענין הנ״ל בב׳‬
‫מיני נסים כר דכמו שאותותינו לא ראינו בגלות‬
‫שנקרא שינה דהגלוי נעשה העלם כך ממש‬
‫אין בתו״מ דעכשיו בחי׳ גלוי אור רק בנש״י‬
‫בהעלם גדול )דגם כנ״י בבחי׳ שינה וכמ״ש‬
‫אני ישנה כר כנ״ל( ובמ״ת היה ההעלם‬
‫דעצמות בא בגלוי בנש״י כו׳ כנ״ל אבל‬
‫שניהן שוין לפניו מטעם דלגבי בחי׳ עצמותו‬
‫ממש שוה בחי׳ גלוי שנעשה העלם עם העלם‬
‫שנעשה גלוי וכמו שאמר הן הן גבורותיו גוים‬
‫מרקדים בהיכלו והוא שותק מפני דאין שנוי‬
‫לפניו כלל מבחי׳ גלוי שכינה בהיכל ק״ק‬
‫לחורבן בהמ״ק עד שגוים מרקדים בהיכלו כר‬
‫וע״ד הנ״ל בענין הוא מקומו ש״ע כו׳ וכה״ג‬
‫וד״ל‪ .‬ונמצא מובן מזה שיוכל להיות דבר‬
 ‫שער התפלה‬
‫לשכון בתו״מ דפושעי ישראל וכה״ג וד״ל‪:‬‬
‫ז ו ז ה ו הנה זח עומד אחר כתלינו כו׳ פי׳‬
‫כתלינו הוא בחי׳ הכותל ומחיצה של‬
‫ברזל המפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים‬
‫שכותל ומחיצה זו נקרא כתלינו שאנחנו עשינו‬
‫אותו בעונותינו כמ״ש עונותיכם מבדילים כו׳‬
‫ואעפ״כ הנה הוא עומד בסמוך לכתלינו ממש‬
‫וכר משום דאין הכותל הזה מחיצה מפסקת‬
‫רק לגבי דידן שעונותינו מבדילים לנו כר‬
‫אבל לגבי עצמותו אין זו מחיצה מפסקת משום‬
‫דגם חשך לא יחשיך ממך כו׳ וכנ״ל וראיה‬
‫לזה שהרי לא אמר מחיצה של ברזל מפסקת‬
‫בין אביהם שבשמים לישראל אלא בין ישראל‬
‫לאביהם שבשמים דמשמע מלשון זה דלגבי‬
‫ישראל הוא מחיצה המפסקת בינם לאביהם‬
‫שבשמים ולא שנקרא מחיצה מפסקת בין‬
‫אביהם שבשמים לישראל כלל מטעם הנ״ל‬
‫כמשל הצבי שמחזיר ראשו לאחוריו כר שזהו‬
‫בחי׳ התלבשות וירידת רצונו וחכמתו שבתו״מ‬
‫בפו״מ שישראל עושין בכל יום ויום גם כשהן‬
‫משוקעים ומשועבדים בבחי׳ קליפת נוגה‬
‫החומריות דעוה״ז בתאוות שבכל מעשיהם‬
‫ומחשבותיהם אשר לא לה׳ כר וגם אם רבים‬
‫מהם הוטמאו בטומאות עון גזל ועריות וכח״ג‬
‫שמקליפות הטמאות דרע גמור שנעשה מזה‬
‫מחיצה ומסך של ברזל מפסיק ממש כמ״ש‬
‫עונותיכם מבדילים כנ״ל מ״מ שורה בתו״מ‬
‫שעושין דאין עבירה מכבה מצוה כמו שהיא‬
‫למעלה ממש דאין מחיצה זו מפסקת כלל‬
‫לפניו כנ״ל וזהו שמחזיר ראשו לאחוריו הגם‬
‫שבורח ומסתלק מצד עונותיהם כמו גזל וש״ד‬
‫דכתיב ידיכם דמים מלאו ע״כ גם בפרישכם‬
‫כפיכם בתפלה אעלים עיני ואינני שומע מ״מ‬
‫במצות שעושין שורה שנמשך רצונו שם‬
‫בפועל מעשה המצות כשבת ותפילין וציצית‬
‫וכה״ג בצדקה וגמ״ח שכוללת כל המצות וזהו‬
‫השוכן אתם בתוך טומאתם כר ושניהם אמת‬
‫דמסתיר פנים מהן וכמו אעלים עיני כר ועכ״ז‬
‫שוכן בתוכם בתו״מ שלהם ויש כאן דבר‬
‫והיפוכו כא׳ וכנ״ל לפי שהתו״ט הן עצם רצונו‬
‫וחכמתו שגם בחשך לא יחשיך אורם כלל כר‬
‫וד״ל‪ .‬וזהו הנה זה עומד ממש אחר כתלינו‬
‫שעשינו לנו מפסיק ועומד בסמוך ממש רק לא‬
‫‪220‬‬
‫שהיה בגלוי רק שמוסתר ונעלם בדרך הטבע‬
‫כך הוא עכשיו בחי׳ הסתר אלקות בתו״מ‬
‫בגשמיות וד״ל‪ .‬וזהו דגם בשעה שבורח ועולה‬
‫במקומו והוא בבחי׳ ההסתר בעצמותו חוזר‬
‫ראשו שהוא פנימיות רצונו וחכמתו לאחוריו‬
‫בכנ״י שהן באחוריים דע״ם דקדושה דהיינו‬
‫הגם שכנ״י מוטבעים בבחי׳ אחוריים דקדושה‬
‫בחומר תאוות עוה״ז בכל מעשיהם ומחשבותיהם‬
‫אשר לא לה׳ כו׳ שרשם מהיכלות דק״נ‬
‫בחי׳ אחוריים עכ״ז מחזיר את ראשו לשכון‬
‫בתו״ט ותפלה ותשובה שלהם משום דגם חשך‬
‫לא יחשיך כו׳ דקמיה כחשיכה כאורה וכנ״ל‬
‫דהעלם וגלוי שוין ע״כ גם בחסתר גמור דק״נ‬
‫לא יחשך אור ה׳ שבתו״מ כלל גם בהיותם‬
‫בתוך טומאתם הגם שעדיין לא יצאו כלל‬
‫מחומר מחשך תאות הגופני להפוך רע לטוב‬
‫כו׳ וחשך לאור כר והרי יש כאן דבר והיפוכו‬
‫דמה שהוא בורח ועולה למקומו בהסתר פנים‬
‫מצד עונותיהם ובאותו שעה מחזיר ראשו‬
‫בתו״מ משום דגם חשך כו׳ וד״ל‪ .‬וראיה לכל‬
‫זה הוא ממה שמצינו בב׳ דברים א׳ בענין‬
‫מצות ת״ת דבע״ק מותר בד״ת וגם אשר‬
‫טמאו נפשם בדבר איסור מ״מ אין ד״ת‬
‫שלהם נמאס כלל שגם שעבירה מכבה מצוה‬
‫אבל אינו מכבה אור דתורה לפי שכאשר‬
‫אומר דבר ה׳ שהוא פנימית רצונו וחכמתו‬
‫שבא בגלוי במ״ת אע״פ שמתגלה ומתלבש‬
‫בהבל פה האדם הזה שהוא טמא בטומאת‬
‫גופו ונפשו כו׳ אינו גורע כלל אור אלקי‬
‫שבדבר ה׳ זה ששונה ולומד דד״ת אין מקבלים‬
‫טומאה כלל וד״ל‪ .‬וראיה הב׳ מן מעשה‬
‫המצות בגשמיות דאמרו שגם פושעי ישראל‬
‫מלאים מצות כרמון ע״כ כל ישראל יש להם‬
‫חלק לעוה״ב דאע״פ שעבירה מכבה מצוה‬
‫הרי אינו מכבה לשרש אור אלקי שבמצוה זו‬
‫שעשה בפו״מ שהיא פנימית רצונו למעלה וגם‬
‫שטומאת העבירה כיבה לכוונה שהיה בפועל‬
‫מעשה המצוה אבל גופה של המעשה הרי‬
‫הוא עצם רצונו ואין לה כיבוי מן הטומאה כלל‬
‫משום דגם חשך לא יחשיך ממך וכנ״ל וע״כ‬
‫גם פושעי ישראל יש להם כו׳ ומזה מוכרח‬
‫לומר דיוכל להיות דבר והיפוכו כנ״ל דגם‬
‫בשעה שבורח מחזיר את ראשו לאחוריו כמו‬
‫קיא‬ ‫שער התפלה‬
‫שרש המצוה כמו שהן למעלה ממש וכנ״ל‬
‫בענין במי נמלך בנש״צ שהוא דוקא בפו״מ‬
‫דמצוה שיעשו הצדיקים בעוה״ז דוקא וע״כ‬
‫גזרו אומר דיפה שעה א׳ בתשובה ומע״ט‬
‫בעוה״ז דוקא מכל חיי העוה״ב הגם שהעוה״ב‬
‫הוא שכר המצות לחזות בנועם ה׳ שבהם‬
‫כמו שהן למעלה כר וד״ל‪ .‬ועוד יתפרש מציץ‬
‫מן החרכים על ענין התשובה והכל ענין אחד‬
‫וכמו שאמ׳ יפה שעה א׳ בתשובה ומע״ט‬
‫בעוה״ז דוקא ויש להקדים תחלה שיש בפי׳‬
‫מציץ לשון הבטה כפשוטו וגם לשון בקיעת‬
‫ויציאת האור מן החשך וההעלם בראשית‬
‫יציאתו במיצר וצמצום והולך ואור בהרחבה‬
‫כמו לשון נץ החמה שזהו יציאת האור עדיין‬
‫בהתחלתו כמו הנצו הרימונים וכן עליו יציץ‬
‫נזרו וכה״ג כידוע וזהו כמו״כ ענין זיו והארה‬
‫שמאיר מתוך הדוחק דרך נקב וסדק קטן‬
‫שיפול בו לשון יציץ דוקא וזהו מציץ מן‬
‫החרכים כידוע )ומבואר במ״א ע״פ ועשית‬
‫ציץ זהב כו׳( וזהו ע״י ענין התשובה דוקא‬
‫דהנה כתיב מן המיצר קראתי כר דהנה‬
‫ענין מחיצה של ברזל הנ״ל שנעשה מן העונות‬
‫יוכל להיות בהן פרצות וסדקים מפולשים‬
‫והוא ע״י התשובה כר בהיות ידוע עיקר ענין‬
‫התשובה הוא ב׳ דברים א׳ שצעק לבבו מן‬
‫המיצר בנפשו על חטאיו על שהסתיר אור‬
‫אלקי מאד בנפשו והוא במרת נפש מאד דמח‬
‫שהיה לבו קשה כאבן נפתח בו כמו סדק‬
‫וכמ״ש פתחו לי כחודה של מחט כר ופתיחה‬
‫זו מן המיצר היא באה בבע״ת אמיתי כר‬
‫והב׳ ענין התהפכות החשך לאור והרע לטוב‬
‫מאחר ששב מדרכו הרעה הרי כל המדות‬
‫רעות שנעשו בפו״מ אשר היו כמחיצה ש״ב‬
‫מפסקת נפרץ בהן פרצות וסדקים כי עכ״פ‬
‫אפס קצהו של כל רע בפו״מ נהפך בפו״מ‬
‫הגם שלא נהפך בעצם להיות מואס ברע אבל‬
‫הוא סר מרע בפו״מ עכ״פ ואז יוכל להאיר אור‬
‫האלקי בנפשו הגם שהוטמאה כבר ע״י בחי׳‬
‫הסדק מפולש שנעשה בלבו באמצעית ב׳‬
‫‪221‬‬
‫נראה לנו בגלוי משום דאין הכותל זה מפסיק‬
‫לו כלל וכלל והיינו ענין מחזיר ראשו לאחוריו‬
‫גם בהיות נש״י אחוזים בבחי׳ אחוריים‬
‫דקדושה כנ״ל שם הוא עומד ומחזיר ראשו‬
‫שהוא עצם רצונו כנ״ל וד״ל‪ .‬ומעתה יש‬
‫להבין מ״ש משגיח מן החלונות מציץ מן‬
‫החרכים דלכאורה סותר למ״ש ברישא‬
‫שקורא בשם כותל שאין בו חלונות כלל‬
‫וכלל אך הענין הוא דהחלונות הן למעלה‬
‫בגובה שמשגיח משם אע״פ שהכותל מפסיק‬
‫דהנה ידוע דהמצות בשרשן למעלה נקר׳‬
‫ארחות הוי״ה כמו אורח ושביל שילך בו כו׳‬
‫ונקרא הליכות עולם הליכות אלי כר שבהן‬
‫הלוכו וירידתו למטה להיותם באמת בחי׳‬
‫פנימיות ועצמות רצונו כו׳ וע״כ הן בבחי׳ א״ס‬
‫ממש כמו שחוא בעצמו׳ א״ם כר וז״ש רחבה‬
‫מצותך מאד בלי גבול רק שהתלבשות המצות‬
‫למטה מטה באים בלבושים דבחי׳ נגה‬
‫בצמצום והסתר גדול מאד ע״ד דוגמא מצות‬
‫הצדקה למטה הוא לחחיות רוח שפלים‬
‫בכסף מועט ולמעלה היינו מה שצדיק ה׳‬
‫צדקות אהב להשפיע צדקה עליונה מאצילות‬
‫לבי״ע ועד רום המעלות כמו לעצמות א״ס‬
‫להשפיע מטבע טובו וחסדו שבא״ם העצמות‬
‫ת״ת למעלה‬ ‫להאציל ע״סכר וכן מצות‬
‫שהקב״ה יושב ועוסק בתורתו וחכמתו‬
‫העצמית שבבחי׳ א״ס ממש דלתבונתו אין‬
‫מספר וכך במצות תפילין וציצית וכה״ג וד״ל‪.‬‬
‫וזהו משגיח מן החלונות עליונות שהן תרי״ג‬
‫ארחין כר כחלון פתוח שהוא בבחי׳ א״ס‬
‫כדוגמת ארובות השמים כו׳ ובירידת המצות‬
‫למטה היינו מציץ מן החרכים לבד כחרך וסדק‬
‫קטן מצומצם מאד שגם בכותל מפסיק יציץ‬
‫בו ועד״מ המציץ בסדק קטן שאף על פי‬
‫שמצמצם שם עינו מאד אבל יראה בו להדיא‬
‫בכי טוב יותר משהיה רואה מרחוק אף בחלון‬
‫גדול וכך הוא בסוף מעשה שבמצות‬
‫המצומצמים בעוה״ז השפל שעלה במחשבה‬
‫בעונג נפלא עד שהוא הגבה למעלה מגוף‬
 ‫שער התפלה‬ ‫‪222‬‬

‫דחו״ב שלמעלה מן המצות )וכמעשה דנתן‬
‫דצוציתא כו׳ וכה״ג( ועד״מ המציץ מן‬
‫החרכים שיוכל להביט למרחוק ולהדיא יותר‬
‫מע״י ראיה בחלון כו׳ כך ע״י החרכים שבכותל‬
‫שע״י התשובה מציץ יותר מן החלונות‬
‫עליונות שעל ידי המצות כנ״ל ולכך‬
‫הקדים תשובה למעשים טובים לפי שאו״ח‬
‫דתשובה מגיע למעלה מאו״י דמצות כידוע‬
‫וד״ל‪:‬‬
‫דברים הללו ההכנעה בלבו ובמרירות צעקת‬
‫לבו על העבר והחרטה ששב בפו״מ ומאחר‬
‫שנעשה פרצה קטנה עכ״פ יאיר אור ה׳‬
‫בנפשו דרך צמצום הסדק ויוכל לעלות ולא‬
‫יפול וידח לגמרי‪ .‬וזהו מן המיצר קראתי מן‬
‫המיצר דחשך המסתיר מן העונות בתשובה‬
‫מעומק הלב ואז ענני במרחב יה שמעורר בחי׳‬
‫ר״ר העליונים על נפשו שיאיר אור ה׳ בנפשו‬
‫במרחב די״ה פי׳ בבחי׳ מקיפים עליונים‬

‫סליק שער התפלה‬

‫קיג‬
‫מפתח ענינים‬
‫איתם‪.13 :‬‬
‫אכילה‪.128 :‬‬
‫אלקים‪.25 :‬‬
‫אלעזר בן דורדיא‪.97.45.40.31 . 11 :‬‬
‫‪. 189 .186‬‬
‫אם תבקשנה גו׳ יראת ה׳‪.213 :‬‬
‫אמה‪ :‬עיי״ע עבד‪.‬‬
‫אמונה‪) 20 :‬א‪ .‬טבעית( ‪) 111‬בא חבקוק כו׳(‬
‫‪) 208 .188 . 119‬ג׳ מדרי׳(‪.‬‬
‫אמת‪. 192.189 :‬‬
‫אדובה‪) 23 :‬דו״ר טבעים‪ ,‬שכליים( ‪71‬‬
‫אני ישנה‪) 183 :‬ולכן ולבי ער‪ .‬אחותי גו׳‬
‫תמתי(‪.‬‬
‫אנכי‪.44 :‬‬
‫אסורים‪ :‬עיי״ע נשמות‪.‬‬
‫אפיקורס‪. 18 :‬‬
‫‪. 88‬‬‫ארבעה צריכין להודות‪:‬‬
‫אשה‪ :‬עיי״ע בינה‪ ,‬נשמות‪.‬‬
‫אשרי האיש גו׳ לא ישב‪.17 :‬‬
‫אשישות‪ :‬עיי״ע סמכוני‪.‬‬
‫אתה גבור כו׳ אסורים‪.93 :‬‬
‫אתה קדוש בו׳ יהללוך פלה‪. 198 :‬‬
‫בושה‪.205 :‬‬
‫‪120.110‬‬ ‫בינה יתרה ניתנה באשה כו׳‪:‬‬
‫)דבור‪ ,‬יראה‪ ,‬תושבע״פ‪ ,‬מל׳(‪.‬‬
‫בינוני‪. 148 :‬‬
‫בכי׳‪) 10 :‬ב‪ .‬ושמחה‪ ,‬ב׳ בחי׳( ‪) 25‬דמעתי‬
‫לחם‪ .‬ב‪ .‬בעשי״ת כו׳( ‪) 28‬ב׳ בחי׳‪ .‬ב‪.‬‬
‫ושמחה( ‪) 40‬בעשי״ת‪ .‬ב׳ בחי׳(‪.‬‬
‫אב‪ ,‬אם‪) 61 :‬כבוד‪ ,‬יראה(‪ .‬עיי״ע חכמה‪,‬‬
‫תורה‪.‬‬
‫אבות‪.70 :‬‬
‫אבן‪.139.135.37 :‬‬
‫אברדום‪.58.18.5 :‬‬
‫אדם‪) 51 :‬א‪ .‬ובהמה‪ .‬אחור וקדם( ‪) 83‬תורת‬
‫הא‪ .‬ג׳ א‪ .‬תולדות א‪) 178 (.‬א׳ דם( ‪207‬‬
‫)פרא א‪ .‬א‪ .‬השלם(‪.‬‬
‫איה״ר‪) 179 .92 .64 .59 .49 :‬כולל כל‬
‫הדורות(‪.‬‬
‫)אהב״ת‪ .‬חולת א‪) 75 (.‬רו״ש בא‪ .‬בכל‬
‫מאדך‪ ,‬נפשך‪ .‬אהב״ת( ‪) 124‬א‪ .‬יראה(‬
‫‪) 176‬התכלית הבטול( ‪) 190‬אתכלילא‬
‫מב׳ סטרין( ‪) 213‬אהוי״ר ‪ -‬נסתרות(‪.‬‬
‫אהרן‪.70 :‬‬
‫אוילים מדרך גו׳ יתענו‪.89.26.12 :‬‬
‫אוברי לגפן גו׳ בותו‪.206.191 :‬‬
‫אופל‪ ,‬אפילה‪.14 :‬‬
‫או״י‪ ,‬או״ה‪) 56 :‬א‪ .‬א‪ .‬מקיף דא‪ .‬דא‪68 (.‬‬
‫)כנ״ל( ‪) 76‬כנ״ל(‪.‬‬
‫אורד ימים גו׳ וכבוד‪.4 :‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪120‬‬ ‫אותיות‪:‬‬
‫אהותי רעיתי יונתי תמתי‪185 :‬‬
‫)בתשובה‪ ,‬בתומ״צ‪ ,‬בתפלה(‪.‬‬
‫איוב‪. 13 :‬‬
‫אין‪) 114 :‬א‪ .‬מחסור ליראיו( ‪) 123‬א‪ .‬אני(‪.‬‬
‫אין מופרים רזי תורה אלא למי שלבו‬
‫דואג בקרבו‪.198.69 :‬‬
‫איש‪) 123 :‬א‪ .‬אשה(‪.‬‬
 ‫מפתח ענינים‬
‫השגחה‪) 25 :‬ב׳ מדרי׳‪ .‬דעת הרמב״ם(‪.‬‬
‫ואהבת‪) 24 :‬ב׳ פי׳(‪.‬‬
‫כע״ת יצדיקיס‪.201.96 .83 .72 .55 .29 :‬‬
‫ואשים דברי גו׳ ארץ‪.56 :‬‬
‫וכי ימכור איש גד העבדים‪.152.144 :‬‬
‫ולא תתורו גו׳ אחריהם‪. 16 :‬‬
‫ושבתם וראיתם גו׳ עבדו‪.148 :‬‬
‫זאת נחמתי גו׳ חייתני‪.26 :‬‬
‫זכרתי לך חסד גו׳ לא זרועה‪.187.182 :‬‬
‫זריעה‪.101 :‬‬
‫חבל‪.32.8 :‬‬
‫חדלו לכם גו׳ נחשב הוא‪.177 :‬‬
‫חוטם‪.177 :‬‬
‫חולה‪ .89 :‬עיי״ע אהבה‪.‬‬
‫חופה‪) 66 :‬ג׳ ח‪.(.‬‬
‫חכמה‪) 3 :‬ח‪ .‬ויראה( ‪) 61‬כנ״ל‪ .‬ל״ב נתיבות‬
‫ח‪) 198 (.‬קדש‪ .‬פלא‪ .‬עשי׳(‪.‬‬
‫חו״ב‪) 61 :‬או״א( ‪) 109 .67‬נובלות חו״ב‬
‫שלמעלה( ‪) 120‬הבן בח‪ .‬וכו׳(‪.‬‬
‫חנינא‪ ,‬רחב״ת‪) 161 :‬מם״נ שלו(‪.‬‬
‫חו״ג‪) 117.94 :‬שבעצמות( ‪) 123‬כנ״ל(‪.‬‬
‫‪. 68‬‬ ‫חתן ובלה‪:‬‬
‫טהרה‪ ,‬קדושה‪.102.96 :‬‬
‫טמטום‪) 36 :‬הלב‪ .‬המוח(‪.‬‬
‫‪. 20‬‬
‫יאוש‪:‬‬
‫יד‪) 118 :‬י‪ .‬הגדולה(‪.‬‬
‫הוי׳‪ .42 :‬עיי״ע קשעהמ״ט‪.‬‬
‫יהי׳‪.77 :‬‬
‫יוחנן‪ ,‬ריב״ז‪.161 :‬‬
‫יוהב״פ‪.50.47 :‬‬
‫יוסך‪.91.41 :‬‬
‫יושב בסתר גו׳ תרמוס‪.15 :‬‬
‫יחידה‪.24.23 :‬‬
‫‪226‬‬
‫בלעם‪.205 :‬‬
‫במי נמלד‪.216.211 :‬‬
‫‪.204‬‬
‫בראשית‪) 64 :‬ירא בושת‪ .‬מאמר פתוח(‬
‫‪.209‬‬
‫בת קול‪.180.8 :‬‬
‫גוי‪) 32 :‬שלא עשני ג‪) 86 (.‬כנ״ל‪ .‬עבד‪,‬‬
‫אשה(‪.‬‬
‫גזרות ושמדות‪.23 :‬‬
‫גל‪ :‬עיי״ע גן‪.‬‬
‫גל עיני גד מתורתך‪.136 :‬‬
‫גלות‪.216 .183 . 128 .74 .72 .50 .24 .13 :‬‬
‫‪.219‬‬
‫‪.‬‬ ‫גם מזדים גד יהיו לרצון גד‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫גן נעול גד מעין חתום‪.131 :‬‬
‫ג״ע‪.132 :‬‬
‫גםות‪) 39 :‬ג‪ .‬הלב‪ ,‬המוח( ‪) 91‬כנ״ל(‪.‬‬
‫גפן ממצרים גד הרים צלה‪. 195.191 :‬‬
‫גרים‪.188.98 :‬‬
‫דאגה‪ :‬עיי״ע אין מוסרים‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪120‬‬
‫דבור‪:‬‬
‫דברים בטלים‪.19.4 :‬‬
‫דוד‪.140.113.109.70 :‬‬
‫דומה דודי גד מן החרבים‪.216 :‬‬
‫דור‪) 23 :‬הראשונים‪ ,‬האחרונים(‪.‬‬
‫דמעות‪) 9 :‬רחיצת פניו בד‪ .28 .11 (.‬עיי״ע‬
‫בכי׳‪.‬‬
‫האזינו‪.74 :‬‬
‫הביטו אליו גו׳ יחפרו‪.205 :‬‬
‫הוציאוה ותשרך‪.37.15 :‬‬
‫הסבי עיניך‪.82 :‬‬
‫העלם‪) 215 :‬ב׳ בחי׳(‪.‬‬
‫הרהור‪) 3 :‬ה‪ .‬רע( ‪) 12‬כנ״ל( ‪) 36‬כנ״ל( ‪.38‬‬
‫קיד‬ ‫מפתח ענינים‬
‫להם‪.27 :‬‬ ‫יין‪) 195.84 :‬לבן‪ ,‬אדום‪ ,‬ענבי רוש(‪.‬‬
‫ליצנות‪.17 :‬‬ ‫ים‪ ,‬יבשה‪.116 :‬‬
‫‪. 201‬‬ ‫לעולם ירגיז בו׳‪:‬‬ ‫יסוד‪) 39 :‬או״א(‪.‬‬
‫לע״ל‪. 139 .124 .50 .49 :‬‬ ‫יסורין‪.159.54 :‬‬
‫יעקב‪.58.5 :‬‬
‫מאמר‪) 209 :‬פתוח‪ ,‬סתום‪ .‬בראשית נמי מ‪.(.‬‬
‫יפה ש״א בתשובה ומע״ט כד‪.139.24 :‬‬
‫מהשפה‪) 4 :‬מ‪ .‬זרות( ‪) 12‬כנ״ל( ‪) 14‬כנ״ל(‬ ‫‪. 200‬‬

‫‪) 116‬מ‪ .‬ודבור‪ .‬בחי׳ במ‪) 208 (.‬עלו במ‪.‬‬

‫יצהק‪.18.5 :‬‬
‫בחי׳ במ‪ .‬הרהור‪ .‬מ‪ .‬אחת‪ .‬במי נמלך‪.‬‬
‫בחירה בישראל(‪.‬‬ ‫יקר‪.63 :‬‬
‫מילה‪) 47 :‬ומלתם‪ ,‬ומל(‪.‬‬ ‫יראה‪) 3 :‬י‪ .‬וחכמה‪ .‬י‪ .‬חטא ‪ -‬דרגות בזה‬
‫‪ -‬י‪ .‬אלקים‪ .‬יר״ת יר״ע( ‪) 11‬י‪ .‬זרה( ‪20‬‬
‫מים‪.129 :‬‬
‫)י‪ .‬חטא‪ .‬י‪ .‬אלקים‪ .‬ע״י עבודה‪ ,‬בטבע( ‪63‬‬
‫מיתה‪) 36 :‬מ‪ .‬ב״ד( ‪.95‬‬ ‫)י‪ .‬וכבוד‪ .‬ב׳ בחי׳( ‪) 65‬י‪ .‬בושת( ‪) 103‬בחי׳‬
‫מלאכים‪) 103 :‬מ‪ .‬ונשמות( ‪) 115‬כנ״ל(‪.‬‬ ‫בי‪) 114 (.‬כנ״ל( ‪) 214 .120‬ב׳ בחי׳‪ .‬ל׳‬
‫ראי׳(‪ .‬עיי״ע אחבח‪.‬‬
‫מן המיצר גו׳‪.180.48 :‬‬
‫מנשה‪.181.147.22.11 :‬‬
‫ירבעם‪.91 :‬‬
‫ישמעאל‪ ,‬ר״י בה״ג‪.64 :‬‬
‫מפוה‪.205 :‬‬
‫מם״נ‪) 73 :‬בכח‪ ,‬בפועל(‪.‬‬ ‫ישראל‪) 118 :‬י‪ .‬עם(‪ .‬עיי״ע מח׳‪ .‬נשמות‪.‬‬

‫מעין‪) 46 :‬מ‪ .‬ונהר‪ ,‬חו״ב( ‪) 137‬מ‪ .‬סתום‬ ‫יתד‪.78 :‬‬

‫פתוח(‪.‬‬ ‫יתום‪) 32 :‬מאב‪ .‬מאם(‪.‬‬
‫מצות‪) 43 :‬בשם הוי׳( ‪) 58‬מ‪ .‬ותורה( ‪81‬‬
‫)כנ״ל( ‪) 101‬זריעה( ‪) 103‬ל׳ צוותא‪.‬‬ ‫כבוד‪) 61 :‬כ‪ .‬ויראה( ‪) 66‬ב׳ בחי׳(‪.‬‬
‫רמ״ח‪ ,‬יו״ד‪ ,‬ג׳( ‪) 112‬בכוונה פרטית‪,‬‬ ‫בד אתבפיא םט״א בו׳‪.215 :‬‬
‫כללית‪ .‬בקעומ״ש‪ .‬בא״י אמ״ה אקב״ו(‬ ‫בהן‪) 64 :‬כה״ג(‪.‬‬
‫‪) 125‬מ״ע‪ ,‬מל״ת‪ .‬מ‪ .‬דרבנן( ‪) 141‬כנ״ל‪.‬‬
‫הוי׳ אהי׳( ‪) 162‬נר״נ במ‪) 169 (.‬מ‪.‬‬ ‫בל הנשמה תהלל גו׳‪.35 :‬‬
‫הרוחניות‪ ,‬הגשמיות( ‪) 194‬עיקרם‬ ‫כלה‪) 186 :‬כמה פי׳(‪.‬‬
‫בימוה״מ( ‪) 199‬מצותיו‪ .‬לבושין‪ .‬שמחה‬ ‫כפור‪.92 :‬‬
‫ש״מ(‪.‬‬
‫בתר‪) 13 :‬כ‪ .‬דקליפה( ‪) 14‬כנ״ל( ‪) 16‬נוקבא‬
‫מצרים‪ ,‬יצי״מ‪.182 :‬‬ ‫דכ‪ .‬דקליפה( ‪) 65‬כ‪ .‬וחכ׳( ‪) 113‬חכ׳ שבכ‪,.‬‬
‫מקיף‪) 209 :‬ב׳ מ‪ .(.‬עיי״ע אור‪ ,‬נשמה‪.‬‬ ‫כ‪ .‬שבכ‪) 123 (.‬אין‪ ,‬אני( ‪) 192‬חג״ת שבכ‪.‬‬
‫כח״ב שבכ‪.207 (.‬‬
‫מרה‪) 18 :‬מ‪ .‬לבנה‪ ,‬שחורה( ‪) 157‬כנ״ל( ‪161‬‬
‫)כנ״ל(‪.‬‬
‫לב‪) 41 :‬ב׳ חללים‪ .‬צעקת הל‪ .‬תעלומת ל‪(.‬‬
‫משה‪ ,‬מרע״ה‪.70.55 :‬‬ ‫‪) 122‬התעפלות הל‪) 155 (.‬כנ״ל( ‪167‬‬
‫משיה‪ ,‬ימוה״מ‪.180.130.99.74.55.49 :‬‬ ‫)אודניין דל‪) 181 (.‬נקודת הל‪ .‬תעלומות‬
‫‪) 208 .206.194‬למעלה ממ‪.(.‬‬ ‫הל‪ .(.‬עיי״ע גסות‪ ,‬טמטום‪.‬‬
‫מ״ת‪ .119.77.74 .66.44 :‬עיי״ע קי״ם‪.‬‬ ‫לבושים‪) 204.100 :‬ל‪ .‬הגוף‪ ,‬הראש(‪.‬‬
 ‫מפתח ענינים‬ ‫‪228‬‬

‫טוב( ‪) 46‬ע‪ .‬לע‪) 78 (.‬ע‪ .‬רום‪ ,‬תחת( ‪180‬‬ ‫נבואה‪.117 :‬‬

‫)ע‪ .‬לע•(‬ ‫נוכלות‪.121.109 :‬‬
‫עושר‪.5 :‬‬ ‫נח‪.13 :‬‬
‫עינא ולבא כ׳ סרסורי‪.16 :‬‬ ‫נט״י‪.127 :‬‬
‫עירוכין‪.129 :‬‬ ‫נס‪) 218 :‬ב׳ מינים(‪.‬‬
‫על ג״ד סו׳ וגמ״ח‪.106 :‬‬ ‫נפילה‪.90 :‬‬
‫ענוה‪.70 :‬‬ ‫נפש‪ :‬עיי״ע נשמה‪.‬‬
‫נקודות‪) 191 :‬שורק‪ ,‬סגול תחתון עליון( עסק‪ :‬ראה פרנסה‪.‬‬
‫עצבות‪.108 :‬‬ ‫‪) 207‬כנ״ל(‪.‬‬
‫עה״ח‪.138 :‬‬ ‫נקי כפים‪.14 :‬‬
‫עקיבא‪ ,‬ר׳‪.76.69 :‬‬ ‫נר חנוכה‪.130 :‬‬
‫נשמה‪) 8 :‬מדרי׳ בה( ‪) 26‬נ‪ .‬שלמה( ‪) 27‬ם׳ עקרת הבית‪.171 :‬‬
‫רבוא‪ .‬אות בתורה שלמעלה‪ ,‬בגליא( ‪ 31‬ערב רב‪.147 :‬‬
‫)נרנח״י‪ ,‬צל״ם( ‪) 69‬בג״ע( ‪) 73‬מקיף דחי׳‬
‫דיחידה( ‪) 77‬עלו במח׳( ‪) 82‬מעלה עשי״ת‪ .180.48.41 :‬עיי״ע בכי׳‪.‬‬
‫בהיותה למטה( ‪) 86‬נופלים חולים‬
‫‪.220‬‬ ‫פושעי ישראל סו׳ כרמון‪:‬‬ ‫אסורים‪ ,‬גוי עבד אשה‪ .‬נר״נ‪ ,‬בי״ע‪.‬‬
‫פלא‪.65.15 :‬‬ ‫כפופים‪ ,‬אצי׳‪ .‬חיים‪ ,‬מתים( ‪) 98‬זרע‬
‫פלישתים‪.18 :‬‬ ‫אדם‪ ,‬בהמה( ‪) 131‬בתי אחותי אמי כלה‪.‬‬
‫עץ נחמד גו׳( ‪) 172‬צלם‪ .‬ח״י( ‪) 186‬כלה(‬
‫פריקת עול‪) 18.11.3 :‬ב׳ אופנים( ‪. 144.24‬‬
‫‪) 192‬זרע אמת‪ .‬רבבה כצמח השדה גו׳(‪.‬‬
‫פרנסה‪) 4 :‬בטבע‪ .‬למעלה מטבע‪ .‬נידון‬ ‫עיי״ע מחשבה‪ ,‬מלאכים‪ ,‬עבד‪.‬‬
‫בכ״י‪ .‬בר״ה‪ .‬והחכמה תחי׳ ולא לחכמים‬
‫נתאוה כו׳ דירה בתחתונים‪.111.80 :‬‬
‫לחם( ‪.134 .94‬‬
‫נתן דצוציתא‪.31.11 :‬‬
‫פשע‪) 12 :‬פ‪ .‬רב‪ .‬פושעים בי(‪.‬‬
‫פתח‪) 65 :‬פ‪ .‬ר׳ פלוני(‪.‬‬ ‫סוד ה׳ ליראיו‪.70 :‬‬
‫‪.‬‬ ‫סופר ספר‪ ,‬ספור‪:‬‬
‫‪110‬‬
‫צבי‪) 216 :‬כשהוא ישן‪ ,‬בורח(‪.‬‬
‫סמכוני כאשישות גו׳ אני‪.93.84 :‬‬
‫צדיקים‪) 148 ,102 .98 :‬צ‪ .‬וטוב לו כו׳ רשע‬
‫וךע לו( ‪) 211‬במי נמלך‪ .‬נשמות בגופים‬
‫עבד‪) 144 :‬ע‪ .‬כנעני‪ ,‬עברי‪ ,‬אמה העברי׳‪,‬‬
‫דוקא(‪ .‬עיי״ע בע״ת‪.‬‬
‫בת עקרת הבית(‪ .‬עיי״ע תפלה‪.‬‬
‫צהרים‪.15 :‬‬
‫עכודה‪) 33 :‬בי״ע בע‪ .‬ע‪ .‬דנר״נ( ‪) 51‬ע‪ .‬הוי׳‬
‫ציצית‪.38.36 :‬‬ ‫בגופם‪ ,‬בנשמתם(‪.‬‬
‫צל‪.207 .172 :‬‬ ‫ע״ז‪) 153 :‬ע‪ .‬שיתוף‪ .‬ישראל שבחו״ל כו׳(‪.‬‬
‫צלם‪ :‬עיי״ע נשמה‪.‬‬ ‫עכרה‪) 15 :‬ע‪ .‬שדש בעקבו( ‪) 220‬אינה‬
‫צעקה‪.40 :‬‬ ‫מכבה פני׳ המצוה(‪.‬‬
‫צער‪ ,‬צ‪ .‬ועונג‪.189 :‬‬ ‫עולם‪) 119 :‬ע‪ .‬הפוך וברור(‪.‬‬
‫צפרנים‪.134.129 :‬‬ ‫עומק‪) 39 :‬ממעמקים‪ .‬ע‪ .‬רום תחת‪ .‬ע‪ .‬רע‪,‬‬
‫קטו‬ ‫מפתח ענינים‬
‫שמעון‪ ,‬רשכ״י‪.72.71 :‬‬
‫שערות‪.134 :‬‬
‫שפע‪) 66 :‬מלמעלמ״ט‪ ,‬מלמטלמ״ע(‪.‬‬
‫שתים עשרה שעה כו׳ יושב וזן‪.167 :‬‬
‫תאוות היתר‪.160.89.22 :‬‬
‫תהו‪ ,‬תיקון‪.119.96 :‬‬
‫תורה‪) 5 :‬המקבל עליו עול ת‪ .‬פורקין כו׳(‬
‫‪) 27‬אמרתך חייתני לחם‪ .‬זמנה‪ .‬ת‪.‬‬
‫ועבודה( ‪) 54 .43‬ת‪ .‬ותשובה‪ .‬מוסר אביך‬
‫תורת אמך‪ .‬תומ״צ‪ .‬ואהי׳ אצלו גר‪.‬‬
‫אינם מקב״ט ולא זכה נעשית כר‪ .‬יקרה‬
‫מכה״ג‪ .‬תושב״כ‪ ,‬תושבע״פ( ‪) 69‬ע״י‬
‫שמחה‪ ,‬דאגה‪ .‬גליא‪ ,‬פתים( ‪) 79‬ת‪.‬‬
‫ותפלה‪ .‬תומ״צ‪ .‬ת‪ .‬האדם‪ .‬רפואה( ‪109‬‬
‫)ת‪ .‬של מעלה‪ ,‬מטה‪ .‬תושב״כ‪ ,‬שבע״פ‪,‬‬
‫כנגד כולם( ‪) 125‬תושבע״פ‪ ,‬שבכתב(‬
‫‪) 133‬גן‪ ,‬עדן( ‪) 160‬לשמה‪ ,‬שלא לשמה‪,‬‬
‫סתם‪ .‬אדעתי׳ דנפשי׳ ברכו בת‪ .‬בלא‬
‫דו״ר‪ .‬של ע״ה‪ .‬תומ״צ‪ .‬הבל תשב״ר‪.‬‬
‫בעל קרי מותר בד״ת‪ .‬ת‪ .‬ותפלה‪ .‬לשמה‬
‫בת״ת למעלה‪ .‬דברו חב׳ בהוה( ‪) 171‬ת‪.‬‬
‫ותפלה(‪ .‬עיי״ע תלת קשרין‪.‬‬
‫תהה״מ‪.102.94 :‬‬
‫‪. 100‬‬ ‫תכלית הב׳ תשובה ומע״ט‪:‬‬
‫רשע‪) 12 :‬מלאים חרטות( ‪) 146‬כנ״ל‪ .‬אכל‬
‫תלמוד גדול‪ ,‬מעשה גדול‪.58 :‬‬
‫תלת קשרין בו׳‪.216.212.111.96.55.27 :‬‬
‫תמימות‪) 13 :‬ג׳ בחי׳‪ .‬א׳ תם( ‪) 16‬כנ״ל( ‪.23‬‬
‫תנאי התנה בו׳ יקבלו תורתי כו׳‪. 105 :‬‬
‫תענוג‪ :‬עיי״ע אהבה‪.‬‬
‫תפלה‪) 53 .36 :‬ת‪ .‬ותשובה( ‪) 55‬שמ״ע( ‪75‬‬
‫)רו״ש‪ .‬ק״ש אמת ויציב שמו״ע‪ .‬דרבנן‪.‬‬
‫ותורה( ‪) 84‬בגלות‪ .‬בביהמ״ק( ‪) 92‬ד׳‬
‫תיקונין דשכינתא( ‪) 108‬קרבן‪ .‬תרומת‬
‫הדשן‪ .‬מצרף גר מהללו( ‪) 144‬עבד‬
‫כנעני‪ ,‬עברי‪ ,‬אמה‪ ,‬ברתא דמלכא‪ ,‬עקרת‬
‫הבית( ‪) 177‬קודם הת‪ .‬נשמה באפו‪ ,‬אסור‬
‫לאכול(‪.‬‬
‫תפילין‪.36 :‬‬
‫תקון הצות‪.26.11.3 :‬‬
‫‪. 22‬‬‫קדוש השם‪:‬‬
‫קדש‪ ,‬ק‪ .‬קדוש‪.123.112 :‬‬
‫קול‪) 121 :‬ק‪ .‬ודבור‪ .‬מעורר הכוונה(‪.‬‬
‫קטן‪) 164 :‬פטור ממצות‪ ,‬הבל תשב״ר(‪.‬‬
‫קליפה‪) 86 :‬ק״נ בבי״ע( ‪) 149‬כנ״ל(‪.‬‬
‫קרכן‪.51 :‬‬
‫ק״ש‪) 79 .37 :‬פרשה א׳(‪.‬‬
‫קשעהמ״ט‪) 35.32 :‬פגמתי באות כו׳(‪.‬‬
‫קי״ס‪) 116 :‬ק‪ .‬ומ״ת( ‪) 124‬ק‪ ,.‬לעת״ל‪ ,‬מ״ת(‪.‬‬
‫ראי׳‪) 205 :‬ר‪ .‬השכל‪ ,‬חושית(‪.‬‬
‫רבבה כצמה גו׳ כדמיך היי‪. 193 :‬‬
‫רכה‪.65 :‬‬
‫רבות עשית גו׳ מבפר‪. 104 :‬‬
‫רוה‪) 146 :‬ר‪ .‬האדם‪ ,‬הבהמה( ‪) 150‬כנ״ל(‪.‬‬
‫עיי״ע נשמה‪.‬‬
‫רע‪) 14 :‬עומק רע‪ .‬הגלוי הנעלם( ‪22‬‬
‫)לבריות למקום(‪.‬‬
‫רפואה‪) 85.44 :‬לאדם‪ ,‬לעולם(‪.‬‬
‫רצוא ושוב‪ :‬עיי״ע אהבה‪.‬‬
‫רצון‪) 173 :‬ר‪ .‬מורכב‪ ,‬פשוט(‪.‬‬
‫רה״ר‪ ,‬רה״י‪. 129 :‬‬
‫בי עשרה כו׳( ‪) 173‬מלאים חרטות(‪.‬‬
‫עיי״ע צדיק‪.‬‬
‫שאול‪) 113 :‬ש‪ .‬ודוד‪ .‬קרן‪ ,‬פך(‪.‬‬
‫שבט‪. 145 :‬‬
‫שבה״ב‪) 96 :‬מצד חסד(‪.‬‬
‫שבת‪) 142 .43 .28 :‬מעלי ש‪ .‬יום ש‪.(.‬‬
‫שדה‪.143 :‬‬
‫שינה‪.217 :‬‬
‫שה״ש‪.74 :‬‬
‫שלהייך פרדם גו׳ בשמים‪. 143 :‬‬
‫שלמה‪.130.109 :‬‬
‫יגמה״ר‪) 58 :‬דמשה‪ ,‬דמיכה‪ .‬תיקון ואמת(‪.‬‬
‫שמהה‪.200.69 :‬‬
 ‫מפתח ענינים‬ ‫‪230‬‬
‫וידוי‪ .‬מודה ועוזב‪ .‬תשוב ה׳ לו׳‪ ,‬ו׳ לה׳(‬ ‫תרומת הדשן‪.108 :‬‬
‫‪) 42‬ת‪ .‬ומצות‪ .‬לא נפלאת גר‪ .‬רפואה‪.‬‬
‫תשובה; ‪) 3‬ת‪ .‬תתאה‪ ,‬עילאה( ‪) 8‬במרירות‬
‫קדמה לעולם‪ .‬ממעמקים‪ .‬ת‪ .‬ותפלה ת‪.‬‬
‫בשמחה‪ .‬כנ״ל‪ .‬סיגופים‪ .‬עיקר הת‪.‬‬
‫ותורה( ‪) 85‬רפואה( ‪) 182‬רוח ת‪ .‬בפו״מ‪.‬‬
‫קירוב הניצוץ והאבוקה בב׳ אופנים‪.‬‬
‫לבי ער למעלה מת‪ .‬צ״ל ברצון מח׳‬
‫בע״ת משכין בחילא יתיר( ‪) 16‬במעשה‪,‬‬
‫דו״מ( ‪) 221‬מציץ מן החרכים(‪.‬‬
‫בלב‪ ,‬ברצון( ‪) 28 .24‬בעצם הנפש‪.‬‬
‫תתן אמת גו׳ לאברהם‪.58 :‬‬ ‫תשו״ת‪ ,‬עילאה‪ ,‬מי קודם‪ .‬דבחי׳ נרנח״י‪.‬‬

‫שמות אנשים וספרים‪ ,‬ביטוים אי רגילים‪.‬‬

‫פוסקים‪.179 :‬‬
‫קבלה‪) 177 :‬כתבי המק‪) 178 (.‬ספרי הק‪(.‬‬
‫‪) 193‬כידוע להמק‪) 202 (.‬לשון המק‪.(.‬‬
‫קונטרס הבחירה‪.181 :‬‬
‫רבים שטועים‪.176 :‬‬
‫שער התשובה‪ ,‬ס׳‪.157 :‬‬
‫תוספות‪.165.160 :‬‬
‫תפארת ישראל‪ ,‬ספר‪.161 :‬‬
‫אצטרלוב‪ ,‬בלי‪.126 :‬‬
‫גבורות ה׳‪ ,‬ספר‪.161 :‬‬
‫הלצה‪ ,‬ע״ד ה‪.161 ;.‬‬
‫הבמי קדם‪.161 :‬‬
‫ליואי‪ ,‬מהר״ל מפראג‪.161 :‬‬
‫מגיד‪ ,‬המ‪ .‬להב״י‪.168 :‬‬
‫משה‪ ,‬הרמב״ם‪.195.25 :‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪88‬‬ ‫נהמן‪ ,‬משל מהר״ג מקאשב‪:‬‬

‫‪>< 0‬י(‬ ‫•‬

‫ק טז‬

‫הערות וציונים*‬
‫הקדמה‪ .‬בלקוטי ביאורים)להרה״צ וכר הר״ה מפאריטש( בסופו ‪ -‬ביאור ע״ז‪.‬‬ ‫ע״ג‪.‬‬
‫הילוקים פיראה‪ .‬ראה ג״כ קונטרס העבודה פ״ב‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬
‫ענין הפרנסה כר ע״פ אויד ימים‪ .‬כנראה הוא הנדפס בסי׳ מאה שערים כח‪,‬‬ ‫ע״ד‪.‬‬
‫ב‪ .‬וראה לקו״ת ס״פ קרח‪ .‬ס׳ המצות להצמח צדק מצות ברכת כהנים‪.‬‬
‫טעם הוידוי בפה‪ .‬ראה לקו״ת ביאור כי תצא‪ .‬סהמ״צ להצ״צ מצות וידוי‬ ‫על״ב‪.‬‬
‫ותשובה‪.‬‬
‫תשובה שככהי׳ נפש‪ ,‬רוה וכד‪ .‬להעיר מלקו״ת ס״פ בלק‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬
‫עמ״ד‪ .‬כי המצוה הזאת‪ .‬להעיר מלקו״ת ד״ה כי המצוה‪.‬‬
‫עמ״ט‪ .‬העבודה יהי׳ בדיד הקדושה‪ .‬ראה ג״כ אגה״ק סו״ס כו‪.‬‬
‫עם״ט‪ .‬סמכוני כאשישות‪ .‬ראה ד״ה זה בם׳ החקירה)דרך אמונה( להצמח צדק‪.‬‬
‫וכמ״ש ריכ״ז‪ .‬חגיגה יד‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬
‫וכרע״ק ‪ ..‬וכרשב״י‪ .‬זח״א צח‪ ,‬ב )ראה ט״ז או״ח סרפ״ח סק״ב(‪ .‬זח״ב קפו‪ ,‬א‪.‬‬ ‫עע״ב‪.‬‬
‫עע״ט‪ .‬אהבה בתענוגים‪ .‬ראה תו״ח ד״ה ויתן לך‪.‬‬
‫טור שני שורה המתחלת דאמת‪ .‬דאמת ‪ -‬כנראה צ״ל דאו״ה‪.‬‬ ‫שם‪.‬‬
‫שורה המתחלת כמ״ש‪ ,‬באוה״ה ‪ -‬כן הוא ג״כ בדפוסי קאפוסט שראיתי‪ .‬וצ״ע‬ ‫שם‪.‬‬
‫פירוש הר״תיי‪.‬‬
‫עפ״ה‪ .‬רפואה דתורה‪ ,‬דתשובה‪ .‬להעיר מתו״א ם״פ בראשית‪.‬‬
‫אתה גכור בו׳‪ .‬ראה סידור ד״ה זה ואילך‪.‬‬ ‫עפ״ו‪.‬‬
‫רכות עשית גר‪ .‬ראה תו״א ר״פ מקץ )לא‪ ,‬ד( ובתורת חיים שם‪.‬‬ ‫עק״ד‪.‬‬
‫עקכ״ו‪ .‬מצות דרבנן‪ .‬ראה בתו״א ולקו״ת ‪ -‬כמסומן במפתחות שם‪.‬‬
‫עקמ״ד‪ .‬עבד כנעני‪ ,‬עברי‪ ,‬אמה העברי׳‪ .‬ראה תו״ח ד״ה וכי ימכור‪ .‬סהמ״צ להצ״צ‬
‫מצות יעוד‪.‬‬

‫•( ראה ג״כ מפתחות לתניא‪ ,‬תורה אור‪ ,‬לקוטי תורה‪ ,‬שערי אורה‪ ,‬ם׳ המצות‪.‬‬
‫ה מו״ ל‪.‬‬ ‫•*( ראה הערת כ״ק אדמו״ר זי״ע במאמרי אדמו״ר הזקן ‪ -‬אתהלך לאזניא ע׳ רסג שו״ה לג‪.‬‬
 ‫הערות וציונים‬ ‫‪232‬‬
‫עקס״ז‪ .‬ר״נ סכא לרשב״י‪ .‬זח״ב קפ״ו ב‪.‬‬
‫עקע״ז‪ .‬חדלו לכם גר‪ .‬ראה הקדמה ללקו״ת לג׳ פרשיות‪ ,‬והוא מאמר רבנו הזקן)עם‬
‫הגהות מהצ״צ וכו׳(‪.‬‬
‫עקצ״א‪ .‬אוסרי לגפן גד‪ .‬ראה תו״א ע״פ זה‪ .‬תו״ח שם‪.‬‬
‫ער״ח‪ .‬דומה דודי גר‪ .‬ראה לקו״ת ד״ה זה‪.‬‬
‫קיז‬

‫דפוסי הספר דרך חיים*‬

‫א‪ .‬דרך חיים ותוכחת מוסר השכל והן דברי כבושין שכובשין לבו של אדם‬
‫ומקרבים לאביו שבשמים בתשובה שלימה בתשובה עילאה ותשובה תתאה ‪..‬‬
‫הועתק מגוף כי״ק של כבוד אדמו״ר ‪ ..‬דוב בער שיחי׳‪ :‬והוא חלק שלישי משער‬
‫התשובה ‪ ..‬בדפוס של ‪ ..‬ישראל במוה׳ יצחק יפה בקאפוסט בשנת א ז ן שומעת‬
‫תוכחת חיים לפ״ק )תקע״ט(‪.‬‬
‫אותיות רש״י‪ .8 ° .‬קעח דף‪.‬‬
‫ב‪ .‬כנ״ל‪ ,(5) .‬קפט דף‪.‬‬
‫ג‪ .‬כנ״ל‪ ,(4) .‬קלו דף‪ .‬מהוצאה זו ואילך המאמרים מחולקים לסעיפים‪.‬‬
‫ד‪ .‬כנ״ל‪ .‬הובא לבית הדפוס ע״י הרב ‪ ..‬יצחק משה במהו׳ שמואל מיאס ביאס בדפוס של‬
‫הר׳ צבי גאלדנער בשנת תרי״ט לפ״ק‪.‬‬
‫מעבר לשער ‪ -‬על השגת גבול )מהמו״ל(‪ .‬בסופו דף א׳ לוח הר״ת‪.‬‬
‫!‪ x 2/'16 9'/‬סנטימטר‪ ,(1) ,‬קמח‪ (1) ,‬דף‪.‬‬
‫ה‪ .‬כנ״ל‪ . . .‬אדם ומקרבין לאביו ‪ . .‬חובא לביה״ד ע״י נכד אחיו ח״ה חרבני מוה׳ רפאל‬
‫מרדכי נ״י‪ ,‬בהרב מוה׳ ברוך שמואל ז״ל‪ .‬וע״י נכדו הרבני מוה׳ לוי יצחק נ״י‪ ,‬בחרב‬
‫מוה׳ ברוך ז״ל‪ .‬בדפוס השותפים נכדי הרב מסלאוויטא ‪ ..‬חנינא ליפא ‪ ..‬יהושע‬
‫העשיל שפירא בזיטאמיר בשנת תרכ״ג לפ״ק‪.‬‬
‫אותיות מרובעות ‪ -‬לבד ההקדמה והמבוא באידית שהם באותיות רש״י‪ .‬כל‬
‫עמוד ‪ -‬בשני טורים‪.‬‬
‫‪ x 17 10'/2‬סנטימטר‪ .‬קיא דף‪.‬‬
‫וא‪ .‬כנ״ל‪ .. .‬בהוצאת ועד הדפסת דא״ח אצל ישיבת תומכי תמימים דליובאוויטש‪.‬‬
‫שאנגהאי‪ ,‬תשרי ה׳תש״ג‪.‬‬
‫פוטוגראפיא מהוצאת זיטאמיר‪ x 15 9 '/2 ,‬סנטימטר‪.‬‬
‫נדפס רק עד סוף ע׳ ‪. 6 8‬‬

‫ו‪ .‬כנ״ל‪ .. .‬יוצא לאור על ידי מערכת ״אוצר החסידים״‪ .‬ספרי׳ ‪ -‬אוצר החסידים ‪-‬‬
‫ליובאוויטש קובץ שלשלת האור היכל רביעי שער ראשון‪ .‬הוצאת ״קה״ת״‪ .‬הוצאה‬
‫שלישית ]טה״ד וצ״ל‪ :‬ששית[‪) .‬יו״ל( במחלקת קה״ת ‪ ..‬אשר בשנגהאי ‪..‬‬
‫פוטוגראפיא מדפוס זיטאמיר ]מהקדמת המו״ל[‪ .‬ה׳תש״ז‪.‬‬
‫‪ x 16 10‬סנטימטר‪ .‬קיא דף‪.‬‬

‫•( רשימה מפורטת יותר של דפוסי הספר‪ ,‬נמצאת בס׳ הכולל רשימת מאמרי אדמו״ר האמצעי‬
‫)הוצאת קה״ת‪ - ,‬נמצא בדפוס(‪.‬‬
 ‫דפוסי הספר דיד חיים‬ ‫‪234‬‬
‫בטעות הדפיסו שם ‪ -‬מעבר לשער ‪ -‬הקדמת המו״ל השייכת לספר שער‬
‫התשובה והתפלה )שהספר דרך חיים הוא חלק ג׳ ממנו(‪.‬‬
‫כ נ ״ ל ‪ . . .‬יוצא לאור על ידי מערכת ‪ ..‬הוצאה שביעית עם הוספות‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫הוצאת ״קה״ת״‪ .‬ברוקלין‪ ,‬ה׳תשט״ו‪.‬‬

‫בהוספה ‪ -‬לבסוף‪ :‬מפתח ענינים‪ ,‬שמות ספרים ואנשים‪ ,‬הערות וציונים‪ ,‬רשימת‬
‫דפוסי הספר דרך חיים‪.‬‬
‫‪ x 17 10‘/2‬סנטימטר‪ .‬קיז דף‪.‬‬
‫כ נ ״ ל ‪ . . .‬יוצא לאור על ידי מערכת ״אוצר החסידים״ ‪ . .‬הוצאה שמינית‪.‬‬ ‫] ח‪.‬‬

‫הוצאת ״קה״ת״‪ .‬ברוקלין ה׳תשל״ו‪.‬‬

‫‪ x 22 14!4‬סנטימטר‪ .‬קיז דף‪.‬‬
‫כ נ ״ ל ‪ . . .‬יוצא לאור על ידי מערכת ״אוצר החסידים״ ‪ . .‬הוצאה תשיעית‪.‬‬ ‫ט‪.‬‬

‫הוצאת ״קה״ת״‪ .‬ברוקלין ה׳תשמ״ח‪ .‬שנת הקהל‪.‬‬

‫‪ x 24 16‬סנטימטר‪ .‬קיז דף‪.‬‬
‫כ נ ״ ל ‪ . . .‬יוצא לאור על ידי מערכת ״אוצר החסידים״ ‪ . .‬הוצאה עשירית עם הוספות‪.‬‬ ‫י‪.‬‬

‫הוצאת ״קה״ת״‪ .‬ברוקלין ה׳תשס״ב‪ .‬שנת הקהל‪ .‬מאה שנה להולדת כ״ק אדמו״ר‬
‫זי״ע‪.‬‬
‫הקדמת הספר נסדר מחדש באותיות מרובעות ומאירות‪.‬‬
‫בהוספה ‪ -‬לבסוף‪ :‬א( קיצורים מכ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע על ההקדמה ועל‬
‫ר פרקים הראשונים של הספר‪ .‬ב( ביאור הרה״ג הרה״ח הרב הלל מפאריטש על‬
‫ההקדמה‪ .‬ג( ליקוט שיחות אודות הספר ״דרך חיים״‪ .‬ד( ציונים מאת המו״ל‪.‬‬
‫ה( צילומי דפי השער של דפוסים הראשונים‪.‬‬
‫‪ x 24 16‬סנטימטר‪ .‬קנ דף‪.‬‬
‫יא‪ .‬כ נ ״ ל ‪ .. .‬יוצא לאור על ידי מערכת ״אוצר החסידים״ ‪ ..‬הוצאה אחת עשרה עם‬
‫הוספות‪.‬‬
‫הוצאת ״קה״ת״‪ .‬ברוקלין ה׳תשס״ז‪.‬‬
‫בהוספה ‪ -‬לבסוף‪ :‬עוד קיצורים מכ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע מפרק ז עד פרק‬
‫יז‪.‬‬
‫‪ x 24 16‬סנטימטר‪ .‬קנו דף‪.‬‬
‫כ נ ״ ל ‪ . . .‬יוצא לאור על ידי מערכת ״אוצר החסידים״ ‪ . .‬הוצאה שתים עשרה‪.‬‬ ‫י ב‪.‬‬

‫הוצאת ״קה״ת״‪ .‬ברוקלין ה׳תשע״ג‪ .‬שנת המאתים להסתלקות־הילולא של כ״ק‬

‫אדמו״ר הזקן‪.‬‬
‫נסדר מחדש באותיות בהירות ומאירות עינים )ע״פ תבנית דפוס זיטאמיר‪,‬‬
‫תרכ״ג(‪ ,‬ונתקנו בו טעויות הדפוס שנפלו בהוצאות הקודמות‪.‬‬
‫‪ x 24 16‬סנטימטר‪ .‬קנו דף[‪.‬‬
‫הדספדת‬
 ‫‪236‬‬

‫שערים*‪.‬‬

‫שער התשובה‬
‫חלק שלישי נקרא דרך חיים״‪.‬‬

‫כולל ארבעה דרושים‪.‬‬

‫)סימני הדרושים כסדר בית אהרן והוספות*״(‬

‫פרק‬ ‫א‬ ‫ובר‬ ‫הקדמ ה‬ ‫יב‬

‫‪//‬‬ ‫הנ ה כ א ו ״ א א ו מ ר א ל קי נ ש מ ה‬ ‫יג‬
‫‪//‬‬ ‫כז‬
‫‪//‬‬ ‫ל ה בין ס ד ר ה ת פ ל ה‬ ‫יד‬
‫‪//‬‬ ‫עא‬
‫‪//‬‬ ‫דו מ ה ד ו ד י ל צ בי‬ ‫טו‬
‫‪//‬‬ ‫ז‬

‫נעתק מצילום גוכתי״ק כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע‪.‬‬

‫חלק ראשון וחלק שני נדפסו בספר שערי תשובה לאדמו״ר האמצעי‪.‬‬
‫***(= להר״ר אברהם דוד לאוואוט ‪ -‬ווילנא‪ ,‬תרמ״א )ספר מ״מ לפסוקי תנ״ך הנדרשים בתלמודים‬
‫מדרשים ועוד ספרים רבים‪ ,‬כולל ספר דרך חיים(‪ .‬והכוונה‪ ,‬שבקיצורים שלפנינו מציין לדרושים שבדרך‬
‫חיים לפי המספרים שצויין להם בספר זה‪.‬‬
 ‫קי ט‬

‫קיצורים לספר דרך חיים‬

‫‪ -‬מאת כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע ‪-‬‬

‫ש ״ ת ח ״ גי‪.‬‬

‫תקדמדו‪.‬‬
‫כ ת י ב ר א ש י ת ח כ מ ה י ר א ת ה׳ ה רי הי ר א ה ק ו ד מ ת ל ח כ׳ ו כ מ א מ ר כ ל ש י ר א ת ח ט או‬

‫הי א ח כ מ ה א ״ כ ה ח כ׳‬ ‫ק ו ד מ ת ל ח כ׳ ח כ מ תו מ ת קיי מ ת‪ ,‬ו כ ת י׳ הן י ר א ת ה׳‬

‫ק ו ד מ ת לי ר א ה ו א ם א י ן ח כ מ ה א י ן י ר א ה‪ ,‬ו א ״ כ ב איז ה י ק ד י ם‪ ,‬ו ב ה כ ר ח ל ו מ ר ד הי ר א ה‬

‫מ מ ש הו א‬ ‫או מ ר קו ד מ ת‬ ‫קו ד מ ת‪ ,‬ה רי‬ ‫ח ט או‬ ‫ו ח כ מ ה א ח ת ה מ ה‪ ,‬ו מ ״ ש כ ל ש י ר א ת‬

‫בי ר א ה ת ת א ה ש ה י א ה ק ד מ ה ו ה כנ ה ל ה ח כ מ ה ש ה י א ו הי ר א ה א ח ת ה מ ה‪ .‬ד ב ה ק ד מ ת‬

‫הי ר א ה א ז ח כ מ תו מ ת ק י י מ ת ו אי נ ה ל פ י ש ע ה‪ .‬ו א מ נ ם כ תי׳ ס ו ף ד ב ר כ ר א ת א ל קי ם‬

‫י ר א כו׳ ה רי הי ר א ה ס ו ף ד ב ר ו ב א מ ת ה רי הי ר א ה הי א ב חי׳ ר א ש י ת ‪ ,‬ו ה ע נ י ן הו א ד ב׳‬

‫ב חי׳ י ר א ה הם ה א׳ בי ר א ה ה קו ד מ ת ש הו א י ס ו ד ה ת שו ב ה ש ק ו ד מ ת ל ה ב׳ ש הי א י ר א ת‬

‫א ל קי ם ו י ר א ת ד׳ ד ח כ מ ה‪ ,‬ו ת שו ב ה ז ו הי א ת ת א ה כי י ר א ל מ ר ו ד‪ ,‬ו א י נ ו ע ד י י ן ב כ ל ל‬

‫מ ק ב לי ע ו מ ״ ש בי ר א ת א ל קי׳ כ ״ א ש י ר א מ ה ע ו ו ן ב ג ז ל ו ה ר הו ר י נ י א ו ף ש רו ב ם ב אי ם‬

‫ש ד ש ב ע ק ביו‪ ,‬ו א י נ ו מ ד ח ה‬ ‫חו ש ש ו מ ר ג י ש‬ ‫ע ו ל ש ל ב ו ו ד ע ת ו קל ה‪ ,‬ו א י נ ו‬ ‫מ פ רי ק ת‬

‫ה ה ר הו ר ה ר ע א ל א א ד ר ב א מ ע מ י ק בו ל ה ר ה ר‪ ,‬ו מ מ ש י ך ט ו מ א ה ע ל ע צ מו‪ ,‬ו ע ״ ז ה ו ס ד‬

‫ת י ק ו ן ח צו ת ב ב כי׳ ב ד מ ע ו ת ע ל פ ר י ק ו ת ע ו ל ש הו א מ ק ו ר כ ל ה ס ת ע פו ת ר ע‪.‬‬

‫כ תו ת‬ ‫הרב ה‬ ‫הקשה י ש‬ ‫ל בו‬ ‫ע י נ י ו ל ה כ ני ע‬ ‫לנגד‬ ‫א ל קי׳‬ ‫דפ חד‬ ‫זו‬ ‫ו ה נ ה ב ח לו ק ה‬

‫ח לו קו ת ה א׳ א ו ת ן ש כ ב ר מ ו ש ק ע י ם ב מ ע ש ה ה ח ט א‪ ,‬ו א ם כי א י נ ו ח פ ץ בז ה‬

‫ו י ר א ו ע ו ש ה ת ש ו׳ ו מ ״ מ ה״ ה ח ו ז ר ל מ ו ר ו ו ק ל קו לו‪ ,‬כ י ד ו ע ל כ ל מ י ש א י נ ו מ ט ע ה א ״ ע‬

‫ו א י נ ו מ ח פ ה ע ל ע צ מ ו ב א ה ב תו א ת ע צ מו‪ ,‬ו כ ש ש ב א י נ ו נ ק׳ ב ע ״ ת ו מ ״ מ ב ע ת ה ת שו׳‬

‫ש ע ו ד ל א נ ש ק ע ו ב ה ח ט אי׳ ו ב ת א וו ת ש ר י ר ו ת לב ם‪,‬‬ ‫י ע ל ה ל ר צ ו ן ל פ נ י ה׳‪ .‬ו ה ב׳ א לו‬

‫ו ב ק ל חוז רי ם ב ת ש ר ו ל ב ם ב ר שו ת ם‪ ,‬ו א ם כ י אי נ ם ב כ ל ל י ר א י א ל קי ם ב ק ב ע ו מ ״ ש ו מ ״ מ‬

‫היו ת שב כ ת ^‬ ‫ח ט או קו ד מ ת‪ ,‬ו ע ם‬ ‫ע ו ל י צ א ו‪ ,‬ו הו א ב ס ו ג כ ל ש י ר א ת‬ ‫פו ר קי‬ ‫מ כ ל] ל[‬

‫י מ צ א ו הר ב ה ש ל ע ת י׳ י ש ב ה ם פ ר י ק ו ת ע ו ל ב הו ל לו ת ל י צ נ ו ת ו מ ד ו ת ר עו ת‪ ,‬ו מ ״ מ א י ן‬

‫ש י י ך ל פ ר ״ ע ד ה ר הו רי׳ ר עי ם‪ ,‬ו הו א ר ק מ צ ד ה ג סו ת א ו ר ו ע ל ב ב ם לזו ל ת ם‪ .‬ו ב א‬ ‫זה‬

‫מ רו ב ה ד ב ״ ט ש פו ת ח ה ע ל ם ה ר ע‪ ,‬שז ה ה ל ע ו ״ז ד ה ד י ב ו ר ב ד ״ ת ש תו ר ה א ו ר ב נ פ ש ו ‪.‬‬

