‫גי לוי ו כי סוי ב ל שון‬

‫מ א ת חיי ם נ ח מן בי אלי ק‬
‫ב נ י א ד ם זו ר י ם ב כ ל יו ם ל רו ח ‪ ,‬ב כוו נ ה ו ל פ י תו מ ם ‪ ,‬מ ל י ם ח מ ר י ם ח מ ר י ם ‪ ,‬או ת ן ו א ת צ רו פ י ה ן ה שו נ י ם ‪ ,‬ו ר ק מו ע ט י ם מ ה ם יו ד ע י ם או מ ע ל י ם ע ל ל ב‬
‫מ ה ה יו ה מ ל י ם ה ה ן ב י מ י ג בו ר ת ן ‪ .‬כ מ ה מ או ת ן ה מ ל י ם ל א ב או ל עו ל ם א ל א א ח ר י ח ב ל י ל י ד ה ק ש י ם ו מ מו ש כ י ם ש ל דו רו ת ה ר ב ה; כ מ ה מ ה ן ה ב ה י קו‬
‫כ ב ר ק י ם פ ת או ם ו ב ט י ס ה א ח ת ה א י רו עו ל ם מ ל א; ד ר ך כ מ ה מ ה ן נ מ ש כו ו ע ב רו מ ח נו ת מ ח נו ת ש ל נ ש מו ת ח יו ת ‪ ,‬נ ש מ ה הו ל כ ת ‪ ,‬נ ש מ ה ב א ה ‪ ,‬ו כ ל א ח ת‬
‫ה נ י ח ה א ח ר י ה צ ל ו ר י ח; ו כ מ ה מ ה ן ש מ שו נ ר ת י ק י ן ל מ כ נ י ס מו ס ד ק ו מו ר כ ב מ או ד ש ל מ ח ש בו ת ע מו קו ת ו ה ר ג שו ת נ ע לו ת ב צ רו פ י ה ן ו ב צ רו פ י ‪-‬‬
‫צ רו פ י ה ן ה נ פ ל א י ם ב יו ת ר ‪ .‬י ש מ ל י ם – ה ר ר י א ל ‪ ,‬ו מ ל י ם – ת הו ם ר ב ה ‪ .‬י ש ש ב מ ל ה ק ט נ ה א ח ת נ ג נ ז ה כ ל ת מ צ י ת ח י י ה ‪ ,‬כ ל ה ש א ר ת נ פ ש ה ש ל ש י ט ה‬
‫פ י לו סו פ י ת ע מו ק ה ‪ ,‬ס ך ‪ -‬ה כ ל ש ל ח ש בו ן עו ל ם ש ל ם ‪ .‬י ש מ ל ה ש ה כ ר י ע ה ב ש ע ת ה ע מ י ם ו א ר צו ת ‪ ,‬מ ל כ י ם ה ק י מ ה מ כ ס או ת ם ‪ ,‬מו ס דו ת א ר ץ ו ש מ י ם‬
‫ה ר ג י ז ה ‪ .‬ו ה נ ה ב א יו ם ו ה מ ל י ם ה ה ן י ר דו מ ג דו ל ת ן ו הו ש ל כו ל שו ק ‪ ,‬ו ע ת ה ב נ י א ד ם מ ג ל ג ל י ם ב ה ן מ תו ך ש י ח ה ק ל ה כ מ י ש מ ג ל ג ל ב ע ד ש י ם ‪.‬‬

‫ה י ש ל ת מו ה ע ל כ ך ? א י ן מ ה ר ה ר י ם א ח ר י מ י דו ת ה ט ב ע ‪ .‬כ ך מ נ ה גו ש ל עו ל ם‪ :‬מ ל י ם עו לו ת ל ג דו ל ה ו מ ל י ם יו ר דו ת ו נ ע שו ת חו ל י ן ‪ .‬ו ב ע י ק ר ה ד ב ר ‪ ,‬ה ר י‬

