‫יי^‬ ‫*•‬

‫*‬‫* '‪r‬‬ ‫‪t‬‬

‫>׳^■ ‪Cir *y-.‬‬‫‪• ■..‬‬ ‫‘‬

‫' •‬ ‫'‬ ‫הועתק והוכנס לאינטרנט‬

‫^ ף•‬ ‫‪www.hebrewbooks.org‬‬
‫ע״י חיים תש״ע‬

‫‪ ■.‬יורה חטאים‬
‫עם חדושים נפלאים ‪ .‬והם ר״ת ונוטריקין נאים‬
‫י וחיבוט הקבר וצוואת ר״י חסיד לזזשור‪ ,‬הפתאים‬
‫*ונם וידוי מפרש חטאים ‪ .‬ולהרניל אדם למעשים‬
‫טובים‪ .‬והלכות תשובה סרבני גאונים וחסידי׳‪.‬‬
‫לרפאות נפש החגיאת‪ .,‬יסלא תמות בשני‬ ‫‪.‬‬
‫^ עולמים ‪ .‬ו ל‪h‬יישיר ההו^ך בדרך תמים ‪.‬‬
‫לעלות םדר;א ^דתא *לקנות הי‬ ‫*‬
‫עילמים‪?1 .‬ןוצג דויך סעודה‬
‫בחתימת• ספר ^ יכדי ■‬
‫■‬ ‫‪.‬לה^ותתמים!*‬ ‫''‬

‫הובא לבית היפים ע׳ימהו״ר ארק־במךוו״ר‪.‬ץאל דל‪.‬‬

‫ג • ארל<ויוסקי בדהוב פראגצישקאנער נו׳ ‪ 1797‬בווארשא‬

‫רוארשא‪•. .‬‬ ‫\׳‬

‫בדפום של ר׳ י ו ס ף לעבענזאהן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.: i t‬‬
‫‪l .‬‬ ‫׳׳‬ ‫••• ‪%‬‬
‫)‪IOFC XAJA11M1‬‬
‫•‬ ‫•‬
‫‪B 4 I\I^.* A B A 1874‬‬
‫‪b THnor);«^^JOgi1$a Ae6eHC0Hi‬־‪B‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪yj1Hua#^pa1ffi1]?.icaHc5aH.>• 1796‬‬
‫■‬
‫‪ '.1‬י‬
‫■‬‫^ ^‪0‬‬ ‫‪f‬‬ ‫*‬ ‫׳‬ ‫‪».‬‬ ‫^ •>‪c‬‬

‫• ‪M‬‬
‫י‬ ‫^‬ ‫־‬

‫\‬
 ■>. ‫ג‬
‫סי‬

^osBoieu• lXeHayp«» ■. r

Bapuiauii 5 (1‫ )ל‬Mapra ^974

»• ’’
‫ף‬

:1

"• !•‫*י‬
• • •j

‫•; ״ ר‬ ‫ו‬

•» ‫־‬
‫ייד״יייייי■‬

‫‪1‬‬ ‫יורה חטאים‬

‫ירא ייס״ף כי יש שכר לכל אדם אשר חסא ‪ .‬כי אדם אין צדק כארץ אשר‬
‫יעשה שוכ ולא יחשא ‪ .‬ררא יוסף את כל הכשו״ב הנמצא נססרי ישנים ויצטר‬
‫ייתן נכרך למען ישאהו כל אדם נחיקו ותמיד תהיה יראת י״י לנגדו והן הנס ס פ ד‬
‫חשאיס ‪ .‬פ ס ^ו שי ם נפלאים ו ה ס ר״ת ונושרקץ נאים וחיבוש הקכר וצוואת‬
‫החסיד לשמיר את הפתאים ‪ .‬וג ס הוידוי משרש סשאים וספר דרך שובים‬
‫להרגיל אדם למעשים שוגים ונאים ‪:‬‬ ‫^‬
‫'א לך הלכות חשובה לכל עבירות ו ה ם מיסוד הרב רבינו אלעזר בן רבי יהודה‬
‫ז״ל כאשר קבל מרבינו יהודה חסיד מרענגשפור״ג אב החנת־ס בן רבינו שמואל‬
‫’יקלוש והחם ‪ T‬ק רביש קלוניסום הזקן משפירא בן רבינו יצחק בן ר׳ אליעזר‬
‫^גיול והס קבלו גאון מגאון חכם מחכם נבי״א מנבי״א זק״ן מזק״ן עד הלכה‬
‫’יישה מסיני ‪ .‬אך הוספהי אני ־התעתיק על יסוד זה הרבה דברים השייכים להלכות‬
‫^שובה כאשר‪,‬מצאתי בחיבורים אחרים חדשים וגס ישנים א מ ת ת שהירוח כשף‬
‫‪,‬יי ף מזוקקות וברורות והי׳ האיש אשר סקיף יצרו עליו לעבור עצות בוראו יעיין‬
‫יש׳ זה וימצא תשובה נכונה ובחונה לסי אשר חשא ליוצרו ‪ .‬וכתב הגאון יש לך‬
‫שתוקפו יצרו לחשוא ובקש לבא לסר החכם להורות לו מה יעשה על ע בי מ ת‬
‫ןעכי ובמה יתכפר ע״כ כל איש אשר נשאו נבו לעשות תשובה שלימה מחמאתו‬
‫יישר משא יעיין בסוד ספר ק ק זה וימצא תשובה וכפרה כסי אשר חשא ול)א‬
‫יצשרך לבייש איע לבא לפר החכם להורות מה יעשה ;‬
 ‫ההדמת בעל המחבר‬
‫ספר יורה המאים‬

‫המחכר אף כי אמל רשנ״ג כל ימי גדלתי נ ק החכמיס ולא מצאחי לגוף‬ ‫אפר‬
‫סוב משתיקה ואף לילות יסרוני כליותי לאמר הלא כויב לך להיות נשב ואל ;‬
‫סטשה ומה לך להכנס ולהתהלך בגדולות ובנשלאות ממך ‪ .‬ברוב סרעשי בקרני‬
‫ססיסי ישיבוני הלא רשב״ג עצמו משיי׳ בה ולא המדרש עיקר אלא המעשה כי גם‬
‫סשר קסן זה מחובר להיות הלכה למעשה על דורות ניסף לזה כי אין התפארת‬
‫חכמה זו משלי רק הוא נלקש לקושי כמלקע שבלים ועולצות אחת הנה ואחת הנה '‬
‫מאשר כתבו חכמים הראשונים והאחרונים ז״ל וראוי לסמוך עליו כאשר אתה‬
‫המעיין עיניך תחזינה מישרים ‪ .‬על כן גמרתי בדעת להדשישו אף כ־ שהוא קשן‬
‫הכמות גדול התועלות כי הי ב ה בני אדם שמחביישיס לבא לשני חכם שהוא מורה‬
‫צדק לשאל תשובה על עבירה שבידו ו ל ק חברתי סשר זה להיות לכל אדם במקום‬
‫מורה צדק כדי שימצא בנקל ביל האדם בדמים מועשיס ויהיה לי ג*כ חלק בתשובה‬
‫שיתגלגל על ידי זכות כל השב סהעבירו' שב־דו וזכות‪.‬־ חהיה תלד בי ואשילו אם‬
‫לא יועיל לאלף אנשים רק שיועיל לאחדמאלו< שישוב בתשובה יהיה לי נחת רוח‬
‫בעמלי שעמלתי בו לתועלת האיש ההוא ובשוח אני בח‪:‬די השם יתברך כי כל ירא‬
‫ה׳ והחרד למצותיו יזכרוני לשובה כי הקלתי מעליהם שורת משא הסשרים לבקש‬
‫דברי החשובה אנה ואנה וקראתי שה הסשר הזה י ו ר ה 'חט<^ים כי הוא יסוד‬
‫בסשי‬ ‫ימצא‬ ‫התשובה וכל סי שיעלה על רוחו לעשות חשובה‬
‫זה יסוד וכלל כל הסשרים המדברים הא־ך יתנהג אדם הרוצה לעשית תשובה ‪:‬‬
‫נחחכמה ‪ .‬לתור לנשמה מנוחה שלימה ‪ .‬בשכבה ובקומה ‪ .‬ל ע ת ‪ T‬לבא והיה‬ ‫הבה‬
‫כי תפא לשני יוצרה לדעת השובה היא אם רעה ‪ .‬אם תמצא שהורה ונאה‬
‫חשן בה המלך ונקראה לשניה׳ להתהלך‪ :‬והיא בהיכלי המלך בראשית עבידתינו‬
‫גהקיצנו משנתינו ‪ .‬נכין לכביש ליחד אלהינו ‪ . .‬בתשלה יכונן ‪ .‬לבא אל‬
‫המלך ולהתחק ‪ .‬בית אלהים ימהר ויחיש ‪ .‬אשר בידו נשש כל חי ורוח כל בשר‬
‫איש ‪ .‬זאת התורה ‪ .‬כל אשר יקרא אל ה׳ ויבקשנו ‪ .‬בית אל יסצאש ושם י דבל‬
‫החנונים‪ .‬ללא ישא שנים ‪ .‬לטף כאגמון ראשו ‪ .‬לבקש כל נששו ‪ .‬ודום מדבר און‬
‫ותישלה ‪ .‬ותן לאל חהלה עמוד לשניו במורא ‪ .‬כי ס׳ עליו נורא את ה׳ תירא ‪.‬‬
‫וגושך ירעד ‪ .‬כי חשיתהו ברכות לעד ‪ .‬בוראך שוה לנגדך תמשילהו במעשה יליך‬
‫ואחר החשלל השלמ ‪ .‬יצא אדם לשעולתו ‪ .‬ולא ישכח את אדוניו ‪ .‬כי זכור כל‬
‫סשעליו ‪ .‬ויחשיב מחשקתו ‪ .‬מה' כל סששעו לא יוכל להחיא כי מלאכיו יצוה ‪.‬‬
‫לכתוב גלוי ונסתר להיות בעדים בשער ‪ :‬וכל רגע ושעתו ‪ .‬זכור אש יום מותו ‪.‬‬
‫מה היה ראשיתו ‪ :‬ומה יהיה אחריתו ‪ .‬וילבש חז׳דה ‪ .‬מימי השקידה ‪; .‬אשר‬
‫יביאהו אדק העולם ‪ .‬על כל הנעלם ‪ .‬תשלה לעני כי יסעוף ‪ .‬ולשני ה' שיחו‬
‫יששוך ‪ .‬ויכרע על ברכיו ר קו ד ‪ .‬בנשש שחה ובקומה וקדקוד ‪ .‬ויודה על סשעיו ‪.‬‬
‫יזיל דמעיו י כו ף רגעיו ‪ .‬לדלתי סליחה יבקש י שקוד ‪ .‬בעמדו לשדך בדינו אל‬
‫חדקדק ותשקוד ‪ .‬תועים בלי השכל ושיבבים ‪ .‬שובי ג ס ד ס אל עשר היוחינו שבי'‬
‫פובו והאמיט ט יש משפס ודק וכי מונוח׳כס כתובים לשד יושב על כסא דין‬
‫ישקדו כל מעשיכם ‪ .‬מרס שקוד האל שעוליתיכס ‪ .‬כי הוא בושנו בצדק על רעים‬
‫•‬ ‫ומוניה ‪ .‬וגומל חסדים פווביס לחייבים ‪:‬‬
‫דרשו‬
 ‫'‪6‬‬ ‫יורד‪ .‬חטאים‬
‫שנעה ♦‬ ‫חכסס ‪:‬פיס גנ ת ה ביחה חצבה ע מוד ה‬

