‫‪30.5.

16‬‬

‫פעילות האנזים אוראז‬

‫הניסוי שתבצעו במעבדה עוסק באנזים אוראז‪ ,‬המזרז את פירוק האוראה‪.‬‬
‫קצת מידע על התהליך האנזימטי‬
‫בתהליכי חילוף חומרים (תהליכים מטבוליים) שונים המתרחשים בתאים נוצרת תרכובת בשם אּוֵר ָאה‬
‫(שתנן)‪ .‬מרבית האוראה מופרשת מהגוף בשתן‪ ,‬ומיעוטה מתפרק לאמוניה (‪ )NH3‬ולפחמן דו חמצני‪,‬‬
‫תהליך המזורז על ידי האנזים אוראז ( ‪.)urease‬‬

‫הפירוק מתרחש לפי הנוסחה הבאה‪:‬‬

‫בסביבה מימית‪ ,‬כפי שקיים בכל תאי הגוף‪ ,‬האמוניה מגיבה עם מים ונוצר בסיס האמוניום‪:‬‬

‫בניסוי נבדוק את השפעת ריכוז הסובסטרט ‪-‬אּוֵר ָאה על קצב פעילות האנזים ‪-‬אוראז על ידי בדיקת‬
‫הכמות של התוצר ‪-‬בסיס האמוניום‪ ,‬לאחר פרק זמן קבוע‪.‬‬
‫מכיוון שהתוצר הוא בסיס נשתמש באינדיקטור שמשנה את צבעו בהתאם למידת החומציות‪ .‬ככל‬
‫שייווצר יותר תוצר כך התמיסה תהיה בסיסית יותר‪( .‬פחות חומצית‪ /‬דרגת ה‪ pH-‬גבוהה יותר)‪.‬‬
‫את האנזים נפיק מזרעי סויה‪ ,‬ואת האינדיקטור נפיק מכרוב סגול‪.‬‬

‫שאלה ‪ - 1‬בתהליך הפירוק האנזימטי המתואר‪:‬‬

‫הסובסטרט הוא‪ :‬אוראה‪ /‬אמוניה‪ /‬בסיס האמוניום‪ /‬אוראז‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫האנזים המזרז את הפירוק הוא‪ :‬אוראה‪ /‬אמוניה‪ /‬בסיס האמוניום‪ /‬אוראז‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אחד התוצרים הוא‪ :‬אוראה‪ /‬אמוניה‪ /‬אוראז‪ ,‬ההופך בסביבה מימית ל‪ :‬אוראה‪ /‬אמוניה‪/‬‬ ‫‪‬‬
‫בסיס האמוניום‪ /‬אוראז‪.‬‬