‫א י ן ל ך ב ל שו ן מ ל ה ק ל ה ש ל א ה י ת ה ב ש ע ת ל י ד ת ה ג י לו י נ פ ש י ע צו ם ו נו ר א ‪ ,‬נ צ חו ן ג דו ל ו נ ש ג ב ש ל ה רו ח ‪ .‬ב ש ע ה ש נ ד ה ם ‪ ,‬ל מ ש ל ‪ ,‬א ד ם ה ר א שו ן‬
‫מ ק ו ל ה ר ע ם – “ ק ו ל ה' ב כ ו ח ‪ ,‬ק ו ל ה' ב ה ד ר ” – ו ב נ פ ל ו ע ל פ נ י ו ‪ ,‬מ ו כ ה ת מ ה ו ן ו א ח ו ז ח ר ד ת א ל ה י ם ‪ ,‬פ ר צ ה א ז מ פ י ו מ א ל י ה – נ א מ ר ‪ ,‬ב ח י ק ו י ל ק ו ל‬
‫הטבע – מין הברה פראית‪ ,‬מעין שאגת חיה‪ ,‬קרובה לקול “ְרְר” – זה הנמצא בשמות הרעם של הרבה לשונות – האם לא הביאה קריאה פראית‬
‫זו ג או ל ה ג דו ל ה ל נ פ שו ה נ ד ה מ ת ? ה א ם ב ק ר י א ה זו ‪ ,‬ה ד נ פ ש ש נ ז ד ע ז ע ה ל כ ל מ ע מ ק י מ צו לו ת י ה ‪ ,‬נ ת ג ל ה מ ג בו ר ת ה י צ י ר ה מ ח ר ד ת ה ו מ צ ה ל ת נ צ חו נ ה‬
‫בשעור פחות מאלה המתגלות ב“דבור מוצלח” בעל תוכן נשגב‪ ,‬שעלה ביד אחד החוזים הגדולים בשעת עלית נשמה? האם באותה הברה קלה‪,‬‬
‫ג ר ג ר ה מ ל ה ה ע ת י ד ה ‪ ,‬ל א נ כ ר כ ה מ ס כ ת פ ל א י ם ש ל ה ר ג שו ת ב ר א ש י ת ‪ ,‬ה ר ג שו ת ע זו ת ב ח דו ש ן ו כ ב י רו ת ב פ ר או ת ן ‪ ,‬מ ע י ן ח ר ד ה ‪ ,‬פ ח ד ‪ ,‬ה ש תו מ מו ת ‪,‬‬
‫הכנעה‪ ,‬התפעלות‪ ,‬התעוררות לעמוד על נפשו ועוד ועוד כאלה? ואם כן הוא‪ ,‬האם לא היה אדם הראשון ברגע זה אף הוא ַציָר וחוזה נשגב‪ ,‬בורא‬
‫ע ל פ י א י נ טו א י צ י ה נ י ב ש פ ת י ם ‪ ,‬ו נ י ב נ א מ ן מ או ד – ע ל כ ל פ נ י ם ל ג ב י ע צ מו – ל ז ע זו ע י ם נ פ ש י י ם ע מו ק י ם ו מ סו ב כ י ם ? ו כ מ ה מ ן ה פ י לו סו פ י ה ה ע מו ק ה ‪,‬‬
‫מ ן ה ג לו י ה א ל ה י – כ מו ש כ ב ר ה ע י ר ע ל ז ה ח כ ם א ח ד – ה י ה ב ד בו ר ה ק ל “ א נ י ” ש הו צ י א א ד ם ה ר א שו ן מ פ יו ? ו א ף ע ל פ י כ ן ‪ ,‬ה נ ה ע י נ י נו ה רו או ת‬
‫ש מ ל י ם א ל ה ‪ ,‬ו ר בו ת א ח רו ת כ יו צ א ב ה ן ‪ ,‬עו מ דו ת מו ב ל עו ת ב ל שו ן – ו ל א כ לו ם ‪ .‬ה נ פ ש כ מ ע ט ש א י נ ה נ פ ג ע ת מ ה ן ‪ .‬תו כ ן נ א כ ל ו כ ח ן ה נ פ ש י פ ג או נ ג נ ז‬
‫ו ר ק ק ל י פו ת י ה ן ‪ ,‬ש הו ש ל כו מ ר שו ת ה י ח י ד ל ר שו ת ה ר ב י ם ‪ ,‬ע ד י ן עו מ דו ת ב ל שו ן ו מ ש מ שו ת או ת נו ש מו ש ר פ ל ק ט י ב י ו מ רו ש ל ב ג בו לו ת מ צו מ צ מ י ם‬
‫ש ל ה ג יו ן ו מ ש א ו מ ת ן ח ב ר ת י ב תו ר ס מ נ י ם ח י צ ו נ י ם ו ה פ ש טו ת ל ד ב ר י ם ו ל מ ר או ת ‪ .‬ה ד ב ר ה ג י ע ל י ד י כ ך ‪ ,‬ש ל שו ן ה א ד ם נ ע ש ת ה כ ש ת י ל שו נו ת ‪,‬‬
‫שנבנות זו מחרבן זו‪ :‬לשון פנימית‪ ,‬לשון היחוד והנפש‪ ,‬שהעיקר בה‪ ,‬כמו במוסיקה‪ ,‬ה“איך”‪ ,‬לחוד ‪ -‬במדור השירה‪ ,‬ולשון חיצונית‪ ,‬לשון‬
‫ההפשטה וההכללה‪ ,‬שהעיקר בה‪ ,‬כמו במתימטיקה‪ ,‬ה“מה”‪ ,‬לחוד – במחיצת ההגיון‪ .‬ומי יודע‪ ,‬אולי כך יפה לאדם‪ ,‬שיהא יורש את קליפת המלה‬
‫ב ל א תו כ ה ‪ ,‬כ ד י ש י ה א מ מ ל א ה ‪ ,‬או מו ס י ף ב ה ‪ ,‬כ ל פ ע ם מ כ חו ש לו ו מ ז ר י ח ב ה מ או ר נ פ שו הו א ‪ .‬רו צ ה א ד ם ב ק ב ש לו ‪ ,‬ו א לו ע מ ד ה ה מ ל ה ה ד בו ר י ת‬
‫כ ל י מ י ה ב מ לו א כו ח ה ו ז ה ר ה ה ר א שו ן ‪ ,‬א לו ה י ת ה מ לו ת ה ת מ י ד כ ל או ת ה ה פ מ ל י א ש ל ה ר ג שו ת ו מ ח ש בו ת ש נ ק ש רו ב ה ב י מ י ג בו ר ת ה ‪ ,‬א פ ש ר ש ל א‬
‫ה י ה שו ם “ ח י מ ד ב ר ” מ ג י ע ל עו ל ם ל י ד י ג י לו י ע צ מו תו ו או ר נ פ שו ש לו ‪ .‬סו ף סו ף כ ל י ר י ק ן מ ח ז י ק ו מ ל א א י נו מ ח ז י ק ‪ ,‬ו מ ה א ם ה מ ל ה ה ר י ק נ י ת‬
‫מ ש ע ב ד ת‪ ,‬ה מ ל א ה ל א כ ל ש כן‪.‬‬