‫מאי ד; שינ דדי אדם משחח כנסיהס ר״ל ימץ הק״כה ספועה מתחס‬ ‫‪ .‬די שו‬
‫כנסי החיות לקבל נמלי סשובה ספני מדח הדץ החזקה וזהו כשהן שבים‬
‫גזשובס שלימה אז חפובתן סנעש עד כסא הכבול שנאסר שונה ישראל עד ה׳‬
‫? אלהץ וגומר ט נעלי תשונה גסורים באיס עד סקוס שאין סלאכי השרת רשאץ‬
‫ינא כי המלאטס ח ח ח קי ס ק השכינה ששה ושלשים אלפי רנבו ת פרסאות ט ש‬
‫חצר גדול כל כך לפני מקום השכינה שנאמר שי&יס עומדים ממפל נ״ו )בגימסל• ‪f‬‬
‫ששה ושלשי ‪ ( 8‬והנה התשובה היא עליו מעלות זו ג ח ל ס מזו והמעולה והסיבה‬
‫שבכלס היא אותה שנעשית תכף לעבירה והיא מקובלת לפני הק״בה סיד וע‪ :‬זו‬
‫ארז״ל בסרק חלק במקום שבעלי תשובה עו מ די ם' צד קי ם גמורים אינם יטל־ן‬
‫לפסוד י״ל לסי שהצדיק גמור שלא חסא מעולם הוא בעבור שיצרו אינו מתאוה‬
‫לדבר מבירה ואלו היה בסבעו שיכסוף למדוה מרוב חמימות א^י לא היה יכול‬
‫להנצל ממנה ‪ .‬אבל סי שהוא חס בסכעו ומתאוה למשגל הנה ברחקו סמנו יקבל‬
‫לער גדול ועל זה אמרו לשוס צערא אגרא ‪ .‬ואדם זה אף על סי שחסא במעשה‬
‫עבירה נחשב כאנוס מחמת סבעו ותכף בגודל שכלו כשמהחרס ושב נקרא גדול על‬
‫עוצם גבורתו שהוא יטל לכבוש יצרו ביראת החסא ומל אדם כזה ארז״ל כל הג חל‬
‫סחבייו יצרו גדול ממנו לפי שיצה״ר מתגרה יותר בגדול כלי להכשילו בעבירות‬
‫זכשנזדסן לו עבירה ועבר עליה וגתחרס סיד ועשה תשובה סוחלץ לו ‪ Tn‬וזאת‬
‫היא תשובה המעולה על כל שבע מפלות לפי שלא נתעכב בחסאו ‪:‬‬
‫השנית סי שהוסבע נ ח ס א ימים רבים אבל שב בימי בחרותו בעודנו‬ ‫)המעלה(‬
‫בחקסו ונתחרע מאותו הדרך הרע וכבש את יצרו ועשה תשובה שניסה‬
‫עליו נאסר וזכור* אח בוראך בימי בחרותך ר״ל בפול שאתה בחוקסך לעשוס‬
‫העבירה כבראשונה ואינה עוזבה רק מחמת יראת ה׳ על זה ארז״ל היכי דפי בעל‬
‫חשובה כגק שבא דבר עבירה לידו ופירש הימנה ‪:‬‬
‫)המעלה(‬
‫‪,‬השלישית שעדיין הוא בי מי‪ .‬ב ח רו תו אבל אץ העבירה מזומנת לפניי‬
‫כבראשונה או‪ .‬הוא‪,‬בוש מבני אל ם‪ ,‬לרדוף אחרי יצרו כבתחילה וסר מדרך‬
‫זה סעע סעע נ ס זה תשובתי‪.‬מקובלת אע״פי ‪.‬שנזדמן מונע כיון שהוא מדין‬
‫בבחרותו עליו נאמר והסירותי דמיו מסיו ושיקוציו סבץ שירו ‪:‬‬
‫‘ הרביעית השב מאימת צ מ א או מאיסת הסוכיסיס אוחו או ס ‪ t‬מ ס‬
‫גזירה רעה ‪,‬כסו שסצינו באנשי נינוה אע״ס‪ ,‬שלא נתעורר לבס לעשות‬
‫משובה על שהוכיחם הנביא והודיעם הגזירה שנגזרה עליהס ג ס אע״ס ששבו‬
‫מאימה נתרצית תשובתם לפי שנתחרעו ושבו מעונם שנאמר דרא אלהים את‬
‫מפשייהם כי ש ט מדרכם הרעה וינחם על הרעה ‪ .‬ועל זה אסרו רז״ל לא‬
‫שק ולא תענית גורסין‪ ,‬אלא‪.‬תשובה ומעשים עוביס גורסץ ‪■ :‬‬ ‫‪,‬‬
‫החמישית ‪ ,‬סי ‪.‬שעתארע סחעאיו מאחר שבאו עציו צרות רבות‬ ‫)המעלר‪(.‬‬
‫ושב בתשובה אע״ס שזה אינו מועיל בץ אדם לחבירו כסו שאסר‬ ‫‪,‬י ‪.‬‬
‫יסתח מדוע באתם אצי עתה כאשר צר לכס‪.‬מכל מקום ‪,‬הקב״ה כרוב חסדיו' מקבלי‬
‫כסו שנאסר בס' ואתחנן בצר לך ומצאוך כל ה דנ רי ס האלה‪ .‬ושבת עד ה'‬
‫אלהיך ‪ .‬ועל ז ס אמרו‪.‬ת שובה ומע״ע כתריס בפני הפורענות ‪:‬‬
‫הששיס היא כיסי זקנותו‪ .‬גשאינו יטלו לילך בדרכי עבירות מ ס ד‬ ‫)הםעלה‪4‬‬
‫חולשתו אף על פי כן אס נתחרש על מה שעשה בבחרותו ‪ .‬ושי‬
‫נת שונס שלימה בכל לבט תשובתו ס ^נ ל ס ועל זה נאמר חשב אלוש עד דכא‬
‫י רצונו‬
 ‫‪f‬‬ ‫יורה חטאים‬
‫רצונו לומר פד זמן ש^דס נדכא ונחלש אפסיב הוא אופר שובו בט אדם י‬
‫מטן זה ‪6‬רז״ל בכוס פיק דקידושין אפילו רשפ גמור כל ימיו ועשה ‪'t o‬‬
‫באחרונה אין סזכי דן לו רשעתו שנאמר ורשעת הרשפ לא ‪.‬׳כשל בה נ׳‬
‫שט פרשפתו ‪:‬‬
‫) ה מ ע ל ה ( השביעית היא הפחוס׳ שבכול׳ סי שלא נתחרפ כל ימיו ^ ‪I J‬‬
‫בפשפו ונפרדו ובראותו כי קרוב פחו למות מחמרת ביום סופו ‪1J‬‬
‫זה אסרו שוב יום אחד לפט מיתחך וגס אליהוא בן ברכאל אמר על ‪i J‬‬
‫ו ת קר ב לשחת נפשו וחייתו לממידס ויעחר אל אלוה וירציהו ר״ל ימחול עום®^‬
‫אבל העומד ברשעו אפילו ביום המיתה ונפפר בלא תשובה זהו אפיקורס ג ^‬
‫שאית מאמין ביום הדין ומשחית ט פו ונפשו להכעיס זה יהיה נדון מי הנ ס ליי^‬
‫דורות ועל זה צעק הנביא יחזקאל ואמר שובו שונו סדרכיכס הרעיס ולס“‬
‫תמותו בית ישראל ר״ל בלא חשובה ‪ .‬והא לן־ לשון המחבר חרא במסכת ^ ‪ ,‬ן‬
‫ובפרק אין גץ הסודר י' דברים קדמו לעולם ואלו הן מורה תשובה גן עדן גיהנל •‬
‫כסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח ‪ .‬ו ק איתא נב״ר ובתרגום חויי ;‬
‫קדמה למולם אח״כ כסא הכבוד גן עדן מימית וגיהגם משמאלו ונראה ^■‬
‫לאותן שמיימיניס לילך בדרכי השם ולקיים תורתו לם^ ‪,‬‬ ‫המעתיק שר״ל‬
‫להם פזוסן ג״ע ולא יראו כלל וכלל פני גיהנם ולאותן שמשסאילי' בחויי^‬
‫ומ״ת ואין טונ ה ס לבסיס מחילה ה ס יראו פני גיהנם ורדונים בו עד שיקנאו‬
‫פונשס ק ה ס שיזכו לג״ע ‪ .‬והחשובה ממוצעת בץ ג״ע לגיהנס זכה נכנס לג^ ‪t‬‬
‫אמר רבי סקי“‬ ‫לא זכה נכנס לגיהנם ובמסכת ברכות פ י ק אין שמדין‬
‫שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אץ שמדין שנאמר שלום שלום לרמיי^‬
‫ולקרוב אסר יי ברישא לרחוק והדר לקרוב ואמריק בסרק נ תר א דיומא שאל‬
‫שאל רבי סחיא בן חרש אח ר׳ אליעזר בן עזריה ברומי שמע' ד׳ מחוסל‬
‫כ פי ה שהיה ר׳ ישמעאל מרש א״ל ג׳ ‪ p‬והתשובה ע ם כל אמת ואחת עני‬
‫אדם על מצות פשה ופשה חשובה אית זז משם עד שמוחלין לו שנאסל‬
‫שובו בר ם שובבים ארפא סשובותיכס עבר אדם על מצות לא תעשם ועפל‬
‫הזם יכפר עליה“‬ ‫תשובה התשובה חולה דוס כפור מכפר שנאסר כי ביום‬
‫וגו' ‪ .‬עבר אדם מל כריתות ומיתות ב״ד תשונה וי״כ תולין ו י ס ו ח מסרק‬
‫שנאמר ופקדתי כשבע פשעם וננג ש ס עוגס ‪ .‬אבל ש שיש בידו חלול הש“‬
‫אץ כת ביד התשובה לתלות לו ולא ביום כ פויי ם לכפר ולא ביטרין לסי>‬
‫שנאמר בישעיה ונגלה‪ .‬באזני ה׳ צבאות אג‬ ‫אלא מ לן חולין ‪,‬ומיתה מסרקת‬
‫שבא דבר עביר“‬ ‫ימאר העון הזה עד חמו ש ן ‪ .‬היכי דמי נ על תשונה כגון‬
‫לידו ופירש הימנה ‪ .‬משי י ב באוש מקום שפשס העבירה ובאוש פרק רצו“‬
‫לומר שמא״ בגבור ש ובאותה אשה ופ ס ה נפרש עטיני ששובה בדרך קצרי‬
‫שלשה ענייר תשובי עבירות הס ‪ .‬והרביעית החשובה פ ס כל אחת ואחת‬
‫ל ק רפז ב שר ה שלשה ס פ סי ס תשובה בפרשת נצביס והרביעית בסרשי‬
‫ואס חק ובנביאים נ ס פ ר יחזקאל ‪.‬אס ישמכו אס יחדלו שלש פ ע ש ס ואם“‬
‫כשומע ישסע והחרל יחדל ‪ .‬וגכ חונים כתיב ג״ס ש‪ TD‬ה ב שרה שנאסר הבעג‬
‫ואצרה הורסך ואשערנה בכל לב והרביעי סלגי סיס ירדו עיני על לא שמא‬
‫ש ר ח ך ‪ .‬וכן אנו אומרים ג״ס והוא רחום בכל יום אחד בבוקר קודם לא חכל“‬
‫רחס־ן־ ממט ואחד קודם אשד ואחד בסדר קדושה דובא לציץ ורביעית ב ס ע דו‬
‫ועת ה אפרש לך הד' ענייני תשונה ואלו הן ח שב ת כבא ה ‪ .‬חשובת הגדר‬
‫השובת המשקל ח ש ט ת ה כ ש ב והג׳ משונות מצויות ומשובת הנאיי אייה פצויה‬
 ‫‪5‬‬ ‫יחיה חטאים‬
‫השובת הגאה מ ו ן שחטא באשה או ע נ נ ה או בדבר אחר וגאתה אוהס‬
‫סאשה לידו או אותו המנין והיה י סל לחטוא כבראשונה ומונע סצמו ואינו‬
‫מל זה נאמר ז ט ר אס בוראך כימי נחרוחך ‪ .‬ונ ס ״ ק דפ״א אמרינן‬ ‫חוטא‬
‫מישמשה‬ ‫איש ירא יי ו ט אשרי איש ולא אשה אלא הכי קאמר אשרי‬ ‫אשיי‬
‫חשובה נ פודו איש רינ״ל אומי אשרי מי שנתגבר מל יצרו כשהוא איש ומיקי‬
‫מל עונותיו שנאמר איש או אשה כי ימשו סכל חטאת‬ ‫התשובה שיתודה‬
‫האדם למעיל מעל ביי ואשמה הנסש ההיא והתודה אח אשר חטא כליה‬
‫וכתיב יעזוב רשע דרכו ו ט׳ ו ק הוא אוסר ומודה ועוזב ירוחם שאס מתודה‬
‫ואינו מחחרס הוי כסובל ושיז בידו כדאיתא בפרק במה מדליק־ן ובפרק ק ס א‬
‫ובפרק קס א דזבחיס אמר רב מולה ד ו ק היכי דמי אי דלא עגיד‬ ‫דו מא‬
‫חשובה זבח רשעי׳ תועבה ‪ .‬ואי עביד תשובה לא זז משם עד שמוחלץ לו‬
‫אכתוב‬ ‫ע״כ צריך צהתוחת ב ב ט ובכיוון הלב ומפתה‬ ‫אלא דו ק הוא ‪.‬‬
‫מטיט כפרה ‪:‬‬
‫אל הפנויה נ ‪ r‬לה‬ ‫‪ K‬ה ר א ל ר ל הפנטה אס השיאו‪ .‬ל ט לבא‬
‫שאינה‬ ‫שאק לךלך•יאשה‬
‫לנו שאץ‬ ‫ישוב אל‬ ‫או אלמנה‬ ‫^‬
‫רואה דס ולא טבלה ואס כן לכל הפחות נעל נדה שהוא נ כ ר ת ולבד מזה‬
‫אמר רני אליעזר לא ישא אדס אשה במדינה זו רלך וישא א חר ת במדינה‬
‫אחרת אי נמי הרי שבא על נשים הרבה ולא ידע פל איזה מ ק בא וכז היא‬
‫שקבלה זרע מאנשים הרבה ולא ידעה מסי נתעברה נמצא האב משא את‬
‫בחו והאח נושא את אחותו ופל זה נאמר ומלאה ה א ק זמה ‪ .‬תשובת הנ א ה‬
‫א ס באתה זאת האשה לידו והיא מרוצה לו בביאה ולבו בוסר עליה בחשק‬
‫ל ט והחאוה מתגברת והיה יכול לבא עליה ומתוך פרישת לבי מתאפק ועוצר‬
‫רוחו מלבא עליה או על אשה אחרת שנשמעת לו והיא ס ת״חד ה פ סו ועוצר‬
‫רוחו ומנע תאוחו זו היא חשובה שלימה ‪ .‬תשובת הגדר לא יראה שחיק‬
‫גשיס או בחולות שנה או שנתיים ויותר ולא יסתכל נגשים ולא ירסן ולא יאכל‬
‫מאכל ס ם וכל דבר שמביא ל ‪T‬י האוה לכל הסחות שנה או שנתיים ולא ‪ T‬א ה‬
‫נהמות ועופות ולא שוס בעלי חיים כשנזקק ן זה לז® כד• להתרחק מן העבירה‬
‫תשובת המשקל כסי הנאה שנהנה בה בחביקה ובדביקה ונשיקה והעלאה‬
‫לכל הפ חוס ארבעים‬ ‫ובספניות‬ ‫יש לו להצטער בדאגתהלב‬ ‫ובביאה‬
‫ולא בלילה שאחר‬ ‫יגס ולא יאכל גשר ולא ישסה ק בצילה שלסט תעניתו‬
‫התענית טצעער ב ש טנ ה' יו מ ס ולילה כסי הנאתו שנהנה ממנה וימצא כפר®‬
‫מל הנדס נ פ ו ל‬ ‫וחטנס ‪ .‬תשובש הכתוב אם היה כי ח בביאתו כנין שבא‬
‫שנא סבלה על ק ישכב בקושי על האיץ או על הדף וילבש שחורים דלקה‬
‫ס פ ס ס בג ט‬ ‫נהצנפס ויתפנה לפחית ל׳ או מ' יום טחודה נ בל מ ס שלשה‬
‫ונדמט ואל ירגיל עצמו לילך בשחוק נשים ולסוס צפרא אגרא וסוג לו ‪:‬‬
‫שהיא בסקילה או באשת איש שהיא בחנק‬ ‫^ אס הפא ננ ער ה המאורסה‬
‫או בכל שאר הפריות בביאה או בהסראה נ ץ כדרכה הרי זה נהנה‬
‫ב ס פ ה טעם פי ס מו בי ס בחשק אהכיס ואסרה סל בעלה בביאתו ‪ .‬סאחר‬
‫שנתרצית לו על זה נאסר מעוות לא מכל לתקן אס לא על ׳ ‪ n‬תשובה גדולה ‪.‬‬
‫בה ועוצר רוחו‬ ‫משובת הבאה פ ס באתה לידו האשה זאת או אחרת כיוצא‬
‫ומונע חאוסו אף על שי שהיה לו סנאי לחסיא כבראשונה ונמנע זו ט א עיקרי‬
‫התשובה כדאמריק בסרק קמא דחגיגה העושה עבירה ומתחרט ;פוחלין לו ‪ .‬תשובת‬
‫ע לי ק נ ץ איק‬ ‫סגדר יגדור פצעו שלא יראה בנשים ובסכ שיפיק בץ ק‬
‫‪,‬עליהן‬
 ‫יורה חט^^ים‬
‫מליהן • ולא יראה שחוק נשיס ונ ח מו ת לא ישמע מהן ביר בנגינה דמ^יגו^'‬
‫קול באשה ערוה לכסיב והיה מקול זניתס וגימר ולא ישממ שום דבר חש? ‪•,‬מי!‬
‫גס או ה ולא יקרוץ בעיניו וצא ירמוז באצבעותיו לשום אשה אפילו לאשתו נעול► ״מ‬
‫שלא סבלה ולא יתייחד מ ס שוס ערוה לא יבא על אשתו בחצירוס )(ן נגנומ^מעי‬
‫ולא ידוש באשתו נסנים וזורם מבחוץ ולא יהיה עשקו ע ם הנשים נל' * ‪ " r‬י‬
‫השובת המשקל ישקול צער כנגד מה שנהנה ב ס ויצסער כל ימיו ושנה שע'^‬
‫לא יאכל נשר ולא ישתש יין לבד משבשות וימים סובים ובפורים ולא יאך‬
‫מאכל ח ס מוץ מן הלחם ולא ירחץ כי ‪ c6‬בערב יום סוג ‪ PP0‬וצא ירא^‬
‫שוס שחוק ר ק ילך מל הנשואין לשמוע ברכות סשנים ולא יעדן עצמו גשום | ‪f‬‬
‫דבר עונג ‪ .‬וילקה בכל יום וישכב על הארץ או על דף אחד בלבד מ‬
‫בשבתות זימים סוביס ישכב על התבן וכר אחד בראשו ויסיר רו ח הבסמיי*‬
‫שט חסיד החאוה ולהיות קשתו נגמרת ‪ .‬וחיי צמר יחיה וילבש שק פל׳בשיי‬
‫ולא ידבר מענייני תאוה וחישוקים ונישוקים וסשמושים ומכל מיר תאוה חשוניי‬
‫הכתוב יחשוב הבא על אשת איש במיתה ויסבול דין קשה כמיתה ישב בקיא‬
‫ובשלג שעה אחת בכל יום בימות הקרח או ב׳ סעמיס או ג׳ סעמים בימיי*‬
‫הגשמים בסים קרים עד צוארו ובימות הסמם ישב לפני הזבובים ולפני הדבור®‬
‫בגוף ערו ם או לפגי הנמלים או יסטל יסוריס אחרים שקשים לו כמיתה ואין לי‬
‫להשתמש באשה ט אס באשתו הסהורה ויש לו להתוודות בכל יום ב ב ט ונאנח®‬