‫רקע כימי בנושא חומצות ובסיסים‬

‫חומצה היא חומר המתפרק במים ליצירת יוני הידרוניום) ‪ ) - -H30‬כך שה‪ pH-‬של התמיסה המתקבלת‬
‫יהיה נמוך מ‪.7-‬‬
‫‪-‬‬
‫בסיס הוא חומר אשר מעלה את ריכוז יוני ההידרוקסיד ( ‪ ) OH‬בסביבה מימית כך שה ‪ PH‬של‬
‫התמיסה המקבלת יהיה גבוה מ ‪.7‬‬
‫‪ PH‬הוא מדד למידת החומציות של תמיסה מימית‪ ,‬המתבסס על ריכוז יוני הידרוניום ‪/‬פרוטונים‪.‬‬
‫‪ PH 7‬הוא ניטרלי‪ .‬מתחת ל ‪ 7‬התמיסה היא חומצית‪ ,‬ומעל ‪ 7‬היא בסיסית‪ .‬התחום הנפוץ של סולם ה‬
‫‪ PH‬הוא בין ‪ 0‬ל ‪ ,14‬ורוב התמיסות בטבע הן בתחום ‪ PH‬זה‪.‬‬
‫תגובת סתירה היא תגובה כימית המתרחשת בין בסיס לחומצה‪ .‬אם תגובת הסתירה היא מלאה לא‬
‫נותרים חומצה או בסיס בתוצרים ומתקבלת תמיסה ניטרלית (‪.) pH = 7‬‬
‫אינדיקטור הוא חומר המשנה את צבעו לפי מידת החומציות (‪ )PH‬של התמיסה בה הוא נמצא‪.‬‬
 ‫חלק א‬
‫הכנת מיצוי מזרעי סויה‬
‫א‪ .‬על שולחנכם ‪ 5‬זרעי סויה מותפחים (שהושרו במים)‪ ,‬כלי המסומן "מים להכנת מיצוי"‪,‬‬
‫מכתש ועלי‪.‬‬
‫הכניסו למכתש את הזרעים‪ ,‬והוסיפו למכתש מעט מן המים שבכלי‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫באמצעות העלי כתשו את הזרעים במשך כדקה‪.‬‬ ‫זרעי ‪-‬סויה תפוחים‬
‫הוסיפו למכתש עוד קצת מן המים שבכלי‪ ,‬וכתשו במשך כדקה‬ ‫חילוף‬ ‫פעילות‬ ‫בזרעים יבשים‬
‫‪-‬‬
‫החומרים היא נמוכה‪ .‬ספיגה של‬
‫נוספת עד שתקבלו רסק בצבע צהוב בהיר‪.‬‬ ‫מים לתוך הזרעים גורמת‬
‫רשמו "מיצוי סויה" על בקבוק‪.‬‬ ‫לאנזימים לא פעילים להפוך‬ ‫ב‪.‬‬
‫הניחו משפך על הבקבוק‪ ,‬ורפדו את המשפך בגזה (‪ 8‬שכבות)‪.‬‬ ‫ייצור‬ ‫ומזרזת‬ ‫פעילים‪,‬‬ ‫לאנזימים‬
‫‪-‬‬
‫של אנזימים אחרים‪ .‬מצב זה‬
‫העבירו את הרסק מן המכתש למשפך שעל הבקבוק‪.‬‬ ‫הכרחי להתרחשות הנביטה‬ ‫‪-‬‬
‫הוסיפו למכתש את שארית המים שבכלי‪ ,‬טלטלו קלות את‬ ‫הנבט‪.‬‬ ‫של‬ ‫הצמיחה‬ ‫והתחלת‬
‫‪-‬‬
‫מזרעים תפוחים ניתן להפיק את‬
‫המכתש והעבירו את שאריות המיצוי והמים מן המכתש למשפך‪.‬‬ ‫האנזים אוראז במצבו הפעיל‪.‬‬
‫המתינו עד שרוב הנוזל יסתנן לבקבוק דרך הגזה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫אספו את שולי הגזה ולחצו עליה‪ ,‬כדי ששארית המיצוי תעבור לבקבוק‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫השליכו את הגזה לכלי פסולת‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫הבהרה‪ :‬המיצוי שהפקתם מזרעי הסויה מכיל אוראז‪ -‬אנזים המפרק אוראה‪.‬‬

‫הכנת סולם צבעים לבדיקת ריכוז יחסי של בסיס האמוניום באמצעות אינדיקטור מכרוב סגול‬
‫בסעיפים ד‪-‬ח תכינו סולם צבעים‪ ,‬ובאמצעותו תקבעו את‬ ‫אנתוציאנינים בכרוב‬
‫הקשר בין ריכוז יחסי של תמיסות בסיס האמוניום ובין‬ ‫בתוך עלי הכרוב יש קבוצה של חומרים‬
‫הצבעים שלהם בנוכחות האינדיקטור‪ .‬בניסוי זה תשמשו‬ ‫שנקראים אנתוציאנינים‪ .‬חומרים אלה‬
‫במיצוי מעלי כרוב סגול שבושלו במים‪.‬‬ ‫קובעים את צבעם של חלקים שונים‬
‫בצמחים (כמו עלי הכותרת של כלניות או‬
‫בתאי כרוב סגול מצוי חומר המשמש כאינדיקטור למידת‬ ‫צבעם של ענבים סגולים) והם מגנים על‬
‫החומציות‪ /‬דרגת ה ‪.PH‬‬ ‫הצמח מפני קרינת השמש‪ ,‬בדומה להגנה‬
‫מהקרינה שקרם הגנה מקנה לנו‪.‬‬
‫בהקשר לניסוי‪ :‬האנתוציאנינים משנים את‬
‫צבעם בהתאם למידת החומציות בסביבתם‬
‫ולכן הם משמשים כאינדיקטורים לחומצה‬
‫ולבסיס‪.‬‬
‫שימו ‪ :‬בעבודתכם בחלק זה ובחלק ב תשתמשו‬
‫בפיפטות פסטר‪ .‬עליכם לטפטף את הטיפות בדייקנות‪.‬‬