‫ו ה ג׳ י ר א י א ל קי ם ב ק ב ל ת ע ו מ ״ ש ב תו׳ ו ת פ ל ה ב י ג י ע ת נ פ ש ם ע ד ש ר ש ו מ ו נ י כ ר כ ל‬

‫היו ם ג ם ב הי לו כ ם ב ע ס קי ה ם ו ע ני ני ה ם‪ ,‬ו ל א י ט ה ל בו ל שו ם ד ב ר ר ע‪ ,‬ו ע ז ״ נ ו ע ת ה‬

‫‪ =(1‬שער התשובה חלק ג‪/‬‬

‫‪ (2‬כ״ה בגוכתי׳׳ק‪ ,‬ואוצ״ל‪ :‬שבכת זו‪.‬‬
 ‫קיצורים לספר דרך חיים‬ ‫‪238‬‬
‫י ש ר א ל מ ה ה׳ כ ר כ ״ א לי ר א ה‪ ,‬ו ג ם ב ע ו ב ד ב ש מ ח ה ש ״ מ הו א ב א ב ה ק ד מ ת הי ר א ה‪,‬‬

‫ו מ י ר א ת א ל קי׳ ז א ת י ב ו א לי ר א ת ד׳ הי א ב חי׳ חב׳ ב בי ט ו ל ‪ .‬ו ה ד׳ הם א לו ש הי ר א ת ח ט א‬

‫שהם י ר אי‬ ‫כ לו מ ר י שנ ם‬ ‫ע ״ י תו׳ ו ת פ ל ה‪.‬‬ ‫שב קרב ם‬ ‫ע ר ך הי ר א ת א ל קי ם‬ ‫אי נו ל פי‬

‫א ל קי ם ע ו מ ק י׳ ב תו ר ה ו ב קיו ם ה מ צו ת‪ ,‬ו א י ן ל ה ם י ר א ת ח ט א ל פי א ו פ ן ע ב ו ד׳ כ ל ל‪,‬‬

‫ו ב כ ל ל ז ה א לו ש י ש ל הם ע נ י נ י ם פ ר טי ם ש ה ם ר ״ ל כ מ ו ש ק ו ע י ם בז ה ש א י א פ ש ר ל ה ם‬

‫ל ה נ צ ל מז ה ו י ש בז ה ר י ב ו י או פ ני ם ש ו ני ם ‪ ,‬ו ב כ ל לו ת ם ב אי ם מ ב׳ ס בו ת ה א׳ ב מ י ע ו ט‬

‫ה ע בו ד ה ב י ג י ע ה ב ל ב מ ד י יו ם ב י ו מ ו ב ק בי עו ת‪ ,‬ו ה ב׳ מ ר ו ב ה ב ל בו ל ו ה ט ר ד ה ב ד א ג ת‬

‫ה פ רנ ס ה ה מ ב ל ב ל ת‪ ,‬ו נ י ז ז ח ״ו ע י ״ ז מ מ ד ר י ג ת ו ‪ ,‬ו ז ח ו ״ ע ת קון ח צו ת ב ג לו ת ה ש כי נ ה‪,‬‬

‫כ ג דו ל י חו גו וי נו עו‬ ‫ב מ א ד ע ד כי כ ק ט ן‬ ‫ש מו ס ת ר ונ ע ל ם‬ ‫נ י צ ו ץ א ל קי‬ ‫ה י י נ ו ג לו ת‬

‫כ ש י כ ו ר ר ״ ל‪.‬‬

‫ו ה ע צ ה לז ה הו א ש ג ם ב היו תו ב ע ס ק י ו ל א י הי׳ ד ע ת ו ו ל בו ע ז ו ב י ם מז ה‪ ,‬ו הו א א ח רי‬

‫ש י ק ב ע א צ לו כי מ הוי׳ הו א ה ב ר כ ה ב כ ל ע נ י נ י ו ‪ ,‬ו הו א ב ה ק די ם ל ה בין ע נ י ן‬

‫ה פ ר נ ס ה‪ ,‬ד כ ת י׳ א ר ך י מי ם כ ו׳ ע ו ש ר ו כ בו ד ‪ ,‬ד ל כ א ו׳ ל מ ה מ ח ל ק ם ל ש ני ם‪ ,‬ד ה ע ו ש ר הו א‬

‫כ בו ד‪ ,‬ו הנ ה א ר ז ״ ל מ ה י ע ש ה א ד ם ו י ת ע ש ר י ר ב ה ב ס חו ר ה‪ ,‬ו ע ״ פ ע צ ה נ כו נ ה ב ד ר כ י‬

‫ה ס חו ר ה‬ ‫רי בוי‬ ‫ד ב ר י ׳ ה א׳‬ ‫מ ע ו ת י ו ו י ש בז ה ב׳‬ ‫ה ט ב ע ל ה רוי ח‪ ,‬ד לו ק ח י ו ת ר מ כ פ י‬

‫ו ה ע ס קי ם‪ ,‬ו ה ב׳ ח ה ת ח כ מו׳ ב מ ס ח ר ל ק נו ת ב ז ו ל ו כ ר ו ל פ ע מ י׳ הו א מ ק ו ר ל היז ק ש א ם‬

‫א י נ ו מ צ לי ח מ א ב י ד ג ם י ו ת ר מ ה ק רן ש לו‪ ,‬ו נ ש א ר ב ע ״ ח‪ ,‬ו ל כ א ו׳ טו ב י ו ת ר ל ה רוי ח מ ע ט‬

‫כ פ י ע ר ך מ ע ו ת י ו ‪ ,‬ו א ״ כ מ ה ה ע צ ה בז ה ש י ת ע ש ר ‪ ,‬א ך ה ע נ ין הו א ד ב׳ ח לו קו ת ב פ ר נ ס ה‬

‫הם י ש נ ם ש מ ז ו נ ו ת י ה׳ ק צ ו ב י ן ל ה ם ד ו ק א ב א ו פ ן כז ח ב ר י ב ו י ס חו ר ה ו ע ס ק ו ה ב׳ י ש נ ם‬

‫ש פ ר נ ס ת ם ק צו ב ה לה ם ב ע ס ק ק בו ע ו ב מ ע ט ס חו ר ה דו ק א‪ ,‬ו ל פ ע מ י ׳ א פ ש ר ש י צ ל י ח ז ה‬

‫הב׳ י ו ת ר מ ה א׳ ) ה ג ם ש ה א׳ ע ל ו ל י ו ת ר ב ד ר ך ה ט ב ע ל ה ת ע ש ר כ נ ״ ל( ו ה ו ״ ע ה ב ר כ ה‬

‫מי ני‬ ‫ש א י נ ו ב ד ר ך ה ט ב ע כ ל ל‪ ,‬ו כ מ ו ב א בו ת ש ה ת ע ש רו ב א ו פ ן ב ר כ ה‪ .‬ו ב ד ״ כ הם ב׳‬

‫ה צל ח ה ה א׳ ב ר י ב ו י ה ס חו ר ה דו ק א‪ ,‬ו ה ב׳ ב מ י ע ו ט ס חו ר ה ו כ ל א ש ר הו א ע ו ש ה מ צ לי ח‬

‫מ ד י ש נ ה ב ש נ ה ו הו א ת לוי ל פ י א ו פ ן ע ב ו ד ת ו‬ ‫ביו ת ר‪ .‬ו הנ ה ב׳ ד ר כי ם א לו מ ש ת נ י׳‬

‫ו י ג י ע ת ו ב תו ר ה ו ע בו ד ה ד כ א ש ר מ ק ב ל ע ל י ו ע ו מ ״ ש אז פ ו ר ק י ן מ מ נ ו ע ו ל ד ״ א ש הן‬

‫ר י ב ו י ה ע ס קי׳ או ה ת ח כ מו ת הי תי ר ה‪ ,‬ו כ א ש ר פו ר ק ע ו מ ״ ש ב תו׳ ו ע בו ד ה ו ד ע ת ו ו ל בו‬

‫מ ב ו ל ב ל ין ל ח שו ב מ ח ש בו ת ת מ י ד א י ך ו מ ה י כ ל כ ל ע ס ק י ו א ז נ ו ת נ י ן ע ל י ו ע ו ל ד ״ א כ ר‬

‫וז הו כ ל ש י ר א ת ח ט או ב ע בו ד ה ק ו ד מ ת א צ לו ו ע י ק ר א ז ה הנ הג ה ע מ ו ב ה ש פ ע ת ב ר כ ה‬

‫ל היו ת כ י ע ל ה׳ י ש ל י ך י ה בו‪ ,‬ו י א מ י ן ב ה׳ ש י ז מ י ן לו ב ר כ ה ב מ ו ע ט כ מו ב מ רו ב ה ו ע ו ש ה‬

‫צ ד ק ה ו ג מ ״ ח ל פ ק ח ב טו ב ת ז ו ל ת ו כ מו ב ש לו׳ ^ מ מ ש י ך ה ב ר כ ה ו מ ק ו ר ה עו ש ר‪ ,‬ו ג ו ר ם‬

‫ב ר כ ה ל ע צ מ ו י ו ת ר מ כ פ י ה מ ד ה ש הו ק צ ב לו ב ר ״ ה ע פ ״ י ה ד י ן‪.‬‬

‫ו ב ז ה י ו ב נ ו ס תי ר ת ש נ י פ ס ו ק י׳ א לו ד כ ת י׳ ו ה ח ב׳ ת חי׳ ב ע לי׳‪ ,‬ו כ תי ב ל א ל ח כ מי ם‬

‫הנ״ ל וי תיי ש בו‬ ‫או פ ני ם‬ ‫מ י נ י ב ר כ ה ב ב׳‬ ‫ש ב ב׳‬ ‫השפעה‬ ‫מי ני‬ ‫ל ח ם‪ ,‬ו ה ם ב׳‬

‫‪ (3‬כ״ה בגוכתי״ק‪ ,‬ובפנים הספר‪ :‬בשלו כר‪.‬‬

‫קב‬ ‫קיצורים לספר דרך חיים‬
‫ה כ תו בי ם ב ב׳ או פ ני ם ה א׳ דו ה ח ב׳ ת חי׳ ב ע ל י׳ ג ם ב מ י ע ו ט ע ס ק ו הו א מ פ נ י ש מ ע ש י ו‬

‫מ ר ו ב י ן ו ל כן ת חי׳ ב ע ל י׳ א ו ר מ ז ל ה ע ל י ו ן מ ה ש מ צ לי ח בי ו ת ר‪ ,‬ו מ ״ ש כי ל א ל ח כ מי׳‬

‫ה ה ש ת ד לו ת‬ ‫רי בוי‬ ‫לו‬ ‫יו עי ל‬ ‫ולא‬ ‫ל ה ת ע ש ר‪,‬‬ ‫ח פ צו‬ ‫ב סי ב ת‬ ‫לברכ ה‬ ‫ר אוי‬ ‫ש אי נו‬

‫מ פ ס י ד ו צ ר י ך ע ו ד ל ה ת י י ג ע בי ו ת ר ‪ ,‬ו ה ב׳‬ ‫ש מ ו ס י ף ה ת ח כ מו ת‬ ‫ו ה ה ת ח כ מו ת‪ ,‬ו כ ל מ ה‬

‫הו א כ י ל א ל ח כ מי׳ ל ח ם ו א ם ר א ו י ל ב ר כ ה ב כ ש ר ו ן מ ע ש י ו א ז נ ר א ה ב מו ח ש כי ב ח כ מ תו‬

‫חכ׳ ו י ג י ע ה‬ ‫ש צ ר י ך הרב ה‬ ‫ר אוי‬ ‫ש אי נו‬ ‫ב מי‬ ‫ת חי׳‬ ‫ו ת ח בו ל תו י פ ס י ד ‪ ,‬ו מ ״ ש ו ה ח כ׳‬

‫ע צו מ ה ש ז ח ו ע ו ל ד ״ א כו׳‪.‬‬

‫ו ע ת ה ב א תי ל פ ר ש ש י ח ת י ז א ת ל ח בי רי ם מ ק ש י ב י ם ש מ כ י ר י ם מ קו מ ם ב א מ ת ל א מ תו‪,‬‬

‫ול א י ת עו ב ד ר כי ם שוני ם ב ג דו לו ת ונ פ ל או ת מהם ע ד ש י ד מ ו בנ פ ש ם ד מ י ו ן‬

‫ש ו א ל ו מ ר ר ז י ל י כ ו׳ ו כ ל ל ב בו ת ד ו ר ש ה׳ ו ד א י י ח פ ש ב ח פ ש מ חו פ ש ה ד ק ה י ט י ב מ ק ר ב‬

‫ו ל ב ע מ ו ק כ ל ה ד ב ר י׳ ו ה א מ ת ה א ל ה ש מ ד ב ר י ם ב ע נ י נ י ת שו ב ה ו י ר א ת ח ט א‪ ,‬ו י ר א ת‬

‫א ל קי׳ ה נ ו ג ע י ם ל מ ע ש ה ו ל מ ח ש ב ה ב מו ח ו ל ב ע ד ש י ה י׳ ל ב בו ו ד ע ת ו נ קי מ כ ל ש ו א‬

‫ו כז ב ד מ י ו נ י ו כ מ ״ ש ב כ ל ל בי כ ו׳ ו ל א י הי׳ ר ק כ ק ו ר א ב ס פ ר ל צ א ת י ״ ח‪ ,‬ש ב ק ל י סי ח‬

‫ד ע ת ו ו ל בו ו ל א י ב י ן סי ב ת נ פ י ל ת ו מ ע ט מ ע ט ב מ ש ך ז מ ן כו׳ א ל א י ח קו ק ב לו ח ל בו‬

‫הד ק הי טי ב כ ל ד בו ר ו ד בו ר‪.‬‬

‫ה רי‬ ‫הי א ח ב׳‬ ‫ק ו ד מ ת ו כ תי׳ י ר א ת ד׳‬ ‫הי ר א ה‬ ‫כ תי ב ר א ש י ת ח ב׳ י ר א ת ה׳‬ ‫קיצור‬

‫ה ח כ מ ה קו ד מ ת‪ ,‬ו א מ ר ז ״ ל כ ל ש י ר א ת ח ט או ק ו ד מ ת ל ח כ מ תו‪ ,‬ק ו ד מ ת מ מ ש‪,‬‬

‫ו א ז ח ב׳ מ ת ק י י מ׳ ה רי ש קי ו ם ה ח ב׳ ת לוי בז ה‪ ,‬ו י ב א ר כי ה חכ׳ ו הי ר א ה א ח ת ה מ ה‪ ,‬א ך‬

‫ז הו בי ר א ת א ל קי ם א ו י ר א ת ד׳‪ ,‬א ב ל ר א ש י ׳ ח ב ׳ ) ו ב א מ ת ה ל א כ תי׳ ס ו ף כו׳ י ר א‪ ,‬ו א י ך‬

‫הי א ר א ש י ׳ א ל א( הו א י ר א ה ת ת א ה ש ה י א י ס ו ד ה ת שו׳ ו הו א י ר א מ ע צ ם ה ח ט א‪ ,‬ג ם‬

‫ע ו מ ״ ש ‪ ,‬ו י ב א ר ד׳ כ תו ת ב י ר א י ח ט א ו א ל קי ם‪ ,‬ה א׳ ש ה ם‬ ‫מ ק ב לי‬ ‫עו ד ב סו ג‬ ‫ש אי נו‬

‫ש ק ו ע י׳ ב פ ר ט י ע נ י נ י׳ ‪ ,‬ש בי ם ו ח ו ז ר י ׳ ל סו ר ם‪ .‬הב׳ ש ע ו ש י ׳ ת ש ו ׳ ו ל א י ש ו ב ו ל כ ס ל ה ע ו ד ‪,‬‬

‫ו י ש ב ה ם פ ר ״ ע ו מ ד ״ ר ^ א ב ל ר ח ו קי׳ מ ע בי ר ה ו ח ט א‪ .‬ה ג׳ י ר א י א ל קי ם מ ק ב לי ע ו מ ״ ש ‪.‬‬

‫וב ה ם ב ע ל י ע בו ד ה ב ש מ ח ה‪ ,‬ו ב ב י ט ו ל ש ז ה ו ב סי ב ת ה ק ד מ ת הי ר א ה‪ .‬ו ה ד׳ ש י ר א ת ח ט א ם‬

‫ה א ל קי׳ ב ק ב ע ו מ ״ ש כ ל ל ו ב א ל ש נ י ס בו ת ה א׳ ב מ י ע ו ט‬ ‫את‬ ‫ע ר ך יר א ת ם‬ ‫אי נו ל פי‬

‫ה י ג י ע ה ב ע בו ד ה ו ה ב׳ מ ב ל בו ל ו ט ר ד ת ה פ ר נ ס ה‪ ,‬ו ה ע צ ה ל ב טו ח ב ה׳ כי הו א י צ ו א ת‬

‫ה בר כ ה‪ ,‬ו י ב א ר ב׳ או פ ני ם ב ה ת ע ס קו ת ה א׳ ר י ב ו י ס חו ר ה )ו בז ה ב׳ ע נ י נ י ׳ ר י ב ו י ע ס קי׳‬

‫מי ני‬ ‫ס חו ר ה‪ ,‬ו ה ם ב׳‬ ‫ב מי עו ט‬ ‫ב מ ס ח ר( ו ה ב׳‬ ‫ה ת ח כ מו׳‬ ‫מ ע ו ת י ו ‪ ,‬ו ה ב׳‬ ‫מ כ פי‬ ‫ויו ת ר‬

‫ה צל ח ה ה א׳ ב ד ר ך ה ט ב ע‪ ,‬ו ה ב׳ ל מ ע ל ה מ ד ר ך ה ט ב ע כ מו ה א בו ת‪ ,‬ב ב ר כ ה מ רו ב ה או‬

‫ב ה צ ל ח ה כ מו י ו ס ף ‪ .‬וז ה ת ל ו י ל פ י א ו פ ן ע ב ו ד ת ו ב ת ו ״ מ ד כ ל ה מ ק ב ל ע ל י ו כ ר ע ו ל ד ״ א‪.‬‬

‫ו בז ה י י ש ב ש נ י ה כ תו בי ם ו ה ח כ מ׳ ת חי׳ ו כ ך ל א ל ח כ מי ם ל ח ם‪ .‬כ ״ א ב ר כ ת ה׳ ת ע ש י ר ‪.‬‬

‫‪ =(4‬ומדות רעות‪.‬‬
‫‪ (5‬כ״ה בגוכתי״ק‪ ,‬ואוצ״ל‪ :‬וכו׳ או וכתיב‪.‬‬
 ‫קיצורים לספר דרך חיים‬ ‫‪240‬‬

‫ב ע נין‬ ‫או פ ני ם‬ ‫ב׳‬ ‫א ל קי ם‪.‬‬ ‫בי ר אי‬ ‫כ תו ת‬ ‫ד׳‬ ‫ה מ ה‪.‬‬ ‫אחת‬ ‫וחכמה‬ ‫ירא ה‬ ‫ענינים‪.‬‬
‫מ ד ר ך ה ט ב ע‪ .‬ב ר כ ת ה'‬ ‫ע ס קי׳‪ .‬ב ר כ ה ל מ ע ל ה‬ ‫ב רי בוי‬ ‫ה פ ר נ ס ה‪ .‬ה צל ח ה‬

‫ת ע ש י ר ‪ .‬ה ש ת ד לו ת ה ע בו ד ה‪.‬‬

‫פרק א‪.‬‬
‫ה נ ה כ א ו ״ א א ו מ ר א ל קי נ ש מ ה ש נ ת ת בי ט הו ר ה הי א כו׳ ו מ ה ש ט הו ר ה הי א ג ם ע ת ה‬

‫ש אי נ ה מ ת ל ב ש ת ב ג ו ף ‪ ,‬ו א ת ה ב ר א ת הו א ב ח ל ק ה נ ש מ ה‬ ‫הנ ש מ ה‬ ‫הו א ב ח ל ק‬

‫ש מ ת ל ב ש ת ב מו ח חו ״ ב ו מ ד ו ת ד א י ן צ די ק ב א ר ץ ו א פ ״ ל בז ה ע נ י ן ה ח ט א ו כ מ ו ש א נ ו‬

‫ש פ ג מ ת י ב או ת י ו ״ ד כ ר א ב ל ב ב חי׳ נ ש מ ה ש נ ת ת בי‬ ‫או מ רי ם ב נו ס ח ק ״ ש ש ע ה ״ מ‬

‫ש הי א ב חי׳ מז ל א ו צ ל ם ל א י ת כ ן ז ה כ ל ל ו כ ד א י ׳ בז ה ר נ פ ש כי ת ח ט א תוו ה א כ ר ‪ ,‬ד הנ ה‬

‫ב׳ מ ד ר י׳ הם ב נ ש מ ה וכתי׳>׳ כ י י ע ק ב ח ב ל נ ח ל תו ו כ מ ו ה ח ב ל ש ר א ש ו א׳ ק ש ו ר ל מ ע ל ה‬

‫ו ר א ש ו ה ש ני ל מ ט ה כ ש מ נ ע נ ע א ח ד ה ק צוו ת מ ת נ ע נ ע ה ש נ י ב ד ר ך מ מי ל א‪ .‬ו כ מ ו ״ ב ב׳‬

‫מ י נ י נ ש מ ה ה א׳ ק שו ר ה ל מ ע ל ה ב ד ב י ק ו ת א מ י ת י ב א ל קו׳ ו ה ב׳ מ ל ו ב ש ת ב ג ו ף ו ע ״ י‬

‫ש ב ג ו ף ל ש ו ב ב ת ש ו׳ ו כ מ א מ׳ ב ״ ק מ כ רז ת ב כ ״ י‬ ‫ח ת עו ר רו ת ח א׳ מ ת ע ו ר ר ת חל ק הב׳‬

‫ש ו ב ו ב ני ם כו׳ ו כ ן ע ״ י ה ת עו ר רו ת חל ק ה נ ש מ ה ש ב ג ו ף מ ע ו ר ר ש ר ש נ ש מ תו‪ ,‬ו ע ת ל כ ל‬

‫ח פ ץ ב ש נ י מ ד ר י׳ א לו ד ש ני ה ם א ח ד מ מ ש כ ד ו ג מ ת א ה ב ת ה א ב א ל ה בן או ה בן א ל‬

‫ה אב‪ ,‬א מ נ ם ל פ י ״ ז צ ״ ל מ ה ו ״ ע י ר י ד ת ה נ ש מ׳ ל מ ט ה ב ג ו ף ד ה רי כ ל ע ני נ ה ל ח ת ע לו ת‬

‫ש ר ש הנ ש מ ה‬ ‫מן‬ ‫ש ה כ ל ב א ב ה ת עו ר רו ת מ ל מ ע ל ה ב מ ז ל י׳‬ ‫ב ע לי׳ י ו ת ר מ קו ד ם ו א ם‬

‫ו ה ת עו ר רו ת רו ח מ מ רו ם ב ת ש ר ו כ ן ב ק י ו מ׳ ו חיז ו ק ש ל ה ש ה׳ מ ס י י ע ו ל מ ה כ ל ע נ י ן‬

‫י ר י ד ת ה נ ש מ ה ל מ ט ה‪ ,‬ו א י ך י הי׳ ה ת עו ר רו ת ת ש ו׳ ש ל מ ט ה ג בו ה ו מ ג ב י ׳ י ו ת ר מ כ מו‬

‫ש הי א מ צ ד ע צ ם ה נ ש מ ה‪ ,‬ד כ ן הו א ג ם ב ת ו ״ מ ב עו ה ״ז ד ו ק א ו א פ י ל ו נ ש מ ת מ ש ה הנ ה‬

‫כ שי ר ד ה ב ג ו ף ד ו ק א ז כ ה ל ע לו ת יו ת ר‪ ,‬ו ע ו ד ד ל פ י ה נ ״ ל ) ב א ה ב ת ו ה ת עו ר רו ת ה א ב ל בן‬

‫שו ה כ מו ש ה י א מ בן ל א ב( א י ן ה פ ר ש ב י ן ת ש ו ״ ת ו ת ש ו ״ ע ‪ ,‬ד ג ם ת שו ב ת ב ני ם ש ו ב ב י׳‬

‫ש הו א מ ע צ מ ם הו א ב א ב סי ב ת ה ת עו ר רו ת ו כ ח ש ר ש ם ו כ מ ״ ש ה בי טו א ל צ ו ר חו צ ב ת ם‪.‬‬

‫השבת‬ ‫ש ז ה ו ״ ע כ מו‬ ‫ב גו ף‬ ‫המתלב שת‬ ‫הנ ש מ ה‬ ‫הו א ב ח ל ק‬ ‫ת ש ו׳‬ ‫ע י ק ר מ צו ת‬ ‫ו הנ ה‬

‫א בי ד ה‪ ,‬ו הו א מ ה ש ה ת ר ח ק ב מ א ד ו מ ת מ ר מ ר ב נ פ ש ו מ א ד ב עו מ ק א ד ל ב ו ו ש ב א ל ה׳‬

‫ב כ ל ל בו נ פ ש ו ו מ א ד ו ‪ ,‬ו כ מ נ ש ה ש ש ב א ל ה׳ כ ר ש י ש בז ה ב׳ ע נ י נ י ׳ ה א׳ הו א ש ני ת ק‬

‫מ מ קו ם ה טו מ א ה ש הי׳ ק ש ו ר ו ד ב ו ק ש ם‪ ,‬ו ה ב׳ ש מ ת ק ר ב א ל ה׳‪ ,‬ו כ ל ש י ת מ ר מ ר י ו ת ר‬

‫ע ל ח ט א י ו י ת ק ר ב יו ת ר‪ ,‬ו א י ן ל ח ל ק בי ני ה ם‪ ,‬ו א ם כי ב׳ מ י נ י ת שו ב ה הם ה א׳ רי חו ק מן‬

‫ה ר ע ו ה ב׳ ק י ר ו ב ו מ ״ מ כ ח ד א הם‪ ,‬א ב ל ב ע צ ם מ הו ת ם הם ה פ כי ם ש ה א׳ ב א ב ת כ לי ת‬

‫ה עו צ ב ו ה מ ר י ר ו ת ו ב כ ה י ב כ ה ב מ ר נ פ ש ו‪ ,‬ו ב ז כ ר ו כי ש ב א ל ה׳ ו י ד ב ק ב תו ר תו ה רי י ב ו א‬

‫ל כ ל ל ש מ ח ת ה נ פ ש ש נ פ ט ר מן ח ר ע ו מו ת רו ח ני‪ ,‬ש ק ש ה י ו ת ר מ מו ת ג ש מ י ר ״ ל ש ז ה ו‬

‫ת ש ו׳ הב׳ ב ק י ר ו בו א ל ה׳‪.‬‬

‫‪ (6‬לשון הכתוב הוא‪ :‬בי חלק ח׳ עמו יעקב חבל נחלתו‪.‬‬

‫קכא‬ ‫קיצורים לספר דרך חיים‬
‫ו ב א מ ת א ם א י ן ה ש מ ח ה ב ל בו מז ה ש נ פ ט ר מ ן ה ר ע ו נ כ נ ס א ל ה ק דו ש ה‪ ,‬א י ן ז ה ב ג ד ר‬

‫ה ת שו׳‪ ,‬ו א ל ו ש ק ו ר א י ׳ ה ת ש ר ר ק בז ה ש מ ס ג פ י ׳ א ״ ע הנה ז ה ר ק אוי לי ם כו׳‬

‫צ רי ך‬ ‫ה ד ב ר כי‬ ‫ה ק דו ם ו י ש ו ב א ל ה׳‪ ,‬ו הנ ה ו ד א י‬ ‫ד ר כו‬ ‫י ת ע נ ו ו ה ע י ק ר הו א ל ע ז ו ב‬

‫ת י ק ו נ י׳ ו ס י ג ו ף כ ר א ב ל א ם א י נ ו א ל א ז ה ב ל ב ד‪ ,‬א י נ ו א ל א ל ש ע ה ו ח ״ו י ח ז ו ר ל סו רו ‪,‬‬

‫צ ע ר א ב ת ש ר ת הי׳ ש מ ח תו‬ ‫א מנ ם ה ש ב ב ת ש ר ש לי מ ה י ש מ ח ב ה׳ מ ק י ר ו ב ו ‪ ,‬ד ל פ ו ם‬

‫ב קי רו בו ‪ ,‬וז ה נ ו ת ן כ ח ש ת הי׳ מ ת קיי מ ת ‪ ,‬ו א ״ כ ל א י ו ב ן א י ך י ת א ח דו ב׳ ה פ כי׳ כ א לו‪,‬‬

‫ד א י נ ו דו מ ה ל מ ש ל ה ני צ ל מן ה מו ת ב ג ש מ י ד ה ו י ד ב ר ו ה י פ ו כ ו ב ע נ י ן א׳ ד כ ש נ י צ ל מן‬

‫ה מו ת הו א ש מ ח ב מי ל א‪ ,‬ו ב ש ב ב א מ ת הנ ה הו א ב ב׳ ע נ י נ י ם ש צ ר י ך ל ע ו ר ר ל בו ב מ ר י ר ו׳‬

‫ע צו מ ה מ ע ו מ ק א ד ל ב א ע ל ח ״נ ו ע ם ז ה ל היו ת ש ש ו ש מ ח ב ש ו ב ו א ל ה׳ ע כ ״ פ ו ע ו ד‬

‫ה נו תן כ ח ו ע ו ז‬ ‫ש ני ה ם כ ח ד א ב נ קו ד ת ל בו ז הו‬ ‫שמצטער ושמח‬ ‫ז א ת כי ז ה דו ק א‬

‫ב קיו מ ה‪ ,‬ו א י ך י ח ו ב ר ו כ א׳‪.‬‬

‫הנ ה כ א ו ״ א א ו מ ר א ל קי כו׳ ט הו ר ה הי א ג ם ע ת ה ב ג ו ף ק אי ע ל מ ז ל ו צ ל ם‪,‬‬ ‫קיצור‬

‫ו ב ר א ת נ ש מ ה ד חו ״ ב ו מ ד ו ת ‪ ,‬ו י ע ק ב ח ב ל נ ח ל תו‪ ,‬ב׳ מ י נ י נ ש מ ה ה א׳ ל מ ע ל ה‬

‫ב ד ב י ק ו ת ו ה ב׳ מ ל ו ב ש ת ב ג ו ף ‪ ,‬מ ע ו ר ר י ׳ ז ל ״ ז ‪ ,‬ו ה ע י ק ר ה א׳ א ״ כ ע ל מ ה י ר י ד ת ה נ ש מ ה‬

‫מ א ח ר ש ה כ ל מ ל מ ע ל ה‪ ,‬ת ש ו ׳ כ מ ו ה ש ב ת א בי ד ה‪ ,‬ו הו א ב חו ט א ד ע נ י ן ה ת ש ר הו א ב ב׳‬

‫ד ב ר י׳ א׳ ה ע ת ק ה ו ה ב׳ ק י ר ו ב א ל ה׳‪ ,‬ו א ם כי א ח ד הם א ב ל נ ב ד ל י׳ ב מ הו תן ה א׳ ב א ה‬

‫ב ע ו צ ב ו מ ר י ר ו ת ו ה ב׳ ב ש מ ח ת ה קי רו ב‪ .‬מי ת ה ר ו ח נ י׳ ק ש ה מ ג ש מ י ‪ .‬ו א ם א י ן ש מ ח ה‬

‫א י נ ו ב ג ד ר ה ת ש ר‪ ,‬ו ה ש מ ח ה נו ת נ ת כ ח ב קיו ם ה ת ש ר‪ ,‬ו א ״ כ א י ך י ת ח ב רו ש נ י ה פ כי׳‬

‫צ ע ר ו ש מ ח ה ב נ קו ד ת ל בו מ מ ש ‪.‬‬

‫ב׳ מ ד ר י׳ ב נ ש מ ה‪ .‬ת שו ב ה ה ש ב ת א בי ד ה‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫פרק ב‪.‬‬
‫ה שלהב ת‬ ‫אל‬ ‫ש מ ת קרב‬ ‫ה ני צו ץ‬ ‫כ מו‬ ‫הו א‬ ‫ו ת שו ״ ת‬ ‫ב ת שו ״ ע‬ ‫המשל‬ ‫ו ה נ ה עי ק ר‬

‫נכל ה‬ ‫קי רו בו‬ ‫ש ב ת כ ל י׳‬ ‫עד‬ ‫או רו‬ ‫י תגדל‬ ‫ו ב קי רו בו‬ ‫נ כ ב ה‪,‬‬ ‫ר חו ק‬ ‫ד ב ה י ו תו‬

‫ב ה א בו ק ה‪ ,‬ו ב ד ר כ י ה קי רו ב ד נ י צ ו ץ ו א בו ק ה ) ש הו א כ ד ו ג מ ת ק י ר ו ב הל בנ ה א ל ה ש מ ש(‬

‫י ש ב׳ או פ ני ם ה א׳ ק י ר ו ב ה מ או ר א ל ה נ י צ ו ץ ‪ ,‬ו ה ב׳ ק י ר ו ב ה נ י צ ו ץ א ל ה מ או ר‪ ,‬ד ג י ל ו י‬

‫ה ע צ מו ת מ ל מ ע ל מ ״ ט הו א ת ש ו ״ ע ה ש ] י [ ב נ ו הוי׳ ו מ מ י ל א מ ת ק ר בי ם ה ני צו צי ם‪ ,‬ו כ מ ו‬

‫בז מ נ י ם ה מ ו ג ב ל י׳ ב ע י ״ ת ו י מ י ר צון‪ ,‬ב ק י ר ו ב ה מ או ר‪ ,‬ו כ א ש ר ה ה ת עו ר רו ת ב א ה מ צ ד‬

‫ה נ ש מו ת הו א כ מ ו ק י ר ו ב ה נ י צ ו ץ א ל ה מ או ר מ ל מ ט ל מ ״ ע ב ת ש ר ו מ ר י ר ו ת ע צו מ ה ו ב כי׳‬

‫ע ל ר י ח ו ק ו מ ה׳‪ ,‬ו ה ל ך י ל ך ו ב כ ה ש ע ״ י ב כי׳ ז ו ה״ ה הו ל ך ו מ ת ק ר ב א ל ה ק דו ש ה‪ ,‬וז ה‬

‫מ ע ו ר ר ה גי ל ה ו ה ש מ ח ה ד ש ל ו ם כ ר ו ל ק רו ב‪ ,‬ד ר חו ק כז ה ש הי׳ ב מ קו ם ר ע מ מ ש ו נ ע ש ה‬

‫ק רו ב‪ ,‬ד ה ו י׳ י ו צ א מ מ ק ו מ ו ל ש כ ו ן ב ל ב נ ש ב ר ו נ ד כ ה כ י ר י ד ת א ש ש ל מ ע ל ה ע ״ ג ה מז ב ח‪,‬‬

‫ד ה ל א ר ם ה׳ ו ש פ ל י ר א ה ו כ תי׳ כי ת ד ר ש נ ו י מ צ א ל ך ג ם ב מ ד ר י ׳ היו ת ר ת ח תו נו ת ו ז הו‬

‫ב׳ ב חי׳ ד ש מ ח ה ו מ ר י ר ו ת כ מו ש ה ם א ח ד מ מ ש ב נ קו ד ת ל ב ה ש ב ב א מ ת‪.‬‬

 ‫קיצורים לספר דרך חיים‬ ‫‪242‬‬
‫ו ה נ ה ה ת עו ר רו ת ת ש ו ״ ת ב ב חי׳ מי ם ת ח תו ני׳ ב ו כ י ן א נ ן ב ע י נ ן ל מ הוי ק ד ם מ ל כ א‪,‬‬

‫מ ע ו ר ר ו מ מ ש י ך ת ש ו ״ ע ש ה ו ״ ע ק י ר ו ב ה מ או ר‪ ,‬ו ק י ר ו ב ז ה‬ ‫ב מ ר י ר ו ת ע צו מ ה‬

‫מ בי א ה ש מ ח ה ב ל ב בו כי ה׳ ש ו כ ן ע מו‪ ,‬ו ע ם ז ה ה רי ה ל ך י ל ך ו ב כ ה ב מ ר נ פ ש ו ו ב ש מ ח ה‬

‫פ נ י מ י׳ כ בן ה מ ב ק ש א ת א ביו‪ ,‬ש מ צ ט ע ר מ א ד ו ב מ צ א ו א ת א ב י ו י ש י ש ו י ג ל ‪ ,‬ו ב כ ״ז ב כ ה‬

‫י ב כ ה‪ ,‬ו כ ך ב ה ש ב ב א מ ת הנ ה ח דו ה ת קי ע ה ב ל י ב א י מ ס ט׳ ד א‪ ,‬ו ב כי׳ מ ס ט ר א ד א‪.‬‬

‫ש ב ש מ י׳ ש מז ה י ש מ ח ו ש מ ח ה‬ ‫ב ב כי י ב או ‪ ,‬ד בי א ה ז ו הי א ק ב ל ת פ נ י א בי ה ם‬ ‫‪1‬זהו‬
‫ג ד ו ל ה א ל א ש הי לו כ ם ב ק ד ש ל חזו ת ב נו ע ם ה׳ הו א ב ב כי׳ ש הו א ה ת ש ר מ ע ו מ ק א‬

‫ד ל ב א‪ ,‬ד הנ ה י ש ב׳ מ י נ י ב כי׳ ה א׳ ב כי׳ ש ל מ ר י ר ו ת ע ל רו ב ח ט איו‪ ,‬ו ג ו ד ל ר ש ע ת י צ ר ו‬

‫מצד‬ ‫נו ש רין‬ ‫ד מ עו תיו‬ ‫מ ד ו ת י ו ‪ ,‬ו ב ה ת בו נ נו ת קל ה‬ ‫ב כ ״י‪ ,‬ו ר ו ע ל ב בו‬ ‫ע ליו‬ ‫ה מ תגבר‬

‫א מ י ת י׳ ה ה כנ ע ה ו ג ו ד ל צ ע רו ב ה ל א טו ב ש לו‪ ,‬כ מ ו ה ע ני ש א י נ ו צ ר י ך ל ה ת בו נ נו׳ כ ל ל‬

‫ל רו ע מ צ בו‪ .‬ו ה ב׳ הו א ב מ י ש נ ז כ ר ע ל ע נ י נ י ו ב ח ״ נ ו מ ״ מ ל א י ת פ ע ל מז ה שי ב כ ה ב מ ר‬

‫נ פ ש ו ו ר ק ב ז כ ר ו עו צ ם ג ו ד ל ר י ח ו ק ו מ ה׳ ש ב א לו ב ס ב ת כ ל ע נ י נ י ו הל א ט ו ב י׳‪ ,‬ו א ש ר‬

‫כ מ ת מ מ ש י ח ש ב ב א ר ץ ה חיי ם מ ב ל י ר או ת פ נ י א ל קי ם ו י ו ד ח ל עו ל ם ל ג מ ר י ‪ ,‬ו א ז י ב כ ה‬

‫ב מ ר נ פ שו‪.‬‬

‫ו ה נ ה ב׳ ב כיו ת א לו ב ה א׳ י ת ר ו ן ש הו א ב ה כנ ע ה א מי תי ת ‪ ,‬מ ש א ״ ב הב׳ ב ע ת גו ב ה‬

‫ל ב בו‪ ,‬הנ ה ל בו כ ל ב ה א בן ו ל א י ו ע י ל לו ה ה ת בו נ נו ת ב פ ג מ י ו כ ו׳ ע ד י ש י ק ב ל‬

‫ח ״ו ב י ט ו ש ב ב ני חיי ו מ ז ו נ א ‪ ,‬ו א ז י כ נ ע ל ב בו כ ר ‪ .‬ו ב ה ב׳ י ת ר ו ן ש כ א ש ר ש ב א ל ה׳ הו א‬

‫ב ב חי׳ ק י ר ו ב א ל ה׳ ו ל א י ר צ ח ב ר י ח ו קו כ ל ל‪ ,‬ו א י ן ז ה כ מו ב ה א׳ ש הו א ר ק מ פ נ י ר י ב ו י‬

‫הל א טו ב ב ע ו ו נ ו ׳ ח ט אי ם ו מ ד ו ת ר עו ת‪.‬‬

‫ד ר כ י׳‬ ‫נ י צ ו ץ ו א בו ק ה‪ ,‬ב׳‬ ‫כ מ ו ה ת א ח דו ת‬ ‫ה מ ש ל ע ל ת ש ו ״ ע ו ת ש ו ״ ת הו א‬ ‫קיצור‬

‫ה נ י צ ו ץ א ל ה מ או ר‪ ,‬ר ם ה׳ ו ש פ ל ד ו ק א‬ ‫ק י ר ו ב ה מ או ר א ל ה נ י צ ו ץ ‪ ,‬ק י ר ו ב‬

‫י ר א ח‪ .‬ת ש ו ״ ת מ ע ו ר ר ת ש ו ״ ע‪ ,‬מ ר י ר ו ת ו ש מ ח ה כ א ח ד‪ .‬ב ב כי י ב או‪ ,‬ב׳ ב כיו ת ) א׳ ש ל‬

‫מ ר י ר ו ת ו ה ב׳ ש ל ש מ ח ה( ה א׳ ע ל ה ח ט אי׳‪ ,‬ו ה ב׳ ע ל ר י ח ו ק ו ו א ש ר פ ג ם ב ש ם ה׳‪ .‬י ת ר ו ן‬

‫ה א׳ ע ל ה ב׳ ב ה כנ ע ה ו ש פ לו ת ‪ ,‬ו י ת ר ו ן ה ב׳ ע ל ה א׳ ב ה כ ר ה ב מ י ש פ ג ם ‪.‬‬

‫ע נ י נ י ם ת ש ו ״ ע ו ת שו ״ ת ‪ .‬ב כי׳ ד ת שו ב ה‪.‬‬

‫פרק ג‪.‬‬
‫ה פ ו ת ח י ד ב ת שו ב ה ל ק ב ל פ ו ש ע י ׳ ו ח ט אי ם‪ ,‬ד י מ י נ ך פ שו ט ה ל ק ב ל ש בי ם ב א מ ת א ף‬

‫ד ל ב א ב חי ל א י ת י ר‬ ‫מ עו מ ק א‬ ‫ש הן ב ש א ו ל ת ח תי׳ ו מ ש כ י ן ל י ׳ ב ת שו ב ת ם‬

‫מ ע בו ד ת צ ד י ק י ם ה ק רו בי׳ א ל ה׳ ב ע בו ד ת ם ב ת ו ״ מ ב ע נ ג נ פ ש ם ו הו א כי ע ו מ ק רו ם‬

‫ב מ ש ק ל א׳ ע ם ע ו מ ק ת ח ת‪ ,‬ד ל פ י ע ר ך ע צ ם ה רו מ מו ת י ב ו א וי ת ג ל ה ב ל ב נ ש ב ר ו נ ד כ ה‬

‫ב מ ר י ר ו ת ע צו מ ה ו ב ב כי ר ב כ מ נ ש ה ש ש ב כו׳ ו כ ת ש ו׳ ר א ב ״ ד ש ג ע ה ב ב כי׳ ו ע י ״ ז הו א‬

‫ק י ר ו ב ה מ או ר ב ת ש ו ״ ע ה ב א ה א ח רי ת ש ו ״ ת מ ע ו מ ק הלב‪ ,‬א ש ר כ ״ ז הו א ב כ ל ל ב כי׳ ש ל‬

‫מ ר י ר ו ת‪.‬‬
‫קכב‬ ‫קיצורים לספר דרך חיים‬
‫ש ל ש מ ח ה‪ .‬ו ב י א ו ר ה ע נ ין הו א ד הנ ה כ תי׳ הי ת ה ל י‬ ‫א ו פ ן ב ב כי׳ ו הי א‬ ‫ו הנ ה יש‬

‫ד מ ע ת י ל ח ם י ו מ ם ו לי ל ה‪ ,‬ו ל כ א ו׳ א י ך ה ד מ עו ת י ה י ו לל ח ם ש ב ו י ח י׳ ה א ד ם‪,‬‬

‫ו הנ ה ע י ק ר ע נ י ן ה ד מ עו ת הו א ב לי ל ה ב ת י ק ו ן ח צו ת ע ל ח״נ‪ ,‬ו ה ע י ק ר בז ה הו א ע ל‬

‫ה פ רי ק ו׳ ע ו ל ש ז ה ו א ס קו פ ה ל כ ל מ י נ י ר ע‪ ,‬ד פ ר י ק ו ת ע ו ל הו א מ ה ש א י ן פ ח ד א ל קי ם‬

‫ל נ ג ד ע י נ י ו כ ל ל‪ ,‬ו א י נ ו חו ש ש ל שו ם ד ב ר‪ ,‬שז ה ק ש ה מ מ י ש ל בו כ ל ב ה א בן מ פ נ י ה ג סו ת‬

‫ו ה ה ת נ ש או ת ש ל ו ב ר י ב ו י ע ו ש ר ו ג ד ו ל ה ו ה צ ל ח תו ב ב ני ם ו ב כ ל א ש ר לו ב בי ת ו ב ש ד ה‪,‬‬

‫ע ל ה טו ב‬ ‫טו ב ה ו ח צ ו ף‬ ‫כ פוי‬ ‫עו ד‬ ‫ל ש ע ה ב ע ת גו ב ה ל ב בו ) ש הו א‬ ‫אל א‬ ‫אי נו‬ ‫ד כ ״ז‬

‫ש מ ש פ י ע י ם לו( א ב ל כ א ש ר י פ ו ל מ ג ו ב ה ל ב בו ב ע בו ד ה‪ ,‬א ו ב ב י ט ו ש ‪ ,‬ה רי י ר ך ל ב בו‪,‬‬

‫וי ב כ ה ב מ ר נ פ ש ו‪ ,‬וי ת ח ר ט ע ל כ ל מ ע ש י ו ה ל א ט ו ב י׳‪ ,‬מ ש א ״ כ ה פו ר ק ע ו ל ש ל א י ו ע י ל‬

‫לו ג ם ה דו ח ק ו ה ל ח ץ א ם ל א ש י ר ד פ ו ה ו ש ו נ א י ׳ ב נ פ ש ו ש י ד ע ב ר ו ר כי ב ג ל ל ע ז ב ו א ת‬

‫ה׳ ב א לו כ ל א ל ה‪ ,‬א ו ב ק ו ש י ג ד ו ל ב פ ר נ ס ה ד א ז י ש ו ב א ל ה׳ וי ב כ ה ע ל ג לו ת נ פ ש ו‬

‫ש הי ק ל ר א ש ו ו ל ב בו ל מ ר ו ד ב קו נו‪ ,‬ו י ק ב ל ע ל י ו ע ו מ ״ ש כ ו׳ ו א ז כ א ש ר י ב ו א לו איז ה‬

‫מ ח׳ ז ר ה י מ נ ע מ מ נ ה מ פ נ י פ ח ד ה׳‪ .‬ו כ מ נ ש ה ש ה ת ע ו ר ר ו ת ה ת שו ב ה ב א ה לו ע ״ י כ מ ה‬

‫י ס ו ר י ׳ ע צ מ י י ם מ ה שו נ א י ם ו ה ר ו ד פ י ׳ ו א ז ש ב ב ק ב ע ו מ ״ ש ו נ ת ק ב ל ת שו ב תו‪.‬‬

‫ו ה נ ה כ ל א ד ם י כ ו ל ל ר או ת ז ה ב ע צ מ ו ד פ ר י ק ו ת ע ו ל ק ש ה מ ג ו ף ו ע צ ם ה מ ״ז‪ .‬ו כ מ ו‬

‫אי סו ר ו ני דוי‬ ‫ה מ ״ז בז נו ת ש סי ב ת ה הו א ה פ רי קו ת ע ו ל ש א י נ ו חו ש ש ל שו ם‬

‫ו הו א ר ק ב ק ל ב ט ב ע ו ל י ל ך ב ש ר י ר ו ת ל בו ה ר ע‪ ,‬ו הו א ה מ קו ר ל חו ם ה ה ת פ ע לו ת ה ט ב עי‬

‫כו׳ ל היו ת ש א י ן פ ח ד א ל קי ם ל נ ג ד ע י נ י ו ל א מ ר א י ך א מ ש י ך ע ל נ פ ש י ט ו מ א ה ז א ת‬

‫ל ט מ א ה ב כוו נ ה‪ ,‬ו ע ״ כ ע ו נ ש ו ש ל ז ה ג ם כ ש ש ב א ל ה׳ הנ ה חיי ב א מ ב ל ב ל ין ל י׳ ב מ ״ ז‬

‫ב ע ת ה תו׳ ו ה ת פ ל ה‪ ,‬ו א י ן ה כוונ ה חיי ב א ב ע בי רו ת ב פ ו ״ מ א ל א ב ז ד ו ן ה פ רי קו ת ע ו ל ש נ ק׳‬

‫ר ש ע כו׳‪.‬‬

‫ד עו מ ״ ר‬ ‫ה תו ״ מ‪,‬‬ ‫ה צ ד י ק י׳ ב ע נ ג‬ ‫מ ע בו ד ת‬ ‫מ ש כ י ן ל י׳ ב חי ל א י ת י ר‬ ‫הבע״ ת‬ ‫קיצור‬

‫ו ע ו מ ״ ת מ ש ק ל א׳ ל ה ם‪ ,‬ר ם ה׳ ו ש פ ל י ר א ה‪ ,‬ת ש ו ״ ע ה ב א ה ע ״ י ת שו ״ ת‪ .‬ב כי׳‬

‫ש ל ש מ ח ה‪ .‬ע י ק ר ה ב כי׳ ב ת י ק ו ן ח צו ת ע ל ה פ רי קו ת ע ו ל שז הו א ס קו פ ה ל כ ל מ י נ י ר ע‪,‬‬

‫מ ג ו ף ו ע צ ם ה מ ״ז‪ ,‬פו ר ק ע ו ל פ חו ת מ מ י ש ל ב ו כ א ב ן ב סי ב ת ג סו ת ה ה צל ח ה‪.‬‬ ‫וקשה‬

‫ו הו א מ ק ו ר ל חו ם ט ב עי ב ה ר הו רי׳ ש א י נ ו ח ו ש ש מ פ נ י ט ב עו ה ק ל ג ם ב א י ס ו ר ו נ י ד ו י ‪,‬‬

‫חיי ב א מ ב ל ב ל ין לי׳‪ .‬חיי ב א פ ו ר ק י עו ל‪.‬‬

‫פ ר י ק ו ת עו ל‪.‬‬ ‫ענינים‬
‫פרק ד‬
‫מ ד ר ך פ ש ע ם כו׳ י ת ע נו ‪ ,‬ד ה פ ו ש ע י ׳ הם ה פו ר קי ע ו ל ש ה ם פ ו ש ע י׳ בי‬ ‫ו ז ה ו אוי לי ם‬

‫ד כ ת י׳ ב ני ם ג ד ל ת י ב מו ח חו ״ ב ו ר ו מ מ ת י ב כ ת ר ד ח כ׳ ו ה ם פ ש ע ו בי ב ב חי׳ ה כ תר‪,‬‬

‫ו א ו י ל י ם ה ל לו ב ח פ צ ם ל ת קן ה מ ע וו ת הנה ל א י ש י מ ו ל ב ם ל י ד ע ש ר ש ה ק ל קו ל ש הו א‬

‫ה פ ר ״ ע‪ ,‬ו ר ק ב ג ל ל עו נו תי ה ם י מ צ א ו ל ה ם ת י ק ו ן ל ה ת ע נו ת ו ל ס ג ף נ פ ש ם ב ל ב ד ו הו א ר ק‬
 ‫קיצורים לספר דרך חיים‬ ‫‪244‬‬
‫ל ש ע ה‪ ,‬ו ח ו ז ר י׳ ל ק ל קו ל ם ל ה י ר כי א י ן פ ח ד א ל קי ם ל עי ני ה ם כ לל‪ ,‬ו א י ן ד ב ר ה מו נ ע‬

‫ב ע ד ם‪ ,‬א ב ל כ א ש ר מ ק ב לי ם ע ו מ ״ ש א ז ה ת ש ר הי א ב י ס ו ד א מ י ת י ‪.‬‬

‫ו ה נ ה ק ב ע ו מ ״ ש הו א י ס ו ד ה ע בו ד ה ו מ ב רי ח א ת ה חי צו ני ם ו ה ס ט ״ א כ ר ד הנ ה כ תי׳‬

‫ג ם מ ז ד י ם ח ש ך ע ב ד י ך א ל י מ ש ל ו בי אז א]י[ ת ם ו נ ק תי מ פ ש ע ר ב ו ל כ א ו׳ ד א ם‬

‫ז ד י ׳ ל א י מ ש ל ו אז י הי׳ א ת ם )ו מ ה ע נ י נ ו ( ו מ הו ה נ קיו ן מ פ ש ע רב‪ ,‬ד הנ ה ע י ק ר סי ב ת‬

‫מ מ ש ל ת ז ד י ם הו א מ פ נ י ה פ ר ״ ע ו כ מ ״ ש ע ל כי א י ן א ל קי ב ק ר בי מ צ א ו נ י כ ל ה ר עו ת‬

‫ה אל ה‪ ,‬ש הו א ס ו ד ה ג לו ת ו ע ב ד ת א ת א ו י ב י ך ‪ ,‬ו ז הו ב כ ל לו ת ע נ י ן ש ע ב ו ד ע ו ל ה ג לו ת‬

‫ש הו א ב׳ ע נ י נ י׳ ה א׳ ע ו ל ק ש ה ב פ ר נ ס ה ו ה ב׳ מ מ ש ל ת ה גוי ם ו ה לו ח צי ם כו׳ וז ה ו ר ע‬

‫ו מ ר ע ז ב ך א ת ה׳‪ ,‬ד ב חי׳ מ ל׳ נ ק׳ י ר א ת א ל קי ם ו ב פ ר ״ ע הו א ש מ ו ר ד ב מ ל׳ ש מי ם ו נ ק׳‬

‫פ ש ע רב‪ ,‬ד מ י ש ה ו ל ך ב ט ע ם כי עז ב ה׳ א ת ה א ר ץ‪ ,‬ו א י נ ו י ו ד ע א ת ה׳ כ ע ״ ה ו ק לי ה ד ע ת‬

‫ש ח ס ר ל ה ם ה ב י ט ו ל פ נ י מ י ד כ ״ ח מ ״ ה ש ב נ פ ש ו כ ב ה מ ה י ח ש ב‪ ,‬או ש י צ ר ו מ ת ג ב ר ע ל י ו‬

‫ב ת אוו ת כו׳ ו כ הי ת ר י ח ש ב לו‪ ,‬ה רי א י ן ז ה פ ש ע ר ב‪ ,‬א ב ל מ י ש י ו ד ע א ת ר ב ו נ ו ו מ ת כ ו י ן‬

‫ל מ ר ו ד ב פ ר ״ ע או ש א ו מ ר א ל ך ב ש ר י ר ו ת ל בי כ ר ה ״ז כו ר ת נ פ ש ו מ ש ר ש ה ר ״ ל ו לז א ת‬

‫ב ה פ קי רו ת ני ח א לי׳‪.‬‬

‫ו ז ה ו אז אי ת ם כו׳ ד כ א ש ר א י ן ע ל י ו מ מ ש ל ת ז ד י ם ו ל בו ב ר ש ו ת ו מ פ נ י ה ק ב ע ו מ ״ ש‬

‫ל ה די ח מ ע ל י ו ה מ ״ז הו א או ת ו ס י מ ן ש י צ א מ כ ל ל ה פ ר ״ ע ל ג מ ר י ו א ז הו א א ת ״ ם‬

‫א׳ ת״ ם ד ת ם הו א ת מי מו ת ו כ מ ו א י ש ת ם ו י ש ר ‪ ,‬ד ה ה ת פ ע לו׳ הו א ד ב ר ה מ ש ת נ ה מ ז מ ן‬

‫ש ו נ ו ת ה א׳ ב ר צ ו ן הב׳ ב ל ב ה ג׳‬ ‫מ ד רי גו ת‬ ‫לז מן‪ ,‬א ב ל ת מי מו ת ל א י ש ו נ ה ו י ש בז ה‬

‫ה ר צון פ נ י מ י וז ה ו ש ה ת ״ ם‬ ‫ב מ ע ש ה‪ ,‬ו ס ו ף מ ע ש ה ע ל ה ב מ ח׳ ש הו א ב ה ת ק ש רו ת ע ם‬

‫ש ב מ ע ש ה מ ק ו ש ר ע ם ה א׳ ו ז הו א ת ״ ם ו נ ע ש ה מ פ ש ע ר ב ש פ ע רב‪ ,‬ד ה ו ל ך תו ם ב מ ע ש ה‬

‫ש הו א נ ע ל ה מ ה ע בו ד ה ב מ ו ח י ן אז י ל ך ב ט ח ש ל א י י ר א ו י פ ח ד מ י נ י ק ת ה חי צו ני ם כ ל ל‪,‬‬

‫וז הו מ י י ע ל ה ב ה ר ה׳ ו מ י י קו ם כ ר נ פ ש י ‪ .‬ו ח ש י ב כ אן ג׳ ע נ י נ י ׳ ו ר א ש י ׳ ה כ ל נ ק י כ פי ם‪,‬‬

‫ד י ג י ע כ פ י ך כי ת א כ ל ב הי ת ר ו ב כ ש רו ת ו א ז ג ם ת פ ל תו מ ת ק ב ל ת א ב ל כ א ש ר י ד י כ ם‬

‫ד מי ם ת ר תי מ ש מ ע מ ל או אז ו ב פ ר ש כ ם כ פי כ ם ב ת פ ל ה א ע לי ם כו׳ ו ע ם היו ת כי ב ה‬

‫ב ש ע ה ל ב בו ש ל ם א ב ל ה עי ק ר הו א י ד י ו כ ר ו מ י ש הו א נ קי כ פי ם כ ר נ פ ש י י ש א ב ר כ ה‬

‫ב ח ״י ב ר כ א ן ד צ לו ת א‪ ,‬וז הו ב א ב י ס ו ד ה ק ב ע ו מ ״ ש דו ק א‪.‬‬

‫ב ני ם ג ד ל ת י ב חו ״ ב ו ר ו מ מ ת י ב כ ת ר ד ח כ׳‪ ,‬ו ה ם פ ש ע ו בי ב חי׳ כ ת ר ש ה ו ״ ע‬ ‫קיצור‬

‫ה ע בו ד ה‬ ‫י סו ד‬ ‫ק ב עו מ ״ ש‬ ‫ד ק דו ש ה‪,‬‬ ‫כ תר‬ ‫נגד‬ ‫ש הו א‬ ‫ד ק ל י׳‬ ‫כתר‬ ‫הפר״ע‬

‫ו מ ב רי ח א ת ה ק לי׳ ש ה ם מ מ ש ל ת ז ד י ם‪ ,‬ו ל א י מ ש ל ו בו‪ .‬ו א ז א ת ם א׳ תם‪ ,‬ת מ י מ ו ת ב ר צ ו ן‬

‫ב ל ב ו ב מ ע ש ה‪ ,‬ו ס ו ף מ ע ש ה כו׳ ו נ ע ו ץ ת ב״ ם‪ .‬ו ה פ ר ״ ע הו א פ ש ע ר ב‪ .‬ו ע ״ י ה ק ב ע ו מ ״ ש‬

‫מ פ ש ע ש פ ע‪ .‬מ י י ע ל ה כו׳ נ פ ש י מ ז כ י ר כ פי ם ל ב ב ו נ פ ש י ש הו א ר צ ו ן ש ע ״ י ה ק ב ע ״ו‬

‫ב ת מי מו ת ה מ ע ש ה ד ו ק א י ש א ב ר כ ה‪.‬‬

‫ק ב ע ו מ ״ ש‪ .‬ת מי מו ת‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫ק כג‬ ‫קיצורים לספר דרך חיים‬

‫פרק ה‪.‬‬
‫ו ב ז ה י ו ב ן מ ״ ש ד ר ך ר ש ע י ם ב א פי ל ה ל א י ד ע ו ב מ ה י ו כ ש ל ו ‪ ,‬ו ע ד ״ מ ה הו ל ך ב ח ש ך‬

‫ש מ רגי ש‬ ‫ש נ ו ד ע לו ו הו א‬ ‫מ י נ י ר ע ה א׳‬ ‫ש נ כ ש ל מ ב ל י ה ו ד ע לו ד הנ ה י ש ב׳‬

‫ב בו א ו ל י ד י ה ת פ ע לו׳ ב מ ו ר ג ש ל א ו תו ד ב ר‪ ,‬ו י ו כ ל ל ה ש מ ר מ מ נו‪ ,‬ו ה ב׳ ר ע ש ל א י ר ג י ש‬

‫א ו תו מ פ נ י ש א ב ד ח ״ו מ ״ ה ש ב נ פ ש ו ו פ ג ם ב או ת י ו ״ ד ד נ ש מ ת ו‪ ,‬ו הו א ע ו מ ״ ר ש נ ג ד‬

‫עו מ ק ה טו ב ו ה ו ״ ע ה פ ר ״ ע מ ק ו ר ל מ קו ר‪ ,‬ל כ ל ר צ ו ן ר ע‪ ,‬וז הו ב א פי ל ה ב ה ״ א דו ק א‪,‬‬

‫ד א ו פ ל ד ק ל י׳ הו א ה ש פ ע ה נ ע ל מ ת ש ל מ ע ל ה מן ה ש כ ל‪ ,‬ו כ מ ו א ת ה י ד ע ת א ת הע ם כי‬

‫ב ר ע הו א‪ ,‬ש ה ר ע סו ב ב ם מ כ ל צ ד ו פי נ ה‪ ,‬כ ת ר ד ק לי פ ה‪ .‬ו ב אי ם ה מ ״ז מ ה ע ל ם ה ר צון‬

‫הי פ ך ו ל עו ״ז ד פ ל א‬ ‫ש א ו פ ל הו א‬ ‫טו בי ם‪ ,‬וז ה‬ ‫מו ט ב ע ב ע ני ניו הלא‬ ‫ו ה ד ע ת‪ ,‬ל ה י ו תו‬

‫ד ק ד ו ש ה ש הו א ה פ ל א ה‪.‬‬

‫ו ז ה ו י ו ש ב ב ס ת ר ע ל י ו ן ‪ ,‬ש ה נ ש מ ה חו ס ה ב צ ל ש ד י ו ע י ״ ז נ צ ל ת מ פ ח י ק ו ש ד ע ב י ר ו ת‬

‫ד בי נ ה‪,‬‬ ‫מ קי ף‬ ‫ב חי׳‬ ‫ש הו א‬ ‫תחסה‬ ‫כ נ פיו‬ ‫שתחת‬ ‫מ פני‬ ‫ב ע ק ביו‪,‬‬ ‫דש‬ ‫שאד ם‬

‫ש ש ו מ ר ת ו מ ג נ ת מן ה מ ד ״ ר ‪ .‬ו א ו מ ר ל ה׳ מ ח סי ב חי׳ ה כ ת ר ש ש ו מ ר ג ם מ ר ע הנ ע ל ם כ ו׳‬

‫ש הו א הפ ח י ק ו ש ה ב א מ צ ד ה ר ע ב פ ו ״ מ ‪.‬‬

‫ו ה נ ה א ו מ ר ע ו ד מ ד ב ר ב א ו פ ל י ה ל ו ך כו׳ צ ה רי׳‪ .‬א ו פ ל ו צ ה רי ם הם ב׳ ה פ כי ם מ מ ש‪,‬‬

‫דז ה ת כ לי׳ ה ח ש ך וז ה ת כ לי ת ה או ר‪ ,‬הנ ה ה או פ ל ש הו א מ ק ו ר ה מ ש פ י ע כ ל מ י נ י‬

‫פלא‬ ‫ב חי׳‬ ‫ב א פ ל ל עו מ ת‬ ‫ש מ ה ל כו‬ ‫הדבר‬ ‫ה נ ש מ ה‪ ,‬ו הו א‬ ‫או ר‬ ‫ל ה ח שי ך‬ ‫ר ע ב העלם‬

‫ד ק ד ו ש ה‪ ,‬ו ק ט ב ש י ש ו ד צ ה רי׳ ב ה ת ג ב רו ת חו ם היו ם‪ ,‬ו כ מ ו מי ש י צ ר ו ה ת ג ב ר ע ל י ו כו׳‬

‫ו נ ש ר ף ר ״ ל ב ש ל הו ב א ד א ש א ז ר ה ו מ מ ש י ך ה ר הו רי׳ ע ל ע צ מ ו ח״ו‪ ,‬ו הו א כ מ ש ל ב׳ מ י נ י‬

‫כ לי ז י י ן ה א׳ ש ב א מן ה מ ח ב א ב מ קו ם ב ל תי נ י כ ר כ ל ל ו ל א נ ו ד ע מ ק ו מ ו ב י ע ר א ו ב בו ר‪,‬‬

‫ו ה ב׳ ש הו א ב ג ב ו ר ה ו ב ג ל ו י ש בז ה הו א מ ב ע ר ב׳ ק לי׳ ק שו ת ה נ ״ ל ד ד ב ר ו ק ט ב‪.‬‬

‫ו ה נ ה א פי ל ה ב חי׳ נו ק׳ ד ק ל י׳ ו הו א מ קו ם ק ש ה י ו ת ר מן ה ח ש ך ע צ מו‪ ,‬ד א י ן י כו ל ת‬

‫ה או ר ל ה א י ר ש ם כ ר ‪ ,‬ו ה ע נ י ן הו א ד מ י ש הו א בי ת ק י ב ו ל ל ק ב ל ת מ י ד מן ה ע ל ם‬

‫ה ר ע ד ק ל י׳ ש הו א או פ ל‪ ,‬ו הו א מ ה ש מ מ ש י ך ע ל י ו ט ו מ א ה ח ״ו הוי א פי ל ה ש הו א נ ו ״ ן‬

‫ש ע ר י טו מ א ה‪ ,‬ו ל כן ב י צ י ״ מ א ו מ ר י ׳ מ א פי ל ה ל א ו ר ג ד ו ל ‪ ,‬ד ק ש ה י ו ת ר מ א ו פ ל ש י ו ד ע‬

‫מ ר גי ש כל ל ל פי‬ ‫ש אי נו‬ ‫ש א י נ ו י ו ד ע ב מ ה נ כ ש ל‪ ,‬ו א פי ל ה הו א‬ ‫שנ כ של אלא‬ ‫עכ״פ‬

‫ש ע ב ר ו ש נ ה ו נ ע ש ה לו כ הי ת ר‪ ,‬ו כ מ ו ה ר ש עי ם ש ג ם ד ב ר ג ד ו ל ב א י ס ו ר ג מ ו ר כ ה ר נ ד מ ה‬

‫מ ר ג י ש י ם כ לל‪ ,‬א ב ל‬ ‫ל ה ם ל היו ת ם ק לי ם‪ ,‬כ חו ט ה ש ע ר ה‪ ,‬ו א ו ר ר ש ע י ׳ י ד ע ך ש אי נ ם‬

‫או ר ח צ ד י ק י ם הו ל ך ו א ו ר‪ ,‬ה י פ ך א ר חו ת ע ק ל ק ל ו׳ ד מ ע ו ק ל הו א ה על ם א ח ר ה ע ל ם ב ר ע‪,‬‬

‫ש ה ר ש ע י׳ ג ו ב ר י ם בו‪ ,‬ו ה תי ק ו ן הו א ע ״ י ב כי׳ ב ד מ ע ו ת‬ ‫ו ע ו ן ע ק בי ד ע ק בו ת מ ש י ח א‬

‫דו ק א‪.‬‬

‫ד ר ך ר ש ע י ם כ א פי ל ה ל א י ד ע ו ב מ ה י כ ש ל ו‪ ,‬ו כ מ ו ה הו ל ך ב ח ש ך ש נ כ ש ל‪ ,‬א ב ל‬ ‫קיצור‬

‫ב א ו ר א י נ ו נ כ ש ל‪ ,‬ב׳ מ י נ י ר ע ה א׳ ב ג ל ו י ‪ ,‬ו ה ב׳ נ ע ל ם א ו פ ל פ ר ״ ע‪ .‬י ו ש ב ב ס ת ר‬
 ‫קיצורים לספר דרך חיים‬ ‫‪246‬‬
‫כו׳ מ ח סי מ צ ד ב חי׳ ה כ תר‪ ,‬צ ה רי׳ ת ג בו ר ת ה חו ם‪ ,‬ו בו ק ט ב ת ג בו ר ת ה ג בו רו ת‪ ,‬ב׳ מ י נ י‬

‫כ לי ז י י ן ב מ ח ב א נ ג ד ד ב ר‪ ,‬ב ג ל ו י נ ג ד ק ט ב‪ .‬א פי ל ה נו ק׳ ד ק לי׳‪ ,‬ה ר ג י ל ו ת ב ע ב י ר ו ת‬

‫ש נ ע ש ה כ הי ת ר‪.‬‬

‫א ו פ ל ו א פי ל ה‪ .‬ע ק ל ק לו ת‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫פרק ו‪.‬‬
‫ה ע נ ין הו א ד הנ ה כ תי׳ ו ל א ת תו רו א ח רי ל ב ב כ ם ו א ח ר י עי ני כ ם‪ ,‬ו ל כ א ו׳ ה רי‬ ‫וביאור‬
‫ה עי ן רו א ה‪ ,‬ו א ח ״ ב הל ב ח ו מ ד ו הו ל ״ ל ת חל ה עי ני כ ם‪ ,‬ו ה ע נ י ן הו א ד כ מ ו‬