‫ע ל מ ה י ש ל ת מו ה ? ע ל או תו ר ג ש ה ב ט חו ן ו ע ל או ת ה קו ר ת ה רו ח ש מ לו י ם א ת ה א ד ם ב ד בו רו ‪ ,‬כ א לו הו א מ ע ב י ר ב א מ ת א ת מ ח ש ב תו או א ת‬
‫ה ר ג ש תו ה מו ב ע ת ע ל מ י מ נו חו ת ו ד ר ך ג ש ר ש ל ב ר ז ל ‪ ,‬ו הו א א י נו מ ש ע ר כ ל ל ‪ ,‬ע ד כ מ ה מ רו פ ף או תו ה ג ש ר ש ל מ ל י ם ‪ ,‬ע ד כ מ ה ע מו ק ה ו א פ ל ה‬
‫ה ת הו ם ה פ תו ח ה ת ח ת יו ו ע ד כ מ ה י ש מ מ ע ש ה ה נ ס ב כ ל פ ס י ע ה ב ש לו ם ‪.‬‬

‫ה ר י ה ד ב ר ב רו ר ‪ ,‬ש ה ל שו ן ל כ ל צ רו פ י ה א י נ ה מ כ נ י ס ה או ת נו כ ל ל ל מ ח י צ ת ם ה פ נ י מ י ת ‪ ,‬ל מ הו ת ם ה ג מו ר ה ש ל ד ב ר י ם ‪ ,‬א ל א א ד ר ב ה ‪ ,‬ה י א ע צ מ ה‬