‫ד‪ .‬באמצעות עט לרישום על זכוכית סמנו ‪ 5‬מבחנות בספרות ‪12 ,8 ,4 ,1 ,0‬‬

‫ה‪ .‬לרשותכם ‪ 2‬פיפטות פסטר‪ .‬על אחת רשמו "בסיס" ועל השניה רשמו "מים"‪.‬‬
‫ו‪ .‬לרשותכם מבחנה ובה תמיסה של "בסיס האלומיניום"‪ .‬באמצעות הפיפטה "בסיס" העבירו‬
‫למבחנות שסימנתם טיפות של בסיס האלומיניום‪ ,‬לפי הפירוט בטבלה ‪1‬א' שלפניכם‪.‬‬
‫ז‪ .‬על שולחנכם מבחנה ובה מים מזוקקים‪.‬‬
‫ח‪ .‬באמצעות הפיפטה "מים" הוסיפו למבחנות טיפות של מים מזוקקים‪ ,‬לפי הפירוט שבטבלה‪.‬‬
‫ט‪ .‬רשמו "סויה" על פיפטה של ‪ 5‬מ"ל‪.‬‬
‫י‪ .‬הוסיפו ‪ 3‬מ"ל ממיצוי הסויה שהכנתם לכל אחת מ‪ 5‬המבחנות‪.‬‬
‫יא‪ .‬על שולחנכם מבחנה ובה מיצוי מכרוב סגול‪.‬‬
‫יב‪ .‬רשמו "כרוב" על פיפטה של ‪ 5‬מ"ל‪.‬‬
‫יג‪ .‬הוסיפו ‪ 1‬מ"ל ממיצוי הכרוב לכל אחת מ ‪ 5‬המבחנות‪ ,‬וטלטלו קלות את המבחנות‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫טבלה ‪1‬א‪ :‬הכנת סולם צבעים לבדיקת ריכוז יחסי של בסיס האמוניום (באמצעות אינדיקטור ממיצוי‬
‫כרוב סגול)‬

‫נפח מיצוי‬ ‫נפח מיצוי‬ ‫נפח המים‬ ‫נפח תמיסת‬ ‫המבחנה‬

‫הכרוב‬ ‫הסויה‬ ‫(טיפות)‬ ‫בסיס‬ ‫המסומנת‬
‫(מ"ל)‬ ‫(מ"ל)‬ ‫האלומיניום‬
‫(טיפות)‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪19‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬

‫שאלה ‪ - 2‬לבירור מערך הניסוי‬

‫ההבדל בין צבעי התמיסות השונות נגרם על ידי‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫כמות הבסיס‬ ‫‪‬‬
‫כמות המים‬ ‫‪‬‬
‫כמות מיצוי הסויה‬ ‫‪‬‬
‫כמות מיצוי הכרוב‬ ‫‪‬‬

‫מיצוי הכרוב מכיל אנתוציאנינים שהם‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫האנזים המזרז את התהליך‬ ‫‪‬‬
‫הסובסטרט עליו פועל האנזים‬ ‫‪‬‬
‫האינדיקטור המשנה את צבעו בהתאם לכמות התוצר‬ ‫‪‬‬
‫האינדיקטור המשנה את צבעו בהתאם לנפח התמיסה‬ ‫‪‬‬