‫ש י ש ג׳ מ ד ר י׳ תו ם ת מי ם ו ת ם‪ ,‬כ מ ו ״ ב הו א ג׳ מ ד ר י ׳ ב ת ש ר ה א׳ ב מ ע ש ה ב פ ו ״ מ ו כ מ ו‬

‫נ קי כ פי ם‪ ,‬ו ה ב׳ ב ל ב ב ח ר ט ה ג מ ו ר ה ב א מ י ר ת ו י ד ו י ש ז ה ו מ ע ק ר י ה ת שו ב ה‪ ,‬ו כ מ ו ה ע ב ד‬

‫ה מ ת ח נן ל א ד ו נ ו ב ו י ד ו י ד ב רי ם‪ ,‬ו ה ג׳ ת ש ו׳ ש ב מ ה׳ ו ר צ ו ן ש ל א י ר צ ה ב ר ע ע ו ד כ ל ל‪.‬‬

‫ו כ מ ו ש ב ת מ י מ ו ת ה רי ה ת מי ם ב מ ע ש י ו ב פ ו ״ מ ש הו א נ קי כ פי ם כו׳ הו א י ש א ב ר כ ה‬

‫דו ק א‪ ,‬כ מ ו ״ ב הו א ב ת ש ר ב מ ע ש ה ב פ ו ״ מ ש ע ו ל ה ע ל כו ל נ ה‪.‬‬

‫ו ז ה ו ו ל א ת תו רו א ח רי ל ב ב כ ם‪ ,‬נ י ט נ א כ ג ע ב י ן ז י ך ד י א ה א ר ץ‪ ,‬ה י י נ ו ש ל א ל י ל ך א ח רי‬

‫אי נון‪,‬‬ ‫דחטאה‬ ‫ט ר סו ר א‬ ‫ת רין‬ ‫ולבא‬ ‫ד עינ א‬ ‫הפר״ע‬ ‫ש הו ״ ע‬ ‫ל בו‬ ‫ש רי רו ת‬

‫ה ס ר סו ר ל ה מ ש י ך‬ ‫ה עי ן רו א ה ש הו א‬ ‫ו ה ה ת חל ה הו א מ ה ל ב ד מ ו ש כ ו ‪ ,‬ו א ח ר י כן הו א‬

‫ה ח מ ד ה‪ ,‬ד כ ת ר י ן ד ק לי פ ה נ ק׳ מ ש פ י ע י ם ו ה א ד ם כ א ש ר י ת ו ר א ח ר ל ב בו נ ק׳ זו נ ה‪ .‬ו ז הו‬

‫ו ל א ת ת ו רו א ח רי ל ב ב כ ם ש נ ק׳ ס ר סו ר מן ה מ ק ב ל א ל ה מ ש פ י ע י ם ה נ ״ ל ו א ח רי ע י נ י כ ם‬

‫ש הו א ה ס ר סו ר מן הנ׳ ש ע ״ ט ה מ ש פ י ע י ׳ א ל ה מ ק ב ל ל היו ת הל ב ח ו מ ד ו מ ת פ ע ל‪ ,‬ו ע י ק ר‬

‫ה ת ש ר הו א ב פ ו ״ מ ד ו ק א ש הו א ה מ ע ש ה‪ ,‬א ש ר ב כ ל ל ז ה הו א ג ם ל היו ת עו צ ם מ ר או ת‬

‫ב ת או ה ה ב א ה מ צ ד ה ר אי׳ ש ל א ב ה מ ש כ ת הלב ת חל ה‪ ,‬ו ב כ ל ד חי׳ ו ד ח י׳ ש דו ח ה ה מ ״ז‬

‫מ ל בו נ ק׳ ת ש ו׳ ב פ ו ״ מ ‪.‬‬

‫ו ב ז ה י ו ב ן מ ״ ש א ש ר י ה אי ש א ש ר ל א ה ל ך כו׳ ע מ ד‪ ,‬ו ב מ ו ש ב ל צי ם כו׳ ו ה ז כ י ר כ א ן‬

‫ג׳ ע נ י נ י׳ ה י ל ו ך ע מ י ד ה וי שי ב ה ‪ ,‬ו מז ה ש מ ז כ י ר ה מו ש ב ל צי ם ב ס ו פ ו מ ו ב ן כי‬

‫הו א ה ק ש ה מ כו ל ם‪ ,‬ו ל כ א ו׳ ה לי צ נו ת א י נ ו ח ט א ג מ ו ר ו הו א ר ק הו ל לו ת‪ ,‬א מ נ ם ק ש ה‬

‫הו ל לו ת ז ו מ כו ל ם‪ ,‬ל היו ת כי ע צ ת ר ש ע י ׳ ו ד ר ך ח ט אי׳ ע כ ״ ז י ו כ ל ל שו ב‪ ,‬א ב ל מ ו ש ב‬

‫ל צי ם א י ן לו ת קו ה ל היו ת ש ר ש ו ו ע נ י נ ו ב פ ר ״ ע‪ .‬ד פ ר ״ ע ז ה הו א א ח ת מ ש נ י ה פני ם ה א׳‬

‫ש א י נ ו חו ש ש לי ר א ת א ל קי ם‪ ,‬ו ה ב׳ ש א י נ ו חם ע ל נ פ ש ו ל ש ח ת ה ו ח פ ץ ל מ ל או ת ת או תו‪,‬‬

‫ו ה לי צ נו ת ע ו ד ק ש ה מז ה ל היו תו ע נ י ן פ תי ח ת הלב ל כ ל ר ע‪ ,‬א צו א ל א ז ע נ ע ה א ר ץ‪,‬‬

‫כ ד ר ך ה מ הו ל ל‬ ‫מ כ ו י ן ל מ ר ו ד‪ ,‬כ ״ א‬ ‫מ ע צ ו ר ל רו חו‪ ,‬ו א י נ ו‬ ‫ת מי ד ו אין‬ ‫ש הו א ב לי צ נ ו ת‬

‫ש מ ת ל ו צ ץ ת מי ד‪ .‬ו ע ״ כ כ ת ל צי ם אי נ ם מ ק ב לי׳ פ נ י ה ש כי נ ה‪ ,‬ד ק ב ל ת ה ש כי נ ה הו א‬

‫בי ר א ה דו ק א‪ ,‬ו ה ל ץ ל א י פ ו ל ל בו ו ל א י ק ב ל שו ם ע ו ל כ ל ל‪ ,‬הי פ ך ה חכ ם ה או ה ב א ת‬

‫מ י נ י ר ע‪.‬‬ ‫ה מ פו ל ש ל כ ל‬ ‫מ בוי‬ ‫הו א פ ל ש תי ם‪,‬‬ ‫ה לי צ ני ם‬ ‫ק לי פ ת כ ת‬ ‫ו שר ש‬ ‫ה תו כ ח ה‪.‬‬

‫פ ל ש תי ם ל צי ם היו‪ ,‬ו ה ם ס ו ת מי׳ ה ב א רו ת ד א ב ר ה ם ב א ה ב ה כ ר ד ל צי ם הם כ לי ם ל פ ר ״ ע‬

‫קכד‬ ‫קיצורים לספר דרך חיים‬
‫ל הי ו׳ לב ם פ תו ח ה ל כ ל ר ע‪ .‬ו כ מ ו ה א פ י ק ו ר ס י׳ ש ה ם כ ח ״ ב ד ק ל י׳ ש הו א ג ״ כ פ ר ״ ע‪ ,‬ר ק‬

‫מ צ ד טבעם‬ ‫ה לי צ נו ת ו ב ל צי ם‬ ‫גו ר ם‬ ‫ד א פי קו ר סי ם‬ ‫ש הפר״ע‬ ‫הו א‬ ‫ש ה ה פ ר ש בי ני ה ם‬

‫מ ש א״כ‬ ‫ג דו לי ‪/‬‬ ‫י סו רי׳‬ ‫ע ״י‬ ‫ל ה כ ני ע ם‬ ‫ת קו ה‬ ‫יש‬ ‫ל הצי ם ^‬ ‫ו לז א ת‬ ‫ה פ ר ״ ע‪,‬‬ ‫מ ס תעף‬

‫ב א פי קו ר סי ם ‪.‬‬

‫ה ר צון‪.‬‬ ‫ב ע קי ר ת‬ ‫ש הו א לב‪,‬‬ ‫ד ב רי׳‬ ‫בוי דוי‬ ‫ב מ ע ש ה‪,‬‬ ‫ב ת שו ב ה‬ ‫מ ד רי גו ת‬ ‫ג׳‬ ‫קיצור‬

‫ו ה ע י ק ר הו א ב מ ע ש ה‪ .‬ה מ ש כ ת הלב ו א ח ״ כ ה ע י ן רו א ה ו ב א ל היו ת הל ב חו מ ד‪.‬‬

‫ו ל כן מ ק ד י ם ו ל א ת ת ו רו כו׳ ל ב ב כ ם קו ד ם עי ני כ ם‪ .‬מ ו ש ב ל צי ם ק ש ה מ כו ל ם‪ ,‬ר ש ע י׳‬

‫ש י ש לה ם‬ ‫ו ח ט אי׳ י כ ו ל ל בו א ע ו ד ל י ד י ת ש ר ‪ ,‬ל צי ם פ ל ש תי ם‪ ,‬ו ה ם א פ י ק ו ר ס י ׳ ‪ ,‬ר ק‬

‫ת קנ ה ע ״ י י ס ו ר י ׳ כ ר ‪.‬‬

‫ת שו ב ה‪ .‬ל צי ם‪ .‬א פ י ק ו ר ס י ם‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫פרק ז‪.‬‬
‫ח פ צו‬ ‫א מ ר כ ״ א ב תו ר ת ה׳‬ ‫היו ת ר ק ש ה‬ ‫ה ק לי׳‬ ‫ש הו א‬ ‫ו ה נ ה א ח ר ו ב מ ו ש ב ל צי ם‪,‬‬

‫ה מ נ ג ד ל תו ר׳‪ ,‬ו כ ן כי ל י מ ו ד ה תו ר ה הו א‬ ‫ד מ ש מ ע מז ה ש ה מ ו ש ב ל צי ם הו א‬

‫ה תי קון ל ל צ נו ת ו ה ל א ה עי ק ר הו א ה ת ש ר‪ ,‬א ל א ו ד א י כי ה ת שו׳ ב פ ו ״ מ ע י ק ר ו י ס ו ד‬

‫ה תי קון‪ ,‬א מ נ ם ז ה ג ו פ א ב א ל היו ת כי ב תו ר ת ה׳ ח פ צו‪ ,‬ו מ ה ש תו ר ת ה׳ ח פ צו‪ ,‬הנה הו א‬

‫ב א מ צ ד ש ע ש ה ת י ק ו ן ל נ פ ש ו ל ה סי ר ה פ ר ״ ע ע ״ י ב כי׳ ב ד מ ע ו ת ד ו ק א ד ז ה ו הי ת ה לי‬

‫ד מ ע ת י ל ח ם כו׳‪ ,‬ד הנ ה כ ל א ש ר ח פ ץ ב חיי ם י ב י ן ו י כ י ר ד ע י ק ר סי ב ת ר י ח ו ק ו מ ה׳‬

‫ש ה ו ל ך ב ש ר י ר ו ת ל בו ב כ ל ה ה ר הו רי׳ הו א מ פ נ י ש א י נ ו ש ו מ ר נ פ ש ו ל כ בו ש א ת רו חו‬

‫ב י ש ב ו ב י ן א נ שי ם מ ל ד ב ר הו ל לו׳ ו ל י צ נ ו ת ו ד ב ״ ט ו כ מ ו ש נ ר א ה ב מו ח ש ש מ צ ד מ י ע ו ט‬

‫ה ר ג ש ת י ר א ת א ל קי ם ד ע ת ו ז ח ה ע ל י ו ו י ר ח י ב פ י ו ב ש חו ק‪ ,‬ו ג ם ז ה גו ר ם ש ר י ר ו ת הלב‬

‫ב ה ר הו רי׳ ר עי ם כ מ ו שי ח ת י ל ד י ם‪ ,‬ו ל הי ו ת ו מ פ ו ל ש ב ד ב ר י צ חו ת‪ ,‬ג ל י י כ ע ו ע ר ט ל י ך ‪,‬‬

‫נ ע ש ה ר י ק מ כ ל ח כ מ ה‪ ,‬ו ב חו ר ב ה מ פ ו ל ש ת כ ז ו נ כ נ סי׳ ה ק לי׳ ו מ ט מ א י ם א ו ת ו ב מ ״ ז‬

‫ו ה צ חו ת ה נ ״ ל א ם ש ל ע צ מ ן א י נ ן ח ט א ו ע ו ן ‪ ,‬א ב ל הו א מ פ ת ן ה פ ר ״ ע ו ש ר י ר ו ת ל ב ר ע‪.‬‬

‫ו ה נ ה ה א י ש א ש ר נ ג ע י ר א ת ד׳ ב ל בו ב ת ש ו׳ א מי תי ת ‪ ,‬הנ ה ב ו ד א י י ש בו ש ה ו ה כ נ ע ה‬

‫ב ל בו ו ל א י ק ל ר א ש ו ב פ תי ח ת לב‪ ,‬א ש ר ז ה ב א מ ב׳ ס בו ת ה א׳ מ צ ד ל ב בו ה נ ש ב ר‬

‫ו ה נ ד כ א‪ ,‬ו כ מ ו ע נ י ה ח ס ר ל ל ח ם ש ל א י ו כ ל ל פ תו ח פ י ו ב ש חו ק או ל ה מ ש ך א ח ר ש י ר‬

‫ב ט לי׳‪ ,‬ו כ ט ב ע‬ ‫מ פ תי ח ת הל ב ב ד ב ר י ׳‬ ‫מו נ עו‬ ‫ש ל הל ב נ ש ב ר‬ ‫ה ש פ לו ת‬ ‫כך‬ ‫ש ל ענג‪,‬‬

‫ה מ ״ ש * ש ה ם נ ב ד ל י׳ ו ע צ בי ם ב י ו ת ר ל היו ת ם מ ק ו ש ר י ׳ ב כ י ו ו ץ ל ב ב ם ג ם א ם פ ר נ ס ת ם‬

‫מ צ ו י׳ ל ה ם‪ .‬ו כ ן ה ש ב ב א מ ת ו י ש בו י ר א ת א ל קי׳ ה ל א מ צ א י מ צ א ב ע צ מ ו מ כ א ו ב י ו ב כ ל‬

‫ה ע נ י נ י׳ ו י ש בז ה הר ב ה ד ר ג ו ת ‪ ,‬י ש נ ם ש מ צ ט ע ר י ׳ ב ת ש ו׳ ג ם ע ל ר י ב ו י ד ב ״ ט ו ב י ט ו ל‬

‫‪ (7‬כ״ה בגוכתי״ק‪ ,‬ואוצ״ל‪ :‬להלצים או ללצים‪.‬‬

‫‪ =(8‬המרה שחורה‪.‬‬
 ‫קיצורים לספר דרך חיים‬ ‫‪248‬‬
‫הז מן‪ ,‬ו י ש ע ל ש מ ו צ א נ פ ש ו רי ק ה מ כ ל ב ל א תו ר ה ו ע בו ד ה‪ ,‬ו ב ל א ת י ק ו ן ה מ דו ת‪ ,‬ו י ש‬

‫ש י צ ט ע ר ע ל פ ג מ י ו ב מ ק ר ה ב ש ו ג ג ו ב מ ז י ד ‪ .‬ו ב א מ ת ר בי ם נ בו כי ם ב ע י ק ר ע נ י ן ז ה‪ ,‬ד י ש‬

‫כ מ ה ב נ ״ א ש ר ו א י ן ע צ מ ן ב כ ל מ י נ י ר ע מ ב לי ה ע ל ם י ד י ע ה מ כ ל א ש ר א ת ם ב מ ח ד ו ״ מ ‪,‬‬

‫ו א י ן לה ם ה ה ר ג ש ל ה צ ט ע ר ע ״ ז ו ר ק ל ע ת מן ה ע תי ם י פ ו ל ב ע ו צ ב ל פ י ש ע ה‪ ,‬ו ח ו ש ב‬

‫ש א י ן לו ת י ק ו ן ו ח ו ז ר ל מ ו רו ו מ ת ק ל ק ל ע ו ד יו ת ר‪ ,‬ו ז הו ר ק ע צ ת הי צ ר ש ח פ ץ ל ה פי לו‪.‬‬

‫ו י ש ב נ ״ א ש מ י צ ר י ׳ ו ד ו א ג י ם ו בו כי ם ב מ ר נ פ ש ם‪ ,‬ו י א מ ר ל ע צ מ ו נ ו א ש ש א י ן לו ת קו ה‬

‫ו כן הו א ב א מ ת א ש ר א י ן ל ה ם מ ר ג ו ע כ ל ל ו ג ם ב ע בו ד ת ם ב תו ר ה ת פ ל ה ו ע בו ד ה א י ן‬

‫להם שו ם ע נ ג ו ש מ ח ה מ פ נ י ד א ג ת ל ב ב ם ע ל מ צ א ם ת מ י ד ה ל א טו ב‪ ,‬א ש ר ב ג ו ף ו ע צ ם‬

‫ע נ י ן ה ת ש ר הו א כ ל א ש ר י ד א ג ב י ו ת ר י ו ת ר י ק ו ב ל ב ר צון‪ ,‬וז ה ו ר ק ב ת ש ר ד מ ע ש ה ה נ ״ ל‬

‫א ב ל ב ע בו ד ה א י ן ז ה מ ע ל ה כ ל ל‪ ,‬ו א ד ר ב א ב ע ו ד א ש ר ל בו מ י צ ר ו ד ו א ג י ת חז ק ל ק ב ל‬

‫מצד יר א ת‬ ‫ה בו ש ה ו ה ה כנ ע ה‬ ‫ע ל י ו מ ב לי ל ל כ ת א ח ר ה ה ב ל ע ו ד ‪ ,‬ו ה סי ב ה הב׳ הו א‬

‫א ל קי ם ש ל מ ע ל ה מ י ר א׳ ח ט א‪ ,‬ו ע ם היו ת כי י ר א ת ח ט א ב א מ י ר א ת א ל קי׳ ו מ ״ מ הנ ה‬

‫רו אי ם ב מו ח ש ד י ש י ר א ח ט א ב ח לו ל ש ב ת ו ש ״ ד ו ע ר י ו ת ו ג ם ע ב י ר ו ת ק לו ת‪ ,‬ו ב י ר א ת‬

‫ב ד ב רי ם‬ ‫ג סו תו‬ ‫מ פני‬ ‫או‬ ‫ב פ רנ ס ה‬ ‫ט ר ד תו‬ ‫מצד‬ ‫ל ה בי נו‬ ‫לב ו ד ע ת‬ ‫א י ן לה ם‬ ‫א ל קי׳‬

‫ה מו ת רי ם כ ר כ ע ״ ה ) ש א י נ ם עו ס קי ם ב תו ר ה( ו נ ש י ׳ ש א ף ש ה ם י ר א י ח ט א כ נ ״ ל ו מ ״ מ‬

‫אי נ ם נ ז ה ר י׳ ב ג ז ל ב מ ו ״ מ ו ב ד י ב ו ר י ׳ ב ל ה ״ ר ר כ י ל ו ת ו ד ב ״ ט ו נ ש ב ע י ׳ ל ש ק ר ש כ ״ ז הו א‬

‫מ צ ד מ י ע ו ט י ר א ת א ל קי ם‪ .‬ו ג ם ז ה מ צ ד ה א מו נ ה ה ט ב עי ת ב ל ב ד‪.‬‬

‫ו ה נ ה י ר א ת ח ט א כ לו ל ה בי ר א ת א ל קי ם‪ ,‬כ ה כ ל ל ה י ד ו ע ד מ נ ה ב כ ל ל מ א תי ם‪ ,‬ו מ ״ מ‬

‫מ ג ר עו ת‪ ,‬י ש ש ה ם י ר אי‬ ‫מ ח סו רי נ פ ש ם כ מ ה‬ ‫י מ צ או ב ט ב עי בנ ״ א ו ב ע ני ני‬

‫א ל קי ם ב ה ת פ ע לו ת ב ת פ ל ה‪ ,‬ו ב ה ת עו ר רו ת ל ע תי ם‪ ,‬ו מ ״ מ הי ר א ת ח ט א א י נ ו ל פ י ע ר ך‬

‫הי ר א ת א ל קי ם‪ ,‬ו א ף ש א י נ ו ב ד ב ר י ׳ ח מ ו ר י׳ ו ד א ו ר י י ת א כ מו חי לו ל ש ב ת ו ה דו מ ה‪ ,‬א ב ל‬

‫הם או ה בי מ מון ‪ ,‬אי נ ם נ ו ש א י ׳ ו נ ו ת ני ם ב א מו נ ה‪ ,‬ו ג ם י ע ש ו ע ו ל ב מ ק ח ו מ מ כ ר‪ ,‬ו או נ א ה‬

‫מ גו נו ת‬ ‫ו ב מ דו ת‬ ‫ה טו ב‬ ‫ע שיי ת‬ ‫ב העדר‬ ‫ק ו נו‬ ‫ל בין‬ ‫ש בי נו‬ ‫ב ד ב רי ם‬ ‫וג ם‬ ‫ו ת ח בו ל ה‪,‬‬

‫ב ק מ צ נו ת ג י א ו ת ו ג ס ו ת ה רו ח כ ע ם נ צ חון ו ה ת פ א רו ת ק נ אי‪ ,‬ו מ ה ם ג ם מ ת הו ל לי׳ ו ל צי ם‬

‫וז חי הלב‪ ,‬ו מ ״ מ הם י ר א י א ל קי׳‪ ,‬ו כ תי׳ ס ו ף ד ב ר כ ר י ר א ו א ת מ צו תי׳‪ ,‬ד קי ו ם ה מ צו ת‬

‫הו א ע ״ י ה א הוי ״ ר ו מ ה ה״ א ש ו א ל כ ״ א לי ר א ה ש הי א י ס ו ד ה ע בו ד ה‪ .‬ו א י ן ל ו מ ר ב שו ם‬

‫ה ת עו ר ר ו׳‬ ‫ש ה רי‬ ‫ש ק ר‪,‬‬ ‫הו א‬ ‫בי ר א ה ו ה ת פ ע לו ת ב ת פ ל ה‬ ‫ש מ ת עו ר רי׳‬ ‫שב שעה‬ ‫או פן‬

‫ה ת פ ע לו׳ הו א מ כ ח מ ״ ה ש ב נ פ ש‪ ,‬ו כ ל א׳ כ פ י ש ר ש נ ש מ תו מ ת פ ע ל ל בו ב י ר א ת א ל קי ם‪.‬‬

‫ו ב כ ״ז א י ן הי ר א ת ח ט א ל פ ״ ע הי ר א ת א ל קי ם‪ ,‬א ש ר ב׳ ה פ כי׳ ה א לו י מ צ א כ ל א ד ם‬

‫ב ע צ מ ו ש ב ע ת ה ת פ ל ה הו א ע ו מ ד ב ה ת פ ע לו׳ ו ה ת ע ו ר ר ו׳ ו א ח ר ה ת פל ה הנה ל א י ע צ ו ר‬

‫ש ק ר ו או נ א ה‪,‬‬ ‫ה ר עי׳ כ מו כ ע ס‬ ‫ט ו ב י׳ ג ם‬ ‫מ מ דו תיו הלא‬ ‫כח ג ם ל ה ת ג ב ר ע ל א ח ד‬

‫ו מ כ ״ ש ה ר הו רי׳ ל א טו בי׳ ‪ ,‬ו ב פ ר ט ב ד ו ר י תו ם הז ה ש י ש נ ם ב א מ ת הר ב ה י ר ״ א ל פ ״ ע‬

‫כ ש כו ר‬ ‫וי נו עו‬ ‫די חו גו‬ ‫ה הבל‬ ‫א חר‬ ‫הו ל ך‬ ‫ל ד ר כו‬ ‫אי ש‬ ‫ה ע תי ם‬ ‫ו רו ב‬ ‫ל פ ר קי ם‪,‬‬ ‫ו כ ״ז‬

‫ו ח כ מ ת ם ש הו א ה טו ב י ת ב ל ע‪ ,‬ש ז ה ו ״ ע ג לו ת ה ש כי נ ה‪.‬‬

‫‪ (9‬כ״ה בגוכתי״ק‪ ,‬ואוצ״ל ואת מצותיו שמור‪.‬‬

‫קכה‬ ‫קיצורים לספר דרך חיים‬
‫ה ח פ ץ ב ק ר ב ת א ל קי ם י כ י ר ס ב ת ר י ח ו ק ו ש הו א מ פ נ י פ תי ח ת ו רי ק ת ל ב בו‪,‬‬ ‫קיצור‬
‫ב חו ר ב ה ש ק ל י׳ נ כ נ ס י׳ בו‪ .‬י ר א א ל קי׳ ל בו ב ר ש ו ת ו מ פ נ י ב׳ ס בו ת‪ ,‬ה א׳ מ צ ד‬

‫ל ב בו ה נ ש ב ר‪ ,‬בז ה ב׳ א ו פ נ י ׳ ה א׳ רו א ה ה ר ע ש ב ו ו מ צ ט ע ר ר ק ל פ ר קי ם‪ ,‬ו ה ב׳ ש ד ו א ג‬

‫ת מ י ד ג ם ב ה ת ע ס קו תו ב תו ״ מ‪ ,‬ד ש ני ה ם ל א נ כו ני ם‪ .‬י ש ש ה ם י ר א ח ט א כ ע ״ ה ו נ ש י ׳‬

‫ו מ ״ מ אי נ ם י ר א י א ל קי ם ו מ ד ב ר י ׳ ל ה ״ ר ר כ י ל ו ת ו נ ש ב ע י ׳ ל ש ק ר‪ ,‬ו י ש ש הי ר א ת ח ט א‬

‫א י נ ו ל פ ״ ע הי ר א ת א ל קי׳ ש מ ת פ ע ל ב ת פ ל ה ו אי נ ם י ר א י ח ט א ל פ ״ ע ב מ ו ״ מ ב או נ א ה‬

‫ו ב מ ד ״ ר ד ג י א ו ת ו כ ע ם ו ה ת פ א רו ת‪ .‬ה ת עו ר ר ו׳ ה ת פ ל ה מ כ ח מ ״ ה ש ב נ פ ש‪ .‬וז ה ש הי ר א ת‬

‫ח ט א א י נ ו ל פ ״ ע הי ר א ת א ל קי ם י מ צ א כ ל א ד ם ב ע צ מ ו ב ע ת ה ת פ ל ה ו א ח ״ כ ב ע ס קי ו ‪.‬‬

‫ו ב פ ר ט ב ד ו ר י תו ם הז ה‪.‬‬

‫ע נ י נ י ם הו ל לו ת‪ .‬י ר א ח ט א‪ .‬י ר א א ל קי ם‪ .‬ע מ י ה א ר ץ ‪.‬‬

‫פרק ח‪.‬‬
‫ו ה נ ה ב׳ מ י נ י י ר א ה ד י ר ״ ת ו י ר ״ ע א ח ת ה מ ה‪ ,‬ד י ר א ת א ל קי ם הו א ה ה כר ה ב ר ו מ מ ו ת ו‬

‫י ת׳ ל פ ״ ע ו א ו פ ן ה ש ג תו‪ ,‬ו י ר א ת ח ט א ש הו א ה ב כן מ י ר ״ א ש י ר א ל מ ר ו ד ו ל ע ש ר‬

‫נ ג ד ר צ ו נ ו י ת׳‪ .‬ו ב ה ם ב׳ א ו פ נ י ם ב ע נ י ן ה ת ג לו ת ם ב ל ב ה א ד ם‪ ,‬ה א׳ ש ב א ב כ חו ו י ג י ע ת ו‬

‫שו ק ד‬ ‫ע צ מ ו ב פו ע ל‪ ,‬ו כ ן‬ ‫ל ש קו ד ל ה ר גי ל‬ ‫מ צו א‬ ‫בכל עת‬ ‫לפ״ע‬ ‫ב מו ח ו ל ב‬ ‫ב תפל ה‬

‫ל ה ת בו נן ב ה ש ג ה‪ ,‬ו הנ ה ל א כ ל ה ע תי ם ש וי ם ו ב פ ר ט מ פ נ י ה ט ר ד ה ב ע ס קי ם ו ב ז מ נ י׳‬

‫מ ר חו ק‬ ‫ג דו ל ה‪ ,‬ו ר ק‬ ‫ב ה ת בו נ נו ת‬ ‫א ל ק י׳‬ ‫בי ר א ת‬ ‫להתעסק‬ ‫לו‬ ‫כבד‬ ‫א שר‬ ‫ה מ ב ל ב לי׳‬

‫ו ב קי צ ו ר‪ ,‬ו ב מ ש ך הז מן ג ם הי ר א ת ח ט א מ ת מ ע ט‪ ,‬ו ל א ט ל א ט נ ע ש ה כ א י ש א ש ר ל א‬

‫ט ע ם‪ ,‬ט ע ם י ר א ה מ י מ י ו ‪ ,‬ע ר פו ל ט ב א י י ז י ך ו מ ג ו ש ם כ ע ץ י ב ש‪ .‬ו הי א מי ת ה ר ו ח ניו ת‪.‬‬

‫ש נ ש א ר ע ו ד רו ש ם קל‪ ,‬ו א ז ב ע ת ר צ ו ן מ ל מ ע ל ה כ מ ו ב ע ש י ״ ת‬ ‫ו בז ה ב׳ א ו פ נ י ם ה א׳‬

‫י ע ן ו [ ר ר ו ה ו ו י ק ו ץ מ ש נ תו ‪ .‬ו ה ב׳ הו א ש ל א נ ש א ר רו ש ם כ ל ל‪ ,‬ש א ז ג ם ה ה ת עו ר רו׳ ל א‬

‫י ו ע י ל ש ז ה ו מ פ נ י נ פי ל ה ג מ ו ר ה‪ ,‬שז ה ב א ב סי ב ת ה מ ש כ תו ב עו מ ק נ פ ש ו א ח רי ד ב ר‬

‫ה מ ב ד י ל ב י נ ו ל קו נו‪ ,‬כ מ ו ד ב רי ם ה א ס ו ר י׳ מ מ ש א ו ג ם ד ב רי ם ה מו ת רי ם ה מ ג ש מ י ם‬

‫בי ו ת ר‪ ,‬ד ג ם ה ע ו ס קי׳ ב מ ו ״ מ ב מ סי ר ת ד ע ת ם ו ל ב ם‪ ,‬ו כן ב ת א וו ת הי ת ר ב ל ב ו ש י ׳ י ק רי ם‬

‫מ ז ו ר ל נ פ ש ם ״'‪ ,‬א ב ל כ א ש ר הו א ב ז ו ל לי‬ ‫ו ב תי ם ר ח בי ם ו מ א כ ל י מ ע ד נ י ם ‪ ,‬ע ו ד י מ צ א‬

‫ב ש ר ו ס ו ב א י י י ן ל מ ל או ת ב ט נ ו כ ו׳ ו י צ י ר ו י ל ח ו ץ ל כ ל א ד ם ב ה ר ח ב ת ל בו ו י ל ח ו ץ א ת‬

‫ה ע ני ל ה ש ת ר ר ע ל י ו ו י ר ח י ב פ י ו ו ג י א ו ת ל ב בו הנ ה א ז ה ש ו מן ה ט ב עי ו ה ג סו ת מ ג ש ם‬

‫א ו תו ב י ו ת ר ע ד כ י י פ ו ל ה נו פ ל ו א י ן פ ח ד א ל קי ם ל נ ג ד ע י נ י ו כ ל ל‪ ,‬ו ר ק ה ב י ט ו ש י ׳ ב ש ב ר‬

‫ח ״ו מ ט ה ע ו ז ו ב ב ני כו׳‪.‬‬

‫ו ה ב ' הם הי ר או ת ה ע צ מיי ם ו ה ט ב עי ם ש ב נ ש ״ י ש בז ה כו ל ם ש וי ם ג ם א ם י ר ב ה ר ע ת‬

‫ש ב עו ל ם י ש ר א ל הו א ב נ קו ד ת‬ ‫א י ש ק ל ש ב ק לי ם ו ח ט א י ח ט א ב כ ל ה ע בי רו ת‬

‫‪ (10‬בגוכתי״ק יש כאן סימן להוספה‪ .‬ולע״ע לא הגיעה לידינו‪.‬‬

 ‫קיצורים לספר דרך חיים‬ ‫‪250‬‬
‫י ה ד ו ת ו ו י ר א א ל קי ם ו מ ת ע ו ר ר ג ם בי ר א ת ח ט א‪ ,‬ו הו א מ צ ד ש ר ש נ ש מ ת ו ו נ קו ד ת ה ש ז ה ו‬

‫ט ב עי ב נ ע ר בן ו׳ ו ז׳ ש נ ה כ מו ב א י ש ז קן‪ .‬ו נ ר א ה ד ב ר ז ה ב מו ח ש י ו ת ר‬ ‫כ מו ע נ י ן‬

‫ב פ ש ו ט י ׳ ו נ ש י ׳ ל ג ב י ז ק נ י ת״ ח‪ ,‬א י ן ז א י י ן נ קו ד ת י ה ד ו ת ו א י ז ע ר ש ט א ר ק א ז י י ו י א א‬

‫נ א ט ו ר ג ו פ נ י ‪ .‬ו הו א ב חי׳ י חי ד ה ש ב נ פ ש ה מ אי ר ה ב ג י ל ו י ‪.‬‬

‫ג דו ל‬ ‫עד‬ ‫ש ב ק ט ני ם‬ ‫מ ק טן‬ ‫ב ״י‬ ‫ב כ ל ה ה מון‬ ‫הנ ה‬ ‫ב פו ״ מ‬ ‫ש בנ פ ש ם‬ ‫ו ה נ ה ט ב ע זו‬

‫א ף ש אינ ם‬ ‫ש ב ג ד ו ל י׳ ל א י ש ו נ ה ל עו ל ם‪ ,‬כ מו ש נ ר א ה ב מו ח ש ב כ ל ה דו רו ת‪,‬‬

‫ד ו מ י ׳ ז ה לז ה ב ה ש ג ה כ מו ב ע ק בו ת מ שי ח א ל ג ב י ז מ ן מ ר ע ״ ה ד ו ד ו ש ל מ ה בי ה מ ״ ק‬

‫ת נ אי׳ ו א מ ו ר א י ׳ ‪ ,‬מ ״ מ הלב ש ל ם א ת ה׳ ב כ ל ה דו רו ת‪ ,‬ו ה ר א י׳ מ ע נ י ן ה מ ם ״ נ שז ה כ ג׳‬

‫א ל פי ם ש נ ה מ ז מ ן מ ״ ת ו י ש ר א ל ע ו מ ד י ׳ ו י ע מ ד ו חז ק ו מ ת נ ס י ׳ ב כ ל ד ו ר ו ד ו ר ‪ .‬וז ה ו י ר ״ ח‬

‫ג דו ל ה‬ ‫הי ר ״ ח‬ ‫מ מ נ ו י ת׳ ו ל כ ן‬ ‫ע ש ה ל נו ל פ ח ו ד‬ ‫ש ה א ל קי ם‬ ‫ש י ש נ ו ב כ או ״ א ‪,‬‬ ‫וי ר ״ א‬

‫מ הי ר ״ א ו הו א מ צ ד ט ב ע ה נ פ ש י ו ת ר מ הי ״ א ש ב א ב ע בו ד ה‪ ,‬ו ר ק נ ע ל מ ה הי א‪ ,‬ו ב ה ת ג ב ר‬

‫הי צ ר א ז א י ן ב כ חו ל ע צ ו ר ב ע ד ו ל היו ת ה ב ה ע ל ם‪ ,‬א ב ל י ר א ה ז ו ה כ לו ל ה ל א ת ו פ ר ל ע ד ‪,‬‬

‫ו הי א ה ע ו מ ד ת ל נו ב כ ל ע ת‪.‬‬

‫ב׳ או פ ני ם ב ה ת ג לו ת הי ר ״ ח ו הי ר ״ א‪ ,‬ה א׳ הב א ב ע בו ד ה ו ב ה ב׳ ע נ י נ י ׳ ה א׳ מ ה‬ ‫קיצור‬

‫ש נ ש א ר רו ש ם‪ ,‬ו ה ב׳ ש א י נ ו נ ש א ר רו ש ם‪ ,‬ו ב א ב ס בו׳ ד ב ר י ׳ א ס ו ר י ׳ או ג ש ם‬

‫ב ט ב ע ב נ ש ״ י ‪ ,‬ד ט ב ע ז ה ב שו ה ב כ ל‬ ‫ה מו ת רי׳‪ ,‬ו ה ב׳ מ ה ש ה ם ב ע צ ם‬ ‫ת א וו ת‬ ‫ו רי בוי‬

‫י ש ר א ל ‪ ,‬ו ה ר א י׳ מ ה מ ט ״ נ‪.‬‬

‫י ר א ת ח ט א‪ .‬י ר א ת א ל קי ם‪ .‬ת אוו ת הי ת ר‪ .‬מ ם ״ נ‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫פרק ט‪.‬‬
‫מצד‬ ‫ש ע ו ב ד א ל קי ם בי ר א ה‬ ‫ב מי‬ ‫מי עו ט י ר א ת ח ט א גם‬ ‫ש מ צי נו‬ ‫ו ב ז ה י בו א ר מה‬

‫ה ה ת בו ננו ת‪ ,‬ו הו א ל פ י ש ה ת פ ע לו ת ז א ת ש מ צ ד ה ה כר ה ד ו ר ש ת ר ג י ל ו ת ו ש ק י ד ה‬

‫ו הו א ר ק מ ב חי׳ חב׳ ש ב נ ה ״ א‪ ,‬א ב ל אי נ ה ע צ מ י ת די חי ד ה‪ ,‬ו ל כן ש י י ך ב ה ה ת פ ש טו ת‬

‫ו ה ת ע ל מו ת כ מ ו ה ת פ ש ט ו׳ א ו ר הנ ר ש ת ל ו י ב ה א ו י ר הז ך מ ש א ״ כ ב מ קו ם מ ע ו פ ש כ ב ו ר‬

‫ע מ ו ק ל א ת ת פ ש ט או ר ה‪ ,‬א ב ל א ה ו י ״ ר ע צ מ י י ם ) ש ה ם ט ב עי ם( ל א י ש ת נו‪ ,‬ו ה ה ת פ ע לו ת‬

‫ב מו ח הו א ב ד ר ך מ ע ב י ר ו הו א ר ק מ ג ל ה או ת ן ל ה ו צ י א ן ל או ר‪ ,‬ש הו א ר ק ב תו ר סי ב ה‬

‫ל ע ו ר ר ה א הוי ״ ר‪ .‬ו בז ה י ו ב ן מ ״ ש ו א ה ב ת ל׳ ה ב ט ח ה ) ש הו א מ מ י ל א ( ו ל׳ צ י ו ו י ‪ ,‬ו כ ן כ ״ א‬

‫לי ר א ה ש הו א ל ה בי א ם ב ה ת ג לו ת‪.‬‬

‫ו ה נ ה ג י ל ו י נ קו ד ת הלב‪ ,‬ש ה ו ״ ע ת ע לו מ ת ל ב ב א ה ו י ״ ר ע צ מ י י ם ב אי ם ר ק ל ב׳ ס בו ת‬

‫ה א׳ ת שו ב ה‪ ,‬ש ע ״ י ש מ ת ב ו נ ן ב כ ל א ש ר לו‪ ,‬ו נ ו ג ע ה ד ב ר ל ל בו ב מ א ד מ א ד ‪ ,‬אז‬

‫ע ם מ א כ ט אי ם ז י י ע ר א י י נ ג ‪ ,‬ע ד כי ב כ ה י ב כ ה ב מ ר נ פ ש ו ב ב חי׳ י חי ד ה ש ב נ פ ש וז ה‬

‫א י נ ו א ל א ב צ ר לו בי ו ת ר‪ ,‬ו ר ק ב א לו ש נ כ ש ל ו ב פ ר ״ ע ש א ז כ א ל ו נ כ ר ת ה נ פ ש ם ש פ ג מ ו‬

‫ח ו ז ר א ו ר ה א ל קי ל ה חיו ת ם‪ ) .‬ו כ נ ״ ל ד ת ש ו ״ ת‬ ‫בי חי ד ה ו כ מ ו ה ל צי ם כו׳ ו ע ״ י ה ת שו׳‬

‫ק כו‬ ‫קיצורים לספר דרך חיים‬
‫ש ב רי בוי‬ ‫ב פו ״ מ‪,‬‬ ‫ה מ צו ת‬ ‫קיו ם‬ ‫ע ״י‬ ‫ט ו ב י׳‬ ‫ב מ ע שי ם‬ ‫הב׳‬ ‫ו ה סי ב ה‬ ‫ת שו ״ ע(‬ ‫מ עו ר ר‬

‫ה ש קי ד ה ב ה ם ב תו ם ה נ פ ש ע ד מ ם ״ נ ע ל ק ד ו ש ת ש מ ו י ת ‪ /‬ו ה א ר ה מז ה הו א ב קיו ם כ ל‬

‫מ צו ה‪ ,‬הנ ה ע י ״ ז מ ת ע ו ר ר ת ע לו מ ת הלב‪.‬‬

‫ו ב ז ה י ו ב ן מ ״ ש הי ת ה לי ד מ ע ת י ל ח ם‪ ,‬ד מ ע ו ת ד ת ש ו׳ ו הו א ב א מ א מ ו ר א לי כ ל היו ם‬

‫א י׳ א ל קי ך‪ ,‬ד קו ב ״ ה ב ג ל ו ת א א ס ת ל ק ל ע י ל א כו׳ ד ב כ ל נ י צ ו ץ א ל קי ע ״ י פ ר ״ ע‬

‫ש ל ו א ס ת ל ק א ו ר א ל ק י׳ מ ש ר ש נ ש מ תו‪ ,‬ו ה ע נ י ן הו א ד ה ש פ ע ה א ל קי ת ב כ ל ה נ ב ר אי׳‬

‫מ מ״ ח‬ ‫הנ מ שכ ת‬ ‫חי צו ניו ת‬ ‫ה א׳‬ ‫ה ש ג ח ה הם‬ ‫מי ני‬ ‫ד ב׳‬ ‫וי דו ע‬ ‫ה ה שג ח ה‪,‬‬ ‫ע ״י‬ ‫באה‬

‫צ י ר ו פ י ם א ח ר ו נ י׳ ד ש ם א ל קי ם‪ ,‬ו ב א ה ב ה ת ל ב שו ת ב ע ״ ש " ‪ ,‬א ם ש ה ם כ ג ר ז ן ב י ד ה חו צ ב‬

‫בו‪ ,‬ו מ ״ מ ב א ב ה ע ל ם ג ד ו ל ‪ ,‬ו ה ב׳ פ נ י מ י ו ת נ מ ש כ ת מ ע ״ ב צ י ר ו פ י ם ד ש ׳ א ל קי ם‪ ,‬ו ב תי׳‬

‫י א ר ה׳ פ נ י ו א לי ך‪ ,‬ו א מ ר ז ״ ל א י ן מ ז ל ל י ש ר א ל ו כ א ש ר מ ק י י מ י ם תו ״ מ א ז ע י ן ה׳ א ל‬

‫י ר א י ו כו׳‪ .‬ו בז ה י ש ל ה ל י ץ ע ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ם ב ע נ י ן ה ה ש ג ח ה ש מ ח ל ק ב י ן א ד ם ל ב ע ״ ח‪,‬‬

‫ב צ ד י ק י׳‬ ‫ל ט ב ו כ מו‬ ‫ה שג ח ה‬ ‫בז ה ר י ש‬ ‫כ ד אי׳‬ ‫הו א‬ ‫אלא‬ ‫כו׳‬ ‫פ קו חו ת‬ ‫עי ני ך‬ ‫ו כ תי׳‬

‫ו מ ק י י מ י ה מ צו ת‪ ,‬ו ה ש ג ח ה כו׳ ש הו א ל כ ל ו כ מ ו ננו ה‪ ,‬ו כ י ל א ש ל ם ע ו ו ן ה א מ ו רי‪ ,‬ו ג ם‬

‫ב צו מ ח ו חי ו דו מ ם ‪ ,‬ו כ מ ו חל ק ה ז ו ת מ ט ר‪ ,‬ו כ מ ש ל ה מ ל ך ב בי ת ו ו ע י ר ו י ש ג י ח ב ע צ מ ו‬

‫ו ב כ ל ה מ די נ ה ע ״ י ש רי ם ה ש ו א ל י׳ א ו ת ו ו מ ק י י מ י ם ד ב רו ‪ .‬ו ב ד ו ג מ א כ ז ו הו א ג ם י ש ר א ל‬

‫ש נ ת ו נ י׳ ב ה ש ג ח ה פ ר ט י׳ ‪ ,‬א ב ל בז ה ״ ג אז ג ם הם ת ח ת מ מ ש ל ת ה ע׳ ש רי ם‪ ,‬וז הו ג לו ת‬

‫ה ש כי נ ה‪ .‬ו ז הו א י׳ א ל ק י ך ש הו א ב ב חי׳ פ נ י מ י ו ת ‪.‬‬

‫ו ה נ ה ב ת י ק ו ן ח צו ת ד א ז הו א ע י ק ר ז מ ן ה ה ת עו ר רו ת ד ד מ ע ו ת ד ו ק א ב ה ת בו נ נו ב ג ו ד ל‬

‫ה ה על ם ו ה ה ס ת ר ב כ ל ל‪ ,‬ו א ש ר ב ג ל ל ו א ס ת ל ק י ק ר א ד קו ב ״ ה ל ע י ל א ב סי ב ת‬

‫ע נ י נ י ו ו ב פ ר ט ב ע ו ן פ ר ״ ע ש הו א הו א ה גו ר ם ל כ ל מ י נ י ר ע‪ ,‬הנ ה ב כ ה י ב כ ה ב מ ר י ר ו ת‬

‫ע צו מ ה ע ד מ א ד א ש ר ב ב כי׳ ז ו ג ו פ א י ש ב ע נ פ ש ו ל ק ב ל ע ל י ו ע ו מ ״ ש ‪ ,‬ד ה ע נ ג ו ה צ ע ר‬

‫הם ק ו י ן ש קו לי ם מ מ ש‪ ,‬ו ה צ ע ר ה ג ד ו ל הז ה מ ש ב י ע ו ו כ מ ו ה ש ב י ע נ י ב מ ר ו ר י ם ו צ ע ר ז ה‬

‫הו א ר ק ל פ ״ ע ה ע נ ג ש הי׳ ב ק ב ל ת א ו ר פ נ י מ ל ך חיי ם ב ז מ ן ה בי ת‪.‬‬

‫ה א הוי ״ ר ע צ מ י י ם ל א י ש ת נ ו ו נ ק׳ ת ע לו מ ת ל ב‪ .‬ה ת ג לו ת נ קו ד ת הל ב ב א ל ש נ י‬ ‫קיצור‬

‫א לי‬ ‫ב א מו ר‬ ‫בא‬ ‫ה ת שר‬ ‫ה ת עו ר רו ת‬ ‫מ ע ש ״ ט‪.‬‬ ‫ו ה ב׳‬ ‫ת שו ב ה‬ ‫ה א׳‬ ‫ס בו ת‬

‫צ י ר ו פ י ׳ ה א ח רו ני׳‪ ,‬ו ה ב׳‬ ‫מ י נ י ה ש ג ח ה ה א׳ ח י צ ו נ י ו ת‪ ,‬מ ״ ח‬ ‫א י׳ א ל קי ך ‪ ,‬ב׳‬ ‫כ ל היו ם‬

‫פ נ י מ י ו ת מ ע ״ ב צ י ר ו פ י ם ד ש ׳ א ל קי ם‪ .‬בז ה י ש ל ה ל י ץ ע ל ד ע ת ה ר מ ב ״ ם ב ה ש ג ח׳]‪ [.‬ו ז מ ן‬

‫בא‬ ‫ו מז ה‬ ‫ח צו ת‬ ‫ב ת י ק ון‬ ‫ה ש כי נ ה‬ ‫ג לו ת‬ ‫ש הו א‬ ‫א ל קי ך‬ ‫א י׳‬ ‫ד ט ענ ת‬ ‫ה ה ת עו ר רו ת‬

‫ה ד מ עו ת‪ ,‬ו צ ע ר מ ש ב י ע ע ו מ ק ה נ פ ש כ מו ה ע נ ג מ מ ש‪.‬‬

‫ה ת ג לו ת נ קו ד ת הלב‪ .‬ה ש ג ח ה‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫‪ = (11‬בע׳ שרים‪.‬‬
 ‫קיצורים לספר דרך חיים‬ ‫‪252‬‬

‫פרק י‪.‬‬
‫ו ב ז ה י ו ב ן מ ״ ש הי ת ה לי ד מ ע ת י ל ח ם‪ ,‬ש ה ד מ ע ו ת ע צ מ ם הם ה מ ש ב י ע י ׳ א ת ה נ פ ש‬

‫ו כ ט ב ע ה מ ת או נן ו מ י צ ר כ מו ה בן ע ל א ב י ו ש ה ב כי׳ טו ב לו ל ה ו צי א ה ע ל ם צ ע רו‬

‫ב ד מ עו ת ‪ ,‬ד ל ו ל י ז א ת י צ ר לו בי ו ת ר‪ .‬ו כ מ ו ״ ב י ו ב ן ב צ ע ר ה רו ח ני ד כ ל א ש ר י ת ע מ ק י ו ת ר‬

‫מי לוי הנ פ ש‬ ‫ש ג ו ר מ י'‬ ‫ש ה ו ״ ע ה ע בו ד ה ב ה ש ג ת ה תו ״ מ‬ ‫י ש ב י ע נ פ ש ו כ ש ו ב ע הל חם‬

‫ב ע נ ג‪ ,‬ו כן הו א ב ה ת עו ר רו ת ז א ת ד כ ל ד מ ע ה ו ד מ ע ה מ צ ט ר פ ת ל ח ש בון ג ד ו ל ‪ ,‬ל היו ת‬

‫ה ע נ ג ו ה צ ע ר ב אי ם ב מ ש ק ל א׳ מ מ ש‪ .‬וז הו ש א י ׳ ב כ ת בי ה מ קו ב לי׳ ד כ ל ש א י נ ו בו כ ה‬

‫ב ר ״ ה וי ו ה כ ״ פ א י ן נ ש מ ת ו ש ל מ ה‪ ,‬ד ש ל י מ ו ת ה נ ש מ ה הו א ב חי׳ י חי ד ה ש ב נ פ ש ע ״ כ‬

‫ב הז מ ני׳ ה א לו ד ק י ר ו ב ה מ או ר ע ו מ ד ב ה ת ג לו׳ כזו ‪ .‬ו כ ן הו א ב ה ב כי׳ ד ת״ ח ^' ש ז ה ו ע ל‬

‫ע ו ן פ ר ״ ע ש ג ו ר ם ג לו ת ה ש כי נ ה ב ע ״ ש‪ ,‬ו ע ״ י ר י ב ו י ה צ ע ר ש ל ו ש מ ת ב ו נ ן ש הו א ב ד ו ג מ ת‬

‫ה ע ב ד ה מ ו ר ד ב א ד ו נ ו ב מ ר א ה ל פ נ י ו ע ז ו ת מ צ ח שז ה ק ש ה ל ה א ד ו ן י ו ת ר מ א ש ר ב א ם‬

‫ל א י ק י י ם ר צ ו נ ו ת י ו ‪ ,‬ד ב כ ל ה פ ש ע י ׳ ה רי י כ ו ל ע ו ד ל ש ו ב מ ש א ״ כ ב פ ר י ק ו ת ע ו ל ש הו א‬

‫מ ק ו ר ל כ ל ה מ י ני ר ע‪ ,‬ו כ נ ״ ל ב ע׳ ^' א ו י ל י ם כו׳ ו מז ה י ג ד ל ה ב כי׳‪.‬‬

‫ד כ ת י׳ ז א ת‬ ‫ש ל תו ר ה‪,‬‬ ‫הלחמ ה‬ ‫מ ב י א י׳‬ ‫ש ה ד מ עו ת‬ ‫ד מ ע ת י ל ח ם‪,‬‬ ‫הי ת ה‬ ‫פ י׳‬

‫נ ח מ תי ב ע נ י ] י [ ‪ ,‬ו הנ ה א י ן ע נ י א ל א ב ד ע ת ה תו׳ ש הו א כ ב ה מ ה מ מ ש‪ ,‬ו כ ע נ י‬

‫א ש ר כ מ ת י ח ש ב ו י ה י׳ הנ ח מ ה א ש ר ב א מ ר ת ך ח י י ת ני ש הי א ה ת ר‪ ,‬ו ל כ א ו׳ א ם ע נ י הו א‬

‫ב ה כ ר ה ו י ד י ע ת ה תור ה ו א י ך א מ ר ת ך ד ת ו׳ חיי ת ני‪ .‬א ך ה ע ני ן הו א ד ת ל ת ק ש ר י ן כו׳ ו הן‬

‫ס״ר•׳' נ ש ״ י ד י ש ל כ או ״ א ש ר ש ב תו ר ה ב או ת א׳ מ מ ש‪ ,‬ו ל כ ן א ו ת יו ת ה תו׳ מ מ ש מ חי׳‬

‫ה נ י צ ו ץ ה א ל קי ש ב י ש ר א ל ש ה י א ב חי׳ י חי ד ה‪ ,‬ו כ א ש ר פו ג ם א ז נ ק׳ ע ני ‪ ,‬א מ נ ם כ א ש ר‬

‫מ ת ע ו ר ר ב ת ש ר ו בו כ ה ב מ ר נ פ ש ו‪ ,‬ו ה א ל קי ם ח ש ב מ ח ש בו ת‪ ,‬ש ב ל ת י י ד ח מ מ נ ו נ ד ח‪,‬‬

‫הנ ה א ף ג ם ז א ת א ם נ פ ש ו הו ט מ א ה כו׳ בי כו ל ת או ת א׳ ד תו ר ה ל ה חיו ת נ קו ד ת נ ש מ ת ו‬

‫ד תו ר ה או ר‪ ,‬ו הו א ד ו ק א ש ה תו ר ה ב א ה ב ח פ ץ ו ת שו ק ה ג דו ל ה‪ ,‬ד ב כ ל לי׳ ג ד ל ה מ ע ל ת‬

‫ת מי ד‬ ‫ה ת ר ד א פ י ׳ פ ר ק ו מ ש נ ה א׳ ב א ו ת י ו ת ה נ ג לו ת ד ת ו׳ ש נ ק׳ ל ח ם ה סו ע ד‪ ,‬ו ד ת ^'‬

‫ש א י ן לו ז מ ן ק בו ע‪ ,‬א ב ל ל ח ם ז ה הו א כ א ש ר ב א ע ״ י ה ד מ עו ת ד ת ״ ח ל ע ו ר ר ר ״ ר ע ל‬

‫מו שי ב ת הנ פ ש ע צ מ ה‬ ‫ש מ א י ר נ פ ש ו הנה ג ם‬ ‫ש ר ש נ ש מ תו‪ ,‬ו א ז ה תו ר ה הנ ה מ ל ב ד‬

‫ב ש ר ש ש ר ש ה ב ב חי׳ מ ק י ף ה ע ליון ‪ .‬ו ז הו הי ת ה כ ר ל ח ם‪ ,‬ד כ מ ו ש ל ח ם ד תו ר ה מ ש ב י ע‬

‫ב ע נ ג ב ה ש ג ה ג ד ו ל ׳ ו ב ת ע נ ו ג נ פ ל א‪ ,‬הנ ה כ מ ו ״ כ ה מ רי רו ת ה ע צו מ ה מ ש ב י ע א ת ה נ פ ש‬

‫כ מו הל ח ם ש הו א ב ע נ ג ‪ ,‬ו ע ו ד ז א ת ש הו א ה גו ר ם ל היו ת ל ח ם ד ת ר ‪ ,‬ו כ מ ו ש נ ר א ה ב מו ח ש‬

‫ש ד ו ק א מ ה מ ר י ר ו ת ש ב ת פ ל ה מז ה הו א ש ב א ג ו ד ל ה כו ס ף ב תו ר ה‪ ,‬מ ש א ״ כ ה מ ת ע נ ג‬

‫ו ש מ ח ב ע בו ד ה ש ב ל ב י ב ט ל מ ל י מ ו ד ו ‪ ,‬ע ר א י ז ז א ט מ י ט ה ת פ ע לו ת א ל קו ת כ ר ו ז הו‬

‫‪ (12‬־ דתיקון חצות‪.‬‬

‫‪ =(13‬בענין‪.‬‬
‫‪ =(14‬ם׳ ריבוא‪.‬‬
‫‪ (15‬כ״ה בגוכתי״ק‪ ,‬ואוצ״ל‪ :‬וד״ת ]= ודברי תורה[‪.‬‬
‫קכז‬ ‫קיצורים לספר דרך חיים‬
‫א ש ר י ה א י ש ב ו׳ י ש ב‪ ,‬כ ״ א ב תו ר ת ה‪ /‬ד מ ו ש ב ל צי ם הו א פ ר ״ ע כ נ ״ ל ו ע ״ י ה ת שר׳ ו ב כי׳‬

‫ד ת ״ ח ש מ ק ב ל ע ל י ו ע ו מ ״ ש א ז הנ ה ר ק ב תו ר ת ה׳ ש הו א ב חי׳ ל ח ם ח פ צו ו ת ש ו ק ת ו‬

‫ה ע צ מי‪.‬‬

‫ה ב כי׳ מ ו צ י א ו מ פ י ג ה צ ע ר‪ ,‬ו כ ל ד מ ע ה מ צ ט ר פ ת ל ח ש בון‪ .‬ע ב ד ה מ ו ע י ז פ נ י ו‬ ‫קיצור‬

‫ק ש ה ל ה א ד ו ן י ו ת ר מ א ש ר ל א י ע ש ה ר צ ו נ ו ‪ .‬ל ח ם ד תו ר ה כ א ו ״ א מ י ש ר א ל י ש‬

‫לו או ת ב ת ר‪ ,‬ב כ ח א ו ת יו ת ה תו ר ה ל ה חיו ת ש ר ש ו מ ק ו ר נ ש מ תו‪ ,‬א מנ ם ל ח ם ז ה ב א ע ״ י‬

‫ה ק ד מ ת ה ב כי׳ ב ת י ק ו ן ח צו ת‪ ,‬ב ת פ ל ה ב ע ב ו ד ׳ ה ה ת בו נ נו׳ ב׳ או פ ני ם ה א׳ ב מ ר י ר ו ת ‪ ,‬ו ה ב׳‬

‫ה ת שו ק ה ל תו ר ה‪ ,‬ו מ ה ה ש ג ה ל א י הי׳ ל פ י‬ ‫א ח ר ה תפל ה‬ ‫מ ה מ רי רו ת נ ע ש ה‬ ‫ב ה ש ג ה‪,‬‬

‫ש נ פ ש ו ש ב ע ה ב ה ש ג ת א ל קו ת‪.‬‬

‫ד מ ע ו ת ‪ .‬א ו ת יו ת ה תו ר ה‪ .‬מ ר י ר ו ת ו ה ש ג ה ש ב ת פ ל ה‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫פרק יא‪.‬‬
‫עצם‬ ‫היי נו‬ ‫ה נ פ ש‪,‬‬ ‫עצם‬ ‫עד‬ ‫ה נו ג ע ת‬ ‫ה ת שו׳‬ ‫ע נין‬ ‫ב מ הו ת‬ ‫מו בן‬ ‫כ ״ז‬ ‫ו ה נ ה א חר‬

‫מ ע שיו הלא‬ ‫בז כ רון‬ ‫ה פ ר ״ ע‪ ,‬ו ה ב׳‬ ‫ה א׳ ב ת י ק ון‬ ‫מ ב׳ ד ב רי ם‬ ‫הי ה דו ת‪ ,‬ש ב א ה‬

‫טו בי ם ו כ מ ״ ש ו ח ט א תי נ ג ד י כו׳ ו מ י ד ב ז כ ר ו י ב כ ה‪ ,‬ו ה ב כי׳ ב ד מ ע ו ת ד ו ק א שז ה ו ת י ק ו ן‬

‫ע ל ע י ן רו א ה ו ל ב חו מ ד‪ ,‬כי ה ב כי׳ הו א ת י ק ו ן ל פ ג ם ה ר אי׳ וז ה ו ב ב כי י ב או ש הו א ע ״ י‬

‫ה ת ש ר ב מ ר נ פ ש ד א ז א בי ה ם ש ב ש מ י׳ מ ת ג ל ה ע לי ה ם ו ה וי ב כי׳ ש ל ש מ ח ה כ ש מ ח ת‬

‫מ אי ר האר ת‬ ‫א ו ת יו ת ש ב ת ד ב ש ב ת‬ ‫א נ ו ש‪ ,‬ד ת ש ב‬ ‫ב ני ם ב ה ג לו ת א בי ה ם‪ .‬וז הו ת ש ב‬

‫ש מ ח ה ו ב כ י׳ זו‪.‬‬

‫ו ה נ ה ב כי׳ ש ל ש מ ח ה הו א ה י פ ך ה ב כי׳ ב מ ר י ר ו ת ה נ ״ ל ו הי א ב ב׳ ד ב ר י ׳ ה א׳ מ ה ש הי׳‬

‫ב רי חו ק ה ע צ ם ע ד הנ ה ו ה ב׳ מ ה ש נ ת ק ר ב ו רו א ה ב א ו ר ה א ל קי ו כ מ ״ ש ו א מ ר‬

‫ביו ם ה הו א הנ ה א ל ק י נ ו ז ה כ ר ו הו א ד כ ת י׳ ו י ס ו פ ו ע נ וי ם ב ה׳ ש מ ח ה‪ ,‬א ב ל א ב י ו נ י א ד ם‬

‫ב ע ״ ת ב ק ד ו ש י ש ר א ל י ג י ל ו ב תו ם׳ ו ע י ל ו י י ו ת ר ל פ י שז ה הי׳ כ ל נ קו ד ת נ פ ש ם ב ע ת‬

‫כ ל ל ל פי‬ ‫ה פ כי׳‬ ‫א י ן ז ה ב׳‬ ‫ת שו ב ה‬ ‫שבכל‬ ‫והשמחה‬ ‫ד ה ב כי׳‬ ‫יו בן‬ ‫ה מ רי רו ת‪ ,‬ו בז ה‬

‫ש מ י צ ר ו ד ו א ג ת חל ה ו כ מ ו ] מ ן מ ע מ ק י׳‬ ‫ד ש מ ח ת ו ב ק י ר ו ב ו א ל ה׳ הו א ל פ י ע ר ך מ ה‬

‫מ מ שי ך ע ל ע צ מו‬ ‫ש נ ו ג ע ב ע צ ם נ קו ד ת י ה ד ו ת ו ו ע י ״ ז‬ ‫ק ר א תי ך מ עו מ ק א ד ל ב א מ ה‬

‫ר ח מי ם ר בי ם ו ש ע ר י ד מ ע ו ת ל א נ נ ע לו ו ש מ ח ת ו י ת ג ד ל ש נ י צ ל מ מו ת ל חיי ם מ מ ש‪.‬‬

‫ו ב ז ה י ו ב ן ד ה ת ש ו׳ ש ב מ ע ש ה‪ ,‬ו ה י י נ ו ת ש ו ״ ת הו א ל מ ע ל ה הרב ה מ ת ש ו ״ ע ש מ ע ו ר ר י ׳‬

‫א ו ת ו מ ל מ ע ל ה‪ ,‬ו כ נ ״ ל ב ד ו ג מ ת ה נ י צ ו ץ ה עו ל ה מ ע צ מ ו א ל ה א בו ק ה‪ ,‬ד ב ג ל ו ת א‬

‫קו ב ״ ה א ס ת ל ק ו כ מ ״ ש א ס ת י ר פ נ י ו כ ן נ י צ ו צ ו ת ה ק דו ש ה הם ב ת כ לי ת ה ה ס תר‪ ,‬ו ע ״ י‬

‫ת ש ו ״ ת ג ו ר מ י ׳ ל היו ת ת ש ו ״ ע ק י ר ו ב ה מ או ה א ל ה נ י צ ו ץ ‪ ,‬ו מ ״ ש ה שי ב נו א ל י ך ו נ ש ו ב ה‬

‫ו ה שי ב ל ב א בו ת ש ת ש ו ״ ע ק ד ם ז הו ל ע ״ ל ד א ז ו ע י נ י ך ר ו א ו ת כ ר א ב ל בז ה ״ ג ת ש ו ״ ת‬

‫ק ד ם‪ ,‬ש א ״ כ ה רי ג י ל ו י ה ת ש ו ״ ע ד ל ע ״ ל הנ ה ב א ע ״ י ה ת שו ״ ת ד ע ת ה ו א ״ כ ה ק צ ה ד ח ב ל‬
 ‫קיצורים לספר דרך חיים‬ ‫‪254‬‬

‫י ע ק ב מ ע ו ר ר ק צ ה ה ע ליון‪ ,‬ו ז הו א ם ת ע י ר ו ע ד ש ת ח פ ץ ה ת ג לו ת א ה ״ ר ה ט ב ע י׳ ו א ז‬

‫מ ת ע ו ר ר ה א הב ה ש ל מ ע ל ה ו א ח ״ ב ע ״ י ג י ל ו י ה א הב ה ש ל מ ע ל ה הו א ה ת ג לו ת ה א הב ה‬

‫מ מ ש ל מ ט ה ו כ נ ״ ל ד ב א ה ב ת ה א ב ל בן ו ב ן ל א ב י ו א י ן ל ח ל ק כ ל ל‪.‬‬

‫מ הו ת ת ש ו׳ א מ י תי ת ב א ה ב ב׳ ד ב ר י ׳ ה א׳ ת י ק ו ן פ ר ״ ע‪ ,‬ו ה ב׳ מ ע ש ה ב פ ו ״ מ ‪,‬‬ ‫קיצור‬

‫ה ר אי׳‪ ,‬ת ש ב‬ ‫ה ב כי׳ ת י ק ו ן ע ל ע י ן רו א ה ו ל ב חו מ ד‪ ,‬ה ד מ עו ת ת י ק ו ן ל פ ג ם‬

‫ש ב ת‪ .‬ב כי׳ ש ל ש מ ח ה ב ב׳ ד ב ר י ׳ ה א׳ ה רי חו ק ש הי׳ ע ד הנה‪ ,‬הב׳ ש נ ת ק ר ב ו רו א ה כו׳‬

‫ב כי׳ ו ש מ ח ה כ א ח ד‪ .‬בז ה ״ ג ת ש ו ״ ת קו ד ם ל ת ש ו ״ ע‪ ,‬ו ל ע ״ ל ת ש ו ״ ע קו ד ם‪.‬‬

‫ת שו ב ה‪ .‬ב כי׳‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫פרק יג‪.‬‬
‫ש נ ו ג ע לו‪,‬‬ ‫ו ה נ ה כ ל מ ה ש נ ת ״ ל ב ע נ י ן ה ת ש ר הו א ב כ ל לו ת מ הו ת ע נ י ן ה ת שו׳ מ ה‬

‫ד א ם ו א ם פ א ר נ ע מ ט אי ם ב ע צ ם י ה ד ו ת ו ש ז ה ו ב חי׳ י חי ד ה ש ב נ פ ש ו ב ד ר ך פ ר ט‬

‫הם ד׳ מ ד ר י׳ ב ת ש ר ש ה ם נ ג ד נ ר נ ״ ח ה א׳ ד נ פ ש ‪ ,‬ו ה ב׳ ב רו ח ו כ מ ״ ש ו ה רו ח ת שו ב כו׳‬

‫ה ג׳ ב נ ש מ ה ו כ מ ו א ם כ ר ו נ ש מ ת ו א ל י ו י א ס ו ף ה ד׳ ב חי׳ ש הו א ב חי׳ מז ל א ו י ה י ה א ד ם‬

‫ל נ פ ש חי׳‪ ,‬ו ל היו ת כי נ ע ו ץ ת ח ב ״ ס הנ ה ה ת ש ר ד מ ע ש ה הו א מ ח ז י ר כ ל ה או ר ו ה חיו ת‬

‫ו מ מ ל א כ ל ה פ ג מי ם‪.‬‬

‫ה א ל קי ם ו ע ״ י‬ ‫ע ״ י צל ם‬ ‫הו א‬ ‫ש הי לו ך ה אד ם‬ ‫א ך בצל ם י ת ה ל ך אי ש‪,‬‬ ‫ו ה נ ה כ תי ב‬

‫ה עוו נו ת נ פ ג ם ה צל ם ו א י ך י ה ל ך ב כ חו‪ ,‬ו ע ו ד ז א ת ש כ ל הי לו כו ע ״ י ה צ ל ם י פ ו ל‬