‫זו ״לו כעריות אחרות וילקה ויתענה מ׳ יום רצופים וישכב על הארץ ולח •|י‪?5‬‬
‫ירחץ ולא יתענג בשלזוק ובסיולים ובכל מיני כנאה ‪:‬‬
‫נ סוצאת זרע לנסלה המוציא זרע צנסלה יתענה ארבעים יום כנגד יצייח‬
‫הולד וישב בסיס קרים בימות החורף כדי צליית ביצה וגמיעה כל אויזן‬
‫ארבעים יום ולא יאכל בשר ולא ישחה יין ולא כל מאכל ח ס מלבד שניזיח‬
‫וימים סוני ם ולא ירחץ בשרו במים חמים אך ראשו שני פעמים אז שלם®‬
‫פעמים בכל אוחן הארבעים יום ‪:‬‬
‫ד הבא על אשתו נדה ‪ .‬יתענה ארבעים יום רצופים וצא יאכל גשר ולא יפא®‬
‫יין ולח מאכל חם ולא ירחץ בשרו באותן הימים דלקה ויסודה בכל ’ים‬
‫־‬ ‫באותן ‪ '0‬יום ‪:‬‬
‫ה הבועל ערוה ‪ . .‬הגא על הפרוה מחייבי כריתות יש לו לישב בקרח כשיעוי‬
‫צליית ביצה וגמיפה לא פחות משלשים מם ‪.‬וצא ‪.‬יומר מארבעים יום *‬
‫״נ‬ ‫דתודה בכל יום וישכב על הארץ ויסיר ממנו כל מיני הנאות ‪:‬‬
‫ו נשיקת אשתו נדה המנשק אשתו או טסבקה קודם‪ .‬סבילה או הכה מל‪ .‬נשים‬
‫יתענה ויתוודה כסה סעסי ם ומוסר לו לשכב בחדרה בסוד שלא סבלה י א‬
‫שלא ידבר עמה דברי סיסלות צא יאכל ולא י שתה‪.‬מסה עד שתבא בפיס אבל‬
‫לאחר בסבלה יעשה ב ס נל‪ .‬ד?ר משק סאותו אך יקדש עצמו בשעת השמים‬
‫ולא יראה ב ה דבר מגונה ותתגנה מליו ויגסגע וישעשע בה בחניקה ובנשיק®‬
‫‪,‬‬ ‫ובכל סיני אהבה כדי שלא יהרהר באחרת זולתה‪:.‬‬
‫ז המכה חבירו נין איש בין‪6 .‬שה בין קסן ורצסו ינך מו ל ה שלש שנים וילק®‬
‫‪ -‬בכל עיר ועיר דאסר רוצח אני לא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא ינלס שפי‬
‫ראשו וזקנו ולא יכבס בגדיו ולא ירחץ טסו ומסתמא כל זה מיירי ג ס ‪ P‬שלש‬
‫גני ם אך יחיף ירשו סעס אחת בחודש ויקשור ידו אשר רצח בה בשלשלת ברזצ‬
‫וילך‬ ‫‪. .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪. . .‬‬
‫‪f‬‬
 ‫יירח חטאים‬
‫ע יתענה שנה אחח שני‬ ‫יחף וינכה זיחענה ב ס יום גלוחו ואחר‬
‫אף א ס‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .......................................‬ולא יעיז שניו כנגד היריו ת‬
‫ושני לכד מאוסן שלש שנים‬
‫"'ר^יהו ישתוק ובכל אותן הנ׳ שנים לא •לך בשי‪.‬ל לראות בסיני שחוק‬
‫יהשיגלה בהל עיי ישסב שצמו לפגי סתוז בית הכנשת ויעכרו עליו אך‬
‫ידרשוהו ויכנד אשתו מאוד והוא הדין יכבד לכל אדם הצין ויתוודה‬
‫כל ימי חייו ‪:‬‬
‫שהרג את הנפש כתיב גא״ז ראובן שהרג אח הנפש אע״ס שחייב‬ ‫; ‪ 1‬הרוצח שהר‬
‫!ס דמיו ליורשיו בבא לצאת ידי שמיס אי נסי אי תפשו יורשיו ­‬ ‫י | מיתה סשלס‬
‫מיניה לא מסקינן מגייהו עכיל ‪:‬‬ ‫‪, .‬‬
‫י! ‪ °‬החובל בחבירו או צעת בין בממון נין בדברים אץ לו כשרה אש לא יפיישו‬
‫’ זימחול לו כדאיחא בסרק החונל אפילו אש יתן לו כל ממון שבעולם אינו‬
‫נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה ‪:‬‬
‫המקניש את חבירו אפילו בדברים צריך לפייסו ‪ .‬וכן דרש ר׳ אלעזר‬
‫בן עז־יה מכל המאתיכס לפני ה׳ תמהרו עכירות שנין אדם למקום יוס‬
‫^יריס מכפר שבינו ובין חבירו אין יום כפורים מכפר מד שירנה את‬
‫חכייו •‬
‫{ ך המגביה ידו על חגירו שמנייה נקרא רשע שנ^מר זןאמר לרשע וגו׳‬
‫חבית' ר״ל מכת צחי‬ ‫| ואמרו בפרק ד׳ מיתות כל השיסר לועו של‬
‫;^יא מכת בזיון כאלו ס מי• לועו של קודש שנאסר מוקש אד ‪ 6‬ילע קידש‬
‫ף אע ם לפי שנאמר כי בצלם אלהים פשר את האדם דהיינו זרפ קודש שנקראו‬
‫‪ F | ; .‬מרפיתי אדם ואע״ס שאץ לנין דיני קנסות וחבלות בבבל ובחוץ לארץ‬
‫רוצה לשוב בתשובה סוב לו פיתן לו ממון ויבקש ממנו מח־לה ויתכפר ‪:‬‬ ‫‘‬
‫^ השוכבת מל בנה בשינה והמיתה איסו במה הרא כפר ח ה והשיב מורי‬
‫תתמנה שנה שסימה ולא תאכל בערב בשר ולא השתה יין לבד שבתות‬
‫ייסיס מוביס חנוכה ופורים כי אותן הימים לא תתפנה כלל אלא תאכל בשר‬
‫”ישתה י‪-‬ן אבל תמגה משפר הימים של שבתית ויסיס סוביס וחשב נ ת ע מ ת‬
‫ןייייס אחדים חחשיהן מד שתשלים בתפנית שפ״ה ימים ואחר כך תשב בתענית‬
‫'^לי וחמישי כפי כתה כמה סעסיס ובימי מינור׳ וממקתה לא תתענה 'כלל‬
‫ייזהא זהירה כל ימיה שלא תשכב ובנה אצלה ועוד אסר לי סירי שיש‬
‫יכחמיר עליה שהן חשובות כמזידין ולא• כשוגגץ עד כאן לשון סהר״ר‬
‫מאיר ב״ב זיל ‪:‬‬ ‫'‬
‫*כ המכה אשתו אץ רשות לכל אדם ל הט ת את אשתו וראוי לקונסו‬
‫ולייסרו אם היא יגיל בכך אמנם אס ה כ ה אותה פעם אחת שהשיבה‬
‫דבר״גנאי אין לחייבי בפעם אחת ‪ .‬מתשובת מהר״ר מנחם מרעגנשפורג ‪:‬‬
‫יג וכן תהר מאונאת אשתי דמתוך שדמעתה מצרי אונאתה קרובה לבא לפגי‬
‫■‬ ‫השם ית׳ ‪:‬‬
‫יד העובד אלילים וכופר בעיקר הרי עבר על כל התורה וצ ‪ p‬להסיר עדיו‬
‫מעליו וכל מלבושי יקר ויתאבל ויבכה ויצסער כמה שנים בכל יום וישפיל‬
‫יוחו ‪ .‬ויתוודה ג׳ סעמיס בכל יום ולא יאכל « ר ולא ישתה יין ולא י ר ^‬
‫ללל כי אס פ ע ס אחת בחירש יחוף ראשו ולא ילך גשחוקוח ולא בסיולין‬
‫|ילא לנשואץ כי אס לשבע ברכות ‪ .‬ויתרוזק סע״א ומפובדיה שלא לישב אצלם‬
‫י ק יתרחק מפתח ביחס ולא יהנה מהס • ימיי לפישיי צי ד למבול בשקיה‬
‫יבכל פרין שחמא לבוראו ישוב ויצסער כנגד הס ‘ ו כי עבר התורה כולה ע ל‬
‫‪P‬‬
 ‫יורה חמאיס‬ ‫‪8‬‬
‫ק •סטל צזר ג ח נ וי סי ד ס קשים עד יסרק עונותיו וישוב אל הש״י נכל לנני ‪F‬‬
‫וירחסהו ‪ .‬ו א ם יחרף אותו אדם אל ישיב לו אלא ישתוק ויהסוך כל מח שטסי ‪I‬‬
‫‪I‬‬ ‫לעונה •י‬
‫;טר הנשבע לשוא השבועה היא חמורה ככופר כעיקר כי לא ינקהו השם י ס נ י ו ‪f:‬‬
‫כ? סבירות שכתורה אינו מנ ע בעיקר כי אם שבועת שוא ולא ישי* ]ן‬
‫לפיסעו כי על השבועס נזדעזע כל העולם טלו במתן חו ר ה וכתיב למה יקציף‬
‫וגומר כי השבועה סכלה את הכל והוא החרם הוא השבועה ולכך נסמך לו‬
‫ט מרם הוא ואס מעל בחרם או בשבועה יש לו ללקות ויח־ודה כל יסיר‬
‫ויזהר שלא ישבע אסי' באמת ולא כנשמת אבותיו ולא בתורה אך ידור בחיי‬
‫ראשו אבל ישבע לקיים המצות שנאמר נשבעתי ואקיימה עצותיך כדי לזרז‬
‫עצמו במצות ‪ .‬ולא יוציא שם שמיס לבעלה ‪ .‬ויהא זהיר בברכות ובהזכרות‬
‫השם ולא יברך לבעלה ויזדפזעו אבריי כהזכרת הש״י ואם הוציא ברכה לנעלה‬
‫^‬ ‫יאמר סיד בריך שה כנו ד מלכותו לעולם ועד ‪:‬‬
‫ט ז המחלל בבת כסב בשבילי לקע כי רבי אברהם ורבי יעקב אחיו באו'‬
‫־לפיל בליל שבס כשהקהל יצאו מניח הכנסת ולא נתנו להס הקהל שלום‬
‫ונא ׳סנימוס שחרית ליננס לבית הכ‪.‬ם ת כדי שלא יקחו מהם אחרים קל וחוסר‬
‫כי מסתמא היו כני תורה ובאחד בשבת גזרו עליהם צום ז׳ שבועות דהיינו‬
‫ג׳ ימים רצופין חון משבתות זימים עונים ור״ח כדי להשלים ג' ימי המעשה בצומות‬
‫ובמלקיות כי המחלל שנס חייב כרת ואמרו רז״ל מת לחסשיס שנה מת ב הנר ס‬
‫ונתנו להם לצום וללקות נ׳ יום כ ע ד נ' שנה של כרת ‪ .‬ועוד גזרו עליהס‬
‫לתת ס ס מונ ס לפדיון נפשם לקופה של צדקה ‪ .‬ואח״כ גזרו עליהם בי״ב חדשי‬
‫חיש בה״ב שהם ל״ו ימים כנגד ל״ו כריתות‬ ‫בכל‬ ‫השנה שלשת ימים‬
‫שכתורה ע״כ ‪:‬‬

‫המדבר בבית הכנסת וחברים סשוררין ומשבחין קורא אני עליו הוי פל‬ ‫יז‬
‫כל שכיני הרע־ס ני ישרים דרכי השה וגו׳ ולא נמנה עסהם ומאס לשבח‬
‫לקונו והוא משיג גבול ה ט ר א י סנר ך שנאסר ואהי צהס למקדש מעע אלו בשי‬
‫כנסיות ואין נוהגין בהם קלות ראש כדאיתא ב פ י ק נתרא דמגילה אלקים נצב‬
‫ג עד ס אל ‪ .‬והמדבר בה כאלו הופך עורפו למול השכינה ‪ .‬ונאסר מדוע בא״^‬
‫ואץ איש קראתי וא ן עונה וגו׳ וכתיב למה יקצוף אלהים פל קולך וכתיב מי‬
‫פקש זאת מידכם רמום חציי אך השתחוה לו ושב לפניו במורא ובכפיפת‬
‫ראש ובענוס והתחק לפניו בשברון לב ותשורר לפניו בשמחה ובא לפניו ברננה‬
‫אז יהיה קרוב אליך ותחשוב תמיד כאלו השכינה לפניך שנאמר שויתי ה' לנגדי‬
‫ומן ספיד יראתו על פניך וסדרשהו בכל לבבך וימצא לך ויתענה ס׳‬ ‫הסיד‬
‫יום בין לצופים ב־ן מושלגים כ ע ד הסיר ה שגחנה לס׳ יום שזלזל אותו בדברו‬
‫בני ס הכנסת דברים בעלים ולא חשש לספר תול ה העומדת ובית הכנס ת והרי‬
‫נאמר עליה והיה שס בך לעד' וילקה בכל יום בהצנעת זצא יפשה עוד ;‬