‫חו צ צ ת ב פ נ י ה ם ‪ .‬מ חו ץ ל מ ח י צ ת ה ל שו ן ‪ ,‬מ א חו ר י ה פ ר גו ד ש ל ה ‪ ,‬רו חו ש ל ה א ד ם ה מ עו ר ט ל ת מ ק ל י פ ת ה ה ד בו ר י ת ‪ ,‬א י נ ה א ל א תו ה ה ו תו ה ה ת מ י ד ‪ .‬א י ן‬
‫ֹאמר ואין דברים‪ ,‬אלא תהיה עולמית; “מה” נצחי קפוא על השפתים‪ .‬באמת אין מקום אפילו לאותו “מה”‪ ,‬שיש במשמעו כבר תקוה לתשובה‪,‬‬
‫א ב ל מ ה י ש ש ם ? – “ ב ל י מ ה – ב לו ם פ ה מ ל ד ב ר ” ‪ .‬א ם ב כ ל ז א ת ה ג י ע ה א ד ם ל י ד י ד בו ר ו ד ע תו מ ת ק ר ר ת בו ‪ ,‬א י ן ז ה א ל א מ גו ד ל פ ח דו ל ה ש א ר ר ג ע‬
‫אחד עם אותו ה“תהו” האפל‪ ,‬עם אותה ה“בלימה” פנים אל פנים בלי חציצה‪“ .‬כי לא יראני האדם וחי” – אומר התהו‪ ,‬וכל דבור‪ ,‬כל נדנוד של‬
‫ד בו ר ‪ ,‬הו א כ סו י מ ש הו ע ל קו ר טו ב ש ל “ ב ל י מ ה ” ‪ ,‬ק ל פ ה סו ג ר ת ב תו כ ה ט פ ה א פ ל ה ש ל “ ת י קו נ צ ח י ” ‪ .‬ש ו ם מ ל ה א י ן ב ה ב ט ו ל ה ה ג מ ו ר ש ל ש ו ם‬
‫שאלה‪ ,‬אבל מה יש בה? – כסויה‪ .‬אין נפקא מינה מה היא אותה המלה‪ ,‬החליפוה באחרת‪ ,‬ובלבד שיהא בה לפי שעה כדי כסוי וחציצה‪ .‬שתי‬
‫א ח יו ת צו ר רו ת ‪ ,‬מ ש ת י ק צוו ת מ ק ב י לו ת ‪ ,‬ה מו ס י ק ה ה א ל מ ת ו ה מ ת י מ ט י ק ה ה מ ס מ נ ת מ ע י דו ת כ א ח ת ע ל ה מ ל ה ‪ ,‬ש ה י א “ ל או דו ק א ” ‪ ,‬ש א י נ ה א ל א מ י ן‬
‫ר ק מ ה ת הו; א ל א כ ש ם ש ה גו פ י ם נ ע ש י ם מו ר ג ש י ם ל ע י ן ו מ סו י מ י ם ב מ צ ר י ה ם ע ל י ד י ש ה ם חו צ צ י ם ב מ קו מ ם ב פ נ י ה או ר ‪ ,‬כ ך ה מ ל ה מ ק ב ל ת י שו ת ה‬
‫דו ק א ע ל י ד י כ ך ‪ ,‬ש ה י א סו ת מ ת כ נ ג ד ה נ ק ב ק ט ן מ או תו ה ת הו ו חו צ צ ת ב פ נ י א פ ל תו ‪ ,‬ש ל א ת ה א זו מ פ ע פ ע ת ו יו צ א ת ע ל י ה ל ט ש ט ש א ת ת חו מ י ה ‪.‬‬
‫ה יו ש ב י ח י ד י ב א שו ן ח ש ך ו א פ ל ה ו מ ר ת ת ‪ ,‬מ ש מ י ע קו לו ל א ז נ יו‪ :‬קו ר א א ת “ ש מ ע ” או מ צ פ צ ף ב ש פ ת יו ‪ .‬ל מ ה ? “ ס ג ו ל ה ” ה י א ל ה ס י ח ד ע ת ו ו ל ה פ י ג‬
‫פ ח ד ו ‪ .‬ו כ ך ה מ ל ה ה ד בו ר י ת – או ש ט ה ש ל מ ה ש ל מ ל י ם – כ ח ה א ף ה י א ל א ב ת כ נ ה ה מ פו ר ש – א ם ב כ ל ל י ש כ ז ה – א ל א ב ה ס ח ה ד ע ת ה כ רו ך ב ה ‪.‬‬
‫ה ע ל מ ת ה ע י ן ה י א סו ף סו ף ה מ ק ל ט ה ק ל ו ה נו ח ב יו ת ר ‪ ,‬א ף א ם מ דו מ ה ‪ ,‬מ פ נ י ה ס כ נ ה ‪ ,‬ו ב מ קו ם ש פ ק י ח ת ה ע י נ י ם ה י א גו פ ה ה ס כ נ ה ‪ ,‬ה ר י א י ן ל ך ג ם‬
‫מקלט בטוח הימנה‪ ,‬ו“יפה עשה משה שהסתיר פניו”‪ .‬ומי יודע‪ ,‬אולי באמת הדבור שמבראשית נזרק לא מבין שנים‪ ,‬בין אדם לחברו‪ ,‬בתור כלי‬
‫ש ר ת ח ב ר ת י ‪ ,‬מ ע י ן ד בו ר ש ל א ל ש מו ‪ ,‬א ל א דו ק א מ פ י ה א ד ם ה יו ש ב י ח י ד י ‪ ,‬ב י ן א ד ם ל ע צ מו ‪ ,‬ב תו ר צו ר ך נ פ ש י ‪ ,‬מ ע י ן ד בו ר ל ש מו ג ר י ד א ‪ ,‬ב ח י נ ת‬
‫“ ב תו כ י י ש תו מ ם רו ח י ו ע ם ל ב ב י א ש י ח ה ” … ל א נ ת ק ר ר ה ד ע תו ש ל א ד ם ה ר א שו ן ע ד ש ה ש מ י ע א ת ע צ מ ו ל א ז נ יו ‪ .‬ו או ל ם או תו ה קו ל ש מ ב ר א ש י ת‬
‫שהעלה את הכרת האדם ממצולת התהו – הוא עצמו עמד פתאום כקיר מבדיל בין האדם ובין מה ש“מעבר הלז”‪ ,‬כמי שאומר‪ :‬מעתה‪ ,‬אדם‪ ,‬יהיו‬
‫פניך מכוונים רק כלפי מה ש“מכאן ואילך”‪ .‬אחריך אל תביט וב“מופלא” אל תציץ‪ ,‬ואם תציץ‪ - ,‬לא תועיל‪ ,‬כי לא יראה האדם את ה“תהו”‬
‫פנים אל פנים וחי‪ .‬חלום שנשכח – לא יָזכר עוד‪ .‬אל ה“תהו” תשוקתך‪ ,‬והדבור ימשול בך‪.‬‬