‫ע נ י ן ה ב חי ר ה‪ ,‬א ך ה ע ני ן ב ד ר ך ש א ד ם רו צ ה כ ר ו ת ל וי ב ב חי ר תו‪ ,‬א מ נ ם א ם בו ח ר ב ר ע‬

‫א י ך י ס ע י י ה ר ‘ ה צ ל ם‪ ,‬א ל א ש כ ן הו א‪ ,‬ו ג ם ז ה ג ם א ם ח ט א ו פ ש ע הנה ע ״ י ת ש ו׳ ב פ ו ״ מ‬

‫ו ה י י נ ו ש ר ק בו ח ר ב טו ב הו א נ ש מ ר ש ל א ב ה כ נ תו ו ע ב ו ד ת ו כ ל ל מ צ ד ה צ ל ם א ל קי׳ ש ז ה ו‬

‫ל׳ י ת ה ל ך‪.‬‬

‫ו ה נ ה ת ש ר ר א שו נ ה הו א ה סכ ם ה ב חי ר ה ב טו ב ש ע ו ש ה ה סכ ם חז ק ב נ פ ש ו ש י ב ח ר‬

‫ב טו ב ו ל ש נ ו ת ד ר כ י ו ה ק ו ד מ י׳ ו נ ז כ ר כ ל ע נ י נ י ו ב פ ר ט ו מ תו ד ה ע לי ה ם ו עוז ב ם‪,‬‬

‫ד ג ו ף ו ע צ ם עז י ב ת‬ ‫ו כ מ ״ ש ו מו ד ה ו ע וז ב ‪ ,‬ד ת ח ל ה מו ד ה ב ו י ד ו י ד ב ר י ׳ ו א ח ״ כ עוז ב ם‬

‫ה ח ט א הו א ע ו ד קו ד ם לז ה ד א ל ״ כ הוי כ ט ו ב ל ו ש ר ץ ב י ד ו א ל א ד ה ו י ד ו י ד ב ר י׳ מ ו ע י ל‬

‫מ ח ט איו‪,‬‬ ‫שנ ב ר או‬ ‫ה מ ל א כי׳‬ ‫חו מ ר‬ ‫לבטל‬ ‫הו א ר ק‬ ‫ד הוי דוי‬ ‫א מי תי ת ‪.‬‬ ‫עזי ב ה‬ ‫ש ת הי׳‬

‫וז ה ו ״ ע פ סו ק ב י ד ך א פ ק י ד רו חי ש ה ו ״ ע ב א ״ ר ^' ו ה ו ״ ע פ ס ו קי ד ר ח מי ש ג ם ה צ ד י ק י׳‬

‫מ ח ו י י ב י׳ בז ה וז הו פ ד י ת או ת י מן ה ק לי׳ ש ל א י ו ד ב ק ו בו נ ש מ ת ג ו י וז הו ב ר כ ת ה ש ח ר‬

‫ש ל א ע ש א נ י ג ו י כ ר וז ה ו מו ד ה ו ע ו ז ב ש ע ״ י ה עזי ב ה ו מ ו ד ח מ ע ו ר ר ע ל ע צ מו ר ח מי׳‬

‫ב ר ח מי׳‬ ‫דו ק א י רו ח ם‬ ‫ש בז ה‬ ‫ד ב רי׳‬ ‫ב ג ו ד ל ה ת ח נו ני׳ ב ה כנ ע ה ג ד ו ל ה ו ב ו י ד ו י‬ ‫ג דו לי׳‬

‫‪ (16‬כ״ה בגוכתי״ק‪ ,‬ואוצ״ל‪ :‬יסייעהו‪.‬‬

‫‪ =(17‬באר ר״ת בידך אפקיד רוחי‪.‬‬
‫קכח‬ ‫קיצורים לספר דרך חיים‬
‫ה ע ל י ו נ י׳ ל ק ש ר ו ל ח ב ר א ת א ש ר כ ר ת ו ה פ סי ק ב ח ט איו‪ ,‬וז הו ב ך י רו ח ם י תו ם‪ ,‬י תו ם הו א‬

‫מ י ש פ ג ם ב ח ט אי ו ו ע ו נ ו ת י ו ‪ .‬ו י ש נ ו י תו ם מ א ב י ו ש פ ג ם ב או ת י ו ״ ד ש הו א ב א ב א‪ ,‬ו י ש‬

‫ש פ ג ם בי ״ ה ]ו כ מו‬ ‫מ א ב א ו אי מ א‬ ‫מ א מ ו ש פ ג ם ב או ת ה ״ א ד א י מ א ‪ ,‬ו י ש י תו ם‬ ‫י תו ם‬

‫ה ג או ה ב ג י מ׳ י ״ ה[ ו ע ״ י ת שו ב ת ו ב ה כנ ע ה ר ב ה ו ב ת ח נו ני ם ג ד ו ל י ׳ ב ו י ד ו י ו עזי ב ה י רו ח ם‬

‫כו׳‪.‬‬

‫ת ש ו׳ ה נ ״ ל הי א כ ל לי׳ ב ע צ ם נ קו ד ת הי ה דו ת ו הי א ב חי׳ י חי ד ה‪ ,‬ו ב פ ר ט הם ד׳‬ ‫קיצור‬

‫ת ש ו׳ נ ג ד נ ר נ ״ ח‪ ,‬ו כ ת י ב א ך ב צ ל ם צ׳ נ ר ״ ן ל ״ מ חי׳ י חי ד ה‪ ,‬ת ש ו ׳ ד נ פ ש הו א‬

‫מ ו ע י ל ל חיז ו ק‬ ‫ד ב רי׳‬ ‫ש הוי דוי‬ ‫ו עוז ב‬ ‫ד ב רי׳‬ ‫בוי דוי‬ ‫מו ד ה‬ ‫ב פו ״ מ‪,‬‬ ‫במעשה‬ ‫ת שו ב ה‬

‫ה עזי ב ה‪ ,‬ב ך י רו ח ם י תו ם‪ ,‬י תו ם מ א ב י ו א ו מ א מו‪ ,‬או מ ש ני ה ם ו ע ״ י ה ה כנ ע ה י רו ח ם‪.‬‬

‫ת שו ב ה ב מ ד ר י׳ נ פ ש‪ .‬מו ד ה ו ע ו ז ב ‪ .‬י תו ם‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫פרק יג‪.‬‬
‫צ ״ ל ה ה פ ר ש ב י ן ת ש ו׳ ד ב חי׳ נ פ ש ל ת ש ו׳ ד ב חי׳ רו ח‪ ,‬ד נ פ ש ג ״ כ ב חי׳ חל ק‬ ‫ומעתה‬
‫שכל‬ ‫ב ר צון‬ ‫הנ פ ש‬ ‫ד כ ל נ קו ד ת‬ ‫ע שי׳‪,‬‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫ש הו א‬ ‫אלא‬ ‫מ מ ע ל‪,‬‬ ‫א לו ק ה‬

‫ה שג ה‬ ‫ד י ש לה ם‬ ‫ה ש מי ם ל ך מ ש ת חוי ם‪,‬‬ ‫ו מ ד ו ת הו א ר ק ב מ ע ש ה ל ב ד‪ ,‬ו כ מ ו ו צ ב א‬

‫א ל קי ת ו ע כ ״ ז א י נ ו א ל א ע ש י ׳ ב פ ו ״ מ ‪ ,‬ו ר ק ש הו א ב מ ד ר י ׳ ג בו ה מ הו ד א ת ה מ ל א כי׳‪,‬‬

‫ד ל היו ת ה נ ש מ ר מ ב חי׳ פ נ י מ י ׳ ה כ לי ם‪ ,‬ו ל כן ג ד ו ל י ם מ ע ש ה צ ד י ק י׳ מ מ ע ש ה ש ו ״ א‪.‬‬

‫ו ר ו ח הו א ב מ ד ר י׳ ע ל י ו ן יו ת ר‪ ,‬ד כ ל עי ק ר ה הי א ב מ ד ו ת ש ב ל ב ו כ מ ו ש נ ר א ה ב רו ח‬

‫ה ת עו ר רו ת א ה ב ה ב א ד ם ש ז ה ו ה ת פ ע לו׳ ו ה מ ש כ ת ה נ פ ש‪ ,‬א ב ל ה כ ל הו א ב מ דו ת ‪,‬‬

‫ו בז ה ג ו פ א י ש נ ם ח לו קי ב נ ״ א ז ה ב כ ה וז ה ב כ ה‪ ,‬ע ד כי ג ם ד ו ״ ר ה ט ב עי ם הי א ל פ י רו ח‬

‫ה א ד ם ה עו ל ה‪.‬‬

‫ו ב ז ה י ו ב ן ה פ ר ש ה ת שו ב ה ד נ פ ש ש הו א ר ק ב מ ע ש ה ב פ ו ״ מ ב ש י נ ו י ה ב חי ר ה‪ ,‬ו א ם‬

‫ג מו ר‪,‬‬ ‫כ ל ו ל מ ר צ ו ן ו ש כ ל ו מ ד ו ת א ב ל ה כ ל הו א ב א ב מ ע ש ה ב ה ס כ ם‬ ‫ש הו א‬

‫ו ת ש ו ב תו א מ ת ש ל א י שו נ ה‪ ,‬ו ע נ י נ ה ב ב י ר ו ר י ם הו א ב נ ו ג ה ד ע ש י ׳ ד ר ו ב ו ר ע‪ ,‬ו ת ש ו׳‬

‫ד ב חי׳ רו ח‪ ,‬ש מ ש כ ן ה רו ח ב ל ב ו נ ש מ ה ב מו ח‪ ,‬ד ב ה ת עו ר רו ת רו ח ז ה ה רי ו ד א י כי י ש‬

‫ה די בו ר אל א חר ט ה בלב‬ ‫חי צו ניו ת‬ ‫אין זה ר ק‬ ‫ה רי‬ ‫ר צון ו ש כ ל ג דו ל ד הוי דוי‬ ‫בז ה‬

‫ב ה כנ ע ה ג דו ל ה‪ ,‬ו ב חי׳ רו ח ה רי י ש נ ה ג ם ב א נ ש י ׳ פ ש ו ט י ׳ ש ז ה ו ״ ע מ ה ש מ ת ע ו ר ר י ם‬

‫פ ת או ם ל ש ו ב א ל הוי׳‪ ,‬ו ג ם ה צ ד י ק י׳ צ ר י כ י ם ל ה ו כ מ ו ב ק ש ע ה מ ״ ט ב י ד ך א פ ק י ד כו׳‬

‫ו ב ו י ד ו י ת חל ה‪.‬‬

‫ו ה נ ה ב ק י ו מ י ה ת ש ר ל פ ע מ י ם ה ה ס כ ם ) ת שו׳ ד נ פ ש ( חז ק יו ת ר‪ ,‬ו ל פ ע מי ם ה ה כנ ע ה‬

‫) ת שו׳ ד ר ו ח( חז ק י ו ת ר ש ג ו ר ם ש ל א י ש ת נ ה‪ ,‬ו ב א מ ת הנ ה ב ה כנ ע ה זו‪ ,‬ה רי י ש‬

‫מ ד ר י ׳ רו ח ו מ ״ מ הנ הו‬ ‫מ ד ר י׳ ה א׳ ד ג ם ה ב כי׳ ב ל ב ע מ ו ק ו ב ה ת פ ע לו ת ש ז ה ו‬ ‫בה ב׳‬

‫מ תיי ח ם א ל ה נ פ ש ע ד י י ן ל פ י ש הו א ב א ע ל ה מ ע ש ה ב פ ו ״ מ ‪ ,‬א ב ל ע י ק ר ה ת ש ר ש ב ל ב‬
 ‫קיצורים לספר דרך חיים‬ ‫‪256‬‬

‫הו א א י נ ו ע ל ע ב י ר ו ת ב פ ו ״ מ‪ ,‬כי ג ם מ י ש ל א ח ט א ב פ ו ״ מ הו א רי ק ם מ כ ל א ו ר א ל קי‬

‫ב מו ח ו ל ב‪ ,‬ו כ ל א ד ם ש א י נ ו טו ע ה ב ע צ מ ו ה ל א י מ צ א רו ב מ ח ש בו ת ח ו ץ ש ל ה ב ל ו ר ע ו ת‬

‫ט ר ו ד ב ה ב לי ע ו ה ״ ז כ ר ‪ .‬ו ע ״ ז הו א‬ ‫רו ח‪ ,‬ו ת פ ל תו מ ה ש פ ה ו ל ח ו ץ‪ ,‬ו ל בו ר חו ק ל ג מ ר י‬

‫ה ב ק ש ה ב ב כי׳ ד ת י ק ו ן ח צו ת ל ב ט הו ר ב ר א לי כו׳ ש ל א י ל ך א ח רי ה הבל‪ ,‬ו י ה י ׳ כ ב ר י׳‬

‫ח ד ש ה ש ז ה ו ה ת שו ב ה ד רו ח‪ .‬ו מ ״ מ ה רי ז ה מ ו ב ן ד ה ת ש ו׳ ב מ ר י ר ו ת הו א י ו ת ר ב ת ש ו׳‬

‫ד מ ע ש ה ש הו א ה ת שו ב ה ד נ פ ש ‪.‬‬

‫נ פ ש ג ״ כ חל ק א לו ק ה מ מ ע ל א ל א ש הו א ע ש י ׳ ‪ ,‬ת ש ו׳ ד נ פ ש ב מ ע ש ה ו ה ס כ ם‬ ‫קיצור‬
‫חז ק‪ .‬רו ח ג בו ה י ו ת ר מ דו ת‪ .‬מ ש כ ן ה רו ח ב ל ב ו ה נ ש מ ה ב מו ח‪ .‬ת ש ו ׳ ד רו ח י ש נ ו‬

‫ג ם ב פ שו טי ם ‪ ,‬ו ה ו ״ ע ה ה ת עו ר רו׳ פ ת או ם‪ .‬ה כנ ע ה ו ב ה ב׳ מ ד ר י ׳ ה א׳ ע ל ה מ ע ש ה‪ ,‬ו ה ב׳‬

‫ע ל ה ה ת ק ש רו ת ב עו ה ״ז ו ב ה ב ל‪ ,‬ו ע ״ ז הו א ה ב ק ש ה ב ת ״ ח ל ב ט הו ר ב ר א‪ ,‬ב רי א ה ח ד ש ה‪,‬‬

‫ו ב ת ש ו׳ ד מ ר י ר ו ת ה מ ע ש ה עי ק ר ‪.‬‬

‫ת שו ב ה ד נ פ ש ‪ .‬ת שו ב ה ד רו ח‪ .‬ה כנ ע ה‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫פרק יד‪.‬‬
‫ו ה נ ה כ מו ש י ש ה פ ר ש ב י ן ת ש ו ׳ ד נ פ ש ל ת ש ר ד רו ח‪ ,‬כ מ ו ״ ב הו א ג ם ב י ן רו ח ל נ ש מ ה‪,‬‬

‫ד נ ש מ ה ב מו ח ו ה רו ח מ ק ב ל מ ה נ ש מ ה כ מו ש ה נ פ ש מ ק ב ל מ ה רו ח‪ ,‬ו ה מו ח כ ו ל ל‬

‫ה כ ל ו כ י ד ו ע ב ע נ י ן נ ר ״ ן ש ה ם מו ח א ל ב א ו כ ב ד א ‪ ,‬ו ה ם ג׳ מ י נ י ת שו ב ו ת ל ת קן ה פ ג מ י׳‬

‫ד ג׳ כ לי ם‪ .‬ו כ תי ב נ ר ה׳ נ ש מ ת א ד ם‪ ,‬ד י ש בו ש ם הוי׳ כ ס ד ר ו ת ח ל תו קו צ ו ש ל י ו ״ ד ו נ ק׳‬

‫חלק הוי׳ מ מ ש‪ ,‬ו ה י ו ״ ד הו א ב חי׳ ח ב׳ ה ״ א בי נ ה ו׳ מ ד ו ת ה״ א א ח רו נ ה מ ע ש ה‪ ,‬ז הו‬

‫ב ס ד ר ה מ ש כ תו‪ ,‬א ב ל ב ת ש ר ו ת י ק ו ן הו א מ ל מ ט ה ל מ ע ל ה ל ק ש ר ם ו ל ת קנ ם ז ה בז ה‪ ,‬וז ה ו‬

‫ת שו ב ה ת ש ב ה׳‪ ,‬ש הו א ה ״ א א ח רו נ ה מ ע ש ה ל ג ב י ו׳ מ דו ת‪ ,‬ו׳ מ ד ו ת ל ג ב י ה ״ א ר א שו נ ה‬

‫שי אי ר‬ ‫ת אי ר נ ר ״י‪,‬‬ ‫ל י ו ״ ד ב חי׳ חכ׳ ל ת קן כ ל ה פ ג מ י׳ ל היו ת כי א ת ה‬ ‫בי נ ה‪ ,‬ו ה ״ א‬

‫ה ״ י ) ב מ י ל ו י י ו ״ ד ו ל א ב א׳( ו הו א ב ת י ק ון‬ ‫וי ת ג ל ה ה י ו ״ ד ל הי ו תו ק רו ב א ל ה אין‪ ,‬ד א ז‬

‫ה מ ח׳‪ .‬ו מ י ש פ ג ם ב י ו ״ ד ע צ מ ו ש הו א ה ר אי׳ ד ח כ׳ אז ת י ק ו נ ו ע ״ י מ ק י ף ד ח י׳ ש הו א‬

‫הל׳ ד צ ל ״ ם ש נ ק׳ מז ל א‪ .‬ו ז הו כ ל ה נ ש מ ה ת ה ל ל י ״ ה ש ב נ ש מ ה ד א ז מ מ י ל א י א י ר הו ״ ה‬

‫ד מ ד ו ת ו מ ע ש ה‪ .‬ו ק ש ה ה ר הו רי ע בי ר ה ש ג ו ר ם ט מ טו ם ה מו ח‪ ,‬מ ע בי ר ה ע צ מו ש ג ו ר ם‬

‫ט מ טו ם הלב‪ ,‬ו ל כ א ו׳ ה ע בי ר ה ע צ מ ה ק ש ה י ו ת ר‪ ,‬ו ל כן ה עו נ ש ע ל ה מ ע ש ה‪.‬‬

‫ו ה נ ה ב ו י ד ו י ד ק ״ ש ש ע ה מ ״ ט ה רי י ש ד׳ תי ק ו ני ם ב ד׳ א ו ת יו ת ד ש ם הוי׳ ע ״ י ד ״ מ‬

‫בי ת ד י ן ש ה ם ד׳ ע ב ו ד ו ׳ ח לו קי ם ה א׳ ה ע בו ד ה ד ק ״ ש ל ת קן או ת י ו ״ ד ש הו א‬

‫ה פ ג ם ב ע צ ם א ו ר ה בי טו ל ל א י ן ה א ל קי הב א ע ״ י ה פ ר ״ ע ש הו א כ ע ״ ז מ מ ש‪ ,‬ו מ י ת ת ו‬

‫ב ס קי ל ת א ב ״ן‪ ,‬ד ח י י ב א מ ב ל ב לין ל י׳ ו ת י ק ו נ ו ב א׳ ב ״ ן כו׳ וז ה דו ק א ב ק ״ ש ב י ח ו ד או ״ א‪.‬‬

‫הב׳ ה פ ג ם ב מו ח ד ש ם מ ש כ ן ה נ ש מ ה‪ ,‬ע ״ י מ ״ ז ד א ש ז ר ה ב ר ע ג מ ו ר ‪ ,‬ו מ י ת ת ו ב ש ר י פ ה‬

‫ש הו א ש ר י פ ת ה נ ש מ ה ר ״ ל‪ ,‬ו לז א ת ת קו נו ע ״ י ת פ י ל י ן ש ה ם ב חי׳ מ קי פי ם ד חו ״ ב ל ח ב ר‬

‫ה מו חין ו ה מ דו ת ] ו י ״ ל ד ז ה ו ״ ע ר צו ע ה ש ״ ר ע ל ה חז ה‪ ,‬כ מ ב ו א ר ב ק ב ל ה‪ ,‬ו ל היו ת כ ר ו כ י׳‬

‫קכט‬ ‫קיצורים לספר דרך חיים‬
‫ב ח גו ר ה‪ ,‬ה מ פ ס ק ת ב י ן הלב ו ה כ ב ד‪ ,‬ו ש י ג י ע ו ע ד נו ״ ה כ ר [ ה ג׳ ב פ ג ם ה רו ח ש ב ל ב ש ה ם‬

‫ש טו ת‬ ‫ב ה רו ח‬ ‫ממש‬ ‫ש נ מ ש ל כב המ ה‬ ‫מ ה ל ב‪,‬‬ ‫ה מו ח‬ ‫הפרד ת‬ ‫ו מי ת תו ב ה רג‬ ‫ה מ דו ת‪,‬‬

‫ש ע י ״ ז נ ש מ ר מ ה ר ע‪ ,‬ו כ מ ו‬ ‫ד צ צ י ת ל ״ ב נ ת״ ח‬ ‫ע ל ה א מ ת‪ ,‬ו ת י ק ו נ ו ב ע ב ו ד ׳‬ ‫המכסה‬

‫ש ט פ חו ע ל פ נ י ו ‪ ,‬ו ה ם ה מ ש כ ת ה מו חין ב ל ב מ מ ש‪ ,‬ה ד׳ ב פ ג ם ה מ ע ש ה‪ ,‬ד מ י ת ת ו ב חנ ק‬

‫ש הו א הו צ א ת ח רו ח חיי ם ר ״ ל ו לז א ת ת י ק ו נ ו ע ״ י ה ת פ ל ה ד ו ק א ד ע נ י ן ה ת פ ל ה הו א‬

‫ל ע שו ת ה סכ ם חז ק ב נ פ שו‪ ,‬א ש ר ב מ י ל א ב א ב פ ו ע ל טו ב ב קיו ם ה מ צו ת ו ב ה נ ה ג׳ היו ם‬

‫כ פ י ה ה סכ ם ש ב ת פ ל ה‪.‬‬

‫נ ר הוי׳ נ ש מ ת א ד ם‪ ,‬ש ם הוי׳ ש ב נ פ ש ‪ ,‬י ו ״ ד ח ב׳ ה ״ א בי נ ה ו׳ מ ד ו ת ה ״ א‬ ‫קיצור‬

‫מ ע ש ה‪ ,‬ה מ ש כ ה מ ל מ ע ל מ ״ ט ‪ ,‬ב ת ש ו׳ מ ל מ ט ל מ ״ ע ק י ש ו ר ה א ב ו א ו ו א ו ב ה א‬

‫ה א ב י ו ד ו ז הו כי א ת ה נ ר ״ י נ ר נ י צ ו ץ א ל קי ש ב נ ש מ ה ש הו א ה י ו ״ ד ו ק ו צ ו ש ״ י ‪ ,‬ת י ק ו ן‬

‫ה מ ח׳ ב ט מ ט ו ם ה מו ח ש ק ש ה מ ט מ ט ו ם הלב‪ ,‬ב ו י ד ו י ד ק ״ ש ש ע ה מ ״ ט ד׳ ת י ק ו נ י׳ ב ד׳‬

‫א ו ת י ו ת ד ש ׳ הוי׳ ש ב נ פ ש א׳ פ ג ם ה ב י ט ו ל ל א ל קו ת י ו ״ ד ע ״ י ק ״ ש ה ״ א ב מו ח ו ת י ק ו נ ו‬

‫ע ״ י ת פ י ל י ן ו׳ ל ב ו ת י ק ו נ ו ע ״ י צ י צ י ת ה ״ א א ח רו נ ה מ ע ש ה ו ת י ק ו נ ו ע ״ י ת פ ל ה‪.‬‬

‫הוי׳ ש ב נ פ ש‪ .‬ה ו י' ד ת ש ר ‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫פרק טר‪.‬‬
‫מ ל מ ט ל מ ״ ע ה״ א ת ת א ה‬ ‫מ ד ר י ׳ י ש ב ה ם ה ת שו׳‬ ‫ו ז ה ו ת שו ב ה ת שו ב ה׳‪ ,‬ד ב כ ל ה ג׳‬

‫ש הו א נ פ ש ב חי׳ מ ע ש ה ל ג ב י ו׳ ש הו א רו ח מ ד ו ת ו כ ן מ ל מ ע ל מ ״ ט ו׳ מ ד ו ת ב חי׳‬

‫רו ח ל ה ״ א מ ע ש ה‪ ,‬ש ז ה ו ב כ ל ל ו ת ו ב חי׳ ת שו ״ ת‪ ,‬ו ת ש ו ״ ע מ ל מ ע׳ ל מ ט ה י ו ״ ד חי׳ ו ק ו צ ו‬

‫ד אין‬ ‫ש ״ י ב חי׳ י חי ד ה ל ה ״ א עי ל א ה בי נ ה‪ ,‬ו מ ל מ ט ל מ ״ ע ה ״ א בי נ ה ל ג ב י י ו ״ ד ח ב'‬

‫ה פ ר ש א ם ה ע ל י ון י ו ר ד ל ת ח תון א ו ש ה ת ח תון עו ל ה ל ה ע ל י ון‪ .‬ו ב י א ו ר ע נ י ן ת ש ו ״ ת א ם‬

‫ה׳ ל ג ב י ו׳ ע ״ י ה ת ש ר א ו ר ל ג ב י ה׳ ע ״ י ה ת פ ל ה‪ ,‬הנה א נ ו ר ו א י ׳ ד ל פ ע מ י ׳ הל ב הו א‬

‫ב ל א א ו ר ו חיו ת ו ל א י ו ע י ל שו ם י ג י ע ה ו ב א ב ב׳ א ו פ נ י ׳ ה א׳ ב ע ש י י ת ע בי ר ה ב פ ו ״ מ ש א ז‬

‫הו א ד ו ק א ע ״ י ת שו ב ה ד ב חי׳ ה״ א מ ע ש ה‪ ,‬ו ה ב׳ ש ל א ע ש ה ע בי ר ה ר ק ר י ב ו י ת או ת‬

‫ה ת עו ר ר ו׳ הל ב ב נ ק ל יו ת ר‪,‬‬ ‫ש ל פ ע מי׳‬ ‫ת ש ו׳ ו׳ ל ג ב י ה׳ ב חי׳ רו ח וז ה ו‬ ‫הי ת ר‪ ,‬ו הו א‬

‫ו ל פ ע מ י ׳ ה ת עו ר רו ת ה מו ח ב נ ק ל יו ת ר‪.‬‬

‫ו ה נ ה ב ת ש ו׳ ד נ ש מ ה ב מ ו ח י ן חו ״ ב הו א א ש ר נ פ ג ם מ ח ש ב תו ב ה ר הו רי ם ר עי ם‪ ,‬ש א י ן‬

‫מ ס פ י ק י ן ב י ד ו ‪ ,‬ד א ף א ם מ י י ג ע ע צ מ ו ב י ג י ע ה ג ד ו ל ה הו א ל ל א י ו ע י ל ד ל ב ד ז ה‬

‫ת מ י ד ב מ ״ ז ו ה ר הו רי׳ וז ה ו‬ ‫עו ד ז א ת יו מ ש ך‬ ‫ה ה ת פ ע לו ת ב א ל קו ת הנ ה‬ ‫ש א ב ד חו ש‬

‫ה ר הו רי׳ ש ק ש י׳ מ ע בי ר ה ע צ מ ה‪ .‬ו כ מ ש ל כ ל י י ק ר ה ש ל א בן י ק ר ה ש לו כ ל כ ה ו נז ר ק ת‬

‫מ ש א ״ כ ש ל חר ם ש ש י ב ו ר ה ז הו תי קו נ ה‪ .‬ו ה ת ש ר הו א ב ט ה ר ת ה מ ח׳ ד כ מ ו ש י ש עזי ב ה‬

‫ב פ ו ע ל כ מ ו ״ כ י ש עזי ב ה ב מ ח׳‪ ,‬ו ז הו ה ה פ ר ש ב י ן ת ש ו׳ ד רו ח ש הו א ב ל ב ת חל ה ב ט ה ר ת ה‬

‫ע ״ י ת ע ני ת ו ב כ י׳ ו ת ש ו׳ ד נ ש מ ה ב מו ח ה י י נ ו ב מ ח׳ ת חל ה ב ט ה ר ת ה כ נ ״ ל‪.‬‬
 ‫קיצורים לספר דרך חיים‬ ‫‪258‬‬

‫ש י ש בה ב׳ מ ד ר י ׳ ה א׳ ג סו ת הלב מ ע ו ש ר ו כ ב ו ד ו ה ב׳‬ ‫לז ה הו א ג סו ת‬ ‫והמנגדי׳‬

‫ג סו ת ה מו ח ב ק לו ת ד פ ר ״ ע ש ב כ ל ל ו תו הו א ט מ ט ו ם ה מו ח ו ט מ ט ו ם הלב‪.‬‬

‫ו ה ת ש ו׳ ד י ו ״ ד ו ק ו צ ו ש ״ י הו א ב א ו ר ה נ ש מ ה ע ״ י מ ק י ף ד ח ״ י ש הו א ל ״ ם‪ ,‬ד צ ל ם ו הו א‬

‫גם‬ ‫ל ס לו ח‬ ‫שמרב ה‬ ‫ק ר א תי ך‬ ‫מ מ ע מ קי ם‬ ‫ש הו א‬ ‫דכ״ר‬ ‫מ ר עו א‬ ‫ר״ר‬ ‫ה ת עו ר רו ת‬ ‫ע ״י‬

‫ל פ ו ש ע י׳ ו הו א ב א מ ע צ מ ו ע ״ י ה ק ד מ ת ת ש ו׳ הנ ״ ל‪.‬‬

‫ת ש ו׳ נ ר ״ ן מ ל מ ט ל מ ״ ע ו מ ל מ ע ל מ ״ ט ‪ .‬ת ש ו ״ ת ב ב׳ או פ ני ם ה א׳ ע ל ה ע בי ר ה‬ ‫קיצור‬
‫ב פו ע ל‪ ,‬ו ה ב׳ ע ל ר י ב ו י ת אוו ת הי ת ר‪ ,‬ת שו ב ה ד נ ש מ ה ש א ב ד חו ש ה ה ת פ ע לו ת‬

‫ב א ל קו ת ו נ מ ש ך ב מ ״ ז ת מ י ד ‪ ,‬ט ה ר ת ה מ ח׳ ע ״ י עזי ב ה‪ ,‬ט ה ר ת הלב ע ״ י ת ע ני ת ס י ג ו ף‬

‫ע ״י‬ ‫די ו ״ ד ו קו ש ״י‬ ‫ד פ ר ״ ע ‪ ,‬ת ש ו׳‬ ‫מ פ נ י ק לו ת‬ ‫ה ע ו ש ר ו ה ב׳‬ ‫מ פני‬ ‫ו ב כי׳‪ .‬ג סו ת ה א׳‬

‫ה מ קי ף ו מ ק י ף ד מ ק י ף ד ח ״י ‪ ,‬ה ת עו ר רו ת ר ״ ר מ ע ר ד כ ״ ר *' ‪.‬‬

‫ת שו ב ה ד נ ר ״ ן ‪ .‬ג סו ת‪ .‬ת ש ו׳ י ו ״ ד ו ק ו ש ״ י ‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫פרק טז‪.‬‬
‫ק ר א ת י ך ב׳ ע ו מ קי ם‪ ,‬עו מ ק רו ם ו ע ו מ ק ת ח ת‪,‬‬ ‫מ מ ע מ קי ם‬ ‫או מ ר י ם‬ ‫ו ה נ ה ב ע שי ״ ת‬

‫ש ה ם ת ש ו ״ ע ו ת ת א ה‪ ,‬ד ע ו מ ״ ת הו א ש ב א א ח רי ש ו ב ו מ ה ה ת ק ש רו ת ב כ ל ע נ ] י נ י [‬

‫קיי ט‪ ,‬ו כ מו‬ ‫ב ר א כין‬ ‫צו א‬ ‫ה ה כנ ע ה‬ ‫ב ק ד ו ש ה ו הו א‬ ‫עו מ ״ ת‬ ‫עו ה ״ז‪ ,‬ו כ ן י ש‬ ‫ו ת ע נו גי‬

‫ה ב אר דנו ב ע מ ת ת א‬ ‫מ מ קו מו ו כ מו‬ ‫רץ‬ ‫ש הלב‬ ‫מ פ נ י מ י ו ת הלב‪ .‬ו נ ק׳ ר צו א‬ ‫הצעקה‬

‫ל ע י ל א ו ל פ י א ו פ ן ה עו מ ״ ת מ מ ש י ך ה ע ו מ ״ ר ו י ו ב ן ז ה מ ג ס ו ת ה מו ח ש נ ת ״ ל ש ק ש ה י ו ת ר‬

‫מ ג סו ת הלב‪ ,‬ו כ ן י ש נ ם ב׳ מ ד ר י ׳ א לו ב נ ש מ ה ב ק ד ו ש ה ע ו מ ״ ת ב ל ב ו ע ו מ ״ ר ב ש ר ש ע צ ם‬

‫א ו ר ה נ ש מ ה ש ב מו ח ש ב ב חי׳ ה ב י ט ו ל ד מ ״ ה ל א י ן ה א ל קי‪ ,‬ו י ו ב ן ז ה ב ב׳ מ י נ י ב כ י׳ ה א׳‬

‫ב כי׳ ב קו ל צ ע ק ה ו ה ב׳ צ ע ק ת הלב ש א י נ ה ב מ ו ר ג ש כ ל ל‪ ,‬ל היו ת כי ב׳ ח ל לי׳ ב ל ב ה א׳‬

‫רו ח חיי ם ה מ ת א ח ד ת ע ם א ו ר ה נ ש מ ה ו ה ב׳ ח ל ל ה ש מ א לי ו ל כן ע ״ י ה א׳ הו א הי ח ו ד‬

‫ע ם ע צ ם ה נ ש מ ה‪ ,‬ו נ ק׳ ת ע לו מ ת לב‪ ,‬ו ב א ה ב צ ע ק ה פ נ י מ י ׳ כ מ ו י ל ו ל י י ל י ל ב ל י ק ו ל כ ״ א‬

‫הו א‬ ‫ה א ר ץ ו י י נ ט ‪ ,‬ו ר ם ה׳ ו ש פ ל י ר א ה ל ה חיו ת ל ב נ ד כ א י ׳ דו ק א‪ .‬ו ה ז מ ן לז ה‬ ‫די א‬

‫ב ע ש י ״ ת ז מ ן ק י ר ו ב ו ג י ל ו י ה מ או ר‪ ,‬ו ל כן א ז מ ש פ ט ל א ל קי י ע ק ב ע ל ה א ל קו ת ש י ו מ ש ך‬

‫ב נ ר ״ן ‪.‬‬

‫עו מ ק רו ם עו מ ק ת ח ת‪ .‬צ ע ק ת ה קו ל צ ע ק ת הלב‪.‬‬ ‫ענינים‬

‫פרק יז‪.‬‬
‫קיצרת‬
‫‪ (18‬כ״ה בגוכתי״ק‪ ,‬ואוצ״ל‪ :‬מרעדכ״ר‪.‬‬
‫‪ (19‬עד כאן נמצא בגוכתי״ק‪.‬‬
‫קל‬

‫בס״ד‪ .‬קיצור ספר דיד חיים־■‬

‫מ ד ר י ג ו ת ב נ ש מ ה ט הו ר ה הי א‪ ,‬ו א ת ה ב ר א ת כ ר ‪ ,‬ו ב׳ ב חי׳ א לו מ ת ח ב רי ם ו כ מ ו‬ ‫א‪ .‬ב׳‬
‫ה ח ב ל ש ר א ש ו ו ס ו פ ו מ ת ח ב רי ם‪ ,‬ו ה ו ״ ע ה ת שו ב ה ש נ פ ל פ ת או ם‪ ,‬ל פ ע מ י׳ ה ע צ ם‬

‫א ו בן ל א ביו‪ ,‬ב‪ .‬ל מ ה י ר ד ה‬ ‫א ב ל בן‪,‬‬ ‫מ ע ו ר ר א ת ה חל ק‪ ,‬ו ל פ ע מ י׳ ל הי פ ך‪ ,‬כ א ה ב ת‬

‫ה נ ש מ ה‪ ,‬ו א ״ כ מ ו ב ן ש ה ת שו ב ה ש ל חל ק ה נ ש מ ה ג ד ל ה מ ע ל תו‪ ,‬א ״ מ א י ך ה מ ק ב ל י ג ב י ה‬

‫א ת ה מ ש פ י ע ‪ ,‬ו ל פ י ״ ז ל א י הי׳ ה ב ד ל ב י ן ת ש ו ״ ת ל ת ש ו ״ ע‪ .‬ג‪ .‬מ ו ב ן ד ע י ק ר ה ת שו ב ה הו א‬

‫ב ח ל ק ה נ ש מ ה דו ק א‪ .‬ד‪ .‬ד ה ה ע ת ק ה מן ה ר ע‪ ,‬ו ה קי רו ב א ל ה ק דו ש ה‪ ,‬ע נ י ן א׳ הו א‪ ,‬א ל א‬

‫שז ה ב ש מ ח ה וז ה ב מ ר י ר ו ת ‪ .‬ה‪ .‬ה ת שו ב ה ה ע ק רי ת הי א ב ש מ ח ה‪ ,‬ו מ ה ש מ ס ג ף א ״ ע הו א‬

‫ת י ק ו ן ר ק ל פ י ש ע ה כו׳‪ .‬ו‪ .‬א ך ל פ י ה א מ ת ב ת שו ב׳ צ ״ ל ג ם ה מ רי רו ת‪ ,‬ו א י ך י ח ו ב רו כ א׳‪.‬‬

‫ל ע נין י רי ד ת‬ ‫ש י י ך פ סו ק ז ה‬ ‫מה‬ ‫א״ מ‬ ‫ל כ א ו׳‬ ‫כ רי‬ ‫זו‬ ‫הר א ת י רי ד ה‬ ‫אתה‬ ‫ג לי ח!‬

‫הר א ת‬ ‫אתה‬ ‫ה ד רו ש‬ ‫ע פ ״י‬ ‫א פ ש ר ל פ ר שו‬ ‫א מנ ם‬ ‫כ ר‪,‬‬ ‫למטה‬ ‫הנ ש מ ה‬

‫ש ש מ ע נ ו מ כ ״ ק א א מ ו ״ ר ה ר ה״ ק ש ל י ט ״ א ב ש ״ ת ת ר ״ ם‪ .‬ו פ י ר ש ו כ ך א ת ה ה ר א ת ל ד ע ת‬

‫כו׳ ד ו א ה א ס ט א ן ג י ה י י ב י ן מ א כ י ן ו י מ י ן אז הוי׳ א י ז א ל קי ם מ מ ש ו כ ו ל א חד‪ ,‬ו פ י ׳‬

‫ל ד ע ת ל ה ו ד י ע ‪ ,‬ו ע ״ י מ ה ע ״ י ש ב ח ר ת ב ע ם י ש ר א ל כ ו׳ ש ה ב חי ר ה הז א ת ג ו פ א ה ו ד ע ת‬

‫כי הוי׳ ו א ל קי ם כו ל א ח ד‪ ,‬ו ב י א ו ר ע נ י ן ז ה י ש ל ה בי נו ב ל קו ״ ת ד ״ ה ו א ת ח נן ס ע י׳ א׳‬

‫ב ע׳ ד ת כ ל י׳ ב רי א ת ה א ד ם ב ג י ן ל א ש ת מ ו ד ע ל י׳ כ ו׳ ו ע נ י ן ר י ב ו י ה נ רו ת כו׳‪.‬‬

‫ה מ ש ל ב ת ש ו ״ ת ו ת ש ו ״ ע א ח ד הו א‪ ,‬נ י צ ו ץ ו א בו ק ה‪ ,‬ת ש ו ״ ת ק י ר ו ב ה נ י צ ו ץ ל ג ב י‬ ‫ב•‬

‫ה א בו ק ה‪ ,‬ו ת ש ו ״ ע ק׳ ה א בו ק ה א ל ה נ י צ ו ץ ‪ .‬ב‪ .‬בז ה א פ ״ ל ע נ י ן ה ש מ ח ה‬

‫ו מ ר י ר ו ת כ א ח ד‪ .‬ג ׳ ב ה ב כי׳ ד ת ש ר ב׳ ע נ י נ י ׳ ה א׳ ב ב כי ד מ ר י ר ו ת ב רו ב ח ט איו‪ .‬הב׳ ע ל‬

‫ה פ ג ם ש ג ר ם ב א ל קו ת‪ .‬ו בז ה ב׳ ע נ י נ י ם ה א׳ ש ת ו מ ״ י ב ז כ ר ו ע ל מ הו תו בו כ ה‪ ,‬כ ע נ י ש ל בו‬

‫נ ש ב ר ה ב ק ר בו‪ ,‬ו ה ב׳ ה ב כי׳ ש ע ״ י ה ת בו נ נו ת כ ר ‪ .‬ד‪ .‬מ ב א ר ש י ש י ת ר ו ן מ ע ל׳ ב מ ד ר י ג ה‬

‫הב׳‪.‬‬

‫*( קי צו ר ספר ד ר ך חיי ם‪ :‬קיצורים נוספים אלו‪ ,‬נרשמו בגוכתי״ק אדמו״ר מהוריי״צ נ״ע בשנת תרס״ט‪,‬‬
‫והם על פ״א ופ״ב שבתחילת הד״ח‪.‬‬
‫‪ (1‬לשון הדרך חיים )ד‪ ,‬ד שו״ה דידוע(‪ .‬וראה שער האמונה פכ״ג)מב‪ ,‬א(‪.‬‬
‫קלא‬

‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫חקדמח דיד חיים‬
‫ש ני‬ ‫ו ל כ או ר ה‬ ‫חכ מ ה‪.‬‬ ‫היא‬ ‫ה׳‬ ‫יר א ת‬ ‫הן‬ ‫ו כ תי ב‬ ‫ה׳‬ ‫יר א ת‬ ‫חכ מ ה‬ ‫כ ת י ב ר א שי ת‬
‫על‬ ‫מו ר ה‬ ‫ר א שי ת‬ ‫תי ב ת‬ ‫חכ מ ה‬ ‫ר א שי ת‬ ‫ד מ״ ש‬ ‫סו ת רי ם ז א ״ז‬ ‫א לו‬ ‫פ סו קי ם‬
‫ה קדי מ ה ב ז מ ן א״כ י ר א ת הוי׳ קו ד מ ת ל ח כ מ ה ו כ מ א רז ״ ל כ ל שי ר א ת ח ט או קו ד מ ת‬
‫ל ח כ מ תו ח כ מ תו מ ת קיי מ ת‪ .‬ו מ ״ ש י ר א ת ה׳ היא חב׳ מ ש מ עו שז הו חב׳ ג ד ו ל ה אי ך‬
‫ל בו א לי ר א ת ה׳ וז ה מו ר ה ע ל ק די מ ת ה חכ מ ה לי ר א ת ה׳‪.‬‬

‫אין‬ ‫א מ ר אם‬ ‫מ שנ ה י ״ז( ד מ ת חי ל ה‬ ‫ד א בו ת ) פ״ ג‬ ‫ב מ שנ ה‬ ‫ס תי ר ה ז א ת‬ ‫מ צי נו‬ ‫‪1‬כן‬

‫חכ מ ה אין י ר א ה שז ה מו ר ה ע ל ש ח ב׳ קו ד מ ת לי ר א ה ו א ח״ב א מ ר ל הי פו ך אם‬
‫ה מ שנ ה‬ ‫פשט‬ ‫מו בן‬ ‫אי נו‬ ‫קו ד מ ת ל ח ב׳‪ .‬ו ג ם‬ ‫די ר א ה‬ ‫דמשמע‬ ‫חכ מ ה‬ ‫אין‬ ‫אין י ר א ה‬
‫ב ע צ מ ה ד ב איז ה מהם י ק די ם‪.‬‬

‫ה עו ל ם‬ ‫ש סו ב רי ם‬ ‫כ מו‬ ‫אינ ה‬ ‫ה א מי תי׳‬ ‫ד ח כ׳‬ ‫ממש‬ ‫הו א‬ ‫א׳‬ ‫וי ר א ה‬ ‫ו ע כ ״ ל ד ח כ׳‬

‫ש חו ץ מ מנו‪ ,‬ר ק ה כוונ ה‬ ‫מ צי או ת ד ב ר‬ ‫ש כ ל ש מ ש כי ל איז ה‬ ‫ש הו א ב חינ ת‬
‫הו א ב חי׳ כח מה ש הו א ב חי׳ ה ר ג ש ת אין ה א ל קי אי ך ש מ מ נו ה כ ל ו אין ל ך ד ב ר חו ץ‬
‫מ מ נו שז הו נ מ ש ך מ צ ד ה ע מ ק ת ה ד ע ת ב ה ת בו נ נו ת ד ה ת הוו ת מ אין לי ש ש מז ה נ מ ש ך‬
‫ב חי׳ ה בי טו ל ד ח ב׳ ב נ פ שו‪.‬‬

‫ג״ כ ב חי׳ י ר א ה כי י ר א ה ג ״ כ אי נו כ מו שי ר א מ איז ה א ד ם ש חו ץ מ מ נ ו ) ש ז ה ו‬ ‫וזהו‬

‫י ר א ת ה עו נ ש כו׳ ר ק ה כוונ ה היא ג״ כ ב חי׳ בי טו ל ל ש ם הוי ה מ צ ד ה ה ת בוננו׳‬
‫ו א״ כ‬ ‫כו׳‬ ‫הוי׳‬ ‫יר א ת‬ ‫ונ ק׳‬ ‫לי ש‬ ‫מ אין‬ ‫הכל‬ ‫את‬ ‫מ הוו ה‬ ‫ש הו א‬ ‫אי ך‬ ‫הדע ת‬ ‫ב עו מ ק‬
‫הוי׳ הי א חב׳ היא‬ ‫ד הן י ר א ת‬ ‫ה כ תו ב‬ ‫ה חכ מ ה ו הי ר א ה א ח ת הי א ו כ מ ש מ עו ת פ ש ט‬
‫מ מ ש‪ .‬ו א״ כ מ״ ש ר א שי ת חכ מ ה י ר א ת ה׳ אין ה כוונ ה ל ש ו ן ק די מ ה בז מן ר ק ה כוונ ה‬
‫ד ע תו‬ ‫מ ע מי ק‬ ‫כל‬ ‫כי‬ ‫ג״כ‬ ‫הי א‬ ‫ו ה כוו נ ה‬ ‫ה חכ מ ה‪.‬‬ ‫בפתח‬ ‫ר א שי ת‬ ‫הי א‬ ‫ה׳‬ ‫שי ר א ת‬
‫חו ץ‬ ‫מחשבת‬ ‫מכל‬ ‫א״ ע‬ ‫ל ה פ שי ט‬ ‫ה חו מ ר‬ ‫ה כנ ת‬ ‫מ ת חל ה‬ ‫צ רי ך‬ ‫א ל קו ת‬ ‫ב ה ת בו נ נו ת‬
‫ו עי ״ז י בו א מ מי ל א ל ב חי׳ ה ת ק ש רו ת ב ע נין ה אל קי ש ר ו צ ה ל ה שי ג‪ ,‬וז הו מ״ ש י ר א ת‬
‫הוי׳ ר א שי ת ד ע ת‪ ,‬ו א ח״ כ ע״י ה ע מ ק ת ה ד ע ת י אי ר ב נ פ שו ע נין ה א ל קי ע ל א מי ת תו‬
‫ד היי נו ע ״ ד ד ו ג מ א ב אי כו ת ה ת הוו ת מ אין לי ש כ א ש ר מ ק ש ר ד ע תו בז ה ב ק ש ר א מי ץ‬
‫ה ע נין ד אי כו ת ה ה ת הוו ת מ אין לי ש ו מ מי ל א י בו א ל כ ל ל‬ ‫ו חז ק י אי ר ב נ פ שו א מי תי ת‬
‫בי טו ל ה א מי תי ל אין ה א ל קי ב ת כ לי ת שז הו ב חינ ת חכ מ ה ש ב נ פ ש ה א ל קי ת ב חי׳ כח‬
‫מה כנ ״ ל‪ ,‬ו א״ כ ב חי׳ י ר א ת ה׳ הי א ב חינ ת בי טו ל ה חו מ ר ו ב חי׳ חב׳ הו א ב חי׳ או ר‬
‫ה צו ר ה ש הו א ב חי׳ ה א ר ת כח מה ש בנ ה ״ א כו׳‪.‬‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪262‬‬

‫ו ז ה ו ג״ כ כוו נ ת ה מ שנ ה ד א ם אין חכ מ ה אין י ר א ה ש א ם אי נו מ אי ר או ר ה חכ מ ה‬

‫ש ב נ פ שו ה א ל קי ת ב ב חי׳ ג י ל ו י ל א י בו א ל כ ל ל בי טו ל ה א מי תי ב חו מ ר ג ו פו‪ ,‬כי‬
‫כי‬ ‫ע דיין‬ ‫א מי תי׳‬ ‫בי טו ל‬ ‫זה‬ ‫אין‬ ‫א״ע‬ ‫לבטל‬ ‫ה חו מ ר‬ ‫ה כנ ת‬ ‫מ ת חל ה‬ ‫שפעל‬ ‫א ע״ פ‬
‫א מי תי ת ה בי טו ל א פי׳ ב חו מ ר אי נו ר ק א ח ר ה א ר ת כח מ״ה ש בנ ה ״ א מ ל מ ע ל ה ב תו ם׳‬
‫או ר ו כ ש מ אי ר ה ב ג ו ף אז נ ע ש ה בי טו ל ה א מי תי ב חו מ ר ג ו פ ו ‪ ,‬ו א ע פ ״ ב ל א י אי ר או ר‬
‫ה חכ מ ה ש בנ ה ״ א אם ל א ע״י היר א ה ש ב ת ח ל ה ש לז ה א מ ר אם אין י ר א ה אין חכ מ ה‬
‫מ״ן‬ ‫ע ד י י ן מ״ מ חו א ב חי׳ ה ע ל א ת‬ ‫ש אי נו בי טו ל א מי תי‬ ‫ש הג ם‬ ‫ה חו מ ר‬ ‫שז הו ה כנ ת‬
‫ל ע ו ר ר ב חי׳ ה ת ג לו ת ד כ ח מ״ה ש בנ ה ״ א כו׳ ו ד ״ ל‪.‬‬

‫ו מ ״ ש כ ל שי ר א ת ח ט או קו ד מ ת ל ח ב׳ ש מ ש מ ע ו ק די מ ה ז מ ניו ת היינו י ר א ת ח ט או‬

‫עי ל א ה‪ ,‬ו נ ק ר א‬ ‫ת ת א ח וי ר א ח‬ ‫ב חי נו ת י ר א ה‪ ,‬י ר א ה‬ ‫ב׳‬ ‫שי ש‬ ‫כי דו ע‬ ‫דוו ק א‬
‫ק די מ ה ז מ ני ת ל ב חי׳‬ ‫קו ד מ ת‬ ‫י ר״ ח וי ר א ת א ל קי ם או י ר א ת הוי׳‪ ,‬וי ר א ת חט א ו ד אי‬
‫חכ מ ה וי ר א ת א ל קי ם א ב ל י ר א ת הוי׳ או י ר א ת א ל קי ם א׳ היא ע ם ב חי׳ ה ח כ‪ /‬וז הו‬
‫כ ל שי ר א ת ח ט או קו ד מ ת ל ח כ מ תו וי ר א תו אזי ח כ מ תו וי ר א תו מ ת קיי מ ת‪ ,‬די ר א ה ז א ת‬
‫היא י ר א ת אל קי ם ש הי א א חת ע ם ה חב׳ ו שני ה ם קיו מ ם ת לוי בי ר א ת חט א ה קו ד מ ת‬
‫ה ש ר ש ה טו ב ה די ר ״ ח ת ת קיי ם בו ה חכ מ ה וי ר א ת א ל קי ם ב קיו ם‬ ‫להם‪ ,‬ש א ם י ש בו‬
‫נ צ חי ו א ם ל או ח״ו אינ ה מ ת קיי מ ת ר ק ל פ י ש ע ה וי כו ל ל י פ ו ל הי מנ ה ח״ו כו׳‪.‬‬

‫ל כ או ר ה אינ ה מו בן מ ש״ א סו ף ד ב ר ה כ ל נ ש מ ע את ה אל הי ם י ר א ו א ת מ צו ו תיו‬ ‫אך‬

‫ד ב ר ו ל פ י הנ״ל די ר א ת‬ ‫ש מ ו ר כי ז ה כ ל ה אד ם ה רי נ ק ר א י ר א ת א ל קי ם סו ף‬
‫די ר א ת‬ ‫הוי׳ נ ק ר א ר א שי ת חכ מ ה‪ .‬ו ע כ ״ ל‬ ‫ה רי י ר א ת‬ ‫הוי׳ א חת הי א‬ ‫אל קי ם וי ר א ת‬
‫ב םו״ מ‬ ‫ב פו ״ מ‬ ‫ה בי טו ל‬ ‫די ר ״ א הו א‬ ‫הוי׳‪,‬‬ ‫מ ב חי׳ י ר א ת‬ ‫א חר ת‬ ‫מ ד ריג ה‬ ‫הי א‬ ‫אל קי ם‬
‫ו ע ״ ט שז הו בי טו ל חי צו ני ל י ל ך ב ד ר כ י ה׳ ל היו ת ב מ צ ו תיו ח פ ץ מ א ד ו ל היו ת סו״ מ‬
‫בי טו ל‬ ‫הו א ב חי׳‬ ‫הוי׳‬ ‫מ ש א״כ יר א ת‬ ‫ח״ו‬ ‫ר צו נו‬ ‫שנגד‬ ‫מה‬ ‫ל ע שו ת‬ ‫של א‬ ‫ב ת כ לי ת‬
‫מ מ נו‬ ‫חו ץ‬ ‫דבר‬ ‫לך‬ ‫ש אין‬ ‫אי ך‬ ‫בי די ע ת ו ה ר ג ש׳ א ל קו ת‬ ‫ה מו ח ו ה ל ב‬ ‫פ ני מי ב חו מ ר‬
‫פ ני מי‬ ‫ה חו מ ר‬ ‫ש הו א ב חי׳ בי טו ל‬ ‫כנ ״ ל‬ ‫פ ני מי ת ב ל ב‬ ‫ו ל ה ת פ ע ל מז ה ב ב חי׳ א הוי ״ ר‬
‫פו ע ל‬ ‫ש מ בי א ג י ל ו י ה צו ר ה ד כ ח מ״ ה ש בנ ה ״ א ו ג י ל ו י ה צו ר ה ד כ ח מ״ה‬ ‫ד מו ח ו ל ב‬
‫בי טו ל ה חו מ ר ב א מ ת כנ ״ ל ב ע ני ן פי׳ ה מ שנ ה ד א ם אין חכ מ ה כו׳ א ב ל י ר א ת א ל קי ם‬
‫הו א ב חי׳ ה בי טו ל ב חי צו ני׳ ה א ב רי׳ ד י ד ו ר ג ל ב ב חי׳ ה מ ע ש ה ב פ״ מ‪ ,‬ו ל כן ס מ ך את‬
‫אל קי ם י ר א ל ב חי׳ ו א ת מ צו תיו ש מ ו ר כו׳‪ ,‬ו ב חי׳ י ר א ת א ל קי ם נ ק ר א סו ף ד ב ר היי נו‬
‫ה מ כוון ב י ר י ד ת הנ ש מ ה ב ג ו ף אינ ה ב ש בי ל חיו ת ה ג ש מי ח נ מ ש ך ע״י‬ ‫שז הו ת כ לי ת‬
‫ה ש ת ל ש לו ת ד ש מי ם ו א ר ץ הנ קר א ד ב ר הוי׳ כ מ ״ ש ב ד ב ר ה׳ ש מי ם נ ע שו ר ק עי ק ר‬
‫ה גו ף ל ר צ ו ן ה׳ ב פ ״ מ כ מ א רז ״ ל הוי או מ ר ל א‬ ‫ה כוונ ה ל פ ע ו ל ב חי׳ ה בי טו ל ב חו מ ר‬
‫ני ת נו תו״ מ א ל א ל צ ר ף ב הן א ת ה ב ריו ת‪ ,‬ו כ ״ז ל ג ב י חיו ת ה ג ש מי א פי׳ י ר א ת א ל קי ם‬
‫נ ק ר א סו ף ד כ ר ו ת כ לי ת ה כוונ ח א ב ל ל ג ב י ב חי׳ בי טו ל ה א מי תי ש נ ע ש ה ע״י ג י ל ו י‬
‫פ ני מי׳‬ ‫ע נין בי טו ל ה חו מ ר ב א ב רי ם‬ ‫ב חי׳ כח מ״ה ש בנ ה ״ א א פי׳ י ר א ת הוי׳ ש הו א‬
‫ד מו ח ו ל ב נ ק ר א ר א שי ת ב ל ב ד ל ג בי בי טו ל ה א מי תי הנ״ל‪ .‬ו א ״ כ ל פ ״ז י ר א ת א ל קי ם‬
‫היינו י ר א ת חט א ש חו א ע נין ח בי טו ל ב פ ״ מ ב א ב רי ם חי צו ני׳ ל ב חינ ת הע ס ק ד תו מ ״ צ‬
‫קלב‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫כל‬ ‫ל הני ח‬ ‫ולב‬ ‫ד מו ח‬ ‫ה פ ני מי׳‬ ‫א ב רי׳‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫בי טו ל‬ ‫ב חי׳‬ ‫הו א‬ ‫הוי׳‬ ‫יר א ת‬ ‫ו ב חי׳‬
‫מ ח ש בו תיו ו ה ר הו רי ו ו ל ה ע מי ק ד ע ת ב ע נין ה א ל קי כנ ״ ל‪.‬‬

‫ב א מ ת אי נו כן די ר ״ ח הו א ה בי טו ל ל היו ת סו״ מ ב ל ב ד ו ע נין ז ה די ר א ת חט א‬ ‫אבל‬

‫ל ג ב י ב חי׳‬ ‫ד ב ר ו היי נו‬ ‫סו ף‬ ‫א ל קי׳‬ ‫ל כ ל ו ל כן נ ק׳ י ר א ת‬ ‫קו ד ם‬ ‫צ ר י ך ל היו ת‬
‫בכל‬ ‫ל קיי מן‬ ‫ה מ צו ת‬ ‫כל‬ ‫ל ש מו ר‬ ‫לו ע ״ ט‬ ‫הי סו ד‬ ‫עי ק ר‬ ‫הי א‬ ‫א ל קי ם‬ ‫כי י ר א ת‬ ‫יר״ ח‬
‫ה ד ק דו קי ם מ צ ד י ר א ת ה אל קי ם ונ ק׳ ע ו ב ד מי ר א ה ב ק עו מ ״ ש ו ל כן י ר״ ח קו ד מ ת א לי׳‬
‫כי מ ת חי ל ה צ ר י ך ל היו ת סו״ מ ו א ח״ ב ו ע ״ ט כ נז׳ ס ד ר ן ב פ סו ק‪ ,‬ו כן א מ ר ו ל א ת ח ל לו‬
‫א ת ש ם ק ד שי ש מ ת ח ל׳ צ ״ ל נז ה ר ש ל א ל ח ל ל כו׳ ו א ח״ כ ו נ ק ד ש תי ע״י ה מ צו ת‪ ,‬ו ע ״ז‬
‫א מ ר ג״ כ כ ל שי ר א ת ח ט או קו ד מ ת ל ח כ מ תו דו ק א מ ש א ״ כ י ר א ת א ל קי ם אי נו קו ד מ ת‬
‫ל ח כ מ תו כי ב כ ל יו ם ה חיו ב ל היו ת עו ש ה כ ל ה מ צו ת ש ב פ ״ מ וג ם מ צו ת ה׳ ה ת לויו ת‬
‫ב ל ב ו מו ח ש הו א ע נין ש מ ע כו׳ ו א ה ב ת כו׳ ו י ד ע ת כו׳ ש כ ל א לו המה ג״ כ מ״ ע כו׳‪.‬‬
‫ש צ רי ך‬ ‫מ ר ע ב פו ״ מ‬ ‫שסר‬ ‫שי ש ג׳ ב חי נו ת הא׳ ב חי׳ י ר א ת חט א ש הו א מה‬ ‫ונ מצ א‬
‫ל היו ת קו ד ם ו ע ״ ט כו׳ א ך עי ק ר ת כ לי ת ה כוונ ה ו סו ף ד ב ר הו א ב חי׳ ב׳ ש הו א ב חי׳‬
‫י ר א ת א ל קי ם ש הו א ב חי׳ ק ב ל ת עו מ ״ ש ב ב חי׳ ו ע ״ ט‪ .‬א ך ג ם ב חי׳ ז א ת דו ע ״ ט נ חל ק‬
‫ב פו ״ מ‬ ‫ה מ צו ת‬ ‫שבמעש ה‬ ‫ה בי טו ל‬ ‫ש הו א ב חינ ת‬ ‫א ל קי ם‬ ‫הא׳ ב חי׳ י ר א ת‬ ‫ב חי׳‬ ‫ל ב׳‬
‫ש הו א ב חי׳ בי טו ל ה חו מ ר ד א ב רי ם חי צוני ם‪ ,‬ו ה ב׳ ב חי׳ י ר א ת הוי׳ ש הו א ב חי׳ בי טו ל‬
‫מ צו ת‬ ‫ו היי נו‬ ‫ה מ צו ת‬ ‫קיו ם‬ ‫בכלל‬ ‫הו א‬ ‫ש ג ״ז‬ ‫ולב‬ ‫ד מו ח‬ ‫ה פ ני מי׳‬ ‫ב אי ב רי ם‬ ‫ה חו מ ר‬
‫ח כ מ תו‬ ‫קו ד מ ת ל ח כ מ תו הנה ב חינ ת‬ ‫מ ש״ א י ר״ ח‬ ‫כנ ״ ל‪ .‬ו ע ״ כ‬ ‫ש מ ע ואהב ת וי ד ע ת‬
‫הוי׳ וי ר א ת א ל קי ם‬ ‫די ר א ת‬ ‫מי ני י ר א ה‬ ‫ה כו ל ל ב׳‬ ‫היי נו ג ם ב חי׳ י ר א ה‬ ‫ה כל‬ ‫כו ל ל‬
‫ש כ ״ז נ ק׳ ו ע ״ ט ב מו ח ו ל ב ו א ב ר י ה מ ע ש ה ו ל כו ל ם קו ד מ ת י ר״ ח ש הו א ב חי׳ םו״ מ כי‬
‫םו״מ צ ״ ל קו ד ם ו ע ש ה טו ב כו׳ כנ ״ ל ו ד ״ ל‪.‬‬

‫ו ה נ ה ב חינ ת י ר״ ח הנ״ ל הו א עי ק ר י ס ו ד ה ת שו ב ה ש קו ד מ ת לי ר א ת א ל קי ם וי ר א ת‬
‫ע ד ש הו א סו״ מ ב פו ״ מ‬ ‫הוי׳ ד ח כ׳‪ ,‬ו הו א הנ ק ר׳ ת שו ב ה ת ת א ה ש ש ב ב פו ״ מ‬
‫לקבל‬ ‫ש הו א‬ ‫בכלל יר״ א‬ ‫ע דיין‬ ‫ש אי נו‬ ‫ו הג ם‬ ‫עו מ ״ ש‪,‬‬ ‫ל פ רו ק‬ ‫שי ר א‬ ‫מחמת‬ ‫ל ג מ רי‬
‫עו מ ״ ש ב ש לי מו ת ל קיי ם ר צ ו ן ה׳ ב כ ל ה ד ק דו קי ם‪ ,‬מ״ מ הו א י ר א מן ה הי פו ך ש הו א‬
‫ל פ ר ו ק עו ל וי ר א ה ז א ת הו א ג ״ כ ב כ ל ג׳ ל בו שי ם ד מ ד ו מ ״ ע ) כ מו י ר ״ א ד ו ע ״ ט ה כו ל ל‬
‫שנ ש מר‬ ‫ו היי נו‬ ‫כנ ״ ל(‬ ‫ה פ ני מי׳‬ ‫ד א ב רי ם‬ ‫ב חו מ ר‬ ‫פ ני מי‬ ‫בי טו ל‬ ‫הוי׳‬ ‫יר א ת‬ ‫כן‬ ‫גם‬
‫כ פו‬ ‫בי גי ע‬ ‫ד לי ם‪ ,‬ו נו ש א ו נו תן‬ ‫ו עו ש ק‬ ‫ב מו ״ מ‬ ‫ו עו ל‬ ‫מ ג ז ל ו או נ א ה‬ ‫ב פו ״ מ‬ ‫במעשה‬
‫ב הו ל לו ת ו לי צ נו ת‬ ‫ד ד ב ר י ם ב ט לי ם ו מ כ ״ ש‬ ‫ב די בו ר‬ ‫רע‬ ‫דבר‬ ‫מכל‬ ‫ב א מונ ה‪ ,‬ו נ ש מ ר‬
‫ו נ י בו ל פה ו נ ש מ ר א״ ע מז נו ת א פי׳ מ ב חי׳ ה ר הו ר ש ל א ל ה בי א א״ע ל י ד י ה ר הו ר כי‬
‫לי די‬ ‫ל בו א‬ ‫שיו כ ל‬ ‫ו עו ד‬ ‫ר״ל‬ ‫ני דוי‬ ‫בר‬ ‫ונ קר א‬ ‫כו׳‬ ‫מ כ ני סין‬ ‫אין‬ ‫כו׳‬ ‫א״ ע‬ ‫ה מ בי א‬
‫טו מ א ת ק רי ב פו ״ מ א פי׳ מ ה ר הו ר ז נו ת ב ד ב ר ה מו ת ר ו ל כן ש ו מ ר א״ ע מ כ ל ז ה‪ .‬ו א ם‬
‫ש ה ת ב ר ך ב ל ב בו‬ ‫מ צ ד פ רי ״ ע‬ ‫ח״ו כ ב ר נ מ ש ך ב ב חי׳ ה ר ע ב מ דו ״ מ כנ ״ ל ) שז הו ב א‬
‫לו מ ך ב ש ך י ר ו ת ל בי א ל ך שז הו ע ד י י ן אי נו ב חינ ת ר ע ב פו ״ מ ר ק ש ל בו ו ד ע ת ו קל ה‬
‫ו ל כן ג ם‬ ‫חו צ בו‬ ‫מ מ קו ר‬ ‫ע״י‬ ‫שנ פרד‬ ‫ש ב נ פ שו‬ ‫ה פי רו ד‬ ‫חו ש ש ו מ ר ג י ש ב ב חי׳‬ ‫ו אי נו‬
‫ש א ד ם ד ש ב ע ק ביו‪ ,‬ו סי ב ה‬ ‫ע בי ר ו׳‬ ‫מ מ נו ו כ ע נ ין‬ ‫מו נ ע א״ ע‬ ‫ע ו ן אי נו‬ ‫ש הו א‬ ‫שיו ד ע‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪264‬‬

