‫בטיחות קרינה‬

‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬

‫צדיק – צבי משה‬ ‫שיעור ‪4‬‬

‫‪01/2023‬‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫חשיפה‬ ‫אקטיביות‬

‫חשיפה ברקמה‬ ‫חשיפה באויר‬ ‫‪ ‬אקטיביות ( ‪)Bq‬‬

‫‪ ‬מנה נבלעת (‪Absorbed dose )Gy‬‬ ‫‪ ‬חשיפה)‪C/Kg (Exposure‬‬

‫‪ ‬מנה שקולה )‪Equivalent dose (sv‬‬ ‫‪Air kerma (Gy) ‬‬
‫‪ ‬מנה אפקטיבית (‪Effective dose ) sv‬‬
‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫אקטיביות ‪A‬‬

‫גודל פיזיקלי המתאר את קצב ההתפרקויות של חומר רדיואקטיבי‪.‬‬

‫שווה לאקטיביות של כמות חומר רדיואקטיבי בו בכל שנייה מתפרק גרעין יחיד‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬בקרל אחד הוא אירוע התפרקות אחד בשנייה‪.‬נמדד ביחידות בקרל ( ‪.)Bq‬‬
‫התפרקות אחת בשנייה = ‪1Bq‬‬
‫בקרל מחליף את יחידת המדידה קירי ( ‪.)Ci‬‬
‫‪Bq = 2.7×10-11Ci‬‬
‫אנטואן אנרי בקרל‬
‫‪25/08/1908 – 16/12/1852‬‬
‫‪1ci = 3.7×1010Bq‬‬
‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫אקטיביות ‪A‬‬

‫‪Bq = 2.7×10-11Ci‬‬
‫‪1ci = 3.7×1010Bq‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫למיפוי עצמות הוזרקו ‪ 15mCi‬של ‪ ,‬מהי האקטיביות ביחידות בקרל?‬
‫א‪ .‬המרה מיחידות ‪ MCI‬ליחידות ‪ CI‬ע"י חלוקה ב‪. 1,000‬‬
‫‪*15mci = 1.5‬‬
‫ב‪ .‬המרה מיחידות ‪ Ci‬ליחידות ‪ Bq‬ע"י הכפלה ב ‪3.7×1010‬‬
‫ג‪ .‬נחלק ב כדי לקבל ב ‪.MBq‬‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫חשיפה ‪Exposure‬‬

‫הערכת עוצמת שדה הקרינה‪ ,‬מבוססת על יכולת הקרינה ליינן את אטומי האוויר דרכו היא עוברת‪ .‬לכן ‪ ,‬עוצמת‬
‫שדה הקרינה נמדדת באמצעות כמות המטען החשמלי הנוצר בנפח מסוים של אויר‪.‬‬
‫חשיפה נמדדת ביחידות ‪( C/kg dray air‬קולון לק"ג אויר יבש)‪.‬‬
‫היחידה הישנה למדידת חשיפה הינה רנטגן ( ‪.)Roentgen‬‬
‫רנטגן אחד היא עוצמת הקרינה שתגרום ליצירת כמות מטען חשמלי השווה ליחידה אלקטרוסטטית אחת ‪) )esu‬‬
‫בסנטימטר מעוקב של אוויר יבש בתנאים תקניים‪.‬‬
‫רנטגן אחד גורם ליצירת מטען של ‪ 10−4×2.58‬קולון לק"ג אוויר‪.‬‬
‫‪1R = 2.58×10−4 C/kg‬‬
‫‪1C/kg air = 3.88×103 R‬‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫מנה נבלעת‪ ,‬נספגת ( ‪( D Absorbed dose‬‬