‫מדוע הוסיפו כמות שונה של מים למבחנות השונות?‬ ‫‪-‬‬

‫הבהרה‪ :‬מיצוי הסויה הוכנס לכל המבחנות לצורך השוואת צבעים שתערך בהמשך‪.‬‬

‫טבלה ‪1‬ב'‪( :‬מבוססת על טבלה ‪ 1‬א')‪ :‬סולם צבעים לקביעת ריכוז יחסי של בסיס האלומיניום‬
‫צבע התמיסה‬ ‫נפח תמיסת בסיס‬ ‫המבחנה‬
‫במבחנה‬ ‫האלומיניום‬ ‫המסומנת‬
‫(טיפות)‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬

‫השלימו את צבע התמיסה בכל מבחנה בטבלה ‪1‬ב'‪.‬‬

‫הנתונים שבטבלה ‪ 1‬ב ישמשו סולם צבעים‪ ,‬ובו לתמיסות בסיס האלומיניום בריכוזים שונים (מספר‬
‫טיפות)‪ ,‬יש צבעים שונים‪.‬‬

‫שימו ‪ :‬יש לשמור את המבחנות לחלק ב‪.‬‬

‫חלק ב'‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫את קצב הפעילות של אנזימים ניתן לקבוע לפי‬
‫כמות התוצר או לפי כמות הסובסטרט‪ ,‬בפרקי זמן‬
‫קבועים‪.‬‬
‫סמנו את כל המשפטים המתארים בצורה נכונה‬
‫את הקשר בין קצב הפעילות של האנזים לבין‬
 ‫בחלק זה תבדקו את קצב הפעילות (היחסי) של האנזים אוראז שנמצא במיצוי זרעי הסויה‪ ,‬על ידי‬
‫הכמות (היחסית) של בסיס האמוניום שנוצר בתהליך‪ .‬את כמות בסיס האמוניום תקבעו על ידי‬
‫השוואה לטבלת הצבעים שהכנתם בחלק א‪.‬‬

‫יד‪ .‬סמנו ‪ 4‬מבחנות באותיות א‪-‬ד‪.‬‬

‫על שולחנכם מבחנה ובה תמיסה של אוראה ופיפטת פסטר‪ .‬רשמו "אוראה" על הפיפטה‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫באמצעות הפיפטה העבירו למבחנות ב‪-‬ד טיפות אוראה‪ ,‬לפי הפירוט בטבלה ‪2‬א שלפניכם‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טו‪ .‬באמצעות פיפטת פסטר "מים"‪ ,‬הוסיפו לכל אחת מהמבחנות א‪-‬ג טיפות מים מזוקקים‪ ,‬לפי‬
‫הפירוט בטבלה ‪.2‬‬
‫טז‪ .‬באמצעות הפיפטה "כרוב" הוסיפו ‪ 1‬מ"ל מיצוי כרוב לכל אחת מ‪ 4‬המבחנות א‪-‬ד‪.‬‬
‫טלטלו קלות את המבחנות‪.‬‬ ‫‪-‬‬
‫טבלה ‪ : 2‬השפעת ריכוז האוראה על קצב פעילות האנזים מפרק האוראה (ריכוז יחסי של בסיס‬
‫האמוניום)‬
‫‪G‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫ריכוז‬ ‫צבע‬ ‫נפח‬ ‫נפח‬ ‫נפח מים‬ ‫נפח‬ ‫המבחנה‬
‫יחסי של‬ ‫התמיסה‬ ‫מיצוי‬ ‫מיצוי‬ ‫(טיפות)‬ ‫תמיסת‬
‫בסיס‬ ‫(לאחר ‪4‬‬ ‫סויה‬ ‫כרוב‬ ‫האוראה‬
‫האמוניום‬ ‫דקות)‬ ‫(טיפות)‬ ‫(טיפות)‬ ‫(טיפות)‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪3‬‬ ‫ב‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ג‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ד‬