‫י ה המלשץ את חגירד הרי משראו בפיני המושל וסעליל פליו ונועל ממונו ומסית‬
‫אס סבירו ואשתו ובגיר‪ .‬ואם היה גונב או גוזל ס מנו הרי לכל השחות‬
‫נ מ ה מזה דכתיב לא יבוזו לגנב וגו׳ אבל המלשץ זה אינו נ מ ה וזה משר‬
‫וראוי ל אנ ט גידי ם כסו שמצינו בפרק הגוזל ר•; כהנא שמעיה לקופיה‬
‫‪ ,‬וכסה‬
 ‫מ‬ ‫יורה חטאים‬
‫ע דו ממיל דשגר רולוו‬ ‫יהיו חשאיו‬ ‫פבירוח פשה פל כן‬ ‫וכסה‬
‫וישוב נכל כלו ט מה יהרון לנפל הלשין לכצוס נרו ולהיוח גאפילה ואשת‬
‫להרבות לו יגון מ ח ל קישון ואם א־ן לו מה לסרופ ירנה פלי‪ 1‬ריעיס‬
‫ויכקש סמנו מחילה מי ם ימות ויסרפ לו או ליורשיו מה שהפסידו ויתוודה‬
‫רשוב בכל ל נ ט כל ימיו ‪:‬‬
‫‪ KT‬הולך ר טל הרכיל כיוצא בו אין לו רפואה כפו לנחש ט הוא מוסק תמיד‬
‫לעשות מריבה בין ה ב דו ס לכן יפזיג מעש ו הרפים פזיבת פולמיס ויתוודה‬
‫‪5‬ל ימיו דשוב בתשובס שלימה וי טו כל פסקיו במצות כל ימיו ולמשוח שלוס בין‬
‫אדם לחבירו ונין א ש לאשתו ולעסוק בפסק מחייתו ‪:‬‬
‫כ המוציא שם רע מפורש באלה דברים רבה ונ ר ט ק בתוספת׳ דפיאה אלו‬
‫גילוי מריות שפיכות דמים ולשון ה ר ע‬ ‫נפרפין מן האדם בעולם ה»ה ובעה״ב‬
‫זה מיירי כששם פוסדין במרדן אכל שג אין לך ד נ י‬ ‫כנגד כלס יש לומר דכל‬
‫שעומד בפני התשובה ואמרו רבותינו ז״ל יש עבירה קלה בעירך כגון מוציא‬
‫שם רע וקשה מחמורה רצה לומר כמו ראוף ‪ .‬צא ולמד ממרגלים שהוציאו‬
‫לשק ס ר ע על העצים והאבנים באומרם והערים בצומח ולא נוכל ‪ p o b‬ה ארן‬
‫נוחה להיות כשרים יושבים עליה ולא רשעים כמו שנאמר ולא תקיא אתכם ראה‬
‫איך נקנסה מיתה משונה עליהן וג ס ‪ p‬גרמו לכל סדור ההוא להחעכב ב ס דנ י‬
‫»׳ שנה ומחו במדבר כל שהיה למעלה סבני עשרים ‪ .‬המוציא שם רפ פל חבי מ‬
‫שהוא בוש סמנו וסבזהו ק״ו שאין לו רפואה לאולחו עד טבקש ממנו מחילה בפני‬
‫ר ט ם ויתוודה ויתענהכל הס חוס שלשים •וס יצסער כל ימיו על פ ק גדול ‪v f‬‬
‫ולא יוסיף עוד ‪:‬‬
‫כ א המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הנ א כאלו שופך דמו דאזל‬
‫סוסקא ואחא חיורא וצריך להחסנזת כמה חמניוח וילקה וגס יחוודה‬
‫כל •ס ו ‪:‬‬
‫הסכנה שם לחבירו שהוא טש ממנו גדול עונו מנשו׳ ע״כ צדך לנקש מחילה‬ ‫כב‬
‫סמנו בפני רפים וילקה ויתודה ויחמנה ‪ 0‬יום לכל הסחות והפצקוח והוידוי‬
‫יכיל ל טו ח בצנעה ‪:‬‬
‫כ ג הסכנ ה את חבירו אפילו בינו לבין עצמו גדול פונו מנשוא כי הוא קשה‬
‫מהמכה אה מכירו מכת למי וצריך לפייסו ולבקש ממנו מחילה ולהרבות‬
‫ייעי ם שילכו עמו לביתו ולבקש באגא הש״י חמאתי ו שיחי לך ‪ .‬וכל שכן א ם‬
‫מ הי ברבים ואסר דברים שקורפין לבו ומנחקין גידיו ומורשי לבבו ונ ס ה ימצא‬
‫תשונה סל זאה אס שיששסח החת כפית רגליו ויתחנן לפניו למחול על בזיונו‬
‫שביזהו ברבים וצריך שיבקש מחנו סחילה ברבים כדאיתא ב פ ט ק ת א ט׳ ‪:‬‬
‫כ ד המבזה חל ט ד חכם גרפינן בסרק קמא דיומא כל חלטד חכם שאינו ט ק ס‬
‫ומסר איבה כנחש אינו ח״ח וכו' והתם ‪ 5‬גמ' מוקי לה בשכיז־ו ב ס ר ה ט א‬
‫שזט בזיון התורה להסביר לו אס לא פייסו ברבים כמו שביזהו בפניהם אבל‬
‫אס מפייסו ונקש משנו באנא מלח חסידות הוא להסביר על •דושיו ‪:‬‬
‫כ ה סחונף סדה גרועה היא ט החניסוח ושפתי חלקות ‪:‬מרבה רעוה כ רנ ה‬
‫והקב״ס שונא אותי שנאמר כי לא לפניו חנף יבא רצה לומר ש א תכו‬
‫לה״ות במחיצות ה קני ה ‪ :‬ואס מנהגו להחרף ישוב מדרכו הרפה ולא‬
‫♦סחכס לפחניסיס דג אי ס בי ירדו למוח פתאום ‪ .‬ואם ’ יעבור האדם על‬
‫אלו הלאוין יתענה מ׳ יום וילקה בכל יום ‪:‬‬
‫סליצטת היא תועבה ורע בפיני השם את אשי עשה והמחזיק בס פשוק>‬ ‫סו‬
‫וסטיפד‬
 ‫יורה חטאים‬ ‫‪iO‬‬
‫יוגי>‬
‫יכין ללצים שסשיס ג ע ‪.‬קלני ם וםייי® •‬ ‫‪.‬‬ ‫ומתזמב אך בשרו מליו יכאב ‪.‬‬
‫נרירי‬
‫ליום עברות ויחנו במוסרוח יחד עשירים ודלים כעונש שקולים ♦ ׳•_ ‪^ L‬‬
‫ל‬ ‫בגחלי רשמים אר?י לו‪ ,‬פ ס הימים ‪ ,‬כי כל המתלוצן נ ד נ י י י ימלע'^‬
‫סורק ממנו עול מלכות שמים ‪ .‬ואסור לאדם שיסלוס עמהם כי ’ למי ” ‪I g‬‬
‫ויבא להרגיל בדבר ועונשים ויםוריס קשיה באים מל המתלוצן וסיף‬
‫בגיהנם ‪ .‬וגורס כ ייה לכל העולם כ מו שנאמר ועתה אל תתלוצצו ני ? ‪jit‬‬
‫ונחרצ׳ שמעתי הא למדת שהמרגיל עצמו בליצנות מאבד גועי והונו וגורים‬
‫לאחרים וגם לכל העולם בשבילו על כו עוב להרחיק סכת הליצנים‪ .‬יי‬
‫לייסר המתלוצץ בעונשים גדולים לישכר סיהם ?‬ ‫רב וראוי ונכון‬
‫הסתלוצצים באבני חצץ ‪ .‬כדי שיבימו יד על סי הס ולא יגרמו ^ ‪I‬‬
‫‪L‬‬ ‫לאחרים ‪:‬‬
‫המנבל פיו עץ ‪ .‬סלילי הוא וראוי לייסרו ולהוכיחו על פניו כי בעון ‪P‬‬ ‫כז‬
‫^‬ ‫פה צרות רבות ורעות גזירות קשות מתחדשות ובחורי ישראל‬
‫ויתומים ואלמנות צועקיה ואינם נענים ומעמיקים לו גיהנם למנבל פיו ‪P‬‬
‫השומע נבלות סה ושותק ואינו מוחה סיד להסגבל שנאמר זעום ה׳ ־סול שא®‬
‫יכיר ממדה זו ויבכה ויהחרע ויתוודה כל ימיו על רוע מעצליו ויתענה לס?‬
‫חצי כנ ה שני וחמישי שני ‪ .‬ויחשוב לניבול פה כי אם לקיים בו תורה ומע־ן‬
‫[‬ ‫סוני ם ולענות בו חפצי שמיס ^‬
‫הגוזל ממין חבירו או גונב ממונו ומתחרס יש לו לפרוע לו או ליורשיי ן‬ ‫כח‬
‫»ה שנזל או ג‪:‬ב ויוסר יתן לו כי השסידו מן הריוח ‪v‬יגקש ממנו מחילה׳ו'?‬
‫ללקות על לאו שעבר ולהתענות כמה תעניות כי עיל כל עבירה יש לו להתפניא י‬
‫יו ם ‪ .‬ועג כריתות ומיחית ב״ד בכסציס וצנער נס‪,:‬ת גופו ועג גא סשס י ‪ U‬־‬
‫מכלם ‪ .‬ויתוודה בכל‪ ,‬יום ומשמשיב הגזילה יזהר מלקבל סקדונוח ‪V‬לאירגיל■ לראי]ן‬
‫על ממון חגירו ויתרחק מממון חבירו שאינו שלו ויתן צדקות יו‬
‫בני אדם ‪ .‬ויעשה גמילות חפדיס בנופו ובממונו ויותר משלו לנ‬
‫‪^,1‬‬ ‫י‬ ‫ואז ימצא כשרה ‪:‬‬
‫כ ט המשיג גגיל רעהו בכל עניין ילקה וישיב לו בכפלים וכתוב הכל בו ואיי‬
‫בזמן הזה אין מלקות על ק יזהר מלחסא וכל לאו שעבר יתקן‬
‫' ‪(f‬‬ ‫העבירה ויהא זהיר כל אדם מליקת מחייתו של חנירו כשום עניין ואם‬
‫מוסיף על המקח שחבירו עומד עליו ליקח זה הדבר לא ניתן למחול ונקרא ‪. ,‬‬
‫‪ ..........W‬ג \ ;‬
‫‪ Ui....................................................................‬ש ו נ‬
‫‪11;VKv‬‬ ‫׳\ י ־‬
‫'ייי׳‪/‬ו׳‬
‫עיוחושו בתקונה ובעוד שאינו שב ימיי‬ ‫יש להבדילו וללדותי עד שיתקן‬
‫משוקץ ומתועב ויזהר כל האדם נקיים וחי אמיך ערך לסייעו בכל א* ן‪,‬‬
‫״'יג­‬ ‫וסייע צ‬
‫כתורה ויש לו להאי וןן‪,‬‬ ‫הלוקח ריבית מישראל הרי עברסל כמה לאדן‬ ‫ל‬
‫הריביח לו או ליורשיו שלקח סמנו וילקה ויתוודה ויתענה לכל הפחות‬
‫תמימה ואחר נ ך יתוודה כל ימיו נבכי ובשברון לב ולאילוה עוד בריבית לשי* ‪tf‬‬
‫אדם אפילו ל?וי סנ ה תמימה בק ריבית קצוצה בץ אבק ליבית ואפילו ריני‬
‫דברים אסור ואס אפשר לו לפרנס עצמו שלא יקח ריבית אפי׳ מן הגוי מם פונ‪ -,‬ץ‬
‫כי כל הנוכל ריבית מישראל לא יחיה לעה״ב כדאיתא בחנחומא ולא יקין‬
‫לתחיית המתים וימות מהרה דשסועעו נכסיו ‪ .‬וכל הערמות ריביש ל ‪ 5‬ועש*‬
‫וישוב בתשובה שלימה לפד בוראו ‪:‬‬
‫ל א הסאנם את הנר עובר נ' לאוק וצריך לבקש ממט מחילה וילקה ו י ס ו ^‬
‫ויתענה‬
 ‫‪11‬‬ ‫יורה חטאים‬
‫ייחפנה ארבעים יוס ואמרו ב ס ^ כזהב שגדול אונאת דברים פ ‪ 6‬ונאה ממין שזה‬
‫‪1‬ןג יגיפו וזה בממונו זה ניחן להשבון וז ה לא ניחן להשבץ ובזה נאסר ויראת סאלסיך‪:‬‬
‫הלהית אחר ממון והנפש אשר תפליג באהבת ממון ירגיל נתשו בצדקות‬
‫וישמח בחלקו שחננו הבורא בזוכרו כי הכל יאבד בנ א המות סתאוס ‪,‬‬
‫אשילו בחייו יאבד הוגו ‪ .‬וגם ירגיל עצמו בהתחכר לחולים לבקר תמיד‬
‫>פ^׳התטנן תמיד בלט נמשים וגס ב פ מ ח בבית הקברות יזכור שהץם כאן‬
‫ולסחר נ קב ר ‪:‬‬ ‫]ר‪5‬זג| ‪,‬‬
‫של‪ 1‬ל נ‘ החרמה והוידוי הס ח חרס מעוטשיו צריך למוזבן עזיבה עולמית ולהתוודות‬
‫מליה בפיו ואין לו מלק אחר ולא מנחה אחרת ‪ .‬והא דאמר רב ששח קצף‬
‫^ סאן דספרש חמאיו זהו בפני בני אדם אבל לפני השי״ח יודע כל‬
‫אי נסי אם החמא הוא מפורסש לבני אל ם יתוודה‬ ‫י^לומות לב יתוודה ‪.‬‬ ‫‪k‬‬
‫בפרהסיא לדי ש ‪ r‬עו סכל ששב סמנו וגם א ס היא פ נ י י ה שבין‬ ‫״‬
‫!אייייס לחבירו צריך לבקש ממנו מחילה ברבים כדרב יודא דרב יו ד א י ס י‬
‫מכסה סשעץ לא יצליח וכתיב אשרי נשוי פשע כסוי חמאה אלא כאן‬ ‫ן‬
‫'ו^|;ךמא ספורסם מ ו ן שחמא בפרהסיא או בדברים שבין אדם לחבירו וכאן‬
‫ן;י|‪ 1‬׳ ז נ ד ס שבץ אדם למקום ולפי שהשב צדך לפרוס כל החמאים וג ס צריך‬
‫^]מסית החמא מבני אדם כשאיט חסא מפורסם ע״כ תקנו חז״ל לכל אד ם הוידוי‬
‫שכולל כל דברי חמא ‪:‬‬ ‫ן ‪, ft‬‬
‫לבקש ג״ס מחילה אם בקש אחד סחבירו פעם אחת או ב׳ פעמים ופשה‬ ‫פ |‬
‫!ו שורה סל ג׳ בני אדם לפייסו וכל זה לא הועיל לו ס ס נאגזר עליו פד ה‬
‫^ משו פרדת שחת כדאיתא בר״ה ו ק ־ א מ ר רני יוסי המבקש סחבירו מחילס‬
‫אח״ל ומזן לך‬ ‫’ י' יי® צריך לבקשו יותר מג׳ פעמים שנאמר אנאשא נא ‪.‬‬
‫לליסיס ורחמך הסי׳ הזה יהא בידך כל זמן שאתה רחמן הקדוש ברוך הוא‬
‫שלמם עליך ‪ .‬ואם מש מביא י׳ בני אדם ומטסיד על קברו ואומר חמאתי‬ ‫ן‬
‫לאלהי ישראל ולפלור זה שחבלתי ט בחיים ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫‪ ,‬ל ה צריך להמציא לו ג ס סחוי־כ אינש למימצי נפשי' פירוש להראות לפני פ• שסרח‬
‫כגגדז כדי שיבקש ממט מחילה כמו שסציס ב ר ט זירא דהוי מסצי גפשיה‬ ‫י‬
‫נ!!־׳‬
‫ב ס ר שונאו ;‬ ‫‪J‬‬
‫^ וזסא הגאוה והנפש ׳ אשר חסא בגאוה רפואתה שתחזירה לשסלותה ולהיות‬
‫פניו ושפל ברך והצנע לכס ^ובהכנעה כי כל המתגאה מורד בהק״בם‬ ‫;‬
‫לי לו לבדו נצה הגאוה שנאחר ה׳ סלך גא‪.‬־ס לבש ולא יאות לאחי; ללביש‬
‫•לצלי סל ט ת על ‪ p‬חסיד ־ יהיו ד ב ר ך בנחת ע ס כל אדם וראשך יסיה כפוף‬
‫יהיו למעלה ואל תני ס לסמי ג ר אדם בדברך מ פ ס וכל אד ם יסיס‬
‫‪,‬ליגירך ג ד ל מסך ועליך לכבדו ‪ p‬דל ק עשיר ואף אס ידעת שאתה עשיר וחכם‬
‫'יימנו ע ם כל וה יש לך לכבדו ולחשוב בלבך שאתה חסא במזיד והוא חסא‬
‫בשוגג ו סוג ר‪.‬וא סמך ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫׳ י •תבייש מכל אדם ו ק אחה בן אדם תתבייש סכל אדם ו א ם חבירף ק ר א ך‬
‫אל ח סנ ט בקול רם ט אם בנחת כאדם העומד לפר ר ט תמיד ‪,‬‬
‫נ|^‪.‬‬
‫־*יירגיל את נ פ‪ :‬ך זה ימים רבים עד ש ׳חזי׳ לו במבע סוסבע ו ק מצינו שאפר‬
‫‪ C,‬־'‪ 05if‬מנעורי הייתי עז פני ם ולא נכלמתי מעשוס כל רע עד אשר קנאתי ב חב ר‬
‫| ^רגלתי נסש״י‪.‬ןבסנוה ולא היסה סלבי ט אס בהכרח ובשבועה וכאשר שקדתי‬
‫־* ‘׳יה ימים ל ‪5‬יס ו ביו אי'נ עי מו סי' חש^זי בה ודבקה נס‪;:‬י אחריה ובכל מ ר‬
‫^פשה ובכל מחשבה שתחשוב ‪ 7‬ע פי אז ה לסר לקב״ס כי כ בי ח •ל א בל הארז‬
‫ושכינתי‬ ‫‪.‬‬ ‫בי ת‬ ‫י‬
 ‫‪li‬‬ ‫יורה חטאים‬ ‫‪12‬‬
‫ושכינתי עליך מל כן יהיו דנליך ממסיס ובנחת ותירא סמנו ונפל‬
‫נו ^‬ ‫בחך הזהל בנפשך מן הכעס סכל הכונס כל מיני גישן^‬
‫לח ליבוש סחעאו‪ .‬צריך כל במל תשובה ליבוש מחמאותיו כשיתודה עליהם דיי?‬
‫• לו לשר דבריס הר&שון ליכנע לבו ולהסיר רוע היצר מקרבו והשר לגל יי ^‬
‫עוד חשק העון בקרבו אף אם נזדמן לו העבירה למיו עליו נאמר אחד‬
‫)חמתי ועל זה אמרו רז״ל כל הפושה דבר עבירה ומתבייש סמנה מוחלין ״ ^‬
‫‪g‬‬ ‫על כל עונ'ס ‪: r‬‬
‫לט ההכנעס אסרו רז״ל ההמפה והששלו׳ נאה לכל בעל חשובה לשי^שחפא ן‬
‫י י נסיבת גבהות לב כמו שנאסר ורם לגבך ושכחת על כן רפואתה בהכנעת‬
‫;‬ ‫להיות נכנע לסר כל אדם ‪:‬‬
‫ם חעא המשגל ואם חעא הנפש בתאות המשגל ירבה לשבר תאוותו ומד‬
‫‪ ,‬לבו ט זהו רפואת חמאה ולעשות הרחקה יתירה וכסי גודל האהבה שי*'®‬
‫לו אל המשגל יהא לו גודל המיאוס ויזכור תמיד את מוסס והפסדם ומדות'®”‬
‫הרעות ט הם רשת לאדם לאבד הונו וגופו ונפשו ;‬ ‫־‬
‫מא חעא בראיית סין אס חמא בראיית העיןינכה בדמעות העין שיזלו לי!‬
‫‪ .‬כס״ש פלגי מים ירדו עיר ולפי שהלב והעירם הס סרסורי העביר®‬
‫שהעירס מאים העבירה והלב חוסדס ואחר כך כלי מעשה גומרים‬
‫רצה לומר י הם איכרי האדם לק הזטרה התורם ולא תתורו אחד לבג^‬
‫■‬ ‫ואחיי עיניכם ‪:‬‬
‫מב חעאבהרהור הלב צריך כל בעל תשובה לקבל על עצמו אלו האצל”‬
‫הראשונה שיגדיל טגק בלבבו על חמאתו אשר חעא אפי׳ אס חסא יה‬
‫צלב כדי שלא תהא קל בעיניו מכאן ואילך לחזורבו וכפי גודל המרירזי*‬
‫ומוצם היגק תהא גודל המשובה ‪ .‬ועל זה רמז מס שנאסרלב נשבר וני®”‬
‫אלקיס לא תבזה ‪:‬‬
‫מג מפא במאכלי ובמשתה אם חמא האדם בחאות המאכל ומשתה מדבי”‬
‫אסורים או מריבוי תענוגים כגון לבא תמיד בסשת>‪1‬ית ובמסיבת הרפי®‬
‫ובשתיית זולל י וסובא ולשייל נגנים ובשיולי' אחרים רפואה שירבה נצותי®‬
‫ט הצומות סיוע גדול לכל נעל חשובה לשר דברים אחד להחליש גי”י ‪i‬‬
‫ולשבר גאון לבו סן החעטגים אשר משא ‪ .‬השני לסגף תאותו ולמרק חלגי‬
‫ודמו כסי גודל אשמו מל כן יש לו למטע עצמו מלסעוד כי אם בסמוי®‬
‫מטה ‪ :‬ואף שם לא ימשך ביין בשרו ולא שאר משקיןיותר מכדיצלןן ‪ .‬וימסי®‬
‫עצמו מחברת אנשי ישע ובעלי תעטגיס אפילו בסעודת מטה שלא ימשיך אחר®” }‬
‫וירגיל עצמו להתבודד בביתו תמיד וללמוד כל יום דחחגר מס פנייס ומדוכא'”‬
‫ובזה תחלש מאותו ויחס‪ T‬עצמו לילך בדרך שונה וישרה ‪:‬‬
‫מד יתוודה קודס אטלה וכתב רני יונה זצ״ל בשמי היראה שנעל חשובה צדו‬
‫להתוודות קולס שיאכל ולפשפש במה שפשה עד אותה שעה ומה לא ינא‬
‫לטוח גרגק יי יחשוב בפוטתיו אשר רבו שהוא איצו ראוי מצד פומסיו לנאיז‬
‫ההוא אלא‪ ,‬מצל חסדו הגדול הזן לרפיס *ולשובים וזהו פרץ שקשים סזוטהיי‬
‫של אדם כקריסי יס סיף כדפירש כזוהר שקשה לסר השכינה הזנה אס הטול” ן ׳‬
‫צלו לפרנס גס הרעיס ספני ר‪1‬פ ספלליהם הט במחשבה זו זונת את יצרו והשל®)‬
‫•היה לו מזבח כפרה נס כתב י״י שבעודו סאב לאטל ירח מחאותיו לכבוי‬
‫הבורא וגס זה «בח יצרו ומתכפר לו כי בוודאי זובח סחאוה^ד‪:‬גשסית וכה‘®‬
‫זובח מודה יכבדנני ויירשו רז״ל כל הזובח יצרו ומתוודה מכבל להק״ג”‬
‫השומע‬ ‫בב' עולמות‪*.‬‬
‫•‬ ‫;‪'fT‬‬