‫לעומת החשיפה שמודדת מטען חשמלי באוויר‪ ,‬המנה ‪ ) )Dose‬היא גודל המשמש להערכת כמות האנרגיה הנספגת‬
‫בחומר כלשהו כתוצאה מפגיעת הקרינה בחומר‪.‬‬
‫משמשת להערכת נזקים דטרמיניסטיים ( ודאיים) של קרינה‪.‬‬
‫נמדדת ביחידות גריי ‪ .))Gray, Gy‬גריי אחד מוגדר כשווה לספיגה של ג'אול אחד של אנרגיית קרינה על ידי ק"ג‬
‫אחד של חומר‪.‬‬
‫יחידת מדידה ישנה למנה נבלעת היא ראד ‪Radiation Absorbed Dose - rad .‬‬
‫‪1GY= 100 rad‬‬
‫‪1rad = 0.01Gy = 10mGy‬‬
‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫מנה נבלעת‪ ,‬נספגת ( ‪( D Absorbed dose‬‬

‫שאלה‪:‬‬
‫מיכל המכיל ‪ 2‬ליטר מים‪ ,‬הוקרן וספג מנה של ‪ .Gy 3‬כמה אנרגיה נבלעה במיכל?‬
‫צפיפות המים הינה ‪ ,1kg/L‬לכן במיכל יש ‪ 2‬ק"ג מים‪.‬‬
‫כל ק"ג ספג ‪ ,3J‬לכן ‪ .3X 2= 6‬המיכל כולו ספג ‪.6j‬‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫מנה נבלעת‪ ,‬נספגת ( ‪( D Absorbed dose‬‬

‫קשר מקורב בין חשיפה למנה נבלעת עבור פוטונים‪:‬‬

‫מים הינם המרכיב העיקרי ברקמות אנושיות‪ ,‬לכן חשיפת הגוף לקרינת פוטונים בעוצמה של ‪ , 1R‬תגרום לספיגת‬
‫מנת קרינה של (‪ 10mGy )1rad‬בקרוב‪ ,‬ברקמות הסמוכות לפני הגוף‪.‬‬
‫עבור פוטונים ‪1R≈10mGy‬‬
‫‪1Gy= 100 rad‬‬
‫‪1rad = 0.01Gy = 10mGy‬‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫מנה שקולה‪Equivalent dose )H(,‬‬

‫מנה המתארת את הנזק הביולוגי ההסתברותי ( הסטוכסטי‪ ,‬כגון סרטן ומחלות תורשתיות) המאוחר‪ ,‬הנגרם כתוצאה‬
‫מחשיפת הגוף לקרינה מייננת‪ ,‬בהתאם לסוג הקרינה ‪.‬‬
‫ככל שערך ה ‪LET‬גדול‪ ,‬כך הנזק הביולוגי לרקמות הנחשפות גדל‪.‬‬
‫המנה השקולה ( ) מתקבלת כהכפלה של מנת הקרינה הנבלעת (‪ D‬ביחידות ‪ )Gy‬במקדם המבטא את ההשפעה‬
‫הביולוגית היחסית של סוג הקרינה ( )‪.‬‬
‫נמדדת ביחידות של סיוורט ( ‪ . )Sv‬בעבר נמדדה ביחידות רם ‪,) )rem‬כאשר ‪.1Sv = 100 rem‬‬
‫❑‬ ‫𝑇 𝐻 ‪ -‬מנה שקולה‬
‫𝑅 𝑊 𝑇 ‪𝐻 𝑇 =∑ 𝐷 𝑅 ,‬‬ ‫𝑇 ‪ - D𝐷 𝑅 ,‬מנה נספגת של סוג קרינה ( ‪) R‬‬
‫𝑅‬ ‫אליה נחשף האיבר ‪ /‬הרקמה ( ‪.)T‬‬
‫𝑊 ‪ -‬מקדם שקלול לסוג הקרינה‪.‬‬ ‫𝑅‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫מנה שקולה‪Equivalent dose )H(,‬‬