‫הבהרה‪ :‬בתחילת הניסוי צבע התמיסות במבחנות א‪-‬ד הוא זהה‪ .‬ניתן ללמוד מכך שדרגת‬
‫החומציות (‪ ) PH‬ההתחלתית היא זהה בכל התמיסות‪ ,‬למרות שכמות האוראה שונה במבחנות‬
‫השונות‪.‬‬
‫המשך הניסוי‪:‬‬
‫יז‪ .‬טלטלו קלות את הבקבוק שבו נמצא מיצוי סויה שהכנתם בסעיף א‪.‬‬
‫יח‪ .‬באמצעות הפיפטה "סויה" הוסיפו ‪ 3‬מ"ל מיצוי סויה לכל אחת מן המבחנות א‪-‬ד‪ ,‬כמפורט‬
‫בטבלה ‪ 2‬ב‪.‬‬
‫יט‪ .‬טלטלו קלות את המבחנות‪.‬‬
‫כ‪ .‬המתינו ‪ 4‬דקות‪ .‬לאחר שעברו ‪ 4‬דקות רשמו בעמודה ‪ F‬שבטבלה את הצבע של כל אחת‬
‫מהתמיסות‪.‬‬

‫בשאלה ‪ 4‬תקבעו על פי סולם הצבעים (הנתונים שבטבלה ‪1‬ב') את הריכוז היחסי של תמיסת בסיס‬
‫האמוניום במבחנות א‪-‬ד‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם באחת המבחנות א‪-‬ד התקבל צבע ירוק ‪ -‬לפי סולם הצבעים‬
‫הריכוז היחסי של תמיסת בסיס האמוניום הוא ‪.12‬‬
‫שאלה ‪4‬‬

‫‪3‬‬
 ‫(‪ )1‬קבעו לאיזה מצבעי התמיסות בסולם הצבעים (טבלה ‪1‬ב') דומה הצבע שהתקבל במבחנה א‪.‬‬
‫רשמו בעמודה ‪ G‬בטבלה ‪ 2‬את הריכוז היחסי של בסיס האמוניום הרשום על המבחנה של סולם‬
‫הצבעים‪.‬‬
‫(‪ ) 2‬באותה דרך השוו בין הצבעים במבחנות ב‪-‬ד לצבעים במבחנות סולם הצבעים‪ .‬רשמו בטבלה את‬
‫הריכוז היחסי של בסיס האמוניום במבחנות ב‪-‬ד‪.‬‬
‫הערה‪ :‬אם במבחנות ב‪-‬ד התקבל צבע שלא הופיע בתמיסות במבחנות המסומנות ‪ ,0-12‬רשמו את‬
‫הריכוז היחסי של בסיס האמוניום בטווח שבין שני הצבעים הדומים לו‪.‬‬
‫שימו ‪ : ‬לאחר שרשמתם את צבע הנוזל שבכל מבחנה‪ ,‬ייתכן שיחולו שינוים נוספים בצבעים‪.‬‬
‫התעלמו משינויים אלה‪.‬‬

‫שאלה ‪ - 5‬חברו קו בין המושגים המתאימים בשני הטורים‬

‫טור ב‬ ‫טור א‬
‫מספר טיפות שונה של אוראה‬ ‫המשתנה הבלתי תלוי‬
‫קצב פעילות האנזים אוראז‬ ‫דרך שינוי המשתנה הבלתי תלוי‬
‫השוואת צבע התמיסה לסולם צבעים‬ ‫המשתנה התלוי‬
‫ריכוז האוראה‬ ‫דרך המדידה של המשתנה התלוי‬
‫נפח סופי של התמיסות‬ ‫גורם קבוע בניסוי‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫הסבירו את תוצאות הניסוי‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫בתחילת הניסוי דרגת החומציות הייתה זהה בכל התמיסות‪ .‬הסבירו כיצד מסייע מידע זה לביסוס‬ ‫ב‪.‬‬
‫ההסבר שהצעתם בסעיף א'?‬

‫שאלה ‪ .7‬סיכום הניסוי‪ -‬השלימו את הטבלה הבאה‬

‫שאלת המחקר‬
‫ההשערה‬
‫האנזים‬
‫מקור האנזים‬
‫הסובסטרט‬
‫התוצר הנבדק‬
‫המשתנה הבלתי תלוי‬
‫אופן שינוי המשתנה הבלתי תלוי‬
‫המשתנה התלוי‬
‫דרך הבדיקה של המשתנה התלוי‬
‫האינדיקטור הופק מ‪..‬‬
‫בקרה‬
‫גורמים קבועים‬