‫‪13‬‬ ‫יו ר ה ח ט א י ם‬
‫ניההשוחפ סריש^ השוחם ומצאו אחריו כורי פה 'פנהגכלהוהוא ‪ 6‬ו מי שנשחתס‬
‫^ לראוי אס הזיד אשור לאסל משחיסחו ‪ .‬ומעבירין אוחו עד אשר יחקן‬
‫‪ .‬ואס נודע הדבר שעשה כן כמס העמיס סלקין אוחו ומעבירין אוחו‬ ‫י‬
‫׳יליי וסכדז ץ עליו בקהל עד שישוב בתשובה ניכרח שתראה חשובתו שלימה‬
‫‪ :‬״ ימאי ת ולאחר שעשה חשובה מה שנזרו מליו אז אחינו הוא כבתחילה ו ה״ס‬
‫דיי ק בהמה ועכשירה ונמצא אחריו עריפה ‪ :‬אמנם אם שוגג הוא אץ‬
‫^^חלייר מליו א ק יש לס הירו סעס אחת שיהא נזהר מאוד בדבר שלא ל ה אכל‬
‫לישראל סריסות ‪:‬‬ ‫^‬
‫״ החשוד על הנ קו ר המנקר בשר ומצאו א ח דו חלב מלקין אותו אם עשה כן‬
‫כמה פעמים ומעבירין אוחו מאומנותו שלא ינקר עוד ומכדזין עליו בקהל עד‬
‫שיקבל עליו לעשיח חשובה כהונן בלי פרס ה ‪:‬‬ ‫^‬
‫מז החשיי על תיקין גבינות וכל החשוד בדבר אסור בנון שעשה גבינות מחלב‬
‫שחלבו כותים בלא ראית ישראל אס עשה כן ב׳ או ג׳ פעמים הוי מזיד אם‬
‫] ®יחי בידו אז א ו ס ד ם לו כל הגבינות ומכריזין מליו מלאכול אותו הגבינות ס ד‬
‫שישוב בחשובם שניכרת שפשה כהוגן ‪:‬‬ ‫•‬
‫מת המגלח פאוח המגלח פאת זקנו בתער או מקיף פאת ראשו בחמר סובר כמה‬ ‫^‬
‫לאוין וחד מהן זה המספר קועי ר״ל שמשוה בנילוסו הצדעים שקורין שלאף בל״א‬ ‫^‪1‬‬
‫יהנלח השער למפלה מאזניו שיהו שוין לאותן שער שפל המצח ומשיירץ בלורית׳‬
‫יייאחיריהן כדרך שפושין גני נכר זהו אסור משום דרכי אמויי ויש להלקותו עד‬
‫שיקבל עליו לעשות חשובה ‪:‬‬
‫״ ט המבזה את חגירו ואמרו רבותינו ז״ל כל המבזה א תחבירו קשה מהמכה אוחו׳‬
‫יסקסח פ רנ ס ה קשה סה‪J‬וזלו‪ .‬והמונע מלחת לו צדקה קשה מנונג לו ממונו‬
‫פרומה לעני קשה מהנוזל ממון הרבה לששיר המדבר סליו ס בי ם קשה מכולם‬
‫^מחעיא את הרבים קשה מן החוסא הסלעיג קשה מכל העובר פבירוח ‪ .‬המחלוצן‬
‫?שה מ־‪.‬עונר עבירות בעצמו המקניע קשה מהסכהו המקנא קשה מהחוגלו הנשבע‬
‫ישס המיוחד קשה עכל הפשעים וכאלו מגעת עד כסא הכבוד ‪ .‬ע״כ אל חחמם•‬
‫על עונשו הגדול כי לא ינקה ה'ו גו' כי השבועה מכלה את הכל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫׳ יתפלל על החשובה ‪ 1‬צ ^ כל אדם להתפלל שלא יאשף סן הסולם בלא חשובה‬
‫כסו שהתפלל דוד אל חא שוףסס חסאיסנפ שי שפירושו שלא‪ .‬יאספנו יוף העולם•‬
‫חשובה אלא ינחנו בפולס פד שיעשה חשובה שלימה להכין לעצמו צידו לדרכו י‬
‫ט אין מעשה המצוה בשאול אשר הוא הולך שם ‪:‬‬
‫להשיב רבים מעץ כ ד ^ האחרון של כל בעל תשובה צד ך שישוב רבים י‬ ‫‪1‬‬
‫וילמד וידדך גני אדה בדרך ישרה ויזה־רן ויוכיחן ויעמץ עונשן ומתן שכרן '‬ ‫‪1‬‬
‫שהקב״ה מקבל בעלי חשובה כמו שאמר דוד בהתפללו על עונו אלמדה‬ ‫‪I‬‬
‫פושעים דרכיך וחעאיס אליך ישובו ‪^ :‬‬ ‫‪,‬‬