‫ערכיי מקדם השקלול לסוג הקרינה‬

‫סוג הקרינה‬ ‫מקדם השקלול‬

‫פוטונים ( קרינת גמא‪ ,‬קרינת ‪)X‬‬ ‫‪1‬‬

‫קרינת בטא ( אלקטרונים ופוזיטרונים )‬ ‫‪1‬‬

‫פרוטונים‬ ‫‪2‬‬

‫חלקיקי אלפא‪ ,‬תוצרי ביקוע‪ ,‬יונים כבדים‬ ‫‪20‬‬

‫ניטרונים‬ ‫פונקציה רציפה בהתאם לרמת האנרגיה‬

 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫מנה אפקטיבית‪Effective dose )E(,‬‬
‫לאיברים שונים רגישות שונה לקרינה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬תאי מח העצם רגישים יותר לקרינה בהשוואה לתאי עצב‪.‬‬
‫על מנת להעריך כמותית את הנזק הביולוגי ההסתברותי המאוחר‪ ,‬הנגרם לאברים שונים ‪ /‬רקמות שונות ע"י חשיפתם לקרינה‪,‬‬
‫מבוצע שקלול של מנות הקרינה השקולות לכל איבר ‪ /‬רקמה ( ) במקדם השקלול לאותו האיבר ( )‪.‬‬
‫הגודל המתקבל נקרא המנה האפקטיבית )‪.E ( Effective dose‬‬
‫המנה האפקטיבית נמדדת ביחידות סיוורט ( ‪.)Sievert – Sv‬‬

‫‪T R‬‬
‫𝜮𝜮 = ‪E‬‬ ‫𝜮=‪E‬‬
‫‪T‬‬
‫מקדם שקלול איבר‬
‫מנה‬ ‫מנה‬ ‫‪ /‬רקמה‬
‫אפקטיבית‬ ‫שקולה‬
‫הערה‪:‬‬
‫המנה השקולה משקללת רק את סוג הקרינה‪ .‬נמדדת ביחידות ‪Sv.‬‬
‫המנה האפקטיבית משקללת את סוג הקרינה ואת הסיכון היחסי שבהקרנת האיברים השונים‪ ,‬נמדדת ביחידות ‪Sv.‬‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫מנה אפקטיבית‪Effective dose )E(,‬‬
‫מקדמי השקלול לאבריי הגוף ( (‪ICRP,2007‬‬
‫איבר ‪ /‬רקמה‬
‫מח העצם ( אדום)‬ ‫‪0.12‬‬
‫מעי גס‬ ‫‪0.12‬‬
‫ריאות‬ ‫‪0.12‬‬
‫קיבה‬ ‫‪0.12‬‬
‫שדיים‬ ‫‪0.12‬‬
‫אבריי הרבייה*‬ ‫‪0.08‬‬
‫שלפוחית השתן‬ ‫‪0.04‬‬
‫ושט‬ ‫‪0.04‬‬
‫כבד‬ ‫‪0.04‬‬
‫• *אבריי הרבייה כוללים את האשכים אצל גברים ואת השחלות אצל נשים‪.‬‬ ‫בלוטת התריס‬ ‫‪0.04‬‬
‫מעטפת העצם‬ ‫‪0.01‬‬
‫• **שאר האיברים כוללים‪:‬‬
‫מוח‬ ‫‪0.01‬‬
‫בלוטות יותרת הכליה‪ ,‬דרכי הנשימה העליונות‪ ,‬כיס המרה‪ ,‬לב‪ ,‬כליות‪ ,‬בלוטות הלימפה‪,‬‬ ‫בלוטות הרוק‬ ‫‪0.01‬‬

‫שרירים‪ ,‬ריריות הפה‪ ,‬לבלב‪ ,‬מעי דק‪ ,‬טחול‪ ,‬בלוטת התימוס‪ ,‬בלוטת הערמונית ( לגבר) או‬ ‫עור‬ ‫‪0.01‬‬
‫שאר האיברים ‪ /‬רקמות**‬ ‫‪0.12‬‬
‫הרחם וצוואר הרחם ( לאישה)‪.‬‬
‫סה"כ חשיפה כל גופית‬ ‫‪1‬‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫מטופל נחשף למנת עורית מקרינת 𝜷 של ‪. 1Gy‬‬
‫מהי המנה השקולה ( אקוויולנטית ) ומהי המנה האפקטיבית?‬