‫ניסוי המשך‬
‫בניסוי דומה לניסוי שבצעתם בדקו במבחנה ג' את הריכוז היחסי של בסיס האמוניום שנוצר בפרקי‬
‫זמן שונים במהלך הניסוי‪ .‬נמצא כי במשך עשר הדקות הראשונות השתנה צבע התמיסות מסגול‬
‫לכחול ולירוק‪ .‬והחל מהדקה העשירית‪ ,‬עד תום הבדיקה‪ ,‬צבעה נשאר ירוק‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫שאלה ‪ :8‬לפניך ארבעה תרשימים המתארים את תוצאות ניסוי זה‪ .‬מהו התרשים המתאר את‬
‫תוצאות הניסוי בדרך נכונה?‬

‫מה גרם לשינוי בריכוז התוצר בין הדקות ‪ 0‬ל ‪?10‬‬ ‫א‪.‬‬

‫איזה מהמשפטים הבאים הוא הסבר אפשרי לכך שאחרי עשר דקות לא חל שינוי נוסף‬ ‫ב‪.‬‬
‫בריכוז התוצר? (רמז‪ :‬שימו לב לכותרת ציר ה‪)X -‬‬
‫לאחר עשר דקות ריכוז האוראה אינו גורם מגביל‬ ‫‪.1‬‬
‫לאחר עשר דקות ריכוז האנזים אינו גורם מגביל‬ ‫‪.2‬‬
‫לאחר עשר דקות אין יותר אוראה בכלי‬ ‫‪.3‬‬
‫לאחר עשר דקות הטמפרטורה הגבוהה גרמה להרס של כל האנזימים‬ ‫‪.4‬‬

‫האנזים אוראז בחיידק ֶה ִל יקוָּב ְק ֵט ר ִּפ ילוִר י‬ ‫חלק ג ‪-‬‬

‫הסביבה הקיימת בקיבה היא חומצית מאד‪ .‬ה ‪ PH‬בקיבת האדם יכול להגיע ל ‪.2‬‬
‫תנאים אלו מאפשרים את פעילותם של אנזימי העיכול בקיבה‪ ,‬והם יוצרים סביבה כמעט ללא‬
‫חיידקים‪ .‬מרבית החיידקים המגיעים עם המזון לא שורדים בסביבה חומצית זו‪.‬‬

‫‪5‬‬
‫חיידקי הליקובקטר פילורי יוצאים מכלל זה‪ .‬הם מצליחים לשרוד בקיבה‪ ,‬להתרבות בה ולעיתים‬
‫לגרום לנזקים‪.‬‬

‫בניסוי הבא נבדקה הישרדות חיידקי הליקובקטר פילורי (להלן ה‪ .‬פילורי) בסביבה חומצית מאד‪ ,‬עם‬
‫ובלי אוראה‪.‬‬

‫ניסוי‪ :‬חוקרים הכניסו לכל אחת מעשר מבחנות כמות של ‪ 70‬מיליון חיידקים‪ .‬לחמש מבחנות הוסיפו‬
‫אוראה‪ ,‬ולחמש אחרות הכניסו כמות זהה של מים‪ .‬כל המבחנות הכילו תמיסת מזון מתאימה‪ ,‬ודרגת‬
‫ה ‪ PH‬ההתחלתית בכולן הייתה ‪.2‬‬

‫טבלה מספר ‪:3‬‬

‫כמות החיידקים החיים (במיליונים)‬ ‫מבחנה כמות החיידקים החיים (במיליונים)‬
‫לאחר ‪ 15‬דקות‬ ‫בתחילת הניסוי‬ ‫מספר‬
‫עם אוראה‬ ‫בלי אוראה‬ ‫עם אוראה‬ ‫בלי אוראה‬
‫‪56‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪56‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪59‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪55‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪5‬‬

‫העתיקו את טבלה מספר ‪ 3‬לגיליון אלקטרוני‪ .‬חשבו מהו ממוצע מספר החיידקים לאחר ‪ 15‬דקות‬
‫בכל אחד מהטיפולים‪.‬‬
‫בנו טבלה חדשה בגיליון האקסל שתכלול את מספר החיידקים הממוצע בכל אחד מהטיפולים‬
‫בתחילת הניסוי ולאחר ‪ 15‬דקות‪.‬‬