‫מליצת מטטרון‬ ‫‪,‬‬

‫י ‪35‬סליצס זו אמר מעערו״ן שר ה סר ה ‪ .‬גני אל תחעא בעיניה פן תכשל בזה‬
‫ובבא וישקלו במאזנים ‪ .‬כעדים שנים ‪ .‬ואל תחעא באז;ץ ‪ .‬בשמע שוא‬
‫יחייך ‪ .‬שלא ישפע לפני אדונך בעש שתעמוד בתחנונך ואל תחסא באף‬
‫יבריח ‪ .‬סן תהיה מכל סוב קרח ‪ .‬כי מפניו לא תוכל לברוח ‪ .‬ואל תחסא‬
‫^חך ובלשינך ‪ .‬כי בעל כנ‪:‬ים עיר עינך • ולא הועיל כל הונך לבא‬
‫ולהתחנן‬
 ‫‪i‬‬ ‫יורה‪ :‬חטאים‬ ‫‪u‬‬
‫זל ה ת חק לפר קונך ‪ .‬ואל חחסא נ מ א כל ך‪ .‬ולא תקלקל סעללן* כי גופך ‪t e .‬‬
‫לא מפטוד בגורלך ולא סחפא בידיך כי איך חממוד לפני שודדך ‪ .‬ככלוח נוחי(‬
‫וסודך ‪ .‬ממשיך י ^ ו כ ע ד ך ‪ .‬ולא חתמא כלבבך ‪ .‬ובע־וות מחשכך ‪ .‬ובכ׳’י־|‬
‫קרביך המלך בקונך ‪ .‬יודע כל פגינך ‪ .‬ואל חחשא נשאר איבריך ‪ .‬יעידו‬
‫כל דבריך הנה ככלות בשרך ‪ .‬יגידו אמריך ואל חחשא במשגל ‪ .‬ולא ביא’ ״‪1‬‬
‫יופי סגל ‪ .‬כי האביונה סופה לרגל ואל חחשא ברגליך ‪ .‬ורוץ למצוה מ עגנ לן'‬
‫ולהרגיל פ ס צדיק‪ .‬ואלססשא ברוחך ובנשמחך רק עשוק בתורה כפי כחך רגליך‬
‫חחשא לפני בוראך זכור כי הוא בראך ‪! .‬הלא הוא אביך ‪ .‬הוא ‪.‬מוראך וסי®‪,‬‬
‫►‬ ‫*‬ ‫יכלכלך ‪ ,‬פ ד זקנה ושיבה לא יעזבך ‪:‬‬
‫ג ג חילול השם‪ .‬המחלל את השס יתברך חשאו גדול מג' עבירות החמורות דהיי^‬
‫עבודת אלילים גילוי עריות שפיכת דמיס לכן עונשו ג״כ גדול מן הג׳ הנז כי•‬
‫ח ה לשון הירושלמי עבר אדם על כריתות ומיתות ב״ר במזיד ופשה תשונין‬
‫תשובה ויו״כ מכפרים מחצה ויסוריס מ כ פ‪-‬י ס מחצה אבל כשנתחלל השם‬
‫ידו הכל תולין ומיתה ממרקת והתם מפרש היכי דמי חלול השם כגץ אדם ח‪:‬וי‬
‫שחביריו בושים מחמת מעשיו מכוערים ושאינן מהוגנים שאומרים עליו על ה‬
‫צריך אדם להתרחק מן הכיפור ומכל ה ח ס ה לו ‪ .‬ואס איש מתרחק נמצא ג ן‬
‫אדם נושאים קל וחומר סמנו ולומדין ממנו מעש־ו הרעים ומו ‪ p‬להם היתר «‬
‫גופא דעבירה ‪ .‬ואס יסירין באים עליו הנה מתחלל השם מל ידו ‪ .‬מעשיו הרעים‬
‫שעושה בסתר אין הכל יודעים במעשיו ויאמרו הלא זה צדיק ותלמיד חכם ועם‬
‫כל זה יסורין באין עליו נמצא דלית דין ולית דיץ ואין שכר ללומדי התולה‬
‫ולשומריה ‪ .‬ואץ מקיפ ץ בחילול השם פירוש אין פושין לו כתנוני המקיף ‪ .‬וסיים‬
‫לבי חננאל שאין ממתינים לו עד שימשה זכיות כנגד העבירות כדי לדחותה ואא‬
‫היתה שקולה מחצה סבירות ומחצה זכיות חילול השם שעם העבירות מכרע׳ אנל‬
‫פולתה הקדוש ב ת ך הו א רב חשד מעם כלפי חשד ומכריע הזכיות ונידון לסובה ♦‬
‫ואחד ש וגג ואחד מזיד בחלול השם ‪ .‬ומקשים הפילם וכי ז שייך לומר ק להיוא‬
‫שוגג כמזיד ‪ .‬ומתרצין לפנץ זה ה ס שויס להיות הכל גפרעין בגלוי כשסחחלל‬
‫השס בסתר אחד שוגג ואחד מזיד אבל כל אחד כפי עונשו דסשוע הוא דעינ‪6‬‬
‫הסזיד גדול סן השוגג כמו שמפירש במציה שנייה של ספ ר מצות גדול ‪ .‬ומוי‬
‫איתא סיום אסר אביי ו א סנ ת אח ה׳ אלהיך פשה מצות השם שיהא שמים סתאהג‬
‫פל ידיך שבזמן שאדם קורא ושונה ומשמש חלסידי חכמים ומשאו ומתנו באמונה‬
‫ודבורו בנחת ס ס הב תו ת ‪ .‬מה הבריות אוסרים אשד אניו ואמו שלמדוהו אשד‬
‫רבו שלמדו תורה ומעשים עיביס * כמה נאים מעשיו כסה מתיקרס דרכיו •‬
‫מליו הכתוב אומר ישראל אשר בך אתפאר ‪ .‬אגל סי שקרא ושנה וא־ן משאו‬
‫ימחנו באמונה ואין דבריו בנחת פ ס הבריות אומרים עליו אוי לרבו שלסלו אוי‬
‫לאביו ואמו שילדו לזה ראיחס כמה מקולקלים מעשיו כסה מכוערים דרכיו‬
‫עליו הכת׳־ב אומר באמור להם עם ה׳ אלה ומארצו יצאו וגומר ‪:‬‬
‫נ ד חהר החכם בדבריו וגס ק צרץ החכם ליזהר בדברז שלא יחפקרו‬
‫תלמידיו כדסנן במסכח אנו ח חכמים הזהרו בדבריכם שמא סחובו כו׳ •‬
‫ובשלהי ס רק קמא דקידושין אמר רבי חנינא בן גמליאל נוח לו לאדם שיעבור‬
‫מבירה בסתר ואל יתחלל שס‪,‬שמיס בפרהסיא כדי שלא ילסדז בני אדם סמנו‬
‫שנאמר ואסס ב ת ישראל איש גליליו לכו עבדו א חי שאינכם שיסעץ אלי ואת‬
‫שס קדשי אל חחללו עוד ואסר רבי אליעזר מ ק ן אם רואה אדס שיצרו ס תגי ר‬
‫מלע ילך למקום שאין מכירין אותו ו לבש שחורים ויעשה מס שלבו חפן ואל‬
‫יחחלל‬
 ‫‪15‬‬ ‫ח ט א' ם‬ ‫יו ר ה‬
‫’^חלל שם שמיס נפרהסיא ופירש רני חננאל חש ושלום שהתיר לו לעכור פני ר ה‬
‫מ׳א חכסיס לכרו כנגד יצר הרע שאינו סתאוה אלא האיסור ומכיון שמכסיחו‬
‫מאותו וילנש שחורים נמצא לבו משתכר נכנע ונמנע מלעשות העכירה‬
‫^ ה ס עזי ® הללו מ שניים היצר הרע ומונעים העכירה רצה לומר יגיעת הדרכים‬
‫ימלנוול ואכסנאות ולכישת שחורים כל זש למדנו מרני אילעי הזקן ‪ .‬ואסרי ‪p‬‬
‫^יייק א ן דורשץ כל שלא חם מל ככול קינו ראוי לו שלא בא לעולם ואמריק‬
‫‪9‬יזס מו ן זה שעונר עניי ה נ ס ת ר שהוא כאלו דוחק רגלי השכינה ‪ .‬וסליך ה ה ם‬
‫®ירט אליעזר שאמר אם רואה אלם שיצרו סתגכר כו׳ ו מ תיז לא קשיא ה א‬
‫כייף הא ללא מצי כייף ‪ .‬ויש מפרשים הא דרבי אילעי דאם יצרו מתגבר‬
‫״יי ילך כו' רצה לומר המבקש לשתות יין תמיל במשתאות במיני זמר ולשמוח‬
‫חמיד בשמחה המרגילה לידי עבירה זה ילך למקום שאין סכירין אותו ויאכל‬
‫יישתה במיני זמר אבל דבר פנ יי ה שיש בה ד־ן אדם ו ד ן שמים אפילו חייבי‬
‫יישה וכ״ש למעלה מהן שאיסורן איסור עולם ח״ו שהתיר י ׳ אילעי אפיצו בסתר‬
‫יאשילו דברים הללו לא התירן אלא אמני כמשי' עצה לעשות כך להכשיח את יצרי‬
‫ממנע‬ ‫משלים תאותו ו ט ק שיראה את עצמו לכיש שחורים משתבר יצרו‬
‫ואינו מושה ‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫זכות יש לו קרן ו פי ח ת ותו איתא התם בקידושין הזכות יש לו ק ח וסירות‬
‫שלאמר אמרו צדיק ט סיג כי פרי מעלליו יאכלו עבירה יש להג״ע ק ק ו פ י ח ת‬
‫אין לה שנאמר אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה צו ‪ ,‬ומה אני מקיים יאכלו‬
‫משרי דרכיו עניר ה שיש לה פירוח עושה פירוח ופי' רש״י זה חילול השם שאדם‬
‫עובד עבירה !אחרים לומדים מפנו ‪:‬‬
‫ע ד הרבים‬ ‫‪ 3‬ו עיקרי תשובה ועיקרהחשובה פל חילול השם שיודה על פשעיו‬
‫ממני כי אני עויחי חמאתי פשעשירשעתי חיללתי‬ ‫ויאמר להם אל תלמדו‬
‫; משם גאולתי דהענה כמה וכמה מעניות וילקה ויתוודה עונותיו בכל יזם פ ד‬
‫יום מותו ‪:‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪ 1‬ז כח החשיבה‪ .‬התשובה א ן לה קז ותכלית כללו של דבל כל אותן ששגינו‬
‫שא*ן להם חלק לעה״ב מיירי בשלא עשו תשובה אכל עשו תשובה כהוגן‬
‫אץ לך דגר שעומד גפני בעלי חשובה ואס בקשת לידע כח החשובה צא ולמד‬
‫®קץ ומאחאב ומאנשי ענתות ומאנשי רנו ה ומדוד מלך ישראל וממנשה ומיכניה‬
‫‪9‬סלך שכל אלו עשו תשובה וגתגסלה הגזירה'והשבועה ‪ .‬ונפשיקתא בפרשה‬
‫מ!בה מפורש ובאבות ובפרקי לרבי אליעזר נפי כתיב משזנה ומע״ס כחריש בפני‬
‫ממורענות ‪ .‬רבי ישמעאל אומר אלו לא נבראת התשובה לא היה מעולם‬
‫לקיש ושני רימיו שהיו גיזליס בהרים כו' וכן‬ ‫מתקיים כו' מד צא ולמד מריש‬
‫ממרמה שהיה מורד בהשס יתברך ולבסיף עשה משינה ומלך בנינוה ‪ .‬ועיין‬
‫מתם במדרש קהלת ביום סובה יהיה בשוב וביום רעה ראה ‪ .‬אס נזדווג לך ץ ‪0‬‬
‫אמר‬ ‫להנצל ממנה ‪ ,‬ר׳ יודן בשם ר' לף‬ ‫י מ ה ראה היאך לעשות תשיבה‬
‫ויכנכו‬ ‫חשובה וצדקה ושלשתן נ פ סי ק אחד ‪.‬‬ ‫'שלשתן סבעלין הגדרה חסילה‬
‫ממי אשי נקרא שמי מליהס ויתפללו זז תפילה ‪ .‬יבקשו שני זו צדקה כרי‬
‫שנאמר ואני בצדק אחזה סרך וישובו מדככם הרע ה זו תשובה מה כת ב בתליה‬
‫יאני אשמע מן השמים וגומר ובפרק קסא דר״ה אמריק מנין לגזר דין שיש‬
‫מסו שבועה שאינו מחחרס שנאמר ל ק נשבעתי לבית עלי אם יכופר המין‬
‫לזה וגומר אמר רבא בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל בתורה וגמילות חשדיס‬
‫מהכפר ואיתא נפי במשכח חמנית שגלות צנכפד עון ‪ .‬ותק נמי התם הזקן‬
‫שבהם‬
 ‫‪.‬‬ ‫יורה חטאים‬ ‫‪16 .‬‬
‫גויסיז ?‪‘?5‬‬ ‫ותפנית‬ ‫בנ ה ם אומר לפניהם דברי ככושיס שמבשץ הלנ לא שין‬
‫סשונה וממשים סונים ואמר במסכת יומא כיצד‬
‫חמאתי עויחי תשמחי ‪ .‬והלכה כ סו ח ס ומתחיל בזה הסדר חמ״ף כ ס לי‬
‫ביחא שלא חממה חמא זו שוגג שנאמר נסש ט סחמא בשגגה ‪ .‬עיז ‪C‬‬
‫זדון ואינו מכוין למרוד אלא להנאתו כגון ניאוף גניבה גול ואוכל‬
‫לחיאנון פל ‪ or‬נאסר הכרס תכרת הנפש ההיא מונה בה ‪ .‬פשע‬
‫‪1‬‬ ‫המורדים ומתכוונים למרוד ולהכמיס כגון המושה מלאכה בשבת או‬
‫בזה כמו שנאמר סלך מואב סשמ בי וגרסיק בירושלמי צדך להחיוי^■‬
‫ז‬ ‫בלשון חרמה דאסר רבונו של מולם כלו חמאתי והרמ בעיניך משיחי‬
‫רמ הייתי מומד ושוב אינני חוזר למשות ‪ p‬אנא יהי רצון מלפניך ה'‬
‫ואלהי אבותינו מתכפר לנו מל כל סשמינו ותסחול ותסלח לכל חסאותינו • ‪}P‬‬
‫אמרו חשובה מכפר ת על פשה ועל לאו שניהין לעשה ‪ .‬על חייגי כרי«‬
‫ומיתת בית דין ולא העשה ממהם וכל דדמי להם השונה תולה ו ‪:‬‬
‫^‬ ‫כפורים ‪9‬כסר ‪:‬‬
‫האומר אחמא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות השובה אחסא ויום נ שוי ?[‬ ‫נח‬
‫מכפר אץ יום כפורים מכפר ובפסיקתא רבה אמר שובה ישראל פ י ® ‪I‬‬
‫אלהיך ‪ .‬כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא גשבע עליהם אלא על החשיי®‬
‫שנאמר סי א ר גאס ה׳ אס אחסין במות הרשע א מרי הקב״ה לישראל ״® ‪I‬‬
‫מתביישים אהס למשוח חשובה הצני ראשון שב שנאמר כה אסר ה' הנני שנ ויי® ‪f‬‬
‫מי שאין בו חסא כ בי טל אומר הנני שב בני אדם על אחת כמס וכמה שצ^י‬
‫לעשות השובה שלימה > ואף העבירות שעשה מתחילה לא נזכדן לו עוד‬
‫לא תזכרנה לו הראשונות ולא סעלנה על לב ומבשרים לו שלום שנאמר שג^‬
‫לרחוק ולקרוב ‪ .‬ופירש רש״י שובה עד ‪ '0‬בעוד שהוא במדח הרחמים‪ .‬ו כ ד נ י‬
‫הוא מחקבל שנאמר וקחו עמכם דברים ולא עוד אלא הולך ריקם וחוזר שני^^‬
‫אסרו אליו כל תשא עין וקח סוב ‪ .‬דרש רבינו הקדוש גדולה התשובה טון‬
‫מהרהר למשוח חשובה מיד עולה לשני כהא הכבוד ‪ .‬שנאמר שובה עד ה׳ אלאז‬
‫אמר הקב״ה אפילו אס יש בכס עבירות עד כסא הכבוד אני מכפר ‪.‬‬
‫החם גדולה החשובה שמביאה רפואה לעולם שנאמר ארפא משובתם ומגעת‬
‫קלוג®‬ ‫כסא הכבוד ומקרבת הגאולה שנאמר שמרו משסע ומשו צדקה‬
‫ישועתי לבא וזדונות נעשו לשגגות שנאמר כי כשלת בעונך' ועבירות נעשי “‬
‫זכיות שנאמר ובשוב רשע מרשעתו עליהן מיה יחיה הרי שגס שנותיו פארפי!‬
‫לו בשביל ששב מהן ‪ .‬ואדם חועא בסעשים והקב״ה מ כ סי נ ד ב ט ס שנאסר זקיון‬
‫קקליב ט‬
‫וכאצו ייייייי‬
‫מוג וכאלו‬
‫שנאמר וקח מוב‬
‫לו עובה ‪n:\uu‬‬‫ומחזיק ׳<!‬
‫׳■!‬ ‫עמכם דברים ושובו‬
‫נדבה שנאמר ונשלמה סריס שפתינו אוהבם נדבה ‪ .‬ונאמר וקרעו לבככה וס•‬
‫בגדיכם אמר רי״בל אם קר עתס לבבכם בסשובה אין אתם קולעים בגדיכם‬
‫בניכם ועל בנותיכם כי חנון ורחום הוא ‪ .‬בסשיקתא רבה בפרשה רני ושמח®‬
‫אמר הקדוש ברוך מ א ‪ ,‬למלאכי השרת בואו ואודיע לכס צדקח כ‪5‬י שאני‬
‫סומק כמה יסוריס קשים בעולם הזה ובכל דור ודור כל שעה ושעה הבא®’‬
‫עליהם צרות רבות ולא בעמו בהם וקולין כצמן רשעים ואותי צדיק ואוסרי®‬
‫בלשון הזה אבל אנחנו חסאנו העוינו והרשענו וספענו ומרדנו ומרינו וסי®‬
‫סמצוחיך וסמשססיך הסוביס ולא שות לנו ואתה צדיק כנסת ישראל על כל הב®‬
‫עלינו כי אמח עשית ואנחנו הרשענו ולכן שלמה מקלס כנסת ישראל אשת חי״‬
‫מי ימצא ונאמר אס חומה היא וגו' ‪ .‬וסוג לומר אחר הוידזי עברנו מל‬
‫מצות‬
 ‫‪17‬‬ ‫יורה חטאים‬
‫‪ ,‬י משה וסל מצוס לא חפשה מכרנו טל כ ד חו ח ופל מיהוא ג״ד ‪ .‬מכרנו‬
‫! ^ ‪ ’,‬ןייה שבכתב ומל תורה שבעל סה שכחנו שמך מ לו ל ‪,.‬שכחנו מלכוהך‬
‫עלינו ועל אבותימ ‪.‬כי אמת עשית‬ ‫ואתה צדיק על כל הבא‬
‫ואנחנו הרשענו ‪:‬‬