‫❑‬ ‫* חישוב המנה השקולה‬

‫בנוסחה𝑊 𝑇 ‪𝐻 𝑇 =∑ 𝐷 𝑅 ,‬‬
‫מקדם השקלול לקרינת 𝜷 הוא ‪ .1‬נציב 𝑅‬
‫𝑅‬

‫= ‪1Gy*1= 1Sv‬‬

‫* חישוב המנה האפקטיבית‬

‫‪=E‬‬ ‫מקדם השקלול לאיבר‪ ,‬רקמת העור ( הוא ‪ . 0.01‬נציב בנוסחה‬

‫= ‪1Sv*0.01 = 0.01Sv = 10mSv‬‬

 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫מטופל נחשף לקרינת גמא כל גופית בשדה קרינה של ‪mR/hr 150,‬למשך ‪ 20‬דקות‪.‬‬
‫מהי המנה האפקטיבית?‬
‫א‪ .‬עבור פוטונים ‪ 1R ≈ 1rad,‬ולכן קצב המנה הנבלעת ( ‪ )D‬הוא‪150mR/hr ≈ 150 mrad/hr = 1.5 mGy/hr :‬‬
‫מקדם השקלול לקרינת גמא ()‪= 1‬‬
‫מקדם השקלול עבור חשיפה כל גופית () = ‪1‬‬
‫𝜮𝜮 = ‪E‬‬ ‫‪*1.5mGy/hr*1*1= 1.5 mSv/hr‬‬ ‫לכן קצב המנה האפקטיבית ‪: = 1.5mgy/hr‬‬
‫חשיפה של ‪ 20‬דקות =‪hr‬‬

‫מכאן שהמנה האפקטיבית ( ‪)E‬היא‪hr = 0.5 mSv *E = 1.5mSv/hr :‬‬

 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫אופן החשיפה‪:‬‬
‫בהתאם למיקום מקור הקרינה ‪ ,‬ניתן לחלק את אופן החשיפה לחשיפה חיצונית ולחשיפה פנימית‪ .‬פוטנציאל הנזק‬
‫בחשיפה פנימית וחיצונית‪ ,‬תלוי בסוג הקרינה ובעומק החדירה‪.‬‬
‫עומק החדירה‪ :‬אלפא < בטא < פוטונים‬
‫חשיפה פנימית‬ ‫חשיפה חיצונית‬
‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫אופן החשיפה‪:‬‬
‫חשיפה חיצונית‬

‫‪ ‬חשיפה ( מחומר רדיואקטיבי ‪ /‬מכשיר פולט קרינה)‬

‫הנגרמת ממקור קרינה שמחוץ לגופו‪.‬‬
‫‪ ‬ככל שיכולת החדירה של הקרינה גדול‪ ,‬הנזק הביולוגי‬
‫גדל‬
‫‪ ‬קרינה חודרת יכולה לפגוע באיברים ורקמות פנימיים‪.‬‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫אופן החשיפה‪:‬‬
‫חשיפה פנימית‬

‫‪ ‬חשיפה לחומרים רדיואקטיביים לא חתומים שחדרו לגוף‪ ( .‬תוך כדי טיפול ‪ /‬אבחון או כתוצאה מזיהום‬
‫בעקבות צריכת מזון ‪ /‬מים מזוהמים או ספיגה דרך העור)‪.‬‬
‫‪ ‬ככל שהקרינה פחות חודרת‪ ,‬הנזק הביולוגי גדל ( בניגוד לקרינה חודרת הנפלטת מהאדם כגון מטופל‬
‫שהוזרק לו חומר רדיואקטיבי)‪.‬‬
‫‪ ‬רמת הסיכון בזיהום פנימי היא‪ :‬פוטונים < בטא < אלפא‬
‫‪ ‬איבר קריטי‪ :‬האיבר הרגיש ביותר במקרה של זיהום בחומר רדיואקטיבי‪ .‬לדוגמא‪ :‬בלוטת התריס עבור‬
‫איזוטופים של יוד או איברים במסלול הפינוי של החומר מהגוף‪.‬‬
‫‪ ‬זמן מחצית חיים ביולוגי‪ - - Biological half – life‬הזמן הנדרש לגוף להפריש מחצית מכמות החומר‬
‫שחדרה לתוכו‪ .‬בהתאם למטבוליזם בגוף ניתן להגדיר זמן מחצית חיים ביולוגית ספציפית לאיבר‪.‬‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫אופן החשיפה‪:‬‬
‫חשיפה פנימית‬
‫‪ ‬זמן מחצית חיים ביולוגי‪ - - Biological half – life‬הזמן הנדרש לגוף להפריש מחצית מכמות החומר שחדרה‬
‫לתוכו‪ .‬בהתאם למטבוליזם בגוף ניתן להגדיר זמן מחצית חיים ביולוגית ספציפית לאיבר‪.‬‬