‫ש מ צ ד ז ה ת מ ע ט או ר‬ ‫ז א ת ב א ה מ צ ד תו ק ף ה ד ע ת ד אז ל ע ו ״ז ו ה ר ג ש ת ע צ מו ביו ת ר‬
‫ו ל בו‬ ‫נ פ שו‬ ‫בכל‬ ‫לאל‬ ‫שב‬ ‫הו א‬ ‫אז‬ ‫כ ר(‬ ‫לפר״ ע‬ ‫בא ה‬ ‫ומחמ ת זה‬ ‫ד ק דו ש ה‬ ‫הדע ת‬
‫או ר‬ ‫שי אי ר‬ ‫גו ר ם‬ ‫ו עי ״ז‬ ‫לכסל ה‬ ‫עו ד‬ ‫י שו ב‬ ‫לבל‬ ‫ע״ע‬ ‫ו מקבל‬ ‫העבר‬ ‫על‬ ‫ומ ת חרט‬
‫ה ד ע ת ד ק ד ו ש ה ש בנ ה ״ א ב נ פ שו ו עי ״ז מ מי ל א נ מ ש ך ל כ ה ״ פ ב נ פ שו ב חי׳ ק ב ל ת עו ל‬
‫ו היי נו‬ ‫מפר״ע‬ ‫ה הי פו ך‬ ‫ש הו א‬ ‫כו׳(‬ ‫שבדע ת‬ ‫ה ג בו ר ה‬ ‫מ ב חינ ת‬ ‫)ו הו א‬ ‫ע כ״ פ‬ ‫ב םו״ מ‬
‫מ מ קו ר חו צ ב ה ב חיי החיים‬ ‫ה ר ע נ פ ר ד ת נ פ שו‬ ‫מ ר ג י ש אי ך ש ע ל י ד י ע שיי ת‬ ‫ש הו א‬
‫ד ע צ מ ו ת אא״ ס ב״ ה ו ל כן בו ר ח מז ה כ בו ר ח מן ה מו ת ב ג ש מיו ת ו א פי׳ ב ח ט א ק ל הו א‬
‫היר״ ח‬ ‫א מי תי ת‬ ‫וז הו‬ ‫כ ח מו רו ת‬ ‫ע ליו‬ ‫ד ו מו ת‬ ‫ק לו ת‬ ‫ו ל כן‬ ‫נ פ שו‬ ‫פי רו ד‬ ‫מ ר גי ש‬ ‫הו א‬
‫) ש הו א ע ״ ד מ״ ש ב ר״ ח ב ע נין י ר א ת ה עו נ ש ש הו א י ר א ת פג ם הנ פ ש כו׳ ו ד ״ ל(‪ .‬ו ע ״ז‬
‫הו ס ד כ ל עי ק ר ע נין תי קון ח צו ת ב ב כי׳ ב ד מ ע ו ת ע ל פ ר ״ ע דוו ק א ש הו א מ קו ר כ ל‬
‫אוי לי ם‬ ‫ו עז ״ נ‬ ‫ב פו ״ מ‬ ‫רע‬ ‫ב חי׳‬ ‫)ו אי נו‬ ‫ל פו ״ מ‬ ‫שבא‬ ‫עד‬ ‫במ ח שב ה‬ ‫רע‬ ‫ה ה ס ת ע פו ת‬
‫ל כ בו ד‬ ‫חו ש ש‬ ‫ש אי נו‬ ‫ר ע ב פו ״ מ ר ק‬ ‫כו׳ ש אי נו‬ ‫ה מ ר די ם‬ ‫פ ש עי ם א לו‬ ‫מ ד ר ך פשעם‬
‫מי עו ט ה ה ת ק ש רו ת בו ו מ מי ל א אי נו חו ש ש ל פ י ר ו ד נ פ שו שנ ל ק ח מ ש ם‬ ‫ה מלך מ צד‬
‫מ קו ר‬ ‫ה ר ע ב פו ״ מ כי היא‬ ‫כ מ ש״ א כ ל י ש ר א ל ב ני מ ל כי ם כו ‪ /‬א ב ל ג ר ו ע הו א מן‬
‫פר״ע‬ ‫ב חי׳‬ ‫) ש הו א‬ ‫ה הי פו ך‬ ‫על‬ ‫הבכי ה‬ ‫י די‬ ‫ועל‬ ‫ב פ ני'(‪.‬‬ ‫כ מ שי ״ ת‬ ‫רע‬ ‫מי ני‬ ‫לכל‬
‫ש ש ר שו הו א ב מ קו ר כ ל ר צ ו ן ד ק לי פ ה ה נ מ ש ך מ צ ד ט ב ע הנ פ ש לי מ ש ך א ח ר ה עו נ ג‬
‫ד ת ע נ ו ג י עו ה ״ז ש ב א מ צ ד ה ד ע ת ו ה ר ג ש ת ע צ מו ביו ת ר כו׳( ש הו א ב חי׳ צ ע ר ה ע מו ק‬
‫ע ל ה הי פו ך‪ ,‬הו א מ כ ל ה ו מ ב ע ר ה ר ג ש ה ז א ת ש ב ע צ מ ו ת נ פ שו‪ ,‬ו מ מי ל א נ מ ש ך ב נ פ ש‬
‫ה ר ג ש ה א ל קי ת ל ה ר גי ש א מי תי ת ה חיו ת מ ש ר ש ו ו מ קו ר חו צ ב ה מ א ל קי ם חיים‪ ,‬ו עי ״ז‬
‫מ ע שו ת‬ ‫שי פ ח ד‬ ‫עד‬ ‫מ מי ל א נ כ נ ע ל בו ה ק ש ה כ א בן ל חיו ת פ ח ד א ל קי ם ל נ ג ד עי ניו‬
‫ה ר ע ב עי ני ה׳ א פי לו ב מ ה ש א ד ם ד ש ב ע ק ביו ו הו א ע נין י ר ״ ח ה א מי תי ש הי א ב חי׳‬
‫אחת עם ב חי׳ ת שו ב ה ת תא ה כנ ״ ל ו ד ״ ל ‪.‬‬

‫ו נ מ צ א ס ד ר ה ע בו ד ה ה תמ ה ב ש לי מו ת ב ד ר כ י ה׳ הו א ב חי׳ י ר א ת א ל קי ם ב מ ע ש ה‬
‫ש הו א‬ ‫הוי׳‬ ‫ה חי צוני ם‪ ,‬ו ב חי׳ י ר א ת‬ ‫ב א ב רי ם‬ ‫בי טו ל‬ ‫ש הו א ב חינ ת‬ ‫ה מ צו ת‬
‫ב חינ ת ה בי טו ל ב א ב רי ם ה פני מי ם ד מו ח ו ל ב ש ע ״י כ ל הנ״ ל מ ת ג ל ה בי טו ל ה א מי תי‬
‫ד כ״ז‬ ‫א ך ה קיו ם‬ ‫ר א שי ת חכ מ ה י ר א ת הוי׳‪,‬‬ ‫ש בנ ה״ א‪ ,‬ו כ ״ז נ כ ל ל ב פ סו ק‬ ‫ד כ ח מ״ה‬
‫ת לוי בי ר א ת חטא ש הו א ב חינ ת ה ת שו ב ה ל היו ת סו״ מ דו ק א ש צ ״ ל קו ד מ ת ל כ ל הנ״ל‬
‫ו ב א ם ל או אינ ה מ ת קיי מ ת כו׳ ו ד ״ ל ‪.‬‬

‫ב מ ד רי גו ת‬ ‫ה מ ש כ ת ב חי׳ י ר״ ח הנ״ל ב נ פ ש י ש כ מ ה כי תו ת ח לו קו ת‬ ‫ו ה נ ה ב ע נין‬

‫ח לו קו ת ז מ ״ז‪ .‬הא׳ או ת ם שי ר אי ם מן מ ע ש ה ה חט א ו ג ם ל ח שו ב ו ל ה ר ה ר בו‬
‫כנ״ל‪ ,‬א ב ל מ צ ד ש הו א מ שו ק ע ב ד ב ר ה הוא נ מ ש ך ל בו ת מי ד א ח ריו ו ג ם ש מ ד חי הו‬
‫חוז ר‬ ‫כי‬ ‫ש לי מ ה‬ ‫ב ת שו ב ה‬ ‫שב‬ ‫כו׳ ו אי נו‬ ‫בו‬ ‫ו נו פ ל‬ ‫חוז ר‬ ‫שעה‬ ‫ל פי‬ ‫ע ליו‬ ‫ו מ תגבר‬
‫אי נו נ ק ר א י ר״ ח ב א מ ת ו ל א ב ע ״ ת‬ ‫ת מי ד ו אי נו מ ת קיי ם ב ת שו ב תו‪ ,‬ו ל כן‬ ‫ל ק ל קו לו‬
‫א מי תי‪ .‬ו מ״ מ ב או תו ש ע ה ש ש ב ו מ ת ח ר ט ו מ ד ח ה ה ר ע ש ב מ ח ש ב תו ל ג מ ר י נ ק׳ ב ע ״ ת‬
‫וי ר״ ח וי ע ל ה ת שו ב תו ל ר צ ו ן ל פ ני ה׳ ב או ת ה ש ע ה‪ ,‬כי כ ל ל ב בו ת ד ו ר ש ה׳ ל ש ע תו‬
‫ו ר ח מ נ א לי ב א ב עי‪.‬‬
‫קלג‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫ו ה כ ת הב׳ או תן ש ע ד י י ן ל א נ ש ק עו ב עו מ ק ת אוו ת ש ר י ר ו ת ל ב ם ו לז א ת ב ק ל י ט ה‬
‫ב ר ש ו ת ו ו ל כן נ ק׳ ב ע ״ ת וי ר ״ ח א מי תי‬ ‫ה ר ע ו ל בו‬ ‫ל בו ל ב ל תי י ו מ ש ך א חר‬
‫ו היי נו מ פ ני ש ל א נ ש ר ש בו ק לו ת ו פ ר ״ ע ו ל כן ל בו נ כ נ ע לי פ ח ד מ ע שו ת כ ל ר ע ו ל א‬
‫ש אי נו י ר א א ל קי ם ב ש לי מו ת‬ ‫ב עי נ י ה׳ ו הג ם‬ ‫ה ש נ אוי ו ת ע ב‬ ‫בדבר‬ ‫להתמ שך‬ ‫ירצ ה‬
‫ל בו א‬ ‫ו ק רו ב‬ ‫ב ת שו ״ ת‬ ‫א מי תי‬ ‫בע״ ת‬ ‫ו הו א‬ ‫ב םו״ מ‬ ‫פר״ע‬ ‫מכלל‬ ‫יצא‬ ‫מ״ מ‬ ‫בו ע ״ ט‬
‫ל ת שו ״ ע ש הו א ה ש ב א ל ה׳ ב כ ל ל בו ו נ פ שו מ מ ש ב ב חי׳ ה בי טו ל ש ב מו ח ו ל ב שז הו‬
‫י ר א ת ה׳ ש עי ״ז מ ת ג ל ה בי טו ל ה א מי תי ד כ ה מ״ה ש ב נ פ שו ה אל קי ת כנ ״ ל ו ד ״ ל‪.‬‬

‫ג ם ב כ ת הז א ת י כ ו ל ל היו ת נ פי ל ה מ מ ד רי ג ת ם ו היי נו מ צ ד ש ל א נ ש ל מ ה ב ה ם‬ ‫אך‬

‫ב חינ ת י ר״ ח הנ״ל ב כ ל ה פ ר טי׳ ו היי נו מ פ ני ש אינ ם ב ב תי׳ י ר ״ א ב ש לי מו ת כנ ״ ל‬
‫ו היי נו הג ם ש פ ח ד א ל קי ם ל נ ג ד עי ניו ל היו ת ש ו מ ר א״ ע מ כ ל מי ני ר ע ד ת אוו ת ר עו ת‬
‫ב א כי ל ה ו ש תי ה ו מ ש ג ל ו א פי לו מ ב תי׳ ה ר הו רי ה ת אוו ת ר עו ת כנ ״ ל מ״ מ י כו ל ל היו ת‬
‫בו פ ר ״ ע ב פ ר טי ם א ח רי ם כ מו ב הו ל לו ת ו לי צ נו ת או ב מ דו ת ר עו ת ש ב ין אי ש ל ר ע הו‬
‫מ רי ד ה ב א ל קי ם‬ ‫ב קנ א ה ו ש נ א ה ו כ ע ס ו גי או ת ו ה ת נ ש או ת ו א כז ריו ת ש כ ״ז אי נו מ צ ד‬
‫מ ח מ ת זה י ר ב ה‬ ‫ה ל בינ ה‬ ‫ב מר ה‬ ‫ט ב עו‬ ‫מצד‬ ‫רק‬ ‫ה מלך‬ ‫ל כ בו ד‬ ‫חו ש ש‬ ‫ש אי נו‬ ‫חיים‬
‫ב הו ל לו ת ו לי צ נו ת ו א ם ט ב עו ר ע ל ב ר י ו ת י הי ה בו מ דו ת ר עו ת הנ״ל‪ .‬א ך י כו ל ל היו ת‬
‫ש מ צ ד ר י ב ו י הו ל לו ת י בו א ל פ ר ״ ע ב א ל קי ם חיים‪ ,‬ו כן מ צ ד רי בו י ד ב ״ ט ת פ ר י ר א ת‬
‫פיו ו ל ש ו נ ו ו עי ״ז נ ע ש ה‬ ‫ב הר חב ת‬ ‫לדבר‬ ‫א״ ע‬ ‫ש מ רגי ל‬ ‫ה ה רג ל‬ ‫מצד‬ ‫ב ל בו‬ ‫אל קי ם‬
‫ט ב ע ש ני ל מ ע ט ה ר ג ש ת עו מ ״ ש ב ל ב ו מ מי ל א אין י ר א ת א ל קי ם ע ל פ ניו‪ .‬ו ג ם ר י ב ו י‬
‫ה ד ב ״ ט י פ ת חו ל ר ע הנ ע ל ם הנ קר א עו מ ק ר ע‪ ,‬כ מו ה ד בו ר ב ד ״ ת ש פו ת ח עו מ ק טו ב‬
‫) כ מ שי ״ ת ב פני ם(‪ ,‬ו ל כן מ צ ד ר י ב ו י ה ד ב ״ ט י כו ל ל היו ת נו פ ל ב ר ע ו ל היו ת מ שו ק ע בו‬
‫ר צ ו נ ו ו ח ש קו ב הם‬ ‫ש אין‬ ‫ע ליו מ״ז ב ת פ ל ה א ע״ פ‬ ‫ש מ ת ג ב רי ם‬ ‫עד‬ ‫) כנ ״ ל ב כ ת הא׳(‬
‫כ ל ל ו כן מ ר י ב ו י ה מ״ז ב ת פ ל ה י בו א סי ב ת ד ב ״ ט כו׳ ד ה כ ל א׳ כ מ ״ ש ב מ״ א כו׳ ו ד ״ ל‪.‬‬

‫ב ע ב ו ד ת ה׳ ג ם בי ר א ת א ל קי ם ב ק עו מ ״ ש בו ע ״ ט‬ ‫ה ש לי מי ם‬ ‫ו ה כ ת הג׳ הם או ת ם‬
‫ב ת פ ל ה ו תו ר ה בי גי ע ת הנ פ ש בי די ע ה ש ב מו ח ע ד ש נ כ נ ס ב עו מ ק ל ב ם ו מז ה‬
‫נ ש א ר רו ש ם ק בו ע ב ל ב כ ל היו ם ג ם ב ל כ תו ב שו ק ו ב ט ר ד ת ו ב ע ס קיו ל א י ח שי ך א ו ר ו‬
‫נ פ שו‬ ‫ב ט ב עי׳‬ ‫ה ק בו עי ם‬ ‫א פי לו‬ ‫רע‬ ‫דבר‬ ‫ל שו ם‬ ‫ו מ ח ש ב תו‬ ‫ל בו‬ ‫מ ה טו ת‬ ‫וי מ נ ע‬
‫שי ש בו‬ ‫מצד‬ ‫ה פ ר טי ם‬ ‫הו ל לו ת כנ ״ ל‪ ,‬ו נ מ צ א ש נ ש ל ם בו י ר״ ח ב כ ל‬ ‫כ מו‬ ‫מ ת ו ל ד תו‬
‫כו׳‪.‬‬ ‫דבר‬ ‫סו ף‬ ‫ש ע ״ז א מ ר‬ ‫הנ קר א י ר א א ל קי ם ב א מ ת‬ ‫ב ש לי מו ת וז הו‬ ‫י ר א ת א ל קי ם‬
‫ו ע ״ז א מ ר ו ע ת ה י ש ר א ל מה ה׳ א ל קי ך שו א ל מ ע מ ך כ״ א לי ר א ה כו׳‪ ,‬כי י ר א ה ז א ת‬
‫ה ת כ לי ת‬ ‫ש ל מ צו ה שז הו עי ק ר‬ ‫היינו ל בו א ל ש מ ח ה‬ ‫ה טו ב‬ ‫הכל ב מ ע ש ה‬ ‫היא י ס ו ד‬
‫ש הג ם‬ ‫כו׳‬ ‫בשמחה‬ ‫א ל קי ך‬ ‫ה׳‬ ‫את‬ ‫עבד ת‬ ‫לא‬ ‫א שר‬ ‫תחת‬ ‫כ מ״ ש‬ ‫ה מ צו ת‬ ‫ב ע שיי ת‬
‫ל בו א‬ ‫מ קיי מן ב ש מ ח ה י כו ל‬ ‫אי נו‬ ‫כא שר‬ ‫מ״ מ‬ ‫ה ד ק דו קי ם‬ ‫בכל‬ ‫ה מ צו ת‬ ‫כל‬ ‫ש מ קיי ם‬
‫ל ב חי׳ ג לו ת ל היו ת ו ע ב ד ת את אוי ב ך כו׳‪ .‬ו הנ ה הג ם ש ע ו ב ד מ א ה׳ ש הי א מ קו ר קיו ם‬
‫ש ר ש ל ר מ ״ ח מ״ ע‪ ,‬מ״ מ יו כ ל ל היו ת חו ל ת א הב ה ו היי נו‬ ‫כ י ד ו ע ד א ה׳ הו א‬ ‫ה מ צו ת‬
‫של מעל ה‬ ‫ב ת ע נו גי ם‬ ‫א הב ה‬ ‫ב חי׳‬ ‫ב א הב ה ז א ת ) שז הו‬ ‫והשמחה‬ ‫ה ת ע נו ג‬ ‫ש ל א י אי ר‬
‫עיין ב ס׳ תו״ א ב מ א׳ ח כ לי לי עיני ם ב פ׳ וי חי כו׳(‪ .‬א ב ל מ ח מ ת י ר א ת‬ ‫מ א הב ה ר ב ה‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪266‬‬

‫אל קי ם כ א ש ר ת הי׳ ב ש לי מו ת י ע ל ה וי בו א ו י ג י ע ל ב תי׳ א הב ה ב ת ע נו גי ם כ מ ״ ש א ש רי‬

‫מ אי ר ב חי׳‬ ‫הוי׳ ב ש לי מו ת‬ ‫ש ע ״י י ר א ת‬ ‫עו נ ג‬ ‫מ ל שון‬ ‫א ש רי הו א‬ ‫ה אי ש י ר א ה׳ בו ‪/‬‬
‫ה ת ע נו ג ב א ה ב תו שז הו ב חי׳ אח׳ ב ת ע נו גי ם ו א ח״ ב ב מ צו תי׳ ח פ ץ מ א ד שז הו ה עו נ ג‬
‫ה ר צון‪,‬‬ ‫פ ני מי ת‬ ‫עו נ ג‬ ‫הו א ב חינ ת‬ ‫ד חפץ‬ ‫כי דו ע‬ ‫ב פו ״ מ‪,‬‬ ‫ה מ צו ת‬ ‫ב ע שיי ת‬ ‫והשמחה‬
‫בי טו ל‬ ‫ל ב חי׳‬ ‫שי בו א‬ ‫ו היי נו‬ ‫ה חב׳‬ ‫ש הו א‬ ‫הוי׳‬ ‫לי ר א ת‬ ‫י בו א‬ ‫א ל קי ם‬ ‫מי ר א ת‬ ‫ו עו ד‬
‫ב פ ני מי ת הלב ו מו ח‪ ,‬ו ע ״י זה י ת ג ל ה או ר הוי׳ ב נ פ שו מ ב חי׳ כח מ״ה ש ב ה‪ ,‬ו כ א ש ר‬
‫י אי ר ב חינ ת כח מ״ה ב מו ח ו ל ב אז י בו א ל כ ל ל בי טו ל ה א מי תי ב פ ני מי ת הלב ו ה מו ח‬
‫ה חו מ ר‬ ‫ה כנ ת‬ ‫היר א ה‬ ‫ד מצד‬ ‫חב׳ כנ ״ ל‬ ‫אין‬ ‫אין י ר א ה‬ ‫שז הו אם‬ ‫ע מו ק‬ ‫ולב‬ ‫ב קרב‬
‫י ת ג ל ה כח ה חכ מ ה כח מ״ה ש בנ ה ״ א ו עי ״ז י גי ע לי ר א ה ה א מי תי׳ בי טו ל ה א מי תי ג ם‬
‫מ א הב ה‬ ‫ש ל מ ע׳‬ ‫עי ל א ה‬ ‫ירא ה‬ ‫ב חי׳‬ ‫וז הו‬ ‫ירא ה‬ ‫אין‬ ‫ח ב׳‬ ‫אין‬ ‫אם‬ ‫שז הו‬ ‫ב חו מ ר‬
‫ב ת ע נו גי ם כו׳‪ ,‬א ך עי ק ר ה קיו ם ל כ ״ז הו א י ר״ ח כנ ״ ל ו ד ״ ל‪.‬‬

‫ו ה נ ה ג ם ב ב חי׳ ז א ת י ש כ ת ד ׳ ו היי נו ש ג ם שי ש ל ה ם י ר א ת א ל קי ם ב ש לי מו ת מ״ מ‬
‫ש עו ב ד י ם ה׳‬ ‫מו צ אי ם י ר״ ח ב ע צ מ ם ל פ ״ ע י ר א ת אל קי ם‪ ,‬ו היי נו ש ג ם‬ ‫אינ ם‬
‫מ״ מ‬ ‫ב תו מ ״ צ‬ ‫עו ס קי ם‬ ‫וג ם‬ ‫ו ה ת פ ע לו ת‬ ‫ב ה ת בו נ נו ת‬ ‫ו הלב‬ ‫ה מו ח‬ ‫בי גי ע ת‬ ‫ב תפל ה‬
‫ל פ ע מי ם י פ ו ל ה נו פ ל ב איז ה ת אוו ה ר ע ה ב ה ר הו ר ו ל פ ע מי ם ג ם ב פו ״ מ או ל פ ר קי ם‬
‫ב הו ל לו ת ו לי צ נו ת ו ה ר ע מ ת ג ב ר ע ליו‪ .‬ו ה סי ב ה לז ה הו א ב׳ ד ב רי ם הא׳ מ צ ד מי עו ט‬
‫או‬ ‫כ״ ב‬ ‫ב ק בי עו ת‬ ‫ש אי נו‬ ‫ו היי נו‬ ‫ו תו׳‬ ‫ב תפל ה‬ ‫ביו מ ו‬ ‫מ י ד י יו ם‬ ‫ו מו ח‬ ‫בלב‬ ‫היגי ע ה‬
‫הוי׳ כ״ ב‬ ‫נ ש ר ש ב חי׳ י ר א ת א ל קי ם וי ר א ת‬ ‫לא‬ ‫ו ל כן‬ ‫ה ד ע ת כ״ ב‬ ‫ש אינ ה ב ה ע מ ק ת‬
‫א ל קי ם‬ ‫ב קרב ת‬ ‫ש מ ת ב ו נן‬ ‫ב ע מ קו ת כ״ב‪ ,‬ו הג ם‬ ‫ו ל ב בו‬ ‫מו חו‬ ‫ב קרב‬ ‫טו ב ה‬ ‫ב ה שר ש ה‬
‫ו מ ת פ ע ל מז ה הו א ב ד ר ך מ ע ב ר ב ל ב ד ו ה ת פ ע לו ת ז א ת מו ט ע ת היא כ מ בו א ר ב ל ק ״ א‬
‫ל היו ת‬ ‫שי כו ל‬ ‫הו א‬ ‫ו ה ב׳‬ ‫בו׳‪.‬‬ ‫שו א‬ ‫ד מיו נ ו ת‬ ‫יו לי ד‬ ‫כו׳‬ ‫ד ע תו‬ ‫י ק שר‬ ‫לא‬ ‫שכא שר‬
‫שי ע מי ק ד ע תו ב ת פ ל ה בי גי ע ת נ פ ש ב מו ח ו ל ב ו י ג י ע תו ז א ת מ גי ע ב ק ר ב ל בו ו מו חו‬
‫ש עו ס ק‬ ‫הגם‬ ‫ב פרנ ס ה‬ ‫ל ע סו ק‬ ‫ל שו ק‬ ‫כ ש הו ל ך‬ ‫א ח״ב‬ ‫אך‬ ‫ו ע מו ק ה‪,‬‬ ‫טו ב ה‬ ‫ב ה שר ש ה‬
‫ב א מונ ה ב לי ע שיי ת עו ל ב פו ״ מ‪ ,‬מ״ מ הו א מ שי ם כ ל עו מ ק ל בו ו ד ע ת ו ב פ ר נ ס ה ז א ת‪,‬‬
‫ו ע ס קי הז מן א לו הם מ ב ל ב לי ם ו עו ק רי ם מ ע ט מ ע ט ה ש ר ש ה ז א ת )ו היי נו מ פ ני ש ר ש‬
‫עד‬ ‫כנ״ ל(‬ ‫טו ב‬ ‫עו ק רי ם ל עו מ ק‬ ‫ל כן‬ ‫רע‬ ‫ד עו מ ק‬ ‫ה מ קי פי ם‬ ‫ה מ ח ש ב ה ב ב חי׳‬ ‫ה עו מ ק‬
‫שי ש א ר רי ק ם מ כ ל או ר ו חיו ת די ר א ת א ל קי ם וי ר א ת הוי׳ הנ״ל ו י פ ו ל ב ל בו יו ת ר ע ד‬
‫מן הכלי ם ב ש ם ס״ג נ פ ל‬ ‫ה או רו ת‬ ‫מ מ ש ) ו כ י ד ו ע ד מ ה ס ת ל קו ת‬ ‫ש נ ע ש ה כ מו דו מ ם‬
‫ב מ ד ר י׳ ב״ן שז הו ב חי׳ א בן א׳ ב ״ן כנ ״ ל ו ד ״ ל(‪ .‬ו עי ״ז יו כ ל ל בו א ג ״ ב ל מי עו ט י ר״ ח‬
‫ש ע ״ז‬ ‫כ ג דו ל‬ ‫כ ק טון‬ ‫ה ה מון‬ ‫ל רו ב‬ ‫הנ פי ל ה‬ ‫סי ב ת‬ ‫ב ר ע ח״ו‪ .‬וז הו‬ ‫לי פו ל‬ ‫שיו כ ל‬ ‫עד‬
‫א מ ר י חו גו ו י נ ו ע ו כ ש י כ ו ר ו כ ל חכ מ ת ם ת ת ב ל ע שז הו ב י ו ר ד י הים עו ס קי ם ב פ ר נ ס ה‬
‫ב עו מ ק ה מ ח שב ה כו׳‪.‬‬

‫תי קון ח צו ת‬ ‫ע נין‬ ‫הו ס ד י ס ו ד‬ ‫ש ב ג׳ כ תו ת הנ״ ל‬ ‫ו ה נ ה ל ת קן כ ל ג׳ מי ני נ פי לו ת‬

‫ה ש כינ ה ש הי א ב חינ ת כ ל לי ת‬ ‫ע ל ג לו ת‬ ‫מ ר י ר ו ת ו ב כיו ת‬ ‫ב ד ר ך כלל‬ ‫ש הו א‬
‫שנבל ע‬ ‫מי ש ר א ל‬ ‫או״ א‬ ‫שבכל‬ ‫בפר ט‬ ‫א ל קי׳‬ ‫ני צו ץ‬ ‫בכל‬ ‫הו א‬ ‫ה ג לו ת‬ ‫ובפרט‬ ‫נ ש״י‪,‬‬
‫ו מו ס ת ר ו נ ח ש ך או רו ע״י עו מ ק ב ל בו ל ה ע ס קי ם ש ב אי ם מ תו ך דו ח ק ו ל ח ץ מ כ ל צ ד‪,‬‬
‫קלד‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫א חר‬ ‫בי רי ד ה‬ ‫ויו ר ד‬ ‫ו מ ד רי ג תו‬ ‫מ מ קו מו‬ ‫ניזוז‬ ‫שי הי ה‬ ‫הזז ה‬ ‫בו‬ ‫גו ר ם‬ ‫הדו ח ק‬ ‫ו גו ד ל‬
‫י ר י ד ה ל ה ת ל ב ש ב ה ג ש מ ת ה גו ף ו עי ״ז נ ס ת ר מ מי ל א א ו ר ו ו אי נו מ אי ר ב פ ני מיו ת הל ב‬
‫ו ב חי צו ניו ת הלב הנ ק ר א י ר ״ א וי ר א ת הוי׳ כנ ״ ל ו ד ״ ל ‪ .‬ו מ מי ל א נ ע ש ה ג׳ מי ני נ פי לו ת‬
‫הנ״ל‪ ,‬הא׳ נ פי ל ה ב מ ה׳ ו הו א מה ש מ ע מי ק ד ע תו ו מ שי ם כ ל ל בו ב ע ס ק ה פ רנ ס ה כי‬
‫ב א מ ת צ ״ ל י ג י ע כ פי ך ל ב ד כו ‪ /‬ש עי ״ז נ מ ש ך ל בו ש ה מ ה׳ דנ ה״ ט ב ג י ל ו י מ ה ע ל מ ה‬
‫ו מ ל ב ש ת ו מ ס ת ר ת ל או ר הנה״א‪ ,‬ו א ח״ ב נ ו פ ל נ פי ל ה ב׳ ב ב חינ ת ה די בו ר ש הו א ע ניו‬
‫מ״ מ‬ ‫הנ פ ש‬ ‫עצם‬ ‫ש ה מ דו ת הם‬ ‫ר עו ת ) ש הג ם‬ ‫מ דו ת‬ ‫ו כן‬ ‫ו לי צ נו ת ו ד ב ״ ט‬ ‫ה הו ל לו ת‬
‫ה ד ב ״ ט פו ת ח‬ ‫רי בוי‬ ‫שמצד‬ ‫ה די בו ר כנ ״ ל‬ ‫ש הו א ל ב ו ש‬ ‫ה ל בו ש ש ל ה ם‬ ‫מ תג לי ם ע״י‬
‫עו מ ק ר ע ש ל ה מ דו ת ר עו ת ש בנ ה ״ ט ו מ מי ל א ת פ ר י ר א ת א ל קי ם ש נ מ ש ך מן הנה״א‬
‫כו ‪/‬‬ ‫או ר נ ה״א‬ ‫על‬ ‫בנ ה״ ט ו מ ס תי רי ם‬ ‫של הם‬ ‫מ העלמ ם‬ ‫מ תג לי ם‬ ‫אל ה‬ ‫שכל‬ ‫כנ״ל(‪,‬‬
‫ת אוו ת‬ ‫ע נין‬ ‫ה מ ע ש ה ש הו א‬ ‫ע נין ל בו ש‬ ‫ל י פ ו ל ב נ פי ל ה הג׳ ח״ו ש הו א‬ ‫ו א ח״כ יו כ ל‬
‫או תו לז ה‬ ‫ה מ סי תי ם‬ ‫ש ב ת ח ל ה ב מו ח‬ ‫ע בי ר ה‬ ‫ה ר הו רי‬ ‫מצד‬ ‫ב ני או ף ו ג ז ל ח״ו‬ ‫ר עו ת‬
‫למעשה‬ ‫שיי כו ת‬ ‫ל היו ת ה‬ ‫שבמע ש ה‬ ‫מ ח שב ה‬ ‫הי א‬ ‫ע בי ר ה‬ ‫ד ה ר הו ר‬ ‫המ ח שבה‬ ‫)וג ם‬
‫ד ד ב ר י ם ב ט לי ם ו הו ל לו ת אי נו נו ג ע ל מ ע ש ה כ ל ל ו ל כן נ ק ר א ב ש ם‬ ‫ה די בו ר‬ ‫מ ש א״ב‬
‫ל בו ש ה די בו ר ל ב ד כו׳ ו ד ״ ל(‪ .‬ו אז מ ת ג ל ה ל ב ו ש ה מ ע ש ה מ ה ע ל מו ל ה ס תי ר ע ל או ר‬
‫הנה״א‪ .‬וז ה נ פי ל ה היו ת ר א ח רונ ה ל היו תו פו ג ם ב מ ע ש ה ש עי ״ז נ ש ק ע ב ר ע ח״ו ע ד‬
‫ש ב כ ת הא׳ כו׳‪.‬‬ ‫ב ע נין נ פי ל ה‬ ‫ל מו רו ו כנ״ ל‬ ‫ל חזו ר‬ ‫כ ש ש ב אל ה׳ יו כ ל ב ק ל‬ ‫ש א פי׳‬
‫ו ב חי׳ ז א ת נ ק ר א רי ש א ש כי ב ת ל ע פ ר א‪ ,‬ל היו ת הנ ה״ א מ לו ב ש ת ב ג לו ת ב ב חי׳ היו ת ר‬
‫א ח רונ ה ד ק לי פ ה הנ ק׳ ע פ ר ) כ מ ״ ש ונ ח ש ע פ ר ל ח מו( ש הו א ב חי׳ נוג ה ד ע ש י ׳ ש ר ו ב ו‬
‫ש ג רו ע‬ ‫א דו ם‬ ‫ג לו ת‬ ‫ב ר ע )וז הו‬ ‫מ עו ר ב‬ ‫הו א‬ ‫הזה‬ ‫טו ב‬ ‫מעט‬ ‫טו ב ו ג ם‬ ‫ו מ י ע ו טו‬ ‫רע‬
‫ה ר ב ה מ ג לו ת ב ב ל ש ל א היה הנ פי ל ה ר ק ב ב חי׳ נו ג ה ד ב רי א ה הנ ק ר׳ רי ש א ד ד ה ב א‬
‫ש הו א‬ ‫ה פני מי ת‬ ‫ה ס תר‬ ‫ש ה ג לו ת היה ר ק‬ ‫כלל רק‬ ‫ברע‬ ‫מ עו ר ב‬ ‫ה טו ב‬ ‫ו אז ל א היה‬
‫מ צ ד מ הו ״ ע י ת׳ שז הו וי ש מ חו ב ך ש ה אי ר ה בז מן ה בי ת וז ה‬ ‫ב חי׳ ה ש מ ח ה ו ה ת ע נו ג‬
‫ה ת בונ נו ת‬ ‫ה בי טו ל מ ב חינ ת‬ ‫חי צוני ת ש הו א‬ ‫ש ל א ה אי ר ב הם ר ק ב חינ ת‬ ‫עד‬ ‫נסתלק‬
‫ש ב ה ש ת ל ש לו ת ה עו ל מו ת כו׳ ו ד ״ ל(‪.‬‬

‫ח״ו‬ ‫ה נו פ ל‬ ‫ה א ל קי׳‬ ‫ני צו ץ‬ ‫ב חינ ת‬ ‫ש הו א‬ ‫ה נו פ ל ת‬ ‫דו ד‬ ‫סו כ ת‬ ‫ע נין‬ ‫‪ 1‬ה נ ה ז הו‬

‫מ מ ד ר ג ה ל מ ד ר ג ה ע ד ב חי׳ היו ת ר א ח רונ ה ד ב חי נ ת נו ג ה ד ע שי ה כו׳ ו ד ״ ל‪.‬‬

‫ה ר א שו נ ה הי א ב מ ח ש ב ה ש הו א ע נין עו מ ק המ ה׳ ב ט ר ד ת‬ ‫ו ה נ ה ל פי הנ״ל נ פי ל ה‬
‫ה נ פי לו ת‬ ‫ש ע ב ו ד ג ליו ת‪ ,‬ו נ פי ל ה ז א ת הי א מ קו ר ל כ ל‬ ‫ה פ רנ ס ה שז הו נ ק ר א‬
‫ד ק לי פ׳‬ ‫הדע ת‬ ‫מחמת‬ ‫היא‬ ‫ה פ רנ ס ה‬ ‫ב ע ני ני‬ ‫המ ח שב ה‬ ‫העמקת‬ ‫ו סי ב ת‬ ‫ש א ח״ ב‬
‫ש מ צ ד ז ה תי ק ר נ פ שו ב עי ניו מ א ד‬ ‫ה ר ג ש ת ע צ מו לי ש ביו ת ר‬ ‫ש בנ ה״ ט ש הו א ע נין‬
‫מ דו ת‬ ‫)ו ב חי׳ ז א ת נ ק׳ ה ר מ ת ר א ש ד ק לי פ ה‪ ,‬ש ב ע צ ם אין ל ה ר א ש ר ק הו א ב חינ ת‬
‫ב ל ב ד ש נ מ ש ך מ ח מ ת ש ב ה ״ כ דז מ ״ ק‪ ,‬א ך מ צ ד חט א א ד ה ״ ר ו כן ב כ ל ד ו ר ו ד ו ר מ צ ד‬
‫ח ט אי׳ ו ע ו ו נ ת ח״ו ג ו ר מ י ׳ ה ר מ ת ר א ש ח״ו ש הו א ב חי׳ ה ד ע ת ד ק לי פ ה ו כ מ א׳ א מ ל א ה‬
‫ה ח רי ב ה כו׳ ו ד ״ ל(‪.‬‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪268‬‬

‫ו ה ר ג ש ה ז א ת היא מ קו ר כ ל ר צ ו ן דנ ה ״ ט ו היי נו שי הי׳ רו צ ה ב כ ל ה מ דו ת ר עו ת‬

‫ו ת אוו ת ר עו ת ו כ א ש ר י מ נ עו או תו מז ה י הי ה ב ר צי ח ה ו כ ע ס ע ל ה מ נ ג דו‬
‫עד‬ ‫ל ז ו ל תו‬ ‫וג ם ל היו ת רו צ ה ב ה ת פ א רו ת ב פ ני זו ל ת ו ו ה ת נ ש או ת ע ל זו ל ת ו ו ל נ צ ח‬
‫המעשה‬ ‫ב פו ע ל‬ ‫ה ד ב רי ם הנ״ל‬ ‫א ליו ו א ח״ ב י ר צ ה ל ה בי א כ ל‬ ‫ע צ מו‬ ‫שיו ד ה וי כ ני ע‬
‫) שז הו ב חינ ת מ ד ת הי סו ד ד ק לי פ ה ש הו א ב חינ ת ה ה ת ק ש רו ת ב מ ע ש ה כ ר ו ד ״ ל(‪.‬‬

‫הדע ת‬ ‫ל ב חי׳‬ ‫ה שו ב ר‬ ‫ד ק דו ש ה‬ ‫הדע ת‬ ‫הנ״ל הו א ע״י‬ ‫ו ה ע צ ה הי עו צ ה ל ת קן כ ל‬

‫ד ק לי פ ה ) כי ד ע ת הו א מ ל שון ש בי ר ה כ מ ״ ש ו י ו ד ע ב הם א נ שי סו כו ת כ ר(‪,‬‬
‫תו ק ף‬ ‫הו א‬ ‫שבדע ת‬ ‫ה ח סדי ם‬ ‫ו ב חינ ת‬ ‫ד חו ״ג‪,‬‬ ‫ב חי׳‬ ‫מ ב׳‬ ‫כ לו ל‬ ‫הו א‬ ‫ש הדע ת‬ ‫וי דו ע‬
‫ה ה ת ק ש רו ת ב ב חי׳ אין ה א ל קי המ חי ה ו מ הוו ה את ה כ ל מ אין לי ש ש מ ח מ ת ז ה נ מ ש ך‬
‫ב נ פ שו ב חי׳ בי טו ל ה א מי תי ד כ ח מ״ה ש בנ ה ״ א כו׳ כנ ״ ל‪ ,‬ו ב חי׳ ה ג בו רו ת ד ד ע ת הו א‬
‫ש ש ני קווין א לו‬ ‫ל ה פ רי ד ו ב ב חי׳ י ש‪,‬‬ ‫ה מ נ ג דו ו ר ו צ ה‬ ‫הי פו כו‬ ‫ה רו ג ז ע ל‬ ‫ב חי׳ תו ק ף‬
‫ד חו ״ ג המה ש ני קווין ש קו לי ם ש ל פ ״ ע תו ק ף ה ה ת ק ש רו ת ב אין ה א ל קי ביו ת ר ל פ ע ״ז‬
‫ה ה ת בונ נו ת‬ ‫ש הו א ב חינ ת‬ ‫ח צו ת‬ ‫תי קון‬ ‫ע נין‬ ‫ה מ נ ג דו‪ .‬וז הו‬ ‫על‬ ‫ה רו גז‬ ‫תו ק ף‬ ‫יהיה‬
‫ד ב חי׳ מ ל כו ת ך מ ל כו ת כ״ ע ל מ ע׳ ע ד אין ק ץ ו ל מ ט ה ע ד אין ת כ לי ת ו כן ל ד ׳ ס ט רין‬
‫מן‬ ‫מ ל מ ע׳‬ ‫ו הז מן‬ ‫ה מ קו ם‬ ‫ה ת הוו ת‬ ‫ע נין‬ ‫שז הו‬ ‫י מ לו ך‬ ‫מלך‬ ‫מלך‬ ‫הז מן‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫ו כן‬
‫ב חי׳‬ ‫ש הו א‬ ‫ב ל ב בו‬ ‫אל קי ם‬ ‫יהאת‬ ‫ה מ ש כו ת‬ ‫ב חי׳‬ ‫גו ה ם‬ ‫שז ה‬ ‫דיי ק א‪,‬‬ ‫וז מן‬ ‫ה מ קו ם‬
‫הוי׳‬ ‫הנ קר א י ך א ת‬ ‫פ ני מי ת‬ ‫ל א הוי ״ ר‬ ‫ה ה ש ת ל ש לו ת‪ ,‬ו מז ה ב א‬ ‫מצד‬ ‫חי צו ני‬ ‫ה בי טו ל‬
‫כנ ״ ל‪,‬‬ ‫דנ ה ״ א‬ ‫מ״ה‬ ‫כח‬ ‫גי לוי‬ ‫ש א ח רי‬ ‫ב חו מ ר‬ ‫א מי תי‬ ‫בי טו ל‬ ‫עי ל א ה‬ ‫ירא ה‬ ‫ב חינ ת‬
‫ו כ א ש ר י ת בו נן ב כ ל הנ״ל אי ך ש בז מן ה בי ת ה איר ה ב חי׳ הנ״ל ד מ ל כו ת ך מ ל כו ת כ״ ע‬
‫ב כ ל לו ת נ ש ״י ע ד ש מז ה ה ש ע ר ב או ל ב חי׳ א הוי ״ ר פ ני מי׳ ו ע כ ש יו ב ז מ ן ה ג לו ת ה מ ל׳‬
‫ו א פי לו‬ ‫א ל קי ם‬ ‫יר א ת‬ ‫ב חי׳‬ ‫א פי׳‬ ‫ל ה אי ר‬ ‫יו כ ל‬ ‫שלא‬ ‫עד‬ ‫ב ת כ לי ת‬ ‫ה ס תר‬ ‫ב ב חינ ת‬
‫ב חי צו ני׳ ב מ ע ש ה נ ת מ ע ט מ א ד ק ב עו מ ״ ש ו נ ת מ ע ט היר א ה ב ל ב כ או״ א ע ד ש נ ת ג ב ר ו‬
‫ה אד ם‬ ‫לבב‬ ‫ה מ סי רי ם‬ ‫חי צו ני׳‬ ‫ש א רי י ר או ת‬ ‫ל ח מו ו כ ה״ ג‬ ‫פן י ח ס ר‬ ‫חי צו ני׳‬ ‫י ר או ת‬
‫מ ע ב ו ד תו י ת׳‪.‬‬

‫מ ב חי׳‬ ‫שז הו‬ ‫ג דו ל ה‬ ‫ו ב כי ה‬ ‫מ רי רו ת‬ ‫ב ב חינ ת‬ ‫יתפעל‬ ‫בז ה‬ ‫י ת בו נן‬ ‫ו ה נ ה כא שר‬

‫מ מי ל א י הי׳ נ ש ב ר רו ח הס״א וי הי׳ נ בז ה‬ ‫ד ק דו ש ה‪ ,‬ו עי ״ז‬ ‫שבדע ת‬ ‫ג בו רו ת‬
‫ב עי ניו נ מ א ס שז הו הי פו ך מ מ ש מ ב חי׳ ה ד ע ת ד ק לי פ ה ש תי ק ר נ פ שו ב עי ניו כו׳‪ ,‬וז הו‬
‫ה ג בו׳ ד ד ע ת ד ק ד ו ש ה ) ש הו א ג ״ כ‬ ‫הוח עב ה ה ו ת ט ה ה ם ש ב חי׳ הוח זה הו א מ ב חי׳‬
‫צ פו ן‬ ‫רו ח‬ ‫ה ת עו ר רו ת‬ ‫ב ע נין‬ ‫ב ה״ס‬ ‫פ׳‬ ‫ב ת חי׳‬ ‫הר ח״ו‬ ‫הג ה ת‬ ‫ב פי׳‬ ‫ו עי׳‬ ‫אש‬ ‫ב חי׳‬
‫דנ ה ״ ט‬ ‫ר עי ם‬ ‫ל בו שי ם‬ ‫הג׳‬ ‫כל‬ ‫ו מגר ש‬ ‫ו ש ל הו ב א ד א ש א כו׳ ו ד ״ ל ( ש מ כ ל ה ו מ ב ע ר‬
‫על‬ ‫כלל‬ ‫מ ס תי רי׳‬ ‫ר ב א ו אינ ם‬ ‫ד ת הו מ א‬ ‫ב נו ק׳‬ ‫למטה‬ ‫נו פ לי ם‬ ‫שהם‬ ‫עד‬ ‫ב מו דו מ ״ ע‬
‫הוי׳ ב פ ני מי ת הלב‬ ‫מ מי ל א י ת פ ע ל ב ת פ ל ה ב ב חי׳ י ר א ת א ל קי ם וי ר א ת‬ ‫הנה״א ו אז‬
‫לפ״ע‬ ‫ב נ פ שו‬ ‫ב חי׳ י ר״ ח‬ ‫מ מי ל א יו ק ב ע‬ ‫ל מ ע ש ה ו אז‬ ‫ה נו ג ע‬ ‫הלב‬ ‫ו ב חי צו ני ת‬ ‫ו מו ח‬
‫י ר א ת א ל קי ם ב ה ש ר ש ה טו ב ה ו ע מו ק ה מ צ ד ה ע מ ק ת ה ד ע ת ד ק דו ש ה ש מ ת ג ב ר מ א ד‬
‫מ צ ד ה הי פו ך כו׳‪.‬‬
‫קלה‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫א ע פ ״י ש כ ב ר נ ת פ ע ל מ א ד ב ת פ ל ה ו נ ש ר ש י ר א ת א ל קי ם ב ל ב בו שז ה ב א מ צ ד‬ ‫אך‬
‫עו ד‬ ‫ה מנגד‬ ‫על‬ ‫ה רו גז‬ ‫מצד‬ ‫ח צו ת‬ ‫ב תי קון‬ ‫ה ב כי׳‬ ‫ש הו א‬ ‫העבר‬ ‫על‬ ‫ה ת שו ב ה‬
‫צ ר י ך ל שי ת ע צו ת ב נ פ שו ע ל ל ה ב א ש ל א ל ק ל ק ל ה ש ר ש ה טו ב ה ו ע מו ק ה ז א ת ל ה ב א‬
‫ו היי נו ל ש מ ו ר א״ע מ סי ב ה ה ב׳ ) ה נ ״ ל ב ע נין כ ת ה ד׳ כו׳(‪ .‬ו היי נו ש ל א י הי׳ ל ב ו ו ד ע ת ו‬
‫נ סו ג א חו ר כ ל ל מ ב חינ ת ה בי טו ל ל אין ה א ל קי ג ם ב ע ס קו ב מו ״ מ‪ ,‬ו היי נו ש ל א י ע מי ק‬
‫ב ד ע תו כ ל ל ב ע נין אי כו ת הע ס ק ב ה ת ח כ מו ת ר בו ת‪ ,‬ו ג ם ל ש מ ו ר א״ ע מ ר תי חו ת הלב‬
‫לא‬ ‫מ ח ש ב תו‬ ‫כ פי‬ ‫הו ל ך‬ ‫אי נו‬ ‫כא שר‬ ‫ב טו ב‪ ,‬ו ג ם‬ ‫הו ל ך‬ ‫כא שר‬ ‫הע ס ק‬ ‫מן‬ ‫להתפעל‬
‫ע ני ני‬ ‫בכל‬ ‫ב ת כ לי ת‬ ‫ק רי רו ת‬ ‫ה מ ת׳ ו ה ל ב י הי׳ ב ב חי׳‬ ‫רק‬ ‫מז ה‪,‬‬ ‫ב מ רי רו ת‬ ‫להתפעל‬
‫הע ס ק ד מו ״ מ ש לו ו ר ק י ג י ע כ פי ך ב ל ב ד ת א כ ל ו אז מ מי ל א יו כ ל ל היו ת ד ע ת ו ו ל בו‬
‫מ קו ש רי ם ל ה׳ ב ב חינ ת ה בי טו ל ב ת כ לי ת ו מ מי ל א ל א י פ ו ל מ מ ד ר י ג ת ו ב ע ת ה ת פ ל ה‪.‬‬

‫וי א מין‬ ‫ע ס קו‬ ‫בעת‬ ‫מ ב ט חו‬ ‫ה׳‬ ‫על‬ ‫י הי׳‬ ‫כא שר‬ ‫היי נו‬ ‫זה‪,‬‬ ‫ל היו ת‬ ‫יו כ ל‬ ‫אי ך‬ ‫אך‬
‫ה ריוו ח ו ה ב ר כ ה ו ר ק הו א צ ר י ך ל ע שו ת כ לי‬ ‫ש מ י ד ו ב א ה לו‬ ‫ש לי מ ה‬ ‫ב א מונ ה‬
‫ל ב חי׳ ה ריוו ח ע״י הע ס ק ש ל ו ו כ מ א׳ ו ב ר כ ך ב כ ל א ש ר ת ע ש ה‪ ,‬וג ם ה כ לי גו פ א הו א‬
‫ו מ ז מ ין לו איז ה‬ ‫שו ל ח‬ ‫מ ש ת כ ר ר ק הקב״ה‬ ‫אין א ד ם י ו ד ע ב מ ה‬ ‫ה עו ש ה‪ ,‬כי‬ ‫עי ק ר‬
‫ע ס ק שי ת ע ס ק בו ו כ מ א׳ ו הו א י כ ל כ ל ך ש הו א י ת קן ל ך ה כ לי ל ע סו ק בו‪ ,‬ר ק כ ש שו ל ח‬
‫לו הע ס ק מ חויי ב ל ע סו ק בו ו ל א ל ס מו ך שיו ש ל ח לו פ ר נ ס תו ב לי שו ם ע ס ק‪ .‬א ך ג ם‬
‫ה ש פ ע תו‬ ‫ב ע ת הע ס ק י ד ע נ א מנ ה ש הו א ה נו תן בו כח ל ע שו ת חיל‪ ,‬כ״ א הי׳ מ ס ל ק‬
‫ונ מצ א‬ ‫ל אין ו א פ ס‬ ‫חוז ר‬ ‫הי׳‬ ‫כי‬ ‫כלל‬ ‫ל ע סו ק‬ ‫ל א היה י כו ל‬ ‫ר ג ע א חת‬ ‫א פי׳‬ ‫מ מ נו‬
‫ש ה ק ב״ ה הו א ה עו ש ה ה כל כי הו א ה מז מין הע ס ק ו הו א ה עו ס ק ו הו א ה שו ל ח ב ר כ ח‬
‫ו ה ש פ ע ה ב ה ע ס ק ו ה א ד ם הו א ר ק נ ר א ה כ עו ס ק ו הו א נ ר א ה כ מ סיי ע ש אין בו מ מ ש‬
‫ש ל ו ל אין‬ ‫ה בי טו ל‬ ‫הע ס ק ל ב חי׳‬ ‫לו‬ ‫אזי ל א י ס תי ר‬ ‫ב או פן זה‬ ‫כ ל ל‪ .‬ו כ א ש ר י ע סו ק‬
‫ה א ל קי‪ .‬א ך ג ם סי ב ת ה ב ט חון ב או פן הנ״ ל הו א ב א ג״ כ מ ח מ ת ה ד ע ת ש ב תי קון ח צו ת‬
‫נמ שך‬ ‫ש מז ה‬ ‫ב א רי כו ת‪,‬‬ ‫כנ״ ל‬ ‫כו׳‬ ‫ה ה ת בונ נו ת‬ ‫מצד‬ ‫ו ה מ רי רו ת‬ ‫הב כי ה‬ ‫ע נין‬ ‫ש הו א‬
‫ב חי׳ ה ג בו׳ ד ד ע ת ל היו ת ב ר ו ג ז ע ל ה הי פו ך כנ ״ ל ו מ מי ל א נ ש ב ר רו ח ה ס ט״ א כנ ״ ל‬
‫ש הו א ה מ ס תי ר ע ל ה א מ ת ו מ מי ל א נ ת ג ל ה כח מ״ה ש בנ ה ״ א‪ ,‬ו איז ה חכם ה רו א ה א ת‬
‫ה נו ל ד ו הי נו ש הו א רו א ה את ה א מ ת אי ך ש ב כ ל ר ג ע ו ר ג ע נ ו ל ד ונ ת הוו ה מ אין לי ש‬
‫ה ב ט חון ויו כ ל ל ע סו ק ב מו ״ מ ב או פן הנ״ל ) כי מ ד ת‬ ‫מד ת‬ ‫א צ לו‬ ‫מ מי ל א נ ת חז ק‬ ‫ו אז‬
‫ה ב ט חון הו א מ ד ת הו ד ו ש ר ש ה ג״ כ ב ד ע ת כי ד ע ת ש ר ש כ ל ה מ דו ת ב ב חי׳ ה פני מי ת‬
‫ש ל ה ם כ י ד ו ע ב ע״ ח כו׳ ו ד ״ ל(‪.‬‬

‫ב פ׳‬ ‫ז ל ״ז‬ ‫ס מו כי ם‬ ‫או ת ם‬ ‫קו ר אי׳‬ ‫ש א נו‬ ‫ד ק״ ש‬ ‫פ ר שיו ת‬ ‫ש ב ב׳‬ ‫מה‬ ‫יו בן‬ ‫ו ע ם זה‬
‫ר א שו נ ה נ א מ ר ש מ ע כו׳ ה׳ א חד ל מ סו ״נ ב א ח ד ו א ח״ ב ו א ה ב ת ב כ ל ל ב ב ך כו׳‬
‫ד ג נ ך כו׳‪ ,‬ו אי ך‬ ‫כו׳ ו א ס פ ת‬ ‫כו׳ ו נ ת תי‬ ‫ת ש מ עו‬ ‫א״ ש‬ ‫ו א ח״ ב ב פ׳ שני ה נ א מ ר ו הי ה‬
‫י כו ל ל היו ת ב׳ ה ד ב רי ם הנ״ ל ד ל מ סו ״ נ ו א ס פ ת ד ג נ ך כ א ח ד כו׳‪.‬‬

‫ל פי הנ״ ל י ו ב ן שיו כ ל ל היו ת שני ח ם כ א חד‪ ,‬כי ג ם הע ס ק דו א ס פ ת ד ג נ ך הו א‬ ‫אך‬

‫ע״י‬ ‫ש נ פ לו‬ ‫נ י צ ו צ ין‬ ‫דרפ״ ח‬ ‫בי רו רין‬ ‫לברר‬ ‫ה מ קו ל ק ל‬ ‫דבר‬ ‫ל ת קן‬ ‫א ל קי‬ ‫עסק‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪270‬‬

‫ש ה״ כ ו ל א י כ ו ו ן בז ה ע ס ק ע צ מו כ ל ל ו א ד ר ב ה כ פי הנ ר א ה מ מ ש מ עו ת ה כ תו בי ם ז הו‬
‫ת כ לי ת ה כוונ ה ל היו ת ה תי קון ב חי צו ניו ת ה עו ל מו ת ו ל כן א מ ר ו הי ה א״ ש כ ר ו ל ע ב ד ו‬
‫תו ר ה‬ ‫דכ תר‬ ‫הו א ג׳ כ ת רי ם‬ ‫מ ם״נ ו תו ״ מ‬ ‫ע נין‬ ‫כי‬ ‫כ ר ו היי נו‬ ‫לבבכם ואספת‬ ‫בכל‬
‫ש עו ל ה ע ל ג בי ה ם‬ ‫ו כ ת ר כ הונ ה ו כ ת ר מ ל׳ א ב ל ו א ס פ ת ד ג נ ך הו א ב חי׳ כ ת ר ש״ ט‬
‫כו׳ ו ד ״ ל‪.‬‬

‫קו ד ש ב כ ה א ריז ״ ל ו כ ת בי ה ח סי דו ת‬ ‫ה ד ב רי ם הנ״ ל וי סו ד ם ב ה ר ר י‬ ‫ש ר שי‬ ‫ולהבין‬

‫לדע ת‬ ‫ה ה ס בר‪ .‬הנה כ א ש ר נ ע מי ק‬ ‫ע״ד‬ ‫ה ק דו שי ם‬ ‫ר בו תי נ ו‬ ‫ל נו‬ ‫ש ה אי רו‬
‫מ ד רי גו ת‬ ‫חמשה‬ ‫בז ה‬ ‫יש‬ ‫הוי׳‬ ‫וי ר א ת‬ ‫וי ר ״ א‬ ‫מ ד ר י׳ י ר״ ח‬ ‫ע ני ני‬ ‫ב פ ר טי‬ ‫ו ל ה ש כי ל‬
‫ח לו קו ת כ נ ג ד ה׳ מ ד ר י׳ ד נ ר ״ נ ח״י‪ .‬הא׳ ב חי׳ י ר״ ח ש הו א ב חינ ת סו״ מ ב פו ״ מ ב ל ב ד‬
‫שז א ת היר א ה היא ב ב חי׳ נ פ ש ש ל א ב א ה מ צ ד ה ה ת בונ נו ת כ ל ל ר ק מ צ ד ב חי׳ א מונ ה‬
‫א חד‬ ‫הו א‬ ‫א שר‬ ‫אא״ם‬ ‫ל ע צ מי ת‬ ‫ב ט ב עו‬ ‫ש מ קו ש ר‬ ‫מי ש ר א ל‬ ‫או״ א‬ ‫שבכל‬ ‫ה ט ב עי ת‬
‫ה א מי תי ו אין ב ל תו‪ ,‬ו ה ת ק ש רו ת ז א ת ש ר ש ה ב ע צ מי׳ הנ פ ש ש ל מ ע׳ מן החב׳ א ך היא‬
‫ב חי׳‬ ‫ש הו א‬ ‫ב שר‬ ‫שבלב‬ ‫א ח רונ ה‬ ‫ב מ ד ריג ה‬ ‫ו העל ם‬ ‫ה ס תר‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫ומתלב ש ת‬ ‫באה‬
‫ט ב עי׳ הלב ש אי נו מ אי ר בו מ ב חי׳ ה מו חין כ ל ל שז הו ב חי׳ נ פ ש כי מ ב חי׳ ז א ת נ מ ש ך‬
‫ה חיו ת ב כ ל ה א ב רי ם ע״י הד ם ש סו ב ב ו הו ל ך מן ה א ב רי ם א ל הלב ו עי ״ז נ מ ש ך מן‬
‫הלב א ל ה א ב רי ם כ י ד ו ע ד לי ב א פ לי ג ל כ ל ש י י פ ין ו כ מ א מ ר כי נ פ ש ה ב ש ר ב ד ם הו א‬
‫הנ פ ש‬ ‫ש ע צ מ ו׳‬ ‫ל היו ת‬ ‫ו היי נו‬ ‫ה מו ת‬ ‫מן‬ ‫שי ר א‬ ‫כ מו‬ ‫ב ט ב עו‬ ‫ה חטא‬ ‫מן‬ ‫יר א‬ ‫ו לז א ת‬
‫ע״י‬ ‫חיו ת ה‬ ‫ו ה ס ת ל קו ת‬ ‫הרצ ה״ע‬ ‫פ ני מי ת‬ ‫מ ב חינ ת‬ ‫חיו ת ה‬ ‫בטבע ה‬ ‫מרג ש ת‬ ‫ה אל קי׳‬
‫ה ר צון ל כן מ ת ל ב ש ת ה ר ג ש ה ז א ת ג ם בנ ה״ ט ב ב חי׳ היו ת ר א ח רונ ה‬ ‫הי פו ך פ ני מי ת‬
‫כל י שר אל‬ ‫היר״ ח‪ .‬ו ל כן‬ ‫נ מ ש ך ב חי׳‬ ‫ה מ לו ב ש ת ב ד ם ו מז ה‬ ‫ש הו א ב חי׳ נ פ ש‬ ‫שב ה‬
‫ה ח מו רו ת ה כו ר תי ם את‬ ‫ה עוו נו ת‬ ‫ה ד ע ת ו ע״ ה י ר אי ם ב ט ב ע ם מן‬ ‫א פי׳ הנ שי ם ו ק לי‬
‫ה ה ר ג ל אינ ם‬ ‫ש מצד‬ ‫ד ש ב ע ק ביו‬ ‫ה עוו נו ת ש א ד ם‬ ‫הנ פ ש כ ח מ ץ ב פ ס ח ו כ ה״ג‪ ,‬זו ל ת‬
‫ע בי ר ה ו שנ ה ב ה‬ ‫עבר‬ ‫ו כ מ א׳‬ ‫ה מ ס תי ר‬ ‫ש טו ת‬ ‫רו ח‬ ‫מצד‬ ‫שבהם‬ ‫ה פי ר ו ד‬ ‫מ ר גי שי ם‬
‫נ ע ש ה לו כ הי ת ר‪ ,‬א ב ל אם ל א נ מ ש ך ל בו מ עו ל ם א ח ר רו ח ש טו ת ב ה ב לי עו ה ״ז אזי‬
‫ע ליו‬ ‫ד ו מו ת‬ ‫ה קלו ת‬ ‫כי‬ ‫ה ק לו ת‬ ‫מ ע בי רו ת‬ ‫א פי לו‬ ‫ב ל בו‬ ‫ק בו ע‬ ‫ה חטא‬ ‫מן‬ ‫היר א ה‬
‫כ ח מו רו ת‪ .‬ו הנ ה ש מי ר ה ז א ת ש ש ו מ ר א״ ע מן ה חט א ע״ז א מ רז ״ ל צ די קי ם נ ד מ ה ל ה ם‬
‫פ י ר ו ד ג ד ו ל כ ה ר ה בו ל ט‪ .‬ו ל כן עו ש ה‬ ‫כ הר‪ ,‬כי א פי׳ פ י ר ו ד כ״ ש י ח ש ב א צ לו ל ב חי׳‬
‫צ ר י ך ל ע סו ק‬ ‫ש צ ר י ך ל ה ת ל ב ש בו‪ ,‬ד היי נו כ א ש ר‬ ‫ה ר ע א פי׳ ב ע ת‬ ‫הפסק בי נו ל בי ן‬
‫א ח רי‬ ‫יו מ ש ך‬ ‫שלא‬ ‫ש מי ר ה‬ ‫ב ע צ מו‬ ‫עו ש ה‬ ‫ו מ שגל‬ ‫ו או ״ ש‬ ‫ד מו ״ מ‬ ‫ג ש מי׳‬ ‫ב ד ב רי ם‬
‫ו ל מ ל או ת‬ ‫נ פ שו‬ ‫ל קיו ם‬ ‫ה צו ר ך‬ ‫כ פי‬ ‫רק‬ ‫ה מד ה‬ ‫מ כ פי‬ ‫יו ת ר‬ ‫שב ה‬ ‫רעה‬ ‫ה ת או ה‬
‫ו ל ה ש לי ם ר צ ו ן ה׳ ב ל ב ד כו׳‪.‬‬

‫כ״ח‬ ‫נפש‬ ‫הנק׳‬ ‫ד א צי׳‬ ‫ה מ ל׳‬ ‫מ ב חי׳‬ ‫נ מ שך‬ ‫בנ פ ש‬ ‫הז א ת‬ ‫ה מ ד רי ג ה‬ ‫ו ה נ ה ש ר שי‬
‫ב י ר ו ר י ן ‪ ,‬ו עי ק ר‬ ‫לברר‬ ‫ב ש בי ל‬ ‫ד בי ״ ע‬ ‫עו ל מו ת‬ ‫ב ה ת ל ב שו ת ב ג׳‬ ‫כ א ש ר בא ה‬
‫ב או פן‬ ‫מ קננ א‬ ‫ת תא ה‬ ‫אי מ א‬ ‫כ מ א׳‬ ‫ה ע שי ה‬ ‫ב עו ל ם‬ ‫הו א‬ ‫ד א צי׳‬ ‫ה מ ל׳‬ ‫של‬ ‫ההלבש ה‬
‫מ עו ר ב‬ ‫ר ע ו ה טו ב‬ ‫רו בו‬ ‫הו א‬ ‫דשם‬ ‫הנוג ה‬ ‫כי‬ ‫הו א ב ע שי ה‬ ‫ה בי רו ר‬ ‫ש עי ק ר‬ ‫)מטעם‬
‫כ לי ם‬ ‫ביו ״ ד‬ ‫שמתלב ש ת‬ ‫מה‬ ‫כו׳(‪ ,‬ו היי נו‬ ‫ה מ עו ר ב‬ ‫בדבר‬ ‫הו א‬ ‫ה בי רו ר‬ ‫ב ר ע ו עי ק ר‬
‫ק לו‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫ש ב א ה ב ה ת ל ב שו ת ב ב חי׳‬ ‫עד‬ ‫ד ע שי ה‬ ‫מ ת ל ב ש ת בי״ ם‬ ‫ש ב ה ו ב א מ צ עו ת ם‬ ‫ה חי צוני ם‬

‫ד של ש‬ ‫ג מו ר‬ ‫ורע‬ ‫ה ח שך‬ ‫ו ל ד חו ת‬ ‫ל או ר‬ ‫ח שך‬ ‫מן‬ ‫ולהפכה‬ ‫לברר ה‬ ‫ד ע שי ה‬ ‫הנוג ה‬
‫ק ה״ט‪.‬‬

‫קד ש‬ ‫בי ן‬ ‫ה מ פ סי ק‬ ‫מ סך ו פר ס א‬ ‫ב ק לי פו ת ו ס ט״ א הו א ע״י‬ ‫ו ה נ ה ה ת ל ב שו ת ז א ת‬

‫הז׳ ש מ״ א‬ ‫כ י ד ו ע ב ע״ ח ) ב הי כ ל‬ ‫לטמא‬ ‫ק ד ש ל חו ל ו ב י ן ט הו ר‬ ‫ל ק ד ש ו בין‬
‫פ״ א ב ד׳ ש ק ל א ב ו ב ד׳ ק א ר ע ץ הו א ב ש מ ״ ב פ״ א( שי ש מ ס ך ה מ פ סי ק בין י צי׳ ל ע שי׳‬
‫ד א צי׳‬ ‫ה מ ל׳‬ ‫מ ב חי׳‬ ‫הו א‬ ‫המסך‬ ‫עי ק ך‬ ‫ובאמת‬ ‫די צי ר ה‪,‬‬ ‫ה מ ל׳‬ ‫מ ב חי׳‬ ‫נמ שך‬ ‫שז ה‬
‫ה מ לו ב ש ב מ ל׳ ד י צ י ר ה וז הו פ ר ס א ה מ פ סי ק בי ן ק ד ש ל ק ד ש ו כן מ ת ל ב ש ת ב חי׳ ז א ת‬
‫ה מ ל כו ת‬ ‫שז הו‬ ‫ד רגין‬ ‫דכל‬ ‫ב סו פ א‬ ‫ה ת ל ב שו ת ה‬ ‫עד‬ ‫הנ״ל‬ ‫מ סך‬ ‫ע״י‬ ‫ד ע שי ה‬ ‫בי״ ס‬
‫ק דו ש ת‬ ‫בין‬ ‫ה מ פ סי ק‬ ‫ופר ס א‬ ‫מ סך‬ ‫ע״י‬ ‫ו ס ט״ א‬ ‫ב ק לי פו׳‬ ‫מתלב ש ת‬ ‫ו א ח״ ב‬ ‫ד ע שי ה‬
‫ק ד ש ל חו ל‬ ‫בי ן‬ ‫ה מבדל ת‬ ‫הפר ס א‬ ‫כו׳ ו הו א‬ ‫ב כ די ל ב ר ר ם‬ ‫ח ע שי ה ו ב י ן ב חי׳ נוג ״ ה‬
‫כו ‪ /‬ו כן י ו ר ד ת ו מ ת ל ב ש ת ע ו ד ע״י מ ס ך א ח ר ה מ פ סי ק בין נו ג ה לג ק ה״ ט ו מ ת ל ב ש ת‬
‫רו ח‬ ‫ואת‬ ‫כ מ א מר‬ ‫לג מ רי‬ ‫ו ל ח ע בי ר ם‬ ‫ל ד חו ת ם‬ ‫ב כ די‬ ‫חיו ת‬ ‫ב חם‬ ‫לי תן‬ ‫בהם‬ ‫גם‬
‫ה טו מ א ה א ע בי ר מן ה א ר ץ כ ו ׳ ) ו ה ו א כ ע נין אם ר ע ב שו נ א ך ה א כי ל הו ל ח ם כי ג ח לי ם‬
‫ל בו שי׳ ו מ ס כי׳ הנ״ ל‬ ‫ע״י‬ ‫ד א צי׳ בג ק ה״ ט‬ ‫ה מ ל׳‬ ‫מ ב חינ ת‬ ‫ה חיו ת‬ ‫כן ב ה מ ש כו ת‬ ‫כו ‪/‬‬
‫בז ה י ב ו ע ר ו ל ג מ ר י כו׳(‪ ,‬ו פ ר ס א ז א ת הי א ה מ ב ד ל ת בין ט הו ר ל ט מ א כו׳‪.‬‬

‫ד ע שי ה ו ל כן‬ ‫ד מ ל׳‬ ‫שבחכמ ה‬ ‫ה ג בו רו ת‬ ‫מ ב חי׳‬ ‫הפר ס א נ מ ש ך‬ ‫ש שר ש‬ ‫ו ה נ ה י דו ע‬