‫נ ש ל מו ה ל כ ו ת י סו ד ת ש ו ב ה ‪ ,‬עו ד ה ו ס פ ת י‬ ‫י‬
‫ע ליו ד ב די ם נ ח מ ד י ם ב ק י ח ת ה ל ב ב ו ת נ צ מ די ם ‪:‬‬ ‫;‬

‫עוד מצאתי כחוב בסשר יורה המאיס ‪..‬של מ״ו החסיד הרב‬ ‫•‬
‫מוהרר מאיר רג״ל זצ״ל מורה צדק לק״ק סיורדא יע״א ‪.‬‬ ‫•‬
‫מלוקס סססרים אחרים וז״ל ‪:‬‬ ‫כתוב בצדו חשובות אלו‬

‫^ ל ק שמיסא עצמו ‪ .‬או שנשא מי שאסורה לו יתענה ע״ב ימים‬

‫הסלנין סני חגירו חקונו להכותו בחרוליס שהוא קוצין על כתיסו ולבו ‪.‬‬ ‫״‬
‫תעניות ‪ .‬המוציא מרשות לרשות גור ר ותולש שער »קנו‬ ‫״ יתענה‪ .‬רצ״ה‬
‫צריך תרס״ז תעניות ‪ .‬העושה מלאכה בי״כ או האוכל יתענה ס׳‬
‫לגיוס העושה מלאכה ני״מ יתמנה ע״ג חמניות סי שלא כיבד אביו ואמו‬
‫^ י י יתענה כיו תעניות ‪ .‬והמקלל אותם יתענה קס״ח סערו ת והמבזה אוחד‬
‫נ' הפניות ‪ .‬האוכל חמץ בססח יתענה כסנין חסץ ‪ .‬האוכל מאכלות‬
‫^ ו רו ת יתמנה כ פ רן מאכל ‪ .‬השותה יין נ^• צריך להתמנות ע״ג ח מניו ת‪.‬‬
‫^?לל חנירי בשם צריך קס״א חמניות ‪ .‬הגוזל חבירו יתענה צ׳ המרות‬
‫המבמל א' סד׳ מצות אלו ק״ש ציצית תפילין‬ ‫יתפנהשצ״א ס פ רו ת ‪.‬‬ ‫מג ף‬
‫מוד זה מצאתי וכשלתי סל הססר כי ה ס‬ ‫”*מלה צייך ס״א תפניות ‪.‬‬
‫לליקיה לבר אדם מנוסת צופים הרבה עניינים שייטה לדין חיבוע הקבר ‪:‬‬
‫כ ^י רין‬ ‫הפסוקים שבויחל משה בתעניות צינור דווקא‬ ‫״ ט למה כוסלץ‬
‫לכהן ולישראל וללוי אין טסלין לסי שהכהרס והישראלים חסאו בסגל‬
‫_מיים לא פשעו במגל כלל לכן אין צריך לכפול להם ‪ .‬שמח״ח פולס למסרע‬
‫‪ ,,‬ליא תלמידים חכמים מרבים שלום תס״לה ר״ת תפארת פז לראות הקב״ה ר״ל‬
‫״סמלה שאדם מתפלל בלב שלם מרוצה לפני הקב״ה סד שנעשה כחר לראשו‬
‫בשיר ה כ ט ד סהלתי תהי לראשך מסרס כו׳ סמני ״ת אומיוח ח״ה מנ״י‬
‫יסז ליתן צדקה לטני בעת הצום ‪ .‬בדנ״ר ה' שמים נמשו ר״ת במדת דין‬
‫אם מחוס וסד שרוך‪,‬‬ ‫ן כמדת רחמים ‪ .‬סתמספין בציצית ואח״כ תפילין רמז‬
‫י ; ״יאש ״ת ר״ס׳ בקול׳ ר ם׳ אברך׳ שם׳ יה׳ תמיד׳ ‪ .‬למה הרצועות של תפילין‬
‫״ס־ירוס וג ס התשילץ נעצסן לסי שזהו מורה על יחודו של הקב״ה כמו‬
‫מהגכע שחור איר מקבל שום צבע אחר וכל שאר הצנעי' אינן כן א״כ זו‬
‫ן ״ מ ע מיוחד שבנל הצבעים כך הקב״ה מיוחד בכל ג׳ מולמות דהיינו‬
‫בכלל ולמטה מן הארץ‬ ‫׳סמ^ה מהרקיע ולמפה מן הרקיע מד הארץ והארץ‬
‫״י תהום רבה כי ג ס שם יש הרבה יצורין ורוחוס ולילין וכמו כן הקב ’ ה מיוחד‬
‫ג׳ זמני׳ היה הוה ויהיה ‪ .‬ה טן לקראת ׳אלהיך ישראל ‪ .‬ר״ת ׳הצריך‬
‫׳לנקביו ׳אל ׳יתפלל ‪:‬‬ ‫‪u‬‬
‫׳ ‪ H D‬אנו אומרים בקידוש דשבת אשר קדשנו ובי״ס אשר בחר ‪ 3‬ט לפי‬
‫שזשבת קבועה וקיימה אבל ינ״פ חלויין בקביעות ב״ד והיינו אשר‬
‫נ ח י בנו דכתיב כי היא חכסתכש לעיני העמיס ‪ .‬למה אומרים בחול ושמור‬ ‫ן‬
‫ובשבת ‪.‬‬ ‫'‬
 ‫‪.‬‬ ‫יורה חטאים‬ ‫‪18‬‬
‫ונ שנס ופרוס לסי שבקב״ה רואה שהם משמרים השבת והוא משמר ‪6‬ום^‪.‬‬
‫ואץ צדכק שמור יוחר ‪ .‬בינ״י ר״ת 'גשכת 'יש ‪ /‬שמה ׳יחירס ‪ ,‬שנן‬
‫ל״ח ׳שינוי וגגדיס ‪/‬ןלגש ‪ :‬׳למשוח ׳אח 'השכח ׳לדורותס ר״גן לאסן^‬
‫יסמן שישב בשבח כאוהל שלו וג ם רמז למונח ת״ח כי האשה גקראא‬
‫וביח ‪ i‬שבומוח אינו אלא בימי א בידו רמז שהאומות לא רצו לקבל האורה * ;‬
‫במגילה ובשיר השירים לא נמצא השם בש־רוש לשי שסשדס הללו נאמיי י‬
‫ברמיזה ומדברים בנשים דרך חידה ל ק לא הוזכר ה' בהם בפירוש *‬
‫ישיר משה ל״ח ׳ים 'שפחה 'יוחר ^ א ח ה 'ממה ׳שראו ׳הנביאים ׳הרוס״ ‪I‬‬
‫‪ /‬שבורי ׳לב ל״ח »ל״ל רמז לפי שנחרפא מחל^ שיודח לומר הלל והודי׳ • ‪I‬‬
‫מנוכה י‬ ‫ארבפ כוסות מקרא ׳ מגילה נר‬ ‫ואמרה האשה אמן אמן ר״ס‬
‫מכאן סמך שהנשים חייבות' באלו ג׳ ‪ .‬נשים ר״ח ‪ /‬ר ׳שבח ׳ידליק ׳מנפוי‬
‫יום ‪ .‬מטכ״ה ר״ת ׳ ח ׳צרות ׳וחלב ׳כבית ׳הלל משיח ריח ׳מדליקי?‬

‫(‬
‫׳שמונת ׳ימי ׳מנוכה ‪ .‬נחמד למראה ל״ח גר חנוכה מ״ד ‪ .‬והמולם ש»ן‬
‫בראי׳ הנרות חנוכה שזוכרין הנכי ס שנפשה לאבותינו גמר׳א ר״ת ג ב ר «‬
‫׳מיכאל רפא״ל אורי״אל ‪ .‬מפמידיס הכלה לימין החסן וסמך לדבר נצבא'‬
‫שגל לימינך׳ ס״ס כל׳ה למה מסיבין החסן ט ס הכלה ג״ס תחת חוסה לסי‬
‫שנאמר נקבה חהבב גבר הר• ג׳ חיבות ‪ .‬למה נוהגים לקדש האשה נ פנ פ א‬
‫שאין בו אבן לפי שאבן אין נו שומא ואין דפחה פציו ופוד נאמר אא‬
‫במי נחתי לאיש ר״ח אכן לאיש נגימ׳ לא יש ר״ל לא יהא בו אכן‪ .‬למין‬
‫נוהגים לקדש האשה באצבמ ולא בשאר אצבפוס כשאתה מתחיל לסמח באגודל ‪i‬‬

