‫אלינה שבצוב ת‪.

‬ז ‪318602091‬‬
‫קבוצה מספר ‪3‬‬
‫דו"ח מעבדה מס' ‪ 1‬בכימיה אורגנית‬
‫בידוד‪ ,‬ניקוי וזיהוי של קרטנואידים‬

‫‪.‬מטרת הניסוי ‪ :‬בידוד וזיהוי קרטונאיד ליקופין בעגבנייה‬

‫מבוא ‪:‬‬
‫קרוטנואידים הם קבוצת פיגמנטים אורגניים המצויים בעיקר בצמחים‪ ,‬שצבעם נע בין אדום לצהוב‪ .‬צבעיהם‬
‫של פירות וירקות שונים כמו גזר ועגבנייה נובעים מהקרוטנואידים שבהם‪.‬‬
‫לעומת רוב התרכובות הפחמימניות ‪ ,‬הבולעות בתחום ‪ , UV‬תרכובות אלה בולעות בתחום הנראה‬
‫(ולכן הן צבעוניות ) בגלל המספר הרב של קשרים כפולים מצומדים ‪ .‬המערכות המצומדות גורמות לירידה‬
‫באנרגית הערור בגלל התקרבות אורביטלי ‪ . ‬הקושרים והאנטי קושרם‪ .‬כל קשר כפול‬
‫הנוסף למערכת המצומדת של קשרי ‪ ‬גורם לתזוזה של כ‪ )nm(5 -‬בספקטרום הבליעה לכיוון הגלים הארוכים‬
‫("הסטה לאדום")‪ ,‬ולכן בליעה מוסטת לאיזור הנראה‪.‬‬
‫כדי להפיק ולזהות ליקופין הנמצא בעגבנייה יש לפעול בשיטות הבאות ‪:‬‬
‫מיצוי ‪-‬למעשה‪ ,‬עיקר השימוש בטכניקה זו היא להפרדת חומר אורגני מתמיסה מימית או מתחליב עם מים‪.‬‬
‫חומרים אורגניים רבים‪ ,‬גם אם הם מוגדרים כ"בלתי מסיסים" במים‪ ,‬מסיסים במים במידה זעירה‪ ,‬ואם נפח‬
‫התמיסה המימית מספיק‪ ,‬כמויות משמעותיות של חומר אורגני עשויות להימצא בפאזה המימית‪ .‬בידוד‬
‫חומרים אלה מהמים נעשה ע"י ניעור הפאזה המימית עם ממיס אורגני (בו יתמוססו היטב החומרים אותם‬
‫נרצה לבודד)‪ ,‬בתוך משפך מפריד‪ .‬במעבדה זו השתמשנו במיתלן כלוריד בתור ממס אורגני‪ .‬כדי לשמור על‬
‫הממסים יש להשתמש במערכת ריפלקס‪ -‬מערכת בה האדים עולים בחימום ופוגשים במים‪ .‬האדים מתקררים‬
‫וחוזרים חזרה למערכת וכך לא מתבזבז חומר‪ .‬הממס לבדו מגיע לנקודת רתיחה בטמפרטורה של ‪ 40‬מעלות‬
‫צלזיוס‪ .‬כדי להעלות את החום הסגולי יש להוסיף מתנול אשר רותח ב‪ 70‬מעלות צלזיוס‪ .‬לאחר שלב החימום‬
‫הקרטנואיד הפך לנוזל‪ ,‬כאן מסתיים תהליך המיצוי‪.‬‬
‫ייבוש ‪-‬לאחר המיצוי יש לייבש את התמיסה האורגנית משאריות המים‪ .‬חומר הייבוש חייב להיבחר כך שיהיה‬
‫יעיל לא יגיב ולא יתמוסס בממס אותו רוצים לייבש‪.‬‬
‫חומר הייבוש שנבחר במעבדה זו היה סודיום סולפט ‪ ))Na2SO4‬מכיוון שזהו מייבש זול עם כושר ספיגה גבוה‪.‬‬
‫לאחר ערבוב התמיסה האורגנית עם חומר הייבוש מפרידים בין המוצק לנוזל‪ .‬המוצק יהיה סודיום הסולפט‬
‫‪ )) Na2SO4‬אשר ספח אליו את המים והנוזל יהיה החומר האורגני שנותר ‪ .‬ההפרדה בין המוצק לנוזל נעשית‬
‫בעזרת סינון רגיל (דרך משפך עם מעט צמר גפן)‪.‬‬
‫זיהוי ‪ -‬זהו השלב האחרון בניסוי בו בודקים מהם אורכי הגל שהתקבלו מהתמיסה האורגנית בעזרת‬
‫הספקטרוטומטר‪ .‬הספקטרוטומטר הוא מכשיר המודד את בליעת או העברת האור‪ .‬כדי לזהות את ספקטרום‬
‫הבליעה יש להוסיף לתמיסה פתרול אתר אשר ממיס את שכבת הפיגמנט שהתקבלה ועוזר לזהות את החומר‬
‫(קרטונאיד)‪.‬‬
 ‫תוצאות ‪:‬‬
‫התוצאה שהתקבלה בניסוי ‪:‬‬

‫תוצאה ספרותית ‪:‬‬

 ‫דיון ומסקנות ‪:‬‬

‫בניסוי שנערך התקבלו ‪ 3‬קליקים בספקטרום בליעה‪ .‬אורכי הגל שהתקבלו נמצאים בין‬
‫‪ .365-500nm‬מטרת הניסוי הייתה למצוא ספקטרום בליעה בתחום ‪ . nm 350-550‬מטרת הניסוי‬
‫התקבלה‪ .‬אורכי הגל שהתקבלו קרובים לאורכי הגל הספרותיים אך עם סטייה קלה‪ .‬ניתן להסיק כי‬
‫סטייה זאת יכולה לקרות מכמה סיבות‪:‬‬
‫‪-‬חומר הייבוש אותו בחרנו ( נתרן סולפטי ‪ )Na2SO4‬לא ייבש לחלוטין את התמיסה האורגנית‪ .‬הנתרן‬
‫הסולפטי (‪ )Na2SO4‬סופח כמויות גדולות של מים אולם מותיר כמויות מסוימות של מים בממס‬
‫האורגני‪ ,‬דבר אשר יכול להשפיע על התוצאה‪.‬‬
‫‪-‬לקראת הקריאה בספקטרופוטומטר נוסף לתמיסה ‪ 2‬מ"ל פתרול אתר‪ .‬ייתכן והתמיסה הייתה‬
‫מרוכזת מידי והיה צורך למהול בעוד פתרול אתר‪.‬‬
‫‪-‬ייתכן והמדידה של החומרים אשר היו חלק ממהלך העבודה הייתה לקויה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן להסיק כי חוסר ההתאמה בין הגרף שהתקבל בניסוי לבין הגרף הספרותי נובע מליקויים‬
‫בניסוי‪ .‬אף על פי כו‪ ,‬החומר שזוהה הוא בטא ליקופן אשר מצוי בעגבנייה‪.‬‬