‫‪ ‬זמן מחצית חיים אפקטיבי ‪ -‬הזמן העובר עד שכמות החומר הרדיואקטיבי בגוף יורדת למחצית מערכה ההתחלתי ‪,‬‬
‫עקב דעיכה פיזיקלית ( ‪ )T‬והפרשה ביולוגית‪.‬‬

‫‪= = ‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫זמן מחצית חיים פיזיקלית של היא ‪ 60‬ימים וזמן מחצית חיים ביולוגית שלו היא ‪ 120‬ימים‪ .‬מה תהיה מחצית‬
‫𝑝 𝑇𝑏 𝑇‬ ‫‪60 ∗120‬‬ ‫החיים האפקטיבית?‬
‫=𝑒 𝑇‬ ‫𝑇‬ ‫𝑒‬ ‫=‬ ‫ימים ‪= 40‬‬
‫𝑝 𝑇 ‪𝑇 𝑏+‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪+120‬‬
‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫אופן החשיפה‪:‬‬
‫חשיפה פנימית‬
‫‪INTAKE ‬‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫חוק ריבוע המרחק‬

‫קרינה מייננת הנפלטת ממקור נקודתי‪ ,‬מתפזרת באופן אחיד לכל הכיוונים‪ .‬כמות הפוטונים ‪ /‬חלקיקים הנפלטים ביחידת זמן מהמקור מתפזרת‬
‫במרחק מסוים ( ‪ )r‬מהמקור ע"פ מעטפת כדורית ששיטחה‬

‫עוצמת הקרינה יורדת עם המרחק מהמקור וקיים יחס בפוך בינה לריבוע המרחק‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪𝐼2‬‬ ‫𝑟‬‫הריבועים‬
‫בהתאם לחוק ‪1‬‬
‫=‬
‫‪𝐼1‬‬ ‫‪𝑟 2‬‬
‫‪2‬‬

‫הערות‪:‬‬

‫‪ ‬חוק הריבועים תקף רק עבור פוטונים כיוון שדעיכתם באוויר זניחה ( אין אינטראקציה משמעותית באוויר)‬

‫‪ ‬חוק הריבועים תקף רק עבור קרינה ממקור נקודתי ולא לקרינת פיזור‪.‬‬
 ‫יחידות מדידה בהגנה מקרינה‬
‫חוק ריבוע המרחק‬

‫דוגמא‪:‬‬

‫במרחק ‪ 1‬מ' ממוקד שפופרת רנטגן נמדד קצב חשיפה של ‪ .R/min 2‬מה יהי קצב החשיפה ממרחק ‪ 20‬ס"מ?‬
‫‪2‬‬
‫‪𝐼2‬‬ ‫𝑟‬ ‫‪1‬‬
‫=‬
‫‪𝐼1‬‬ ‫𝑟‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫𝑅‬
‫‪𝐼 1=2‬‬
‫¿ 𝑛𝑖𝑚‬ ‫‪m‬‬
‫¿‬
‫‪m‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪𝐼 1𝑟2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫=‬ ‫𝐼‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫∗‬
‫𝑟‬ ‫❑ 𝑟 ∗ ‪1❑ = 𝐼 2‬‬
‫‪2‬‬ ‫=‪50‬‬