‫‪I‬‬
‫מן חורח ה׳ חמימה וגו׳ אז יבא בכל ס פ ס השם על אצבפ פד הנחמדים מזהג ‪I‬‬
‫וטוד נאמר אצבע אלקים הוא ‪ .‬הולךרכיל מגלה כוד ר״ח מי״ס ר״ל מרם י‬
‫תהיה באחריתו של הולך יכיל ‪ .‬ה מנקר החולם נופל חלק א׳ מס׳ מחליו למדנו‬
‫מיפקב שאמר הכתוב ויאמר ליוסף הנה אביך מולה ומיד כשכא יוסף וישנ‬
‫ישראל פל ראש המסיה בגי״ נ״פ נמצא יוסף נפל חלק א' מם' וכתיב‬
‫ויחחזק ישראל נמצא שלא היה כ״כ חולה כמו מאז ‪ ,‬ועשית פמדי ספד ואמת‬
‫אמת י״ת ׳ארון מסה חכריכין אגל ריח אב אם אחיו אחותו אשתו ‪ .‬ב פ בחו ‪ • .‬ן‬
‫ל׳ ר״ל צריך כל אדם אחד מאלו להתאבל ל׳ יום עליהם ‪ .‬למה נוהגים‬
‫מינן רכז לדבר וחמת שס מרים ולא היה מיס לעדם ■‬ ‫לששוך המים בשיש כר‬
‫לשחות ‪ .‬פוד י״א שמלאך הסוה רוחן סכינו ‪ .‬מגן ר״ת 'ממין ‪ /‬ו ף ‪ /‬שמה מה־‬
‫שמשליכין משבים לאחוריהם ‪ .‬ולא לפניהם כשהולכים‪,‬מנית הקברוח ראיתי במדרש '‬
‫שהנשמה משחה לויה פ ד הקבר ואינה נירשיח לחזור פ ד שיחט הקהל רשות‬
‫זנשזירקין לאחודהן ^הו הרשות כלומר תלכי לסנוחיכי ‪ .‬אלו המצות אשר ציוה‬
‫מהר״ר ר׳ יודא חסיד זציל בן הקדוש ר׳ שמואל זיל בן ס הי ״י קלוניסום הזקן‬
‫בן מהי״ר יצחק בן אליעזר הגזול זצ״ל יש מהן לזרעו ויש מהן לכל‬
‫ישראל ואלו הן ‪:‬‬
‫ם צוואת ר׳ יסודה חסיד אין לקבר שצי סחים זה אצל זה שהיו שונאים זה‬
‫י ס זה בחייהם ט און להם ממחה יחד אין לחצוב קכר ולהניח פתוח אם‬
‫אין נותנץ בו הסה סכמוד יום ואס יניחנו פתוח עד הבוקר ביסים סועפים ימות‬
‫אחד מבני העיר אין להשיס ארון של מת פל ארון אחר שיש בו מת כבר ואס‬
‫ננשה בוודאי שימית אחד מנ ר הפיר בשוך פ' ימים לא)ס״א לא יאמז( אחד מילדיו‬
‫כשהוא סח כי לא ישאר לו אפי׳ אחד כשססהרין את הסת אין מהסכין הדף שימהרו‬
‫סליו כי סננ ה יש בדבר שמא ימות אחד תוך ג' ימים ‪ .‬צריך לראותי שלא יקפון‬
‫ה מ תי‬
 ‫‪19‬‬ ‫יורה חטאים‬
‫סמס אצבעות י ד כשנושאין המת מן הגיח ישוליזהר שלא יצא אדם ראשון ט הרוחוס‬
‫®לסתיס סשיעעוח כעולם לשמוע מה גזירה יצאת לעולם ולסעסים או ס ד ס לחיים‬
‫עסהס אם מתרצים או הוא או אחד מזרעו ימות אלא יש לומר להם כ מנו ר‬ ‫‪N‬‬
‫‪ 5‬לן לקכ״ה איני רוצה לכא עמכם ולא עם מתים א ח ד ם ולמחר ילך על ק בר ם ויחלוץ‬
‫י י ; ייגעציי וישתסח על קכרו וישכיעו כמו כן יאמר בענור הקכ״ה החסן כחיים שלא‬
‫עוד אחרי ואחר זרעי ולא אחר שום ישראל וכת ישראל לא אתם ולא‬ ‫יי‬
‫י !^״חכס ט חסן נעה״ז ולא כאותו העולם כן יאמר ג״ס כלא מנעלים ‪ .‬וי״א ג׳‬
‫[א ‪,‬׳‪ 1‬י«ס ויצום אותו היום ‪ .‬לאחר ששיהרו הס ח לא יניחו באותו המקום שמיהרוהו‬
‫י ! ך׳א ישכיבוהו כנגד פתח הכית לפנים ‪ p‬הכית ואם יש קברוח כעיר‬ ‫‪1‬‬
‫לעיר אחרת לקצור כי המתים ששוככים שם כו פ ט ם ט‬ ‫י ן י ׳ א יענרו המם‬
‫אחד ב׳ פנ מי ם ביום אחד אלא יכקש‬ ‫כזיון ‪ .‬לא ילך אדם נ ל קבר‬ ‫‪1‬וי‬
‫ןא ‪ 1‬יל רצוני ולא ישוב עוד עד לסחר ‪ .‬אין לקבל שום דבר סן המת בחלום‬
‫אומרים לאדם‬ ‫אדם שהיה חולה וה״ם אשה אם‬ ‫לו שום ד ב ר ‪.‬‬
‫אל ז ^ ל זה הילד שיש פה או קבל דבר אחד והוא רואה שאץ שום דבר‬
‫‪ F‬לומר לו סן לי ברצון ט הוא עצמו ימות אלא יאמר איני אוכל ‪ .‬כל‬
‫^גוכה על המת יוסר מדאי על סס אחר יבכה ‪ .‬ג׳ יפים לבכי ז' ימים‬
‫להשפד ל' ימיםלגיהוץ ולתספורת מכאן ואילך אסר ה ק ל ה אם אתה רחמני‬
‫לא יבנה אלם בית על קרקע כשלא עמד בו בנץ מעולם ‪.‬‬ ‫ייתר ממני כו׳ ‪.‬‬
‫יאס ‪,‬הוא אינו רוצה להניחו פנוי אז לא ישב בו שנה תמימה לא יעשה‬
‫אלם מרחץ בתוך ביתו ואם יעשה הבית יחרב אלא אס כן עישהו לרחק רבים‬
‫לא יבנה אדם ביתו ולשנות‬ ‫יי • לא יעשה אדם ביתו גבוה מבית הכנסת‬
‫גית מדרשו ט הוא קודש היה ‪ .‬לא ישא אדם בת אחיו או בת אחותו ‪ .‬לא ישא‬
‫אלם אשה ששמה כשם אמו או שסו כשם חמיו ‪ .‬ואם נ ‪ 5‬אס ישנה שס‬
‫סקוס ‪ .‬ל בני אלם ששק שוים לא יזדווגו יחד בילדהן‬ ‫האחד אולי ים‬
‫אם לזרעו או לכל אדם‬ ‫יעשו נשו אין ל ל ׳ ילדיק יחד חהו כסק‬ ‫ת״א לא‬
‫שר אחיות זו אחר זו‬ ‫ילא ישאו ל אחים ל ל ‪ 6‬חץת ולא ישא אדם‬
‫‪ p‬מצאתי ומסתמא ל אחים ל ל אחיות ג״כלזרעו לא‬ ‫ייווקא לזרש‬
‫ישאו ל אחים אשה ובתה ‪ .‬ולא ינשאו שר אחיות לאב ובנו ‪ .‬לא י ת ח ק‬
‫בת ובן ‪ .‬לא ישאו ל סורגים שקורץ‬ ‫א‪ 1‬ס ל פעמים סחבירו ‪ p‬ובת‬
‫פע־ף קינדר זו אס זו או להפך ‪ .‬לא ינשה רשואים לשני ילדיו יחד כי‬
‫לא יצליחו שני סוסות בשבת אחד אחד מהם יעני או ילך מ לו ח או ימות ‪.‬‬
‫^ין לצוד צבי לחוסה ט צבי לחופה צרה יגיד אחים נשואים לא ידורו בעיר‬
‫א׳ יחד ו מ י ק לדבר כי ישט אחים י ס דו וגו׳ ל בעלי בסיס לא ידורו בביס‬
‫א' אחד מ ה ם יער או ימו ס ג״ש ד׳ או ה׳ וכתב בספר חסידים בסיסן חע״ז‬
‫לשהשלשה שסוס שוים ‪ .‬לא יעשה חנירו סנדק לשר בניו אא״כ ס ס האחד ‪ ,‬לא‬
‫יניח אדם מלזקוק ע ם אשתו לילה שפגלה בה אדם האומר ד ‪ p‬שחוק או‬
‫‪ p‬ו ‪ p‬אפילו אסר פעם א׳ צריך‬ ‫דרך גז־ס לפשות‬ ‫דרך ליצנות או‬
‫ל ד ע ויסזור‬ ‫ילך אדם מביתו‬ ‫‪ .‬לא‬ ‫שימות‬ ‫ק קודם‬ ‫שיעשה ‪.‬‬
‫יעמוד לפני הביס לשאול פ ה שצריך‬ ‫איזה דבר רק‬ ‫לביתו אם שפח‬
‫לא ימשך מנעליו ביום שדעתו לילך לד ‪ . p‬לא ישב על מגלה ששמדס בספינה ‪.‬‬
‫וכן לא ירכב על סוס ‪,‬כשהוא עומד בתיך הספינה וי״א אף על דף שבולע‬
‫‪ .‬לאישחוס אדם אווזים בשבע ‪ .‬דש משפחה שסונעיס בסבת‬ ‫מהספינה לא ישב‬
‫‪ .‬לא יכתוב אדס על כשרו שלי הוא אלא יכתוב שסו עליו‬ ‫ועיקר הוא בשגס‬
‫בלי‬
 ‫״‬ ‫יורה חטאים‬ ‫‪20‬‬
‫בצי שלי הוא לא יגלח אדם היאש ולא הזקן בר״ח ן ק לא יסול צסררו ני*^!‬
‫לא יחון אדם ר נו י ונירים שאושיס בו להששמש כאןקן סקןס >ןצא י)יח או״‪1‬‬
‫לתקן שכיח כי סכנה גדולה כל עושה אלה ‪ .‬ו ק כל דנ ר שיטי יסירנו מן ה נ י ^‬
‫לא יקרא איש מזרעו אח ביו יודה ולא שמואל ‪ .‬פ ד כאן מצאתי צוואת ה ח ש ץ‬
‫הנ״ל זיל זכותו וזכות כל הצדקיס יעמדו לנו בכל צרכנו אכי״ר גנל״ך נשל®'■'‬
‫‪,‬‬ ‫צוואת רבי יהודה חסיד ז״ל ‪:‬‬

‫ת ם ונשלם בעזרת בורא עולם‬

‫‪:1:‬‬
‫כ ל המשכיל הירא את דבר ה' יכוין את עצמו לשלחן הערוך לשדו ל הו ח ת ולהגז‬
‫את המעשה אשר יעשה והדרך אשר ילך בה כי כל חעא ועון חשונייי‪.‬‬
‫‘י‬ ‫בצדו ‪ .‬גחסשה דרכינו ונחקורה ונשובה שובה ישראל ‪:‬‬
‫אי ת א בספר שני לוחות הברית דף קמיז במסכת פסחים בשם המקובל האליז’‬
‫ר׳ יהושע שקיבל מרבו ורבו מרבו כי האדם בשמה שמוציאין נשמחי‪.‬‬
‫השען עומד על ימינו לשפנו ואוסר לו כפור באלקי ישראל והנשמה מעא^‪.‬‬
‫ואפשר שיבא לידי הודאה ח׳ו מאי חקנתיה להנצל ממט יכוץ בי״ג עי ק ר ם *‬
‫ואס הוא אינו בשכלו או שאינו יודע על | פ ה יקראום לפניו בנו או אחיו אי‪.‬‬
‫אוהבו והוא יודה בהם ועוב לו כו' ע״ש ‪ *.‬וגס יכול ‪,‬לומר אוחו בפני משיא‬
‫כשהוא בריא ויועיל לו שאם לאחר אריכות ימים ושנים יס־חהו המקפרג צכסיי‬
‫באלקי ישראל אין בכך כלוס לסי שכבר מסר סודעא ‪:‬‬

‫ת פ ל ה זו מ תו קן ע״פ י״ג ע ק רי ם וג ם ע ל מ ס י ר ת מו ד ע א ‪:‬‬

‫י הי רצון מלסג ‪ 7‬יי אלהי ואלהי אבוחי האל הגדול הגבור והנורא אשר נידי‬
‫גשש כל חי ורוח כל בשר א־ש כשיגיע לאחר אריכות ימים ושנים בעיודאו‪.‬‬
‫י ח ב ^ שמו ‪ .‬פ ת פקודתי ברצון הפוב והפשופ ברחמיו ובחסדיו ובחמלתו' פלי‪.‬‬
‫ליפול ממני נשמתי שאהיה בעת הזאת בדעת צלולה ונכונה ומיושבת עלי ובנכלי^‬
‫כמאז ומקדם להיות דבוק ט ובאחדותו ב״ה ושלא לזוז מיראתו ואהבתו ‪.‬‬
‫עד יציאת נשמתי מגושי מד ומד בכלל ומקובלת עול מלכיתו ואחמתו עצי‪,‬‬
‫ומיושבת פלי להצדיק דינו'‬ ‫ה' אמד ושמו אחד י הי ה נ ס ק דעתי צלולה‬
‫ב״ה הוא אמת ודינו אמת וגזירותץ אמת ו הכל הוא״בחסד וברחמים עלי‪,‬‬
‫ואעשה לו רצוט ל ה ביראה ובאהבה כי הוא רב ו‪#‬ליפ ובאם שיהיה רצה‬
‫הבורא ב״ה רצינו הסוב והפשוס לאחר אריכת ימים ושנים בעבודתו יתברך‪,‬‬
‫שמו כשיגיע פת הזאת ויסרני ביסוריס קשים ושיהיה בלבול ו פייו ף הדעת‪.‬‬
‫ח״ו הריני מצדיק דינו הקדוש והפהור של חסד ורחמים עלי ואתה צדיק ■‬
‫מל כל הבא מלי כי אמת עשית ואני הרשעתי אמנם באם שיבא ס״ו‬
‫בעת הזאת המסיח והמדיח המקפרג הגדול יצרי הרע מנעורי להם ס ו ל ס ד ח‬
‫ולסתות אוחי ח״ו הלילה וסלילה לכפור בעוש״י יוצר״י ובורא״י סלך מלכי‬
‫המלכיה הקדוש ברוך הוא או בחירתו הקד־שה או במצוהיו הן מטת‬
‫שנכחב או שבעל‬ ‫מדרבק תורה‬ ‫או‬ ‫קבלה‬ ‫מדברי‬ ‫דאורייתא או‬
‫פ ה או מא*זה סייג וגדר ומשמרת למשמרת ח״ו הריני מוסר מודעה בצירוף ‪I‬‬
‫הקלה‬
 ‫‪21‬‬ ‫יורה חטאים‬
‫די;י ‪ 9‬םי ר «‬ ‫נ סוי ה בכל‬ ‫פדה קדושה כמודפס‬ ‫הקב״ה ושכינתיה ל פר כ ס‬
‫ייידעה שתקנו הז״ל שיהיה הפיתוי' והכתה ה היו שיסית ‪ n*T1‬אותי כל‪ 1‬ס ס‬
‫^אין וכחרס הנשבר בא ס שחיו אתרצה לו חלילה וחלילה מתוך שגיאה ובלבול‬
‫כל פמי ואין אד ס נ תפ ס פל צפרו אכל האסי<‬ ‫ימירוף הדפת ושכלי ולכי‬
‫מודס אני ל פר כ ס בהודאה גמורה שאני מאמין באלקיס הבורא יתברך שמו‬
‫ייהיא אחד יחיד ומיוסד ה׳ אחד ושמו אחד ואני מקבל פלי פול מלכותו‬
‫ן ^ ישראל ה׳ אלסינו ה׳ אחד ‪ .‬ברוך שם כבוד מלכותו לפולס ופ ד וה׳ ‪ 6‬להים‬
‫‘ אמת ותורתו אמס משה׳ עבדו נאמן ביתו אמת ותורה שבכתב סב מ״ ה אמס וכל‬
‫דקדוקי מציה אמת ואני‬ ‫אמס וכל‬ ‫מצות ד אודי ס׳ ומדברי קבל׳ ומדרבנן‬
‫חפיצה אל אחד אומרן‬ ‫שלם ובנפש‬ ‫^®ין בהס באמונה שלימס תיל בלב‬
‫בשום מצוה‬ ‫הוא ואין אני כופרמלילה וחלילה‬ ‫״יץ כל המפשיס ברוך‬
‫רק א ת‬ ‫גדולה מדאורייתא ומדברי קבלה ומדרבנן‬ ‫מהמצות ק פנ ה או‬
‫האלקים אני ירא ואר אוהב את ה ט ר א יתברך שמו ותורותיו ומצותיו ואנן‬
‫■®אמין בי״ג פי ק ד ס נכלל ונ פ ר ס שהטרא יתברך שסו הוא ראשץ והוא א ח ריי‬
‫זסכלעדיו אין אלקיס ושיש סכר סוב לצדיקי' לפולס הבא ופונש רע וסר ו־ ש פי ס‬
‫'®יהיה מחיית הסתים ב פ ס שיפלה רצון הבורא י ת ב ע שסו ובידו להסית‬
‫ילהח־ות ובביאת משיח והבורא יתברך שסו אינו גוף ולא דמות הגוך והוא‬
‫איי גדול ונורא מאוד אור קדוש וסהור אור קדמון אור צח אוי מצוחצח‬
‫איי ‪ 7‬ונקי אור סמיר ונפלס אור סשוס אץ סוף יגרוך הוא והוא חי וקיס‬
‫סקור מים חיים ה' וממנו תוצאות החיים ויקוייס בי מקרא שכתוב ואתם‬
‫סלבקים בה' אל קיכ ם חיים כולכם ה יו ם‪ .‬ונאסר כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך‬
‫אנוח חיים לחיים סובים ולשלום תכתבינו אלקיס חיים אמן ‪ .‬יהיו לרצון אסרי‬
‫פי והגיון לני לפנ ץ ה' צורי וגואלי ‪:‬‬