‫ובאמת אין “הדעה והדבור” שולטים אלא במה ש“מכאן ואילך” בד' אמות של מקום וזמן‪ .‬אך בצלם יתהלך איש‪ ,‬וככל אשר יתקרב אל האור‬
‫המדומה שלפניו‪ ,‬כן יגדל הצל מאחריו וכן לא ימעט האפל מכל סביבותיו‪“ .‬מכאן ואילך” אולי יש ליַשב את הכל‪ :‬בדוחק או ברווחה‪ ,‬אבל יש‬
‫לישב‪ .‬העיקר‪ ,‬שלא ישאר חלל ה“דעה” של האדם רגע אחד פנוי בלא מלים צפופות ורצופות זו אצל זו כקשקשי השריון‪ ,‬ללא ריוח בינתים‬
‫כ חו ט ה ש ע ר ה ‪ .‬נ ר ה ד ע ה ו ה ד בו ר – ה ג ח ל ת ו ה ש ל ה ב ת – נ ר ת מ י ד ל א י כ ב ה ‪ .‬ו או ל ם או תו ה ש ט ח ש ל “ מ כ א ן ו א י ל ך ” ‪ ,‬ה ש רו י ב ת חו ם ה או ר ה מ דו מ ה‬
‫– סוף סוף במה נחשב הוא לעומת ים האין סוף של אפל העולמים הנשאר עדין‪ ,‬ושישאר תמיד‪ ,‬מבחוץ‪ .‬וסוף סוף הלא דוקא אותה האפלה‬
‫ה נ צ ח י ת ‪ ,‬זו ה מ ט י ל ה א י מ ה כ ל כ ך – ה ל א ה י א ה י א ל ב ד ה ש מו ש כ ת א ל י ה כ ל י מ י עו ל ם א ת ל ב ה א ד ם ב ס ת ר ו מ עו ר ר ת בו ג ע גו ע י ם כ מו ס י ם ל ה צ י ץ‬
‫ב ה ר ג ע ק ט ן ‪ .‬ה כ ל י ר א י ם מ מ נ ה ו ה כ ל נ מ ש כ י ם ל ה ‪ .‬ב מו פ י נו נ ב נ ה ע ל י ה מ ח י צו ת ש ל מ ל י ם מ ל י ם ו ש י טו ת ש י טו ת ל ה ע ל י מ ה מ ן ה ע י ן ‪ ,‬ו מ י ד ה צ פ ר נ י ם‬
‫חוטטות וחוטטות באותן המחיצות‪ ,‬כדי לפתוח בהן אשנב קטן‪ ,‬סדק כל שהוא‪ ,‬ולהציץ דרך שם רגע אחד אל מה ש“מעבר הלז”‪ .‬אולם אהה‪ ,‬שוא‬
‫י ג י ע ת א ד ם ! בו ב ר ג ע ש ה ס ד ק נ פ ת ח ל כ או ר ה – ו ה נ ה ח צ י צ ה א ח ר ת ‪ ,‬ב ד מו ת מ ל ה או ש י ט ה ח ד ש ה ‪ ,‬עו מ ד ת פ ת או ם ב מ קו ם ה י ש נ ה ו חו ס מ ת שו ב א ת‬
‫ה ע ין‪.‬‬

‫ו כ ך א י ן ל ד ב ר סו ף ע ד ה עו ל ם ‪ .‬מ ל ה הו ל כ ת ו מ ל ה ב א ה ‪ ,‬ש י ט ה עו ל ה ו ש י ט ה יו ר ד ת – ו ה “ ת י קו ” ה י ש ן ו ה נ צ ח י ב ע י נו עו מ ד ‪ ,‬ל א י ש ת נ ה ו ל א י ת מ ע ט ‪.‬‬