‫ב כ ח ה פ ר ס א ל מ ד ו ד ב חי׳ ה מ ש כו ת ה חיו ת ד מ ל׳ ב ב חי׳ ק לי פו ת ו ס״ א ש ת הי ה‬
‫ב מ ד ה ו ש י ע ו ר ב ל ב ד כ פי ה צ ו ר ך ל ב ר ר ם או ל ד חו ת ם ו ל א י הי ה ה מ ש כ ת ה חיו ת יו ת ר‬
‫מ כ פי ה מ ד ה ש בז ה י ת ג ב ר ו ל היו ת ב ב חי׳ נ פ ר ד ‪ ,‬ו היי נו ל היו ת ש ב ח כ מ ה ד מ ל׳ ד ע ש י׳‬
‫מ אי ר ב ה חכ מ ה ד ע שי ה ש ב ה מ אי ר כו׳ ע ד חכ מ ה ד א צי׳ ש ב ה מ לו ב ש אא״ם ע צ מו‬
‫ה מ לו ב ש‬ ‫ש הו א ב חי׳ א ח ד ה א מ ת ו אין ב ל תו ו לז א ת מ ב חינ ת א ח דו ת ו א מי תי ת אא״ ס‬
‫ה ק דו ש ה‬ ‫בין‬ ‫ה מ ב די ל‬ ‫פר ס א ו מ סך‬ ‫ב חי׳‬ ‫נמ שך‬ ‫הנ״ ל‬ ‫ד ע שי ה‬ ‫ד מ ל׳‬ ‫חכ מ ה‬ ‫ב ב חי׳‬
‫ש ב ין י ע ק ב‬ ‫הג ל‬ ‫עד‬ ‫מ כ פי ה מ ד ה כו׳ ו ד ״ ל )וז הו ב חי׳‬ ‫ש ל א יי נ קו יו ת ר‬ ‫ל חי צו ני ם‬
‫ה א מי תי‬ ‫ה בי טו ל‬ ‫ב חי׳‬ ‫כן‬ ‫גם‬ ‫ש הו א‬ ‫הגל עד‬ ‫הר‬ ‫זאת‬ ‫ב חי׳‬ ‫נ קרא‬ ‫ו בנ פ ש‬ ‫ל ל בן‬
‫עו ש ה‬ ‫ש עי ״ז‬ ‫ש מ ל ו ב ש ב ב חי׳ א ח רונ ה הנ ק׳ נ פ ש‬ ‫ל ע צ מ ו׳ אא״ ס‬ ‫ש ב ע צ מו ת הנ ה״א‬
‫תו ם׳‬ ‫א ליו‬ ‫ש ל א י מ שי ך‬ ‫ב כ די‬ ‫א ח ריו‬ ‫ל ב ל יו מ ש ך‬ ‫הרע‬ ‫ל בין‬ ‫בי נו‬ ‫הפ ס ק ו ש מי ר ה‬
‫יני ק ה כו׳ ו ד ״ ל(‪.‬‬

‫ו ה נ ה כ מו שי ש ב ב חי׳ נ פ ש ב חי׳ י ר א ה ה ט ב עיו ת מ ל מ ר ו ד ח״ו שז ה נ ק ר׳ י ר״ ח‪ ,‬כן‬

‫י ש ב חי׳ בי טו ל ט ב עי ב ב חי׳ נ פ ש ל ע שו ת כ ל מ צו ת ה׳ ג ם ב לי ט ע ם ו ד ע ת‬
‫כ ל ל ו ב חי׳ ז א ת נ ק׳ ק ב עו מ ״ ש כ מו ה ע ב ד ש ע ב ד א ת א ד ו נ ו מ צ ד עו ל ה א דון ה מו ט ל‬
‫ע ליו ו ל כן הו א ע ו ב ד או תו ב לי ח ש בון כ ל ל שז הו ג ״ כ נ מ ש ך מ ב חי׳ ה בי טו ל ט ב עי‬
‫ה ת ל ב שו ת ז א ת הו א ב ב חי׳‬ ‫ש ב ע צ מ ו׳ הנ ה״ א ה מ לו ב ש ב מ ד ר י ג ה א ח רונ ה ד נ פ ש ר ק‬
‫ר צ ו ן ה׳‬ ‫ח סד ו א ה׳ ו היי נו כי אה׳ ש ר ש ה אב ה ו הו א ב חי׳ ר צ ו ן ט ב עי ב נ פ ש ל קיי ם‬
‫ב ל ב ד‪,‬‬ ‫עו ל‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫ר צון‬ ‫ב חי׳‬ ‫רק‬ ‫כלל‬ ‫ו ת ע נו ג‬ ‫שכל‬ ‫שו ם‬ ‫בז ה‬ ‫אין‬ ‫אך‬ ‫ב מ צו תיו‪,‬‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪272‬‬

‫ש ל ע צ מו ב ש בי ל‬ ‫ה ר צו נו ת‬ ‫ו מ ב חי׳ אה׳ ז א ת נ מ ש ך ב חינ ת י ר א ה ו בי טו ל ל ב ט ל כ ל‬

‫ר צ ו ן ה׳ ב קיו ם ה מ צו ת בו ע ״ ט‪ ,‬ו ב חי׳ ז א ת נ ק ר א י ר א ת א ל קי ם ה מ ת א ח ד ת ע ם י ר״ ח‬
‫ד ק דו ש ה‬ ‫המסך‬ ‫מ ב חי׳‬ ‫נמ שך‬ ‫ב ל ב ד‪ .‬ו ש ר ש י ר א ה ז א ת‬ ‫נפ ש‬ ‫ב מ ד ר י׳‬ ‫ל היו ת ה ג״ כ‬
‫ש נ ק׳‬ ‫ה ע שי ה‬ ‫ה מ ת ל ב ש ת ב עו ל ם‬ ‫ד י צ י׳‬ ‫מ ל כו ת‬ ‫הנ מ ש ך מ ב חי׳‬ ‫ל ע שי ה‬ ‫ש בין י צי ר ה‬
‫ש ש ר ש מסך‬ ‫ג״ כ ב ש ם נ פ ש ב ל ב ד ע ״ ש ה מ קו ם ה מ ת ל ב ש ת בו כי נ פ ש ב ע שי ה כו׳‬
‫זה הו א ג״ כ מ ב חי׳ ה ג בו׳ ד ח ב׳ ש ב מ ל׳ ד י צ י ר ׳ ) ש ז ה ו ב נ פ ש מה ש רו א ה את ה נו ל ד‬
‫ב חי׳‬ ‫כי‬ ‫ב פו ״ מ‬ ‫במעשה‬ ‫א ליו‬ ‫בטל‬ ‫זה‬ ‫ומצד‬ ‫ה א ל קי‬ ‫ל אין‬ ‫ה בי טו ל‬ ‫ב חינ ת‬ ‫ש הו א‬
‫מ מ ד ר י׳‬ ‫ש ר ש נ ש מ תו‬ ‫מצד‬ ‫מ לו ב ש בו ר ק ב ב חי׳ ה מ ע ש ה ב ל ב ד‬ ‫הר אי ה ד ח ב׳ אי נו‬
‫ת ח תונו׳ כו׳ כ מ בו א ר ב ל ק״ א ו ל מ ע ל ה היינו מ ב חי׳ אא״ם ש ב ח ב׳ ד מ ל׳ די צי ר ה נ מ ש ך‬
‫ב חינ ת ה ג בו׳ ל ה ע לי ם ה או ך ב ב חי׳ מ ס ך ב כ די שיו כ ל ל ה ת ק ב ל ב ע שי ה נ מ צ א ש מ ס ך‬
‫זה אי נו ה ע ל ם ג מ ו ר כי כוו נ תו ב ש בי ל ה גי לוי מ ש א ״ כ ה פ ר ס א ש בין ק ד ש ל חו ל ו בין‬
‫ט הו ר ל ט מ א הו א ב כ ד י ל ה ע לי ם מ מ ש(‪ ,‬ו ב חי׳ ז א ת נ ק׳ י ר א ת א ל קי ם ל היו ת ש הו א‬
‫מ ש א ״ ב י ר״ ח‬ ‫כו׳‬ ‫א ל קי‬ ‫ה אין‬ ‫ש רו א ה‬ ‫ה ר אי׳‬ ‫מצד‬ ‫חיים‬ ‫בי טו ל ל ב חי׳ א ל קי ם‬ ‫ב חי׳‬
‫נ מ ש ך מ ב חי׳ הר אי ה ש רו א ה את ח ר ע ל הי פ ך ו נ פ ר ד כו׳ ו ד ״ ל ‪.‬‬

‫ו ה נ ה ב חי׳ הב׳ ב ב חי׳ הי ד א ה ש נ ק׳ י ד א ת א ל קי ם ה א מי תי׳ ש אינ ה ל מ ע ש ה ב ל ב ד‬

‫ו הי א ק רו ב ה ל ב חי׳ י ר א ת הוי׳ ש נ ת ב א ר הו א ב חי׳ בי טו ל פ ני מי ב ל ב ש נ מ ש כ ה‬
‫כל‬ ‫את‬ ‫מ חי׳‬ ‫ש הו א‬ ‫אי ך‬ ‫ה אל קי‬ ‫ב או ר‬ ‫מ ת בו נן‬ ‫כא שר‬ ‫ש ב מו ח‬ ‫ה ה ת בונ נו ת‬ ‫מן‬
‫ה ה ש ת ל ש לו ת ו מ הוו ה או ת ם מ אין לי ש ו כ מ א מ ר ו א ת ה מ חי ה את כו ל ם ו א״ ת מ חי ה‬
‫כו׳‬ ‫ו ל ד רי ם‬ ‫ל ארץ‬ ‫ה מ אי ר‬ ‫כ מ א׳‬ ‫מ קי ף‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫ל כו ל ם‬ ‫מ אי ר‬ ‫הו א‬ ‫מ הוו ה ו כן‬ ‫אל א‬
‫ו נ מ צ א ש ה או ר ה א ל קי הו א עי ק ר ו ש ר ש כ ל ה עו ל מו ת ל היו ת ש הו א מ קו ר ה ת הוו ת ם‬
‫מ אין לי ש וג ם הו א מ קו ר חיו ת ם ב ב חי׳ פ ני מי ו מ קי ף כנ ״ ל‪ ,‬ו ל כן המה ט פ לי ם ל או ר‬
‫ש ב ל בו‬ ‫ו ה ר ג ש תו‬ ‫מ מ קו מו‬ ‫ו ניזוז‬ ‫נ תפעל‬ ‫הז א ת‬ ‫ה ה ת בונ נו ת‬ ‫ו מצד‬ ‫ל ג מ רי‪,‬‬ ‫ה אל קי‬
‫מ ר ג י ש או ר ה אל קי ב ב חי׳ עי ק ר ו עי ״ז‬ ‫ל ה ר גי ש הי ש ש ל כ ל ה עו ל מו׳ ל עי ק ר ו ע ת ה‬
‫ה מו ר ג ש ב ב חי׳ י ש ל או ר ה א ל קי ב ת כ לי ת‪ .‬וי ר א ה ז א ת היא‬ ‫ש לו‬ ‫הו א מ ב ט ל ה חו מ ר‬
‫ב חי׳ רו ח ש הו א ב חינ ת ה מ דו ת ש בנ ה ״ א ש ש ר ש ם בי״ ס די צי ר ה ה מ ק ב לי ם או ר ה אל קי‬
‫ש ע נ ין מ ס ך זה‬ ‫ש בין ב רי א ה לי צי ר ה‬ ‫ה מ לו ב ש ב הם ע״י ה מ ס ך‬ ‫מ ב חי׳ ה מ ל׳ ד ב ר י ׳‬
‫הו א ג״ כ ל ה ע לי ם ב ש בי ל ק ב ל ת ה או ר ו ה ש פ ע ב עו ל ם הי צי ר׳ ב ב חי׳ ג י ל ו י או ר‪.‬‬

‫ה גי לוי או ר ב ב חי׳ הי ש היי נו שי הי ה נ ר א ה ב מ צי או ת י ש ר ק‬ ‫ש עי ק ר‬ ‫ו ה נ ה י דו ע‬

‫ב עו ל ם‬ ‫מ קי ף ו הו א‬ ‫ע ליו ב ב חי׳‬ ‫פ ני מי ו מ אי ר‬ ‫מ חיי הו ב ב חי׳‬ ‫ה א ל קי‬ ‫ש או ר‬
‫הי צי׳ ו כ מ א מ ר י ו צ ר או ר כו׳‪ ,‬ו לז א ת ב חי׳ ה רו ח ש בנ ה ״ א ה נ מ ש ך מ עו ל ם הי צי׳ ב חי׳‬
‫הי ר א ה‬ ‫ה ת פ ע לו׳‬ ‫ש הו א‬ ‫בלבד‬ ‫ה עי ק ר‬ ‫לג בי‬ ‫הטפל‬ ‫בי טו ל‬ ‫הו א ב חי׳‬ ‫ש לו‬ ‫ה בי טו ל‬
‫הנ מ ש ך מ ב חי׳ ה ת בו נ נו׳ ש ב מו ח ב או פן הנ״ל היי נו אי ך ש הו א מ חי׳ ו מ הוו ה ו מ אי ר‬
‫להם א ב ל ל א ב חי׳ בי טו ל ג מ ו ר ע ד י י ן כו׳‪.‬‬

‫מ ד ר י ג ה הג׳ הו א ג״ כ ב חי׳ י ר א ת אל קי ם ש ב מ ד ר י׳ נ ש מ ה ש ל מ ע ל ה מ ב חי׳ רו ח‬ ‫אך‬

‫ה ת בו נ נו׳ ע מו ק ה ביו ת ר כ א ש ר י ע מי ק ד ע תו ב אי כו׳ ה ת הוו׳‬ ‫מצד‬ ‫ו הו א נ מ ש ך‬
‫קלז‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫איז ה‬ ‫מי ש י ש‬ ‫הי ש‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫כי‬ ‫מי ש‬ ‫ל ה ת הוו ת י ש‬ ‫דו מ ה‬ ‫אי נו‬ ‫ש הו א‬ ‫אי ך‬ ‫מ אין‬ ‫יש‬
‫שו ם‬ ‫אין‬ ‫ה מו ח ל ט‬ ‫מ אין ו א פ ס‬ ‫הי ש‬ ‫מ ש א ״ כ ב ה ת הוו׳‬ ‫פ עו ל תו ו כ חו‬ ‫ב ל ע די‬ ‫מ צי או׳‬
‫מ צי או ת ב ל ע ד י פ עו ל תו ו כ חו ו א״ כ אין כ אן ר ק כ חו ו פ ע ו ל ת ו ו הי ש אי נו מ צי או׳ כ ל ל‬
‫ע ד ש אין נו פ ל ע ל י ו לו מ׳ א פי׳ ט פ ל ל עי ק ר ו א״ כ אפ ם ב ל ע ד ו כ מ בו א ר כ״ז ב ל ק״ א‬
‫ח״ב פ״ ב הנה ב חי׳ ז א ת פ ו ע ל בי טו ל יו ת ר פ ני מי׳ ב ל י שו ם ה ר ג ש כ ל ל‪ ,‬וז הו ב חי׳‬
‫ע דיין אב ל‬ ‫מו ר ג ש ת‬ ‫ש ב ל ב היא‬ ‫ש ב ל ב כי י ר א ה‬ ‫ש ל מ ע׳ מ ב חי׳ ה פ ח ד‬ ‫י ר א ה ב מו ח‬
‫היא‬ ‫זאת‬ ‫ו מ ד רי ג ה‬ ‫כלל‬ ‫מו ר ג ש ת‬ ‫אינ ה‬ ‫ה מו ש ג‬ ‫ב עו מ ק‬ ‫ש מ ה ת בו נ נו׳‬ ‫ירא ה‬ ‫ב חי׳‬
‫ה מ ק ב לי׳‬ ‫ד ב רי א ה‬ ‫מ ב חי׳ י״ס‬ ‫הו א‬ ‫א ל קי׳ ו ש ר ש ה‬ ‫ש בי ר א ת‬ ‫ג דו ל ה‬ ‫היו ת ר‬ ‫מ ד ריג ה‬
‫ר א שי ת‬ ‫שז הו‬ ‫ל ב רי א ה‬ ‫א צי׳‬ ‫ש בין‬ ‫המסך‬ ‫ע״י‬ ‫ד א צי׳‬ ‫מ ה מ ל׳‬ ‫ה א ל קי‬ ‫ו חיו ת‬ ‫או ר‬
‫על‬ ‫שם‬ ‫שו ם‬ ‫אין‬ ‫כי בל ה״ ק‬ ‫ו ל כן נ ק׳ ב רי א ה‬ ‫לי ש‬ ‫מי ש‬ ‫לי ש ו ל א‬ ‫מ אין‬ ‫ו ה ת הוו ת‬
‫הו צ או׳ הי ש מ אין כ״ א תי׳ ב רי א ה כו׳‪ ,‬ו ש ם ב ר א שי ת ה ת הוו׳ הי ש מ אי ר ג י ל ו י ה אין‬
‫מצד‬ ‫כלל‬ ‫מו ר ג ש‬ ‫פ ני מי׳ ב ל תי‬ ‫הו א בי טו ל‬ ‫ד ב רי א ה‬ ‫ד נ ש מו ת‬ ‫ה בי טו ל‬ ‫ו ל כן‬ ‫ביו ת ר‬
‫בלבד‬ ‫ל עי ק ר‬ ‫הטפל‬ ‫בי טו ל‬ ‫כל״ ח )ו ל א‬ ‫ד כ ו ל א ק מי ה‬ ‫אי ך‬ ‫ש רו א ה‬ ‫דחכמה‬ ‫הר אי ה‬
‫כו׳(‪ ,‬ו ג ם א פי׳ ה מ ל א כי ם ד ב רי א ה הנ קר אי ם ש ר פי ם או מ רי ם ק דו ש ש הו א ה ה רג ש ה‬
‫ב או ר ה א ל קי אי ך ש הו א ק דו ש ו מ ו ב ד ל מ ב חי׳ הנ קר א ה ש ת ל ש לו׳ א פי׳ ב חי׳ ה מ הוו ה‬
‫ל ק״ א‬ ‫כנ ״ ל ב ש ם‬ ‫מ ה מ ת הוו ה‬ ‫ו מו ב ד ל‬ ‫ק דו ש‬ ‫הו א‬ ‫גו פ א‬ ‫זאת‬ ‫ה ה ש ת ל ש לו׳ ב ב חינ ה‬
‫ב ע נין אפ ם ב ל ע ד ו כו׳ ו ד ״ ל‪.‬‬

‫ו נ מ צ א שי ש ג׳ מ ד ר י ג ו ת ב ב חי׳ י ר א ת א ל קי ם דו ע ״ ט כ נ ג ד נ ר ״ן שז הו ה כל פ עו ל ת‬
‫ה ר אי׳ ד ח כ׳ א ך ל פ ע מי ם פו ע ל ת ר ק ה בי טו ל ב מ ע ש ה ב ל ב ד ו ל פ ע מי ם ב ל ב‬
‫ו ל פ ע מי ם ב מו ח כו׳ שז הו כ פי ע ר ך ש ר ש הנ ש מ ה אם מ ב חי׳ ה מ ל׳ די צי ר ה ה מ לו ב ש‬
‫ה מ לו ב ש‬ ‫ה מ לו ב ש בי צי ר ה או מ ב חי׳ ה מ ל׳ ד א צי׳‬ ‫מ ב חי׳ ה מ ל׳ ד ב רי א ה‬ ‫ב ע שי ה או‬
‫ב ב רי א ה כו׳ ו ד ״ ל‪.‬‬

‫מ קו ר כח‬ ‫מצד‬ ‫מ ד ר י ג ו ׳ י ר א ה הנ״ ל הו א‬ ‫ש בין ג׳‬ ‫‪ 1‬ע י ק ר ה טע ם ל ה פ ר ש ו ה ב ד ל‬

‫וי דו ע‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫מ ד רי ג ה‬ ‫מ איז ה‬ ‫עצמה‬ ‫הנ ש מ ה‬ ‫ב שר ש‬ ‫ה מ אי ר‬ ‫ע צ מו‬ ‫ה אל קי‬
‫ב ע״ ח ש ע ר הנ״ל פ׳ הנ״ל ש ה מ ם ך הו א מ קו ר כ ל חיו ת ה עו ל מו׳ ד בי ״ ע ו מ ם ך ש בין‬
‫מ ב חינ ת‬ ‫הו א‬ ‫לי צי ר ה‬ ‫ב רי א ה‬ ‫ש ב ין‬ ‫ד א צי׳ ו מ ם ך‬ ‫הבינ ה‬ ‫מ ב חי׳‬ ‫הו א‬ ‫ל ב רי א ה‬ ‫א צי׳‬
‫הת״ת ד ב ר י א׳ ) ש מ ל ו ב ש בו מ ת״ ת ד א צי׳( ו ב חי׳ ה מ ם ך ש בין י צי׳ ל ע שי׳ הו א מ ב חי׳‬
‫ה עו ל מו ת‬ ‫ה מ ל׳ די צי ר ה ) ש מ ל ו ב ש בה מ ב חי׳ ה מ ל׳ ד א צי׳ כנ״ל(‪ ,‬ו י ד ו ע ד מ קו ר כ ל‬
‫הו א מ ב חי׳ ה מ דו ת ד א צי׳ כ מ ״ ש כי א מ ר תי עו ל ם ח םד י בנ ה א ב ל ב חי׳ הבינ ה ד א צי׳‬
‫ל ב חי׳ כח‬ ‫ו היי נו‬ ‫ל מ קו ר‪,‬‬ ‫מ קו ר‬ ‫ש הו א ב חי׳‬ ‫רק‬ ‫ע דיין‬ ‫עו ל ם‬ ‫ל ב חינ ת‬ ‫מ קו ר‬ ‫אינו‬
‫ה אל קי ה מ הוו ה א ת ה עו ל מו ת ) ש הו א ב חי׳ ה מ דו ת ד א צי׳ כ מ ״ ש כי ש ש ת י מי ם כו׳(‪,‬‬
‫ש ה ת הוו ת‬ ‫או מ רי ם‬ ‫ש א נו‬ ‫ש הו א ב חי׳ הבינ ה‪ ,‬וז ה‬ ‫ה מ דו ת ב ט לי ם ב מ קו ר ם‬ ‫ו ל כן ג ם‬
‫ה ב רי א ה הו א מ אין לי ש היי נו מ ב חי׳ או ר ה א ל קי ה מ קו ר ל עו ל מו ת ש הו א גו פ א ב חי׳‬
‫ש נ מ ש ך מ ב חי׳ הבינ ה‬ ‫אין ל ג ב י מ קו רו כו׳‪ ,‬ו לז ה ה טע ם ה מ ם ך ש ב ין א צי׳ ל ב רי א ה‬
‫ד א צי׳ הו א מ ג ל ה ב עו ל ם ה ב רי א ה ב נ ש מו ת ו מ ל א כי ם ד עו ל ם ה ב רי א ה ב חי׳ ה בי טו ל‬
‫ש ל כח ה א ל קי מ קו ר ה ש ת ל ש לו׳ ל ב חי׳ ש ל מ ע ל ה מ ה ש ת ל ש לו ת‪ ,‬שז הו ב חינ ת מ דו ת‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪274‬‬

‫ש ב ין‬ ‫עי בו ר ז״ א ב ב טן אי מ א עי ל א ה כ ר(‪ ,‬א ב ל ה מ ס ך‬ ‫ה כ לו לי׳ ב בינ ה ) ש הו א ב חי׳‬

‫ב נ ש מו׳‬ ‫מגל ה‬ ‫אי נו‬ ‫לז א ת‬ ‫כנ ״ ל‪,‬‬ ‫בו׳‬ ‫הת״ת‬ ‫מ ב חינ ת‬ ‫ש ר שו‬ ‫ל היו ת‬ ‫לי צי׳‬ ‫ב רי א ה‬
‫ו מ ל א כי ם ד י צ י׳ ר ק אי ך ש ה או ר א ל קי הו א ה מ הוו׳ ו מ חי ה ו מ אי ר כנ ״ ל א ב ל ה בי טו ל‬
‫ל ב חי׳ או ר ה א ל קי ש ל מ ע׳ מ ה ש ת ל ש לו׳ כנ ״ ל אי נו מ ג ל ה ש ם‪ ,‬ו לז ה ש ר פי ם או מ רי ם‬
‫ק דו ש ו חיו ת או״ ב כו׳ כנ ״ ל‪ ,‬א ב ל ב עו ל ם ה ע שי ה אי נו מ אי ר א פי׳ ב חי׳ או ר ה א ל קי‬
‫ה מ קו ר ל ה ש ת ל ש ל ו׳ ב ג י ל ו י ר ק ב ה ע ל ם מ צ ד כה ה מ ל׳ ה מ ל בי ש ו מ ע לי ם או ר ה אל קי‬
‫ש ב ב חי׳‬ ‫י דו ע‬ ‫ל היו ת‬ ‫והטעם‬ ‫ל ע שי׳‪.‬‬ ‫י צי׳‬ ‫בין‬ ‫הי מנ ה‬ ‫הנ מ שך‬ ‫המסך‬ ‫ע״י‬ ‫לג מ ךי‬
‫בשמש‬ ‫השמש‬ ‫זיו‬ ‫כ בי טו ל‬ ‫ג מו ך‬ ‫בי טו ל‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫הם‬ ‫הנ ב ר אי ם‬ ‫כל‬ ‫ד א צי׳‬ ‫ה מ דו ת‬
‫מ ש א״ ב ע״י ה מ ל׳ נ ת ע ל ם או ר ה אל קי ע ד ש נ ר אי ם הנ ב ר אי ם ל ב חי׳ חו ץ מ מ נו ו לז א ת‬
‫ב או פני ם ד עו ל ם ה ע שי׳ ג ם ש או ״ ב הו א ר ק ב ה ע ל ם ו ל א ב ג י ל ו י או ר א פי׳ כ מו ב חיו ת‬
‫ה ק ד ש ע ״ ד ה מ בו א ר ב מ״ א ה ה פ ר ש ש בין ה ת פ ע לו׳ ל הו ד א ה כו׳ ו ד ״ ל ‪.‬‬

‫ו מ ע ת ה י ״ ל ע נין י ר א ת הוי׳ ש מ ב ו א ר ל מ ע ל ה ש הי א ב חי׳ אחת עם ה חכ מ ה‪ ,‬א ך‬

‫כ א ש ר נ ע מי ק ב ל׳ ה כ תו בי ם‪ ,‬ש כ תו ב א ח ד או מ ר הן י ר א ת ה׳ הי א חכ מ ה‪,‬‬
‫חכ מ ה‬ ‫הוי׳ אינ ה‬ ‫ר א שי ת חכ׳ י ר א ת ה׳‪ ,‬א״כ י ר א ת‬ ‫או מ ר‬ ‫א חד‬ ‫מ מ ש‪ ,‬ו כ תו ב‬ ‫היא‬
‫מ מ ש ר ק ר א שי ת א ל י׳ ) ו ה ג ם ש אין ה כוונ ה קו ד ם בז מן כנ ״ ל מ״ מ ב חי׳ ר א שי ת מו ר ה‬
‫ש הו א ב חי׳ ה ת חל ה מ ה חכ׳ ו ל א כו ל ה‪ ,‬ו כן הו א ד ק דו ק ל ש ו ן א ד מו ״ ר ש ב ת ח ל ה א מ ר‬
‫שי ר א ת הוי׳ ר א שי ת ב פ ת ח ה חב׳‬ ‫ש ה ח ב׳ ו הי ר א ה א חת היא היא מ מ ש ו א ח״ ב א מ ר‬
‫שי ש‬ ‫מו בן מ ש ני ה כ תו בי ם‬ ‫שי ש ב׳ ב חי׳ בי ר א ת ה׳ ג ״ כ כ ר(‪ .‬ו א״ כ‬ ‫ל ש ו ן זה מו ר ה‬
‫מ נ ר ״ן‪.‬‬ ‫ש ל מ ע׳‬ ‫ש בנ פ ש‬ ‫מ ד ר י ג ׳ ד ח ״י‬ ‫ש תי‬ ‫כנגד‬ ‫ש ני ב חי׳ ו היי נו‬ ‫בי ר א ת ה׳ גו פ א‬
‫דרך‬ ‫ו ש ר ש ה ד ב רי ם הנה מ בו א ר ב ע״ ח ש ע ר הנ״ ל שי ש ב׳ מי ני ש פ ע הא׳ ה ש פ ע ה‬
‫ה ש פ עו ת‬ ‫שז הו‬ ‫ח לון‬ ‫דרך‬ ‫מ א צי׳ ל בי ״ ע ב ד ״ כ ו ה ב׳ היא ב חי׳ ה ש פ ע ה‬ ‫שז הו‬ ‫מ סך‬
‫ש ע ר ה כ ל לי׳‬ ‫או ר ה חב׳ ב כ ל עו ל ם ה א צי׳ ש מ אי ר ע״י י ס ו ד אי מ א בזו ״ נ‪ .‬א ך ב ע״ ח‬
‫ב ת ח ל תו מ בו א ר ש ג ם ב אי מ א נ מ ש ך ד ר ך ח לון ע״י י ס ו ד א ב א וג ם ב ב חי׳ א ב א מ אי ר‬
‫ע ו ד ב חי׳ ג׳ ש הו א ה אר ה מ א א״ ס ב כ ת ר‬ ‫ח לון ש הו א י ס ו ד ד א ״ א ו מ ב ו א ר ש ם‬ ‫ע״י‬
‫ש אי נו ע״י ח לון ר ק ע״י רי חו ק מ קו ם‪ .‬ו א פ ״ ל ש ב ש ע ר ה כ ל לי׳ הו א מ ד ב ר ב ה מ ש כו ת‬
‫אא״ם ש הו א ל מ ע ל ה מ ה חכ מ ה ) ע ד ש ה ח כ מ ה נ ח ש ב ת ע שי ה ל ג בי׳ ו כן ה כ ת ר או כ ם‬
‫מ ד ר י ג ו ת רי חו ק מ קו ם ו ח לון ו מ ס ך כ מ בו א ר ש ם א ב ל ב ש ע ר‬ ‫הו א כו׳( שי ש בז ה ג׳‬
‫ח לון ו מ ס ך‬ ‫מ ד רי גו ת‬ ‫ב׳‬ ‫רק‬ ‫בז ה‬ ‫ש אין‬ ‫עצמה‬ ‫ה חב׳‬ ‫ב ה מ ש כו ת‬ ‫מדבר‬ ‫הו א‬ ‫הנ״ל‬
‫ת רין ך ע י ן כו׳‪ ,‬א ך בזו ״ נ מ אי ר‬ ‫ו ב אי מ א מ אי ך האתת ה חב׳ ש ל א ע״י ח לון ל היו ת ם‬
‫ע״י ח לון ש הו א י ס ו ד אי מ א כ מ בו א ר ש ם כו׳ כנ ״ ל ב ד ר ך א פ ש ר ו ד ״ ל ‪.‬‬

‫כו׳‬ ‫ב חו ש בן‬ ‫חד ו ל א‬ ‫הו א‬ ‫א לי׳ אנ ת‬ ‫מאמר‬ ‫ל ה ק די ם‬ ‫הנה י ש‬ ‫ה ד ב רי ם‬ ‫ו בי או ר‬

‫ו ב סו ף ה מ א מ ר אנ ת הו א חכי ם ו ל א ב ח ב׳ י די ע א מ בין ו ל א ב בינ ה י ד י ע א‬
‫ו א ח״כ א מ ר ד אי ת צ ד ק ו מ ש פ ט כ פו ם ע ו ב ד י ה ון ד ב ״ נ א ב ל ל או ד אי ת ל ך צ ד ק י ד י ע א‬
‫כו׳ ו ל או מ כ ל אי נון מ דו ת כ ל ל‪ ,‬נ מ צ א ש מנ ה ב כ אן ג׳ מ ד ר י ג ו ת הא׳ ב חי׳ מ דו ת הנ ק׳‬
‫צ ד ק ו מ ש פ ט ) ש הו א ב חי׳ זו ״ נ ע ״ ד ה קבל ה( ש ה ם אינ ם שיי כי ם כ ל ל ב ע צ מיו ת אא״ם‬
‫כ פו ם‬ ‫הו א‬ ‫של הם‬ ‫ש ה גי לוי‬ ‫רק‬ ‫כו׳‬ ‫ד אי ת‬ ‫ל או‬ ‫אבל‬ ‫כ מ ש״ א‬ ‫ל ב דו‬ ‫כ מ״ ש‬ ‫ב״ ה‬
‫קלח‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫כ מ״ ש‬ ‫אא״ם‬ ‫ב ע צ מו ת‬ ‫וי ח ו ד‬ ‫שיי כו ת‬ ‫להם‬ ‫שי ש‬ ‫חו״ ב‬ ‫ב חי׳‬ ‫ו ה ב׳‬ ‫ד ב ״ נ‪,‬‬ ‫עו ב די הו ן‬
‫לג בי‬ ‫של הם‬ ‫ה בי טו ל‬ ‫עו צ ם‬ ‫מצד‬ ‫י די ע א‬ ‫חב׳ י ד י ע א ו בינ ה‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫אינ ם‬ ‫אך‬ ‫ל ב דו‪,‬‬
‫ה ע צ מי׳ א ב ל‬ ‫ה ע צ מו ת כו׳‪ .‬א ך הי חו ד ש ל ה ם ב ע צ מו ת אא״ס הו א ג״ ב ע״י צ מ צו ם‬
‫ב חינ ת ע צ מו תו מ מ ש הו א נ ב ד ל ב ע ר ך א פי׳ מ ב חי׳ חכי ם ו ל א ב ח ב׳ י ד י ע א כו׳‪ ,‬וז הו‬
‫ב חי׳ חד ו ל א ב חו ש בן ב ו ‪/‬‬

‫ו ב י א ו ר ה ד ב רי ם הנה ב ב חי׳ ה ה ש ת ל ש לו ת י ש ש ני ב חי׳ ה ע ל ם ו ג י ל ו י וי ש ב חי׳ ג׳‬

‫ע פ ״י‬ ‫כ ל ל‪ .‬ו י ו ב ן‬ ‫ו גי לוי‬ ‫העלם‬ ‫בגדר‬ ‫ש אי נו‬ ‫מ ה ש ת ל ש לו׳‬ ‫ש נ ק׳ ל מ ע ל ה‬
‫לו ג ד ל ו ע ו ד‬ ‫מ ל מ ע ל ה ה מכ ה ו או מ ר‬ ‫מז ל‬ ‫ש אין לו‬ ‫מלמט ה‬ ‫אין ל ך ע ש ב‬ ‫מ א רז ״ ל‬
‫א מ רו מז ל מ ח כי ם כו׳‪ .‬ו נ מ צ א שי ש ב׳ מי ני עו נ ג הא׳ ה עו נ ג הנ מ ש ך כ פי רו ת ה אי לן‬
‫ו ע ש ב י ה אד מ ה ש הו א ה טע ם ו ה מ תי קו ת ש ב ה ם ש הו א ט ע ם ו מ תי קו ת ג ש מי ש נ מ ש ך‬
‫מן ה מז ל ה מכ ה כו׳ כנ ״ ל‪ ,‬ו ה ב׳ הו א ב חי׳ עו נ ג רו ח ני ש נ מ ש ך ג״ כ מן ה מז ל ש הו א‬
‫ה חכ מ ה‬ ‫ה ת ג לו ת‬ ‫תו ם׳ ו ר י ב ו י‬ ‫כי‬ ‫מ חכי ם‪,‬‬ ‫מז ל‬ ‫ש הו א‬ ‫שב שכל‬ ‫עו נ ג ו מ תי קו ת‬ ‫ב חי׳‬
‫לו‬ ‫מ מ שי ך‬ ‫ה מז ל‬ ‫ו א״ כ‬ ‫בז ה‪,‬‬ ‫לו‬ ‫שי ש‬ ‫ה עו נ ג‬ ‫לפ״ע‬ ‫ת לוי‬ ‫ה מ ש כי ל‬ ‫מכ ח‬ ‫מ מ קו ר ה‬
‫מ מ תי קו ת‬ ‫כלל‬ ‫ערך‬ ‫ש אין‬ ‫רו אי ם‬ ‫ב ש כ לו‪ ,‬ו עי ״ז מ ת ח כ ם‪ .‬ו הנ ה אנו‬ ‫מ תי קו ת ו ע ו נ ג‬
‫מ תי קו ת‬ ‫בגדר‬ ‫שני ה ם‬ ‫ו אעפ״כ‬ ‫שב שכל‬ ‫ה רו ח ני‬ ‫מ תי קו ת‬ ‫לג בי‬ ‫ש ב פ י ר ו׳‬ ‫ה ג ש מי׳‬
‫ו ג י ל ו י עו נ ג ש הו א מ צי או ת ג י ל ו י או ר‪ ,‬ר ק ש ה מ תי קו ת ש ב ש כ ל הו א ג י ל ו י או ר רו ח ני‬
‫מן‬ ‫השפע‬ ‫י רי ד ת‬ ‫מצד‬ ‫שנ תג ש ם‬ ‫ג ש מי‬ ‫או ר‬ ‫גי לוי‬ ‫מ צי א ת‬ ‫הו א‬ ‫ש ב פי רו ת‬ ‫ו מ תי קו׳‬
‫ש נ ע ש ה מז ה‬ ‫עד‬ ‫מ ד ר י ג ו ת ז א ״ז ב ה ש ת ל ש לו׳ ר בו ת ו צ מ צו מי ם ר בי ם‬ ‫ב רי בוי‬ ‫ה מז ל‬
‫מ תי קו ת ג ש מי‪ ,‬מ ש א ״ כ מ תי קו ת או ר ה ש כ ל ל א נ ת צ מ צ ם ב ר י ב ו י צ מ צו מי ם כ״כ‪ ,‬ל כן‬
‫חו א מ צי או ת ג י ל ו י או ר רו ח ני כו׳‪.‬‬

‫ו ה נ ה כ״ז הו א כ א ש ר נ ת ג ל ה מ ה ע ל ם ע צ מו ת ה מז ל ל ח ו ץ מ מ נו שז חו ע״י צ מ צו ם‬
‫ל חו ץ‬ ‫ה ת פ ש טו׳‬ ‫ב חי׳‬ ‫י ת כן‬ ‫ו אז‬ ‫מ קו ם‪,‬‬ ‫ב חי׳‬ ‫ה פו ע ל‬ ‫ה רו ח ני‬ ‫או רו‬ ‫ו העלם‬
‫מ מ נו כ מ בו א ר ב מ ״ א ב ע נין ה ה פ ר ש בין ה ע ל ם ו ג י ל ו י ל ע צ ם ו ה ת פ ש טו ת ש מ צי או תו‬
‫של‬ ‫ה או ר‬ ‫לא נתצמצם‬ ‫שכ א שר‬ ‫מ ד רי גו ת‬ ‫חי לו קי‬ ‫ר ק ב ב חי׳ מ קו ם‪ ,‬ו בז ה י ש‬ ‫אי נו‬
‫ה ת פ ש טו ת‬ ‫מו ע טי ם אז ה מ קו ם יו ת ר רו ח ני‪ ,‬ו מ מי ל א ג ם‬ ‫ה מז ל ר ק ב ב חי׳ צ מ צו מי ם‬
‫ה או ר ה מ ת פ ש ט בו הו א ג ״ כ או ר רו ח ני יו ת ר כ מ תי קו ת ש ב ש כ ל‪ ,‬ש ה ש כ ל אי נו ב ג ד ר‬
‫ב ר י ב וי‬ ‫ה מז ל‬ ‫או ר‬ ‫נתצמצם‬ ‫כא שר‬ ‫אבל‬ ‫רו ח ני‪,‬‬ ‫מ קו ם‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫רק‬ ‫ג ש מי‬ ‫מ קו ם‬
‫צ מ צו מי ם מ א ד אז נ ת הו ה מ קו ם ג ש מ י ב י ר י ד ה ע צו מ ה יו ת ר הר ב ה מ מ קו ם ה רו חני‪,‬‬
‫ש ב ט ע מי‬ ‫ה ג ש מי‬ ‫ה מ תי קו׳‬ ‫כ מו‬ ‫יו ת ר‬ ‫ב הג ש מ ה‬ ‫הו א‬ ‫מ מ נו‬ ‫המתפשט‬ ‫או ר‬ ‫גם‬ ‫ל כן‬
‫ה פי רו ת‪ ,‬א ב ל כ א ש ר היו כ לו לי ם ב׳ ה ט ע מי ם הנ״ ל ב מ קו ר ם ש הו א ע צ ם ה מז ל קו ד ם‬
‫רק‬ ‫כלל‬ ‫ה ת פ ש טו׳‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫ה אי ר‬ ‫לא‬ ‫ש אז‬ ‫ל ע צ מו‪,‬‬ ‫חו ץ‬ ‫מ קו ם‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫שנ ת צ מ צ ם‬
‫ה ה ת פ ש טו׳ היה כ לו ל בו ע ״ ד ה ת כ ל לו׳ ז י ו ה ש מ ש ב ש מ ש ע צ מ ה אז היו ב׳ ה ט ע מי ם‬
‫כ לו לי ם כ א ח ד מ מ ש ב לי שו ם חי לו ק ו ה ב ד ל ביני ה ם כ ל ל‪.‬‬

‫כא שר‬ ‫כי‬ ‫הנ פ ש‬ ‫כ חו ת‬ ‫ע שר‬ ‫ש בין‬ ‫מ הפר ש ו הבדל‬ ‫מ ב ש ר י א חז ה‬ ‫ו י ו ב ן זה יו ת ר‬

‫ב מ קו ם‬ ‫הו א‬ ‫כ״ א‬ ‫ש אז‬ ‫המעשה‬ ‫ו א ב רי‬ ‫ו הלב‬ ‫ה מו ח‬ ‫ב כ לי‬ ‫ב הג ש מ ה‬ ‫ב אי ם‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪276‬‬

‫מכ ח‬ ‫יו ת ר‬ ‫ב הג ש מ ה‬ ‫הו א‬ ‫ה ת ח תון‬ ‫הכה‬ ‫ו ל כן‬ ‫הי מ נו‬ ‫ע ליו ן‬ ‫מ מ קו ם‬ ‫למטה‬ ‫מיו ח ד‬
‫ל גו ף‬ ‫קו ד ם בו א ם‬ ‫הנ פ ש‬ ‫ה כ הו ת ב ע צ מ ו׳‬ ‫כ לו לי ם כ ל‬ ‫מ ש א״כ כ א ש ר‬ ‫ה ע ליון מ מנו‪,‬‬
‫ש אז אין ל כ ל כח מ קו ם מיו ח ד ב פ ״ ע ר ק הנ פ ש ע צ מו הו א מ קו מ ם ה א מי תי ה נו ש א‬
‫ו סו ב ל או ת ם כ א ח ד כו׳‪ ,‬אז כ ל ה כ חו ת המה רו ח ני׳ ו פ ש ו ט י׳ ב ת כ לי ת ב ג ד ר פ שי טו׳‬
‫ו רו ח ני׳ הנ פ ש ע צ מו‪ ,‬ו ל כן הם מיו ח די ם עם הנ פ ש‪ ,‬ו ג ם ז ה ע ם זה ב ת כ לי ת הי חו ד‬
‫ה מז ל‬ ‫הנ פ ש ו ע צ ם‬ ‫בעצם‬ ‫כלל‬ ‫מ ד רי׳‬ ‫חי לו קי‬ ‫ל ו מ׳‬ ‫שיי ך‬ ‫אי נו‬ ‫ל כ או ר ה‬ ‫כו׳‪ ,‬ו א״ כ‬
‫כנ ״ ל‪ .‬א ב ל ב א מ ת ג ם ב ע צ ם הנ פ ש ו ע צ ם ה מז ל י ש ג ״ כ חי לו קי מ ד ר י׳ ב ב חי׳ ה ה על ם‬
‫י ת כן‬ ‫ה ה על ם‬ ‫ב ב חינ ת‬ ‫שג ם‬ ‫עד‬ ‫ה גי לוי‪,‬‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫הנ מ צ א‬ ‫מ ד רי גו ת‬ ‫חי לו קי‬ ‫ע״ד‬
‫ב ג ד ר מ ע ל ה ו מ ט ה‪ ,‬ר ק ש ה מ ע ל ה ו מ ט ה אינ ם ב ב חי׳ מ קו ם‬ ‫ה מ ד רי גו ת‬ ‫ה ש ת ל ש לו ת‬
‫ר ק ב מ ע ל ה ו מ ד ר י ג ה כו׳‪.‬‬

‫א ל פי א ל פי ם‬ ‫מאלף‬ ‫המ ספר‬ ‫ה ש ת ל ש לו׳‬ ‫ע״ד‬ ‫ה ש ת ל ש לו׳ ז א ת היא‬ ‫ו ל ה ב י ן ע נין‬

‫ל א ל ף א ל פי ם ו מ א ל ף א ל פי ם ל מ א ה א ל פי ם ו מ מ א ה א ל פי ם ל ר ב ב ה כו׳‪ ,‬ע ד‬
‫מ ס פ ר היו ת ר א ח רון ש הו א ה א חדי ם‪ ,‬ש ל א י ת כן ל ו מ ר ש מ ס פ ר ה א ל ף הו א ב מ קו ם יו ת ר‬
‫ג בו ה מ מ ס פ ר המאה‪ ,‬ר ק שי ת כן ל ו מ ר ש הו א ב מ ע ל ה ג בו ה יו ת ר מ צ ד ש כ ו ל ל ה רי בוי‬
‫ב ע צ מו יו ת ר ו בי כו ל תו ל ה ת ח ל ק יו ת ר ל היו ת נ מ ש ך מ מ נו ר י ב ו י א חדי ם יו ת ר כו׳‪.‬‬

‫ע ד ״ז אנו רו אי ם ב כ חו ת הנ פ ש כ מו כח ה מ ע ש ה ו כ ח ה ש כ ל ש כ ל מ ה שי כו ל‬ ‫‪ 1‬הנ ה‬
‫ב ש כ לו‬ ‫מ ת חל ה‬ ‫ל ה ת ג לו׳ ז א ת‬ ‫מו כ ר ח‬ ‫ב ג ש מי׳‬ ‫ש לו‬ ‫המעשה‬ ‫בכ ח‬ ‫ל ע שו ת‬
‫מ ע צ מי ת הנ פ ש ו א ח״ב ב א ל י ד י מ ע ש ה ב פ ״ מ א ב ל ל א כ ל מה ש מ ת ג ל ה‬ ‫ו מ ח ש ב תו‬
‫בכ ח‬ ‫ש מ תגל ה‬ ‫ממה‬ ‫מז עי ר‬ ‫מעט‬ ‫רק‬ ‫מעשה‬ ‫לי די‬ ‫ל בו א‬ ‫יו כ ל‬ ‫ו מ ח ש ב תו‬ ‫ב ש כ לו‬
‫ה ש כ ל יו כ ל ל בו א ל י ד י מ ע ש ה‪ ,‬ו היי נו מ פ ני ש כ ח ה ש כ ל נ ב ד ל ב מ ע ל ה מכ ח ה מ ע ש ה‬
‫כ ו ל ל ב תו כו‬ ‫הו א כח‬ ‫רו ח ני כו׳ כנ״ ל(‪ .‬ו ל כן‬ ‫ש הו א ב ב חי׳ מ קו ם יו ת ר‬ ‫) מ ל ב ד מה‬
‫הו א‬ ‫הו א יו ת ר נ ע ל ה‬ ‫ה מ ע ש ה כו׳‪ ,‬ו ל כן מ ה ש ה כ ח‬ ‫מכ ח‬ ‫מי ני גי לוי ם יו ת ר‬ ‫רי בוי‬
‫כו ל ל מ ס פ ר ג ד ו ל יו ת ר ) כ י ד ו ע ד א ל פי ם ב כ ת ר ו ר ב ב ו ת ב ע ״י כו׳(‪.‬‬

‫ב ע צ מי׳‬ ‫כ לו לי ם המה‬ ‫כא שר‬ ‫ה ע ש ר כ חו ת‬ ‫מ קו ר‬ ‫ו ה נ ה ה פ ר ש זה י ש ג״ כ ב ב חי׳‬

‫הנ פ ש‪ ,‬ש מ קו ר ה ש כ ל ש ב נ פ ש הו א ק רו ב יו ת ר ל ע צ מי׳ הנ פ ש‪ ,‬ל כ ן הו א כ ו ל ל‬
‫כו ל לי ם כ״ כ‬ ‫ל כן אינ ם‬ ‫ר חו קי ם יו ת ר‬ ‫ה מ דו ת‬ ‫א ב ל כח‬ ‫ר י ב ו י גי לוי ם יו ת ר‪,‬‬ ‫ב תו כו‬
‫גי לוי ם כו׳‪.‬‬

‫ה קי רו ב ו רי חו ק זה אי נו ב ב חי׳ מ קו ם‪ ,‬כי ב מ קו ם א׳ הם ר ק רי חו ק ה מ ע ל ה כו׳‪,‬‬ ‫אך‬

‫הנ פ ש כח‬ ‫מ ע צ מי׳‬ ‫נ שתל של‬ ‫שמ ת חל ה‬ ‫ה ש ת ל ש לו׳‬ ‫לו מ ר‬ ‫ש ם י ת כן‬ ‫ו א״ כ ג ם‬
‫ב ר צון‬ ‫עו ל ה‬ ‫כו׳‪ .‬א ך כ״ז הו א כ א ש ר‬ ‫ה מ דו ת‬ ‫ה ש כ ל ו ב א מ צ עו תו נ ש ת ל ש לו‬ ‫ו מ קו ר‬
‫ב ה ע ל ם וג ם‬ ‫הע שר‬ ‫כל‬ ‫בו‬ ‫כ חו ת ו נ מ צ א‬ ‫לע שר‬ ‫מ קו ר‬ ‫נעשה‬ ‫ש אז‬ ‫ל ה חיו ת‬ ‫הנ פ ש‬
‫מספר‬ ‫ב כ או ״ א‬ ‫כ חו ת י ש‬ ‫העשר‬ ‫ו אז ג ם‬ ‫ב ל ב ד‪,‬‬ ‫ע שר‬ ‫למספר‬ ‫מו ג ב ל‬ ‫הו א‬ ‫ה ר צון‬
‫מו ג ב ל ש ל א ] י ו סי ף [ ) י פ ח ו ת ( מ ע ש ר ו ל א י ג ר ע מ ע ש ר ) ר ק ה ה פ ר ש ב או פן ה ה ת כ ל לו׳‬
‫מ ע ש ר הרב ה פ ע מי ם או מ ע ט כ מ בו א ר ב פ ר ד ״ ס מ ה ר מ״ ק ש״ א פ״ו‪ ,‬ו ב בי או ר ה ר ע ״ מ‬
‫קלט‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫במא׳ דמחצית השקל מאדמו״ר שליט״א כר(‪ ,‬ואז יתכן בהם השתלשלות במעלה‬
‫ומדריגה‪ ,‬אבל בעצמית הנפש ממש קודם שעולה ברצונו להחיות שאז העשר‬
‫כחות הם בבחי׳ יכולת לבד‪ ,‬והמה מיוחדים בתכלי׳ עמו עד שאין שייך לומר בהם‬
‫השתלשלו׳ כלל‪ ,‬אפי׳ בבחי׳ קירוב וריחוק מעלה כר‪.‬‬

‫ו ה נ מ ש ל יובן למעלה שכל מה שאנו רואים ריבוי פרטים בדצח״מ בעוה״ז‬

‫הגשמי יש כל הפרטים האלו בהעלם בבחי׳ המזל הרוחני רק ששם‬
‫אינם בגדר השתלשלות ממקום למקום רק בבחינת השתלשלו׳ המעלה להיות‬
‫שאינו בגדר מקו׳ כלל‪ .‬אך באמת גם המזל גם שאינו בגדר מקו׳ דעולם העשיה‬
‫הגשמי מ״מ הוא בגדר מקום לפ״ע שלו הרוחני כי גם הוא מקבל מהגבוה ממנו‬
‫שהוא בחי׳ האופנים וכן האופנים מחיו׳ וחיות משרפים ושרפי׳ מיו״ד ספי׳ דבריאה‬
‫והם מקבלים מי״ם דזו״נ דאצי׳ שנק׳ בשם מקום כמא׳ ברוך המקום והוא מקומו‬
‫ש״ע‪ ,‬והכוונה שאינם בגדר מקום רוחני או גשמי רק פועלים בחי׳ מקום והם בחי׳‬
‫המשכות כח האלקי המהוה בחי׳ מקום‪ ,‬ונמצא שמציאות גילוי י״ם אלו הגם שהם‬
‫בחינת אלקות מ״מ המה בחי׳ גילוי הא״ס המתגלה למקבלים הנבראים בג׳ עולמות‬
‫דבי״ע‪ ,‬וגילוי זה לא יתכן בלעדי מציאות הנבראים‪ ,‬ולכן התגלו׳ כח האלקי הזח‬
‫מהעלמו עם מציאות הנבראים כאחת חוא‪ ,‬ולכן גם בחינת קטנות וגדלות שבאור‬
‫האלקי הזה )הנק׳ זו״נ( הוא כפי מעשה התחתונים כמבואר בע״ח שהמוחין דז״א‬
‫וט״ס דנוק׳ תלוי במעה״ת‪ ,‬וזהו דאית צדק ומשפט כפום עובדיהון דב״נ כו׳‪ ,‬אבל‬
‫לאו דאית לך צדק ידיעא כו׳‪ .‬והנה כ״ז השינוי הוא לבר מאתרי׳ אבל באתרי׳ לא‬
‫אשתני כו׳‪ .‬והנה זהו בבחי׳ חו״ב שהוא בעצמי׳ אלקות כאשר נמשך להיות בבחי׳‬
‫מקור להשתלשלו׳ שאז הי׳ כלולים כל פרטי ההשתלשלות בעצמי׳ ממש שם אין‬
‫שינוי כלל ממעה״ת כי יש שם כל הגילוים בהעלם ומוכנים לבוא לידי גילוי ע״י‬
‫מעה״ת כאשר יוכשרו בכי טוב‪ .‬וזהו אנת הוא חכים ולא בחכ׳ ידיעא כו׳ כי חכ׳‬
‫ידיעא הוא בחי׳ גילוי אור האלקי הנגלה למקבלים שזהו בחינת חכ׳ דזו״נ שהוא‬
‫ג״כ אור אלקי בלתי מוגבל‪ ,‬ולכן כאשר בא לידי גילוי להתקבל בנשמות הנבראים‬
‫בגעה״ע הוא מאיר בם בבחי׳ תענוג לאין קץ עד שנהנין ומתענגין בעא״ע לאין‬
‫שיעור‪ ,‬כמאמר וקדושים בכ״י יהללוך סלה בעא״ע בלתי הפסק כלל‪ ,‬ולכן אמר‬
‫מוטב דלידיינ׳ וליתי כו׳‪ ,‬להיותו עונג בלתי מוגבל‪ ,‬לכן אפי׳ יסורי גהינם כדאים‬
‫בשבילו‪ .‬אך גם כח האלקי עצמו להיותו מאיר בבחינת גילוי למקבלים נקרא בשם‬
‫חכמה ידיעא‪ ,‬אבל עצמי׳ אור האלקי כמ״ש בהעלם עדיין נקרא חכים ולא בחב׳‬
‫ידיעא מבין ולא בבינה ידיעא כו׳‪ ,‬שזחו בחינת חו״ב עד רום המעלות כמ״ש‬
‫כלולי׳ בכתר הפרטי והכללי שהוא בחי׳ חו״ב דא״ק ונק׳ עדן ונהר כו׳‪.‬‬

‫ו ה נ ה בחי׳ חו״ב הוא למעלה מבחי׳ מקום )כי מקום הוא ו״ק כו׳(‪ ,‬לכן אינו נופל‬
‫בהם מציאות עצם והתפשטות רק בחי׳ העלם וגילוי כו׳‪ .‬וחנה כתיב‬
‫והחכמה מאין תמצא שבחי׳ החב׳ עד רום המעלו׳ אפי׳ חכה״ק הוא בחינת גילוי‬
‫ההעלם מאין האמיתי דעצמי׳ אא״ס‪ ,‬והגם שחוא בחי׳ גילוי לגבי אין האמיתי מ״מ‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪278‬‬

‫הוא בחי׳ העלם לגבי השתלשלות להיותו מקור פרטי להשתלשלו׳ דע״ם עשר ולא‬
‫תשע כו‪ /‬וא״ב מהות כל הגילוים שנגלה אח״ב כלולים היו מתחלה בבחי׳ חב׳ זאת‬
‫ונק׳ החב׳ בחי׳ כלל לכללות ההשתלשלו׳ בחי׳ העלם לגילוי כו׳‪ .‬אך בחי׳ החכמה‬
‫לגבי אין האמיתי דעצמי׳ אין ערך כלל‪ ,‬ולכן לא יתכן לקרות לבחי׳ עצמית אא״ם‬
‫בשם העלם לגבי הגילוים דחכה״ק‪ ,‬והגם שנמשכה ממנו בחי׳ החב׳ מ״מ אינו בחי׳‬
‫מקור לחב׳ בלבד‪ ,‬כי א״ס להתפשטו׳ וכל יכול להאציל עד אין קץ‪ ,‬וא״ב אינו‬
‫בגדר העלם לגילוי כו׳‪ ,‬רק להיותו בחינת א״ס לזאת נאצלה גם החב׳ ממנו להיות‬
‫שכך עלה ברצונו הנעלם שאינו מושג לנו שלא יומשך ממנו רק בחי׳ החב׳‪ ,‬וע״י‬
‫יומשך עשר ולא תשע כו׳‪ ,‬אבל מצד יכולתו הי׳ מאציל עד אין שיעור‪.‬‬

‫ו ז ה ו בחי׳ חד ולא בחושבן שאינו בגדר חשבון ומספר כלל כי המספר לא יתכן‬
‫רק כאשר המקור מוגבל לגילוי׳ במספר אבל כאשר אינו מוגבל לא יתכן בו‬
‫המספר ולא יתכן לומר שיש בו מספר לאין שיעור כי כל דבר שנחלק במספר‬
‫מוכרח להיות גבול למספרו‪ ,‬אלא עכ״ל שאינו בגדר מהות מספר כלל כי הוא‬
‫בחי׳ א״ם‪ ,‬ולכן יכול למשוך ממנו גם בחי׳ המספר לאין שיעור‪ ,‬אבל עצם‬
‫הממשיך את המספר לאין שיעור מוכרח להיות למעלה מן המספר לגמרי‪ ,‬והיינו‬
‫שאינו בסוג מספר כלל‪ ,‬ולכן אין ערוך לגבי׳ בחי׳ מספר היותר קטן ומצומצם‬
‫שהוא בחי׳ הדומם דעשיה שהוא בחינת היחידות עד מספר היותר גדול שבפנימי׳‬
‫הכתר שהוא בחי׳ רבבות כו׳‪ ,‬וריחוק הערך זה הוא בהשואה עד שלא שייך לומר‬
‫שבחי׳ הדומם אין ערוך לגבי׳ יותר מבחי׳ הכתר כי שניהם ערכם רחוק ממנו‬
‫בתכלית ההשוואה‪ ,‬והיינו להיות שריחוק ערכם לגבי׳ הוא בחי׳ בלי שיעור וגבול‬
‫כלל‪ ,‬וא״כ אע״פ שהדומם רחוק מן הכתר בכמה מדריגות‪ ,‬אך לחיות ריחוק הזה‬
‫הוא מוגבל במספר כמה מדריגות שהוא רחוק ממנו לזאת אינו תופס מקום כלל‬
‫בבחי׳ הריחוק שלהם לגבי הא״ם‪ ,‬שהריחוק הוא גם כן אינו בגדר מספר כמו‬
‫שהעצם א״ם אינו בגדר מספר כלל כו׳ וד״ל‪.‬‬

‫כל הנ״ל יובן ג׳ בחי׳ הנ״ל העלם וגילוי שזהו בבחי׳ ההשתלשלות ובחי׳‬
‫שלמעלה מהשתלשלות שגם בשם העלם לא יתכן לקרותו כו׳‪ ,‬והיינו מבחי׳‬
‫זו״נ ולמטה הוא בחי׳ גילוי שהוא כח הגילוי למקבלים הנבראים ונק׳ בשם מאור‬
‫ואור )כידוע דשני המאורות הם בבחי׳ זו״נ כו׳( עצם והתפשטו׳‪ ,‬וזהו כפום‬
‫עובדיהון דב״נ כו׳ כנ״ל‪ ,‬ובחי׳ העלם הוא בחי׳ חו״ב שהמה מקורי ההשתלשלות‬
‫ונק׳ העלם וגילוי ויש בו כל הגילוים דהשתלשלות‪ .‬אך כל הגילוים הנכללי׳ בהם‬
‫אינם בגדר מקום‪ ,‬לכן אינו נופל בהם בחי׳ התפשטות מן העצם רק גילוי ההעלם‬
‫כו׳‪ ,‬ונק׳ חכים ולא בחב׳ ידיעא‪ ,‬ובחי׳ עצמית אא״ס אינו גדר העלם לגילוי רק‬
‫הוא למעלח מהשתלשלו׳ דמקום ומספר כו׳‪ ,‬ונקרא חד ולא בחושבן כו׳ וד״ל‪.‬‬

‫ו מ ^ ת ה יובן ענין ב׳ המאמרים הנ״ל שבע״ח‪ ,‬שבשער הכללי׳ מדבר בבחי׳ גילוי‬
‫אא״ס שלמעלה מבחינת הכתר שנקרא חד ולא בחושבן ואופן הגילוי‬
‫קמ‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫שלו הוא ע״י צמצום ומק״פ שפי׳ ענין הצמצום הוא בחי׳ דילוג הערך מבתי׳ א״ם‬
‫לבחי׳ הכתר‪ ,‬שהדילוג הוא ג״כ בלי שיעור )ופי׳ המקום דבכאן אינו כפשוטו בבחי׳‬
‫חוץ מעצמי׳ שאינו אפילו בבחי׳ מקום רוחני כי שרש המקום הוא מו״ק דייקא כנ״ל‪,‬‬
‫רק הכוונה כח נושא וסובל לכללות ההשתלשלו׳ ומקורם הנקר׳ בשם מאציל‬
‫כמשי״ת‪ ,‬שכח זה להיות העצמית נמשך להיות בבחי׳ סובל את כל מוכרח ג״כ‬
‫להיות ע״י דילוג הערך שנק׳ צמצום‪ ,‬וזהו בחי׳ אני אסבול כו׳ וד״ל(‪ .‬ולכן הביטול‬
‫שבכתר לבחי׳ העצמי׳ הא״ס מלמטה למע׳ נק׳ בשם ריחוק מקום והוא מה שמרגיש‬
‫איך שאין לו ערך כלל לגבי העצמי׳ וכלא ממש חשיב לגבי‪ /‬וזהו אוכם איהו קדם‬
‫עה״ע ופי׳ הרב המגיד נ״ע שזהו בחי׳ יראה בושת‪ ,‬כמו אדם שמרגיש בחבירו שהוא‬
‫מרומם ונבדל ממנו לגמרי עד שאין לו ערך לגבי׳‪ ,‬נופל בבחי׳ בושה ומתבטל מאד‬
‫מחמת בושה זאת‪ ,‬כמו הבושה לפני צדיק בדורו‪ ,‬כמבואר בהארה לת״ח‪ ,‬והנה‬
‫הביטול הזה הוא בחי׳ כלי שעל ידי זה יתגלה בו אא״ס‪ ,‬וזהו מה שמבואר שם בשער‬
‫הכללים שאא״ס מתגלה בכתר ע״י ריחוק מקום שזהו בחי׳ הביטול שבו דכלא חשיב‪.‬‬
‫והנה כח הביטול הזה נתמעט אח״כ בחכ׳ כידוע דכל הקרוב יותר קמי׳ יותר כלא‬
‫חשיב‪ ,‬ומרגיש ריחוק ערכו ביותר‪ ,‬נמצא שגילוי אא״ס בחב׳ הוא ג״כ בבחי׳ צמצום‬
‫יותר מבכתר מצד שאין בחב׳ הרגשת ריחוק הערך כ״כ לגבי הא״ס ולכן נתמעט בו‬
‫גילוי אא״ס‪ ,‬וזהו ההשפעה שמכתר לחכ׳ שהוא ע״י חלון וכן מחכ׳ לבינה כו׳‪ ,‬אך‬
‫בחי׳ אור הכתר נקרא בשם מאציל שהוא בחי׳ העלם לגילוי כנ״ל בענין חכים ולא‬
‫בחכ׳ ידיעא‪ ,‬לכן המשכת הכתר בחכמה הוא בהתרחבות בלי צמצום כלל‪ ,‬כמו‬
‫הגילוי שהוא מגלה כל ההעלם מפני שמתאחד בו בתכלית‪ ,‬ולכן בחי׳ הביטול דחכ׳‬
‫בכתר הוא בדרך קירוב והתאחדו׳ בתכלי׳‪ ,‬וכן מחכמה לבינה‪ ,‬אך מבינה למדות‬
‫צ״ל ע״י צמצום דחלון והיינו להיות בחי׳ מקום נבדל לחוץ מן העצמי׳ שהוא בחי׳‬
‫גילוי השפע מן המשפיע למקבל הנבדל שנקרא בשם התפשטות מן העצם‪ ,‬ולכן‬
‫היראה והביטול להיות נכלל בחכמה צ״ל בדרך הפשטות המהות ממקומו למקום‬
‫המשפיע‪ .‬וזהו עומדים צפופים ומשתחוים רווחי׳‪ ,‬עומדים צפופים להפשיט א״ע‬
‫להכלל בבחי׳ החב׳ ומשתחוים רווחים שהוא עליי׳ החב׳ בבחי׳ הביטול בכתר שהוא‬
‫בדרך קירוב והתאחדו׳ עד שמתרחב בלי גבול בבחי׳ הכלי שלו דוקא‪ ,‬משא״כ‬
‫הביטול לגבי אא״ס לא יגיע אליו בבחי׳ קירוב והתאחדות רק ע״י הרגשת הריחוק‬
‫שלו בתכלית אחרי תכלי׳ הקירוב וההתאחדות בעצמי׳ המאציל אז מרגיש ריחוק‬
‫ערכו לגבי עצמי׳ הא״ס שגם בשם מאציל לא יתכן לקרותו כו׳ וד״ל‪.‬‬

‫ו א ח ר י כל הנ״ל יובן ב׳ מיני יראה דח״י‪ ,‬כי היראה שבמקיף דחי׳ הוא בחי׳‬
‫הביטול בדרך קירוב והתאחדו׳ שהוא ברצון ותענוג‪ ,‬ואז היראה שהוא‬
‫בחינת גבורה שברצון המתלבש בחו״ב לפעול בהם בחי׳ הביטול היא ראשית בפתח‬
‫החכמה בלבד כנ״ל בענין עומדים צפופים שעי״ז משתחוים רווחים להכלל בבחי׳‬
‫הכתר‪ ,‬אבל בחינת היראה שבמקיף דיחידה הוא הרגשת הריחוק בלבד שכל מה‬
‫שמרגיש ריחוק ערכו ביותר הוא עצמו הקירוב בתכלית‪ ,‬וא״כ היראה עם החכ׳‬
‫אחת חיא כו׳ וד״ל‪.‬‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪280‬‬

‫יובן ג״כ שרש ענין ג׳ נפילות הנ״ל‪ ,‬שמה שנופל בבחי׳ השקיעה ברע‬ ‫ומעתה‬
‫כנ״ל היינו בבחי׳ נוג״ה דעשיה כי שם הטוב מעורב ברע‪ .‬וזהו בחי׳‬
‫שקיעת הטוב עד שאינו ניכר מצד ריבוי הרע‪ .‬ונפילה השני׳ היינו נוגה דיצי׳‬
‫שהוא בבחינת חצי טוב וחצי רע ואינו מעורב‪ ,‬ולכן יכול להיות טוב לשמים והיינו‬
‫בינו לבין עצמו גם לא נמשך אחר התאוות או״ש כו׳‪ ,‬אבל מ״מ הוא רע לבריות‪,‬‬
‫דמה שבין אדם לחבירו בקנאה ושנאה שזהו מדת הגבו׳ שבו‪ ,‬גם מצד מדת החסד‬
‫ירבה בהוללות וליצנות ודב״ט כו׳‪ .‬ונפילה הג׳ היינו במחשבה שהוא מצד נוגה‬
‫דבריאה שהוא העמקת המחשבה בפרנסה‪ ,‬שזהו דבר הצריך ואינו בבחי׳ מותרו׳‬
‫רק שאינו צריך להעמיק בזה כנ״ל‪ ,‬ובחי׳ נוגה דבריאה הוא מיעוטו רע וכנודע‬
‫)משא״כ אותן שמאיר בהם בחי׳ יראת הויה דמקיף דחי׳ יחידה לא יפלו לעולם‬
‫כו׳(‪.‬‬