‫שאלה ‪ :9‬הציגו בדרך גרפית את תוצאות הניסוי שערכו החוקרים‪ ,‬המבוססות על מספר החיידקים‬
‫הממוצע בכל טיפול‪.‬‬

‫שאלה ‪ :10‬א‪ .‬הציעו הסבר להשפעה של חומצה חזקה על מרבית החיידקים החיים במעי‪.‬‬

‫ב‪ .‬התבססו על הידוע לכם על תוצרי פעילותו של האנזים‪ ,‬ועל המתרחש בתגובת‬
‫סתירה ושערו מה מאפשר לחיידקים מהמין ה‪.‬פילורי לחיות בסביבה החומצית‪.‬‬

‫חוקרים פיתחו שיטה לבדיקת הנוכחות של החיידק ה‪ .‬פילורי בקיבה‪ ,‬ללא חדירה לגוף הנבדק‪.‬‬
‫השיטה מבוססת על כך שבפירוק אוראה מתקבל גם פחמן דו‪-‬חמצני (בנוסף לבסיס האמוניום שנבדק‬
‫בחלק הקודם)‪.‬‬
‫החוקרים נתנו לנבדקים שסבלו ממחלות שונות במערכת העיכול‪ ,‬לשתות תמיסת אוראה שהפחמן‬
‫שבה מסומן ((‪ .*C‬התמיסה חסרת טעם ואינה גורמת נזק לנבדקים‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫אצל נבדקים שבקיבתם חל פירוק של אוראה מסומנת‪ ,‬נפלט פחמן דו‪-‬חמצני מסומן (‪.)C*O2‬‬

‫הנבדקים נשפו אוויר למכשיר מדידה במשך ‪ 35‬דקות לאחר שתיית האוראה המסומנת‪.‬‬

‫החוקרים מדדו את כמות ה‪ C*O2 -‬באוויר שנשף כל אחד מהנבדקים‪ .‬על פי תוצאות הבדיקה‪,‬‬
‫החוקרים מיינו את הנבדקים לשתי קבוצות‪ ,‬א‪-‬ב‪ .‬תוצאות הניסוי מתוארות ב‬

‫ממוצע פחמן דו חמצני מסומן שנפלט בנשיפה‪ ,‬במשך הזמן‬

‫‪5.4‬‬
‫ביחידות שרירותיות‪ C*O2‬ממוצע‬

‫‪4‬‬
‫‪5.3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5.2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪5.1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5.0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪02‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪03‬‬ ‫‪53‬‬

‫זמן בדקות‬

‫קבוצה א‬ ‫קבוצה ב‬

‫שאלה ‪ :11‬שערו באילו מהנבדקים‪ ,‬קבוצה א או קבוצה ב‪ ,‬נמצא החיידק ה‪ .‬פילורי‪ .‬נמקו את‬
‫תשובתכם‪.‬‬

‫מעניין לדעת‪:‬‬
‫פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה ניתן לחוקרים האוסטרליים בארי מרשל ורובין וורן על גילוי החיידק‬
‫ה‪ .‬פילורי ועל הוכחת הקשר שלו לכיב קיבה (אולקוס) וסרטן הקיבה‪ .‬הקהילה המדעית לא הייתה‬
‫מוכנה לקבל את האפשרות שחיידקים מתקיימים בקיבה ומתרבים בה למרות התנאים החומציים‬
‫מאד השוררים בקיבה‪.‬‬
‫רק לאחר שוורן שתה כלי מלא חיידקי ה‪ .‬פילורי‪ ,‬נפגע בקיבתו וחלה‪ ,‬והחלים רק לאחר שנטל‬
‫תרופות אנטיביוטיות‪ ,‬השתכנעו החוקרים האחרים כי חיידקי ה‪ .‬פילורי אכן שורדים ומתרבים‬
‫בקיבה‪ ,‬וגורמים בה למחלות‪.‬‬

‫‪7‬‬