 ‫נ ת י נ ת ש ט ר ע ל ה חו ב ‪ ,‬או ר ש י מ תו ב פ נ ק ס ‪ ,‬א י נ נ ה עו ד פ ר עו ן ה חו ב; פו ר ק ת ה י א ר ק ל פ י ש ע ה א ת מ ש או מ ע ל ה ז כ רו ן ו ל א יו ת ר ‪ .‬ו הו א ה ד י ן ב ד בו ר‬
‫ההחלטי‪ ,‬כלומר‪ ,‬בקריאת שם וקביעת סדרים וסיָגים למראות ולצרופיהם‪ .‬שום תשובה לשאלת המהות אינה מובלעת ועומדת ממילא בדבור‬
‫ס ת ם ‪ .‬א פ י לו ד בו ר ש ל ת שו ב ה ב ה ד י א א ף הו א א י נו ב א מ ת א ל א נו ס ח א ח ר ש ל ה ש א ל ה ע צ מ ה ‪ “ ,‬ב ת מ י ה ” מ תו ר ג ם “ ב נ י חו ת א ” ‪ ,‬ס ג נו ן ש ל כ סו י‬
‫במקום הגלוי‪ .‬אלו באנו להפשיט את ה“תוך” הגמור‪ ,‬האחרון‪ ,‬של כל המילים והשיטות‪ ,‬סוף סוף‪ ,‬אחרי מיצוי אחרון‪ ,‬לא יעלה בידנו אלא שם‬
‫אחד הכולל את הכל שם בן ב' אותיות‪ .‬ואיזהו? עוד הפעם אותו “מה” הנורא‪ ,‬שמאחוריו עומד איזה “איקס” עוד נורא ממנו – ה“בלימה”‪ ,‬אבל‬
‫בו ח ר ה א ד ם ל פו ר ר א ת חו בו ל פ רו ר י ם ק ט נ י ם ‪ ,‬ב ת קוו ת שו א ל ה ק ל ב כ ך א ת ה פ ר עו ן ‪ ,‬ו כ ש א י ן ה ת קו ה מ ת ק י י מ ת הו א מ ח ל י ף מ ל ה ב מ ל ה ‪ ,‬ש ט ה‬
‫בשטה‪ ,‬כלומר‪ ,‬נותן שטר חדש תחת הישן ודוחה או מרחיב לעצמו את זמן הפרעון‪ .‬בין כך ובין כך – והחוב אינו בא לידי גוַביְנא לעולם‪.‬‬

‫מלה או שטה יורדת איפוא מגדולתה ומפנה מקומה לאחרת לא מפני שהורע כחה לגלות‪ ,‬להאיר‪ ,‬לבטל את ה“תיקו”‪ ,‬מקצתו או כולו‪ ,‬אלא דוקא‬
‫ל ה פ ך‪ :‬ל פ י ש נ ש ח ק ה ה מ ל ה או ה ש ט ה מ רו ב מ עו ך ו מ ש מו ש ו ח טו ט ו א י ן ב ה עו ד כ ד י כ סו י ו ה ע ל מ ה י פ ה ‪ ,‬ו מ מ י ל א א י ן ב ה עו ד כ ד י ה ס ח ה ד ע ת ל פ י‬
‫שעה‪ .‬האדם מציץ רגע בסדק שנפתח‪ ,‬ולפחדו הגדול מוצא והנה שוב ה“תהו” האיום לפניו‪ ,‬והוא קופץ וסותם לפי שעה את הסדק – במלה‬
‫חדשה כלומר‪ ,‬אוחז ב“סגולה” הבדוקה לו מכבר‪ ,‬מאחותה הקודמת‪ ,‬כמסיחה את הדעת לפי שעה – והוא ניצול מן הפחד‪ .‬ואל תתמה! ה“סגולה”‬
‫מועלת למאמינים בה‪ ,‬שהרי האמונה עצמה אף היא אינה אלא הסח הדעת‪ .‬האין דוגמא קרובה לזה בין ה“מדברים” עצמם? אדם‪ ,‬כל זמן שהוא‬
‫ח י ו שו א ף ו מ ת נו ע ע ו פו ע ל – מ מ ל א ח ל ל ‪ ,‬ו ה כ ל מו ב ן ‪ ,‬ל כ או ר ה; “ ה כ ל א ת י ש פ י ר ” ‪ .‬כ ל ש ט ף ה ח י י ם ‪ ,‬כ ל ת כ נ ם – א י נ ה א ל א ה ש ת ד לו ת ר צו פ ה ‪ ,‬י ג י ע ה‬
‫ב ל ת י פו ס ק ת ש ל ה ס ח ה ד ע ת ‪ .‬כ ל ר ג ע ש ל “ ר ד י פ ה א ח ר י … ” הו א ב או תו ר ג ע ג ם “ פ ל י ט ה מ ן … ” – ו ז ה ‪ ,‬ר ק ז ה ‪ ,‬כ ל ש כ רו ‪ .‬ש כ ר ר ד י פ ה – פ ל י ט ה ‪.‬‬
‫ה רו ד ף מו צ א כ ל ר ג ע א ת ס פו קו ל פ י ש ע ה ל א ב מ ה ש ה ש י ג א ל א ב מ ה ש נ מ ל ט ‪ ,‬ו הו א ה נו ת ן לו צ ל ש ל קו ר ת רו ח ו ב ט חו ן ל פ י ש ע ה ‪ “ .‬כ י מ י א ש ר‬
‫י חו ב ר א ל כ ל ה ח י י ם י ש ב ט חו ן ” ‪ .‬א ך ה נ ה מ ת ה א ד ם – ו ה ח ל ל נ ת רו ק ן ‪ .‬א י ן מ ה ש י ס י ח א ת ה ד ע ת – ו ה מ ח י צ ה נ ס ת ל ק ה ‪ .‬ה כ ל נ ע ש ה פ ת או ם ב ל ת י‬
‫מובן‪ .‬ה“איקס” הנעלם משתרבב לפנינו שוב בכל מורא קומתו – ואנו יושבים לפניו רגע אחד על הארץ באפלה אבלים ודומם כאבן‪ .‬אבל רק רגע‬
‫א ח ד ‪ ,‬ל פ י ש ש ר ש ל ח י י ם מ ק ד י ם ס ת י מ ה ל פ ת י ח ה ‪ ,‬ו הו א מ ז מ י ן ל נו מ י ד “ ס גו ל ה ” ח ד ש ה ל ה ס י ח ב ה א ת ה ד ע ת ו ל ה פ י ג א ת ה פ ח ד ‪ ,‬ו ע ד ש ל א נ ס ת ם‬
‫ה גו ל ל ע ל ה מ ת – ו כ ב ר נ מ צ א או תו ה ח ל ל ש נ ת רו ק ן ס תו ם שו ב ב א ח ת מ ן ה מ לו ת ‪ ,‬ת ה א זו ש ל ה ס פ ד ‪ ,‬ש ל ת נ חו מ י ן ‪ ,‬ש ל פ י לו סו פ י ה או ש ל א מו נ ה‬
‫ב ה ש א ר ת ה נ פ ש ו כ דו מ ה ‪ .‬ה ר ג ע ה מ סו כ ן ב יו ת ר – ג ם ב ד בו ר ו ג ם ב ח י י ם – א י נו א י פו א א ל א ז ה ש ב י ן כ סו י ל כ סו י ‪ ,‬כ ש ה ת הו מ נ צ נ ץ ‪ ,‬א ב ל ר ג ע י ם‬
‫כ א ל ה מ ע ט י ם מ א ו ד ג ם ב ש ג ר ת ה ל ש ו ן ו ג ם ב ש ג ר ת ה ח י י ם ‪ ,‬ו ע ל פ י ר ו ב ב נ י א ד ם מ ד ל ג י ם ע ל י ה ם ו א י נ ם מ ר ג י ש י ם ‪ .‬ש ו מ ר פ ת א י ם ה' ‪.‬‬