‫ו ה ת י ק ו ן לכל הנ״ל הוא הבכי׳ בת״ח שהוא מצד מארי דחושבנא על הריחוק‬
‫שבנפשו איך שנתרחק ממקורו ושרשו ונפל בנפילה אחר נפילה עד‬
‫שנשקע ברע שמצד הריחוק יתגבר הטוב שבנפשו הנקרא עומק טוב לצאת מן‬
‫ההעלם לגילוי‪ ,‬שזהו בחי׳ גילוי היחידה המתגלה בבע״ת האמיתי׳‪ ,‬ואז יתגלה בו‬
‫יראת ה׳ האמיתי׳ שזהו בחי׳ הביטול לעצמי׳ אא״ם ע״י ריחוק הערך ואז ממילא‬
‫יתוקן הכל וימולא כל החסרונות כו׳ וד״ל‪.‬‬

‫‪ 1‬ע ם כל הנ״ל יובן חוט התכלת וחוטים הלבנים והתכלת למעלה‪ ,‬כי תכלת אשא‬
‫תכלא דאכיל ושצי את הרע‪ ,‬שזהו ענין סו״מ דיר״ח הנ״ל )ועיין בזהר פ׳‬
‫שלח קס״ג ע״ב במאמר ר׳ עילאי דתמים תהיה כו׳(‪ .‬ומזה בא לחוטים הלבנים‬
‫שזהו ענין המשכות אלקו׳ בבחי׳ ביטול דנר״נ הנק׳ יראת אלקים וגם בחינת ביטול‬
‫דמקיף דחי׳ הנק׳ יראת ה׳‪ ,‬והששה חוטים לבני׳ הם שלשה כפלים‪ ,‬שזהו בחי׳‬
‫ביטול דנר״נ שכלול כ״א מב׳ בחי׳ צלם ודמות ביטול עצמי׳ הנשמה והשפעתה‬
‫בבחי׳ נה״ט כו׳‪ .‬וחוט הד׳ חצי לבן שהוא ביטול דכח מ״ה שבאצי׳ וחצי תכלת‬
‫שהוא הכח דמלכו׳ להיות סו״מ בלבד‪ .‬אך שרש חוט התכלת הוא במקיף דיחידה‬
‫ששם ג״כ הביטול מצד הריחוק ולכן הוא למעלה להורות על שרשו כו׳ וד״ל‪.‬‬

‫ו ה נ ה מבואר למעלה דשרש ומקור כל הנפילות הוא מצד הנפילה במח׳ בעומק‬
‫בעסק המו״מ שזהו מצד הדעת והרגשת עצמו ביותר‪ ,‬ולכן תיקר נפשו‬
‫בעיניו לכן הוא מתחכם בכל עומק חכמתו בהצטרכות עוה״ז שלו להיות ירא מאד‬
‫מן ההיפוך שמא יחסר הצטרכותו‪ ,‬וסיבה זאת הוא מצד גלות השכינה שהוא‬
‫מיעוט יראת אלקים ויראת ה׳‪ ,‬לכן נפלה וירדה להתלבש ביראות הפכיות המסירי׳‬
‫לבב האדם מעבודתו כו׳‪ .‬והתיקון לזה הוא הבכיה בת״ח כנ״ל‪ .‬ובזה יובן גם כן‬
‫ענין שעבוד כו׳ שהוא עיקר הגלות שאין הכוונה על מסים וארנינות שזה הי׳ ג״כ‬
‫בימי מלכי ישראל‪ ,‬רק הכוונה על שכ״א הוא מלובש בבחי׳ מלכות דנוגה שהוא‬
‫בחי׳ יראה רעה וחיצוני׳ פן יחסר לחמו כו׳‪ ,‬והוא משועבד בכל כחות נפשו ליראה‬
‫קמא‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫זאת וממילא אין מקום פנוי במוחו ולבו וכל האברים להיות מקום להשראת אלקך׳‬
‫ושכינת עוזו‪ .‬וזהו גלות השכינה כנ״ל‪ .‬ונמצא שמקור כל הגלות הוא העומק בעסק‬
‫הפרנסה‪ ,‬ולכן צריך לבאר ענין כללי זה בסדר הנהגת איש ירא ה׳ שאינו רוצה‬
‫לשחת נפשו האיך יתנהג בעסק הפרנסה‪.‬‬

‫שרש ענין הפרנסה המבואר במ״א ע״פ אורך ימים בימינה בשמאלה‬ ‫וילה״ק‬
‫עושר וכבוד‪ .‬ולכאורה אינו מובן עיקר ענין ההפרש בין עושר לכבוד‪,‬‬
‫דלכאורה שתים אלו ענין אחד הוא‪ ,‬דבעושר יש כבוד וגדולה‪ ,‬ממילא למה חילקו‬
‫הכתוב לשתים כר‪ .‬אך הנה אמרז״ל מה יעשה אדם ויתעשר‪ ,‬ירבה בסחורה‪ ,‬א״ל‬
‫הרבה עשו כן ולא הועילו‪ ,‬אלא יבקש ממי שהעושר שלו‪ ,‬וא״כ למה אמך להם ר׳‬
‫יהושע מתחלה ירבה בסחורה כר‪ ,‬ועוד איך א׳ עצה שהיא לכאוהה היפוך מדרכי‬
‫ה׳‪ ,‬שאם ירבה בסחורה יתעשר‪ ,‬וא״ל לא יתעשר‪ ,‬שזה קרוב להאומר כחי ועוצם‬
‫ידי ח״ו‪ ,‬ובאמת מקראמלא הוא יגיע כפיך כי תאכל כפיך בלבד‪ ,‬ולא בריבוי‬
‫חכמות ותחבולר שלא יועילו כלל כר‪ .‬אך באמת אין כוונתו להרבר בריבוי‬
‫תחבולו׳ וחכמות‪ ,‬רק הכוונה להרבו׳ בעסק בלבד‪ ,‬ביגיע כפי׳ בלבד‪ ,‬ולא‬
‫בהתחכמו׳ בעומק כלל‪ ,‬רק מחמת דכתיב וברכך בכל אשר תעשה דוקא‪ ,‬שריבוי‬
‫העסק שהוא בחי׳ ריבוי הכלים גורם המשכות ריבוי האורות לכן העצה הנכונה‬
‫עפ״י דרכי הטבע להרויח מסך מועט סך מרובה כפי הצורך להוצאו׳ שלו‪ ,‬דהיינו‬
‫מסך מאה להרויח עד אלף ויותר‪ ,‬לכן צריך להרבו׳ בסחורה כמה פעמים בשנה‬
‫בריבוי עסקים‪ ,‬וגם כל עסק בפ״ע יגדילו‪ ,‬דהיינו שיסחור בכל פעם סחורה‬
‫מרובה‪ ,‬והיינו שיקח בהקפה הרבה מכפי מעותיו בכפליכפליי׳ כו׳‪ .‬והב׳‬
‫בהתחכמו׳ עצם המסחור לקנו׳ בזול ולמכור ביוקר בעת הצריך‪ ,‬אך לא ירבה‬
‫בהתחכמו׳ בעומק בענין זה‪ ,‬רק יאמין שמה׳ בא לו כל הברכה והשפעה והוא‬
‫עושה הכלים לזה בלבד‪ .‬וזהו כוונתו בענין ירבה בסחורה שהוא לעשות ריבוי‬
‫כלים לברכת ה׳ בכדי שיהיה במה לחול רוב הברכה והשפעה כו׳‪ .‬וע״ז שאלו‬
‫שהרבה עשו כן ולא הועילו כי לא בכל פעם תצליח כי ע״י ריבוי עסקים אדרבה‬
‫יוכל להפסיד הרבה‪ ,‬וע״י ריבוי הקפה יוכל להיות בע״ח גדול ונושים הרבה‪.‬‬
‫והטעם לזה כי בודאי אם היה חזק באמונתו ולא הי׳ שוכח בכל עת שעושה איזה‬
‫עסק שהוא רק העוסק בלבד )וגם בעסק שהוא עוסק הוא רק בכח ה׳ המלובש בו‬
‫המחיה אותו כנ״ל(‪ ,‬אבל ה׳ הוא המזמין ושולח לו העסק זה‪ ,‬וגם שולח לו ברכה‬
‫והצלחה בעסק‪ ,‬ואם באופן זה היה העסק שלו בודאי היה מרויח בתמידות ולא‬
‫היה מפסיד כלום מעולם‪ ,‬והיה מרויח תוס׳ מרובה על העיקר באין ערוך כלל‪ ,‬כי‬
‫כן הוסד בטבע ההשתלשלו׳ שריבוי כלים יגרמו המשכות אור בריבוי ותוס׳ על‬
‫העיקר כי בנין החומר קדם לבנין הצורה בשרשו כו׳‪ .‬אך שמצד הריבוי של‬
‫העסקים יוכל לשכוח לפעמים שה׳ מזמין לו את הכל ויכול לפול לפרקים במח׳‬
‫כחי ועוצם ידי‪ ,‬ומח׳ זאת נעשה כמסך מסתיר בפני כח האלקי המשפיע בבחי׳‬
‫הטבע )כידוע דאלקי׳ בגימ׳ הטבע(‪ ,‬ואז ממילא נעשה הפסק לברכה והשפעה ויוכל‬
‫להפסיד הרבה כי מאין תבוא לו הברכה כיון שהמסך מפסיק‪ ,‬ולז״א דהרבה עשו‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪282‬‬

‫כן ולא הועילו כר )א״ל ח״ו אותן שנמשך ברע ומקבל מהיכלות החיצונים וחי לפי‬
‫שעה כחיי העובדי כוכבים‪ ,‬אצלו אינו מסתיר כלל מסך זה‪ ,‬ואדרבה גורם לו תום׳‬
‫שפע‪ ,‬אך מי מישראל ירצה זה לקבל חיותו מן ההיפוך א״ל כשנכנסה בו רוח‬
‫שטות להסתיר זה גופא שישכח איך הוא מקבל מהיכלות החיצונים‪ ,‬אבל אם היה‬
‫מעלה זה במוחו ומחשבתו בודאי לא היה רוצה זה בשום אופן‪ .‬א״ל שנכרת לגמרי‬
‫משרשו ח״ו מצד העבירות חמורים לא איכפת ליה בזה‪ ,‬אבל באמת רוב ישראל‬
‫אינן כן ח״ו כו׳(‪,‬‬

‫עצה היותר נכונה דרך ב׳ בענין הפרנסה והוא למעט בעסק‪ ,‬היינו רק‬ ‫לכן‬
‫לעסוק בעתים קבועים בשנה‪ ,‬וגם בימי׳ שעוסק בהם יעסוק רק בעתים‬
‫קבועים בכל יום ויקבע בהן עתים ג״כ לתו״מ‪ ,‬וגם העסק שלו יהיה במה שיש לו‬
‫בלבד כפי קרנו יקנה‪ ,‬ובזה יכול להיות שיתברך מה׳ מדי יום ביומו עד שכל אשר‬
‫היה מקבץ ברוב הסחור׳ ימצאו במעט עסק הזה בשוה ממש‪ ,‬ואפשר יצליח יותר‬
‫ע״פ סיבות שונות מן הצד שישלח לו ה׳ שלא ע״פ דרכי הטבע כלל‪ .‬וזהו ההפרש‬
‫בין עושר לברכה כי העושר לא נקרא רק כאשר בא מרוב הסחורה דוקא כנ״ל‬
‫באריכות‪ ,‬אבל הברכה בא במעשה ידיו בלי הגבלה כלל‪ ,‬כמו ויזרע יצחק כו׳‬
‫וימצא מאה שערים ויברכהו ה׳‪ ,‬שזהו דוקא נק׳ ברכת ה׳ שמצא מאה שערים כפי‬
‫שיעור הזריעה שהיא הכלי לברכת ה׳‪ .‬וזהו ברכת ה׳ היא תעשיר שיכול לבוא ג״כ‬
‫לבחינת עושר שבא ע״י ריבוי הכלים דוקא כנ״ל‪ ,‬וזאת גופא יכול להיות ג״כ מצד‬
‫ריבוי הברכה לעשות מלמע׳ בחי׳ הכלים להכיל הברכה כו׳‪ .‬וזהו וברכך בכל אשר‬
‫תעשה שעיקר הכוונה הוא שבכל אשר תעשה אפי׳ מעט יברך אותך בריבוי שפע‬
‫בלי ערך‪ ,‬וכמו אצל האבות באברהם וה׳ ברך וביצחק כנ״ל וביעקב כתיב ויפרוץ‬
‫האיש מאד כו׳‪ ,‬וכן ביוסף כל אשר הוא עושה ה׳ מצליח בידו בלי גבול )וע״ז יובן‬
‫ג״כ השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך שהוא יעשה לך ג״כ ריבוי כלים להכיל‬
‫הברכה כו׳(‪ .‬ונמצא שיש ב׳ מיני שפע פרנסה ושניהם באים מלמע׳‪ ,‬הא׳ המתלבש‬
‫ברוב הסחורה שהוא העושה ריבוי הכלים )וגם זאת ה׳ מזמין לידו מצד שהוא‬
‫מעורר עצמו לזה כי בדרך שאדם רוצה לילך כו׳(‪ ,‬והברכה והשפעה מלמעלה‬
‫באה ויצליח בזה דוקא כאשר יהיה חזק באמונה פשוטה באמת שמאת ה׳ באה לו‬
‫הכל כנ״ל‪ ,‬וע״ז אמר ירבה בסחורה כו׳‪ .‬ובדרך הב׳ הוא למעט בעסק ולהרבות‬
‫בעסק התו״מ ויכול להיות שיצליח יותר מצד שיהיה ריבוי עשיית הכלים ג״כ‬
‫מלמעלה וע״ז אמר יבקש ממי שהעושר שלו שהוא יעשה לו ריבוי הכלים ולא‬
‫יצטרך לעסוק בעצמו רק מעט שעז״א אשר תעשה כו׳‪.‬‬

‫ו ה נ ה ב׳ דרכים אלו נמשכים לכאו״א במדה ושיעור בר״ה לפ״ע חיי נשמתו באור‬
‫תו׳ ועבודה שבלב‪ ,‬כן נמשכין לו חיי הגוף באופן זה ממש‪ .‬והיינו מארז״ל‬
‫כל המקבל עליו עול תורה שכוונתם עול תורה דוקא‪ ,‬והיינו להיות מעשיו מרובים‬
‫מחכמתו דוקא‪ ,‬פי׳ שכל דבר ודבר שעושה‪ ,‬הן בלימוד התורה‪ ,‬הן בעשיית המצות‪,‬‬
‫לא יהיה העיקר מצד הכוונה והטעם המלובש בה ומצד העונג שיש בהמשכ׳‪ ,‬רק‬
‫קמב‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫עיקר העסק יהיה מצד שזהו רצון ה׳ וצריך לקיים רצון ה׳ למע׳ מן הטעם כבהמה‬
‫שעושה בלי טעם כשור לעול וכחמור למשאוי כר‪ .‬וכן א׳ דוד ואני בהמות הייתי‬
‫עמך והיינו מחמת שהקים עולה ש״ת דוקא‪ .‬וכאשר פורק עול זה אין הכוונה שאינו‬
‫עוסק בתו״מ ח״ו רק שהעסק שלו הוא שלא מצד העול רק מחמת הכוונה וטעם‬
‫המלובש בזה וא״כ חכמתו מרובה ממעשיו)והיינו שבכל מעשה הכוונה הוא העיקר‬
‫והמעשה הוא טפל אבל לא שעושה מעט ח״ו( ולכן נותנים עליו עול ד״א דהיינו‬
‫שיהיה חיי הגוף ג״כ בא באופן זה היינו ברוב התחכמות בתחבולות שונות ובריבוי‬
‫עסקים כר )אך לא בעומק ההתחכמות כר כנ״ל(‪ ,‬ובזה ימצא כדי חייו דוקא‪ .‬אבל‬
‫כאשר מקבל עליו עול תורה היינו לעסוק בתומ״צ למעלה מן הטעם ודעת שיש‬
‫בהם רק מצד העול לקיים רצונו בלבד הגם שבודאי מצות צריכות כוונה ג״כ אבל‬
‫עיקר עסקו הוא אינו מצד הכוונה רק בשביל קיום הרצון ונקרא בחי׳ זאת מעשיו‬
‫מרובים מחכמתו כו‪ /‬וממילא יומשך לו ברכת ה׳ ג״כ באופן זה בחיי גופו היינו‬
‫במיעוט הכלים רוב ברכה‪ ,‬כי הכלי׳ להכיל הברכה יעשו ג״כ מלמעלה כנ״ל‪ .‬וכן‬
‫ישתנה דרכי השפע הנ״ל מטעם אחר דהיינו שלפעמי׳ יכול להיות שמעשיו מרובים‬
‫מחכמתו מ״מ יצטרך לבוא לכלל ריבוי הכלים מצד שאינו עוסק בטוב וחסד לרעהו‬
‫ויכול לפרקים לעשות עול לרעהו לגזול אותו או שלא לשלם לו חובו במועדו‪ .‬או‬
‫לסיבה אחרת מצד שאץ וחפץ להעשיר מצד זה יבוא לכלל זה שצריך להרבות‬
‫בסחורה‪ .‬וזהו מה יעשה אדם ויתעשר וא״כ רוצה בזה אז ממילא בא לכלל זה‬
‫שצריך להרבו׳ בסחור׳ כו׳‪ .‬וכן להיפך גם אם חכמתו מרובה ממעשיו בתומ״צ יוכל‬
‫מ״מ להמשיך לו חיי גופו במיעוט העסק ברוב הברכה אם אינו אץ להעשיר ועל ה׳‬
‫ישליך יהבו ויאמין בה׳ שיזמין לו ברכה במיעוט כמו במרובה ועושה צדקה וג״ח‬
‫ויפקח בטובת רעהו כמו בשלו ויכול לגרום להמשיך עליו בתכה ביתך מכפי המדה‬
‫שניתן לו בר״ה ע״פ הדין כו׳‪.‬‬

‫ו ב ז ה יובן בד״כ ב׳ בחי׳ דעושר וכבוד הנאמר בפסוק‪ ,‬שעושר הוא מצד ריבוי‬
‫הסחורה שהוא עושר שאינו בכבוד אבל כבוד הוא כאשר בא לו העושר‬
‫במיעוט העסק והוא יושב בביתו במנוחה והשקט ועוסק קצת בביתו ואעפ״ב בא לו‬
‫העושר מצד ברכת ה׳ אשר תעשיר‪ ,‬זהו נקרא כבוד כמאמר והיה מנוחתו כבוד כו׳‪.‬‬

‫לכאורה אינו מובן מארז״ל במה שאמרו דבשמאלה היינו לעוסקים שלא‬ ‫אך‬
‫לשמה הוא עושר וכבוד‪ ,‬ובודאי כאשר עושה לקיים רצון ה׳ כנ״ל בודאי הוא‬
‫תכלית העסק לשמה ואז ימצא הכבוד שהיא הברכה דברכת ה׳ אשר תעשיר כנ״ל‪,‬‬
‫וא״כ איך אמר דעושר וכבוד שניהם הם בשמאלה שזהו בעסק שלא לשמה‬
‫כמארז״ל הנ״ל‪.‬‬

‫יש להקדים לזה ענין תרי קראי דסתרי אהדדי שלפעמים אמר והחכמה תחיה‬ ‫אך‬
‫בעליה ולפעמים אמר כי לא לחכמים לחם‪ .‬והנה יש בזה ב׳ דרכים לתרץ‬
‫פסוקים אלו הא׳ דמש״א והחכמה תחיה היינו שכל טוב שהוא חכמה ושכל‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪284‬‬

‫שלמעלה מן הטבע וע״י חכמה זאת יוכל להצליח במיעוט עסק כר כנ״ל‪ .‬וזהו‬
‫והחב׳ תחיה בעליה כי בעלי׳ דחכמה הוא מזל העליון )כידוע דאור אבא יונק‬
‫ממזל הה׳ כו׳(‪ ,‬והחכ׳ הזאת נקרא שכל טוב תוכל להמשיך תום׳ אור ושפע גם‬
‫במזל העליון גופא ממקורו של המזל )כידוע שהמזל הוא נובלות חכ״ס למעליות׳‬
‫שמקורם הוא בחי׳ ג״ר דע״י המאירים שם שאז לא יוכל כלי החכ״ם להכיל ובוקע‬
‫בחי׳ מזלות הנ״ל בבחי׳ מותרות ונובלות כו‪ /‬וכאשר מעשיו מרובין מחכמתו בחיי‬
‫נשמתו אז במעשה זאת שהוא בחי׳ סוף הכל נעוץ מתחלת הכל שהוא בחי׳ ג״ר‬
‫דע״י אשר מתלבשים בגולגלתא בחי׳ רצון שלמעלה מן הטעם המאיר דייקא ע״י‬
‫עול תורה כנ״ל וממילא יתוסף ברכה גם במזל העליון כו׳ וד״ל(‪ .‬ומ״ש כי לא‬
‫לחכמים לחם הכוונה על בחי׳ התחכמות דשכל אנושי בענייני עוה״ז שנקרא שכל‬
‫שאינו טוב שזה לא יועיל כלל‪ .‬כי גם במי שבא לו חיי נפשו בריבוי העסק‬
‫בהתחכמו׳ יתירה ברוב התחבולות‪ ,‬אך מ״מ צ״ל שלא יהיה ההתחכמות בעומק‬
‫השכל רק במיעוט התחכמות בכל פרט ופרט בכדי שכל שכלו ולבבו יהיה פנוי‬
‫לקבל בתוכו אור ה׳‪ .‬וזהו כי לא לחכמים לחם‪ ,‬כי אם יוסיף התחכמות מורה על‬
‫מחשבת כחי ועוצם ידי‪ ,‬ואז יעשה מסך מסתיר ואדרב׳ יפסיד מחמת זה כנ״ל )אם‬
‫לא מי שחי כחיי חעובדי כוכבים ח״ו כנ״ל(‪ .‬וזחו כי לא לחכמי׳ בעומק התחכמות‬
‫בענייני עוה״ז לא יומשך לו הלחם‪ .‬רק בריבוי העסק ויגיעה כמא׳ יגיע כפיך כו׳‬
‫שזהו העסק ברוב סיבות ותחבולות בהתחכמות בכל סיבה‪ ,‬אך לא בעומק חכמתו‪,‬‬
‫כי עומק חכמתו הוא טרוד באלקות כו׳ וד״ל‪.‬‬

‫ו ה ד ר ך הב׳ לתרץ פסוקים אלו הוא דמש״א והחכמה תחיה קאי על החכ׳‬
‫שבעניני עוה״ז‪ ,‬כי רוב סיבות צריך לזה רוב תחבולות בחב׳ )אך לא‬
‫בעומק כנ״ל(‪ ,‬וזאת אשר תחיה אותו בריבוי העושר‪ .‬וזהו בחי׳ עול ד״א שמשימין‬
‫עליו‪ .‬ומש״א כי לא לחכמים לחם קאי על מי שראוי לברכה בלי עסק רב‪ ,‬שאז‬
‫אינו צריך חכמה כלל אפי׳ שלא בעומק‪ ,‬ואדרבה רוב חחכ׳ בריבוי סיבות‬
‫ותחבולות יפסיד לו רק כאשר ימעט בעסק ויעסוק בתומ״צ בבחי׳ עול כנ״ל‪ ,‬אז‬
‫ברכת ה׳ היא תעשיר אותו שלא כפי המדה כלל כנ״ל וד״ל‪.‬‬

‫ו ה נ ה להבין שרש ב׳ פירושים אלו ושרש ב׳ דרכים הנ״ל של השפע ופרנסה‬

‫בשרשם למעלה בהשתלשלות העולמות‪ ,‬הנה ידוע שיש ב׳ מדריגות בד״כ‬
‫בחי׳ השתלשלו׳ ולמעלה מהשתלשלות ונקרא ג״כ בחי׳ טבע ולמע׳ מן הטבע‪ ,‬וזהו‬
‫ג״כ בחי׳ אורות ובחינת כלים כו׳‪ ,‬והם ב׳ שמות דהוי׳ ואלקים כו׳‪ ,‬אלקים בגי׳‬
‫הטבע אך שם הוי׳ הוא בחי׳ למעלה מן הטבע כו׳‪ .‬וזהו גם כן בחי׳ סובב כ״ע‬
‫וממכ״ע כו׳‪ .‬והנה בבחי׳ השתלשלות יש גם כן ב׳ בחי׳ עלמין סתימין דלא‬
‫אתגליין ועלמין דאתגליין והחיות הנמשך בעלמין סתימין ועלמין דאתגליין הוא‬
‫ג״כ בחינת הויה ואלקים‪ .‬אך כ״ז הוא בחי׳ ממכ״ע‪ .‬אך בחי׳ סוכ״ע הוא למעלה‬
‫משם הויח שבחשתלשלות רק בחינת הוי׳ שלמעלה מהשתלשלות‪ ,‬כידוע בענין הוי׳‬
‫חוי׳ פסיק טעמא בגווייחו כו׳‪.‬‬
‫קמג‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫ו ב י א ו ר הדברי‪ /‬הנה עצמות אא״ם אינו בגדר אור המאיר כלל ומה שנקרא‬
‫בשם אור ע״ש שממנו נמצא האור ע״י צמצום ודילוג העצמית להיות‬
‫בגדר אור המאיר שאור זה הוא רק הארה דהארה מעצמית האור כו‪ /‬וכמ״ש כי‬
‫עמך מקור חיים באורך העצמי )שאינו בגדר אור המאיר כלל כנ״ל(‪ ,‬נראה אור‬
‫הארה דהאר׳ )שהוא בגדר אור המאיר כנ״ל(‪ .‬והנה גם כשנעשה בחי׳ צמצום‬
‫ודילוג אור העצמי ונגלה הארה דהארה שהוא בחי׳ הקו איננה בגדר גילוי‬
‫והתפשטות אור‪ ,‬כ״א ע״י ממוצע ומסך אז נעשה בחינת גילוי והתפשטות אור וזיו‬
‫שהוא בחינת א״ם )והוא בחינת גילוי המלכו׳ דא״ק להעשות כתר לאצי׳ ועדיין לא‬
‫נעשה‪ ,‬שזהו ענין גילוי ז״ת דע״י קודם שנתלבשו בגולגלתא כו׳‪ ,‬ובכלל נקרא בשם‬
‫ח״ח כי כל המדות נכללים בבתי׳ החסד דאזיל עם כולהו יומין‪ ,‬ובחי׳ זאת נק׳ שם‬
‫טוב‪ ,‬כי החסד נקרא טוב כאשר נגלה ביסוד‪ ,‬ושם הוא בחינת המל׳ דע״י המקבלת‬
‫מהיסוד שבו כו׳‪ ,‬וכתר שם טוב הוא בכלל בחי׳ א״ק שהוא הרצון הממוצע המביא‬
‫לידי גילוי אור זה בז״ת דע״י ע״י פריסת המסך שבו‪ ,‬כידוע בכתבי האריז״ל כו׳(‪.‬‬
‫והמשל יובן מהשפעת הרב לתלמיד‪ ,‬שמתחלה קודם שנתעורר להשפיע היה טרוד‬
‫בעמקות שכלו ונמצא שהגם שהשכל הוא בחינת אור )כידוע דיהי אור הוא בחכמה‬
‫והחכם מאיר עיני חכמים‪ ,‬והכסיל בחושך הולך כו׳(‪ ,‬מ״מ אינו בגדר אור המאיר‪,‬‬
‫אך אח״כ כשעלה ברצונו להשפיע אז הרצון הזה פועל בו ירידת אור עצמי׳ להיות‬
‫בבחי׳ זיו והתפשטות לזולתו‪ ,‬אך אינו מוגבל עדיין כי יכול להשפיע למקבלי׳‬
‫רבים בלי שיעור לכאו״א בריבוי אופנים שונים ומיוחדים כו׳‪ .‬אך אח״כ כשרוצה‬
‫להביא הגילוי אור ושפע בפועל למקבל שנתעורר אליו אז מוכרח לצמצם כל‬
‫עצמית כח ההתפשטו׳ בכדי לגלות נקודה אחת כפי צורך השפעת מקבל זה כו׳‪,‬‬
‫וגילוי הנקודה נקרא בשם שפע היולי׳ להיות שכאשר יצטרך להלבישה בבחי׳‬
‫ההסבר לאו״ר יוכל ג״כ להלבישה בריבוי אופנים שונים לאין שיעור‪ ,‬אך כל‬
‫הריבוי הוא באופן מוגבל לפ״ע מקבל זה‪ ,‬משא״כ קודם שהלביש אור שכלו‬
‫בנקודה אז הי׳ יכול להמציא נקודה אחרת שהיתה מתגלית באופנים אחרים לגמרי‬
‫כו׳‪ ,‬ולכן נקרא׳ נקודה זאת בשם היולי )וכמו חומר ההיולי שגם שיכול להיות‬
‫ממנו הרכבות דד״י ארמ״ע בלי שיעור אבל לא יתהוה ממנו הרכבה אחרת שאינו‬
‫מד״י כלל כי חוא מקור חיולי מוגבל לחיות ממנו ד״י בלבד ולא יסודות אחרים‬
‫כו׳(‪ .‬אך אח״כ מוכרח להלביש נקודה זאת בהסבר לאו״ר אז נמדד בכח אופן‬
‫ההשפעה למקבל בפועל עד שלא תשתנה להשפיע באופן אחר ומדידה זאת הוא‬
‫בכח במח׳ ובאה לידי פועל לדיבור‪.‬‬

‫ו ה נ מ ש ל מזה הוא למעלה בבחינת ההמשכה מז״ת דע״י להיות מזח בחי׳ י״ס‬
‫דאצי׳ שהוא ע״י הרצון הנק׳ גולגלתא שנמשך גם כן ע״י צמצום‬
‫והעלם דאור חמאיר דז״ת דע״י ובחי׳ זאת נק׳ חושך סתרו וע״י מסך הנק׳ קרומא‬
‫דאוירא עי״ז מאיר בחי׳ חכ״ע הכולל כל י״ם דאצי׳)שזהו כדוגמת הנקודה הפרטי'‬
‫ההיולי׳ שיש בה העלם וגילוי כי בעת הצמצום בשביל לגלות הנקודה יש בזה‬
‫מציאות הנקודה בהעלם ואח״ב נתגלית הנקודה מהעלמה‪ .‬וזהו משל להבין למעלה‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪286‬‬

‫ענין חכ״ם וחכמה הגלויה כר(‪ ,‬ובחי׳ זאת נקרא חיות כמ״ש והחב׳ תחי׳ וכמשל‬
‫החיות הנרגש בגוף הנק׳ חיי בשר כאשר אינו נגלה עדיין בבחי׳ כח בפרט כו׳‪ .‬אך‬
‫אח״כ כשצריך להיות נמשך מאצי׳ לבי״ע אז נמדד בתחל׳ אופני השפעת הנבראים‬
‫בבחינת הבינה דאצי׳ בכה כמו המה׳ כו׳‪ ,‬ומשם נמשכים לידי גילוי ע״י המל׳‬
‫הנקר׳ דבר ה׳‪ ,‬ובחי׳ זאת מבינה דאצי׳ ולמטה נקר׳ בשם כה להיותה מקור מוגבל‬
‫להתהוות כל הנבראי׳ באופן שהם עכשיו משא״ב קודם שנמדד בבחי׳ בינה אופני‬
‫כל הנבראים אז היה יכול להתהוות ג׳ העולמות דבי״ע באופני׳ אחרים מכמו שהם‬
‫עכשיו כו׳‪ ,‬וכדוגמת הנקודה ההיולי׳ קודם שמלבישה בבחינת ההסבר שיכול‬
‫להלבישה בכמה אופנים שונים כו׳‪.‬‬

‫ו מ ע ת ה יובן כל הנ״ל בג׳ מדריגות שיש בבחי׳ עלמין דאתגליין שזהו בחינת ג׳‬
‫העולמו׳ דבי״ע שהם בבחינת הטבע להיות נמשכים משם אלקים שהוא‬
‫הכח שבבינה המודד אותם באופן מוגבל כו׳)כידוע דאלקים אותיות מי אלה והוא‬
‫בחי׳ מי מדד בשעלו מים דמדות הנק׳ אלה כו׳(‪ ,‬ולכן בבחי׳ זאת לא יוכל למשוך‬
‫השפע רק מלובש בבחי׳ הטבע דייקא‪ ,‬וידוע שבטבע ההשתלשלות הוסד כך להיות‬
‫תיקון הכלי גורם המשכת האור כמו תיקון כלי העין גורם המשכת כח הראי׳‬
‫מעצמי׳ הנפש‪ ,‬והטעם להיות שהכלי קדם בשרשו לאור כמו אותיות המשפיע‬
‫שגורמי׳ המשכת האור במקבל והם נעשים אח״כ ג״כ בחי׳ כלים במקבל לאור‬
‫הנמשך על ידם‪ ,‬כך בחי׳ אותיות דמל׳ נמשכים בכל פרטי ההשתלשלות דג׳ עולמות‬
‫דבי״ע שמהם נתהווה חומר כל הנבראים ובהם נמשך אור וחיות המדות דאצי׳‬
‫שהוא בחי׳ גילוי אור וחיות הנמצא בעת התהוו׳ הנבראים דייקא )ואינו שייר בחי׳‬
‫זאת בבחי׳ אא״ם כמ״ש לבדו כנ״ל בענין ביאור מאמר אלי׳ כו׳(‪ ,‬אך מקור הפועל‬
‫גילוי אור וחיות זה הוא בחי׳ אותיות דבינה והם הנמשכים אח״כ בבחי׳ המל׳)כמ״ש‬
‫כאמה בתה כו׳(‪ ,‬וא״כ שרש הכלים קדם לשרש האורות‪ ,‬ולכן כאשר עבודת האדם‬
‫בחיי נשמתו חוא בבחינת חכמתו מרובה ממעשיו)והיינו שההתבוננות הוא בהרחבה‬
‫בפרטי ההשתלשלות בטוב טעם בהסבר שנקרא השגה ואז הארה האלקות המאיר‬
‫ממנה הוא בקיצור ההתבוננות הנק׳ בכן‪ .‬וזהו נק׳ מעשיו כי זהו פועל היוצא‬
‫מההתבוננות שהוא לדבקה בו שזהו דייקא באהבה שבלב ובאה במעהמ״צ בפועל‬
‫בגשמי׳ משא״כ ההתבוננות איננה דכיקות והתקשרו׳ רק כמו שמתבונן בדבר זולתו‪,‬‬
‫וזהו פי׳ ב׳ בפי׳ חכמתו מרובה ממעשיו ונוסף על פי׳ דלעיל כו׳ והוא ע״ד האופנים‬
‫וחיות שאומרים ברוך מצד שההשגה שלהם הוא בכח האלקי הנעלם בריבוי פרטי‬
‫ההשתלשלות ולכן התפעלותם ברעש במורגש שזח מורח ג״כ על מיעוט אור‬
‫ההתפעלות להיותה באה ע״י צמצום והעלם אור האלקי ובחי׳ זאת נקרא ריבוי אור‬
‫הבא בריבוי הכלי׳ דייקא כו׳(‪ ,‬ואז מקבל חיי אור נשמתו מבחי׳ שם אלקים בגי׳‬
‫הטבע כו׳ שהוא אור אלקי המלובש בעלמין דאתגליין שהם בי״ע המקבלים מבחי׳‬
‫בינה ומדות ומל׳ דאצי׳ שנק׳ בי״ע דאצי׳ ונק׳ כח כו׳‪ ,‬ולכן בחיי גופו באה לו‬
‫השפע ע״י רוב הסחורה שנק׳ עושר כנ״ל משא״כ כשמעשיו מרובים מחכמתו והיינו‬
‫שהעיקר הוא אור אלקי המאיר באהוי״ר ומעשה המצות וההתבוננות הוא טפל‬
‫קמד‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫והיינו כאשר הוא במדריגת ראיה דחב׳ לראות אמיתת הדבר כמ״ש בלי רוב‬
‫התבוננו׳ וגם בכל פרטי ההתבוננות הוא מבין עומק ותמצית המושג מכל האו״ר‬
‫שזהו פנימי׳ חו״ב דאצי׳ שלמעלה מבחי׳ מקור למדות ונק׳ ים כו׳)היוד הוא בחי׳‬
‫חכים ולא בחב׳ ידיעא והמ׳ סתומה הוא פנימי׳ בינה המקפת את המדו׳ משא״ב בחי׳‬
‫מ״י ברא אלה והוא כאשר נפתח המ״ם לאולדא ואז היוד מאיר להוליד המדות כו׳(‪,‬‬
‫ואז מקבל חיי אור נשמתו מבחי׳ עלמין סתימין דאצי׳ שהם למעלה מאלקים בגי׳‬
‫הטבע רק מבחי׳ האלקים איך שהוא מיוחד בשם הויה כמאמר כי הויה הוא האלקים‬
‫כולא חד )והוא ע״ד התפעלות הנשמות ושרפים שבעולם הברי׳ שהוא מבחי׳ קדוש‬
‫שהוא בחי׳ אלקות שלמעלה ממקור המחיה אותם ועבודתם הוא בעילוי אחר עילוי‬
‫להרגיש הפלאת האין בעומק אחר עומק ולכן עומדים בבחינת ביטול בלתי מורגש‬
‫כלל‪ ,‬וזהו וקדושים בכל יום יהללוך סלה בעילוי אחר עילוי כו׳ ובחי׳ זאת נק׳ ריבוי‬
‫האור הבא במיעוט הכלי׳ דייקא כו׳(‪ ,‬ואז גם חיי הגוף מקבל מלמעלה מן הטבע‬
‫שהוא בחי׳ עלמין סתימין דאצי׳ שמקבלי׳ משם הוי׳ ואז נמשך לו הפרנסה בהצלחה‬
‫במיעוט הכלים דייקא )ויובן יותר ענין זה בהמבואר במאמר כי ביום הזה יכפר כו׳‬
‫שיש ב׳ בחי׳ בהשתלשלות האחד שריבוי האור הוא במיעוט הכלי׳ דייקא שזהו‬
‫עמקו׳ האור ורוחניותו שמתגלה במה שהוא בבחי׳ ביטול והפשטה ביותר כו׳‪ .‬והב׳‬
‫שריבוי האור הוא בריבוי הכלים דייקא שזהו התפשטו׳ והתיישבו׳ האור בכלי׳ שכל‬
‫שיש ריבוי כלים מתיישב ביותר כו׳‪ ,‬עיין ברשימה שלי במא׳ הנ״ל מאדמו״ר‬
‫שליט״א כו׳( הנק׳ כבוד כנ״ל‪ ,‬ונמצא שעושר וכבוד הוא בבחי׳ חו״ב שהעושר נמשך‬
‫מבחי׳ בינה מקור דעלמין דאתגליין שהוא בי״ע כידוע דאימ׳ עילאה מקננא‬
‫בכורסייא כו׳ וכנ״ל והכבוד נמשך מבחי׳ החכ״ע מקור עלמין סתימין כו׳‪.‬‬

‫ו ב ז ה יובן ג״כ עוד ב׳ סיבות הגורמים להמשיך פרנסתו מלמעלה מן הטבע‬

‫שהוא לפקח בטובת רעהו ולעשות עמו חסד כנ״ל להיות שעולם האצילות‬
‫נבנה מבחי׳ החסד כידוע בענין זכר חסדו לזאת באתדל״ת ע״י עשיית החסד‬
‫מלמטה גורם אתדל״ע המשכת הפרנסה מעלמין סתימין דאצי׳ להיות בלתי מלובש‬
‫בדרכי הטבע כנ״ל‪ ,‬וכן כאשר אינו אץ להעשיר ושמח בחלקו שזה מורה על שיש‬
‫בו בחי׳ הביטול ביותר ומחמת זה נבזה בעיניו לבקש גדולות ובחינת ביטול זה‬
‫הנק׳ ענוה הוא ג״כ מעולם האצי׳‪ .‬וזהו איזהו עשיר השמח בחלקו שעי״ז מקבל‬
‫העושר דברכת ה׳ היא תעשיר ולא ע״י ריבוי העסק כנ״ל‪ .‬משא״כ להיפך ח״ו‬
‫כשאץ להעשיר שזהו מורה על מורגש שלו וכן כשאינו עוסק בטובת רעהו שזה‬
‫מורה על גסות חומר גופו )הגם שמצד נשמתו יכול להיות מעשיו מרובים‬
‫מחכמתו בבחינת הראיה דלאסתכלא ועומק המושג כו׳ ומקבל ברוחניו׳ שפע‬
‫מעלמין סתימין דאצי׳ מ״מ כאשר צריך לבוא השפע בגשמית עלמין דאתגליין‬
‫מתגלה בלבושי הטבע דייקא מצד גסות חומר גופו כנ״ל(‪ ,‬זהו מסתיר לשפע‬
‫האלקית דאצי׳ שלא תתגלה בלבוש הדומה אליו שהוא למע׳ מן הטבע רק‬
‫מתלבשים בלבושי דרכי הטבע ואז מוכרח לעסוק בריבוי הסחורה כו׳ כנ״ל‪ .‬אך ב׳‬
‫בחי׳ דעושר וכבוד הם בשמאלה‪.‬‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪288‬‬

‫ו ב י א ו ר הענין דאע״ם שעולם האצי׳ נבנה מבחי׳ החסד מ״מ חסד זה מצומצם‬
‫הוא מבחי׳ עצמי׳ אור המאציל שהוא בחי׳ א״ס כנ״ל וע״ס דאצי׳ הם‬
‫במספר עשר ולא תשע ולא אחד עשר שזה מורה על הצמצום ביותר‪ ,‬וא״ם הגם‬
‫שבחי׳ חב׳ דאצי׳ ראשית הגילוי שבעולם האצי׳ הוא מבחי׳ החסדים מ״מ נמשך‬
‫ע״י גבו׳ שבעצמית המאציל )שזהו בחי׳ גבורה דעתיק המלובש בחכ״ס שהוא שרש‬
‫וראש לנאצלים וממילא הוא מקור לג׳ עולמות דבי״ע ג״ב(‪ ,‬נמצא שמבחי׳ גבו׳‬
‫דעצמית המאציל נמשך בחינת חו״ג דהשתלשלות שהוא בחינת הויה ואלקים‬
‫שבהשתלשלות וכידוע בענין כי הויה הוא האלקים שהויה דאצי׳ בעלותו לעתיקא‬
‫כאלקים חשיב‪ .‬והנה שדש התו׳ הוא מבחי׳ עתיקא ולכן אמד דעושר וכבוד‬
‫בשמאלה כי ב׳ בחי׳ ההשתלשלות דהויה ואלקים הם נמשכים מבחי׳ גבו׳ דעתיקא‬
‫כנ״ל‪ ,‬אך אורך ימים בימינה‪ .‬וביאור הדברים‪ ,‬כי הנה כל עסק התורה ועבודה בב׳‬
‫אופנים דריבוי הכלים וריבוי האורות הנ״ל הם נק׳ עוסקים שלא לשמה להיות‬
‫שהכוונה הוא בחי׳ המשכת אור ושפע אלקי בנפשו אם במיעוט הכלים או בריבוים‬
‫כנ״ל וכמ״ד מצות צריכות כוונה כו׳‪ ,‬אבל מצות א״צ כוונה שהוא רק לקיים רצון‬
‫ה׳ בלבד זהו נקרא עוסק לשמה ובזה מעורר אור הראשון שלמעלה מהשתלשלות‬
‫לגמרי )שהוא בחי׳ חסד דע״י הנק׳ אור הראשון למעלה מחיות כו׳(‪ ,‬ואז נמשך‬
‫אורך ימים שהוא בחי׳ התגלות א״ם ממש בנפשו שנקרא אורך ימים באריכות בלי‬
‫שיעור הן בתחלתן הן בסופן )כמו ששמעתי מהרז״ז ז״ל שכח העילוי מסתיים‬
‫בסופו שזהו בחי׳ הקו המסתיים בסוף עולם האצי׳ ובחי׳ כח הירידה מתפשט‬
‫למטה עד אין תכלית‪ ,‬אך מוגבל בתחלתו להיו׳ התחלתו אחרי סיום יסוד סיומא‬
‫דגופא‪ ,‬משא״כ עצמית אור הכולל חו״ג הוא בלי שיעור למעלה ובלי תכלית למטה‬
‫כו׳(‪ ,‬והימים הם האורות הנמשכים ע״י מעה״מ כידוע בענין ואברהם זקן בא בימים‬
‫שהם לבושי המצות כו׳‪ ,‬וזהו אורך ימים בימינה של התורה )והתורה עצמה הוא‬
‫בחינת ת״ת דעתיקא הכולל שני הקווין להיות עולה בשרשו למעלה מב׳ קוין הנ״ל‬
‫שהוא בפנימי׳ ג״ר דע״י שלמע׳ מהפרסא כו׳(‪.‬‬

‫הנ״ל יובן ב׳ דרכים הנ״ל בתירוץ ב׳ הכתובים שדרך הראשון הוא דוהחכ׳‬ ‫ובכל‬
‫תחיה הוא למעליותא דקאי על חכמה דאצי׳ שתחיה בעליה המזל העליון‬
‫דאור אבא יונק ממנו בתום׳ אוד ועי״ז נמשך לחם העליון שהוא השפע דאצי׳ הן‬
‫בחיי רוחני׳ נשמתו שהוא בחינת ביטול אמיתי דאין בעצם שנקרא לאסתכלא כנ״ל‬
‫והן בחיי גופו כאשר נמשך בלא ריבוי עסק שזה מורה שמקבל משפע העליון‬
‫דאצי׳ גם בגשמית כו׳‪ ,‬ומש״א כי לא לחכמים לחם היינו אותם שמקבלים מבחי׳‬
‫חכמה דמל׳ דאצי׳ המתלבש בריבוי מדריגות דחכ׳ דהשתלשלות העולמות דבי״ע‬
‫שבהם אינו נמשך בחי׳ לחם שהוא שפע העליון דאצי׳ המקבל ממזלא כו׳)כידוע‬
‫דג׳ הוי׳ בגימ׳ לחם בגי׳ מזלא כו׳(‪ ,‬רק שמקבלים השפעת המל׳ הן ברוחני׳ חיי‬
‫נשמתו בבחי׳ ביטול היש ע״י ריבוי הכלים דרוב הסבר כנ״ל הן בגשמית חיי גופו‬
‫ע״י ריבוי העסק להיות שמקבל מבחי׳ כח האלקי המקור לטבע כו׳ וגם כפשוטו‬
‫דלא לחכמים בעומק ההתחכמות שמלובש בחכ׳ דקליפ׳ ולכן אינו נמשך להם כלל‬
‫קמה‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫הלחם בשום סיבה רק יפסיד כנ״ל‪ .‬ולדרד הב׳ בחינת לחם נק׳ שפע המזל כמ״ש‬
‫בשרשו בפנימי׳ דע״י שנקרא בחי׳ אור שלמעלה מחיות כו׳ שזה אינו נמשך כלל‬
‫לחכמים דב׳ מיני חכמה דחכ״ע דאצי׳ וחכ״ת דבי״ע רק לעוסקים לשמה בבחי׳‬
‫רצון שלמעלה מן הטעם לגמרי כנ״ל‪ ,‬אבל והחכמה תחיה בחי׳ חיות בלבד‬
‫שבהשתלשלות שזה נמשך בב׳ אופנים דעושר וכבוד אם בריבוי הכלים או במיעוט‬
‫הכלים כנ״ל באריכות וד״ל‪.‬‬

‫ו ב ז ה יובן ענין הפלוגתא דקרח על משה ואהרן‪ ,‬דהנה הטעם על מה דעכשיו‬

‫וכן בזמן הבית הלוים טפלים לכהנים כמ״ש וילוו עליך וישרתוך כו׳‪,‬‬
‫ולע״ל יהיו הכהנים טפלים ללוים כמ״ש והכהנים הלוים‪ ,‬יובן ע״פ ההפרש בין‬
‫כהנים ללוים דהלוים עבודתם הוא בשירה וזמרה לארמא קלא מטעם שעבודתם‬
‫הוא ע״פ הטעם ודעת בב׳ אופנים אם בבחי׳ יחו״ת בבחי׳ ביטול היש מצד‬
‫ההתבוננות ברוב ההסבר בטוב טעם בריבוי פרטי ההשתלשלות ואיך שהוא מחיה‬
‫ומהווה את כולם מאין ליש כו׳‪ ,‬ואם בחי׳ יחו״ע בבחי׳ הראיה דחכמה בעצם‬
‫הפלאת אין האלקי שמובדל בערך מבחי׳ התהוות היש‪ ,‬שזהו בחי׳ לאסתכלא‬
‫ביקרא דמלכא‪ ,‬שב׳ בחי׳ ראי׳ אלו הם בחי׳ ב׳ מיני חב׳ דחכ״ע וחכ״ת ובבחי׳ ראי׳‬
‫זאת ישבעו ויתענגו במורגש רק שהעונג שבראי׳ דחכ״ת יפעול בחי׳ התיישבות‬
‫אור האלקי בנפשו כענין קרבת אלקים לי טוב וכל מה שירגיש יותר התיישבות‬
‫אור האלקי בטוב טעם בבחי׳ ההסבר ידבק לבו לאור האלקי ביותר עד שיפקיר כל‬
‫חפציו הגשמי׳ לגבי חפץ אלקי כו׳‪ ,‬והעונג שבראי׳ דחכ״ע כאשר יתגלה במורגש‬
‫בנפשו תפעול בחי׳ ביטול והפשטת החיות מבחי׳ הלבושים שמלובש בו וכאשר‬
‫יתגבר ביותר יכול לגרום הסתלקות החיות לגמרי)כמו ג׳ תלמידי רשב״י שכלתה‬
‫נפשם לעוצם העריבות והמתיקות שהרגישו ברזי תורה שנתגלו באדר״ק כו׳{‪ .‬וזהו‬
‫בחינת רו״ש שצריכין להיות במדה ושיעור לפ״ע ונקרא בזהר עייל ונפיק כו׳‪.‬‬

‫ו כ ״ ז הוא עבודת הלוים ושרש עבודתם מגיע בבחי׳ התענוג העליון המקור‬
‫לחכ״ע דאצי׳ שנק׳ עתיקא כמאמר ועבד הלוי כו׳ וגורם תוס׳ אור בבחינת‬
‫חכ״ע וחכ״ת מבחינת התענוג העליון‪ ,‬אך לא יגיעו רק לבחי׳ עונג המצומצם לד׳‬
‫עולמות דאבי״ע שהוא בחי׳ גבורות דע״י המלובש בחכ״ם כנ״ל בעניןכי הוי׳ הוא‬
‫האלקים שהויה דאצי׳ הוא נמשך מבחי׳ אלקים דעתיקא כו׳ )והוא כמו עבודת‬
‫המצות ע״י הכוונה וטעם כנ״ל והוא ב׳ מדריגות דעושר וכבוד יחו״ת ויחו״ע כו׳(‪,‬‬
‫אבל עבודת הכהני׳ הוא בחשאי בבחי׳ ביטול מכל וכל בלי מורגש כלל להיות‬
‫ששרשם הוא בבחי׳ החסד דעתיקא המלובש בגולגלתא שהוא בחי׳ אור המאיר‬
‫בבחי׳ א״ם למעלה מהשתלשלות דיחו״ע ויחו״ת ולכן עבודתם הוא להמשיך מלמע׳‬
‫מהשתלשלות לגמרי לבחי׳ ההשתלשלות שזהו עיקר הכוונה )וכמו עבודת המצות‬
‫בלי טעם כלל כענין שמוע מזבח טוב כו׳(‪ ,‬וכח דעצמית אא״ס לא יתקבל כ״א‬
‫בבחי׳ הביטול מכל וכל בלי הרגש כלל ולכן הלוים טפליםלכהנים כי הם ראשית‬
‫ההתעוררות וההמשכה מלמע׳ מהשתלשלו׳ להשתלשלות רק אחר שכבר נתעורר‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪290‬‬

‫האור דלמעלה מהשתלשלות להתגלות אזי ממשיכים הלוים גילוי אור זה‬
‫בהשתלשלו׳ דעלמין סתימין ועלמין דאתגליין על ידי עבודתם‪ ,‬כי זהו עיקר‬
‫הכוונה להיות לו דירה בתחתונים ולא שישאר הגילוי למעלה‪ ,‬וזהו הטעם דמ״ד‬
‫מצות צריכות כוונה שגם הוא אמת כי אע״ם שעיקר עשיית המצות צ״ל למעלה מן‬
‫הטעם בכדי לעורר האור מלמעלה מהשתלשלות שא״א לעוררו באופן אחר‪ ,‬אך‬
‫צדיך ג״כ כוונה בכדי להמשיך אותו בבחי׳ כלים דהשתלשלו׳ כר‪ ,‬אך כ״ז הוא‬
‫עכשיו אכן לע״ל יתגלו טעמי המצות‪ .‬ולכאורה מה היתרון בזה כיון שעשיית‬
‫המצוה למעלה מן הטעם גורם המשכת גילוי אור עליון ביותר‪ ,‬וזהו הצריך‬
‫להתגלות לע״ל ולא העונג וטעם שהוא בחי׳ אור שלמטה ממנו‪ ,‬אך הכוונה הוא‬
‫שמה שהוא למעלה מן הטעם יבוא בבחי׳ טעם וגילוי אור‪.‬‬

‫ו י ו ב ן בהקדים ענין כתר ש״ט עולה ע״ג דהנה מבואר במ״א דכתר ש״ט הוא בחי׳‬
‫אור המאיר שהוא למע׳ מבחי׳ חיות שהוא בחי׳ א״ם אבל מ״מ התגלות‬
‫זאת דאור המאיר נמשך ג״כ מעצמות אא״ם שאינו בגדר אור המאיר כלל ע״י‬
‫צמצום וממוצע ופרמא שג׳ אלה נכללים בבחי׳ הכתר‪ ,‬וזהו כתר ש״ט כו׳ שנמשך‬
‫מלמעלה למטה והוא מה שבתחלת ההשתלשלות הי׳ חפץ חסד אבל מה שאח״ב‬
‫תלוי במעה״ת שזהו ענין הבירורים העולים מלמטה למעלה מגשמי׳ עולם העשיה‬
‫שנתהפך לאור דייקא‪ ,‬שזהו עולה למעלה לבחי׳ עצמות האור דא״ם כמ״ש קודם‬
‫הצמצום שאינו בגדר אור המאיר כלל והוא המתגלה אח״כ בבחי׳ תום׳ מרובה על‬
‫העיקר שהוא מה שכבר נמשך בבחינת אור בתחלת ההשתלשלות )וזהו מה שנאמר‬
‫בנוסח אשכנז אור חדש על ציון תאיר כי אור חדש נקרא מה שלא היה מעולם‬
‫בגדר אור כלל שזהו למעלה מאור הראשון דשי״ב שגנזו בתו׳ שהוא בחי׳ אותיות‬
‫התו׳ ששרשם בגולגלת׳ הנקרא חושך סתרו ונק׳ אש שחורה ע״ג אש לבנה כו׳‪,‬‬
‫ויומא הוא דקא גרים שיתגלו שהוא בחי׳ ת״ת דעתיקא המלובש בבינה דאריך‬
‫שבינה זאת היא באמצע כידוע בענין מאמר והנהר דנהר כבר‪ .‬והטעם שגנזו בתו׳‬
‫להיות שהוא אור עליון שא״א לו להתגלות אם לא בבחי׳ חושך דייקא שהוא בחי׳‬
‫השלילה כו׳‪ .‬אבל כאשר יתגלה עצמות האור שאינו בגדר אור המאיר כלל שהוא‬
‫בחינת אין האמיתי שלמעלה מיש האמיתי שהוא אור הגנוז דשי״ב אז יפעול גילוי‬
‫באור הגנוז להתגלו׳ בבחי׳ פנימי׳ ומתוכו יתגלה עצמית האור דאין האמיתי‬
‫בבחינת רוממות והפלאה והוא ענין ב׳ מדריגות דעוה״ב להנחיל אוהבי יש וילכו‬
‫מחיל אל חיל כו׳‪ ,‬ולכן נק׳ אור חדש דייקא כי אור הגנוז כבר היה בגדר אור רק‬
‫שנגנז וחוזר ומאיר אבל מה שלא היה מעולם בגדר אור כאשר יאיר נקרא בשם‬
‫אור חדש‪ ,‬וגילוי אור זה הוא מצד הבירורי׳ שמלמטה למע׳ להיות שהתהוות יש‬
‫הגשמי הוא מבחינת תוקף הצמצום שצמצום ודילוג כזה לא היה בכל ההשתלשלות‬
‫כ״א בבחינת צמצום הראשון שמבחי׳ העצמית לאור המאיר שהוכן בו ג״כ כח‬
‫הצמצום לעולם העשיה הגשמית‪ ,‬ולכן כאשר מהפכין חושך התחתון דייקא אז‬
‫יתגלה חושך העליון שלמעלה מאור המאיר עד שיתגלה מה שלמעלה מגדר אור‬
‫בבחי׳ אור שהוא ענין אור חדש הנ״ל וכמו ששמעתי מאדמו״ר נבג״מ ענין זה בפי׳‬
‫קמו‬ ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬

‫והוי׳ יגיה חשכי חשך התחתון דייקא כו׳ וד״ל(‪ ,‬עד שיפעול בחי׳ גילוי אור הנ״ל‬
‫בבחי׳ פנימי מה שבתחלה היה גנוז כו׳)כמבואר בהג״ה(‪ .‬וזהו כתר שם טוב עולה‬
‫ע״ג שעולה מלמטה למעלה דייקא כו‪ /‬וזהו ענין היתרון דטעמי מצות שיתגלו‬
‫לע״ל שהוא מה שאינו בגדר טעם ואור כלל יתגלה לע״ל בבחי׳ פנימי במורגש כי‬
‫המורגש לא יסתיר כלל כי יהיה כלי למהו״ע יש האמיתי ויהיה התגלות מיש‬
‫האמיתי ליש נפרד בלי הסתר כלל מצד שיזדכך הפירוד מן היש מכל וכל כו׳‪.‬‬

‫ו ז ה ו דלע״ל יהיו הכהנים טפלים ללוים להיות שגם אחרי ההתגלות במורגש‬
‫בבחינת פנימי יאיר בנפשם בחי׳ הביטול מכל מיני הרגש מצד גילוי אין‬
‫האמיתי שיתגלה בתוך היש האמיתי)כנ״ל בהג״ה(‪ .‬אך עיקר הכוונה בכדי שאח״כ‬
‫יבוא אין האמיתי לכלל יש במורגש ולכן ילכו מחיל אל חיל בעילוי אחר עילוי‬
‫בעצמות ממש‪ ,‬וזהו ענין הכנפים כו׳ )אך באמת אין להם צער כי הביטול אינו‬
‫ביטול והפשטת מהותם הראשון רק עלי׳ להסתכל במה שלמעלה מן הכלי שלו‬
‫כו׳‪ ,‬וזהו כדוגמת אדה״ר קודם החטא שאז לא היה בו מיתה כלל רק עלי׳ שזהו‬
‫ענין וימת שהוזכר בתורה שקדמה לעולם כמבואר בזהר פ׳ שלח כו׳ וזהו ג״כ‬
‫כמאמר רז״ל בחלק שצדיקים שיקומו בתחה״מ אינם חוזרים לעפרם וא״ת אותם‬
‫שנים שעתיד הקב״ה לחדש בהם את עולמו מה הם עושין כו׳ יעשה להם כנפים‬
‫כו׳ וד״ל‪ .‬ובזה יובנו שני הדעות דעת בעל ם׳ התמונה שיהיה שמיטות ויובלות‬
‫ולפ״ד האריז״ל יהיה מנוחה לחיי העולמים ולפי הנ״ל שניהם אמת כו׳ וד״ל כנ״ל‬
‫בדרך אפשר וה׳ הטוב יכפר וד״ל(‪.‬‬

‫‪ 1‬ה נ ה קרח עינו הטעתו להיות שראה שלע״ל יהיו הכהנים טפלים ללוים דימה‬
‫בנפשו שגם עכשיו יהיה כן וגבה לבו לעלות למעלה ממקומו‪ ,‬לזאת נדחה‬
‫למטה ה׳ יצילנו‪ ,‬כי עכשיו מוכרח להיות הביטול למעלה מן הטעם ועיקר להיות‬
‫שלא נשלם הבירור ובלתי אפשר להתגלות אור החדש שאינו בגדר אור המאיר‬
‫כנ״ל‪ .‬וזהו מש״א בקר ויודע דמדת בקר שהוא החסד דעתיקא יודע כו׳‪ ,‬ואת אשר‬
‫יבחר בו כו׳ כי עכשיו עיקר הנהגות העולמו׳ ע״י החסד דעתיקא שאינו מתגלה‬
‫רק בבחי׳ ביטול שלמעלה מן הטעם כנ״ל משא״כ לע״ל יהיה עיקר הנהגת‬
‫העולמות ע״י הגבורות כנ״ל דמה שלמע׳ מאור המאיר יבוא במורגש בפנימי שהוא‬
‫ענין להנחיל אוהבי יש כו׳ )ועיין בב״ז בפ׳ וישב במאמר ישכיל עבדי בענין ה׳‬
‫עליות שבמל׳ שעליה דוגבה מסט׳ דיצחק הוא למעלה מעליה דונשא מסט׳‬
‫דאברהם‪ .‬וע״פ הנ״ל יובן כל הנ״ל דעכשיו הביטול שלמעלה מן הטעם הוא‬
‫הפשטת החיצונית דייקא מטעם שלא יוכל להאיר בחיצוני׳ והוא בחי׳ הרצוא לזאת‬
‫כאשר בא לבחי׳ שוב הוא בחינת ההמשכה מלמעלה מן הטעם שהוא למעלה מן‬
‫הכלי שלו לבחי׳ טעם ודעת שזהו בבחינת הצמצום דגבו׳ כו׳ ואז חוזר ויורד‬
‫משא״כ לע״ל שלא יצטרך להיות ביטול והפשטת החיצוני׳ בעת העלי׳ לבחי׳‬
‫הביטול שלמע׳ מן הטעם כי גם בחיצוני׳ יתקבל בחינת ביטול הנ״ל מצד שיהיה‬
‫החיצוני׳ בתכלי׳ הזכוך בשלימות הבירורים לזאת השוב שאחר הרצוא שהוא מה‬
 ‫ביאור הרב הלל מפאריטש‬ ‫‪292‬‬

‫שיתקבל הביטול בבחי׳ טעם ודעת הוא עליה יותר נעלה מבחי׳ הרצוא שבתחלה‬
‫ולא שחוזר וירד וזהו ועטרותיהן בראשיהן שעולה לקבל המקיף בפנימי מצד‬
‫הגדלת הכלים כר ונמצא שהעליה דיצחק הוא יותר נעלה מעליה דאברהם‪,‬‬
‫משא״כ עכשיו בחינת יצחק הוא הירידה דשוב שאחר העליה דרצוא כר וד״ל(‪.‬‬
‫יובן ענין אורך ימים בימינה ע״פ מאמרז״ל דקאי על העוסקים לשמה‬
‫ובשמאלה קאי בעוסקי׳ שלא לשמה באופן אחר מפי׳ הראשון והיינו‬
‫דלשמה הוא כפשוטו דהיינו מצד לימודו בתורה בעיון עמוק ודייק מילין דחכמתא‬
‫ומבין הכוונה הפנימית דאא״ס הגנוז בה אזי עי״ז מברר אותיות התו׳ ומקשרן‬
‫ומחברן לשרשן כי מתחילה ירדו למטה להתלבש בסיפורים גשמיי׳ והלכות גשמי׳‬
‫ועי״ז נתרחקו משרשן )פי׳ שאינו מאיר בהם שרשן בגילוי אבל מ״מ הוא מלובש‬
‫בהם בהעלם ולאכמו אותיות דהשתלשלות שנתרחקו ריחוק גמור הנק׳ נפילה רק‬
‫כו׳עיין ביאור מאמר וירא ישראל כו׳(‪ ,‬וע״י שמגלה בהם הכוונה‬ ‫בחי׳ נובלות‬
‫נעלמה המלובש בהם עי״ז מחבר האותיות לשרשן והוא ענין ההיפוך מחשך לאור‬
‫שגורם יתרון אור דאור החדש ובחי׳ זאת נקרא אורך ימים שהוא בחי׳ יומין ושנין‬
‫שבעצמית וכאשר עיקר לימודו הוא לכוונה זאת לברר אותיות התורה דלמטה‬
‫להגביהן לשרשן ולהמשיך אור חדש מלמעלה בתורה עצמה )וידיעת קיום המצות‬
‫כבר קיים כמשי״ת(‪ ,‬זהו נקרא לשמה‪ .‬ולימוד זה אינו נקרא בשם לימוד בלבד רק‬
‫מעשה כי הלימוד הוא כשלומד בשביל ידיעת קיום המצות שאז עיקר הפעולה‬
‫נעשה אח״כ בעת קיום המצוה כתיקונה‪ ,‬ולכן נקרא בשם לימוד לבד‪ ,‬משא״כ‬
‫כשלומד בכוונה זאת אז הוא פועל פעולה טובה מיד לברר האור הגנוז בחשך‬
‫למטה ולהמשיך אורות חדשי׳ מלמעלה ואז הלימוד יחשב למעשה‪ ,‬ולכן בלימוד‬
‫כזה בורא עולמות דשו״א חדשים כמשי״ת‪.‬‬
‫ו ב ז ה יובן מאמרז״ל לעולם יעסוק בתומ״צ שלא לשמה דמתוך שלא לשמה בא‬
‫לשמה‪ ,‬להיות כי תחלת העסק מוכרח להיות בשביל ידיעת קיום המצות‬
‫בכדי שיוכל להיות סו״מ בתכלית וע״ט באמת ובלעדי לימוד בזה לא יבוא‬
‫למדריגת הלימוד לשמה אך מתוך שלא לשמה יבוא לשמה להמשיך אור בתורה‬
‫עצמה שאז יפעול פעולה טובה מיד כו׳ וד״ל‪ ,‬משא״כ בעוסקים שלא לשמה דהיינו‬
‫שעיקר כוונתו הוא רק בשביל הסתעפות לידע קיום המצות דבזה לא יוכל‬
‫להמשיך רק מבחי׳ אור המאיר שכבר נמשך ע״י צמצום כו׳ שזה נקרא עושר‬
‫וכבוד בחינת תוס׳ אור מאור המאיר למעלה מהשתלשלות בהשתלשלות דיחו״ע‬
‫ויחו״ת כו׳‪ .‬ונמצא שגם עכשיו בצדיקים הגדולים הלומדים לשמה באופן הנ״ל‬
‫מאיר בהם מעין האור דלע״ל שהוא אור החדש שבא בבחי׳ מקיף ופנימי וזהו ענין‬
‫שמים חדשים וארץ חדשה שנעשה ע״י העסק דרזין דאורייתא ועסק הלכות‬
‫שבתורה כמבואר בזהר ע״פ ואשים דברי בפיך )ועיין ברשימה שלי מאדמו״ר‬
‫שליט״א ע״פ זה כו׳ וד״ל(‪.‬‬
‫קמז‬

‫ליקוט שיחות ואגרות קודש‬

‫אודות ספר ״דרך חיים״‬

‫חורידי כנחל דמעד!‬

‫‪ . . .‬ה ו ד כ״ק אדמו״ר האמצעי‪ ,‬בגמרו אמירת התהלים התחיל להכין עצמו לתפלת‬
‫המנחה‪ ,‬אבל הוא נחלש כל כך מעבודת אמירת התהלים עד שהוכרח‬
‫לשכב במטה כשעה ויותר להנפש‪ .‬אח״כ התפלל מנחה בסדר הנהוג בעשי״ת‪.‬‬

‫כ א ש ר נודע הדבר לאנ״ש‪ ,‬כי הוד כ״ק מתפלל מנחה בסדר של עשי״ת התחילו‬
‫להתפלל מנחה בסדר תענית צבור )כי הן אלו שכבר נכנסו ליחידות והן‬
‫אלו שחכו להתקבל באותו יום ‪ -‬ישבו בתענית(‪.‬‬

‫א ח ר תפלת המנחה יצא הוד כ״ק אדמו״ר אל החצר‪ ,‬עלה על חבמח ודיבר מאמר‬
‫ארוך על פסוק חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה‪ ,‬ותכן דבריו הי׳ שדמעות‬
‫מכבסות האותיות של דבורים והרהורים רעים ומחשבות לא טובות‪ ,‬וביאר במעלת‬
‫אמירת אותיות התורה ואמירת תהלים‪ ,‬והאריך לבאר ענין דרך רשעים באפלה לא‬
‫ידעו במה יכשלו המבואר בארוכה בספרו דרך חיים פרק ד׳ וה׳‪.‬‬

‫ה ד ר ו ש הזה עורר רעש גדול בקרב אנ״ש ופעל התעוררות גדולה ועצומה‪,‬‬
‫ושנים רבות אחרי כן זכרו את המאורע ההוא‪.‬‬
‫) ס פ ר ה מ א מ רי ס קו נ ט ר סי ם ח ״ ב ש נו‪ ,‬ב(‬