‫ומכל האמור יוצא הבדל גדול שבין לשון בעלי פרוזה ללשון בעלי שירה‪ .‬הללו‪ ,‬בעלי הפשט‪ ,‬סומכים עצמם על ה“צד השוה” ועל המשותף‬
‫ש ב מ ר או ת ו ב מ ל י ם ‪ ,‬ע ל ה ק בו ע ו עו מ ד ב ל שו ן ‪ ,‬ע ל ה נו ס ח ה מ קו ב ל – ו ל פ י כ ך ה ם עו ב ר י ם א ת ד ר כ ם ב ל שו ן ב ט ח ‪ .‬ל מ ה ה ם דו מ י ם ? ל מ י ש עו ב ר א ת‬
‫ה נ ה ר ע ל פ נ י ק ר ח מו צ ק ‪ ,‬ע שו י מ ק ש ה א ח ת ‪ .‬ר ש א י ו י כו ל הו א ז ה ל ה ס י ח א ת ד ע תו ל ג מ ר י מ ן ה מ צו ל ה ה מ כו ס ה ‪ ,‬ה שו ט פ ת ת ח ת ר ג ל יו ‪ .‬ו א ל ה‬
‫שכנגדם‪ ,‬בעלי הרמז‪ ,‬הדרש והסוד‪ ,‬רדופים כל ימיהם אחרי “הצד המיֵַחד” שבדברים‪ ,‬אחרי אותו המשהו הבודד‪ ,‬אחרי אותה הנקודה‪ ,‬שעושה‬
‫א ת ה מ ר או ת – ו צ רו פ י ה ל שו ן ה מ כוו נ י ם ל ה ן – כ ח ט י ב ה א ח ת ב עו ל ם ‪ ,‬א ח ר י ה ר ג ע ב ן ה ח לו ף ש א י נו נ ש נ ה עו ד ל עו ל מ י ם ‪ ,‬א ח ר י נ ש מ ת ם ה י ח י ד ה‬
‫ו ס גו ל ת ם ה ע צ מ י ת ש ל ה ד ב ר י ם ‪ ,‬כ פ י ש נ ק ל טו א לו ב ר ג ע י דו ע ב נ פ ש רו א י ה ם; ו ל פ י כ ך מו כ ר ח י ם ה ל לו ל ב רו ח מ ן ה ק בו ע ו ה דו מ ם ב ל שו ן ‪ ,‬ה מ ת נ ג ד‬
‫ל מ ט ר ת ם ‪ ,‬א ל ה ח י ו ה מ ת נו ע ע ש ב ה ‪ .‬א ד ר ב ה ‪ ,‬ה ם ע צ מ ם מ חו י ב י ם ל ה כ נ י ס ב ה כ ל ר ג ע – ע ל פ י מ פ ת חו ת מ סו רו ת ב י ד י ה ם – ת נו ע ה ב ל ת י פו ס ק ת ‪,‬‬
‫ה ר כ בו ת ו צ רו פ י ם ח ד ש י ם ‪ .‬ה מ ל י ם מ פ ר פ רו ת ת ח ת י ד י ה ם‪ :‬כ בו ת ו נ ד ל קו ת ‪ ,‬שו ק עו ת ו זו ר חו ת כ פ תו ח י ה חו ת ם ב א ב נ י ה ח ש ן ‪ ,‬מ ת רו ק נו ת ו מ ת מ ל או ת ‪,‬‬
‫פושטות נשמה ולובשות נשמה‪ .‬בחמר הלשון בא על ידי כך חלופי משמרות והעתק מקומות‪ .‬תג אחד‪ ,‬קוצו של יו"ד – והמלה הישנה זורחת באור‬
‫ח ד ש ‪ .‬ה חו ל מ ת ק ד ש ו ה קו ד ש מ ת ח ל ל ‪ .‬ה מ ל י ם ה ק בו עו ת כ א לו נ ח ל צו ת ר ג ע ר ג ע מ מ ש ב צו ת י ה ן ו מ ח ל י פו ת מ קו ם זו ע ם זו ‪ .‬ו ב י נ ת י ם ‪ ,‬ב י ן כ סו י ל כ סו י ‪,‬‬
‫מהבהבת התהום‪ .‬וזהו סוד השפעתה הגדולה של לשון השירה‪ .‬יש בה מגריַת היצר של האחריות‪ ,‬מן האימה המתוקה של העמידה בנסיון‪ .‬ולמה‬
‫ה ל לו דו מ י ם ? ל מ י ש עו ב ר א ת ה נ ה ר ב ש ע ת ה פ ש ר ה ע ל פ נ י ג ל י ד י ן מ ת נ ד נ ד י ם ו צ פ י ם ‪ .‬ח ל י ל ה לו ל ה ש הו ת א ת ה ר ג ל ע ל ג ב י ג ל י ד א ח ד יו ת ר מ ה ר ף‬
‫ע י ן ‪ ,‬יו ת ר מ כ ד י ק פ י צ ת ה ר ג ל מ ג ל י ד ל ח ב רו ה ס מו ך ו מ ח ב רו ל ח ב רו ‪ .‬ב י ן ה פ ר צ י ם מ ה ב ה ב ת ה ת הו ם ‪ ,‬ה ר ג ל מ ת מו ט ט ת ‪ ,‬ה ס כ נ ה ק רו ב ה ‪- - -‬‬

‫ו א ף ע ל פ י כ ן ג ם מ א ל ה י ש ש נ כ נ ס י ם ב ש ל ו ם מ ח ו ף ז ה ו י ו צ א י ם ב ש ל ו ם א ל ה ח ו ף ה ש נ י ‪ ,‬ל א א ת ה פ ת א י ם ב ל ב ד ש ו מ ר ה' ‪.‬‬

‫עד כאן על לשון המלים‪ .‬אבל מלבד זה “עוד לאלוה” לשונות בלא מלים‪ :‬הנגינה‪ ,‬הבכיה‪ ,‬והשחוק‪ .‬ובכולם זכה ה“חי המדבר”‪ .‬הללו מתחילים‬
‫ממקום שהמלים כלות‪ ,‬ולא לסתום באים אלא לפתוח‪ .‬מבעבעים ועולים הם מן התהום‪ .‬הם הם עליַת התהום עצמו‪ .‬ולפיכך יש שהם מציפים‬
‫וגורפים אותנו בהמון גליהם ואין עומד כנגדם; ולפיכך יש שהם מוציאים את האדם מן הדעת או גם מן העולם; כל יצירת רוח שאין בה מֵהד אחד‬
‫מ ש ל ש ה א ל ה ‪ ,‬א י ן ח י י ה ח י י ם ו ר תו י ל ה ש ל א ב א ה ל עו ל ם ‪.‬‬

‫‪ 3‬אקטיאב‪.1915 ,‬‬

‫א ת ה ט ק ס ט ל ע י ל ה פ י קו מ ת נ ד ב י פ רו י ק ט ב ן ־ י הו ד ה ב א י נ ט ר נ ט ‪ .‬הו א ז מ י ן ת מ י ד ב כ תו ב ת ה ב א ה‪:‬‬
‫‪http://benyehuda.org/read/6049‬‬