‫דכר כעתו‬
‫של פסח תרס״ד א זייגער דריי באנאכט איז הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק ]כ״ק‬ ‫שביעי‬
‫אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע[ אריינגעגאנגען צו מיר אין צימער‪ .‬איך האב דאן‬
‫געלערנט דעם שער האמונה אין מיטן פרק נ׳‪ ,‬וואו דער מיטעלער רבי איז מבאר‪,‬‬
‫אז דער בירור הנה״א וואס איז מברר דעם נה״ב איז דאס דער ענין פון מ״ה אדם‬
‫מברר ב״ן בהמה אין דעם משל פון דעם תבשיל וואס דורך רתיחת האש ווערט דער‬
‫הפרדת און התגלות טוב ורע אין דעם תבשיל‪.‬‬

‫ה ל ד כ״ק אאמו״ר הרה״ק האט זיך אוועקגעזעצט און געפרעגט‪ :‬וואס לערנט א‬
‫חסידישער יונגערמאן שביעי של פסח‪ .‬בא מיר אויפן טיש איז געלעגן א דרך‬
‫חיים‪ ,‬פרעגט מיר דער פאטער צי איך האב געלערנט‪ ,‬דרך חיים‪ .‬איך האב‬
 ‫ליקוט שיחות ואגרות קודש‬ ‫‪294‬‬

‫געענטפערט אז אין מיינע שיעורי לימוד לערן איך יעדן אוונט פאר ק״ש שעל‬
‫המטה א קליינעם טייל פון א פרק דרך חיים‪ .‬האט מיר דער פאטער געזאגט אז הגם‬
‫דער חסידישער ודבר בעתו מה טוב זיינען די אלע מאמרי עבודה ובראשם דער‬
‫אגרת התשובה און דרך חיים‪ ,‬פונדעסטוועגן זיינען פאראן זמנים וואם מען באדארף‬
‫מער מעורר זיין דעם קו השמחה‪ ,‬ובפרט שביעי של פסח וואם איז דער מקור‬
‫השמחה‪.‬‬
‫) ס פ ר ה ש י ח ו ת ק י ץ ה׳ ש ״ ת ע׳ ‪( 53‬‬

‫כתיכח ח״דיד חיים״‬

‫‪ 0J7‬איז ידוע אז דער מיטעלער רבי האט געמאכט יעדן פון זיינע ספרים פאר אן‬
‫אנדער חסיד‪ .‬דער דרך החיים האט ער געמאכט פאר איינעם כר* און דעם‬
‫אמרי בינה האט ער געמאכט פאר ר׳ יקותיאל ליעפליער‪ .‬הגם אין ידיעת התורה‬
‫האט ער געהאט א ידיעה מצומצמה‪ ,‬אבער זיין השכלה אין חסידות איז געווען‬
‫באופן נפלא‪.‬‬
‫) ס פ ר ה ש י ח ו ת ק י ץ ה׳ ש ״ ת ע׳ ‪( 90‬‬

‫ספר ״דרד חיים״ לא נאמר כרכים‬

‫ח ס י ד י ו של רבינו חאמצעי חיו בציור אחר לגמרי‪ .‬הם היו נעלים מענין המדות‬
‫בכלל וכשהי׳ מדובר במאמר חסידות בעניני מדות‪ ,‬היו מתביישים‬
‫בעצמם‪.‬‬

‫כשדיבר רבינו האמצעי בענין ש״בחיצוניותו הוא טוב ובפנימיותו רע״‬ ‫ידוע‪,‬‬
‫התעלפו כמה מנינים חסידים‪.‬‬

‫כ ש א מ ר רבינו האמצעי המאמר הידוע ״יונתי״ התעלפו הרבה מניני חסידים‪.‬‬

‫ר ב י נ ן האמצעי הי׳ מדבר בעניני עבודה מספר פעמים בשנה בלבד‪ .‬ובכל פעם הי׳‬
‫חולה במשך שבועות מספר‪ .‬לבו הי׳ ניזוז ממקומו מהתרגשותו הגדולה‪.‬‬

‫•{ ראה אגרות ב״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע ח״ג ע׳ תעח )נדפס גם בם׳ מאמרי אדהאמ״צ קונטרסים‬
‫ע׳ תמט ואילך(‪ .‬היום יום ‪ -‬ט״ו אד״ש‪.‬‬
‫קמח‬ ‫ליקוט שיחות ואגרות קודש‬

‫ספרו ״דרך החיים״ לא אמר רבינו האמצעי‪ ,‬כי אם כתבו‪ ,‬ואילו הספרים‬ ‫את‬
‫״עטרת ראש״ ו״שערי אורה״ אמר ברבים‪.‬‬
‫) ס ‪ 9‬ר ה ש י ח ו ת ק י ץ ה׳ ש ״ ח ע׳ ‪. 101‬‬

‫ס פ ר ה ת ו ל ד ו ת כ ״ ק א ד מ ד ר ה א מ צ ע י ע־ ‪( 58‬‬

‫לימוד דיד חיים‪ :‬חומת כת ציון כר׳‬

‫יאר תרס״א ערב שבת שובה האב איך געהאט ניט קיין אנגענעמע שטיקל‬ ‫אין‬
‫ארבעט‪ .‬הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק האט מיר אריינגערופן און געזאגט‪ ,‬אז איך‬
‫זאל רופן איינעם פון די משפיעים פון תומכי תמימים און אים זאגן‪ ,‬אז ער זאל‬
‫לערנען דעם מאמר ד״ה החלצו )דשנת תרנ״ט( מיט טרערן‪ ,‬דמעות מכבסות און‬
‫הלואי עם זאל אים העלפן‪ .‬הגם איך בין געווען דער מנהל פועל ‪ -‬מישיבת תומכי‬
‫תמימים ‪ -‬האב איך ניט געוואוסט וועגן וואם עם האנדלט זיך‪ .‬האב איך געפרעגט‪,‬‬
‫אפשר איז דאס אויך שייך צום מנהל פועל? האט הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק געטראכט‬
‫אביסל און געזאגט‪ :‬יע‪ ,‬דו דארפסט לערנען דעם דרך חיים‪ ,‬דעם חומת בת ציון‬
‫וכר‪.‬‬
‫) ס פ ר ה ש י ח ו ת ח ש ״ ה ע׳ ‪( 18‬‬

‫עבודת חלב‬
‫ה ו ל כ״ק רבינו הזקן האט געמאנט עבודת הלב‪ ,‬הוד כ״ק אדמו״ר הרה״ק האמצעי‬
‫האט געמאנט עבודת המוח‪ .‬עבודת הלב הייסט אין הארצן און מיטן הארצן‪.‬‬
‫עבודת המוח הייסט אין מוח און מיטן מוח‪ .‬בכדי צו וויסן וואם מיינט עבודת הלב‬
‫דארף מען לערנען שער התשובה‪ ,‬שער התפלה און דרך חיים‪ .‬צו וויסן וראם איז‬
‫עבודת המוח דארף מען לערנען דעם סידור און אמרי בינה‪.‬‬
‫) ס פ ר ה ש י ח ו ת ת ש ״ ה ע׳ ‪( 52‬‬

‫ענין חמרירות כעבודת ח׳‬

‫עבודה דארף מען האבן דעם ענין פון מרירות‪ ,‬וואס מען קען צוקומען דערצו‬ ‫אין‬
‫דורך לערנען דעם ״דרך חיים״ פון מיטעלן רבי׳ן‪ .‬אזוי האב איך געהערט אויף‬
‫יחידות ביים טאטן‪ .‬אבער דאס איז ניט קיין ענין פון יחידות פרטית‪ ,‬נאר דאם איז‬
‫שייך לכל אחד ואחד‪.‬‬
‫) ס פ ר ה ש י ח ו ת ה ׳ ת ש ״ ב ע׳ ‪( 84‬‬
 ‫ליקוט שיחות ואגרות קודש‬ ‫‪296‬‬

‫פירור המדות‬
‫אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע‪ ,‬מספר‪:‬‬ ‫כ״ק‬
‫ל ב ו הטוב ומדותיו הטובות של החסיד ר׳ חנוך הענדל‪ ,‬באו לו מתוך יגיעה‪ .‬הוא‬
‫שבר את עצמו בעבודה וביגיעה של קבלת עול‪.‬‬

‫עשר שנים למדתי ״שערי תשובה״ לרבינו יונה‪ ,‬״חרדים׳‪ /‬״ראשית‬ ‫‪...‬במשך‬
‫חכמה״‪ ,‬״פוקח עורים״‪ ,‬ועשרים פעמים למדתי ״אגרת התשובה״‬
‫ופרקים מסויימים ב״דרך חיים״‪.‬‬
‫) ל ק ו ט י ד י ב ו ר י ם ח ״ ב ש מ ט ‪ ,‬א(‬

‫דמעות מכבסות‬
‫שיעור קבוע בתהלים מתוך התעוררות של בכיה ‪ -‬נחוץ מאד לכל יהודי‬ ‫לומר‬
‫בכלל‪ ,‬ובמיוחד למי שיודע מצבו הפרטי וזה ״לוקח״ את הלב‪ ,‬יש בפרק‬
‫תהלים מתוך דמעות תמימיות־פנימיות משום רפואה מסויימת‪ .‬וכמאמר ״דמעות‬
‫מכבסות״‪ .‬וכמבואר ב״דרך חיים״ בסדרי הבעל תשובה‪.‬‬
‫ם‬ ‫) ל קו טי ד י ב ו ר י ם ח ״ ג ת ק ב‪,‬‬

‫״פוקח עורים״ ו״דרד חיים״‬

‫ותוכן עשרים ושמונת הפרקים של הספר פוקח עורים הוא פרטי‪ ,‬כעין‬ ‫‪!..‬ושא‬
‫ליקוט מאיזח מקומות דספר דרך חיים ‪ -‬חלק שלישי משער התשובה‬
‫והתפלה ‪ -‬כפי אשר ציין הרה״ח הידוע הרשד״ם בהעתקתו את הספר פוקח עורים‬
‫ללשון הקדש‪.‬‬

‫ב כ ת ״ י נמצא עוד שנים עשר פרקים שלא נדפסו‪ ,‬מפרק כ״ט עד פרק מ׳‪ ,‬ונושא‬
‫הענינים המבוארים בפרקים אלו הוא ענינים כלליים‪ ,‬כמו אודות מו״מ‬
‫באמונה רחמנות‪ ,‬כיבוד אב ואם ועזרת קרובים‪ ,‬מדת הקמצנות ומלשינות‪ ,‬חברים‬
‫רעים‪ ,‬קביעות עתים לתורה ולב נשבר‪.‬‬

‫לי יסודות חזקים לומר ברור אשר שנים עשר פרקים הללו כתבם הוד כ״ק‬ ‫יש‬
‫רבינו האמצעי בשנת תקע״ט לערך‪.‬‬
‫) א ג ד ו ת ק ו ד ש כ ״ ק א ד מ ו ״ ר מ ו ה ר י י ״ צ ח ״ ג ע׳ ת ע ט ‪.‬‬

‫ו נ ר פ ס ג ם ב ס ׳ מ א מ ר י א ד ה א מ ״ צ ק ו נ ט ר ס י ם ע׳ ת נ ־ ת נ א ( ‪.‬‬
‫קמט‬ ‫ליקוט שיחות ואגרות קודש‬

‫תיקון לכושי הנפש ‪ -‬מחשכדו דיבור ומעשד!‬

‫ה ח י פ ו ש והבדיקה בלבושי הנפש ובמצבם הוא עבודה כבדה מאד סבוכה בכמה‬
‫ענינים הדורשים עבודה מרובה לפותרם ולסדרם באופן הראוי‪.‬‬

‫ה ז מ ן דחדש אלול מסוגל לעבודה זו‪ ,‬וכשנכנסתי ליחידות אצל כ״ק אאמו״ר‬
‫בחדש שבט תרל״ו‪ ,‬אמר לי‪:‬‬

‫צו פארנאנדער נעמען דעם פלאנטער פון לבושי הנפש מחשבה דבור‬ ‫אויף‬
‫ומעשה‪ ,‬וויסן זייערע חסרונות און מעלות בעדארף מען לערנען דעם זיידנס‬
‫״דרך החיים״ און לערנען ניט געאיילט‪.‬‬
‫) א ג ר ו ת ק ו ד ש כ ״ ק א ד מ ו ״ ר מ ו ה ר י י ״ צ ח ״ ג ע׳ ת פ ס‬

‫ו נ ד פ ס ג ם ב ס ׳ מ א מ ר י א ד ה א מ ״ צ ק ו נ ט ר ס י ם ע• ת ג ־ ת נ א ד‬

‫לטהר האדיר‬
‫י ד‪ 5?1‬שלכל אחד ואחד מהוד כ״ק רבותינו אבותינו הק׳ זצוקללה״ה נבג״ם זי״ע היו‬
‫מאמרים קבועים ביחוד בשביל זה אשר פעם בשתים או בשלש שנים היו‬
‫חוזרים עליהם ברבים‪ .‬אחד ממאמרי הוד כ״ק רבינו הזקן הוא המאמר החלצו‬
‫שבלקו״ת בלי ההגהות‪ .‬אחד ממאמרי הוד כ״ק רבינו האמצעי הוא המאמר יפה שעה‬
‫אחת בתשובה ומעש״ט* ותוכנו הוא העשרה פרקים הראשונים בד״ה הנה כאו״א‬
‫אומר אלקי נשמה שנתת בי ‪ -‬בדרך החיים ‪ -‬אחד ממאמרי הוד כ״ק אאזמו״ר צמח‬
‫צדק הוא המאמר מה טובו אהליך בלקו״ת‪ .‬אחד ממאמרי הוד כ״ק אאזמו״ר מוהר״ש‬
‫הוא המאמר מי כמוך באלים ואחד ממאמרי הוד כ״ק אאמו״ר הרה״ק הוא המאמר‬
‫וידעת היום‪ ,‬מאסקווא רנ״ז‪ ,‬והזכות הזו מאירה לכל ההולכים בדרכיו‪ ,‬תלמידיו ‪-‬‬
‫בניו הרוחנים ‪ -‬ותלמידי תלמידיו‪.‬‬
‫) א ג ר ו ת ק ו ד ש כ ״ ק א ד מ ו ״ ר מ ו ה ר י י ״ צ ח ״ו ע׳ ר ס ר היו ם י ו ם כ ח ת מ ו ז (‬

‫לימודו כליל ד!׳ וכמוצאי ש״ק‬

‫י ש ק ו ד בלימוד בעיון בנגלה ודא״ח וישתדל לחזור דא״ח במתינות בשפה ברורה‪,‬‬
‫וטוב אשר לימודו יהי׳ עם חבר טוב‪ .‬והשי״ת יעזור לו כי עלה יעלה‬
‫בלימוד ועבודה שבלב‪.‬‬

‫*( ראה ם׳ מאמרי אדהאמ״צ קונטרסים ס״ע רנט‪.‬‬

 ‫ליקוט שיחות ואגרות קודש‬ ‫‪298‬‬

‫ה׳ ומוש״ק ילמוד כב׳ שעות ומחצה בספר דרך חיים‪ ,‬ואת אשר ילמוד‬ ‫ובליל‬
‫במשך עת זה יהי׳ בידיעה והבנה‪ ,‬דער הערין די טיפקאייט פון דער‬
‫הארציקאייט‪.‬‬
‫) א ג ר ו ת ק ו ד ש כ ״ ק א ד מ ו ״ ר מ ו ה ר י י ״ צ נ ״ ע ח י ״ א ע׳ ע ו (‬

‫תיקון דומדות‬
‫מ כ ת ב ו מאז קבלתי במועדו‪ .‬ויעויין קונטרס ומעין מאמר ט״ו ואילך‪ .‬ולתיקון‬
‫המדה שכותב‪ ,‬הנה לדעתי ינסה לבטלה ע״י היסח הדעת לגמרי ממנה‪,‬‬
‫היינו גם מתיקונה‪ .‬וכשמרגיש שמתחיל לחשוב ע״ד מעלות וכשרונות כו׳ תיכף יפנה‬
‫מחשבתו לאיזה ענין אחר)ומה טוב לענין גדלות הבורא(‪.‬‬

‫ו כ ד י שיבוא הנ״ל לפועל בנקל יותר ע״י סייעתא דשמיא ‪ -‬יתן בכ״י קודם התפלה‬
‫פרוטה לצדקה‪ ,‬ואחר התפלה יאמר תהלים)עכ״פ כפי שנחלק לימי החודש(‪.‬‬

‫אפשר כדאי ללמוד ספר דרך חיים לאדמו״ר האמצעי)בנו של בעל התניא(‪.‬‬ ‫אם‬
‫) א ג ר ו ת ק ו ד ש כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ז י ״ ע ח ״ ח ע׳ ג (‬

‫י״א פרקים הראשונים‬

‫צייט וועלכע איר זייט פריי פון לערנען ענגליש זאלט איר אויסניצען ‪ -‬אויב‬ ‫די‬
‫מעגליך אלע צוזאמען לערנען די ערשטע עלף פרקים פון ספר דרך החיים‬
‫לאדמו״ר האמצעי‪ ,‬און לערנען עטליכע מאל ביז מען זאל וויסען דעם אינהאלט‬
‫זייערען אויף אויסווייניג און אויך לערנען ‪ -‬אויב מעגליך אלע צוזאמען די מסכת‬
‫תענית‪ ,‬וואם מיט דעם וועט אויך געלייזט ווערען די פראגע וואם צו טאן אין דער‬
‫פרייער צייט וואם עם איז פארבליבען דורך דעם ניט לערנען די לימודי חול‪.‬‬
‫) א ג ר ו ת ק ו ד ש כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ז י ״ ע ח ״ ח ע׳ ש כ א (‬

‫לימודו כחודש אלול*‬

‫א ו פ נ י העבודה המיוחדים לימים אלו‪ .‬והנה מובן אשר עבודה בכלל ועבודת‬
‫התשובה בפרט היא לפי מהותו ואופיו של כל אחד ואחד‪ ,‬ואין שייך לקבוע‬

‫*( יש לציין כאן את המסופר בם׳ אוצר סיפורי חב״ד חט״ז ע׳ ‪ :91‬אירע אשר היה מלמד בכפר‬
‫ולקח עמו רק ספר ״דרך חיים״ ]של הרבי האמצעי[ והיה לומד כל הזמן שהיה בכפר רק את ה״דרך‬
‫קב‬ ‫ליקוט שיחות ואגרות קודש‬

‫בזה כללים כמסמרות‪ .‬ובכלל ‪ -‬הנה ישתדל להפגש איזה פעמים עם המשפיעים‬
‫דא״ח באה״ק ת״ו‪ ,‬והם יורוהו על פי הנסיון שלהם במאות תלמידים ואברכים‪ ,‬נוסף‬
‫על המסורה שבידם מהמשפיעים שלהם‪ .‬ומספרי החסידות מתאימים לזמן זה ביהוד‬
‫‪ -‬הוא כידוע ספר דרך החיים לאדמו״ר האמצעי אף שכנ״ל‪ ,‬ובלשון רבנו הזקן‬
‫בהקדמתו לספר התניא‪ ,‬הנה ראי׳ וקריאה בספרים אינו דומה לשמיעה מפא״פ כי‬
‫אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו‪ ,‬עיי״ש‪.‬‬
‫וכבר ידוע מרז״ל‪ ,‬וקנה לך חבר‪.‬‬
‫) א ג ר ו ת ק ו ד ש כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ז י ״ ע ח י ״ א ע׳ ת(‬

‫]כנ״ל[‬
‫ב מ ע נ ה למכתבו מו׳ לחדש אלול‪ ,‬חדש הרחמים‪ ,‬בו כותב אודות סדר בימי‬
‫הרחמים האלו ‪ . .‬והנה אף כי בדברי רבנו הזקן‪ ,‬המלך נמצא בשדה‬
‫ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו׳)לקוטי תורה פ׳ ראה‪ ,‬ד״ה אני לדודי( מובן‬
‫וגם פשוט שצריך להרבות בעניני תפלה תורה ומצות‪ ,‬וכסדר הכתוב אני לדודי‬
‫)בתחלה( ודודי לי‪ ,‬ראשי תיבות אלול‪ ,‬וכמבואר בספרי קבלה מוסר וחסידות‪ ,‬והסדר‬
‫בזה בכלל וכמובא באחרונים‪ ,‬שמרבים בתפלה ובתחנונים בערך שאר השנה )עיין‬
‫ברכי יוסף‪ ,‬הובא במטה אפרים סי׳ תקפ״א סעיף יא( וכן בלימוד התורה‪ ,‬מרבים‬
‫בחלק השייך לעבודת השי״ת ולהדר בקיום מצותי׳‪ ,‬ובספרי חב״ד הרי מיוחד לזה‪:‬‬
‫אגרת התשובה)חלק ג׳ מספר התניא( דרך החיים)לבנו אדמו״ר האמצעי( וכו׳‪.‬‬
‫) א ג ר ו ת ק ו ד ש כ ״ ק א ד מ ו ״ ר ז י ״ ע חי ״ ט ע ' ת ל ב (‬

‫]כנ״ל[‬
‫ווי עס גייט צו אלול‪ ,‬דער זמן פון תשובה וקול השופר‪ ,‬דארפן די תלמידים‬ ‫אזוי‬
‫לערנען אין דעם זמן די ענינים השייכים לאלול‪ ,‬אזוי ווי דרך חיים‪ ,‬שער‬
‫התשובה ושער התפלה‪ ,‬לקוטי תורה ‪ -‬פון פרשה דברים אן רעדט זיך שוין אין‬
‫לקוטי תורה וועגן תשובה— עטרת ראש‪.‬‬

‫חיים׳‪ /‬עד אשר היה הולך ובוכה תמיה וכאשר בא הביתה והלך לארון הספרים לקחת איזה ספר והיה‬
‫רואה את ה״דרך חיים״ היה חש דקירה בלב‪ ,‬וגנזו אחורי הספרים‪ .‬וכשאירע מפעם לפעם אשר היה‬
‫נגלה לעיניו‪ ,‬שוב היה מרגיש דקירה בלב עד אשר נתנו לכורך הספרים שיכרכנו מחדש‪ ,‬לא בכריכה‬
‫האדומה שבה היה מכורך קודם‪.‬‬
‫הרבה פעמים ביקשו כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע שילמד עם הבחורים את ה״דרך חיים״‪ ,‬ויאמר לו‪:‬‬
‫אלמד עמהם כל מה שהרבי ירצה‪ ,‬אבל ״דרך חיים״ איני יכול‪...‬‬
‫וכך שמעתי מהחסיד המשפיע רבי מיכאל הזקן בלינר‪ ,‬אשר למד פעם את ה״אני לדודי״ ב״לקוטי‬
‫תורה״ אדעתא דנפשי׳ ואחר כך לא היה יכול להביט במאמר שבע שנים‪...‬‬
 ‫ליקוט שיחות ואגרות קודש‬ ‫‪300‬‬

‫ו ו א ר ו ם אלע ענינים וואס קומען פאר אין בריאה‪ ,‬דארפן זיי זיך אפשפיגלען ביי‬
‫די תלמידי הישיבה‪ ,‬אין זייער ענין‪ ,‬וואם דאם איז תורה‪.‬‬

‫אזוי ווי עם גייט אלול‪ ,‬דער זמן פון אורי וישעי‪ ,‬דער זמן פון תשובה‬ ‫!במילא‬
‫אין וועלט‪ ,‬דארף זיך דאם אפשפיגלען ביי א תלמיד‪ ,‬אין לערנען די‬
‫ענינים הנ״ל‪.‬‬
‫) ל ק ו ט י ש י ח ו ת ח ״ ב ע׳ ‪( 6 3 2‬‬

‫דושם ״דרד דויים״‬

‫הוא בחי׳ מים‪ ,‬חיות‪ ,‬והיינו מה שספרו על התורה‪ ,‬הדרושים הללו‬ ‫‪...‬האמצעי‬
‫גופא שבתורה אור‪ ,‬נקרא תורת חיים‪ ,‬חיים דוקא בחי׳ חיות‪ ,‬כי זהו‬
‫כמו שנמשך מבחי׳ אור לבחי׳ חיות‪) ,‬והיינו אור עולם דחב׳ באוצר חיים דבינה‪ ,‬כי‬
‫אשה נמשלה לאוצר בדרז״ל(‪ ,‬וכן ספרו דרך חיים‪ ,‬חיים דוקא‪ ,‬ושארי ספריו נקראו‬
‫בשם שערים‪ ,‬שערים דוקא בחי׳ שערי בינה בחי׳ יצחק שכתוב בו וימצא כו׳ מאה‬
‫שערים‪ ,‬וספרו על ק״ש ציצית ותפילין נק׳ כ״א ג״כ בשם שער‪ ,‬שער הק״ש שער‬
‫הציצית שער התפילין‪ ,‬וכללותם נק׳ אמרי בינה‪ ,‬בינה דוקא‪ ,‬בחי׳ יצחק‪ ,‬הבאר‬
‫דרחבות‪ ,‬והיינו מה שכללות דרושיו הם בהרחבה מאד מאד‪.‬‬
‫) ל ק ו ט י ל ו י י צ ח ק — א ג ר ו ת ק ו ד ש ע׳ ש ל ד (‬
‫קנא‬

‫ציונים‬
‫מאת המו״ל‬

‫בהתגלות יותר מביר״ח להיות שהיא‬ ‫ב‪ ,‬א‬

‫יראה אלקית‪.‬‬ ‫הקדמה‪ :‬ראה לעיל ב״הערות וציונים״‬
‫ביאור הר״ה מפאריטש על ההקדמה‪,‬‬
‫ב‪ ,‬ב‬ ‫נדפס בהוצאה זו )קה״ת‪ ,‬תשס״ב(‬
‫ויש להקדים לזה ענין כללי בשרש‬ ‫בהוספות‪.‬‬
‫ענין הפרנסה המבואר במ״א ע״פ אורך‬
‫חלוקים ביראה‪ :‬ראה לעיל ב״הערות‬
‫ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד ‪:‬‬
‫וציונים״‪ .‬וראה לקוטי דיבורים ח״ג‬
‫ראה לעיל ב״הערות וציונים״‪ .‬סה״מ‬
‫תקכה‪ ,‬א ואילך‪.‬‬
‫תקס״ב ח״א ע׳ קמג ואילך‪ .‬לכללות הענין‬
‫המבואר לקמן בענין הפרנסה וברכת ה׳‬ ‫דיראת חטא נק׳ סר מרע לבד ‪:‬‬
‫ראה ד״ה וברכך גו׳ במאמרי אדה״ז‬ ‫בקונטרס העבודה לכ״ק אדמו״ר‬
‫תקס״ה ח״ב ע׳ תרמח ואילך‪ .‬תקס״ח ח״א‬ ‫מהורש״ב נ״ע ע׳ ‪ 21‬ז״ל‪:‬‬
‫ע׳ קסה ואילך‪ .‬סהמ״צ להצ״צ מצות‬ ‫דבד״ב ענין יראת אלקים הוא‬
‫תגלחת המצורע פ״ב )קו‪ ,‬א( ואילך‪.‬‬ ‫שהיראה הוא בהתגלות ולכן יראת אלקי׳‬
‫קונטרס ומעין מאמר יז) ע׳ ‪ (108‬ואילך‪.‬‬ ‫היא לקיום המצות בכלל‪ ,‬דיראת חטא‬
‫מאמר כח)ע׳ ‪ 126‬ואילך(‪ .‬סה״מ תרנ״ז ע׳‬ ‫עיקרה הוא לםו״מ וכמ״ש בהקדמת ד״ח‬
‫נז ואילך‪ .‬המשך תער״ב ח״א ס״ע קנה‪.‬‬ ‫וכמ״ש בסש״ב תוך פמ״ב בבחי׳ יר״ח‬
‫לקוטי שיחות חל״א ע׳ ‪ 172‬ואילך‪.‬‬ ‫להיות םו״מ כו׳ ויר״א היא לקיום המצות‬
‫בכלל היינו לשמור מצותיו ית׳ מצד יר״א‬
‫ג‪ ,‬ב‬ ‫וכמ״ש את האלקי׳ ירא ואת מצותיו‬
‫רק מאשר אני רואה כו׳ ואין לאל‬ ‫שמור הן בסו״מ והן בועשה טוב‪ .‬ובאמת‬
‫ידם לפנות גם שעה א׳ ממש לעסוק‬ ‫הרי ההעדר דוע״ט ח״ו הוא ג״כ חטא‬
‫ביגיעת הנפש כו׳‪ :‬בם׳ אגרות קודש‬ ‫ועון וא״כ ה״ז נכלל ג״כ בכלל יר״ח‬
‫מכ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע ח״ג ע׳‬ ‫)והיינו דיר״ח מאנט אויף ג״כ קיום‬
‫תשטז‪ ,‬כותב וז״ל‪:‬‬ ‫המצות בוע״ט( רק ההפרש בזה דיראת‬
‫בשנים הקודמות התאונן כ״ק אדמו״ר‬ ‫חטא הוא שקיום המצות הוא מצד יראת‬
‫האמצעי זצוקללה״ה נבג״מ )בהקדמת‬ ‫החטא ואינו נרגש בזה כ״כ האלקות ושהן‬
‫ד״ח( על מיעוט עסק החסידות ואנן מה‬ ‫מצותיו ית׳‪ ,‬ויראת אלקים הוא שקיום‬
‫נענה אבתרי׳ בעתים אלו אשר כמעט‬ ‫המצות הוא מצד היראה שבו היינו מצד‬
‫נעדר העסק לגמרי ורק א׳ בעיר כו׳ אשר‬ ‫יראת האלקי׳ שבו שנרגש בו יותר‬
‫ינדבו לבו ללמוד דא״ח לפרקים ועתים‬ ‫האלקות ושהן מצותיו ית׳ וע״כ הוא‬
‫רחוקים כמו בש״ק קודם התפלה לטעום‬ ‫שומר כל מצותיו מצד היראה האלקית‬
‫טעם מעץ חיים‪ ,‬וגם אז הנה בדד יושב‬ ‫שבו‪ .‬וזהו דיר״א הוא שהיראה היא‬
 ‫ציונים‬ ‫‪302‬‬

‫ה‪ ,‬ד‬ ‫בלי חבר וריע‪ ,‬ולומד רק בהשקפה כמו‬

‫כשנזכר העני ואביון על רוב דוחקו‬ ‫שמעביר על הסדרא ואינו מגיע לעומקן‬
‫בעוני ויסורין בבני חיי ומזוני שיבכה‬ ‫ואמיתתן של הדברים‪ ,‬כמו בלמוד חברים‬
‫במר נפשו תיכר כו׳‪ :‬ראה גם תורת‬ ‫יחד אשר איש יחד פני רעהו‪ ,‬ומשתדלים‬
‫מנחם ח״ג ע׳ ‪ ,350‬ובכ״מ‪.‬‬ ‫להבין ולהשיג הדברים הדק היטב‬
‫באמיתית הכונה‪ ,‬וגם באים לתוכן הענין‬
‫ו‪ ,‬ב‬ ‫היוצא מזה בעבודה שבלב‪ ,‬שזהו תכלית‬
‫ויובן זה בהקדם תחלה ביאור הפסוק‬ ‫אמיתית הכונח‪ ,‬לא כן בלימוד ביחידות‬
‫היתה לי דמעתי לחם ]פרקים ג־ו[‪ :‬ראה‬ ‫ברובן של בנ״א שאין בזה שום אור וחיות‬
‫ד״ה בהעלותך בסה״מ תקס״ב ע׳ ריח‬ ‫כלל‪ ,‬והתעיף עיניך בו ואיננו שמיד‬
‫ואילך ]ומקבילו בלקו״ת בהעלותך ל‪ ,‬ב[‪.‬‬ ‫יוצאים הדברים ממחו ולבו ואין מזה שום‬
‫ספר מאמרי אדהאמ״צ במדבר ח״ג ע׳‬ ‫בכן ושום תכלית לעבודה שבלב בפועל‪.‬‬
‫תתפז ואילך‪ .‬מאמרי אדהאמ״צ הנחות ‪-‬‬ ‫וגם אם יתעורר לבבו להתפלל בש״ק‬
‫תקע״ז ע׳ קמ‪ .‬שער היחוד קיג‪ ,‬ב ואילך‪.‬‬ ‫אחר הלימוד הנ״ל‪ ,‬לא ימצא בעצמו מה‬
‫וראה ספר השיחות ה׳תש״ב ע׳ ‪. 137‬‬ ‫לחשב במה להתבונן ועם מה להתפלל‬
‫‪ ,1‬ג‬ ‫כאלו לא למד כלל‪ ,‬לפי שבאמת הלמוד‬
‫דהנה עיקר סיבת בחי׳ ממשלת זדים‬ ‫הוא כאלו אינו כר‪.‬‬
‫שהן הקליפות כו׳ בא מצד פריקת עול‬ ‫ואוי לעינים אשר כך רואות עזיבה‬
‫כו׳‪ :‬ראה לקוטי שיחות חל״ז ע׳ ‪:45‬‬ ‫כזאת‪ ,‬אנחנו אשר בחסדו ית׳ חסד חנם‬
‫וכמבואר בספרים בענין ״ממשלת‬ ‫נתן לנו חמדח גנוזח חמדה יקרה תורת‬
‫זדים״‪ ,‬דכאשר האדם משקיע את עצמו‬ ‫הבעש״ט ז״ל‪ ,‬אשר נתגלה לנו‪ ,‬בעצם‬
‫הרבח בעניני רע ר״ל‪ ,‬אזי נכנע תחת‬ ‫טהרה כעצם השמים לטוהר כו׳ ע״י‬
‫ממשלת הרע‪ ,‬דגם כאשר רוצה כבר‬ ‫רבותינו הק׳ זצוקללה״ה נבג״מ‪.‬‬
‫ליפטר מממשלת הרע אין ביכולתו‬ ‫ד‪ ,‬ג‬
‫להתגבר על הרע‪ ,‬ו״נאנס״ לעשות את‬ ‫הנה כאו״א אומר אלקי נשמה‪ :‬ראה‬
‫רצון היצה״ר כו׳‪.‬‬ ‫ביאור ע״ז ברשימת כ״ק אדמו״ר‬
‫מוהריי״צ נ״ע‪ ,‬כ״ח סיון תרס״ט‪ ,‬נאות‬
‫]‪ ,‬ד‬
‫דשא דעניסאווקע)יודפס בעז״ה במאמרי‬
‫וזהו גם מזדים חשוך עבדך כו׳‪ :‬ראה‬
‫ורשימות תרס״ט(‪.‬‬
‫קונטרס העבודה‪ ,‬לכ״ק אדמו״ר‬
‫מוהרש״ב נ״ע‪ ,‬ע׳ ‪ 14‬ואילך‪:‬‬ ‫ה‪ ,‬א‬
‫וכן כאשר ממשיך עליו הרהורים‬ ‫כי עונש מות הנשמה גדול הרבה‬
‫רעים מצד הפר״ע בהתפשטות החושים‬ ‫מעונש מות הגופני כידוע‪ :‬ראה גם‬
‫בשמיעת דברי הוללות וליצנות וכ״ש‬ ‫לקוטי שיחות חכ״ו ע׳ ‪.91‬‬
‫בראי׳ והבטה ומחשב ומהרהר בזה‬ ‫והרוחץ פניו בדמעות מתקן לצלם‬
‫ומטמא את נפשו ר״ל בהרהורים רעים‬ ‫אלקים שפגם כר‪ :‬ראה גם קונטרס פוקח‬
‫בשאט נפש )וממילא בא לידי טומאה‬ ‫עורים פ״ה )נדפס בם׳ מאמרי אדהאמ״צ‬
‫בפועל ר״ל( אין זה מצד חומריות המדות‬ ‫קונטרסים ע׳ תפ‪ .‬וש״נ(‪.‬‬
‫קנב‬ ‫ציונים‬

‫וגם עבירה היא לשון עברה וכעס‬ ‫לבד כ״א מצד פר״ע והעדר יראת אלקים‪.‬‬
‫דהיינו סילוק הרצון כו׳‪ ,‬ויש בזה ג״כ ב׳‬ ‫ובזה עוד גורם רע לנפשו שנופלים לו‬
‫מדריגות מה שהוא בבחי׳ חשבון וכמו‬ ‫אח״ב מחשבות והרהורים רעים גם‬
‫יפול מצדך אלף ורבבה מימינך ויש‬ ‫כשאינו חפץ בהם והרבה יותר מכפי‬
‫שלמטה מהחשבון וכמו אשר אין מעשה‬ ‫המדה עד שתגעל נפשו בהם ואינו יכול‬
‫חשבון ודעת בשאול והוא בחי׳ עומק רע‪.‬‬ ‫להסירם בשו״א והו״ע ממשלת זדים‬
‫וי״ל שזהו בחי׳ חשך ואפל המבו׳ בד״ח‬ ‫דחייבא מבלבלים לו ומטמאים אותו ר״ל‬
‫פ״ה יעו״ש‪.‬‬ ‫וכמ״ש באריכות בד״ח בענין גם מזדים‬
‫חשוך עבדך כר‪.‬‬
‫ט‪ ,‬א‬
‫דהיינו עינא ולבא שנק׳ סרסורים‬ ‫‪ J‬א‬
‫הממוצעים להמשיכו אחרי החטא‬ ‫וזהו אז אתם ‪ . .‬א׳ ת״ם כר‪ :‬ראה‬
‫ולהביא בלבו מחשבות זרות כו׳ כך‬ ‫המשך תעה״ב חלק א ע׳ קנה ואילך‪ .‬ושם‬
‫העין רואה והלב חומד כו׳‪ :‬ראה בכ״ז גם‬ ‫ע׳קנח‪:‬‬
‫בקונטרס פוקח עורים פ״ח )מאמרי‬ ‫ותמים במעשיו והוא בלי התפעלות‬
‫אדהאמ״צ קונטרסים ע׳ תפא( ואילך‪.‬‬ ‫אבל לא ישונה בכל מקום ובכל זמן‪,‬‬
‫ונעוץ תחילתן בסופן דתמימות המעשה‬
‫ט‪ ,‬ב‬ ‫מאמת תמימות הרצון וזהו אתם א׳ תם‪,‬‬
‫ובאמת יש להבין מה שהזכיר מושב‬
‫וזהו אמת דשוה בראש תוך סוף כר‪.‬‬
‫לצים באחרונה שזהו מורה על היותו‬
‫ובהמשך תער״ב ח״ב ע׳ תשנה‪:‬‬
‫קשה יותר כו׳‪ :‬ראה תורת חיים תולדות‬
‫וכמו התמים במעשיו שהוא םו״מ‬
‫קמג‪ ,‬ד‪:‬‬
‫בפו״מ בבחי׳ התמימות שלא ישונה‬
‫כידוע שקלים׳ זו קשה יותר מקלים׳‬
‫לעולם להפוך מעשיו מטוב לרע כר ולא‬
‫דתאוה רעה בהיותה שרש עצמי לכל‬
‫יחוש משום מנגד ומסית ומדיח כר‪ ,‬שזהו‬
‫תאות רעות וקשות וכמ״ש אשרי האיש‬
‫מעצם נקודת הרצון הפשוט שבנפש שבא‬
‫כו׳ ובמושב לצים לא ישב כו׳‪ .‬דישיבת‬
‫במעשה בפועל והו״ע אז איתם א׳ תם כר‬
‫לצים מביאה לפר״ע לגמרי שהוא מקור‬
‫וכמ״ש בד״ח‪ ,‬וזהו בחי׳ אמת ראש תוך‬
‫לכל חטא ועון וע״כ אמר לא יתייצבו‬
‫סוף שכמו שהוא בראש היינו בחי׳ הרצון‬
‫הוללים לנגד עיניך כו׳)וכמ״ש בם׳ ד״ח‬
‫כן הוא גם במוחין ומדות עד סוף מעשה‬
‫באריכות(‪.‬‬
‫כו׳‪.‬‬
‫ועד״ז בתו״ח בשלח קלז‪ ,‬ב ואילך‬
‫וראה עוד בכל זה בםה״מ תש״ג )ע׳‬
‫)בהוצאת שנת תשס״ב(‪:‬‬
‫‪ 68 ,58‬ואילך(‪ .‬וראה בלקו״ש ח״ל ע׳ ‪50‬‬
‫כי יפול הנופל בהוללות וליצנות‬
‫שמתווך בין הביאורים בדרושים אלו‬
‫שקרוב הוא לקליפה דעומק רע כו׳‪,‬‬
‫בענין דרגות בתמימות‪.‬‬
‫וכמ״ש לא יתייצבו הוללים לנגד עיניך‬
‫כו׳‪ .‬לפי שמנגדים גמורים הן לבתי׳‬ ‫ז‪ ,‬ד‬
‫העבודה האלקי׳ ובפרט לקבלת התורה‬ ‫ובחשך ואופל יהלך כו׳ כי הנה יש‬
‫ומצות וכמ״ש ובמושב לצים לא ישב כי‬ ‫אופל ואפילה כו׳‪ :‬ראה םה״מ פר״ת ע׳‬
‫אם בתורת ה׳ כו׳ וכמ״ש בס׳ ד״ח‪.‬‬ ‫קם‪:‬‬
 ‫ציונים‬ ‫‪304‬‬

‫להבין שורש ענין תקיעת שופר כתיב‬ ‫ט‪ ,‬ד‬

‫תקעו בחודש שופר וכתי׳ אם יתקע שופר‬ ‫והוא כמו טבע המרה שחורה שלבו‬
‫בעיר והעם לא יחרדו וכתיב והוי׳ בשופר‬ ‫כווץ ונכנע לקבל כל עול כר‪ :‬ראה תורת‬
‫יתקע דמשמע דענין השופר מורה עניז‬ ‫חיים וישב רט‪,‬ג‪:‬‬
‫החרדה ולכאורה אינו כן דהלא מבואר‬ ‫וזהו כענין עוצם עומק לב נשבר‬
‫בפע״ח דהשופר הוא ענין המשכת י״ג‬ ‫שהוא מצד השפלות האמיתית שהוא‬
‫מדה״ר ולהבין זה יש להקדים בעיקר‬ ‫כמותר ממש בעולם עד שהוא מואס‬
‫ושרש עבודת ה׳ דתלוי בב׳ דברים הא׳‬ ‫בחייו ממש בתמידות בלי התפעלות‬
‫יראת חטא כמארז״ל כל שיראת חטאו‬ ‫מורגשת כלל רק שזהו מצד עצם טבעו‬
‫קודמת לחב׳ כו׳ והב׳ יראת אלקים ולהבין‬ ‫)כמו מרה שחורה הטבעיות כמ״ש בד״ח(‪.‬‬
‫זה דלכאורה הכל ענין א׳ דמפני מה ירא‬
‫לחטוא הוא מפני יראת אלקים וגם להבין‬ ‫י‪ ,‬א‬
‫דלכאורה צריך להיות היר״ח לפי ערך‬ ‫ולפי הנ״ל מושב לצים הוא קליפה‬
‫יר״א ואנו רואים שאינו כן שיכול להיות‬ ‫הקשה יותר מכל כר‪ :‬ראה בכ״ז גם‬
‫שיתפעל ביראת אלקי׳ בתפילה ואעפ״כ‬ ‫בקונטרס פוקח עורים פ״י )מאמרי‬
‫לא יהי׳ לו ירא״ח בםו״מ וע״ט בפ״מ‪ .‬אך‬ ‫אדהאמ״צ קונטרסים ע׳ תפב( ואילך‪.‬‬
‫הנה יש ב׳ מיני יראה ‪. . .‬‬
‫י‪ ,‬ב‬
‫י א‪,‬ד‬ ‫אבל האיש אשר יראת אלקים נגע‬
‫כי גם אם ירבה רעת איש קל שבקלים‬ ‫בלבו כר הנה ודאי יש תשובה והכנעה‬
‫בכל העבירות שבעולם כו׳ וימסור נפשו‬ ‫אמיתית בלבו כר‪ :‬ראה קונטרס העבודה‬
‫על קדה״ש‪ :‬ראה ד״ה באתי לגני תשי״ג‬ ‫לכ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע ע׳ ‪ 15‬וז״ל‪:‬‬
‫ס״ד)סה״מ מלוקט ח״א ע׳ לב(‪.‬‬ ‫וע״י הקבלת עומ״ש הוא ניצול‬
‫מהרהורים רעים שאינם נופלים לו כלל‬
‫יב‪ ,‬א‬ ‫וכמ״ש בד״ח שם פ״ז שמפני הארת‬
‫בכת״י‬ ‫שו״ה וי״ד שנה ‪ -‬ביו״ב‪:‬‬
‫מלכות שמים האלקית בורחים הקליפות‬
‫)מעתיק(‪ :‬בב״ח ]בשר בחלב[‪.‬‬
‫וכמ״ש כהמם דונג כר יאבדו רשעים‬
‫וכל זה רק מצד שורש נשמתם‬ ‫מפני האלקים‪.‬‬
‫האלקי׳ שנק׳ בחי׳ יהדותו העצמי כו׳ ‪:‬‬
‫ראה קונטרס העבודה לכ״ק אדמו״ר‬ ‫יא‪ ,‬ב‬
‫מוהרש״ב ע׳ ‪.30‬‬ ‫ח‪ .‬אך הנה יש ב׳ מיני יראה ]פרקים‬
‫ח־ט[‪ :‬בס׳ מאמרי אדהאמ״צ דברים ח״ג‬
‫יב‪ ,‬ב‬ ‫ע׳ א׳מט‪ ,‬נד׳ התחלה נוספת לפרקים אלו‪,‬‬
‫וזה קרוב לג׳ אלפי׳ שנה שמזמן מ״ת‬
‫והוא מה שנאמר ע״י כ״ק אדהאמ״צ‬
‫עומדים ישראל בתוקך אמונתם כו׳ ‪:‬‬
‫בשנת תקע״ט ]הוא שנת הדפסת ס׳ ״דרך‬
‫ראה ם׳ אגרות קודש אדמו״ר מוהריי״צ‬
‫חיים״ בפעם הראשונה[‪ .‬המאמר שם‬
‫נ״ע ח״א ע׳ קסו‪.‬‬
‫בכותרת‪ :‬בענין היראה תורת אדמו״ר‬
‫יג‪ ,‬א‬ ‫שאמר ר״ה תקע״ט לפ״ק ליבוויץ‪.‬‬
‫ולהיות ידוע דהשגחה אלקית יש‬ ‫ולשלימות הענין מועתק בזה התחלה זו‪:‬‬
‫קנג‬ ‫ציונים‬

‫בניצוצות שנחשך בהם האור האלקי‬ ‫בזה ב׳ מדריגות א׳ טבחי׳ חיצוניות כד‬
‫לגמרי כו׳‪.‬‬ ‫והב׳ השגחה הפנימית כו׳ הקוראים תגר‬
‫ובתורת מנחם ח״י ע׳ ‪:38‬‬ ‫על הרמב״ם בענין השגחה האלקית כו׳‪:‬‬
‫וזהו ביאור הלשון ״קירוב המאור אל‬ ‫ראה סה״מ תרס״ג ע׳ לה‪ .‬וראה מ״ש על‬
‫הניצוץ״‪ .‬״ניצוץ״ דייקא )ולא ״אור״(‪,‬‬ ‫הד״ח כאן בלקוטי שיחות ח״ז ע׳ ‪ .63‬ח״ח‬
‫כלומר‪ ,‬שקירוב העצמות )״מאור״( הוא‬ ‫ע׳ ‪ .280‬ח״ט ע׳ ‪ . 181‬חי״ח ע׳ ‪ . 199‬ח״ל ע׳‬
‫לכל אדם‪ ,‬גם למי שנעשה מהות בפני‬ ‫‪. 149‬‬
‫עצמו )נבדל מאלקות(‪ ,‬שלכן נקרא‬
‫״ניצוץ״‪ .‬ומטעם זה נשמות ישראל)בכלל(‬ ‫יג‪ ,‬ד‬
‫נקראות בשם ״ניצוצות״‪ .‬לפי שנשמות‬ ‫בכתבי המקובלים דכל שאינו בוכה‬
‫נעשו מהות בפני עצמן‪ ,‬וכמ״ש ״בנים‬ ‫בעשרת ימי תשובה אין נשמתו שלימה‬
‫אתם להוי׳ אלקיכם״‪ ,‬והרי בן הוא מהות‬ ‫בו׳‪ :‬ראה בכ״ז באריכות בסה״מ עטר״ת‬
‫בפני עצמו מן האב‪ ,‬שלבן יש נשמה‬ ‫ע׳ יז‪ .‬לקוטי שיחות ח״ט ע׳ ‪ .206‬ובם׳‬
‫אחרת וגוף אחר‪ ,‬וכך נשמות ישראל‬ ‫המלדבהסיבו ח״ב ע׳ קפד‪.‬‬
‫בירידתן למטה נעשו מהות בפני עצמו‬ ‫ע״כ גם בקירוב המאור לניצוץ כמו‬
‫כו׳‪ .‬ע״כ‪.‬‬ ‫בעשרת ימי תשובה כו׳‪ :‬ראה גם לשון‬
‫זה לקמן כא סע״ב‪ .‬כד‪ ,‬יד ואילך‪ .‬צא‪ ,‬א‪.‬‬
‫טו‪ ,‬ג‬ ‫ועוד‪ .‬בקונטרס העבודה ספ״ה )ע׳ ‪.(35‬‬
‫התעוררות תשובה בכנ״י מצד עצם‬ ‫םה״מ תרפ״ז ס״ע לז‪ .‬לקוטי שיחות ח״כ‬
‫נקודת יהדותם שהוא על המעשה בפו״מ‬ ‫ע׳ ‪ .368‬ובכ״מ‪.‬‬
‫דוקא כו׳ ועי״ז דוקא גורמים בחי׳‬ ‫ובתורת מנחם ח״ה ע׳ ‪ 176‬מבאר לשון‬
‫קירוב המאור העצמי כו׳‪ :‬ראה בכ״ז‬ ‫זה‪:‬‬
‫לקוטי שיחות חי״ט ע׳ ‪ .407‬חל״ט ע׳ ‪. 135‬‬
‫ויש לדייק בלשון זה‪ ,‬שאין זה הזמן‬
‫טז‪ ,‬ב‬ ‫שהניצוץ מתקרב אל המאור אלא להיפך‬
‫וכמ״ש ומודה ועוזב ירוחם פי׳ מודה‬ ‫שהמאור מתקרב אל הניצוץ‪ ,‬היינו גם‬
‫מתוודה על חטאיו כו׳ ואח״כ ועוזב כו׳‪:‬‬ ‫לניצוץ כזה שאינו שייך להתקרב אל‬
‫ראה גם קונטרס פוקח עורים פ״ד)מאמרי‬ ‫המאור‪ .‬וזהו גם דיוק הלשון מאור דוקא‪,‬‬
‫אדהאמ״צ קונטרסים ע׳ תפ(‪.‬‬ ‫שהמאור הוא למעלה מגדרי הגילויים‪,‬‬
‫ולכן אין שייכים בו שום עניני הגבלה אם‬
‫טז‪ ,‬ג‬ ‫הוא שייך לזה או לאו‪ ,‬ולכן המאור פועל‬
‫לעיל‬ ‫ראה‬ ‫טעם הוידוי בפה‪:‬‬
‫בכל מקום‪ ,‬גם בניצוצות כאלו שאין‬
‫ב״הערות וציונים״‪.‬‬
‫נרגש בהם כלל אוד הקדושה‪ ,‬עד שנחשך‬
‫תשובה שבבחי׳ נפש רוח כו׳‪ :‬ראה‬
‫האור כ״כ מצד ההעלם והסתר שנעשה‬
‫לעיל ב״הערות וציונים״‪.‬‬
‫חושך‪ ,‬ומ״מ הרי גם חושך לא יחשיך‬
‫טז‪ ,‬ד‬ ‫ממך‪ .‬דאם הי׳ כל זה בדרך קירוב הניצוץ‬
‫וזהו כי אבי ואמי עזבוני מצד פגם‬ ‫אל המאור הרי יש חילוק בין הניצוצות‪,‬‬
‫שפגם בהם כו׳‪ :‬ראה לקוטי שיחות ח״ז ע׳‬ ‫אבל מכיון שזהו קירוב המאור אל‬
‫‪.231‬‬ ‫הניצוץ‪ ,‬הרי המאור מגיע לכל מקום‪ ,‬גם‬
 ‫ציונים‬ ‫‪306‬‬

‫הביאור בד״ה בראשית בם׳ מאמרי‬ ‫יז‪ ,‬א‬

‫אדהאמ״צ בראשית ע׳ א ואילך‪.‬‬
‫לה‪ ,‬א‬
‫סמכוני באשישות‪ :‬ראה לעיל‬
‫ב״הערות וציונים״‪ .‬וראה ד״ה םמכוני בם׳‬
‫מאמרי אדה״ז כתובים ח״ב ע׳ צח ואילך‪,‬‬
‫שם נתבארו כמה ענינים השייכים לכאן‪.‬‬
‫וראה ד״ה אין מוםרין רזי תורה בםה״מ‬
‫תקם״ד ע׳ םד‪.‬‬
‫וכמ״ש ריב״ז‪ :‬ראה לעיל ב״הערות‬
‫וציונים״‪.‬‬
‫לו‪ ,‬ד‬
‫וכרע״ק ‪ . .‬וכרשב״י‪ :‬ראה לעיל‬
‫ב״הערות וציונים״‪.‬‬
‫מ‪ ,‬א‬
‫לעיל‬ ‫ראה‬ ‫אהבה בתענוגים‪:‬‬
‫ב״הערות וציונים״‪.‬‬
‫וציונים״‪ .‬לכללות המבואר בפרק זה‬
‫מ‪ ,‬ב‬
‫שורההמתחלת דאמת‪-‬דאמת‪ :‬ראה‬
‫לעיל ב״הערות וציונים״‪.‬‬
‫שורה המתחלת כמ״ש ‪ -‬באוה״ח ‪:‬‬
‫ראה לעיל ב״הערות וציונים״‪ .‬וראה במה‬
‫שצויין אח״ז באריכות בלקוטי שיחות ח״ג‬
‫ע׳ ‪ .988‬חי״ב ע׳ ‪ .92‬חכ״ז ע׳ ‪ .270‬חל״ב ע׳‬
‫‪ .98‬וש״נ‪.‬‬
‫אבל התשובה לנפש החוטאת היא‬
‫מג‪ ,‬א‬
‫רפואה דתורה‪ ,‬דתשובה‪ :‬ראה לעיל‬
‫ב״הערות וציונים״‪.‬‬
‫שו״ה רצון העליון ‪ -‬במ״ע‪ :‬בכת״‬
‫)מעתיק(‪ :‬במע׳ ]במעשה[‪.‬‬
‫יז‪ ,‬ג‬
‫שו״ה משא״ב ‪ -‬כו׳‪ :‬בכת״י)מעתיק(‪:‬‬
‫ה׳‪.‬‬
‫יח‪ ,‬א‬
‫שו״ה דנר״ן ‪ -‬דו׳‪ :‬בכת״י )מעתיק(‪:‬‬
‫דג׳‪.‬‬
‫יח‪,‬ב‬
‫שו״ה המה׳ ‪ -‬הוא תשוב ה״י מה״י ‪:‬‬
‫בכת״י)מעתיק(‪ :‬הוי״ו תשוב לה״א וה״א‪.‬‬
‫שו״ה ולא נפגם ‪ -‬וחם׳‪ :‬בכת״י שם‪:‬‬
‫לחב׳‪.‬‬
‫כב‪,‬ד‬
‫כי המצוה הזאת‪ :‬ראה לעיל ב״הערות‬
‫ואילך ראה גם ד״ה כי המצוה בםה״מ‬
‫תקם״ה ח״ב ע׳ תתעו ואילך‪.‬‬
‫כה‪ ,‬ב‬
‫העבודה יהי׳ בדרך הקדושה‪ :‬ראה‬
‫לעיל ב״הערות וציונים״‪.‬‬
‫כו‪ ,‬א‬
‫לגוך החומרי כו׳ כקרבן הבהמה שמכפר‬
‫על נפש אדם כו׳‪ :‬ראה ם׳ שערי אורה‬
‫לאדהאמ״צ ט‪ ,‬ב‪.‬‬

‫מג‪ ,‬ג‬ ‫לא‪ ,‬א‬

‫והנה להבין בדרך פרט כו׳ ביאור‬ ‫כה ועתה יש להבין ענין יקרה היא‬
‫ענין ברכת אתה גבור כו׳‪ :‬ראה לעיל‬ ‫מפנינים כו׳ ]פרקים כה־כז[‪ :‬להמבואר‬
‫ב״הערות וציונים״‪] .‬מאמר ״אתה גבור״‬ ‫בפרקים אלו‪ ,‬ראה ד״ה יקרה היא‬
‫המצויין שם ‪ -‬הוא הנדפם במידור פח‪ ,‬ג‪.‬‬ ‫מפנינים‪ ,‬בםה״מ תקמ״ב ח״א ע׳ ל‪) .‬וד״ה‬
‫והוא משנת תקמ״ד)ראה םה״מ תקם״ד ע׳‬ ‫זה במאמרי שנת תשכ״ד(‪ .‬ובאריכות‬
‫קנד‬ ‫ציונים‬

‫עב‪ ,‬ד‬ ‫שמז(‪ .‬בהמאמר שם מבוארים כמה ענינים‬

‫והנה אחר כל הנ״ל כו׳ בפי׳ הפסוק‬ ‫אשר כאן בפרקים ל״ו־מ״ג[‪.‬‬
‫בפ׳ משפטים וכי ימכור ]פרקים סו־פא[‪:‬‬
‫ראה לעיל ב״הערות וציונים״‪ .‬ד״ה וכי‬ ‫נא‪ ,‬ג‬
‫והנה עדיין יש להבין ענין סמיכות‬
‫ימכור המצויין שם הוא בתו״ח משפטים‬
‫אתה קדוש כר יראו את ה׳ קדושיו כר‬
‫רצג‪ ,‬א )בהוצאת קה״ת החדשה‪,‬‬
‫]פרקים מד־נב[‪ :‬להמבואר בפרקים אלו ‪-‬‬
‫ובהוצאות הקודמות הוא בדף עא‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫ראה ד״ה וירא ישראל תקס״ד )נדפס‬
‫וראה גם באוה״ת משפטים ע׳ א׳קכז‬
‫בתום׳ הגהות באוה״ת בשלח ע׳ תלב‬
‫ואילך‪ .‬םה״מ תרע״ב‪-‬תרע״ו ע׳ קמו‬
‫ואילך(‪ .‬וראה ד״ה להבין ענין תרומה‬
‫ואילך‪ .‬םה״מ מלוקט ח״א ע׳ שח ואילך‪.‬‬
‫הדשן בסידור עם דא״ח ל‪ ,‬ג ואילך‪.‬‬
‫ח״ו ע׳ קט‪ .‬לקוטי שיחות חכ״ט ע׳ ‪.24‬‬

‫פא‪ ,‬א‬ ‫נב‪ ,‬ד‬

‫רבות עשית‪ :‬ראה לעיל ב״הערות‬
‫וזהו שרמז לו ר״י לרבי חנניא בן‬
‫וציונים״‪.‬‬
‫תרדיון כו׳‪ :‬הובא ונתבאר בלקוטי שיחות‬
‫ח״ב ע׳ ‪ .377‬ח״כ ע׳ ‪ .306‬חכ״ט ע׳ ‪.24‬‬ ‫נד‪ ,‬ד‬
‫וזהו שהוציאו הדשן חוץ למחנה‬
‫פרק ד‬
‫שכינה ‪ :‬בלקוטי שיחות חכ״ה ע׳ ‪ 135‬כותב‬
‫ע״כ גזר אומר שאין העולם מתקיים‬
‫ע״ז אשר צע״ק כי הלא הוצאת הדשן היתה‬
‫רק בהבל תשב״ר דוקא‪ :‬ראה ד״ה וקבל‬
‫חוץ לשלש מחנות כדאיתא בתו״כ ויקרא‬
‫היהודים‪ ,‬פורים תשי״א )נדפס בתורת‬
‫ד‪ ,‬יב‪ .‬ובגמ׳ יומא סח‪ ,‬א‪ .‬זבחים קה‪ ,‬ב‪.‬‬
‫מנחם כרך ב׳ ע׳ ‪ (296‬שם הובא ונת׳ ענין‬
‫זה שבד״ח כאן‪.‬‬ ‫ס‪ ,‬ג‬
‫נג‪ .‬והנה להבין בתוס׳ ביאור כו׳ ‪:‬‬
‫פד‪ ,‬א‬
‫פרק זה נמצא בכתב־יד אשר בספריית‬
‫לעיל‬ ‫ראה‬ ‫ר״נ סבא לרשב״י‪:‬‬
‫ליובאוויטש)מספר ‪ 502‬ע׳ לב(‪ ,‬בכותרת‪:‬‬
‫ב״הערות וציונים״‪.‬‬
‫״מה שאמר בק׳ לעפלי בחג השבועות‬
‫פח‪ ,‬ב‬ ‫שנת קעחי״ת לפ״ק״‪.‬‬
‫ומעתה יש להבין ביאור ענין מקיף‬ ‫והנה להבין בתוס׳ ביאור כר דבינה‬
‫דיחידה שזהו בחי׳ מ״ם דצלם כו׳‪ :‬ראה‬ ‫יתירה ניתנה באשה כו׳ ]פרקים נ״ג־‬
‫גם סה״מ תקס״ה ע׳ תתלא ואילך‪.‬‬ ‫ס״ה[‪ :‬להמבואר בפרקים אלו‪ ,‬ראה ד״ה גן‬
‫נעול )וביאורו( בסה״מ תקס״ד ע׳ מט‬
‫פט‪ ,‬ב‬ ‫ואילך‪ .‬ועד״ז עם הגהות וביאורים‬
‫חדלו לכם‪ :‬ראה לעיל ב״הערות‬
‫באוה״ת שה״ש ע׳ תנ ואילך‪ .‬ובהמשך‬
‫וציונים״‪ .‬פרק זה נמצא בכת״י אשר‬
‫מצה זו תר״מ פי״א ואילך‪.‬‬
‫בספרי׳ ליובאוויטש )מם׳ ‪ 1338‬יג‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫בכותרת‪ :‬״גם זה מתורת אדמו״ר בשבת‬ ‫סג‪ ,‬ד‬
‫פ׳ חדש‪ .‬פה ק״ק ויטעפסק שנת תקע״ח‬ ‫מצות דרבנן‪ :‬ךאה לעיל ב״העהות‬
‫לפ״ק״‪.‬‬ ‫וציונים״‪.‬‬
 ‫ציונים‬
‫ממצרים תסיע בכח אמונה ואח״כ כסו‬
‫הרים צילה כר״‪ .‬ושם יט‪ ,‬א‪ :‬״ונק׳ חסד‬
‫נעורייך כנ״ל וכמ״ש באריכות בד״ח‬
‫בענין גפן ממצרים תסיע כו׳״‪.‬‬
‫ק ד‪ ,‬ד‬
‫דומה דודי גר‪ :‬ראה לעיל ב״הערות‬
‫וציונים״‪ .‬להמבואר בפרקים אלו ראה גם‬
‫ד״ה ענה דודי בםה״מ תקס״ד ע׳ מג‪.‬‬
‫קי‪ ,‬ג‬
‫דאמרו גם פושעי ישראל מלאים‬
‫מצות כרמון כר דאע״פ שעבירה מכבה‬
‫מצוה כר‪ :‬ראח מ״ש ע״ז בלקוטי שיחות‬
‫חט״ז ע׳ ‪.437‬‬
‫נסרק לזכות‬
‫מ' בת ד״ל‬
‫מ"מ בן ד״ל‬
‫א' בן ד״ל‬
‫מ״ב בן ד״ל‬
‫אלול תשע״ח‬
‫‪308‬‬
‫פט‪ ,‬ד‬
‫שו״ה בנפש ‪ -‬אור האל‪7‬ןי‪ :‬בכת״י‬
‫)מעתיק(‪ :‬אור העצמי האלקי‪.‬‬
‫צד‪ ,‬ב‬
‫וזהו כה אמר ה׳ זכרתי לד חסד‬
‫נעוריך‪ :‬ראה גם שער האמונה‬
‫לאדהאמ״צ ב‪ ,‬א ואילך‪ .‬ט‪ ,‬א ואילך‪.‬‬
‫צו‪ ,‬א‬
‫אוסרי לגפן‪ :‬ראה לעיל ב״הערות‬
‫וציונים״‪ .‬וראה גם אוה״ת ויחי )כרך ו(‬
‫תתשכח‪ ,‬א‪ .‬תתשלו‪ ,‬א‪) .‬כרך ז( תתתסח‪,‬‬
‫א‪ .‬המשך וככה תרל״ז פי״ט‪ .‬וראה שער‬
‫האמונה יב‪ ,‬א‪ :‬״וכמ״ש בד״ח ע״פ גפן‬
‫קנ ה‬

‫פאקסימילות‬

‫־ברי כבישץ שכובשין לבו של אדם וחקרכיס לאכיו ש‪3‬כת' ‪0‬‬

‫בחשיבה שלימה בחשובה עילאה וחשובה החאה שכל סיש‬
‫ואיש ׳‪;/‬צא תריוע לנפשו באשר הוא שם לעבור עבודת ה׳ מ ב שלם‬
‫כל '*ייס • אשר הועחר‪ ,‬מגוף כי״ק של כבוד אדמו״ר הרג הנדול‬
‫ד ו ב כ ע ר ״ ״’ ' •‬ ‫המפורסם היי־ר״ר‬

‫)‪m‬‬

‫חלק שלישי משער החשוכה‬

‫ברש־‪,.‬‬
‫הצעסור‬
‫אשר ־‬
‫' ‪, 3‬ןאדחייא‬
‫דמילנא‬

‫בקחהוסט‬
‫‪i‬‬ ‫‪ nyo'C‬תי^חיז ־"ים‬ ‫קדיש‬

‫צילום שער דפוס קאפוסט‬

 ‫פאקסימילות‬ ‫‪310‬‬

‫ספר‬

‫דרך חיים‬
‫ותוכחת ‪ x id‬השכל‬

‫ל ך‪,‬ן דברי כבושין שכובשין לבו של אדם ומקרבים להביו שבשמים בחשובה‬
‫׳ שלימה בחשובה עילאה וחשובה חסאה שנל איש ואיש ימצא מרגוע‬
‫לנפשו באשר הוא שם לעבוד מבודח ה׳ בלב שלם נל הימים אשר הועתק‬
‫דוב בער‬ ‫מגוןז כי״ק של כבוד אדמו׳׳ר הרב הגדול המפורטים מו ה'‬
‫נ״ע ‪:‬‬

‫והוא‬
‫חלק שלישי משער התשובה‬

‫וכו׳ מוהר׳‬ ‫לבית הדפום ע״י הרב החסיד המפורסים‬ ‫הובא‬

‫יצחק מ ש ך ‪ ,‬במיד‪ W '.‬מיאם‬

‫ביאס‬
‫בדפוס ‘של הר׳ צבי גאלתער‬

‫לפ״ר!‬ ‫תריט‬ ‫בשנת‬

‫צילום שער דפוס יאס‬

‫קנו‬ ‫פאקסימילות‬

‫דרך חיים‬
‫ותוכחת מוסר השכל‬
‫והן דברי כבושין שכובשין לבו של אדם ומקרבין לאביו‬
‫שבשמים בתשובה שלימד‪ .‬בתשובה עילאה ותשובה‬
‫תתאה שבל איש ואיש ימצא מרגוע לנפשו באשר ד\א‬
‫שם לעבוד עבודת ה׳ בלב שלם כל הימים ‪:‬‬
‫אשד ד\עתק מכי״ק של כבוד אדמו״׳ר הרב הגדול‬
‫המפורסם מהר׳ ד ו ב בערזלל ה״ ה‬
‫ודדא חלק שלישי משער התשובה‬
‫הובא לביה׳ד ע׳׳י נכר אחיו ה׳׳ה הרבני מוה׳ רפאל מרדכי ג״י‪,‬‬
‫נהרבמיי•׳ ברוך שמואל ׳׳ל‬
‫וע׳׳י נכדו הרבני מור' לוי יצחק נ׳׳י ‪ ,‬בהרב סוה' בר‪p‬ך ז״י**‬

‫נכד♦ ר‪-‬רב מסלאודטא‬ ‫כדפי ם השותפים‬

‫>‪'i‬‬ ‫‪^fitV‬י ‪/0‬ן)‪1,.‬הר?‪5‬י»ז‪1‬‬ ‫הי?‪5‬י‬

‫שפירא‬

‫כדטאמיר‬ ‫לפ״ק‬ ‫תרכג‬ ‫בשנת‬

‫׳ ‪W W W W V V W WV VVV VWVVV v w‬׳‪WVV%’VVVV‬׳‪VVVVW W \.‬‬

‫‪/iE‬‬‫‪P‬‬‫‪1‬‬
‫‪:X‬‬‫‪l>\ M \ M h‬‬
‫‪fo ecTK‬‬ ‫‪Ily iB‬‬
‫‪; k [ n “0 31Il F L‬‬
‫‪Bi> Tiinorpatiti‬‬ ‫‪« T. lUanupoBi,‬‬
‫‪1 a G5‬‬

‫צילום שער דפוס זיטאמיר‬

‫צילום שער דפוס שאנגהאי‬
ISBN: 978-0-8266-5480-9
9780826654809

780826 654809